https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%9Cחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-04T08:54:42Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=792542מרדכי דובינסקי2025-08-06T22:39:27Z<p>ישראל ל: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מרדכי דובינסקי קבלת פנים.jpg|ממוזער|הרבי נושא דברים במעמד ה'[[קבלת פנים]]' בחתונתו של מרדכי דובינסקי]]<br />
הרב '''יהודה{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/11/5fa1dd50897f7_1604443472.pdf ראו חתימתו במכתב שכותב לידידו].}} מרדכי (מוטל) דובינסקי''' (ח' אייר [[תרפ"ט]] - י"א מנחם אב תשפ"ה), היה מזקני חסידי חב"ד בברוקלין, מחנך ותיק, חברת הנהלת מחנה הקיץ '[[גן ישראל]]' העולמי, ומשפיע בקהילת חב"ד ב[[פלטבוש]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' אייר]] [[תרפ"ט]] ב[[ברית המועצות]] להוריו ר' [[משה דובינסקי]] ורבקה, ובעודו נער בן 5, ב[[כ"ה שבט]] [[תרצ"ה]], עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] וקבעה את מגוריה בקהילת חב"ד ב[[תל אביב]] שם ספג את דרכי החסידות מגדולי החסידים.<br />
<br />
היגר ל[[ניו יורק]] ב[[כ"ב אב]] [[תש"ז]]. בתקופת [[קבלת הנשיאות של הרבי]] למד בישיבה שבחצר הרבי, ומשם שיגר מכתבים לידידו הרב [[אורי בן שחר]], המהווים תיעוד ייחודי ונדיר מהמאורעות החשובים שהתרחשו בתקופה זו.<br />
<br />
בר"ח [[אלול]] [[תשי"ג]] התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת שרה בת הרב [[חיים שניאור זלמן פרוס]] באולם גולד מענאר שבברוקלין, וזכה שהרבי ישתתף במעמד ה[[קבלת פנים]], ואף ישא דברים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/9/16/150.htm שיחת יום ה' פרשת שופטים תשי"ג].}}, ולאחר מכן [[סידור קידושין|יסדר את הקידושין]] במעמד החופה.<br />
<br />
תקופה קצרה פעל במסגרת ה[[מרכז לעניני חינוך]] בנוארק{{הערה|תולדות חב"ד בארצות הברית עמוד רפ.}}, ב[[בוסטון]]{{הערה|קובץ ליובאוויטש שנה ד' חוברת א עמוד 33.}} ובסקרענטון{{הערה|קובץ ליובאוויטש יד עמוד 69.}}.<br />
<br />
לאחר חתונתו החל לעסוק בחינוך, וקבע את מגוריו בשכונת קנזיגסטון.<br />
<br />
בחלק מתקליטי [[ניח"ח]] משמש כמנגן וכסולן{{הערה|1=[http://nichoach.blogspot.com/2022/04/blog-post.html הניגון מרוסטוב].}}.<br />
<br />
שימש כחבר הנהלת '[[גן ישראל]]' העולמית, וכמשפיע בקהילת חב"ד ב[[פלטבוש]].<br />
<br />
נפטר בשיבה טובה ביום שלישי [[י"א מנחם אב]] [[תשפ"ה]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''ימי בראשית''', מכתביו לר' [[אורי בן שחר]] מתקופת [[קבלת הנשיאות של הרבי]], שבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 72<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל דובינסקי - שרמן אוקס, קליפורניה.<br />
*בנו, הרב חיים שניאור זלמן דובינסקי - [[מוריסטאון]].<br />
*בתו, מרת מרים ברס - קראון הייטס.<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק דובינסקי - קנזינגטון, ניו יורק<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*מכתבים ויומנים פרי עטו: '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14155&CategoryID=2276 צום גדליה תשי"א]''' {{*}} '''[https://drive.google.com/file/d/1S-_aix_lnoKr7Gdm-V7LS7sbt0gTlAZS/view רגעים מחודשים תשרי-חשון]''' {{*}} '''[https://drive.google.com/file/d/1gBzkKnhrjcrUXGlyCK-OsTpDCj4l2jAo/view רגעים מחודשים כסלו-טבת]'''<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2635632 סיכון משתלם]''', בראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]] {{בית חבד}}{{וידאו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:דובינסקי, מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=788896אלימלך לבנהרץ2025-07-30T02:41:35Z<p>ישראל ל: </p>
<hr />
<div>{{AI|שוכתב=כן}}<br />
{{אין תמונה}}<br />
הרב '''אלימלך לבנהרץ''' ([[ה' בחשוון]] [[תרצ"ג]] – [[ח' באלול]] [[תשע"ז]]) היה מחסידי חב"ד ברוסיה הסובייטית, בטשקנט ובכפר חב"ד, ומנהל מפעל טקסטיל בכפר חב"ד. נודע במסירותו לקיום תורה ומצוות תחת המשטר הקומוניסטי, בפעילותו הכלכלית מתוך הקפדה על שמירת שבת, ובאהבתו הגדולה לתורה, לחסידות ולחסידים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]], ב[[ה' בחשוון]] [[תרצ"ג]] (1933) לר' [[אברהם שמואל לבנהרץ]] ולעטקא (לבית חצרנוב), במשפחה חסידית שומרת תורה ומצוות שפעלה במסירות נפש תחת שלטון הקומוניסטים.<br />
<br />
אביו, ר' אברהם שמואל, נודע בפעילותו לשימור הגחלת היהודית בערים מוסקבה, צ'רנוביץ וטשקנט, והשפיע רבות על עיצוב דרכו החסידית.<br />
<br />
===ילדותו ברוסיה===<br />
בגיל שבע נשלח ללמוד ב"חיידר" מחתרתי בסמרקנד, תחת סכנה ממשית, כדי להימנע מחינוך ממשלתי. בגיל עשר, בתקופת מלחמת העולם השנייה, חווה רעב כבד וניצל בזכות התערבות של רופאה צבאית. בגיל 12 חזרה משפחתו למוסקבה, ושם חגג את בר המצווה בנוכחות העסקן מרדכי דובין, שהסתתר אז בבית הוריו.<br />
<br />
ב-1946 עברה המשפחה ללבוב, בניסיון לברוח מברית המועצות באמצעות "אשאלונים", אך נתפסו ונאלצו לעבור לצ'רנוביץ, שם השתקעו. אלימלך למד בישיבות מחתרתיות שהקים הרבי הריי"צ דרך שלוחיו.<br />
<br />
בהגיעו לגיל 17, ברח מהבית מחשש לגיוס לצבא, וחיפש מקום עבודה שלא יפגע בשמירת השבת. בסופו של דבר התיישב בטשקנט ופתח עם ר' מרדכי קוזלינר בית דפוס בשם "מיטל אוגרפיה".<br />
<br />
===חייו בטשקנט===<br />
ב[[ט"ו בכסלו]] [[תשכ"ג]] נישא לפרלה, בתו של החסיד ר' גרשון ריכטר. החתונה נחשבה לאירוע בולט בקהילות טשקנט וסמרקנד.<br />
<br />
לאחר נישואיהם נשארו לגור בטשקנט, ואלימלך המשיך בעבודתו תוך שהוא מקפיד להעסיק יהודים שומרי תורה. על מנת לשמור שבת, סגרו את המפעל בסופי שבוע, תוך תיאום ושוחד לפקיד המקומי. את העבודה השלימו בשעות נוספות במהלך השבוע.<br />
<br />
===עלייתו לארץ===<br />
לאחר מאמצים ממושכים, זכתה המשפחה לעלות לארץ ישראל בשנת [[תשכ"ו]], בעקבות ברכה מיוחדת מהרבי.<br />
<br />
כעבור זמן קצר עברו לכפר חב"ד, שם השתכן עם משפחתו. לקראת חגי [[תשרי]] [[תשכ"ז]] נסע לרבי בפעם הראשונה, יחד עם קבוצת עולים חדשים, בנסיעה שמומנה על ידי הרבי. הרבי קיבלם בחביבות רבה והושיבם קרוב אליו בהתוועדויות.<br />
<br />
לאחר שפרנסת המשפחה מפרדסים לא הספיקה, פתח בעצת הרבי מפעל לשזירת חוטים בכפר חב"ד, שבו עבד כל חייו.<br />
<br />
===אישיותו===<br />
ר' אלימלך נודע באהבתו לתורה ובקביעות בלימוד, במסירותו ל[[מבצע תפילין]] ובהכנסת האורחים בביתו. נהג בסבר פנים יפות, שמח בחלקו, והפיץ שמחה ויראת שמים בכל סביבותיו.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
נפטר ב[[ח' באלול]] [[תשע"ז]], ונטמן ב[[הר הזיתים]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בתו מרת חנה, אשת הרב [[יוסף יצחק איידלמן]], מכפר חב"ד.<br />
*בנו ר' שניאור לבנהרץ, ממגדל העמק.<br />
*בתו מרת שטערנא שרה, אשת ר' [[שמעון ריבקין]], מכפר חב"ד.<br />
*בתו מרת רבקה, אשת ר' [[דוד פינסקי]], מכפר חב"ד.<br />
*בתו מרת ביילא, אשת ר' יוסי כהנא, מ[[קראון הייטס]].<br />
*בתו מרת דובא, אשת הרב [[שמואל אוירכמן]], משלוחי הרבי לבודפשט, הונגריה.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לבנהרץ, אלימלך}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]<br />
[[קטגוריה:אנשי עסקים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=788895אברהם שמואל לבנהרץ2025-07-30T02:38:33Z<p>ישראל ל: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''(חיים) אברהם שמואל לבנהרץ''' ([[תרס"ג]] - [[י"ט אדר]] [[תשל"ה]]) הינו אבי משפחת לבנהרץ החב"דית העניפה.<br />
<br />
חסיד חב"ד בוגר ישיבת [[תומכי תמימים]] בליובאוויטש, שנמנה על הקהילה החב"דית ב[[מוסקבה]] ב[[צ'רנוביץ]] וב[[טשקנט]] ושימר בהן את הגחלת היהודית. לאחר שקיבל אשרת יציאה מ[[רוסיה]] התיישב בהוראת הרבי ב[[כפר חב"ד]] שם התגורר עד לפטירתו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[עיירה]] בריסק שב[[ליטא]] בשנת [[תרס"ג]] לאביו הרב זלמן יואל לבנהרץ ורעייתו בלה (לבית פיינשטיין) שנמנו על חסידי קוצק.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ג]] נדדה המשפחה וקבעה את מגוריה ב[[ליובאוויטש]] בשביל לאפשר לר' אברהם שמואל שהיה באותה שעה ילד בן עשר בלבד ללמוד ב[[חיידר]] המסונף לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובעקבות המעבר והמגורים בסמיכות לחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הפכו כל בני המשפחה לחסידי חב"ד{{הערה|תקופה קצרה לאחר ש[[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והרבי עקר ל[[רוסטוב]] כשר' זלמן יואל בעקבותיו על מנת לחפש מקום מגורים תואם בעיר עבור בני משפחתו. ברוסטוב נפגע ממחלת הטיפוס שהשתוללה בעיר, נפטר כעבור זמן קצר ונטמן בבית העלמין היהודי של ה[[עיירה]].}}.<br />
<br />
כאשר נסגרה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם הראשונה]] החל לנדוד בין הסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים כאשר הסניף האחרון בו למד היה ב[[תומכי תמימים נעוועל]] שם השתדך בשנת [[תרפ"ה]] עם רעייתו עטקא{{הערה|נפטרה י"ד כסלו תשנ"ב}} בת ר' [[אלימלך חצרנוב]]<br />
<br />
לאחר ה[[נישואין]] קבע את מגוריו ב[[מוסקבה]] בסמוך לבנין מטה ה[[ק.ג.ב]].<br />
<br />
ביתו שימש כמקום אירוח לחסידים רבים שהגיעו לעיר ורצו להישאר בעילום שם, וביתו של ר' אברהם שמואל היה פתוח בפני האורחים למרות הסכנה שבדבר ולמרות הקירבה הפיזית למטה ה[[ק.ג.ב.]] והפיקוח המוגבר באזור.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ו]] הצליח לקבל אישור יציאה מרוסיה, עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[תל אביב]], אך לאחר ארבע שנים שב ל[[מוסקבה]] על מנת למנוע את הצטרפותם של ילדיו לתנועות הנוער הציוניות השונות שפרחו אז ברחבי הארץ.<br />
<br />
כשחזר ל[[מוסקבה]] הצליח בעסקיו והתעשר בסכום רב ששוויו הוערך בסך השווה למליון דולר, אותו תרם על פי הוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[שד"ר]] ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב ז'ורביצר]] לטובת סניפי ישיבת תומכי תמימים.<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נדד שוב יחד עם משפחתו ל[[טשקנט]] ועם סיום המלחמה חזר לביתו.<br />
<br />
בשנת [[תש"ז]] ניסה להצטרף ל[[יציאת רוסיה תש"ו|מבצע הבריחה הגדול]] של החסידים, אך משהתברר כי הגבולות נסגרו עבר להתגורר בעיר [[צ'רנוביץ']] הסמוכה לגבול הרוסי עם רומניה.<br />
<br />
בתקופת מגוריו בצ'רנוביץ דאג להחייאת הקהילה היהודית ולשיפוצו של [[מקווה|מקווה הטהרה]] העירוני כשלצורך כך שילם מהחסכונות אותם שמר על מנת לחתן את בתו.<br />
<br />
משהתברר כי אפשרויות הברחת הגבול נסגרו סופית, הצטרף לקהילה החב"דית שהתגבשה בטשקנט, שם נותר עד למתן אישורי היציאה בשנת [[תשכ"ו]], אז החל בהכנות לעלייה לארץ ישראל, ובשנת [[תשכ"ז]] הגיע להתגורר ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
כעשר שנים לאחר שעלה לישראל נפל למשכב, ועם התגברות המחלה הוסיפו לו בני משפחתו את השם חיים, אך הוא נפטר כעבור שבועיים ב[[י"ט אדר]] [[תשל"ה]] בגיל 72.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[זלמן יואל לבנהרץ]] - גביר ועסקן חסידי.<br />
*בנו, הרב [[יוסף לבנהרץ]] - [[כפר חב"ד]].<br />
*בנו, הרב [[משה לבנהרץ]]- כפר חב"ד.<br />
*בנו, הרב [[יונה לבנהרץ]] - כפר חב"ד.<br />
*בנו, הרב [[אלימלך לבנהרץ]] - כפר חב"ד.<br />
*בתו בלה, רעייתו של הרב [[שמואל גורביץ (כפר חב"ד)|שמואל גורביץ]] - שימש כמנהל הת"ת בכפר חב"ד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://abc770.org/article_node_2536/ הצלת המצות]''' - מסירות נפשו עבור אנשי הקהילה<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marilus-Lipsker%20-%20Shevat%2022,%205768.pdf לב של חסיד]''' - בתוך [[תשורה]] משמחת ה[[נישואין]] של נכדתו עם הר' מנחם מענדל מרילוס, כ"ב שבט תשס"ח<br />
*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/75222_he_1.pdf הגאולה הכפולה של משפחת לבנהרץ]''' - בתוך עיתון 'הכפר של הרבי', ערב חג הפסח [[תשע"ג]] {{PDF}} {{אינפו}} {{קישור שבור}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לבנהרץ, אברהם שמואל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת חצרנוב]]</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=770146אלימלך לבנהרץ2025-05-26T05:36:46Z<p>ישראל ל: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{לשכתב}}<br />
{{מקורות|רמה=מחפש}}<br />
הרב '''אלימלך לבנהרץ''' ([[ה' בחשוון]] [[תרצ"ג]] - [[ח' באלול]] [[תשע"ז]]) היה מחסידי חב"ד בטשקנט ובכפר חב"ד ומנהל מפעל טקסטיל בכפר חב"ד.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]], ב[[ה' במר חשוון]] [[תרצ"ג]] (1933) לרב [[אברהם שמואל לבנהרץ]] ול עטקא (לבית חצרנוב), משפחה שומרת תורה ומצוות במסירות נפש. וזאת בתקופה של המשטר הקומוניסטי שאסר כל שייכות ליהדות ולקיום מצוות. כל מי שנתפס על ידם נידון למאסר ולעונשים כבדים ביותר. <br />
<br />
בן למשפחת החסידים המפורסמת, אבי המשפחה ר' אברהם שמואל לבנהרץ, שנודע בפעולותיו במוסקבה בצ'רנוביץ ובטשקנט, בהן שימר את הגחלת היהודית בתנאים הקשים ביותר, ודאג לצרכי הכלל, ורוח זו הנחיל כבר שם למשפחתו וילדיו.<br />
<br />
כשהגיע לגיל שבע, גיל בית הספר, הוא נשלח על ידי הוריו, הרחק ל"חיידר" המחתרתי בסמרקנד, ולא לבית הספר הממשלתי.<br />
<br />
===ילדות ברוסיה===<br />
כאשר היה בן 10 הגיעה המלחמה – מלחמת העולם השנייה למקום מגוריו. הרעב היה נורא. יום אחד הוא נפל ברחוב מרוב רעב, ורופאה צבאית שעברה במקום ראתה אותו ופינתה אותו לבית רפואה של הצבא, שם הביאו לו אוכל וטיפלו בו. כשהבריא החזירו אותו הביתה.<br />
<br />
כשהיה בן 12 עברה המשפחה חזרה למוסקבה, שם גרו במשך שנה. באותה שנה חגג את ה"בר המצווה" שלו. באותו זמן שהה במוסקבה העסקן החב"די מרדכי דובין, שהתחבא משלטונות הק.ג.ב. בבית הוריו וגם השתתף בבר המצווה.<br />
<br />
בשנת 1946 (לאחר שנה במוסקבה), נסע עם משפחתו ללבוב כדי לברוח מברית המועצות, באמצעות ה"אשאלונים". איתרע מזלם, וכשהגיעה המשפחה ללבוב שלטונות ברית המועצות עלו על שיטת הבריחה ב"אשאלונים" ושער היציאה מברית המועצות נסגר.<br />
<br />
בעקבות ההתפתחויות המשיכה המשפחה במסעה לכיוון העיר צ'רנוביץ' והשתקעה שם.<br />
<br />
למד בישיבות המחתרתיות אותם ייסד וניהל הרבי הריי"ץ ע"י שלוחיו.<br />
<br />
בגיל 17 היה צריך לברוח מהבית כדי להתחמק מגיוס לצבא. באותה תקופה הוא גם חיפש מקום עבודה, אך רק עבודה שמאפשרת לו שלא לעבוד בשבת. הנער אלימלך נדד ממקום למקום עד שלבסוף הגיע לטשקנט שם קבע את מושבו. הוא פתח יחד עם חברו מוט'ל קוזלינר בית חרושת להדפסה על חומרים שונים שנקרא 'מיטל אוגרפיה' – צילום על.<br />
<br />
בט"ו כסלו ה'תשכ"ג התחתן עם מרת פרלה בתו של החסיד הרב גרשון ריכטר. לכבוד החתונה נערכה מסיבה גדולה, שדובר אודותיה רבות בקהילות החרדיות של טשקנט וסמרקנד. <br />
<br />
לאחר חתונתם, נשאר הזוג לגור בטשקנט, ור' אלימלך המשיך בעבודתו במפעל. הוא דאג להעסיק יהודים שומרי תורה ומצוות נוספים, וכך יכלו לעבוד יהודים נוספים בתנאים מתאימים. <br />
<br />
בשבתות, הם היו סוגרים את דלת בית החרושת, שומרים בקבוק וודקה ומעט מטעמים. כדי שאם יבדקו את עבודתם, יאמרו שחוגגים לאחד העובדים יום הולדת. וישחדו את הפקיד עם בקבוק וודקה וכך יכלו להתפלל ולהתוועד במשך השבת.<br />
<br />
כדי שהממשלה לא תגלה שהם אינם עובדים בשבת, היה צורך להשלים את מכסת העבודה החודשית, ולכן הם הוסיפו שעות עבודה בימות החול של השבוע. המנהל הממשלתי של המפעל היה ארמני, הוא שם לב לעובדה שהמפעל סגור בשבת. וכדי שלא ילשין עליהם לממשלה, היה ר' אלימלך משחד אותו בכסף כל חודש.<br />
<br />
===העלייה לארץ ישראל===<br />
<br />
רק לאחר בקשות רבות חוזרות ונשנות מלווים בסירובים מהשלטון, זכתה המשפחה לעלות לארץ ישראל בשנת תשכ"ו, וזאת בעקבות ברכתו המיוחדת של הרבי<ref>ראה בספר 'חסיד במעשיו' אודות סיפור מיוחד הקשור בברכה זו.</ref>.<br />
<br />
כעבור חצי שנה הם עברו לכפר חב"ד והשתקעו שם באחד מהבתים הערביים הנטושים. <br />
<br />
לחגי תשרי של תשכ"ז, זכה לנסוע לרבי מליובאוויטש בפעם הראשונה על פי הזמנתו של הרבי, יחד עם קבוצת חסידים שזה עתה עלו מרוסיה. הרבי מימן את הנסיעה. <br />
<br />
בכל זמן שהותם, בחודש תשרי, הרבי התייחס אליהם בחביבות ובכבוד גדול. הרבי העמידם על הבמה קרוב אליו.<br />
<br />
אחרי מספר מועט של שנים, הפרנסה בפרדסים לא הספיקה לכלכלת בני ביתו ובעצת הרבי וידידים פתח מפעל לשזירת ולסלילת חוטים בכפר חב"ד.<br />
<br />
היה מסור מאד לענייניי קדושה ולמרות שהיה עובד עצמאי, הוא הקדיש כל יום באופן קבוע זמן ללימוד תורה עם חברותא. הוא גם נהג לצאת בקביעות ל"מבצע תפילין" של הרבי.<br />
<br />
היה בעל צדקה גדול גם כשלא היה לו כסף, ומכניס אורחים גדול. פושטי יד לצדקה שדפקו בדלת ביתו והיו רעבים, תמיד היה מאכיל אותם ודואג למחסורם, יחד עם רעייתו שתחי'.<br />
<br />
היה בעל חוש הומור גדול עם חיוך תמידי על פניו ואהוב על כל חבריו.<br />
<br />
ירא שמים בתכלית, 'חי' את מנהגי החסידים, גמל חסדים עם הבריות ונהג בסבר פנים יפות עם כל אדם. מדמויות החסידים המיוחדות בכפר חב"ד.<br />
<br />
נלב"ע ב[[ח' אלול]] [[תשע"ז]], ונטמן במחלקת חב"ד בהר הזיתים.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בתו מרת חנה (אשת הרב [[יוסף יצחק איידלמן|יוסף יצחק]] איידלמן) מכפר חב"ד.<br />
* בנו ר' שניאור לבנהרץ ממגדל העמק.<br />
* בתו מרת שטערנא שרה, אשת ר' [[שמעון ריבקין]] מכפר חב"ד.<br />
* בתו מרת רבקה, אשת ר' [[דוד פינסקי]] מכפר חב"ד.<br />
* בתו מרת ביילא, אשת ר' יוסי כהנא מקראון הייטס.<br />
* בתו מרת דובא, אשת הרב [[שמואל אוירכמן]] משלוחי הרבי לבודפשט, הונגריה.<br />
<br />
{{מיון רגיל:לבנהרץ, אלימלך}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]<br />
[[קטגוריה:אנשי עסקים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=764306אלימלך לבנהרץ2025-05-02T14:51:56Z<p>ישראל ל: /* ילדות ברוסיה */</p>
<hr />
<div>{{לשכתב}}<br />
{{מקורות|רמה=מחפש}}<br />
הרב '''אלימלך לבנהרץ''' ([[ה' בחשוון]] [[תרצ"ג]] - [[ח' באלול]] [[תשע"ז]]) היה מחסידי חב"ד בטשקנט ובכפר חב"ד ומנהל מפעל טקסטיל בכפר חב"ד.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]], ב[[ה' במר חשוון]] [[תרצ"ג]] (1933) לרב [[אברהם שמואל לבנהרץ]] ול עטקא (לבית חצרנוב), משפחה שומרת תורה ומצוות במסירות נפש. וזאת בתקופה של המשטר הקומוניסטי שאסר כל שייכות ליהדות ולקיום מצוות. כל מי שנתפס על ידם נידון למאסר ולעונשים כבדים ביותר. <br />
<br />
בן למשפחת החסידים המפורסמת, אבי המשפחה ר' אברהם שמואל לבנהרץ, שנודע בפעולותיו במוסקבה בצ'רנוביץ ובטשקנט, בהן שימר את הגחלת היהודית בתנאים הקשים ביותר, ודאג לצרכי הכלל, ורוח זו הנחיל כבר שם למשפחתו וילדיו.<br />
<br />
כשהגיע לגיל שבע, גיל בית הספר, הוא נשלח על ידי הוריו, הרחק ל"חיידר" המחתרתי בסמרקנד, ולא לבית הספר הממשלתי.<br />
<br />
===ילדות ברוסיה===<br />
כאשר היה בן 10 הגיעה המלחמה – מלחמת העולם השנייה למקום מגוריו. הרעב היה נורא. יום אחד הוא נפל ברחוב מרוב רעב, ורופאה צבאית שעברה במקום ראתה אותו ופינתה אותו לבית רפואה של הצבא, שם הביאו לו אוכל וטיפלו בו. כשהבריא החזירו אותו הביתה.<br />
<br />
כשהיה בן 12 עברה המשפחה חזרה למוסקבה, שם גרו במשך שנה. באותה שנה חגג את ה"בר המצווה" שלו. באותו זמן שהה במוסקבה העסקן החב"די מרדכי דובין, שהתחבא משלטונות הק.ג.ב. בבית הוריו וגם השתתף בבר המצווה.<br />
<br />
בשנת 1946 (לאחר שנה במוסקבה), נסע עם משפחתו ללבוב כדי לברוח מברית המועצות, באמצעות ה"אשאלונים". איתרע מזלם, וכשהגיעה המשפחה ללבוב שלטונות ברית המועצות עלו על שיטת הבריחה ב"אשאלונים" ושער היציאה מברית המועצות נסגר.<br />
<br />
בעקבות ההתפתחויות המשיכה המשפחה במסעה לכיוון העיר צ'רנוביץ' והשתקעה שם.<br />
<br />
למד בישיבות המחתרתיות אותם ייסד וניהל הרבי הריי"ץ ע"י שלוחיו.<br />
<br />
בגיל 17 היה צריך לברוח מהבית כדי להתחמק מגיוס לצבא. באותה תקופה הוא גם חיפש מקום עבודה, אך רק עבודה שמאפשרת לו שלא לעבוד בשבת. הנער אלימלך נדד ממקום למקום עד שלבסוף הגיע לטשקנט שם קבע את מושבו. הוא פתח יחד עם חברו מוט'ל קוזלינר בית חרושת להדפסה על חומרים שונים שנקרא 'מיטל אוגרפיה' – צילום על.<br />
<br />
בט"ו כסלו ה'תשכ"ג התחתן עם מרת פרלה בתו של החסיד הרב גרשון ריכטר. לכבוד החתונה נערכה מסיבה גדולה, שדובר אודותיה רבות בקהילות החרדיות של טשקנט וסמרקנד. <br />
<br />
לאחר חתונתם, נשאר הזוג לגור בטשקנט, ור' אלימלך המשיך בעבודתו במפעל. הוא דאג להעסיק יהודים שומרי תורה ומצוות נוספים, וכך יכלו לעבוד יהודים נוספים בתנאים מתאימים. <br />
<br />
בשבתות, הם היו סוגרים את דלת בית החרושת, שומרים בקבוק וודקה ומעט מטעמים. כדי שאם יבדקו את עבודתם, יאמרו שחוגגים לאחד העובדים יום הולדת. וישחדו את הפקיד עם בקבוק וודקה וכך יכלו להתפלל ולהתוועד במשך השבת.<br />
<br />
כדי שהממשלה לא תגלה שהם אינם עובדים בשבת, היה צורך להשלים את מכסת העבודה החודשית, ולכן הם הוסיפו שעות עבודה בימות החול של השבוע. המנהל הממשלתי של המפעל היה ארמני, הוא שם לב לעובדה שהמפעל סגור בשבת. וכדי שלא ילשין עליהם לממשלה, היה ר' אלימלך משחד אותו בכסף כל חודש.<br />
<br />
===העלייה לארץ ישראל===<br />
<br />
רק לאחר בקשות רבות חוזרות ונשנות מלווים בסירובים מהשלטון, זכתה המשפחה לעלות לארץ ישראל בשנת תשכ"ו, וזאת בעקבות ברכתו המיוחדת של הרבי<ref>ראה בספר 'חסיד במעשיו' אודות סיפור מיוחד הקשור בברכה זו.</ref>.<br />
<br />
כעבור חצי שנה הם עברו לכפר חב"ד והשתקעו שם באחד מהבתים הערביים הנטושים. <br />
<br />
לחגי תשרי של תשכ"ז, זכה לנסוע לרבי מליובאוויטש בפעם הראשונה על פי הזמנתו של הרבי, יחד עם קבוצת חסידים שזה עתה עלו מרוסיה. הרבי מימן את הנסיעה. <br />
<br />
בכל זמן שהותם, בחודש תשרי, הרבי התייחס אליהם בחביבות ובכבוד גדול. הרבי העמידם על הבמה קרוב אליו.<br />
<br />
אחרי מספר מועט של שנים, הפרנסה בפרדסים לא הספיקה לכלכלת בני ביתו ובעצת הרבי וידידים פתח מפעל לשזירת ולסלילת חוטים בכפר חב"ד.<br />
<br />
היה מסור מאד לענייניי קדושה ולמרות שהיה עובד עצמאי, הוא הקדיש כל יום באופן קבוע זמן ללימוד תורה עם חברותא. הוא גם נהג לצאת בקביעות ל"מבצע תפילין" של הרבי.<br />
<br />
היה בעל צדקה גדול גם כשלא היה לו כסף, ומכניס אורחים גדול. פושטי יד לצדקה שדפקו בדלת ביתו והיו רעבים, תמיד היה מאכיל אותם ודואג למחסורם, יחד עם רעייתו שתחי'.<br />
<br />
היה בעל חוש הומור גדול עם חיוך תמידי על פניו ואהוב על כל חבריו.<br />
<br />
ירא שמים בתכלית, 'חי' את מנהגי החסידים, גמל חסדים עם הבריות ונהג בסבר פנים יפות עם כל אדם. מדמויות החסידים המיוחדות בכפר חב"ד.<br />
<br />
נלב"ע ב[[ח' אלול]] [[תשע"ז]], ונטמן במחלקת חב"ד בהר הזיתים.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בתו מרת חנה איידלמן (אשת הרב [[יוסף יצחק איידלמן|יוסף יצחק]] איידלמן) מכפר חב"ד.<br />
* בנו ר' שניאור לבנהרץ ממגדל העמק.<br />
* בתו מרת שטערנא שרה, אשת ר' [[שמעון ריבקין]] מכפר חב"ד.<br />
* בתו מרת רבקה, אשת ר' [[דוד פינסקי]] מכפר חב"ד.<br />
* בתו מרת ביילא, אשת ר' יוסי כהנא מקראון הייטס.<br />
* בתו מרת דובא, אשת הרב [[שמואל אוירכמן]] משלוחי הרבי לבודפשט, הונגריה.<br />
<br />
{{מיון רגיל:לבנהרץ, אלימלך}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]<br />
[[קטגוריה:אנשי עסקים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=763887זלמן יואל לבנהרץ2025-05-01T05:33:32Z<p>ישראל ל: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
[[קובץ:לבנהרץ.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב זלמן יואל לבנהרץ]]<br />
הרב '''זלמן יואל לבנהרץ''' ([[כ"ה חשוון]] [[תרפ"ז]] - [[ה' מר חשון]] [[תשס"ד]]), היה עסקן חסידי ואיש חסד בולט, וחסיד בעל מסירות נפש על שמירת התורה והמצוות בברית המועצות.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד כבכור המשפחה ב[[מוסקבה]] ב[[כ"ה חשוון]] [[תרפ"ז]], לאביו הרב החסיד [[אברהם שמואל לבנהרץ]] ולאמו מרת עטקא. לאחריו נולדו ששה אחים ואחות.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ו]] עלתה המשפחה לארץ, והתיישבה בתל אביב בבית הדודה. תחילת ההתיישבות הייתה קשה, כיון שאביו לא מצא מקום עבודה, ור' זלמן נאלץ לעסוק במכירת חלווה יחד עם אמו. המצב השתנה כשר' זלמן מצא ברחוב שטר על סכום גבוה לאותם ימים בסך חמישים לירות שטרלינג, ובסכום זה פתח ר' אברהם שמואל מכולת.<br />
<br />
עם פתיחתו של חדר [[בני תמימים תל אביב]] נכנסו אליו ר' זלמן ואחיו. גם כשנפתחה ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] בחודש [[אדר שני]] [[תרצ"ז]] היו ר' זלמן ואחיו מהתלמידים הראשונים, שם למדו גם ידידיו ר' [[ישראל יצחק זלמנוב]], ור' [[יצחק גנזבורג]].<br />
<br />
ר' זלמן הספיק לחגוג בארץ הקודש את חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו, והנחת התפילין הראשונה התקיימה ב[[כותל המערבי]].<br />
<br />
המאורעות הביטחוניים שבין יהודי תל אביב ותושביה הערביים של יפו הקשו על התאקלמות המשפחה. בנוסף חששו ההורים מתנועות הנוער שהתפשטו אז ברחבי ארץ ישראל, ובשנת [[ת"ש]] - כארבע שנים לאחר עלייתם לארץ - החליטו לחזור לרוסיה.<br />
<br />
גם ההתאקלמות ברוסיה הייתה מלווה בקשיים גדולים: מציאת מקום דיור לשמונה נפשות{{הערה|משפחה בסדר גודל שכזה לא הייתה מצויה כלל ברוסיה של אותם ימים ובעלי הדירות היו בטוחים שמספר רב של ילדים עלולים לגרום לנזקים גדולים בדירה.}}, מציאת פרנסה הולמת ועוד. אביו היה חולה ואמו נאלצה לסחור בכלי מיטה - עסק שהיה אז איסור חמור. באחת ממסעותיה נתפסה ב[[קרעמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]]. ר' זלמן שהיה אז כבן ארבע עשרה בלבד הלך לחלץ את אמו מידי ה[[נ.ק.וו.ד]], דבר שהיה כרוך בבעמידה איתנה בחקירות הממושכות. ר' זלמן עמד בגבורה בכל החקירות ולא הפליל את אמו, ואף הביא לשחרורה{{הערה|בעת שחרורה אמר לה אחד החוקרים {{ציטוטון|"יש לך בן טוב ונאמן, הוא לא אמר מילה שיכלה להפליל אותך!"}}.}}.<br />
<br />
בעיצומה של מלחמת העולם השניה ברחה המשפחה ממוסקבה ברכבת שיועדה לחיילים, ובעיירה קיוביישוב (סמרה) נודע לממונים שמשפחה שאינה קשורה לצבא הצטרפה למסע והם הורדו מהרכבת. לאחר מספר ימים הצליחו לעלות על רכבת נוספת והגיעו למחוז חפצם [[סמרקנד]].<br />
<br />
הרעב והמחלות היו קשים מאוד, ור' זלמן נאלץ ללכת יחד עם אחיו לחפש אוכל ברחובות. המצב השתפר כאשר בשנת [[תש"ג]] הובאה לביתם מכונת טקסטיל, ועול הפרנסה הוטל על ר' זלמן כשהוא בן שש עשרה בלבד. על אף שאחיו הקטנים הלכו ל[[תומכי תמימים סמרקנד|ישיבת תומכי תמימים שהוקמה בעיר]] ול[[חדר]]{{הערה|הייתה זו 'עסקתו' של החסיד ר' [[מענדל פוטרפאס]], שהילדים הקטנים יבואו ללמוד, והוא ישלם את המחסור שיווצר בעקבות היעדרותם מהעסק המשפחתי.}}, הוא נשאר בבית יחד עם אחיו ר' יוסף על מנת לפרנס את המשפחה. בעקבות עול הפרנסה לא זכה ר' זלמן ללמוד בתומכי תמימים, אך למד לעיתים אצל ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ור' [[פרץ חן]] יחד עם חבריו ר' [[בן ציון שגלוב]], ור' [[אברהם אהרון רובשקין]] שמצבם היה דומה לשלו, והשתתף בהתוועדויות שנערכו בישיבה ובבתי אנ"ש מפעם לפעם.<br />
<br />
לאחר סיום המלחמה כשהחלה [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה ההמונית מרוסיה]] חזרה משפחת לבנהרץ למוסקבה על מנת למכור את הנכסים שברשותם, ובכספי המכירות להבריח את הגבול יחד עם שאר החסידים דרך העיר [[לבוב]], אך עוד לפני שהספיקו לחזור ללבוב נסגרו שערי רוסיב, והאפשרות לבריחה בוטלה. המשפחה התעכבה במוסקבה לתקופת מה בביתם הישן שבקצה העיר, וכאשר הגיעה ידיעה על אפשרות נוספת למילוט דרך העיר [[צ'רנוביץ']] נסעה לשם המשפחה. גם זיסל ניכנזון החליטה לברוח ולאחר שהגיעה ללבוב והתברר לה כי האפשרות לבריחה דרך עיר זו איננה, המשיכה במסעה לעבר צ'רנוביץ' אליה עברו משפחת לבנהרץ, בתקווה כי הם יעזרו לה. כעבור מספר חדשים מהגעתה לעיר [[נישואין|נשא]] ר' זלמן את מרת זיסל ב[[י"ב ניסן]] [[תש"ז]] בהשתתפות מספר חסידים מצומצם, כאשר מסדר הקידושין היה ר' [[יואל איטקין]].<br />
<br />
בתקופה הראשונה לנישואיהם התגוררו הזוג הצעיר במשך תקופה בחדר צר שהוקצה להם בבית משפחת לבנהרץ המובחרת [[צ'רנוביץ']] שב[[אוקראינה]]. לאחר מספר חדשים עברו להתגורר בדירה קטנה בעיר בה אירחו באופן של קבע כמה מבני משפחות וילנקין, קוזלינר, קצנלבויגן, ששונקין ווישצקי, כאשר מותירים הם לעצמם חדרון קטן. בתקופה זו התקיימו בביתם גם התוועדויות רבות.<br />
<br />
ר' זלמן עבד למחיית המשפחה באותם שנים במפעל טקסטיל, כיון שהייתה בעבודה זו אפשרות להשלים במשך ימי השבוע גם את המכסה המוטלת על כל עובד ליום השבת, וכך היה באפשרותו שלא לחלל את השבת בעבודה. מעלה נוספת בעבודה זו הייתה האפשרות לסחור במוצרים אלו באופן בלתי חוקי ב'שוק השחור'.<br />
<br />
בצ'רנוביץ' נולדו לר' זלמן בנותיו ציפורה וחנה.<br />
<br />
בחורף [[תשי"ג]] עברו ר' זלמן ומשפחתו להתגורר בעיר פרונזה (כיום בישקק) שבקריגיזיסטן בעקבות הצעת מנהל המפעל בו עבד ר' זלמן בצ'רנוביץ', שעבר גם הוא לפרוזנה.<br />
<br />
בפרוזנה עבד ר' זלמן כטכנאי מכונות אריגה, שנחשב תפקיד מסוכן בשל החשש להאשמה בקלקול המכונות. בתחילה לא היה מגיע כלל לעבודתו ב[[שבת]] אך בעקבות בקשותיו של מנהל המפעל והחשש מביקורות פתע היה מגיע מיד שבת לעבודה, אך לא עבד.<br />
<br />
בפרוזנה נולדה לו בתו השלישית דינה.<br />
<br />
השלטון המקומי דיכא את שומרי המצוות בכלל ואת חסידי חב"ד בפרט, וחייב את בתו הגדולה של ר' זלמן להגיע לבית הספר. באותם שנים היה בקשר מתמיד עם הרבי, והיה נוהג לשאול בכל עניין, וזאת על אף שכל מכתב שנכתב ל[[חוץ לארץ]] ובמיוחד לרבי היה סכנה גדולה לו ולמשפחתו. בעקבות הקשיים החליט ר' זלמן להשיג אישור ליציאה מברית המועצות.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ז]] לאחר נסיונות שונים למציאת דרך מילוט, חשף באזני ר' זלמן א' מידידיו במקום עבודתו - ר' אהרון ויטס - כי הוא עומד לצאת מברית מהמדינה עם מסמכים פולניים שזויפו בידי פקיד בכיר. ר' זלמן החליט להמר בסיכון רב זה, ובאחד מימי שישי בו נפגש עם הפקיד ונתן בידיו את כל כספו, עבורו קיבל את המסמכים הנדרשים ליציאה.<br />
<br />
מפרוזנה נסעו מיד למוסקבה שם נפרדו מאחיו של ר' זלמן{{הערה|האחים לא גילו את דבר הבריחה להוריו של ר' זלמן, מחשש פן יבולע להם כיון שהיו מבוגרים וחלושים.}}, משם המשיכו לבריסק ויצאו מרוסיה לפולין.<br />
<br />
כאשר הגיעו לפולין הלך ר' זלמן לשגרירות הישראלית במטרה לקבל אישורי עליה לארץ ישראל, על מנת להמשיך מיד ליעד המסע. בפועל ר' זלמן ומשפחתו לא קיבלו את אישורי העלייה המיוחלים כיון שנחתם הסכם בין שלטונות רוסיה ופולין שלא לתת לאזרחי רוסיה המגיעים לפולים אישור עליה לארץ אלא לאחר שלש שנים{{הערה|המניע להסכם הייתה טענת הערבים שיהודים יוצאים מרוסיה במסווה של פולנים כדי לעלות לארץ ישראל.}}, ונאלצו לקבוע את מושבם לתקופת ההמתנה בעיירה ביטום{{הערה|משפחת לבנהרץ בחרה בעיירה זו כמקום יישוב, כיון שבמסמכים החדשים עמם יצאו נכתב כי מרת זיסל נולדה בעיירה.}} שבגבול פולין וגרמניה.<br />
<br />
עבודה של ממש לא הצליחה המשפחה למצוא בעקבות חוסר שליטה בשפה המקומית, ור' זלמן עסק בהוראת השפה העברית ליהודים עולי רוסיה שהמתינו גם הם בפולין כמותו.<br />
<br />
מיד עם בואו לפולין ועד לעלייתו לארץ ישראל היה ר' זלמן בקשר רציף עם [[הרבי]], ואף זכה לבצע מספר שליחויות רב בהעברת מידע ומסמכים לתוככי רוסיה באמצעות רבניים מקומיים ואנשי מסחר מידידיו שנסעו לרוסיה לעיתים קרובות. לפני חג ה[[פסח]] אף הגיע לביתם ר' [[דוד הולנדר]]{{הערה|לימים יו"ר הסתדרות הרבנים בארצות הברית.}} עם צרכי החג בשליחות הרבי.<br />
<br />
לאחר למעלה משנה לשהותם בפולין נודע להם כי הלשינו עליהם ברוסיה, ומחשש שמא יעלו על עקבותיהם פנו עם המידע לשגרירות ישראל שדאגה להם תוך זמן קצר לאישורי עליה. מפולין נסעה המשפחה לאיטליה שם שהו במשך שבועיים, ולאחמ"כ עלו על אנייה לארץ ישראל.<br />
<br />
ב[[הושענא רבה]] [[תשי"ט]] הגיעו בני המשפחה לארץ ישראל והתיישבבו אצל קרובי משפחתם ב[[רמת גן]]. כעבור תקופה קצרה עברו ל[[כפר חב"ד]] על מנת לשהות לצדם של חסידים נוספים, אך הבית שעמד לרשותם לא היה בנוי כראוי ולא ניתן היה לחיות בו מחמת נזילות ומטרדים נוספים. לאחר שהציעו לו לעבור ל[[בני ברק]] שאל בעצת הרבי שהורה לו להתייעץ עם ידידים מבינים, ואכן כעבור תקופה קצרה עבר להתגורר בשיכון אגודת ישראל בבני ברק. לפרנסתו פתח חנות מכולת, ברחוב רבי עקיבא פינת רחוב חזון איש .<br />
<br />
ר' זלמן לא השאיר את ידידיו מאחור והגיש בקשות הגירה עבור חסידים רבים, ואף שהדבר היה כרוך בניסעות מפרכות ובבירוקרטיה רבה. פעולותיו של ר' זלמן שלוו בברכותיו ועדודיו של הרבי נשאו פרי, וחסידים רבים שוחררו ובראשם משפחתו המורחבת. אחדים מהם אף השתכנו אצלו בתקופה הראשונה לבואם לארץ.<br />
<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[גולגוטקס]]}}<br />
<br />
כאשר הוקמה [[נחלת הר חב"ד|שכונת חב"ד בקריית מלאכי]] ייסדו כמה ממשפחות העולים בנחלת הר חב"ד מפעל טקסטיל. בהוראת הרבי לא מכר ר' זלמן את חנות המכולת בבני ברק{{הערה|ביחידות שהייתה לו באותם ימים, שאל את הרבי האם למכור את החנות מכולת שלו כדי שיוכל לתת את חלקו בשותפות במפעל. הרבי ענה לו (תוכן הדברים): "המקום בו החנות נמצאת יהיה מרכזי מאוד, והמחיר של החנות יעלה". את דברי הרבי פירסם ר' זלמן בקרב ידידיו וחביריו. באותן שנים רבי עקיבא פינת רחוב [[חזון אי"ש]] לא נחשב למיקום אטרקטיבי. לאחר כמה שנים כולם הבינו כי דברי הרבי היו נבואה של ממש, שהרי המכולת נמצאת כיום במרכזה של העיר הגדולה בני ברק. לפי הוראת הרבי הוא לא מכר את החנות אלא השכיר אותה וכך עד ליומו האחרון החנות לא נמכרה}}, ועם זאת הפך לאחד ממנהלי המפעל שנקרא 'גולגוטקס' על שם מייסדיו: '''גו''' - ר' [[מרדכי גורדצקי]] כיום יו"ר [[ועד נחלת הר חב"ד]], '''ל''' - לבנהרץ ר' זלמן ואחיו ר' יונה, '''גו''' - ר' [[משה גולדשמיד]], '''טקס''' - קיצור של טקסטיל. תפקידו של ר' זלמן במפעל יחד עם אחיו ר' יונה היה קשרי החוץ - הזמנת חומרי גלם ושיווק הסחורה.<br />
<br />
על אף עיסוקיו הרבים והיותו דמות מפתח בביסוס והרחבת השכונה החב"דית הצעירה, קביעות בלימוד התורה הייתה חשובה ביותר אצל ר' זלמן, שלא זכה ללמוד בצעירותו ב[[ישיבה]]. פעמים מספר חזר ואמר שהוא משלים את שלא היה ביכלתו ללמוד מאחורי מסך הברזל. בפרט היה מקפיד על השתתפות בשידורים שנעשו מהתוועדויות ושיחות של הרבי. כאשר התגורר בבני ברק, היה נוסע במונית ישירה בשעות הלילה המאוחרות לכפר חב"ד כדי לשמוע את השידור, ובשלב מסויים הצליח לאחר מאמצים רבים להביא לשידור דברי הרבי בקביעות גם בבני ברק. גם כאשר עבר לגור בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים, אירגן שידור קבוע מחצר הרבי.<br />
<br />
ירא שמיים מרבים ובעל חסד גדול היה. ב[[כ"ו תשרי]] [[תשל"ז]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, והציע את הרעיון שעלה בלבו לפתוח [[גמ"ח]] לעילוי נשמתו של אביו אברהם שמואל{{הערה|נפטר בשנת [[תשל"ה]]}}. הרבי עודד אותו לפתוח את הגמ"ח מיד בשובו לארץ ישראל, ונתן מספר הוראות בנוגע להתנהלות הגמ"ח. הרבי גם נתן לו שני שטרות של עשר דולר כהשתתפות ראשונית בקופת הגמ"ח. ר' [[משה קוטלרסקי]] נתן לו סכום גדול כהלוואה לקופת הגמ"ח, ור' זלמן ניהל גמ"ח זה עד לפטירתו.<br />
<br />
עסק רבות ב[[מבצעים]] של הרבי, דאג לעשרות רבות שיקבלו מצות שמורה לקראת פסח. בכל שנה לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]], היה מבקש מהאחראים לשבצו בפעילות בתהלוכה. כל שנה היה מלוה הוא את התהלוכה גם כשהיה כבר מבוגר.<br />
<br />
ר' זלמן כתב לרבי מאז ומתמיד בתדירות גבוהה על כל הקורה עמו ועל פעילותו, ולאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] החל [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|לכתוב לרבי באמצעות האגרות קודש]].<br />
<br />
ר' זלמן היה חדור באמונה כי ה[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] כבר פה ומשיח עומד להתגלות מיד. ביום רביעי בערב ביקש לראות את הרב אליהו פישמן, מגיד שיעור בו השתתף בעשר השנים האחרונות. הרב שאינו חסיד חב"ד הגיע והזדעזע לראות את מצבו הרפואי. ר' זלמן אמר לו: "העיקר עכשיו ש[[משיח]] יבוא בקרוב ממש". שאל אותו הרב "מה עוד אתה רוצה לומר לי?" אמר לו ר' זלמן בפשטות: "זה כל מה שרציתי לומר לך...".<br />
<br />
ביום שישי [[ה' מר חשון]] [[תשס"ד]] השיב את נשמתו לבוראה לאחר מחלה קשה והוא בן 76.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* רעייתו, זיסל - נפטרה י"ז שבט תש"פ.<br />
*חתנו, הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] - רב אנ"ש ב[[פריז]].<br />
*חתנו, הרב [[שלמה גרברצ'יק]] - שימש כרב צבאי בצה"ל והפיץ תורה וחסידות במסגרת עבודתו.<br />
*חתנו, הרב מיכאל קיל - [[אוסטרליה]] - רעייתו, חנה - נפטרה ט שבט תשע"ו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''חסיד במעשיו''', תולדות חייו של ר' זלמן יואל<br />
*'''כסלע בלב ים''', לדמותה של רעייתו מרת זיסל, בתוך מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1894 עמוד 24<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=2958 הרבי והחנות ברחוב חזון איש בבני ברק...]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לבנהרץ זלמן יואל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=763486אלימלך לבנהרץ2025-04-30T05:57:48Z<p>ישראל ל: </p>
<hr />
<div>{{לשכתב}}<br />
{{מקורות|רמה=מחפש}}<br />
הרב '''אלימלך לבנהרץ''' ([[ה' בחשוון]] [[תרצ"ג]] - [[ח' באלול]] [[תשע"ז]]) היה מחסידי חב"ד בטשקנט ובכפר חב"ד ומנהל מפעל טקסטיל בכפר חב"ד.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]], ב[[ה' במר חשוון]] [[תרצ"ג]] (1933) לרב [[אברהם שמואל לבנהרץ]] ול עטקא (לבית חצרנוב), משפחה שומרת תורה ומצוות במסירות נפש. וזאת בתקופה של המשטר הקומוניסטי שאסר כל שייכות ליהדות ולקיום מצוות. כל מי שנתפס על ידם נידון למאסר ולעונשים כבדים ביותר. <br />
<br />
בן למשפחת החסידים המפורסמת, אבי המשפחה ר' אברהם שמואל לבנהרץ, שנודע בפעולותיו במוסקבה בצ'רנוביץ ובטשקנט, בהן שימר את הגחלת היהודית בתנאים הקשים ביותר, ודאג לצרכי הכלל, ורוח זו הנחיל כבר שם למשפחתו וילדיו.<br />
<br />
כשהגיע לגיל שבע, גיל בית הספר, הוא נשלח על ידי הוריו, הרחק ל"חיידר" המחתרתי בסמרקנד, ולא לבית הספר הממשלתי.<br />
<br />
===ילדות ברוסיה===<br />
כאשר היה בן 10 הגיעה המלחמה – מלחמת העולם השנייה למקום מגוריו. הרעב היה נורא. יום אחד הוא נפל ברחוב מרוב רעב, ורופאה צבאית שעברה במקום ראתה אותו ופינתה אותו לבית רפואה של הצבא, שם הביאו לו אוכל וטיפלו בו. כשהבריא החזירו אותו הביתה.<br />
<br />
כשהיה בן 12 עברה המשפחה חזרה למוסקבה, שם גרו במשך שנה. באותה שנה חגג את ה"בר המצווה" שלו. באותו זמן שהה במוסקבה העסקן החב"די מרדכי דובין, שהתחבא משלטונות הק.ג.ב. בבית הוריו וגם השתתף בבר המצווה.<br />
<br />
בשנת 1946 (לאחר שנה במוסקבה), נסע עם משפחתו ללבוב כדי לברוח מברית המועצות, באמצעות ה"אשאלונים". איתרע מזלם, וכשהגיעה המשפחה ללבוב שלטונות ברית המועצות עלו על שיטת הבריחה ב"אשאלונים" ושער היציאה מברית המועצות נסגר.<br />
<br />
בעקבות ההתפתחויות המשיכה המשפחה במסעה לכיוון העיר צ'רנוביץ' והשתקעה שם.<br />
<br />
למד בישיבות המחתרתיות אותם ייסד וניהל הרבי הריי"ץ ע"י שלוחיו.<br />
<br />
בגיל 17 היה צריך לברוח מהבית כדי להתחמק מגיוס לצבא. באותה תקופה הוא גם חיפש מקום עבודה, אך רק עבודה שמאפשרת לו שלא לעבוד בשבת. הנער אלימלך נדד ממקום למקום עד שלבסוף הגיע לטשקנט שם קבע את מושבו. הוא פתח יחד עם חברו מוט'ל קוזלינר בית חרושת להדפסה על חומרים שונים שנקרא 'מיטל אוגרפיה' – צילום על.<br />
<br />
בדצמבר שנת 1962 התחתן עם מרת פרלה בתו של החסיד הרב גרשון ריכטר. לכבוד החתונה נערכה מסיבה גדולה, שדובר אודותיה רבות בקהילות החרדיות של טשקנט וסמרקנד. <br />
<br />
לאחר חתונתם, נשאר הזוג לגור בטשקנט, ור' אלימלך המשיך בעבודתו במפעל. הוא דאג להעסיק יהודים שומרי תורה ומצוות נוספים, וכך יכלו לעבוד יהודים נוספים בתנאים מתאימים. <br />
<br />
בשבתות, הם היו סוגרים את דלת בית החרושת, שומרים בקבוק וודקה ומעט מטעמים. כדי שאם יבדקו את עבודתם, יאמרו שחוגגים לאחד העובדים יום הולדת. וישחדו את הפקיד עם בקבוק וודקה וכך יכלו להתפלל ולהתוועד במשך השבת.<br />
<br />
כדי שהממשלה לא תגלה שהם אינם עובדים בשבת, היה צורך להשלים את מכסת העבודה החודשית, ולכן הם הוסיפו שעות עבודה בימות החול של השבוע. המנהל הממשלתי של המפעל היה ארמני, הוא שם לב לעובדה שהמפעל סגור בשבת. וכדי שלא ילשין עליהם לממשלה, היה ר' אלימלך משחד אותו בכסף כל חודש.<br />
<br />
===העלייה לארץ ישראל===<br />
<br />
רק לאחר בקשות רבות חוזרות ונשנות מלווים בסירובים מהשלטון, זכתה המשפחה לעלות לארץ ישראל בשנת תשכ"ו, וזאת בעקבות ברכתו המיוחדת של הרבי<ref>ראה בספר 'חסיד במעשיו' אודות סיפור מיוחד הקשור בברכה זו.</ref>.<br />
<br />
כעבור חצי שנה הם עברו לכפר חב"ד והשתקעו שם באחד מהבתים הערביים הנטושים. <br />
<br />
לחגי תשרי של תשכ"ז, זכה לנסוע לרבי מליובאוויטש בפעם הראשונה על פי הזמנתו של הרבי, יחד עם קבוצת חסידים שזה עתה עלו מרוסיה. הרבי מימן את הנסיעה. <br />
<br />
בכל זמן שהותם, בחודש תשרי, הרבי התייחס אליהם בחביבות ובכבוד גדול. הרבי העמידם על הבמה קרוב אליו.<br />
<br />
אחרי מספר מועט של שנים, הפרנסה בפרדסים לא הספיקה לכלכלת בני ביתו ובעצת הרבי וידידים פתח מפעל לשזירת ולסלילת חוטים בכפר חב"ד.<br />
<br />
היה מסור מאד לענייניי קדושה ולמרות שהיה עובד עצמאי, הוא הקדיש כל יום באופן קבוע זמן ללימוד תורה עם חברותא. הוא גם נהג לצאת בקביעות ל"מבצע תפילין" של הרבי.<br />
<br />
היה בעל צדקה גדול גם כשלא היה לו כסף, ומכניס אורחים גדול. פושטי יד לצדקה שדפקו בדלת ביתו והיו רעבים, תמיד היה מאכיל אותם ודואג למחסורם, יחד עם רעייתו שתחי'.<br />
<br />
היה בעל חוש הומור גדול עם חיוך תמידי על פניו ואהוב על כל חבריו.<br />
<br />
ירא שמים בתכלית, 'חי' את מנהגי החסידים, גמל חסדים עם הבריות ונהג בסבר פנים יפות עם כל אדם. מדמויות החסידים המיוחדות בכפר חב"ד.<br />
<br />
נלב"ע ב[[ח' אלול]] [[תשע"ז]], ונטמן במחלקת חב"ד בהר הזיתים.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בתו מרת חנה איידלמן (אשת הרב [[יוסף יצחק איידלמן|יוסף יצחק]] איידלמן) מכפר חב"ד.<br />
* בנו ר' שניאור לבנהרץ ממגדל העמק.<br />
* בתו מרת שטערנא שרה, אשת ר' [[שמעון ריבקין]] מכפר חב"ד.<br />
* בתו מרת רבקה, אשת ר' [[דוד פינסקי]] מכפר חב"ד.<br />
* בתו מרת ביילא, אשת ר' יוסי כהנא מקראון הייטס.<br />
* בתו מרת דובא, אשת הרב [[שמואל אוירכמן]] משלוחי הרבי לבודפשט, הונגריה.<br />
<br />
{{מיון רגיל:לבנהרץ, אלימלך}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]<br />
[[קטגוריה:אנשי עסקים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%AA%D7%90&diff=763439תומכי תמימים קריית אתא2025-04-30T00:06:55Z<p>ישראל ל: /* תלמידים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קרית אתא תמונה קבוצתית.jpg|ממוזער|תמונת מחזור א' דתות"ל קריית אתא]]<br />
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] קריית אתא''' הינה סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], הפועלת בעיר מאז אלול [[תש"פ]], עבור בוגרי שיעור ג' מגדל העמק, את הישיבה פתח הרב [[חיים שלמה דיסקין]], ובראשות ה[[ישיבה]] עומד הרב [[שלמה חיים פלדמן]]. המנהל הגשמי הוא הרב [[מאיר גול]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]], יזם הרב [[חיים שלמה דיסקין]] - רב העיר קריית אתא ושליח הרבי בעיר, פתיחת ישיבת תומכי תמימים, שתהווה מקום של תורה וחסידות בקריה וכן תרחיב את פעילות הפצת היהדות והמעיינות.<br />
הרב דיסקין פנה אל ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] הרב [[יצחק גולדברג]] והציע לו לפתוח סניף של הישיבה ב[[קריית אתא]]. <br />
יש לציין, שמזה שנים שהרב דיסקין פועל לפתיחת ישיבה בעיר, בהתאם לרצון הרבי שבכל עיר יפעל סניף של ישיבת תומכי תמימים{{הערה|שיחת הושענא רבה תשנ"ב.}}.<br />
<br />
עם הגעת [[התלמידים השלוחים]] בוגרי ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, החלו בפעילות אינטנסיבית עם תושבי העיר.<br />
<br />
מפעולות הישיבה: חברותות עם אנ"ש ותושבי המקום בנגלה וחסידות, שיעורים בבתי כנסת ברחבי העיר, ישיבת בין הזמנים לכלל המגזרים, סידור וארגון ה"[[מבצעים]]" בעיר, [[הקהלת קהילות|חזרת שיחות]] הרבי מידי שבת ויום טוב, בכ-50 בתי כנסת ברחבי העיר,התוועדויות לציבור הרחב לרגל תאריכים חסידיים, ועוד.<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
התמימים מוציאים עלון דו שבועי עבור תושבי העיר המכונה "אורייתא"- מאסף תורני הכולל משיחות הרבי וביאורי החסידות עם הערות קצרות מאת התמימים, וכן עלון שבועי המכונה 'פנינה מאירה'- עלון המנגיש את תורת הרבי לציבור הרחב. בעלון: שיחה של הרבי על פרשת השבוע, אגרות קודש נבחרות, סיפור שבועי על הרבי, ועוד. העלון מחולק מידי שבת בבתי כנסיות ברחבי העיר.<br />
<br />
הישיבה מוציאה לאור מידי שנה ספר פלפולים בשם "פלפולא דאורייתא" המשמש במה תורנית לתלמידי הישיבה, רבני ותושבי העיר.<br />
עד כה יצאו לאור שלושה כרכים. בכרכים הראשון והשני מופיעים בסוף הספר, בתור נספח, מכתבי הרבי בנוגע לשליחות והפצת המעיינות בקרית אתא. ברובם לרב [[שלמה קופצ'יק]].<br />
<br />
==תלמידים==<br />
בשנת [[תשפ"א]] - שנת ה'מייסדים' - למדו בישיבה 15 תלמידים השלוחים.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ב]] למדו בישיבה 22 תלמידים השלוחים.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ג]] למדו בישיבה 21 תלמידים השלוחים.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ד]] למדו בישיבה 17 תלמידים השלוחים.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ה]] למדו בישיבה 24 תלמידים השלוחים.<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
*מנהל כללי - הרב [[חיים שלמה דיסקין]] שליח הרבי ורב העיר קריית אתא.<br />
*ראש הישיבה - הרב [[שלמה חיים פלדמן]].<br />
*[[משפיע]] - הרב אהרן גופין.<br />
*[[נו"נ]] ומשגיח - הרב יצחק שמחה מקוביצקי.<br />
*[[נו"נ]] - הרב מנחם מענדל וורצ'וב<br />
*מנהל גשמי - הרב [[מאיר גול]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/126429 נפתח 'זמן אלול' בישיבה החדשה בקריית אתא]<br />
*[https://col.org.il/news/132813 קידוש שם ליובאוויטש: תות"ל קריית אתא חותמת שנה בספר חדש]<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=763131חב"דפדיה:בקשות ממפעילים2025-04-29T07:10:13Z<p>ישראל ל: /* שינוי שם משתמש */</p>
<hr />
<div>{{בקשות ממפעילים}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --><br />
<br />
==שמות מוטעים==<br />
{{בקשות ממפעילים/העברה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --> <br />
<br />
==מחיקה==<br />
{{בקשות ממפעילים/מחיקה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --><br />
*[[ספר החייל (תוכן)]] - נוצר אחר מחיקת הדף הקודם.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 09:14, 25 באפריל 2025 (IDT)<br />
== הגנה ==<br />
{{בקשות ממפעילים/הגנה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להגנה על ערך. --><br />
<br />
==חסימות==<br />
{{בקשות ממפעילים/חסימה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה.--><br />
<br />
== ספאם ==<br />
{{בקשות ממפעילים/ספאם}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימה הלבנה של מסנן הספאם --><br />
*האם אפשר לפתוח את https://www.torahrecordings.com/ בבקשה? תודה מראש[[משתמש:ז.ר.|ז.ר.]] - [[שיחת משתמש:ז.ר.|שיחה]], 07:50, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ה 07:50, 22 באפריל 2025 (IDT)<br />
::נפתח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:34, כ"ז בניסן, ה'תשפ"ה)<br />
:::תודה!<br />
<br />
נא לפתוח www.basilgani.com . תודה מראש!![[משתמש:ז.ר.|ז.ר.]] - [[שיחת משתמש:ז.ר.|שיחה]], 10:28, כ"ז בניסן, ה'תשפ"ה 10:28, 25 באפריל 2025 (IDT)<br />
<br />
==החלפת טקסט==<br />
{{בקשות ממפעילים/החלפת טקסט}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --><br />
<br />
== שינוי שם משתמש ==<br />
{{בקשות ממפעילים/שינוי שם}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --><br />
{{שינוי שם משתמש|ישראל ל|איינער|נוחיות פרטית}}[[משתמש:ישראל ל|איינער]] - [[שיחת משתמש:ישראל ל|שיחה]], 10:10, א' באייר, ה'תשפ"ה 10:10, 29 באפריל 2025 (IDT)<br />
<br />
==בקשות אחרות==<br />
{{בקשות ממפעילים/אחר}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --><br />
האם יש איזשהו אופן לתקן את הבעיה שיש בהערות שוליים בעריכה החזותית. ולסדר שכשעושים הערות שוליים בהעריכה החזותית, שיוקלד בדרך ממליא הקוד ויקי המתאים בהקוד מקור?[[משתמש:ז.ר.|ז.ר.]] - [[שיחת משתמש:ז.ר.|שיחה]], 10:31, כ"ז בניסן, ה'תשפ"ה 10:31, 25 באפריל 2025 (IDT)</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=763129חב"דפדיה:בקשות ממפעילים2025-04-29T07:06:24Z<p>ישראל ל: /* שינוי שם משתמש */</p>
<hr />
<div>{{בקשות ממפעילים}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --><br />
<br />
==שמות מוטעים==<br />
{{בקשות ממפעילים/העברה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --> <br />
<br />
==מחיקה==<br />
{{בקשות ממפעילים/מחיקה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --><br />
*[[ספר החייל (תוכן)]] - נוצר אחר מחיקת הדף הקודם.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 09:14, 25 באפריל 2025 (IDT)<br />
== הגנה ==<br />
{{בקשות ממפעילים/הגנה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להגנה על ערך. --><br />
<br />
==חסימות==<br />
{{בקשות ממפעילים/חסימה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה.--><br />
<br />
== ספאם ==<br />
{{בקשות ממפעילים/ספאם}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימה הלבנה של מסנן הספאם --><br />
*האם אפשר לפתוח את https://www.torahrecordings.com/ בבקשה? תודה מראש[[משתמש:ז.ר.|ז.ר.]] - [[שיחת משתמש:ז.ר.|שיחה]], 07:50, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ה 07:50, 22 באפריל 2025 (IDT)<br />
::נפתח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:34, כ"ז בניסן, ה'תשפ"ה)<br />
:::תודה!<br />
<br />
נא לפתוח www.basilgani.com . תודה מראש!![[משתמש:ז.ר.|ז.ר.]] - [[שיחת משתמש:ז.ר.|שיחה]], 10:28, כ"ז בניסן, ה'תשפ"ה 10:28, 25 באפריל 2025 (IDT)<br />
<br />
==החלפת טקסט==<br />
{{בקשות ממפעילים/החלפת טקסט}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --><br />
<br />
== שינוי שם משתמש ==<br />
{{בקשות ממפעילים/שינוי שם}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --><br />
<br />
==בקשות אחרות==<br />
{{בקשות ממפעילים/אחר}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --><br />
האם יש איזשהו אופן לתקן את הבעיה שיש בהערות שוליים בעריכה החזותית. ולסדר שכשעושים הערות שוליים בהעריכה החזותית, שיוקלד בדרך ממליא הקוד ויקי המתאים בהקוד מקור?[[משתמש:ז.ר.|ז.ר.]] - [[שיחת משתמש:ז.ר.|שיחה]], 10:31, כ"ז בניסן, ה'תשפ"ה 10:31, 25 באפריל 2025 (IDT)</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=763128חב"דפדיה:בקשות ממפעילים2025-04-29T07:05:47Z<p>ישראל ל: /* שינוי שם משתמש */</p>
<hr />
<div>{{בקשות ממפעילים}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --><br />
<br />
==שמות מוטעים==<br />
{{בקשות ממפעילים/העברה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --> <br />
<br />
==מחיקה==<br />
{{בקשות ממפעילים/מחיקה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --><br />
*[[ספר החייל (תוכן)]] - נוצר אחר מחיקת הדף הקודם.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 09:14, 25 באפריל 2025 (IDT)<br />
== הגנה ==<br />
{{בקשות ממפעילים/הגנה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להגנה על ערך. --><br />
<br />
==חסימות==<br />
{{בקשות ממפעילים/חסימה}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה.--><br />
<br />
== ספאם ==<br />
{{בקשות ממפעילים/ספאם}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימה הלבנה של מסנן הספאם --><br />
*האם אפשר לפתוח את https://www.torahrecordings.com/ בבקשה? תודה מראש[[משתמש:ז.ר.|ז.ר.]] - [[שיחת משתמש:ז.ר.|שיחה]], 07:50, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ה 07:50, 22 באפריל 2025 (IDT)<br />
::נפתח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:34, כ"ז בניסן, ה'תשפ"ה)<br />
:::תודה!<br />
<br />
נא לפתוח www.basilgani.com . תודה מראש!![[משתמש:ז.ר.|ז.ר.]] - [[שיחת משתמש:ז.ר.|שיחה]], 10:28, כ"ז בניסן, ה'תשפ"ה 10:28, 25 באפריל 2025 (IDT)<br />
<br />
==החלפת טקסט==<br />
{{בקשות ממפעילים/החלפת טקסט}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --><br />
<br />
== שינוי שם משתמש ==<br />
{{בקשות ממפעילים/שינוי שם}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --> אני רוצה לשנות את שם המשתמש שלי מ- *ישראל ל* לי *איינער* הסיבה-נוחיות פרטית.תודה רבה<br />
<br />
==בקשות אחרות==<br />
{{בקשות ממפעילים/אחר}}<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --><br />
האם יש איזשהו אופן לתקן את הבעיה שיש בהערות שוליים בעריכה החזותית. ולסדר שכשעושים הערות שוליים בהעריכה החזותית, שיוקלד בדרך ממליא הקוד ויקי המתאים בהקוד מקור?[[משתמש:ז.ר.|ז.ר.]] - [[שיחת משתמש:ז.ר.|שיחה]], 10:31, כ"ז בניסן, ה'תשפ"ה 10:31, 25 באפריל 2025 (IDT)</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=763107אלימלך לבנהרץ2025-04-29T06:30:08Z<p>ישראל ל: </p>
<hr />
<div>הרב '''אלימלך לבנהרץ''' ([[ה' בחשוון]] [[תרצ"ג]] - [[ח' באלול]] [[תשע"ז]]) היה מחסידי חב"ד בטשקנט ובכפר חב"ד ומנהל מפעל טקסטיל בכפר חב"ד.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]], ב[[ה' במר חשוון]] [[תרצ"ג]] (1933) לאביו החסיד [[אברהם שמואל לבנהרץ]] ולאמו מרת עטקא (לבית חצרנוב), משפחה שומרת תורה ומצוות במסירות נפש. וזאת בתקופה של המשטר הקומוניסטי שאסר כל שייכות ליהדות ולקיום מצוות. כל מי שנתפס על ידם נידון למאסר ולעונשים כבדים ביותר. <br />
<br />
בן למשפחת החסידים המפורסמת, אבי המשפחה ר' אברהם שמואל לבנהרץ, שנודע בפעולותיו במוסקבה בצ'רנוביץ ובטשקנט, בהן שימר את הגחלת היהודית בתנאים הקשים ביותר, ודאג לצרכי הכלל, ורוח זו הנחיל כבר שם למשפחתו וילדיו.<br />
<br />
כשהגיע לגיל שבע, גיל בית הספר, הוא נשלח על ידי הוריו, הרחק ל"חיידר" המחתרתי בסמרקנד, ולא לבית הספר הממשלתי.<br />
<br />
'''ילדות ברוסיה'''<br />
<br />
כאשר היה בן 10 הגיעה המלחמה – מלחמת העולם השנייה למקום מגוריו. הרעב היה נורא. יום אחד הוא נפל ברחוב מרוב רעב, ורופאה צבאית שעברה במקום ראתה אותו ופינתה אותו לבית רפואה של הצבא, שם הביאו לו אוכל וטיפלו בו. כשהבריא החזירו אותו הביתה.<br />
<br />
כשהיה בן 12 עברה המשפחה חזרה למוסקבה, שם גרו במשך שנה. באותה שנה חגג את ה"בר המצווה" שלו. באותו זמן שהה במוסקבה העסקן החב"די מרדכי דובין, שהתחבא משלטונות הק.ג.ב. בבית הוריו וגם השתתף בבר המצווה.<br />
<br />
בשנת 1946 (לאחר שנה במוסקבה), נסע עם משפחתו ללבוב כדי לברוח מברית המועצות, באמצעות ה"אשאלונים". איתרע מזלם, וכשהגיעה המשפחה ללבוב שלטונות ברית המועצות עלו על שיטת הבריחה ב"אשאלונים" ושער היציאה מברית המועצות נסגר.<br />
<br />
בעקבות ההתפתחויות המשיכה המשפחה במסעה לכיוון העיר צ'רנוביץ' והשתקעה שם.<br />
<br />
למד בישיבות המחתרתיות אותם ייסד וניהל הרבי הריי"ץ ע"י שלוחיו.<br />
<br />
בגיל 17 היה צריך לברוח מהבית כדי להתחמק מגיוס לצבא. באותה תקופה הוא גם חיפש מקום עבודה, אך רק עבודה שמאפשרת לו שלא לעבוד בשבת. הנער אלימלך נדד ממקום למקום עד שלבסוף הגיע לטשקנט שם קבע את מושבו. הוא פתח יחד עם חברו מוט'ל קוזלינר בית חרושת להדפסה על חומרים שונים שנקרא 'מיטל אוגרפיה' – צילום על.<br />
<br />
בדצמבר שנת 1962 התחתן עם מרת פרלה בתו של החסיד הרב גרשון ריכטר. לכבוד החתונה נערכה מסיבה גדולה, שדובר אודותיה רבות בקהילות החרדיות של טשקנט וסמרקנד. <br />
<br />
לאחר חתונתם, נשאר הזוג לגור בטשקנט, ור' אלימלך המשיך בעבודתו במפעל. הוא דאג להעסיק יהודים שומרי תורה ומצוות נוספים, וכך יכלו לעבוד יהודים נוספים בתנאים מתאימים. <br />
<br />
בשבתות, הם היו סוגרים את דלת בית החרושת, שומרים בקבוק וודקה ומעט מטעמים. כדי שאם יבדקו את עבודתם, יאמרו שחוגגים לאחד העובדים יום הולדת. וישחדו את הפקיד עם בקבוק וודקה וכך יכלו להתפלל ולהתוועד במשך השבת.<br />
<br />
כדי שהממשלה לא תגלה שהם אינם עובדים בשבת, היה צורך להשלים את מכסת העבודה החודשית, ולכן הם הוסיפו שעות עבודה בימות החול של השבוע. המנהל הממשלתי של המפעל היה ארמני, הוא שם לב לעובדה שהמפעל סגור בשבת. וכדי שלא ילשין עליהם לממשלה, היה ר' אלימלך משחד אותו בכסף כל חודש.<br />
<br />
'''העלייה לארץ ישראל'''<br />
<br />
רק לאחר בקשות רבות חוזרות ונשנות מלווים בסירובים מהשלטון, זכתה המשפחה לעלות לארץ ישראל בשנת תשכ"ו, וזאת בעקבות ברכתו המיוחדת של הרבי.<br />
<br />
כעבור חצי שנה הם עברו לכפר חב"ד והשתקעו שם באחד מהבתים הערביים הנטושים. <br />
<br />
לחגי תשרי של תשכ"ז, זכה לנסוע לרבי מליובאוויטש בפעם הראשונה על פי הזמנתו של הרבי, יחד עם קבוצת חסידים שזה עתה עלו מרוסיה. הרבי מימן את הנסיעה. <br />
<br />
בכל זמן שהותם, בחודש תשרי, הרבי התייחס אליהם בחביבות ובכבוד גדול. הרבי העמידם על הבמה קרוב אליו.<br />
<br />
אחרי מספר מועט של שנים, הפרנסה בפרדסים לא הספיקה לכלכלת בני ביתו ובעצת הרבי וידידים פתח מפעל לשזירת ולסלילת חוטים בכפר חב"ד.<br />
<br />
היה מסור מאד לענייניי קדושה ולמרות שהיה עובד עצמאי, הוא הקדיש כל יום באופן קבוע זמן ללימוד תורה עם חברותא. הוא גם נהג לצאת בקביעות ל"מבצע תפילין" של הרבי.<br />
<br />
היה בעל צדקה גדול גם כשלא היה לו כסף, ומכניס אורחים גדול. פושטי יד לצדקה שדפקו בדלת ביתו והיו רעבים, תמיד היה מאכיל אותם ודואג למחסורם, יחד עם רעייתו שתחי'.<br />
<br />
היה בעל חוש הומור גדול עם חיוך תמידי על פניו ואהוב על כל חבריו.<br />
<br />
הצטרף לקהילה החב"דית שהתגבשה בטשקנט, שם נותר עד למתן אישורי היציאה בשנת [[תשכ"ו]], אז החל בהכנות לעלייה לארץ ישראל, ובברכת הרבי זכה יחד עם משפחתו לקבל אישורי יציאה מרוסיה, ובשנת תשכ"ז הגיע להתגורר בכפר חב"ד.<br />
<br />
ירא שמים בתכלית, 'חי' את מנהגי החסידים, גמל חסדים עם הבריות ונהג בסבר פנים יפות עם כל אדם. מדמויות החסידים המיוחדות בכפר חב"ד.<br />
<br />
נלב"ע ב[[ח' אלול]] [[תשע"ז]], ונטמן במחלקת חב"ד בהר הזיתים.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בתו מרת חנה איידלמן (אשת הרב [[יוסף יצחק איידלמן|יוסף יצחק]] איידלמן ז"ל) מכפר חב"ד.<br />
* בנו ר' שניאור לבנהרץ ממגדל העמק.<br />
* בתו מרת שטערנא שרה, אשת ר' [[שמעון ריבקין]] מכפר חב"ד.<br />
* בתו מרת רבקה, אשת ר' [[דוד פינסקי]] מכפר חב"ד.<br />
* בתו מרת ביילא, אשת ר' יוסי כהנא מקראון הייטס.<br />
* בתו מרת דובא, אשת הרב [[שמואל אוירכמן]] משלוחי הרבי לבודפשט, הונגריה.<br />
<br />
{{מיון רגיל:לבנהרץ, אלימלך}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]<br />
[[קטגוריה:אנשי עסקים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=763106אלימלך לבנהרץ2025-04-29T06:29:41Z<p>ישראל ל: </p>
<hr />
<div>הרב '''אלימלך לבנהרץ''' ([[ה' בחשוון]] [[תרצ"ג]] - [[ח' באלול]] [[תשע"ז]]) היה מחסידי חב"ד בשטקנט ובכפר חב"ד ומנהל מפעל טקסטיל בכפר חב"ד.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]], ב[[ה' במר חשוון]] [[תרצ"ג]] (1933) לאביו החסיד [[אברהם שמואל לבנהרץ]] ולאמו מרת עטקא (לבית חצרנוב), משפחה שומרת תורה ומצוות במסירות נפש. וזאת בתקופה של המשטר הקומוניסטי שאסר כל שייכות ליהדות ולקיום מצוות. כל מי שנתפס על ידם נידון למאסר ולעונשים כבדים ביותר. <br />
<br />
בן למשפחת החסידים המפורסמת, אבי המשפחה ר' אברהם שמואל לבנהרץ, שנודע בפעולותיו במוסקבה בצ'רנוביץ ובטשקנט, בהן שימר את הגחלת היהודית בתנאים הקשים ביותר, ודאג לצרכי הכלל, ורוח זו הנחיל כבר שם למשפחתו וילדיו.<br />
<br />
כשהגיע לגיל שבע, גיל בית הספר, הוא נשלח על ידי הוריו, הרחק ל"חיידר" המחתרתי בסמרקנד, ולא לבית הספר הממשלתי.<br />
<br />
'''ילדות ברוסיה'''<br />
<br />
כאשר היה בן 10 הגיעה המלחמה – מלחמת העולם השנייה למקום מגוריו. הרעב היה נורא. יום אחד הוא נפל ברחוב מרוב רעב, ורופאה צבאית שעברה במקום ראתה אותו ופינתה אותו לבית רפואה של הצבא, שם הביאו לו אוכל וטיפלו בו. כשהבריא החזירו אותו הביתה.<br />
<br />
כשהיה בן 12 עברה המשפחה חזרה למוסקבה, שם גרו במשך שנה. באותה שנה חגג את ה"בר המצווה" שלו. באותו זמן שהה במוסקבה העסקן החב"די מרדכי דובין, שהתחבא משלטונות הק.ג.ב. בבית הוריו וגם השתתף בבר המצווה.<br />
<br />
בשנת 1946 (לאחר שנה במוסקבה), נסע עם משפחתו ללבוב כדי לברוח מברית המועצות, באמצעות ה"אשאלונים". איתרע מזלם, וכשהגיעה המשפחה ללבוב שלטונות ברית המועצות עלו על שיטת הבריחה ב"אשאלונים" ושער היציאה מברית המועצות נסגר.<br />
<br />
בעקבות ההתפתחויות המשיכה המשפחה במסעה לכיוון העיר צ'רנוביץ' והשתקעה שם.<br />
<br />
למד בישיבות המחתרתיות אותם ייסד וניהל הרבי הריי"ץ ע"י שלוחיו.<br />
<br />
בגיל 17 היה צריך לברוח מהבית כדי להתחמק מגיוס לצבא. באותה תקופה הוא גם חיפש מקום עבודה, אך רק עבודה שמאפשרת לו שלא לעבוד בשבת. הנער אלימלך נדד ממקום למקום עד שלבסוף הגיע לטשקנט שם קבע את מושבו. הוא פתח יחד עם חברו מוט'ל קוזלינר בית חרושת להדפסה על חומרים שונים שנקרא 'מיטל אוגרפיה' – צילום על.<br />
<br />
בדצמבר שנת 1962 התחתן עם מרת פרלה בתו של החסיד הרב גרשון ריכטר. לכבוד החתונה נערכה מסיבה גדולה, שדובר אודותיה רבות בקהילות החרדיות של טשקנט וסמרקנד. <br />
<br />
לאחר חתונתם, נשאר הזוג לגור בטשקנט, ור' אלימלך המשיך בעבודתו במפעל. הוא דאג להעסיק יהודים שומרי תורה ומצוות נוספים, וכך יכלו לעבוד יהודים נוספים בתנאים מתאימים. <br />
<br />
בשבתות, הם היו סוגרים את דלת בית החרושת, שומרים בקבוק וודקה ומעט מטעמים. כדי שאם יבדקו את עבודתם, יאמרו שחוגגים לאחד העובדים יום הולדת. וישחדו את הפקיד עם בקבוק וודקה וכך יכלו להתפלל ולהתוועד במשך השבת.<br />
<br />
כדי שהממשלה לא תגלה שהם אינם עובדים בשבת, היה צורך להשלים את מכסת העבודה החודשית, ולכן הם הוסיפו שעות עבודה בימות החול של השבוע. המנהל הממשלתי של המפעל היה ארמני, הוא שם לב לעובדה שהמפעל סגור בשבת. וכדי שלא ילשין עליהם לממשלה, היה ר' אלימלך משחד אותו בכסף כל חודש.<br />
<br />
'''העלייה לארץ ישראל'''<br />
<br />
רק לאחר בקשות רבות חוזרות ונשנות מלווים בסירובים מהשלטון, זכתה המשפחה לעלות לארץ ישראל בשנת תשכ"ו, וזאת בעקבות ברכתו המיוחדת של הרבי.<br />
<br />
כעבור חצי שנה הם עברו לכפר חב"ד והשתקעו שם באחד מהבתים הערביים הנטושים. <br />
<br />
לחגי תשרי של תשכ"ז, זכה לנסוע לרבי מליובאוויטש בפעם הראשונה על פי הזמנתו של הרבי, יחד עם קבוצת חסידים שזה עתה עלו מרוסיה. הרבי מימן את הנסיעה. <br />
<br />
בכל זמן שהותם, בחודש תשרי, הרבי התייחס אליהם בחביבות ובכבוד גדול. הרבי העמידם על הבמה קרוב אליו.<br />
<br />
אחרי מספר מועט של שנים, הפרנסה בפרדסים לא הספיקה לכלכלת בני ביתו ובעצת הרבי וידידים פתח מפעל לשזירת ולסלילת חוטים בכפר חב"ד.<br />
<br />
היה מסור מאד לענייניי קדושה ולמרות שהיה עובד עצמאי, הוא הקדיש כל יום באופן קבוע זמן ללימוד תורה עם חברותא. הוא גם נהג לצאת בקביעות ל"מבצע תפילין" של הרבי.<br />
<br />
היה בעל צדקה גדול גם כשלא היה לו כסף, ומכניס אורחים גדול. פושטי יד לצדקה שדפקו בדלת ביתו והיו רעבים, תמיד היה מאכיל אותם ודואג למחסורם, יחד עם רעייתו שתחי'.<br />
<br />
היה בעל חוש הומור גדול עם חיוך תמידי על פניו ואהוב על כל חבריו.<br />
<br />
הצטרף לקהילה החב"דית שהתגבשה בטשקנט, שם נותר עד למתן אישורי היציאה בשנת [[תשכ"ו]], אז החל בהכנות לעלייה לארץ ישראל, ובברכת הרבי זכה יחד עם משפחתו לקבל אישורי יציאה מרוסיה, ובשנת תשכ"ז הגיע להתגורר בכפר חב"ד.<br />
<br />
ירא שמים בתכלית, 'חי' את מנהגי החסידים, גמל חסדים עם הבריות ונהג בסבר פנים יפות עם כל אדם. מדמויות החסידים המיוחדות בכפר חב"ד.<br />
<br />
נלב"ע ב[[ח' אלול]] [[תשע"ז]], ונטמן במחלקת חב"ד בהר הזיתים.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בתו מרת חנה איידלמן (אשת הרב [[יוסף יצחק איידלמן|יוסף יצחק]] איידלמן ז"ל) מכפר חב"ד.<br />
* בנו ר' שניאור לבנהרץ ממגדל העמק.<br />
* בתו מרת שטערנא שרה, אשת ר' [[שמעון ריבקין]] מכפר חב"ד.<br />
* בתו מרת רבקה, אשת ר' [[דוד פינסקי]] מכפר חב"ד.<br />
* בתו מרת ביילא, אשת ר' יוסי כהנא מקראון הייטס.<br />
* בתו מרת דובא, אשת הרב [[שמואל אוירכמן]] משלוחי הרבי לבודפשט, הונגריה.<br />
<br />
{{מיון רגיל:לבנהרץ, אלימלך}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]<br />
[[קטגוריה:אנשי עסקים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=762742אלימלך לבנהרץ2025-04-28T08:05:19Z<p>ישראל ל: </p>
<hr />
<div><br />
הרב החסיד אלימלך לבנהרץ נולד במוסקבה שברוסיה, ב ה' מר חשוון שנת תרצ"ג (1933) לאביו החסיד אברהם שמואל ולאמו מרת עטקא (לבית חצרנוב), משפחה שומרת תורה ומצוות במסירות נפש. וזאת בתקופה של המשטר הקומוניסטי שאסר כל שייכות ליהדות ולקיום מצוות. כל מי שנתפס על ידם נידון למאסר ולעונשים כבדים ביותר.<br />
<br />
בן למשפחת החסידים המפורסמת, אבי המשפחה ר' אברהם שמואל לבנהרץ, שנודע בפעולותיו במוסקבה בצ'רנוביץ ובטשקנט, בהן שימר את הגחלת היהודית בתנאים הקשים ביותר, ודאג לצרכי הכלל, ורוח זו הנחיל כבר שם למשפחתו וילדיו.<br />
<br />
כשהגיע לגיל שבע, גיל בית הספר, הוא נשלח על ידי הוריו, הרחק ל"חיידר" המחתרתי בסמרקנד, ולא לבית הספר הממשלתי.<br />
לאחר מכן למד בישיבות המחתרתיות אותם ייסד וניהל הרבי הריי"ץ ע"י שלוחיו.<br />
בתחילת שנות הכ"ף התחתן עם מרת פערל בתו של החסיד הרב גרשון ריכטר.<br />
<br />
הצטרף לקהילה החב"דית שהתגבשה בטשקנט, שם נותר עד למתן אישורי היציאה בשנת תשכ"ו, אז החל בהכנות לעלייה לארץ ישראל, ובברכת הרבי זכה יחד עם משפחתו לקבל אישורי יציאה מרוסיה, ובשנת תשכ"ז הגיע להתגורר בכפר חב"ד.<br />
<br />
ר' אלימלך עסק במשך שנים רבות במפעל הטקסטיל אותו הקים בכפר חב"ד.<br />
<br />
ירא שמים בתכלית, 'חי' את מנהגי החסידים, גמל חסדים עם הבריות ונהג בסבר פנים יפות עם כל אדם. מדמויות החסידים המיוחדות בכפר חב"ד.<br />
<br />
נלב"ע בח' אלול ה'תשע"ז, ונטמן במחלקת חב"ד בהר הזיתים.<br />
<br />
'''<big><code>משפחתו</code></big>''' <br />
<br />
בתו מרת חנה איידלמן (אשת הרב יוסף [[יוסף יצחק איידלמן|יוסף יצחק]] איידלמן ז"ל) מכפר חב"ד.<br />
בנו ר' שניאור לבנהרץ ממגדל העמק.<br />
בתו מרת שטערנא שרה, אשת ר' שמעון ריבקין מכפר חב"ד.<br />
בתו מרת רבקה, אשת ר' דוד פינסקי מכפר חב"ד.<br />
בתו מרת ביילא, אשת ר' יוסי כהנא מקראון הייטס.<br />
בתו מרת דובא, אשת הרב שמואל אוירכמן משלוחי הרבי לבודפשט, הונגריה.</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%93%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=762740יוסף יצחק איידלמן2025-04-28T08:02:57Z<p>ישראל ל: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:יוסף יצחק איידלמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק איידלמן]]<br />
הרב '''יוסף יצחק איידלמן''' ([[ט' טבת]] [[תש"כ]] - [[י"ג סיון]] [[תשס"ו]]) היה חבר [[מערכת אוצר החסידים]] [[מכון אהלי שם]] ועורך [[שבועון התקשרות]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[קזבלנקה]] [[מרוקו]] ב[[ט' טבת]] [[תש"כ]], שם כיהנו הוריו הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל כ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]].<br />
<br />
בבחרותו נדד ל[[צרפת]], שם למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ולאחר מכן למד ב[[תומכי תמימים 770]], שם החל את עבודתו המיוחדת כאשר נטל חלק בעריכת והגהת ספרי [[אגרות קודש]] של [[רבותינו נשיאנו]], [[מאמר|מאמרי חסידות]] ועוד.<br />
<br />
בשנים ההן זכה לקחת חלק בעריכת רוב כרכי אגרות קודש, כאשר הוא מופקד בין היתר על איתור מראי מקומות והגהת החומר טרם רדתו לדפוס. את הבקיאות והידע הרב בספרות, בכתבי יד קודש של רבותינו נשיאינו וההיסטוריה החב"דית רכש לעצמו במסגרה עבודה זו.<br />
<br />
הרב אידלמן שימש כחבר [[מערכת אוצר החסידים]].<br />
<br />
לאחר חתונתו עם מרת חנה בתו של הרב החסיד [[אלימלך לבנהרץ]] מכפר חב"ד, התגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. במשך השנים ניצל את הידע והבקיאות שלו בכדי לסייע בעריכת ספרים ביטאונים ועלונים במסגרת [[מכון אוהלי שם]] ו[[צעירי אגודת חב"ד]], והתעסק בהוצאה לאור של השבועון '[[התקשרות (גליון)|התקשרות]]'.<br />
<br />
ר' יוסף יצחק נפטר בפתאומיות בגיל 47, לאחר שלקה בדום לב, בערב שבת [[י"ג סיון]] [[תשס"ו]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב שמואל סגל.<br />
*בנו,הרב אברהם שמואל איידלמן,[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''דיני הפסק בתפילה - ע"פ שיטת חב"ד''', הוצאת [[מכון אהלי שם]], [[תשמ"ט]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30485&pgnum=1 הספר באתר hebrewbooks]}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:איידלמן, יוסף יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"כ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]<br />
[[קטגוריה:משפחת איידלמן]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%93%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=762739יוסף יצחק איידלמן2025-04-28T08:02:01Z<p>ישראל ל: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:יוסף יצחק איידלמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק איידלמן]]<br />
הרב '''יוסף יצחק איידלמן''' ([[ט' טבת]] [[תש"כ]] - [[י"ג סיון]] [[תשס"ו]]) היה חבר [[מערכת אוצר החסידים]] [[מכון אהלי שם]] ועורך [[שבועון התקשרות]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[קזבלנקה]] [[מרוקו]] ב[[ט' טבת]] [[תש"כ]], שם כיהנו הוריו הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל כ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]].<br />
<br />
בבחרותו נדד ל[[צרפת]], שם למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ולאחר מכן למד ב[[תומכי תמימים 770]], שם החל את עבודתו המיוחדת כאשר נטל חלק בעריכת והגהת ספרי [[אגרות קודש]] של [[רבותינו נשיאנו]], [[מאמר|מאמרי חסידות]] ועוד.<br />
<br />
בשנים ההן זכה לקחת חלק בעריכת רוב כרכי אגרות קודש, כאשר הוא מופקד בין היתר על איתור מראי מקומות והגהת החומר טרם רדתו לדפוס. את הבקיאות והידע הרב בספרות, בכתבי יד קודש של רבותינו נשיאינו וההיסטוריה החב"דית רכש לעצמו במסגרה עבודה זו.<br />
<br />
הרב אידלמן שימש כחבר [[מערכת אוצר החסידים]].<br />
<br />
לאחר חתונתו עם מרת חנה בתו של הרב החסיד <nowiki>[[אלימלך לבנהרץ]]</nowiki> מכפר חב"ד, התגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. במשך השנים ניצל את הידע והבקיאות שלו בכדי לסייע בעריכת ספרים ביטאונים ועלונים במסגרת [[מכון אוהלי שם]] ו[[צעירי אגודת חב"ד]], והתעסק בהוצאה לאור של השבועון '[[התקשרות (גליון)|התקשרות]]'.<br />
<br />
ר' יוסף יצחק נפטר בפתאומיות בגיל 47, לאחר שלקה בדום לב, בערב שבת [[י"ג סיון]] [[תשס"ו]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב שמואל סגל.<br />
*בנו,הרב אברהם שמואל איידלמן,[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''דיני הפסק בתפילה - ע"פ שיטת חב"ד''', הוצאת [[מכון אהלי שם]], [[תשמ"ט]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30485&pgnum=1 הספר באתר hebrewbooks]}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:איידלמן, יוסף יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"כ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]<br />
[[קטגוריה:משפחת איידלמן]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=762738קטגוריה:משפחת לבנהרץ2025-04-28T07:54:30Z<p>ישראל ל: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:משפחות|ל]]</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=762737קטגוריה:משפחת לבנהרץ2025-04-28T07:54:07Z<p>ישראל ל: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:משפחות|ל]]<br />
הרב <nowiki>[[אלימלך לבנהרץ]]</nowiki></div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=762735אלימלך לבנהרץ2025-04-28T07:50:32Z<p>ישראל ל: </p>
<hr />
<div><br />
הרב החסיד אלימלך לבנהרץ נולד במוסקבה שברוסיה, ב ה' מר חשוון שנת תרצ"ג (1933) לאביו החסיד אברהם שמואל ולאמו מרת עטקא (לבית חצרנוב), משפחה שומרת תורה ומצוות במסירות נפש. וזאת בתקופה של המשטר הקומוניסטי שאסר כל שייכות ליהדות ולקיום מצוות. כל מי שנתפס על ידם נידון למאסר ולעונשים כבדים ביותר.<br />
<br />
בן למשפחת החסידים המפורסמת, אבי המשפחה ר' אברהם שמואל לבנהרץ, שנודע בפעולותיו במוסקבה בצ'רנוביץ ובטשקנט, בהן שימר את הגחלת היהודית בתנאים הקשים ביותר, ודאג לצרכי הכלל, ורוח זו הנחיל כבר שם למשפחתו וילדיו.<br />
<br />
כשהגיע לגיל שבע, גיל בית הספר, הוא נשלח על ידי הוריו, הרחק ל"חיידר" המחתרתי בסמרקנד, ולא לבית הספר הממשלתי.<br />
לאחר מכן למד בישיבות המחתרתיות אותם ייסד וניהל הרבי הריי"ץ ע"י שלוחיו.<br />
בתחילת שנות הכ"ף התחתן עם מרת פערל בתו של החסיד הרב גרשון ריכטר.<br />
<br />
הצטרף לקהילה החב"דית שהתגבשה בטשקנט, שם נותר עד למתן אישורי היציאה בשנת תשכ"ו, אז החל בהכנות לעלייה לארץ ישראל, ובברכת הרבי זכה יחד עם משפחתו לקבל אישורי יציאה מרוסיה, ובשנת תשכ"ז הגיע להתגורר בכפר חב"ד.<br />
<br />
ר' אלימלך עסק במשך שנים רבות במפעל הטקסטיל אותו הקים בכפר חב"ד.<br />
<br />
ירא שמים בתכלית, 'חי' את מנהגי החסידים, גמל חסדים עם הבריות ונהג בסבר פנים יפות עם כל אדם. מדמויות החסידים המיוחדות בכפר חב"ד.<br />
<br />
נלב"ע בח' אלול ה'תשע"ז, ונטמן במחלקת חב"ד בהר הזיתים.<br />
<br />
'''<big><code>משפחתו</code></big>''' <br />
<br />
בתו מרת חנה איידלמן (אשת הרב יוסף יצחק ז"ל) מכפר חב"ד.<br />
בנו ר' שניאור לבנהרץ ממגדל העמק.<br />
בתו מרת שטערנא שרה, אשת ר' שמעון ריבקין מכפר חב"ד.<br />
בתו מרת רבקה, אשת ר' דוד פינסקי מכפר חב"ד.<br />
בתו מרת ביילא, אשת ר' יוסי כהנא מקראון הייטס.<br />
בתו מרת דובא, אשת הרב שמואל אוירכמן משלוחי הרבי לבודפשט, הונגריה.</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=762732אלימלך לבנהרץ2025-04-28T07:45:56Z<p>ישראל ל: </p>
<hr />
<div>הרב החסיד אלימלך לבנהרץ נולד במוסקבה שברוסיה, ב ה' מר חשוון שנת תרצ"ג (1933) לאביו החסיד אברהם שמואל ולאמו מרת עטקא (לבית חצרנוב), משפחה שומרת תורה ומצוות במסירות נפש. וזאת בתקופה של המשטר הקומוניסטי שאסר כל שייכות ליהדות ולקיום מצוות. כל מי שנתפס על ידם נידון למאסר ולעונשים כבדים ביותר.<br />
<br />
בן למשפחת החסידים המפורסמת, אבי המשפחה ר' אברהם שמואל לבנהרץ, שנודע בפעולותיו במוסקבה בצ'רנוביץ ובטשקנט, בהן שימר את הגחלת היהודית בתנאים הקשים ביותר, ודאג לצרכי הכלל, ורוח זו הנחיל כבר שם למשפחתו וילדיו.<br />
<br />
כשהגיע לגיל שבע, גיל בית הספר, הוא נשלח על ידי הוריו, הרחק ל"חיידר" המחתרתי בסמרקנד, ולא לבית הספר הממשלתי.<br />
לאחר מכן למד בישיבות המחתרתיות אותם ייסד וניהל הרבי הריי"ץ ע"י שלוחיו.<br />
בתחילת שנות הכ"ף התחתן עם מרת פערל בתו של החסיד הרב גרשון ריכטר.<br />
<br />
הצטרף לקהילה החב"דית שהתגבשה בטשקנט, שם נותר עד למתן אישורי היציאה בשנת תשכ"ו, אז החל בהכנות לעלייה לארץ ישראל, ובברכת הרבי זכה יחד עם משפחתו לקבל אישורי יציאה מרוסיה, ובשנת תשכ"ז הגיע להתגורר בכפר חב"ד.<br />
<br />
ר' אלימלך עסק במשך שנים רבות במפעל הטקסטיל אותו הקים בכפר חב"ד.<br />
<br />
ירא שמים בתכלית, 'חי' את מנהגי החסידים, גמל חסדים עם הבריות ונהג בסבר פנים יפות עם כל אדם. מדמויות החסידים המיוחדות בכפר חב"ד.<br />
<br />
נלב"ע בח' אלול ה'תשע"ז, ונטמן במחלקת חב"ד בהר הזיתים.<br />
<br />
משפחתו- <br />
<br />
בתו מרת חנה איידלמן (אשת הרב יוסף יצחק ז"ל) מכפר חב"ד.<br />
בנו ר' שניאור לבנהרץ ממגדל העמק.<br />
בתו מרת שטערנא שרה, אשת ר' שמעון ריבקין מכפר חב"ד.<br />
בתו מרת רבקה, אשת ר' דוד פינסקי מכפר חב"ד.<br />
בתו מרת ביילא, אשת ר' יוסי כהנא מקראון הייטס.<br />
בתו מרת דובא, אשת הרב שמואל אוירכמן משלוחי הרבי לבודפשט, הונגריה.</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=762730אלימלך לבנהרץ2025-04-28T07:40:12Z<p>ישראל ל: </p>
<hr />
<div>הרב החסיד אלימלך לבנהרץ נולד במוסקבה שברוסיה, ב ה' מר חשוון שנת תרצ"ג (1933) לאביו החסיד אברהם שמואל ולאמו עטקא (לבית חצרנוב), משפחה שומרת תורה ומצוות במסירות נפש. וזאת בתקופה של המשטר הקומוניסטי שאסר כל שייכות ליהדות ולקיום מצוות. כל מי שנתפס על ידם נידון למאסר ולעונשים כבדים ביותר.<br />
<br />
בן למשפחת החסידים המפורסמת, אבי המשפחה ר' אברהם שמואל לבנהרץ, שנודע בפעולותיו במוסקבה בצ'רנוביץ ובטשקנט, בהן שימר את הגחלת היהודית בתנאים הקשים ביותר, ודאג לצרכי הכלל, ורוח זו הנחיל כבר שם למשפחתו וילדיו.<br />
<br />
כשהגיע לגיל שבע, גיל בית הספר, הוא נשלח על ידי הוריו, הרחק ל"חיידר" המחתרתי בסמרקנד, ולא לבית הספר הממשלתי.<br />
לאחר מכן למד בישיבות המחתרתיות אותם ייסד וניהל הרבי הריי"ץ ע"י שלוחיו.<br />
בתחילת שנות הכ"ף התחתן עם מרת פערלה בתו של החסיד הרב גרשון ריכטר.<br />
<br />
הצטרף לקהילה החב"דית שהתגבשה בטשקנט, שם נותר עד למתן אישורי היציאה בשנת תשכ"ו, אז החל בהכנות לעלייה לארץ ישראל, ובשנת תשכ"ז הגיע להתגורר בכפר חב"ד.<br />
<br />
ר' אלימלך עסק במשך שנים רבות במפעל הטקסטיל אותו הקים בכפר חב"ד.<br />
<br />
ירא שמים בתכלית, 'חי' את מנהגי החסידים, גמל חסדים עם הבריות ונהג בסבר פנים יפות עם כל אדם. מדמויות החסידים המיוחדות בכפר חב"ד.<br />
<br />
נלב"ע בח' אלול ה'תשע"ז, ונטמן במחלקת חב"ד בהר הזיתים.<br />
<br />
משפחתו- <br />
בתו מרת חנה איידלמן (אשת הרב יוסף יצחק ז"ל) מכפר חב"ד.<br />
בנו ר' שניאור לבנהרץ ממגדל העמק.<br />
בתו מרת שטערנא שרה, אשת ר' שמעון ריבקין מכפר חב"ד.<br />
בתו מרת רבקה, אשת ר' דוד פינסקי מכפר חב"ד.<br />
בתו מרת ביילא, אשת ר' יוסי כהנא מקראון הייטס.<br />
בתו מרת דובא, אשת הרב שמואל אוירכמן משלוחי הרבי לבודפשט, הונגריה.</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=762729אלימלך לבנהרץ2025-04-28T07:33:38Z<p>ישראל ל: יצירת דף עם התוכן "הרב החסיד אלימלך לבנהרץ נולד במוסקבה שברוסיה, ב ה' מר חשוון שנת תרצ"ג (1933) לאביו החסיד אברהם שמואל ולאמו עטקא (לבית חצרנוב), משפחה שומרת תורה ומצוות במסירות נפש. וזאת בתקופה של המשטר הקומוניסטי שאסר כל שייכות ליהדות ולקיום מצוות. כל מי שנתפס על ידם נידון ל..."</p>
<hr />
<div>הרב החסיד אלימלך לבנהרץ נולד במוסקבה שברוסיה, ב ה' מר חשוון שנת תרצ"ג (1933) לאביו החסיד אברהם שמואל ולאמו עטקא (לבית חצרנוב), משפחה שומרת תורה ומצוות במסירות נפש. וזאת בתקופה של המשטר הקומוניסטי שאסר כל שייכות ליהדות ולקיום מצוות. כל מי שנתפס על ידם נידון למאסר ולעונשים כבדים ביותר.<br />
<br />
בן למשפחת החסידים המפורסמת, אבי המשפחה ר' אברהם שמואל לבנהרץ, שנודע בפעולותיו במוסקבה בצ'רנוביץ ובטשקנט, בהן שימר את הגחלת היהודית בתנאים הקשים ביותר, ודאג לצרכי הכלל, ורוח זו הנחיל כבר שם למשפחתו וילדיו.<br />
<br />
כשהגיע לגיל שבע, גיל בית הספר, הוא נשלח על ידי הוריו, הרחק ל"חיידר" המחתרתי בסמרקנד, ולא לבית הספר הממשלתי.<br />
לאחר מכן למד בישיבות המחתרתיות אותם ייסד וניהל הרבי הריי"ץ ע"י שלוחיו.<br />
בתחילת שנות הכ"ף התחתן עם מרת פערלה בתו של החסיד הרב גרשון ריכטר.<br />
<br />
הצטרף לקהילה החב"דית שהתגבשה בטשקנט, שם נותר עד למתן אישורי היציאה בשנת תשכ"ו, אז החל בהכנות לעלייה לארץ ישראל, ובשנת תשכ"ז הגיע להתגורר בכפר חב"ד.<br />
<br />
ר' אלימלך עסק במשך שנים רבות במפעל הטקסטיל אותו הקים בכפר חב"ד.<br />
<br />
ירא שמים בתכלית, 'חי' את מנהגי החסידים, גמל חסדים עם הבריות ונהג בסבר פנים יפות עם כל אדם. מדמויות החסידים המיוחדות בכפר חב"ד.<br />
<br />
נלב"ע בח' אלול ה'תשע"ז, ונטמן במחלקת חב"ד בהר הזיתים.</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=762723אברהם שמואל לבנהרץ2025-04-28T07:19:52Z<p>ישראל ל: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''(חיים) אברהם שמואל לבנהרץ''' ([[תרס"ג]] - [[י"ט אדר]] [[תשל"ה]]) היה חסיד חב"ד בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]] שנמנה על הקהילה החב"דית ב[[מוסקבה]] ב[[צ'רנוביץ]] וב[[טשקנט]] ושימר בהן את הגחלת היהודית. לאחר שקיבל אשרת יציאה מ[[רוסיה]] התיישב בהוראת הרבי ב[[כפר חב"ד]] שם התגורר עד לפטירתו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[עיירה]] בריסק שב[[ליטא]] בשנת [[תרס"ג]] לאביו הרב זלמן יואל לבנהרץ שנמנה על חסידי קוצק.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ג]] נדדה משפחתו וקבעה את מגוריה ב[[ליובאוויטש]] בשביל לאפשר לר' אברהם שמואל שהיה באותה שעה ילד בן עשר בלבד ללמוד ב[[חיידר]] המסונף לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובעקבות המעבר והמגורים בסמיכות לחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הפכו כל בני המשפחה לחסידי חב"ד{{הערה|תקופה קצרה לאחר ש[[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והרבי עקר ל[[רוסטוב]] כשר' זלמן יואל בעקבותיו על מנת לחפש מקום מגורים תואם בעיר עבור בני משפחתו. ברוסטוב נפגע ממחלת הטיפוס שהשתוללה בעיר, נפטר כעבור זמן קצר ונטמן בבית העלמין היהודי של ה[[עיירה]].}}.<br />
<br />
כאשר נסגרה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם הראשונה]] החל לנדוד בין הסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים כאשר הסניף האחרון בו למד היה ב[[תומכי תמימים נעוועל]] שם השתדך בשנת [[תרפ"ה]] עם רעייתו עטקא{{הערה|נפטרה י"ד כסלו תשנ"ב}} בת ר' אלימלך חצרנוב.<br />
<br />
לאחר ה[[נישואין]] קבע את מגוריו ב[[מוסקבה]] בסמוך לבנין מטה ה[[ק.ג.ב]].<br />
<br />
ביתו שימש כמקום אירוח לחסידים רבים שהגיעו לעיר ורצו להישאר בעילום שם, וביתו של ר' אברהם שמואל היה פתוח בפני האורחים למרות הסכנה שבדבר ולמרות הקירבה הפיזית למטה ה[[ק.ג.ב.]] והפיקוח המוגבר באזור.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ו]] הצליח לקבל אישור יציאה מרוסיה, עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[תל אביב]], אך לאחר ארבע שנים שב ל[[מוסקבה]] על מנת למנוע את הצטרפותם של ילדיו לתנועות הנוער הציוניות השונות שפרחו אז ברחבי הארץ.<br />
<br />
כשחזר ל[[מוסקבה]] הצליח בעסקיו והתעשר בסכום רב ששוויו הוערך בסך השווה למליון דולר, אותו תרם על פי הוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[שד"ר]] ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב ז'ורביצר]] לטובת סניפי ישיבת תומכי תמימים.<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נדד שוב יחד עם משפחתו ל[[טשקנט]] ועם סיום המלחמה חזר לביתו.<br />
<br />
בשנת [[תש"ז]] ניסה להצטרף ל[[יציאת רוסיה תש"ו|מבצע הבריחה הגדול]] של החסידים, אך משהתברר כי הגבולות נסגרו עבר להתגורר בעיר [[צ'רנוביץ']] הסמוכה לגבול הרוסי עם רומניה.<br />
<br />
בתקופת מגוריו בצ'רנוביץ דאג להחייאת הקהילה היהודית ולשיפוצו של [[מקווה|מקווה הטהרה]] העירוני כשלצורך כך שילם מהחסכונות אותם שמר על מנת לחתן את בתו.<br />
<br />
משהתברר כי אפשרויות הברחת הגבול נסגרו סופית, הצטרף לקהילה החב"דית שהתגבשה בטשקנט, שם נותר עד למתן אישורי היציאה בשנת [[תשכ"ו]], אז החל בהכנות לעלייה לארץ ישראל, ובשנת [[תשכ"ז]] הגיע להתגורר ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
כעשר שנים לאחר שעלה לישראל נפל למשכב, ועם התגברות המחלה הוסיפו לו בני משפחתו את השם חיים, אך הוא נפטר כעבור שבועיים ב[[י"ט אדר]] [[תשל"ה]] בגיל 72.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[זלמן יואל לבנהרץ]] - גביר ועסקן חסידי.<br />
*בנו, הרב [[יוסף לבנהרץ]] - [[כפר חב"ד]].<br />
*בנו, הרב משה לבנהרץ - כפר חב"ד.<br />
*בנו, הרב [[יונה לבנהרץ]] - כפר חב"ד.<br />
*בנו, הרב [[אלימלך לבנהרץ]] - כפר חב"ד.<br />
*בתו בלה, רעייתו של הרב [[שמואל גורביץ (כפר חב"ד)|שמואל גורביץ]] - שימש כמנהל הת"ת בכפר חב"ד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://abc770.org/article_node_2536/ הצלת המצות]''' - מסירות נפשו עבור אנשי הקהילה<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marilus-Lipsker%20-%20Shevat%2022,%205768.pdf לב של חסיד]''' - בתוך [[תשורה]] משמחת ה[[נישואין]] של נכדתו עם הר' מנחם מענדל מרילוס, כ"ב שבט תשס"ח<br />
*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/75222_he_1.pdf הגאולה הכפולה של משפחת לבנהרץ]''' - בתוך עיתון 'הכפר של הרבי', ערב חג הפסח [[תשע"ג]] {{PDF}} {{אינפו}} {{קישור שבור}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לבנהרץ, אברהם שמואל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91_(%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%A8)&diff=762340שמואל זלמנוב (קורסקר)2025-04-27T05:57:02Z<p>ישראל ל: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|שמואל זלמנוב}}<br />
[[קובץ:שמואל זלמנוב (קורסקר).jpg|ממוזער]]<br />
<br />
ר' '''שמואל זלמנוב''' (מכונה '''שמואל זלמנוב קורסקער'''{{הערה|הכינוי "קורסקער" נועד להבדיל בינו לבין אחיינו, ר' [[שמואל זלמנוב]] - בן אחיו ר' [[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]].}}) היה חסיד של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], למד ב[[ישיבת תומכי תמימים|תו"ת]] [[ליובאוויטש]], ושימש כמזכיר אגו"ח בארץ הקודש. <br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד כבן זקוניהם של אביו ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב (לאזאוויטש)]] וזוגתו מרת ביילא ב[[עיירה]] לאזאוויטש הסמוכה ל[[קלימוביץ]], בשנת [[תרמ"ח]], ונקרא שמו בישראל "שמואל" על שם כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]] (שנסתלק ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]]) שאביו היה מחסידיו. <br />
<br />
כפי הנראה, קיבל את ראשית חינוכו במקום לידתו ומגוריו - לאזואוויטש.<br />
<br />
כשהגיע בערך לגיל מצוות, שלחהו הוריו ללמוד תורה בישיבת אמצ'יסלאב.<br />
<br />
בשנת תרס"ד כשהיה בן 17 שנה נתקבל ר' שמואל לישיבה הקדושה [[תומכי תמימים]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], תחילה נשלח ללמוד בסניף הישיבה בעיר [[האראדישץ]] ואחר תקופה קצרה שם עבר ללמוד בישיבה שבעיר [[ליובאוויטש]] עצמה בעקבות אחיו הבכור, הרה"ח [[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]] שלמד אף הוא שם.<br />
<br />
לאחר נישואיו התגורר בעיר קורסק, ושימש בה כ[[שוחט ובודק]]. בעיר זו הוא היה מחשובי החסידים ה[[מקושר]]ים ל[[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
בשנת תרצ"ו בשלהי חודש אלול, קרוב לימי הסליחות, זכה ר' שמואל ומשפחתו לעלות ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[תל אביב]], שם שימש כמזכיר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. עם זאת המשיך בעבודת הקודש כשוחט ובודק, בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
בתאריך ט' בניסן תשט"ז נפטר אחר מחלה קשה והוא בגיל 68 שנה. קהל גדול הלך אחר ארונו של מי שהיה מיקירי העיר [[תל אביב]], השו"ב המפורסם, שלא היה אחד שלא הכירו. הוא נטמן בבית החיים ב[[צפת]] בחלקת חב"ד, ושם מנוחתו כבוד על יד קברו של הרה"ח הר"ר [[ישראל אריה ליב שניאורסון]] אחיו של [[הרבי]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]]<br />
*בנו הרב [[זאב וואלף זלמנוב]] היה מזכיר [[ועד כפר חב"ד]].<br />
*בנו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]].<br />
*בנו הרב [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]].<br />
*בתו מרת בתיה, רעייתו של הרב [[נפתלי קראוס]] - סופר ועיתונאי.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*זכרון שמואל - תולדותיו, אגרותיו ועוד. בעריכת נכדו ר' [[שמואל קראוס]] (הוצאת [[תשמ"ט]])<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_37.html 'אומן ומומחה במלאכתו': כך דאג הרבי הריי"צ לפרנסת השוחט החסידי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זלמנוב, שמואל קורסקער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשט"ז]]</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91_(%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9)&diff=762321יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב (לאזאוויטש)2025-04-27T05:43:14Z<p>ישראל ל: הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב מלאזאוויטש|אחר=יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב מבני ברק|ראו=[[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]]}}<br />
הרב החסיד '''יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב''' נולד בעיירה לאזאוויטש לאביו הרב החסיד זאב וולף זלמנוב, מחסידי הרבי ה'צמח צדק'.<br />
הרימי"ל היה מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], התגורר בעיירה לאזאוויטש הסמוכה ל[[קלימוביץ']]. היה "ממארי דחושבנא" ועסק רבות בחשבון נפש בינו לבין עצמו. כבר מצעירותו היה מה"הולכי רגלי" לאדמו"ר המהר"ש, ל[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
מסופר כי פעם אחת בעת אמירת [[מאמר]] [[דא"ח]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] התעלף ר' מיכל בעקבות הדוחק הרב ששרר במקום, ואדמו"ר המהר"ש הפסיק באמירת המאמר לזמן מה עקב כך.<br />
<br />
לפרנסתו ולפרנסת בני משפחתו עסק בחכירת אחוזות קטנות ועיבוד הקרקעות שלהם.<br />
<br />
היה אביהם של הרה"ח [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] ו[[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]], ושלח אותם ללמוד אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] בליובאוויטש.<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:זלמנוב, יחיאל מיכל יהודה לייב (לאזאוויטש)}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]</div>ישראל לhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=762314יעקב בורושנסקי2025-04-27T05:33:42Z<p>ישראל ל: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יעקב בורושנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בורושנסקי בתמונה קבוצתית עם תלמידיו במחתרת. יושב לצידו: ר' משה קליין]]<br />
הרב '''יעקב בורושנסקי''' ([[י"ג אדר]] [[תרע"ח]] - [[י"א מנחם אב]] [[תשנ"ב]]) היה מחנך ושוחט חסידי, מאנשי קהילת חב"ד ב[[סמרקנד]] שמסר נפשו על שמירת הגחלת היהודית בברית המועצות.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לר' תנחום בורושנסקי בי"ג אדר [[תרע"ח]].<br />
<br />
עם סיום מסלול לימודיו הוסמך כשוחט, ובהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת שרה רחל בת ר' ישעיה העניך ליפמן והחל לעסוק בחינוך מחתרתי על אף הסכנה הכרוכה בכך עקב התנכלויות [[ק.ג.ב|אנשי המשטרה החשאית]].<br />
<br />
בעוד יעקב השתייך לחוגי הליטאים, חמיו היה חסיד גור יליד פולין ושימש כשוחט ובודק של הקהילה היהודית במינסק עד שנאסר בשנת תרצ"ז על ידי הנ.ק.וו.ד. שהוציא אותו להורג בי"א טבת.<br />
<br />
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברח עם משפחתו לעומק רוסיה על מנת להתרחק מהחזית.<br />
<br />
בשנת תשי"ג עבר עם משפחתו לעיר פרונזה (בישקק) בירת קירגיסטן, שם פגש בחסידי חב"ד שהתגוררו בעיר דוגמת משפחת לבנהרץ ר' בערל יפה והחל להתקרב לחסידות חב"ד וכעבור שש שנים עבר בהשפעתו של ר' בנימין מלכובסקי[1] לסמרקנד שם התחזק הקשר החב"די עם הצטרפותם לקהילה החסידית התוססת שפעלה במקום, שם שימש כ[[שוחט ובודק]] וכמחנך חסידי.<br />
<br />
לאחר יציאתו מרוסיה התיישב בנחלת הר חב"ד והמשיך גם שם לעסוק בחינוך. בנוסף שימש כ'בעל [[קריאת התורה|קורא]]'. <br />
<br />
נפטר ב[[י"א מנחם אב]] [[תשנ"ב]] ונטמן [[חלקת חב"ד הר הזיתים|בבית העלמין הר הזיתים בירושלים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, שמואל משה בורושנסקי<br />
*בנו, [[תנחום בורושנסקי]] - מחסידי חב"ד ב[[באר שבע]]<br />
*בתו מרת אידה קופרמן כפר חב"ד, ובעלה הרב [[אליהו קופרמן]].<br />
*בתו מרת רוזה גרינברג ירושלים<br />
*בתו מרת לאה, רעיית ר' [[אלתר משה לרנר]] - קריית מלאכי <br />
<br />
{{מיון רגיל:בורושנסקי, יעקב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בורושנסקי]]</div>ישראל ל