2023-08-28T10:25:15Z

ישראל בטח בהשם:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה|אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=תומכי תמימים בית שמש (פירושונים)}}
{{ישיבה
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש (ישיבה קטנה)
|תמונה=תמונה קבוצתית בית שמש.png
|כתובית=תמונה קבוצתית של תלמידי ה[[ישיבה]] [[י"ג תמוז]] ה'[[תש"פ]].
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשע"ו]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=בן עזאי 4, שכונת יפה נוף, [[בית שמש]]
|ראש הישיבה=הרב [[משה לידר]]
|משגיח ראשי=הרב יונתן מנחם אנקווה
|מנהל כללי=הרב שניאור לידר
|מנהל גשמי=ר' חיים שארף
|מספר תלמידים= כ-150 תמימים
|ספר פלפולים=שער הפלפול
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש]], מאה ועשרים - הערות וביאורים
|מפה=
}}
[[קובץ:שיעור ראשלצ לידר.jpg|ממוזער|250px|שיעור שנמסר בפתיחת הישיבה [[א' באלול]] [[תשע"ו]].]]
[[קובץ:זאל בית שמש.png|ממוזער|250px|זאל הישיבה החדש]]
[[קובץ:תותלבש77.jpg|ממוזער|250px|התוועדות בישיבה]]
[[קובץ:תותלבש78.jpg|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם בישיבה]]
[[קובץ:תותלבש79.jpg|ממוזער|250px|חלק מרבני הישיבה]]
[[קובץ:סמל ערוך.jpg|ממוזער|250px|סמל הישיבה]]
[[קובץ:התוועדות בית שמש.png|ממוזער|250px|כנס סיום הרמב"ם בישיבה]]
'''ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש''' היא [[ישיבה קטנה]] שפועלת בעיר [[בית שמש]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב הרב [[משה לידר]] והרב שניאור זלמן אודרמן כמנהל הגשמי בשנת [[תשע"ו]] בעיר [[ראשון לציון]], ומשם הועברה לעיר בית שמש לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]].

==תולדות הישיבה==
הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשע"ו]] בעיר [[ראשון לציון]] על ידי הרב [[משה לידר]] העומד בראשה ולמדו בה כשלושים בחורים. עם התרחבות הישיבה, בתחילת שנת הלימודים [[תשע"ח]] עברה הישיבה למתחם ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש הישנה]], בשכונת 'יפה נוף' בעיר, לאחר שזו האחרונה נסגרה מספר שנים קודם לכן.

לאחר המעבר למתחם בעיר [[בית שמש]] חידשה ההנהלה את צוות הישיבה שאליהם הצטרפו חלק מרבני הישיבה הקודמת{{הערה|[[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]]}}, והביאו לשמש כמשגיח את הרב [[יהונתן מנחם אנקווה]] ואף ה[[משפיע]] הראשי של הישיבה היה ר' [[שלום דובער וולפא]] למשך כשנתיים, שעזב בעקבות מצבו הרפואי{{הערה|בשנת תשע"ח מונה הרב וולפא לשמש כמשפיע בתומכי תמימים בית שמש. במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור בחסידות לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא גאולה ומשיח ונצחיותו של נשיא הדור וקיום הוראותיו של הרבי בנושא משיח ו[[שלימות הארץ]]. לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] הודיע להנהלת הישיבה כי יעזוב את תפקידו בתור המשפיע הראשי של הישיבה בצער רב מכיוון שהדבר מכביד עליו בעקבות מצבו הרפואי ובמקומו נכנס הרב [[זושא פויזנר]] אך מפעם לפעם מגיע להתוועד עם תלמידי הישיבה אותם הגדיר כ"אהובים עליי במיוחד".}}. במשך מספר חודשים היה הרב [[זושא פויזנר]] משפיע{{הערה|הרב פויזנר היה המשפיע הראשי של הישיבה מחודש אלול עד לחודש אדר של שנת הלימודים [[תש"פ]] ובעקבות התפרצות הקורונה עזב. ולקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הודיע להנהלה כי יעבור לשמש כמשפיע ראשי של הישיבה גדולה בעיר}} וגם הרב [[משה קורנוויץ]]{{הערה|במקביל לתפקידו כר"מ בישיבה גדולה}}{{הערה|לאחר שעזב נשאר בתפקידו כמגיד שיעור ור"מ בהלכה ובגאולה ומשיח}}{{הערה|היה משפיע למשך כל שנת הלימודים תשפ"א}} אך עדיין בזמני התוועדויות מגיעים להתוועד עם תלמידי הישיבה כמה ממשפיעי הישיבה לשעבר{{הערה|הרב קורנוויץ, ולעיתים רחוקות גם הרב וולפא}}.

בשנים [[תשע"ח]] - [[תשע"ט]] הוציאה הישיבה עיתון דו שבועי בשם "[[הישיבה של הרבי]]", שהופץ בקהילות אנ"ש ברחבי הארץ.

בתקופת [[מגפת הקורונה]] יצאה הישיבה במסלול לימודים יחד עם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] בעיר על ידו הם דאגו שהבחורים ילמדו מהבתים במטרה להכניס את ה[[תומכי תמימים]] לכל בית{{הערה|ב[[פרשת תצא]] [[י"ד אלול]] [[תנש"א]] מורה הרבי להקים בכל בית "מעין ישיבת תומכי תמימים".}}. הלימוד הועבר טלפונית ודרך אתר שהוקם לצורך שיעורים אלו והשיעורים נמסרו על ידי רבני הישיבה. בזמנים מיוחדים הביאו משפיעים אף מחוץ לכתלי הישיבה{{הערה|[https://rabbi24.com האתר דרכו הועברו השיעורים], רבי 24.}}{{הערה|[https://chabad.info/news/604619/ "תומכי תמימים בכל בית" • הצצה מאחורי הקלעים] {{אינפו}}.}}.

האתר נשאר אף אחרי תקופת הקורונה בכדי ללמד אברכים שמעוניינים לחזור לחוות את אווירת תומכי תמימים, ומוסרים בו שיעורים רבני הישיבה במסגרת ישיבתית.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ד החליטה הנהלת הישיבה על פתיחת מתיבתא כהכנה לישיבה המיועדת לתלמידים בכיתה ח' המעוניינים להתכונן כראוי ללימודים בישיבה, המתיבתא ממוקמת ב[[ביתר עילית]].

לישיבה קיים וועד מנהל אשר מגשר בין ההנהלה הרוחנית והגשמית של כלל המוסדות בהם: הישיבה הקטנה והגדולה, המתיבתא, התיכון והסמינר, הוועד נפגש בדרך כלל פעמיים בחודש ומחליט את ההחלטות הנחוצות להתנהלות הישיבה, בין היתר על: הרישום, המבצעים, [[את"ה]], יח"צ, צוות, גשמיות לתלמידים, חומר הלימודים, צוות הישיבה ומגוון נושאים הקשורים לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה כאחד וחברים בו אחד עשר חברים{{הערה|יו"ר הוועד הוא הרב [[שניאור זלמן לידר]]. המזכיר הוא הרב [[יונתן מנחם אנקווה]]. חברי הוועד הם הרבנים: [[משה לידר]], [[ישראל נחמן לרנר]], [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]], [[ישראל גדסי]], [[משה קורנוויץ]], אליהו אמויאל, [[חיים דוד וילהלם]], [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] ומנחם מענדל טהאלער.}}.

הישיבה ממוקמת במתחם, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ושלוש פנימיות. במתחם זה שכנה גם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] בעיר ורוב המבנים בו חדשים. לקראת שנת הלימודים תשפ"ב בנתה הישיבה זאל חדש ומרווח שיתאים למספר התמימים הגדול שהגיע לקראת השנה החדשה והמקום התרחב עקב עזיבת הישיבה הגדולה את המתחם.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ב]] נבנה זאל גדול ומרווח אשר ישמש את התלמידים החדשים ויעזור משמעותית להגדלת תלמידי הישיבה.

בימים אלו מתחילות ההכנות לבניית מבנה חדש, גדול, מרווח ומפואר לישיבה ברמה ד' שאליו צפויה הישיבה להיכנס לקראת שנת הלימודים תשפ"ד{{הערה|במקום ישכנו גם הישיבה הקטנה וגם הישיבה הגדולה}}.

לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"ג]] הושלמה בניית מקווה חדש ומפואר בתוך שטח הישיבה ובניית מרפסת מיוחדת ומרווחת המשקיפה אל הנוף המרהיב בסמוך לישיבה.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ד החלה בניית קומת פנימייה חדשה אשר תשמש לקליטה של 30 בחורים נוספים לישיבה, בנוסף החלו שיפוצים בחצר הישיבה והרחבת המטבח, כמו כן, החלו בבניית שולחנות חדשים לזאל הישיבה אשר יתנו מקום לקליטת הבחורים החדשים ללא צורך בהרחבת הזאל.

נכון לפתיחת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] תמנה הישיבה כ-150 [[תמימים]].

==הנהגות מיוחדות==
=== התוועדויות ויומי דפגרא ===
בישיבה מודגשת החיות המיוחדת ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] הנערכים בתאריכים חסידיים עם משפיעים שמובאים מחוץ לכותלי הישיבה.

בישיבה נהוג בכל ראש חודש לפנות זמן לסדר יום מיוחד בו לומדים תלמידי הישיבה בצורה מיוחדת על מהות החודש הבא ומתקיימים בישיבה הרצאות במשך היום ובערב התמימים מתאחדים להתוועדות גדולה בה מזמינים משפיע מיוחד אשר בא מחוץ לכותלי הישיבה.

בנוסף, הישיבה נוהגת שלא לקיים שבת חופשה בזמן של '''יומא דפגרא''' או תאריך חסידי, והחזירה לעולם את המושג '''פורים בישיבה''' ובניגוד לישיבות קטנות אחרות אשר משחררים את התמימים לביתם, הישיבה מקיימת סדר יום מיוחד המוקדש ברובו למבצעים אשר בסופו התוועדות עם כל צוות רבני הישיבה.

=== שיעורים ומבצעים מיוחדים ===
מדי שבוע מתקיימים מספר שיעורים מיוחדים: שיעור דבר מלכות מיוחד שמתקיים בביתו של ראש הישיבה [[משה לידר|הרב לידר]] (לשיעור א' ולשיעור ב') ושיעור לקוטי שיחות באידיש מיוחד שמתקיים בבית הרב מישולובין. זאת בנוסף לשיעורים שמתקיימים בכל יום חול מחוץ לסדרים: שיעור בשורת הגאולה, שיעור רמב"ם, סדר דבר מלכות וסדר לקוטי שיחות שעליהם גם יש מבצעים מיוחדים שהם כוללים השתתפות בכל סדר וסדר ומבחנים על החומר הנלמד פעם בשבוע,

בנוסף, מדי שנה נפתח בישיבה מבצע תורה בו התמימים משקיעים ולומדים בזמנם הפנוי. במבצע קיימים שני מסלולים לבחירת התמימים:
* ממוצע של המבחנים במקצועות: גמרא גירסא, גאולה ומשיח וחסידות מעל 80. והשתתפות קבועה בשיעורי רמב"ם{{הערה|ג' פרקים ופרק אחד ליום}} המתקיימים בישיבה מדי יום וציון מעל 80 במבחן השבועי שיתקיים על החומר הנלמד בשיעורי רמב"ם ועל מאמר נבחר.
* מסלול של הגמרא לעיון: מבחנים בעל-פה על המסכת לעיון שבו נדרש מהבחור להיבחן על 5 דפי גמרא לפחות, בשנת [[תשפ"ב]] סיימו 16 מתלמידי הישיבה את מסכת שבת לאחר שנבחנו באופן מלא.

יש גם מבצע נוסף שאותו הגה [[משה לידר|הרב לידר]] בחודש [[אדר]] [[תשפ"ב]] '''מבצע עשר דקות''' שבו התמימים המשקיעים ולומדים באופן מלא בעשר דקות הראשונות של כל סדר או שיעור בישיבה ומי שצלח את המשימה במשך שבוע שלם זוכה להגיע לשיעור מיוחד בבית הרב לידר בנוסף לפרסים ותגבורים שונים ובסוף השנה מתקיים טיול מיוחד אשר נמשך לשבת מרוממת לתלמידים המשתתפים במבצע בלבד.

במהלך שנת הלימודים תשפ"ג פתח הרב אליהו אמויאל את '''מועדון התפילה''' המיועד לתת דגש על עבודת התפילה של כל תמים בישיבה ומחוצה לה, מידי שבוע מתקיים כינוס למשתתפי התוכנית בו מחולק חוברות עיון ומשימות שבועיות שהבחור צריך ללמוד ולקיים, בבין הזמנים ישנם משימות רבות ומגוונות אשר בסופו מחולק שי אישי למשתתפים, מידי חודש מתקיים טיול למשתתפי התוכנית, והתוכנית זוכה לתאוצה והתלהבות בקרב הבחורים.

בישיבה שמים דגש על ההכנה הרוחנית לפני כל חג או מועד ובדרך כלל מתקיימים מבצעים מיוחדים לפני כל חג או מועד, בשנת תשפ"ג לפני חג הפסח והפורים התקיים מצבע אותו הוביל הרב חיים מרטון בו תלמידי הישבה סיכמו או ניבחנו על עשרה שיחות של הרבי על החג וכך הכינו את עצמם רוחנית וחסידית לקראת החג, התלמידים המסכמים יצאו לטיול והתוועדות מיוחדת.

פרוייקט נוסף שיחל לפעול באופן מלא בחודש חשוון תשפ"ג הוא לימוד תורה בשבתות חופשה, מטרת הפרוייקט הוא לקיים את הוראותו של הרבי כך שבכל זמן יהיה לתמים את הצורך והרצון ללימוד תורה בפרט בזמנים בהם הוא לא נמצא ברשות הישיבה.

מהלך הפרויקט יעבוד כך שכל בחור לפני היציאה לשבת חופשה יקבל ערכה מיוחדת דפי חזרה על עניינים מסוימים שנלמדו בישיבה וכן חוברת ללימוד אישי של הבחור בבית הכוללת, מאמרים, דף גמרא וקטע הלכה, כמו כן רוצים בהנהלת הישיבה לקיים סדרי לימוד מלאים בתקופות בין הזמנים הארוכות{{הערה|חודשי החגים ובין הזמנים}}.

מרכז את"ה בישיבה מחולק ל-10 אגפים שונים שעליהם אחראים תמימים מהישיבה, ובראשות את"ה עומד הרב דובער דהאן אשר אחראי על כלל פעיליות את"ה, הכינוסים וסידור הארגון.

=== שיטה לימודית ===
לימוד הגמרא לעיון בישיבה שונה משאר הישיבות, התלמיד לומד בכיתה שברמה המתאימה לו ולהשגיו וכך הוא יכול ללמוד יותר בקלות והוא באותו רמה כמו שאר תלמידי הכיתה כך שהתלמיד יצליח להפיק מעצמו את המירב וכדי שיהיה אפשר לראות את התקדמות התלמיד מתקיים שלוש פעמים בשנה מבחן כללי על החומר הנלמד שלאחר תוצאותיו יהיה אפשר לבחון שינוי הרמה של התלמיד באופן שיקל עליו ויזרום עם הלימוד בשאר לכלל תלמידי הכיתה.

בנוסף, קיימת בישיבה כיתת העשרה לגמרא עיונא שבו ניתן אפשרות לתלמידים המתקשים בסוגיא מסוימת באופן נקודתי או לזקוקים ללימוד באופן פרטני את השירות המיוחד של מורה פרטי של תלמיד אחד או בדרך כלל לחברותא.

בשיבה קיים 'קאך' מיוחד על לימודי ההלכה ומלבד הסדר הרגיל ישנו מבצע ללימוד מקיף של 'הלכה למעשה', שיעורי העשרה וידע ומבצעים לעיתים תכופות, בסוף שנת הלימודים תשפ"ג אף התקיים מבחן מקיף וכוללני על החומר הנלמד שבסופו מעל לשישים תלמידים השקיעו וקיבלו תעודת הכשרה מיוחדת.

בישיבה נותתנים מקום וערך מיוחד ללימוד ענייני גאולה ומשיח ועל הנושא מתקיימים מבצעים וקורסים רבים אשר נותנים לתלמיד הסתכלות שונה על שיחותיו של הרבי על הגאולה ומלמדת איך למסור את הדברים בצורה הנכונה ביותר.

=== שיטה חינוכית ===
בישיבה לא קונסים בחורים ולא משתמשים כמעט בעונשים, כשבחור עובר על כללי הישיבה בדרך כלל מדברים איתו על שורש המעשה ומגיעים להבנה משותפת מה יגרום לו לא לעשות זאת פעם הבאה, במידת הצורך כשהבחור לא מבין הוא נשלח לביתו למשך 24 שעות או שהוריו מוזמנים לשיחה כדי שיגרום לו להבין את חומרת המעשה.

הישיבה שמה דגש מיוחד על '''שמירת הזמנים''' ועושה מבצעים וכינוסים לעיתים קרובות בו מובאים דברי הרבי על הנושא, בעקבות כך אחוזי האיחורים בישיבה ירדו דרסטית.

פעמים רבות הנהלת הישיבה מתעניינת בחוות דעתם של הבחורים בנושאים ובהחלטות שונות של הישיבה והנהלתה ובהתאם לכך, התלמידים מעורבים במגוון החלטות שהישיבה מקבלת והשיח בין הצוות לבחורים בוגר יותר, כשכל צד מבין את השני.

בשיבה שמים דגש גדול גם על ההנהגה בבית ובבין הזמנים, הישיבה מצריכה לבקש אישור על שהות התלמיד בבין הזמנים או בזמנן החופשה אם הוא לא נמצא עם הוריו, כמו גם, הישיבה מרבה להזהיר בדבר השימוש באינטרנט ובכליו במיוחד בזמני החופשות, בנוסף לפני כל יציאה לבית מחולק מטעם הישיבה חוברת לימוד אשר על התלמיד ללמוד בביתו.

בישבה מודגש ההכנה הרוחנית של הבחור לקראת הנסיעה לרבי והתנאים לנסיעה לחודש החגים הוא התייעצות עם המשפיעה על זמן השהות בחצרות קודשנו וההכנה הראויה לכך, בנוסף, בחור אשר במהלך השנה עבר על אחת מקווי היסוד של הישיבה אינו יכול לטוס ליותר משבועיים אך אין מצב בו אין אישור לבחור לטוס כלל.

==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
=== הנהלת הישיבה ===
*הרב [[משה לידר]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[שניאור לידר]] - מנהל כללי
*הרב יונתן מנחם אנקווה - [[משגיח]] שיעור ג' ומשגיח ראשי
*הרב חיים מרטון - משגיח שיעור ב'
*הרב אליהו אמויאל - [[משגיח]] שיעור א'
*הת' שניאור זלמן אנקווה - משגיח ערב

===[[ר"מ|ר"מים]] בגמרא עיונא וגירסא ===

'''שיעור א':'''
*הרב אליהו קטורזה - רמה א'
*הרב שלום דובער מפעי - רמה ב'
*הרב נועם בן חמו - רמה ג'
*הרב מנחם מענדל ידגר - מורה עזר.
*הרב אברהם חיים מעטוף - מורה עזר.
'''שיעור ב' וג':'''
*הרב חנניה כהן - רמה ד'
*הרב לוי יצחק שניאורסון - רמה ה'
*הרב [[מנשה אמיתי]] - רמה ו'
*הרב יוסף מיכלשווילי - רמה ז'
*הרב מנחם מענדל כהן - רמה ח'
*הרב יוסף יצחק גינדי - מורה עזר.
*הרב שלום דובער מישולובין - מורה עזר.

===[[משפיע|משפיעים]] ו[[ר"מ|ר"מים]] לפי שיעורים===
'''שיעור א':'''
*הרב שלום בער קטורזה [[משפיע]].
*הרב דובער דהאן - [[משפיע]].
*הרב שלום דובער מישולובין - [[משיב]] בהלכה ובגאומ"ש.
*הרב [[משה זאב ירוסלבסקי]] - משיב בהלכה ובגאומ"ש.
'''שיעור ב':'''
*הרב [[שלמה רוזנבלט]] - [[משפיע]].
*הרב מענדי מקלר - [[משפיע]].
*הרב שניאור זלמן גליס- [[משיב]] בהלכה ובגאומ"ש.
*הרב [[יצחק איתן מזרחי]] - [[משיב]] בהלכה ובגאומ"ש.
'''שיעור ג':'''
*הרב [[משה לידר]] - [[משפיע]].
*הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[משפיע]].
*הרב ישראל בר כוכבא - משיב בהלכה ובגאומ"ש.
*הרב מנחם ישראלי - משיב בהלכה ובגאומ"ש.

===הנהלה גשמית===
*ר' חיים שארף - מנהל גשמי
*ר' מנחם מענדל אנגל - חבר הנהלה גשמית
*ר' יעקובי פישר - חבר הנהלה גשמית
*ר' גרשון פקטור - מזכיר ראשי
*ר' צבי לוין - מזכיר משנה
*ר' שמעון רוטר - טבח ראשי
*ר' מנחם מאור - עובד מטבח
*ר' מענדי ערנטרוי - עובד מטבח

===יועצים===
*ר' יעקב סגל - יועץ חינוכי
*ר' [[זאב רייניץ]] - יועץ

===רבני הישיבה בעבר===
*הרב [[שלום דובער וולפא]] - משפיע ראשי - [[תשע"ח]] - [[תש"פ]]
*הרב [[זושא פויזנר]] - משפיע ראשי - [[תש"פ]] - [[תשפ"א]]
*הרב מנחם מענדל רוזנברג - ר"מ ומשפיע - [[תשע"ו]] - [[תשע"ט]]
*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)]] - ר"מ, משפיע ומנהל חינוכי [[תשע"ז]] - [[תשפ"ב]]
*הרב ישראל גדסי - משגיח - [[תשע"ט]] - [[תשפ"ב]]
*הרב [[שי שמעון כהן]] - ר"מ, משיב בהלכה [[תשע"ט]] - [[תשפ"ב]]
}}

== ראו גם ==
* [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://www.tmimim.com תמימים קום]''' - בלוג הישיבה {{קישור שבור|א' תמוז (בדר"ח) תשפ"ב, ימות המשיח}}
[https://drive.google.com/drive/folders/11IiBQzVCgn2dUQ_12DKntRZbBq0xU4rH הערות התמימים ואנ"ש, ישיבת קטנה תות"ל בית שמש.]
*[https://chabad.info/tag/תותל-בית-שמש/ כתבות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}
{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

ישראל בטח בהשם: /* סניפים ומחלקות */

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה גדולה]]|אחר=[[ישיבה קטנה]]|ראו=[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]}}
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש
|תמונה=בוגרי צפת תשרי הקהל עו.jpg
|כתובית=חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע [[770]] {{ש}}([[תשרי]] [[תשע"ו]] - [[שנת הקהל]])
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]
|תאריך יסוד=[[אייר]] [[תשל"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[צפת]]
|מייסד ומנהל ראשון=הרב [[אליהו פרידמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב שלמה זלמן לבקיבקר, הרב [[ירון יחזקאל נאמן]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[יוסף יצחק אופן]]
|מספר תלמידים=450 (נכון לתשפ"ג)
|ספר פלפולים=שערי ישיבה
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|הערות התמימים ואנ"ש]]
|אתר אינטרנט=http://chabadzefat.com/
|מפה=
}}
[[קובץ:לוגו ישיבה צפת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל הישיבה]]
[[קובץ:הרב ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה - הרב וילשנסקי]]
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[חסידי חב"ד]] [[ליובאוויטש]] [[צפת]]''', הינה 'ישיבה גדולה' המיועדת ל[[תמים|תמימים]] ממשפחות [[אנ"ש]], ולתמימים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי הארץ, נוסדה בשנת [[תשל"ז]] על ידי הרב [[אליהו אריה פרידמן]] כמנהל גשמי ועל ידי [[יוסף יצחק וילשנסקי|הרב ווילשאנסקי]] והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר|לבקיבקר]] בעיר הקודש צפת וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת בחיות מיוחדת ב[[לימוד גאולה ומשיח|לימוד ענייני הגאולה]] ואמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|מלך המשיח]]. בישיבה לומדים נכון לשנת תשפ"ב ארבע מאות וחמישים [[תמימים]].

== שם הישיבה ==
הישיבות שהוקמו בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]] נקראו "תומכי תמימים". בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי (לרב [[אריה לייב קפלן]]){{מקור}}: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).

חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים{{הערה|ספר '''הישיבה''' עמוד 14, יצא לאור על ידי הישיבה וארגון אביחי"ל, תשס"ד.}}.

בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת"{{הערה|[https://chabadzefat.com/wp-content/uploads/2020/02/שבעים-למלך-סופי-בלי-ביילדים.pdf קובץ שבעים למלך עמוד 5].}}.

==היסטוריה==
===ימי בראשית===
[[קובץ:צפתי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הפנימיה]][[קובץ:כללית צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה. [[תשע"ב]]]]
בערך בשנת [[תשל"ו]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום. הרב [[אליהו אריה פרידמן]] היה זה שהגה את רעיון הקמת הישיבה והציעו בפני הרב [[אריה לייב קפלן]]. הרב פרידמן גם נטל על עצמו את העול לנהל את החלק הגשמי והכספי של הישיבה. במכתב הנושא את התאריך ט"ו אלול, יום התייסדות [[תומכי תמימים]] כתב הרב קפלן לרבי שהרב פרידמן נטל על עצמו את העול והכספי ורוצים להקים את הישיבה. על כך השיב הרבי (בקשר לרב פרידמן): {{ציטוטון|הניסה בזה? המסוגל לזה? בכל אופן הרי יכול לנסות עתה -כשאין אחריות מוסד קיים עליו}}{{הערה|אגרות קודש (שבהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]]) חלק ל"א ע' שו, על פי [https://col.org.il/news/133315 זכרון הרב קפלן]}}. לאחר שהצעת הקמת הישיבה הועלתה בפני הרבי, באמצעות הרב [[חודקוב]], לא איחרה ההסכמה לבוא. לאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש [[אייר]] [[תשל"ז|ה'תשל"ז]] ישיבת חב"ד בצפת.

בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה הייתה מרת [[יוכבד זלמנוב]] בסיוע בנה הרב [[משה זלמנוב]] שניהל את המשק עד לשנת [[תש"מ]]. בשנת תשל"ט מונה הרב [[יוחנן גוראריה]] למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב [[רחמים אנטיאן]].

הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - אז ראש ישיבה ו[[משפיע]], וכיום ראש הישיבה, והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - אז ראש ישיבה ומשפיע וכיום אחד מראשי הישיבה [[ר"מ]] ו[[משגיח]] ראשי.

ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.

בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] שהתחיל את דרכו בישיבה כ[[משפיע]], כיהן במשך שנים רבות כמשפיע הראשי של הישיבה. גם בשנותיו האחרונות - למרות עיסוקיו הרבים המשיך [[משה מרדכי ארנשטיין|הרב ארנשטיין]] למסור את שיעור ה[[תניא]] המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד, למסור שיעורי חסידות שבועיים ול[[התוועדות חסידית|התוועד]] עם התמימים אחת לכמה [[שבת]]ות.

===התפתחות הישיבה===
החל משנת [[תשמ"ז]], החלה הישיבה להתבסס ולמשוך אליה צעירים מכל רחבי הארץ. בהתפתחות הדרגתית, מספר תלמידי הישיבה הלך וגדל, ואיתו אנשי הצוות החינוכי שהועסקו בישיבה.

הישיבה קנתה לעצמה שם טוב בחינוך ל[[התקשרות]] פנימית לרבי, והתאפיינה בלהט חסידי שהיא מעניקה לתלמידיה בכל פעולה שהם עושים.

תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים בישיבה מעל למאה תלמידים, דבר שהוביל לפיצול כיתות התלמידים, וזירז את מעברה של הישיבה לבניין קבע.

===כניסה למבני קבע===
[[קובץ:זאל צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה]]
הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים וחדר האוכל, ה[[זאל]] שכן בבתי המדרש של "וויז'ניץ טוניס", "קרלין סטולין" ו"קוסוב" בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה, עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.

גם בית המדרש זכה בשנת [[תשמ"א]] (1981) לאכסניה של קבע. [[בית הכנסת]] של הרידב"ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב"ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.

ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה, ובין בהוראות והדרכות פרטיות.

אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא "מכון סמיכה", או את הקורס לספרות סת"ם בהדרכתו של ר' ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת"ם. כמו כן הישיבה פתחה ישיבה חב"ד ראשונה מסוגה בארץ, המשלבת לימודי מקצועות ביחד עם לימודי הקודש.
[[קובץ:הזאל בצפתPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה]]

===הישיבה כיום===
בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי עזר.

בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מדי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.

הישיבה מוציאה לאור מזמן לזמן (על פי רוב - פעם בחודש) [[קובץ הערות]] עם חידושי תורה מתלמידי ורבני הישיבה, וכן מזמן לזמן (על פי רוב - פעם או פעמיים בשנה) ספר פלפולים.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] לומדים בישיבה כ-450 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' בישיבה ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת בקבוצה ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כ[[התלמידים השלוחים|תלמידים שלוחים]] בישיבות חב"ד ברחבי תבל.

הישיבה מתייחדת גם במספר העצום של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים:
* [[קעמפ אורו של משיח]].
* [[יהדודס]] - מועדוניות יהדות לילדים שאינם שומרים תומ"צ לע"ע בסגנון פעילות ארגון [[של"ה]].
* ארגון [[ופרצת קוממיות]] - הפצת יהדות ביישובי הדרום.
* ארגון [[ופרצת צפונה]] - הפצת יהדות ביישובי הצפון.
* [[בית חב"ד בהילולות הצדיקים]] (הפעיל בעיקר עם העולים לציונו של הרשב"י).
* ארגון [[צבאות ה']] ב[[צפת]] המפעיל גם את קעמפ [[גן ישראל צפת]].
* שבתות צבאות השם.
* [[מקהלת צבאות השם]].
* קייטנות (דיי קעמפ) חב"ד בפריסה ארצית כשהגדולות שבהן הן נחלקעמפ בנחלת הר חבד, ב[[ביתר עלית]], [[פתח תקווה]] ו[[תל אביב]].
* ערב עם חב"ד - ערב הכולל תוכנית לכלל המקורבים של בחורי הישיבה
* שיעורי תורה בטלפון, ועוד.

===מבנה הפנימיה===
בשלהי שנת [[תשד"מ]] עברה הפנימיה למבנה ששימש קודם לכן כמלון רקפת - בתחילה בשכירות, ולאחר מכן נרכש המבנה בסיועו של הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ונערך שיפוץ נוסף. בשל הקשיים בתשלום המשכנתא על המקום, נמצא תורם שהשתתף בעלות המשכנתא, אך כתנאי לכך רשם את המבנה על שמו. לאחר שנים נקלע התורם לקשיים ומכר את המבנה. מאז פתחה הישיבה במאבק משפטי על מנת להציל את המבנה ולהשאירו בידי הישיבה. במקביל ניסתה הישיבה לנהל משא ומתן על רכישת המבנה, ללא הצלחה.

בתחילת שנת [[תשע"ח]] הוצא צו פינוי מאת ההוצאה לפועל המורה לפנות את הפנימיה עד [[ג' בטבת]]. יום לפני הפינוי המיועד הודיע אילן שוחט, ראש העיר צפת על השהיית הפינוי{{הערה|1=[http://chabad.info/news/ראש-העיר-צפת-הצו-לא-בוטל-הפינוי-הושהה/ ראש העיר צפת: "הצו לא בוטל, הפינוי הושהה"] {{אינפו}}}}. בהמשך לכך הצליחה הישיבה להגיע להסדר על מנת לרכוש את המבנה, אך לשם כך נדרש ממנה לגייס 24 מיליון ש"ח עד ל[[י"ב שבט]]. בחודש טבת תשע"ח פתחה הישיבה בקמפיין גיוס כספים על מנת להגיע ליעד{{הערה|1=[http://chabad.info/news/המערכה-הגורלית-על-עתיד-הישיבה-•-כל-הפר/ המערכה הגורלית על עתיד הישיבה • כל הפרטים] {{אינפו}}}} ובתוך שבועיים השיגו את הסכום הנדרש וקנו את בנין הפנימיה.

ב[[כ"ג אדר]] [[תשפ"ב]], לאחר תכנון מפורט, החל שיפוץ יסודי של מבנה הפנימיה{{הערה|[https://chabad.info/news/765720/ התרגשות בישיבת חב"ד בצפת שיפוץ הפנימיה יצא לדרך] {{*}} [https://chabad.info/news/767974/ טרקטורים עלו על הפנימיה]{{אינפו}}}}.

==צוות הישיבה==
הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים. בין היתר מתקיים יום הורים מדי שנה למטרה זו.
*[[ראשי הישיבה]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
*[[משגיח| משגיחים]] ראשיים: הרב שלמה זלמן לבקיבקר והרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[יוסף יצחק אופן]].
*מנהל: הרב [[זאב פרידמן]] והרב שניאור זלמן לבקיבקר.

{{טורים|תוכן=
===משפיעים:===
'''שיעור א':'''
*הרב [[עופר מיודובניק]].
*הרב [[מאיר וילשנסקי]].
*הרב נפתלי טורין.
*הרב שניאור זלמן מטוסוב.
*הרב שמעון בן מוחא.
*הרב שלום דובער שארף.

'''שיעור ב':'''
*הרב [[זאב פרידמן]].
*הרב [[משה עבאד]].
*הרב [[משה מישולובין]].
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].

'''שיעור ג':'''
*הרב [[יוסף יצחק אופן]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*הרב [[מאיר טרגר]].
*הרב [[יהודה ליפסקר]].
*הרב [[יוסף דניאל]].
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]].

'''בעלי תשובה:'''
*הרב [[יוסף דניאל]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].

'''דוברי אנגלית:'''
*הרב [[יונתן הסופר]].
*הרב [[יהודה ליפסקר]].

===רמי"ם בנגלה:===
'''שיעור א':'''
*הרב [[חיים שמריהו סגל]].
*הרב [[שלום זאב קרוגליאק]].
*הרב [[מנחם מענדל הלפרין]].
*הרב [[מנחם מענדל דרורי]].
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].

'''שיעור ב':'''
*הרב [[אלעזר שמחה וילהלם]].
*הרב [[מנחם מענדל כהן]].
*הרב [[אביחי קופצ'יק]].
*הרב [[לוי יצחק דינרי]].

'''שיעור ג':'''
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
* הרב [[נחום נפתלי בורביץ]].
*הרב יעקב לנדא.

'''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].

'''דוברי אנגלית:'''
*הרב [[לוי וילשנסקי]].
*הרב [[יונתן הסופר]].

===משיבים:===
*הרב [[שבתי פרידמן]].
*הרב [[מנחם מענדל הלפרין]].
*הרב [[שמואל גינזבורג]].

===משגיחים:===
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*הרב [[חיים הלל שפרינגר]].
*הרב [[אלעזר שמחה וילהלם]].
*הרב [[שלמה בנישתי]].
*הרב [[יוסף חיים אביטבול]].
*הרב [[יהודה רוזנברג]].
*הרב [[שלום דובער שארף]].

===רמי"ם בגאולה ומשיח:===
*'''שיעור א':''' הרב [[מנחם מענדל הראל]].
*'''שיעורים ב-ג':''' הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].

===רמי"ם בהלכה:===
*הרב [[שבתי יונה פרידמן]]

'''סמיכה:'''
*הרב [[אריה לייב טייטלבוים]]

'''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''
*הרב [[שמעון גרליק]]
*הרב [[מנחם מענדל הראל]]}}

===צוות בעבר===
*הרב [[אייל פלד]] - [[ר"מ]] עד שנת תשע"ג
*הרב [[שלמה הלפרן]] - [[ר"מ]] עד שנת תשע"ג שהתמנה לרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - [[ר"מ]] עד שנת [[תשע"ה]] שהתמנה ל[[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]]
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - [[ר"מ]] עד שנת [[תשע"ט]] שהתמנה לרב העיר [[בני ברק]]
*הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] - [[משפיע ראשי|משפיע]] עד פטירתו בשנת [[תשע"ט]].
*הרב [[שניאור זלמן הכהן]] - מנהל המחלקה הרוחנית משנת [[תשע"ז]] עד שנת [[תשפ"א]].
*הרב [[יוסף חיים אביטבול]] - [[משגיח]] בישיבה עד פטירתו [[כ"ז תשרי]] [[תשפ"ג]].

==סניפים ומחלקות==
*'''כולל לאברכים''' - פועל בתוך תחומי הישיבה גדולה, האברכים בכולל עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות החינוכי, ומעניקים סיוע פדגוגי למתקשים.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]''' - סניף הישיבה בצפת שהוקם בעקבות הוראת הרבי לדאוג להקמת סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר. מידי חצי שנה שולחת הנהלת הישיבה קבוצת בחורים מהשיעור האמצעי בישיבה, השוהים בסניף במשך מספר חודשים, ופועלים עם תושבי העיר במקביל ללימודים בישיבה.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה, חסידי חב"ד ליובאוויטש]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תש"ע.
*'''[[תומכי תמימים הוד השרון|ישיבה קטנה בהוד השרון]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד.
*'''[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבה גדולה בנוף הגליל]]''' - ישיבה גדולה, נפתחה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד עקב מחסור במקום לתלמידים בישיבה בצפת.
*'''[[ישיבת חנוך לנער]]''' - [[ישיבה קטנה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.
*'''[[מכון תורני טכנולוגי]]''' - [[ישיבה גדולה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.

==בוגרי הישיבה==
במשך השנה מתקיימות התוועדויות ומפגשים לבוגרי הישיבה על ידי ארגון הבוגרים. בעבר ארגון הבוגרים נקרא 'אביחי"ל' (ארגון בוגרי ישיבת חח"ל) ונוהל על ידי רונן גרידיש, לאחריו ארגון הבוגרים נוהל על ידי שניאור בורקיס, כיום הוא מנוהל על ידי דובער חביב.
ראוי לציון כי בוגרי הישיבה מהווים החל משנות העי"ן רוב מנין ורוב בנין של ה[[קבוצה]] - שנה בה התמימים שוהים אצל הרבי ב-770.
*בשנת [[תשע"ד]] קיים הארגון התרמה לישיבה לקראת [[י' שבט]] תחת הכותרת 'יוד צפת', ההתרמה נהפכה למסורת קבועה מדי שנה לקראת תאריך זה. בשנת [[תשע"ו]] שהיא השנה השלישית להתרמה זו, הסלוגן הוא "יוד תלת".
*בשנת [[תשע"ה]] קיים ארגון הבוגרים יום מיוחד בישיבה לרגל כ' חשון (תחת הסלוגן 'פשוט תהיה תמים!'), שכלל שיעורים והתוועדויות עם רבני הישיבה. בשנת תשע"ו-שנת הקהל, התקיים שוב יום במתכונת זו (תחת הסלוגן 'עולים לזאל'). בתשרי של שנת הקהל, נהגו להצטלם כל בוגרי הישיבה על רקע 770.
*בשנת [[תשע"ו]] לרגל 40 שנה להקמת הישיבה התקיים כינוס לכל בוגרי הישיבה באולם הענק האנגר 11 בתל אביב בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, בכינוס השתתפו כ-2,500 איש{{הערה|[http://chabad.info/news/ישיבת-חבד-הגדולה-בעולם-אלע-צפתים-צוזא/ גלריה מהכינוס]}}.
*בנוסף לאירועים המתקיימים על ידי הארגון, מתקיימות שבתות אחדות רבות והתוועדויות לבוגרי הישיבה לפי שנות הקבוצה, המאורגנות על ידי הבוגרים עצמם. בדרך כלל, רבני הישיבה משתתפים ומתוועדים.

==ראו גם==
*[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת]].
*[[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|תומכי תמימים צפת]] - [[ישיבה קטנה]] שפעלה בצפת בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ט]].

==לקריאה נוספת==
*'''הישיבה''' - ספר אודות הישיבה בהוצאתה בשיתוף ארגון אביחי"ל, תשס"ד.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadzefat.com אתר הפעילות של הישיבה]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=62243&tag=ישיבת+חסידי+חב%22ד+ליובאוויטש ידיעות הקשורות עם הישיבה]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55615 שר המשפטים מר יעקב נאמן בביקורו בישיבה (תמוז תש"ע)]{{תמונה}}
*'''גלריות תמונות - "ישיבה בעדשה"''' ([[אלול]] [[תשע"א]]): [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63921 סדר נגלה] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63945 התוועדות ט"ו באלול] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63983 ריקודי ט"ו באלול]{{תמונה}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/16/2500.html 2,500 צפתים צוזאמען]''', סקירה על כנס הקהל במלאת ארבעים שנה להקמת הישיבה {{בית משיח}} פרשת בהעלותך תשע"ו

*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74747 גלריה ישיבה קטנה חח"ל צפת]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1293 כך בונים ישיבה • וידאו] - תיאור ימי הבראשית בישיבה {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79717 בוגרים מספרים: הישיבה בצפת שינתה את חיי • וידאו חלק א'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3703 חלק ב'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3704 חלק ג'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3707 חלק ד'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3709 חלק ה'] {{וידאו}} {{אינפו}} שבט התשע"ד (01.2014)
* פרוייקט ההנגשה של סדרת ספר המאמרים מלוקט לתלמידי הישיבה, בעזרת חוברת היוצאת מזמן לזמן '''[https://drive.google.com/drive/folders/1rIUKkgAYw5oibMamQKyRBSH2gcgdY4is סיכומים וביאורים בספר המאמרים מלוקט]''' ([https://chabad.info/beis-medrash/770653/ כתבה באתר חב"ד אינפו] על הפרוייקט)
*גלריית תמונות מהישיבה במהלך השנים: [https://chabad.info/in-focus/153254/ גלריה א'], [https://chabad.info/in-focus/153089/ גלריה ב'] ב{{חב"ד אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל:צפת}}
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)

2023-08-12T19:12:11Z

ישראל בטח בהשם: /* סניפים ומחלקות */

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה גדולה]]|אחר=[[ישיבה קטנה]]|ראו=[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]}}
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש
|תמונה=בוגרי צפת תשרי הקהל עו.jpg
|כתובית=חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע [[770]] {{ש}}([[תשרי]] [[תשע"ו]] - [[שנת הקהל]])
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]
|תאריך יסוד=[[אייר]] [[תשל"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[צפת]]
|מייסד ומנהל ראשון=הרב [[אליהו פרידמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב שלמה זלמן לבקיבקר, הרב [[ירון יחזקאל נאמן]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[יוסף יצחק אופן]]
|מספר תלמידים=450 (נכון לתשפ"ג)
|ספר פלפולים=שערי ישיבה
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|הערות התמימים ואנ"ש]]
|אתר אינטרנט=http://chabadzefat.com/
|מפה=
}}
[[קובץ:לוגו ישיבה צפת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל הישיבה]]
[[קובץ:הרב ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה - הרב וילשנסקי]]
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[חסידי חב"ד]] [[ליובאוויטש]] [[צפת]]''', הינה 'ישיבה גדולה' המיועדת ל[[תמים|תמימים]] ממשפחות [[אנ"ש]], ולתמימים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי הארץ, נוסדה בשנת [[תשל"ז]] על ידי הרב [[אליהו אריה פרידמן]] כמנהל גשמי ועל ידי [[יוסף יצחק וילשנסקי|הרב ווילשאנסקי]] והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר|לבקיבקר]] בעיר הקודש צפת וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת בחיות מיוחדת ב[[לימוד גאולה ומשיח|לימוד ענייני הגאולה]] ואמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|מלך המשיח]]. בישיבה לומדים נכון לשנת תשפ"ב ארבע מאות וחמישים [[תמימים]].

== שם הישיבה ==
הישיבות שהוקמו בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]] נקראו "תומכי תמימים". בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי (לרב [[אריה לייב קפלן]]){{מקור}}: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).

חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים{{הערה|ספר '''הישיבה''' עמוד 14, יצא לאור על ידי הישיבה וארגון אביחי"ל, תשס"ד.}}.

בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת"{{הערה|[https://chabadzefat.com/wp-content/uploads/2020/02/שבעים-למלך-סופי-בלי-ביילדים.pdf קובץ שבעים למלך עמוד 5].}}.

==היסטוריה==
===ימי בראשית===
[[קובץ:צפתי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הפנימיה]][[קובץ:כללית צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה. [[תשע"ב]]]]
בערך בשנת [[תשל"ו]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום. הרב [[אליהו אריה פרידמן]] היה זה שהגה את רעיון הקמת הישיבה והציעו בפני הרב [[אריה לייב קפלן]]. הרב פרידמן גם נטל על עצמו את העול לנהל את החלק הגשמי והכספי של הישיבה. במכתב הנושא את התאריך ט"ו אלול, יום התייסדות [[תומכי תמימים]] כתב הרב קפלן לרבי שהרב פרידמן נטל על עצמו את העול והכספי ורוצים להקים את הישיבה. על כך השיב הרבי (בקשר לרב פרידמן): {{ציטוטון|הניסה בזה? המסוגל לזה? בכל אופן הרי יכול לנסות עתה -כשאין אחריות מוסד קיים עליו}}{{הערה|אגרות קודש (שבהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]]) חלק ל"א ע' שו, על פי [https://col.org.il/news/133315 זכרון הרב קפלן]}}. לאחר שהצעת הקמת הישיבה הועלתה בפני הרבי, באמצעות הרב [[חודקוב]], לא איחרה ההסכמה לבוא. לאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש [[אייר]] [[תשל"ז|ה'תשל"ז]] ישיבת חב"ד בצפת.

בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה הייתה מרת [[יוכבד זלמנוב]] בסיוע בנה הרב [[משה זלמנוב]] שניהל את המשק עד לשנת [[תש"מ]]. בשנת תשל"ט מונה הרב [[יוחנן גוראריה]] למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב [[רחמים אנטיאן]].

הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - אז ראש ישיבה ו[[משפיע]], וכיום ראש הישיבה, והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - אז ראש ישיבה ומשפיע וכיום אחד מראשי הישיבה [[ר"מ]] ו[[משגיח]] ראשי.

ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.

בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] שהתחיל את דרכו בישיבה כ[[משפיע]], כיהן במשך שנים רבות כמשפיע הראשי של הישיבה. גם בשנותיו האחרונות - למרות עיסוקיו הרבים המשיך [[משה מרדכי ארנשטיין|הרב ארנשטיין]] למסור את שיעור ה[[תניא]] המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד, למסור שיעורי חסידות שבועיים ול[[התוועדות חסידית|התוועד]] עם התמימים אחת לכמה [[שבת]]ות.

===התפתחות הישיבה===
החל משנת [[תשמ"ז]], החלה הישיבה להתבסס ולמשוך אליה צעירים מכל רחבי הארץ. בהתפתחות הדרגתית, מספר תלמידי הישיבה הלך וגדל, ואיתו אנשי הצוות החינוכי שהועסקו בישיבה.

הישיבה קנתה לעצמה שם טוב בחינוך ל[[התקשרות]] פנימית לרבי, והתאפיינה בלהט חסידי שהיא מעניקה לתלמידיה בכל פעולה שהם עושים.

תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים בישיבה מעל למאה תלמידים, דבר שהוביל לפיצול כיתות התלמידים, וזירז את מעברה של הישיבה לבניין קבע.

===כניסה למבני קבע===
[[קובץ:זאל צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה]]
הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים וחדר האוכל, ה[[זאל]] שכן בבתי המדרש של "וויז'ניץ טוניס", "קרלין סטולין" ו"קוסוב" בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה, עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.

גם בית המדרש זכה בשנת [[תשמ"א]] (1981) לאכסניה של קבע. [[בית הכנסת]] של הרידב"ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב"ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.

ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה, ובין בהוראות והדרכות פרטיות.

אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא "מכון סמיכה", או את הקורס לספרות סת"ם בהדרכתו של ר' ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת"ם. כמו כן הישיבה פתחה ישיבה חב"ד ראשונה מסוגה בארץ, המשלבת לימודי מקצועות ביחד עם לימודי הקודש.
[[קובץ:הזאל בצפתPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה]]

===הישיבה כיום===
בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי עזר.

בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מדי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.

הישיבה מוציאה לאור מזמן לזמן (על פי רוב - פעם בחודש) [[קובץ הערות]] עם חידושי תורה מתלמידי ורבני הישיבה, וכן מזמן לזמן (על פי רוב - פעם או פעמיים בשנה) ספר פלפולים.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] לומדים בישיבה כ-450 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' בישיבה ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת בקבוצה ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כ[[התלמידים השלוחים|תלמידים שלוחים]] בישיבות חב"ד ברחבי תבל.

הישיבה מתייחדת גם במספר העצום של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים:
* [[קעמפ אורו של משיח]].
* [[יהדודס]] - מועדוניות יהדות לילדים שאינם שומרים תומ"צ לע"ע בסגנון פעילות ארגון [[של"ה]].
* ארגון [[ופרצת קוממיות]] - הפצת יהדות ביישובי הדרום.
* ארגון [[ופרצת צפונה]] - הפצת יהדות ביישובי הצפון.
* [[בית חב"ד בהילולות הצדיקים]] (הפעיל בעיקר עם העולים לציונו של הרשב"י).
* ארגון [[צבאות ה']] ב[[צפת]] המפעיל גם את קעמפ [[גן ישראל צפת]].
* שבתות צבאות השם.
* [[מקהלת צבאות השם]].
* קייטנות (דיי קעמפ) חב"ד בפריסה ארצית כשהגדולות שבהן הן נחלקעמפ בנחלת הר חבד, ב[[ביתר עלית]], [[פתח תקווה]] ו[[תל אביב]].
* ערב עם חב"ד - ערב הכולל תוכנית לכלל המקורבים של בחורי הישיבה
* שיעורי תורה בטלפון, ועוד.

===מבנה הפנימיה===
בשלהי שנת [[תשד"מ]] עברה הפנימיה למבנה ששימש קודם לכן כמלון רקפת - בתחילה בשכירות, ולאחר מכן נרכש המבנה בסיועו של הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ונערך שיפוץ נוסף. בשל הקשיים בתשלום המשכנתא על המקום, נמצא תורם שהשתתף בעלות המשכנתא, אך כתנאי לכך רשם את המבנה על שמו. לאחר שנים נקלע התורם לקשיים ומכר את המבנה. מאז פתחה הישיבה במאבק משפטי על מנת להציל את המבנה ולהשאירו בידי הישיבה. במקביל ניסתה הישיבה לנהל משא ומתן על רכישת המבנה, ללא הצלחה.

בתחילת שנת [[תשע"ח]] הוצא צו פינוי מאת ההוצאה לפועל המורה לפנות את הפנימיה עד [[ג' בטבת]]. יום לפני הפינוי המיועד הודיע אילן שוחט, ראש העיר צפת על השהיית הפינוי{{הערה|1=[http://chabad.info/news/ראש-העיר-צפת-הצו-לא-בוטל-הפינוי-הושהה/ ראש העיר צפת: "הצו לא בוטל, הפינוי הושהה"] {{אינפו}}}}. בהמשך לכך הצליחה הישיבה להגיע להסדר על מנת לרכוש את המבנה, אך לשם כך נדרש ממנה לגייס 24 מיליון ש"ח עד ל[[י"ב שבט]]. בחודש טבת תשע"ח פתחה הישיבה בקמפיין גיוס כספים על מנת להגיע ליעד{{הערה|1=[http://chabad.info/news/המערכה-הגורלית-על-עתיד-הישיבה-•-כל-הפר/ המערכה הגורלית על עתיד הישיבה • כל הפרטים] {{אינפו}}}} ובתוך שבועיים השיגו את הסכום הנדרש וקנו את בנין הפנימיה.

ב[[כ"ג אדר]] [[תשפ"ב]], לאחר תכנון מפורט, החל שיפוץ יסודי של מבנה הפנימיה{{הערה|[https://chabad.info/news/765720/ התרגשות בישיבת חב"ד בצפת שיפוץ הפנימיה יצא לדרך] {{*}} [https://chabad.info/news/767974/ טרקטורים עלו על הפנימיה]{{אינפו}}}}.

==צוות הישיבה==
הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים. בין היתר מתקיים יום הורים מדי שנה למטרה זו.
*[[ראשי הישיבה]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
*[[משגיח| משגיחים]] ראשיים: הרב שלמה זלמן לבקיבקר והרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[יוסף יצחק אופן]].
*מנהל: הרב [[זאב פרידמן]] והרב שניאור זלמן לבקיבקר.

{{טורים|תוכן=
===משפיעים:===
'''שיעור א':'''
*הרב [[עופר מיודובניק]].
*הרב [[מאיר וילשנסקי]].
*הרב נפתלי טורין.
*הרב שניאור זלמן מטוסוב.
*הרב שמעון בן מוחא.
*הרב שלום דובער שארף.

'''שיעור ב':'''
*הרב [[זאב פרידמן]].
*הרב [[משה עבאד]].
*הרב [[משה מישולובין]].
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].

'''שיעור ג':'''
*הרב [[יוסף יצחק אופן]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*הרב [[מאיר טרגר]].
*הרב [[יהודה ליפסקר]].
*הרב [[יוסף דניאל]].
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]].

'''בעלי תשובה:'''
*הרב [[יוסף דניאל]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].

'''דוברי אנגלית:'''
*הרב [[יונתן הסופר]].
*הרב [[יהודה ליפסקר]].

===רמי"ם בנגלה:===
'''שיעור א':'''
*הרב [[חיים שמריהו סגל]].
*הרב [[שלום זאב קרוגליאק]].
*הרב [[מנחם מענדל הלפרין]].
*הרב [[מנחם מענדל דרורי]].
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].

'''שיעור ב':'''
*הרב [[אלעזר שמחה וילהלם]].
*הרב [[מנחם מענדל כהן]].
*הרב [[אביחי קופצ'יק]].
*הרב [[לוי יצחק דינרי]].

'''שיעור ג':'''
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
* הרב [[נחום נפתלי בורביץ]].
*הרב יעקב לנדא.

'''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].

'''דוברי אנגלית:'''
*הרב [[לוי וילשנסקי]].
*הרב [[יונתן הסופר]].

===משיבים:===
*הרב [[שבתי פרידמן]].
*הרב [[מנחם מענדל הלפרין]].
*הרב [[שמואל גינזבורג]].

===משגיחים:===
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*הרב [[חיים הלל שפרינגר]].
*הרב [[אלעזר שמחה וילהלם]].
*הרב [[שלמה בנישתי]].
*הרב [[יוסף חיים אביטבול]].
*הרב [[יהודה רוזנברג]].
*הרב [[שלום דובער שארף]].

===רמי"ם בגאולה ומשיח:===
*'''שיעור א':''' הרב [[מנחם מענדל הראל]].
*'''שיעורים ב-ג':''' הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].

===רמי"ם בהלכה:===
*הרב [[שבתי יונה פרידמן]]

'''סמיכה:'''
*הרב [[אריה לייב טייטלבוים]]

'''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''
*הרב [[שמעון גרליק]]
*הרב [[מנחם מענדל הראל]]}}

===צוות בעבר===
*הרב [[אייל פלד]] - [[ר"מ]] עד שנת תשע"ג
*הרב [[שלמה הלפרן]] - [[ר"מ]] עד שנת תשע"ג שהתמנה לרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - [[ר"מ]] עד שנת [[תשע"ה]] שהתמנה ל[[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]]
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - [[ר"מ]] עד שנת [[תשע"ט]] שהתמנה לרב העיר [[בני ברק]]
*הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] - [[משפיע ראשי|משפיע]] עד פטירתו בשנת [[תשע"ט]].
*הרב [[שניאור זלמן הכהן]] - מנהל המחלקה הרוחנית משנת [[תשע"ז]] עד שנת [[תשפ"א]].
*הרב [[יוסף חיים אביטבול]] - [[משגיח]] בישיבה עד פטירתו [[כ"ז תשרי]] [[תשפ"ג]].

==סניפים ומחלקות==
*'''כולל לאברכים''' - פועל בתוך תחומי הישיבה גדולה, האברכים בכולל עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות החינוכי, ומעניקים סיוע פדגוגי למתקשים.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]''' - סניף הישיבה בצפת שהוקם בעקבות הוראת הרבי לדאוג להקמת סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר. מידי חצי שנה שולחת הנהלת הישיבה קבוצת בחורים מהשיעור האמצעי בישיבה, השוהים בסניף במשך מספר חודשים, ופועלים עם תושבי העיר במקביל ללימודים בישיבה.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה, חסידי חב"ד ליובאוויטש]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תש"ע.
*'''[[תומכי תמימים הוד השרון|ישיבה קטנה בהוד השרון]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד.
*'''[[תומכי תמימים נוף הגליל (גדולה)|ישיבה קטנה בהוד השרון]]''' - ישיבה גדולה, נפתחה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד עקב מחסור במקום לתלמידים בישיבה בצפת.
*'''[[ישיבת חנוך לנער]]''' - [[ישיבה קטנה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.
*'''[[מכון תורני טכנולוגי]]''' - [[ישיבה גדולה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.

==בוגרי הישיבה==
במשך השנה מתקיימות התוועדויות ומפגשים לבוגרי הישיבה על ידי ארגון הבוגרים. בעבר ארגון הבוגרים נקרא 'אביחי"ל' (ארגון בוגרי ישיבת חח"ל) ונוהל על ידי רונן גרידיש, לאחריו ארגון הבוגרים נוהל על ידי שניאור בורקיס, כיום הוא מנוהל על ידי דובער חביב.
ראוי לציון כי בוגרי הישיבה מהווים החל משנות העי"ן רוב מנין ורוב בנין של ה[[קבוצה]] - שנה בה התמימים שוהים אצל הרבי ב-770.
*בשנת [[תשע"ד]] קיים הארגון התרמה לישיבה לקראת [[י' שבט]] תחת הכותרת 'יוד צפת', ההתרמה נהפכה למסורת קבועה מדי שנה לקראת תאריך זה. בשנת [[תשע"ו]] שהיא השנה השלישית להתרמה זו, הסלוגן הוא "יוד תלת".
*בשנת [[תשע"ה]] קיים ארגון הבוגרים יום מיוחד בישיבה לרגל כ' חשון (תחת הסלוגן 'פשוט תהיה תמים!'), שכלל שיעורים והתוועדויות עם רבני הישיבה. בשנת תשע"ו-שנת הקהל, התקיים שוב יום במתכונת זו (תחת הסלוגן 'עולים לזאל'). בתשרי של שנת הקהל, נהגו להצטלם כל בוגרי הישיבה על רקע 770.
*בשנת [[תשע"ו]] לרגל 40 שנה להקמת הישיבה התקיים כינוס לכל בוגרי הישיבה באולם הענק האנגר 11 בתל אביב בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, בכינוס השתתפו כ-2,500 איש{{הערה|[http://chabad.info/news/ישיבת-חבד-הגדולה-בעולם-אלע-צפתים-צוזא/ גלריה מהכינוס]}}.
*בנוסף לאירועים המתקיימים על ידי הארגון, מתקיימות שבתות אחדות רבות והתוועדויות לבוגרי הישיבה לפי שנות הקבוצה, המאורגנות על ידי הבוגרים עצמם. בדרך כלל, רבני הישיבה משתתפים ומתוועדים.

==ראו גם==
*[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת]].
*[[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|תומכי תמימים צפת]] - [[ישיבה קטנה]] שפעלה בצפת בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ט]].

==לקריאה נוספת==
*'''הישיבה''' - ספר אודות הישיבה בהוצאתה בשיתוף ארגון אביחי"ל, תשס"ד.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadzefat.com אתר הפעילות של הישיבה]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=62243&tag=ישיבת+חסידי+חב%22ד+ליובאוויטש ידיעות הקשורות עם הישיבה]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55615 שר המשפטים מר יעקב נאמן בביקורו בישיבה (תמוז תש"ע)]{{תמונה}}
*'''גלריות תמונות - "ישיבה בעדשה"''' ([[אלול]] [[תשע"א]]): [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63921 סדר נגלה] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63945 התוועדות ט"ו באלול] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63983 ריקודי ט"ו באלול]{{תמונה}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/16/2500.html 2,500 צפתים צוזאמען]''', סקירה על כנס הקהל במלאת ארבעים שנה להקמת הישיבה {{בית משיח}} פרשת בהעלותך תשע"ו

*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74747 גלריה ישיבה קטנה חח"ל צפת]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1293 כך בונים ישיבה • וידאו] - תיאור ימי הבראשית בישיבה {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79717 בוגרים מספרים: הישיבה בצפת שינתה את חיי • וידאו חלק א'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3703 חלק ב'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3704 חלק ג'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3707 חלק ד'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3709 חלק ה'] {{וידאו}} {{אינפו}} שבט התשע"ד (01.2014)
* פרוייקט ההנגשה של סדרת ספר המאמרים מלוקט לתלמידי הישיבה, בעזרת חוברת היוצאת מזמן לזמן '''[https://drive.google.com/drive/folders/1rIUKkgAYw5oibMamQKyRBSH2gcgdY4is סיכומים וביאורים בספר המאמרים מלוקט]''' ([https://chabad.info/beis-medrash/770653/ כתבה באתר חב"ד אינפו] על הפרוייקט)
*גלריית תמונות מהישיבה במהלך השנים: [https://chabad.info/in-focus/153254/ גלריה א'], [https://chabad.info/in-focus/153089/ גלריה ב'] ב{{חב"ד אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל:צפת}}
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)

2023-08-12T19:11:05Z

ישראל בטח בהשם: /* סניפים ומחלקות */

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה גדולה]]|אחר=[[ישיבה קטנה]]|ראו=[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]}}
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש
|תמונה=בוגרי צפת תשרי הקהל עו.jpg
|כתובית=חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע [[770]] {{ש}}([[תשרי]] [[תשע"ו]] - [[שנת הקהל]])
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]
|תאריך יסוד=[[אייר]] [[תשל"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[צפת]]
|מייסד ומנהל ראשון=הרב [[אליהו פרידמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב שלמה זלמן לבקיבקר, הרב [[ירון יחזקאל נאמן]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[יוסף יצחק אופן]]
|מספר תלמידים=450 (נכון לתשפ"ג)
|ספר פלפולים=שערי ישיבה
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|הערות התמימים ואנ"ש]]
|אתר אינטרנט=http://chabadzefat.com/
|מפה=
}}
[[קובץ:לוגו ישיבה צפת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל הישיבה]]
[[קובץ:הרב ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה - הרב וילשנסקי]]
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[חסידי חב"ד]] [[ליובאוויטש]] [[צפת]]''', הינה 'ישיבה גדולה' המיועדת ל[[תמים|תמימים]] ממשפחות [[אנ"ש]], ולתמימים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי הארץ, נוסדה בשנת [[תשל"ז]] על ידי הרב [[אליהו אריה פרידמן]] כמנהל גשמי ועל ידי [[יוסף יצחק וילשנסקי|הרב ווילשאנסקי]] והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר|לבקיבקר]] בעיר הקודש צפת וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת בחיות מיוחדת ב[[לימוד גאולה ומשיח|לימוד ענייני הגאולה]] ואמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|מלך המשיח]]. בישיבה לומדים נכון לשנת תשפ"ב ארבע מאות וחמישים [[תמימים]].

== שם הישיבה ==
הישיבות שהוקמו בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]] נקראו "תומכי תמימים". בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי (לרב [[אריה לייב קפלן]]){{מקור}}: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).

חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים{{הערה|ספר '''הישיבה''' עמוד 14, יצא לאור על ידי הישיבה וארגון אביחי"ל, תשס"ד.}}.

בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת"{{הערה|[https://chabadzefat.com/wp-content/uploads/2020/02/שבעים-למלך-סופי-בלי-ביילדים.pdf קובץ שבעים למלך עמוד 5].}}.

==היסטוריה==
===ימי בראשית===
[[קובץ:צפתי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הפנימיה]][[קובץ:כללית צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה. [[תשע"ב]]]]
בערך בשנת [[תשל"ו]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום. הרב [[אליהו אריה פרידמן]] היה זה שהגה את רעיון הקמת הישיבה והציעו בפני הרב [[אריה לייב קפלן]]. הרב פרידמן גם נטל על עצמו את העול לנהל את החלק הגשמי והכספי של הישיבה. במכתב הנושא את התאריך ט"ו אלול, יום התייסדות [[תומכי תמימים]] כתב הרב קפלן לרבי שהרב פרידמן נטל על עצמו את העול והכספי ורוצים להקים את הישיבה. על כך השיב הרבי (בקשר לרב פרידמן): {{ציטוטון|הניסה בזה? המסוגל לזה? בכל אופן הרי יכול לנסות עתה -כשאין אחריות מוסד קיים עליו}}{{הערה|אגרות קודש (שבהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]]) חלק ל"א ע' שו, על פי [https://col.org.il/news/133315 זכרון הרב קפלן]}}. לאחר שהצעת הקמת הישיבה הועלתה בפני הרבי, באמצעות הרב [[חודקוב]], לא איחרה ההסכמה לבוא. לאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש [[אייר]] [[תשל"ז|ה'תשל"ז]] ישיבת חב"ד בצפת.

בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה הייתה מרת [[יוכבד זלמנוב]] בסיוע בנה הרב [[משה זלמנוב]] שניהל את המשק עד לשנת [[תש"מ]]. בשנת תשל"ט מונה הרב [[יוחנן גוראריה]] למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב [[רחמים אנטיאן]].

הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - אז ראש ישיבה ו[[משפיע]], וכיום ראש הישיבה, והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - אז ראש ישיבה ומשפיע וכיום אחד מראשי הישיבה [[ר"מ]] ו[[משגיח]] ראשי.

ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.

בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] שהתחיל את דרכו בישיבה כ[[משפיע]], כיהן במשך שנים רבות כמשפיע הראשי של הישיבה. גם בשנותיו האחרונות - למרות עיסוקיו הרבים המשיך [[משה מרדכי ארנשטיין|הרב ארנשטיין]] למסור את שיעור ה[[תניא]] המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד, למסור שיעורי חסידות שבועיים ול[[התוועדות חסידית|התוועד]] עם התמימים אחת לכמה [[שבת]]ות.

===התפתחות הישיבה===
החל משנת [[תשמ"ז]], החלה הישיבה להתבסס ולמשוך אליה צעירים מכל רחבי הארץ. בהתפתחות הדרגתית, מספר תלמידי הישיבה הלך וגדל, ואיתו אנשי הצוות החינוכי שהועסקו בישיבה.

הישיבה קנתה לעצמה שם טוב בחינוך ל[[התקשרות]] פנימית לרבי, והתאפיינה בלהט חסידי שהיא מעניקה לתלמידיה בכל פעולה שהם עושים.

תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים בישיבה מעל למאה תלמידים, דבר שהוביל לפיצול כיתות התלמידים, וזירז את מעברה של הישיבה לבניין קבע.

===כניסה למבני קבע===
[[קובץ:זאל צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה]]
הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים וחדר האוכל, ה[[זאל]] שכן בבתי המדרש של "וויז'ניץ טוניס", "קרלין סטולין" ו"קוסוב" בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה, עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.

גם בית המדרש זכה בשנת [[תשמ"א]] (1981) לאכסניה של קבע. [[בית הכנסת]] של הרידב"ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב"ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.

ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה, ובין בהוראות והדרכות פרטיות.

אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא "מכון סמיכה", או את הקורס לספרות סת"ם בהדרכתו של ר' ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת"ם. כמו כן הישיבה פתחה ישיבה חב"ד ראשונה מסוגה בארץ, המשלבת לימודי מקצועות ביחד עם לימודי הקודש.
[[קובץ:הזאל בצפתPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה]]

===הישיבה כיום===
בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי עזר.

בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מדי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.

הישיבה מוציאה לאור מזמן לזמן (על פי רוב - פעם בחודש) [[קובץ הערות]] עם חידושי תורה מתלמידי ורבני הישיבה, וכן מזמן לזמן (על פי רוב - פעם או פעמיים בשנה) ספר פלפולים.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] לומדים בישיבה כ-450 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' בישיבה ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת בקבוצה ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כ[[התלמידים השלוחים|תלמידים שלוחים]] בישיבות חב"ד ברחבי תבל.

הישיבה מתייחדת גם במספר העצום של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים:
* [[קעמפ אורו של משיח]].
* [[יהדודס]] - מועדוניות יהדות לילדים שאינם שומרים תומ"צ לע"ע בסגנון פעילות ארגון [[של"ה]].
* ארגון [[ופרצת קוממיות]] - הפצת יהדות ביישובי הדרום.
* ארגון [[ופרצת צפונה]] - הפצת יהדות ביישובי הצפון.
* [[בית חב"ד בהילולות הצדיקים]] (הפעיל בעיקר עם העולים לציונו של הרשב"י).
* ארגון [[צבאות ה']] ב[[צפת]] המפעיל גם את קעמפ [[גן ישראל צפת]].
* שבתות צבאות השם.
* [[מקהלת צבאות השם]].
* קייטנות (דיי קעמפ) חב"ד בפריסה ארצית כשהגדולות שבהן הן נחלקעמפ בנחלת הר חבד, ב[[ביתר עלית]], [[פתח תקווה]] ו[[תל אביב]].
* ערב עם חב"ד - ערב הכולל תוכנית לכלל המקורבים של בחורי הישיבה
* שיעורי תורה בטלפון, ועוד.

===מבנה הפנימיה===
בשלהי שנת [[תשד"מ]] עברה הפנימיה למבנה ששימש קודם לכן כמלון רקפת - בתחילה בשכירות, ולאחר מכן נרכש המבנה בסיועו של הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ונערך שיפוץ נוסף. בשל הקשיים בתשלום המשכנתא על המקום, נמצא תורם שהשתתף בעלות המשכנתא, אך כתנאי לכך רשם את המבנה על שמו. לאחר שנים נקלע התורם לקשיים ומכר את המבנה. מאז פתחה הישיבה במאבק משפטי על מנת להציל את המבנה ולהשאירו בידי הישיבה. במקביל ניסתה הישיבה לנהל משא ומתן על רכישת המבנה, ללא הצלחה.

בתחילת שנת [[תשע"ח]] הוצא צו פינוי מאת ההוצאה לפועל המורה לפנות את הפנימיה עד [[ג' בטבת]]. יום לפני הפינוי המיועד הודיע אילן שוחט, ראש העיר צפת על השהיית הפינוי{{הערה|1=[http://chabad.info/news/ראש-העיר-צפת-הצו-לא-בוטל-הפינוי-הושהה/ ראש העיר צפת: "הצו לא בוטל, הפינוי הושהה"] {{אינפו}}}}. בהמשך לכך הצליחה הישיבה להגיע להסדר על מנת לרכוש את המבנה, אך לשם כך נדרש ממנה לגייס 24 מיליון ש"ח עד ל[[י"ב שבט]]. בחודש טבת תשע"ח פתחה הישיבה בקמפיין גיוס כספים על מנת להגיע ליעד{{הערה|1=[http://chabad.info/news/המערכה-הגורלית-על-עתיד-הישיבה-•-כל-הפר/ המערכה הגורלית על עתיד הישיבה • כל הפרטים] {{אינפו}}}} ובתוך שבועיים השיגו את הסכום הנדרש וקנו את בנין הפנימיה.

ב[[כ"ג אדר]] [[תשפ"ב]], לאחר תכנון מפורט, החל שיפוץ יסודי של מבנה הפנימיה{{הערה|[https://chabad.info/news/765720/ התרגשות בישיבת חב"ד בצפת שיפוץ הפנימיה יצא לדרך] {{*}} [https://chabad.info/news/767974/ טרקטורים עלו על הפנימיה]{{אינפו}}}}.

==צוות הישיבה==
הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים. בין היתר מתקיים יום הורים מדי שנה למטרה זו.
*[[ראשי הישיבה]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
*[[משגיח| משגיחים]] ראשיים: הרב שלמה זלמן לבקיבקר והרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[יוסף יצחק אופן]].
*מנהל: הרב [[זאב פרידמן]] והרב שניאור זלמן לבקיבקר.

{{טורים|תוכן=
===משפיעים:===
'''שיעור א':'''
*הרב [[עופר מיודובניק]].
*הרב [[מאיר וילשנסקי]].
*הרב נפתלי טורין.
*הרב שניאור זלמן מטוסוב.
*הרב שמעון בן מוחא.
*הרב שלום דובער שארף.

'''שיעור ב':'''
*הרב [[זאב פרידמן]].
*הרב [[משה עבאד]].
*הרב [[משה מישולובין]].
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].

'''שיעור ג':'''
*הרב [[יוסף יצחק אופן]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*הרב [[מאיר טרגר]].
*הרב [[יהודה ליפסקר]].
*הרב [[יוסף דניאל]].
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]].

'''בעלי תשובה:'''
*הרב [[יוסף דניאל]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].

'''דוברי אנגלית:'''
*הרב [[יונתן הסופר]].
*הרב [[יהודה ליפסקר]].

===רמי"ם בנגלה:===
'''שיעור א':'''
*הרב [[חיים שמריהו סגל]].
*הרב [[שלום זאב קרוגליאק]].
*הרב [[מנחם מענדל הלפרין]].
*הרב [[מנחם מענדל דרורי]].
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].

'''שיעור ב':'''
*הרב [[אלעזר שמחה וילהלם]].
*הרב [[מנחם מענדל כהן]].
*הרב [[אביחי קופצ'יק]].
*הרב [[לוי יצחק דינרי]].

'''שיעור ג':'''
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
* הרב [[נחום נפתלי בורביץ]].
*הרב יעקב לנדא.

'''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].

'''דוברי אנגלית:'''
*הרב [[לוי וילשנסקי]].
*הרב [[יונתן הסופר]].

===משיבים:===
*הרב [[שבתי פרידמן]].
*הרב [[מנחם מענדל הלפרין]].
*הרב [[שמואל גינזבורג]].

===משגיחים:===
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*הרב [[חיים הלל שפרינגר]].
*הרב [[אלעזר שמחה וילהלם]].
*הרב [[שלמה בנישתי]].
*הרב [[יוסף חיים אביטבול]].
*הרב [[יהודה רוזנברג]].
*הרב [[שלום דובער שארף]].

===רמי"ם בגאולה ומשיח:===
*'''שיעור א':''' הרב [[מנחם מענדל הראל]].
*'''שיעורים ב-ג':''' הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].

===רמי"ם בהלכה:===
*הרב [[שבתי יונה פרידמן]]

'''סמיכה:'''
*הרב [[אריה לייב טייטלבוים]]

'''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''
*הרב [[שמעון גרליק]]
*הרב [[מנחם מענדל הראל]]}}

===צוות בעבר===
*הרב [[אייל פלד]] - [[ר"מ]] עד שנת תשע"ג
*הרב [[שלמה הלפרן]] - [[ר"מ]] עד שנת תשע"ג שהתמנה לרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - [[ר"מ]] עד שנת [[תשע"ה]] שהתמנה ל[[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]]
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - [[ר"מ]] עד שנת [[תשע"ט]] שהתמנה לרב העיר [[בני ברק]]
*הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] - [[משפיע ראשי|משפיע]] עד פטירתו בשנת [[תשע"ט]].
*הרב [[שניאור זלמן הכהן]] - מנהל המחלקה הרוחנית משנת [[תשע"ז]] עד שנת [[תשפ"א]].
*הרב [[יוסף חיים אביטבול]] - [[משגיח]] בישיבה עד פטירתו [[כ"ז תשרי]] [[תשפ"ג]].

==סניפים ומחלקות==
*'''כולל לאברכים''' - פועל בתוך תחומי הישיבה גדולה, האברכים בכולל עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות החינוכי, ומעניקים סיוע פדגוגי למתקשים.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]''' - סניף הישיבה בצפת שהוקם בעקבות הוראת הרבי לדאוג להקמת סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר. מידי חצי שנה שולחת הנהלת הישיבה קבוצת בחורים מהשיעור האמצעי בישיבה, השוהים בסניף במשך מספר חודשים, ופועלים עם תושבי העיר במקביל ללימודים בישיבה.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה, חסידי חב"ד ליובאוויטש]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תש"ע.
*'''[[תומכי תמימים הוד השרון|ישיבה קטנה בהוד השרון]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד.
*'''[[ישיבת חנוך לנער]]''' - [[ישיבה קטנה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.
*'''[[מכון תורני טכנולוגי]]''' - [[ישיבה גדולה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.

==בוגרי הישיבה==
במשך השנה מתקיימות התוועדויות ומפגשים לבוגרי הישיבה על ידי ארגון הבוגרים. בעבר ארגון הבוגרים נקרא 'אביחי"ל' (ארגון בוגרי ישיבת חח"ל) ונוהל על ידי רונן גרידיש, לאחריו ארגון הבוגרים נוהל על ידי שניאור בורקיס, כיום הוא מנוהל על ידי דובער חביב.
ראוי לציון כי בוגרי הישיבה מהווים החל משנות העי"ן רוב מנין ורוב בנין של ה[[קבוצה]] - שנה בה התמימים שוהים אצל הרבי ב-770.
*בשנת [[תשע"ד]] קיים הארגון התרמה לישיבה לקראת [[י' שבט]] תחת הכותרת 'יוד צפת', ההתרמה נהפכה למסורת קבועה מדי שנה לקראת תאריך זה. בשנת [[תשע"ו]] שהיא השנה השלישית להתרמה זו, הסלוגן הוא "יוד תלת".
*בשנת [[תשע"ה]] קיים ארגון הבוגרים יום מיוחד בישיבה לרגל כ' חשון (תחת הסלוגן 'פשוט תהיה תמים!'), שכלל שיעורים והתוועדויות עם רבני הישיבה. בשנת תשע"ו-שנת הקהל, התקיים שוב יום במתכונת זו (תחת הסלוגן 'עולים לזאל'). בתשרי של שנת הקהל, נהגו להצטלם כל בוגרי הישיבה על רקע 770.
*בשנת [[תשע"ו]] לרגל 40 שנה להקמת הישיבה התקיים כינוס לכל בוגרי הישיבה באולם הענק האנגר 11 בתל אביב בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, בכינוס השתתפו כ-2,500 איש{{הערה|[http://chabad.info/news/ישיבת-חבד-הגדולה-בעולם-אלע-צפתים-צוזא/ גלריה מהכינוס]}}.
*בנוסף לאירועים המתקיימים על ידי הארגון, מתקיימות שבתות אחדות רבות והתוועדויות לבוגרי הישיבה לפי שנות הקבוצה, המאורגנות על ידי הבוגרים עצמם. בדרך כלל, רבני הישיבה משתתפים ומתוועדים.

==ראו גם==
*[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת]].
*[[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|תומכי תמימים צפת]] - [[ישיבה קטנה]] שפעלה בצפת בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ט]].

==לקריאה נוספת==
*'''הישיבה''' - ספר אודות הישיבה בהוצאתה בשיתוף ארגון אביחי"ל, תשס"ד.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadzefat.com אתר הפעילות של הישיבה]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=62243&tag=ישיבת+חסידי+חב%22ד+ליובאוויטש ידיעות הקשורות עם הישיבה]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55615 שר המשפטים מר יעקב נאמן בביקורו בישיבה (תמוז תש"ע)]{{תמונה}}
*'''גלריות תמונות - "ישיבה בעדשה"''' ([[אלול]] [[תשע"א]]): [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63921 סדר נגלה] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63945 התוועדות ט"ו באלול] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63983 ריקודי ט"ו באלול]{{תמונה}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/16/2500.html 2,500 צפתים צוזאמען]''', סקירה על כנס הקהל במלאת ארבעים שנה להקמת הישיבה {{בית משיח}} פרשת בהעלותך תשע"ו

*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74747 גלריה ישיבה קטנה חח"ל צפת]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1293 כך בונים ישיבה • וידאו] - תיאור ימי הבראשית בישיבה {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79717 בוגרים מספרים: הישיבה בצפת שינתה את חיי • וידאו חלק א'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3703 חלק ב'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3704 חלק ג'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3707 חלק ד'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3709 חלק ה'] {{וידאו}} {{אינפו}} שבט התשע"ד (01.2014)
* פרוייקט ההנגשה של סדרת ספר המאמרים מלוקט לתלמידי הישיבה, בעזרת חוברת היוצאת מזמן לזמן '''[https://drive.google.com/drive/folders/1rIUKkgAYw5oibMamQKyRBSH2gcgdY4is סיכומים וביאורים בספר המאמרים מלוקט]''' ([https://chabad.info/beis-medrash/770653/ כתבה באתר חב"ד אינפו] על הפרוייקט)
*גלריית תמונות מהישיבה במהלך השנים: [https://chabad.info/in-focus/153254/ גלריה א'], [https://chabad.info/in-focus/153089/ גלריה ב'] ב{{חב"ד אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל:צפת}}
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]