https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%A8חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-12T07:10:29Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=773807בית הוראה כפר חב"ד2025-06-08T09:38:16Z<p>יצחק וינר: ישנם ערכים רבים בהם מביאים דעה כמו"כ מהלשון משמע כאילו רק הרב נגד בית הוראה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פתיחת בית הוראה כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ה[[ועד מקומי כפר חב"ד]] המודיע על ייסוד בית ההוראה]]<br />
'''בית הוראה כפר חב"ד''' הוא בית הוראה לאיסור והיתר ולדיני ממונות הפועל ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==יסוד ופעילות==<br />
בית הדין הוקם בחודש [[כסלו]] [[תשע"ט]] על ידי יו"ר הועד המקומי, שמעון רבינוביץ. במטרה להעמיק ולהשריש ענייני ההלכה בכפר חב"ד,<br />
משרדי בית ההוראה ממוקמים מול הכניסה למשרדי צעירי אגודת חב"ד, במרכז הכפר.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ט]], פועל בית הדין בשתי מחלקות הלכתיות: מחלקת דיני ממונות, ומחלקת דיני איסור והיתר.<br />
<br />
הדיינים המכהנים בבית ההוראה הינם תושבי כפר חב"ד, הדיונים של בית הדין לממונות מתקיימים בשעות אחר הצהריים והערב במשרדי בית ההוראה.<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
החל מחודש אדר תשע"ט מערכת ההוצאה לאור של בית ההוראה מו"ל מגזין הלכתי '''מבית ההוראה''', הכולל כתבות הסוקרות נושאים הלכתיים הנוגעים לחיי היום-יום בצורה מקיפה, כגון דיני ממונות, שבת, כשרות, ועוד, וכן שאלות הלכתיות שונות שנשלחו אל רבני בית ההוראה.<br />
המגזין כולל כשלושים עמודי צבע המודפסים על דפי כרומו, ומופיע בו בקביעות מדור הלכתי מיוחד לילדים, הכולל סיפור מנוקד בו משולב ידע הלכתי רחב.<br />
לצד זאת, מפרסם בית ההוראה מדריכי הלכה ופרסומים תורניים נוספים.<br />
<br />
==ביקורת==<br />
רבה של כפר חב"ד, הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], ביקר את הקמת בית ההוראה וכתב כי הוא פועל בהשגת גבול ו"מתערב בעניינים השייכים למרא דאתרא בכל קהילות ישראל, ופועל בניגוד מוחלט למה שהיה נהוג בכפר חב"ד מאז הקמתו"{{הערה|מתוך מכתב הרב אשכנזי ליו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ, מתאריך ט"ז אייר תשפ"ב}} רוב תושבי כפר חב"ד עומדים מאחורי המרא דאתרא.<br />
<br />
==צוות בית ההוראה==<br />
*הרב [[ברוך בליז'ינסקי]] – מורה צדק<br />
*הרב [[בנימין כהן (כפר חב"ד)|בנימין כהן]] – מורה צדק<br />
*הרב [[חיים פרוס]] – מורה צדק<br />
*הרב [[ישראל הלפרין (כפר חב"ד)|ישראל הלפרין]] – דיין ומורה צדק<br />
*הרב [[אברהם מאיר רבינוביץ]] – דיין<br />
*הרב [[אליהו קירשנבאום]] – דיין<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://beithoraah.org/ בית הוראה כפר חב"ד, האתר הרשמי]'''<br />
*מנחם ברונפמן, '''[http://www.alysefer.com/dyanim שלושת דייני העתיד המבטיחים של חב"ד בראיון משותף ונדיר]''' באתר עלי ספר<br />
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1QEAjd979zsbYhkEKSMBpdoHc0-1EwRFT ארכיון גליונות 'מבית ההוראה']''' {{*}} '''[https://drive.google.com/file/d/1R3bK98GR6vZcu69Sj3wzv3Qs6uq6CR5l/view תוכן ומפתח ל-20 הגליונות הראשונים (עמוד 16)]'''<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''ערבי פסחים - מהדורת תש"פ''', ראיון משותף בעלון 'כי קרוב', ערב חג הפסח תש"פ<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בתי הוראה]]</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=773612בית הוראה כפר חב"ד2025-06-06T13:23:44Z<p>יצחק וינר: הרחבה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פתיחת בית הוראה כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ה[[ועד מקומי כפר חב"ד]] המודיע על ייסוד בית ההוראה]]<br />
'''בית הוראה כפר חב"ד''' הוא בית הוראה לאיסור והיתר ולדיני ממונות הפועל ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==יסוד ופעילות==<br />
בית הדין הוקם בחודש [[כסלו]] [[תשע"ט]] על ידי יו"ר הועד המקומי, שמעון רבינוביץ. במטרה להעמיק ולהשריש ענייני ההלכה בכפר חב"ד,<br />
משרדי בית ההוראה ממוקמים מול הכניסה למשרדי צעירי אגודת חב"ד, במרכז הכפר.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ט]], פועל בית הדין בשתי מחלקות הלכתיות: מחלקת דיני ממונות, ומחלקת דיני איסור והיתר.<br />
<br />
הדיינים המכהנים בבית ההוראה הינם תושבי כפר חב"ד, הדיונים של בית הדין לממונות מתקיימים בשעות אחר הצהריים והערב במשרדי בית ההוראה.<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
החל מחודש אדר תשע"ט מערכת ההוצאה לאור של בית ההוראה מו"ל מגזין הלכתי '''מבית ההוראה''', הכולל כתבות הסוקרות נושאים הלכתיים הנוגעים לחיי היום-יום בצורה מקיפה, כגון דיני ממונות, שבת, כשרות, ועוד, וכן שאלות הלכתיות שונות שנשלחו אל רבני בית ההוראה.<br />
המגזין כולל כשלושים עמודי צבע המודפסים על דפי כרומו, ומופיע בו בקביעות מדור הלכתי מיוחד לילדים, הכולל סיפור מנוקד בו משולב ידע הלכתי רחב.<br />
לצד זאת, מפרסם בית ההוראה מדריכי הלכה ופרסומים תורניים נוספים.<br />
<br />
==ביקורת==<br />
רבה של כפר חב"ד, הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], ביקר את הקמת בית ההוראה וכתב כי הוא פועל בהשגת גבול ו"מתערב בעניינים השייכים למרא דאתרא בכל קהילות ישראל, ופועל בניגוד מוחלט למה שהיה נהוג בכפר חב"ד מאז הקמתו"{{הערה|מתוך מכתב הרב אשכנזי ליו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ, מתאריך ט"ז אייר תשפ"ב}}רוב תושבי כפר חב"ד עומדים מאחורי המרא דאתרא.<br />
<br />
==צוות בית ההוראה==<br />
*הרב [[ברוך בליז'ינסקי]] – מורה צדק<br />
*הרב [[בנימין כהן (כפר חב"ד)|בנימין כהן]] – מורה צדק<br />
*הרב [[חיים פרוס]] – מורה צדק<br />
*הרב [[ישראל הלפרין (כפר חב"ד)|ישראל הלפרין]] – דיין ומורה צדק<br />
*הרב [[אברהם מאיר רבינוביץ]] – דיין<br />
*הרב [[אליהו קירשנבאום]] – דיין<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://beithoraah.org/ בית הוראה כפר חב"ד, האתר הרשמי]'''<br />
*מנחם ברונפמן, '''[http://www.alysefer.com/dyanim שלושת דייני העתיד המבטיחים של חב"ד בראיון משותף ונדיר]''' באתר עלי ספר<br />
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1QEAjd979zsbYhkEKSMBpdoHc0-1EwRFT ארכיון גליונות 'מבית ההוראה']''' {{*}} '''[https://drive.google.com/file/d/1R3bK98GR6vZcu69Sj3wzv3Qs6uq6CR5l/view תוכן ומפתח ל-20 הגליונות הראשונים (עמוד 16)]'''<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''ערבי פסחים - מהדורת תש"פ''', ראיון משותף בעלון 'כי קרוב', ערב חג הפסח תש"פ<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בתי הוראה]]</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%A8/%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A9&diff=710556משתמש:יצחק וינר/מאחורי הדבש2024-08-30T14:06:01Z<p>יצחק וינר: תיקון טעות</p>
<hr />
<div>מרכז מבקרים בנושא הדבורים והדבש שהוקם על ידי שלמה ושושי ריבקין בשנת ה'תשנ"ג אחרי שקיבלו את ברכת הרבי ונפתח בקייץ ה'תשנ"ד המרכז פועל בכפר חב"ד ויש בו עמדה של תפילין ועמדה לכתיבת אותיות בספר תורה.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
המרכז הוקם בידי הרה"ח ר' [[שלמה ריבקין]] ורעייתו שושי בת הדבוראי הידוע ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)]] בשנת [[תשנ"ג]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
== המרכז עצמו ==<br />
במרכז פארק חוויתי ענק,הצגה לילדים,חנות דבש,סיור חוויתי ועוד ועוד.<br />
<br />
מידי שנה באים למרכז - עשרות אלפי ילדים שבאים לחוות חוויה מהנה של דבש גם לפני ראש השנה וגם בשאר השנה.<br />
[[קטגוריה:מבנים]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=710285ירחמיאל ריבקין2024-08-29T14:01:19Z<p>יצחק וינר: הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''ירחמיאל (רומק'ה) ריבקין''' ([[תרצ"ב]]-[[י"ז חשון]] [[תשמ"א]]) היה איש חסד ומעש, מתושבי [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרצ"ב]]{{הערה|על פי המופיע בכרטיס שלו ב[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/20_094.jpg ספר החסידים]. במסמכים הרישמיים מופיע שנולד בשנת תרצ"ה, 1935.}} ב[[הומיל]] שברוסיה לאביו ר' מאיר ריבקין ולאמו מרת חיה.<br />
<br />
בין השנים [[תש"ו]]-[[תש"י]] למד בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים.<br />
<br />
בעודו בחור קודם חתונה, כתב לרבי על רצונו ללמוד רישיון נהיגה, ולאחר שהתקשה בכך, כתב לו הרבי כי היות ואצל יהודי הגשמיות והרוחניות קשורים זה בזה, עליו להוסיף השתדלות בהנהגהת ה'מרכבה' של גופו ברוחניות, וזה יוסיף לו ברכה וכח רוחני גם בהשגת הרישיון נהיגה ברכב הגשמי{{הערה|1=ראה [http://teshura.com/Gellis-Rivkin%20-%20Sivan%207%205771.pdf רצף מכתבי הרבי אליו בנושא זה] בתוך תשורה מנישואי צאצאיו.}}.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בשנת [[תש"כ]] עם רעייתו מרת שושנה חנה רייצא מינא בת החסיד ר' [[שאול ונקרט]] ומרת אסתר חיה{{הערה|כאשר בני הזוג שאלו את הרבי אודות ההצעה, השיב הרבי לכל אחד מהם בנפרד כי יתייעץ עם שלושה מידידיו. ראו צילום המכתבים בקישור שבהערה הקודמת.}}.<br />
<br />
לאחר החתונה התיישב ב[[כפר חב"ד]], שם לצד עבודתו כנהג לפרנסת משפחתו, קבע עיתים לתורה ונמנה על פעילי ועסקני הכפר.<br />
<br />
רעייתו מרת שושנה נמנתה על הקבוצה המייסדת של [[ארגון שפרה ופועה]] שנוסד לבקשת הרבי בשנת [[תשל"ז]].<br />
<br />
נפטר ב[[י"ז חשון]] [[תשמ"א]], כשהוא בן 46\49 ונטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין הר הזיתים]].<br />
<br />
על מצבתו נחקק: '''"פ"נ איש ישר רב חסד ומעש בכפר חב"ד התמים ר' ירחמיאל ב"ר מאיר ז"ל ריבקין נלב"ע י"ז מרחשון תשמ"א ת נ צ ב"ה"'''.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' זוסמן ריבקין - כפר חב"ד<br />
*אחותו, סוניה רעיית ר' [[שלום דובער ליפסקר (כפר חב"ד)|שלום דובער ליפסקר]] - מייסד צרכניית 'היפר ליפסקר' בכפר חב"ד<br />
*אחיו, ר' יצחק ריבקין<br />
*בנו, ר' [[משה ריבקין]] - משלוחי הרבי ב[[בית שמש]]<br />
*בנו, ר' שמואל ריבקין מאנ"ש בכפ"ח<br />
*בנו, ר' שלמה ריבקין מאנ"ש בכפ"ח<br />
*חתנו, ר' אברהם הולצברג - משלוחי הרבי בג'ורגסטאון<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ריבקין, ירחמיאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ריבקין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=710284ירחמיאל ריבקין2024-08-29T13:58:44Z<p>יצחק וינר: הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''ירחמיאל (רומק'ה) ריבקין''' ([[תרצ"ב]]-[[י"ז חשון]] [[תשמ"א]]) היה איש חסד ומעש, מתושבי [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרצ"ב]]{{הערה|על פי המופיע בכרטיס שלו ב[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/20_094.jpg ספר החסידים]. במסמכים הרישמיים מופיע שנולד בשנת תרצ"ה, 1935.}} ב[[הומיל]] שברוסיה לאביו ר' מאיר ריבקין ולאמו מרת חיה.<br />
<br />
בין השנים [[תש"ו]]-[[תש"י]] למד בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים.<br />
<br />
בעודו בחור קודם חתונה, כתב לרבי על רצונו ללמוד רישיון נהיגה, ולאחר שהתקשה בכך, כתב לו הרבי כי היות ואצל יהודי הגשמיות והרוחניות קשורים זה בזה, עליו להוסיף השתדלות בהנהגהת ה'מרכבה' של גופו ברוחניות, וזה יוסיף לו ברכה וכח רוחני גם בהשגת הרישיון נהיגה ברכב הגשמי{{הערה|1=ראה [http://teshura.com/Gellis-Rivkin%20-%20Sivan%207%205771.pdf רצף מכתבי הרבי אליו בנושא זה] בתוך תשורה מנישואי צאצאיו.}}.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בשנת [[תש"כ]] עם רעייתו מרת שושנה חנה רייצא מינא בת החסיד ר' [[שאול ונקרט]] ומרת אסתר חיה{{הערה|כאשר בני הזוג שאלו את הרבי אודות ההצעה, השיב הרבי לכל אחד מהם בנפרד כי יתייעץ עם שלושה מידידיו. ראו צילום המכתבים בקישור שבהערה הקודמת.}}.<br />
<br />
לאחר החתונה התיישב ב[[כפר חב"ד]], שם לצד עבודתו כנהג לפרנסת משפחתו, קבע עיתים לתורה ונמנה על פעילי ועסקני הכפר.<br />
<br />
רעייתו מרת שושנה נמנתה על הקבוצה המייסדת של [[ארגון שפרה ופועה]] שנוסד לבקשת הרבי בשנת [[תשל"ז]].<br />
<br />
נפטר ב[[י"ז חשון]] [[תשמ"א]], כשהוא בן 46\49 ונטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין הר הזיתים]].<br />
<br />
על מצבתו נחקק: '''"פ"נ איש ישר רב חסד ומעש בכפר חב"ד התמים ר' ירחמיאל ב"ר מאיר ז"ל ריבקין נלב"ע י"ז מרחשון תשמ"א ת נ צ ב"ה"'''.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' זוסמן ריבקין - כפר חב"ד<br />
*אחותו, סוניה רעיית ר' [[שלום דובער ליפסקר (כפר חב"ד)|שלום דובער ליפסקר]] - מייסד צרכניית 'היפר ליפסקר' בכפר חב"ד<br />
*אחיו, ר' יצחק ריבקין<br />
*בנו, ר' [[משה ריבקין]] - משלוחי הרבי ב[[בית שמש]]<br />
*בנו, ר' שמואל ריבקין<br />
*בנו, ר' שלמה ריבקין<br />
*חתנו, ר' אברהם הולצברג - משלוחי הרבי בג'ורגסטאון<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ריבקין, ירחמיאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ריבקין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=710283משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)2024-08-29T13:53:10Z<p>יצחק וינר: תיקון טעות</p>
<hr />
<div>{{בעבודה מתמשכת}}<br />
[[קובץ:משה שניאורסון.jpg|ממוזער|משה זלמן שניאורסון, על הטרקטור.]]<br />
ר' '''משה זלמן שניאורסון''' ([[י"א כסלו]] [[תרצ"ה]] – [[ט' סיון]] [[תשס"ב]]) היה מחנך וחקלאי תושב [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' משה נולד בכפר הרא"ה לר' [[ישראל יוסף שניאורסאהן]] ורעייתו בי"א כסלו תרצ"ה, שם משפחתם המקורי היה קזרונבסקי, אך מכיון שנאלצו להחליף שם המשפחה מחמת הצקות מאת הערבים, התייעצו ברבי, שאמר שמכיון שהם נכדים של הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)]], יקראו לעצמם בשם שניאורסון.<br />
<br />
התחתן עם רעייתו מרת עוזית בת הרב [[משה סגל]].<br />
<br />
כבחור, עסק בחקלאות ב"כפר הרואה" תחת הרב [[משה צבי נריה]]. הרבי עודד אותו להמשיך לעסוק בחקלאות. אח"כ הוא היה שם מחנך והיה מורה לגמרא. בביתו לאחר הלימודים היה מלמד "תניא" את התלמידים, וכך קירב אותם לחסידות. אחד התלמידים שלו אז הוא היום הרב [[יהודה אלחרר]] שליח הרבי בעמנואל.<br />
<br />
הרבנים בישיבה ב"כפר הרואה" לא התנגדו לעצם לימוד ה"תניא", רק טענו שלא טוב שזה לא במסגרת הלימודים המסודרת.<br />
<br />
בסופו של דבר "זרקו" אותו משם, כי קרב תלמידים לדרך חסידות חב"ד{{הערה| ביניהם הרב [[יהודה אלחרר]]}}.<br />
<br />
אחרי שפיטרו אותו, הרבי עודד אותו במכתבים, והורה לו להמשיך בחינוך ב"רשת אהלי יוסף יצחק". ואכן היה מנהל בית הספר ב'מעברות' ליד רחובות משנת תש"כ, עד שנת תשכ"ז. לאחר מכן עסק בחינוך בבית הספר חב"ד באור יהודה, ולאחר מכן עסק בחינוך במוסדות יחד עם הרב [[זמרוני זעליג ציק]] בבת ים.<br />
<br />
בני הזוג שניאורסון נוסף על משפחתם העניפה של 21 ילדים, היה ביתם תמיד פתוח לרווחה לאורחים ואף גידלו מספר ילדים ממשפחות שלא יכלו לגדל את ילדיהם.<br />
<br />
==במבצעים==<br />
לר' משה היה 'ריקשה' בעלת תלת גלגלים. יחד עם רעייתו היו נוסעים פעמיים בשבוע ל"ביקורי בית" ביישוב 'אור יהודה'. היו נכנסים לבתים מזדמנים, ומשוחחים על חינוך, כשרות, טהרת המשפחה, בדיקת מזוזות, הדלקת נרות שבת, וכל דבר הקשור לחיזוק היהדות.<br />
<br />
הציור של הזוג שניאורסון ופניהן המאירות של ר' משה ורעייתו היו כובשים לבבות ופותחים דלתות לכל עניני תורה ומצוות.<br />
<br />
הרצאותיו על אופן הכנת הדבש שנמסרו לא פעם בבתי ספר אנטי דתיים, היוו פתח להמשך פעילות חב"דית בביתי הספר.<br />
<br />
נודע בחיות המיוחדת שלו ב[[בשורת הגאולה]] של [[הרבי מלך המשיח]].<br />
<br />
===פטירתו===<br />
[[קובץ:מצבת משה שניאורסון01.jpg|ממוזער|250px|מצבת ר' משה זלמן שניאורסון]]<br />
ביום ראשון ח' סיון תשס"ב בבוקר יצא אוטובוס של כ-20 איש מתושבי כפר חב"ד לנופש מאורגן בן מספר ימים בים-המלח. במהלך השהות במקום נפל ר' משה בבריכת גפרית, נחבט בראשו ונפצע קשה.<br />
<br />
ר' משה פונה לבית רפואה שמה נלחמו על חייו, אך באותו לילה ט' סיון נפטר בגיל 68.<br />
<br />
לווייתו יצאה מכפר חב"ד להר המנוחות בירושלים.<br />
<br />
==החסיד הכוורן==<br />
היה כוורן זקן בכפר חב"ד, שמו היה שמעון קורוליצקי. באותו זמן הוא סגר את עסק הכוורות שלו, ור' מוישה כתב לרבי בשאלה האם יכול לעסוק בתחום זה. הרבי נתן לו ברכה על כך, והמחנך הוותיק הפך להיות ה"כוורן" של הכפר.<br />
[[קובץ:הרבי למז שש.png|ממוזער|מכתבו של הרבי בו הוא מעודד את משה להשקיע בעבודת המשק.]]<br />
<br />
עסק הכוורות והדבש התפתח מאוד ונעשה לאחת הכוורות הגדולות ברחבי הארץ. ר' משה התחיל עם כ-30 כוורות וכיום מנהלים משפחתו כ-800 כוורות.<br />
<br />
מכיון שהיו שנים שבהן מזג האוויר לא אפשר לדבורים ליצור דבש, פיתח ר' משה את המשק גם לחוות דגים.<br />
<br />
==מאחורי הדבש==<br />
בתור מורה, נהג ר' משה לקחת את התלמידים על הטרקטור, לברך 'ברכת האילנות' בחודש ניסן. היה מסביר לתלמידים על הדבורים, תהליך ייצור הדבש, הקשר לפריחה וכדומה.<br />
<br />
פעם התבטא אחרי סיור כזה: "לא ייתכן שתלמידים לא ידעו על זה". הוא הכין שתי כוורות שקופות, ובקומה העליונה בבית פתח מעין "מאחורי הדבש" ב'קטן'. זה היה בעצם הגרעין של "מאחורי הדבש" של היום.<br />
<br />
בתו שושי ובעלה ר' שלמה ריבקין נקראו על ידו לפתח את התערוכה "מאחורי הדבש" לראשונה, שמח מאוד שמשאלתו התגשמה.<br />
<br />
עם השנים אחרי פטירתו התפתחתה התערוכה מאוד ועשרות אלפי ילדים מגיעים מדי שנה לבקר בתערוכה שמה מקבלים תדרוך באופן חסידי על הדבש והדבורים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
יחד עם זוגתו עוזית הקימו משפחה של 20 ילדים, גודל המשפחה עורר תשומת לב רבה בקרב הארץ.<br />
*מרת ידידה - אשת ר' [[אברהם פלינט|אברהם מיכאל הלוי פלינט]], נפטר כ"ו טבת תשפ"א, קראון הייטס.<br />
*מרת נדיבה - אשת ר׳ יעקב שווארץ.<br />
*ר' ישראל יוסף - מחנך ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
*ר' שלמה יעקב - נפטר ט"ז אייר תשע"ז.<br />
*ר' אברהם מרדכי.<br />
*ר' יצחק אייזיק - נפטר כ"ב כסלו תשע"ט.<br />
*מרת תרצה - אשת ר' [[פנחס ברוך סטזגובסקי]], ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]].<br />
*ר' מנחם מענדל.<br />
*ר' שמואל.<br />
*מרת יוכבד שושנה רייזל (שושי) - אשת ר' שלמה ריבקין, מנהלת מרכז המבקרים מאחורי הדבש בכפר חב"ד.<br />
*מרת חנה (חני) - אשת ר׳ שבח דוד הולצברג, [[בית שמש]].<br />
*ר' לוי.<br />
*מרת הניה לאה אשת הרב יואל פורסט, משלוחי הרבי שליט"א בהרצליה.<br />
*מרת נחמה דינה - אשת ר' [[שמעון וינר]], שליח ביהוד.<br />
*ר' [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)|שניאור]], משלוחי הרבי שליט"א מלך המשיח ברמת אביב, מח"ס אחדות בתורה, ופעיל למען [[ארמון למלך המשיח|הארמון למלך המשיח]].<br />
*מרת יפה שיינדיל - אשת ר' יהושע שמעוני, מנהל ת"ת בני מנחם חב"ד [[חולון]].<br />
*ר' אריה לייב.<br />
*ר' דוד - תושב [[איתמר]], מנהל תיכון "בית שרה".<br />
*ר' שלום דב בער (שלומקה).<br />
*מרת חיה רחל (רוחי) - אשת ר׳ דור פישמן, שליח הרבי בקדומים שבשומרון.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [shoney.co.il/michveret/ האתר של כוורת שניאורסון]<br />
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2696826 הכול דבש: משפחה בת עשרים ילדים ומפעל חינוכי פורח]<br />
* [https://col.org.il/news/90107 זיכרון להולכים: הרה"ח משה זלמן שניאורסון ע"ה] {{COL}}<br />
* [https://col.org.il/news/83303 כוורן ומחנך: סיפורו של הרב משה שניאורסון ● מיוחד] {{COL}}<br />
*[https://col.org.il/news/147453 מתוק מדבש: כשהערוץ הראשון סיקר את הכוורת של שניאורסון] {{COL}} {{וידאו}}<br />
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=95334 ברוך דיין האמת: ר' שלמה שניאורסון ע"ה]<br />
*[https://chabad.info/bdh/431944/ בערב שבת: יצחק אייזיק שניאורסון ע"ה הובא למנוחות] {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/41764 כתבה עליו והחתן של שלמה ריבקין]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=710282משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)2024-08-29T13:52:23Z<p>יצחק וינר: תיקון טעות</p>
<hr />
<div>{{בעבודה מתמשכת}}<br />
[[קובץ:משה שניאורסון.jpg|ממוזער|משה זלמן שניאורסון, על הטרקטור.]]<br />
ר' '''משה זלמן שניאורסון''' ([[י"א כסלו]] [[תרצ"ה]] – [[ט' סיון]] [[תשס"ב]]) היה מחנך וחקלאי תושב [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' משה נולד בכפר הרא"ה לר' [[ישראל יוסף שניאורסאהן]] ורעייתו בי"א כסלו תרצ"ה, שם משפחתם המקורי היה קזרונבסקי, אך מכיון שנאלצו להחליף שם המשפחה מחמת הצקות מאת הערבים, התייעצו ברבי, שאמר שמכיון שהם נכדים של הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)]], יקראו לעצמם בשם שניאורסון.<br />
<br />
התחתן עם רעייתו מרת עוזית בת הרב [[משה סגל]].<br />
<br />
כבחור, עסק בחקלאות ב"כפר הרואה" תחת הרב [[משה צבי נריה]]. הרבי עודד אותו להמשיך לעסוק בחקלאות. אח"כ הוא היה שם מחנך והיה מורה לגמרא. בביתו לאחר הלימודים היה מלמד "תניא" את התלמידים, וכך קירב אותם לחסידות. אחד התלמידים שלו אז הוא היום הרב [[יהודה אלחרר]] שליח הרבי בעמנואל.<br />
<br />
הרבנים בישיבה ב"כפר הרואה" לא התנגדו לעצם לימוד ה"תניא", רק טענו שלא טוב שזה לא במסגרת הלימודים המסודרת.<br />
<br />
בסופו של דבר "זרקו" אותו משם, כי קרב תלמידים לדרך חסידות חב"ד{{הערה| ביניהם הרב [[יהודה אלחרר]]}}.<br />
<br />
אחרי שפיטרו אותו, הרבי עודד אותו במכתבים, והורה לו להמשיך בחינוך ב"רשת אהלי יוסף יצחק". ואכן היה מנהל בית הספר ב'מעברות' ליד רחובות משנת תש"כ, עד שנת תשכ"ז. לאחר מכן עסק בחינוך בבית הספר חב"ד באור יהודה, ולאחר מכן עסק בחינוך במוסדות יחד עם הרב [[זמרוני זעליג ציק]] בבת ים.<br />
<br />
בני הזוג שניאורסון נוסף על משפחתם העניפה של 20 ילדים, היה ביתם תמיד פתוח לרווחה לאורחים ואף גידלו מספר ילדים ממשפחות שלא יכלו לגדל את ילדיהם.<br />
<br />
==במבצעים==<br />
לר' משה היה 'ריקשה' בעלת תלת גלגלים. יחד עם רעייתו היו נוסעים פעמיים בשבוע ל"ביקורי בית" ביישוב 'אור יהודה'. היו נכנסים לבתים מזדמנים, ומשוחחים על חינוך, כשרות, טהרת המשפחה, בדיקת מזוזות, הדלקת נרות שבת, וכל דבר הקשור לחיזוק היהדות.<br />
<br />
הציור של הזוג שניאורסון ופניהן המאירות של ר' משה ורעייתו היו כובשים לבבות ופותחים דלתות לכל עניני תורה ומצוות.<br />
<br />
הרצאותיו על אופן הכנת הדבש שנמסרו לא פעם בבתי ספר אנטי דתיים, היוו פתח להמשך פעילות חב"דית בביתי הספר.<br />
<br />
נודע בחיות המיוחדת שלו ב[[בשורת הגאולה]] של [[הרבי מלך המשיח]].<br />
<br />
===פטירתו===<br />
[[קובץ:מצבת משה שניאורסון01.jpg|ממוזער|250px|מצבת ר' משה זלמן שניאורסון]]<br />
ביום ראשון ח' סיון תשס"ב בבוקר יצא אוטובוס של כ-20 איש מתושבי כפר חב"ד לנופש מאורגן בן מספר ימים בים-המלח. במהלך השהות במקום נפל ר' משה בבריכת גפרית, נחבט בראשו ונפצע קשה.<br />
<br />
ר' משה פונה לבית רפואה שמה נלחמו על חייו, אך באותו לילה ט' סיון נפטר בגיל 68.<br />
<br />
לווייתו יצאה מכפר חב"ד להר המנוחות בירושלים.<br />
<br />
==החסיד הכוורן==<br />
היה כוורן זקן בכפר חב"ד, שמו היה שמעון קורוליצקי. באותו זמן הוא סגר את עסק הכוורות שלו, ור' מוישה כתב לרבי בשאלה האם יכול לעסוק בתחום זה. הרבי נתן לו ברכה על כך, והמחנך הוותיק הפך להיות ה"כוורן" של הכפר.<br />
[[קובץ:הרבי למז שש.png|ממוזער|מכתבו של הרבי בו הוא מעודד את משה להשקיע בעבודת המשק.]]<br />
<br />
עסק הכוורות והדבש התפתח מאוד ונעשה לאחת הכוורות הגדולות ברחבי הארץ. ר' משה התחיל עם כ-30 כוורות וכיום מנהלים משפחתו כ-800 כוורות.<br />
<br />
מכיון שהיו שנים שבהן מזג האוויר לא אפשר לדבורים ליצור דבש, פיתח ר' משה את המשק גם לחוות דגים.<br />
<br />
==מאחורי הדבש==<br />
בתור מורה, נהג ר' משה לקחת את התלמידים על הטרקטור, לברך 'ברכת האילנות' בחודש ניסן. היה מסביר לתלמידים על הדבורים, תהליך ייצור הדבש, הקשר לפריחה וכדומה.<br />
<br />
פעם התבטא אחרי סיור כזה: "לא ייתכן שתלמידים לא ידעו על זה". הוא הכין שתי כוורות שקופות, ובקומה העליונה בבית פתח מעין "מאחורי הדבש" ב'קטן'. זה היה בעצם הגרעין של "מאחורי הדבש" של היום.<br />
<br />
בתו שושי ובעלה ר' שלמה ריבקין נקראו על ידו לפתח את התערוכה "מאחורי הדבש" לראשונה, שמח מאוד שמשאלתו התגשמה.<br />
<br />
עם השנים אחרי פטירתו התפתחתה התערוכה מאוד ועשרות אלפי ילדים מגיעים מדי שנה לבקר בתערוכה שמה מקבלים תדרוך באופן חסידי על הדבש והדבורים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
יחד עם זוגתו עוזית הקימו משפחה של 20 ילדים, גודל המשפחה עורר תשומת לב רבה בקרב הארץ.<br />
*מרת ידידה - אשת ר' [[אברהם פלינט|אברהם מיכאל הלוי פלינט]], נפטר כ"ו טבת תשפ"א, קראון הייטס.<br />
*מרת נדיבה - אשת ר׳ יעקב שווארץ.<br />
*ר' ישראל יוסף - מחנך ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
*ר' שלמה יעקב - נפטר ט"ז אייר תשע"ז.<br />
*ר' אברהם מרדכי.<br />
*ר' יצחק אייזיק - נפטר כ"ב כסלו תשע"ט.<br />
*מרת תרצה - אשת ר' [[פנחס ברוך סטזגובסקי]], ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]].<br />
*ר' מנחם מענדל.<br />
*ר' שמואל.<br />
*מרת יוכבד שושנה רייזל (שושי) - אשת ר' שלמה ריבקין, מנהלת מרכז המבקרים מאחורי הדבש בכפר חב"ד.<br />
*מרת חנה (חני) - אשת ר׳ שבח דוד הולצברג, [[בית שמש]].<br />
*ר' לוי.<br />
*מרת הניה לאה אשת הרב יואל פורסט, משלוחי הרבי שליט"א בהרצליה.<br />
*מרת נחמה דינה - אשת ר' [[שמעון וינר]], שליח ביהוד.<br />
*ר' [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)|שניאור]], משלוחי הרבי שליט"א מלך המשיח ברמת אביב, מח"ס אחדות בתורה, ופעיל למען [[ארמון למלך המשיח|הארמון למלך המשיח]].<br />
*מרת יפה שיינדיל - אשת ר' יהושע שמעוני, מנהל ת"ת בני מנחם חב"ד [[חולון]].<br />
*ר' אריה לייב.<br />
*ר' דוד - תושב [[איתמר]], מנהל תיכון "בית שרה".<br />
*ר' שלום דב בער (שלומקה).<br />
*מרת חיה רחל (רוחי) - אשת ר׳ דור פישמן, שליח הרבי בקדומים שבשומרון.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [shoney.co.il/michveret/ האתר של כוורת שניאורסון]<br />
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2696826 הכול דבש: משפחה בת עשרים ילדים ומפעל חינוכי פורח]<br />
* [https://col.org.il/news/90107 זיכרון להולכים: הרה"ח משה זלמן שניאורסון ע"ה] {{COL}}<br />
* [https://col.org.il/news/83303 כוורן ומחנך: סיפורו של הרב משה שניאורסון ● מיוחד] {{COL}}<br />
*[https://col.org.il/news/147453 מתוק מדבש: כשהערוץ הראשון סיקר את הכוורת של שניאורסון] {{COL}} {{וידאו}}<br />
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=95334 ברוך דיין האמת: ר' שלמה שניאורסון ע"ה]<br />
*[https://chabad.info/bdh/431944/ בערב שבת: יצחק אייזיק שניאורסון ע"ה הובא למנוחות] {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/41764 כתבה עליו והחתן של שלמה ריבקין]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%A8/%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A9&diff=710281משתמש:יצחק וינר/מאחורי הדבש2024-08-29T13:40:10Z<p>יצחק וינר: תיקון טעות</p>
<hr />
<div>מרכז מבקרים בנושא הדבורים והדבש שהוקם על ידי שלמה ושושי ריבקין בשנת ה'תשנ"ג אחרי שקיבלו את ברכת הרבי המרכז פועל בכפר חב"ד ויש בו עמדה של תפילין ועמדה לכתיבת אותיות בספר תורה</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%A8/%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A9&diff=710280משתמש:יצחק וינר/מאחורי הדבש2024-08-29T13:35:10Z<p>יצחק וינר: הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>מרכז מבקרים בנושא הדבורים והדבש שהוקם על ידי שלמה ושושי ריבקין בשנת ה'תשנ"ב אחרי שקיבלו את ברכת הרבי המרכז פועל בכפר חב"ד ויש בו עמדה של תפילין ועמדה לכתיבת אותיות בספר תורה</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=709975שיחת משתמש:יצחק וינר2024-08-28T10:57:44Z<p>יצחק וינר: </p>
<hr />
<div>{{בה}} {{חממה}} בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 23:53, 27 באוגוסט 2024 (IDT)<br />
==דף משתמש==<br />
{{דף משתמש}} בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 00:17, 28 באוגוסט 2024 (IDT)<br />
<br />
==חזרה על עריכה==<br />
{{חזרה על עריכה|בית הוראה כפר חב"ד}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 00:33, 28 באוגוסט 2024 (IDT)<br />
:רוב תושבי כפר חב"ד עומדים מאחורי המרא דאתרא [[משתמש:יצחק וינר|יצחק וינר]] - [[שיחת משתמש:יצחק וינר|שיחה]], 00:47, כ"ד באב, ה'תשפ"ד 00:47, 28 באוגוסט 2024 (IDT)<br />
::אשמח לתשובה [[משתמש:יצחק וינר|יצחק וינר]] - [[שיחת משתמש:יצחק וינר|שיחה]], 00:54, כ"ד באב, ה'תשפ"ד 00:54, 28 באוגוסט 2024 (IDT)<br />
:::עד כמה שמצער לשמוע את זה התשובה היא לא, וההוכחה הפשוטה היא התוצאות לבחירות. זה אל"ף. בי"ת לאו דווקא שמי שכפוף לרב יהיה נגד הבית הוראה, וכן גם לצד השני. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 00:59, 28 באוגוסט 2024 (IDT)<br />
<br />
בבחירות האחרונות ניצחו כ"ח וריכמן [[משתמש:יצחק וינר|יצחק וינר]] - [[שיחת משתמש:יצחק וינר|שיחה]], 13:57, כ"ד באב, ה'תשפ"ד 13:57, 28 באוגוסט 2024 (IDT)</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=709895שיחת משתמש:יצחק וינר2024-08-27T21:54:24Z<p>יצחק וינר: </p>
<hr />
<div>{{בה}} {{חממה}} בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 23:53, 27 באוגוסט 2024 (IDT)<br />
==דף משתמש==<br />
{{דף משתמש}} בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 00:17, 28 באוגוסט 2024 (IDT)<br />
<br />
==חזרה על עריכה==<br />
{{חזרה על עריכה|בית הוראה כפר חב"ד}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 00:33, 28 באוגוסט 2024 (IDT)<br />
<br />
רוב תושבי כפר חב"ד עומדים מאחורי המרא דאתרא [[משתמש:יצחק וינר|יצחק וינר]] - [[שיחת משתמש:יצחק וינר|שיחה]], 00:47, כ"ד באב, ה'תשפ"ד 00:47, 28 באוגוסט 2024 (IDT)<br />
<br />
אשמח לתשובה [[משתמש:יצחק וינר|יצחק וינר]] - [[שיחת משתמש:יצחק וינר|שיחה]], 00:54, כ"ד באב, ה'תשפ"ד 00:54, 28 באוגוסט 2024 (IDT)</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=709888שיחת משתמש:יצחק וינר2024-08-27T21:47:35Z<p>יצחק וינר: </p>
<hr />
<div>{{בה}} {{חממה}} בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 23:53, 27 באוגוסט 2024 (IDT)<br />
==דף משתמש==<br />
{{דף משתמש}} בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 00:17, 28 באוגוסט 2024 (IDT)<br />
<br />
==חזרה על עריכה==<br />
{{חזרה על עריכה|בית הוראה כפר חב"ד}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 00:33, 28 באוגוסט 2024 (IDT)<br />
<br />
רוב תושבי כפר חב"ד עומדים מאחורי המרא דאתרא [[משתמש:יצחק וינר|יצחק וינר]] - [[שיחת משתמש:יצחק וינר|שיחה]], 00:47, כ"ד באב, ה'תשפ"ד 00:47, 28 באוגוסט 2024 (IDT)</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=709868בית הוראה כפר חב"ד2024-08-27T21:31:35Z<p>יצחק וינר: /* ביקורת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פתיחת בית הוראה כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ה[[ועד מקומי כפר חב"ד]] המודיע על ייסוד בית ההוראה]]<br />
'''בית הוראה כפר חב"ד''' הוא בית הוראה לאיסור והיתר ולדיני ממונות הפועל ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==יסוד ופעילות==<br />
בית הדין הוקם בחודש [[כסלו]] [[תשע"ט]] על ידי יו"ר הועד המקומי, שמעון רבינוביץ. במטרה להעמיק ולהשריש ענייני ההלכה בכפר חב"ד,<br />
משרדי בית ההוראה ממוקמים מול הכניסה למשרדי צעירי אגודת חב"ד, במרכז הכפר.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ט]], פועל בית הדין בשתי מחלקות הלכתיות: מחלקת דיני ממונות, ומחלקת דיני איסור והיתר.<br />
<br />
הדיינים המכהנים בבית ההוראה הינם תושבי כפר חב"ד, הדיונים של בית הדין לממונות מתקיימים בשעות אחר הצהריים והערב במשרדי בית ההוראה.<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
החל מחודש אדר תשע"ט מערכת ההוצאה לאור של בית ההוראה מו"ל מגזין הלכתי '''מבית ההוראה''', הכולל כתבות הסוקרות נושאים הלכתיים הנוגעים לחיי היום-יום בצורה מקיפה, כגון דיני ממונות, שבת, כשרות, ועוד, וכן שאלות הלכתיות שונות שנשלחו אל רבני בית ההוראה.<br />
המגזין כולל כשלושים עמודי צבע המודפסים על דפי כרומו, ומופיע בו בקביעות מדור הלכתי מיוחד לילדים, הכולל סיפור מנוקד בו משולב ידע הלכתי רחב.<br />
לצד זאת, מפרסם בית ההוראה מדריכי הלכה ופרסומים תורניים נוספים.<br />
<br />
==ביקורת==<br />
רבה של כפר חב"ד, הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], ביקר את הקמת בית ההוראה וכתב כי הוא פועל בהשגת גבול ו"מתערב בעניינים השייכים למרא דאתרא בכל קהילות ישראל, ופועל בניגוד מוחלט למה שהיה נהוג בכפר חב"ד מאז הקמתו"{{הערה|מתוך מכתב הרב אשכנזי ליו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ, מתאריך ט"ז אייר תשפ"ב}}.רוב תושבי כפר חב"ד נגד הקמת בית ההוראה.<br />
<br />
==צוות בית ההוראה==<br />
*הרב [[ברוך בליז'ינסקי]] – מורה צדק<br />
*הרב [[בנימין כהן (כפר חב"ד)|בנימין כהן]] – מורה צדק<br />
*הרב [[חיים פרוס]] – מורה צדק<br />
*הרב [[ישראל הלפרין (כפר חב"ד)|ישראל הלפרין]] – דיין ומורה צדק<br />
*הרב [[אברהם מאיר רבינוביץ]] – דיין<br />
*הרב [[אליהו קירשנבאום]] – דיין<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://beithoraah.org/ בית הוראה כפר חב"ד, האתר הרשמי]'''<br />
*מנחם ברונפמן, '''[http://www.alysefer.com/dyanim שלושת דייני העתיד המבטיחים של חב"ד בראיון משותף ונדיר]''' באתר עלי ספר<br />
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1QEAjd979zsbYhkEKSMBpdoHc0-1EwRFT ארכיון גליונות 'מבית ההוראה']'''<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''ערבי פסחים - מהדורת תש"פ''', ראיון משותף בעלון 'כי קרוב', ערב חג הפסח תש"פ<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בתי הוראה]]</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=709862משה צבי סגל2024-08-27T21:26:58Z<p>יצחק וינר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה צבי סגל.jpg|ממוזער|250px|הרב משה צבי סגל]]<br />
הרב '''משה צבי סגל''' ([[ו' שבט]] [[תרס"ד]] - [[י' תשרי]] [[תשמ"ו]]) היה חסיד חב"ד, מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: "ברית הבריונים", אצ"ל, לח"י יישוב [[כפר חב"ד]] והקים את ארגון ברית החשמונאים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב משה צבי נולד ב[[ו' שבט]] [[תרס"ד]] ב[[פולטבה]] שב[[אוקראינה]] ל[[שו"ב]] ר' אברהם מרדכי{{הערה|מחבר הספר ספרא דטבחא}} ולהניה לאה בת ר' נחום מנקין. מצד אביו הוא דור [[שמונה עשרה]] ל[[השל"ה הקדוש|של"ה הקדוש]]. מצד אמו הוא בן דוד של הרב [[משה צבי נריה]]. <br />
<br />
למד ב[[ישיבת מיר|ישיבות מיר]] וב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]] כאשר הייתה בפולטובה במרתף [[בית הכנסת]] של [[בית רפואה]]. זכה להכיר את ר' יעקב מרדכי מפולטבה מחבר הניגון המפורסם. והיה קשור מאד ל[[משפיע]] הידוע ר' [[פנחס שרייבר]].<br />
<br />
היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת [[תרפ"ד]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]]. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן וב[[ירושלים]].<br />
<br />
בכ"ח אדר [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את [[רחל בורובסקי]]{{הערה|ניצולת מ[[פרעות תרפ"ט]] ואחותו של הרב [[מאיר בורובסקי]]}}.<br />
<br />
== פעילותו הציבורית ==<br />
ייסד את המחתרת הדתית "ברית חשמונאים", והיה למפקדה העליון{{הערה|מבחינה צבאית הייתה בראשיתה נשמעת לאצ"ל ומשנת [[תש"ד]] הצטרפה ללח"י}}. בשיאה מנתה המחתרת למעלה מאלפיים לוחמים וקשריות.<br />
בהתחלה היה מפקד ההגנה בירושלים לאחר מכן היה מחמשת הקצינים שהקימו את אצ"ל ובתש"ו<br />
הורה למפקדי ולוחמי ברית החשמונאים להשמע להוראות לח"י (במקום לאצ"ל)<br />
<br />
זכה לקבל כמה מכתבים מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הראשון משנת [[תש"ח]] בקשר לארגון [[בני חב"ד]] שהקים ביחד עם ר' [[דוד גולדברג]] ור' [[אהרון מרדכי זילברשטרום]].<br />
<br />
לאחר נישואיו התיישב עם אשתו רחל בירושלים. לאחר שרצו לעבור להתיישבות חלוצית ולהתגורר ב[[כפר חב"ד]] הם שאלו את הרבי וקיבלו מכתב ברכה מ[[הרבי]] בנוגע להתיישבות בכפר.<br />
<br />
בכפר חב"ד הקים [[חקלאות|משק חקלאי]], במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. שימש כיו"ר הוועד בין השנים [[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]. ביחד עם עמיתו ב[[וועד כפר חב"ד]] ר' [[יצחק מענדל ליס]], היה פעיל גם בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ועמד בקשר עם [[הרבי]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ז]] הקים את המוסד לבנות "[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]" והיה למנהלה הראשון, כשאשתו שימשה כ"אם הבית". בשנת [[תש"כ]] העביר את הניהול לרב [[שמואל חפר]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה ה[[יהודי]] המתיישב הראשון ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של [[בית הכנסת]] דיר [[עז|עיזים]] וחלקו מתפרה}} וקיבל לשם כך מנשיא המדינה דאז [[זלמן שז"ר]] סכום של ארבעים אלף לירות.<br />
<br />
התכתב בעניינים שונים רבות עם [[הרבי]]{{הערה|שניים ממכתבי הרבי אליו פורסמו ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]. הראשון ב עניין [[שבע מצוות בני נח]] הודפס בכרך יג (עמודים שנד-שנה), והשני בכרך כו, (עמוד יג ועמוד טו) בעניין [[בית הכנסת]] בעיר העתיקה.}}<br />
<br />
=== שיפוץ [[בית הכנסת]] צמח צדק בירושלים ===<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]], מיד לאחר ש[[צה"ל]] שחרר את [[העיר העתיקה (ירושלים)|העיר העתיקה]] ב[[מלחמת ששת הימים]] עבר להתגורר בה, חרף הסכנה הנוראה ואזהרות צה"ל. לאחר היכנסו לעיר העתיקה צעד ל[[הכותל המערבי|כותל]] ותקע ב[[שופר]] בדמעות [[שמחה]], ולאחר מכן פנה לבחון את [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה]]. [[בית הכנסת]] שימש באותם שנים בחלקו כדיר עזים וחלקו מתפרה, והיה בהזנחה מתמשכת. הרב סגל החל מיד בשיפוצו.<br />
<br />
כשהחליט לעבור להתגורר בעיר העתיקה, בשביל האחיזה היהודית, אשתו נותרה באזור היהודי, בגלל הטראומה מ[[פרעות תרפ"ט]]. רק אחרי שנה, כשנוספו יהודים נוספים בעיר העתיקה, עברה אשתו לגור איתו.<br />
<br />
הרב סגל שהיה במקצועו גם אדריכל, שיפץ במהירות את [[בית הכנסת]] בכדי שעד ל[[ראש השנה]] יוכל [[בית הכנסת]] לשמש כמקום [[תפילה]]. בין המתפללים היה נשיא המדינה, מר [[זלמן שז"ר]]. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב [[אהרן ביר]] מומחה לישראל וירושלים, והרב [[שמעון חיימסון]] שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
הרב סגל דיבר על שיפוץ [[בית הכנסת]] עם מר שזר שהחליט להירתם וזה דיבר עם [[יעקב הרצוג]], מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר [[טדי קולק]]. לאחר שארגן פגישה בין האישים, הצליח להשיג תקציב של 30,000 דולר עבור השיפוץ.<br />
<br />
===ארגון 'אל הר ה' ופעילותו סביב הר הבית===<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ט]] הקים ביחד עם כמה מפעילי המקדש דאז את ארגון 'אל הר ה' שעסק בעידוד העלייה להר הבית בטהרה והעלאה למודעות הציבורית את המצב בהר הבית, וקראה להקמת בית כנסת בהר הבית. כמו כן היה עולה בפועל להר הבית{{הערה|מכתביו בנושא הובאו בביוגרפיה שכתב על חייו בספר 'אל הר המור', עמודים 198-208.}}.<br />
<br />
באותה העת שמר הרב סגל על קשר מכתבים רציף עם הרבי. באחת הפעמים אמר לו מר שז"ר, כי לא מספיק רק לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע אליו בעצמו. מר שז"ר מימן את כל הוצאות הנסיעה.<br />
<br />
הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו, אך הרבי נתן לו להבין{{הערה|האגרת הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך כה, עמוד רכה.}} שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]] מול הכותל.<br />
<br />
הרב סגל חי בירושלים 16 שנים, נפטר ב[[יום הכיפורים]], ה'תשמ"ו, ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*ר' [[ישבעם סגל]] - [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
*ר' עמישר סגל.<br />
*ר' ידון סגל.<br />
<br />
;חתניו<br />
*ר' [[אורי קפלון]].<br />
*ר' [[יצחק פייביש גינזבורג]].<br />
*ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)]]<br />
<br />
==קשורים חיצוניים==<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/9/29/899501432661.html מפקד המחתרת, חסיד לתפארת]''' {{בית משיח}} בתון [[שבועון בית משיח]] ערב ראש השנה תשע"ז<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[שניאור זלמן פלדמן]]|הבא=[[דוד ברוומן]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יו"ר ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: סגל משה צבי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סגל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אדריכלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]]</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=709858משה צבי סגל2024-08-27T21:19:17Z<p>יצחק וינר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה צבי סגל.jpg|ממוזער|250px|הרב משה צבי סגל]]<br />
הרב '''משה צבי סגל''' ([[ו' שבט]] [[תרס"ד]] - [[י' תשרי]] [[תשמ"ו]]) היה חסיד חב"ד, מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: "ברית הבריונים", אצ"ל, לח"י יישוב [[כפר חב"ד]] והקים את ארגון ברית החשמונאים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב משה צבי נולד ב[[ו' שבט]] [[תרס"ד]] ב[[פולטבה]] שב[[אוקראינה]] ל[[שו"ב]] ר' אברהם מרדכי{{הערה|מחבר הספר ספרא דטבחא}} ולהניה לאה בת ר' נחום מנקין. מצד אביו הוא דור [[שמונה עשרה]] ל[[השל"ה הקדוש|של"ה הקדוש]]. מצד אמו הוא בן דוד של הרב [[משה צבי נריה]]. <br />
<br />
למד ב[[ישיבת מיר|ישיבות מיר]] וב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]] כאשר הייתה בפולטובה במרתף [[בית הכנסת]] של [[בית רפואה]]. זכה להכיר את ר' יעקב מרדכי מפולטבה מחבר הניגון המפורסם. והיה קשור מאד ל[[משפיע]] הידוע ר' [[פנחס שרייבר]].<br />
<br />
היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת [[תרפ"ד]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]]. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן וב[[ירושלים]].<br />
<br />
בכ"ח אדר [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את [[רחל בורובסקי]]{{הערה|ניצולת מ[[פרעות תרפ"ט]] ואחותו של הרב [[מאיר בורובסקי]]}}.<br />
<br />
== פעילותו הציבורית ==<br />
ייסד את המחתרת הדתית "ברית חשמונאים", והיה למפקדה העליון{{הערה|מבחינה צבאית הייתה בראשיתה נשמעת לאצ"ל ומשנת [[תש"ד]] הצטרפה ללח"י}}. בשיאה מנתה המחתרת למעלה מאלפיים לוחמים וקשריות.<br />
<br />
זכה לקבל כמה מכתבים מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הראשון משנת [[תש"ח]] בקשר לארגון [[בני חב"ד]] שהקים ביחד עם ר' [[דוד גולדברג]] ור' [[אהרון מרדכי זילברשטרום]].<br />
<br />
לאחר נישואיו התיישב עם אשתו רחל בירושלים. לאחר שרצו לעבור להתיישבות חלוצית ולהתגורר ב[[כפר חב"ד]] הם שאלו את הרבי וקיבלו מכתב ברכה מ[[הרבי]] בנוגע להתיישבות בכפר.<br />
<br />
בכפר חב"ד הקים [[חקלאות|משק חקלאי]], במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. שימש כיו"ר הוועד בין השנים [[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]. ביחד עם עמיתו ב[[וועד כפר חב"ד]] ר' [[יצחק מענדל ליס]], היה פעיל גם בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ועמד בקשר עם [[הרבי]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ז]] הקים את המוסד לבנות "[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]" והיה למנהלה הראשון, כשאשתו שימשה כ"אם הבית". בשנת [[תש"כ]] העביר את הניהול לרב [[שמואל חפר]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה ה[[יהודי]] המתיישב הראשון ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של [[בית הכנסת]] דיר [[עז|עיזים]] וחלקו מתפרה}} וקיבל לשם כך מנשיא המדינה דאז [[זלמן שז"ר]] סכום של ארבעים אלף לירות.<br />
<br />
התכתב בעניינים שונים רבות עם [[הרבי]]{{הערה|שניים ממכתבי הרבי אליו פורסמו ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]. הראשון ב עניין [[שבע מצוות בני נח]] הודפס בכרך יג (עמודים שנד-שנה), והשני בכרך כו, (עמוד יג ועמוד טו) בעניין [[בית הכנסת]] בעיר העתיקה.}}<br />
<br />
=== שיפוץ [[בית הכנסת]] צמח צדק בירושלים ===<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]], מיד לאחר ש[[צה"ל]] שחרר את [[העיר העתיקה (ירושלים)|העיר העתיקה]] ב[[מלחמת ששת הימים]] עבר להתגורר בה, חרף הסכנה הנוראה ואזהרות צה"ל. לאחר היכנסו לעיר העתיקה צעד ל[[הכותל המערבי|כותל]] ותקע ב[[שופר]] בדמעות [[שמחה]], ולאחר מכן פנה לבחון את [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה]]. [[בית הכנסת]] שימש באותם שנים בחלקו כדיר עזים וחלקו מתפרה, והיה בהזנחה מתמשכת. הרב סגל החל מיד בשיפוצו.<br />
<br />
כשהחליט לעבור להתגורר בעיר העתיקה, בשביל האחיזה היהודית, אשתו נותרה באזור היהודי, בגלל הטראומה מ[[פרעות תרפ"ט]]. רק אחרי שנה, כשנוספו יהודים נוספים בעיר העתיקה, עברה אשתו לגור איתו.<br />
<br />
הרב סגל שהיה במקצועו גם אדריכל, שיפץ במהירות את [[בית הכנסת]] בכדי שעד ל[[ראש השנה]] יוכל [[בית הכנסת]] לשמש כמקום [[תפילה]]. בין המתפללים היה נשיא המדינה, מר [[זלמן שז"ר]]. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב [[אהרן ביר]] מומחה לישראל וירושלים, והרב [[שמעון חיימסון]] שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
הרב סגל דיבר על שיפוץ [[בית הכנסת]] עם מר שזר שהחליט להירתם וזה דיבר עם [[יעקב הרצוג]], מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר [[טדי קולק]]. לאחר שארגן פגישה בין האישים, הצליח להשיג תקציב של 30,000 דולר עבור השיפוץ.<br />
<br />
===ארגון 'אל הר ה' ופעילותו סביב הר הבית===<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ט]] הקים ביחד עם כמה מפעילי המקדש דאז את ארגון 'אל הר ה' שעסק בעידוד העלייה להר הבית בטהרה והעלאה למודעות הציבורית את המצב בהר הבית, וקראה להקמת בית כנסת בהר הבית. כמו כן היה עולה בפועל להר הבית{{הערה|מכתביו בנושא הובאו בביוגרפיה שכתב על חייו בספר 'אל הר המור', עמודים 198-208.}}.<br />
<br />
באותה העת שמר הרב סגל על קשר מכתבים רציף עם הרבי. באחת הפעמים אמר לו מר שז"ר, כי לא מספיק רק לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע אליו בעצמו. מר שז"ר מימן את כל הוצאות הנסיעה.<br />
<br />
הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו, אך הרבי נתן לו להבין{{הערה|האגרת הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך כה, עמוד רכה.}} שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]] מול הכותל.<br />
<br />
הרב סגל חי בירושלים 16 שנים, נפטר ב[[יום הכיפורים]], ה'תשמ"ו, ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*ר' [[ישבעם סגל]] - [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
*ר' עמישר סגל.<br />
*ר' ידון סגל.<br />
<br />
;חתניו<br />
*ר' [[אורי קפלון]].<br />
*ר' [[יצחק פייביש גינזבורג]].<br />
*ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)]]<br />
<br />
==קשורים חיצוניים==<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/9/29/899501432661.html מפקד המחתרת, חסיד לתפארת]''' {{בית משיח}} בתון [[שבועון בית משיח]] ערב ראש השנה תשע"ז<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[שניאור זלמן פלדמן]]|הבא=[[דוד ברוומן]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יו"ר ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: סגל משה צבי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סגל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אדריכלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]]</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=709857משה צבי סגל2024-08-27T21:18:56Z<p>יצחק וינר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה צבי סגל.jpg|ממוזער|250px|הרב משה צבי סגל]]<br />
הרב '''משה צבי סגל''' ([[ו' שבט]] [[תרס"ד]] - [[י' תשרי]] [[תשמ"ו]]) היה חסיד חב"ד, מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: "ברית הבריונים", אצ"ל, לח"י והיישוב [[כפר חב"ד]] והקים את ארגון ברית החשמונאים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב משה צבי נולד ב[[ו' שבט]] [[תרס"ד]] ב[[פולטבה]] שב[[אוקראינה]] ל[[שו"ב]] ר' אברהם מרדכי{{הערה|מחבר הספר ספרא דטבחא}} ולהניה לאה בת ר' נחום מנקין. מצד אביו הוא דור [[שמונה עשרה]] ל[[השל"ה הקדוש|של"ה הקדוש]]. מצד אמו הוא בן דוד של הרב [[משה צבי נריה]]. <br />
<br />
למד ב[[ישיבת מיר|ישיבות מיר]] וב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]] כאשר הייתה בפולטובה במרתף [[בית הכנסת]] של [[בית רפואה]]. זכה להכיר את ר' יעקב מרדכי מפולטבה מחבר הניגון המפורסם. והיה קשור מאד ל[[משפיע]] הידוע ר' [[פנחס שרייבר]].<br />
<br />
היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת [[תרפ"ד]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]]. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן וב[[ירושלים]].<br />
<br />
בכ"ח אדר [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את [[רחל בורובסקי]]{{הערה|ניצולת מ[[פרעות תרפ"ט]] ואחותו של הרב [[מאיר בורובסקי]]}}.<br />
<br />
== פעילותו הציבורית ==<br />
ייסד את המחתרת הדתית "ברית חשמונאים", והיה למפקדה העליון{{הערה|מבחינה צבאית הייתה בראשיתה נשמעת לאצ"ל ומשנת [[תש"ד]] הצטרפה ללח"י}}. בשיאה מנתה המחתרת למעלה מאלפיים לוחמים וקשריות.<br />
<br />
זכה לקבל כמה מכתבים מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הראשון משנת [[תש"ח]] בקשר לארגון [[בני חב"ד]] שהקים ביחד עם ר' [[דוד גולדברג]] ור' [[אהרון מרדכי זילברשטרום]].<br />
<br />
לאחר נישואיו התיישב עם אשתו רחל בירושלים. לאחר שרצו לעבור להתיישבות חלוצית ולהתגורר ב[[כפר חב"ד]] הם שאלו את הרבי וקיבלו מכתב ברכה מ[[הרבי]] בנוגע להתיישבות בכפר.<br />
<br />
בכפר חב"ד הקים [[חקלאות|משק חקלאי]], במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. שימש כיו"ר הוועד בין השנים [[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]. ביחד עם עמיתו ב[[וועד כפר חב"ד]] ר' [[יצחק מענדל ליס]], היה פעיל גם בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ועמד בקשר עם [[הרבי]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ז]] הקים את המוסד לבנות "[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]" והיה למנהלה הראשון, כשאשתו שימשה כ"אם הבית". בשנת [[תש"כ]] העביר את הניהול לרב [[שמואל חפר]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה ה[[יהודי]] המתיישב הראשון ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של [[בית הכנסת]] דיר [[עז|עיזים]] וחלקו מתפרה}} וקיבל לשם כך מנשיא המדינה דאז [[זלמן שז"ר]] סכום של ארבעים אלף לירות.<br />
<br />
התכתב בעניינים שונים רבות עם [[הרבי]]{{הערה|שניים ממכתבי הרבי אליו פורסמו ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]. הראשון ב עניין [[שבע מצוות בני נח]] הודפס בכרך יג (עמודים שנד-שנה), והשני בכרך כו, (עמוד יג ועמוד טו) בעניין [[בית הכנסת]] בעיר העתיקה.}}<br />
<br />
=== שיפוץ [[בית הכנסת]] צמח צדק בירושלים ===<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]], מיד לאחר ש[[צה"ל]] שחרר את [[העיר העתיקה (ירושלים)|העיר העתיקה]] ב[[מלחמת ששת הימים]] עבר להתגורר בה, חרף הסכנה הנוראה ואזהרות צה"ל. לאחר היכנסו לעיר העתיקה צעד ל[[הכותל המערבי|כותל]] ותקע ב[[שופר]] בדמעות [[שמחה]], ולאחר מכן פנה לבחון את [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה]]. [[בית הכנסת]] שימש באותם שנים בחלקו כדיר עזים וחלקו מתפרה, והיה בהזנחה מתמשכת. הרב סגל החל מיד בשיפוצו.<br />
<br />
כשהחליט לעבור להתגורר בעיר העתיקה, בשביל האחיזה היהודית, אשתו נותרה באזור היהודי, בגלל הטראומה מ[[פרעות תרפ"ט]]. רק אחרי שנה, כשנוספו יהודים נוספים בעיר העתיקה, עברה אשתו לגור איתו.<br />
<br />
הרב סגל שהיה במקצועו גם אדריכל, שיפץ במהירות את [[בית הכנסת]] בכדי שעד ל[[ראש השנה]] יוכל [[בית הכנסת]] לשמש כמקום [[תפילה]]. בין המתפללים היה נשיא המדינה, מר [[זלמן שז"ר]]. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב [[אהרן ביר]] מומחה לישראל וירושלים, והרב [[שמעון חיימסון]] שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
הרב סגל דיבר על שיפוץ [[בית הכנסת]] עם מר שזר שהחליט להירתם וזה דיבר עם [[יעקב הרצוג]], מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר [[טדי קולק]]. לאחר שארגן פגישה בין האישים, הצליח להשיג תקציב של 30,000 דולר עבור השיפוץ.<br />
<br />
===ארגון 'אל הר ה' ופעילותו סביב הר הבית===<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ט]] הקים ביחד עם כמה מפעילי המקדש דאז את ארגון 'אל הר ה' שעסק בעידוד העלייה להר הבית בטהרה והעלאה למודעות הציבורית את המצב בהר הבית, וקראה להקמת בית כנסת בהר הבית. כמו כן היה עולה בפועל להר הבית{{הערה|מכתביו בנושא הובאו בביוגרפיה שכתב על חייו בספר 'אל הר המור', עמודים 198-208.}}.<br />
<br />
באותה העת שמר הרב סגל על קשר מכתבים רציף עם הרבי. באחת הפעמים אמר לו מר שז"ר, כי לא מספיק רק לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע אליו בעצמו. מר שז"ר מימן את כל הוצאות הנסיעה.<br />
<br />
הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו, אך הרבי נתן לו להבין{{הערה|האגרת הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך כה, עמוד רכה.}} שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]] מול הכותל.<br />
<br />
הרב סגל חי בירושלים 16 שנים, נפטר ב[[יום הכיפורים]], ה'תשמ"ו, ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*ר' [[ישבעם סגל]] - [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
*ר' עמישר סגל.<br />
*ר' ידון סגל.<br />
<br />
;חתניו<br />
*ר' [[אורי קפלון]].<br />
*ר' [[יצחק פייביש גינזבורג]].<br />
*ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)]]<br />
<br />
==קשורים חיצוניים==<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/9/29/899501432661.html מפקד המחתרת, חסיד לתפארת]''' {{בית משיח}} בתון [[שבועון בית משיח]] ערב ראש השנה תשע"ז<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[שניאור זלמן פלדמן]]|הבא=[[דוד ברוומן]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יו"ר ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: סגל משה צבי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סגל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אדריכלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]]</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=709856משה צבי סגל2024-08-27T21:18:27Z<p>יצחק וינר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה צבי סגל.jpg|ממוזער|250px|הרב משה צבי סגל]]<br />
הרב '''משה צבי סגל''' ([[ו' שבט]] [[תרס"ד]] - [[י' תשרי]] [[תשמ"ו]]) היה חסיד חב"ד, מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: "ברית הבריונים", אצ"ל, לח"י והיישוב [[כפר חב"ד]]והקים את ארגון ברית החשמונאים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב משה צבי נולד ב[[ו' שבט]] [[תרס"ד]] ב[[פולטבה]] שב[[אוקראינה]] ל[[שו"ב]] ר' אברהם מרדכי{{הערה|מחבר הספר ספרא דטבחא}} ולהניה לאה בת ר' נחום מנקין. מצד אביו הוא דור [[שמונה עשרה]] ל[[השל"ה הקדוש|של"ה הקדוש]]. מצד אמו הוא בן דוד של הרב [[משה צבי נריה]]. <br />
<br />
למד ב[[ישיבת מיר|ישיבות מיר]] וב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]] כאשר הייתה בפולטובה במרתף [[בית הכנסת]] של [[בית רפואה]]. זכה להכיר את ר' יעקב מרדכי מפולטבה מחבר הניגון המפורסם. והיה קשור מאד ל[[משפיע]] הידוע ר' [[פנחס שרייבר]].<br />
<br />
היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת [[תרפ"ד]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]]. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן וב[[ירושלים]].<br />
<br />
בכ"ח אדר [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את [[רחל בורובסקי]]{{הערה|ניצולת מ[[פרעות תרפ"ט]] ואחותו של הרב [[מאיר בורובסקי]]}}.<br />
<br />
== פעילותו הציבורית ==<br />
ייסד את המחתרת הדתית "ברית חשמונאים", והיה למפקדה העליון{{הערה|מבחינה צבאית הייתה בראשיתה נשמעת לאצ"ל ומשנת [[תש"ד]] הצטרפה ללח"י}}. בשיאה מנתה המחתרת למעלה מאלפיים לוחמים וקשריות.<br />
<br />
זכה לקבל כמה מכתבים מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הראשון משנת [[תש"ח]] בקשר לארגון [[בני חב"ד]] שהקים ביחד עם ר' [[דוד גולדברג]] ור' [[אהרון מרדכי זילברשטרום]].<br />
<br />
לאחר נישואיו התיישב עם אשתו רחל בירושלים. לאחר שרצו לעבור להתיישבות חלוצית ולהתגורר ב[[כפר חב"ד]] הם שאלו את הרבי וקיבלו מכתב ברכה מ[[הרבי]] בנוגע להתיישבות בכפר.<br />
<br />
בכפר חב"ד הקים [[חקלאות|משק חקלאי]], במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. שימש כיו"ר הוועד בין השנים [[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]. ביחד עם עמיתו ב[[וועד כפר חב"ד]] ר' [[יצחק מענדל ליס]], היה פעיל גם בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ועמד בקשר עם [[הרבי]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ז]] הקים את המוסד לבנות "[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]" והיה למנהלה הראשון, כשאשתו שימשה כ"אם הבית". בשנת [[תש"כ]] העביר את הניהול לרב [[שמואל חפר]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה ה[[יהודי]] המתיישב הראשון ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של [[בית הכנסת]] דיר [[עז|עיזים]] וחלקו מתפרה}} וקיבל לשם כך מנשיא המדינה דאז [[זלמן שז"ר]] סכום של ארבעים אלף לירות.<br />
<br />
התכתב בעניינים שונים רבות עם [[הרבי]]{{הערה|שניים ממכתבי הרבי אליו פורסמו ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]. הראשון ב עניין [[שבע מצוות בני נח]] הודפס בכרך יג (עמודים שנד-שנה), והשני בכרך כו, (עמוד יג ועמוד טו) בעניין [[בית הכנסת]] בעיר העתיקה.}}<br />
<br />
=== שיפוץ [[בית הכנסת]] צמח צדק בירושלים ===<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]], מיד לאחר ש[[צה"ל]] שחרר את [[העיר העתיקה (ירושלים)|העיר העתיקה]] ב[[מלחמת ששת הימים]] עבר להתגורר בה, חרף הסכנה הנוראה ואזהרות צה"ל. לאחר היכנסו לעיר העתיקה צעד ל[[הכותל המערבי|כותל]] ותקע ב[[שופר]] בדמעות [[שמחה]], ולאחר מכן פנה לבחון את [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה]]. [[בית הכנסת]] שימש באותם שנים בחלקו כדיר עזים וחלקו מתפרה, והיה בהזנחה מתמשכת. הרב סגל החל מיד בשיפוצו.<br />
<br />
כשהחליט לעבור להתגורר בעיר העתיקה, בשביל האחיזה היהודית, אשתו נותרה באזור היהודי, בגלל הטראומה מ[[פרעות תרפ"ט]]. רק אחרי שנה, כשנוספו יהודים נוספים בעיר העתיקה, עברה אשתו לגור איתו.<br />
<br />
הרב סגל שהיה במקצועו גם אדריכל, שיפץ במהירות את [[בית הכנסת]] בכדי שעד ל[[ראש השנה]] יוכל [[בית הכנסת]] לשמש כמקום [[תפילה]]. בין המתפללים היה נשיא המדינה, מר [[זלמן שז"ר]]. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב [[אהרן ביר]] מומחה לישראל וירושלים, והרב [[שמעון חיימסון]] שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
הרב סגל דיבר על שיפוץ [[בית הכנסת]] עם מר שזר שהחליט להירתם וזה דיבר עם [[יעקב הרצוג]], מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר [[טדי קולק]]. לאחר שארגן פגישה בין האישים, הצליח להשיג תקציב של 30,000 דולר עבור השיפוץ.<br />
<br />
===ארגון 'אל הר ה' ופעילותו סביב הר הבית===<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ט]] הקים ביחד עם כמה מפעילי המקדש דאז את ארגון 'אל הר ה' שעסק בעידוד העלייה להר הבית בטהרה והעלאה למודעות הציבורית את המצב בהר הבית, וקראה להקמת בית כנסת בהר הבית. כמו כן היה עולה בפועל להר הבית{{הערה|מכתביו בנושא הובאו בביוגרפיה שכתב על חייו בספר 'אל הר המור', עמודים 198-208.}}.<br />
<br />
באותה העת שמר הרב סגל על קשר מכתבים רציף עם הרבי. באחת הפעמים אמר לו מר שז"ר, כי לא מספיק רק לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע אליו בעצמו. מר שז"ר מימן את כל הוצאות הנסיעה.<br />
<br />
הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו, אך הרבי נתן לו להבין{{הערה|האגרת הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך כה, עמוד רכה.}} שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]] מול הכותל.<br />
<br />
הרב סגל חי בירושלים 16 שנים, נפטר ב[[יום הכיפורים]], ה'תשמ"ו, ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*ר' [[ישבעם סגל]] - [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
*ר' עמישר סגל.<br />
*ר' ידון סגל.<br />
<br />
;חתניו<br />
*ר' [[אורי קפלון]].<br />
*ר' [[יצחק פייביש גינזבורג]].<br />
*ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)]]<br />
<br />
==קשורים חיצוניים==<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/9/29/899501432661.html מפקד המחתרת, חסיד לתפארת]''' {{בית משיח}} בתון [[שבועון בית משיח]] ערב ראש השנה תשע"ז<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[שניאור זלמן פלדמן]]|הבא=[[דוד ברוומן]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יו"ר ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: סגל משה צבי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סגל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אדריכלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]]</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=709850שמעון ויינר2024-08-27T21:11:42Z<p>יצחק וינר: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ש וינר.jpg|ממוזער|הרב שמעון ויינר מציג את האתר בו ייבנה בית חב"ד יהוד (תשפ"א)]]<br />
הרב '''שמעון אוריאל ויינר''' (ידוע גם כ"הרב שמעון") (יליד [[תשל"א]]) הוא יו"ר [[בית חב"ד]] ו[[שליח הראשי]] [[של הרבי]] לעיר [[יהוד-מונוסון]]. מכהן כרב בית הכנסת הספרדי 'אור אבנר' בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[א' בחשוון]] [[תשל"א]] בעיר [[רחובות]] לאביו הרב [[נתן שמואל ויינר|נתן שמואל]] ולאימו מרת חיה ליבא וינר (ביתו של הרב [[יצחק גליצנשטיין]]). בשנת [[תש"מ]] עברה משפחתו להתגורר ב[[שיכון חב"ד לוד]].<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[בית הר"מ]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בה ניהל את מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]]. לקראת שנת הלימודים [[תנש"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשנ"ד]] שהה כבחור ב[[שליחות]] בעיר [[פטרבורג]]. <br />
<br />
ב[[ט' בסיוון]] [[תשנ"ה]] נשא את רעייתו, בתו של ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה זלמן שניאורסון]] מ[[כפר חב"ד]]. ובתחילת חורף [[תשנ"ז]] יצאו לשליחות בעיר [[יהוד]]. במהלך השנים הפך לאחת הדמויות המוכרות והאהובות בעיר כאשר הוא זוכה להערצה והוקרה בכל שכבות האוכלוסייה{{הערה|1=ראה ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63093#!g=1&url=article&id=68972 טורו של שניאור חביב]: "'אתה יודע איפה התהלוכה'? שאלה אותי רעייתי כשהתחלנו להתקרב ליהוד, 'לא', עניתי לה. 'אבל בעיר בה כשאתה אומר 'רבי שמעון' מושכל ראשון של כל ילד הוא שמדובר ברב שמעון ויינר, בטוח נמצא'."}}. <br />
<br />
בין היתר, יוצא מידי שבוע ל[[מבצע תפילין]] ו'[[מסיבות שבת]]' בעצמו ברחובות העיר. במסגרת פעילותו כשליח הראשי בעיר, הביא תחתיו עוד שבעה משפחות של [[שלוחים]].<br />
בשנת תשע"ז קיבל מראש העיר את מפתח העיר.<br />
בשנת תשע"ט הקים את סופר מהלב מיזם צדקה וחסד ללא מטרות רווח.<br />
בשנת [[תשפ"ג]] קיבל אות יקיר העיר כהוקרה על פעילותו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/146587 דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל ויינר - שליח כ"ק אדמו"ר למגדל העמק משגיח בישיבת תות"ל מגדל העמק ומצוות ישיבת אור אבנר סיטרין.<br />
*חתנו, הרב יוסף יצחק וויצהנדלר - ר"מ ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון ]]ומלמד בבית ספר חב"ד אור יהודה.<br />
*בנו, הרב יוסף ישראל ויינר שליח כ"ק אדמו"ר לישוב מעלה אפרים.<br />
*חותנו מנחם מענדל רוזנטל שליח הרבי ליהוד (לא מטעם צא"ח)<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ויינר, שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=709849שמעון ויינר2024-08-27T21:09:19Z<p>יצחק וינר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ש וינר.jpg|ממוזער|הרב שמעון ויינר מציג את האתר בו ייבנה בית חב"ד יהוד (תשפ"א)]]<br />
הרב '''שמעון אוריאל ויינר''' (ידוע גם כ"הרב שמעון") (יליד [[תשל"א]]) הוא יו"ר [[בית חב"ד]] ו[[שליח הראשי]] [[של הרבי]] לעיר [[יהוד-מונוסון]]. מכהן כרב בית הכנסת הספרדי 'אור אבנר' בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[א' בחשוון]] [[תשל"א]] בעיר [[רחובות]] לאביו הרב [[נתן שמואל ויינר|נתן שמואל]] ולאימו מרת חיה ליבא וינר (ביתו של הרב [[יצחק גליצנשטיין]]). בשנת [[תש"מ]] עברה משפחתו להתגורר ב[[שיכון חב"ד לוד]].<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[בית הר"מ]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בה ניהל את מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]]. לקראת שנת הלימודים [[תנש"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשנ"ד]] שהה כבחור ב[[שליחות]] בעיר [[פטרבורג]]. <br />
<br />
ב[[ט' בסיוון]] [[תשנ"ה]] נשא את רעייתו, בתו של ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה זלמן שניאורסון]] מ[[כפר חב"ד]]. ובתחילת חורף [[תשנ"ז]] יצאו לשליחות בעיר [[יהוד]]. במהלך השנים הפך לאחת הדמויות המוכרות והאהובות בעיר כאשר הוא זוכה להערצה והוקרה בכל שכבות האוכלוסייה{{הערה|1=ראה ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63093#!g=1&url=article&id=68972 טורו של שניאור חביב]: "'אתה יודע איפה התהלוכה'? שאלה אותי רעייתי כשהתחלנו להתקרב ליהוד, 'לא', עניתי לה. 'אבל בעיר בה כשאתה אומר 'רבי שמעון' מושכל ראשון של כל ילד הוא שמדובר ברב שמעון ויינר, בטוח נמצא'."}}. <br />
<br />
בין היתר, יוצא מידי שבוע ל[[מבצע תפילין]] ו'[[מסיבות שבת]]' בעצמו ברחובות העיר. במסגרת פעילותו כשליח הראשי בעיר, הביא תחתיו עוד שבעה משפחות של [[שלוחים]].<br />
בשנת תשע"ז קיבל מראש העיר את מפתח העיר.<br />
בשנת [[תשפ"ג]] קיבל אות יקיר העיר כהוקרה על פעילותו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/146587 דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל ויינר - שליח כ"ק אדמו"ר למגדל העמק משגיח בישיבת תות"ל מגדל העמק ומצוות ישיבת אור אבנר סיטרין.<br />
*חתנו, הרב יוסף יצחק וויצהנדלר - ר"מ ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון ]]ומלמד בבית ספר חב"ד אור יהודה.<br />
*בנו, הרב יוסף ישראל ויינר שליח כ"ק אדמו"ר לישוב מעלה אפרים.<br />
*חותנו מנחם מענדל רוזנטל שליח הרבי ליהוד (לא מטעם צא"ח)<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ויינר, שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=709848שמעון ויינר2024-08-27T21:08:55Z<p>יצחק וינר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ש וינר.jpg|ממוזער|הרב שמעון ויינר מציג את האתר בו ייבנה בית חב"ד יהוד (תשפ"א)]]<br />
הרב '''שמעון אוריאל ויינר''' (ידוע גם כ"הרב שמעון") (יליד [[תשל"א]]) הוא יו"ר [[בית חב"ד]] ו[[שליח הראשי]] [[של הרבי]] לעיר [[יהוד-מונוסון]]. מכהן כרב בית הכנסת הספרדי 'אור אבנר' בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[א' בחשוון]] [[תשל"א]] בעיר [[רחובות]] לאביו הרב [[נתן שמואל ויינר|נתן שמואל]] ולאימו מרת חיה ליבא וינר (ביתו של הרב [[יצחק גליצנשטיין]]). בשנת [[תש"מ]] עברה משפחתו להתגורר ב[[שיכון חב"ד לוד]].<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[בית הר"מ]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בה ניהל את מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]]. לקראת שנת הלימודים [[תנש"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשנ"ד]] שהה כבחור ב[[שליחות]] בעיר [[פטרבורג]]. <br />
<br />
ב[[ט' בסיוון]] [[תשנ"ה]] נשא את רעייתו, בתו של ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה זלמן שניאורסון]] מ[[כפר חב"ד]]. ובתחילת חורף [[תשנ"ז]] יצאו לשליחות בעיר [[יהוד]]. במהלך השנים הפך לאחת הדמויות המוכרות והאהובות בעיר כאשר הוא זוכה להערצה והוקרה בכל שכבות האוכלוסייה{{הערה|1=ראה ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63093#!g=1&url=article&id=68972 טורו של שניאור חביב]: "'אתה יודע איפה התהלוכה'? שאלה אותי רעייתי כשהתחלנו להתקרב ליהוד, 'לא', עניתי לה. 'אבל בעיר בה כשאתה אומר 'רבי שמעון' מושכל ראשון של כל ילד הוא שמדובר ברב שמעון ויינר, בטוח נמצא'."}}. <br />
<br />
בין היתר, יוצא מידי שבוע ל[[מבצע תפילין]] ו'[[מסיבות שבת]]' בעצמו ברחובות העיר. במסגרת פעילותו כשליח הראשי בעיר, הביא תחתיו עוד שבעה משפחות של [[שלוחים]].<br />
בשנת תשע"ז קיבל מראש העיר את מפתח העיר.<br />
בשנת [[תשפ"ג]] קיבל אות יקיר העיר כהוקרה על פעילותו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/146587 דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל ויינר - שליח כ"ק אדמו"ר למגדל העמק משגיח בישיבת תות"ל מגדל העמק ומצוות ישיבת אור אבנר סיטרין.<br />
*חתנו, הרב יוסף יצחק וויצהנדלר - ר"מ ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]]ומלמד בבית ספר חב"ד אור יהודה.<br />
*בנו, הרב יוסף ישראל ויינר שליח כ"ק אדמו"ר לישוב מעלה אפרים.<br />
*חותנו מנחם מענדל רוזנטל שליח הרבי ליהוד (לא מטעם צא"ח)<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ויינר, שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=709847שמעון ויינר2024-08-27T21:08:12Z<p>יצחק וינר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ש וינר.jpg|ממוזער|הרב שמעון ויינר מציג את האתר בו ייבנה בית חב"ד יהוד (תשפ"א)]]<br />
הרב '''שמעון אוריאל ויינר''' (ידוע גם כ"הרב שמעון") (יליד [[תשל"א]]) הוא יו"ר [[בית חב"ד]] ו[[שליח הראשי]] [[של הרבי]] לעיר [[יהוד-מונוסון]]. מכהן כרב בית הכנסת הספרדי 'אור אבנר' בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[א' בחשוון]] [[תשל"א]] בעיר [[רחובות]] לאביו הרב [[נתן שמואל ויינר|נתן שמואל]] ולאימו מרת חיה ליבא וינר (ביתו של הרב [[יצחק גליצנשטיין]]). בשנת [[תש"מ]] עברה משפחתו להתגורר ב[[שיכון חב"ד לוד]].<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[בית הר"מ]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בה ניהל את מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]]. לקראת שנת הלימודים [[תנש"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשנ"ד]] שהה כבחור ב[[שליחות]] בעיר [[פטרבורג]]. <br />
<br />
ב[[ט' בסיוון]] [[תשנ"ה]] נשא את רעייתו, בתו של ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה זלמן שניאורסון]] מ[[כפר חב"ד]]. ובתחילת חורף [[תשנ"ז]] יצאו לשליחות בעיר [[יהוד]]. במהלך השנים הפך לאחת הדמויות המוכרות והאהובות בעיר כאשר הוא זוכה להערצה והוקרה בכל שכבות האוכלוסייה{{הערה|1=ראה ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63093#!g=1&url=article&id=68972 טורו של שניאור חביב]: "'אתה יודע איפה התהלוכה'? שאלה אותי רעייתי כשהתחלנו להתקרב ליהוד, 'לא', עניתי לה. 'אבל בעיר בה כשאתה אומר 'רבי שמעון' מושכל ראשון של כל ילד הוא שמדובר ברב שמעון ויינר, בטוח נמצא'."}}. <br />
<br />
בין היתר, יוצא מידי שבוע ל[[מבצע תפילין]] ו'[[מסיבות שבת]]' בעצמו ברחובות העיר. במסגרת פעילותו כשליח הראשי בעיר, הביא תחתיו עוד שבעה משפחות של [[שלוחים]].<br />
בשנת תשע"ז קיבל מראש העיר את מפתח העיר.<br />
בשנת [[תשפ"ג]] קיבל אות יקיר העיר כהוקרה על פעילותו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/146587 דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל ויינר - שליח כ"ק אדמו"ר למגדל העמק משגיח בישיבת תות"ל מגדל העמק ומצוות ישיבת אור אבנר סיטרין.<br />
*חתנו, הרב יוסף יצחק וויצהנדלר - ר"מ ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]]<br />
ומלמד בבית ספר חב"ד אור יהודה.<br />
*בנו, הרב יוסף ישראל ויינר שליח כ"ק אדמו"ר לישוב מעלה אפרים.<br />
חותנו מנחם מענדל רוזנטל שליח הרבי ליהוד (לא מטעם צא"ח)<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ויינר, שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=709846שמעון ויינר2024-08-27T21:06:51Z<p>יצחק וינר: תיקנתי שגיאה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ש וינר.jpg|ממוזער|הרב שמעון ויינר מציג את האתר בו ייבנה בית חב"ד יהוד (תשפ"א)]]<br />
הרב '''שמעון אוריאל ויינר''' (ידוע גם כ"הרב שמעון") (יליד [[תשל"א]]) הוא יו"ר [[בית חב"ד]] ו[[שליח הראשי]] [[של הרבי]] לעיר [[יהוד-מונוסון]]. מכהן כרב בית הכנסת הספרדי 'אור אבנר' בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[א' בחשוון]] [[תשל"א]] בעיר [[רחובות]] לאביו הרב [[נתן שמואל ויינר|נתן שמואל]] ולאימו מרת חיה ליבא וינר (ביתו של הרב [[יצחק גליצנשטיין]]). בשנת [[תש"מ]] עברה משפחתו להתגורר ב[[שיכון חב"ד לוד]].<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[בית הר"מ]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בה ניהל את מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]]. לקראת שנת הלימודים [[תנש"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשנ"ד]] שהה כבחור ב[[שליחות]] בעיר [[פטרבורג]]. <br />
<br />
ב[[ט' בסיוון]] [[תשנ"ה]] נשא את רעייתו, בתו של ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה זלמן שניאורסון]] מ[[כפר חב"ד]]. ובתחילת חורף [[תשנ"ז]] יצאו לשליחות בעיר [[יהוד]]. במהלך השנים הפך לאחת הדמויות המוכרות והאהובות בעיר כאשר הוא זוכה להערצה והוקרה בכל שכבות האוכלוסייה{{הערה|1=ראה ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63093#!g=1&url=article&id=68972 טורו של שניאור חביב]: "'אתה יודע איפה התהלוכה'? שאלה אותי רעייתי כשהתחלנו להתקרב ליהוד, 'לא', עניתי לה. 'אבל בעיר בה כשאתה אומר 'רבי שמעון' מושכל ראשון של כל ילד הוא שמדובר ברב שמעון ויינר, בטוח נמצא'."}}. <br />
<br />
בין היתר, יוצא מידי שבוע ל[[מבצע תפילין]] ו'[[מסיבות שבת]]' בעצמו ברחובות העיר. במסגרת פעילותו כשליח הראשי בעיר, הביא תחתיו עוד שבעה משפחות של [[שלוחים]].<br />
בשנת תשע"ז קיבל מראש העיר את מפתח העיר.<br />
בשנת [[תשפ"ג]] קיבל אות יקיר העיר כהוקרה על פעילותו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/146587 דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל ויינר - שליח כ"ק אדמו"ר למגדל העמק משגיח בישיבת תות"ל מגדל העמק ומצוות ישיבת אור אבנר סיטרין.<br />
*חתנו, הרב יוסף יצחק וויצהנדלר - ר"מ ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]].<br />
*בנו, הרב יוסף ישראל ויינר שליח כ"ק אדמו"ר לישוב מעלה אפרים.<br />
חותנו מנחם מענדל רוזנטל שליח הרבי ליהוד (לא מטעם צא"ח)<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ויינר, שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=709844שמעון ויינר2024-08-27T21:05:29Z<p>יצחק וינר: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ש וינר.jpg|ממוזער|הרב שמעון ויינר מציג את האתר בו ייבנה בית חב"ד יהוד (תשפ"א)]]<br />
הרב '''שמעון אוריאל ויינר''' (ידוע גם כ"הרב שמעון") (יליד [[תשל"א]]) הוא מנהל [[בית חב"ד]] ו[[שליח]] [[הרבי]] לעיר [[יהוד]]. מכהן כרב בית הכנסת הספרדי 'אור אבנר' בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד ב[[א' בחשוון]] [[תשל"א]] בעיר [[רחובות]] לאביו הרב [[נתן שמואל ויינר|נתן שמואל]] ולאימו מרת חיה ליבא וינר (ביתו של הרב [[יצחק גליצנשטיין]]). בשנת [[תש"מ]] עברה משפחתו להתגורר ב[[שיכון חב"ד לוד]].<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[בית הר"מ]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בה ניהל את מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]]. לקראת שנת הלימודים [[תנש"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשנ"ד]] שהה כבחור ב[[שליחות]] בעיר [[פטרבורג]]. <br />
<br />
ב[[ט' בסיוון]] [[תשנ"ה]] נשא את רעייתו, בתו של ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה זלמן שניאורסון]] מ[[כפר חב"ד]]. ובתחילת חורף [[תשנ"ז]] יצאו לשליחות בעיר [[יהוד]]. במהלך השנים הפך לאחת הדמויות המוכרות והאהובות בעיר כאשר הוא זוכה להערצה והוקרה בכל שכבות האוכלוסייה{{הערה|1=ראה ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63093#!g=1&url=article&id=68972 טורו של שניאור חביב]: "'אתה יודע איפה התהלוכה'? שאלה אותי רעייתי כשהתחלנו להתקרב ליהוד, 'לא', עניתי לה. 'אבל בעיר בה כשאתה אומר 'רבי שמעון' מושכל ראשון של כל ילד הוא שמדובר ברב שמעון ויינר, בטוח נמצא'."}}. <br />
<br />
בין היתר, יוצא מידי שבוע ל[[מבצע תפילין]] ו'[[מסיבות שבת]]' בעצמו ברחובות העיר. במסגרת פעילותו כשליח הראשי בעיר, הביא תחתיו עוד שבעה משפחות של [[שלוחים]].<br />
בשנת תשע"ז קיבל מראש העיר את מפתח העיר.<br />
בשנת [[תשפ"ג]] קיבל אות יקיר העיר כהוקרה על פעילותו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/146587 דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל ויינר - שליח כ"ק אדמו"ר למגדל העמק משגיח בישיבת תות"ל מגדל העמק ומצוות ישיבת אור אבנר סיטרין.<br />
*חתנו, הרב יוסף יצחק וויצהנדלר - ר"מ ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]].<br />
*בנו, הרב יוסף ישראל ויינר שליח כ"ק אדמו"ר לישוב מעלה אפרים.<br />
חותנו מנחם מענדל רוזנטל שליח הרבי ליהוד (לא מטעם צא"ח)<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ויינר, שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=709824שמעון ויינר2024-08-27T20:50:15Z<p>יצחק וינר: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ש וינר.jpg|ממוזער|הרב שמעון ויינר מציג את האתר בו ייבנה בית חב"ד יהוד (תשפ"א)]]<br />
הרב '''שמעון אוריאל ויינר''' (ידוע גם כ"הרב שמעון") (יליד [[תשל"א]]) הוא מנהל [[בית חב"ד]] ו[[שליח]] [[הרבי]] לעיר [[יהוד]]. מכהן כרב בית הכנסת הספרדי 'אור אבנר' בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד נולד ב[[א' בחשוון]] [[תשל"א]] בעיר [[רחובות]] לאביו הרב [[נתן שמואל ויינר|נתן שמואל ומרת חיה ליבא וינר]] (ביתו של הרב [[יצחק גליצנשטיין]]). בשנת [[תש"מ]] עברה משפחתו להתגורר ב[[שיכון חב"ד לוד]].<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[בית הר"מ]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בה ניהל את מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]]. לקראת שנת הלימודים [[תנש"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשנ"ד]] שהה כבחור ב[[שליחות]] בעיר [[פטרבורג]]. <br />
<br />
ב[[ט' בסיוון]] [[תשנ"ה]] נשא את רעייתו, בתו של ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה זלמן שניאורסון]] מ[[כפר חב"ד]]. ובתחילת חורף [[תשנ"ז]] יצאו לשליחות בעיר [[יהוד]]. במהלך השנים הפך לאחת הדמויות המוכרות והאהובות בעיר כאשר הוא זוכה להערצה והוקרה בכל שכבות האוכלוסייה{{הערה|1=ראה ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63093#!g=1&url=article&id=68972 טורו של שניאור חביב]: "'אתה יודע איפה התהלוכה'? שאלה אותי רעייתי כשהתחלנו להתקרב ליהוד, 'לא', עניתי לה. 'אבל בעיר בה כשאתה אומר 'רבי שמעון' מושכל ראשון של כל ילד הוא שמדובר ברב שמעון ויינר, בטוח נמצא'."}}. <br />
<br />
בין היתר, יוצא מידי שבוע ל[[מבצע תפילין]] ו'[[מסיבות שבת]]' בעצמו ברחובות העיר. במסגרת פעילותו שליח הראשי בעיר, הביא תחתיו עוד שבעה משפחות של [[שלוחים]].<br />
בשנת תשע"ז קיבל מראש העיר את מפתח העיר.<br />
בשנת [[תשפ"ג]] קיבל אות יקיר העיר כהוקרה על פעילותו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/146587 דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל ויינר - משגיח בישיבת תות"ל מגדל העמק ומצוות ישיבת אור אבנר סיטרין.<br />
*חתנו, הרב יוסף יצחק וויצהנדלר - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]].<br />
*בנו, הרב יוסף ישראל ויינר שליח כ"ק אדמו"ר לישוב מעלה אפרים <br />
בנו יצחק וינר מבחירי התמימים בישיבה המרכזית לוד .<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ויינר, שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=709822שמעון ויינר2024-08-27T20:47:57Z<p>יצחק וינר: /* משפחתו */הוספתי תוכן חשוב</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ש וינר.jpg|ממוזער|הרב שמעון ויינר מציג את האתר בו ייבנה בית חב"ד יהוד (תשפ"א)]]<br />
הרב '''שמעון אוריאל ויינר''' (ידוע גם כ"הרב שמעון") (יליד [[תשל"א]]) הוא מנהל [[בית חב"ד]] ו[[שליח]] [[הרבי]] לעיר [[יהוד]]. מכהן כרב בית הכנסת הספרדי 'אור אבנר' בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד נולד ב[[א' בחשוון]] [[תשל"א]] בעיר [[רחובות]] לאביו הרב [[נתן שמואל ויינר|נתן שמואל ומרת חיה ליבא וינר]] (ביתו של הרב [[יצחק גליצנשטיין]]). בשנת [[תש"מ]] עברה משפחתו להתגורר ב[[שיכון חב"ד לוד]].<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[בית הר"מ]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בה ניהל את מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]]. לקראת שנת הלימודים [[תנש"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשנ"ד]] שהה כבחור ב[[שליחות]] בעיר [[פטרבורג]]. <br />
<br />
ב[[ט' בסיוון]] [[תשנ"ה]] נשא את רעייתו, בתו של ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה זלמן שניאורסון]] מ[[כפר חב"ד]]. ובתחילת חורף [[תשנ"ז]] יצאו לשליחות בעיר [[יהוד]]. במהלך השנים הפך לאחת הדמויות המוכרות והאהובות בעיר כאשר הוא זוכה להערצה והוקרה בכל שכבות האוכלוסייה{{הערה|1=ראה ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63093#!g=1&url=article&id=68972 טורו של שניאור חביב]: "'אתה יודע איפה התהלוכה'? שאלה אותי רעייתי כשהתחלנו להתקרב ליהוד, 'לא', עניתי לה. 'אבל בעיר בה כשאתה אומר 'רבי שמעון' מושכל ראשון של כל ילד הוא שמדובר ברב שמעון ויינר, בטוח נמצא'."}}. <br />
<br />
בין היתר, יוצא מידי שבוע ל[[מבצע תפילין]] ו'[[מסיבות שבת]]' בעצמו ברחובות העיר. במסגרת פעילותו שליח הראשי בעיר, הביא תחתיו עוד שבעה משפחות של [[שלוחים]].<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ג]] קיבל אות יקיר העיר כהוקרה על פעילותו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/146587 דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל ויינר - משגיח בישיבת תות"ל מגדל העמק ומצוות ישיבת אור אבנר סיטרין.<br />
*חתנו, הרב יוסף יצחק וויצהנדלר - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]].<br />
*בנו, הרב יוסף ישראל ויינר שליח כ"ק אדמו"ר לישוב מעלה אפרים <br />
בנו יצחק וינר מבחירי התמימים בישיבה המרכזית לוד .<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ויינר, שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]</div>יצחק וינרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=709795בית הוראה כפר חב"ד2024-08-27T20:28:44Z<p>יצחק וינר: /* ביקורת */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פתיחת בית הוראה כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ה[[ועד מקומי כפר חב"ד]] המודיע על ייסוד בית ההוראה]]<br />
'''בית הוראה כפר חב"ד''' הוא בית הוראה לאיסור והיתר ולדיני ממונות הפועל ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==יסוד ופעילות==<br />
בית הדין הוקם בחודש [[כסלו]] [[תשע"ט]] על ידי יו"ר הועד המקומי, שמעון רבינוביץ. במטרה להעמיק ולהשריש ענייני ההלכה בכפר חב"ד,<br />
משרדי בית ההוראה ממוקמים מול הכניסה למשרדי צעירי אגודת חב"ד, במרכז הכפר.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ט]], פועל בית הדין בשתי מחלקות הלכתיות: מחלקת דיני ממונות, ומחלקת דיני איסור והיתר.<br />
<br />
הדיינים המכהנים בבית ההוראה הינם תושבי כפר חב"ד, הדיונים של בית הדין לממונות מתקיימים בשעות אחר הצהריים והערב במשרדי בית ההוראה.<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
החל מחודש אדר תשע"ט מערכת ההוצאה לאור של בית ההוראה מו"ל מגזין הלכתי '''מבית ההוראה''', הכולל כתבות הסוקרות נושאים הלכתיים הנוגעים לחיי היום-יום בצורה מקיפה, כגון דיני ממונות, שבת, כשרות, ועוד, וכן שאלות הלכתיות שונות שנשלחו אל רבני בית ההוראה.<br />
המגזין כולל כשלושים עמודי צבע המודפסים על דפי כרומו, ומופיע בו בקביעות מדור הלכתי מיוחד לילדים, הכולל סיפור מנוקד בו משולב ידע הלכתי רחב.<br />
לצד זאת, מפרסם בית ההוראה מדריכי הלכה ופרסומים תורניים נוספים.<br />
<br />
==צוות בית ההוראה==<br />
*הרב [[ברוך בליז'ינסקי]] – מורה צדק<br />
*הרב [[בנימין כהן (כפר חב"ד)|בנימין כהן]] – מורה צדק<br />
*הרב [[חיים פרוס]] – מורה צדק<br />
*הרב [[ישראל הלפרין (כפר חב"ד)|ישראל הלפרין]] – דיין ומורה צדק<br />
*הרב [[אברהם מאיר רבינוביץ]] – דיין<br />
*הרב [[אליהו קירשנבאום]] – דיין<br />
<br />
==ביקורת==<br />
רבה של כפר חב"ד, הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], ביקר את הקמת בית ההוראה וכתב כי הוא פועל בהשגת גבול ו"מתערב בעניינים השייכים למרא דאתרא בכל קהילות ישראל, ופועל בניגוד מוחלט למה שהיה נהוג בכפר חב"ד מאז הקמתו"{{הערה|מתוך מכתב הרב אשכנזי ליו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ, מתאריך ט"ז אייר תשפ"ב}}.רוב תושבי כפר חב"ד נגד הקמת בית ההוראה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://beithoraah.org/ בית הוראה כפר חב"ד, האתר הרשמי]'''<br />
*מנחם ברונפמן, '''[http://www.alysefer.com/dyanim שלושת דייני העתיד המבטיחים של חב"ד בראיון משותף ונדיר]''' באתר עלי ספר<br />
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1QEAjd979zsbYhkEKSMBpdoHc0-1EwRFT ארכיון גליונות 'מבית ההוראה']'''<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''ערבי פסחים - מהדורת תש"פ''', ראיון משותף בעלון 'כי קרוב', ערב חג הפסח תש"פ<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בתי הוראה]]</div>יצחק וינר