https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A5חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-15T00:10:54Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=304575בנימין אליהו גורודצקי2017-12-20T19:17:39Z<p>יצחק גרומיץ: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:גורודצקי ליד הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גורודצקי ליד [[הרבי]]]]<br />
הרב '''בנימין אליהו גורודצקי''', ([[כסלו]] [[תרס"ח]] - [[ה' באב]] [[תשנ"ה]]), כיהן כבא כוח [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] ל[[צרפת]], [[ארץ הקודש]] ולצפון [[אפריקה]] במשך קרוב ל-70 שנה. מונה על-ידי הרבי [[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינות יבשת אירופה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[תמונה:גורודצקי.jpg|left|thumb|200px|הרב גורודצקי ב[[חדר הרבי]]]]<br />
נולד ב[[בוברויסק]] שב[[ביילרוסיה]] בשנת [[תרס"ה]], לאביו הרב [[מרדכי לייב גורודצקי]] בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנות [[ברית המועצות|המהפכה הקומוניסטית]]. למד בבית מדרש לרבנים, שם [[סמיכה|הוסמך]] ל[[רב]]נות.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ו]] התחתן עם בתו של הרב [[שמואל לויטין]], [[מזכיר]] [[הרבי הריי"צ]]. ובאותה שנה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] קיבל על עצמו את רבנות העיר [[קייב]]. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"א]] ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים קורסק]].<br />
<br />
כשהרבי הריי"צ שהה במעון קיץ ליד [[לנינגרד]], ביקר אותו הרב גורודצקי, ולאחר שסיפר לו על סיבת בואו אמר הרבי הריי"צ: "מ'דארף ארבעטין מיט די קישקעס אין די גידערים און נישט נתפעל ווערן". מלים אלו נחקקו בזכרונו והיוו את צו חוקו עד יומו האחרון.<br />
<br />
== מפעולותיו ==<br />
[[קובץ:גורודצקי-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
הרביץ [[לימוד תורה|תורה]] והקים [[ישיבה|ישיבות]] ו[[חיידר|חדרים]] ב[[רוסיה]] הקומוניסטית, כבר מגיל צעיר, ואף נאסר והוגלה.<br />
<br />
בקיץ [[תש"ו]] הגיע ל[[פריז]], והחל לעסוק בעסקנות ציבורית חרף הדוחק הגדול בו היה שרוי.<br />
<br />
יו"ר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], חבר [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו"ועד הפועל" של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]. ניהל במשך קרוב ליובל שנים את ה[[לשכה לעזרת פליטים]], ייסד את מוסדות "[[אוהלי יוסף יצחק]]", סניפים של ישיבות [[תומכי תמימים]], [[בית שרה]], [[בית רבקה]], ו[[בית הספר למלאכה|בתי הספר למלאכה]]. ייסד את ה[[שכונה]] ה[[חב"ד]]ית [[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
לרב גורודצקי היו קשרים מסועפים עם ה[[ג'וינט]], שראו בו כחלוץ בכל מה שקשור לפעילות במקומות נידחים. קשריו עם הג'וינט התחילו כשעוד ב[[רוסיה הקומוניסטית]], והיה נוהג לשלוח לרבי הריי"צ דוחות מהפעילות העניפה בקייב ובערים נוספות. [[הרבי הריי"צ]] היה מעביר את הדוחות למשרדי הג'וינט ב[[ארצות הברית]] וב[[ברלין]]. באמצעות כך התוודעו מנהלי הג'וינט לרב גורודצקי והחלו לסייע לו בהשגת תקציבים.<br />
<br />
נפטר ב[[ה' מנחם אב]] [[תשנ"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין]] [[מונטיפיורי]], [[ניו יורק]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''60 שנות פעילות ברוסיה וברחבי העולם''', הוצאת "אגודת אנשי קיוב".<br />
:הספר תורגם לשפות [[אידיש]], [[אנגלית]], [[עברית]], צרפתית ורוסית. הספר יצא לאור לרגל יום הולדתו ה-75.<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. בפרק "המקשר" ופעילות הרב גורודצקי שזורה לכל אורך הספר.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/5/5f/Gorodetsky_-_BM_-_Marcheshvan_26%2C_5776.pdf בא כח]''', סקירת תולדות חייו ומענות והוראות שקיבל מהרבי בקשר עם שליחותו, [[צרפת]] ה'תשע"ו {{PDF}}<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/19/903416065518.html [[כפר חב"ד]] שני לעולים ממרוקו]''', לקט מענות והוראות שקיבל מהרבי, מתוך החוברת 'בא כח' {{בית משיח}}<br />
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/1/14/346804882651.html סוד כוחו של הרב גורודצקי]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תשע"ז<br />
<br />
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}<br />
{{מיון רגיל: גורודצקי, בנימין}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד הפועל באגודת חסידי חב"ד העולמית]]<br />
[[קטגוריה:חברי מחנה ישראל]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גורודצקי]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]</div>יצחק גרומיץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=304429חיים שניאור זלמן קוזלינר2017-12-17T23:27:14Z<p>יצחק גרומיץ: יום חתונתו</p>
<hr />
<div>[[תמונה:חשנז.jpg|left|thumb|280px|הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר]]<br />
הרב '''חיים שניאור זלמן קוזלינר''' (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: '''חז"ק''', [[תרס"א]]-[[תשמ"ו]]), היה מזכירו של אדמו"ר הריי"צ ששימש בתפקידי מפתח בפעילות המחתרתית לשימור גחלת היהדות ברוסיה ונאסר פעמים על ידי ה[[ק.ג.ב]] בעוון הפצת יהדות. לאחר עלייתו לארץ התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] והיה אחד מדמויות ההוד של הקהילה עד לפטירתו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרס"א]] בעיר [[דיסנא]] שבביילורוסיה. אביו ר' ברוך יוסף היה מלמד דרדקי בדיסנא. היו אומרים עליו כי כשבגרו תלמידיו היו לתלמידים המצוינים בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש. <br />
<br />
בהיותו פעוט התגורר בבית הוריו ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בליניצקי]] וממנו ראה וספג מהי דמותו של חסיד והנהגה חסידית. <br />
<br />
בגיל תשע נסע הילד חיים זלמן עם אביו ל[[ליובאוויטש]], שם הוכנס ללמוד ב[[חיידר]] המקומי. כשבגר מעט, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' תחת הנהגתו הישירה של [[אדמו"ר הרש"ב]]. יחד עמו למד גם אחיו אפרים. <br />
<br />
===מזכירו של אדמו"ר הריי"צ===<br />
בשל מאורעות המלחמה והמהפכה ברוסיה בתרע"ז נאלצה ישיבת תומכי תמימים [[ליובאוויטש]] לעקור ולנדוד בין ערים שונות. ר' חיים זלמן נדד יחד עם שאר תלמידי הישיבה. <br />
<br />
ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ד]] שלח אדמו"ר הריי"צ להודיע כי הוא מבקש מתלמידי התמימים לחזור ממקומות לימודם לרוסטוב, שם הוקמה הישיבה מחדש. <br />
<br />
קירוב נדיר במיוחד זכה ר' חיים זלמן כאשר כבר בימי בחרותו שימש תקופה קצרה כמזכירו של אדמו"ר הריי"צ שעה שהתגורר בלנינגרד. תפקידו המרכזי היה אחריות על הכספים של ישיבות 'תומכי תמימים'. ר' חיים זלמן שהיה איש סוד במהותו, מעולם לא סיפר אודות הימים בהם עבד בחדר אחד עם אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
כשבאו לאסור את אדמו"ר הריי"צ בט"ו בסיון תרפ"ז, לא היה ר' חיים זלמן באיזור, שכן יום חתונתו נקבע לט״ו סיון.[[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפה, בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. החתונה התקיימה ב[[רוגצ'וב]], עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר ארע המאסר. <br />
<br />
חיש מהר נקרא ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב מיידית ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד.<br />
<br />
על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות. <br />
<br />
למרות שר' חיים זלמן ידע כי [[המשטרה החשאית]] מתחקה אחר עקבותיו, המשיך לפעול למען המשך אחזקתם של ישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עבר להתגורר ב[[נעוול]], שם הצטרף להנהלת הישיבה ובית מדרש לרבנים ושוחטים.<br />
<br />
הרדיפות אחרי ר' חיים זלמן הלכו ותכפו, ובפרט בהיותו אחד ממנהלי הישיבה. [[המשטרה החשאית]] הידקה את טבעת החנק סביבו. בדיוק באותם ימים נולד בנו בכורו [[מרדכי קוזלינר|מרדכי]], אחרון של פסח תרפ"ט. זמן קצר לאחר מכן נאלץ האב ה'טרי' לברוח מהעיר. <br />
<br />
כאשר חלף חודש מהלידה, החלה רעייתו ציפה לדאוג, שכן כבר הגיע הזמן לערוך '[[פדיון הבן]]' אך בעלה, שעליו מוטלת המצווה, נעלם כלא היה. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מוצפן מבעלה בו כתב: "מזל-טוב על הקנייה". או אז הבינה כי בעלה זכר את המצווה הנדירה המוטלת עליו, וממקום מסתורו ערך פדיון הבן כדת וכדין. <br />
<br />
זמן מה לאחר מכן שב ר' חיים זלמן לביתו, אבל הרדיפות והחיפושים אחריו נמשכו ביתר שאת. כל העת שררה בבית אווירה של מחתרת ובריחה, כך שגם מוטל בן השלוש כבר הבין בחושיו הבריאים כיצד יש להתנהג בעת צרה.<br />
<br />
===מעצרו וגלותו===<br />
<br />
כמה שנים לאחר מכן עבר להתגורר בשולקובה, פרבר בפאתי מוסקבה. גם פה לא פגו החששות, ומדי פעם נערכו גלי מעצרים בקרב החסידים. ר' חיים זלמן ידע כי גם כאן הוא אינו בבית. <br />
<br />
ואכן, לילה אחד החשש התממש. דפיקות חזקות נשמעו בדלת הבית. אל הבית נכנסו אלמונים לבושים במעילים שחורים ששלפו את התעודות האדומות של הנ.קוו. ד. בו במקום הודיעו לר' חיים זלמן על מעצרו, והוציאוהו מהבית. <br />
<br />
לאחר חקירות ממושכות, סבל ועינויים במרתפי הנ.ק.וו.ד., נגזר דינו לגלות ב[[סיביר]]. לאחר נסיעה ארוכה ומתישה הגיע למחנה עבודה, שם שהה תקופה ארוכה יחד עם ידידו ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]]. <br />
<br />
===ניסיון בריחה ===<br />
<br />
בשנת תש"א, לאחר פלישת הנאצים לרוסיה, עזבה משפחת קוזלינר ויצאה ברכבת עם בני משפחה נוספים לכיוון אוזבקיסטן הרחוקה. <br />
<br />
בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]], שמשו חשובי החסידים ובתוכם ר' חיים זלמן, לימדו את צעירי הצאן [[נגלה]] וחסידות. <br />
<br />
בשנות המלחמה גייסו השלטונות את כל הגברים לצבא. החיפושים אחר עריקים הוגברו, והמעצרים היו מעשה שבכל יום. ר' חיים זלמן עצמו אף הוא היה עריק. בכל פעם שבאו חיילים לביתו, הצליח לחמוק. פעם אחת דפקו החיילים על דלת ביתו. ר' חיים זלמן הבין שכבר מאוחר מלהימלט, ומי שהצילו אותו היו בנותיו. הן הורידו את המזרון מהמיטה והוא נשכב ומעליו הניחו מזרון ושמיכות נוספות. במהירות סידרו את המיטה בחזרה והחיילים שחיפשוהו שעה ארוכה, יצאו בידיים ריקות. <br />
<br />
כמו עוד חסידים רבים, ר' חיים זלמן ומשפחתו הגיעו אל העיר לבוב במטרה לנסות להבריח את הגבול ב"[[עשאלונים]]" באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. הוא, רעייתו וכמה מקרובי משפחתו עשו לילות כימים כדי לסייע לכמה שיותר חסידים לצאת את רוסיה (בריחה המונית שנקראה לימים "[[יציאת רוסיה תש"ו]]").<br />
<br />
בצהרי יום שישי כ"ח במר-חשוון תש"ז נעצרה אשתו מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה של מרת ציפה - עשר שנות גלות. <br />
<br />
למחרת, ב[[שבת]] לפנות בוקר, ערכו אנשי [[המשטרה החשאית]] חיפושים נרחבים, פשטו על כמה מבתי החסידים וביצעו מעצרים. כאשר הגיעו לבית משפחת קוזלינר, פתח להם את הדלת הבן מוט'ל. הוא אמר לקלגסים כי אינו יודע היכן אביו שוהה. ר' חיים זלמן אכן נמלט מבעוד מועד. באופן מפתיע החליטו לעצור את מוט'ל בניסיון להוציא ממנו מידע שיפליל את הוריו. <br />
<br />
חקירתו של מוטל לא נמשכה זמן רב, וב[[שבת]] לפנות ערב השתחרר לביתו.<br />
<br />
===מאסרו השני===<br />
<br />
לאחר שלוש שנים השתחררה מרת ציפא ממחנה העבודה בטרם עת. השמחה לא ארכה, שכן שבועות ספורים לאחר מכן הצליחו הרשעים להניח ידם על בעלה ר' חיים זלמן. הוא עצמו הרגיש כי הצרה ממשמשת ובאה, והתייעץ עם בני ביתו האם עדיף לו לברוח או להסגיר את עצמו ולהפיל על עצמו את כל האשמות כדי לפטור אחרים. <br />
<br />
לבסוף החליט לברוח. אנשי [[המשטרה החשאית]] לא הרפו ממנו ועקבו אחריו כל העת. הם לא אסרו אותו כיוון שרצו לראות עם מי הוא נפגש. <br />
<br />
יום אחד כשהלך ברחוב, ניגש אליו [[שוטר]] וביקש ממנו את הפספורט שלו. ר' חיים זלמן הציג בתמימות את הפספורט. ה[[שוטר]] עיין בו רגע קט ואחר הניחו בכיסו והחל ללכת לדרכו. המטרה הייתה "לכבול" אותו, שכן כאשר הפספורט שלו בידם, לא יוכל לברוח לשום מקום. <br />
<br />
הוא הבין את מזימתם ודאג לפספורט חדש. הזייפנים מקרב החסידים שאלוהו האם הוא מעדיף את פרטיו האמיתיים או מזוייפים, והוא ביקש שיכתוב את פרטיו האמיתיים. <br />
<br />
לא עבר זמן רב והוא נתפס בשנית והפעם בתעודותיו המזוייפות. כשהאשימו אותו באחזקת תעודות מזוייפות, השיב להם: "לקחתם לי את הפספורט ומכיוון שלא יכולתי ללכת ללא פספורט, הייתי חייב לדאוג לאחר". <br />
<br />
ר' חיים זלמן לסיביר, שם הועבד בעבודות פרך. למרות המצב הקפיד לשמור מצוות ב[[מסירות נפש]] עילאית. <br />
<br />
===שחרורו===<br />
בשנת [[תשי"ג]] מת הרודן סטאלין והשלטונות הרפו מעט מהדיכוי הקשה. אסירים פוליטיים ודתיים רבים שוחררו לביתם בטרם זמנם, ובהם היה גם ר' חיים זלמן קוזלינר. <br />
<br />
לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו בצ'רנוביץ. בביתם התגורר במשך זמן ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. כאשר נישאה בתו הצעירה וורה ועברה להתגורר בסמרקנד, סמוך להורי בעלה, שיכנע אותו ר' מענדל לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה. <br />
<br />
במשך כל השנים גידל ר' חיים זלמן זקן, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש. בתקופות בהן לא היה במחתרת, הירבה להתוועד עם החסידים ועודדם להמשיך לפעול על פי הוראות רבותינו נשיאינו למרות הקשיים האדירים הניצבים בדרך.<br />
<br />
===שנותיו האחרונות בארץ ישראל=== <br />
בתחילת שנות הלמ"דים הצליח לקבל היתר-יציאה, ועלה עם בני משפחתו לארץ הקודש והשתקע ב[[נחלת הר חב"ד]]. <br />
<br />
בשנת תשל"ז, כאשר [[הרבי]] עורר על מינוי משפיעים בכל קהילה, ביקשו תושבי נחלת הר חב"ד למנותו כ[[משפיע]] הקהילה, אך הוא סירב. גם כאשר הלחצים עליו גברו, הוא עמד בסירובו בתוקף.<br />
<br />
ב[[י"ג תשרי]] [[תשמ"ו]], נפטר ר' חיים זלמן לבית עולמו. מפליא הדבר כי בתאריך זה נפטרו גם אביו ורעייתו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' [[אפרים כזרי (קוזלינר)]]<br />
*בנו, הרב [[מרדכי קוזלינר|מרדכי (מוט'ל) קוזלינר]] - מנהל ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]], ממייסדי וחבר וועד [[נחלת הר חב"ד]].<br />
*בתו, מרת דבורה פייגא, אשת הרב [[שמואל משה בורושנסקי]]<br />
*בתו, מרת דרייזא, אשת הרב שלום דובער לוין<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*שניאור ברגר, '''[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/gorelik.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', פרק שני {{PDF}} {{שטורעם}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:קוזלינר חיים שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו ברוסיה הסובייטית]]<br />
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צ'רנוביץ': אישים]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד סמרקנד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]</div>יצחק גרומיץhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99&diff=300884דף היומי2017-09-07T07:15:37Z<p>יצחק גרומיץ: </p>
<hr />
<div>תקנת לימוד ה'''דף היומי''' ב[[תלמוד בבלי]], הינה תקנה שנתקנה על ידי הרב [[מאיר שפירא]] מלובלין בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל, בשנת [[תרפ"ג]] ב[[אוסטריה]].<br />
<br />
== תקנת הדף היומי בחב"ד ==<br />
בשיחה ב[[שבת]] פרשת שלח [[תשמ"ח]] דיבר [[הרבי]] על ענין תקנת דף היומי שאין נהוג בחב"ד, והסביר כי שונה התקנה מאשר האסיפה הקדושה של הנשיאים, עליה מובא כי חלשה דעתו של [[אהרן]] על כך שלא השתתף באסיפה לדבר שב[[קדושה]] שהיה על ידי הכלל.<br />
<br />
שני חילוקים ישנם: <br />
<br />
א. כאן לא היתה הסכמה על ידי כל גדולי ישראל, אלא ישנם כאלו שהתנגדו לכך.<br />
<br />
ב. ובפרט ש[[אדמו"ר הריי"צ]] לא ציוה להתלמידים התמימים שילמדו זה{{הערה|אם כי, שבשיחת שמחת תורה [[תרפ"ג]] ובשיחת י"ט כסלו של אותה שנה - תיקן קביעות לימוד של עמוד גמרא יומי, ותקנה זו קדמה בלמעלה מחצי שנה את תקנתם של אגודת ישראל.}}, וזה גופא שלא ציוה הרי גופא מוכיח תכלית השלילה לזה.<br />
<br />
הרבי הסביר את הטעם לכך שלא כולם הסכימו להצעה זו, שהרי זה לוקח זמן משיעורים דלימוד המוסר, לימוד ה[[חסידות]] וכן [[פלפול]] וכו', מלבד השיעורים הקבועים שנסדרו על ידי אנשי כנסת הגדולה וב[[תפלה]] בכל יום, וכן תקנות שונות של הרבנים כל אחד ואחד.<br />
<br />
חסידים ניסו להסביר את הטעם להסתייגות מתקנה זו, היות ובאותן שנים חב"ד כבר לא היתה חלק מ[[אגודת ישראל]], ומכיון שמאז ועד עתה ברור כי תקנת הדף היומי היא בכדי לאחד את עם ישראל סביב אגודת ישראל, בחב"ד לא לומדים דף היומי{{הערה|1=ובכדי לחדד, כדאי לציין כי בכל הפלגים המשתייכים לעדה החרדית ו[[סאטמר]], לא לומדים דף היומי, מאותה סיבה, שאינם רוצים להיות משוייכים לאגודת ישראל. יחד עם זאת, יש לציין שהתבטאו של הרבי בשלילת קביעות הלימוד בדף היומי הינה חריגה ביותר, וזהו המקום היחיד בתורת הרבי שמסתייג באופן גורף מקביעות לימוד ברבים שהתקבלה בתפוצות ישראל, דבר שניתן לראות כהסתייגות שמיימית ללא טעם שניתן להבינו בשכל.}}. <br />
<br />
התייחסות נוספת של הרבי ללימוד ה"דף היומי" ישנה במענה לרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]{{הערה|1=אגרות קודש כרך י"ד ע' תח.}} שרצה להדפיס חידושים על הש"ס לטובת לומדי ה"דף יומי", ששיעור זה מוגבל הוא "הגבלות למעלה והגבלות גם למטה".<br />
<br />
עם זאת ראינו התייחסויות של הרבי לטובת אלו שלומדים את מסלול הדף יומי, ולדוגמא ראה ביקור האדמו"ר מגור התוועדויות - שנת תשד"מ כרך ב' עמוד 1047 ואילך (וראה במיוחד ע' 1051). ע"כ. ונראה לומר שזהו עבור אלו שלומדים את המסלול, אבל חסידי חב"ד אינם לומדים את הדף יומי.<br />
<br />
==מסלולי לימוד אחרים==<br />
בחב"ד נהוג לחלק את הש"ס כל שנה בי"ט כסלו, וכל אחד לוקח מסכת או חלק ממסכת. כך ניתן ללמוד את המסכת בשלימות ובעמקות יותר לפי ערך במהלך השנה.<br />
<br />
כמו כן, במהלך ימי [[ספירת העומר]] נוהגים חסידי חב"ד ללמוד את [[מסכת סוטה]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>יצחק גרומיץ