https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A5 2026-04-19T17:48:39Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=645252 2023-11-22T20:48:53Z

<p>יצחק בן אמוץ: </p> <hr /> <div>&lt;div style=&quot;height:350px; overflow:scroll;&quot;&gt;<br /> <br /> {{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|[[עולם (בחסידות)|עולמות]]|}}<br /> [[עולם האצילות]] | [[עולם הברודים]] | [[עולם הכסא]] | [[עולם העשייה הגשמי]] | [[עולם התוהו]] | [[אדם קדמון]] | [[היכלות]] | [[עילה ועלול]] | [[עלמא דאתכסיא]] | [[עקודים נקודים ברודים]]• '''[[:קטגוריה:עולמות|לרשימה המלאה]]''' •<br /> {{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br /> <br /> {{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|[[עשר ספירות|ספירות]]|}}<br /> [[ספירת החכמה]] | [[ספירת החסד]] | [[נצח והוד]] | [[דתי&quot;מ]] | [[שבע כפולות]] | [[עתיק יומין]] | [[תרין שוקין]] | [[אהבה]] | [[י&quot;ב גבולי אלכסון]] | [[יחוד (קבלה)|יחוד]]• '''[[:קטגוריה:ספירות|לרשימה המלאה]]''' •<br /> {{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br /> <br /> {{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|[[מלאך|מלאכים]]|}}<br /> [[גבריאל המלאך]] | [[רצוא ושוב]] | [[שמרי האופנים]] | [[שרפים]] | [[מיכאל המלאך]] | [[מט&quot;ט]] | [[אופנים]] | [[חיות הקודש]] | [[מלאך]]• '''[[:קטגוריה:מלאכים|לרשימה המלאה]]''' •<br /> {{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br /> <br /> {{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|[[נפש]]|}}<br /> [[נפש האלוקית]] | [[קיסטא דחיותא]] | [[רשע]] | [[לבושים]] | [[זרע אדם]] | [[אני]] | [[בעלי תורה]] | [[מוחין]] | [[חלל השמאלי]] | [[גן עדן]]• '''[[:קטגוריה:נפש|לרשימה המלאה]]''' •<br /> {{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br /> <br /> {{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|[[שמות הוי&quot;ה|שמות וכינויי ה']]|}}<br /> [[א&quot;ל]] | [[שם ב&quot;ן]] | [[אלופו של עולם]] | [[ה' עילאה]] | [[י&quot;ה]] | [[מלך מלכי המלכים]] | [[עצמות ומהות]] | [[קדמון]] | [[אדון (שם ה')|אדון]] | [[שם ס&quot;ג]]• '''[[:קטגוריה:שמות ה'|לרשימה המלאה]]''' •<br /> {{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br /> <br /> {{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|[[תורה]]|}}<br /> [[נגלה דתורה]] | [[פרד&quot;ס]] | [[תלמוד בבלי]] | [[אב (תורה שבכתב)|אב]] | [[משנה]] | [[פנימיות התורה]] | [[אורייתא וקוב&quot;ה כולא חד]] | [[אדם (תורה)|אדם]] | [[תורה שבכתב]] | [[אותיות (התורה)]]• '''[[:קטגוריה:תורה|לרשימה המלאה]]''' •<br /> {{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br /> <br /> {{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|[[קליפה|קליפות]]|}}<br /> [[סטרא אחרא]] | [[אויב]] | [[אדום (עשיו)|אדום]] | [[קליפת ראומה]] | [[שלוש קליפות הטמאות]] | [[היכלות הטומאה]] | [[קליפת נוגה]] | [[אבק]] | [[אבימלך (מלך פלישתים)]] | [[קליפת אגרת בת מחלת]]• '''[[:קטגוריה:קליפות|לרשימה המלאה]]''' •<br /> {{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}</div>

יצחק בן אמוץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%98%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%98%D7%99&diff=645196 2023-11-22T11:20:09Z

<p>יצחק בן אמוץ: </p> <hr /> <div><br /> '''מטי ולא מטי''' (תרגום: נוגע ואינו נוגע ופירושו: מתפשט ואינו מתפשט) הוא המקור לבחינת [[רצוא ושוב]]. המשל מכוחות הנפש הוא בהרצון{{הערה|המשך ס&quot;ו ד&quot;ה ויכולו וגו'}}.<br /> <br /> ==ענינו==<br /> מטי ולא מטי הוא סדר התפשטות והמשכה( והשפעה ) של [[אור אין סוף]] לתוך העולמות. וכיוון שאא&quot;ס, כשמו כן הוא, בלי גבול, התפשטותו לעולמות הוא באופן שאינו בא בהתחלקות. אלא, תיכף עם המשכה יש הסתלכות, כי אם לא, ה[[כלים]]( והעולמות ) היו מתבטלים{{הערה|תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ד.}}, בהיותם נבדלים ממקורם. מה שאין כן רצו&quot;ש שעניינו הוא סדר קבלת החיות ( וסדר העבודה של ה[[מלאכים]] וה[[נשמות]]) של הנבראים מאא&quot;ס. ולכן הסדר הוא הפוך, בתחילה רצוא ו[[ביטול]] למקורו ואחר כך שוב והמשכה בעולמות. <br /> <br /> הסיבה לזה שהאור מסתלק מיד כשנמשך מובן מעניין [[אור הכלול]]{{הערה|ראה הניסמן בהערה 1. ראה גם מעניין האור בכללות באור התורה פרשת תרומה סוף עמוד א'שס&quot;ח }} במקורו.בראשית התגלות של האור ההאור עדיין כלול במקורו, וגם כשהוא נמשך ( כי הרי גם בגוף השמש נמצאה אור השמש ), הוא עדיין בהעלם במקורו ולכן אינו משתנה ממהות למהות אחר. ויוצא שגם כשהאור מתפשט( מטי ) אינה מתפשטת( לא מטי ) באופן שתשתנה למהות נפרדת ממקורה. מה שאין כן לגבי הנברא ( שמהותם הוא הייותם נבדלים ממקורם ) כשמסתלק ממציאותו מסתלק ממהותו להיות כלול במקורו. וכן הוא גם באור המתיישב בכלי. מאחר והכלי פועל שינוי בצורת ההתגלות של האור( היינו הגוון )האור, שמרגיש הריחוק ממקורו, משתוקק להסתלק ולהכלל במקורו{{הערה| ראה הערה 1}}. <br /> ===משל מכח הרצון===<br /> ומובן ממשל בכוח [[הרצון]] מכוחות הנפש. כל עניינו של הרצון הוא הטיית הנשמה. ונמצא שכל מהותו הוא התפשתות הנשמה לחוץ. וכמו כן בגילוי הרצון מורגש מציאות הנשמה בגלוי ומיד כשמסתלקת הנשמה מאותו רצון אז מיד מתבטל הרצון. מה שאין כן לגבי שאר כוחות הנפש, לדומא מהשכל. גם אחרי הסתלכות הנשמה מהשכל נשאר קיים מה שהשכיל כבר. מה שאין כן בהרצון, שלא נשאר כלום ממנו{{הערה| המשך תרס&quot;ו <br /> בסוף ד&quot;ה ביום השמיני עצרת וגו' הראשון}}.<br /> ===בגוף האדם===<br /> ב[[גוף]] ה[[אדם]] סדר המשכת החיות הוא באופן שבהתחלה יש המשכה ( 'מטי' ) של החיות מהלב אל שאר אברי הגוף ומיד שנמשך חוזר ומסתלק ( 'לא נטיה ) להיות כלול [[בלב]] וכך חוזר חלילה{{הערה|תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ג בסופו.}}<br /> ===עולם שנה ונפש===<br /> 'מטי ולא מטי' היא השורש הראשון לזמן, מעין השייכות של [[מקיף]] הקרוב לעניין ה[[זמן]]{{הערה|צריך מקור}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עולמות]]</div>

יצחק בן אמוץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%98%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%98%D7%99&diff=645195 2023-11-22T11:13:37Z

<p>יצחק בן אמוץ: </p> <hr /> <div><br /> '''מטי ולא מטי''' (תרגום: נוגע ואינו נוגע ופירושו: מתפשט ואינו מתפשט) הוא המקור לבחינת [[רצוא ושוב]]. המשל מכוחות הנפש הוא בהרצון{{הערה|המשך ס&quot;ו ד&quot;ה ויכולו וגו'}}.<br /> <br /> ==ענינו==<br /> מטי ולא מטי הוא סדר התפשטות והמשכה( והשפעה ) של [[אור אין סוף]] לתוך העולמות. וכיוון שאא&quot;ס, כשמו כן הוא, בלי גבול, התפשטותו לעולמות הוא באופן שאינו בא בהתחלקות. אלא, תיכף עם המשכה יש הסתלכות, כי אם לא, ה[[כלים]]( והעולמות ) היו מתבטלים{{הערה|תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ד.}}, בהיותם נבדלים ממקורם. מה שאין כן רצו&quot;ש שעניינו הוא סדר קבלת החיות ( וסדר העבודה של ה[[מלאכים]] וה[[נשמות]]) של הנבראים מאא&quot;ס. ולכן הסדר הוא הפוך, בתחילה רצוא וביטול למקורו ואחר כך שוב והמשכה בעולמות. <br /> <br /> הסיבה לזה שהאור מסתלק מיד כשנמשך מובן מעניין [[אור הכלול]]{{הערה|ראה הניסמן בהערה 1. ראה גם מעניין האור בכללות באור התורה פרשת תרומה סוף עמוד א'שס&quot;ח }} במקורו.בראשית התגלות של האור ההאור עדיין כלול במקורו, וגם כשהוא נמשך ( כי הרי גם בגוף השמש נמצאה אור השמש ), הוא עדיין בהעלם במקורו ולכן אינו משתנה ממהות למהות אחר. ויוצא שגם כשהאור מתפשט( מטי ) אינה מתפשטת( לא מטי ) באופן שתשתנה למהות נפרדת ממקורה. מה שאין כן לגבי הנברא ( שמהותם הוא הייותם נבדלים ממקורם ) כשמסתלק ממציאותו מסתלק ממהותו להיות כלול במקורו. וכן הוא גם באור המתיישב בכלי. מאחר והכלי פועל שינוי בצורת ההתגלות של האור( היינו הגוון )האור, שמרגיש הריחוק ממקורו, משתוקק להסתלק ולהכלל במקורו{{הערה| ראה הערה 1}}. <br /> ===משל מכח הרצון===<br /> ומובן ממשל בכוח [[הרצון]] מכוחות הנפש. כל עניינו של הרצון הוא הטיית הנשמה. ונמצא שכל מהותו הוא התפשתות הנשמה לחוץ. וכמו כן בגילוי הרצון מורגש מציאות הנשמה בגלוי ומיד כשמסתלקת הנשמה מאותו רצון אז מיד מתבטל הרצון. מה שאין כן לגבי שאר כוחות הנפש, לדומא מהשכל. גם אחרי הסתלכות הנשמה מהשכל נשאר קיים מה שהשכיל כבר. מה שאין כן בהרצון, שלא נשאר כלום ממנו{{הערה| המשך תרס&quot;ו <br /> בסוף ד&quot;ה ביום השמיני עצרת וגו' הראשון}}.<br /> <br /> כמו כן בחסידות מוסבר שבחינת 'מטי ולא מטי' היא השורש הראשון לזמן, מעין השייכות של [[מקיף]] הקרוב לעניין ה[[זמן]]{{הערה|צריך מקור}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עולמות]]</div>

יצחק בן אמוץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%98%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%98%D7%99&diff=645194 2023-11-22T11:12:03Z

<p>יצחק בן אמוץ: </p> <hr /> <div><br /> '''מטי ולא מטי''' (תרגום: נוגע ואינו נוגע ופירושו: מתפשט ואינו מתפשט) הוא המקור לבחינת [[רצוא ושוב]]. המשל מכוחות הנפש הוא בהרצון{{הערה|המשך ס&quot;ו ד&quot;ה ויכולו וגו'}}.<br /> <br /> ==ענינו==<br /> מטי ולא מטי הוא סדר התפשטות והמשכה( והשפעה ) של [[אור אין סוף]] לתוך העולמות. וכיוון שאא&quot;ס, כשמו כן הוא, בלי גבול, התפשטותו לעולמות הוא באופן שאינו בא בהתחלקות. אלא, תיכף עם המשכה יש הסתלכות, כי אם לא, ה[[כלים]]( והעולמות ) היו מתבטלים{{הערה|תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ד.}}, בהיותם נבדלים ממקורם. מה שאין כן רצו&quot;ש שעניינו הוא סדר קבלת החיות ( וסדר העבודה של ה[[מלאכים]] וה[[נשמות]]) של הנבראים מאא&quot;ס. ולכן הסדר הוא הפוך, בתחילה רצוא וביטול למקורו ואחר כך שוב והמשכה בעולמות. <br /> <br /> הסיבה לזה שהאור מסתלק מיד כשנמשך מובן מעניין [[אור הכלול]]{{הערה|אור התורה פרשת תרומה סוף עמוד א'שס&quot;ח}} במקורו.בראשית התגלות של האור ההאור עדיין כלול במקורו, וגם כשהוא נמשך ( כי הרי גם בגוף השמש נמצאה אור השמש ), הוא עדיין בהעלם במקורו ולכן אינו משתנה ממהות למהות אחר. ויוצא שגם כשהאור מתפשט( מטי ) אינה מתפשטת( לא מטי ) באופן שתשתנה למהות נפרדת ממקורה. מה שאין כן לגבי הנברא ( שמהותם הוא הייותם נבדלים ממקורם ) כשמסתלק ממציאותו מסתלק ממהותו להיות כלול במקורו. וכן הוא גם באור המתיישב בכלי. מאחר והכלי פועל שינוי בצורת ההתגלות של האור( היינו הגוון )האור, שמרגיש הריחוק ממקורו, משתוקק להסתלק ולהכלל במקורו{{הערה| ראה הערה 1}}. <br /> ===משל מכח הרצון===<br /> ומובן ממשל בכוח [[הרצון]] מכוחות הנפש. כל עניינו של הרצון הוא הטיית הנשמה. ונמצא שכל מהותו הוא התפשתות הנשמה לחוץ. וכמו כן בגילוי הרצון מורגש מציאות הנשמה בגלוי ומיד כשמסתלקת הנשמה מאותו רצון אז מיד מתבטל הרצון. מה שאין כן לגבי שאר כוחות הנפש, לדומא מהשכל. גם אחרי הסתלכות הנשמה מהשכל נשאר קיים מה שהשכיל כבר. מה שאין כן בהרצון, שלא נשאר כלום ממנו{{הערה| המשך תרס&quot;ו <br /> בסוף ד&quot;ה ביום השמיני עצרת וגו' הראשון}}.<br /> <br /> כמו כן בחסידות מוסבר שבחינת 'מטי ולא מטי' היא השורש הראשון לזמן, מעין השייכות של [[מקיף]] הקרוב לעניין ה[[זמן]]{{הערה|צריך מקור}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עולמות]]</div>

יצחק בן אמוץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%98%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%98%D7%99&diff=645192 2023-11-22T11:11:17Z

<p>יצחק בן אמוץ: </p> <hr /> <div><br /> '''מטי ולא מטי''' (תרגום: נוגע ואינו נוגע ופירושו: מתפשט ואינו מתפשט) הוא המקור לבחינת [[רצוא ושוב]]. המשל מכוחות הנפש הוא בהרצון{{הערה|המשך ס&quot;ו ד&quot;ה ויכולו וגו'}}.<br /> <br /> ==ענינו==<br /> מטי ולא מטי הוא סדר התפשטות והמשכה( והשפעה ) של [[אור אין סוף]] לתוך העולמות. וכיוון שאא&quot;ס, כשמו כן הוא, בלי גבול, התפשטותו לעולמות הוא באופן שאינו בא בהתחלקות. אלא, תיכף עם המשכה יש הסתלכות, כי אם לא, ה[[כלים]]( והעולמות ) היו מתבטלים{{הערה|תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ד.}}, בהיותם נבדלים ממקורם. מה שאין כן רצו&quot;ש שעניינו הוא סדר קבלת החיות ( וסדר העבודה של ה[[מלאכים]] וה[[נשמות]]) של הנבראים מאא&quot;ס. ולכן הסדר הוא הפוך, בתחילה רצוא וביטול למקורו ואחר כך שוב והמשכה בעולמות. <br /> <br /> הסיבה לזה שהאור מסתלק מיד כשנמשך מובן מעניין [[אור{{הערה|אור התורה פרשת תרומה סוף עמוד א'שס&quot;ח}} הכלול]] במקורו.בראשית התגלות של האור ההאור עדיין כלול במקורו, וגם כשהוא נמשך ( כי הרי גם בגוף השמש נמצאה אור השמש ), הוא עדיין בהעלם במקורו ולכן אינו משתנה ממהות למהות אחר. ויוצא שגם כשהאור מתפשט( מטי ) אינה מתפשטת( לא מטי ) באופן שתשתנה למהות נפרדת ממקורה. מה שאין כן לגבי הנברא ( שמהותם הוא הייותם נבדלים ממקורם ) כשמסתלק ממציאותו מסתלק ממהותו להיות כלול במקורו. וכן הוא גם באור המתיישב בכלי. מאחר והכלי פועל שינוי בצורת ההתגלות של האור( היינו הגוון )האור, שמרגיש הריחוק ממקורו, משתוקק להסתלק ולהכלל במקורו{{הערה| ראה הערה 1}}. <br /> ===משל מכח הרצון===<br /> ומובן ממשל בכוח [[הרצון]] מכוחות הנפש. כל עניינו של הרצון הוא הטיית הנשמה. ונמצא שכל מהותו הוא התפשתות הנשמה לחוץ. וכמו כן בגילוי הרצון מורגש מציאות הנשמה בגלוי ומיד כשמסתלקת הנשמה מאותו רצון אז מיד מתבטל הרצון. מה שאין כן לגבי שאר כוחות הנפש, לדומא מהשכל. גם אחרי הסתלכות הנשמה מהשכל נשאר קיים מה שהשכיל כבר. מה שאין כן בהרצון, שלא נשאר כלום ממנו{{הערה| המשך תרס&quot;ו <br /> בסוף ד&quot;ה ביום השמיני עצרת וגו' הראשון}}.<br /> <br /> כמו כן בחסידות מוסבר שבחינת 'מטי ולא מטי' היא השורש הראשון לזמן, מעין השייכות של [[מקיף]] הקרוב לעניין ה[[זמן]]{{הערה|צריך מקור}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עולמות]]</div>

יצחק בן אמוץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%98%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%98%D7%99&diff=645191 2023-11-22T11:05:34Z

<p>יצחק בן אמוץ: </p> <hr /> <div><br /> '''מטי ולא מטי''' (תרגום: נוגע ואינו נוגע ופירושו: מתפשט ואינו מתפשט) הוא המקור לבחינת [[רצוא ושוב]]. המשל מכוחות הנפש הוא בהרצון{{הערה|המשך ס&quot;ו ד&quot;ה ויכולו וגו'}}.<br /> <br /> ==ענינו==<br /> מטי ולא מטי הוא סדר התפשטות והמשכה( והשפעה ) של [[אור אין סוף]] לתוך העולמות. וכיוון שאא&quot;ס, כשמו כן הוא, בלי גבול, התפשטותו לעולמות הוא באופן שאינו בא בהתחלקות. אלא, תיכף עם המשכה יש הסתלכות, כי אם לא, ה[[כלים]]( והעולמות ) היו מתבטלים{{הערה|תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ד.}}, בהיותם נבדלים ממקורם. מה שאין כן רצו&quot;ש שעניינו הוא סדר קבלת החיות ( וסדר העבודה של ה[[מלאכים]] וה[[נשמות]]) של הנבראים מאא&quot;ס. ולכן הסדר הוא הפוך, בתחילה רצוא וביטול למקורו ואחר כך שוב והמשכה בעולמות. <br /> <br /> הסיבה לזה שהאור מסתלק מיד כשנמשך מובן מעניין אור{{הערה|אור התורה פרשת תרומה סוף עמוד א'שס&quot;ח}} הכלול במקורו.בראשית התגלות של האור ההאור עדיין כלול במקורו, וגם כשהוא נמשך ( כי הרי גם בגוף השמש נמצאה אור השמש ), הוא עדיין בהעלם במקורו ולכן אינו משתנה ממהות למהות אחר. ויוצא שגם כשהאור מתפשט( מטי ) אינה מתפשטת( לא מטי ) באופן שתשתנה למהות נפרדת ממקורה. מה שאין כן לגבי הנברא ( שמהותם הוא הייותם נבדלים ממקורם ) כשמסתלק ממציאותו מסתלק ממהותו להיות כלול במקורו. וכן הוא גם באור המתיישב בכלי. מאחר והכלי פועל שינוי בצורת ההתגלות של האור( היינו הגוון )האור, שמרגיש הריחוק ממקורו, משתוקק להסתלק ולהכלל במקורו{{הערה| ראה הערה 1}}. <br /> ===משל מכח הרצון===<br /> ומובן ממשל בכוח [[הרצון]] מכוחות הנפש. כל עניינו של הרצון הוא הטיית הנשמה. ונמצא שכל מהותו הוא התפשתות הנשמה לחוץ. וכמו כן בגילוי הרצון מורגש מציאות הנשמה בגלוי ומיד כשמסתלקת הנשמה מאותו רצון אז מיד מתבטל הרצון. מה שאין כן לגבי שאר כוחות הנפש, לדומא מהשכל. גם אחרי הסתלכות הנשמה מהשכל נשאר קיים מה שהשכיל כבר. מה שאין כן בהרצון, שלא נשאר כלום ממנו{{הערה| המשך תרס&quot;ו <br /> בסוף ד&quot;ה ביום השמיני עצרת וגו' הראשון}}.<br /> <br /> כמו כן בחסידות מוסבר שבחינת 'מטי ולא מטי' היא השורש הראשון לזמן, מעין השייכות של [[מקיף]] הקרוב לעניין ה[[זמן]]{{הערה|צריך מקור}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עולמות]]</div>

יצחק בן אמוץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%98%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%98%D7%99&diff=645190 2023-11-22T11:04:47Z

<p>יצחק בן אמוץ: /* ענינו */</p> <hr /> <div><br /> '''מטי ולא מטי''' (תרגום: נוגע ואינו נוגע ופירושו: מתפשט ואינו מתפשט) הוא המקור לבחינת [[רצוא ושוב]]. המשל מכוחות הנפש הוא בהרצון{{הערה|המשך ס&quot;ו ד&quot;ה ויכולו וגו'}}.<br /> <br /> ==ענינו==<br /> מטי ולא מטי הוא סדר התפשטות והמשכה( והשפעה ) של [[אור אין סוף]] לתוך העולמות. וכיוון שאא&quot;ס, כשמו כן הוא, בלי גבול, התפשטותו לעולמות הוא באופן שאינו בא בהתחלקות. אלא, תיכף עם המשכה יש הסתלכות, כי אם לא, ה[[כלים]]( והעולמות ) היו מתבטלים{{הערה|תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ד.}}, בהיותם נבדלים ממקורם. מה שאין כן רצו&quot;ש שעניינו הוא סדר קבלת החיות ( וסדר העבודה של ה[[מלאכים]] וה[[נשמות]]) של הנבראים מאא&quot;ס. ולכן הסדר הוא הפוך, בתחילה רצוא וביטול למקורו ואחר כך שוב והמשכה בעולמות. <br /> <br /> הסיבה לזה שהאור מסתלק מיד כשנמשך מובן מעניין אור{{הערה|אור התורה פרשת תרומה סוף עמוד א'שס&quot;ח}} הכלול במקורו.בראשית התגלות של האור ההאור עדיין כלול במקורו, וגם כשהוא נמשך ( כי הרי גם בגוף השמש נמצאה אור השמש ), הוא עדיין בהעלם במקורו ולכן אינו משתנה ממהות למהות אחר. ויוצא שגם כשהאור מתפשט( מטי ) אינה מתפשטת( לא מטי ) באופן שתשתנה למהות נפרדת ממקורה. מה שאין כן לגבי הנברא ( שמהותם הוא הייותם נבדלים ממקורם ) כשמסתלק ממציאותו מסתלק ממהותו להיות כלול במקורו. וכן הוא גם באור המתיישב בכלי. מאחר והכלי פועל שינוי בצורת ההתגלות של האור( היינו הגוון )האור, שמרגיש הריחוק ממקורו, משתוקק להסתלק ולהכלל במקורו{{הערה| ראה הערה 1}}. <br /> ===משל מכח הרצון===<br /> ומובן ממשל בכוח [[הרצון]] מכוחות הנפש. כל עניינו של הרצון הוא הטיית הנשמה. ונמצא שכל מהותו הוא התפשתות הנשמה לחוץ. וכמו כן בגילוי הרצון מורגש מציאות הנשמה בגלוי ומיד כשמסתלקת הנשמה מאותו רצון אז מיד מתבטל הרצון. מה שאין כן לגבי שאר כוחות הנפש, לדומא מהשכל. גם אחרי הסתלכות הנשמה מהשכל נשאר קיים מה שהשכיל כבר. מה שאין כן בהרצון, שלא נשאר כלום ממנו{{הערה| המשך תרס&quot;ו <br /> בסוף ד&quot;ה ביום השמיני עצרת וגו' הראשון}}.<br /> <br /> כמו כן בחסידות מוסבר שבחינת 'מטי ולא מטי' היא השורש הראשון לזמן, מעין השייכות של מקיף הקרוב לעניין ה[[זמן]]{{הערה|צריך מקור}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עולמות]]</div>

יצחק בן אמוץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%98%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%98%D7%99&diff=645189 2023-11-22T11:03:24Z

<p>יצחק בן אמוץ: עריכה</p> <hr /> <div><br /> '''מטי ולא מטי''' (תרגום: נוגע ואינו נוגע ופירושו: מתפשט ואינו מתפשט) הוא המקור לבחינת [[רצוא ושוב]]. המשל מכוחות הנפש הוא בהרצון{{הערה|המשך ס&quot;ו ד&quot;ה ויכולו וגו'}}.<br /> <br /> ==ענינו==<br /> מטי ולא מטי הוא סדר התפשטות והמשכה( והשפעה ) של [[אור אין סוף]] לתוך העולמות. וכיוון שאא&quot;ס, כשמו כן הוא, בלי גבול, התפשטותו לעולמות הוא באופן שאינו בא בהתחלקות. אלא, תיכף עם המשכה יש הסתלכות, כי אם לא, ה[[כלים]]( והעולמות ) היו מתבטלים{{הערה|תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ד.}}, בהיותם נבדלים ממקורם. מה שאין כן רצו&quot;ש שעניינו הוא סדר קבלת החיות ( וסדר העבודה של ה[[מלאכים]] וה[[נשמות]]) של הנבראים מאא&quot;ס. ולכן הסדר הוא הפוך, בתחילה רצוא וביטול למקורו ואחר כך שוב והמשכה בעולמות. <br /> <br /> הסיבה לזה שהאור מסתלק מיד כשנמשך מובן מעניין אור{{הערה|אור התורה פרשת תרומה סוף עמוד א'שס&quot;ח}} הכלול במקורו.בראשית התגלות של האור ההאור עדיין כלול במקורו, וגם כשהוא נמשך ( כי הרי גם בגוף השמש נמצאה אור השמש ), הוא עדיין בהעלם במקורו ולכן אינו משתנה ממהות למהות אחר. ויוצא שגם כשהאור מתפשט( מטי ) אינה מתפשטת( לא מטי ) באופן שתשתנה למהות נפרדת ממקורה. מה שאין כן לגבי הנברא ( שמהותם הוא הייותם נבדלים ממקורם ) כשמסתלק ממציאותו מסתלק ממהותו להיות כלול במקורו. וכן הוא גם באור המתיישב בכלי. מאחר והכלי פועל שינוי בצורת ההתגלות של האור( היינו הגוון )האור, שמרגיש הריחוק ממקורו, משתוקק להסתלק ולהכלל במקורו{{הערה| ראה הערה 1}}. <br /> ===משל מכח הרצון===<br /> ומובן ממשל בכוח [[הרצון]] מכוחות הנפש. כל עניינו של הרצון הוא הטיית הנשמה. ונמצא שכל מהותו הוא התפשתות הנשמה לחוץ. וכמו כן בגילוי הרצון מורגש מציאות הנשמה בגלוי ומיד כשמסתלקת הנשמה מאותו רצון אז מיד מתבטל הרצון. מה שאין כן לגבי שאר כוחות הנפש, לדומא מהשכל. גם אחרי הסתלכות הנשמה מהשכל נשאר קיים מה שהשכיל כבר. מה שאין כן בהרצון, שלא נשאר כלום ממנו{{הערה| המשך תרס&quot;ו <br /> בסוף ד&quot;ה ביום השמיני עצרת וגו' הראשון}}.<br /> <br /> כמו כן בחסידות מוסבר שבחינת 'מטי ולא מטי' היא השורש הראשון לזמן, מעין השייכות של מקיף הקרוב לעניין הזמן{{הערה|צריך מקור}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עולמות]]</div>

יצחק בן אמוץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%98%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%98%D7%99&diff=645188 2023-11-22T11:03:06Z

<p>יצחק בן אמוץ: /* משל מכח הרצון */עריכה</p> <hr /> <div><br /> '''מטי ולא מטי''' (תרגום: נוגע ואינו נוגע ופירושו: מתפשט ואינו מתפשט) הוא המקור לבחינת [[רצוא ושוב]]. המשל מכוחות הנפש הוא בהרצון{{הערה|המשך ס&quot;ו ד&quot;ה ויכולו וגו'}}.<br /> <br /> ==ענינו==<br /> מטי ולא מטי הוא סדר התפשטות והמשכה( והשפעה ) של [[אור אין סוף]] לתוך העולמות. וכיוון שאא&quot;ס, כשמו כן הוא, בלי גבול, התפשטותו לעולמות הוא באופן שאינו בא בהתחלקות. אלא, תיכף עם המשכה יש הסתלכות, כי אם לא, ה[[כלים]]( והעולמות ) היו מתבטלים{{הערה|תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ד.}}, בהיותם נבדלים ממקורם. מה שאין כן רצו&quot;ש שעניינו הוא סדר קבלת החיות ( וסדר העבודה של ה[[מלאכים]] וה[[נשמות]]) של הנבראים מאא&quot;ס. ולכן הסדר הוא הפוך, בתחילה רצוא וביטול למקורו ואחר כך שוב והמשכה בעולמות. <br /> <br /> הסיבה לזה שהאור מסתלק מיד כשנמשך מובן מעניין אור{{הערה|אור התורה פרשת תרומה סוף עמוד א'שס&quot;ח}} הכלול במקורו.בראשית התגלות של האור ההאור עדיין כלול במקורו, וגם כשהוא נמשך ( כי הרי גם בגוף השמש נמצאה אור השמש ), הוא עדיין בהעלם במקורו ולכן אינו משתנה ממהות למהות אחר. ויוצא שגם כשהאור מתפשט( מטי ) אינה מתפשטת( לא מטי ) באופן שתשתנה למהות נפרדת ממקורה. מה שאין כן לגבי הנברא ( שמהותם הוא הייותם נבדלים ממקורם ) כשמסתלק ממציאותו מסתלק ממהותו להיות כלול במקורו. וכן הוא גם באור המתיישב בכלי. מאחר והכלי פועל שינוי בצורת ההתגלות של האור( היינו הגוון )האור, שמרגיש הריחוק ממקורו, משתוקק להסתלק ולהכלל במקורו{{הערה| ראה הערה 1}}. <br /> ===משל מכח הרצון===<br /> ומובן ממשל בכוח [[הרצון]] מכוחות הנפש. כל עניינו של הרצון הוא הטיית הנשמה. ונמצא שכל מהותו הוא התפשתות הנשמה לחוץ. וכמו כן בגילוי הרצון מורגש מציאות הנשמה בגלוי ומיד כשמסתלקת הנשמה מאותו רצון אז מיד מתבטל הרצון. מה שאין כן לגבי שאר כוחות הנפש, לדומא מהשכל. גם אחרי הסתלכות הנשמה מהשכל נשאר קיים מה שהשכיל כבר. מה שאין כן בהרצון, שלא נשאר כלום ממנו{{הערה| המשך תרס&quot;ו <br /> בסוף ד&quot;ה ביום השמיני עצרת וגו' הראשון}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עולמות]]</div>

יצחק בן אמוץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%98%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%98%D7%99&diff=645187 2023-11-22T11:02:37Z

<p>יצחק בן אמוץ: /* משל מכח הרצון */עריכה</p> <hr /> <div><br /> '''מטי ולא מטי''' (תרגום: נוגע ואינו נוגע ופירושו: מתפשט ואינו מתפשט) הוא המקור לבחינת [[רצוא ושוב]]. המשל מכוחות הנפש הוא בהרצון{{הערה|המשך ס&quot;ו ד&quot;ה ויכולו וגו'}}.<br /> <br /> ==ענינו==<br /> מטי ולא מטי הוא סדר התפשטות והמשכה( והשפעה ) של [[אור אין סוף]] לתוך העולמות. וכיוון שאא&quot;ס, כשמו כן הוא, בלי גבול, התפשטותו לעולמות הוא באופן שאינו בא בהתחלקות. אלא, תיכף עם המשכה יש הסתלכות, כי אם לא, ה[[כלים]]( והעולמות ) היו מתבטלים{{הערה|תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ד.}}, בהיותם נבדלים ממקורם. מה שאין כן רצו&quot;ש שעניינו הוא סדר קבלת החיות ( וסדר העבודה של ה[[מלאכים]] וה[[נשמות]]) של הנבראים מאא&quot;ס. ולכן הסדר הוא הפוך, בתחילה רצוא וביטול למקורו ואחר כך שוב והמשכה בעולמות. <br /> <br /> הסיבה לזה שהאור מסתלק מיד כשנמשך מובן מעניין אור{{הערה|אור התורה פרשת תרומה סוף עמוד א'שס&quot;ח}} הכלול במקורו.בראשית התגלות של האור ההאור עדיין כלול במקורו, וגם כשהוא נמשך ( כי הרי גם בגוף השמש נמצאה אור השמש ), הוא עדיין בהעלם במקורו ולכן אינו משתנה ממהות למהות אחר. ויוצא שגם כשהאור מתפשט( מטי ) אינה מתפשטת( לא מטי ) באופן שתשתנה למהות נפרדת ממקורה. מה שאין כן לגבי הנברא ( שמהותם הוא הייותם נבדלים ממקורם ) כשמסתלק ממציאותו מסתלק ממהותו להיות כלול במקורו. וכן הוא גם באור המתיישב בכלי. מאחר והכלי פועל שינוי בצורת ההתגלות של האור( היינו הגוון )האור, שמרגיש הריחוק ממקורו, משתוקק להסתלק ולהכלל במקורו{{הערה| ראה הערה 1}}. <br /> ===משל מכח הרצון===<br /> ומובן ממשל בכוח [[הרצון]] מכוחות הנפש. כל עניינו של הרצון הוא הטיית הנשמה. ונמצא שכל מהותו הוא התפשתות הנשמה לחוץ. וכמו כן בגילוי הרצון מורגש מציאות הנשמה בגלוי ומיד כשמסתלקת הנשמה מאותו רצון אז מיד מתבטל הרצון. מה שאין כן לגבי שאר כוחות הנפש, לדומא מהשכל. גם אחרי הסתלכות הנשמה מהשכל נשאר קיים מה שהשכיל כבר. מה שאין כן בהרצון, שלא נשאר כלום ממנו{{הערה| המשך תרס&quot;ו <br /> בסוף ד&quot;ה ביום השמיני עצרת וגו' הראשון}}.<br /> <br /> כמו כן בחסידות מוסבר שבחינת 'מטי ולא מטי' היא השורש הראשון לזמן, מעין השייכות של מקיף הקרוב לעניין הזמן{{הערה|צריך מקור}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עולמות]]</div>

יצחק בן אמוץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%98%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%98%D7%99&diff=645186 2023-11-22T11:02:03Z

<p>יצחק בן אמוץ: /* משל מכח הרצון */תיקון שגיעה</p> <hr /> <div><br /> '''מטי ולא מטי''' (תרגום: נוגע ואינו נוגע ופירושו: מתפשט ואינו מתפשט) הוא המקור לבחינת [[רצוא ושוב]]. המשל מכוחות הנפש הוא בהרצון{{הערה|המשך ס&quot;ו ד&quot;ה ויכולו וגו'}}.<br /> <br /> ==ענינו==<br /> מטי ולא מטי הוא סדר התפשטות והמשכה( והשפעה ) של [[אור אין סוף]] לתוך העולמות. וכיוון שאא&quot;ס, כשמו כן הוא, בלי גבול, התפשטותו לעולמות הוא באופן שאינו בא בהתחלקות. אלא, תיכף עם המשכה יש הסתלכות, כי אם לא, ה[[כלים]]( והעולמות ) היו מתבטלים{{הערה|תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ד.}}, בהיותם נבדלים ממקורם. מה שאין כן רצו&quot;ש שעניינו הוא סדר קבלת החיות ( וסדר העבודה של ה[[מלאכים]] וה[[נשמות]]) של הנבראים מאא&quot;ס. ולכן הסדר הוא הפוך, בתחילה רצוא וביטול למקורו ואחר כך שוב והמשכה בעולמות. <br /> <br /> הסיבה לזה שהאור מסתלק מיד כשנמשך מובן מעניין אור{{הערה|אור התורה פרשת תרומה סוף עמוד א'שס&quot;ח}} הכלול במקורו.בראשית התגלות של האור ההאור עדיין כלול במקורו, וגם כשהוא נמשך ( כי הרי גם בגוף השמש נמצאה אור השמש ), הוא עדיין בהעלם במקורו ולכן אינו משתנה ממהות למהות אחר. ויוצא שגם כשהאור מתפשט( מטי ) אינה מתפשטת( לא מטי ) באופן שתשתנה למהות נפרדת ממקורה. מה שאין כן לגבי הנברא ( שמהותם הוא הייותם נבדלים ממקורם ) כשמסתלק ממציאותו מסתלק ממהותו להיות כלול במקורו. וכן הוא גם באור המתיישב בכלי. מאחר והכלי פועל שינוי בצורת ההתגלות של האור( היינו הגוון )האור, שמרגיש הריחוק ממקורו, משתוקק להסתלק ולהכלל במקורו{{הערה| ראה הערה 1}}. <br /> ==משל מכח הרצון==<br /> ומובן ממשל בכוח [[הרצון]] מכוחות הנפש. כל עניינו של הרצון הוא הטיית הנשמה. ונמצא שכל מהותו הוא התפשתות הנשמה לחוץ. וכמו כן בגילוי הרצון מורגש מציאות הנשמה בגלוי ומיד כשמסתלקת הנשמה מאותו רצון אז מיד מתבטל הרצון. מה שאין כן לגבי שאר כוחות הנפש, לדומא מהשכל. גם אחרי הסתלכות הנשמה מהשכל נשאר קיים מה שהשכיל כבר. מה שאין כן בהרצון, שלא נשאר כלום ממנו{{הערה| המשך תרס&quot;ו <br /> בסוף ד&quot;ה ביום השמיני עצרת וגו' הראשון}}.<br /> <br /> כמו כן בחסידות מוסבר שבחינת 'מטי ולא מטי' היא השורש הראשון לזמן, מעין השייכות של מקיף הקרוב לעניין הזמן{{הערה|צריך מקור}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עולמות]]</div>

יצחק בן אמוץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%98%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%98%D7%99&diff=645162 2023-11-22T01:34:48Z

<p>יצחק בן אמוץ: עריכה</p> <hr /> <div><br /> '''מטי ולא מטי''' (תרגום: נוגע ואינו נוגע ופירושו: מתפשט ואינו מתפשט) הוא המקור לבחינת [[רצוא ושוב]]. המשל מכוחות הנפש הוא בהרצון{{הערה|המשך ס&quot;ו ד&quot;ה ויכולו וגו'}}.<br /> <br /> ==ענינו==<br /> מטי ולא מטי הוא סדר התפשטות והמשכה( והשפעה ) של [[אור אין סוף]] לתוך העולמות. וכיוון שאא&quot;ס, כשמו כן הוא, בלי גבול, התפשטותו לעולמות הוא באופן שאינו בא בהתחלקות. אלא, תיכף עם המשכה יש הסתלכות, כי אם לא, ה[[כלים]]( והעולמות ) היו מתבטלים{{הערה|תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ד.}}, בהיותם נבדלים ממקורם. מה שאין כן רצו&quot;ש שעניינו הוא סדר קבלת החיות ( וסדר העבודה של ה[[מלאכים]] וה[[נשמות]]) של הנבראים מאא&quot;ס. ולכן הסדר הוא הפוך, בתחילה רצוא וביטול למקורו ואחר כך שוב והמשכה בעולמות. <br /> <br /> הסיבה לזה שהאור מסתלק מיד כשנמשך מובן מעניין אור{{הערה|אור התורה פרשת תרומה סוף עמוד א'שס&quot;ח}} הכלול במקורו.בראשית התגלות של האור ההאור עדיין כלול במקורו, וגם כשהוא נמשך ( כי הרי גם בגוף השמש נמצאה אור השמש ), הוא עדיין בהעלם במקורו ולכן אינו משתנה ממהות למהות אחר. ויוצא שגם כשהאור מתפשט( מטי ) אינה מתפשטת( לא מטי ) באופן שתשתנה למהות נפרדת ממקורה. מה שאין כן לגבי הנברא ( שמהותם הוא הייותם נבדלים ממקורם ) כשמסתלק ממציאותו מסתלק ממהותו להיות כלול במקורו. וכן הוא גם באור המתיישב בכלי. מאחר והכלי פועל שינוי בצורת ההתגלות של האור( היינו הגוון )האור, שמרגיש הריחוק ממקורו, משתוקק להסתלק ולהכלל במקורו{{הערה| ראה הערה 1}}. <br /> ==משל מכח הרצון==<br /> ומובן ממשל בכוח [[הרצון]] מכוחות הנפש. כל עניינו של הרצון הוא הטיית הנשמה. ונמצא שכל מהותו הוא התפשתות הנשמה לחוץ. וכמו כן בגילוי הרצון מורגש מציאות הנשמה בגלוי ומיד כשמסתלקת הנשמה מאותו רצון אז מיד מתבטל הרצון. מה שאין כן לגבי שאר כוחות הנפש, לדומא מהשכל. גם אחרי הסתלכות הנשמה מהשכל נשאר קיים מה שהשכיל כבר. מה שאין כן בהרצון, שלא נשאר כלום ממנו{{הערה| המשך תרס&quot;ו <br /> בסוף ד&quot;ה ביום השמיני עצרת וגו' הראשון}}.<br /> <br /> כמו כן בחסידות מוסבר שבחינת 'מטי ולא מטי' היא השורש הראשון לזמן{{הערה|צריך מקור. אבל היות רצו&quot;ש ענין הזמן שלמעלה( ראה בהתחלת מה שנסמן בהערה 1 ) יתכן}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עולמות]]</div>

יצחק בן אמוץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%98%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%98%D7%99&diff=645161 2023-11-22T01:32:27Z

<p>יצחק בן אמוץ: הוספת מקור, ניסוח, הרחבה</p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> {{מלאכים}}'''מטי ולא מטי''' (תרגום: נוגע ואינו נוגע ופירושו: מתפשט ואינו מתפשט) הוא המקור לבחינת [[רצוא ושוב]]. המשל מכוחות הנפש הוא בהרצון{{הערה|המשך ס&quot;ו ד&quot;ה ויכולו וגו'}}.<br /> <br /> ==ענינו==<br /> מטי ולא מטי הוא סדר התפשטות והמשכה( והשפעה ) של [[אור אין סוף]] לתוך העולמות. וכיוון שאא&quot;ס, כשמו כן הוא, בלי גבול, התפשטותו לעולמות הוא באופן שאינו בא בהתחלקות. אלא, תיכף עם המשכה יש הסתלכות, כי אם לא, ה[[כלים]]( והעולמות ) היו מתבטלים{{הערה|תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ד.}}, בהיותם נבדלים ממקורם. מה שאין כן רצו&quot;ש שעניינו הוא סדר קבלת החיות ( וסדר העבודה של ה[[מלאכים]] וה[[נשמות]]) של הנבראים מאא&quot;ס. ולכן הסדר הוא הפוך, בתחילה רצוא וביטול למקורו ואחר כך שוב והמשכה בעולמות. <br /> <br /> הסיבה לזה שהאור מסתלק מיד כשנמשך מובן מעניין אור{{הערה|אור התורה פרשת תרומה סוף עמוד א'שס&quot;ח}} הכלול במקורו.בראשית התגלות של האור ההאור עדיין כלול במקורו, וגם כשהוא נמשך ( כי הרי גם בגוף השמש נמצאה אור השמש ), הוא עדיין בהעלם במקורו ולכן אינו משתנה ממהות למהות אחר. ויוצא שגם כשהאור מתפשט( מטי ) אינה מתפשטת( לא מטי ) באופן שתשתנה למהות נפרדת ממקורה. מה שאין כן לגבי הנברא ( שמהותם הוא הייותם נבדלים ממקורם ) כשמסתלק ממציאותו מסתלק ממהותו להיות כלול במקורו. וכן הוא גם באור המתיישב בכלי. מאחר והכלי פועל שינוי בצורת ההתגלות של האור( היינו הגוון )האור, שמרגיש הריחוק ממקורו, משתוקק להסתלק ולהכלל במקורו{{הערה| ראה הערה 1}}. <br /> ==משל מכח הרצון==<br /> ומובן ממשל בכוח [[הרצון]] מכוחות הנפש. כל עניינו של הרצון הוא הטיית הנשמה. ונמצא שכל מהותו הוא התפשתות הנשמה לחוץ. וכמו כן בגילוי הרצון מורגש מציאות הנשמה בגלוי ומיד כשמסתלקת הנשמה מאותו רצון אז מיד מתבטל הרצון. מה שאין כן לגבי שאר כוחות הנפש, לדומא מהשכל. גם אחרי הסתלכות הנשמה מהשכל נשאר קיים מה שהשכיל כבר. מה שאין כן בהרצון, שלא נשאר כלום ממנו{{הערה| המשך תרס&quot;ו <br /> בסוף ד&quot;ה ביום השמיני עצרת וגו' הראשון}}.<br /> <br /> כמו כן בחסידות מוסבר שבחינת 'מטי ולא מטי' היא השורש הראשון לזמן{{הערה|צריך מקור. אבל היות רצו&quot;ש ענין הזמן שלמעלה( ראה בהתחלת מה שנסמן בהערה 1 ) יתכן}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עבודת המלאכים]]</div>

יצחק בן אמוץ