חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:יעקב מאיר קוביטשעק

2022-09-10T18:12:13Z

יעס12: יצירת דף עם התוכן "http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34927 יש פה תמונה שלו, אני אשמח אם יתנו לי הרשאה לעלות תמונות~~~"

http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34927 יש פה תמונה שלו, אני אשמח אם יתנו לי הרשאה לעלות תמונות[[משתמש:יעס12|יעס12]] - [[שיחת משתמש:יעס12|שיחה]], 18:12, י"ד באלול, ה'תשפ"ב

שלמה זלמן פאפירין

2022-09-10T18:07:48Z

יעס12:

הרב '''שלמה זלמן פאפירין''' (?-[[תרל"ה]]) היה רב ומורה צדק בעיירות החסידיות [[וליז']], [[ליעפלי]] ו[[קריסלבה]] בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

==תולדות חיים==
בן ר' הלל. חתנו של החסיד ר' [[שלמה פריידס]] מ[[שקלוב]] מחסידי [[אדמו"ר הזקן]]. גיסו של [[המהרי"ל מקאפוסט]].

שלמה זלמן היה גדול בתורה ויראה וחסידות, מקושר מאוד ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאחר הסתלקותו התקשר לבנו [[המהרי"ל מקאפוסט]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=273 בית רבי ח"ג פרק י.]}}. היה רב ב[[וליז']] וב[[ליעפלי]]. בהיותו ברבנות בליעפלי היתה פעם אחת מחלוקת בינו לבין רב אחר ושלחו הדבר לאדמו"ר הצמח צדק והסכים עמו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/3/202/3.htm שו"ת צמח צדק אבה"ע סימן קצט].}}.

הסכמה ממנו הדפסה בספר [[לקוטי תורה]] זיטאמיר תר"ח{{הערה|גביית עדות ממנו נדפסה ב[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13480&st=&pgnum=41 קובץ יגדיל תורה נ.י. חמ"ג עמ' שסד.]}}.

אחר כך היה רב ב[[קריסלבה]]. נפטר בשנת [[תרל"ה]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1613&st=&pgnum=171 מפתחות לצמח צדק עמ' קסט.]}} ושם מנוחתו כבוד.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]

דוגמה חיה

2022-09-10T18:05:27Z

יעס12:

[[קובץ:דוגמא חיה.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]]: '''הקדוש ברוך הוא נתן לה (בתוככי כלל אחינו בני ישראל שיחיו) שליחות להחזיק היהדות בסביבתה על ידי שיהיה ביתם ואורח חייהם דוגמא חיה בזה, ובודאי שנתן לה כל הכוחות הדרושות על זה למלאותה ומתוך שמחה. ותתחיל בזה ותצליח {{ש}} להקל על כל הנזכר לעיל כדאי שיהיה לה משרה חלקית (בחינוך וכיוצא בזה)''']]
דוגמה חיה הוא כינוי לצורת חינוך בדמות דוגמה אישית בה המחנך מתנהג בצורה מסוימת ועל ידי כך הוא משפיע על המחונך לנהוג גם כן כך.
דרך חינוך זאת היא עיקרת ומרכזית וההשפעה שלה היא וגדולה ורחבה ונוגעת הן להמחזיקים במשרה חינוכית, להורים ולכל אדם הרוצה להשפיע כל סביבתו.

==חשיבות הנהגה שתהווה דוגמה חיה==
שתי דרכים בחינוך, האחת הפשוטה היא באמצעות דיבור, ללמד ולהדריך בדברים היוצאים מהלב, והשניה היא באמצעות דוגמה חיה. רבותינו נשיאינו עצמם נקטו ב-2 דרכים אלו, כאשר היו מהם שעיקר פעולתם היתה על ידי אמירת דברי תורה והדרכת החסידים, ומהם שעיקר דרך חינוכם היתה באמצעות מעשה בפועל, דבר המודגש במיוחד אצל אדמו"ר הזקן שפשט בעצמו את הטלית בעיצומו של יום הכיפורים והפסיק את התפילה כדי לעזור ליולדת בקצה העיר, חטב עבורה עצים ובישל מרק, וזהו החידוש של אדמו"ר הזקן, שהדוגמה חיה במעשה בפועל, חשובה יותר מכל הדברים, אפילו תפילה של רבי ביום הכיפורים{{הערה|התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 625. ספר המאמרים מלוקט חלק א' עמוד ז.}}.

הדבר אמור לא רק בעניני יראת שמים, אלא גם בהנחלת מידות טובות, כדברי אדמו"ר הריי"צ שבדרך כלל משוחחים ילדים ביניהם ועם חבריהם וחברותיהם בהתאם למה ששומעים מהוריהם בבית, אשר לכן על ההורים לנהוג בהנהגת דרך ארץ יפה ועדינה, כפי שמלמדת אותנו התורה הקדושה, כדי שתהיה לילדים דוגמה חיה, יפה ואמיתית{{הערה|לקוטי דיבורים עמוד 1185.}}, וכן ב[[שלום בית]], כפי שכותב הרבי שיש לנקוט בגישה ידידותית ולהתנהג באופן של דוגמה חיה{{הערה|אגרות קודש חלק יד עמוד עה.}}, וזה משפיע באופן החזק ביותר על נפש הילד{{הערה|שם=תשדמ|התוועדויות ה'תשד"מ חלק ג' עמוד 1533.}}.

הרבי התבטא כי בנוגע להורים לילדים ב[[גיל הנעורים]] יש חשיבות מיוחדת שההורים ישקפו דוגמא חיה של חיי משפחה יהודיים מלאים, כיון שדווקא שנים אלו מעצבות את ההכנה לחיי משפחה{{הערה|ממכתב ו' טבת תשל"ז. נדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1845 עמוד 6.}}.

כך התבטא הרבי גם בנוגע להורים של [[אימוץ|ילדים מאומצים]], שהשפעה ההורים על הבן המאומץ היא רק באופן של דוגמה חיה{{הערה|ממכתב ד' מר חשון תשל"ג, תרגום מרוסית (מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1865 עמוד 6.}}.

הרבי עצמו נקט בגישה זו, כאשר שיגר קבוצות של [[התלמידים השלוחים]] שמטרתם העיקרית היא להשתלב בסדרי הלימוד של הישיבה, וכבחורים מבוגרים, להראות לתלמידים הצעירים יותר דוגמה חיה של תלמיד בתומכי תמימים השקוע בלימוד התורה מתוך שקידה והתמדה. כך התבטא הרבי גם אודות הצלחת עבודתם של [[השלוחים]], "שעבודת השליחות של חסידי חב"ד שנעשית מתוך גישה נכונה של כנות ואהבה אמיתית, ובד בבד על ידי הוראת דוגמא חיה - הוכחה כמוצלחת מאוד"{{הערה|ממכתב כ"ד תשרי תשל"ח (מתורגם), כפר חב"ד 1884 עמוד 9.}}, וכך התבטא הרבי גם באופן אישי כהדרכה לשלוחים{{הערה|ראו לדוגמא דברי הרב לרב [[יוסף יצחק גורדון]] שהצלחתו תלויה בכך שיהיה דוגמא חיה לאחרים.}}.

בתקופת משפט הספרים הוסיף הרבי והתבטא אודות רבותינו נשיאינו עצמם, שעיקר שליחותו הנפשית של האדמו"ר היא לנהל ולעודד את עדת החסידים, '''ולהראות בזה דוגמה חיה''' עד כדי מסירות נפש בפועל.

הגעה למדרגה זו
חסידים דייקו שהרבי מעולם לא התבטא בלשון 'דוגמא אישית', וציין דווקא את הביטוי 'דוגמא חיה' שהמשמעות שלו היא שהאדם צריך אכן לחיות את דרך החיים אותה הוא רוצה להנחיל, ולא רק מצד התפקיד אותו הוא מייצג, אלא כדרך חיים.

==לקריאה נוספת==
*הרב אריה קירשנזפט, '''בין דוגמה אישית לדוגמה חיה''', שבועון בית משיח 1291 עמוד 51

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/122506 מכתב ברכה והדרכה מהרבי לרב גופין, הוראה להיות דוגמא חיה]''', באתר בית המכירות קדם

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חינוך]]
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]

שיחה:עדות המזרח

2022-09-10T18:01:57Z

יעס12: יצירת דף עם התוכן "לכאורה צריך לעשות ה]ניה ליהדות ספרד, לא?~~~"

לכאורה צריך לעשות ה]ניה ל[[יהדות ספרד]], לא?[[משתמש:יעס12|יעס12]] - [[שיחת משתמש:יעס12|שיחה]], 18:01, י"ד באלול, ה'תשפ"ב

שיחה:חיים אשר זעליג סלומון

2022-09-05T20:43:17Z

יעס12: /* ספר החסידים */ פסקה חדשה

נראה לי ש[http://old2.ih.chabad.info/n/image_gen/cache/5d1ad1d3ee453b0f6d9790865ac2edb8.jpg זו תמונה יותר ברורה], מתוך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81840 הגלריה הזו]. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:32, ג' בשבט, ה'תשפ"ב 20:32, 5 בינואר 2022 (UTC)
:נכון, יש מקום לשניהם ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:40 • ג' בשבט ה'תשפ"ב
::בוצע. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:22, ד' בשבט, ה'תשפ"ב

== ספר החסידים ==

הכרטיס שלו בספר החסידים. https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/15_055.jpg[[משתמש:יעס12|יעס12]] - [[שיחת משתמש:יעס12|שיחה]], 20:43, ט' באלול, ה'תשפ"ב

חיים אשר זעליג סלומון

2022-09-05T20:39:40Z

יעס12:

[[קובץ:חיים אשר זעליג סלומון 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב סלומון צועד ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] של ילדי תשב"ר בכיכר השבת בירושלים. (תשע"ד)]]
הרב '''חיים אשר זעליג סלומון''' (תש"ה - [[י"א שבט]] [[תשפ"א]]) היה איש חינוך, מאנשי קהילת [[שיכון חב"ד ירושלים]]. בעברו שימש כמנהל בית הספר החב"די ב[[קריית גת]], וכחבר הנהלת בית הספר [[בית חנה (ירושלים)|בית חנה]] ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב יוסף אריה לייב ולאמו מרת זהבה זלאטע פעסיל סלומון, ונקרא על שם סבו מצד אמו, ר' חיים אשר זעליג צוובנר.

משפחתו נמנית על גזע בעלי היחס, כצאצאים לרבי אברהם שאג הרב מקויברסדורף, ולרב [[ישעיהו אורנשטיין]]. מצד אביו הוא היה צאצא של ר' שלמה זלמן צורף, מתלמידי הגר"א שעלו לארץ לפני למעלה מ 200 שנה. נכדו היה הרב יואל משה סלומון, מבוני ירושלים בכלל ובית כנסת החורבה במיוחד ולאחר מכן ממקימי המושבה פתח תקוה.

לקראת חג הפסח [[תשכ"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בעודו בחור קודם חתונה, הצטרף לצוות החינוכי של בית הספר חב"ד ב[[קריית גת]], שם גם שודך עם רעייתו מרת אסתר, לבית שטארק.

כעבור מספר שנים ששימש במהלכם כמנהל בית הספר, עבר להתגורר ב[[ירושלים]], והצטרף לצוות החינוכי של בית הספר [[בית חנה (ירושלים)|בית חנה]] בעיר, ומאוחר יותר מונה לשמש כראש מערך הבחינות בבית הספר, המונה עשרות כיתות.

[[קובץ:אשר סלומון.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אשר סלומון משתתף ב[[כינוס תורה]] שבארגונו, בבית-הכנסת חב"ד "היכל לוי יצחק" בשיכון חב"ד בירושלים.]]
נמנה על הפעילים המשמעותיים ביוזמות שהופעלו על ידי סניף [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]], והיה ממונה בעצמו על מגוון יוזמות של חסידי חב"ד בירושלים, ביניהם – ייסוד וניהול [[כינוס תורה|כינוסי תורה]] בחגים ומועדים, כפי הוראת הרבי, וכחבר בוועדה המארגנת של חגיגות [[סיום הרמב"ם]].

שימש כחבר בעמותת 'אחדות רעים', וקופת גמילות חסדים 'שמח נפש' שעל ידי [[כולל חב"ד]].

נפטר מנגיף ה[[קורונה]] בגיל 76, ב[[י"א שבט]] [[תשפ"א]].

==משפחתו==
*בנו, הרב אהרן סלומון – [[נחלת הר חב"ד]].
*בתו, מרת רחל לאה, רעיית הרב דניאל הלפרין, [[טורונטו]], [[קנדה]].
*בתו, מרת נחמה דינה, רעיית הרב [[קלמן סגל]], שליח הרבי למעש, ישראל.
*בתו, מרת חנה, רעיית הרב [[דב אקסלרוד]] שליח הרבי צ'רקסי, אוקראינה.
*בתו, מרת דבורה, רעיית הרב אוריאל ריבקין, שליח הרבי טמפה, [[פלורידה]].
*בתו, מרת רבקה, רעיית הרב חיים מאיר סטיגמן, [[קראון הייטס]], [[ברוקלין]].

{{מיון רגיל:סלומון, אשר זעליג}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]

משה מוסקוביץ'

2022-07-31T12:27:16Z

יעס12: בהתחשב בכך שהוא כבר חזר, יש למה להכניס את הפסקה הזאת?

[[קובץ:מוסקוביץ'.jpg|250px|ממוזער|הרב מוסקוביץ']]
הרב '''משה מוסקוביץ'''' (יליד [[תשכ"ד]], 1964) הוא שליח הרבי והרב הראשי ל[[חרקוב]] שב[[רוסיה]].
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשכ"ד]] ב[[וונצואלה]] למשפחה חרדית ניצולי שואה. למד בישיבת טלז שבקליבלנד, ולאחר מכן כשנפתחה במדינתו ישיבה חב"דית, הוא עבר ללמוד שם. בישיבה החב"דית הוא התקרב ל[[חסידות חב"ד]], וב[[אלול]] [[תשמ"א]] נסע לראשונה ל[[רבי]]. בשנת [[תשמ"ב]] למד ב[[ישיבת אור אלחנן חב"ד]].

בשנת [[תשמ"ג]] נסע כתלמיד - שליח לוונצואלה למשך שנתיים. בשנת [[תשמ"ה]] היה שליח בישיבה בלונדון, ובין השנים [[תשמ"ו]] - [[תש"נ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] וב[[כולל]] השכונתי.

לאחר נישואיו יצא ב[[שליחות]] הרבי לעיר [[חרקוב]], שם משמש כשליח הרבי ורבה הראשי של העיר.

==לקריאה נוספת==
*[[שלום מגידמן]], '''אם רוצים להיות אצל הרבי צריכים להיות שלוחים''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1969, עמ' 28 - 34.
{{מיון רגיל:מוסקוביץ', משה}}
[[קטגוריה:שלוחים באוקראינה]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]][[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

יעקב פלס

2022-07-30T19:36:08Z

יעס12:

[[קובץ:יעקב פלסPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יעקב פלס]]
[[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את [[מפתח העיר]] [[קריית גת]] לרבי]]
ר' '''ר' יענק'ל פלס''' ([[תרפ"ג]] - [[תשס"ג]]) היה עסקן חסידי רב פעלים, החל בקבלת פני העולים החדשים בשנות הכ"פים, ממשיך בהקמת ישיבת '[[תומכי תמימים]]' בקריית גת וכן את ישיבת '[[אחי תמימים ראשון לציון]]', וכלה בפעולותיו בשנים האחרונות להפיץ שם שמים בכל מקום ומקום.

==תולדות חיים==
ר' יענקל'ה נולד בשנת [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] טלנשט שבבסרביה (שטח שעבר בתקופות שונות בין השלטונות הרומניים והרוסיים, עד לנפילת ברית-המועצות אז הסתפח לרפובליקת מולדובה) לאביו הרב טוביה ולאמו מרת פרומה. הרב פלס קיבל חינוך על טהרת הקודש בבית הכנסת המקומי שבעיירתו. כשבגר, נסע לקישינב, שם הייתה ישיבה גדולה, ושם למד במשך מספר שנים.

זמן קצר לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נסגרה הישיבה בקישנב, שם למד, והוא חזר לבית הוריו בטלנשט. אולם זמן קצר לאחר מכן, פרצה המלחמה, והסובייטים כבשו את אזור מגוריו. בעקבות זאת החל לנדוד בדרכים מעיר לעיר, כדי למצוא מקלט לנפשו. מאורעות המלחמה הביאו אותו עד ל[[סיביר]] הרחוקה, שם שהה עד סוף ימי המלחמה. ב[[סיביר]] עבד בהקמת בתי חרושת שהועברו ממרכזה של רוסיה.

הרב פלס זכה לצאת מהתופת, ולצאת את עמק הבכא. הוא הבריח יחד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] את גבול [[רוסיה]] והגיע אל העיר סירעט שברומניה, ומשם המשיך לנדוד עד שהגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר יחד עם ר' זושא את הרב [[זלמן לוין]] אשר קירבם ל[[חסידות חב"ד]]. למרות היותו שבור ורצוץ, פעל במחנה העקורים יחד עם ר' זושא ור' זלמן למען תורת ישראל. הוא הקים בית כנסת, ודאג לשיעורי תורה למבוגרים.

על פעולותיו כתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהשיב לו במכתב תשובה, ובין השאר כתב לו "אודה לה' על חסדו הגדול אשר הציל אתכם מיד הזדים, ומברך אני אתכם בברכת מזל טוב מזל טוב". בהמשך המכתב מציין הרבי הריי"צ: {{ציטוטון|בטח תתאמצו למלא השליחות הקדושה אשר השי"ת מסר לכם בחיזוק התורה והיהדות בכלל, והחינוך הכשר בפרט, וליבכם יהיה חזק בבטחון בה' אשר ימלא לכם את כל מחסורכם בגשמיות וברוחניות}}.

לאחר שהות של כחצי שנה באיטליה, ארגן הרב פלס קבוצה בת חמישים אנשים בשם "לב אריה", ועלה [[ארץ הקודש|ארצה]] באניה 'וינגייט' שלמים קיבלה את השם 'ברכה פולד'. באוניה היו גם שני ידידיו ר' זושא ור' זלמן. באונייה נשבעו שלושתם כי מטרת עלייתם לארץ-הקודש היא לעסוק בחינוך ילדי ישראל. היה זה שלושה שבועות לפני חג החרות תש"ו.

עם בואו לארץ נכנס ללמוד בישיבת חב"ד בתל אביב אצל הרב [[חיים שאול ברוק]], ובזמנו הפנוי החל לעסוק במרץ בלתי-נלאה בקירוב ילדים ובני-נוער, מתוך מחנות עולים והמעברות, לתורה ומצוות.

לאחר נישואיו עם מרת [[רחל (לבית מלוב)]] הקים את ביתו בתל אביב ועסק רוב ימיו בחינוך. הוא החל זאת בעבודת הוראה בבית הספר 'סיני', ומאז מסר את עצמו לחינוכם של ילדי ונערי ישראל לתורה ומצוות.

==פעילותו==
לאחר ששמע כי [[הרבי]] כותב לעסקני חב"ד בארץ מכתבים תכופים ובהם דרישה חד משמעית שהפעילות החב"דית צריכה להתרחב יותר ויותר, התחיל לפעול במרץ, ומאז, במשך שנים רבות כיתת רגליו ממושב למושב, מקיבוץ לקיבוץ ומעיר לעיר מהצפון עד לדרום להפצת היהדות ומעיינות החסידות.

פעילותו הממוסדת הראשונה הייתה בהקמת ישיבת '[[אחי תמימים]]' חב"ד בראשון-לציון. לאחר מכן החל לבנות את ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] (בשנת תשי"ט).

כאשר ביקר הרב פלס בפעם הראשונה אצל הרבי בשנת תשכ"ב, כיבד אותו הרבי באופן נדיר ביותר לדבר בפני הציבור. הרב פלס עלה על הבמה ואמר מילים קצרות "הרבי הצליח לשבור את כל המחיצות בין יהודי ליהודי". קהל החסידים ראה בחוש כיצד הדברים גרמו נחת רוח עצום לרבי. מאז קיבל על עצמו הרב פלס לפעול לשבירת כל המחיצות בין יהודי ליהודי, מתוך מטרה ברורה לזרז ולהביא להתגלותו של [[משיח]] צדקנו

הרב פלס היה הראשון בהיסטוריה שפעל להביא לרבי מפתח של עיר בישראל - מנהג שהפך במשך השנים לנפוץ. כיון שעסק רבות בענייני הישיבה בקריית גת, רקם מערכת קשרים הדוקה עם ראש העיר דאז מר גדעון נאור, ור' יעקב שכנעו להעניק את מפתח העיר לרבי. בטקס רב רושם שהתקיים בח"י [[אלול]] תשכ"ב, העניק ראש העיר את המפתח לידי הרב פלס, שזמן קצר לאחר מכן [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]].
בהגיעו לבית חיינו נכנס אל הרב חודקוב בשאלה האם למסור את המפתח אליו או ישירות אל הרבי ביחידות. הרב חודקוב השיב לו-בהוראה מגבוה- כי ימסור אותו בעיצומה של [[התוועדות עם הרבי]], קבל עם ועולם. לצורך כך אף הוזמן צלם מיוחד שתיעד את האירוע המיוחד והנדיר שברבות השנים הפך לתדיר. הרבי קיבל את המפתח בקורת רוח מרובה.

==עם הרבי==

הרב פלס זכה לקירובים מיוחדים מהרבי, ובין השאר ביקשו הרבי כמה פעמים לקרוא ולשיר את שיריו במעמד אלפי חסידים בהתוועדויות שערך. כאשר הרבי קיבל את ספר השירים שלו "אחרי מלחמת יום הכפורים" שלח לרב פלס סכום של אלף דולר כהשתתפות בהוצאות. רק אנשים מעטים זכו לתגובות חמות מעין זו.

בספרו זה רמז הרב פלס על כך שהרבי הוא האיש שעתיד להתגלות כמשיח וכגואל לעם ישראל, עוד הרבה בטרם החל הענין להתגלגל בגלוי בקרב אנ"ש חסידי חב"ד. למעשה הרב פלס הוא הראשון שפרסם ענין נשגב זה ואף קיבל על כך את הסכמתו וברכתו של הרבי על ידי ההשתתפות בהוצאת הספר לאור עולם.

לפני [[ג' תמוז תשנ"ד]] אף פרסם פתק בנושא זהותו של המלך המשיח: "מאחר שזכינו בדורנו זה ל[[נשמה]] כה גדולה, בבחינת 'לך דומיה תהלה', יהודי שכל התנהגותו, כל חייו הם למעלה מדרך הטבע, ורואים בו כל המעלות שהרמב"ם מפרט איך צריך להיראות משיח, גם שמו ויחוסו ממלכות בית דוד, לכן אנו מתפללים ומתחננים לפני [[הקב"ה]] שיזרז את התגלותה של [[נשמה]] זו..."

בשנת תשמ"ח, זמן קצר לאחר פטירתה של [[הרבנית חיה מושקא]], עמד הרב פלס ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הגדולה מול פני הקודש, והכריז בפאתוס האופייני לו כי היות והרבי הוא זה שעומד להתגלות בתור משיח, הרי כעת הדבר תלוי בנו, החסידים, ואנו צריכים לבקש ממנו להתגלות...

==פטירתו==

ב[[כ"ב שבט]] [[תשס"ג]] - [[שבת קודש]] פרשת 'יתרו', השתתף בשיעור חסידות שהתקיים ב'בית נחום יצחק' ב[[כפר חב"ד]]. עם תום השיעור חזר לבית חתנו הרב מנחם פרלשטיין, שם התגורר לאחר פטירת רעיתו. הוא הלך לנוח ולא קם משנתו.

==משפחתו==
'''בנו''':
*הרב [[טוביה פלס]] מכפר-חב"ד.
'''חתניו''':
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - מראשי ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[אברהם גולדברג]] - ממנהלי '[[בית חנה]]' בצפת.
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
*הרב [[מנחם פרלשטיין]] כפר-חב"ד - יו"ר ארגון "אור חב"ד"-את"ה המרכזי באה"ק.

==חיבוריו==
*'''על הרי הגליל'''
*'''אחרי מלחמת יום הכיפורים'''
"הנדר - מסיביר למירון" (תולדות חייו. עורך: יואב ישראלי). בהוצ' "ופרצת", כפ"ח תשנ"ה.

==לקריאה נוספת==
*חיים זילברמן, '''חסיד ישיש וצעיר''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 401 עמוד 40
{{מיון רגיל: פלס יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]
[[קטגוריה:משפחת לבקיבקר]]

חיים יעקב שלאמע

2022-07-30T19:31:33Z

יעס12:

[[קובץ:חיים יעקב שלאממע.jpg|ממוזער|הרב שלאמע]]
הרב '''חיים יעקב שלאמע שליט"א''' (יליד שנת [[תרפ"ט]], 1929) זקן דייני ורבני אירופה, רב ואב"ד ק"ק עדת ישראל פאריש ואב"ד איחוד הרבנים צרפת.
.
==תולדות חיים==
[[קובץ:חיים יעקב שלאמע.jpg|ממוזער|הכרטיס של הרב שלאמע שמילא עבור [[ספר החסידים]]]]
[[קובץ:בד"צ איחוד הרבנים למהדרין.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל בד"צ איחוד הרבנים למהדרין, בראשות הרב שלאממע]]
נולד ב[[ט"ו סיון]] [[תרפ"ט]] בסוורן שבעלזאס, לאביו ר' אריה זאב ולאמו מרת שיינדל שלאממע.

משהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בשנת [[תש"ד]] במונטרה שבשוויץ, ובשנת תש"ח נכנס ללמוד בישיבה גייטסהייד שבאנגליה שם למד עד שנת [[תשי"ב]] והיה לחברותא של הגאון הרב יצחק טוביה וויס לימים גאב"ד העדה החרדית.

לאחר חתונתו עם מרת דניאל בת החבר שמואל הכהן ומרת רבקה, התיישב ב[[צרפת]], ובשנת תשי"ח מונה על ידי הרבי לעמוד בראשות סמינר [[בית רבקה צרפת|בית רבקה ביער]]. אף שלא נמנה באותה שעה על חסידי חב"ד, עמד כבר אז בקשרי מכתבים עם הרבי, והרבי העיד עליו שכפי שמשתמע מחלופת המכתבים הוא בעל [[יראת שמים]], נוטה לחמימות חסידית, ושייך לחינוך, ומטעמים אלו כתב הרבי שמתאים למנותו לתפקיד זה{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/01/5e317a1cd9ea7_1580300828.pdf תשורה 'בא כח' חלק שני אגרת שנב].}}.

בשנת תשכ"ח קיבל הצעה של משרת רבנות, והרבי כתב לו באריכות על שלילת ההצעה לעזוב את שדה החינוך בו הצליח עבור משרת רבנות{{הערה|1=[http://teshura.com/Gorodetsky%20-%20BM%20-%20Marcheshvan%2026%2C%205776.pdf תשורה 'בא כח' חלק ראשון אגרת ריט].}}.

לקראת חג השבועות תשל"ז היה לראשונה אצל הרבי ונכנס ל[[יחידות]] ארוכה שנמשכה כשעה. במהלך ביקורו ישב במהלך ההתוועדויות בסמיכות למקום מושבו של הרבי, וזכה לקירובים מיוחדים {{הערה|1=[https://chabadinfo.com/wp-content/uploads/2021/01/Teshura-Liberow-Braun.pdf תשורה ליברוב ברוין עמוד 52].}}.

עמד עם הרבי בקשרי מכתבים רצופים, והרבי שיבח את עבודתו ואף העניק לו הדרכות שונות בנוגע לניהול הסמינר ונושא החינוך {{הערה|ראו לדוגמא לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 447.}}.כמו כן עבד יחד עם הלשכה ובמיוחד עם ב"כ של הרבי הרב בנימין אליהו גורודצקי ז"ל והמזכיר של הלשכה הרב רפאל וילישאנסקי ז"ל בתרגום מכתבים כללים שהרבי היה שולח ואותם היה מתרגם אותם הרב שלאמע שליט"א בצרפתית. כמו כן תרגם את שיחות לנוער בצרפתית במשך הרבה שנים, וכן ספרי מרכז לעניני חינוך (מל"ח) וספרי קה"ת שתורגמו על ידו בצרפתית. כאשר בקשו לתרגם בצרפתית ספר הלכות טהרת המשפחה עבור חסידי חב"ד שיצא בהוראת הרבי על ידי הכולל שתחת מזכירות הרבי והודפס בעברית ובאנגלית על ידי קה"ת. הרבי הסכים רק אם העבודה תעשה על ידי הרב שלאמע כי הנ"ל יודע היטב השפה וגם אופן התרגום ומעל הכל הוא מורה הוראה ופוסק.

בשנת [[תשמ"א]] פרש מתפקידו כמנהל 'בית רבקה' ופנה לעולם הרבנות והדיינות.

עם פרישתו מונה כרב ואב"ד ק"ק עדת ישראל פאריש, ובו עסק ברבנות ובדיינות.
בשנת תש"ס ועד היום ישב בהתחלה כחבר בי"ד ואח"כ כאב"ד בבית הדין איחוד הרבנים צרפת.

כיום נחשב לזקן הרבנים והדיינים באירופה, ועומד כנשיא הבית דין איחוד הרבנים צרפת.

==משפחתו==
*בתו מרת מרים
*בנו, ר' שמואל אשר שלאממע
*בנו, ר' דוד שלאממע

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/TL9/9453_001.jpg מלווה את הפרזידנט שז"ר בביקורו בסמינר]'''
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/TL10/10206_001.jpg בתצלום קבוצתי עם התלמידות]'''{{*}} '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/TL9/9442_001.jpg תמונה משנת תשל"ד]''' {{*}} '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/TL9/9443_001.jpg תמונה נוספת]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=9445&limit=0&field=TAPY&search=שלאממע&search_mode=simple גלריה ממעמד חנוכת הבית של הבנין החדש לסמינר, תשל"ז]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=9446&limit=0&field=TAPY&search=שלאממע&search_mode=simple גלרייה מחלוקת פרסים, קונצרט, ומופע לכבוד י"ב תמוז, תשל"ז]'''

{{מיון רגיל:שלאמע, חיים יעקב}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים ביער צרפת]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]

חיים יעקב שלאמע

2022-07-30T19:29:01Z

יעס12:

[[קובץ:חיים יעקב שלאממע.jpg|ממוזער|הרב שלאמע]]
הרב '''חיים יעקב שלאמע שליט"א''' (יליד שנת [[תרפ"ט]], 1929) זקן דייני ורבני אירופה היה מנהל מוסד [[בית רבקה צרפת|בית רבקה של חסידי חב"ד ביער]], צרפת (תשי"ח-תשמ"א) ובהמשך פנה לעולם הרבנות ודיינות, היה רב ואב"ד ק"ק עדת ישראל פאריש בשנת תש"ס הצטרף כחבר בית דין איחוד הרבנים צרפת יחד עם ידידיו הגאון הרב יעקב הלוי פולטורק זצ"ל אב"ד ליאון ויבלחט"א הגאון הרב יעקב חביב שליט"א עם פטירתו של הרב פולטורק זצ"ל התמנה כאב"ד ביה"ד איחוד הרבנים ובשנת תשע"ט התמנה כנשיא הבית דין וזאת עם מינויו של הגאון הרב יעקב חביב כאב"ד.

==תולדות חיים==
[[קובץ:חיים יעקב שלאמע.jpg|ממוזער|הכרטיס של הרב שלאמע שמילא עבור [[ספר החסידים]]]]
[[קובץ:בד"צ איחוד הרבנים למהדרין.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל בד"צ איחוד הרבנים למהדרין, בראשות הרב שלאממע]]
נולד ב[[ט"ו סיון]] [[תרפ"ט]] בסוורן שבעלזאס, לאביו ר' אריה זאב ולאמו מרת שיינדל שלאממע.

משהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בשנת [[תש"ד]] במונטרה שבשוויץ, ובשנת תש"ח נכנס ללמוד בישיבה גייטסהייד שבאנגליה שם למד עד שנת [[תשי"ב]] והיה לחברותא של הגאון הרב יצחק טוביה וויס לימים גאב"ד העדה החרדית.

לאחר חתונתו עם מרת דניאל בת החבר שמואל הכהן ומרת רבקה, התיישב ב[[צרפת]], ובשנת תשי"ח מונה על ידי הרבי לעמוד בראשות סמינר [[בית רבקה צרפת|בית רבקה ביער]]. אף שלא נמנה באותה שעה על חסידי חב"ד, עמד כבר אז בקשרי מכתבים עם הרבי, והרבי העיד עליו שכפי שמשתמע מחלופת המכתבים הוא בעל [[יראת שמים]], נוטה לחמימות חסידית, ושייך לחינוך, ומטעמים אלו כתב הרבי שמתאים למנותו לתפקיד זה{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/01/5e317a1cd9ea7_1580300828.pdf תשורה 'בא כח' חלק שני אגרת שנב].}}.

בשנת תשכ"ח קיבל הצעה של משרת רבנות, והרבי כתב לו באריכות על שלילת ההצעה לעזוב את שדה החינוך בו הצליח עבור משרת רבנות{{הערה|1=[http://teshura.com/Gorodetsky%20-%20BM%20-%20Marcheshvan%2026%2C%205776.pdf תשורה 'בא כח' חלק ראשון אגרת ריט].}}.

לקראת חג השבועות תשל"ז היה לראשונה אצל הרבי ונכנס ל[[יחידות]] ארוכה שנמשכה כשעה. במהלך ביקורו ישב במהלך ההתוועדויות בסמיכות למקום מושבו של הרבי, וזכה לקירובים מיוחדים {{הערה|1=[https://chabadinfo.com/wp-content/uploads/2021/01/Teshura-Liberow-Braun.pdf תשורה ליברוב ברוין עמוד 52].}}.

עמד עם הרבי בקשרי מכתבים רצופים, והרבי שיבח את עבודתו ואף העניק לו הדרכות שונות בנוגע לניהול הסמינר ונושא החינוך {{הערה|ראו לדוגמא לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 447.}}.כמו כן עבד יחד עם הלשכה ובמיוחד עם ב"כ של הרבי הרב בנימין אליהן גורודצקי ז"ל והמזכיר של הלשכה הרב רפאל וילישאנסקי ז"ל בתרגום מכתבים כללים שהרבי היה שולח ואותם היה מתרגם אותם הרב שלאמע שליט"א בצרפתית. כמו כן תרגם את שיחות לנוער בצרפתית במשך הרבה שנים, וכן ספרי מרכז לעניני חינוך(מל"ח) וספרי קה"ת שתורגמו על ידו בצרפתית. כאשר בקשו לתרגם בצרפתית ספר על טהרת המשפחה (חב"ד) שיצא בהוראת הרבי על ידי הכולל שתחת מזכירות הרבי. הרבי הסכים רק אם העבודה תעשה על ידי הרב שלאמע.

בשנת [[תשמ"א]] פרש מתפקידו כמנהל 'בית רבקה' ופנה לעולם הרבנות.
עם פרישתו מונה כרב ואב"ד ק"ק עדת ישראל פאריש, ובו עסק ברבנות ובדיינות.
בשנת תש"ס ועד היום מונה כחבר בי"ד ואח"כ כאב"ד בבית הדין איחוד הרבנים צרפת.

כיום נחשב לזקן הרבנים והדיינים באירופה, ועומד כנשיא הבית דין איחוד הרבנים צרפת.

==משפחתו==
*בתו מרת מרים
*בנו, ר' שמואל אשר שלאממע
*בנו, ר' דוד שלאממע

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/TL9/9453_001.jpg מלווה את הפרזידנט שז"ר בביקורו בסמינר]'''
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/TL10/10206_001.jpg בתצלום קבוצתי עם התלמידות]'''{{*}} '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/TL9/9442_001.jpg תמונה משנת תשל"ד]''' {{*}} '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/TL9/9443_001.jpg תמונה נוספת]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=9445&limit=0&field=TAPY&search=שלאממע&search_mode=simple גלריה ממעמד חנוכת הבית של הבנין החדש לסמינר, תשל"ז]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=9446&limit=0&field=TAPY&search=שלאממע&search_mode=simple גלרייה מחלוקת פרסים, קונצרט, ומופע לכבוד י"ב תמוז, תשל"ז]'''

{{מיון רגיל:שלאמע, חיים יעקב}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים ביער צרפת]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]

שיחת משתמש:יעס12

2022-07-30T19:22:37Z

יעס12: /* תודה על תרומותיך */

{{בה}} . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 23:53, 28 ביולי 2022 (UTC)
==תודה על תרומותיך==
תודה על תרומותיך לחבדפדי"ה אך אנא הפסק את עריכותיך הלשוניות. תודה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 23:56, 28 ביולי 2022 (UTC)
::[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] מדוע?[[משתמש:יעס12|יעס12]] - [[שיחת משתמש:יעס12|שיחה]], 10:04, א' באב, ה'תשפ"ב
:::הם לא תורמות כלום , חסרות פשר , ושגויות --- [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|חב"דפדיה משמינה]] 10:37, 29 ביולי 2022 (UTC)
::::נראה לי שפשוט כדאי שתלמדו איך כותבים ערך אנציקלופדי, לדעתי אני זקן משיכם ביחד בחבדפדיה ובויקיפדיה[[משתמש:יעס12|יעס12]] - [[שיחת משתמש:יעס12|שיחה]], 11:04, א' באב, ה'תשפ"ב
:::::אנחנו מעריכים את תרומותיך אך מתנגדים בתוקף למחיקת מילים בערכים שונים, אין בעיה לנסח אך לא למחוק ולמחוק כפי שעשית. יותר טוב שתוסיף תכנים מאשר שתמחק. תודה. לשאלות אתה מוזמן לכתוב [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|כאן]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 11:28, 29 ביולי 2022 (UTC)
::::::אני מסתדר מצוין גם בלי לשאול בורים ועמי ארצות כמוך.[[משתמש:יעס12|יעס12]] - [[שיחת משתמש:יעס12|שיחה]], 13:15, א' באב, ה'תשפ"ב
:::נא לכבד שכן אנחנו יותר וותיקים מנרשם שכמוך שנרשם רק שלשום וכבר משתלט כאן . באם תמשיך עם שלל שטויתך במחיקת מילים '''תחסם סופית''' --- [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|חב"דפדיה משמינה]] 13:27, 29 ביולי 2022 (UTC)
:::::ויקיקליפה היא אנציקלופדיה שונה עם כללי עריכה שונים לגמרי . אתה יכול לראות [[שיחת משתמש:מכלולאי|כאן]] לדוגמא על משתמש מהמכלול שחשב שהכללי עריכה אותו דבר ומתברר שלבסוף נחסם לזמן מה --- [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|חב"דפדיה משמינה]] 13:33, 29 ביולי 2022 (UTC)
::::::אני משתמש ותיק מאוד שכעת פתח משתמש חדש.[[משתמש:יעס12|יעס12]] - [[שיחת משתמש:יעס12|שיחה]], 18:48, ב' באב, ה'תשפ"ב
:::::::אם אתה אכן 'משתמש ותיק' אתה צריך לדעת את הכללים בחב"דפדיה . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 18:59, 30 ביולי 2022 (UTC)
:::::::: כללי חבדפדיה הם כללי עריכה מינימלים, ערך צריך להיות כתוב בצורה אנציקלופדית בלי תיאורים מיותרים, רק בפעם הראשונה כותבים הרב בקיצור, כללי עריכה מינימלים[[משתמש:יעס12|יעס12]] - [[שיחת משתמש:יעס12|שיחה]], 19:22, ב' באב, ה'תשפ"ב

== דף משתמש ==

{{כתוב על עצמך}} --- [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|חב"דפדיה משמינה]] 11:03, 29 ביולי 2022 (UTC)

שיחה:שלום דובער ליפש

2022-07-30T19:21:21Z

יעס12: יצירת דף עם התוכן "למחיקה מהירה, אני לא באמת חושב שצריך להסביר למה~~~"

למחיקה מהירה, אני לא באמת חושב שצריך להסביר למה[[משתמש:יעס12|יעס12]] - [[שיחת משתמש:יעס12|שיחה]], 19:21, ב' באב, ה'תשפ"ב

שיחת משתמש:יעס12

2022-07-30T18:48:53Z

יעס12: /* תודה על תרומותיך */

{{בה}} . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 23:53, 28 ביולי 2022 (UTC)
==תודה על תרומותיך==
תודה על תרומותיך לחבדפדי"ה אך אנא הפסק את עריכותיך הלשוניות. תודה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 23:56, 28 ביולי 2022 (UTC)
::[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] מדוע?[[משתמש:יעס12|יעס12]] - [[שיחת משתמש:יעס12|שיחה]], 10:04, א' באב, ה'תשפ"ב
:::הם לא תורמות כלום , חסרות פשר , ושגויות --- [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|חב"דפדיה משמינה]] 10:37, 29 ביולי 2022 (UTC)
::::נראה לי שפשוט כדאי שתלמדו איך כותבים ערך אנציקלופדי, לדעתי אני זקן משיכם ביחד בחבדפדיה ובויקיפדיה[[משתמש:יעס12|יעס12]] - [[שיחת משתמש:יעס12|שיחה]], 11:04, א' באב, ה'תשפ"ב
:::::אנחנו מעריכים את תרומותיך אך מתנגדים בתוקף למחיקת מילים בערכים שונים, אין בעיה לנסח אך לא למחוק ולמחוק כפי שעשית. יותר טוב שתוסיף תכנים מאשר שתמחק. תודה. לשאלות אתה מוזמן לכתוב [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|כאן]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 11:28, 29 ביולי 2022 (UTC)
::::::אני מסתדר מצוין גם בלי לשאול בורים ועמי ארצות כמוך.[[משתמש:יעס12|יעס12]] - [[שיחת משתמש:יעס12|שיחה]], 13:15, א' באב, ה'תשפ"ב
:::נא לכבד שכן אנחנו יותר וותיקים מנרשם שכמוך שנרשם רק שלשום וכבר משתלט כאן . באם תמשיך עם שלל שטויתך במחיקת מילים '''תחסם סופית''' --- [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|חב"דפדיה משמינה]] 13:27, 29 ביולי 2022 (UTC)
:::::ויקיקליפה היא אנציקלופדיה שונה עם כללי עריכה שונים לגמרי . אתה יכול לראות [[שיחת משתמש:מכלולאי|כאן]] לדוגמא על משתמש מהמכלול שחשב שהכללי עריכה אותו דבר ומתברר שלבסוף נחסם לזמן מה --- [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|חב"דפדיה משמינה]] 13:33, 29 ביולי 2022 (UTC)
::::::אני משתמש ותיק מאוד שכעת פתח משתמש חדש.[[משתמש:יעס12|יעס12]] - [[שיחת משתמש:יעס12|שיחה]], 18:48, ב' באב, ה'תשפ"ב

== דף משתמש ==

{{כתוב על עצמך}} --- [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|חב"דפדיה משמינה]] 11:03, 29 ביולי 2022 (UTC)

שיחת משתמש:יעס12

2022-07-29T13:15:57Z

יעס12: /* תודה על תרומותיך */

יעקב מאיר קוביטשעק

2022-07-29T11:11:17Z

יעס12: /* השליחות בסרטוב */

{{אין תמונה}}
הרב '''יעקב מאיר קוביטשעק''' (יליד שנת [[תשל"א]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ורב העיר סרטוב והמחוז (ב[[רוסיה]]), החל משנת [[תשנ"ח]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[א' תמוז]] [[תשל"א]] ב[[ירושלים]] לאביו (להבחל"ח) הרב [[יצחק יהודא קוביטשעק]] ז"ל{{הערה|אודותיו - [[שבועון כפר חב"ד]], כ"ח טבת תשע"ז.}}.

בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת]] בירושלים ולקראת סוף שנת [[תשמ"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[אוהלי תורה קראון הייטס]] בסמוך לחצר הרבי למספר שנים (עד שנת [[תשנ"ג]]). בתוך תקופה זו שימש גם כחבר מערכת של [[קובץ הערות וביאורים]].

למשך קיץ [[תנש"א]] יצא (במסגרת [[מרכז שליחות]]) לשליחות בעיר [[בברויסק]].

ב[[חג הפסח]] ו[[חג השבועות]] [[תשנ"ב]] נבחר{{הערה|יחד עם התמים [[שמואל ונקרט]], כיום שליח במצפה יריחו.}} ע"י הרב [[דוד רסקין]] לנהל את סדר ה[[תהלוכה]] המאורגנת ע"י [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]] - לתאם עם [[גבאי]] [[בית כנסת|בתי הכנסת]] ועם משטרת [[ניו יורק]] על הליווי שהעניקה לתהלוכה, לשבץ את הנואמים וכו'. בהתאם לסדר באותם שנים שה[[תמימים]] הממונים זכאים לעמוד קרוב לרבי עמד פחות ממטר ממקומו של הרבי בעת שיצא לקבל את פני השבים בתהלוכת [[חג השבועות]] [[תשנ"ב]] - הפעם היחידה בה נראה הרבי לקהל בשנת תשנ"ב מאז [[כ"ז אדר ראשון]]{{הערה|עדות הרב קוביטשעק ב[[בית משיח]] ד' סיון תשפ"ב.}}.

כמה חודשים במשך שנת [[תשנ"ג]] שימש כ[[התלמידים השלוחים|שליח]] בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]].

בשנת [[תשנ"ד]] יצא לשליחות (יחד עם הרב [[ישעיה כהן]], בעודם בחורים) ל[[אלמא אטא]], עד אמצע שנת [[תשנ"ה]].

ב[[אדר שני]] [[תשנ"ה]] נישא לרעייתו מרת לאה בתו של הרב [[שמואל קורץ]] מ[[כפר חב"ד]]. לאחר סיום הלימודים ב[[כולל]] שימש כ[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] (שהיתה אז בראשית דרכה). ב[[אלול]] [[תשנ"ז]] יצאו לשליחות בעיר [[ריגא]]. כעבור שנה, לקראת סוף שנת [[תשנ"ח]] יצאו לשליחות בעיר סרטוב שב[[רוסיה]].

==השליחות בסרטוב==
סרטוב הייתה מחוץ ל[[תחום המושב]] המותר לישיבת יהודים, ורק בוגרי הצבא - ה[[קנטוניסטים]] הורשו לגור בה. עם ביטול גזירת תחום המושב החלו יהודים רבים להתיישב בעיר ובפרבריה, ובשנת [[תר"פ]] מנתה סרטוב קרוב ל-4,000 יהודים.
בעיר נפתחו שני [[בית כנסת|בתי כנסת]], [[מקווה טהרה]] ו'[[חדר]]' לילדים. חיי הקהילה נוהלו במשך השנים על ידי מספר רבנים. גם בזמן [[ברית המועצות|השלטון הסובייטי]] המשיכו חיי הקהילה היהודית להתקיים בסתר על ידי הרב [[רפאל ברוק]] (מתלמידי [[תומכי תמימים ברדיצ'ב|הישיבה בברדיצ'ב]] שנתפסו באמצע [[התוועדות]] לרגל [[כ"ד טבת]]).

כיום, הרב קוביטשעק מפעיל בעיר בית ספר "[[אור אבנר]]", גן ילדים "[[חיה מושקא]]", [[מקווה|מקווה טהרה]], [[כולל]] בוקר וערב, שיעורים לנשים, ומגוון פעילויות לכל הגילאים, וכן את [[בית הכנסת]] העתיק בסרטוב (ששוחזר מחדש, ומשמש כעת כ[[בית חב"ד]] ו"מרכז קהילתי"), ומתקיימים בו - בין היתר - [[מניין|מניינים]] לתפילות [[שחרית]] ו[[מנחה]] מידי יום, ובלילות [[שבת]] ו[[יום טוב|יו"ט]].

בעיר סרטוב פועלים עוד [[שלוחים]]: חתנו הרב [[לוי יצחק וולף]] והרב [[יעקב זכריה ליפש]],

==משפחתו==
לרב קוביטשעק ולרעייתו תשעה ילדים.
*בנו, הרב שלום דובער קוביטשעק, מעורכי גיליון [[תחיינו]] והספר [[ליובאוויטש - העיירה של חב"ד|ליובאוויטש]].
*חתנו, הרב לוי יצחק וולף (בן הרב [[אברהם וולף]] שליח הרבי ב[[אודסה]]) - משלוחי הרבי בסרטוב.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קוביטשעק, יעקב מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]
[[קטגוריה:משפחת קוביטשעק]]
[[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]

שיחת משתמש:יעס12

2022-07-29T11:04:34Z

יעס12: /* תודה על תרומותיך */

מרדכי אליהו

2022-07-29T10:11:12Z

יעס12: /* תולדות חיים */

{{דמות
|שם=הרב מרדכי אליהו
|תמונה=[[קובץ:מרדכי אליהו ברמת אביב.jpg|ללא מסגרת|שמאל|250px]]
|כינוי=הראשון לציון
|תיאור=הרב מרדכי אליהו נואם בכנס לזכרו של פרופסור [[אבנר חי שאקי]] ב[[ישיבת חב"ד ברמת אביב]] ([[אייר]] [[תשס"ו]])
|תאריך לידה=[[כ"א באדר א']] [[תרפ"ט]]
|מקום לידה=עיר העתיקה, [[ירושלים]]
|תאריך פטירה=[[כ"ה בסיוון]] [[תש"ע]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום פעילות=ירושלים
|תפקידים נוספים=[[רב]] ו[[קבלה|מקובל]]
|רבותיו=רבי עזרא עטיה, רבי [[צדקה]] חוצין וה[[באבא סאלי]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[מרדכי אליהו#חיבוריו|ראו בהמשך]]
|השתייכות=כללי
}}
[[הרב]] '''מרדכי אליהו''' ([[כ"א באדר א']] [[תרפ"ט]] - [[כ"ה בסיוון]] [[תש"ע]]) היה [[רב]] פוסק ו[[מקובל]]{{הערה|על פי עדות הרב [[מנחם כהן (צפת)]] הרבי ביקש באחת השנים שבמודעת ההזמנה לכינוס [[סיום הרמב"ם]] תוכנס תיבת 'המקובל' על יד שמו.}}, כיהן כ{{ה|רב הראשי לישראל}} בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשנ"ג]]. היה ידיד ומעריץ של [[הרבי]] ו[[חסידות חב"ד]].

==תולדות חיים==

הרב מרדכי אליהו נולד ב[[כ"ה באדר א']] שנת [[תרפ"ט]] לרב סלמן (מחבר הספר "כרם שלמה") ומזל-(טוב) אליהו, בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. מקובל ששמו הינו מרדכי צמח בן מזל טוב, אך בפתק שנכתב על ידו ונמצא בכיסו לאחר פטירתו נכתב '''מרדכי בן מזל''' בלבד, גם [[החזון איש]] היה רגיל לכנותו (כשהיה בחור והיה מגיע לבקר אצל החזון איש) "ברוך הבא '''הר"ם במז"ל'''" כלומר ראשי תיבות ה'ר'ב מ'רדכי ב'ן מז"ל{{הערה|כפי שהר"ן החידושים למסכת נדרים מכנה את הרמב"ם '''הר"ם במז"ל''' שהוא ראשי תיבות ה'ר'ב מ'שה ב'ן מ'ימון ז'כרו ל'ברכה}}. בהיותו בגיל אחד עשרה שנים נפטר אביו. כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית ובכל זאת השקיע מרדכי רבות בלימוד תורה מחכמי ירושלים; רבי עזרא עטיה ורבי [[צדקה]] חוצין. מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב [[יצחק נסים]] והיה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]] (ה"בבא סאלי").

ב[[מלחמת השחרור]] היה הרב אליהו חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"י]] היה הרב אליהו בין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים', מחתרת דתית להקמת מדינה על פי ה[[הלכה]]. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשים.

בתחילת שנת [[תש"כ]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראל. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת [[תשכ"ז]], אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשמ"ג]] נבחר לרב הראשי לישראל, בהתמודדות עם הרב [[אליהו בקשי דורון]]. בתפקיד הרב-הראשי שימש עשר שנים במקביל עם הרב הראשי האשכנזי, הרב [[אברהם אלקנה שפירא]]. באותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.

במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה גאונותו במקצועות ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] בתורה. הוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבור. הוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכות, כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד. דרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכוננות לביאת משיח.

ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס"ח]] עבר התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות. רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כ"ה בסיוון]] בשנת [[תש"ע]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55239 ברוך דיין האמת: הרב מרדכי אליהו] - [[חב"ד אינפו]]}}. [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הוציאה הודעת-אבל על הפטירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 אגו"ח באה"ק: אבלים על פטירת הרב אליהו]}}. פעולות רבות נעשות בחסידות חב"ד לעילוי נשמתו של הרב אליהו{{הערה|1=לדוגמא, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55872 חצי יובל של כינוסי תורה בתל אביב] - [[חב"ד אינפו]]}}.

היה ידוע כעושה מופתים גדול, ולאחר פטירתו פירסם בנו הרב [[שמואל אליהו]] סדרת ספרים בשם "אביהם של ישראל" המלקטת מופתים ומעשי ניסים שנעשו על ידו.

==הקשר עם הרבי==
[[קובץ:מרדכי אליהו מסמיך בחורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת בחורים חב"דיים [[סמיכה לרבנות|מוסמכים לרבנות]] אצל הרב אליהו. לימין הרב אליהו יושב הרב [[חיים שלום דייטש]] ([[אדר א']] [[תשס"ח]])]]
הקשר שלו עם הרבי התחיל כאשר קיבל מחסיד חב"ד חוברת של שיחה של הרבי בה הרבי כותב שיש לנהוג ב[[קמחא דפסחא]], לא רק לפני [[חג הפסח]] אלא קודם כל החגים. הרב אליהו התפלא שהרבי אומר זאת כאילו זה חידוש שלו למרות שזה מופיע ב[[כתבי האריז"ל]]. החסיד שהביא לו את החוברת העביר לרבי את תגובתו, והרבי אמר שאכן הוא אמר זאת משמו של האר"י, ובטעות לא נדפס כן{{הערה|על פי וידאו מדבריו}}. מכאן התחילה מסכת של קשרים ארוכה בין הרב אליהו לרבי.

הערצתו והתבטלותו של הרב מרדכי אליהו אל [[הרבי]], הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברו. הרב אליהו ביקר מספר פעמים אצל הרבי ב[[יחידות]], בהם היו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים{{הערה|חלקים מתוכן היחידויות הודפסו בספר "בצל החכמה" ובסוף [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] משנת [[תשנ"ב]].}}. כל הזדמנות נוצלה על ידו להאדיר את שמו של הרבי ופעולותיו למען היהדות.

הרב אליהו הרבה לבקר במוסדות חב"ד ברחבי העולם והיה נואם בכינוסים התורניים של חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55247 ידיד אמת לחב"ד - מקבץ תמונות של הרב אליהו במוסדות חב"ד]}}. מאות ואלפי בחורים חב"דיים הוסמכו על ידו לרבנות, במהלך השנים{{הערה|1= לדוגמא, דיווחים באתר [[חב"ד אינפו]]: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35597 הרבנים התפעלו מהתמימים ב"עיון הלכה"], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28382 הרב מרדכי אליהו התפעל מהידע של הנבחנים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15650 אברכי נחלת הר חב"ד נבחנו אצל הרב אליהו], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14024 תמימים יוצאי רוסיה נבחנו אצל הרב אליהו] ועוד רבים.}}.

לאחר האירוע של [[כ"ז באדר א']] [[תשנ"ב]], היה הרב אליהו מעורר בכל הזדמנות לתפילה להחלמת הרבי{{הערה|דברים אלו נאמרו בחגיגת [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]], ב[[סיום הרמב"ם]] ב[[חודש אלול]] תשנ"ב ב[[תל אביב]], בחגיגת [[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ג]] ב[[כפר חב"ד]] וב[[התועדות]] י"א [[ניסן]] תשנ"ג בכפר חב"ד.}}.

===ביקוריו אצל הרבי===
[[קובץ:מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו בביקור אצל [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשנ"ב]])]]
[[קובץ:הסכמה מרדכי אליהו יחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב מרדכי אליהו לספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] של הרב [[שלום דובער וולפא]]]]
[[קובץ:הלווית מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפים בהלווית הרב מרדכי אליהו ב[[ירושלים]] ([[סיוון]] [[תש"ע]])]]
ביקוריו של הרב אליהו היו במסגרת "ביקור הרבנים הראשיים" והיה מגיע יחד עם הרב הראשי האשכנזי.

ביום [[א' בכסלו]] בשנת [[תשד"מ]] ביקר הרב אליהו לראשונה אצל [[הרבי]] יחד עם הרב [[אברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורה]] שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיה הקומוניסטית]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדו את [[תורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" לחזק ולעורר את לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר"א]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי [[רש"י]] "הנשיא הוא הכל" ולשון [[הרמב"ם]] "לב כל קהל ישראל". [[ענווה]] ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ו[[וידוי]] אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אף על פי שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם ב[[עולם הזה]] הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי בהם שוחח עימם הרבי בענייני "הנהגה" והעניק את עצותיו{{הערה|הרב מרדכי אליהו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מחודש טבת תשד"מ - גליון 123}} דברי הרבי עסקו בכל שטחי חיזוק הדת ושמירתה כשהרבי עובר מנושא לנושא (כגון: טהרת המשפחה, כשרות וחינוך) כשהוא מתעכב באופן מעשי על כל אחד מהם{{הערה|הרב אברהם שפירא בגליון כפר חב"ד הנ"ל}}. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב-[[770]].

הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה ובהזדמנויות רבות הביע את הערצתו לרבי. חודשיים לאחר היחידות התפרסם ראיון עם הרב אליהו בו תיאר את גאונותו של הרבי:

{{ציטוטון|אשרי העם שככה לו - "שככה" בגימטריא "משה". אפשר לנו לומר בפה מלא, וללא הגזמה כלל: אשרי העם שהרבי שליט"א שרוי בתוכו. ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, ב[[ש"ס]] ופוסקים, וכן ב[[נסתר]] הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר}}.

בביקורו במוסדות חב"ד ב[[פריז]], נאם לפני התלמידים וגם שם הביע את רישומיו מהביקור{{הערה|הביקור נערך ב[[חודש אדר]] שנת [[תשמ"ה]]. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא: {{ציטוטון|בקי בכל חדרי ה[[תורה]] ובכל הנעשה ב[[ארץ הקודש]]. הבעת פניו היא ממש כ[[מלאך]] ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי}}.}} וכן כשביקר במונטריאול{{הערה|ב[[חודש שבט]] שנת [[תשמ"ה]] ביקר במוסדות חב"ד ב[[מונטריאול]] שם אמר: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי}}.}}. שיא התלהבותו הייתה כשנאם בשנת [[תשמ"ו]] בחגיגת [[י"ט בכסלו]] ב[[כפר חב"ד]] שם הגדיר את הרבי "למעלה מ[[מלאך]]" וכך אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=מתוך נאום ב[[י"ט בכסלו]] [[תשמ"ו]], [[כפר חב"ד]]
|תוכן=ה[[גמרא]] אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. כך אמנם חשבתי על הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. כי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אלא דואג ב[[מסירות נפש]] להפיץ את התורה חוצה, מוסיף והולך מוסיף ואור.
}}

ביקורים נוספים היו: ביום [[כ"ז באדר ב']] בשנת [[תשמ"ו]], בו עסקו בחגים [[פורים]] ו[[פסח]]{{הערה|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. "לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. [[אהבת ישראל]] של [[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. מסמך [[גאולה]] לגאולה.

בעניני [[פסח]]: ביאור דברי [[חז"ל]] ש[[בני ישראל]] [[ברית מילה|מלו]] באותו הלילה של [[יציאת מצרים]] והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של [[משה רבנו]]. ביאור דברי חז"ל על מה שאמר משה רבנו "כחצות". האם שייך לומר שבזמן יציאת מצרים כבר הייתה [[קדושה]] ב[[ירושלים]]. איך בנה [[אברהם]] [[מזבח]] ב[[הר המוריה]] שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ה[[הגדה]] של [[הרמב"ם]] "בבהילו יצאנו ממצרים". לעתיד לבוא "לא במנוסה תצאו". הפלא בכך שהיהודים ראו את כליו של המצרי בזמן של "וימש חושך". האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו"ן. הפלאת הענין ש"עוללים ויונקים" ראו את ה[[שכינה]] ב[[קריעת ים סוף]]. הצורך בארגון "סדרים פומבים" בארץ ישראל".

בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של [[הרמב"ם]] בערב פסח, ביאר הרבי, אשר דברי [[הרא"ש]] ש"אין להורות מספר הרמב"ם" אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה "לימוד על מנת להורות", אלא בכדי להתאחד בלימוד כל ה[[תורה]] כולה. כן ביאר את הלשונות של "חכמה [[בינה]] ודעת" בתחילת ספר "יד החזקה" ובסופו.}}. ביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]], בו דובר, בין היתר, על הצורך והנחיצות שבהוצאת פסק דין על כך שמשיח צריך לבוא מיד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 "יש צורך לפסוק שהמשיח צריך לבוא"]{{וידאו}}. עוד על ביקור זה, ראו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש סיוון]] שנת [[תשמ"ו]] (גיליון 244).}}. לאחר פטירתו נודע שהיה חבר בבית דין שהיה מתכנס מידי שנה ודן בעניני הגאולה ופוסק כי עם ישראל כבר ראוי לקבל משיח צדקנו. העתק מפסקי הדין נקברו יחד עם הרב אליהו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56056 מדהים: הרב אליהו חבר בבי"ד למען הגאולה]}}. ביום [[ו' בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]] היה הביקור האחרון של הרב אליהו אצל הרבי. במהלך ביקור דובר רבות בנושא ה[[גאולה]] הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען "השיבנו ה' אליך" ו[[הקב"ה]] מבקש "שובו אלי" בתחילה, אבל "אחרי רבים להטות".}}{{הערה|בין הנושאים דובר על: השראת ה[[שכינה]] במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. מעלת ה[[גוף]] היהודי. פס"ד [[הרמב"ם]] אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומ"צ. כוחו של בי"ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, למעלה משם הוי'. מלכותו של [[הקב"ה]] על ידי ישראל. אמירת "לשם יחוד" למנהג חב"ד רק פעם אחת ביום (לפני "ברוך שאמר"). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל איך ינהג בענין "ותן טל ומטר". [[ברכת כהנים]] בכל יום למנהג הספרדים.}} (שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד{{הערה|הודפסה כהוספה ל[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשנ"ב.}}). בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 בהמשך גם תיאר הרבי את [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"שליט"א"]{{וידאו}}}}}} לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}". בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכוניתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו - תמונות בפרסום ראשון] של הצייר [[יחיאל אופנר]]}}. בכינוס של [[כולל חב"ד]] שנערך באותו שבוע ב[[ניו יורק]] דיבר הרב אליהו על התפעלותו מכך שהרבי אחרי [[חלוקת דולרים]] לאלפי איש, לא היה נראה עייף או חלש והיה ב"צלילות ה[[מחשבה]] ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע.. אמרתי, לית דין בר נש, אלא [[מלאך]] קדוש עומד לפנינו!" בהמשך גם דיבר על כך שהרבי מטה כל פעם את השיחה לכיוון של דאגה לכלל ישראל ו[[אהבת ישראל]].

{{גלריה מרדכי אליהו}}

==תמיכה בפעילות הרבי==
[[קובץ:קונגרס הרבנים למען השלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו נואם באחת מאסיפות [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[ניסן]] [[תשס"ו]])]]

הרב אליהו תמך רבות במבצעיו, תקנותיו ופעולותיו של הרבי. על שלוחי הרבי אמר שהם סותמים את הפרצות בעם ישראל{{הערה|ב"דינר" של "ישיבת תומכי תמימים" [[כפר חב"ד]] ב"גני אורנים" תל אביב, [[חנוכה]] תשנ"ב.}}. בשנת תנש"א, כשהיהדות החלה שוב לפרוח ב[[רוסיה]] אמר שכל זה בזכות חסידי הרבי שפעלו שם בתקופת הקומוניסטית{{הערה|בחגיגת י"א ב[[ניסן]] [[תנש"א]] בכפר חב"ד. ראה גם מכתבו לכינוס הרבנים של מדינות חבר העמים כ"ב שבט תשנ"ב. מכתבו מיום כ"ג אדר תשנ"ג}}. ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשנ"ה בכפר חב"ד דיבר על פועלו של הרבי למען הצלת יהדות מרוקו וצפון אפריקה. ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]], בכינוס לציון סיום שנת הלימודים בבית ספר חב"ד ביפו דיבר במעלת החינוך החב"די. ב[[חודש אדר]] [[תנש"א]] במהלך ביקור במוסדות חב"ד ב[[מוסקבה]] אמר שכל השלוחים נמצאים במקום קדוש ושלוחים של אדם קדוש. "במקום שיש בו נגיעת יד של האדמו"ר שליט"א - אתה לומד שם להיות ירא שמים".

על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] התבטא {{ציטוטון|רוח אלקים דיבר בו לזכות את העם בלימוד אחיד בהלכות הרמב"ם.. הרעיון האדיר הזה לאחד את העם בלימוד אחיד מגדול הפוסקים, דבר השוה לכל נפש, הוא מנפש אצילה וגדולה}}{{הערה|מדבריו ל[[שבועון כפר חב"ד]] [[חודש מנחם אב]] [[תשמ"ד]] (גיליון 157).}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|תקנת [[הרמב"ם]] וספר המצוות זהו משהו שמיימי גאוני, משהו אדיר}}. על המתנגדים לתקנה אמר {{ציטוטון|אני מתפלא מאד איך יצאו אנשים נגד תקנה נפלאה זו. עובדה, שהחיד"א הוסיף ל"חוק לישראל" לימוד רמב"ם בכל יום. והמוני יהודים בכל הדורות מאז, שמנהג אבותיהם הקדושים בידיהם, הלכו בתמימות בדרך ה' ולמדו את הרמב"ם. ומה הפגם כאשר לומדים פרק שלם ולא רק הלכה אחת. ה"בן איש חי" אומר שהרמב"ם הוא "מרא דאתרא" בכל "ערביסטאן" - המזרח התיכון{{הערה|בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]] (גיליון 283). דברים נוספים בעד התקנה כתב ביום [[י"ג בניסן]] [[תשמ"ה]]}}}}.

על [[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]] אמר: {{ציטוטון|רק ראש גאוני, כמורנו ורבנו גאון הדור והדרו כ"ק האדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, הוא שיכול להמציא רעיון נשגב כזה של אחדות ילדי ישראל על ידי כתיבת אותיות בספר התורה. שכן רק בתורה ועל ידי התורה, תיתכן אחדות אמיתית, של דיבוק חברים, אהבה, אחוה, שלום ורעות. עלינו ללמוד מכ"ק מרן רבנו האדמו"ר שליט"א ולעשות ככל שביכלתנו למען לא ישאר ילד יהודי אחד ללא תורה ח"ו}}{{הערה|מדבריו בסיום הספר תורה השני של ילדי ישראל ביום [[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ו]]}}.

על מלחמתו של הרבי לתיקון [[חוק מיהו יהודי]] אמר שאילו היו שומעים לרבי היו חוסכים את כל בעיות הגרות עם העולים מרוסיה{{הערה|מראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש כסלו]] [[תנש"א]] (גיליון 454)}}. לאחר [[הסתלקות]] מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי, נשא הרב אליהו נאום הספד בה דיבר על יחוסה וצדקותה של הרבנית{{הערה|ב[[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]] בכינוס "[[הקהל]]" של [[רב]]ני [[ארץ הקודש]] ב[[ירושלים]], שהיה ב"שבעה"}}. לאחר שהרבי אמר את [[השיחה הידועה]] פנה הרב אליהו ושאל את הרבי: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?". ענה לו הרבי: "לא, אמשיך הלאה"{{הערה|מדבריו ב[[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ה]] ב[[כפר חב"ד]].}}. הרב אליהו נתן את הסכמתו לספר "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]" של הרב [[שלום דובער וולפא]] העוסק בשיטת ה[[רמב"ם]] בגדר "[[בחזקת משיח]]" שבהלכות מלכים.

===שלימות הארץ===
הרב אליהו התנגד למסירת שטחים מארץ ישראל תמורת "שלום" עם הערבים. על [[תוכנית ההתנתקות]] התבטא הרב אליהו "היה לא תהיה" ואמר ש"זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". הרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11979 מכתב מהרב אליהו: אסור על פי תורה להשתתף בגירוש] - [[חב"ד אינפו]]}}. כמו כן, היה חבר בנשיאות [[קונגרס הרבנים למען השלום]].

==ציטוטים על הרבי==
[[קובץ:רבנים עם מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביקור רבני ועסקי חב"ד אצל הרב אליהו בהוראת [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשמ"ו]]). בתמונה (מימין לשמאל): הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב מרדכי אליהו, הרב [[אברהם שפירא]], הרב יוסף גליקסברג רבה של [[גבעתיים]]. מאחור עומד (ימין) הרב [[ברק'ה וולף]].]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרב אליהו ב-[[770]] במוצאי [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]
|רוחב=310px
|תוכן="הכרתי רבנים אדמו"רים וגאונים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ. ראינו מי שהיה גדול בסוגיא מסוימת ובמקצוע פלוני בתורה.. אבל הרבי.. כאשר השמיע מדברות קדשו ראו במוחש ממש ש[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו כפשוטו ממש, שמדבר ממש כמי שרואה דברים בשמים ואומר אותם ליושבי הארץ.. כל דיבור, כל תנועה וכל פרט ממעשי הרבי, הם הלכה. צריך רק עיניים לראות ואזנים לשמוע.

"הרי רואים בצורה הכי ברורה, שדברי התורה של הרבי הם למעלה ממה ששכל אנושי מסוגל להשיג. אין אלו דברים שמישהו מסוגל להגיע אליהם בכוח העיון והמחשבה, אלא אך ורק ברוח הקודש, כי רוח אלוקים דברה בקרבו. וכי ייתכן ללקט ולחבר דברים מקצה אל קצה באופן כה מופלא בכוח שכל אנושי?!..

"זכיתי להיות קרוב אל הרבי באופן מיוחד. אינני יודע מפני מה זכיתי לזה, שמא זכות אבות היא שעמדה לי, היחס היה מיוחד במינו, שכמה פעמים זכיתי שיקבלני בהיכלו לשיחות ממושכות, כידוע. וגם הקשר בכלל היה שלא כרגיל. למשל, בשנים האחרונות היו כמה הזדמנויות שבהן הרבי ביקש לדבר עמי בטלפון, ומזכירו ציין בפני שיש בכך הנהגה בלתי רגילה, כי בדרך כלל הרבי נמנע מלשוחח בטלפון. ואינני יודע במה זכיתי לזכות זו. ופעם אחת, שיחת הטלפון הייתה בשעה שבארץ ישראל היה כבר סמוך לחצות הלילה, והרבי שאל כמו בדרך צחות, האם כבר אמרתי "תיקון חצות". ואינני יכול לתאר את ההרגשה לזכות גדולה ונפלאה זו..

"צריכים להתחזק עוד יותר בכל כוחות הנפש, בהתקשרות הגדולה לרבי.. להמשיך ללכת בדרכו של הרבי. לא להפסיק חלילה לשניה אחת לפעול בדרך שהרבי הורה לנו.. כאשר עולה [[מחשבה]] בקשר לדבר לא רצוי, צריך האדם לשאול את עצמו "כיצד הייתי מתרץ את עצמי לפני הרבי על מעשה שכזה".

"כידוע וכמפורסם, שיחות הקודש של הרבי יש להן מעלה יתירה, דברי הרבי הם תורה שנאמרה בקדושה ובטהרה. מלבד הענינים המאירים והנפלאים בשפע העצום של תורת הרבי, מורגשת בהם הקדושה והטהרה המיוחדת. מי שקורא ולומד את דברי הרבי ואינו מרגיש את ההתעלות המיוחדת, ראוי לו שיטבול במקוה פעם נוספת.
}}
הערצתו של הרב מרדכי אליהו לרבי לא ידעה גבולות. הוא היה מתאר את הרבי בתיאורים המופלאים ביותר, בכל הזדמנות שרק ניתנה לו. בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] אמר:
{{ציטוט|תוכן=האדמו"ר הגדול הגאון העצום בש"ס פוסקים וקבלה, [[מלאך]] ה' צבאות. מפיץ תורה, הוא המפיץ [[יראת שמים]] בכל העולם כולו}}. באחד מראיונתיו ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון 283, לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]]}} אמר: {{ציטוטון|תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם. אני ישבתי כמה שעות אצל כ"ק האדמו"ר שליט"א.. הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה.. התפעלתי מאד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בכל פרד"ס התורה, [[פשט]] [[רמז]] [[סוד]] [[קבלה]] ו[[הלכה]]. הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת בצורה בהירה וברורה, טס מ[[זבחים]] ל[[מנחות]] וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן.}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|הגאונות של הרבי היא נוראה ומדהימה. על קדושתו של הרבי בכלל אין מילים. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, [[נשמה]] קדושה מיוחדת. הרגשתי בו נשמה קדושה מיוחדת, נשמה לא פרטית אלא נשמה כללית של כלל ישראל|מרכאות=כן|מקור=הרב צוריאל בובליל [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 601)}}

בשנת [[תשמ"ט]] ב[[התוועדות]] [[י"א בניסן]], לכבוד יום הולדתו השמונים ושבעה (פ"ז) של הרבי, נשא הרב אליהו נאום ובין היתר אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
תוכן=
מורי ורבותי, ראשו כתם פז, פ"ז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר הדור והדרו, הגאון הגדול הצדיק החסיד, צדיקא חסידא ופרישא, קדוש כמלאך ה' צבאות, כל רז לא אניס ליה, בקי עצום חריף גדול בכל פרד"ס התרה, הגאון כבוד[[הרבי]] ראשו כתם פז, מי שראה אותו, מי שהכיר אותו, מי שדיבר איתו, מי שזכה לשבת בד' אמותיו, יודע שראשו כתם פ"ז, מוח על-אנושי.. נקי צלול ברור בהיר.

ברכתי לאדמו"ר שליט"א, ברכתי לשלוחיו בכל העולם כולו, תמשיכו ביתר שאת וביתר עוז, ואל יבוש מפני המלעיגים עליו, לא צריכים להתחשב עם שום אדם בעולם.. ברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ימשיך להניב, עוד ימשיך ללמד, עוד ימשיך להנהיג.
}}

בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תשמ"ט]] בירושלים אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
תוכן=
האדמו"ר מחב"ד שליט"א גאון וגדול, קדוש וצדיק רב וחסיד, בקי עצום בכל התורה כולה, בפשט בקבלה ברמז ובסוד, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, יש רב יותר גדול ויש רב כולל. ה[[נשמה]] של האדמו"ר מחב"ד שליט"א היא נשמה כוללת. הוא רב כולל של כלל עם ישראל וכולם חייבים בכבודו.

זכיתי להפגש עם האדמו"ר שליט"א, ראיתי את הגאונות שלו, את למדנותו, את עומק הבנתו, את בקיאותו, את יראת השמים הניכרת על פניו. אבל יותר מזה, מעל כל אלה ראיתי את ה[[ענווה]] שלו.. הרביהמקריב עצמו למען כלל ישראל, ודואג לכל עם ישראל. בכל מקום שתמצאו בעולם אורה המאירה את החושך והאפילה, מבחינים מיד בטביעת האצבעות והשליחות של האדמו"ר מחב"ד שליט"א.
}}

בסיום [[הרמב"ם]] שנערך ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ב]] השתתף ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|תוכן=רק [[נשמה]] כללית וצדיק הדור, מסוגל ליזום רעיונות שיאחדו את כלל ישראל. הרביהוא בבחינת "איש א-לקים" שאין לו כל רצונות משלו, אין לו ענינים אישיים, אין לו כל ענין לא במאכל ולא במשקה ולא בשינה, כי אם כל משאת נפשו לקדש שם שמים וללכד את ישראל באהבה. המתבונן אל הנהגתו ודרכו בקודש, יבין עד מהרה כי אדם כזה לא יכול להיות על פי הטבע, אלא שזכות כלל ישראל מעלה אותו לדרגת איש אלקים. אורו הגדול בוקע מקצה העולם ועד קצהו, וכל העולם כולו מזדכך בזכותו, ונעשה ראוי לביאת המשיח במהרה בימינו
}}

== משפחתו ==
*רעייתו מרת צביה.
*בנו הרב [[שמואל אליהו]], רבה של צפת.
*בנו הרב יוסף אליהו.
*בנו שלמה בן אליהו.
==משמשים בקודש==
*הרב [[חיים סויסא]] מביתר, מחבר הספר [[מאורות חיים]], [[תולדות הרב מרדכי אליהו ותולדות הגרש"ז אוירבך]].
*הרב [[יהודה מוצאפי]] מירושלים, בן [[הרב סלמאן מוצפי]] משב"ק שלו ושל זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]].
*[[הרב שמואל זעפרני]], משב"ק מחבר הספר, [[דורש טוב לעמו]] (תולדות הרב מרדכי אליהו).

==ספריו==
משנתו ההלכתית היא בדרך כלל נוטה לחומרא וכמנהג המקובלים כפי מנהג יהודי בבל וכמנהג אביו בעל הכרם שלמה, והוא נוטה אחר ספרי ההלכה ההולכים בדרך [[האר"י]] של הרב [[יוסף חיים מבגדד|יוסף חיים]] [[הבן איש חי]] וכן אחר הרב [[יעקב חיים סופר]] בעל [[כף החיים]].
===ספרי הלכה===
*'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה.
*'''אמרי מרדכי''' - מאמרים וחידודים על השו"ע חלק א' חלק אורח חיים.
*'''דרכי תורה''' - הלכות, דרושים ומאמרים בענייני [[פסח]].
*'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים.
*'''מאמר מרדכי-ושבתה הארץ''' - מאמרים, שו"ת ופסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים.
*'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י"ג [[אלול]] - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.
*'''מאמר מרדכי''' - דרשות ומאמרי הלכה בסוגיות בבן איש חי (בעריכה).
*'''מאמר מרדכי-הלכות שבת''' - ג' כרכים (בעריכה).
*'''מאמר מרדכי-אורח חיים חלק א'''' - הלכות והנהגות לימות החול (בעריכה).
*'''ספר ההלכה''' ספר הלכות לתלמידי עדות המזרח כעין קיצור שולחן ערוך (2 חלקים).
*'''ספר הלכות קריאה התורה'''.
*'''צרור החיים''' - הלכות אבילות, נכתב על ידי הרב מישאל רובין תלמידו של הרב.
*'''קיצור דרכי טהרה''' -קיצור של ספרו דרכי טהרה על הלכות [[נידה]] וטהרת המשפחה.
*'''קיצור שולחן ערוך''' - קיצור שולחן ערוך להרב שלמה גאנצפריד עם הערות "דרכי הלכה" על פי פסקי הרב מרדכי אליהו.
*'''בין אדם לחברו''' - הלכות.

===ספרי שו"ת===
*'''שו"ת הרב הראשי''' - מבחר של שאלות ותשובות שהופנו לרב בעת כהונתו כרב ראשי לישראל, כרך התש"ן-התשנ"ג.
*'''שו"ת "קול אליהו"''' - מבחר של תשובות אשן נתנו על ידי הרב לשאלותיהם של מאזינים ברדיו (בעריכה).
*'''שו"ת מאמר מרדכי''' - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (בעריכה).

===סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות===
*'''סידור "שפתי תפתח"''' - מבואר על ידי הרב [[שמואל אליהו]] עם התאמה לתמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.
*'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול.
*'''קול אליהו''' - סידור ל[[שבת]] וימי חול עם הרבה הלכות.
*'''קול אליהו''' - סידור ל[[תשעה באב]] עם הלכות.
*'''קול אליהו''' - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין.
*'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).
*'''תהלים''' - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.

===ספרים שונים===
*'''אמרי אליהו''' - לקט דברי תורה ל[[אלול]] ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו, הוצאת דני ספרים.
*'''"דורש טוב לעמו"''' -כרך א'- ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו של הרב.
*'''מאמר מרדכי-דרשות ושיחות לימים הנוראים'''
*'''"קול צופייך"''' - דרשות על חמשה חומשי תורה (בעריכה). כרגע יצא רק על ספר שמות.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק א' עמ' 53-68.
*הרב [[שמואל אליהו]], '''אביהם של ישראל''', חמש כרכים.
*'''הסוד מאחורי הקשר''', ראיון עם בנו הרב שמואל אליהו, בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1863 עמוד 38

==קישורים חיצוניים==
;וידאו
*{{קישור שטורעם|86277|news|וידאו מיוחד הופק על הרב מרדכי אליהו ● לצפייה|מערכת שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 ביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2408 נאום הערצה של הרב מרדכי אליהו לרבי במעמד הדלקת נר [[חנוכה]] מרכזי ברחבת [[הכותל המערבי]] (חנוכה תש"נ)]{{וידאו}}
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760280 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63078 הרב מרדכי אליהו על תוכנית ההתנתקות]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2519 הזכרונות של הרב אליהו מהיחידות אצל הרבי (תשס"ט)]{{וידאו}}
;תמונות
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55259 ביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]{{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{תמונה}}
*[https://chabad.info/in-focus/629186/ גלריית ענק מהיחידות ההיסטורית של הרב אליהו ע"ה ליל ו' מר-חשוון ה'תשנ"ב]{{תמונה}}{{אינפו}}

;שונות
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/06/07-06-2020-04-10-20-סיון-להפצה.pdf בעקבות הראשון לציון]''', כתבה במלאת עשור לפטירתו, בתוך [[מגזין עולמות]] סיון ה'תש"פ
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55265 מסכת קשרים מופלאה ● סקירה מקיפה ומרתקת]''' - מתוך [[שמן ששון מחבריך]] - {{תמונה|}} {{אינפו|}}
*[http://www.harav.org/ '''הרב'''] - אתר של תלמידי הרב אליהו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32221 ראשי-דברים מביקור הרב אליהו והרב שפירא אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/1300623_271E-02.pdf קונטרס המבאר את המשא ומתן בין הרבי לרב אליהו בביקור י"א באייר תשמ"ט]{{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22395 הרב אליהו: "כיפה עם יחי אדוננו"]{{שמע}}
* '''מספריו''': [http://harav.org/r3a.pdf אמרי מרדכי], [http://harav.org/r6.pdf מאמר מרדכי - למועדים ולימים], [http://harav.org/r4.pdf שו"ת הרב הראשי] {{PDF}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82291 כשהרב מרדכי אליהו התראיין לעיתון 'הגאולה']''' {{אינפו}} ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ד]] (12.06.2014)
*חיים ששון, '''[http://chabad.info/news/עלון-חדש-על-ביקורי-הרב-אליהו-עה-אצל-הרב/ ביקורי הרב מרדכי אליהו אצל הרבי]''', גליון מיוחד הסוקר את ארבעת הביקורים של הרב אליהו אצל הרבי {{אינפו}} כ"ג [[סיוון]] תשע"ה
*'''[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2561hit1375p.pdf השמטות מהיחידות הראשונה של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי בשנת תשד"מ]''', שבועון התקשרות גליון 1375 עמוד 8
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/03-06-2021-11-49-47-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F.pdf קול צופיך נשאו קול]''', חשיבות לימוד פנימיות התורה והגאולה - תיעוד שיחותיו של הרבי עם הרב מרדכי אליהו {{PDF}} בהוצאה 'זוהר הגאולה' בעריכת הרב חיים ששון {{אינפו}}
{{סדרה|הקודם=הרב [[עובדיה יוסף]]|הבא=הרב [[אליהו בקשי דורון]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[א' ניסן]] [[תשמ"ג]] - [[כ"ט אדר]] [[תשנ"ג]]}}

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: אליהו מרדכי צמח}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]]

מרדכי אליהו

2022-07-29T10:10:50Z

יעס12: /* תולדות חיים */

{{דמות
|שם=הרב מרדכי אליהו
|תמונה=[[קובץ:מרדכי אליהו ברמת אביב.jpg|ללא מסגרת|שמאל|250px]]
|כינוי=הראשון לציון
|תיאור=הרב מרדכי אליהו נואם בכנס לזכרו של פרופסור [[אבנר חי שאקי]] ב[[ישיבת חב"ד ברמת אביב]] ([[אייר]] [[תשס"ו]])
|תאריך לידה=[[כ"א באדר א']] [[תרפ"ט]]
|מקום לידה=עיר העתיקה, [[ירושלים]]
|תאריך פטירה=[[כ"ה בסיוון]] [[תש"ע]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום פעילות=ירושלים
|תפקידים נוספים=[[רב]] ו[[קבלה|מקובל]]
|רבותיו=רבי עזרא עטיה, רבי [[צדקה]] חוצין וה[[באבא סאלי]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[מרדכי אליהו#חיבוריו|ראו בהמשך]]
|השתייכות=כללי
}}
[[הרב]] '''מרדכי אליהו''' ([[כ"א באדר א']] [[תרפ"ט]] - [[כ"ה בסיוון]] [[תש"ע]]) היה [[רב]] פוסק ו[[מקובל]]{{הערה|על פי עדות הרב [[מנחם כהן (צפת)]] הרבי ביקש באחת השנים שבמודעת ההזמנה לכינוס [[סיום הרמב"ם]] תוכנס תיבת 'המקובל' על יד שמו.}}, כיהן כ{{ה|רב הראשי לישראל}} בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשנ"ג]]. היה ידיד ומעריץ של [[הרבי]] ו[[חסידות חב"ד]].

==תולדות חיים==

הרב מרדכי אליהו נולד ב[[כ"ה באדר א']] שנת [[תרפ"ט]] לרב סלמן (מחבר הספר "כרם שלמה") ומזל-(טוב) אליהו, בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. מקובל ששמו הינו מרדכי צמח בן מזל טוב, אך בפתק שנכתב על ידו ונמצא בכיסו לאחר פטירתו נכתב '''מרדכי בן מזל''' בלבד, גם [[החזון איש]] היה רגיל לכנותו (כשהיה בחור והיה מגיע לבקר אצל החזון איש) "ברוך הבא '''הר"ם במז"ל'''" כלומר ראשי תיבות ה'ר'ב מ'רדכי ב'ן מז"ל{{הערה|כפי שהר"ן החידושים למסכת נדרים מכנה את הרמב"ם '''הר"ם במז"ל''' שהוא ראשי תיבות ה'ר'ב מ'שה ב'ן מ'ימון ז'כרו ל'ברכה}}. בהיותו בגיל אחד עשרה שנים נפטר אביו. כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית ובכל זאת השקיע מרדכי רבות בלימוד תורה מחכמי ירושלים; רבי עזרא עטיה ורבי [[צדקה]] חוצין. מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב [[יצחק נסים]] והיה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]] (ה"בבא סאלי").

ב[[מלחמת השחרור]] היה הרב אליהו חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"י]] היה הרב אליהו בין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים', מחתרת דתית להקמת מדינה על פי ה[[הלכה]]. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשים.

בתחילת שנת [[תש"כ]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראל. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת [[תשכ"ז]], אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשמ"ג]] נבחר לרב הראשי לישראל, בהתמודדות עם הרב [[אליהו בקשי דורון]]. בתפקיד הרב-הראשי שימש עשר שנים במקביל עם הרב הראשי האשכנזי, הרב [[אברהם אלקנה שפירא]]. באותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.

במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה גאונותו במקצועות ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] בתורה. הוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבור. הוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכות, כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד. דרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכוננות לביאת משיח.

ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס"ח]] עבר הרב אליהו התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות. רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כ"ה בסיוון]] בשנת [[תש"ע]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55239 ברוך דיין האמת: הרב מרדכי אליהו] - [[חב"ד אינפו]]}}. [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הוציאה הודעת-אבל על הפטירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 אגו"ח באה"ק: אבלים על פטירת הרב אליהו]}}. פעולות רבות נעשות בחסידות חב"ד לעילוי נשמתו של הרב אליהו{{הערה|1=לדוגמא, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55872 חצי יובל של כינוסי תורה בתל אביב] - [[חב"ד אינפו]]}}.

היה ידוע כעושה מופתים גדול, ולאחר פטירתו פירסם בנו הרב [[שמואל אליהו]] סדרת ספרים בשם "אביהם של ישראל" המלקטת מופתים ומעשי ניסים שנעשו על ידו.

==הקשר עם הרבי==
[[קובץ:מרדכי אליהו מסמיך בחורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת בחורים חב"דיים [[סמיכה לרבנות|מוסמכים לרבנות]] אצל הרב אליהו. לימין הרב אליהו יושב הרב [[חיים שלום דייטש]] ([[אדר א']] [[תשס"ח]])]]
הקשר שלו עם הרבי התחיל כאשר קיבל מחסיד חב"ד חוברת של שיחה של הרבי בה הרבי כותב שיש לנהוג ב[[קמחא דפסחא]], לא רק לפני [[חג הפסח]] אלא קודם כל החגים. הרב אליהו התפלא שהרבי אומר זאת כאילו זה חידוש שלו למרות שזה מופיע ב[[כתבי האריז"ל]]. החסיד שהביא לו את החוברת העביר לרבי את תגובתו, והרבי אמר שאכן הוא אמר זאת משמו של האר"י, ובטעות לא נדפס כן{{הערה|על פי וידאו מדבריו}}. מכאן התחילה מסכת של קשרים ארוכה בין הרב אליהו לרבי.

הערצתו והתבטלותו של הרב מרדכי אליהו אל [[הרבי]], הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברו. הרב אליהו ביקר מספר פעמים אצל הרבי ב[[יחידות]], בהם היו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים{{הערה|חלקים מתוכן היחידויות הודפסו בספר "בצל החכמה" ובסוף [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] משנת [[תשנ"ב]].}}. כל הזדמנות נוצלה על ידו להאדיר את שמו של הרבי ופעולותיו למען היהדות.

הרב אליהו הרבה לבקר במוסדות חב"ד ברחבי העולם והיה נואם בכינוסים התורניים של חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55247 ידיד אמת לחב"ד - מקבץ תמונות של הרב אליהו במוסדות חב"ד]}}. מאות ואלפי בחורים חב"דיים הוסמכו על ידו לרבנות, במהלך השנים{{הערה|1= לדוגמא, דיווחים באתר [[חב"ד אינפו]]: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35597 הרבנים התפעלו מהתמימים ב"עיון הלכה"], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28382 הרב מרדכי אליהו התפעל מהידע של הנבחנים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15650 אברכי נחלת הר חב"ד נבחנו אצל הרב אליהו], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14024 תמימים יוצאי רוסיה נבחנו אצל הרב אליהו] ועוד רבים.}}.

לאחר האירוע של [[כ"ז באדר א']] [[תשנ"ב]], היה הרב אליהו מעורר בכל הזדמנות לתפילה להחלמת הרבי{{הערה|דברים אלו נאמרו בחגיגת [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]], ב[[סיום הרמב"ם]] ב[[חודש אלול]] תשנ"ב ב[[תל אביב]], בחגיגת [[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ג]] ב[[כפר חב"ד]] וב[[התועדות]] י"א [[ניסן]] תשנ"ג בכפר חב"ד.}}.

===ביקוריו אצל הרבי===
[[קובץ:מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו בביקור אצל [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשנ"ב]])]]
[[קובץ:הסכמה מרדכי אליהו יחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב מרדכי אליהו לספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] של הרב [[שלום דובער וולפא]]]]
[[קובץ:הלווית מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפים בהלווית הרב מרדכי אליהו ב[[ירושלים]] ([[סיוון]] [[תש"ע]])]]
ביקוריו של הרב אליהו היו במסגרת "ביקור הרבנים הראשיים" והיה מגיע יחד עם הרב הראשי האשכנזי.

ביום [[א' בכסלו]] בשנת [[תשד"מ]] ביקר הרב אליהו לראשונה אצל [[הרבי]] יחד עם הרב [[אברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורה]] שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיה הקומוניסטית]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדו את [[תורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" לחזק ולעורר את לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר"א]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי [[רש"י]] "הנשיא הוא הכל" ולשון [[הרמב"ם]] "לב כל קהל ישראל". [[ענווה]] ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ו[[וידוי]] אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אף על פי שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם ב[[עולם הזה]] הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי בהם שוחח עימם הרבי בענייני "הנהגה" והעניק את עצותיו{{הערה|הרב מרדכי אליהו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מחודש טבת תשד"מ - גליון 123}} דברי הרבי עסקו בכל שטחי חיזוק הדת ושמירתה כשהרבי עובר מנושא לנושא (כגון: טהרת המשפחה, כשרות וחינוך) כשהוא מתעכב באופן מעשי על כל אחד מהם{{הערה|הרב אברהם שפירא בגליון כפר חב"ד הנ"ל}}. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב-[[770]].

הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה ובהזדמנויות רבות הביע את הערצתו לרבי. חודשיים לאחר היחידות התפרסם ראיון עם הרב אליהו בו תיאר את גאונותו של הרבי:

{{ציטוטון|אשרי העם שככה לו - "שככה" בגימטריא "משה". אפשר לנו לומר בפה מלא, וללא הגזמה כלל: אשרי העם שהרבי שליט"א שרוי בתוכו. ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, ב[[ש"ס]] ופוסקים, וכן ב[[נסתר]] הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר}}.

בביקורו במוסדות חב"ד ב[[פריז]], נאם לפני התלמידים וגם שם הביע את רישומיו מהביקור{{הערה|הביקור נערך ב[[חודש אדר]] שנת [[תשמ"ה]]. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא: {{ציטוטון|בקי בכל חדרי ה[[תורה]] ובכל הנעשה ב[[ארץ הקודש]]. הבעת פניו היא ממש כ[[מלאך]] ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי}}.}} וכן כשביקר במונטריאול{{הערה|ב[[חודש שבט]] שנת [[תשמ"ה]] ביקר במוסדות חב"ד ב[[מונטריאול]] שם אמר: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי}}.}}. שיא התלהבותו הייתה כשנאם בשנת [[תשמ"ו]] בחגיגת [[י"ט בכסלו]] ב[[כפר חב"ד]] שם הגדיר את הרבי "למעלה מ[[מלאך]]" וכך אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=מתוך נאום ב[[י"ט בכסלו]] [[תשמ"ו]], [[כפר חב"ד]]
|תוכן=ה[[גמרא]] אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. כך אמנם חשבתי על הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. כי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אלא דואג ב[[מסירות נפש]] להפיץ את התורה חוצה, מוסיף והולך מוסיף ואור.
}}

ביקורים נוספים היו: ביום [[כ"ז באדר ב']] בשנת [[תשמ"ו]], בו עסקו בחגים [[פורים]] ו[[פסח]]{{הערה|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. "לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. [[אהבת ישראל]] של [[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. מסמך [[גאולה]] לגאולה.

בעניני [[פסח]]: ביאור דברי [[חז"ל]] ש[[בני ישראל]] [[ברית מילה|מלו]] באותו הלילה של [[יציאת מצרים]] והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של [[משה רבנו]]. ביאור דברי חז"ל על מה שאמר משה רבנו "כחצות". האם שייך לומר שבזמן יציאת מצרים כבר הייתה [[קדושה]] ב[[ירושלים]]. איך בנה [[אברהם]] [[מזבח]] ב[[הר המוריה]] שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ה[[הגדה]] של [[הרמב"ם]] "בבהילו יצאנו ממצרים". לעתיד לבוא "לא במנוסה תצאו". הפלא בכך שהיהודים ראו את כליו של המצרי בזמן של "וימש חושך". האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו"ן. הפלאת הענין ש"עוללים ויונקים" ראו את ה[[שכינה]] ב[[קריעת ים סוף]]. הצורך בארגון "סדרים פומבים" בארץ ישראל".

בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של [[הרמב"ם]] בערב פסח, ביאר הרבי, אשר דברי [[הרא"ש]] ש"אין להורות מספר הרמב"ם" אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה "לימוד על מנת להורות", אלא בכדי להתאחד בלימוד כל ה[[תורה]] כולה. כן ביאר את הלשונות של "חכמה [[בינה]] ודעת" בתחילת ספר "יד החזקה" ובסופו.}}. ביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]], בו דובר, בין היתר, על הצורך והנחיצות שבהוצאת פסק דין על כך שמשיח צריך לבוא מיד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 "יש צורך לפסוק שהמשיח צריך לבוא"]{{וידאו}}. עוד על ביקור זה, ראו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש סיוון]] שנת [[תשמ"ו]] (גיליון 244).}}. לאחר פטירתו נודע שהיה חבר בבית דין שהיה מתכנס מידי שנה ודן בעניני הגאולה ופוסק כי עם ישראל כבר ראוי לקבל משיח צדקנו. העתק מפסקי הדין נקברו יחד עם הרב אליהו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56056 מדהים: הרב אליהו חבר בבי"ד למען הגאולה]}}. ביום [[ו' בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]] היה הביקור האחרון של הרב אליהו אצל הרבי. במהלך ביקור דובר רבות בנושא ה[[גאולה]] הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען "השיבנו ה' אליך" ו[[הקב"ה]] מבקש "שובו אלי" בתחילה, אבל "אחרי רבים להטות".}}{{הערה|בין הנושאים דובר על: השראת ה[[שכינה]] במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. מעלת ה[[גוף]] היהודי. פס"ד [[הרמב"ם]] אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומ"צ. כוחו של בי"ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, למעלה משם הוי'. מלכותו של [[הקב"ה]] על ידי ישראל. אמירת "לשם יחוד" למנהג חב"ד רק פעם אחת ביום (לפני "ברוך שאמר"). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל איך ינהג בענין "ותן טל ומטר". [[ברכת כהנים]] בכל יום למנהג הספרדים.}} (שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד{{הערה|הודפסה כהוספה ל[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשנ"ב.}}). בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 בהמשך גם תיאר הרבי את [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"שליט"א"]{{וידאו}}}}}} לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}". בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכוניתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו - תמונות בפרסום ראשון] של הצייר [[יחיאל אופנר]]}}. בכינוס של [[כולל חב"ד]] שנערך באותו שבוע ב[[ניו יורק]] דיבר הרב אליהו על התפעלותו מכך שהרבי אחרי [[חלוקת דולרים]] לאלפי איש, לא היה נראה עייף או חלש והיה ב"צלילות ה[[מחשבה]] ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע.. אמרתי, לית דין בר נש, אלא [[מלאך]] קדוש עומד לפנינו!" בהמשך גם דיבר על כך שהרבי מטה כל פעם את השיחה לכיוון של דאגה לכלל ישראל ו[[אהבת ישראל]].

{{גלריה מרדכי אליהו}}

==תמיכה בפעילות הרבי==
[[קובץ:קונגרס הרבנים למען השלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו נואם באחת מאסיפות [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[ניסן]] [[תשס"ו]])]]

הרב אליהו תמך רבות במבצעיו, תקנותיו ופעולותיו של הרבי. על שלוחי הרבי אמר שהם סותמים את הפרצות בעם ישראל{{הערה|ב"דינר" של "ישיבת תומכי תמימים" [[כפר חב"ד]] ב"גני אורנים" תל אביב, [[חנוכה]] תשנ"ב.}}. בשנת תנש"א, כשהיהדות החלה שוב לפרוח ב[[רוסיה]] אמר שכל זה בזכות חסידי הרבי שפעלו שם בתקופת הקומוניסטית{{הערה|בחגיגת י"א ב[[ניסן]] [[תנש"א]] בכפר חב"ד. ראה גם מכתבו לכינוס הרבנים של מדינות חבר העמים כ"ב שבט תשנ"ב. מכתבו מיום כ"ג אדר תשנ"ג}}. ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשנ"ה בכפר חב"ד דיבר על פועלו של הרבי למען הצלת יהדות מרוקו וצפון אפריקה. ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]], בכינוס לציון סיום שנת הלימודים בבית ספר חב"ד ביפו דיבר במעלת החינוך החב"די. ב[[חודש אדר]] [[תנש"א]] במהלך ביקור במוסדות חב"ד ב[[מוסקבה]] אמר שכל השלוחים נמצאים במקום קדוש ושלוחים של אדם קדוש. "במקום שיש בו נגיעת יד של האדמו"ר שליט"א - אתה לומד שם להיות ירא שמים".

על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] התבטא {{ציטוטון|רוח אלקים דיבר בו לזכות את העם בלימוד אחיד בהלכות הרמב"ם.. הרעיון האדיר הזה לאחד את העם בלימוד אחיד מגדול הפוסקים, דבר השוה לכל נפש, הוא מנפש אצילה וגדולה}}{{הערה|מדבריו ל[[שבועון כפר חב"ד]] [[חודש מנחם אב]] [[תשמ"ד]] (גיליון 157).}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|תקנת [[הרמב"ם]] וספר המצוות זהו משהו שמיימי גאוני, משהו אדיר}}. על המתנגדים לתקנה אמר {{ציטוטון|אני מתפלא מאד איך יצאו אנשים נגד תקנה נפלאה זו. עובדה, שהחיד"א הוסיף ל"חוק לישראל" לימוד רמב"ם בכל יום. והמוני יהודים בכל הדורות מאז, שמנהג אבותיהם הקדושים בידיהם, הלכו בתמימות בדרך ה' ולמדו את הרמב"ם. ומה הפגם כאשר לומדים פרק שלם ולא רק הלכה אחת. ה"בן איש חי" אומר שהרמב"ם הוא "מרא דאתרא" בכל "ערביסטאן" - המזרח התיכון{{הערה|בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]] (גיליון 283). דברים נוספים בעד התקנה כתב ביום [[י"ג בניסן]] [[תשמ"ה]]}}}}.

על [[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]] אמר: {{ציטוטון|רק ראש גאוני, כמורנו ורבנו גאון הדור והדרו כ"ק האדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, הוא שיכול להמציא רעיון נשגב כזה של אחדות ילדי ישראל על ידי כתיבת אותיות בספר התורה. שכן רק בתורה ועל ידי התורה, תיתכן אחדות אמיתית, של דיבוק חברים, אהבה, אחוה, שלום ורעות. עלינו ללמוד מכ"ק מרן רבנו האדמו"ר שליט"א ולעשות ככל שביכלתנו למען לא ישאר ילד יהודי אחד ללא תורה ח"ו}}{{הערה|מדבריו בסיום הספר תורה השני של ילדי ישראל ביום [[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ו]]}}.

על מלחמתו של הרבי לתיקון [[חוק מיהו יהודי]] אמר שאילו היו שומעים לרבי היו חוסכים את כל בעיות הגרות עם העולים מרוסיה{{הערה|מראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש כסלו]] [[תנש"א]] (גיליון 454)}}. לאחר [[הסתלקות]] מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי, נשא הרב אליהו נאום הספד בה דיבר על יחוסה וצדקותה של הרבנית{{הערה|ב[[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]] בכינוס "[[הקהל]]" של [[רב]]ני [[ארץ הקודש]] ב[[ירושלים]], שהיה ב"שבעה"}}. לאחר שהרבי אמר את [[השיחה הידועה]] פנה הרב אליהו ושאל את הרבי: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?". ענה לו הרבי: "לא, אמשיך הלאה"{{הערה|מדבריו ב[[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ה]] ב[[כפר חב"ד]].}}. הרב אליהו נתן את הסכמתו לספר "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]" של הרב [[שלום דובער וולפא]] העוסק בשיטת ה[[רמב"ם]] בגדר "[[בחזקת משיח]]" שבהלכות מלכים.

===שלימות הארץ===
הרב אליהו התנגד למסירת שטחים מארץ ישראל תמורת "שלום" עם הערבים. על [[תוכנית ההתנתקות]] התבטא הרב אליהו "היה לא תהיה" ואמר ש"זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". הרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11979 מכתב מהרב אליהו: אסור על פי תורה להשתתף בגירוש] - [[חב"ד אינפו]]}}. כמו כן, היה חבר בנשיאות [[קונגרס הרבנים למען השלום]].

==ציטוטים על הרבי==
[[קובץ:רבנים עם מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביקור רבני ועסקי חב"ד אצל הרב אליהו בהוראת [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשמ"ו]]). בתמונה (מימין לשמאל): הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב מרדכי אליהו, הרב [[אברהם שפירא]], הרב יוסף גליקסברג רבה של [[גבעתיים]]. מאחור עומד (ימין) הרב [[ברק'ה וולף]].]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרב אליהו ב-[[770]] במוצאי [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]
|רוחב=310px
|תוכן="הכרתי רבנים אדמו"רים וגאונים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ. ראינו מי שהיה גדול בסוגיא מסוימת ובמקצוע פלוני בתורה.. אבל הרבי.. כאשר השמיע מדברות קדשו ראו במוחש ממש ש[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו כפשוטו ממש, שמדבר ממש כמי שרואה דברים בשמים ואומר אותם ליושבי הארץ.. כל דיבור, כל תנועה וכל פרט ממעשי הרבי, הם הלכה. צריך רק עיניים לראות ואזנים לשמוע.

"הרי רואים בצורה הכי ברורה, שדברי התורה של הרבי הם למעלה ממה ששכל אנושי מסוגל להשיג. אין אלו דברים שמישהו מסוגל להגיע אליהם בכוח העיון והמחשבה, אלא אך ורק ברוח הקודש, כי רוח אלוקים דברה בקרבו. וכי ייתכן ללקט ולחבר דברים מקצה אל קצה באופן כה מופלא בכוח שכל אנושי?!..

"זכיתי להיות קרוב אל הרבי באופן מיוחד. אינני יודע מפני מה זכיתי לזה, שמא זכות אבות היא שעמדה לי, היחס היה מיוחד במינו, שכמה פעמים זכיתי שיקבלני בהיכלו לשיחות ממושכות, כידוע. וגם הקשר בכלל היה שלא כרגיל. למשל, בשנים האחרונות היו כמה הזדמנויות שבהן הרבי ביקש לדבר עמי בטלפון, ומזכירו ציין בפני שיש בכך הנהגה בלתי רגילה, כי בדרך כלל הרבי נמנע מלשוחח בטלפון. ואינני יודע במה זכיתי לזכות זו. ופעם אחת, שיחת הטלפון הייתה בשעה שבארץ ישראל היה כבר סמוך לחצות הלילה, והרבי שאל כמו בדרך צחות, האם כבר אמרתי "תיקון חצות". ואינני יכול לתאר את ההרגשה לזכות גדולה ונפלאה זו..

"צריכים להתחזק עוד יותר בכל כוחות הנפש, בהתקשרות הגדולה לרבי.. להמשיך ללכת בדרכו של הרבי. לא להפסיק חלילה לשניה אחת לפעול בדרך שהרבי הורה לנו.. כאשר עולה [[מחשבה]] בקשר לדבר לא רצוי, צריך האדם לשאול את עצמו "כיצד הייתי מתרץ את עצמי לפני הרבי על מעשה שכזה".

"כידוע וכמפורסם, שיחות הקודש של הרבי יש להן מעלה יתירה, דברי הרבי הם תורה שנאמרה בקדושה ובטהרה. מלבד הענינים המאירים והנפלאים בשפע העצום של תורת הרבי, מורגשת בהם הקדושה והטהרה המיוחדת. מי שקורא ולומד את דברי הרבי ואינו מרגיש את ההתעלות המיוחדת, ראוי לו שיטבול במקוה פעם נוספת.
}}
הערצתו של הרב מרדכי אליהו לרבי לא ידעה גבולות. הוא היה מתאר את הרבי בתיאורים המופלאים ביותר, בכל הזדמנות שרק ניתנה לו. בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] אמר:
{{ציטוט|תוכן=האדמו"ר הגדול הגאון העצום בש"ס פוסקים וקבלה, [[מלאך]] ה' צבאות. מפיץ תורה, הוא המפיץ [[יראת שמים]] בכל העולם כולו}}. באחד מראיונתיו ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון 283, לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]]}} אמר: {{ציטוטון|תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם. אני ישבתי כמה שעות אצל כ"ק האדמו"ר שליט"א.. הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה.. התפעלתי מאד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בכל פרד"ס התורה, [[פשט]] [[רמז]] [[סוד]] [[קבלה]] ו[[הלכה]]. הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת בצורה בהירה וברורה, טס מ[[זבחים]] ל[[מנחות]] וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן.}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|הגאונות של הרבי היא נוראה ומדהימה. על קדושתו של הרבי בכלל אין מילים. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, [[נשמה]] קדושה מיוחדת. הרגשתי בו נשמה קדושה מיוחדת, נשמה לא פרטית אלא נשמה כללית של כלל ישראל|מרכאות=כן|מקור=הרב צוריאל בובליל [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 601)}}

בשנת [[תשמ"ט]] ב[[התוועדות]] [[י"א בניסן]], לכבוד יום הולדתו השמונים ושבעה (פ"ז) של הרבי, נשא הרב אליהו נאום ובין היתר אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
תוכן=
מורי ורבותי, ראשו כתם פז, פ"ז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר הדור והדרו, הגאון הגדול הצדיק החסיד, צדיקא חסידא ופרישא, קדוש כמלאך ה' צבאות, כל רז לא אניס ליה, בקי עצום חריף גדול בכל פרד"ס התרה, הגאון כבוד[[הרבי]] ראשו כתם פז, מי שראה אותו, מי שהכיר אותו, מי שדיבר איתו, מי שזכה לשבת בד' אמותיו, יודע שראשו כתם פ"ז, מוח על-אנושי.. נקי צלול ברור בהיר.

ברכתי לאדמו"ר שליט"א, ברכתי לשלוחיו בכל העולם כולו, תמשיכו ביתר שאת וביתר עוז, ואל יבוש מפני המלעיגים עליו, לא צריכים להתחשב עם שום אדם בעולם.. ברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ימשיך להניב, עוד ימשיך ללמד, עוד ימשיך להנהיג.
}}

בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תשמ"ט]] בירושלים אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
תוכן=
האדמו"ר מחב"ד שליט"א גאון וגדול, קדוש וצדיק רב וחסיד, בקי עצום בכל התורה כולה, בפשט בקבלה ברמז ובסוד, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, יש רב יותר גדול ויש רב כולל. ה[[נשמה]] של האדמו"ר מחב"ד שליט"א היא נשמה כוללת. הוא רב כולל של כלל עם ישראל וכולם חייבים בכבודו.

זכיתי להפגש עם האדמו"ר שליט"א, ראיתי את הגאונות שלו, את למדנותו, את עומק הבנתו, את בקיאותו, את יראת השמים הניכרת על פניו. אבל יותר מזה, מעל כל אלה ראיתי את ה[[ענווה]] שלו.. הרביהמקריב עצמו למען כלל ישראל, ודואג לכל עם ישראל. בכל מקום שתמצאו בעולם אורה המאירה את החושך והאפילה, מבחינים מיד בטביעת האצבעות והשליחות של האדמו"ר מחב"ד שליט"א.
}}

בסיום [[הרמב"ם]] שנערך ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ב]] השתתף ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|תוכן=רק [[נשמה]] כללית וצדיק הדור, מסוגל ליזום רעיונות שיאחדו את כלל ישראל. הרביהוא בבחינת "איש א-לקים" שאין לו כל רצונות משלו, אין לו ענינים אישיים, אין לו כל ענין לא במאכל ולא במשקה ולא בשינה, כי אם כל משאת נפשו לקדש שם שמים וללכד את ישראל באהבה. המתבונן אל הנהגתו ודרכו בקודש, יבין עד מהרה כי אדם כזה לא יכול להיות על פי הטבע, אלא שזכות כלל ישראל מעלה אותו לדרגת איש אלקים. אורו הגדול בוקע מקצה העולם ועד קצהו, וכל העולם כולו מזדכך בזכותו, ונעשה ראוי לביאת המשיח במהרה בימינו
}}

== משפחתו ==
*רעייתו מרת צביה.
*בנו הרב [[שמואל אליהו]], רבה של צפת.
*בנו הרב יוסף אליהו.
*בנו שלמה בן אליהו.
==משמשים בקודש==
*הרב [[חיים סויסא]] מביתר, מחבר הספר [[מאורות חיים]], [[תולדות הרב מרדכי אליהו ותולדות הגרש"ז אוירבך]].
*הרב [[יהודה מוצאפי]] מירושלים, בן [[הרב סלמאן מוצפי]] משב"ק שלו ושל זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]].
*[[הרב שמואל זעפרני]], משב"ק מחבר הספר, [[דורש טוב לעמו]] (תולדות הרב מרדכי אליהו).

==ספריו==
משנתו ההלכתית היא בדרך כלל נוטה לחומרא וכמנהג המקובלים כפי מנהג יהודי בבל וכמנהג אביו בעל הכרם שלמה, והוא נוטה אחר ספרי ההלכה ההולכים בדרך [[האר"י]] של הרב [[יוסף חיים מבגדד|יוסף חיים]] [[הבן איש חי]] וכן אחר הרב [[יעקב חיים סופר]] בעל [[כף החיים]].
===ספרי הלכה===
*'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה.
*'''אמרי מרדכי''' - מאמרים וחידודים על השו"ע חלק א' חלק אורח חיים.
*'''דרכי תורה''' - הלכות, דרושים ומאמרים בענייני [[פסח]].
*'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים.
*'''מאמר מרדכי-ושבתה הארץ''' - מאמרים, שו"ת ופסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים.
*'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י"ג [[אלול]] - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.
*'''מאמר מרדכי''' - דרשות ומאמרי הלכה בסוגיות בבן איש חי (בעריכה).
*'''מאמר מרדכי-הלכות שבת''' - ג' כרכים (בעריכה).
*'''מאמר מרדכי-אורח חיים חלק א'''' - הלכות והנהגות לימות החול (בעריכה).
*'''ספר ההלכה''' ספר הלכות לתלמידי עדות המזרח כעין קיצור שולחן ערוך (2 חלקים).
*'''ספר הלכות קריאה התורה'''.
*'''צרור החיים''' - הלכות אבילות, נכתב על ידי הרב מישאל רובין תלמידו של הרב.
*'''קיצור דרכי טהרה''' -קיצור של ספרו דרכי טהרה על הלכות [[נידה]] וטהרת המשפחה.
*'''קיצור שולחן ערוך''' - קיצור שולחן ערוך להרב שלמה גאנצפריד עם הערות "דרכי הלכה" על פי פסקי הרב מרדכי אליהו.
*'''בין אדם לחברו''' - הלכות.

===ספרי שו"ת===
*'''שו"ת הרב הראשי''' - מבחר של שאלות ותשובות שהופנו לרב בעת כהונתו כרב ראשי לישראל, כרך התש"ן-התשנ"ג.
*'''שו"ת "קול אליהו"''' - מבחר של תשובות אשן נתנו על ידי הרב לשאלותיהם של מאזינים ברדיו (בעריכה).
*'''שו"ת מאמר מרדכי''' - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (בעריכה).

===סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות===
*'''סידור "שפתי תפתח"''' - מבואר על ידי הרב [[שמואל אליהו]] עם התאמה לתמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.
*'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול.
*'''קול אליהו''' - סידור ל[[שבת]] וימי חול עם הרבה הלכות.
*'''קול אליהו''' - סידור ל[[תשעה באב]] עם הלכות.
*'''קול אליהו''' - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין.
*'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).
*'''תהלים''' - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.

===ספרים שונים===
*'''אמרי אליהו''' - לקט דברי תורה ל[[אלול]] ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו, הוצאת דני ספרים.
*'''"דורש טוב לעמו"''' -כרך א'- ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו של הרב.
*'''מאמר מרדכי-דרשות ושיחות לימים הנוראים'''
*'''"קול צופייך"''' - דרשות על חמשה חומשי תורה (בעריכה). כרגע יצא רק על ספר שמות.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק א' עמ' 53-68.
*הרב [[שמואל אליהו]], '''אביהם של ישראל''', חמש כרכים.
*'''הסוד מאחורי הקשר''', ראיון עם בנו הרב שמואל אליהו, בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1863 עמוד 38

==קישורים חיצוניים==
;וידאו
*{{קישור שטורעם|86277|news|וידאו מיוחד הופק על הרב מרדכי אליהו ● לצפייה|מערכת שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 ביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2408 נאום הערצה של הרב מרדכי אליהו לרבי במעמד הדלקת נר [[חנוכה]] מרכזי ברחבת [[הכותל המערבי]] (חנוכה תש"נ)]{{וידאו}}
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760280 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63078 הרב מרדכי אליהו על תוכנית ההתנתקות]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2519 הזכרונות של הרב אליהו מהיחידות אצל הרבי (תשס"ט)]{{וידאו}}
;תמונות
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55259 ביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]{{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{תמונה}}
*[https://chabad.info/in-focus/629186/ גלריית ענק מהיחידות ההיסטורית של הרב אליהו ע"ה ליל ו' מר-חשוון ה'תשנ"ב]{{תמונה}}{{אינפו}}

;שונות
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/06/07-06-2020-04-10-20-סיון-להפצה.pdf בעקבות הראשון לציון]''', כתבה במלאת עשור לפטירתו, בתוך [[מגזין עולמות]] סיון ה'תש"פ
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55265 מסכת קשרים מופלאה ● סקירה מקיפה ומרתקת]''' - מתוך [[שמן ששון מחבריך]] - {{תמונה|}} {{אינפו|}}
*[http://www.harav.org/ '''הרב'''] - אתר של תלמידי הרב אליהו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32221 ראשי-דברים מביקור הרב אליהו והרב שפירא אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/1300623_271E-02.pdf קונטרס המבאר את המשא ומתן בין הרבי לרב אליהו בביקור י"א באייר תשמ"ט]{{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22395 הרב אליהו: "כיפה עם יחי אדוננו"]{{שמע}}
* '''מספריו''': [http://harav.org/r3a.pdf אמרי מרדכי], [http://harav.org/r6.pdf מאמר מרדכי - למועדים ולימים], [http://harav.org/r4.pdf שו"ת הרב הראשי] {{PDF}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82291 כשהרב מרדכי אליהו התראיין לעיתון 'הגאולה']''' {{אינפו}} ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ד]] (12.06.2014)
*חיים ששון, '''[http://chabad.info/news/עלון-חדש-על-ביקורי-הרב-אליהו-עה-אצל-הרב/ ביקורי הרב מרדכי אליהו אצל הרבי]''', גליון מיוחד הסוקר את ארבעת הביקורים של הרב אליהו אצל הרבי {{אינפו}} כ"ג [[סיוון]] תשע"ה
*'''[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2561hit1375p.pdf השמטות מהיחידות הראשונה של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי בשנת תשד"מ]''', שבועון התקשרות גליון 1375 עמוד 8
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/03-06-2021-11-49-47-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F.pdf קול צופיך נשאו קול]''', חשיבות לימוד פנימיות התורה והגאולה - תיעוד שיחותיו של הרבי עם הרב מרדכי אליהו {{PDF}} בהוצאה 'זוהר הגאולה' בעריכת הרב חיים ששון {{אינפו}}
{{סדרה|הקודם=הרב [[עובדיה יוסף]]|הבא=הרב [[אליהו בקשי דורון]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[א' ניסן]] [[תשמ"ג]] - [[כ"ט אדר]] [[תשנ"ג]]}}

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: אליהו מרדכי צמח}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]]

שיחת משתמש:יעס12

2022-07-29T10:04:41Z

יעס12: /* תודה על תרומותיך */

יהודה יהושע צדקה

2022-07-28T23:04:59Z

יעס12:

{{דמות
|שם=רבי יהודה יהושע חיים צדקה
|תמונה=[[קובץ:יהודה יהושע צדקה.JPG|250px]]
|כינוי=הרב צדקה, חכם יהודה, קול יהודה
|תיאור=ראש ישיבת "פורת יוסף"
|תאריך לידה=[[ג' בשבט]] [[תר"ע]]
|מקום לידה=[[ירושלים]]
|תאריך פטירה=[[י"ב בחשוון]] [[תשנ"ב]]
|מקום פטירה=ירושלים
|מקום פעילות=ישיבת "פורת יוסף"{{הערה|בשכונת גאולה רחוב יוסף בן מתתיהו}}
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=רבי [[עזרא עטייה]]{{הערה|רבו המובהק}}, הרב [[יעקב חיים סופר]] בעל [[כף החיים]], הרב [[שלמה עבו מערבי]], ועוד
|תלמידיו=הרב [[מרדכי אליהו]], הרב בן ציון אבא שאול, הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[אליהו בן חיים]] רב [[יהודי איראן]] ב[[קווינס]] וראש [[ישיבת רבי יצחק אלחנן]], ועוד.
|חיבוריו="קול יהודה"
|השתייכות= עדות המזרח
}}
הרב '''יהודה יהושע חיים צדקה''' ([[ג' בשבט]] [[תר"ע]] - [[י"ב בחשוון]] [[תשנ"ב]]{{הערה|מוצאי שבת פרשת לך לך}}) היה מחבר הספר קול יהודה וראש ישיבת "פורת יוסף" בשכונת גאולה שב[[ירושלים]] וידיד חב"ד
==תולדות חיים==
הרב יהודה יהושע חיים{{הערה|השם חיים נוסף לו לעת זקנותו כשהיה בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים}} צדקה נולד ביום [[ג' בשבט]] שנת [[תר"ע]] ב[[ירושלים]] בן שני לרב שאול ומרת שמחה צדקה. אמו הייתה בת אחותו של רבי יוסף חיים (בעל "בן איש חי"). נקרא "יהודה" על שם סבו, רבי יהודה סומך מבגדד והשם "יהושע" הוסיפו לו על פי [[חלום]] של אמו{{הערה|ראה ספר וזאת ליהודה}}. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] "בני ציון" ובבחרותו למד בישיבת "פורת יוסף" והיה מבחירי התלמידים.

בשנת [[תרצ"ד]] התחתן עם מרת פהימה למשפחת בטאט.

במשך ארבעים שימש את רבו, רבי עזרא עטייה, שראה אותו כיורשו הרוחני. בשנת [[תרצ"ז]] מינה אותו רבו למסור שיעורים בישיבה ובשנת [[תש"ל]] מונה לראש הישיבה. העמיד אלפי תלמידים שרבים מהם משמשים כראשי ישיבות וגדולי תורה. ביניהם; בן אחותו הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב בן ציון אבא שאול ועוד, עודד להקמת ת"תים רבים ביניהם תלמוד תורה ויאמר יצחק בירושלים{{הערה|בראשות ר' שאול אדרי}}.

בשנת [[תשל"ט]] נפטרה אשתו והוא נישא בשנית למרת תמר{{הערה|בת ר' מימון סודרי - משב"ק בישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה בירושלים}}. מרת תמר נפטרה ביום [[י"ד באדר]] [[תשס"ז]].

היה גאון ב[[נגלה]] וב[[נסתר]], עניו וצנוע וביחד עם זה עמד בתוקף על קדושת התורה וכבוד שמים. היה גם [[עובד ה']] ב[[תפילה]] בהשתפכות הנפש. עסק בהצלת ילדי העולים מחינוך של כפירה.
היה דבוק כל חייו ללא הפסקה בתורת ריש גלותא דבבל הבן איש חי מרן הרב [[הבן איש חי|יוסף חיים]] ושם תמיד את תורתו נגד עיניו.
במוצאי [[שבת|שבת קודש]] יום [[י"ב בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]], נפטר.

==קשריו עם הרבי==
[[קובץ:יהודה צדקה כותב אות בספר תורה.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב צדקה (יושב מימין) כותב אות ב[[ספר התורה של ילדי ישראל]]]]
[[קובץ:יהודה צדקה נואם בכנס צבאות השם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב צדקה נואם בכנס לילדי [[צבאות השם]]]]
[[קובץ:ברכת הרבי לחתונה נכדת יהודה צדקה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה מהרבי לחתונה נכדו של הרב צדקה [[כסלו]] [[תשמ"ח]]]]
[[קובץ:מכתב יהודה צדקה לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב צדקה בו מבקש ברכה לרפואה]]
הרב צדקה העריץ את [[הרבי]] כמנהיג ישראל הדואג לכל יהודי בעולם. דיבר הרבה על גדולתו של הרבי בתורה ובהנהגה ועל הצורך לציית להוראותיו. היה חתום על כרוז של גדולי ישראל לתיקון חוק "[[מיהו יהודי]]" והיה חבר ב"ועדת הרבנים למען שלימות העם"{{הערה|יחד עם הרבנים; יעקב בצלאל ז'ולטי ו[[שמואל אלעזר הלפרין]].}}. השתתף כמעט בכל האירועים התורניים של חב"ד ב[[ירושלים]]; בחגיגת סיום ספרי התורה הכללים בירושלים העתיקה, ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]], בכינוסי [[ל"ג בעומר]] לילדים ועוד. כשהיה מקבל את קונטרסי ה[[ליקוטי שיחות]] של הרבי, היה מביע את התפעלותו מהם{{הערה|את הקונטרסים הביא לו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]].}}.

הרב צדקה תמך ב[[תקנת לימוד הרמב"ם]] של הרבי. לקראת [[סיום הרמב"ם]] הראשון {{הערה|(בשנת [[תשמ"ה]])}} כתב: {{ציטוטון|חזקו ואמצו, זכות [[הרמב"ם]] תגן עליכם ועל כלל ישראל, שנזכה כולנו לקבל את פני משיח צדקנו ביחד עם כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א היוזם לימוד הרמב"ם לכלל ישראל}}. בחגיגת הסיום בבניני האומה בירושלים נאם ואמר: {{ציטוטון|מאז ימי הרמב"ם, מעטים הם הכינוסים התורניים שהיה בהם מעמד של קידוש ה' כמו מעמד זה}}. הרב צדקה השתתף בסיום [[הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] בירושלים{{הערה|נאומו הודפס בספר "[[מקדש מלך]]" ע' 39.}}.

בשנת [[תשמ"ו]] נערכה בעיר [[נתיבות]] חגיגת סיום [[ספר תורה]] לזכרו של רבי [[ישראל אבוחצירה]]. במהלך החגיגה אמר: {{ציטוטון|יהי רצון שזכותו של אותו צדיק קדוש רבי ישראל אבוחצירה הנקרא בפי כל "בבא סאלי" זצוק"ל, וזכותו של יבדלח"ט כ"ק האדמו"ר הצדיק מרן הרבי מליובאוויטש שליט"א, תעמוד לנו ולכל ישראל, שנלך באור התורה, וספר התורה ילוונו בכל דרכנו, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה הזאת}}.

ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] שנת [[תשמ"ח]] נערכה בירושלים חגיגת עשור לרפואת הרבי {{הערה|(מ[[שמיני עצרת תשל"ח]])}}. במכתבו למסיבה כתב :

{{ציטוטון|לכבוד הרבנים הגאונים וק"ק הנכבדים המשתתפים בסעודת הודיה על הצלת כ"ק מרן הגאון קדוש ישראל אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. שמחה זו של החלמת האדמו"ר כהיום הזה לפני עשר שנים היא שמחה כללית לכל עם ישראל. ולכן מחובתנו להרגיש זאת ולהודות ולהלל לשם יתברך.. כי הצלתו היא הצלת כלל ישראל.. מפאת חולשתי לא יכולתי להשתתף בעצמי, ולכן אני כותב זאת שתהיה לי זכות במקצת. יהי רצון שה' יאריך את ימיו ושנותיו בבריאות איתנה, ויזכה להנהיג את עם ישראל בכל העולם בבריאות שלימה, עד ביאת גואל צדק בקרוב אמן. ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור. ממני הקטן יאודה צדקה.}}

ביום [[ט"ו בכסלו]] שנת [[תשמ"ח]] נישא נכדו של הרב צדקה והוא ביקש מהרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] שישלח אל הרבי הזמנה לחתונה. על גבי ההזמנה כתב: {{ציטוטון|לכבוד מרן הגאון הגדול, מורנו ורבנו ועטרת ראשנו, כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א}}. הרבי החזיר לו מכתב ברכה לחתונה ועל אף חולשתו, התאמץ הרב צדקה להקריאו בתחילת החופה.

בשנת [[תשמ"ח]], לאחר [[הסתלקות]] רעייתו של הרבי, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], שלח מכתב ניחומים לרבי: {{ציטוטון|כבוד מרן גאון ישראל וקדושו כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, מזועזעים אנחנו מפטירת הצדקת הרבנית. ויהי רצון שבזכות הרבצת תוה"ק ומפעליו הקדושים והטהורים בכל העולם יזכה לנחמה שלימה}}. ביום [[כ"ז בשבט]] שהיה ב"שבעה" לרבנית, נערך כינוס "[[הקהל]]" של רבני [[ארץ הקודש]] בירושלים, בו נאם ואמר: {{ציטוטון|מי יתן וזכותו של אותו צדיק, כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, תשפיע ותערה רוח טהרה על כולנו, שנזכה לעמוד בפרץ ולעמוד על המשמר, ויקוים בנו והייתם לי סגולה, שנהיה כולנו עם קדוש, ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן.}}

מספר שנים לפני פטירתו חלה, ושלח בידי [[מנחם בן ציון וילהלם|הרב וילהלם]] מכתב אל הרבי וכך כתב:

{{ציטוטון|אל כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א. הנני, לאחר נשיקת יד קדשו, מודה לו על העבר שהתפלל עלי וב"ה נושעתי, ועתה אני מבקש על להבא לקראת השנה החדשה הבעל"ט, שיתפלל עלי אני יאודה יהושוע חיים בן שמחה. בריאות והצלחה ב[[רוחניות]] וב[[גשמיות]]. אני וכל הבנים ומשפחותיהם, וכל הנכדים, שיזכו לתורה ויראת-שמים ובריאות ונחת. ויקויים בכבוד-תורתו ואברכה מברכיך. ממני הקטן יאודה צדקה בן שמחה".}}

בשנת [[תנש"א]] כתב מאמר תורני עבור [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון מ[[חודש אייר]]}} כתב בין היתר: {{ציטוטון|מה נעמו אמרי קודש כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בלקוטי שיחות}}. בספרו "קול יהודה"{{הערה|[[פרשת ויצא]] דף קסח.}} מציין לדברי הרבי וכותב: {{ציטוטון|עיין בזה בלקוטי שיחות של האדמו"ר מליבוויץ שליט"א שאמר בזה רעיון נפלא.. עיין שם ותהנה{{הערה|המשך הדברים שם: {{ציטוטון|כי ידוע שכל מעשה אבות סימן לבנים, וכל ה[[חלום]] הזה וכל גלות יעקב סימן לבנים, והכוונה כאן, כי ישראל כשילכו בגלות יפחדו מחיות רעות, אלו דיעות רעות שמא יתקלקלו מדיעות והשקפות רעות, פן יכנסו בראשם דיעות מינים ואפיקורסים, שמא ח"ו יתבלבלו דעתם ואז הסכנה על כל הגוף, לכן היה צריך לקחת [[מאבני המקום]] אבנים קדושים של [[בית המקדש]] להגן עליהם, ואז אם השכל שמור אז אין חשש מחיות רעות, ועם ישראל חי וקיים בקדושתו ובטהרתו.

"ובדרך זו המשיך האדמו"ר שליט"א את הכתוב בתהלים "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך", אם מוכרח אתה לצאת לעבודה, הזהר יגיע כפיך כי תאכל, תשקיע שם רק את הידים, ולא את הראש. כי הראש צריך להיות שקוע בעבודת ד' ובלימוד התורה, גם כשאתה נמצא בעבודה. ורק את הידים והכפים יהיו שם ולא הראש. ולכן יעקב אבינו בידעו את המצב, עשה הגנה להראש בלבד, כי העיקר שם הפחד, ואם הראש שמור אז הכל שמור, עיין שם ותהנה}}.}}}}

ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]] נסע תלמידו-אחיינו, הרב [[מרדכי אליהו]], אל הרבי והוא ביקש ברכת רפואה לדודו, . הרבי ענה: {{ציטוטון|יש לו זכות גדולה שהעמיד הרבה תלמידים, וקיים במשך שנים רבות את הוראת המשנה: והעמידו תלמידים הרבה}}.

===הקדשות לרבי===
[[קובץ:הקדשת יהודה צדקה לספר ששלח לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב צדקה על ספרו "קול יהודה" ששלח לרבי בכ"ג [[אדר ב']] [[תשמ"ד]]]]
לקראת יום הולדתו של הרבי בי"א ב[[ניסן]] שנת תשל"ז, הודפס קובץ מיוחד של חידושי תורה מגדולי ישראל ובין היתר, שלח גם הרב צדקה מחידושי תורתו. לקראת יום הולדתו השמונים לרבי, בשנת [[תשמ"ב]], שלח גם מדברי תורתו לספר "כבוד חכמים" שהודפס והוסיף הקדשה לרבי: {{ציטוטון|לכבודו של מרן הגאון הקדוש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בהגיעו לגבורות שמונים שנה. יזכה עוד רבות בשנים להגביר חיילים לתורה וליראה כדרכו בקודש בכל קצוי תבל, ולתקן עולם במלכות שד"י, בביאת גוא"צ בב"א}}.

ביום [[כ"ג באדר ב']] שנת [[תשמ"ד]] שלח לרבי את ספרו "קול יהודה" ובדף השער כתב הקדשה לרבי:

{{ציטוטון|לכבוד מורינו ורבינו מנהיג הרוחני של בית ישראל, כ"ק האדמו"ר מנחם מענדיל שניאורסהון שליט"א. יתן ד' וכבוד-תורתו ימשיך מנהיגותו עד בוא משיח צדקנו, ויזכה כבוד-תורתו לקבל את פניו, ויחד איתו יזכו כל בית ישראל. הזכרתי דברי קדשו ב[[פרשת ויצא]]. ביקרא דאורייתא, יהודה ש. צדקה. נא להתפלל עלינו ועל כל המשפחה, ובפרט לכל הנכדים בריאות והצלחה בכל העניינים. יאודה בן שמחה".}}

בשנת [[תשמ"ט]] שלח שוב דברי תורה לספר "כבוד חכמים - עטרת פז" ובהקדמה הוא כותב: {{ציטוטון|לב מי לא ישמח ליום הולדת הפ"ז של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. יום זה עשה ה' נגילה ונשמחה בו. יום זה נרשם בהיסטוריה שזכה שיוולד בו כ"ק האדמו"ר אשר זכה להנהיג את עם ישראל בכל ארצות פזוריו, לתורה, ל[[יראת שמים]] טהורה ולגמילות חסדים. יתן ה' שיאריך ימים על ממלכתו מתוך שלוה ונחת ושלום, וימשיך להנהיג את עם ישראל עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן}}.

==משפחתו==
[[קובץ:שער הספר קול יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'קול יהודה']]
נשא בזיווג ראשון לאשה את [[פהימה]] לבית [[בטאט]].
;בניו
*הרב משה צדקה מ[[ירושלים]] - הבכור וממלא מקום אביו ומראשי ישיבת פורת יוסף [[גאולה]].
*הרב דוד צדקה - שימש בצעירותו רב קהילה בארגניטנה תקופה קצרה וכיום משמש בתפקיד רבה הראשי של [[פרדס חנה]] - כרכור.
*הרב אליהו צדקה - ראש [[כולל אברכים|כולל]] "דורשי תורה" ב[[רמת גן]].
*הרב שאול צדקה - [[ר"מ]] ומגיד שיעור.
*הרב שלמה צדקה - ר"מ ומגיד שיעור.

;חתניו
*הרב יעקב שכנזי - מו"צ בעדה החרדית הספרדית ומחבר הספרים; "נעימות נצח" ו"חינוך ילדים" ועוד.
*הרב אבנר מרציאנו - אב"ד וראש [[כולל אברכים|כולל]] בירושלים.

בזיווג שני נשא לאשה את תמר לבית סודרי (בת רבי מיימון אסודרי משמש בקודש בישיבת פורת יוסף ב[[ירושלים]]).

הרב יהודה צדקה התגורר שנים רבות בירושלים בסמיכות לשכונות [[שכונת מאה שערים]] ו[[שכונת גאולה]], בשנותיו האחרונות עבר להתגורר ב[[שכונת בית ישראל]] בירושלים.

בנו הרב משה צדקה מתגורר ברחוב שמואל הנביא שכונת [[שמואל הנביא]] ירושלים ומוסר יום יום שיעורי תורה בבית הכנסת עובדיה צדקה בבנין בו גר.

==ספרו==
*"קול יהודה" - דרושים על [[פרשות השבוע]], חידושים על ה[[ש"ס]] ומאמרים.
*'''הגדה של פסח''' קול יהודה{{הערה|ראה במבוא}}.

==לקריאה נוספת==
*'''הגדה של פסח - קול יהודה''' עם מבוא (מהדורת חדד).
*קונטרס '''אלון בכות''' - עם עובדות והנהגות.
*'''האיר המזרח''' - ספר מאת ר' גדעון מאיר גילקרוב מירושלים.
*'''וזאת ליהודה''' (ב' חלקים) - ספר מאת ר' אהרן סוראסקי.
* '''מליצי יושר''' בשם אומרו - {{אוצר החכמה|אברהם סופר|מליצי יושר|25848|ירושלים תשס"ג}}, עמ' 82-78 ואילך, ירושלים [[מנחם אב]] [[תשס"ג]], מאת ר' '''אברהם אל. סופר''' מירושלים ב"ר '''יעקב ח. סופר''' ו'''חנולה (אירין) סופר'''{{הערה|למשפחת '''אמזלאג'''}} מירושלים (ש"ב להרב יהודא צדקה) ב[[אוצר החכמה]].
*'''קול יהודה''' - הקדמת רבי יהודה צדקא, בהספריה הלאומית, ובאוצר החכמה.
*'''נר יהודה''' - ספר תולדות הרב יהודה צדקה, מאת ר' '''יעקב ח. סופר''' מירושלים ב"ר '''יצחק ש. סופר''' ו'''שולה (שולמית) סופר'''{{הערה|למשפחת '''רופא-מונצא'''}} מירושלים (ש"ב להרב יהודא צדקה), בקונטרס "יהודה יעלה", [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?200375& '''נר יהודה'''], תשנ"ב, ב[[אוצר החכמה]].
*ר' [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 113–117.

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.google.com/amp/s/www.kikar.co.il/amp/52140 אתר כיכר השבת תמונות נדירות מחייו של ראש הישיבה הרב יהודה צדקה 19 שנה למועד פטירתו].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]

יהודה יהושע צדקה

2022-07-28T23:03:54Z

יעס12:

{{דמות
|שם=רבי יהודה יהושע חיים צדקה
|תמונה=[[קובץ:יהודה יהושע צדקה.JPG|250px]]
|כינוי=הרב צדקה, חכם יהודה, קול יהודה
|תיאור=ראש ישיבת "פורת יוסף"
|תאריך לידה=[[ג' בשבט]] [[תר"ע]]
|מקום לידה=[[ירושלים]]
|תאריך פטירה=[[י"ב בחשוון]] [[תשנ"ב]]
|מקום פטירה=ירושלים
|מקום פעילות=ישיבת "פורת יוסף"{{הערה|בשכונת גאולה רחוב יוסף בן מתתיהו}}
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=רבי [[עזרא עטייה]]{{הערה|רבו המובהק}}, הרב [[יעקב חיים סופר]] בעל [[כף החיים]], הרב [[שלמה עבו מערבי]], ועוד
|תלמידיו=הרב [[מרדכי אליהו]], הרב בן ציון אבא שאול, הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[אליהו בן חיים]] רב [[יהודי איראן]] ב[[קווינס]] וראש [[ישיבת רבי יצחק אלחנן]], ועוד.
|חיבוריו="קול יהודה"
|השתייכות= עדות המזרח
}}
הרב '''יהודה יהושע חיים צדקה''' ([[ג' בשבט]] [[תר"ע]] - [[י"ב בחשוון]] [[תשנ"ב]]{{הערה|מוצאי שבת פרשת לך לך}}) היה מחבר הספר קול יהודה וראש ישיבת "פורת יוסף" בשכונת גאולה שב[[ירושלים]] וידיד חב"ד
==תולדות חיים==
הרב יהודה יהושע חיים{{הערה|השם חיים נוסף לו לעת זקנותו כשהיה בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים}} צדקה נולד ביום [[ג' בשבט]] שנת [[תר"ע]] ב[[ירושלים]] בן שני לרב שאול ומרת שמחה צדקה. אמו הייתה בת אחותו של רבי יוסף חיים (בעל "בן איש חי"). נקרא "יהודה" על שם סבו, רבי יהודה סומך מבגדד והשם "יהושע" הוסיפו לו על פי [[חלום]] של אמו{{הערה|ראה ספר וזאת ליהודה}}. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] "בני ציון" ובבחרותו למד בישיבת "פורת יוסף" והיה מבחירי התלמידים.

בשנת [[תרצ"ד]] התחתן עם מרת פהימה למשפחת בטאט.

במשך ארבעים שימש את רבו, רבי עזרא עטייה, שראה אותו כיורשו הרוחני. בשנת [[תרצ"ז]] מינה אותו רבו למסור שיעורים בישיבה ובשנת [[תש"ל]] מונה לראש הישיבה. העמיד אלפי תלמידים שרבים מהם משמשים כראשי ישיבות וגדולי תורה. ביניהם; בן אחותו הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב בן ציון אבא שאול ועוד, עודד להקמת ת"תים רבים ביניהם תלמוד תורה ויאמר יצחק בירושלים{{הערה|בראשות ר' שאול אדרי}}.

בשנת [[תשל"ט]] נפטרה אשתו והוא נישא בשנית למרת תמר{{הערה|בת ר' מימון סודרי - משב"ק בישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה בירושלים}}. מרת תמר נפטרה ביום [[י"ד באדר]] [[תשס"ז]].

היה גאון ב[[נגלה]] וב[[נסתר]], עניו וצנוע וביחד עם זה עמד בתוקף על קדושת התורה וכבוד שמים. היה גם [[עובד ה']] ב[[תפילה]] בהשתפכות הנפש. עסק בהצלת ילדי העולים מחינוך של כפירה.
היה דבוק כל חייו ללא הפסקה בתורת ריש גלותא דבבל הבן איש חי מרן הרב [[הבן איש חי|יוסף חיים]] ושם תמיד את תורתו נגד עיניו.
במוצאי [[שבת|שבת קודש]] יום [[י"ב בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]], נפטר.

==קשריו עם הרבי==
[[קובץ:יהודה צדקה כותב אות בספר תורה.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב צדקה (יושב מימין) כותב אות ב[[ספר התורה של ילדי ישראל]]]]
[[קובץ:יהודה צדקה נואם בכנס צבאות השם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב צדקה נואם בכנס לילדי [[צבאות השם]]]]
[[קובץ:ברכת הרבי לחתונה נכדת יהודה צדקה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה מהרבי לחתונה נכדו של הרב צדקה [[כסלו]] [[תשמ"ח]]]]
[[קובץ:מכתב יהודה צדקה לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב צדקה בו מבקש ברכה לרפואה]]
הרב צדקה העריץ את [[הרבי]] כמנהיג ישראל הדואג לכל יהודי בעולם. דיבר הרבה על גדולתו של הרבי בתורה ובהנהגה ועל הצורך לציית להוראותיו. היה חתום על כרוז של גדולי ישראל לתיקון חוק "[[מיהו יהודי]]" והיה חבר ב"ועדת הרבנים למען שלימות העם"{{הערה|יחד עם הרבנים; יעקב בצלאל ז'ולטי ו[[שמואל אלעזר הלפרין]].}}. השתתף כמעט בכל האירועים התורניים של חב"ד ב[[ירושלים]]; בחגיגת סיום ספרי התורה הכללים בירושלים העתיקה, ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]], בכינוסי [[ל"ג בעומר]] לילדים ועוד. כשהיה מקבל את קונטרסי ה[[ליקוטי שיחות]] של הרבי, היה מביע את התפעלותו מהם{{הערה|את הקונטרסים הביא לו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]].}}.

הרב צדקה תמך ב[[תקנת לימוד הרמב"ם]] של הרבי. לקראת [[סיום הרמב"ם]] הראשון {{הערה|(בשנת [[תשמ"ה]])}} כתב: {{ציטוטון|חזקו ואמצו, זכות [[הרמב"ם]] תגן עליכם ועל כלל ישראל, שנזכה כולנו לקבל את פני משיח צדקנו ביחד עם כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א היוזם לימוד הרמב"ם לכלל ישראל}}. בחגיגת הסיום בבניני האומה בירושלים נאם ואמר: {{ציטוטון|מאז ימי הרמב"ם, מעטים הם הכינוסים התורניים שהיה בהם מעמד של קידוש ה' כמו מעמד זה}}. הרב צדקה השתתף בסיום [[הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] בירושלים{{הערה|נאומו הודפס בספר "[[מקדש מלך]]" ע' 39.}}.

בשנת [[תשמ"ו]] נערכה בעיר [[נתיבות]] חגיגת סיום [[ספר תורה]] לזכרו של רבי [[ישראל אבוחצירה]]. במהלך החגיגה אמר: {{ציטוטון|יהי רצון שזכותו של אותו צדיק קדוש רבי ישראל אבוחצירה הנקרא בפי כל "בבא סאלי" זצוק"ל, וזכותו של יבדלח"ט כ"ק האדמו"ר הצדיק מרן הרבי מליובאוויטש שליט"א, תעמוד לנו ולכל ישראל, שנלך באור התורה, וספר התורה ילוונו בכל דרכנו, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה הזאת}}.

ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] שנת [[תשמ"ח]] נערכה בירושלים חגיגת עשור לרפואת הרבי {{הערה|(מ[[שמיני עצרת תשל"ח]])}}. במכתבו למסיבה כתב הרב צדקה:

{{ציטוטון|לכבוד הרבנים הגאונים וק"ק הנכבדים המשתתפים בסעודת הודיה על הצלת כ"ק מרן הגאון קדוש ישראל אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. שמחה זו של החלמת האדמו"ר כהיום הזה לפני עשר שנים היא שמחה כללית לכל עם ישראל. ולכן מחובתנו להרגיש זאת ולהודות ולהלל לשם יתברך.. כי הצלתו היא הצלת כלל ישראל.. מפאת חולשתי לא יכולתי להשתתף בעצמי, ולכן אני כותב זאת שתהיה לי זכות במקצת. יהי רצון שה' יאריך את ימיו ושנותיו בבריאות איתנה, ויזכה להנהיג את עם ישראל בכל העולם בבריאות שלימה, עד ביאת גואל צדק בקרוב אמן. ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור. ממני הקטן יאודה צדקה.}}

ביום [[ט"ו בכסלו]] שנת [[תשמ"ח]] נישא נכדו של הרב צדקה והוא ביקש מהרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] שישלח אל הרבי הזמנה לחתונה. על גבי ההזמנה כתב: {{ציטוטון|לכבוד מרן הגאון הגדול, מורנו ורבנו ועטרת ראשנו, כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א}}. הרבי החזיר לו מכתב ברכה לחתונה ועל אף חולשתו, התאמץ הרב צדקה להקריאו בתחילת החופה.

בשנת [[תשמ"ח]], לאחר [[הסתלקות]] רעייתו של הרבי, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], שלח הרב צדקה מכתב ניחומים לרבי: {{ציטוטון|כבוד מרן גאון ישראל וקדושו כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, מזועזעים אנחנו מפטירת הצדקת הרבנית. ויהי רצון שבזכות הרבצת תוה"ק ומפעליו הקדושים והטהורים בכל העולם יזכה לנחמה שלימה}}. ביום [[כ"ז בשבט]] שהיה ב"שבעה" לרבנית, נערך כינוס "[[הקהל]]" של רבני [[ארץ הקודש]] בירושלים, בו נאם הרב צדקה ואמר: {{ציטוטון|מי יתן וזכותו של אותו צדיק, כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, תשפיע ותערה רוח טהרה על כולנו, שנזכה לעמוד בפרץ ולעמוד על המשמר, ויקוים בנו והייתם לי סגולה, שנהיה כולנו עם קדוש, ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן.}}

מספר שנים לפני פטירתו חלה, ושלח בידי [[מנחם בן ציון וילהלם|הרב וילהלם]] מכתב אל הרבי וכך כתב:

{{ציטוטון|אל כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א. הנני, לאחר נשיקת יד קדשו, מודה לו על העבר שהתפלל עלי וב"ה נושעתי, ועתה אני מבקש על להבא לקראת השנה החדשה הבעל"ט, שיתפלל עלי אני יאודה יהושוע חיים בן שמחה. בריאות והצלחה ב[[רוחניות]] וב[[גשמיות]]. אני וכל הבנים ומשפחותיהם, וכל הנכדים, שיזכו לתורה ויראת-שמים ובריאות ונחת. ויקויים בכבוד-תורתו ואברכה מברכיך. ממני הקטן יאודה צדקה בן שמחה".}}

בשנת [[תנש"א]] כתב מאמר תורני עבור [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון מ[[חודש אייר]]}} כתב בין היתר: {{ציטוטון|מה נעמו אמרי קודש כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בלקוטי שיחות}}. בספרו "קול יהודה"{{הערה|[[פרשת ויצא]] דף קסח.}} מציין לדברי הרבי וכותב: {{ציטוטון|עיין בזה בלקוטי שיחות של האדמו"ר מליבוויץ שליט"א שאמר בזה רעיון נפלא.. עיין שם ותהנה{{הערה|המשך הדברים שם: {{ציטוטון|כי ידוע שכל מעשה אבות סימן לבנים, וכל ה[[חלום]] הזה וכל גלות יעקב סימן לבנים, והכוונה כאן, כי ישראל כשילכו בגלות יפחדו מחיות רעות, אלו דיעות רעות שמא יתקלקלו מדיעות והשקפות רעות, פן יכנסו בראשם דיעות מינים ואפיקורסים, שמא ח"ו יתבלבלו דעתם ואז הסכנה על כל הגוף, לכן היה צריך לקחת [[מאבני המקום]] אבנים קדושים של [[בית המקדש]] להגן עליהם, ואז אם השכל שמור אז אין חשש מחיות רעות, ועם ישראל חי וקיים בקדושתו ובטהרתו.

"ובדרך זו המשיך האדמו"ר שליט"א את הכתוב בתהלים "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך", אם מוכרח אתה לצאת לעבודה, הזהר יגיע כפיך כי תאכל, תשקיע שם רק את הידים, ולא את הראש. כי הראש צריך להיות שקוע בעבודת ד' ובלימוד התורה, גם כשאתה נמצא בעבודה. ורק את הידים והכפים יהיו שם ולא הראש. ולכן יעקב אבינו בידעו את המצב, עשה הגנה להראש בלבד, כי העיקר שם הפחד, ואם הראש שמור אז הכל שמור, עיין שם ותהנה}}.}}}}

ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]] נסע תלמידו-אחיינו, הרב [[מרדכי אליהו]], אל הרבי והוא ביקש ברכת רפואה לדודו, הרב צדקה. הרבי ענה: {{ציטוטון|יש לו זכות גדולה שהעמיד הרבה תלמידים, וקיים במשך שנים רבות את הוראת המשנה: והעמידו תלמידים הרבה}}.

===הקדשות לרבי===
[[קובץ:הקדשת יהודה צדקה לספר ששלח לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב צדקה על ספרו "קול יהודה" ששלח לרבי בכ"ג [[אדר ב']] [[תשמ"ד]]]]
לקראת יום הולדתו של הרבי בי"א ב[[ניסן]] שנת תשל"ז, הודפס קובץ מיוחד של חידושי תורה מגדולי ישראל ובין היתר, שלח גם הרב צדקה מחידושי תורתו. לקראת יום הולדתו השמונים לרבי, בשנת [[תשמ"ב]], שלח גם מדברי תורתו לספר "כבוד חכמים" שהודפס והוסיף הקדשה לרבי: {{ציטוטון|לכבודו של מרן הגאון הקדוש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בהגיעו לגבורות שמונים שנה. יזכה עוד רבות בשנים להגביר חיילים לתורה וליראה כדרכו בקודש בכל קצוי תבל, ולתקן עולם במלכות שד"י, בביאת גוא"צ בב"א}}.

ביום [[כ"ג באדר ב']] שנת [[תשמ"ד]] שלח לרבי את ספרו "קול יהודה" ובדף השער כתב הקדשה לרבי:

{{ציטוטון|לכבוד מורינו ורבינו מנהיג הרוחני של בית ישראל, כ"ק האדמו"ר מנחם מענדיל שניאורסהון שליט"א. יתן ד' וכבוד-תורתו ימשיך מנהיגותו עד בוא משיח צדקנו, ויזכה כבוד-תורתו לקבל את פניו, ויחד איתו יזכו כל בית ישראל. הזכרתי דברי קדשו ב[[פרשת ויצא]]. ביקרא דאורייתא, יהודה ש. צדקה. נא להתפלל עלינו ועל כל המשפחה, ובפרט לכל הנכדים בריאות והצלחה בכל העניינים. יאודה בן שמחה".}}

בשנת [[תשמ"ט]] שלח שוב דברי תורה לספר "כבוד חכמים - עטרת פז" ובהקדמה הוא כותב: {{ציטוטון|לב מי לא ישמח ליום הולדת הפ"ז של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. יום זה עשה ה' נגילה ונשמחה בו. יום זה נרשם בהיסטוריה שזכה שיוולד בו כ"ק האדמו"ר אשר זכה להנהיג את עם ישראל בכל ארצות פזוריו, לתורה, ל[[יראת שמים]] טהורה ולגמילות חסדים. יתן ה' שיאריך ימים על ממלכתו מתוך שלוה ונחת ושלום, וימשיך להנהיג את עם ישראל עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן}}.

==משפחתו==
[[קובץ:שער הספר קול יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'קול יהודה']]
נשא בזיווג ראשון לאשה את [[פהימה]] לבית [[בטאט]].
;בניו
*הרב משה צדקה מ[[ירושלים]] - הבכור וממלא מקום אביו ומראשי ישיבת פורת יוסף [[גאולה]].
*הרב דוד צדקה - שימש בצעירותו רב קהילה בארגניטנה תקופה קצרה וכיום משמש בתפקיד רבה הראשי של [[פרדס חנה]] - כרכור.
*הרב אליהו צדקה - ראש [[כולל אברכים|כולל]] "דורשי תורה" ב[[רמת גן]].
*הרב שאול צדקה - [[ר"מ]] ומגיד שיעור.
*הרב שלמה צדקה - ר"מ ומגיד שיעור.

;חתניו
*הרב יעקב שכנזי - מו"צ בעדה החרדית הספרדית ומחבר הספרים; "נעימות נצח" ו"חינוך ילדים" ועוד.
*הרב אבנר מרציאנו - אב"ד וראש [[כולל אברכים|כולל]] בירושלים.

בזיווג שני נשא לאשה את תמר לבית סודרי (בת רבי מיימון אסודרי משמש בקודש בישיבת פורת יוסף ב[[ירושלים]]).

הרב יהודה צדקה התגורר שנים רבות בירושלים בסמיכות לשכונות [[שכונת מאה שערים]] ו[[שכונת גאולה]], בשנותיו האחרונות עבר להתגורר ב[[שכונת בית ישראל]] בירושלים.

בנו הרב משה צדקה מתגורר ברחוב שמואל הנביא שכונת [[שמואל הנביא]] ירושלים ומוסר יום יום שיעורי תורה בבית הכנסת עובדיה צדקה בבנין בו גר.

==ספרו==
*"קול יהודה" - דרושים על [[פרשות השבוע]], חידושים על ה[[ש"ס]] ומאמרים.
*'''הגדה של פסח''' קול יהודה{{הערה|ראה במבוא}}.

==לקריאה נוספת==
*'''הגדה של פסח - קול יהודה''' עם מבוא (מהדורת חדד).
*קונטרס '''אלון בכות''' - עם עובדות והנהגות.
*'''האיר המזרח''' - ספר מאת ר' גדעון מאיר גילקרוב מירושלים.
*'''וזאת ליהודה''' (ב' חלקים) - ספר מאת ר' אהרן סוראסקי.
* '''מליצי יושר''' בשם אומרו - {{אוצר החכמה|אברהם סופר|מליצי יושר|25848|ירושלים תשס"ג}}, עמ' 82-78 ואילך, ירושלים [[מנחם אב]] [[תשס"ג]], מאת ר' '''אברהם אל. סופר''' מירושלים ב"ר '''יעקב ח. סופר''' ו'''חנולה (אירין) סופר'''{{הערה|למשפחת '''אמזלאג'''}} מירושלים (ש"ב להרב יהודא צדקה) ב[[אוצר החכמה]].
*'''קול יהודה''' - הקדמת רבי יהודה צדקא, בהספריה הלאומית, ובאוצר החכמה.
*'''נר יהודה''' - ספר תולדות הרב יהודה צדקה, מאת ר' '''יעקב ח. סופר''' מירושלים ב"ר '''יצחק ש. סופר''' ו'''שולה (שולמית) סופר'''{{הערה|למשפחת '''רופא-מונצא'''}} מירושלים (ש"ב להרב יהודא צדקה), בקונטרס "יהודה יעלה", [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?200375& '''נר יהודה'''], תשנ"ב, ב[[אוצר החכמה]].
*ר' [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 113–117.

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.google.com/amp/s/www.kikar.co.il/amp/52140 אתר כיכר השבת תמונות נדירות מחייו של ראש הישיבה הרב יהודה צדקה 19 שנה למועד פטירתו].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]

עופר מיודובניק

2022-07-28T22:36:46Z

יעס12:

[[קובץ:עופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עופר מיודובניק]]
[[קובץ:עופר אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מידובניק אצל [[הרבי]] ב[[חנוכה]] [[תשנ"ב]] (שלישי משמאל)]]
הרב '''עופר מיודובניק''' (יליד שנת [[תשי"ח]]-1958) משמש כ[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], רב בסמינר [[בית חנה צפת]] ויו"ר הנהלת ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]{{הערה|[https://hisachdus.co.il/about/ אתר התאחדות החסידים]}}.

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרב עופר ב770.jpg|שמאל|ממוזער|]]
נולד להוריו שמעון וחיה מיודובניק ב[[ט' תמוז]] [[תשי"ח]] במשפחה שלא הקפידה על שמירת המצוות.
בהיותו [[בחור]] פקד רבות את ביתו של ר' [[משה וובר]], מגדולי ה[[חוזר בתשובה|מחזירים בתשובה]]. התקרב ל[[חסידות חב"ד]] והחל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

ב[[חודש תשרי]] [[תשל"ט]] שהה ב[[חצרות קדשנו]] ובסיום החודש, ב[[ל' תשרי]], נכנס ל[[יחידות]] ובמהלכה הרבי אמר לו שיכנס ל[[מזכירות]] ויקבל תניא עבורו וסדור לאביו ולאימו ולדודו [[אריק שרון]]. כמו כן אמר לו הרבי שימסור דרישת שלום ל[[אריק שרון]]. ביחידות הרבי אף שאל אותו איך הוא מסתדר בלימודים ועם החברותא ושאל אם הולך למבצעים. כמו כן התעניין הרבי איך מסתדר עם הוריו ודודו ושאלו אם כתב לו מכתב מהתרשמותו מ[[חודש תשרי]] ובירכו שיהיה לו בהצלחה רבה ושיסתדר עם הוריו ושיצליח בלימוד{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1oS9netMH1NZ0wP4M6PTPEkiAsxvs21wt/view יומנו של בנימין וואלף],[https://drive.google.com/file/d/1RVDiHfE4dvUB2FYxVMBIWzxM49Rd8aHz/view יומן חדשות פנימיות]}}.

לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ועם סיום שנת השליחות, בשלהי שנת [[תש"מ]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], בחצרו של [[הרבי]], שם למד במשך כחצי שנה. לאחר מכן חזר לארץ. הרבי עצמו היה מעורב בכך שישחררו אותו מהצבא והוא יוכל ללמוד בישיבה{{הערה|מפי הרב חיים יצק אייזיק לנדא - בראיון לעלון [[כי קרוב]] [https://drive.google.com/file/d/1FUYulP5nz5KAgw3bOxENFbIdIPWb3bSm/view?usp=sharing גל' 28] ע' 6}}.

בתקופת בחרותו הושפע מחמיו לעתיד, אצלו התארח רבות בבחרותו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] וגם מר' [[מענדל פוטרפס]]. כמו כן היה בן בית בביתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] (שהיה ה[[ר"מ]] שלו בשיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]{{הערה|ימי תמימים ח"ז ע' 281}}) גם בעקבות חבירותו הקרובה לרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]{{הערה|עלון כי קרוב, שם}}.

[[נישואין|נשא]] את מרת חיה דבורה בתו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], וקבע את מגוריו ב[[צפת]].

בשנות בחרותו חמיו לעתיד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] קיבל מהרבי מכתבי הדרכה אודותיו.

===פעילות חינוכית===
עם הקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|תומכי תמימים צפת]] בשנת [[תשמ"ט]] על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], התבקש לעמוד בראשות הישיבה כשידידו הרב [[אייזיק לנדא]] ישמש כ[[משפיע]], בהוראת הרבי הוחלפו התפקידים והוא מונה כ[[משפיע]].

לאחר סגירתה של הישיבה קטנה, התבקש לעבור לישיבה גדולה בעיר, והוא החל לכהן כ[[משפיע]] לתלמידי שיעור א'.

במשך תקופה שימש כר"מ לתלמידי ש"ג.

שיטתו החינוכית הייחודית המתמקדת במתן יחס חם לתלמידים, גרמה לפרסום שמו בכל רחבי הארץ, ורבים מתלמידיו ממשיכים לשמור עמו על קשר קרוב גם לאחר שעוזבים את הישיבה, ומתייעצים עמו. רבים מחסידי חב"ד נוהרים להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] שנודעו בסגנון הייחודי שלהם ובפרט בניגונים המנוגנים בהם ברוב רגש חסידי.

בנוסף לתפקידו כ[[משפיע]] בישיבה הרב מיודבניק מוסר שיעורים בחסידות לתלמידות הסמינר [[בית חנה]] בעיר צפת.

==משפחתו==

*דודו, [[אריק שרון]] - ראש ממשלת ישראל לשעבר
*אחיו, פרופ' הרב [[חנוך מיודובניק]] - מנהל המחלקה לבריאות הנפש בבית הרפואה בבאר שבע

;בניו:
*ר' מנחם מענדל מיודובניק - ראש פינה.
*ר' [[יקותיאל יהודה מיודובניק]] - צפת. ר"מ ו[[משפיע]] במכון התורני טכנולוגי של [[ישיבת חנוך לנער]], צפת.
*ר' שניאור זלמן מיודובניק - [[כפר חב"ד]].
*ר' לוי יצחק מיודובניק - [[קרית גת]].
;חתניו:
*ר' שניאור זלמן שחר - צפת. [[משפיע]] בישיבת [[חנוך לנער]], צפת.
*ר' אליהו דינרי - [[ראשון לציון]].

==קישורים חיצוניים==
* שלמה קוק, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79802 האחיינים החב"דניקים של אריק]''', עיתון בקהילה, {{אינפו}}
*מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81192 חמש דקות של תשומת לב]''', ראיון-[[התוועדות]] עם הרב מיודובניק בתוך מגזין '[[דרך המלך]]' {{אינפו}}
*מנחם זיגלבוים, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=36318 "ז"ך אד"ר" בכוונת המכוון: יש לנו משימה!]''', הרב עופר מיודובניק - {{אינפו}}
*[https://drive.google.com/file/d/1FUYulP5nz5KAgw3bOxENFbIdIPWb3bSm/view?usp=sharing תיאור התרחשות מיוחדת בעת ה'ווארט' של הרב מיודבניק] (ע' 6)
*[https://chabad.info/news/754144/ המשפיע מצפת התוועד עם תלמידי הקבוצה {{אינפו}}]

==לקיראה נוספת==
הספר 'מיידנצ'יק הקטר של חב"ד' ע' 248 - 254.

{{מיון רגיל:מיודובניק, עופר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]

{{הערות שוליים}}

עופר מיודובניק

2022-07-28T22:35:00Z

יעס12: /* תולדות חיים */ צריך להכניס את זה בצורה אחרת לערך.

[[קובץ:עופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עופר מיודובניק]]
[[קובץ:עופר אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מידובניק אצל [[הרבי]] ב[[חנוכה]] [[תשנ"ב]] (שלישי משמאל)]]
הרב '''עופר מיודובניק''' (יליד שנת [[תשי"ח]]-1958) משמש כ[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], רב בסמינר [[בית חנה צפת]] ויו"ר הנהלת ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]{{הערה|[https://hisachdus.co.il/about/ אתר התאחדות החסידים]}}.

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרב עופר ב770.jpg|שמאל|ממוזער|בשיחה עם תלמיד]]
נולד להוריו שמעון וחיה מיודובניק ב[[ט' תמוז]] [[תשי"ח]] במשפחה שלא הקפידה על שמירת המצוות.
בהיותו [[בחור]] פקד רבות את ביתו של ר' [[משה וובר]], מגדולי ה[[חוזר בתשובה|מחזירים בתשובה]]. התקרב ל[[חסידות חב"ד]] והחל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

ב[[חודש תשרי]] [[תשל"ט]] שהה ב[[חצרות קדשנו]] ובסיום החודש, ב[[ל' תשרי]], נכנס ל[[יחידות]] ובמהלכה הרבי אמר לו שיכנס ל[[מזכירות]] ויקבל תניא עבורו וסדור לאביו ולאימו ולדודו [[אריק שרון]]. כמו כן אמר לו הרבי שימסור דרישת שלום ל[[אריק שרון]]. ביחידות הרבי אף שאל אותו איך הוא מסתדר בלימודים ועם החברותא ושאל אם הולך למבצעים. כמו כן התעניין הרבי איך מסתדר עם הוריו ודודו ושאלו אם כתב לו מכתב מהתרשמותו מ[[חודש תשרי]] ובירכו שיהיה לו בהצלחה רבה ושיסתדר עם הוריו ושיצליח בלימוד{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1oS9netMH1NZ0wP4M6PTPEkiAsxvs21wt/view יומנו של בנימין וואלף],[https://drive.google.com/file/d/1RVDiHfE4dvUB2FYxVMBIWzxM49Rd8aHz/view יומן חדשות פנימיות]}}.

לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ועם סיום שנת השליחות, בשלהי שנת [[תש"מ]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], בחצרו של [[הרבי]], שם למד במשך כחצי שנה. לאחר מכן חזר לארץ. הרבי עצמו היה מעורב בכך שישחררו אותו מהצבא והוא יוכל ללמוד בישיבה{{הערה|מפי הרב חיים יצק אייזיק לנדא - בראיון לעלון [[כי קרוב]] [https://drive.google.com/file/d/1FUYulP5nz5KAgw3bOxENFbIdIPWb3bSm/view?usp=sharing גל' 28] ע' 6}}.

בתקופת בחרותו הושפע מחמיו לעתיד, אצלו התארח רבות בבחרותו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] וגם מר' [[מענדל פוטרפס]]. כמו כן היה בן בית בביתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] (שהיה ה[[ר"מ]] שלו בשיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]{{הערה|ימי תמימים ח"ז ע' 281}}) גם בעקבות חבירותו הקרובה לרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]{{הערה|עלון כי קרוב, שם}}.

[[נישואין|נשא]] את מרת חיה דבורה בתו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], וקבע את מגוריו ב[[צפת]].

בשנות בחרותו חמיו לעתיד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] קיבל מהרבי מכתבי הדרכה אודותיו.

===פעילות חינוכית===
עם הקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|תומכי תמימים צפת]] בשנת [[תשמ"ט]] על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], התבקש לעמוד בראשות הישיבה כשידידו הרב [[אייזיק לנדא]] ישמש כ[[משפיע]], בהוראת הרבי הוחלפו התפקידים והוא מונה כ[[משפיע]].

לאחר סגירתה של הישיבה קטנה, התבקש לעבור לישיבה גדולה בעיר, והוא החל לכהן כ[[משפיע]] לתלמידי שיעור א'.

במשך תקופה שימש כר"מ לתלמידי ש"ג.

שיטתו החינוכית הייחודית המתמקדת במתן יחס חם לתלמידים, גרמה לפרסום שמו בכל רחבי הארץ, ורבים מתלמידיו ממשיכים לשמור עמו על קשר קרוב גם לאחר שעוזבים את הישיבה, ומתייעצים עמו. רבים מחסידי חב"ד נוהרים להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] שנודעו בסגנון הייחודי שלהם ובפרט בניגונים המנוגנים בהם ברוב רגש חסידי.

בנוסף לתפקידו כ[[משפיע]] בישיבה הרב מיודבניק מוסר שיעורים בחסידות לתלמידות הסמינר [[בית חנה]] בעיר צפת.

==משפחתו==

*דודו, [[אריק שרון]] - ראש ממשלת ישראל לשעבר
*אחיו, פרופ' הרב [[חנוך מיודובניק]] - מנהל המחלקה לבריאות הנפש בבית הרפואה בבאר שבע

;בניו:
*ר' מנחם מענדל מיודובניק - ראש פינה.
*ר' [[יקותיאל יהודה מיודובניק]] - צפת. ר"מ ו[[משפיע]] במכון התורני טכנולוגי של [[ישיבת חנוך לנער]], צפת.
*ר' שניאור זלמן מיודובניק - [[כפר חב"ד]].
*ר' לוי יצחק מיודובניק - [[קרית גת]].
;חתניו:
*ר' שניאור זלמן שחר - צפת. [[משפיע]] בישיבת [[חנוך לנער]], צפת.
*ר' אליהו דינרי - [[ראשון לציון]].

==קישורים חיצוניים==
* שלמה קוק, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79802 האחיינים החב"דניקים של אריק]''', עיתון בקהילה, {{אינפו}}
*מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81192 חמש דקות של תשומת לב]''', ראיון-[[התוועדות]] עם הרב מיודובניק בתוך מגזין '[[דרך המלך]]' {{אינפו}}
*מנחם זיגלבוים, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=36318 "ז"ך אד"ר" בכוונת המכוון: יש לנו משימה!]''', הרב עופר מיודובניק - {{אינפו}}
*[https://drive.google.com/file/d/1FUYulP5nz5KAgw3bOxENFbIdIPWb3bSm/view?usp=sharing תיאור התרחשות מיוחדת בעת ה'ווארט' של הרב מיודבניק] (ע' 6)
*[https://chabad.info/news/754144/ המשפיע מצפת התוועד עם תלמידי הקבוצה {{אינפו}}]

==לקיראה נוספת==
הספר 'מיידנצ'יק הקטר של חב"ד' ע' 248 - 254.

{{מיון רגיל:מיודובניק, עופר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]

{{הערות שוליים}}

עופר מיודובניק

2022-07-28T22:33:57Z

יעס12:

[[קובץ:עופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עופר מיודובניק]]
[[קובץ:עופר אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מידובניק אצל [[הרבי]] ב[[חנוכה]] [[תשנ"ב]] (שלישי משמאל)]]
הרב '''עופר מיודובניק''' (יליד שנת [[תשי"ח]]-1958) משמש כ[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], רב בסמינר [[בית חנה צפת]] ויו"ר הנהלת ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]{{הערה|[https://hisachdus.co.il/about/ אתר התאחדות החסידים]}}.

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרב עופר ב770.jpg|שמאל|ממוזער|בשיחה עם תלמיד]]
נולד להוריו שמעון וחיה מיודובניק ב[[ט' תמוז]] [[תשי"ח]] במשפחה שלא הקפידה על שמירת המצוות, כאחיינו של ראש ממשלת ישראל לשעבר [[אריאל שרון]].

בהיותו [[בחור]] פקד רבות את ביתו של ר' [[משה וובר]], מגדולי ה[[חוזר בתשובה|מחזירים בתשובה]]. התקרב ל[[חסידות חב"ד]] והחל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

ב[[חודש תשרי]] [[תשל"ט]] שהה ב[[חצרות קדשנו]] ובסיום החודש, ב[[ל' תשרי]], נכנס ל[[יחידות]] ובמהלכה הרבי אמר לו שיכנס ל[[מזכירות]] ויקבל תניא עבורו וסדור לאביו ולאימו ולדודו [[אריק שרון]]. כמו כן אמר לו הרבי שימסור דרישת שלום ל[[אריק שרון]]. ביחידות הרבי אף שאל אותו איך הוא מסתדר בלימודים ועם החברותא ושאל אם הולך למבצעים. כמו כן התעניין הרבי איך מסתדר עם הוריו ודודו ושאלו אם כתב לו מכתב מהתרשמותו מ[[חודש תשרי]] ובירכו שיהיה לו בהצלחה רבה ושיסתדר עם הוריו ושיצליח בלימוד{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1oS9netMH1NZ0wP4M6PTPEkiAsxvs21wt/view יומנו של בנימין וואלף],[https://drive.google.com/file/d/1RVDiHfE4dvUB2FYxVMBIWzxM49Rd8aHz/view יומן חדשות פנימיות]}}.

לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ועם סיום שנת השליחות, בשלהי שנת [[תש"מ]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], בחצרו של [[הרבי]], שם למד במשך כחצי שנה. לאחר מכן חזר לארץ. הרבי עצמו היה מעורב בכך שישחררו אותו מהצבא והוא יוכל ללמוד בישיבה{{הערה|מפי הרב חיים יצק אייזיק לנדא - בראיון לעלון [[כי קרוב]] [https://drive.google.com/file/d/1FUYulP5nz5KAgw3bOxENFbIdIPWb3bSm/view?usp=sharing גל' 28] ע' 6}}.

בתקופת בחרותו הושפע מחמיו לעתיד, אצלו התארח רבות בבחרותו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] וגם מר' [[מענדל פוטרפס]]. כמו כן היה בן בית בביתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] (שהיה ה[[ר"מ]] שלו בשיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]{{הערה|ימי תמימים ח"ז ע' 281}}) גם בעקבות חבירותו הקרובה לרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]{{הערה|עלון כי קרוב, שם}}.

[[נישואין|נשא]] את מרת חיה דבורה בתו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], וקבע את מגוריו ב[[צפת]].

בשנות בחרותו חמיו לעתיד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] קיבל מהרבי מכתבי הדרכה אודותיו.

===פעילות חינוכית===
עם הקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|תומכי תמימים צפת]] בשנת [[תשמ"ט]] על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], התבקש לעמוד בראשות הישיבה כשידידו הרב [[אייזיק לנדא]] ישמש כ[[משפיע]], בהוראת הרבי הוחלפו התפקידים והוא מונה כ[[משפיע]].

לאחר סגירתה של הישיבה קטנה, התבקש לעבור לישיבה גדולה בעיר, והוא החל לכהן כ[[משפיע]] לתלמידי שיעור א'.

במשך תקופה שימש כר"מ לתלמידי ש"ג.

שיטתו החינוכית הייחודית המתמקדת במתן יחס חם לתלמידים, גרמה לפרסום שמו בכל רחבי הארץ, ורבים מתלמידיו ממשיכים לשמור עמו על קשר קרוב גם לאחר שעוזבים את הישיבה, ומתייעצים עמו. רבים מחסידי חב"ד נוהרים להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] שנודעו בסגנון הייחודי שלהם ובפרט בניגונים המנוגנים בהם ברוב רגש חסידי.

בנוסף לתפקידו כ[[משפיע]] בישיבה הרב מיודבניק מוסר שיעורים בחסידות לתלמידות הסמינר [[בית חנה]] בעיר צפת.

==משפחתו==

*דודו, [[אריק שרון]] - ראש ממשלת ישראל לשעבר
*אחיו, פרופ' הרב [[חנוך מיודובניק]] - מנהל המחלקה לבריאות הנפש בבית הרפואה בבאר שבע

;בניו:
*ר' מנחם מענדל מיודובניק - ראש פינה.
*ר' [[יקותיאל יהודה מיודובניק]] - צפת. ר"מ ו[[משפיע]] במכון התורני טכנולוגי של [[ישיבת חנוך לנער]], צפת.
*ר' שניאור זלמן מיודובניק - [[כפר חב"ד]].
*ר' לוי יצחק מיודובניק - [[קרית גת]].
;חתניו:
*ר' שניאור זלמן שחר - צפת. [[משפיע]] בישיבת [[חנוך לנער]], צפת.
*ר' אליהו דינרי - [[ראשון לציון]].

==קישורים חיצוניים==
* שלמה קוק, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79802 האחיינים החב"דניקים של אריק]''', עיתון בקהילה, {{אינפו}}
*מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81192 חמש דקות של תשומת לב]''', ראיון-[[התוועדות]] עם הרב מיודובניק בתוך מגזין '[[דרך המלך]]' {{אינפו}}
*מנחם זיגלבוים, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=36318 "ז"ך אד"ר" בכוונת המכוון: יש לנו משימה!]''', הרב עופר מיודובניק - {{אינפו}}
*[https://drive.google.com/file/d/1FUYulP5nz5KAgw3bOxENFbIdIPWb3bSm/view?usp=sharing תיאור התרחשות מיוחדת בעת ה'ווארט' של הרב מיודבניק] (ע' 6)
*[https://chabad.info/news/754144/ המשפיע מצפת התוועד עם תלמידי הקבוצה {{אינפו}}]

==לקיראה נוספת==
הספר 'מיידנצ'יק הקטר של חב"ד' ע' 248 - 254.

{{מיון רגיל:מיודובניק, עופר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]

{{הערות שוליים}}

אפרים דגן

2022-07-28T22:29:48Z

יעס12: /* תולדות חיים */

[[קובץ:הרב אפרים דגן.jpg|ממוזער|250px|הרב אפרים דגן]]
הרב '''אפרים דגן''' (יליד [[תשל"ז]]) הוא ה[[שליח]] הראשי לשכונת התקווה{{הערה|שכונה הנמצאת בדרום [[תל אביב]].}} ב[[תל אביב]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ד' אדר]] [[תשל"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[תורה]] ו[[מצוות]].

בזמן שירותו ב[[צבא]] החל להתעניין ב[[יהדות]], בעקבות כך [[חזר בתשובה]] ונכנס ללמוד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

כעבור כמה שנים התחתן עם מרת לאה למשפחת הלפרין מ[[הרצליה]].

בשנת [[תשס"ז]] יצא ל[[שליחות]] בשכונת התקווה ב[[תל אביב]], שם הקים יחד עם רעייתו [[בית חב"ד|בית חב"ד]] ב[[שכונה]].

== בית חב"ד שכונת התקווה ==
[[קובץ:ליל הסדר שכונת התקווה .jpg|ממוזער|250px|ליל הסדר בשכונה]]
בית חב"ד שבשכונת התקווה פועל עבור תושבי השכונה וכן תושבי שכונת עזרא ושכונת הארגזים שבעיר.

ה[[בית חב"ד]] מפעיל [[בית כנסת]], חנות ל[[תשמישי קדושה]], וכן [[מקווה טהרה]] לגברים.

מדי יום, בין [[מנחה]] ל[[ערבית]] מתקיים שיעור ב[[תניא]] היומי עם הרב יוסף יצחק מרנץ. מדי יום שלישי מתקיים שיעור [[תורה]] לגברים מפי הרב אבישי אפרגון, ושיעור תורה לנשים.

הבית חב"ד עורך עליות לתורה לנערי [[בר מצווה]], [[ברית]]ות ו[[חתונה|חתונות]].

הבית חב"ד עורך מדי שנה [[ליל הסדר]] ענק בהשתתפות של כ-1000 תושבים.

לפני [[ראש השנה]] ו[[פסח]], מתקיימת חלוקה ענקית של 770 סלי מזון למשפחות נזקקות, המכילה פירות, ירקות, בשר ושאר מאכלים בסיסיים. כמו כן לפני [[חג הפסח]] מתקיימת חלוקה גדולה של [[מצות]] ו[[יין]].

== הישיבה ==
[[קובץ:ישיבת "דרכי תמימים" אצל הרבי.jpg|ממוזער|תלמידי הישיבה]]
{{ערך מורחב|תומכי תמימים תל אביב}}
לרגל שנת הלימודים [[תש"פ]] פתח הרב אפרים את ישיבת [[תומכי תמימים]] בשם 'דרכי תמימים'. הקבוצה הראשונה של ה[[תמימים]] הגיעו מ[[ישיבת חח"ל צפת]] ונמנו בה שמונה תמימים. נכון לחודש אלול [[תשפ"א]] לומדים בה 22 תמימים.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דגן, אפרים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]

אפרים דגן

2022-07-28T22:29:39Z

יעס12: /* תולדות חיים */

[[קובץ:הרב אפרים דגן.jpg|ממוזער|250px|הרב אפרים דגן]]
הרב '''אפרים דגן''' (יליד [[תשל"ז]]) הוא ה[[שליח]] הראשי לשכונת התקווה{{הערה|שכונה הנמצאת בדרום [[תל אביב]].}} ב[[תל אביב]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ד' אדר]] [[תשל"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[תורה]] ו[[מצוות]].

בזמן שירותו ב[[צבא]] החל להתעניין ב[[יהדות]], בעקבות כך [[חזר בתשובה]] ונכנס ללמוד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

כעבור כמה שנים התחתן עם מרת לאה למשפחת הלפרין מ[[הרצליה]].

בשנת [[תשס"ז]] יצא ל[[שליחות]] בשכונת התקווה ב[[תל אביב]], שם הקים יחד עם רעייתו [[בית חב"ד|בית חב"די]] ב[[שכונה]].

== בית חב"ד שכונת התקווה ==
[[קובץ:ליל הסדר שכונת התקווה .jpg|ממוזער|250px|ליל הסדר בשכונה]]
בית חב"ד שבשכונת התקווה פועל עבור תושבי השכונה וכן תושבי שכונת עזרא ושכונת הארגזים שבעיר.

ה[[בית חב"ד]] מפעיל [[בית כנסת]], חנות ל[[תשמישי קדושה]], וכן [[מקווה טהרה]] לגברים.

מדי יום, בין [[מנחה]] ל[[ערבית]] מתקיים שיעור ב[[תניא]] היומי עם הרב יוסף יצחק מרנץ. מדי יום שלישי מתקיים שיעור [[תורה]] לגברים מפי הרב אבישי אפרגון, ושיעור תורה לנשים.

הבית חב"ד עורך עליות לתורה לנערי [[בר מצווה]], [[ברית]]ות ו[[חתונה|חתונות]].

הבית חב"ד עורך מדי שנה [[ליל הסדר]] ענק בהשתתפות של כ-1000 תושבים.

לפני [[ראש השנה]] ו[[פסח]], מתקיימת חלוקה ענקית של 770 סלי מזון למשפחות נזקקות, המכילה פירות, ירקות, בשר ושאר מאכלים בסיסיים. כמו כן לפני [[חג הפסח]] מתקיימת חלוקה גדולה של [[מצות]] ו[[יין]].

== הישיבה ==
[[קובץ:ישיבת "דרכי תמימים" אצל הרבי.jpg|ממוזער|תלמידי הישיבה]]
{{ערך מורחב|תומכי תמימים תל אביב}}
לרגל שנת הלימודים [[תש"פ]] פתח הרב אפרים את ישיבת [[תומכי תמימים]] בשם 'דרכי תמימים'. הקבוצה הראשונה של ה[[תמימים]] הגיעו מ[[ישיבת חח"ל צפת]] ונמנו בה שמונה תמימים. נכון לחודש אלול [[תשפ"א]] לומדים בה 22 תמימים.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דגן, אפרים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]

יורם אברג'ל

2022-07-28T21:45:37Z

יעס12: /* חיים אישיים */

[[קובץ:אברגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורם אברג'ל]]
ה[[קבלה|מקובל]] [[הרב]] '''יורם מיכאל אברג'ל''' ([[י"ז בסיוון]] [[תשי"ז]] - [[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]]), היה ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]], המקורב לחסידות חב"ד ונחשב לתלמיד של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ ובעל מופתים גדול.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז סיון]] [[תשי"ז]] במושב ברוש להוריו חנניה ורינה, בילדותו למד ב[[בית ספר חב"ד ברוש|בית ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק במושב]], והיה בקשר עם הרב [[ישבעם סגל]] מנהל בית הספר ו[[שליח]] הרבי במקום.

בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' וישיבת 'הנגב' של ר' יששכר מאיר. עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר ב[[נתיבות]], שם התקרב לרב ישראל אבוחצירא ה'[[בבא סאלי]]' ואף שימשו בחמש שנותיו האחרונות, הקשר בינו לבין הבבא סאלי היה חזק מאוד אפשר למצוא רמז לכך ממה שסיפר "קודם פטירתו של הרב (הבבא סאלי) זכינו שהוא הבטיח לנו בפי קודשו: "לית נגר ולא בר נגר דיפרקינה" (ע"פ לשון הגמרא בעבודה זרה נ, ב), כלומר שלא יהיה שום נגר או בן נגר, ובכלל, שום אדם בעולם, שיוכל להפריד את דביקות האהבה שיש בינינו.

ב[[כ"ח אדר]] [[תשס"ו]], ביקר הרב אברג'ל בבית משיח – [[770]] והתוועד במקום עם [[תמים|תלמידי התמימים]]. במהלך הביקור ביקש לנצל את ההזדמנות וחתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]. בהזדמנות זו הוא בירך את הנוכחים ואמר כי "זוהי זכות גדולה להיות בבית מדרשו של קודש הקודשים מלך-המשיח". הרב [[חיים ששון]] הגיש לו את ספרו "ויקרב משיחיה" המלקט עצות מ[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] כיצד לקרב את ה[[גאולה]].

לאחר התמודדות עם מחלה קשה נפטר בליל ש"ק פרשת בראשית -[[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]], בן 58. בניו, הרב חיים יוסף דוד והרב ישראל, הוכתרו כממשיכי דרכו.

==פעילות ציבורית וקירבתו לחב"ד==
ב[[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] החל למסור שיעורים בהלכה וב[[חסידות]], ובשנת [[תשמ"ה]] הקים ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם "קול רינה רב פעלים", שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך של גנים ובתי-ספר, לצד [[כולל]]ים לאברכים ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים את רשת החינוך "באר [[מים]] חיים", הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - "בניהו" בנתיבות ו"באר [[מים]] חיים" בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה" (על שם אמו), תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים". הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה (כוללי יום, כוללי חצות וכוללי נץ) בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד "ברכת יוסף ופעולת צדיק" המחלק [[מזון]] למשפחות נזקקות.

בכל בוקר היה מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור [[תניא]] זה הוא אחד משיעורי [[תניא]] הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.

שימש כראש מוסדות 'רב פעלים', במסגרתם הוא דאג ל-4,000 אברכי כולל. הוא החשיב עצמו לחלק בלתי נפרד מחסידות חב"ד, חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], דאג שכל אחד מאלפי האברכים הספרדים והליטאים שתחתיו יעסקו בתורת חסידות חב"ד. מי שלא עמד בכך, לא יכל להמשיך בלימודיו במוסדות.

העסיק את אנשי הכולל שבראשותו במעשי חסד כאשר חלק מהסדר השבועי היה אריזת וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים.

מסופר{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/95485/ הרב אברג'ל למי שדיבר נגד הרבי: תכין תכריכים] {{אינפו}}}} שפעם אחת, התקשר ראש ישיבה ליטאי חשוב למזכירות בכדי למחות על ביטול התורה הנגרם לאברכים בגין העיסוק במעשה החסד, כאשר שמע את הדברים, אמר למזכירו שימסור ש"אנחנו חסידים של הרבי מליובאוויטש" אחר כך הסביר למזכירו
'במקום ללכת סחור סחור, נגשתי מיד לתורף הדברים', 'בתור חסידים של הרבי, ברור לנו שכל יהודי מחויב לתת מכוחו ומרצו למען הזולת ולא רק שאין בזה פחיתות כבוד, אלא ההפך הוא הנכון".
באחד הפעמים כשראה רב שדיבר נגד הרבי, אמר לו "אני ממליץ לך לחזור בך לפני השקיעה ואם לא, טוב תעשה אם תכין תכריכים!" הוא גם אמר לאחד מבני משפחתו כי כל ירידתו לעולם היא כדי לרומם ולפאר את שמו של הרבי בעולם. באחת השנים שהיה הרבה רעש סביב דיבורים נגד הרבי הצהיר בפומבי "כל מי שידבר נגד הרבי נשיא דורנו אין לו חלק לעולם הבא!". במעמד הכנסת ספר תורה לילדי ישראל בכותל חתם את דבריו "שנזכה שהרבי נשיא דורנו יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש!" "כמה וכמה פעמים הוא התבטא בפירוש: תפקידי בעולם הזה הוא להגן על כבוד החכמים והצדיקים, ובפרט על כבודו של נשיא הדור הרבי מליובאוויטש" {{הערה|אתר המאיר לארץ סיפור "הווי זהיר בגחלתן של חכמים}}.

==ספריו==
בשנת [[תשס"ז]] החל להדפיס את סדרת הספרים '''בצור ירום''' המבארים את '[[ספר התניא]]'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. בשנת תשע"ו, יצאה מהדורה שלמה הכוללת עשרה כרכים. תשעה מפרי עטו, והעשירי המשלים את ספר התניא הוא על פי שיעוריו. הסדרה מונה אחת עשרה כרכים.
בנוסף שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה יצאו לאור בסדרת הספרים "אמרי נעם", ד' חלקים.
כחלק מהוצאתיו לאור הוציא הרב סידור תפילה בשם 'קול רינה' כאשר מיד בתחילתו עוד לפני הפסקה 'מודה אני' ציין לדברי הרבי ב'היום יום' אודות 'מודה אני' של יהודי.
כתבם על לוח ליבך - פתגמים מלוקטים משיעורי , בסגנון לוח היום יום של חב"ד, לוקט על ידי תלמידו הרב דן.

==חיים אישיים==
נשא לאשה את גאולה לבית דדון, במהלך השנים נולדו לו שישה בנים, מתוכם שנים הם בניו ממשיכי דרכו, הרב [[ישראל אברג'ל]], הרב [[חיים יוסף דוד אברג'ל]].

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19721 ביקורו של הרב בבית חיינו]''' -{{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79535 "כל מי שקם על חב"ד - קרס. רק הם נשארו!"]''' - הרב אברג'ל בשיחה מיוחדת לתלמידיו. כ"ג טבת [[תשע"ד]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39534 "הרב אברג'ל אירח משלחת חסידי חב"ד]''' וקיבל את הספר [[שיח שרפי קודש]] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אברג'ל, יורם}}
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנתיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]

יורם אברג'ל

2022-07-28T21:45:26Z

יעס12: /* חיים אישיים */

[[קובץ:אברגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורם אברג'ל]]
ה[[קבלה|מקובל]] [[הרב]] '''יורם מיכאל אברג'ל''' ([[י"ז בסיוון]] [[תשי"ז]] - [[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]]), היה ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]], המקורב לחסידות חב"ד ונחשב לתלמיד של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ ובעל מופתים גדול.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז סיון]] [[תשי"ז]] במושב ברוש להוריו חנניה ורינה, בילדותו למד ב[[בית ספר חב"ד ברוש|בית ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק במושב]], והיה בקשר עם הרב [[ישבעם סגל]] מנהל בית הספר ו[[שליח]] הרבי במקום.

בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' וישיבת 'הנגב' של ר' יששכר מאיר. עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר ב[[נתיבות]], שם התקרב לרב ישראל אבוחצירא ה'[[בבא סאלי]]' ואף שימשו בחמש שנותיו האחרונות, הקשר בינו לבין הבבא סאלי היה חזק מאוד אפשר למצוא רמז לכך ממה שסיפר "קודם פטירתו של הרב (הבבא סאלי) זכינו שהוא הבטיח לנו בפי קודשו: "לית נגר ולא בר נגר דיפרקינה" (ע"פ לשון הגמרא בעבודה זרה נ, ב), כלומר שלא יהיה שום נגר או בן נגר, ובכלל, שום אדם בעולם, שיוכל להפריד את דביקות האהבה שיש בינינו.

ב[[כ"ח אדר]] [[תשס"ו]], ביקר הרב אברג'ל בבית משיח – [[770]] והתוועד במקום עם [[תמים|תלמידי התמימים]]. במהלך הביקור ביקש לנצל את ההזדמנות וחתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]. בהזדמנות זו הוא בירך את הנוכחים ואמר כי "זוהי זכות גדולה להיות בבית מדרשו של קודש הקודשים מלך-המשיח". הרב [[חיים ששון]] הגיש לו את ספרו "ויקרב משיחיה" המלקט עצות מ[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] כיצד לקרב את ה[[גאולה]].

לאחר התמודדות עם מחלה קשה נפטר בליל ש"ק פרשת בראשית -[[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]], בן 58. בניו, הרב חיים יוסף דוד והרב ישראל, הוכתרו כממשיכי דרכו.

==פעילות ציבורית וקירבתו לחב"ד==
ב[[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] החל למסור שיעורים בהלכה וב[[חסידות]], ובשנת [[תשמ"ה]] הקים ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם "קול רינה רב פעלים", שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך של גנים ובתי-ספר, לצד [[כולל]]ים לאברכים ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים את רשת החינוך "באר [[מים]] חיים", הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - "בניהו" בנתיבות ו"באר [[מים]] חיים" בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה" (על שם אמו), תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים". הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה (כוללי יום, כוללי חצות וכוללי נץ) בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד "ברכת יוסף ופעולת צדיק" המחלק [[מזון]] למשפחות נזקקות.

בכל בוקר היה מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור [[תניא]] זה הוא אחד משיעורי [[תניא]] הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.

שימש כראש מוסדות 'רב פעלים', במסגרתם הוא דאג ל-4,000 אברכי כולל. הוא החשיב עצמו לחלק בלתי נפרד מחסידות חב"ד, חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], דאג שכל אחד מאלפי האברכים הספרדים והליטאים שתחתיו יעסקו בתורת חסידות חב"ד. מי שלא עמד בכך, לא יכל להמשיך בלימודיו במוסדות.

העסיק את אנשי הכולל שבראשותו במעשי חסד כאשר חלק מהסדר השבועי היה אריזת וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים.

מסופר{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/95485/ הרב אברג'ל למי שדיבר נגד הרבי: תכין תכריכים] {{אינפו}}}} שפעם אחת, התקשר ראש ישיבה ליטאי חשוב למזכירות בכדי למחות על ביטול התורה הנגרם לאברכים בגין העיסוק במעשה החסד, כאשר שמע את הדברים, אמר למזכירו שימסור ש"אנחנו חסידים של הרבי מליובאוויטש" אחר כך הסביר למזכירו
'במקום ללכת סחור סחור, נגשתי מיד לתורף הדברים', 'בתור חסידים של הרבי, ברור לנו שכל יהודי מחויב לתת מכוחו ומרצו למען הזולת ולא רק שאין בזה פחיתות כבוד, אלא ההפך הוא הנכון".
באחד הפעמים כשראה רב שדיבר נגד הרבי, אמר לו "אני ממליץ לך לחזור בך לפני השקיעה ואם לא, טוב תעשה אם תכין תכריכים!" הוא גם אמר לאחד מבני משפחתו כי כל ירידתו לעולם היא כדי לרומם ולפאר את שמו של הרבי בעולם. באחת השנים שהיה הרבה רעש סביב דיבורים נגד הרבי הצהיר בפומבי "כל מי שידבר נגד הרבי נשיא דורנו אין לו חלק לעולם הבא!". במעמד הכנסת ספר תורה לילדי ישראל בכותל חתם את דבריו "שנזכה שהרבי נשיא דורנו יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש!" "כמה וכמה פעמים הוא התבטא בפירוש: תפקידי בעולם הזה הוא להגן על כבוד החכמים והצדיקים, ובפרט על כבודו של נשיא הדור הרבי מליובאוויטש" {{הערה|אתר המאיר לארץ סיפור "הווי זהיר בגחלתן של חכמים}}.

==ספריו==
בשנת [[תשס"ז]] החל להדפיס את סדרת הספרים '''בצור ירום''' המבארים את '[[ספר התניא]]'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. בשנת תשע"ו, יצאה מהדורה שלמה הכוללת עשרה כרכים. תשעה מפרי עטו, והעשירי המשלים את ספר התניא הוא על פי שיעוריו. הסדרה מונה אחת עשרה כרכים.
בנוסף שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה יצאו לאור בסדרת הספרים "אמרי נעם", ד' חלקים.
כחלק מהוצאתיו לאור הוציא הרב סידור תפילה בשם 'קול רינה' כאשר מיד בתחילתו עוד לפני הפסקה 'מודה אני' ציין לדברי הרבי ב'היום יום' אודות 'מודה אני' של יהודי.
כתבם על לוח ליבך - פתגמים מלוקטים משיעורי , בסגנון לוח היום יום של חב"ד, לוקט על ידי תלמידו הרב דן.

==חיים אישיים==
נשא לאשה את גאולה דדון, במהלך השנים נולדו לו שישה בנים, מתוכם שנים הם בניו ממשיכי דרכו, הרב [[ישראל אברג'ל]], הרב [[חיים יוסף דוד אברג'ל]].

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19721 ביקורו של הרב בבית חיינו]''' -{{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79535 "כל מי שקם על חב"ד - קרס. רק הם נשארו!"]''' - הרב אברג'ל בשיחה מיוחדת לתלמידיו. כ"ג טבת [[תשע"ד]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39534 "הרב אברג'ל אירח משלחת חסידי חב"ד]''' וקיבל את הספר [[שיח שרפי קודש]] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אברג'ל, יורם}}
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנתיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]

יורם אברג'ל

2022-07-28T12:56:54Z

יעס12: /* פעילות ציבורית וקירבתו לחב"ד */

[[קובץ:אברגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורם אברג'ל]]
ה[[קבלה|מקובל]] [[הרב]] '''יורם מיכאל אברג'ל''' ([[י"ז בסיוון]] [[תשי"ז]] - [[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]]), היה ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]], המקורב לחסידות חב"ד ונחשב לתלמיד של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ ובעל מופתים גדול.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז סיון]] [[תשי"ז]] במושב ברוש להוריו חנניה ורינה, בילדותו למד ב[[בית ספר חב"ד ברוש|בית ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק במושב]], והיה בקשר עם הרב [[ישבעם סגל]] מנהל בית הספר ו[[שליח]] הרבי במקום.

בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' וישיבת 'הנגב' של ר' יששכר מאיר. עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר ב[[נתיבות]], שם התקרב לרב ישראל אבוחצירא ה'[[בבא סאלי]]' ואף שימשו בחמש שנותיו האחרונות, הקשר בינו לבין הבבא סאלי היה חזק מאוד אפשר למצוא רמז לכך ממה שסיפר "קודם פטירתו של הרב (הבבא סאלי) זכינו שהוא הבטיח לנו בפי קודשו: "לית נגר ולא בר נגר דיפרקינה" (ע"פ לשון הגמרא בעבודה זרה נ, ב), כלומר שלא יהיה שום נגר או בן נגר, ובכלל, שום אדם בעולם, שיוכל להפריד את דביקות האהבה שיש בינינו.

ב[[כ"ח אדר]] [[תשס"ו]], ביקר הרב אברג'ל בבית משיח – [[770]] והתוועד במקום עם [[תמים|תלמידי התמימים]]. במהלך הביקור ביקש לנצל את ההזדמנות וחתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]. בהזדמנות זו הוא בירך את הנוכחים ואמר כי "זוהי זכות גדולה להיות בבית מדרשו של קודש הקודשים מלך-המשיח". הרב [[חיים ששון]] הגיש לו את ספרו "ויקרב משיחיה" המלקט עצות מ[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] כיצד לקרב את ה[[גאולה]].

לאחר התמודדות עם מחלה קשה נפטר בליל ש"ק פרשת בראשית -[[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]], בן 58. בניו, הרב חיים יוסף דוד והרב ישראל, הוכתרו כממשיכי דרכו.

==פעילות ציבורית וקירבתו לחב"ד==
ב[[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] החל למסור שיעורים בהלכה וב[[חסידות]], ובשנת [[תשמ"ה]] הקים ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם "קול רינה רב פעלים", שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך של גנים ובתי-ספר, לצד [[כולל]]ים לאברכים ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים את רשת החינוך "באר [[מים]] חיים", הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - "בניהו" בנתיבות ו"באר [[מים]] חיים" בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה" (על שם אמו), תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים". הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה (כוללי יום, כוללי חצות וכוללי נץ) בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד "ברכת יוסף ופעולת צדיק" המחלק [[מזון]] למשפחות נזקקות.

בכל בוקר היה מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור [[תניא]] זה הוא אחד משיעורי [[תניא]] הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.

שימש כראש מוסדות 'רב פעלים', במסגרתם הוא דאג ל-4,000 אברכי כולל. הוא החשיב עצמו לחלק בלתי נפרד מחסידות חב"ד, חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], דאג שכל אחד מאלפי האברכים הספרדים והליטאים שתחתיו יעסקו בתורת חסידות חב"ד. מי שלא עמד בכך, לא יכל להמשיך בלימודיו במוסדות.

העסיק את אנשי הכולל שבראשותו במעשי חסד כאשר חלק מהסדר השבועי היה אריזת וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים.

מסופר{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/95485/ הרב אברג'ל למי שדיבר נגד הרבי: תכין תכריכים] {{אינפו}}}} שפעם אחת, התקשר ראש ישיבה ליטאי חשוב למזכירות בכדי למחות על ביטול התורה הנגרם לאברכים בגין העיסוק במעשה החסד, כאשר שמע את הדברים, אמר למזכירו שימסור ש"אנחנו חסידים של הרבי מליובאוויטש" אחר כך הסביר למזכירו
'במקום ללכת סחור סחור, נגשתי מיד לתורף הדברים', 'בתור חסידים של הרבי, ברור לנו שכל יהודי מחויב לתת מכוחו ומרצו למען הזולת ולא רק שאין בזה פחיתות כבוד, אלא ההפך הוא הנכון".
באחד הפעמים כשראה רב שדיבר נגד הרבי, אמר לו "אני ממליץ לך לחזור בך לפני השקיעה ואם לא, טוב תעשה אם תכין תכריכים!" הוא גם אמר לאחד מבני משפחתו כי כל ירידתו לעולם היא כדי לרומם ולפאר את שמו של הרבי בעולם. באחת השנים שהיה הרבה רעש סביב דיבורים נגד הרבי הצהיר בפומבי "כל מי שידבר נגד הרבי נשיא דורנו אין לו חלק לעולם הבא!". במעמד הכנסת ספר תורה לילדי ישראל בכותל חתם את דבריו "שנזכה שהרבי נשיא דורנו יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש!" "כמה וכמה פעמים הוא התבטא בפירוש: תפקידי בעולם הזה הוא להגן על כבוד החכמים והצדיקים, ובפרט על כבודו של נשיא הדור הרבי מליובאוויטש" {{הערה|אתר המאיר לארץ סיפור "הווי זהיר בגחלתן של חכמים}}.

==ספריו==
בשנת [[תשס"ז]] החל להדפיס את סדרת הספרים '''בצור ירום''' המבארים את '[[ספר התניא]]'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. בשנת תשע"ו, יצאה מהדורה שלמה הכוללת עשרה כרכים. תשעה מפרי עטו, והעשירי המשלים את ספר התניא הוא על פי שיעוריו. הסדרה מונה אחת עשרה כרכים.
בנוסף שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה יצאו לאור בסדרת הספרים "אמרי נעם", ד' חלקים.
כחלק מהוצאתיו לאור הוציא הרב סידור תפילה בשם 'קול רינה' כאשר מיד בתחילתו עוד לפני הפסקה 'מודה אני' ציין לדברי הרבי ב'היום יום' אודות 'מודה אני' של יהודי.
כתבם על לוח ליבך - פתגמים מלוקטים משיעורי , בסגנון לוח היום יום של חב"ד, לוקט על ידי תלמידו הרב דן.

==חיים אישיים==
נשא לאשה את גאולה דדון והביאו שישה ילדים
בניו ממשיכי דרכו, הרב [[ישראל אברג'ל]], הרב [[חיים יוסף דוד אברג'ל]] שממשיכים בהחזקת תורה ושיעורי תורה כמנהג אביהם.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19721 ביקורו של הרב בבית חיינו]''' -{{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79535 "כל מי שקם על חב"ד - קרס. רק הם נשארו!"]''' - הרב אברג'ל בשיחה מיוחדת לתלמידיו. כ"ג טבת [[תשע"ד]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39534 "הרב אברג'ל אירח משלחת חסידי חב"ד]''' וקיבל את הספר [[שיח שרפי קודש]] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אברג'ל, יורם}}
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנתיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]

יורם אברג'ל

2022-07-28T12:56:41Z

יעס12: /* חיים אישיים */

[[קובץ:אברגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורם אברג'ל]]
ה[[קבלה|מקובל]] [[הרב]] '''יורם מיכאל אברג'ל''' ([[י"ז בסיוון]] [[תשי"ז]] - [[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]]), היה ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]], המקורב לחסידות חב"ד ונחשב לתלמיד של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ ובעל מופתים גדול.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז סיון]] [[תשי"ז]] במושב ברוש להוריו חנניה ורינה, בילדותו למד ב[[בית ספר חב"ד ברוש|בית ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק במושב]], והיה בקשר עם הרב [[ישבעם סגל]] מנהל בית הספר ו[[שליח]] הרבי במקום.

בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' וישיבת 'הנגב' של ר' יששכר מאיר. עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר ב[[נתיבות]], שם התקרב לרב ישראל אבוחצירא ה'[[בבא סאלי]]' ואף שימשו בחמש שנותיו האחרונות, הקשר בינו לבין הבבא סאלי היה חזק מאוד אפשר למצוא רמז לכך ממה שסיפר "קודם פטירתו של הרב (הבבא סאלי) זכינו שהוא הבטיח לנו בפי קודשו: "לית נגר ולא בר נגר דיפרקינה" (ע"פ לשון הגמרא בעבודה זרה נ, ב), כלומר שלא יהיה שום נגר או בן נגר, ובכלל, שום אדם בעולם, שיוכל להפריד את דביקות האהבה שיש בינינו.

ב[[כ"ח אדר]] [[תשס"ו]], ביקר הרב אברג'ל בבית משיח – [[770]] והתוועד במקום עם [[תמים|תלמידי התמימים]]. במהלך הביקור ביקש לנצל את ההזדמנות וחתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]. בהזדמנות זו הוא בירך את הנוכחים ואמר כי "זוהי זכות גדולה להיות בבית מדרשו של קודש הקודשים מלך-המשיח". הרב [[חיים ששון]] הגיש לו את ספרו "ויקרב משיחיה" המלקט עצות מ[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] כיצד לקרב את ה[[גאולה]].

לאחר התמודדות עם מחלה קשה נפטר בליל ש"ק פרשת בראשית -[[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]], בן 58. בניו, הרב חיים יוסף דוד והרב ישראל, הוכתרו כממשיכי דרכו.

==פעילות ציבורית וקירבתו לחב"ד==
ב[[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] החל למסור שיעורים בהלכה וב[[חסידות]], ובשנת [[תשמ"ה]] הקים ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם "קול רינה רב פעלים", שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך של גנים ובתי-ספר, לצד [[כולל]]ים לאברכים ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים את רשת החינוך "באר [[מים]] חיים", הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - "בניהו" בנתיבות ו"באר [[מים]] חיים" בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה" (על שם אמו), תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים". הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה (כוללי יום, כוללי חצות וכוללי נץ) בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד "ברכת יוסף ופעולת צדיק" המחלק [[מזון]] למשפחות נזקקות.

בכל בוקר היה מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור [[תניא]] זה הוא אחד משיעורי [[תניא]] הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.

שימש כראש מוסדות 'רב פעלים', במסגרתם הוא דאג ל-4,000 אברכי כולל. הוא החשיב עצמו לחלק בלתי נפרד מחסידות חב"ד, חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], דאג שכל אחד מאלפי האברכים הספרדים והליטאים שתחתיו יעסקו בתורת חסידות חב"ד. מי שלא עמד בכך, לא יכל להמשיך בלימודיו במוסדות.

העסיק את אנשי הכולל שבראשותו במעשי חסד כאשר חלק מהסדר השבועי היה אריזת וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים.

מסופר{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/95485/ הרב אברג'ל למי שדיבר נגד הרבי: תכין תכריכים] {{אינפו}}}} שפעם אחת, התקשר ראש ישיבה ליטאי חשוב למזכירות בכדי למחות על ביטול התורה הנגרם לאברכים בגין העיסוק במעשה החסד, כאשר שמע את הדברים, אמר למזכירו שימסור ש"אנחנו חסידים של הרבי מליובאוויטש" אחר כך הסביר למזכירו
'במקום ללכת סחור סחור, נגשתי מיד לתורף הדברים', 'בתור חסידים של הרבי, ברור לנו שכל יהודי מחויב לתת מכוחו ומרצו למען הזולת ולא רק שאין בזה פחיתות כבוד, אלא ההפך הוא הנכון".
באחד הפעמים כשראה רב שדיבר נגד הרבי, אמר לו "אני ממליץ לך לחזור בך לפני השקיעה ואם לא, טוב תעשה אם תכין תכריכים!" הוא גם אמר לאחד מבני משפחתו כי כל ירידתו לעולם היא כדי לרומם ולפאר את שמו של הרבי בעולם. באחת השנים שהיה הרבה רעש סביב דיבורים נגד הרבי הצהיר בפומבי "כל מי שידבר נגד הרבי נשיא דורנו אין לו חלק לעולם הבא!". במעמד הכנסת ספר תורה לילדי ישראל בכותל חתם את דבריו "שנזכה שהרבי נשיא דורנו יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש!" "כמה וכמה פעמים הוא התבטא בפירוש: תפקידי בעולם הזה הוא להגן על כבוד החכמים והצדיקים, ובפרט על כבודו של נשיא הדור הרבי מליובאוויטש" {{הערה|אתר המאיר לארץ סיפור "הווי זהיר בגחלתן של חכמים}}.

==ספריו==
בשנת [[תשס"ז]] החל להדפיס את סדרת הספרים '''בצור ירום''' המבארים את '[[ספר התניא]]'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. בשנת תשע"ו, יצאה מהדורה שלמה הכוללת עשרה כרכים. תשעה מפרי עטו, והעשירי המשלים את ספר התניא הוא על פי שיעוריו. הסדרה מונה אחת עשרה כרכים.
בנוסף שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה יצאו לאור בסדרת הספרים "אמרי נעם", ד' חלקים.
כחלק מהוצאתיו לאור הוציא הרב סידור תפילה בשם 'קול רינה' כאשר מיד בתחילתו עוד לפני הפסקה 'מודה אני' ציין לדברי הרבי ב'היום יום' אודות 'מודה אני' של יהודי.
כתבם על לוח ליבך - פתגמים מלוקטים משיעורי , בסגנון לוח היום יום של חב"ד, לוקט על ידי תלמידו הרב דן.

==חיים אישיים==
נשא לאשה את גאולה דדון והביאו שישה ילדים
בניו ממשיכי דרכו, הרב [[ישראל אברג'ל]], הרב [[חיים יוסף דוד אברג'ל]] שממשיכים בהחזקת תורה ושיעורי תורה כמנהג אביהם.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19721 ביקורו של הרב בבית חיינו]''' -{{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79535 "כל מי שקם על חב"ד - קרס. רק הם נשארו!"]''' - הרב אברג'ל בשיחה מיוחדת לתלמידיו. כ"ג טבת [[תשע"ד]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39534 "הרב אברג'ל אירח משלחת חסידי חב"ד]''' וקיבל את הספר [[שיח שרפי קודש]] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אברג'ל, יורם}}
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנתיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]

יורם אברג'ל

2022-07-28T12:56:01Z

יעס12: /* ספריו */

[[קובץ:אברגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורם אברג'ל]]
ה[[קבלה|מקובל]] [[הרב]] '''יורם מיכאל אברג'ל''' ([[י"ז בסיוון]] [[תשי"ז]] - [[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]]), היה ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]], המקורב לחסידות חב"ד ונחשב לתלמיד של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ ובעל מופתים גדול.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז סיון]] [[תשי"ז]] במושב ברוש להוריו חנניה ורינה, בילדותו למד ב[[בית ספר חב"ד ברוש|בית ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק במושב]], והיה בקשר עם הרב [[ישבעם סגל]] מנהל בית הספר ו[[שליח]] הרבי במקום.

בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' וישיבת 'הנגב' של ר' יששכר מאיר. עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר ב[[נתיבות]], שם התקרב לרב ישראל אבוחצירא ה'[[בבא סאלי]]' ואף שימשו בחמש שנותיו האחרונות, הקשר בינו לבין הבבא סאלי היה חזק מאוד אפשר למצוא רמז לכך ממה שסיפר "קודם פטירתו של הרב (הבבא סאלי) זכינו שהוא הבטיח לנו בפי קודשו: "לית נגר ולא בר נגר דיפרקינה" (ע"פ לשון הגמרא בעבודה זרה נ, ב), כלומר שלא יהיה שום נגר או בן נגר, ובכלל, שום אדם בעולם, שיוכל להפריד את דביקות האהבה שיש בינינו.

ב[[כ"ח אדר]] [[תשס"ו]], ביקר הרב אברג'ל בבית משיח – [[770]] והתוועד במקום עם [[תמים|תלמידי התמימים]]. במהלך הביקור ביקש לנצל את ההזדמנות וחתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]. בהזדמנות זו הוא בירך את הנוכחים ואמר כי "זוהי זכות גדולה להיות בבית מדרשו של קודש הקודשים מלך-המשיח". הרב [[חיים ששון]] הגיש לו את ספרו "ויקרב משיחיה" המלקט עצות מ[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] כיצד לקרב את ה[[גאולה]].

לאחר התמודדות עם מחלה קשה נפטר בליל ש"ק פרשת בראשית -[[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]], בן 58. בניו, הרב חיים יוסף דוד והרב ישראל, הוכתרו כממשיכי דרכו.

==פעילות ציבורית וקירבתו לחב"ד==
ב[[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] החל למסור שיעורים בהלכה וב[[חסידות]], ובשנת [[תשמ"ה]] הקים ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם "קול רינה רב פעלים", שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך של גנים ובתי-ספר, לצד [[כולל]]ים לאברכים ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים את רשת החינוך "באר [[מים]] חיים", הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - "בניהו" בנתיבות ו"באר [[מים]] חיים" בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה" (על שם אמו), תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים". הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה (כוללי יום, כוללי חצות וכוללי נץ) בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד "ברכת יוסף ופעולת צדיק" המחלק [[מזון]] למשפחות נזקקות.

בכל בוקר היה מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור [[תניא]] זה הוא אחד משיעורי [[תניא]] הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.

שימש כראש מוסדות 'רב פעלים', במסגרתם הוא דאג ל-4,000 אברכי כולל. הוא החשיב עצמו לחלק בלתי נפרד מחסידות חב"ד, חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], דאג שכל אחד מאלפי האברכים הספרדים והליטאים שתחתיו יעסקו בתורת חסידות חב"ד. מי שלא עמד בכך, לא יכל להמשיך בלימודיו במוסדות.

העסיק את אנשי הכולל שבראשותו במעשי חסד כאשר חלק מהסדר השבועי היה אריזת וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים.

מסופר{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/95485/ הרב אברג'ל למי שדיבר נגד הרבי: תכין תכריכים] {{אינפו}}}} שפעם אחת, התקשר ראש ישיבה ליטאי חשוב למזכירות בכדי למחות על ביטול התורה הנגרם לאברכים בגין העיסוק במעשה החסד, כאשר שמע את הדברים, אמר למזכירו שימסור ש"אנחנו חסידים של הרבי מליובאוויטש" אחר כך הסביר למזכירו
'במקום ללכת סחור סחור, נגשתי מיד לתורף הדברים', 'בתור חסידים של הרבי, ברור לנו שכל יהודי מחויב לתת מכוחו ומרצו למען הזולת ולא רק שאין בזה פחיתות כבוד, אלא ההפך הוא הנכון".
באחד הפעמים כשראה רב שדיבר נגד הרבי, אמר לו "אני ממליץ לך לחזור בך לפני השקיעה ואם לא, טוב תעשה אם תכין תכריכים!" הוא גם אמר לאחד מבני משפחתו כי כל ירידתו לעולם היא כדי לרומם ולפאר את שמו של הרבי בעולם. באחת השנים שהיה הרבה רעש סביב דיבורים נגד הרבי הצהיר בפומבי "כל מי שידבר נגד הרבי נשיא דורנו אין לו חלק לעולם הבא!". במעמד הכנסת ספר תורה לילדי ישראל בכותל חתם את דבריו "שנזכה שהרבי נשיא דורנו יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש!" "כמה וכמה פעמים הוא התבטא בפירוש: תפקידי בעולם הזה הוא להגן על כבוד החכמים והצדיקים, ובפרט על כבודו של נשיא הדור הרבי מליובאוויטש" {{הערה|אתר המאיר לארץ סיפור "הווי זהיר בגחלתן של חכמים}}.

==ספריו==
בשנת [[תשס"ז]] החל להדפיס את סדרת הספרים '''בצור ירום''' המבארים את '[[ספר התניא]]'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. בשנת תשע"ו, יצאה מהדורה שלמה הכוללת עשרה כרכים. תשעה מפרי עטו, והעשירי המשלים את ספר התניא הוא על פי שיעוריו. הסדרה מונה אחת עשרה כרכים.
בנוסף שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה יצאו לאור בסדרת הספרים "אמרי נעם", ד' חלקים.
כחלק מהוצאתיו לאור הוציא הרב סידור תפילה בשם 'קול רינה' כאשר מיד בתחילתו עוד לפני הפסקה 'מודה אני' ציין לדברי הרבי ב'היום יום' אודות 'מודה אני' של יהודי.
כתבם על לוח ליבך - פתגמים מלוקטים משיעורי , בסגנון לוח היום יום של חב"ד, לוקט על ידי תלמידו הרב דן.

==חיים אישיים==
נשא לאשה את רעייתו גאולה דדון שנשאה איתה על שכמה את עול התורה ותלמידי הכוללים. ממנה הקים 6 צאצאים.
בניו ממשיכי דרכו, הרב [[ישראל אברג'ל]], הרב [[חיים יוסף דוד אברג'ל]] שממשיכים בהחזקת תורה ושיעורי תורה כמנהג אביהם.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19721 ביקורו של הרב בבית חיינו]''' -{{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79535 "כל מי שקם על חב"ד - קרס. רק הם נשארו!"]''' - הרב אברג'ל בשיחה מיוחדת לתלמידיו. כ"ג טבת [[תשע"ד]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39534 "הרב אברג'ל אירח משלחת חסידי חב"ד]''' וקיבל את הספר [[שיח שרפי קודש]] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אברג'ל, יורם}}
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנתיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]

יורם אברג'ל

2022-07-28T12:53:49Z

יעס12: /* פעילות ציבורית וקירבתו לחב"ד */

[[קובץ:אברגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורם אברג'ל]]
ה[[קבלה|מקובל]] [[הרב]] '''יורם מיכאל אברג'ל''' ([[י"ז בסיוון]] [[תשי"ז]] - [[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]]), היה ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]], המקורב לחסידות חב"ד ונחשב לתלמיד של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ ובעל מופתים גדול.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז סיון]] [[תשי"ז]] במושב ברוש להוריו חנניה ורינה, בילדותו למד ב[[בית ספר חב"ד ברוש|בית ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק במושב]], והיה בקשר עם הרב [[ישבעם סגל]] מנהל בית הספר ו[[שליח]] הרבי במקום.

בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' וישיבת 'הנגב' של ר' יששכר מאיר. עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר ב[[נתיבות]], שם התקרב לרב ישראל אבוחצירא ה'[[בבא סאלי]]' ואף שימשו בחמש שנותיו האחרונות, הקשר בינו לבין הבבא סאלי היה חזק מאוד אפשר למצוא רמז לכך ממה שסיפר "קודם פטירתו של הרב (הבבא סאלי) זכינו שהוא הבטיח לנו בפי קודשו: "לית נגר ולא בר נגר דיפרקינה" (ע"פ לשון הגמרא בעבודה זרה נ, ב), כלומר שלא יהיה שום נגר או בן נגר, ובכלל, שום אדם בעולם, שיוכל להפריד את דביקות האהבה שיש בינינו.

ב[[כ"ח אדר]] [[תשס"ו]], ביקר הרב אברג'ל בבית משיח – [[770]] והתוועד במקום עם [[תמים|תלמידי התמימים]]. במהלך הביקור ביקש לנצל את ההזדמנות וחתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]. בהזדמנות זו הוא בירך את הנוכחים ואמר כי "זוהי זכות גדולה להיות בבית מדרשו של קודש הקודשים מלך-המשיח". הרב [[חיים ששון]] הגיש לו את ספרו "ויקרב משיחיה" המלקט עצות מ[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] כיצד לקרב את ה[[גאולה]].

לאחר התמודדות עם מחלה קשה נפטר בליל ש"ק פרשת בראשית -[[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]], בן 58. בניו, הרב חיים יוסף דוד והרב ישראל, הוכתרו כממשיכי דרכו.

==פעילות ציבורית וקירבתו לחב"ד==
ב[[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] החל למסור שיעורים בהלכה וב[[חסידות]], ובשנת [[תשמ"ה]] הקים ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם "קול רינה רב פעלים", שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך של גנים ובתי-ספר, לצד [[כולל]]ים לאברכים ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים את רשת החינוך "באר [[מים]] חיים", הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - "בניהו" בנתיבות ו"באר [[מים]] חיים" בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה" (על שם אמו), תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים". הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה (כוללי יום, כוללי חצות וכוללי נץ) בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד "ברכת יוסף ופעולת צדיק" המחלק [[מזון]] למשפחות נזקקות.

בכל בוקר היה מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור [[תניא]] זה הוא אחד משיעורי [[תניא]] הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.

שימש כראש מוסדות 'רב פעלים', במסגרתם הוא דאג ל-4,000 אברכי כולל. הוא החשיב עצמו לחלק בלתי נפרד מחסידות חב"ד, חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], דאג שכל אחד מאלפי האברכים הספרדים והליטאים שתחתיו יעסקו בתורת חסידות חב"ד. מי שלא עמד בכך, לא יכל להמשיך בלימודיו במוסדות.

העסיק את אנשי הכולל שבראשותו במעשי חסד כאשר חלק מהסדר השבועי היה אריזת וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים.

מסופר{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/95485/ הרב אברג'ל למי שדיבר נגד הרבי: תכין תכריכים] {{אינפו}}}} שפעם אחת, התקשר ראש ישיבה ליטאי חשוב למזכירות בכדי למחות על ביטול התורה הנגרם לאברכים בגין העיסוק במעשה החסד, כאשר שמע את הדברים, אמר למזכירו שימסור ש"אנחנו חסידים של הרבי מליובאוויטש" אחר כך הסביר למזכירו
'במקום ללכת סחור סחור, נגשתי מיד לתורף הדברים', 'בתור חסידים של הרבי, ברור לנו שכל יהודי מחויב לתת מכוחו ומרצו למען הזולת ולא רק שאין בזה פחיתות כבוד, אלא ההפך הוא הנכון".
באחד הפעמים כשראה רב שדיבר נגד הרבי, אמר לו "אני ממליץ לך לחזור בך לפני השקיעה ואם לא, טוב תעשה אם תכין תכריכים!" הוא גם אמר לאחד מבני משפחתו כי כל ירידתו לעולם היא כדי לרומם ולפאר את שמו של הרבי בעולם. באחת השנים שהיה הרבה רעש סביב דיבורים נגד הרבי הצהיר בפומבי "כל מי שידבר נגד הרבי נשיא דורנו אין לו חלק לעולם הבא!". במעמד הכנסת ספר תורה לילדי ישראל בכותל חתם את דבריו "שנזכה שהרבי נשיא דורנו יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש!" "כמה וכמה פעמים הוא התבטא בפירוש: תפקידי בעולם הזה הוא להגן על כבוד החכמים והצדיקים, ובפרט על כבודו של נשיא הדור הרבי מליובאוויטש" {{הערה|אתר המאיר לארץ סיפור "הווי זהיר בגחלתן של חכמים}}.

==ספריו==
בשנת [[תשס"ז]] החל להדפיס את סדרת הספרים '''בצור ירום''' המבארים את '[[ספר התניא]]'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. בשנת תשע"ו, יצאה מהדורה שלמה הכוללת עשרה כרכים. תשעה מפרי עטו, והעשירי המשלים את ספר התניא הוא על פי שיעוריו. הסדרה מונה אחת עשרה כרכים.
בנוסף שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה יצאו לאור בסדרת הספרים "אמרי נעם", ד' חלקים.
כחלק מהוצאתיו לאור הוציא הרב סידור תפילה בשם 'קול רינה' כאשר מיד בתחילתו עוד לפני הפסקה 'מודה אני' ציין הרב לדברי הרבי ב'היום יום' אודות 'מודה אני' של יהודי.
כתבם על לוח ליבך - פתגמים מלוקטים משיעורי הרב, בסגנון לוח היום יום של חב"ד, לוקט על ידי תלמידו הרב דן.
==חיים אישיים==
נשא לאשה את רעייתו גאולה דדון שנשאה איתה על שכמה את עול התורה ותלמידי הכוללים. ממנה הקים 6 צאצאים.
בניו ממשיכי דרכו, הרב [[ישראל אברג'ל]], הרב [[חיים יוסף דוד אברג'ל]] שממשיכים בהחזקת תורה ושיעורי תורה כמנהג אביהם.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19721 ביקורו של הרב בבית חיינו]''' -{{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79535 "כל מי שקם על חב"ד - קרס. רק הם נשארו!"]''' - הרב אברג'ל בשיחה מיוחדת לתלמידיו. כ"ג טבת [[תשע"ד]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39534 "הרב אברג'ל אירח משלחת חסידי חב"ד]''' וקיבל את הספר [[שיח שרפי קודש]] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אברג'ל, יורם}}
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנתיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]

יורם אברג'ל

2022-07-28T12:52:02Z

יעס12: /* תולדות חיים */

[[קובץ:אברגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורם אברג'ל]]
ה[[קבלה|מקובל]] [[הרב]] '''יורם מיכאל אברג'ל''' ([[י"ז בסיוון]] [[תשי"ז]] - [[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]]), היה ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]], המקורב לחסידות חב"ד ונחשב לתלמיד של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ ובעל מופתים גדול.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז סיון]] [[תשי"ז]] במושב ברוש להוריו חנניה ורינה, בילדותו למד ב[[בית ספר חב"ד ברוש|בית ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק במושב]], והיה בקשר עם הרב [[ישבעם סגל]] מנהל בית הספר ו[[שליח]] הרבי במקום.

בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' וישיבת 'הנגב' של ר' יששכר מאיר. עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר ב[[נתיבות]], שם התקרב לרב ישראל אבוחצירא ה'[[בבא סאלי]]' ואף שימשו בחמש שנותיו האחרונות, הקשר בינו לבין הבבא סאלי היה חזק מאוד אפשר למצוא רמז לכך ממה שסיפר "קודם פטירתו של הרב (הבבא סאלי) זכינו שהוא הבטיח לנו בפי קודשו: "לית נגר ולא בר נגר דיפרקינה" (ע"פ לשון הגמרא בעבודה זרה נ, ב), כלומר שלא יהיה שום נגר או בן נגר, ובכלל, שום אדם בעולם, שיוכל להפריד את דביקות האהבה שיש בינינו.

ב[[כ"ח אדר]] [[תשס"ו]], ביקר הרב אברג'ל בבית משיח – [[770]] והתוועד במקום עם [[תמים|תלמידי התמימים]]. במהלך הביקור ביקש לנצל את ההזדמנות וחתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]. בהזדמנות זו הוא בירך את הנוכחים ואמר כי "זוהי זכות גדולה להיות בבית מדרשו של קודש הקודשים מלך-המשיח". הרב [[חיים ששון]] הגיש לו את ספרו "ויקרב משיחיה" המלקט עצות מ[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] כיצד לקרב את ה[[גאולה]].

לאחר התמודדות עם מחלה קשה נפטר בליל ש"ק פרשת בראשית -[[כ"ז בתשרי]] [[תשע"ו]], בן 58. בניו, הרב חיים יוסף דוד והרב ישראל, הוכתרו כממשיכי דרכו.

==פעילות ציבורית וקירבתו לחב"ד==
ב[[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] החל הרב אברג'ל למסור שיעורים בהלכה וב[[חסידות]], ובשנת [[תשמ"ה]] הקים הרב אברג'ל ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם "קול רינה רב פעלים", שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך מסועפת של גנים ובתי-ספר, לצד [[כולל]]ים לאברכים בני תורה ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים הרב אברג'ל את רשת החינוך "באר [[מים]] חיים", הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - "בניהו" בנתיבות ו"באר [[מים]] חיים" בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה" (על שם אמו), תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים". הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה (כוללי יום, כוללי חצות וכוללי נץ) בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד "ברכת יוסף ופעולת צדיק" המחלק [[מזון]] למשפחות נזקקות.

בכל בוקר היה הרב מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור [[תניא]] זה הוא אחד משיעורי [[תניא]] הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה הרב מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.

שימש כראש מוסדות 'רב פעלים', במסגרתם הוא דאג ל-4,000 אברכי כולל. הוא החשיב עצמו לחלק בלתי נפרד מחסידות חב"ד, חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], דאג שכל אחד מאלפי האברכים הספרדים והליטאים שתחתיו יעסקו בתורת חסידות חב"ד. מי שלא עמד בכך, לא יכל להמשיך בלימודיו במוסדות.

הרב אברג'ל העסיק את אנשי הכולל שבראשותו במעשי חסד כאשר חלק מהסדר השבועי היה אריזת וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים.

מסופר{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/95485/ הרב אברג'ל למי שדיבר נגד הרבי: תכין תכריכים] {{אינפו}}}} שפעם אחת, התקשר ראש ישיבה ליטאי חשוב למזכירות של הרב בכדי למחות על ביטול התורה הנגרם לאברכים בגין העיסוק במעשה החסד, כאשר הרב שמע את הדברים, אמר למזכירו שימסור ש"אנחנו חסידים של הרבי מליובאוויטש" אחר כך הסביר הרב למזכירו
'במקום ללכת סחור סחור, נגשתי מיד לתורף הדברים', 'בתור חסידים של הרבי, ברור לנו שכל יהודי מחויב לתת מכוחו ומרצו למען הזולת ולא רק שאין בזה פחיתות כבוד, אלא ההפך הוא הנכון".
באחד הפעמים כשראה רב שדיבר נגד הרבי, אמר לו "אני ממליץ לך לחזור בך לפני השקיעה ואם לא, טוב תעשה אם תכין תכריכים!" הוא גם אמר לאחד מבני משפחתו כי כל ירידתו לעולם היא כדי לרומם ולפאר את שמו של הרבי בעולם. באחת השנים שהיה הרבה רעש סביב דיבורים נגד הרבי הצהיר הרב בפומבי "כל מי שידבר נגד הרבי נשיא דורנו אין לו חלק לעולם הבא!". במעמד הכנסת ספר תורה לילדי ישראל בכותל חתם את דבריו "שנזכה שהרבי נשיא דורנו יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש!" "כמה וכמה פעמים הוא התבטא בפירוש: תפקידי בעולם הזה הוא להגן על כבוד החכמים והצדיקים, ובפרט על כבודו של נשיא הדור הרבי מליובאוויטש" {{הערה|אתר המאיר לארץ סיפור "הווי זהיר בגחלתן של חכמים}}.

==ספריו==
בשנת [[תשס"ז]] החל להדפיס את סדרת הספרים '''בצור ירום''' המבארים את '[[ספר התניא]]'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. בשנת תשע"ו, יצאה מהדורה שלמה הכוללת עשרה כרכים. תשעה מפרי עטו, והעשירי המשלים את ספר התניא הוא על פי שיעוריו. הסדרה מונה אחת עשרה כרכים.
בנוסף שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה יצאו לאור בסדרת הספרים "אמרי נעם", ד' חלקים.
כחלק מהוצאתיו לאור הוציא הרב סידור תפילה בשם 'קול רינה' כאשר מיד בתחילתו עוד לפני הפסקה 'מודה אני' ציין הרב לדברי הרבי ב'היום יום' אודות 'מודה אני' של יהודי.
כתבם על לוח ליבך - פתגמים מלוקטים משיעורי הרב, בסגנון לוח היום יום של חב"ד, לוקט על ידי תלמידו הרב דן.
==חיים אישיים==
נשא לאשה את רעייתו גאולה דדון שנשאה איתה על שכמה את עול התורה ותלמידי הכוללים. ממנה הקים 6 צאצאים.
בניו ממשיכי דרכו, הרב [[ישראל אברג'ל]], הרב [[חיים יוסף דוד אברג'ל]] שממשיכים בהחזקת תורה ושיעורי תורה כמנהג אביהם.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19721 ביקורו של הרב בבית חיינו]''' -{{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79535 "כל מי שקם על חב"ד - קרס. רק הם נשארו!"]''' - הרב אברג'ל בשיחה מיוחדת לתלמידיו. כ"ג טבת [[תשע"ד]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39534 "הרב אברג'ל אירח משלחת חסידי חב"ד]''' וקיבל את הספר [[שיח שרפי קודש]] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אברג'ל, יורם}}
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנתיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]