https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%D7%A2%D7%A0%D7%A7%D7%9C+%D7%9E%D7%A9%D7%94חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-11T22:34:31Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F_(%D7%A6%D7%A4%D7%AA)&diff=839745מנחם מענדל פרידמן (צפת)2026-04-05T22:36:44Z<p>יענקל משה: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|מנחם מענדל פרידמן}}<br />
[[קובץ:מני פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל (מני) פרידמן בזאל הישיבה]]<br />
הרב '''מנחם מענדל (מני) פרידמן''' (נולד ב[[י"ז בניסן]] [[תשד"מ]], 1984) הוא חבר הנהלת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ומשמש בה כמנהל גשמי, משיב בהלכה, ומשגיח<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[צפת]] ב[[י"ז ניסן]] [[תשד"מ]] לרב [[זאב פרידמן]] ולאסתר.<br />
<br />
התחנך במוסדות חב"ד בצפת, בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבה גדולה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], שם נמנה בשנת [[תשס"ג]] על חברי מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת|הערות התמימים ואנ"ש]].<br />
<br />
בשנים [[תשס"ג]]-[[תשס"ד]] שימש כגנרל ב[[קעמפ אורו של משיח]].<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
בהגיעו לגיל הנישואין, נשא את בת החסיד ר' מרדכי שכטר מ[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] נענה לקריאתו של הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], ולקראת שנת הלימודים [[תש"ע]] הקים יחד עם הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]] והרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] את ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)|ישיבה הקטנה בצפת]], שהוקמה כדי לתת מענה על הצורך הגובר והולך של ישיבות קטנות איכותיות, החדורות ברוח של גאולה ומשיח.<br />
<br />
החל מהקמת הישיבה שימש כ[[משגיח]] בישיבה, וכן כמסדר תכנית הלימוד בהלכה בישיבה, ומשיב בהלכה, כאשר בשנת [[תשע"ה]] צורף הרב [[משה מאירי]] כמשגיח נוסף בישיבה כאשר הרב פרידמן הינו המשגיח הראשי. בשנים הבאות, הועברה בהדרגתיות ההשגחה במלואה לרב משה מאירי. לקראת שנת הלימודים תשפ"ה, הרב מאירי התפטר מתפקידו כמשגיח, ועבר לשמש כיועץ חינוכי בישיבה, ואת מקומו מילא הרב ישראל וילשאנסקי. עם פטירת ראש הישיבה, הרב יוסף יצחק וילשאנסקי, והטלת עול הנהגת וראשות הישיבה על שכמו של [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי|הרב ישראל וילשאנסקי]], החליף את תפקידו -זמנית- הרב פרידמן.<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:פרידמן, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד"מ]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]<br />
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פרידמן]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7_(%D7%A6%D7%A4%D7%AA)&diff=786292בית כנסת צמח צדק (צפת)2025-07-20T22:05:57Z<p>יענקל משה: </p>
<hr />
<div>{{מקורות|כל הערך=כן}}<br />
{{מפנה|בית הכנסת צמח צדק}}<br />
[[קובץ:קפלן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אריה לייב קפלן|הרב קפלן]] (משמאל) והרב [[לוי ביסטריצקי|ביסטריצקי]] באמירת לחיים לרגל הרחבת בית הכנסת]]<br />
בית הכנסת '''צמח צדק''' בעיר העתיקה בצפת הוקם על ידי חסידי ה[[צמח צדק]] שהגיעו לעיר לפני שנת תרל"ח{{הערה|שיחת פורים תשל"ח סעיף ח.}}. בעת [[מלחמת השחרור]] חרב הבית הכנסת בהפגזות על היישוב היהודי ועם הגעת חסידי חב"ד לעיר בשנת [[תשל"ג]] הוא הוקם מחדש.<br />
<br />
בקיץ [[תשל"ג]] שלח [[הרבי]] את הרב [[אריה לייב קפלן]] להקים את מוסדות חב"ד בעיר. עם הגעתו ביקש הרבי שבית הכנסת יהיה בנוי עד ל[[ראש השנה]] [[תשל"ד]]. המשימה שהייתה בתחילה כבלתי אפשרית הוכתרה בהצלחה אודות לעזרתו הרבה של הקבלן משה שלייפשטיין והמהנדס ר' אנשיל בוקסנבוים תושב העיר, וכבר במוצאי שבת סליחות תשל"ג אמרו שם את הסליחות.<br />
<br />
כיום פועל במקום בית כנסת ו'כולל אברכים'. הכולל עומד תחת המזכירות של כ"ק אדמו"ר שליט"א, כשהניהול בפועל על ידי אגודת קריית חב"ד בראשות הרב [[חיים קפלן]] ממשיך דרכו של אביו בתפקיד זה ובהנהלת הר' שמואל דוידזון. המקום מתוחזק באופן קבוע על ידי השליח הרב [[גבריאל מרזל]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]]. בשנת [[תשס"ח]] הקים מרזל [[מקווה]] טהרה מתחת לבית הכנסת.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/130390 נקודות ציון היסטוריות | בית הכנסת העתיק "צמח צדק" בצפת]''' {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{קצרמר}}<br />
[[קטגוריה:בתי כנסת הקרויים על שם הצמח צדק]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%9E%D7%9F_(%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA)&diff=752342שניאור זלמן אוירכמן (הקריות)2025-04-02T11:53:46Z<p>יענקל משה: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>הרב '''שניאור זלמן אוירכמן''' ([[כ"ה בתמוז]] [[תנש"א]] - [[ד' בניסן]] [[תשפ"ה]]) משלוחי הרבי לקריות, פעיל מבצע אות בספר תורה ושליח מסור לעניינים של הרבי.<br />
<br />
== תולדות חייו ==<br />
נולד לאביו הרב [[משה שמואל אוירכמן]] - שליח הרבי הראשי לקריות,מנהל בתי חב"ד בקריות,רב בית הכנסת שערי משה ויו"ר הוועד לספר התורה הכללי ולאמו מרת נאווה לבית [[ראובן הלמן]] ב[[כ"ה בתמוז]] [[תנש"א]]<br />
<br />
התחנך לאהבת ישראל וגדל והתחנך במוסדות חב"ד בארץ הקודש.<br />
<br />
נשא את רעייתו בת למשפחת לסקר מכפר חב"ד<br />
<br />
הקדיש את חייו בשליחות ובאהבת ישראל, שימש כחבר ועד הס"ת הכללי והתמסר לרישום אחב"י לספר התורה. הפיץ אור של תורה, חסידות ויהדות לכל סובביו במסירות אין קץ.<br />
<br />
נפטר בתאונה קטלנית וקשה באור ל[[ד' בניסן]] [[תשפ"ה]] והותיר אחריו ארבעה יתומים רכים{{הערה|[[https://chabad.info/bdh/1196997/ הידיעה על פטירתו]]}}.<br />
<br />
הלוויתו יצאה מבית הכנסת שערי משה בקריית ים אל בית העלמין בצפת - שם נטמן.<br />
<br />
[[קטגוריה:משפחת לסקר]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אוירכמן]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בקריות]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A4%D7%91%D7%96%D7%A0%D7%A8_(%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA)&diff=709388שניאור זלמן פבזנר (צרפת)2024-08-25T21:34:01Z<p>יענקל משה: /* פעולות לזכרו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הת' זלמי פבזנר.jpg|שמאל|ממוזער|200px| הת' זלמי פבזנר]]<br />
התמים '''שניאור זלמן פבזנר''' ([[כ"ב שבט]] [[תשנ"ג]] - [[י' באלול]] [[תשע"ה]]) היה [[תלמידים השלוחים|שליח]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תשנ"ג]] להוריו הר' [[יוסף יצחק פבזנר (צרפת)|יוסף יצחק פבזנר]] מנהל מוסדות סיני ב[[פריז]], ולאמו, בת למשפחת שנוביץ, בזכות ברכתו של הרבי שניתנה ביום ראשון [[כ"ו אדר ראשון]] [[תשנ"ב]] במעמד חלוקת הדולרים.<br />
<br />
למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] החל משנת [[תשס"ז]]. בהיותו בשיעור ב' ישיבה גדולה החל להוציא עם ידידו הת' רפאל סילבר (כיום גיסו והשליח הראשי לקוראסאו) עלון שבועי בשם "וקראת לשבת", אותו הפיצו בקרב בני התורה בפריז.<br />
<br />
לאחר שלמד בשנת [[תשע"ג]] ב[[אהלי תורה]], הגיע כ[[תלמידים השלוחים|שליח]] חזרה לישיבה בברינואה בשנת [[תשע"ד]].<br />
<br />
באמצע השנה לא חש בטוב, ולאחר בדיקות גילו אצלו את המחלה הידועה. לאחר מאבק של כמה חודשים מצבו השתפר.<br />
<br />
בתחילת [[חודש מנחם אב]] [[תשע"ה]] החריף מצבו, והוא אושפז ללא הכרה. לאחר שהרבו בתפילות הוא התעורר, וביום שלישי [[י' אלול]], הכריעה אותו המחלה והוא נפטר בדעה צלולה.<br />
<br />
==פעולות לזכרו==<br />
בחודש תשרי [[תשע"ו]] הדפיסו [https://col.org.il/files/old/files/0.36894959495_1507316.pdf ספר זכרון] לע"נ, ובו כמה מחידושיו וזכרונות עלייו, הספר יצא מחדש בתוספת עשרות עמודים לרגל חתונת אחותו עם הת' רפאל סילווער בחודש [[אדר ראשון]] תשע"ו.<br />
<br />
[[קובץ:זלמי פבזנר.jpg|ממוזער|ספר התורה שהוכנס לעילוי נשמתו (ח' תמוז תשפ"ג)]]<br />
בחודש [[מרחשון]] ה'[[תשע"ו]], נפתח לעילוי נשמתו [[קרן שניאור זלמן]], שכללה ספריה חדשה עם כ-2500 ספרים בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]], וכן הפצת ספרי חסידות לרבנים בצרפת.<br />
<br />
בחודש תמוז ה'[[תשפ"ג]], הוכנס לעילוי נשמתו ספר תורה מהודר לאולמי [[קרית החינוך סיני ליובאוויטש - פאריז]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/bdh/83604 הת' שניאור זלמן פבזנר ע"ה]''' ידיעה על פטירתו באתר {{חב"ד אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/news/86324 קורע לב: הרב פבזנר מספר על בנו היקר שהלך לעולמו]''' אתר {{חב"ד אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/news/184330 זוכרים את זלמי: שנה לפטירת לת' זלמן פבזנר ע"ה]''' באתר {{חב"ד אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/news/962532/ פריז: הכנסת ספר תורה לע"נ הת' זלמי פבזנר]''' {{אינפו}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br />
[[קטגוריה:תמימים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A5&diff=708009מנחם מענדל מינץ2024-08-14T18:25:44Z<p>יענקל משה: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:03-03-2022-16-40-47-1O3A9933-758x505.jpg|ממוזער|ר' מ"מ מינץ]]<br />
ר' '''מנחם מענדל מינץ''' (יליד [[תשנ"ה]], 1995) הוא עסקן חב"די, ממנהלי [[רבי דרייב]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[אב]] [[תשנ"ה]] לר' [[אפרים מינץ]] ב[[קראון הייטס]]. הוא נולד עם מחלה נדירה בשם "האוסטאוגנזה אימפרפקטה".<br />
<br />
לקראת ה[[בר מצווה]] שלו הוציא לאור כ[[תשורה]] את הקובץ "בשער הפרשה"{{הערה|[https://col.org.il/news/40511 החיבור של נער הבר-מצווה על פרשיות השבוע: להורדה] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
למד ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]].<br />
<br />
החל משנת [[תשע"ח]] מארגן מידי שנה את הקמת ה"טענט" - אוהל התפילה ובלימוד - בחזית [[770]] למשך כל [[חודש תשרי]]{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/523667/ בפעם השלישית: הכנות לקראת הקמת ה"טענט" לאורחים] באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
ב[[סיוון]] [[תשפ"ב]] נישא למרים לבית משפחת פינק ב[[בולטימור]]{{הערה|[https://col.org.il/news/139105 מזל טוב! חתונת מענדל ומרים מינץ במרילנד] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. לרגל החתונה הוציא מושל מירלנד את ההצהרה הראשונה שניתנה לחתונה חב"דית{{הערה|[https://col.org.il/news/139177 מרילנד: הצהרת מושל לראשונה אי פעם לחתונה חב"דית] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
חבר ב"ועד סיומי הרמב"ם" האחראי על ארגון כינוסי סיומי הרמב"ם ב[[קראון הייטס]]. בנוסף אחראי לארגן את התוועדויות המרכזיות בשכונה{{מקור}}. החל משנת [[תשפ"ג]] משמש כחבר ועד הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים 770]], שבמסגרתו הוא מפקח על פרוייקטים עתידיים הנוגעים להרחבה ופיתוח{{הערה|[https://col.org.il/news/140552 מהפכה: ועד חדש ומאוחד הוקם בהנהלת הישיבה ב-770] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
הוא היה במשך כמה שנים פעיל במכון [[רבי דרייב]] יחד עם הרב [[שמואל באטלר]] ועוד.<br />
<br />
ביום חמישי ד' מנחם אב - אשתו מרת מרים נפטרה בפתאומיות{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1111061/ ארה"ב: גב' מרים מינץ ע"ה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/139164 רשמים מחתונת מנדל ומרים מינץ בבולטימור]''' {{חב"ד און ליין}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מינץ, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:משפחת מינץ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=695006פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח2024-06-23T11:28:11Z<p>יענקל משה: /* רבנים שחתמו על פסק הדין */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פסק דין מעודכן תשפ"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים (תשפ"ד)]]<br />
'''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע"י [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ"ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ "הזוכר למזכיריו". הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ"ג}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.<br />
<br />
ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ"ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי "'''הוד''' כ"ק אדמו"ר שליט"א" ו"מלכנו שליט"א", והן בלשון הפסק ש"השי"ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון"}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת והגיב על כך בברכה{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/884771 בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===הפסק הראשון===<br />
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br />
ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב"ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.<br />
<br />
ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב"ד]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש"א|שנת נפלאות אראנו]]<br />
<br />
אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,<br />
<br />
בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,<br />
<br />
מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br />
<br />
בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br />
<br />
מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ"ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום [[א' אייר]] אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל: <br />
<br />
"כ"ק מלך המשיח שליט"א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל [[ארה"ק]] שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ"נ "בית מנחם" מכל קצווי ארה"ק. הרבנים דיברו ע"ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ"ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ"י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש"ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ"ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב"ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו"א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי "עבודה" חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד"צדיק גוזר" או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין "לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה"טובה"... במקום זאת על כאו"א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה"ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט"א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע"י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ"ק מלך המשיח בידיו הק'". <br />
<br />
הרבי לקח את המכתב ואמר: "א יישר כח". ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.<br />
<br />
בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] על הפס"ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.<br />
<br />
לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה {{ציטוטון|כל זה נלקח להציון}}{{הערה|ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ"ד}}. <br />
<br />
בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב"דיים רבים נוספים על פסק זה.<br />
<br />
===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===<br />
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br />
ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תנש"א, התאספו רבני חב"ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי כנהוג, ושם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=ב"ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה"ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.<br />
'''פסק – דין'''<br />
היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע"פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ"ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה – <br />
<br />
הנה בהמשך לזה, ע"פ פסק דין ברור של הרמב"ם בהלכות מלכים פרק י"א הלכה ד "אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי".<br />
<br />
הרי ברור ע"פ דין תורת אמת שחל על כ"ק אדמו"ר שליט"א הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בכ"ק אדמו"ר שליט"א כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל.<br />
<br />
וכיון שע"פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ"ל (וכ"ק אדמו"ר שליט"א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד"חזקת משיח", א"כ ברור שע"פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}<br />
<br />
ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד"צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס"ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.<br />
<br />
וזה לשון כתב המינוי:<br />
<br />
{{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש"ט, המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר מהורש"ב, אדמו"ר מהוריי"צ, הרה"ק מוה"ר לוי"צ שניאורסאהן נ"ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ"ק אדמו"ר שליט"א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב"ם בסוף פרק י"א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.<br />
<br />
ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.<br />
<br />
ביום ראשון [[י"ג סיוון]] [[תנש"א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: "נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: "באן וואיאז'"}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}}" ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: "זה בשביל הנסיעה"{{הערה|במקור באידיש: "דאס איז פאר די נסיעה". ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.<br />
<br />
למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש|קברם]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב"ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}. <br />
<br />
ביום רביעי ט"ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר "כבר חזרתם?", ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ"י זכרון ר' דוד נחשון}} <br />
<br />
בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש"א - יום ההילולא של [[האריז"ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש"א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.<br />
<br />
לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]], נסעו שוב ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br />
<br />
===הפסק השלישי===<br />
[[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]<br />
הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ"ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br />
<br />
===הפסק הרביעי===<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''הלכות מלך המשיח''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש"א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב"ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.<br />
<br />
וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ"ל.<br />
<br />
בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ"ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.<br />
<br />
בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: "... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח בוודאי]]", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.<br />
<br />
הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.<br />
<br />
ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}<br />
<br />
על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב"ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br />
<br />
===מסע הרבנים - תשע"ז===<br />
[[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע"ז)]]<br />
[[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]], לקראת [[כ"ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב"ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.<br />
<br />
עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו"ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:<br />
<br />
{{ציטוט| תוכן=כ"ד טבת יום הילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן ה'תשע"ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב"ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}<br />
<br />
==הרקע לפסקי הדין==<br />
[[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]<br />
רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ"א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי"צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!" פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: "יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!"{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}<br />
<br />
כמו כן במשך השנים פנה הרבי כמה וכמה פעמים לרבנים ואדמו"רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראה לדוגמא: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.<br />
<br />
לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ"ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:<br />
<br />
==דברי הרבי הפומביים בקשר לפעולת פסק הדין ותוכנו==<br />
רבים מצביעים על שתי התייחסויות בשיחות קודשו של הרבי שנאמרו לאחרי חתימת פסק הדין מ[[חודש סיון]] [[תנש"א]] שמובן שהרבי מדבר בקשר לפסק דין זה ולתוכנו.<br />
<br />
בסיום שיחת שבת פרשת שמות כ"א טבת - יום למחרת הילולת הרמב"ם תשנ"ב, מאחל הרבי שע"י עצם ההחלטה בדבר התחזקות אישית וחיזוק הסביבה בלימוד הרמב"ם כולל לפי [[תקנת הרמב"ם]] ובפרט בהלכות משיח שברמב"ם {{ציטוטון|בודאי יקבלו תיכף ומיד את השכר, הקיום בפועל של דברי הרמב"ם בסיום ספרו, '''שלאחר שישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו . . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדה וילחם מלחמת ה'" - שהוא בחזקת שהוא משיח''' - שכבר יהי' מיד "משיח בודאי", עי"ז ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד כו'}}{{הערה|התוועדויות תשנ"ב ע' 107, תרגום ללשון הקודש מהשיחה שהוגהה ע"י הרבי}}. בכך מאשר הרבי את תוכן פסק הדין - שישנו כבר בחזקת משיח<br />
<br />
בשיחת ש"פ משטים תשנ"ב בה היסב הרבי את תשומת הלב לפעולת המשיח בעולם בצמצום המלחמות והתקציבים לכלי נשק וכו', אמר הרבי שזוהי מפעולתו והשפעתו של נשיא הדור שהוא המשיח שבדור - נקודה שנשנתה והודגשה כמה פעמים בשיחה. בהקשר לזה אמר שהדבר התרחש {{ציטוטון|כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא" . . הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם, עד כדי כך שמנהיגי אומות העולם מחליטים ומכריזים מדעתם (ו"בערכאות שלהם", שיש בהם התוקף דדינא דמלכותא דינא) ע"ד המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאתם"}} {{הערה|השיחה הוגהה ע"י הרבי ונדפסה בספר השיחות תשנ"ב ע' 368}}.<br />
<br />
==רבנים שחתמו על פסק הדין ==<br />
<br />
ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
<br />
הרשימה שלהלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל"ף-בי"ת (לפי שם המשפחה):<br />
<br />
{{טורים<br />
| תוכן = ===א===<br />
*הרב [[דוד אבוחצירא]] רב שכונת קרית אליעזר - חיפה<br />
*הרב אליהו אבוחצירא<br />
*הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]<br />
*הרב [[זלמן אבלסקי]]<br />
*הרב [[אליהו אברג'ל]]<br />
*הרב [[יורם אברג'ל]]<br />
*הרב [[יוסף אברקי]]<br />
*הרב [[יהושע אדוט]]<br />
*הרב [[בנימין אדרעי]]<br />
*הרב [[יעקב אדרעי]]<br />
*הרב [[ישר אדרעי]]<br />
*הרב [[חיים אדרעי]]<br />
*הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]<br />
*הרב [[יהורם אולמן]]<br />
*הרב [[דוד אופן]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br />
*הרב [[דורון חיים אייזנמן]]<br />
*הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב<br />
*חכם [[רפאל אלאשוילי]]<br />
*הרב [[יהודה אלחרר]]<br />
*הרב [[מרדכי דב אלטיין]]<br />
*הרב [[שאול משה אליטוב]]<br />
*הרב [[שמעון אלמליח]]<br />
*הרב [[יוסף אלמשעלי]]<br />
*הרב [[שלמה אמסלם]]<br />
*הרב [[יוסף אנגל]]<br />
*הרב [[משה אנטיזדה]]<br />
*הרב [[אליהו אסולין]]<br />
*הרב [[זלמן לייב אסטולין]]<br />
*הרב [[נפתלי אסטולין]]<br />
*הרב [[דוד אסייג]]<br />
*הרב [[גדליה אקסלרוד]]<br />
*הרב יהושע זליג אהרונוב - משפיע בפלורידה<br />
*הרב [[גבריאל ארבוב]]<br />
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br />
*הרב [[משה אשכנזי]]<br />
*הרב [[חיים אשכנזי]]<br />
*הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]<br />
===ב===<br />
*הרב [[יוסף באגד]]<br />
*הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]<br />
*הרב [[דוד רפאל באנון]]<br />
*הרב שלמה יהודה בארי (מכונה הינוקא)<br />
*הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]<br />
*הרב [[יוסף בוימגרטן]]<br />
*הרב [[רפאל בוסי]]<br />
*הרב [[יהונתן בורגן]]<br />
*הרב [[יונתן בורוכוב]]<br />
*הרב [[מאיר בורנשטיין]]<br />
*הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]<br />
*הרב משה מרדכי בידרמן{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/24537.htm שני רבנים נוספים חתמו על פסק הדין שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח] {{הגאולה}}}}<br />
*הרב [[יוסף חיים ביטון]]<br />
*הרב [[שמעון ביטון]]<br />
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]]<br />
*הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]<br />
*הרב יצחק יעקב בלטנר<br />
*הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]<br />
*הרב [[מרדכי בלינוב]]<br />
*הרב משה בן אבו<br />
*הרב יוסף בן זכריה<br />
*הרב [[רחמים בנין]]<br />
*הרב אהרון בעגון<br />
*הרב [[אלעזר בקשי]]<br />
*הרב [[נועם ברטוב]]<br />
*הרב שרגא בראווד<br />
*הרב משה אהרון ברוידא<br />
*הרב ברוך אדלר<br />
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br />
*הרב [[נתן נטע ברכהן]]<br />
*הרב חי ברכץ<br />
*הרב [[ישעיה ברקוביץ']]<br />
*הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]<br />
===ג===<br />
*הרב [[נח גנזבורג]]<br />
*הרב אליהו גבאי<br />
*הרב מסעוד גבאי<br />
*הרב [[יחיאל גברא]]<br />
*הרב [[שלום דובער גוטניק]]<br />
*הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]<br />
*הרב יצחק גולדשטיין<br />
*הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br />
*הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/8656.html המקובל מנתניה חתם על הפסק דין]}}<br />
*הרב [[יוחנן גוראריה]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]<br />
*הרב [[אבא דוד גורביץ']]<br />
*הרב שמואל גורביץ'<br />
*הרב [[זכריה גורי]]<br />
*הרב אריאל גורן<br />
*הרב [[משה גורקוב]]<br />
*הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]<br />
*הרב [[יוסף גינזבורג]]<br />
*הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br />
*הרב [[דניאל גנסיא]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br />
*הרב [[דניאל גרבסקי]]<br />
*הרב [[חיים צבי גרונר]]<br />
*הרב [[יעקב גרנשטט]]<br />
*הרב ששון גריידי<br />
*הרב דניאל גרין<br />
*הרב [[מאיר גרינברג]]<br />
*הרב אריה גרינברג<br />
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]]<br />
*הרב ישראל גרשטנקורן<br />
===ד===<br />
*הרב אליהו דהן<br />
*הרב דוד דהברעסער<br />
*הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי<br />
*הרב אריה לייב דודאביץ'<br />
*הרב שלמה דידי - רב אזורי עמק הירדן{{הערה|[https://chabad.info/news/1054142/ גל ההחתמות: רבה של עמק הירדן חתם על ה'פסק דין'] {{אינפו}}}}<br />
*הרב עקיבא אליהו דיוויק<br />
*הרב מרדכי דיעי<br />
*הרב [[נועם דקל]]<br />
*הרב מאיר שמעון דרורי<br />
*הרב ישראל שלום דרעי<br />
===ה===<br />
*הרב [[משה הבלין]]<br />
*הרב [[משה הויכברג]]<br />
*הרב [[זושא הורביץ]]<br />
*הרב אריה לייב היינץ<br />
*הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]<br />
*הרב [[ישראל הלפרין]]<br />
*הרב [[יצחק הנדל]]<br />
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br />
*הרב יהושע הכט<br />
*הרב יצחק הכט<br />
*הרב [[שגיא הר שפר]]<br />
*הרב [[אברהם הרוניין]]<br />
*הרב [[ישעיהו הרצל]]<br />
*הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]<br />
*הרב [[יצחק הרשקוביץ]]<br />
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]]<br />
===ו===<br />
*הרב [[נועם ווגנר]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]<br />
*הרב [[רפאל וילשאנסקי]]<br />
*הרב משה ווינר<br />
*הרב [[משה יעקב ווייס]]<br />
*הרב משה ניסן וולבוסקי<br />
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל וולפא]]<br />
*הרב [[שלום דובער וולפא]]<br />
*הרב דוד וולפמן<br />
*הרב [[אריה וועג]]<br />
*הרב [[שלמה וילהלם]]<br />
*הרב [[דוד ועקנין]]<br />
*הרב מכלוף ועקנין<br />
===ז===<br />
*הרב מנשה זכריהו<br />
*הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]<br />
*הרב אשר זמל<br />
===ח===<br />
*הרב יצחק חביב<br />
*הרב [[ישועה חדד]]<br />
*הרב ברוך חורי<br />
*הרב משה חזן<br />
*הרב לוי חזקיה<br />
*הרב [[עזריאל חייקין]]<br />
*הרב שמעון חיריק<br />
*הרב אהרון חן<br />
*הרב [[דוד חנזין]]<br />
*הרב שמריהו חריטונוב<br />
===ט===<br />
*הרב [[דב טברדוביץ]]<br />
*הרב שלמה טובים<br />
*הרב [[יעקב טווערסקי]]<br />
*הרב [[אלעזר טורין]]<br />
*הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]<br />
*הרב יוסף טייב<br />
*הרב [[חיים מנחם טייכטל]]<br />
*הרב [[דב טייכמן]]<br />
*הרב [[צבי הירש טלזנר]]<br />
*הרב גרשון טננבוים<br />
===י===<br />
*הרב [[יצחק ידגר]]<br />
*הרב מנשה יום טוב<br />
*הרב [[יעקב יוסף]] (בהגר"ע) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]<br />
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]<br />
*הרב [[זלמן יפה]]<br />
*הרב אברהם יפרח<br />
*הרב מרדכי יצהרי<br />
*הרב מרדכי יצחקי<br />
===כ===<br />
*הרב אליהו כהן<br />
*הרב בנימין כהן<br />
*הרב יוסף כהן<br />
*הרב נועם שמעון כהן<br />
*הרב [[חנן כוחונובסקי]]<br />
*הרב [[יגאל כספי]]<br />
*הרב זכריה כספי<br />
===ל===<br />
*הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]<br />
*הרב יונה לייב לבל<br />
*הרב [[ברוך לבקיבקר]]<br />
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br />
*הרב ישראל ניסים לוגאסי{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/24537.htm שני רבנים נוספים חתמו על פסק הדין שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח] {{הגאולה}}}}<br />
*הרב שלמה לוי<br />
*הרב [[שלום דובער לויטין]]<br />
*הרב משה לוין<br />
*הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]<br />
*הרב יחייא לחיאני<br />
*הרב אלכסנדר סנדר ליברוב<br />
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]<br />
*הרב זבולון ליברמן<br />
*הרב [[אהרן יחיאל לייפער]] האדמו"ר מנדבורנא<br />
*הרב אברהם ליפסקר<br />
*הרב [[ברוך ליפקין]]<br />
*הרב שלמה ליפש<br />
*הרב יצחק מאיר ליפשיץ<br />
*הרב [[ישראל למברגר]]<br />
*הרב יוסף יצחק לסרי - רבה של בית שאן{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1054104/ בביקור השלוחים: רבה של בית שאן חתם על ה'פסק דין'] {{אינפו}}}}<br />
===מ===<br />
*הרב [[מאיר מאירי]]<br />
*הרב [[יהודה קלמן מארלו]]<br />
*הרב [[יצחק מועלם]]<br />
*הרב [[אברהם חיים מזרחי]]<br />
*הרב שלמה מזרחי<br />
*הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]<br />
*הרב גואל ישראל מיירס<br />
*הרב אברהם מיכאלשווילי<br />
*הרב בן ציון מיכאלשווילי<br />
*הרב [[משה מיכאלשווילי]]<br />
*הרב יצחק מיכאלשווילי<br />
*הרב [[חיים מילר]]<br />
*הרב [[מרדכי מלובני]]<br />
*הרב [[חיים מלול]]<br />
*הרב מיכאל מלכא<br />
*הרב שלמה ממן<br />
*הרב יעקב מנדלסון<br />
*הרב סעדיה מעטוף<br />
*הרב שלום מעטוף<br />
*הרב [[בצלאל מעייני]]<br />
*הרב אהרון מרגולין<br />
*הרב יוסף מרגי<br />
*הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]<br />
===נ===<br />
*הרב [[מנחם נוימן]]<br />
*הרב דוד נוסבאום<br />
*הרב יוסף יצחק נפרסטק<br />
*הרב [[חיים נפתלין]]<br />
*הרב יוסף יצחק נקי<br />
===ס===<br />
*הרב מנחם מענדל סבג<br />
*הרב יואל סויסה<br />
*הרב מאיר סויסה<br />
*הרב [[שמעון סופר]] (אב''ד מ[[ערלוי]] [[צפת]])<br />
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]<br />
*הרב [[שלום מענדל סימפסון]]<br />
*הרב ברוך סלונים<br />
*הרב חיים סלונים<br />
*הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]<br />
*הרב יוסף שמעון סמיערק<br />
===ע===<br />
*הרב רחמים עמרוסי<br />
*הרב [[שמאי ענדע]]<br />
*הרב [[בנימין ערד]]<br />
*הרב [[נחום ערנטרוי]]<br />
===פ===<br />
*הרב [[חיים פארו]]<br />
*הרב [[הלל פבזנר]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]<br />
*הרב [[יגאל פיזם]]<br />
*הרב [[משה זאב פיזם]]<br />
*הרב [[שמשון פיזם]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק פינסון]]<br />
*הרב [[שמואל פלוטקין]]<br />
*הרב [[יהודה פרידמן]]<br />
*הרב מנשה פרמן<br />
*הרב פרץ פרטוש<br />
*הרב [[אריה פרקש]]<br />
*הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]<br />
*הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)<br />
*הרב [[ניסים פרץ]]<br />
===צ===<br />
*הרב ראובן צופין<br />
*הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר<br />
*הרב רחמים רפאל ציקושווילי<br />
*הרב אברהם צמח<br />
===ק===<br />
*הרב [[פנחס קארף]]<br />
*הרב [[יהודה קובלקין]]<br />
*הרב [[יצחק קוגן]] הכהן<br />
*הרב [[אברהם קוט]]<br />
*הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br />
*הרב [[נטע קופרמן]]<br />
*הרב [[חיים קיז'נר]]<br />
*הרב [[אבשלום קיל]]<br />
*הרב [[מאיר קירש]]<br />
*הרב [[דוד בן ציון קליין]]<br />
*הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br />
*הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]<br />
*הרב [[שלום דובער קלמנסון]]<br />
*הרב [[שמואל קמינצקי]]<br />
*הרב [[מרדכי קנלסקי]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק קפלן]]<br />
*הרב [[שאול יעקב קצין]]<br />
*הרב [[מכלוף עמינדב קריספין]]<br />
*הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]<br />
===ר===<br />
*הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]<br />
*הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא<br />
*הרב [[ליאור רוזנבוים]]<br />
*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]<br />
*הרב [[שאול רוזנבלט]]<br />
*הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין<br />
*הרב [[יצחק רויטמן]]<br />
*הרב [[ניסן מענדל רופו]]<br />
*הרב [[יהושע רסקין]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל רסקין]]<br />
===ש===<br />
*הרב [[יאשיהו שאמע]]<br />
*הרב [[שמעון שאער]]<br />
*הרב [[דניאל שהינו]]<br />
*הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br />
*הרב [[אברהם לייב שוחט]]<br />
*הרב [[דוד שועדיק]]<br />
*הרב [[שלום דובער שטעק]]<br />
*הרב [[אליהו שטרן]]<br />
*הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז<br />
*הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]<br />
*הרב [[יעקב דוד שכטר]]<br />
*הרב [[נחמיה שמרלינג]]<br />
*הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]<br />
*הרב [[יצחק שפרינגר]]<br />
*הרב [[ישי שרעבי]]<br />
===ת===<br />
*הרב [[אבינועם תעיזי]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]<br />
}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הרבי כמלך המשיח]]<br />
*[[נבואה]]<br />
*[[נביאים]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://drive.google.com/file/d/1fms3R6Ef1wooXg-UKo8RILM9OlWkkEKj/view הפסק דין - מעודכן לחודש תמוז תשפ"ד] {{PDF}}<br />
*[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2015/02/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%A7.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br />
*'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש"א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}<br />
*הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
*'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש"פ<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/פסק_דין.pdf פסק הדין המחודש]''' (תשפ"ג) {{PDF|}}<br />
*'''[https://chabad.info/moshiach/1053873/ "אוזניים לשמוע" 18: מאחורי הקלעים של הפסק-דין ההיסטורי]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{תבנית:גאולה ומשיח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]<br />
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=695005פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח2024-06-23T11:14:47Z<p>יענקל משה: /* הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פסק דין מעודכן תשפ"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים (תשפ"ד)]]<br />
'''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע"י [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ"ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ "הזוכר למזכיריו". הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ"ג}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.<br />
<br />
ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ"ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי "'''הוד''' כ"ק אדמו"ר שליט"א" ו"מלכנו שליט"א", והן בלשון הפסק ש"השי"ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון"}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת והגיב על כך בברכה{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/884771 בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===הפסק הראשון===<br />
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br />
ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב"ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.<br />
<br />
ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב"ד]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש"א|שנת נפלאות אראנו]]<br />
<br />
אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,<br />
<br />
בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,<br />
<br />
מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br />
<br />
בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br />
<br />
מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ"ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום [[א' אייר]] אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל: <br />
<br />
"כ"ק מלך המשיח שליט"א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל [[ארה"ק]] שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ"נ "בית מנחם" מכל קצווי ארה"ק. הרבנים דיברו ע"ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ"ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ"י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש"ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ"ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב"ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו"א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי "עבודה" חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד"צדיק גוזר" או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין "לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה"טובה"... במקום זאת על כאו"א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה"ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט"א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע"י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ"ק מלך המשיח בידיו הק'". <br />
<br />
הרבי לקח את המכתב ואמר: "א יישר כח". ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.<br />
<br />
בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] על הפס"ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.<br />
<br />
לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה {{ציטוטון|כל זה נלקח להציון}}{{הערה|ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ"ד}}. <br />
<br />
בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב"דיים רבים נוספים על פסק זה.<br />
<br />
===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===<br />
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br />
ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תנש"א, התאספו רבני חב"ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי כנהוג, ושם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=ב"ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה"ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.<br />
'''פסק – דין'''<br />
היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע"פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ"ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה – <br />
<br />
הנה בהמשך לזה, ע"פ פסק דין ברור של הרמב"ם בהלכות מלכים פרק י"א הלכה ד "אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי".<br />
<br />
הרי ברור ע"פ דין תורת אמת שחל על כ"ק אדמו"ר שליט"א הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בכ"ק אדמו"ר שליט"א כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל.<br />
<br />
וכיון שע"פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ"ל (וכ"ק אדמו"ר שליט"א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד"חזקת משיח", א"כ ברור שע"פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}<br />
<br />
ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד"צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס"ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.<br />
<br />
וזה לשון כתב המינוי:<br />
<br />
{{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש"ט, המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר מהורש"ב, אדמו"ר מהוריי"צ, הרה"ק מוה"ר לוי"צ שניאורסאהן נ"ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ"ק אדמו"ר שליט"א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב"ם בסוף פרק י"א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.<br />
<br />
ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.<br />
<br />
ביום ראשון [[י"ג סיוון]] [[תנש"א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: "נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: "באן וואיאז'"}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}}" ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: "זה בשביל הנסיעה"{{הערה|במקור באידיש: "דאס איז פאר די נסיעה". ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.<br />
<br />
למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש|קברם]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב"ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}. <br />
<br />
ביום רביעי ט"ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר "כבר חזרתם?", ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ"י זכרון ר' דוד נחשון}} <br />
<br />
בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש"א - יום ההילולא של [[האריז"ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש"א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.<br />
<br />
לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]], נסעו שוב ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br />
<br />
===הפסק השלישי===<br />
[[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]<br />
הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ"ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br />
<br />
===הפסק הרביעי===<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''הלכות מלך המשיח''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש"א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב"ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.<br />
<br />
וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ"ל.<br />
<br />
בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ"ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.<br />
<br />
בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: "... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח בוודאי]]", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.<br />
<br />
הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.<br />
<br />
ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}<br />
<br />
על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב"ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br />
<br />
===מסע הרבנים - תשע"ז===<br />
[[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע"ז)]]<br />
[[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]], לקראת [[כ"ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב"ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.<br />
<br />
עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו"ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:<br />
<br />
{{ציטוט| תוכן=כ"ד טבת יום הילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן ה'תשע"ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב"ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}<br />
<br />
==הרקע לפסקי הדין==<br />
[[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]<br />
רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ"א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי"צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!" פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: "יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!"{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}<br />
<br />
כמו כן במשך השנים פנה הרבי כמה וכמה פעמים לרבנים ואדמו"רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראה לדוגמא: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.<br />
<br />
לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ"ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:<br />
<br />
==דברי הרבי הפומביים בקשר לפעולת פסק הדין ותוכנו==<br />
רבים מצביעים על שתי התייחסויות בשיחות קודשו של הרבי שנאמרו לאחרי חתימת פסק הדין מ[[חודש סיון]] [[תנש"א]] שמובן שהרבי מדבר בקשר לפסק דין זה ולתוכנו.<br />
<br />
בסיום שיחת שבת פרשת שמות כ"א טבת - יום למחרת הילולת הרמב"ם תשנ"ב, מאחל הרבי שע"י עצם ההחלטה בדבר התחזקות אישית וחיזוק הסביבה בלימוד הרמב"ם כולל לפי [[תקנת הרמב"ם]] ובפרט בהלכות משיח שברמב"ם {{ציטוטון|בודאי יקבלו תיכף ומיד את השכר, הקיום בפועל של דברי הרמב"ם בסיום ספרו, '''שלאחר שישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו . . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדה וילחם מלחמת ה'" - שהוא בחזקת שהוא משיח''' - שכבר יהי' מיד "משיח בודאי", עי"ז ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד כו'}}{{הערה|התוועדויות תשנ"ב ע' 107, תרגום ללשון הקודש מהשיחה שהוגהה ע"י הרבי}}. בכך מאשר הרבי את תוכן פסק הדין - שישנו כבר בחזקת משיח<br />
<br />
בשיחת ש"פ משטים תשנ"ב בה היסב הרבי את תשומת הלב לפעולת המשיח בעולם בצמצום המלחמות והתקציבים לכלי נשק וכו', אמר הרבי שזוהי מפעולתו והשפעתו של נשיא הדור שהוא המשיח שבדור - נקודה שנשנתה והודגשה כמה פעמים בשיחה. בהקשר לזה אמר שהדבר התרחש {{ציטוטון|כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא" . . הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם, עד כדי כך שמנהיגי אומות העולם מחליטים ומכריזים מדעתם (ו"בערכאות שלהם", שיש בהם התוקף דדינא דמלכותא דינא) ע"ד המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאתם"}} {{הערה|השיחה הוגהה ע"י הרבי ונדפסה בספר השיחות תשנ"ב ע' 368}}.<br />
<br />
==רבנים שחתמו על פסק הדין ==<br />
<br />
ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
<br />
הרשימה שלהלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל"ף-בי"ת (לפי שם המשפחה):<br />
<br />
{{טורים<br />
| תוכן = ===א===<br />
*הרב [[דוד אבוחצירא]] רב שכונת קרית אליעזר - חיפה<br />
*הרב אליהו אבוחצירא<br />
*הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]<br />
*הרב [[זלמן אבלסקי]]<br />
*הרב [[אליהו אברג'ל]]<br />
*הרב [[יורם אברג'ל]]<br />
*הרב [[יוסף אברקי]]<br />
*הרב [[יהושע אדוט]]<br />
*הרב [[בנימין אדרעי]]<br />
*הרב [[יעקב אדרעי]]<br />
*הרב [[ישר אדרעי]]<br />
*הרב [[חיים אדרעי]]<br />
*הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]<br />
*הרב [[יהורם אולמן]]<br />
*הרב [[דוד אופן]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br />
*הרב [[דורון חיים אייזנמן]]<br />
*הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב<br />
*חכם [[רפאל אלאשוילי]]<br />
*הרב [[יהודה אלחרר]]<br />
*הרב [[מרדכי דב אלטיין]]<br />
*הרב [[שאול משה אליטוב]]<br />
*הרב [[שמעון אלמליח]]<br />
*הרב [[יוסף אלמשעלי]]<br />
*הרב [[שלמה אמסלם]]<br />
*הרב [[יוסף אנגל]]<br />
*הרב [[משה אנטיזדה]]<br />
*הרב [[אליהו אסולין]]<br />
*הרב [[זלמן לייב אסטולין]]<br />
*הרב [[נפתלי אסטולין]]<br />
*הרב [[דוד אסייג]]<br />
*הרב [[גדליה אקסלרוד]]<br />
*הרב יהושע זליג אהרונוב - משפיע בפלורידה<br />
*הרב [[גבריאל ארבוב]]<br />
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br />
*הרב [[משה אשכנזי]]<br />
*הרב [[חיים אשכנזי]]<br />
*הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]<br />
===ב===<br />
*הרב [[יוסף באגד]]<br />
*הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]<br />
*הרב [[דוד רפאל באנון]]<br />
*הרב שלמה יהודה בארי (מכונה הינוקא)<br />
*הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]<br />
*הרב [[יוסף בוימגרטן]]<br />
*הרב [[רפאל בוסי]]<br />
*הרב [[יהונתן בורגן]]<br />
*הרב [[יונתן בורוכוב]]<br />
*הרב [[מאיר בורנשטיין]]<br />
*הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]<br />
*הרב משה מרדכי בידרמן{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/24537.htm שני רבנים נוספים חתמו על פסק הדין שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח] {{הגאולה}}}}<br />
*הרב [[יוסף חיים ביטון]]<br />
*הרב [[שמעון ביטון]]<br />
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]]<br />
*הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]<br />
*הרב יצחק יעקב בלטנר<br />
*הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]<br />
*הרב [[מרדכי בלינוב]]<br />
*הרב משה בן אבו<br />
*הרב יוסף בן זכריה<br />
*הרב [[רחמים בנין]]<br />
*הרב אהרון בעגון<br />
*הרב [[אלעזר בקשי]]<br />
*הרב [[נועם ברטוב]]<br />
*הרב שרגא בראווד<br />
*הרב משה אהרון ברוידא<br />
*הרב ברוך אדלר<br />
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br />
*הרב [[נתן נטע ברכהן]]<br />
*הרב חי ברכץ<br />
*הרב [[ישעיה ברקוביץ']]<br />
*הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]<br />
===ג===<br />
*הרב [[נח גנזבורג]]<br />
*הרב אליהו גבאי<br />
*הרב מסעוד גבאי<br />
*הרב [[יחיאל גברא]]<br />
*הרב [[שלום דובער גוטניק]]<br />
*הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]<br />
*הרב יצחק גולדשטיין<br />
*הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br />
*הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/8656.html המקובל מנתניה חתם על הפסק דין]}}<br />
*הרב [[יוחנן גוראריה]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]<br />
*הרב [[אבא דוד גורביץ']]<br />
*הרב שמואל גורביץ'<br />
*הרב [[זכריה גורי]]<br />
*הרב אריאל גורן<br />
*הרב [[משה גורקוב]]<br />
*הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]<br />
*הרב [[יוסף גינזבורג]]<br />
*הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br />
*הרב [[דניאל גנסיא]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br />
*הרב [[דניאל גרבסקי]]<br />
*הרב [[חיים צבי גרונר]]<br />
*הרב [[יעקב גרנשטט]]<br />
*הרב ששון גריידי<br />
*הרב דניאל גרין<br />
*הרב [[מאיר גרינברג]]<br />
*הרב אריה גרינברג<br />
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]]<br />
*הרב ישראל גרשטנקורן<br />
===ד===<br />
*הרב אליהו דהן<br />
*הרב דוד דהברעסער<br />
*הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי<br />
*הרב אריה לייב דודאביץ'<br />
*הרב שלמה דידי - רב אזורי עמק הירדן{{הערה|[https://chabad.info/news/1054142/ גל ההחתמות: רבה של עמק הירדן חתם על ה'פסק דין'] {{אינפו}}}}<br />
*הרב עקיבא אליהו דיוויק<br />
*הרב מרדכי דיעי<br />
*הרב [[נועם דקל]]<br />
*הרב מאיר שמעון דרורי<br />
*הרב ישראל שלום דרעי<br />
===ה===<br />
*הרב [[משה הבלין]]<br />
*הרב [[משה הויכברג]]<br />
*הרב אריה לייב היינץ<br />
*הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]<br />
*הרב [[ישראל הלפרין]]<br />
*הרב [[יצחק הנדל]]<br />
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br />
*הרב יהושע הכט<br />
*הרב יצחק הכט<br />
*הרב [[שגיא הר שפר]]<br />
*הרב [[אברהם הרוניין]]<br />
*הרב [[ישעיהו הרצל]]<br />
*הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]<br />
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]]<br />
===ו===<br />
*הרב [[נועם ווגנר]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]<br />
*הרב [[רפאל וילשאנסקי]]<br />
*הרב משה ווינר<br />
*הרב [[משה יעקב ווייס]]<br />
*הרב משה ניסן וולבוסקי<br />
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל וולפא]]<br />
*הרב [[שלום דובער וולפא]]<br />
*הרב דוד וולפמן<br />
*הרב [[אריה וועג]]<br />
*הרב [[שלמה וילהלם]]<br />
*הרב [[דוד ועקנין]]<br />
*הרב מכלוף ועקנין<br />
===ז===<br />
*הרב מנשה זכריהו<br />
*הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]<br />
*הרב אשר זמל<br />
===ח===<br />
*הרב יצחק חביב<br />
*הרב [[ישועה חדד]]<br />
*הרב ברוך חורי<br />
*הרב משה חזן<br />
*הרב לוי חזקיה<br />
*הרב [[עזריאל חייקין]]<br />
*הרב שמעון חיריק<br />
*הרב אהרון חן<br />
*הרב [[דוד חנזין]]<br />
*הרב שמריהו חריטונוב<br />
===ט===<br />
*הרב [[דב טברדוביץ]]<br />
*הרב שלמה טובים<br />
*הרב [[אלעזר טורין]]<br />
*הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]<br />
*הרב יוסף טייב<br />
*הרב [[חיים מנחם טייכטל]]<br />
*הרב [[דב טייכמן]]<br />
*הרב [[צבי הירש טלזנר]]<br />
*הרב גרשון טננבוים<br />
===י===<br />
*הרב [[יצחק ידגר]]<br />
*הרב מנשה יום טוב<br />
*הרב [[יעקב יוסף]] (בהגר"ע) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]<br />
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]<br />
*הרב [[זלמן יפה]]<br />
*הרב אברהם יפרח<br />
*הרב מרדכי יצהרי<br />
*הרב מרדכי יצחקי<br />
===כ===<br />
*הרב אליהו כהן<br />
*הרב בנימין כהן<br />
*הרב יוסף כהן<br />
*הרב נועם שמעון כהן<br />
*הרב [[חנן כוחונובסקי]]<br />
*הרב [[יגאל כספי]]<br />
*הרב זכריה כספי<br />
===ל===<br />
*הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]<br />
*הרב יונה לייב לבל<br />
*הרב [[ברוך לבקיבקר]]<br />
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br />
*הרב ישראל לוגאסי{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/24537.htm שני רבנים נוספים חתמו על פסק הדין שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח] {{הגאולה}}}}<br />
*הרב שלמה לוי<br />
*הרב [[שלום דובער לויטין]]<br />
*הרב משה לוין<br />
*הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]<br />
*הרב יחייא לחיאני<br />
*הרב אלכסנדר סנדר ליברוב<br />
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]<br />
*הרב זבולון ליברמן<br />
*הרב [[אהרן יחיאל לייפער]] האדמו"ר מנדבורנא<br />
*הרב אברהם ליפסקר<br />
*הרב [[ברוך ליפקין]]<br />
*הרב שלמה ליפש<br />
*הרב יצחק מאיר ליפשיץ<br />
*הרב יוסף יצחק לסרי - רבה של בית שאן{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1054104/ בביקור השלוחים: רבה של בית שאן חתם על ה'פסק דין'] {{אינפו}}}}<br />
===מ===<br />
*הרב [[מאיר מאירי]]<br />
*הרב [[יהודה קלמן מארלו]]<br />
*הרב [[אברהם חיים מזרחי]]<br />
*הרב שלמה מזרחי<br />
*הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]<br />
*הרב גואל ישראל מיירס<br />
*הרב אברהם מיכאלשווילי<br />
*הרב בן ציון מיכאלשווילי<br />
*הרב [[משה מיכאלשווילי]]<br />
*הרב יצחק מיכאלשווילי<br />
*הרב [[חיים מילר]]<br />
*הרב [[מרדכי מלובני]]<br />
*הרב [[חיים מלול]]<br />
*הרב מיכאל מלכא<br />
*הרב שלמה ממן<br />
*הרב יעקב מנדלסון<br />
*הרב סעדיה מעטוף<br />
*הרב שלום מעטוף<br />
*הרב אהרון מרגולין<br />
*הרב יוסף מרגי<br />
*הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]<br />
===נ===<br />
*הרב [[מנחם נוימן]]<br />
*הרב דוד נוסבאום<br />
*הרב יוסף יצחק נפרסטק<br />
*הרב [[חיים נפתלין]]<br />
*הרב יוסף יצחק נקי<br />
===ס===<br />
*הרב מנחם מענדל סבג<br />
*הרב יואל סויסה<br />
*הרב מאיר סויסה<br />
*הרב [[שמעון סופר]] (אב''ד מ[[ערלוי]] [[צפת]])<br />
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]<br />
*הרב [[שלום מענדל סימפסון]]<br />
*הרב ברוך סלונים<br />
*הרב חיים סלונים<br />
*הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]<br />
*הרב יוסף שמעון סמיערק<br />
===ע===<br />
*הרב רחמים עמרוסי<br />
*הרב [[שמאי ענדע]]<br />
*הרב [[בנימין ערד]]<br />
*הרב [[נחום ערנטרוי]]<br />
===פ===<br />
*הרב [[חיים פארו]]<br />
*הרב [[הלל פבזנר]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]<br />
*הרב [[יגאל פיזם]]<br />
*הרב [[משה זאב פיזם]]<br />
*הרב [[שמשון פיזם]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק פינסון]]<br />
*הרב [[שמואל פלוטקין]]<br />
*הרב [[יהודה פרידמן]]<br />
*הרב מנשה פרמן<br />
*הרב פרץ פרטוש<br />
*הרב [[אריה פרקש]]<br />
*הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]<br />
*הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)<br />
*הרב [[ניסים פרץ]]<br />
===צ===<br />
*הרב ראובן צופין<br />
*הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר<br />
*הרב רחמים רפאל ציקושווילי<br />
*הרב אברהם צמח<br />
===ק===<br />
*הרב [[פנחס קארף]]<br />
*הרב [[יהודה קובלקין]]<br />
*הרב [[יצחק קוגן]] הכהן<br />
*הרב [[אברהם קוט]]<br />
*הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br />
*הרב [[נטע קופרמן]]<br />
*הרב [[חיים קיז'נר]]<br />
*הרב [[אבשלום קיל]]<br />
*הרב [[מאיר קירש]]<br />
*הרב [[דוד בן ציון קליין]]<br />
*הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br />
*הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]<br />
*הרב [[שלום דובער קלמנסון]]<br />
*הרב [[שמואל קמינצקי]]<br />
*הרב [[מרדכי קנלסקי]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק קפלן]]<br />
*הרב [[שאול יעקב קצין]]<br />
*הרב [[מכלוף עמינדב קריספין]]<br />
*הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]<br />
===ר===<br />
*הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]<br />
*הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא<br />
*הרב [[ליאור רוזנבוים]]<br />
*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]<br />
*הרב [[שאול רוזנבלט]]<br />
*הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין<br />
*הרב [[יצחק רויטמן]]<br />
*הרב [[ניסן מענדל רופו]]<br />
*הרב [[יהושע רסקין]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל רסקין]]<br />
===ש===<br />
*הרב [[יאשיהו שאמע]]<br />
*הרב [[שמעון שאער]]<br />
*הרב [[דניאל שהינו]]<br />
*הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br />
*הרב [[אברהם לייב שוחט]]<br />
*הרב [[דוד שועדיק]]<br />
*הרב [[שלום דובער שטעק]]<br />
*הרב [[אליהו שטרן]]<br />
*הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז<br />
*הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]<br />
*הרב [[יעקב דוד שכטר]]<br />
*הרב [[נחמיה שמרלינג]]<br />
*הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]<br />
*הרב [[יצחק שפרינגר]]<br />
*הרב [[ישי שרעבי]]<br />
===ת===<br />
*הרב [[אבינועם תעיזי]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק לסרי]]<br />
*הרב [[שלמה דידי]]<br />
*הרב [[יעקב טווערסקי]]<br />
*הרב [[משה מרדכי בידרמן]]<br />
*הרב [[יצחק הרשקוביץ]]<br />
*הרב [[ישראל ניסים לוגאסי]]<br />
*הרב [[ישראל למברגר]]<br />
*הרב [[בצלאל מעייני]]<br />
*הרב [[יצחק מועלם]]<br />
*הרב [[זושא הורביץ]]<br />
}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הרבי כמלך המשיח]]<br />
*[[נבואה]]<br />
*[[נביאים]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://drive.google.com/file/d/1fms3R6Ef1wooXg-UKo8RILM9OlWkkEKj/view הפסק דין - מעודכן לחודש תמוז תשפ"ד] {{PDF}}<br />
*[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2015/02/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%A7.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br />
*'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש"א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}<br />
*הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
*'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש"פ<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/פסק_דין.pdf פסק הדין המחודש]''' (תשפ"ג) {{PDF|}}<br />
*'''[https://chabad.info/moshiach/1053873/ "אוזניים לשמוע" 18: מאחורי הקלעים של הפסק-דין ההיסטורי]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{תבנית:גאולה ומשיח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]<br />
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=695004פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח2024-06-23T11:05:47Z<p>יענקל משה: /* הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פסק דין מעודכן תשפ"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים (תשפ"ד)]]<br />
'''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע"י [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ"ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ "הזוכר למזכיריו". הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ"ג}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.<br />
<br />
ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ"ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי "'''הוד''' כ"ק אדמו"ר שליט"א" ו"מלכנו שליט"א", והן בלשון הפסק ש"השי"ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון"}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת והגיב על כך בברכה{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/884771 בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===הפסק הראשון===<br />
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br />
ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב"ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.<br />
<br />
ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב"ד]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש"א|שנת נפלאות אראנו]]<br />
<br />
אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,<br />
<br />
בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,<br />
<br />
מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br />
<br />
בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br />
<br />
מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ"ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום [[א' אייר]] אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל: <br />
<br />
"כ"ק מלך המשיח שליט"א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל [[ארה"ק]] שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ"נ "בית מנחם" מכל קצווי ארה"ק. הרבנים דיברו ע"ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ"ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ"י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש"ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ"ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב"ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו"א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי "עבודה" חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד"צדיק גוזר" או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין "לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה"טובה"... במקום זאת על כאו"א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה"ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט"א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע"י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ"ק מלך המשיח בידיו הק'". <br />
<br />
הרבי לקח את המכתב ואמר: "א יישר כח". ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.<br />
<br />
בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] על הפס"ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.<br />
<br />
לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה {{ציטוטון|כל זה נלקח להציון}}{{הערה|ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ"ד}}. <br />
<br />
בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב"דיים רבים נוספים על פסק זה.<br />
<br />
===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===<br />
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br />
ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תשנ"ב, התאספו רבני חב"ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי כנהוג, ושם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=ב"ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה"ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.<br />
'''פסק – דין'''<br />
היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע"פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ"ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה – <br />
<br />
הנה בהמשך לזה, ע"פ פסק דין ברור של הרמב"ם בהלכות מלכים פרק י"א הלכה ד "אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי".<br />
<br />
הרי ברור ע"פ דין תורת אמת שחל על כ"ק אדמו"ר שליט"א הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בכ"ק אדמו"ר שליט"א כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל.<br />
<br />
וכיון שע"פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ"ל (וכ"ק אדמו"ר שליט"א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד"חזקת משיח", א"כ ברור שע"פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}<br />
<br />
ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד"צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס"ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.<br />
<br />
וזה לשון כתב המינוי:<br />
<br />
{{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש"ט, המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר מהורש"ב, אדמו"ר מהוריי"צ, הרה"ק מוה"ר לוי"צ שניאורסאהן נ"ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ"ק אדמו"ר שליט"א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב"ם בסוף פרק י"א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.<br />
<br />
ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.<br />
<br />
ביום ראשון [[י"ג סיוון]] [[תנש"א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: "נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: "באן וואיאז'"}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}}" ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: "זה בשביל הנסיעה"{{הערה|במקור באידיש: "דאס איז פאר די נסיעה". ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.<br />
<br />
למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש|קברם]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב"ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}. <br />
<br />
ביום רביעי ט"ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר "כבר חזרתם?", ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ"י זכרון ר' דוד נחשון}} <br />
<br />
בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש"א - יום ההילולא של [[האריז"ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש"א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.<br />
<br />
לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]], נסעו שוב ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br />
<br />
===הפסק השלישי===<br />
[[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]<br />
הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ"ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br />
<br />
===הפסק הרביעי===<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''הלכות מלך המשיח''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש"א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב"ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.<br />
<br />
וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ"ל.<br />
<br />
בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ"ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.<br />
<br />
בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: "... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח בוודאי]]", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.<br />
<br />
הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.<br />
<br />
ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}<br />
<br />
על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב"ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br />
<br />
===מסע הרבנים - תשע"ז===<br />
[[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע"ז)]]<br />
[[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]], לקראת [[כ"ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב"ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.<br />
<br />
עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו"ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:<br />
<br />
{{ציטוט| תוכן=כ"ד טבת יום הילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן ה'תשע"ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב"ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}<br />
<br />
==הרקע לפסקי הדין==<br />
[[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]<br />
רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ"א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי"צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!" פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: "יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!"{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}<br />
<br />
כמו כן במשך השנים פנה הרבי כמה וכמה פעמים לרבנים ואדמו"רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראה לדוגמא: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.<br />
<br />
לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ"ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:<br />
<br />
==דברי הרבי הפומביים בקשר לפעולת פסק הדין ותוכנו==<br />
רבים מצביעים על שתי התייחסויות בשיחות קודשו של הרבי שנאמרו לאחרי חתימת פסק הדין מ[[חודש סיון]] [[תנש"א]] שמובן שהרבי מדבר בקשר לפסק דין זה ולתוכנו.<br />
<br />
בסיום שיחת שבת פרשת שמות כ"א טבת - יום למחרת הילולת הרמב"ם תשנ"ב, מאחל הרבי שע"י עצם ההחלטה בדבר התחזקות אישית וחיזוק הסביבה בלימוד הרמב"ם כולל לפי [[תקנת הרמב"ם]] ובפרט בהלכות משיח שברמב"ם {{ציטוטון|בודאי יקבלו תיכף ומיד את השכר, הקיום בפועל של דברי הרמב"ם בסיום ספרו, '''שלאחר שישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו . . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדה וילחם מלחמת ה'" - שהוא בחזקת שהוא משיח''' - שכבר יהי' מיד "משיח בודאי", עי"ז ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד כו'}}{{הערה|התוועדויות תשנ"ב ע' 107, תרגום ללשון הקודש מהשיחה שהוגהה ע"י הרבי}}. בכך מאשר הרבי את תוכן פסק הדין - שישנו כבר בחזקת משיח<br />
<br />
בשיחת ש"פ משטים תשנ"ב בה היסב הרבי את תשומת הלב לפעולת המשיח בעולם בצמצום המלחמות והתקציבים לכלי נשק וכו', אמר הרבי שזוהי מפעולתו והשפעתו של נשיא הדור שהוא המשיח שבדור - נקודה שנשנתה והודגשה כמה פעמים בשיחה. בהקשר לזה אמר שהדבר התרחש {{ציטוטון|כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא" . . הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם, עד כדי כך שמנהיגי אומות העולם מחליטים ומכריזים מדעתם (ו"בערכאות שלהם", שיש בהם התוקף דדינא דמלכותא דינא) ע"ד המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאתם"}} {{הערה|השיחה הוגהה ע"י הרבי ונדפסה בספר השיחות תשנ"ב ע' 368}}.<br />
<br />
==רבנים שחתמו על פסק הדין ==<br />
<br />
ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
<br />
הרשימה שלהלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל"ף-בי"ת (לפי שם המשפחה):<br />
<br />
{{טורים<br />
| תוכן = ===א===<br />
*הרב [[דוד אבוחצירא]] רב שכונת קרית אליעזר - חיפה<br />
*הרב אליהו אבוחצירא<br />
*הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]<br />
*הרב [[זלמן אבלסקי]]<br />
*הרב [[אליהו אברג'ל]]<br />
*הרב [[יורם אברג'ל]]<br />
*הרב [[יוסף אברקי]]<br />
*הרב [[יהושע אדוט]]<br />
*הרב [[בנימין אדרעי]]<br />
*הרב [[יעקב אדרעי]]<br />
*הרב [[ישר אדרעי]]<br />
*הרב [[חיים אדרעי]]<br />
*הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]<br />
*הרב [[יהורם אולמן]]<br />
*הרב [[דוד אופן]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br />
*הרב [[דורון חיים אייזנמן]]<br />
*הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב<br />
*חכם [[רפאל אלאשוילי]]<br />
*הרב [[יהודה אלחרר]]<br />
*הרב [[מרדכי דב אלטיין]]<br />
*הרב [[שאול משה אליטוב]]<br />
*הרב [[שמעון אלמליח]]<br />
*הרב [[יוסף אלמשעלי]]<br />
*הרב [[שלמה אמסלם]]<br />
*הרב [[יוסף אנגל]]<br />
*הרב [[משה אנטיזדה]]<br />
*הרב [[אליהו אסולין]]<br />
*הרב [[זלמן לייב אסטולין]]<br />
*הרב [[נפתלי אסטולין]]<br />
*הרב [[דוד אסייג]]<br />
*הרב [[גדליה אקסלרוד]]<br />
*הרב יהושע זליג אהרונוב - משפיע בפלורידה<br />
*הרב [[גבריאל ארבוב]]<br />
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br />
*הרב [[משה אשכנזי]]<br />
*הרב [[חיים אשכנזי]]<br />
*הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]<br />
===ב===<br />
*הרב [[יוסף באגד]]<br />
*הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]<br />
*הרב [[דוד רפאל באנון]]<br />
*הרב שלמה יהודה בארי (מכונה הינוקא)<br />
*הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]<br />
*הרב [[יוסף בוימגרטן]]<br />
*הרב [[רפאל בוסי]]<br />
*הרב [[יהונתן בורגן]]<br />
*הרב [[יונתן בורוכוב]]<br />
*הרב [[מאיר בורנשטיין]]<br />
*הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]<br />
*הרב משה מרדכי בידרמן{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/24537.htm שני רבנים נוספים חתמו על פסק הדין שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח] {{הגאולה}}}}<br />
*הרב [[יוסף חיים ביטון]]<br />
*הרב [[שמעון ביטון]]<br />
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]]<br />
*הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]<br />
*הרב יצחק יעקב בלטנר<br />
*הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]<br />
*הרב [[מרדכי בלינוב]]<br />
*הרב משה בן אבו<br />
*הרב יוסף בן זכריה<br />
*הרב [[רחמים בנין]]<br />
*הרב אהרון בעגון<br />
*הרב [[אלעזר בקשי]]<br />
*הרב [[נועם ברטוב]]<br />
*הרב שרגא בראווד<br />
*הרב משה אהרון ברוידא<br />
*הרב ברוך אדלר<br />
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br />
*הרב [[נתן נטע ברכהן]]<br />
*הרב חי ברכץ<br />
*הרב [[ישעיה ברקוביץ']]<br />
*הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]<br />
===ג===<br />
*הרב [[נח גנזבורג]]<br />
*הרב אליהו גבאי<br />
*הרב מסעוד גבאי<br />
*הרב [[יחיאל גברא]]<br />
*הרב [[שלום דובער גוטניק]]<br />
*הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]<br />
*הרב יצחק גולדשטיין<br />
*הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br />
*הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/8656.html המקובל מנתניה חתם על הפסק דין]}}<br />
*הרב [[יוחנן גוראריה]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]<br />
*הרב [[אבא דוד גורביץ']]<br />
*הרב שמואל גורביץ'<br />
*הרב [[זכריה גורי]]<br />
*הרב אריאל גורן<br />
*הרב [[משה גורקוב]]<br />
*הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]<br />
*הרב [[יוסף גינזבורג]]<br />
*הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br />
*הרב [[דניאל גנסיא]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br />
*הרב [[דניאל גרבסקי]]<br />
*הרב [[חיים צבי גרונר]]<br />
*הרב [[יעקב גרנשטט]]<br />
*הרב ששון גריידי<br />
*הרב דניאל גרין<br />
*הרב [[מאיר גרינברג]]<br />
*הרב אריה גרינברג<br />
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]]<br />
*הרב ישראל גרשטנקורן<br />
===ד===<br />
*הרב אליהו דהן<br />
*הרב דוד דהברעסער<br />
*הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי<br />
*הרב אריה לייב דודאביץ'<br />
*הרב שלמה דידי - רב אזורי עמק הירדן{{הערה|[https://chabad.info/news/1054142/ גל ההחתמות: רבה של עמק הירדן חתם על ה'פסק דין'] {{אינפו}}}}<br />
*הרב עקיבא אליהו דיוויק<br />
*הרב מרדכי דיעי<br />
*הרב [[נועם דקל]]<br />
*הרב מאיר שמעון דרורי<br />
*הרב ישראל שלום דרעי<br />
===ה===<br />
*הרב [[משה הבלין]]<br />
*הרב [[משה הויכברג]]<br />
*הרב אריה לייב היינץ<br />
*הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]<br />
*הרב [[ישראל הלפרין]]<br />
*הרב [[יצחק הנדל]]<br />
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br />
*הרב יהושע הכט<br />
*הרב יצחק הכט<br />
*הרב [[שגיא הר שפר]]<br />
*הרב [[אברהם הרוניין]]<br />
*הרב [[ישעיהו הרצל]]<br />
*הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]<br />
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]]<br />
===ו===<br />
*הרב [[נועם ווגנר]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]<br />
*הרב [[רפאל וילשאנסקי]]<br />
*הרב משה ווינר<br />
*הרב [[משה יעקב ווייס]]<br />
*הרב משה ניסן וולבוסקי<br />
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל וולפא]]<br />
*הרב [[שלום דובער וולפא]]<br />
*הרב דוד וולפמן<br />
*הרב [[אריה וועג]]<br />
*הרב [[שלמה וילהלם]]<br />
*הרב [[דוד ועקנין]]<br />
*הרב מכלוף ועקנין<br />
===ז===<br />
*הרב מנשה זכריהו<br />
*הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]<br />
*הרב אשר זמל<br />
===ח===<br />
*הרב יצחק חביב<br />
*הרב [[ישועה חדד]]<br />
*הרב ברוך חורי<br />
*הרב משה חזן<br />
*הרב לוי חזקיה<br />
*הרב [[עזריאל חייקין]]<br />
*הרב שמעון חיריק<br />
*הרב אהרון חן<br />
*הרב [[דוד חנזין]]<br />
*הרב שמריהו חריטונוב<br />
===ט===<br />
*הרב [[דב טברדוביץ]]<br />
*הרב שלמה טובים<br />
*הרב [[אלעזר טורין]]<br />
*הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]<br />
*הרב יוסף טייב<br />
*הרב [[חיים מנחם טייכטל]]<br />
*הרב [[דב טייכמן]]<br />
*הרב [[צבי הירש טלזנר]]<br />
*הרב גרשון טננבוים<br />
===י===<br />
*הרב [[יצחק ידגר]]<br />
*הרב מנשה יום טוב<br />
*הרב [[יעקב יוסף]] (בהגר"ע) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]<br />
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]<br />
*הרב [[זלמן יפה]]<br />
*הרב אברהם יפרח<br />
*הרב מרדכי יצהרי<br />
*הרב מרדכי יצחקי<br />
===כ===<br />
*הרב אליהו כהן<br />
*הרב בנימין כהן<br />
*הרב יוסף כהן<br />
*הרב נועם שמעון כהן<br />
*הרב [[חנן כוחונובסקי]]<br />
*הרב [[יגאל כספי]]<br />
*הרב זכריה כספי<br />
===ל===<br />
*הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]<br />
*הרב יונה לייב לבל<br />
*הרב [[ברוך לבקיבקר]]<br />
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br />
*הרב ישראל לוגאסי{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/24537.htm שני רבנים נוספים חתמו על פסק הדין שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח] {{הגאולה}}}}<br />
*הרב שלמה לוי<br />
*הרב [[שלום דובער לויטין]]<br />
*הרב משה לוין<br />
*הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]<br />
*הרב יחייא לחיאני<br />
*הרב אלכסנדר סנדר ליברוב<br />
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]<br />
*הרב זבולון ליברמן<br />
*הרב [[אהרן יחיאל לייפער]] האדמו"ר מנדבורנא<br />
*הרב אברהם ליפסקר<br />
*הרב [[ברוך ליפקין]]<br />
*הרב שלמה ליפש<br />
*הרב יצחק מאיר ליפשיץ<br />
*הרב יוסף יצחק לסרי - רבה של בית שאן{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1054104/ בביקור השלוחים: רבה של בית שאן חתם על ה'פסק דין'] {{אינפו}}}}<br />
===מ===<br />
*הרב [[מאיר מאירי]]<br />
*הרב [[יהודה קלמן מארלו]]<br />
*הרב [[אברהם חיים מזרחי]]<br />
*הרב שלמה מזרחי<br />
*הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]<br />
*הרב גואל ישראל מיירס<br />
*הרב אברהם מיכאלשווילי<br />
*הרב בן ציון מיכאלשווילי<br />
*הרב [[משה מיכאלשווילי]]<br />
*הרב יצחק מיכאלשווילי<br />
*הרב [[חיים מילר]]<br />
*הרב [[מרדכי מלובני]]<br />
*הרב [[חיים מלול]]<br />
*הרב מיכאל מלכא<br />
*הרב שלמה ממן<br />
*הרב יעקב מנדלסון<br />
*הרב סעדיה מעטוף<br />
*הרב שלום מעטוף<br />
*הרב אהרון מרגולין<br />
*הרב יוסף מרגי<br />
*הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]<br />
===נ===<br />
*הרב [[מנחם נוימן]]<br />
*הרב דוד נוסבאום<br />
*הרב יוסף יצחק נפרסטק<br />
*הרב [[חיים נפתלין]]<br />
*הרב יוסף יצחק נקי<br />
===ס===<br />
*הרב מנחם מענדל סבג<br />
*הרב יואל סויסה<br />
*הרב מאיר סויסה<br />
*הרב [[שמעון סופר]] (אב''ד מ[[ערלוי]] [[צפת]])<br />
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]<br />
*הרב [[שלום מענדל סימפסון]]<br />
*הרב ברוך סלונים<br />
*הרב חיים סלונים<br />
*הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]<br />
*הרב יוסף שמעון סמיערק<br />
===ע===<br />
*הרב רחמים עמרוסי<br />
*הרב [[שמאי ענדע]]<br />
*הרב [[בנימין ערד]]<br />
*הרב [[נחום ערנטרוי]]<br />
===פ===<br />
*הרב [[חיים פארו]]<br />
*הרב [[הלל פבזנר]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]<br />
*הרב [[יגאל פיזם]]<br />
*הרב [[משה זאב פיזם]]<br />
*הרב [[שמשון פיזם]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק פינסון]]<br />
*הרב [[שמואל פלוטקין]]<br />
*הרב [[יהודה פרידמן]]<br />
*הרב מנשה פרמן<br />
*הרב פרץ פרטוש<br />
*הרב [[אריה פרקש]]<br />
*הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]<br />
*הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)<br />
*הרב [[ניסים פרץ]]<br />
===צ===<br />
*הרב ראובן צופין<br />
*הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר<br />
*הרב רחמים רפאל ציקושווילי<br />
*הרב אברהם צמח<br />
===ק===<br />
*הרב [[פנחס קארף]]<br />
*הרב [[יהודה קובלקין]]<br />
*הרב [[יצחק קוגן]] הכהן<br />
*הרב [[אברהם קוט]]<br />
*הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br />
*הרב [[נטע קופרמן]]<br />
*הרב [[חיים קיז'נר]]<br />
*הרב [[אבשלום קיל]]<br />
*הרב [[מאיר קירש]]<br />
*הרב [[דוד בן ציון קליין]]<br />
*הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br />
*הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]<br />
*הרב [[שלום דובער קלמנסון]]<br />
*הרב [[שמואל קמינצקי]]<br />
*הרב [[מרדכי קנלסקי]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק קפלן]]<br />
*הרב [[שאול יעקב קצין]]<br />
*הרב [[מכלוף עמינדב קריספין]]<br />
*הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]<br />
===ר===<br />
*הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]<br />
*הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא<br />
*הרב [[ליאור רוזנבוים]]<br />
*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]<br />
*הרב [[שאול רוזנבלט]]<br />
*הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין<br />
*הרב [[יצחק רויטמן]]<br />
*הרב [[ניסן מענדל רופו]]<br />
*הרב [[יהושע רסקין]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל רסקין]]<br />
===ש===<br />
*הרב [[יאשיהו שאמע]]<br />
*הרב [[שמעון שאער]]<br />
*הרב [[דניאל שהינו]]<br />
*הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br />
*הרב [[אברהם לייב שוחט]]<br />
*הרב [[דוד שועדיק]]<br />
*הרב [[שלום דובער שטעק]]<br />
*הרב [[אליהו שטרן]]<br />
*הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז<br />
*הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]<br />
*הרב [[יעקב דוד שכטר]]<br />
*הרב [[נחמיה שמרלינג]]<br />
*הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]<br />
*הרב [[יצחק שפרינגר]]<br />
*הרב [[ישי שרעבי]]<br />
===ת===<br />
*הרב [[אבינועם תעיזי]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק לסרי]]<br />
*הרב [[שלמה דידי]]<br />
*הרב [[יעקב טווערסקי]]<br />
*הרב [[משה מרדכי בידרמן]]<br />
*הרב [[יצחק הרשקוביץ]]<br />
*הרב [[ישראל ניסים לוגאסי]]<br />
*הרב [[ישראל למברגר]]<br />
*הרב [[בצלאל מעייני]]<br />
*הרב [[יצחק מועלם]]<br />
*הרב [[זושא הורביץ]]<br />
}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הרבי כמלך המשיח]]<br />
*[[נבואה]]<br />
*[[נביאים]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://drive.google.com/file/d/1fms3R6Ef1wooXg-UKo8RILM9OlWkkEKj/view הפסק דין - מעודכן לחודש תמוז תשפ"ד] {{PDF}}<br />
*[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2015/02/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%A7.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br />
*'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש"א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}<br />
*הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
*'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש"פ<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/פסק_דין.pdf פסק הדין המחודש]''' (תשפ"ג) {{PDF|}}<br />
*'''[https://chabad.info/moshiach/1053873/ "אוזניים לשמוע" 18: מאחורי הקלעים של הפסק-דין ההיסטורי]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{תבנית:גאולה ומשיח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]<br />
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=695003פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח2024-06-23T11:04:55Z<p>יענקל משה: /* הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פסק דין מעודכן תשפ"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים (תשפ"ד)]]<br />
'''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע"י [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ"ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ "הזוכר למזכיריו". הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ"ג}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.<br />
<br />
ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ"ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי "'''הוד''' כ"ק אדמו"ר שליט"א" ו"מלכנו שליט"א", והן בלשון הפסק ש"השי"ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון"}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת והגיב על כך בברכה{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/884771 בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===הפסק הראשון===<br />
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br />
ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב"ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.<br />
<br />
ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב"ד]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש"א|שנת נפלאות אראנו]]<br />
<br />
אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,<br />
<br />
בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,<br />
<br />
מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br />
<br />
בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br />
<br />
מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ"ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום [[א' אייר]] אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל: <br />
<br />
"כ"ק מלך המשיח שליט"א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל [[ארה"ק]] שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ"נ "בית מנחם" מכל קצווי ארה"ק. הרבנים דיברו ע"ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ"ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ"י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש"ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ"ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב"ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו"א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי "עבודה" חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד"צדיק גוזר" או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין "לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה"טובה"... במקום זאת על כאו"א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה"ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט"א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע"י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ"ק מלך המשיח בידיו הק'". <br />
<br />
הרבי לקח את המכתב ואמר: "א יישר כח". ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.<br />
<br />
בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] על הפס"ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.<br />
<br />
לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה {{ציטוטון|כל זה נלקח להציון}}{{הערה|ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ"ד}}. <br />
<br />
בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב"דיים רבים נוספים על פסק זה.<br />
<br />
===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===<br />
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br />
ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תשנ"ב, התאספו רבני חב"ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי, כנהוג שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=ב"ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה"ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.<br />
'''פסק – דין'''<br />
היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע"פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ"ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה – <br />
<br />
הנה בהמשך לזה, ע"פ פסק דין ברור של הרמב"ם בהלכות מלכים פרק י"א הלכה ד "אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי".<br />
<br />
הרי ברור ע"פ דין תורת אמת שחל על כ"ק אדמו"ר שליט"א הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בכ"ק אדמו"ר שליט"א כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל.<br />
<br />
וכיון שע"פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ"ל (וכ"ק אדמו"ר שליט"א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד"חזקת משיח", א"כ ברור שע"פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}<br />
<br />
ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד"צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס"ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.<br />
<br />
וזה לשון כתב המינוי:<br />
<br />
{{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש"ט, המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר מהורש"ב, אדמו"ר מהוריי"צ, הרה"ק מוה"ר לוי"צ שניאורסאהן נ"ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ"ק אדמו"ר שליט"א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב"ם בסוף פרק י"א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.<br />
<br />
ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.<br />
<br />
ביום ראשון [[י"ג סיוון]] [[תנש"א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: "נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: "באן וואיאז'"}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}}" ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: "זה בשביל הנסיעה"{{הערה|במקור באידיש: "דאס איז פאר די נסיעה". ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.<br />
<br />
למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש|קברם]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב"ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}. <br />
<br />
ביום רביעי ט"ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר "כבר חזרתם?", ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ"י זכרון ר' דוד נחשון}} <br />
<br />
בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש"א - יום ההילולא של [[האריז"ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש"א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.<br />
<br />
לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]], נסעו שוב ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br />
<br />
===הפסק השלישי===<br />
[[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]<br />
הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ"ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br />
<br />
===הפסק הרביעי===<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''הלכות מלך המשיח''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש"א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב"ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.<br />
<br />
וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ"ל.<br />
<br />
בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ"ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.<br />
<br />
בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: "... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח בוודאי]]", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.<br />
<br />
הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.<br />
<br />
ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}<br />
<br />
על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב"ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br />
<br />
===מסע הרבנים - תשע"ז===<br />
[[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע"ז)]]<br />
[[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]], לקראת [[כ"ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב"ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.<br />
<br />
עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו"ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:<br />
<br />
{{ציטוט| תוכן=כ"ד טבת יום הילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן ה'תשע"ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב"ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}<br />
<br />
==הרקע לפסקי הדין==<br />
[[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]<br />
רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ"א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי"צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!" פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: "יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!"{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}<br />
<br />
כמו כן במשך השנים פנה הרבי כמה וכמה פעמים לרבנים ואדמו"רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראה לדוגמא: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.<br />
<br />
לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ"ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:<br />
<br />
==דברי הרבי הפומביים בקשר לפעולת פסק הדין ותוכנו==<br />
רבים מצביעים על שתי התייחסויות בשיחות קודשו של הרבי שנאמרו לאחרי חתימת פסק הדין מ[[חודש סיון]] [[תנש"א]] שמובן שהרבי מדבר בקשר לפסק דין זה ולתוכנו.<br />
<br />
בסיום שיחת שבת פרשת שמות כ"א טבת - יום למחרת הילולת הרמב"ם תשנ"ב, מאחל הרבי שע"י עצם ההחלטה בדבר התחזקות אישית וחיזוק הסביבה בלימוד הרמב"ם כולל לפי [[תקנת הרמב"ם]] ובפרט בהלכות משיח שברמב"ם {{ציטוטון|בודאי יקבלו תיכף ומיד את השכר, הקיום בפועל של דברי הרמב"ם בסיום ספרו, '''שלאחר שישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו . . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדה וילחם מלחמת ה'" - שהוא בחזקת שהוא משיח''' - שכבר יהי' מיד "משיח בודאי", עי"ז ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד כו'}}{{הערה|התוועדויות תשנ"ב ע' 107, תרגום ללשון הקודש מהשיחה שהוגהה ע"י הרבי}}. בכך מאשר הרבי את תוכן פסק הדין - שישנו כבר בחזקת משיח<br />
<br />
בשיחת ש"פ משטים תשנ"ב בה היסב הרבי את תשומת הלב לפעולת המשיח בעולם בצמצום המלחמות והתקציבים לכלי נשק וכו', אמר הרבי שזוהי מפעולתו והשפעתו של נשיא הדור שהוא המשיח שבדור - נקודה שנשנתה והודגשה כמה פעמים בשיחה. בהקשר לזה אמר שהדבר התרחש {{ציטוטון|כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא" . . הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם, עד כדי כך שמנהיגי אומות העולם מחליטים ומכריזים מדעתם (ו"בערכאות שלהם", שיש בהם התוקף דדינא דמלכותא דינא) ע"ד המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאתם"}} {{הערה|השיחה הוגהה ע"י הרבי ונדפסה בספר השיחות תשנ"ב ע' 368}}.<br />
<br />
==רבנים שחתמו על פסק הדין ==<br />
<br />
ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
<br />
הרשימה שלהלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל"ף-בי"ת (לפי שם המשפחה):<br />
<br />
{{טורים<br />
| תוכן = ===א===<br />
*הרב [[דוד אבוחצירא]] רב שכונת קרית אליעזר - חיפה<br />
*הרב אליהו אבוחצירא<br />
*הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]<br />
*הרב [[זלמן אבלסקי]]<br />
*הרב [[אליהו אברג'ל]]<br />
*הרב [[יורם אברג'ל]]<br />
*הרב [[יוסף אברקי]]<br />
*הרב [[יהושע אדוט]]<br />
*הרב [[בנימין אדרעי]]<br />
*הרב [[יעקב אדרעי]]<br />
*הרב [[ישר אדרעי]]<br />
*הרב [[חיים אדרעי]]<br />
*הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]<br />
*הרב [[יהורם אולמן]]<br />
*הרב [[דוד אופן]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br />
*הרב [[דורון חיים אייזנמן]]<br />
*הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב<br />
*חכם [[רפאל אלאשוילי]]<br />
*הרב [[יהודה אלחרר]]<br />
*הרב [[מרדכי דב אלטיין]]<br />
*הרב [[שאול משה אליטוב]]<br />
*הרב [[שמעון אלמליח]]<br />
*הרב [[יוסף אלמשעלי]]<br />
*הרב [[שלמה אמסלם]]<br />
*הרב [[יוסף אנגל]]<br />
*הרב [[משה אנטיזדה]]<br />
*הרב [[אליהו אסולין]]<br />
*הרב [[זלמן לייב אסטולין]]<br />
*הרב [[נפתלי אסטולין]]<br />
*הרב [[דוד אסייג]]<br />
*הרב [[גדליה אקסלרוד]]<br />
*הרב יהושע זליג אהרונוב - משפיע בפלורידה<br />
*הרב [[גבריאל ארבוב]]<br />
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br />
*הרב [[משה אשכנזי]]<br />
*הרב [[חיים אשכנזי]]<br />
*הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]<br />
===ב===<br />
*הרב [[יוסף באגד]]<br />
*הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]<br />
*הרב [[דוד רפאל באנון]]<br />
*הרב שלמה יהודה בארי (מכונה הינוקא)<br />
*הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]<br />
*הרב [[יוסף בוימגרטן]]<br />
*הרב [[רפאל בוסי]]<br />
*הרב [[יהונתן בורגן]]<br />
*הרב [[יונתן בורוכוב]]<br />
*הרב [[מאיר בורנשטיין]]<br />
*הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]<br />
*הרב משה מרדכי בידרמן{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/24537.htm שני רבנים נוספים חתמו על פסק הדין שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח] {{הגאולה}}}}<br />
*הרב [[יוסף חיים ביטון]]<br />
*הרב [[שמעון ביטון]]<br />
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]]<br />
*הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]<br />
*הרב יצחק יעקב בלטנר<br />
*הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]<br />
*הרב [[מרדכי בלינוב]]<br />
*הרב משה בן אבו<br />
*הרב יוסף בן זכריה<br />
*הרב [[רחמים בנין]]<br />
*הרב אהרון בעגון<br />
*הרב [[אלעזר בקשי]]<br />
*הרב [[נועם ברטוב]]<br />
*הרב שרגא בראווד<br />
*הרב משה אהרון ברוידא<br />
*הרב ברוך אדלר<br />
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br />
*הרב [[נתן נטע ברכהן]]<br />
*הרב חי ברכץ<br />
*הרב [[ישעיה ברקוביץ']]<br />
*הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]<br />
===ג===<br />
*הרב [[נח גנזבורג]]<br />
*הרב אליהו גבאי<br />
*הרב מסעוד גבאי<br />
*הרב [[יחיאל גברא]]<br />
*הרב [[שלום דובער גוטניק]]<br />
*הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]<br />
*הרב יצחק גולדשטיין<br />
*הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br />
*הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/8656.html המקובל מנתניה חתם על הפסק דין]}}<br />
*הרב [[יוחנן גוראריה]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]<br />
*הרב [[אבא דוד גורביץ']]<br />
*הרב שמואל גורביץ'<br />
*הרב [[זכריה גורי]]<br />
*הרב אריאל גורן<br />
*הרב [[משה גורקוב]]<br />
*הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]<br />
*הרב [[יוסף גינזבורג]]<br />
*הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br />
*הרב [[דניאל גנסיא]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br />
*הרב [[דניאל גרבסקי]]<br />
*הרב [[חיים צבי גרונר]]<br />
*הרב [[יעקב גרנשטט]]<br />
*הרב ששון גריידי<br />
*הרב דניאל גרין<br />
*הרב [[מאיר גרינברג]]<br />
*הרב אריה גרינברג<br />
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]]<br />
*הרב ישראל גרשטנקורן<br />
===ד===<br />
*הרב אליהו דהן<br />
*הרב דוד דהברעסער<br />
*הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי<br />
*הרב אריה לייב דודאביץ'<br />
*הרב שלמה דידי - רב אזורי עמק הירדן{{הערה|[https://chabad.info/news/1054142/ גל ההחתמות: רבה של עמק הירדן חתם על ה'פסק דין'] {{אינפו}}}}<br />
*הרב עקיבא אליהו דיוויק<br />
*הרב מרדכי דיעי<br />
*הרב [[נועם דקל]]<br />
*הרב מאיר שמעון דרורי<br />
*הרב ישראל שלום דרעי<br />
===ה===<br />
*הרב [[משה הבלין]]<br />
*הרב [[משה הויכברג]]<br />
*הרב אריה לייב היינץ<br />
*הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]<br />
*הרב [[ישראל הלפרין]]<br />
*הרב [[יצחק הנדל]]<br />
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br />
*הרב יהושע הכט<br />
*הרב יצחק הכט<br />
*הרב [[שגיא הר שפר]]<br />
*הרב [[אברהם הרוניין]]<br />
*הרב [[ישעיהו הרצל]]<br />
*הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]<br />
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]]<br />
===ו===<br />
*הרב [[נועם ווגנר]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]<br />
*הרב [[רפאל וילשאנסקי]]<br />
*הרב משה ווינר<br />
*הרב [[משה יעקב ווייס]]<br />
*הרב משה ניסן וולבוסקי<br />
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל וולפא]]<br />
*הרב [[שלום דובער וולפא]]<br />
*הרב דוד וולפמן<br />
*הרב [[אריה וועג]]<br />
*הרב [[שלמה וילהלם]]<br />
*הרב [[דוד ועקנין]]<br />
*הרב מכלוף ועקנין<br />
===ז===<br />
*הרב מנשה זכריהו<br />
*הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]<br />
*הרב אשר זמל<br />
===ח===<br />
*הרב יצחק חביב<br />
*הרב [[ישועה חדד]]<br />
*הרב ברוך חורי<br />
*הרב משה חזן<br />
*הרב לוי חזקיה<br />
*הרב [[עזריאל חייקין]]<br />
*הרב שמעון חיריק<br />
*הרב אהרון חן<br />
*הרב [[דוד חנזין]]<br />
*הרב שמריהו חריטונוב<br />
===ט===<br />
*הרב [[דב טברדוביץ]]<br />
*הרב שלמה טובים<br />
*הרב [[אלעזר טורין]]<br />
*הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]<br />
*הרב יוסף טייב<br />
*הרב [[חיים מנחם טייכטל]]<br />
*הרב [[דב טייכמן]]<br />
*הרב [[צבי הירש טלזנר]]<br />
*הרב גרשון טננבוים<br />
===י===<br />
*הרב [[יצחק ידגר]]<br />
*הרב מנשה יום טוב<br />
*הרב [[יעקב יוסף]] (בהגר"ע) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]<br />
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]<br />
*הרב [[זלמן יפה]]<br />
*הרב אברהם יפרח<br />
*הרב מרדכי יצהרי<br />
*הרב מרדכי יצחקי<br />
===כ===<br />
*הרב אליהו כהן<br />
*הרב בנימין כהן<br />
*הרב יוסף כהן<br />
*הרב נועם שמעון כהן<br />
*הרב [[חנן כוחונובסקי]]<br />
*הרב [[יגאל כספי]]<br />
*הרב זכריה כספי<br />
===ל===<br />
*הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]<br />
*הרב יונה לייב לבל<br />
*הרב [[ברוך לבקיבקר]]<br />
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br />
*הרב ישראל לוגאסי{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/24537.htm שני רבנים נוספים חתמו על פסק הדין שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח] {{הגאולה}}}}<br />
*הרב שלמה לוי<br />
*הרב [[שלום דובער לויטין]]<br />
*הרב משה לוין<br />
*הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]<br />
*הרב יחייא לחיאני<br />
*הרב אלכסנדר סנדר ליברוב<br />
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]<br />
*הרב זבולון ליברמן<br />
*הרב [[אהרן יחיאל לייפער]] האדמו"ר מנדבורנא<br />
*הרב אברהם ליפסקר<br />
*הרב [[ברוך ליפקין]]<br />
*הרב שלמה ליפש<br />
*הרב יצחק מאיר ליפשיץ<br />
*הרב יוסף יצחק לסרי - רבה של בית שאן{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1054104/ בביקור השלוחים: רבה של בית שאן חתם על ה'פסק דין'] {{אינפו}}}}<br />
===מ===<br />
*הרב [[מאיר מאירי]]<br />
*הרב [[יהודה קלמן מארלו]]<br />
*הרב [[אברהם חיים מזרחי]]<br />
*הרב שלמה מזרחי<br />
*הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]<br />
*הרב גואל ישראל מיירס<br />
*הרב אברהם מיכאלשווילי<br />
*הרב בן ציון מיכאלשווילי<br />
*הרב [[משה מיכאלשווילי]]<br />
*הרב יצחק מיכאלשווילי<br />
*הרב [[חיים מילר]]<br />
*הרב [[מרדכי מלובני]]<br />
*הרב [[חיים מלול]]<br />
*הרב מיכאל מלכא<br />
*הרב שלמה ממן<br />
*הרב יעקב מנדלסון<br />
*הרב סעדיה מעטוף<br />
*הרב שלום מעטוף<br />
*הרב אהרון מרגולין<br />
*הרב יוסף מרגי<br />
*הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]<br />
===נ===<br />
*הרב [[מנחם נוימן]]<br />
*הרב דוד נוסבאום<br />
*הרב יוסף יצחק נפרסטק<br />
*הרב [[חיים נפתלין]]<br />
*הרב יוסף יצחק נקי<br />
===ס===<br />
*הרב מנחם מענדל סבג<br />
*הרב יואל סויסה<br />
*הרב מאיר סויסה<br />
*הרב [[שמעון סופר]] (אב''ד מ[[ערלוי]] [[צפת]])<br />
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]<br />
*הרב [[שלום מענדל סימפסון]]<br />
*הרב ברוך סלונים<br />
*הרב חיים סלונים<br />
*הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]<br />
*הרב יוסף שמעון סמיערק<br />
===ע===<br />
*הרב רחמים עמרוסי<br />
*הרב [[שמאי ענדע]]<br />
*הרב [[בנימין ערד]]<br />
*הרב [[נחום ערנטרוי]]<br />
===פ===<br />
*הרב [[חיים פארו]]<br />
*הרב [[הלל פבזנר]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]<br />
*הרב [[יגאל פיזם]]<br />
*הרב [[משה זאב פיזם]]<br />
*הרב [[שמשון פיזם]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק פינסון]]<br />
*הרב [[שמואל פלוטקין]]<br />
*הרב [[יהודה פרידמן]]<br />
*הרב מנשה פרמן<br />
*הרב פרץ פרטוש<br />
*הרב [[אריה פרקש]]<br />
*הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]<br />
*הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)<br />
*הרב [[ניסים פרץ]]<br />
===צ===<br />
*הרב ראובן צופין<br />
*הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר<br />
*הרב רחמים רפאל ציקושווילי<br />
*הרב אברהם צמח<br />
===ק===<br />
*הרב [[פנחס קארף]]<br />
*הרב [[יהודה קובלקין]]<br />
*הרב [[יצחק קוגן]] הכהן<br />
*הרב [[אברהם קוט]]<br />
*הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br />
*הרב [[נטע קופרמן]]<br />
*הרב [[חיים קיז'נר]]<br />
*הרב [[אבשלום קיל]]<br />
*הרב [[מאיר קירש]]<br />
*הרב [[דוד בן ציון קליין]]<br />
*הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br />
*הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]<br />
*הרב [[שלום דובער קלמנסון]]<br />
*הרב [[שמואל קמינצקי]]<br />
*הרב [[מרדכי קנלסקי]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק קפלן]]<br />
*הרב [[שאול יעקב קצין]]<br />
*הרב [[מכלוף עמינדב קריספין]]<br />
*הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]<br />
===ר===<br />
*הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]<br />
*הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא<br />
*הרב [[ליאור רוזנבוים]]<br />
*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]<br />
*הרב [[שאול רוזנבלט]]<br />
*הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין<br />
*הרב [[יצחק רויטמן]]<br />
*הרב [[ניסן מענדל רופו]]<br />
*הרב [[יהושע רסקין]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל רסקין]]<br />
===ש===<br />
*הרב [[יאשיהו שאמע]]<br />
*הרב [[שמעון שאער]]<br />
*הרב [[דניאל שהינו]]<br />
*הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br />
*הרב [[אברהם לייב שוחט]]<br />
*הרב [[דוד שועדיק]]<br />
*הרב [[שלום דובער שטעק]]<br />
*הרב [[אליהו שטרן]]<br />
*הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז<br />
*הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]<br />
*הרב [[יעקב דוד שכטר]]<br />
*הרב [[נחמיה שמרלינג]]<br />
*הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]<br />
*הרב [[יצחק שפרינגר]]<br />
*הרב [[ישי שרעבי]]<br />
===ת===<br />
*הרב [[אבינועם תעיזי]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק לסרי]]<br />
*הרב [[שלמה דידי]]<br />
*הרב [[יעקב טווערסקי]]<br />
*הרב [[משה מרדכי בידרמן]]<br />
*הרב [[יצחק הרשקוביץ]]<br />
*הרב [[ישראל ניסים לוגאסי]]<br />
*הרב [[ישראל למברגר]]<br />
*הרב [[בצלאל מעייני]]<br />
*הרב [[יצחק מועלם]]<br />
*הרב [[זושא הורביץ]]<br />
}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הרבי כמלך המשיח]]<br />
*[[נבואה]]<br />
*[[נביאים]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://drive.google.com/file/d/1fms3R6Ef1wooXg-UKo8RILM9OlWkkEKj/view הפסק דין - מעודכן לחודש תמוז תשפ"ד] {{PDF}}<br />
*[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2015/02/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%A7.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br />
*'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש"א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}<br />
*הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
*'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש"פ<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/פסק_דין.pdf פסק הדין המחודש]''' (תשפ"ג) {{PDF|}}<br />
*'''[https://chabad.info/moshiach/1053873/ "אוזניים לשמוע" 18: מאחורי הקלעים של הפסק-דין ההיסטורי]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{תבנית:גאולה ומשיח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]<br />
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7&diff=675259תלמוד תורה חב"ד בני ברק2024-04-16T20:53:44Z<p>יענקל משה: </p>
<hr />
<div>{{תלמוד תורה|<br />
|שם=בני מנחם<br />
|תמונה= [[קובץ:מסיימים תת חבד בני ברק.jpg|לא ממוסגר]]<br />
|כתובית= הכיתה המסיימת בתלמוד תורה ([[תשפ"א]]) בתצלום משותף עם המחנך והמנהל בכנס סיום שנת הלימודים<br />
|אפיון= ממ"ח<br />
|תאריך יסוד= [[תשכ"ה]]<br />
|מיקום= [[בני ברק]], [[ארץ הקודש]]<br />
|מייסד= עסקני קהילת חב"ד ב[[בני ברק]]<br />
|מנהל חינוכי=הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)]]<br />
|מנהל גשמי= הרב יוסף דוד הלל<br />
|מספר תלמידים= 200<br />
}}<br />
[[קובץ:לוי יצחק רוזנברג.jpg|ממוזער|הרב לוי רוזנברג מנהל התלמוד תורה]]<br />
<br />
[[קובץ:מנהלי בני ברק.jpeg|ממוזער|מנהלי התלמוד תורה לשעבר במסיבת סיום תשפ"ג. הרב ירחמיאל בלינוב והרב דוד הלל]]<br />
'''תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' בני ברק''', הוא מוסד חינוכי חסידי ותיק בעיר [[בני ברק]] שהוקם על ידי עסקני קהילת חב"ד המקומית בשנת [[תשכ"ה]] וזכה לעידוד רב מהרבי, שאף התבטא עליו שזהו 'המוסד שלו' בבני ברק.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ג]] למדו בו כ-200 תלמידים. בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב [[לוי רוזנברג]] למנהל התלמוד תורה.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
קהילת חב"ד בני ברק הינה אחד הריכוזים הראשונים שבהם התיישבו חסידי חב"ד בארץ הקודש, ופעלו בה אישים בולטים ואנשי מעשה חסידים מ[[רוסיה]] הסובייטית דוגמת הרב [[זלמן לייב אסטולין]] (שכיהן כמחנך בת"ת) והרב [[נחום גולדשמיד]], הרב [[יעקב לנדא]], ועוד.<br />
<br />
על אף זאת, במשך שנים רבות לא היה לקהילת חב"ד המקומית תלמוד תורה משלה, וילדי הקהילה למדו במוסדות המקומיים, כאשר לעיתים הדבר אף גרם לכך שהילדים ימשיכו במוסדות החינוך של קהילות אחרות, ובסופו של דבר חלק מהם אף לא ראה את עצמו כחסיד חב"ד{{הערה|לגילאים הסמוכים לבר מצווה היה את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] הסמוכה באופן יחסי, אך מוסד זה לא התאים לגילאים הצעירים יותר.}}.<br />
<br />
כאשר קיבל הרבי דיווח בשנת תשט"ז על מגרש שנתרם על ידי הרב [[נתן בלייכר]], ביקש הרבי לברר האם יהיה ניתן לשלב בבניין בית הכנסת העתיד לקום על שטח זה גם מוסד חינוכי, ובעקבות כך כאשר הוקמה העמותה נרשם במטרותיה 'חיידר ובית כנסת חב"ד'.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ה]] הוקם לראשונה תלמוד תורה חב"ד, כאשר בכיתת הלימוד הראשונה היו שלושה תלמידים בלבד, ועל חברי ההנהלה נמנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] (שבאותה שעה עוד שימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד), הרב [[יהודה לייב זלמנוב]], הרב [[יעקב כץ]], הרב שמעון משה דיסקין והרב [[מרדכי גולדשמיד]].<br />
<br />
בשנים הבאות הרבי עודד את המוסד, הביע התעניינות, ודחק במנהליו להשתדל בביסוס והרחבה הן בכמות והן באיכות, אך סיבות שונות מנעו את התפתחות המוסד עד שעלתה מחשבה לסגור אותו, וכאשר הרב יעקב כץ שאל על כך את הרבי ביחידות בשנת תש"ל, אמר הרבי כי "יש להשתדל להחזיק את ה'חדר' בכל האפשרויות והכוחות", ובהמשך לכך אף התבטא "המוסד [היחידי] שיש לי בבני ברק, זה ה'חדר'...".<br />
<br />
בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]] שימש הרב [[שלמה גרברצ'יק]] כמנהל התלמוד תורה, ובשנת [[תשל"ח]] עם כניסתו של הרב [[מרדכי אנגלסמן]] כמנהל, הוא החל להתרחב ולהתבסס באופן משמעותי, אך עדיין המוסד סבל מצפיפות ותנאים כלכליים לא טובים. בשנת תשד"מ-תשמ"ז ניהל את הבית הספר הרב [[אורי בן שחר]].<br />
<br />
ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה של עסקני הקהילה לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה בה הוצע שהרב [[שלמה רוזנברג]] יעזוב את עבודתו כמנהל מסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה, ולאחר שהדבר קיבל את אישורו וברכתו של הרבי, החל לשמש בתפקיד זה וניהל את המוסד במשך עשרות שנים{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}}.<br />
<br />
מלבד התמסרותו לכיסוי החובות שנצברו לאורך השנים ותשלום לאנשי החינוך של המשכורות שלא שולמו להם, דאג במסגרת תפקידו למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26. <br />
<br />
בשנים הבאות שימש כמנהל החינוכי הרב [[ירחמיאל בלינוב]] וכמנהל הגשמי הרב יוסף דוד הלל{{הערה|התמנה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]]. קדם לו בתפקיד הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].}}.<br />
<br />
בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב [[לוי רוזנברג]] למנהל התלמוד תורה.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
<br />
*הרב מאיר רובינשטיין - מזכיר<br />
<br />
;מחנכים<br />
<br />
* הרב זבולון קזידו<br />
*הרב יעקב גרשוני <br />
*הרב משה סבינר<br />
*הרב [[משה דב זילברשטרום]]<br />
* הרב אליעזר אצרף<br />
*הרב יוסף שולמן <br />
*הרב נתנאל קופרשמידט<br />
*הרב חיים קירש <br />
*הרב בנימין רייניץ<br />
*הרב יקותיאל פישר<br />
<br />
;בעלי תפקידים בתלמוד תורה לאורך ההיסטוריה:<br />
*מנהלים: הרב [[שלמה גרברצ'יק]], הרב [[מרדכי אנגלסמן]], הרב [[אורי בן שחר]], הרב [[שלמה רוזנברג]],הרב [[לוי יצחק אפשטיין]], הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%a7/ תגית: תלמוד תורה חב"ד בני ברק]''' {{אינפו}}<br />
*מרדכי מנשה לאופר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/01/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%A4%D7%91.pdf המוסד יחידי שיש לי בבני ברק]''', שבועון התקשרות גליון פרשת כי תבוא תשפ"ב עמוד 11<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A6%D7%A4%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=651121ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)2024-01-07T12:29:09Z<p>יענקל משה: /* צוות הישיבה */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה גדולה]]|אחר=[[ישיבה קטנה]]|ראו=[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש<br />
|תמונה=בוגרי צפת תשרי הקהל עו.jpg<br />
|כתובית=חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע [[770]] {{ש}}([[תשרי]] [[תשע"ו]] - [[שנת הקהל]])<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]<br />
|תאריך יסוד=[[אייר]] [[תשל"ז]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[צפת]]<br />
|מייסד ומנהל ראשון=הרב [[אליהו פרידמן]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב שלמה זלמן לבקיבקר, הרב [[ירון יחזקאל נאמן]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br />
|מספר תלמידים=450 (נכון לתשפ"ג)<br />
|ספר פלפולים=שערי ישיבה<br />
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|הערות התמימים ואנ"ש]]<br />
|אתר אינטרנט=http://chabadzefat.com/<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:לוגו ישיבה צפת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל הישיבה]]<br />
[[קובץ:הרב ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה - הרב וילשנסקי]]<br />
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[חסידי חב"ד]] [[ליובאוויטש]] [[צפת]]''', הינה 'ישיבה גדולה' המיועדת ל[[תמים|תמימים]] ממשפחות [[אנ"ש]], ולתמימים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי הארץ, נוסדה בשנת [[תשל"ז]] על ידי הרב [[אליהו אריה פרידמן]] כמנהל גשמי ועל ידי [[יוסף יצחק וילשנסקי|הרב ווילשאנסקי]] והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר|לבקיבקר]] בעיר הקודש צפת וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת בחיות מיוחדת ב[[לימוד גאולה ומשיח|לימוד ענייני הגאולה]] ואמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|מלך המשיח]]. בישיבה לומדים נכון לשנת תשפ"ב ארבע מאות וחמישים [[תמימים]].<br />
<br />
== שם הישיבה ==<br />
הישיבות שהוקמו בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]] נקראו "תומכי תמימים". בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי (לרב [[אריה לייב קפלן]]){{מקור}}: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).<br />
<br />
חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים{{הערה|ספר '''הישיבה''' עמוד 14, יצא לאור על ידי הישיבה וארגון אביחי"ל, תשס"ד.}}.<br />
<br />
בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת"{{הערה|[https://chabadzefat.com/wp-content/uploads/2020/02/שבעים-למלך-סופי-בלי-ביילדים.pdf קובץ שבעים למלך עמוד 5].}}.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
===ימי בראשית===<br />
[[קובץ:צפתי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הפנימיה]][[קובץ:כללית צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה. [[תשע"ב]]]]<br />
בערך בשנת [[תשל"ו]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום. הרב [[אליהו אריה פרידמן]] היה זה שהגה את רעיון הקמת הישיבה והציעו בפני הרב [[אריה לייב קפלן]]. הרב פרידמן גם נטל על עצמו את העול לנהל את החלק הגשמי והכספי של הישיבה. במכתב הנושא את התאריך ט"ו אלול, יום התייסדות [[תומכי תמימים]] כתב הרב קפלן לרבי שהרב פרידמן נטל על עצמו את העול והכספי ורוצים להקים את הישיבה. על כך השיב הרבי (בקשר לרב פרידמן): {{ציטוטון|הניסה בזה? המסוגל לזה? בכל אופן הרי יכול לנסות עתה -כשאין אחריות מוסד קיים עליו}}{{הערה|אגרות קודש (שבהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]]) חלק ל"א ע' שו, על פי [https://col.org.il/news/133315 זכרון הרב קפלן]}}. לאחר שהצעת הקמת הישיבה הועלתה בפני הרבי, באמצעות הרב [[חודקוב]], לא איחרה ההסכמה לבוא. לאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש [[אייר]] [[תשל"ז|ה'תשל"ז]] ישיבת חב"ד בצפת.<br />
<br />
בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה הייתה מרת [[יוכבד זלמנוב]] בסיוע בנה הרב [[משה זלמנוב]] שניהל את המשק עד לשנת [[תש"מ]]. בשנת תשל"ט מונה הרב [[יוחנן גוראריה]] למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב [[רחמים אנטיאן]].<br />
<br />
הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - אז ראש ישיבה ו[[משפיע]], וכיום ראש הישיבה, והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - אז ראש ישיבה ומשפיע וכיום אחד מראשי הישיבה [[ר"מ]] ו[[משגיח]] ראשי.<br />
<br />
ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.<br />
<br />
בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] שהתחיל את דרכו בישיבה כ[[משפיע]], כיהן במשך שנים רבות כמשפיע הראשי של הישיבה. גם בשנותיו האחרונות - למרות עיסוקיו הרבים המשיך [[משה מרדכי ארנשטיין|הרב ארנשטיין]] למסור את שיעור ה[[תניא]] המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד, למסור שיעורי חסידות שבועיים ול[[התוועדות חסידית|התוועד]] עם התמימים אחת לכמה [[שבת]]ות.<br />
<br />
===התפתחות הישיבה===<br />
החל משנת [[תשמ"ז]], החלה הישיבה להתבסס ולמשוך אליה צעירים מכל רחבי הארץ. בהתפתחות הדרגתית, מספר תלמידי הישיבה הלך וגדל, ואיתו אנשי הצוות החינוכי שהועסקו בישיבה.<br />
<br />
הישיבה קנתה לעצמה שם טוב בחינוך ל[[התקשרות]] פנימית לרבי, והתאפיינה בלהט חסידי שהיא מעניקה לתלמידיה בכל פעולה שהם עושים.<br />
<br />
תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים בישיבה מעל למאה תלמידים, דבר שהוביל לפיצול כיתות התלמידים, וזירז את מעברה של הישיבה לבניין קבע.<br />
<br />
===כניסה למבני קבע===<br />
[[קובץ:זאל צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה]]<br />
הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים וחדר האוכל, ה[[זאל]] שכן בבתי המדרש של "וויז'ניץ טוניס", "קרלין סטולין" ו"קוסוב" בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה, עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.<br />
<br />
גם בית המדרש זכה בשנת [[תשמ"א]] (1981) לאכסניה של קבע. [[בית הכנסת]] של הרידב"ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב"ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.<br />
<br />
ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה, ובין בהוראות והדרכות פרטיות.<br />
<br />
אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא "מכון סמיכה", או את הקורס לספרות סת"ם בהדרכתו של ר' ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת"ם. כמו כן הישיבה פתחה ישיבה חב"ד ראשונה מסוגה בארץ, המשלבת לימודי מקצועות ביחד עם לימודי הקודש.<br />
[[קובץ:הזאל בצפתPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה]]<br />
<br />
===הישיבה כיום===<br />
בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי עזר.<br />
<br />
בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מדי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.<br />
<br />
הישיבה מוציאה לאור מזמן לזמן (על פי רוב - פעם בחודש) [[קובץ הערות]] עם חידושי תורה מתלמידי ורבני הישיבה, וכן מזמן לזמן (על פי רוב - פעם או פעמיים בשנה) ספר פלפולים.<br />
<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] לומדים בישיבה כ-450 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' בישיבה ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת בקבוצה ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כ[[התלמידים השלוחים|תלמידים שלוחים]] בישיבות חב"ד ברחבי תבל.<br />
<br />
הישיבה מתייחדת גם במספר העצום של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים:<br />
* [[קעמפ אורו של משיח]].<br />
* [[יהדודס]] - מועדוניות יהדות לילדים שאינם שומרים תומ"צ לע"ע בסגנון פעילות ארגון [[של"ה]].<br />
* ארגון [[ופרצת קוממיות]] - הפצת יהדות ביישובי הדרום.<br />
* ארגון [[ופרצת צפונה]] - הפצת יהדות ביישובי הצפון.<br />
* [[בית חב"ד בהילולות הצדיקים]] (הפעיל בעיקר עם העולים לציונו של הרשב"י).<br />
* ארגון [[צבאות ה']] ב[[צפת]] המפעיל גם את קעמפ [[גן ישראל צפת]].<br />
* שבתות צבאות השם.<br />
* [[מקהלת צבאות השם]].<br />
* קייטנות (דיי קעמפ) חב"ד בפריסה ארצית כשהגדולות שבהן הן נחלקעמפ בנחלת הר חבד, ב[[ביתר עלית]], [[פתח תקווה]] ו[[תל אביב]].<br />
* ערב עם חב"ד - ערב הכולל תוכנית לכלל המקורבים של בחורי הישיבה<br />
* שיעורי תורה בטלפון, ועוד.<br />
<br />
===מבנה הפנימיה===<br />
בשלהי שנת [[תשד"מ]] עברה הפנימיה למבנה ששימש קודם לכן כמלון רקפת - בתחילה בשכירות, ולאחר מכן נרכש המבנה בסיועו של הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ונערך שיפוץ נוסף. בשל הקשיים בתשלום המשכנתא על המקום, נמצא תורם שהשתתף בעלות המשכנתא, אך כתנאי לכך רשם את המבנה על שמו. לאחר שנים נקלע התורם לקשיים ומכר את המבנה. מאז פתחה הישיבה במאבק משפטי על מנת להציל את המבנה ולהשאירו בידי הישיבה. במקביל ניסתה הישיבה לנהל משא ומתן על רכישת המבנה, ללא הצלחה.<br />
<br />
בתחילת שנת [[תשע"ח]] הוצא צו פינוי מאת ההוצאה לפועל המורה לפנות את הפנימיה עד [[ג' בטבת]]. יום לפני הפינוי המיועד הודיע אילן שוחט, ראש העיר צפת על השהיית הפינוי{{הערה|1=[http://chabad.info/news/ראש-העיר-צפת-הצו-לא-בוטל-הפינוי-הושהה/ ראש העיר צפת: "הצו לא בוטל, הפינוי הושהה"] {{אינפו}}}}. בהמשך לכך הצליחה הישיבה להגיע להסדר על מנת לרכוש את המבנה, אך לשם כך נדרש ממנה לגייס 24 מיליון ש"ח עד ל[[י"ב שבט]]. בחודש טבת תשע"ח פתחה הישיבה בקמפיין גיוס כספים על מנת להגיע ליעד{{הערה|1=[http://chabad.info/news/המערכה-הגורלית-על-עתיד-הישיבה-•-כל-הפר/ המערכה הגורלית על עתיד הישיבה • כל הפרטים] {{אינפו}}}} ובתוך שבועיים השיגו את הסכום הנדרש וקנו את בנין הפנימיה.<br />
<br />
ב[[כ"ג אדר]] [[תשפ"ב]], לאחר תכנון מפורט, החל שיפוץ יסודי של מבנה הפנימיה{{הערה|[https://chabad.info/news/765720/ התרגשות בישיבת חב"ד בצפת שיפוץ הפנימיה יצא לדרך] {{*}} [https://chabad.info/news/767974/ טרקטורים עלו על הפנימיה]{{אינפו}}}}.<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים. בין היתר מתקיים יום הורים מדי שנה למטרה זו.<br />
*[[ראשי הישיבה]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].<br />
*[[משגיח| משגיחים]] ראשיים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[ירון יחזקאל נאמן]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[יוסף יצחק אופן]].<br />
*מנהל: הרב [[זאב פרידמן]] והרב שניאור זלמן לבקיבקר.<br />
*מנהל רוחני: הרב [[מאיר וילשנסקי]]<br />
<br />
{{טורים|תוכן=<br />
===משפיעים:===<br />
'''שיעור א':'''<br />
*הרב [[עופר מיודובניק]].<br />
*הרב [[מאיר וילשנסקי]].<br />
*הרב נפתלי טורין.<br />
*הרב שניאור זלמן מטוסוב.<br />
*הרב שמעון בן מוחא.<br />
*הרב שלום דובער שארף.<br />
<br />
'''שיעור ב':'''<br />
*הרב [[זאב פרידמן]].<br />
*הרב [[משה עבאד]].<br />
*הרב [[משה מישולובין]].<br />
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].<br />
<br />
'''שיעור ג':'''<br />
*הרב [[יוסף יצחק אופן]].<br />
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].<br />
*הרב [[מאיר טרגר]].<br />
*הרב [[יהודה ליפסקר]].<br />
*הרב [[יוסף דניאל]].<br />
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]].<br />
<br />
'''בעלי תשובה:'''<br />
*הרב [[יוסף דניאל]].<br />
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].<br />
<br />
'''דוברי אנגלית:'''<br />
*הרב [[יונתן הסופר]].<br />
*הרב [[יהודה ליפסקר]].<br />
<br />
===רמי"ם בנגלה:===<br />
'''שיעור א':'''<br />
*הרב [[חיים שמריהו סגל]].<br />
*הרב [[שלום זאב קרוגליאק]].<br />
*הרב [[מנחם מענדל הלפרין]].<br />
*הרב [[מנחם מענדל דרורי]].<br />
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].<br />
<br />
'''שיעור ב':'''<br />
*הרב [[אלעזר שמחה וילהלם]].<br />
*הרב [[מנחם מענדל כהן]].<br />
*הרב [[אביחי קופצ'יק]].<br />
*הרב [[לוי יצחק דינרי]].<br />
<br />
'''שיעור ג':'''<br />
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].<br />
* הרב [[נחום נפתלי בורביץ]].<br />
*הרב יעקב לנדא.<br />
<br />
'''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''<br />
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].<br />
<br />
'''דוברי אנגלית:'''<br />
*הרב [[לוי וילשנסקי]].<br />
*הרב [[יונתן הסופר]].<br />
<br />
===משיבים:===<br />
*הרב [[שבתי פרידמן]].<br />
*הרב [[מנחם מענדל הלפרין]].<br />
*הרב [[שמואל גינזבורג]].<br />
<br />
===משגיחים:===<br />
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].<br />
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].<br />
*הרב [[חיים הלל שפרינגר]].<br />
*הרב [[שלמה בנישתי]].<br />
*הרב [[יהודה רוזנברג]].<br />
*הרב [[שלום דובער שארף]].<br />
<br />
===רמי"ם בגאולה ומשיח:===<br />
*'''שיעורים ב-ג':''' הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].<br />
<br />
===רמי"ם בהלכה:===<br />
*הרב [[שבתי יונה פרידמן]]<br />
<br />
'''סמיכה:'''<br />
*הרב [[אריה לייב טייטלבוים]]<br />
<br />
'''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''<br />
*הרב [[שמעון גרליק]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל הראל]]}}<br />
<br />
===צוות בעבר===<br />
*הרב [[יוסף חיים אביטבול]] ע"ה.<br />
*הרב [[אייל פלד]] - [[ר"מ]] עד שנת תשע"ג<br />
*הרב [[שלמה הלפרן]] - [[ר"מ]] עד שנת תשע"ג שהתמנה לרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]<br />
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - [[ר"מ]] עד שנת [[תשע"ה]] שהתמנה ל[[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]]<br />
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - [[ר"מ]] עד שנת [[תשע"ט]] שהתמנה לרב העיר [[בני ברק]]<br />
*הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] - [[משפיע ראשי|משפיע]] עד פטירתו בשנת [[תשע"ט]].<br />
*הרב [[שניאור זלמן הכהן]] - מנהל המחלקה הרוחנית משנת [[תשע"ז]] עד שנת [[תשפ"א]].<br />
*הרב [[יוסף חיים אביטבול]] - [[משגיח]] בישיבה עד פטירתו [[כ"ז תשרי]] [[תשפ"ג]].<br />
<br />
==סניפים ומחלקות==<br />
*'''כולל לאברכים''' - פועל בתוך תחומי הישיבה גדולה, האברכים בכולל עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות החינוכי, ומעניקים סיוע פדגוגי למתקשים.<br />
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]''' - סניף הישיבה בצפת שהוקם בעקבות הוראת הרבי לדאוג להקמת סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר. מידי חצי שנה שולחת הנהלת הישיבה קבוצת בחורים מהשיעור האמצעי בישיבה, השוהים בסניף במשך מספר חודשים, ופועלים עם תושבי העיר במקביל ללימודים בישיבה.<br />
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה, חסידי חב"ד ליובאוויטש]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תש"ע.<br />
*'''[[תומכי תמימים הוד השרון|ישיבה קטנה בהוד השרון]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד.<br />
*'''[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבה גדולה בנוף הגליל]]''' - ישיבה גדולה, נפתחה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד עקב מחסור במקום לתלמידים בישיבה בצפת.<br />
*'''[[ישיבת חנוך לנער]]''' - [[ישיבה קטנה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.<br />
*'''[[מכון תורני טכנולוגי]]''' - [[ישיבה גדולה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.<br />
<br />
==בוגרי הישיבה==<br />
במשך השנה מתקיימות התוועדויות ומפגשים לבוגרי הישיבה על ידי ארגון הבוגרים. בעבר ארגון הבוגרים נקרא 'אביחי"ל' (ארגון בוגרי ישיבת חח"ל) ונוהל על ידי רונן גרידיש, לאחריו ארגון הבוגרים נוהל על ידי שניאור בורקיס, כיום הוא מנוהל על ידי דובער חביב.<br />
ראוי לציון כי בוגרי הישיבה מהווים החל משנות העי"ן רוב מנין ורוב בנין של ה[[קבוצה]] - שנה בה התמימים שוהים אצל הרבי ב-770.<br />
*בשנת [[תשע"ד]] קיים הארגון התרמה לישיבה לקראת [[י' שבט]] תחת הכותרת 'יוד צפת', ההתרמה נהפכה למסורת קבועה מדי שנה לקראת תאריך זה. בשנת [[תשע"ו]] שהיא השנה השלישית להתרמה זו, הסלוגן הוא "יוד תלת".<br />
*בשנת [[תשע"ה]] קיים ארגון הבוגרים יום מיוחד בישיבה לרגל כ' חשון (תחת הסלוגן 'פשוט תהיה תמים!'), שכלל שיעורים והתוועדויות עם רבני הישיבה. בשנת תשע"ו-שנת הקהל, התקיים שוב יום במתכונת זו (תחת הסלוגן 'עולים לזאל'). בתשרי של שנת הקהל, נהגו להצטלם כל בוגרי הישיבה על רקע 770.<br />
*בשנת [[תשע"ו]] לרגל 40 שנה להקמת הישיבה התקיים כינוס לכל בוגרי הישיבה באולם הענק האנגר 11 בתל אביב בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, בכינוס השתתפו כ-2,500 איש{{הערה|[http://chabad.info/news/ישיבת-חבד-הגדולה-בעולם-אלע-צפתים-צוזא/ גלריה מהכינוס]}}.<br />
*בנוסף לאירועים המתקיימים על ידי הארגון, מתקיימות שבתות אחדות רבות והתוועדויות לבוגרי הישיבה לפי שנות הקבוצה, המאורגנות על ידי הבוגרים עצמם. בדרך כלל, רבני הישיבה משתתפים ומתוועדים.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת]].<br />
*[[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|תומכי תמימים צפת]] - [[ישיבה קטנה]] שפעלה בצפת בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ט]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''הישיבה''' - ספר אודות הישיבה בהוצאתה בשיתוף ארגון אביחי"ל, תשס"ד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadzefat.com אתר הפעילות של הישיבה]<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=62243&tag=ישיבת+חסידי+חב%22ד+ליובאוויטש ידיעות הקשורות עם הישיבה]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55615 שר המשפטים מר יעקב נאמן בביקורו בישיבה (תמוז תש"ע)]{{תמונה}}<br />
*'''גלריות תמונות - "ישיבה בעדשה"''' ([[אלול]] [[תשע"א]]): [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63921 סדר נגלה] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63945 התוועדות ט"ו באלול] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63983 ריקודי ט"ו באלול]{{תמונה}}<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/16/2500.html 2,500 צפתים צוזאמען]''', סקירה על כנס הקהל במלאת ארבעים שנה להקמת הישיבה {{בית משיח}} פרשת בהעלותך תשע"ו<br />
<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74747 גלריה ישיבה קטנה חח"ל צפת]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1293 כך בונים ישיבה • וידאו] - תיאור ימי הבראשית בישיבה {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79717 בוגרים מספרים: הישיבה בצפת שינתה את חיי • וידאו חלק א'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3703 חלק ב'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3704 חלק ג'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3707 חלק ד'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3709 חלק ה'] {{וידאו}} {{אינפו}} שבט התשע"ד (01.2014)<br />
* פרוייקט ההנגשה של סדרת ספר המאמרים מלוקט לתלמידי הישיבה, בעזרת חוברת היוצאת מזמן לזמן '''[https://drive.google.com/drive/folders/1rIUKkgAYw5oibMamQKyRBSH2gcgdY4is סיכומים וביאורים בספר המאמרים מלוקט]''' ([https://chabad.info/beis-medrash/770653/ כתבה באתר חב"ד אינפו] על הפרוייקט)<br />
*גלריית תמונות מהישיבה במהלך השנים: [https://chabad.info/in-focus/153254/ גלריה א'], [https://chabad.info/in-focus/153089/ גלריה ב'] ב{{חב"ד אינפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
{{מיון רגיל:צפת}}<br />
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת|*]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=647955מנחם מענדל טייכמן2023-12-17T12:48:48Z<p>יענקל משה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:14-04-2023-07-57-26-WhatsApp-Image-2023-04-14-at-12.09.14-AM-8-1536x1023.jpg|ממוזער|שמאל|הרב טייכמן]]<br />
<br />
הרב '''מנחם מענדל טייכמן''' (יליד [[תשל"ה]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל בית חב"ד לדוברי רוסית ב[[נתניה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ה' מנחם אב]] [[תשל"ה]] לרב [[דב טייכמן]] ולמרת חדוה בעיר [[טבריה]].<br />
<br />
למד בישיבת [[תורת אמת]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ובשנת [[תשנ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] כחלק משנת ה[[קבוצה]].<br />
<br />
בבחרותו היה ידוע בחיקוי דקדקני של תנועותיו והנהגותיו של [[הרבי]] - התנהגות המכונה כיום [[שפיץ חב"ד]].<br />
<br />
הרב טייכמן סיפר, שבשנת [[תשנ"ב]] מסר לרבי מכתב שהיה כתוב כולו בכתב יד זהה לכתב ידו של הרבי, דרך המזכיר הרב [[בנימין קליין]] וכשעיין הרבי בערימת [[פ"נ|הפ"נים]] סימן בידו כאות תמיה, וכשהפך את הפ"נ וראה את שמו של הרב טייכמן חתום, סימן בידו כתנועת ביטול{{הערה|סופר על ידו בשנת תש"פ ב[[כינוס השלוחים העולמי]]}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] הוציא לאור את קובץ "מנהגי מלך" - ובו מנהגים והנהגות של [[הרבי]]. בחלק משנים אלו היה עורך בעיתון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] במדור 'יומנו של תמים'.<br />
<br />
בי"ד כסלו [[תש"ס]] התחתן עם רעייתו מרת חיה מושקא, בתו של הרב אפרים קמינקר (מנהל בית משיח ב[[עפולה]] עילית), ובשנת [[תשס"א]] יצא לשליחות [[הרבי]] בעיר [[ז'יטומיר]] שב[[אוקראינה]]. כעבור מספר שנים עבר לשליחות בעיר אוז'גורוד (אונגוואר) שם שיקם וביסס את הקהילה המקומית, בשנת [[תשס"ח]], בעת ששהה בקהילת חב"ד במונקאטש הסמוכה לאוז'גרוד ב[[שמחת תורה]], אנטישמים שרפו את ביתו באוקראינה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=blogs&id=73 להבה בשליחות], טור מאתר הרב טייכמן {{שטורעם}}}}.<br />
בחורף [[תשע"ג]] יצא לשליחות בעיירה [[האדיטש]].<br />
<br />
עיקר פועלו בשליחות הינו להכניס יהודים מבוגרים בבריתו של אברהם אבינו, במסגרת זאת פתח ארגון בשם 'ברית מנחם' וכבר זכה למאות יהודים שהכניס ב[[ברית מילה|בריתו של אברהם אבינו]].<br />
<br />
משנת [[תשע"ד]] משמש כ[[שליח]] לדוברי רוסית תחת [[חב"ד בעליה|אגף עליה וקליטה בצעירי חב"ד]] בעיר [[נתניה]].<br />
<br />
משנת [[תשפ"ב]] כותב טור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]] בשם "פניני שליחות כהלכה".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
חתנו, הרב משה שלמה סלונים- שליח כ"ק אדמו"ר בדיז'ון, [[צרפת]]. <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרב%20מנחם%20מענדל%20טייכמן תגית - הרב מנחם מענדל טייכמן]''' באתר [[חב"ד אינפו]] הישן {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}<br />
* '''[https://chabad.info/?s=מנחם+מענדל+טייכמן הרב מנחם מענדל טייכמן]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
* [https://drive.google.com/file/d/1YMxM2IGcGm7VdAY5MMOL6sYr92VYIM8M/view מנהגי מלך] - קובץ בעריכתו {{PDF}}<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=blogs&id=73 להבה בשליחות], טור מאתר הרב טייכמן {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}<br />
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/12/31-12-2020-18-19-16-פניני-שליחות-כהלכה.pdf פניני שליחות כהלכה] - תשורה מחתונת בתו - בעריכתו, [[י"ד טבת]] [[תשפ"א]] {{PDF}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת טייכמן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בנתניה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים לדוברי רוסית]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:14-04-2023-07-57-26-WhatsApp-Image-2023-04-14-at-12.09.14-AM-8-1536x1023.jpg&diff=647954קובץ:14-04-2023-07-57-26-WhatsApp-Image-2023-04-14-at-12.09.14-AM-8-1536x1023.jpg2023-12-17T12:48:22Z<p>יענקל משה: </p>
<hr />
<div>הרב מנחם מענדל טייכמן</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=647952מנחם מענדל הלפרין2023-12-17T12:44:13Z<p>יענקל משה: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|מנחם מענדל הלפרין}}<br />
[[קובץ:ממ הלפרין צפת.jpg|ממוזער|הרב הלפרין בזאל הישיבה בצפת (תשפ"ג)]]<br />
הרב '''מנחם מענדל הלפרין''' (יליד שנת [[תשמ"ג]], 1983) הוא משיב ונושא-ונותן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]],משיב לשאלות בפרוייקט [[סמס לרב]] של [[מכון הלכה חב"ד]], מומחה לתרגום, עריכה לשונית הגהה וניקוד טקסטים.<br />
[[קובץ:ממ הלפרין.jpg|ממוזער|הרב הלפרין מוסר שיעור גאולה ומשיח ב770 (תש"פ)]]<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' מנחם אב]] [[תשמ"ג]] ב[[כפר חב"ד ב']] לאביו ר' אהרון הלפרין ולאמו מרת רייזל שושנה בת החסיד ר' [[טוביה בלוי]].<br />
<br />
כנער, למד בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ובשנת [[תשס"א]] נמנה על חברי מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת|הערות התמימים ואנ"ש]] של הישיבה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת דבורה לאה בת ר' [[יעקב קניג]], מעסקני [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
לאחר נישואיו, קבע את מגוריו בצפת, והחל לשמש כמשיב ונושא-ונותן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
משיב במערכת [[סמס לרב]], תחת [[מכון הלכה חב"ד]].<br />
<br />
לצד עיסוקו החינוכי בישיבה, התמחה בתרגום, ניקוד, הגהה ועריכה לשונית, והיה שותף במספר פרוייקטים חב"דיים, בהם: ניקוד ותרגום מחודש של שיחות ה[[דבר מלכות]], ספרי הלימוד של [[צבאות השם ארץ הקודש]], ועוד.<br />
<br />
מקפיד מידי שנה לנסוע עם משפחתו לחצרות קודשנו לחודש החגים, ונמנה על רבני בית המדרש לנשים, וכן מוסר שיעורים באופן קבוע לבחורים ולאברכים המגיהים לשהות במחיצת הרבי בחודש החגים.<br />
<br />
{{מיון רגיל:הלפרין, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ג]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]<br />
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=647951מנחם מענדל הלפרין2023-12-17T12:43:55Z<p>יענקל משה: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|מנחם מענדל הלפרין}}<br />
[[קובץ:ממ הלפרין צפת.jpg|ממוזער|הרב הלפרין בזאל הישיבה בצפת (תשפ"ג)]]<br />
הרב '''מנחם מענדל הלפרין''' (יליד שנת [[תשמ"ג]], 1983) הוא משיב ונושא-ונותן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]],משיב לשאלות בפרוייקט [[סמס לרב]] של [[מכון הלכה חב"ד]], מומחה לתרגום, עריכה לשונית הגהה וניקוד טקסטים/<br />
[[קובץ:ממ הלפרין.jpg|ממוזער|הרב הלפרין מוסר שיעור גאולה ומשיח ב770 (תש"פ)]]<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' מנחם אב]] [[תשמ"ג]] ב[[כפר חב"ד ב']] לאביו ר' אהרון הלפרין ולאמו מרת רייזל שושנה בת החסיד ר' [[טוביה בלוי]].<br />
<br />
כנער, למד בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ובשנת [[תשס"א]] נמנה על חברי מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת|הערות התמימים ואנ"ש]] של הישיבה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת דבורה לאה בת ר' [[יעקב קניג]], מעסקני [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
לאחר נישואיו, קבע את מגוריו בצפת, והחל לשמש כמשיב ונושא-ונותן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
משיב במערכת [[סמס לרב]], תחת [[מכון הלכה חב"ד]].<br />
<br />
לצד עיסוקו החינוכי בישיבה, התמחה בתרגום, ניקוד, הגהה ועריכה לשונית, והיה שותף במספר פרוייקטים חב"דיים, בהם: ניקוד ותרגום מחודש של שיחות ה[[דבר מלכות]], ספרי הלימוד של [[צבאות השם ארץ הקודש]], ועוד.<br />
<br />
מקפיד מידי שנה לנסוע עם משפחתו לחצרות קודשנו לחודש החגים, ונמנה על רבני בית המדרש לנשים, וכן מוסר שיעורים באופן קבוע לבחורים ולאברכים המגיהים לשהות במחיצת הרבי בחודש החגים.<br />
<br />
{{מיון רגיל:הלפרין, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ג]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]<br />
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7&diff=647664בני ברק2023-12-14T23:21:03Z<p>יענקל משה: /* בתי חב"ד בעיר */</p>
<hr />
<div>'''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים.<br />
{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=<br />
|תמונה=[[קובץ:בני ברק 1.jpeg|250px|]]<br />
|כתובית=אלפי ילדים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו<br />
|עיר=<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=<br />
|רב הקהילה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
|[[משפיע]] הקהילה= הרב [[יעקב יהשוע לאופר]]<br />
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, בנים, בנות, כולל, ישיבת תומכי תמימים, ספרייה<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שמואל אנגלסמן]], הרב [[מנחם מענדל קסטל]], הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב [[חנניה קורקוס]], הרב [[יוסף דוד הלל]].<br />
|מספר שלוחים=<br />
|מספר בתי חב"ד=<br />
|מספר משפחות בקהילה= 250\300<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבני ברק|אישים בבני ברק]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק|מוסדות וארגונים בבני ברק]]<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br />
}}<br />
העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב [[יצחק גרשנטקורן]]. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, והפך למחותן עם ר' [[שאול ברוק]] כאשר בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]], הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.<br />
<br />
קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה{{מקור}}. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], ולאחריו שימש בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כיום משמש ברבנות בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.<br />
<br />
[[קובץ:ב"ב2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיה מרכזית של חב"ד ברחובות בני ברק]]<br />
<br />
==רבני חב"ד בעיר==<br />
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות ב[[בני ברק]] היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.<br />
<br />
לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים. <br />
<br />
לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרבנות העיר יחד עם הרב [[שבח צבי רוזנבלט]]. <br />
<br />
רב מרכז העיר הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא.<br />
<br />
== בתי חב"ד בעיר ==<br />
המנהל הראשי של סניף צעירי חב"ד בעיר היה הרב [[משה גרינברג]] עד לפטירתו בשנת [[תשע"ג]]. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בן השליח ל[[רחובות]] הרב [[אברהם מרדכי קסטל]].<br />
:שכונת '''פרדס כץ''' - מנהל: הרב [[יוסף דוד הלל]] (מנהל רוחני תלמוד תורה בני מנחם בני ברק).<br />
:שכונת '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'. הדוכן נסגר במהלך השנים, אך עדיין מתקיים בבית חב"ד התועדויות לרגל תאריכים חסידיים לכל תושבי האזור.<br />
:מערב העיר''' - מנהל: הרב [[יוסף צבי פילמר]].<br />
[[קובץ:ב"ב 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] בהתוועדות י"ט כסלו בבני ברק, תשע"ו]]<br />
<br />
==קהילות חב"ד בעיר==<br />
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:<br />
<br />
*'''בית כנסת רחוב אברהם''' - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]], ואח"כ ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]]. כרב [[בית הכנסת]] כיהן הרב [[יעקב דב כץ]] עד לפטירתו ב[[תשע"ה]].<br />
*'''בית כנסת [[רש"י]]''' - [[בית הכנסת]] המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], ה[[משפיע]] הוא הרב [[יעקב יהושע לאופר]], וה[[גבאי]] הוא הרב [[אברהם רוחמקין]].<br />
*'''בית כנסת נווה אחיעזר''' - נוסד על ידי ר' [[אברהם יוסף גליס]]. כיום מתופעל על ידי ר' [[מנחם מענדל קסטל]] (חתנו של הרב [[משה גרינברג]])<br />
*'''בית כנסת שיכון ה'''' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, [[משפיע|משפיעי]] הקהילה לשעבר: הרב [[שלמה זלמן לנדא]] והרב דוד יואל ויינפלד. בשנת [[תשפ"ג]] מונה {{הערה|1=[https://chabad.info/news/956511/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}} לכהן כרב הבי"כ הרב יצחק אלטרוביץ'. ובתור משפיע הקהילה הרב [[אסף דפנה]].<br />
*'''מנין חב"ד שיכון ה''''- הוקם על ידי [[הרב שלמה רוזנברג]] ומנוהל על ידי בנו ר' שמואל וחתנו הרב ישראל ויינפלד. בקיץ [[תשפ"ג]] נסגר המנין ולאחר מספר חודשים חזר ונפתח.<br />
*'''מנין קרית הרצוג''' - הוקם ע"י הרב [[אורי מרדכי ליפש]] ומנוהל על ידו . הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג.<br />
*'''בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר''' - מרכז תורני בהנהלת הרב [[מנחם מענדל קסטל]] יו"ר צעירי אגודת חב"ד בעיר, המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, נוסד בחודש תמוז תשפ"א{{הערה|2=[https://col.org.il/news/132067 דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב [[שלמה רוזנברג]] (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בנו של הרב [[שלמה רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]]. הישיבה קיימת עד היום (תשפ"ג) בניהולו של הרב [[לוי יצחק רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]].<br />
<br />
*כולל [[צדקת ישראל]] בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]].<br />
<br />
*[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7 תלמוד תורה 'בני מנחם' לבנים]. הוקם ע"י הרב [[שלמה רוזנברג]] ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] לאחריו התמנה כמנהל הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: '''"דאס איז מיין מוסד אין [[בני ברק]]''' (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)'''"''' משפט זה ש[[הרבי]] התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של ה[[תלמוד תורה]]). כיום: הרב בלינוב מנהל רוחני, והרב דוד הלל מנהל גשמי.<br />
<br />
*בית ספר יסודי לבנות 'עטרת חיה' שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לנדא]]. והגב' פייגי בוקיעט. והעיד הרב [[בנימין קליין]] שפעם אמר לו [[הרבי]] ש"עוד יקום מוסד ב[[בני ברק]] שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח".<br />
<br />
*[[היכל מנחם]] להפצת [[תורת החסידות]]. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב [[אליהו וילהלם]] בעבר הספרן הראשי היה הרב [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב [[שמואל אנגלסמן]] ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ.<br />
<br />
*בית ספר חב"ד יסודי 'בנות חנה' בניהולה של הגב' רינת פורסט. {{הערה|[https://chabad.info/women/868063/ ממלכת בנות חנה בני ברק]}}.<br />
<br />
*תיכון העל יסודי ' בנות חנה בניהולה של הגב' חנה זלמנוב.<br />
<br />
*סמינר'בנות חנה' בניהולה של הגב' חנה מרגליות.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תומכי תמימים בני ברק]]<br />
*[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{קישור חבד און ליין|119634|מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות||ט"ו תמוז ה'תשע"ט}}<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf ממלכת חב"ד בני ברק, מוסדות בנות חנה]<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בני ברק]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A1_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=647663נס ציונה2023-12-14T23:16:10Z<p>יענקל משה: /* היסטוריה */</p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br />
{{אין תמונה}}<br />
'''נס ציונה''' היא עיר במרכז [[ארץ ישראל]].<br />
הוקמה בשנת [[תרמ"ב]] ע"י הרב [[ראובן לרר]] - מחסידי [[הרבי המהר"ש]].<br />
<br />
[[שליח הרבי]] לנס ציונה הוא הרב [[שגיא הר שפר]].<br />
==היסטוריה==<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ב]] הקים הרב [[ראובן לרר]] מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]] את המושבה 'נס ציונה' - ישוב יהודי במסגרת ההכנה להקמת [[מדינת ישראל]].<br />
<br />
בתחילה נרשמה בתור מושבה יהודית, ובשנת [[תשנ"ב]] הוכרזה ע"י [[מדינת ישראל]] בתור עיר.<br />
<br />
==בתי חב"ד ושלוחים בעיר==<br />
בשנת [[תשל"ה]] הרב [[ראובן פייגין]] ייסד את [[בית חב"ד]] בנס ציונה, שהיה מהבתי חב"ד הראשונים שנפתחו ב[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
במשך 17 שנה נוהל הבית חב"ד ע"י הרב פייגין – [[מפתח העיר]] יחד עם תעודת הוקרה חתומה על ידי כל פרנסי העיר.<br />
<br />
בחודש [[מרחשון]] [[תשנ"ב]] מסר הרב פייגין את ניהול הבית חב"ד לידי הרב [[שגיא הר שפר]] ועבר להתגורר ב[[עמנואל]] שבשומרון שם נמנה על ראשוני ומייסדי הקהילה החב"דית בעיר שנבנתה והתאכלסה באותן שנים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] הצטרף הרב שניאור לבל לשליחות ואחראי על חב"ד לנוער בעיר.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ט]] הצטרף הרב יוסף ברוד לשליחות ואחראי על בית חב"ד בשכונת יד אליעזר.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ג]] הצטרף הרב ניתאי אריאל לשליחות ואחראי על בית חב"ד בשכונת לב המושבה.<br />
<br />
כיום מסייעים לרב הר שפר הרב מנחם מענדל פלדמן המשמש כמנהל מוסדות החינוך ואגף הפעילות, הרב אמיר הרשקוביץ המשמש כמזכ"ל הבית חב"ד המרכזי וכפעיל בשכונת סביוני נצר ובבית הכנסת משכן משה, הרב מתניה רוטשילד המשמש כמנהל מכון בר מצווה, והרב אסף אלטרס המשמש כמנהל חנות 'חב"ד יודאיקה'.<br />
<br />
<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
==קהילת חב"ד בעיר==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br />
{{ערים בישראל}}<br />
<br />
{{קצרמר|מקומות}}</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%A1_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=647662שיחה:נס ציונה2023-12-14T23:13:32Z<p>יענקל משה: יצירת דף עם התוכן "==קישורים חיצוניים== מדוע א"א להכניס את קישור אתר הבית חב"ד?"</p>
<hr />
<div>==קישורים חיצוניים==<br />
מדוע א"א להכניס את קישור אתר הבית חב"ד?</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99%D7%96%27%D7%A0%D7%A8&diff=647661חיים קיז'נר2023-12-14T23:07:04Z<p>יענקל משה: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב חיים קיז'נר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב חיים קיז'נר]] <br />
הרב '''חיים קיז'נר''' (יליד [[תשל"ז]]) הינו רב קהילת [[חב"ד]] ב[[עמנואל]], דיין ב[[בית דין|בית הדין]] המקומי, [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ובבית הדין בכפר חב"ד. מרבני '[[מכון הלכה חב"ד]]'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב קיז'נר נולד ב[[כ"ה אדר]] [[תשל"ז]] ב[[ברית המועצות]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] הגיע ל[[חצרות קודשינו]] ושם ראה לראשונה את [[הרבי מלך המשיח]] בעת יציאתו ל[[מרפסת]] לעידוד שירת "יחי אדוננו".<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל לבית רוכוורגר מ[[ראשון לציון]].<br />
<br />
[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] לרב עיר וכושר לרבנות ולדיינות, וכן עבר שימוש בבית דינו של הרב [[שמואל וואזנר]].<br />
<br />
ב[[י' אדר]] [[תשס"ז]] נערך [[בית כנסת|בבית הכנסת]] [[חב"ד]] בעמנואל טקס חגיגי, בו הוכתר כ[[מרא דאתרא|רב הקהילה]] באופן רשמי.<br />
<br />
בשנת תשע"ו הצטרף לרבני '[[מכון הלכה - חב"ד]]'.<br />
<br />
בשנת תשע"ט נכנס לשמש כדיין ב[[בית דין רבני חב"ד]].<br />
<br />
בשנת תשפ"ב אחר פטירתו של הרב [[מאיר אהרן]] נכנס למלא את מקומו בבית הדין ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תומכי תמימים עמנואל]]<br />
*[[עמנואל]]<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*'''[http://www.chabad.info/images/update/1010.pdf סדר קידוש לבנה עם פניני גאולה ומשיח]''' {{PDF}} {{אינפו}} חשוון [[תשע"ה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=26992 טקס המינוי לרב הקהילה]. {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA%D7%99-%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9B%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%90/ תלונה במשרד ממשלתי – דינה כפנייה לערכאות. במדור השבועי של רבני חב"ד, בשבועון בית משיח] {{אינפו}}<br />
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:קיז'נר, חיים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:דיינים בבית דין רבני חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בעמנואל]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]<br />
{{קצרמר|אישים}}</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%96%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95_%D7%A4%27%27%D7%92.jpg&diff=647658קובץ:זאל ישיבה כסלו פ''ג.jpg2023-12-14T22:45:21Z<p>יענקל משה: </p>
<hr />
<div>זאל ישיבה כסלו פ''ג</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A0%D7%9B%22%D7%99&diff=647657מכון אנכ"י2023-12-14T22:23:41Z<p>יענקל משה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל אנכ"י.png|ממוזער]]<br />
'''מכון אנכ"י''' הינו מכון הוצאה לאור חב"די המתעסק בעיקר בפיענוח [[אגרות קודש]]ו של הרבי.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
המכון הוקם בשנת [[תשע"ה]] על ידי הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]] במטרה לחקור את אגרות הרבי ולפענח אותם באמצעות השוואתם לספרים והאגרות אליהם מתייחסים המכתבים העיוניים שבסדרת ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]].<br />
<br />
ראשי התיבות של שם המכון הינן "[[אנא נפשי כתבית יהבית]]"{{הערה|1=מאחז"ל שבת קה, א (כגרסת העין יעקב).}} אשר פירושו הוא{{הערה|1=ראה לקו"ת שלח מח, סע"ד ואילך.}}: "את עצמותי ומהותי כתבתי ונתתי". פירוש הדברים הוא, שהקב"ה "הכניס" את כל עצמותו ומהותו בתוך התורה. הרבי מדגיש{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14950&st=&pgnum=38 לקו"ש חכ"ז ע' 24 ואילך]. וש"נ.}}, אשר תכונה זו קיימת גם אצל צדיקים אשר דומים לבוראם.<br />
<br />
במשך השנים שלח הרבי רבבות [[אגרות קודש]], חלקם עסקו בנושאי עסקנות הכלל, הפצת היהדות וכו' וכן מכתבים תורניים, חלק לא מבוטל ממכתבים אלו הינן הערות על ספרים שמחבריהם שלחו את ספרם אל הרבי, ששלח בתגובה הערות ותיקונים שונים.<br />
<br />
הפרוייקט הנוכחי של המכון מתעסק בביאור ופיענוח מכתבים אלו יחד עם הוצאה לאור מתמדת של חוברת המכונה אגרת מבוארת לערך מדי חודש בחודשו יחד עם כתבה נלווית ב[[שבועון כפר חב"ד]].<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
*'''מכתבי פאר''' - אגרות הרבי בנושאי בר מצווה במהדורה עיונית, לרגל שנת המאה לחגיגת הבר מצוה של הרבי ולרגל חגיגת בר המצוה לבנו של יו"ר המכון{{הערה|1={{קישור שטורעם|78197|news|לראשונה: אגרות הרבי בנושאי בר-מצוה במהדורה עיונית|מערכת שטורעם|י"ד בשבט תשע"ה.}}}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור שטורעם|85495|news|תגליות: כש'ידו הגדולה' של הרבי מבקרת ספרים|ר' מנדי גרינפלד|י"ח בשבט תשע"ו}}<br />
<br />
{{תורת הרבי}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בפתח תקווה]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A1%D7%9E%D7%9C_%D7%90%D7%A0%D7%9B%22%D7%99.png&diff=647656קובץ:סמל אנכ"י.png2023-12-14T22:23:03Z<p>יענקל משה: </p>
<hr />
<div>סמל מכון אנכ"י</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=647655מנחם מענדל גרינפלד2023-12-14T22:09:23Z<p>יענקל משה: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:גרינפלד.JPEG|250px|שמאל|ממוזער|הרב גרינפלד (משמאל) לצד [[יוסף יצחק בלינוב|הרב בלינוב]]]]<br />
הרב '''מנחם מענדל גרינפלד''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עורך ומחבר תורני, מייסד [[מכון אנכ"י]], וחזן מקצועי מבוקש. הוא משמש כמורה בתלמוד תורה חב"ד ב[[אלעד]] ובעבר שימש כמנהל גשמי ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ג סיון]] [[תשל"ו]] לאביו הרב ראובן גרינפלד ולאמו מרת אילנה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר שנת [[התלמידים השלוחים|שליחות]] ו[[סמיכה לרבנות]], בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה, בת החסיד ר' [[יעקב חיים יעקובוביץ]] מ[[צפת]] וקבע את מגוריו ב[[פתח תקווה]].<br />
<br />
לאחר לימוד ב[[כולל אברכים]], החל לשמש כמזכיר ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]], ובשנת הלימודים [[תשע"ז]] התמנה לשמש כמנהל גשמי של תלמוד תורה חב"ד בבני ברק{{הערה|[https://chabad.info/news/181627/ המנהל החדש: הרב מנחם מענדל גרינפלד]}}, ובקיץ [[תשפ"ג]] סיים את תפקידיו בתלמוד תורה ועבר לת"ת חב"ד [[אלעד]].<br />
<br />
כבר בשנות בחרותו כתלמיד ב[[770]], החל לעסוק בפיענוח אגרותיו התורניות של [[הרבי]] הכלולות בסדרת ה[[אגרות קודש]] ולעמוד על החידושים התורניים הגלומים בהם, עבודה הדורשת לימוד מעמיק של הספרים והסוגייות אודותם הרבי מעיר בקצרה במכתבים המיועדים לאנשים שהיו מונחים היטב בנבכי הסוגיות, כשאת המאמרים פרי עטו פרסם בבימות תורניות שונות, ובהמשך לכך ייסד בשנת [[תשע"ה]] את [[מכון אנכ"י]].<br />
<br />
החל משנת תשפ"א, הרחיב את עיסוקו במחקר תורני בדגש על חלקים לא מוכרים בתורת הרבי, שאת פירותיו פירסם בסדר מאמרים בשבועון [[כפר חב"ד]] ובבימות תורניות שונות, והוא מוזמן למסור הרצאות בנושאי המחקר שלו בבמות תורניות חב"דיות, בהם ישיבות ומחנות קיץ, ערבי עיון וחינוך, ועוד.<br />
<br />
משנת [[תשפ"ג]] החל לפרסם מחקרים אודות חוברות וקונטרסים שיצאו לאור ע"י [[מל"ח]] ו[[קה"ת]]{{הערה|כפר חב"ד 1997, 2004, 2010, הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן- פסח תשפ"ג}}.<br />
<br />
==חזן==<br />
ידוע כחזן ואף התמקצע בכך, ובחגים ובימים הנוראים מוזמן לקהילות יהודיות מכובדות ברחבי העולם ומתפלל לפני העמוד.<br />
<br />
==ספריו==<br />
[[קובץ:מכתבי פאר גרינפלד.jpg|שמאל|ממוזער|מכתבי פאר]]<br />
*'''מכתבי פאר''', 200 עמוד, חולק בשמחה משפחתית, [[פתח תקוה]] [[תשע"ה]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/32705/ חדש: מכתבי פאר]}} {{אינפו}}<br />
*'''אגרת-מבוארת''', סדרת חוברות, [[פתח תקוה]] [[תשע"ו]]-[[תשע"ז]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מכון אנכ"י]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''צפון''', ראיון עם העורך. [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1601<br />
*'''לשמוע אל הרינה ואל התפילה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1924<br />
*'''ה'בענצ'רל''', בתוך שבועון כפר חב"ד, גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גרינפלד, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:חזנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=647654מנחם מענדל גרינפלד2023-12-14T22:08:54Z<p>יענקל משה: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:גרינפלד.JPEG|250px|שמאל|ממוזער|הרב גרינפלד (משמאל) לצד [[יוסף יצחק בלינוב|הרב בלינוב]]]]<br />
הרב '''מנחם מענדל גרינפלד''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עורך ומחבר תורני, מייסד [[מכון אנכ"י]], וחזן מקצועי מבוקש. הוא משמש כמורה בתלמוד תורה חב"ד ב[[אלעד]] ובעבר שימש כמנהל גשמי ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ג סיון]] [[תשל"ו]] לאביו הרב ראובן גרינפלד ולאמו מרת אילנה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר שנת [[התלמידים השלוחים|שליחות]] ו[[סמיכה לרבנות]], בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה, בת החסיד ר' [[יעקב חיים יעקובוביץ]] מ[[צפת]] וקבע את מגוריו ב[[פתח תקווה]].<br />
<br />
לאחר לימוד ב[[כולל אברכים]], החל לשמש כמזכיר ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]], ובשנת הלימודים [[תשע"ז]] התמנה לשמש כמנהל גשמי של תלמוד תורה חב"ד בבני ברק{{הערה|[https://chabad.info/news/181627/ המנהל החדש: הרב מנחם מענדל גרינפלד]}}, ובקיץ [[תשפ"ג]] סיים את תפקידיו בתלמוד תורה ועבר לת"ת חב"ד [[אלעד]].<br />
<br />
כבר בשנות בחרותו כתלמיד ב[[770]], החל לעסוק בפיענוח אגרותיו התורניות של [[הרבי]] הכלולות בסדרת ה[[אגרות קודש]] ולעמוד על החידושים התורניים הגלומים בהם, עבודה הדורשת לימוד מעמיק של הספרים והסוגייות אודותם הרבי מעיר בקצרה במכתבים המיועדים לאנשים שהיו מונחים היטב בנבכי הסוגיות, כשאת המאמרים פרי עטו פרסם בבימות תורניות שונות, ובהמשך לכך ייסד בשנת [[תשע"ה]] את [[מכון אנכ"י]].<br />
<br />
החל משנת תשפ"א, הרחיב את עיסוקו במחקר תורני בדגש על חלקים לא מוכרים בתורת הרבי, שאת פירותיו פירסם בסדר מאמרים בשבועון [[כפר חב"ד]] ובבימות תורניות שונות, והוא מוזמן למסור הרצאות בנושאי המחקר שלו בבמות תורניות חב"דיות, בהם ישיבות ומחנות קיץ, ערבי עיון וחינוך, ועוד.<br />
<br />
משנת [[תשפ"ג]] פירסם מחקרים אודות חוברות וקונטרסים שיצאו לאור ע"י [[מל"ח]] ו[[קה"ת]]{{הערה|כפר חב"ד 1997, 2004, 2010, הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן- פסח תשפ"ג}}.<br />
<br />
==חזן==<br />
ידוע כחזן ואף התמקצע בכך, ובחגים ובימים הנוראים מוזמן לקהילות יהודיות מכובדות ברחבי העולם ומתפלל לפני העמוד.<br />
<br />
==ספריו==<br />
[[קובץ:מכתבי פאר גרינפלד.jpg|שמאל|ממוזער|מכתבי פאר]]<br />
*'''מכתבי פאר''', 200 עמוד, חולק בשמחה משפחתית, [[פתח תקוה]] [[תשע"ה]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/32705/ חדש: מכתבי פאר]}} {{אינפו}}<br />
*'''אגרת-מבוארת''', סדרת חוברות, [[פתח תקוה]] [[תשע"ו]]-[[תשע"ז]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מכון אנכ"י]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''צפון''', ראיון עם העורך. [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1601<br />
*'''לשמוע אל הרינה ואל התפילה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1924<br />
*'''ה'בענצ'רל''', בתוך שבועון כפר חב"ד, גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גרינפלד, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:חזנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=647653מנחם מענדל גרינפלד2023-12-14T22:08:16Z<p>יענקל משה: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:גרינפלד.JPEG|250px|שמאל|ממוזער|הרב גרינפלד (משמאל) לצד [[יוסף יצחק בלינוב|הרב בלינוב]]]]<br />
הרב '''מנחם מענדל גרינפלד''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עורך ומחבר תורני, מייסד [[מכון אנכ"י]], וחזן מקצועי מבוקש. הוא משמש כמורה בתלמוד תורה חב"ד ב[[אלעד]] ובעבר שימש כמנהל גשמי ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ג סיון]] [[תשל"ו]] לאביו הרב ראובן גרינפלד ולאמו מרת אילנה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר שנת [[התלמידים השלוחים|שליחות]] ו[[סמיכה לרבנות]], בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה, בת החסיד ר' [[יעקב חיים יעקובוביץ]] מ[[צפת]] וקבע את מגוריו ב[[פתח תקווה]].<br />
<br />
לאחר לימוד ב[[כולל אברכים]], החל לשמש כמזכיר ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]], ובשנת הלימודים [[תשע"ז]] התמנה לשמש כמנהל גשמי של תלמוד תורה חב"ד בבני ברק{{הערה|[https://chabad.info/news/181627/ המנהל החדש: הרב מנחם מענדל גרינפלד]}}, ובקיץ [[תשפ"ג]] סיים את תפקידיו בתלמוד תורה ועבר לת"ת חב"ד [[אלעד]].<br />
<br />
כבר בשנות בחרותו כתלמיד ב[[770]], החל לעסוק בפיענוח אגרותיו התורניות של [[הרבי]] הכלולות בסדרת ה[[אגרות קודש]] ולעמוד על החידושים התורניים הגלומים בהם, עבודה הדורשת לימוד מעמיק של הספרים והסוגייות אודותם הרבי מעיר בקצרה במכתבים המיועדים לאנשים שהיו מונחים היטב בנבכי הסוגיות, כשאת המאמרים פרי עטו פרסם בבימות תורניות שונות, ובהמשך לכך ייסד בשנת [[תשע"ה]] את [[מכון אנכ"י]].<br />
<br />
החל משנת תשפ"א, הרחיב את עיסוקו במחקר תורני בדגש על חלקים לא מוכרים בתורת הרבי, שאת פירותיו פירסם בסדר מאמרים בשבועון [[כפר חב"ד]] ובבימות תורניות שונות, והוא מוזמן למסור הרצאות בנושאי המחקר שלו בבמות תורניות חב"דיות, בהם ישיבות ומחנות קיץ, ערבי עיון וחינוך, ועוד.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ג]] פירסם מחקרים אודות חוברות וקונטרסים שיצאו לאור ע"י [[מל"ח]] ו[[קה"ת]]{{הערה|כפר חב"ד 1997, 2004, 2010, הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן- פסח תשפ"ג}}.<br />
<br />
==חזן==<br />
ידוע כחזן ואף התמקצע בכך, ובחגים ובימים הנוראים מוזמן לקהילות יהודיות מכובדות ברחבי העולם ומתפלל לפני העמוד.<br />
<br />
==ספריו==<br />
[[קובץ:מכתבי פאר גרינפלד.jpg|שמאל|ממוזער|מכתבי פאר]]<br />
*'''מכתבי פאר''', 200 עמוד, חולק בשמחה משפחתית, [[פתח תקוה]] [[תשע"ה]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/32705/ חדש: מכתבי פאר]}} {{אינפו}}<br />
*'''אגרת-מבוארת''', סדרת חוברות, [[פתח תקוה]] [[תשע"ו]]-[[תשע"ז]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מכון אנכ"י]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''צפון''', ראיון עם העורך. [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1601<br />
*'''לשמוע אל הרינה ואל התפילה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1924<br />
*'''ה'בענצ'רל''', בתוך שבועון כפר חב"ד, גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גרינפלד, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br />
[[קטגוריה:חזנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=647652לוי יצחק אפשטיין2023-12-14T22:06:07Z<p>יענקל משה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:לויצ אפשטיין .jpg|ממוזער|הרב לוי יצחק אפשטיין (תשע"ח)]]<br />
הרב '''לוי יצחק אפשטיין''' (יליד שנת [[תשנ"ב]], 1992) הוא [[שליח הרבי]] ורב קהילת חב"ד בחריש, ומחבר ספרי ביאור ועיבוד לתורת החסידות.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב יוסף מנדל אפשטיין בשנת [[תשנ"ב]] והתחנך במוסדות חינוך חב"ד ב[[ביתר עילית]].<br />
<br />
למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים נתניה]] וישיבה גדולה [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ולאחר שלוש שנים המשיך לשנת שליחות בסניף הישיבה ב[[תומכי תמימים טבריה]], ולקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נסע ללמוד בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר שנה בה שימש כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד-שליח]] ב[[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים לילדי השלוחים במוסקבה]], ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. התחתן עם רעייתו מרת מרים בת הרב מרדכי בן יעקב.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] לאחר נישואיו עבד כ[[מחנך]] ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]] - "בני מנחם".<br />
<br />
במשך 3 שנים למד במסגרת כולל 'תורה שלימה' בכפר סבא לימודי הלכה ונבחן בהצלחה בכל המבחנים של הרבנות הראשית 'היכל שלמה'.<br />
<br />
עם התרחבותה והתבססותה של העיר החדשה חריש, נקרא ע"י השלוחים הראשיים האחים הרב דוד כהן והרב אביחי כהן לשמש כשליח עם הציבור התורני בעיר. מיד עם קביעת משכנו בחריש פתח [[מרכז חמ"ש להפצת המעיינות|כולל ללימוד חסידות בשעות הערב]], וכן החל לפרסם שיעורים מעובדים משיחות הרבי על פרשת השבוע, שקובצו ונדפסו כספר עזר ל[[שליח|שלוחים]].<br />
<br />
עם התפתחות הקהילה וקבלת מבנה לבית הכנסת חב"ד, החל לשמש כמורה צדק ורב בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר.<br />
<br />
ב[[י"ח אלול]] [[תשפ"א]] הוכתר על ידי רבני [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/133396 דיווח באתר COL].}} לרב בקהילה{{הערה|הוראות הרבי שרב קהילה צריך להיבחר על ידי חברי הקהילה, כשבשונה ממקרה זה - היה לפי רצון השליח הראשי והרב גלוכובסקי חתמו 60 חברים בקהילה על המינוי '''לאחר''' ההכתרה, וזאת כדי למנוע מחלוקות ופירוד מיותרים.}}, והוא משמש בתפקיד לצד הרב שלום דן{{הערה|שהתמנה ללא בחירות של חברי הקהילה, גם כדי למנוע מחלוקות ופירוד מיותרים}}, המשמש כמשפיע ודמות רבנית בקהילת חב"ד 'בית מנחם - מאור החסידות'.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''תורת חיים''' - רעיונות מעובדים מהרבי על פרשיות השבוע, 2 חלקים<br />
*'''השמחה והתרנגולת''' - כלים וטיפים לשמחה בחיי היום יום, עורך ראשי. הטיפים מתחום האימון נכתבו ע"י הרב נדב כהן.<br />
*'''אוהב שלום''' - תולדות חייו של הרב [[שלום דובער גורליק]], תשורה מנישואי משפחת פלדמן תשע"ז<br />
*'''לכל אחת''' - מבט על נשיות, זוגיות וילדים על פי משנתו של הרבי, עורך שותף יחד עם אשתו, תשע"ח<br />
*'''המשקפיים של תניא''' - עצות לחיים מעובדות על פי ספר התניא, כתב יחד עם נדב כהן, תשפ"ג<br />
*'''מס' 1 בביטחון''' - עיבוד ל"שער הביטחון" בספר חובת הלבבות, כתב יחד עם [[נדב כהן]], תשפ"ד<br />
*'''כוונה כהלכתה''' - גדרים הלכתיים בכוונה ומחשבה בקיום המצוות, תשפ"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אפשטיין, לוי יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחריש]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ב]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים טבריה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7&diff=647651תלמוד תורה חב"ד בני ברק2023-12-14T22:04:44Z<p>יענקל משה: /* צוות התלמוד תורה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מסיימים תת חבד בני ברק.jpg|ממוזער|הכיתה המסיימת בתלמוד תורה ([[תשפ"א]]) בתצלום משותף עם המחנך והמנהל בכנס סיום שנת הלימודים]]<br />
[[קובץ:מנהלי בני ברק.jpeg|ממוזער|מנהלי התלמוד תורה במסיבת סיום תשפ"ג. הרב ירחמיאל בלינוב והרב דוד הלל]]<br />
'''תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' בני ברק''', הוא מוסד חינוכי חסידי ותיק בעיר [[בני ברק]] שהוקם על ידי עסקני קהילת חב"ד המקומית בשנת [[תשכ"ה]] וזכה לעידוד רב מהרבי, שאף התבטא עליו שזהו 'המוסד שלו' בבני ברק.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ג]] בראש ההנהלה הרוחנית של התלמוד תורה עומד הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)]] ובראש ההנהלה הגשמית עומד הרב [[יוסף דוד הלל]], ולומדים בו כ-200 תלמידים.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
העיר בני ברק הינה אחד הריכוזים הראשונים של בהם התקהלו חסידי חב"ד בארץ הקודש, ופעלו בה אישים בולטים ואנשי מעשה חסידים מ[[רוסיה]] הסובייטית דוגמת הרב [[זלמן לייב אסטולין]] (שכיהן כמחנך בת"ת) והרב [[נחום גולדשמיד]], הרב [[יעקב לנדא]], ועוד.<br />
<br />
על אף זאת, במשך שנים רבות לא היה לקהילת חב"ד המקומית תלמוד תורה משלה, וילדי הקהילה למדו במוסדות המקומיים, כאשר לעיתים הדבר אף גרם לכך שהילדים ימשיכו במוסדות החינוך של קהילות אחרות, ובסופו של דבר חלק מהם אף לא ראה את עצמו כחסיד חב"ד{{הערה|לגילאים הסמוכים לבר מצווה היה את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] הסמוכה באופן יחסי, אך מוסד זה לא התאים לגילאים הצעירים יותר.}}.<br />
<br />
כאשר קיבל הרבי דיווח בשנת תשט"ז על מגרש שנתרם על ידי הרב [[נתן בלייכר]], ביקש הרבי לברר האם יהיה ניתן לשלב בבניין בית הכנסת העתיד לקום על שטח זה גם מוסד חינוכי, ובעקבות כך כאשר הוקמה העמותה נרשם במטרותיה 'חיידר ובית כנסת חב"ד'.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ה]] הוקם לראשונה תלמוד תורה חב"ד, כאשר בכיתת הלימוד הראשונה היו שלושה תלמידים בלבד, ועל חברי ההנהלה נמנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] (שבאותה שעה עוד שימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ולא התמנה עדיין לרב העיר), הרב [[יהודה לייב זלמנוב]], הרב [[יעקב כץ]], הרב [[שמעון משה דיסקין]] והרב [[מרדכי גולדשמיד]].<br />
<br />
בשנים הבאות ליווה הרבי את המוסד, הביע התעניינות, ודחק במנהליו להשתדל בביסוס והרחבת המוסד הן בכמות והן באיכות, אך סיבות שונות מנעו את התפתחות המוסד עד שעלתה מחשבה לסגור אותו, וכאשר הרב יעקב כץ שאל על כך את הרבי ביחידות בשנת תש"ל, אמר הרבי כי "יש להשתדל להחזיק את ה'חדר' בכל האפשרויות והכוחות", ובהמשך לכך אף התבטא "המוסד [היחידי] שיש לי בבני ברק, זה ה'חדר'...".<br />
<br />
בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]] שימש הרב [[שלמה גרברצ'יק]] כמנהל המוסד, ובשנת [[תשל"ח]] עם כניסתו של הרב [[מרדכי אנגלסמן]] כמנהל המוסד, הוא החל להתרחב ולהתבסס באופן משמעותי, אך עדיין המוסד סבל מצפיפות ותנאים כלכליים לא טובים.<br />
<br />
בשנת תשד"מ-תשמ"ז ניהל את הבית הספר הרב [[אורי בן שחר]].<br />
<br />
ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה של עסקני הקהילה לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה בה הוצע שהרב [[שלמה רוזנברג]] יעזוב את עבודתו במסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה, ולאחר שהדבר קיבל את אישורו וברכתו של הרבי, החל לשמש בתפקיד זה וניהל את המוסד במשך עשרות שנים{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}}.<br />
<br />
מלבד התמסרותו לכיסוי החובות שנצברו לאורך השנים ותשלום לאנשי החינוך של המשכורות שלא שולמו להם, דאג במסגרת תפקידו למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26. <br />
<br />
כיום משמש כמנהל החינוכי הרב [[ירחמיאל בלינוב]] וכמנהל הגשמי הרב [[יוסף דוד הלל]]{{הערה|התמנה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]]. קדם לו בתפקיד הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].}}.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
<br />
*הרב מאיר רובינשטיין - מזכיר<br />
<br />
;מחנכים<br />
<br />
* הרב זבולון קזידו<br />
*הרב יעקב גרשוני <br />
*הרב משה סבינר<br />
*הרב [[משה דוב זילברשטרום]] <br />
* הרב אליעזר אצרף<br />
*הרב [[יוסף שולמן]] <br />
*הרב נתנאל קופרשמידט<br />
*הרב חיים קירש <br />
*הרב בנימין רייניץ<br />
*הרב יקותיאל פישר<br />
<br />
;בעלי תפקידים בתלמוד תורה לאורך ההיסטוריה:<br />
*מנהלים: הרב [[שלמה גרברצ'יק]], הרב [[מרדכי אנגלסמן]], הרב [[אורי בן שחר]], הרב [[שלמה רוזנברג]],הרב [[לוי יצחק אפשטיין]], הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%a7/ תגית: תלמוד תורה חב"ד בני ברק]''' {{אינפו}}<br />
*מרדכי מנשה לאופר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/01/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%A4%D7%91.pdf המוסד יחידי שיש לי בבני ברק]''', שבועון התקשרות לגיון פרשת כי תבוא תשפ"ב עמוד 11<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=647650לוי יצחק אפשטיין2023-12-14T22:04:18Z<p>יענקל משה: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:לויצ אפשטיין .jpg|ממוזער|הרב לוי יצחק אפשטיין (תשע"ח)]]<br />
הרב '''לוי יצחק אפשטיין''' (יליד שנת [[תשנ"ב]], 1992) הוא [[שליח הרבי]] ורב קהילת חב"ד בחריש, ומחבר ספרי ביאור ועיבוד לתורת החסידות.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב יוסף מנדל אפשטיין בשנת [[תשנ"ב]] והתחנך במוסדות חינוך חב"ד ב[[ביתר עילית]].<br />
<br />
למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים נתניה]] וישיבה גדולה [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ולאחר שלוש שנים המשיך לשנת שליחות בסניף הישיבה ב[[תומכי תמימים טבריה]], ולקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נסע ללמוד בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר שנה בה שימש כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד-שליח]] ב[[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים לילדי השלוחים במוסקבה]], ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. התחתן עם רעייתו מרת מרים בת הרב מרדכי בן יעקב.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] לאחר נישואיו עבד כ[[מחנך]] ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]] - "בני מנחם".<br />
<br />
במשך 3 שנים למד במסגרת כולל 'תורה שלימה' בכפר סבא לימודי הלכה ונבחן בהצלחה בכל המבחנים של הרבנות הראשית 'היכל שלמה'.<br />
<br />
עם התרחבותה והתבססותה של העיר החדשה חריש, נקרא ע"י השלוחים הראשיים האחים הרב דוד כהן והרב אביחי כהן לשמש כשליח עם הציבור התורני בעיר. מיד עם קביעת משכנו בחריש פתח [[מרכז חמ"ש להפצת המעיינות|כולל ללימוד חסידות בשעות הערב]], וכן החל לפרסם שיעורים מעובדים משיחות הרבי על פרשת השבוע, שקובצו ונדפסו כספר עזר ל[[שליח|שלוחים]].<br />
<br />
עם התפתחות הקהילה וקבלת מבנה לבית הכנסת חב"ד, החל לשמש כמורה צדק ורב בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר.<br />
<br />
ב[[י"ח אלול]] [[תשפ"א]] הוכתר על ידי רבני [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/133396 דיווח באתר COL].}} לרב בקהילה{{הערה|הוראות הרבי שרב קהילה צריך להיבחר על ידי חברי הקהילה, כשבשונה ממקרה זה - היה לפי רצון השליח הראשי והרב גלוכובסקי חתמו 60 חברים בקהילה על המינוי '''לאחר''' ההכתרה, וזאת כדי למנוע מחלוקות ופירוד מיותרים.}}, והוא משמש בתפקיד לצד הרב שלום דן{{הערה|שהתמנה ללא בחירות של חברי הקהילה, גם כדי למנוע מחלוקות ופירוד מיותרים}}, המשמש כמשפיע ודמות רבנית בקהילת חב"ד 'בית מנחם - מאור החסידות'.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''תורת חיים''' - רעיונות מעובדים מהרבי על פרשיות השבוע, 2 חלקים<br />
*'''השמחה והתרנגולת''' - כלים וטיפים לשמחה בחיי היום יום, עורך ראשי. הטיפים מתחום האימון נכתבו ע"י הרב נדב כהן.<br />
*'''אוהב שלום''' - תולדות חייו של הרב [[שלום דובער גורליק]], תשורה מנישואי משפחת פלדמן תשע"ז<br />
*'''לכל אחת''' - מבט על נשיות, זוגיות וילדים על פי משנתו של הרבי, עורך שותף יחד עם אשתו, תשע"ח<br />
*'''המשקפיים של תניא''' - עצות לחיים מעובדות על פי ספר התניא, כתב יחד עם נדב כהן, תשפ"ג<br />
*'''מס' 1 בביטחון''' - עיבוד ל"שער הביטחון" בספר חובת הלבבות, כתב יחד עם [[נדב כהן]], תשפ"ד<br />
*'''כוונה כהלכתה''' - גדרים הלכתיים בכוונה ומחשבה בקיום המצוות, תשפ"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אפשטיין, לוי יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחריש]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ב]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים טבריה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7&diff=645742בני ברק2023-11-27T17:49:43Z<p>יענקל משה: /* קהילות חב"ד בעיר */</p>
<hr />
<div>'''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים.<br />
{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=<br />
|תמונה=[[קובץ:בני ברק 1.jpeg|250px|]]<br />
|כתובית=אלפי ילדים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו<br />
|עיר=<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=<br />
|רב הקהילה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
|[[משפיע]] הקהילה= הרב [[יעקב יהשוע לאופר]]<br />
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, בנים, בנות, כולל, ישיבת תומכי תמימים, ספרייה<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שמואל אנגלסמן]], הרב [[מנחם מענדל קסטל]], הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב [[חנניה קורקוס]], הרב [[יוסף דוד הלל]].<br />
|מספר שלוחים=<br />
|מספר בתי חב"ד=<br />
|מספר משפחות בקהילה= 250\300<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבני ברק|אישים בבני ברק]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק|מוסדות וארגונים בבני ברק]]<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br />
}}<br />
העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב [[יצחק גרשנטקורן]]. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, והפך למחותן עם ר' [[שאול ברוק]] כאשר בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]], הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.<br />
<br />
קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה{{מקור}}. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], ולאחריו שימש בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כיום משמש ברבנות בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.<br />
<br />
[[קובץ:ב"ב2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיה מרכזית של חב"ד ברחובות בני ברק]]<br />
<br />
==רבני חב"ד בעיר==<br />
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות ב[[בני ברק]] היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.<br />
<br />
לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים. <br />
<br />
לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרבנות העיר יחד עם הרב [[שבח צבי רוזנבלט]]. <br />
<br />
רב מרכז העיר הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא.<br />
<br />
== בתי חב"ד בעיר ==<br />
המנהל הראשי של סניף צעירי חב"ד בעיר היה הרב [[משה גרינברג]] עד לפטירתו בשנת [[תשע"ג]]. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בן השליח ל[[רחובות]] הרב [[אברהם מרדכי קסטל]].<br />
:שכונת '''פרדס כץ''' - מנהל: הרב [[יוסף דוד הלל]] (מנהל רוחני תלמוד תורה בני מנחם בני ברק).<br />
:שכונת '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'. הדוכן נסגר במהלך השנים, אך עדיין מתקיים בבית חב"ד התועדויות לרגל תאריכים חסידיים לכל תושבי האזור.<br />
:מערב העיר''' - מנהל: הרב [[יוסף צבי פילמר]].<br />
[[קובץ:ב"ב 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות י"ט כסלו בבני ברק, תשע"ו]]<br />
<br />
==קהילות חב"ד בעיר==<br />
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:<br />
<br />
*'''בית כנסת רחוב אברהם''' - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]], ואח"כ ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]]. כרב [[בית הכנסת]] כיהן הרב [[יעקב דב כץ]] עד לפטירתו ב[[תשע"ה]].<br />
*'''בית כנסת [[רש"י]]''' - [[בית הכנסת]] המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], ה[[משפיע]] הוא הרב [[יעקב יהושע לאופר]], וה[[גבאי]] הוא הרב [[אברהם רוחמקין]].<br />
*'''בית כנסת נווה אחיעזר''' - נוסד על ידי ר' [[אברהם יוסף גליס]]. כיום מתופעל על ידי ר' [[מנחם מענדל קסטל]] (חתנו של הרב [[משה גרינברג]])<br />
*'''בית כנסת שיכון ה'''' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, [[משפיע|משפיעי]] הקהילה לשעבר: הרב [[שלמה זלמן לנדא]] והרב דוד יואל ויינפלד. בשנת [[תשפ"ג]] מונה {{הערה|1=[https://chabad.info/news/956511/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}} לכהן כרב הבי"כ הרב יצחק אלטרוביץ'. ובתור משפיע הקהילה הרב [[אסף דפנה]].<br />
*'''מנין חב"ד שיכון ה''''- הוקם על ידי [[הרב שלמה רוזנברג]] ומנוהל על ידי בנו ר' שמואל וחתנו הרב ישראל ויינפלד. בקיץ [[תשפ"ג]] נסגר המנין ולאחר מספר חודשים חזר ונפתח.<br />
*'''מנין קרית הרצוג''' - הוקם ע"י הרב [[אורי מרדכי ליפש]] ומנוהל על ידו . הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג.<br />
*'''בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר''' - מרכז תורני בהנהלת הרב [[מנחם מענדל קסטל]] יו"ר צעירי אגודת חב"ד בעיר, המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, נוסד בחודש תמוז תשפ"א{{הערה|2=[https://col.org.il/news/132067 דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב [[שלמה רוזנברג]] (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בנו של הרב [[שלמה רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]]. הישיבה קיימת עד היום (תשפ"ג) בניהולו של הרב [[לוי יצחק רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]].<br />
<br />
*כולל [[צדקת ישראל]] בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]].<br />
<br />
*[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7 תלמוד תורה 'בני מנחם' לבנים]. הוקם ע"י הרב [[שלמה רוזנברג]] ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] לאחריו התמנה כמנהל הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: '''"דאס איז מיין מוסד אין [[בני ברק]]''' (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)'''"''' משפט זה ש[[הרבי]] התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של ה[[תלמוד תורה]]). כיום: הרב בלינוב מנהל רוחני, והרב דוד הלל מנהל גשמי.<br />
<br />
*בית ספר יסודי לבנות 'עטרת חיה' שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לנדא]]. והגב' פייגי בוקיעט. והעיד הרב [[בנימין קליין]] שפעם אמר לו [[הרבי]] ש"עוד יקום מוסד ב[[בני ברק]] שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח".<br />
<br />
*[[היכל מנחם]] להפצת [[תורת החסידות]]. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב [[אליהו וילהלם]] בעבר הספרן הראשי היה הרב [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב [[שמואל אנגלסמן]] ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ.<br />
<br />
*בית ספר חב"ד יסודי 'בנות חנה' בניהולה של הגב' רינת פורסט. {{הערה|[https://chabad.info/women/868063/ ממלכת בנות חנה בני ברק]}}.<br />
<br />
*תיכון העל יסודי ' בנות חנה בניהולה של הגב' חנה זלמנוב.<br />
<br />
*סמינר'בנות חנה' בניהולה של הגב' חנה מרגליות.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תומכי תמימים בני ברק]]<br />
*[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{קישור חבד און ליין|119634|מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות||ט"ו תמוז ה'תשע"ט}}<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf ממלכת חב"ד בני ברק, מוסדות בנות חנה]<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בני ברק]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8&diff=641104דפוס האחים שולזינגר2023-10-23T08:27:27Z<p>יענקל משה: /* ספרים שהודפסו בבית הדפוס */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:האחים שולזינגער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלאנק המכתבים של בית הדפוס]]<br />
[[קובץ:לוגו שולזינגר חדש.jpg|ממוזער|הלוגו המחודש של בית הדפוס]]<br />
'''דפוס האחים שולזינגר ({{משמאל לימין|Shulsinger Bros.}})''' היה בית דפוס יהודי ב[[ניו יורק]], שנמנה על בתי הדפוס הגדולים בעולם שנודע בטיב העבודות שהוציא לאור, ובו הודפסו כותרים רבים בהוצאת [[קה"ת]]. מנהלי בית הדפוס עמדו בקשרים קרובים עם [[הרבי]], ומספר פעמים אף יצאו מגדרם על מנת למלא את רצונו של הרבי.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
בית הדפוס הוקם ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]] בשם "{{משמאל לימין|national printing co.}}" ועוקל בעקבות חובות. נקנה על ידי שמואל שולזינגר בשנת [[תרפ"ח]] ששימש כמנהל הדפוס ולאחר מכן נכנס בו בשותפות עם אחיו מיכל יהושע ושינו יחד את השם ל"{{משמאל לימין|Shulsinger Bros.}}" ("האחים שולזינגר{{הערה|ובמשך השנים נוספו לשם המילים "המדפיסים העברים בארצות הברית".}}"). שניהם היגרו זמן קצר קודם מ[[ירושלים]] ל[[ארצות הברית]].<br />
<br />
בשנותיו הראשונות של בית הדפוס הוא שכן במספר מקומות באיסט ניו יורק שם הודפסו ספריו הראשונים עד שהגיע בשנת [[תרצ"ז]] ל[[מנהטן]] שב[[ניו יורק]].<br />
<br />
בשנת תרצ"ז לעילוי נשמת אמם החלו לעסוק בנוסף להדפסות גם [[הוצאה לאור]] משל עצמם. הספר הראשון שהודפס בבית הדפוס היה "איד און וועלט" ("יהודי ועולם") והספר הראשון שיצא בהוצאת בית הדפוס הוא [[ששה סדרי משנה]] בשני חלקים שהודפס בשנת [[תש"ד]].<br />
<br />
מאחר ובזמן [[השואה]] פסקה [[אירופה]] לייצא ספרי קודש לכל מדינות העולם, בית הדפוס שלזינגר החל להוציא את ספרי הקודש היסודיים ש"נחטפו" מיד בהוצאתם. במשך שנים ארוכות נחשב בית הדפוס שלהם לבית הדפוס היהודי הגדול ביותר בעולם, והאחים שולזינגר התמחו ב[[הוצאה לאור]] איכותית במהדורות-צילום של ספרים ישנים באמצעות צילום ניקוי וריטוש הספרים, והגהה תוכנית שלהם.<br />
<br />
בנוסף, במשך שנים רבות הפיק בית הדפוס באופן בלעדי לוחות שנה יהודיים, בהם השתמשו כלל המוסדות והארגונים בארצות הברית.<br />
<br />
בית הדפוס ירד מגדולתו בסוף שנות הלמ"דים, לאחר פטירתו של האח ר' מיכל יהושע, ועלייתו לארץ ישראל של האח השותף ר' שמואל. עם זאת, בית הדפוס המשיך לפעול בניהולה של מרת לאה, בתו של ר' שמואל.<br />
<br />
לפי הערכות ואומדנים שונים, במהלך השנים הודפסו בבית הדפוס מעל למאה מיליון פריטי דפוס.<br />
<br />
==קשר הדוק עם חסידי חב"ד==<br />
בשנת [[תש"א]] הדפיס בית הדפוס על פי בקשת [[הרבי]] את [[סידור תורה אור]] באלף עותקים בתוך שבוע לצורך הפצה ברבים. הרבי קיבל את בעלי בית הדפוס ב[[יחידות|יחידויות]] רבות ושלח להם מכתבי ברכה פעמיים בשנה.<br />
<br />
הרבי העריך מאוד את עבודתם של האחים שולזינגר, דבר שבא בין השאר לידי ביטוי במכתב מיוחד ששידר לרב [[ראובן מרגליות]] בו המליץ לו לפגוש בהם בעת ביקורם בארץ הקודש: {{ציטוטון|ימים אלו נוסע לביקור בארץ-הקודש ת"ו אחד מהמדפיסים המפורסמים, האחים שולזינגר שי', שזכו והצליחו להוציא-לאור תורת ראשונים ואחרונים בהדר ויופי חיצוני וגם פנימי, מתחיל מחמישה חומשי תורה, ש"ס בבלי וכו' וכו'. הם הן גם המדפיסים שהוציאו לאור ספר לקוטי-תורה לאדמו"ר הזקן נוסף על כמה ספרי חסידות שהדפסנו על-ידם}}{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ד עמוד טו.}}.<br />
<br />
כפועל יוצא מההערכה הרבה שרכש הרבי לטיב העבודות של האחים שולזינגער, הורה להדפיס רבים מהכותרים שיצאו לאור על ידי [[קה"ת]] וה[[מרכז לעניני חינוך]] בבית הדפוס שלהם.<br />
<br />
גם בשנים מאוחרות יותר, כשחסידי חב"ד בעצמם ייסדו בתי דפוס עצמאיים ורוב עבודות הדפוס נשלחו אליהם, המשיכו להדפיס ספרים מסויימים אצל האחים שולזינגער, בעיקר עבודות שהיו כרוכות במאמץ מיוחד או שדרשו שימוש במכונות משוכללות יותר שלא היו בנמצא בבתי הדפוס הקטנים.<br />
<br />
בבית הדפוס עבדו לאורך השנים מספר חסידי חב"ד, שתרמו לשיתוף הפעולה בין בית הדפוס להוצאת קה"ת, וסייעו בהפקת דברי דפוס חריגים שהיו צריכים לצאת לאור בפרקי זמן קצובים על פי בקשת הרבי. בין החסידים שעבדו בבית הדפוס היו הרב [[צבי הירש גנזבורג]] והרב [[יהושע דוברבסקי]].<br />
<br />
===ספרים שהודפסו בבית הדפוס===<br />
*[[סידור תורה אור]]<br />
*[[כתר שם טוב]]<br />
*[[לקוטי תורה]]<br />
*[[שדי חמד]] בהוצאת קה"ת.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* ספר [[יהודה לייב גרונר|המזכיר]], עמ' 171.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{אוצר החכמה|ג. קרסל|'''האחים שולזינגר: הדפוס וההוצאה'''|147833|תולדות הבית, בית הדפוס וההוצאה של "האחים שולזינגר", כולל רשימה ביבליוגרפית מלאה של דברי הדפוס. ירושלים, תשמ"ו}}<br />
*{{קישור התקשרות צאח|1769|9825|995|הדפסת הספר "כתר שם טוב"|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=45941 כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]<br />
[[קטגוריה:בתי דפוס]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6)&diff=641102רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)2023-10-23T08:25:42Z<p>יענקל משה: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] השישי מ[[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אדמו"ר הריי"צ מאוורוטש, בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]}}<br />
{{דמות<br />
|שם=רבי יוסף יצחק שניאורסון<br />
|תמונה=אדמור הרייץ.jpg<br />
|כינוי=אדמו"ר הריי"צ<br />
|תיאור=האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]<br />
|תאריך לידה=[[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]]<br />
|מקום לידה=<br />
|תאריך הסתלקות=[[י' בשבט]] [[תש"י]]<br />
|מקום הסתלקות=[[ארצות הברית]]<br />
|מקום פעילות=[[רוסיה]], [[פולין]], [[לטביה]] ו[[ניו יורק]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות=[[אדמו"רי חב"ד]]<br />
}}<br />
'''[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הריי"צ''' ([[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]] - [[י' בשבט]] [[תש"י]]) (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי''') הוא האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]], בנו של ה[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון וחמיו של [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]. מנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].<br />
<br />
==ילדותו==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי הריי"צ בילדותו וצעירותו]]}}<br />
===לידתו===<br />
אדמו"ר הריי"צ, רבי יוסף יצחק שניאורסון, נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]] להוריו [[אדמו"ר הרש"ב]] ומרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], נישאו ב[[י"א אלול]] [[תרל"ה]], ובמשך מספר שנים לא נפקדו בילדים. ב[[שמחת תורה]] שנת [[תר"מ]], כשסבו [[אדמו"ר המהר"ש]] בירך בביתו את נשי ובנות הבית נשכחו בנו וכלתו הורי יוסף יצחק, התקרית ציערה מאד את אמו הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], ועל אף שמיד תוקן הדבר וקיבלה את ברכת חמיה, הדבר לא הפיג את צערה, והיא חזרה לביתה ופרצה בבכי על כך שטרם זכתה להפקד בילדים, ועל כך שנשכחה בברכות. תוך כדי בכיה נרדמה, ובחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל ל[[צדקה]] מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימה בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה, סיפרה לחמיה [[אדמו"ר המהר"ש]], על חלומה. אדמו"ר המהר"ש אמר שהאיש היה אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]] והשניים שליוהו היו סבו [[אדמו"ר האמצעי]] ואבי סבו [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
כדי שמרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה ל[[צדקה]] ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.<br />
<br />
ב[[י"ט בתמוז]] בשנת [[תר"מ]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו"ר הריי"צ וסבו, [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר לו: "מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה.. ותאמר חסידות בשפה ברורה". הרבי סיפר{{הערה|שיחה ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"י]]}} ששמע מ[[חסיד]]ים שאדמו"ר המהר"ש אמר "כשתגדל תהיה רבי" וברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ הושמטה המילה "רבי".<br />
<br />
במהלך הברית היה הסבא [[אדמו"ר מהר"ש]] שרוי בשמחה עילאית, וחזר [[מאמר]], סיפר סיפורים, וניגן את הניגון [[ד' בבות]] בהתרגשות מיוחדת{{הערה|ספר השיחות [[ת"ש]] עמ' 14}}.<br />
<br />
===ילדותו וחינוכו===<br />
את חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול [[אדמו"ר הרש"ב]], אשר העניק לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות. אביו נהג לספר לו סיפורים רבים, ונהג לחדד אצלו את הזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים. בשנת [[תרמ"ד]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ לראשונה ל[[חיידר]] אצל רבי יקותיאל מלמד דרדקי, ר' יקותיאל לימד את אדמו"ר הריי"צ את ה[[א"ב]], והיה מספר לו סיפורים על ה[[חסידות]] ו[[חב"ד]]. בשנת [[תרמ"ה]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ לחיידר של ר' זושא מלמד דרדקי, ובשנת [[תרמ"ו]] החל [[אדמו"ר הרש"ב]] לחנכו בעצמו בחינוך פרטי.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ התבטא עליו שהחל משנת [[תרמ"ח]] נעשה לאיש אחר, עד אז הוא לא ידע מה זה [[רבי]], משנה זאת החל מהפך בחייו של אדמו"ר הריי"צ והוא החל להבין יותר את המשמעות של [[רבי]]{{הערה|שזה היה בעצם השנה שבה התחיל להיות [[רבי]]}}, והחל לשמוע מאביו מאמרים, וענינים של "רבי", והחל לצום בצומות. באותו העת החל ללמדו המלמד ר' שמשון.<br />
<br />
שהיה בן תשע ב[[חודש אלול]] [[תרמ"ט]] הוכנס ללמוד אצל המלמד ר' [[ניסן סקאבלא]].<br />
<br />
בשנת תרנ"ד מינה אדמו"ר הרש"ב את ה[[רשב"ץ]] למחנכו ומדריכו של בנו אדמו"ר הריי"צ, בתפקיד זה שימש עד שנת [[תר"ס]], אז נתמנה הרשב"ץ למשפיע בישיבת תומכי תמימים.<br />
<br />
אביו [[הרבי הרש"ב]] היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על "המלמדים" שלו. את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]]. בצעירותו היה אדמו"ר הריי"צ חוזר משניות בעל פה בעידודו של אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], את המשניות שהיה יודע בעל פה היה נבחן אצל רבי [[משה בנימין מייטין]] 'הבוחן'. עד לשנת [[תרנ"א]] היה בקי אדמו"ר הריי"צ בסדרים: [[זרעים]] ו[[מועד]]. באחת הפעמים התלונן אדמו"ר הריי"צ אצל רבו ר' ניסן על זה שהוא שוכח על כל הסיפורים שמספרים לו, בתגובה הוא הציע לו לכתוב את כל הסיפורים, ובאמת החל משנת [[תרנ"ב]] התחיל אדמו"ר הריי"צ בכתיבת יומן{{הערה|אודות תקופת ילדותו פורסם בהרחבה בסדרת הנסיך השישי בעריכת [[מנחם זיגלבוים]] ב[[שבועון בית משיח]]. בתום הסדרה, החומר הודפס כספר}}.<br />
<br />
===בר מצווה===<br />
<br />
בי' תמוז [[תרנ"א]] בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו כיצד עליו להתנהג שם, לאחר מכן אמר לו{{הערה|ספר המאמרים [[תשי"א]] עמ' 171-173.}} שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדמו"ר הזקן - להתחיל להניח [[תפילין]] בגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, הוציא מהמגירה תפילין קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו ([[אדמו"ר המהר"ש]]), והורה לו להתחיל להניח תפילין של [[רש"י]] בלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח תפילין ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל.<br />
<br />
חודשיים לפני הבר מצווה, ב[[י"א אייר]] [[תרנ"ג]] חזר אביו [[מאמר]] "וחזקת והיית לאיש", לקראת הבר מצווה למד אדמו"ר הריי"צ שלושה מאמרים, מאמר אחד אותו אמר ביום הבר מצווה ברבים, מאמר נוסף אותו אמר באוהל אבותיו, ומאמר שלישי אשר פרטי אמירתו נשארו חשאיים{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמ' 208.}}, לחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, ואביו [[אדמו"ר הרש"ב]] היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות וסיפר סיפורים.<br />
<br />
===צעירותו===<br />
לאחר שנעשה בר מצווה, היה נוהג להיכנס פעמים רבות לחדרו של אביו, והיה שומע [[מאמרים]] רובם כאלה שלא נאמרו ברבים. בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית. מאז ה[[בר מצווה]] למד אדמו"ר הריי"צ עם אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] שלושה פעמים את ה[[תניא]], אחרי הבר מצווה ב[[תרנ"ו]] וב[[תרנ"ח]].<br />
<br />
החל משנת [[תרנ"ה]] עד שנת [[תר"ס]], היו אדמו"ר הריי"צ ואביו יוצאים בקיץ כל יום לטיול של שעתיים-שלוש, חוץ מיום שני שבו הם היו מבקרים את [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]]. במשך טיולים אלו היה אדמו"ר הרש"ב מלמד את אדמו"ר הריי"צ מאמרי חסידות והוראות להמשך חייו.<br />
<br />
===מסעות הרבי הריי"צ בילדותו===<br />
====[[מסע יאלטא]]====<br />
{{ערך מורחב|מסע יאלטא}}<br />
בחודש [[אלול]] [[תרמ"ו]] יצא עם הוריו למסע לעיר "יאלטה" שבקרים, וחזרו לאחר [[פסח]] [[תרמ"ז]]{{הערה|ישנם מקומות{{הבהרה|איזה?}} שכתוב שחזרו לאחר [[ל"ג בעומר]], או לאחר [[חג השבועות]].}} במהלך מסע זה שמע ולמד הרבה מאביו.<br />
<br />
====המסע למוזניקס (תרנ"א)====<br />
בקיץ של שנת [[תרנ"א]] הצטרף לאביו למסעו לכפר מ"אזינקעס" הסמוך ל[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
====הנסיעה לאליווקא====<br />
בשנת [[תרנ"ה]] יצאו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ ב[[י"א סיוון]] לראשונה לכפר הנופש [[אליווקא]]{{הערה|על המסעות ראה בהרחבה בספר הנסיך השישי}}.<br />
<br />
==נישואיו==<br />
===קישורי התנאים===<br />
[[קובץ:אדמו"ר הריי"צ בצעירותו בצעירותו.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו{{הערה|זאת התמונה הראשונה שלו}}]]<br />
לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו"ר הריי"צ שלוש הצעות, שתיים מהן בנות עשירים שהתחייבו להעניק [[נדוניה]] גדולה, והשלישית הייתה הרבנית נחמה דינה, שהוריה היו עניים. אדמו"ר הרש"ב בחר דווקא בהצעת שידוך זו{{הערה|1=שהציע הרה"ח ר' [[אשר מניקולייב]] ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Zirkind-Wolf%20-%20Menachem%20Av%2028%2C%205775.pdf תשורה משפחת צירקינד עמוד 10, מסיפורי הרב גרונר]).}}, על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו הריי"צ יתחתן עם בת המשפחה{{הערה|1=בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו"ר [הרש"ב] נ"ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ"ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכשנכנסו לשאול פי אאמו"ר [הרש"ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו.<br />
ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו"ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע"ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים.<br />
([http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/10/11 ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 172]). הרב [[זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ}}.<br />
<br />
התנאים בין אדמו"ר הריי"צ והרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] נחתמו בכ"ח בסיון [[תרנ"ו]] בעיירה אליווקא, במשך שבוע התוועדו הורי הכלה והחתן בחודש [[תמוז]] כהמשך לקישורי תנאים.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ נשאר כמה ימים אחרי באליווקא יחד עם דודו ה[[רז"א]], במהלך אותם ימים הרז"א סיפר לו סיפורים חסידיים, ב[[י"א תמוז]] חזר אדמו"ר הריי"צ עם דודו הרז"א בחזרה ל[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
עקב גילה הצעיר של הכלה (בת 15), החתונה התקיימה כעבור יותר משנה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2970 מדוע התאחרה חתונת הרבי ביותר משנה? - שטורעם]. הרב [[זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ}}.<br />
<br />
===בין קישורי התנאים לחתונה===<br />
<br />
ב[[ט"ז אב]] [[תרנ"ו]] נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[ויטבסק]] והתארח אצל דודו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ודודתו [[דבורה לאה גינזבורג]], שם שהה עד ל[[כ"ה אב]]{{הערה|אדמו"ר הריי"צ, שיחת [[כ"ה שבט]] [[תרצ"ו]] ([[לקוטי דיבורים]], ליקוט י"ג), סעיף י"א.}}.<br />
<br />
בזמן שבין קישורי התנאים לחתונה היו אדמו"ר הריי"צ ואביו נוסעים לטיולים שבמהלכם היה אדמו"ר הרש"ב מכין את בנו לקראת החתונה.<br />
<br />
===החתונה===<br />
ביום שישי פרשת תצא [[י"ג אלול תרנ"ז]], בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. ביום חתונתו חבש החתן [[שטריימל]] ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו [[אדמו"ר הרש"ב]] וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר אדמו"ר הרש"ב לבנו: "וחזקת והיית לאיש". הסעודה נערכה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]] שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב אדמו"ר הרש"ב יחד עם שלושה חסידים (ר' [[מאיר מרדכי צ'רנין]], ר' [[יעקב קאפיל זליקסון]] ור' [[שלמה חיים קוטאין]]) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ואדמו"ר הרש"ב אמר עם כל אחד '[[לחיים]]'. כמו כן, אמר אדמו"ר הרש"ב הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
בסעודת השבע ברכות, ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]], הודיע אדמו"ר הרש"ב על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]] בה ילמדו [[נגלה]] ו[[חסידות]].<br />
<br />
ביום שלישי [[י"ז אלול]] בחר אדמו"ר הרש"ב בשמונה עשר תלמידים שהיו לגרעין הראשון של [[תומכי תמימים]] החדשה בניהולו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|הרב [[זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ}}.<br />
<br />
==מנהל תומכי תמימים==<br />
מיד לאחר ה[[שבע ברכות]] של אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע [[אדמו"ר הרש"ב]] על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, בשנת [[תרנ"ח]], מונה אדמו"ר הריי"צ למנהלה בפועל.<br />
<br />
בעת כהונת אדמו"ר הריי"צ כמנהל ישיבת תומכי תמימים נאסר מספר פעמים והיה מקרה שהישיבה נסגרה:<br />
<br />
ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס"ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. אדמו"ר הריי"צ לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]].<br />
<br />
ביום [[י"ד באייר]] [[תרס"ב]] הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
במשך השנים היה אדמו"ר הריי"צ מנהל הפועל של הישיבה, והיה מעודכן בכל פרט בישיבה, וידע את פרטיו ומצבו של כל [[תמים]] בישיבה, כאשר היו שאלות בנוגע לתמימים מסויימים, היה פונה לאביו הגדול [[אדמו"ר הרש"ב]], מייסד ונשיא הישיבה, והוא היה מחליט{{הערה| על קורות תומכי תמימים בליובאטויטש, ראה בהרחבה ב[[ליובאוויטש וחייליה]]}}.<br />
<br />
==פעולותיו למען יהודי רוסיה==<br />
באותו הזמן השלטון הצארי הקשה על חייהם של היהודים, ולכן היה צריך אדמו"ר הריי"צ כמה פעמים ללכת לשלטונות ולנסות לרכך את דעתם ולשנותה לטובה. לפעמים הוא היה צריך לעשות זאת עד כדי [[מסירות נפש]] של ממש וסיכון חייו.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ד]] - [[תרס"ה]] בעת מלחמת [[רוסיה]] - [[יפן]] סייע לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] לתמוך ביהודים שנלחמו בחזית רוסיה-יפן, ולדאוג להם לאוכל כשר ולמצות ב[[פסח]].<br />
<br />
אחרי המלחמה החלו פוגרומים ב[[רוסיה]] ביהודים, אדמו"ר הריי"צ פעל בשתדלנות כדי לרכך את השלטונות שינסו להפסיק את הפוגרומים.<br />
<br />
בשנת [[תר"ע]] סייע לאביו ב[[אסיפת הרבנים תר"ע]] ובשנת [[תרע"ד]] עזר להילחם ב[[משפט בייליס]] ולהוכיח את חפותו של בייליס.<br />
<br />
==קבלת הנשיאות==<br />
[[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ]]<br />
ביום [[ב' ניסן תר"פ]], הסתלק [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה אביו של אדמו"ר הריי"צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, ר' יוסף יצחק, לממלא מקומו בהנהגת [[חסידות חב"ד]] ובראש הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים]]. בעקבות כך מינו חסידי חב"ד ביום ההסתלקות את אדמו"ר הריי"צ שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים [[חיידר|חדרים]] ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו"ר הריי"צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: "תדבר [[דא"ח]] לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה"ה{{הערה|ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן}}, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת". את הפתק הראה אדמו"ר הריי"צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו.<br />
<br />
חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שברוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את אדמו"ר הריי"צ לקבל על עצמו את נשיאות [[חסידות חב"ד]]{{הערה|כתבי ההתקשרות פורסמו ב[[שבועון בית משיח]] ובהוספות לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק טו}}. אדמו"ר הריי"צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא"ח{{הערה|[[מאמר]] [[דא"ח]] [[ד"ה]] "ראשית גויים [[עמלק]]"}}, מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.<br />
<br />
בשנת האבילות נהג אדמו"ר הריי"צ כפי שנהג אביו אחר הסתלקות אדמו"ר מהר"ש; הסתגר בחדר ה[[יחידות]] של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהייתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. מדי פעם הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את [[הסתלקות]]ו של אביו, ומאידך עודד וניחם את כולם, וקרא להמשיך ביתר שאת בהפצת התורה והיהדות.<br />
<br />
אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצות]] והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו"ר הריי"צ חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו"ר הריי"צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר ב[[חודש תמוז]] תר"פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח. בתום שנת האבל החל אדמו"ר הריי"צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי{{הערה|ב[[לוח היום יום]] נכתב על ידי הרבי על פועלו של אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרפ"א]]: "מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה".}}.<br />
<br />
==מאסריו==<br />
===המאסר הראשון===<br />
כשהיה אדמו"ר הריי"צ בגיל אחת עשרה, ב[[חודש מנחם אב]] שנת [[תרנ"א]], הלך פעם בשוק עם חברו בדרכם מהחדר כדי לאכול ארוחת צהריים. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על ה[[חסיד]] ר' דוד הקצב, אותו הכיר ואף הלווה לו סכומי כסף לצורך מסחרו, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו"ר הריי"צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על אדמו"ר הריי"צ והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו"ר הריי"צ - [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד{{הערה|ראה באריכות בסה"ת אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמ' 109. הנסיך השישי}}.<br />
<br />
[[קובץ:אדמו"ר הריי"צ בחדר עבודתו, ריגא תרפ"ט.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בחדר עבודתו, [[ריגא]] תרפ"ט]]<br />
<br />
===המאסר השני===<br />
ביום רביעי [[ז' באייר]] שנת [[תרס"ב]], אדמו"ר הריי"צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]]. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו"ר הריי"צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי - אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
ביום שני [[י"ב אייר]], נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו"ר הריי"צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם.<br />
<br />
למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו"ר הריי"צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אדמו"ר הריי"צ אמר להם כי הוא "אזרח נכבד לדורותיו"{{הערה|תואר זה קיבל אדמו"ר הריי"צ בגלל אבי-סבו [[אדמו"ר הצ"צ]].}} ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה 9-10 הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו"ר הריי"צ כי "שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים". למחרת בבוקר התייצב אדמו"ר הריי"צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא, וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו"ר הריי"צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו"ר הריי"צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו.<br />
<br />
===המאסר השלישי{{הערה|ראו [[שבועון בית משיח]] גליון י' טבת תשפ"א עמוד 36: '''נשיא בישראל בתא הכלא'''.}}===<br />
ביום רביעי, [[ו' בטבת]] [[תרס"ו]], הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו"ר הריי"צ ובידו הזמנה לאדמו"ר הריי"צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתבה הסיבה מלבד הציון "לרגל עניין נחוץ ואחראי". לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: "העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!". בשעה הנקובה התייצב אדמו"ר הריי"צ בבית המשטרה, בחדר החקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, שהכיר את אדמו"ר הריי"צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.<br />
<br />
בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו"ר הריי"צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו"ר הריי"צ נלקח אל אחד ה[[חיידר|חדרים]] תחת שמירה קפדנית.<br />
<br />
בשעה חמש בערב הורה שוטר לאדמו"ר הריי"צ שיתלווה אליו לחדר החקירות. החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו"ר הריי"צ את החלטת ועדת החקירה: "לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים. החלטה שניה: לאסור - למראה עיניים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו".<br />
<br />
על טופס ההחלטה התבקש אדמו"ר הריי"צ לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעיניים דוקרות ואמר: "אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם". אדמו"ר הריי"צ קם, אמר: "לילה טוב" והלך.<br />
<br />
===המאסר הרביעי===<br />
בחודש טבת תר"ע הלשין יהודי בשם ק{{הערה|על פי תיעוד מתומצת של אדמו"ר הריי"צ על מאסרו זה.}}. על אדמו"ר הריי"צ והוא נאסר בפטרגרד. אדמו"ר הריי"צ כותב על מאסרו זה ברשימותיו: "מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא".<br />
<br />
===המאסר החמישי===<br />
ב[[חודש שבט]] [[תרע"ו]], בעקבות השתדלותו של אדמו"ר הריי"צ בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר אדמו"ר הריי"צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.<br />
<br />
===המאסר השישי===<br />
[[קובץ:דירת הרבי הרייצ.jpg|250px||ממוזער|250px|הבית בו התגורר אדמו"ר הריי"צ ב[[לנינגרד]] (קומה 3)]]<br />
בקיץ שנת [[תר"פ]], בעת תפילת שחרית, אדמו"ר הריי"צ היה אז [[שליח ציבור]] בשנת האבלות על אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו"ר הריי"צ שיחלוץ את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] ושיבוא אחריהם. אדמו"ר הריי"צ השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את ה[[משניות]] שנהוג ללמוד לאחר התפילה, לעילוי נשמת הנפטר, ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים אדמו"ר הריי"צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את טליתו ותפיליו והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, אחד משמאל והשלישי הלך אחריו.<br />
<br />
כשהגיע ל"חצר-מוות", הוכנס אדמו"ר הריי"צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, חברי "ועד מבקרי הדתות", ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו"ר הריי"צ הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו לאדמו"ר הריי"צ ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ השיב להם ב[[אידיש]]: "כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים{{הערה|כנראה הכוונה היא למאסריו הרביעי והחמישי.}}, כי לא אזוז מהעקרונות שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהעקרונות שלי, אפילו זיז כלשהו"{{הערה|מופיע ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]}}. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא אומר: "'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים". על כך השיב לו אדמו"ר הריי"צ:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם.}}<br />
<br />
לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו"ר הריי"צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו"ר הריי"צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו"ר הריי"צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה', הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו.<br />
<br />
שעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר אדמו"ר הריי"צ לביתו.<br />
<br />
===המאסר השביעי===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ]]}}<br />
[[קובץ:שפאלערקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו"ר הריי"צ]]<br />
<br />
====רקע====<br />
בתחילת שנת [[תרפ"ד]] פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו"ר הריי"צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות ונלחם בהם ללא מורא וללא פחד. באותה תקופה נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[מוסקבה]] במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו"ר הריי"צ, כדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב"ד ולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם אדמו"ר הריי"צ יעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. ביום [[כ"ג באייר]] בשנת תרפ"ד, עזב אדמו"ר הריי"צ את [[רוסטוב]] ועבר לעיר [[לנינגרד]], שם הגביר יותר פעילותו הדתית.<br />
<br />
====המאסר====<br />
[[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו"ר הריי"צ.{{ש}}תרגום הידיעה: "הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי"]]<br />
כעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של אדמו"ר הריי"צ הולכת ומתרחב, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, [[ט"ו בסיון]] [[תרפ"ז]] פרצו אנשי ה[[ק.ג.ב.]]{{הערה|בתחלה היה נקרא ארגון הקומוניסטים בשם '''ג.פ.או.''', ולאחר מכן השם שונה ל'''ק.ג.ב.'''}} לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: "בתוך 24 שעות תומת בירייה!". בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), ד"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו"ר הצלב האדום הרוסי), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום [[ג' בתמוז]] תרפ"ז שוחרר אדמו"ר הריי"צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.<br />
<br />
[[חסיד]]י חב"ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור{{הערה|עדות ר' [[מענדל פוטרפס]].}} שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת [[תשנ"ב]] כינה [[הרבי]] את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית{{הערה|[[דבר מלכות]] ג' תמוז.}} וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י"ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י"ב תמוז{{הערה|ראה בספר [[שערי המועדים]] ל[[חודש תמוז]] בפרקו, ועוד.}}.<br />
<br />
הגב' פישקובה{{הבהרה}} המשיכה לפעול לטובת אדמו"ר הריי"צ אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי [[י"ב בתמוז]] [[תרפ"ז]] כשאדמו"ר הריי"צ הגיע להתייצבותו השבועית, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק למחרת.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור שוב את אדמו"ר הריי"צ, הוא עבר לכפר [[מלחובקה]]. לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו"ר הריי"צ אישור יציאה ל[[לטביה]] וביום [[כ"ד בתשרי]] שנת [[תרפ"ח]] יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב בריגה, וכעבור ימים ספורים הצטרף אליו חתנו [[הרבי]]. ולאחר זמן ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים גוסטינא]].<br />
<br />
בריגה אדמו"ר הריי"צ פעל גדולות ונצורות בענייני הכלל בכלל ובפרט למען יהודי רוסיה הסובייטית.<br />
<br />
==מסעותיו==<br />
===יציאתו מרוסיה===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה]]}}<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
===ביקורו הראשון בעיר ורשה בפולין===<br />
מיד עם הגיעו של הרבי לריגה פנו חסידי חב"ד בוורשה וביקשו מהרבי שיקבע את מושבו בפולין, [[פולין]] הייתה באותם ימים המרכז היהדי הגדול ביותר, הרבי הודיע להם שבינתיים הוא יגיע רק לביקור קצר, הרבי נסע לוורשה ביום [[כ"ח בשבט]] [[תרפ"ח]] ושהה בפולין וב[[ליטא]] במשך שבועיים.<br />
<br />
===ביקורו בארץ ישראל===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש]]}}<br />
{{קובץ|ביקור אדמור הרייצ|מודעה מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]] הקוראת לקבל את פני הרבי הריי"צ בבואו ל[[ירושלים]]}}<br />
ביום [[ב' במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור ב[[ארץ ישראל]]. מטרת הביקור הייתה, להשתטח על קברי [[צדיק]]ים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו"רי חב"ד]] שנבצר ממנו{{הערה|ממכתב אדמו"ר הריי"צ: "רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש.. והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו יתברך, אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ"ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, הנני חושב במשך כשני שבועות".}}. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע ל[[ירושלים]] ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.<br />
<br />
בעת ביקורו בארץ הקודש פגש רבנים חשובים ובהם את גאב"ד ירושלים הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] והרב הראשי לארץ הקודש הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]].<br />
<br />
אחד מהמקומות אליהם שם ביקר אדמו"ר הריי"צ היה [[חברון]], שבהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור אדמו"ר הריי"צ ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל"שער יעקב" (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה{{הערה|הושגו שבעה רשיונות עבור: אדמו"ר הריי"צ, חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה של חברון, הרב אליעזר דן סלונים, הרב ישראל ויצחק דבורץ והרב ש"ז קלונסקי.}} סוליות [[עור]] ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך אדמו"ר הריי"צ בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו לאדמו"ר הריי"צ על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט{{הערה|על פי יומנו של הרב ש"ז קלונסקי, שהיה מהמלווים.}}. כשהגיעו ל"שער אברהם" ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהייתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר אדמו"ר הריי"צ גם בקהילת חב"ד שבחברון.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ ביקר גם בערים: [[עפולה]], [[טבריה]], [[צפת]], [[מירון]], [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקווה]].<br />
<br />
ביום [[ט"ז במנחם אב]] [[תרפ"ט]] סיים את הביקור ונערך טקס פרידה שהחל ב[[תל אביב]], משם יצאו ללוות את אדמו"ר הריי"צ 15 אוטובוסים לכיוון תחנת הרכבת בלוד, שם התאספו כחמש מאות איש מרחבי הארץ באולם מיוחד שהעמידה הנהלת הרכבת עבור אדמו"ר הריי"צ והמלווים. כשהגיע הרכבת עלה אדמו"ר הריי"צ על מדרגות הרכבת ופנה אל הקהל ואמר:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=<br />
|תוכן=אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר [[הלכה]], ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה [[מאמר]] ארוך - [[ד"ה]] אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה.<br />
}}<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ נסע ברכבת מלוד יחד עם קבוצה מרבני ומזקני חב"ד שליוו אותו עד לתחנת הרכבת ב[[רחובות]], משם יצא ברכבת נוספת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].<br />
<br />
שבוע בלבד אחר עזיבתו פרצו [[פרעות תרפ"ט]], אותם חזה מראש בעת ביקורו, כפי שכתב על כך:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מחזות-תוגה הגיד לי לבי, וכתמי דם ראיתי מרחפים באוירה של ארץ ישראל, ולדאבון לב כל ישראל ולבבי קרה לא עלינו את אשר קרה, וירחם השם יתברך את עמו ונחלתו, וישלח לנו גואל צדק ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו אמן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&st=&pgnum=244 מכתב מתאריך כ"ח [[סיוון]] תר"ץ]}}<br />
<br />
===המסע לארצות הברית===<br />
[[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בעת ביקורו בבולטימור, תר"צ]]<br />
[[קובץ:פילדלפיה תרצ.jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בביקורו בפילדלפיה, תר"צ]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)]]}}<br />
לאחר ביקורו בארץ, נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור מיוחד ב[[ארצות הברית]], לפי בקשת חסידיו שם, הביקור החל ב[[י"ב אלול]] [[תרפ"ט]].<br />
<br />
הרבי הגיע לשכונת [[קראון הייטס]], והשתכן שם בבניין [[בית כנסת אהבת אחים צמח צדק]] ובהמשך בדירה שכורה ברחוב ברוקלין. חמשה ימים לאחר הגעתו, קרא הרבי לאסיפה ב[[יום שני]] [[ח"י אלול]] במעונו בבית מספר 4515 שבשדרה ה-14 ב[[ברוקלין]]. באסיפה זו החל הרבי את פעולתו בחיזוק היהדות בארה"ב, ובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב"ד ב[[פולין]].<br />
<br />
ב[[ראש השנה]] של שנת [[תר"צ]] שהה הרבי בשכונת בראנזוויל, וב[[יום כיפור]] שהה בבית הכנסת של חסידיו ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
במהלך החודש נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בשכונת ברונקס, אך חזר מיד לקראון הייטס שם נותר עד לנסיעתו לפילדלפיה בחודש כסלו.<br />
<br />
ב[[כ"ה תשרי]] ערך הרבי [[התוועדות]] מיוחדת, בה חילק בצורה מסודרת את [[אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית]]. באותה התוועדות קבעו אנ"ש את השתתפותם בפעילות אגו"ח כל אחד במקומו.<br />
<br />
ב[[א' כסלו|ראש חודש]] [[כסלו]] התוועד הרבי בשכונת וויליאמסבורג, וב[[י' כסלו]] התוועד בשכונת ברונקס.<br />
<br />
ב[[י"ג כסלו]] נסע אדמו"ר הריי"צ ברכבת מניו יורק ל[[פילדלפיה]] שבמדינת פנסילבניה ושהה בה במשך חודש. אנשי העיר ארגנו לרבי קבלת פנים מיוחדת.<br />
<br />
עוד באותו יום, חזר אדמו"ר הריי"צ לניו יורק להשתתף באסיפת רבנים שאורגנה לכבודו בה עורר אותם על מצבם של יהודי רוסיה, ולמחרת חזר לפילדלפיה. במוצאי שבת [[י"ט כסלו]] התקיימה התוועדות לתושבי העיר עם אדמו"ר הריי"צ, וב[[כ"ב כסלו]] נסע אדמו"ר הריי"צ פעם נוספת לניו יורק לאסיפת רבנים נוספת בהשתתפות שמונה מאות איש, ולאחריה חזר שוב לפילדלפיה.<br />
<br />
ב[[י"ב טבת]] סיים אדמו"ר הריי"צ את ביקורו בעיר, ונסע ל[[בולטימור]] - התחנה הבאה במסעו. גם בבולטימור נערכה לרבי קבלת פנים חגיגית ומפוארת בהשתתפות אלפים מתושבי העיר.<br />
<br />
ב[[כ"ד טבת]], יום הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] התוועד הרבי עם למעלה מ-1200 תושבי העיר, אנשים ונשים, וכל רבני העיר.<br />
<br />
ביום שני [[כ"ז טבת]] יצא אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בוושינגטון, וב[[ד' שבט]] נערכה עבורו מסיבת 'צאתכם לשלום' בה הודו לו תושבי העיר ומנהיגיה על הביקור, ולמחרת ב[[ה' שבט]] חזר לניו יורק, והשתכן במלון ניוטאן ברחוב ברודווי בפינת רחוב ה-94 סט. שברובע [[מנהטן]].<br />
<br />
ביום ראשון [[י"א שבט]] נסע הרבי עם רכבת מניו יורק ל[[שיקגו]] גם שם נערכה עבורו קבלת פנים חגיגית בהשתתפות כ-5000 תושבי העיר מכל הגוונים והסוגים. הרבי שהה בעיר במשך כחודשיים, בהם גם [[חג הפורים]] ו[[חג הפסח]].<br />
<br />
באמצע ימי ביקורו בשיקגו, נסע ביום ראשון [[ט' אדר]] למילוואקי שבמדינת ויסקונסין, ולמחרת ב[[י' אדר]] אמר מאמר 'ויבא עמלק', ביום שלישי נאספו אנ"ש בעיר בבית הכנסת של ליובאוויטש ואדמו"ר הריי"צ נשא בפניהם דברי התעוררות, ביקור זה ארך פחות משבוע ימים, וביום רביעי י"ב אדר כבר חזר אדמו"ר הריי"צ לשיקגו.<br />
<br />
הרבי שהה גם בערים ס. לואיס ומילוואקי, וב[[י"ט סיון]] [[תר"צ]] החל את ביקורו במסוצ'סטס כאשר הגיע לעיר הבירה שלה בוסטון, בה שהה עד [[ג' תמוז]].<br />
<br />
בדרכו חזרה עצר בעיר וואסטר, אליה הגיעו רבני העיר הסמוכה ספרינגפלד להקביל את פניו. משם הוא נסע לניו יורק.<br />
<br />
הביקור הסתיים ב[[כ"א תמוז]] [[תר"צ]], אז חזר הרבי לאירופה. בשנת [[תרצ"ג]] עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה ל[[ורשה]] (פולין) ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותי ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] [[אטווצק]].<br />
==10 שנים בפולין==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים אטוואצק]]}}<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
===עסקנותו בפולין===<br />
[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.]]<br />
כעבור מספר שנים היגר אדמו"ר הריי"צ ל[[פולין]] ובפולין התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת ה[[יהדות]] ובעיקר למען [[יהודי]] [[רוסיה]]. הוא גייס עבורם [[כסף]] ובמיוחד עבור [[קמחא דפסחא]]. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מ[[אירופה]], מ[[ארץ ישראל]] ומ[[ארצות הברית]] במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב [[אליעזר סילבר]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5218&search=רוסיא אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ, כרך י"ד אגרת ה'ריח].}}, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב [[ישראל מאיר הכהן]], הרב ד"ר [[מאיר הילדסהיימר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.<br />
<br />
הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת [[רב]]נים-[[תמים|תמימים]] ששהו אז בעיירותיהם והפיצו [[יהדות]]. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת [[מקווה|מקוואות]] [[טהרה]] ב[[ברית המועצות]]. אדמו"ר הריי"צ גם ארגן עצרות [[תפילה]] והכריז מספר פעמים על [[תענית ציבור]] למען יהודי רוסיה.<br />
<br />
מזכירי הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[חיים ליברמן]] היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו"ר הריי"צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]. {{הערה|בערך וורשה ישנו הרבה חומר חשוב בנושא, וכן בערך פולין תחת הכותרת: האדמו"ר הריי"צ בפולין. ו[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/index.htm ראו גם בספר תולדות חב"ד בפולין]}}.<br />
===במלחמת העולם השנייה===<br />
{{ערך מורחב|הצלת אדמו"ר הריי"צ}}<br />
[[קובץ:עיתון קול ישראל על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח "האדמו"ר מליובאוויטש בריא ושלם" (גיליון מ[[ד' בכסלו]] שנת [[ת"ש]]]]<br />
בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], עזב הרבי עזב את אטווצק וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהייתה זו טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם". {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}. ראו גם "הארץ", 22 באוקטובר 1939, עמ' 1, בכותרת "דרישת שלום מאת האדמו"ר מלובאביץ'" [באתר עיתונות יהודית היסטורית]. }} {{הערה| ראה את פרשת ההצלה בספר Out of the inferno (היציאה מהתופת) [אנגלית] - מאת רחל אלטיין ואליעזר זקליקובסקי. "כפר חב"ד" גליונות 1008-1011. וכן ב -https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/8/1.htm}}.<br />
<br />
ב[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי, שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס, שפעל למען הברחתו של אדמו"ר הריי"צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[ת"ש]] - הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור שלושה ימים, ביום [[ה' בטבת]] הם הגיעו ל[[ריגא]] וביום [[כ"ד אדר ת"ש]] הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שוודיה).<br />
<br />
ביום שעזב אדמו"ר הריי"צ את ריגה, הוא כתב מכתב כללי עבור חסידי חב"ד שבכל אירופה:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]]<br />
|תוכן=אל ידידינו אנ"ש אשר ב[[ארץ הקודש]] ת"ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו.. על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט"א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. ה[[אהבה]] וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ"ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזה"י ובזכות הוד כ"ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ - אתכם עמכם כאשר עד כה באהבה עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.<br />
}}<br />
<br />
ביום [[כ"ה אדר ת"ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]].<br />
<br />
==ארצות הברית==<br />
===קבלת פנים===<br />
[[קובץ:ארה''ב ת''ש.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ מגיע לארה"ב, ת"ש]]<br />
ביום שני, [[ח' באדר ב']] שנת [[ת"ש]], לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו"ר הריי"צ באוניה "דרטינגהלם", יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] ואימו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 ב[[ניו יורק]], רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר כדי לרדת מהאוניה{{הערה|ראה הרב [[שלום בער לוין]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]]. הרב אהרון לייב רסקין מכון 'גנוזות' בפרסום ראשון: '''מכתב הבשורה לרבי בפריז על הגעת אדמו"ר הריי"צ לחופי ארצות הברית''', שבועון כפר חב"ד גליון 1849 עמוד 48. [https://anash.org/tes-adar-chabad-arrives-in-america/ סרטונים ודיווחים עיתונאיים מזמן הגעתו] (אנגלית) {{אנש}}}}.<br />
<br />
ביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הריי"צ. כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל "שלום עליכם" בקול גדול, וחלק מהקהל אף בירך "ברכת שהחיינו". בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית, ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו"ר הריי"צ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא אדמו"ר הריי"צ אל מלון 'גרייסטון' ב[[מנהטן]], שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית.<br />
<br />
===ייסוד תומכי תמימים===<br />
בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנ"ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש" באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוטון|אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ב[[יראת שמים]] יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכלל}}.<br />
<br />
המסר הראשון של הרבי עם בואו{{הערה|1=עליו חזר הרבי פעמים רבות, להרחבה, ראו '''[https://anash.org/new-book-will-give-fresh-perspective-on-americanism/ אמריקה איז נישט אנדערש]''' לקט שיחות מאדמו"ר הריי"צ בעריכת הרב [[נחמן וילהלם]], ניו יורק אדר תשפ"א.}}, היה ש"אמריקה אינה שונה"{{הערה|1=בשפת המקור: "אמריקה איז נישט אנדערש". ראו גם: [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647367/ מה היה המסר הראשון של הרבי הריי"צ כשהגיע לארצות הברית?]''' {{וידפו}}}}.<br />
<br />
===770===<br />
ביום [[י"ב באב]] [[ת"ש]] נרכש בניין [[770 איסטרן פארקווי]] בשכונת [[קראון הייטס]], שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום [[י"ט אלול ת"ש|י"ט אלול]], נכנס אדמו"ר הריי"צ לגור בבניין. ביום [[כ"א אלול ת"ש]] נערכה [[חנוכת הבית]].<br />
<br />
[[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת אדמו"ר הריי"צ בקומה השניה ב-[[770]]. במקום זה ערך [[הרבי]] סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ.]]<br />
ב[[חודש תמוז]] בשנת [[תש"א]] הקים אדמו"ר הריי"צ את [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], במטרה "לעורר את חסידי חב"ד שבארץ ישראל שיסדרו [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים"{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]]}}.<br />
<br />
===ספר תורה של משיח===<br />
ביום [[כ"ג בתשרי]] [[תש"ב]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שקודם ההקפות בליל [[שמחת תורה]], הכריז אדמו"ר הריי"צ על כתיבת [[ספר תורה של משיח]]. ביום [[ב' אייר]] תש"ב החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת ה[[מרכז לענייני חינוך]]. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום [[ט' שבט]] ה'[[תש"ל]], נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי.<br />
<br />
==הצלת יהודים בשואה==<br />
בשנות מלחמת העולם השנייה, עסק הרבי הריי"צ רבות בהצלתם של יהודים מאירופה הבוערת והבאתם לארצות החופש, משלוח חבילות מזון ליהודים באירופה, הצלת תלמידי ישיבות תומכי תמימים מאירופה, וכן הצלת האדמו"רים מגור ומבעלז מן התופת, ועוד {{הערה| אודות פעולות ההצלה והעזרה, ראו: הרב [[שלום דובער לוין]] [[תולדות חב"ד בארצות הברית]], https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/8/4.htm [תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך. וראה גם שם עמ' רפה ואילך אודות הצלת תלמידי תו"ת.]}}.<br />
<br />
<br />
===הצלת שבדיה===<br />
פעילות מיוחדת בוצעה דרך [[שבדיה]] שהיתה מדינה נייטרלית, ובה פעלו כל שנות המלחמה מספר רבנים ועסקנים ובהם הרבנים החב"דיים - הרב [[יעקב ישראל זובער]] והרב [[ישראל חסדן]] אשר היו מעורבים בהצלת אדמו"ר הריי"צ, בהצלת אנ"ש והתמימים, הצלת ספרית אדמו"ר הריי"צ ועוד. ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט וראה: הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]]. הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]]}}.<br />
<br />
===הצלת ילדי הולנד===<br />
בשנת [[תש"ח]] פעל ל[[הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד]] ב[[מלחמת עולם השנייה]] אצל משפחות גויות מאמצות, ולהעבירם למשפחות יהודיות{{הערה| הרב [[שלום דובער לוין]], תשורה לוין תשס"ז - הצלת ילדי ישראל בימי המלחמה}}<br />
<br />
===הקמת תו"ת בארה"ב ובאה"ק===<br />
בעשר השנים בהן חי אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, עד ל[[הסתלקות]]ו, עסק בהקמת ישיבות [[תומכי תמימים]] ו[[אחי תמימים]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]]{{הערה|ראה בהרחבה: הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]]. [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] חלק ראשון. הרב [[אליהו מטוסוב]], הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}.<br />
<br />
===מייסד כפר חב"ד===<br />
ביום [[כ"א באייר]] [[תש"ט]] ייסד את היישוב [[כפר חב"ד]] ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב"ד בפאתי העיר לוד. כמו כן עזר לפליטי אנ"ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br />
<br />
===ניגון הבינוני===<br />
בהתוועדויותיו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון הבינוני]] שחיבר החסיד ר' [[אהרון חריטונוב]]{{הערה|ע"פ עדויות החסידים שנכחו אז, ניגון זה היה חביב מאד על אדמו"ר הריי"צ.}}.<br />
<br />
===קבלת האזרחות===<br />
[[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים ([[הרבי]] נראה עומד בצד ימין). [[תש"ט]]]]<br />
ביום חמישי [[ט"ז באדר]] שנת [[תש"ט]] הגיעה לביתו של אדמו"ר הריי"צ משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה{{הערה|באותם ימים אמר [[הרבי]] במהלך התוועדות שבת-מברכים: "ב'קונגרס' חוקקו חוק מיוחד כדי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך".}}.<br />
<br />
המשלחת התקבלה בחדרו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא לבוש ב[[בגד]]י משי וחבוש ב[[שטריימל]]. תחילה אמר אדמו"ר הריי"צ [[שיחה]] קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ה[[השגחה הפרטית]] הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת תורת החסידות]]. אחרי השיחה חתם אדמו"ר הריי"צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד אדמו"ר הריי"צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו [[הרבי]] ועזר בנדרש. הרבי גם דאג להזמין שני צלמים מהאיכותיים ביותר באותם ימים שיתעדו את האירוע משתי זוויות, ואף הזמין צלם וידאו בצבעים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ] {{אינפו}} {{*}} '''[https://col.org.il/news/129565 וידאו ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]''' {{וידאו}}{{COL}}}}.<br />
<br />
==הסתלקותו==<br />
[[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בכניסה ל[[האוהל|אוהל]] שנבנה על קברו של אדמו"ר הריי"צ]]<br />
אדמו"ר הריי"צ סבל [[יסורים]] רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר"צ]], כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו {{הערה|ראו במכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שנדפס ב:אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ג, במבוא, עמ' 8-7.}}. ביום [[י' שבט]] [[תש"י]], שבת קודש פרשת בא, בשעה שמונה בבוקר, [[הסתלקות|הסתלק]]. למחרת, ביום ראשון י"א שבט, התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, שהורחב ושופץ במהלך השנים.<br />
<br />
===מרוקו===<br />
אדמו"ר הריי"צ יזם שליחות במרוקו, ואף בחר את השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] שיהיה השליח הראשון במרוקו, אך הדבר לא יצא לפועל ואף הרב ליפסקר לא עודכן על כך. לאחר ההסתלקות שלח [[הרבי]] את הרב מיכאל ליפסקר ושלוחים נוספים ל[[מרוקו]], לייסד מוסדות תורניים תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], על שם אדמו"ר הריי"צ. <br />
<br />
===רשת בתי הספר על שם אדמו"ר הריי"צ===<br />
בשנת [[תשי"ב]] הורה הרבי לר' [[זושא וילימובסקי]] לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
===מנהגי הילולת אדמו"ר הריי"צ===<br />
ביום [[י' בשבט]] נוהגים חסידי חב"ד, על פי מכתב בקשה מ[[הרבי]], לנהוג במנהגים מיוחדים{{הערה|ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]].}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בתו, [[חנה גוראריה]] - אשת הרב [[שמריהו גוראריה]].<br />
* בתו, הרבנית [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]] - אשת [[הרבי]].<br />
* בתו, הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] הי"ד - אשת ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] הי"ד, שניהם נספו ב[[שואה]] האיומה{{הערה|הרבי דאג להעלים את דבר פטירתם מאדמו"ר הריי"צ במשך כל השנים שאחרי פטירתם, כדי שלא לגרום לו צער.}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
{{ערך מורחב|ספרי אדמו"ר הריי"צ}}<br />
[[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|סדרת המאמרים של אדמו"ר הריי"צ]]]]<br />
אדמו"ר הריי"צ הִרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ"רשימות" וחלק בסגנון סיפורי כגון "ספר הזכרונות" ועוד.<br />
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]].<br />
*[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]].<br />
*[[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]].<br />
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]].<br />
*קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]] - סיפור מאבקו של [[אדמו"ר הצ"צ]] עם ה[[משכילים]].<br />
*קונטרס [[דברי ימי החוזרים]].<br />
*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]].<br />
*[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] - לקט משיחותיו שיצאו בחוברות מיוחדות על ידי מערכת [[התמים]] בשם 'ליקוטי דיבורים' בהתוועדויות, ונסדרו מחדש ב-5 כרכים.<br />
*[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]].<br />
*[[קונטרס תורת החסידות]] - ביאור קצר וברור על [[מהות]] חכמת [[תורת החסידות]] והכרח ה[[תפילה]], מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ו]].<br />
*[[קונטרס לימוד החסידות]] - אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד תורת החסידות. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי ל"קונטרס תורת החסידות"{{הערה|על פי דברי [[הרבי]] בהקדמת לקונטרס}}.<br />
*'''קובץ מכתבים על אמירת תהלים''' - בעניין מעלת אמירת תהלים. נדפס כהוספה לספר [[תהלים אהל יוסף יצחק]]{{הערה|חלק א' וחלקים קטנים מחלקים ב' וג' לא נדפסו שם (על פי המבואר בהקדמה), וראה ספר התולדות אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' 323 ובהקדמה הנ"ל.}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[האוהל]]<br />
*[[הרבי והקצין הגרמני (סרט)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]<br />
*'''[[ספר התולדות]]''' - אדמו"ר הריי"צ, [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].<br />
* אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 138–139, באתר HebrewBooks.<br />
*הרב [[מנחם זיגלבוים]], '''אסתלק יקרא''', '''הסתלקות אדמו"ר הריי"צ''' עמוד 207<br />
*הרב [[יוסף יצחק גרינברג]] והרב [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]], [[ימי בראשית]], '''הסתלקות אדמו"ר הריי"צ''', כולל זכרונות, מסמכים וקטעי עיתונות<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק יב - '''אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד''', פרק טו - '''אדמו"ר הריי"צ במאסר'''<br />
*'''רבותינו נשיאינו''' - אדמו"ר הריי"צ.<br />
*'''הנסיך השישי''' - הרב [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ט]].<br />
*'''[[חסדי ישראל]]''', תולדות הרב [[ישראל חסדן]] [[תשפ"ג]], פרק יד הצלת אדמו"ר הריי"צ<br />
*'''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''' - הרב [[דוד זאב רוטנברג]], הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].<br />
*יוזמת השליחות במרוקו: הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק א.<br />
*'''אלבום במסתרים''' - הוצאת [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]] [[תשע"ג]].<br />
*'''חזיונות שמים''', ליקוט מתוך כתביו בהם מספר על חזיונות שונים שזכה להם במשך השנים, [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן תש"פ עמוד 38<br />
*'''כשהרבי מחייך''', [[שבועון בית משיח]] ט' שבט תשפ"א עמוד 58, במדור 'והבט פני משיחך'<br />
*'''הנסיך השישי במאבק למען טובת ישראל''', הרב [[שניאור זלמן ברגר]], גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1293 ע' 38-43.<br />
*'''מנהל פועל''', הרב שלמה ברדה, גיליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] מס' מ"א ע' 54-65.<br />
*'''מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש''' - [[שבועון בית משיח]] 239. <br />
*הרב ישראל זיסל דבורץ, '''זכרונות מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש''', [[שבועון בית משיח]] 885<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]] - אודות הצלת אדמו"ר הריי"צ בשואה, פעילותו הרב-תחומית להצלה וסיוע בתקופת השואה, פעילות רוחנית בימי השואה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
===תולדות חיים===<br />
;ילדות<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55573 נשמה ירדה בליובאוויטש"]''' - סיפור לידתו של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3329 הנסיך השישי]''' - סדרה המתעדת את שנות ילדותו {{בית משיח}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*הרב וההיסטוריון דב לוקאץ', '''[https://anash.org/watch-a-life-of-heroism-mesirus-nefesh-and-miracles/ חיי גבורה מסירות נפש וניסים]''', סקירת פעילותו והצלתו של אדמו"ר הריי"צ ברוסיה הקומניסטית, בוורשה הנאצית ובארצות הברית {{אנש}} (אנגלית) - וידאו, ומסמך מוער<br />
<br />
;נישואין<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63882 נישואי הנשיא]''' - תיאור שמחת ה[[נישואין]] של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
<br />
;המאסר והגאולה ([[י"ב-י"ג תמוז]])<br />
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא"ח]]. {{PDF|}} {{COL|}}<br />
*[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר {{בית חב"ד|}}<br />
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=88&article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר {{חבד בישראל|}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר "[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]". {{PDF|}} {{COL|}}<br />
*[http://chabad.info/news/חוברת-להפצה-סיפור-המאסר-והגאולה-של-יב/סיפור המאסר והגאולה] בהוצאת "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]". {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
<br />
;בתקופת ה[[שואה]]<br />
*[[זלמן רודרמן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61345 נס ההצלה מאירופה הבוערת]''' {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.chabad.info/images/notimage/51996_he_1.pdf מניצולים למצילים]''' {{PDF}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*'''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1855 מאמציו להצלת אדמו"רים בימי השואה]''' {{בית משיח}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
<br />
;הביקור בארץ הקודש<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3312 "קול ישראל" מדווח על ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל] - שבועון בית משיח. {{בית משיח|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43978&st=&pgnum=1&hilite= דער ליובאוויטשער רבי] (יידיש) {{PDF|}} <br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 סקירת הביקור בעיתון בית משיח]. {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*אהוד עין גיל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6739 עשרה ימים לפני הטבח], עיתון הארץ. {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור]. {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
<br />
;הסתלקות<br />
*'''[https://col.org.il/news/122968 בחזרה אל הרגעים המרטיטים: מסע ההלוויה של הרבי הריי"צ]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
*[[הלל זלצמן]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66504 זכרונות מיו"ד שבט תש"י], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74211 פתאום, בבוקר יום השבת... ● תיאור ההסתלקות]''', [[שבועון בית משיח]], מתוך הספר "אִסְתַּלַּק יְקָרָא", ט שבט התשע"ג (20.01.2013) {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
<br />
===שונות===<br />
;אודיו<br />
*[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_36.htmlניגון אך לאלוקים בהתוועדות הרבי הריי"צ] - מתוך אתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
*[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_12.htmlניגון דביקות בהתוועדות הרבי הריי"צ] - מתוך אתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
;ספריו<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15697&pgnum=1 ספר המאמרים - תרפ"ח] - אתר היברו-בוקס {{הב}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&st=&pgnum=1&hilite= ספר המאמרים - אידיש] - אתר היברו-בוקס. {{הב}}<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/maamarei ספרי המאמרים] שנת [[תרפ"ט]] וכן תרצ"ב-תרצ"ג, באתר ספרית חב"ד {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos ספר השיחות] מהשנים תר"פ-תרפ"ז, תרפ"ח-תרצ"א, תש"ו-ה'שי"ת, פורמט טקסט - אתר ספריית חב"ד {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15658&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס תורת החסידות'] - אתר היברו בוקס. {{הב}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס לימוד החסידות'] - אתר היברו בוקס. {{הב}}<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/haskala קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק]] ותנועת ההשכלה] - אתר ספריית חב"ד. {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*אגרות קודש הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&pgnum=1 כרך א'] ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&pgnum=1 כרך ב'] - (תרפ"ח-תרצ"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&pgnum=1 כרך ג'] - (תמוז תרצ"ג-תרצ"ו) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&pgnum=1 כרך ד'] - (תרצ"ז-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&pgnum=1 כרך ה'] - (ת"ש-תש"א) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&pgnum=1 כרך ו'] - (תש"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&pgnum=1 כרך ז'] - (תש"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=1 כרך ח'] - (תש"ד-תש"ה) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&pgnum=1 כרך ט'] - (תש"ו-תש"ח) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&pgnum=1 כרך י'] - (תש"ט-תש"י וחסרי תאריך) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&pgnum=1 כרך י"א] - (מילואים, תר"ס-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=1 כרך י"ב] - (מילואים, ת"ש-תש"י ומפתח לכרכים א'-י"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&pgnum=1 כרך י"ג] - (מילואים, תרס"א-תש"י) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&pgnum=1 כרך י"ד] - (מילואים) {{הב}}<br />
<br />
;תמונות<br />
*[https://www.rebbedrive.com/freirdiker-rebbe גלריית תמונות של אדמו"ר הריי"צ] - {{רבי דרייב}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14165 גלריית תמונות מאדמו"ר הריי"צ] - {{אינפו}}. {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44285 גלריה תמונות מקבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]{{תמונה}} - {{אינפו}}. {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76590 גלריית תמונות נדירות מהרבי הריי"צ] {{אינפו}}{{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} <br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_11.html גלרייה ענקית ונדירה של הרבי הריי"צ • בלעדי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}<br />
<br />
;עיתונות:<br />
*'''[https://col.org.il/news/131961 כשעיתון הארץ פירסם ראיון עם אדמו"ר הריי"ץ • היסטורי]''' {{COL}}<br />
<br />
;סיפורים<br />
*[[נתן אברהם]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66535 כשהרבי הריי"צ הופיע בחלום לילדה בת 11] [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
<br />
;לדמותו<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/6/60/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%98_%D7%92_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96_%D7%A4%D7%92.pdf התמים גיליון מט עמוד 46-55 - אדמו"ר הריי"צ אבי עולם הישיבות]<br />
*[[מנחם ברונפמן]], '''[http://www.alysefer.com/הרבי-הרייצ-סיפורה-של-רוח-שלא-נכנעה/ מדוע בעיני הרבי הריי"צ הוא אחת הדמויות היהודיות הכי הירואיות במפנה המאה ה-20?]''', [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br />
}}<br />
<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הריי"צ}}<br />
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הרש"ב]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[ב' בניסן]] [[תר"פ]] - [[י' בשבט]] [[תש"י]]|הבא=[[אדמו"ר שליט"א]]}}<br />
{{מנין כריתת הברית}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ|*]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר הריי"צ|*]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|8]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|ש]]<br />
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|ש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"י]]<br />
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]<br />
[https://drive.google.com/drive/folders/0B239NTMAJ3JicGVQSnlLRWlVVzQ?resourcekey=0-p9YDaLJt6pg1vrs5bvQCdg מאות תמונות של הרבי הריי"צ זי"ע]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=641100ראובן מטוסוב2023-10-23T08:12:49Z<p>יענקל משה: /* קישורים חיצונים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שר מטוסוב.jpg|ממוזער|הרב ראובן מטוסוב (מימין) לצד אחיו, הרב [[שמריהו מטוסוב]] (תשפ"ד)]]<br />
[[קובץ:הרב ראובן מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב נואם במעמד [[משיח בכיכר]]]]<br />
הרב '''ראובן מטוסוב''' (יליד שנת [[תשי"ח]], 1958) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ל[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] השוכנת בפאריז צרפת.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:ראובן מטוסוב מבצע תפילין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב ב[[מבצע תפילין]] ב[[קראון הייטס]] ([[תמוז]] [[תשס"ח]])]]<br />
נולד ב[[י"ט טבת]] [[תשי"ח]] בעיר [[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]] לאביו הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי במרוקו. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] ב[[מרוקו]] ובשנת [[תשכ"ט]], בהיותו בגיל אחד עשרה, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] ב[[צרפת]], שם למד במשך שלש שנים. מפאת המרחק הרב, הוריו לא היו נוכחים במעמד חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ג]], בהיותו בן חמש עשרה, נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]]. לאחר מכן המשיך את לימודיו ב-[[770]]. בתקופה זו היה אחד מה[[חוזרים]] על ה[[התוועדויות]] של [[הרבי]]. דבר זה השפיע עליו רבות שרגיל להשמע ממנו דיוקים בלשונות ויוקר של כל מילה של הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]] התחתן עם רעייתו מרת ציפורה בתו של הרב הרב [[דניאל אליהו זקס]] מ[[כפר חב"ד]]. לפני חתונתו פנה הרבי לרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] ואמר לו שבנו של השליח ר' שלמה מטוסוב ממרוקו עומד להתחתן, והיות שהוא בעל מרץ וחיות - ראוי שיעבוד ב[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]. מספר חודשים לאחר חתונתו יצא הרב מטוסוב לשליחות ב[[צרפת]] והחל לעבוד בלשכה.<br />
<br />
בד בבד עם פעולתו בלשכה מתעסק ב[[הפצת המעיינות]], ומסר שיעורים ב[[חסידות]] בישיבה בברינוא ובקרטיי, מתוועד עם [[אנ"ש]] ב[[פריז]] וסביבותיה. היה מהפעילים בהפעלת ה[[שידור]] מה[[התוועדויות]] של הרבי שנערכו בימי החול. וארגן התוועדויות ענק לכבוד "ר"ח כסלו" בפריז.<br />
<br />
משנת [[תנש"א]], בעקבות [[השיחה הידועה]] החל הרב מטוסוב לשאת הרצאות ב[[הדרך הישרה|ענייני גאולה ומשיח]] ואף התראיין לעיתונים יהודיים ב[[צרפת]] בנושא הגאולה האמיתית והשלימה.<br />
<br />
בשנים [[תשנ"ד]]-[[תשנ"ט]] הפעיל הרב מטוסוב מרכז "בית משיח" שהתעסק בהפצת והסברת נושא הגאולה ומלך המשיח בפריז. "בית משיח" היה מרכז חסידי לתפילות ב[[שבת]] ויום טוב והתוועדויות חסידיות בשבתות וביומא דפגרא שאליהם נשאבו ומהם הושפעה קהילת חב"ד בפריז וגלילותיה. "בית משיח" היה מקור החיות והפעילות בכל נושא משיח גאולה והתקשרות שתוצאותיה מורגשים ופועלים עד היום.<br />
<br />
כיום הרב ראובן מטוסוב בנוסף לפעילותו הברוכה ב[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] מוסר שיעורי משיח וגאולה בכל רחבי פריז והפרוורים.<br />
<br />
התוועדויותיו מושכים אליהם הרבה מתלמידי ה[[תמימים]] ואנ"ש. התוועדויותיו מלאים ברגש [[אהבה]] וגעגועים לרבי מלך המשיח כבן לאביו. והתקשרות והתמסרות עד הקצה האחרון לרבי ולרצונותיו הקדושים. התוועדויות של הרב מטוסוב מבוקשות ביותר בכל העולם ופעמים רבות מוזמן וטס במיוחד להתוועד ביומא דפגרא במיוחד עם תלמידי התמימים.<br />
<br />
לקראת חג הסוכות כל שנה נוסע הרב מטוסוב לקלאבריה להשגיח על קטיף האתרוגים הבלתי מורכבים שעליהם חסידי חב"ד מקפידים לברך. אתרוגים אלו נמכרים בצרפת באירופה ובכל העולם. עבודה זו קיבל מר' [[ישראל נח בליניצקי]] שבערוב ימיו העביר אליו תפקיד זה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;חתניו<br />
*הרב מנחם מענדל זלצמן - שליח הרבי בטורונטו קנדה.<br />
*הרב שניאור זלמן זלצמן - שליח הרבי בנייאגרא פולס קנדה.<br />
*הרב שמואל אלעזר ניסילעוויטש - [[מרכז רבני אירופה]] [[בריסל]] בלגיה.<br />
*הרב אליעזר אשכנזי - [[משפיע]] ב[[ישיבת חנוך לנער]] חב"ד [[צפת]].<br />
<br />
;בניו<br />
*ר' מנחם מענדל - שליח בבית חב"ד נוה צדק [[תל אביב]] לדוברי צרפתית.<br />
*ר' לוי יצחק - צרפת.<br />
*הרב שניאור זלמן - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''יותר חי, יותר חזק ויותר פעיל''', שבועון בית משיח ב' טבת תשפ"א עמוד 14<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%93%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%94/ הרב ראובן מטוסוב והרב שניאור זלמן ברגר מעניקים את הספר חב"ד במרוקו לרב דוד אבוחצירא]''' {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/870927/ קול ברמה: הרב מטוסוב והרב שימעלה פיזם בראיון מיוחד לכבוד שנת הקהל] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51590 התוועדות עם הרב ראובן מטוסוב בישיבת חב"ד ברמת אביב] {{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50054 הרב מטוסוב בבחירת אתרוגים עבור חסידי חב"ד בצרפת] {{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
*[http://www.lichkalubavitch.org אתר לשכה ליובאוויטש פרצת (אתר)]<br />
<br />
{{מיון רגיל:מטוסוב, ראובן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מטוסוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצרפת]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=625251שיחה:ניגונים על פרקי הרבי2023-08-16T10:00:15Z<p>יענקל משה: </p>
<hr />
<div>אולי צריך למצוא לזה שם יותר לענין. וגם צריך למקם במקום הראוי, בינתיים זה נמצא כא' מניגוני חב"ד.--[[משתמש:בני|בני]]<br />
<br />
חב"דניק עשה עריכה ואני בטעות בגלל שהוספתי את הקישורים לשמיעה ביטלתי את העריכה שלו. בבקשה שיעבור שוב ויראה מה מהתיקונים שלו אבד. --[[משתמש:שניאור|שניאור]] 23:43, 16 יוני 2007 (EDT)<br />
<br />
== מקור ==<br />
<br />
א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים “[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)]]” שבפרק ס”א; הניגון על המילים “[[אך לאלוקים דומי נפשי (ניגון)]]” שבפרק ס”ב; הניגון על המילים “[[צמאה לך נפשי (ניגון)]]” שבפרק ס”ג, וכיו”ב. <br />
<br />
?מהו המקור לקטע זה?<br />
: מראיון עם הר' שלום ברוכשטט שהתפרסם בקובץ 'התמים' (החדש) גליון מס' 27 (אדר ניסן תשס"ג).--- [[משתמש:בני|בני]] 20:26, 25 יוני 2007 (EDT)<br />
:[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&status=goto_id&id=106 לקריאת הראיון]--[[משתמש:בני|בני]]<br />
<br />
<br />
== ניגוני שנת החמשים ==<br />
<br />
באותו יו"ד שבט הייתי ב770. בליל י' שבט תש"ס הלחין הרב סילברמן את הניגון ובימים הבאים הניגון הושר בקביעות ב770 ואח"כ גם בארץ הקודש. כמה ימים אחרי י' שבט שר ר'שלום ברוכשטט את ניגונו (אני נסעתי לארץ כמה ימים אחרי י' שבט ואת ניגונו שמעתי מא' שנסע לארץ אחרי). מאז לא שמעתי ששרים בצבור את ניגונו לא בארץ ולא ב770 (בתשרי ס"א). אינני יודע אם אפשר לקרוא לניגונו של ברוכשטט ניגון שהתקבל ע"י חסידים (שיחת ש"פ וישב תשנ"ב), אבל ודאי שניגונו של הרב סילברמן צריך להופיע ראשון--[[משתמש:M&n|M&amp;n]] 08:43, 13 יולי 2007 (EDT)<br />
:הערך לא נעול, אתה מוזמן לשנות מה שידוע ונראה לך.. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:59, 15 יולי 2007 (EDT)<br />
הניגון דשנת תשס"ד<br />
יש טעות בקישור להאזנה אליו, שומעים את 'אך לא-לקים',מי שיש לו הקלטה נכונה מוזמן להעלות אותה<br />
<br />
מי שיכול להעלות את ההקלטה של הניגון דסילברמן (ולא ברוכשטט - המושמע בקישור), אשמח.<br />
<br />
יש למישהו את ההקלטה?--[[מיוחד:תרומות/37.46.39.231|37.46.39.231]] 15:28, 6 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
== שם מעצבן ==<br />
אף אחד לא מחפש את הערך הזה עם השם הזה. למה אין דפי הפניה לשמות "ניגונים על פרקי הרבי" ניגונים לי"א ניסן" ועוד<br />
:בוצעו הפניות. תודה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 13:26, 28 במרץ 2010 (UTC)<br />
<br />
==הועבר מהערך לצורך דיון==<br />
בשנים ה'תשנ"ה-ה'תשס"ג לא התקיימה הועדה וחזר קביעת הניגון למצב דכל דאלים וחזק קולו גבר.<br />
<br />
בשנת ה'תשס"ד אירגן הת' מנחם מענדל שי' לבקיבקר ועדה(שבשנה הקודמת (ה'תשס"ג) הלחין ניגון ולא התקבל כלל)וחברי הועדה בחרו בניגונו, אך בפועל לא ניגנו את ניגונו מכיון שהבחינו שבחרו רק לצאת י"ח ובחרו בו מכיון שטרח לארגן את הועדה.<br />
<br />
בשנת ה'תשס"ה עשה הת' הנ"ל כבשנה הקודמת ובחרו בו שוב כנ"ל ושוב לא ניגנו את ניגונו (אולם הפעם הצליח הת' הנ"ל לסחוף כמה מהבחורים אשר צריכים לשיר את הניגון שלו הואיל ובחרו בה כנ"ל וניגנו גם את ניגונו כמה פעמים בהתוועדיוית).<br />
<br />
בשנת ה'תשס"ו ארגן הת' הנ"ל שוב את הועדה אך הפעם לא היה מוצלח כלל (כפי שכל אחד יכול לשמוע בעצמו) ובחרו בניגונו של ר' דוד כהנוב שהושר בשנה שעברה (יש אומרים שבכוונה תחילה הלחין ניגון לא מוצלח כדי לומר שלא בכל פעם שהוא אירגן את הועדה נבחר וכדלקמן).<br />
<br />
בשנת ה'[[תשס"ו]] קיבל מארגן ועדת הניגונים הת' מנחם מענדל שיחי' לבקיבקר תשובה מהרבי (באמצעות ה[[אגרות קודש]]) ששם בהועדה יכלול גם את המילה '[[ליובאוויטש]]', ומאז נקראת הועדה שמארגן הת' הנ"ל "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]".<br />
<br />
בשנת ה'תשס"ז עשה הת' הנ"ל כבשלוש שנים האחרונות ושוב בחרו בניגון שלו והפעם רוב הבחורים אכן נסחפו שועדה היא ועדה ואין מה לעשות.<br />
<br />
בשנת ה'תשס"ח עשה הת' הנ"ל כבארבע שנים האחרונות ושוב בחרו בניגון שלו (בפעם הרביעית!) אולם הפעם נזעקו כמעט כל הבחורים אשר יש כאן משהו חשוד, והפכו עולמות ובסוף אף הודו כמה מחברי הועדה שבכוונה תחילה בוחרים בו ואירגנו כמה תמימים מחדש את הועדה ובראשם היה הת' שמריהו שיחי' סגל ובחרו בניגונו של יוסף שיחי' גרייזמן.<br />
<br />
בשנת ה'תשס"ט אירגנו הת' שמריהו שיחי' סגל ושמואל שיחי' אלישביץ תחת פיקוחו של יו"ר מרכז משיח העולמי לקבלת פני משיח צדקנו הרב מנחם מענדל שיחי' הענדל את הועדה ובחרו בניגונו של הת' ברוך שיחי' פרבר.<br />
<br />
בשנת ה'תש"ע החליט הת' מנחם מענדל שי' לבקיבקר לארגן ועדה לקראת יו"ד שבט ובחרו בניגון שחיבר תחת הסוואת שמו של מחבר הניגון - יוסף שיחי' שמואלי - שאכן שר את רוב הניגון בהקלטה המקורית, אולם בסיום התוועדות המרכזית ב770 ניגן הת' מנחם מענדל שיחי' לבקיבקר. לקראת י"א ניסן מסר הת' הנ"ל לתמימים שאירגנו את הועדה בשנתיים האחרונות שהוא מארגן את הועדה ולבד ושאסיפת חברי הועדה לא תתקיים במשרדי בית משיח תחת פיקוחו של הרב מנחם מענדל שיחי' הענדל כבשנתיים האחרונות אלא במקום אחר.ודאג שיגיע רד שלושה חברי ועדה כשאחד מהם משתתף בועדה לראשונה.ושוב בחרו בניגון שחיבר שוב תחת הסוואת שמו של מחבר הניגון כנ"ל כשהפעם הגדיל לעשות שבכלל הת' יוסף שיחי' שמואלי לא שר אלא הת' מנחם מענדל שיחי' צוקער שמנגן לת' מ.מ. שיחי' לבקיבקר בשנים האחרונות שר ובקטע א' שר הת' מ.מ. שיחי' לבקיבקר בעצמו!וגם בחרו בעוד ניגון של' ר' פייטל שיחי' לוין (שבחר בו א' מחברי הועדה שהוא חברו הטוב). וגם אז נחלצו הבחורים ובחרו בניגון אחר.<br />
<br />
באם מישהו יוכל לערוך ולאמת הנתונים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 12:29, 9 באפריל 2010 (UTC)<br />
<br />
:אוקיי, בתור העד הכמעט יחיד (אחד מתוך שניים) לוועדה הרשמית. הייתי ב[[מרכז שיעורי תורה חב”ד]] בזמן שהתכנסה בבניין הוועדה של לבקיבקר. אמנם נראה שוועדה זו לא התקיימה ביושר עד הסוף, אך היות ואם הוועדה הייתה בוחרת את הניגון של סילברמן אז היו מפרסמים את זה כדבר הועדה וזה היה מתקבל, לכן איך שהוא היה תוקף ליושבים שם. שיקולי הוועדה היו עניינים אע"פ שהיא לא הייתה מאורגנת כמו שצריך. החלטת הוועדה אמנם לא ניתנה בישוב הדעת מופלג, אך ביושר. הניגון הנ"ל של שמואלי לא קשור בשום קשר משפחתי ללבקיבקר, והת' הנ"ל היה בעצמו די בשוק מהבחירה. ניתן לציין שבעניין אחד שיקולי הועדה לא היו ענייניים (וכאן הבעיה) שאחד מחברי הוועדה לא רצה שיהיה יחי בניגון. מאוחר יותר משפורסמו הניגונים הבחורים התעצבנו ועשו ועדה בפני עצמם בפינת החי (בניהולו של ש.ג. שם נבחר הניגון של סילברמן. סתם לידע כללי אחד משלושת הניגונים שעלו ל'גמר' אצל הבחורים היה זה של שמואלי מה שמוכיח וד"ל. בהצלחה.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 08:56, 22 באפריל 2010 (UTC)<br />
<br />
כיון ריבוי הניגונים שנבחרים ע"י וועדות או בחורים, לענ"ד יש להיכתב את הניגונים שהתקבלו (שהם הקריטריון, כמו שאני רואה בערך שניגון שנבחר ע"י הבחורים הוא זה שמופיע - למרות שהוועדה בחרה אחר). לדוג' השנה צריך לציין ל: לוין, שמואלי, סילברמן (הבחורים ד-770) וניגון של דעטראיט (נתקבל ברבים מישיבות ליובאוויטש ו[[אנ"ש]] שיחיו). ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
ברצוני לתקן כמה פרטים: <br />
<br />
א. בשנת תשס"ב הוקמה הועדה לראשונה מאז שנת תשנ"ג, ואז בחרו את הניגון "לדוד מזמור" של ר' דוד כהנוב. <br />
<br />
ב. גם בשנת תשס"ד הוקמה הועדה, אך היא לא אורגנה ע"י לבקביקר, והועדה גם לא בחרה בניגון שלו. ממקור ראשון ידוע לי שמתוך חמשת חברי הועדה, שניים בחרו בניגון של ר' דוד כהנוב במקום ראשון ובניגון של ר' אלאור ולנר במקום שני, שניים בחרו להיפך - בניגונו של כהנוב במקום הראשון ובניגונו של ולנר במקום השני, וארבעתם בחרו בניגון של גרנובטר במקום השלישי. החבר החמישי (ר' מ.ש.) לא הספיק לבחור לפני י"א ניסן, ובמילא לא התפרסמה תוצאה. בעת ההתוועדות הגדולה של י"א ניסן השמיעו הקלטות של ניגוניהם של לבקביקר, גרנובטר ועוד א' - של הת' אורן קפלן. בש"ק י"ב ניסן היו שתי קבוצות ששרו בהתוועדות של הרבי שני ניגונים שונים בבת אחת - את של לבקביקר ואת של גרנובטר, ו"קול דאלים גבר" - הקבוצה השניה, וזה נקבע לניגון השנה. <br />
<br />
ג. בתשס"ה הקים לבקביקר את הועדה לראשונה, ואז בחרו את הניגון שלו. הרוב באמת שרו את הניגון שלו (כגון בארץ הקודש, וכן חלק מהקהל ב-770), אך אחרים טענו שזה אינו הוגן ושרו ניגון אחר ("יהי כבוד ה' לעולם" שחובר ע"י האחים קראוס), ואת הניגון הזה שרו בהתוועדות של הרבי מדי שבת בשבתו (ולכן לכאורה כדאי להוסיפו לרשימת הניגונים בערך זה). <br />
<br />
ד. בערך זה נרשם הניגון לפרק צ"ג (י"א ניסן תשנ"ד) כ"ה' מלך גאות לבש" של ברוכשטט. ככל הידוע לי, מעולם לא שרו את הניגון הזה, והניגון ששרו היה "נכון כסאך" שחובר ע"י כמה בחורים מהישיבה במוריסטאון, ולכן כדאי לתקן. [[א' התמימים]]<br />
<br />
== פרק ק"י ==<br />
<br />
לכאורה הניגון שייך לרשימת הניגונים שהותאמו ולא שהולחנו במיוחד --[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום רביעי י' אייר ה'תשע"ב, 07:15pm.<br />
<br />
<br />
ראשית, יישר כח לכל העוסקים במלאכת הקודש<br />
2 - די קשה למצוא את הדף הזה. אולי אפשר לעשות לינק לכאן מהערך 'ניגוני הרבי'<br />
3 - נאמר בפנים: 'הלחין הרה"ח (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין'. והרי ידוע שהתואר 'תמים' נשאר תמיד, לכאורה מתאים לכתוב הרה"ח הרה"ת ואפשר להוסיף במאמר המוסגר שהיה אז מהתמימים שלמדו ב-770 וכדומה.--[[משתמש:זלמן הענדל|זלמן הענדל]] - [[שיחת משתמש:זלמן הענדל|שיחה]] 02:27, 10 ביוני 2014 (UTC)<br />
<br />
== לינקים שבורים ==<br />
<br />
מכיון שהחליפו את האתר של חב"ד אינפו הלינקים לניגונים מובילים לשגיאה.<br />
:צריך להוסיף את הקידומת old2.ih. ללינקים בכדי שיעבדו טוב.<br />
<br />
== ניגוני יא ניסן שנת תשנ"ז ==<br />
<br />
ניגוני יא ניסן דשנת תשנ"ז<br />
<br />
בערך כתוב סתם שבשנת תשנ"ז התקבל הניגון "שירו לה'" שהלחין הרב שלום ברוכשטאט. אך יצויין שכל חודש אדר וכן בתחילת חודש ניסן עד ליל יא ניסן בשעה 12:00 בלילה רק שרו ב770 ניגון אחר שהלחין הת' יוסף יצחק סילברמן . <br />
ולא רק זה , אלא גם בהתוועדות הרשמית שהתקיימה בליל יא ניסן ב770 , הזמין המנחה (כמדומני הרה"ח דוד פייפ שיחי') את הת' הנ"ל בערך ב10:30 בערב לשיר את השיר שהלחין לכבוד יא ניסן לפני כל המשתתפים בפארבריינגען . והוא אכן עלה לבמה ושר ביחד עם כל הקהל את השיר שהוא הלחין.<br />
רק בסוף ההתוועדות הרשמית ב770 לערך ב12:00 בלילה , שוב הכריז המנחה שיש עוד ניגון שהלחין הרב שלום ברוכשטאט .ואז לראשונה שמעו ב770 על הניגון שלו, דבר שמעולם לא היה קורה באם היה וועדה מסודרת , אך לא היה וועדה באותם שנים ... <br />
אחרי שהוא לימד את הניגון שלו בהתוועדות , התמימים ישבו אתו אל תוך הלילה כאשר הוא המשיך ללמד את השיר לכולם.ואז במוצאי יא ניסן וכן בכל ההתוועדויות שהתקיימו לאחרי זה , רק שרו את השיר של שלום ברוכשטאט ואילו הניגון של סילברמן נשאר כשיר "פנימי" אצל חבריו לספסל הלימודים ב770 , וכן בכמה התוועדויות של הבחורים וכן אצל הקהל שנכחו בתחילת התוועדות ב770 בליל יא ניסן..... <br />
{{משוב}} [[משתמש:Beischabadelad@012.net.il|Beischabadelad@012.net.il]] - [[שיחת משתמש:Beischabadelad@012.net.il|שיחה]] 11:14, 13 במרץ 2016 (UTC)<br />
<br />
==ניגון יא ניסן תשס"ה==<br />
<br />
הניגון שנבחר ע"י הועדה באותה שנה וכן שרו אותו בהתוועדויות של הרבי הוא "ברכי נפשי..ויין ישמח לבב אנוש.."!!<br />
מדוע אינו נמצא ברשימה???<br />
--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 20:44, 13 במרץ 2016 (UTC)<br />
<br />
== הורדה ==<br />
<br />
משהו יכול לדאוג לאפשרות להורדת הניגונים?{{אנונימי|}}<br />
:לתשומת ליבך, ניתן לשמור את הניגונים בלחיצה במקש הימני של העכבר על המילה "להאזנה", ולבחור בתפריט הנפתח: '''"שמור קישור בשם"'''. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 12:50, י"ח בכסלו, ה'תשע"ז ''<font size="1">(18 בדצמ' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''<span style="color: indigo">יחי המלך המשיח!</span>'''<br />
<br />
יש למישהו את הניגון 'וקדשתם את שנת החמישים' של סילברמן?<br />
<br />
האודיו המצורף הוא של ברוכשטט (אע"פ שכתוב שהניגון של סילברמן הוא זה שנבחר..)--[[מיוחד:תרומות/141.226.182.141|141.226.182.141]] 18:05, 1 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
== ניגון של פרק קטז ==<br />
<br />
אלמוני פלמוני שינה לניגון של ברוכשטט. לדעתי זה לא הוגן אחרי שכבר הניגון התקבל אצל אנ"ש ושרו אותו בכינוס. לא יודע מי עומד מאחורי 'בחירת' הניגון של ברוכשטט, אבל זה לא נראה לי. מה דעתכם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:46, 6 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
:אותו משתמש אלמוני - שיש לי אגב שם משתמש למעונין - זכה להיות ב770 בימים האחרונים, שם הוחלט פה א' שהניגון אותו ינגנו השנה הוא הניגון של ברוכשטט וממילא בשבת הקרובה מה שינגנו בפאבריינגען של הרבי ומסתמא שגם ב'שבת שכולה משיח' ינגנו את"ז ועד"ז בשאר מקומות וכבר עשו לזה הקלטה חדשה עם יחי.<br />
:ובכלל, כבר היו דברים כאלה, עיין פיסקה לגבי תשנ"ז, בתשמ"ח בשיר מזמור לבני קרח, בק"ד היו שתיים. --[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 11:07, 6 באפריל 2017 (UTC)<br />
::א. התנצלות רבתית שכיניתיך בשם פלמוני. ב. מי זה "פה אחד"? ג. למיטב ידיעתי לא היה מעולם שהניגון כבר קיבל פומבי והתקבל אצל אנ"ש בארץ הקודש '''ואחרי זה''' החליטו לשנות. ד. לעניות דעתי, ובטח יהיו שיחלקו, בפעמים אחרות היתה סיבה כגון שהניגון לא היה מספיק מתאים לריקוד וכדומה, והפעם - לעניות דעתי - אין שום הגיון בהחלפה. אדרבה, אשמח להסבר. (גילוי נאות: גם אני לא הבנתי כל כך את בחירת הועדה, והייתי מעדיף שיבחרו את של מרקוביץ' מטירת הכרמל, אבל אחרי שהחליטו וניגנו את זה במעמד הגדול במעמד אלפי חסידים, זה מקרה אחר לגמרי). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:39, 6 באפריל 2017 (UTC)<br />
::ואם כבר, לא אכנס למלחמת עריכה, רק אעיר שהגירסא היציבה היתה עם הניגון של כהנוב, וזה לא מקובל להחליף שרירותית שוב ושוב ללא דיון מקדים בדף השיחה. בעיקרון הייתי צריך עכשיו לבטל את עריכתך, אבל אין לי בעיה לחכות, מתוך תקווה שזה יגרום גם לך להגיע למקום של הידברות מתוך אחוותת אחים חסידית ולא בהתנצחות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:39, 6 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
:::ב. פה אחד זה אומר שכל 770 מנגנים את זה, אמנם בהתחלה היו שרצו להחליף למשהו אחר, אבל למסקנה '''כולם''' מנגנים את הניגון של ברוכשטט ג. וד. התשובה לכל התמיהות: בפועל מה שקורה פה זה שמחילפים, אם יש משהו שלא מבין למה, אי"ז שאלה על העריכה כ"א על הבחור שהחליט, אבל בפועל זה מה שמנגנים פה, זה מה שינגנו בפני הרעבע בשבת, אז אם הערך בא לאמר איזה ניגון הוועדה אהבה, אולי אתה צודק אבל משום מה נראה לי שהכוונה פה הוא לניגון שישירו בפועל (וחוץ מהמעלה הנפלאה שבאחדות בליובאוויטש, שינגנו כולם את אותו הניגון) ואני חושב שאע"פ ששרו את"ז במעמד, אפשר להחליף.<br />
<br />
:::אגב - בנוגע לפי' השניה שלך רציתי להעיר שע"ד הכלל בגמ', אני זה שכתבתי את כהנוב, ויש לי איזה שהוא זכות למחוק (אמנם תענה לי שאם לא אני משהו אחר היה כותב את זה, אבל ס"ס זה ה שקרה)<br />
:::--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 12:09, 6 באפריל 2017 (UTC)<br />
::::בכלל, אני חושב שאולי כדאי לכתוב בהערה (וגם בפרקים שארע שהוועדה בחרה (כמו על שיר מזמור) והחליפו) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 12:59, י' בניסן, ה'תשע"ז ''<font size="1">(6 באפר' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
<br />
:::::על פי השיחה של הרבי, ניגון נבחר ע"פ רוב אנ"ש. ורוב אנ"ש (בפרט בארה"ק וברחבי העולם) מנגנים את הניגון שהוועדה בחרה!! של הרב כהנוב!--[[מיוחד:תרומות/37.46.39.231|37.46.39.231]] 15:34, 6 באפריל 2017 <br />
<br />
::::::העובדות הם שכל חסידי חב"ד דשכונת המלך, מנגנים ברוכשטט, וזה מה שינגנו אצל הרבי, אז לא נראה לי שמה שמנגנים בנתיים בארץ עדיף ממה שמנגנים מול הרבי! ובפרט שבפשטות גם בארץ זה הולך להשתנות, מתחיל בעז"ה בשבת שכולה משיח.--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 18:22, 6 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
:::::::מגוחך להתווכח כאשר בעוד יומיים כולם ללא יוצא מן הכלל ישירו את של ברוכשטט. ולאנונימי, יש עולם מחוץ לד' אמות שלך. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 18:37, 6 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
::::::::כל עוד אני יודע בוודאות שזה מה שמנגנים בבית חיינו, הרי ברור שצריך ללכתוב ככה וממילא ביטלתי את הגי' המעניית הזאת, (מקסימום אפשר להוסיף בנתיים עד שיעברו היומיים הקרובים, שבתחילה ניגנו את של כהנוב כי ככה הועדה החליטה)--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 22:25, 6 באפריל 2017 (UTC)<br />
:::::::::מלבד "אני ואפסי עוד" אני לא מוצא שום הגיון בהחלפה. זה גורם לרבים מאנ"ש להרגיש ריחוק מכל הענין המקודש של הניגון, כשזה נהפך לחוכא ואיטלולא, וקבוצת בחורים מחליטה בלי שום הגיון להחליף ניגון, רק בגלל שהם רוצים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:20, 7 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
למר 'פיצי': את הניגון שנבחר ע"י הוועדה, כבר שרו בהתוועדות מול הרבי בשבת קודש האחרונה!!--[[מיוחד:תרומות/37.46.39.231|37.46.39.231]] 06:28, 7 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
:כנ"ל, הטעם להחלפה הוא אי רלבנטי בין אם הוא מטעם אני ואפסי עוד או שהוא מטעם אחדות החסידים. בפועל בעוד שבועיים אף אחד לא יזכור איך מתחיל הניגון של כהנוב. ב770 כולם ללא יוצא מן הכלל שרים את של ברוכשטט, ובארץ אוכלת יושביה בטח לא ישירו משהו אחר, כך שהויכוח מיותר לחלוטין. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 10:53, 7 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
מוכח שזה לא כ"עובדות" שהוצגו לעיל. התמימים שרים (גם ב770, גם בשבת שכולה משיח ועוד) את 2 הניגונים!<br />
<br />
למר פיצי': א. הניגון של כהנוב נוגן בהתוועדות הרבי גם ביא ניסן עצמו. ב. בהחלט מאות הבחורים - הם לא רוב אנ"ש, שהם מנגנים את הניגון של כהנוב (וגם הבחורים מנגנים את שתיהם!). ג. נראה שיש לך משהו נגד כהנוב או הוועדה.. כולם שרים את שתיהם ואתה מתעקש שרק ברוכשטט..!<br />
<br />
::כפי הפשוט לא היה ל"מר פיצי" טעם להתווכח ולנבאות נבואות כ"א פשוט לחכות ולראות, מה שיהיה צפוי מראש, לאט לאט הניגון של כהנוב הולך ונשכח עד שלא מנגנים אותו כלל עכ"פ בבית חיינו, אז אם חייבים לציין את העובדה שהוועדה בחרה את הניגון של כהנוב, אני לא יתווכח, אמנם לדעתי אין בזה ענין בדיוק כמו שלא הולכים עכשיו לציין איזה ניגונים היו בתחרות ואיזה ניגונים רייצס אהב יותר בוועדה מאשר הניגון של כהנוב (שאגב יש כזה דבר - ע"פ דבריו מכלי שני)--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 23:06, 23 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
== ניגוני תשל"ד ==<br />
<br />
בפרק ע"ג - שנת תשל"ד - חיברו הניגון דשנת תשל"ג. ותמיהני האם חסרו ניגוני חב"ד לאותה שנה? בטח ישמחו היודעים להוסיף מידע מדוע השתמשו שוב בניגון דשנה העברה.<br />
<br />
ומדי דברי בו, הרי בהתוועדות דט"ו סיון תשל"ד (כמדומני סוף שיחה ג' או ד') מנגנים ניגון לא מוכר (ודומני שאינו חב"די) על הפסוק האחרון בפרק: "ואני קרבת אלוקים לי טוב, שתי בה' אלוקים מחסי לספר כל מלאכותיך". לא שמעתי הניגון לא לפנ"ז ולא אח"כ, ושוב - בטח ישמחו היודעים להוסיף כאן מידע.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ט"ו בניסן ה'תשע"ז 20:42, 11 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
הניגון הוא של רב"צ שנקר שלימדו שם. שמעתי מהרב וילשאנסקי פעם בנושא, אתה מוזמן לשאול אותו<br />
<br />
הרב י. וינברג ביקש מרבנ"צ שנקר לחבר ניגון בעקבות כך שאף ניגון אחר לא היה מוצלח ולכן חיבר את זה(כל זה בראיון שנארך איתו. אבל ראיתי במקום אחר שהוא חיבר על הפרק ולכן ביקש לבוא ולנגן זאת אצל הרבי). אבל הבחורים לא אהבו ועל כן המשיכו את הניגון של השנה לפני--[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 14:45, 12 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
במוצאי חג השבועות תשל"ד הגיע להתוועדות של הרבי מלך המשיח שליט"א החזן בן ציון שנקר, ה'בעל מנגן' של חסידות מודזי'ץ, וביקש מהרבי מלך המשיח שליט"א בין השיחות לנגן ניגון, הוא ניגן ניגון על המילים: 'ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באד-ני י-ה-וה מחסי לספר כל מלאכותיך'.<br />
כמה ימים לפני ההתוועדות הוא אמר לשכנו, הרב ויינברג שהוא הלחין ניגון על הפסוק האחרון בפרק ע"ג, "ואני קרבת אלוקים לי טוב", ומעוניין לשיר אותו בהתוועדות הרבי מלך המשיח שליט"א, הרב ויינברג כתב על כך לרבי מלך המשיח שליט"א, והרבי מלך המשיח שליט"א נתן הסכמתו שר' בן-ציון שנקר ישיר את ניגונו בהתוועדות. הרבי מלך המשיח שליט"א עודד את הניגון בשמחה רבה (השיר במקורו היה איטי, אך הוא הושר לפי הקצב של הרבי מלך המשיח שליט"א..) ואח"כ הסביר את המילים של הניגון בשיחה הבאה, כמו"כ ניגנו את הניגון גם בכוס של ברכה באותו ערב, כשהרבי מלך המשיח שליט"א נכנס להתוועדות בשבת לאח"ז – י"א סיון ניגנו את הניגון וכן בהתוועדות ט"ו סיון לאחרי שיחה א' במשך דקות רצופות מתוך התלהבות.<br />
<br />
== ערך לכל ניגון? ==<br />
<br />
מחקתי קישורים אדומים לכל הפרקים מאחרי תשנ"ג (כיון שלא זכינו לראות את הרבי מעודדם ואין מה להרחיב אודותם, לענ"ד). לדעתי יש למחוק גם את אלו שמלפני תשנ"ג חוץ מכמה בולטים, וכן, למחוק את הערך [[ניגון שיר מזמור לדוד]]. כל המידע שאפשר לכתוב על ניגונים 'רגילים' נמצא - או שצריך להמצא - כאן. דעות? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:04, כ"ד בניסן ה'תשע"ז<br />
:{{א|להתראות}} נראה שפתחת מיזם לפתוח ניגונים כל כל הפרקים שאחרי ג' תמוז, מתוך רצון להביא כמה שיותר מידע חב"די (כפי שרצית לקשר או לשכתב את כל הימנוני הקעמפים). שאלתי היא איך הדבר הזה נראה למי שלא ממש חי בעולם "שלנו", לראות ערכים עם רזולוציות כמו "ויש גורסים: מלך המשיח חי וקיים לעולם ועד" וכדו'. האם הכל צריך להיכתב? ראוי לדיון לדעתי. אני פתוח לשמוע. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 13:30, כ"ד בשבט, ה'תשפ"ג<br />
::לעניות דעתי אין בכך שום ריעותא. אני יודע בוודאות שיש הרבה אנשים שעושים שימוש בחב"דפדיה גם בשביל זה, וחושב שניגון כזה הוא לא פחות מכל ערך על ניגונים אחרים, מוכרים פחות ו'משמעותיים' פחות מבחינת המקום שהם תופסים בפועל וברמה העקרונית אצל חסידים. זו דעתי, ולא אעמוד עליה אם יוחלט אחרת, רק אבקש בכגון דא, שבמקום למחוק - יעבירו זאת למרחב המשתמש על שמי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:41, כ"ד בשבט, ה'תשפ"ג 13:41, 15 בפברואר 2023 (UTC)<br />
:::יש במרחב האישי שלי ערך על כל ניגון לשימוש העורכים {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 15:03, כ"ד בשבט, ה'תשפ"ג ''<font size="1">(15 בפבר' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
<br />
אינני מצליח להוסיף--בקרו ב[[משתמש:חסיד של הרעבע/פנקס משימות|פנקס המשימות]] שלי, יחי המלך! 12:06, 4 בינואר 2018 (UTC)<br />
<br />
== שינוי שם ==<br />
<br />
לדעתי יותר קצר ונפוץ לקרוא להם 'ניגוני הפרקים', מוסכם?--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 12:49, ד' בסיוון, ה'תש"ף 12:49, 27 במאי 2020 (IST)<br />
:תוכל לעשות הפניה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:31 • ד' בסיוון ה'תש"ף<br />
<br />
== תש"פ ==<br />
כדאי לשים את הניגון הסופי ששרים כיום גם מול הרבי:https://chabad.info/musicnews/593130/<br />
--[[משתמש:צמח! צמח! צמח!|צמח!]] • [[שיחת משתמש:צמח! צמח! צמח!|שיחה]] • ה' בסיוון ה'תש"ף • 11:38, 28 במאי 2020 (IST)<br />
:אכן ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:10 • ה' בסיוון ה'תש"ף<br />
<br />
== הניגון של פרק קיח ==<br />
<br />
הקישור לניגון לא עובד צריך שמישהו יחליף לקישור טוב<br />
<br />
== ניגון ישישו וישמחו ==<br />
<br />
הלינק לניגון לא פעיל כי זה מפנה לאתר הישן של חב״ד אינפו, שלצערנו כולו לא פעיל (וזה פרוייקט בפני עצמו שהם אמרו שישקמו).<br />
<br />
הנה לינק לניגון ביוטיוב אם אפשר בבקשה להעלות לדף כי כרגע הדף נעול לעריכה. או אם יוטיוב חא מתאים אם אפשר בבקשה להפוך לmp3 ולאחסן בחבדפדיה אם יש אפשרות כזו. [[משתמש:Atzmuseinsof|Atzmuseinsof]] - [[שיחת משתמש:Atzmuseinsof|שיחה]], 10:07, כ"ה בניסן, ה'תשפ"ג 10:07, 16 באפריל 2023 (UTC)<br />
<br />
== לינק ישישו וישמחו יוטיוב ==<br />
<br />
בגלל שחבדפדיה חוסם את יוטיוב אפשר לחפש את הניגון ביוטיוב ״הרבי מליובאוויטש שר ניגון ישישו וישמחו בהתוועדות פורים תשל״ב״<br />
<br />
כנ״ל נא למצוא דרך להעלות לאתר כי הלינק של חב״ד אינפו הישן לא פעיל.<br />
<br />
== איך הושמט תבוא ==<br />
<br />
כידוע ליודעי חן הי' במ"ט א ביסעלע בלאגן שהוועדה בחרה ניגון א' של ח. ו. פ. על המילים "תבוא" וכו', שהרבי נכנס לפארברענגן ניגנו את זה בהתחלה וכו', ובשיחה הרבי דיבר על הניגון שהת' יותר אהבו (הי' של ברוכשטט(וזה מה שמובא בערכים בתור הניגון שנבחר)) ומייד לאחרי אותה שיחה הת' החלו לנגן את הניגון של ר' שלום והרבי החל לעודד וכו' וראו שזה חביב על הרבי ומאז זה נהפך לניגון.<br />
<br />
להעיר שהיו מלחמות עד שבא' מהתפילות ירד אד"ש לזאל למעריב ומחדר השידורים השמיעו את הניגון של הוועדה ואנ"ש והת' שרו ניגון אחר (הרבי עודד), ומייד שסגר אד"ש את סידורו החלו שוב הרמקולים לפצוח בניגון של הוועדה ואילו מנגד אנ"ש והת' ו... צהלה ושמחה.<br />
<br />
חבל שלא כותבים ע"ז איזה שהוא איזכור. לכה"פ להביא קובץ שמע של הניגון ההוא, ולכתוב שזה מבחירת הוועדה ואילו הי' ניגון שנבחר ברוב קולות.<br />
ולא באתי אלא להאיר. ([[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 10:00, כ"ט באב, ה'תשפ"ג)</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%9F&diff=622962נחמיה גרייזמן2023-08-13T14:29:16Z<p>יענקל משה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:נחמיה גריזמן תמונה חדשה.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הרב נחמיה גרייזמן]]<br />
הרב '''נחמיה גרייזמן''' (יליד שנת [[תשנ"ב]], 1992) הוא ר"מ בשיעור א' ב[[ישיבה קטנה חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ומרצה מבוקש בעניני [[גאולה ומשיח]] המשמש פעמים רבות גם כמנחה בכינוסים שונים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ג שבט]] [[תשנ"ב]] ב[[ירושלים]], לאביו הרב [[שמואל גרייזמן]] ולאמו מרת [[נחמה גרייזמן]] שנפטרה זמן קצר לאחר לידתו, ונקרא על שמה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] היה בפעם הראשונה ב770. ומאז אביו היה מביא אותו מידי שנה ל[[770]] בחודש [[תשרי]]. למד בישיבה קטנה בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. ולאחר מכן למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], שם שימש בשנים [[תש"ע]] -[[תשע"א]] כחבר מערכת 'שערי ישיבה' שהוציאה לאור ספרי פלפולים של תלמידי הישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] שימש כמנהל לימודים בקעמפ '[[גן ישראל צפת]]', ובשנת [[תשע"א]] שימש בתפקיד זה ב[[קעמפ אורו של משיח]].<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובשנה שלאחר מכן נמנה על [[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[חח"ל צפת]], ובמקביל השלים את לימודיו ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br />
<br />
בעודו בחור, שימש בשנת הלימודים [[תשע"ד]] כ[[ר"מ]] ב[[ישיבה קטנה תורת אמת]].<br />
<br />
בתחילת שנת הלימודים [[תשע"ה]] החל לשמש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבה קטנה חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבה הקטנה בצפת]] ובחודש [[ניסן]] [[תשע"ה]] נשא את רעייתו מושקא לבית משפחת גרוזמן מצפת. גם אחר נישואיו המשיך ללמד בישיבה בצפת אשר בשנה אחת כיהן כמשפיע ולאחמ"כ חזר לתפקיד הר"מ.<br />
<br />
הרב גרייזמן נחשב ל[[בעל קורא]] דייקן.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabad.info/moshiach/סדרת-שיעורים-בוידאו-ניצוץ-משיח-שבכל-יה/ סדרת שיעורים מאת הרב נחמיה גרייזמן: ניצוץ משיח שבכל יהודי] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
* {{קישור חבד און ליין|110523|"עשו כל אשר ביכולתכם": משפחת השלוחים מתכנסת לקראת כ"ח ניסן, הנואם המרכזי: הרב גרייזמן||כ"ו ניסן תשע"ח}}<br />
*[https://daat.org.il/category/סדרות/דרכו-של-הבינוני/ סדרת מאמרים '''דרכו של הבינוני''' על ספר התניא בעריכתו,] אתר "דעת"<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2021/11/blog-post_12.html מאמר מיוחד של הרב גרייזמאן על 'עבודת התפילה']''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גרייזמן, נחמיה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ב]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F_(%D7%A6%D7%A4%D7%AA)&diff=622961מנחם מענדל פרידמן (צפת)2023-08-13T14:27:51Z<p>יענקל משה: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''מנחם מענדל פרידמן''' (יליד שנת [[תשד"מ]], 1984) הוא מראשי ישיבה קטנה חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ומשמש בה כמנהל גשמי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[צפת]] ב[[י"ז ניסן]] [[תשד"מ]] לאביו הרב [[זאב פרידמן]] ולאמו מרת אסתר.<br />
<br />
התחנך במוסדות חב"ד בצפת, בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבה גדולה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], שם נמנה בשנת [[תשס"ג]] על חברי מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת|הערות התמימים ואנ"ש]], ולקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי מלך המשיח שליט''א ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
בשנים [[תשס"ג]]-[[תשס"ד]] שימש כגנרל ב[[קעמפ אורו של משיח]].<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו בת החסיד ר' מרדכי שכטר מ[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] נענה לקריאתו של הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], ולקראת שנת הלימודים [[תש"ע]] הקים יחד עם הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]] וקבוצה מחבריהם לספסל הלימודים ישיבה קטנה '[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת]]', שהוקמה כדי לתת מענה על הצורך הגובר והולך של ישיבות קטנות איכותיות, שחדורות ברוח של גאולה ומשיח.<br />
<br />
תחת הנהלתו, התפתחה הישיבה וגדלה לאחת הישיבות קטנות החב"דיות הגדולות ביותר, הנחשבת לאחת מהישיבות המצליחות מהשורה הראשונה, שנקטה בפריצת דרך חינוכית במספר תחומים, כגון הכנסת פסיכולוג מקצועי המלווה את התנהלות הצוות והאתגרים החינוכיים שנתקלים בהם, יציאה מאורגנת של התלמידים להתאווררות, קיצור תקופת השהות בישיבה בין הביקורים בבית, ועוד.<br />
<br />
{{מיון רגיל:פרידמן, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד"מ]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]<br />
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פרידמן]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7&diff=622947בני ברק2023-08-13T14:03:18Z<p>יענקל משה: </p>
<hr />
<div>'''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים.<br />
{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=<br />
|תמונה=[[קובץ:בני ברק 1.jpeg|250px|]]<br />
|כתובית=אלפי ילדים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו<br />
|עיר=<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=<br />
|רב הקהילה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
|[[משפיע]] הקהילה= הרב [[יעקב יהשוע לאופר]]<br />
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, בנים, בנות, כולל, ישיבת תומכי תמימים, ספרייה<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שמואל אנגלסמן]], הרב [[מנחם מענדל קסטל]], הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב [[חנניה קורקוס]], הרב [[יוסף דוד הלל]].<br />
|מספר שלוחים=<br />
|מספר בתי חב"ד=<br />
|מספר משפחות בקהילה= 250\300<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבני ברק|אישים בבני ברק]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק|מוסדות וארגונים בבני ברק]]<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br />
}}<br />
העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב [[יצחק גרשנטקורן]]. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, והפך למחותן עם ר' [[שאול ברוק]] כאשר בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]], הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.<br />
<br />
קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה{{מקור}}. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], ולאחריו שימש בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כיום משמש ברבנות בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.<br />
<br />
[[קובץ:ב"ב2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיה מרכזית של חב"ד ברחובות בני ברק]]<br />
<br />
==רבני חב"ד בעיר==<br />
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות ב[[בני ברק]] היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.<br />
<br />
לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים. <br />
<br />
לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרבנות העיר יחד עם הרב [[שבח צבי רוזנבלט]]. <br />
<br />
רב מרכז העיר הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא.<br />
<br />
== בתי חב"ד בעיר ==<br />
המנהל הראשי של סניף צעירי חב"ד בעיר היה הרב [[משה גרינברג]] עד לפטירתו בשנת [[תשע"ג]]. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בן השליח ל[[רחובות]] הרב [[אברהם מרדכי קסטל]].<br />
:שכונת '''פרדס כץ''' - מנהל: הרב [[יוסף דוד הלל]] (מנהל רוחני תלמוד תורה בני מנחם בני ברק).<br />
:שכונת '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'. הדוכן נסגר במהלך השנים, אך עדיין מתקיים בבית חב"ד התועדויות לרגל תאריכים חסידיים לכל תושבי האזור.<br />
:מערב העיר''' - מנהל: הרב [[יוסף צבי פילמר]].<br />
[[קובץ:ב"ב 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות י"ט כסלו בבני ברק, תשע"ו]]<br />
<br />
==קהילות חב"ד בעיר==<br />
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:<br />
<br />
*'''בית כנסת רחוב אברהם''' - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]], ואח"כ ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]]. כרב [[בית הכנסת]] כיהן הרב [[יעקב דב כץ]] עד לפטירתו ב[[תשע"ה]].<br />
*'''בית כנסת [[רש"י]]''' - [[בית הכנסת]] המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[שמעון משה דיסקין]] באופן רשמי והרב [[יוסף יצחק בלינוב]] למעשה, וה[[משפיע]] הוא הרב [[יעקב יהושע לאופר]].<br />
*'''בית כנסת נווה אחיעזר''' - נוסד על ידי ר' [[אברהם יוסף גליס]]. כיום מתופעל על ידי ר' [[מנחם מענדל קסטל]] (חתנו של הרב [[משה גרינברג]])<br />
*'''בית כנסת שיכון ה'''' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, [[משפיע|משפיעי]] הקהילה לשעבר: הרב [[שלמה זלמן לנדא]] והרב דוד יואל ויינפלד. בשנת [[תשפ"ג]] מונה {{הערה|1=[https://chabad.info/news/956511/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}} לכהן כרב הבי"כ הרב יצחק אלטרוביץ'. ובתור משפיע הקהילה הרב [[אסף דפנה]].<br />
*'''מנין חב"ד שיכון ה''''- הוקם על ידי [[הרב שלמה רוזנברג]] ומנוהל על ידי בנו ר' שמואל וחתנו הרב ישראל ויינפלד. המנין נסגר בקיץ [[תשפ"ג]] והתמזג למנין הקיים של הרב אלטרוביץ'.<br />
*'''מנין קרית הרצוג''' - הוקם ע"י הרב [[אורי מרדכי ליפש]] ומנוהל על ידו . הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג.<br />
*'''בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר''' - מרכז תורני בהנהלת הרב [[מנחם מענדל קסטל]] יו"ר צעירי אגודת חב"ד בעיר, המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, נוסד בחודש תמוז תשפ"א{{הערה|2=[https://col.org.il/news/132067 דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
{{עדכון}}<br />
*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב [[שלמה רוזנברג]] (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בניו של הרב [[שלמה רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]]. הישיבה קיימת עד היום (תשפ"ג) בניהולו של הרב [[לוי רוזנברג]].<br />
<br />
*כולל [[צדקת ישראל]] בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]].<br />
<br />
*[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7 תלמוד תורה 'בני מנחם' לבנים]. הוקם ע"י הרב [[שלמה רוזנברג]] ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] לאחריו התמנה כמנהל הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: '''"דאס איז מיין מוסד אין [[בני ברק]]''' (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)'''"''' משפט זה ש[[הרבי]] התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של ה[[תלמוד תורה]]). כיום: הרב בלינוב מנהל רוחני, והרב דוד הלל מנהל גשמי.<br />
<br />
*בית ספר יסודי לבנות 'עטרת חיה' שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לנדא]]. והגב' פייגי בוקיעט. והעיד הרב [[בנימין קליין]] שפעם אמר לו [[הרבי]] ש"עוד יקום מוסד ב[[בני ברק]] שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח".<br />
<br />
*[[היכל מנחם]] להפצת [[תורת החסידות]]. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב [[אליהו וילהלם]] בעבר הספרן הראשי היה הרב [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב [[שמואל אנגלסמן]] ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ.<br />
<br />
*בתי ספר 'בנות חנה'{{הערה|[https://chabad.info/women/868063/ ממלכת בנות חנה בני ברק]}}. הראשון שבהם שנפתח בשנת תש"פ בניהולה של הגב' חנה זלמנוב.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תומכי תמימים בני ברק]]<br />
*[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{קישור חבד און ליין|119634|מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות||ט"ו תמוז ה'תשע"ט}}<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf ממלכת חב"ד בני ברק, מוסדות בנות חנה]<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בני ברק]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7&diff=622945בני ברק2023-08-13T13:59:08Z<p>יענקל משה: /* קהילות חב"ד בעיר */</p>
<hr />
<div>'''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים.<br />
{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=<br />
|תמונה=[[קובץ:בני ברק 1.jpeg|250px|]]<br />
|כתובית=אלפי ילדים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו<br />
|עיר=<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=<br />
|רב הקהילה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
|[[משפיע]] הקהילה= הרב [[יעקב יהשוע לאופר]]<br />
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, בנים, בנות, כולל, ישיבת תומכי תמימים, ספרייה<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שמואל אנגלסמן]], הרב [[מנחם מענדל קסטל]], הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב [[חנניה קורקוס]], הרב [[יוסף דוד הלל]].<br />
|מספר שלוחים=<br />
|מספר בתי חב"ד=<br />
|מספר משפחות בקהילה= 250\300<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבני ברק|אישים בבני ברק]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק|מוסדות וארגונים בבני ברק]]<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br />
}}<br />
העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב יצחק גרשנטקורן. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, והפך למחותן עם ר' [[שאול ברוק]] כאשר בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]], הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.<br />
<br />
קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה{{מקור}}. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], ולאחריו שימש בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כיום משמש ברבנות בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.<br />
<br />
[[קובץ:ב"ב2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיה מרכזית של חב"ד ברחובות בני ברק]]<br />
<br />
==רבני חב"ד בעיר==<br />
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות ב[[בני ברק]] היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.<br />
<br />
לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים. <br />
<br />
לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרבנות העיר יחד עם הרב [[שבח צבי רוזנבלט]]. <br />
<br />
רב מרכז העיר הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא.<br />
<br />
== בתי חב"ד בעיר ==<br />
המנהל הראשי של סניף צעירי חב"ד בעיר היה הרב [[משה גרינברג]] עד לפטירתו בשנת [[תשע"ג]]. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בן השליח ל[[רחובות]] הרב [[אברהם מרדכי קסטל]].<br />
:שכונת '''פרדס כץ''' - מנהל: הרב [[יוסף דוד הלל]] (מנהל רוחני תלמוד תורה בני מנחם בני ברק).<br />
:שכונת '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'. הדוכן נסגר במהלך השנים, אך עדיין מתקיים בבית חב"ד התועדויות לרגל תאריכים חסידיים לכל תושבי האזור.<br />
:מערב העיר''' - מנהל: הרב [[יוסף צבי פילמר]].<br />
[[קובץ:ב"ב 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות י"ט כסלו בבני ברק, תשע"ו]]<br />
<br />
==קהילות חב"ד בעיר==<br />
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:<br />
<br />
*'''בית כנסת רחוב אברהם''' - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]], ואח"כ ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]]. כרב [[בית הכנסת]] כיהן הרב [[יעקב דב כץ]] עד לפטירתו ב[[תשע"ה]].<br />
*'''בית כנסת [[רש"י]]''' - [[בית הכנסת]] המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[שמעון משה דיסקין]] באופן רשמי והרב [[יוסף יצחק בלינוב]] למעשה, וה[[משפיע]] הוא הרב [[יעקב יהושע לאופר]].<br />
*'''בית כנסת נווה אחיעזר''' - נוסד על ידי ר' [[אברהם יוסף גליס]]. כיום מתופעל על ידי ר' [[מנחם מענדל קסטל]] (חתנו של הרב [[משה גרינברג]])<br />
*'''בית כנסת שיכון ה'''' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, [[משפיע|משפיעי]] הקהילה לשעבר: הרב [[שלמה זלמן לנדא]] והרב דוד יואל ויינפלד. בשנת [[תשפ"ג]] מונה {{הערה|1=[https://chabad.info/news/956511/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}} לכהן כרב הבי"כ הרב יצחק אלטרוביץ'. ובתור משפיע הקהילה הרב [[אסף דפנה]].<br />
*'''מנין חב"ד שיכון ה''''- הוקם על ידי [[הרב שלמה רוזנברג]] ומנוהל על ידי בנו ר' שמואל וחתנו הרב ישראל ויינפלד. המנין נסגר בקיץ [[תשפ"ג]] והתמזג למנין הקיים של הרב אלטרוביץ'.<br />
*'''מנין קרית הרצוג''' - הוקם ע"י הרב [[אורי מרדכי ליפש]] ומנוהל על ידו . הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג.<br />
*'''בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר''' - מרכז תורני בהנהלת הרב [[מנחם מענדל קסטל]] יו"ר צעירי אגודת חב"ד בעיר, המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, נוסד בחודש תמוז תשפ"א{{הערה|2=[https://col.org.il/news/132067 דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
{{עדכון}}<br />
*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב [[שלמה רוזנברג]] (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בניו של הרב [[שלמה רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]]. הישיבה קיימת עד היום (תשפ"ג) בניהולו של הרב [[לוי רוזנברג]].<br />
<br />
*כולל [[צדקת ישראל]] בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]].<br />
<br />
*[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7 תלמוד תורה 'בני מנחם' לבנים]. הוקם ע"י הרב [[שלמה רוזנברג]] ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] לאחריו התמנה כמנהל הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: '''"דאס איז מיין מוסד אין [[בני ברק]]''' (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)'''"''' משפט זה ש[[הרבי]] התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של ה[[תלמוד תורה]]). כיום: הרב בלינוב מנהל רוחני, והרב דוד הלל מנהל גשמי.<br />
<br />
*בית ספר יסודי לבנות 'עטרת חיה' שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לנדא]]. והגב' פייגי בוקיעט. והעיד הרב [[בנימין קליין]] שפעם אמר לו [[הרבי]] ש"עוד יקום מוסד ב[[בני ברק]] שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח".<br />
<br />
*[[היכל מנחם]] להפצת [[תורת החסידות]]. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב [[אליהו וילהלם]] בעבר הספרן הראשי היה הרב [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב [[שמואל אנגלסמן]] ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ.<br />
<br />
*בתי ספר 'בנות חנה'{{הערה|[https://chabad.info/women/868063/ ממלכת בנות חנה בני ברק]}}. הראשון שבהם שנפתח בשנת תש"פ בניהולה של הגב' חנה זלמנוב.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תומכי תמימים בני ברק]]<br />
*[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{קישור חבד און ליין|119634|מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות||ט"ו תמוז ה'תשע"ט}}<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf ממלכת חב"ד בני ברק, מוסדות בנות חנה]<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בני ברק]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7&diff=622944בני ברק2023-08-13T13:57:22Z<p>יענקל משה: /* קהילות חב"ד בעיר */</p>
<hr />
<div>'''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים.<br />
{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=<br />
|תמונה=[[קובץ:בני ברק 1.jpeg|250px|]]<br />
|כתובית=אלפי ילדים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו<br />
|עיר=<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=<br />
|רב הקהילה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
|[[משפיע]] הקהילה= הרב [[יעקב יהשוע לאופר]]<br />
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, בנים, בנות, כולל, ישיבת תומכי תמימים, ספרייה<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שמואל אנגלסמן]], הרב [[מנחם מענדל קסטל]], הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב [[חנניה קורקוס]], הרב [[יוסף דוד הלל]].<br />
|מספר שלוחים=<br />
|מספר בתי חב"ד=<br />
|מספר משפחות בקהילה= 250\300<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבני ברק|אישים בבני ברק]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק|מוסדות וארגונים בבני ברק]]<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br />
}}<br />
העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב יצחק גרשנטקורן. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, והפך למחותן עם ר' [[שאול ברוק]] כאשר בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]], הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.<br />
<br />
קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה{{מקור}}. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], ולאחריו שימש בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כיום משמש ברבנות בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.<br />
<br />
[[קובץ:ב"ב2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיה מרכזית של חב"ד ברחובות בני ברק]]<br />
<br />
==רבני חב"ד בעיר==<br />
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות ב[[בני ברק]] היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.<br />
<br />
לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים. <br />
<br />
לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרבנות העיר יחד עם הרב [[שבח צבי רוזנבלט]]. <br />
<br />
רב מרכז העיר הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא.<br />
<br />
== בתי חב"ד בעיר ==<br />
המנהל הראשי של סניף צעירי חב"ד בעיר היה הרב [[משה גרינברג]] עד לפטירתו בשנת [[תשע"ג]]. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בן השליח ל[[רחובות]] הרב [[אברהם מרדכי קסטל]].<br />
:שכונת '''פרדס כץ''' - מנהל: הרב [[יוסף דוד הלל]] (מנהל רוחני תלמוד תורה בני מנחם בני ברק).<br />
:שכונת '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'. הדוכן נסגר במהלך השנים, אך עדיין מתקיים בבית חב"ד התועדויות לרגל תאריכים חסידיים לכל תושבי האזור.<br />
:מערב העיר''' - מנהל: הרב [[יוסף צבי פילמר]].<br />
[[קובץ:ב"ב 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות י"ט כסלו בבני ברק, תשע"ו]]<br />
<br />
==קהילות חב"ד בעיר==<br />
{{עדכון}}<br />
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:<br />
<br />
*'''בית כנסת רחוב אברהם''' - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]], ואח"כ ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]]. כרב [[בית הכנסת]] כיהן הרב [[יעקב דב כץ]] עד לפטירתו ב[[תשע"ה]].<br />
*'''בית כנסת [[רש"י]]''' - [[בית הכנסת]] המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[שמעון משה דיסקין]] באופן רשמי והרב [[יוסף יצחק בלינוב]] למעשה, וה[[משפיע]] הוא הרב [[יעקב יהושע לאופר]].<br />
*'''בית כנסת נווה אחיעזר''' - נוסד על ידי ר' [[אברהם יוסף גליס]]. כיום מתופעל על ידי ר' [[מנחם מענדל קסטל]] (חתנו של הרב [[משה גרינברג]])<br />
*'''בית כנסת שיכון ה'''' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, [[משפיע|משפיעי]] הקהילה לשעבר: הרב [[שלמה זלמן לנדא]] והרב דוד יואל ויינפלד. בשנת [[תשפ"ג]] מונה {{הערה|1=[https://chabad.info/news/956511/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}} לכהן כרב הבי"כ הרב יצחק אלטרוביץ'. ובתור משפיע הקהילה הרב [[אסף דפנה]].<br />
*'''מנין חב"ד שיכון ה''''- הוקם על ידי [[הרב שלמה רוזנברג]] ומנוהל על ידי בנו ר' שמואל וחתנו הרב ישראל ויינפלד. המנין נסגר בקיץ [[תשפ"ג]] והתמזג למנין הקיים של הרב אלטרוביץ'.<br />
*'''מנין קרית הרצוג''' - הוקם ע"י הרב [[אורי מרדכי ליפש]] ומנוהל על ידו . הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג.<br />
*'''בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר''' - מרכז תורני בהנהלת הרב [[מנחם מענדל קסטל]] יו"ר צעירי אגודת חב"ד בעיר, המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, נוסד בחודש תמוז תשפ"א{{הערה|2=[https://col.org.il/news/132067 דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
{{עדכון}}<br />
*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב [[שלמה רוזנברג]] (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בניו של הרב [[שלמה רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]]. הישיבה קיימת עד היום (תשפ"ג) בניהולו של הרב [[לוי רוזנברג]].<br />
<br />
*כולל [[צדקת ישראל]] בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]].<br />
<br />
*[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7 תלמוד תורה 'בני מנחם' לבנים]. הוקם ע"י הרב [[שלמה רוזנברג]] ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] לאחריו התמנה כמנהל הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: '''"דאס איז מיין מוסד אין [[בני ברק]]''' (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)'''"''' משפט זה ש[[הרבי]] התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של ה[[תלמוד תורה]]). כיום: הרב בלינוב מנהל רוחני, והרב דוד הלל מנהל גשמי.<br />
<br />
*בית ספר יסודי לבנות 'עטרת חיה' שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לנדא]]. והגב' פייגי בוקיעט. והעיד הרב [[בנימין קליין]] שפעם אמר לו [[הרבי]] ש"עוד יקום מוסד ב[[בני ברק]] שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח".<br />
<br />
*[[היכל מנחם]] להפצת [[תורת החסידות]]. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב [[אליהו וילהלם]] בעבר הספרן הראשי היה הרב [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב [[שמואל אנגלסמן]] ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ.<br />
<br />
*בתי ספר 'בנות חנה'{{הערה|[https://chabad.info/women/868063/ ממלכת בנות חנה בני ברק]}}. הראשון שבהם שנפתח בשנת תש"פ בניהולה של הגב' חנה זלמנוב.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תומכי תמימים בני ברק]]<br />
*[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{קישור חבד און ליין|119634|מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות||ט"ו תמוז ה'תשע"ט}}<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf ממלכת חב"ד בני ברק, מוסדות בנות חנה]<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בני ברק]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7&diff=622943בני ברק2023-08-13T13:56:10Z<p>יענקל משה: /* קהילות חב"ד בעיר */</p>
<hr />
<div>'''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים.<br />
{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=<br />
|תמונה=[[קובץ:בני ברק 1.jpeg|250px|]]<br />
|כתובית=אלפי ילדים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו<br />
|עיר=<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=<br />
|רב הקהילה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
|[[משפיע]] הקהילה= הרב [[יעקב יהשוע לאופר]]<br />
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, בנים, בנות, כולל, ישיבת תומכי תמימים, ספרייה<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שמואל אנגלסמן]], הרב [[מנחם מענדל קסטל]], הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב [[חנניה קורקוס]], הרב [[יוסף דוד הלל]].<br />
|מספר שלוחים=<br />
|מספר בתי חב"ד=<br />
|מספר משפחות בקהילה= 250\300<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבני ברק|אישים בבני ברק]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק|מוסדות וארגונים בבני ברק]]<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br />
}}<br />
העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב יצחק גרשנטקורן. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, והפך למחותן עם ר' [[שאול ברוק]] כאשר בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]], הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.<br />
<br />
קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה{{מקור}}. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], ולאחריו שימש בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כיום משמש ברבנות בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.<br />
<br />
[[קובץ:ב"ב2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיה מרכזית של חב"ד ברחובות בני ברק]]<br />
<br />
==רבני חב"ד בעיר==<br />
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות ב[[בני ברק]] היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.<br />
<br />
לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים. <br />
<br />
לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרבנות העיר יחד עם הרב [[שבח צבי רוזנבלט]]. <br />
<br />
רב מרכז העיר הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא.<br />
<br />
== בתי חב"ד בעיר ==<br />
המנהל הראשי של סניף צעירי חב"ד בעיר היה הרב [[משה גרינברג]] עד לפטירתו בשנת [[תשע"ג]]. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בן השליח ל[[רחובות]] הרב [[אברהם מרדכי קסטל]].<br />
:שכונת '''פרדס כץ''' - מנהל: הרב [[יוסף דוד הלל]] (מנהל רוחני תלמוד תורה בני מנחם בני ברק).<br />
:שכונת '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'. הדוכן נסגר במהלך השנים, אך עדיין מתקיים בבית חב"ד התועדויות לרגל תאריכים חסידיים לכל תושבי האזור.<br />
:מערב העיר''' - מנהל: הרב [[יוסף צבי פילמר]].<br />
[[קובץ:ב"ב 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות י"ט כסלו בבני ברק, תשע"ו]]<br />
<br />
==קהילות חב"ד בעיר==<br />
{{עדכון}}<br />
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:<br />
<br />
*'''בית כנסת רחוב אברהם''' - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]], ואח"כ ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]]. כרב [[בית הכנסת]] כיהן הרב [[יעקב דב כץ]] עד לפטירתו ב[[תשע"ה]].<br />
*'''בית כנסת [[רש"י]]''' - [[בית הכנסת]] המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[שמעון משה דיסקין]] באופן רשמי והרב [[יוסף יצחק בלינוב]] למעשה, וה[[משפיע]] הוא הרב [[יעקב יהושע לאופר]].<br />
*'''בית כנסת נווה אחיעזר''' - נוסד על ידי ר' [[אברהם יוסף גליס]]. כיום מתופעל על ידי ר' [[מנחם מענדל קסטל]] (חתנו של הרב [[משה גרינברג]])<br />
*'''בית כנסת שיכון ה'''' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, [[משפיע|משפיעי]] הקהילה לשעבר: הרב [[שלמה זלמן לנדא]] והרב דוד יואל ויינפלד. בשנת [[תשפ"ג]] מונה {{הערה|1=[https://chabad.info/news/956511/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}} לכהן כרב הבי"כ הרב יצחק אלטרוביץ'. ובתור משפיע הקהילה הרב [[אסף דפנה]].<br />
*'''מנין חב"ד שיכון ה''''- הוקם על ידי [[הרב שלמה רוזנברג]] ומנוהל על ידי בנו ר' שמואל וחתנו הרב ישראל ויינפלד.<br />
*'''מנין קרית הרצוג''' - הוקם ע"י הרב [[אורי מרדכי ליפש]] ומנוהל על ידו . הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג.<br />
*'''בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר''' - מרכז תורני בהנהלת הרב [[מנחם מענדל קסטל]] יו"ר צעירי אגודת חב"ד בעיר, המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, נוסד בחודש תמוז תשפ"א{{הערה|2=[https://col.org.il/news/132067 דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
{{עדכון}}<br />
*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב [[שלמה רוזנברג]] (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בניו של הרב [[שלמה רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]]. הישיבה קיימת עד היום (תשפ"ג) בניהולו של הרב [[לוי רוזנברג]].<br />
<br />
*כולל [[צדקת ישראל]] בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]].<br />
<br />
*[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7 תלמוד תורה 'בני מנחם' לבנים]. הוקם ע"י הרב [[שלמה רוזנברג]] ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] לאחריו התמנה כמנהל הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: '''"דאס איז מיין מוסד אין [[בני ברק]]''' (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)'''"''' משפט זה ש[[הרבי]] התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של ה[[תלמוד תורה]]). כיום: הרב בלינוב מנהל רוחני, והרב דוד הלל מנהל גשמי.<br />
<br />
*בית ספר יסודי לבנות 'עטרת חיה' שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לנדא]]. והגב' פייגי בוקיעט. והעיד הרב [[בנימין קליין]] שפעם אמר לו [[הרבי]] ש"עוד יקום מוסד ב[[בני ברק]] שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח".<br />
<br />
*[[היכל מנחם]] להפצת [[תורת החסידות]]. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב [[אליהו וילהלם]] בעבר הספרן הראשי היה הרב [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב [[שמואל אנגלסמן]] ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ.<br />
<br />
*בתי ספר 'בנות חנה'{{הערה|[https://chabad.info/women/868063/ ממלכת בנות חנה בני ברק]}}. הראשון שבהם שנפתח בשנת תש"פ בניהולה של הגב' חנה זלמנוב.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תומכי תמימים בני ברק]]<br />
*[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{קישור חבד און ליין|119634|מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות||ט"ו תמוז ה'תשע"ט}}<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf ממלכת חב"ד בני ברק, מוסדות בנות חנה]<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בני ברק]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7&diff=622936בני ברק2023-08-13T13:53:21Z<p>יענקל משה: /* קהילות חב"ד בעיר */</p>
<hr />
<div>'''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים.<br />
{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=<br />
|תמונה=[[קובץ:בני ברק 1.jpeg|250px|]]<br />
|כתובית=אלפי ילדים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו<br />
|עיר=<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=<br />
|רב הקהילה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
|[[משפיע]] הקהילה= הרב [[יעקב יהשוע לאופר]]<br />
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, בנים, בנות, כולל, ישיבת תומכי תמימים, ספרייה<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שמואל אנגלסמן]], הרב [[מנחם מענדל קסטל]], הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב [[חנניה קורקוס]], הרב [[יוסף דוד הלל]].<br />
|מספר שלוחים=<br />
|מספר בתי חב"ד=<br />
|מספר משפחות בקהילה= 250\300<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבני ברק|אישים בבני ברק]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק|מוסדות וארגונים בבני ברק]]<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br />
}}<br />
העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב יצחק גרשנטקורן. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, והפך למחותן עם ר' [[שאול ברוק]] כאשר בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]], הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.<br />
<br />
קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה{{מקור}}. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], ולאחריו שימש בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כיום משמש ברבנות בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.<br />
<br />
[[קובץ:ב"ב2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיה מרכזית של חב"ד ברחובות בני ברק]]<br />
<br />
==רבני חב"ד בעיר==<br />
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות ב[[בני ברק]] היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.<br />
<br />
לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים. <br />
<br />
לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרבנות העיר יחד עם הרב [[שבח צבי רוזנבלט]]. <br />
<br />
רב מרכז העיר הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא.<br />
<br />
== בתי חב"ד בעיר ==<br />
המנהל הראשי של סניף צעירי חב"ד בעיר היה הרב [[משה גרינברג]] עד לפטירתו בשנת [[תשע"ג]]. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בן השליח ל[[רחובות]] הרב [[אברהם מרדכי קסטל]].<br />
:שכונת '''פרדס כץ''' - מנהל: הרב [[יוסף דוד הלל]] (מנהל רוחני תלמוד תורה בני מנחם בני ברק).<br />
:שכונת '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'. הדוכן נסגר במהלך השנים, אך עדיין מתקיים בבית חב"ד התועדויות לרגל תאריכים חסידיים לכל תושבי האזור.<br />
:מערב העיר''' - מנהל: הרב [[יוסף צבי פילמר]].<br />
[[קובץ:ב"ב 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות י"ט כסלו בבני ברק, תשע"ו]]<br />
<br />
==קהילות חב"ד בעיר==<br />
{{עדכון}}<br />
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:<br />
<br />
*'''בית כנסת רחוב אברהם''' - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]], ואח"כ ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]]. כרב [[בית הכנסת]] כיהן הרב [[יעקב דב כץ]] עד לפטירתו ב[[תשע"ה]].<br />
*'''בית כנסת [[רש"י]]''' - [[בית הכנסת]] המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[שמעון משה דיסקין]] באופן רשמי והרב [[יוסף יצחק בלינוב]] למעשה, וה[[משפיע]] הוא הרב [[יעקב יהושע לאופר]].<br />
*'''בית כנסת נווה אחיעזר''' - נוסד על ידי ר' [[אברהם יוסף גליס]]. כיום מתופעל על ידי ר' [[מנחם מענדל קסטל]] (חתנו של הרב [[משה גרינברג]])<br />
*'''בית כנסת שיכון ה'''' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, [[משפיע|משפיעי]] הקהילה לשעבר: הרב [[שלמה זלמן לנדא]] והרב דוד יואל ויינפלד. בשנת [[תשפ"ג]] מונה לכהן כרב הבי"כ הרב יצחק אלטרוביץ'. ובתור משפיע הקהילה הרב [[אסף דפנה]].<br />
*'''מנין חב"ד שיכון ה''''- הוקם על ידי [[הרב שלמה רוזנברג]] ומנוהל על ידי בנו ר' שמואל וחתנו הרב ישראל ויינפלד.<br />
*'''מנין קרית הרצוג''' - הוקם ע"י הרב [[אורי מרדכי ליפש]] ומנוהל על ידו . הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג.<br />
*'''בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר''' - מרכז תורני בהנהלת הרב [[מנחם מענדל קסטל]] יו"ר צעירי אגודת חב"ד בעיר, המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, נוסד בחודש תמוז תשפ"א{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132067 דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
{{עדכון}}<br />
*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב [[שלמה רוזנברג]] (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בניו של הרב [[שלמה רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]]. הישיבה קיימת עד היום (תשפ"ג) בניהולו של הרב [[לוי רוזנברג]].<br />
<br />
*כולל [[צדקת ישראל]] בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]].<br />
<br />
*[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7 תלמוד תורה 'בני מנחם' לבנים]. הוקם ע"י הרב [[שלמה רוזנברג]] ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] לאחריו התמנה כמנהל הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: '''"דאס איז מיין מוסד אין [[בני ברק]]''' (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)'''"''' משפט זה ש[[הרבי]] התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של ה[[תלמוד תורה]]). כיום: הרב בלינוב מנהל רוחני, והרב דוד הלל מנהל גשמי.<br />
<br />
*בית ספר יסודי לבנות 'עטרת חיה' שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לנדא]]. והגב' פייגי בוקיעט. והעיד הרב [[בנימין קליין]] שפעם אמר לו [[הרבי]] ש"עוד יקום מוסד ב[[בני ברק]] שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח".<br />
<br />
*[[היכל מנחם]] להפצת [[תורת החסידות]]. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב [[אליהו וילהלם]] בעבר הספרן הראשי היה הרב [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב [[שמואל אנגלסמן]] ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ.<br />
<br />
*בתי ספר 'בנות חנה'{{הערה|[https://chabad.info/women/868063/ ממלכת בנות חנה בני ברק]}}. הראשון שבהם שנפתח בשנת תש"פ בניהולה של הגב' חנה זלמנוב.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תומכי תמימים בני ברק]]<br />
*[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{קישור חבד און ליין|119634|מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות||ט"ו תמוז ה'תשע"ט}}<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf ממלכת חב"ד בני ברק, מוסדות בנות חנה]<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בני ברק]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7&diff=622935בני ברק2023-08-13T13:51:42Z<p>יענקל משה: /* בתי חב"ד בעיר */</p>
<hr />
<div>'''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים.<br />
{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=<br />
|תמונה=[[קובץ:בני ברק 1.jpeg|250px|]]<br />
|כתובית=אלפי ילדים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו<br />
|עיר=<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=<br />
|רב הקהילה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
|[[משפיע]] הקהילה= הרב [[יעקב יהשוע לאופר]]<br />
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, בנים, בנות, כולל, ישיבת תומכי תמימים, ספרייה<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שמואל אנגלסמן]], הרב [[מנחם מענדל קסטל]], הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב [[חנניה קורקוס]], הרב [[יוסף דוד הלל]].<br />
|מספר שלוחים=<br />
|מספר בתי חב"ד=<br />
|מספר משפחות בקהילה= 250\300<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבני ברק|אישים בבני ברק]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק|מוסדות וארגונים בבני ברק]]<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br />
}}<br />
העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב יצחק גרשנטקורן. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, והפך למחותן עם ר' [[שאול ברוק]] כאשר בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]], הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.<br />
<br />
קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה{{מקור}}. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], ולאחריו שימש בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כיום משמש ברבנות בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.<br />
<br />
[[קובץ:ב"ב2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיה מרכזית של חב"ד ברחובות בני ברק]]<br />
<br />
==רבני חב"ד בעיר==<br />
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות ב[[בני ברק]] היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.<br />
<br />
לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים. <br />
<br />
לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרבנות העיר יחד עם הרב [[שבח צבי רוזנבלט]]. <br />
<br />
רב מרכז העיר הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא.<br />
<br />
== בתי חב"ד בעיר ==<br />
המנהל הראשי של סניף צעירי חב"ד בעיר היה הרב [[משה גרינברג]] עד לפטירתו בשנת [[תשע"ג]]. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בן השליח ל[[רחובות]] הרב [[אברהם מרדכי קסטל]].<br />
:שכונת '''פרדס כץ''' - מנהל: הרב [[יוסף דוד הלל]] (מנהל רוחני תלמוד תורה בני מנחם בני ברק).<br />
:שכונת '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'. הדוכן נסגר במהלך השנים, אך עדיין מתקיים בבית חב"ד התועדויות לרגל תאריכים חסידיים לכל תושבי האזור.<br />
:מערב העיר''' - מנהל: הרב [[יוסף צבי פילמר]].<br />
[[קובץ:ב"ב 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות י"ט כסלו בבני ברק, תשע"ו]]<br />
<br />
==קהילות חב"ד בעיר==<br />
{{עדכון}}<br />
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:<br />
<br />
*'''בית כנסת רחוב אברהם''' - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]], ואח"כ ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]]. כרב [[בית הכנסת]] כיהן הרב [[יעקב דב כץ]] עד לפטירתו ב[[תשע"ה]].<br />
*'''בית כנסת [[רש"י]]''' - [[בית הכנסת]] המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[שמעון משה דיסקין]] באופן רשמי והרב [[יוסף יצחק בלינוב]] למעשה, וה[[משפיע]] הוא הרב [[יעקב יהושע לאופר]].<br />
*'''בית כנסת נווה אחיעזר''' - נוסד על ידי ר' [[אברהם יוסף גליס]]. כיום מתופעל על ידי ר' [[מנחם מענדל קסטל]] (חתנו של הרב [[משה גרינברג]])<br />
*'''בית כנסת שיכון ה'''' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, [[משפיע|משפיעי]] הקהילה: הרב [[שלמה זלמן לנדא]] והרב דוד יואל ויינפלד.<br />
*'''מנין חב"ד שיכון ה''''- הוקם על ידי [[הרב שלמה רוזנברג]] ומנוהל על ידי בנו ר' שמואל וחתנו הרב ישראל ויינפלד.<br />
*'''מנין קרית הרצוג''' - הוקם ע"י הרב [[אורי מרדכי ליפש]] ומנוהל על ידו . הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג.<br />
*'''בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר''' - מרכז תורני בהנהלת הרב [[מנחם מענדל קסטל]] יו"ר צעירי אגודת חב"ד בעיר, המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, נוסד בחודש תמוז תשפ"א{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132067 דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
{{עדכון}}<br />
*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב [[שלמה רוזנברג]] (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בניו של הרב [[שלמה רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]]. הישיבה קיימת עד היום (תשפ"ג) בניהולו של הרב [[לוי רוזנברג]].<br />
<br />
*כולל [[צדקת ישראל]] בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]].<br />
<br />
*[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7 תלמוד תורה 'בני מנחם' לבנים]. הוקם ע"י הרב [[שלמה רוזנברג]] ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] לאחריו התמנה כמנהל הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: '''"דאס איז מיין מוסד אין [[בני ברק]]''' (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)'''"''' משפט זה ש[[הרבי]] התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של ה[[תלמוד תורה]]). כיום: הרב בלינוב מנהל רוחני, והרב דוד הלל מנהל גשמי.<br />
<br />
*בית ספר יסודי לבנות 'עטרת חיה' שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לנדא]]. והגב' פייגי בוקיעט. והעיד הרב [[בנימין קליין]] שפעם אמר לו [[הרבי]] ש"עוד יקום מוסד ב[[בני ברק]] שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח".<br />
<br />
*[[היכל מנחם]] להפצת [[תורת החסידות]]. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב [[אליהו וילהלם]] בעבר הספרן הראשי היה הרב [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב [[שמואל אנגלסמן]] ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ.<br />
<br />
*בתי ספר 'בנות חנה'{{הערה|[https://chabad.info/women/868063/ ממלכת בנות חנה בני ברק]}}. הראשון שבהם שנפתח בשנת תש"פ בניהולה של הגב' חנה זלמנוב.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תומכי תמימים בני ברק]]<br />
*[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{קישור חבד און ליין|119634|מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות||ט"ו תמוז ה'תשע"ט}}<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf ממלכת חב"ד בני ברק, מוסדות בנות חנה]<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בני ברק]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7&diff=622930בני ברק2023-08-13T13:43:34Z<p>יענקל משה: /* ראו גם */</p>
<hr />
<div>'''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים.<br />
{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=<br />
|תמונה=[[קובץ:בני ברק 1.jpeg|250px|]]<br />
|כתובית=אלפי ילדים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו<br />
|עיר=<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=<br />
|רב הקהילה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
|[[משפיע]] הקהילה= הרב [[יעקב יהשוע לאופר]]<br />
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, בנים, בנות, כולל, ישיבת תומכי תמימים, ספרייה<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שמואל אנגלסמן]], הרב [[מנחם מענדל קסטל]], הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב [[חנניה קורקוס]], הרב [[יוסף דוד הלל]].<br />
|מספר שלוחים=<br />
|מספר בתי חב"ד=<br />
|מספר משפחות בקהילה= 250\300<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבני ברק|אישים בבני ברק]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק|מוסדות וארגונים בבני ברק]]<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br />
}}<br />
העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב יצחק גרשנטקורן. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, והפך למחותן עם ר' [[שאול ברוק]] כאשר בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]], הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.<br />
<br />
קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה{{מקור}}. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], ולאחריו שימש בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כיום משמש ברבנות בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.<br />
<br />
[[קובץ:ב"ב2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיה מרכזית של חב"ד ברחובות בני ברק]]<br />
<br />
==רבני חב"ד בעיר==<br />
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות ב[[בני ברק]] היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.<br />
<br />
לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים. <br />
<br />
לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרבנות העיר יחד עם הרב [[שבח צבי רוזנבלט]]. <br />
<br />
רב מרכז העיר הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא.<br />
<br />
== בתי חב"ד בעיר ==<br />
המנהל הראשי של סניף צעירי חב"ד בעיר היה הרב [[משה גרינברג]] עד לפטירתו בשנת [[תשע"ג]]. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בן השליח ל[[רחובות]] הרב [[אברהם מרדכי קסטל]].<br />
:שכונת '''פרדס כץ''' - מנהל: הרב [[יוסף דוד הלל]] (מנהל רוחני תלמוד תורה בני מנחם בני ברק).<br />
:שכונת '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'.<br />
:מערב העיר''' - מנהל: הרב [[יוסף צבי פילמר]].<br />
[[קובץ:ב"ב 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות י"ט כסלו בבני ברק, תשע"ו]]<br />
<br />
==קהילות חב"ד בעיר==<br />
{{עדכון}}<br />
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:<br />
<br />
*'''בית כנסת רחוב אברהם''' - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]], ואח"כ ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]]. כרב [[בית הכנסת]] כיהן הרב [[יעקב דב כץ]] עד לפטירתו ב[[תשע"ה]].<br />
*'''בית כנסת [[רש"י]]''' - [[בית הכנסת]] המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[שמעון משה דיסקין]] באופן רשמי והרב [[יוסף יצחק בלינוב]] למעשה, וה[[משפיע]] הוא הרב [[יעקב יהושע לאופר]].<br />
*'''בית כנסת נווה אחיעזר''' - נוסד על ידי ר' [[אברהם יוסף גליס]]. כיום מתופעל על ידי ר' [[מנחם מענדל קסטל]] (חתנו של הרב [[משה גרינברג]])<br />
*'''בית כנסת שיכון ה'''' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, [[משפיע|משפיעי]] הקהילה: הרב [[שלמה זלמן לנדא]] והרב דוד יואל ויינפלד.<br />
*'''מנין חב"ד שיכון ה''''- הוקם על ידי [[הרב שלמה רוזנברג]] ומנוהל על ידי בנו ר' שמואל וחתנו הרב ישראל ויינפלד.<br />
*'''מנין קרית הרצוג''' - הוקם ע"י הרב [[אורי מרדכי ליפש]] ומנוהל על ידו . הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג.<br />
*'''בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר''' - מרכז תורני בהנהלת הרב [[מנחם מענדל קסטל]] יו"ר צעירי אגודת חב"ד בעיר, המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, נוסד בחודש תמוז תשפ"א{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132067 דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
{{עדכון}}<br />
*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב [[שלמה רוזנברג]] (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בניו של הרב [[שלמה רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]]. הישיבה קיימת עד היום (תשפ"ג) בניהולו של הרב [[לוי רוזנברג]].<br />
<br />
*כולל [[צדקת ישראל]] בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]].<br />
<br />
*[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7 תלמוד תורה 'בני מנחם' לבנים]. הוקם ע"י הרב [[שלמה רוזנברג]] ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] לאחריו התמנה כמנהל הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: '''"דאס איז מיין מוסד אין [[בני ברק]]''' (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)'''"''' משפט זה ש[[הרבי]] התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של ה[[תלמוד תורה]]). כיום: הרב בלינוב מנהל רוחני, והרב דוד הלל מנהל גשמי.<br />
<br />
*בית ספר יסודי לבנות 'עטרת חיה' שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לנדא]]. והגב' פייגי בוקיעט. והעיד הרב [[בנימין קליין]] שפעם אמר לו [[הרבי]] ש"עוד יקום מוסד ב[[בני ברק]] שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח".<br />
<br />
*[[היכל מנחם]] להפצת [[תורת החסידות]]. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב [[אליהו וילהלם]] בעבר הספרן הראשי היה הרב [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב [[שמואל אנגלסמן]] ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ.<br />
<br />
*בתי ספר 'בנות חנה'{{הערה|[https://chabad.info/women/868063/ ממלכת בנות חנה בני ברק]}}. הראשון שבהם שנפתח בשנת תש"פ בניהולה של הגב' חנה זלמנוב.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תומכי תמימים בני ברק]]<br />
*[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{קישור חבד און ליין|119634|מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות||ט"ו תמוז ה'תשע"ט}}<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf ממלכת חב"ד בני ברק, מוסדות בנות חנה]<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בני ברק]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7&diff=622929בני ברק2023-08-13T13:43:00Z<p>יענקל משה: /* מוסדות חב"ד בעיר */</p>
<hr />
<div>'''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים.<br />
{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=<br />
|תמונה=[[קובץ:בני ברק 1.jpeg|250px|]]<br />
|כתובית=אלפי ילדים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו<br />
|עיר=<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=<br />
|רב הקהילה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
|[[משפיע]] הקהילה= הרב [[יעקב יהשוע לאופר]]<br />
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, בנים, בנות, כולל, ישיבת תומכי תמימים, ספרייה<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שמואל אנגלסמן]], הרב [[מנחם מענדל קסטל]], הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב [[חנניה קורקוס]], הרב [[יוסף דוד הלל]].<br />
|מספר שלוחים=<br />
|מספר בתי חב"ד=<br />
|מספר משפחות בקהילה= 250\300<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבני ברק|אישים בבני ברק]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק|מוסדות וארגונים בבני ברק]]<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br />
}}<br />
העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב יצחק גרשנטקורן. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, והפך למחותן עם ר' [[שאול ברוק]] כאשר בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]], הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.<br />
<br />
קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה{{מקור}}. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], ולאחריו שימש בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כיום משמש ברבנות בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.<br />
<br />
[[קובץ:ב"ב2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיה מרכזית של חב"ד ברחובות בני ברק]]<br />
<br />
==רבני חב"ד בעיר==<br />
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות ב[[בני ברק]] היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.<br />
<br />
לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים. <br />
<br />
לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרבנות העיר יחד עם הרב [[שבח צבי רוזנבלט]]. <br />
<br />
רב מרכז העיר הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא.<br />
<br />
== בתי חב"ד בעיר ==<br />
המנהל הראשי של סניף צעירי חב"ד בעיר היה הרב [[משה גרינברג]] עד לפטירתו בשנת [[תשע"ג]]. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בן השליח ל[[רחובות]] הרב [[אברהם מרדכי קסטל]].<br />
:שכונת '''פרדס כץ''' - מנהל: הרב [[יוסף דוד הלל]] (מנהל רוחני תלמוד תורה בני מנחם בני ברק).<br />
:שכונת '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'.<br />
:מערב העיר''' - מנהל: הרב [[יוסף צבי פילמר]].<br />
[[קובץ:ב"ב 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות י"ט כסלו בבני ברק, תשע"ו]]<br />
<br />
==קהילות חב"ד בעיר==<br />
{{עדכון}}<br />
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:<br />
<br />
*'''בית כנסת רחוב אברהם''' - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]], ואח"כ ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]]. כרב [[בית הכנסת]] כיהן הרב [[יעקב דב כץ]] עד לפטירתו ב[[תשע"ה]].<br />
*'''בית כנסת [[רש"י]]''' - [[בית הכנסת]] המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[שמעון משה דיסקין]] באופן רשמי והרב [[יוסף יצחק בלינוב]] למעשה, וה[[משפיע]] הוא הרב [[יעקב יהושע לאופר]].<br />
*'''בית כנסת נווה אחיעזר''' - נוסד על ידי ר' [[אברהם יוסף גליס]]. כיום מתופעל על ידי ר' [[מנחם מענדל קסטל]] (חתנו של הרב [[משה גרינברג]])<br />
*'''בית כנסת שיכון ה'''' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, [[משפיע|משפיעי]] הקהילה: הרב [[שלמה זלמן לנדא]] והרב דוד יואל ויינפלד.<br />
*'''מנין חב"ד שיכון ה''''- הוקם על ידי [[הרב שלמה רוזנברג]] ומנוהל על ידי בנו ר' שמואל וחתנו הרב ישראל ויינפלד.<br />
*'''מנין קרית הרצוג''' - הוקם ע"י הרב [[אורי מרדכי ליפש]] ומנוהל על ידו . הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג.<br />
*'''בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר''' - מרכז תורני בהנהלת הרב [[מנחם מענדל קסטל]] יו"ר צעירי אגודת חב"ד בעיר, המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, נוסד בחודש תמוז תשפ"א{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132067 דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
{{עדכון}}<br />
*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב [[שלמה רוזנברג]] (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בניו של הרב [[שלמה רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]]. הישיבה קיימת עד היום (תשפ"ג) בניהולו של הרב [[לוי רוזנברג]].<br />
<br />
*כולל [[צדקת ישראל]] בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]].<br />
<br />
*[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7 תלמוד תורה 'בני מנחם' לבנים]. הוקם ע"י הרב [[שלמה רוזנברג]] ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] לאחריו התמנה כמנהל הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: '''"דאס איז מיין מוסד אין [[בני ברק]]''' (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)'''"''' משפט זה ש[[הרבי]] התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של ה[[תלמוד תורה]]). כיום: הרב בלינוב מנהל רוחני, והרב דוד הלל מנהל גשמי.<br />
<br />
*בית ספר יסודי לבנות 'עטרת חיה' שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לנדא]]. והגב' פייגי בוקיעט. והעיד הרב [[בנימין קליין]] שפעם אמר לו [[הרבי]] ש"עוד יקום מוסד ב[[בני ברק]] שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח".<br />
<br />
*[[היכל מנחם]] להפצת [[תורת החסידות]]. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב [[אליהו וילהלם]] בעבר הספרן הראשי היה הרב [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב [[שמואל אנגלסמן]] ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ.<br />
<br />
*בתי ספר 'בנות חנה'{{הערה|[https://chabad.info/women/868063/ ממלכת בנות חנה בני ברק]}}. הראשון שבהם שנפתח בשנת תש"פ בניהולה של הגב' חנה זלמנוב.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תומכי תמימים בני ברק]]<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{קישור חבד און ליין|119634|מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות||ט"ו תמוז ה'תשע"ט}}<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf ממלכת חב"ד בני ברק, מוסדות בנות חנה]<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:בני ברק]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90&diff=622927תנש"א2023-08-13T13:36:45Z<p>יענקל משה: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>{{פתיח שנה|5751}}<br />
[[קובץ:הרבי מגילה ותחפושת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] ב[[חג הפורים]], תנש"א]]<br />
[[קובץ:03 0148 a.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] ב[[חודש תמוז]], תנש"א]]<br />
<br />
==מניין השנה==<br />
{{מניין השנה|5751}}<br />
* [[הרבי]] קבע כי בשנה זו התקיימו הסימנים המופיעים ב[[מדרש]]{{הערה|ילקוט שמועני ישעיה רמז תצט.}} אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בה]]", באירועי [[מלחמת המפרץ]] שבאותה שנה{{הערה|שם=נא}}.<br />
* ראשי התיבות של השנה{{הערה|נקבעו על ידי הרבי החל מחודש אייר של השנה שלפניה, [[תש"נ]] (ראה שיחת ש"פ אמור תש"נ - התוועדויות ח"ג ע' 170. ועוד).}} הינם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''א'''ראנו '''נ'''פלאות" (בשיכול אותיות). הרבי התייחס כמה וכמה פעמים לתוכנם של ראשי תיבות אלו, הן בסדרם כפי לשון הפסוק{{הערה|מיכה ז, טו.}} - "אראנו נפלאות", והן בסדרם כפי מניין השנה (נ"א) - "נפלאות אראנו"{{הערה|ראה שיחות י"א ניסן תנש"א סעיף ט'. כ"ח ניסן תנש"א סעיף ב'. ועוד.}}; והסביר שנפלאות אלו התקיימו בניסי מלחמת המפרץ, והן הכנה לנפלאות [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|שם=נא|ראה שיחות [[דבר מלכות]] ש"פ נשא תנש"א סעיף י"ג. ש"פ בלק תנש"א סעיף ח'. ועוד.}}.<br />
* על פי הוראת הרבי, יש להקפיד לכתוב את ראשי התיבות של שנה זו דווקא באופן של '''תנש"א''' ולא בסדר של 'תשנ"א' שיכול להתפרש במשמעות שלילית{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש"נ מענה קצג].}}.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===מבצעים, הוראות ופעילות חב"דית===<br />
* [[א' חשון]] - ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת נח, [[הרבי]] מעורר על תיקון הפירצה של נסיעת נשים עם נהג גבר (במונית) משום חשש [[איסור יחוד]], ואומר שאשה צריכה להקפיד לנסוע עם נהגת.<br />
*[[כ"ב חשוון]] - ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת חיי שרה, הרבי מורה להרגיל את בני ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום. <br />
*בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]], מציע הרבי להוציא לאור "[[ספר השלוחים]]" שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם. <br />
*הרבי מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת ה[[צדקה]] למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל - יום השבת קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב. <br />
*בקשר ל[[כ' טבת]], יום ההילולא של הרמב"ם, מעורר הרבי לערוך [[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידויות]] בכל מקום. <br />
*[[ח' ניסן]] - ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת צו, הרבי מעורר לערוך [[ליל הסדר ציבורי|סדרים ציבוריים]] בשני הלילות של [[חג הפסח]]. <br />
*[[לילה|ליל]] [[כ"ח ניסן]] - הרבי אומר את [[השיחה הידועה]], בה מתבטא "'''עשו כל אשר ביכלתכם . . [[הבאת המשיח|להביא בפועל]] את [[משיח צדקנו]] תיכף ומיד ממש!'''"<br />
*[[ה' סיוון]] - ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת במדבר, הרבי מעורר שאלו היכולים יכתבו ויוציאו לאור חידושי תורה. <br />
*[[י"ב סיוון]] - בהתוועדות שבת פרשת נשא, הרבי מעורר לחזק את מנהג אמירת [[פרקי אבות]] במשך שבתות הקיץ, וללמוד בעיון לפחות משנה אחת. <br />
*[[כ"ד תמוז]] - בהתוועדות שבת פרשת פנחס, מעורר הרבי שבעמדנו [[בשורת הגאולה|קרוב לפני הגאולה]], ועל פי פתגם [[אדמו"ר הצ"צ]] "[[מאך דא ארץ ישראל]]" [= עשה כאן [[ארץ ישראל]]], יעשה כל אחד מ"חלקו" בעולם (במובן הזמן והמקום) "ארץ ישראל".<br />
*[[ז' אלול]] - בהתוועדות שבת פרשת שופטים, מעורר הרבי לפרסם לכל אנשי הדור שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות של שופט, יועץ ו[[נביא]] דורנו - [[נשיא דורנו]], ואת נבואתו העיקרית - [[נבואת הגאולה]]. <br />
*[[י"ד אלול]] - בהתוועדות שבת פרשת תצא, מעורר הרבי לפרסם שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפילה וגמילות חסדים, צריך להיות גם מעין ודוגמת ישיבת "[[תומכי תמימים]]", על ידי לימוד ה[[חסידות]].<br />
<br />
===אירועים===<br />
[[קובץ:תניא_יט_כסלו_תשנא.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[חלוקת תניא]] ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תנש"א]]<br />
[[קובץ:חלוקת קובץ כח סיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק את הקונטרס '[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]' ([[כ"ח סיוון]] [[תנש"א]])]]<br />
[[קובץ:1963.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טיל מיורט במהלך [[מלחמת המפרץ]], בשמי [[רמת גן]]]]<br />
*מוצאי [[כ' חשון]] - הרבי [[חלוקת קונטרסים|מחלק את הקונטרס]] "[[קונטרס עץ חיים|עץ חיים]]" של [[הרבי הרש"ב]]. <br />
*ליל [[כ"ה חשון]] - הרבי מחלק את המאמר "אנכי מגן לך - תרע"ח" של הרבי הרש"ב. <br />
*[[י"ט כסלו]] - הרבי מחלק את [[ספר התניא]] בהוצאה חדשה ומוגדלת.<br />
*[[כ"ז כסלו]], נר ג' ד[[חנוכה]] - [[חלוקת מטבעות|הרבי מחלק מטבע]] של דולר מיוחד בתור [[דמי חנוכה]] (בכיס מיוחד, עליו מודפס "חנוכה ה'תנש"א"). <br />
*[[י' שבט]] - הרבי [[חלוקת קונטרסים|מחלק את המאמר]] "ברוך שעשה ניסים - תרס"ד" של [[הרבי הריי"צ]].<br />
*[[מלחמת המפרץ]] - הרבי מבטיח "ארץ ישראל המקום הבטוח ביותר". כמו כן הרבי חוזה את סיום המלחמה עד ל[[פורים]].<br />
*[[ב' אייר]] - מוגש לרבי [[פסק דין שהרבי מלך המשיח|פסק דין]] מיוחד של רבני חב"ד לפיו [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]. הרבי מקבל את הפסק בקורת רוח.<br />
*[[ו' אייר]] - בהתוועדות שבת פרשת תזריע מצורע, מוכרזת לפני הרבי לראשונה ההכרזה "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]". כמו כן עודד הרבי את שירת [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|הניגון עם מילים אלו]] במוצאי שבת ו' אייר.<br />
*[[ט"ו אייר]] - הרבי מחלק את ה[[קונטרס דבר מלכות (י"ב)|קונטרס "דבר מלכות"]], המכיל משיחותיו בנושא הגאולה, ומעודד לראשונה לעיני המצלמות ובהשתתפות קהל רב את שירת [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|יחי אדוננו]]. <br />
*[[ל"ג בעומר]] - הרבי מחלק מטבע מיוחדת (בקשר ל[[ב' אייר]]) - עליו מודפס מצד אחד "ב' אייר, [[תפארת שבתפארת]] ה'תנש"א", ותמונת [[770|בית אגודת חסידי חב"ד - 770]]; ומהצד השני "יום הולדת [[אדמו"ר מהר"ש]] ב' אייר תקצ"ד [[י"ג תשרי תרמ"ג]]", ומסביב פתגמו המפורסם "און איך זאג [[לכתחילה אריבער]]", וכן "שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות". <br />
*[[כ"ח סיון]] - מלאו חמישים שנה ל[[הצלת הרבי והרבנית|בואו של הרבי לאמריקה]]. ביום זה מקבל הרבי ברכה מיוחדת מהחסידים ומשיב בברכה - שיחה, ואחריה מחלק את "[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]".<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*[[י"ח בחשוון]] - הרב [[מאיר כהנא]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] 'הרעיון היהודי' ב[[ירושלים]].<br />
*[[ו' בכסלו]] - הרב [[מנחם מענדל גורליק]], פעל עם חיילים בבסיסי [[צה"ל]] קרוב ל[[קרית מלאכי]].<br />
*[[כ"ד בטבת]] - הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]], מראשי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בעיר, ואיש הקשר של הרבי עם רבני ירושלים.<br />
*[[כ"א בשבט]] - הרב [[יוסף יהודה חן]], [[שד"ר]] של מוסדות חב"ד ב[[צרפת]].<br />
*[[כ"ה בשבט]] - הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]], [[שד"ר]] של מרכז ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[אמריקה]].<br />
*[[ז' באדר]] - הרב [[אבנר לויוב]], [[מוהל]].<br />
*[[ט"ז באדר]] - מרת [[חנה גוראריה]], בתו הבכורה של [[אדמו"ר הריי"צ]], ורעייתו של הרב [[שמריהו גוראריה]].<br />
*[[י' בניסן]] - הרב [[אברהם דרייזין (מאיור)]], מגדולי ה[[משפיע]]ים בחסידות חב"ד בדור האחרון, ממנהלי ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] וב[[ארץ הקודש]].<br />
*[[ל' בניסן]] - הרב [[צבי הירש לרנר]], תושב [[נחלת הר חב"ד]].<br />
*[[כ"ו סיוון]] - הרב [[חיים ליברמן]], [[מזכיר]] [[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
*[[ג' בתמוז]] - הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]], [[שליח]] [[רבותינו נשיאינו]] ל[[אוסטרליה]].<br />
*[[ו' בתמוז]] - הרב [[דב אליעזר הבלין]], בעל תפילה ואיש חסד.<br />
*[[ו' באלול]] - הרב [[יעקב נוח קראנץ]], [[שליח הרבי]] ב[[דטרויט]] שבמישגן.<br />
*[[י"א באלול]] - הרב [[קלמן כהנא]], [[רב]] הקיבוץ חפץ חיים.<br />
*[[ט"ו באלול]] - הרב [[חיים יוסף דוד נימוטין]], שימש את הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]] ו[[הרבנית חנה (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] הורי [[הרבי]].<br />
*[[י"ז באלול]] - הרב [[צבי לייב לוין]], [[סופר סת"ם]], מנהל ומייסד [[בית מדרש חב"ד לעניני סת"ם - מרוקו|בית ספר להכשרת סופרי סת"ם]] ב[[מרוקו]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/beis-medrash/957256/ 121 מענות בפרסום ראשון תנש"א, [[תשורה]] חתונת אסולין - שגיב [[תשפ"ג]]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf יומן של הרב [[דוד נחשון]] משנת תנש"א] {{אינפו}} {{PDF}}<br />
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%A9%D7%90.pdf ליקוט מענות קודש ה'תנש"א] {{PDF}}<br />
* [https://drive.google.com/file/d/1tTpzBXOUFIzswhExeFQWO1y0enKl4m2D/view?usp=drivesdk לקט מענות משנת תנש"א בפרסום ראשון], בקובץ ויעקב הלך לדרכו עמ' 17, תשפ"א<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
==לוח שנה==<br />
<!----------------------------------------------------------><br />
{{כותרת לוח שנה עברי|5751}}<br />
{{MIHY|תשרי|1990|9|20|1973|1|55121|11125|11125|44444|45211|11111}}<br />
{{MIHY|חשוון|1990|10|20|1973|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|כסלו|1990|11|18|1973|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}<br />
{{MIHY|טבת|1990|12|18|1973|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|שבט|1991|1|16|1974|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br />
{{MIHY|אדר|1991|2|15|1974|0|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|ניסן|1991|3|16|1974|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br />
{{MIHY|אייר|1991|4|15|1974|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br />
{{MIHY|סיוון|1991|5|14|1974|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|תמוז|1991|6|13|1974|0|11311|11111|13311|11211|11111|11110}}<br />
{{MIHY|אב|1991|7|12|1974|1|11111|11112|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|אלול|1991|8|11|1974|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br />
{{תחתית לוח שנה עברי}}<br />
<!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------></div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7&diff=620608תלמוד תורה חב"ד בני ברק2023-08-08T10:58:22Z<p>יענקל משה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מסיימים תת חבד בני ברק.jpg|ממוזער|הכיתה המסיימת בתלמוד תורה ([[תשפ"א]]) בתצלום משותף עם המחנך והמנהל בכנס סיום שנת הלימודים]]<br />
[[קובץ:מנהלי בני ברק.jpeg|ממוזער|מנהלי התלמוד תורה במסיבת סיום תשפ"ג. הרב ירחמיאל בלינוב והרב דוד הלל]]<br />
'''תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' בני ברק''', הוא מוסד חינוכי חסידי ותיק בעיר [[בני ברק]] שהוקם על ידי עסקני קהילת חב"ד המקומית בשנת [[תשכ"ה]] וזכה לעידוד רב מהרבי, שאף התבטא עליו שזהו 'המוסד שלו' בבני ברק.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ג]] בראש ההנהלה הרוחנית של התלמוד תורה עומד הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)]] ובראש ההנהלה הגשמית עומד הרב [[יוסף דוד הלל]], ולומדים בו כ-200 תלמידים.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
העיר בני ברק הינה אחד הריכוזים הראשונים של בהם התקהלו חסידי חב"ד בארץ הקודש, ופעלו בה אישים בולטים ואנשי מעשה חסידים מ[[רוסיה]] הסובייטית דוגמת הרב [[זלמן לייב אסטולין]] (שכיהן כמחנך בת"ת) והרב [[נחום גולדשמיד]], הרב [[יעקב לנדא]], ועוד.<br />
<br />
על אף זאת, במשך שנים רבות לא היה לקהילת חב"ד המקומית תלמוד תורה משלה, וילדי הקהילה למדו במוסדות המקומיים, כאשר לעיתים הדבר אף גרם לכך שהילדים ימשיכו במוסדות החינוך של קהילות אחרות, ובסופו של דבר חלק מהם אף לא ראה את עצמו כחסיד חב"ד{{הערה|לגילאים הסמוכים לבר מצווה היה את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] הסמוכה באופן יחסי, אך מוסד זה לא התאים לגילאים הצעירים יותר.}}.<br />
<br />
כאשר קיבל הרבי דיווח בשנת תשט"ז על מגרש שנתרם על ידי הרב [[נתן בלייכר]], ביקש הרבי לברר האם יהיה ניתן לשלב בבניין בית הכנסת העתיד לקום על שטח זה גם מוסד חינוכי, ובעקבות כך כאשר הוקמה העמותה נרשם במטרותיה 'חיידר ובית כנסת חב"ד'.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ה]] הוקם לראשונה תלמוד תורה חב"ד, כאשר בכיתת הלימוד הראשונה היו שלושה תלמידים בלבד, ועל חברי ההנהלה נמנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] (שבאותה שעה עוד שימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ולא התמנה עדיין לרב העיר), הרב [[יהודה לייב זלמנוב]], הרב [[יעקב כץ]], הרב [[שמעון משה דיסקין]] והרב [[מרדכי גולדשמיד]].<br />
<br />
בשנים הבאות ליווה הרבי את המוסד, הביע התעניינות, ודחק במנהליו להשתדל בביסוס והרחבת המוסד הן בכמות והן באיכות, אך סיבות שונות מנעו את התפתחות המוסד עד שעלתה מחשבה לסגור אותו, וכאשר הרב יעקב כץ שאל על כך את הרבי ביחידות בשנת תש"ל, אמר הרבי כי "יש להשתדל להחזיק את ה'חדר' בכל האפשרויות והכוחות", ובהמשך לכך אף התבטא "המוסד [היחידי] שיש לי בבני ברק, זה ה'חדר'...".<br />
<br />
בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]] שימש הרב [[שלמה גרברצ'יק]] כמנהל המוסד, ובשנת [[תשל"ח]] עם כניסתו של הרב [[מרדכי אנגלסמן]] כמנהל המוסד, הוא החל להתרחב ולהתבסס באופן משמעותי, אך עדיין המוסד סבל מצפיפות ותנאים כלכליים לא טובים.<br />
<br />
בשנת תשד"מ-תשמ"ז ניהל את הבית הספר הרב [[אורי בן שחר]].<br />
<br />
ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה של עסקני הקהילה לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה בה הוצע שהרב [[שלמה רוזנברג]] יעזוב את עבודתו במסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה, ולאחר שהדבר קיבל את אישורו וברכתו של הרבי, החל לשמש בתפקיד זה וניהל את המוסד במשך עשרות שנים{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}}.<br />
<br />
מלבד התמסרותו לכיסוי החובות שנצברו לאורך השנים ותשלום לאנשי החינוך של המשכורות שלא שולמו להם, דאג במסגרת תפקידו למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26. <br />
<br />
כיום משמש כמנהל החינוכי הרב [[ירחמיאל בלינוב]] וכמנהל הגשמי הרב [[יוסף דוד הלל]]{{הערה|התמנה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]]. קדם לו בתפקיד הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].}}.<br />
<br />
==צוות התלמוד תורה==<br />
<br />
*הרב מאיר רובינשטיין - מזכיר<br />
<br />
;מחנכים<br />
*הרב שניאור זלמן אמיתי <br />
* הרב שמחה קזידו<br />
*הרב יעקב גרשוני <br />
*הרב משה סבינר<br />
*הרב [[משה דוב זילברשטום]] <br />
*הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]]<br />
* הרב אליעזר אצרף<br />
*הרב [[יוסף שולמן]] <br />
*הרב נתנאל קופרשמידט<br />
*הרב חיים קירש <br />
*הרב בנימין רייניץ<br />
*הרב הרב יקותיאל פישר<br />
<br />
;בעלי תפקידים בתלמוד תורה לאורך ההיסטוריה:<br />
*מנהלים: הרב [[שלמה גרברצ'יק]], הרב [[מרדכי אנגלסמן]], הרב [[אורי בן שחר]], הרב [[שלמה רוזנברג]], הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%a7/ תגית: תלמוד תורה חב"ד בני ברק]''' {{אינפו}}<br />
*מרדכי מנשה לאופר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/01/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%A4%D7%91.pdf המוסד יחידי שיש לי בבני ברק]''', שבועון התקשרות לגיון פרשת כי תבוא תשפ"ב עמוד 11<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A2%D7%A0%D7%A7%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94&diff=616001שיחת משתמש:יענקל משה2023-07-26T08:53:15Z<p>יענקל משה: /* אתר שטורעם */</p>
<hr />
<div>{{ברוך הבא}}[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 16:46, כ"א באייר, ה'תש"ף 16:46, 15 במאי 2020 (IST)<br />
:לכבוד [[משתמש: מה עם ההתגלות?]] מה רצונך בהשארת ההודעה הקודמת ([[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 17:37, ו' בחשוון, ה'תשפ"א 17:37, 24 באוקטובר 2020 (UTC))<br />
::שם לך תבנית של "ברוך הבא" [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 17:54, 24 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:::לכבוד [משתמש: חסיד של הרבי] מה הכוונה תבנית של ברוך הבא??([[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 18:10, ו' בחשוון, ה'תשפ"א 18:10, 24 באוקטובר 2020 (UTC))<br />
::::דבר ראשון כאשר כותבים בדפי שיחה נהוג להזיח לפני הכתיבה :: למען שמירת הסדר, דבר שני התבנית "ברוך הבא" זה איפה שכתוב "ברוך בואך לחב"דפדיה" וכו' וכו'.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 18:14, 24 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
{{שבירה}}בן כמה אתה? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 18:40, 24 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::איזה ישיבה? (אם יורשה לי לשאול..) ויש לך אולי מיל? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 19:32, 24 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::::כמובן שלא זה המקום לרשום פרטים אישיים. מומלץ לעבור על הקישורים שנמצאים בתבנית ברוך הבא ששמו לך בהתחלה כדי ללמוד איך עורכים באתר, כמו כן מומלץ לקרוא ערכים שונים כדי ללמוד את הסגנון של האתר. בהצלחה בהמשך! ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:40 • ז' בחשוון ה'תשפ"א<br />
:::::כן את זה ב"ה אני כבר יודע אבל רוצים לרשום פרטים אישיים אפשר לכתוב לזמן מוגבל ולמחוק אחרי זמן מה ([[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 09:24, ז' בחשוון, ה'תשפ"א 09:24, 25 באוקטובר 2020 (UTC))<br />
::::::לא מומלץ. רק מנהלי מערכת יכולים למחוק מהיסטורית הגירסאות. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 14:13, ו' בניסן, ה'תשפ"א 14:13, 19 במרץ 2021 (UTC)<br />
<br />
== אתר [[שטורעם]] ==<br />
<br />
ניתן למצוא קישורים מהאתר שטורעם ב'ארכיון האינטרנט' אז בבקשה ממך לא למחוק קישורים לשם מערכים שונים. תוכל לראות עוד ב[[שיחה:שטורעם (אתר)|דף השיחה של הערך על האתר]]<br />
[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 12:04, כ"ו בניסן, ה'תשפ"ג<br />
<br />
:ל[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] אני מוחק קישור של האתר רק לאחר שאני בודק שהם לא עובדים או נפתחים וכו', ואז באמת אני חושב שאין ענין שהקישורים שלא עובדים עדיין ישארו; אין סיבה לדאגה כלל וכלל.--[[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 11:43, ז' באב, ה'תשפ"ג 11:43, 25 ביולי 2023 (UTC)<br />
::גם אתרים שאינם עובדים אין למחוק. וזאת על פי כללי האתר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3"><span style="color:#000000;"> [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</span></font> ~ <font size="2">(11:44, ז' באב, ה'תשפ"ג)</font>.<br />
:::יש טעם לענין זה או שזה בהגדר של חוק? ואשמח לדעת איפה זה כתוב, כי חבל שיהיה בערך הרבה (הכל) קישורים לא פעילים; ואין מאריכין בדבר המצער.--[[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 11:52, ז' באב, ה'תשפ"ג 11:52, 25 ביולי 2023 (UTC)<br />
::::ראה [[שיחת משתמש:שיע.ק#קישורים שבורים|כאן]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3"><span style="color:#000000;"> [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</span></font> ~ <font size="2">(11:56, ז' באב, ה'תשפ"ג)</font>.<br />
[[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] היקר אני מציע לך לעבור שוב על כללי האתר, זה נראה שפעם האחרונה שעברת עליהם היה לפני 3 שנים כשהצטרפת...<br />
<br />
[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 12:39, ז' באב, ה'תשפ"ג<br />
::תודה רבה לכם, על דאגתכם עלי [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] ו- [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] היקרים, ברכתי שטוחה לכם על שתעלו ותצליחו מעלה מעלה במעלות האתר, להרחיבו, להפיצו ולשדרגו, ואך טוב וחסד ירדפו אתכם כל הימים, בהתגלות מלכינו, תיכף ומי"ד ממ"ש.--[[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 08:53, ח' באב, ה'תשפ"ג 08:53, 26 ביולי 2023 (UTC)</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A2%D7%A0%D7%A7%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94&diff=615593שיחת משתמש:יענקל משה2023-07-25T11:52:36Z<p>יענקל משה: </p>
<hr />
<div>{{ברוך הבא}}[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 16:46, כ"א באייר, ה'תש"ף 16:46, 15 במאי 2020 (IST)<br />
:לכבוד [[משתמש: מה עם ההתגלות?]] מה רצונך בהשארת ההודעה הקודמת ([[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 17:37, ו' בחשוון, ה'תשפ"א 17:37, 24 באוקטובר 2020 (UTC))<br />
::שם לך תבנית של "ברוך הבא" [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 17:54, 24 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:::לכבוד [משתמש: חסיד של הרבי] מה הכוונה תבנית של ברוך הבא??([[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 18:10, ו' בחשוון, ה'תשפ"א 18:10, 24 באוקטובר 2020 (UTC))<br />
::::דבר ראשון כאשר כותבים בדפי שיחה נהוג להזיח לפני הכתיבה :: למען שמירת הסדר, דבר שני התבנית "ברוך הבא" זה איפה שכתוב "ברוך בואך לחב"דפדיה" וכו' וכו'.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 18:14, 24 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
{{שבירה}}בן כמה אתה? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 18:40, 24 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::איזה ישיבה? (אם יורשה לי לשאול..) ויש לך אולי מיל? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 19:32, 24 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::::כמובן שלא זה המקום לרשום פרטים אישיים. מומלץ לעבור על הקישורים שנמצאים בתבנית ברוך הבא ששמו לך בהתחלה כדי ללמוד איך עורכים באתר, כמו כן מומלץ לקרוא ערכים שונים כדי ללמוד את הסגנון של האתר. בהצלחה בהמשך! ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:40 • ז' בחשוון ה'תשפ"א<br />
:::::כן את זה ב"ה אני כבר יודע אבל רוצים לרשום פרטים אישיים אפשר לכתוב לזמן מוגבל ולמחוק אחרי זמן מה ([[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 09:24, ז' בחשוון, ה'תשפ"א 09:24, 25 באוקטובר 2020 (UTC))<br />
::::::לא מומלץ. רק מנהלי מערכת יכולים למחוק מהיסטורית הגירסאות. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 14:13, ו' בניסן, ה'תשפ"א 14:13, 19 במרץ 2021 (UTC)<br />
<br />
== אתר [[שטורעם]] ==<br />
<br />
ניתן למצוא קישורים מהאתר שטורעם ב'ארכיון האינטרנט' אז בבקשה ממך לא למחוק קישורים לשם מערכים שונים. תוכל לראות עוד ב[[שיחה:שטורעם (אתר)|דף השיחה של הערך על האתר]]<br />
[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 12:04, כ"ו בניסן, ה'תשפ"ג<br />
<br />
:ל[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] אני מוחק קישור של האתר רק לאחר שאני בודק שהם לא עובדים או נפתחים וכו', ואז באמת אני חושב שאין ענין שהקישורים שלא עובדים עדיין ישארו; אין סיבה לדאגה כלל וכלל.--[[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 11:43, ז' באב, ה'תשפ"ג 11:43, 25 ביולי 2023 (UTC)<br />
::גם אתרים שאינם עובדים אין למחוק. וזאת על פי כללי האתר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3"><span style="color:#000000;"> [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</span></font> ~ <font size="2">(11:44, ז' באב, ה'תשפ"ג)</font>.<br />
:::יש טעם לענין זה או שזה בהגדר של חוק? ואשמח לדעת איפה זה כתוב, כי חבל שיהיה בערך הרבה (הכל) קישורים לא פעילים; ואין מאריכין בדבר המצער.--[[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 11:52, ז' באב, ה'תשפ"ג 11:52, 25 ביולי 2023 (UTC)</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A2%D7%A0%D7%A7%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94&diff=615587שיחת משתמש:יענקל משה2023-07-25T11:43:25Z<p>יענקל משה: </p>
<hr />
<div>{{ברוך הבא}}[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 16:46, כ"א באייר, ה'תש"ף 16:46, 15 במאי 2020 (IST)<br />
:לכבוד [[משתמש: מה עם ההתגלות?]] מה רצונך בהשארת ההודעה הקודמת ([[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 17:37, ו' בחשוון, ה'תשפ"א 17:37, 24 באוקטובר 2020 (UTC))<br />
::שם לך תבנית של "ברוך הבא" [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 17:54, 24 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:::לכבוד [משתמש: חסיד של הרבי] מה הכוונה תבנית של ברוך הבא??([[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 18:10, ו' בחשוון, ה'תשפ"א 18:10, 24 באוקטובר 2020 (UTC))<br />
::::דבר ראשון כאשר כותבים בדפי שיחה נהוג להזיח לפני הכתיבה :: למען שמירת הסדר, דבר שני התבנית "ברוך הבא" זה איפה שכתוב "ברוך בואך לחב"דפדיה" וכו' וכו'.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 18:14, 24 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
{{שבירה}}בן כמה אתה? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 18:40, 24 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::איזה ישיבה? (אם יורשה לי לשאול..) ויש לך אולי מיל? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 19:32, 24 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::::כמובן שלא זה המקום לרשום פרטים אישיים. מומלץ לעבור על הקישורים שנמצאים בתבנית ברוך הבא ששמו לך בהתחלה כדי ללמוד איך עורכים באתר, כמו כן מומלץ לקרוא ערכים שונים כדי ללמוד את הסגנון של האתר. בהצלחה בהמשך! ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:40 • ז' בחשוון ה'תשפ"א<br />
:::::כן את זה ב"ה אני כבר יודע אבל רוצים לרשום פרטים אישיים אפשר לכתוב לזמן מוגבל ולמחוק אחרי זמן מה ([[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 09:24, ז' בחשוון, ה'תשפ"א 09:24, 25 באוקטובר 2020 (UTC))<br />
::::::לא מומלץ. רק מנהלי מערכת יכולים למחוק מהיסטורית הגירסאות. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 14:13, ו' בניסן, ה'תשפ"א 14:13, 19 במרץ 2021 (UTC)<br />
<br />
== אתר [[שטורעם]] ==<br />
<br />
ניתן למצוא קישורים מהאתר שטורעם ב'ארכיון האינטרנט' אז בבקשה ממך לא למחוק קישורים לשם מערכים שונים. תוכל לראות עוד ב[[שיחה:שטורעם (אתר)|דף השיחה של הערך על האתר]]<br />
[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 12:04, כ"ו בניסן, ה'תשפ"ג<br />
<br />
:ל[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] אני מוחק קישור של האתר רק לאחר שאני בודק שהם לא עובדים או נפתחים וכו', ואז באמת אני חושב שאין ענין שהקישורים שלא עובדים עדיין ישארו; אין סיבה לדאגה כלל וכלל.--[[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 11:43, ז' באב, ה'תשפ"ג 11:43, 25 ביולי 2023 (UTC)</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%91_(%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%93)&diff=588961שמעון לזרוב (לנינגרד)2023-04-17T11:13:09Z<p>יענקל משה: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Lazerov, Shimon.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון לזרוב]]<br />
הרב '''שמעון לזרוב''' ([[תרמ"ה]] - [[י"ג בתשרי]] [[תרצ"ד]]) היה [[רב]] בעיירות [[אוורוטש]] ו[[רציצא]], ו[[רב]] קהילת חב"ד ב[[לנינגרד]] בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==תולדות חיים== <br />
נולד בשנת [[תרמ"ה]], ב[[עיירה]] החסידית [[פרילוק]], לאביו החסיד ר' [[חיים צבי לזרוב]].<br />
<br />
הוא היה תלמיד ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנותיה הראשונות בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], וקיבל מה[[משפיע]] ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. ב[[ליובאוויטש]] היה מכונה על שם עירו.<br />
<br />
כשנה וחצי למד יחדיו עם הרב [[מנחם מענדל חן]], ב[[עיירה]] [[צ'רניגוב]] אצל אביו החסיד הגדול ר' [[דוד צבי חן]], [[סמיכה לרבנות|הוסמך על ידו להוראה]], וכן על ידי רבנים נוספים.<br />
<br />
לאחר מכן חזר לעיר הולדתו ושלח ידו במסחר, ובתקופה מאוחרת יותר עבר להתגורר ב[[קרמנצ'וג]] וב[[יקטרינוסלב]] שם התפרנס מ[[שחיטה]].<br />
<br />
בשנת [[תרס"ט]] מונה לרב בעיר [[אוורוטש]], ולאחר מכן בעיר [[רציצא]].<br />
<br />
ב[[תרפ"ג]] הגיע לעיר [[לנינגרד]], בה התפרנס מהעסק של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]], ובשנת [[תרפ"ד]] מונה לרב קהילת אנ"ש בעיר ושימש כרב קהילת 'צמח צדק' אותה ייסד בשנת [[תרפ"ו]]. כרב הקהילה ייסד תחתיו ישיבת תומכי תמימים, [[תלמוד תורה|חדרים]] מחתרתיים, קופת גמ"ח ועוד.<br />
<br />
ב[[תר"צ]] נאסר בעיר [[לנינגרד]] בעקבות התעסקותו בהפצת תורה ויהדות, ונידון לגלות במחנה העבודה. כעבור שלוש שנות גלות שוחרר וחזר ללנינגרד והוא חולה. נפטר לאחר זמן קצר ב[[י"ג תשרי]] [[תרצ"ד]].<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר ביקש [[הרבי]] מבן משפחתו ה[[רב]] [[שמואל בצלאל אלטהויז]] שישובו ללנינגרד על מנת לחפש את כתביו ולהוציאם לאור.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אישתו - פרומה לזרוב<br />
*ילדיו - ר' [[גרשון אליעזר לזרוב]], בלה, רחל, סולומון, חיה, ליזה, ישראל, מנוחה. <br />
*חתנו - ר' [[איסר קלובגנט]]<br />
:*נכדו - הרב [[שמעון לזרוב (טקסס)|שמעון לזרוב]], רב ביוסטון טקסס.<br />
:*חתן נכדתו - הרב [[אברהם יצחק שם טוב]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/2/4/776127008625.html המצבה שפתרה תעלומה רבת שנים]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] שבט תשע"ו<br />
<br />
{{מיון רגיל:לזרוב, שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ד]]</div>יענקל משהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=588958יעקב יוסף2023-04-17T11:00:34Z<p>יענקל משה: /* חיבוריו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יעקב יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב יוסף]]<br />
הרב '''יעקב יוסף''' ([[כ"ג תשרי]] [[תש"ז]] - [[ב' אייר]] [[תשע"ג]]), [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "חזון יעקב" ו[[מרא דאתרא|רב]] שכונת גבעת משה ב[[ירושלים]]. בעבר שימש כחבר כנסת מטעם [[ש"ס (מפלגה)|ש"ס]]. במשך כל ימי חייו [[מסירות נפש|מסר את נפשו]] למען [[שלושת השלמויות]] תוך היצמדות מוחלטת לדבריו של [[הרבי]] בנושאים אלו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ג תשרי]] [[תש"ז]] בעיר [[ירושלים]], ילדם השני של הרב [[עובדיה יוסף]] ורעייתו. למד בישיבת "פורת יוסף" ובישיבת "קול תורה (ירושלים)" וכן בכולל [[מוסד הרב קוק]] בירושלים, ו[[סמיכה|הוסמך]] לכהונת [[רב]].<br />
<br />
החל משנת [[תשכ"ח]] החל לשאת בקביעות דרשות שבועיות בשכונות שונות בירושלים, שהתאפיינו בסגנון עממי.<br />
<br />
בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשד"מ]] כיהן כחבר מועצת העיר [[ירושלים]] מטעם מפלגת ש"ס, אז מפלגה בתחילת דרכה. לקראת הבחירות לכנסת ה-11 שובץ לרשימת ש"ס שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת ונבחר במסגרתה לחבר כנסת. כיהן בוועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת החינוך והתרבות, וכן בוועדת החקירה הפרלמנטרית לתאונות דרכים. בתקופה זאת פעל רבות למען תיקון חוק מיהו יהודי ולשם כך התייעץ רבות בנושא עם הרבי, בעקבות זאת התקרב לחסידות חב"ד, ואף פסק הלכות שונות בשיטת חב"ד,<br />
<br />
בתום ארבע שנות כהונתה של הכנסת ה-11 פרש, ונתמנה לראש ישיבת "חזון יעקב" הקרויה על שם סבו רבי יעקב עובדיה, מורה הלכה ורב [[שכונה]] בשכונת גבעת משה ב[[ירושלים]], כמו כן הרב חבר בגוף ה[[כשרות]] "[[בד"ץ]] ישא ברכה".<br />
<br />
במשך השנים, כחבר כנסת ולאחר מכן, לחם ב[[מסירות נפש]] על [[שלושת השלמויות]], ונצמד לשיטת [[הרבי]] בעניינים אלו, על אף התנגדותו החריפה של אביו. החילוק הבולט ביניהם היה בעיקרון "שטחים תמורת שלום", לו התנגד בחריפות. הוא היה מראשי רבני [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] שבראשות הרב [[שלום דב וולפא]]. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הודיע על תמיכתו ב[[האיחוד הלאומי|איחוד הלאומי]] למרות ההשתייכות המובהקת של משפחתו לתנועת ש"ס, ושימש כחבר מועצת הרבנים של האיחוד הלאומי.<br />
<br />
מחלוקות גדולות נוספות היו בינו לאביו בענייני [[הלכה]]{{הערה|לדוגמה, פרשת פפושדו.}}, ולמרות זאת, צבר קהל תומכים ותלמידים אשר הולכים לאורו ונשמעים לפסיקותיו.<br />
<br />
לרב יעקב יוסף היה קשר טוב עם הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]] ואף הלך לבקרו לאחר שיצא מ[[בית רפואה|בית הרפואה]]. הרב מרדכי אליהו כינה את הרב יעקב יוסף כאחד {{ציטוטון|מגדולי הפוסקים של דורנו}}.<br />
<br />
[[קובץ:הרב יעקב יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב יוסף בכנס של [[עמותת הרבנים פיקוח נפש]]]]<br />
[[קובץ:עמותת_פיקוח_נפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגיש לראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] יחד עם חברי העמותה, פסק דין האוסר למסור שטחים מארץ ישראל]]<br />
<br />
== קשריו עם חב"ד ==<br />
הרב יוסף היה שותף ותומך לעמדת הרבי בנושאים ציבוריים כגון [[שלמות הארץ]], והמאבק לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]. היה מרבה להשתתף באירועים של [[חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37465 ערוץ 7: רבבות מחו על חלוקת ירושלים], באתר [[חב"ד אינפו]]}}. את בניו שלח בילדותם להתחנך בתלמוד התורה החב"די [[תורת אמת]] בירושלים.<br />
===מיהו יהודי===<br />
בעת שכיהן כחבר כנסת (בשנים [[תשד"מ]]-[[תשמ"ח]]) פעל רבות למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]] ועמד בקשר רציף עם [[מזכירות הרבי]]. בשנים אלו התקרב מאד ל[[חסידות חב"ד]] ול[[הרבי|רבי]]. בנו, יהונתן, אף למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
בעלון "[[ארץ ישראל שלנו (עלון)|ארץ ישראל שלנו]]" היה מתפרסם טור קבוע של הרב יעקב יוסף בשם 'פינת ההלכה'. בחודש [[תמוז]] [[תשנ"ט]] הקדישו למאבקו של הרבי בענין חוק [[מיהו יהודי]], בהדגישו שהתוצאות מאי-תיקון החוק מלמדות מי היה הצודק{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47276 דבריו באתר חב"ד אינפו].}}.<br />
===משיח===<br />
חתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]].<br />
<br />
===שלמות הארץ===<br />
היה מראשי הלוחמים בתוקף למען הצלת העם והארץ. בשנת [[תשס"ה]] הקים יחד עם כמה מרבני חב"ד את [[בד"ץ שלימות הארץ]].<br />
<br />
בתקופת מבצע "עמוד ענן", כאשר ערי הדרום טווחו בטילים, אמר: "כל מי ששתק בזמן [[ההתנתקות]], לא יכול לומר 'ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו'. כל מי ששתק או היה שותף לתוכנית של שרון, יש לו חלק בכל טיל וקאסם שנופל על שדרות אשקלון ובעתיד על אשדוד ו[[קריית גת]] ח"ו. דיברו על 'עזה תחילה' ואנו נמצאים כיום ב[[ירושלים]], נקוה מאד שזה הסוף ולא יהיו יותר נסיגות".<br />
<br />
היה משתתף קבוע בכינוסי המטה להצלת העם והארץ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34637 כנס האלפים של המטה להאזנה], באתר [[חב"ד אינפו]]}}, והיה גם חבר בהנהלת רבנים של [[עמותת פיקוח נפש]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%E9%F2%F7%E1+%E9%E5%F1%F3&url=newsnew_he&mysubmit=Submit צילום מכתב].{{כלומר}}}}.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] פרש מהמטה להצלת העם והארץ וממפלגת [[ארץ ישראל שלנו (מפלגה)|ארץ ישראל שלנו]] עקב תמיכתם של אנשי המטה במפלגת [[הבית היהודי (מפלגה)|הבית היהודי]] התומכת במתן [[אוטונומיה]] ל[[ערבים|ערביי]] ישראל.<br />
<br />
לאחר שנה ושלושה חודשים בהם קיננה המחלה הנוראה בגופו, נפטר מתוך [[יסורים]] ביום שישי, [[ב' אייר]] [[תשע"ג]].<br />
<br />
==משפחה==<br />
נשא לאשה את נצחיה אזולאי (בת הרב עמרם אזולאי).<br />
*בתו, מרגלית.<br />
*בנו, הרב עובדיה יוסף, רב ב[[בית שמש]] מהדיר הספר "בעתה אחישנה" ומחבר הספר '''אמרי עובדיה'''.<br />
*בנו, הרב משה יוסף.<br />
*בתו, רחל.<br />
*בנו, הרב עמרם יוסף.<br />
*בנו, הרב יונתן (יוני) יוסף מ[[מוצא]], מחבר הספר "עבדך בן אמתך", חבר מועצת העיר ירושלים ומראשי תנועת יחד בראשות [[אלי ישי]].<br />
*בנו, הרב אברהם בנימין יוסף.<br />
*בתו, ציפורה ברכה.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
הרב יוסף השאיר אחריו מאות הקלטות של שיעורי תורה. ההקלטות יצאו בדיסקים מסודרים לפי סדר השולחן ערוך.<br />
<br />
לאחר גילוי מחלתו החל לערוך את סדרת ספריו בהלכה, לה העניק את השם "בעתה אחישנה" שזה גימטריה של שמו. את ספריו ערך יחד עם בנו הבכור הרב עובדיה. כשבוע לפני פטירתו יצא לאור הספר הראשון בסדרה, ונקרא שמו "חזון יעקב - בעתה אחישנה" על מועדים חלק א', כשאת הספר מעטרות הערות וחידושי בנו בשם "אמרי עובדיה".<br />
<br />
כעת עורכים את שאר ספרי הסדרה בהלכה על פי קלטות שיעוריו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://drive.google.com/file/d/1w74oXKZNwCvOb1CPch01k8Tu7cUFPfOr/view סקירה אודות קשריו עם הרבי]''' בתשורה לכבוד נישואי נכדו הרב התמים יעקב יוסף, שבט תשפ"ב {{PDF}}<br />
* שבתי ויינטראוב, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75607 "אמת ליעקב"]''', [[שבועון בית משיח]]<br />
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרב%20יעקב%20יוסף חדשות וידיעות] אודות הרב יוסף {{אינפו}}<br />
* אהרן-דב הלפרין, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_אהרןדב_הלפרין_הדהים_הסוד_שמאחורי_הידיעה_הסנסציונית_75254.html הסוד שמאחורי הידיעה הסנסציונית] על מסירות נפשו של הרב יעקב יוסף למען תיקון [[חוק מיהו יהודי]], [[שבועון כפר חב"ד]], אתר COL<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:יוסף, יעקב}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:חברי כנסת]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]</div>יענקל משה