https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%D7%A2%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%9Cחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T14:23:20Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%9D&diff=522921חלקת חב"ד הר הזיתים2022-02-19T23:59:49Z<p>יענקולל: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:חלקת חבד בבית הקברות בהר הזיתים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבט על חלק מחלקת חב"ד בהר הזיתים]]<br />
'''חלקת חב"ד ב[[הר הזיתים]]''' הינה שטח אדמה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי העתיק ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], המשמש את הקהילה החב"דית מזה 150 שנה. במרכז החלקה מוקמת "חלקת הרבנים".<br />
<br />
==תולדות בית העלמין בהר הזיתים==<br />
ההתיישבות החב"דית ב[[ארץ ישראל]] החלה בעיקר בעיר הקודש [[צפת]], ולאחר רעידת האדמה באזור שהתרחשה בסמיכות ל[[חג השבועות]] [[תקצ"ו]], החלה נדידה הדרגתית, ומשפחות רבות עברו להתיישב ב[[ירושלים]], והיוו את הבסיס ליסודה של קהילה חב"דית במקום.<br />
[[קובץ:הר הזיתים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הר הזיתים]]<br />
בראשית ההתיישבות החב"דית, המוסדות שהשתייכו לקהילה עמדו תחת הנהלת '[[כולל חסידים]]', בשיתוף קהילות חסידיות נוספות.<br />
<br />
עם ביסוס הקהילה והתרחבותה תחת הנהגתו של רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] בעל ה"תורת חסד", נפרדה הקהילה מההנהגה הכללית של 'כולל חסידים', והקימו בעידודו של [[אדמו"ר הרש"ב]] את '[[כולל חב"ד]]'{{הערה|1=הסיבה העיקרית לפירוד זה, נבע מחלוקה לא הוגנת של הכספים, כאשר חסידי חב"ד לא קיבלו את חלקם המגיע להם מהתרומות שנאספו. ראה בהרחבה בספר [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] מאת הרב [[שלום דובער לוין]].}}.<br />
<br />
במקביל להתבססותה של הקהילה ו'כולל חב"ד', בשנת [[תרל"ט]] הפסיקו חסידי חב"ד לקבור את הנפטרים בחלקת האדמה שהייתה בבעלות אנשי 'כולל וואהלין', ורכשו לצורך זה חלקת אדמה בחלקו העליון (הדרומי) של בית העלמין בהר הזיתים. לחלקה זו הייתה מטרה נוספת, ליצירת הכנסות לביסוסו וקיומו של הכולל.<br />
<br />
החלקה נשארה בבעלותו של 'כולל חב"ד' לאורך כל השנים, והנהלת הכולל דאגה לתחזוקה באופן שוטף.<br />
<br />
בזמן השלטון הירדני בתקופה שקדמה לכינונה של [[מדינת ישראל]], ביצעו הערבים הרס רב בבית העלמין היהודי, ופגעו גם במצבות שבחלקת חב"ד. כאשר חזר השטח להיות בשליטה יהודית בשנת [[תשכ"ז]], פעלו אנשי הכולל לשיקום המקום, ולזיהוי המצבות המחוללות. בהמשך, הוקם בתוך החלקה מבנה קטן של קבר אחים, בו כונסו כל שברי המצבות שלא נודע להיכן הם שייכות.<br />
<br />
עוד קודם לכן, בשנת [[תש"ח]] התמלאה חלקת הקבורה של כולל חב"ד, ובהוראתו של הרב הגאון [[אברהם חיים נאה]] שכיהן באותה עת כראש הכולל - נרכשה חלקת אדמה חדשה, אך השימוש בפועל בחלקה זו החל רק לאחר [[מלחמת ששת הימים]] בשנת [[תשכ"ז]].<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] יזם 'כולל חב"ד' בשיתוף עם 'הרשות לפיתוח ירושלים' שיפוץ קברים עתיקים במהלכו שופצו מעל ל-1000 מצבות.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] נרכשה על ידי הנהלת הכולל חלקה נוספת הסמוכה אף היא לכביש העליון, החלקה נמצאת בגוש ד' (חלקה ו'). בהמשך לכך, נוצקו קירות בטון על מנת למנוע היסחפות של קברים בעקבות גשמים במורד ההר, והותקנו לאורך המדרגות מעקות [[ברזל]] לנוחות העולים על הקברים.<br />
<br />
==הקבורה בהר הזיתים==<br />
לקבורה ב[[הר הזיתים]] מיוחסת חשיבות רבה, בהיותו אחד המקומות הסמוכים ביותר למקום ה[[בית המקדש|מקדש]], ועל פי המדרש, עתידים כל ה[[נשמה|נשמות]] לבוא לשם בגלגול מחילות, ולצאת שם מקבריהם{{הערה|1=ילקוט שמעוני ישעיה, רמז תסט: "[[הקב"ה]] עושה להם מחילים מחילים מלמטה, והם הולכים בהם עד שהם באים תחת [[הר הזיתים]] שבירושלים, ו[[הקב"ה]] עומד עליו והוא נבקע, והם עולים מתוכו כמו שאיתא זכריה: ועמדו רגליו ביום ההוא על [[הר הזיתים]] אשר על פני [[ירושלים]] מקדם ונבקע הר הזיתים".}}.<br />
<br />
הקבורה היהודית במקום החלה כבר בימי קדם, ועל פי מסורות מסוימות, בהר טמון גם זכריה הנביא.<br />
<br />
==מעלה זיתים==<br />
בסביבות שנת [[תרמ"ג]] קנתה הנהלת 'כולל חב"ד' בשיתוף עם אנשי 'כולל ואהלין' חלקת אדמה נוספת על הר הזיתים, שיועדה להרחבת שטח חלקת חב"ד בבית העלמין היהודי, אך השלטונות הטורקים ששלטו באזור באותה תקופה לא אישרו את הקבורה בשטח זה והתכנית נגנזה לפי שעה.<br />
<br />
בהמשך, בעקבות תהפוכות מדיניות ומספר תרמיות סביב לקרקע, תוכננה הקמת אוניברסיטה נוצרית במקום, אך לאחר דיון משפטי חזר השטח בשנת [[תשמ"ד]] לבעלות 'כולל חב"ד'{{הערה|1=עורך הדין נפתלי מיכאלי שהתעסק עם התיק, מספר כי הרבי היה מעורב בפרטי הדיונים המשפטיים, ואף הציע בכתב ידו מספר הערות הנוגעות למהלך הדיונים והטענות.}}.<br />
<br />
נכון להיום, על השטח הוקמה שכונת 'מעלה זיתים', והיא מאוכלסת במשפחות יהודיות רבות. שליח הרבי במקום הוא הרב [[נועם ישראל הרפז]]<br />
<br />
==אנשים הטמונים בחלקת חב"ד==<br />
בחלקה טמונים חשובי ה[[חסידים]] לאורך הדורות, ואף כאלו שלא היו חלק מהקהילה החב"דית בירושלים, ביקשו בצוואתם שיטמנו אותם בהר הזיתים.<br />
להלן רשימה חלקית:<br />
;[[:קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים|קטגוריה המאגדת את החסידים הטמונים בחלקת חב"ד]]<br />
{{טורים|תוכן=<br />
*[[שניאור זלמן מלובלין]] בעל ה'תורת חסד'.<br />
*[[ברוך מרדכי אטינגר|ברוך מרדכי מבאברויסק]].<br />
*[[דוד צבי הירש חן]] - רבה של העיר [[צ'רניגוב]].<br />
*[[חיים אליעזר ביחובסקי]].<br />
*[[זאב דב סלונים]].<br />
*[[מנחם מענדל נאה]].<br />
*[[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)]] - רב בעיר שירקא.<br />
*[[מנחם מענדל קופרשטוך]] - רב ה[[עיירה]] [[פסטוב]] ו[[גלובוקע]].<br />
*[[ישראל נח דוכמן]].<br />
*[[אליעזר מישולובין]] - מקהילת חב"ד ב[[סמרקנד]].<br />
*[[חיים אליהו מישולובין]].<br />
*[[חיים שלום סגל]].<br />
*[[יהושע זליג פלדמן]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון]].<br />
*[[סעדיה ליברוב]] - שליח [[הרבי]] ל[[מרוקו]], ולאחר מכן ל[[אנטוורפן]], [[בלגיה]].<br />
*[[יעקב לנדא]] - [[שמש]] ו[[רב מורה הוראה]] בחצרו של [[הרבי הרש"ב]].<br />
*[[ניסן נמנוב]] - מנהל רוחני ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br />
*[[ישראל נח בלניצקי]] - מנהל ישיבת תומכי תמימים ברינואה.<br />
*[[שניאור זלמן גרליק]] - רבה של [[כפר חב"ד]].<br />
*[[נחום טרבניק]] - [[ר"מ]] בישיבת חב"ד [[ברינוא]], לאחר מכן [[ר"מ]] ו[[ראש ישיבה]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד|בישיבה המרכזית בכפר חב"ד]], ובשנת [[תשל"ד]] רבה של כפר חב"ד.<br />
*[[אברהם גודין]].<br />
*[[צבי הבר]] - שליח הרבי ל[[רומניה]], לאחר מכן [[משפיע]] בקהילות חב"ד [[תל אביב]] ו[[כפר חב"ד]].<br />
*[[דובער חן]].<br />
*[[משה ניסילביץ']].<br />
*[[יצחק פרץ ליפשיץ]].<br />
*[[בן ציון ליפסקר]] - רב קהילת חב"ד [[ערד]].<br />
*[[ישראל ליפסקר]]<br />
*[[שלום דובער ליפשיץ]] - רב קהילת חב"ד [[רמת גן]] ויו"ר ארגון [[יד לאחים]].<br />
*[[יצחק דוד גרונר]] - שליח הרבי ל[[אוסטרליה]].<br />
*[[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] - שלוחי הרבי ל[[מומביי]], [[הודו]]. נרצחו על קידוש השם ב[[א' כסלו]] [[תשס"ט]].<br />
*[[חיים משה אלפרוביץ]].<br />
*[[בן ציון שם טוב]].<br />
*[[נחום גולדשמיד]].<br />
*[[משה ליפא רבינוביץ]].<br />
*[[ישראל ברוך בוטמן]] - [[שליח]] הרבי ל[[נהריה]] ומנכ"ל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]].<br />
*[[מוטי גל]] - [[שליח]] הרבי ב[[רמת גן]].<br />
*[[ישעיה וייס]].<br />
*[[דובער משה שמוטקין]] - מייסד ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br />
*הרב[[זלמן נוטיק]] - משפיע בישיבות [[תומכי תמימים]] [[תורת אמת]] [[ירושלים]] ובישיבת [[תומכי תמימים]] [[ראשון לציון]]<br />
*הרב [[משה שייקביץ]] - שליח הרבי ל[[מילאנו]] איטליה<br />
*הרב [[דובער שייקיביץ]] - מוותיקי המתיישבים ב[[כפר חב"ד]]<br />
}}<br />
<br />
== חסידי חב"ד הטמונים בשאר החלקים בהר ==<br />
;[[:קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים|קטגוריה המאגדת את החסידים הטמונים בשאר חלקי ההר]]<br />
{{טורים|תוכן=<br />
* [[נחמן שלום שכנא הרטמן]]<br />
* [[שלום דובער רסקין]]<br />
* [[חיים אליעזר גורביץ]]<br />
* [[יעקב אלשביץ]]<br />
*[[אברהם זלצמן]] - בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] וראש כולל ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
* [[צבי הירש ליפש]]<br />
* [[משה מיכלשוילי]] - רבם של יהודי גרוזיה<br />
* [[ראובן דובער נפרסטק]]<br />
* [[רפאל צמח חודיידטוב]]<br />
* [[שלום בער אייכהורן]]<br />
* [[מרדכי צבי אלפנביין]]<br />
* [[שמואל ברזין]]<br />
* [[יהודה אריה לייב ברזין]]<br />
* [[שמואל גרונם גרינברג]]<br />
* [[יצחק מאיר גרינברג]]<br />
}}<br />
<br />
;אישים נוספים:<br />
*[[ישראל זיסל דבורץ]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*פנחס בן-צבי גרייבסקי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36590&st=&pgnum=1&hilite= אבני זכרון כרך י"ב], רישום של כ-700 מצבות מהחלקה של "עדת החסידים אנשי כולל חב"ד, [[תרל"ח]] - תרפ"ט".<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37498 נחנכה חלקה חדשה בהר הזיתים] {{שטורעם}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=16590 זעזוע: מצבות רבות בחלקת חב"ד נותצו] {{חב"ד און ליין}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:בתי עלמין]]</div>יענקוללhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=522920כולל חב"ד בארץ הקודש2022-02-19T23:58:14Z<p>יענקולל: </p>
<hr />
<div>{{עריכה|מועתק, בעיקר החלק השני שהוחלף מפורטת לערך}}<br />
[[קובץ:קופת הכולל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] של הכולל]]<br />
'''כולל חב"ד''' (מכונה ב[[אגרת הקודש]] '''צדקת רבי מאיר בעל הנס''') הוא שמו של ארגון [[צדקה]] שהקים [[אדמו"ר הזקן]] במטרה לסייע ליהודי [[ארץ הקודש]] שסבלו ממצוקה כלכלית קשה באותו הזמן. כולל חב"ד הוא ארגון הצדקה הוותיק ביותר שקיים כיום{{מקור}}.<br />
<br />
מקובל לומר שהכולל נוסד על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקמ"ח]], אך הרב [[שלום בער לוין]] טוען כי רק בשנת [[תקפ"ז]] נוסד הכולל בברכת ובנשיאות [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=66 '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' פרק ז'].}}. הקמת הכולל החב"די נבעה מחילוקי דיעות עם "כולל החסידים" אליו היו שייכים חסידי חב"ד עד אז.<br />
<br />
==רקע==<br />
בשנת [[תקל"ז]] לאחר [[עליית החסידים]] לארץ הקודש נוסדה [[קופת מעות ארץ הקודש]] שמטרתה הייתה להחזיק את פרנסתם של החסידים בישראל, הקופה נוהלה בידי [[אדמו"ר הזקן]] שהיה נשיא הקופה באירופה. בשנת תקס"א פרצה מחלוקת בינו לבין רבי [[אברהם מקאליסק]] בנוגע לכמה נושאים ביניהם הנהלת הקופה דבר שגרם בשנת תקס"ה לכך שרבי אברהם מקאליסק מינה נשיא חדש לקופת מעות [[ארץ הקודש]] והורה להפסיק את ההקצבה לחסידי חב"ד. מה שגרם לייסוד קופה מיוחדת לחסידי חב"ד{{הערה|[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/4/index.htm תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק ד']''', באתר [[חב"ד לייבורי]].}}.<br />
<br />
בתקופתו של [[אדמו"ר האמצעי]] החלו ה[[שד"ר]]ים של כולל חב"ד להפיץ [[קופת צדקה|קופות צדקה ביתיות]], כשבמקביל אדמו"ר האמצעי תיקן שכל חסיד יקבע קופות אלו בסמוך לשולחן האוכל שלו, ויקפיד להפריש מטבעות בקופת הצדקה מדי יום לפני שאוכל{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד רנו: "מייד שיסדר שולחנו יתן כל איש בביתו בפושקע הקבוע בכותל סמוך לשולחנו . . וכן יתנו האורחים היושבים על שולחנו...".}} . קופות אלו היו אז חידוש, ובעקבות הקופות של כולל חב"ד, נפוצו קופות הצדקה הביתיות בעולם כולו{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב [[עמרם בלוי]] בנושא זה, [[היכל הבעל שם טוב]], גליון י"א, עמוד קכ"ז.}}.<br />
<br />
== מבנה הכולל ==<br />
הנהגת הכולל הייתה מחולקת לשניים:הנשיאות והגבאות ב[[חו"ל]], והממונים והמשגיחים ב[[ארץ הקודש]]. כך היה לדוגמא אצל אדמו"ר הזקן, שהיה נשיא הקופה והתגורר בחו"ל וכך גם הגבאי הראשי והכללי ר' [[יעקב מסמילאן]]. ואילו בארץ הקודש התגורר רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] שהיה הממונה.<br />
<br />
בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], הצטרפו גם רבי [[חיים אברהם שניאורי]] ורבי [[מנחם נחום שניאורסון]] לניהול הכולל מחו"ל. בתפקיד הגבאי הכללי כיהן ר' [[נחמיה בירך מדוברובנה]]. לאחר פטירתו שימשו בתפקיד ר' [[זאב מרעציצא]] ור' [[אברהם מרוגוטשוב]] עד לשנת [[תרט"ו]], ולאחר מכן רבי אברהם מרוגטשוב יחד עם ר' [[יצחק אייזיק מביחוב]] ור' [[דן תומרקין]]. השנים שלאחר מכן כיהן בתפקיד "הגבאי הכללי" ר' דן תומרקין לבדו במשך יותר משלושים שנה{{הערה|[[בית רבי]], דף קכ"ז, עמ' ב', [[תרס"ב]].}}.<br />
<br />
במשך התקופה הזאת נוסד ה"ועד הרוגוטשובי" לכולל חב"ד, שבראשו עמד ר' דן הנ"ל מרוגוטשוב, ונראים הדברים שבועד זה היו מסדרים מעתה את הרשימה.<br />
<br />
בשנת תרמ"ח נעשה נסיון לבטל את הועד הזה ואת התמנותו של ר' דן תומרקין. באותה שעה התארגנו ממוני כולל חב"ד שבירושלים, לבטל את הסדר הישן באסיפת משלוח וחלוקת מעות כולל חב"ד שב[[ארץ הקודש]] ולסדרו בסדר חדש. הם פרסמו מודעות שבהן מכנים את עצמם בשם "ראשי כולל חב"ד" ובהן מציעים ליושבי חוץ לארץ א) לבטל את התמנותו של ר' דן תומרקין. ב) לבטל את השד"רים שבחו"ל, וכל עיר תשלח את מעות תמיכתה, דרך הדואר, ישר לארה"ק. ג) לבטל את משלוח מעות התמיכה לידי הממונים שבחברון; כיון שהדואר פועל רק בירושלים ולא בחברון, לכן יושלחו המעות לידי "בעל האדרעס" בירושלים, שהוא ימסור אותם לידי הממונים שבירושלים והם יחלקו אותן ליושבי [[חברון]] ושאר ערי הקודש.<br />
<br />
על אף מחאתם הנמרצת של יושבי חברון ורבים מיושבי ירושלים, בכרוז מיוחד שתצלומו ניתן במגדל עז (ע' תקכו-ט), הצליחו ממוני [[ירושלים]] בכל שלושת הפרטים. בהמשך ידובר על העברת המרכז מחברון ל[[ירושלים]]<br />
<br />
בכרוז הנ"ל משיבים יושבי חברון:<br />
<br />
איש אמונים, מטיבינו ואיש חסדינו, ידי"ע וידי"נ הרה"ג החסיד מוהרד"ת ני"ו, אשר קדש ידידי עתותיו, זה ארבעים שנה, לשים לנו שארית בארץ, ומוסמך ועומד מראשונים כמלאכים, אשר סמכו ידיהם עליו, חלף עבודתו הרצויה ומקובלת, ועסקו באמונה, בדעת ותבונה, הוא המשביר לכל יושבי קודש, ומפרי מעשיו תשבע הארץ.<br />
<br />
מסגנון זה נראה שכבר בשנת תר"ח לערך התחיל לעסוק בעניני תמיכת אה"ק, כאשר ראה אדמו"ר [[הצמח צדק]] את "עבודתו הרצויה ומקובלת ועסקו באמונה", אזי "סמכו ידיהם עליו" להיות הגבאי הראשי. בענין זה מוסיף באותו כרוז גם רבה של עדת חב"ד בחברון, הרש"מ חייקין, אשר אדמו"ר הצמח צדק "הפקיד עלינו איש נאמן ברוחו ידי"ע וידי"נ הרה"ח הג' הרד"ת נ"י, אשר על ידי יעלה ויבוא אלינו מחית נפשותינו".<br />
<br />
מ"מ אין אנו מוצאים את שמו נזכר על הועד הרוגוטשובי משנה זו ואילך.<br />
<br />
מסגנון לשונו של בעל ה"בית רבי" (קכז, ב) "בשנת תרט"ו שם רבינו עליו המשרה להיות גבאי הכולל, והתעסק בזה יותר משלשים שנה" נראה, שלא המשיך במשרה זו אחרי שנת תרמ"ח. באותה שעה כבר היה בא בימים. בספר "בית רבי", שנכתב לערך בשנת תר"ס, מזכירהו בברכת המתים, אם כן נפטר בין השנים תרמ"ח-תר"ס.<br />
<br />
מ"מ לא התבטל לגמרי ה"ועד הרוגוטשובי". בשנים הבאות עמדו בראשו ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] ור' [[חיים באגין]]. בפניה שבראש אגרות מו"מ כולל חב"ד שבארה"ק עליהם, הם היו נקראים "ועד מסדרי הרשימה". הרחא"ב כותב באחד הכרוזים בשם "תשובה לדורשי האדרעס" - "אנכי נכנסתי לשמש בעסק מסחר האתרוגים [הסוואה למעות אה"ק] דכולל חב"ד בשנת תרנ"א", ונראה שגם ר' חיים באגין נכנס למשרה זו בשנים הסמוכות.<br />
<br />
הם נשארו לעמוד בראש הועד הזה עד שנת [[תרע"ג]].<br />
<br />
== ממוני "כולל חב"ד" בחברון ==<br />
בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים [מו"מ] בכולל חב"ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.<br />
<br />
הממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' משה מייזליש. הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית, כדלעיל פ"ז. לצדם התמנה ר' ליב [חיטריק] מסענא כנאמן, שפירושו גזבר.<br />
<br />
שמות הממונים האלו ידועים לנו מתוך סגנון חתימתם "ממוני דק"ק אשכנזים הנקראים חב"ד דפה עיה"ק [[חברון]] ת"ו", או מהתואר שהוסיף כל אחד מהם בחתימתו.<br />
<br />
על אחד מכתבי השד"רות של אותה שנה חתמו אתם עוד כמה מיחידי סגולה שבעדת חב"ד שבחברון. גם על רוב כתבי השד"רות של 20 השנים הבאות, וכן על ההסכמות ומכתבים של התקופה הזאת, חתמו יחד עם הממונים גם כמה מיחידי הסגולה, ולא תמיד נתפרש בכתבים אלו מיהו הממונה ומיהו יחיד הסגולה. כולם היו נכללים בתואר הכללי שבחתימת הכתב "ממוני ומשגיחי כוללינו ק' אשכנזים הי"ו עם עוד יח"ס החותמים פה עה"ק חברון ת"ו" וכיוצא בזה.<br />
<br />
סדר הממונים במשך השנים תקפ"ז עד תרל"ה:<br />
<br />
תקפ"ז-ט: רצ"ה ליפשיץ, ר"מ מייזליש ור"א יפה.<br />
<br />
תק"צ-תר"ב: ר"ש סגל ורי"ל חיטריק מסענא.<br />
<br />
תר"ג-ו: נוסף עליהם ר"א יפה הנ"ל.<br />
<br />
תר"ז: ר"ש סגל, רש"מ חייקין ור"מ שמערלינג.<br />
<br />
תר"ח: ר"ש סגל ורש"מ חייקין.<br />
<br />
תר"ט: שנים הנ"ל, ר' אביגדור, ר"מ ארי' סגל ורא"ב חיטריק.<br />
<br />
תר"י: רש"מ, ר' אביגדור ו[[אורי אורנשטיין|ר' אורי]].<br />
<br />
תרי"א-ג: רש"מ [[אורי אורנשטיין|ר' אורי]] ור"מ ארי' סגל.<br />
<br />
תרי"ד: רש"מ רמ"א ורש"ז עפשטיין.<br />
<br />
תרט"ו: נוסף גם רש"ז שניאורסאהן [שזבני ישראל].<br />
<br />
תרכ"ו: רש"מ רש"ז [עפשטיין או פונדאמינסקי] ור' דובער ב"ר נפתלי הירש.<br />
<br />
תרכ"ח: רש"מ רלוי"צ סלונים ורש"ז פונדמינסקי.<br />
<br />
תרל"ב-ה: הנ"ל ורי"ל סלונים.<br />
<br />
מכל הנ"ל למדנו, שמשנת תר"ז ואילך היה הרש"מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה, כדלעיל פי"ד).<br />
<br />
בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי"צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל. בהסכם תרל"ב מבואר אשר "כל דבר מסויים לא נוכל לגמור מבלעדי ה"ר לוי יצחק הנ"ל כל הימים אשר הוא הנבחר מכו' חב"ד". גם בפסק בוררים משנת תרמ"ז הנעתק לעיל פי"ח מבואר אשר "מצד כולל חב"ד מעלת הרב וכו' מו"ה לוי יצחק סלאנים הי"ו הממונה מכולל הנ"ל". ובאשר לרש"מ כותבים "לתת יקר וכבוד להישיש ונכבד בעדתו ה"ה הרה"ג החסיד מו"ה שמעון מנשה הי"ו", כלומר הוא כיהן אז רק כנשיא הכבוד, מפני זקנותו המופלגת, והיו"ר בפועל היה ר' לוי יצחק סלונים (ראה לעיל פי"ד, שכך היה גם בקשר לרבנותו, שהוא נשאר הרב גם בשנות זקנותו, אך עם זאת נבחר רב נוסף, להתעסק בעניני הרבנות בפועל).<br />
<br />
בס' "תולדות משפחת הרב מלאדי" ע' 70 כותב על רלוי"צ סלונים "היה בעל השפעה גדולה ובלעדו לא נעשה דבר בחברון מקום מגורו כל ימי חייו. היה ראש העדה ומנהל כל עסקי הכולל חב"ד".<br />
<br />
הרש"מ והרי"ל סלונים נפטרו בשנת תרנ"ג והרלוי"צ נפטר בשנת תרנ"ה.<br />
<br />
באותה שעה בא לחברון הרב דובער אפרת, שנתמנה לרב עדת חב"ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' מרדכי דובער סלונים וגיסו ר' בנימין ריבלין.<br />
<br />
בשלהי שנת תרס"ב עבר הרד"א לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות [[חברון]] וניהול הכולל מילא הרב שיל"א. שלשה אלו ניהלו את הכולל בחברון עד שנת תרד"ע, כשהתחילה [[מלחמת העולם הראשונה]] והיישוב החב"די בחברון שבת.<br />
<br />
== ממוני "כולל חב"ד" בירושלים ==<br />
<br />
היישוב החב"די בירושלים נוסד בשנת תר"ז. במפקד תר"ט רשומים הממונים: הרב הג' מו"ה אלי' יוסף [ריבלין] נ"י. הרב מו"ה אורי' [אורנשטיין] נ"י. שני אלו חתומים בתור ממוני כולל חב"ד בירושלים גם באגרת תר"ט למונטיפיורי. במפקד תרכ"ו רשומים הממונים ר' יהושע [נאטקין] מיעקבשטאט ור' זלמן עפשטיין. ובמפקד תרל"ה - ר' אברהם סטצערעס, ר' אהרן ליפקין ור' ישעי' אורנשטיין הסופר.<br />
<br />
הראשון רשום שם שנולד בנאווארדאק בשנת תקס"ה ועלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת תרכ"א, השני - שנולד בטאליצין בשנת תקצ"ג ועלה לארץ הקודש בשנת תר"ז והשלישי שנולד בארץ הקודש בשנת תקצ"ה.<br />
<br />
אין לנו ידיעות מפורטות מהממונים שבין השנים האלו. להלן פרטים בודדים ממקורות אחרים:<br />
<br />
ב"יהודה וירושלים" [[תרל"ח]] (מהדורת קרסל, [[ירושלים]] תשט"ו, ע' 145 מספר ר' יואל משה סלומון על אופן חלוקת המעות שנתקבלו מאנגליה לידי הועד הכללי של הכוללות בירושלים "וחלק חב"ד.. נמסר פה לידי ה"ר אהרן ליפקין..<br />
<br />
הממונה שלהם".<br />
<br />
בס' ה"זכרונות" (ירושלים תש"ג, ע' 70) מספר ר' יצחק שריון:<br />
<br />
בבואי ירושלימה בשנת תרמ"ט היו שני ממונים בכולל חב"ד פה. הממונה הראשי היה יהודי מעיר חרסון שבנגב [[רוסיה]] והיה נקרא בפי בני הכולל בשם "החרסונאי" (את שמו הפרטי איני זוכר). הוא שמש בתור ממונה כבר מכמה שנים.<br />
<br />
גם את שמו של הממונה השני של אותה שעה אינו מזכיר, אמנם השם של שניהם נודע לנו מתוך חתימתם במודעה שהתפרסמה בכ"ג שבט תרמ"ט בהוספה להחבצלת גליון 19, "נאם יצחק יעקב שבתי ונאם ב. מ. רייזעס, ממוני כולל חב"ד פעה"ק ת"ו".<br />
<br />
על התקופה שלאח"ז ממשיך ר' יצחק שריון לספר ב"זכרונות" שלו (שם ע' 71):<br />
<br />
אחריו נתמנה לממונה ראשון ר' מיכאל ברוך רייזעס וממונה שני ר' מרדכי שלאנק. ר' מיכאל ברוך בא לירושלם מעיר פולטאווא שבאוקריינה הרוסית.<br />
<br />
מסגנון דבריו נראה שהרמ"ב והרמ"ש התמנו אחרי שנת תרמ"ט; אמנם בקונטרס "תומת ישרים" (ירושלים תרע"ג, ע' 17) כותב הרמ"ש:<br />
<br />
אני הח"מ משרת בכולל חב"ד פעיה"ק ירושלם ת"ו זה עשרים וששה שנים.<br />
<br />
עוד בש' תרמ"ז נתמניתי למו"מ בהכולל על פי פקודת דו"ז אדמו"ר מקאפוסק נבג"מ.. עם הרמ"ב רייזעס.<br />
<br />
ב"אבני זכרון" חלק י"ב ביום ד' [[ניסן]] [[תרס"ו]] רשום שנפטר "ר' מיכאל ברוך ב"ר דוד רייזיס ממונה כולל חב"ד", ובאגרת מו"מ [[ירושלים]] מד' ניסן תרס"ג (פנקס אגרות כולל חב"ד) נזכר "מימי הרמ"ב רייזעס", נראה שזה משך זמן שהפסיק להיות ממונה. מתחיל משנת תרמ"ח מונה בירושלים, בנוסף לשני הממונים, גם אחד "בעל האדרעס" (ראה תוכנו לקמן). ב"זכרונות" של שריון הנ"ל מספר:<br />
<br />
בשנת תרמ"ח, הציעו ה"רבי'ים" וחשובי גבאי רמבעה"נ בחו"ל להגביר ר' משה ויטנברג, שעלה בשנת תרמ"ב לירושלם מעיר מולדתו ויטבסק שב[[רוסיה]] הלבנה, ושהיה ידוע בתור איש ישר ונאמן ותלמיד חכם הגון ומחשובי חסידי חב"ד, לקבל עליו את נשיאות הכולל באה"ק.. מאז התחילו הגבאים של רוב הקהלות לשלוח את הכספים ישר לירושלם על שמו של ר' משה.. בהתקבץ סכום כדי חלוקה, על פי הרשימה של הכולל, היה ר' משה מוסר את הכסף לממוני הכולל.<br />
<br />
בכרוז "תשובה לדורשי האדרעס" כותב הרח"א ביכאווסקי (גבאי מעות הכולל בחו"ל):<br />
<br />
אנכי נכנסתי לשמש.. בשנת תרנ"א ואז היה האדרעס ע"ש הג' ר' משה וויטענבערג, ואחרי פטירתו נתמנה ה"ר מאניס ווערעוולעאנסקי ור' מרדכי שלאנק יחד ואחרי פטירת ה"ר מאנוס מינו בתמן במקומו את הרב ר' דובער אפרת.<br />
<br />
כך כותב גם הרמ"ש בקונ' תומת ישרים שם:<br />
<br />
אחרי פטירת הג' הר"מ וויטענבערג נבחרתי לאדרעסאנט יחד עם הר"ר מאניש וויראווליאנסקי מלאזנא, על פי פקודת הצדיקים אדמו"ר מקאפוסט ואדמו"ר מליאדי נבג"מ והסכמת הקהל הי"ו.<br />
<br />
ב"החבצלת" מיום כ"ז [[ניסן]] תרנ"ט נמסר על פטירתו של ר"מ וויטנברג "ביום השלישי לחומה"פ גוע וימת וילך ערירי הגביר המצוין הנודע לשם, ר' משה ב"ר ראובן וויטענבערג, מילידי ותושבי וויטעבסק אשר ברוסיא, אשר זה כשמנה עשרה שנה אוה את ירושלם למושב לו".<br />
<br />
ר' מאניס וויראווליאנסקי היה בעל האדרעס בכולל רק שלוש שנים, הוא נבחר בשנת תר"ס על פי הוראת אדמו"ר הרש"ב ונפטר בכ"א מ"ח תרס"ג.<br />
<br />
בג' מנ"א תר"ס כותב אדמו"ר הרש"ב אל הרמ"ד סלונים ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קא) "אני מצדי רצוני שיושלח המעות להר"מ וויראווליאנסקי, שלפ"ד על ידי זה יהיו הענינים שמה בסדר נכון". בקונ' בעניני כולל חב"ד (ע' ז) "ר' מאניס וויראווליאנסקי אשר היה על פי בחירתי". על פטירתו ומינוי הרד"א במקומו כותבים ממוני הכולל בשוה"ג לאגרת טו"ב מ"ח (פנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ג):<br />
<br />
נתעכב המכתב, וביום כ"א חשון נפטר סוכן כוללינו המנוח ר' מאניש וויראווליאנסקי, ונתמנה במקומו הרה"ג החסיד המפורסם מו"ה דובער אפרת יחי' והאדרעססא עתה ע"ש הרב דובער אפרת והר"מ שלאנק נ"י.<br />
<br />
ביום פטירתו כותב רואה החשבונות בכולל - ר' יהודה ליב מנוחין אל ר' חיים באגין (שם): "דע כת"ר אשר ההתמנות להרד"א שי' היה בהסכם כולם בלי שום פירוד לבבות". ובכ"ה מ"ח כותב לו סופר הכולל - ר' יעקב אורנשטיין:<br />
<br />
כבר הודענו לרומע"כ מפטירת הרב מאניש וויראווליאנסקי אשר שבק חיים לכ"ח אור ליום ועש"ק כ"א חשוון.. ביום ועש"ק נאספו כל בני הכולל לבית הוועד ויחליטו כולם פה אחד למנות את הרה"ג ר' דובער אפרת במקום הרמ"ו.. אולם לאשר זה דרכינו מני אז שלא לעשות קטנה או גדולה מבלי הסכמת סוה"ג [סוכנים והגבאים] שליט"א לא יכולנו להדפיס קאנווערט ולפזרו עד יבא הסכמה סוה"ג (זולת למקומות מועטים אשר שלחנו לשם מיד תשובה הודענו לשם מפטירתו של הרמ"ו ומהתמנות הרד"א יחי').. בקשתינו מכתר"ה להודעינו על ידי דילוג רב הסכמת הסוה"ג על ידי דעפעשע בזה"ל "איינגעשטימט אפרת".<br />
<br />
מ"ש לעיל שהרי"ל מנוחין היה רואה החשבון בכולל הוא על פי אגרת שכתב אדמו"ר הרש"ב בט"ז כסלו תרס"ג ([[אגרות קודש]] חלק ג' אגרת תתז) "ר' ליב מנוחין.. הוא עתה רואה חשבון בכוללינו". מעתה ואילך חתומים על אגרות הכולל הרמ"ש הרד"א הריל"מ והרי"א הנ"ל, ועליהם נצטרף מפני הכבוד גם ר' דובער פראדקין בן הרה"ג בעל ה"תורת חסד".<br />
<br />
כך כותב הרי"ל מנוחין אל אדמו"ר הרש"ב בכ"ט [[סיוון]] תרס"ב (פנקס אגרות כולל חב"ד):<br />
<br />
בנו של הרה"ג נחשב גם כן מהממונים. אבל אינו שייך להעסק, רק אולי אשר שמו נחתם על המכתבים בן הרה"ג, יש איזה טובת העסק.<br />
<br />
בשלהי קיץ תרס"ג נדפס בירושלים "ספר חקי חברת בנין יהודה והגליל..<br />
<br />
כולל חב"ד בעה"ק ירושלם וחברון" ועל החתום באים חמשת ממוני [[ירושלים]] האמורים כאן ושלשת ממוני [[חברון]] האמורים לעיל. כמו כן חתומים אלו על שאר אגרות הכולל מאותה תקופה.<br />
<br />
מתוך ההזכרות האלו נראה שמעתה היה בעל האדרעס גם ממונה, לכן היו שני בעלי אדרעס, שהם גם היו הממונים. ומלשון החתימה בספר החקים הנ"ל נראה, שגם רואה החשבון רי"ל מנוחין וגם הסופר ר"י אורנשטיין, נתמנו מעתה כממונים. בתחלת שנת [[תרס"ו]] הפסיק רי"ל מנוחין לשמש כרואה חשבון, ובמקומו נתמנה הרמ"מ נאה כרואה חשבון, כמבואר באגרת אדמו"ר הרש"ב אליו מיום ו' כסלו תרס"ו:<br />
<br />
כאשר כבודו נתמנה למנהל החשבונות בהכולל, ייטיב לבקש מהרל"מ [רי"ל מנוחין הנ"ל] שי את מכתב בני שי' אליו וימלא בדבר שילוח החשבונות לפה ע"ש בני שיחי', בכל עת ששולחים החשבונות לחברי הועד [הרוגוטשובי הנ"ל] להרח"ב [לה"ר חיים באגין, יו"ר הועד הנ"ל] או לאחר.<br />
<br />
ר' דובער פראדקין נפטר בי"ז הרבי [[תרס"ה]] (אבני זכרון חי"ב) ורי"ל מנוחין נפטר בי' מנ"א [[תרס"ז]] (שם). מעתה ואילך נשארו בועד הכולל בירושלים רק הרמ"ש הרד"א, שהם היו בעלי האדרעס, הסופר - הרי"א, ומנהל החשבונות - הרמ"מ נאה.<br />
<br />
ר' יעקב אורנשטיין נפטר בכ"ב [[סיוון]] תרס"ח (אבני זכרון לגרייבסקי חי"ב) ואת מקומו מילא ר' משה אורנשטיין. את חתימתו ראיתי לראשונה על גבי מכתב מהכולל מי"ד מנ"א תרס"ט, יחד עם הרד"א והרמ"ש.<br />
<br />
== כולל חב"ד המיוחד ==<br />
כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת [[תרע"ב]] עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים. מי שעמד בנשיאות הכולל היה ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבברויסק. יו"ר הכולל היה ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] והמנהלים היו הרבנים [[גרשון ליפשיץ]] ו[[משה קזרנובסקי]].<br />
<br />
==תקופת אדמו"ר הריי"צ==<br />
בשנת [[תרפ"ד]] אוחד 'כולל חב"ד המיוחד' עם [[כולל חב"ד]] תחת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
מעת קבלת אדמו"ר הריי"צ נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות: אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[מנחם מענדל נאה]], הרב [[מרדכי ראובן רוקח]] והרב [[ישראל אשר ליבא]].<br />
<br />
וועד הפועל נוהל על ידי הרבנים [[דוב לבנון]], [[מענדל לנדא]], [[יהודה לייב סלונים]] ו[[יצחק אביגדור אורנשטיין]].<br />
<br />
בשלהי שנת [[תש"ט]] מינה [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[אברהם חיים נאה]] למנהלי [[כולל חב"ד]]{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117458 מכתב מתאריך כ"ג סיון תש"ט], אגרות קודש חלק י', אגרת ג'תקיא. מגדל עז עמוד 38.[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117460 מכתב מתאריך ז' אלול תש"ט]. אגרות קודש חלק י' אגרת ג'תקנב. מגדל עז עמוד 39.}}.<br />
<br />
==תקופת הרבי==<br />
מאז קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] לנהוג באופן קבע להעביר סכומי כסף גדולים לכולל חב"ד לקראת חגים ו[[יום טוב#חגי חב"ד|מועדים חסידיים]], בנוסף לכספי קופת כולל חב"ד שהועברו דרכו. סכומים אלו הסתכמו בדרך כלל במאות דולרים.<br />
<br />
החל משנות המ"מים, החל הרבי להגביר את תדירות העברת הכספים, עד שהגיעו זמנים שהעביר כספים לא רק בימי חג ומועד, אלא גם סתם בימות החול ולעיתים שיגר כספים אפילו פעמיים בשבוע{{הערה|כאשר שלחו לרבי על תרומותיו קבלה עליה נכתב"לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", הוציא הרבי חזרה את הקבלה ושאל האם שם זה מקובל על ידי רשות המיסים האמריקאית. כאשר שלחו לרבי בטעות מכתבי התרמה עבור כולל חב"ד, הקפיד הרבי להחזיר סכום כסף מסויים בכל מעטפה שנשלחה אליו, וכאשר נשלחו בטעות מעטפות כפולות, שיגר הרבי סכומי כסף בכל אחת מהמעטפות, בדרך כלל היו אלו סכומים שנעו בין 10 ל20 דולר.}}.<br />
<br />
בנוסף לכספים אלו, נהג הרבי מידי פעם לייעד סכומי כסף גדולים שהגיעו אליו עבור כולל חב"ד.<br />
<br />
תחת הנהגתו של [[הרבי נשיא דורנו]], התפתחה הפעילות של "כולל חב"ד" למערך סיוע ועזרה אדירי ממדים בכל תחומי החיים ברחבי העולם. כיום מפעיל הכולל שלושה עשר בתי תמחוי, מערך של חלוקת מצרכי מזון לנצרכים ביותר מארבעים ערים בארץ, מעונות יום, מרפאות שיניים לנצרכים. כמו כן מפעיל הכולל מעון לנכים קשים במגדל העמק בשם "[[מכון גראבסקי]]"[3], '[[מרכז פינגר]]' בניין מפואר לבעלי נכויות בירושלים[4]. מערך סיוע כספי למשפחות נצרכות, קרן סיוע לאלמנות ויתומים, תמיכה במשפחות נפגעי טרור, ועוד. כמו כן מפעיל הכולל בירושלים את "[[אולמי גוטניק]]" שני אולמות חתונה מסובסדים.<br />
<br />
הארגון עורך חגיגת בר מצווה ובת מצווה גדולה, לאלף בנים ובנות מעולי חבר המדינות ב[[כותל המערבי]][5] שמתקיימת מדי שנה בסמוך ל[[י"א בניסן]], יום הולדתו של [[הרבי]], בהשתתפות שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת [[ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]]. בשנת תשפ"א החל הכולל להפיק את חגיגות ה"[[מצווה לנד]]" - בר המצווה מטעם הביטוח הלאומי עבור יתומים מכל המגזרים בארץ.<br />
<br />
הארגון הוא הבעלים של [[חלקת חב"ד הר הזיתים]]. הארגון מפעיל "[[חברת תהילים העולמית]]" בסמוך לקבר דוד המלך בהר ציון בירושלים. הארגון מוציא לאור "[[לוח כולל חב"ד]]" המשמש כלוח בסיס עזר למנהגים וזמנים שונים ברחבי העולם הנתלה בבתי כנסת וכן מודפס כלוח כיס..<br />
<br />
[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] היחידה המונחת על שולחן העבודה ב[[חדרו של הרבי]] באופן קבוע הינה הקופה של כולל חב"ד{{הערה|1=[https://anash.org/the-only-pushka-on-the-rebbes-desk/ הקופה היחידה על שולחנו של הרבי].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] החל הכולל בפיילוט שנקרא 'המיזם הלאומי לבטחון תזונתי' עם ממשלת ישראל, וחילק כרטיסים לרכישת מזון וסל מזון חודשי ל10,000 משפחות בחודש. בשנת [[תשפ"א]] הכניסה ממשלת ישראל את הפרויקט לבסיס התקציב והוא גדל לכ25.000 משפחות בחודש<br />
<br />
בשנת [[תשפ"א]] זכה הכולל במכרז לחלוקת כרטיסי מזון בהיקפים של מאות מליוני שקלים מטעם משרד הפנים למשפחות בכל רחבי הארץ{{הערה|'''צמרת הכלכלה מתגייסת''', שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 92.}}.<br />
<br />
==לוח כולל חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|לוח כולל חב"ד}}<br />
[[לוח כולל חב"ד]] הינו הלוח הראשון המרכז את כל [[מנהגי חב"ד]] בכל ימות השנה. הלוח יצא בעקבות כך שראה הרב [[אברהם חיים נאה]] שאנ"ש משתמשים בלוח לא חב"די, אז גמלה בליבו ההחלטה להוציא לוח חב"די באמצעות כולל חב"ד שהוא היה מנהלו.<br />
<br />
לאחר פטירתו, הוציא את הלוח בנו הרב ברוך נאה וכיום מוציאים את הלוח בני ר' ברוך נאה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''אגרות קודש אדמו"ר הזקן''' במבוא.<br />
*שלום דובער לוין, '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[תשמ"ח]].<br />
*'''מסייעים בכל הזירות''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 12<br />
<br />
==לעריכה==<br />
===חברי הכולל===<br />
[[עזריאל זעליג סלונים]] | [[דן תומרקין]] | [[חיים אליעזר ביכובסקי]] | [[אליעזר ננס]] | [[שניאור פינסקי]] | [[מרדכי שלאנק]] | [[שלמה יוסף זווין]] | [[שמריה נחום ששונקין]] | [[חיים באגין]] | [[נחמיה מדוברובנה]] | [[שניאור זלמן פראדקין]] | [[זאב מרעציצא]] | [[אברהם מרוגטשוב]] | [[דן מרוגטשוב]] | [[יעקב מסמליאן]] | [[יצחק אייזיק מביחוב]] | [[שלום דוכמן]] | [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] | [[נפתלי גוטליב]] | [[אברהם חיים נאה]] | [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] | [[יוסף יהודה לייב משיוף]] | [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] | [[צבי הירש ליפשיץ]] | [[משה מייזליש]] | [[לייב חיטריק]] | [[אפרים יפה]] | [[שמואל סגל]] | [[שמעון מנשה חייקין]] | [[משה שמערלינג]] | [[שלמה זלמן קובלקין]] | [[יוסף יהודה לייב שמערלינג]] | [[אורי אורנשטיין]] | [[אפריים עפשטיין]] | [[לוי יצחק סלונים]] | [[שלמה זלמן פונדמינסקי]] | [[דובער הירש]] | [[שניאור זלמן שניאורסון]] | [[מרדכי דובער סלונים]] | [[בנימין ריבלין]] | [[ישעיה אורנשטיין]] | [[אהרון ליפקין]] | [[מאניס וירולינסקי]] | [[יהודה לייב מנוחין]] | [[דובער פראדקין]] | [[יעקב אורנשטיין]] | [[ישראל אשר ליבא]] | [[מנחם מענדל נאה]] | [[יצחק אביגדור אורנשטין]] | [[ברוך נאה]] | [[דוב לבנון]] | [[שמואל אלעזר הלפרין]]<br />
<br />
===מוסדות שעל ידי כולל חב"ד===<br />
[[ישיבת צמח צדק]] | [[חסד מנחם מענדל]] | [[בעל התניא (ביכנ"ס)]]<br />
<br />
===מוסדות הקשורים לכולל חב"ד===<br />
[[כולל חב"ד המיוחד]] | [[כולל חב"ד בארצות הברית]] | [[ישיבת צמח צדק]]<br />
<br />
===הוצאה לאור של הכולל===<br />
[[לוח כולל חב"ד]] | [[הגאון מלובלין]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מ'פושקע' לתרומה דיגיטלית''', שבועון בית משיח כ"ד טבת תשפ"א עמוד 30<br />
*'''פסגת החסד''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ב עמוד 14<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]</div>יענקוללhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=522918כולל חב"ד בארץ הקודש2022-02-19T23:49:40Z<p>יענקולל: </p>
<hr />
<div>{{עריכה|מועתק, בעיקר החלק השני שהוחלף מפורטת לערך}}<br />
[[קובץ:קופת הכולל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] של הכולל]]<br />
'''כולל חב"ד''' (מכונה ב[[אגרת הקודש]] '''צדקת רבי מאיר בעל הנס''') הוא שמו של ארגון [[צדקה]] שהקים [[אדמו"ר הזקן]] במטרה לסייע ליהודי [[ארץ הקודש]] שסבלו ממצוקה כלכלית קשה באותו הזמן. כולל חב"ד הוא ארגון הצדקה הוותיק ביותר שקיים כיום{{מקור}}.<br />
<br />
מקובל לומר שהכולל נוסד על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקמ"ח]], אך הרב [[שלום בער לוין]] טוען כי רק בשנת [[תקפ"ז]] נוסד הכולל בברכת ובנשיאות [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=66 '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' פרק ז'].}}. הקמת הכולל החב"די נבעה מחילוקי דיעות עם "כולל החסידים" אליו היו שייכים חסידי חב"ד עד אז.<br />
<br />
==רקע==<br />
בשנת [[תקל"ז]] לאחר [[עליית החסידים]] לארץ הקודש נוסדה [[קופת מעות ארץ הקודש]] שמטרתה הייתה להחזיק את פרנסתם של החסידים בישראל, הקופה נוהלה בידי [[אדמו"ר הזקן]] שהיה נשיא הקופה באירופה. בשנת תקס"א פרצה מחלוקת בינו לבין רבי [[אברהם מקאליסק]] בנוגע לכמה נושאים ביניהם הנהלת הקופה דבר שגרם בשנת תקס"ה לכך שרבי אברהם מקאליסק מינה נשיא חדש לקופת מעות [[ארץ הקודש]] והורה להפסיק את ההקצבה לחסידי חב"ד. מה שגרם לייסוד קופה מיוחדת לחסידי חב"ד{{הערה|[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/4/index.htm תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק ד']''', באתר [[חב"ד לייבורי]].}}.<br />
<br />
בתקופתו של [[אדמו"ר האמצעי]] החלו ה[[שד"ר]]ים של כולל חב"ד להפיץ [[קופת צדקה|קופות צדקה ביתיות]], כשבמקביל אדמו"ר האמצעי תיקן שכל חסיד יקבע קופות אלו בסמוך לשולחן האוכל שלו, ויקפיד להפריש מטבעות בקופת הצדקה מדי יום לפני שאוכל{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד רנו: "מייד שיסדר שולחנו יתן כל איש בביתו בפושקע הקבוע בכותל סמוך לשולחנו . . וכן יתנו האורחים היושבים על שולחנו...".}} . קופות אלו היו אז חידוש, ובעקבות הקופות של כולל חב"ד, נפוצו קופות הצדקה הביתיות בעולם כולו{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב [[עמרם בלוי]] בנושא זה, [[היכל הבעל שם טוב]], גליון י"א, עמוד קכ"ז.}}.<br />
<br />
== מבנה הכולל ==<br />
הנהגת הכולל הייתה מחולקת לשניים:הנשיאות והגבאות ב[[חו"ל]], והממונים והמשגיחים ב[[ארץ הקודש]]. כך היה לדוגמא אצל אדמו"ר הזקן, שהיה נשיא הקופה והתגורר בחו"ל וכך גם הגבאי הראשי והכללי ר' [[יעקב מסמילאן]]. ואילו בארץ הקודש התגורר רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] שהיה הממונה.<br />
<br />
בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], הצטרפו גם רבי [[חיים אברהם שניאורי]] ורבי [[מנחם נחום שניאורסון]] לניהול הכולל מחו"ל. בתפקיד הגבאי הכללי כיהן ר' [[נחמיה בירך מדוברובנה]]. לאחר פטירתו שימשו בתפקיד ר' [[זאב מרעציצא]] ור' [[אברהם מרוגוטשוב]] עד לשנת [[תרט"ו]], ולאחר מכן רבי אברהם מרוגטשוב יחד עם ר' [[יצחק אייזיק מביחוב]] ור' [[דן תומרקין]]. השנים שלאחר מכן כיהן בתפקיד "הגבאי הכללי" ר' דן תומרקין לבדו במשך יותר משלושים שנה{{הערה|[[בית רבי]], דף קכ"ז, עמ' ב', [[תרס"ב]].}}.<br />
<br />
במשך התקופה הזאת נוסד ה"ועד הרוגוטשובי" לכולל חב"ד, שבראשו עמד ר' דן הנ"ל מרוגוטשוב, ונראים הדברים שבועד זה היו מסדרים מעתה את הרשימה.<br />
<br />
בשנת תרמ"ח נעשה נסיון לבטל את הועד הזה ואת התמנותו של ר' דן תומרקין. באותה שעה התארגנו ממוני כולל חב"ד שבירושלים, לבטל את הסדר הישן באסיפת משלוח וחלוקת מעות כולל חב"ד שב[[ארץ הקודש]] ולסדרו בסדר חדש. הם פרסמו מודעות שבהן מכנים את עצמם בשם "ראשי כולל חב"ד" ובהן מציעים ליושבי חוץ לארץ א) לבטל את התמנותו של ר' דן תומרקין. ב) לבטל את השד"רים שבחו"ל, וכל עיר תשלח את מעות תמיכתה, דרך הדואר, ישר לארה"ק. ג) לבטל את משלוח מעות התמיכה לידי הממונים שבחברון; כיון שהדואר פועל רק בירושלים ולא בחברון, לכן יושלחו המעות לידי "בעל האדרעס" בירושלים, שהוא ימסור אותם לידי הממונים שבירושלים והם יחלקו אותן ליושבי [[חברון]] ושאר ערי הקודש.<br />
<br />
על אף מחאתם הנמרצת של יושבי חברון ורבים מיושבי ירושלים, בכרוז מיוחד שתצלומו ניתן במגדל עז (ע' תקכו-ט), הצליחו ממוני [[ירושלים]] בכל שלושת הפרטים. בהמשך ידובר על העברת המרכז מחברון ל[[ירושלים]]<br />
<br />
בכרוז הנ"ל משיבים יושבי חברון:<br />
<br />
איש אמונים, מטיבינו ואיש חסדינו, ידי"ע וידי"נ הרה"ג החסיד מוהרד"ת ני"ו, אשר קדש ידידי עתותיו, זה ארבעים שנה, לשים לנו שארית בארץ, ומוסמך ועומד מראשונים כמלאכים, אשר סמכו ידיהם עליו, חלף עבודתו הרצויה ומקובלת, ועסקו באמונה, בדעת ותבונה, הוא המשביר לכל יושבי קודש, ומפרי מעשיו תשבע הארץ.<br />
<br />
מסגנון זה נראה שכבר בשנת תר"ח לערך התחיל לעסוק בעניני תמיכת אה"ק, כאשר ראה אדמו"ר [[הצמח צדק]] את "עבודתו הרצויה ומקובלת ועסקו באמונה", אזי "סמכו ידיהם עליו" להיות הגבאי הראשי. בענין זה מוסיף באותו כרוז גם רבה של עדת חב"ד בחברון, הרש"מ חייקין, אשר אדמו"ר הצמח צדק "הפקיד עלינו איש נאמן ברוחו ידי"ע וידי"נ הרה"ח הג' הרד"ת נ"י, אשר על ידי יעלה ויבוא אלינו מחית נפשותינו".<br />
<br />
מ"מ אין אנו מוצאים את שמו נזכר על הועד הרוגוטשובי משנה זו ואילך.<br />
<br />
מסגנון לשונו של בעל ה"בית רבי" (קכז, ב) "בשנת תרט"ו שם רבינו עליו המשרה להיות גבאי הכולל, והתעסק בזה יותר משלשים שנה" נראה, שלא המשיך במשרה זו אחרי שנת תרמ"ח. באותה שעה כבר היה בא בימים. בספר "בית רבי", שנכתב לערך בשנת תר"ס, מזכירהו בברכת המתים, אם כן נפטר בין השנים תרמ"ח-תר"ס.<br />
<br />
מ"מ לא התבטל לגמרי ה"ועד הרוגוטשובי". בשנים הבאות עמדו בראשו ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] ור' [[חיים באגין]]. בפניה שבראש אגרות מו"מ כולל חב"ד שבארה"ק עליהם, הם היו נקראים "ועד מסדרי הרשימה". הרחא"ב כותב באחד הכרוזים בשם "תשובה לדורשי האדרעס" - "אנכי נכנסתי לשמש בעסק מסחר האתרוגים [הסוואה למעות אה"ק] דכולל חב"ד בשנת תרנ"א", ונראה שגם ר' חיים באגין נכנס למשרה זו בשנים הסמוכות.<br />
<br />
הם נשארו לעמוד בראש הועד הזה עד שנת [[תרע"ג]].<br />
<br />
== ממוני "כולל חב"ד" בחברון ==<br />
בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים [מו"מ] בכולל חב"ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.<br />
<br />
הממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' משה מייזליש. הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית, כדלעיל פ"ז. לצדם התמנה ר' ליב [חיטריק] מסענא כנאמן, שפירושו גזבר.<br />
<br />
שמות הממונים האלו ידועים לנו מתוך סגנון חתימתם "ממוני דק"ק אשכנזים הנקראים חב"ד דפה עיה"ק [[חברון]] ת"ו", או מהתואר שהוסיף כל אחד מהם בחתימתו.<br />
<br />
על אחד מכתבי השד"רות של אותה שנה חתמו אתם עוד כמה מיחידי סגולה שבעדת חב"ד שבחברון. גם על רוב כתבי השד"רות של 20 השנים הבאות, וכן על ההסכמות ומכתבים של התקופה הזאת, חתמו יחד עם הממונים גם כמה מיחידי הסגולה, ולא תמיד נתפרש בכתבים אלו מיהו הממונה ומיהו יחיד הסגולה. כולם היו נכללים בתואר הכללי שבחתימת הכתב "ממוני ומשגיחי כוללינו ק' אשכנזים הי"ו עם עוד יח"ס החותמים פה עה"ק חברון ת"ו" וכיוצא בזה.<br />
<br />
סדר הממונים במשך השנים תקפ"ז עד תרל"ה:<br />
<br />
תקפ"ז-ט: רצ"ה ליפשיץ, ר"מ מייזליש ור"א יפה.<br />
<br />
תק"צ-תר"ב: ר"ש סגל ורי"ל חיטריק מסענא.<br />
<br />
תר"ג-ו: נוסף עליהם ר"א יפה הנ"ל.<br />
<br />
תר"ז: ר"ש סגל, רש"מ חייקין ור"מ שמערלינג.<br />
<br />
תר"ח: ר"ש סגל ורש"מ חייקין.<br />
<br />
תר"ט: שנים הנ"ל, ר' אביגדור, ר"מ ארי' סגל ורא"ב חיטריק.<br />
<br />
תר"י: רש"מ, ר' אביגדור ו[[אורי אורנשטיין|ר' אורי]].<br />
<br />
תרי"א-ג: רש"מ [[אורי אורנשטיין|ר' אורי]] ור"מ ארי' סגל.<br />
<br />
תרי"ד: רש"מ רמ"א ורש"ז עפשטיין.<br />
<br />
תרט"ו: נוסף גם רש"ז שניאורסאהן [שזבני ישראל].<br />
<br />
תרכ"ו: רש"מ רש"ז [עפשטיין או פונדאמינסקי] ור' דובער ב"ר נפתלי הירש.<br />
<br />
תרכ"ח: רש"מ רלוי"צ סלונים ורש"ז פונדמינסקי.<br />
<br />
תרל"ב-ה: הנ"ל ורי"ל סלונים.<br />
<br />
מכל הנ"ל למדנו, שמשנת תר"ז ואילך היה הרש"מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה, כדלעיל פי"ד).<br />
<br />
בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי"צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל. בהסכם תרל"ב מבואר אשר "כל דבר מסויים לא נוכל לגמור מבלעדי ה"ר לוי יצחק הנ"ל כל הימים אשר הוא הנבחר מכו' חב"ד". גם בפסק בוררים משנת תרמ"ז הנעתק לעיל פי"ח מבואר אשר "מצד כולל חב"ד מעלת הרב וכו' מו"ה לוי יצחק סלאנים הי"ו הממונה מכולל הנ"ל". ובאשר לרש"מ כותבים "לתת יקר וכבוד להישיש ונכבד בעדתו ה"ה הרה"ג החסיד מו"ה שמעון מנשה הי"ו", כלומר הוא כיהן אז רק כנשיא הכבוד, מפני זקנותו המופלגת, והיו"ר בפועל היה ר' לוי יצחק סלונים (ראה לעיל פי"ד, שכך היה גם בקשר לרבנותו, שהוא נשאר הרב גם בשנות זקנותו, אך עם זאת נבחר רב נוסף, להתעסק בעניני הרבנות בפועל).<br />
<br />
בס' "תולדות משפחת הרב מלאדי" ע' 70 כותב על רלוי"צ סלונים "היה בעל השפעה גדולה ובלעדו לא נעשה דבר בחברון מקום מגורו כל ימי חייו. היה ראש העדה ומנהל כל עסקי הכולל חב"ד".<br />
<br />
הרש"מ והרי"ל סלונים נפטרו בשנת תרנ"ג והרלוי"צ נפטר בשנת תרנ"ה.<br />
<br />
באותה שעה בא לחברון הרב דובער אפרת, שנתמנה לרב עדת חב"ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' מרדכי דובער סלונים וגיסו ר' בנימין ריבלין.<br />
<br />
בשלהי שנת תרס"ב עבר הרד"א לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות [[חברון]] וניהול הכולל מילא הרב שיל"א. שלשה אלו ניהלו את הכולל בחברון עד שנת תרד"ע, כשהתחילה [[מלחמת העולם הראשונה]] והיישוב החב"די בחברון שבת.<br />
<br />
== ממוני "כולל חב"ד" בירושלים ==<br />
<br />
היישוב החב"די בירושלים נוסד בשנת תר"ז. במפקד תר"ט רשומים הממונים: הרב הג' מו"ה אלי' יוסף [ריבלין] נ"י. הרב מו"ה אורי' [אורנשטיין] נ"י. שני אלו חתומים בתור ממוני כולל חב"ד בירושלים גם באגרת תר"ט למונטיפיורי. במפקד תרכ"ו רשומים הממונים ר' יהושע [נאטקין] מיעקבשטאט ור' זלמן עפשטיין. ובמפקד תרל"ה - ר' אברהם סטצערעס, ר' אהרן ליפקין ור' ישעי' אורנשטיין הסופר.<br />
<br />
הראשון רשום שם שנולד בנאווארדאק בשנת תקס"ה ועלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת תרכ"א, השני - שנולד בטאליצין בשנת תקצ"ג ועלה לארץ הקודש בשנת תר"ז והשלישי שנולד בארץ הקודש בשנת תקצ"ה.<br />
<br />
אין לנו ידיעות מפורטות מהממונים שבין השנים האלו. להלן פרטים בודדים ממקורות אחרים:<br />
<br />
ב"יהודה וירושלים" [[תרל"ח]] (מהדורת קרסל, [[ירושלים]] תשט"ו, ע' 145 מספר ר' יואל משה סלומון על אופן חלוקת המעות שנתקבלו מאנגליה לידי הועד הכללי של הכוללות בירושלים "וחלק חב"ד.. נמסר פה לידי ה"ר אהרן ליפקין..<br />
<br />
הממונה שלהם".<br />
<br />
בס' ה"זכרונות" (ירושלים תש"ג, ע' 70) מספר ר' יצחק שריון:<br />
<br />
בבואי ירושלימה בשנת תרמ"ט היו שני ממונים בכולל חב"ד פה. הממונה הראשי היה יהודי מעיר חרסון שבנגב [[רוסיה]] והיה נקרא בפי בני הכולל בשם "החרסונאי" (את שמו הפרטי איני זוכר). הוא שמש בתור ממונה כבר מכמה שנים.<br />
<br />
גם את שמו של הממונה השני של אותה שעה אינו מזכיר, אמנם השם של שניהם נודע לנו מתוך חתימתם במודעה שהתפרסמה בכ"ג שבט תרמ"ט בהוספה להחבצלת גליון 19, "נאם יצחק יעקב שבתי ונאם ב. מ. רייזעס, ממוני כולל חב"ד פעה"ק ת"ו".<br />
<br />
על התקופה שלאח"ז ממשיך ר' יצחק שריון לספר ב"זכרונות" שלו (שם ע' 71):<br />
<br />
אחריו נתמנה לממונה ראשון ר' מיכאל ברוך רייזעס וממונה שני ר' מרדכי שלאנק. ר' מיכאל ברוך בא לירושלם מעיר פולטאווא שבאוקריינה הרוסית.<br />
<br />
מסגנון דבריו נראה שהרמ"ב והרמ"ש התמנו אחרי שנת תרמ"ט; אמנם בקונטרס "תומת ישרים" (ירושלים תרע"ג, ע' 17) כותב הרמ"ש:<br />
<br />
אני הח"מ משרת בכולל חב"ד פעיה"ק ירושלם ת"ו זה עשרים וששה שנים.<br />
<br />
עוד בש' תרמ"ז נתמניתי למו"מ בהכולל על פי פקודת דו"ז אדמו"ר מקאפוסק נבג"מ.. עם הרמ"ב רייזעס.<br />
<br />
ב"אבני זכרון" חלק י"ב ביום ד' [[ניסן]] [[תרס"ו]] רשום שנפטר "ר' מיכאל ברוך ב"ר דוד רייזיס ממונה כולל חב"ד", ובאגרת מו"מ [[ירושלים]] מד' ניסן תרס"ג (פנקס אגרות כולל חב"ד) נזכר "מימי הרמ"ב רייזעס", נראה שזה משך זמן שהפסיק להיות ממונה. מתחיל משנת תרמ"ח מונה בירושלים, בנוסף לשני הממונים, גם אחד "בעל האדרעס" (ראה תוכנו לקמן). ב"זכרונות" של שריון הנ"ל מספר:<br />
<br />
בשנת תרמ"ח, הציעו ה"רבי'ים" וחשובי גבאי רמבעה"נ בחו"ל להגביר ר' משה ויטנברג, שעלה בשנת תרמ"ב לירושלם מעיר מולדתו ויטבסק שב[[רוסיה]] הלבנה, ושהיה ידוע בתור איש ישר ונאמן ותלמיד חכם הגון ומחשובי חסידי חב"ד, לקבל עליו את נשיאות הכולל באה"ק.. מאז התחילו הגבאים של רוב הקהלות לשלוח את הכספים ישר לירושלם על שמו של ר' משה.. בהתקבץ סכום כדי חלוקה, על פי הרשימה של הכולל, היה ר' משה מוסר את הכסף לממוני הכולל.<br />
<br />
בכרוז "תשובה לדורשי האדרעס" כותב הרח"א ביכאווסקי (גבאי מעות הכולל בחו"ל):<br />
<br />
אנכי נכנסתי לשמש.. בשנת תרנ"א ואז היה האדרעס ע"ש הג' ר' משה וויטענבערג, ואחרי פטירתו נתמנה ה"ר מאניס ווערעוולעאנסקי ור' מרדכי שלאנק יחד ואחרי פטירת ה"ר מאנוס מינו בתמן במקומו את הרב ר' דובער אפרת.<br />
<br />
כך כותב גם הרמ"ש בקונ' תומת ישרים שם:<br />
<br />
אחרי פטירת הג' הר"מ וויטענבערג נבחרתי לאדרעסאנט יחד עם הר"ר מאניש וויראווליאנסקי מלאזנא, על פי פקודת הצדיקים אדמו"ר מקאפוסט ואדמו"ר מליאדי נבג"מ והסכמת הקהל הי"ו.<br />
<br />
ב"החבצלת" מיום כ"ז [[ניסן]] תרנ"ט נמסר על פטירתו של ר"מ וויטנברג "ביום השלישי לחומה"פ גוע וימת וילך ערירי הגביר המצוין הנודע לשם, ר' משה ב"ר ראובן וויטענבערג, מילידי ותושבי וויטעבסק אשר ברוסיא, אשר זה כשמנה עשרה שנה אוה את ירושלם למושב לו".<br />
<br />
ר' מאניס וויראווליאנסקי היה בעל האדרעס בכולל רק שלוש שנים, הוא נבחר בשנת תר"ס על פי הוראת אדמו"ר הרש"ב ונפטר בכ"א מ"ח תרס"ג.<br />
<br />
בג' מנ"א תר"ס כותב אדמו"ר הרש"ב אל הרמ"ד סלונים ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קא) "אני מצדי רצוני שיושלח המעות להר"מ וויראווליאנסקי, שלפ"ד על ידי זה יהיו הענינים שמה בסדר נכון". בקונ' בעניני כולל חב"ד (ע' ז) "ר' מאניס וויראווליאנסקי אשר היה על פי בחירתי". על פטירתו ומינוי הרד"א במקומו כותבים ממוני הכולל בשוה"ג לאגרת טו"ב מ"ח (פנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ג):<br />
<br />
נתעכב המכתב, וביום כ"א חשון נפטר סוכן כוללינו המנוח ר' מאניש וויראווליאנסקי, ונתמנה במקומו הרה"ג החסיד המפורסם מו"ה דובער אפרת יחי' והאדרעססא עתה ע"ש הרב דובער אפרת והר"מ שלאנק נ"י.<br />
<br />
ביום פטירתו כותב רואה החשבונות בכולל - ר' יהודה ליב מנוחין אל ר' חיים באגין (שם): "דע כת"ר אשר ההתמנות להרד"א שי' היה בהסכם כולם בלי שום פירוד לבבות". ובכ"ה מ"ח כותב לו סופר הכולל - ר' יעקב אורנשטיין:<br />
<br />
כבר הודענו לרומע"כ מפטירת הרב מאניש וויראווליאנסקי אשר שבק חיים לכ"ח אור ליום ועש"ק כ"א חשוון.. ביום ועש"ק נאספו כל בני הכולל לבית הוועד ויחליטו כולם פה אחד למנות את הרה"ג ר' דובער אפרת במקום הרמ"ו.. אולם לאשר זה דרכינו מני אז שלא לעשות קטנה או גדולה מבלי הסכמת סוה"ג [סוכנים והגבאים] שליט"א לא יכולנו להדפיס קאנווערט ולפזרו עד יבא הסכמה סוה"ג (זולת למקומות מועטים אשר שלחנו לשם מיד תשובה הודענו לשם מפטירתו של הרמ"ו ומהתמנות הרד"א יחי').. בקשתינו מכתר"ה להודעינו על ידי דילוג רב הסכמת הסוה"ג על ידי דעפעשע בזה"ל "איינגעשטימט אפרת".<br />
<br />
מ"ש לעיל שהרי"ל מנוחין היה רואה החשבון בכולל הוא על פי אגרת שכתב אדמו"ר הרש"ב בט"ז כסלו תרס"ג ([[אגרות קודש]] חלק ג' אגרת תתז) "ר' ליב מנוחין.. הוא עתה רואה חשבון בכוללינו". מעתה ואילך חתומים על אגרות הכולל הרמ"ש הרד"א הריל"מ והרי"א הנ"ל, ועליהם נצטרף מפני הכבוד גם ר' דובער פראדקין בן הרה"ג בעל ה"תורת חסד".<br />
<br />
כך כותב הרי"ל מנוחין אל אדמו"ר הרש"ב בכ"ט [[סיוון]] תרס"ב (פנקס אגרות כולל חב"ד):<br />
<br />
בנו של הרה"ג נחשב גם כן מהממונים. אבל אינו שייך להעסק, רק אולי אשר שמו נחתם על המכתבים בן הרה"ג, יש איזה טובת העסק.<br />
<br />
בשלהי קיץ תרס"ג נדפס בירושלים "ספר חקי חברת בנין יהודה והגליל..<br />
<br />
כולל חב"ד בעה"ק ירושלם וחברון" ועל החתום באים חמשת ממוני [[ירושלים]] האמורים כאן ושלשת ממוני [[חברון]] האמורים לעיל. כמו כן חתומים אלו על שאר אגרות הכולל מאותה תקופה.<br />
<br />
מתוך ההזכרות האלו נראה שמעתה היה בעל האדרעס גם ממונה, לכן היו שני בעלי אדרעס, שהם גם היו הממונים. ומלשון החתימה בספר החקים הנ"ל נראה, שגם רואה החשבון רי"ל מנוחין וגם הסופר ר"י אורנשטיין, נתמנו מעתה כממונים. בתחלת שנת [[תרס"ו]] הפסיק רי"ל מנוחין לשמש כרואה חשבון, ובמקומו נתמנה הרמ"מ נאה כרואה חשבון, כמבואר באגרת אדמו"ר הרש"ב אליו מיום ו' כסלו תרס"ו:<br />
<br />
כאשר כבודו נתמנה למנהל החשבונות בהכולל, ייטיב לבקש מהרל"מ [רי"ל מנוחין הנ"ל] שי את מכתב בני שי' אליו וימלא בדבר שילוח החשבונות לפה ע"ש בני שיחי', בכל עת ששולחים החשבונות לחברי הועד [הרוגוטשובי הנ"ל] להרח"ב [לה"ר חיים באגין, יו"ר הועד הנ"ל] או לאחר.<br />
<br />
ר' דובער פראדקין נפטר בי"ז הרבי [[תרס"ה]] (אבני זכרון חי"ב) ורי"ל מנוחין נפטר בי' מנ"א [[תרס"ז]] (שם). מעתה ואילך נשארו בועד הכולל בירושלים רק הרמ"ש הרד"א, שהם היו בעלי האדרעס, הסופר - הרי"א, ומנהל החשבונות - הרמ"מ נאה.<br />
<br />
ר' יעקב אורנשטיין נפטר בכ"ב [[סיוון]] תרס"ח (אבני זכרון לגרייבסקי חי"ב) ואת מקומו מילא ר' משה אורנשטיין. את חתימתו ראיתי לראשונה על גבי מכתב מהכולל מי"ד מנ"א תרס"ט, יחד עם הרד"א והרמ"ש.<br />
<br />
== כולל חב"ד המיוחד ==<br />
כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת [[תרע"ב]] עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים. מי שעמד בנשיאות הכולל היה ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבברויסק. יו"ר הכולל היה ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] והמנהלים היו הרבנים [[גרשון ליפשיץ]] ו[[משה קזרנובסקי]].<br />
<br />
==תקופת אדמו"ר הריי"צ==<br />
בשנת [[תרפ"ד]] אוחד 'כולל חב"ד המיוחד' עם [[כולל חב"ד]] תחת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
מעת קבלת אדמו"ר הריי"צ נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות: אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[מנחם מענדל נאה]], הרב [[מרדכי ראובן רוקח]] והרב [[ישראל אשר ליבא]].<br />
<br />
וועד הפועל נוהל על ידי הרבנים [[דוב לבנון]], [[מענדל לנדא]], [[יהודה לייב סלונים]] ו[[יצחק אביגדור אורנשטיין]].<br />
<br />
בשלהי שנת [[תש"ט]] מינה [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[אברהם חיים נאה]] למנהלי [[כולל חב"ד]]{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117458 מכתב מתאריך כ"ג סיון תש"ט], אגרות קודש חלק י', אגרת ג'תקיא. מגדל עז עמוד 38.[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117460 מכתב מתאריך ז' אלול תש"ט]. אגרות קודש חלק י' אגרת ג'תקנב. מגדל עז עמוד 39.}}.<br />
<br />
==תקופת הרבי==<br />
מאז קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] לנהוג באופן קבע להעביר סכומי כסף גדולים לכולל חב"ד לקראת חגים ו[[יום טוב#חגי חב"ד|מועדים חסידיים]], בנוסף לכספי קופת כולל חב"ד שהועברו דרכו. סכומים אלו הסתכמו בדרך כלל במאות דולרים.<br />
<br />
החל משנות המ"מים, החל הרבי להגביר את תדירות העברת הכספים, עד שהגיעו זמנים שהעביר כספים לא רק בימי חג ומועד, אלא גם סתם בימות החול ולעיתים שיגר כספים אפילו פעמיים בשבוע{{הערה|כאשר שלחו לרבי על תרומותיו קבלה עליה נכתב"לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", הוציא הרבי חזרה את הקבלה ושאל האם שם זה מקובל על ידי רשות המיסים האמריקאית. כאשר שלחו לרבי בטעות מכתבי התרמה עבור כולל חב"ד, הקפיד הרבי להחזיר סכום כסף מסויים בכל מעטפה שנשלחה אליו, וכאשר נשלחו בטעות מעטפות כפולות, שיגר הרבי סכומי כסף בכל אחת מהמעטפות, בדרך כלל היו אלו סכומים שנעו בין 10 ל20 דולר.}}.<br />
<br />
בנוסף לכספים אלו, נהג הרבי מידי פעם לייעד סכומי כסף גדולים שהגיעו אליו עבור כולל חב"ד.<br />
<br />
תחת הנהגתו של [[הרבי נשיא דורנו]], התפתחה הפעילות של "כולל חב"ד" למערך סיוע ועזרה אדירי ממדים בכל תחומי החיים ברחבי העולם. כיום מפעיל הכולל שלושה עשר בתי תמחוי, מערך של חלוקת מצרכי מזון לנצרכים ביותר מארבעים ערים בארץ, מעונות יום, מרפאות שיניים לנצרכים. כמו כן מפעיל הכולל מעון לנכים קשים במגדל העמק בשם "[[מכון גראבסקי]]"[3], '[[מרכז פינגר]]' בניין מפואר לבעלי נכויות בירושלים[4]. מערך סיוע כספי למשפחות נצרכות, קרן סיוע לאלמנות ויתומים, תמיכה במשפחות נפגעי טרור, ועוד. כמו כן מפעיל הכולל בירושלים את "[[אולמי גוטניק]]" שני אולמות חתונה מסובסדים.<br />
<br />
הארגון עורך חגיגת בר מצווה ובת מצווה גדולה, לאלף בנים ובנות מעולי חבר המדינות ב[[כותל המערבי]][5] שמתקיימת מדי שנה בסמוך ל[[י"א בניסן]], יום הולדתו של [[הרבי]], בהשתתפות שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת [[ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]]. בשנת תשפ"א החל הכולל להפיק את חגיגות ה"[[מצווה לנד]]" - בר המצווה מטעם הביטוח הלאומי עבור יתומים מכל המגזרים בארץ.<br />
<br />
הארגון הוא הבעלים של [[חלקת חב"ד בבית הקברות בהר הזיתים]]. הארגון מפעיל "[[חברת תהילים העולמית]]" בסמוך לקבר דוד המלך בהר ציון בירושלים. הארגון מוציא לאור "[[לוח כולל חב"ד]]" המשמש כלוח בסיס עזר למנהגים וזמנים שונים ברחבי העולם הנתלה בבתי כנסת וכן מודפס כלוח כיס..<br />
<br />
[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] היחידה המונחת על שולחן העבודה ב[[חדרו של הרבי]] באופן קבוע הינה הקופה של כולל חב"ד{{הערה|1=[https://anash.org/the-only-pushka-on-the-rebbes-desk/ הקופה היחידה על שולחנו של הרבי].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] החל הכולל בפיילוט שנקרא 'המיזם הלאומי לבטחון תזונתי' עם ממשלת ישראל, וחילק כרטיסים לרכישת מזון וסל מזון חודשי ל10,000 משפחות בחודש. בשנת [[תשפ"א]] הכניסה ממשלת ישראל את הפרויקט לבסיס התקציב והוא גדל לכ25.000 משפחות בחודש<br />
<br />
בשנת [[תשפ"א]] זכה הכולל במכרז לחלוקת כרטיסי מזון בהיקפים של מאות מליוני שקלים מטעם משרד הפנים למשפחות בכל רחבי הארץ{{הערה|'''צמרת הכלכלה מתגייסת''', שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 92.}}.<br />
<br />
==לוח כולל חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|לוח כולל חב"ד}}<br />
[[לוח כולל חב"ד]] הינו הלוח הראשון המרכז את כל [[מנהגי חב"ד]] בכל ימות השנה. הלוח יצא בעקבות כך שראה הרב [[אברהם חיים נאה]] שאנ"ש משתמשים בלוח לא חב"די, אז גמלה בליבו ההחלטה להוציא לוח חב"די באמצעות כולל חב"ד שהוא היה מנהלו.<br />
<br />
לאחר פטירתו, הוציא את הלוח בנו הרב ברוך נאה וכיום מוציאים את הלוח בני ר' ברוך נאה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''אגרות קודש אדמו"ר הזקן''' במבוא.<br />
*שלום דובער לוין, '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[תשמ"ח]].<br />
*'''מסייעים בכל הזירות''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 12<br />
<br />
==לעריכה==<br />
===חברי הכולל===<br />
[[עזריאל זעליג סלונים]] | [[דן תומרקין]] | [[חיים אליעזר ביכובסקי]] | [[אליעזר ננס]] | [[שניאור פינסקי]] | [[מרדכי שלאנק]] | [[שלמה יוסף זווין]] | [[שמריה נחום ששונקין]] | [[חיים באגין]] | [[נחמיה מדוברובנה]] | [[שניאור זלמן פראדקין]] | [[זאב מרעציצא]] | [[אברהם מרוגטשוב]] | [[דן מרוגטשוב]] | [[יעקב מסמליאן]] | [[יצחק אייזיק מביחוב]] | [[שלום דוכמן]] | [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] | [[נפתלי גוטליב]] | [[אברהם חיים נאה]] | [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] | [[יוסף יהודה לייב משיוף]] | [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] | [[צבי הירש ליפשיץ]] | [[משה מייזליש]] | [[לייב חיטריק]] | [[אפרים יפה]] | [[שמואל סגל]] | [[שמעון מנשה חייקין]] | [[משה שמערלינג]] | [[שלמה זלמן קובלקין]] | [[יוסף יהודה לייב שמערלינג]] | [[אורי אורנשטיין]] | [[אפריים עפשטיין]] | [[לוי יצחק סלונים]] | [[שלמה זלמן פונדמינסקי]] | [[דובער הירש]] | [[שניאור זלמן שניאורסון]] | [[מרדכי דובער סלונים]] | [[בנימין ריבלין]] | [[ישעיה אורנשטיין]] | [[אהרון ליפקין]] | [[מאניס וירולינסקי]] | [[יהודה לייב מנוחין]] | [[דובער פראדקין]] | [[יעקב אורנשטיין]] | [[ישראל אשר ליבא]] | [[מנחם מענדל נאה]] | [[יצחק אביגדור אורנשטין]] | [[ברוך נאה]] | [[דוב לבנון]] | [[שמואל אלעזר הלפרין]]<br />
<br />
===מוסדות שעל ידי כולל חב"ד===<br />
[[ישיבת צמח צדק]] | [[חסד מנחם מענדל]] | [[בעל התניא (ביכנ"ס)]]<br />
<br />
===מוסדות הקשורים לכולל חב"ד===<br />
[[כולל חב"ד המיוחד]] | [[כולל חב"ד בארצות הברית]] | [[ישיבת צמח צדק]]<br />
<br />
===הוצאה לאור של הכולל===<br />
[[לוח כולל חב"ד]] | [[הגאון מלובלין]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מ'פושקע' לתרומה דיגיטלית''', שבועון בית משיח כ"ד טבת תשפ"א עמוד 30<br />
*'''פסגת החסד''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ב עמוד 14<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]</div>יענקולל