https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9F+%D7%92%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99 2026-04-14T22:57:35Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%AA_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=530575 2022-03-23T20:22:21Z

<p>ינון גלעדי: /* צוות הישיבה */</p> <hr /> <div>ישיבת תומכי תמימים ופרצת ירושלים לבעלי תשובה (המכונה גם ישיבת חב&quot;ד רוממה - על שם מקום משכנה הראשון - בשכונת רוממה שבירושלים), היא ישיבה לבעלי תשובה שנוסדה בשנת ה'[[תשע&quot;ה]] בירושלים, כהמשך לפעילות עם בני נוער בעיר.<br /> <br /> ==תולדות הישיבה==<br /> הישיבה הוקמה על ידי שלשה חסידים שראו את הצורך הגדול לישיבה לבעלי תשובה בירושלים. כשהישיבה נפתחה התחילה עם תלמיד אחד, וכיום (תשפ&quot;ב) יש בה מעל 50 תלמידים ואברכי כולל. כשהישיבה החלה משכנה היה בבנין בשכונת רוממה בירושלים ובתחילת שנת [[תשע&quot;ח]] עברה לבנין מפואר בשכונת קריית משה הסמוכה.<br /> <br /> בשכונת קריית משה הישיבה פתחה בית כנסת חב&quot;ד לבוגרי הישיבה הגרים בסמוך. הכולל גם כולל ערב בחסידות ובו 10 אברכים.<br /> <br /> ראש הישיבה הוא הרב שקד מיינר, בעל תשובה בעצמו ובוגר [[ישיבת חב&quot;ד בצפת]].<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> [[ראש הישיבה]] - הרב שקד מיינר<br /> <br /> הרב אביב תורג'מן - מלמד הלכה.<br /> <br /> הרב ינון גלעדי - [[ר&quot;מ]] גמרא למתחילים בעלי תשובה.<br /> <br /> הרב לוי יצחק ביסברג - משגיח, ומזכיר המחלקה לדוברי צרפתית ב[[מכון הלכה חב&quot;ד]]<br /> <br /> הרב בנימין פרמינגר - מנהל רוחני ור&quot;מ בגמרא, ואחראי מחלקה של (כ10) תמימים מדרום אמריקה<br /> <br /> הרב מחפוץ - ראש כולל סמיכה רבנות, ומשפיע בישיבת [[תורת אמת]] קטנה.<br /> <br /> צוות בעבר:<br /> <br /> הרב שמואל ללום - מוסר שיעורים ב[[סמיכה לרבנות]]<br /> <br /> הרב [[שאול רוזנבלט]] - מוסר שיעורי הלכה. <br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות לבעלי תשובה]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%AA_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=530572 2022-03-23T20:15:53Z

<p>ינון גלעדי: /* תולדות הישיבה */</p> <hr /> <div>ישיבת תומכי תמימים ופרצת ירושלים לבעלי תשובה (המכונה גם ישיבת חב&quot;ד רוממה - על שם מקום משכנה הראשון - בשכונת רוממה שבירושלים), היא ישיבה לבעלי תשובה שנוסדה בשנת ה'[[תשע&quot;ה]] בירושלים, כהמשך לפעילות עם בני נוער בעיר.<br /> <br /> ==תולדות הישיבה==<br /> הישיבה הוקמה על ידי שלשה חסידים שראו את הצורך הגדול לישיבה לבעלי תשובה בירושלים. כשהישיבה נפתחה התחילה עם תלמיד אחד, וכיום (תשפ&quot;ב) יש בה מעל 50 תלמידים ואברכי כולל. כשהישיבה החלה משכנה היה בבנין בשכונת רוממה בירושלים ובתחילת שנת [[תשע&quot;ח]] עברה לבנין מפואר בשכונת קריית משה הסמוכה.<br /> <br /> בשכונת קריית משה הישיבה פתחה בית כנסת חב&quot;ד לבוגרי הישיבה הגרים בסמוך. הכולל גם כולל ערב בחסידות ובו 10 אברכים.<br /> <br /> ראש הישיבה הוא הרב שקד מיינר, בעל תשובה בעצמו ובוגר [[ישיבת חב&quot;ד בצפת]].<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> [[ראש הישיבה]] - הרב שקד מיינר<br /> <br /> הרב אביב תורג'מן - מלמד הלכה.<br /> <br /> הרב ינון גלעדי - [[ר&quot;מ]] גמרא למתחילים בעלי תשובה.<br /> <br /> הרב לוי יצחק ביסברג - משגיח, ומזכיר המחלקה לדוברי צרפתית ב[[מכון הלכה חב&quot;ד]]<br /> <br /> הרב בנימין פרמינגר - מנהל רוחני ור&quot;מ בגמרא<br /> <br /> הרב מחפוץ - ראש כולל סמיכה רבנות, ומשפיע בישיבת [[תורת אמת]] קטנה.<br /> <br /> צוות בעבר:<br /> <br /> הרב שמואל ללום - מוסר שיעורים ב[[סמיכה לרבנות]]<br /> <br /> הרב [[שאול רוזנבלט]] - מוסר שיעורי הלכה. <br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות לבעלי תשובה]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%AA_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=530571 2022-03-23T20:13:56Z

<p>ינון גלעדי: /* צוות הישיבה */</p> <hr /> <div>ישיבת תומכי תמימים ופרצת ירושלים לבעלי תשובה (המכונה גם ישיבת חב&quot;ד רוממה - על שם מקום משכנה הראשון - בשכונת רוממה שבירושלים), היא ישיבה לבעלי תשובה שנוסדה בשנת ה'[[תשע&quot;ה]] בירושלים, כהמשך לפעילות עם בני נוער בעיר.<br /> <br /> ==תולדות הישיבה==<br /> הישיבה הוקמה על ידי שלשה חסידים שראו את הצורך הגדול לישיבה לבעלי תשובה בירושלים. כשהישיבה נפתחה התחילה עם תלמיד אחד, והגיעה בזמנים טובים למעל 30 תלמידים. כשהישיבה החלה משכנה היה בבנין בשכונת רוממה בירושלים ובתחילת שנת [[תשע&quot;ח]] עברה לבנין מפואר בשכונת קריית משה הסמוכה.<br /> <br /> ראש הישיבה הוא הרב שקד מיינר, בעל תשובה בעצמו ובוגר [[ישיבת חב&quot;ד בצפת]].<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> [[ראש הישיבה]] - הרב שקד מיינר<br /> <br /> הרב אביב תורג'מן - מלמד הלכה.<br /> <br /> הרב ינון גלעדי - [[ר&quot;מ]] גמרא למתחילים בעלי תשובה.<br /> <br /> הרב לוי יצחק ביסברג - משגיח, ומזכיר המחלקה לדוברי צרפתית ב[[מכון הלכה חב&quot;ד]]<br /> <br /> הרב בנימין פרמינגר - מנהל רוחני ור&quot;מ בגמרא<br /> <br /> הרב מחפוץ - ראש כולל סמיכה רבנות, ומשפיע בישיבת [[תורת אמת]] קטנה.<br /> <br /> צוות בעבר:<br /> <br /> הרב שמואל ללום - מוסר שיעורים ב[[סמיכה לרבנות]]<br /> <br /> הרב [[שאול רוזנבלט]] - מוסר שיעורי הלכה. <br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות לבעלי תשובה]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%AA_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=530570 2022-03-23T20:12:09Z

<p>ינון גלעדי: /* צוות הישיבה */</p> <hr /> <div>ישיבת תומכי תמימים ופרצת ירושלים לבעלי תשובה (המכונה גם ישיבת חב&quot;ד רוממה - על שם מקום משכנה הראשון - בשכונת רוממה שבירושלים), היא ישיבה לבעלי תשובה שנוסדה בשנת ה'[[תשע&quot;ה]] בירושלים, כהמשך לפעילות עם בני נוער בעיר.<br /> <br /> ==תולדות הישיבה==<br /> הישיבה הוקמה על ידי שלשה חסידים שראו את הצורך הגדול לישיבה לבעלי תשובה בירושלים. כשהישיבה נפתחה התחילה עם תלמיד אחד, והגיעה בזמנים טובים למעל 30 תלמידים. כשהישיבה החלה משכנה היה בבנין בשכונת רוממה בירושלים ובתחילת שנת [[תשע&quot;ח]] עברה לבנין מפואר בשכונת קריית משה הסמוכה.<br /> <br /> ראש הישיבה הוא הרב שקד מיינר, בעל תשובה בעצמו ובוגר [[ישיבת חב&quot;ד בצפת]].<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> [[ראש הישיבה]] - הרב שקד מיינר<br /> <br /> הרב אביב תורג'מן - מלמד הלכה.<br /> <br /> הרב ינון גלעדי - [[ר&quot;מ]] גמרא למתחילים בעלי תשובה.<br /> <br /> הרב לוי יצחק ביסברג - משגיח<br /> <br /> הרב בנימין פרמינגר - מנהל רוחני ור&quot;מ בגמרא<br /> <br /> הרב מחפוץ - ראש כולל סמיכה רבנות<br /> <br /> צוות בעבר:<br /> <br /> הרב שמואל ללום - מוסר שיעורים ב[[סמיכה לרבנות]]<br /> <br /> הרב [[שאול רוזנבלט]] - מוסר שיעורי הלכה. <br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות לבעלי תשובה]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=530569 2022-03-23T20:08:03Z

<p>ינון גלעדי: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה קטנה הבוכרים<br /> |תמונה=תות&quot;ל פתח תקווה 1.jpeg<br /> |כתובית=שבת אבות ובנים בישיבה. ג' תמוז תשע&quot;ט<br /> |אפיון=ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד=[[תשע&quot;ו]]<br /> |מיקום=[[כפר חב&quot;ד]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]]<br /> |משפיע ראשי=הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]]<br /> |מספר תלמידים=50}}<br /> '''ישיבה קטנה הבוכרים''' (מכונה גם: ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד) היא [[ישיבה]] קטנה שהוקמה ב[[ר&quot;ח אלול]] [[תשע&quot;ו]] בעיר [[פתח תקווה]] על ידי הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] העומד בראשה והועברה בשנת [[תשפ&quot;א]] למתחם [[ישיבת הבוכרים]] שב[[כפר חב&quot;ד]]. הישיבה מתאפיינת בגישה נינוחה יותר לתלמידים אך לא מתפשרת ברמה החסידית.<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> הישיבה הוקמה על ידי הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] בתמיכתו של ר' אלון דביר מ[[רמת אביב]]. במהלך השנה הראשונה להקמתה עזב ר' אלון דביר את ניהול הישיבה, ומתוך כך נקלעה לקשיים גשמיים. בחסדי ה' יצאה הישיבה מהמשבר ומאז היא גודלת בכמות ובאיכות.<br /> <br /> ישיבה זו קמה במטרה לפעול בשיטה מיוחדת שבה [[תמימים]] [[חסיד]]יים שקשה להם לשבת בשיעורים ארוכים וכיוצ&quot;ב יבואו אליה - מתחם גדול, מגרש ספורט, אוכל טוב, טיולים ומבצעים לרוב, שימת דגש על יחס אישי לכל בחור וכל שיעור בישיבה הינו כשלשת רבעי שעה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] הוציאה הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;א]] לומדים בישיבה כ-ב50 תמימים.<br /> <br /> בראשית שנת [[תשפ&quot;א]] עקב עלויות גבוהות של שכירות במתחם הישיבה בפתח תקוה, עברה הישיבה למתחם [[ישיבת הבוכרים]] (אור שמחה) ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנותיה הראשונות של הישיבה במשכנה בפתח תקווה, נקראה בשם '''תומכי תמימים פתח תקווה'''. עם המעבר למתחם ישיבת הבוכרים אור שמחה, הוחלט בהנהלת הישיבה שהישיבה תיקרא '''ישיבה קטנה הבוכרים'''. זאת לאור מענה של [[הרבי]], שבזמנו כתבו לרבי שאולי להוריד את השם ישיבת הבוכרים, והרבי ענה בפתק חריף ביותר שתוכנו: &quot;אפשר להוריד את השם ישיבת הבוכרים בתנאי שתורידו ביחד עם זה גם את השם שלי&quot;. הישיבה מכונה גם 'ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד' והשם 'פתח תקווה' דבק בה והיא עדיין מכונה בו בפי תלמידיה ובוגריה.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> *הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - [[ראש הישיבה]] ו[[ר&quot;מ]]<br /> *הרב יוסף יצחק בקשי - משגיח ראשי<br /> *הרב [[פנחס שוורץ]] - משפיע ומנהל מערך לימודים<br /> *הרב שמואל דונין - משפיע ור&quot;מ גירסא והלכה<br /> *הרב ברוך שניאור נחשון - [[משפיע]]<br /> *הרב יצחק מאיר מיידנצ'יק - [[משפיע]]<br /> *הרב שניאור זלמן קוביטשעק - משפיע<br /> *הרב אושריאל דהן - ר&quot;מ ומשגיח<br /> *הרב ארז בנדטוביץ - ר&quot;מ גירסא והלכה<br /> *הרב מענדי בקשי - משגיח אחה&quot;צ<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חידוש ישיבתי בעולם הישיבות החב&quot;די''', שבועון בית משיח כ&quot;ד טבת תשפ&quot;א עמוד 36<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/ישיבת-חבד-פתח-תקוה/ כתבות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בפתח תקווה]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות המשלבות לימודים נוספים]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%9C%D7%A0%D7%A2%D7%A8_%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=530568 2022-03-23T20:06:45Z

<p>ינון גלעדי: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבת חב&quot;ד חנוך לנער|אחר=קונטרס חנוך לנער של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ראו=[[חנוך לנער (קונטרס)]]}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם=ישיבת חנוך לנער<br /> |תמונה=לוגו חנוך לנער.JPG<br /> |כתובית=לוגו ישיבת 'חנוך לנער'<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס&quot;ג]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=דרום העיר, אזור התעשיה [[צפת]], [[אופקים]]<br /> |מייסד=הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] <br /> |ראש הישיבה=הרב [[חיים אליעזר וילשנסקי]]<br /> |[[מנהל הישיבה]] ראשי=הרב שולם לבקיבקר<br /> |מנהל גשמי= הרב שניאור זלמן ליפסקר<br /> |מספר תלמידים=110<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:חנוך לנער צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין המכון חסידי טכנולוגי]]<br /> ישיבת '''חנוך לנער צפת''' (לשעבר: דלתון) היא מסגרת חב&quot;דית המיועדת לנערים בגילאי 13-16 (ישיבה קטנה), הזקוקים למסגרת פחות תובענית מבחינה לימודית, אך עם זאת, ישיבתית וחסידית במלוא מובן המילה.<br /> <br /> הישיבה ממוקמת ב[[צפת]], ומונה נכון לשנת [[תשע&quot;ז]] קרוב ל-110 [[תמימים]].<br /> <br /> == מערך הלימודים ==<br /> בישיבת &quot;חנוך לנער&quot;, כיתות קטנות מהרגיל, השיעורים קצרים יותר ונמסרים בשיטות לימוד מתקדמות והלימוד חברותות מצומצם לטובת שיעורים. הישיבה גם מעניקה שיעורי עזר פרטיים לתלמידים. בכל [[יומי דפגרא]] מתקיימות [[התוועדויות]] חסידיות עם צוות הישיבה ועם משפיעים אורחים.<br /> <br /> בימי שישי יוצאים התמימים ל[[מבצע תפילין]] לערים באזור הצפון.<br /> <br /> == העשרה והפעלות חברתיות ==<br /> מעבר ללימודי הקודש, התלמידים נהנים מהעשרה בשלל מגמות מקצועיות המשמשות עבורם כלי ביטוי ואלטרנטיבה לעומס הלימודי, הפעלות חברתיות ומבצעי עידוד להנהגה חסידית.<br /> <br /> == צוות הישיבה==<br /> בישיבת למעלה מ-25 אנשי צוות, ומלבדם גם מוסרי שיעורים פרטיים, '[[שלוחים]]' המסייעים לאווירת ה'[[התקשרות]]' ל[[רבי]], יועץ דידקטי הבוחן ועוקב אחר דרכי הלימוד והמלמדים ומדריך. על צוות הישיבה הקבוע נמנה פסיכולוג חינוכי קליני בעל שם, המשמש יועץ ומלווה למוסדות ופרוייקטים ומעורב באופן פעיל ועקבי.<br /> <br /> *ראש הישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.<br /> *מנהל הישיבה: הרב שניאור זלמן ליפסקר.<br /> *מנהל חינוכי: הרב שלום לבקיבקר.<br /> *מנהל הפנימיה: הרב נתן אברהם.<br /> *משגיח ראשי: עידן גיטלזון.<br /> *סגן מנהל הישיבה : אליהו קרינברג.<br /> *מגידי שיעור : יצחק זקס. שניאור רותם. ישראל מרנץ. שלמה מרנץ. אפרים ברנשטיין. אברהם רבינוביץ. שניאור שחר. ישראל משה. <br /> *משפיעים : לוי אבלסקי. שד&quot;ב אלישביץ. דוד שעאר. מנחם מענדל מויאל. לוי יצחק מור יוסף. לוי קרישנזפט. אליעזר אשכנזי. <br /> *צוות הפנימיה (רכזים): חיים חדד. מאור עמאר. שניאור צנעני. <br /> *יועצים חינוכיים: לייבוש קפלן. יוסי כהן.<br /> *בנוסף בישיבה נמצאים מנהל הלימודים הרב ברוך שלום גרוזמן והרכז החסידי יוסי טאניס שליח ראשי בבית חב&quot;ד מסד.<br /> <br /> ==מכון חסידי טכנולוגי==<br /> לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;א]] פתחה הנהלת הישיבה מכון חסידי-טכנולוגי שישלב בין לימודי קודש לצד לימודי מקצוע באווירה חסידית, לתלמידים בגיל (ישיבה גדולה).<br /> ובנוסף בשנת [[תשע&quot;ז]] הוקם במקום מסלול נוסף לבוגרים (הנדסאי), והיא ממוקמת באיזור התעשיה של העיר [[צפת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54740 חב&quot;ד אינפו]}} ומנהל החינוכי הוא הרב [[שלמה אזרף]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תש&quot;פ]] לומדים במכון קרוב ל-120 [[תמימים]].<br /> <br /> ==הסניף באופקים==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חנוך לנער אופקים]]}}<br /> בין השנים [[תשע&quot;ז]] ל-[[תש&quot;פ]] פעל סניף של הישיבה ב[[אופקים]] לצורך קליטת מספר גבוה יותר של תלמידים, כאשר מנהלה החינוכי הוא הרב [[ישראל ראובן בורנשטיין]].<br /> <br /> בישיבה למדו בה כחמישים תלמידים, ולקראת שנת הלימודים [[תשפ&quot;א]] היא נסגרה.<br /> <br /> ==כרם חיה מושקא==<br /> לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;פ]] נפתח סניף של הישיבה לבנות ביישוב ביריה ליד צפת, ובשנת תשפ&quot;א עבר למקום הקבע שלו בקריית שמונה, במוסד לומדות כארבעים בנות.<br /> את המוסד מנהלת גב' ו. סגרה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://cnl.org.il/ אתר הבית של מוסדות חנוך לנער]'''<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3386 סרט תדמית על הישיבה], באתר [[חב&quot;ד אינפו]]{{וידאו}}{{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99-%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99/ תגית: המכון התורני טכנולוגי] באתר [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|צ]]<br /> [[קטגוריה:ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות המשלבות לימודים נוספים]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D&diff=530567 2022-03-23T20:06:02Z

<p>ינון גלעדי: יצירת דף עם התוכן &quot;קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד&quot;</p> <hr /> <div>[[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%94&diff=530566 2022-03-23T20:04:33Z

<p>ינון גלעדי: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבת תפארת תמימים<br /> |תמונה=16-07-2015-18-06-21-תמונת-מחזור-עה-גבעת-הגאולה-758x569.jpg<br /> |כתובית=תמונת מחזור תפארת תמימים תשע&quot;ה<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[אדר]] [[תשס&quot;ז]]<br /> |תאריך סגירה=[[תשע&quot;ט]]<br /> |מיקום=גבעת אולגה [[חדרה]]<br /> |מייסד=הרב [[שאול אקסלרוד]] והרב יוסף ארבוב <br /> |ראש הישיבה=הרב [[שאול אקסלרוד]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב אוריאל אזולאי<br /> |[[משפיע]] ראשי<br /> |מנהל גשמי=<br /> |מספר תלמידים=30<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[ישיבה|ישיבת]] '''תפארת התמימים''' בגבעת אולגה היתה מסגרת חב&quot;דית ייחודית ומאתגרת לנערים בגילאי 13-16 (ישיבה קטנה), הזקוקים למסגרת פחות תובענית מבחינה לימודית, אך עם זאת, ישיבתית וחסידית במלוא מובן המילה.<br /> <br /> הישיבה נוסדה בחודש [[אדר]] [[תשס&quot;ז]] בשכונת גבעת אולגה{{הערה|&quot;גבעת הגאולה&quot;}} שבעיר [[חדרה]] ופעלה כעשר שנים והוציאה עשרות בוגרים שהמשיכו במסלול הלימודים החב&quot;די בישיבות גדולות ובהמשך בנו בתים חסידיים לתפארת.<br /> <br /> == מערך הלימודים ==<br /> בישיבת &quot;תפארת תמימים&quot;, היו כיתות קטנות מהרגיל, השיעורים קצרים יותר ונמסרו בשיטות לימוד מתקדמות. בכל [[יומא דפגרא]] התקיימו [[התוועדויות]] חסידיות עם צוות הישיבה ועם משפיעים אורחים. מידי תקופה התקיים מבצע חוויתי נושא פרסים, שקידם את התלמידים בהתקשרות לרבי ובדרכי החסידים.<br /> <br /> בימי שישי יצאו התמימים ל[[מבצע תפילין]] לגבעת אולגה והסביבה.<br /> <br /> == העשרה והפעלות חברתיות ==<br /> מעבר ללימודי הקודש, התלמידים נהנו מהעשרה בשלל מגמות מקצועיות המשמשות עבורם כלי ביטוי ואלטרנטיבה לעומס הלימודי, כמו: טכנודע, מחשבים, רכיבה על סוסים, אלקטרוניקה, קרב מגע, נגרות ועוד. כמו כן פעל בישיבה &quot;חדר מוזיקה&quot;.<br /> <br /> [[קובץ:שיעור גאומ&quot;ש אולגה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בענייני גאולה ומשיח בישיבה]]<br /> <br /> == צוות הישיבה==<br /> בישיבה פעל צוות של אברכים צעירים ובעלי מרץ שהתמסרו לחינוך הבחורים מתוך יחס משפחתי וחם.<br /> <br /> מידי שנה הגיעו לישיבה [[תלמידים שלוחים]], שסיימו את [[קבוצה|שנת הלימודים]] ב-[[770]]. הישיבה הפעילה מכון [[סמיכה]] ל[[תלמידים השלוחים]].<br /> <br /> ==גלריות==<br /> *[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%94-%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%AA/ בגבעת אולגה נפתחה שנת הלימודים בפעם התשיעית]<br /> *[http://chabad.info/news/%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%99/ התמימים שקועים בלימוד ופעילות חסידית]<br /> *[http://chabad.info/news/%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%9E%D7%99/ פעילות פורים ייחודית בישיבה]<br /> *[http://chabad.info/news/%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3-%D7%97%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%92/ חורף 'חם' בישיבה]<br /> *[http://chabad.info/news/%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%9E%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%9E/ כנס מרשים בנושא שליחות בישיבה]<br /> *[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95-%D7%A9%D7%A0%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%AA-%D7%95/ בגבעת אולגה סיימו שנת לימודים מוצלחת ופוריה]<br /> <br /> ''טקסט נטוי''==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79871 להקת &quot;גבעת הגאולה&quot; בביצוע לניגון &quot;כלות הנפש&quot;] {{וידאו}} - באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/documentary/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/ יום בישיבת תפארת תמימים בגבעת אולגה] {{וידאו}} - באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83400 סרט תדמית: ישיבת תפארת תמימים גבעת אולגה] {{וידאו}} - באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1541 כתבה על הישיבה ב'מבט'] {{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|אולגה]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות המשלבות לימודים נוספים]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%A0%D7%98%D7%A2_%D7%9C%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%A8&diff=336077 2020-05-11T11:24:52Z

<p>ינון גלעדי: יצירת דף עם התוכן &quot;==שאלה== האם לא עליו [או על רבו] הסיפור הפלאי שהרבי שאלו כמה פעמים מוזכר אדמור הזקן בדברי רב...&quot;</p> <hr /> <div>==שאלה==<br /> האם לא עליו [או על רבו] הסיפור הפלאי שהרבי שאלו כמה פעמים מוזכר אדמור הזקן בדברי רבו, וכשלא ידע, אמר לו הרבי את המספר המדוייק?? אם כן כדאי להוסיף לערך, אם לא - מישהו יודע על איזה רב הסיפור? [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]], 12:24, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 12:24, 11 במאי 2020 (IST)</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%A9%D7%A8_%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%96%22%D7%9C&diff=336076 2020-05-11T11:21:38Z

<p>ינון גלעדי: /* בחירת הפסוקים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יב פסוקים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק משנים עשר הפסוקים על כותלי [[770]], [[אייר]] [[תשל&quot;ו]]]]<br /> '''שנים עשרה הפסוקים ומאמרי חז&quot;ל''', הינם לקט של פסוקים, מאמרי חז&quot;ל ודברי חסידות שנלקטו על ידי הרבי כפסוקים אותם צריך כל ילד [[יהודי]] לשנן ולדעת בעל פה. את הפסוקים נוהגים לומר יחד עם ילדי ישראל בעת [[ראלי|כינוסים]], [[פאראד|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]], [[מסיבות שבת]] ובהזדמנויות שונות.<br /> <br /> ==שנים עשר הפסוקים==<br /> הפסוקים שבחר הרבי הינם:{{ציטוט|תוכן={{ש}}<br /> #[[תורה|תּוֹרָה]] צִוָּה לָנוּ [[משה|מֹשֶׁה]] מוֹרָשָׁה קְהִלַּת [[יעקב|יַעֲקֹב]] {{הערה|דברים לג, ד}}.<br /> #שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ אֲ-דֹנָי אֶחָד {{הערה|דברים ו, ד}}.<br /> #בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם {{הערה|[[פסחים]] פ&quot;י, מ&quot;ה}}.<br /> #כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר {{הערה|[[סנהדרין]] פ&quot;י מ&quot;א}}.<br /> #כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ {{הערה|דברים ל, יד. מתוך הקדמת התניא)}}.<br /> #וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וּמְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וּמַבִּיט עָלָיו וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, אִם עוֹבְדוֹ כָּרָאוּי {{הערה|[[לקוטי אמרים תניא]], פר' מ&quot;א}}.<br /> #בְּרֵאשִׁית בָּרָא [[הקדוש ברוך הוא|אֱ-לֹהִים]] אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ {{הערה|בראשית א, א}}.<br /> #וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ {{הערה|דברים ו, ז}}.<br /> #יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי - אַל תַּאֲמִין, לֹא יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי - אַל תַּאֲמִין, יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי - תַּאֲמִין {{הערה|[[מגילה]] ו, ב}}.<br /> #וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ - [[רבי עקיבא|רַבִּי עֲקִיבָא]] אוֹמֵר, זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה {{הערה|ירושלמי נדרים פ&quot;ט ה&quot;ד}}.<br /> #וְזֶה כָּל הָאָדָם וְתַכְלִית בְּרִיאָתוֹ וּבְרִיאַת כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, לִהְיוֹת לוֹ יִתְבָּרֵך דִּירָה בְּתַחְתּוֹנִים {{הערה|[[תניא]] פרק ל&quot;ג, תוספת המילה &quot;יתברך&quot; בתיקון שבוצע על ידי [[הרבי]] (צעירי אגודת חב&quot;ד, עמוד 290)}}.<br /> #יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו, פֵּרוּשׁ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת ה', אֲשֶׁר שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בְּדִירָתוֹ בְּתַחְתּוֹנִים {{הערה|[[תניא]] פרק ל&quot;ג}}.}}<br /> [[קובץ:LAG TASHNAG.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק משנים עשרה הפסוקים והכרזת 'יחי' ב[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] [[תשנ&quot;ג]] ב[[קראון הייטס]], צילום: אלי יונה]]<br /> ב[[ראלי|כינוסי הילדים]] שבנוכחות הרבי, הוסיפו לאחר שנים עשר הפסוקים את ההכרזה {{הדגשה|יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּינוּ}}, ומאז שנת תשנ&quot;ב, נהוג להכריז בכינוסים אלו ובקהילות אנ&quot;ש בעולם בנוסח:<br /> {{הדגשה|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד}}<br /> <br /> ==בחירת הפסוקים==<br /> הפעם הראשונה בה דיבר הרבי על אמירת פסוקים ומאמרי חז&quot;ל עם ילדים הייתה בשעת ה[[התוועדות]] [[כ&quot;ט בניסן|בערב ראש חודש אייר]] [[תשל&quot;ו]]{{הערה|1=[Http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&amp;st=&amp;pgnum=162 לעיון בשיחה (באידיש)].}}. במהלך שיחה שנשא הרבי בפני החסידים דיבר הרבי על החשיבות לחקוק בזכרונם של הילדים פסוקים יסודיים הכוללים במשפטים קצרים את אושיות החינוך היהודי, ובמהלך ה[[התוועדות]] בחר הרבי שישה פסוקים וביאר את התוכן והחשיבות שלהם בחינוך היהודי{{הערה|1=[http://www.sichos.com/nosim.asp?id1=chinuch&amp;id2=5736-07-30 להאזנה לשיחה].}}. שלושה שבועות לאחר מכן במהלך [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] בה נכח הרבי, ביקש הרבי להוסיף עוד שני פסוקים, שני מאמרי חז&quot;ל ושני מאמרים מה[[אדמו&quot;ר הזקן]] סה&quot;כ עוד שישה פסוקים {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&amp;st=&amp;pgnum=216 לעיון בשיחה (באידיש)].}}.<br /> ===סדר הפסוקים===<br /> שני הפסוקים הראשונים [תורה ציוה ו'שמע ישראל'] תופסים את מקומם כראשונים לאור הכתוב בהלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן, שמייד כשהילד לומד לדבר מלמדו אביו את הפסוק 'תורה ציוה', ואחר כך פסוק 'שמע ישראל' ואחר כך עוד פסוקים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''12 הפסוקים - הפקודות של צבאות השם''', בהוצאת [[צבאות השם בארץ הקודש]] [[ניסן]] [[תשע&quot;ז]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2454 ת&quot;ת חב&quot;ד [[תל אביב]] מציג: קליפ י&quot;ב הפסוקים ● וידאו]<br /> *[https://play.google.com/store/apps/details?id=com.itzhar.thetwelvepsukim אפליקצית 12 הפסוקים לאנדרואיד ● הורדה חינם]<br /> *סדרת י&quot;ב הפסוקים באנימציה: '''[http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%93-%D7%A9%D7%91%D7%98-%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%A2%D7%9C-12-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99/ תורה ציווה] {{*}} [http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/12-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%9E%D7%A2-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ שמע ישראל] {{*}} [http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/12-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%93/ בכל דור ודור] {{*}} [http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/12-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ כל ישראל] {{*}} [http://chabad.info/video/kids/12/12-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%90%D7%9C/ כי קרוב] {{*}} [http://chabad.info/video/kids/12/12-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%94-%D7%94-%D7%A0%D7%99%D7%A6/ והנה השם] {{*}} [http://chabad.info/video/kids/12/12-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A8/ בראשית ברא] {{*}} [http://chabad.info/video/kids/12/12-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%AA%D7%9D-%D7%9C/ ושננתם לבניך] {{*}} [http://chabad.info/video/kids/12/12-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%92%D7%A2%D7%AA%D7%99/ יגעתי]''' {{וידאו}} {{אינפו}} בהפקת [[רשת אהלי יוסף יצחק ארץ הקודש]], מבצע הכנה לי' שבט תשע&quot;ז<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%93%D7%A7_%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=308517 2018-04-01T17:31:46Z

<p>ינון גלעדי: /* היסטוריה */</p> <hr /> <div>[[תמונה:CHK.jpg|left|thumb|150px|חותמת הכשרות של בית הדין]]<br /> [[תמונה:CHK מהדרין.jpg|left|thumb|150px|חותמת הכשרות של חברי בית הדין]]<br /> <br /> '''בית דין צדק קראון הייטס''' (מכונה '''בד&quot;צ קראון הייטס''') הינו [[בית דין|בית הדין]] הרשמי והקבוע של קהילת [[חב&quot;ד]] בשכונת [[קראון הייטס]]. בית הדין הוקם בשנת [[תשמ&quot;ו]], כאשר לפני כן כיהן רב יחיד.<br /> <br /> לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם &quot;CHK&quot; (ראשי התיבות: [[קראון הייטס]] כשר), המופעלת על ידי הרב [[אברהם אזדבא]] חבר בית הדין המכהן כאחד הרבנים של השכונה. שני חברי בית הדין הנוספים - הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]] מפעילים גם הם מערכת כשרות דומה הניתנת למספר מסעדות בשכונה.<br /> <br /> משרדי בית הדין נמצאים במרכז השכונה ב[[רחוב קינגסטון]], בין הרחובות קראון ומונטגומרי.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בשנים הראשונות להתהוותה של קהילת חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]], מספר חברי הקהילה לא הצדיק הקמת בית דין צדק, והרב הבלתי רשמי של חסידי חב&quot;ד אליו היו פונים בשאלות הלכתיות היה הרב [[שמואל לויטין]]. במהלך עשרים השנים שחלפו מאז התיישבותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשכונה התיישבו בה חסידי חב&quot;ד רבים והיא התפתחה במהירות עד שבשנת [[תשכ&quot;ד]] מנתה הקהילה כמה מאות משפחות, והצורך ברבנים מורי הורה הלך וגבר.<br /> <br /> בשלב זה הוזמן הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] לכהן כמורה צדק לצידם של הרב לויטין והרב [[אליהו יאכיל סימפסון]], ועם פטירתם של השנים האחרים התקבע מעמדו כמרא דאתרא של שכונת קראון הייטס.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] נפטר הרב דבורקין מהמחלה הידועה, ובעקבות פטירתו הורה הרבי לקיים מערכת בחירות לרבנות. למרות התנכלויות שונות של מספר עסקנים שניסו לטרפד את הבחירות, ב[[ד' ניסן]] [[תשמ&quot;ו]] התקיימה מערכת בחירות בסופה נבחרו לכהן שלושת הרבנים: הרב [[דוד חנזין]] הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[אברהם אזדבא]]. לאחר הבחירות, כאשר הרב חנזין ביקש את ברכתו של הרבי לעבור מארץ הקודש ולהתגורר בשכונה ולהתחיל לכהן בתפקידו כרב, קיבל תשובה מהרבי שלא ייתכן והוא ינטוש את תפקידו ב'[[רשת אהלי יוסף יצחק|רשת]]', ובעקבות כך ב[[כ&quot;ג אייר]] של אותה שנה נערכה מערכת בחירות נוספת בה נבחר הרב [[אברהם יוסף הלר]] לרב השלישי בהרכב בית הדין. מעמד ההכתרה עצמו התקיים ביום שישי [[כ&quot;ז סיון]] ולמחרת בשעת ה[[התוועדות]] נשא הרבי [[שיחה]] בפני החסידים בה נתן תוקף ועידוד רב למעמדם של הרבנים וכינה אותם בתארים מפליגים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16047&amp;st=&amp;pgnum=628 התוועדויות [[תשמ&quot;ו]] חלק ג' עמוד 632 ואילך. שיחת ש&quot;פ שלח כ&quot;ח סיון תשמ&quot;ו].}}. יחס חיובי זה נמשך לכל אורך התקופה שלאחר מכן, כאשר הרבי גיבה כל החלטה ופסק דין של הרבנים, והפנה אליהם את כל השאלות ההלכתיות והמחלוקות שהתעוררו בין החסידים בקראון הייטס.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] נפטר הרב מארלו, ובאותה שנה מונה הרב [[אהרן יעקב שווי]] (ששימש כר&quot;מ בליובאוויטשער ישיבה) כמורה צדק מטעם בית הדין. שלוש שנים מאוחר יותר בשנת [[תשס&quot;ג]] התקיימה מערכת בחירות דמוקרטית למשרת רב שלישי בבית הדין בה התמודד הרב שווי לבדו וזכה בניצחון טכני.<br /> <br /> בשנים שלאחר מכן הרב הלר פרש מתפקידו כחבר בית הדין. במשך שבע שנים נותרו הרב אזדבא והרב שווי כבית דין שקול, עד שב[[חודש אלול]] [[תש&quot;ע]] התקיימה מערכת בחירות למשרת הרב השלישי בה התמודדו הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] והרב [[עמנואל חביב]], ולאחר ספירת הקולות נבחר הרב ברוין כרב השלישי בהרכב הבד&quot;צ.<br /> <br /> ==חברי הבית דין==<br /> ;רבנים<br /> *הרב [[אברהם אזדבא]]<br /> *הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> <br /> ;דיינים ומורי-צדק<br /> *הרב [[יצחק רייטפורט]]<br /> *הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]]<br /> <br /> ;מזכיר הבית דין<br /> *הרב [[שמואל קראוס]]<br /> <br /> רבני הבד&quot;ץ נבחרים על ידי הקהל בבחירות כפי הוראת הרבי {{הערת שוליים|ראה בארוכה בספר &quot;דעת הקהל&quot;.}}.<br /> <br /> ==בוררות==<br /> [[קובץ:בוררות קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי בית הדין המיוחד]]<br /> במהלך השנים [[תשס&quot;ג]] - [[תש&quot;ע]] התגלעו חילוקי דעות בין הרב אזדאבא לרב שווי, סביב ניהול השכונה ובעיקר סביב האחריות למערכת הכשרות של הבית דין. בעקבות כך נוצר צורך להרחבת בית הדין, אך הרבנים לא הגיעו להסכמה באשר למועמדים אפשריים נוספים. הרב אזדבא מצידו הכריז, בשנת [[תשס&quot;ו]], על בחירות שאורגנו על ידי ועד הקהל שכיהן באותה עת. הרב שווי הודיע כי מבחינתו אין לבחירות כל תוקף.<br /> <br /> בסופו של דבר חתמו הרבנים על בוררות בבית דין רבני במונסי, אצל הדיין הרב אברהם ברוך רוזנברג. בהרכב הבית דין נבחרו; הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] והרב [[יוסף העכט]] - על ידי הרב שווי. הרב [[משה הבלין]] והרב [[בנימין קופרמן]] - על ידי הרב אזדאבא. כאב&quot;ד נבחר הרב אברהם ברוך רוזנברג מ[[מונסי]]. <br /> <br /> בחודש [[ניסן]] [[תש&quot;ע]] ניתן פסק הדין, לפיו בראש בית הדין עומדים הרב אזדאבא והרב שווי, וכמו&quot;צים משמשים גם הרבנים רייטפורט וסגל. בכ&quot;ו [[אלול]] [[תש&quot;ע]] נערכו בחירות לרב שלישי<br /> {{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54133 חב&quot;ד אינפו]}} - המועמדים שהתמודדו היו הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] והרב [[עמנואל חביב]]. הרב שנבחר ברוב קולות הוא הרב ברוין{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56900 השכונה בחרה: הרב יוסף ישעי' ברוין שליט&quot;א] {{אינפו}}}}, כאשר למעלה מאלף תושבים הצביעו עבורו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56933 בתום בדיקה חוזרת: הרב ברוין קיבל 1,004 קולות] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==פסקי בית הדין==<br /> ===התייחסות לתארי הרבי===<br /> [[קובץ:Small.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''החלטה אודות התארים המתאימים ל{{ה|רבי}}'''. פיענוח כתב היד &quot;בס&quot;ד מוצאי [[חג השבועות]] תשנ&quot;ה בקבלת פנים שנערכה על ידי הבד&quot;צ ד[[קראון הייטס]] לרבנים האורחים שהגיעו לחצרות קדשנו ל[[חג השבועות]] תשנ&quot;ה, הוחלט שעל השער בלאט של לקוטי שיחות וכיו&quot;ב אין לכתוב הר&quot;ת זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע, ועל דרך זה בכל הוצאה לאור של הרבי.]]<br /> <br /> במוצאי [[חג השבועות]] תשנ&quot;ה, קיימו חברי בית הדין קבלת פנים רשמית לרבנים מרחבי העולם שהגיעו לרבי לכבוד חג השבועות. בעקבות המצב הרגיש שנוצר לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] והבלבול אצל חלק מהחסידים כיצד יש להתייחס לתאריו של [[הרבי]], יצא אב ביה&quot;ד הרב מארלו בשיתוף עם הרבנים האורחים, בקריאה לכלל חסידי חב&quot;ד הקובעת כי אין לכתוב על הרבי הר&quot;ת זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע.<br /> <br /> על המכתב חתמו: הרב [[יצחק הענדל]] (חבר הבד&quot;צ ב[[מונטריאול]]); הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] (מד&quot;א וחבר הבד&quot;צ קראון הייטס); הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] (מד&quot;א [[כפר חב&quot;ד]]); הרב [[יוסף הכט]] (רב העיר [[אילת]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]]); הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] (חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]); הרב [[ישעיהו הרצל]] (רב העיר [[נצרת עלית]]); הרב הרצל כהן (רב בשירות בתי הסהר); הרב [[ישראל יוסף הנדל]] (רב קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]]).<br /> <br /> ===התנהלות אתרי חב&quot;ד באינטרנט===<br /> ב[[י&quot;ג טבת]] [[תש&quot;ע]], הוציא בית הדין קריאה ל[[חב&quot;ד באינטרנט|אתרי האינטרנט החב&quot;דיים]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=52112&amp;search=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&amp;page=1 לא לתגובות, לא למחלוקות, לא לפריצות. עידן חדש באתרי האינטרנט החב&quot;דיים]. {{אינפו}} יג טבת התש&quot;ע (30.12.2009).}}, ובה הוראות מפורטות כיצד צריך להתנהל אתר חב&quot;די, והוראה ישירה לאסור פרסום כתבות המעוררות מחלוקות וכתבות החוגרות מכללי ה[[צניעות]], והודעה על סגירת מערכת התגובות באתרים.<br /> <br /> כלל אתרי האינטנרט נשמעו לקריאת חברי בית הדין, ובעקבות הוראה זו התבדלו אתרי האינטרנט החב&quot;דיים מכל שאר אתרי החדשות וסגרו את מערכת התגובות. <br /> <br /> ===הקדמת גיל הנישואין===<br /> ב[[חודש שבט]] [[תשע&quot;ב]] יזם הבית דין קריאה משותפת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66668 קריאת הרבנים]<br /> באתר חב&quot;ד אינפו.}} של כלל רבני ומשפיעי אנ&quot;ש להקדים את גיל ה[[נישואין]] הנהוג בחב&quot;ד, ולאפשר לגיטימציה חברתית לבחורים להינשא בשנת ה'[[קבוצה]]' ומייד לאחריה. הקריאה התבססה על מכתביו של הרבי המורים להקדים את גיל הנישואין, ולא לדחות את החתונה על מנת להמשיך וללמוד.<br /> <br /> המכתב עורר סערה ציבורית בקהילות אנ&quot;ש, וההדים התפשטו גם מעבר לציבור החב&quot;די והגיעו לערוצי הטלוויזיה שסיקרו את התופעה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2783 ראיון בערוץ 10 בעקבות מכתב הרבנים] {{וידאו}} {{אינפו}}}}. הקריאה פעלה והשפיעה רבות על גיל הנישואין, ותוך חודשים ספורים היה ניתן לחוש את תוצאותיה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> *[[מכון הלכה חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://chabad.info/magazine/%D7%91%D7%93%D7%A6/ הפרשיה ההיסטורית של בחירת רבני קראון הייטס] (חלק א') {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/magazine/%d7%9b%d7%a4%d7%a9%d7%95%d7%98-%d7%94%d7%a0%d7%a0%d7%99-%d7%a9%d7%91%d7%a2-%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%94%d7%a9%d7%9b%d7%95%d7%a0/ סקירה על מעמדם של רבני השכונה] (חלק ב') {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בד&quot;צ קראון הייטס|*]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד|*]]<br /> [[קטגוריה:בתי דין]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%93%D7%A7_%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=308516 2018-04-01T17:15:58Z

<p>ינון גלעדי: /* חברי הבית דין */</p> <hr /> <div>[[תמונה:CHK.jpg|left|thumb|150px|חותמת הכשרות של בית הדין]]<br /> [[תמונה:CHK מהדרין.jpg|left|thumb|150px|חותמת הכשרות של חברי בית הדין]]<br /> <br /> '''בית דין צדק קראון הייטס''' (מכונה '''בד&quot;צ קראון הייטס''') הינו [[בית דין|בית הדין]] הרשמי והקבוע של קהילת [[חב&quot;ד]] בשכונת [[קראון הייטס]]. בית הדין הוקם בשנת [[תשמ&quot;ו]], כאשר לפני כן כיהן רב יחיד.<br /> <br /> לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם &quot;CHK&quot; (ראשי התיבות: [[קראון הייטס]] כשר), המופעלת על ידי הרב [[אברהם אזדבא]] חבר בית הדין המכהן כאחד הרבנים של השכונה. שני חברי בית הדין הנוספים - הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]] מפעילים גם הם מערכת כשרות דומה הניתנת למספר מסעדות בשכונה.<br /> <br /> משרדי בית הדין נמצאים במרכז השכונה ב[[רחוב קינגסטון]], בין הרחובות קראון ומונטגומרי.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בשנים הראשונות להתהוותה של קהילת חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]], מספר חברי הקהילה לא הצדיק הקמת בית דין צדק, והרב הבלתי רשמי של חסידי חב&quot;ד אליו היו פונים בשאלות הלכתיות היה הרב [[שמואל לויטין]]. במהלך עשרים השנים שחלפו מאז התיישבותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשכונה התיישבו בה חסידי חב&quot;ד רבים והיא התפתחה במהירות עד שבשנת [[תשכ&quot;ד]] מנתה הקהילה כמה מאות משפחות, והצורך ברבנים מורי הורה הלך וגבר.<br /> <br /> בשלב זה הוזמן הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] לכהן כמורה צדק לצידם של הרב לויטין והרב [[אליהו יאכיל סימפסון]], ועם פטירתם של השנים האחרים התקבע מעמדו כמרא דאתרא של שכונת קראון הייטס.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] נפטר הרב דבורקין מהמחלה הידועה, ובעקבות פטירתו הורה הרבי לקיים מערכת בחירות לרבנות. למרות התנכלויות שונות של מספר עסקנים שניסו לטרפד את הבחירות, ב[[ד' ניסן]] [[תשמ&quot;ו]] התקיימה מערכת בחירות בסופה נבחרו לכהן שלושת הרבנים: הרב [[דוד חנזין]] הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[אברהם אזדבא]]. לאחר הבחירות, כאשר הרב חנזין ביקש את ברכתו של הרבי לעבור מארץ הקודש ולהתגורר בשכונה ולהתחיל לכהן בתפקידו כרב, קיבל תשובה מהרבי שלא ייתכן והוא ינטוש את תפקידו ב'[[רשת אהלי יוסף יצחק|רשת]]', ובעקבות כך ב[[כ&quot;ג אייר]] של אותה שנה נערכה מערכת בחירות נוספת בה נבחר הרב [[אברהם יוסף הלר]] לרב השלישי בהרכב בית הדין. מעמד ההכתרה עצמו התקיים ביום שישי [[כ&quot;ז סיון]] ולמחרת בשעת ה[[התוועדות]] נשא הרבי [[שיחה]] בפני החסידים בה נתן תוקף ועידוד רב למעמדם של הרבנים וכינה אותם בתארים מפליגים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16047&amp;st=&amp;pgnum=628 התוועדויות [[תשמ&quot;ו]] חלק ג' עמוד 632 ואילך. שיחת ש&quot;פ שלח כ&quot;ח סיון תשמ&quot;ו].}}. יחס חיובי זה נמשך לכל אורך התקופה שלאחר מכן, כאשר הרבי גיבה כל החלטה ופסק דין של הרבנים, והפנה אליהם את כל השאלות ההלכתיות והמחלוקות שהתעוררו בין החסידים בקראון הייטס.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] נפטר הרב מארלו, ובאותה שנה מונה הרב [[אהרן יעקב שווי]] (ששימש כר&quot;מ בליובאוויטשער ישיבה) כמורה צדק מטעם בית הדין. שלוש שנים מאוחר יותר בשנת [[תשס&quot;ג]] התקיימה מערכת בחירות דמוקרטית למשרת רב שלישי בבית הדין בה התמודד הרב שווי לבדו וזכה בניצחון טכני.<br /> <br /> בשנים שלאחר מכן הרב הלר פרש מתפקידו כחבר בית הדין. במשך שבע שנים נותרו הרב אזדבא והרב שווי כבית דין שקול, עד שב[[חודש אלול]] [[תשע&quot;א]] התקיימה מערכת בחירות למשרת הרב השלישי בה התמודדו הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] והרב [[עמנואל חביב]], ולאחר ספירת הקולות נבחר הרב ברוין כרב השלישי בהרכב הבד&quot;צ.<br /> <br /> ==חברי הבית דין==<br /> ;רבנים<br /> *הרב [[אברהם אזדבא]]<br /> *הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> <br /> ;דיינים ומורי-צדק<br /> *הרב [[יצחק רייטפורט]]<br /> *הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]]<br /> <br /> ;מזכיר הבית דין<br /> *הרב [[שמואל קראוס]]<br /> <br /> רבני הבד&quot;ץ נבחרים על ידי הקהל בבחירות כפי הוראת הרבי {{הערת שוליים|ראה בארוכה בספר &quot;דעת הקהל&quot;.}}.<br /> <br /> ==בוררות==<br /> [[קובץ:בוררות קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי בית הדין המיוחד]]<br /> במהלך השנים [[תשס&quot;ג]] - [[תש&quot;ע]] התגלעו חילוקי דעות בין הרב אזדאבא לרב שווי, סביב ניהול השכונה ובעיקר סביב האחריות למערכת הכשרות של הבית דין. בעקבות כך נוצר צורך להרחבת בית הדין, אך הרבנים לא הגיעו להסכמה באשר למועמדים אפשריים נוספים. הרב אזדבא מצידו הכריז, בשנת [[תשס&quot;ו]], על בחירות שאורגנו על ידי ועד הקהל שכיהן באותה עת. הרב שווי הודיע כי מבחינתו אין לבחירות כל תוקף.<br /> <br /> בסופו של דבר חתמו הרבנים על בוררות בבית דין רבני במונסי, אצל הדיין הרב אברהם ברוך רוזנברג. בהרכב הבית דין נבחרו; הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] והרב [[יוסף העכט]] - על ידי הרב שווי. הרב [[משה הבלין]] והרב [[בנימין קופרמן]] - על ידי הרב אזדאבא. כאב&quot;ד נבחר הרב אברהם ברוך רוזנברג מ[[מונסי]]. <br /> <br /> בחודש [[ניסן]] [[תש&quot;ע]] ניתן פסק הדין, לפיו בראש בית הדין עומדים הרב אזדאבא והרב שווי, וכמו&quot;צים משמשים גם הרבנים רייטפורט וסגל. בכ&quot;ו [[אלול]] [[תש&quot;ע]] נערכו בחירות לרב שלישי<br /> {{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54133 חב&quot;ד אינפו]}} - המועמדים שהתמודדו היו הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] והרב [[עמנואל חביב]]. הרב שנבחר ברוב קולות הוא הרב ברוין{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56900 השכונה בחרה: הרב יוסף ישעי' ברוין שליט&quot;א] {{אינפו}}}}, כאשר למעלה מאלף תושבים הצביעו עבורו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56933 בתום בדיקה חוזרת: הרב ברוין קיבל 1,004 קולות] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==פסקי בית הדין==<br /> ===התייחסות לתארי הרבי===<br /> [[קובץ:Small.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''החלטה אודות התארים המתאימים ל{{ה|רבי}}'''. פיענוח כתב היד &quot;בס&quot;ד מוצאי [[חג השבועות]] תשנ&quot;ה בקבלת פנים שנערכה על ידי הבד&quot;צ ד[[קראון הייטס]] לרבנים האורחים שהגיעו לחצרות קדשנו ל[[חג השבועות]] תשנ&quot;ה, הוחלט שעל השער בלאט של לקוטי שיחות וכיו&quot;ב אין לכתוב הר&quot;ת זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע, ועל דרך זה בכל הוצאה לאור של הרבי.]]<br /> <br /> במוצאי [[חג השבועות]] תשנ&quot;ה, קיימו חברי בית הדין קבלת פנים רשמית לרבנים מרחבי העולם שהגיעו לרבי לכבוד חג השבועות. בעקבות המצב הרגיש שנוצר לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] והבלבול אצל חלק מהחסידים כיצד יש להתייחס לתאריו של [[הרבי]], יצא אב ביה&quot;ד הרב מארלו בשיתוף עם הרבנים האורחים, בקריאה לכלל חסידי חב&quot;ד הקובעת כי אין לכתוב על הרבי הר&quot;ת זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע.<br /> <br /> על המכתב חתמו: הרב [[יצחק הענדל]] (חבר הבד&quot;צ ב[[מונטריאול]]); הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] (מד&quot;א וחבר הבד&quot;צ קראון הייטס); הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] (מד&quot;א [[כפר חב&quot;ד]]); הרב [[יוסף הכט]] (רב העיר [[אילת]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]]); הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] (חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]); הרב [[ישעיהו הרצל]] (רב העיר [[נצרת עלית]]); הרב הרצל כהן (רב בשירות בתי הסהר); הרב [[ישראל יוסף הנדל]] (רב קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]]).<br /> <br /> ===התנהלות אתרי חב&quot;ד באינטרנט===<br /> ב[[י&quot;ג טבת]] [[תש&quot;ע]], הוציא בית הדין קריאה ל[[חב&quot;ד באינטרנט|אתרי האינטרנט החב&quot;דיים]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=52112&amp;search=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&amp;page=1 לא לתגובות, לא למחלוקות, לא לפריצות. עידן חדש באתרי האינטרנט החב&quot;דיים]. {{אינפו}} יג טבת התש&quot;ע (30.12.2009).}}, ובה הוראות מפורטות כיצד צריך להתנהל אתר חב&quot;די, והוראה ישירה לאסור פרסום כתבות המעוררות מחלוקות וכתבות החוגרות מכללי ה[[צניעות]], והודעה על סגירת מערכת התגובות באתרים.<br /> <br /> כלל אתרי האינטנרט נשמעו לקריאת חברי בית הדין, ובעקבות הוראה זו התבדלו אתרי האינטרנט החב&quot;דיים מכל שאר אתרי החדשות וסגרו את מערכת התגובות. <br /> <br /> ===הקדמת גיל הנישואין===<br /> ב[[חודש שבט]] [[תשע&quot;ב]] יזם הבית דין קריאה משותפת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66668 קריאת הרבנים]<br /> באתר חב&quot;ד אינפו.}} של כלל רבני ומשפיעי אנ&quot;ש להקדים את גיל ה[[נישואין]] הנהוג בחב&quot;ד, ולאפשר לגיטימציה חברתית לבחורים להינשא בשנת ה'[[קבוצה]]' ומייד לאחריה. הקריאה התבססה על מכתביו של הרבי המורים להקדים את גיל הנישואין, ולא לדחות את החתונה על מנת להמשיך וללמוד.<br /> <br /> המכתב עורר סערה ציבורית בקהילות אנ&quot;ש, וההדים התפשטו גם מעבר לציבור החב&quot;די והגיעו לערוצי הטלוויזיה שסיקרו את התופעה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2783 ראיון בערוץ 10 בעקבות מכתב הרבנים] {{וידאו}} {{אינפו}}}}. הקריאה פעלה והשפיעה רבות על גיל הנישואין, ותוך חודשים ספורים היה ניתן לחוש את תוצאותיה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> *[[מכון הלכה חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://chabad.info/magazine/%D7%91%D7%93%D7%A6/ הפרשיה ההיסטורית של בחירת רבני קראון הייטס] (חלק א') {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/magazine/%d7%9b%d7%a4%d7%a9%d7%95%d7%98-%d7%94%d7%a0%d7%a0%d7%99-%d7%a9%d7%91%d7%a2-%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%94%d7%a9%d7%9b%d7%95%d7%a0/ סקירה על מעמדם של רבני השכונה] (חלק ב') {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בד&quot;צ קראון הייטס|*]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד|*]]<br /> [[קטגוריה:בתי דין]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%93%D7%A7_%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=308515 2018-04-01T17:15:13Z

<p>ינון גלעדי: /* היסטוריה */</p> <hr /> <div>[[תמונה:CHK.jpg|left|thumb|150px|חותמת הכשרות של בית הדין]]<br /> [[תמונה:CHK מהדרין.jpg|left|thumb|150px|חותמת הכשרות של חברי בית הדין]]<br /> <br /> '''בית דין צדק קראון הייטס''' (מכונה '''בד&quot;צ קראון הייטס''') הינו [[בית דין|בית הדין]] הרשמי והקבוע של קהילת [[חב&quot;ד]] בשכונת [[קראון הייטס]]. בית הדין הוקם בשנת [[תשמ&quot;ו]], כאשר לפני כן כיהן רב יחיד.<br /> <br /> לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם &quot;CHK&quot; (ראשי התיבות: [[קראון הייטס]] כשר), המופעלת על ידי הרב [[אברהם אזדבא]] חבר בית הדין המכהן כאחד הרבנים של השכונה. שני חברי בית הדין הנוספים - הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]] מפעילים גם הם מערכת כשרות דומה הניתנת למספר מסעדות בשכונה.<br /> <br /> משרדי בית הדין נמצאים במרכז השכונה ב[[רחוב קינגסטון]], בין הרחובות קראון ומונטגומרי.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בשנים הראשונות להתהוותה של קהילת חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]], מספר חברי הקהילה לא הצדיק הקמת בית דין צדק, והרב הבלתי רשמי של חסידי חב&quot;ד אליו היו פונים בשאלות הלכתיות היה הרב [[שמואל לויטין]]. במהלך עשרים השנים שחלפו מאז התיישבותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשכונה התיישבו בה חסידי חב&quot;ד רבים והיא התפתחה במהירות עד שבשנת [[תשכ&quot;ד]] מנתה הקהילה כמה מאות משפחות, והצורך ברבנים מורי הורה הלך וגבר.<br /> <br /> בשלב זה הוזמן הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] לכהן כמורה צדק לצידם של הרב לויטין והרב [[אליהו יאכיל סימפסון]], ועם פטירתם של השנים האחרים התקבע מעמדו כמרא דאתרא של שכונת קראון הייטס.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] נפטר הרב דבורקין מהמחלה הידועה, ובעקבות פטירתו הורה הרבי לקיים מערכת בחירות לרבנות. למרות התנכלויות שונות של מספר עסקנים שניסו לטרפד את הבחירות, ב[[ד' ניסן]] [[תשמ&quot;ו]] התקיימה מערכת בחירות בסופה נבחרו לכהן שלושת הרבנים: הרב [[דוד חנזין]] הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[אברהם אזדבא]]. לאחר הבחירות, כאשר הרב חנזין ביקש את ברכתו של הרבי לעבור מארץ הקודש ולהתגורר בשכונה ולהתחיל לכהן בתפקידו כרב, קיבל תשובה מהרבי שלא ייתכן והוא ינטוש את תפקידו ב'[[רשת אהלי יוסף יצחק|רשת]]', ובעקבות כך ב[[כ&quot;ג אייר]] של אותה שנה נערכה מערכת בחירות נוספת בה נבחר הרב [[אברהם יוסף הלר]] לרב השלישי בהרכב בית הדין. מעמד ההכתרה עצמו התקיים ביום שישי [[כ&quot;ז סיון]] ולמחרת בשעת ה[[התוועדות]] נשא הרבי [[שיחה]] בפני החסידים בה נתן תוקף ועידוד רב למעמדם של הרבנים וכינה אותם בתארים מפליגים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16047&amp;st=&amp;pgnum=628 התוועדויות [[תשמ&quot;ו]] חלק ג' עמוד 632 ואילך. שיחת ש&quot;פ שלח כ&quot;ח סיון תשמ&quot;ו].}}. יחס חיובי זה נמשך לכל אורך התקופה שלאחר מכן, כאשר הרבי גיבה כל החלטה ופסק דין של הרבנים, והפנה אליהם את כל השאלות ההלכתיות והמחלוקות שהתעוררו בין החסידים בקראון הייטס.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] נפטר הרב מארלו, ובאותה שנה מונה הרב [[אהרן יעקב שווי]] (ששימש כר&quot;מ בליובאוויטשער ישיבה) כמורה צדק מטעם בית הדין. שלוש שנים מאוחר יותר בשנת [[תשס&quot;ג]] התקיימה מערכת בחירות דמוקרטית למשרת רב שלישי בבית הדין בה התמודד הרב שווי לבדו וזכה בניצחון טכני.<br /> <br /> בשנים שלאחר מכן הרב הלר פרש מתפקידו כחבר בית הדין. במשך שבע שנים נותרו הרב אזדבא והרב שווי כבית דין שקול, עד שב[[חודש אלול]] [[תשע&quot;א]] התקיימה מערכת בחירות למשרת הרב השלישי בה התמודדו הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] והרב [[עמנואל חביב]], ולאחר ספירת הקולות נבחר הרב ברוין כרב השלישי בהרכב הבד&quot;צ.<br /> <br /> ==חברי הבית דין==<br /> ;רבנים<br /> *הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br /> *הרב [[אברהם אזדבא]]<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> <br /> ;דיינים ומורי-צדק<br /> *הרב [[יצחק רייטפורט]]<br /> *הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]]<br /> <br /> ;מזכיר הבית דין<br /> *הרב [[שמואל קראוס]]<br /> <br /> רבני הבד&quot;ץ נבחרים על ידי הקהל בבחירות כפי הוראת הרבי {{הערת שוליים|ראה בארוכה בספר &quot;דעת הקהל&quot;.}}.<br /> <br /> ==בוררות==<br /> [[קובץ:בוררות קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי בית הדין המיוחד]]<br /> במהלך השנים [[תשס&quot;ג]] - [[תש&quot;ע]] התגלעו חילוקי דעות בין הרב אזדאבא לרב שווי, סביב ניהול השכונה ובעיקר סביב האחריות למערכת הכשרות של הבית דין. בעקבות כך נוצר צורך להרחבת בית הדין, אך הרבנים לא הגיעו להסכמה באשר למועמדים אפשריים נוספים. הרב אזדבא מצידו הכריז, בשנת [[תשס&quot;ו]], על בחירות שאורגנו על ידי ועד הקהל שכיהן באותה עת. הרב שווי הודיע כי מבחינתו אין לבחירות כל תוקף.<br /> <br /> בסופו של דבר חתמו הרבנים על בוררות בבית דין רבני במונסי, אצל הדיין הרב אברהם ברוך רוזנברג. בהרכב הבית דין נבחרו; הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] והרב [[יוסף העכט]] - על ידי הרב שווי. הרב [[משה הבלין]] והרב [[בנימין קופרמן]] - על ידי הרב אזדאבא. כאב&quot;ד נבחר הרב אברהם ברוך רוזנברג מ[[מונסי]]. <br /> <br /> בחודש [[ניסן]] [[תש&quot;ע]] ניתן פסק הדין, לפיו בראש בית הדין עומדים הרב אזדאבא והרב שווי, וכמו&quot;צים משמשים גם הרבנים רייטפורט וסגל. בכ&quot;ו [[אלול]] [[תש&quot;ע]] נערכו בחירות לרב שלישי<br /> {{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54133 חב&quot;ד אינפו]}} - המועמדים שהתמודדו היו הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] והרב [[עמנואל חביב]]. הרב שנבחר ברוב קולות הוא הרב ברוין{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56900 השכונה בחרה: הרב יוסף ישעי' ברוין שליט&quot;א] {{אינפו}}}}, כאשר למעלה מאלף תושבים הצביעו עבורו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56933 בתום בדיקה חוזרת: הרב ברוין קיבל 1,004 קולות] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==פסקי בית הדין==<br /> ===התייחסות לתארי הרבי===<br /> [[קובץ:Small.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''החלטה אודות התארים המתאימים ל{{ה|רבי}}'''. פיענוח כתב היד &quot;בס&quot;ד מוצאי [[חג השבועות]] תשנ&quot;ה בקבלת פנים שנערכה על ידי הבד&quot;צ ד[[קראון הייטס]] לרבנים האורחים שהגיעו לחצרות קדשנו ל[[חג השבועות]] תשנ&quot;ה, הוחלט שעל השער בלאט של לקוטי שיחות וכיו&quot;ב אין לכתוב הר&quot;ת זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע, ועל דרך זה בכל הוצאה לאור של הרבי.]]<br /> <br /> במוצאי [[חג השבועות]] תשנ&quot;ה, קיימו חברי בית הדין קבלת פנים רשמית לרבנים מרחבי העולם שהגיעו לרבי לכבוד חג השבועות. בעקבות המצב הרגיש שנוצר לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] והבלבול אצל חלק מהחסידים כיצד יש להתייחס לתאריו של [[הרבי]], יצא אב ביה&quot;ד הרב מארלו בשיתוף עם הרבנים האורחים, בקריאה לכלל חסידי חב&quot;ד הקובעת כי אין לכתוב על הרבי הר&quot;ת זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע.<br /> <br /> על המכתב חתמו: הרב [[יצחק הענדל]] (חבר הבד&quot;צ ב[[מונטריאול]]); הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] (מד&quot;א וחבר הבד&quot;צ קראון הייטס); הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] (מד&quot;א [[כפר חב&quot;ד]]); הרב [[יוסף הכט]] (רב העיר [[אילת]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]]); הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] (חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]); הרב [[ישעיהו הרצל]] (רב העיר [[נצרת עלית]]); הרב הרצל כהן (רב בשירות בתי הסהר); הרב [[ישראל יוסף הנדל]] (רב קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]]).<br /> <br /> ===התנהלות אתרי חב&quot;ד באינטרנט===<br /> ב[[י&quot;ג טבת]] [[תש&quot;ע]], הוציא בית הדין קריאה ל[[חב&quot;ד באינטרנט|אתרי האינטרנט החב&quot;דיים]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=52112&amp;search=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&amp;page=1 לא לתגובות, לא למחלוקות, לא לפריצות. עידן חדש באתרי האינטרנט החב&quot;דיים]. {{אינפו}} יג טבת התש&quot;ע (30.12.2009).}}, ובה הוראות מפורטות כיצד צריך להתנהל אתר חב&quot;די, והוראה ישירה לאסור פרסום כתבות המעוררות מחלוקות וכתבות החוגרות מכללי ה[[צניעות]], והודעה על סגירת מערכת התגובות באתרים.<br /> <br /> כלל אתרי האינטנרט נשמעו לקריאת חברי בית הדין, ובעקבות הוראה זו התבדלו אתרי האינטרנט החב&quot;דיים מכל שאר אתרי החדשות וסגרו את מערכת התגובות. <br /> <br /> ===הקדמת גיל הנישואין===<br /> ב[[חודש שבט]] [[תשע&quot;ב]] יזם הבית דין קריאה משותפת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66668 קריאת הרבנים]<br /> באתר חב&quot;ד אינפו.}} של כלל רבני ומשפיעי אנ&quot;ש להקדים את גיל ה[[נישואין]] הנהוג בחב&quot;ד, ולאפשר לגיטימציה חברתית לבחורים להינשא בשנת ה'[[קבוצה]]' ומייד לאחריה. הקריאה התבססה על מכתביו של הרבי המורים להקדים את גיל הנישואין, ולא לדחות את החתונה על מנת להמשיך וללמוד.<br /> <br /> המכתב עורר סערה ציבורית בקהילות אנ&quot;ש, וההדים התפשטו גם מעבר לציבור החב&quot;די והגיעו לערוצי הטלוויזיה שסיקרו את התופעה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2783 ראיון בערוץ 10 בעקבות מכתב הרבנים] {{וידאו}} {{אינפו}}}}. הקריאה פעלה והשפיעה רבות על גיל הנישואין, ותוך חודשים ספורים היה ניתן לחוש את תוצאותיה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> *[[מכון הלכה חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://chabad.info/magazine/%D7%91%D7%93%D7%A6/ הפרשיה ההיסטורית של בחירת רבני קראון הייטס] (חלק א') {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/magazine/%d7%9b%d7%a4%d7%a9%d7%95%d7%98-%d7%94%d7%a0%d7%a0%d7%99-%d7%a9%d7%91%d7%a2-%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%94%d7%a9%d7%9b%d7%95%d7%a0/ סקירה על מעמדם של רבני השכונה] (חלק ב') {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בד&quot;צ קראון הייטס|*]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד|*]]<br /> [[קטגוריה:בתי דין]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_770&diff=308513 2018-04-01T17:06:26Z

<p>ינון גלעדי: /* היסטוריה */</p> <hr /> <div>[[תמונה:הערות.jpg|left|thumb|250px|שער הקובץ]]<br /> '''הערות התמימים ואנ&quot;ש 770''' הינה מערכת הוצאה לאור של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי &quot;[[תומכי תמימים המרכזית 770]]&quot;. מערכת זו הינה סניף של הארגון [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]].<br /> <br /> מאז הקמתה, מופעלת המערכת על ידי תלמידים מהישיבה, הנוטלים על עצמם את המלאכה, בחלוקת תפקידים שונים:<br /> המרצת התמימים לכתיבת הערות; הקלדת ההערות על המחשב; הגהה תוכנית של החומר בטרם הדפסתו; עמידה בקשר עם רבנים קבועים מרחבי העולם המרגישים זכות בנטילת חלק בקובץ; שליחת הקובץ להדפסה; השגת מימון להוצאות השוטפות כשבראשם - משלוח הקבצים לריכוזי [[תמים|תמימים]] ו[[אנ&quot;ש]] ברחבי העולם.<br /> <br /> משרדי המערכת נמצאים בקומת המרתף של בניין [[749]] ברחוב [[איסטרן פארקווי]]<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> המערכת הוקמה כבר בשנת [[תשל&quot;ב]], כאשר הגליון הראשון יצא לאור בערב [[שבת]] [[פרשת תצוה]]{{הערה|בתאריך [[י' אדר]]}} באותה שנה, בעקבות התעוררות מיוחדת בקשר עם '[[ועד ע&quot;א מוסדות|שנת השבעים]]'. בקובץ זה, בו [[הרבי]] [[מוגה|הגיה]] את השער ואף העיר כמה הערות. הרבי אף נתן סכום להשתתפות של כ-10% עלות ההדפסה, כמו שקיבלו שאר שבעים ואחת המוסדות שהוקמו לרגל שנת השבעים{{הערה|בלשון הרבי: '''&quot;10% השתתפות מקרן הע' (כשאר ע&quot;א מוסדות)&quot;'''}}.<br /> <br /> הקובץ השני יצא לאור כחצי שנה לאחר מכן (בחודש [[אלול]] [[תשל&quot;ב]]), ומאז יצאו קבצים נוספים, אחת לתקופה של כמה חדשים. כך נמשך כמה שנים, עד שפסקה ההוצאה לאור (באותו זמן - ראשית שנת [[תשל&quot;ג]] - הוקמה מערכת מסודרת של הערות על ידי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]]).<br /> <br /> במשך יותר מ-15 שנה לא יצא קובץ נוסף, עד שנת [[תשנ&quot;ד]], אשר בעקבות פעילות כמה תמימים באותה שנה חזרה המערכת לפעול יותר מבעבר, כאשר המערכת נטלה על-עצמה להציא לאור קובץ הערות מידי שבועיים, המשך ישיר של הקבצים שיצאו לאור עד-אז, כאשר המספר הסידורי של הקבצים החל מהמספר של הקובץ האחרון שיצא לאור בשנים ההם, וכך ממשיך עד עצם היום הזה, כאשר מידי שבועיים יוצאים-לאור קבצים מעין אלו.<br /> <br /> כל ההוצאה לאור של ההערות, נעשה בעידוד והכוונה של חברי הנהלת הישיבה, ובפרט עם ראש הישיבה הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]], במיוחד בקשר להוצאת ספר הפילפולים.<br /> <br /> ==ההוצאה לאור==<br /> באופן קבוע מידי-שבועיים (לבד ממקרים חריגים) יוצא לאור קובץ הערות, המכיל כ-80 עמודים.<br /> <br /> לקראת יומי דפגרא מיוחדים ([[כינוס השלוחים]], [[יו&quot;ד שבט]], [[י&quot;א ניסן]] ועוד), יוצא לאור 'קובץ מוגדל', ובו בדרך כלל משתתפים אף יותר רבנים ו[[שלוחים]] מרחבי העולם.<br /> <br /> בנוסף, מידי שנה, יוצא לאור &quot;ספר פלפולים&quot;, ובמשך כמה שנים אף יצאו 2 ספרים בשנה, על-מנת להגיע לסך פלפולים העולה למנין שנותיו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]].<br /> <br /> לבד זאת, עקב הוראתו של [[הרבי]] כמה פעמים{{הערה|לדוגמא, ראה [[שיחה|שיחת]] יום ב' של [[חג השבועות]] [[תשמ&quot;ו]]}} להוציא לאור קובץ &quot;[[כינוס תורה]]&quot;, ובו יודפסו הענינים שדוברו בכינוס תורה ב-[[770]] ב[[איסרו חג]] ב[[שלושת הרגלים]], ומאחר שזה כמה שנים שלא יצא קובץ כזה לאור, נטלה על עצמה המערכת להוציא לאור קובץ זה. זאת לאחר התייעצות עם מנהל ה'כינוס תורה' - ראש הישיבה הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]. ישנם כבר כמה כינוסי-תורה מהשנים הכי אחרונות ערוכים ומוכנים להדפסה, לאחר יגיעה ועמל רב, הכולל שכתוב הענינים בשעת אמירתם, ועמידה בקשר עם הרבנים (שחזרו איש איש למקומו) עד הגהה סופית של החומר על-ידם.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://chabad.info/?s=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%AA%D7%95%D7%AA%22%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%AA קבצי הערות באתר חב&quot;ד אינפו] {{אינפו}}<br /> <br /> * '''[http://www.chabad.info/images/notimage/81173_he_1.pdf הללו עבדי ה']''' - ספר הפלפולים הי&quot;ז בהוצאת המערכת, י&quot;א [[ניסן]] [[תשע&quot;ד]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה: מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=308512 2018-04-01T17:04:44Z

<p>ינון גלעדי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הערות וביאורים.jpg||שמאל|ממוזער|250px|שער הקובץ]]<br /> '''קובץ הערות וביאורים''' הוא קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] מרכזי היוצא לאור ב[[קראון הייטס]] ובו משתתפים [[רב]]נים, ראשי ישיבות, אברכים ו[[תמימים]] מכל ה[[עולם]]. הקובץ יוצא לאור באופן רשמי מידי שבועיים.<br /> <br /> הקובץ נערך ויוצא לאור על ידי ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומתלבנים בו נושאים בתורתו של [[הרבי]], [[נגלה]], [[חסידות]], [[הלכה]] ושונות. <br /> <br /> עורכו הראשי הוא הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], מראשי ישיבת אהלי תורה, וסגנו הוא המנהל הרוחני הרב [[אפרים פיקרסקי]]. כמו כן כל שנה נבחרים שניים או שלושה תלמידים מהישיבה לשמש כעורכים{{הערה|1=[http://haoros.com/about/maareches.asp חברי המערכת במשך השנים].}}. <br /> <br /> במתכונתו הראשונית הופיע הקובץ החל מקיץ [[תשל&quot;ג]] תחת השם &quot;[[שאלות ותשובות|שו&quot;ת]] התלמידים - אהלי תורה&quot;. באותן שנים הייתה מתכונתו צנועה והוא הופיע כמה פעמים בשנה, לקראת מועדים שונים. ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תש&quot;מ]] דיבר הרבי על הצורך להוסיף בלימוד התורה במשך כל השנה באופן מיוחד. כתוצאה מכך החלו תלמידי הישיבה להוציא לאור את הקובץ מדי שבוע, החל משבת [[פרשת בראשית]] אותה שנה, תחת השם &quot;הערות וביאורים&quot;. מאוחר יותר החל הקובץ להופיע מדי שבועיים. <br /> <br /> הרבי היה מקבל בכל שבוע את הקובץ הראשון שיצא מבית הדפוס. פעמים רבות היה הרבי עונה לשאלות שונות שנשאלו בקובץ. הוא אף נתן הוראות בחס לעריכת הקובץ ולצורתו. בשנת [[תשמ&quot;ו]] הנהיג הרבי שקהל החסידים ישאל שאלות על התורה ויפרסמן בקובץ, והוא יענה על השאלות בפומבי, ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> עם הכותבים הקבועים בקובץ נמנים הרבנים [[יהודה לייב שפירא]], [[חיים רפפורט]], [[לוי יצחק רסקין]], [[שלום דובער לוין]], [[אליהו מטוסוב]], [[אברהם אלאשווילי]], [[גדליה אוברלנדר]], [[ברוך אוברלנדר]], [[אלימלך יוסף סילברברג]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]. בעבר היה כותב באופן קבוע הרב [[אהרן חיטריק]].<br /> <br /> == המערכת במשך השנים ==<br /> <br /> *'''[[תש&quot;מ]]''' - לוי מוצקין, [[אליעזר גרשון שם-טוב]], משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן.<br /> *'''[[תשמ&quot;א]]''' - משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן, נפתלי גרינברג, שמעון מוצקין, יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ב]]''' - [[כתריאל שם-טוב]], יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ג]]''' - יוסף חן, יוסף יצחק לו, [[אברהם הולצברג]], חיים שאול שטיינמיץ.<br /> *'''[[תשמ&quot;ד]]''' - [[אברהם הולצברג]], יוסף יצחק לו.<br /> *'''[[תשמ&quot;ה]]''' - [[אברהם הולצברג]], מנחם מענדל פעלער, חיים שאול שטיינמיץ, [[יהונתן רייניץ]], יוסף יצחק קעלער.<br /> *'''[[תשמ&quot;ו]]''' - [[יהונתן רייניץ]], אברהם ליפשיץ, יוסף יצחק קעלער, [[מיכאל רייניץ]], אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, אברהם בערנשטיין.<br /> *'''[[תשמ&quot;ז]]''' - מיכאל רייניץ, אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, נחמן ווילהלם, לוי רייצעס, [[לוי שם-טוב]], [[מנחם מענדל אזימאוו]], משה דוד הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ח]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, [[מנחם מענדל אזימאוו]], מנחם מענדל ליפסקער, מאיר גרשון הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ט]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, מאיר גרשון הכהן כהן, דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי.<br /> *'''[[תש&quot;נ]]''' - חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי, מרדכי פרקש, שניאור זלמן קאזין, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;א]]''' - דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;ב]]''' - חיים הכהן כהן, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק, יוסף יצחק הלוי לוי, [[פסח צבי שמערלינג]], [[יוסף יצחק אייווס]], שמעון פוטאש, עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ג]]''' - עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ד]]''' - עמרם פרקש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ה]]''' - בן-ציון קארף, [[לוי יצחק אזימאוו]], גדלי' חנוך פוטאש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ו]]''' - לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, חיים גרייזמאן, לוי יצחק הכהן זרחי, יוסף יצחק מלכא, יוסף רבינוביץ.<br /> *'''[[תשנ&quot;ז]]''' - ישכר שלמה ביסטריצקי, יעקב בלאכמאן, מנחם מענדל גרייזמאן, דוד האלצבערג, זאב וואלף גאפין, אשר הלוי קריצ'בסקי, מנחם מענדל זלצמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ח]]''' - מרדכי יואל גולדשטיין, מנחם מענדל גרייזמאן, מנחם מענדל זלצמאן, שלום דובער חזן, חיים מאיר הלוי ליבערמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ט]]''' - חיים אליעזר זלמנוב, יוסף יצחק ביסטריצקי, יוסף יצחק פלדמן, מנחם מענדל זילבערשטיין, משה מנחם מענדל סילווער, נפתלי דן מאראס, שלמה ישעי' רפופורט.<br /> *'''[[תש&quot;ס]]''' - דוד איזאגווי, דוד ארי' לייב זילבערשטיין, יוסף יצחק זילבערשטיין, לוי יצחק חזן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי.<br /> *'''[[תשס&quot;א]]''' - צבי אפרים בראנשטיין, יעקב ליב בייטעלמאן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי, בנימין הלוי לוין.<br /> *'''[[תשס&quot;ב]]''' - לוי גנזבורג, לוי יצחק גרייזמאן, שלום דובער הכהן הענדל, שלום דובער וואלאסאוו, משה זילבערשטיין, מרדכי לייב זאנדהויז, דוד הכהן כהן, ישראל הלוי לוין. <br /> *'''[[תשס&quot;ג]]''' - שמואל ביסטריצקי, לוי גנזבורג, שלום דובער הכהן הענדל, ישראל הלוי לוין, יוסף יצחק קנלסקי, מנחם מענדל שכטר.<br /> *'''[[תשס&quot;ד]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל הכהן בלוי, איסר ניו, מנחם מענדל בריקמאן, נחום ריבקין, שניאור זלמן בענדעט, נפתלי הערץ גולדשמיד, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ה]]''' - לוי יצחק שפירא, שמעון שטילערמאן, זאב סלאווין, לוי יצחק בראנשטיין, חיים ראזענפעלד, נחמן דוב וויכנן.<br /> *'''[[תשס&quot;ו]]''' - ישראל ליין, נפתלי הערץ גולשמיד, משה ביסטריצקי, שמואל חיטריק, יהודה לייב מאראס, לוי יצחק ברוק.<br /> *'''[[תשס&quot;ז]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל פעווזנער, משה גורארי', דוב בער דלוון, יואל ניו, חיים שמריהו גורארי'.<br /> *'''[[תשס&quot;ח]]''' - יעקב פלדמן, שלמה לברטוב, דוב בער דלוון, משה מרדכי גינזבורג, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ט]]''' - מנחם מענדל ניסן בראנשטיין, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, בנימין דרוק, שרגא דוד המניק, מנחם מענדל ברונשטיין.<br /> *'''[[תש&quot;ע]]''' - שמואל שפירא, ראובן זילבערשטיין, מנחם מענדל קאניקאוו, מנחם מענדל מישולבין, לוי יצחק הלוי רייטשיק, יוסף בוימגארטען.<br /> *'''[[תשע&quot;ב]]''' - אלחנן דוב גורליק, יוסף ניגרי, לוי טלזנר, אברהם חיים שטערן, אברהם אבא הלוי רייטשיק.<br /> *'''[[תשע&quot;ג]]''' - מנחם מענדל גאלדברג, שניאור זלמן גאלדברג, מנחם מענדל גינסברג, מנחם מענדל הכהן כצמאן, לוי טלזנר, אלחנן דוב גארליק, שלום דובער סלבטיצקי.<br /> *'''[[תשע&quot;ד]]''' - ישראל ירמק, מנחם מענדל אינגליס, מרדכי שלמה ווילהעלם.<br /> *'''[[תשע&quot;ה]]''' - מ&quot;מ שטרסברג, שמואל בערקאוויטש, י&quot;י מהפור, יסי ליפסקר, מ&quot;מ גאנזברג, מ&quot;מ ווייספיש, מ&quot;מ בערגשטיין<br /> *'''[[תשע&quot;ו]]''' - מנחם מענדל וואלאוויק, מנחם מענדל ראטנברג, שמואל בראנשטיין, לוי יצחק פעווזנער, מנחם מענדל בראנדוויין, מנחם מענדל פרידמן<br /> *'''[[תשע&quot;ז]]''' - מנחם מענדל בראנדוויין, אהרן אייזיק בראנשטיין, דובער גראסבוים, חנן טייכטל, חיים שובאוו, משה שפירא<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://haoros.com/ אתר הקובץ]<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=43535 הוצאת קובץ האלף]<br /> * [http://haoros.com/about/ סקירה על הקובץ]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים|הערות וביאורים אהלי תורה]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%99%D7%92_%D7%95%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%A2&diff=308511 2018-04-01T16:42:47Z

<p>ינון גלעדי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:נחייג ונשמע חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל המערכת]]<br /> מערכת '''נחייג ונשמע''' הוקמה על ידי הרב [[יעקב לנצ'נר]] במהלך [[מלחמת המפרץ]], בשנת [[תשנ&quot;א]] (1991) בברכת [[הרבי]]. מטרת המערכת הייתה להשמיע בקול ברור את דעתו של הרבי בנושאים העומדים על הפרק לכל עם ישראל, החל מתקצירים וה'הוראות למעשה' מה[[התוועדות]] שבכל [[שבת]] ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] דיווחה המערכת על מצבו של הרבי. בכלי התקשורת כונתה אז המערכת בשם &quot;רדיו משיח&quot;.<br /> <br /> עם השנים המערכת התרחבה למערכת רב קוית וכיום ניתן להשתמש בה לשם:<br /> [[תמונה:דבר מלכות גינזבורג.jpg|left|thumb|150px|עטיפת הדיסק בהוצאת המכון]]<br /> #שמיעת [[שיחה|שיחות]] הרבי הן לפי [[השיחה היומית]] והן לפי מאגר השנה. <br /> #כתיבה לרבי באמצעות ה&quot;[[אגרות קודש]]&quot;, כאשר אנשים משאירים הודעה במערכת, ומקבלים תשובה בדואר לביתם. <br /> # שידור חי ממרכז חב&quot;ד העולמי - בית משיח -770, שידור הפועל בכל ימות החול 24 שעות ביממה.<br /> #האזנה לשיעורים בנושאים שונים, ביניהם ב[[ספר התניא]], ב[[דבר מלכות]] (מפי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]), מדור הילדים של תנועת הנוער [[צבאות השם בארץ הקודש]], האזנה ל[[ניגוני חב&quot;ד]], מדור מיוחד ברוסית ועוד.<br /> #בימי [[ספירת העומר]] - מערכת המחייגת אל הנרשמים ומזכירה להם לספור ספירת העומר.<br /> ==המערכת==<br /> מספר המערכת ב[[ארץ הקודש]] 08.94.93.770<br /> <br /> ==הפקות==<br /> {{להשלים}}<br /> *הדיסק '''&quot;דבר מלכות&quot;''' (MP3) מכיל שיעורים מפי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] על [[שיחה|שיחות]] ה'[[דבר מלכות]]', כאשר יחד עם השיעור ניתן לראות בו-זמנית את הטקסט של ה'דבר מלכות'. השיעורים שווים לכל [[נפש]] ומבהירים בשפה פשוטה את [[שיחה|השיחות]].<br /> <br /> [[קטגוריה: מוסדות וארגונים בארץ הקודש|נ]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד רחובות: מוסדות]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94&diff=308263 2018-03-28T21:23:27Z

<p>ינון גלעדי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:דד.jpg|left|thumb|220px|דוודים גדולים להרתחת התה והקפה ב'לשכה']]<br /> '''לשכת עושי חביתין''' או ‘הלשכה' - כפי שמכנים אותה בפשטות המוני החסידים הבאים ל-‏[[770]] - היא חדר הנמצא מתחת לעזרת הנשים של איסטערן פארקווי, וממנו מסופקים לבאי 770 אוכל ושתיה בימות החול (קפה תה ומזונות) ובשבתות וימים טובים (חלות יין וצ'ולנט) והיא ללא ספק אחד הנדבכים החשובים של 770. <br /> <br /> מאות אלפי איש נהנו עד היום משירותו הנאמן והמסור של &quot;ועד סעודת שלמה&quot; ב-‏770, אם במאכל ומשתה. ובכלל, קשה לדמיין כיום את 770 מבלי שירותה הנאמן והמסור של &quot;לשכת עושי חביתין&quot; כפי שרבים כינוה בחיבה על שם הלשכה שהיתה בבית המקדש. <br /> <br /> ==סיפור הקמתה של 'הלשכה'==<br /> [[קובץ:סעודת שלמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שבירת הצום בעזרת הוועד]]<br /> <br /> לפני שנים לא היו ב-‏770 כל האמצעים לרווחת באי המקום. מלבד מספר ברזי מים, לא היה כלום. באחת ההתוועדויות [[הרבי]] אף דיבר על כך בחריפות, ובין הדברים אמר שאפילו מי שרוצה לשתות רק [[מים]] - אין לו כוס והוא נאלץ לשתותם מספל. <br /> <br /> בעקבות זאת, כדי לתקן את העניין, קנו הגבאים מכונה קטנה של תה שאפשר היה לקבל ממנה תה החל מהשעה תשע בבוקר. מובן שאין הקומץ משביע את הארי, ובפרט בימי [[תשרי]] שהמו באלפי חסידים שנתקבצו מכל רחבי העולם. <br /> <br /> ב[[מוצאי שבת]] כ&quot;ף [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ו]] קרה אסון בשכונה, כאשר יהודי צרפתי וערירי שעבד בעבודות מזדמנות הסתובב ב-‏770, ועקב טבעו המופנם והשקט לא ניגש לבקש עזרה מאיש ונמצא ללא רוח חיים{{הערה|באותו [[מוצאי שבת]] נצפה ב-‏770 בשעה שתים בלילה ושעה לאחר מכן, בשלוש לפנות בוקר, נמצאה גופתו ברחוב אולבני פינת מונטגומרי. התברר כי מישהו רצח אותו! עד היום לא יודעים מי עשה זאת ועל רקע מה.}}.<br /> <br /> ב[[מוצאי שבת]] שלאחר האסון הזה, ארגן &quot;[[מימוש]]&quot; את אחת מהתוועדויותיו הרגילות. בין השאר ביקשו מה[[מרא דאתרא]] הרב [[יהודה קלמן מארלו]], לשאת דברים. <br /> <br /> כיוון שזכר האסון היה עדיין טרי וכואב, זה היה הנושא המרכזי בדבריו של הרב. הוא הזכיר את הכתוב באותה פרשה על הרוג שנמצא בדרך ולא ידוע מי רצחו, ועל כך אומר [[רש&quot;י]] &quot;ידינו לא שפכו את הדם הזה - לא הנחנוהו בלא לוויה&quot;. הרב מארלו אמר, שכדי לעשות תיקון לעניין הזה, כדאי שיתחילו לחלק בכל שבת אוכל ב-‏770 - &quot;הייסע בעבלרך&quot;, כפי [[שכינה]] זאת. <br /> <br /> לאחר שהמרא דאתרא סיים את דבריו, ביקש המנחה מכל מי שביכולתו לקחת את הענין על עצמו, שייגש אליו. <br /> <br /> לקראת סיום ה[[התוועדות]] ניגש ר' יהודה בלסופסקי אל המנחה ואמר לו כי אם מישהו ייקח זאת על עצמו, הוא מוכן לסייע בכך. כשר' יהודה עמד לצאת מ-‏770 הוא עוד הספיק לשמוע את הכרזת הגבאי כי מי שמעונין לעזור בעניין, יפנה לר' יהודה בלסופסקי. <br /> <br /> אם לא די בכך, הרי כשהגיע למחרת ל-‏770, גילה כי זריזים ממנו כבר קבעו עבורו את העובדות, ומישהו תלה מודעה שר' יהודה מקים ארגון שיחלק אוכל. אותו אלמוני אף בחר את השם &quot;ועד סעודת שלמה&quot; על שמו של הקדוש הנרצח - ר' שלמה פישמן. <br /> <br /> כך אולץ ר' יהודה לקחת על עצמו את ניהול הלשכה, וזמן קצר לאחר מכן כתב על כך לרבי.<br /> <br /> ==סיר הטשולנט הראשון==<br /> [[קובץ:הרבי עובר ליד ועד סעודת שלמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי נכנס ל[[תפילת ערבית]] בסיום הצום ועובר בסמיכות לשולחן של ועד סעודת שלמה]]<br /> סיר הטשולנט הראשון הוכן לקראת שבת פרשת כי תצא תשמ&quot;ו. כהכנה ראשונה ניגש ר' יהודה לחנות וקנה את הסיר הגדול ביותר שהיה ברשותם. ביום חמישי אחר הצהריים הכין טשולנט בביתו, ולקראת שבת העביר את הסיר ל-‏770, שם הניחו על פלטה ששמרה על חום הסיר עד שעת ה[[התוועדות]] של הרבי. בעת ה[[התוועדות]] חילק ר' יהודה מנות טשולנט למתפללים. זו לא היתה כמות שהספיקה לכולם, אבל היה בזה רק כדי לקיים את הענין. <br /> <br /> באותה שנה, הגיע ר' [[זושא וילמובסקי]] ל-‏770 כבר לשבת ח&quot;י אלול. ר' זושא ור' יהודה היו בידידות, ולאחר השבת סיפר ר' זושא לר' יהודה כי כבר שנים רבות הוא מגיע ל-‏770, ובכל פעם הוא תופס מקום ל[[התוועדות]] בשעה מוקדמת, ובשעת ה[[התוועדות]] הוא נהיה רעב וקשה לו להתרכז בדבריו של הרבי. &quot;הפעם&quot; מספר ר' זושא &quot;קיבלתי ממישהו צלחת טשולנט לפני ההתוועדות, וזה ממש החיה אותי&quot;. ר' זושא לא ידע כי ר' יהודה הוא זה שהכין וחילק את הטשולנט. <br /> <br /> דבריו של ר' זושא המריצו את ר' יהודה לפתח את הלשכה. הוא ניגש לאחד מאנ&quot;ש שהבין בענינים אלו, וסיפר לו את הסיפור עם ר' זושא. הלה שלח את ר' יהודה לאיסט-סייד במנהטן בבקשו שיקנה שם סיר גדול והוא ישלם זאת מכיסו. ר' יהודה אכן קנה סיר גדול וכמה כלים נלווים, וכך יכול היה לספק כמות רצינית של אוכל מידי שבת. <br /> <br /> במוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ&quot;ז]] עבר ר' יהודה ב'[[כוס של ברכה]]'. הרבי מילא את כוסו ועשה תנועה בידו הקדושה. הוא הוסיף ונתן לר' יהודה בקבוק [[משקה]] ובירך ‘שיהיה בהצלחה רבה'. <br /> <br /> ר' יהודה לא הבין ועבר מלפני הקודש משתומם: מדוע נתן לו הרבי את בקבוק המשקה? מה אירע לאחרונה? רק לאחר מכן קלט כי זוהי בעצם תשובתו הק' של הרבי בנוגע למכתבו אודות ‘ועד סעודת שלמה' שהקים. <br /> <br /> בהמשך, קיבל ר' יהודה את האחריות גם על מכונת התה הקטנה, והוא החליפה במכונה גדולה וחדישה שעבדה תמיד בחלק המזרחי של 770 מתחת לעזרת נשים [[איסטערן פארקווי]]. כך הלכה הלשכה והתפתחה ורבים נהנו ממנה. <br /> <br /> עד לשנים האחרונות, אוחסנו כלי הלשכה בכל מיני פינות ב-‏770 מבלי שיהיה לזה מקום מסודר. לאחר שבנו והרחיבו את הכניסה החדשה ל-‏770 - הרחיבו ופתחו גם מתחת לעזרת נשים איסטערן פארקווי - ואז שיכנו את הלשכה בחדר מיוחד - שם הוא מקומה הנוכחי עד היום הזה.<br /> <br /> ==דו&quot;ח לרבי==<br /> <br /> ר' יהודה נהג להכניס לרבי דו&quot;ח בכל פעם על פעילות הוועד. באחת הפעמים הכניס ר' יהודה דו&quot;ח לרבי, והרבי הוציא שטר של 20$ ומענה קודש: &quot;וגדול הזכות&quot;. <br /> <br /> ב[[תשעה באב]] (נדחה) [[תנש&quot;א]] דיבר הרבי שיחה לפני תפלת ערבית. בין הדברים הזכיר הרבי את הענין של ‘סעודת שלמה בשעתה'. כרגיל בכל סיום צום, חילקה הלשכה אוכל לקהל המתפללים. ר' יהודה ביקש מהגבאי הרב [[יהושע פינסון]] שיכריז לאחר [[ערבית]] שכל הקהל מוזמן לשבור את הצום. <br /> <br /> ר' יהושע עמד אפוא לנוכח הקהל והכריז, בעוד הרבי עומד ומקשיב. כשהחל לומר את המילים ‘סעודת שלמה' תיקן אותו הרבי ואמר ‘סעודת שלמה בשעתה'.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%92%27%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=307977 2018-03-21T22:58:23Z

<p>ינון גלעדי: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:גרשון בער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ג'יקובסון בחדר המזכירות]]<br /> הרב '''גרשון בער ג'יקובסון''' ([[ט&quot;ו סיון]] [[תרצ&quot;ג]]-[[כ' אייר]] [[תשס&quot;ה]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]] שייסד את עיתון ה'[[אלגעמיינער זשורנאל]]' (עיתון בשפת ה[[אידיש]]), ועורכו הראשי. במהלך השנים [[הרבי]] קרא לו פעמים רבות ל[[גן עדן העליון|חדרו]], והדריך אותו כיצד להביע את דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] ב[[ט&quot;ו סיון]] ה'[[תרצ&quot;ג]] לאביו הרב [[סימון יעקובשווילי]] ולאמו מרת פריידא. בילדותו נאסר אביו על ידי ה[[ק.ג.ב.]] והוגלה ל[[סיביר]], והוא גודל על ידי אמו בלבד. בילדותו נשלח בלית ברירה ללמוד בבית ספר הקומוניסטי העממי מחשש השלטונות, אך בשעות אחר הצהריים היה לומד עם מורה פרטי שהיה מגיע ללמד אותו במחתרת לימודי יהדות.<br /> <br /> כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]] ברח יחד עם אמו ל[[לנינגרד]] ומשם המשיכו ל[[סמרקנד]] דרך גרוזיה, שם שהו עד לסיומה של המלחמה, אז השתתפו ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה]], והבריחו את גבולות [[רוסיה]] דרך [[לבוב]] עד שהגיעו למחנה הפליטים [[פוקינג]].<br /> <br /> מפוקינג המשיך ל[[צרפת]] יחד עם אמו, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ושם גם התאחדה המשפחה מחדש כשהאבא שוחרר מגלותו והצליח להבריח גם הוא את גבולות רוסיה. ב[[תשי&quot;ב]] עברה המשפחה יחד ל[[טורונטו]], שם התמנה האבא לרב, אך בעקבות הייסורים הקשים שעבר ב[[סיביר]] הוא לא האריך ימים, ונפטר כשנה וחצי לאחר שהתיישב בעיר. זמן מה לאחר מכן נפטרה גם אשתו, אמו של גרשון בער.<br /> <br /> לאחר פטירת ההורים עברו גרשון בער ושני אחיו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], שם גילה את כשרון הכתיבה שבו. עם סיום לימודיו פתח את הקריירה העיתונאית שלו והחל לכתוב בעיתונים מכובדים ב[[אידיש]].<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו צביה, בתו של ה[[גבאי]] ב-[[770]] הרב [[יעקב ליפסקר]].<br /> <br /> מלבד עיסוקו העיקרי ככתב בעיתון 'דער טאג מארגן זשורנאל', עסק מן הצד ככתב משנה בעיתונים שונים{{הערה|בין העיתונים שכתב בהם היה גם עיתון ידיעות אחרונות, שג'יקובסון היה נציגו בני יורק לאחר שהחליף בתפקיד את הסופר [[אלי ויזל]] ששימש עד אז כעיתונאי מטעמם. הידידות בינו לבין אלי ויזל התחזקה במהלך השנים כשפתח את עיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]], בו היה אלי ויזל אחד מהכתבים החשובים.}}, והיה העיתונאי היהודי הראשון שביקר ב[[מצרים]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]], דבר שהקנה לו פרסום רחב.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]] נסגר העיתון 'דער טאג', ובאסיפה שהתקיימה ב[[ספריית ליובאוויטש|ספריית הרבי]] בנוכחות מספר עסקנים דוגמת הרב [[מענדל שם טוב]] הרב [[זלמן גוראריה]] והרב [[לייבל מוצ'קין]] הוחלט להקים עיתון חילופי שיהווה במה לפרסום דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק. העיתון הראשון יצא לאור ב[[י' אדר]] [[תשל&quot;ב]], כשהגב הכלכלי ניתן על ידי העסקנים וניהול המערכת מופקד בידיו של הרב גרשון בער, שהיה גם העורך הראשי.<br /> <br /> שמו של העיתון נבחר על ידי הרבי - &quot;[[אלגעמיינער זשורנאל]]&quot; (עיתון של כולם), מתוך מטרה שהעיתון לא ייצג רק את עמדותיה של תנועת [[חב&quot;ד]], אלא יהיה במה איתה יזדהו כל הפלגים והזרמים ביהדות החרדית.<br /> <br /> למרות שבכתיבת העיתון השתתפו כתבים שאינם שומרים תורה ומצוות, וחלקם בעלי דעות שמאלניות ההפוכות מדעת התורה, הצליח לנווט את העיתון כך שייצג את דעתה של היהדות, וילחם את מלחמותיו של הרבי בעניני הכלל.<br /> <br /> כשהחל הרבי להגיה מדי שבוע שיחה על מנת לפרסמה [לקראת סוף תשמ&quot;ז], פורסמה השיחה לסרוגין: שבוע באידיש באלגעמיינער זשורנאל, ושבוע בלשון הקודש בעיתון כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> כעורך ראשי באחד העיתונים החשובים ביותר של יהדות אמריקה, היה מוזמן לאסיפות רבות, וגם שם שימש כשליח נאמן של הרבי, וזכה לקבל הוראות מהרבי לאורך כל השנים הן לגבי הכתיבה בעיתון, והן לגבי אנשים שונים עמהם נפגש במהלך עבודתו.<br /> <br /> נפטר ב[[כ' אייר]] [[תשס&quot;ה]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]], ברובע [[קווינס]] שב[[ניו-יורק]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו [[שלום יעקבסון]]<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> *בנו, הרב [[סימון ג'ייקובסון]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *רפאל דינרי, '''[http://www.scribd.com/doc/147686624/877 העיתונאי של הרבי]''', סקירת תולדות חייו ב[[שבועון בית משיח]], גליון 877 עמוד 54 ואילך.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ג'יקובסון, גרשון בער}}<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8_%D7%96%27%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%90%D7%9C&diff=307976 2018-03-21T22:57:18Z

<p>ינון גלעדי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:אלגמיינר ז'ורנאל.JPG|left|thumb|250px|העיתון אלגמיינר ז'ורנאל]]<br /> '''אלגמיינר ז'ורנאל''' [=העיתון של כולם] הינו עיתון בשפה האידית היוצא לאור ב[[ארצות הברית]] משנת [[תשל&quot;ב]] כעיתון לכלל הציבור היהודי, בברכתו ובעידודו של [[הרבי]].<br /> <br /> אלגמיינר ז'ורנאל הינו העיתון הגדול ביותר בשפה האידית.<br /> <br /> כאשר יצאו [[שיחה|שיחות]] [[מוגה]]ות של [[הרבי]] בשפה האידית פורסמו תחילה ב'אלגמיינר'.<br /> <br /> בשנים האחרונות [החל מסוף תשמ&quot;ז] נעשה סדר ש[[הרבי]] היה מוציא שבוע אחד [[שיחה]] [[מוגה]] בשפה האידית על מנת לפרסמו בעיתון אלגמיינר ז'ורנאל ושבוע לאחריו לסירוגין היה הרבי מוציא [[שיחה]] [[מוגה]] ב[[לשון הקודש]] על מנת לפרסמו בעיתון הישראלי [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> מערכת העיתון פועלת ממספר משרדים, וביניהם חדר ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הצמוד ל-770]].<br /> <br /> ==צוות העיתון==<br /> <br /> *מקים ומייסד העיתון - ר' [[גרשון בער ג'יקובסון]].<br /> *יו&quot;ר המועצה המייעצת - ד&quot;ר [[אלי ויזל]].<br /> *מנהל - ר' [[סימון ג'יקובסון]].<br /> *עורך - ר' [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]].<br /> <br /> ;כתבים<br /> *[[נתן ילין מור]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://www.algemeiner.com/generic.asp?cat=4 האתר של העיתון אלגמיינר ז'ורנאל]<br /> * ערוץ 7, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75704 ה&quot;אלגמיינער&quot; חוגג 40 שנה] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> [[קטגוריה:גליונות ועלונים]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A4%22%D7%97_%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%9F&diff=307975 2018-03-21T22:49:45Z

<p>ינון גלעדי: /* עניינם */</p> <hr /> <div>'''רפ&quot;ח ניצוצין''' הם מאתים שמונים ושמונה הניצוצות הכלליות שנפלו בשבירת הכלים.<br /> <br /> ==עניינם==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שבירת הכלים]]}}<br /> בשבירת הכלים ה&quot;[[כלים]]&quot;, שהם ה&quot;אותיות&quot; שעל ידם עובר השכל, ובענייננו - האור האלקי שהיה ב[[עולם התוהו]] התפזרו ולאחר מכן אף נשברו. בנפילה זו היו &quot;שברי הכלים&quot; עם ניצוצות הקדושה שנשארו בהם.<br /> <br /> מספרם של הניצוצות שנפלו הוא מאתיים שמונים ושמונה (288). על פי חשבון של שם ע&quot;ב (72) ארבע פעמים{{הערה|בספר קל&quot;ח פתחי חכמה שחיבר הרמח&quot;ל לוצאטו פתח נ&quot;ז.}}.<br /> <br /> מספר זה הוא בעולם האצילות, אולם בירידת הניצוצות ל[[עולמות בי&quot;ע]], הם התחלקו שוב ושוב לריבוי ניצוצות פרטיים.<br /> <br /> האריז&quot;ל ביאר, שהם נרמזו בפסוק &quot;ורוח אלקים מרחפת על פני המים&quot;{{הערה|בראשית א, ב.}}: &quot;מרחפת&quot; הוא נוטריקון &quot;רפ&quot;ח מת&quot;.<br /> <br /> ==איסופם על ידי [[עבודת הבירורים]]==<br /> בירור רפ&quot;ח הניצוצות מהווה הקדמה לגאולה. לפי האריז&quot;ל 202 ניצוצות בוררו כבר בגלות מצרים שנאמר &quot;וגם ערב רב עלה איתם&quot; - רב בגימטריה 202. ומאז נותרו לבירור 86 ניצוצות (בגימטריה אלקים).<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ח הודיע הרבי שכבר נסתיימה עבודת הבירורים וכל הניצוצות בוררו.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עבודת ה']]<br /> [[קטגוריה:עולמות]]<br /> [[קטגוריה:חסידות]]<br /> [[קטגוריה:צמצום]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9B%D7%A9%D7%A8&diff=307974 2018-03-21T22:43:08Z

<p>ינון גלעדי: /* עיסוקו במשנת הרוגצ&#039;ובר */</p> <hr /> <div>{{קובץ|הרב כשר}}<br /> הרב '''מנחם מענדל כשר''' ([[י&quot;א באדר]] [[תרנ&quot;ה]] - [[כ&quot;ז חשון]] [[תשד&quot;מ]]) היה [[תלמיד חכם]] ו[[ראש ישיבה]] שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה &quot;[[חומש תורה שלמה]]&quot;, שזכתה לעידוד נמרץ מ[[הרבי]]. עסק רבות בתורת [[הגאון הרגצ'ובר]], הוציא רבים מכתביו לאור ופרסם את הספר &quot;מפענח צפונות&quot; שנועד לפרש את יצירתו של הרוגצ'ובר - [[צפנת פענח]] על הרמב&quot;ם ושאלות ותשובות.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[וורשה]] לרבי יצחק פרץ המיוחס ל[[רש&quot;י]]. לדברי נכדו ידע בגיל צעיר את כל [[משנה|שישה סדרי משנה]] בעל פה. בגיל 19 החל לערוך את ה[[ירחון]] התורני &quot;דגל התורה&quot; בהוצאת [[אגודת ישראל]] ב[[פולין]], שהופיע בוורשה בשנים תרפ&quot;א-תרפ&quot;ג. לאחר נישואיו עם בתו של הרב ברוך פריימן מוורטה, התיישב שם והתיידד עם רב העיר הרב מאיר דן פלוצקי, ואף [[סמיכה לרבנות|נסמך להוראה]] על ידו.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]] עלה לארץ ישראל בשליחות [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו&quot;ר מגור]], הקים את ישיבת שפת אמת ועמד בראשה בשנתיים הראשונות לקיומה. באותה תקופה יזם את מפעלו המרכזי &quot;תורה שלמה&quot; ובשנת [[תרפ&quot;ז]] הוציא לאור את הכרך הראשון{{הערה|על פי דברי המחבר, הוא החל בכתיבת הפירוש כבר בהיותו בן 15 ולפני תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] כבר היה באמתחתו רוב הפירוש לספר בראשית. הוא נמנע לפרסמו בעקבות עצת אביו לאחר שהתייעץ עם כמה אדמו&quot;רים ותלמידי חכמים.}}. כדי לקדם את מפעלו זה פרש מראשות הישיבה והיגר ל[[ארצות הברית]] בשנת תרפ&quot;ט.<br /> <br /> בענייני [[קו התאריך]] הייתה מחלוקת עזה בינו לבין הרב [[חיים צימרמן]], שהדפיס בספרו &quot;אגן הסהר&quot; דברים חריפים נגד שיטת הרב כשר. כאשר קיבל [[הרבי]] את ספרו של הרב צימרמן, העיר לו ש&quot;אין זו דרכו של תלמיד חכם אחד להשתמש בלשון שכזו כנגד תלמיד חכם אחר&quot;. והוסיף, שאם ברצונו להוכיח שאכן איננו תלמיד חכם - היה עליו לפרוך את שיטתו אודות &quot;הכוס החמישי&quot;, לפיה הקמת [[מדינת ישראל]] מהווה [[אתחלתא דגאולה]] וכיום יש לשתות בליל הסדר כוס של גאולה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> שני בניו הם הרב משה שלמה כשר, שניהל את מכון הוצאת הספרים של אביו ונפטר כארבעה חודשים אחריו, והרב שמעון כשר. שני חתניו הם הרב אהרן גרינבוים, שהיה מראשי ה[[ג'וינט]] וההדיר את פירושי רב שמואל בן חפני גאון על התורה, ויחיאל פרדמן.<br /> <br /> ==מפעל תורה שלמה==<br /> הרב כשר לא הותיר אחריו ישיבה או תלמידים. מכון &quot;תורה שלמה&quot; האט את פעילותו לאחר פטירתו. ולאחר פטירת הרב משה כשר והרב גרינבוים פסקה לגמרי. עיקר מורשתו היא בספרים הרבים שהוציא לאור, כפי שהתבטא נכדו, אסא כשר: &quot;כאשר היה מדבר איתי, כמעט כל מילה שנייה היה עם השורש מדפיס. למה הדפסת? מה אני מדפיס? צריך להדפיס, הדפסתי, נדפיס, זה היה עולמו בלי הרף&quot;{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;amp;id=3844&amp;amp;lang=hebrew ראיון עם נכדו].}}.<br /> <br /> במכתב ניחום אבלים ששלח הרבי למשפחתו, נכתב: {{ציטוטון|בודאי ובודאי, אשר המשך פעלו הכי נעלה - תורה שלמה - ועד לגמרו בפועל ממש ובהקדם הכי אפשרי - הרי זה ענין שהזמן גרמא, וניחום הכי עיקרי '''לחיי''', ויקרא לשכבא '''הכי''' פנימי - עליית הנשמה לעילא ולעילא}}.<br /> <br /> לאחר ארבעה חודשים, כאשר נפטר גם בנו הרב משה שהמשיך בהוצאת התורה שלמה, הובנה הדגשת הרבי לסיים את המפעל &quot;בהקדם הכי אפשרי&quot;{{הערה|הרב [[שלום דב וולפא]], [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]] חלק ב', עמוד 193}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] הורה הרבי ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות [[פרשת תרומה|תרומה]]-[[פרשת פקודי|פקודי]]) את מאמרי חז&quot;ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה שלמה' (או [[חומש תורה תמימה]]) בו מרוכזים מאמרי חז&quot;ל באופן שיטתי ומסודר{{הערה|ספר השיחות [[תשמ&quot;ט]] חלק א' עמוד 252.}}.<br /> <br /> ==עיסוקו במשנת הרוגצ'ובר==<br /> באחת הפעמים שהרב כשר שהה בארצות הברית נודע לו שקיימים צילומים זעירים מחידושי הרוגוצ'ובר בכתב ידו, וקיימת אפשרות לפענחם ולהוציאם לאור. הרב כשר נרתם מיידית למלאכה, וייסד יחד עם ישיבת רבינו יצחק אלחנן מכון &quot;צפנת פענח&quot; להוצאת דברי תורת הרוגוצ'ובר. במשך השנים יצאו לאור על ידיו חידושי הרוגוצ'ובר על ה[[תורה]], על מורה נבוכים ועל כמה ממסכתות ה[[תלמוד]], כמו כן פרסם גם כמה ספרים על דמותו ושיטתו, אך עדיין המלאכה לא הושלמה.<br /> <br /> ==מתלמידיו==<br /> הרב [[מנחם מענדל טננבוים]] - חסיד חב&quot;ד העוסק אף הוא רבות בתורת הרוגצ'ובר, וממשיך את הרב כשר בכך.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[http://beta.hebrewbooks.org/home.aspx?auth=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D%20%D7%9B%D7%A9%D7%A8 ספרי הרב כשר]''' באתר [[היברו בוקס]] {{PDF}}<br /> * כרכי התורה שלמה מהם הורה הרבי ללמוד: '''[http://hebrewbooks.org/51489 חלק כ']''', על פרשיות [[תרומה]] ו[[תצווה]] {{*}} '''[http://hebrewbooks.org/51494 חלק כ&quot;א]''' על פרשת [[כי-תשא]] {{PDF|}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:כשר, מנחם מנדל}}<br /> [[קטגוריה:רבני גור]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%91&diff=307973 2018-03-21T22:40:25Z

<p>ינון גלעדי: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ר' חנוך מיכאל גאלאמב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל גולומב]]<br /> [[קובץ:גולומב.jpg|ממוזער|שמאל|250px|]]<br /> <br /> הרב '''מיכאל חנוך גולומב''' (נכתב גם '''גאלאמב''') הינו [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] וחבר מערכת [[אוצר החסידים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ה' כסלו]]{{הבהרה|שנה?}} ב[[אנגליה]] לאביו הרב משה יוסף גולומב.<br /> <br /> כבר בעודו בחור נודע בהשכלתו העצומה ב[[תורת החסידות]], ולאחר חתונתו קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] והצטרף למערכת [[אוצר החסידים]]. <br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] הוציא לאור בהסכמת וברכת הרבי תחת הוצאת הספרים [[קה&quot;ת]] את הספר [[שערי לימוד החסידות]].<br /> <br /> במקביל לעבודתו בכתיבת ועריכת ספרי חסידות, התמנה כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-770.<br /> <br /> הרב גאלאמב משתתף מעת לעת בכתיבת המדור 'שערי חסידות' בבטאון '[[התמים (בית משיח)|התמים]]' שיוצא לאור על ידי [[שבועון בית משיח]].<br /> <br /> הרב גאלאמב מחבב במיוחד את הנאמר בשיחת חוקת לגבי גלוי הפנימיות בתורת הנגלה וכמו שמפורט בשער שלישי של הכרך הראשון של ספרו שערי עיונים בדא&quot;ח.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''[[שערי לימוד החסידות]]''' - ליקוט מתורת [[הרבי]] ו[[רבותינו נשיאנו]] בדבר לימוד [[תורת החסידות]] והאופנים בזה. <br /> *'''שערי עיונים בדא&quot;ח''' (4 כרכים) - פלפולים בתורת החסידות.<br /> *'''קיצור סדר ההשתלשלות''' - סיכום [[סדר ההשתלשלות]] בקצרה.<br /> *'''יסודות בשער היחוד והאמונה''' (2 חוברות) - שיעורים בחלק &quot;שער היחוד והאמונה&quot; שבספר ה[[תניא]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:גולומב מיכאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%92%27%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=307972 2018-03-21T22:36:35Z

<p>ינון גלעדי: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:גרשון בער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ג'יקובסון בחדר המזכירות]]<br /> הרב '''גרשון בער ג'יקובסון''' ([[ט&quot;ו סיון]] [[תרצ&quot;ג]]-[[כ' אייר]] [[תשס&quot;ה]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]] שייסד את עיתון ה'[[אלגעמיינער זשורנאל]]' (עיתון בשפת ה[[אידיש]]), ועורכו הראשי. במהלך השנים [[הרבי]] קרא לו פעמים רבות ל[[גן עדן העליון|חדרו]], והדריך אותו כיצד להביע את דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] ב[[ט&quot;ו סיון]] ה'[[תרצ&quot;ג]] לאביו הרב [[סימון יעקובשווילי]] ולאמו מרת פריידא. בילדותו נאסר אביו על ידי ה[[ק.ג.ב.]] והוגלה ל[[סיביר]], והוא גודל על ידי אמו בלבד. בילדותו נשלח בלית ברירה ללמוד בבית ספר הקומוניסטי העממי מחשש השלטונות, אך בשעות אחר הצהריים היה לומד עם מורה פרטי שהיה מגיע ללמד אותו במחתרת לימודי יהדות.<br /> <br /> כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]] ברח יחד עם אמו ל[[לנינגרד]] ומשם המשיכו ל[[סמרקנד]] דרך גרוזיה, שם שהו עד לסיומה של המלחמה, אז השתתפו ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה]], והבריחו את גבולות [[רוסיה]] דרך [[לבוב]] עד שהגיעו למחנה הפליטים [[פוקינג]].<br /> <br /> מפוקינג המשיך ל[[צרפת]] יחד עם אמו, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ושם גם התאחדה המשפחה מחדש כשהאבא שוחרר מגלותו והצליח להבריח גם הוא את גבולות רוסיה. ב[[תשי&quot;ב]] עברה המשפחה יחד ל[[טורונטו]], שם התמנה האבא לרב, אך בעקבות הייסורים הקשים שעבר ב[[סיביר]] הוא לא האריך ימים, ונפטר כשנה וחצי לאחר שהתיישב בעיר. זמן מה לאחר מכן נפטרה גם אשתו, אמו של גרשון בער.<br /> <br /> לאחר פטירת ההורים עברו גרשון בער ושני אחיו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], שם גילה את כשרון הכתיבה שבו. עם סיום לימודיו פתח את הקריירה העיתונאית שלו והחל לכתוב בעיתונים מכובדים ב[[אידיש]].<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו צביה, בתו של ה[[גבאי]] ב-[[770]] הרב [[יעקב ליפסקר]].<br /> <br /> מלבד עיסוקו העיקרי ככתב בעיתון 'דער טאג מארגן זשורנאל', עסק מן הצד ככתב משנה בעיתונים שונים{{הערה|בין העיתונים שכתב בהם היה גם עיתון ידיעות אחרונות, שג'יקובסון היה נציגו בני יורק לאחר שהחליף בתפקיד את הסופר [[אלי ויזל]] ששימש עד אז כעיתונאי מטעמם. הידידות בינו לבין אלי ויזל התחזקה במהלך השנים כשפתח את עיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]], בו היה אלי ויזל אחד מהכתבים החשובים.}}, והיה העיתונאי היהודי הראשון שביקר ב[[מצרים]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]], דבר שהקנה לו פרסום רחב.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]] נסגר העיתון 'דער טאג', ובאסיפה שהתקיימה ב[[ספריית ליובאוויטש|ספריית הרבי]] בנוכחות מספר עסקנים דוגמת הרב [[מענדל שם טוב]] הרב [[זלמן גוראריה]] והרב [[לייבל מוצ'קין]] הוחלט להקים עיתון חילופי שיהווה במה לפרסום דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק. העיתון הראשון יצא לאור ב[[י' אדר]] [[תשל&quot;ב]], כשהגב הכלכלי ניתן על ידי העסקנים וניהול המערכת מופקד בידיו של הרב גרשון בער, שהיה גם העורך הראשי.<br /> <br /> שמו של העיתון נבחר על ידי הרבי - &quot;אלגעמיינער זשורנאל&quot; (עיתון של כולם), מתוך מטרה שהעיתון לא ייצג רק את עמדותיה של תנועת [[חב&quot;ד]], אלא יהיה במה איתה יזדהו כל הפלגים והזרמים ביהדות החרדית.<br /> <br /> למרות שבכתיבת העיתון השתתפו כתבים שאינם שומרים תורה ומצוות, וחלקם בעלי דעות שמאלניות ההפוכות מדעת התורה, הצליח לנווט את העיתון כך שייצג את דעתה של היהדות, וילחם את מלחמותיו של הרבי בעניני הכלל.<br /> <br /> כשהחל הרבי להגיה מדי שבוע שיחה על מנת לפרסמה [לקראת סוף תשמ&quot;ז], פורסמה השיחה לסרוגין: שבוע באידיש באלגעמיינער זשורנאל, ושבוע בלשון הקודש בעיתון כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> כעורך ראשי באחד העיתונים החשובים ביותר של יהדות אמריקה, היה מוזמן לאסיפות רבות, וגם שם שימש כשליח נאמן של הרבי, וזכה לקבל הוראות מהרבי לאורך כל השנים הן לגבי הכתיבה בעיתון, והן לגבי אנשים שונים עמהם נפגש במהלך עבודתו.<br /> <br /> נפטר ב[[כ' אייר]] [[תשס&quot;ה]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]], ברובע [[קווינס]] שב[[ניו-יורק]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו [[שלום יעקבסון]]<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> *בנו, הרב [[סימון ג'ייקובסון]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *רפאל דינרי, '''[http://www.scribd.com/doc/147686624/877 העיתונאי של הרבי]''', סקירת תולדות חייו ב[[שבועון בית משיח]], גליון 877 עמוד 54 ואילך.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ג'יקובסון, גרשון בער}}<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D&diff=307971 2018-03-21T22:29:41Z

<p>ינון גלעדי: /* הרצחו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ארי הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> [[קובץ:זירת הרצח הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זירת הרצח והרכב הפגוע]]<br /> [[קובץ:הלויית ארי הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסע ההלוויה ליד [[770]]]]<br /> [[הת']] '''אהרן יוסף הלברשטאם''' (נולד בקיץ [[תשל&quot;ז]]), נרצח ביום ראשון [[כ&quot;ג באדר]] [[תשנ&quot;ד]] בידי ערבים טרוריסטים על גשר ברוקלין כאשר חזר מ[[בית הרפואה]] [[בית ישראל (בית רפואה)|בית ישראל]] ללוות את [[הרבי]].<br /> <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ארי נולד בקיץ [[תשל&quot;ז]] לאביו ר' [[חס&quot;ד הלברשטאם]], [[משב&quot;ק]] ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי והרבנית]] ולאמו מרת דבורה ונקרא על שם אב סבו הצדיק רבי אהרן יוסף לוריא ע&quot;ה. <br /> בגלל היותו בנו של המשב&quot;ק זכה לגדול בקטנותו בביתו של הרבי. &quot;בכל יום אחר הלימודים היה מבקר בבית הרבי והרבנית שאהבו להשתעשע עמו&quot;, כך העיד אביו לראיון שהעניק לעיתון בקהילה (סוכות תשע&quot;ד).<br /> ארי למד בליובאוויטשער ישיבה בשדרות אושן פארקוויי בברוקלין. לעיתים קרובות היתה הרבנית נוסעת עם אביו בכדי לאסוף אותו בסיום יום הלימודים. <br /> <br /> === הרצחו ===<br /> ====רקע====<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] הגה [[שמעון פרס]] את &quot;[[התרגיל המסריח]]&quot; על ידו תכנן להתמנות כראש הממשלה, במקומו של [[יצחק שמיר]]. לאור קריאתו של [[הרבי]] חזרו בהם ברגע האחרון שנים מחברי הכנסת של מפלגת [[אגודת ישראל]], ותוכניתו נפלה. לאחר מכן הוקמה בעידודו של הרבי ממשלת ימין צרה בראשותו של יצחק שמיר.<br /> <br /> ארגוני טרור שונים תכננו באותה עת להתנקש בחייו של מי ששיבש את תכניתם לקבל חלקים נרחבים מ[[ארץ ישראל]] על ידי &quot;[[התרגיל המסריח]]&quot;, ותכננו לעשות זאת כנגד [[הרבי]] בדרכו מבית חיינו - [[770]] לביצוע ניתוח להסרת קטרקט בעיניו ב[[בית הרפואה]] '[[בית ישראל (בית רפואה)|בית ישראל]]' שבמנהטן.<br /> <br /> בפורים תשנ&quot;ד ירה [[ברוך גולדשטיין]] בערבים במערת המכפלה.<br /> <br /> ====הרצח====<br /> <br /> ביום שלישי [[י&quot;ח באדר]] [[תשנ&quot;ד]] החליטו קבוצת בחורים הלומדים ב{{ה|ישיבה המרכזית}} ב-770 להתלוות לרבי בנסיעתו ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] בכדי לשהות במחיצתו ולהתפלל.<br /> ארי הלברשטאם החליט ברגע האחרון להצטרף, הוא לקח את [[תפילין|תפיליו]] ורץ לרכב, בלי לדעת שבאותו רגע הינו מקריב את חייו לרבי.<br /> <br /> בשעה 10:30, ראשיד באז, מחבל ממוצא לבנוני שהתגורר אז בניו ג'רזי, נצמד עם רכבו לוואן שהסיע את ה[[תמימים|תלמידים]] וירה עם תת מקלע אל עבר המושבים האחוריים. לאחר מספר יריות הנשק נתקע, והוא החליף לאקדח חצי אוטומטי שהיה מונח על רצפת המושב במכונית. בינתיים הנהג המשיך לקידמת הוואן, אז ירה ראשיד בעזרת האקדח ופגע בארי הלברשטאם שנפצע באורח אנוש בראשו. שלושה נוספים נפצעו, אחד מהם קשה, נחום ששונקין. <br /> חמישה ימים אחרי הפיגוע ביום ראשון כ&quot;ג אדר נפטר מפצעיו ארי הלברשטאם.בן 16 היה בפטירתו.<br /> <br /> הלווייתו התקיימה ברחוב [[איסטרן פארקווי]] מחוץ ל-[[770]] והשתתפו בה כ-10,000 איש. ההלוויה אובטחה בידי יותר מ-250 שוטרים. ארי נטמן ב[[בית העלמין]] על שם מונטיפיורי ב[[ניו יורק]].<br /> קברו, הינו הקבר השביעי מה'אוהל'.<br /> <br /> ב[[י' בסיוון]] [[תשע&quot;ג]] דיווחה התקשורת שנתפסה חוליית פלסטינים מניו יורק, אושן סיטי ומרילנד שמימנו פיגועי טרור ביניהם את רצח הלברשטאם.<br /> <br /> בחקירתו של הרוצח ראשיד באז, התברר שתכנן תחילה לפגוע ברבי עצמו כנקמה על אירוע הירי הגדול בפורים תשנ&quot;ד שערך ונרצח בו ר' ברוך גולדשטיין הי&quot;ד במערת המכפלה (כדי למנוע טבח המוני אות תיכננו לבצע ערביי חברון באותו יום). המחבל קישר בין ר' ברוך גולדשטיין לרבי לאחר שקרא בעיתונות ששמה של רעייתו לפני נישואיה היה שניאורסאהן. האדם היחיד שהכיר באותה תקופה שנשא שם זהה היה הרב שניאורסאהן מברוקלין.<br /> <br /> == הנצחתו ==<br /> [[קובץ:שלט הנצחה הלברשטאם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד משלטי ההנצחה בכניסה לגשר ברוקלין]]<br /> הרצח זעזע את הקהילה החב&quot;דית בעולם, ואת ניו יורק בכלל. מיד לאחר הרצח נעשו פעולות רבות להנצחת זכרו, ביניהם של עיריית ניו יורק והממשלה הפדרלית.<br /> <br /> * ראש עיריית [[ניו יורק]] דאז, מר רודולף ג'וליאני העמיד אנדרטה לזכרו ביציאה מגשר ברוקלין. הרמפה בכניסה לגשר קרויה על שמו.<br /> * הוקמה &quot;'''קרן זכרון ארי הלברשטאם'''&quot;. הקרן עורכת מבצעי גיוס כספים לחלק כספים לגורמים שונים. הקרן של ארי מסייעת לתת מלגות חינוכיות לתלמידים מעוטי יכולת ועובדת בשיתוף פעולה הדוק עם ארגונים קהילתיים אחרים במאמצי גיוס הכספים שלהם. רבים מהפרויקטים הבאים מומנו על ידי ארי הלברשטאם קרן הזיכרון:<br /> * [[מוזיאון הילדים היהודי]] ב[[קראון הייטס]]. שעל חזיתו נמצאת תמונתו של ארי מורכבת מאלפי תמונות של ילדים.<br /> * אמבולנס של ארגון [[הצלה קראון הייטס]].<br /> * [[בית חב&quot;ד|מרכז חב&quot;ד]] בקינגס הייווי.<br /> * [[ספר תורה]]<br /> * חוקק חוק חדש האוסר על מכירת חלקי אקדח בדואר, וחיוב על רשיון להחזקת אקדח.<br /> * בעקבות הארוע, הותקנו חלונות חסיני כדורים בבניין 770.<br /> <br /> עם השנים כשזכרון הרצח נחלש נעשו ניסיונות רבים להחלפת השלטים ושם העליה המנציחים את זכרו בגשר ברוקלין, אך לאחר מלחמות שניהלה אמו השלטים נותרו במקומם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52083 באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ==ייחוסו (כפי שפורט על מצבתו)== <br /> אהרן יוסף הלברשטאם, הינו מגזע אראלים ותרשישים הצדיקים:<br /> * המהרש''ל.<br /> * ה'חכם צבי'.<br /> * ה'שר שלום' מבעלז.<br /> הצדיקים הקדושים נבג''ם מבית:<br /> * זלאטשוב.<br /> * ליזענסק.<br /> * ראפשיץ.<br /> * צאנז.<br /> * פרימישלאן.<br /> ==משפחתו==<br /> * אביו - הרב חס&quot;ד = חנניה סיני דוד הלברשטאם.<br /> * אמו - מרת דבורה (העכט).<br /> * אחיו - ר' יהושע הלברשטאם.<br /> * אחיו - ר' מענדל הלברשטאם.<br /> * אחותו - מרת חנה (אפפלבאום).<br /> * אחותו - מרת שרה (גוטניק).<br /> * סביו - רבי מאיר הלברשטאם ע&quot;ה, האדמו&quot;ר מטשעקווא, הרה&quot;ח ר' [[פרץ העכט]] ע&quot;ה.<br /> == לקריאה נוספת ==<br /> [[בנימין ליפקין]], '''על הכוונת''', סיפור הרצח.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * '''[https://www.arihalberstam.com אתר ההנצחה לזכרו של ארי]''' (באנגלית)<br /> * [https://www.arihalberstam.com/sequence-of-events/ סיפור ההתקפה, הפציעה, הלוויה, המעצר וגזר הדין] באתר לזכרו של ארי (באנגלית)<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1822 דיווחי התקשורת על הרצח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:הלברשטאם אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:תמימים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8_%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=307969 2018-03-21T22:21:33Z

<p>ינון גלעדי: /* השליחות בהודו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:בצלאל קופצ'יק.jpg|left|thumb|250px|הרב בצלאל קופצ'יק נואם בכינוס השלוחים לאסיה ([[ניסן]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> [[קובץ:קופצ'יק עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קופצ'יק ב[[חלוקת דולרים]] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ&quot;ב]]]]<br /> הרב '''אלתר בצלאל קופצ'יק''' (יליד שנת [[תשי&quot;ז]], 1957) הוא [[שליח]] [[הרבי]] לפונה שב[[הודו]]. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[קרית אתא]] ב[[כ' אדר שני]] [[תשי&quot;ז]] לאביו הרב [[שלמה קופצ'יק]].<br /> <br /> בבחרותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], שם התקשר בלב ונפש ל[[משפיע]] החסידי הרב [[מענדל פוטרפס]] והיה מגדולי תלמידיו. לאחר סיום מסלול הלימודים הרגיל בישיבה בכפר חב&quot;ד, נמנה על קבוצת השלוחים הראשונה שנשלחה מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] על מנת לפתוח את ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ולאחר מכן נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו רחל, התגורר ב[[צפת]] והיה מעסקני קהילת ומוסדות חב&quot;ד. כמו כן התחיל לראשונה את הפעילות החבדי&quot;ת ב[[ראש פינה]] הסמוכה לצפת, מספר שנים ניהל את 'בית לוי יצחק' בצפת, תקופה לפני פטירתו של הרב [[מאיר פריימן]] ניהל לצידו את [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]. עם פטירתו הפתאומית הקים קרן חירום והצלה עד העברת ניהול ה'רשת' לרב [[ישראל בוטמן]]. לאחר מכן עבד ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] תחת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והקים את [[מטה משיח בארץ הקודש]]. היה מהראשונים שהחל לפעול במגרשי הספורט להדלקת חנוכיות והפצת מסריו של הרבי בנושאי הגאולה הקרובה.<br /> <br /> ===השליחות בהודו===<br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] נסע לעיר פונה שב[[הודו]] לראשונה לקיים מסיבת [[פורים]] עבור הישראלים. מאז ערך שם אירועים בחגים במשך מספר שנים. פתח [[בית חב&quot;ד]] קבוע בפונה בשנת [[תש&quot;ס]], שהופעל על ידי הרב [[שימי גולדשטיין]] ומשפחתו במשך כשנה. ב[[תשס&quot;א]], יצא הרב קופצי'ק עם משפחתו לשליחות בפונה ומאז מתגורר שם.<br /> <br /> מעבר לפעילותו כשליח, ידוע הרב קופצ'יק בסגנון ההתבטאות הייחודי שלו, ו[[התוועדות|התוועדויותיו]] מושכים אנשים רבים מכל הקהלים.<br /> <br /> ==משפחתו ==<br /> *אחיו הרב [[קלונימוס קופצ'יק]], [[שליח]] הרבי ב[[חדרה]]. <br /> *גיסו הרב [[תנחום בורשנסקי]], שליח הרבי ומשפיע [[באר שבע]]<br /> *גיסו הרב [[חיים שלמה דיסקין]], שליח הרבי ורב העיר [[קרית אתא]].<br /> ;ילדיו<br /> *בנו יחיאל יהודה, מנהל תלמוד תורה חב&quot;ד בבית שמש ושליח הרבי בבית כנסת חב&quot;ד ולקהילה החרדית בבית שמש. <br /> *בנו שניאור זלמן שליח בניו דלהי, [[הודו]]. <br /> *בנו יוסף יצחק שליח בבוליביה. <br /> *חתנו, שולם לבקיבקר, מנהל חינוכי בישיבת [[ישיבת חנוך לנער|חנוך לנער]] ב[[צפת]]. <br /> *בתו יהודית לבקבקר, מחנכת בבית הספר התיכון בית חנה בצפת.<br /> *בנו מנחם מענדל מחנך ב{{ה|מכון הטכנולוגי}}.<br /> * בנו שלמה דידן נצח, מחנך במכון הטכנולוגי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabadpuneindia.com אתר בית חב&quot;ד פונה]<br /> ;כתבות וראיונות עם הרב קופצ'יק<br /> *'''[http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=03f765a99 משיח מתקבל בכל שכבות הציבור]''' - נאומו באמפי תיאטרון ב[[בת ים]] ב[[התוועדות]] ארצית לרגל ג' תמוז {{וידאו}} {{הגאולה}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=53010 אני מפחד?! אני שליח של הרבי!]''' - בראיון לאתר 'בחדרי חרדים' בעקבות פיגוע שהתרחש בסמוך לבית חב&quot;ד בפונה {{אינפו}} א' אדר [[תש&quot;ע]] (15.02.2010)<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=52990 הרב קופצ'יק משחזר את רגעי הפיצוץ]''' {{וידאו}} {{אינפו}} ל' שבט [[תש&quot;ע]] (14.02.2010)<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=52144 בית חב&quot;ד בהודו הינו המקום הבטוח ביותר]''' - כתבת פרופיל בעיתון הנפוץ ביותר בהודו {{אינפו}} י&quot;ז טבת [[תש&quot;ע]] (03.01.2010)<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=51405 שליחות נוסח הודו]''' - עיתון 'ידיעות אמריקה' מסקר את פעילות בית חב&quot;ד פונה בהנהלת הרב קופצ'יק {{אינפו}} י&quot;ד כסלו [[תש&quot;ע]] (01.12.2009)<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=51098 שנה לטבח: אנו לקראת הכפלת הפעילות {{*}} ראיון מקיף]''' {{אינפו}} כ&quot;ו חשון [[תש&quot;ע]] (13.11.2009)<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=42699 רק חיים. אין מוות]''' - ראיון לעיתון 'מעריב' {{אינפו}} ח' כסלו [[תשס&quot;ט]] (05.12.2008)<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82276 אם הרבי אמר - כך יהיה!]''' - נאומו בעצרת גאולה ומשיח בג' תמוז [[תשס&quot;ד]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:קופצ'יק אלתר בצלאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים במזרח הרחוק]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: אישים]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F)&diff=307964 2018-03-21T22:10:19Z

<p>ינון גלעדי: /* שיריה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:Zelda.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מרת שיינא זלדה מישקובסקי]]<br /> '''שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי''' (מוכרת כ''''המשוררת זלדה'''') ([[כ&quot;ו בסיון]] [[תרע&quot;ד]]-[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ד]]) הייתה בת דודתו (היחידה) של [[הרבי]], בתו של הרב [[שלום שלמה שניאורסון]], אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]), ואימה [[רחל שניאורסון]], בתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד&quot;צ).<br /> <br /> היתה משוררת מפורסמת. שיריה נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות והיא קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים.<br /> <br /> == ילדותה ==<br /> מרת זלדה נולדה ב[[כ&quot;ו סיון]] [[תרע&quot;ד]] לאביה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]], אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]), ולאימה [[רחל שניאורסון]], בתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד&quot;צ).<br /> <br /> את שנות ילדותה עשתה בביתו של סבה, ה[[דוד צבי חן|רד&quot;צ]], והוריה הצטרפו לבני הבית שידע טרגדיות וסבל רב במיוחד בשלהי [[תרע&quot;ט]], בימי מלחמת האזרחים: כתוצאה ממעשי בריונות נגד יהודי ניעז'ין נרצח דודה של זלדה, הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]]. באותה שנה התקרבו הפרעות לסף ביתם, וזלדה ובני המשפחה הסתתרו בבית החולים במרתף מצחין. מאוחר יותר גילו שביתם נהרס. <br /> זלדה התחנכה בין שתי תרבויות, דתית-רבנית ורוסית, אף ש[[אהבה]] לקרוא ספרות רוסית, היתה ידענית ב[[תורה]]. את שירה הראשון כתבה כשהיתה כבת 8, שיר המנון לחבריה שאחיהם היו חברי תנועת החלוץ. היא למדה בגן עברי ואחר כך בבית ספר רוסי. בכל שבוע היתה צריכה להמציא תירוץ חדש בכדי לא לבוא לבית הספר ב[[שבת]], וכמו כן היתה לה מורה שהבינה לליבה והעלימה עין. אולם כשהתחלפה המורה - נאלצה להפסיק לבוא לבית הספר.<br /> <br /> == בארץ ישראל ==<br /> [[קובץ:זלדה שניאורסון מעודכן.jpg|שמאל|ממוזער|150px|זלדה מישקובסקי]]<br /> בשנת [[תרפ&quot;ה]] עלתה יחד עם משפחתה ל[[ירושלים]], שם למדה זלדה בבית הספר לבנות &quot;שפיצר&quot;. לפי סיפוריה, היו שנות ילדותה בירושלים עגומות, בשל המצב הכלכלי הקשה והאווירה המחמירה בבית הספר. כעבור [[שנה]], ב[[ז' בשבט]] [[תרפ&quot;ו]] נפטר אביה ממחלה, וחודש לאחר מכן, ב[[כ&quot;ד בכסלו]] נפטר סבה, [[דוד צבי הירש חן|הרד&quot;ץ]]. בהעדר ברירה אחרת, בהיותה בת יחידה, אמרה זלדה [[קדיש]] לעילוי נשמתם משך כל שנת האבל, בהיותה רק בת אחת-עשרה שנים. [[הרבי הריי&quot;צ]] שלח מכתב ניחומים לאימה מרת רחל{{הערת שוליים|נדפס ב[[אגרות קודש]] אגרת ה'רה}}.<br /> <br /> היא ואמה עברו לגור בחדר בשערי חסד, השכונה החרדית בירושלים. היא התחנכה בבית ספר לבנות &quot;שפיצר&quot; ובהמשך בסמינר לבנות &quot;מזרחי&quot; במוסררה.<br /> <br /> ב[[תרצ&quot;ג]] סיימה את הסמינר, היא ואמה עברו לגור ברחוב [[רש&quot;י]] ב[[תל אביב]], וזלדה החלה ללמוד ציור ופיסול אצל הצייר חיים גליקסברג. במכתבים שלה במכון גנזים חוזר נושא הציור ועולה. מאוחר יותר באותה שנה נישאה אמה שנית לרב של &quot;אחוזה&quot; ב[[חיפה]], וזלדה עבר יחד איתם ל[[חיפה]].<br /> <br /> ב[[תרצ&quot;ה]] החליטה לחזור לירושלים וללמוד בבצלאל. לאחר זמן חלתה אמה וזלדה חזרה לחיפה כדי לטפל בה ובבעלה של אמה שחלה אף הוא. בחיפה החלה זלדה לעבוד כמורה בבית ספר דתי לבנות. לאחר זמן מה באותה שנה נפטר בעלה של אמה, ושתיהן חזרו לגור בירושלים, והשתכנו בדירה קטנה בשכונת כרם אברהם. זלדה חזרה לעבוד כמורה. בתקופת המצור על [[ירושלים]] בימי מלחמת [[תש&quot;ח]] הפכה הדירה בקומת הקרקע למקלט והחברותא עם השכנים הפיחה בה תקווה.<br /> <br /> בתום המלחמה הכירה זלדה באמצעות קרובי משפחה את ר' חיים אריה מישקובסקי. הוא היה בוגר ישיבת [[חברון]], ו[[סמיכה|הוסמך]] לרבנות. הם נישאו ב[[תש&quot;י]], היא היתה בת 36 והוא בן 42, השניים התגוררו בדירה צנועה בשכונת כרם אברהם שבמרכז [[ירושלים]].<br /> <br /> הוא עבד כפקיד ורואה חשבון. לאחר נישואיה הפסיקה את עבודתה כמורה והחלה לכתוב בצורה רצינית, היא פרסמה שירים בעיתונים ובכתבי עת. בביתה הקפידה זלדה על החומרות שהיו נהוגות בבית סבה. הזוג היה חשוך ילדים. <br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ב]] לקה בעלה בהתקף לב ושהה שבועיים ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] &quot;הדסה&quot;. כעבור תשע שנים, ב[[תש&quot;ל]] הלך לעולמו והוא בן שישים ושתיים. ידידים מעידים כי כשנפטר שמעו את זלדה בפעם הראשונה מתפרצת בצעקות. בעקבות פטירתו שיגר לה [[הרבי]] מכתב ניחומים.<br /> <br /> ממכתבי הרבי אליה (חלקם נדפסו ב[[אגרות קודש]]) ניתן לראות את הקשר המיוחד ואת הביטול שלה כלפי הרבי. היא נועצה ברבי בכל בעיה שהתעוררה בחייה, ועל אף קרבתה המשפחתית קיבלה את הדברים כ[[חסיד]] שמקבל את דברי רבו.<br /> <br /> זלדה חלתה במחלת הסרטן וחודשים קשים עברו עליה לפני פטירתה. נפטרה ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תשד&quot;מ]], ומנוחתה כבוד ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br /> <br /> אחר פטירתה הנציחה עיריית [[ירושלים]] את זכרה בקריאת רחוב על שמה בשכונת 'רמות' בעיר.<br /> <br /> ==שיריה==<br /> שיריה של זלדה התפרסמו טיפין טיפין בבמות שונות, כגון מדורים ספרותיים של העיתונים. היא נהגה לדקלם לאורחיה שירים מזיכרונה. תחילה זלדה לא חשבה כלל להוציא את שיריה לאור מחמת צניעותה, אבל בעלה, ידידים ומכרים שיכנעו אותה להוציאם לאור, ורק כשהייתה בת 53, לאחר 35 שנות יצירה, יצא קובץ שיריה הראשון - 'פנאי' (בהוצאת הקיבוץ המאוחד). עד לשנת [[תשס&quot;ז]] יצאו לאור 14 מהדורות ממנו באלפי עותקים.<br /> <br /> את שירה הראשון כתבה כשהיתה כבת שמונה. שיריה מושפעים מהאוירה ה[[חסידות|חסידית]] בה גדלה, ורבים מהם עוסקים בנושאים כמו ניגודיות בין [[קודש]] וחול, השואה, קדושת השבת, ה[[תנ&quot;ך]], אביה וסבה ועוד.<br /> <br /> זלדה התאפיינה בפתיחות כלפי העולם הרחב. ביתה היה פתוח לשוחרי הספרות ה[[עברית]] לדורותיה ולצעירים שבאו להתעניין ביצירותיה. שיריה נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות, והיא קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים.<br /> <br /> היא הקדישה מספר שירים משיריה לנושא שבער לבן דודה, הרבי, בנושא מיהו יהודי.<br /> {{הערה|בכרך ל&quot;ב של [[אגרות קודש]], נחשף מכתב המיועד למשוררת זלדה. שם הרבי מוסר לה תודות על ששלחה לו את ספרה, ולבסוף חתם הרבי ב&quot;ד (בן דודך).}}<br /> <br /> ==ספרי השירים שלה==<br /> [[קובץ:שירי זלדה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'שירי זלדה']]<br /> * '''פנאי''', 1967<br /> * '''הכרמל האי נראה''', 1971<br /> * '''אל תרחק''', 1974<br /> * '''הלא הר הלא אש''', 1977 - עליו זכתה בפרס ביאליק לספרות יפה לשנת [[תשל&quot;ח]].<br /> * '''השוני המרהיב''', 1981<br /> * '''שנבדלו מכל מרחק''', 1984<br /> <br /> כל ספריה של זלדה - שאותם פרסמה מעל במות רבות (לא כל שיריה פורסמו) - ראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב[[תל אביב]]. לאחר פטירתה קובצו כל הספרים לכרך אחד בשם: 'שירי זלדה'.<br /> <br /> ==חיים אריה מישקובסקי==<br /> מרת זלדה נישא ב[[תש&quot;י]] לר' [[חיים אריה מישקובסקי]]. חיים אריה נולד בשנת [[תרס&quot;ח]] לאביו הרב [[חזקיהו יוסף מישקובסקי]] ([[כ&quot;ט באב]] [[תרמ&quot;ד]] - [[ג' בתשרי]] [[תש&quot;ז]]) שהיה מרבני [[פולין]], סגן יושב ראש &quot;אגודת הרבנים&quot;, נשיא איחוד הרבנים פליטי פולין, מראשי ועד ההצלה ומראשי ועד הישיבות ב[[פולין]] ובארץ ישראל.<br /> חיים אריה נקרא על שם סבו הרב [[חיים לייב מישקובסקי]], שהיה [[רב]] ואב&quot;ד סטוויסק שבליטא.<br /> <br /> חיים אריה היה בוגר ישיבת [[חברון]], ו[[סמיכה|הוסמך]] לרבנות.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> * אביה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]].<br /> * אימה [[רחל שניאורסון]].<br /> * בעלה, הרב [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)#חיים אריה מישקובסקי|חיים אריה מישקובסקי]].<br /> * סבה הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]].<br /> * סבה הרב [[דוד צבי הירש חן]] (הרד&quot;צ).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=29040 היכן ההתכתבויות של הרבי לבת דודתו המשוררת?] - קטעים מכתבה בעיתון הארץ {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מישקובסקי, זלדה}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:נשים]]<br /> [[קטגוריה:משוררים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חן]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F)&diff=307963 2018-03-21T22:08:37Z

<p>ינון גלעדי: /* בארץ ישראל */</p> <hr /> <div>[[קובץ:Zelda.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מרת שיינא זלדה מישקובסקי]]<br /> '''שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי''' (מוכרת כ''''המשוררת זלדה'''') ([[כ&quot;ו בסיון]] [[תרע&quot;ד]]-[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ד]]) הייתה בת דודתו (היחידה) של [[הרבי]], בתו של הרב [[שלום שלמה שניאורסון]], אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]), ואימה [[רחל שניאורסון]], בתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד&quot;צ).<br /> <br /> היתה משוררת מפורסמת. שיריה נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות והיא קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים.<br /> <br /> == ילדותה ==<br /> מרת זלדה נולדה ב[[כ&quot;ו סיון]] [[תרע&quot;ד]] לאביה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]], אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]), ולאימה [[רחל שניאורסון]], בתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד&quot;צ).<br /> <br /> את שנות ילדותה עשתה בביתו של סבה, ה[[דוד צבי חן|רד&quot;צ]], והוריה הצטרפו לבני הבית שידע טרגדיות וסבל רב במיוחד בשלהי [[תרע&quot;ט]], בימי מלחמת האזרחים: כתוצאה ממעשי בריונות נגד יהודי ניעז'ין נרצח דודה של זלדה, הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]]. באותה שנה התקרבו הפרעות לסף ביתם, וזלדה ובני המשפחה הסתתרו בבית החולים במרתף מצחין. מאוחר יותר גילו שביתם נהרס. <br /> זלדה התחנכה בין שתי תרבויות, דתית-רבנית ורוסית, אף ש[[אהבה]] לקרוא ספרות רוסית, היתה ידענית ב[[תורה]]. את שירה הראשון כתבה כשהיתה כבת 8, שיר המנון לחבריה שאחיהם היו חברי תנועת החלוץ. היא למדה בגן עברי ואחר כך בבית ספר רוסי. בכל שבוע היתה צריכה להמציא תירוץ חדש בכדי לא לבוא לבית הספר ב[[שבת]], וכמו כן היתה לה מורה שהבינה לליבה והעלימה עין. אולם כשהתחלפה המורה - נאלצה להפסיק לבוא לבית הספר.<br /> <br /> == בארץ ישראל ==<br /> [[קובץ:זלדה שניאורסון מעודכן.jpg|שמאל|ממוזער|150px|זלדה מישקובסקי]]<br /> בשנת [[תרפ&quot;ה]] עלתה יחד עם משפחתה ל[[ירושלים]], שם למדה זלדה בבית הספר לבנות &quot;שפיצר&quot;. לפי סיפוריה, היו שנות ילדותה בירושלים עגומות, בשל המצב הכלכלי הקשה והאווירה המחמירה בבית הספר. כעבור [[שנה]], ב[[ז' בשבט]] [[תרפ&quot;ו]] נפטר אביה ממחלה, וחודש לאחר מכן, ב[[כ&quot;ד בכסלו]] נפטר סבה, [[דוד צבי הירש חן|הרד&quot;ץ]]. בהעדר ברירה אחרת, בהיותה בת יחידה, אמרה זלדה [[קדיש]] לעילוי נשמתם משך כל שנת האבל, בהיותה רק בת אחת-עשרה שנים. [[הרבי הריי&quot;צ]] שלח מכתב ניחומים לאימה מרת רחל{{הערת שוליים|נדפס ב[[אגרות קודש]] אגרת ה'רה}}.<br /> <br /> היא ואמה עברו לגור בחדר בשערי חסד, השכונה החרדית בירושלים. היא התחנכה בבית ספר לבנות &quot;שפיצר&quot; ובהמשך בסמינר לבנות &quot;מזרחי&quot; במוסררה.<br /> <br /> ב[[תרצ&quot;ג]] סיימה את הסמינר, היא ואמה עברו לגור ברחוב [[רש&quot;י]] ב[[תל אביב]], וזלדה החלה ללמוד ציור ופיסול אצל הצייר חיים גליקסברג. במכתבים שלה במכון גנזים חוזר נושא הציור ועולה. מאוחר יותר באותה שנה נישאה אמה שנית לרב של &quot;אחוזה&quot; ב[[חיפה]], וזלדה עבר יחד איתם ל[[חיפה]].<br /> <br /> ב[[תרצ&quot;ה]] החליטה לחזור לירושלים וללמוד בבצלאל. לאחר זמן חלתה אמה וזלדה חזרה לחיפה כדי לטפל בה ובבעלה של אמה שחלה אף הוא. בחיפה החלה זלדה לעבוד כמורה בבית ספר דתי לבנות. לאחר זמן מה באותה שנה נפטר בעלה של אמה, ושתיהן חזרו לגור בירושלים, והשתכנו בדירה קטנה בשכונת כרם אברהם. זלדה חזרה לעבוד כמורה. בתקופת המצור על [[ירושלים]] בימי מלחמת [[תש&quot;ח]] הפכה הדירה בקומת הקרקע למקלט והחברותא עם השכנים הפיחה בה תקווה.<br /> <br /> בתום המלחמה הכירה זלדה באמצעות קרובי משפחה את ר' חיים אריה מישקובסקי. הוא היה בוגר ישיבת [[חברון]], ו[[סמיכה|הוסמך]] לרבנות. הם נישאו ב[[תש&quot;י]], היא היתה בת 36 והוא בן 42, השניים התגוררו בדירה צנועה בשכונת כרם אברהם שבמרכז [[ירושלים]].<br /> <br /> הוא עבד כפקיד ורואה חשבון. לאחר נישואיה הפסיקה את עבודתה כמורה והחלה לכתוב בצורה רצינית, היא פרסמה שירים בעיתונים ובכתבי עת. בביתה הקפידה זלדה על החומרות שהיו נהוגות בבית סבה. הזוג היה חשוך ילדים. <br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ב]] לקה בעלה בהתקף לב ושהה שבועיים ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] &quot;הדסה&quot;. כעבור תשע שנים, ב[[תש&quot;ל]] הלך לעולמו והוא בן שישים ושתיים. ידידים מעידים כי כשנפטר שמעו את זלדה בפעם הראשונה מתפרצת בצעקות. בעקבות פטירתו שיגר לה [[הרבי]] מכתב ניחומים.<br /> <br /> ממכתבי הרבי אליה (חלקם נדפסו ב[[אגרות קודש]]) ניתן לראות את הקשר המיוחד ואת הביטול שלה כלפי הרבי. היא נועצה ברבי בכל בעיה שהתעוררה בחייה, ועל אף קרבתה המשפחתית קיבלה את הדברים כ[[חסיד]] שמקבל את דברי רבו.<br /> <br /> זלדה חלתה במחלת הסרטן וחודשים קשים עברו עליה לפני פטירתה. נפטרה ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תשד&quot;מ]], ומנוחתה כבוד ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br /> <br /> אחר פטירתה הנציחה עיריית [[ירושלים]] את זכרה בקריאת רחוב על שמה בשכונת 'רמות' בעיר.<br /> <br /> ==שיריה==<br /> שיריה של זלדה התפרסמו טיפין טיפין בבמות שונות, כגון מדורים ספרותיים של העיתונים. היא נהגה לדקלם לאורחיה שירים מזיכרונה. תחילה זלדה לא חשבה כלל להוציא את שיריה לאור מחמת צניעותה, אבל בעלה, ידידים ומכרים שיכנעו אותה להוציאם לאור, ורק כשהייתה בת 53, לאחר 35 שנות יצירה, יצא קובץ שיריה הראשון - 'פנאי' (בהוצאת הקיבוץ המאוחד). עד לשנת [[תשס&quot;ז]] יצאו לאור 14 מהדורות ממנו באלפי עותקים.<br /> <br /> את שירה הראשון כתבה כשהיתה כבת שמונה. שיריה מושפעים מהאוירה ה[[חסידות|חסידית]] בה גדלה, ורבים מהם עוסקים בנושאים כמו ניגודיות בין [[קודש]] וחול, השואה, קדושת השבת, ה[[תנ&quot;ך]], אביה וסבה ועוד.<br /> <br /> זלדה התאפיינה בפתיחות כלפי העולם הרחב. ביתה היה פתוח לשוחרי הספרות ה[[עברית]] לדורותיה ולצעירים שבאו להתעניין ביצירותיה. שיריה נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות, והיא קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים.<br /> <br /> היא הקדישה מספר שירים משיריה לנושא שבער לבן דודה, הרבי, בנושא מיהו יהודי.<br /> {{הערה|לאחרונה הוצאת ספרים קה&quot;ת הוציאה לאור את כרך ל&quot;ב באגרות קודש, ונחשף שם מכתב המיועד למשוררת זלדה. שם הרבי מוסר לה תודות על ששלחה לו את ספרה, ולבסוף חתם הרבי ב&quot;ד (בן דודך).}}<br /> <br /> ==ספרי השירים שלה==<br /> [[קובץ:שירי זלדה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'שירי זלדה']]<br /> * '''פנאי''', 1967<br /> * '''הכרמל האי נראה''', 1971<br /> * '''אל תרחק''', 1974<br /> * '''הלא הר הלא אש''', 1977 - עליו זכתה בפרס ביאליק לספרות יפה לשנת [[תשל&quot;ח]].<br /> * '''השוני המרהיב''', 1981<br /> * '''שנבדלו מכל מרחק''', 1984<br /> <br /> כל ספריה של זלדה - שאותם פרסמה מעל במות רבות (לא כל שיריה פורסמו) - ראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב[[תל אביב]]. לאחר פטירתה קובצו כל הספרים לכרך אחד בשם: 'שירי זלדה'.<br /> <br /> ==חיים אריה מישקובסקי==<br /> מרת זלדה נישא ב[[תש&quot;י]] לר' [[חיים אריה מישקובסקי]]. חיים אריה נולד בשנת [[תרס&quot;ח]] לאביו הרב [[חזקיהו יוסף מישקובסקי]] ([[כ&quot;ט באב]] [[תרמ&quot;ד]] - [[ג' בתשרי]] [[תש&quot;ז]]) שהיה מרבני [[פולין]], סגן יושב ראש &quot;אגודת הרבנים&quot;, נשיא איחוד הרבנים פליטי פולין, מראשי ועד ההצלה ומראשי ועד הישיבות ב[[פולין]] ובארץ ישראל.<br /> חיים אריה נקרא על שם סבו הרב [[חיים לייב מישקובסקי]], שהיה [[רב]] ואב&quot;ד סטוויסק שבליטא.<br /> <br /> חיים אריה היה בוגר ישיבת [[חברון]], ו[[סמיכה|הוסמך]] לרבנות.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> * אביה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]].<br /> * אימה [[רחל שניאורסון]].<br /> * בעלה, הרב [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)#חיים אריה מישקובסקי|חיים אריה מישקובסקי]].<br /> * סבה הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]].<br /> * סבה הרב [[דוד צבי הירש חן]] (הרד&quot;צ).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=29040 היכן ההתכתבויות של הרבי לבת דודתו המשוררת?] - קטעים מכתבה בעיתון הארץ {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מישקובסקי, זלדה}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:נשים]]<br /> [[קטגוריה:משוררים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חן]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%AA_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=307962 2018-03-21T22:02:48Z

<p>ינון גלעדי: יצירת דף עם התוכן &quot;==חשיבות== ומה החשיבות של כל הערכים על ישיבות חב&quot;ד השונות בכלל, וישיבות לבעלי תשובה בפרט??...&quot;</p> <hr /> <div>==חשיבות==<br /> ומה החשיבות של כל הערכים על ישיבות חב&quot;ד השונות בכלל, וישיבות לבעלי תשובה בפרט??<br /> <br /> זה חשוב כי זה מוסד חב&quot;די חי ובועט, המחנך בעלי תשובה להתקשרות לרבי וכו' וכו'. [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 22:02, 21 במרץ 2018 (UTC)</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%AA_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=307961 2018-03-21T22:00:21Z

<p>ינון גלעדי: /* צוות הישיבה */</p> <hr /> <div>{{חשיבות}}<br /> ישיבת תומכי תמימים ופרצת ירושלים לבעלי תשובה (המכונה גם ישיבת חב&quot;ד רוממה ירושלים -על שם משכנה הראשון), היא ישיבה לבעלי תשובה שנוסדה בתשע&quot;ה בירושלים, כהמשך לפעילות עם בני נוער בעיר.<br /> <br /> ==תולדות הישיבה==<br /> הישיבה הוקמה על ידי 3 חסידים שראו את הצורך הגדול לישיבה לבעלי תשובה בירושלים. הישיבה התחילה עם תלמיד אחד, והגיעה בזמנים טובים למעל 30 תלמידים. הישיבה התחילה בבנין בשכונת רוממה בירושלים, אך בתחילת שנת תשע&quot;ח, עברה לבנין מפואר בשכונת קרית משה הסמוכה.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> ראש הישיבה הוא הרב שקד מיינר, בעל תשובה בעצמו ובוגר [[ישיבת חב&quot;ד בצפת]].<br /> <br /> הרב ינון גלעדי מלמד בישיבה גמרא למתחילים, עם דגש רב על רכישת היכולות ללמוד גמרא לבד.<br /> <br /> הרב שמואל ללום מלמד [[סמיכה לרבנות]].<br /> <br /> הרב אביב תורג'מן הוא משפיע ומלמד הלכה.<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות לבעלי תשובה]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%AA_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=306779 2018-03-08T21:52:51Z

<p>ינון גלעדי: /* צוות הישיבה */</p> <hr /> <div>ישיבת תומכי תמימים ופרצת ירושלים לבעלי תשובה (המכונה גם ישיבת חב&quot;ד רוממה ירושלים -על שם משכנה הראשון), היא ישיבה לבעלי תשובה שנוסדה בתשע&quot;ה בירושלים, כהמשך לפעילות עם בני נוער בעיר.<br /> <br /> ==תולדות הישיבה==<br /> הישיבה הוקמה על ידי 3 חסידים שראו את הצורך הגדול לישיבה לבעלי תשובה בירושלים. הישיבה התחילה עם תלמיד אחד, והגיעה בזמנים טובים למעל 30 תלמידים. הישיבה התחילה בבנין בשכונת רוממה בירושלים, אך בתחילת שנת תשע&quot;ח, עברה לבנין מפואר בשכונת קרית משה הסמוכה.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> ראש הישיבה הוא הרב [[שקד מיינר]], בעל תשובה בעצמו ובוגר [[ישיבת חב&quot;ד בצפת]].<br /> <br /> הרב [[ינון גלעדי]] מלמד בישיבה גמרא למתחילים, עם דגש רב על רכישת היכולות ללמוד גמרא לבד.<br /> <br /> הרב [[שמואל ללום]] מלמד [[סמיכה לרבנות]].<br /> <br /> הרב [[אביב תורג'מן]] הוא משפיע ומלמד הלכה.<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות לבעלי תשובה]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%AA_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=306778 2018-03-08T21:51:30Z

<p>ינון גלעדי: /* צוות הישיבה */</p> <hr /> <div>ישיבת תומכי תמימים ופרצת ירושלים לבעלי תשובה (המכונה גם ישיבת חב&quot;ד רוממה ירושלים -על שם משכנה הראשון), היא ישיבה לבעלי תשובה שנוסדה בתשע&quot;ה בירושלים, כהמשך לפעילות עם בני נוער בעיר.<br /> <br /> ==תולדות הישיבה==<br /> הישיבה הוקמה על ידי 3 חסידים שראו את הצורך הגדול לישיבה לבעלי תשובה בירושלים. הישיבה התחילה עם תלמיד אחד, והגיעה בזמנים טובים למעל 30 תלמידים. הישיבה התחילה בבנין בשכונת רוממה בירושלים, אך בתחילת שנת תשע&quot;ח, עברה לבנין מפואר בשכונת קרית משה הסמוכה.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> ראש הישיבה הוא הרב [[שקד מיינר]], בעל תשובה בעצמו ובוגר [[ישיבת חב&quot;ד בצפת]].<br /> <br /> הרב [[ינון גלעדי]] מלמד בישיבה גמרא למתחילים, עם דגש רב על רכישת היכולות ללמוד גמרא לבד.<br /> <br /> הרב [[שמואל ללום]] מלמד [[סמיכה לרבנות]].<br /> <br /> הרב [[אביב תורג'מן]] הוא משפיע ומלמד הלכה.<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%AA_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=306777 2018-03-08T21:50:39Z

<p>ינון גלעדי: </p> <hr /> <div>ישיבת תומכי תמימים ופרצת ירושלים לבעלי תשובה (המכונה גם ישיבת חב&quot;ד רוממה ירושלים -על שם משכנה הראשון), היא ישיבה לבעלי תשובה שנוסדה בתשע&quot;ה בירושלים, כהמשך לפעילות עם בני נוער בעיר.<br /> <br /> ==תולדות הישיבה==<br /> הישיבה הוקמה על ידי 3 חסידים שראו את הצורך הגדול לישיבה לבעלי תשובה בירושלים. הישיבה התחילה עם תלמיד אחד, והגיעה בזמנים טובים למעל 30 תלמידים. הישיבה התחילה בבנין בשכונת רוממה בירושלים, אך בתחילת שנת תשע&quot;ח, עברה לבנין מפואר בשכונת קרית משה הסמוכה.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> ראש הישיבה הוא הרב [[שקד מיינר]], בעל תשובה בעצמו ובוגר [[ישיבת חב&quot;ד בצפת]].<br /> <br /> הרב [[ינון גלעדי]] מלמד בישיבה גמרא למתחילים, עם דגש רב על רכישת היכולות ללמוד גמרא לבד.<br /> <br /> הרב [[שמואל ללום]] מלמד [[סמיכה לרבנות]].<br /> <br /> הרב [[אביב תורג'מן]] הוא משפיע ומלמד הלכה.<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%AA_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=306776 2018-03-08T21:49:56Z

<p>ינון גלעדי: יצירת דף עם התוכן &quot;ישיבת תומכי תמימים ופרצת ירושלים לבעלי תשובה (המכונה גם ישיבת חב&quot;ד רוממה ירושלים -על שם מ...&quot;</p> <hr /> <div>ישיבת תומכי תמימים ופרצת ירושלים לבעלי תשובה (המכונה גם ישיבת חב&quot;ד רוממה ירושלים -על שם משכנה הראשון), היא ישיבה לבעלי תשובה שנוסדה בתשע&quot;ה בירושלים, כהמשך לפעילות על בני נוער בעיר.<br /> <br /> ==תולדות הישיבה==<br /> הישיבה הוקמה על ידי 3 חסידים שראו את הצורך הגדול לישיבה לבעלי תשובה בירושלים. הישיבה התחילה עם תלמיד אחד, והגיעה בזמנים טובים למעל 30 תלמידים. הישיבה התחילה בבנין בשכונת רוממה בירושלים, אך בתחילת שנת תשע&quot;ח, עברה לבנין מפואר בשכונת קרית משה הסמוכה.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> ראש הישיבה הוא הרב [[שקד מיינר]], בעל תשובה בעצמו ובוגר [[ישיבת חב&quot;ד בצפת]].<br /> הרב [[ינון גלעדי]] מלמד בישיבה גמרא למתחילים, עם דגש רב על רכישת היכולות ללמוד גמרא לבד.<br /> הרב [[שמואל ללום]] מלמד [[סמיכה לרבנות]].<br /> הרב [[אביב תורג'מן]] הוא משפיע ומלמד הלכה.<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7&diff=306775 2018-03-08T21:39:48Z

<p>ינון גלעדי: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:הרב זלמן נוטיק.jpg|left|thumb|220px|הרב זלמן נוטיק]]<br /> <br /> הרב '''זלמן ניסן פנחס נוטיק''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ט]], 1969) הוא [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], ומוסר שיעורים בבתי חב&quot;ד ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[יעקב נוטיק]] ולאמו חנה ב[[כ' טבת]] [[תשכ&quot;ט]] ב[[סמרקנד]] שבאוזבקיסטאן שהייתה אז חלק מ[[ברית המעוצות]]. באותם שנים הייתה רדיפת הדת ברוסיה בעיצומה, והחינוך היהודי חסידי התנהל במחתרת.<br /> <br /> כשהיה בן שנתיים עלו הוריו ל[[ארץ ישראל|ארץ]], ובצעירותו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם קיבל המון ממשפעי הישיבה שהחדירו בו להט חסידי של התקשרות עמוקה לרבי.<br /> <br /> לאחר מכן המשיך בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. אצל הרב [[זושא אלפרוביץ]] ממנו קיבל דרך בלימוד החסידות בהעמקה גדולה.<br /> <br /> בתשנת [[תשמ&quot;ט]] נסע יחד עם חבריו ל-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. בשנת [[תש&quot;נ]] שימש כ[[שליח]] בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר [[חתונה|נישואיו]] עם מרת נחמה בת הרב [[מאיר פריימן]], החל לשמש בשנת [[תנש&quot;א]] כ[[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת]] בירושלים (כשנסגרה הישיבה (בשנת [[תשנ&quot;ג]]) עבד כמגיד שיעור במרכז גוטניק בירושלים לדוברי רוסית, אך באלול תשנ&quot;ב כשנפתחה הישיבה מחדש, חזר לשמש כמשפיע).<br /> בסוף שנת [[תשע&quot;א]] עבר לשמש כ[[משפיע]] ב[[ישיבת תות&quot;ל ראשון לציון]].<br /> <br /> הרב נוטיק ידוע בדעותיו הברורות בעניני גאולה ומשיח, ופירסום זהותו של משיח, מתוועד בעל השפעה גדולה, ומפורסם כנואם מבוקש, ואף כותב מאמרי דיעות והשקפה בביטאון [[בית משיח]]. ובבטאון [[דרך המלך]].<br /> <br /> במאמריו ובהתוועדיותיו מדגיש הרב נוטיק את החשיבות האישית בעניני הקשר של חסיד לרבי, יחד עם האמונה הפשוטה בנבואת הגאולה הקרובה. וישום כל זה בחיי היום יום של כל חסיד.<br /> <br /> הרב נוטיק מנהל קרנות צדקה גדולות, ועוזר למשפחות אנ&quot;ש ברחבי ארץ הקודש. הרב נוטיק מתעסק ביעוץ נשואין ומשפחות רבות באנ&quot;ש מגיעים להתעייץ עימו.<br /> <br /> הרב נוטיק חבר [[ועדת החינוך החב&quot;די]] וחבר הוועדה הרוחנית של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]].<br /> <br /> הרב נוטיק מוסר שיעור שבועי ב[[שיחות]] הרבי, המועבר בוידאו באתר [[חב&quot;ד אינפו]].<br /> <br /> כמו כן הרב נוטיק מוסר שיעורי [[חסידות]] בריבוי [[בתי חב&quot;ד]] ומוסדות חב&quot;דיים המפוזרים ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל נוטיק - קרית גת<br /> *בנו, הרב ברוך נוטיק - ביתר עלית, מלמד בתלמוד תורה 'תפארת שמואל' בית שמש<br /> *חתנו, הרב הילו מנחם סקולניק - חיפה<br /> *בנו, הרב שמואל נוטיק - לוד<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל ויינר - חבר מערכת [[מכון הלכה - חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://drive.google.com/folderview?id=0B2k04CfIOmXwZjQ2c25ENk5uSFE&amp;tid=0B4mWfMamtZnjMUlKY3lMZEVZY1U חשיבה גאולתית - טיפים לחיים מאושרים בימות המשיח], מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]] {{PDF}}.<br /> *{{קישור VOD|zalmennotik}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80263 סוד ההצלחה בחיים הגשמיים והרוחניים], מגזין דרך המלך - {{אינפו|}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:נוטיק, זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת נוטיק]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=306774 2018-03-08T21:37:28Z

<p>ינון גלעדי: יצירת דף עם התוכן &quot;צריך למחוק קטגוריה זו, כל תוכנה הועבר לקטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת&quot;</p> <hr /> <div>צריך למחוק קטגוריה זו, כל תוכנה הועבר לקטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%93%D7%91_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A1&diff=306772 2018-03-08T21:36:00Z

<p>ינון גלעדי: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>הרב '''יששכר דב וולס''' (יליד שנת [[תש&quot;א]], 1940), הינו חבר הנהלת מוסדות [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ו תשרי]] [[תש&quot;א]] לר' אברהם ופנינה וולס<br /> <br /> בצעירותו, נמנה על תלמידי הכיתות הראשונות של המכינה לישיבה 'תורת אמת'.<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה, [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר ברכה בת הרב [[אריה דרוק]], [[מגיד שיעור]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] והתיישב ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בסיום [[מלחמת ששת הימים]] כאשר הכריז הרבי על [[מבצע תפילין]], ודרש מסניף צעירי אגודת חב&quot;ד בירושלים לפעול בענין ולדווח לו בפרטיות מפעולות חסידי חב&quot;ד בירושלים במבצע זה, נמנה הרב וולס יחד עם ידידיו הרב [[יהושע יוזביץ]] והרב [[בן ציון שיינברגר]] על חברי המטה שהופקדו על גיוס אנ&quot;ש בעיר לעמוד במשמרות במשך כל שעות היום בדוכן התפילין על יד הכותל המערבי.<br /> <br /> עם השנים, מונה כחבר הנהלת מוסדות [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' שמעון בנימין וולס - בית שמש.<br /> *בנו, ר' דוד זכריה וולס - באר שבע.<br /> *בנו ר' יוסף יצחק ולס-נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *חתנו, ר' אורי יוסף קנטרוביץ - משלוחי הרבי בשכונת רמות, ירושלים.<br /> *חתנו, ר' יוסף יצחק ליפקין - משלוחי הרבי בכפר סבא.<br /> *בתו מרת חנה, רעיית ר' לוי יצחק יוניק - מונטריאול, קנדה<br /> *בתו מרת אהובה, רעיית ר' יוסף יצחק נוטיק - נחלת הר חב&quot;ד<br /> *בתו מרת מרים נחמה, רעיית ר' שלום לבקיבקר - ערד<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:וולס, יששכר דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%96&diff=306771 2018-03-08T21:35:30Z

<p>ינון גלעדי: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נעם ישראל הרפז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרפז נואם בכינוס של [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] (שבט תשע&quot;ד)]]<br /> הרב '''נעם ישראל הרפז''' (יליד שנת [[תש&quot;כ]], 1960) הינו [[משפיע]] המתגורר כיום בשכונת 'מעלה זיתים' שב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], ידוע כבעל כשרון הסברה מזהיר בתורת ה[[חסידות]], וזכה לקרב רבים לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[גבעתיים]] ב[[כ&quot;ו מנחם אב]] [[תש&quot;כ]] להוריו אורי ומרים הרפז, כילד במשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות.<br /> <br /> בצעירותו נמשך למדיטציה והפך לטבעוני, נשלח ללמוד בפנימיה ב'כפר הירוק', ובהיותו בגיל שש עשרה נוצר הקשר הראשוני בינו לבין חסידי חב&quot;ד כאשר נפגש עם שליח הרבי ברמת חן ב[[בני ברק]] הרב חיים צדוק, שלימד את אחיו לימודי יהדות בסיסיים לקראת הבר מצווה.<br /> <br /> בעקבות המפגשים השבועיים, התחזק רצונו להכיר את היהדות מקרוב, ובהשפעת מרת לובא גרליק החל להתארח בביתו של ה[[משפיע]] הרב [[זלמן גופין]] והפך שם לבן בית קבוע, ונעשה לתלמידו הקרוב.<br /> <br /> בהוראת הרב גופין קבע חברותא ללימוד חסידות עם הבחור יצחק אלישביץ, ולקראת שנת הלימודים [[תשל&quot;ח]] נכנס ללמוד כתלמיד מן המניין בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי.<br /> <br /> בשנת הלימודים השניה בישיבה בכפר נוצר קשר קרוב בינו לבין ה[[משפיע]] הירושלמי ר' [[משה וובר]], ובסיומה של אותה שנה השפיע עליו לגשת ל[[נישואין]] ושידך בינו לבין רעייתו רזיאלה שרה. החתונה התקיימה ב[[חודש אלול]] תשל&quot;ט, ולאחריה קבע הזוג את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]] שם התגורר במשך שלוש שנים.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה, וזכה להיכנס ל[[יחידות]] בחדרו הפרטי של הרבי וקיבל ברכה ש&quot;כל הוספה בלימוד התורה תביא הוספה בברכת השם&quot;.<br /> <br /> בהמשך עברה משפחת הרפז להתגורר תקופה קצרה ב[[עפולה|גבעת המורה]], ב[[עמנואל]], וב[[ביתר עלית]] שם נותרו במשך תקופה ארוכה. כיום מתגורר הרב הרפז בשכונת 'מעלה זיתים' שבירושלים, ופועל להפצת [[תורת החסידות]] בקרב בני החוג הדתי-לאומי המאכלס את השכונה.<br /> <br /> ===שיעורי חסידות===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] התבקש על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק]] להצטרף לצוות ישיבת 'הדר תמימים' שהקים ב[[בת ים]] לחוזרים בתשובה, והרב הרפז נעתר לבקשתו והחל לשלב בין הלימודים ב[[כולל אברכים]] בשעות הבוקר, לבין מסירת השיעורים בישיבה בשעות הערב, כאשר מידי ערב לאחר חזרתו מהישיבה בבת ים היה עובר דרך ביתו של הרב גופין, ועובר יחד איתו שוב על החומר שמסר בפני הבחורים ומקבל הדרכה מפורטת כיצד להשתפר וללטש את החומר כדי שיובן וייקלט טוב יותר באזני השומעים.<br /> <br /> משרה זו היוותה את ראשית הדרך לשיעוריו של הרב הרפז שהלכו והשתכללו עם השנים, ונעשו למבוקשים יותר ויותר.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ט]] היה [[משפיע]] חסידות בישיבה גדולה [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ירושלים, ובשנה הבאה עבר להשפיע חסידות בישיבת חב&quot;ד ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בשכונת קטמון שהוקמה על ידי השליח המקומי הרב [[תמיר קסטיאל]].<br /> <br /> בהמשך, החל למסור שיעור קבוע בספר ה[[תניא]] בספריית 'היכל מנחם' בירושלים, והשיעורים שהוקלטו והופצו על גבי תקליטורים (ומאוחר יותר גם ברשת המקוונת) זכו לפופולריות רבה ולביקוש עצום. שיעור זה נמשך באופן קבוע ומשתתפים בו רבים מבני היהדות החרדית.<br /> <br /> כיום מוזמן הרב הרפז לעיתים קרובות להרצות ולהתוועד בבתי חב&quot;ד ברחבי הארץ, ובפני ציבורים מגוונים מכל הקשת הישראלית, החל מליטאים ובני חצרות חסידיות, וכלה בחיילי צה&quot;ל ואנשי הציבור הדתי-לאומי.<br /> <br /> בנוסף לכך, מוסר הרב הרפז שיעורים קבועים בישיבות ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ובתי חב&quot;ד באזור ירושלים, אליהם נוהר קהל רב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' משה ראובן שלום הרפז - קרית גת<br /> *חתנו, ר' ינון שלום גלעדי - מלמד גמרא למתחילים ב[[ישיבת תומכי תמימים ופרצת ירושלים]] לבעלי תשובה, ומתמחה בנושאי תורה ומדע לפי שיטת הרבי - ירושלים<br /> *חתנו, ר' שלמה אליעזר ה[[כהן]] כץ - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת נוה סביון, [[אור יהודה]] <br /> *בנו, ר' יוסף יצחק הרפז - תל ציון<br /> *חתנו, ר' מרדכי מריאין - קסטל, מבשרת ציון<br /> *חתנו, ר' דוד אברמוב - נתניה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/9/18/195909580594-1.html והנפש אשר תטהר]''' - תולדות חייו של הרב הרפז בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון 943 עמוד 82 ואילך.<br /> *מדור '''[http://itanya.mobi/shaar-haichud-vehaemuna-r-harpaz שיעורים בשער היחוד והאמונה]''' עם הרב הרפז {{וידאו}} אתר itanya<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:הרפז, נעם ישראל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ביתר עלית: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=306770 2018-03-08T21:35:03Z

<p>ינון גלעדי: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:דוד גולדברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גולדברג]]<br /> הרב '''דוד גולדברג''' ([[תרע&quot;א]]-[[כ&quot;ח אדר]] [[תשל&quot;ג]]) היה ממשפיעי קהילת חב&quot;ד בירושלים, ממתפללי ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים בעיר, ו[[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בהמלצת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;א]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[יחיאל מאיר יהודה גולדברג (ירושלים)]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בשכונת גבעת שאול ב[[ירושלים]], אצל הרב [[שלמה זלמן הבלין]] וה[[משפיע]] הרב [[אלתר שימחוביץ]].<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] בביקורו ההיסטורי של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בארץ ישראל זכה ר' דוד עם עוד מעטים ללוותו.<br /> <br /> לאחר חתונתו מונה בהמלצת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כ[[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת תורת אמת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]] ייסד יחד עם הרב [[משה צבי סגל]] והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] את ארגון 'בני חב&quot;ד' להפצת מעיינות החסידות, וזכו למכתב עידוד מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> נמנה על משפיעי קהילת חב&quot;ד בעיר, והתפלל בקביעות ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים בירושלים. בכינוס שנערך בחודש אב תש&quot;י, היה מראשי קהילת חב&quot;ד בעיר שדחפו לכתיבת [[כתב התקשרות]] לרבי בבקשה שיקבל על עצמו את הנשיאות.<br /> <br /> היה זורק ב[[שמחת תורה]] שוקולדים לילדים על חשבונו וכששמע זאת [[הרבי]] מימן לו את סכום הדולרים לקנית השוקולדים.<br /> <br /> נפטר בגיל 62 ב[[כ&quot;ח אדר]] [[תשל&quot;ג]], שבועיים לאחר חתונתו של [[יחיאל מאיר יהודה גולדברג|בנו הצעיר]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ב[[ירושלים]] על פטירתו מסופר שנכנס פעם לרבי ליחדות וביקש ברכה להשתתף בכל חתונות ילדיו וכשיצא בכה שלא ביקש להיות אף בחתונות נכדיו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[יחיאל מאיר יהודה גולדברג]] - מחנך בתלמוד תורה חב&quot;ד בלוד שנהרג בתאונת דרכים מחרידה שזיעזעה את כל חב&quot;ד ב[[ז' סיוון]] [[תשל&quot;ד]] יחד עם עוד שלושה [[חסידים]] (הרב [[שניאור זלמן גרליק]] - רבו של [[כפר חב&quot;ד]], הרב [[ישעיה וייס]] מ[[לוד]] וגיסתו גב' נחמה רוזנברג). <br /> *בנו, הרב [[מרדכי גולדברג]] - בני ברק<br /> *בנו, הרב [[יעקב שלמה גולדברג]] - קראון הייטס<br /> *חתנו, הרב [[נחום קפלן]] - לוד<br /> *חתנו, הרב [[אלימלך בורנשטיין]] - בני ברק<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldberg-Salavatizky%20-%2027%20Menachem%20Av%205776.pdf לדמותו של חסיד אמת]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldberg-Avtzon%20%232%20-%20Teves%2022%2C%205778.pdf מהדורה ב']''', תשורה מנישואי צאצאיו<br /> <br /> {{מיון רגיל:גולדברג, דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=306769 2018-03-08T21:34:29Z

<p>ינון גלעדי: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''אריה גולדברג''' (יליד שנת תש&quot;כ) הוא סגן מנהל [[מרכז רבני אירופה]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> [[הרב]] אריה גולדברג נולד לאביו הרב [[מרדכי גולדברג]] ב[[י&quot;ד שבט]] [[תש&quot;כ]].<br /> <br /> למד והתחנך ב[[תורת אמת]] [[ירושלים]] ולאחר חתונתו בשנת תשד&quot;מ התגורר ב[[ירושלים]] לצד חמיו הרה&quot;ח ר' [[דובער רבינוביץ']] והיה [[משגיח]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].<br /> <br /> כעבור מספר שנים מונה לסגן יושב ראש [[מרכז רבני אירופה]] כיום מתגורר ב[[ירושלים]] ובמסגרת עבודתו נוסע רבות לאירופה להקמת מקוואות, בתי כנסיות ועוד.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו, הרב [[יוסף גולדברג (תאילנד)]] - שליח הרבי בבנגקוק תאילנד<br /> *בנו, ר' שאול ישראל גולדברג - רחובות <br /> *בנו, ר' דוד גולדברג - כפר חב&quot;ד<br /> *חתנו, ר' אריה זאב מנדלסון - ירושלים<br /> <br /> {{מיון רגיל:גולדברג, אריה}}<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה: בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה: קבוצה תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%96&diff=306768 2018-03-08T21:31:30Z

<p>ינון גלעדי: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נעם ישראל הרפז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרפז נואם בכינוס של [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] (שבט תשע&quot;ד)]]<br /> הרב '''נעם ישראל הרפז''' (יליד שנת [[תש&quot;כ]], 1960) הינו [[משפיע]] המתגורר כיום בשכונת 'מעלה זיתים' שב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], ידוע כבעל כשרון הסברה מזהיר בתורת ה[[חסידות]], וזכה לקרב רבים לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[גבעתיים]] ב[[כ&quot;ו מנחם אב]] [[תש&quot;כ]] להוריו אורי ומרים הרפז, כילד במשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות.<br /> <br /> בצעירותו נמשך למדיטציה והפך לטבעוני, נשלח ללמוד בפנימיה ב'כפר הירוק', ובהיותו בגיל שש עשרה נוצר הקשר הראשוני בינו לבין חסידי חב&quot;ד כאשר נפגש עם שליח הרבי ברמת חן ב[[בני ברק]] הרב חיים צדוק, שלימד את אחיו לימודי יהדות בסיסיים לקראת הבר מצווה.<br /> <br /> בעקבות המפגשים השבועיים, התחזק רצונו להכיר את היהדות מקרוב, ובהשפעת מרת לובא גרליק החל להתארח בביתו של ה[[משפיע]] הרב [[זלמן גופין]] והפך שם לבן בית קבוע, ונעשה לתלמידו הקרוב.<br /> <br /> בהוראת הרב גופין קבע חברותא ללימוד חסידות עם הבחור יצחק אלישביץ, ולקראת שנת הלימודים [[תשל&quot;ח]] נכנס ללמוד כתלמיד מן המניין בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי.<br /> <br /> בשנת הלימודים השניה בישיבה בכפר נוצר קשר קרוב בינו לבין ה[[משפיע]] הירושלמי ר' [[משה וובר]], ובסיומה של אותה שנה השפיע עליו לגשת ל[[נישואין]] ושידך בינו לבין רעייתו רזיאלה שרה. החתונה התקיימה ב[[חודש אלול]] תשל&quot;ט, ולאחריה קבע הזוג את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]] שם התגורר במשך שלוש שנים.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה, וזכה להיכנס ל[[יחידות]] בחדרו הפרטי של הרבי וקיבל ברכה ש&quot;כל הוספה בלימוד התורה תביא הוספה בברכת השם&quot;.<br /> <br /> בהמשך עברה משפחת הרפז להתגורר תקופה קצרה ב[[עפולה|גבעת המורה]], ב[[עמנואל]], וב[[ביתר עלית]] שם נותרו במשך תקופה ארוכה. כיום מתגורר הרב הרפז בשכונת 'מעלה זיתים' שבירושלים, ופועל להפצת [[תורת החסידות]] בקרב בני החוג הדתי-לאומי המאכלס את השכונה.<br /> <br /> ===שיעורי חסידות===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] התבקש על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק]] להצטרף לצוות ישיבת 'הדר תמימים' שהקים ב[[בת ים]] לחוזרים בתשובה, והרב הרפז נעתר לבקשתו והחל לשלב בין הלימודים ב[[כולל אברכים]] בשעות הבוקר, לבין מסירת השיעורים בישיבה בשעות הערב, כאשר מידי ערב לאחר חזרתו מהישיבה בבת ים היה עובר דרך ביתו של הרב גופין, ועובר יחד איתו שוב על החומר שמסר בפני הבחורים ומקבל הדרכה מפורטת כיצד להשתפר וללטש את החומר כדי שיובן וייקלט טוב יותר באזני השומעים.<br /> <br /> משרה זו היוותה את ראשית הדרך לשיעוריו של הרב הרפז שהלכו והשתכללו עם השנים, ונעשו למבוקשים יותר ויותר.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ט]] היה [[משפיע]] חסידות בישיבה גדולה [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ירושלים, ובשנה הבאה עבר להשפיע חסידות בישיבת חב&quot;ד ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בשכונת קטמון שהוקמה על ידי השליח המקומי הרב [[תמיר קסטיאל]].<br /> <br /> בהמשך, החל למסור שיעור קבוע בספר ה[[תניא]] בספריית 'היכל מנחם' בירושלים, והשיעורים שהוקלטו והופצו על גבי תקליטורים (ומאוחר יותר גם ברשת המקוונת) זכו לפופולריות רבה ולביקוש עצום. שיעור זה נמשך באופן קבוע ומשתתפים בו רבים מבני היהדות החרדית.<br /> <br /> כיום מוזמן הרב הרפז לעיתים קרובות להרצות ולהתוועד בבתי חב&quot;ד ברחבי הארץ, ובפני ציבורים מגוונים מכל הקשת הישראלית, החל מליטאים ובני חצרות חסידיות, וכלה בחיילי צה&quot;ל ואנשי הציבור הדתי-לאומי.<br /> <br /> בנוסף לכך, מוסר הרב הרפז שיעורים קבועים בישיבות ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ובתי חב&quot;ד באזור ירושלים, אליהם נוהר קהל רב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' משה ראובן שלום הרפז - קרית גת<br /> *חתנו, ר' ינון שלום גלעדי - מלמד גמרא למתחילים ב[[ישיבת תומכי תמימים ופרצת ירושלים]] לבעלי תשובה, ומתמחה בנושאי תורה ומדע לפי שיטת הרבי - ירושלים<br /> *חתנו, ר' שלמה אליעזר ה[[כהן]] כץ - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת נוה סביון, [[אור יהודה]] <br /> *בנו, ר' יוסף יצחק הרפז - תל ציון<br /> *חתנו, ר' מרדכי מריאין - קסטל, מבשרת ציון<br /> *חתנו, ר' דוד אברמוב - נתניה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/9/18/195909580594-1.html והנפש אשר תטהר]''' - תולדות חייו של הרב הרפז בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון 943 עמוד 82 ואילך.<br /> *מדור '''[http://itanya.mobi/shaar-haichud-vehaemuna-r-harpaz שיעורים בשער היחוד והאמונה]''' עם הרב הרפז {{וידאו}} אתר itanya<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:הרפז, נעם ישראל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ביתר עלית: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת ירושלים|ה]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%96&diff=306767 2018-03-08T21:31:01Z

<p>ינון גלעדי: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נעם ישראל הרפז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרפז נואם בכינוס של [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] (שבט תשע&quot;ד)]]<br /> הרב '''נעם ישראל הרפז''' (יליד שנת [[תש&quot;כ]], 1960) הינו [[משפיע]] המתגורר כיום בשכונת 'מעלה זיתים' שב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], ידוע כבעל כשרון הסברה מזהיר בתורת ה[[חסידות]], וזכה לקרב רבים לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[גבעתיים]] ב[[כ&quot;ו מנחם אב]] [[תש&quot;כ]] להוריו אורי ומרים הרפז, כילד במשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות.<br /> <br /> בצעירותו נמשך למדיטציה והפך לטבעוני, נשלח ללמוד בפנימיה ב'כפר הירוק', ובהיותו בגיל שש עשרה נוצר הקשר הראשוני בינו לבין חסידי חב&quot;ד כאשר נפגש עם שליח הרבי ברמת חן ב[[בני ברק]] הרב חיים צדוק, שלימד את אחיו לימודי יהדות בסיסיים לקראת הבר מצווה.<br /> <br /> בעקבות המפגשים השבועיים, התחזק רצונו להכיר את היהדות מקרוב, ובהשפעת מרת לובא גרליק החל להתארח בביתו של ה[[משפיע]] הרב [[זלמן גופין]] והפך שם לבן בית קבוע, ונעשה לתלמידו הקרוב.<br /> <br /> בהוראת הרב גופין קבע חברותא ללימוד חסידות עם הבחור יצחק אלישביץ, ולקראת שנת הלימודים [[תשל&quot;ח]] נכנס ללמוד כתלמיד מן המניין בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי.<br /> <br /> בשנת הלימודים השניה בישיבה בכפר נוצר קשר קרוב בינו לבין ה[[משפיע]] הירושלמי ר' [[משה וובר]], ובסיומה של אותה שנה השפיע עליו לגשת ל[[נישואין]] ושידך בינו לבין רעייתו רזיאלה שרה. החתונה התקיימה ב[[חודש אלול]] תשל&quot;ט, ולאחריה קבע הזוג את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]] שם התגורר במשך שלוש שנים.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה, וזכה להיכנס ל[[יחידות]] בחדרו הפרטי של הרבי וקיבל ברכה ש&quot;כל הוספה בלימוד התורה תביא הוספה בברכת השם&quot;.<br /> <br /> בהמשך עברה משפחת הרפז להתגורר תקופה קצרה ב[[עפולה|גבעת המורה]], ב[[עמנואל]], וב[[ביתר עלית]] שם נותרו במשך תקופה ארוכה. כיום מתגורר הרב הרפז בשכונת 'מעלה זיתים' שבירושלים, ופועל להפצת [[תורת החסידות]] בקרב בני החוג הדתי-לאומי המאכלס את השכונה.<br /> <br /> ===שיעורי חסידות===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] התבקש על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק]] להצטרף לצוות ישיבת 'הדר תמימים' שהקים ב[[בת ים]] לחוזרים בתשובה, והרב הרפז נעתר לבקשתו והחל לשלב בין הלימודים ב[[כולל אברכים]] בשעות הבוקר, לבין מסירת השיעורים בישיבה בשעות הערב, כאשר מידי ערב לאחר חזרתו מהישיבה בבת ים היה עובר דרך ביתו של הרב גופין, ועובר יחד איתו שוב על החומר שמסר בפני הבחורים ומקבל הדרכה מפורטת כיצד להשתפר וללטש את החומר כדי שיובן וייקלט טוב יותר באזני השומעים.<br /> <br /> משרה זו היוותה את ראשית הדרך לשיעוריו של הרב הרפז שהלכו והשתכללו עם השנים, ונעשו למבוקשים יותר ויותר.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ט]] היה [[משפיע]] חסידות בישיבה גדולה [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ירושלים, ובשנה הבאה עבר להשפיע חסידות בישיבת חב&quot;ד ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בשכונת קטמון שהוקמה על ידי השליח המקומי הרב [[תמיר קסטיאל]].<br /> <br /> בהמשך, החל למסור שיעור קבוע בספר ה[[תניא]] בספריית 'היכל מנחם' בירושלים, והשיעורים שהוקלטו והופצו על גבי תקליטורים (ומאוחר יותר גם ברשת המקוונת) זכו לפופולריות רבה ולביקוש עצום. שיעור זה נמשך באופן קבוע ומשתתפים בו רבים מבני היהדות החרדית.<br /> <br /> כיום מוזמן הרב הרפז לעיתים קרובות להרצות ולהתוועד בבתי חב&quot;ד ברחבי הארץ, ובפני ציבורים מגוונים מכל הקשת הישראלית, החל מליטאים ובני חצרות חסידיות, וכלה בחיילי צה&quot;ל ואנשי הציבור הדתי-לאומי.<br /> <br /> בנוסף לכך, מוסר הרב הרפז שיעורים קבועים בישיבות ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ובתי חב&quot;ד באזור ירושלים, אליהם נוהר קהל רב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' משה ראובן שלום הרפז - קרית גת<br /> *חתנו, ר' ינון שלום גלעדי - מלמד גמרא למתחילים ב[[ישיבת תומכי תמימים ופרצת ירושלים]] לבעלי תשובה, ומתמחה בנושאי תורה ומדע לפי שיטת הרבי - ירושלים<br /> *חתנו, ר' שלמה אליעזר ה[[כהן]] כץ - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת נוה סביון, [[אור יהודה]] <br /> *בנו, ר' יוסף יצחק הרפז - תל ציון<br /> *חתנו, ר' מרדכי מריאין - קסטל, מבשרת ציון<br /> *חתנו, ר' דוד אברמוב - נתניה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/9/18/195909580594-1.html והנפש אשר תטהר]''' - תולדות חייו של הרב הרפז בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון 943 עמוד 82 ואילך.<br /> *מדור '''[http://itanya.mobi/shaar-haichud-vehaemuna-r-harpaz שיעורים בשער היחוד והאמונה]''' עם הרב הרפז {{וידאו}} אתר itanya<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:הרפז, נעם ישראל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ביתר עלית: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת ירושלים]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=306766 2018-03-08T21:24:44Z

<p>ינון גלעדי: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בנימין זאב סגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[איגוד צאצאי רבנו הזקן#כנסים ופעולות|כינוס הצאצאים]] תשע&quot;ב]]<br /> [[קובץ:בנימין סגל בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[מבצע תפילין]] ב{{ה|כותל המערבי}}]]<br /> הרב '''בנימין זאב סגל''' (מכונה גם בשם '''ר' וועלוועל''', יליד שנת [[תש&quot;ד]], 1944) הינו חסיד חב&quot;ד תושב [[ירושלים]] שכיהן בראשות ישיבות חב&quot;ד '[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]' ב[[ירושלים]], ו'[[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים]]' ב[[לוד]], ו'[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד|בית הר&quot;מ]]' ב[[קרית מלאכי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[תש&quot;ד]] להוריו אסתר ו[[חיים שלום סגל]]. בצעירותו, למד בישיבת &quot;סלבודקה&quot;, ובתקופת לימודיו במקום הצטרף לחבורת בחורים מבתים חסידיים שקיימו קביעות בלימוד ספרי חסידות ובראשם ספר ה[[תניא]], (בין תלמידי החבורה - האחים הרבנים [[משה הבלין|משה]] ו[[יוסף יצחק הבלין]]). בהמשך עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. לאחר נישואיו עם מרת חנה ברכה, התיישב ב[[בני ברק]], וכעבור מספר שנים התמנה כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך גם כראש ישיבת [[בית הר&quot;מ]] ב[[קרית מלאכי]]. לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ד]] עבר לכהן כראש הישיבה הגדולה [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ועבר לגור בעיר. בין השנים [[תשס&quot;ח]]-[[תש&quot;ע]] כיהן במקביל כ[[ישיבה קטנה תורת אמת|ראש הישיבה קטנה]] וכראש הישיבה גדולה, בשנת [[תש&quot;ע]] נשאר לכהן רק כראש הישיבה הגדולה, ובשנת [[תשע&quot;ג]] סיים גם את כהונתו זאת.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב קלונימוס קלמן, [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים]] [[פתח תקווה]].<br /> *בנו, הרב אליהו, שליח הרבי בשכונת נעורים וקדמת ראשון ב[[ראשון לציון]].<br /> * בנו הרב שלמה יהודה, שליח בחרקוב<br /> *בתו, מרת שרה שפרה, אשת הרב [[יוסף צבי צירקוס]], [[ירושלים]].<br /> *חתנו הרב [[יוסף פינקוביץ]]<br /> *חתנו הרב [[יהושע נויהויזר]]<br /> *בנו, הרב חיים שלום, רפובליקת מלטה.<br /> <br /> {{מיון רגיל:סגל, בנימין זאב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%92_%D7%91%D7%92&diff=293015 2017-05-15T19:25:44Z

<p>ינון גלעדי: יצירת דף עם התוכן &quot;מניין ששמו הפרטי היה יוחנן? בתבנית הוא מופיע כבן דור 4 לתנאים. ~~~~&quot;</p> <hr /> <div>מניין ששמו הפרטי היה יוחנן?<br /> <br /> בתבנית הוא מופיע כבן דור 4 לתנאים. [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 19:25, 15 במאי 2017 (UTC)</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=293014 2017-05-15T19:23:49Z

<p>ינון גלעדי: הם לא היו בסוף התקופה כי אם בתחילתה</p> <hr /> <div>{| class=&quot;collapsible autocollapse navbox nowraplinks&quot; style=&quot;width: 100%;border: 1px solid #FFCC99; background-color: #FFFFE5; clear: both; margin: 0.5em auto; margin-top: 0.5em; margin-bottom: 0.5em; padding: 0.2em; text-align: right&quot;<br /> <br /> ! style=&quot;text-align: center; padding-top: 0.1em; padding-bottom: 0.1em; background: #E5E5FF&quot; colspan=&quot;2&quot; | '''[[תנאים]]'''<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|סוף תקופת הזוגות}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| • [[הלל הזקן]] • [[שמאי הזקן]] • [[חוני המעגל]] • [[בית שמאי ובית הלל]] • <br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|דור ראשון}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[רבן גמליאל הזקן]] • [[רבן יוחנן בן זכאי]] • רבי [[חנינא בן דוסא]] • רבי [[יהודה בן בתירא]] • [[רבי אליעזר בן יעקב]] • [[שמואל הקטן]] • [[רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניא|חלפתא בן דוסא איש כפר חנניא]] • [[יוחנן בן גודגדא]]<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|דור שני (סוף בית המקדש השני ואחריו)}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[רבן גמליאל דיבנה]] • רבי [[יהושע בן חנניה]] • רבי [[אליעזר בן הורקנוס]] • רבי [[אלעזר בן ערך]] • [[רבי נחוניא בן הקנה]] • [[יהודה בן תימא]]<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|דור שלישי}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[רבי עקיבא]] • [[רבי טרפון]] • [[רבי ישמעאל]] • רבי [[אלעזר בן עזריה]] • רבי [[חנינא בן תרדיון]] • [[שמעון בן עזאי|בן עזאי]] • [[רבי חלפתא]] • [[מתיא בן חרש]] • [[אבא שאול]]<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|דור רביעי}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[רבן שמעון בן גמליאל]] • [[רבי יהודה]] • [[רבי יוסי]] • [[רבי מאיר]] • [[רבי נהוראי]] • [[רבי שמעון בר יוחאי]] • רבי [[אלעזר בן שמוע]] • [[רבי נחמיה]] • [[רבי נתן]] • [[אבא שאול]] • רבי [[יוחנן הסנדלר]] • [[יוחנן בן בג בג]] • [[רב המנונא סבא]]<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|דור חמישי}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[רבי יהודה הנשיא]] • רבי [[אלעזר ברבי שמעון]] • [[רבי בנאה]] • רבי [[אלעזר הקפר]] • רבי [[שמעון בן מנסיא]] • [[שמעון בן יהוצדק]] • [[רבי יאשיה]] • [[רבי יונתן]] • [[אליעזר ברבי יוסי]] • [[רבי אברדימוס בן רבי יוסי]] • [[רבי חייא]] • [[רבי שמעון בן חלפתא]] • [[רבי אלעזר בן דורדיא]]<br /> <br /> |}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ניווט - יהדות]]&lt;/noinclude&gt;</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%AA_%D7%9E%22%D7%9F&diff=293013 2017-05-15T19:19:31Z

<p>ינון גלעדי: הפניה לדף העלאת מיין נוקבין</p> <hr /> <div>#הפניה [[העלאת מיין נוקבין]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%9D&diff=290036 2017-03-23T16:36:58Z

<p>ינון גלעדי: </p> <hr /> <div>רבי '''שמואל בן רבי מאיר''' (הרשב&quot;ם) היה מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות, מגדלי ה[[ראשונים]] מפרש ה[[תורה שבכתב|מקרא]] ו[[גמרא|התלמוד]] מראשוני [[תוספות|בעלי התוספות]]. בן בתו של [[רש&quot;י]] ואחיו הבכור של [[ריב&quot;ם]] ו[[רבינו תם]] ו[[רבי שלמה המדקדק]]. נולד בעיר רומרוג (Rameru) ב[[צרפת]], בין השנים ד' אלפים תת&quot;מ-תתמ&quot;ה (1085-1080).<br /> <br /> <br /> == תולדות חיו ==<br /> <br /> הרשב&quot;ם נולד בעיר רמרו‏ג (Ramerupt) שבצפון צרפת. אחת משלוש בנותיו של רש&quot;י, יוכבד, נישאה לרבי מאיר בן שמואל מהעיר רמרו. לרבי מאיר ויוכבד נולדו שלושה או ארבעה ילדים: יצחק, שמואל ויעקב (וייתכן שגם שלמה). בנים אלו היו לראשוני בעלי התוספות: יצחק – ריב&quot;ם, נפטר בחיי אביו בגיל צעיר; הבן יעקב היה למנהיג יהדות [[צרפת]] וידוע יותר כרבנו תם; הבן שמואל הוא הרשב&quot;ם.<br /> <br /> ===רבותיו===<br /> למד תורה מפי חכמי לותיר, וביחוד אצל אביו רבי מאיר, חתנו של רש&quot;י, ואף אצל רש&quot;י אבי אמו.עוד בחיי רש&quot;י הגיע רשב&quot;ם למעלה רמה ב[[תורה]] והיה מתווכח עם רש&quot;י זקנו על פירושי מקראות ובעניני [[הלכה]], ורש&quot;י הכיר את כוחו ב[[תורה]] ולפעמים הודה לדבריו.<br /> <br /> ===מקום מגוריו===<br /> מקום מגוריו היה בטרוייש' ויש שהתגורר במקומות שונים בצרפת. פעם דרש בעיר פאריש, וזמן מה ישב בעיר קאם, שם נולד לו בן בנו רבי יוסף מקאם.<br /> <br /> ===שנת פטירתו===<br /> שנת פטירתו אינה ידועה בבירור ונראה שנפטר לאחר שנת תתקי&quot;ח (1158).<br /> <br /> ===שיטתו בפירוש התורה===<br /> הרשב&quot;ם היה מגדולי הפשטנים בפרוש הפסוקים, ואף הביא כמה פעמים פשטים הסותרים את הגישה ההלכתית של חז&quot;ל. ועיין על כך בסעיף הבא.<br /> <br /> ===התייחסות הרבי אליו===<br /> במענה לטענות של רבני הציונות הדתית שהוכיחו את שיטתם ממדרשים, ומקורות נוספים שאינם הלכתיים, כתב הרבי, שישנם מקורות רבים בתורה ברבדיה השונים שאינם להלכה ואף נוגדים לגמרי את ההלכה. וכדוגמא לכך הביא את פירוש הרשב&quot;ם ברמת ה[[פשט]] שיום ה[[שבת]] מתחיל בעלות השחר של היום השביעי, ולא בשקיעה בלילה שלפניו, ומוסיף הרבי שוודאי הרשב&quot;ם לא נהג כך בפועל, ואף סבר שמי שינהג כך יהיה חייב סקילה. ואם כן אין לפסוק הלכה למעשה מכל פירוש המופיע בתורה.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בעלי התוספות]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ראשונים}}<br /> [[קטגוריה:ראשונים]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=290035 2017-03-23T16:30:11Z

<p>ינון גלעדי: </p> <hr /> <div>{| class=wikitable bgcolor=&quot;#ccccff&quot; align=&quot;left&quot; border=&quot;1&quot; cellpadding=&quot;3&quot;<br /> |-<br /> |colspan=&quot;2&quot; align=&quot;center&quot; bgcolor=lightblue| '''ערכי האותיות{{ש}}בגימטריה''' <br /> |-<br /> !אות!! ערך<br /> |-<br /> |[[א]]||[[אחד (מספר)|1]]<br /> |-<br /> |[[ב]]||[[שתיים|2]]<br /> |- <br /> |[[ג]]||[[שלוש|3]]<br /> |- <br /> |[[ד]]||[[ארבע|4]]<br /> |- <br /> |[[ה]]||[[חמש|5]]<br /> |- <br /> |[[ו]]||[[שש|6]]<br /> |- <br /> |[[ז]]||[[שבע|7]]<br /> |- <br /> |[[ח]]||[[שמונה|8]]<br /> |- <br /> |[[ט]]||[[תשע|9]]<br /> |- <br /> |[[י]]||[[עשר|10]]<br /> |- <br /> |[[כ]]||[[עשרים|20]]<br /> |- <br /> |[[ל]]||[[שלושים|30]]<br /> |- <br /> |[[מ]]||[[ארבעים|40]]<br /> |- <br /> |[[נ]]||[[חמישים|50]]<br /> |- <br /> |[[ס]]||[[שישים|60]]<br /> |- <br /> |[[ע]]||[[שבעים|70]]<br /> |- <br /> |[[פ]]||[[שמונים|80]]<br /> |- <br /> |[[צ]]||[[תשעים|90]]<br /> |- <br /> |[[ק]]||[[מאה|100]]<br /> |- <br /> |[[ר]]||[[מאתיים|200]]<br /> |- <br /> |[[ש]]||[[שלוש מאות|300]]<br /> |- <br /> |[[ת]]||[[ארבע מאות|400]]<br /> |-<br /> |ת&quot;ק או ך||[[חמש מאות|500]]<br /> |-<br /> |ת&quot;ר או ם||600<br /> |-<br /> |ת&quot;ש או ן||700<br /> |-<br /> |ת&quot;ת או ף||800<br /> |-<br /> |תת&quot;ק או ץ||900<br /> |-<br /> |תת&quot;ר או א'||[[אלף (מספר)|1000]]<br /> |- <br /> |}<br /> '''גימטריא''' הוא ערכו המספרי של אות או תיבה ב[[לשון הקודש]]. הגימטריא של התיבה קשורה למהותה של התיבה עצמה, ועל כן היא מלמדת ומרמזת על ענינה של התיבה.<br /> <br /> דרך לימוד התורה בגימטריה, נמנית כאחת מ32 מדות שהתורה נדרשת בהם, במנינו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי. <br /> <br /> לפעמים הגימטריא של מילה מסויימת מכוונת כנגד מילה מסויימת בתוספת השורש של כל אות, שהוא שוה למספר 1 (כמאמר הבעל שם טוב שהאות א' מלובשת בכל אותיות הא&quot;ב), ואז מונים את הגימטריא של המילה בחשבון מספר האותיות. לעומת מזאת לפעמים מונים את המילה עם השורש שלה שכולל את כל האותיות ואז החשבון של הגימטריא הוא כנגד המילה &quot;עם הכולל&quot; כלומר עם מספר גימטריא בודד.<br /> <br /> כמו כן לפעמים גימטריא של מילה מכוונת כנגד מספר מילים, בתוספת הכולל של כל מילה בנפרד ואז מונים את הגימטריא עם מספר התיבות.<br /> <br /> ==גימטריאות ידועות==<br /> שם [[אלהי&quot;ם]] בגימטריא &quot;הטבע&quot;.<br /> <br /> [[שם ע&quot;ב]] הוא בגימטריא [[חסד]]. שם זה כפול 3 הוא בגימטריא [[גבורה]].<br /> <br /> [[שם מ&quot;ה]] הוא גימטריא של &quot;[[אדם]]&quot;.<br /> <br /> [[שם ב&quot;ן]] הוא בגימטריא [[בהמה]] (הענין מבואר בחסידות בארוכה, ראה [[זרע אדם]] ו[[זרע בהמה]]).<br /> <br /> [[770]] הוא גימטריא של &quot;פרצת&quot;, וכן &quot;[[בית משיח]]&quot; (כפי שאמר הרבי עצמו בקונטרס &quot;[[בית רבינו שבבבל]]&quot;.<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br /> [[קטגוריה:חסידות]]<br /> [[קטגוריה:אותיות]]<br /> [[קטגוריה:מספרים]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=290034 2017-03-23T16:27:09Z

<p>ינון גלעדי: /* זמני הלימוד */</p> <hr /> <div>'''&quot;השיעורים היומיים&quot;''' הינם שיעורי לימוד קבועים על בסיס יומי, הנלמדים על פי הוראות [[הרבי]] מידי יום על ידי החסידים, ומהווים סגולה לעניינים רבים. הרבי מעודד כל אחד ואחד להצטרף לאמירת שיעורים אלו, ומעורר על אמירתם.<br /> <br /> <br /> ==חלוקת השיעורים==<br /> השיעורים היומיים נקבעו על פי הוראותיהם של [[:קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|רבותינו נשיאינו]] במועדים שונים, עד שהגיעו למתכונתם הנוכחית.<br /> <br /> ===חומש===<br /> את תקנת לימוד שיעור ה[[חומש (תורה)|חומש]] כפי שהפרשה נחלקת לימי השבוע, קבע [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|[[לוח היום יום]] [[י&quot;ט טבת]]. קונטרס ביקור שיקאגו שיחה א'.}}, הנשיא הראשון של [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> על פי התקנה, בכל יום מימי השבוע אומרים החסידים את חלק הפרשה השייך לאותו יום עם פירוש רש&quot;י{{הערה|אצל חסידים מקובל שהרבי הורה שמי שיש באפשרותו, שילמד בכל מחזור לימוד שנתי פירוש נוסף מלבד פירוש רש&quot;י, וזאת על יסוד הנהגת רבותינו נשיאינו (שיחת ש&quot;ק פרשת בא כ&quot;א טבת תש&quot;ב, קונטרס ביקור שיקאגו עמוד 5).}}.<br /> <br /> ===תהילים===<br /> בשעת [[המאסר של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תרפ&quot;ז]], הנהיגו קהילות חסידיות רבות לומר ב[[מנין]] את שיעור ה[[תהילים]] כפי שנחלק לימי החודש. לאחר ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] יצא ממאסרו, הוא הכיר תודה לחסידים שאמרו בעדו תהילים, ואמר שהיציאה ממאסר התאפשרה הודות לאמירת התהילים.<br /> <br /> בהיות שכך, ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|ראו קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהילים, שנדפס כהוספה לספר התהילים 'אהל יוסף יצחק'.}} לקבוע את אמירת שיעור התהילים היומי בכל תפוצות ישראל, כסגולה לענינים רבים.<br /> <br /> ===תניא===<br /> הקביעות בלימוד ה[[תניא]] במתכונתה הראשונית, נקבעה על ידי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]], שקבעו אחרי יציאתו מהמאסר בשנת [[תקנ&quot;ט]] ללמוד בכל שבוע פרק אחד מספר התניא{{הערה|בספר התניא ישנם 53 פרקים, כנגד 53 פרשיות התורה.}}{{הערה|קיצורים והערות לספר התניא, עמוד קכג.}}.<br /> <br /> על יסוד העובדה שה[[חסידים]] התייחסו לספר התניא כ[[תורה שבכתב]] וכספר היסוד של ה[[חסידות]], בדומה להתייחסות לחומש כספר היסוד של כללות התורה, תיקן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לומר מידי יום שיעור '&quot;יומי&quot;' בספר התניא, באופן כזה שמידי שנה יסיימו את לימודו של [[ספר התניא]] על כל חלקיו{{הערה|החלוקה הראשונה נעשתה לקראת שנת [[תש&quot;ג]], כפי שמופיע במכתבו מ[[כ&quot;ף כסלו]] תש&quot;ג, שנדפס כהקדמה ללוח [[היום יום]].}}.<br /> <br /> ===לוח היום יום===<br /> בשנת [[תש&quot;ג]] יצא לאור [[לוח היום יום]] ובו ליקט הרבי פתגמים שונים משיחותיו וממכתביו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. על פי התוכנית היה בדעת הרבי להוציא לאור לוח נוסף שיועד להדפסה בשנת [[תש&quot;ד]], אך עריכתו של הלוח לא הסתיימה, והוא לא יצא לאור.<br /> <br /> בהיות שכך, נקבע אצל חסידים לימוד יומי בספר אותו ערך וליקט הרבי, ובהמשך אף התייחס לכך הרבי בהזדמנויות שונות.<br /> <br /> ===רמב&quot;ם===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ד|תשד&quot;ם]] [[תקנת הרמב&quot;ם|תיקן הרבי]] שלושה מסלולים לאמירת [[היד החזקה|הרמב&quot;ם]], אך בשונה משאר השיעורים היומיים, שיעורים אלו אינם בעלי מחזור קבוע, היות שהמסלול של אמירת [[הרמב&quot;ם]] אורך קצת פחות משנה, ובכל שנה תאריך הסיום חל בזמן אחר בשנה.<br /> <br /> ===שיעורים עונתיים===<br /> ====חודש כסלו====<br /> בעקבות ריבוי המאורעות החשובים שהתרחשו בהיסטוריה של [[חסידות חב&quot;ד]] במשך [[חודש כסלו]], קיבל החודש את התואר 'החודש החסידי', והרבי הורה על מספר מנהגים המדגישים את שייכותו של החודש ל[[תורת החסידות]].<br /> <br /> בעקבות כך, הורה הרבי בשנת [[תשמ&quot;ט]], שבנוסף לשיעורי הלימוד הרגילים ילמדו בכל יום מימי החודש פתגם חסידי מתורתם של כל אחד מ[[:קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|רבותינו נשיאינו]]{{הערה|שיחת ליל [[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשמ&quot;ט]].}}.<br /> <br /> ====ימי ספירת העומר====<br /> על פי המופיע ב[[ספר המנהגים]], לומדים בכל יום מימי [[ספירת העומר]] דף אחד מ[[מסכת סוטה]] ב[[תלמוד בבלי]], הכוללת ארבעים ותשע דפים, כנגד ארבעים ותשעת הימים של ספירת העומר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/5/28.htm אוצר מנהגי חב&quot;ד, לימוד מסכת סוטה].}}{{הערה|כך המנהג אצל חסידי חב&quot;ד, בשונה מקהילות אחרות בהם לומדים בזמן זה את מסכת שבועות, הכוללת אף היא ארבעים ותשע דפים.}}.<br /> <br /> ==זמני הלימוד==<br /> למרות שחלוקתם של השיעורים הינה לפי ימים, ישנה עדיפות מסויימת לזמן אמירתם.<br /> <br /> את שיעור התהילים הורה הרבי לומר דווקא לאחר ה[[תפילה]] וב[[מנין]], ובשעת הדחק - לומר לפחות חלק מהשיעור היומי, ולהמשיך לאחר מכן{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5553.htm [[אגרות קודש הרבי]] חלק ט&quot;ו אגרת ה'תקנג].}}.<br /> <br /> גם את שיעורי החומש והתניא הורה הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6292.htm אגרות קודש הרבי חלק י&quot;ז אגרת ו'רצב].}} להשתדל לומר בסמיכות לתפילה, אך בשעת הדחק אפשר להשלים זאת גם בלילה{{הערה|בשונה מאמירת [[תהילים]] שאי אפשר לומר בלילה על פי [[קבלה]].}}.<br /> <br /> את הפתגם היומי מ[[לוח היום יום]] נוהגים בקהילות חב&quot;ד להקריא בקול לאחר התפילה, על יסוד הנהוג ב[[בית הכנסת]] ב-[[770]].<br /> <br /> בנוגע לשיעורי הרמב&quot;ם, ישנה הקפדה אצל חלק מהחסידים לומר אותם בלילה שלפני, וזאת על פי עדותם של חסידים שראו את הרבי לומד בלילה את השיעורים השייכים ליום שלמחרת, אך הרבי בעצמו אמר שאין הקפדה בזה, וזמן הלימוד הוא במשך היום ואפשר להשלים בלילה שלאחר מכן אם לא הספיקו{{הערה|ספר ההתוועדויות [[תשמ&quot;ט]] חלק א' עמ' 192.}}.<br /> <br /> ===כללי התשלומין===<br /> <br /> במקרים בהם לא הספיקו ללמוד את אחד מהשיעורים היומיים (חוץ מרמב&quot;ם), הורה הרבי שאין 'לדלג' לשיעור של היום שלמחרת, אלא יש קודם להשלים את השיעור של היום הקודם, ורק לאחר מכן לומר את השיעור של היום הנוכחי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4593 אגרות קודש הרבי חלק י&quot;ג אגרת ד'תקצג].}}.<br /> בשיעור היומי ברמב&quot;ם, שענינו (מלבד לימוד כל ספר הרמב&quot;ם, הוא גם) אחדות כל ישראל בשיעור יומי אחד, הורה הרבי שלכל לראש יאמרו את השיעור היומי ולאחר-מכן ישלים את הפרקים הקודמים ה&quot;חסרים&quot;.<br /> <br /> ==סגולת הלימוד==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==עזרים ללימוד השיעורים היומיים==<br /> לאורך השנים יצאו לפועל מספר יוזמות שנועדו לסייע לחסידים ללמוד את השיעורים היומיים בצורה נוחה וקלה, הן באמצעים הטכנולוגיים שהתפתחו, והן בהוצאות לאור שונות.<br /> <br /> ההוצאה לאור הראשונה שנועדה לסייע בלימוד השיעורים היומיים היה ספר ה[[חת&quot;ת]], שיצא לאור בשנת [[תשמ&quot;א]] ביוזמתו של הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], שאיגד בתוכו את ה[[חומש (ספר)|חומש]], ה[[תהילים]], ה[[תניא]] ו[[לוח היום יום]] בגודל מוקטן, המקל על נשיאתם של הספרים והלימוד בהם.<br /> <br /> עם הצטרפותה של [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]] לשיעורים היומיים, היזומה של ספר החת&quot;ת לא סיפק בשלימותו את יעדו, להקל באמירת השיעורים היומיים, ובשנים מאוחרות יותר החל הרב [[טוביה פלס]] מ[[כפר חב&quot;ד]] לצרף לקובץ השבועי [[דבר מלכות (קובץ לימוד)|דבר מלכות]] את שיעורי הלימוד השבועיים כולל פרקי הרמב&quot;ם{{הערה|בשנת [[תשע&quot;ג]] נקלע הקובץ לקשיים כלכליים, והוצאתו לאור פסקה למספר שבועות, בהם יצא לאור קובץ חילופי במתכונת מצומצמת בהוצאת מכון [[חזק יוזמות חינוכיות]].}}.<br /> <br /> עם התפתחות הטכנולוגיה, הועלו לאתרי ה[[אינטרנט]] החב&quot;דיים שיעורי הלימוד היומיים באופן מקוון, ובשלבים מתקדמים יותר, נוצרו גם אפליקציות לאייפונים ומחשבי כף יד.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תקנות הרבי]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''לקט מקורות ופתגמים בדבר לימוד החת&quot;ת''', הרב [[זאב דב סלונים]]. נדפס כהוספה לספר החת&quot;ת, הוצאת [[קה&quot;ת כפר חב&quot;ד]], תשמ&quot;א.<br /> *'''תקנות הרבי''', הוצאת '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]', תשע&quot;ב.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=ctt השיעורים היומיים]''' באתר {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=993&amp;cat=9&amp;haoro=2 הלכה ומנהג באמירת השיעורים היומיים], הרב [[לוי יצחק רסקין]], לונדון.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=280045 2016-12-27T20:36:55Z

<p>ינון גלעדי: יצירת דף עם התוכן &quot;פה יובאו מנהגים שאינם מנהגי חב&quot;ד, ובפרט אלו שבוארו בתורת חב&quot;ד או זכו להתייחסות מרבותינו נ...&quot;</p> <hr /> <div>פה יובאו מנהגים שאינם מנהגי חב&quot;ד, ובפרט אלו שבוארו בתורת חב&quot;ד או זכו להתייחסות מרבותינו נשיאינו.</div>

ינון גלעדי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=280044 2016-12-27T20:36:20Z

<p>ינון גלעדי: </p> <hr /> <div>'''שיר השירים''', הוא אחד מחמש המגילות שבתנ&quot;ך. כתב אותו [[שלמה המלך]] עליו השלום, ונאמר עליו שהוא בדרגת &quot;קודש קדשים&quot;.<br /> <br /> תכנו הפנימי של הספר הוא [[אהבה|אהבת ה']] ל[[כנסת ישראל]], והוא תכליתו של שיר השירים. נמצא כי האותיות של שיר השירים, הם הם עצמם ה&quot;[[כלים]]&quot; לאהבת ה', והשכל המתגלה על ידי [[אותיות]] אלו ומצרף את האותיות למילים, הם התגלות אור ה[[אהבה]] עצמה &lt;REF&gt;[[המגיד ממעזריטש]], [[אור תורה]], פסוקים מלוקטים, עמ' שכג.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> שיר השירים הוא בבחינת שטר ה[[קידושין]], ושם נמנו פרטי היופי, בנוגע לענין החביבות שבין [[חתן]] ל[[כלה]], שזהו [[משל]] על [[הקב&quot;ה]] ו[[כנסת ישראל]]{{הערה|1= [[תורת מנחם]] חלק כו, [[תשי&quot;ט]] חלק שלישי, שבת פרשת מטות-מסעי, מבה&quot;ח [[מנחם אב]].}}<br /> <br /> ==אמירתו==<br /> אצל חסידי חב&quot;ד לא נהוג לומר את שיר השירים בערב שבת, אך ידועה אמרתו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]: &quot;לו יישר חיילי הייתי מנהיג לאמרו קודם לכו נרננה&quot;{{הערה|לקוטי סיפורים עמוד עג.}}.<br /> <br /> כאשר [[הרש&quot;ג]] שאל את הרבי בנוגע לאמירתו בליל פסח, השיב לו הרבי שלא ראה זאת אצל חמיו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], אך אביו כן נהג במנהג זה. באותה הזדמנות העיד גם הרבי שב[[ערב שבת]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כן נהג לומר אותו{{הערה|ראשי דברים מהשיחות בעת סעודת יום א' דחג הפסח תשכ&quot;ז. ובראשי דברים משיחות ימים אחרונים דפסח תשכ&quot;ט מצויין שהיה זה רק בשבתות הקיץ, משבת פרשת ויקרא עד פרשת נצבים-וילך.}}, ובהזדמנות אחרת ציין ש&quot;יש נוהגים לומר שיר השירים בליל הסדר, ובפרט בליל שני&quot;{{הערה|התוועדויות תש&quot;נ ח&quot;ד עמוד 230.}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תנך}}<br /> [[קטגוריה:מנהגים שאינם מנהגי חב&quot;ד]]</div>

ינון גלעדי