https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%D7%9Cחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-10T18:32:59Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA&diff=543276אילת2022-05-29T04:37:53Z<p>יל: /* שלוחי הרבי כיום */</p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קהילת חב"ד<br />
|תמונה=[[קובץ:שלוחים אילת.jpg|250px]]<br />
|כתובית=שלוחי הרבי בעיר בתמונה קבוצתית על רקע בית חב"ד עם [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[יצחק יוסף]]<br />
|עיר=אילת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=<br />
|רב הקהילה=הרב [[יוסף הכט]]<br />
|[[משפיע]] הקהילה=<br />
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, ישיבת תומכי תמימים<br />
|שלוחים מרכזיים=הרב מענדי קליין, הרב עוזיהו קפלון<br />
|מספר שלוחים=<br />
|מספר בתי חב"ד=<br />
|מספר משפחות בקהילה=<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באילת|אישים באילת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br />
}}<br />
[[קובץ:אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעניק דולר לברכה לרב [[יוסף הכט]] עבור אילת]]<br />
[[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב העכט וראש העיר אילת]]<br />
'''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת [[תש"ט]], נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי"ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי"ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש"פ]] מונה העיר 60,100 תושבים.<br />
<br />
בשנות הלמ"דים והמ"מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. <br />
<br />
ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" במפגש שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}.<br />
<br />
==פעילות חב"ד בעיר==<br />
בשנת [[תשל"ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל"ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.<br />
<br />
הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של [[מקווה]] אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית [[מקווה]] חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק מיוחד, ולאחר מכן אף פעל באופן ניסי שירד גשם בעיר עבור מילויו.<br />
אחרי כמה שנים הגיע לאילת השליח הרב אייזנבך, ופעל רבות למען העיר. כמו כן, היה כותב במדורים שבועים בעיתון המקומי, ועורך מבצעים רבים בעיר. <br />
<br />
במהלך השנים נוצרו קשרים חמים עם רבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.<br />
<br />
משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה. <br />
<br />
את הפעילות באיזור בתי המלון, ניהל בעבר הרב [[יחיאל קוצר]]. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים על ידי חסידי חב"ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי.<br />
<br />
בית כנסת חב"די לקהילה הצרפתית הוקם בשנת [[תש"ע]] ומנוהל על ידי הרב מאיר סמאדג'ה.<br />
<br />
===ארץ העמים===<br />
במהלך סעודת ליל [[יום טוב שני]] של [[חג סוכות]] [[תשכ"ט]]{{הערה|ראו בהרחבה בהמלך במסיבו כרך א' עמ' רסב-רסג}} התייחס [[הרבי]] לישובים החדשים ב[[ארץ ישראל]] "שנכבשו עתה", ולאותם מקומות שלא היו קיימים בזמן ש[[קידוש החודש|קידשו את החודש]] על פי הראיה שלכאורה צריכים לחגוג בהם שני ימי [[יום טוב]]. מרוח הדברים ניכר היה שהרבי מתבסס על דברי הגאון [[הראגוצ'ובי]] בעל צפנת פענח בשו"ת צפנת פענח{{הערה|ארץ-הקודש תשכ"ה סימן נא קיז, א}}.<br />
<br />
השליח הראשון לאילת הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] שמע דברים מפורשים מהרבי באסרו חג ה[[שבועות]] [[תשל"ו]]. לאחר זמן העלה את הדברים על הכתב{{הערה|תשורה ט' תמוז תשע"ד עמ' 33; כמו כן הובאו הדברים באופן חלקי ב'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=במענה לשאלתך האם עליך לנהוג יומיים יום-טוב באילת כפי שאתה מציין במכתבך שאלת חוות-דעת שני רבנים פוסקי דין והם הורו לך לנהוג יומיים, אזי תשמע בקולם.<br />
<br />
בכלל ענין יומיים יום טוב לא שייך לשאלה האם המקום נכלל בתחומי ארץ-ישראל או שחשיב כחוץ-לארץ, אלא תלוי בשאלה האם השלוחים [שנשלחו על ידי בית-דין להודיע שיקדשו החודש יום שקידשוהו (ראה ראש השנה פרק א' משנה ג')] כן הגיעו לשם או לא, ובאם השלוחים לא הגיעו לאותו מקום, יש לנהוג בו יומיים יום-טוב. ומכיון שלאילת לא הגיעו השלוחים, אזי יש לנהוג שם יומיים יום טוב.<br />
<br />
אמנם מכיון שישנם הסבורים שאילת נכללת בתחומי ארץ ישראל, למרות שבאמת אינה נחשבת כארץ ישראל – אז תנהוג שם יומיים יום-טוב, אך בתנאי: 1) שהדבר לא יהיה בשמי. 2) ויהיה בחשאי, מכיון שאין צורך לנקר עיניים.<br />
<br />
ואם 'יתפסו' אותך [שאתה נוהג יומיים יו"ט] אל תאמר להם שאילת נחשבת כחו"ל (אל תספר להם כזה דבר, ארץ ישראל או חוץ לארץ, אלא) תסביר שאתה מסתמך על פסק הדין שלמקומות שהשלוחים לא הגיעו צריך לנהוג בהם יומיים יום-טוב.}}<br />
<br />
עוד ציין הרבי בין הדברים:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=איני רוצה לנקוב בשמו, [אך] היה רב, גאון שעשה "טומעל" [עורר סערה] בנוגע לתל-אביב ובסביבות תל-אביב – שצריך לנהוג שם יומיים יום-טוב, מכיון שהשלוחים לא הגיעו לשם, לישובים החדשים... בזמנו הוא עורר סערה והיא הושתקה; באם יש מקום על-יד ירושלים ששם השלוחים לא הגיעו, צריך לנהוג שם יומיים יום-טוב}}.<br />
<br />
הרבי הוסיף אחר כך, ש"אינו יודע מדוע יושבים כיום הרבנים ושותקים, אולי הם פוחדים ממחלוקת...".<br />
<br />
כמו כן, כאשר מספר שנים לאחר מכן היה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ב[[יחידות]], שאל את הרבי והציע לפרסם את דעת הרבי בנושא, והורהו הרבי שלא יעשה מזה רעש{{הערה|בשולי הגליון לספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}.<br />
<br />
בנוסף לכך, כאשר נשאל הרבי על ידי תושב חו"ל בקשר לרצונו לבקר בארץ ישראל, הורה לו הרבי הוראות שונות וביניהן ציין{{הערה|'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 126}}:<br />
<br />
לא להיות שם שלשים יום רצופים (אפשר להפסיק בנתיים על ידי ביקור באילת וכיוצא-בזה – שהיא מחוץ לגבולות ארץ-הקודש).<br />
<br />
כלומר מכיוון שאין לצאת מארץ ישראל לחו"ל, ומי שהתגורר שלושים יום רצופים בארץ-ישראל תתעורר "שאלה" האם יוכל לצאת בחזרה לחו"ל – לכן יש להימנע מלכתחילה מלהיות שלושים יום רצופים בארץ-ישראל, וזאת – על ידי שהיה בינתיים באילת.<br />
<br />
גם בשנת [[תשמ"ה]], כאשר שיגר הרבי מברק להנחת אבן הפינה של מקוה טהרה בעיר אילת{{הערה|לקוטי שיחות כרך כו עמ' 399}} לא הזכיר את ארץ הקודש.<br />
<br />
===יחס נדיר מצד הרבי===<br />
במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי. <br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו"ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם". <br />
<br />
בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות". <br />
<br />
בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב"ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים". <br />
<br />
ב[[אדר]] [[תנש"א]] נסע השליח הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]] לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור {{מונחון|'אביסל יידישקייט'|קצת יהדות}}, מדור שבועי אותו כתב בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב"ד]]. כאשר ראה הרבי את הדוגמאות, הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.<br />
<br />
===הקמת קריית חב"ד בעיר===<br />
בשנת [[תש"מ]], פנה מר אלימלך לנדנר, שהיה מנהל המרכז לחינוך הדתי בישראל אל הרבי, בהצעה להקים קריית חב"ד בעיר. בתגובה הרבי כתב לו, שבכדי להקים קריית חב"ד ישנם כמה קשיים כגון ריחוק המקום, מקורות פרנסה ועוד. ומכל מקום, יש לדון בכך רק אחרי תקופת נסיון מתאימה של פעילי חב"ד באילת. הרבי הוסיף למכתב תמיהה, מדוע חושבים להקים קריית חב"ד בעיר בזמן שבערים אחרות אין.<br />
<br />
==שלוחי הרבי כיום==<br />
*הרב [[יוסף הכט]] - הרב הראשי לאילת.<br />
*הרב מנחם שמואל קליין - מנהל בית חב"ד המרכזי.<br />
*הרב יהודה טייכטל - שליח בשכונת רובע 9.<br />
*הרב עוזיהו קפלון - מנהל גני חב"ד וסופר.<br />
*הרב לוי הכט - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון.<br />
*הרב רפאל דב פרידמן - אחראי פעילות חב"ד במלונות.<br />
*הרב שניאור זלמן בקשי - מנהל הפעילות לבני הנוער.<br />
*הרב מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית.<br />
*הרב אסי פישמן - חב"ד בקמפוס.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד אילת==<br />
<br />
===גני ילדים===<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב"די הראשון. <br />
<br />
אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.<br />
החינוך המוצלח בגן חב"ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף. <br />
<br />
במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שבעה גני חב"ד.<br />
<br />
===בית ספר חב"ד===<br />
<br />
שנתיים לאחר פתיחת הגן החב"די הראשון הורגש צורך לעלות שלב ולפתוח בעיר גם בית ספר יסודי ברוח חב"ד.<br />
<br />
בשנותיו הראשונות של בית הספר עדיין לא היה מבנה קבוע ובית הספר שכן במרתף ביתו של הרב העכט. הרבנית העכט הייתה המורה לכתה א', והרב ברוך לבקיביקר היה המורה לכתה ב'. <br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]], כשהסתיימה בנייתו של בניין בית חב"ד, עברו התלמידים ללמוד בבניין בית חב"ד המרווח והוא נוהל על ידי הרבנית העכט.<br />
<br />
מאז נוספה כל שנה כתה, ותוך מספר שנים הגיע ל-150 תלמידים. בית הספר משך אליו זוגות חב"דיים נוספים שבאו לעיר כדי לשמש כצוות הוראה ופעילות.<br />
<br />
כיום לומדים בבית הספר כ-200 תלמידים והוא מנוהל על ידי הרבנית לאה אייזנבך. בית הספר עצמו שוכן בשטח רחב ידיים המכיל מבנים, מגרשים ומדשאות וכיתות מרווחות. בשנת [[תשע"ז]] קיבלה המנהלת הרבנית לאה אייזנבך את פרס החינוך של עיריית אילת.<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]], העירייה החליטה לפתוח עוד גן תחת בית הספר עבור ילדי העיר.<br />
<br />
===ישיבת חב"ד===<br />
<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים אילת]]}}<br />
<br />
החל משנת [[תשס"ד]] פועלת בעיר ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה מנוהלת כיום על ידי הרב מנחם ארבוב. בישיבה לומדים עשרות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מקרב תושבי העיר ואורחיה.<br />
<br />
===בית חב"ד המרכזי===<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב"ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב"ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ"ד]]. במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב"ד ונוספה עוד קומה לבניין. <br />
<br />
בבניין מתקיימים מידי יום מנייני תפילות, בית תבשיל המעניק בכל יום מנות חמות לנזקקים, ספריית קריאה לילדים וחדר אוכל גדול המשמש גם כאולם שמחות.<br />
<br />
הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד הרב מענדי קליין.<br />
<br />
===בית חב"ד שחמון===<br />
<br />
התפתחותה ושגשוגה של העיר בשנים האחרונות, הביאה לבנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים אלפי משפחות. במהלך התפתחות השכונה לאלפי יחידות דיור נוצר צורך להקים בה בתי חב"ד. ואכן, אודות לפעילות הנמרצת של רב העיר ויו"ר המוסדות הרב הכט הוקם בשנת תש"ע בית חב"ד מפואר חב"ד בחלק התחתון של השכונה. הבנין המרשים - הכולל בתוכו בית כנסת, אולם אירועים, חדר ספרייה ומקווה טהרה - הוקם על ידי הרב העכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא' בשנת תש"ע. בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר הדתות, ח"כים ומאות מתושבי העיר. במקום מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים. <br />
<br />
הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד שחמון, הרב לוי הכט.<br />
<br />
===בית כנסת חב"ד משכן משה===<br />
בשנת [[תשע"ו]] הקים רב העיר הרב הכט בית חב"ד נוסף - ברובע 9 בעיר. בית חב"ד זה שוכן במבנה מפואר וייחודי בצורתו ונקרא בשם 'משכן משה' ע"ש הנגיד ר' משה מיראלשוילי. המבנה הוקם בסיוע עיריית אילת ובתרומתם הנדיבה של הנגידים ר' מיכאל ובנו ר' יצחק מירילשוילי. בשלב זה כולל המבנה אולם בית כנסת מפואר, ובשלב השני ייבנו אולם אירועים, ספרייה ומקווה טהרה. את הפעילות במבנה מנהל הרב יהודה טייכטל.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב"ד אילת]<br />
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1045 בית חב"ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80367 הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] מתארח בבית חב"ד אילת] {{תמונה}} {{אינפו}} י"ז אדר התשע"ד (17.02.2014)<br />
* [https://col.org.il/news/123163 "הקשר של הרבי לאילת היה מיוחד ויוצא דופן" • וידאו מיוחד] {{וידאו}}{{COL}}<br />
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה הסוקרת את ייחסו של הרבי לאילת]{{PDF}}<br />
<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אילת]]<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>ילhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA&diff=543274אילת2022-05-29T04:36:19Z<p>יל: /* שלוחי הרבי כיום */</p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קהילת חב"ד<br />
|תמונה=[[קובץ:שלוחים אילת.jpg|250px]]<br />
|כתובית=שלוחי הרבי בעיר בתמונה קבוצתית על רקע בית חב"ד עם [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[יצחק יוסף]]<br />
|עיר=אילת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=<br />
|רב הקהילה=הרב [[יוסף הכט]]<br />
|[[משפיע]] הקהילה=<br />
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, ישיבת תומכי תמימים<br />
|שלוחים מרכזיים=הרב מענדי קליין, הרב עוזיהו קפלון<br />
|מספר שלוחים=<br />
|מספר בתי חב"ד=<br />
|מספר משפחות בקהילה=<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באילת|אישים באילת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br />
}}<br />
[[קובץ:אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעניק דולר לברכה לרב [[יוסף הכט]] עבור אילת]]<br />
[[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב העכט וראש העיר אילת]]<br />
'''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת [[תש"ט]], נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי"ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי"ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש"פ]] מונה העיר 60,100 תושבים.<br />
<br />
בשנות הלמ"דים והמ"מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. <br />
<br />
ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" במפגש שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}.<br />
<br />
==פעילות חב"ד בעיר==<br />
בשנת [[תשל"ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל"ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.<br />
<br />
הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של [[מקווה]] אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית [[מקווה]] חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק מיוחד, ולאחר מכן אף פעל באופן ניסי שירד גשם בעיר עבור מילויו.<br />
אחרי כמה שנים הגיע לאילת השליח הרב אייזנבך, ופעל רבות למען העיר. כמו כן, היה כותב במדורים שבועים בעיתון המקומי, ועורך מבצעים רבים בעיר. <br />
<br />
במהלך השנים נוצרו קשרים חמים עם רבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.<br />
<br />
משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה. <br />
<br />
את הפעילות באיזור בתי המלון, ניהל בעבר הרב [[יחיאל קוצר]]. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים על ידי חסידי חב"ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי.<br />
<br />
בית כנסת חב"די לקהילה הצרפתית הוקם בשנת [[תש"ע]] ומנוהל על ידי הרב מאיר סמאדג'ה.<br />
<br />
===ארץ העמים===<br />
במהלך סעודת ליל [[יום טוב שני]] של [[חג סוכות]] [[תשכ"ט]]{{הערה|ראו בהרחבה בהמלך במסיבו כרך א' עמ' רסב-רסג}} התייחס [[הרבי]] לישובים החדשים ב[[ארץ ישראל]] "שנכבשו עתה", ולאותם מקומות שלא היו קיימים בזמן ש[[קידוש החודש|קידשו את החודש]] על פי הראיה שלכאורה צריכים לחגוג בהם שני ימי [[יום טוב]]. מרוח הדברים ניכר היה שהרבי מתבסס על דברי הגאון [[הראגוצ'ובי]] בעל צפנת פענח בשו"ת צפנת פענח{{הערה|ארץ-הקודש תשכ"ה סימן נא קיז, א}}.<br />
<br />
השליח הראשון לאילת הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] שמע דברים מפורשים מהרבי באסרו חג ה[[שבועות]] [[תשל"ו]]. לאחר זמן העלה את הדברים על הכתב{{הערה|תשורה ט' תמוז תשע"ד עמ' 33; כמו כן הובאו הדברים באופן חלקי ב'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=במענה לשאלתך האם עליך לנהוג יומיים יום-טוב באילת כפי שאתה מציין במכתבך שאלת חוות-דעת שני רבנים פוסקי דין והם הורו לך לנהוג יומיים, אזי תשמע בקולם.<br />
<br />
בכלל ענין יומיים יום טוב לא שייך לשאלה האם המקום נכלל בתחומי ארץ-ישראל או שחשיב כחוץ-לארץ, אלא תלוי בשאלה האם השלוחים [שנשלחו על ידי בית-דין להודיע שיקדשו החודש יום שקידשוהו (ראה ראש השנה פרק א' משנה ג')] כן הגיעו לשם או לא, ובאם השלוחים לא הגיעו לאותו מקום, יש לנהוג בו יומיים יום-טוב. ומכיון שלאילת לא הגיעו השלוחים, אזי יש לנהוג שם יומיים יום טוב.<br />
<br />
אמנם מכיון שישנם הסבורים שאילת נכללת בתחומי ארץ ישראל, למרות שבאמת אינה נחשבת כארץ ישראל – אז תנהוג שם יומיים יום-טוב, אך בתנאי: 1) שהדבר לא יהיה בשמי. 2) ויהיה בחשאי, מכיון שאין צורך לנקר עיניים.<br />
<br />
ואם 'יתפסו' אותך [שאתה נוהג יומיים יו"ט] אל תאמר להם שאילת נחשבת כחו"ל (אל תספר להם כזה דבר, ארץ ישראל או חוץ לארץ, אלא) תסביר שאתה מסתמך על פסק הדין שלמקומות שהשלוחים לא הגיעו צריך לנהוג בהם יומיים יום-טוב.}}<br />
<br />
עוד ציין הרבי בין הדברים:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=איני רוצה לנקוב בשמו, [אך] היה רב, גאון שעשה "טומעל" [עורר סערה] בנוגע לתל-אביב ובסביבות תל-אביב – שצריך לנהוג שם יומיים יום-טוב, מכיון שהשלוחים לא הגיעו לשם, לישובים החדשים... בזמנו הוא עורר סערה והיא הושתקה; באם יש מקום על-יד ירושלים ששם השלוחים לא הגיעו, צריך לנהוג שם יומיים יום-טוב}}.<br />
<br />
הרבי הוסיף אחר כך, ש"אינו יודע מדוע יושבים כיום הרבנים ושותקים, אולי הם פוחדים ממחלוקת...".<br />
<br />
כמו כן, כאשר מספר שנים לאחר מכן היה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ב[[יחידות]], שאל את הרבי והציע לפרסם את דעת הרבי בנושא, והורהו הרבי שלא יעשה מזה רעש{{הערה|בשולי הגליון לספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}.<br />
<br />
בנוסף לכך, כאשר נשאל הרבי על ידי תושב חו"ל בקשר לרצונו לבקר בארץ ישראל, הורה לו הרבי הוראות שונות וביניהן ציין{{הערה|'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 126}}:<br />
<br />
לא להיות שם שלשים יום רצופים (אפשר להפסיק בנתיים על ידי ביקור באילת וכיוצא-בזה – שהיא מחוץ לגבולות ארץ-הקודש).<br />
<br />
כלומר מכיוון שאין לצאת מארץ ישראל לחו"ל, ומי שהתגורר שלושים יום רצופים בארץ-ישראל תתעורר "שאלה" האם יוכל לצאת בחזרה לחו"ל – לכן יש להימנע מלכתחילה מלהיות שלושים יום רצופים בארץ-ישראל, וזאת – על ידי שהיה בינתיים באילת.<br />
<br />
גם בשנת [[תשמ"ה]], כאשר שיגר הרבי מברק להנחת אבן הפינה של מקוה טהרה בעיר אילת{{הערה|לקוטי שיחות כרך כו עמ' 399}} לא הזכיר את ארץ הקודש.<br />
<br />
===יחס נדיר מצד הרבי===<br />
במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי. <br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו"ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם". <br />
<br />
בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות". <br />
<br />
בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב"ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים". <br />
<br />
ב[[אדר]] [[תנש"א]] נסע השליח הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]] לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור {{מונחון|'אביסל יידישקייט'|קצת יהדות}}, מדור שבועי אותו כתב בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב"ד]]. כאשר ראה הרבי את הדוגמאות, הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.<br />
<br />
===הקמת קריית חב"ד בעיר===<br />
בשנת [[תש"מ]], פנה מר אלימלך לנדנר, שהיה מנהל המרכז לחינוך הדתי בישראל אל הרבי, בהצעה להקים קריית חב"ד בעיר. בתגובה הרבי כתב לו, שבכדי להקים קריית חב"ד ישנם כמה קשיים כגון ריחוק המקום, מקורות פרנסה ועוד. ומכל מקום, יש לדון בכך רק אחרי תקופת נסיון מתאימה של פעילי חב"ד באילת. הרבי הוסיף למכתב תמיהה, מדוע חושבים להקים קריית חב"ד בעיר בזמן שבערים אחרות אין.<br />
<br />
==שלוחי הרבי כיום==<br />
*הרב [[יוסף הכט]] - הרב הראשי לאילת.<br />
*הרב מנחם שמואל קליין - מנהל בית חב"ד המרכזי.<br />
*הרב יהודה טייכטל - שליח בשכונת רובע 9.<br />
*הרב מנחם מענדל אייזנבך - שליח בשכונת השחמון.<br />
*הרב עוזיהו קפלון - מנהל גני חב"ד וסופר.<br />
*הרב לוי הכט - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון.<br />
*הרב רפאל דב פרידמן - אחראי פעילות חב"ד במלונות.<br />
*הרב אהרן פרידמן - שליח בשכונת השחמון.<br />
*הרב שניאור זלמן בקשי - מנהל הפעילות לבני הנוער.<br />
*הרב מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית.<br />
*הרב אסי פישמן - חב"ד בקמפוס.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד אילת==<br />
<br />
===גני ילדים===<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב"די הראשון. <br />
<br />
אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.<br />
החינוך המוצלח בגן חב"ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף. <br />
<br />
במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שבעה גני חב"ד.<br />
<br />
===בית ספר חב"ד===<br />
<br />
שנתיים לאחר פתיחת הגן החב"די הראשון הורגש צורך לעלות שלב ולפתוח בעיר גם בית ספר יסודי ברוח חב"ד.<br />
<br />
בשנותיו הראשונות של בית הספר עדיין לא היה מבנה קבוע ובית הספר שכן במרתף ביתו של הרב העכט. הרבנית העכט הייתה המורה לכתה א', והרב ברוך לבקיביקר היה המורה לכתה ב'. <br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]], כשהסתיימה בנייתו של בניין בית חב"ד, עברו התלמידים ללמוד בבניין בית חב"ד המרווח והוא נוהל על ידי הרבנית העכט.<br />
<br />
מאז נוספה כל שנה כתה, ותוך מספר שנים הגיע ל-150 תלמידים. בית הספר משך אליו זוגות חב"דיים נוספים שבאו לעיר כדי לשמש כצוות הוראה ופעילות.<br />
<br />
כיום לומדים בבית הספר כ-200 תלמידים והוא מנוהל על ידי הרבנית לאה אייזנבך. בית הספר עצמו שוכן בשטח רחב ידיים המכיל מבנים, מגרשים ומדשאות וכיתות מרווחות. בשנת [[תשע"ז]] קיבלה המנהלת הרבנית לאה אייזנבך את פרס החינוך של עיריית אילת.<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]], העירייה החליטה לפתוח עוד גן תחת בית הספר עבור ילדי העיר.<br />
<br />
===ישיבת חב"ד===<br />
<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים אילת]]}}<br />
<br />
החל משנת [[תשס"ד]] פועלת בעיר ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה מנוהלת כיום על ידי הרב מנחם ארבוב. בישיבה לומדים עשרות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מקרב תושבי העיר ואורחיה.<br />
<br />
===בית חב"ד המרכזי===<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב"ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב"ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ"ד]]. במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב"ד ונוספה עוד קומה לבניין. <br />
<br />
בבניין מתקיימים מידי יום מנייני תפילות, בית תבשיל המעניק בכל יום מנות חמות לנזקקים, ספריית קריאה לילדים וחדר אוכל גדול המשמש גם כאולם שמחות.<br />
<br />
הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד הרב מענדי קליין.<br />
<br />
===בית חב"ד שחמון===<br />
<br />
התפתחותה ושגשוגה של העיר בשנים האחרונות, הביאה לבנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים אלפי משפחות. במהלך התפתחות השכונה לאלפי יחידות דיור נוצר צורך להקים בה בתי חב"ד. ואכן, אודות לפעילות הנמרצת של רב העיר ויו"ר המוסדות הרב הכט הוקם בשנת תש"ע בית חב"ד מפואר חב"ד בחלק התחתון של השכונה. הבנין המרשים - הכולל בתוכו בית כנסת, אולם אירועים, חדר ספרייה ומקווה טהרה - הוקם על ידי הרב העכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא' בשנת תש"ע. בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר הדתות, ח"כים ומאות מתושבי העיר. במקום מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים. <br />
<br />
הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד שחמון, הרב לוי הכט.<br />
<br />
===בית כנסת חב"ד משכן משה===<br />
בשנת [[תשע"ו]] הקים רב העיר הרב הכט בית חב"ד נוסף - ברובע 9 בעיר. בית חב"ד זה שוכן במבנה מפואר וייחודי בצורתו ונקרא בשם 'משכן משה' ע"ש הנגיד ר' משה מיראלשוילי. המבנה הוקם בסיוע עיריית אילת ובתרומתם הנדיבה של הנגידים ר' מיכאל ובנו ר' יצחק מירילשוילי. בשלב זה כולל המבנה אולם בית כנסת מפואר, ובשלב השני ייבנו אולם אירועים, ספרייה ומקווה טהרה. את הפעילות במבנה מנהל הרב יהודה טייכטל.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב"ד אילת]<br />
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1045 בית חב"ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80367 הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] מתארח בבית חב"ד אילת] {{תמונה}} {{אינפו}} י"ז אדר התשע"ד (17.02.2014)<br />
* [https://col.org.il/news/123163 "הקשר של הרבי לאילת היה מיוחד ויוצא דופן" • וידאו מיוחד] {{וידאו}}{{COL}}<br />
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה הסוקרת את ייחסו של הרבי לאילת]{{PDF}}<br />
<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אילת]]<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>ילhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA&diff=543262אילת2022-05-29T04:22:23Z<p>יל: </p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קהילת חב"ד<br />
|תמונה=[[קובץ:שלוחים אילת.jpg|250px]]<br />
|כתובית=שלוחי הרבי בעיר בתמונה קבוצתית על רקע בית חב"ד עם [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[יצחק יוסף]]<br />
|עיר=אילת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=<br />
|רב הקהילה=הרב [[יוסף הכט]]<br />
|[[משפיע]] הקהילה=<br />
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, ישיבת תומכי תמימים<br />
|שלוחים מרכזיים=הרב מענדי קליין, הרב עוזיהו קפלון<br />
|מספר שלוחים=<br />
|מספר בתי חב"ד=<br />
|מספר משפחות בקהילה=<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באילת|אישים באילת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br />
}}<br />
[[קובץ:אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעניק דולר לברכה לרב [[יוסף הכט]] עבור אילת]]<br />
[[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב העכט וראש העיר אילת]]<br />
'''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת [[תש"ט]], נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי"ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי"ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש"פ]] מונה העיר 60,100 תושבים.<br />
<br />
בשנות הלמ"דים והמ"מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. <br />
<br />
ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" במפגש שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}.<br />
<br />
==פעילות חב"ד בעיר==<br />
בשנת [[תשל"ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל"ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.<br />
<br />
הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של [[מקווה]] אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית [[מקווה]] חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק מיוחד, ולאחר מכן אף פעל באופן ניסי שירד גשם בעיר עבור מילויו.<br />
אחרי כמה שנים הגיע לאילת השליח הרב אייזנבך, ופעל רבות למען העיר. כמו כן, היה כותב במדורים שבועים בעיתון המקומי, ועורך מבצעים רבים בעיר. <br />
<br />
במהלך השנים נוצרו קשרים חמים עם רבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.<br />
<br />
משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה. <br />
<br />
את הפעילות באיזור בתי המלון, ניהל בעבר הרב [[יחיאל קוצר]]. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים על ידי חסידי חב"ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי.<br />
<br />
בית כנסת חב"די לקהילה הצרפתית הוקם בשנת [[תש"ע]] ומנוהל על ידי הרב מאיר סמאדג'ה.<br />
<br />
===ארץ העמים===<br />
במהלך סעודת ליל [[יום טוב שני]] של [[חג סוכות]] [[תשכ"ט]]{{הערה|ראו בהרחבה בהמלך במסיבו כרך א' עמ' רסב-רסג}} התייחס [[הרבי]] לישובים החדשים ב[[ארץ ישראל]] "שנכבשו עתה", ולאותם מקומות שלא היו קיימים בזמן ש[[קידוש החודש|קידשו את החודש]] על פי הראיה שלכאורה צריכים לחגוג בהם שני ימי [[יום טוב]]. מרוח הדברים ניכר היה שהרבי מתבסס על דברי הגאון [[הראגוצ'ובי]] בעל צפנת פענח בשו"ת צפנת פענח{{הערה|ארץ-הקודש תשכ"ה סימן נא קיז, א}}.<br />
<br />
השליח הראשון לאילת הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] שמע דברים מפורשים מהרבי באסרו חג ה[[שבועות]] [[תשל"ו]]. לאחר זמן העלה את הדברים על הכתב{{הערה|תשורה ט' תמוז תשע"ד עמ' 33; כמו כן הובאו הדברים באופן חלקי ב'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=במענה לשאלתך האם עליך לנהוג יומיים יום-טוב באילת כפי שאתה מציין במכתבך שאלת חוות-דעת שני רבנים פוסקי דין והם הורו לך לנהוג יומיים, אזי תשמע בקולם.<br />
<br />
בכלל ענין יומיים יום טוב לא שייך לשאלה האם המקום נכלל בתחומי ארץ-ישראל או שחשיב כחוץ-לארץ, אלא תלוי בשאלה האם השלוחים [שנשלחו על ידי בית-דין להודיע שיקדשו החודש יום שקידשוהו (ראה ראש השנה פרק א' משנה ג')] כן הגיעו לשם או לא, ובאם השלוחים לא הגיעו לאותו מקום, יש לנהוג בו יומיים יום-טוב. ומכיון שלאילת לא הגיעו השלוחים, אזי יש לנהוג שם יומיים יום טוב.<br />
<br />
אמנם מכיון שישנם הסבורים שאילת נכללת בתחומי ארץ ישראל, למרות שבאמת אינה נחשבת כארץ ישראל – אז תנהוג שם יומיים יום-טוב, אך בתנאי: 1) שהדבר לא יהיה בשמי. 2) ויהיה בחשאי, מכיון שאין צורך לנקר עיניים.<br />
<br />
ואם 'יתפסו' אותך [שאתה נוהג יומיים יו"ט] אל תאמר להם שאילת נחשבת כחו"ל (אל תספר להם כזה דבר, ארץ ישראל או חוץ לארץ, אלא) תסביר שאתה מסתמך על פסק הדין שלמקומות שהשלוחים לא הגיעו צריך לנהוג בהם יומיים יום-טוב.}}<br />
<br />
עוד ציין הרבי בין הדברים:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=איני רוצה לנקוב בשמו, [אך] היה רב, גאון שעשה "טומעל" [עורר סערה] בנוגע לתל-אביב ובסביבות תל-אביב – שצריך לנהוג שם יומיים יום-טוב, מכיון שהשלוחים לא הגיעו לשם, לישובים החדשים... בזמנו הוא עורר סערה והיא הושתקה; באם יש מקום על-יד ירושלים ששם השלוחים לא הגיעו, צריך לנהוג שם יומיים יום-טוב}}.<br />
<br />
הרבי הוסיף אחר כך, ש"אינו יודע מדוע יושבים כיום הרבנים ושותקים, אולי הם פוחדים ממחלוקת...".<br />
<br />
כמו כן, כאשר מספר שנים לאחר מכן היה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ב[[יחידות]], שאל את הרבי והציע לפרסם את דעת הרבי בנושא, והורהו הרבי שלא יעשה מזה רעש{{הערה|בשולי הגליון לספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}.<br />
<br />
בנוסף לכך, כאשר נשאל הרבי על ידי תושב חו"ל בקשר לרצונו לבקר בארץ ישראל, הורה לו הרבי הוראות שונות וביניהן ציין{{הערה|'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 126}}:<br />
<br />
לא להיות שם שלשים יום רצופים (אפשר להפסיק בנתיים על ידי ביקור באילת וכיוצא-בזה – שהיא מחוץ לגבולות ארץ-הקודש).<br />
<br />
כלומר מכיוון שאין לצאת מארץ ישראל לחו"ל, ומי שהתגורר שלושים יום רצופים בארץ-ישראל תתעורר "שאלה" האם יוכל לצאת בחזרה לחו"ל – לכן יש להימנע מלכתחילה מלהיות שלושים יום רצופים בארץ-ישראל, וזאת – על ידי שהיה בינתיים באילת.<br />
<br />
גם בשנת [[תשמ"ה]], כאשר שיגר הרבי מברק להנחת אבן הפינה של מקוה טהרה בעיר אילת{{הערה|לקוטי שיחות כרך כו עמ' 399}} לא הזכיר את ארץ הקודש.<br />
<br />
===יחס נדיר מצד הרבי===<br />
במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי. <br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו"ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם". <br />
<br />
בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות". <br />
<br />
בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב"ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים". <br />
<br />
ב[[אדר]] [[תנש"א]] נסע השליח הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]] לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור {{מונחון|'אביסל יידישקייט'|קצת יהדות}}, מדור שבועי אותו כתב בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב"ד]]. כאשר ראה הרבי את הדוגמאות, הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.<br />
<br />
===הקמת קריית חב"ד בעיר===<br />
בשנת [[תש"מ]], פנה מר אלימלך לנדנר, שהיה מנהל המרכז לחינוך הדתי בישראל אל הרבי, בהצעה להקים קריית חב"ד בעיר. בתגובה הרבי כתב לו, שבכדי להקים קריית חב"ד ישנם כמה קשיים כגון ריחוק המקום, מקורות פרנסה ועוד. ומכל מקום, יש לדון בכך רק אחרי תקופת נסיון מתאימה של פעילי חב"ד באילת. הרבי הוסיף למכתב תמיהה, מדוע חושבים להקים קריית חב"ד בעיר בזמן שבערים אחרות אין.<br />
<br />
==שלוחי הרבי כיום==<br />
*הרב [[שמעון אייזנבך]] - שליח ורב שכונת שחמון.<br />
*הרב [[יוסף הכט]] - הרב הראשי לאילת.<br />
*הרב מנחם שמואל קליין - מנהל בית חב"ד המרכזי.<br />
*הרב יהודה טייכטל - שליח בשכונת רובע 9.<br />
*הרב מנחם מענדל אייזנבך - שליח בשכונת השחמון.<br />
*הרב עוזיהו קפלון - מנהל גני חב"ד וסופר.<br />
*הרב לוי הכט - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון.<br />
*הרב רפאל דב פרידמן - אחראי פעילות חב"ד במלונות.<br />
*הרב אהרן פרידמן - שליח בשכונת השחמון.<br />
*הרב שניאור זלמן בקשי - מנהל הפעילות לבני הנוער.<br />
*הרב מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית.<br />
*הרב אסי פישמן - חב"ד בקמפוס.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד אילת==<br />
<br />
===גני ילדים===<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב"די הראשון. <br />
<br />
אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.<br />
החינוך המוצלח בגן חב"ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף. <br />
<br />
במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שבעה גני חב"ד.<br />
<br />
===בית ספר חב"ד===<br />
<br />
שנתיים לאחר פתיחת הגן החב"די הראשון הורגש צורך לעלות שלב ולפתוח בעיר גם בית ספר יסודי ברוח חב"ד.<br />
<br />
בשנותיו הראשונות של בית הספר עדיין לא היה מבנה קבוע ובית הספר שכן במרתף ביתו של הרב העכט. הרבנית העכט הייתה המורה לכתה א', והרב ברוך לבקיביקר היה המורה לכתה ב'. <br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]], כשהסתיימה בנייתו של בניין בית חב"ד, עברו התלמידים ללמוד בבניין בית חב"ד המרווח והוא נוהל על ידי הרבנית העכט.<br />
<br />
מאז נוספה כל שנה כתה, ותוך מספר שנים הגיע ל-150 תלמידים. בית הספר משך אליו זוגות חב"דיים נוספים שבאו לעיר כדי לשמש כצוות הוראה ופעילות.<br />
<br />
כיום לומדים בבית הספר כ-200 תלמידים והוא מנוהל על ידי הרבנית לאה אייזנבך. בית הספר עצמו שוכן בשטח רחב ידיים המכיל מבנים, מגרשים ומדשאות וכיתות מרווחות. בשנת [[תשע"ז]] קיבלה המנהלת הרבנית לאה אייזנבך את פרס החינוך של עיריית אילת.<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]], העירייה החליטה לפתוח עוד גן תחת בית הספר עבור ילדי העיר.<br />
<br />
===ישיבת חב"ד===<br />
<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים אילת]]}}<br />
<br />
החל משנת [[תשס"ד]] פועלת בעיר ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה מנוהלת כיום על ידי הרב מנחם ארבוב. בישיבה לומדים עשרות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מקרב תושבי העיר ואורחיה.<br />
<br />
===בית חב"ד המרכזי===<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב"ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב"ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ"ד]]. במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב"ד ונוספה עוד קומה לבניין. <br />
<br />
בבניין מתקיימים מידי יום מנייני תפילות, בית תבשיל המעניק בכל יום מנות חמות לנזקקים, ספריית קריאה לילדים וחדר אוכל גדול המשמש גם כאולם שמחות.<br />
<br />
הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד הרב מענדי קליין.<br />
<br />
===בית חב"ד שחמון===<br />
<br />
התפתחותה ושגשוגה של העיר בשנים האחרונות, הביאה לבנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים אלפי משפחות. במהלך התפתחות השכונה לאלפי יחידות דיור נוצר צורך להקים בה בתי חב"ד. ואכן, אודות לפעילות הנמרצת של רב העיר ויו"ר המוסדות הרב הכט הוקם בשנת תש"ע בית חב"ד מפואר חב"ד בחלק התחתון של השכונה. הבנין המרשים - הכולל בתוכו בית כנסת, אולם אירועים, חדר ספרייה ומקווה טהרה - הוקם על ידי הרב העכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא' בשנת תש"ע. בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר הדתות, ח"כים ומאות מתושבי העיר. במקום מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים. <br />
<br />
הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד שחמון, הרב לוי הכט.<br />
<br />
===בית כנסת חב"ד משכן משה===<br />
בשנת [[תשע"ו]] הקים רב העיר הרב הכט בית חב"ד נוסף - ברובע 9 בעיר. בית חב"ד זה שוכן במבנה מפואר וייחודי בצורתו ונקרא בשם 'משכן משה' ע"ש הנגיד ר' משה מיראלשוילי. המבנה הוקם בסיוע עיריית אילת ובתרומתם הנדיבה של הנגידים ר' מיכאל ובנו ר' יצחק מירילשוילי. בשלב זה כולל המבנה אולם בית כנסת מפואר, ובשלב השני ייבנו אולם אירועים, ספרייה ומקווה טהרה. את הפעילות במבנה מנהל הרב יהודה טייכטל.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב"ד אילת]<br />
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1045 בית חב"ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80367 הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] מתארח בבית חב"ד אילת] {{תמונה}} {{אינפו}} י"ז אדר התשע"ד (17.02.2014)<br />
* [https://col.org.il/news/123163 "הקשר של הרבי לאילת היה מיוחד ויוצא דופן" • וידאו מיוחד] {{וידאו}}{{COL}}<br />
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה הסוקרת את ייחסו של הרבי לאילת]{{PDF}}<br />
<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אילת]]<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>ילhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=543261שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)2022-05-29T04:14:56Z<p>יל: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}}<br />
{{דמות<br />
|שם=הרב שמעון אייזנבך<br />
|תמונה=[[קובץ:הרב_אייזנבך_בשיחה_עם_הרב_יצחק_יוסף_2017-01-22_22-12.jpg|250px]]<br />
|תיאור=הרב אייזנבך בשיחה עם הרב [[יצחק יוסף]]<br />
|תאריך לידה=[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ירושלים]]<br />
|מקום פעילות=[[אילת]]<br />
}}<br />
הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא חסיד חב"ד, רב שכונת השחמון, [[אילת]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]<br />
[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]<br />
נולד ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מתייחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
את שנותיו בישיבה גדולה עשה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] אצל החסיד ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תש"מ]] זכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] ובמהלך הביקור בחצר הרבי זכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת תות"ל קריית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה התבקש לסייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי {{מקור}}. בשנת [[תשמ"ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד). לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים.. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] הרב [[ישראל גליצנשטיין]] להצטרף לשלוחי הרבי בעיר. המענה שהתקבל מהרבי - היה שעליו להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]] התקבלה ההחלטה לצאת לשליחות.<br />
<br />
===פעילות ציבורית===<br />
הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חב"ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל להגברת הפעילות בעיר. לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}.<br />
<br />
כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ"ו שבט]] [[תשנ"א]], אמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת".<br />
<br />
במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר אילת" מדור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג". ב[[אדר]] [[תנש"א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"[[בית חיינו]]", גיליון מס' 77}}. כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'. אזעה"צ"{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, [[תשנ"ב]]|עמוד=2}}}}.<br />
<br />
ב[[טבת]] [[תשנ"ב]] כתב לרבי, שברצונו לכתוב ספר תורה לזכות ולמימון המוסדות, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים}}. לאחר שלא הובנה כוונת הרבי בתשובה זו, התייעץ עם כמה רבנים, וכתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש שהרבי יעזור בגיוס כספים למוסדות, אך במענה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו: {{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע מיוחד בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
כאשר הוקמה בשנת [[תשנ"ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב שמעון אייזנבך לרבה של השכונה,[דרוש מקור] ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום, שם הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', מבתי הכנסת הגדולים באילת, שם פועל ביותר להפצת יהדות. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדוייק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]].<br />
<br />
הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך כיום, מר מאיר יצחק הלוי, אתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. לקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ענקית לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ואישי ציבור רבים מהעיר ומהארץ{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] {{שטורעם}} כ"א [[תשרי]] תשע"ד.}}.<br />
<br />
הרב אייזנבך ידוע כמומחה ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] החל לפרסם מדור ובו סיפורים וזכורנות על רבו ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע"ט]] הוחלף המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון'.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ"ב.<br />
*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ.<br />
*'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח.<br />
*'''בזאת תבחנו'''- מבחנים על הרמב"ם המשיך את צוואת אביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]].<br />
<br />
==משפחתו ==<br />
* בנו, הרב מנחם מענדל, (חתן הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי (כפר חב"ד)|אפרים פישל דמיחובסקי]]) שליח הרבי ב[[אילת]]<br />
<br />
;חתניו<br />
* הרב חיים זקלס [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
* הרב אליעזר זוננפלד [[ר"מ]] בישיבת תות"ל באלעד<br />
* הרב [[לוי יצחק גרליצקי]] שליח הרבי בתל אביב<br />
* הרב מנחם מענדל אשכנזי, שליח הרבי בבאר אורה והגלילות<br />
* הרב אהרן פרידמן, שליח הרבי באילת<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*נתן אברהם, '''[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=69232&lang=he&action=print מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=73497 ספר התהילים "של הרבי" חזר לידי השליח אחרי 31 שנים] {{שטורעם}}<br />
*[https://chabad.info/news/307819/ הראשון לציון בסיום הרמב"ם בבית ספר חב"ד באילת] {{אינפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים באילת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]</div>ילhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=543260שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)2022-05-29T04:12:47Z<p>יל: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}}<br />
{{דמות<br />
|שם=הרב שמעון אייזנבך<br />
|תמונה=[[קובץ:הרב_אייזנבך_בשיחה_עם_הרב_יצחק_יוסף_2017-01-22_22-12.jpg|250px]]<br />
|תיאור=הרב אייזנבך בשיחה עם הרב [[יצחק יוסף]]<br />
|תאריך לידה=[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ירושלים]]<br />
|מקום פעילות=[[אילת]]<br />
}}<br />
הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא חסיד חב"ד, רב שכונת השחמון, [[אילת]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]<br />
[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]<br />
נולד ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מתייחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
את שנותיו בישיבה גדולה עשה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] אצל החסיד ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תש"מ]] זכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] ובמהלך הביקור בחצר הרבי זכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת תות"ל קריית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה התבקש לסייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי {{מקור}}. בשנת [[תשמ"ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד). לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים.. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] הרב [[ישראל גליצנשטיין]] להצטרף לשלוחי הרבי בעיר. המענה שהתקבל מהרבי - היה שעליו להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]] התקבלה ההחלטה לצאת לשליחות.<br />
<br />
===פעילות ציבורית===<br />
הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חב"ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל להגברת הפעילות בעיר. לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}.<br />
<br />
כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ"ו שבט]] [[תשנ"א]], אמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת".<br />
<br />
במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר אילת" מדור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג". ב[[אדר]] [[תנש"א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"[[בית חיינו]]", גיליון מס' 77}}. כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'. אזעה"צ"{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, [[תשנ"ב]]|עמוד=2}}}}.<br />
<br />
ב[[טבת]] [[תשנ"ב]] כתב לרבי, שברצונו לכתוב ספר תורה לזכות ולמימון המוסדות, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים}}. לאחר שלא הובנה כוונת הרבי בתשובה זו, התייעץ עם כמה רבנים, וכתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש שהרבי יעזור בגיוס כספים למוסדות, אך במענה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו: {{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע מיוחד בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
כאשר הוקמה בשנת [[תשנ"ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב שמעון אייזנבך לרבה של השכונה,[[דרוש מקור]] ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום, שם הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', מבתי הכנסת הגדולים באילת, שם פועל ביותר להפצת יהדות. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדוייק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]].<br />
<br />
הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך כיום, מר מאיר יצחק הלוי, אתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. לקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ענקית לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ואישי ציבור רבים מהעיר ומהארץ{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] {{שטורעם}} כ"א [[תשרי]] תשע"ד.}}.<br />
<br />
הרב אייזנבך ידוע כמומחה ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] החל לפרסם מדור ובו סיפורים וזכורנות על רבו ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע"ט]] הוחלף המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון'.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ"ב.<br />
*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ.<br />
*'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח.<br />
*'''בזאת תבחנו'''- מבחנים על הרמב"ם המשיך את צוואת אביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]].<br />
<br />
==משפחתו ==<br />
* בנו, הרב מנחם מענדל, (חתן הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי (כפר חב"ד)|אפרים פישל דמיחובסקי]]) שליח הרבי ב[[אילת]]<br />
<br />
;חתניו<br />
* הרב חיים זקלס [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
* הרב אליעזר זוננפלד [[ר"מ]] בישיבת תות"ל באלעד<br />
* הרב [[לוי יצחק גרליצקי]] שליח הרבי בתל אביב<br />
* הרב מנחם מענדל אשכנזי, שליח הרבי בבאר אורה והגלילות<br />
* הרב אהרן פרידמן, שליח הרבי באילת<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*נתן אברהם, '''[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=69232&lang=he&action=print מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=73497 ספר התהילים "של הרבי" חזר לידי השליח אחרי 31 שנים] {{שטורעם}}<br />
*[https://chabad.info/news/307819/ הראשון לציון בסיום הרמב"ם בבית ספר חב"ד באילת] {{אינפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים באילת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]</div>ילhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=543259שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)2022-05-29T04:12:28Z<p>יל: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}}<br />
{{דמות<br />
|שם=הרב שמעון אייזנבך<br />
|תמונה=[[קובץ:הרב_אייזנבך_בשיחה_עם_הרב_יצחק_יוסף_2017-01-22_22-12.jpg|250px]]<br />
|תיאור=הרב אייזנבך בשיחה עם הרב [[יצחק יוסף]]<br />
|תאריך לידה=[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ירושלים]]<br />
|מקום פעילות=[[אילת]]<br />
}}<br />
הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא חסיד חב"ד, רב שכונת השחמון,[[אילת]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]<br />
[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]<br />
נולד ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מתייחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
את שנותיו בישיבה גדולה עשה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] אצל החסיד ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תש"מ]] זכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] ובמהלך הביקור בחצר הרבי זכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת תות"ל קריית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה התבקש לסייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי {{מקור}}. בשנת [[תשמ"ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד). לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים.. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] הרב [[ישראל גליצנשטיין]] להצטרף לשלוחי הרבי בעיר. המענה שהתקבל מהרבי - היה שעליו להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]] התקבלה ההחלטה לצאת לשליחות.<br />
<br />
===פעילות ציבורית===<br />
הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חב"ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל להגברת הפעילות בעיר. לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}.<br />
<br />
כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ"ו שבט]] [[תשנ"א]], אמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת".<br />
<br />
במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר אילת" מדור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג". ב[[אדר]] [[תנש"א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"[[בית חיינו]]", גיליון מס' 77}}. כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'. אזעה"צ"{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, [[תשנ"ב]]|עמוד=2}}}}.<br />
<br />
ב[[טבת]] [[תשנ"ב]] כתב לרבי, שברצונו לכתוב ספר תורה לזכות ולמימון המוסדות, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים}}. לאחר שלא הובנה כוונת הרבי בתשובה זו, התייעץ עם כמה רבנים, וכתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש שהרבי יעזור בגיוס כספים למוסדות, אך במענה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו: {{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע מיוחד בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
כאשר הוקמה בשנת [[תשנ"ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב שמעון אייזנבך לרבה של השכונה,[[דרוש מקור]] ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום, שם הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', מבתי הכנסת הגדולים באילת, שם פועל ביותר להפצת יהדות. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדוייק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]].<br />
<br />
הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך כיום, מר מאיר יצחק הלוי, אתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. לקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ענקית לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ואישי ציבור רבים מהעיר ומהארץ{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] {{שטורעם}} כ"א [[תשרי]] תשע"ד.}}.<br />
<br />
הרב אייזנבך ידוע כמומחה ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] החל לפרסם מדור ובו סיפורים וזכורנות על רבו ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע"ט]] הוחלף המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון'.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ"ב.<br />
*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ.<br />
*'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח.<br />
*'''בזאת תבחנו'''- מבחנים על הרמב"ם המשיך את צוואת אביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]].<br />
<br />
==משפחתו ==<br />
* בנו, הרב מנחם מענדל, (חתן הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי (כפר חב"ד)|אפרים פישל דמיחובסקי]]) שליח הרבי ב[[אילת]]<br />
<br />
;חתניו<br />
* הרב חיים זקלס [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
* הרב אליעזר זוננפלד [[ר"מ]] בישיבת תות"ל באלעד<br />
* הרב [[לוי יצחק גרליצקי]] שליח הרבי בתל אביב<br />
* הרב מנחם מענדל אשכנזי, שליח הרבי בבאר אורה והגלילות<br />
* הרב אהרן פרידמן, שליח הרבי באילת<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*נתן אברהם, '''[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=69232&lang=he&action=print מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=73497 ספר התהילים "של הרבי" חזר לידי השליח אחרי 31 שנים] {{שטורעם}}<br />
*[https://chabad.info/news/307819/ הראשון לציון בסיום הרמב"ם בבית ספר חב"ד באילת] {{אינפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים באילת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]</div>ילhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=543258ישיבת אהלי תורה קראון הייטס2022-05-29T04:07:50Z<p>יל: /* צוות הישיבה קטנה */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה|ראו=[[אהלי תורה קראון הייטס (פירושונים)]]}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=אהלי תורה<br />
|תמונה=אהלי תורה 2.jpg<br />
|כתובית=מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]], [[תלמוד תורה]]<br />
|תאריך יסוד=[[תשט"ז]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[קראון הייטס]]<br />
|מייסד=הרב [[מיכאל טייטלבוים]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[מאיר שלמה קפלן]] (ישי"ג)<br />
|משגיח ראשי=הרב אלחנן לשס (ישי"ג)<br />
|משפיע ראשי=הרב [[נחמן שפירא]] (ישי"ג)<br />
|מנהל גשמי=הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]]<br />
|מספר תלמידים=300 (ישי"ג)<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות=[[הערות וביאורים|קובץ הערות וביאורים]], קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים.<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
ישיבת '''אהלי תורה - אהלי מנחם''' הינה מוסד לימוד חב"די על [[חינוך על טהרת הקודש|טהרת הקודש]], נכון לשנת [[תשע"ג]] (2013) למדו בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.<br />
<br />
==הסטוריית הישיבה==<br />
[[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]]<br />
<br />
לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל{{הערה|בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.}}, ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב [[מיכאל טייטלבוים]], יחד עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן).<br />
<br />
השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"[[מרכז לענייני חינוך]]" שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה ([[הרש"ג]]). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה ב[[השגחה פרטית]]. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מידי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.<br />
<br />
משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתחו שכבה נוספת - שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, והעומד בראשה הוא הרב [[אברהם חיים שטערן]].<br />
<br />
==יחס הרבי לישיבה==<br />
המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו "מיין ישיבה" (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב [[חמ"א חדוקוב]], ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה.<br />
<br />
לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר.<br />
<br />
הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל"אהלי מנחם" אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ"ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא "אהלי תורה אהלי מנחם".<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
*משנת תשל"ט הישיבה מוציאה כל שנה ספר פלפולים<br />
*מאז תש"מ יוצא על ידי הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] בראשות הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]].<br />
*בשנים תשנ"ה-תשנ"ט, הוציאה הישיבה לאור קובץ הערות תחת השם '[[אהלי תורה]]'.<br />
<br />
==מבני הישיבה==<br />
<br />
הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ"ב]], בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).<br />
<br />
לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.<br />
<br />
בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב [[איסטערן פארקווי]] פינת ברוקלין, רחוב אחד מ[[מרכז חב"ד העולמי 770]]{{הערה|הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב [[צבי הירש חיטריק]] שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה{{הערה|בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.}}.}}. <br />
<br />
בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.<br />
<br />
לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.<br />
<br />
בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.<br />
<br />
בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים{{הערה|ראה בדיווח [https://collive.com/oholei-torah-mesivta-moves-into-brand-new-building/ כאן]}}.<br />
<br />
==ועד הישיבה==<br />
<br />
בהוראת הרבי הרב [[דוד שלמה דייטש]] נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.<br />
<br />
אחרי פטירת הרב מיכאל טייטלבוים, על פי צוואתו נכנס בנו הרב [[אליעזר טייטלבוים]] להיות חבר הוועד.<br />
<br />
*הרב יוסף הכהן רוזנפלד<br />
*הרב שלום דובער רוזנפלד <br />
*הרב שמואל ברוק<br />
*הרב זלמן חן<br />
*הרב שלום רבקין<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
==צוות הישיבה גדולה==<br />
[[קובץ:סמל אוהלי תורה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סמל המוסד]]<br />
*הרב [[שלמה קפלן]] - [[ראש ישיבה]]<br />
*הרב [[נחמן שפירא]] - [[משפיע]] ראשי.<br />
*הרב מנחם בלוי- [[משגיח]] ראשי ומנהל רוחני.<br />
*הרב אברהם חיים שטערן - [[מנהל]] ו[[ר"מ]] שיעור ה'.<br />
*הרב לוי יצחק גרינבוים - משיב ו[[משפיע]] שיעור ה'.<br />
*הרב שלום וויגלער - משיב <br />
*הרב מאיר שלמה גורדון - משגיח<br />
*הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין - משגיח<br />
*הרב משה טייטלבוים-משפיע<br />
*הרב ניסן דייטש-מנהל<br />
*הרב ישראל נח רייטשיק-ר"מ<br />
*הרב [[שמערל רויטבלאט]] - משגיח ראשי לחסידות.<br />
*הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] - [[משפיע]].<br />
*הרב [[יקותיאל פלדמן]] - [[משפיע]].<br />
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - [[משפיע]].<br />
*הרב שמואל שור - [[משפיע]].<br />
*הרב שמואל טוביה קליין-משיב<br />
*הרב מנחם מענדל ברונר-משיב<br />
*הרב שניאור זלמן וילנקין - [[משפיע]].<br />
*הרב לוי יצחק מטוסוב - [[משפיע]].<br />
*הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[מאיר שלמה קפלן]] - [[ראש הישיבה]] ו[[משפיע]].<br />
*הרב אברהם הרץ - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[אפרים פישל אסטער]] - [[ר"מ]].<br />
*הרב יום טוב ליפמן הלר - [[ר"מ]].<br />
*הרב שלמה הורביץ - [[ר"מ]].<br />
;צוות הישיבה בעבר:<br />
*הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - [[משפיע]] (עד פטירתו בשנת [[תשע"ח]]).<br />
*הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] - כיהן כ[[ר"מ]] עד שנת [[תשע"ט]].<br />
*הרב [[ישראל פרידמן]] - [[ראש הישיבה]] (עד פטירתו בשנת [[תש"פ]]).<br />
*הרב [[פנחס קארף]] - [[משפיע]] כללי (עד פטירתו בשנת [[תשפ"א]]).<br />
*הרב [[אליהו חיים רויטבלט]]<br />
*הרב [[אהרן לייב רסקין]]<br />
*הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]<br />
*הרב [[זעליג כצמן]]<br />
*הרב שמואל הבר<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מוסדות אהלי תורה (קראון הייטס)]]<br />
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.OholeiTorah.com אהלי תורה - Org]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58959 תמונות מארכיון המוסד] {{*}} [http://www.chabadinfo.com/?url=article_en&id=25793 גלריה נוספת] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*א. דשן, '''המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון 118 עמוד 15 ואילך<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אהלי תורה}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]</div>ילhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=543255ישיבת אהלי תורה קראון הייטס2022-05-29T04:02:38Z<p>יל: /* צוות הישיבה קטנה */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה|ראו=[[אהלי תורה קראון הייטס (פירושונים)]]}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=אהלי תורה<br />
|תמונה=אהלי תורה 2.jpg<br />
|כתובית=מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]], [[תלמוד תורה]]<br />
|תאריך יסוד=[[תשט"ז]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[קראון הייטס]]<br />
|מייסד=הרב [[מיכאל טייטלבוים]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[מאיר שלמה קפלן]] (ישי"ג)<br />
|משגיח ראשי=הרב אלחנן לשס (ישי"ג)<br />
|משפיע ראשי=הרב [[נחמן שפירא]] (ישי"ג)<br />
|מנהל גשמי=הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]]<br />
|מספר תלמידים=300 (ישי"ג)<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות=[[הערות וביאורים|קובץ הערות וביאורים]], קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים.<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
ישיבת '''אהלי תורה - אהלי מנחם''' הינה מוסד לימוד חב"די על [[חינוך על טהרת הקודש|טהרת הקודש]], נכון לשנת [[תשע"ג]] (2013) למדו בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.<br />
<br />
==הסטוריית הישיבה==<br />
[[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]]<br />
<br />
לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל{{הערה|בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.}}, ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב [[מיכאל טייטלבוים]], יחד עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן).<br />
<br />
השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"[[מרכז לענייני חינוך]]" שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה ([[הרש"ג]]). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה ב[[השגחה פרטית]]. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מידי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.<br />
<br />
משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתחו שכבה נוספת - שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, והעומד בראשה הוא הרב [[אברהם חיים שטערן]].<br />
<br />
==יחס הרבי לישיבה==<br />
המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו "מיין ישיבה" (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב [[חמ"א חדוקוב]], ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה.<br />
<br />
לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר.<br />
<br />
הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל"אהלי מנחם" אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ"ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא "אהלי תורה אהלי מנחם".<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
*משנת תשל"ט הישיבה מוציאה כל שנה ספר פלפולים<br />
*מאז תש"מ יוצא על ידי הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] בראשות הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]].<br />
*בשנים תשנ"ה-תשנ"ט, הוציאה הישיבה לאור קובץ הערות תחת השם '[[אהלי תורה]]'.<br />
<br />
==מבני הישיבה==<br />
<br />
הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ"ב]], בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).<br />
<br />
לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.<br />
<br />
בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב [[איסטערן פארקווי]] פינת ברוקלין, רחוב אחד מ[[מרכז חב"ד העולמי 770]]{{הערה|הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב [[צבי הירש חיטריק]] שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה{{הערה|בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.}}.}}. <br />
<br />
בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.<br />
<br />
לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.<br />
<br />
בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.<br />
<br />
בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים{{הערה|ראה בדיווח [https://collive.com/oholei-torah-mesivta-moves-into-brand-new-building/ כאן]}}.<br />
<br />
==ועד הישיבה==<br />
<br />
בהוראת הרבי הרב [[דוד שלמה דייטש]] נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.<br />
<br />
אחרי פטירת הרב מיכאל טייטלבוים, על פי צוואתו נכנס בנו הרב [[אליעזר טייטלבוים]] להיות חבר הוועד.<br />
<br />
*הרב יוסף הכהן רוזנפלד<br />
*הרב שלום דובער רוזנפלד <br />
*הרב שמואל ברוק<br />
*הרב זלמן חן<br />
*הרב שלום רבקין<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
==צוות הישיבה קטנה==<br />
*הרב מנחם מענדל הכהן בלוי - מנהל כללי [[אהלי תורה]]<br />
*הרב משה סילמאן - [[מנהל]] ו[[ראש ישיבה]]<br />
*הרב שניאור זלמן לויפער - [[סגן מנהל]]<br />
*הרב אלימלך אסטער - [[סגן מנהל שיעור א']]<br />
*הרב חיים לפקיבקר - [[ר"מ]]<br />
*הרב משה הלפרין - [[ר"מ]]<br />
*הרב דוד לוין - [[ר"מ]]<br />
*הרב מענדל שניאור - [[ר"מ]]<br />
*הרב [[נחמן יוסף טווערסקי]] - [[ר"מ]]<br />
*הרב פרץ קפלן - [[ר"מ]]<br />
*הרב לוי גרייזמן - [[משפיע]]<br />
*הרב יחיאל מיכל מרוזוב - [[משפיע]]<br />
*הרב שמעון ריבקין - [[משפיע]]<br />
*הרב ניסים לגזיאל - [[משפיע]]<br />
*הרב רפאל נחמן דובאוו - [[משפיע]]<br />
*הרב יצחק פרוס - משפיע<br />
*הרב אליהו טענענבוים - [[משיב]]<br />
<br />
==צוות הישיבה גדולה==<br />
[[קובץ:סמל אוהלי תורה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סמל המוסד]]<br />
*הרב [[שלמה קפלן]] - [[ראש ישיבה]]<br />
*הרב [[נחמן שפירא]] - [[משפיע]] ראשי.<br />
*הרב מנחם בלוי- [[משגיח]] ראשי ומנהל רוחני.<br />
*הרב אברהם חיים שטערן - [[מנהל]] ו[[ר"מ]] שיעור ה'.<br />
*הרב לוי יצחק גרינבוים - משיב ו[[משפיע]] שיעור ה'.<br />
*הרב שלום וויגלער - משיב <br />
*הרב מאיר שלמה גורדון - משגיח<br />
*הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין - משגיח<br />
*הרב משה טייטלבוים-משפיע<br />
*הרב ניסן דייטש-מנהל<br />
*הרב ישראל נח רייטשיק-ר"מ<br />
*הרב [[שמערל רויטבלאט]] - משגיח ראשי לחסידות.<br />
*הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] - [[משפיע]].<br />
*הרב [[יקותיאל פלדמן]] - [[משפיע]].<br />
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - [[משפיע]].<br />
*הרב שמואל שור - [[משפיע]].<br />
*הרב שמואל טוביה קליין-משיב<br />
*הרב מנחם מענדל ברונר-משיב<br />
*הרב שניאור זלמן וילנקין - [[משפיע]].<br />
*הרב לוי יצחק מטוסוב - [[משפיע]].<br />
*הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[מאיר שלמה קפלן]] - [[ראש הישיבה]] ו[[משפיע]].<br />
*הרב אברהם הרץ - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[אפרים פישל אסטער]] - [[ר"מ]].<br />
*הרב יום טוב ליפמן הלר - [[ר"מ]].<br />
*הרב שלמה הורביץ - [[ר"מ]].<br />
;צוות הישיבה בעבר:<br />
*הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - [[משפיע]] (עד פטירתו בשנת [[תשע"ח]]).<br />
*הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] - כיהן כ[[ר"מ]] עד שנת [[תשע"ט]].<br />
*הרב [[ישראל פרידמן]] - [[ראש הישיבה]] (עד פטירתו בשנת [[תש"פ]]).<br />
*הרב [[פנחס קארף]] - [[משפיע]] כללי (עד פטירתו בשנת [[תשפ"א]]).<br />
*הרב [[אליהו חיים רויטבלט]]<br />
*הרב [[אהרן לייב רסקין]]<br />
*הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]<br />
*הרב [[זעליג כצמן]]<br />
*הרב שמואל הבר<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מוסדות אהלי תורה (קראון הייטס)]]<br />
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.OholeiTorah.com אהלי תורה - Org]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58959 תמונות מארכיון המוסד] {{*}} [http://www.chabadinfo.com/?url=article_en&id=25793 גלריה נוספת] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*א. דשן, '''המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון 118 עמוד 15 ואילך<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אהלי תורה}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]</div>ילhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=543253ישיבת אהלי תורה קראון הייטס2022-05-29T04:00:29Z<p>יל: /* צוות הישיבה קטנה */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה|ראו=[[אהלי תורה קראון הייטס (פירושונים)]]}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=אהלי תורה<br />
|תמונה=אהלי תורה 2.jpg<br />
|כתובית=מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]], [[תלמוד תורה]]<br />
|תאריך יסוד=[[תשט"ז]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[קראון הייטס]]<br />
|מייסד=הרב [[מיכאל טייטלבוים]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[מאיר שלמה קפלן]] (ישי"ג)<br />
|משגיח ראשי=הרב אלחנן לשס (ישי"ג)<br />
|משפיע ראשי=הרב [[נחמן שפירא]] (ישי"ג)<br />
|מנהל גשמי=הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]]<br />
|מספר תלמידים=300 (ישי"ג)<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות=[[הערות וביאורים|קובץ הערות וביאורים]], קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים.<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
ישיבת '''אהלי תורה - אהלי מנחם''' הינה מוסד לימוד חב"די על [[חינוך על טהרת הקודש|טהרת הקודש]], נכון לשנת [[תשע"ג]] (2013) למדו בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.<br />
<br />
==הסטוריית הישיבה==<br />
[[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]]<br />
<br />
לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל{{הערה|בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.}}, ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב [[מיכאל טייטלבוים]], יחד עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן).<br />
<br />
השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"[[מרכז לענייני חינוך]]" שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה ([[הרש"ג]]). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה ב[[השגחה פרטית]]. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מידי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.<br />
<br />
משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתחו שכבה נוספת - שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, והעומד בראשה הוא הרב [[אברהם חיים שטערן]].<br />
<br />
==יחס הרבי לישיבה==<br />
המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו "מיין ישיבה" (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב [[חמ"א חדוקוב]], ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה.<br />
<br />
לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר.<br />
<br />
הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל"אהלי מנחם" אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ"ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא "אהלי תורה אהלי מנחם".<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
*משנת תשל"ט הישיבה מוציאה כל שנה ספר פלפולים<br />
*מאז תש"מ יוצא על ידי הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] בראשות הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]].<br />
*בשנים תשנ"ה-תשנ"ט, הוציאה הישיבה לאור קובץ הערות תחת השם '[[אהלי תורה]]'.<br />
<br />
==מבני הישיבה==<br />
<br />
הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ"ב]], בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).<br />
<br />
לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.<br />
<br />
בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב [[איסטערן פארקווי]] פינת ברוקלין, רחוב אחד מ[[מרכז חב"ד העולמי 770]]{{הערה|הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב [[צבי הירש חיטריק]] שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה{{הערה|בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.}}.}}. <br />
<br />
בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.<br />
<br />
לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.<br />
<br />
בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.<br />
<br />
בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים{{הערה|ראה בדיווח [https://collive.com/oholei-torah-mesivta-moves-into-brand-new-building/ כאן]}}.<br />
<br />
==ועד הישיבה==<br />
<br />
בהוראת הרבי הרב [[דוד שלמה דייטש]] נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.<br />
<br />
אחרי פטירת הרב מיכאל טייטלבוים, על פי צוואתו נכנס בנו הרב [[אליעזר טייטלבוים]] להיות חבר הוועד.<br />
<br />
*הרב יוסף הכהן רוזנפלד<br />
*הרב שלום דובער רוזנפלד <br />
*הרב שמואל ברוק<br />
*הרב זלמן חן<br />
*הרב שלום רבקין<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
==צוות הישיבה קטנה==<br />
*הרב מנחם מענדל הכהן בלוי - [[מנכ"ל אהלי תורה]]<br />
*הרב משה סילמאן - [[מנהל]] ו[[ראש ישיבה]]<br />
*הרב שניאור זלמן לויפער - [[סגן מנהל]]<br />
*הרב אלימלך אסטער - [[סגן מנהל שיעור א']]<br />
*הרב חיים לפקיבקר - [[ר"מ]]<br />
*הרב משה הלפרין - [[ר"מ]]<br />
*הרב דוד לוין - [[ר"מ]]<br />
*הרב מענדל שניאור - [[ר"מ]]<br />
*הרב [[נחמן יוסף טווערסקי]] - [[ר"מ]]<br />
*הרב פרץ קפלן - [[ר"מ]]<br />
*הרב לוי גרייזמן - [[משפיע]]<br />
*הרב יחיאל מיכל מרוזוב - [[משפיע]]<br />
*הרב שמעון ריבקין - [[משפיע]]<br />
*הרב ניסים לגזיאל - [[משפיע]]<br />
*הרב רפאל נחמן דובאוו - [[משפיע]]<br />
*הרב יצחק פרוס - משפיע<br />
*הרב אליהו טענענבוים - [[משיב]]<br />
<br />
==צוות הישיבה גדולה==<br />
[[קובץ:סמל אוהלי תורה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סמל המוסד]]<br />
*הרב [[שלמה קפלן]] - [[ראש ישיבה]]<br />
*הרב [[נחמן שפירא]] - [[משפיע]] ראשי.<br />
*הרב מנחם בלוי- [[משגיח]] ראשי ומנהל רוחני.<br />
*הרב אברהם חיים שטערן - [[מנהל]] ו[[ר"מ]] שיעור ה'.<br />
*הרב לוי יצחק גרינבוים - משיב ו[[משפיע]] שיעור ה'.<br />
*הרב שלום וויגלער - משיב <br />
*הרב מאיר שלמה גורדון - משגיח<br />
*הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין - משגיח<br />
*הרב משה טייטלבוים-משפיע<br />
*הרב ניסן דייטש-מנהל<br />
*הרב ישראל נח רייטשיק-ר"מ<br />
*הרב [[שמערל רויטבלאט]] - משגיח ראשי לחסידות.<br />
*הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] - [[משפיע]].<br />
*הרב [[יקותיאל פלדמן]] - [[משפיע]].<br />
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - [[משפיע]].<br />
*הרב שמואל שור - [[משפיע]].<br />
*הרב שמואל טוביה קליין-משיב<br />
*הרב מנחם מענדל ברונר-משיב<br />
*הרב שניאור זלמן וילנקין - [[משפיע]].<br />
*הרב לוי יצחק מטוסוב - [[משפיע]].<br />
*הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[מאיר שלמה קפלן]] - [[ראש הישיבה]] ו[[משפיע]].<br />
*הרב אברהם הרץ - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[אפרים פישל אסטער]] - [[ר"מ]].<br />
*הרב יום טוב ליפמן הלר - [[ר"מ]].<br />
*הרב שלמה הורביץ - [[ר"מ]].<br />
;צוות הישיבה בעבר:<br />
*הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - [[משפיע]] (עד פטירתו בשנת [[תשע"ח]]).<br />
*הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] - כיהן כ[[ר"מ]] עד שנת [[תשע"ט]].<br />
*הרב [[ישראל פרידמן]] - [[ראש הישיבה]] (עד פטירתו בשנת [[תש"פ]]).<br />
*הרב [[פנחס קארף]] - [[משפיע]] כללי (עד פטירתו בשנת [[תשפ"א]]).<br />
*הרב [[אליהו חיים רויטבלט]]<br />
*הרב [[אהרן לייב רסקין]]<br />
*הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]<br />
*הרב [[זעליג כצמן]]<br />
*הרב שמואל הבר<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מוסדות אהלי תורה (קראון הייטס)]]<br />
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.OholeiTorah.com אהלי תורה - Org]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58959 תמונות מארכיון המוסד] {{*}} [http://www.chabadinfo.com/?url=article_en&id=25793 גלריה נוספת] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*א. דשן, '''המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון 118 עמוד 15 ואילך<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אהלי תורה}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]</div>ילhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=543251ישיבת אהלי תורה קראון הייטס2022-05-29T03:59:38Z<p>יל: /* צוות הישיבה קטנה */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה|ראו=[[אהלי תורה קראון הייטס (פירושונים)]]}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=אהלי תורה<br />
|תמונה=אהלי תורה 2.jpg<br />
|כתובית=מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]], [[תלמוד תורה]]<br />
|תאריך יסוד=[[תשט"ז]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[קראון הייטס]]<br />
|מייסד=הרב [[מיכאל טייטלבוים]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[מאיר שלמה קפלן]] (ישי"ג)<br />
|משגיח ראשי=הרב אלחנן לשס (ישי"ג)<br />
|משפיע ראשי=הרב [[נחמן שפירא]] (ישי"ג)<br />
|מנהל גשמי=הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]]<br />
|מספר תלמידים=300 (ישי"ג)<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות=[[הערות וביאורים|קובץ הערות וביאורים]], קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים.<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
ישיבת '''אהלי תורה - אהלי מנחם''' הינה מוסד לימוד חב"די על [[חינוך על טהרת הקודש|טהרת הקודש]], נכון לשנת [[תשע"ג]] (2013) למדו בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.<br />
<br />
==הסטוריית הישיבה==<br />
[[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]]<br />
<br />
לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל{{הערה|בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.}}, ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב [[מיכאל טייטלבוים]], יחד עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן).<br />
<br />
השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"[[מרכז לענייני חינוך]]" שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה ([[הרש"ג]]). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה ב[[השגחה פרטית]]. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מידי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.<br />
<br />
משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתחו שכבה נוספת - שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, והעומד בראשה הוא הרב [[אברהם חיים שטערן]].<br />
<br />
==יחס הרבי לישיבה==<br />
המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו "מיין ישיבה" (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב [[חמ"א חדוקוב]], ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה.<br />
<br />
לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר.<br />
<br />
הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל"אהלי מנחם" אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ"ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא "אהלי תורה אהלי מנחם".<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
*משנת תשל"ט הישיבה מוציאה כל שנה ספר פלפולים<br />
*מאז תש"מ יוצא על ידי הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] בראשות הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]].<br />
*בשנים תשנ"ה-תשנ"ט, הוציאה הישיבה לאור קובץ הערות תחת השם '[[אהלי תורה]]'.<br />
<br />
==מבני הישיבה==<br />
<br />
הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ"ב]], בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).<br />
<br />
לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.<br />
<br />
בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב [[איסטערן פארקווי]] פינת ברוקלין, רחוב אחד מ[[מרכז חב"ד העולמי 770]]{{הערה|הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב [[צבי הירש חיטריק]] שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה{{הערה|בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.}}.}}. <br />
<br />
בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.<br />
<br />
לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.<br />
<br />
בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.<br />
<br />
בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים{{הערה|ראה בדיווח [https://collive.com/oholei-torah-mesivta-moves-into-brand-new-building/ כאן]}}.<br />
<br />
==ועד הישיבה==<br />
<br />
בהוראת הרבי הרב [[דוד שלמה דייטש]] נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.<br />
<br />
אחרי פטירת הרב מיכאל טייטלבוים, על פי צוואתו נכנס בנו הרב [[אליעזר טייטלבוים]] להיות חבר הוועד.<br />
<br />
*הרב יוסף הכהן רוזנפלד<br />
*הרב שלום דובער רוזנפלד <br />
*הרב שמואל ברוק<br />
*הרב זלמן חן<br />
*הרב שלום רבקין<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
==צוות הישיבה קטנה==<br />
*הרב מנחם מענדל הכהן בלוי - [[מנכ"ל אהלי תורה]]<br />
*הרב משה סילמאן - [[מנהל]] ו[[ראש ישיבה]]<br />
*הרב שניאור זלמן לויפער - [[סגן מנהל]]<br />
*הרב אלימלך אסטער - [[סגן מנהל שיעור א']]<br />
*הרב חיים לפקיבקר - [[ר"מ]]<br />
*הרב משה הלפרין - [[ר"מ]]<br />
*הרב דוד לוין - [[ר"מ]]<br />
*הרב מענדל שניאור - [[ר"מ]]<br />
*הרב[[נחמן יוסף טווערסקי]] - [[ר"מ]]<br />
*הרב פרץ קפלן - [[ר"מ]]<br />
*הרב לוי גרייזמן - [[משפיע]]<br />
*הרב יחיאל מיכל מרוזוב - [[משפיע]]<br />
*הרב שמעון ריבקין - [[משפיע]]<br />
*הרב ניסים לגזיאל - [[משפיע]]<br />
*הרב רפאל נחמן דובאוו - [[משפיע]]<br />
*הרב יצחק פרוס - משפיע<br />
*הרב אליהו טענענבוים - [[משיב]]<br />
<br />
==צוות הישיבה גדולה==<br />
[[קובץ:סמל אוהלי תורה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סמל המוסד]]<br />
*הרב [[שלמה קפלן]] - [[ראש ישיבה]]<br />
*הרב [[נחמן שפירא]] - [[משפיע]] ראשי.<br />
*הרב מנחם בלוי- [[משגיח]] ראשי ומנהל רוחני.<br />
*הרב אברהם חיים שטערן - [[מנהל]] ו[[ר"מ]] שיעור ה'.<br />
*הרב לוי יצחק גרינבוים - משיב ו[[משפיע]] שיעור ה'.<br />
*הרב שלום וויגלער - משיב <br />
*הרב מאיר שלמה גורדון - משגיח<br />
*הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין - משגיח<br />
*הרב משה טייטלבוים-משפיע<br />
*הרב ניסן דייטש-מנהל<br />
*הרב ישראל נח רייטשיק-ר"מ<br />
*הרב [[שמערל רויטבלאט]] - משגיח ראשי לחסידות.<br />
*הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] - [[משפיע]].<br />
*הרב [[יקותיאל פלדמן]] - [[משפיע]].<br />
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - [[משפיע]].<br />
*הרב שמואל שור - [[משפיע]].<br />
*הרב שמואל טוביה קליין-משיב<br />
*הרב מנחם מענדל ברונר-משיב<br />
*הרב שניאור זלמן וילנקין - [[משפיע]].<br />
*הרב לוי יצחק מטוסוב - [[משפיע]].<br />
*הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[מאיר שלמה קפלן]] - [[ראש הישיבה]] ו[[משפיע]].<br />
*הרב אברהם הרץ - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[אפרים פישל אסטער]] - [[ר"מ]].<br />
*הרב יום טוב ליפמן הלר - [[ר"מ]].<br />
*הרב שלמה הורביץ - [[ר"מ]].<br />
;צוות הישיבה בעבר:<br />
*הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - [[משפיע]] (עד פטירתו בשנת [[תשע"ח]]).<br />
*הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] - כיהן כ[[ר"מ]] עד שנת [[תשע"ט]].<br />
*הרב [[ישראל פרידמן]] - [[ראש הישיבה]] (עד פטירתו בשנת [[תש"פ]]).<br />
*הרב [[פנחס קארף]] - [[משפיע]] כללי (עד פטירתו בשנת [[תשפ"א]]).<br />
*הרב [[אליהו חיים רויטבלט]]<br />
*הרב [[אהרן לייב רסקין]]<br />
*הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]<br />
*הרב [[זעליג כצמן]]<br />
*הרב שמואל הבר<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מוסדות אהלי תורה (קראון הייטס)]]<br />
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.OholeiTorah.com אהלי תורה - Org]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58959 תמונות מארכיון המוסד] {{*}} [http://www.chabadinfo.com/?url=article_en&id=25793 גלריה נוספת] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*א. דשן, '''המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון 118 עמוד 15 ואילך<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אהלי תורה}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]</div>ילhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=543250ישיבת אהלי תורה קראון הייטס2022-05-29T03:57:58Z<p>יל: /* צוות הישיבה קטנה */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה|ראו=[[אהלי תורה קראון הייטס (פירושונים)]]}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=אהלי תורה<br />
|תמונה=אהלי תורה 2.jpg<br />
|כתובית=מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]], [[תלמוד תורה]]<br />
|תאריך יסוד=[[תשט"ז]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[קראון הייטס]]<br />
|מייסד=הרב [[מיכאל טייטלבוים]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[מאיר שלמה קפלן]] (ישי"ג)<br />
|משגיח ראשי=הרב אלחנן לשס (ישי"ג)<br />
|משפיע ראשי=הרב [[נחמן שפירא]] (ישי"ג)<br />
|מנהל גשמי=הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]]<br />
|מספר תלמידים=300 (ישי"ג)<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות=[[הערות וביאורים|קובץ הערות וביאורים]], קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים.<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
ישיבת '''אהלי תורה - אהלי מנחם''' הינה מוסד לימוד חב"די על [[חינוך על טהרת הקודש|טהרת הקודש]], נכון לשנת [[תשע"ג]] (2013) למדו בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.<br />
<br />
==הסטוריית הישיבה==<br />
[[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]]<br />
<br />
לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל{{הערה|בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.}}, ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב [[מיכאל טייטלבוים]], יחד עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן).<br />
<br />
השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"[[מרכז לענייני חינוך]]" שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה ([[הרש"ג]]). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה ב[[השגחה פרטית]]. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מידי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.<br />
<br />
משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתחו שכבה נוספת - שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, והעומד בראשה הוא הרב [[אברהם חיים שטערן]].<br />
<br />
==יחס הרבי לישיבה==<br />
המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו "מיין ישיבה" (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב [[חמ"א חדוקוב]], ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה.<br />
<br />
לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר.<br />
<br />
הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל"אהלי מנחם" אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ"ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא "אהלי תורה אהלי מנחם".<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
*משנת תשל"ט הישיבה מוציאה כל שנה ספר פלפולים<br />
*מאז תש"מ יוצא על ידי הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] בראשות הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]].<br />
*בשנים תשנ"ה-תשנ"ט, הוציאה הישיבה לאור קובץ הערות תחת השם '[[אהלי תורה]]'.<br />
<br />
==מבני הישיבה==<br />
<br />
הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ"ב]], בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).<br />
<br />
לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.<br />
<br />
בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב [[איסטערן פארקווי]] פינת ברוקלין, רחוב אחד מ[[מרכז חב"ד העולמי 770]]{{הערה|הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב [[צבי הירש חיטריק]] שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה{{הערה|בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.}}.}}. <br />
<br />
בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.<br />
<br />
לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.<br />
<br />
בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.<br />
<br />
בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים{{הערה|ראה בדיווח [https://collive.com/oholei-torah-mesivta-moves-into-brand-new-building/ כאן]}}.<br />
<br />
==ועד הישיבה==<br />
<br />
בהוראת הרבי הרב [[דוד שלמה דייטש]] נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.<br />
<br />
אחרי פטירת הרב מיכאל טייטלבוים, על פי צוואתו נכנס בנו הרב [[אליעזר טייטלבוים]] להיות חבר הוועד.<br />
<br />
*הרב יוסף הכהן רוזנפלד<br />
*הרב שלום דובער רוזנפלד <br />
*הרב שמואל ברוק<br />
*הרב זלמן חן<br />
*הרב שלום רבקין<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
==צוות הישיבה קטנה==<br />
*הרב מנחם מענדל הכהן בלוי - [[מנכ"ל אהלי תורה]]<br />
*הרב משה סילמאן - [[מנהל]] ו[[ראש ישיבה]]<br />
*הרב שניאור זלמן לויפער - [[סגן מנהל]]<br />
*הרב אלימלך אסטער - [[סגן מנהל שיעור א']]<br />
*הרב חיים לפקיבקר - [[ר"מ]]<br />
*הרב משה הלפרין - [[ר"מ]]<br />
*הרב דוד לוין - [[ר"מ]]<br />
*הרב מענדל שניאור - [[ר"מ]]<br />
*[[הרב נחמן יוסף טווערסקי]] - [[ר"מ]]<br />
*הרב פרץ קפלן - [[ר"מ]]<br />
*הרב לוי גרייזמן - [[משפיע]]<br />
*הרב יחיאל מיכל מרוזוב - [[משפיע]]<br />
*הרב שמעון ריבקין - [[משפיע]]<br />
*הרב ניסים לגזיאל - [[משפיע]]<br />
*הרב רפאל נחמן דובאוו - [[משפיע]]<br />
*הרב יצחק פרוס - משפיע<br />
*הרב אליהו טענענבוים - [[נו"נ]]<br />
<br />
==צוות הישיבה גדולה==<br />
[[קובץ:סמל אוהלי תורה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סמל המוסד]]<br />
*הרב [[שלמה קפלן]] - [[ראש ישיבה]]<br />
*הרב [[נחמן שפירא]] - [[משפיע]] ראשי.<br />
*הרב מנחם בלוי- [[משגיח]] ראשי ומנהל רוחני.<br />
*הרב אברהם חיים שטערן - [[מנהל]] ו[[ר"מ]] שיעור ה'.<br />
*הרב לוי יצחק גרינבוים - משיב ו[[משפיע]] שיעור ה'.<br />
*הרב שלום וויגלער - משיב <br />
*הרב מאיר שלמה גורדון - משגיח<br />
*הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין - משגיח<br />
*הרב משה טייטלבוים-משפיע<br />
*הרב ניסן דייטש-מנהל<br />
*הרב ישראל נח רייטשיק-ר"מ<br />
*הרב [[שמערל רויטבלאט]] - משגיח ראשי לחסידות.<br />
*הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] - [[משפיע]].<br />
*הרב [[יקותיאל פלדמן]] - [[משפיע]].<br />
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - [[משפיע]].<br />
*הרב שמואל שור - [[משפיע]].<br />
*הרב שמואל טוביה קליין-משיב<br />
*הרב מנחם מענדל ברונר-משיב<br />
*הרב שניאור זלמן וילנקין - [[משפיע]].<br />
*הרב לוי יצחק מטוסוב - [[משפיע]].<br />
*הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[מאיר שלמה קפלן]] - [[ראש הישיבה]] ו[[משפיע]].<br />
*הרב אברהם הרץ - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[אפרים פישל אסטער]] - [[ר"מ]].<br />
*הרב יום טוב ליפמן הלר - [[ר"מ]].<br />
*הרב שלמה הורביץ - [[ר"מ]].<br />
;צוות הישיבה בעבר:<br />
*הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - [[משפיע]] (עד פטירתו בשנת [[תשע"ח]]).<br />
*הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] - כיהן כ[[ר"מ]] עד שנת [[תשע"ט]].<br />
*הרב [[ישראל פרידמן]] - [[ראש הישיבה]] (עד פטירתו בשנת [[תש"פ]]).<br />
*הרב [[פנחס קארף]] - [[משפיע]] כללי (עד פטירתו בשנת [[תשפ"א]]).<br />
*הרב [[אליהו חיים רויטבלט]]<br />
*הרב [[אהרן לייב רסקין]]<br />
*הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]<br />
*הרב [[זעליג כצמן]]<br />
*הרב שמואל הבר<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מוסדות אהלי תורה (קראון הייטס)]]<br />
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.OholeiTorah.com אהלי תורה - Org]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58959 תמונות מארכיון המוסד] {{*}} [http://www.chabadinfo.com/?url=article_en&id=25793 גלריה נוספת] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*א. דשן, '''המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון 118 עמוד 15 ואילך<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אהלי תורה}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]</div>ילhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=543249ישיבת אהלי תורה קראון הייטס2022-05-29T03:55:42Z<p>יל: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה|ראו=[[אהלי תורה קראון הייטס (פירושונים)]]}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=אהלי תורה<br />
|תמונה=אהלי תורה 2.jpg<br />
|כתובית=מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]], [[תלמוד תורה]]<br />
|תאריך יסוד=[[תשט"ז]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[קראון הייטס]]<br />
|מייסד=הרב [[מיכאל טייטלבוים]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[מאיר שלמה קפלן]] (ישי"ג)<br />
|משגיח ראשי=הרב אלחנן לשס (ישי"ג)<br />
|משפיע ראשי=הרב [[נחמן שפירא]] (ישי"ג)<br />
|מנהל גשמי=הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]]<br />
|מספר תלמידים=300 (ישי"ג)<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות=[[הערות וביאורים|קובץ הערות וביאורים]], קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים.<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
ישיבת '''אהלי תורה - אהלי מנחם''' הינה מוסד לימוד חב"די על [[חינוך על טהרת הקודש|טהרת הקודש]], נכון לשנת [[תשע"ג]] (2013) למדו בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.<br />
<br />
==הסטוריית הישיבה==<br />
[[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]]<br />
<br />
לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל{{הערה|בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.}}, ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב [[מיכאל טייטלבוים]], יחד עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן).<br />
<br />
השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"[[מרכז לענייני חינוך]]" שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה ([[הרש"ג]]). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה ב[[השגחה פרטית]]. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מידי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.<br />
<br />
משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתחו שכבה נוספת - שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, והעומד בראשה הוא הרב [[אברהם חיים שטערן]].<br />
<br />
==יחס הרבי לישיבה==<br />
המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו "מיין ישיבה" (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב [[חמ"א חדוקוב]], ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה.<br />
<br />
לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר.<br />
<br />
הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל"אהלי מנחם" אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ"ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא "אהלי תורה אהלי מנחם".<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
*משנת תשל"ט הישיבה מוציאה כל שנה ספר פלפולים<br />
*מאז תש"מ יוצא על ידי הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] בראשות הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]].<br />
*בשנים תשנ"ה-תשנ"ט, הוציאה הישיבה לאור קובץ הערות תחת השם '[[אהלי תורה]]'.<br />
<br />
==מבני הישיבה==<br />
<br />
הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ"ב]], בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).<br />
<br />
לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.<br />
<br />
בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב [[איסטערן פארקווי]] פינת ברוקלין, רחוב אחד מ[[מרכז חב"ד העולמי 770]]{{הערה|הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב [[צבי הירש חיטריק]] שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה{{הערה|בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.}}.}}. <br />
<br />
בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.<br />
<br />
לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.<br />
<br />
בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.<br />
<br />
בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים{{הערה|ראה בדיווח [https://collive.com/oholei-torah-mesivta-moves-into-brand-new-building/ כאן]}}.<br />
<br />
==ועד הישיבה==<br />
<br />
בהוראת הרבי הרב [[דוד שלמה דייטש]] נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.<br />
<br />
אחרי פטירת הרב מיכאל טייטלבוים, על פי צוואתו נכנס בנו הרב [[אליעזר טייטלבוים]] להיות חבר הוועד.<br />
<br />
*הרב יוסף הכהן רוזנפלד<br />
*הרב שלום דובער רוזנפלד <br />
*הרב שמואל ברוק<br />
*הרב זלמן חן<br />
*הרב שלום רבקין<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
==צוות הישיבה קטנה==<br />
*הרב מנחם מענדל הכהן בלוי - [[מנכ''ל אהלי תורה]]<br />
*הרב משה סילמאן - [[מנהל]] [[וראש ישיבה]]<br />
*הרב שניאור זלמן לויפער - [[סגן מנהל]]<br />
*הרב אלימלך אסטער - [[סגן מנהל שיעור א']]<br />
*הרב חיים לפקיבקר - [[ר''מ]]<br />
*הרב משה הלפרין - [[ר''מ]]<br />
*הרב דוד לוין - [[ר''מ]]<br />
*הרב מענדל שניאור - [[ר''מ]]<br />
*[[הרב נחמן יוסף טווערסקי]] - [[ר''מ]]<br />
*הרב פרץ קפלן - [[ר''מ]]<br />
*הרב לוי גרייזמן - [[משפיע]]<br />
*הרב יחיאל מיכל מרוזוב - [[משפיע]]<br />
*הרב שמעון ריבקין - [[משפיע]]<br />
*הרב ניסים לגזיאל - [[משפיע]]<br />
*הרב רפאל נחמן דובאוו - [[משפיע]]<br />
*הרב יצחק פרוס - משפיע<br />
*הרב אליהו טענענבוים - [[נו''נ]]<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
==צוות הישיבה גדולה==<br />
[[קובץ:סמל אוהלי תורה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סמל המוסד]]<br />
*הרב [[שלמה קפלן]] - [[ראש ישיבה]]<br />
*הרב [[נחמן שפירא]] - [[משפיע]] ראשי.<br />
*הרב מנחם בלוי- [[משגיח]] ראשי ומנהל רוחני.<br />
*הרב אברהם חיים שטערן - [[מנהל]] ו[[ר"מ]] שיעור ה'.<br />
*הרב לוי יצחק גרינבוים - משיב ו[[משפיע]] שיעור ה'.<br />
*הרב שלום וויגלער - משיב <br />
*הרב מאיר שלמה גורדון - משגיח<br />
*הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין - משגיח<br />
*הרב משה טייטלבוים-משפיע<br />
*הרב ניסן דייטש-מנהל<br />
*הרב ישראל נח רייטשיק-ר"מ<br />
*הרב [[שמערל רויטבלאט]] - משגיח ראשי לחסידות.<br />
*הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] - [[משפיע]].<br />
*הרב [[יקותיאל פלדמן]] - [[משפיע]].<br />
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - [[משפיע]].<br />
*הרב שמואל שור - [[משפיע]].<br />
*הרב שמואל טוביה קליין-משיב<br />
*הרב מנחם מענדל ברונר-משיב<br />
*הרב שניאור זלמן וילנקין - [[משפיע]].<br />
*הרב לוי יצחק מטוסוב - [[משפיע]].<br />
*הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[מאיר שלמה קפלן]] - [[ראש הישיבה]] ו[[משפיע]].<br />
*הרב אברהם הרץ - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]].<br />
*הרב [[אפרים פישל אסטער]] - [[ר"מ]].<br />
*הרב יום טוב ליפמן הלר - [[ר"מ]].<br />
*הרב שלמה הורביץ - [[ר"מ]].<br />
;צוות הישיבה בעבר:<br />
*הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - [[משפיע]] (עד פטירתו בשנת [[תשע"ח]]).<br />
*הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] - כיהן כ[[ר"מ]] עד שנת [[תשע"ט]].<br />
*הרב [[ישראל פרידמן]] - [[ראש הישיבה]] (עד פטירתו בשנת [[תש"פ]]).<br />
*הרב [[פנחס קארף]] - [[משפיע]] כללי (עד פטירתו בשנת [[תשפ"א]]).<br />
*הרב [[אליהו חיים רויטבלט]]<br />
*הרב [[אהרן לייב רסקין]]<br />
*הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]<br />
*הרב [[זעליג כצמן]]<br />
*הרב שמואל הבר<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מוסדות אהלי תורה (קראון הייטס)]]<br />
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.OholeiTorah.com אהלי תורה - Org]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58959 תמונות מארכיון המוסד] {{*}} [http://www.chabadinfo.com/?url=article_en&id=25793 גלריה נוספת] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*א. דשן, '''המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון 118 עמוד 15 ואילך<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אהלי תורה}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]</div>ילhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=543245שמעון אברהם סילמן2022-05-29T03:39:24Z<p>יל: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמעון סילמאן.jpg|ממוזער|פרופסור סילמן נושא דברים בהתוועדות [[פסח שני]] ב-[[770]] (תשפ"ב)]]<br />
הרב פרופסור '''שמעון אברהם סילמן''' (Shimon Silman, יליד שנת [[תשי"ב]], 1951) הוא פרופסור למתמטיקה במכללת טורו בברוקלין, ניו יורק, חבר צוות מחקר בהנדסה גרעינית במכון הפוליטכני רנסלר בטרויה. ניו יורק, מייסד [[מכון ריא"ל]], ובעבר - חבר הסגל הלימודי באוניברסיטת מיניסוטה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"א חשוון]] [[תשי"ב]] בדולות' שב[[מינסוטה]] שם כיהן אביו הרב משה דובער סילמן כרב{{הערה|אביו [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי הרב [[משה פיינשטיין]].}}.<br />
<br />
את השכלתו רכש ב[[ישיבה יוניברסיטי]], ולאחר נישואיו לרעייתו מרת נעטל למשפחת פלדמן למד ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]].<br />
<br />
למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת מינסוטה וב'טכניון' ב[[חיפה]], שם הי' בקשר עם ר' ראובן דונין. כשאת התואר הראשון והשני שלו קיבל מאוניברסיטת מינסוטה, ולאחר מכן התקבל כחבל סגל האוניברסיטה ולימד בה מתמטיקה במשך מספר שנים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] ארגן לראשונה יחד עם הרב [[משה פלר]] כנס שעסק בחיבור תורה ומדע, בו השתתפו אנשי מחקר ודמויות בולטות מעולם האוניברסיטה כשהם מדגישים את החיבור בין המדע והתורה. הכנס נערך בסמיכות ליום היארצייט של ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] אחיו של הרבי בקשר עם יובל הארבעים לפטירתו{{הערה|זאת לאחר שהרב סילמאן הבחין בכך שהמכתב של הרבי העוסק בנושא זה נכתב בדיוק ביום היארצייט העשרים לאחיו}}.<br />
<br />
בחודש [[אדר]] [[תשנ"ג]] שאל את הרבי במכתב האם לערוך ב[[ניו יורק]] כינוס בנושא "משיח ומדע", בדוגמת הכינוס שנערך שנה לפני כן, וכן האם לפרסם את תוכן הדיבורים שנאמרו בכינוס בשנה לפני כן. על שתי השאלות, ענה הרבי בחיוב. בעקבות זאת התקיים בקשר עם [[י"ג אייר]] תשנ"ג כינוס 'משיח ומדע' בחצרות קדשנו. הכינוס לווה בברכות ועידודים מהרבי: בבוקר יום י"א אייר תשנ"ג כתב הוא לרבי על הרעיון לייסד "מכון ריא"ל למשיח ומדע", שיעסוק בארגון כינוסים דומים מדי שנה לרגל י"ג אייר. – בו ביום אחר הצהריים נתן הרבי ברכתו הקדושה. לקראת הכינוס הואיל הרבי למסור – ע"י המזכירות – קנקן משקה קטן. מאז הקים את [[מכון ריא"ל]] (The RYAL Institute) על שם אחיו של הרבי, שמארגן כינוס שנתי בסמיכות ליום היארצייט שלו שעוסק בחיבור בין התורה והמדע, בהתפתחויות החדשות במדע ובטכנולוגיה האופייניים לעידן המשיח, ומחשבה מדעית התואמת את זמן הגאולה.<br />
<br />
בעקבות הקשר שנוצר בינו לבין מדען הגרעין הנודע פרופ' אלווין רדקובסקי, החל ללמוד טכנולוגיה גרעינית והצטרף לצוות מחקר בהנדסה גרעינית במכון הפוליטכני רנסלר בטרויה. ניו יורק.<br />
<br />
כיום משמש כפרופסור למתמטיקה במכללת טורו בברוקלין, ניו יורק.<br />
<br />
לאחר ג' תמוז תשנ"ד הייתה התלבטות לגבי הכרזת יחי בסיום קריאת התורה במניין של הרבי <br />
הרב סילמן נעמד על הספסל בעצמה והכריז יחי ומאז נוהג לרכוש מידי שנה את זכות הכרזת ה'[[יחי אדוננו|יחי]]' ב[[מניין הרבי]], והמראה שלו מסתובב בשכונת קראון הייטס עם המקטרת בפיו, הפך לאייקון המהווה חלק מהנוף של השכונה.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''Scientific Thought in Messianic Times''' (מחשבה מדעית בימות המשיח)<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו הרב משה דובער מנהל וראש ישיבת יש"ק [[אהלי תורה קראון הייטס]] <br />
<br />
בנו הרב לוי יצחק שליח [[כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א]] בדרום אפריקה<br />
<br />
בנו הרב מנחם מענדל מנהל וראש ישיבת תומכי תמימים בהרי הפוקונוס<br />
<br />
בנו הרב ישראל אריה <br />
<br />
בנו הרב יהודה ליב נו"נ ביש"ק [[אהלי תורה קראון הייטס]] <br />
<br />
חתנו הרב חיים לוינסון שליח כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א לחרקוב אוקרינה<br />
<br />
חתנו ר' דניאל גרין תושב השכונה <br />
<br />
חתנו ר' ישראל מוגולבסקי תושב השכונה<br />
<br />
חתנו ר' אהרון<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[www.ryal.org/ אתר מכון ריא"ל שבראשותו]'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אנשי אקדמיה]]<br />
[[קטגוריה:פרופסורים]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי ארגונים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבה יוניברסיטי]]</div>ילhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=543244שמעון אברהם סילמן2022-05-29T03:38:17Z<p>יל: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמעון סילמאן.jpg|ממוזער|פרופסור סילמן נושא דברים בהתוועדות [[פסח שני]] ב-[[770]] (תשפ"ב)]]<br />
הרב פרופסור '''שמעון אברהם סילמן''' (Shimon Silman, יליד שנת [[תשי"ב]], 1951) הוא פרופסור למתמטיקה במכללת טורו בברוקלין, ניו יורק, חבר צוות מחקר בהנדסה גרעינית במכון הפוליטכני רנסלר בטרויה. ניו יורק, מייסד [[מכון ריא"ל]], ובעבר - חבר הסגל הלימודי באוניברסיטת מיניסוטה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י' חשוון]] [[תשי"ב]] בדולות' שב[[מינסוטה]] שם כיהן אביו הרב משה דובער סילמן כרב{{הערה|אביו [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי הרב [[משה פיינשטיין]].}}.<br />
<br />
את השכלתו רכש ב[[ישיבה יוניברסיטי]], ולאחר נישואיו לרעייתו מרת נעטל למשפחת פלדמן למד ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]].<br />
<br />
למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת מינסוטה וב'טכניון' ב[[חיפה]], שם הי' בקשר עם ר' ראובן דונין. כשאת התואר הראשון והשני שלו קיבל מאוניברסיטת מינסוטה, ולאחר מכן התקבל כחבל סגל האוניברסיטה ולימד בה מתמטיקה במשך מספר שנים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] ארגן לראשונה יחד עם הרב [[משה פלר]] כנס שעסק בחיבור תורה ומדע, בו השתתפו אנשי מחקר ודמויות בולטות מעולם האוניברסיטה כשהם מדגישים את החיבור בין המדע והתורה. הכנס נערך בסמיכות ליום היארצייט של ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] אחיו של הרבי בקשר עם יובל הארבעים לפטירתו{{הערה|זאת לאחר שהרב סילמאן הבחין בכך שהמכתב של הרבי העוסק בנושא זה נכתב בדיוק ביום היארצייט העשרים לאחיו}}.<br />
<br />
בחודש [[אדר]] [[תשנ"ג]] שאל את הרבי במכתב האם לערוך ב[[ניו יורק]] כינוס בנושא "משיח ומדע", בדוגמת הכינוס שנערך שנה לפני כן, וכן האם לפרסם את תוכן הדיבורים שנאמרו בכינוס בשנה לפני כן. על שתי השאלות, ענה הרבי בחיוב. בעקבות זאת התקיים בקשר עם [[י"ג אייר]] תשנ"ג כינוס 'משיח ומדע' בחצרות קדשנו. הכינוס לווה בברכות ועידודים מהרבי: בבוקר יום י"א אייר תשנ"ג כתב הוא לרבי על הרעיון לייסד "מכון ריא"ל למשיח ומדע", שיעסוק בארגון כינוסים דומים מדי שנה לרגל י"ג אייר. – בו ביום אחר הצהריים נתן הרבי ברכתו הקדושה. לקראת הכינוס הואיל הרבי למסור – ע"י המזכירות – קנקן משקה קטן. מאז הקים את [[מכון ריא"ל]] (The RYAL Institute) על שם אחיו של הרבי, שמארגן כינוס שנתי בסמיכות ליום היארצייט שלו שעוסק בחיבור בין התורה והמדע, בהתפתחויות החדשות במדע ובטכנולוגיה האופייניים לעידן המשיח, ומחשבה מדעית התואמת את זמן הגאולה.<br />
<br />
בעקבות הקשר שנוצר בינו לבין מדען הגרעין הנודע פרופ' אלווין רדקובסקי, החל ללמוד טכנולוגיה גרעינית והצטרף לצוות מחקר בהנדסה גרעינית במכון הפוליטכני רנסלר בטרויה. ניו יורק.<br />
<br />
כיום משמש כפרופסור למתמטיקה במכללת טורו בברוקלין, ניו יורק.<br />
<br />
לאחר ג' תמוז תשנ"ד הייתה התלבטות לגבי הכרזת יחי בסיום קריאת התורה במניין של הרבי <br />
הרב סילמן נעמד על הספסל בעצמה והכריז יחי ומאז נוהג לרכוש מידי שנה את זכות הכרזת ה'[[יחי אדוננו|יחי]]' ב[[מניין הרבי]], והמראה שלו מסתובב בשכונת קראון הייטס עם המקטרת בפיו, הפך לאייקון המהווה חלק מהנוף של השכונה.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''Scientific Thought in Messianic Times''' (מחשבה מדעית בימות המשיח)<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו הרב משה דובער מנהל וראש ישיבת יש"ק [[אהלי תורה קראון הייטס]] <br />
<br />
בנו הרב לוי יצחק שליח [[כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א]] בדרום אפריקה<br />
<br />
בנו הרב מנחם מענדל מנהל וראש ישיבת תומכי תמימים בהרי הפוקונוס<br />
<br />
בנו הרב ישראל אריה <br />
<br />
בנו הרב יהודה ליב נו"נ ביש"ק [[אהלי תורה קראון הייטס]] <br />
<br />
חתנו הרב חיים לוינסון שליח כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א לחרקוב אוקרינה<br />
<br />
חתנו ר' דניאל גרין תושב השכונה <br />
<br />
חתנו ר' ישראל מוגולבסקי תושב השכונה<br />
<br />
חתנו ר' אהרון<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[www.ryal.org/ אתר מכון ריא"ל שבראשותו]'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אנשי אקדמיה]]<br />
[[קטגוריה:פרופסורים]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי ארגונים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבה יוניברסיטי]]</div>ילhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=543243שמעון אברהם סילמן2022-05-29T03:35:41Z<p>יל: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמעון סילמאן.jpg|ממוזער|פרופסור סילמן נושא דברים בהתוועדות [[פסח שני]] ב-[[770]] (תשפ"ב)]]<br />
הרב פרופסור '''שמעון אברהם סילמן''' (Shimon Silman, יליד שנת [[תשי"ב]], 1951) הוא פרופסור למתמטיקה במכללת טורו בברוקלין, ניו יורק, חבר צוות מחקר בהנדסה גרעינית במכון הפוליטכני רנסלר בטרויה. ניו יורק, מייסד [[מכון ריא"ל]], ובעבר - חבר הסגל הלימודי באוניברסיטת מיניסוטה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י' חשוון]] [[תשי"ב]] בדולות' שב[[מינסוטה]] שם כיהן אביו הרב משה דובער סילמן כרב{{הערה|אביו [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי הרב [[משה פיינשטיין]].}}.<br />
<br />
את השכלתו רכש ב[[ישיבה יוניברסיטי]], ולאחר נישואיו לרעייתו מרת נעטל למשפחת פלדמן למד ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]].<br />
<br />
למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת מינסוטה וב'טכניון' ב[[חיפה]], שם הי' בקשר עם ר' ראובן דונין. כשאת התואר הראשון והשני שלו קיבל מאוניברסיטת מינסוטה, ולאחר מכן התקבל כחבל סגל האוניברסיטה ולימד בה מתמטיקה במשך מספר שנים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] ארגן לראשונה יחד עם הרב [[משה פלר]] כנס שעסק בחיבור תורה ומדע, בו השתתפו אנשי מחקר ודמויות בולטות מעולם האוניברסיטה כשהם מדגישים את החיבור בין המדע והתורה. הכנס נערך בסמיכות ליום היארצייט של ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] אחיו של הרבי בקשר עם יובל הארבעים לפטירתו{{הערה|זאת לאחר שהרב סילמאן הבחין בכך שהמכתב של הרבי העוסק בנושא זה נכתב בדיוק ביום היארצייט העשרים לאחיו}}.<br />
<br />
בחודש [[אדר]] [[תשנ"ג]] שאל את הרבי במכתב האם לערוך ב[[ניו יורק]] כינוס בנושא "משיח ומדע", בדוגמת הכינוס שנערך שנה לפני כן, וכן האם לפרסם את תוכן הדיבורים שנאמרו בכינוס בשנה לפני כן. על שתי השאלות, ענה הרבי בחיוב. בעקבות זאת התקיים בקשר עם [[י"ג אייר]] תשנ"ג כינוס 'משיח ומדע' בחצרות קדשנו. הכינוס לווה בברכות ועידודים מהרבי: בבוקר יום י"א אייר תשנ"ג כתב הוא לרבי על הרעיון לייסד "מכון ריא"ל למשיח ומדע", שיעסוק בארגון כינוסים דומים מדי שנה לרגל י"ג אייר. – בו ביום אחר הצהריים נתן הרבי ברכתו הקדושה. לקראת הכינוס הואיל הרבי למסור – ע"י המזכירות – קנקן משקה קטן. מאז הקים את [[מכון ריא"ל]] (The RYAL Institute) על שם אחיו של הרבי, שמארגן כינוס שנתי בסמיכות ליום היארצייט שלו שעוסק בחיבור בין התורה והמדע, בהתפתחויות החדשות במדע ובטכנולוגיה האופייניים לעידן המשיח, ומחשבה מדעית התואמת את זמן הגאולה.<br />
<br />
בעקבות הקשר שנוצר בינו לבין מדען הגרעין הנודע פרופ' אלווין רדקובסקי, החל ללמוד טכנולוגיה גרעינית והצטרף לצוות מחקר בהנדסה גרעינית במכון הפוליטכני רנסלר בטרויה. ניו יורק.<br />
<br />
כיום משמש כפרופסור למתמטיקה במכללת טורו בברוקלין, ניו יורק.<br />
<br />
לאחר ג' תמוז תשנ"ד הייתה התלבטות לגבי הכרזת יחי בסיום קריאת התורה במניין של הרבי <br />
הרב סילמן נעמד על הספסל בעצמה והכריז יחי ומאז נוהג לרכוש מידי שנה את זכות הכרזת ה'[[יחי אדוננו|יחי]]' ב[[מניין הרבי]], והמראה שלו מסתובב בשכונת קראון הייטס עם המקטרת בפיו, הפך לאייקון המהווה חלק מהנוף של השכונה.<br />
<br />
==ספרו==<br />
*'''Scientific Thought in Messianic Times''' (מחשבה מדעית בימות המשיח)<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בנו הרב משה דובער מנהל יש"ק [[אהלי תורה קראון הייטס]] <br />
<br />
בנו הרב לוי יצחק שליח [[כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א]] בדרום אפריקה<br />
<br />
בנו הרב מנחם מענדל מנהל וראש ישיבת תומכי תמימים בהרי הפוקונוס<br />
<br />
בנו הרב ישראל אריה <br />
<br />
בנו הרב יהודה ליב נו"נ ביש"ק [[אהלי תורה קראון הייטס]] <br />
<br />
חתנו הרב חיים לוינסון שליח כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א לחרקוב אוקרינה<br />
<br />
חתנו ר' דניאל גרין תושב השכונה <br />
<br />
חתנו ר' ישראל מוגולבסקי תושב השכונה<br />
<br />
חתנו ר' אהרון<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[www.ryal.org/ אתר מכון ריא"ל שבראשותו]'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אנשי אקדמיה]]<br />
[[קטגוריה:פרופסורים]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי ארגונים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבה יוניברסיטי]]</div>יל