https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%D7%99%D7%92חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-10T19:27:12Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%9F&diff=17755יוסף יצחק פריימן2008-08-04T23:40:58Z<p>ייג: </p>
<hr />
<div>הרב '''יוסף יצחק פריימן''' הינו בנו של הרב [[מאיר פריימן]] ממנהלי [[רשת יוסף יצחק]]. <br />
<br />
גיסו של הרב פריימן הינו ה[[משפיע]] הרב [[זלמן נוטיק]]. <br />
<br />
הרב פריימן גר ב[[זכרון יעקב]], ומנהל את [[בית חב"ד]] בעיר. בשנת [[תשס"ח]] החל הרב פריימן בבנית [[בית חב"ד]] כדוגמת וצורת [[770]]. <br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[זכרון יעקב]]<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פריימן יוסף]]</div>ייגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%9F&diff=17727מאיר פריימן2008-08-03T23:41:25Z<p>ייג: </p>
<hr />
<div>הרב '''מאיר פריימן''' נולד בחודש טבת בשנת [[תש"ה]] למשפחה ירושלמית, משפחת ר' אהרן ז"ל פריימן - מגזע חסידי חב"ד, סבו היה מחסידי הצ"צ - הרב ישראל שמש. <br />
<br />
עוד בהיותו נער התפרסם כעילוי, ובהגיעו לגיל 13 כבר נבחן במבחן פומבי על 300 דף גמ' אצל הרב [[שלמה יוסף זוין]] ע"ה והרב [[יעקב לנדא]] ע"ה והרב [[נחום שמריהו ששונקין]], באותה תקופה אף התקרב לחסידות חב"ד.<br />
<br />
בשנת תשכ"ה, נסע לראשונה לרבי שליט"א.<br />
<br />
לאחר נשואיו נתמנה ר' מאיר למזכיר [[וועד כפר חב"ד]], וקידם רבות את עניני ה"כפר".<br />
<br />
לאחר מכן נתמנה לנהל את סמינר [[בית רבקה]], השוכן ב "[[כפר חב"ד ב']]".<br />
<br />
כן עמד מאחורי כתיבת "[[ספר תורה לילידי ישראל]]", והקמת בית כנסת "[[בית נחום יצחק]]", בשיכונים החדשים בכפר חב"ד.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]] נתמנה על ידי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] למנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]] ובתפקיד זה פעל במסירות נפש עד יומו האחרון.<br />
<br />
נפטר בי"ב [[תשרי]] בשנת [[תשנ"ו]] והשאיר אחריו בנים ובני בנים, [[שלוחים]] ו[[משפיע|משפיעים]] - משפחת ר' [[נפתלי שפרינגר]], נהריה. משפחת ר' [[אשר אייזנבאך]], כפר חב"ד. משפחת ר' [[זלמן נוטיק]], ירושלים. משפחת ר' [[יוסף יצחק פריימן]], [[זכרון יעקב]]. משפחת ר' [[שלום בער פריימן]], כפר תבור. משפחת ר' [[גרשון שנור]], גני תקווה. משפחת ר' [[יואל מן]], אור עקיבא. משפחת ר' [[יוסף יצחק רוזנברג]], חיפה. משפחת ר' [[משה קוט]], ביתר עילית מקושרים ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. הת' אהרן פריימן.<br />
<br />
לאחר פטירתו נתמנה לניהול ה"רשת" הרב [[ישראל ברוך בוטמן]] שי' לניהול הרשת, ומכהן בתפקיד זה בהצלחה עד היום הזה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=515&ArticleID=1350 מדור מיוחד על] מאיר פריימן <br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פ]]</div>ייגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%99%D7%92&diff=17726שיחת משתמש:ייג2008-08-03T23:38:59Z<p>ייג: </p>
<hr />
<div>ב"ה<br />
<br />
תודה מראש למי שיקבל את פני--[[משתמש:ייג|ייג]] 04:32, 3 אוגוסט 2008 (EDT)<br />
<br />
<br />
{{בה}} --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:29, 3 אוגוסט 2008 (EDT)<br />
<br />
<br />
<br />
::תודה על הקבלת פנים החמה..--[[משתמש:ייג|ייג]] 19:38, 3 אוגוסט 2008 (EDT)<br />
<br />
== סימון לערכים ==<br />
שלום וברוכים הבאים. בע"ה בהמשך אנו תקווה שאכן כל [[משפיע]] ורב בישיבה יהווה ערך, כרגע נראה לי שלא מתאים לסמן כל אחד מאלה ודומיהם כערך. אם אתה חושב שאני טועה, תגיד לי ואחזיר את הקישורים ששמת. <br />
הצלחה רבה בהמשך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:31, 3 אוגוסט 2008 (EDT)<br />
:במובן מסויים אתה צודק, אבל כשזה ככה, זה מעודד את הקוראים (בנידון דידן, התמימים שלמדו בצפת) לכתוב את הערכים האל, אחד מהשנים נכון...?, איך שאתה רוצה--[[משתמש:ייג|ייג]] 19:36, 3 אוגוסט 2008 (EDT)<br />
<br />
== שלום וברכה ==<br />
<br />
אתה מוזמן לבקר ב[[אידישעפדיה]].<br />
<br />
בברכה,[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].<br />
<br />
:תודה, בל"נ בהמשך--[[משתמש:ייג|ייג]] 19:38, 3 אוגוסט 2008 (EDT)</div>ייגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%99%D7%92&diff=17725שיחת משתמש:ייג2008-08-03T23:36:38Z<p>ייג: </p>
<hr />
<div>ב"ה<br />
<br />
תודה מראש למי שיקבל את פני--[[משתמש:ייג|ייג]] 04:32, 3 אוגוסט 2008 (EDT)<br />
<br />
{{בה}} --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:29, 3 אוגוסט 2008 (EDT)<br />
<br />
תודה על הקבלת פנים החמה..<br />
<br />
== סימון לערכים ==<br />
שלום וברוכים הבאים. בע"ה בהמשך אנו תקווה שאכן כל [[משפיע]] ורב בישיבה יהווה ערך, כרגע נראה לי שלא מתאים לסמן כל אחד מאלה ודומיהם כערך. אם אתה חושב שאני טועה, תגיד לי ואחזיר את הקישורים ששמת. <br />
הצלחה רבה בהמשך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:31, 3 אוגוסט 2008 (EDT)<br />
:במובן מסויים אתה צודק, אבל כשזה ככה, זה מעודד את הקוראים (בנידון דידן, התמימים שלמדו בצפת) לכתוב את הערכים האל, אחד מהשנים נכון...?, איך שאתה רוצה--[[משתמש:ייג|ייג]] 19:36, 3 אוגוסט 2008 (EDT)<br />
<br />
== שלום וברכה ==<br />
<br />
אתה מוזמן לבקר ב[[אידישעפדיה]].<br />
<br />
בברכה,[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].</div>ייגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A6%D7%A4%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=17688ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)2008-08-03T08:49:50Z<p>ייג: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:קבוצתית צפתPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|תלמידי הישיבה בתמונה קבוצתית]]<br />
ישיבת '''חסידי חב"ד ליובאוויטש''' צפת הינה ’ישיבה גדולה’ המיועדת ל[[תמים|תמימים]] ממשפחות [[אנ"ש]], ולתמימים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. <br />
<br />
הישיבה נוסדה בשנת [[תשל"ז]] על ידי [[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]] בעיר [[צפת]] וכחלק מעבודת השליחות. <br />
<br />
בישיבה לומדים נכון לשנת [[תשס"ח]] למעלה מארבע מאות [[תמים|תמימים]].<br />
<br />
== שם הישיבה ==<br />
הישיבות ש[[הרבי]] הקים במשך שנות נשיאותו (עד לפטירתו של [[הרש"ג]] זצ"ל) לא נקראו "[[תומכי תמימים]]" באופן רישמי.<br />
<br />
יוצאי דופן הישיבות שהוקמו, בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]], שנקראו גם הם "תומכי תמימים".<br />
<br />
בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי: 'צפת איז מיין נחלה' (לרב קפלן). <br />
<br />
חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים.<br />
<br />
בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת".<br />
<br />
==ימי בראשית==<br />
<br />
בערך בשנת [[תשל"ז]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום. <br />
<br />
הרב אריה לייב קפלן העלה את ההצעה בפני [[הרבי]], באמצעות הרב [[חודקוב]], וההסכמה לא איחרה לבוא. <br />
<br />
הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ע”ה, מראשוני המתיישבים החב”דיים בצפת, נטל על עצמו את המלאכה לנהל את הישיבה, ולאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בקיץ ה’תשל”ז ישיבת חב”ד בצפת. <br />
<br />
הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - כיום ראש הישיבה והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - כיום אחד מראשי הישיבה ר”מ ומשגיח ראשי.<br />
<br />
בדו”ח שנשלח לרבי ממנהלה הראשון הרה”ח אלי’ ארי’ פרידמן ע”ה, על פתיחת הישיבה מופיעה רשימת הצוות הרוחני: הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי - ראש ישיבה ומשפיע; הרב שלמה זלמן לבקיבקר - משגיח ור”מ להלכות שחיטה. <br />
<br />
ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב ש”ז לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה. <br />
<br />
בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], בתור [[משפיע]] בישיבה. הרב ארנשטיין, שהתחיל את דרכו בישיבה כמשפיע, מכהן כיום כמשפיע הראשי של הישיבה. למרות עיסוקיו הרבים בשנים האחרונות, ממשיך הרב ארנשטיין למסור את שיעור התניא המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד. כיום מונה צוות הישיבה הרוחני -קרוב לארבעים אנשי צוות! <br />
<br />
הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים והזאל שכן בבית המדרש של “וויז’ניץ טוניס” בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה. <br />
<br />
גם בית המדרש זכה בשנת ה’תשמ”א לאכסניה של קבע. בית הכנסת של הרידב”ז הועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב”ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים. <br />
<br />
ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה. <br />
<br />
אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא “מכון סמיכה”, או את הקורס לספרות סת”ם בהדרכתו של ר’ ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת”ם. <br />
<br />
בשנת ה’תנש”א רכשה הישיבה את מלון רקפת בסיועו ובעזרתו של החסיד הנגיד הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ונערך שיפוץ נוסף. עם השנים הלך הבניין והתמלא. כיום, בנין הפנימיה נעשה צר מלהכיל את מאות התלמידים המתדפקים על דלתות הישיבה.<br />
[[תמונה:הזאל בצפתPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה]]<br />
<br />
בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי נוחיות. <br />
<br />
בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מידי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן. <br />
<br />
מאות קבצי חידושי תורה, עשרות ספרים עבי כרס של פלפולים והערות פרי עטם של תלמידי הישיבה יצאו לאור עד כה, הספרים הללו קנו להם מקום כבוד בעולם הישיבות.<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
*ראש הישיבה הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]].<br />
*משגיח ראשי: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב משה מרדכי ארנשטיין.<br />
<br />
===משפיעים:===<br />
*שיעור א': הרב [[עופר מיודובניק]], הרב מאיר ווילשאנסקי, הרב שמעון פיזם, והרב יהודה ליפסקר.<br />
*שיעור ב': הרב משה מרדכי ארנשטיין, הרב זאב פרידמן, והרב משה עבד.<br />
*שיעור ג': הרב [[יוסף יצחק אופן]], והרב ירון יחזקאל נאמן.<br />
*בעלי תשובה: הרב יוסף דניאל.<br />
*אמריקאים: הרב יונה הסופר.<br />
<br />
===רמי"ם בנגלה:===<br />
*שיעור א': הרב מאיר אשכנזי, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], והרב מנחם כהן.<br />
*שיעור ב': הרב חיים יצחק אייזיק לנדא, והרב אלעזר שמחה וילהלם.<br />
*שיעור ג': הרב עופר מיודובניק, הרב יוסף יצחק סילברמן, הרב שלמה הלפרן, והרב אייל פלד.<br />
*בעלי תשובה: הרב ישראל יהודה.<br />
*אמריקאים: הרב לוי ווילשאנסקי.<br />
<br />
===רמי"ם בהלכה:===<br />
*שיעור ב': הרב שבתאי פרידמן.<br />
*שיעור בעלי תשובה: הרב מנחם מענדל הראל.<br />
<br />
===רמי"ם בגאולה ומשיח:===<br />
*שיעור א': הרב [[מנחם מענדל הראל]].<br />
*שיעור ב': הרב [[יוסף יצחק סילברמן]].<br />
*שיעור ג': הרב [[שלמה הלפרן]].<br />
<br />
===משיבים:===<br />
*הרב [[שבתאי פרידמן]].<br />
*הרב [[אייל פלד]].<br />
*הרב [[משה מישולובין]].<br />
*הרב [[מנחם מענדל הלפרין]].<br />
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].<br />
<br />
===צוות ההשגחה:===<br />
*הרב ירון יחזקאל נאמן, הרב אשר גרשוביץ, הרב אלעזר שמחה וילהלם, הרב בנישתי, הרב אביטבול, הרב רוזנברג, הרב מנחם מענדל הראל, הרב חיים הלל שפרינגר, והרב מאיר טרעגער.<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|צ]]</div>ייגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A0%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=17686ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)2008-08-03T08:42:55Z<p>ייג: צוות הישיבה</p>
<hr />
<div>ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[נצרת עילית]] נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי ר' מנחם מענדל נחשון. הישיבה מונה כיום כארבעים [[תמימים]].<br />
<br />
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב ר' [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה עכ"פ" וממילא ירד הנושא מהפרק. <br />
<br />
לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנצרת עילית תהיה ישיבה. <br />
<br />
עברו כמה שנים עד שבשנת תשס"ג הציע ר' דוד לבנו ר' מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "ענייך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנצרת עילית.<br />
<br />
לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד ל"[[סמיכה לרבנות]]" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות. <br />
<br />
[[תמים|התמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]].<br />
<br />
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט ע"י הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה" בה ילמדו [[תמימים]] בגילאי 17-20 בוגרי 'ישיבות קטנות'. תשובת הרבי מלך המשיח על הרעיון זה היתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה היתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.<br />
<br />
הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
*ראש הישיבה: הרב [[מנחם מענדל נחשון]].<br />
*משגיח ראשי: הרב [[שלמה חיים עזאגווי]] <br />
*משגיח: הרב [[אורן סיבוני]]. <br />
*[[משפיע]] כללי: הרב [[אלעזר קעניג]].<br />
*ר"מ שיעור א': הרב [[שלום בער פריימן]].<br />
*משפיע שיעור א': הרב [[לוי"צ נחשון]]. <br />
*ר"מ בשיעור ב': הרב [[משה קורנווייץ]].<br />
*משפיע בשיעור ב': הת' יוסף יצחק סגל.<br />
*ר"מ בשיעור ג': הרב [[מ"מ יונה נבון]].<br />
*משפיע בשיעור ג': הרב [[מ"מ פרידמן]].<br />
*משיב: הרב [[מרדכי גרוסמן]].<br />
<br />
===הנהלה גשמית===<br />
*מנכ"ל: הר' [[ליאור מנור]]. <br />
*הר' [[אורן סיבוני]]. <br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]</div>ייגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%9F&diff=17685מאיר פריימן2008-08-03T08:40:24Z<p>ייג: תיקון</p>
<hr />
<div>הרב '''מאיר פריימן''' נולד בחודש טבת בשנת [[תש"ה]] למשפחה ירושלמית, משפחת ר' אהרן ז"ל פריימן - מגזע חסידי חב"ד, סבו היה מחסידי הצ"צ - הרב ישראל שמש. <br />
<br />
עוד בהיותו נער התפרסם כעילוי, ובהגיעו לגיל 13 כבר נבחן במבחן פומבי על 300 דף גמ' אצל הרב [[שלמה יוסף זוין]] ע"ה והרב [[יעקב לנדא]] ע"ה והרב [[נחום שמריהו ששונקין]], באותה תקופה אף התקרב לחסידות חב"ד.<br />
<br />
בשנת תשכ"ה, נסע לראשונה לרבי שליט"א.<br />
<br />
לאחר נשואיו נתמנה ר' מאיר למזכיר [[וועד כפר חב"ד]], וקידם רבות את עניני ה"כפר".<br />
<br />
לאחר מכן נתמנה לנהל את סמינר [[בית רבקה]], השוכן ב "[[כפר חב"ד ב']]".<br />
<br />
כן עמד מאחורי כתיבת "[[ספר תורה לילידי ישראל]]", והקמת בית כנסת "[[בית נחום יצחק]]", בשיכונים החדשים בכפר חב"ד.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]] נתמנה על ידי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] למנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]] ובתפקיד זה פעל במסירות נפש עד יומו האחרון.<br />
<br />
נפטר בי"ב [[תשרי]] בשנת [[תשנ"ו]] והשאיר אחריו בנים ובני בנים, [[שלוחים]] ו[[משפיע|משפיעים]] - משפחת ר' [[נפתלי שפרינגר]], נהריה. משפחת ר' [[אשר אנשיל אייזנבאך]], כפר חב"ד. משפחת ר' [[זלמן נוטיק]], ירושלים. משפחת ר' [[יוסף יצחק פריימן]], זכרון יעקב, משפחת ר' [[שלום בער פריימן]], כפר תבור. משפחת ר' [[גרשון שנור]], גני תקווה. משפחת ר' [[יואל מן]], אור עקיבא. משפחת ר' [[יוסף יצחק רוזנברג]], חיפה. הת' אהרן פריימן. משפחת ר' [[משה קוט]], ביתר עילית מקושרים ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. <br />
<br />
לאחר פטירתו נתמנה לניהול ה"רשת" הרב [[ישראל ברוך בוטמן]] שי' לניהול הרשת, ומכהן בתפקיד זה בהצלחה עד היום הזה.<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פ]]</div>ייגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%99%D7%92&diff=17684שיחת משתמש:ייג2008-08-03T08:32:28Z<p>ייג: תודה</p>
<hr />
<div>תודה מראש למי שיקבל את פני--[[משתמש:ייג|ייג]] 04:32, 3 אוגוסט 2008 (EDT)</div>ייגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%99%D7%92&diff=17683משתמש:ייג2008-08-03T08:31:38Z<p>ייג: </p>
<hr />
<div>ב"ה<br />
<br />
שלום רב</div>ייגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&diff=17682זכרון יעקב2008-08-03T08:29:14Z<p>ייג: שם</p>
<hr />
<div>המושבה '''זכרון יעקב''' מונה לערך חמש-עשרה אלף תושבים, וממוקמת על הר גבוה המשקיף מגובה 120 מ’ מעל פני הים התיכון, בואכה כביש החוף חיפה-ת”א. <br />
המשובה נבתנה בעקבות ביקור באמצע חורף [[תרמ"ב]] של קבוצת חלוצים יוצאי רומניה. קשיים כלכליים ומחלות גרמו לחלק מהם לעזוב את המקום, וסכנת כליון איימה על היישוב החדש. הברון אדמונד דה רוטשילד לקח את המושבה תחת חסותו, והחל בתכנון הישוב והחלקאות במושבה. הוא הביא מהנדס כדי לקבוע את תכנית היישוב, ולאחר דיונים רבים הפך הגפן לענף החקלאי המרכזי במקום הפלחה. <br />
<br />
למרות ההתפתחות המרשימה במשך השנים, מצליחה המושבה לשמור על צביון של יישוב כפרי, וכיום יש בה אוכלוסיה מעורבת, ברובה מבוססת מבחינה כלכלית וחברתית. <br />
<br />
הנוכחות החב”דית בזכרון יעקב החלה עוד בימיו של השליח הרב [[יוסף יצחק כץ]], שפעל רבות במקום. לאחר מכן הגיע לעיר הרב [[יוסף יצחק פריימן]] - בנו של הרב [[מאיר פריימן]] ורעייתו.<br />
<br />
==ימי בראשית==<br />
<br />
כבר למחרת בואם של הזוג פריימן ליישוב פתחו בני הזוג במבצע [[של"ה]]. בחודש אלול ביקר הרב פריימן בגני הילדים, שם תקע בשופר והסביר לילדים על חודש אלול והימים הנוראים. לקראת סוכות בנה סוכה מרכזית במרכז היישוב, והפעילות המשיכה להיות מינורית ושגרתית כיאה לבית חב”ד מתחיל. ואז משמיים הגיעו הקפות שניות שנערכו ברוב עם, והם היוו קפיצת מדריגה בפעילותו של בית חב”ד. <br />
<br />
היה זה בעיצומו של חול המועד סוכות, כאשר המועצה הדתית פירסמה מודעות על ביטול ההקפות השניות המרכזיות המסורתיות, בשל גשמים צפויים. הרב פריימן קפץ על המציאה שנפלה לידיו בהיסח הדעת כמוצא שלל רב, והחליט שהוא יערוך הקפות שניות במרכז המושבה, כפי שנעשה מידי שנה. מאות רבות של תושבים הגיעו להקפות שניות מטעם בית חב”ד - והרב פריימן יכול היה לרשום הצלחה רבה לאירוע הפומבי הראשון של בית חב”ד, שהתקיים בהשתתפות רבני המושבה, אישי ציבור ונכבדים. זו היתה ההזדמנות הראשונה של תושבי זכרון יעקב להכיר את בית חב”ד החדש והעומד בראשו. יו”ר המועצה הדתית הודיע לו במפתיע כי הוא מכסה את כל ההוצאות.<br />
<br />
עם פתיחתו של בית חב”ד החדש, התחיל גם המניין החב”די לפעול. <br />
<br />
==התפתחות הבית חב"ד==<br />
<br />
בהמשך החל למסור הרב פריימן שיעורים פרטיים בחסידות בפני תושבים חרדיים שמעוניינים ללמוד חסידות. נציג הליטאים בעירייה דאג שלא יצטרכו לשלם ארנונה עבור המבנה של בית חב”ד וגן הילדים. <br />
המסיבות החסידיות <br />
<br />
בזכרון יעקב יש שכונות רבות של תושבים אמידים ומבוססים. עם חלקם מהם נוצר קשר באמצעות [[מבצע מזוזה]], או הכנת הילדים לקראת בר המצוה. הרב פריימן גם מעניק לכל אחד מצות לקראת חג הפסח. <br />
<br />
כיום ישנו גם גן ילדים פורח ומלא חיים שנפתח למרות מניעות ועיכובים. עשרות ילדים לומדים בו ומתחנכים בחינוך חסידי בזכותה של הגננת הגב’ חנה ווילשנסקי מחיפה. לא רק מזכרון יעקב, אלא גם מיישובי הסביבה מגיעים ילדים ללמוד בגן.<br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]</div>ייג