חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

מלחמת חרבות ברזל

2023-11-06T15:46:54Z

יחי המלך המשיח770: /* פעילות בקרב החיילים */

{{אקטואלי|כל הערך=כן}}
[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|בניינים בעזה שהופצצו ע"י [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]
'''מלחמת חרבות ברזל''' היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באיזור המכונה עוטף עזה, וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה"ל]] וחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1400 יהודים, ועוד כ-240 נחטפו ונמצאים בשבי החמאס וארגוני טרור אחרים.

במלחמה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז קום [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בו נרצחו כ-260 יהודים.

==מהלך המלחמה==
מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] תשפ"ד, במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום.

בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה ובשלב השני מאות מחבלים בטנדרים, אופנועים, ברגל, בסירות, ובמצנחי רחיפה חדרו לשטח ישראל לכל אורך גדר הגבול שברצועה.

יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות הותקפו, בסיסי צה"ל נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו, התעללו השחיתו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו לעזה.

צה"ל גייס מיד מאות אלפי חיילים וחיילי מילואים בצו 8 ובלחימה עיקשת נהרגו למעלה מאלף מחבלים. כתגובה צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד הם מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז. רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקים לטוס בעיצומו של חג{{הערה|הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382.}}.

זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: ירושלים, נתניה, ים המלח ואילת.

מוסדות חינוך ואירועים הושבתו בתחילת המלחמה לפי מיקום ועל פי הנחיות פיקוד העורף{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.

בשבועות הראשונים של המלחמה התבצעו הכנות לכניסה קרקעית תוך כדי מו"מ לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. הכניסה הקרקעית החלה בפועל בליל שבת אור לי"ג מרחשון באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.

==פרסום דעת הרבי==
חסידי חב"ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]], עמידה בתוקף מול אויב, הימנעות מהתחשבות במה יאמרו [[ארצות הברית]] ומדינות אחרות{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.

ר' משה מלייב מנחלת הר חב"ד הוא אחד המסבירנים החב"דיים הבולטים במלחמת חרבות ברזל, כאשר מצד אחד מכהן הוא כאיש זק"א ועשה עבודת קודש בהריסות ישובי עוטף עזה ובתפקידו השני רואיין על ידי כלי תקשורת רבים מישראל ובעיקר מחוץ לארץ ומסביר את מלחמת עם ישראל ודעת הרבי בנידון. על פעולותיו בתחום ההסברה [https://chabad.info/magazine/1023883/ רואיין בהרחבה בשבועון בית משיח] {{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב בית משיח 1383]}} והסביר כיצד מובהרת כיום דעת הרבי:
"אתה רואה את החיילים מאמינים בזה בכל לבם. הם רוצים לכבוש את עזה עד הסוף; לא מוכנים בשום אופן שיחזירו אותם באמצע הדרך. זו הרי העמדה הברורה של הרבי, במלחמת לבנון ובמלחמת יום כיפור – כאשר קרא בכאב גדול לכבוש את דמשק, ולו לשעה–שעתיים, או את ערי לבנון. אבל צה"ל – בהוראת המדינאים – עשה 'אחורה פנה'. אנשים בשטח מבינים שאי אפשר להמשיך כך; אי אפשר לעשות כל פעם מבצע ולחזור באמצע לארץ ישראל מבלי שהמשימה בוצעה עד תום".

[[שבועון בית משיח]] מפרסם במהלך המלחמה, ראיונות, כתבות ותיעודים המבהירים את דעת הרבי לגבי המלחמה ומטרותיה. הגיליונות בשבועות המלחמה פורסמו בשלימותם באתר [[חב"ד אינפו]].

ראיון מיוחד פורסם בבית משיח, עם יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר, ונסע מיד לשטח והציל רבים מהיפך החיים, ובמקביל חיסל מחבלים בגבורה ובאמונה.
בראיון הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ, על כל הפרטים הקשורים למצב העדכני. ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו.

== פעילות חסידי חב"ד ==
===פעילות בקרב החיילים===
[[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב"ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:
* שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב"ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה"ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב"ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.
* [[ניידות חב"ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.
* ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ"ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים.
* חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.}}.
* [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת"ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת"ת].}}.

===פעולות בערים מופגזות ומפונות===
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.

השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב [[שמואל גינזבורג]] ביישוב מעיין ברוך, הרב [[בני נחום]] ב[[שלומי]], הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות]] והרב [[שניאור הלפרין]] שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.

הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב"ד אינפו}}}}.

ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.

===פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים===
* בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}
* הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, '''מי שברך לחיילי צה"ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.
* חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.

==חיילים חב"דיים שנרצחו==
* החייל החב"די '''בנימין לב''' - נפל בשבת [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.
*החייל '''אלי אמיל שמאילוב''', בוגר מוסדות חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.
*החייל '''עמיחי שמעון רובין''', בוגר מוסדות חב"ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{COL}}}}.
*החייל '''אביתר אוחיון''', בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.

==התעוררות לאחדות==
===התוועדות וירטואלית===
במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות רבבות{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}.

בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. הדוברים נמנו על כל החוגים והפלגים בחב"ד ובהם:
*הרב [[שמואל הנדל]] - יו"ר [[מטה משיח בארץ הקודש]]
*הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו"ר [[את"ה בארץ הקודש]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]]
*הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]]
*הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]]
*הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]]
*הרב [[דב הלפרין]] – משפיע ב[[אלעד]]

===כנס חיזוק והתעוררות===
ביום חמישי י״ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות רבבות{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}.

בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים:
*הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]
*הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]
*הרב [[לוי הלפרין ]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]]
*הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ״ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]]
*ר׳ [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה'
*ר׳ [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]]

===כינוס השלוחים בסימן אחדות===
[[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל| קריאה לכינוס מאוחד]]
[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בקרב החיילים והאזרחים לרגל מלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}

[[צעירי חב"ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] הורו לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך, להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.

לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם ב[[שבועון בית משיח]], מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד.

בימים הבאים פורסם מכתב מיוחד הקורא לכינוס מאוחד ועל המכתב חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב"ד אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm "הרבי הציל את חיי": השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה
*[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפת הטבח בשמחת תורה
*[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה
*[https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - בראיון עם המשפיע הרב [[שלמה זרחי]] מוסבר מה על חסידי חב"ד לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב מסביר על הסברה בארץ ובחו"ל, וכתבה מיוחדת אודות [[ספר תורה לחיילי צה"ל]] שנכתב על פי הוראת הרבי, וביוזמת וארגון הרב [[מנחם מענדל גורליק]].
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{מלחמות ישראל|}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלחמות ישראל]]

מלחמת חרבות ברזל

2023-11-06T15:37:19Z

יחי המלך המשיח770: /* כנס חיזוק והתעוררות */

{{אקטואלי|כל הערך=כן}}
[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|בניינים בעזה שהופצצו ע"י [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]
'''מלחמת חרבות ברזל''' היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באיזור המכונה עוטף עזה, וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה"ל]] וחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1400 יהודים, ועוד כ-240 נחטפו ונמצאים בשבי החמאס וארגוני טרור אחרים.

במלחמה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז קום [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בו נרצחו כ-260 יהודים.

==מהלך המלחמה==
מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] תשפ"ד, במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום.

בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה ובשלב השני מאות מחבלים בטנדרים, אופנועים, ברגל, בסירות, ובמצנחי רחיפה חדרו לשטח ישראל לכל אורך גדר הגבול שברצועה.

יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות הותקפו, בסיסי צה"ל נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו, התעללו השחיתו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו לעזה.

צה"ל גייס מיד מאות אלפי חיילים וחיילי מילואים בצו 8 ובלחימה עיקשת נהרגו למעלה מאלף מחבלים. כתגובה צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד הם מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז. רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקים לטוס בעיצומו של חג{{הערה|הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382.}}.

זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: ירושלים, נתניה, ים המלח ואילת.

מוסדות חינוך ואירועים הושבתו בתחילת המלחמה לפי מיקום ועל פי הנחיות פיקוד העורף{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.

בשבועות הראשונים של המלחמה התבצעו הכנות לכניסה קרקעית תוך כדי מו"מ לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. הכניסה הקרקעית החלה בפועל בליל שבת אור לי"ג מרחשון באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.

==פרסום דעת הרבי==
חסידי חב"ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]], עמידה בתוקף מול אויב, הימנעות מהתחשבות במה יאמרו [[ארצות הברית]] ומדינות אחרות{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.

ר' משה מלייב מנחלת הר חב"ד הוא אחד המסבירנים החב"דיים הבולטים במלחמת חרבות ברזל, כאשר מצד אחד מכהן הוא כאיש זק"א ועשה עבודת קודש בהריסות ישובי עוטף עזה ובתפקידו השני רואיין על ידי כלי תקשורת רבים מישראל ובעיקר מחוץ לארץ ומסביר את מלחמת עם ישראל ודעת הרבי בנידון. על פעולותיו בתחום ההסברה [https://chabad.info/magazine/1023883/ רואיין בהרחבה בשבועון בית משיח] {{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב בית משיח 1383]}} והסביר כיצד מובהרת כיום דעת הרבי:
"אתה רואה את החיילים מאמינים בזה בכל לבם. הם רוצים לכבוש את עזה עד הסוף; לא מוכנים בשום אופן שיחזירו אותם באמצע הדרך. זו הרי העמדה הברורה של הרבי, במלחמת לבנון ובמלחמת יום כיפור – כאשר קרא בכאב גדול לכבוש את דמשק, ולו לשעה–שעתיים, או את ערי לבנון. אבל צה"ל – בהוראת המדינאים – עשה 'אחורה פנה'. אנשים בשטח מבינים שאי אפשר להמשיך כך; אי אפשר לעשות כל פעם מבצע ולחזור באמצע לארץ ישראל מבלי שהמשימה בוצעה עד תום".

[[שבועון בית משיח]] מפרסם במהלך המלחמה, ראיונות, כתבות ותיעודים המבהירים את דעת הרבי לגבי המלחמה ומטרותיה. הגיליונות בשבועות המלחמה פורסמו בשלימותם באתר [[חב"ד אינפו]].

ראיון מיוחד פורסם בבית משיח, עם יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר, ונסע מיד לשטח והציל רבים מהיפך החיים, ובמקביל חיסל מחבלים בגבורה ובאמונה.
בראיון הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ, על כל הפרטים הקשורים למצב העדכני. ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו.

== פעילות חסידי חב"ד ==
===פעילות בקרב החיילים===
[[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב"ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:
* שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ.
* [[ניידות חב"ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.
* ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ"ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים.
* חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.}}.
* [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת"ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת"ת].}}.

===פעולות בערים מופגזות ומפונות===
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.

השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב [[שמואל גינזבורג]] ביישוב מעיין ברוך, הרב [[בני נחום]] ב[[שלומי]], הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות]] והרב [[שניאור הלפרין]] שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.

הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב"ד אינפו}}}}.

ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.

===פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים===
* בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}
* הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, '''מי שברך לחיילי צה"ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.
* חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.

==חיילים חב"דיים שנרצחו==
* החייל החב"די '''בנימין לב''' - נפל בשבת [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.
*החייל '''אלי אמיל שמאילוב''', בוגר מוסדות חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.
*החייל '''עמיחי שמעון רובין''', בוגר מוסדות חב"ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{COL}}}}.
*החייל '''אביתר אוחיון''', בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.

==התעוררות לאחדות==
===התוועדות וירטואלית===
במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות רבבות{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}.

בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. הדוברים נמנו על כל החוגים והפלגים בחב"ד ובהם:
*הרב [[שמואל הנדל]] - יו"ר [[מטה משיח בארץ הקודש]]
*הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו"ר [[את"ה בארץ הקודש]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]]
*הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]]
*הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]]
*הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]]
*הרב [[דב הלפרין]] – משפיע ב[[אלעד]]

===כנס חיזוק והתעוררות===
ביום חמישי י״ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות רבבות{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}.

בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים:
*הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]
*הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]
*הרב [[לוי הלפרין ]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]]
*הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ״ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]]
*ר׳ [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה'
*ר׳ [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]]

===כינוס השלוחים בסימן אחדות===
[[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל| קריאה לכינוס מאוחד]]
[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בקרב החיילים והאזרחים לרגל מלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}

[[צעירי חב"ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] הורו לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך, להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.

לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם ב[[שבועון בית משיח]], מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד.

בימים הבאים פורסם מכתב מיוחד הקורא לכינוס מאוחד ועל המכתב חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב"ד אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm "הרבי הציל את חיי": השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה
*[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפת הטבח בשמחת תורה
*[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה
*[https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - בראיון עם המשפיע הרב [[שלמה זרחי]] מוסבר מה על חסידי חב"ד לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב מסביר על הסברה בארץ ובחו"ל, וכתבה מיוחדת אודות [[ספר תורה לחיילי צה"ל]] שנכתב על פי הוראת הרבי, וביוזמת וארגון הרב [[מנחם מענדל גורליק]].
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{מלחמות ישראל|}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלחמות ישראל]]

מלחמת חרבות ברזל

2023-11-06T15:36:48Z

יחי המלך המשיח770: /* התעוררות לאחדות */

{{אקטואלי|כל הערך=כן}}
[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|בניינים בעזה שהופצצו ע"י [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]
'''מלחמת חרבות ברזל''' היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באיזור המכונה עוטף עזה, וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה"ל]] וחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1400 יהודים, ועוד כ-240 נחטפו ונמצאים בשבי החמאס וארגוני טרור אחרים.

במלחמה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז קום [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בו נרצחו כ-260 יהודים.

==מהלך המלחמה==
מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] תשפ"ד, במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום.

בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה ובשלב השני מאות מחבלים בטנדרים, אופנועים, ברגל, בסירות, ובמצנחי רחיפה חדרו לשטח ישראל לכל אורך גדר הגבול שברצועה.

יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות הותקפו, בסיסי צה"ל נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו, התעללו השחיתו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו לעזה.

צה"ל גייס מיד מאות אלפי חיילים וחיילי מילואים בצו 8 ובלחימה עיקשת נהרגו למעלה מאלף מחבלים. כתגובה צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד הם מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז. רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקים לטוס בעיצומו של חג{{הערה|הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382.}}.

זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: ירושלים, נתניה, ים המלח ואילת.

מוסדות חינוך ואירועים הושבתו בתחילת המלחמה לפי מיקום ועל פי הנחיות פיקוד העורף{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.

בשבועות הראשונים של המלחמה התבצעו הכנות לכניסה קרקעית תוך כדי מו"מ לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. הכניסה הקרקעית החלה בפועל בליל שבת אור לי"ג מרחשון באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.

==פרסום דעת הרבי==
חסידי חב"ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]], עמידה בתוקף מול אויב, הימנעות מהתחשבות במה יאמרו [[ארצות הברית]] ומדינות אחרות{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.

ר' משה מלייב מנחלת הר חב"ד הוא אחד המסבירנים החב"דיים הבולטים במלחמת חרבות ברזל, כאשר מצד אחד מכהן הוא כאיש זק"א ועשה עבודת קודש בהריסות ישובי עוטף עזה ובתפקידו השני רואיין על ידי כלי תקשורת רבים מישראל ובעיקר מחוץ לארץ ומסביר את מלחמת עם ישראל ודעת הרבי בנידון. על פעולותיו בתחום ההסברה [https://chabad.info/magazine/1023883/ רואיין בהרחבה בשבועון בית משיח] {{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב בית משיח 1383]}} והסביר כיצד מובהרת כיום דעת הרבי:
"אתה רואה את החיילים מאמינים בזה בכל לבם. הם רוצים לכבוש את עזה עד הסוף; לא מוכנים בשום אופן שיחזירו אותם באמצע הדרך. זו הרי העמדה הברורה של הרבי, במלחמת לבנון ובמלחמת יום כיפור – כאשר קרא בכאב גדול לכבוש את דמשק, ולו לשעה–שעתיים, או את ערי לבנון. אבל צה"ל – בהוראת המדינאים – עשה 'אחורה פנה'. אנשים בשטח מבינים שאי אפשר להמשיך כך; אי אפשר לעשות כל פעם מבצע ולחזור באמצע לארץ ישראל מבלי שהמשימה בוצעה עד תום".

[[שבועון בית משיח]] מפרסם במהלך המלחמה, ראיונות, כתבות ותיעודים המבהירים את דעת הרבי לגבי המלחמה ומטרותיה. הגיליונות בשבועות המלחמה פורסמו בשלימותם באתר [[חב"ד אינפו]].

ראיון מיוחד פורסם בבית משיח, עם יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר, ונסע מיד לשטח והציל רבים מהיפך החיים, ובמקביל חיסל מחבלים בגבורה ובאמונה.
בראיון הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ, על כל הפרטים הקשורים למצב העדכני. ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו.

== פעילות חסידי חב"ד ==
===פעילות בקרב החיילים===
[[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב"ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:
* שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ.
* [[ניידות חב"ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.
* ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ"ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים.
* חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.}}.
* [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת"ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת"ת].}}.

===פעולות בערים מופגזות ומפונות===
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.

השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב [[שמואל גינזבורג]] ביישוב מעיין ברוך, הרב [[בני נחום]] ב[[שלומי]], הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות]] והרב [[שניאור הלפרין]] שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.

הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב"ד אינפו}}}}.

ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.

===פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים===
* בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}
* הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, '''מי שברך לחיילי צה"ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.
* חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.

==חיילים חב"דיים שנרצחו==
* החייל החב"די '''בנימין לב''' - נפל בשבת [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.
*החייל '''אלי אמיל שמאילוב''', בוגר מוסדות חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.
*החייל '''עמיחי שמעון רובין''', בוגר מוסדות חב"ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{COL}}}}.
*החייל '''אביתר אוחיון''', בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.

==התעוררות לאחדות==
===התוועדות וירטואלית===
במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות רבבות{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}.

בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. הדוברים נמנו על כל החוגים והפלגים בחב"ד ובהם:
*הרב [[שמואל הנדל]] - יו"ר [[מטה משיח בארץ הקודש]]
*הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו"ר [[את"ה בארץ הקודש]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]]
*הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]]
*הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]]
*הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]]
*הרב [[דב הלפרין]] – משפיע ב[[אלעד]]

===כנס חיזוק והתעוררות===
ביום חמישי י״ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות רבבות{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}.

בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים:
*הרב [[שמעון ויצנהדלר]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]
*הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]
*הרב [[לוי הלפרין ]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]]
*הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ״ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]]
*ר׳ [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה'
*ר׳ [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]]

===כינוס השלוחים בסימן אחדות===
[[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל| קריאה לכינוס מאוחד]]
[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בקרב החיילים והאזרחים לרגל מלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}

[[צעירי חב"ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] הורו לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך, להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.

לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם ב[[שבועון בית משיח]], מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד.

בימים הבאים פורסם מכתב מיוחד הקורא לכינוס מאוחד ועל המכתב חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב"ד אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm "הרבי הציל את חיי": השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה
*[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפת הטבח בשמחת תורה
*[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה
*[https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - בראיון עם המשפיע הרב [[שלמה זרחי]] מוסבר מה על חסידי חב"ד לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב מסביר על הסברה בארץ ובחו"ל, וכתבה מיוחדת אודות [[ספר תורה לחיילי צה"ל]] שנכתב על פי הוראת הרבי, וביוזמת וארגון הרב [[מנחם מענדל גורליק]].
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{מלחמות ישראל|}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלחמות ישראל]]

מתי טוכפלד

2023-10-30T15:56:03Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:טוכפלד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתי טוכפלד נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשע"ב]]]]

'''מתי טוכפלד''' (שמו המלא: '''מתניה חיים''', יליד שנת [[תשל"ז]] - 1977) הוא כתב פוליטי של העיתון "ישראל היום". התקרב ל[[תורה]] ו[[מצוות]] ול[[חסידות חב"ד]] בשנת [[תשס"א]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[גבעתיים]] ב[[י"ז אב]] [[תשל"ז]], למשפחה מהזרם ה[[ציונות דתית|דתי-לאומי]], להוריו העיתונאי מיכאל טוכפלד ואמו דבורה. למד באוניברסיטת [[אריאל]] וסיים בהצלחה תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטת בר-אילן]]. כיום מתגורר בשכונת גבעת מרדכי שבמערב [[ירושלים]].

בשנת [[תש"ס]] מונה ככתב של עיתון "מקור ראשון", ועם הקמתו של עיתון "ישראל היום" בשנת [[תשס"ז]] עבר לעבוד ככתב הפוליטי של העיתון המסקר של פעילות המפלגות.
בתקופת עבודתו בעיתון "מקור ראשון" החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]].
לקראת מעברו לתפקידו החדש, ארגן בשנת [[תשס"ז]] [[נסיעה לרבי]] של ארבעה עיתונאים ואנשי תקשורת שהיו במשלחת לניו-יורק באותו הזמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=25419 עיתונאים בכירים בביקור בבית חיינו] {{אינפו}} ד' טבת התשס"ז (25.12.2006)
}}.
במסגרת עבודתו, החל לעסוק בפעילות חב"דית במשכן הכנסת בירושלים, ויצר קשרים קרובים עם שרים בממשלה אותם מנצל להפצת יהדות.
[[קובץ:טוכפלד עם ביבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מתי טוכפלד מעניק משלוח מנות מיוחד לראש הממשלה מר [[בנימין נתניהו]] מטעם ארגון [[ניידות חב"ד באה"ק]]]]
בשנת [[תשע"ד]] יזם שיעור שבועי ב[[ספר התניא]] במזנון הכנסת, בו משתתפים בקביעות כעשרה חברי כנסת. השיעור מתקיים אחת לשבוע, והוא עצמו מוסר אותו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80106 המיקום: מזנון הכנסת. הפעילות: שיעור תניא] {{אינפו}} כ"ט שבט התשע"ד (30.01.2014)}}.

בשנת [[תשפ"ג]] נבחר כאיש השנה של [[חב"ד אינפו]]{{הערה|1=[https://chabad.info/special/1003797/ תשפ"ג: עשרת אנשי השנה של חב"ד אינפו] {{אינפו}}}}.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 מאמר] שפרסם באתר NRG אודות אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח. יט כסלו ה'תשס"ו. {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17568 ראיון] באתר חב"ד אינפו, בעקבות המאמר שכתב. כד כסלו ה'תשס"ו. {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65240 20 דקות של אמונה ברדיו] "טוכפלד לא מתבלבל: הרבי חי וקיים" - הפרשן הפוליטי הבכיר בעיתון 'ישראל היום' ר' מתי טוכפלד בראיון עם השדרן מרדכי לביא ברדיו 'קול ברמה' בעקבות כינוס השלוחים. ה כסלו ה'תשע"ב. {{שמע}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65278 הרב מנחם ברוד והעיתונאי מתי טוכפלד משוחחים על האמונה ברבי כמלך המשיח]. {{שמע}} {{אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=%D7%9E%D7%AA%D7%99%20%D7%98%D7%95%D7%9B%D7%A4%D7%9C%D7%93 תגית: מתי טוכפלד] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/newspaper_hageula/personal_interview/23694.htm סיפור חייו האישי של הפרשן הפוליטי מתי טוכפלד] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/view/25215.htm זה הזמן לאחד את כולם במסר הגאולה | מתי טוכפלד] באתר הגאולה {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טוכפלד, מתי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ז]]

גדעון שרון

2023-10-29T08:20:13Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:גידי שרון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גידי שרון]]
הרב '''גדעון (גידי) שרון''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1950) הינו [[חסיד]] [[חב"ד]] המפעיל אתר [[מכון הרבי - אוצרו של משיח]], שהיה הראשון להנגיש חלקים רחבים מתורתו של הרבי לציבור באמצעות רשת האינטרנט.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ו חשון]] [[תשי"א]] למשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות. בצעירותו התגייס ל[[צה"ל]] שם שירת כטייס קרב בחיל האויר ומטוסו נפל פעמיים. בפעם הראשונה בגיזרת סוריה. ובפעם השניה בשבי המצרי 40 יום ושוחרר. קיבל כנפי זהב ועד היום מצוי בקשר טוב עם בכירים בחיל האוויר.

לאחר מספר שנים שמע על [[הרבי]], [[חזר בתשובה]] והתקרב לרבי על ידי הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)]] הרב [[יצחק גולדברג]] ועוד. והפך לחסיד חב"ד.

בשנת [[תשנ"ח]] הקים את [[מכון הרבי - אוצרו של משיח]] המפעיל אתר [[אינטרנט]] המכיל הרבה מתורת חב"ד ובעיקר מתורת הרבי. מרצה ומתוועד ומספר את סיפורו האישי.

מתגורר ב[[קריית טבעון]].

==משפחתו==
;בניו:
* הרב בועז שרון
* הרב יוסף יצחק שרון
* הרב [[מנחם מענדל שרון]]
* הרב ישראל אריה לייב שרון

;חתניו:
* הרב [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)|שניאור שניאורסון]] - משלוחי הרבי ל[[רמת אביב]].
* הרב [[תומר רותם]] - [[שליח]] [[הרבי]] באקוודור.
* הרב יוסף יצחק פרידמן - [[כפר חב"ד]].
* הרב דוד כץ משלוחי הרבי ללונדון.
* הרב מנחם מענדל שטיינר
* הרב שמואל נפרסטק

==ראו גם==
*[[אוצר 770 (אתר)]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21725 "החיילים הדתיים בלטו בחוסן עמידתם"] קטע מראיון עם הרב שרון במקומון 'קול העיר' {{אינפו}}
*[https://chabad.info/magazine/131440/ הטייס החסיד "ננעל" על הרבי • פרופיל] {{אינפו}}
*[https://www.hageula.com/news/bearetz/24880.htm העיתון המקומי בכתבה על הטייס החב"דניק] {{הגאולה}}
*[https://www.hageula.com/sichat_hageula/sg/15369.htm חיבור כל העולם לגאולה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/7/77/Nazareth.pdf ראיון עם הרב גידי שרון למקומון 'אינדקס והגליל'] (אלול תשפ"ג) {{PDF}}

{{מיון רגיל:שרון, גדעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

החייל - סיפורו של תמים

2023-10-29T08:18:22Z

יחי המלך המשיח770:

[[קובץ:החיל.png|ממוזער|שער הספר]]
'''החייל - סיפורו של תמים''' הוא ספר המכיל סיפור בדיוני על חייו של [[תמים]] בדור השביעי, הספר נכתב בהשראתו של הרב [[זלמן נוטיק]].

הספר נדפס בפרקים בביטאון "החייל", וי"ל כספר בשנת [[תשפ"א]] ע"י [[מרכז ההפצה ממש]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/20200.htm הופיע: "החייל" דרמה עלילתית מרתקת] {{הגאולה}}}}, בעריכת הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].

== על הספר ==
הספר מציג יצירה ספרותית בדיונית מקורית המשרטטת דמות לא שגרתית של בחור צעיר מתמודד ומתפתח, הלומד בישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר "עיבל".

יחד עם הצוות החינוכי עוברים הוא וחבריו חוויות וטלטלות, דרכי ה[[חינוך]] וגישות ההתמודדות של כל אחת מהדמויות. במהלך הסיפור מלובנים נושאים מרכזיים בחיי ה"[[תמים]]", כמו אופן הלימוד, היציאה ל[[מבצעים]] וה[[התקשרות]] ל{{ה|רבי מלך המשיח}}.

ייחודיותו של הספר הוא בקרבה שלו ל[[תמים]]. ההתמודדויות של גיבורי הספר הם ההתמודדויות של בחורי הישיבה החב"דיים, מה שהופך את קריאת ספר זה לחוויה אצל התמים.

הספר הינו בדיוני, אך חלק מהספר נערך על פי מקרים, מאורעות ואישים שהיו בישיבה בראשון לציון.

== דמויות{{הערה|ראוי לציין שרוב או לפחות חלק מהדמויות המובאות בספר, מבוססות על סיפורים שהתרחשו במציאות ע"י אישים אותם הכיר הרב שמעון וייצהנדלר}} ==

* '''דביר נגבי''' - (החייל) - תמים [[חוזר בתשובה]] שהגיע מבית שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה, במושב כרמים. דביר הוא חייל של [[הרבי]] עד הסוף וכל דבר שהוא חושב שהרבי רוצה, הוא עושה. כך למשל מסופר שיצא לתלות דגלים (בהגייה החב"דית - 'הדגלות') עם דוידי סגל (ראה להלן) על בניין של שכונה ניאו נאצית ב[[ברלין]].
*'''לייבוש קופרמן''' - בנו של ר' פינייע קופרמן. תמים שהגיע ממשפחה חב"דית שורשית ולומד ב[[תומכי תמימים]] בעיבל. בתחילה היה ללייבוש יחסים קרירים עם דביר נגבי בעקבות תחושותיו שדביר עושה במעשיו חילול שם ליובאוויטש, דעותיו השתנו.
*'''דוידי סגל''' - תמים 'מוקצן' במעטפת החיצונית, אך רקוב מתוכו לא קם-ולומד בסדרים. נתקע יחד עם דביר נגבי וישראל נח איידלמן, לקראת הטיסה לתשרי בברלין.
*'''מענדי משרקי''' - תמים חסידי ומקובל בחברה.
*'''יוסי זר''' - תמים מתות"ל עיבל חלש בהתנהגותו אשר נמצא בתהליכי התדרדרות רוחנית.
*'''יענקי הניג''' - תמים שהגיע ממשפחה המשתייכת לחסידות מסויימת שנולד בזכות ברכה של הרבי שליט"א, באמצעות האגרות קודש, (לכן אביו נדר שיכניס אותו ללמוד 'במוסדות של הליובאוויטשער רבי' כי כך היה כתוב ב'אגרות') עומד בצומת חיים קשה כשמצד אחד יש את משפחתו שלא מתלהבת מכך שעבר ללמוד בישיבה חב"דית, ומצד שני יש את דרך החיים שהוא מאמין בה.
*'''ישראל נח איידלמן''' - תמים מתות"ל בשיכון (לאחמ"כ עבר לעיבל), נתקע יחד עם דביר נגבי ודוידי סגל בברלין לקראת הטיסה לתשרי בברלין.
*'''ר' יוד'ל''' - ראש הישיבה של תומכי תמימים סניף עיבל.
*'''ר' חיים בער''' - משפיע בשיכון חב"ד.
*'''ר' זלמן''' - המשפיע של תומכי תמימים סניף עיבל.
*'''ר' זעליג''' - ממשפיעי הישיבה בעיבל, גישתו היא גישה 'פסיכלוגית' ובהתוועדויותיו נוהג לפלס בלשונו דרך נפשות התמימים ומדבר עם כל אחד 'בגובה העיניים'.
*'''שרוליק הילמן''' - משפיע שאהוב על תלמידי התמימים בעיבל, יוצא איתם מידי לילה לפעולות הפצה ופרסום משיח ברחבי הארץ.
* '''הרב אלישע וילהלם''' - שליח [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] בברלין.
* ''' ממקה (מנחם מענדל)''' - בנו של ר' יודל הראש ישיבה, למד את הלקוטי תורה בגיל 7, כרצונו של הרבי. בער"ה לפני הבר מצווה נמחץ עם אופניו ע"י משאית---
*''' מולי (שמואל) דוידסון''' - בחור אמריקאי-רוסי שפגש את דביר נגבי...

== פרסום הפרקים בגליון החייל ==
[[קובץ:החייל 1.png|ממוזער|סמליל סיפור החייל כפי שהתפרסם בגיליון החייל]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)#הוצאה לאור|תות"ל ראשון לציון - הוצאה לאור]]}}

בשנים [[תשע"ח]] - [[תש"פ]] התפרסם בכל חודש פרק מהסיפור בביטאון 'החייל' היו"ל ישיבת תות"ל ראשון לציון.

בשנת [[תשפ"א]] הודפסו הפרקים בכרך אחד בהוצאת ממש.

=== הלמדן ===

לאחר ההוצאה לאור של הספר, גליון החייל מפרסם את המשך הסיפור, בשם "הלמדן - סיפורו של תמים", והוא עתיד לצאת לאור כחלקו השני של הספר.

== ראו גם ==
* [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]
==קישורים חיצוניים==
* [https://drive.google.com/drive/folders/1F-6pbw2LhJEEz03oesAn9N6rlCJm7hNA תקיית 'גוגל דרייב' המכילה את גליונות 'החייל', בהם יצא פרקי ספר החייל] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי תדמית]]

תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)

2023-10-29T08:12:31Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה שנפתחה ב-[[תשס"ו]]|אחר=ישיבת אחי תמימים ראשון לציון (תשי"ב - תשס"ה)|ראו=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש, ראשון לציון
|תמונה=ראשלצ ברבאק.jpg
|כתובית=מבנה פנימיית הישיבה (עד לחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] שכנו בו אף ה'זאל' וחדר האוכל)
|אפיון= ישיבה גדולה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ו]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=קריית קאליב ראשון לציון.
|ראש הישיבה=הרב [[שמעון ויצהנדלר|שמעון וייצהנדלר]]
|מנהל גשמי=
|מספר תלמידים=כ-40
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש]], מגזין החייל.
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:התוועדות יט כסלו תשעא ישיבת ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט בכסלו]] [[תשע"א]] בישיבה. נואם: ה[[משפיע]] הרב [[אברהם מייזליש]]]]
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] ב[[ראשון לציון]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב יואל רוזן ובראשה עומד הרב [[שמעון ויצהנדלר]] והיא מישיבות חב"ד הבודדות שמצהירה לאי לימוד ליב"ה ואינה רשומה במוסדות המדינה.

==היסטוריה==
הישיבה הוקמה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב [[שי הרמתי]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[שמעון וויצהנדלר]] והרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם קעניג]]. בעת הקמתה היא נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעדיין לא בשלו התנאים להשתלב בישיבת [[תומכי תמימים]] ותיקה. בשנת [[תש"ע]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים כך שכיום כל תלמידי הישיבה הינם כאלה.

בשנת [[תשע"ב]] נפתחה בישיבה מסגרת של [[מכון סמיכה]], בראשה עומד הרב [[אלחנן רקובר]] מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מדי שבוע לתלמידי הישיבה.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-40 תלמידים.

== מבנה הישיבה ==
בתקופת הקמתה על ידי הרב יואל רוזן הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול ברחוב פינסקר. בשנת [[תשס"ט]] עברה למזרח העיר (שיכון המזרח) לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב{{הערה|על קריית קאליב היה מענה מהרבי לישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] (לפני שעברה ל[[כפר חב"ד]]) לשאלתם בדבר מיקום הישיבה בקריית קאליב: "עוד חזון למועד".}}. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת. בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] עברו החדר אוכל וזאל הישיבה למבנה חדש ברחוב טיבוביץ בעיר. (המבנה בו שוכנת אף ה[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה]]) הנמצא במרחק קצר מהמבנה הוותיק, בעוד הפנימייה נשארה במקומה.

==מפעולות הישיבה==
[[קובץ:החייל.png|250px|שמאל|ממוזער|ספר החייל]]
הישיבה גדולה בראשון לציון מתאפיינת בעיקר בפעילויות אותם מארגנים תלמידיה, מהם נתן למנות:
*'''[[פרסום משיח]]''' - בכל יום יוצאים ה[[תמימים]] למבצע [[פרסום משיח]] על ידי תליית [[דגל משיח|דגלים]] והדבקת פוסטרים (על חשבון זמנם הפנוי ומחוץ לסדרים).
*'''[[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו מעיינותיך]]''' - מדי [[ליל שישי]] מתארגנים מספר קבוצות של תמימים שמחלקים עלונים לשבת (בעיקר גיליונות [[אחרית הימים (גיליון)|אחרית הימים]] ו[[שיחת הגאולה]]) ברחבי הארץ.
*'''[[מבצע קידוש]]''' - מדי [[ליל שבת]] יוצאים מספר תמימים מהישיבה לזכות יהודים בשמיעת [[קידוש]] (מיסודו של הרב [[זלמן נוטיק]]).
*'''[[הקהלת קהילות]]''' - התמימים בישיבה הולכים מידי שבת להקהלת קהילות בעשרות בתי כנסת (בעיקר בערים [[ראשון לציון]] ו[[בת ים]]).
*לומדים [[חסידות]] עם אברכים שאינם חב"דיים ב[[חברותא]] ובאופן ווירטואלי.
*מידי שבוע עולה סרטון לרשת ובו תימצות ה[[דבר מלכות]] השבועי.
* מידי יום מפיצים התמימים חומר על הגאולה בצמתי הכבישים.
* בליל שישי מתקיימת [[התוועדות חסידית|התוועדות]] רחוב במקומות מרכזיים בראשון לציון והסביבה.
* שיעורים בישיבות - מידי שבוע מגיעים התמימים לישיבות לא חב"דיות באזור ולומדים איתם את שיחות ה[[דבר מלכות]].

== הוצאה לאור ==
החל מחודש [[אייר]] [[תשע"ח]] החל לצאת לאור על ידי תלמידי וצוות הישיבה גיליון 'החייל' הכולל כתבות תורניות בנושאים הנלמדים בישיבה וכתבות השקפה חסידיות, הגיליון נקרא בשם 'החייל' על שם המדור המרכזי בגיליון, המספר את סיפורו של תמים בדור השביעי ומבוסס על דמויות ומקרים שאירעו בישיבה לאורך השנים, בשנת [[תשפ"א]] לוקט המדור לספר שיצא לאור בהוצאת [[ממש]] תחת השם [[החייל - סיפורו של תמים|החייל]]. מיד לאחר סיום כתיבת פרק החייל החלו בכתיבת חלקו השני של הספר שנקרא בשם "הלמדן" המבוסס גם הוא על אירועים שאירעו בישיבה.

{{ערך מורחב|החייל - סיפורו של תמים}}

בנוסף לכך מזמן לזמן מוציאה הישיבה לאור קובץ מפרשים המלקט את המפרשים העוסקים בסוגיות הנלמדות בישיבה מסוכמים ומבוארים על ידי רבני הישיבה. האחראי להוצאת הקובץ הוא הרב [[יוסף יצחק רוך]] ר"מ ומשפיע בישיבה. כמו כן בשנת תשפ"א החל לצאת קובץ מפרשים לסדרי הלכה.

לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"ב]] הוציאה הישיבה ספר [[הערות התמימים ואנ"ש]] (290 עמודים) ובו מאמרים עם פיענוחים, קובץ 'אוצרות' ובו פירושים של רבותינו נשיאנו על [[מסכת שבת]] שנלמדה בשנה ההיא בכלל ישיבות תות"ל בעולם, והערות של התמימים ורבני הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/755599/ תות"ל ראשל"צ: מנחת עשיר – קובץ הערות לכבוד י' שבט] {{אינפו}}}}.

== צוות הישיבה ==
[[קובץ:חלוי"צ גינזבורג בישיבה.png|שמאל|ממוזער|הרב גינזבורג מוסר שיעור בישיבה]]
[[קובץ:שמעון וייצהנדלר.jpg|250px|שמאל|ממוזער|ראש הישיבה הרב וייצהנדלר]]
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] [[ר"מ]] שיעור ב' ומשפיע שיעור ג'- הרב [[שמעון וייצהנדלר]].
*הרב [[מאיר בוסטומסקי]] - חבר הנהלה.
*הרב יוסף יצחק רוך - משגיח וחבר הנהלה.
;[[משפיע|משפיעים]]:
*הרב ישראל קופצ'יק - משפיע שיעור ג'
*הרב [[בן ציון פרישמן|חיים אלתר בן ציון פרישמן]] - משפיע שיעור ב'
*הרב [[חיים משה אלפרוביץ' (כפר חב"ד)|חיים משה אלפרוביץ']] - משפיע שיעור א'
*הרב אברהם זאב רייכמן - משפיע שיעור ב'
*הרב שמואל שניאור מזרחי - משפיע שיעור א'

;[[ר"מ|רמי"ם]]:
*הרב מאיר טביב - ר"מ שיעור א'.
*הרב [[חיים טל]] - ר"מ שיעור א'.
*הרב [[אלחנן רקובר]] - ר"מ שיעור ג'.

;[[נו"נ]]:
*הרב [[שמואל מרדכי נוטיק]]
*הרב ירחמיאל רוך
*הרב מאיר כהן
*הרב [[יעקב לנצ'נר]]
*הרב [[לוי יוסף יצחק קראוס]]
*הרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם מענדל קעניג]]

;[[משגיח]]ים:
*הרב אליעזר יוסף חי קלנגל (משגיח ראשי).
*הרב אביחי פנחס רוטשילד.

===צוות הישיבה בעבר===
*הרב [[לב לייבמן]] - משפיע בישיבה (עד שנת [[תשפ"ד]])
*הרב [[שי הרמתי]] - [[ראש הישיבה]] (תשס"ו - תשס"ט).
*הרב יואל חיים רוזן - מנכ"ל הישיבה (תשס"ו - תשע"ח).
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - ר"מ ומשפיע.
*הרב [[ינון ששון]] משגיח ומשפיע (תשע"א - תשע"ט).
*הרב [[אברהם בן ציון מייזליש]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"א - תשע"ה).
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע ראשי (תשע"ה - תשע"ט).
*הרב [[זלמן נוטיק|זלמן ניסן פנחס נוטיק]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"ט - תשפ"א).

== הישיבה הקטנה ==
{{ערך מורחב|תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)}}
לקראת שנת הלימודים תשפ"א קיבלה הנהלת הישיבה הגדולה כמה מכתבים מהרבי שליט"א מלך המשיח על הרחבת הישיבה, ובהתאם לכך הוחלט להקים גם [[ישיבה קטנה ראשון לציון|ישיבה קטנה בעיר]] כסניף של הישיבה הגדולה, לצוות ההרכב הראשוני של הישיבה התמנה [[זלמן פלדמן|הרב זלמן פלדמן]] כמנהל רוחני, הרב [[לוי דורון]] והרב [[שלום דובער טאלער]] כמשפיעים, הרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם קעניג ]] כיועץ חינוכי והרב חי קלנגל כמשגיח.

==קישורים חיצוניים==
* [http://totrashlats.com/ אתר בו מופיעים שיעורים מרבני הישיבה]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1F-6pbw2LhJEEz03oesAn9N6rlCJm7hNA תקיית 'גוגל דרייב' המכילה את גליונות 'החייל' שיו"ל על ידי הישיבה] {{PDF}}
* [https://drive.google.com/file/d/1ug5Ub-mfXgQ7T8pBLeMcj6dKq1SqWsO0/view קובץ הערות התמימים ואנש, י' שבט תשפ"ב] {{PDF}}
* [https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA%20%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99%20%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ראשון לציון] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/sichat_hageula/Life/23407.htm בראשון לציון התכוננו לגאולה ב'ערב חב"ד'] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/moshiach/17880.htm ראשון לציון • התמימים חנכו מקום מיוחד למלך המשיח בהיכל הישיבה] באתר הגאולה {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל: ראשון לציון}}
[[קטגוריה: ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

אלעזר קעניג

2023-10-29T08:00:13Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:הרב אלעזר קניג נואם.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב אלעזר קניג נואם בכינוס [[משיח בכיכר]]]]
הרב '''אלעזר מרדכי קעניג''' ([[י' סיון]] [[תשי"ד]] - [[ד' אייר]] [[תשפ"ג]]), היה [[שליח]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[נוף הגליל]] וב[[תומכי תמימים נוף הגליל|ישיבת תומכי תמימים המקומית]], [[טנקיסט]], מוסר שיעורי חסידות, ונואם ב[[עצרת גאולה ומשיח|כינוסי גאולה ומשיח]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[דוד אלכסנדר זושא קעניג]] ולאמו מרת חנה. את שנות לימודיו הראשונות עשה בתלמוד תורה "חיי עולם" הירושלמי, וכשנפתח תלמוד תורה חב"ד אביו היה מהראשונים לשלוח את ילדיו ללמוד שם. בהמשך למד בישיבת תורת אמת בירושלים.

בימי הסליחות [[תשכ"ו]] כאשר למד בישיבת הערב שהופעלה על ידי צעירי חב"ד בירושלים, זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי שליט"א מלך המשיח יחד עם שאר הילדים.

לקראת חג הפסח [[תשל"ג]] נסע ללמוד בחצר הרבי שליט"א מלך המשיח ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנה שלאחריה, כששאל את הרבי במהלך [[יחידות]] האם לחזור לארץ לצרכי שידוכים, כפי שאביו ביקש, ענה לו הרבי "תחזור לאה"ק, ותמצא שם שידוך טוב".

בשנת [[תשל"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רחל למשפחת בקרמן והזוג התגורר ב[[ירושלים]]. באותה תקופה בנוסף ללימודיו בכולל, עסק רבות במבצעים: ביקורי בתים בקטמונים, מבצע מזוזה, רישום ילדים לחינוך כשר ועוד. בשנת [[תשל"ז]] יצא בהוראת [[הרבי]] ל[[שליחות]] בנצרת עילית (לימים [[נוף הגליל]]) כשאת יומו חילק בין כתיבת סת"ם ושחיטה לפעילות בהפצת המעיינות. בשנת [[תשל"ט]] נסעו שוב לרבי עם בנם הבכור חיים לקראת ה[[תספורת]] שלו, וזכו להכנס ליחידות בה בירכם הרבי (תוכן): "שיהיה לכם נחת מכל הילדים יחד, ומכל אחד לחוד".

בשנת [[תשמ"ח]] חלה ב'מחלה הידועה'. בשלב מסוים נאלץ לעבור עם משפחתו (אשתו ותשעת ילדיהם) לגור ב[[ירושלים]] ליד בית הרפואה. הרבי הבטיח לו כמה פעמים שיזכה לחזור לשליחות בנצרת עילית, כמו כן אמר הרבי 'שיזכו לחזור בידים מלאות' ואכן באותה שנה נולדה להם ביתם העשירית חיה מושקא. הרב קעניג סיפר בהתוועדויותיו שאצלו הייתה מידת ה[[שמחה]] וה[[אמונה]] בדברי [[הרבי שליט"א מלך המשיח]]. לפי קו זה חי במשך ימי מחלתו. בהתוועדויותיו הרבה לספר על תקופת מחלתו ושבזכות אמונתו בדברי הרבי שליט"א מלך המשיח מתוך הליכה ב'קו' השמחה נרפא ממחלתו. בשלב מסוים ביקש מהרבי לחזור לשליחות וכאשר קיבל את ברכתו הקדושה נסע חזרה עם כל ילדיו לנצרת עילית. מאוחר יותר טענו הרופאים שהמחלה נעלמה והוא נסע לרבי שליט"א מלך המשיח להודות לו על ברכתו.

לאחר שהחלים ממחלתו, נכנס הרב קעניג בברכת הרבי שליט"א מלך המשיח לפעילוּת כ[[טנקיסט]] במשרה מלאה ב[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]], וזכה להשתתף בשיירה לקבלת פני משיח צדקנו בחנוכה תשנ"ג שהייתה תחת הסיסמא "ברוך הבא מלך המשיח" וגרמה להדים חיוביים בכל הארץ.

מאז שנת [[תשל"ט]] הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] שליט"א מלך המשיח מדי שנה בכל [[חודש תשרי]]. בשנים האחרונות נהג להיעמד ב-[[770]] במעמד [[התרת נדרים]] ב[[ערב ראש השנה]], ולבקש מהקהל שבכוח היותם "דיינים מומחים" (כפי שנוהגים לומר בנוסח התרת נדרים), יפסקו שהרבי שליט"א מלך המשיח צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל. פעמים רבות ניגש כ[[שליח ציבור]] בתפילות חגי [[תשרי]] ב-[[770]] וקולו הרם נשמע היטב ברחבי בית הכנסת. בנוסף לכך היה מראשי המדברים בהתוועדויות הרבות שנערכות בחודש החגים ב-770.

בשנת [[תשנ"ד]] בליל [[שמיני עצרת]] נעמד בין הקפה ד' לה' מתחת ל[[המרפסת|חדר המיוחד]] של כ"ק אד"ש מה"מ (משמאל), והכריז: "כל הקהל מבקש מכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח שיבנה בית המקדש בירושלים", ואחר אמר עם כל הקהל שלוש פעמים: "יחי אדוננו מלך המשיח יבנה ביהמ"ק בירושלים". הרבי פנה לעברו והביט עליו משך כל הזמן. לרגע החל מישהו מתוך הקהל לנגן ניגון כלשהוא כדי לעצור דבריו, אך הרבי פנה מיד לאזור בו החלו לנגן ומיד השתתקו כולם והנ"ל המשיך וסיים את חלקו{{הערה|יומן "קבלת המלכות", ליל שמיני עצרת תשנ"ד.}}.

בשנים שלאחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] הרבה להתוועד ולחזק את סביבתו באמונה ש[[הרבי מלך המשיח חי וקיים]] כפשוטו ממש וב[[התגלות מלך המשיח|התגלותו הקרובה]].

[[קובץ:רage (2).png|ממוזער|הרב קעניג בכינוס ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|ישיבה]] בנצרת עילית]]
היה מראשי הדוברים בכינוסי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. בשנת [[תשע"ח]] זכה לערוך את מעמד [[קידוש לבנה|קידוש הלבנה]] הגדול בעולם שהתקיים בעצרת הענק [[משיח בכיכר]] בתל אביב במעמד כ-40 אלף איש.

נודע ב[[שמחה]] שהקרין על סביבתו, וב[[התוועדויות]] שלו, נושא מרכזי הייתה עבודת ה[[שמחה]], וסגולתה לזרז את הגאולה ואת התגלותו של הרבי ב[[הגאולה האמיתית והשלימה]]. כמו כן הסביר בהתוועדויותיו את מעלת התענוג על השמחה והעבודה הנדרשת מאיתנו עתה בשביל לחיות משיח ולהביא את הגאולה האמיתית והשלימה.

ב[[ד' אייר]] [[תשפ"ג]] בשעות הבוקר, החזיר את נשמתו ליוצרה. הלווייתו יצאה מביתו שב[[נוף הגליל]], עברה דרך בית כנסת חב"ד מיוחד שבעיר בדרכה לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים שם נטמן{{הערה|[https://chabad.info/bdh/931402/ ירושלים: מאות מאנ"ש מרחבי הארץ בהלווית הרב קעניג ע"ה] {{אינפו}}}}.

שעות ספורות לאחר פטירתו הלך לעולמו אביו הרב [[דוד אלכסנדר זושא קעניג]] כשהוא בן תשעים ושתיים.

==משפחתו==
*בנו, הרב חיים צבי קעניג - שליח הרבי שליט"א מלך המשיח לישוב [[הושעיה]].
*בנו, הרב דוב בער קעניג - שליח הרבי שליט"א מלך המשיח בשכונת רסקו [[מגדל העמק]] ומחנך בבית חינוך חב"ד בחוף הכרמל.
*בנו, הרב אברהם אהרון קעניג - מחנך בת"ת חב"ד [[טבריה]] ושליח הרבי שליט"א מלך המשיח בישוב [[גניגר]].
*בנו, הרב [[יוסף יצחק קעניג]] - [[לוד]]. לשעבר מנהל [[תלמוד תורה חב"ד מוסקבה]].
*בנו, הרב שניאור זלמן קעניג - [[מלמד]] בתלמוד תורה חב"ד [[מגדל העמק]].
*בנו, הרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם מענדל קעניג]] - משלוחי הרבי שליט"א מלך המשיח ב[[קריית גת]], [[משפיע]] ומרצה בכיר וממייסדי מכון "[[דרך הבית]]" וממייסדי [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ישיבה גדולה ראשון לציון]].
*בנו, הרב בן ציון קעניג - שליח הרבי שליט"א מלך המשיח בית חב"ד [[תלפיות]] ומתגורר ב[[ביתר עלית]].
*בנו, הרב שלמה קעניג - [[רחובות]].
*חתנו, הרב [[לוי משה לרנר]] - [[נוף הגליל]]. סמנכ"ל [[התאחדות החסידים]].
*חתנו, הרב אהרון חורושוכין - [[נוף הגליל]].

==לקריאה נוספת==
{{בית|מנחם כהנא|שיח חסידים|1361|44-45|תשפ"ג}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/bdh/931773/ הטנקיסט והמשפיע הרב אלעזר קעניג ע"ה • תמונות מחייו]''' - {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1BsaOj_uzz_lcknCcujL6zI_8eH-CmnV-/view?usp=drivesdk באופן המתלהב]''' ראיון עם הרב קעניג בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון מס' 308 עמ' 20-27
*'''[https://www.hageula.com/vid/farbrengen/15719.htm כיכר הגאולה]''' נאומו של הרב קעניג בעצרת [[משיח בכיכר]] תשע"ו.
*[https://drive.google.com/file/d/1hHqn_1xhtJ9-lnrYSpGaXvnuN5Hi9jN_/view?ts=64ef1006 נאומו של הרב קעניג] ב[[כינוס ברוכים הבאים]] תשע"ה.
*[https://drive.google.com/file/d/1twZyd8Dbm_c_ApYoAp5MTMOkTjtLrac4/view?usp=sharing לשמוח ביום כיפור ב770] התוועדות עם הרב קעניג.
* [https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8%20%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%92 תגית: הרב אלעזר קעניג] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/farbrengen/15719.htm "כיכר הגאולה" • נאום הרב אלעזר קעניג: לצפיה] באתר הגאולה {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קעניג, אלעזר}}
[[קטגוריה:משפחת קעניג]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:אישים בנוף הגליל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]

יגאל פיזם

2023-10-29T07:52:01Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

{{לעריכה}}
[[קובץ:פיזם יגאל.JPG|שמאל|ממוזער|250PX|הרב יגאל פיזם]]

הרב [[יגאל פיזם]] ([[ב' שבט]] [[ה'תש"א]] - [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]]) היה ה[[שליח]] הראשון של [[הרבי]] ל[[קריות]], מייסד מוסדות ובתי חב"ד בקריות, כיהן כרב קהילת חב"ד בקריית שמואל ב[[חיפה]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריות]], ראש [[מוסדות 'נפש חיה' חב"ד ליובאוויטש הקריות|מוסדות מרכז "נפש חיה - חב"ד ליובאוויטש הקריות"]].

==תולדות חיים==
הרב פיזם נולד ב[[ב' בשבט]] [[תש"א]] בעיר [[צפת]] להוריו ר' שמעון יהודה ורבקה פיזם, משפחה משורשים חסידיים (סדיגורא), המזוהה עם ציבור [[הדתי לאומי|דתי לאומי]] כדור [[שלוש עשרה]] למשפחת ה[[בעל שם טוב]].

בילדותו גדל ולמד בעיר צפת, ובשנת [[תשט"ו]] החל ללמוד בכפר הרוא"ה אצל הרב [[משה צבי נריה]].

==תחילת ההתקרבות לחב"ד==
[[קובץ:פיזם תשמ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיזם אצל [[הרבי]] ב[[חודש תשרי]] [[תש"מ]]]]
בשנת [[תשט"ז]] התוודע לחב"ד ולתורת החסידות באמצעות שיעוריו של הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] שהתקיימו בישיבה. בסיום המחזור עברו חבריו ר' [[דוד קרץ]] ור' [[יוסף הרטמן]] לישיבת תומכי תמימים ומשם היו בקשרי מכתבים ואף שלחו לו [[שיחה|שיחות]] של [[הרבי]] וספרים שונים. במשך הזמן החל ללמוד באופן קבוע בספר ה[[תניא]] ואף היה מצרף אליו בחורים נוספים מהישיבה.

בשנת [[תשי"ט]] המשיך את לימודיו בגרעין הצבאי בישיבת כרם דיבנה, שם הצטרף לשיעור בספר התניא מפי רב העיר רחובות דאז, הרב אלימלך בר שאול.

בשנת [[תש"כ]] באמצע השירות הצבאי, התחתן הרב פיזם עם מרת חנה זינגר מחיפה שהייתה ניצולת שואה. כעבור תקופה של חצי שנה בה התגורר בנח"ל על גבול מצרים, עברו לגור בקיבוץ טירת צבי, שם שימש כמדריך.

בשנת [[תשכ"ג]] עבר לקריית מוצקין, בתקופה זו עבד שמונה שנים בהדרכה בישיבת פרחי אהרן בקריית שמואל.

בד בבד המשיך את לימודיו לקבלת [[סמיכה לרבנות]] בכולל ההוראה של הרב יעקב ניסן רוזנטל בחיפה, בעל ה'משנת יעקב', ובהמשך בכולל קריית ביאליק אצל רב העיר הרב חנניה כהן ורב קריית שמואל הרב עקיבא הכרמי שהסמיכוהו לרבנות.

בשנת [[תשכ"ז]] קיבל בפועל סמיכה לרבנות.
באותה תקופה אף התמנה למורה בבית הספר תד"ל בקריית ים ולמשגיח בישיבת פרחי אהרן בקריית שמואל.

באותם שנים היה משלב את ה[[ליקוטי שיחות]] בשיעוריו השבועיים לתלמידים על פרשת השבוע ובשיעורי מחשבת ישראל היה מלמד "[[קונטרס ומעין]]" וכן מלמד [[חסידות]] בשיעוריו בגמרא מידי שבת בקריית שמואל.

בשנת [[תשכ"ט]] התמנה לרב התיכון הדתי לאומי ע"ש לווינסון בקריית ים.

בשנת [[תשל"ב]] הקים במסגרת [[ע"א מוסדות]] '[[חדרי תורה אור]]' ללימוד תורני לילדים, והתמנה לר"מ בישיבת התיכונית יבנה בחיפה, ובמקביל שימש בהוראת [[הרבי]] כמחנך ובהמשך כרב בתיכון 'לוינסון' בקריית ים.

==נסיעתו לרבי בפעם הראשונה==
לקראת [[תשרי]] [[תשל"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] הראשונה בחייו שהתמשכה זמן רב מהרגיל - כרבע שעה. לאחר מכן סיפר המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] כי במהלך היחידות פתח את הדלת שלוש פעמים כדי להפסיק את היחידות (כנהוג בפעמים בהן היחידויות התארכו והיה חשש שאי-מי מעכב את הרבי), אולם בכל פעם שנכנס הבחין כי הרבי מדבר ומאריך את היחידות. ביחידות זו הדריכו הרבי בנוגע לפעילותו באזור הקריות, ובנוגע לעבודתו בענייני הכלל. בנוסף ביקש מהרבי הדרכה בקשר לעובדה שהרגיש שבור מעצמו בנוגע למצבו בעבודת ה' הרוחנית. על כך השיב לו הרבי כי אסור להיות ב[[עצבות]] ושאיסור [[לשון הרע]] - שהוא מדאורייתא - תקף גם בנוגע לאדם עצמו... לאחר מכן הנחהו הרבי בנוגע לעבודתו בהפצת החסידות.

==המשך הפצת המעיינות ביתר שאת==

באותה שנה יזם את הקמת "קייטנת המבצעים" בקריות בסיוע הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[ראובן דונין]], הרב משה דרוקמן ור' אברהם אנקונה.
בב' מנחם אב תשל"ג כתב לרבי על פרויקט הקייטנה הגדולה וביקש את רשותו הסכמתו וברכתו לפתיחת בית חב"ד קריית מוצקין כמתוכנן ובה' מנחם אב נשלח מכתב מהרבי ברכה ללידת בתו כאשר באופן מיוחד מוסיף הרבי בכתב יד קדשו "בברכה להצלחה בהפצת היהדות".
כתובת הבית חב"ד הייתה ביתו של הרב משה דרוקמן (ברחוב הרב קוק).

בחורף [[תשל"ד]], בסיום עונת הקייטנות, שכר חדרון בקריית ים (ברחוב יצחק שדה) וחזר לקריית מוצקין (ברחוה השופטים) ובהמשך נפתח גם בקריית ים ברחוב מוהליבר 7.
לפעילות סייעו תלמידיו מהתיכון הדתי ע"ש לוינסון הרב משה אוירכמן, הרב יוסי מקמל, הרב שלמה ידידיה אייזן ועוד. במשך השנים הבאות התרחבה פעילות חב"ד בראשותו והתגבשה קהילה סביבו.

בשנת [[תשל"ח]] הובא על ידו בסיוע הרב דוד טייכטל השליח הרב חיים שלמה הכהן שפעל כשנתיים בקריות בברכת הרבי והביא תנופה וחיות חסידית לאיזור.

[[תש"מ]] נסע לרבי שוב לחודש תשרי וזכה להכנס ליחידות ולקבל הדרכה והכוונה להשליחות, וכן לקבל תניא עם חתימת יד קודשו של הרבי.

[[תשמ"ב]] מיד לאחרי שהרבי אמר ב[[צום גדליה]] שיש לכתוב [[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]] נסע יחד עם הרב [[שמואל פרומר]], הרב [[לייבל שילדקרויט]] והרב משה תמרי לסופר הרב הניג והתחילו בכתיבה בפועל בד בבד הקימו ועד מיוחד וכתבו ע"כ לרבי. בל"ג בעומר נערכה חגיגת הסיום כשסיום הכתיבה נערך בביתו. בשנה זו ע"פ בקשת תלמידו הרב [[משה אוירכמן]], הפקיד בידיו את ריכוז והפעלת בתי חב"ד בקריות, ומשמש כיו"ר ההנהלה.

[[תשמ"ג]] הקים ביחד עם הרב שמואל פרומר ישיבה לחוזרים וכולל אברכים חב"ד ליובאוויטש הקריות. כראש הכולל שימש הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב קהילת חב"ד בקריות ורב העיר קריית מוצקין. בה' מנחם אב נתקבל מענה הרבי על הכולל "בנוגע לכולל - באם יש סיכויים טובים שיהיה בר קיימא".

ב[[תשד"מ]] קיבל מענה מהרבי להשתדל לקבל משרת רבנות העיר קריית ים להצלחת ההשתדלות בתוככי [[הרבנות הראשית לישראל]] סייעו הרב [[אליעזר פרלשטיין]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

בקיץ תשמ"ה נסע שוב לרבי לתקופה ארוכה כשבמהלכה התפוצצה פרשת הספרים.

[[תשמ"ו]] התמנה לראש הכולל.

[[תשמ"ח]] נסע לתשרי שנת הקהל לכ"ק אד"ש עם כל משפחתו. לאחר הסתלקות הרבנית הצדקנית בכ"ב שבט הכולל שבראשותו קיבל אישור מכ"ק אד"ש בתוך השבעה לשם החדש: "ישיבת [[נפש חיה]] ע"ש הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה".

[[תשמ"ט]] פעילות הישיבה והכולל שבראשותו קיבלה תנופה, בעקבות הצטרפותו של בנו הרב [[שמשון פיזם]] בהסכמת וברכת הרבי להכנס לעבודת השליחות, החל מאז נערכו [[התוועדות|התוועדויות]] ענק בהשתתפות מאות רבות והרצאות שבועיות בהיכל ביהמ"ד. בחודש [[טבת]] יצא למסע גיוס משאבים בנ.י. ושהה בקרבת כ"ק אד"ש (ע"פ הוראתו הק') עד חודש [[ניסן]]. ובחודש [[אייר]] חזר לשלשה חודשים נוספים. תקופה זו הייתה כעין 'קבוצה' כאשר מספר שעות בכל יום הגה בתורת הנגלה והחסידות בישיבה המרכזית 770 והתרועע והתוועד רבות עם [[תמימים|התלמידים התמימים]] שאף נהנו ממנו עצה ותושיה.

[[תש"נ]] בעקבות העלייה הגדולה מ[[רוסיה]] הקים אגף קליטת עליה הפועל רבות בקריות.
בשנה זו יצא לצרפת בברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ במטרה לרקום קשרים למען המוסדות בקריות, במשך מספר חודשים התגבשה סביבו קהילה של תומכים ששמרו איתו על קשר אישי עד יומו האחרון.

[[תשנ"ג]] קיבל מענה חיובי מכ"ק אד"ש על הצעה להתענין במשרת רבנות בביכנ"ס מפורסם בפאריז.

[[תשנ"ד]] בעקבות חובות גדולים שהצטברו במשך שנות הפעילות קיבל מענה מהרבי בחודש [[כסלו]] שנענע בראשו הק' לאות הן על השאלות "האם לצאת עם המשפחה להשתקע למשך שנה או שנתיים ב[[צרפת]] שם קיימת קבוצת ידידים שמוכנים להתמסר לסייע לגיוס משאבים" ו"האם למכור את הבית הפרטי ותמורתו לרכוש את שטח הבנין של ביהכנ"ס והכולל". פעל בפאריז בקרב ידידי המוסד ומושפעים רבים התקרבו אליו, הפיץ חסידות וחיזק את ה[[התקשרות לרבי]] מלך המשיח בכלל ו[[מבצע משיח]] בפרט. בתקופה זו נכנס למסגרת הפעילות והשליחות בנו הרב [[איתן יעקב פיזם]].

באלול [[תשנ"ה]] חזר לאה"ק עם משפ' להמשך עבודת השליחות ביתר שאת וביתר עז.

[[תשנ"ז]], בעקבות התפתחות הקהילה בקריית שמואל (שכונה השייכת מונציפלית לעיר חיפה) החליטו עסקני חב"ד בהתייעצות עם ג' רבנים [[מורה הוראה|מורי הוראה]] להכתירו כרב הקהילה של ביהמ"ד חב"ד בקריית שמואל ובמעמד הכתרה מרגש חתמו עשרות מאנשי הקהילה על כתב הכתרה שנמסר לו במעמד זה על ידי יו"ר המועצה דתית בחיפה הרב יצחק גץ. בסוף השנה ע"פ מענה מהרבי דרך ה[[אגרות קודש]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריות]] בראשותו, כשהוא דואג לבחורים בהתמסרות גדולה.

ב[[ג' באלול]] [[תשס"ג]] נלב"ע אשתו הראשונה מרת חנה ע"ה.

[[תשס"ה]], בתקופת [[ההתנתקות|הגירוש]] מגוש קטיף וצפון השומרון נסעו הרב פיזם ותלמידיו ליישובים המועדים לגירוש ופתחו שם ישיבה משך כמה שבועות.

בר"ח ניסן [[תשס"ט]] הכניס ס"ת בהשתתפות בני משפחתו לע"נ רעייתו הראשונה הרבנית מרת חנה ע"ה להיכל ביהכנ"ס חב"ד המרכזי השוכן בבנין [[מוסדות מרכז "נפש חי'" חב"ד ליובאוויטש הקריות]].

[[תש"ע]] בסקר "אנשי השנה" בחב"ד אינפו לשנה זו נבחר בקטגוריה רבנות.

התקשרותו לרבי מלך המשיח שליט"א בערה בנפשו, והוא היה מראשי העומדים בשורה הראשונה של הפצת בשורת הגאולה והגואל, כשהוא לוקח חלק פעיל בכל יוזמה חשובה לזירוז הגאולה.

בשנים האחרונות נחלש, ובתקופה האחרונה היה מאושפז כשסכנה נשקפת לחייו. בני משפחתו ותלמידיו הרעישו עולמות בתפילות לרפואתו, אך בליל [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]] למגינת לב משפחתו, תלמידיו וקהילתו השיב את נשמתו ליוצרה כשבניו וצאצאיו עומדים סביב מיטתו ומנגנים את ניגוני רבותינו נשיאנו.

בהלוויתו הכריז הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] את בקשתו בצוואתו כי בנו הרב [[יוסף אברהם פיזם]] יתמנה במקומו ובדרכו לממלא מקומו בהנהגת הקהילה וכי בניו הרב [[שמשון פיזם|שמשון]] והרב [[איתן יעקב פיזם|איתן יעקב]] ימשיכו את השליחות בקריות ובניהול המוסדות ביחד כפי שהיה עד עתה ויחד ירקמו חזון להרחבת והפצת תורה ומצוות באורו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.

==מכתבי הרבי לרב פיזם==
פעילותו של הרב פיזם בקריות לוותה בהוראות ומכתבים רבים מהרבי. להלן חלק מהם.
<gallery widths="100px" heights="150px" perrow="6">
קובץ:פיזם מכתב 4.jpg|לימוד בכולל חדש ([[תשכ"ה]]).
קובץ:מכתב פיזם תשכח.jpg|ברכה לשנה החדשה ([[תשכ"ח]]).
קובץ:פיזם מכתב 3.jpg|מענה לקבלת דו"ח ואלבום תמונות ([[תשל"ה]]).
קובץ:פיזם מכתב 6.jpg|לילדי "קייטנת המבצעים" בקריות ([[תשל"ה]]).
קובץ:פיזם מכתב 5.jpg|בקשר עם [[י' שבט]] ([[תשל"ו]]).
קובץ:פיזם מכתב 7.jpg|למשתתפי שיעור תניא פיזם ([[תשל"ח]])
קובץ:פיזם מכתב 8.jpg|לקראת חג הפסח ([[תשל"ח]])
קובץ:פיזם מכתב 9.jpg|למשתתפי שיעור תניא ([[תש"מ]])
קובץ:פיזם מכתב 2.jpg|ברכה לשנה הקרובה ([[תש"מ]]).
קובץ:מכתב הרבי לפיזם.jpg|בנוגע לכולל ([[תשמ"ג]]).
קובץ:פיזם מכתב 11.jpg|למשתתפים בשיעורי לימוד בבית משפחת פיזם (תשמ"ג)
</gallery>

==משפחתו==
;בניו
*הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - מנהל תלמוד תורה צבאות מנחם וממלא מקומו ברבנות ובראשות הישיבה.
*הרב [[משה זאב פיזם]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בשדרות.
*הרב [[שמשון פיזם]] - שליח הרבי בקריות, מנכ"ל מוסדות "נפש חיה" חב"ד ליובאוויטש הקריות ורב שכונת גבעת התמרים בעכו.
*הרב [[איתן יעקב פיזם]] - שליח הרבי מנכ"ל ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש הקריות.
*הרב [[חננאל יהושע פיזם]] - שליח בשדרות וישובי שער הנגב
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מנכ"ל [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] ומשפיע בישיבת חח"ל צפת.

;חתניו
*ר' [[דובי חיימסון]] - קראון הייטס
*הרב [[שניאור זלמן אליהו הלמן]] - רב בית הכנסת "אני מאמין" בקריית מוצקין

==לקריאה נוספת==
{{בית|נתן אברהם|המערכה למען החינוך היהודי בקריות|889|32-38|תשע"ג}}{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/7/71/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9D.pdf לקריאת הכתבה {{PDF}}]}}
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תפארת%20יגאל%20-%20תשורה%20לשלושים.pdf תפארת יגאל]''' מהדורה ראשונית מהספר על חייו ופעולותיו של הרב יגאל פיזם ע"ה
*אסף פרומר, '''[https://chabad.info/blogs/592025/ לית שמאלא בהאי משפיע]''', טור זכרון והערכה לדמותו, י' ניסן ה'תש"פ
*'''[https://chabad.info/magazine/480407/ הרבי בביטוי נדיר על הרב פיזם:"לשם, לתהילה ולתפארת"]''' כתבה במגזין בית משיח לכבוד ה'שלושים'.
* '''[https://chabad.info/blogs/480929/ "כישרוני, בעל תפיסה מהירה, חריף לשון, אמיתי, נגד הזרם"]''' הרב יוסף הרטמן בטור אישי
* '''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/481007/ "לאהוב את התלמידים כמו את הילדים שלנו"]''' ראיון וידאו מרגש
* '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/479175/ "חסיד צריך לדעת למדוד את עצמו"]''' קטע מהתוועדות ג' תמוז
*'''[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=141nehmrnogVDwQBGbfDWtAW4P70nr3wO נאומו של הרב פיזם]''' ב[[עצרת גאולה ומשיח]] תשס"ד
* '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/474715/ "הרבי מלך המשיח חי עם כל אחד ואחד"]''' נאומו בעצרת גאולה ומשיח ה'תשס"ז
* '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/471933/ "האמונה שתלווה אותנו לנצח נצחים"]''' נאומו בעצרת גאולה ומשיח ה'תשע"ה
* '''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/34696/ "זכינו לייסד מוסדות על שם הרבנית נ"ע בברכת הרבי"]''' קריאתו לתלמידיו ומושפעיו
* '''[https://chabad.info/bdh/472085/ "תושבי הקריות ליוו למנוחות את השליח הראשון"]'''
* '''[https://chabad.info/news/480458/ "עליה לקברו במלאת שלושים"]'''
* '''[https://chabad.info/news/480719/ "בעצרת השלושים: נמשיך את דרכו"]''' דיווח מעצרת המרכזית לתלמידיו ומוקיריו בביכנ"ס המרכזי בקריית שמואל-חיפה
* '''[https://chabad.info/news/480660/ "רבני חב"ד בהתוועדות השלושים"]''' דיווח באתר חב"ד אינפו
* '''[https://www.bhol.co.il/news/998760 "מאות בעצרת לזכרו של השליח"]''' סיקור באתר בחדרי חרדים
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/18999.htm הרב יוסף פיזם על אביו הרב יגאל בסיום הרמב"ם הארצי] באתר הגאולה {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פיזם, יגאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת פיזם]]
[[קטגוריה:אישים בקריית שמואל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד קריית שמואל]]

יוסף אברהם פיזם

2023-10-29T07:50:49Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:יוסף אברהם פיזם א.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף אברהם פיזם]]
הרב '''יוסף אברהם פיזם''' (יליד שנת [[תשכ"ב]], 1962) הינו רב קהילת חב"ד קריית שמואל, מנהל [[תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש הקריות]], מחבר ספרים, וחבר ה[[חב"דפדיה:ועדה רוחנית|ועדה הרוחנית]] של [[חב"דפדיה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ארץ הקודש]] ב[[א' טבת]] [[תשכ"ב]] לאביו הרב [[יגאל פיזם]], ולאמו מרת חנה. בילדותו למד בתלמוד תורה 'תורת אמת' של החינוך העצמאי ב[[חיפה]].

כשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם שימש כעורך ראשי ואחראי מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה, תחת פיקוחו והכוונתו של המשפיע הגה"ח הרב יוסף ישעיה אייברהמס.

בשנת [[תשל"ט]] נמנה על קבוצת בחורים מהישיבה בלוד שנשלחו לחצי שנה לחזק את ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. בסיום תקופה זו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. עם סיום מסלול לימודיו בשנת [[תשמ"ב]], עוד קודם חתונתו, החל בהוראת הרבי לנהל את [[תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל|תלמוד תורה צבאות מנחם]] ב[[קריית שמואל]].

לאחר כשנה בה ניהל את התלמוד תורה בהצלחה רבה, בתור שנת שליחות, והעלה אותו על דרך המלך, השתדך עם מרת עדינה, בתו של הרב [[אליעזר פרלשטיין]]. על פי הוראת [[הרבי]], המשיך הרב פיזם בניהול התלמוד תורה אף לאחר חתונתו. במקביל, ניהל במשך תקופה גם את בית הספר החב"די המקומי לבנות ואת גני הילדים, כשנתבקש לעזוב את הקריות על מנת לכהן כרב ישוב ענה על כך הרבי: "ישתדל להמשיך במשרותיו עתה והרי הצליח בהם".

משנת [[תשל"ט]] החל לארגן מדי שנה את [[כינוס תורה|כינוסי התורה]] בקריות, ולאחר חתונתו משמש גם כמנחה כינוסי התורה, ומשתתף בהם לעיתים גם בשיעוריו בנגלה ובחסידות ובתורת הגאולה.

בקיץ של שנת [[תנש"א]], בעקבות הוראתו של הרבי להוסיף ב[[לימוד עניני גאולה ומשיח]], החל להרצות בנושאים אלה תוך ניצול הידע המקיף שלו, ואף ערך חוברות הסברה בנושא.

בשלהי שנת [[תשנ"ז]], התקיימה אסיפת עסקנים חב"דיים באזור קריית שמואל בביתו של הרב פיזם, ובעקבות מכתב מהרבי נפלה במקום ההחלטה להקים את ישיבת [[תומכי תמימים קריית שמואל]]. תוך שבועות ספורים הצליחו העסקנים לארגן את הבסיס להקמתה של הישיבה, והרב פיזם מונה כחבר ההנהלה הרוחנית של הישיבה.

עם הקמתו של [[אורו של משיח (קעמפ)|קעמפ 'אורו של משיח']] בשנת [[תשנ"ו]], מונה הרב פיזם לחבר ההנהלה החינוכית של הקעמפ.

ביום [[ה' אלול]] [[תשע"ז]], קיבל הרב פיזם, כמנהל יחד עם צוות התלמוד תורה, תעודת הצטיינות ארצית, יחידה במחוז חיפה, על הצטיינות בית החינוך צבאות מנחם בתחום הערכי, בתחום החברתי ובתחום הרוחני. התעודה היוקרתית הונפקה על ידי המפקח הארצי הרב אוריאל עובדיה, המחמ"ד י. אלון והמפקחת ג. משיח. בראש חדש אלול ה'תש"פ התמנה למנהל על - של ת"ת חב"ד צבאות מנחם - חב"ד- חיפה והקריות.

ב[[חודש סיון]] [[תשע"ח]] קיבל סמיכה לרבנות (גם) ממכון סמיכה למעשה, חב"ד.

בנוסף, כיהן הרב פיזם כ[[משפיע]] ומגיד שיעורים בקהילת חב"ד ב[[קריית שמואל]] (עד להתמנותו כממלא מקום אביו כרב הקהילה וראש הישיבה), כשלצידו הרב [[שלום בער רייכמן]] והרב [[אסף חנוך פרומר]], כמו כן הוא משמש כ[[בעל תפילה]], במיוחד בימים הנוראים ובימים טובים.

עם פטירתו של אביו הרב [[יגאל פיזם]] ב[[י' ניסן]] [[תשע"ט]], התמנה על פי צוואתו לרב הקהילה, את הצוואה הקריא בשעת הלוויה הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב קהילת חב"ד הקריות וחיזק את המינוי כממלא מקום אביו ברבנות קהילת חב"ד קריית שמואל וראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש הקריות.

בחורף [[תש"פ]] התמנה להיות חבר ההנהלה הרוחנית של [[מכון הלכה חב"ד]].

בשנת [[תשפ"א]] מונה לחבר הוועדה הרוחנית באינציקלופדיה החב"דית - [[חב"דפדיה]].

באדר א' [[תשפ"ב]] החל להקליט שיעור יומי של תמצית הפרשה החסידית ב"תורה אור" ו"ליקוטי תורה", באורך של 10 דק'. הסדרה החלה בפרשת תצוה, והפרוייקט הוא ארצי ומטעם ארגון "יפוצו".

במנחם אב תשפ"ב ערך והדפיס את החוברת "לצביונה של שבת חסידית והחינוך לכך" (18 עמ').

==ספרים וחוברות בעריכתו==
[[קובץ:פניני הפרשה החסידית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|אסופת פתגמים מתורת רבותינו נשיאינו, בהוצאת מערכת [[שבועון בית משיח]] (תשע"ד)]] בחנוכה [[תשע"ח]] יצא לאור כרך ב' של פניני הפרשה החסידית מספריית בית משיח, ובו 327 עמ' נוספים העוסקים במאה נושאים בפרשיות השבוע, במדור הפרשה החסידית בבית משיח בשנים תשע"ה - תשע"ז.
[[קובץ:ברכת יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר ברכת יוסף]]
במקביל לעיסוקיו הרבים בתחום החינוך, עוסק הרב פיזם בעריכת ספרים וחוברות רבים. הוא משמש כעורך הראשי של גליון [[פנימיות (גיליון)|'פנימיות']] שבהוצאת [[מרכז את"ה בארץ הקודש]]. בשנים [[תשמ"א]] -תשמ"ב כתב וערך את חוברות '[[ופרצת - בטאון צעירי חב"ד קריות (גליון)|ופרצת - בטאון צעירי חב"ד קריות]]' בהוצאת רשת מפעלי חב"ד בקריות, תחת שמות עט שונים. כמו כן כותב טורים שבועיים בבטאון הפנימי של [[תומכי תמימים קריות|ישיבת חב"ד בקריות]]. בשנת תש"נ פירסם סדרת מאמרים בחינוך והוראה, בבטאון "כפר חב"ד".

במהלך השנים, יצאו לאור בעריכתו הספרים והחוברות:
* '''[[ברכת יוסף (ספר)|ברכת יוסף]]''' - כולל שיעורים בנגלה, בהלכה וב[[תורת הנגלה]] של [[רבותינו נשיאנו]]. הנושאים הנידונים בספר כוללים את הסוגיות: א. כיבוש מלחמה. ב. "[[תורה]] לא בשמים". ג. חנניה בן עזור. ד. זכירת וסיפור יציאת מצרים. ה. מצות "תשביתו". ו. "[[משיח]] בעל [[חכמה]] יהיה יותר משלמה" - עיון בדברי ה[[רמב"ם]] ו[[רבי חיים מבריסק|הגר"ח מבריסק]]. ז. מחלוקת [[הרמב"ם]] וה[[ראב"ד]] בדין "[[פסח שני]]". ח. שמיעת קריאת התורה כדינה - על פי מכתב הרבי [[הרש"ב]]. ט. [[פלפול]] בענין קושית הבית יוסף בנושא שמונת ימי [[חנוכה]]. י. טעמי מצות משלוח מנות. יא. בקשת ה[[גאולה]] ב[[קידוש לבנה]]. יב. באור המנהג לבקש עצה וברכה ב[[אגרות קודש]] - גילוים חדשים ומקורות בנושא. יג. לטעמי השמיטה - בפרד"ס התורה. יד. שמיטה וגאולה. טו. גאולה ומשיח במשנת הרמב"ם. טז. גאולה ומשיח במשנת אברבנל. יז. גאולה ומשיח במשנת [[המהר"ל]].
* '''[[נשמה|נשמות]] בסבך''' - ספר בו סיפור עלילתי לילדים בנושא חשיבות שמירת התורה ומצוות וקירוב רחוקים.
* '''ליקוטי אור''' - ליקוט פרפראות וגימטריאות מתוך הספרים '[[תורה אור]]' ו'[[לקוטי תורה]]' (תשס"ג- ספר בראשית, התשע"ה - לספר שמות ומגילת אסתר).
* '''גאולה ומשיח באור ההלכה''' - ביאור משולב על פרקים י"א וי"ב בהלכות מלך המשיח ב[[רמב"ם|ספר הרמב"ם]].
* '''אמונה שלמה בביאת המשיח''' - חוברת הסברה תורנית.
* '''סדר קידוש לבנה''' - במהדורת ברכון עם פירוש "בקשת הגאולה".
* '''מאמר ד"ה איתא במדרש תהלים''' - עם ביאור מפורש.
* '''פניני הפרשה החסידית''' - לקט פתגמים מלוקטים מתורת רבותינו נשיאנו בקשר עם פרשת השבוע שהתפרסמו בשנים [[תשע"ב]]-[[תשע"ד]] ב[[שבועון בית משיח]] (תשע"ד){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83983 חדש על המדף: פניני הפרשה החסידית] {{אינפו}} כ"ד [[אלול]] [[תשע"ד]] (19.09.2014)}}.
* '''בקיצער''' - ספר כיס המכיל 125 עמ'. עוסק בנקודות חסידיות ומשמש מעין מדריך לתמים החסידי בישיבת תומכי תמימים. יצא לאור בתחילת זמן הלימודים אלול תשע"ז לרגל פתיחת שנת הלימודים ה'תשע"ח. יצא לאור על ידי את"ה בישיבת תות"ל הקריות.
* '''תפארת יגאל''' - 130 עמודים ובהם סיפור חיים חסידי ומתורתו ופתגמיו של אביו, הרב יגאל פיזם. יצא לאור ביום סיום אמירת הקדיש - [[ט' אדר]] [[תש"פ]].
* '''דמות של חסיד''' - ספר סיפורים מאירי דרך, יצא לאור בעריכתו בהוצאת את"ה אור חב"ד. נדפס באדר תשפ"ב ומונה 221 עמודים.

===חוברות לימוד לבתי ספר:===
* '''המאורות הגדולים''' - מורשתם של [[הבעל שם טוב]] ו[[אדמו"ר הזקן|בעל התניא]] (תשמ"ג).
* '''רבינו יוסף קארו''' - חייו ופועלו (תשמ"ח).
* '''באור האמונה''' - לימוד ועיון בשלושה עשר עיקרי האמונה (תשמ"ט).
* '''אמרינו לרצון''' - תרבות הדיבור ושמירה על שפה נקיה (תנש"א).
* '''פירוש מצוייר לפרק אלו מציאות בגמרא''', בצירוף ציורים שיטתיים לכל מהלך בגמרא. הציורים מאת הרב חיים מזרחי.
* '''300 שנה להולדת [[הבעל שם טוב]]''' - משנת הבעל שם טוב ותולדות חייו.
* '''[[הדרך הישרה]]''' - חוברת סיכומי שיחות ה"[[דבר מלכות]]" מותאם במיוחד לילדים - כולל דפי עבודה מגוונים לכל שיחה.
* '''[[הצמח צדק]] - חייו ופעלו:''' חוברת לימוד ועבודה, המחזיקה 85 עמודים. יצאה לאור בסיון ה'תשע"ו - שנת הקהל, לרגל 150 שנה להסתלקות- הילולא של הצמח צדק (תרכ"ו - תשע"ו)

לקראת שנת 'הקהל' [[תשס"ט]] ערך הרב פיזם חוברת בנושא '[[הקהל]]' הכוללת נקודות משיחותיו של הרבי. על פי הוראתו של המפקח האזורי מר יעקב ויזל, נלמדה חוברת זו בשנת תשס"ט בכל בתי הספר הממלכתיים דתיים באזור חיפה. בשנת הקהל [[תשע"ו]] יצאה חוברת זו מחדש, והודפסה מחדש.

החל משנת [[תשע"ב]], החל הרב פיזם לערוך את המדור השבועי "פתגמים חסידיים" ב[[בית משיח (שבועון)|שבועון 'בית משיח']].

בחודש מנחם אב תשע"ט יצא לאור בעריכתו הספר '''"בדרך לחסידות"''' בהוצאת מרכז את"ה כפר חב"ד. בספר 200 עמ' ורובו עוסק בסיפורי אישים חבדיים בוגרי ישיבות שונות וחוגים שונים על התקרבותם לחב"ד. סוחף ומרתק.

==משפחתו==
* בנו, הרב דב בער פנחס פיזם - מנהל אגף הפעילות של מוסדות 'נפש חיה' בקריות, מנהל מרכז צבאות ה', סגן מנהל ומחנך בתלמוד תורה. מכהן כרב [[בית הכנסת]] "בית אברהם" בקריית חיים המערבית.
* בנו, הרב מנחם מענדל פיזם - [[קריית שמואל]].
* בנו, הרב אליעזר פיזם - קריית שמואל.
* בנו, הרב משה חיים פיזם - מנהל מכון סמיכה- [[למען ילמדו]] בקריות.
* בנו, הרב יצחק פיזם - משפיע [[תומכי תמימים קריות|בישיבת תות"ל הקריות]].
* בנו, הרה"ת שמואל פיזם - מגדל העמק.

חתניו:
* חתנו, הרב [[יוסף יצחק אסמן]] - [[שליח]] [[הרבי]] בקייב, [[אוקראינה]].
* חתנו, הרב לוי יצחק אזדאבא - [[ר"מ]] בישיבה לחוזרים וכולל אברכים "נפש חיה" [[קריית שמואל]].
* חתנו ר' זעליג מרדכי צייטקין - קרית מוצקין.

==לקריאה נוספת==
*'''ישתדל להמשיך במשרותיו''', שבועון בית משיח גליון 1214 עמוד 25

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://www.otzar.org//wotzar/book.aspx?146266 החוברת 'ליקוטי אור']''' - באתר [[אוצר החכמה]].
* '''[http://www.otzar.org//wotzar/book.aspx?145953 'גאולה ומשיח באור ההלכה']''' - באתר אוצר החכמה.
*{{קישור שטורעם|84563|news|'מילה של חסיד': "אסור לקטלג תלמידים"|כתב שטורעם|ו' בטבת תשע"ו}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://chabad.info/magazine/ראיון-מרתק-תפקידו-של-רב-חבדי-בדור-השבי/ ראיון מרתק: תפקידו של רב חב"די בדור השביעי]''' {{אינפו}}
* [https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3%20%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D%20%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9D תגית: הרב יוסף אברהם פיזם] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/23261.htm הרבי שליט"א הוא "מָשִׁיחַ בְּוַדַּאי" | הרב יוסף פיזם] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/18999.htm הרב יוסף פיזם על אביו הרב יגאל בסיום הרמב"ם הארצי] באתר הגאולה {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פיזם, יוסף אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקריית שמואל]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת פיזם]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית שמואל]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד קריית שמואל]]

שיחת משתמש:יחי המלך המשיח770

2023-10-29T07:48:05Z

יחי המלך המשיח770:

{{בה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:11, כ"ח בתמוז, ה'תשפ"ג).
==קישורים לאתר {{הגאולה}}==
בבקשה לא להוסיף יותר קישורים רבים לאתר הגאולה. תוכל להוסיף תגית אחת מאתר הגאולה כפי שעשיתי ב[[בית המקדש]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (03:55, י"ד בחשוון, ה'תשפ"ד)
:[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] באותו ערך ישנם עשרות הפניות לאתר חב״ד בישראל, מדוע הפניות אחרות שונות? [[משתמש:יחי המלך המשיח770|יחי המלך המשיח770]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח770|שיחה]], 07:22, י"ד בחשוון, ה'תשפ"ד 07:22, 29 באוקטובר 2023 (UTC)
::[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] אני רואה שגם בערכים אחרים גם כן ישנם הרבה מאוד הפניות לאתר חב״ד אינפו, חב״ד בישראל, col. [[משתמש:יחי המלך המשיח770|יחי המלך המשיח770]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח770|שיחה]], 07:24, י"ד בחשוון, ה'תשפ"ד 07:24, 29 באוקטובר 2023 (UTC)
:::[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ללא קשר, אני חושב שלהפנות בקישורים חיצוניים את קורא הערך לעוד מקורות מידע בנושא, מאוד מועיל (לא משנה לאיזה אתר), בסופו של דבר מטרתנו היא הפצת המעיינות ובמיוחד את תורתו של הרבי מלך המשיח [[משתמש:יחי המלך המשיח770|יחי המלך המשיח770]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח770|שיחה]], 07:27, י"ד בחשוון, ה'תשפ"ד 07:27, 29 באוקטובר 2023 (UTC)
::::קודם כל, ישר כח על הוספותיך הרבות. בנוגע לקישורים - קישורים רבים מדי מכבידים על הערך ועדיף לצמצם כמה שאפשר, כאשר מביאים קישורים חיצוניים על אותו נושא - ניתן להוסיף קישור אחד בו יופיעו כל הקישורים הנוספים (תגית). אין בעייה להוסיף יותר מקישור אחד באותו ערך, וזאת כאשר מדובר בעוד תת נושא של הערך או לחלופין באירוע מרכזי נוסף על אישיות מסוימת. אשמח שתביא שמות של ערכים בהם מובאים קישורים רבים מאותו אתר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (07:33, י"ד בחשוון, ה'תשפ"ד)
::::[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] מקבל את הערותיך, אשתדל בערכים הבאים להוסיף רק דברים הנוגעים משמעותית לערך. כבר אביא לך שמות של ערכים שבהם ישנם הרבה מאוד קישורים. [[משתמש:יחי המלך המשיח770|יחי המלך המשיח770]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח770|שיחה]], 07:36, י"ד בחשוון, ה'תשפ"ד 07:36, 29 באוקטובר 2023 (UTC)
:::::[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] למשל ערכים: [[בית המקדש השלישי]] [[תחיית המתים]] ועוד. [[משתמש:יחי המלך המשיח770|יחי המלך המשיח770]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח770|שיחה]], 07:43, י"ד בחשוון, ה'תשפ"ד 07:43, 29 באוקטובר 2023 (UTC)
::::::[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] בכל אופן אני חושב שכל מידע שמוסיף לקורא הערך תוספת הבנה בעניין, רצוי להוסיפו לערך, אשתלד לדייק יותר בדברים שאני אישית מוסיף [[משתמש:יחי המלך המשיח770|יחי המלך המשיח770]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח770|שיחה]], 07:43, י"ד בחשוון, ה'תשפ"ד 07:43, 29 באוקטובר 2023 (UTC)

שיחת משתמש:יחי המלך המשיח770

2023-10-29T07:43:48Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים לאתר {{הגאולה}} */

{{בה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:11, כ"ח בתמוז, ה'תשפ"ג).
==קישורים לאתר {{הגאולה}}==
בבקשה לא להוסיף יותר קישורים רבים לאתר הגאולה. תוכל להוסיף תגית אחת מאתר הגאולה כפי שעשיתי ב[[בית המקדש]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (03:55, י"ד בחשוון, ה'תשפ"ד)
:[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] באותו ערך ישנם עשרות הפניות לאתר חב״ד בישראל, מדוע הפניות אחרות שונות? [[משתמש:יחי המלך המשיח770|יחי המלך המשיח770]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח770|שיחה]], 07:22, י"ד בחשוון, ה'תשפ"ד 07:22, 29 באוקטובר 2023 (UTC)
::[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] אני רואה שגם בערכים אחרים גם כן ישנם הרבה מאוד הפניות לאתר חב״ד אינפו, חב״ד בישראל, col. [[משתמש:יחי המלך המשיח770|יחי המלך המשיח770]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח770|שיחה]], 07:24, י"ד בחשוון, ה'תשפ"ד 07:24, 29 באוקטובר 2023 (UTC)
:::[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ללא קשר, אני חושב שלהפנות בקישורים חיצוניים את קורא הערך לעוד מקורות מידע בנושא, מאוד מועיל (לא משנה לאיזה אתר), בסופו של דבר מטרתנו היא הפצת המעיינות ובמיוחד את תורתו של הרבי מלך המשיח [[משתמש:יחי המלך המשיח770|יחי המלך המשיח770]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח770|שיחה]], 07:27, י"ד בחשוון, ה'תשפ"ד 07:27, 29 באוקטובר 2023 (UTC)
::::קודם כל, ישר כח על הוספותיך הרבות. בנוגע לקישורים - קישורים רבים מדי מכבידים על הערך ועדיף לצמצם כמה שאפשר, כאשר מביאים קישורים חיצוניים על אותו נושא - ניתן להוסיף קישור אחד בו יופיעו כל הקישורים הנוספים (תגית). אין בעייה להוסיף יותר מקישור אחד באותו ערך, וזאת כאשר מדובר בעוד תת נושא של הערך או לחלופין באירוע מרכזי נוסף על אישיות מסוימת. אשמח שתביא שמות של ערכים בהם מובאים קישורים רבים מאותו אתר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (07:33, י"ד בחשוון, ה'תשפ"ד)
::::[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] מקבל את הערותיך, אשתדל בערכים הבאים להוסיף רק דברים הנוגעים משמעותית לערך. כבר אביא לך שמות של ערכים שבהם ישנם הרבה מאוד קישורים. [[משתמש:יחי המלך המשיח770|יחי המלך המשיח770]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח770|שיחה]], 07:36, י"ד בחשוון, ה'תשפ"ד 07:36, 29 באוקטובר 2023 (UTC)
:::::[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] למשל ערכים: [[הסתלקות אדמו"ר הרש"ב]] [[בית המקדש השלישי]] [[תחיית המתים]] ועוד. [[משתמש:יחי המלך המשיח770|יחי המלך המשיח770]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח770|שיחה]], 07:43, י"ד בחשוון, ה'תשפ"ד 07:43, 29 באוקטובר 2023 (UTC)
::::::[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] בכל אופן אני חושב שכל מידע שמוסיף לקורא הערך תוספת הבנה בעניין, רצוי להוסיפו לערך, אשתלד לדייק יותר בדברים שאני אישית מוסיף [[משתמש:יחי המלך המשיח770|יחי המלך המשיח770]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח770|שיחה]], 07:43, י"ד בחשוון, ה'תשפ"ד 07:43, 29 באוקטובר 2023 (UTC)

שיחת משתמש:יחי המלך המשיח770

2023-10-29T07:36:14Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים לאתר {{הגאולה}} */

ימות המשיח

2023-10-29T07:32:14Z

יחי המלך המשיח770: ביטול גרסה 642399 של יוסף בן מלמד (שיחה)

{{מפנה|ימות המשיח|ימות המשיח (פירושונים)}}
[[קובץ:הציור של ימות המשיח.jpg|ממוזער|ציור המתאר את ימות המשיח של הצייר [[מיכאל שוורץ]]]]
[[קובץ:בית המקדש השלישי.jpeg|ממוזער|[[בית המקדש השלישי]] העתיד להיבנות בימות המשיח]]
'''ימות המשיח''' הינו שם כללי לתקופה בה יבוא [[יעמוד מלך מבית דוד|מלך מבית דוד]] אשר באחרית הימים יגאל את עם ישראל והעולם כולו, יבנה את [[בית המקדש]] ב[[ירושלים]], יקבץ את כל היהודים לארץ ישראל ויחזיר את מלכות דוד. המושיע נקרא [[מלך המשיח]] על שם המנהג למשוח את המלכים בשמן המשחה.
במקורות מוזכרים אירועים נוספים שיקרו במקביל ל'''ימות המשיח''' כמו בשורת הגאולה על ידי [[אליהו הנביא]], [[מלחמת גוג ומגוג]] ו[[תחיית המתים]]. חלקם יהיו לפני ביאת המשיח חלקם לאחרי או במהלך ביאתו, אך אין ברור בדיוק מתי ואיך זה יתרחש.

==הגדרת הזמן ומקורו==

ימות המשיח, הוא זמן הגאולה העתידה שיהיה על ידי הגואל הנקרא בשם "[[משיח]]"{{הערה|עיין פסחים ה, א; מגילה יב, א; סנהדרין צח, ב ועוד בכמ"ק.}} בזמן זה תכלה הגלות ויתבטל השעבוד מישראל{{הערה|רש"י סנהדרין צז א דיבור המתחיל ושני אלפים, עיין שם בגמרא על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'.}}, ותחזור מלכות בית דוד ליושנה{{הערה|עיין רמב"ם שם, והוסיף: לממשלה הראשונה (ע"פ מיכה ד ח).}}, וייבנה [[בית המקדש השלישי|בית המקדש]]. בהלכה הוזכרו ימות המשיח לעניין הזמן בו יהיה קיום ה[[מצוות]] בשלימות{{הערה|ראה באריכות לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272 ואילך.}}, משום שכל הדינים שאינם נוהגים אלא בזמן שבית המקדש קיים, או בזמן שכל יושבי ארץ ישראל עליה, ובטלו בזמן הגלות, יחזרו לנהוג, (ויש שישתנו דיניהם, מלימודים מיוחדים{{הבהרה|יש להבהיר על פי אנציקלופדיה הלמודית}})

הנבואה אודות זמן זה נכתבה בתורה על גאולת ישראל וקיבוץ נדחי ישראל:
{{ציטוט|תוכן=וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.|מקור=דברים ל', ג'-ה'|מרכאות=כן}}

גם אודות חזרת המלכות נמצאת הנבואה בתורה בנבואת משה רבינו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 274 בהערה.}} בפרשת בלעם התנבא, שבעתיד יקום מלך שינהיג את עם ישראל וישלוט על כל העמים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.|מקור=במדבר כד, יז-יח}}

הנה על אף שימות המשיח עצמם אינו תחיית המתים{{הערה|שהרי בתקופה הא' בימות המשיח לא יהיה שינוי מנהגו של עולם ותחיית המתים היא שינוי, ולכן היא רק כחלק ושלב בתקופה הב' דימות המשיח וראה להלן בפיסקא 'שתי תקופות'.}}. יש שהוזכרו ימות המשיח עם [[תחיית המתים]], שכן פירשו את הכתוב: "ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מ[[קדש הקדשים]] עד עמד כהן לאורים ולתמים"{{הערה|עזרא ב סג.}}, שהוא כאדם שאומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבוא [[משיח בן דוד]]{{הערה|סוטה מח ב. ועי' תנחומא ויחי ג, על [[ארץ ישראל]] שמתיה חיים תחלה לימות המשיח, וכעל ידי זה פסיקתא רבתי פ"א וירושלמי כלאיים פ"ט ה"ג. ועי' יד רמ"ה [[סנהדרין]] צ א על [[תחיית המתים]] שבימות המשיח, ובאגרתו לחכמי לוניל, נדפס בסנהדרי גדולה הוצ' מכון הרי פישל, חלק א' סימן קסו. וע"ע תחיית המתים.}}. וכן יש שהוזכרו ימות המשיח בשם "[[עולם הבא]]"{{הערה|עי' פסחים נ א: אבל לעולם הבא כו'; כתובות קיא ב: לא כעולם הזה עולם הבא כו' וב"ב קכב א: חלוקה של עולם הבא, ולהלן ציון 195. ועי' [[רש"י]] [[סנהדרין]] קי ב ד"ה תנו רבנן לעולם הבא היינו ימות המשיח.}}, או שהוזכרו בניגוד לעולם הזה{{הערה|עי' ברכות יב ב: ימי חייך [[העולם הזה]] כו', הובא להלן ציון 234, ושבת סג א וש"נ: אין בין עולם הזה לימות המשיח כו', הובא להלן ציון 49.}}, או בניגוד לעולם הבא{{הערה|עי' ברכות לד ב ושבת סג א: אבל לעולם הבא כו', הובא להלן ציון 38. ועי' פסחים סח א וסנהדרין צא ב: כאן לימות המשיח כאן לעולם הבא, וזבחים קיח ב: אלו ימות המשיח כו' זה העולם הבא, וערכין יג ב: כנור של ימות המשיח שמונה נימין כו' ושל עולם הבא עשר כו', ועוד.}}. ולפעמים מכונים ימות המשיח "לעתיד לבוא"{{הערה|עי' מכילתא בא פט"ז וירושלמי ברכות סוף פ"א שלא להזכיר [[יציאת מצרים]] [[לעתיד לבוא]], והכוונה לימות המשיח.}}, ויש שנאמר תואר זה על זמן שלאחר ימות המשיח{{הערה|שכן דרשו: "אהבתי כי ישמע ה' את קולי"(תהלים קטז א.) - לימות המשיח; "אלי אתה ואודך" (שם קיט כח). לעתיד לבוא. - ירושלמי שם פ"ב ה"ד. ועי' שבת קיג ב: "ותשבע" - לימות המשיח; "ותותר" - לעתיד לבוא.}},

==שינוי הטבע בימות המשיח==
{{להשלים}}
כפי שהובטחנו מפי נביאינו וחכמינו ה[[אמונה]] ב'''ימות המשיח''' היא כעתיד טוב ומושלם, על-טבעי או כמעט על-טבעי, אשר יבוא לאחר תקופה סוערת של מהפכות בעולם. בהתאם לשאלה האם '''ימות המשיח''' הן אירוע טבעי או על-טבעי, גם פרטים מסוימים בדמותו של ה[[משיח]] ושל המאורעות הסובבים את ביאתו נתונים במחלוקת האם יהיו בדרך ה[[טבע]] או בדרך [[נס]]ית.

ה[[רמב"ם]] סובר בספרו כי לא יהיה שינוי במנהגו של העולם, ואלו דבריו{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים י"ב א-ב.}}:
{{ציטוט|תוכן=אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ [[משל]] וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן. אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.|מרכאות=כן}}
הראב"ד השיג על הרמב"ם, שהרי כתוב בפירוש "והשבתי חיה רעה מן הארץ", שזה בוודאי שינוי מנהגו של עולם, ולכן לשיטתו יהיה שינוי במנהג העולם בימות המשיח.

הרדב"ז כתב, שרק בארץ ישראל יהיה שינוי מנהגו של עולם, כמ"ש "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ", ומזה לומד שדווקא בארץ יהיה שינוי מנהגו של עולם, משא"כ בחו"ל זה משל וחידה.

עבודת הקודש כותב, כי בימות המשיח העולם יחזור למנהגו הרגיל, כפי שהיה בששת ימי בראשית.

כמו"כ מתאר הרמב"ם{{הערה|ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק י"ב הלכה ה'.}} את העולם בתקופה זו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא יִהְיֶה שָׁם לֹא רָעָב וְלֹא מִלְחָמָה. וְלֹא קִנְאָה וְתַחֲרוּת. שֶׁהַטּוֹבָה תִּהְיֶה מֻשְׁפַּעַת הַרְבֵּה. וְכָל הַמַּעֲדַנִּים מְצוּיִין כֶּעָפָר. וְלֹא יִהְיֶה עֵסֶק כָּל הָעוֹלָם אֶלָּא לָדַעַת אֶת ה' בִּלְבַד. וּלְפִיכָךְ יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְיוֹדְעִים דְּבָרִים הַסְּתוּמִים וְיַשִּׂיגוּ דַּעַת בּוֹרְאָם כְּפִי כֹּחַ הָאָדָם. שֶׁנֶּאֱמַר{{הערה|ישעיה, פי"א, פס' ט.}} 'כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים'}}

===שתי תקופות===
אולם הרבי מבאר, כי לאמתו של דבר גם הסוברים כי לא יהיה שינוי בטבע העולם, גם לדעתם לא יהי זה רק בתקופה הראשונה. ואילו בתקופה השניה של ימות המשיח יהיו שינויים דרסטיים, שעיקרם הוא [[תחיית המתים]], וכמו כן באגרת תימן כותב [[הרמב"ם]] שמשיח עושה אותות ומופתים, בהתיחסו לתקופה השניה של ימות המשיח, לאחר התקופה של "[[עולם כמנהגו נוהג]]".
אולם גם בתקופה הראשונה יתקיימו מספר יעודים, כמו למשל אילני סרק שבארץ ישראל יטענו פירות{{הערה|לקו"ש חכ"ז בחוקותי סי"ג}}.

הרבי מסביר, שהתקופה הראשונה איננה מוכרחת, והיא תלויה במעשיהם של בני ישראל: אם הם יהיו במצב של "זכו", תגיע מיד התקופה השניה.

לכן גם התקופה השניה מוכרחת שתבוא, שכן בתקופה הראשונה בני ישראל יקיימו תורה ומצוות בשלימות, ויגיעו למצב של "זכו" - ואז יזכו לתקופה השניה.

ע"פ החידוש שיש שתי תקופות בימות המשיח מתרץ הרבי הרבה גמרות ומדרשים סותרים למשל האם [[בית המקדש]] יבנה בידי אדם או בידי שמים ועוד.

אף על פי שהרמב"ם לא כתב על התקופה השניה בגלוי בספרו, הרבי{{הערה|הדרן על הרמב"ם תנש"א}} מוצא לכך רמז בהלכה האחרונה, שבשתי הפרקים האחרונים מדבר הרמב"ם, על שלימות ידיעת הבורא שתהיה לעת"ל מצד האדם, אך שהעולם מצד עצמו יהיה בטל לגמרי לקב"ה, זה יהיה רק בתקופה השניה. ועל כך רומז הרמב"ם בהלכה האחרונה, שמצד העולם עצמו לא יהיה שייך רעב או מלחמה, ולכן טבע העולם הוא לדעת את ה, בגלל ש"מלאה הארץ דעה את ה כמים לים מכסים", שהעולם מתכסה ומתבטל ממציאותו על ידי גילוי האלוקות שיהיה אז.

===שתי תקופות בגילוי אלקות===
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[תחיית המתים]], [[עולם הבא]], [[דירה בתחתונים]].}}
ישנם חילוקים בין הגלויים שיתגלו בתקופה הראשונה לבין הגילויים שבתקופה השנייה:
* בפעולת הביטול שיפעלו בעולם{{הערה|הדרן על הרמב"ם ה'תשמ"ט ס"ה, הדרן על הרמב"ם ה'תנש"א ס"ט}}
:ישנם ב' אופנים בגילוי האלוקות בעולם: א) העולם הוא מציאות לעצמו ללא קשר לאלוקות, אלא שביררנו מציאות זו והאלוקות מתגלה בכל העולם. אך העולם עדיין מציאות לעצמו. ב) מתגלה שהעולם אינו מציאות לעצמו כלל, וכל בריאתו לא הייתה אלא בשביל האלוקות.

:וזהו החילוק בין ב' התקופות: בתקופה הראשונה יהיה בעולם רק גילוי אלוקות ולא תהיה כל מציאות המנגדת לאלוקות. אך העולם עדיין מציאות לעצמו, ועל כן יהיה "עולם כמנהגו נוהג". משא"כ בתקופה הב' יתגלה הפנימיות דהעולם, שהעולם לא נברא אלא בשביל הגילוי של ה', וממילא העולם אינו מציאות לעצמו כלל. וממילא, העולם לא יישאר כמציאות עצמאית, ייבטל ממציאותו, ויהיה "שינוי מנהגו של עולם".
* באופן תפיסת הגילויים על ידי הנבראים, וממילא בדרגת ה[[התאמתות]] של הגילויים בעולם{{הערה|מאמר "פדה בשלום" תשמ"א.}}.:
:שבתקופה הא' יהיה גילוי אלוקות באופן של ראיה - אך באופן דראיית השכל. משא"כ בתקופה הב' שהגילוי יהיה בבחי' ראיה מוחשית.

:והענין הוא: גם כשהגילוי הוא באופן של ראיה, אך כל עוד זה רק ראיית השכל הדבר עדיין לא מתעצם עם האדם, והראיה: אם יקשו לו קושיות על הבנה מסויימת זו - הבנה זו תיחלש אצלו. ולכן, בתקופה הא' שהגילוי יהיה בבחי' ראיית השכל, היינו הבנה שלא מתעצמת עם האדם, לא נהיית מציאותו של שלו - ממילא מציאות העולם עדיין לא תשתנה ויהיה "עולם כמנהגו נוהג".

:משא"כ בתקופה הב' שזה יהיה בחי' ראיה מוחשית, וכאשר אדם רואה משהו בעיניו - שום קושיות לא ישנו אצלו את אמיתות הענין כי זה ממש התעצם עם האדם, וזה נעשה חלק ממציאות האדם. וכך, כאשר זהו רמת הגילוי שיהיה בעולם - הגילוי חודר ונעשה מציאות אחת עם העולם ופועל בעולם ומשנה את גדריו. וממילא נהיה "שינוי מנהגו של עולם".
*בדרגת הגילוי{{הערה|"והיה עקב תשמעון" תשכ"ז.}}: הגילוי בתקופה הא' הוא גילוי האוא"ס שהאיר לפני הצמצום. ובתקופה הב' יתגלה גילוי חדש דהעלם העצמי שלא התגלה גם לפני הצמצום.

==ימות המשיח בתורת החסידות==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[דירה בתחתונים]]}}

[[אדמו"ר הזקן]] כותב בספרו ה[[תניא]] כי '''ימות המשיח''', אינם רק תקופה של תשלום שכר כהדעה הרווחת, אלא הם גם השלמתו של תהליך רוחני המתרחש בעולם, ולכן הם הסיבה והמטרה שלשמה נברא העולם.
וכך הוא כותב:
{{ציטוט|תוכן=ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלמות בריאת עולם-הזה, שלכך נברא מתחילתו|מקור= תניא פרק ל"ו|מרכאות=כן}}

המאמר התלמודי{{הערה|מסכת סנהדרין דף צח עמ' ב'.}}: "אמר רבי יוחנן לא נברא העולם אלא למשיח". יכול להוות כמקור קדום יותר לרעיון זה.

התהליך המוביל לימות המשיח, מסביר [[אדמו"ר הזקן]], הוא הדרגתי כשהעולם שלנו, החומרי, בו שוררת חשיכה רוחנית הגורמת לחוסר הרגשתו ה'בייתית' כביכול של הבורא, יותאם להיות 'דירה' הראויה לכך שישכון בה האלוקים, כבעולם העליון-רוחני שכל ה[[מלאכים]] וה[[נשמה|נשמות]] הקיימים שם מכירים במציאות האלוקית ומתנהגים כפי רצון האלוקים, לכן שם הוא מרגיש 'בבית' כיון שאין אף אחד הפועל נגד רצונו.

==חשיבות המצוות לעומת התורה בימות המשיח==
בזמן הגלות נקבע בתלמוד כי [[לימוד התורה]] חשוב יותר מאשר קיום מצוה במקום שהמצוה אינה מוטלת עליו בדווקא והיא נעשית על ידי אחרים: "וכבר היו רבי טרפון וזקנים מסובין בעליית בית-נתזה בלוד. נשאלה שאלה זו בפניהם: תלמוד [תורה] גדול או מעשה [המצוות] גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול. נענה ר"ע ואמר: תלמוד גדול. שנו כולם ואמרו: תלמוד גדול - שמביא לידי מעשה". כלומר: התלמוד הוא החשוב, כי בלעדיו לא נדע כיצד לקיים את המצוות.

[[אדמו"ר הזקן]] מחדש כי "כל זה הוא עכשיו דווקא. אבל לעתיד לבוא יהיה בהפך - שהמצוות יהיו גבוהים מן התורה ויהיה מעשה גדול מן התלמוד".
הביאור על השינוי שיתחולל עמוק וארוך, וזו תמציתו: [[לימוד התורה]] וקיום המצוות נועדו לחבר את האדם אל הרצון והחכמה האלוקיים. כשאדם למד תורה הוא מתחבר אל הקדושה בשכלו ובכוח הבנתו, וכשאדם מקיים מצוות - התחברותו בכוח עשייתו.

כוח ההבנה הינו כוח פנימי וערכי הרבה יותר מכוח העשייה, ולכן כאשר דרכו מתחבר האדם אל הקדושה -החיבור עמוק וגבוה יותר. זו המשמעות הפנימית של הקביעה "תלמוד גדול": הלימוד פועל חיבור וקשר חשוב ונעלה יותר.
אלא שלעתיד-לבוא תתגלה הדרגה הנפשית המניעה את היהודי לבצע מצוות בקבלת עול מוחלטת, דרגה שהנה פנימית יותר מאשר כוח ההבנה. כי התנועה הנפשית לציית ללא עוררין ובדקדקנות לכל צו אלוקי, גם מבלי להבין את ההיגיון שבו - נובעת מהיותה של [[עצם הנשמה]] היהודית מחוברת אל הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו ברמה ייחודית נפלאה, שאין דומה לה. כיום, אמנם, נסתרת הדבקות הזו ונעלמת - אך לעתיד לבוא היא תתגלה במלוא יפעתה, ואז תועלה על נס חשיבותו של ה"מעשה", למעלה מן ה"תלמוד".

==הבנת התורה==

הבנת התורה בימות המשיח תהיה תלויה גם כן ברמות. זאת מוכיח [[הרבי]] מכך שנאמר על העתיד-לבוא: "כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמיה לא, לג) מוכח, שגם אז יהיו כאלה שייקראו "קטנים" בידיעה וכאלה שייקראו "גדולים".

אלא שכמובן, ה"קטנים" ייקראו כך רק יחסית לגדולים של אז. אולם ביחס לתלמידי-החכמים של היום, גם אלה הקטנים ביותר - יהיו הם "גדולים" מאין כמותם, כי אז ינסקו גם היהודים הפשוטים ביותר לרמות ידיעה עצומות בתורה.

(דוגמה דומה לכך שהקטנות היא הגדרה יחסית, ניתן להביא ממה שמתואר ב[[מסכת שבת]] (ג, ב), כי אפילו ענקים בתורה יכולים להיות במצב נתון "קטנים" מלדון במסכתות מסוימות, ואז עדיף לפנות לגביהן אל רבנים שישלטו בהן טוב מהם).

אמנם יש מקום להקשות מחלקו הראשון של הפסוק הנזכר: "לא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו" - מה שאומר, שכולם ידעו את התורה היטב ולא יזדקקו איש לעזרת רעהו

משיב על כך הרבי, שרק "אותו" - את הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו - כולם ישיגו ויכירו במידה שווה. אולם בכלל-הידיעה בתורה אכן יהיו קטנים וגדולים, והקטנים יזדקקו להיעזר בגדולים. באופן נוסף מסביר הרבי שבדרגות נמוכות בידיעת השם בימות המשיח לא יצטרכו ללימוד מאחר אך בשביל להתעלות לדרגות גבוהות יותר יעזרו בסיוע מהרב.

בעניין הסיוע והעזרה בהבנת התורה, מעניין לציין מסקנה של הרבי בקשר למחברי ספרים מקרב גדולי-ישראל, על בסיס דבריו של רבי יהונתן אייבשיץ: "רוח השם נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ השם בידם הצליח". דברים שעולה מהם, כי יכולות להיות דקויות-הבנה אמיתיות בחיבוריהם של גדולי-ישראל, שהמחברים עצמם לא מודעים להן, ואחרים, גדולים מהם, יחדשו להם אותן! וכמו, לדוגמה, שב[[תורה שבכתב]] ישנם עניינים שעל הבנתם אפילו [[משה רבינו]] עצמו צריך להיעזר בקדוש-ברוך-הוא. עובדה זו מקשר הרבי לכך שמשיח ילמד תורה את כל עם ישראל ומשה ו[[האבות]] בכללם{{הערה|כהנ"ל על פי הדרן על הרמב"ם תשמ"ט}}.
===מתכונת הלימוד בימות המשיח===
{{ערך מורחב|תורתו של משיח}}
מתכונת הלימוד בימות המשיח תהיה כפי שמסביר [[אדמו"ר האמצעי]] שזו תהיה מתכונת לימוד שונה לחלוטין מהמוכר לנו. הסבר זה מופיע כתשובה לשאלה: כיצד בדיוק יתבצע החזון הנפלא, ש[[מלך המשיח]] ילמד בעצמו את כל עם ישראל חידושי תורה עמוקים - איך יקלטו מיליוני תלמידים (שלכל אחד מהם רמת ידיעות שונה) את הדברים מפי אדם אחד, במיוחד לאחר [[תחיית המתים]], כאשר יגדל מספר היהודים פי כמה וכמה, "לאין שיעור", כלשונו?!

ומשיב, כי לעתיד לבוא, הרעיונות השכליים הרוחניים לא יצטרכו להצטייר באותיות, מילים ומשפטים, כדי שנקלוט אותם - אלא העיניים הגשמיות תזדככנה וממש תראינה את הרעיונות. שבריר שנייה יספיק לקלוט רעיון עמוק ונשגב. ממילא, יתקצר זמן הלימוד במידה דרסטית ולא תהיה בעיה גם למיליוני מיליונים להבין (לראות) את הרעיונות, שיישמעו מפי המשיח.

לשם המחשה: כמה זמן לוקח לאדם לתאר לחברו מראה של חפץ כלשהו, המורכב מחלקיקים רבים - לעומת פרק הזמן שאורך לראות את החפץ? - מעבר לפער העצום של משך הזמן, הזיהוי המוחלט והקליטה המושלמת שעל ידי ראייה הרבה יותר מוחשיים ונהירים.

וכך תהיה ההבנה השכלית לעתיד לבוא: אנו פשוט נראה את הרעיונות ונקלוט אותם בשלמות, על כל פרטיהם, ברגע אחד.

אנו, שמעולם לא חווינו מציאות כזו, קשה לנו אפילו לדמיין אותה. אבל ישנה עדות של לימוד כזה על ידי האריז"ל. האריז"ל אמר פעם לאחד מתלמידיו, כי כאשר ישן ב[[שבת]] במשך חצי שעה - הראו לו משמים סודות-תורה נפלאים, שאם ירצה לגלותם בדיבור או בכתב, זה ייקח שישים עד שמונים שנה! הרעיונות הרוחניים נראו לו כתמונות רצות ברצף, בזו אחר זו, וכדי לתאר מספר אסטרונומי של "תמונות" רוחניות על כל פרטיהן - נדרשות אכן כמה עשרות שנים.

==הר סיני בימות המשיח==
במדרש מופיע כי "עתיד [[הקדוש ברוך הוא]] להביא סיני ותבור וכרמל לבנות [[בית המקדש]] על גביהם", כנאמר "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים" - אלה שלושת ההרים הנזכרים.

למעשה הכרמל והתבור, כהר סיני, לא היו במקורם בארץ ישראל. בעת מעמד [[מתן תורה]] התנתקו הרים אלה ממקומותיהם והתקרבו להר סיני כדי ללמוד תורה וכשכר על כך, לקחם [[הקדוש ברוך הוא]] ומיקמם בקביעות בארץ הקודש. מתוך דברים אלה מסיקה הגמרא, כי גם "בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין בהן ומרביצין בהן את התורה, עתידין הם שייקבעו בארץ ישראל", כי אם "תבור וכרמל שלא באו אלא ללמוד תורה לפי שעה, נקבעו בארץ ישראל - בתי כנסיות ובתי מדרשות על אחת כמה וכמה".

על בסיס זה, אומר [[הרבי]] [[מלך המשיח]], כי גם הר סיני יתנתק ממקומו וייקבע בארץ ישראל. כי הלוא על ההר הזה נולדה כל המציאות של התורה בעולם;

התורה הנלמדת בכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות היא התורה שניתנה במעמד הר סיני אם כן ודאי ששכרו צריך להיות לפחות כשלהם, אם לא גדול ממנו.

אמנם עם סיום מעמד מתן תורה סרה כל קדושה מעל הר סיני וכיום הוא מקום חולין לכל דבר - עובדה שבאה לידי ביטוי בהתרת האיסור לעלות עליו או לנגוע בו שחל במשך כל המעמד. אך ההיגיון מחייב כי בשעה שכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות שבעולם יתקדשו ויזכו לעלות [[ארץ הקודש|ארצה]] - תחזור הקדושה להר סיני וגם הוא יגיע ארצה.

==ראו גם==
*[[התפילה בימות המשיח]]

==לקריאה נוספת==
*[[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]], '''[[ימות המשיח בהלכה]]''' - עיונים ובירורים בסוגיות הגאולה וימות המשיח לאור ההלכה, [[תשס"ח]].
{{בית|מנחם זיגלבוים|להאמין באמת שהגאולה תתרחש היום|1356|14-18|תשפ"ג}}

==קישורים חיצוניים==
* [[רמב"ם]] - '''[http://chabadlibrarybooks.com/rambam.aspx?sefer=14&hilchos=83&perek=11&hilite= הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה א' ואילך] ביאור ופרטי הלכות מלך המשיח וימות המשיח על פי הלכה.
*הרב סנדי וילשאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/726197/ שתי תקופות בימות המשיח • ענינו של משיח]''' {{וידפו}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/23269.htm אלו ההוכחות לקיומו של המשיח ובוא הגאולה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/21641.htm כל המידע על: קיבוץ גלויות] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/21573.htm עיון / תפקידו של מלך המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/21615.htm כסף על העצים? זו מציאות!] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/22963.htm מהפכת הגאולה: כך ישתנו חיינו לנצח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23043.htm ייעודי הגאולה - כפשוטם או משל וחידה?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23036.htm החידושים שיהיו בגאולה בתחום הצומח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/22291.htm המוות - תאריך התפוגה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23425.htm האם אנחנו קרובים לביטול ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/23999.htm אבנים בשירות המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23861.htm צוחקים ברחובות ירושלים] באתר הגאולה {{הגאולה}}

{{ערך חסר}}
{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]

בית המקדש השלישי

2023-10-29T07:31:15Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:תרשים בית המקדש השלישי.png|םשמאל|ממוזער|250px|תרשים בית המקדש השלישי]]
[[קובץ:בית-דרום-מזרח.jpg|ממוזער|הדמיה של בית המקדש השלישי, מבט מלמעלה]]
'''בית המקדש השלישי''' הוא [[בית המקדש]] שיבנה ב[[ימות המשיח]], כחלק מפעולותיו של [[מלך המשיח]] ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולת ישראל]] ותיקון העולם, החזרת [[מלכות בית דוד]] והשבת משפטי התורה והמצוות בשלימותם. ה[[ציפיה לגאולה|ציפיה לבניין בית המקדש השלישי]] היא יסוד מרכזי בחיי עם ישראל מאז [[חורבן בית המקדש השני|חורבן הבית השני]] לאורך כל תקופת ה[[גלות]].

בפרטים מסויימים דומה בית זה בצורתו לבתי המקדש הקודמים, [[בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[בית המקדש השני|השני]], אך יהיו בו שינויים רבים, בהתאם ל[[נבואה]] שניתנה ל[[יחזקאל]] ושחלק מפרטיה המדוייקים נשארו נעלמים ויתגלו רק עם ביאת המשיח. כמו כן, יהיו בו שינויים הלכתיים שונים.

בשונה מבתי המקדש הקודמים, בית זה יהיה נצחי. נצחיותו נובעת מדרגת האור הרוחני שתאיר בו, שגבוהה בהרבה מזו שבבתי המקדש הקודמים.

==בנייתו==
שתי דעות נאמרו בנוגע לבניין הבית השלישי, על ידי מי יבנה:

לדעה אחת - יבנה בית המקדש השלישי על ידי [[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו{{הערה|כן משמע מדברי המדרש תנחומא (סוף פרשת פקודי): "במעשה ידיך ארנן, זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו".}}, ובלשון [[רש"י]]{{הערה|ד"ה אי נמי סוכה מא, א. ועד"ז בתוס' שם ד"ה אי נמי.}}: {{ציטוטון|מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים, שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך}}. מסיבה זו לא ייחרב בית המקדש השלישי, בגלל היותו מעשי ידי ה', שלא כבתי המקדש הקודמים שהיו מעשי ידי אדם{{הערה|זוהר חלק א כח, א. קנ, א. חלק ג, רכא, א. ילקוט שמעוני תהלים רמז תתמח.}}.

לדעה שנייה - יבנה בית המקדש השלישי על ידי [[עם ישראל]] בהנהגת [[מלך המשיח]]{{הערה|ירושלמי מגילה פרק א, הלכה יא. ויקרא רבה ט, ו. במדבר רבה יג, ב.}}. כדעה זו פסק להלכה [[הרמב"ם]]{{הערה|שם=רמבם}}.

[[הרבי]] התייחס מספר פעמים למחלוקת זו, והביא כמה אפשרויות לתווך בין הדעות{{הערה|1=נלקטו בספר [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=127&hilite= חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה לרמב"ם, סימן יט].}}:

*על פי דברי חז"ל{{הערה|במדבר רבה טו, יג. איכה רבה ב, יג.}} על הפסוק{{הערה|איכה ב, ט.}} "טבעו בארץ שעריה", שבזמן [[חורבן בית המקדש|החורבן]] טבעו דלתות המקדש בארץ - ייתכן שהמקדש כולו אכן ירד משמים, אך בני ישראל בהנהגת המשיח יעמידו את דלתותיו, והעמדת דלתות בבית נחשבת לפי ההלכה{{הערה|ראה בבא בתרא נג, ב.}} כ[[קניין]] המועיל לזכות בבית כולו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&st=&pgnum=106&hilite= לקוטי שיחות חלק י"א, ע' 98 הערה 61].}}.
*על פי דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, א.}} בתיווך נבואות סותרות ביחס לגאולה, שישנו אופן גאולה פשוט אם לא יהיו ישראל ראויים לכך ("לא זכו"), אך אם יהיו ראויים ("זכו") אופן הגאולה יהיה נעלה יותר ו[[נס|ניסי]] - כך בענייננו, במצב של "לא זכו" יבנה המקדש בידי אדם, ובמצב של "זכו" יתגלה משמים{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15826&st=&pgnum=93&hilite= לקוטי שיחות חלק י"ג, ע' 84 הערה 36]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14950&st=&pgnum=218&hilite= חלק כ"ז, ע' 204].}}.
:בזמננו, הודיע הרבי שזכינו לאופן גאולה זה, ולכן ללא ספק ירד המקדש בנוי ומשוכלל מן השמים{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקהל-פקודי, [[תשמ"ח]] (השלמות, בלתי מוגה).}}. למסקנת השיחה הרבי אומר שוודאי שעם ישראל יבנה את בית המקדש, אלא שבמצב של זכו יתלבש לאחר מכן במקדש שלמטה בית המקדש שלמעלה כפי התיווך הבא.
*המקדש ייבנה על ידי ישראל בהנהגת המשיח, כיוון שבניין המקדש הוא חיוב הלכתי המוטל על ישראל; אך בנוסף לבניינם של ישראל כנדרש בהלכה, "יתלבש" במקדש הגשמי גם המקדש שירד מלמעלה{{הערה|שם=לקוש}}.
*על פי דברי הרמב"ם{{הערה|הלכות בית הבחירה פרק א, הלכה ד.}} שבנבואת [[יחזקאל]] על בניין הבית השלישי ישנם חלקים מפורשים, וחלקים שאינם ברורים - ישראל בהנהגת המשיח יבנו את החלקים הידועים, והחלקים שאינם ידועים יושלמו בידי שמים{{הערה|שם=לקוש|1=לקוטי שיחות חלק י"ח, ע' 418 (הובא גם ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=35&hilite= פתיחה לחידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה]).}}.

כמו כן הסביר הרבי את טעמי שתי הדעות לפי [[פנימיות התורה]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&st=&pgnum=193&hilite=לקוטי שיחות חלק י"א, ע' 185].}}.

הרב [[מרדכי אליהו]], בשיחתו עם הרבי{{הערה|1=ו' מרחשון תשנ"ב. וראה מעין זה ב[http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%3A%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99 מכתבו של הרב אליהו מכ"ז תשרי תדש"ן - לר' אברהם רון].}}, העיר שאנו מעדיפים את האפשרות שיבוא מלמעלה, כיון שזה יותר מהר...

בקונטרס [[בית רבינו שבבבל]] כותב הרבי שבית המקדש יתגלה מהשמים תחילה בבית רבינו שבבבל - [[770]], ורק לאחר מכן יעבור לירושלים.

==זמן בנייתו==
===ביחס לביאת המשיח===
בגמרא{{הערה|שם=מגילה|מגילה יז, סע"ב.}} נאמר שרק אחר בניין בית המקדש מגיע [[מלך המשיח]]. כך דרשו בגמרא את הפסוק{{הערה|הושע ג, ה.}}: "אחר ישובו בני ישראל", כלומר לאחר שיבנו את בית המקדש, "ובקשו את . . דוד מלכם".

לאידך, פסק להלכה [[הרמב"ם]], שמלך המשיח יבנה את בית המקדש{{הערה|שם=רמבם}}, כלומר שחזרת מלכות דוד קודמת לבנין בית המקדש.

ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרת קדשו]] של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|שם=אגרת}}, מוכיח באריכות שבניין בית המקדש וקיבוץ גלויות ייעשו על ידי משיח, והמקורות שמדברים על ביאת המשיח אחרי בניין המקדש או קיבוץ גלויות - מדברים על [[משיח ודאי|התגלותו הסופית והמושלמת]], שתהיה רק אחרי השלמת פעולותיו. אדמו"ר הרש"ב מדייק ומחלק שמשיח נקרא לעיתים "בן דוד" ולעיתים "דוד" - בתחילת ביאתו נקרא "בן דוד", ולאחר השלמת פעולותיו נקרא "דוד", ולכן, בלשונות חז"ל המאחרים את ביאת המשיח נאמר "כיון שנבנית ירושלים בא '''דוד'''"{{הערה|שם=מגילה}}, והכוונה על התגלותו המושלמת.

===ביחס לקיבוץ גלויות===
{{ערך מורחב|ערך=[[קיבוץ גלויות#זמנו|קיבוץ גלויות]]}}
נחלקו החכמים בזמנו המדוייק של בניין בית המקדש השלישי: יש מהם שאומרים שיהיה לפני [[קיבוץ גלויות]], ויש אומרים שלאחריו.

לדעת המדרש{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] רמז תתפח. וכן במדרש תנחומא נח, יא (בסופו).}}: "מסורת אגדה היא, שאין [[ירושלים]] נבנית עד שיתכנסו הגלויות... שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה [[ירושלים]] ה' (כי) נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע קצת בגמרא במסכת מגילה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=17b&format=text יז, ב].}}, שם מבואר סדר הברכות בתפילת [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], ושם תפילת 'תקע בשופר' העוסקת בקיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך' העוסקת בבניין המקדש.

לאידך, בספר ה[[זוהר]]{{הערה|שם=זהר|חלק א קלט, א במדרש הנעלם.}} דייקו חז"ל, שבניין הבית יהיה קודם קיבוץ גלויות. הפסוק "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" נדרש שם כסדרו, שקודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע בגמרא במסכת סוכה{{הערה|מא, א.}}, הדנה אודות תקנת [[רבי יוחנן בן זכאי]] שלא לאכול [[חדש]] ביום [[ט"ז בניסן]], שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו{{הערה|שם=אגרת}}. גם במסכת ברכות{{הערה|מט, א.}} מסביר [[רש"י]] את דברי הגמרא כשיטה זו.

להלכה פסק [[הרמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|שם=רמבם|הלכות מלכים: יא, א-ד.}}: "המלך המשיח . . בונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל", "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". לפי [[כללי הרמב"ם]], אפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, ולכן לפי הרמב"ם תחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל. הכרעה זו נקבעה גם על ידי אדמו"ר הרש"ב באגרת קדשו{{הערה|שם=אגרת|1=אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת קל ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=360&hilite= ע' שח] ואילך).}}, שם מבסס את השיטה שבניין המקדש קודם לקיבוץ גלויות גם על פי [[תורת החסידות]]. לפי הסבר זה בחסידות, בניין בית המקדש השלישי הוא עיקר הגאולה, והוא יכלול בתוכו את כל המעלות של יעודי הגאולה, שיתגלו לאחר מכן כל אחד בזמנו - קיבוץ גלויות, והשלימות ב[[תחיית המתים]]{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/12/index.htm#_ftnref_931 ד"ה גדול יהיה תשכ"ב], סעיף ב.}}.

[[הרבי]] דן כמה פעמים בשאלה זו. לפעמים נוטה להכריע כשיטה שבניין המקדש קודם{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&st=&pgnum=523&hilite= שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ג].}}, לפעמים מביא שהכרעת הדין תיפסק על ידי [[בית הדין]] למטה{{הערה|שם=מח|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=488 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ח].}}, ולפעמים מעלה אפשרות שההכרעה ברמב"ם היא רק המוכרח לפי ההלכה, אך במקרה שיזכו ישראל, יהיה הסדר שקודם יהיה קיבוץ גלויות ורק אחר כך יבנה המקדש, בתכלית השלימות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59237&st=&pgnum=541 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז, הערה 36]. וראה עמוד קודם בשולי הגליון.}}.

אפשרות נוספת לתיווך בין השיטות מביא הרבי, שמכיון שיש כמה וכמה דרגות בבניין ירושלים וקיבוץ גלויות, זו למעלה מזו, הרי שיכולים להיות שני הסדרים - לאחר שיקובצו הגלויות יהיה עילוי במקדש שנבנה לפניו, ולאחרי זה עילוי בקיבוץ גלויות, וכן הלאה בעילוי אחר עילוי כו'{{הערה|שם=מח}}.

==החידושים שיתווספו בו==
בספר [[יחזקאל]] מתנבא יחזקאל על בית המקדש הג', בנבואה זו מבואר שבית המקדש יהיה שונה בצורתו מהבתי מקדש הקודמים. ההבנה בפסוקים אלו בספר יחזקאל קשה מאד, כך שחלק גדול מהמפרשים אכן נחלקו איך יראה בדיוק בית המקדש הג'.

'''עליה לרגל:''' יעלו אליו כל שבת ו[[ראש חודש]] (בשונה מבתי מקדש הקודמים אליהם עלו רק ג' פעמים בשנה) כמו שנאמר: "והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להתשחוות לפני אמר ה'".

'''חומרי בניה:''' חלק מבניינו יהיה מברזל, (בשונה מהבתים הקודמים בהם נאסר השימוש ב[[ברזל]] בבנית הבית), כיון שלעתיד ה[[ברזל]] כבר לא יהיה כלי משחית, לאחר קיום היעוד [[וכתתו חרבותם לאתים]], לכן ה[[ברזל]] רק יסמל את התוקף והנצחיות של הבית השלישי.

'''תוספות בניה:''' כל הבתי כנסת לעתיד יהיו מחוברים לבית המקדש השלישי, בגמרא למדו זאת קל וחומר מכך שבשעת [[מתן תורה]] הגיעו הרים מסוים על מנת שיקבלו עליהם את התורה, כל שכן במתן תורה דלעתיד [[תורה חדשה מאתי תצא]] שיבואו כל הבתי כנסת ויתחברו לבית המקדש.

'''גודל:''' גודל העזרות וכן שטח [[הר הבית]] המגודר סביב בית המקדש יגדלו מאוד: כקילומטר וחצי אורך ורוחב סביב [[הר הבית]] לעומת 250 מטר בבית השני (פי 36!), וכ162 על 164 מטר עזרת נשים לעומת כ67 מטר בבית השני. מפרשים רבים{{הערה|1=ראה "ילקוט משיח וגאולה" על פרשת תולדות ו[[לקוטי שיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14953&st=&pgnum=129 חלק ל', פרשת תולדות - שיחה ג'] שם דן בכך באריכות.}} מסבירים כי כל אחת מהבארות שחפר יצחק רומזת לכל אחד מבתי המקדשות, והסיבה לקריאת הבאר השלשית "רחובות" היא על שם רחבות המידות שתהיה בבית המקדש השלישי לעומת [[בית המקדש|קודמיו]].

'''שינויים במבנים סביב:''' בבית המקדש השלישי עזרת הנשים מקיפה את העזרה הפנימית (עזרת ישראל והכהנים בה ממוקם המזבח בין היתר)במקום להיות כחצר נוספת במזרחה כאשר שער ניקנור מחבר ביניהם - כמו שהיה בבית המקדש השני. בבית השלישי יהיו 3 שערים שיחברו את 2 העזרות הללו: ממזרח, מצפון ומדרום, ומולם שערים מקבילים בחומת עזרת נשים המובילים לחצר הר הבית. כמו כן ההיכל עצמו נמצא '''מחוץ''' לעזרה הפנימית, כאשר הוא מהווה חלק מהקיר המערבי, ואילו "גוף" ההיכל נמצא בעזרת נשים. גם מקום שחיטת קדשי-הקדשים וכן בישול בשר ה[[קרבן חטאת|חטאת]] והאשם הנאכלים על ידי הכוהנים משנה מיקום אל תוך השער הצפוני שבין העזרה הפנימית לעזרת נשים.

==לקריאה נוספת==
*'''ובנה מקדש במקומו''', דיון בפרטים ההלכתיים הקשורים עם בניית בית המקדש השלישי, בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 83

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/file/d/0B7-hW7bkWB8EQVVNdDVlTWdfcFU/view?usp=sharing בית המקדש השלישי - צורת הבית מתוך נבואת יחזקאל], בהוצאת [[את"ה העולמי]], [[תשע"ד]]{{PDF}}
*הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://www.daat.ac.il/he-il/history/tkufot/mikdash2/zevin-mikdash.htm מקדש העתיד לאור ההלכה] באתר דעת
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום בער וולף]], [http://www.chabad.info/images/notimage/70425_he_1.pdf מבנה שערי הבית השלישי]{{PDF}}
*הרב יהודה ויסגלס, '''דברים המפורשים ביחזקאל''' - סדר כתבות על נבואת יחזקאל על הבית השלישי, בתוך [[התמים (בית משיח)]], [http://chabad.info/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97.pdf גליון מו, ע' 96] {{*}} גליון מז, ע' 42
*מכון 'לשכנו תדרשו' - מידע, תמונות וספרים אודות בית המקדש השלישי, [https://mikdash3.co.il/ לשכנו תדרשו].
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23446.htm מלט ובלוקים, או תפילות וציפייה: איך בונים את בית המקדש השלישי?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23415.htm עלייה לבית המקדש, המדריך] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23502.htm חידושים בבית המקדש השלישי] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23479.htm הכינו יומנים: זה המועד בו ייבנה בית המקדש השלישי] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23433.htm איזו עבודה במקדש הכהנים מורשים לבצע רק פעם בחיים?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23428.htm הכירו: כך ייראה בית המקדש השלישי] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23413.htm לשכת התעסוקה של המקדש: הדרישות המלאות נחשפות] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23409.htm שערי ניקנור] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23402.htm האש של כולנו, תוקד בקרוב] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23395.htm למה בעצם אנחנו לא מקריבים כיום קורבנות?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23386.htm האבן שממנה התחיל הכל...] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23380.htm תמונת בית המקדש של ערפאת] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23375.htm מבלי לצאת מהבית: כך תשתתפו אקטיבית בבניין המקדש] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/21693.htm המקום הקדוש ביותר: הצצה אל קודש הקודשים] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/21428.htm היכונו לירידת בית המקדש בברוקלין] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/israel/17958.htm גאווה יהודית • תמונת המקדש במקומו שעוררה סערה כבר למעלה מ25 שנה] באתר הגאולה {{הגאולה}}

;מאמרים באתר {{חב"ד בישראל}}
{{טורים|תוכן=
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5645 [[בית המקדש השלישי]] מיוסד על הבית הראשון]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3417 בין הבית השני לבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5316 מעלת הבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5376 'חדש' בגאולה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5282 מקדש מהשמיים או בידי אדם]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5336 התגלות המשיח ובניית המקדש. מה קודם למה?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3579 כמה זמן תימשך חנוכת הבית השלישי?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=309 החלק הלא מוחלט בחנוכת הבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3186 מטס של מבני קודש]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5662 [[ברזל]] כמרכיב עיקרי במקדש]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5840 כרטיס כניסה לקודש הקדשים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6350 הימים הראשונים של הבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=195 חלוקת העבודה בבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1049 זמני העלייה לבית המקדש]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3442 'קרבן תמיד' אחד או שניים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2533 הקרבנות עתידים להתבטל?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2491 מטרה חדשה בהקרבת קרבנות]'''
}}

{{גאולה ומשיח}}
{{בית המקדש}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]

בית המקדש השלישי

2023-10-29T07:30:49Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:תרשים בית המקדש השלישי.png|םשמאל|ממוזער|250px|תרשים בית המקדש השלישי]]
[[קובץ:בית-דרום-מזרח.jpg|ממוזער|הדמיה של בית המקדש השלישי, מבט מלמעלה]]
'''בית המקדש השלישי''' הוא [[בית המקדש]] שיבנה ב[[ימות המשיח]], כחלק מפעולותיו של [[מלך המשיח]] ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולת ישראל]] ותיקון העולם, החזרת [[מלכות בית דוד]] והשבת משפטי התורה והמצוות בשלימותם. ה[[ציפיה לגאולה|ציפיה לבניין בית המקדש השלישי]] היא יסוד מרכזי בחיי עם ישראל מאז [[חורבן בית המקדש השני|חורבן הבית השני]] לאורך כל תקופת ה[[גלות]].

בפרטים מסויימים דומה בית זה בצורתו לבתי המקדש הקודמים, [[בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[בית המקדש השני|השני]], אך יהיו בו שינויים רבים, בהתאם ל[[נבואה]] שניתנה ל[[יחזקאל]] ושחלק מפרטיה המדוייקים נשארו נעלמים ויתגלו רק עם ביאת המשיח. כמו כן, יהיו בו שינויים הלכתיים שונים.

בשונה מבתי המקדש הקודמים, בית זה יהיה נצחי. נצחיותו נובעת מדרגת האור הרוחני שתאיר בו, שגבוהה בהרבה מזו שבבתי המקדש הקודמים.

==בנייתו==
שתי דעות נאמרו בנוגע לבניין הבית השלישי, על ידי מי יבנה:

לדעה אחת - יבנה בית המקדש השלישי על ידי [[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו{{הערה|כן משמע מדברי המדרש תנחומא (סוף פרשת פקודי): "במעשה ידיך ארנן, זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו".}}, ובלשון [[רש"י]]{{הערה|ד"ה אי נמי סוכה מא, א. ועד"ז בתוס' שם ד"ה אי נמי.}}: {{ציטוטון|מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים, שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך}}. מסיבה זו לא ייחרב בית המקדש השלישי, בגלל היותו מעשי ידי ה', שלא כבתי המקדש הקודמים שהיו מעשי ידי אדם{{הערה|זוהר חלק א כח, א. קנ, א. חלק ג, רכא, א. ילקוט שמעוני תהלים רמז תתמח.}}.

לדעה שנייה - יבנה בית המקדש השלישי על ידי [[עם ישראל]] בהנהגת [[מלך המשיח]]{{הערה|ירושלמי מגילה פרק א, הלכה יא. ויקרא רבה ט, ו. במדבר רבה יג, ב.}}. כדעה זו פסק להלכה [[הרמב"ם]]{{הערה|שם=רמבם}}.

[[הרבי]] התייחס מספר פעמים למחלוקת זו, והביא כמה אפשרויות לתווך בין הדעות{{הערה|1=נלקטו בספר [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=127&hilite= חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה לרמב"ם, סימן יט].}}:

*על פי דברי חז"ל{{הערה|במדבר רבה טו, יג. איכה רבה ב, יג.}} על הפסוק{{הערה|איכה ב, ט.}} "טבעו בארץ שעריה", שבזמן [[חורבן בית המקדש|החורבן]] טבעו דלתות המקדש בארץ - ייתכן שהמקדש כולו אכן ירד משמים, אך בני ישראל בהנהגת המשיח יעמידו את דלתותיו, והעמדת דלתות בבית נחשבת לפי ההלכה{{הערה|ראה בבא בתרא נג, ב.}} כ[[קניין]] המועיל לזכות בבית כולו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&st=&pgnum=106&hilite= לקוטי שיחות חלק י"א, ע' 98 הערה 61].}}.
*על פי דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, א.}} בתיווך נבואות סותרות ביחס לגאולה, שישנו אופן גאולה פשוט אם לא יהיו ישראל ראויים לכך ("לא זכו"), אך אם יהיו ראויים ("זכו") אופן הגאולה יהיה נעלה יותר ו[[נס|ניסי]] - כך בענייננו, במצב של "לא זכו" יבנה המקדש בידי אדם, ובמצב של "זכו" יתגלה משמים{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15826&st=&pgnum=93&hilite= לקוטי שיחות חלק י"ג, ע' 84 הערה 36]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14950&st=&pgnum=218&hilite= חלק כ"ז, ע' 204].}}.
:בזמננו, הודיע הרבי שזכינו לאופן גאולה זה, ולכן ללא ספק ירד המקדש בנוי ומשוכלל מן השמים{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקהל-פקודי, [[תשמ"ח]] (השלמות, בלתי מוגה).}}. למסקנת השיחה הרבי אומר שוודאי שעם ישראל יבנה את בית המקדש, אלא שבמצב של זכו יתלבש לאחר מכן במקדש שלמטה בית המקדש שלמעלה כפי התיווך הבא.
*המקדש ייבנה על ידי ישראל בהנהגת המשיח, כיוון שבניין המקדש הוא חיוב הלכתי המוטל על ישראל; אך בנוסף לבניינם של ישראל כנדרש בהלכה, "יתלבש" במקדש הגשמי גם המקדש שירד מלמעלה{{הערה|שם=לקוש}}.
*על פי דברי הרמב"ם{{הערה|הלכות בית הבחירה פרק א, הלכה ד.}} שבנבואת [[יחזקאל]] על בניין הבית השלישי ישנם חלקים מפורשים, וחלקים שאינם ברורים - ישראל בהנהגת המשיח יבנו את החלקים הידועים, והחלקים שאינם ידועים יושלמו בידי שמים{{הערה|שם=לקוש|1=לקוטי שיחות חלק י"ח, ע' 418 (הובא גם ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=35&hilite= פתיחה לחידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה]).}}.

כמו כן הסביר הרבי את טעמי שתי הדעות לפי [[פנימיות התורה]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&st=&pgnum=193&hilite=לקוטי שיחות חלק י"א, ע' 185].}}.

הרב [[מרדכי אליהו]], בשיחתו עם הרבי{{הערה|1=ו' מרחשון תשנ"ב. וראה מעין זה ב[http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%3A%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99 מכתבו של הרב אליהו מכ"ז תשרי תדש"ן - לר' אברהם רון].}}, העיר שאנו מעדיפים את האפשרות שיבוא מלמעלה, כיון שזה יותר מהר...

בקונטרס [[בית רבינו שבבבל]] כותב הרבי שבית המקדש יתגלה מהשמים תחילה בבית רבינו שבבבל - [[770]], ורק לאחר מכן יעבור לירושלים.

==זמן בנייתו==
===ביחס לביאת המשיח===
בגמרא{{הערה|שם=מגילה|מגילה יז, סע"ב.}} נאמר שרק אחר בניין בית המקדש מגיע [[מלך המשיח]]. כך דרשו בגמרא את הפסוק{{הערה|הושע ג, ה.}}: "אחר ישובו בני ישראל", כלומר לאחר שיבנו את בית המקדש, "ובקשו את . . דוד מלכם".

לאידך, פסק להלכה [[הרמב"ם]], שמלך המשיח יבנה את בית המקדש{{הערה|שם=רמבם}}, כלומר שחזרת מלכות דוד קודמת לבנין בית המקדש.

ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרת קדשו]] של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|שם=אגרת}}, מוכיח באריכות שבניין בית המקדש וקיבוץ גלויות ייעשו על ידי משיח, והמקורות שמדברים על ביאת המשיח אחרי בניין המקדש או קיבוץ גלויות - מדברים על [[משיח ודאי|התגלותו הסופית והמושלמת]], שתהיה רק אחרי השלמת פעולותיו. אדמו"ר הרש"ב מדייק ומחלק שמשיח נקרא לעיתים "בן דוד" ולעיתים "דוד" - בתחילת ביאתו נקרא "בן דוד", ולאחר השלמת פעולותיו נקרא "דוד", ולכן, בלשונות חז"ל המאחרים את ביאת המשיח נאמר "כיון שנבנית ירושלים בא '''דוד'''"{{הערה|שם=מגילה}}, והכוונה על התגלותו המושלמת.

===ביחס לקיבוץ גלויות===
{{ערך מורחב|ערך=[[קיבוץ גלויות#זמנו|קיבוץ גלויות]]}}
נחלקו החכמים בזמנו המדוייק של בניין בית המקדש השלישי: יש מהם שאומרים שיהיה לפני [[קיבוץ גלויות]], ויש אומרים שלאחריו.

לדעת המדרש{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] רמז תתפח. וכן במדרש תנחומא נח, יא (בסופו).}}: "מסורת אגדה היא, שאין [[ירושלים]] נבנית עד שיתכנסו הגלויות... שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה [[ירושלים]] ה' (כי) נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע קצת בגמרא במסכת מגילה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=17b&format=text יז, ב].}}, שם מבואר סדר הברכות בתפילת [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], ושם תפילת 'תקע בשופר' העוסקת בקיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך' העוסקת בבניין המקדש.

לאידך, בספר ה[[זוהר]]{{הערה|שם=זהר|חלק א קלט, א במדרש הנעלם.}} דייקו חז"ל, שבניין הבית יהיה קודם קיבוץ גלויות. הפסוק "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" נדרש שם כסדרו, שקודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע בגמרא במסכת סוכה{{הערה|מא, א.}}, הדנה אודות תקנת [[רבי יוחנן בן זכאי]] שלא לאכול [[חדש]] ביום [[ט"ז בניסן]], שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו{{הערה|שם=אגרת}}. גם במסכת ברכות{{הערה|מט, א.}} מסביר [[רש"י]] את דברי הגמרא כשיטה זו.

להלכה פסק [[הרמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|שם=רמבם|הלכות מלכים: יא, א-ד.}}: "המלך המשיח . . בונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל", "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". לפי [[כללי הרמב"ם]], אפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, ולכן לפי הרמב"ם תחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל. הכרעה זו נקבעה גם על ידי אדמו"ר הרש"ב באגרת קדשו{{הערה|שם=אגרת|1=אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת קל ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=360&hilite= ע' שח] ואילך).}}, שם מבסס את השיטה שבניין המקדש קודם לקיבוץ גלויות גם על פי [[תורת החסידות]]. לפי הסבר זה בחסידות, בניין בית המקדש השלישי הוא עיקר הגאולה, והוא יכלול בתוכו את כל המעלות של יעודי הגאולה, שיתגלו לאחר מכן כל אחד בזמנו - קיבוץ גלויות, והשלימות ב[[תחיית המתים]]{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/12/index.htm#_ftnref_931 ד"ה גדול יהיה תשכ"ב], סעיף ב.}}.

[[הרבי]] דן כמה פעמים בשאלה זו. לפעמים נוטה להכריע כשיטה שבניין המקדש קודם{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&st=&pgnum=523&hilite= שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ג].}}, לפעמים מביא שהכרעת הדין תיפסק על ידי [[בית הדין]] למטה{{הערה|שם=מח|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=488 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ח].}}, ולפעמים מעלה אפשרות שההכרעה ברמב"ם היא רק המוכרח לפי ההלכה, אך במקרה שיזכו ישראל, יהיה הסדר שקודם יהיה קיבוץ גלויות ורק אחר כך יבנה המקדש, בתכלית השלימות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59237&st=&pgnum=541 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז, הערה 36]. וראה עמוד קודם בשולי הגליון.}}.

אפשרות נוספת לתיווך בין השיטות מביא הרבי, שמכיון שיש כמה וכמה דרגות בבניין ירושלים וקיבוץ גלויות, זו למעלה מזו, הרי שיכולים להיות שני הסדרים - לאחר שיקובצו הגלויות יהיה עילוי במקדש שנבנה לפניו, ולאחרי זה עילוי בקיבוץ גלויות, וכן הלאה בעילוי אחר עילוי כו'{{הערה|שם=מח}}.

==החידושים שיתווספו בו==
בספר [[יחזקאל]] מתנבא יחזקאל על בית המקדש הג', בנבואה זו מבואר שבית המקדש יהיה שונה בצורתו מהבתי מקדש הקודמים. ההבנה בפסוקים אלו בספר יחזקאל קשה מאד, כך שחלק גדול מהמפרשים אכן נחלקו איך יראה בדיוק בית המקדש הג'.

'''עליה לרגל:''' יעלו אליו כל שבת ו[[ראש חודש]] (בשונה מבתי מקדש הקודמים אליהם עלו רק ג' פעמים בשנה) כמו שנאמר: "והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להתשחוות לפני אמר ה'".

'''חומרי בניה:''' חלק מבניינו יהיה מברזל, (בשונה מהבתים הקודמים בהם נאסר השימוש ב[[ברזל]] בבנית הבית), כיון שלעתיד ה[[ברזל]] כבר לא יהיה כלי משחית, לאחר קיום היעוד [[וכתתו חרבותם לאתים]], לכן ה[[ברזל]] רק יסמל את התוקף והנצחיות של הבית השלישי.

'''תוספות בניה:''' כל הבתי כנסת לעתיד יהיו מחוברים לבית המקדש השלישי, בגמרא למדו זאת קל וחומר מכך שבשעת [[מתן תורה]] הגיעו הרים מסוים על מנת שיקבלו עליהם את התורה, כל שכן במתן תורה דלעתיד [[תורה חדשה מאתי תצא]] שיבואו כל הבתי כנסת ויתחברו לבית המקדש.

'''גודל:''' גודל העזרות וכן שטח [[הר הבית]] המגודר סביב בית המקדש יגדלו מאוד: כקילומטר וחצי אורך ורוחב סביב [[הר הבית]] לעומת 250 מטר בבית השני (פי 36!), וכ162 על 164 מטר עזרת נשים לעומת כ67 מטר בבית השני. מפרשים רבים{{הערה|1=ראה "ילקוט משיח וגאולה" על פרשת תולדות ו[[לקוטי שיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14953&st=&pgnum=129 חלק ל', פרשת תולדות - שיחה ג'] שם דן בכך באריכות.}} מסבירים כי כל אחת מהבארות שחפר יצחק רומזת לכל אחד מבתי המקדשות, והסיבה לקריאת הבאר השלשית "רחובות" היא על שם רחבות המידות שתהיה בבית המקדש השלישי לעומת [[בית המקדש|קודמיו]].

'''שינויים במבנים סביב:''' בבית המקדש השלישי עזרת הנשים מקיפה את העזרה הפנימית (עזרת ישראל והכהנים בה ממוקם המזבח בין היתר)במקום להיות כחצר נוספת במזרחה כאשר שער ניקנור מחבר ביניהם - כמו שהיה בבית המקדש השני. בבית השלישי יהיו 3 שערים שיחברו את 2 העזרות הללו: ממזרח, מצפון ומדרום, ומולם שערים מקבילים בחומת עזרת נשים המובילים לחצר הר הבית. כמו כן ההיכל עצמו נמצא '''מחוץ''' לעזרה הפנימית, כאשר הוא מהווה חלק מהקיר המערבי, ואילו "גוף" ההיכל נמצא בעזרת נשים. גם מקום שחיטת קדשי-הקדשים וכן בישול בשר ה[[קרבן חטאת|חטאת]] והאשם הנאכלים על ידי הכוהנים משנה מיקום אל תוך השער הצפוני שבין העזרה הפנימית לעזרת נשים.

==לקריאה נוספת==
*'''ובנה מקדש במקומו''', דיון בפרטים ההלכתיים הקשורים עם בניית בית המקדש השלישי, בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 83

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/file/d/0B7-hW7bkWB8EQVVNdDVlTWdfcFU/view?usp=sharing בית המקדש השלישי - צורת הבית מתוך נבואת יחזקאל], בהוצאת [[את"ה העולמי]], [[תשע"ד]]{{PDF}}
*הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://www.daat.ac.il/he-il/history/tkufot/mikdash2/zevin-mikdash.htm מקדש העתיד לאור ההלכה] באתר דעת
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום בער וולף]], [http://www.chabad.info/images/notimage/70425_he_1.pdf מבנה שערי הבית השלישי]{{PDF}}
*הרב יהודה ויסגלס, '''דברים המפורשים ביחזקאל''' - סדר כתבות על נבואת יחזקאל על הבית השלישי, בתוך [[התמים (בית משיח)]], [http://chabad.info/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97.pdf גליון מו, ע' 96] {{*}} גליון מז, ע' 42
*מכון 'לשכנו תדרשו' - מידע, תמונות וספרים אודות בית המקדש השלישי, [https://mikdash3.co.il/ לשכנו תדרשו].
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
{{טורים|תוכן=
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23446.htm מלט ובלוקים, או תפילות וציפייה: איך בונים את בית המקדש השלישי?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23415.htm עלייה לבית המקדש, המדריך] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23502.htm חידושים בבית המקדש השלישי] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23479.htm הכינו יומנים: זה המועד בו ייבנה בית המקדש השלישי] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23433.htm איזו עבודה במקדש הכהנים מורשים לבצע רק פעם בחיים?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23428.htm הכירו: כך ייראה בית המקדש השלישי] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23413.htm לשכת התעסוקה של המקדש: הדרישות המלאות נחשפות] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23409.htm שערי ניקנור] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23402.htm האש של כולנו, תוקד בקרוב] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23395.htm למה בעצם אנחנו לא מקריבים כיום קורבנות?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23386.htm האבן שממנה התחיל הכל...] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23380.htm תמונת בית המקדש של ערפאת] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23375.htm מבלי לצאת מהבית: כך תשתתפו אקטיבית בבניין המקדש] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/21693.htm המקום הקדוש ביותר: הצצה אל קודש הקודשים] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/21428.htm היכונו לירידת בית המקדש בברוקלין] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/israel/17958.htm גאווה יהודית • תמונת המקדש במקומו שעוררה סערה כבר למעלה מ25 שנה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
}}

;מאמרים באתר {{חב"ד בישראל}}
{{טורים|תוכן=
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5645 [[בית המקדש השלישי]] מיוסד על הבית הראשון]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3417 בין הבית השני לבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5316 מעלת הבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5376 'חדש' בגאולה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5282 מקדש מהשמיים או בידי אדם]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5336 התגלות המשיח ובניית המקדש. מה קודם למה?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3579 כמה זמן תימשך חנוכת הבית השלישי?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=309 החלק הלא מוחלט בחנוכת הבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3186 מטס של מבני קודש]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5662 [[ברזל]] כמרכיב עיקרי במקדש]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5840 כרטיס כניסה לקודש הקדשים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6350 הימים הראשונים של הבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=195 חלוקת העבודה בבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1049 זמני העלייה לבית המקדש]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3442 'קרבן תמיד' אחד או שניים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2533 הקרבנות עתידים להתבטל?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2491 מטרה חדשה בהקרבת קרבנות]'''
}}

{{גאולה ומשיח}}
{{בית המקדש}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]

בית המקדש השלישי

2023-10-29T07:30:19Z

יחי המלך המשיח770: ביטול גרסה 642397 של יוסף בן מלמד (שיחה)

[[קובץ:תרשים בית המקדש השלישי.png|םשמאל|ממוזער|250px|תרשים בית המקדש השלישי]]
[[קובץ:בית-דרום-מזרח.jpg|ממוזער|הדמיה של בית המקדש השלישי, מבט מלמעלה]]
'''בית המקדש השלישי''' הוא [[בית המקדש]] שיבנה ב[[ימות המשיח]], כחלק מפעולותיו של [[מלך המשיח]] ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולת ישראל]] ותיקון העולם, החזרת [[מלכות בית דוד]] והשבת משפטי התורה והמצוות בשלימותם. ה[[ציפיה לגאולה|ציפיה לבניין בית המקדש השלישי]] היא יסוד מרכזי בחיי עם ישראל מאז [[חורבן בית המקדש השני|חורבן הבית השני]] לאורך כל תקופת ה[[גלות]].

בפרטים מסויימים דומה בית זה בצורתו לבתי המקדש הקודמים, [[בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[בית המקדש השני|השני]], אך יהיו בו שינויים רבים, בהתאם ל[[נבואה]] שניתנה ל[[יחזקאל]] ושחלק מפרטיה המדוייקים נשארו נעלמים ויתגלו רק עם ביאת המשיח. כמו כן, יהיו בו שינויים הלכתיים שונים.

בשונה מבתי המקדש הקודמים, בית זה יהיה נצחי. נצחיותו נובעת מדרגת האור הרוחני שתאיר בו, שגבוהה בהרבה מזו שבבתי המקדש הקודמים.

==בנייתו==
שתי דעות נאמרו בנוגע לבניין הבית השלישי, על ידי מי יבנה:

לדעה אחת - יבנה בית המקדש השלישי על ידי [[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו{{הערה|כן משמע מדברי המדרש תנחומא (סוף פרשת פקודי): "במעשה ידיך ארנן, זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו".}}, ובלשון [[רש"י]]{{הערה|ד"ה אי נמי סוכה מא, א. ועד"ז בתוס' שם ד"ה אי נמי.}}: {{ציטוטון|מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים, שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך}}. מסיבה זו לא ייחרב בית המקדש השלישי, בגלל היותו מעשי ידי ה', שלא כבתי המקדש הקודמים שהיו מעשי ידי אדם{{הערה|זוהר חלק א כח, א. קנ, א. חלק ג, רכא, א. ילקוט שמעוני תהלים רמז תתמח.}}.

לדעה שנייה - יבנה בית המקדש השלישי על ידי [[עם ישראל]] בהנהגת [[מלך המשיח]]{{הערה|ירושלמי מגילה פרק א, הלכה יא. ויקרא רבה ט, ו. במדבר רבה יג, ב.}}. כדעה זו פסק להלכה [[הרמב"ם]]{{הערה|שם=רמבם}}.

[[הרבי]] התייחס מספר פעמים למחלוקת זו, והביא כמה אפשרויות לתווך בין הדעות{{הערה|1=נלקטו בספר [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=127&hilite= חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה לרמב"ם, סימן יט].}}:

*על פי דברי חז"ל{{הערה|במדבר רבה טו, יג. איכה רבה ב, יג.}} על הפסוק{{הערה|איכה ב, ט.}} "טבעו בארץ שעריה", שבזמן [[חורבן בית המקדש|החורבן]] טבעו דלתות המקדש בארץ - ייתכן שהמקדש כולו אכן ירד משמים, אך בני ישראל בהנהגת המשיח יעמידו את דלתותיו, והעמדת דלתות בבית נחשבת לפי ההלכה{{הערה|ראה בבא בתרא נג, ב.}} כ[[קניין]] המועיל לזכות בבית כולו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&st=&pgnum=106&hilite= לקוטי שיחות חלק י"א, ע' 98 הערה 61].}}.
*על פי דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, א.}} בתיווך נבואות סותרות ביחס לגאולה, שישנו אופן גאולה פשוט אם לא יהיו ישראל ראויים לכך ("לא זכו"), אך אם יהיו ראויים ("זכו") אופן הגאולה יהיה נעלה יותר ו[[נס|ניסי]] - כך בענייננו, במצב של "לא זכו" יבנה המקדש בידי אדם, ובמצב של "זכו" יתגלה משמים{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15826&st=&pgnum=93&hilite= לקוטי שיחות חלק י"ג, ע' 84 הערה 36]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14950&st=&pgnum=218&hilite= חלק כ"ז, ע' 204].}}.
:בזמננו, הודיע הרבי שזכינו לאופן גאולה זה, ולכן ללא ספק ירד המקדש בנוי ומשוכלל מן השמים{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקהל-פקודי, [[תשמ"ח]] (השלמות, בלתי מוגה).}}. למסקנת השיחה הרבי אומר שוודאי שעם ישראל יבנה את בית המקדש, אלא שבמצב של זכו יתלבש לאחר מכן במקדש שלמטה בית המקדש שלמעלה כפי התיווך הבא.
*המקדש ייבנה על ידי ישראל בהנהגת המשיח, כיוון שבניין המקדש הוא חיוב הלכתי המוטל על ישראל; אך בנוסף לבניינם של ישראל כנדרש בהלכה, "יתלבש" במקדש הגשמי גם המקדש שירד מלמעלה{{הערה|שם=לקוש}}.
*על פי דברי הרמב"ם{{הערה|הלכות בית הבחירה פרק א, הלכה ד.}} שבנבואת [[יחזקאל]] על בניין הבית השלישי ישנם חלקים מפורשים, וחלקים שאינם ברורים - ישראל בהנהגת המשיח יבנו את החלקים הידועים, והחלקים שאינם ידועים יושלמו בידי שמים{{הערה|שם=לקוש|1=לקוטי שיחות חלק י"ח, ע' 418 (הובא גם ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=35&hilite= פתיחה לחידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה]).}}.

כמו כן הסביר הרבי את טעמי שתי הדעות לפי [[פנימיות התורה]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&st=&pgnum=193&hilite=לקוטי שיחות חלק י"א, ע' 185].}}.

הרב [[מרדכי אליהו]], בשיחתו עם הרבי{{הערה|1=ו' מרחשון תשנ"ב. וראה מעין זה ב[http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%3A%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99 מכתבו של הרב אליהו מכ"ז תשרי תדש"ן - לר' אברהם רון].}}, העיר שאנו מעדיפים את האפשרות שיבוא מלמעלה, כיון שזה יותר מהר...

בקונטרס [[בית רבינו שבבבל]] כותב הרבי שבית המקדש יתגלה מהשמים תחילה בבית רבינו שבבבל - [[770]], ורק לאחר מכן יעבור לירושלים.

==זמן בנייתו==
===ביחס לביאת המשיח===
בגמרא{{הערה|שם=מגילה|מגילה יז, סע"ב.}} נאמר שרק אחר בניין בית המקדש מגיע [[מלך המשיח]]. כך דרשו בגמרא את הפסוק{{הערה|הושע ג, ה.}}: "אחר ישובו בני ישראל", כלומר לאחר שיבנו את בית המקדש, "ובקשו את . . דוד מלכם".

לאידך, פסק להלכה [[הרמב"ם]], שמלך המשיח יבנה את בית המקדש{{הערה|שם=רמבם}}, כלומר שחזרת מלכות דוד קודמת לבנין בית המקדש.

ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרת קדשו]] של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|שם=אגרת}}, מוכיח באריכות שבניין בית המקדש וקיבוץ גלויות ייעשו על ידי משיח, והמקורות שמדברים על ביאת המשיח אחרי בניין המקדש או קיבוץ גלויות - מדברים על [[משיח ודאי|התגלותו הסופית והמושלמת]], שתהיה רק אחרי השלמת פעולותיו. אדמו"ר הרש"ב מדייק ומחלק שמשיח נקרא לעיתים "בן דוד" ולעיתים "דוד" - בתחילת ביאתו נקרא "בן דוד", ולאחר השלמת פעולותיו נקרא "דוד", ולכן, בלשונות חז"ל המאחרים את ביאת המשיח נאמר "כיון שנבנית ירושלים בא '''דוד'''"{{הערה|שם=מגילה}}, והכוונה על התגלותו המושלמת.

===ביחס לקיבוץ גלויות===
{{ערך מורחב|ערך=[[קיבוץ גלויות#זמנו|קיבוץ גלויות]]}}
נחלקו החכמים בזמנו המדוייק של בניין בית המקדש השלישי: יש מהם שאומרים שיהיה לפני [[קיבוץ גלויות]], ויש אומרים שלאחריו.

לדעת המדרש{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] רמז תתפח. וכן במדרש תנחומא נח, יא (בסופו).}}: "מסורת אגדה היא, שאין [[ירושלים]] נבנית עד שיתכנסו הגלויות... שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה [[ירושלים]] ה' (כי) נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע קצת בגמרא במסכת מגילה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=17b&format=text יז, ב].}}, שם מבואר סדר הברכות בתפילת [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], ושם תפילת 'תקע בשופר' העוסקת בקיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך' העוסקת בבניין המקדש.

לאידך, בספר ה[[זוהר]]{{הערה|שם=זהר|חלק א קלט, א במדרש הנעלם.}} דייקו חז"ל, שבניין הבית יהיה קודם קיבוץ גלויות. הפסוק "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" נדרש שם כסדרו, שקודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע בגמרא במסכת סוכה{{הערה|מא, א.}}, הדנה אודות תקנת [[רבי יוחנן בן זכאי]] שלא לאכול [[חדש]] ביום [[ט"ז בניסן]], שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו{{הערה|שם=אגרת}}. גם במסכת ברכות{{הערה|מט, א.}} מסביר [[רש"י]] את דברי הגמרא כשיטה זו.

להלכה פסק [[הרמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|שם=רמבם|הלכות מלכים: יא, א-ד.}}: "המלך המשיח . . בונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל", "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". לפי [[כללי הרמב"ם]], אפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, ולכן לפי הרמב"ם תחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל. הכרעה זו נקבעה גם על ידי אדמו"ר הרש"ב באגרת קדשו{{הערה|שם=אגרת|1=אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת קל ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=360&hilite= ע' שח] ואילך).}}, שם מבסס את השיטה שבניין המקדש קודם לקיבוץ גלויות גם על פי [[תורת החסידות]]. לפי הסבר זה בחסידות, בניין בית המקדש השלישי הוא עיקר הגאולה, והוא יכלול בתוכו את כל המעלות של יעודי הגאולה, שיתגלו לאחר מכן כל אחד בזמנו - קיבוץ גלויות, והשלימות ב[[תחיית המתים]]{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/12/index.htm#_ftnref_931 ד"ה גדול יהיה תשכ"ב], סעיף ב.}}.

[[הרבי]] דן כמה פעמים בשאלה זו. לפעמים נוטה להכריע כשיטה שבניין המקדש קודם{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&st=&pgnum=523&hilite= שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ג].}}, לפעמים מביא שהכרעת הדין תיפסק על ידי [[בית הדין]] למטה{{הערה|שם=מח|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=488 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ח].}}, ולפעמים מעלה אפשרות שההכרעה ברמב"ם היא רק המוכרח לפי ההלכה, אך במקרה שיזכו ישראל, יהיה הסדר שקודם יהיה קיבוץ גלויות ורק אחר כך יבנה המקדש, בתכלית השלימות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59237&st=&pgnum=541 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז, הערה 36]. וראה עמוד קודם בשולי הגליון.}}.

אפשרות נוספת לתיווך בין השיטות מביא הרבי, שמכיון שיש כמה וכמה דרגות בבניין ירושלים וקיבוץ גלויות, זו למעלה מזו, הרי שיכולים להיות שני הסדרים - לאחר שיקובצו הגלויות יהיה עילוי במקדש שנבנה לפניו, ולאחרי זה עילוי בקיבוץ גלויות, וכן הלאה בעילוי אחר עילוי כו'{{הערה|שם=מח}}.

==החידושים שיתווספו בו==
בספר [[יחזקאל]] מתנבא יחזקאל על בית המקדש הג', בנבואה זו מבואר שבית המקדש יהיה שונה בצורתו מהבתי מקדש הקודמים. ההבנה בפסוקים אלו בספר יחזקאל קשה מאד, כך שחלק גדול מהמפרשים אכן נחלקו איך יראה בדיוק בית המקדש הג'.

'''עליה לרגל:''' יעלו אליו כל שבת ו[[ראש חודש]] (בשונה מבתי מקדש הקודמים אליהם עלו רק ג' פעמים בשנה) כמו שנאמר: "והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להתשחוות לפני אמר ה'".

'''חומרי בניה:''' חלק מבניינו יהיה מברזל, (בשונה מהבתים הקודמים בהם נאסר השימוש ב[[ברזל]] בבנית הבית), כיון שלעתיד ה[[ברזל]] כבר לא יהיה כלי משחית, לאחר קיום היעוד [[וכתתו חרבותם לאתים]], לכן ה[[ברזל]] רק יסמל את התוקף והנצחיות של הבית השלישי.

'''תוספות בניה:''' כל הבתי כנסת לעתיד יהיו מחוברים לבית המקדש השלישי, בגמרא למדו זאת קל וחומר מכך שבשעת [[מתן תורה]] הגיעו הרים מסוים על מנת שיקבלו עליהם את התורה, כל שכן במתן תורה דלעתיד [[תורה חדשה מאתי תצא]] שיבואו כל הבתי כנסת ויתחברו לבית המקדש.

'''גודל:''' גודל העזרות וכן שטח [[הר הבית]] המגודר סביב בית המקדש יגדלו מאוד: כקילומטר וחצי אורך ורוחב סביב [[הר הבית]] לעומת 250 מטר בבית השני (פי 36!), וכ162 על 164 מטר עזרת נשים לעומת כ67 מטר בבית השני. מפרשים רבים{{הערה|1=ראה "ילקוט משיח וגאולה" על פרשת תולדות ו[[לקוטי שיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14953&st=&pgnum=129 חלק ל', פרשת תולדות - שיחה ג'] שם דן בכך באריכות.}} מסבירים כי כל אחת מהבארות שחפר יצחק רומזת לכל אחד מבתי המקדשות, והסיבה לקריאת הבאר השלשית "רחובות" היא על שם רחבות המידות שתהיה בבית המקדש השלישי לעומת [[בית המקדש|קודמיו]].

'''שינויים במבנים סביב:''' בבית המקדש השלישי עזרת הנשים מקיפה את העזרה הפנימית (עזרת ישראל והכהנים בה ממוקם המזבח בין היתר)במקום להיות כחצר נוספת במזרחה כאשר שער ניקנור מחבר ביניהם - כמו שהיה בבית המקדש השני. בבית השלישי יהיו 3 שערים שיחברו את 2 העזרות הללו: ממזרח, מצפון ומדרום, ומולם שערים מקבילים בחומת עזרת נשים המובילים לחצר הר הבית. כמו כן ההיכל עצמו נמצא '''מחוץ''' לעזרה הפנימית, כאשר הוא מהווה חלק מהקיר המערבי, ואילו "גוף" ההיכל נמצא בעזרת נשים. גם מקום שחיטת קדשי-הקדשים וכן בישול בשר ה[[קרבן חטאת|חטאת]] והאשם הנאכלים על ידי הכוהנים משנה מיקום אל תוך השער הצפוני שבין העזרה הפנימית לעזרת נשים.

==לקריאה נוספת==
*'''ובנה מקדש במקומו''', דיון בפרטים ההלכתיים הקשורים עם בניית בית המקדש השלישי, בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 83

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/file/d/0B7-hW7bkWB8EQVVNdDVlTWdfcFU/view?usp=sharing בית המקדש השלישי - צורת הבית מתוך נבואת יחזקאל], בהוצאת [[את"ה העולמי]], [[תשע"ד]]{{PDF}}
*הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://www.daat.ac.il/he-il/history/tkufot/mikdash2/zevin-mikdash.htm מקדש העתיד לאור ההלכה] באתר דעת
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום בער וולף]], [http://www.chabad.info/images/notimage/70425_he_1.pdf מבנה שערי הבית השלישי]{{PDF}}
*הרב יהודה ויסגלס, '''דברים המפורשים ביחזקאל''' - סדר כתבות על נבואת יחזקאל על הבית השלישי, בתוך [[התמים (בית משיח)]], [http://chabad.info/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97.pdf גליון מו, ע' 96] {{*}} גליון מז, ע' 42
*מכון 'לשכנו תדרשו' - מידע, תמונות וספרים אודות בית המקדש השלישי, [https://mikdash3.co.il/ לשכנו תדרשו].
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
{{טורים|תוכן=
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23446.htm מלט ובלוקים, או תפילות וציפייה: איך בונים את בית המקדש השלישי?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23415.htm עלייה לבית המקדש, המדריך] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23502.htm חידושים בבית המקדש השלישי] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23479.htm הכינו יומנים: זה המועד בו ייבנה בית המקדש השלישי] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23433.htm איזו עבודה במקדש הכהנים מורשים לבצע רק פעם בחיים?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23428.htm הכירו: כך ייראה בית המקדש השלישי] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23413.htm לשכת התעסוקה של המקדש: הדרישות המלאות נחשפות] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23409.htm שערי ניקנור] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23402.htm האש של כולנו, תוקד בקרוב] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23395.htm למה בעצם אנחנו לא מקריבים כיום קורבנות?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23386.htm האבן שממנה התחיל הכל...] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23380.htm תמונת בית המקדש של ערפאת] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23375.htm מבלי לצאת מהבית: כך תשתתפו אקטיבית בבניין המקדש] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/21693.htm המקום הקדוש ביותר: הצצה אל קודש הקודשים] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/21428.htm היכונו לירידת בית המקדש בברוקלין] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/israel/17958.htm גאווה יהודית • תמונת המקדש במקומו שעוררה סערה כבר למעלה מ25 שנה] באתר הגאולה {{הגאולה}}

;מאמרים באתר {{חב"ד בישראל}}
{{טורים|תוכן=
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5645 [[בית המקדש השלישי]] מיוסד על הבית הראשון]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3417 בין הבית השני לבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5316 מעלת הבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5376 'חדש' בגאולה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5282 מקדש מהשמיים או בידי אדם]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5336 התגלות המשיח ובניית המקדש. מה קודם למה?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3579 כמה זמן תימשך חנוכת הבית השלישי?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=309 החלק הלא מוחלט בחנוכת הבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3186 מטס של מבני קודש]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5662 [[ברזל]] כמרכיב עיקרי במקדש]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5840 כרטיס כניסה לקודש הקדשים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6350 הימים הראשונים של הבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=195 חלוקת העבודה בבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1049 זמני העלייה לבית המקדש]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3442 'קרבן תמיד' אחד או שניים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2533 הקרבנות עתידים להתבטל?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2491 מטרה חדשה בהקרבת קרבנות]'''
}}

{{גאולה ומשיח}}
{{בית המקדש}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]

שיחת משתמש:יחי המלך המשיח770

2023-10-29T07:27:26Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים לאתר {{הגאולה}} */

שיחת משתמש:יחי המלך המשיח770

2023-10-29T07:24:46Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים לאתר {{הגאולה}} */

שיחת משתמש:יחי המלך המשיח770

2023-10-29T07:23:13Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים לאתר {{הגאולה}} */

שיחת משתמש:יחי המלך המשיח770

2023-10-29T07:22:40Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים לאתר {{הגאולה}} */

מנורת הזהב

2023-10-29T02:21:01Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=מנורת בית המקדש|אחר=נורה חשמלית|ראו=[[נורה חשמלית]]}}
[[קובץ:מנורת זהב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנורת זהב בעל [[קני המנורה|קנים אלכסוניים]] מתוך דגם הרב [[ישראל דב לבנוני]]]]

'''המנורה''' היא מנורת זהב טהור, שהייתה מוצבת ב[[משכן]] ומאוחר יותר ב[[בית המקדש]], ובה היו [[כהן|כהנים]] מדליקים ומטיבים את נרותיה מדי ערב.

עמדה בצד דרום, משמאל הנכנס לקודש, כנגד שולחן לחם הפנים שהיה בצפון.

== מידות המנורה במשכן ==
[[קובץ:מנורה רמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור המנורה בספר משנה תורה בכתב ידו של [[הרמב"ם]]]]

אורכה - לאורך המשכן, במרחק ½2 אמה מקרשי הקיר הדרומי. קצה הנר המערבי עמד - במרחק 5 אמות מ[[פרוכת]] [[קודש הקודשים]]. וכך כל אורך [[שבעת הנרות]], עמד במקביל ל[[שולחן]] ("מעשה חושב").

== תיאור המנורה ==
[[קובץ:Dura_Synagogue_ciborium.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור מנורה בעלת קנים ישרים, התגלה בבית כנסת עתיק מתקופת התלמוד בדוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס שבסוריה]]
הציווי על עשיית המנורה מופיע בפרוטרוט ב[[פרשת תרומה]] וסדר הדלקת מופיע ב[[פרשת תצווה]].

המנורה וכל חלקיה נעשו ממקשה אחת זהב טהור. משקל המנורה וכל חלקיה - כיכר זהב טהור (57.6 ק"ג). גובה המנורה - 18 [[טפחים]], אורך המנורה (למעלה בין הנרות הקיצוניים) - 12 טפחים. (לדעת "שלטי הגיבורים" - 9 טפחים).

המנורה כללה במקשה אחת: ירך (בסיס), קנה אמצעי, 6 קנים, 22 גביעים, 11 כפתורים, 9 פרחים, ושבעה נרות. לצורך הטבת המנורה נוספו אביזרי עזר: מלקחיים, מחתות, מדרגות, כוז, כד שמן, [[שמן]] זית זך ופתילות (שנעשו מבלאי [[בגד|בגדי]] הכהנים).

== תבנית מקשת המנורה ==

ירך המנורה - המנורה עמדה על בסיס רחב, כעין תיבה חלולה, שבתחתיתה 3 רגלים.

במרכז חלקו העליון של הבסיס חוטב פרח שממנו החל לעלות הקנה האמצעי. גובה בסיס המנורה (כולל רגלים, תיבה חלולה ופרח) - 3 טפחים.

בסיס המנורה נקרא "ירך המנורה". לגבי צורת הבסיס ישנם כמה דעות: לדעת [[רש"י]] הירך הייתה כמין תיבה, לדעת ר' אברהם בן [[הרמב"ם]] הירך הייתה עגולה, לדעת הילקוט שמעוני (קס"ט) הירך הייתה מרובעת, ב"כל-בו" צויר הירך כתיבה בעלת שמונה דפנות.

== הקנה האמצעי ==

אורך הקנה האמצעי - 15 טפחים.

הקנה קושט בגובהו בגביעים, כפתורים ופרחים.

תחילת הקנה האמצעי מן הפרח שעל ירך המנורה, משם עלה הקנה חלק עד לגובה שני טפחים.

בטפח השלישי של הקנה האמצעי חוטבו זה למעלה מזה: גביע, כפתור ופרח קטנים. שלשתם נכנסו בגובה טפח ("מעשה חושב" - לפי התוספות). (לדעת [[רש"י]] כל אחד מהם פנה לכוון אחר{{הערה|1=[[מנחות]] כח:.}}. הקנה המשיך ועלה חלק עד למרחק שני טפחים מהגביע כפתור ופרח.

בהמשך חוטב בקנה האמצעי כפתור בגובה טפח. מכפתור זה התפצלו שני הקנים החיצוניים (הארוכים) של המנורה אחד לימין ואחד לשמאל.

בהמשך עלה הקנה מן הכפתור עוד טפח חלק. ולאחר מכן חוטב בקנה האמצעי עוד כפתור בגובה טפח. מכפתור זה התפצלו 2 הקנים האמצעיים (הבינוניים) של המנורה אחד לימין ואחד לשמאל. בהמשך עלה הקנה מן הכפתור עוד טפח חלק. ולאחר מכן חוטב בקנה האמצעי עוד כפתור בגובה טפח.

מכפתור זה התפצלו 2 הקנים הפנימיים (הקצרים) של המנורה אחד לימין ואחד לשמאל. בהמשך עלה הקנה מן הכפתור 2 טפחים חלק. ולאחר מכן חוטבו בקנה, זה למעלה מזה: שלשה גביעים, כפתור ופרח שגובהם יחד - 3 טפחים ("מעשה חושב" - לפי תוספות). (בדעת [[רש"י]] נחלקו: "מעשה חושב" סובר שלפי [[רש"י]] האמור במנחות כח :, בטפח העליון היה גביע כפתור ופרח כל אחד לצד אחר. "ספר הזכרון" סובר שלפי לשון [[רש"י]] בחומש, "שלשה גביעים בולטים". דהיינו, רק הגביעים בלטו כל גביע לצד אחר).

סיכום מרכיבי הקנה נותן שאורך הקנה האמצעי היה - 15 טפחים. מעל הפרח העליון שבקנה האמצעי חוטב הנר, לקיבול השמן והפתילות.

== קני המנורה ==
{{ערך מורחב|ערך=[[קני המנורה]]}}

במנורה היו ששה [[קני המנורה|קנים]] שהתפצלו מן הכפתורים שבקנה האמצעי, שלשה מימין ושלשה משמאל.

גובה ראש הקנים היה כגובה ראש הקנה האמצעי. כלומר, 2 הקנים החיצוניים (התחתונים) היו ארוכים, 2 הקנים האמצעיים היו בינוניים, 2 הקנים הפנימיים (העליונים) היו קצרים.

בחלק העליון של כל אחד מששת הקנים המתפצלים, חוטבו לקישוט: שלשה גביעים, כפתור, פרח. הקישוטים חוטבו בדומה ובמקביל לקישוטי הקנה האמצעי.

מעל הפרח העליון שבראש הקנים חוטב הנר, לקיבול השמן והפתילות. לגבי צורת הקנים דעת הרבי היא כדעת [[רש"י]] ו[[הרמב"ם]]{{הערה|כפי שהעיד בנו רבי אברהם}}, שששת הקנים עלו באלכסון.

בשנת [[תשמ"ב]] עורר [[הרבי]] על כך שהקנים העגולים הגיעו מהרומאים.

== הגביעים ==

במנורה חוטבו לקישוט 22 גביעים: 3 גביעים בכל קנה מששת הקנים, ועוד ארבעה גביעים בקנה האמצעי. לדעת הרבי הגביעים עמדו כך, שפיהם הרחב כלפי מטה כציור הרמב"ם. דפנות הגביעים היו "משוקדים", דהיינו, חוטבו בהם בליטות לקישוט בצורת שקדים (רשב"ם, אבן עזרא). (לדעת [[רש"י]], "משוקדים" דהיינו, מצוירים){{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/653507/ רבי יומי: הרמב"ם מצייר את המנורה – בשונה מכל הציורים]''' {{וידפו}}}}.

== הכפתורים ==

במנורה חוטבו לקישוט 11 כפתורים: כפתור אחד בכל קנה מששת הקנים, ועוד חמשה כפתורים בקנה האמצעי. הכפתורים דמו לביצה ששני ראשיה כדין (הרמב"ם). (לדעת הרש"י, דמו הכפתורים לתפוחים עגולים. לדעת ה[[רמב"ם]], גם הכפתורים היו משוקדים).

== הפרחים והנרות ==

במנורה חוטבו לקישוט 9 פרחים: פרח אחד בכל קנה מששת הקנים, ועוד שלשה פרחים בקנה האמצעי. הפרחים דמו לקערה עגולה ששפתותיה מקופלות כלפי חוץ. (לדעת הרמב"ם, גם הפרחים היו משוקדים).

הנרות - בראש קני המנורה חוטבו 7 נרות מקשה אחת. (לדעת ר' יוסי, הנרות היו יכולים להתפרק מן המנורה). הנרות דמו לכוסות מזהב. בתוכם שמו את השמן והפתילות להדלקה. הפתילה של הנר האמצעי עמדה באמצע הכוס. שלשת הפתילות שמימין עמדו בשמאל הכוס, ושלשת הפתילות שמשמאל עמדו בימין הכוס. על ידי כך הופנו ששת הפתילות לעבר הנר האמצעי.

== מלקחיה ומחתותיה ==
'''מלקחיה''': לצורך לקיחת הפתילות מתוך ה[[שמן]] וישובם בנרות, נעשו מלקחים שהם כמין צבתים קטנים (רש"י). (לדעת [[הרמב"ן]], "מלקחיה" הם כיסויים דקים מזהב שהיו על פי הנרות, וניתן היה לפותחם ולסוגרם). משקל המלקחים נכלל בכיכר הזהב שממנו עשו את המנורה (רש"י). (ה[[רמב"ם]] פסק כדעת [[רבי יהושע בן קרחה]] הסובר, שהמלקחים לא נכללו בכיכר).

'''מחתותיה:''' ה[[כהן]] הטיב את הנרות בכל [[יום]] מן האפר והפסולת. את הפסולת הניח בתוך המחתה, שצורתה ככף קטנה (רש"י). וממנה שפך לכוז שבמדרגה השניה. (לדעת ה[[רמב"ן]] ו[[אבן עזרא]], "מחתותיה" הם כמו ספלים קטנים שהיו מתחת הנרות). משקל המחתות נכלל בכיכר הזהב שממנו עשו את המנורה (רש"י). (הרמב"ם פסק כדעת ר' יהושע בן קרחה הסובר שהמחתות לא נכללו בכיכר).
== הדלקת המנורה ==
{{פסקה חסרה}}

==לקריאה נוספת==
*'''מקשה זהב''', קלט פתגמי רבותינו נשיאינו אודות המנורה, שבועון בית משיח י"ג סיון תש"פ עמוד 8

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://files.anash.org/uploads/2021/02/Ki-karov-59-E.pdf מה מלמדים גביעי המנורה ההפוכים]''', בגליון 'כי קרוב' 59 אדר תשפ"א
*'''[https://drive.google.com/file/d/1UdHa7e--s_TY_4GbHw6p1GL-xIwRuAwV/view האיסור לעשות דוגמת המנורה שבמקדש]''', קובץ הערות וביאורים 770 תומכי תמימים המרכזית 770 י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 247
* [https://www.hageula.com/news/world/21308.htm חשיפה / מנורה ישרת קנים בכת"י תימני עתיק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/study/sichot/16873.htm דבר מלך • צורת המנורה - קנים ישרים] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/malkeinu/15780.htm הגביעים ההפוכים במנורת המקדש] באתר הגאולה {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}
{{הר הבית}}
[[קטגוריה:כלי המקדש]]

בית המקדש השלישי

2023-10-29T02:18:52Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

קרבנות

2023-10-29T02:18:27Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:שחיטה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת הקרבן לתוך סורג הברזל, בו שחטו אותו]]
'''עבודת הקרבנות''' היא עבודה מרכזית ועיקרית בבית המקדש, החל מה[[משכן]] שעשה [[משה]] וכלה ב[[בית המקדש השני]], ויחודש [[לעתיד לבוא]] כשיבנה [[בית המקדש השלישי]]. עד כדי כך שלשיטת [[הרמב"ם]] זהו עיקרו של בית המקדש כמ"ש{{הערה|הלכות בית הבחירה א, א.}}: "מצוות עשה לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות".

מצד אחד נראית עבודה זו כעבודה גשמית בלבד, הקרבת בהמות גשמיות על מזבח גשמי. אמנם כבר הסכימו גדולי ישראל עוד בדורות שקדמו לגילוי [[תורת החסידות]], כמו [[הרמב"ן]]{{הערה|בפירושו על התורה, ויקרא פרק א'}}, אשר מהות עבודה זו מוכרחת להתפרש כדבר נעלה וכמו שכתב רבינו בחיי ש"ענין הקרבנות אשר הם מימות עולם הוא ענין פנימי וסוד נעלם". בכל זה התוסף ביאור על ידי תורת החסדות המבארת הן את משמעותו הפנימית של עבודת הקרבנות הגשמית שבבית המקדש, וכן את משמעותו כחלק מ[[עבודת ה']] גם בימינו.

== קרבנות מלשון קירוב ==

המילה קרבנות הוא מלשון "קירוב", משום שב[[עבודת האדם]] ענין הקרבנות הוא קירוב הכוחות והחושים אל ה'. מקור הדברים בעיקרם הוא מספר הבהיר{{הערה|מ"ו.}}: "ואמאי איקרי קרבן, אלא מפני שמקרב הכוחות הקדושות". ועד"ז מביא הרמב"ן{{הערה|ויקרא א, ט: "וכל קרבן לשון קריבה ואחדות".}} וברבינו בחיי{{הערה|שם: "ולכך נקרא קרבן שהוא קירוב הכוחות והמדות".}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] ביאר{{הערה|מאמר ד"ה [[באתי לגני]] תש"י, ומבואר במאמר ד"ה אדם כי יקריב תשמ"ב.}}, שתוכן העבודה של "קרבנות מלשון קירוב", הוא לקרב את ה[[עולם (בחסידות)|עולם]] שהוא מלשון העלם והסתר על אלקות, וכמו כן את האדם עצמו, ושיהיו [[כלים]] להרגיש [[אלקות]], שעל ידי זה ממשיכים את עיקר ה[[שכינה]] ב[[עולם הזה]].

מובא בחסידות{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חל"ג שיחה א לפרשת בהעלותך הערה 30.}} שענין הקרבן הוא ל"קרב" כל דבר לשרשו.

עוד מובא{{הערה|במאמר ד"ה וידבר ה' אל משה ואהרן זאת חקת התורה תקס"ה - [[מאמרי אדה"ז]] ח"ב ע' תרעה. הובא גם במאמר ד"ה באתי לגני תשל"ב.}} על הפסוק{{הערה|במדבר כח, ב.}} האמור ב[[קרבן תמיד|קרבן התמיד]] "את קרבני לחמי לאישי ריח נחחי תשמרו להקריב לי במועדו", שמילת להקריב היא כמו "להרקיב" מלשון רקבון, שזה מורה על עבודת ה[[ביטול]] (כ[[תולעת]]), שעל ידה מכלה הוא את [[קליפה|החיצונים]], ואלולא עבודה תמידית זו היו (החיצונים) מחריבים את העולם.

השם "קרבן" קשור גם עם הפסוק "פדה בשלום נפשי מקרב לי"{{הערה|תהלים נה.}}, המבואר ב[[תורת החסידות]] על פדיית האדם, ו[[נפש אלוקית|נפשו האלוקית]], ו"מקרב לי" הוא הקרב ומלחמה נגד [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]], וכמו ענין הקרבן - לקרב את נפשו הבהמית אל [[ה']]{{הערה|מאמר ד"ה אדם כי יקריב תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ב ח"ב.}}.

אמנם, יחד עם מעלותיו של עבודת הקרבנות המתבטאות בשם "קרבן", שם זה מבואר לפעמים{{הערה|ראה לדוגמא מאמר ד"ה בסוכות תשבו תשמ"א סה"מ מלוקט ח"ב עמוד קכב.}} כמורה על פחיתות דרגתו בהתקשרות ודביקות, משום שכששני דברים הם רק מתקרבים זה אל זה, נשארים הם עדיין שני דברים נפרדים לגמרי, אבל לשון המבטאת דביקות גמורה היא דווקא לשון "קשר", שעל שם זה נקרא [[קטורת|עבודת הקטורת]] בשם זה.

== קרבנות ביחס לקטורת ==

===התלבשות ובדרך ממילא ===

אחד ההבדלים, בין עבודת הקרבנות לעבודת הקטורת ב[[עבודת ה']] מבואר{{הערה|ראה שיחת תצוה תנש"א - התוועדויות תנש"א ח"ב.}} דעבודת הקרבנות הוא על ידי הירידה להתעסק עם [[נפש הבהמית]] [[בירור|לבררו]], משא"כ עבודת ה[[קטורת]] הוא באופן שמגלה אצל עצמו את [[עצם הנפש]] ובדרך ממילא משפיע זה על כל גופו.

== פעולת הקורבן==
בנוגע לענינו של [[מזבח]] אמרו חז"ל,{{הערה|1=[[כתובות]] י, ב.}} - "מזבח, מזיח ומזין, מחבב מכפר", כלומר: מזיח גזירות (רעות מעל ישראל): מזין, בזכות הקורבנות העולם נזון, שהקורבנות באין מן המזון וגורמיו לו ברכה; מחבב. את ישראל אל אביהם, ומכפר עונות. את חלוקת ארבעה מינים אלו, מסביר הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=227 בהל' בית הבחירה להרמב"ם עמ' קצח]}}: ארבעה דברים אלו מתחלקים, בכללות, לשלשה סוגים: א) '''מזין''' - השפעת מזון לעולם, ב) '''מזיח ומכפר''' - ביטול ענינים בלתי רצויים מעל ישראל (גזירות ועונות). ג) '''מחבב''' את ישראל אל אביהם.

חלוקה כזו של "ארבעה שהן שלשה" אנו מוצאים גם בחלוקת הקורבנות (על המזבח) למיניהם - שהרמב"ם{{הערה|1=הל' מעשה הקורבנות פ"א ה"ב.}} מחלק את הקורבנות ל"ארבעה מינין, עולה וחטאת ואשם ושלמים", ואילו במדרש{{הערה|1=מדרש תדשא (הנקרא גם כן[[ברייתא]] דר"פ בן יאיר) פי"ב'. ספר רזיאל המלאך (בשינויים קלים).}} מצינו שמחלקם לשלשה - "עולה שלמים וחטאת". ומובן שאין כאן סתירה, כי חטאת ואשם תוכנם אחד, שניהם באים לכפרה.

על פי זה - מסביר [[הרבי]], יש לומר, ששלש פעולות אלו שבקורבנות, מכוונות כנגד שלשה סוגים אלו שבקורבנות: [[שלמים]], שיש בהם אכילת בעלים, הם כנגד זה שהמזבח (קורבנות) "מזין" את העולם, דכשם שהבעלים זוכים באכילתם זו- שהיא אכילה גשמית, מזון הגוף' על ידי הקרבת קורבן לה', כך "בזכות הקורבנות העולם נזון"-, חטאת (ואשם) שבאו לכפרה - היינו "מזיח... מכפר". וה[[עולה]], שהיא כליל לה', ענינה "לחבב ישראל אל אביהם"",{{הערה|1=להעיר שעולה דורון הוא - זבחים ז, ב.}} וכלשון המדרש, ש"העולה נקרבת לכבוד [[הקב"ה]] בלבד. אבל השלמים והחטאת בעד (כנגד) עצמנו", כלומר, השלמים והחטאת באים גם לתועלת המקריב - או בשביל קבלת מזון, או כדי לבטל ענינים בלתי רצויים, מה שאין כן העולה באה רק "לכבוד [[הקב"ה]] בלבד", ועל ידה מתחבבים ישראל אל אביהם שבשמים.

==סוגי קורבנות==
===קורבן חטאת===
{{ערך מורחב|ערך=[[קרבן חטאת]]}}
קרבן חטאת הוא קרבן שמביאים אותו על חטאים בשוגג, באופן שאם נעשו במזיד עונשם כרת או סקילה.
===קורבן אשם===
קרבן אשם הוא קרבן שבה לכפר אל עבירות מסוימות.
* '''אשם [[נזיר]]''' - אשם שמביא נזיר שבאמצע ימי נזירו עבר על אחד מאיסורי נזיר.
* '''אשם [[מצורע]]''' - אשם שמביא מצורע ביום השמיני מהזאת מי [[פרה אדומה]].
* '''אשם שפחה חרופה''' - אשה כנענית ששיכת לשני אנשים ואחד מהם שיחרר אותה והיא התחתנה עם [[עבד עברי]] ובה אליה משהו אחר אותו אדם חייב להביה קרבן אשם.
* '''אשם גזלות''' - אדם שגזל את חברו ונשבע לשקר בבית דין חייב להביא קרבן אשם.
* '''אשם מעילות''' - אדם שמעל בהקדש בשגגה חייב להביא קרבן אשם.
בנוסף לכך יש '''אשם תלוי''' אשם שמביא אדם שלא יודע אם חטא בחטא שחייב עליו חטאת מביא אשם תלוי.
{{להשלים}}
===קורבן עולה===
{{ערך מורחב|ערך=[[קרבן עולה]]}}
העולה היא קרבן שמביאים על מצוות עשה ומכונה בגמרא "דורון". מוגדרת כ"קדשי קדשים" וכולה עולה לה'.

===קורבן שלמים===
{{להשלים}}

==קודש וקודשי קודשים==
קדשי קדשים, היא כינוי של קורבן שכולה לגבוה. לא רק קורבן שכולו לגבוה נקרא קדשי קדשים, אלא גם ב[[קדשים קלים]], נקרא החלק של גבוה - שנקרב על גבי המזבח - "קדשי קדשים".
כדוגמא לכך כתוב במשנה ב[[זבחים]]{{הערה|1=דף פט.}}: מעשר קודם לעופות, מפני שהוא מין זבח ויש בו קדשי קדשים דמו ואימוריו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=53b&format=text [[רש"י]] ד"ה משום דלא, זבחים נג ב.]}}.

==ראו גם==
*[[אדם כי יקריב]]
*[[דם|הקרבת אמורים וזריקת הדם]]

==קישורים חיצוניים==
*הרב חיים אליעזר וישלאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/660112/ עבודת הקורבנות? רלוונטי מתמיד!]''' {{וידפו}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23395.htm למה בעצם אנחנו לא מקריבים כיום קורבנות?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
{{הערות שוליים}}
{{הר הבית}}
[[קטגוריה:קרבנות]]

קודש הקודשים

2023-10-29T02:17:57Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:קודש הקודשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכהן הגדול בקודש הקדשים]]
'''קודש הקודשים''' החדר הפנימי והקדוש ביותר ב[[משכן]] וב[[בית המקדש]] וממילא גם בעולם כולו, בו נמצאים [[אבן השתיה]] ו[[ארון הברית]].

==מבנהו==
אורכו היה עשרים אמה, ורחבו עשרים. גובהו חמישים אמה, כגובה ההיכל.

בבית ראשון ניצב קיר בעובי אמה בין הקדש לקדש הקדשים ובו היה פתח לכניסה פנימה. בבית שני לא היה קיר ובמקומו נפרשו שתי פרוכות וביניהן מעבר באורך אמה שהוביל אל תוך קדש הקדשים.

==בבית ראשון==
ב[[בית המקדש הראשון]] שבנה [[שלמה המלך]] שכן בתוך קודש הקודשים [[ארון הברית]] ובו [[לוחות הברית]], ועליו ה[[כפורת]] עם ה[[כרובים]] מעליה. מלבד הכרובים שהיו על הכפורת מימות משה, עשה שלמה המלך כרובים נוספים על הקרקע לצדי הארון, עשויים עץ בציפוי זהב, וגובהם עשר אמות (כחמישה מטרים) ומוטת כנפיהם גם היא עשר אמות{{הערה|מלכים־א ו, כג-כח.}}. ליד הארון (או בתוכו) הונח ספר התורה שכתב משה רבינו וכן [[צנצנת המן]], [[שמן המשחה]], ומטה אהרן הכהן (זכר לניסים אלו). בסוף תקופת [[בית ראשון]] גנז [[יאשיהו המלך]] את הארון וב[[בית שני]] נותרה רק [[אבן השתיה]] (בגובה של שלוש אצבעות), שהיא אבן היסוד שממנה הושתת ונוסד העולם{{הערה|יומא נד, ב.}}.

הארון עמד בנס. אורכו ורחבו של קודש הקודשים הם זהים לאורכם של הבדים. אורך הבדים אינו כולל את רוחב הארון (שאליו חוברו הבדים). כמו כן מסופר שהבדים היו מדויקים באורך קודש הקודשים, ונראו מבחוץ כמין שתי בליטות על הפרוכת - "כשני דדי אישה", זאת כדי שב[[יום הכיפורים]] יוכל הכהן הגדול לדעת היכן להזות.

== בבית שני ==

בעת שבנה שלמה את הבית הראשון, ידע ברוח הקודש שסופו ליחרב, ובנה בו מקום לגנוז בו את הארון למטה במטמונית עמוקות ועקלקלות, ואכן לפני חורבן בית ראשון נטמנו שם הארון והצנצנת והמטה על פי ציויי יאשיהו המלך. [[הרבי]] ביאר כי בבית שני שרתה קדושת קודש הקדשים על ידי מטמוניות אלו, אשר שלמה המלך הכינן ובנאן לשם קדושת קודש הקדשים, ובהם היה הארון ולולי היה שלמה המלך מקדש את המטמוניות לא היה המקום קדוש בקדושת קודש הקדשים וממילא לא היה לבית המקדש כלל דין של [[בית המקדש]] באשר [[הרמב"ם]] כותב שמעיקרי המקדש הוא שיהיה בו קדש וקדש הקדשים.

==בזמן הגלות ==
ישנן ריבוי שיטות באשר למיקום המדוייק של קודש הקדשים ב[[הר הבית]] של ימינו.

השיטה המקובלת על רוב החוקרים היא שמקום קודש הקודשים היה תחת "כיפת הסלע". הרדב"ז{{הערה|1=רבי דוד בן שלמה אבן זמרא, רדב"ז (ה'רל"ט, 1479 - ה'של"ד, 1573) אב בית דין ומגדולי יהדות מצרים.}} אחז בשיטה זו, ובספרו{{הערה|1=שו"ת דברי דוד.}} ישנו דיון בנושא. עם זאת, דבריו שם אינם מובנים די הצורך וישנן כיום כמה שיטות כיצד להסביר אותם.

שיטות נוספות טוענות שמיקומו האמיתית של קודש הקודשים קרוב לאזור זה.

לעומת זאת, קיימת מסורת לפיה ר' [[אהרן רוקח מבעלז]] הצביע על אבן מסויימת ברחבת הכותל כאבן הקרובה ביותר לקדש הקדשים. השמועה מספרת גם ש[[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]] ב[[אדמו"ר הריי"צ#מסעותיו|ביקורו בארץ]] התפלל במקום, ברחבה שהיה מקובל כי הוא המקום הקרוב ביותר לקדש הקדשים.

==במקדש השלישי==
בבית המקדש השלישי לא ישתנו מידות אורכו ורוחבו של קדש הקדשים. בבתי המקדש הראשונים היו עליות על גבי קודש הקודשים, ולכן גובהו לא היה כגובה הבניין כולו. אך בבית שלישי לא תהיה עלייה על גבי ההיכל וקודש הקודשים, ולא ידוע מה יהיה גובהו.

הכניסה תהיה דרך פתח ברוחב שבע אמות ובגובה שש אמות{{הערה|יחזקאל מא, ג וברש"י.}}. כמו בבית המקדש הראשון, יהיו לק"ק דלתות זהב הפתוחות תמיד.

הצד הפנימי של קירות ק"ק יהיה מצופה זהב טהור, כמו בבתים הראשונים.

==בפנימיות הענינים==
{{פסקה חסרה}}

== הכניסה אליו ==
בדרך כלל חל איסור מוחלט להיכנס לקודש הקודשים, מלבד [[הכהן הגדול]] ב[[יום הכיפורים]]. בין קודש הקודשים לבין ה[[קודש]] - החדר הגדול יותר שלפני קודש הקודשים, שבו הוצבו ה[[מנורה]], [[מזבח הזהב]] ו[[שולחן]] [[לחם הפנים]] - הייתה הפרדה. בבית המקדש הראשון - חומת אבנים, ובבית המקדש השני, שתי פרוכות ואמה מבדילה ביניהם ונקראת דביר. מידות קודש הקודשים היו עשר על עשר אמות (כחמישה על חמישה מטרים) במשכן, ועשרים על עשרים אמה (כעשרה על עשרה מטרים) בבית המקדש.

במקרים בהם נדרשו תיקונים בקודש הקודשים היו משלשלים מלמעלה אומנים בתיבות מיוחדות, הפתוחות רק מצד אחד, כדי שלא יזינו את עיניהם ביופי. לצורך תיקונים היה מותר גם לאנשים אשר אינם כוהנים, ואם היה צורך גם לטמאים להיכנס לקודש הקודשים.

לפי הדעה, שבסוכות של [[שנת הקהל]] היה המלך קורא מספר התורה שהיה מונח בקודש הקודשים, הרי שהיה על הכהן הגדול להוציאו כמה ימים לפני כן ביום הכיפורים, ולהחזירו למקומו ביום הכיפורים של השנה הבאה.

=== הכניסה אליו לעתיד לבוא ===
לערך משנות הנוני"ם החל [[הרבי]] להוסיף לפרקים לאיחול הקבוע בסיום השיחות - שנלך לארץ הקודש, לעיר הקודש, להר הקודש ולבית המקדש - את המילים "ובקדש הקדשים".

הרבי הסביר זאת על פי דעת המדרש{{הערה|1=ויקרא רבה פרשת אחרי מות, פרשה כא סימן ז, שמות רבה סוף פרשה ל"ח, ילקוט שמעוני תהלים רמז תרנב.}} המפרש את הפסוק "ואל יבוא בכל עת אל הקודש"{{הערה|1=ויקרא טז.}} במשמעות המכוונת להכנתו האישית של הכהן, ולא לזמן. בכל עת שהוא רוצה ליכנס יכנס רק בסדר המפורט בכתוב ("כי אם בזאת יבוא אהרן אל הקודש, בפר בן בקר..."){{הערה|וראה בפירוש הרד"ל שם ועוד שכתבו שדברי המדרש נסובים רק על אהרן הכהן. אך במשך חכמה פרשת אחרי שם ביאר שהכוונה היא שההיתר הוא רק במשכן בו מאיר הגילוי של יום הכיפורים כל השנה, ולפי זה כן הוא בבית המקדש השלישי שיאיר בו הגילוי של יום הכיפורים כל השנה.}}.

בהתאם לדעת כמה מהמפרשים{{הערה|1=בעל הטורים.}} שכוונת הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים"{{הערה|1=שמות יט, ו.}} הוא שכל בני ישראל הינם כהנים גדולים, והוא מכוון ללעתיד לבוא - הסביר הרבי שזוהי הסיבה לכך שכשמאחלים זה לזה שניפגש בבית המקדש, לא מסתפקים בזה אלא מוסיפים "ובקדש הקדשים", כי זהו מקומו האמיתי של כל אחד ואחת מישראל.

הרבי מביא דוגמא מהזמן בו איימה גזירת הכחדה על מלכות בית דוד, ויהושבע החביאה את יואש - הנצר האחרון לשושלת המלוכה - בקדש הקדשים!{{הערה|מלכים ב יא, ב-ג. לפי רש"י. וראה שיחת ליל שמח"ת תנש"א בהשלמות הערה 232 שמצד פיקוח נפש מספיק היה להחביאו במחילות.}} שם, במשך שש שנים הוא אכל, שתה וישן. זאת משום שמקומו האמיתי של יהודי הוא בקדש הקדשים{{הערה|שיחת שבת פרשת אחרי קדושים [[תנש"א]]. ושם, שאז התגלה זה דווקא על ידי הסכנה, והוא על דרך זה שהעליה של הגאולה נפעלת ונעשית דווקא על ידי הירידה בגלות.}}.

אמנם, גם לדעת המדרש בכל כניסה לקודש הקודשים יהיה צורך בהקרבת הקרבנות המיוחדים שחייב להקריב כהן גדול בכניסתו לקודש הקודשים ("כסדר הזה"), אך אותם כל יהודי יכול להשיג בנקל והדבר לא יהווה בעיה{{הערה|שיחת י"א אלול תנש"א. בעניין קרבנות וכו' בכניסה לקודש הקודשים ללא עבודה - ראה גם יחידות עם הרבנים הראשיים תשמ"ו סי"ג שמשם משמע שמשה רבינו היה צריך להיכנס בכל פעם שנכנס להביא קרבנות, וראה לקו"ש חל"ב ע' 28 שמשה רבינו לא היה צריך להיכנס בבגדי כהונה. וראה גם שיחת שבת פרשת [[פנחס]] [[תשמ"ז]] סכ"ו-ז.}}. במקום אחר{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה שם ה'תנש"א .}} אומר הרבי שבגאולה יוכל כהן גדול - וממילא כל יהודי שיהיה בדרגתו - להיכנס אף "שלא בסדר הזה".

אמנם, בשיחה אחת{{הערה|שבת פרשת שופטים ה'תשמ"ח סעיף י'.}} נקט הרבי שלא יכנסו בפועל לקודש הקודשים, אלא רק יסתכלו לתוכו ויחשב הדבר כאילו נמצאים בו.

== קישורים חיצוניים ==
* [https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/הכניסה_לקודש-הקודשים_במשנת_כ''ק_אד''ש_מה''מ.pdf הרב אסף פרומר: הכניסה לקודש הקודשים בגאולה במשנת כ"ק אד"ש מה"מ] {{PDF}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23433.htm איזו עבודה במקדש הכהנים מורשים לבצע רק פעם בחיים?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/21693.htm המקום הקדוש ביותר: הצצה אל קודש הקודשים] באתר הגאולה {{הגאולה}}

{{בית המקדש}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בית המקדש]]

שער ניקנור

2023-10-29T02:10:22Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצונים */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{לשכתב}}
'''שער ניקנור''' היה ה[[שערי העזרה|שער]] המזרחי של העזרה, בכניסה ל[[עזרת ישראל]], השער מכוון כנגד בית [[קדש הקדשים]] באמצע. שם היו שתי [[לשכה|לשכות]], [[לשכת פנחס המלביש]], ו[[לשכת עושה חביתין]].

שערי ניקנור לא נתקדשו בקדושת העזרה, מכיון שכאשר המצורעים היו מגיעים להר הבית, הם עמדו בין שערי ניקנור שהגינו עליהם מהחמה ומהגשמים, ושם הכניסו את ידיהם לעזרה. אם היו מקדשים את שערי העזרה, היו צריכים המצורעים לעמוד בעזרת נשים ולהושיט את ידיהם לשערי ניקנור, ואז לא היו השערים מגינים עליהם, ולכן לא קידשו אותם{{הערה|[[מסכת יבמות]] [[רבינו תם]] בד"ה זה נכנס.}}.

== חשיבותם המיוחדת ==

הם היו השערים היחידים ב[[בית המקדש]] שלא היו עשוים מ[[זהב]], אלא מ[[נחושת]]{{הערה|כך משמע בפשטות בתמיד פ"ב מ"ג שהיה עשוי מ[[נחושת]] ממש.}}, ויש אומרים כי היו רק מצופים בנחושת.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7730 רמב"ם.]}}

הסיבה לכך שהם לא עשוים מ[[זהב]] והשאירו אותם כמו שהם מנחושת, היא חשיבותם משום הנס שנעשה בהם, וכך היה המעשה{{הערה|יומא לח.}}:

שמם של השערים הוא על שם מביאם שנקרא ניקנור, שמסר את נפשו להביאם. הוא הביאם מאלסנדריא של מצרים, שהם היו ערים מיוחדים לשערים משובחים, ובדרך נשבה רוח חזקה, והספינה עמדה על סף טביעה. המלחים נטלו שער אחד וזרקוהו מחוץ לספינה. כאשר בהמשך לא השתפר המצב, רצו המלחים לזרוק גם את השער השני, אך ניקנור אמר ללהם כי אם רוצים הם לזרוק אף את השער השני לים, עליהם לזרוק אותו - את ניקנור עצמו, כיון שהוא לא מסוגל להפרד מהשער. המלחים לא הייתה להם ברירה, ובסום של דבר שקטה הסערה.

כאשר הגיעה הספינה ל[[ארץ ישראל]], בצבצה לפתע השער השני מהים על ידי נס, וכך זכה ניקנור להביא את שני השערים לבית המקדש.

יש אומרים כי דלתות השערים - על אף שהיו משל נחושת, הצהיבו והבריקו כשל זהב, ולכך היו במקדש על אף לא היו מזהב.

== ניקנור היווני ==

בירושלמי מובא כי שמו של השער ניתן לו, מכיון שהיה איש אחד מגדולי היוונים ושמו נקנור, והוא היה מחרף ומגדף כל שעה, וכשגברו יד החשמונאים קצצו ראשו ידיו ורליו ותלאוהו בשער המזרחי.{{הערה|1=רא"ש תמיד פ"א מ"ד.}}
== קברו של נקנור ==

לפני כמאה שנה, גילו חוקרים בריטים מערת קבורה בהר הצופים ועל האבן שבפתח המערה הייתה חקוקה כתובת בעברית: "נקנר אלכסא שעשה הדלת". בתוך המערה עצמה נתגלתה גלוסקמה מעוטרת, עליה היה חרוט ביוונית: "[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] ניקנור האלכסנדרוני שעשה את השער". בנוסף היה חרוט בעברית: "נקנר אלכסא". הכתובת והגלוסקמה נלקחו מהמקום והם מצויים היום במוזיאון הבריטי שבלונדון.

== מקורות ==

מדות, פ"ב, מ"ג.
== קישורים חיצונים ==

התמונות בערך מהחוואי אלק ג'ררד [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44722 חב"ד אינפו]
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23409.htm שערי ניקנור] באתר הגאולה {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}

{{הר הבית}}

[[קטגוריה:בית המקדש]]

שלום דובער וולף (צפת)

2023-10-29T02:01:28Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע ור"מ ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]] ומחבר ספרים|אחר=[[דובר חב"ד]] ועסקן תושב קריית מלאכי|ראו=שלום דובער וולף}}
[[קובץ:בערלה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וולף מוסר [[שיעור גאולה ומשיח]]]]
הרב '''שלום בער וולף''' ('''בערלה''', יליד שנת [[תשמ"ז]], 1987) הוא [[משפיע]], [[ר"מ]] ומשיב ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], מחבר ספרים בענייני [[גאולה ומשיח]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[קריית מלאכי]] ב[[כ"ג חשוון]] [[תשמ"ז]], כבנם התשיעי של הרב [[מנחם מענדל וולף]], ומרת פייגא (לבית שוסטרמן).

בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה]] המקומי, וב[[ישיבה קטנה]] [[בית הר"ם]] ב[[נחלת הר חב"ד]]. ב[[ישיבה גדולה]] למד והתחנך בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ולקראת שנת הלימודים [[תשס"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר מכן נסע ל[[התלמידים השלוחים|שליחות]] ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|ישיבת חב"ד בחיפה]].

[[קובץ:בערלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וולף נואם]]
בזמן לימודו בצפת החל לעסוק בצורה אינטנסיבית בלימוד [[ענייני גאולה ומשיח]], ופירסם חקירות הגותיות וחידושי תורה, ורכש בקיאות רחבה בנושא. בשיעור ב' בישיבה התמנה כחבר מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש - צפת]], והחל בכתיבת ה[[דבר מלכות לנוער]], שהתפרסם באותם שנים כדפים שבועיים שחולקו בסניפים של ארגון [[צבאות ה' בארץ הקודש]].

בשנת ה'קבוצה' ב-[[770]] החל לערוך את ה'דף עזר ללימוד הדבר מלכות', והמשיך לרכוש ידע מקיף בשיחות הרבי בעניני גאולה ומשיח.

ב[[חנוכה]] [[תש"ע]] התחתן עם רעייתו מרת חיה מושקא, בתו של [[שליח]] [[הרבי]] ב[[כפר גדעון]] הרב [[אליעזר גבירץ]], והחל לשמש בישיבה בצפת כ'[[משיב]]' ב'[[נגלה]]' וכ[[ר"מ]] בשיעורי [[גאולה ומשיח]], ולאחר מכן גם כר"מ בשיעורי [[נגלה]].

בשנת [[תשע"א]] היה שותף לארגון פרוייקט ההתעוררות הפנימי בין חסידי חב"ד בארץ הקודש שנשא את הכותרת 'איכה?', ואיחד את כלל חסידי חב"ד בלימוד עניני גאולה ומשיח ובהתוועדויות [[אחדות]] משותפות.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]] התמנה כ[[משפיע]] לכיתת תלמידים בשיעור א', ומשנת הלימודים [[תש"פ]] משמש כ[[משפיע]] בשיעור ב'. כמו כן מוסר שיעורים בגאולה ומשיח ובנגלה מפעם לפעם בישיבה.

==חיבוריו==
*'''[[ענינו של משיח]]''' - סיכום שיטתי של שיחות הרבי בעניני גאולה ומשיח, צפת תשע"ו. [[קובץ:הספר-ענינו-של-משיח-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר "עניינו של משיח"]]
*'''[[דבר מלכות לנוער]]''' (חמש כרכים) - הוצאת [[צבאות ה' ארץ הקודש]], תשס"ח.
*'''כתר מלכות''' - סיכום שיטת [[הרבי]] בענין מלכות בית דוד, תשורה מחתונתו, תש"ע.
*'''נס [[פורים]] 5751''' - ניסי מלחמת המפרץ לאור נבואות הרבי, הוצאת [[התאחדות החסידים]], כפר חב"ד, תשס"ט.

;חוברות הערות וביאורים על שיחות הדבר מלכות:
*'''עצם הנשמה''' - על שיחת שבת פרשת תולדות.
*'''אני מוסר את הענין אליכם''' - על שיחת כ"ח ניסן{{הערה|יצא לאור במסגרת פרוייקט 'אייכה' בשנת [[תשע"א]].}}.
*'''לחיות עם משיח''' - על שיחת שבת פרשת בלק.
*'''[[סף הגאולה]]''' - על שיחת שבת פרשת בלק.
;חוברות בעריכתו:
*'''הלכתא למשיחא''' - לקט הוראות והדרכות מתוך שיחות ה[[דבר מלכות]], תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1hqwe9Z0NkIIlTXXYRb53lXz_W9Dyc64N?usp=sharing תיקיית-דרייב עם קבצים שכתב הרב וולף] {{PDF|}}
*'''[https://vod.smslarav.co.il/?rabbi=60f9598297203a2ab8b8c3e5 שיעורים של הרב וולף בענייני משיח באתר 'מדיה הלכה' של מכון הלכה חב"ד]''' {{וידאו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/8/31/773068960917.html לחנך ילד לאמונה במשיח זה צורך והכרח]''' {{בית משיח}} מנחם אב תשע"ו {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}
*'''[https://chabad.info/blogs/595875/ "אם כולם היו כאלה…" • מי יתנך כאח לי]''', הרב בערלה וולף בטור פרידה מאחיו, השליח הרב בנימין וולף {{אינפו}}
* [https://www.hageula.com/study/dvar_malchut/17631.htm פעולת משיח בעולם // הרב שד"ב וולף] באתר הגאולה {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וולף, שלום בער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ו]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[קטגוריה:משפחת וולף]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ז]]

שלום דובער וולף

2023-10-29T02:00:54Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצונים */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:ברקה וולף ליד הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער וולף על יד [[הרבי]] (משמאל), על בימת קריאת התורה ב-[[770]]]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[דובר חסידות חב"ד]] ועסקן תושב קריית מלאכי|אחר=משפיע ור"מ ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]] ומחבר ספרים|ראו=שלום דובער וולף (צפת)}}

הרב [[שלום דובער וולף]] (מכונה '''ברק'ה''') ([[כ"ד במנחם אב]] [[תש"ד]] – [[ל' בתשרי]] [[תשס"א]]), היה עסקן ו[[דובר חב"ד|דובר חסידות חב"ד]]. ניהל במשך שנים רבות את ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וסניפה ב[[לוד]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:וולף לוין ולאו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער וולף (משמאל) עם הרב [[שלום דובער לוין]] (במרכז) והרב [[ישראל מאיר לאו]] (מימין)]]
[[קובץ:VOLF RABIN.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברק'ה וולף עם מר [[יצחק רבין]]]]
נולד ביום [[כ"ד במנחם אב]] [[תש"ד]] ב[[ירושלים]] לרב [[אפרים וולף]]. בילדותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים המרכזית 770]].

ביום [[ט' באלול]] [[תשכ"ה]] התחתן עם מרת בת-שבע (לבית משפחת בקרמן) והחל להתגורר ב"שיכון חב"ד" בלוד, החל לעבוד במשרדי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ושם נולדו שני ילדיו הראשונים, הרב [[חיים וולף]] (שליח הרבי כיום, לירוחם) והרב [[זלמן וולף]].

עם הקמתה עבר לשכונת [[נחלת הר חב"ד]] (בקריית מלאכי) עם השנים נכנס לעסקנות החב"דית ושימש בתפקידים מרכזיים: מזכיר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]], דובר חב"ד, חבר [[הוועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], חבר ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] עיקר עיסוקו של הרב וולף היה בניהול ופיתוח ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

מתוקף תפקידיו התיידד הרב וולף על ידי התקשורת בארץ ואנשי ציבור שונים ופעל כנציגה הבלתי רשמי של [[חסידות חב"ד]] בכנסת.

בשנת [[תש"נ]] (1990) חדל מלשמש כדובר חב"ד מסיבות ידועות אך עם זאת המשיך לקבל מהרבי עידודים והוראות שונות לפעילותו להפצת ענייני חב"ד בתקשורת.

בשנת [[תש"ס]] חלה במחלה הידועה ל"ע וסבל [[יסורים]] קשים. במוצאי [[שבת]] [[פרשת בראשית]], אור ל[[ל' בתשרי]] [[תשס"א]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]] לצידו נקבר אחרי כשנתיים ורבע אביו, הרב [[אפרים וולף]].

שנה לאחר פטירת הרב וולף, ביום [[ל' בתשרי]] [[תשס"ב]] הונחה אבן הפינה למרכז חינוכי שיקרא על שמו "בית ברק'ה", בו תאוכלס, בין היתר, ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שהייתה בניהולו.

ב[[חודש חשוון]] [[תשע"א]], עשור לאחר פטירת הרב וולף, נערך ב[[כפר חב"ד]] ערב הוקרה לזכרו שנקרא: "חברים מספרים על ברקה", בו השתתפו בכירים בעולם התקשרות שהכירו את הרב וולף מתוקף תפקידו כדובר חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57488 עיתונאיי ערוץ 2 וערוץ 10 סיפרו על ברק'ה]}}.

==משפחתו==
*בנו [[חיים וולף]], השליח בירוחם
*בנו [[זלמן וולף]], עסקן חב"די ושליח בכנסת ,[[נחלת הר חב"ד]].
*בנו [[אברהם וולף|אברהם]], רב ושליח הרבי לאודסה.
*בנו [[יוסף יצחק וולף]], רב ושליח הרבי ב[[חרסון]]
*בתו גב' זילברשטרום אשת הרב החסיד [[יהודה לייב זילברשטרום]],[[נחלת הר חב"ד]].
*בנו הרב בנימין וולף - רב ושליח הרבי לסבסטופל, קרים
*ביתו גב' בורגן אשת הרב יואל בורגן.
*בנו מנחם יהודא,[[מיאמי]],[[פלורידה]].

== לקריאה נוספת ==
*הרב [[זושא וולף]], '''דובר שלום''', "לדמותו של הרב שלום דובער וולף", [[הוצאת ספרים קה"ת]], [[תשס"ח]]; 2008.

==קישורים חיצונים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32537 הרב יעקב גלויברמן במאמר על דובר חב"ד הרב ברק'ה וולף] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57488 עיתונאיי ערוץ 2 וערוץ 10 סיפרו על ברק'ה] - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וולף שלום בער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:משפחת וולף]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ד]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]]

ימות המשיח

2023-10-29T01:59:23Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

מלך המשיח

2023-10-29T01:59:20Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצונים */

{{מפנה|משיח|משמעות אחרת|משיח (פירושונים)}}
'''מלך המשיח''' הוא מלך ישראל שעתיד למלוך על ישראל באחרית הימים ולממש את נבואות הנביאים אודות [[הגאולה האמיתית והשלימה]]. מלך המשיח הינו נצר למשפחת [[דוד המלך]], שראוי במעלותיו, חכמתו וצדקתו למלאות את תפקיד המשיח. משיבחר על ידי [[הקב"ה]] להיות המשיח תתגלה בו נשמת המשיח, ימלוך על ישראל, יכוף אותם על קיום התורה והמצוות, ילחם למען קיום רצון הבורא בעולם וישלוט על כל באי עולם, יבנה את [[בית המקדש השלישי]], יקבץ את היהודים מכל העולם להביאם לארץ ישראל, יתקן את העולם לגילויים אלוקיים ויביא את כל באי העולם לדעת את הקב"ה באופן הכי רחב ומעמיק.

האמונה בביאת המלך המשיח היא אמונה עיקרית ב[[תורה]]; נבואות רבות נאמרו אודותיו. במשך הדורות מייחלים בני ישראל לביאתו, כמה וכמה תפילות תיקנו חז"ל על ביאתו.
המלך המשיח הוא [[הרבי|הרבי מליובאוויטש]], והוא עתיד להתגלות ולגאול את ישראל. בקיץ [[תנש"א]] נכתב [[פסק דין שהרבי מלך המשיח|פסק דין]] עליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח|הרבי מתאים]] להגדרות המשיח. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות.

==במקורות==
מלך המשיח הוא מהאישים המדוברים ביותר במקרא ובתלמוד בדברי ימי ישראל. על אישיותו, מלכותו, ביאתו והתגלותו מובאים תיאורים ונבואות רבים, החל מנבואת יעקב אבינו משה רבינו עד לנבואות הנביאים האחרונים. הגמרא במקומות רבים דנה אודותיו ופרטי פעולותיו גם הראשונים כהרמב"ם מקדיש פרק שלם בספרו ההלכתי לתיאור אישיותו ואופן התגלותו בנוסף לאגרות הרבים שכתב בנושא זה. במשך מאות השנים דנו בתיאורים אלו שבמקרא ובגמרא רבים מגדולי ישראל ונכתבו אודותיו בספרים רבים.

===בתורה===
התורה מעידה שעתיד [[הקב"ה]] להוציא ולגאול את בני ישראל מגלותם ולהשיבם לארצם:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְשָׁב ה' אֱלֹקיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, שָׁמָּה. אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ. |מקור=דברים ל, ג-ה}}
פשטות לשון הפסוק אין במשמעותו שגאולה זו תיעשה על ידי המשיח{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272 הערה 16 שבמשנה תורה לרמב"ם (הלכות מלכים פרק יא הלכה א) משמע שמפסוק זה למדים גם פרט זה וראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 114}} אמנם בנבואת משה רבינו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 274 בהערה.}} בפרשת בלעם התנבא, שבעתיד יקום מלך שינהיג את עם ישראל וישלוט על כל העמים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.|מקור=במדבר כד, יז-יח}}

פסוק זה דרשו אותו חז"ל{{הערה|1=ראה פירוש רבינו בחיי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38019&st=&pgnum=210&hilite= על הפסוק] שמביא כן בשם המדרש. וכן כתב [[הרמב"ן]] בספר הגאולה שער א בשם רבותינו וראה מדרש אגדה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33178&st=&pgnum=143 על פסוק זה]}} על שני המשיחים שיעמדו לעם ישראל: [[דוד המלך]] ומלך המשיח, כשכל קטע מהפסוק חלקו הראשון מנבא אודות דוד המלך וחלקו השני על מלך המשיח. ישנם מפרשים שפרשו את כל הפסוק כנבואה על מלך המשיח{{הערה|ראה תנחומא ישן ו. וראה ירושלמי תענית ד, ה. וראה דברים רבה א, יז.}}{{הערה|תרגום יונתן, [[רמב"ן]] בפירושו על התורה ובספר הגאולה, רשב"ם על הפסוק}}. אמנם יש שפירשו כולו על דוד המלך{{הערה|אבן עזרא על הפסוק (נראה לשיטתו שאין בתורה נבואה על '''מלך'' המשיח ורק בנביאים.)}}. גם [[רש"י]] מפרש הפסוקים על דוד המלך, אמנם לדבריו הפסוק בהמשך "וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר" הוא נבואה על מלך המשיח.
ויש שפירשו שפסוק זה הוא נבואה על הגאולה העתידה בכלל ולא על אישיותו של מלך המשיח{{הערה|חזקוני ספורנו ועוד}}.

מפסוק זה הסיק [[הרמב"ם]] בספרו ההלכתי [[משנה תורה]] שהכופר באישיותו של מלך המשיח (למרות שמאמין בגאולה בכללה) הוא חולק על דברי התורה ונבואתו של משה רבינו והרי הוא כופר ואפיקורס. (אמנם הוסיף להוכיח גם מהפסוק "ושב ה' אלוקיך את שבותך" משום שיעוד הגאולה מפורשת בה בניגוד לנבואת פרשת בלעם שנכתבה ברמז ונדרשת ב[[תורה שבעל פה]]){{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 114}}.

מקור נוסף נמצא בתורה{{הערה|בראשית מט, י.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים.}}
פסוק זה פירשו רוב המפרשים שהכוונה בפסוק על מלך המשיח שיהיה נצר לדוד המלך שהוא משבט [[יהודה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37457&st=&pgnum=270 בראשית רבה צ"ט י] רש"י, רמב"ן, תרגום אונקלוס, על הפסוק ועוד.}}.

(אמנם [[הרמב"ם]] לא הביא פסוק זה לפי שאין עניינו ללקט כל פסוקי התורה ובחר בפסוק "אראנו ולא עתה וגו'" שבו הנבואה אודות המשיח כי בו מרומז בנוסף להופעתו גם מאפייני אישיותו תפקידו ופועלו של המשיח בהנהגת העם ואומות העולם{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 115 הערה 11}}

===בנביאים===
אמנם דברי הנביאים "מלאים מדבר זה"{{הערה|לשון [[הרמב"ם]] הלכות מלכים פרק יא הלכה א'}} - פסוקים רבים בדבריהם מנבאים את הגאולה העתידה ואת קיומה על ידי מלך המשיח. אחד המקומות הבולטים לכך שבו מתואר אישיותו ופעולתיו הוא בנבואת הנביא ישעיהו:
{{ציטוט|תוכן=וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ ה'--רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת ה'. וַהֲרִיחוֹ, בְּיִרְאַת ה'; וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי-אָרֶץ; וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו...וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ; וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ, כָּבוֹד.|מקור=ישעיהו י"א פסוקים א'-ה' ו-י'.|מרכאות=כן}}.

גם בנבואות הנביא ירמיהו מוצאים אנו נבואה מפורשת עליו:
{{ציטוט|תוכן=הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-ה', וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח; וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ, ה' צִדְקֵנוּ. |מקור=ירמיהו כ"ג ה.|מרכאות=כן}}

===בדברי חז"ל===
במקומות רבים בדברי חז"ל נמצאים תיאורים אודות המשיח הן על שמותיו{{הערה|שם=צח ב|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&st=&pgnum=207&hilite= סנהדרין צח, ב].}} מעלותיו{{מקור}} זמן ביאתו{{מקור}} ועוד.
====קיסר ופלגי קיסר====
התייחסות בעניין זיהויו של מלך המשיח נמצאת ב[[מסכת סנהדרין]] שם נכתבה דעתו של [[רבי יהודה]] לפיה מלך המשיח אינו דוד המלך, אולם גם דוד ישמש כנשיא תחת מלך המשיח{{הערה|סנהדרין צח עמוד ב. כן היא גם דעת ה[[רמ"א]] בד"ה "אמר רב יהודה אמר רב".}}: {{ציטוט|תוכן='''אמר רב יהודה אמר רב עתיד [[הקדוש ברוך הוא]] להעמיד להם דוד אחר, שנאמר''' (ירמיה ל, ט) '''"וְעָבְדוּ אֵת ה' אֱלֹקיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם" הֵקים לא נאמר אלא אקים.''' (ומקשה הגמרא:)'''אמר ליה רב פפא לאביי והכתיב''' (יחזקאל לז, כה.) '''וְדָוִד עַבְדִּי, נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם? '''( - משמע שדוד המלך בעצמו ימלוך עליהם ולא אחר? מתרצת הגמרא:) '''כגון קיסר ופלגי קיסר.''' (מלך ושני לו. כן דוד החדש - מלך, כדכתיב ודוד מלכם אשר אקים. ודוד המלך - שני לו, כדכתיב: נשיא להם ולא כתוב מלך. - [[רש"י]]).}}

הרבי מבאר שהן "קיסר" והן "פלגי קיסר" שניהם תיאורים המתארים את המלך המשיח עצמו. ותוכנו הוא, שבמלכותו של המשיח יהיו תכונות נוספות מחודשות לגמרי ביחס למלכותו של דוד המלך. ועל שם אותם הפרטים המיוחדים שיהיו במלך המשיח הוא נקרא 'קיסר'. ועל שם אותם הפרטים שבו הוא "ממשיך" את מלכותו של דוד המלך נקרא המשיח פלגי קיסר{{הערה|ראה ערך [[מלכותו של מלך המשיח]] בפרטי ההנהגה של מלך המשיח יותר מדוד המלך.}}{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/35/11/3/index.htm לקוטי שיחות חלק ל"ה שיחת פרשת ויגש (ג)]}}.

====שיטת רבי הלל====
בגמרא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&st=&pgnum=208 סנהדרין צט, א]}} מובאת שיטת התנא רבי הלל שטען "אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו" הגמרא מביאה את דברי האמורא רב יוסף שהתרעם על דבריו ביותר ואמר: "שרא ליה מריה" (ימחול לו [[הקב"ה]] שאמר דברים אשר לא כן - פירוש רש"י)

פרשני התלמוד נחלקו בפירוש דברי רבי הלל: [[רש"י]] ביאר את דבריו ש"אין משיח": "אלא הקב"ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו" לדעת רש"י לא ביטל רבי הלל את הגאולה כי אם טען שהיא לא תעשה על ידי המשיח. ואינו סתירה לפסוקים זאת משום שטען שהנבואה אודות המשיח כבר התקיימה במלך חזקיהו{{הערה|ספר העיקרים בתחילתו.}}. לפי זה יש שביארו את דברי רבי הלל בצורה חיובית שמכיוון שזכו ישראל ליעודים הגשמיים בימי חזקיהו ממילא בזמן הגאולה יחיו המתים ומיד "כבוד ה' יראה עליהם"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14458&st=&pgnum=167 חידושי הר"ן סנהדרין שם]. הובא בלקוטי שיחות שם.}}. אולם יש מה[[ראשונים]]{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14764&st=&pgnum=172 חידושי יד רמ"ה בגמ' שם]}} שביארו את דברי רבי הלל שכוונתו לשלול את הגאולה עצמה שלא יזכו בה כלל. דעה נוספת יש בזה, שלא עלתה על דעתו של רבי הלל שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא בזכות ישראל לפי שרבי הלל טען שישראל אבדו זכויותיהם בזמן המלך חזקיהו. והוא יבוא רק מצד שיגיע זמן הגאולה{{הערה|דעת אברבנאל בראש אמנה פרק הארבע עשר.}}.

להלכה פסק הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים פרק י"א הלכה א'.}} שהגאולה תבוא על ידי [[משיח]] וכל מי שאינו מאמין בו או שאינו מחכה לביאתו הוא כופר ואפיקורס{{הערה|והסכימו כל הפוסקים (אף שדנו אם הוא עיקר בפני עצמו) ראה להלן 'האמונה במשיח'.}}.וכתב החת''ס בשו''תו תשובה אחרונה בחלק יו''ד שמי שסובר כהלל הה כופר

==שמותיו==
המשיח נקרא בשם "משיח"{{הערה|עי' פסחים ה א; מגילה יב א; סנהדרין צח ב ועוד בכמ"ק.}} או "[[מלך המשיח]]"{{הערה|עי' ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד; מדרש רבה על שיר השירים פ"ב ז; [[רמב"ם]] מלכים פי"א ה"א ועוד.}}, או "משיח בן דוד"ראה אג''ק רש''ב הנס' בהערה 96 ומבאר זאת {{הערה|עי' סוכה נב ב ועוד, ועי"ש שהוזכר גם [[משיח בן יוסף]] שיבא לפני [[משיח בן דוד]], וכ"ה בכמה מדרשים. ועי' ליקוט כל מאמרי חז"ל וד' הראשונים והאחרונים, על מציאותו ופעולותיו של משיח בן יוסף, בהקדמה לס' קול התור, בהתקופה הגדולה להרמ"מ כשר, עמ' תכא - תלא.}}, או "בן דוד" סתם{{הערה|עי' ערובין מג א; יבמות סב א; [[סנהדרין]] צח א; נדה יג ב; [[רש"י]] סנהדרין צז א ד"ה ושני אלפים, עי"ש בגמרא על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'}}

===מקור המונח משיח===
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ. ש. ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]{{הערה|ויקרא פרק ד, ג}} [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"{{הערה|במדבר פרק לה, כה}}. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"{{הערה|שמואל א כד, ו}}, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך פרס{{הערה|ישעיהו פרק מה, א}}: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]{{הערה|כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".}}. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה{{הערה|ישעיהו סא, א}}.
האברבנאל מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|דון יצחק אברבנאל בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}.
[[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}.

===שאר שמותיו===
שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק ג'.}}, "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|אגרא דכלא, צירופי בראשית.}}". המדרש{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.}} מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.}} כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא{{הערה|ילקוט הראובני בראשית א' ב'.}}, כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]] ועל [[אבן השתיה]].

במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בספר נצח ישראל ל[[המהר"ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי{{הערה|שם=צח ב}}, חנינא{{הערה|שם=צח ב}}, ינון{{הערה|שם=צח ב}}, שילה{{הערה|שם=צח ב}}, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] באגרת תימן.}}, אליהו, אפרים, גיבור, דוד, זרובבל, חיים, חליא, ילד, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעניה אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת שבת פרשת תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - ספה"ש תנש"א חלק א' עמ' 14.}}{{הערה|'''מלך המשיח''', "שמותיו", עמ' 9 - 16.}}.

==דרגת נשמתו==
על דרגתו דרשו חז"ל את הפסוק{{הערה|ישעיה נב, יג.}}: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשיא וגבה מאוד" שיש ברוממות זו חמש דרגות, שהוא מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}. "וגבה מא"ד" [[אותיות]] אדם שהוא יהיה מנושא מאדם הראשון{{הערה|דרך מצוותיך מינוי מלך. ועוד}}. ועל נשמתו אמר דוד המלך{{הערה|תהלים כא, ה.}} "חיים שאל ממך נתת לו", שחייו - נשמתו, אתה בעצמך - האין סוף בעצמו - נתת לו. (מה שאין כן [[נשמה|נשמות]] של צדיקים אחרים על אף רוממותם אינם מאור אין סוף בעצמו כי אם מספירות (חכמה, מלכות וכיוצא בזה)).

דרגת נשמתו הגבוהה באה לידי ביטוי הן באישיותו (חכמתו), במלכותו, בלימודו והשפעתו לעם ישראל.

המשיח בחינתו היא "נסיך אדם"{{הערה|סוכה נ"ב, ע"ב.}} שעניינו הוא שהוא מופרש מהעולם הזה, אך עם זאת למלך המשיח יהיה גם את הבחינה של "רועה" שהוא להשפיע וללמד את ישראל תורה{{הערה|ספר המאמרים תרס"ט עם' לט, ותורה אור מקץ יג ג.}}.

====שורש נשמתו למעלה====
בשורש נשמתו נאמרו כמה וכמה דרגות זו למעלה מזו:
*שורש נשמתו הוא מפנימיות [[עתיק יומין]] - פנימיות הכתר{{הערה|שער האמונה פרק נו.}} ושרשו למעלה מחכמה עילאה, שזהו שכתוב{{הערה|בראשית א, ב.}} "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" ודרשו חז"ל{{מקור}}: "זה רוחו של מלך המשיח" שרוחו גבוהה "'''על''' פני המים" מעל דרגת החכמה (לפני התחלקותה על ידי הרקיע){{הערה|שם=אמצעי ויקרא}}.
*שורשו מ[[הוד]] ד[[עתיק]] שדווקא בספירת הוד מתגלה עומק ופנימיות עתיק (מלכות דאין סוף){{הערה|סידור עם [[דא"ח]] שער ה[[ל"ג בעומר]] ד"ה להבין שרשי הדברים (ושם בשם המשנת חסידים{{מקור}}).}}.
*בשונה מנשמת המלכים כ[[דוד המלך]] ששרשם ב[[מלכות דאצילות]] שרש מלכותו היא מ[[אדם קדמון|מלכות דא"ק]]{{הערה|שם=מינוי מלך|דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.}}.
*ומשיח יהיה מרכבה למלכות דאין סוף ממש שלפני הצמצום. ויקבל מ[[חכמה]] דמלכות דאין סוף (שהוא למעלה מכל סדר השתלשלות - [[משפיע]] ומקבל ולכן על ידו יושפע השפעה שווה לכל ישראל ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי").

מובא{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], [[פלח הרימון]] על [[חומש ויקרא]] דף תק"ה.}} כי בנשמת [[משיח]] מאירה בחינתו של [[אדם הראשון]] קודם שחטא ב[[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר הארה רוחנית זו לכל [[יהודי]]. אמנם בריבוי מקומות מובא שבאמת במשיח יאיר דרגה גבוהה יותר (וכנזכר לעיל) מדרגת אדם הראשון שלפני החטא (שלכן אד"ם ראשי תיבות אדם דוד משיח על פי סדר אמנם על משיח נאמר מא"ד בסדר [[אותיות]] שמורה על גילוי ללא הגבלות){{הערה|ראה לדוגמא מאמר דיבור המחיל [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/19/165.htm איכה תשל"א].}}.

====יחידה====
{{להשלים}}
נשמתו של משיח היא (הבחינה הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה), בחינת [[יחידה הכללית]] של [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). ל"ת להאריז"ל עה"פ (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד.}}, הכוללת ממילא את כל [[נשמה|נשמות ישראל]] - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי, ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל עם ישראל{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}{{הערה|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], אות ה' ואילך.}}., נשמתו היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה קיים אצל כל [[יהודי]].

בעומק יותר עניינו של משיח הוא [[עצם הנשמה]] שלמעלה אפילו מדרגת היחידה לפי שגם דרגת היחידה היא דרגה ותואר ועניינו של משיח הוא העצם שלמעלה משמות ותוארים.{{הבהרה|יש להרחיב על פי הביאור שם בשיחה מה הכוונה בזה.}}{{הערה|שיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב.}}

==מאפייני אישיותו==
{{ערך מורחב|מידותיו של מלך המשיח}}
===מאפיינים פיזיים===
על הפסוק "חכלילי [[עיניים]] מיין" - אומר ה'תרגום יונתן': "כמה יאין עינוהי דמשיח" - כמה יפות העיניים של המשיח.

===חכמתו===
על מלך המשיח נאמר{{הערה|ישעיהו יא, ב}} "ונחה עליו רוח ה', רוח [[חכמה]] ו[[בינה]].. רוח דעת ו[[יראת ה']]", [[הרמב"ם]] כותב{{הערה|הלכות תשובה ט, ב}} כי מלך המשיח "בעל חכמה יהיה יתר מ[[שלמה]]" עליו נאמר{{הערה|מלכים א' ה, יא}} "ויחכם מכל אדם".
וכן הנביא מתארו: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאוד" דרגת חכמתו היא מדרגת החכמה שבאין סוף שלפני ה[[צמצום]] וה[[פרסא]] (משאין כן חכמת משה ושלמה שהוא מדרגות שלאחרי ההבדלה והצמצום){{הערה|שם=אמצעי ויקרא|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא א, עמוד קצ"ה.}}

(בנוסף לגדולתו בתורה, בקי הוא גם בשאר חכמות העולם.{{מקור}})

===יחוסו===
למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|ילקוט מעם לועז, [[תהלים]], ח"א, עמ' רע"ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.}} ותמר{{הערה|בראשית רבה, פ"ה, א.}}, מנשה{{הערה|במדבר רבה, י"ד, א'}} ודן{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא לנחשון בן עמינדב, לרות, אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, [[מסכת סנהדרין]], צ"ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|על פי פירוש ה[[משניות]] לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס"ג]] - ברשימתו של התמים מנחם מענדל פלדמן.}}, וזורבבל בן שאלתיאל{{הערה|מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.}}.

[מצד יחוסו לדוד ושלמה, יהיו אצלו שני העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]

בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהיה דווקא בן אחר בן; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהיה מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.}}.

[[הרמב"ם]] כותב{{הערה|פירוש ה[[משניות]] הקדמה לפ' חלק, אגרת תימן פ"ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ{{הערה|ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.}} (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".

בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא יואש - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקבות הרי אינו מוכרח שמשיח מזרע שלמה.

מדברי הרבי{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]].

===ענווה===
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם [[האבות]] ו[[משה רבינו]], עם כל זה יהיה בתכלית הענווה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|על פי [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}. זו גם משמעותה הפנימי של תיאור ביאתו של משיח כ"עני ורוכב על חמור"{{הערה|זכריה ט, ט. וראה סנהדרין צח, א.}} שיחד עם זה שיהיה בתכלית התוקף וההתנשאות יהיה אצלו תנועת ה[[ענווה]] והביטול כעני ורוכב על חמור{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=234 התוועדויות תשד"מ חלק ג עמוד 1618].}}{{הערה|בנוגע לאיך שיהיה בפועל שייך שני אופנים, כמבואר בגמרא סנהדרין שם (וראה בשיחה שבזמננו בוודאי יהיה עם ענני שמיא).}}.

===מלכות===
משיח הוא מזרע דוד המלך, והוא מאותם שיש להם ממשלה בזמן הגלות כ[[רבינו הקדוש]]{{הערה|מהרש"א סנהדרין צ"ח ב.}}. והוא לפי שתכונת המלכות שלו היא תכונה עצמית בו ועוד קודם להתגלותו כמלך המשיח יש בו כבר תכונת המלכות{{הערה|וראה {{קישור אוצר 770|45|320|B|התוועדויות שנת [[תשנ"ב]] כרך א' [[תשרי]] - כסלו}} שיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, שלכן כש"יעמוד מלך" מתגלה בזה "עצם" מציאותו - מלך בעצם. וראה להלן בפנים.}}.

===נבואה===
בנוגע למעלת הנבואה של מלך המשיח, ישנם ב[[חז"ל]] מדרשים חלוקים. בצורה מפורשת הגדיר זאת הרמב"ם שמעלת משיח צדקנו תהיה מעולה ממעלת הנביאים, זולת משה רבנו שיהיה למעלה ממשיח{{הערה|אגרת תימן לרמב"ם.}}.

לעומתו סוברים אחרים וביניהם הרבי כי מעלת מלך המשיח תהיה יתרה אף על מעלת משה רבנו{{הערה|על פי מדרש תנחומא תולדות סימן יד.}}.

יש דעה נוספת, שאף שמלך המשיח ירום ממשה בממשלה וגדולה, כי ישב על כסא ה', אולם במעלה והשגת הנבואה גדול משה ממלך המשיח{{הערה|עקידת יצחק לפרשת וישב; ענף יוסף אברבנאל ישעיה נב.}}.יעויין בכ''ז שערי הגאולה מהדורה חדשה ח''ב עמוד ס''ה ואילך וראה סיפור נפלא מאדה''ז במעלת משיח ומש''ר שיחת שמחת בית השואבה תשכ''ד

==הנהגתו==
==="מלך" המשיח===
{{ערך מורחב|מלכותו של מלך המשיח}}
מפסוקי התורה ונבואת הנביאים למדים שהמשיח יהיה מלך. מלכותו הוא עיקר מציאותו (עד שעצם מציאותו של משיח היא רוממות מלכותו ואינו רק תכונה או תואר שמתכנה בה) משום שעל פי ה[[הלכה]] משמעות ביאת המשיח הוא לא רק יעוד טוב בלבד, אלא זמן בו תממש בפועל נצחיות התורה וקיומה בשלימות על ידי שתחזור המלכות לישראל{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק|לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 182 שיחה לפרשת בלק}}. מלכותו תהיה בשיא השלמות בכל התחומים.

גם השפעתו בעבודת ה' של העם תהיה לאין ערוך לפי גודל מעלתו שלכן ביטול העם כלפיו תהיה במידה הגדולה ביותר ויפעל גם ב[[נשמה|נשמות]] הגבוהות ביותר ביטול ויראת שמים{{הערה|תורת מנחם [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת בראשית]] תשמ"ב}}.

המשיח [[בחזקת משיח#יעמוד מלך מבית דוד|יכהן כמלך]] כבר בזמן הגלות עוד קודם הגאולה בפועל בזמן המוגדר כ[[בחזקת משיח|חזקת משיח]]{{הערה|שם=מלך גלות 1|תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] חלק ג עמוד 159 הערה 66 על פי [[הרמב"ם]] הלכות מלכים פרק יא}}. מלכות זו לא תהיה על פי בית דין ולא על פי נביא{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמוד 361 בהערה.}} וגם לא תהיה על ידי משיחה בשמן. אלא תהיה על ידי שיקבלו ישראל מלכותו עליהם ואת עצמם לעבדים אליו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ח' שם וראה לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 ובשולי הגליון שמשמעות שם שחיסרון יש בזה שאינו מלך על ידי נביא ובית דין. ועל כל פנים דין מלך יש רק או על ידי נביא או על ידי קבלת מלכותו על ידי כל ישראל (או רובו) ראה רדב"ז הלכות מלכים הלכות מלכים פרק ג הלכה ח' וראה לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 ולקוטי שיחות חלק כא עמוד 196. (באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א עמוד שי שלא יהיה לו דין מלך עד לאחרי קיבוץ הגלויות ובהכרח שגדר מלך יהיה קודם כהרמב"ם, שימלוך בחלק מישראל שיהיו בטלים אמנם דין "מלך ישראל" יהיה בקיבוץ גלויות שיקבלו כולם מלכותו).}}.

===בונה המקדש===
{{ערך מורחב|בית המקדש השלישי}}
בבניין בית מקדש השלישי ישנן מדרשות חז"ל מחולקות. במקומות שונים{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח בין המצרים (שיחה אחרונה) וראה [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] תשל"ט המצויין שם.}} נאמר שירד בנוי מהשמים. ובמקומות אחרים{{מקור}} כתוב שיבנה על ידי העם. הרמב"ם{{הערה|שם=הלכה ד'|רמב"ם הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד'.}} פוסק שחלק מפעולותיו של המשיח (שהוא גם חלק מפרטי הזיהוי מי הוא המשיח) הוא בנין בית המקדש.

בניין המקדש הוא חלק מגדריו ההלכתיים של מלך המשיח לפי שבזה מביא שלמות בקיום המצוות, במצוות התלויות בבניין המקדש כמצוות הקורבנות וכדומה{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}.

בנין המקדש קודם לקיבוץ הגלויות{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' מכתב ק"ל}}.

===ומקבץ נדחי ישראל===
{{ערך מורחב|קיבוץ גלויות}}
מלך המשיח עתיד להחזיר את כל בני ישראל מקצווי תבל על אדמתם{{הערה|רמב"ם פרק יא מהלכות מלכים, וראה מדרש רבה שיר השירים על הפסוק השבעתי אתכם, חולין דף סג ע"א ("אשרקה להם ואקבצם" קודם אשרקה - ביאת המשיח ואחר כך ואקבצם) ספר הזהר - שמות דף ט ע"א.}}. ועל שם זה נקרא{{הערה|במדבר כד, יז}} "כוכב"{{הערה|רמב"ן שם.}}. פעולה זו תעשה דווקא לאחרי בנין בית המקדש.

עיקר ביאת המשיח יתרחש דווקא לאחרי קיבוץ הגלויות לפי: שעיקר '''מלכותו''' תחל דווקא לאחרי קיבוץ גלויות כשבני ישראל על אדמתם ויהיו תחת סמכותו וימלוך עליהם ועל העולם כולו. (וכן בעצם המלכות שדווקא לאחרי הפעולות אלו מתגלה מלכותו העצמית{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז ראה לעיל בפנים הערך.}}). גם ה'''גלויים''' האלוקיים שיאירו על ידו יהיו דווקא לאחרי קיבוץ גלויות לפי שתוכן הקיבוץ הוא גמר ושלימות עבודת הבירורים וכשיושלם העבודה יאיר גילוי נעלה יותר על ידי משיח{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב עמוד שי.}}.

בגדרי ההלכה קיבוץ הגלויות על ידי המשיח הוא השלב הסופי בביאת המשיח{{הערה|שם=הלכה ד'}} לפי שענינו הוא להביא שלמות בקיום המצוות (כנ"ל) ועל ידי קיבוץ הגלויות יתקיימו כל המצוות שחיובם רק בשעה שכל ישראל על אדמתם כ[[שמיטה]] ויובלות{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}.

===מחזיר המשפטים===
{{להשלים}}
הרמב"ם כותב "שחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם" דבר זה יעשה על ידי מלך המשיח, שמלכי בית דוד יושבים ודנים את ישראל{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק ב הלכה ה.}}. ומתפקידיו של המלך לעשות משפט{{הערה|ראה רמב"ם הלכות מלכים סוף פרק ד ורמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב הלכה ה.}}.

לדעת הרדב"ז בנוסף לזה שיחזיר המשפטים במשפטיו יסמוך בית דין ויקים סנהדרין שידונו בכל דיני התורה בד מיתות וכיוצא בזה{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}. אך הרבי מעיר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 105 הערה 74}}שמדברי [[הרמב"ם]] בפירוש המשנה נראה שחידוש הסנהדרין יהיה לפני ביאת המשיח.

==="רב" - מלמד תורה===
{{ערך מורחב|תורתו של משיח}}
בנוסף להיותו "מלך" המשיח יהיה גם רב שילמד תורה עם כל [[עם ישראל]] וכדברי הרמב"ם{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה פרק ט הלכה ב.}}:{{ציטוט|תוכן=שֶׁאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲמֹד מִזֶּרַע דָּוִד בַּעַל חָכְמָה יִהְיֶה יֶתֶר מִשְּׁלֹמֹה. וְנָבִיא גָּדוֹל הוּא קָרוֹב לְמשֶׁה רַבֵּנוּ. וּלְפִיכָךְ יְלַמֵּד כָּל הָעָם וְיוֹרֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ ה'. וְיָבוֹאוּ כָּל הַגּוֹיִם לְשָׁמְעוֹ.}}
ועל ידי משיח תתגלה שורש התורה כפי שהוא למעלה משרש האצילות - [[חכמה סתימאה]] והוא פנימיות וסודות וצפונות וטעמי התורה.
משיח שיגלה את התורה כפי שהיא בשרשה בעצמות המאציל יגלה אותה באופן של ראיה כלשון הפסוק{{מקור}}: "והיו עינך רואות את מורך" ובזה יגלה את עצם התורה שיתגלה לכל ישראל בשווה ממש שלכן אחד היעודים הוא ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי"
(וגם ענין זה שייך לזה שמשיח הוא "מלך" שלימודו עם העם הוא לא על ידי דעת והשגה כי אם בראיה "באור פני מלך"){{הערה|ראה בכל זה בספר שער אמונה ל[[אדמו"ר האמצעי]] פרקים נ"ו עד ס"א.}}. על ידי לימוד באופן זה יוכל ללמד את כל ישראל כולם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&search=מלך+המשיח תורת מנחם חלק ט"ז עמ' 139].}}

גילוי זה יהיה על ידי מלך המשיח לפי ששרש נשמת משיח הוא מפנימיות [[עתיק יומין]] מ[[עצמות]] המאציל. אולם יחד עם זה שהוא ישפיע לבני ישראל דעת ותורה הוא עצמו יהיה גבוה מהם מפני "לו בעצמו יתגלה הרבה יותר לאין קץ ותכלית ממה שיוכל הוא לגלות לעם" ומצד זה הוא יהיה מלך עליהם ומרומם מהם{{הערה|שם=מינוי מלך}}.

על שם תפקיד ופעולה זו מתואר המשיח בשם "[[נשיא]]" ובתואר "רב" ונקרא אף "רועה" ומטעם זה מתייחסת נשיאותו לדוד המלך לפי שבדוד המלך דווקא האירה המלכות באופן פנימי.

אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות חלק ב' עמ' 292}}.
משום שעיקר ענינו הוא "מלך" ואף על פי כן לאחרי שיסיים תפקידו כמלך "לשבור זרוע הרשעים" ול"תקן העולם" עיקר פעולתו תהיה ללמד תורה את כל העם ואז יהיה עיקר ענינו{{הערה|גם אז יהיה עיקר עניינו "מלך" מצד השפעותיו בביטול העם (כדלעיל מלך על פי החסידות). (לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210 הערה 36).}} ללמד תורה את כל העם{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210.}}{{הערה|ראה שפר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה 107.}}.

==ביאתו וסדר התגלותו==
===משיח בזמן הגלות===
{{ערך מורחב|ערך=[[משיח שבכל דור]]}}
משיח הינו ילוד אישה הנמצא בזמן ומקום הגלות וסובל מהגלות וכשמגיע הזמן הרי הוא מתגלה אל בני ישראל ומולך עליהם וגואלם (כדלהלן). הגמרא{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}} מתארת שכבר ב[[תשעה באב]] במהלך חורבן [[בית המקדש]], נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי, (זמן עיבורו החל בתאריך תחילת המצור על [[ירושלים]] [[עשרה בטבת]]{{הערה|ספר השיחות [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 230.}}). הכוונה בלידה זו הוא למצב בו מוכן המשיח ל[[התגלות מלך המשיח|התגלות]], ולגאול את עם ישראל{{הערה|ספר השיחות תנש"א חלק ב' עמ' 744 הערה 93; וראה תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] חלק ד עמוד 134 הע' 93}}{{הערה|וראה בספר נצח ישראל למהר"ל פרק כ"ו מבאר ביאור הלידה (שאינה לידה גשמית רק) שאז נעשה ראוי העולם למשיח עיי"ש וראה בספר ישועות משיחו העיון השני פרק א.}}.

רבי עובדיה מברטנורא בפירושו למגילת רות{{מקור|?.}} כותב: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת [[חתם סופר]]{{הערה|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: "ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערה|פרשת דברים, אות י"ג.}} כתוב: "בכל דור יש [[נפש]] אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".

===התגלותו===
{{ערך מורחב|ערכים=[[בחזקת משיח]], [[משיח ודאי]]}}
הרמב"ם בפסקיו{{הערה|בשונה משאר התיאורים המובאים בשאר המקורות שאינם פסק הלכה שאינם בהכרח שיהיו בפועל פסקי ההלכה שברמב"ם ואין חולק בהכרח שכך יהיה.{{מקור}}}} מתאר את אופן התגלותו של המשיח וזיהויו על ידי העם. לפי תיאורו יהיו שני שלבים בהופעתו: בתחילה יהיו בו סימנים ראשוניים למלכותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו בשלב זה הרי הוא "בחזקת משיח". אמנם במצב זה הוא עדיין אינו 'משיח' לפי שפעולות אלו הם פעולות של כל מלכי ישראל. רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו של המשיח, יתברר כי הוא "משיח בוודאי" שגאל את ישראל.

ההבדל בשלבים אלו הוא לא רק ביחס לפעולות שלו, אלא גם בעיקר באישיותו שלו שעיקר מעלתו כמלך המשיח יהיה דווקא לאחרי השלב השני כשיהיה משיח ודאי{{הערה|אגרות קודש הרש"ב חלק א עמוד שי.}}{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 281 הערה 66.}}.
שתי שלבים אלו שבמלך המשיח הם על דרך שתי התקופות שבימות המשיח תקופה הראשונה שבה לא יהיה שינוי במנהגו של עולם ועניינה תיקון העולם. ותקופה השנייה שבה יהיו שינויים ועליה בקדושה עצמה. כך גם שני השלבים במלך המשיח בחזקת משיח - עניינו תיקון העולם. ובשלב השני - משיח ודאי - עניינו בגאולה עצמה בנית המקדש וכו'{{הערה|ספר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה107}}

הרמב"ם קובע שבשום שלב לא יצטרך לעשות אותות ומופתים ושינוי הטבע בכדי להוכיח את משיחיותו, והסיבה לזה - כפי שהרבי מבאר בדבריו - היות והמשיח תוכנו שלימות התורה לכן הסימנים לזהותו הם בפעולותיו בתחום זה להביא שלימות בקיום התורה{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}.{{הבהרה|בשיחה יש הרחבה בזה וכנראה יש עוד פרטים ודיוקים בזה, גם יש חולקים לכאורה על [[הרמב"ם]] והוא עצמו באגרת תימן יל"ע בזה.}}

לפי המדרש{{הערה|במדבר רבה יא, ג.}} אמונת העם במלך המשיח בעת התגלותו לא תהיה בהכרח שוויונית עד שיהיו שיאמינו בו ו"הוא אוכל שרשי רתמים ועלי מלוחים. וכל מי שאינו הולך אחריו, הוא הולך ומשלים לאומות-העולם" ובמדרש אחר מסופר{{הערה|ילקוט שמעוני על ישעיה רמז תצט.}} שבעת התגלותו מכריז מלך המשיח ואומר "ואם אין אתם מאמינים, ראו באורי שזרח עליכם".

במדרשים תיאורים רבים אודות אופן התגלותו, מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוספות יום טוב בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יענה לו 'שלום עליכם'. בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהלים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}. כמו כן אם משיח יבוא "בעיתה" הוא יבוא רכוב על [[חמורו של משיח]], ואם הוא יגיע לפני זמנו הוא יבוא על ענני שמיא{{הערה|סנהדרין, צ"ח, א}}.

מלך המשיח יתקן את [[אומות העולם]] [[עבודת השם|לעבוד את ה']] ביחד, שנאמר{{הערה|צפני' ג', ט'.}}: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".

בהשפעתו של המשיח ישנם שני שלבים: שלב הראשון, הוא באופן של מלחמה וניצחון יכוף כל ישראל לחיזוק התורה והמצוות, ילחם באומות וינצחם - באופן של שליטה. שלב השני הוא ישפיע אלוקות, יבנה [[בית המקדש]] וישפיע על האומות, עד שאומות העולם יבואו מעצמם ויכירו בה'{{הערה|משיחת [[הרבי]] [[ליקוטי שיחות]] חלק י"א ע' 283}}.

==חיים נצחיים==
{{ערך מורחב|ערך=[[חיים נצחיים במלך המשיח]]}}

ל[[מלך המשיח]] יש [[חיים נצחיים]], הרמב"ן{{הערה|כתבי [[הרמב"ן]] חלק א' עמ' שכ"ה.}} כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"{{הערה|ברכת שמואל עה"ת, [[חומש בראשית]], פ"ב פ' סט"ז.}}, ואף "לא יטעום טעם מיתה"{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון ש"[[הקדוש ברוך הוא]] משקהו כוס סם של חיים"{{הערה|מדרש "אותיות ד[[רבי עקיבא]]" חלק א' ד"ה 'דבר אחר'.}}.

בתורת החסידות מוסברת הסיבה לחייו הנצחיים, כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ"[[אין סוף]]", לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק"ו}}, ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד"ה]] "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".}}.

בתלמוד{{הערה|[[מסכת סוכה]], נ"ב.).}} מובא שלפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]]{{הערה|[[תהלים]], כ"א, ה'}}: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד"{{הערה|[https://abc770.org/article_node_4267/ נצחיות מלך המשיח] {{חב"ד אור אין סוף|}}}}.

==האמונה במשיח==
{{ערך מורחב|האמונה בביאת המשיח}}
האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה{{הערה|1=הפסוק הראשון שהביא [[הרמב"ם]] בספרו בהלכות מלכים הוא: "ושב ה' אלקיך, ואחר כך מוסיף, "ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'" זה שהביא שני הפסוקים הוא לפי שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז"ל) והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא ומזה מוכח ששני פרטים באמונה א. גאולה ב.מלך המשיח. - {{קישור אוצר 770|107|114|B|לקוטי שיחות כרך ל"ד דברים עמוד 114}} וראה {{קישור אוצר 770|99|272|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17|שיחת הרבי}}}}) היא חובה על כל אחד מישראל.
אמונה זו כוללת גם את האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע' כלומר שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם כי אם גם לחכות לה בכל עת{{הערה|שם=רמ|רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם}}. וכפי שמבארו [[הרמב"ם]] בפירושו על המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'}}שבנוסף לזה "שיאמין ויאמת שיבוא" גם "לא יחשוב שיתאחר" שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}}. ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ולצפות לביאתו בכל עת מתוך [[בטחון]] גמור בביאתו המידית{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}}{{הערה|1=בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163]. (אף שלכאורה יקשה מה שייך "עיקר" ברגש הלב).}}. באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשל היעודים הרוחניים לכן חז"ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.}}.
===מעיקרי הדת===
הרמב"ם{{הערה|שם=רמ}} כותב שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת והוא אחד מ[[י"ג עיקרים]]. הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה ובכל הנביאים שהתנבאו בזה{{הערה|האם דינו רק כופר או גם אפיקורס ראה {{קישור אוצר 770|99|274|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר}} וראה בלקוטי שיחות חלק ל"ד שם שע"כ גם אפיקורס יש לו שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן עיי"ש}}.

הרבי מבאר - שטעמו של [[הרמב"ם]] הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה כנ"ל (שעתידה להתקיים בשלמותה) לכן הוא פרט נוסף בעיקרי הדת שהתורה נצחית{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}.לעניין האמונה במשיח עכדדשיו ראה ח''ח עה''ת פ' וירא ושם נבואה נפלאה בעניין על אשר חרפו כדוגמת דברי רש''ב במא' כל היוצא זה צ''ל אחרי הערה 147

==הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח==
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}
[[הרבי מליובאוויטש]] הוא הוא המלך המשיח עליו הבטיחה התורה. קביעה זו, מסתמכת בין השאר על שיחותיו הק' של [[הרבי]] בעצמו, לדוגמה: 'המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]]'{{הערה|שיחות קודש - תשנ"ב, חלק א' עמ' 318, משיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.}}. 'מלך המשיח פועל בעולם ורואים את פעולותיו'{{הערה|שיחות קודש שבת פרשת משפטים}}. 'הרבי הוא נשיא הדור ונביא הדור, והדברים אודות הגאולה שירדה לעולם, הנם דברי נבואה שנתנבא בהם הוא בעצמו'{{הערה|שיחות קודש פרשת שופטים}}. כך גם ישנם ביטויים שונים של הרבי אודות חמיו (אשר הרבי הנו ממלא-מקומו) כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.}}.

הרבי מוגדר כמלך המשיח העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.

עם תחילת התגלות המשיח, עליו הכריז הרבי בתנש"א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: {{יחי}}.

== ראה גם ==
* [[גאולה]]
* [[מלך]]
* [[צפייה לגאולה]]
* [[ניצוץ משיח]]
*[[משיח בן יוסף]]

== קישורים חיצונים ==
=== בספרות התורנית ===
* [[מהר"ל מפראג]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42854&st=&pgnum=5 ספרו נצח ישראל חלק ב]''' - מלך המשיח מעלתו זמנו הופעתו שיכותו לדוד המלך, גלות וגאולה ועוד.
*{{אוצר החכמה|התמימים מיכאל פרידמן וסנדר וילשאנסקי|מלך המשיח|143317}}

===ספרי חסידות===
* [[אדמו"ר האמצעי]] '''[http://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/2/88b.htm שער אמונה - פרק נה -סא]''' - ילמד תורה: דרגתו, אופנו, ועוד.
* אדמו"ר האמצעי '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15955&st=&pgnum=196 מאמרי אדמו"ר האמצעי - ויקרא א עמוד קצג ואילך]''' - דרגת נשמתו, חכמתו, השפעתו בכלל ישראל בידיעת ה' ובהנהגתו.
* [[הצמח צדק]] '''[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/46/110b.htm דרך מצוותיך - מצוות מינוי מלך פרק ג]''' - גדר מלכותו של מלך המשיח.
* [[אדמו"ר הרש"ב]] '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=361 אגרות קודש - חלק א' אגרת קל]''' - סדר הגאולה משיח בנין המקדש קיבוץ גלויות ועוד.
* [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14941&st=&pgnum=280 לקוטי שיחות חלק יח - שיחה פרשת בלק (ב)]''' - גדרו ההלכתי של מלך המשיח. (אידיש)
* הרבי '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=218 לקוטי שיחות חלק לה - שיחה לפרשת ויגש (ג)]''' - קיסר ופלגי קיסר במלכותו של מלך המשיח.
* [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14957&st=&pgnum=126 לקוטי שיחות חלק לד - שיחה לפרשת שופטים (ג)]''' - האמונה בביאת המשיח וודאותה.

=== מאמרים ===
* הרב [[גרשון אבצן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=864 האם משיח יכול לבוא מן המתים?]'''{{וידאו}} {{אינפו}}
* הרב [[שלום דובער וולף]], סקירה תורנית: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76428 משיח שבכל דור] {{אינפו}}
*הרב [[יואל כהן]] - '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=477| האמונה בביאת המשיח]''' {{שטורעם}}

=== כתבות ===
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/21573.htm עיון / תפקידו של מלך המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/24994.htm מלך המשיח מוכרח להיות חי בגוף גשמי | הרב גינזבורג] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/22499.htm עובדות שיעזרו לכם לזהות את מלך המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/midrashim/21850.htm כבודו של מלך המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}

{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלך המשיח|*]]

תחיית המתים

2023-10-29T01:59:17Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

{{יג עיקרים}}
'''[[תחיית המתים]]''' היא מהטובות המובטחות ל[[עם ישראל]], שתתרחש משך זמן לאחר [[ביאת המשיח]]. האמונה בתחיית המתים היא אחת מ[[י"ג עיקרי האמונה|עיקרי האמונה היהודית]].

==מקורה וחיוב האמונה בה==
===בתורה===
מקורה של תחיית המתים בתורה נידון באריכות ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|שם=סנהדרין|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב.}}. כמקור לכך מובאים כמה וכמה פסוקים:
* מהפסוק{{הערה|קרח יח, כח.}}: "וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן". על פניו תמוה, שהרי מצוות תרומות ומעשרות קיומם הוא רק ב[[ארץ ישראל]], ו[[אהרן הכהן]] הרי לא היה בין הנכנסים לארץ? מכאן לומדים שעתיד לקום לתחיה ולהכנס לארץ.
* מהפסוק{{הערה|וארא ו, ד.}}: "וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ" - "'''לכם'''" לא נאמר אלא "'''להם'''", ומכאן משמע שהבטחת [[הקב"ה]] הייתה לתת את הארץ ל[[אבות]] עצמם; ולכאורה, הם מתו והארץ ניתנה לבניהם? מכאן לומדים שעתידים לקום לתחיה ולקבל את הארץ.
* מהפסוק{{הערה|וילך לא, טז.}}: "הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה" - שאמר [[הקב"ה]] ל[[משה רבינו]] לפני מותו, והמילה "וקם" היא המשך תיאור קורותיו של משה: "הנה אתה שוכב מת והנה אתה קם, שתחיה לעתיד לבוא"{{הערה|רש"י סנהדרין שם.}}.
* מהפסוק{{הערה|עקב יא, כא.}}: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם.. עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם".
* מהפסוק{{הערה|דברים ד, ד.}}: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".
* מהפסוק{{הערה|שלח טו, לא.}}: "הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲו‍ֹנָה בָהּ" - "הכרת בעולם הזה, תכרת ל[[עולם הבא]]".
בהמשך אומרת הגמרא:
{{ציטוט|תוכן=תנו רבנן: "אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה" (האזינו ל, לב) יכול שתהא מיתה באחד וחיים באחד, כדרך שהעולם נוהג, (שזה מת וזה נולד; רש"י). תלמוד לומר: "מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא" (המשך הפסוק דלעיל), מה מחיצה ורפואה באחד, אף מיתה וחיים באחד. מיכן תשובה לאומרין: אין תחיית המתים מן התורה. [[תניא]] אמר רבי מאיר: מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לה'" שר לא נאמר אלא ישיר, מכאן לתחיית המתים מן התורה.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=91b&format=text תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, צא, ב].}}

אולם [[הרמב"ם]] באגרת תחיית המתים טוען, כי אין מקור ברור בתורה לתחיית המתים, ודברי התנאים בגמרא הם רמזים נסתרים, עד שהחכמים עצמם נחלקים בזה - זה אומר פסוק זה והאחר אומר פסוק אחר. לדבריו, היות ותחיית המתים הוא אות ומופת ואינו טבעי, לא רצה ה' להודיעו במפורש בזמן משה רבנו מיד עם נתינת התורה בעת שהייתה רוח הכפירה בנבואה מקובלת אצל בני האדם. רק כעבור זמן זה בעת שהתפשטה נבואת הנביאים ומעשי הניסים בעולם הודיע [[הקב"ה]] על יד הנביאים ייעוד ניסי זה.

לעומתו הרב סעדיה גאון בספרו [[האמונות והדעות (ספר)|האמונות והדעות]] מאמר שביעי מבאר, כי מקור האמונה בתחיית המתים הוא מהפסוק בתורה (שהובא בדברי הגמרא לעיל): "רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹקים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל". לשיטתו, פסוק זה שהובא בסיום [[שירת האזינו]] המיוסדת על סדר וקורות ימי ישראל ומצבם, הוא ה[[נבואה]] על תחיית המתים שתתרחש בעולם הזה לאחרי הגאולה השלימה. בפסוק ניבא משה רבינו את ביאת הגואל ("ראו עתה כי אני אני הוא") ותחיית המתים ("אני אמית ואחיה").

גם [[רש"י]] בפירושו על המשנה בסנהדרין מבאר כי חומרת מי שאינו מאמין בתחיית המתים שעונשו שאין לו חלק בעולם הבא (כמבואר במשנה) הוא "אפילו יהא מודה ומאמין שיחיו המתים, אלא דלא רמיזא באורייתא, כופר הוא. הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה.." ומדבריו נראה שחולק על הרמב"ם{{הערה|אלא שאפשר לומר שגם לשיטתו "מקור" הנבואה היא מהנביאים, אלא שיש לכך "רמז" בתורה (וצ"ע).}}.

===בנביאים וכתובים===
{{ערך מורחב|ערך=[[טל אורות טליך]]}}
הנבואה אודות תחיית המתים מוזכרת במקומות רבים בספרי הנביאים "רב זכרה בתפילות ובספורים ובתחינות אשר חברום הנביאים וגדולי החכמים, ימלא מהם התלמוד והמדרשות".{{הערה|רמב"ם, אגרת תחיית המתים.}} הגמרא בסנהדרין שם{{הערה|שם=סנהדרין}} מביאה מקורות רבים בנבואות הנביאים בהם מופיעה ומרומזת הנבואה אודות תחיית המתים.

הנביא ישעיה ניבא:{{הערה|ישעיה כו, יט.}}: "יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל". ("אמר דרך תפילה ובקשה קרב יום יעמדו בתחיה אלו המומתים על קדוש שמך"; מצודות דוד).
גם את נבואת "העצמות היבשות"{{הערה|[ יחזקאל לז].}} שניבא הנביא יחזקאל, מסבירה הגמרא שעניינה הייעוד אודות התחייה
גם ל[[דניאל]] הודיעו ה' אודות תחיית המתים ונאמר לו:{{ציטוט|תוכן=וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם..וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין.|מקור=ספר דניאל יב, ב-יג.}}
הרמב"ם באגרת תחיית המתים והרב סעדיה גאון ראו מפסוקים אלו את המקור הברור לתחיית המתים.
כמו כן מובא הפסוק ב[[תהלים]]{{הערה|עב, טז.}}: "וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ", ("שעתידין ישראל לציץ ולפרוח מעיר ירושלים, וכדאמרינן (כתובות קיא.) [[הקב"ה]] עושה להם מחילות לצדיקים והולכין ועולין לירושלים"; [[רש"י]] סנהדרין צ, ב.)

===ראיות===
בגמרא{{הערה|סנהדרין צא, ב.}} מובאות ראיות שכליות שנתנו [[חז"ל]] לתחיית המתים, כאשר ניהלו ויכוחים עם הכופרים בה. חלק מהמשלים המוכיחים את יכולת [[הקב"ה]] להחיות מתים:
* "שני יוצרים יש בעירנו, אחד יוצר מן המים ואחד יוצר מן הטיט, איזה מהן משובח.. זה שיוצר מן המים". כך [[הקב"ה]] שיכול ליצור אדם מן המים, ודאי שיכול להחיות את המתים מהעפר.
* "משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: לכו ובנו לי פלטרין גדולים במקום שאין [[מים]] ועפר, הלכו ובנו אותו, לימים נפלו, אמר להם: חזרו ובנו אותו במקום שיש עפר ומים, אמרו לו: אין אנו יכולין, [[כעס]] עליהם ואמר להן: במקום שאין [[מים]] ועפר בניתם, עכשיו שיש [[מים]] ועפר על אחת כמה וכמה". כך [[הקב"ה]] שיצר את האדם מטיפה (או את כל העולם מתוהו), ודאי שיכול להחיות את המתים מעפר.

===חיוב האמונה בה===
הכופר בתחיית המתים אין לו חלק ל[[עולם הבא]].{{הערה|משנה סנהדרין פרק י, משנה א.}} וזאת כעונש [[מידה כנגד מידה]], כיון שכפר בתחיית המתים - לא יהיה לו חלק בה.{{הערה|סנהדרין צ, א.}}.
לשיטת [[רש"י]]{{הערה|סנהדרין שם.}} אפילו אדם המאמין בקיומה של תחיית המתים, אלא שאינו מאמין שרמוזה בתורה הרי הוא כופר, כלשונו: "מה לנו ולאמונתו, וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא, הלכך כופר גמור הוא".

האמונה בתחיית המתים נחשבת על פי דברי [[הרמב"ם]] לאחת מ[[י"ג עיקרי האמונה]].{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב"ם, מסכת סנהדרין, הקדמה לפרק י.}} היות והכפירה בתחייה והתפיסה שהיותה היא בלתי אפשרית, יסודה בכפירה באותות והמופתים ובהיותו של [[הקב"ה]] שולט על הטבע והעדר האמונה בזה היא חסרון ביסודי הדת.{{הערה|רמב"ם, אגרת תחיית המתים.}}

==פרטי התחיה==
באגרת קודש ארוכה{{הערה|שם=אגרת|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר'].}} מבאר הרבי את ענין תחיית המתים ופרטיה כפי שהובאו ב[[חז"ל]], ב[[קבלה]] וב[[תורת החסידות|חסידות]]:

===זמנה===
תחיית המתים תתרחש לאחר בנין [[בית המקדש השלישי]] ולאחר [[קיבוץ גלויות]]. לפי שיטת הרמב"ם{{הערה|ראה לקמן בפיסקא [[#עיקר השכר ותכלית הבריאה|עיקר השכר ותכלית הבריאה]].}} שתחיית המתים אינה זמן תכלית השכר, אלא היא חלק מ[[ימות המשיח]] - היא תתקיים ב[[ימות המשיח#שתי תקופות|תקופה השניה]] של ימות המשיח{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחת בחוקותי א' סעיף ט'.}}. בספר ה[[זוהר]] מבואר שקיבוץ גלויות קודם לתחיית המתים ארבעים שנה{{הערה|זהר ח"א קלט, א. וראה גם כן שם קלד, א.}}. אמנם, הרבי קובע שניתן לזכות לכך מיד בתחילת הגאולה{{הערה|1=שיחת ש"פ ויקרא תשמ"ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=455&hilite= התוועדויות ח"ב ע' 433]).}}, וביחס לדברי הזוהר התבטא שארבעים השנים יכולים להפוך גם לארבעים רגעים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&st=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%A0%D7%94&pgnum=119 שיחת ש"פ בלק תשמ"א]. נדפסה בתרגום ללה"ק בשיחות קודש גאולה ומשיח, ע' 310.}}. כמו כן התבטא שהשאלה, אודות הצורך להמתין ארבעים שנה, תתורץ על ידי [[אליהו הנביא]]{{הערה|שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] (התוועדויות חלק ג' ע' 297), ע"ש.}}.

אמנם, זמן תחיית המתים זה הוא של כל ישראל; ומדברי חז"ל{{הערה|[[מסכת יומא|יומא]] ה, ב.}}: "לכשיבואו אהרן ובניו ומשה עמהם", מוכח כי צדיקים קמים מיד בתחילת ימות המשיח{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' ע' 518. חלק ו' ע' 294 בהערה. [[דבר מלכות]] ש"פ וארא [[תשנ"ב]] בקשר לפטירת ר' [[משה יצחק הכט]] סעיף ה'. ועוד. וראה גם שם הערה 65, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר" נקל יותר אצל שוכני עפר שנפטרו זה עתה ורוח הנפש שורה עדיין על הגוף.}}. הרבי{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי [[תשמ"ו]] בסופה. ולהעיר שמדבר מלכות הנ"ל עולה בבירור ש[[שליח]] [[הרבי]] נכלל בצדיקים הקמים מיד.}} מוסיף שבכך נכללים כל ישראל שנקראים{{הערה|ישעיה ס, כא.}} "ועמך כולם צדיקים".

===סדרה===
מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי [[חוץ לארץ]]{{הערה|[[ירושלמי]] כלאים פ"ט ה"ג.}} ואחר כך דור המדבר, ויש אומרים ה[[אבות]]{{הערה|1=[[זוהר]] חלק א' קיג, א.}}. ר' שמעון אומר מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי חוץ לארץ, ואחר כך ישני [[חברון]]. הטעם לכך הוא, כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה [[צדיקים]] ו[[חסידים]]{{הערה|ספר אבקת רוכל ספר שני ח"ד.}}.

צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם{{הערה|זהר שם קמ, א.}}. מארי [[תורה]] ואחר כך מארי [[מצוות]]{{הערה|שם קפב, א ובביאורי הזהר.}}. וב[[מדרש]] נאמר{{הערה|הובא בספר אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.}} שיקומו ויקראו אותם על שמם על פי סדר [[אותיות]] האל"ף-בי"ת, אבל מי שיש בו מדת [[ענוה]] יעמוד תחלה.

===אופנה===
אותו ה[[גוף]] עצמו יקום לתחיה, ולא יברא [[גוף]] חדש. זאת על ידי עצם הלוז שנשארה מן הגוף, ובזמן התחיה [[הקדוש ברוך הוא]] מרככו ב[[טל תחיה]], והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף{{הערה|[[זוהר]] חלק ב' כח, ב. וראה שם חלק ג' קסט, סע"א.}}.

המתים יקומו בדיוק כפי שנקברו, ובאותם בגדים בהם נקברו{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב. [[מסכת כתובות|כתובות]] קיא, ב. [[ירושלמי]] כתובות פי"ב ה"ג. אמנם לגירסת התוס' כתובות שם לדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] יקומו בבגדים אותם היו רגילים ללבוש בחייהם}}. אלו שיש בהם מום (עוורים, חרשים וכו') יקומו במומם ורק לאחר הקימה [[הקדוש ברוך הוא]] ירפא אותם על ידי כך שיוציא את החמה מנרתיקה, והיא תחמם ותרפא.{{הערה|[[סנהדרין]] צא ב, [[מדרש רבה]] בראשית פרשה צ"ה. [[זוהר]] ח"א רג, ב. ח"ג צא, א. וראה שם ח"ב קצט, ב.}}.

נשמות שבאו ב[[גלגול]] בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל [[גוף]] את חלק ה[[נשמה]] שתוקן על ידו{{הערה|זוהר ח"א קלא, א. [[תיקוני זוהר]] תיקון מ'. [[האריז"ל]] בשער הגלגולים הקדמה ד. אמנם אין הכוונה שלכל אחד יהיה רק "חלק" פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים. (לדוגמא: אדם שתקן את מידת אהבת ה' בנפשו. יהי' גם ירא מה' אבל בגלל שירא להיפרד מהאהוב וזו הסיבה שיהיה לו גם ידיעת ה' - כי רוצה לדעת על האהוב וכו'}}.

===האנשים החיים בזמן תחיית המתים===
ישנן כמה דעות מה יקרה בזמן תחיית המתים לאותם אנשים שיהיו אז חיים בעולם הזה.

הרס"ג{{הערה|בספר [[אמונות ודעות]] סוף מאמר ז'.}} מביא שלוש דעות: (א) שישארו חיים בגופם ויעברו לעולם הבא יחד עם הקמים לתחייה. (ב) יחיו זמן קצר, ימותו ויחיו שוב עם הקמים. (ג) יחיו זמן ארוך וימותו. הרס"ג מצדד כדעה השלישית, בטענה שכל אותם שיקומו לתחייה יהיה זה כדי שיזכו לראות בעיניהם את זמן הישועה, אך אותם אלו שכבר ראו אותה לא יצטרכו לקום שוב.

באגרת קדשו{{הערה|שם=אגרת}} מכריע הרבי כדעת ה[[זוהר]]{{הערה|חלק ב' קח, ב.}}, ש[[הקדוש ברוך הוא]] ימית אותם לשעה קלה ואז יקומו לתחייה. על ידי זה מתקיים גם בהם הפסוק{{הערה|בראשית ג, יט.}} "ואל עפר תשוב" שממנו לומדת ה[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] קנב, ב.}} שצדיקים חוזרים לעפרן "שעה אחת קודם תחיית המתים". אמנם, בשיחה מאוחרת יותר{{הערה|ש"פ בשלח [[תשמ"ח]] (ספר השיחות חלק א' ע' 227). וכן הוא ב[[דבר מלכות]] ש"פ תזריע מצורע [[תנש"א]] הערה 58.}} קובע הרבי שניתן לצאת ידי חובת "ואל עפר תשוב" ברוחניות - על ידי הביטול, "ונפשי כעפר לכל תהיה", ובפועל ישארו נשמות בגופים בחיים נצחיים.

==יום הדין אחר תחיית המתים==

שלש דעות בענין זה:

א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו{{הערה|1=[[רמב"ן]] בספר הגמול ועוד.}}. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא
בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה{{הערה|מהר"י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[האריז"ל]], וז"ל: ואם תאמר מאחר שעברו על ה[[נשמה]] הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין
הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם{{הערה|עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי"ז.}}. ומוסיף על זה בספר נשמת חיים{{הערה|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או [[יסורים]] לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהיה איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל{{הערה|בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ"ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).}}.

==תוכנה ותכליתה של זמן התחייה==
===עיקר השכר ותכלית הבריאה===
{{להשלים|1. המבואר בהג"ה בתניא שתכלית השכר הוא באלף השביעי. 2.להוסיף מ"מ מורחבים יותר בתורתו של אדמו"ר הזקן אודות הפסק כהרמב"ן (כמדומה מאמר בתו"א). 3. משמעות ומקור לכך שתורת החסיות "פסקה" כהרמב"ן. 4.לחפש הרחבה אודות מצב העולם וזיכוכו ואם יש להוסיף פסקה או אפילו פרק.}}
תחיית המתים הוא זמן קבלת השכר על עבודת האדם בעולם. על הפסוק{{הערה|דברים ז, יא.}}: "אשר אנכי מצווך היום לעשותם" דרשו חז"ל{{הערה|מדרש תנחומא בראשית א, תלמוד בבלי עירובין כב, א, הובא בפרש"י על הפסוק}}: "היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם". נחלקו הרמב"ן והרמב"ם בייעוד זה, האם תכלית השכר יהיה בגן עדן או בזמן התחייה, בעוד [[הרמב"ם]] טוען{{הערה|משנה תורה, הלכות תשובה פרקים ח-ט.}} שתכלית השכר היא לנשמות ללא גופים, ועיקרו בגן עדן. טוען לעומתו הרמב"ן שעיקר השכר הוא לאחרי שיחיו המתים לנפש בגוף.{{הערה|שער הגמול קרוב לסופו.}} תורת החסידות מכריעה ופוסקת כדעת הרמב"ן השלמרות שב'מחר' הכוונה הן ל[[גן עדן]] והן לזמן שלאחרי תחיית המתים. עיקר קבלת השכר היא בזמן התחייה.{{הערה|שם=לקות|לקוטי תורה שלח מו, ד.}}

תחיית המתים הוא הזמן בו יגיע העולם לתכלית שלמותו. באותה התקופה תושלם מטרת הבריאה, שהיא כדברי המדרש{{הערה|מדרש תנחומא, נשא, טז.}}: "לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]". לפי שיגיעו העולם והנבראים לדרגה נעלית. יהיו [[כלים]] לגילוי אלוקי, (זיכוך הנבראים ב[[עולם העשייה]] יהיה כ[[כלים דאצילות]], שהם אלקות ממש.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/783.htm המשך תערב חלק ב, עמוד תשפ"ג].}}) ודרגת האלוקות שתאיר בעולם תהיה דרגה הכי נעלית.{{הערה|תניא, פרק לו.}}

שני העניינים האמורים משלימים זו את זו. לפי ששלמות השכר היא הדבקות בבורא העולם שהוא תכלית השלמות. וענין זה גופא נשלם בעת ובזמן התחייה כשיושלם מטרת הבריאה שתהיה "דירה בתחתונים".{{הערה|שם=אגרת}}

===גילוי אלוקות: דרגתו ואופנו===
===דרגתו===
{{להשלים|1.שייכות התואר "ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים".}}
בזמן התחייה יתגלה גילוי אלוקי מ[[עצמות ומהות|עצמות אין סוף]] כמו שהוא ללא שום הסתר ולבוש.{{הערה|תניא פרק לו.}} על גילוי זה נאמר:{{הערה|ישעיה ל, כ.}} "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" ופירש רש"י: "לא יתכסה ממך בכנף בגדיו כלומר לא יסתיר ממך פניו", הפלאת הגילוי לעתיד היא שלבד ההפלאה שכל הדברים המעלימים יבטלו, גם הגילוי עצמו שרשו יהיה בעצמות ממש שלמעלה מגדר 'גילוי' ו'אור'.

המושגים 'עצם' ו'גילוי' מבטאים שני דרגות שמחד גיסא שייכים זה לזה אולם מאידך גיסא רחוקים זה מזה. ה'עצם' הוא הדבר כפי שהוא מאיר ונרגש לעצמו, לעומת המושג גילוי שהוא ההתגלות של הדבר אל מציאות אחרת שמחוץ לעצם אישיותו. ולכן הגילוי הוא דרגה פחותה יותר ואינו העצם עצמו אלא רק התפשטות שלו. להמחשת ההבדל מביאה תורת החסידות [[משל]] מ[[כוחות הנפש]], שלמרות שהכוחות כולם הם כוחות הנפש, יש בהם חילוקי דרגות, וישנם כוחות שפחות מבטאים את פשטותה של הנפש, וישנם כוחות קרובים ועצמיים יותר. (ולדוגמה: החילוק בין הכוחות המתלבשים באברים פרטיים, ובין הכוחות שאינם מתלבשים - ככוח ה[[רצון]] שמאיר בכל הגוף, והוא משום שהוא כח שמבטא את עצם הנפש). אולם עצם הנפש עצמה נעלית מכל הכוחות והיא עצמה לעולם אינה מתגלית כפי שהיא במהותה ועצמותה בכוחות, משום שהיא עצם רוחני מופשט מכל תואר והגדרה.{{הערה|שם=אגרת}}{{הערה|ביאורי הרי"כ על התניא מובא ביאור ממלך שאל העם מתגלה רק כוחותיו ומעלותיו אולם הוא עצמו נעלה מזה.}}

ולפי שהגילוי יהיה מ[[עצמות]] אין סוף עצמו שאינו מוגבל כלל, המשכתו לא תהיה מצד עבודת הנבראים אלא כהמשכה וגילוי מלמעלה למטה מצד [[הקב"ה]] בלבד, (והנבראים לא יהיו כלים להמשכה זו מצד עצמם). וזו מעלת הגילוי של תחיית המתים על הגילויים שיהיו קודם לכן, אפילו הגילויים הנעלים ביותר שיהיו ב[[ימות המשיח]], על אף שיתגלה אז [[אור אין סוף]] בדרגתו הנעלית ביותר, והוא גילוי שאינו מוגבל, סוף סוף גם גילויים אלו הם בגדר [[אור]] וגילוי, וממילא יש להם שייכות אל הנבראים ונמשכים על ידי עבודתם.{{הערה|שם=תערב ב|המשך תער"ב חלק ב [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/779.htm עמוד תשע"ט ואילך].}}

===גילוי תענוגו של הקב"ה===
{{ערך מורחב|עולם הבא}}
ה[[עולם הבא]], יהיה אחר שיחיו המתים, ואין בו לא אכילה ולא שתיה ולא [[פריה ורביה]] ולא משא ומתן ולא [[קנאה]] ולא [[שנאה]] ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} ואינן חוזרים לעפרם{{הערה|סנהדרין צב, א.}} וקיימים לעולמים.

==ראו גם==
*[[חיים נצחיים (בלע המוות)]]
*[[עולם הבא]]

== קישורים חיצוניים ==
* הרב סעדיה גאון (הרס"ג), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kapah/7-2.htm האמונות והדעות, מאמר שביעי]''', תרגם: ר"י קאפח. הוצאת המכון למחקר סורא ירושלים, נוי יורק, (תש"ל) באתר 'דעת'.
* הרב משה בן מימון (הרמב"ם), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/thiyat-2.htm אגרת תחיית המתים]''', ליפסיה (1860) באתר 'דעת'.
* הרב משה טראני (המבי"ט), '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14113&st=&pgnum=258 בית אלוקים, פרק נג ואילך]''', ורשה, (תרל"ב).
====חסידות====
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/85 אגרות קודש חלק א', אגרת פ"ה]''' - כל אחד מישראל יזכה לתחיית המתים
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר']''' - ביאור ענין תחיית המתים ופרטיו
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/209 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר"ט]''' - פרטים נוספים בתחיית המתים

;מאמרים באתר {{חב"ד בישראל}}
*'''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=384 כל מה שרצית לדעת על תחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6193 בניית המקדש, קיבוץ גלויות, תחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3350 תחייה ניסית ותחייה טבעית]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6264 ההתעלות שבחזרת הנשמות לגופים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5810 בין ה[[גוף]] ל[[נשמה]] בתחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6107 תחיית המתים - גם לגויים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6079 האם כל ישראל יקומו בתחיית המתים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6369 מראם של הקמים לתחיה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3852 אלמנה שנישאת בשנית - למי תחזור בתחיית המתים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3318 הכוהנים שיקומו לתחייה - ישארו כוהנים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5763 מצוות פרו ורבו לאחר התחייה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1785 הנישואין בתקופת הגאולה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1828 כיבוד הורים בתחיית המתים]'''

;כתבות באתר {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/22291.htm המוות - תאריך התפוגה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/22981.htm אלוקים לא מחפש שימותו עליו] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/about_hageula/23706.htm הסטטיסטיקה שלא רואה ממטר, בקרוב תיתן לכולנו חיי נצח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/malkeinu/16955.htm י"ב סיון / שיחת קודש • "ומשה ואהרן עמהם"] באתר הגאולה {{הגאולה}}

*הרב סענדי ולישאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/724663/ מהותה של תחיית המתים • ענינו של משיח]''' {{וידפו}} מר חשוון ה'תשפ"ב
*הרב מנחם מענדל הראל, בסדרת מאמרים באתר חב"ד אינפו: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68511 מי יקום בתחיית המתים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68658 האם ימותו שוב לאחר התחיה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68861 עולם הבא בשיטת הרמב"ם: [[נשמה]] ללא גוף] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69081 שיטת הרמב"ן בנושא גן עדן ועולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69397 הכרעת תורת החסידות בנוגע לעולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69529 כיצד תספיק הארץ לכל הקמים בתחייה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69976 האם המתים יקומו חולים או בריאים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70950 קיום המצוות של הקמים בתחיית המתים] {{אינפו}} ה'תשע"ב

{{אבלות וימי זכרון}}
{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:י"ג עיקרי האמונה]]

חיים נצחיים (בלע המוות)

2023-10-29T01:59:06Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

אחד מהיעודים המודגשים יותר של ה[[גאולה]], הוא היעוד של "חיים נצחיים", ביטול האפשרות למוות, ותוחלת חיים בלתי נגמרת, [[הרבי]] חידש שה"חיים נצחיים" מתחילים כבר לפני ה[[גאולה]]. מקור היעוד הוא מהפסוק:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="בלע המות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים"|מקור=ישעיה כה, ח}}
==חיים נצחיים אצל הקמים לתחיה==
===מחלוקת [[הרמב"ם]] והרמב"ן===
בין ה[[רמב"ם]] ל[[רמב"ן]] הייתה מחלוקת בענין תחיית המתים:

לשיטת ה[[רמב"ם]] יקומו לתחיה, אך לאחר זמן ישובו כולם לעפר ואזי יתקיימו באופן נצחי כ[[נשמה|נשמות]] ללא גופים.

ה[[רמב"ן]] חולק עליו, ואומר שיקומו לתחיה ושוב לא ישובו לעפר אלא חיים וקיימים לעולם, ובנוגע לשאלתו של [[הרמב"ם]] שאם כן יוצא שאברי העיכול של האדם הינם לחינם (שהרי לא אוכל ושותה), עונה הוא שיתכן שיזונו מן המן וכיוצא בזה.

===הכרעת החסידות===
[[תורת החסידות]] מכריעה{{הערה|[[דרך מצוותיך]] מצוות [[ציצית]] ובכ"מ.}} כדעת [[הרמב"ן]] שהתכלית היא עולם התחייה, אשר בו יחיו כולם לנצח. ובנוגע לאופן הקיום, הרי מבואר שתתגלה אז מעלת הגוף, כלומר, החיות האלקית המחיה אותו שלמעלה משורש חיות ה[[נשמה]] ועד שאפילו ה[[נשמה]] תהיה ניזונת מן הגוף. ואופן קיום זה הוא כמו אכילה ושתיה גשמיים (כמו שכתוב ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו - שהראיה הייתה באופן של אכו"ש).

==חיים נצחיים במשיח==
בחסידות מבואר שחייו של מלך המשיח הם מהאין סוף בעצמו,
ולכן הם [[חיים נצחיים]] ולא שייך בהם מיתה והפסק.
וכן מובא בתורת חיים פרשת ויחי שחייו של משיח בן דוד הינם חיים נצחיים.

עוד מבואר בחסידות{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] נביאים עמוד ס'- מאמר ד"ה "למרבה המשרה".}}
שמה שאמרו חז"ל "דוד מלך ישראל חי וקיים" קאי על [[משיח בן דוד]].

על האדם נגזר "עפר אתה ואל עפר תשוב". משיח הוא האדם הראשון
בעולם שחי חיים נצחיים, כיון שהוא זה שמבטל את מציאות המוות
מהעולם,{{הערה|לקו"ש חלק ל''ג חוקת שיחה א'}} כמו שכתוב "ובלע המוות לנצח". מציאות המות התחדשה על
ידי חטא [[אדם הראשון]], ו"כולם מודים שחטאו ועונשו של אדם הראשון
יתבטל ל[[ימות המשיח]].

אם כן, אחר שיבוא המשיח יהיה בטל מכולנו, אבל
במשיח עצמו בטל הוא לגמרי"
כמבואר בחסידות, שכל עניין המיתה הוא בגלל שה[[נשמה]] המתגלת בגוף
האדם להחיות אותו היא רק בחינת התפשטות החיות, ובבחינת התפשטות
שייך שינוי והפסק, אבל נשמת משיח שהיא בחינת ה[[יחידה]] והיא עצם החיות
- לא שייך בו שינוי והפסק אלא הוא חי חיים נצחיים.

גם בשאלת חייו הנצחיים של ה[[משיח]], סבור הרמב"ן{{הערה|ויכוח [[הרמב"ן]] סימן לט.}} שהמשיח אינו יכול למות, בהסבירו כי המוות נתחדש בגין [[חטא עץ הדעת]], ומ"כיון שכולם מודים שחטאו ועונשו של [[אדם הראשון]] יתבטל לימות המשיח, על-כן, אחר שיבוא המשיח יהיה המוות בטל מכולנו, אבל במשיח עצמו בטל הוא לגמרי". [[הרמב"ן]] מביא אף את הפסוק שמתייחס למשיח: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד"{{הערה|[[תהלים כ"א]], ה.}}{{הערה|[https://abc770.org/article_node_4267/ נצחיות מלך המשיח] {{חב"ד אור אין סוף|}}}}.

== חיים נצחיים בדור השביעי ==

בכל הדורות לא הייתה בחינת היחידה בנשיאי הדורות בשלימות הגילוי, ולכן הייתה בהם [[הסתלקות]].

אבל בדורנו הודיע [[הרבי מלך המשיח]] שמכיוון שכבר הסתיים בירור העולם, הרי בימינו אלו ישנה התגלות עצם החיות של משיח, ומובנת
הסיבה להבטחה שהדור כולו, ובפרט נשיא הדור זוכה לחיים נצחיים.
[[הרבי]] קובע, אשר מכיון שדורנו השלים את עבודתו, וזוכה ל[[גאולה]] השלימה בקרוב, לכן כל הדור זוכה לחיים נצחיים.

חז"ל קובעים שבני-האדם ימותו שעה אחת לפני [[תחיית המתים]] ואז יקומו שוב, בהתבסס על הנאמר "כי עפר אתה ואל עפר תשוב"{{הערה|בראשית ג, י"ט.}}, אך הרבי אומר{{הערה|התוועדויות שנת [[תשמ"ח]] כרך ד' עמוד 112.}} שדבר זה נעשה על ידי העבודה הרוחנית של "ונפשי כעפר לכל תהיה"{{הערה|בהערה שם (95) מסביר: "כפי שאומר כל אחד ואחד בסיומה של כל תפילה (ג"פ ביום, בתלת זמני הוי חזקה) - בעומדו לפני ממ"ה הקב"ה, ובוודאי שאמירתו אז היא בתכלית האמת".}}, זוהי הסיבה ששייכת מציאות שלא יצטרכו למות לפני תחיית המתים, אלא כל אנשי הדור יעברו חיים לגאולה - בלי הפסק בינתיים{{הערה|התוועדויות שנת תש"נ כרך ד' עמוד 125: "ועוברים, בלי הפסק כלל מחיינו עתה, לחיים נצחיים".}}.

==משמעות היעוד בפנימיות==

ב[[מאמר]] על פסוק הזה זה משנת [[תשכ"ה]] מסביר [[הרבי שליט"א מה"מ]] בארוכה את מהות היעוד.

כאשר נברא העולם, הוא נברא כולו מלא ב[[טוב]] וללא [[רע]], וממילא גם ללא המושג מוות, אך לאחר ש[[אדם הראשון]] חטא ב[[חטא עץ הדעת]] ירד רע לעולם והתערב בכל העולם, ונתהוה האפשרות של מיתה ולא [[חיים נצחיים]] כבתחילה.{{הערה|לפי זה מובן גם המשך הפסוקים המעלה את החשש ש[[אדם הראשון]] לאחר שלקח מ[[עץ הדעת]] (והוריד רע לעולם) יקח גם מעץ החיים, מכיוון שאז יווצר מצב שיש רע בעולם, ויש גם נצחיות לרע זו}}

מכיון שהחיים הגשמיים קשורים ותלויים בחיים הרוחנים וכאשר האדם גרם לעצמו על ידי ה[[חטא]] מות רוחני נעשה גם המציאות של מוות גשמי ופיזי.

מובא שב[[מתן תורה]] "פסקה זוהמתן של ישראל" וביטלו מעצמם את כל ה[[קליפה]] וה[[רע]], והיו במצב כמו לפני [[חטא עץ הדעת]], אך לאחר [[חטא העגל]] חזר הרע והמוות וירד שוב לעולם.{{הערה|[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]] בראשית ח"א עמ' שח.}}

אך לעתיד לבוא שאז יתקיים מה שכתוב "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (מהעולם) ממילא יתבטל מיד גם מציאות המוות.

===עיר מקלט בגאולה===
בנוגע להוספת ערי מקלט [[לעתיד לבוא]], למרות שלא יהיה מציאות של רצח ומוות ראה: {{ערך מורחב|ערך=[[עיר מקלט]]}}

== קישורים חיצוניים ==

[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2412 איך מתכוננים לחיים נצחיים?] - שיעור וידאו מאת הרב [[זלמן נוטיק]] {{וידאו}} {{אינפו}}

;כתבות באתר {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/22291.htm המוות - תאריך התפוגה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/22981.htm אלוקים לא מחפש שימותו עליו] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/about_hageula/23706.htm הסטטיסטיקה שלא רואה ממטר, בקרוב תיתן לכולנו חיי נצח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/malkeinu/16955.htm י"ב סיון / שיחת קודש • "ומשה ואהרן עמהם"] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/malkeinu/15829.htm עוברים לחיים נצחיים בלי הפסק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/malkeinu/16384.htm עוברים לחיים נצחיים בלי הפסק בינתיים] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/bearetz/21673.htm תוצאות המחקר של ארגון ה-OECD מבשרות גאולה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/science_environment/21924.htm חיים חדשים: חוקרים פיתחו חוט שדרה מהונדס במטרה להבריא משותקים] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/about_hageula/22538.htm מצויים בבעיה רפואית? שורת מרכזים רפואיים נסגרים] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/about_hageula/23864.htm תחקיר / בריאות גאולתית: כך ייעלמו שירותי הרפואה המודרניים מהמפה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/study/judaism/16512.htm חיים נצחיים לרבי שליט"א מלך המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/calendar/tamuz/16950.htm "ואני ידעתי גואלי חי" • 23 שנה ל"יום הגאולה" ג' תמוז] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/lesson_moshiach/19876.htm חיים נצחיים בגשמיות התחילו כמו לע"ל] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/malkeinu/20410.htm הילולת הרמב"ם כ' טבת: חיים נצחיים בלי הפסק בינתיים] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/israel_hags/3_tamuz/23229.htm הרבי מלך המשיח שליט"א חי וקיים בגוף גשמי] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/malkeinu/23480.htm הילולת האריז"ל החי | עוברים לחיים נצחיים בלי הפסק בינתיים] באתר הגאולה {{הגאולה}}

==ראו גם==
*[[תחיית המתים]]

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]

קיבוץ גלויות

2023-10-29T01:43:32Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

'''קיבוץ גלויות''' הוא אחד מ[[יעודי הגאולה]], שתוכנו הוא שבזמן ה[[גאולה]] ה[[יהודים]] מכל רחבי ה[[עולם]] יתקבצו ויבואו ל[[ארץ ישראל]]. בקיבוץ זה לא יישאר אף יהודי אחד ב[[גלות]], גם הנידח ביותר - בשונה משאר הגאולות (כמו [[גאולת מצרים]]) שלא נגאלו כולם.

== המקורות בתנ"ך ==

ב[[תנ"ך]] מובאת כמה פעמים הנבואה על תהליך הגאולה - שכל עם ישראל הפזורים ב[[גלות]], גם הנידחים ביותר, יתקבצו על ידי [[הקב"ה]] ל[[ארץ ישראל]]. התורה מביאה את נבואתו של משה רבנו:
{{ציטוט|תוכן=ושב ה' אלוקיך את שבותך... ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך..|מקור=[[דברים]] ל, ג-ד}}
גם ספרי ה[[נביאים]] מלאים בדבר זה, וכלשון הנביא ישעיה{{הערה|[[ישעיה]] יא, יא-יב.}}:
:{{ציטוטון|והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ}}.
גם עמוס הנביא מנבא על כך בנבואתיו{{הערה|[[עמוס]] ט, יג-טו.}}:
:{{ציטוטון|ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו... ונטעתים על אדמתם, ולא ינתשו עוד מעל אדמתם}}.

==זמנו==
נחלקו החכמים בזמנו המדוייק של קיבוץ הגלויות: יש מהם שאומרים שיהיה לאחרי בניין [[בית המקדש השלישי|בית המקדש]], ויש מקדימים את קיבוץ הגלויות לבניין המקדש.

לדעת המדרש{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] רמז תתפח. וכן במדרש תנחומא נח, יא (בסופו).}}: "מסורת אגדה היא, שאין [[ירושלים]] נבנית עד שיתכנסו הגלויות... שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה [[ירושלים]] ה' (כי) נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע קצת בגמרא במסכת מגילה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=17b&format=text יז, ב].}}, שם מבואר סדר הברכות בתפילת [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], ושם תפילת 'תקע בשופר' העוסקת בקיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך' העוסקת בבניין המקדש.

לאידך, בספר ה[[זוהר]]{{הערה|שם=זהר|חלק א קלט, א במדרש הנעלם.}} דייקו חז"ל, שבניין הבית יהיה קודם קיבוץ גלויות. הפסוק "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" נדרש שם כסדרו, שקודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע בגמרא במסכת סוכה{{הערה|מא, א.}}, הדנה אודות תקנת [[רבי יוחנן בן זכאי]] שלא לאכול [[חדש]] ביום [[ט"ז בניסן]], שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו{{הערה|שם=אגרת}}. גם במסכת ברכות{{הערה|מט, א.}} מסביר [[רש"י]] את דברי הגמרא כשיטה זו.

להלכה פסק [[הרמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|שם=רמבם|הלכות מלכים: יא, א-ד.}}: "המלך המשיח . . בונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל", "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". לפי [[כללי הרמב"ם]], אפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, ולכן לפי הרמב"ם תחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל.

הכרעה זו נקבעה גם על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרת קדשו]]{{הערה|שם=אגרת|1=אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת קל ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=360&hilite= ע' שח] ואילך.}}, שם מבסס את השיטה שבניין המקדש קודם לקיבוץ גלויות גם על פי [[תורת החסידות]] - מכיוון שהסדר הוא מלמטה למעלה, דהיינו, שבנין [[בית המקדש]] (וירושלים) הם שלימות ה[[ז"א]] ו[[עליית המלכות]]; ולאחר מכן באים לקבוץ גלויות ו[[תחיית המתים]] שעניינם הוא הארת הכתר בבינה{{הערה|סידור עם [[דא"ח]] ד"ה נדחי ישראל יכנס – נט, ב.}}. לפי הסבר זה בחסידות, בניין בית המקדש השלישי הוא עיקר הגאולה, והוא יכלול בתוכו את כל המעלות של יעודי הגאולה, שיתגלו לאחר מכן כל אחד בזמנו - קיבוץ גלויות, והשלימות ב[[תחיית המתים]]{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/12/index.htm#_ftnref_931 ד"ה גדול יהיה תשכ"ב], סעיף ב.}}.

[[הרבי]] דן כמה פעמים בשאלה זו, והביא כמה אפשרויות להכריע:
*אמנם ברוחניות יש מקום לשתי הדעות, אך ההכרעה בפועל תהיה - כמו בכל מחלוקת - על ידי הכרעת [[בית הדין]] למטה{{הערה|שם=מח|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=488 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ח].}}.
*הדיון מה קודם למה - בניין המקדש או קיבוץ גלויות - הוא דיון מעלתו של מי גבוהה יותר: אם בניין המקדש קודם - קיבוץ גלויות יהיה נעלה יותר, שכן הוא נעשה בכח ההארה הרוחנית של בית המקדש; ואם קיבוץ גלויות קודם - בניין המקדש יהיה נעלה יותר, שכן הוא נבנה לאחר השלמת קיבוץ כל ישראל. וההכרעה בזוהר וברמב"ם שבניין המקדש קודם, מדגישה את מעלתם של [[עם ישראל]] - שמוותרים על המעלה בבית המקדש כדי להוסיף במעלת קיבוץ עם ישראל{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&st=&pgnum=523&hilite= שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ג].}}.
*עם זאת, הרבי מעלה אפשרות שההכרעה ברמב"ם היא רק המוכרח לפי ההלכה, אך במקרה שיזכו ישראל, יהיה הסדר שקודם יהיה קיבוץ גלויות ורק אחר כך יבנה המקדש, בתכלית השלימות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59237&st=&pgnum=541 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז, הערה 36]. וראה עמוד קודם בשולי הגליון.}}.
*אפשרות נוספת לתיווך מביא הרבי, שמכיון שיש כמה וכמה דרגות בבניין ירושלים וקיבוץ גלויות, זו למעלה מזו, הרי שיכולים להיות שני הסדרים - לאחר שיקובצו הגלויות יהיה עילוי במקדש שנבנה לפניו, ולאחרי זה עילוי בקיבוץ גלויות, וכן הלאה בעילוי אחר עילוי כו'{{הערה|שם=מח}}.
משתי הדעות מלמד הרבי הוראה ב[[עבודת השם]]: בניין [[בית המקדש]] מסמל את העבודה להפוך את הדברים ה[[גשמיות|גשמיים]] למקדש לה', וקיבוץ הגלויות מסמל את התעסקות האדם עם עצמו, לאסוף את כוחותיו לעבודת ה'. הסדר של הקדמת קיבוץ הגלויות לבניין המקדש, מסמל את ההכרח של אדם לעבוד עם עצמו לפני שמתחיל להתעסק לתקן את עניני העולם - "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים"{{הערה|לשון חז"ל - בבא מציעא קז, ב.}}; והסדר של הקדמת בניין המקדש לקיבוץ הגלויות מסמל סדר מיוחד, שלפעמים יש להתעסק בתיקון העולם גם לפני העבודה עם עצמו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59237&st=&pgnum=541 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז].}}.

== על ידי מלך המשיח==
קיים דיון בנוגע לעצם הקיבוץ על ידי מי יעשה. מדרשות שונות שדרשו חז"ל ניתן להסיק שקיבוץ הגלויות לא בהכרח ייעשה על ידי מלך המשיח{{הערה|ראה גם מסכת מגילה יז, ב - הובא לעיל.}}.

לאידך, נבואות רבות מייחסות את יעוד קיבוץ הגלויות ל[[מלך המשיח]]{{הערה|ראה ישעיה י, י-יב. הושע ב, ב. ובתרגום יונתן. מיכה ב, יב-יג. ובתרגום יונתן. זהר ח"ב ט, ב. שיר השירים רבה פ"ב, יח. בראשית רבה פצ"ח, ט.}}. כך נקבע גם במדרשי חז"ל רבים{{הערה|בראשית רבה פרשה צ"ח, ט. שיר השירים רבה פרשה ב, יח.}} בגמרא{{הערה|חולין סג, א.}}, בזהר{{הערה|חלק ב ט, א.}} וכן הוא לפי [[תורת הקבלה]]{{הערה|[[עמק המלך]] שער רישא דז"א פרק יב (קל"ב, ב).}}. גם הרמב"ם פסק להלכה שקיבוץ הגלויות ייעשה על ידי משיח{{הערה|שם=רמבם}}.

== אודות היעוד ==
[[חז"ל]] אומרים{{הערה|[[מסכת פסחים|פסחים]] פח, ב.}} שגדול יום קיבוץ גלויות כ[[בריאת העולם|יום שנבראו בו שמים וארץ]], מכיון שרק אז [[נברא|הבריאה]] משיגה את [[ימות המשיח|תכליתה]]. דבר זה מתבטא גם בכך שה[[שכינה]] תחזור לשכון רק בסיום תהליך קיבוץ גלויות. חז"ל{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] כט, א.}} למדים זאת מהפסוק{{הערה|שם=נצ|נצבים ל, ג.}} "ושב ה' אלוקיך את שבותך" - ש[[הקב"ה]] (השכינה) שב יחד עמהם מבין הגלויות.

מסיבה זו (שתהליך זה ייעשה על ידי הקב"ה) הקיבוץ יהיה מושלם ולא ישאר אף יהודי מאחור. חז"ל למדים זאת מהפסוק{{הערה|ישעיה כז, יב.}} "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל". [[רש"י]] על הפסוק{{הערה|שם=נצ}} מסביר ש{{ציטוטון|גדול יום קיבוץ גלויות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו}}.

== בתורת החסידות ==
באגרת אדמו"ר הרש"ב{{הערה|שם=אגרת}} מבואר ענין קיבוץ גלויות על פי [[תורת החסידות]], בפנימיות העניינים: הקב"ה פיזר [[אורות]] ב[[דרגה|דרגת]] [[תיקון]] - [[חסדים]], על מנת שיבררו את האורות שבדרגת [[תוהו]] - [[גבורות]]. זה גם מרמז על [[עם ישראל|ישראל]] ה[[בירור ניצוצות|מבררים]] את ה[[עולם]], ו[[לעתיד לבוא]] כשכל הגבורות יתבררו ויתכללו בחסדים, ואז החסדים סיימו את תפקידם, הקב"ה יקבץ את כל האורות החסדים (שמרמזים לישראל).

== התחלת קיום היעוד ==
הרבי הודיע ב[[שיחת קודש]] בשנת [[תשנ"ב]]{{הערה|שיחות: כ"ג אדר תשנ"ב, ו[[דבר מלכות ויקהל]]. הודפס בהתועדויות [[תשנ"ב]] עמ' 371.}}, שכבר התחיל מעין קיום היעוד בפועל, בנפילת מסך ה[[ברזל]] ויציאת יהודים רבים מ[[ברית המועצות]].

==לקריאה נוספת==
*'''אם יהיה נדחך . . משם יקבצך''', פתגמים מרבותינו נשיאינו אודות קיבוץ גלויות, שבועון בית משיח כ"ב אלול תש"פ עמוד 10

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4709 מתי בדיוק יתרחש קיבוץ הגלויות?]''' {{חב"ד בישראל}}
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4690 קיבוץ גלויות - רק על ידי המשיח!]''' {{חב"ד בישראל}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/21641.htm כל המידע על: קיבוץ גלויות] באתר הגאולה {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}

[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]

עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים

2023-10-29T01:42:53Z

יחי המלך המשיח770:

אחד מיעודי עידן [[הגאולה]], יעוד זה מבטא את אריכות ואיכות החיים [[לעתיד לבוא]], כחלק משינוי העולם לטוב וביטול ה[[רע]] וה[[מוות]], וזקנים וזקנות ישבו ברחובות כמו הצעירים.

==מקורות==

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות [[ירושלים]] ואיש משענתו בידו מרוב ימים.|מקור=זכריה, פרק ח, פסוק ד.}}

ומפרש המצודת ציון על הפסוק:
:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עוד יבוא זמן הגאולה העתידה וישבו זקנים וזקנות ברחובות, רצונו לומר לא ישיגם החולשה לשבת בית, כי אם ברחובות ישבו כדרך הבחורים.}}

פעם הלכו [[רבי עקיבא]] וחביריו ליד [[הר הבית]] וראו שועלים מהלכים במקום [[קודש הקודשים]], והחלו לבכות על גודל ה[[חורבן]], ורבי עקיבא החל לצחוק, שאלו אותו לפשר הצחוק, ואמר עכשיו שאני רואה שמתקיימת נבואת הנביא אוריה: "לכן בגללכם ציון [[שדה]] תחרש וירושלים עיין תהיה ו[[הר הבית]] לבמות יער"{{הערה|מיכה פרק ג' פסוק י"ב.}}, בטוח אני שתתקיים גם נבואתו של זכריה עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים.{{הערה|סיפור זה מובא בסיום [[מסכת מכות]].}}

==בחסידות==

על יעוד זה שואל [[הרבי]], הייתכן, זקנות ברחובות העיר? הרי על פי ההלכה, על בנות ישראל לשמור על [[צניעות]] יתר, "כל כבודה בת מלך פנימה", וכמו כן תמוה מה שכתוב "עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים... קול כלה", הרי ישנו איסור לשמוע קולה של אישה?

בגאולה יעביר ה' את רוח ה[[טומאה]] מן הארץ, לא יהיה מציאות של [[רע]] כלל, וכל הרע יהפך ל[[טוב]] מושלם, לא יהיו לאדם רצונות ותאוות שליליות. לכן ממילא אין את הבעייתיות של 'קול אישה' ושל ישיבת זקנות ברחובות העיר.

ואדרבה מכיוון שהשכר על המצווה הוא דומה למצווה עצמה, יעוד זה ניתן על פעולתן ועסקנותם של נשות ישראל ב[[הפצת המעיינות]] והפצת היהדות גם ברחובות (כמובן בצורה המותרת על פי ההלכה).{{הערה|שיחות קודש, שיחת [[י' שבט]] [[תשכ"ה]]}}

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23861.htm צוחקים ברחובות ירושלים] באתר הגאולה {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}

[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]

סעודת שור הבר והלווייתן

2023-10-29T01:41:58Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

{{מפנה|סעודת שור הבר והלוייתן|סעודת משיח}}
'''סעודת שור הבר והלווייתן''' הוא כינוי לסעודה שיערוך [[הקדוש ברוך הוא]] ל[[צדיקים]] [[לעתיד לבוא]], ב[[ימות המשיח]] או ב[[עולם התחיה]], בה יאכלו מבשרם של [[שור הבר]] וה[[לווייתן]] ומאכלים מיוחדים נוספים.

קודם לסעודה זו תערך התגוששות הלוויתן ושור הבר, במהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו והשור יגח את הלווייתן באמצעות קרניו.

==סעודה כפשוטה או לא==
[[הרמב"ם]], בדבריו אודות [[העולם הבא]] כעולם רוחני ל[[נשמות]] בלי [[גוף|גופים]], אומר: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}{{הערה|משנה תורה ל[[רמב"ם]], הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד}}.

היו שהבינו מדבריו שלא תתקיים סעודה גשמית לצדיקים בזמן הגאולה. ה[[ראב"ד]], שהבין כך, משיג על כך: "ואם זו היא הסעודה - אין כאן [[כוס של ברכה]]!" בגמרא מדובר על כוס של ברכה שעליה יברכו את [[ברכת הזימון]] בסיום הסעודה{{הערה|פסחים קיט, ב. ראה להלן [[#התפריט]].}}, ואם הסעודה היא רק מושג רוחני - על מה יברכו [[ברכת המזון]]?

אך [[הרמב"ן]] קבע שגם הרמב"ם לא טען שלא תתקיים סעודה, ואמר{{הערה|אגרת התנצלות על ספר המורה.}} {{ציטוטון|ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן}}. גם ה[[כסף משנה]] מסביר את כוונת הרמב"ם כך, שלא התכוון שסעודת הצדיקים היא משל, וכשדיבר על סעודה כמשל לעולם הבא התכוון לביטוי "הכל מתוקן לסעודה" שב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ג, משנה טז.}}.

כך נקבע גם ב[[תורת החסידות]] במקומות רבים, שהסעודה לעתיד תהיה גשמית{{הערה|1=לקוטי תורה תחילת פרשת צו. הובא ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}.
==מעלותיהם של שור הבר והלויתן==
{{להשלים}}
המהר"ל{{הערה|גור אריה בראשית א, כא}} מבאר, שהלויתן ושור הבר הינם מציאות שונה מהותית משאר חיות ובהמות, כפירות גן עדן השונים באופן מהותי מהפירות שבעולם הזה. האלשיך{{הערה|איוב מא, י:}} מבאר שבלויתן יש איכות רוחנית.

בלקוטי תורה{{הערה|ריש פרשת שמיני}} מבואר שהצדיקים שעבודתם ברוחניות בלבד הם בחי' לוייתן. והם יעלו את הצדיקים שמתעסקים בגשמיות שהם בחי' שור הבר, ועיי"ז יפעל בהם עלי' גם כן. עוד מוסבר בחסידות שלויתן רומז על רמ"ח [[מצוות עשה]], ושור הבר על שס"ה [[מצוות לא תעשה]].
==שחיטת שור הבר==
שור הבר ישחט על ידי [[הקב"ה]], באמצעות סנפיריו החדים של הלויתן{{הערה|שם=ויקר}}. [[חכמים]] ב[[מדרש]] מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]] מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"[[תורה חדשה מאיתי תצא]]".

[[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א}} את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]].

ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י"ג ב}}".
===שחיטת שור הבר בחסידות===
ב[[תורת החסידות]], שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות ב[[עבודת ה']] של האדם.

הלויתן מקומו ב[[ים]], "[[עלמא דאתכסיא]]" (העולם המכוסה), שזה מורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים.

שור הבר מקומו ב[[יבשה]], "[[עלמא דאתגליא]]" (העולם המגולה), שמורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם.

לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את ה[[בירור הניצוצות|בירורים]] שלו לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}}.

בשור הבר והלויתן, יהיו ניצוצות מהנשמות של בני ישראל שעבודתם הייתה בזמן הגלות, בבחינה הקטנה היותר של ממלא כל עלמין, ועל ידי אכילת הצדיקים שלעתיד לבא, שעובדים את ה' בבחינת סובב כל עלמין, יתעלו נשמות אלו לדרגה הגבוהה יותר של סובב{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.

==התפריט==
בסעודה זו יאכלו המשתתפים מבשרו של הלוויתן. וכך אומרת הגמרא:
{{ציטוט|תוכן=אמר [[רבה]] {{מונחון|אמר|בשם}} [[רבי יוחנן]]: עתיד [[הקדוש ברוך הוא]] לעשות סעודה ל[[צדיקים]] מבשרו של לויתן, שנאמר: 'יכרו עליו חברים', ואין 'כרה' אלא סעודה, שנאמר: 'ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו', ואין 'חברים' אלא תלמידי חכמים, שנאמר: 'היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני';

{{מונחון|והשאר|ומה שישאר מבשרו}} מחלקין אותו ועושין בו סחורה בשוקי [[ירושלים]], שנאמר: 'יחצוהו בין כנענים', ואין כנענים אלא תגרים, שנאמר: 'כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אוהב'. ואי בעית אימא, מהכא: 'אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ'.|מרכאות=כן|מקור=[[תלמוד בבלי]] [[מסכת בבא בתרא]] עה, א}}
בסעודה זו יגישו גם מה[[מן]] - לחם מן השמים.

לקינוח יגישו עסיס רימונים.

לאחר [[ברכת המזון]] על כוס מ[[יין המשומר]], יטעמו כולם מה[[כוס של ברכה]].

==המשתתפים בסעודה==
על פי ה[[מדרש]]{{הערה|שם=ויקר|ויקרא רבה יג, ג.}} ישתתפו בסעודה כל ה[[צדיקים]] ביחד עם שלושת האבות, [[משה רבינו]], [[אהרן הכהן]] ו[[דוד המלך]].

ב[[ברכת המזון]] יסרב כל אחד מהם לזמן - בתואנות שונות: [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], [[יעקב]] מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' - עד שיגיע [[דוד המלך]] ויענה בפסוק "כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא{{הערה|תהלים קטז, יג.}}", אכן לי נאה ולי יאה לברך.

הכוס עליו יזמן דוד, יכיל מאתיים עשרים ואחד לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}.

==זמן הסעודה==
על זמנה של הסעודה ישנן דעות שונות{{הערה|שם=אגק|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}:

לפי רוב הדעות, תיערך הסעודה ב[[עולם הבא]], הוא העולם שאחרי [[תחיית המתים]]. אמנם ישנו קושי על כך, שהרי אמרו חז"ל ש"העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה"{{הערה|ברכות יז, א.}}, וכיצד תיערך בו סעודה גשמית?

לשיטה אחת, הסעודה אכן תערך ב[[ימות המשיח]], עוד לפני זמן תחיית המתים{{הערה|רבי אברהם בן הרמב"ם בספרו מלחמות השם. ובקונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א הערה 108, מוכיח זאת הרבי מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה; ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא הייתה שאלה זו תקפה, מכיון שבזמן זה [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|יתבטלו המצוות]]}}. ה[[אבן עזרא]] סובר שהצדיקים יקומו לתחיה פעם אחת בימות המשיח ויזכו לסעודה, ואחר כך ישובו לעפרם ויקומו בשנית בתחיית המתים{{הערה|בפירושו לדניאל יב, ב.}}.

לשיטה שניה, יכולה הסעודה להיערך גם בעולם הבא: ה[[רשב"א]]{{הערה|בפירושי אגדות הש"ס לבבא בתרא שם.}} ו[[רבינו בחיי בן אשר|רבינו בחיי]]{{הערה|בפירושו לבראשית א, כא.}}, לפי פירוש אחד, מסבירים שמכיון שהמאכלים בסעודה זו הינם זכים ונועדו במיוחד עבור כך מששת ימי בראשית, לכן אין מניעה שיאכלו אותם גם בעולם הבא. מעין פירוש זה מופיע גם ב[[תורת החסידות]]{{הערה|1=ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/6/2/422d.htm תורת חיים ויקהל תכב, ד (בהוצאה החדשה)], שהשור הבר והלויתן הם מאכלים רוחניים, שלכן אין מניעה לאכילתם בעולם הבא. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31645&st=&pgnum=76&hilite= אור התורה עקב חלק ב' ע' תקמד], שלמרות שיהיו מאכלים גשמיים, הם שונים מהמאכלים הגשמיים היום, בכך שבהם יאירו בגילוי האורות האלוקיים שבהם.}}. לפי פירוש נוסף, זה שאין אכילה ושתיה בעולם הבא - הכוונה רק שלא יהיה צורך באכילה ושתיה עבור קיום הגוף, אבל תהיה אכילה ושתיה למטרות אחרות, ולכן תיערך אז הסעודה{{הערה|שם=אגק}}.

לפי פירושם השני של הרשב"א ורבינו בחיי, הסעודה תיערך בזמן שבו עוד יהיו אכילה ושתיה, ומיד אחריה תתחיל התקופה בה לא יהיו אכילה ושתיה{{הערה|1=פירוש זה של הרשב"א הובא ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31660&st=&pgnum=316 אור התורה נ"ך חלק א ע' שט כחלק מהביאור במאמר שם].}}. גם בתורת החסידות מובאת חלוקה דומה לשתי תקופות - האחת שבה תתקיים הסעודה, והשניה שבה לא תהיה אכילה ושתיה. בחלק מהמקומות מובא שהתקופה הראשונה היא ימות המשיח, והשניה תחיית המתים (כשיטה הראשונה הנ"ל); ובחלקם מובא שיהיו שתי תקופות בעולם הבא גופא (ומתאים לשיטה השניה הנ"ל){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/23/193.htm ד"ה והיה עקב תשכ"ז], ובהערות שם.}}.

==ראו גם==
*[[יין המשומר]]
*[[אריסטון]]

==לקריאה נוספת==
*הרב שמואל רסקין, '''לאכול, ושוב לאכול, ושוב לאכול''', במדור 'רואים שזה בא', שבועון כפר חב"ד גליון 2002 עמוד 78

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
;מאמרים באתר {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=2667 שחיטה בסנפיר]
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4253 השפים שיכינו את סעודת הגאולה]
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4228 [[בשר]] צלוי, עסיס רימונים ולחם מן השמים]
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/692549/ רבי לילדים: הַסְּעוּדָה הַגְּדוֹלָה • משיח – לחוות ולחיות]''' {{וידפו}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/21427.htm הסוכה שאלוקים בונה לנו] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23434.htm היין המשובח בעולם ייחשף בקרוב, שריינו לעצמכם מקום במעמד ההשקה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/24637.htm השחיטה האסורה - חידוש תורה?] באתר הגאולה {{הגאולה}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]

וכל המעדנים מצויין כעפר

2023-10-29T01:37:44Z

יחי המלך המשיח770:

לעתיד לבא בזמן התגלות ה[[מלך המשיח]], יהיה נוסף לשפע הרוחני הרב, אף שפע בגשמיות.

==מקור היעוד==

כותב [[הרמב"ם]] בספרו היד החזקה{{הערה|הלכות מלכים פרק י"ב הלכה ה}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="הטובה תהא מושפעת הרבה וכל המעדנין מצויין כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, לפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים, וישיגו דעת בוראם כפי כח בני-אדם",}}

===על העצים===
בגמרא במסכת כתובות{{הערה|דף קי"ב ע"ב.}} נאמר: "עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פרות", כלומר שאפילו אילנות שאין דרכם להצמיח פירות יצמיחו פירות. ואף גזע העץ עצמו יהיה ראוי לאכילה.
בגמרא ב[[מסכת שבת]] נאמר: "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות (עוגות) וכלי מילת ([[בגד|בגדי]] משי)", כלומר שלעתיד האדמה תוציא ריבוי דברים גשמיים לטובת האדם ולתועלתו.

גם מהירות הצמיחה תהיה מפליאה. בגמרא במסכת שבת{{הערה|דף ל ע"ב.}} נאמר: ‫"יתיב (ישב) רבן גמליאל וקא דריש (ודרש): עתידים‬ אילנות שמוציאין פירות בכל יום".

==מהות היעוד==

[[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14960&st=&pgnum=90 לקוטי שיחות חלק ל"ז עמ' 79 ואילך].}} מסביר, שהטעם לכך שלעתיד לבא לא יהיה הפסק בין הצמיחה לגידול הפרי, הוא מפני שהדברים הגשמיים יהיו בהתאחדות עם שורשם ומקורם - דבר ה' - דבר שיבא לידי ביטוי בכך שלא יהיה הפסק בין הצמיחה לגידול.‬

הסיבה לכך שב[[גאולה]] ינתן שפע [[גשמי]] ומנוחת ה[[נפש]] וה[[גוף]] הוא, על מנת שיוכלו להתעסק אך ורק בלימוד ועיון ב[[תורה]] ובפרט שלעתיד יתגלו ענינים חדשים בתורה שלא היו לפני כן (המכונים-[[תורה חדשה]]), וכמו שמבאר [[הרמב"ם]] בהלכה לפני כן ש: לא נתאוו החכמים שבכל הדורות ל[[ביאת המשיח]] לא בשביל השליטה שיהיה אז לעם ישראל בעולם כולו ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויים ללימוד התורה מכיוון שיהיה שפע גשמי מוחלט ללא צורך בעבודה ויגיעה גשמית מצד האדם.

[[הרבי]] מוסיף, שיעוד זה גם מורה על כך שה[[רוחניות]] תחדור כל כך בעולם עד שהעולם הגשמי יזדכך, ולפיכך גם הוא יהיה מושלם ב[[גשמיות]].

במקום אחר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&pgnum=351 התועדויות [[תשמ"ה]] חלק ג' עמ' 1737].}} מסביר [[הרבי]] שהסיבה לכך שהמעדנים יהיו מצויים כעפר בכל העולם כולו הוא דווקא בגלל שאף אחד לא יתענין בגשמיות ובמעדנים גשמיים כי יהיו עסוקים ושקועים במעדנים רוחניים והגילויים הנעלים שיתגלו ב[[ימות המשיח]] וכמו שכתוב על הזמן ההוא "ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד"{{הערה|הלכות מלכים פרק י"ב הלכה ה}}, ורמז לכך הוא שאומרים "כעפר" כמו העפר שאינו בעל ערך (בנוסף לכך שהוא מצוי בשפע) כך המעדנים הגשמיים לא יהיו שווים יחס לעתיד לבוא.

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* אריק לוזון, [https://www.hageula.com/news/economy/21369.htm החיים ב-2021 יקרים יותר?], אתר הגאולה
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/21615.htm כסף על העצים? זו מציאות!] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/21615.htm כסף על העצים? זו מציאות!] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/22963.htm מהפכת הגאולה: כך ישתנו חיינו לנצח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23043.htm ייעודי הגאולה - כפשוטם או משל וחידה?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23151.htm מטרת העל, וכל השאר: השוויון השכלי של הגאולה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/23713.htm הסוכריה האמיתית, אריה קירשנזפט] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/23536.htm מה בתפריט? איזה מותג נלבש היום? תושיט את היד ותיקח] באתר הגאולה {{הגאולה}}

[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:גאולה ומשיח}}

אבן מקיר תזעק

2023-10-29T01:31:39Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:אבן מקיר תזעק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריקטורה של היעוד. ציור: [[יחיאל אופנר]]]]
הייעוד '''אבן מקיר תזעק''' הינו אחד מיעודי ה[[גאולה]] שה[[דומם]] הגשמי יהיה חדור במציאות הבורא ירגישו ויכירו, וינגד למעשים שמנוגדים לרצון הבורא.

יעוד זה הוא מענייניה העיקריים של [[ימות המשיח]] אשר לפי ביאורי החסידות ענינה הוא גילוי אלוקי באופן הכי מושלם בבריאה הגשמית.

מצב זה היא תוצאה ישירה מעבודת בני ישראל החל ממתן תורה בלימוד התורה וקיום המצוות, שתוכנם ומטרתם המשכת וגילוי האור האלוקי בגשם וחומר הבריאה.

==מקורו==
בחזיון נבואתו מתאר חבקוק הנביא:
{{ציטוט|תוכן=כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק, וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה.|מקור=חבקוק ב', י"א|מרכאות=כן}}
בפשטות נבאותו עסקה בנושא גאולת ישראל מגלות בבל. אולם חז"ל במדרש תהלים דרשו{{הערה|סוף פרק עג}}: "לעתיד אדם הולך ללקוט תאנה בשבת, היא צווחה ואמרה [[שבת]] היום... לעתיד אדם רוצה לילך לאשתו נדה האבן צועק ואומר נדה היא". מעין הרעיון זה דרשו חז"ל במסכת [[תענית]]{{הערה|תענית יא, א}} דרשו: "אבני ביתו של אדם וקורות ביתו מעידים בו שנאמר: "כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק, וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה"".

==עניינו: גילוי אלקות בגוף הנבראים==
{{חלונית
|תוכן={{ציטוט|תוכן=על [[לעתיד לבוא]] כתוב: "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". עכשיו שותק ה[[דומם]], דורכים עליו והוא שותק. אבל יבוא זמן ב[[גילוי]] של לעתיד, שה[[דומם]] יתחיל לדבר, לספר, והוא ידרוש, באם בעת ההליכה לא חשבו או דיברו דברי [[תורה]], למה דרכו עליו.

האדמה שדורכים עליה, שאלפי שנים, מששת ימי בראשית, דרכו עליה בינתיים כמה ברואים בעלי חיים כו', עד שידרוך עליו [[יהודי]], שני יהודים, וידברו דבר תורה. ובאם לאו - אומרת היא: הרי אתה כמו בהמה!}}
|מקור=[[תבנית:היום יום/ט"ו אדר א'| היום יום ט"ו אדר א']]
|יישור= center}}
יעוד זה הוא מהיעודים המתארים את מצב חומר הגשם בזמן הגאולה, ומעין היעודים שניבא הנביא ישעיהו: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'"{{הערה|יא, ט}} "וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו, כִּי פִּי ה' דִּבֵּר"{{הערה|שם מ, ה.}}, וכפי שמוסבר ב[[תורת החסידות]] דיוקי הלשונות בנבואות אלו שב'ארץ' וב'בשר' עצמם יאיר הגילוי. לפי שיעודים אלו האחרונים הוא מתוכנם ועניינם של ימות המשיח וביאת המשיח, שבאותו הזמן יתגלה בעולם הזה התחתון מציאותו של הקב"ה, כחלק מהשלמת מטרת הבריאה לעשות לבורא [[דירה בתחתונים]]. ויוכר ויורגש בכל פרטי הבריאה כי כל קיומם והימצאותם הם על ה[[אור אין סוף|אור]] והכוח האלוקי. גילוי זה יחדור ויורגש גם בנבראים הנמוכים ביותר כדרגת ה[[דומם]].{{הערה|ספר המאמרים מלוקט ב דיבור המתחיל ונחה עליו תשכ"ה ובהערה 7 (עמוד מה).}} שאותם הנבראים ששייכים להבנה יבינו אלקות ושאר הנבראים יראו וירגישו.{{הערה|אגרות קודש [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6959.htm חלק יח אגרת ו'תתקנ"ט].}} ולכן באותו הזמן מעשה הנוגד את רצונו של אלקים תסתור למציאות האבן עד שהאבן תזעק כנגדו. (משמעותה של הזעקה היא לא ששכל האדם ינגד באותו הזמן לפעולות שאסרה התורה, אלא הטבע עצמו ינגד לכך. כמו לדוגמה העובדה שהאדם אינו מכניס ידו לאש, שאין זה רק מפני הגיון שכלו, אלא שטבע חום האש גורם לאדם באופן '''טבעי''' שירחיק ידו ממנה. כך לעתיד לבוא טבע הבריאה מצד עצמה תרחיק את פעולות המנוגדות לרצון ה'.{{הערה|תורת מנחם חלק כה עמוד 225.}}).

ברובד עמוק יותר, יש ביעוד זה מעלה יתירה על היעודים: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'", "וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו, כִּי פִּי ה'". משום שיעודים אלו מתארים התגלות אלוקית בנבראים שמקורה מחוץ למציאות הנבראים. אמנם היעוד "אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק" תוכנו הוא שהאבן זועקת ומגלה אלקות. מסביר הרבי, שההסבר בזה נעוץ במבואר ב[[תורת החסידות]] אודות שרש החיות של מציאות הגשמי. המקור האלוקי שבורא את מציאות הגשמי נעלה יותר מכל הגילויים האלוקיים והרוחניים הנעלים ביותר, משום ששורש הגשמי הוא ב[[עצמות]] שדווקא ב[[כח העצמות]] לברוא נברא גשמי יש מאין.{{הערה|תניא, אגרת הקודש סימן כ'.}} אמנם כח זה נעלם ואינו נרגש בנברא. ולעתיד יתגלו גילויים נעלים בנבראים (ואלו מתוארים בפסוקים "כי מלאה.." וב"וראו כל..") ונוסף לכך תתגלה גם שורש חיותה של מציאות הגשמי שהיא נעלית יותר מכל הנבראים - כח ה[[עצמות ומהות|עצמות]] (וגילוי זה מתואר בפסוק: "אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק" שהיא עצמה השורש שמגלה אלקות.) ולפי זה יוצא שאדרבה מציאות הגשם נעשית משפיעה ומקור של הגילוי האלוקי.{{הערה|1=ספר השיחות [[תשנ"ב]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&hilite=172f02f1-0b21-45e4-9c04-c853b0b31243&st=%u05d0%u05d1%u05df+%u05de%u05e7%u05d9%u05e8+%u05ea%u05d6%u05e2%u05e7&pgnum=104 חלק א עמוד 146] ש"פ ויצא אות יג.}}

===תוצאה ממעשינו ועבודתנו===
גילוי אלוקי זה החל ב[[מתן תורה]]. בשעה שאמר ה': "אָֽנֹכִי ה' אֱלֹקיךָ"{{הערה|שמות כ, ב. דברים ה, ו.}} אומרת התורה שהיה זה "קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף".{{הערה|דברים ה, יט.}} ומבארים חז"ל שלקול זה לא היה "בת קול" (הד).{{הערה|שמות רבה סוף פרשה כ"ח.}} מבאר הרבי כי ההד נוצר כתוצאה מהתנגשות גלי הקול בחפץ הגורם לגלי הקול לשוב חזרה (על דרך [[אור חוזר]]). אמנם במתן תורה קול ה' חדר בבריאה ולא "התנגש" בה. כמבואר בחז"ל (במדרש שם) כי כל הבריאה שתקה ("כשנתן [[הקב"ה]] את התורה, צפור לא צווח.. הים לא נזדעזע.. אלא העולם שותק ומחריש ויצא הקול: אנכי..") שתיקה זו נוצרה בבריאה משום שבעת דיבורו של [[הקב"ה]] שמעו הנבראים, הבינו וקבלו את הדברים. כלומר, הגילוי האלוקי שהתרחש במתן תורה לא סתר למציאותם למרות היותם גשמיים, אלא חדר בהם ובמציאותם. (וזאת משום שהאור האלוקי היה "קול '''גדול'''". רוחניות לא נרגשת בגשמיות, אולם האור האלוקי שהתגלה הוא אור שמופשט מכל גדר הן מרוחני והן מגשמי, ולכן ביכולתו להאיר גם בגשמי).

מתן תורה נתן את הכוח שמעשיו של האדם יחדרו ויפעלו במציאות ה[[דומם]] שסביבו, ואכן זו משמעות אמרת חז"ל שלעתיד לבוא קורות ביתו של אדם מעידים על מעשיו, משום שמעשיו משפעים בהם הן לטוב והן למוטב, ובלימוד תורה וקיום המצוות האדם מגלה בהם אור אלוקי שיתגלה לעתיד לבוא. בעבודת האדם עניינו, שעל [[לימוד התורה]] לחדור מכל מציאותו ולהנחותו בכל פעולותיו, שכל פרט מחייו יהיה חדור בתורה ומצוותיה.
ביעוד זה בא גם לידי ביטוי נצחיותם של המצוות למרות [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|ביטולם לעתיד לבוא]], היות וגדר המצוות לעתיד לא יהיו כאדם המצווה לזולתו, אלא התחברות והתאחדות מוחלטת בין המצווה לעולם - שהעולם מעצמו מתנהל כפי רצון הבורא.{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\52\1\B0182.tif&ilIF=G&ilSC=30 קונטרס מצוות בטלות לעתיד לבוא, תשנ"ב הערה 42].}}

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [[אדמו"ר האמצעי]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39391&st=&pgnum=373 תורת חיים שמות חלק א דף קפה] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39391&st=&pgnum=394 ראה פרק טז])''' דיבור המתחיל "תפול עליהם אימתה ופחד". הוצאת קה"ת, תשס"ג, ברוקלין נ"י.
* [[הרבי]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15980&st=&pgnum=94&hilite= לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1092]''' ואילך שיחת פרשת ואתחנן, הוצאת קה"ת, תשס"ו, ברוקלין נ"י.
* הרבי, '''[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3175.htm אגרות קודש חלק י אגרת ג'קע"ה]''', הוצאת קה"ת, ברוקלין נ"י. באתר ספריית חב"ד.
* הרבי, '''[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/25/18/225.htm תורת מנחם חלק כ"ה עמוד 225]''', [[התוועדות]] אחרון של פסח תשי"ט, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ"י, באתר ספריית חב"ד.
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/23999.htm אבנים בשירות המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]

שלום דובער וולפא

2023-10-29T01:20:34Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:הרב שלום דובער וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער הלוי וולפא]]
הרב '''שלום דובער הלוי וולפא''' (יליד [[י"א באדר א']] [[תש"ח]]) הוא מרבני חב"ד בארה"ק, ראש [[מכון הרמב"ם השלם]], יושב ראש עמותת 'ארץ ישראל שלנו', [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ומראשי הפעילים ב[[חב"ד]] למען [[שלימות הארץ]]. ראש [[כולל]] "זכרון יהוסף" ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
הרב שלום דובער וולפא נולד ב[[י"א באדר|י"א באדר א']] שנת [[תש"ח]] (1948) ב[[ירושלים]] לרב [[יצחק זאב וולפא]] (מצאצאי [[הגר"א]]) ומרת שיינדל מושקא (לבית ר' [[עזריאל זעליג סלונים]]) וולפא. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. לאחר מכן עבר לישיבות חב"ד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]ולמד אצל המשפיע הנודע ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה וב'קבוצה' [[תשכ"ו]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].

על פי הוראת [[הרבי]], עבר לאחר נישואיו להתגורר ב[[קריית גת]] וניהל בה את [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת חב"ד קריית גת]] עד שבשנת [[תשנ"ב]] תוך כדי משבר כספי שהיה בישיבה עזב הרב וולפא את ניהולה. בשנת [[תש"ע]] עבר לגור ב[[ביתר עילית]] על מנת לחזק את ישובי [[יהודה ושומרון]] ולנהל מקרוב את [[מכון הרמב"ם השלם]].

בשנת [[תשע"ח]] מונה הרב וולפא לשמש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]] במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור ב[[חסידות]] לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא גאולה ומשיח ונצחיותו של נשיא הדור וקיום הוראותיו של הרבי בנושא משיח ושלימות הארץ. לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] הודיע להנהלת הישיבה כי יעזוב את תפקידו בתור המשפיע הראשי של הישיבה בצער רב מכיוון שהדבר מכביד עליו בעקבות מצבו הרפואי ובמקומו נכנס הרב [[זושא פויזנר]] אך מפעם לפעם מגיע להתוועד עם תלמידי הישיבה אותם הגדיר כ"אהובים עליי במיוחד".

== פעילותו הציבורית ==
===שלימות הארץ===
[[קובץ:שלום וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער וולפא מקבל [[כוס של ברכה]] מהרבי]]
בשנת [[תש"מ]] (1979) קיבל הוראה מהרבי להוציא ספר שיסכם את דעת התורה בנושא שלימות הארץ. הספר נקרא בשם "[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]". כמו הורה לו הרבי להתגייס למאבק בנושא, במהלכו, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים נגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום.

בשנת [[תשמ"ב]] (1982) הוציא לאור בהוראת הרבי את ספרו "[[שלום שלום ואין שלום]]" בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.

בשנת [[תשנ"ח]] הקים את "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" יחד עם עמיתו הרב [[יקותיאל ראפ]] מארצות הברית, בשנת [[תשס"ה]] עמד בראש המאבק של [[חסידות חב"ד]] נגד [[תוכנית ההתנתקות]] ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב [[ספר תורה]] לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמים. על משתתפים בתוכנית ההתנתקות לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשים כגון אלו.

ב[[חודש חשוון]] [[תשס"ט]] רשם יחד עם [[ברוך מרזל]] אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ". הקמת המפלגה שהתרחשה שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, עוררה פולמוסים רבים בקרב חסידי חב"ד. לבסוף הוחלט לאחד את המפלגה עם מפלגת 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי הוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' [[מיכאל בן ארי]], אשר נבחר לכנסת.

לקראת הבחירות לממשלה בשנת [[תשע"ג]] עזבו חבר הכנסת מיכאל בן ארי, ברוך מרזל את מפלגת ארץ ישראל שלנו עקב חילוקי דעות, הרב וולפא ביקש לרוץ במשותף עם מפלגות 'הבית היהודי' ו'האיחוד הלאומי', אך משנכשלו המגעים, הודיע הרב וולפא על תמיכתו במפלגת 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט{{הערה|1= ראו לדוגמה [http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=74296 תוצאות האמת בכפר חב"ד], יב שבט ה'תשע"ג (23.01.2013), אתר [[חב"ד אינפו]]}}. בבחירות [[תשע"ה]] חזר בו הרב וולפא בתוכנית ברדיו אצל מוטי לביא ואמר שם שהורה בכתב ובעל פה להצביע למפלגת יחד בראשות [[אלי ישי]].

=== הרבי ופרסומו כמלך המשיח ===
[[קובץ:מענה פרסום זהות משיח.png|100px|ממוזער|מענה הרבי אודות הקונטרס "קבלת פני משיח צדקנו" שחיבר הרב וולפא]]
בין השנים [[תשמ"ג]]-[[תשמ"ט]] ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב"ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"[[ידבר שלום]]".

בשנת [[תשמ"ג]] החל בכתיבת ספר העוסק בעיונים וביאורים בהלכות מלכים ב[[רמב"ם]] ובו ביאור על סימני מלך המשיח ברמב"ם. הרב וולפא שלח את החיבור לרבי בשנת [[תשמ"ד]] והרבי לא השיב. לאחר מכן קיבל את הסכמתם של הרבנים [[משה פיינשטיין]] ו[[זלמן שמעון דבורקין]] וכתב לרבי שמתכנן לקבל גם את הסכמתם של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. לאחר כמה שבועות קיבל טלפון ממזכירו של הרבי, [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]], שהעביר לו את מענה הרבי בו שלל ממנו להדפיס, לדבר או לכתוב בכל ענייני משיח{{הערה|{{ציטוטון|לטלפנו בשמי: כנראה עושה עצמו אינו מבין, מה שעניתי מאז, שאפשר להזיק כמה רחמנא ליצלן, לחב"ד ולהפצת המעיינות על ידי כתיבה בענין כו' – שכוונתי היתה בעיקר אליו וד"ל. והנני מזהירו, שיפסיק לדבר, או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בעניני משיח – הן בשמו, והן בשם אחר, ע"י שליח וכיו"ב – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס ושלום יעשה משהו בזה, ידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל. פשוט שהנ"ל כולל פירוש על עניני משיח שברמב"ם, או ספרים אחרים ומאמרי דא"ח, וכל כיוצא בזה}}.}}{{הערה|כאשר שאל הרב וולפא את מזכירו של הרבי הרב [[בנימין קליין]] מדוע כאשר שלח לרבי את חיבורו לא ענה הרבי כלום ולאחר כמה חודשים נענה בתשובה כה חריפה, נענה, שבאותו יום בו קיבל את התשובה, הגיע מכתב מאחד הרבנים בירושלים בו כתב לרבי, ששמע שהרב וולפא עומד להוציא ספר שיגרום לחילול ה'}}. לאחר המענה ביקש הרב וולפא מחילה על שגרם עגמת נפש והרבי ענה: {{ציטוטון|פשוט – שבכל המכתב ודיבורי בכהנ"ל – לא היה בזה כלל וכלל משהו דהיפך הברכה ח"ו וח"ו. ואין גם עתה ח"ו וח"ו}}.

ב[[י"א ניסן]] [[תנש"א]] קיבל הוראה מהרבי {{ציטוטון|בטח חוזר דא"ח ברבים, והזמן גרמא ימות המשיח}}. לאחר אמירת [[השיחה הידועה]] ו[[דבר מלכות תזריע מצורע]] שהדרך הישרה להבאת הגאולה היא [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]], פנה אליו אחד מחברי [[בית דין רבני חב"ד]], ואמר לו לכתוב לרבי שרבני חב"ד ציוו עליו לשאול אם כעת ניתן להדפיס את הספר כיוון שהשתנו העיתים. תשובת הרבי היתה חיובית בהתאם להתייעצות עם [[ידידים מבינים]] והשמטת קטעים שעלולים להרחיק יהודים אחדים{{הערה|{{ציטוטון|באם ישמיט, לדעת ידידים מבינים, הקטעים שעלולים לרחק יהודים מבני ישראל מלימוד דא"ח, כדאי. אזכיר על הציון}}.}}. הרב וולפא עשה כהוראת הרבי, והספר יצא ב[[חשוון]] [[תשנ"ב]] בשם [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]] כשהרבי מברך את הוצאת הספר ומבקש שהרב וולפא ישלח לו עותק מכורך{{הערה|'''[https://chabad.info/magazine/496613/ פרסום זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר]''' ראיון עם הרב [[שלום דוב וולפא]] ב[[עיתון בית משיח]], שהתפרסם ב{{אינפו}}.}}.

בחורף [[תשנ"ב]] הוא כתב קונטרס בשם "קבלת פני משיח צדקנו" על סדר ההתגלות מלך המשיח על פי הרמב"ם. הרבי ענה במענה מ[[י"ג אדר א']] תשנ"ב {{ציטוטון|מכבר עניתי לו שמאמרים כאלה מרחיקים כו"כ מלימוד דא"ח - היפך הפצת המעיינות חוצה}}{{הערה|חשבונו של עולם, עמ' 143.}}. אמנם מאידך, ב[[ט"ז אדר א']] תשנ"ב, ענה הרבי ל[[אנ"ש]] ב[[לוד]] שכתבו בקשר לשיעור בעניני משיח האמור להתקיים במקומם, שהיו שרצו להביא את הרב וולפא לדבר על כך שהרבי הוא מלך המשיח והיו שערערו על כך, וכתבו אשר רב הקהילה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] אמר שבפני אלו המעוניינים לשמוע – שהרי מגיעים לשם כך לשיעור – אין בעיה לדבר בנושא, אמנם היו רבנים אחרים{{הערה|כאלו שחשבו שיש להם תוקף של "רבנים כלליים"}} שחפצו לבטל את השיעור: {{ציטוטון|אין לדיין ('''רב שעל אתר''') אלא מה שעיניו רואות}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/26-01-2021-22-06-16-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%95-1.pdf קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד] (ע' 41) {{אינפו}}}}. בעקבות כך התקיים השיעור עם הרב וולפא בתוך סבב הרצאות ברחבי הארץ בבמהלך חורף תשנ"ב בהם הסביר את הצורך בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח.

בשנת [[תשנ"ג]] כשנושא זיהויו של הרבי כמלך המשיח צבר תאוצה משמעותית בעידוד הרבי, כתב הוא את הספר "יחי מלך המשיח" לבאר את פסק דין הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח. הרבי אישר לשליח הרב [[יהורם אולמן]] מ[[אוסטרליה]] ללמוד מהספר עם מקורביו ובירך שיהיה הלימוד בהצלחה{{הערה|יומן כסלו תשנ"ג.}}. כך גם להרב [[צבי גרינבלאט]] אישר הרבי לתרגם פרקים מהספר לספרדית ולהפיצם במקומו{{הערה|יומן 770 בית משיח}}.

בשנת [[תשנ"ד]] כתב הוא את הספר "מבשר טוב" המכיל שו"ת בענייני קבלת מלכותו של הרבי כמשיח (בתוספת ביאור פרטים נוספים במשנת חב"ד שהיו כאלו שהקשו אודותם בימים ההם) והספר זכה להסכמתו של הרבי{{הערה|מבשר טוב, עמ' ע"ו.}}.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוציא הרב וולפא את הספרים "הנסיון האחרון" וחוברת בשם "ספר סופר וסיפור" בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.

בשנת [[תשנ"ו]] כתב הרב [[מנשה קליין]] מכתב נגד אמונת החסידים ברבי כמלך המשיח גם לאחר ג' תמוז ושלחו לחברי [[בד"ץ קראון הייטס]]. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת [[תשס"ט]] הדפיס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו "משנה הלכות", דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.

=== ביתר ===
בשנת [[תשס"ו]] (2006) הקים ביישוב החרדי [[ביתר עלית]] את [[מכון הרמב"ם השלם]].

בשנת [[תשס"ז]] הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של [[הרמב"ם השלם]] במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד. בשנת [[תש"פ]] הושק הכרך השמיני על פרקים יח-יט.

בשנת [[תש"ע]] כהזדהות עם יושבי גבולות ארץ ישראל, עבר הרב וולפא לגור בגבול ההקפאה ביישוב ביתר עילית ובכך גם יהיה קרוב יותר למכון הרמב"ם.

== ספריו ==
[[קובץ:פרדס שלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר 'פרד"ס שלום - שער החסידות']]
[[קובץ:לקט שכחת הפאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר לקט שכחת הפאה]]
{{טורים|תוכן=
*'''[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]]''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא [[שלימות הארץ]], תש"מ.
*'''[[שלום שלום ואין שלום]]''', תשמ"א.
*'''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסייה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על [[ארץ הקודש]] וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין [[שלמות הארץ]]. יצא לאור בשנת [[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.
*'''[[ידבר שלום]]''' (ב"כ) - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב"ם כשמתמקד בהפרכת "חידושי" המ' דספר 'אבי עזרי'. (ניסן) [[תשמ"ז]]-[[תנש"א]]. מהספר הודפסו שני תדפיסים: '''רודף ובא במחתרת''' - עיונים בסוגיית "רודף ובא במחתרת" שבספר [[הרמב"ם]]. [[טבת]] [[תשמ"ח]] ו'''ובערת הרע מקרבך''' עיונים בסוגיית "ובערת הרע מקרבך" שבספר [[הרמב"ם]]. [[ניסן]] [[תשמ"ח]].
*'''[[כי הם חיינו (ספר)|כי הם חיינו]]''' - מושגים ביהדות. [[תנש"א]].
*'''[[יחי המלך (ספר)]]''', [[תשנ"ב]].
*'''קבלת פני משיח צדקנו''', שאלות ותשובות בשיחות [[הרבי]] מהשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]. [[ניסן]] [[תשנ"ב]].
*'''יחי המלך המשיח''' - ביאור גדרו ההלכתי של [[הרבי כמלך המשיח]] - על יסוד סימני [[בחזקת משיח]] המופיעים ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]. יצא לאור בחודש [[חשוון]] [[תשנ"ג]], בהסכמתם של הרבנים [[עובדיה יוסף]], [[מרדכי אליהו]], [[פנחס הירשפרונג]], [[משה שטרן]], [[מאיר מזוז]], [[בד"ץ קראון הייטס]] ושל כל [[רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].. הרבי אישר תרגום פרקים מספר זה לשפות שונות.
*'''מבשר טוב''' - שאלות ותשובות בנושאי [[משיח]] ו[[גאולה]] במשנת [[הרבי]]. הספר מורכב מתשובות לשאלות שנשאלו על ידי אברכים שאינם חסידי חב"ד באמצעות קו הטלפון של [[נחייג ונשמע]]. יצא לאור בחודש [[חשון]] [[תשנ"ד]].
*'''הנסיון האחרון''' - קונטרס של שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז. יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]] ב[[קריית גת]].
*'''ספר סופר וסיפור''' - תשובה לספר יתבררו ויתלבנו של הרב [[יחזקאל סופר]], [[תשנ"ו]].
*'''[[שמן ששון מחבריך]]''' (ארבעה כרכים - [[תשנ"ח]]-[[תשע"א]]).
*'''פרדס שלום - שער ההלכה''' - שאלות ותשובות בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] וביאורים בש"ס וברמב"ם בהלכות [[שבת]], הלכות [[פסח]], בשר בחלב ועוד. במבוא כותב הרב וולפא על "רבנות ללא הכשרה" והנזקים החמורים שנגרמים מכך לתורת ישראל. בספר 283 עמודים.
*'''פרדס שלום - שער החסידות''' - עיונים במצות [[אחדות ה']] על פי תורת החסידות. בין הנושאים: אמיתת המצאו, [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], [[עולם האצילות]], [[חומר]] ו[[צורה]] ב[[נברא]]ים. בנוסף לכך מחקרים מעניינים בספרי היסוד של [[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא והשולחן ערוך. בספר 153 עמודים.
*'''אוצר חידושים בש"ס''' - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת [[הרבי]] נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל [[אוהל מייטא - זכרון יוסף]]. יצא כרך אחד על ששה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. בהוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ט]].
*'''לקט שכחת הפאה''' - יסודות ומקורת לחובת לבישת [[פאה נכרית]] - תשובה לרב [[מאיר מאזוז]], [[תשנ"ט]].
*'''[[ותורה יבקשו מפיהו]]''' - מקורות ל[[מנהגי חב"ד]] ולשיחות הרבי, תשובה לרב [[מאיר מאזוז]], [[תש"ס]].
*'''המותר בפיך''' - ביאור ב[[תניא]] פרק ל"ז - תשובה לרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], [[תשס"ב]].
*'''[[יקם שערה לדממה]]''' - בירור בדין הפיאות הנכריות מהודו - [[תשס"ד]].
*'''[[בין אור לחושך (ספר)|בין אור לחושך]]''' - שיטת חב"ד בנושא [[אתחלתא דגאולה]] והמדינה. יצא לאור בעקבות גירוש יהודי גוש קטיף. [[תשס"ו]].
*'''[[הרמב"ם השלם]]''' על הלכות שבת (שמונה כרכים). [[תשס"ז]]-[[תש"פ]].
*'''עבד מלך''' - ביוגרפיה של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], סבו של הרב וולפא. יצא לאור על ידי המשפחה בי"ג [[סיוון]] [[תשס"ח]].
*'''[[תומת ישרים תנחם]]'''{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72553 סקירה על הספר] {{אינפו}}}} תגובה לספר במאי קמיפלגי מאת [[יחזקאל סופר]].
*'''משמיע שלום''' - ספר שיצא לקראת חתונת בנו{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/לרגל-חתונת-בנו-משמיע-שלום-ספר-חדש-לרב-ו לרגל חתונת בנו: "משמיע שלום" ספר חדש לרב וולפא] {{אינפו}}}}.
}}

==משפחתו==
*בנו, הרב עזריאל זעליג וולפא - מחנך ב[[תומכי תמימים ביתר עילית|ישיבת חב"ד ביתר]].
*בנו, הרב צבי הירש וולפא - משלוחי הרבי בישוב [[עומר]].
*בנו, הרב יוסף גדליה וולפא - ביתר
*חתנו, ר' אהרון סלומון, קרית מלאכי
*חתנו, הרב [[נחמיה וילהלם]] - [[שליח הרבי]] ב[[בנגקוק]], [[תאילנד]]
*חתנו, הרב בנימין זאב גנדל - [[משפיע]] בישיבת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]
*חתנו, הרב דובער פרבר - ר"מ ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריות]].
*חתנו, הרב [[אסף חנוך פרומר]] - [[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים חיפה]]
*חתנו, הרב [[יונתן שפיצר]] - שליח הרבי בעין כרם.
*חתנו, הרב אברהם בקרמן - מנהל מכון חיה מושקא - [[מוסקבה]].
*חתנו, הרב [[מנחם פלמן]] - שליח הרבי לישוב [[עומר]].

== לקריאה נוספת ==
*'''מוסף 'התמים' ב[[שבועון בית משיח]]''', גיליון לחודשים [[ניסן]]-[[אייר]] [[תש"ע]]. "מהיישוב החדש לתומכי תמימים" - הדרך של הרב וולפא לליובאוויטש.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Halperin-Fromer%20-%20Sivan%2024%2C%205778.pdf מקבץ של מכתבים הוראות תשובות ומענות שקיבל מהרבי, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו]'''
* [https://www.hageula.com/authors/76.htm כל הכתבות של הרב שלום דובער הלוי וולפא] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5894 מאמר תגובה של הרב וולפא] למאמר הרב [[טוביה בלוי]] בענין [[זהות משיח]] - מתוך [[חב"ד אינפו]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28430 "הרבי מינה אותי - אמשיך לפעול"] - ראיון נוקב ב[[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46509 מכתב התשובה של הרב וולפא לר' מנשה קליין] - אתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61948 כמעיין המתגבר] יצחק שטיינר, כתבת פרופיל בעיתון [[המבשר]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46854 שיעור של הרב וולפא בהלכות שבת] {{שמע}}
* מנחם זיגלבוים, [https://chabad.info/magazine/496613 פרסום זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר], ראיון ב[[שבועון בית משיח]] שפורסם באתר חב"ד אינפו, כ"ה בסיון ה'תש"פ {{בית משיח}} {{אינפו}}
* [https://www.hageula.com/news/view/25172.htm הערות על המצב: קודחים חור בספינה, ושואלים לאן נעלם הקב"ה?!] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/israel/19402.htm חוברת דרך אמונה בחרתי להורדה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/press/19411.htm לא נבחר בכם!] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/world/23527.htm כבר 17 שנה לגירוש: כשחסידי חב"ד התכנסו לזעוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}

;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1387 הרבי מברך את אביו של הרב וולפא מקבל מהרבי ברכה לבנו: "שיתקיים כאשר יענו אותו כן יפרוץ"] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63264 הרבי נותן לרב וולפא בקבוק משקה שיעביר ללבנון] ([[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ב]]){{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51924 הרב וולפא משכנע חיילים לסרב פקודה] ערב תוכנית הגירוש מגוש קטיף {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50808 הרב וולפא מציג: טקס זכרון לרבין ולעוד 1000 נרצחי אוסלו] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1707 הרב וולפא בתכניתו של אברי גלעד בטלויזיה] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55697 מתנחל חדש בביתר עילית] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63827 הרב וולפא מכריז על הקמת 'רשות יהודית' ביו"ש ([[אלול]] תשע"א)]{{וידאו}}
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/19412.htm הרב וולפא: אין במי לבחור, רק במלך המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/17550.htm שלימות הארץ • צפו: נאום הרב שלום דובער וולפא ב"התוועדות המרכזית"] באתר הגאולה {{הגאולה}}
[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1020922 כשהרב וולפא הזהיר מפני ההשלכות לגירוש מגוש קטיף] (חשוון תשפ"ד) {{וידאו}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:וולפא, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת וולפא]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]

שלום דובער וולפא

2023-10-29T01:16:18Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:הרב שלום דובער וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער הלוי וולפא]]
הרב '''שלום דובער הלוי וולפא''' (יליד [[י"א באדר א']] [[תש"ח]]) הוא מרבני חב"ד בארה"ק, ראש [[מכון הרמב"ם השלם]], יושב ראש עמותת 'ארץ ישראל שלנו', [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ומראשי הפעילים ב[[חב"ד]] למען [[שלימות הארץ]]. ראש [[כולל]] "זכרון יהוסף" ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
הרב שלום דובער וולפא נולד ב[[י"א באדר|י"א באדר א']] שנת [[תש"ח]] (1948) ב[[ירושלים]] לרב [[יצחק זאב וולפא]] (מצאצאי [[הגר"א]]) ומרת שיינדל מושקא (לבית ר' [[עזריאל זעליג סלונים]]) וולפא. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. לאחר מכן עבר לישיבות חב"ד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]ולמד אצל המשפיע הנודע ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה וב'קבוצה' [[תשכ"ו]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].

על פי הוראת [[הרבי]], עבר לאחר נישואיו להתגורר ב[[קריית גת]] וניהל בה את [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת חב"ד קריית גת]] עד שבשנת [[תשנ"ב]] תוך כדי משבר כספי שהיה בישיבה עזב הרב וולפא את ניהולה. בשנת [[תש"ע]] עבר לגור ב[[ביתר עילית]] על מנת לחזק את ישובי [[יהודה ושומרון]] ולנהל מקרוב את [[מכון הרמב"ם השלם]].

בשנת [[תשע"ח]] מונה הרב וולפא לשמש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]] במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור ב[[חסידות]] לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא גאולה ומשיח ונצחיותו של נשיא הדור וקיום הוראותיו של הרבי בנושא משיח ושלימות הארץ. לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] הודיע להנהלת הישיבה כי יעזוב את תפקידו בתור המשפיע הראשי של הישיבה בצער רב מכיוון שהדבר מכביד עליו בעקבות מצבו הרפואי ובמקומו נכנס הרב [[זושא פויזנר]] אך מפעם לפעם מגיע להתוועד עם תלמידי הישיבה אותם הגדיר כ"אהובים עליי במיוחד".

== פעילותו הציבורית ==
===שלימות הארץ===
[[קובץ:שלום וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער וולפא מקבל [[כוס של ברכה]] מהרבי]]
בשנת [[תש"מ]] (1979) קיבל הוראה מהרבי להוציא ספר שיסכם את דעת התורה בנושא שלימות הארץ. הספר נקרא בשם "[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]". כמו הורה לו הרבי להתגייס למאבק בנושא, במהלכו, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים נגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום.

בשנת [[תשמ"ב]] (1982) הוציא לאור בהוראת הרבי את ספרו "[[שלום שלום ואין שלום]]" בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.

בשנת [[תשנ"ח]] הקים את "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" יחד עם עמיתו הרב [[יקותיאל ראפ]] מארצות הברית, בשנת [[תשס"ה]] עמד בראש המאבק של [[חסידות חב"ד]] נגד [[תוכנית ההתנתקות]] ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב [[ספר תורה]] לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמים. על משתתפים בתוכנית ההתנתקות לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשים כגון אלו.

ב[[חודש חשוון]] [[תשס"ט]] רשם יחד עם [[ברוך מרזל]] אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ". הקמת המפלגה שהתרחשה שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, עוררה פולמוסים רבים בקרב חסידי חב"ד. לבסוף הוחלט לאחד את המפלגה עם מפלגת 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי הוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' [[מיכאל בן ארי]], אשר נבחר לכנסת.

לקראת הבחירות לממשלה בשנת [[תשע"ג]] עזבו חבר הכנסת מיכאל בן ארי, ברוך מרזל את מפלגת ארץ ישראל שלנו עקב חילוקי דעות, הרב וולפא ביקש לרוץ במשותף עם מפלגות 'הבית היהודי' ו'האיחוד הלאומי', אך משנכשלו המגעים, הודיע הרב וולפא על תמיכתו במפלגת 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט{{הערה|1= ראו לדוגמה [http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=74296 תוצאות האמת בכפר חב"ד], יב שבט ה'תשע"ג (23.01.2013), אתר [[חב"ד אינפו]]}}. בבחירות [[תשע"ה]] חזר בו הרב וולפא בתוכנית ברדיו אצל מוטי לביא ואמר שם שהורה בכתב ובעל פה להצביע למפלגת יחד בראשות [[אלי ישי]].

=== הרבי ופרסומו כמלך המשיח ===
[[קובץ:מענה פרסום זהות משיח.png|100px|ממוזער|מענה הרבי אודות הקונטרס "קבלת פני משיח צדקנו" שחיבר הרב וולפא]]
בין השנים [[תשמ"ג]]-[[תשמ"ט]] ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב"ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"[[ידבר שלום]]".

בשנת [[תשמ"ג]] החל בכתיבת ספר העוסק בעיונים וביאורים בהלכות מלכים ב[[רמב"ם]] ובו ביאור על סימני מלך המשיח ברמב"ם. הרב וולפא שלח את החיבור לרבי בשנת [[תשמ"ד]] והרבי לא השיב. לאחר מכן קיבל את הסכמתם של הרבנים [[משה פיינשטיין]] ו[[זלמן שמעון דבורקין]] וכתב לרבי שמתכנן לקבל גם את הסכמתם של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. לאחר כמה שבועות קיבל טלפון ממזכירו של הרבי, [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]], שהעביר לו את מענה הרבי בו שלל ממנו להדפיס, לדבר או לכתוב בכל ענייני משיח{{הערה|{{ציטוטון|לטלפנו בשמי: כנראה עושה עצמו אינו מבין, מה שעניתי מאז, שאפשר להזיק כמה רחמנא ליצלן, לחב"ד ולהפצת המעיינות על ידי כתיבה בענין כו' – שכוונתי היתה בעיקר אליו וד"ל. והנני מזהירו, שיפסיק לדבר, או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בעניני משיח – הן בשמו, והן בשם אחר, ע"י שליח וכיו"ב – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס ושלום יעשה משהו בזה, ידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל. פשוט שהנ"ל כולל פירוש על עניני משיח שברמב"ם, או ספרים אחרים ומאמרי דא"ח, וכל כיוצא בזה}}.}}{{הערה|כאשר שאל הרב וולפא את מזכירו של הרבי הרב [[בנימין קליין]] מדוע כאשר שלח לרבי את חיבורו לא ענה הרבי כלום ולאחר כמה חודשים נענה בתשובה כה חריפה, נענה, שבאותו יום בו קיבל את התשובה, הגיע מכתב מאחד הרבנים בירושלים בו כתב לרבי, ששמע שהרב וולפא עומד להוציא ספר שיגרום לחילול ה'}}. לאחר המענה ביקש הרב וולפא מחילה על שגרם עגמת נפש והרבי ענה: {{ציטוטון|פשוט – שבכל המכתב ודיבורי בכהנ"ל – לא היה בזה כלל וכלל משהו דהיפך הברכה ח"ו וח"ו. ואין גם עתה ח"ו וח"ו}}.

ב[[י"א ניסן]] [[תנש"א]] קיבל הוראה מהרבי {{ציטוטון|בטח חוזר דא"ח ברבים, והזמן גרמא ימות המשיח}}. לאחר אמירת [[השיחה הידועה]] ו[[דבר מלכות תזריע מצורע]] שהדרך הישרה להבאת הגאולה היא [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]], פנה אליו אחד מחברי [[בית דין רבני חב"ד]], ואמר לו לכתוב לרבי שרבני חב"ד ציוו עליו לשאול אם כעת ניתן להדפיס את הספר כיוון שהשתנו העיתים. תשובת הרבי היתה חיובית בהתאם להתייעצות עם [[ידידים מבינים]] והשמטת קטעים שעלולים להרחיק יהודים אחדים{{הערה|{{ציטוטון|באם ישמיט, לדעת ידידים מבינים, הקטעים שעלולים לרחק יהודים מבני ישראל מלימוד דא"ח, כדאי. אזכיר על הציון}}.}}. הרב וולפא עשה כהוראת הרבי, והספר יצא ב[[חשוון]] [[תשנ"ב]] בשם [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]] כשהרבי מברך את הוצאת הספר ומבקש שהרב וולפא ישלח לו עותק מכורך{{הערה|'''[https://chabad.info/magazine/496613/ פרסום זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר]''' ראיון עם הרב [[שלום דוב וולפא]] ב[[עיתון בית משיח]], שהתפרסם ב{{אינפו}}.}}.

בחורף [[תשנ"ב]] הוא כתב קונטרס בשם "קבלת פני משיח צדקנו" על סדר ההתגלות מלך המשיח על פי הרמב"ם. הרבי ענה במענה מ[[י"ג אדר א']] תשנ"ב {{ציטוטון|מכבר עניתי לו שמאמרים כאלה מרחיקים כו"כ מלימוד דא"ח - היפך הפצת המעיינות חוצה}}{{הערה|חשבונו של עולם, עמ' 143.}}. אמנם מאידך, ב[[ט"ז אדר א']] תשנ"ב, ענה הרבי ל[[אנ"ש]] ב[[לוד]] שכתבו בקשר לשיעור בעניני משיח האמור להתקיים במקומם, שהיו שרצו להביא את הרב וולפא לדבר על כך שהרבי הוא מלך המשיח והיו שערערו על כך, וכתבו אשר רב הקהילה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] אמר שבפני אלו המעוניינים לשמוע – שהרי מגיעים לשם כך לשיעור – אין בעיה לדבר בנושא, אמנם היו רבנים אחרים{{הערה|כאלו שחשבו שיש להם תוקף של "רבנים כלליים"}} שחפצו לבטל את השיעור: {{ציטוטון|אין לדיין ('''רב שעל אתר''') אלא מה שעיניו רואות}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/26-01-2021-22-06-16-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%95-1.pdf קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד] (ע' 41) {{אינפו}}}}. בעקבות כך התקיים השיעור עם הרב וולפא בתוך סבב הרצאות ברחבי הארץ בבמהלך חורף תשנ"ב בהם הסביר את הצורך בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח.

בשנת [[תשנ"ג]] כשנושא זיהויו של הרבי כמלך המשיח צבר תאוצה משמעותית בעידוד הרבי, כתב הוא את הספר "יחי מלך המשיח" לבאר את פסק דין הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח. הרבי אישר לשליח הרב [[יהורם אולמן]] מ[[אוסטרליה]] ללמוד מהספר עם מקורביו ובירך שיהיה הלימוד בהצלחה{{הערה|יומן כסלו תשנ"ג.}}. כך גם להרב [[צבי גרינבלאט]] אישר הרבי לתרגם פרקים מהספר לספרדית ולהפיצם במקומו{{הערה|יומן 770 בית משיח}}.

בשנת [[תשנ"ד]] כתב הוא את הספר "מבשר טוב" המכיל שו"ת בענייני קבלת מלכותו של הרבי כמשיח (בתוספת ביאור פרטים נוספים במשנת חב"ד שהיו כאלו שהקשו אודותם בימים ההם) והספר זכה להסכמתו של הרבי{{הערה|מבשר טוב, עמ' ע"ו.}}.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוציא הרב וולפא את הספרים "הנסיון האחרון" וחוברת בשם "ספר סופר וסיפור" בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.

בשנת [[תשנ"ו]] כתב הרב [[מנשה קליין]] מכתב נגד אמונת החסידים ברבי כמלך המשיח גם לאחר ג' תמוז ושלחו לחברי [[בד"ץ קראון הייטס]]. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת [[תשס"ט]] הדפיס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו "משנה הלכות", דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.

=== ביתר ===
בשנת [[תשס"ו]] (2006) הקים ביישוב החרדי [[ביתר עלית]] את [[מכון הרמב"ם השלם]].

בשנת [[תשס"ז]] הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של [[הרמב"ם השלם]] במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד. בשנת [[תש"פ]] הושק הכרך השמיני על פרקים יח-יט.

בשנת [[תש"ע]] כהזדהות עם יושבי גבולות ארץ ישראל, עבר הרב וולפא לגור בגבול ההקפאה ביישוב ביתר עילית ובכך גם יהיה קרוב יותר למכון הרמב"ם.

== ספריו ==
[[קובץ:פרדס שלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר 'פרד"ס שלום - שער החסידות']]
[[קובץ:לקט שכחת הפאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר לקט שכחת הפאה]]
{{טורים|תוכן=
*'''[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]]''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא [[שלימות הארץ]], תש"מ.
*'''[[שלום שלום ואין שלום]]''', תשמ"א.
*'''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסייה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על [[ארץ הקודש]] וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין [[שלמות הארץ]]. יצא לאור בשנת [[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.
*'''[[ידבר שלום]]''' (ב"כ) - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב"ם כשמתמקד בהפרכת "חידושי" המ' דספר 'אבי עזרי'. (ניסן) [[תשמ"ז]]-[[תנש"א]]. מהספר הודפסו שני תדפיסים: '''רודף ובא במחתרת''' - עיונים בסוגיית "רודף ובא במחתרת" שבספר [[הרמב"ם]]. [[טבת]] [[תשמ"ח]] ו'''ובערת הרע מקרבך''' עיונים בסוגיית "ובערת הרע מקרבך" שבספר [[הרמב"ם]]. [[ניסן]] [[תשמ"ח]].
*'''[[כי הם חיינו (ספר)|כי הם חיינו]]''' - מושגים ביהדות. [[תנש"א]].
*'''[[יחי המלך (ספר)]]''', [[תשנ"ב]].
*'''קבלת פני משיח צדקנו''', שאלות ותשובות בשיחות [[הרבי]] מהשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]. [[ניסן]] [[תשנ"ב]].
*'''יחי המלך המשיח''' - ביאור גדרו ההלכתי של [[הרבי כמלך המשיח]] - על יסוד סימני [[בחזקת משיח]] המופיעים ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]. יצא לאור בחודש [[חשוון]] [[תשנ"ג]], בהסכמתם של הרבנים [[עובדיה יוסף]], [[מרדכי אליהו]], [[פנחס הירשפרונג]], [[משה שטרן]], [[מאיר מזוז]], [[בד"ץ קראון הייטס]] ושל כל [[רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].. הרבי אישר תרגום פרקים מספר זה לשפות שונות.
*'''מבשר טוב''' - שאלות ותשובות בנושאי [[משיח]] ו[[גאולה]] במשנת [[הרבי]]. הספר מורכב מתשובות לשאלות שנשאלו על ידי אברכים שאינם חסידי חב"ד באמצעות קו הטלפון של [[נחייג ונשמע]]. יצא לאור בחודש [[חשון]] [[תשנ"ד]].
*'''הנסיון האחרון''' - קונטרס של שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז. יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]] ב[[קריית גת]].
*'''ספר סופר וסיפור''' - תשובה לספר יתבררו ויתלבנו של הרב [[יחזקאל סופר]], [[תשנ"ו]].
*'''[[שמן ששון מחבריך]]''' (ארבעה כרכים - [[תשנ"ח]]-[[תשע"א]]).
*'''פרדס שלום - שער ההלכה''' - שאלות ותשובות בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] וביאורים בש"ס וברמב"ם בהלכות [[שבת]], הלכות [[פסח]], בשר בחלב ועוד. במבוא כותב הרב וולפא על "רבנות ללא הכשרה" והנזקים החמורים שנגרמים מכך לתורת ישראל. בספר 283 עמודים.
*'''פרדס שלום - שער החסידות''' - עיונים במצות [[אחדות ה']] על פי תורת החסידות. בין הנושאים: אמיתת המצאו, [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], [[עולם האצילות]], [[חומר]] ו[[צורה]] ב[[נברא]]ים. בנוסף לכך מחקרים מעניינים בספרי היסוד של [[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא והשולחן ערוך. בספר 153 עמודים.
*'''אוצר חידושים בש"ס''' - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת [[הרבי]] נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל [[אוהל מייטא - זכרון יוסף]]. יצא כרך אחד על ששה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. בהוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ט]].
*'''לקט שכחת הפאה''' - יסודות ומקורת לחובת לבישת [[פאה נכרית]] - תשובה לרב [[מאיר מאזוז]], [[תשנ"ט]].
*'''[[ותורה יבקשו מפיהו]]''' - מקורות ל[[מנהגי חב"ד]] ולשיחות הרבי, תשובה לרב [[מאיר מאזוז]], [[תש"ס]].
*'''המותר בפיך''' - ביאור ב[[תניא]] פרק ל"ז - תשובה לרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], [[תשס"ב]].
*'''[[יקם שערה לדממה]]''' - בירור בדין הפיאות הנכריות מהודו - [[תשס"ד]].
*'''[[בין אור לחושך (ספר)|בין אור לחושך]]''' - שיטת חב"ד בנושא [[אתחלתא דגאולה]] והמדינה. יצא לאור בעקבות גירוש יהודי גוש קטיף. [[תשס"ו]].
*'''[[הרמב"ם השלם]]''' על הלכות שבת (שמונה כרכים). [[תשס"ז]]-[[תש"פ]].
*'''עבד מלך''' - ביוגרפיה של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], סבו של הרב וולפא. יצא לאור על ידי המשפחה בי"ג [[סיוון]] [[תשס"ח]].
*'''[[תומת ישרים תנחם]]'''{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72553 סקירה על הספר] {{אינפו}}}} תגובה לספר במאי קמיפלגי מאת [[יחזקאל סופר]].
*'''משמיע שלום''' - ספר שיצא לקראת חתונת בנו{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/לרגל-חתונת-בנו-משמיע-שלום-ספר-חדש-לרב-ו לרגל חתונת בנו: "משמיע שלום" ספר חדש לרב וולפא] {{אינפו}}}}.
}}

==משפחתו==
*בנו, הרב עזריאל זעליג וולפא - מחנך ב[[תומכי תמימים ביתר עילית|ישיבת חב"ד ביתר]].
*בנו, הרב צבי הירש וולפא - משלוחי הרבי בישוב [[עומר]].
*בנו, הרב יוסף גדליה וולפא - ביתר
*חתנו, ר' אהרון סלומון, קרית מלאכי
*חתנו, הרב [[נחמיה וילהלם]] - [[שליח הרבי]] ב[[בנגקוק]], [[תאילנד]]
*חתנו, הרב בנימין זאב גנדל - [[משפיע]] בישיבת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]
*חתנו, הרב דובער פרבר - ר"מ ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריות]].
*חתנו, הרב [[אסף חנוך פרומר]] - [[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים חיפה]]
*חתנו, הרב [[יונתן שפיצר]] - שליח הרבי בעין כרם.
*חתנו, הרב אברהם בקרמן - מנהל מכון חיה מושקא - [[מוסקבה]].
*חתנו, הרב [[מנחם פלמן]] - שליח הרבי לישוב [[עומר]].

== לקריאה נוספת ==
*'''מוסף 'התמים' ב[[שבועון בית משיח]]''', גיליון לחודשים [[ניסן]]-[[אייר]] [[תש"ע]]. "מהיישוב החדש לתומכי תמימים" - הדרך של הרב וולפא לליובאוויטש.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Halperin-Fromer%20-%20Sivan%2024%2C%205778.pdf מקבץ של מכתבים הוראות תשובות ומענות שקיבל מהרבי, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו]'''
* [https://www.hageula.com/authors/76.htm כל הכתבות של הרב שלום דובער הלוי וולפא] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5894 מאמר תגובה של הרב וולפא] למאמר הרב [[טוביה בלוי]] בענין [[זהות משיח]] - מתוך [[חב"ד אינפו]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28430 "הרבי מינה אותי - אמשיך לפעול"] - ראיון נוקב ב[[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46509 מכתב התשובה של הרב וולפא לר' מנשה קליין] - אתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61948 כמעיין המתגבר] יצחק שטיינר, כתבת פרופיל בעיתון [[המבשר]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46854 שיעור של הרב וולפא בהלכות שבת] {{שמע}}
* מנחם זיגלבוים, [https://chabad.info/magazine/496613 פרסום זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר], ראיון ב[[שבועון בית משיח]] שפורסם באתר חב"ד אינפו, כ"ה בסיון ה'תש"פ {{בית משיח}} {{אינפו}}
* [https://www.hageula.com/news/view/25172.htm הערות על המצב: קודחים חור בספינה, ושואלים לאן נעלם הקב"ה?!] באתר הגאולה {{הגאולה}}

;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1387 הרבי מברך את אביו של הרב וולפא מקבל מהרבי ברכה לבנו: "שיתקיים כאשר יענו אותו כן יפרוץ"] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63264 הרבי נותן לרב וולפא בקבוק משקה שיעביר ללבנון] ([[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ב]]){{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51924 הרב וולפא משכנע חיילים לסרב פקודה] ערב תוכנית הגירוש מגוש קטיף {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50808 הרב וולפא מציג: טקס זכרון לרבין ולעוד 1000 נרצחי אוסלו] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1707 הרב וולפא בתכניתו של אברי גלעד בטלויזיה] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55697 מתנחל חדש בביתר עילית] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63827 הרב וולפא מכריז על הקמת 'רשות יהודית' ביו"ש ([[אלול]] תשע"א)]{{וידאו}}

[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1020922 כשהרב וולפא הזהיר מפני ההשלכות לגירוש מגוש קטיף] (חשוון תשפ"ד) {{וידאו}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:וולפא, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת וולפא]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]

עולם הבא

2023-10-29T01:14:18Z

יחי המלך המשיח770:

ה'''עולם הבא''' הוא כינוי לתקופת השכר שבאה לאחר העבודה ב[[עולם הזה]].

ישנם שני פירושים מהו העולם הבא: לדעת [[הרמב"ם]] העולם הבא הוא [[גן עדן]], עולם ה[[נשמה|נשמות]], ותכלית השכר היא לנשמות בלא [[גוף|גופים]]{{הערה|לשיטתו, הטעם לקריאת השם "עולם הבא" אינה מפני שעולם זה אינו מצוי כעת, אלא מפני שהוא בא '''לאדם''' רק לאחר עבודתו ב[[עולם הזה]] (הלכות תשובה ח, ח).}}. לדעת [[הרמב"ן]] העולם הבא הוא [[תחיית המתים|עולם התחיה]], ותכלית השכר תהיה לנשמות שישארו בגופים ויחיו ב[[חיים נצחיים]]. לכל הדעות, העולם הבא שונה לחלוטין מהעולם הזה בכך שאין בו אכילה ושתיה וצרכי ה[[גוף]] הגשמיים כמו בעולם הזה.

[[תורת החסידות]] מכריעה כדעת הרמב"ן, שהעולם הבא הוא עולם התחיה; אם כי לעיתים משתמשים בתואר "עולם הבא" ביחס לגן עדן{{הערה|דוגמא לכך הוא הקטע ב[[תפילת שבת]]: "אין ערוך לך ה' אלוקינו בעולם הזה, ואין זולתך מלכנו לחיי העולם הבא.. ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים"; שהעולם הבא המוזכר כאן בהמשך לעולם הזה איננו תחיית המתים אלא גן עדן (ראה בהמצויין ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ג' ד"ה להבין ענין תחיית המתים [[תשמ"ו]] הערה 11).}}.

==דעת הרמב"ם==
בספר [[היד החזקה]]{{הערה|הלכות תשובה פרקים ח'-ט'.}} מבאר [[הרמב"ם]] באריכות כי שלימות [[שכר המצוות]] תהיה בעולם הבא, שבו יהיו אך ורק [[נשמה|נשמות]] ללא [[גוף|גופים]]. כראיה לכך מביא את מאמר [[חז"ל]]{{הערה|שם=ברכות|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה, אלא [[צדיק|צדיקים]] יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]". כיון שאין אכילה ושתיה, מוכח שאין כל צורך בגוף הגשמי בעולם זה; ולכן מפרש [[הרמב"ם]] את המילים "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם" כמשל, וכן את [[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודת הצדיקים]] שתהיה אז מפרש כמשל.

בהקדמה לפרק חלק מאריך [[הרמב"ם]] לבאר ולבסס את שיטתו. הוא מסביר, שהטעם שרבים אינם יכולים להבין את תכלית השכר בעולם לנשמות בלא גופים - הוא מכיוון שבתור אנשים מוגבלים וגשמיים, התענוג היחיד אותו אנו יכולים להשיג הוא תענוג [[גשמיות|גשמי]], ואין לנו כל אפשרות לתפוס ולהשיג מהו תענוג [[רוחניות|רוחני]]. אמנם, לאמתו של דבר, דווקא תענוג זה הוא התענוג האמיתי. באגרת תחיית המתים מוסיף [[הרמב"ם]] וטוען, כי מכיון שכל הצורך בגוף הוא עבור הענינים הגשמיים - כאכילה ושתיה וכדומה - הרי ברגע שיבטלו צרכים אלו שוב לא יהיה צורך בקיום הגוף.

לכן לשיטת הרמב"ם, לאחר שיקומו כל [[עם ישראל|ישראל]] בתחיית המתים יהיה קיומו של עולם התחיה במשך תקופה מוגבלת, ולאחריה יתבטלו הגופים, והנשמות יקבלו את שכרן בעולם הבא הרוחני. את דברי חז"ל על ביטול המוות ו[[חיים נצחיים|החיים הנצחיים]], הוא מפרש לגבי חיי הנשמה, שהם יהיו נצחיים ובהם לא שייך כליון, אך לא לגבי הגוף.

==דעת הרמב"ן==
[[הרמב"ן]] בשער הגמול חולק על הרמב"ם, ומבאר שהעולם הבא הוא עולם התחיה, ובו יחיו בני ישראל כנשמות בגופים ב[[חיים נצחיים]]. הוא מוכיח זאת מכמה מקומות:

*ב[[משנה]]{{הערה|שם=כל|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] פרק י משנה א.}} נאמר: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.. ואלו שאין להם חלק לעולם הבא, האומר אין תחיית המתים מן התורה", וה[[גמרא]] מסבירה זאת: "הוא כפר בתחיית המתים, לפיכך לא יהא לו חלק בתחיית המתים". הרי שהעולם הבא הוא תחיית המתים.
*בכמה וכמה מקורות מיוחסים ענינים גשמיים לעולם הבא - לדוגמא, ב[[מדרש]]{{הערה|ספרי ברכה שנד.}} נאמר שאת כל אוצרות המרגליות ואבנים טובות של הספינות שאבדו בים הגדול, יסחוף [[הקדוש ברוך הוא]] לימה של [[חיפה]] עבור ה[[צדיקים]] לעולם הבא. כמו כן במדרש{{הערה|שמות רבה טו, כא.}} נמנים החידושים שיחדש [[הקדוש ברוך הוא]] בעולם הבא, וביניהם ריבוי חידושים הנוגעים לדברים גשמיים - כגון בנין [[ירושלים]] באבן ספיר, אילנות ופירות, חיות עופות ורמשים.
*על כמה וכמה צדיקים מוזכר לאחר פטירתם שהם מוכנים לחיי העולם הבא: על [[משה רבינו]]{{הערה|ספרי נצבים שה.}} "'''גנזו''' לחיי העולם הבא", וכן על [[רבי עקיבא]]{{הערה|ברכות סא, ב.}} "'''מזומן''' לחיי העולם הבא". ומכך מוכח שהעולם בו נמצאות נשמות הצדיקים כעת - גן עדן - '''איננו''' העולם הבא, אלא העולם הבא יהיה רק אחר כך.

[[הרמב"ן]] מסביר כיצד יתקיים ה[[גוף]] אף על פי שלא תהיה אכילה ושתיה - בדוגמת משה רבינו בעלותו ל[[הר סיני]], שהתקיים ארבעים יום וארבעים לילה ללא אכילה ושתיה, אלא ה[[גוף]] ניזון מ[[זיו השכינה]]. כך יהיו חיי ה[[נשמה]] בגוף בעולם הבא. [[הרמב"ן]] ממשיך ומקשה - מהו אם כן הצורך בקיום הגוף, כשאין בו אכילה ושתיה? על שאלה זו איננו מתרץ, ואומר שיש בכך "סודות עמוקים" - ורק [[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו, שברא את הגוף, יודע מהו הצורך בו. ואנחנו, עלינו להאמין בכך ב[[אמונה]] פשוטה.

עם זאת, [[הרבי]] מציין שבעולם הבא [[אכילה#אכילה לעתיד לבוא|תהיה אכילה ושתיה]], ומה שאמרו חז"ל "אין בו לא אכילה ולא שתיה" - הכוונה שלא יהיה צורך באכילה ושתיה לצורך חיבור ה[[נשמה]] עם הגוף, אבל תהיה לצורך אחר{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ב' אגרת ר'.}}.

==הכרעת החסידות==
ה[[צמח צדק]] בספרו [[דרך מצוותיך]]{{הערה|מצוות [[ציצית]]. וראה גם [[לקוטי תורה]] צו ד"ה ששת ימים (טו, ג). ביאור לד"ה שובה ישראל (סה, ד).}} מביא את שתי הדעות, וקובע אודות דעת הרמב"ן: "וכן הוא האמת על פי ה[[קבלה]]". בהמשך מבאר באריכות את הטעם לכך שהשכר בעולם הבא יהיה לנשמות בגופים, בשונה מגן עדן - מכיון שבגן עדן מאיר אור ה[[ממלא כל עלמין]] המתלבש ב[[אור פנימי|פנימיות]] בעולמות, ולכן על ידי אור זה יכולים להשיג אלוקות רק הנשמות - שהם כלי לכך, ולא הגופים. מה שאין כן בעולם הבא - עולם התחיה - יאיר אור ה[[סובב כל עלמין]], [[אור מקיף]] שלמעלה לגמרי מהעולמות, ולכן ביכלתו להאיר לנשמות בגופים כמו לנשמות בלי גופים בלי חילוק (ואדרבה, דוקא בגוף התחתון מתגלה יותר מעלת האור העליון - כי [[נעוץ תחילתן בסופן]]).

{{להשלים}}
===נשמות בגופים גם לדעת הרמב"ם===
הרבי קובע{{הערה|קונטרס הלכות של [[תורה שבעל פה]] [[תשנ"ב]], סעיף י.}} שגם לדעת [[הרמב"ם]] יהיה שכר המצוות בשלימות דוקא בעולם התחיה, אלא שלא הזכיר זאת בפירוש בספרו - שמכיון שהוא ספר [[הלכה|הלכות]], כתב בו רק על שלימות השכר כפי שהיא מצד הנבראים; אך עיקר ושלימות השכר כפי שהוא קשור לקדוש ברוך הוא יהיה דוקא בעולם התחיה.

==העליות בעולם הבא==
{{להשלים}}
ב[[עולם הבא]] יהיו שתי תקופות, המבטאות שתי עליות: בתקופה-העלייה הראשונה תהיה (בתחילתה) [[סעודת שור הבר והלווייתן]], ובה יהיה השכר על [[לימוד התורה]] וקיום המצוות.

בתקופה השניה, תהיה עליה גדולה יותר - עליה נאמר{{הערה|שם=ברכות}} "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה, אלא [[צדיק|צדיקים]] יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]". עליה זו היא למעלה משייכות ללימוד התורה וקיום המצוות, והיא מגיעה מצד ה[[עצמות]]{{הערה|[[המשך תרס"ו]] ע' קה.}}.

==כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא==
במשנה{{הערה|שם=כל}} נאמר ש"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" (זאת בניגוד לגן עדן, שרק יהודי שזוכה לכך יכול לעלות לגן עדן). הסיבה לכך, היא מפני שבעולם הבא תתגלה מעלת [[קיום המצוות]] של בני ישראל, ובקיום המצוות - כל ישראל מקיימים באותה מידה (בשונה מגן עדן שבו מתגלית מעלת [[לימוד התורה]] - ובלימוד התורה יש הבדלים בין יהודים, לא כולם לומדים באותו אופן).

בעומק יותר, בעולם הבא תתגלה מעלת בני ישראל עצמם, כפי שהם מאוחדים עם הקדוש ברוך הוא, שהיא נעלית יותר אפילו ממעלת קיום המצוות{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חלק ג' ד"ה להבין ענין תחיית המתים תשמ"ו. חלק ד' ד"ה כל ישראל תשל"ג.}}.
{{להשלים}}

==ראו גם==
*[[גן עדן]]
*[[תחיית המתים]]

==קישורים חיצונים==
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/24315.htm עולם הבא: כל הפרטים] באתר הגאולה {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}

[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]

מלחמת חרבות ברזל

2023-10-29T01:12:54Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|בניינים בעזה שהופצצו ע"י [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]
'''מלחמת חרבות ברזל''' הינה מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באיזור המכונה עוטף עזה, וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין צה"ל וחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1400 יהודים, ועוד למעלה מ-220 נחטפו ונמצאים בשבי החמאס וארגוני טרור אחרים.

במלחמה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז קום המדינה, במסיבה ליד קיבוץ רעים, בו נרצחו 260 יהודים.

==מהלך המלחמה==
מלחמת חרבות ברזל פרצה בשעה 06:30 בבוקר חג שמחת תורה תשפ"ד, במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום.

בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה ובשלב השני מאות מחבלים בטנדרים, אופנועים, ברגל, בסירות, ובמצנחי רחיפה חדרו לשטח ישראל לכל אורך גדר הגבול שברצועה.

מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ומוחזקים בעזה.

יישובים שלמים בעוטף עזה ובסיסי צה"ל נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו, התעללו השחיתו והציתו את המבנים.

התקפות רצח היו גם בערי הדרום: אופקים, שדרות ונתיבות.

הצבא גייס מיד חיילים בצו 8, ויחידות מיוחדות ומתאימות הוקפצו לדרום ובלחימה עיקשת נהרגו למעלה מאלף חמש מאות מחבלים.

מאז שמחת תורה צה"ל גייס מאות אלפי חיילי מילואים ותוקף מהאוויר את המחבלים, בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז.

בשבועות הראשונים של המלחמה התבצעו הכנות לכניסה קרקעית תוך כדי מו"מ לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382]}}.

===מוסדות ואירועים===

מוסדות חינוך ואירועים הושבתו בתחילת המלחמה ובהמשך פיקוד העורף פירסם הנחיות משתנות ומוסדות חב"ד נפתחו בהתאם להנחיות מצילות חיים{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף}}.

==פרסום דעת הרבי==
מאז פרוץ המלחמה, חסידי חב"ד מפרסמים את דעת הרבי אודות האיסור לסגת משטחי ארץ ישראל, עמידה בתוקף מול אויב, הימנעות מהתחשבות במה יאמרו ארצות הברית ומדינות אחרות. על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.

===פעילות חב"ד למען החיילים===
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים,למבצע תפילין וגם חלוקת מזון ומתנות לחיילים.
הפעילות מתבצעת בערוצים שונים:

*שלוחי הרבי בדרום הארץ
*[[ניידות חב"ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים {{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית]}}
*קהילות חב"דיות וחסידים פרטיים, שפתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים.
*חיילים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם {{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים הפועלים בגשמיות ורוחניות בקרב חבריהם לשירות הצבאי בזמן המלחמה}}.
*את"ה בארץ הקודש, פתח במבצע הפצת חת"ת לשמירה וברכה בזמן המלחמה {{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת"ת]}}
[[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב"ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]
*הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, '''מי שברך לחיילי צה"ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}
*בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}
*[[כינוס השלוחים העולמי]] תשפ"ד, הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בקרב החיילים והאזרחים לרגל מלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}

===פעילות חב"ד בערים מופגזות ומפונות===
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ופועלים.

ב[[שבועון בית משיח]] 1382, חשפו שלוחים הקרובים לגבול לבנון את פעילותם בצל המלחמה.

הרב [[שמואל גינזבורג]] שליח במעיין ברוך סיפר על תפילות בבית כמסת עם אנשים בודדים וסעודת שבת המונית עם חיילים המוצבים בסביבה.

הרב [[בני נחום]] שליח ב[[שלומי]] פועל עם החיילים הנמצאים בעירו, בדגש על חלוקת ספרי חת"ת.

הרב [[יגאל כספי]] שליח ב[[מעלות]] והרב [[שניאור הלפרין]] שליח במבואות חרמון, מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}

* הדפסת התניא בקיבוץ בארי בו נהרגו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה {{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי]}} {{חב"ד אינפו}}

===פעילות חב"ד לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים===
{{להשלים}}

==חייל חב"די שנהרג==
*החייל '''בנימין לב''' הי"ד - נפל ב[[שבת קודש]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.

==בוגרי מוסדות חב"ד שנהרגו==
*החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי"ד{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.
*החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי"ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{COL}}}}.
*החייל '''אביתר אוחיון''' הי"ד - נפל ב[[שבת קודש]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148102 החייל הת' אביתר אוחיון הי"ד, נפל בקרב נגד מחבלים] {{COL}}}}.

== שאלות הלכתיות ==

שאלות הלכתיות סבוכות הגיעו אל רבני חב"ד בזמן הלחימה.

'''צו 8 בחג ובשבת''' - חסידי חב"ד רבים קיבלו בשמחת תורה וגם בשבתות הבאות צו 8, דהיינו צו חירום המורה להתגייס מיידי ללא דיחוי. רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו להתגייס מיידית והיו גם רבנים בחו"ל, שהעניקו פסקים לטוס בעיצומו של חג כדי למלאת פקודת צו 8 {{הערה| הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA%20%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/tag/?term=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%20%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm "הרבי הציל את חיי": השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה
{{מלחמות ישראל|}}

{{הערות שוליים}}

המרפסת

2023-10-29T01:09:43Z

יחי המלך המשיח770: /* אירועים בולטים */

{{לשכתב|לכתוב את העובדות בנוסף לתיאור מהיומנים}}
[[קובץ:עידוד יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי יושב במרפסת, מולה עומדים קהל החסידים. תשנ"ד]]
'''המרפסת''' היא חדרון שנבנה ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשנ"ג]] כזיז במערב ב[[בית הכנסת - 770|בית הכנסת ב-770]] אליו נכנס [[הרבי]] כאשר רצה לראות את החסידים ולהיראות אליהם בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]], לאחר [[כ"ז אדר א' תשנ"ב|האירוע הבריאותי בתשנ"ב]]. מן המרפסת השתתף הרבי בתפילות במניין יחד עם קהל החסידים שהתכנס למרגלות המרפסת, ולעיתים אף התרחשו על גבה מעמדים שונים בהם השתתף הרבי, כמו התוועדויות, כינוס השלוחים, [[ראלי|כינוסי ילדים]] ועוד. ביציאותיו אלו ניגנו החסידים לרוב את הניגון "[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]".

==היסטוריה==
[[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניית החדר המיוחד ([[אלול]] [[תשנ"ב]])]]
ב[[כ"ז אדר ראשון]] [[תשנ"ב]] עבר הרבי אירוע מוחי ובעקבות כך הפסיק לרדת מחדרו אל התפילות ב[[זאל הגדול]] של [[770]].

בתחילת שנת [[תשנ"ג]], נעשו מספר שינויים ב-770, כדי שהרבי יוכל להתפלל עם החסידים. לפני [[ראש השנה]] בנו [[חדר תפילה מיוחד|חדר מיוחד]] לרבי, בגובה עזרת הנשים, מעל הפירמידות הקבועות במערב 770, עם חיבור ישיר ל[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]. במהלך התפילות רצה הרבי לראות את הקהל והסירו את החלונות, והרבי התרומם מעט כדי לראות. לקראת [[שמחת תורה]] בנו את המרפסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי ב[[הקפות]] באופן שיוכלו לראותו היטב, כמו כן בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770{{הערה|היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ביום טוב שני של סוכות ([[יומן קבלת המלכות]] עמ' 37), ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב.}}{{הערה|[[יומן קבלת המלכות]] עמ' 45.}}. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שהיו תלויות בתקרת הזאל הגדול, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי. בשנת [[תשנ"ד]] שינו קצת את מבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את החסידים.

==סדרי יציאת הרבי למרפסת==
יציאת הרבי למרפסת, הייתה בדרך כלל בהפתעה. לצורך עדכון כל תושבי ה[[שכונה]] ו[[תלמידי התמימים]] על יציאת הרבי, הושק מכשיר ה'''משיח ביפר''' (בדומה להודעות sms כיום), שהוחזק על ידי רבים מהחסידים, והיה מצפצף כל פעם שהרבי הודיע שיצא אל החסידים. אז כולם היו רצים ל-770 כדי לראות את הרבי.

יציאות הרבי היו על פי רוב בתפילות [[מנחה]], פעמים גם ל[[מעריב]] ובאופן נדיר גם ל[[שחרית]] (בינהם ב[[ו']] [[חשוון]] [[תשנ"ג]]). עד ל[[שמונה עשרה]], שהה הרבי בחדר המיוחד שהיה על יד המרפסת, ולאחר מכן עבר הרבי למרפסת כשהוילונות סגורים. לאחר ה[[קדיש]] בתרא{{הערה|ולפעמים גם באמצעו}} היו המזכירים פותחים את הוילונות, ומיד בסיום התפילה היו החסידים פוצחים בשירת [[יחי אדוננו]], והרבי היה מעודד באמצעות ראשו וידו השמאלית הקדושים.

הגילוי היה מסתיים, כאשר הרבי היה מסמן בראשו לצד שמאל, כאות לסגירת הוילון.

==אירועים בולטים==
===סוכות תשנ"ג===
ב[[יום טוב שני של גלויות|יום טוב השני של חג הסוכות]] [[תשנ"ג]], בנוסף ליציאה הרגילה של הרבי קודם [[קריאת התורה]], יצא הרבי פעם נוספת לתפילת [[מנחה]] ולאחר שעודד את הקהל, ביקש הרבי לרדת ולהיכנס לבית הכנסת ל[[התוועדות]]. בימת ההתועדויות סודרה ועליה הושמו מספר בקבוקי משקה, והרבי הובא והורד למקום על ידי כיסא.

בשל הפתאומיות נוצר לחץ גדול בשורות הראשונות שלפני בימת ההתוועדויות של הרבי, וכתוצאה מכך נפלו הנוכחים זה על זה, כשבלי לשים לב ובלי יכולת להיחלץ דרכו על בחורים שנפלו על הרצפה. הרב [[מנחם מענדל הענדל]] (אז [[הת']] מענדי) היה בין אלו, וחברי [[הצלה קראון הייטס]] הוציאו אותו במאמצים עילאיים מתחת ערימות הקהל, ומשם פינו אותו באמבולנס לבית הרפואה. על פי הערכת החובש באמבולנס - כבר לא היה בין החיים. אך בנס ממש, לאחר זעקתו של אחד הנוכחים לעבר הרבי "רבי! הוא מת!", ומבט חד שנעץ בו הרבי, החל להגיב לסביבה ותוך כמה ימים עמד על רגליו בריא ושלם.

במהלך ההתוועדות סימן הרבי לחסידים לשבת ולא להסתיר אחד את השני, ולאחר כעשרים דקות סימן הרבי שברצונו לעלות לחדרו. זאת הייתה הפעם היחידה במשך אותה תקופה שהרבי ירד לבית הכנסת.

לאחר מספר שעות בשעה חמש וחצי, נפתח הוילון והרבי הופיע בפני החסידים שוב, והקהל החל לנגן את ניגוני רבותינו נשיאנו. לאחר כמחצית שעה סימן הרבי בידו, והוילון נסגר.
===כינוס השלוחים תשנ"ג===
[[קובץ:כינוס השלוחים תשנ"ג.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבי ביציאתו לשלוחים. - [[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ג]]]]
בשנת [[תשנ"ג]] התקיים ה'באנקעט' של [[כינוס השלוחים העולמי]] ב-770, ודובר על כך שהרבי יצא למרפסת.

לאחר שהמזכירים והמשב"קים נאספו ב-770, החלה בזאל הגדול שירת [[ניגון ראש חודש כסלו]], לאחר שמונה דקות הוכרז שהרבי יצא, כשהרבי יצא הוחלפה השירה לשירת '[[יחי]]' הרבי עודד בראשו וסקר את הקהל, ובהמשך עודד בראשו בחזקה{{הערה|על פי [https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/11/02-11-2018-18-30-55-kinus5750-5753.pdf דברי משיח]}}.
===י"ט כסלו תשנ"ג===
[[קובץ:נו!.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבי נשען על מעקה המרפסת ופונה לחסידים שיעמדו על רצונו]]
[[קובץ:הרב גרונר מנסה להבין.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב גרונר מנסה להבין את כוונת הרבי]]
[[קובץ:והעיר שושן נבוכה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ה[[משב"ק]]ים והמזכירים בעת ההתוועדות]]
ב[[י"ט כסלו]] [[תשנ"ג]], התקיימה [[התוועדות עם הרבי]] במרפסת שארכה למעלה מחמש שעות (!). בעוד שבדרך כלל יציאות הרבי למרפסת לא ארכו למעלה מחמש דקות.

בתחילת ההתוועדות ניגנו יחי אדוננו במשך כחצי שעה, הרבי עודד בראשו הקדוש והסתכל על הקהל. לאחר מכן סימן הרבי שיגידו [[לחיים]], ותוך כדי זה התחילו לנגן את ניגון [[פדה בשלום (ניגון)|פדה בשלום]], ולאחר מכן את כל ניגוני רבותינו נשיאינו - על פי סימון הרבי.

לאחר הניגונים בירכו כמה רבנים את הרבי, וכמה חזרו על שיחות ודברי תורה על [[י"ט כסלו]].

כשעה לאחר תחילת ההתוועדות הרבי סימן בידו, בצורה של תביעת משהו מהחסידים. הרב גרונר ניסה לשאול את הרבי למה הוא מתכוון, ועל רוב ההצעות הרבי עונה 'ניין' (= לא) ועל חלק מועט מהן 'יע' (= כן). ציבור החסידים בכה מצער על אשר לא הבינו מה שהרבי תובע מהם. ולאחר כשעה נסגר הוילון.

בעוד החסידים נשארים למטה מצטערים על המראה שחזו, התקבלה ההודעה שהרבי רוצה לצאת שוב. כשנפתח הוילון חזר על עצמו שוב המחזה - הרבי תובע מהחסידים דבר מה, והם לא מצליחים להבין למה כוונתו. כך נסגר ונפתח הוילון 6 פעמים (!) מכל רחבי בית הכנסת, זרמו פתקים עם הצעות למה הרבי מתכוון. כשאת רובם, חברי [[המזכירות]] לא הספיקו לקרוא. גם מרחבי העולם זרמו מברקי 'פאקס', אך למרות כל ההצעות נראה שהחסידים לא זכו לרדת לסוף עומק דעת הרבי.

היו חלק מההצעות שכן התקבלו על הרבי. בכללי נראה היה, שהחסידים בכיוון. אך כשמגיעים לפרטים, הרבי מניד בראשו לשלילה. נראה היה שכוונת הרבי הייתה לתיקון אחד מעניני ה[[שכונה]] - [[קראון הייטס]], ואף הוכרזו על כך החלטות על ידי רב השכונה - הרב [[יהודה קלמן מארלו]], שלחלקן הסכים הרבי. אך בפועל הרבי נשאר בתביעה שלא זכו החסידים להבינה.

לאחר חמש שעות הרבי הורה לסגור את הוילון, וגם אז המשיך הרב גרונר לשאול אותו על כוונתו, כשבפועל רק לאחר עוד שעה, חזר ל[[חדר הרבי|חדרו]]{{הערה|מתוך יומני בית חיינו}}{{הערה|[http://hageula.com/vid/malkeinu/20335.htm פרסום ראשון: התוועדות י"ט כסלו תשנ"ג באורך מלא] {{הגאולה}}}}.
===חנוכה לייו תשנ"ג===
[[קובץ:5753-05-25 (18).jpg|שמאל|ממוזער |[[חנוכה לייו]] תשנ"ג]]
{{פסקה חסרה}}

===יו"ד שבט תשנ"ג===
{{ערך מורחב|ערך=[[סאטלייט#י' שבט תשנ"ג|סאטלייט]]}}
[[קובץ:תשנג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במעמד ה'סאטלייט' י' שבט תשנ"ג]]
ב[[י' שבט תשנ"ג]] נערכה ב-[[770]] [[התוועדות]] [[י' שבט]], ששודרה על ידי לווין לרחבי העולם. השידור הראה את [[הרבי]] מעודד שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] בראשו וידיו הקדושים.

כל התקשורת דיווחו בהרחבה על השידור המיוחד, והעבירו את השידור בשידור חי.

בשעה חמש אחר הצהריים, הגיעו כלל [[אנ"ש]], לבושים [[בגד]]י [[שבת]], ואלפים מכל [[ארצות הברית]] והעולם נכנסו ל[[770]].

בהיפתח הכינוס, אמר כל הקהל [[תהלים צ"א]] - לרפואת [[הרבי]] מלך המשיח. השליח ציבור, הרב משה טלישבסקי, אמר פסוק בפסוק וכל הקהל אחריו.

לאחר מכן, נאמו מחשובי הרבנים והשלוחים מרחבי העולם כשביניהם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], שנאם כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]], אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית על ידי ה', אלא קבלת המלכות מצד העם.

לאחר הנאומים, דיבר באמצעות מערכת הכריזה הרב [[יהודה לייב גרונר]] ואמר אשר הרבי יורד לתפילה רגילה ואין לתת שום פרשנות אחרת לעובדה שהרבי יורד. מיד לאחריו תרגם הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] את דברי הרב גרונר לשפה האנגלית.

בשעה חמש ורבע יצא הרבי אל החדר המיוחד. הקהל החל לנגן '[[אורך ימים]]', והורמו התריסים.

לאחר [[תפילת ערבית]] יצא הרבי אל המרפסת. הרב שניאור גוראריה בירך את הרבי לרגל יו"ד שבט, והכריז על קבלת מלכותו מחדש כמלך המשיח כשהוא מסיים בהרכזת יחי, ומיד החל הקהל לנגן {{יחי}}. במשך שמונה דקות עודד הרבי את שירת ה'יחי'.

לאחר מכן, חזר הרב [[יואל כהן]] את מאמר [[באתי לגני]], ונאמו הצייר [[מיכאל שוורץ]], הרב [[ברל לזר]] - שליח הרבי לרוסיה, והרב [[הלל פבזנר]] שליח הרבי ל[[צרפת]], ולסיום - רקד הקהל בניגון "יחי".

==='''מעריב הארוך''' - כ"ג אדר===
בליל [[כ"ג אדר]] [[תשנ"ג]], לאחר תפילת מעריב, יצא הרבי אל המרפסת וסימן בתנועות ידיו הקדושות כמבקש משהו, המזכירים לא הבינו את רצונו של הרבי, והקהל היה נבוך כבי"ט כסלו. המעמד נמשך כ40 דקות שבסופם סימן הרבי לסגירת הוילון{{הערה|מקור: רואים בוידיאו, וראו גם [https://www.yoman770.com/wiki/%D7%9B%22%D7%91_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%92 כאן] באתר יומן 770}}
{{להשלים}}

===י' אלול===

ביום שישי, [[י' אלול]] [[תשנ"ג]], לאחר תפילת מנחה, יצא הרבי אל המרפסת, ובאותה עת אחז הש"ץ בתחילת קדיש בתרא. עם פתיחת הוילון הסיר הרבי את כובעו מראשו הק' והניחו על מעקה המרפסת שמשמאלו. לאחר מכן, הרבי נשאר בכיפה, ללא הכובע. בינתיים סיים הש"ץ את הקדיש, והחלו לנגן "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד". הרבי הביט למולו ופנה לשמאלו לעבר הכלי זמר והילדים, ובתוך-כך סימן בידו הק' שיסירו את הכובע מהמרפסת, ושוב סימן להסירו מיידית, כך שמיד נלקחה המגבעת. לאחר מכן המשיך הרבי להניד בראשו הק', וסקר את הקהל, התקרב מעט למרפסת וסקר את העומדים בשורות הראשונות; היכה באצבע יד שמאלו על יד ימינו לליווי השירה, וכמו כן ניגן בפיו. כעבור כ-2 דקות סימן בידו הק' פעמיים, ומיד פנה לשמאלו וסימן עוד פעם. המזכיר הרב גרונר החל להציע כמה הצעות, כאשר הרבי ממשיך לסמן ומניד לחיוב על אחת השאלות. הבקשה הובנה איפוא מיד, והרב גרונר הלך לדאוג שיביאו את המבוקש (מיני מזונות), וחזר למקומו.
בינתיים המשיך הרבי לעודד את השירה ובתנועות קצת חזקות, וכן המשיך להכות באצבעו כנ"ל. לאחר שהובאה לפני הרבי צלחת ובה פרוסת עוגה, הרבי הרים מבטו לעבר הרב גרונר, ועתה התחיל סדר ההתוועדות. ב"משיח ביפער'ס" נמסרה ההודעה "פארבריינגען נאו", וברגע אחד עשרות בחורים שהלכו ל"מבצעים" במנהטן כבכל יום שישי, ועוד עשרות אברכים שטרם חזרו ממקום עבודתם, עזבו את העבודה ופנו לרכבות המוליכות ל-770, על מנת לא להפסיד את הגילוי המיוחד של היום. הרבי אכל מן העוגה, ולאחר מכן סימן שיביאו פרוסת עוגה נוספת, וכך כמה פעמים (סך הכל 6 פעמים). כך הוגשו לפני הרבי שש פרוסות עוגה, והרבי אכל במתינות, ובין לבין עודד את השירה. הקהל המשיך לנגן כל הזמן, חלקם בדמעות של התרגשות, כשהתזמורת מלווה את השירה. לאחר מכן, בירך הרבי ברכה אחרונה מתוך הסידור (ללא המגבעת). הגילוי נמשך כ-58 דקות. {{הערה|תיאור מפורט של ההתוועדות מופיע באתר "יומן 770" בתאריך י' אלאל תשנ"ג. כאן מופיע תיאור מקוצר מהיומן הנ"ל. המעמד גם הוסרט ע"י ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]]. תמונה מהמעמד מופיעה בחב"דפדיה בערך "[[האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)]]"}}.

===הפעם האחרונה לעת עתה ===
[[קובץ:הוליון... 2.jpg|ממוזער|250px|הוילון נסגר בפעם האחרונה לעת עתה]]
הפעם האחרונה בה זכינו לראות את הרבי בפומבי מעודד את שירת ה[[יחי]], הייתה ב[[יום שישי]] [[י"ד חשוון תשנ"ד]]. היה זה זמן קצר לפני כניסת שבת בשעה 17:20, כשה'ביפרים' ציפצפו והודיעו: "מנחה נאו" (כלומר, עכשיו הרבי יוצא ל[[תפילת מנחה]]).

לאחר התפילה, נפתח וילון המרפסת, ולמשך חמש דקות עודד הרבי את שירת היחי. ואז, נסגר הוילון בפעם האחרונה{{הערה|[https://www.hageula.com/calendar/cheshvan/25205.htm י"ד חשון - שלושים שנה!] {{הגאולה}}}}, עד להתגלותו המיידית של [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי]].

==גלריית תמונות==
<gallery>
ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|כשלמול המרפסת תלוי השלט ברוך הבא מלך המשיח.
חדר ליד המרפסת.jpg|החדר המיוחד שעל יד המרפסת בעוד החלון פתוח.
5754-01-19 (7).jpg|ב[[שחרית]] של [[חול המועד סוכות]] [[תשנ"ד]]
הרבי (תשנ"ג).jpg|
</gallery>

==קישורים חיצוניים==
;היסטוריה
*[https://photos.google.com/share/AF1QipOcd19ATNcRIQefLLIWYRjcRat82JDAAbIwDiOz9u2HPXTZI3qwf9FmbENXx0NnZw?key=ejdKY0lnX01zVTY5YWVLMWx2RVljeklNM2RiZzJ3 תמונות מבניית החדר והמרפסת] באתר {{רבי דרייב}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/628034 צפייה בקטעי וידאו משנת תשנ"ג] - ביניהם קטעים של הרבי במרפסת. באתר {{וידפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/תשנ%22ג תמונות וקטעי וידאו מיוחדים של הרבי משנת תשנ"ג]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* [https://www.hageula.com/calendar/cheshvan/25205.htm י"ד חשון - שלושים שנה!] באתר הגאולה {{הגאולה}}

;י"ט כסלו תשנ"ג
*לצפיה [http://hageula.com/vid/malkeinu/17379.htm בוידאו מהתועדות זו] באתר {{הגאולה}} {{וידאו}}.

;כינוס השלוחים תשנ"ג
*[https://chabad.info/news/kinushashluchim/421527/ לצפיה בגלרית תמונות מהמעמד] באתר{{אינפו}} {{תמונה}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/224740 לצפיה בוידאו מהכינוס] באתר {{וידפו}}.
{{770}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:770]]

המרפסת

2023-10-29T01:06:34Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

{{לשכתב|לכתוב את העובדות בנוסף לתיאור מהיומנים}}
[[קובץ:עידוד יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי יושב במרפסת, מולה עומדים קהל החסידים. תשנ"ד]]
'''המרפסת''' היא חדרון שנבנה ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשנ"ג]] כזיז במערב ב[[בית הכנסת - 770|בית הכנסת ב-770]] אליו נכנס [[הרבי]] כאשר רצה לראות את החסידים ולהיראות אליהם בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]], לאחר [[כ"ז אדר א' תשנ"ב|האירוע הבריאותי בתשנ"ב]]. מן המרפסת השתתף הרבי בתפילות במניין יחד עם קהל החסידים שהתכנס למרגלות המרפסת, ולעיתים אף התרחשו על גבה מעמדים שונים בהם השתתף הרבי, כמו התוועדויות, כינוס השלוחים, [[ראלי|כינוסי ילדים]] ועוד. ביציאותיו אלו ניגנו החסידים לרוב את הניגון "[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]".

==היסטוריה==
[[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניית החדר המיוחד ([[אלול]] [[תשנ"ב]])]]
ב[[כ"ז אדר ראשון]] [[תשנ"ב]] עבר הרבי אירוע מוחי ובעקבות כך הפסיק לרדת מחדרו אל התפילות ב[[זאל הגדול]] של [[770]].

בתחילת שנת [[תשנ"ג]], נעשו מספר שינויים ב-770, כדי שהרבי יוכל להתפלל עם החסידים. לפני [[ראש השנה]] בנו [[חדר תפילה מיוחד|חדר מיוחד]] לרבי, בגובה עזרת הנשים, מעל הפירמידות הקבועות במערב 770, עם חיבור ישיר ל[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]. במהלך התפילות רצה הרבי לראות את הקהל והסירו את החלונות, והרבי התרומם מעט כדי לראות. לקראת [[שמחת תורה]] בנו את המרפסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי ב[[הקפות]] באופן שיוכלו לראותו היטב, כמו כן בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770{{הערה|היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ביום טוב שני של סוכות ([[יומן קבלת המלכות]] עמ' 37), ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב.}}{{הערה|[[יומן קבלת המלכות]] עמ' 45.}}. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שהיו תלויות בתקרת הזאל הגדול, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי. בשנת [[תשנ"ד]] שינו קצת את מבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את החסידים.

==סדרי יציאת הרבי למרפסת==
יציאת הרבי למרפסת, הייתה בדרך כלל בהפתעה. לצורך עדכון כל תושבי ה[[שכונה]] ו[[תלמידי התמימים]] על יציאת הרבי, הושק מכשיר ה'''משיח ביפר''' (בדומה להודעות sms כיום), שהוחזק על ידי רבים מהחסידים, והיה מצפצף כל פעם שהרבי הודיע שיצא אל החסידים. אז כולם היו רצים ל-770 כדי לראות את הרבי.

יציאות הרבי היו על פי רוב בתפילות [[מנחה]], פעמים גם ל[[מעריב]] ובאופן נדיר גם ל[[שחרית]] (בינהם ב[[ו']] [[חשוון]] [[תשנ"ג]]). עד ל[[שמונה עשרה]], שהה הרבי בחדר המיוחד שהיה על יד המרפסת, ולאחר מכן עבר הרבי למרפסת כשהוילונות סגורים. לאחר ה[[קדיש]] בתרא{{הערה|ולפעמים גם באמצעו}} היו המזכירים פותחים את הוילונות, ומיד בסיום התפילה היו החסידים פוצחים בשירת [[יחי אדוננו]], והרבי היה מעודד באמצעות ראשו וידו השמאלית הקדושים.

הגילוי היה מסתיים, כאשר הרבי היה מסמן בראשו לצד שמאל, כאות לסגירת הוילון.

==אירועים בולטים==
===סוכות תשנ"ג===
ב[[יום טוב שני של גלויות|יום טוב השני של חג הסוכות]] [[תשנ"ג]], בנוסף ליציאה הרגילה של הרבי קודם [[קריאת התורה]], יצא הרבי פעם נוספת לתפילת [[מנחה]] ולאחר שעודד את הקהל, ביקש הרבי לרדת ולהיכנס לבית הכנסת ל[[התוועדות]]. בימת ההתועדויות סודרה ועליה הושמו מספר בקבוקי משקה, והרבי הובא והורד למקום על ידי כיסא.

בשל הפתאומיות נוצר לחץ גדול בשורות הראשונות שלפני בימת ההתוועדויות של הרבי, וכתוצאה מכך נפלו הנוכחים זה על זה, כשבלי לשים לב ובלי יכולת להיחלץ דרכו על בחורים שנפלו על הרצפה. הרב [[מנחם מענדל הענדל]] (אז [[הת']] מענדי) היה בין אלו, וחברי [[הצלה קראון הייטס]] הוציאו אותו במאמצים עילאיים מתחת ערימות הקהל, ומשם פינו אותו באמבולנס לבית הרפואה. על פי הערכת החובש באמבולנס - כבר לא היה בין החיים. אך בנס ממש, לאחר זעקתו של אחד הנוכחים לעבר הרבי "רבי! הוא מת!", ומבט חד שנעץ בו הרבי, החל להגיב לסביבה ותוך כמה ימים עמד על רגליו בריא ושלם.

במהלך ההתוועדות סימן הרבי לחסידים לשבת ולא להסתיר אחד את השני, ולאחר כעשרים דקות סימן הרבי שברצונו לעלות לחדרו. זאת הייתה הפעם היחידה במשך אותה תקופה שהרבי ירד לבית הכנסת.

לאחר מספר שעות בשעה חמש וחצי, נפתח הוילון והרבי הופיע בפני החסידים שוב, והקהל החל לנגן את ניגוני רבותינו נשיאנו. לאחר כמחצית שעה סימן הרבי בידו, והוילון נסגר.
===כינוס השלוחים תשנ"ג===
[[קובץ:כינוס השלוחים תשנ"ג.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבי ביציאתו לשלוחים. - [[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ג]]]]
בשנת [[תשנ"ג]] התקיים ה'באנקעט' של [[כינוס השלוחים העולמי]] ב-770, ודובר על כך שהרבי יצא למרפסת.

לאחר שהמזכירים והמשב"קים נאספו ב-770, החלה בזאל הגדול שירת [[ניגון ראש חודש כסלו]], לאחר שמונה דקות הוכרז שהרבי יצא, כשהרבי יצא הוחלפה השירה לשירת '[[יחי]]' הרבי עודד בראשו וסקר את הקהל, ובהמשך עודד בראשו בחזקה{{הערה|על פי [https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/11/02-11-2018-18-30-55-kinus5750-5753.pdf דברי משיח]}}.
===י"ט כסלו תשנ"ג===
[[קובץ:נו!.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבי נשען על מעקה המרפסת ופונה לחסידים שיעמדו על רצונו]]
[[קובץ:הרב גרונר מנסה להבין.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב גרונר מנסה להבין את כוונת הרבי]]
[[קובץ:והעיר שושן נבוכה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ה[[משב"ק]]ים והמזכירים בעת ההתוועדות]]
ב[[י"ט כסלו]] [[תשנ"ג]], התקיימה [[התוועדות עם הרבי]] במרפסת שארכה למעלה מחמש שעות (!). בעוד שבדרך כלל יציאות הרבי למרפסת לא ארכו למעלה מחמש דקות.

בתחילת ההתוועדות ניגנו יחי אדוננו במשך כחצי שעה, הרבי עודד בראשו הקדוש והסתכל על הקהל. לאחר מכן סימן הרבי שיגידו [[לחיים]], ותוך כדי זה התחילו לנגן את ניגון [[פדה בשלום (ניגון)|פדה בשלום]], ולאחר מכן את כל ניגוני רבותינו נשיאינו - על פי סימון הרבי.

לאחר הניגונים בירכו כמה רבנים את הרבי, וכמה חזרו על שיחות ודברי תורה על [[י"ט כסלו]].

כשעה לאחר תחילת ההתוועדות הרבי סימן בידו, בצורה של תביעת משהו מהחסידים. הרב גרונר ניסה לשאול את הרבי למה הוא מתכוון, ועל רוב ההצעות הרבי עונה 'ניין' (= לא) ועל חלק מועט מהן 'יע' (= כן). ציבור החסידים בכה מצער על אשר לא הבינו מה שהרבי תובע מהם. ולאחר כשעה נסגר הוילון.

בעוד החסידים נשארים למטה מצטערים על המראה שחזו, התקבלה ההודעה שהרבי רוצה לצאת שוב. כשנפתח הוילון חזר על עצמו שוב המחזה - הרבי תובע מהחסידים דבר מה, והם לא מצליחים להבין למה כוונתו. כך נסגר ונפתח הוילון 6 פעמים (!) מכל רחבי בית הכנסת, זרמו פתקים עם הצעות למה הרבי מתכוון. כשאת רובם, חברי [[המזכירות]] לא הספיקו לקרוא. גם מרחבי העולם זרמו מברקי 'פאקס', אך למרות כל ההצעות נראה שהחסידים לא זכו לרדת לסוף עומק דעת הרבי.

היו חלק מההצעות שכן התקבלו על הרבי. בכללי נראה היה, שהחסידים בכיוון. אך כשמגיעים לפרטים, הרבי מניד בראשו לשלילה. נראה היה שכוונת הרבי הייתה לתיקון אחד מעניני ה[[שכונה]] - [[קראון הייטס]], ואף הוכרזו על כך החלטות על ידי רב השכונה - הרב [[יהודה קלמן מארלו]], שלחלקן הסכים הרבי. אך בפועל הרבי נשאר בתביעה שלא זכו החסידים להבינה.

לאחר חמש שעות הרבי הורה לסגור את הוילון, וגם אז המשיך הרב גרונר לשאול אותו על כוונתו, כשבפועל רק לאחר עוד שעה, חזר ל[[חדר הרבי|חדרו]]{{הערה|מתוך יומני בית חיינו}}{{הערה|[http://hageula.com/vid/malkeinu/20335.htm פרסום ראשון: התוועדות י"ט כסלו תשנ"ג באורך מלא] {{הגאולה}}}}.
===חנוכה לייו תשנ"ג===
[[קובץ:5753-05-25 (18).jpg|שמאל|ממוזער |[[חנוכה לייו]] תשנ"ג]]
{{פסקה חסרה}}

===יו"ד שבט תשנ"ג===
{{ערך מורחב|ערך=[[סאטלייט#י' שבט תשנ"ג|סאטלייט]]}}
[[קובץ:תשנג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במעמד ה'סאטלייט' י' שבט תשנ"ג]]
ב[[י' שבט תשנ"ג]] נערכה ב-[[770]] [[התוועדות]] [[י' שבט]], ששודרה על ידי לווין לרחבי העולם. השידור הראה את [[הרבי]] מעודד שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] בראשו וידיו הקדושים.

כל התקשורת דיווחו בהרחבה על השידור המיוחד, והעבירו את השידור בשידור חי.

בשעה חמש אחר הצהריים, הגיעו כלל [[אנ"ש]], לבושים [[בגד]]י [[שבת]], ואלפים מכל [[ארצות הברית]] והעולם נכנסו ל[[770]].

בהיפתח הכינוס, אמר כל הקהל [[תהלים צ"א]] - לרפואת [[הרבי]] מלך המשיח. השליח ציבור, הרב משה טלישבסקי, אמר פסוק בפסוק וכל הקהל אחריו.

לאחר מכן, נאמו מחשובי הרבנים והשלוחים מרחבי העולם כשביניהם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], שנאם כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]], אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית על ידי ה', אלא קבלת המלכות מצד העם.

לאחר הנאומים, דיבר באמצעות מערכת הכריזה הרב [[יהודה לייב גרונר]] ואמר אשר הרבי יורד לתפילה רגילה ואין לתת שום פרשנות אחרת לעובדה שהרבי יורד. מיד לאחריו תרגם הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] את דברי הרב גרונר לשפה האנגלית.

בשעה חמש ורבע יצא הרבי אל החדר המיוחד. הקהל החל לנגן '[[אורך ימים]]', והורמו התריסים.

לאחר [[תפילת ערבית]] יצא הרבי אל המרפסת. הרב שניאור גוראריה בירך את הרבי לרגל יו"ד שבט, והכריז על קבלת מלכותו מחדש כמלך המשיח כשהוא מסיים בהרכזת יחי, ומיד החל הקהל לנגן {{יחי}}. במשך שמונה דקות עודד הרבי את שירת ה'יחי'.

לאחר מכן, חזר הרב [[יואל כהן]] את מאמר [[באתי לגני]], ונאמו הצייר [[מיכאל שוורץ]], הרב [[ברל לזר]] - שליח הרבי לרוסיה, והרב [[הלל פבזנר]] שליח הרבי ל[[צרפת]], ולסיום - רקד הקהל בניגון "יחי".

==='''מעריב הארוך''' - כ"ג אדר===
בליל [[כ"ג אדר]] [[תשנ"ג]], לאחר תפילת מעריב, יצא הרבי אל המרפסת וסימן בתנועות ידיו הקדושות כמבקש משהו, המזכירים לא הבינו את רצונו של הרבי, והקהל היה נבוך כבי"ט כסלו. המעמד נמשך כ40 דקות שבסופם סימן הרבי לסגירת הוילון{{הערה|מקור: רואים בוידיאו, וראו גם [https://www.yoman770.com/wiki/%D7%9B%22%D7%91_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%92 כאן] באתר יומן 770}}
{{להשלים}}

===י' אלול===

ביום שישי, [[י' אלול]] [[תשנ"ג]], לאחר תפילת מנחה, יצא הרבי אל המרפסת, ובאותה עת אחז הש"ץ בתחילת קדיש בתרא. עם פתיחת הוילון הסיר הרבי את כובעו מראשו הק' והניחו על מעקה המרפסת שמשמאלו. לאחר מכן, הרבי נשאר בכיפה, ללא הכובע. בינתיים סיים הש"ץ את הקדיש, והחלו לנגן "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד". הרבי הביט למולו ופנה לשמאלו לעבר הכלי זמר והילדים, ובתוך-כך סימן בידו הק' שיסירו את הכובע מהמרפסת, ושוב סימן להסירו מיידית, כך שמיד נלקחה המגבעת. לאחר מכן המשיך הרבי להניד בראשו הק', וסקר את הקהל, התקרב מעט למרפסת וסקר את העומדים בשורות הראשונות; היכה באצבע יד שמאלו על יד ימינו לליווי השירה, וכמו כן ניגן בפיו. כעבור כ-2 דקות סימן בידו הק' פעמיים, ומיד פנה לשמאלו וסימן עוד פעם. המזכיר הרב גרונר החל להציע כמה הצעות, כאשר הרבי ממשיך לסמן ומניד לחיוב על אחת השאלות. הבקשה הובנה איפוא מיד, והרב גרונר הלך לדאוג שיביאו את המבוקש (מיני מזונות), וחזר למקומו.
בינתיים המשיך הרבי לעודד את השירה ובתנועות קצת חזקות, וכן המשיך להכות באצבעו כנ"ל. לאחר שהובאה לפני הרבי צלחת ובה פרוסת עוגה, הרבי הרים מבטו לעבר הרב גרונר, ועתה התחיל סדר ההתוועדות. ב"משיח ביפער'ס" נמסרה ההודעה "פארבריינגען נאו", וברגע אחד עשרות בחורים שהלכו ל"מבצעים" במנהטן כבכל יום שישי, ועוד עשרות אברכים שטרם חזרו ממקום עבודתם, עזבו את העבודה ופנו לרכבות המוליכות ל-770, על מנת לא להפסיד את הגילוי המיוחד של היום. הרבי אכל מן העוגה, ולאחר מכן סימן שיביאו פרוסת עוגה נוספת, וכך כמה פעמים (סך הכל 6 פעמים). כך הוגשו לפני הרבי שש פרוסות עוגה, והרבי אכל במתינות, ובין לבין עודד את השירה. הקהל המשיך לנגן כל הזמן, חלקם בדמעות של התרגשות, כשהתזמורת מלווה את השירה. לאחר מכן, בירך הרבי ברכה אחרונה מתוך הסידור (ללא המגבעת). הגילוי נמשך כ-58 דקות. {{הערה|תיאור מפורט של ההתוועדות מופיע באתר "יומן 770" בתאריך י' אלאל תשנ"ג. כאן מופיע תיאור מקוצר מהיומן הנ"ל. המעמד גם הוסרט ע"י ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]]. תמונה מהמעמד מופיעה בחב"דפדיה בערך "[[האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)]]"}}.

===הפעם האחרונה לעת עתה ===
[[קובץ:הוליון... 2.jpg|ממוזער|250px|הוילון נסגר בפעם האחרונה לעת עתה]]
הפעם האחרונה בה זכינו לראות את הרבי בפומבי מעודד את שירת ה[[יחי]], הייתה ב[[יום שישי]] [[י"ד חשוון תשנ"ד]]. היה זה זמן קצר לפני כניסת שבת בשעה 17:20, כשה'ביפרים' ציפצפו והודיעו: "מנחה נאו" (כלומר, עכשיו הרבי יוצא ל[[תפילת מנחה]]).

לאחר התפילה, נפתח וילון המרפסת, ולמשך חמש דקות עודד הרבי את שירת היחי. ואז, נסגר הוילון בפעם האחרונה, עד להתגלותו המיידית של [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי]].

==גלריית תמונות==
<gallery>
ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|כשלמול המרפסת תלוי השלט ברוך הבא מלך המשיח.
חדר ליד המרפסת.jpg|החדר המיוחד שעל יד המרפסת בעוד החלון פתוח.
5754-01-19 (7).jpg|ב[[שחרית]] של [[חול המועד סוכות]] [[תשנ"ד]]
הרבי (תשנ"ג).jpg|
</gallery>

==קישורים חיצוניים==
;היסטוריה
*[https://photos.google.com/share/AF1QipOcd19ATNcRIQefLLIWYRjcRat82JDAAbIwDiOz9u2HPXTZI3qwf9FmbENXx0NnZw?key=ejdKY0lnX01zVTY5YWVLMWx2RVljeklNM2RiZzJ3 תמונות מבניית החדר והמרפסת] באתר {{רבי דרייב}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/628034 צפייה בקטעי וידאו משנת תשנ"ג] - ביניהם קטעים של הרבי במרפסת. באתר {{וידפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/תשנ%22ג תמונות וקטעי וידאו מיוחדים של הרבי משנת תשנ"ג]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* [https://www.hageula.com/calendar/cheshvan/25205.htm י"ד חשון - שלושים שנה!] באתר הגאולה {{הגאולה}}

;י"ט כסלו תשנ"ג
*לצפיה [http://hageula.com/vid/malkeinu/17379.htm בוידאו מהתועדות זו] באתר {{הגאולה}} {{וידאו}}.

;כינוס השלוחים תשנ"ג
*[https://chabad.info/news/kinushashluchim/421527/ לצפיה בגלרית תמונות מהמעמד] באתר{{אינפו}} {{תמונה}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/224740 לצפיה בוידאו מהכינוס] באתר {{וידפו}}.
{{770}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:770]]

שלום דובער וולף

2023-10-29T01:05:09Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצונים */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:ברקה וולף ליד הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער וולף על יד [[הרבי]] (משמאל), על בימת קריאת התורה ב-[[770]]]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[דובר חסידות חב"ד]] ועסקן תושב קריית מלאכי|אחר=משפיע ור"מ ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]] ומחבר ספרים|ראו=שלום דובער וולף (צפת)}}

הרב [[שלום דובער וולף]] (מכונה '''ברק'ה''') ([[כ"ד במנחם אב]] [[תש"ד]] – [[ל' בתשרי]] [[תשס"א]]), היה עסקן ו[[דובר חב"ד|דובר חסידות חב"ד]]. ניהל במשך שנים רבות את ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וסניפה ב[[לוד]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:וולף לוין ולאו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער וולף (משמאל) עם הרב [[שלום דובער לוין]] (במרכז) והרב [[ישראל מאיר לאו]] (מימין)]]
[[קובץ:VOLF RABIN.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברק'ה וולף עם מר [[יצחק רבין]]]]
נולד ביום [[כ"ד במנחם אב]] [[תש"ד]] ב[[ירושלים]] לרב [[אפרים וולף]]. בילדותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים המרכזית 770]].

ביום [[ט' באלול]] [[תשכ"ה]] התחתן עם מרת בת-שבע (לבית משפחת בקרמן) והחל להתגורר ב"שיכון חב"ד" בלוד, החל לעבוד במשרדי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ושם נולדו שני ילדיו הראשונים, הרב [[חיים וולף]] (שליח הרבי כיום, לירוחם) והרב [[זלמן וולף]].

עם הקמתה עבר לשכונת [[נחלת הר חב"ד]] (בקריית מלאכי) עם השנים נכנס לעסקנות החב"דית ושימש בתפקידים מרכזיים: מזכיר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]], דובר חב"ד, חבר [[הוועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], חבר ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] עיקר עיסוקו של הרב וולף היה בניהול ופיתוח ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

מתוקף תפקידיו התיידד הרב וולף על ידי התקשורת בארץ ואנשי ציבור שונים ופעל כנציגה הבלתי רשמי של [[חסידות חב"ד]] בכנסת.

בשנת [[תש"נ]] (1990) חדל מלשמש כדובר חב"ד מסיבות ידועות אך עם זאת המשיך לקבל מהרבי עידודים והוראות שונות לפעילותו להפצת ענייני חב"ד בתקשורת.

בשנת [[תש"ס]] חלה במחלה הידועה ל"ע וסבל [[יסורים]] קשים. במוצאי [[שבת]] [[פרשת בראשית]], אור ל[[ל' בתשרי]] [[תשס"א]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]] לצידו נקבר אחרי כשנתיים ורבע אביו, הרב [[אפרים וולף]].

שנה לאחר פטירת הרב וולף, ביום [[ל' בתשרי]] [[תשס"ב]] הונחה אבן הפינה למרכז חינוכי שיקרא על שמו "בית ברק'ה", בו תאוכלס, בין היתר, ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שהייתה בניהולו.

ב[[חודש חשוון]] [[תשע"א]], עשור לאחר פטירת הרב וולף, נערך ב[[כפר חב"ד]] ערב הוקרה לזכרו שנקרא: "חברים מספרים על ברקה", בו השתתפו בכירים בעולם התקשרות שהכירו את הרב וולף מתוקף תפקידו כדובר חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57488 עיתונאיי ערוץ 2 וערוץ 10 סיפרו על ברק'ה]}}.

==משפחתו==
*בנו [[חיים וולף]], השליח בירוחם
*בנו [[זלמן וולף]], עסקן חב"די ושליח בכנסת ,[[נחלת הר חב"ד]].
*בנו [[אברהם וולף|אברהם]], רב ושליח הרבי לאודסה.
*בנו [[יוסף יצחק וולף]], רב ושליח הרבי ב[[חרסון]]
*בתו גב' זילברשטרום אשת הרב החסיד [[יהודה לייב זילברשטרום]],[[נחלת הר חב"ד]].
*בנו הרב בנימין וולף - רב ושליח הרבי לסבסטופל, קרים
*ביתו גב' בורגן אשת הרב יואל בורגן.
*בנו מנחם יהודא,[[מיאמי]],[[פלורידה]].

== לקריאה נוספת ==
*הרב [[זושא וולף]], '''דובר שלום''', "לדמותו של הרב שלום דובער וולף", [[הוצאת ספרים קה"ת]], [[תשס"ח]]; 2008.

==קישורים חיצונים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32537 הרב יעקב גלויברמן במאמר על דובר חב"ד הרב ברק'ה וולף] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57488 עיתונאיי ערוץ 2 וערוץ 10 סיפרו על ברק'ה] - {{אינפו}}
* [https://www.hageula.com/study/dvar_malchut/17631.htm פעולת משיח בעולם // הרב שד"ב וולף] באתר הגאולה {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וולף שלום בער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:משפחת וולף]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ד]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]]

טוביה דורון

2023-10-27T13:58:37Z

יחי המלך המשיח770:

[[קובץ:טוביה דורון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכינוס מטעם ארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]]]
הרב '''טוביה דורון''' (יליד שנת [[תשט"ו]], 1955) הינו [[סופר סת"ם]], מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[בת ים]]. מכהן כרב וכ[[משפיע]] [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונת רמת הנשיא בעיר. חבר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] וכן מפרסם טורי הגות בבמות שונות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ו תשרי]] [[תשט"ו]] בקיבוץ גבע שבעמק יזרעאל להוריו דב וצביה דורון. בצעירותו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]] והתקרב לחסידות על ידי חסידי חב"ד ב[[עפולה]]. למד חסידות אצל הרב [[סעדיה ג'רופי]] ובהמשך נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

לאחר נישואיו למרת לאה, בתו של הרב [[אברהם יעקב הרשקוביץ]], התיישב הזוג ב[[בת ים]] והחל לפעול בשליחות הרבי להפצת יהדות במקום.

עם התפתחות קהילת חב"ד בעיר, קיבל תחת אחריותו את ניהול [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד המקומית הממוקם במקלט גדול בשכונת רמת הנשיא, והחל לשמש במקום כ[[משפיע]] וכרב בית הכנסת.

לצד עזרתו לפעולות השליח הראשי בעיר הרב [[זמרוני ציק]] התמחה בכתיבת סת"ם, והחל לעסוק בתחום זה לפרנסתו.

== פעילותו כחבר האגודה ==

הרב דורון היה חבר ב'ועד כינוסי הקהל הארצי' שתחתיו התקיימו [[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח בשנת תשנ"ה]] - [[הקהל]].

הקים יחד עם הרב [[גידי שרון]] את '[[מכון הרבי אוצרו של משיח]]' שהיה הראשון להנגיש את ספריו של הרבי לציבור הרחב על רשת ה[[אינטרנט]].

הרב דורון מפרסם טורי הגות ב[[הגאולה (אתר)|אתר 'הגאולה']], ונואם רבות בכנסים המאורגנים על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

במשך השנים עזר להקים את האירוע המרכזי שמתקיים כל שנה בבת ים "[[עצרת גאולה ומשיח]]".

כמו הינו שותף בפעולות האגודה כגון: הוצאת העלון [[שיחת הגאולה]], עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (עיתון)|הגאולה]], אתר הגאולה, התוועדויות שמתקיימות מידי תקופה לכבוד תאריכים מיוחדים, פרסומים סביב משיח בעיתונים בישראל ועוד.

בין השאר מפעיל הרב דורון ערוץ יוטיוב גדול.

==משפחתו==
* אחיו, הרב [[מיכאל דורון]] - משלוחי הרבי ב[[עפולה]]
* גיסו, הרב [[יוסף הרשקוביץ]] - מנהל [[חיידר אידיש]] כפר חב"ד
* גיסו, הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - שליח הרבי, רב קהילת חב"ד ויו"ר המוסדות ב[[אופקים]]
* גיסו, הרב [[מאיר יחיאל הרשקוביץ]] מביתר עילית - משלוחי הרבי למרכז הפצת המעיינות היכל מנחם בירושלים
* גיסו, הרב [[צבי הרשקוביץ]] - סגן רב כללית שירותי בריאות ומנהל מחלקת דת וכשרות

;בניו וחתניו
* בנו, הרב מנחם מענדל דורון - חבר בצוות הרוחני של [[ישיבת חנוך לנער]]
* בנו, הרב ישראל דורון - משלוחי הרבי ב[[בת ים]]
* בנו, הרב [[לוי יצחק דורון]] - שליח הרבי בשכונת נווה דקלים שיפר ב[[פתח תקווה]] ומשפיע ב[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]]
* חתנו, הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]] - מנהל חינוכי בתלמוד תורה חב"ד בית שמש ושליח הרבי בשכונת יפה נוף.
* חתנו, הרב אברהם קופצ'יק - מחברי הצוות הרוחני ור"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
* חתנו, הרב שמואל זלמנוב - משלוחי הרבי בקישינב [[מולדובה]].
== קישורים חיצוניים ==
* [https://hageula.com/authors/7.htm כל המאמרים מאת הרב טוביה דורון] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F תגית: הרב טוביה דורון] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/vid/kinusim/18122.htm אם הוא נביא אין לרמב"ם גדר "בחזקת" משיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/vid/kinusim/20011.htm קושיה על דבר מלכות פרשת שופטים ותירוץ | הרב טוביה דורון] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/study/law/15071.htm 72 שעות צום נגד השו"ע רמב"ם ותניא?! מחאה! המתענה נקרא חוטא, הרב טוביה דורון] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/study/law/15434.htm ביטול תעניות בה"ב למעליותא] באתר הגאולה {{הגאולה}}

{{מיון רגיל:דורון, טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]
[[קטגוריה:משפחת הרשקוביץ]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים בבת ים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]
[[קטגוריה:חברי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]

דוד נחשון

2023-10-27T13:49:09Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:דוד נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחשון במסדר שנערך על ידי [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש|רשת מחנות הקיץ גן ישראל]] שבהנהלתו, בשנת [[תשע"ו]]]]
[[קובץ:הרב נחשון בכינוס בתשרי תשעו 2016-09-01 04-37.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכינוס שנערך במהלך חודש החגים [[תשרי]] [[תשע"ו]] ב-[[770]]]]
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד נחשון (במרכז) עם ראש ממשלת ישראל מר [[בנימין נתניהו]] (משמאל) אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]
הרב '''ישראל דוד נחשון''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) הוא יו"ר [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות בארץ הקודש, תנועת הנוער [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם בארץ הקודש]] ומוסדות חב"ד [[נוף הגליל]] וחבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' מנחם אב]] [[תש"ח]], לאביו הרב [[מרדכי נחשון]] ולאמו מרת שרה בת הרב החסיד [[משה אקסלרוד]]. בצעירותו למד בישיבת נחלים המשויכת לזרם הדתי לאומי עד גיל 17, אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

אחרי נישואיו עם רעייתו מרת בלומה בת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]], נמנה בהוראת הרבי על ה'פעילים' ([[יד לאחים]]). בהמשך הקים את מוסדות חינוך ו[[בית חב"ד]] [[נוף הגליל]].

בשנת [[תשל"ז]] נפטר בנו בכורו יוסף יצחק, בהיותו בן שנתיים מהסתבכות במהלך ניתוח קל.

לאחר שנפטר בנו, שאלו שני ידידיו הרב [[דוד קרץ]] והרב [[שמעון רוזנברג]] את הרבי, האם כדאי שיעבור לעבוד ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]]. הרבי ענה דרך הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] שבענינים של פרנסה צריך כל אחד צריך לשאול בעצמו, והרבי שלח לר' דוד מכתב נוסף וכתב בו בטח ימשיך ב'פעילים'.

==פעילות ציבורית==
בשנת [[תשל"ז]] הקים בהוראת הרבי את ה'טנקים' - [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות באה"ק.

בתחילת שנות המ' הכיר בחצר הרבי ב-[[770]] את הנגיד ר' [[אברהם טאוב]], איש עסקים ולימים מנכ"ל חברת [[שפע ימים]], שהפך לידידו הקרוב ומאז ביצעו פעולות רבות בשליחות הרבי יחדיו.

בשנת [[תשמ"א]] הקים את [[צבאות השם (ישראל)]], בעקבות הוראת הרבי להקים צבאות ה', ובהמלך השנים קיבל התייחסויות מיוחדות מהרבי על הפעילות של הארגון.

בשנת [[תשד"מ]] חיבר הרב [[שמריה הראל]] שעבד ב[[ניידות חב"ד]] את הרב נחשון עם מפקדו לשעבר בצבא, [[בנימין נתניהו]], שכיהן אז כשגריר ישראל ב[[או"ם]]. מאז נוצר קשר בין ר' דוד לבין נתניהו ומשפחתו - הוא הביא את נתניהו לרבי מספר פעמים, ונמנה על מקורביו.

בין השנים [[תשמ"ז]]-[[תש"נ]] יצא בשליחות [[הרבי]] יחד עם ר' [[אברהם טאוב]] לבניית ושיפוץ [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש|ציוני הקברים]] של רבותינו נשיאנו ב[[רוסיה]] ו[[אוקראינה]]. באותן שנים קיבל שליחויות רבות מ[[הרבי]] לביצוע במדינות [[ברית המועצות]], ופעל גם במסגרת [[עזרת אחים]].

בשנת [[תשמ"ח]], כשהכניס ר' [[ליפא ברענן]] את תכנית [[כינוס השלוחים העולמי]] לרבי, שאל הרבי "מדוע נחשון לא מדבר?!" גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי, ומאז עד [[תשנ"ד]] נאם ב[[מלוה מלכה]] במוצאי שבת שבמסגרת הכינוס השלוחים{{מקור}}.

מיד אחר [[השיחה הידועה]] ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], החל לפעול רבות בנושא המשיח. פעל להוצאת [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום [[ב' אייר]] [[תנש"א]] ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון והרב [[אברהם טאוב]] את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: "ישר כח, ישר כח". הרב נחשון הכריז לראשונה את הכרזת "[[יחי אדוננו]]" לפני הרבי, ב[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] בשנת תנש"א, כשהרבי מגיב בחיוך רחב. בימים שלאחר מכן בארץ הקודש הרב [[אבי בן זכריה]] קיבל את החתימות של [[רבני חב"ד]] שמינו את הרב נחשון לשליח בית דין יחד עם הרב [[אברהם טאוב]] למסור את פסק הדין שהתקיימו ברבי סימני [[בחזקת משיח]] והגיע הזמן שיביא את הגאולה השלימה בציוני רבותינו נשיאנו{{הערה|תיעוד מהקראת פסקי הדין בציוני רבותינו נשיאנו ב[https://drive.google.com/file/d/1T2cLV2lAkwqUQP6gZPY81wZD0wTep99h/view?usp=sharing תכנית ואביטה נפלאות לחודש סיון תשפ"ב].}}.

בקשר לפעילותו זכה לקירובים גדולים ונדירים מהרבי. קיבל מענות רבות, וזכה שהרבי יורה לו עשרות פעמים בהתוועדויות לומר [[לחיים]] על כוס מלא. נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] 17 פעמים, מתוכן פעם אחת ב[[ו' תשרי]] [[תש"נ]], זמן רב לאחר שפסק הרבי מקבלת אנשים ליחידות פרטית.

הרב דוד נחשון נחשב מראשי המשפיעים והעסקנים המעודדים את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] ופרסומה.

== משפחתו ==
;בניו
* יוסף יצחק, נפטר בהיותו בן שנתיים.
* הרב שלום דובער נחשון, שליח בדנייפרטרובסק, אוקראינה.
* הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - ראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית ישיבה קטנה ב[[נוף הגליל]].
* הרב שמואל נחשון - רב הנח"ל החרדי, יו"ש.
* הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] בישיבה גדולה חב"ד נצרת עילית ומנכ"ל [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם באה"ק]].
* הרב משה נחשון - טנקיסט ב[[ניידות חב"ד]], [[ירושלים]].
* הרב ברוך שניאור נחשון, [[כפר חב"ד]] - משפיע ב[[ישיבה קטנה כפר חב"ד]].

;בנותיו וחתניו
* מרת נחמה דינה אשת הרב [[שלום דובער פריימן]] - [[שליח הרבי|שליח הרבי מלך המשיח]] ב[[כפר תבור]].
* מרת חנה אשת הרב [[שלמה מרגליות]] - מנכ"ל [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות בארה"ק.
* מרת חיה מושקא אשת הרב יעקב ריבקין - כפר חב"ד.

==לקריאה נוספת==
*'''הכרזתי הכרזה שנשמעה בכל סדר ההשתלשלות''', שבועון בית משיח כ"ז ניסן תשפ"א עמוד 10, במלאות שלושים שנה למעמד המיוחד.
*'''בכח תורתנו הקדושה''', שמעון ויסברג, מגזין ובאותו הזמן חודש מנחם אב תשפ"א ע' 22-25.

== קישורים חיצוניים ==
;חדשות:
*[https://hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%93%D7%95%D7%93%20%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F ידיעות על הרב נחשון בחב"ד אינפו] {{אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%93%D7%95%D7%93%20%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F תגית: הרב דוד נחשון] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/view/19334.htm חסיד חי קונה ספרים חיים!] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/view/19335.htm יש בעל הבית חי לבירה זו!] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/chabad/18759.htm הרב נחשון משיב ב'ישראל היום'] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57415 בפגישה עם יו"ר הכנסת מר ראובן ריבלין] {{אינפו}}

;ראיונות:
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45937 השליחות לאוהלים הקדושים] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43841 בראיון על פעילות הטנקים בביירות] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44782&ord_tguva=invert ראיון ברדיו מורשת "פעילות הטנקים רק תתרחב"] {{אינפו}}
* [https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[http://chabad.info/blogs/חסיד-חי-של-רבי-חי-קונה-ספרים-חיים/ חסיד של רבי חי קונה ספרים חיים] {{אינפו}} ה' טבת תשע"ו
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/694439236412.html ישתדל להמשיך במשרתו אצל הפעילים שיחיו]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג הסוכות תשע"ז
*'''[https://chabad.info/magazine/593345/ באמצע ליל הסדר מול פני קודשו - התעלפתי]''', ראיון אישי מתוך מגזין 'וקרבתנו מלכנו' על התחלת הקשר עם הרבי, מוסף שבועון בית משיח פסח ה'תש"פ

;נאומים וסרטי וידאו:
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1JH9p7wR_wHl9oTXkvKZwbDC9FlA0HVqL נאומו של הרב נחשון, ג' תמוז תשס"ד]
* [https://hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/18685.htm חי וקיים • הרב דוד נחשון מסביר] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/vid/770/18555.htm כינוס התייסדות המטה העולמי להבאת המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/vid/farbrengen/19638.htm כ"ח ניסן תש"פ עם הרב דוד נחשון] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/vid/kinusim/21328.htm הרב דוד נחשון בחגיגת ה' טבת] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/vid/kinusim/21577.htm נאומו של הרב דוד נחשון על חשיבות קבלת המלכות] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[http://www.video.hageula.com/tag.php?t=דוד-נחשון נאומים של הרב נחשון בוידאו] {{וידאו}} {{הגאולה}}
*[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/694.html נאום בכנס מטה משיח שעל ידי אגו"ח] {{וידאו}} {{הגאולה}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2050 הטנקים בפעולה] {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/657715/ כשהרב נחשון אמר לרבי: "דער רבי זאל נתגלה ווערן גלייך" • מה ענה הרבי?]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נחשון, דוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחי הרבי בברית המועצות]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנוף הגליל]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]
[[קטגוריה:משפחת נחשון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]

טנק מבצעים

2023-10-27T13:40:32Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:סמל - טנקים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סמל ארגון 'ניידות חב"ד' בארץ הקודש]]
[[קובץ:טנק חדש.png|ממוזער|250px|סמליל טנק]]
[[קובץ:הטנקים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הטנקים ב[[ארץ הקודש]]]]
'''טנק מבצעים''' או '''ניידות חב"ד''' (באגלית: Mitzvah tank - טנק המצוות) הינו כינוי לכלי רכב המשמש את חסידי חב"ד לצורך הפצת יהדות, '[[עשרת המבצעים|עשרת מבצעי הרבי מליובאוויטש]]' ו[[בשורת הגאולה]].

הטנקים הרשמיים, הינם קראוון על גלגלים שמעוצב מבפנים כ[[בית חב"ד]] והוא כולל ארונות ספרים, מקומות ישיבה ללימוד ו[[התוועדות חסידית|התוועדות]], מסכים לצפיה בוידאו מ[[הרבי]] ועוד. על הטנק קבוע רמקול המשדר מוזיקה חסידית עליזה. דפנות הטנק מקושטות באיורים וסיסמאות כגון: "הנח [[תפילין]] בכל יום חול"; "הכתובת לכל עניין יהודי" [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו]] וכדומה.

==היסטוריה==
[[קובץ:טנק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מלחמת של"ג. בשדה התעופה בביירות טנק מבצעים לצד טנק [[צה"ל]]]]
[[קובץ:הרבי טנק חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] יוצא מרכבו ונכנס ל-[[770]], כאשר ברקע חונה טנק חדש המצטרף לניידות ב[[ארץ הקודש]] ([[תשמ"א]])]]
ב[[חודש סיון]] [[תשל"ד]] לאחר הטבח הנורא בו נהרגו כ"ב מילדי תיכון מצפת, שהיו במהלך טיול במעלות ו[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|התאונה בה נהרגו ארבעה חסידים]] ליד [[כפר חב"ד]], הרעיש [[הרבי]] שבוע אחר שבוע אודות החשיבות של חמשת ה[[מבצעים | מבצעי המצוות]]: [[מבצע תפילין]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע לימוד תורה]], [[מבצע בית מלא ספרים]] ו[[מבצע צדקה]].

[[אנ"ש]] וה[[תמימים]] פעלו ועסקו במבצעי המצוות עוד ועוד, אבל הרבי דרש יותר.

הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ארגנו אסיפה בהשתתפותם של אברכי [[אנ"ש]]. באסיפה דנו איך ניתן להגשים את רצונו של הרבי והציעו כמה הצעות. בין שאר ההצעות החליטו לקיים אסיפה גם בשבוע הבא.

כשהכניסו את הדו"ח מהאסיפה לרבי, כתב הרבי מענה: "הרי עד אז יכולת ואפשר למבצעים שליט"א לכבוש נ.י. וסביבותיה ובדרכי נועם ושלום".

כמה מהתמימים ב-[[770]] ששמעו מהמענה, החליטו לעשות מעשה בכדי להגשים את רצונו הק' של [[הרבי]]. הם שכרו שתי משאיות, העמיסו עליהם שולחנות וספסלים מ-[[770]], ויצאו לדרך. המשאיות פיזרו את ה[[תמימים]] בפינות רחוב, שם הם עסקו ב'[[מבצע תפילין]]' ושאר ה[[מבצעים]]. בסיום המבצעים אספו המשאיות את התמימים בחזרה.

כשחזרו באותו היום בהצלחה גדולה החליטו לנצל את המשאיות עצמן גם כן להפצה על ידי שיעלו עליהם אנשים להניח תפילין, וכן לשים עליהן שלטים ומוזיקה. ואכן, למחרת נסעו כשהמשאיות מעוטרות בשלטים ומהרמקולים בוקעת מוזיקה חסידית.

באותו הלילה קודם שהרבי נסע לביתו, הביט במשך זמן על המשאיות שחנו ליד 770, ולאחר מכן בנסיעה אמר לנהגו שאלה הם הטנקים נגד ה[[התבוללות]]. וכך בעצם ניתן להם השם 'טנקים'.
כשחזר נהגו של הרבי ל-770, הוא סיפר לתמימים את ששמע מהרבי ונעשה מזה רעש גדול. כבר למחרת יצאו הבחורים עם עשר משאיות שניצבו בפינות הרחוב.

עם השנים, החליפו קרוואנים ניידים את המשאיות, ואלו צוידו בארונות, בסידורי תפילה ובמקומות ישיבה נוחים לשיחה או להשתתפות בשיעור יהדות קצר. עם זאת, הרעיון התפעולי של המשאית או הקרוואן היה ונותר זהה: צא ועזור ליהודי לקיים עוד מצווה.

לאחר מכן דיבר הרבי בשיחה בקשר ל'טנקים', ואמר שטנ"ק זה ר"ת "[[טהרות]], [[נזיקין]], [[קדשים]]" (=שלשה מתוך ששה סדרי משנה).

החל מ[[ח"י אלול]] באותה שנה, הנהיג הרבי בסיום כל [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בימות החול [[חלוקת דולרים]] ל[[צדקה]]. הזוכים לעבור ולקבל את הדולרים מהרבי היו ה'טנקיסטים', וכל אחד מהם קיבל חבילה שאותה חילק לשאר הקהל.

==ניידות חב"ד בארץ הקודש==
[[קובץ: טנק מבצעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טנק המבצעים בפעולה - צולם בטכניקת HDR על ידי משה קולטון]]
בהמשך התפשטה תופעה זו גם לארץ הקודש על ידי שלוחי קודש של הרבי ל[[ארץ הקודש]] בשנת תשל"ו. הרב [[זמרוני ציק]] עשה את הטנק המבצעים הראשון בארץ ישראל (שהתחיל עם רכב רגיל ועליו רמקולים ובתוכו כמה ספרי קודש). הרב [[דוד נחשון]], כיום יו"ר ניידות חב"ד באה"ק, הביא לארץ במשך השנים עשרים טנקי מבצעים הפועלים ברחבי הארץ, ביישובים ובערים הגדולות.

פעילות עניפה, ערכו הטנקים בתקופות של מלחמות - 'שלום הגליל', 'מלחמת לבנון' הראשונה והשניה ומבצע 'עופרת יצוקה'. בחג ה[[חנוכה]], נוסעים הטנקים בשיירה ארוכה במרכז הארץ, לכל טנק נצמד גרר עם חנוכיה גדולה ומרשימה, על מנת לפרסם לעוברים ושבים על הניסים. בשנת [[תש"ע]] חזרו הטנקים לפעול ברחבי הארץ. בשעות אחר הצהריים מפעילים הטנקים מועדוני צבאות ה' בקיבוצים תחת [[צבאות ה']] הארצי. בשנת [[תשע"ד]] נרשמה פעילות שיא של "ניידות חב"ד באה"ק" במסגרת מבצע "צוק איתן" בו הוקם גם [[חפ"ק חב"ד]] ואף יצא גליון מסכם על פעילות זו.
[[קובץ:טנקים נג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת הטנקים ב[[חנוכה]] [[תשנ"ג]] בסיסמת '[[ברוך הבא מלך המשיח]]']]

===מחלקות בארגון===
*תנועת הנוער '[[צבאות ה' (ישראל)|צבאות השם]]' בארץ הקודש{{הערה|1=[https://www.th770.co.il האתר הרישמי]}}
*'חוויה של סדנא' - סדנאות ויצירות סביב מעגל השנה היהודי{{הערה|1=[http://sadna-jew.com האתר]}}
*'מרפדי' - מרכז לעזרי למידה רב תוכניים ברוח היהדות{{הערה|1=[http://marpady.co.il אתר המרכז]}}
*'[[המרכז לחינוך ושליחות]]'{{הערה|1=[https://chabadshop.com/collections/%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA האתר הרישמי]}}

===מגזין חדשות===
[[קובץ:טנק 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד הגליונות]]
ניידות חב"ד בארץ ישראל מפיק מידי פעם מגזין "חדשות טנק המבצעים" המכיל את החדשות של ניידות חב"ד בארץ הקודש וצבאות השם בארץ הקודש, בצירוף מידע בנושא יהדות. העיתון נוסד בשנת [[תשמ"ו]] על ידי העיתונאי א. זהר מ[[חיפה]] ובשנת [[תשנ"ו]] הופסקה הופעתו. בשנת [[תשס"ח]] החל להופיע מחדש.

בשנת [[תשע"ז]] החל העיתון '[[עולמות (מגזין)|עולמות]]' לצאת על ידי הניידות (לאחר הפסקה קצרה).

===הנהלה===
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר.
*הרב [[שלמה מרגליות]] - מנהל כללי.
*הרב משה נחשון - אחראי צוות הטנקים.
*הרב משה כ"ץ - ראש צוות הטנקים.
;חברי הנהלה
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - חבר הנהלה.
*הרב שמואל עיזאגווי - חבר הנהלה.
*הרב [[משה זלמנוב]] - חבר הנהלה.
;נהגי טנקים
*הרב ישראל בוקובזה
*הרב יאיר שניידר
*הרב [[רפאל קורקוס]]
*הרב ישראל אופן
*הרב לוי אבלסקי
*הרב ישראל קליינמן
;הצוות בעבר
*הרב [[שמריה הראל]] - קצין המבצעים.
* הרב [[אבי בן זכריה]] - מזכ"ל.
*הרב [[אבי טאוב]] - חבר הנהלה.
*הרב [[אלעזר מרדכי קעניג]] - טנקיסט.

==קישורים חיצוניים==
*ידיעות וכתבות תחת התגית ''''ניידות חב"ד'''' באתר {{אינפו}} - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%F0%E9%E9%E3%E5%FA%20%E7%E1%22%E3 באתר הישן] {{*}} [http://chabad.info/tag/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93/ באתר החדש]
* [https://hageula.com/tag/?term=%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%97%D7%91%22%D7%93%20%D7%91%D7%90%D7%94%22%D7%A7 תגית: ניידות חב"ד באה"ק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2322&CategoryID=752 טנק המבצעים]''', בתוך [[שבועון התקשרות]] גליון 582
*מ. פריד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79180 ברוך הבא מלך המשיח]''' - סקירה מקיפה ומרתקת על שיירת הטנקים לקבלת פני משיח {{בית משיח}} בתוך שבועון בית משיח - {{אינפו|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75021 weapons of peace] - סיפורו של טנק המבצעים {{אינפו}} {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56286 'הקאמבק של הטנק'] בעיתון מעריב - {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=44532 גלגולו של טנק] ברדיו קול חי - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61158 הניו יורק טיימס מציג: סליחה, אתה יהודי?] כתבת וידאו על שיירת הטנקים שכבשה את ניו יורק בי"א [[ניסן]] תשע"א{{וידאו}} - {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/02-10-2019-13-46-00-Musaf-Rosh-Hashana-LR-1.pdfיוליכנו בטנקים לארצנו]''', בתוך מגזין 'תשרי בליובאוויטש' גליון א', תשרי תש"פ עמוד 14
* [https://hageula.com/news/moshiach/24188.htm היום הראשון של שיירת הטנקים חנוכה תשפ"ג] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/moshiach/24247.htm פתח תקווה: טנק חדש הצטרף למערך הפעילות] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf "Are You a Tankist"?...]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית)
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%20-%20%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99.%20%D7%9B%D7%B4%D7%95%20%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%AA%D7%A9%D7%B4%D7%A4.pdf הטנק הראשון באירופה]''', תשורה מנישואי משפחת פיקרסקי סיון תש"פ
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/679804/ רבי יומי: אתה טנקיסט?]''' {{וידפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]
[[קטגוריה:ניידות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תחבורה]]

מלחמת חרבות ברזל

2023-10-27T13:34:40Z

יחי המלך המשיח770:

[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|בניינים בעזה שהופצצו ע"י [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]
'''מלחמת חרבות ברזל''' הינה מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באיזור המכונה עוטף עזה, וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין צה"ל וחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1400 יהודים, ועוד למעלה מ-220 נחטפו ונמצאים בשבי החמאס וארגוני טרור אחרים.

במלחמה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז קום המדינה, במסיבה ליד קיבוץ רעים, בו נרצחו 260 יהודים.

==מהלך המלחמה==
מלחמת חרבות ברזל פרצה בשעה 06:30 בבוקר חג שמחת תורה תשפ"ד, במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום.

בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה ובשלב השני מאות מחבלים בטנדרים, אופנועים, ברגל, בסירות, ובמצנחי רחיפה חדרו לשטח ישראל לכל אורך גדר הגבול שברצועה.

מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ומוחזקים בעזה.

יישובים שלמים בעוטף עזה ובסיסי צה"ל נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו, התעללו השחיתו והציתו את המבנים.

התקפות רצח היו גם בערי הדרום: אופקים, שדרות ונתיבות.

הצבא גייס מיד חיילים בצו 8, ויחידות מיוחדות ומתאימות הוקפצו לדרום ובלחימה עיקשת נהרגו למעלה מאלף חמש מאות מחבלים.

מאז שמחת תורה צה"ל גייס מאות אלפי חיילי מילואים ותוקף מהאוויר את המחבלים, בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז.

בשבועות הראשונים של המלחמה התבצעו הכנות לכניסה קרקעית תוך כדי מו"מ לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382]}}.

===מוסדות ואירועים===

מוסדות חינוך ואירועים הושבתו בתחילת המלחמה ובהמשך פיקוד העורף פירסם הנחיות משתנות ומוסדות חב"ד נפתחו בהתאם להנחיות מצילות חיים{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף}}.

==פרסום דעת הרבי==
מאז פרוץ המלחמה, חסידי חב"ד מפרסמים את דעת הרבי אודות האיסור לסגת משטחי ארץ ישראל, עמידה בתוקף מול אויב, הימנעות מהתחשבות במה יאמרו ארצות הברית ומדינות אחרות. על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.

===פעילות חב"ד למען החיילים===
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים,למבצע תפילין וגם חלוקת מזון ומתנות לחיילים.
הפעילות מתבצעת בערוצים שונים:

*שלוחי הרבי בדרום הארץ
*[[ניידות חב"ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים {{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית]}}
*קהילות חב"דיות וחסידים פרטיים, שפתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים.
*חיילים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם {{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים הפועלים בגשמיות ורוחניות בקרב חבריהם לשירות הצבאי בזמן המלחמה}}.
*את"ה בארץ הקודש, פתח במבצע הפצת חת"ת לשמירה וברכה בזמן המלחמה {{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת"ת]}}
[[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב"ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]
*הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, '''מי שברך לחיילי צה"ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}
*בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}
*[[כינוס השלוחים העולמי]] תשפ"ד, הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בקרב החיילים והאזרחים לרגל מלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}

===פעילות חב"ד בערים מופגזות ומפונות===
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ופועלים.

ב[[שבועון בית משיח]] 1382, חשפו שלוחים הקרובים לגבול לבנון את פעילותם בצל המלחמה.

הרב [[שמואל גינזבורג]] שליח במעיין ברוך סיפר על תפילות בבית כמסת עם אנשים בודדים וסעודת שבת המונית עם חיילים המוצבים בסביבה.

הרב [[בני נחום]] שליח ב[[שלומי]] פועל עם החיילים הנמצאים בעירו, בדגש על חלוקת ספרי חת"ת.

הרב [[יגאל כספי]] שליח ב[[מעלות]] והרב [[שניאור הלפרין]] שליח במבואות חרמון, מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}

* הדפסת התניא בקיבוץ בארי בו נהרגו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה {{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי]}} {{חב"ד אינפו}}

===פעילות חב"ד לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים===
{{להשלים}}

==חייל חב"די שנהרג==
*החייל '''בנימין לב''' הי"ד - נפל ב[[שבת קודש]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.

==בוגרי מוסדות חב"ד שנהרגו==
*החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי"ד{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.
*החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי"ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{COL}}}}.
*החייל '''אביתר אוחיון''' הי"ד - נפל ב[[שבת קודש]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148102 החייל הת' אביתר אוחיון הי"ד, נפל בקרב נגד מחבלים] {{COL}}}}.

== שאלות הלכתיות ==

שאלות הלכתיות סבוכות הגיעו אל רבני חב"ד בזמן הלחימה.

'''צו 8 בחג ובשבת''' - חסידי חב"ד רבים קיבלו בשמחת תורה וגם בשבתות הבאות צו 8, דהיינו צו חירום המורה להתגייס מיידי ללא דיחוי. רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו להתגייס מיידית והיו גם רבנים בחו"ל, שהעניקו פסקים לטוס בעיצומו של חג כדי למלאת פקודת צו 8 {{הערה| הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA%20%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/tag/?term=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%20%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה
{{מלחמות ישראל|}}

{{הערות שוליים}}

מלחמת חרבות ברזל

2023-10-27T13:31:46Z

יחי המלך המשיח770:

[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|בניינים בעזה שהופצצו ע"י [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]
'''מלחמת חרבות ברזל''' הינה מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באיזור המכונה עוטף עזה, וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין צה"ל וחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1400 יהודים, ועוד למעלה מ-220 נחטפו ונמצאים בשבי החמאס וארגוני טרור אחרים.

במלחמה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז קום המדינה, במסיבה ליד קיבוץ רעים, בו נרצחו 260 יהודים.

==מהלך המלחמה==
מלחמת חרבות ברזל פרצה בשעה 06:30 בבוקר חג שמחת תורה תשפ"ד, במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום.

בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה ובשלב השני מאות מחבלים בטנדרים, אופנועים, ברגל, בסירות, ובמצנחי רחיפה חדרו לשטח ישראל לכל אורך גדר הגבול שברצועה.

מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ומוחזקים בעזה.

יישובים שלמים בעוטף עזה ובסיסי צה"ל נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו, התעללו השחיתו והציתו את המבנים.

התקפות רצח היו גם בערי הדרום: אופקים, שדרות ונתיבות.

הצבא גייס מיד חיילים בצו 8, ויחידות מיוחדות ומתאימות הוקפצו לדרום ובלחימה עיקשת נהרגו למעלה מאלף חמש מאות מחבלים.

מאז שמחת תורה צה"ל גייס מאות אלפי חיילי מילואים ותוקף מהאוויר את המחבלים, בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז.

בשבועות הראשונים של המלחמה התבצעו הכנות לכניסה קרקעית תוך כדי מו"מ לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382]}}.

===מוסדות ואירועים===

מוסדות חינוך ואירועים הושבתו בתחילת המלחמה ובהמשך פיקוד העורף פירסם הנחיות משתנות ומוסדות חב"ד נפתחו בהתאם להנחיות מצילות חיים{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף}}.

==פרסום דעת הרבי==
מאז פרוץ המלחמה, חסידי חב"ד מפרסמים את דעת הרבי אודות האיסור לסגת משטחי ארץ ישראל, עמידה בתוקף מול אויב, הימנעות מהתחשבות במה יאמרו ארצות הברית ומדינות אחרות. על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.

===פעילות חב"ד למען החיילים===
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים,למבצע תפילין וגם חלוקת מזון ומתנות לחיילים.
הפעילות מתבצעת בערוצים שונים:

*שלוחי הרבי בדרום הארץ
*[[ניידות חב"ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים {{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק]}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית]}}
*קהילות חב"דיות וחסידים פרטיים, שפתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים.
*חיילים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם {{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים הפועלים בגשמיות ורוחניות בקרב חבריהם לשירות הצבאי בזמן המלחמה}}.
*את"ה בארץ הקודש, פתח במבצע הפצת חת"ת לשמירה וברכה בזמן המלחמה {{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת"ת]}}
[[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב"ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]
*הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, '''מי שברך לחיילי צה"ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}
*בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}
*[[כינוס השלוחים העולמי]] תשפ"ד, הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בקרב החיילים והאזרחים לרגל מלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}

===פעילות חב"ד בערים מופגזות ומפונות===
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ופועלים.

ב[[שבועון בית משיח]] 1382, חשפו שלוחים הקרובים לגבול לבנון את פעילותם בצל המלחמה.

הרב [[שמואל גינזבורג]] שליח במעיין ברוך סיפר על תפילות בבית כמסת עם אנשים בודדים וסעודת שבת המונית עם חיילים המוצבים בסביבה.

הרב [[בני נחום]] שליח ב[[שלומי]] פועל עם החיילים הנמצאים בעירו, בדגש על חלוקת ספרי חת"ת.

הרב [[יגאל כספי]] שליח ב[[מעלות]] והרב [[שניאור הלפרין]] שליח במבואות חרמון, מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}

* הדפסת התניא בקיבוץ בארי בו נהרגו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה {{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי]}} {{חב"ד אינפו}}

===פעילות חב"ד לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים===
{{להשלים}}

==חייל חב"די שנהרג==
*החייל '''בנימין לב''' הי"ד - נפל ב[[שבת קודש]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.

==בוגרי מוסדות חב"ד שנהרגו==
*החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי"ד{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.
*החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי"ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{COL}}}}.
*החייל '''אביתר אוחיון''' הי"ד - נפל ב[[שבת קודש]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה בנפילתו{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148102 החייל הת' אביתר אוחיון הי"ד, נפל בקרב נגד מחבלים] {{COL}}}}.

== שאלות הלכתיות ==

שאלות הלכתיות סבוכות הגיעו אל רבני חב"ד בזמן הלחימה.

'''צו 8 בחג ובשבת''' - חסידי חב"ד רבים קיבלו בשמחת תורה וגם בשבתות הבאות צו 8, דהיינו צו חירום המורה להתגייס מיידי ללא דיחוי. רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו להתגייס מיידית והיו גם רבנים בחו"ל, שהעניקו פסקים לטוס בעיצומו של חג כדי למלאת פקודת צו 8 {{הערה| הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה
{{מלחמות ישראל|}}

{{הערות שוליים}}

וכתתו חרבותם לאתים

2023-10-27T13:26:58Z

יחי המלך המשיח770: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:טנק טרקטור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טנק רוסי שהוסב לצורכי כיבוי שריפות]]
[[קובץ:כלי נשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כסא העשוי מכלי נשק]]
[[קובץ:חרבותם לאיתים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כלי רכב צבאי שהוסב למכונה חקלאית]]
'''וכתתו חרבותם לאתים''' הינו אחד מיעודי הגאולה, כפי הכתוב בישעיה{{הערה|פרק ב' פסוק ד'}}: "וכתתו חרבותם לאתים, וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה". משמעותו של יעוד זה היא שכלי המלחמה יהפכו לכלים לעבודת האדמה. ייעוד זה מתממש כתוצאה מפעולת [[המלך המשיח]] עצמו כפי שנכתב בתחילת הפסוק "ושפט בין הגויים, והוכיח לעמים רבים{{הערה|ישעי' ב, ד. מיכה ד, ג. ובפירוש הרד"ק שם: "השופט הוא מלך המשיח.. שיהא אדון כל העמים, והוא יוכיח להם ויאמר למי שימצא בו העול ישר המעוות.. ומפני זה לא תהי' מלחמה בין עם לעם כי הוא ישלים ביניהם, ולא יצטרכו לכלי מלחמה, וכתתו אותם לעשות מהם כלי לעבודת האדמה".}}".

==התחלת התממשות הייעוד==
ב[[שיחה]] מ[[שבת]] פרשת משפטים [[תשנ"ב]] גילה [[הרבי]] שקיומו של יעוד זה החל כבר, הרבי התייחס לפגישה שהחלה בערב אותה שבת בה התכנסו ראשי המעצמות [[ארצות הברית]] וברית המועצות ג'ורג' בוש ובוריס ילצין, ובסיומה חתמו על "האמנה לצמצום כלי נשק אסטרטגיים" (START), שבה התחייבו הנשיאים להקטין את מאגרי הנשק האטומי ב-‏25 אחוזים. [[ארצות הברית]] ו[[רוסיה]] סיכמו להחזיק בלא יותר מ-‏2,200 ראשי נפץ גרעיניים. בועידה שבה השתתפו גם מנהיגי מדינות נוספות, סוכם על הפסקת מרוץ ההתחמשות שהתנהל במהלך המלחמה הקרה, והמנהיגים הצהירו על הפניית המשאבים שהופנו עד כה למטרות מלחמה לשיפור הכלכלה ועל שיתוף פעולה ועזרה הדדית.

בשיחה זו מבואר עוד, שיעוד זה הוא מפעולתיו הישירות של מלך המשיח עצמו. יעוד החל להתממש דווקא בניו יורק עירו של [[נשיא הדור]] ודווקא בזמן זה, בו הוצא [[פסק דין שהרבי מלך המשיח|פסק דין]] הלכתי על ידי רבנים ומורי הוראה, שכבר הגיע זמן הגאולה, והרבי הינו בחזקת משיח. ולכן התחלת קיומו של יעוד זה, מוכיחה שישנו כבר משיח בהתגלות שפועל פעולותיו, שזהו נשיא דורנו, המשיח שבדור.

יש לציין שמאז הסכם זה נחתמו עוד הסכמים רבים בין מדינות ומעצמות שונות, על צמצום כלי נשק, ועזרה הדדית. כגון האיחוד האירופאי, והאמנה הבינלאומית לפירוק נשק גרעיני.

== המשך ההתפתחות ==

תוקף ההסכם האמור, שנחתם בין ארצות הברית ורוסיה בשנת תנש"א, פג בשנת תש"ע.

בשנת [[תשס"ט]] נאם נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, בבירת צ'כיה ונשבע לנקות את העולם מנשק גרעיני. בתום שנה ארוכה של משא ומתן עם רוסיה הוא שב ב[[כ"ד תשרי]] [[תש"ע]] לאותה העיר כדי לממש את הבטחתו ולחתום ביחד עם עמיתו הרוסי דמיטרי מדבדב על הסכם חדש לצמצום מאגרי הנשק האסטרטגי של שתי המדינות. המסמך שעליו חתם אובמה ומדבדב חייב את הצדדים להקטין בשליש את הארסנל ההרסני. מספר ראשי הנפץ הגרעיניים קוצץ ל-‏1,550, כמות המשגרים הזמינים מהיבשה והים הוקטן ל-‏800, וכמות המפציצים הזמינים להפצצת גרעינית הוקטן ל-‏70.

אחרי החתימה על ההסכם בפראג מנסים אובמה ומדבדב לשכנע את יתר המדינות המחזיקות בארסנל גרעיני ללכת בעקבותיהם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54031 וכתתו חרבותם: המטריה הגרעינית מצטמקת] {{אינפו}}}}.

ב[[י"ב אייר]] [[תשע"ב]] הודיעו רוסיה וארצות הברית שמאז שחתמו על ההסכם כבר השמידו כ75 אחוז מכלי הנשק הכימי והגרעיני{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68650 ארצות הברית ורוסיה: פירקנו את רוב הנשק] {{אינפו}}}}, שנה לאחר מכן הודיעה ארצות הברית כי פירק כ95 אחוז מהנשק ובכל העולם כ75 אחוז מהנשק האסטרטגי הקיים{{הערה|1=אבישי איפרגון, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75326 סקירה מקיפה] {{אינפו}}}}.

ב[[י"א תמוז]] [[תשע"ג]] הודיע נשיא ארצות הברית שמתוך כל הנשק הקיים ברשותו הוא עומד להשמיד עד שליש ממנו וקרא שוב לכל שאר המדינות להפחית גם מצידם בכמות הנשק{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76582 אובמה:נפחית את הנשק עד לשליש] {{אינפו}}}}.

==לקריאה נוספת==
*'''וכתתו טיליהם למכשירי רפואה''', שבועון בית משיח ל' ניסן תש"פ עמוד 30
*'''וכתתו נשקם הביולוגי למעבדות פיקוח והתראה''', שבועון בית משיח 1202 עמוד 42
*'''וכתתו חרבותם לאתים''', מוסף במחנה צבאות השם לשבועון בית משיח כ"ו שבט תש"פ עמוד 2
*'''העולם שועט לגאולה!''', נחשון פרץ, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1296 ע' 16-21.

== קישורים חיצוניים ==
;שיחת שבת פרשת משפטים תנש"א
* '''[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm44.pdf שיחת שבת פרשת משפטים תנש"א]''' {{PDF}}, קישור נוסף ל[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm44.htm גירסת טקסט], קישור נוסף: [http://www.torah4blind.org/hebrew/dmc-mishpatim-heb-5766.pdf בעיבוד לילדים] - אתר torah4blind.
* הרב [[זלמן נוטיק]], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1780 בוש וגורבצו'ב בראי החסידות] שיעור בשיחה{{וידאו}} - {{אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%AA%D7%95%20%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%9D%20%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%9D תגית: וכתתו חרבותם לאיתים] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/study/dvar_malchut/17631.htm פעולת משיח בעולם // הרב שד"ב וולף] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/view/17899.htm המהפך בקוריאה: זה אמיתי! לא מדובר בהטעיה! // הרב אבישי איפרגון] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* ז. גולדשטיין, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66855 הכתובת הייתה על הקיר, אבל לא תמיד] - נקודה מעובדת מהשיחה - {{אינפו}}
;ידיעות חדשותיות
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58941 וכיתתו: הסנאט אישר, מזכ"ל האו"ם בירך] טבת ה'תשע"א - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23572&ord_tguva=invert וכתתו חרבותם לשדות-דייג] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44555 וכתתו חרבותם לאתים" גלריית כלי מלחמה שהוסבו] {{תמונה}}
;צמצום החימוש הגרעיני
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54031 וכתתו חרבותם: המטריה הגרעינית מצטמקת] [[ניסן]] ה'תש"ע - {{אינפו}}
* הרב אבישי איפרגון, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68650 רוסיה וארצות הברית: פירקנו את רוב הנשק הכימי והגרעיני], טור פרשנות בטחוני בראיה חסידית, י"ב [[אייר]] ה'תשע"ב (04.05.2012) - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52976 הכיתוב וכיתתו חרבותם על קיר האו"ם]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [https://hageula.com/news/world/21887.htm מהפיכת השלום של מלך המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/world/24345.htm מפעולותיו של מלך המשיח: וכתתו חרבותם לאתים, סדר עולמי חדש עולם ללא מלחמות] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68989 טיל בעל ראש נפץ גרעיני הוסב לטיל תקשורת], כ"ד [[אייר]] התשע"ב (16.05.2012) {{אינפו}}
* [https://hageula.com/news/world/20490.htm ארה"ב ורוסיה האריכו ב-5 שנים את הסכם צימצום הנשק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/science_environment/21120.htm המלחמות נעלמות מהעולם] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/in_the_world/21248.htm ארה”ב ורוסיה במגעים לצמצום הנשק בעולם] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76582 אובמה: ארצות הברית תפחית נשקה הגרעיני בשליש], י"א תמוז התשע"ג (19.06.2013) {{אינפו}}
;תמונות
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52976 הכיתוב וכיתתו חרבותם על קיר האו"ם]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [https://hageula.com/vid/general/21712.htm נחשף הגורם שעמד מאחורי הצהרתו של הנשיא בוש] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/world/21710.htm מדינות העולם נלחמות על השלום: זו גאולה!] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* מדינות ברית המועצות לשעבר, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44555 גלריית תמונות של טנקים וכלי מלחמה אחרים שהפכו בעבודה הנדסית למפני שלג, קומביינים לשדות או כלים לחפירה מדוייקת]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=27783&ord_tguva=invert וכתתו חרבותם לכיסאות"] - גלריה כלי נשק שעוצבו כחפצים שימושיים ופריטי נוי{{תמונה}} - {{אינפו}}

{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]