https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C+%D7%9B%D7%97%D7%9C%D7%99חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-19T17:48:23Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93&diff=433709יוסף חיים מבגדד2020-11-20T15:19:08Z<p>יחזקאל כחלי: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי יוסף חיים מבגדד<br />
|תמונה=[[קובץ:Ban esh hi.jpg]]<br />
|תפקידים נוספים=פוסק, רבה של בגדד<br />
|תאריך לידה=[[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]]<br />
|תאריך פטירה=[[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]<br />
}}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' (מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]).<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד בבגדד ב[[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] לאביו חכם אליהו שכיהן כ"ראש רבני בבל". בגיל 14 התקבל לבית המדרש "מדרש בית זלכה", ישיבתו של רבי [[עבדאללה סומך]]. בשנת [[תרי"א]] התחתן עם רחל ביתו של ראש הישיבה, רבי [[עבדאללה סומך]].<br />
<br />
לאחק פטירת אביו ב[[ז' אלול]] [[תרי"ט]], הוכתר כ"ראש רבני בבל" וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר "הבן איש חי".<br />
<br />
בשנת [[תרס"ט]] יצא לקברו של יחזקאל הנביא בכפר כפיל, אולם באמצע הדרך ב[[י"ג באלול]] הוא נפטר.<br />
<br />
==בתורת רבותינו נשיאנו==<br />
ידוע שהיו קשרי מכתבים בין הבן איש חי לרבי הרש"ב{{מקור}}.<br />
<br />
הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח"ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&CategoryID=1876 באתר חב"ד]}}.<br />
<br />
בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב"בן איש חי" שב[[גאולה]] לא יקריבו רק כל חודש קרבן, אלא יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ"ה ח"ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה"בן איש חי" פעמים נוספות לפני [[הרבי]]{{הערה|התוועדויות, נ"ב ח"א עמ' 242}}.<br />
<br />
בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את [[אדמו"ר הזקן]]: {{ציטוטון|וכן כתב בשו"ע רבינו זלמן}}{{מקור|אם כבר מביאים ציטוט}}.<br />
<br />
גם את ספרו "בן יהודיע" מזכיר [[הרבי]] פעמים רבות בשיחותיו{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/ באוצר 770]}}{{מקור|בחיפוש באתר הוא לא נותן תוצאות}}.<br />
<br />
בספרו "בן יהודיע" הוא כותב אודות כך ש[[רבי יהודה הנשיא]] לאחר פטירתו היה בא לביתו, וכותב שהצדיקים גם לאחר פטירתם הם חיים בגוף גשמי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=6879&sid=6472da6128d779a85e512917f9ddc5d6 בפורום של חב"ד אינפו]}}{{הבהרה|לא ממש קשור..}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
{{להשלים}}<br />
*הבן איש חי<br />
*בן יהודיע<br />
<br />
==פיוטיו==<br />
הבן איש חי חיבר כ200 פיוטום, מהם 50 הידועים לנו.<br />
<br />
פיוטו המפורסם ביותר הוא "ואמרתם כה לחי".<br />
<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>יחזקאל כחליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93&diff=432917יוסף חיים מבגדד2020-11-16T20:14:47Z<p>יחזקאל כחלי: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי יוסף חיים מבגדד<br />
|תמונה=[[קובץ:Ban esh hi.jpg]]<br />
|תפקידים נוספים=פוסק, רבה של בגדד<br />
|תאריך לידה=[[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]]<br />
|תאריך פטירה=[[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]<br />
}}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' (מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]).<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד בבגדד ב[[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] לאביו חכם אליהו רבה של העיר בגדד. בגיל 14 התקבל לבית המדרש "מדרש בית זלכה". בשנת [[תרי"א]] התחתן עם רחל ביתו רבי [[עבדאללה סומך]].<br />
<br />
לאחק פטירת אביו ב[[ז' אלול]] [[תרי"ט]], מילא את מקומו ברבנות העיר בגדד. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר "הבן איש חי".<br />
<br />
בשנת [[תרס"ט]] הוא יצא לקברו של יחזקאל הנביא, אולם באמצע הדרך ב[[י"ג באלול]] הוא נפטר.<br />
<br />
==בתורת רבותינו נשיאנו==<br />
ידוע שהיו קשרי מכתבים בין הבן איש חי לרבי הרש"ב{{מקור}}.<br />
<br />
הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח"ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&CategoryID=1876 באתר חב"ד]}}.<br />
<br />
בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב"בן איש חי" שב[[גאולה]] לא יקריבו רק כל חודש קרבן, אלא יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ"ה ח"ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה"בן איש חי" פעמים נוספות לפני [[הרבי]]{{הערה|התוועדויות, נ"ב ח"א עמ' 242}}.<br />
<br />
בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את [[אדמו"ר הזקן]]: {{ציטוטון|וכן כתב בשו"ע רבינו זלמן}}{{מקור|אם כבר מביאים ציטוט}}.<br />
<br />
גם את ספרו "בן יהודיע" מזכיר [[הרבי]] פעמים רבות בשיחותיו{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/ באוצר 770]}}{{מקור|בחיפוש באתר הוא לא נותן תוצאות}}.<br />
<br />
בספרו "בן יהודיע" הוא כותב אודות כך ש[[רבי יהודה הנשיא]] לאחר פטירתו היה בא לביתו, וכותב שהצדיקים גם לאחר פטירתם הם חיים בגוף גשמי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=6879&sid=6472da6128d779a85e512917f9ddc5d6 בפורום של חב"ד אינפו]}}{{הבהרה|לא ממש קשור..}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
{{להשלים}}<br />
*הבן איש חי<br />
*בן יהודיע<br />
<br />
==פיוטיו==<br />
הבן איש חי חיבר כ200 פיוטום, מהם 50 הידועים לנו.<br />
<br />
פיוטו המפורסם ביותר הוא "ואמרתם כה לחי".<br />
<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>יחזקאל כחליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93&diff=432465שיחה:יוסף חיים מבגדד2020-11-15T14:51:03Z<p>יחזקאל כחלי: </p>
<hr />
<div>[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=6879&sid=6472da6128d779a85e512917f9ddc5d6 קצת חומר לערך]. {{אנונימי}}<br />
<br />
==תאריך לידה==<br />
<br />
מה המקור שלך לגבי תאריך לידתו של הבן איש חי?, לפי מה שידוע לי הוא נולד בי"ג מנחם אב תקצ"ג --[[משתמש:יחזקאל כחלי|יחזקאל כחלי]] - [[שיחת משתמש:יחזקאל כחלי|שיחה]], 14:51, כ"ח בחשוון, ה'תשפ"א 14:51, 15 בנובמבר 2020 (UTC)</div>יחזקאל כחליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A7%D7%94&diff=431355שיחה:שידוך יצחק ורבקה2020-11-11T20:22:55Z<p>יחזקאל כחלי: יצירת דף עם התוכן "לגבי התמונה - זה לא יצחק, זה אליעזר --~~~~"</p>
<hr />
<div>לגבי התמונה - זה לא יצחק, זה אליעזר --[[משתמש:יחזקאל כחלי|יחזקאל כחלי]] - [[שיחת משתמש:יחזקאל כחלי|שיחה]], 20:22, כ"ד בחשוון, ה'תשפ"א 20:22, 11 בנובמבר 2020 (UTC)</div>יחזקאל כחליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=428730שיחת משתמש:זלמן דוד2020-11-04T03:11:35Z<p>יחזקאל כחלי: הסרת כל התוכן מהדף</p>
<hr />
<div></div>יחזקאל כחליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=428729שיחת משתמש:זלמן דוד2020-11-04T03:10:58Z<p>יחזקאל כחלי: יצירת דף עם התוכן "ברוך בואך לחב"דפדיה! שלום יחזקאל כחלי, וברוך בואך לחב"דפדיה - האנציקלופדיה החב"דית ברשת ה..."</p>
<hr />
<div>ברוך בואך לחב"דפדיה!<br />
<br />
שלום יחזקאל כחלי, וברוך בואך לחב"דפדיה - האנציקלופדיה החב"דית ברשת האינטרנט<br />
<br />
חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה פתוחה, שכולם יכולים לקרוא ולהיעזר בה, ואף לשפר ולערוך אותה.<br />
<br />
בראש ובראשונה, מטרת האנציקלופדיה הינה הפצת תורת חסידות חב"ד, כידוע מענה מלך המשיח להבעל שם טוב כי התגלותו תהיה על ידי הפצת מעיינות החסידות חוצה. בנוסף לזאת, באנציקלופדיה מידע על כל נושא ומושג הקשור לחסידות וחסידים.<br />
תשובות לשאלות כגון: איך ליצור דף חדש, איך עורכים דף קיים וכדומה, אפשר למצוא בדפי העזרה.<br />
לתשומת לבך: אין להכניס חומר המוגן בזכויות יוצרים או תרגום שלו. הדבר תקף גם לגבי תוכן כתוב וגם לגבי תמונות - אין להעלות תמונות שמצאת סתם כך בגלישה באינטרנט, אלא יש לברר האם ניתן להשתמש בהן בהתאם לחוקי זכויות היוצרים.<br />
תקוותנו כי החומר הרב בחב"דפדיה יהיה לך לתועלת, ותרומותיך יהיו השתתפות בזכות להגדיל ולהרחיב את האנציקלופדיה לנחת כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח.<br />
בחב"דפדיה נהוג לחתום בדפי השיחה בסיום כל תגובה. החתימה נעשית באמצעות הוספת ארבע טילדות ([[משתמש:יחזקאל כחלי|יחזקאל כחלי]] - [[שיחת משתמש:יחזקאל כחלי|שיחה]], 03:10, י"ז בחשוון, ה'תשפ"א 03:10, 4 בנובמבר 2020 (UTC)), או באופן אוטומטי בלחיצה על האייקון חתימהמעודכן.png (מופיע מעל חלונית העריכה). את חתימתך ניתן לעצב בדף ההעדפות האישיות.<br />
בכל שאלה אפשר לפנות כאן, או בכתובת הדואר האלקטרוני: chabadpedia.a@gmail.com<br />
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד<br />
<br />
--[[משתמש:יחזקאל כחלי|יחזקאל כחלי]] - [[שיחת משתמש:יחזקאל כחלי|שיחה]], 03:10, י"ז בחשוון, ה'תשפ"א 03:10, 4 בנובמבר 2020 (UTC)</div>יחזקאל כחליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%97_%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=427755שיחה:נח גנזבורג2020-11-01T15:30:29Z<p>יחזקאל כחלי: יצירת דף עם התוכן "האם מישהו יודע באיזה שנה הרב גנזבורג נולד?--~~~~"</p>
<hr />
<div>האם מישהו יודע באיזה שנה הרב גנזבורג נולד?--[[משתמש:יחזקאל כחלי|יחזקאל כחלי]] - [[שיחת משתמש:יחזקאל כחלי|שיחה]], 15:30, י"ד בחשוון, ה'תשפ"א 15:30, 1 בנובמבר 2020 (UTC)</div>יחזקאל כחליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97_%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=427754נח גנזבורג2020-11-01T15:28:11Z<p>יחזקאל כחלי: יצירת דף עם התוכן "הרב '''נח גנזבורג''' הוא משלוחי הרבי בפאולו ברזיל, מנהל בית חב"ד לצעירים (סנטרו ג'וד..."</p>
<hr />
<div>הרב '''נח גנזבורג''' הוא משלוחי [[הרבי]] ב[[פאולו]] [[ברזיל]], מנהל [[בית חב"ד]] לצעירים (סנטרו ג'ודאייקו).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב '''נח גנזבורג''' נולד במילאנו שב[[איטליה]], להוריו השלוחים הרב [[יעקב גנזבורג]] ולאמו מרת רבקה, בת החסיד ר' [[ישראל נח בלניצקי]], בן 11 נסע ללמוד ב[[ישיבה]] ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]] למשך 4 שנים לאחר מכן המשיך בלימודיו ב[[ליובאוויטשער ישיבה]] ב[[ניו יורק]], משם נסע ללמוד בתות"ל [[מוריסטאון]] ולאחר מכן ב[[ישיבה]] הגדולה של [[770]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ה]] נשא לאישה את מרת פעסי למשפחת ר' [[הלל כצמן]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ז]] יצאו ב[[שליחות]] [[הרבי]] לעיר [[פורטו אלגרי]] ב[[ברזיל]] שם ארגן את ה[[קעמפ גן ישראל]] הראשון ב[[פורטו אלגרי]] ועסק בעיקר בביקורי בית בעיר ובסביבה.<br />
<br />
לאחר לידת בנם השני יצאו ב[[שליחות]] [[הרבי]] לעיר [[פאולו]], גם שם התעסק עם ילדי הקהילה. במשך שנתיים לימד בת"ת [[חב"ד]] בעיר כאשר בד בבד עסק באירגון [[קעמפ גן ישראל]] בעיר תחת ניהולו של הרב [[דוד וויטמאן]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ה]] נפתחה בעיר ישיבת תות"ל בראשות הרב [[שמאי ענדע]], והרב נח התמנה למנהל הגשמי של הישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]] פתח את סנטרו ג'ודאייקו, מרכז חב"ד לצעירים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, [[ישעיהו גנזבורג]].<br />
*אחיו, הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]], משפיע בישיבת בית הר"מ נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]</div>יחזקאל כחליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=425684שיחה:שמואל נוביקוב2020-10-26T23:16:20Z<p>יחזקאל כחלי: יצירת דף עם התוכן "==עריכה== יש עוד הרבה פרטים ואני מקוה להשלימם בקרוב אשמח מאוד אם תעזרו לי בעריכה --~~~~"</p>
<hr />
<div>==עריכה==<br />
יש עוד הרבה פרטים ואני מקוה להשלימם בקרוב אשמח מאוד אם תעזרו לי בעריכה --[[משתמש:יחזקאל כחלי|יחזקאל כחלי]] - [[שיחת משתמש:יחזקאל כחלי|שיחה]], 23:16, ח' בחשוון, ה'תשפ"א 23:16, 26 באוקטובר 2020 (UTC)</div>יחזקאל כחליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=425682שמואל נוביקוב2020-10-26T23:11:43Z<p>יחזקאל כחלי: יצירת דף עם התוכן "הרב '''שמואל נוביקוב''' (תרמ"א-כ"א אב תרפ"ו) היה החסיד חב"ד הראשון הידוע בברזיל,..."</p>
<hr />
<div>הרב '''שמואל נוביקוב''' ([[תרמ"א]]-[[כ"א אב]] [[תרפ"ו]]) היה ה[[חסיד]] [[חב"ד]] הראשון הידוע ב[[ברזיל]], שימש כשו"ב ומוהל.<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב שמואל בנציון נוביקוב נולד בעיר [[מינא]] ש[[ברוסיה]] בשנת [[תרמ"א]], לאביו [[ר' דוד שו"ב]] ע"ה, נודע כחסיד ירא שמים ולמדן, הגיע מ[[ליטא]] ל[[פאולו]] בשנת [[תרע"ד]] ע"י ארגון [[יק"א]] במסגרת ההשתדלות של [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] לסדר מקומות התישבות עבור יהודים.<br />
<br />
שימש כ[[שוחט]] ובודק ו[[מוהל]] והתפרסם בשם ר' שמואל שוחט, היה ממיסדי [[בית הכנסת]] כנסת ישראל שב[[פאולו]] בשנת [[תרע"ו]], היה מעסקני הקהילה והיה מתרים אותם לעזור ליהודים ב[[מלחמת העולם הראשונה]], שימש כמלמד את ילדי הקהילה.<br />
<br />
נפטר בקיצור ימים ושנים בגיל 45.<br />
<br />
<br />
==תולדות משפחתו==<br />
משפחת נוביקוב היתה משפחה [[חסידית]] ידועה, המפורסם שבה היה הרב [[מנחם מענדל נוביקוב]], אביו היה אחינו של בעל ה'[[תורת חסד]]'.<br />
<br />
הרב [[מנחם מענדל נוביקוב]] היה ידוע כ[[שו"ב]] מומחה.<br />
<br />
ככל הנראה ר' שמואל היה ענף ממשפחה זו.<br />
<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''אביו''' [[ר' דוד שו"ב]] ע"ה.<br />
<br />
'''נכדו''' ר' פנחס נוביקוב, גר בעיר [[ריו דה ז'נירו]] ,[[ברזיל]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''אדמורי חב"ד ויהדות בראזיל'''. הרב [[זושא וולף]]</div>יחזקאל כחליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A0%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=424482ניסן נמנוב2020-10-23T04:03:49Z<p>יחזקאל כחלי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר ניסן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ניסן נמנוב בשעת התפילה]]<br />
[[קובץ:חתונה נמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בשמחת ה[[נישואין]] של בנו ר' [[משה נמנוב]]. מימין לשמאל: [[מרדכי שוסטרמן]], [[מרדכי טלישבסקי]], החתן, הרב נמנוב, והרב [[זלמן שמעון דבורקין]]]]<br />
'''ניסן נמנוב''' (מכונה גם '''ר' ניסן''') ([[תרס"ד]] - [[תשמ"ד]]), היה [[רב]] ו[[משפיע]] [[חסידים|חסידי]] לאלפי תלמידים שהתחנכו בישיבות [[תומכי תמימים]] בטשקנט ו[[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]], ובב[[ברינואה]] שב[[צרפת]], תחת ניהולו.<br />
<br />
הוא נודע ב[[תפילה|תפילתו]] שהייתה נמשכת שעות ארוכות, במשמעת העצמית שלו, ובביאוריו לספר ה[[תניא]]. דמותו הייתה ועודנה מודל לחיקוי בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' ניסן, נולד בי"ג [[מנחם אב]] [[תרס"ד]] (1903) [[בעיירה]] [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]] לאביו ר' יצחק ע"ה ולאמו מרת שיינא חיה ע"ה. הוא למד והתחנך ב'[[תלמוד תורה]]' אצל רב העיירה החסידית הרב [[משה אקסלרוד]] ובגיל שתים עשרה נסע ל[[ליובאוויטש]] עם גיסו לעתיד [[ר' ישעיה דענבערג]]. הוא הגיע ל[[ליובאוויטש]] בחודש [[טבת]] [[תרע"ז]] והתקבל לכיתתו של ה[[ר"מ]] [[ר' שמואל-בער ניסנביטש]]. בשנת [[תרפ"ה]] נתמנה ל[[משגיח]] בסניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בחרקוב ומשם עבר בראשית שנת [[תרפ"ח]] ליהות [[משגיח]] [[חסידות]] בישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית בנעוול שם שעה עד [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] שאז הקומוניסטים סגרו את ה[[ישיבה]] ואחרי מספר חודשים עבר בחשאי ל[[לנינגרד]] שם כיהן כ[[משפיע]] ל[[חסידות]]. בשנת [[תרפ"ח]] התחתן עם מרת מאשע-רבקה ע"ה רסקין. בח' [[כסלו]] [[תר"צ]] (1930), נאסר ונשלח לשלוש שנות גלות בארכנגלסק ש[[בסיביר]], בשל היותו [[מלמד]] תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]]. <br />
<br />
ב[[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]], לפני ש[[הרבי הריי"צ]] יצא ברכבת מ[[לנינגרד]] לעיר גלותו [[קוסטרומה]], שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של ה[[ק.ג.ב]]. בפועל, למרות הציווי ה[[חסידים]] באו בהמוניהם לחתנת הרכבת כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של ה[[רבי]] בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת ה[[רבי]] ונשאר בביתו. כשראה ה[[רבי]] את המוני ה[[חסידים]] שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד ה[[חסידים]] אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה ה[[חסיד]]: הרי ה[[רבי]] הורה שלא לבוא! הגיב ה[[רבי]]: "[[ניסן]] איז א זיסער סאלדאט" [= [[ניסן]] הוא חייל מתוק].<br />
<br />
בשנת [[תש"ד]], בהיותו ב[[טשקנט]] נקרא הרב נמנוב לשמש כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה [[סמרקנד]]. למרות היותו מבין צעירי החסידים, היה מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים ([[תש"ו]]) עזב את ברית המועצות למחנה הפליטים ב[[פוקינג]], [[גרמניה]]. <br />
<br />
ב[[תש"ח]] נסע ל[[צרפת]] על פי הוראתו של [[הריי"צ]], והצטרף להנהלת ישיבת חב"ד בעיר [[ברינואה]]. כעבור תקופה קצרה, מונה הרב נמנוב ל[[מנהל]] ו[[משפיע]] ראשי של הישיבה. שיטת החינוך שלו, הדגישה את הערך של [[עבודת השם]] מתוך "[[קבלת עול]]".<br />
<br />
לאחר הכתרת [[הרבי]] הפך ל[[חסיד]] שלו והיה נוסע אליו לעיתים תכופות. כמנהל הישיבה עמד עמו בקשר רצוף, והרבי אף כתב לו מאות מכתבי הדרכה.<br />
<br />
באחת הפעמים בהם ר' ניסן הגיע ל-[[770]], [[התוועדות|התוועד]] כל הלילה עם [[תמימים|הבחורים]] ב[[770#הזאל הקטן|'זאל הקטן']]. בבוקר התעניין הרבי אצל המזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] על מה דיבר ר' ניסן בהתוועדות, והמזכיר סיפר שבכל הלילה התוועד על נקודה אחת: כיצד בחור יכול לעמוד מול הרבי כאשר ה[[מחשבה דיבור ומעשה]] שלו אינם נקיים? הרבי הרהר כמה רגעים, ואחר התבטא: "הוא צודק"...<br />
<br />
ההערכה הרבה שהחסידים רחשו אליו התבטאה בהגדרתו כ"[[בינוני]]" במושגי ה[[ספר התניא|תניא]]. תואר זה, מתייחס לאדם שכל [[שלושה לבושים|מעשה, דיבור או מחשבה]] שלו נעשים לשם שמים.<br />
<br />
נפטר ב[[ט' באייר]] [[תשמ"ד]]. בנו, הרב [[יצחק נמנוב]], ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה.<br />
[[קובץ:ר ניסן ספר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הספר ר' ניסן]]<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''ביאורי הרב ניסן נמנוב על התניא''' - יצא לאור על ידי תלמידו [[שלום דובער שאנאוויץ]], ברוקלין, תשנ"ו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* בתו מרת רחל לאה אשת הרב [[שלום דובער פבזנר]] שעסק בהדפסת ספרי חסידות בדפוס בלשן.<br />
* בנו, הרב [[יצחק נמנוב]] - ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה.<br />
* בנו, הרב משה נמנוב - מאנשי קהילת חב"ד בקראון הייטס.<br />
* בנו, הרב שלום דובער נמנוב - משלוחי הרבי בצרפת (נפטר בי"ח שבט תשמ"ח).<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* הרב שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הסובייטית''', הוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ט]].<br />
*'''ר' ניסן''' - תולדותיו, אמרותיו ומכתביו, ואגרות קודש שזכה לקבל מרבותינו נשיאינו. [[ישראל אלפנביין]], כפר חב"ד, [[תשע"ג]] (950 עמ').<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81693 זכרון להולכים]''' - צרור תמונות של ר' ניסן {{תמונה}} {{אינפו}} ט' [[אייר]] התשע"ד (09.05.2014)<br />
* {{קישור שטורעם|109|multimedia|מיוחד: ר' ניסן נמנוב ע"ה|ל' הכהן|כ"ג בטבת תשס"ו}} {{תמונה}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:נמנוב ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]</div>יחזקאל כחליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A0%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=424481ניסן נמנוב2020-10-23T03:55:35Z<p>יחזקאל כחלי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר ניסן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ניסן נמנוב בשעת התפילה]]<br />
[[קובץ:חתונה נמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בשמחת ה[[נישואין]] של בנו ר' [[משה נמנוב]]. מימין לשמאל: [[מרדכי שוסטרמן]], [[מרדכי טלישבסקי]], החתן, הרב נמנוב, והרב [[זלמן שמעון דבורקין]]]]<br />
'''ניסן נמנוב''' (מכונה גם '''ר' ניסן''') ([[תרס"ד]] - [[תשמ"ד]]), היה [[רב]] ו[[משפיע]] [[חסידים|חסידי]] לאלפי תלמידים שהתחנכו בישיבות [[תומכי תמימים]] בטשקנט ו[[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]], ובב[[ברינואה]] שב[[צרפת]], תחת ניהולו.<br />
<br />
הוא נודע ב[[תפילה|תפילתו]] שהייתה נמשכת שעות ארוכות, במשמעת העצמית שלו, ובביאוריו לספר ה[[תניא]]. דמותו הייתה ועודנה מודל לחיקוי בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' ניסן, נולד בי"ג [[מנחם אב]] [[תרס"ד]] (1903) [[בעיירה]] [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]] לאביו ר' יצחק ע"ה ולאמו מרת שיינא חיה ע"ה. הוא למד והתחנך ב'[[תלמוד תורה]]' אצל רב העיירה החסידית הרב [[משה אקסלרוד]] ובגיל שתים עשרה נסע ל[[ליובאוויטש]] עם גיסו לעתיד [[ר' ישעיה דענבערג]]. הוא הגיע ל[[ליובאוויטש]] בחודש [[טבת]] [[תרע"ז]] והתקבל לכיתתו של ה[[ר"מ]] [[ר' שמואל-בער ניסנביטש]]. בשנת [[תרפ"ה]] נתמנה ל[[משגיח]] בסניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בחרקוב ומשם עבר בראשית שנת [[תרפ"ח]] ליהות [[משגיח]] [[חסידות]] בישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית בנעוול שם שעה עד [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] שאז הקומוניסטים סגרו את ה[[ישיבה]] ואחרי מספר חודשים עבר בחשאי ל[[לנינגרד]] שם כיהן כ[[משפיע]] ל[[חסידות]]. בשנת [[תרפ"ח]] התחתן עם מרת מאשע-רבקה ע"ה רסקין. בח' [[כסלו]] [[תר"צ]] (1930), נאסר ונשלח לשלוש שנות גלות, בשל היותו [[מלמד]] תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]]. <br />
<br />
ב[[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]], לפני ש[[הרבי הריי"צ]] יצא ברכבת מ[[לנינגרד]] לעיר גלותו [[קוסטרומה]], שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של הק.ג.ב. בפועל, למרות הציווי החסידים באו בהמוניהם לחתנת הרכבת כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של הרבי בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת הרבי ונשאר בביתו. כשראה הרבי את המוני החסידים שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד החסידים אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה החסיד: הרי הרבי הורה שלא לבוא! הגיב הרבי: "ניסן איז א זיסער סאלדאט" [= ניסן הוא חייל מתוק].<br />
<br />
בשנת [[תש"ד]], בהיותו ב[[טשקנט]] נקרא הרב נמנוב לשמש כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה [[סמרקנד]]. למרות היותו מבין צעירי החסידים, היה מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים ([[תש"ו]]) עזב את ברית המועצות למחנה הפליטים ב[[פוקינג]], [[גרמניה]]. <br />
<br />
ב[[תש"ח]] נסע ל[[צרפת]] על פי הוראתו של [[הריי"צ]], והצטרף להנהלת ישיבת חב"ד בעיר [[ברינואה]]. כעבור תקופה קצרה, מונה הרב נמנוב ל[[מנהל]] ו[[משפיע]] ראשי של הישיבה. שיטת החינוך שלו, הדגישה את הערך של [[עבודת השם]] מתוך "[[קבלת עול]]".<br />
<br />
לאחר הכתרת [[הרבי]] הפך ל[[חסיד]] שלו והיה נוסע אליו לעיתים תכופות. כמנהל הישיבה עמד עמו בקשר רצוף, והרבי אף כתב לו מאות מכתבי הדרכה.<br />
<br />
באחת הפעמים בהם ר' ניסן הגיע ל-[[770]], [[התוועדות|התוועד]] כל הלילה עם [[תמימים|הבחורים]] ב[[770#הזאל הקטן|'זאל הקטן']]. בבוקר התעניין הרבי אצל המזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] על מה דיבר ר' ניסן בהתוועדות, והמזכיר סיפר שבכל הלילה התוועד על נקודה אחת: כיצד בחור יכול לעמוד מול הרבי כאשר ה[[מחשבה דיבור ומעשה]] שלו אינם נקיים? הרבי הרהר כמה רגעים, ואחר התבטא: "הוא צודק"...<br />
<br />
ההערכה הרבה שהחסידים רחשו אליו התבטאה בהגדרתו כ"[[בינוני]]" במושגי ה[[ספר התניא|תניא]]. תואר זה, מתייחס לאדם שכל [[שלושה לבושים|מעשה, דיבור או מחשבה]] שלו נעשים לשם שמים.<br />
<br />
נפטר ב[[ט' באייר]] [[תשמ"ד]]. בנו, הרב [[יצחק נמנוב]], ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה.<br />
[[קובץ:ר ניסן ספר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הספר ר' ניסן]]<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''ביאורי הרב ניסן נמנוב על התניא''' - יצא לאור על ידי תלמידו [[שלום דובער שאנאוויץ]], ברוקלין, תשנ"ו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* בתו מרת רחל לאה אשת הרב [[שלום דובער פבזנר]] שעסק בהדפסת ספרי חסידות בדפוס בלשן.<br />
* בנו, הרב [[יצחק נמנוב]] - ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה.<br />
* בנו, הרב משה נמנוב - מאנשי קהילת חב"ד בקראון הייטס.<br />
* בנו, הרב שלום דובער נמנוב - משלוחי הרבי בצרפת (נפטר בי"ח שבט תשמ"ח).<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* הרב שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הסובייטית''', הוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ט]].<br />
*'''ר' ניסן''' - תולדותיו, אמרותיו ומכתביו, ואגרות קודש שזכה לקבל מרבותינו נשיאינו. [[ישראל אלפנביין]], כפר חב"ד, [[תשע"ג]] (950 עמ').<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81693 זכרון להולכים]''' - צרור תמונות של ר' ניסן {{תמונה}} {{אינפו}} ט' [[אייר]] התשע"ד (09.05.2014)<br />
* {{קישור שטורעם|109|multimedia|מיוחד: ר' ניסן נמנוב ע"ה|ל' הכהן|כ"ג בטבת תשס"ו}} {{תמונה}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:נמנוב ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]</div>יחזקאל כחליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A0%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=424480ניסן נמנוב2020-10-23T03:49:50Z<p>יחזקאל כחלי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר ניסן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ניסן נמנוב בשעת התפילה]]<br />
[[קובץ:חתונה נמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בשמחת ה[[נישואין]] של בנו ר' [[משה נמנוב]]. מימין לשמאל: [[מרדכי שוסטרמן]], [[מרדכי טלישבסקי]], החתן, הרב נמנוב, והרב [[זלמן שמעון דבורקין]]]]<br />
'''ניסן נמנוב''' (מכונה גם '''ר' ניסן''') ([[תרס"ד]] - [[תשמ"ד]]), היה [[רב]] ו[[משפיע]] [[חסידים|חסידי]] לאלפי תלמידים שהתחנכו בישיבות [[תומכי תמימים]] בטשקנט ו[[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]], ובב[[ברינואה]] שב[[צרפת]], תחת ניהולו.<br />
<br />
הוא נודע ב[[תפילה|תפילתו]] שהייתה נמשכת שעות ארוכות, במשמעת העצמית שלו, ובביאוריו לספר ה[[תניא]]. דמותו הייתה ועודנה מודל לחיקוי בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' ניסן, נולד בי"ג מנחם אב תרס"ד (1903) [[בעיירה]] [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]] לאביו ר' יצחק ע"ה ולאמו מרת שיינא חיה ע"ה. הוא למד והתחנך ב'תלמוד תורה' אצל רב העיירה החסידית הרב [[משה אקסלרוד]] ובגיל שתים עשרה נסע ל[[ליובאוויטש]] עם גיסו לעתיד ר' ישעיה דענבערג. הוא הגיע ל[[ליובאוויטש]] בחודש טבת תרע"ז והתקבל לכיתתו של הר"מ ר' שמואל-בער ניסנביטש. בשנת תרפ"ה נתמנה למשגיח בסניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בחרקוב ומשם עבר בראשית שנת תרפ"ח ליהות משגיח חסידות בישיבת תומכי תמימים המרכזית בנעוול שם שעה עד [[י"ד כסלו]] תרפ"ט שאז הקומוניסטים סגרו את הישיבה ואחרי מספר חודשים עבר בחשאי ללנינגרד שם כיהן כמשפיע לחסידות. בשנת תרפ"ח התחתן עם מרת מאשע-רבקה ע"ה רסקין. בח' כסלו [[תר"צ]] (1930), נאסר ונשלח לשלוש שנות גלות, בשל היותו [[מלמד]] תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]]. <br />
<br />
ב[[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]], לפני ש[[הרבי הריי"צ]] יצא ברכבת מ[[לנינגרד]] לעיר גלותו [[קוסטרומה]], שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של הק.ג.ב. בפועל, למרות הציווי החסידים באו בהמוניהם לחתנת הרכבת כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של הרבי בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת הרבי ונשאר בביתו. כשראה הרבי את המוני החסידים שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד החסידים אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה החסיד: הרי הרבי הורה שלא לבוא! הגיב הרבי: "ניסן איז א זיסער סאלדאט" [= ניסן הוא חייל מתוק].<br />
<br />
בשנת [[תש"ד]], בהיותו ב[[טשקנט]] נקרא הרב נמנוב לשמש כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה [[סמרקנד]]. למרות היותו מבין צעירי החסידים, היה מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים ([[תש"ו]]) עזב את ברית המועצות למחנה הפליטים ב[[פוקינג]], [[גרמניה]]. <br />
<br />
ב[[תש"ח]] נסע ל[[צרפת]] על פי הוראתו של [[הריי"צ]], והצטרף להנהלת ישיבת חב"ד בעיר [[ברינואה]]. כעבור תקופה קצרה, מונה הרב נמנוב ל[[מנהל]] ו[[משפיע]] ראשי של הישיבה. שיטת החינוך שלו, הדגישה את הערך של [[עבודת השם]] מתוך "[[קבלת עול]]".<br />
<br />
לאחר הכתרת [[הרבי]] הפך ל[[חסיד]] שלו והיה נוסע אליו לעיתים תכופות. כמנהל הישיבה עמד עמו בקשר רצוף, והרבי אף כתב לו מאות מכתבי הדרכה.<br />
<br />
באחת הפעמים בהם ר' ניסן הגיע ל-[[770]], [[התוועדות|התוועד]] כל הלילה עם [[תמימים|הבחורים]] ב[[770#הזאל הקטן|'זאל הקטן']]. בבוקר התעניין הרבי אצל המזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] על מה דיבר ר' ניסן בהתוועדות, והמזכיר סיפר שבכל הלילה התוועד על נקודה אחת: כיצד בחור יכול לעמוד מול הרבי כאשר ה[[מחשבה דיבור ומעשה]] שלו אינם נקיים? הרבי הרהר כמה רגעים, ואחר התבטא: "הוא צודק"...<br />
<br />
ההערכה הרבה שהחסידים רחשו אליו התבטאה בהגדרתו כ"[[בינוני]]" במושגי ה[[ספר התניא|תניא]]. תואר זה, מתייחס לאדם שכל [[שלושה לבושים|מעשה, דיבור או מחשבה]] שלו נעשים לשם שמים.<br />
<br />
נפטר ב[[ט' באייר]] [[תשמ"ד]]. בנו, הרב [[יצחק נמנוב]], ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה.<br />
[[קובץ:ר ניסן ספר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הספר ר' ניסן]]<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''ביאורי הרב ניסן נמנוב על התניא''' - יצא לאור על ידי תלמידו [[שלום דובער שאנאוויץ]], ברוקלין, תשנ"ו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* בתו מרת רחל לאה אשת הרב [[שלום דובער פבזנר]] שעסק בהדפסת ספרי חסידות בדפוס בלשן.<br />
* בנו, הרב [[יצחק נמנוב]] - ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה.<br />
* בנו, הרב משה נמנוב - מאנשי קהילת חב"ד בקראון הייטס.<br />
* בנו, הרב שלום דובער נמנוב - משלוחי הרבי בצרפת (נפטר בי"ח שבט תשמ"ח).<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* הרב שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הסובייטית''', הוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ט]].<br />
*'''ר' ניסן''' - תולדותיו, אמרותיו ומכתביו, ואגרות קודש שזכה לקבל מרבותינו נשיאינו. [[ישראל אלפנביין]], כפר חב"ד, [[תשע"ג]] (950 עמ').<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81693 זכרון להולכים]''' - צרור תמונות של ר' ניסן {{תמונה}} {{אינפו}} ט' [[אייר]] התשע"ד (09.05.2014)<br />
* {{קישור שטורעם|109|multimedia|מיוחד: ר' ניסן נמנוב ע"ה|ל' הכהן|כ"ג בטבת תשס"ו}} {{תמונה}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:נמנוב ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]</div>יחזקאל כחליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A0%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=424479ניסן נמנוב2020-10-23T03:49:04Z<p>יחזקאל כחלי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר ניסן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ניסן נמנוב בשעת התפילה]]<br />
[[קובץ:חתונה נמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בשמחת ה[[נישואין]] של בנו ר' [[משה נמנוב]]. מימין לשמאל: [[מרדכי שוסטרמן]], [[מרדכי טלישבסקי]], החתן, הרב נמנוב, והרב [[זלמן שמעון דבורקין]]]]<br />
'''ניסן נמנוב''' (מכונה גם '''ר' ניסן''') ([[תרס"ד]] - [[תשמ"ד]]), היה [[רב]] ו[[משפיע]] [[חסידים|חסידי]] לאלפי תלמידים שהתחנכו בישיבות [[תומכי תמימים]] בטשקנט ו[[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]], ובב[[ברינואה]] שב[[צרפת]], תחת ניהולו.<br />
<br />
הוא נודע ב[[תפילה|תפילתו]] שהייתה נמשכת שעות ארוכות, במשמעת העצמית שלו, ובביאוריו לספר ה[[תניא]]. דמותו הייתה ועודנה מודל לחיקוי בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' ניסן, נולד בי"ג מנחם אב תרס"ד (1903) [[בעיירה]] [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]] לאביו ר' יצחק ע"ה ולאמו מרת שיינא חיה ע"ה. הוא למד והתחנך ב'תלמוד תורה' אצל רב העיירה החסידית הרב [[משה אקסלרוד]] ובגיל שתים עשרה נסע [[לליובאוויטש]] עם גיסו לעתיד ר' ישעיה דענבערג. הוא הגיע [[לליובאוויטש]] בחודש טבת תרע"ז והתקבל לכיתתו של הר"מ ר' שמואל-בער ניסנביטש. בשנת תרפ"ה נתמנה למשגיח בסניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בחרקוב ומשם עבר בראשית שנת תרפ"ח ליהות משגיח חסידות בישיבת תומכי תמימים המרכזית בנעוול שם שעה עד [[י"ד כסלו]] תרפ"ט שאז הקומוניסטים סגרו את הישיבה ואחרי מספר חודשים עבר בחשאי ללנינגרד שם כיהן כמשפיע לחסידות. בשנת תרפ"ח התחתן עם מרת מאשע-רבקה ע"ה רסקין. בח' כסלו [[תר"צ]] (1930), נאסר ונשלח לשלוש שנות גלות, בשל היותו [[מלמד]] תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]]. <br />
<br />
ב[[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]], לפני ש[[הרבי הריי"צ]] יצא ברכבת מ[[לנינגרד]] לעיר גלותו [[קוסטרומה]], שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של הק.ג.ב. בפועל, למרות הציווי החסידים באו בהמוניהם לחתנת הרכבת כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של הרבי בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת הרבי ונשאר בביתו. כשראה הרבי את המוני החסידים שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד החסידים אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה החסיד: הרי הרבי הורה שלא לבוא! הגיב הרבי: "ניסן איז א זיסער סאלדאט" [= ניסן הוא חייל מתוק].<br />
<br />
בשנת [[תש"ד]], בהיותו ב[[טשקנט]] נקרא הרב נמנוב לשמש כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה [[סמרקנד]]. למרות היותו מבין צעירי החסידים, היה מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים ([[תש"ו]]) עזב את ברית המועצות למחנה הפליטים ב[[פוקינג]], [[גרמניה]]. <br />
<br />
ב[[תש"ח]] נסע ל[[צרפת]] על פי הוראתו של [[הריי"צ]], והצטרף להנהלת ישיבת חב"ד בעיר [[ברינואה]]. כעבור תקופה קצרה, מונה הרב נמנוב ל[[מנהל]] ו[[משפיע]] ראשי של הישיבה. שיטת החינוך שלו, הדגישה את הערך של [[עבודת השם]] מתוך "[[קבלת עול]]".<br />
<br />
לאחר הכתרת [[הרבי]] הפך ל[[חסיד]] שלו והיה נוסע אליו לעיתים תכופות. כמנהל הישיבה עמד עמו בקשר רצוף, והרבי אף כתב לו מאות מכתבי הדרכה.<br />
<br />
באחת הפעמים בהם ר' ניסן הגיע ל-[[770]], [[התוועדות|התוועד]] כל הלילה עם [[תמימים|הבחורים]] ב[[770#הזאל הקטן|'זאל הקטן']]. בבוקר התעניין הרבי אצל המזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] על מה דיבר ר' ניסן בהתוועדות, והמזכיר סיפר שבכל הלילה התוועד על נקודה אחת: כיצד בחור יכול לעמוד מול הרבי כאשר ה[[מחשבה דיבור ומעשה]] שלו אינם נקיים? הרבי הרהר כמה רגעים, ואחר התבטא: "הוא צודק"...<br />
<br />
ההערכה הרבה שהחסידים רחשו אליו התבטאה בהגדרתו כ"[[בינוני]]" במושגי ה[[ספר התניא|תניא]]. תואר זה, מתייחס לאדם שכל [[שלושה לבושים|מעשה, דיבור או מחשבה]] שלו נעשים לשם שמים.<br />
<br />
נפטר ב[[ט' באייר]] [[תשמ"ד]]. בנו, הרב [[יצחק נמנוב]], ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה.<br />
[[קובץ:ר ניסן ספר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הספר ר' ניסן]]<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''ביאורי הרב ניסן נמנוב על התניא''' - יצא לאור על ידי תלמידו [[שלום דובער שאנאוויץ]], ברוקלין, תשנ"ו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* בתו מרת רחל לאה אשת הרב [[שלום דובער פבזנר]] שעסק בהדפסת ספרי חסידות בדפוס בלשן.<br />
* בנו, הרב [[יצחק נמנוב]] - ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה.<br />
* בנו, הרב משה נמנוב - מאנשי קהילת חב"ד בקראון הייטס.<br />
* בנו, הרב שלום דובער נמנוב - משלוחי הרבי בצרפת (נפטר בי"ח שבט תשמ"ח).<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* הרב שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הסובייטית''', הוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ט]].<br />
*'''ר' ניסן''' - תולדותיו, אמרותיו ומכתביו, ואגרות קודש שזכה לקבל מרבותינו נשיאינו. [[ישראל אלפנביין]], כפר חב"ד, [[תשע"ג]] (950 עמ').<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81693 זכרון להולכים]''' - צרור תמונות של ר' ניסן {{תמונה}} {{אינפו}} ט' [[אייר]] התשע"ד (09.05.2014)<br />
* {{קישור שטורעם|109|multimedia|מיוחד: ר' ניסן נמנוב ע"ה|ל' הכהן|כ"ג בטבת תשס"ו}} {{תמונה}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:נמנוב ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]</div>יחזקאל כחליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A0%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=424477ניסן נמנוב2020-10-23T02:38:09Z<p>יחזקאל כחלי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר ניסן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ניסן נמנוב בשעת התפילה]]<br />
[[קובץ:חתונה נמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בשמחת ה[[נישואין]] של בנו ר' [[משה נמנוב]]. מימין לשמאל: [[מרדכי שוסטרמן]], [[מרדכי טלישבסקי]], החתן, הרב נמנוב, והרב [[זלמן שמעון דבורקין]]]]<br />
'''ניסן נמנוב''' (מכונה גם '''ר' ניסן''') ([[תרס"ד]] - [[תשמ"ד]]), היה [[רב]] ו[[משפיע]] [[חסידים|חסידי]] לאלפי תלמידים שהתחנכו בישיבות [[תומכי תמימים]] בטשקנט ו[[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]], ובב[[ברינואה]] שב[[צרפת]], תחת ניהולו.<br />
<br />
הוא נודע ב[[תפילה|תפילתו]] שהייתה נמשכת שעות ארוכות, במשמעת העצמית שלו, ובביאוריו לספר ה[[תניא]]. דמותו הייתה ועודנה מודל לחיקוי בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' ניסן, נולד בי"ג מנחם אב תרס"ד (1903) [[בעיירה]] [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]] לאביו ר' יצחק ע"ה ולאמו מרת שיינא חיה ע"ה. הוא למד והתחנך ב'תלמוד תורה' אצל רב העיירה החסידית הרב [[משה אקסלרוד]] ובגיל שתים עשרה נסע לליובאוויטש עם גיסו לעתיד ר' ישעיה דענבערג. הוא הגיע לליובאוויטש בחודש טבת תרע"ז והתקבל לכיתתו של הר"מ ר' שמואל-בער ניסנביטש. בשנת תרפ"ה נתמנה למשגיח בסניף ישיבת תומכי תמימים בחרקוב ומשם עבר בראשית שנת תרפ"ח ליהות משגיח חסידות בישיבת תומכי תמימים המרכזית בנעוול שם שעה עד י"ד כסלו תרפ"ט שאז הקומוניסטים סגרו את הישיבה ואחרי מספר חודשים עבר בחשאי ללנינגרד שם כיהן כמשפיע לחסידות. בשנת תרפ"ח התחתן עם מרת מאשע-רבקה ע"ה רסקין. בח' כסלו [[תר"צ]] (1930), נאסר ונשלח לשלוש שנות גלות, בשל היותו [[מלמד]] תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]]. <br />
<br />
ב[[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]], לפני ש[[הרבי הריי"צ]] יצא ברכבת מ[[לנינגרד]] לעיר גלותו [[קוסטרומה]], שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של הק.ג.ב. בפועל, למרות הציווי החסידים באו בהמוניהם לחתנת הרכבת כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של הרבי בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת הרבי ונשאר בביתו. כשראה הרבי את המוני החסידים שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד החסידים אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה החסיד: הרי הרבי הורה שלא לבוא! הגיב הרבי: "ניסן איז א זיסער סאלדאט" [= ניסן הוא חייל מתוק].<br />
<br />
בשנת [[תש"ד]], בהיותו ב[[טשקנט]] נקרא הרב נמנוב לשמש כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה [[סמרקנד]]. למרות היותו מבין צעירי החסידים, היה מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים ([[תש"ו]]) עזב את ברית המועצות למחנה הפליטים ב[[פוקינג]], [[גרמניה]]. <br />
<br />
ב[[תש"ח]] נסע ל[[צרפת]] על פי הוראתו של [[הריי"צ]], והצטרף להנהלת ישיבת חב"ד בעיר [[ברינואה]]. כעבור תקופה קצרה, מונה הרב נמנוב ל[[מנהל]] ו[[משפיע]] ראשי של הישיבה. שיטת החינוך שלו, הדגישה את הערך של [[עבודת השם]] מתוך "[[קבלת עול]]".<br />
<br />
לאחר הכתרת [[הרבי]] הפך ל[[חסיד]] שלו והיה נוסע אליו לעיתים תכופות. כמנהל הישיבה עמד עמו בקשר רצוף, והרבי אף כתב לו מאות מכתבי הדרכה.<br />
<br />
באחת הפעמים בהם ר' ניסן הגיע ל-[[770]], [[התוועדות|התוועד]] כל הלילה עם [[תמימים|הבחורים]] ב[[770#הזאל הקטן|'זאל הקטן']]. בבוקר התעניין הרבי אצל המזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] על מה דיבר ר' ניסן בהתוועדות, והמזכיר סיפר שבכל הלילה התוועד על נקודה אחת: כיצד בחור יכול לעמוד מול הרבי כאשר ה[[מחשבה דיבור ומעשה]] שלו אינם נקיים? הרבי הרהר כמה רגעים, ואחר התבטא: "הוא צודק"...<br />
<br />
ההערכה הרבה שהחסידים רחשו אליו התבטאה בהגדרתו כ"[[בינוני]]" במושגי ה[[ספר התניא|תניא]]. תואר זה, מתייחס לאדם שכל [[שלושה לבושים|מעשה, דיבור או מחשבה]] שלו נעשים לשם שמים.<br />
<br />
נפטר ב[[ט' באייר]] [[תשמ"ד]]. בנו, הרב [[יצחק נמנוב]], ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה.<br />
[[קובץ:ר ניסן ספר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הספר ר' ניסן]]<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''ביאורי הרב ניסן נמנוב על התניא''' - יצא לאור על ידי תלמידו [[שלום דובער שאנאוויץ]], ברוקלין, תשנ"ו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
* בתו מרת רחל לאה אשת הרב [[שלום דובער פבזנר]] שעסק בהדפסת ספרי חסידות בדפוס בלשן.<br />
* בנו, הרב [[יצחק נמנוב]] - ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה.<br />
* בנו, הרב משה נמנוב - מאנשי קהילת חב"ד בקראון הייטס.<br />
* בנו, הרב שלום דובער נמנוב - משלוחי הרבי בצרפת (נפטר בי"ח שבט תשמ"ח).<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* הרב שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הסובייטית''', הוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ט]].<br />
*'''ר' ניסן''' - תולדותיו, אמרותיו ומכתביו, ואגרות קודש שזכה לקבל מרבותינו נשיאינו. [[ישראל אלפנביין]], כפר חב"ד, [[תשע"ג]] (950 עמ').<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81693 זכרון להולכים]''' - צרור תמונות של ר' ניסן {{תמונה}} {{אינפו}} ט' [[אייר]] התשע"ד (09.05.2014)<br />
* {{קישור שטורעם|109|multimedia|מיוחד: ר' ניסן נמנוב ע"ה|ל' הכהן|כ"ג בטבת תשס"ו}} {{תמונה}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:נמנוב ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]</div>יחזקאל כחליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=424475משה צבי סגל2020-10-23T01:39:34Z<p>יחזקאל כחלי: </p>
<hr />
<div>הרב '''משה צבי סגל''' ([[ו' שבט]] [[תרס"ד]]-[[י' תשרי]] [[תשמ"ו]]), מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: ברית החשמונאים, לח"י והיישוב [[כפר חב"ד]]. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
משה צבי נולד בו' שבט [[תרס"ד]] ב[[פולטבה]] ש[[באוקראינה]] ל[[שוחט ובודק]] ר' אברהם מרדכי{{הערה|מחבר הספר ספרא דטבחא}} ולהניה לאה בת נחום מנקין. מצד אביו הוא דור [[שמונה עשרה]] ל[[השל"ה הקדוש|של"ה הקדוש]]. מצד אמו הוא בן דוד של הרב [[משה צבי נריה]]. <br />
<br />
למד ב[[תלמוד תורה|חדר]] וב[[ישיבת מיר|ישיבות מיר]] וב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]] כאשר היתה בפולטובה במרתף [[בית הכנסת]] של [[בית רפואה]]. היה קשור מאד ל[[משפיע]] הידוע ר' [[פנחס שרייבר]].<br />
<br />
היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת [[תרפ"ד]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]]. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן וב[[ירושלים]].<br />
<br />
בכ"ח אדר [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את רחל בורובסקי{{הערה|ניצולת מ[[פרעות תרפ"ט]]}}.<br />
<br />
== פעילותו הציבורית ==<br />
ייסד את המחתרת הדתית "ברית חשמונאים", והיה למפקדה העליון{{הערה|מבחינה צבאית היתה בראשיתה נשמעת לאצ"ל ומשנת [[תש"ד]] הצטרפה ללח"י}}. בשיאה מנתה המחתרת למעלה מאלפיים לוחמים וקשריות.<br />
<br />
זכה לקבל כמה מכתבים מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הראשון משנת [[תש"ח]] בקשר לארגון [[בני חב"ד]] שהקים ביחד עם ר' [[דוד גולדברג]] ור' [[אהרון מרדכי זילברשטרום]].<br />
<br />
לאחר [[מדינת ישראל|קום המדינה]] התיישב עם אשתו רחל ב[[כפר חב"ד]] וקיבל מכתב ברכה מ[[הרבי]] שמביע את שביעות רצונו.<br />
<br />
ב[[כפר חב"ד]] הקים [[חקלאות|משק חקלאי]], במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. שימש כיו"ר הוועד בין השנים [[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]. היה פעיל גם בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ועמד בקשר עם [[הרבי]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ז]] הקים את המוסד לבנות "[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]" והיה למנהלה הראשון, כשאשתו שימשה כ"אם הבית".<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה ה[[יהודי]] המתיישב הראשון ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של [[בית הכנסת]] דיר [[עז|עיזים]] וחלקו מתפרה}} וקיבל לשם כך מנשיא המדינה דאז [[זלמן שז"ר]] סכום של ארבעים אלף לירות.<br />
<br />
התכתב בעניינים שונים רבות עם [[הרבי]]{{הערה|שניים ממכתבי הרבי אליו פורסמו ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]. הראשון ב עניין [[שבע מצוות בני נח]] הודפס בכרך יג (עמודים שנד-שנה), והשני בכרך כו, (עמוד יג ועמוד טו) בעניין [[בית הכנסת]] בעיר העתיקה.}}<br />
<br />
=== שיפוץ [[בית הכנסת]] צמח צדק בירושלים ===<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]], מיד לאחר ש[[צה"ל]] שחרר את [[העיר העתיקה (ירושלים)|העיר העתיקה]] ב[[מלחמת ששת הימים]] עבר להתגורר בה, חרף הסכנה הנוראה ואזהרות צה"ל. לאחר היכנסו לעיר העתיקה צעד ל[[הכותל המערבי|כותל]] ותקע ב[[שופר]] בדמעות [[שמחה]], ולאחר מכן פנה לבחון את [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה]]. [[בית הכנסת]] שימש באותם שנים בחלקו כדיר עזים וחלקו מתפרה, והיה בהזנחה מתמשכת. הרב סגל החל מיד בשיפוצו.<br />
<br />
כשהחליט לעבור להתגורר בעיר העתיקה, בשביל האחיזה היהודית, אשתו נותרה באזור היהודי, בגלל הטראומה מ[[פרעות תרפ"ט]]. רק אחרי שנה, כשנוספו יהודים נוספים בעיר העתיקה, עברה אשתו לגור איתו.<br />
<br />
הרב סגל שהיה במקצועו גם אדריכל, שיפץ במהירות את [[בית הכנסת]] בכדי שעד ל[[ראש השנה]] יוכל [[בית הכנסת]] לשמש כמקום [[תפילה]]. בין המתפללים היה נשיא המדינה, מר [[זלמן שז"ר]]. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב [[אהרן ביר]] מומחה לישראל וירושלים, והרב [[שמעון חיימסון]] שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
הרב סגל דיבר על שיפוץ [[בית הכנסת]] עם מר שזר שהחליט להירתם וזה דיבר עם [[יעקב הרצוג]], מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר [[טדי קולק]]. לאחר שארגן פגישה בין האישים, הצליח להשיג תקציב של 30,000 דולר עבור השיפוץ.<br />
<br />
===ארגון 'אל הר ה' ופעילותו סביב הר הבית===<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ט]] הקים ביחד עם כמה מפעילי המקדש דאז את ארגון 'אל הר ה' שעסק בעידוד העלייה להר הבית בטהרה והעלאה למודעות הציבורית את המצב בהר הבית, וקראה להקמת בית כנסת בהר הבית. כמו כן היה עולה בפועל להר הבית{{הערה|מכתביו בנושא הובאו בביוגרפיה שכתב על חייו בספר 'אל הר המור', עמודים 198-208.}}.<br />
<br />
באותה העת שמר הרב סגל על קשר מכתבים רציף עם הרבי. באחת הפעמים אמר לו מר שז"ר, כי לא מספיק רק לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע אליו בעצמו. מר שז"ר מימן את כל הוצאות הנסיעה.<br />
<br />
הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו, אך הרבי נתן לו להבין{{הערה|האגרת הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך כה, עמוד רכה.}} שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]] מול הכותל.<br />
<br />
הרב סגל חי בירושלים 16 שנים, נפטר ב[[יום הכיפורים]], ה'תשמ"ו, ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*ר' [[ישבעם סגל]] - [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
*ר' עמישר סגל.<br />
*ר' ידון סגל.<br />
<br />
;חתניו<br />
*ר' אורי קפלון.<br />
*ר' [[יצחק פייביש גינזבורג]].<br />
*ר' משה שניאורסון.<br />
<br />
==קשורים חיצוניים==<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/9/29/899501432661.html מפקד המחתרת, חסיד לתפארת]''' {{בית משיח}} בתון [[שבועון בית משיח]] ערב ראש השנה תשע"ז<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[שניאור זלמן פלדמן]]|הבא=[[דוד ברוומן]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יו"ר ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: סגל משה צבי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סגל]]</div>יחזקאל כחליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=424474משה צבי סגל2020-10-23T01:26:49Z<p>יחזקאל כחלי: </p>
<hr />
<div>הרב '''משה צבי סגל''' ([[ו' שבט]] [[תרס"ד]]-[[י' תשרי]] [[תשמ"ו]]), מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: ברית החשמונאים, לח"י והיישוב [[כפר חב"ד]]. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
משה צבי נולד בו' שבט [[תרס"ד]] ב[[פולטבה]] ש[[באוקראינה]] ל[[שוחט ובודק]] ר' אברהם מרדכי{{הערה|מחבר הספר ספרא דטבחא}} ולהניה לאה בת נחום מנקין. מצד אביו הוא דור [[שמונה עשרה]] ל[[השל"ה הקדוש|של"ה הקדוש]]. מצד אמו הוא בן דוד של הרב [[משה צבי נריה]]. <br />
<br />
למד ב[[תלמוד תורה|חדר]] וב[[ישיבת מיר|ישיבות מיר]] וב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]] כאשר היתה בפולטובה במרתף [[בית הכנסת]] של [[בית רפואה]]. היה קשור מאד ל[[משפיע]] הידוע ר' [[פנחס שרייבר]].<br />
<br />
היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת [[תרפ"ד]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]]. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן וב[[ירושלים]].<br />
<br />
ב[[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את רחל בורובסקי{{הערה|ניצולת מ[[פרעות תרפ"ט]]}}.<br />
<br />
== פעילותו הציבורית ==<br />
ייסד את המחתרת הדתית "ברית חשמונאים", והיה למפקדה העליון{{הערה|מבחינה צבאית היתה בראשיתה נשמעת לאצ"ל ומשנת [[תש"ד]] הצטרפה ללח"י}}. בשיאה מנתה המחתרת למעלה מאלפיים לוחמים וקשריות.<br />
<br />
זכה לקבל כמה מכתבים מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הראשון משנת [[תש"ח]] בקשר לארגון [[בני חב"ד]] שהקים ביחד עם ר' [[דוד גולדברג]] ור' [[אהרון מרדכי זילברשטרום]].<br />
<br />
לאחר [[מדינת ישראל|קום המדינה]] התיישב עם אשתו רחל ב[[כפר חב"ד]] וקיבל מכתב ברכה מ[[הרבי]] שמביע את שביעות רצונו.<br />
<br />
ב[[כפר חב"ד]] הקים [[חקלאות|משק חקלאי]], במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. שימש כיו"ר הוועד בין השנים [[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]. היה פעיל גם בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ועמד בקשר עם [[הרבי]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ז]] הקים את המוסד לבנות "[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]" והיה למנהלה הראשון, כשאשתו שימשה כ"אם הבית".<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה ה[[יהודי]] המתיישב הראשון ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של [[בית הכנסת]] דיר [[עז|עיזים]] וחלקו מתפרה}} וקיבל לשם כך מנשיא המדינה דאז [[זלמן שז"ר]] סכום של ארבעים אלף לירות.<br />
<br />
התכתב בעניינים שונים רבות עם [[הרבי]]{{הערה|שניים ממכתבי הרבי אליו פורסמו ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]. הראשון ב עניין [[שבע מצוות בני נח]] הודפס בכרך יג (עמודים שנד-שנה), והשני בכרך כו, (עמוד יג ועמוד טו) בעניין [[בית הכנסת]] בעיר העתיקה.}}<br />
<br />
=== שיפוץ [[בית הכנסת]] צמח צדק בירושלים ===<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]], מיד לאחר ש[[צה"ל]] שחרר את [[העיר העתיקה (ירושלים)|העיר העתיקה]] ב[[מלחמת ששת הימים]] עבר להתגורר בה, חרף הסכנה הנוראה ואזהרות צה"ל. לאחר היכנסו לעיר העתיקה צעד ל[[הכותל המערבי|כותל]] ותקע ב[[שופר]] בדמעות [[שמחה]], ולאחר מכן פנה לבחון את [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה]]. [[בית הכנסת]] שימש באותם שנים בחלקו כדיר עזים וחלקו מתפרה, והיה בהזנחה מתמשכת. הרב סגל החל מיד בשיפוצו.<br />
<br />
כשהחליט לעבור להתגורר בעיר העתיקה, בשביל האחיזה היהודית, אשתו נותרה באזור היהודי, בגלל הטראומה מ[[פרעות תרפ"ט]]. רק אחרי שנה, כשנוספו יהודים נוספים בעיר העתיקה, עברה אשתו לגור איתו.<br />
<br />
הרב סגל שהיה במקצועו גם אדריכל, שיפץ במהירות את [[בית הכנסת]] בכדי שעד ל[[ראש השנה]] יוכל [[בית הכנסת]] לשמש כמקום [[תפילה]]. בין המתפללים היה נשיא המדינה, מר [[זלמן שז"ר]]. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב [[אהרן ביר]] מומחה לישראל וירושלים, והרב [[שמעון חיימסון]] שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
הרב סגל דיבר על שיפוץ [[בית הכנסת]] עם מר שזר שהחליט להירתם וזה דיבר עם [[יעקב הרצוג]], מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר [[טדי קולק]]. לאחר שארגן פגישה בין האישים, הצליח להשיג תקציב של 30,000 דולר עבור השיפוץ.<br />
<br />
===ארגון 'אל הר ה' ופעילותו סביב הר הבית===<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ט]] הקים ביחד עם כמה מפעילי המקדש דאז את ארגון 'אל הר ה' שעסק בעידוד העלייה להר הבית בטהרה והעלאה למודעות הציבורית את המצב בהר הבית, וקראה להקמת בית כנסת בהר הבית. כמו כן היה עולה בפועל להר הבית{{הערה|מכתביו בנושא הובאו בביוגרפיה שכתב על חייו בספר 'אל הר המור', עמודים 198-208.}}.<br />
<br />
באותה העת שמר הרב סגל על קשר מכתבים רציף עם הרבי. באחת הפעמים אמר לו מר שז"ר, כי לא מספיק רק לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע אליו בעצמו. מר שז"ר מימן את כל הוצאות הנסיעה.<br />
<br />
הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו, אך הרבי נתן לו להבין{{הערה|האגרת הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך כה, עמוד רכה.}} שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]] מול הכותל.<br />
<br />
הרב סגל חי בירושלים 16 שנים, נפטר ב[[יום הכיפורים]], ה'תשמ"ו, ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*ר' [[ישבעם סגל]] - [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
*ר' עמישר סגל.<br />
*ר' ידון סגל.<br />
<br />
;חתניו<br />
*ר' אורי קפלון.<br />
*ר' [[יצחק פייביש גינזבורג]].<br />
*ר' משה שניאורסון.<br />
<br />
==קשורים חיצוניים==<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/9/29/899501432661.html מפקד המחתרת, חסיד לתפארת]''' {{בית משיח}} בתון [[שבועון בית משיח]] ערב ראש השנה תשע"ז<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[שניאור זלמן פלדמן]]|הבא=[[דוד ברוומן]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יו"ר ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: סגל משה צבי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סגל]]</div>יחזקאל כחליhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%97%D7%9C%D7%99&diff=424473שיחת משתמש:יחזקאל כחלי2020-10-23T01:22:35Z<p>יחזקאל כחלי: </p>
<hr />
<div>{{בה}} [[משתמש:ווילדקייט|ווילדקייט]] ~ [[שיחת משתמש:ווילדקייט|חדר ישיבות]] ~ 16:06, א' בחשוון, ה'תשפ"א<br />
:יש לך קשר לבן איש חי? {{קריצה}} אולי תעשה עליו ערך.. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 18:06, א' בחשוון, ה'תשפ"א 18:06, 19 באוקטובר 2020 (UTC)</div>יחזקאל כחלי