שלום חסקינד

2026-03-14T18:02:38Z

יוצר חב"די: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב שלום חסקינד.jpg|ממוזער|266x266 פיקסלים|הרב שלום חסקינד]]
הרב '''שלום חסקינד''' ([[ט"ו אלול]] [[תרפ"ז]] - [[ט"ו אדר]] [[תשס"ז]]) היה [[משפיע]] ו[[גבאי]] ב[[נחלת בנימין|בית כנסת חב"ד בנחלת בנימין]] [[תל אביב]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]] לאביו הרב [[דובער חסקינד]] ב[[ט"ו אלול]] [[תרפ"ז]]. בילדותו יצאו הוריו מ[[רוסיה]] ולאחר תקופה ששהו ב[[ריגא]], עלו ל[[ארץ ישראל]] ב[[א' באדר|ראש חודש אדר ב']] [[תרצ"ה]]. ביום [[י"ח בסיוון]] [[תרצ"ט]] היגרה המשפחה לארה"ב.

ר' שלום היה מהתלמידים הראשונים של ישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים בארה"ב]], והיה מהמקורבים ביותר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וכן לרעייתו הרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה]] וזכה במשך מספר שנים לשרת בסעודות בקומה העליונה, והמשיך בתפקידו זה גם במחיצת הרבי לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ. חביבותו וקירבתו נבעה הן מצד אביו שהיה [[משמש בקודש]] אצל רבותינו נשיאינו, והן מצד היותו מחותן עם [[פורטל:בית רבי|בית הרב]].

ההתכנסות הראשונה שהתרחשה בבנין [[770]] לאחר רכישתו על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הייתה בעת מסיבת הבר-מצוה שלו שהתקיימה, בימים שטרם כניסתו של הרבי לבנין.

[[קובץ:שלום חסקינד בחלוקת דולרים.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שלום חסקינד עובר לפני הרבי במעמד חלוקת הדולרים]]
בשנים שהיה בחור ב-[[770]] היה עובד במשרד ה[[מרכז לעניני חינוך]] בעבודות משרדיות, עד [[תש"ח]] היה המשרד ב[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] של [[הרבי]], ושם הוא היה יושב ועובד לצד הרבי באותו חדר.

ר' שלום זכה לעבוד על תרגום סיפור מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן כפי שנכתב ויצא לאור על ידי הרבי הריי"צ. והרבי הואיל להגיה את תרגומיו בכתב ידו הקדושה על מנת להוציא זאת לאור.

השמועה אומרת שהרבי התבטא עליו שהוא [[בעל סוד]] מהדרגה השלישית, ושהוא חסיד אמת.

בבחרותו זכה להשלח על ידי הרבי ל[[מרוקו]] לשליחות מיוחדת בכל ערי המדינה ולהתרשם ממוסדות ליובאוויטש שנבנו אז, ולאחר חזרתו קיבל הוראה להעלות את רשמיו ממסעו על גבי הכתב ולדאוג לפרסום הדברים בעיתונות הכתובה על מנת להעלות על נס את ההצלחה של פעולות חב"ד במדינה.

ביום שלישי [[ז' אלול]] [[תשי"ג]] נשא לאשה את רעייתו מרת מריישא בת ר' [[חיים שמריהו גוראריה]] מ[[תל אביב]]. הוא התגורר בתל אביב תקופה קצרה, ומייד לאחר מכן נסע יחד עם רעייתו להתגורר כמה שנים ב[[קראון הייטס]] ושם זכו לקרובים נפלאים מהרבי ומהרבנית. בתל אביב חי את מרבית שנותיו, והיה מתפלל ב[[בית הכנסת נחלת בנימין]] שם שימש כגבאי.

בשנותיו האחרונות עבר להתגורר ב[[אשדוד]] והשפיע בה על סביבתו ב[[הפצת המעיינות]] ובנעם ההליכות שלו. התגורר באשדוד עד פטירתו.

היה חסיד מיוחד ושמש כ[[דוגמא חיה‎]] לחסיד בביטול גדול לרבי גם בעת היותו מיודד עם משפחת בית הרב. היה בקי גדול בש"ס ובדקדוק אך בצניעותו לא הבליט את ידיעותיו.

הוא ניהל את הגמ"ח של [[מרכז חב"ד בתל אביב]] במשך שנים רבות, ומסר נפשו על העניין. מספר רב של פעמים היה מכתת רגליו בנסיעות לחו"ל על מנת לאסוף כספים לפעילות הגמ"ח.

נפטר ב[[שושן פורים]] בשנת [[תשס"ז]] והוא בשנת השמונים לחייו.

==משפחתו==
*זוגתו מרת מריישא.
*אחותו מרת מינה אשת [[בערי גוראריה]].
*בתו מרת בלומה (אשת ר' אליהו טייטלבוים), ירושלים.
*בנו ר' [[אליעזר שלמה חסקינד]], ירושלים.
*בתו מרת אסתר (אשת ר' [[יוסף יצחק זילברשטרום (לוד)|יוסף יצחק זילברשטרום]], [[משפיע]] ושליח הרבי), לוד.
*בנו ר' אלתר דובער, ירושלים.
*בתו מרת חיה שיינא מיכלא (אשת ר' יוסף קוביטשעק), אשדוד.

==לקריאה נוספת==
על השליחות במרוקו: [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק יג.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|94515|news|הסבא שגדל בצילם של משפחת אדמו"רי חב"ד / טור|מאת: מנדי זילברשטרום|ט"ו באדר תשע"ז}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/16/752364780635.html נחשפו אוצרות מבית חיינו]''' {{בית משיח}} מארכיון הרב חסקינד

{{מיון רגיל:חסקינד, שלום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:משפחת חסקינד]]
[[קטגוריה:גבאים]]

שעיר לעזאזל

2026-03-09T13:42:14Z

יוצר חב"די: /* ברמב"ם */

'''שעיר לעזאזל''' היא אחת מהעבודות המתקיימות ב[[יום הכיפורים]] בתור כפרה לעם ישראל.

== רקע ==
ביום הכיפורים מתכפרים עוונותיהם של ישראל.

ביום זה נקבעו מספר פעולות על-מנת לקבוע שנה טובה יותר, ולכפר על העוונות של השנה הקודמת; בין הפעולות המתבצעות מתבצעת העבודה של "שעיר לעזאזל".

== העבודה ==

=== תנאי הקרבן ===
לעבודה נבחרים שני תיישים זהים שמכונים "שעירים", קרבן אחד יצא לה' וקרבן אחד לעזאזל; במקרה שאחד מת לוקחים שני שעירים חדשים. באם נפל באחד מום - הוא מתחלף בשעיר אחר.

השעיר הוא תיש.

=== הגורל ===
קופסת עץ מונחת במזרח העזרה ובתוכה שני פתקים על האחד כתוב "להוי'" ועל השני כתוב "לעזאזל" , שני הפרים עומדים כשפניהם למערב. הכהן מערבב את הפתקים ומניח את הפתק הימני על הקרבן הימני והפתק השמאלי על הקרבן השמאלי. אם הפתק הימני יצא "להוי'" הכהן קורא: "להוי' חטאת!" וכל העם עונים: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

כאשר הפתק הימני יצא "להוי'" - [[חז"ל]] אומרים - שזהו סימן של ברכה ופיוס מלמעלה; עם זאת מוסיפים חכמים שבימי [[שמעון הצדיק]] מעולם לא יצא "להוי'" בצד שמאל!

=== הווידוי, היציאה לדרך והשליחה ===
הכהן לוקח לשון של זהורית (סרט בצבע אדום) החצוי לשניים - חצי אחד תולה על השעיר והחצי השני תולה בבית המקדש.

לאחר מכן הכהן מתוודה בשם כל עם-ישראל, וסומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן המשתלח (השעיר השמאלי - הימני עולה כקרבן).

בערב החג הוכנו 12 עמדות גבוהות מאבנים, בכל עמדה נקבע אדם אחד.

על-מנת שמשלח השעיר יוכל להעביר את השעיר למדבר היה עליו לעבור 12 מיילים, אמנם - אסור ביום טוב לצאת מחוץ לתחום!

לכן היה עליו לעבור ב12 העמדות שניצבו לעיל, כעת הוא יכול לעבור מפני שכבר הוצבו בהן [[עירוב תחומין]]; בכל עמדה הציעו לו אוכל ומים שלבקשות אלה היה המשלח מסרב (מפני צום יום כיפורים).

הוא מגיע לצוק ושם מוציא את החוט התלוי על השעיר וקושרו באבן על-יד הצוק.

את הכבש תופש הפוך (כשפניו לכיוון המשלח) ומשלחו מהצוק; אם הכבש התפרק לאיברין איברין כאשר נפל - הרי זה סימן טוב, ואם כאשר הגיע ללמטה טרם התפרק - הרי זה להפך.

באותו רגע - החוט האדום הופך מצבע אדום לצבע לבן וכך יודעים [[בני ישראל]] שעוונותיהם נתכפרו.

== במקורות ==

=== בתורה ===
(ה) {{גופן|וּמֵאֵ֗ת עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יִקַּ֛ח שְׁנֵֽי־שְׂעִירֵ֥י עִזִּ֖ים לְחַטָּ֑את וְאַ֥יִל אֶחָ֖ד לְעֹלָֽה׃|נרקיס}} (ו) {{גופן|וְהִקְרִ֧יב אַהֲרֹ֛ן אֶת־פַּ֥ר הַחַטָּ֖את אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְכִפֶּ֥ר בַּעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד בֵּיתֽוֹ׃|נרקיס}} (ז) {{גופן|וְלָקַ֖ח אֶת־שְׁנֵ֣י הַשְּׂעִירִ֑ם וְהֶעֱמִ֤יד אֹתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃|נרקיס}} (ח) {{גופן|וְנָתַ֧ן אַהֲרֹ֛ן עַל־שְׁנֵ֥י הַשְּׂעִירִ֖ם גֹּרָל֑וֹת גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַיהֹוָ֔ה וְגוֹרָ֥ל אֶחָ֖ד לַעֲזָאזֵֽל׃|נרקיס}} (ט) {{גופן|וְהִקְרִ֤יב אַהֲרֹן֙ אֶת־הַשָּׂעִ֔יר אֲשֶׁ֨ר עָלָ֥ה עָלָ֛יו הַגּוֹרָ֖ל לַיהֹוָ֑ה וְעָשָׂ֖הוּ חַטָּֽאת׃|נרקיס}} (י) {{גופן|וְהַשָּׂעִ֗יר אֲשֶׁר֩ עָלָ֨ה עָלָ֤יו הַגּוֹרָל֙ לַעֲזָאזֵ֔ל יׇֽעֳמַד־חַ֛י לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לְכַפֵּ֣ר עָלָ֑יו לְשַׁלַּ֥ח אֹת֛וֹ לַעֲזָאזֵ֖ל הַמִּדְבָּֽרָה׃|נרקיס}} (...) (כ) {{גופן|וְכִלָּה֙ מִכַּפֵּ֣ר אֶת־הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֶת־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְהִקְרִ֖יב אֶת־הַשָּׂעִ֥יר הֶחָֽי׃|נרקיס}} (כא) {{גופן|וְסָמַ֨ךְ אַהֲרֹ֜ן אֶת־שְׁתֵּ֣י יָדָ֗ו עַ֣ל רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִיר֮ הַחַי֒ וְהִתְוַדָּ֣ה עָלָ֗יו אֶת־כׇּל־עֲוֺנֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־כׇּל־פִּשְׁעֵיהֶ֖ם לְכׇל־חַטֹּאתָ֑ם וְנָתַ֤ן אֹתָם֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִ֔יר וְשִׁלַּ֛ח בְּיַד־אִ֥ישׁ עִתִּ֖י הַמִּדְבָּֽרָה׃|נרקיס}} (כב) {{גופן|וְנָשָׂ֨א הַשָּׂעִ֥יר עָלָ֛יו אֶת־כׇּל־עֲוֺנֹתָ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ גְּזֵרָ֑ה וְשִׁלַּ֥ח אֶת־הַשָּׂעִ֖יר בַּמִּדְבָּֽר׃|נרקיס}}<ref>[[ספר ויקרא]], פרק ט"ז.</ref>

=== ברמב"ם ===
{{גופן|2|וילנא|שעיר המשתלח, לפי שהוא כפרה על כל ישראל, כהן גדול מתודה עליו על לשון כל ישראל, שנאמר: "והתודה עליו את כל עונות בני ישראל". שעיר המשתלח מכפר על כל עבירות שבתורה, הקלות והחמורות, בין שעבר בזדון, בין שעבר בשגגה, בין שהודע לו, בין שלא הודע לו, הכל מתכפר בשעיר המשתלח. והוא שעשה תשובה. אבל אם לא עשה תשובה, אין השעיר מכפר לו אלא על הקלות.ומה הן הקלות ומה הן החמורות? החמורות הן שחייבין עליהם מיתת בית דין או כרת, ושבועת שוא ושקר, אף על פי שאין בהן כרת, הרי הן מן החמורות. ושאר מצות לא תעשה ומצות עשה שאין בהן כרת הם הקלות.<nowiki></nowiki><ref>[[רמב"ם]] הלכות תשובה, פרק א' הלכה ב'.</ref>}}

{{גופן|(א) שני הגורלות אחד כתוב עליו להשם ואחד כתוב עליו לעזאזל והם כשרים מכל דבר בין מן העץ בין מן האבן בין מן המתכת אבל לא יהיה אחד גדול ואחד קטן אחד כסף ואחד זהב אלא שניהם שוין ושל עץ היו ובבית שני עשו אותם של זהב ומניחין שני הגורלות בכלי אחד המחזיק שתי הידים כדי שיכניס שתי ידיו ולא יתכוין וכלי זה חול הוא ושל עץ היה וקלפי שמו: (ב) היכן מגריל במזרח העזרה בצפון המזבח מניחין שם הקלפי ומעמידין שני השעירים פניהן למערב ואחוריהם למזרח וכהן גדול בא לשם והסגן מימינו וראש בית אב משמאלו ושני השעירים לפניו אחד לימינו ואחד לשמאלו: (ג) טרף בקלפי והעלה שני הגורלות בשתי ידיו לשם שני השעירים ופותח ידיו אם של שם עלה בימינו הסגן אומר אישי כהן גדול הגבה ימינך ואם בשמאל עלה ראש בית אב אומר לו אישי כהן גדול הגבה שמאלך ונותן שני הגורלות על שניהם של ימין על ימין ושל שמאל על של שמאל ואם לא נתן לא עיכב אלא שחיסר מצוה שההנחה מצוה שאינה מעכבת וההגרלה מעכבת אף על פי שאינה עבודה לפיכך ההנחה כשירה בזר והעליית הגורלות מן הקלפי פסולה בזר: (ד) וקושר לשון זהורית משקל שתי סלעים בראש שעיר המשתלח ומעמידו כנגד בית שלוחו ולנשחט כנגד בית שחיטתו ושוחט את פר החטאת אשר לו ואת השעיר שעלה עליו הגורל לשם:|טולדו}} (...) {{גופן|(ז) ואח"כ משלח את השעיר החי ביד איש המוכן להוליכו למדבר והכל כשרים להוליכו אלא שעשו כהנים גדולים קבע ולא היו מניחים את ישראל להוליכו וסוכות היו עושין מירושלים עד תחלת המדבר ושובת איש אחד או אנשים הרבה בכל סוכה וסוכה מהן כדי שיהיו מלוין אותו מסוכה לסוכה על כל סוכה וסוכה אומרין לו הרי מזון והרי מים אם כשל כחו וצריך לאכול אוכל ומעולם לא הוצרך אדם לכך ואנשי הסוכה האחרונה עומדין בסוף התחום ורואין את מעשיו מרחוק כיצד היה עושה חולק לשון של זהורית שבקרניו חציו קושר בסלע וחציו קושר בין שתי קרניו ודוחפו לאחוריו והוא מתגלגל ויורד לא היה מגיע לחצי ההר עד שהוא נעשה איברים איברים ובא ויושב לו תחת סוכה האחרונה עד שתחשך ודרכיות היו עושין ומניפין בסודרין כדי שידעו שהגיע שעיר למדבר ואחר שמשלח את השעיר ביד מוליכו חוזר אצל הפר והשעיר שהזה דמן לפנים וקורען ומוציא את אימוריהן ונותנם בכלי ומקטירן על גבי המזבח ומחתך שאר בשרן חתיכות גדולות מעורות זו בזו כמין קליעה ואינו מפרק אותן ומשלחן ביד אחרים להוציאן לבית השריפה ומנתחין אותן שם בעורן כמו שביארנו: (ח) כיון שהגיע שעיר למדבר יצא כהן גדול לעזרת הנשים לקרות בתורה ובזמן קריאתו שורפין הפר והשעיר בבית הדשן לפיכך הרואה כהן גדול כשהוא קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפין ושריפתן כשירה בזר כמו שביארנו:|טולדו}}<ref>[[משנה תורה לרמב"ם]] ספר עבודה, הלכות עבודת יום הכיפורים, פרק שלישי.</ref>

== בחסידות ==
{{להשלים|}}
אחת מהדרכים בהם הרבי משווה את [[חג הפורים]] ליום הכיפורים היא הגורל. נס הפורים<ref>ראה באריכות - [[על כן קראו תשי"ג]], במעלת הנס של הפור שעל שמו נקרא החג.</ref> נעשה על הגורל הידוע של המן, אחת מהעבודות במקדש ביום הכיפורים הייתה השעיר לעזאזל.

הסיבה מפניה נשלח השעיר דרך אורכה כל-כך ל[[מדבר (מקום)|מדבר]], היא מפני שמדבר שוכנים כל ה[[ג' קליפות הטמאות]]. השעיר שמכפר על עוונותיהם של ישראל נשלח לשם מפני שרק שם ניתן לשאת את עוונותיהם של ישראל, ושם הן יתכפרו<ref>[[אדמו"ר האמצעי]], [[נר מצוה ותורה אור|נר מצווה ותורה אור]], דף ה' עמוד ב'.</ref>.

<ref>דלהלן מבואר בכמה דרושי חסידות כמו: [[תורת חיים]], בראשית ח"א, דף קי"ז עמודה ג'. ועוד.</ref>אמנם בעולם הזה ישנו הבדל בין השעיר להוי' לשעיר לעזאזל, שכמובן השעיר להוי' הוא נעלה יותר מהשעיר לעזאזל. אך במקור, בשורש, בדרגת ה[[גורל]] - הרי שניהם שווים. על-כן עורכים הגרלה מה יהי השעיר להוי' ומה השעיר לעזאזל, שם שניהם בשווה ביחס למעלתם.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:רמב"ם]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:בהמות]]
[[קטגוריה:כהן גדול]]
[[קטגוריה:גורל]]

שעיר לעזאזל

2026-03-09T13:40:57Z

יוצר חב"די: /* ברמב"ם */

'''שעיר לעזאזל''' היא אחת מהעבודות המתקיימות ב[[יום הכיפורים]] בתור כפרה לעם ישראל.

== רקע ==
ביום הכיפורים מתכפרים עוונותיהם של ישראל.

ביום זה נקבעו מספר פעולות על-מנת לקבוע שנה טובה יותר, ולכפר על העוונות של השנה הקודמת; בין הפעולות המתבצעות מתבצעת העבודה של "שעיר לעזאזל".

== העבודה ==

=== תנאי הקרבן ===
לעבודה נבחרים שני תיישים זהים שמכונים "שעירים", קרבן אחד יצא לה' וקרבן אחד לעזאזל; במקרה שאחד מת לוקחים שני שעירים חדשים. באם נפל באחד מום - הוא מתחלף בשעיר אחר.

השעיר הוא תיש.

=== הגורל ===
קופסת עץ מונחת במזרח העזרה ובתוכה שני פתקים על האחד כתוב "להוי'" ועל השני כתוב "לעזאזל" , שני הפרים עומדים כשפניהם למערב. הכהן מערבב את הפתקים ומניח את הפתק הימני על הקרבן הימני והפתק השמאלי על הקרבן השמאלי. אם הפתק הימני יצא "להוי'" הכהן קורא: "להוי' חטאת!" וכל העם עונים: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

כאשר הפתק הימני יצא "להוי'" - [[חז"ל]] אומרים - שזהו סימן של ברכה ופיוס מלמעלה; עם זאת מוסיפים חכמים שבימי [[שמעון הצדיק]] מעולם לא יצא "להוי'" בצד שמאל!

=== הווידוי, היציאה לדרך והשליחה ===
הכהן לוקח לשון של זהורית (סרט בצבע אדום) החצוי לשניים - חצי אחד תולה על השעיר והחצי השני תולה בבית המקדש.

לאחר מכן הכהן מתוודה בשם כל עם-ישראל, וסומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן המשתלח (השעיר השמאלי - הימני עולה כקרבן).

בערב החג הוכנו 12 עמדות גבוהות מאבנים, בכל עמדה נקבע אדם אחד.

על-מנת שמשלח השעיר יוכל להעביר את השעיר למדבר היה עליו לעבור 12 מיילים, אמנם - אסור ביום טוב לצאת מחוץ לתחום!

לכן היה עליו לעבור ב12 העמדות שניצבו לעיל, כעת הוא יכול לעבור מפני שכבר הוצבו בהן [[עירוב תחומין]]; בכל עמדה הציעו לו אוכל ומים שלבקשות אלה היה המשלח מסרב (מפני צום יום כיפורים).

הוא מגיע לצוק ושם מוציא את החוט התלוי על השעיר וקושרו באבן על-יד הצוק.

את הכבש תופש הפוך (כשפניו לכיוון המשלח) ומשלחו מהצוק; אם הכבש התפרק לאיברין איברין כאשר נפל - הרי זה סימן טוב, ואם כאשר הגיע ללמטה טרם התפרק - הרי זה להפך.

באותו רגע - החוט האדום הופך מצבע אדום לצבע לבן וכך יודעים [[בני ישראל]] שעוונותיהם נתכפרו.

== במקורות ==

=== בתורה ===
(ה) {{גופן|וּמֵאֵ֗ת עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יִקַּ֛ח שְׁנֵֽי־שְׂעִירֵ֥י עִזִּ֖ים לְחַטָּ֑את וְאַ֥יִל אֶחָ֖ד לְעֹלָֽה׃|נרקיס}} (ו) {{גופן|וְהִקְרִ֧יב אַהֲרֹ֛ן אֶת־פַּ֥ר הַחַטָּ֖את אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְכִפֶּ֥ר בַּעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד בֵּיתֽוֹ׃|נרקיס}} (ז) {{גופן|וְלָקַ֖ח אֶת־שְׁנֵ֣י הַשְּׂעִירִ֑ם וְהֶעֱמִ֤יד אֹתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃|נרקיס}} (ח) {{גופן|וְנָתַ֧ן אַהֲרֹ֛ן עַל־שְׁנֵ֥י הַשְּׂעִירִ֖ם גֹּרָל֑וֹת גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַיהֹוָ֔ה וְגוֹרָ֥ל אֶחָ֖ד לַעֲזָאזֵֽל׃|נרקיס}} (ט) {{גופן|וְהִקְרִ֤יב אַהֲרֹן֙ אֶת־הַשָּׂעִ֔יר אֲשֶׁ֨ר עָלָ֥ה עָלָ֛יו הַגּוֹרָ֖ל לַיהֹוָ֑ה וְעָשָׂ֖הוּ חַטָּֽאת׃|נרקיס}} (י) {{גופן|וְהַשָּׂעִ֗יר אֲשֶׁר֩ עָלָ֨ה עָלָ֤יו הַגּוֹרָל֙ לַעֲזָאזֵ֔ל יׇֽעֳמַד־חַ֛י לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לְכַפֵּ֣ר עָלָ֑יו לְשַׁלַּ֥ח אֹת֛וֹ לַעֲזָאזֵ֖ל הַמִּדְבָּֽרָה׃|נרקיס}} (...) (כ) {{גופן|וְכִלָּה֙ מִכַּפֵּ֣ר אֶת־הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֶת־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְהִקְרִ֖יב אֶת־הַשָּׂעִ֥יר הֶחָֽי׃|נרקיס}} (כא) {{גופן|וְסָמַ֨ךְ אַהֲרֹ֜ן אֶת־שְׁתֵּ֣י יָדָ֗ו עַ֣ל רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִיר֮ הַחַי֒ וְהִתְוַדָּ֣ה עָלָ֗יו אֶת־כׇּל־עֲוֺנֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־כׇּל־פִּשְׁעֵיהֶ֖ם לְכׇל־חַטֹּאתָ֑ם וְנָתַ֤ן אֹתָם֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִ֔יר וְשִׁלַּ֛ח בְּיַד־אִ֥ישׁ עִתִּ֖י הַמִּדְבָּֽרָה׃|נרקיס}} (כב) {{גופן|וְנָשָׂ֨א הַשָּׂעִ֥יר עָלָ֛יו אֶת־כׇּל־עֲוֺנֹתָ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ גְּזֵרָ֑ה וְשִׁלַּ֥ח אֶת־הַשָּׂעִ֖יר בַּמִּדְבָּֽר׃|נרקיס}}<ref>[[ספר ויקרא]], פרק ט"ז.</ref>

=== ברמב"ם ===
{{גופן|2|וילנא|שעיר המשתלח, לפי שהוא כפרה על כל ישראל, כהן גדול מתודה עליו על לשון כל ישראל, שנאמר: "והתודה עליו את כל עונות בני ישראל". שעיר המשתלח מכפר על כל עבירות שבתורה, הקלות והחמורות, בין שעבר בזדון, בין שעבר בשגגה, בין שהודע לו, בין שלא הודע לו, הכל מתכפר בשעיר המשתלח. והוא שעשה תשובה. אבל אם לא עשה תשובה, אין השעיר מכפר לו אלא על הקלות.ומה הן הקלות ומה הן החמורות? החמורות הן שחייבין עליהם מיתת בית דין או כרת, ושבועת שוא ושקר, אף על פי שאין בהן כרת, הרי הן מן החמורות. ושאר מצות לא תעשה ומצות עשה שאין בהן כרת הם הקלות.<nowiki></nowiki><ref>[[רמב"ם]] הלכות תשובה, פרק א' הלכה ב'.</ref>}}

{{גופן|(א) שני הגורלות אחד כתוב עליו להשם ואחד כתוב עליו לעזאזל והם כשרים מכל דבר בין מן העץ בין מן האבן בין מן המתכת אבל לא יהיה אחד גדול ואחד קטן אחד כסף ואחד זהב אלא שניהם שוין ושל עץ היו ובבית שני עשו אותם של זהב ומניחין שני הגורלות בכלי אחד המחזיק שתי הידים כדי שיכניס שתי ידיו ולא יתכוין וכלי זה חול הוא ושל עץ היה וקלפי שמו: (ב) היכן מגריל במזרח העזרה בצפון המזבח מניחין שם הקלפי ומעמידין שני השעירים פניהן למערב ואחוריהם למזרח וכהן גדול בא לשם והסגן מימינו וראש בית אב משמאלו ושני השעירים לפניו אחד לימינו ואחד לשמאלו: (ג) טרף בקלפי והעלה שני הגורלות בשתי ידיו לשם שני השעירים ופותח ידיו אם של שם עלה בימינו הסגן אומר אישי כהן גדול הגבה ימינך ואם בשמאל עלה ראש בית אב אומר לו אישי כהן גדול הגבה שמאלך ונותן שני הגורלות על שניהם של ימין על ימין ושל שמאל על של שמאל ואם לא נתן לא עיכב אלא שחיסר מצוה שההנחה מצוה שאינה מעכבת וההגרלה מעכבת אף על פי שאינה עבודה לפיכך ההנחה כשירה בזר והעליית הגורלות מן הקלפי פסולה בזר: (ד) וקושר לשון זהורית משקל שתי סלעים בראש שעיר המשתלח ומעמידו כנגד בית שלוחו ולנשחט כנגד בית שחיטתו ושוחט את פר החטאת אשר לו ואת השעיר שעלה עליו הגורל לשם:|טולדו}} (...) {{גופן|(ז) ואח"כ משלח את השעיר החי ביד איש המוכן להוליכו למדבר והכל כשרים להוליכו אלא שעשו כהנים גדולים קבע ולא היו מניחים את ישראל להוליכו וסוכות היו עושין מירושלים עד תחלת המדבר ושובת איש אחד או אנשים הרבה בכל סוכה וסוכה מהן כדי שיהיו מלוין אותו מסוכה לסוכה על כל סוכה וסוכה אומרין לו הרי מזון והרי מים אם כשל כחו וצריך לאכול אוכל ומעולם לא הוצרך אדם לכך ואנשי הסוכה האחרונה עומדין בסוף התחום ורואין את מעשיו מרחוק כיצד היה עושה חולק לשון של זהורית שבקרניו חציו קושר בסלע וחציו קושר בין שתי קרניו ודוחפו לאחוריו והוא מתגלגל ויורד לא היה מגיע לחצי ההר עד שהוא נעשה איברים איברים ובא ויושב לו תחת סוכה האחרונה עד שתחשך ודרכיות היו עושין ומניפין בסודרין כדי שידעו שהגיע שעיר למדבר ואחר שמשלח את השעיר ביד מוליכו חוזר אצל הפר והשעיר שהזה דמן לפנים וקורען ומוציא את אימוריהן ונותנם בכלי ומקטירן על גבי המזבח ומחתך שאר בשרן חתיכות גדולות מעורות זו בזו כמין קליעה ואינו מפרק אותן ומשלחן ביד אחרים להוציאן לבית השריפה ומנתחין אותן שם בעורן כמו שביארנו: (ח) כיון שהגיע שעיר למדבר יצא כהן גדול לעזרת הנשים לקרות בתורה ובזמן קריאתו שורפין הפר והשעיר בבית הדשן לפיכך הרואה כהן גדול כשהוא קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפין ושריפתן כשירה בזר כמו שביארנו:|טולדו}}<ref>[[משנה תורה לרמב"ם]] ספר עבודה, הלכות עבודת יום הכיפורים, פרק שלישי.</ref>

== בחסידות ==
{{להשלים|}}
אחת מהדרכים בהם הרבי משווה את [[חג הפורים]] ליום הכיפורים היא הגורל. נס הפורים<ref>ראה באריכות - [[על כן קראו תשי"ג]], במעלת הנס של הפור שעל שמו נקרא החג.</ref> נעשה על הגורל הידוע של המן, אחת מהעבודות במקדש ביום הכיפורים הייתה השעיר לעזאזל.

הסיבה מפניה נשלח השעיר דרך אורכה כל-כך ל[[מדבר (מקום)|מדבר]], היא מפני שמדבר שוכנים כל ה[[ג' קליפות הטמאות]]. השעיר שמכפר על עוונותיהם של ישראל נשלח לשם מפני שרק שם ניתן לשאת את עוונותיהם של ישראל, ושם הן יתכפרו<ref>[[אדמו"ר האמצעי]], [[נר מצוה ותורה אור|נר מצווה ותורה אור]], דף ה' עמוד ב'.</ref>.

אמנם בעולם הזה ישנו הבדל בין השעיר להוי' לשעיר לעזאזל, שכמובן השעיר להוי' הוא נעלה יותר מהשעיר לעזאזל. אך במקור, בשורש, בדרגת ה[[גורל]] - הרי שניהם שווים. על-כן עורכים הגרלה מה יהי השעיר להוי' ומה השעיר לעזאזל, שם שניהם בשווה ביחס למעלתם.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:רמב"ם]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:בהמות]]
[[קטגוריה:כהן גדול]]
[[קטגוריה:גורל]]

שעיר לעזאזל

2026-03-09T13:30:49Z

יוצר חב"די:

2026-03-06T12:45:56Z

יוצר חב"די:

שעיר לעזאזל

2026-03-05T15:43:03Z

יוצר חב"די:

2026-02-03T16:46:30Z

יוצר חב"די: /* חב"דפדים חב"דפדים... */

2026-01-28T15:18:17Z

יוצר חב"די: /* איחוד מהערך קעמפ גן ישראל */

מלחמת העולם השנייה

2026-01-21T13:34:49Z

יוצר חב"די:

{{פירוש נוסף|נוכחי=השפעה ישירה של המלחמה|אחר=חב"ד בשואה|ראו=[[שואה]]}}

'''מלחמת העולם השנייה''' היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות. המלחמה הייתה בין צבא הציר<ref>בעיקר - [[גרמניה]] הנאצית (ימ"ש), יפן איטליה (רומניה?) ועוד.</ref> לבעלות הברית<ref>[[בריטניה]], [[ברית המועצות]], [[ארצות הברית]] ומדינות נוספות</ref>. מספר החללים במלחמת העולם השנייה (לפי ההערכות המקובלות) הוא כ-64.5 מיליון בני אדם, יותר מבכל מלחמה אחרת בהיסטוריה. בזירה ה[[אירופה|אירופית]] החלה המלחמה ב[[י"ז באלול]] [[תרצ"ט]], עם פלישת גרמניה הנאצית ל[[פולין]], והסתיימה ב[[כ"ה באייר]] [[ה'תש"ה]], עם חתימת גרמניה הנאצית על חוזה הכניעה הסופי.

במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשה גם '''[[השואה]]''', בה רצחו הנאצים ועוזריהם כשישה מיליון יהודים ב[[אירופה]] ובצפון אפריקה. המלחמה העולמית אפשרה לנאצים להחריף באופן קיצוני את פעולותיהם נגד היהודים. לפני המלחמה התמקדה מדיניותה של גרמניה הנאצית בעיקר באפליית יהודים, פגיעה פיזית ביהודים ובמבנים יהודיים ובעידוד הגירתם. בזמן המלחמה, לאחר שכבשו שטחים נרחבים באירופה, עברו הנאצים לפעולות דיכוי, התעללות ורצח-עם כלפי היהודים באמצעות ריכוזם בגטאות ובמחנות, והוצאה להורג במחנות השמדה ובבורות ההריגה.

== כרונולוגיה (אירועים עיקריים) ==

* [[י"ז באלול]] [[תרצ"ט]] - '''פרוץ המלחמה'''; [[גרמניה]] פולשת ל[[פולין]]. תוך כדי הפלישה הגרמנים מתעללים ביהודי פולין. אלפי [[עם ישראל|יהודים]] נהרגים בפרעות ובהפצצות בשבועות הראשונים של המלחמה.
* [[ט"ז בסיוון]] [[ת"ש]] - '''צרפת נכנעת לגרמניה''', לאחר מספר שבועות של של לחימה.

* [[כ"ז בסיוון]] [[תש"א]] - '''גרמניה פולשת ל[[ברית המועצות]]''' ב'מבצע ברברוסה' ומיד, תוך כדי הכיבוש; חיילי האס אס מתחילים ב'''רצח יהודי ברית המועצות''' באופן שיטתי.

* [[י"ז בכסלו|י"ז]]-[[כ' בכסלו]] [[תש"ב]] - [[יפן]] תוקפת את נמל פרל הארבור ה[[ארצות הברית|אמריקאי]] בהוואי; '''[[ארצות הברית]] מצטרפת למלחמה''' נגד יפן וגרמניה.
* [[כ"ג בחשוון]] [[תש"ג]] - ה[[בריטניה|בריטים]] '''מנצחים''' את הגרמנים '''בקרב באל עלמיין''' שב[[מצרים]], לאחר '200 ימי החרדה'. יהודי [[ארץ ישראל]] ניצלו.
* [[כ"ז בשבט]] [[תש"ג]] - כניעה סופית של הגרמנים (לברית המועצות) ב'''קרב סטלינגרד''' '''- המפלה הראשונה''' המשמעותית של הנאצים.
* [[ח' באייר|ח']]-[[י"א באייר]] [[תש"ג]] - '''כניעה''' סופית '''של גרמניה ואיטליה''' לבעלות הברית '''בצפון אפריקה'''. '''יהודי צפון אפריקה שוחררו''' מצפרני הנאצים.
* [[כ"ד באדר]] [[תש"ד]] - '''גרמניה כובשת את [[הונגריה]]'''. בחודשים שלאחר מכן מגרשים הגרמנים למעלה מ-430,000 מ'''יהודי הונגריה''' ורובם '''נרצחים במחנה אושוויץ''' בירקנאו.
* [[ט"ו בסיוון]] [[תש"ד]] - '''הפלישה לנורמנדי'''; בעלות הברית פולשות ל[[צרפת]] ומתחילות לשחרר את מערב [[אירופה]] מידי הנאצים.
* [[י"ז באייר]] [[תש"ה]] - הצורר אדולף '''היטלר''' יימח שמו וזכרו - '''מתאבד''' בבונקר ב[[ברלין]].
* [[כ"ה באייר]] [[תש"ה]] - '''גרמניה הנאצית נכנעת''' ללא תנאי לבעלות הברית. המלחמה מסתיימת, מחנות הריכוז האחרונים משוחררים. '''שישה מיליון יהודים נהרגו'''.

== השפעת המלחמה בחב"ד ==
=== מיתון הרדיפות ברוסיה הסובייטית ===

בזמן המלחמה התמתנו בהרבה רדיפות הדת ב[[רוסיה הסובייטית]], כי הממשלה מצדה הייתה עסוקה מדי בכדי לטפל בחסידים.

סיבה נוספת למיתון הרדיפות נעוצה בבריחת אנ"ש לרוסיה האסייתית שם מלכתחילה האווירה לדת הייתה עויינת פחות בשל האוכלוסייה המוסלמית המקומית.

=== הגירת אנ"ש לרוסיה האסייתית ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בוכרה]], [[גיאורגיה]]}}
בעוד שלפני המלחמה התרכזו [[חסידי חב"ד|אנ"ש]] במרכז רוסיה בערים כמו [[מוסקבה]], [[מלחובקה]] ו[[לנינגרד]], הרי שבזמן המלחמה מכיון שהגרמנים העמיקו מאוד לתוך שטחי רוסיה, נסו רוב אנ"ש לתוככי רוסיה האסייתית. רוב אנ"ש היגרו ל[[אוזבקיסטן]] והתרכזו בעיקר בערים [[סמרקנד]] ו[[טשקנט]], וחלקם ל[[קזחסטן]] ול[[גרוזיה]]. במקומות אלו הגיעו החסידים לפי ערך אל המנוחה ואל הנחלה.

מלבד המשמעות שהייתה לזה על קהילת חב"ד הוותיקה, הרי שהייתה לזה השפעה עצומה על הקהילות ה[[בוכרים|בוכאריות]] בערים ההם, ורבים מהם הפכו ל[[חסידי חב"ד]].

===הפצת המעיינות===
אנשים רבים שלפני המלחמה גרו בפולין ובארצות אחרות נדדו בזמן המלחמה (עקב בריחה, הגליה לסיביר, הצטרפות לצבא האדום ועוד) בגבולות רוסיה, גם אנשים שגרו ברוסיה עצמה נדדו רבות בזמן המלחמה. ההימצאות בקרבת מקום לחסידי חב"ד (והעובדה שהם היחידים שהציעו שירותי דת, ישיבות, ו[[תלמוד תורה|חדרים]] לילדים) גילתה בפניהם את עולם [[חסידות חב"ד|החסידות]] ומהם אשר הפכו לחסידי חב"ד. בין אלה ניתן למנות את ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], ר' [[יצחק שפרינגר]], [[אברהם רויטבלט|משפחת האדמו"ר משדליץ]] ורבים אחרים.

=== יציאת רוסיה תש"ו ===
{{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש"ו}}

בסיום המלחמה, חסידים רבים יצאו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת רוסיה]]. מכיון שמחמת המלחמה נותרו אלפי אזרחים פולניים ברוסיה, ולכן אישרה הממשלה הרוסית לכל אזרחי פולין לצאת את רוסיה, הרבה מחסידי חב"ד ניצלו את ההזדמנות וזייפו דרכונים פולניים כדי לצאת את רוסיה.

==== השפעה לטווח ארוך ====

עד יציאת רוסיה בשנים תש"ו-ז היו רוב חסידי חב"ד ברוסיה. מאז, בעצם נהייתה אפשרות להניח את היסוד להרבה קהילות חב"ד ברחבי העולם. חב"ד ב[[צרפת]] נבנתה מפליטים אלו שהגיעו לצרפת אחרי שהותם במחנה הפליטים '[[פוקינג]]'. הרבי ייסד עבורם אז את ה'[[לשכת ליובאוויטש האירופאית|לשכה]]'. בארץ ישראל הייתה קהילת חב"ד כבר לפני זה, אולם ייסוד כפר חב"ד הייתה על בסיס פליטים אלו.

בתש"ו יצאו גם (רוב) שאריות ישיבת [[תומכי תמימים ברוסיה הסובייטית|תומכי-תמימים ברוסיה]], ועברה בהתחלה למחנה [[פוקינג]] ומאוחר יותר ל[[ברינוא]] שב[[צרפת]].

כך עברה חלק גדול ממרכז תנועת חב"ד (כולל רוב ישיבות [[תומכי תמימים]]) מ[[רוסיה]] ל[[צרפת]], ומשם התפשטה היא לשאר העולם.

== פעילות הרבי הריי"צ במלחמה ==

מלבד פעולות הצלה ותמיכה ביהודים בזמן השואה, היו פעולות הקשורות למלחמה: בזמן המלחמה חיבר [[הרבי הריי"צ]] תפילה{{הערה|נדפס ב[[תולדות חב"ד בארצות הברית]] עמוד שכו.}} מיוחדת "לשלום המדינה" (ארצות הברית) לומר ב[[ראש השנה]] וב[[יום כיפור]] (כן נקראה באירועים רשמיים אחרים{{הערה|[[הקריאה והקדושה]] גליון 25.}}) לאחר קריאת התורה עבור ניצחון צבאות בנות הברית. כן שלח מכתבים לנשיא ארצות הברית בשעתו בה הוא מברך אותו שינצחו במלחמה{{הערה|המכתב, וכן מכתב תשובתו של הנשיא נדפסו ב[[הקריאה והקדושה]].}}.

==ראו גם==

* [[השואה]]
* [[חב"ד בשואה (סדרה)]]
* [[יום השואה]]
* [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]
* [[תפילות בימי השואה מאדמו"ר הריי"צ]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[השואה|סדרה חב"ד בשואה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/133192 התפילה 'בעד שלום המדינה' שכתב אדמו"ר הריי"צ • מיוחד]''' {{COL}}

{{שואה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:שואה]]

ירוחם גרליק

2026-01-18T16:55:40Z

יוצר חב"די:

{{אין תמונה}}
הרב '''ירוחם גרליק''' (מכונה גם בשם '''ר' ירוחם בברויסקער''', ?-[[תרפ"א]]) היה מבחירי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ונמנה על צוות ה[[חוזר]]ים על תורתו. כונה בפי חבריו "הפאר של ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש".

==תולדות חיים==
נולד בקהילה החסידית ב[[בברויסק]] לר' [[אברהם גרליק]]<ref>ראה [[ספר השיחות]], תר"פ-תרפ"ז, עמוד 1.</ref>, ובהגיעו לגיל ישיבה נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], שם כונה בשם 'ירוחם בברויסקער' על שם עיירת הולדתו. בשנות לימודיו בישיבה השקיע רבות בלימוד החסידות וב[[עבודת התפילה]] ובמשך תקופה ארוכה היה לומד [[אמרי בינה]] (ספר חסידות עמוק) במשך יותר מ-12 שעות ביממה.

בהמשך, התמנה כחבר בצוות ה[[חוזרים]] על תורתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ונותר ללמוד בתומכי תמימים גם בגיל מבוגר והיה מקשישי התלמידים יחד עם בני גילו הרב [[אברהם פריז]] ו[[משה מרדכי עפשטיין]].

בהגיעו לפרקו קיבל הצעת שידוך עם לאה, ביתו של ר' [[יהודה לייב שפירא (קרלביץ')|יהודה לייב שפירא]] והתייעץ עם [[אדמו"ר הרש"ב]] אודותיה. הרבי התרומם מעט מכסאו והשיב לו: "מיט ר' לייב שפירא, א גלייכע זאך" [= עם ר' לייב שפירא, דבר נכון וישר].

מקובל בפי חסידים כי עם הסתלקותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא לקח יחד עמו 'מנין' של בחירי החסידים שנפטרו בתוך ימי השנה לפטירתו, ואף ר' ירוחם נמנה על אותם עשרה חסידים מופלאים שנפטרו בטרם עת בתוך שנה זו{{הערה|מנחם מענדל קסטל '''אשכבתא דרבי''' - הם שמשוני בחיי הם ישמשוני במותי, היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שמז.}}.

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרליק, ירוחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:משפחת שפירא]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"א]]