חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

קובץ:דף השער תשלב.jpeg

2021-05-14T08:28:56Z

יוסף יצחק סימון: /* תקציר */

== תקציר ==
מקור:צולם ע"י משה כהן

קובץ:דף השער תשלב.jpeg

2021-05-14T08:28:44Z

יוסף יצחק סימון: /* תקציר */ עיצוב, עיצוב

== תקציר ==
מקור:צולם ע"י משה כהן
וסף יצחק סימון

קובץ:דף השער תשלב.jpeg

2021-05-14T08:28:12Z

יוסף יצחק סימון: /* תקציר */

== תקציר ==
מקור:צולם ע"י משה כהן
יוסף יצחק סימון

סידור תהלת ה'

2021-05-14T08:26:58Z

יוסף יצחק סימון:

[[קובץ:תהלת ה שער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער סידור תהלת השם בהוצאה משנת תשל"ח]]
'''סידור תהילת השם''' הינו פורמט של סידור בנוסח ה[[אריז"ל]], כפי שערך [[אדמו"ר הזקן]] והוא צילום מסידור "סדר העבודה", הוצאת [[וילנא]] [[תרע"א]], עם תיקונים והוספות מ[[הרבי]], בסידור זה נוהגים חסידי חב"ד להתפלל.

הסידור הודפס לראשונה בשנת [[תש"ה]] על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] עבור תלמידי בתי הספר היהודיים ב[[ארצות הברית]]. על עריכת הסידור הופקדו; [[הרבי]] והרב [[ניסן מינדל]]. ההגהות נדפסו ב[[הגהות לסידור אדמו"ר הזקן]].

חלק מהמהדורות של [[סידור רוסטוב]] נקראות גם-כן בשם "סידור תהילת ה'".

==ההוצאה שניה
סידור 'תהלת השם השלם', בנוסח התפילה שתיקן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] בנוסח האריז"ל, הודפס לראשונה בשנת [[תש"ה]] על ידי קה"ת שתחת ה'מרכז לעניני חינוך', במתכונת עבור תלמידי בתי הספר היהודיים בארצות הברית.

סידור 'סדר העבודה' שהודפס בוילנא בשנת תרע"א, הוא הבסיס לסידור זה, וכולל תיקונים והוספות שהכניס הרבי בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, כאשר עמד בראש הוצאת הספרים קה"ת מיום הקמתו במינוי של הרבי הריי"צ (זאת לבד מסידור 'תהלת השם' שהודפס ברוסטוב). מכיוון שב[[סידור תורה אור]] לא נמצאות התפילות כסדרן, יזם הרבי הוצאת סידור מסודר שלא יהיה בו צורך לדפדף הלוך ושוב. לצידו של הרבי, הכין את הסידור לדפוס המזכיר הרב ניסן מינדל.

מכיוון שבסיס הסידור נלקח מסידור 'סדר העבודה', רוב השמות בו הם שני [[י|יו"דים]]. אולם בכל מקום שהנוסח היה שונה בתכלית, העתיקו את הנוסח של סידור 'תורה אור', שם השמות הם [[שם הוי']] במילואו.

==הגהות ותיקונים במהדורות הבאות==
אף שהרבי עצמו טרח רבות על הכנת הסידור, כתב בנוגע להלכה מסויימת שנכתבה בסידור שאיננה נכונה, וסיים: "'''וסידור תהלת השם השלם הוא {{מונחון|פוטוגראפיה|מהדורת צילום}} מסידור שקדמו, ולא הספיק הזמן להגיהו כדבעי'''"{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג', [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/503.htm אגרת תקג].}}. מסיבה זו תוקנו בסידור טעויות רבות בהוצאות הבאות.

לאחר ההוצאה הראשונה, כאשר הדפיס ר' [[דוד ברוומן]] את הסידור בשנת [[תש"ז]] ב[[מינכן]], הרבי שלח לו הגהות על הסידור, אך הן לא באו לידי שימוש.

הגהות אחרות, 47 במספר (יתכן שהן זהות לקודמות) נעשו לקראת מהדורת [[תשט"ז]], אז נדפס הסידור גם בפורמט רגיל וגם בפורמט כיס.

===מהדורת תשל"ח===
לקראת תרגום הסידור לשפה ה[[אנגלית]] על ידי הרב [[ניסן מנגל]], בשנת [[תשל"ח]], עבר (יחד עם הרב [[טוביה זילברשטרום]]) על הסידור המודפס ומצא בו טעויות רבות - בנוסח, בניקוד, במראי מקומות, בהלכות ועוד. לקראת ההדפסה הורכבה רשימה של שינויים נדרשים, שהועברה להכרעת רבנים ומומחים, והענינים שנשארו בספק הועברו להכרעת הרבי. על חלקן ענה בכתב, ועל חלקם החליט הרבי לדבר ברוב עם בעת ההתוועדות ולעורר עליהן בפומבי וכך להשיב בעצם מהו סדר התפילה מעתה ואילך.

חלק מהתיקונים שנעשו במהדורה זו:
* בנוסח הזימון - שעד אז נכתב "ברשות מרנן ורבותי", ומאז נוסף "ברשות מרנן ורבנן ורבותי", כנוסח שנוהגו לומר כל רבותינו נשיאנו.
* בסיום קריאת שמע שעל המיטה - הוכנסו התפילות 'יהי רצון' ו'ריבון העולמים' במקומן. סופר כי בשעתו הרב חדקוב שאל על כך את הרבי, האם להכניס זאת גם בסידור והרבי השיב בחיוב. והמשיך ושאל את הרבי הלוא אין מקום בפנים, והרבי השיב שיעשו סימן כמין זה * ויכניסו זאת בסוף הסידור, וכך בחלק מהסידורים היה היהי רצון, אבל ריבון העולמים למרות שנאמר בכל ימות השנה לא היה בסידור תהלת ה'.
* הוספת הערות הלכתיות - כמו ב"א-ל ארך אפיים", נוספה ההערה "וכן בכל יום שאין אומרים תחנון". מתחת ברכת "ברוך שפטרנו", נוספה ההערה "יש אומרים בלא שם ומלכות - וכן מנהגנו". מתחת למזמור כ' שאומרים קודם "ובא לציון", נוספה ההערה "וכן אין אומרים אבינו מלכנו הארוך".

חידוש מיוחד במהדורה זו היה הסכמת הרבי לנסח "דף שער" לסידור, שעד אז לא היה לו נוסח מיוחד, בשילוב שמו הקדוש של אדמו"ר הזקן מחבר הנוסח על פי האריז"ל, וכן עם [[דף השער לספרי רבותינו נשיאנו|המסגרת המתאימה של ספרי אדמו"ר הזקן]]. הנוסח שהסכים עליו הרבי היה: "סדור '''תהלת ה'''' על פי נוסח האר"י ז"ל, כפי אשר יסד קדוש עליון אדונינו ומורינו ורבינו הרב הגאון הגדול חסיד והעניו אור עולם מפת הדור איש אלקים קדוש וטהור כ"ק שם תפארתו מוהר"ר '''שניאור זלמן''' נבג"מ - בעל התניא והשו"ע. כל תפילה ותפילה באה על מקומה בשלמות, מבלי שיצטרך המתפלל לחפש הדפים בשעת תפילתו. הוצאה חדשה ומתוקנת".

הרבי ביקש להוציא לאור את רשימת התיקונים בהוצאה זו בחוברת נפרדת, עבור המשתמשים בסידורים הישנים. אולם בפועל לא יצאה לאור חוברת כזו. רשימת התיקונים הודפסה בתשורה מחתונה לבנו של הרב זילברשטרום{{הערה|בקישורים חיצוניים, ע' 46 ואילך.}}.

על רובם ככולם של השינויים הייתה הכרעה לכאן ולכאן, אך בכל זאת נשארו כמה דברים בלתי פתורים. מעניין לציין ששנתיים לאחר מכן, בשנת [[תש"מ]], כתב הרבי לרב מנגל שישנם עוד הרבה דברים עליו לעסוק בהם במסגרת עבודתו בהוצאה לאור של קה"ת, ושיחדל להתעסק בההדרת הסידור ותיקונו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75581 הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסידור תהילת ה']}}.

לגבי ההוצאה לאור עצמה, הרבי ביקש שהסידור ייצא לאור בצורה נאה ויפה, שגם יוכלו לתיתו מתנה, כגון חתן לכלה וכיוצא בזה. את הסידור הזה במהדורתו החדשה, הדפיסו בכריכה נאה דמוי עור.

====קריאת התורה שבסידור====
בסיום הסידור, באים הפסוקים הראשונים של פרשיות התורה שנקראים במנחה של שבת, ובשני וחמישי. לגבי פרשיות המועדים, הצילום שלהם בא ממחזורים ישנים, שהיו בעליות הגג של הבניין בו מצוייה כיום ישיבת 'חובבי תורה', ושם היו לומדים תלמידי ה'קבוצה' במשך שנים רבות. המקום שימש בעבר כבית כנסת קהילתי, והמתפללים הותירו אחריהם סידורים ומחזורים וכיוצא בזה. כמו כן נוספו הוראות והדרכות לגבי הקריאות השונות בימים טובים וחגים המצריכים שינוי בקביעויות שונות של ימי השבוע וכו'. ברבות השנים נעשה שימוש בסידור נאה זה של הקריאות וההפטרות לימים טובים, גם על ידי הרבי. אך בכל הנוגע לקריאה של ימי החול, היה חסר מקור של סידור נאה באותיות מאירות עיניים.

בהוצאת תשל"ח נמצא באחד הסידורים מספרייתו של הרבי סידור עם קריאות נאות, ומשם הועתקו בצילומים כל הפרשיות. אלא שבפרשת 'מסעי' בה על פי מנהג חב"ד משלימים את כל המ"ב מסעות, לא היה את ההמשך בסידורים רגילים שם נהוג לסיים את הקריאה מוקדם יותר. ר' טוביה זילברשטרום מצא חומש שאותיות הדפוס שלו היו קרובות ביותר לצילום אותיות הדפוס באותו סידור מספרייתו של הרבי, ומשם נלקח חציו השני של פרשת מסעי.

לימים, זכה לשמוע מפיו של הרב קרינסקי, את תגובת הרבי על כך. היה זה כאשר הרב קרינסקי הגיש לרבי את המהדורה של תהלת השם שהודפסה בברוקלין. הרבי מיד שאל 'ומה עם פרשת מסעי?' והמזכיר השיב, שהכניסו את זה בפנים לראשונה, ותגובת הרבי הייתה 'א גרויסן יישר כח'.

===שינויים בשנים הבאות===
====פסוקי "רוממו"====
בעת עריכת הסידור בשנת תשל"ח, סיפר הרב [[צבי הירש גנזבורג]] כי שאל את הרבי מדוע לא אומרים את שני הפסוקים 'רוממו' בעת הוצאת ספר התורה מארון הקודש, כפי שרשום בסידורים אחרים, והרבי השיב לו שהוא עצמו נוהג לכפול ולומר את שניהם.

אמנם, תיקון זה לא נכנס באותה הוצאה, והרבי עורר על כך באתערותא דלעילא שנים אחר כך, בשיחת צום גדליה תשמ"ט. הרבי עורר מדוע לא שמים לב שיש פסוק חסר בסדר התפילה, והורה ברבים שמעתה ואילך יאמרו את ב' הפסוקים, וכן שיכניסו את התיקון לסידור{{הערה|משיחת צום גדליה ה'תשמ"ט: "... יש להעיר אודות ענין הדורש תיקון בבנין התפילה, אשר למרבית הפלא לא שמו לב על זה עד עתה: בסידורי התפילה (הן בנוסח תהלת ה' והן בנוסח בתורה אור), מובא שלאחר שהש"ץ לוקח הס"ת, אומרים הקהל: "לך ה' הגדולה גו' רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש ה' אלוקינו". ולפני ה"רוממו גו'" נשמט (בטעות על ידי "הבחור הזעצער") הפסוק ד"רוממו" הא' – "רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא", כפי שנדפס בכו"כ סידורים.{{ש}}ולפלא שדוקא בסידורים שהייתה בהם הגהה חזקה, ובצירוף הגהות וסימנים, מצינו טעות. ולכאורה מכיון שצ"ל "אסתכל באורייתא", היו צריכים ללמוד מההנהגה בס"ת, דכשם שס"ת מגיהים אותו מזמן לזמן, אף על פי שקודם הייתה הגהה מושלמת, ועד שקראו בס"ת ובברכה לפני' ולאחרי', כך צריכים להגיה את הסידור מזמן לזמן. ומצוה לפרסם זאת, ובוודאי ידפיסו זאת בליקוטים הנדפסים מידי שבוע, בעתונים וכיוצא בזה".}}. מיד הודפסו מדבקות ונכנסו לרוב הסידורים הישנים, במהדורות הבאות נדפס הנוסח הנכון.

===סדר הניקוד===
בהתוועדות [[א' אלול|ראש חודש אלול]] [[תשמ"ב]], אמר הרבי שלכאורה צריך להיות סדר אחר ב[[ניקוד]] שבתחילת הסידור, והשווא מקומו לאחר כל הנקודות לפי חכמת הדקדוק שיש תנועות שהם מלך לדוגמא קמץ, ויש עבד לדוגמא פתח, ושוו"א הוא עבד לעבדים, ולכן מקומו לאחר כל הנקודות.

בהתוועדות [[ח"י אלול]] תשמ"ב אמר הרבי, שאף שיש לבאר את הסדר העכשווי על פי הקבלה, אך בסידור צריך להיות על דרך הפשט.

בפועל, כאשר ר' [[זלמן חאנין]] האחראי על קה"ת הכניס לרבי להגהה סדר של הנקודות כאשר שוו"א אחר כל הנקודות - הרבי שלל את השינוי, והורה להשאיר כמו שהיה עד עכשיו.

באותה תקופה הודפס על ידי קה"ת בארץ הקודש סידור עם סדר חדש של ניקוד, אבל לאחר שהתברר שהרבי לא מעוניין בפועל ממש לשנות, חזרו להדפיס באופן הישן.

===הוספת "הריני מקבל" ו"אך צדיקים"===
{{ערך מורחב|הריני מקבל}}
בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תשד"מ]] הורה הרבי שמכיוון שמצב העולם הולך ומתדרדר, "מלכיות מתגרות זו בזו", וגם בין בנ"י מתפשטת ההנהגה דהיפך אהבת ישראל - מן הראוי להוסיף בתפילה ענינים הנוגעים לב' ענינים אלו: אמירת "הריני מקבל כו'" (שענינו – אהבת ישראל, הפועלת אחדות גם בעולם כולו) לפני התפילה, ו"אך צדיקים גו' ישבו ישרים גו'" (ישיבה במנוחה, היפך הענין ד"מלכיות מתגרות")
הרבי הוסיף בנוגע לטענה ש"חדש אסור מן התורה" - הרי מנהגים אלו הובאו בכו"כ ספרים בדורות שלפנינו, וההצעה היא רק לנהוג כך בגלל המצב כו'{{הערה|השיחה י"ל מוגה בפ"ע – משיחת י"ט כסלו וש"פ וישב כ' כסלו תשד"מ.}}.

===תיקונים שלא תוקנו===
טעויות רבות לא תוקנו בסידור, וחלק גדול מהם הודפס (עם הערות וציונים) בחוברת [[השמטות ותיקונים לסידור אדמו"ר הזקן]], שיצאה לאור ב[[ניו יורק]] בשנת [[תשס"ד]].

חלק מהתיקונים כוללים תיקונים קלים כמו הוספת נקודות ופסיקים. חלק מהם הם הערות שונות על שינויי נוסח, לדוגמא - ב'יהי רצון' שאחר אמירת [[תהלים]] מוסיף הרבי כי על פי נוסח הסידור בתפילת [[ראש השנה]], צריכים להיות מספר שינויים ותיקונים.

ההגהות נדפסו מחדש במהדורה מורחבת ב[[הגהות לסידור אדמו"ר הזקן]].

== חלוקתו על ידי הרבי ==
===בשנת תשט"ז===
בשנת [[תשט"ז]], קודם שיצאו [[קבוצת השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|קבוצת השלוחים לארץ הקודש]] לחזק את קהילות חב"ד, לאחר [[רצח יד החמשה]] ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] – נתן [[הרבי]] לכל נוכח סידור תהילת ה'.

===ימי הספירה תשל"ב===
[[קובץ:מכתב כללי תשלב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המכתב כללי בסידור בחתימתו של הרבי (צולם ע"י [[משתמש:משה כהן|משה כהן]])]]
[[קובץ:דף השער תשלב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הסידור - הוצאה עשרים (צולם ע"י [[משתמש:משה כהן|משה כהן]])]]
ב'ימי הספירה' בשנת תשל"ב, העניק הרבי לכל אחד מהילדים ברחבי תבל שהשתתפו ב'מתנה לרבי' (של הוספת בלימוד וכו') לקראת יום ההולדת השבעים (ושלחו מכתבי ברכה לרבי) – [[תניא]]-כיס או סידור תהילת ה', כשמצורף אליו [[מכתב כללי פרטי]] לכל אחד מהילדים.
(הרבי ביקש שיוסיפו לכל תלמיד "האברך.. שי'" ולתלמידות "התלמידה .. תי'" ובמכתבים לבנות "לשנות ללשון נקבה כמובן"). וגם הוסיף בקשר להוראה זו:
מהנכון ביותר שבכיתות המתאימות יוסיפו המורים בעל-פה ביאור בתוכן המכתב (והענין בכלל) ויסיימו במסקנא על-דבר הוספה בהתמדה וכו' וכו'.

====נוסח המכתב כללי (בסידור)====
(בין השאר:)ויהי רצון מהשם יתברך אשר, על פי המבואר בסידור זה (בתחילתו – "השכמת הבוקר"), תרגיל את עצמך להתבונן לפני מי אתה עומד "לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא כמו שכתוב הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכו'", שעל-ידי זה בוודאי תזדרז בלימוד התורה ובקיום מצוותי[ה] ובהנהגה טובה בכלל ובאופן דמוסיף והולך ואור.

===י"א שבט תשל"ו===

[[קובץ:השליח הראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px| חלוקת [[לקוטי שיחות]] לשלוחים וסידור לנשות השלוחים ב[[י"א שבט]] [[תשל"ו]]]]

קודם שיצאו [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת השלוחים לארץ הקודש תשל"ו]] חילק להם הרבי בכניסה לחדרו הק' ספר [[לקוטי שיחות|לקוטי שיחות כרך י"א]] ולנשות השלוחים סידור.

===כ"ה תשרי תשל"ט===
בעת ה[[יחידות לאורחים]] אמר הרבי: "ימלא הקב"ה משאלות לבבכם. תכנסו ל[[מזכירות]] לקחת תניא בתור מזכרת
מחודש תשרי, שנדפס (התניא) בברוקלין, ותלמדו בו)"
לנשים ובנות אמר: "א סידור וואס איר זאלט אין דעם דאוונען". (היינו, שיקחו [[סידור]] ויתפללו בו).
על הספרים חתם הרבי בידו הק'. על התניא בעמוד האחורי ועל הסידור בעמוד הראשון.

===ערב שבועות תשל"ט===
[[קובץ:חלוקת סידור תהלת ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת סידור תהלת ה' לילדים בערב [[חג השבועות]] תשל"ט]]
בתחילת [[חודש סיון]] [[תשל"ט]] הורה הרבי להדפיס אלף וחמש מאות סידורים ב"פורמט כיס", בכדי לחלקם לילדי ישראל. לשער הפנימי של כל סידור צורף דולר ל[[צדקה]] ומכתב 'אישי' מהרבי לילדים.

ביום רביעי, ליל ה' סיון, ערב [[חג השבועות]] ה'תשל"ט, בסיומה של [[התוועדות]] ליל ערב חג-השבועות, חילק הרבי את הסידורים בידו הק' לכל אחד ואחת מהילדים והילדות שלפני גיל מצוות.

בתחילת החלוקה הכניס הרבי את הדולרים לתוך הסידורים בעצמו ובהמשך עשו זאת חברי המזכירות.

הרבה מהילדים שעברו, שאלם הרבי אם הם לפני גיל בר מצוה, כשענו בחיוב נתן להם סידור. לא' ההורים שבא לקבל עבור ילדיו, אמר הרבי שהילד יבוא לקבל בעצמו. הרבה הורים הביאו את ילדיהם מביתם.

החלוקה לילדים נמשכה כשעה, ואחר כך נכנסו הילדות מעזרת נשים והרבי חילק להן.

בתוך הסידור שחולק צורף שטר של דולר, וכן הוצמד אליו מכתב.

'''נוסח המכתב:'''

{{ציטוט| תוכן=ב"ה, בחדש השלישי, חודש מתן תורתנו, התשל"ט
שלום וברכה!
ויהי רצון מהשם יתברך אשר, על פי המבואר בסידור זה (בתחלתו "השכמת הבקר"), תרגיל את עצמך להתבונן לפני מי אתה עומד - "לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.. כמו שכתוב.. הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכו'", ועל ידי זה בוודאי תזדרז בלימוד התורה ובקיום מצותי' ובהנהגה טובה בכלל, ובכל זה - באופן דמוסיף והולך ואור בשמחה ובטוב לבב, ויקויים בך מה שנאמר: בניהם לדור אחרון מספרים תהלות הוי' ונפלאותיו אשר עשה. והודיעה תורתנו תורת אמת אשר קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.
בברכת הצלחה בכל האמור
ובברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות|מרכאות=כן}}

לבנים החל המכתב המצורף עם המילים "שלום וברכה", ולבנות התחיל "ברכה ושלום".

בין הדברים אמר הרבי שבאם המכתב המצורף נשמט מהסידור - ניתן לבוא לה"מזכירות" ולקבל מכתב אחר על מנת להדביק.

כל עת החלוקה הקהל שר ניגונים, ואדמו"ר שליט"א רמז בידו הק' להגברת השירה. צוה לנגן הניגונים 'עוצו עצה', 'הושיעה את עמך', 'פרזות תשב', 'אין אדיר', 'אתה בחרתנו', ומחה כפיו הק', ואחר כך התחיל לנגן 'ניעט ניעט'.

== מהדורות נוספות ==

מהדורות נוספות נדפסו על ידי גופים שונים במשך השנים:
* [[קה"ת]] ניו יורק - בשנת [[תש"ז]] - הודפס ב[[מינכן]], בשנת [[תשי"ז]] ב[[ניו יורק]] וב[[תשס"ד]] בניו יורק.
* [[תשמ"ב]] - [[מרכז לעניני חינוך]], ניו יורק.
* [[תשנ"ג]] - [[קה"ת]], [[ארץ הקודש]] ([[כפר חב"ד]]).
* [[תשנ"ח]], [[תשס"א]] - [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[ניו יורק]]. - יוצא ללא חותמת קה"ת
* [[תשס"ב]] - [[מרכז לעניני חינוך]] ב[[ארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]]. - עם הנהגות ושינויים רבים מהסידור המקורי.
* [[תשס"ו]] - [[מרכז לענייני חינוך]], [[ניו יורק]].
* [[תשע"א]] - אוצר ספרי ליובאוויטש, בגופן אחר ובתוספת הערות מסוימות בשולי הגיליון.
* [[תשע"ו]] - אוצר ספרי ליובאוויטש, עם הוספות.

יש להעיר '''שרוב''' הסידורים שנדפסו לאחר תשנ"ב, אף שנקראים בשם תהלת ה' הוסף בהם ונשמט בהם הוראות והערות כפי רצון המוצאים לאור, ואין הוא הסידור "תהלת ה'" שהרבי ערך לקח אחריות עליו, אלא להיפך, התנגד לכך נחרצות{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75581 הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסדור תהלת ה'] {{אינפו}}}}

==סידורים בהשראת תהלת ה'==

הרב [[לוי ביסטריצקי]] קיבל אישור לערוך סידור על הערות בשם "שער מנחם" - סידור הרב עם הנהגות, ביאורים ומנהגי חב"ד, יצא לאור לאחר פטירתו.

סידר רינת ישראל הוא סידור תפילה שיצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ל]], בהוצאת מורשת, בעריכת ד"ר שלמה טל. הסידור מותאם לציבור הדתי לאומי ונפוץ בציבור זה. הנה בנוסח ספרד שלו, נהג בכל ספק כבסידור תהלת ה', שהוא סידור מפורסם ומדוייק{{הערה|ראה בהקדמת העורך לסידור "רינת ישראל"}}.

==ראו גם==
*[[סידור אדמו"ר הזקן]]
*[[סידור עם דא"ח]]
*[[סידור תורה אור]]
*[[סידור רוסטוב]]
*[[סידור תהלת ה' באנגלית]]
*[[ישראל אלתר#מתפלל בסידור תהילת ה'|רבי ישראל מגור וסידור תהלת ה']]

== קישורים חיצוניים ==
;מהדורות
* [http://www.770live.com/En770/siddur/siddur.htm סריקה] של דפי סידור תהילת ה' - אתר 770LIVE {{תמונה}}
*{{HebrewBooksPage||סידור תהלת ה'|15723|מהדורת ניו-יורק תש"ז|1}}
*{{HebrewBooksPage||סידור תהלת ה' עם תרגום אנגלי|16091||1}}
*{{HebrewBooksPage||סידור תהלת ה'|32581|מהדורת ניו-יורק תש"ן|1}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf תמיד תהלתו בפי]''', סקירה על המהדורה המחודשת של הסידור שיצאה לאור בשנת תשל"ח - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:במחיצת הרבי}}
[[קטגוריה:סידורים]]
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]

לימוד עניני גאולה ומשיח

2021-05-14T08:12:12Z

יוסף יצחק סימון:

{{תקנות הרבי|}}
[[קובץ:שיעור גאומש תשרי.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שיעור גאולה ומשיח ב-[[770]]]]
'''[[לימוד תורה|לימוד]] עניני [[גאולה ומשיח]]''' היא הוראה של [[הרבי]] לחסידים ללמוד וללמד את החלקים ב[[תורה]] הקשורים ל[[מלך המשיח]] ול{{ה|גאולה השלימה}}. הוראה זו קיבלה דגש מיוחד ב[[שיחה|שיחת]] הרבי מ[
<gallery>
דוגמה.jpg|כותרת 1
דוגמה.jpg|כותרת 2
</gallery>
[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] [[תנש"א]] שבאה בהמשך ל{{ה|שיחה הידועה}} בכ"ח ניסן - בה התבטא שלימוד זה הוא "הדרך הישרה", הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, ל[[הבאת הגאולה]]. בשיחותיו הוסיף הרבי וביאר שלימוד זה פועל גם לשינוי מהותי אצל האדם הלומד, שיתחיל [[לחיות גאולה|"לחיות" בעניני הגאולה]], "לפקוח את עיניו" ולהכיר בכך ש[[בשורת הגאולה|הגאולה עומדת להגיע בכל רגע]].

הוראה זו של הרבי מיושמת בהרחבה על ידי החסידים. בכל קהילה ו[[תומכי תמימים|ישיבה חב"דית]] מתקיימים שיעורים בנושאי הגאולה, בנוסף למבצעי לימוד וימי עיון המתקיימים מפעם לפעם בנושא על ידי ארגונים רבים. כמו כן הביאה ההוראה לשפע של הוצאה לאור של ספרים, עלונים ופרסומים שונים - בסגנון תורני וכאלה המיועדים לציבור הרחב - העוסקים בתורת הגאולה.

==רקע==
{{ערך מורחב|השיחה הידועה}}
[[קובץ:צילום שער מפתחות ענייני גאולה ומשיח.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|החוברת 'מפתח ענינים בעניני גאולה ומשיח']]
לאחר [[השיחה הידועה]] שאמר [[הרבי]] ב[[כ"ח בניסן]] [[תנש"א]], בה דרש מהחסידים לעשות ככל יכולתם ל[[הבאת המשיח]] - הייתה התעוררות גדולה בין החסידים. קבוצת בחורים מתלמידי [[הישיבה המרכזית]] ב-[[770]] החליטו להוציא לאור חוברת ובה '[[מפתח עניינים]]' ל[[שיחה|שיחותיו]] של הרבי בעניני גאולה ומשיח, על מנת להוסיף ב[[לימוד התורה]] בנושאי הגאולה. חוברת זו חולקה בין המשתתפים בכינוס התעוררות שנערך ב-770 על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]], ב[[ד' באייר]]. כאשר הוכנסה החוברת לרבי ביחד עם הדו"ח על הכינוס השיב הרבי: "החוברת המכתב הדו"ח וה[[פ"נ]] נתקבלו, אזכיר על [[האוהל|הציון]]".

בשבת שלאחר מכן - שבת [[פרשת תזריע מצורע]], [[ו' באייר]] - נשא הרבי דברים ארוכים אודות מעלת לימוד התורה בנושא המשיח והגאולה, והתבטא שלימוד זה הוא "הדרך הישרה", הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, לפעול התגלות ו[[ביאת המשיח]]. הרבי ביקש לפרסם בכל מקום ומקום את ההוראה - שעל כל יהודי להוסיף בלימוד עניני משיח וגאולה{{הערה|שם=תזומ|[[דבר מלכות תזריע מצורע]], סעיף יב ואילך.}}.

בשיחה זו התייחס הרבי - ברמז - גם להוצאת החוברת, כאשר אמר "בדורנו זה, שישנם ספרי המפתחות על סדר האותיות על כל מאמרי חז"ל וכו' (שנתווספו בדורות ושנים האחרונות) - קל יותר למצוא את מאמרי חז"ל והסוגיות הדנות בעניני משיח וגאולה".

לאור דברי הרבי המעודדים הוציאו לאור התמימים מהדורה שנייה של החוברת, בה נוספו ב[[פתח דבר]] מענה הרבי למהדורה הראשונה וכן קטעים מהשיחה אודות לימוד עניני הגאולה{{הערה|1=ראה [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/61207_he_1.pdf השטורם שלי ע"ד ביאת משיח], ע' 14 ואילך.}}.

בימים שלאחר אמירת השיחה החלה יוזמה נוספת של תלמידי הישיבה - "המעגל העולמי", מעגל לימוד בעניני הגאולה שיתקיים מסביב לשעון בכל ישיבות חב"ד בעולם, כך שבכל רגע 24 שעות ביממה יתקיים שיעור גאולה ומשיח במקום כלשהו בעולם. במענה על הדו"ח הראשון וההודעה שמשמרות הלימוד החלו, שנכנס לרבי בתאריך "ג' לפרשת אחרי קדושים [[ט' אייר]] ה'תנש"א" - הקיף הרבי את התאריך וכתב "והזמן גרמא להצלחה גם בזמן זה, אזכיר על הציון". בהמשך, ב[[כ"ח באייר]], התעניין הרבי אצל ה[[מזכיר]] "האם המעגל העולמי נמשך?"{{הערה|1=[[ועד חיילי בית דוד]], [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwS19YbkRfMEhkeVU להביא לימוה"מ], ע' 14.}}.

בקשר להוראת הרבי יצא לאור הקונטרס השבועי '[[דבר מלכות]]' - שבו הודפסו כל שבוע שיחותיו האחרונות של הרבי - במהדורה מיוחדת, בה הודפסו שיחות בנושאי הגאולה מתוך [[לקוטי שיחות]]. חוברת מיוחדת זו, '[[קונטרס דבר מלכות י"ב]]', [[חלוקת קונטרסים|חולקה על ידי הרבי]] לציבור ב[[ט"ו באייר]]. זו הפעם היחידה במהלך נשיאותו בה חילק הרבי קונטרס בסתם יום של חול, בלי קשר למועד מיוחד כלשהו.

החל מתקופה זו, שיחותיו של הרבי בהתוועדויות היו מלאות בדברים בנושאי הגאולה, הרבה יותר מאשר קודם לכן.

==מעלת הלימוד==
[[קובץ:לקוש גאומש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת הספרים '[[לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח]]' הכוללת את שיחותיו המוגהות של הרבי בנושאי הגאולה]]
===דרך ישרה להבאת המשיח===
בשבת פרשת תזריע מצורע ([[ו' באייר]]) [[תנש"א]], ביאר הרבי את החלק הראשון של משנה א' בפרק ב' ב[[מסכת אבות]], אותה למדו בשבת זו לפי המנהג: "רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם":

כללות [[בני ישראל]] נמצאים כעת בדרגת "[[אדם]]" - עליה מבואר בחסידות, ש"אדם" הוא מי שסיים לתקן ולברר את מהותו ונשארה לו רק מעט פסולת חיצונית בסוף לבושיו. ומכיוון שעם ישראל בדורנו [[סיום עבודת הגלות|סיים את כל העבודה]] [[עבודת הבירורים|לברר את העולם]] ולהכינו לגאולה, נמצאים כולנו בדרגה זו. במצב זה נשאלת השאלה: "איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם" - מהי ה'דרך ישרה' עבורנו על מנת להביא את הגאולה? והתשובה היא "כל שהיא תפארת" - הדרך הישרה היא על ידי [[לימוד התורה]] (כיוון שהתורה מקבילה בחסידות ל[[ספירת התפארת]]).

הרבי הוסיף וקישר זאת לספירה הפרטית השייכת לאותו יום (ו' באייר) ב[[ספירת העומר]] - [[מלכות שבתפארת]]. בספירה זו ישנו הרמז שבתורה (תפארת) גופא יש להתמקד בחלק ה"[[מלכות]]" שבה, עניני המשיח והגאולה.

על כן, סיכם הרבי - הדרך הישרה, הקלה והמהירה מכל דרכי התורה שיבור לו 'אדם' זה - היא לימוד התורה בעניני מלך המשיח ובעניני הגאולה.

===לחיות עם משיח===
כמה שבועות לאחר מכן - ב[[דבר מלכות בלק|שיחת שבת פרשת בלק]] ([[י"ז בתמוז]]) [[תנש"א]] - הוסיף הרבי כי בנוסף לכך שלימוד עניני הגאולה הוא 'דרך ישרה' לזרז את הגאולה, יש בלימוד מטרה נוספת - שהנהגתו של כל אחד ואחד, ב[[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], תהיה מתאימה לזמן המיוחד בו אנו נמצאים, ש"עומדים על [[סף הגאולה]], ומורים באצבע שהנה זה משיח בא". כאשר [[שכל|שכלו]] של הלומד מתמלא בידע בנושאי הגאולה, והוא מתבונן בכך, ומחדיר את הידיעה ל[[מידות|רגש]] ועד למעשה בפועל - הלימוד מסייע לו [[לחיות גאולה|לחיות בהתאם לתקופת הגאולה]]. ולכן, בנוסף לפעולתו של הלימוד כסגולה להביא משיח, הוא מיועד כדי לפעול על הלומד עצמו, שיתחיל לחיות בעניני הגאולה{{הערה|שם=בלק|1=[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAVUFjVWJEOVBqLWc שיחת שבת פרשת בלק תנש"א], סעיפים ט-י.}}.

===קבלת פני משיח צדקנו===
בשבת [[פרשת חיי שרה]] [[תשנ"ב]], ב[[דבר מלכות חיי שרה|שיחה]] לרגל [[כינוס השלוחים העולמי]], הודיע הרבי ש[[השליחות היחידה]] המוטלת על ה[[שלוחים]] כעת היא קבלת פני משיח צדקנו. משמעותה של השליחות למעשה היא שתפקידו של כל [[שליח]] הוא להכין את עצמו ואת בני עירו לקבל פני משיח צדקנו, וזאת על ידי שהוא מסביר לכל אחד באופן המתקבל בשכלו והבנתו את ענינו של משיח, כפי שמבואר בתורה.

===פקיחת העיניים===
ב[[דבר מלכות ויצא|שבת פרשת ויצא תשנ"ב]], הכריז הרבי כי הכל מוכן לגאולה, והדבר היחידי שחסר הוא שיהודי "יפקח את עיניו" ויראה איך שהכל מוכן לגאולה. פקיחת עיניים זו נעשית על ידי הלימוד בתורת החסידות ובעניני הגאולה{{הערה|[[דבר מלכות ויצא]], סעיפים יח-יט.}}.

==הוראות הרבי אודות הלימוד==
[[קובץ:בית ספר לתורת הגאולה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד סיום סמסטר ב[[בית הספר לתורת הגאולה]] של [[מרכז ההפצה ממש]] (קיץ תשע"ב)]]
*הלימוד צריך להיות בכל חלקי התורה כולה: בתורה שבכתב, ובפרט בדברי הנביאים ה"מלאים בדבר זה". בתורה שבעל פה: בגמרא, ובפרט בסוגיות הגאולה במסכת סנהדרין ובסוף מסכת סוטה - ובמדרשים. גם במיוחד ב[[פנימיות התורה]], החל מ[[ספר הזוהר]], ובפרט ב[[תורת החסידות]] של [[רבותינו נשיאינו]] בכלל, ובמאמרים ו[[לקוטי שיחות]] של נשיא דורנו בפרט{{הערה|שם=תזומ}}.
*הרבי (בשיחת שבת פרשת תזריע מצורע (כי הלימוד כולל את כל הסוגים בבני ישראל: אנשים, נשים ואפילו טף. ובהם גופא - הן יושבי אהל והן בעלי עסק{{הערה|שם=תזומ}}.
*הלימוד אינו באופן של "הלכתא למשיחא" - כדבר הרחוק, כי אם כהלכה למעשה בפועל ממש ברגע שלאחרי זה{{הערה|שם=בלק}}.
*סיום וחותם מעשינו ועבודתינו מורה על התחלת התקופה של תשלום שכר, ובהתאם לכך צריך להיות הלימוד באופן של מנוחה והתיישבות, שמחה וטוב לבב{{הערה|שיחת שבת פרשת תצא תנש"א.}}.
*תוספת התפעלות ושמחה ברגש הלב, המביאה להגדלת ההשתוקקות והציפיה לביאת המשיח, היא על ידי הלימוד ברבים, בעשרה; ולכן, גם אלו שרוצים ללמוד בעיון, מתוך מנוחה ויישוב הדעת, על ידי הלימוד לעצמו ובחברותא - ישתדלו מזמן לזמן להשתתף גם בלימוד בעשרה{{הערה|שם=תזומ}}.

==פעולות בנושא==
מאז נטלו על עצמם מספר ארגונים לעסוק באופן אינטנסיבי בלימוד ענייני גאולה ומשיח ברבים:
*בכל ישיבות "[[תומכי תמימים]]" מתקיים בכל יום סדר לימוד, לצד שיעורים עיוניים בעניני משיח וגאולה.
*[[את"ה המרכזי - 770]] מקיים לקראת מועדים חב"דיים מבצעי לימוד עניני גאולה ומשיח.
*[[מטה משיח (ישראל)]] - מארגן בכל שנה ימי עיון בתורת הגאולה.
*[[מכון מלכות שבתפארת]] מקיים ימי עיון בתורת הגאולה, לצד עריכת ספרים עניפה בענייני גאולה ומשיח.

== ראו גם ==
*[[בשורת הגאולה]]
*[[לחיות גאולה]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm50b.pdf שיחת תזריע מצורע תנש"א העוסקת בלימוד ענייני גאולה ומשיח] - אתר torah4blind.org{{PDF}}
*[[ועד חיילי בית דוד]], ''''[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwMHpMMnRkTEdMZFE לעבן מיט משיח]'''' - קובץ מיוחד אודות חשיבות הלימוד וה'קאך' בעניני גאולה ומשיח; בתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]
*הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60685 שיעור ב"דבר מלכות" לפרשת תזריע] {{אודיו}}{{וידפו}}
*[[אברהם רייניץ]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/7/4/539129056754.html שיעורי המהפכה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] כ"ג בתמוז תשע"ח
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}

עזרה:דף הפניה

2021-04-04T12:30:24Z

יוסף יצחק סימון: /* מטרתם של דפי הפניה */

{{משתמש חדש}}
דפי הפניה (באנגלית: Redirect Page) הם דפים שמפנים את המשתמש מערך אחד לערך אחר מיד. משתמשים בכך למשל בהפניה מנעוול לנעוועל, וזאת כדי שלא יהיה צורך לכתוב שני ערכים זהים.

==מטרתם של דפי הפניה==
כתיבת דפי הפניה חשובה על מנת להקל על חיפושים בחב"דפדיה. היא גם עוזרת למניעת כתיבת דפים כפולים, כלומר, כתיבת שני דפים על אותו הערך על ידי שני כותבים שונים, דבר הגוזל משאבים.
יחי המלך
ראוי לדגול בגישה מקלה - בכל מקום שבו יש ספק, ליצור דף הפניה, וכך אולי לסייע לגולש שיחפש ערך זה בעתיד. יחד עם זאת, אין להפריז במאמצים ליצירת דפי הפניה. הדיון בשאלה היכן עובר קו הגבול טרם הוכרע. יש לזכור כי עצם קיומה של הפניה מסוימת באנציקלופדיה מרמז, לטוב ולרע, כי זוהי צורת מינוח שאנשים עשוים לחפש, בצורתה זו דווקא.

דפי הפניה אינם יוצרים עומס על המערכת. הם אינם נמנים במניין המאמרים המופיע בעמוד הראשי, כך שאינם יוצרים אשליית-שווא של עושר שאינו קיים.

דפי הפניה באו לסייע לגולשים, בעת שהם מחפשים ערך. בעת יצירת קישור, כחלק מעריכתו של ערך, ראוי לתת את הקישור לערך הראשי, ולא לדף ההפניה אליו, כדי ליצור עקביות. הדבר נכון במיוחד בהפניה משם משפחה, שעלולה להפוך לדף פירושונים.

==איך ליצור דפי הפניה==
הכנסו לדף ממנו ברצונכם להפנות (לדוגמא: עם ברצונכם להפנות את "נעוול" ל"נעוועל" - כנסו ל"נעוול")
לחצו על לשונית "עריכה".
לאחר שיעלה דף העריכה רשמו בתיבת הטקסט את השורה הבאה בלבד:
<nowiki>#הפניה [[שם הערך המופנה]]</nowiki>

ניתן ליצור הפניה לפסקה מסוימת בתוך ערך היעד, כך:

<nowiki>#הפניה [[שם הערך המופנה#שם הפסקה המבוקשת]]</nowiki>

{{שאלה}}

[[קטגוריה:חב"דפדיה - עזרה]]