חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)

2025-07-30T17:08:38Z

יוסף הקצון:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה 'חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת'|אחר=ישיבה אחרת בצפת|ראו=[[תומכי תמימים צפת]]}}
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)
|תמונה=בניין ישיבת חח"ל צפת קטנה במבט מלמעלה.png
|כתובית=בניין הישיבה במבט מלמעלה
|אפיון=ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=רחוב חטיבת יפתח 1, [[צפת]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]]
|משגיח ראשי=הרב [[ישראל ווילשאנסקי]]
|משפיע ראשי=הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']]
|מספר תלמידים=215 (נכון לשנת [[תשפ"ה]])
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:חחל צפת קטנה.jpg|ממוזער|תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה ([[תשע"ג]])]]
[[קובץ:ישיבה קטנה צפת.jpeg|ממוזער|[[זאל]] ה[[ישיבה]] ([[תשפ"ד]])]]
[[ישיבה|ישיבת]] '''חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[צפת]], תחת הנהלת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה הגדולה]].

== היסטוריה ==
הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] (לקראת שנת הלימודים [[תש"ע]]) על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] . וזאת לאחר שבעיר פעלה בעבר [[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|ישיבה קטנה תומכי תמימים]] שנסגרה בשנת [[תשנ"ח]] לאחר פטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]] שניהל את הישיבה.
הישיבה שכנה עד סוף חודש אלול [[תש"פ]] בדרום העיר, במבנה בן ארבע קומות שהיה שייך בעבר לסוכנות היהודית וכיום ברשות מוסדות "יתד התשובה".

בתחילה השתמשה הישיבה בקומה העליונה של הבנין, בשנת [[תשע"ב]] שכרה עוד קומה, בשנת [[תשע"ה]] שכרה הישיבה קומה שלישית וב[[תשע"ו]] את הקומה הרביעית. שתי קומות שימשו לפנימיה, קומה שלישית ל[[זאל]] ולמשרדים וקומה רביעית לכיתות ולחדר האוכל.

לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] מחוסר מקום הוחלט לעבור מבנה והישיבה רכשה את מלון רון הסמוך ל[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה גדולה]] וביום רביעי [[י' חשוון]] [[תשפ"א]] נכנסה הישיבה למשכנה החדש. רכישתו התבצעה בסיוע קמפיין גיוס המונים שנערך למען הישיבה בשנת תשע"ט.

בתחילת [[מלחמת חרבות ברזל]] פתחה הישיבה סניף ב[[כפר חב"ד]], הסניף פעל במתחם [[בית הכנסת יעקב אבינו]] בכפר, במסגרת הסכם שנערך בין ראשי ישיבות תומכי תמימים בית שמש ו[[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]], למדו בישיבה [[תמימים]] משני הישיבות המתגוררים באזור המרכז, הישיבה התקיימה בתנאי חצי יום לימודים וללא פנימיה, והתנהלה בפיקוחו של ראש הישיבה בבית שמש הרב [[משה לידר]].

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ה]] מונה הישיבה 250 [[תמימים]].

==פתיחת סניף==
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ו]], הודיעה הישיבה שבעקבות הצורך הגדל במקומות הלימוד, ולעילוי נשמת ראש הישיבה הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], ייפתח סניף סמוך לישיבה במבנה שנרכש זמן קצר לפני זה. הסניף יכיל כיתה של תלמידי שיעור א', כיתה אחת של שיעור ב', וכיתה אחת של שיעור ג'. הישיבה תמנה כשמונים בחורים. צוות הישיבה (לפחות בחלקו) יהיה צוות מנוסה שכבר מלמד בישיבה, ויעברו ללמד בסניף. הסניף יכלול פניימיה, חדר אוכל, זאל וכיתות לימוד{{הערה|[https://chabad.info/special/1210434/ חשיפה ראשונית: הישיבה קטנה בצפת מתרחבת ומתפצלת ל-2] באתר {{אינפו}}.}}.

== צוות הישיבה ==
* הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]

'''חברי ההנהלה'''
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]]
* הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']]
* הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]]
* [[משה לייב מאירי]] - יועץ חינוכי

{{טורים
| תוכן = ;[[משגיח|משגיחים]]
* הרב [[דניאל מוסטר]] - משגיח שיעור א'
* הרב התמים יוסף יצחק אנקווה משגיח שיעור ב'
* הרב התמים יעקב פרידמן - משגיח ערב ומדריך ראשי

;[[ר"מ|ר"מים]]
* הרב [[מנחם שניאור מיודובניק]] - ר"מ למצויינים בגמרא ומנהל מבצע תורה

* הרב [[נחמיה גרייזמן]] - ר"מ שיעור א'
* הרב יוסף שמחה גינזבורג - ר"מ שיעור א'
* הרב מנחם מענדל מרגליות - ר"מ שיעור א'
* הרב מנחם מענדל רייכמן - ר"מ שיעור ב'
* הרב התמים יוסף יצחק כהן - ר"מ שיעור ב'
* הרב [[מנחם מענדל פרבר]] - ר"מ שיעור ב'
* הרב מנחם מענדל גולדשטיין - ר"מ שיעור ג'
* הרב [[דוד מנחם מענדל ברוך]] - ר"מ שיעור ג'
* הרב [[איסר שפרינגר]] - ר"מ שיעור ג' ור"מ כללי

;[[משפיע|משפיעים]]
* הרב [[בנימין זאב גנדל]] - משפיע שיעור א'
* הרב מיכאל גורעוויטש - משפיע שיעור א'
* הרב שלום דובער מלכיאלי - משפיע שיעור א'
* הרב שניאור זלמן ניאזוב - משפיע שיעור ב'
* הרב [[שלום דובער ניסלביץ]] - משפיע שיעור ב'
* הרב יואל נפרסטק - משפיע שיעור ב'
* הרב [[בנימין מאירי]] - משפיע שיעור ג'
* הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] - משפיע שיעור ג' ומשפיע ראשי
* הרב בנימין הכהן סוחייק - משפיע שיעור ג'

;[[נושא ונותן|משיבים]]
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]]
*הרב [[דוד מנחם מענדל ברוך]]
* הרב גד -רון גואל עמנואל
* הרב [[מתניה אברג'ל]]
* הרב [[מנחם מענדל רחימי]]
* הרב מנחם מענדל הניג
* הרב התמים שניאור זלמן גלאס
* הרב התמים יוסף יצחק דרורי
* הרב התמים ישראל אריה לייב ליפשיץ
;הנהלה גשמית
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]] - מנהל גשמי
* הרב מנחם מענדל גרוזמן - מזכיר
* הרב שניאור זלמן ניסילעוויטש - מנהל הפנימיה
}}

==ראו גם==
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/ישיבה-קטנה-צפת/ תגיות:ישיבה קטנה צפת] {{אינפו}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:צפת}}
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

יעקב מרדכי שפריצר

2025-06-16T17:42:01Z

יוסף הקצון: /* עסקנות ציבורית */

[[קובץ:יענקל שפריצר.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב שפריצער (מימין) ביחד עם ידידו הנגיד החסידי הרב [[יוסי פופאק]]]]
הרב '''יעקב מרדכי (יענקל) שפריצר''' הוא גביר חסידי מעסקני שכונת [[קראון הייטס]], המנהל את קעמפ '[[חיילי המלך]]', ושימש בעבר כפעיל [[המטה העולמי להבאת המשיח]].

==תולדות חיים==
{{להשלים}}
נולד לר' [[צבי הירש שפריצר]], ולמד במוסדות החינוך בשכונת [[קראון הייטס]].

בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת ריישא רחל.

==עסקנות ציבורית==
[[קובץ:סמל קעמפ חיילי המלך - ברור.png|שמאל|ממוזער|200px|סמל הקעמפ [[חיילי המלך]]]]
עוד מצעירותו נמנה על עסקני שכונת [[קראון הייטס]], ושימש כחבר הנהלת אגודת '[[הועד למען קיום היהדות]]'.

בקיץ שנת [[תשנ"ה]] ייסד את קעמפ 'מחנה מנחם', יחד עם קבוצת עסקנים, ולאחר דין תורה עם ר' מענדל הרשקופ בשנת תשנ"ו פסק הרב [[יהודה קלמן מארלו]] כי ניהול הקעמפ צריך לעבור לידיו של הרב שפריצר. בעקבות קשיים כלכליים הופסקה פעילותו של הקעמפ בין השנים [[תשס"ג]]-[[תשס"ו]], ובשנת [[תשס"ז]] חידש הקעמפ את פעילותו תחת השם [[קעמפ חיילי המלך]].

משמש כחבר הנהלת [[המטה העולמי להבאת המשיח]], ובשנת [[תשנ"ג]] נמנה על מארגני [[מעמד הסאטלייט|מעמד קבלת המלכות]] ב'סאטלייט' שנערך ב[[י' שבט]].

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך בכל עוז בפרסום בשורת הגאולה של הרבי מלך המשיח, ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס לקבלת פני משיח]] שנערך בלינקולן סנטר בשנת [[תשנ"ה]].

בין השנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ז]] שימש כחבר [[ועד הקהל קראון הייטס]].

כמו"כ הרב שפריצער ביחד עם אחיו [[שמואל שפריצר]] תורמים רבות ליוזמאות ופעולות בעניני משיח וגאולה.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[שמואל אריה ישראל שפריצר]] - מעסקני שכונת [[קראון הייטס]].
*חתנו, הרב [[שלמה רוטמן]] - מנהל [[קעמפ חיילי המלך]].
*בנו, ר' יהודה זאב שפריצר.
*בנו, ר' צבי הירש שפריצר.
*בנו, ר' יוסף יצחק שפריצר.
*בנו, ר' רפאל שפריצר.
*בנו, ר' בן ציון שפריצר.
*בנו, ר' שניאור זלמן שפריצר.
*בנו, ר' מנחם מענדל שפריצר.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שפריצר, יעקב מרדכי}}
[[קטגוריה:משפחת שפריצר]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:עסקני חב"ד בקראון הייטס]]

משה לידר

2025-06-07T20:32:07Z

יוסף הקצון: /* הקמת ישיבה */

[[קובץ:מוישהלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לידר ביחד עם אביו בפתיחת הישיבה החדשה שהקים בא' אלול תשע"ו]]
[[קובץ:משה לידר.jpg|ממוזער|250px|הרב משה לידר (תשפ"ג)]]
הרב '''משה לידר''' (יליד שנת [[תנש"א]], 1990) הוא [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ומייסדה של [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|הישיבה הקטנה בבית שמש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[לוד]] ב[[י"ג תשרי]] [[תנש"א]] לאביו ר' [[צבי לידר]] ולאמו מרת רחל.

בצעירותו, למד ב[[תלמוד תורה לוד|תלמוד תורה חב"ד המקומי]] ולאחר מכן בישיבה קטנה [[תומכי תמימים אור יהודה]], ובישיבה גדולה [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]], שם שימש כמנהל מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|הערות התמימים ואנ"ש]] הישיבתית ועסק בהוצאת חידושי תורה בנושאים שונים.

בשנת [[תשע"א]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], ובשנים שלאחר מכן שימש כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד-שליח]] לישיבת [[תומכי תמימים מנצ'סטר]], ובהמשך אף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]].

בשנת [[תשע"ה]] נשא את בתו של הרב [[זאב פרידמן (צפת)|זאב פרידמן]] מנהלה של [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] והחל לשמש [[משפיע]] בשיעור א' [[ישיבה קטנה חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

===הקמת [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|ישיבה]]===
במשך שנים רבות, אביו ר' [[צבי לידר]] דירבן אותו להקים ישיבה ולקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] ייסד [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|ישיבה קטנה]] בעיר [[ראשון לציון]] יחד עם הרב שניאור זלמן אודרמן, כאשר הוא משמש בתפקיד ראש הישיבה.

שנה לאחר מכן העביר את הישיבה ל[[בית שמש]], והוסיף אנשי צוות רבים ביניהם: את אחיו [[שניאור לידר]] כמנכ"ל, את הרב [[יונתן מנחם אנקווה]] כ[[משגיח]] ואת הרב [[שלום דובער וולפא]] כ[[משפיע]].

בתחילת [[מלחמת חרבות ברזל]] בעקבות הגבלות ביטחוניות פתח סניף לישיבה ב[[כפר חב"ד]], הסניף פעל במתחם [[בית הכנסת יעקב אבינו]] בכפר, במסגרת הסכם שנערך בין ראשי ישיבות תומכי תמימים בית שמש ו[[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]], למדו בישיבה [[תמימים]] משני הישיבות המתגוררים באזור המרכז, הישיבה התקיימה בתנאי חצי יום לימודים וללא פנימיה, והתנהלה בפיקוחו.

===פעולות נוספות===
בשנת [[תשפ"ב]] נמנה על צוות מקימי בית ההוראה היכל ליובאוויטש המאגד את רבני חב"ד [[בית שמש]] ונמנה על רבני בית ההוראה.

מתחילת שנת הלימודים [[תשפ"ג]] משמש כרב סמינר "בנות חיא מושקא" שהוקם על-ידו ועל-ידי אחיו שניאור זלמן לידר.

בשנת [[תשפ"ד]] הקים מתיבתא בעיר [[ביתר עילית]], המתיבתא משמשת כמסגרת הכנה ל[[ישיבה קטנה]].

כיום הרב לידר מתגורר בסמוך לישיבה בבית שמש ומשמש בנוסף לתפקידו כראש הישיבה גם כמשפיע של שיעור ג' ולעיתים קרובות מפרסם טורי הגות ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]] ובבטאונים היוצאים לפני ימי חב"ד.

==לקריאה נוספת==
*'''איך חסיד בודד יכול להכין את העולם כולו למשיח?''', שבועון בית משיח כ"ז ניסן תשפ"א עמוד 18

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/הרב-משה-לידר/ ידיעות נוספות על הרב משה לידר]
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/10/blog-post_19.html הרב משה לידר מעורר על הנחיצות להשקיע בהתבוננות באריכות התפילה • צפו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}

{{מיון רגיל:לידר, משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אור יהודה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"א]]
[[קטגוריה:משפחת לידר]]
[[קטגוריה:אישים בבית שמש]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת פרידמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בית שמש]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)

2025-05-14T19:36:39Z

יוסף הקצון: /* צוות הישיבה */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה 'חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת'|אחר=ישיבה אחרת בצפת|ראו=[[תומכי תמימים צפת]]}}
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)
|תמונה=בניין ישיבת חח"ל צפת קטנה במבט מלמעלה.png
|כתובית=בניין הישיבה במבט מלמעלה
|אפיון=ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=רחוב חטיבת יפתח 1, [[צפת]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]]
|משגיח ראשי=הרב [[ישראל ווילשאנסקי]]
|משפיע ראשי=הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']]
|מספר תלמידים=215 (נכון לשנת [[תשפ"ה]])
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:חחל צפת קטנה.jpg|ממוזער|250px|תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה ([[תשע"ג]])]]
[[קובץ:ישיבה קטנה צפת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[זאל]] ה[[ישיבה]] ([[תשפ"ד]])]]
[[ישיבה|ישיבת]] '''חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[צפת]], תחת הנהלת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה הגדולה]].

== היסטוריה ==
הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] (לקראת שנת הלימודים [[תש"ע]]) על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] העומד ב[[ראש ישיבה|ראשה]]. וזאת לאחר שבעיר פעלה בעבר [[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|ישיבה קטנה תומכי תמימים]] שנסגרה בשנת [[תשנ"ח]] לאחר פטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]] שניהל את הישיבה.
הישיבה שכנה עד סוף חודש אלול [[תש"פ]] בדרום העיר, במבנה בן ארבע קומות שהיה שייך בעבר לסוכנות היהודית וכיום ברשות מוסדות "יתד התשובה".

בתחילה השתמשה הישיבה בקומה העליונה של הבנין, בשנת [[תשע"ב]] שכרה עוד קומה, בשנת [[תשע"ה]] שכרה הישיבה קומה שלישית וב[[תשע"ו]] את הקומה הרביעית. שתי קומות שימשו לפנימיה, קומה שלישית ל[[זאל]] ולמשרדים וקומה רביעית לכיתות ולחדר האוכל.

לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] מחוסר מקום הוחלט לעבור מבנה והישיבה רכשה את מלון רון הסמוך ל[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה גדולה]] וביום רביעי [[י' חשוון]] [[תשפ"א]] נכנסה הישיבה למשכנה החדש. רכישתו התבצעה בסיוע קמפיין גיוס המונים שנערך למען הישיבה בשנת תשע"ט.

בתחילת [[מלחמת חרבות ברזל]] פתחה הישיבה סניף ב[[כפר חב"ד]], הסניף פעל במתחם [[בית הכנסת יעקב אבינו]] בכפר, במסגרת הסכם שנערך בין ראשי ישיבות תומכי תמימים בית שמש ו[[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]], למדו בישיבה [[תמימים]] משני הישיבות המתגוררים באזור המרכז, הישיבה התקיימה בתנאי חצי יום לימודים וללא פנימיה, והתנהלה בפיקוחו של ראש הישיבה בבית שמש הרב [[משה לידר]].

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ה]] מונה הישיבה 215 [[תמימים]].

== פתיחת הסניף ==
לקראת שנת הלימודים של שנת תשפ"ו, הודיעה הישיבה שבעקבות הצורך הגדל במקומות הלימוד, ולע"נ ראש הישיבה [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], שהיא פותחת סניף סמוך לישיבה במבנה שנרכש זמן קצר לפני זה. הסניף יהיה בצורה כזאת, שיהיו בה כיתה של תלמידי שיעור א' שיתקבלו לשם, ובנוסף לזה יהיו בה גם כיתה אחת של שיעור ב' וכיתה אחת של שיעור ג', ע"י זה שתלמידים מהישיבה, יעברו ללמוד בסניף, ובסה"כ הישיבה תמנה כשמונים בחורים. צוות הישיבה (לפחות בחלקו) יהיה צוות מנוסה שכבר מלמד בישיבה, ויעברו ללמד בסניף.לישיבה תיהיה פנימיה, חדר אוכל, זאל וכיתות לימוד באופן עצמאי.<ref>[https://chabad.info/special/1210434/ ההודעה] על פתיחת הסניף</ref>

== צוות הישיבה ==
* הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].

=== חברי ההנהלה ===
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]].
* הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']].
* הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]].
* [[משה לייב מאירי]] - יועץ חינוכי.

{{טורים
| תוכן = ;[[משגיח|משגיחים]]
* הרב [[דניאל מוסטר]] - משגיח שיעור א'.
* הרב התמים יוסף יצחק אנקווה משגיח שיעור ב’.
* הרב התמים יעקב פרידמן - משגיח ערב ומדריך ראשי.

;[[ר"מ|ר"מים]]
* הרב [[מנחם שניאור מיודובניק]] - ר"מ למצויינים בגמרא ומנהל מבצע תורה.

* הרב [[נחמיה גרייזמן]] - ר"מ שיעור א'.
* הרב יוסף שמחה גינזבורג - ר"מ שיעור א'.
* הרב מנחם מענדל מרגליות - ר"מ שיעור א'.
* הרב מנחם מענדל רייכמן - ר"מ שיעור ב'.
* הרב התמים יוסף יצחק כהן - ר"מ שיעור ב'.
* הרב [[מנחם מענדל פרבר]] - ר"מ שיעור ב'.
* הרב מנחם מענדל גולדשטיין - ר"מ שיעור ג'.
* הרב [[דוד מנחם מענדל ברוך]] - ר"מ שיעור ג'.
* הרב [[איסר שפרינגר]] - ר"מ שיעור ג' ור״מ כללי.

;[[משפיע|משפיעים]]
* הרב [[בנימין זאב גנדל]] - משפיע שיעור א'
* הרב מיכאל גורעוויטש - משפיע שיעור א'.
* הרב שלום דובער מלכיאלי - משפיע שיעור א'
* הרב שניאור זלמן ניאזוב - משפיע שיעור ב'.
* הרב [[שלום דובער ניסלביץ]] - משפיע שיעור ב'.
* הרב יואל נפרסטק - משפיע שיעור ב'.
* הרב [[בנימין מאירי]] - משפיע שיעור ג'.
* הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] - משפיע שיעור ג' ומשפיע ראשי.
* הרב בנימין הכהן סוחייק - משפיע שיעור ג'.

;[[נושא ונותן|משיבים]]
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]].
*הרב [[דוד מנחם מענדל ברוך]].
* הרב גד -רון גואל עמנואל.
* הרב [[מתניה אברג'ל]].
* הרב [[מנחם מענדל רחימי]].
* הרב מנחם מענדל הניג.
* הרב התמים שניאור זלמן גלאס
* הרב התמים יוסף יצחק דרורי
* הרב התמים ישראל אריה לייב ליפשיץ
;הנהלה גשמית
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]] - מנהל גשמי.
* הרב מנחם מענדל גרוזמן - מזכיר.
* הרב שניאור זלמן ניסילעוויטש - מנהל הפנימיה.
}}

==ראו גם==
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/ישיבה-קטנה-צפת/ כל הכתבות על ישיבה (קטנה) צפת] {{אינפו}}

{{תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל:צפת}}
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)

2025-05-14T19:32:53Z

יוסף הקצון: /* פתיח */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה 'חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת'|אחר=ישיבה אחרת בצפת|ראו=[[תומכי תמימים צפת]]}}
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)
|תמונה=בניין ישיבת חח"ל צפת קטנה במבט מלמעלה.png
|כתובית=בניין הישיבה במבט מלמעלה
|אפיון=ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=רחוב חטיבת יפתח 1, [[צפת]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]]
|משגיח ראשי=הרב [[ישראל ווילשאנסקי]]
|משפיע ראשי=הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']]
|מספר תלמידים=215 (נכון לשנת [[תשפ"ה]])
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:חחל צפת קטנה.jpg|ממוזער|250px|תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה ([[תשע"ג]])]]
[[קובץ:ישיבה קטנה צפת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[זאל]] ה[[ישיבה]] ([[תשפ"ד]])]]
[[ישיבה|ישיבת]] '''חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[צפת]], תחת הנהלת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה הגדולה]].

== היסטוריה ==
הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] (לקראת שנת הלימודים [[תש"ע]]) על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] העומד ב[[ראש ישיבה|ראשה]]. וזאת לאחר שבעיר פעלה בעבר [[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|ישיבה קטנה תומכי תמימים]] שנסגרה בשנת [[תשנ"ח]] לאחר פטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]] שניהל את הישיבה.
הישיבה שכנה עד סוף חודש אלול [[תש"פ]] בדרום העיר, במבנה בן ארבע קומות שהיה שייך בעבר לסוכנות היהודית וכיום ברשות מוסדות "יתד התשובה".

בתחילה השתמשה הישיבה בקומה העליונה של הבנין, בשנת [[תשע"ב]] שכרה עוד קומה, בשנת [[תשע"ה]] שכרה הישיבה קומה שלישית וב[[תשע"ו]] את הקומה הרביעית. שתי קומות שימשו לפנימיה, קומה שלישית ל[[זאל]] ולמשרדים וקומה רביעית לכיתות ולחדר האוכל.

לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] מחוסר מקום הוחלט לעבור מבנה והישיבה רכשה את מלון רון הסמוך ל[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה גדולה]] וביום רביעי [[י' חשוון]] [[תשפ"א]] נכנסה הישיבה למשכנה החדש. רכישתו התבצעה בסיוע קמפיין גיוס המונים שנערך למען הישיבה בשנת תשע"ט.

בתחילת [[מלחמת חרבות ברזל]] פתחה הישיבה סניף ב[[כפר חב"ד]], הסניף פעל במתחם [[בית הכנסת יעקב אבינו]] בכפר, במסגרת הסכם שנערך בין ראשי ישיבות תומכי תמימים בית שמש ו[[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]], למדו בישיבה [[תמימים]] משני הישיבות המתגוררים באזור המרכז, הישיבה התקיימה בתנאי חצי יום לימודים וללא פנימיה, והתנהלה בפיקוחו של ראש הישיבה בבית שמש הרב [[משה לידר]].

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ה]] מונה הישיבה 215 [[תמימים]].

== פתיחת הסניף ==
לקראת שנת הלימודים של שנת תשפ"ו, הודיעה הישיבה שבעקבות הצורך הגדל במקומות הלימוד, ולע"נ ראש הישיבה [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], שהיא פותחת סניף סמוך לישיבה במבנה שנרכש זמן קצר לפני זה. הסניף יהיה בצורה כזאת, שיהיו בה כיתה של תלמידי שיעור א' שיתקבלו לשם, ובנוסף לזה יהיו בה גם כיתה אחת של שיעור ב' וכיתה אחת של שיעור ג', ע"י זה שתלמידים מהישיבה, יעברו ללמוד בסניף, ובסה"כ הישיבה תמנה כשמונים בחורים. צוות הישיבה (לפחות בחלקו) יהיה צוות מנוסה שכבר מלמד בישיבה, ויעברו ללמד בסניף.לישיבה תיהיה פנימיה, חדר אוכל, זאל וכיתות לימוד באופן עצמאי.<ref>[https://chabad.info/special/1210434/ ההודעה] על פתיחת הסניף</ref>

== צוות הישיבה ==
* הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].

=== חברי ההנהלה ===
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]].
* הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']].
* הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]].
* [[משה לייב מאירי]] - יועץ חינוכי.

{{טורים
| תוכן = ;[[משגיח|משגיחים]]
* הרב [[דניאל מוסטר]] - משגיח שיעור א'.
* הרב התמים יוסף יצחק אנקווה משגיח שיעור ב’.
* הרב התמים יעקב אריה - משגיח ערב ומדריך ראשי.

;[[ר"מ|ר"מים]]
* הרב [[מנחם שניאור מיודובניק]] - ר"מ למצויינים בגמרא ומנהל מבצע תורה.

* הרב [[נחמיה גרייזמן]] - ר"מ שיעור א'.
* הרב יוסף שמחה גינזבורג - ר"מ שיעור א'.
* הרב מנחם מענדל מרגליות - ר"מ שיעור א'.
* הרב מנחם מענדל רייכמן - ר"מ שיעור ב'.
* הרב התמים יוסף יצחק כהן - ר"מ שיעור ב'.
* הרב [[מנחם מענדל פרבר]] - ר"מ שיעור ב'.
* הרב מנחם מענדל גולדשטיין - ר"מ שיעור ג'.
* הרב [[דוד מנחם מענדל ברוך]] - ר"מ שיעור ג'.
* הרב [[איסר שפרינגר]] - ר"מ שיעור ג' ור״מ כללי.

;[[משפיע|משפיעים]]
* הרב [[בנימין זאב גנדל]] - משפיע שיעור א'
* הרב מיכאל גורעוויטש - משפיע שיעור א'.
* הרב שלום דובער מלכיאלי - משפיע שיעור א'
* הרב שניאור זלמן ניאזוב - משפיע שיעור ב'.
* הרב [[שלום דובער ניסלביץ]] - משפיע שיעור ב'.
* הרב יואל נפרסטק - משפיע שיעור ב'.
* הרב [[בנימין מאירי]] - משפיע שיעור ג'.
* הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] - משפיע שיעור ג' ומשפיע ראשי.
* הרב בנימין הכהן סוחייק - משפיע שיעור ג'.

;[[נושא ונותן|משיבים]]
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]].
*הרב [[דוד מנחם מענדל ברוך]].
* הרב גד -רון גואל עמנואל.
* הרב [[מתניה אברג'ל]].
* הרב [[מנחם מענדל רחימי]].
* הרב מנחם מענדל הניג.
* הרב התמים שניאור זלמן גלאס
* הרב התמים יוסף יצחק דרורי
* הרב התמים ישראל אריה לייב ליפשיץ
;הנהלה גשמית
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]] - מנהל גשמי.
* הרב מנחם מענדל גרוזמן - מזכיר.
* הרב שניאור זלמן ניסילעוויטש - מנהל הפנימיה.
}}

==ראו גם==
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/ישיבה-קטנה-צפת/ כל הכתבות על ישיבה (קטנה) צפת] {{אינפו}}

{{תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל:צפת}}
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

עזריאל חייקין

2025-04-23T13:16:50Z

יוסף הקצון:

[[קובץ:חייקין תשפב.jpg|ממוזער|250px|הרב עזריאל חייקין, חנוכה תשפ"ב]]
הרב '''עזריאל חייקין''' (יליד שנת [[תר"צ]], 1930) הינו סגן יו"ר מועצת רבני [[אירופה]] ומומחה לענייני אישות. בעבר כיהן כשליח הרבי ב[[מרוקו]] ו[[דנמרק]], כרב העיר [[בריסל]] וכרבה הראשי של [[אוקראינה]]. כיום תושב [[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י' בסיוון]] [[תר"צ]] לאביו הרב [[מאיר חיים חייקין]] רב בערי [[ברית המועצות]] וב[[שבדיה]].

בבחרותו מונה הרב חייקין לרב בית הכנסת בעיר [[פיטסבורג]] ועזר בניהול ישיבת תומכי תמימים המקומית.

בתקופה הבאה עבר ל[[מונטריאול]] שם למד דיינות.

==שליח הרבי למרוקו==
===ישיבת חב"ד באגאדיר===
[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|הרב חייקין עם תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר]]

בתקופה בה הוקמה [[ישיבת חב"ד באגאדיר]], בשליחות [[הרבי]] הגיע למרוקו הרב חייקין והוא פעל בערים וכפרים ברחבי מרוקו לפי המתבקש. בתחילת קיץ [[תשט"ז]] הגיע לראשונה ל[[אגאדיר]] לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה ב[[קזבלנקה]]. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל ה[[ג'וינט]] במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי {{הערה|חב"ד במרוקו}}.

בחורף [[תשט"ז]] התחתן הרב חייקין עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מקנס]], השדכן היה הרב [[בנימין גורודצקי]]. הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והרב חייקין המשיך להרחיב ולהגדיל את מספר התלמידים ובמקביל פתח בית ספר 'בית רבקה' לבנות.

סיפר הרב [[יהודה אלחרר]] אז תלמיד בישיבה וכיום שליח הרבי ב[[עמנואל]]:

{{ציטוטון|הרב חייקין לא הסתפק בילדים מבתים דתיים, אדרבה הוא רצה להביא דווקא את הילדים שלמדו בבתי ספר צרפתיים שהיו ברובם בנים של יהודים מתבוללים שגרו בשכונות הגויים, וכדי להגיע אליהם היה צורך במבצע מיוחד. בתחילה מצא מספר בחורים בני 17 מתלמידי בית הספר הצרפתי, ומשכם בדברים ללמוד אצלו
בקביעות שיעורים ביהדות בשעות הפנאי. כשראה שהם מתעניינים ומתחילים להצליח בלימודם, עודד אותם להישאר בינתיים בבית הספר – למרות שכבר השתוקקו לעבור לישיבה – כדי שיתחילו להשפיע על ילדים מגילאים נמוכים יותר. כך הגיעו גם אלי}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמוד 182}}.

===מקווה מהודר===
לפני חתונתו, שאף חמיו הרב ליפסקר להקים באגאדיר מקווה טהרה מהודר, אלא שבאקלים המדברי באגאדיר, לא היה שייך למלאת מקוה במי גשמים.

הרב ליפסקר כתב על כך לרבי והרבי ענה שלא יתכן שיש עיר שאי אפשר להקים בה מקווה ולבסוף הוקם מקווה ומילאוהו באמצעות בלוקי קרח{{הערה| תכתב זאת ותולדות חב"ד במרוקו}}.

===בית רבקה===
הרב חייקין ורעייתו הקימו בית ספר בית רבקה באגאדיר, בו למדו בנות מקומיות.

===הוראות הרבי===
בחודש ניסן [[תשי"ז]] היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב שיטרית:

{{ציטוטון|זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות
לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)}}{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 184. וראה גם ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}.

===גירוש===
בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב [[שלמה מטוסוב]] כדי לברר את העניין. הרב מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.

כל הפעולות שנעשו דווחו לרבי, והרבי באופן אישי שיגר מברקים לשגריר [[ארצות הברית]] ב[[מרוקו]] וקונסול ארצות הברית בקזבלנקה, כדי לנסות לבטל את הגזירה. במברק לקונסול הרבי הבטיח כי הוא מכיר את הרב חייקין כבר הרבה שנים, ועבודתו היא רק בחינוך דתי ומגדל דור צעיר שומרי חוק.
במשך מספר שבועות נעשתה שתדלנות והיו חששות גדולים לגבי כל מפעל השליחות במרוקו, אך לבסוף הוברר שהשלטונות החליטו לגרש רק את הרב חייקין, ושאר השלוחים כולל חמיו הרב ליפסקר ישארו בתפקידם ומקומם. ואכן הרב חייקין עזב את מרוקו.

אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו:
{{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.

התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין.

==רב הראשי של קופנהגן==
משם נסע הרב חייקין בשליחות הרבי לדנמרק, שם הקים את ישיבת [[אוהלי יוסף יצחק - בית התלמוד ישורון - קופנהגן]]. שנה לאחר מכן הקהילה היהודית בקופנהגן הציעה לו להתמנות לרב ראשי, תפקיד בו שימש במשך עשור.
[[קובץ:חייקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חייקין]]

==רבה של בריסל==
בשנת [[תשכ"ח]] מונה לשמש כראב"ד [[בריסל]] ואז עבר לבלגיה. במסגרת תפקידו זה הפך לאחד הרבנים המשפיעים באירופה.

לאחר פטירתו הטראגית של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]] עלתה סברה למנות אותו תחתיו כרב הישוב, אך לבסוף הדבר לא בא לידי פועל{{הערה|יוסף אשכנזי, 'הרב אשכנזי'.}}.

הרב חייקין נחשב גם למומחה בענייני אישות ובשנת [[תנש"א]] מונה הרב חייקין אף ליועץ לענייני אישות של [[אגודת רבני חבר העמים]].

בתש"נ בודואן, מלך בלגיה העניק לו תואר אבירות ואת אות מסדר הכתר הבלגי. בתשנ"ב מונה לרבה הראשי של [[בלגיה]].

ב[[ו' אלול]] [[תשס"ג]] נשלח הרב חייקין על ידי ארגון [[אור אבנר - חב"ד]] ל[[אוקראינה]] ומונה לרב הראשי של אוקראינה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=2333 אוקראינה: הרב חייקין נבחר לרב ראשי].}}, בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תשס"ח]]. כיום מתגורר ב[[קראון הייטס]].

==מחזק האמונה במשיח==
הרב חייקין חתם על קול קורא של כמה מרבני אנ"ש הנושא את התאריך כ"ד טבת תשנ"ב לחיזוק התעוררות אודות [[קבלת המלכות]] והחתימות על כך{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/723901/ קובץ 'יהי שמו לעולם' של ועד חיילי בית דוד] (ע' 28 - 29)}}.

בשנת [[תשנ"ו]], כאשר היו כאלו שניסו לפגוע באמונת חסידי חב"ד שהרבי הוא המשיח, חתם (יחד עם רבנים נוספים) על מכתב הבעת תודה לרב [[אהרן סולובייצ'יק]] על צאתו להגנת אמונתם של חסידי חב"ד{{הערה|בית משיח גיליון 95, ע' 15}}.

לרב חייקין שלושה ילדים.

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, נד

==קישורים חיצוניים==
*[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2018/10/176.-Vayeira-5779.pdf עמוק יותר מפסיכואנליזה] {{PDF}} ראיון וידאו משוכתב עם הרב חייקין בגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]], חשון תשע"ט
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=9884 ראיון עם הרב חייקין] {{שטורעם}}{{קישור שבור}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:חייקין, עזריאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת חייקין]]
[[קטגוריה:משפחת פאר]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]

זלמן שמעון דבורקין

2025-04-23T11:03:51Z

יוסף הקצון:

[[קובץ:Dvorkin, Zalman Shimon 06.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן שמעון דבורקין בצעירותו]]
[[קובץ:דבורקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתהלוכת ל"ג בעומר]]
[[קובץ:זלמן שמעון דבורקין מוסר שיעור בגמרא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דבורקין (מימין) מוסר שיעור ב[[גמרא]] ב-[[770]]]]
הרב '''זלמן שמעון דבורקין''' ([[תר"ס]] - [[י"ז באדר]] [[תשמ"ה]]) היה רבה של שכונת [[קראון הייטס]] וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]]. זכה שהרבי יקרא לו 'ה[[מרא דאתרא]] שלי'.

==תולדות חיים==
הרב דבורקין נולד ב[[עיירה]] [[רוגצ'וב]] בשנת [[תר"ס]] לאביו ר' ירוחם ואמו מרת רבקה. בשנת [[תער"ב]] נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונהי' בין המצוינים בישיבה. רבו ב[[נגלה]] היה ר' [[שמואל ניסנוביץ|שמואל ניסנביטש]] (באריסאווער) וב[[חסידות]] היה ר' [[גרונם אסתרמן]] . חבריו היו הרב [[יהודה הבר]], הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] והרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]].

על גדלותו בתורה מעידה העובדה שפעם אחת דיבר בלימוד עם [[הגאון הרוגוצ'ובי]], במשך 5 שעות!

לאחר שעזבה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עבר ללמוד ב[[חרקוב]] יחד עם עוד קבוצת 'תמימים'. הלימודים התקיימו בעזרת נשים של [[בית הכנסת]] "מצ'נאסקי שול" ובבית הכנסת הקטן שבקומה הראשונה.

לאחר מכן [[נישואין|נשא]] את רעייתו הרבנית צביה, בתו של הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]. כשנה אחר חתונתו נתמנה הרז"ש כרב ו[[שו"ב]] ב[[עיירה]] וורונוק ב[[אוקראינה]] ולאחר שנים אחדות העתיק מושבו לעיר [[סטרדוב]] בה כיהן כרב ומורה הוראה. הוא לימד תורה ברבים בשיעורים עם בני תורה וגם עם אנשים פשוטים הן בנגלה והן בחסידות ולפעמים נאלץ לעבוד במחתרת.

בשנים תרצ"ז-ח בגלי המאסרים של הרבנים והחסידים וכלי הקודש באו הנ.ק.וו.ד. לעצור אותו בביתו אך הוא לא היה בביתו ואשתו התחמקה מהבית ומיהרה להודיע לו. הוא נמלט מיד מהעיר ועבר לעיר [[לנינגרד]].

בתקופת מגוריו בלנינגרד, היה מראשי [[אנ"ש]] בעיר ולפרנסתו עבד ככורך. בזמן [[השואה]], דאג להביא יהודים רבים ובהם חסידים לקבר ישראל.
[[קובץ:מענה דווארקין.png|ממוזער|פיענוח: כבכל ענייני כשרות והכשרים- יפנו עוד הפעם להר' דווארקין שי', ואו שיפסוק בעצמו, או שיאמר מי הצריך להחליט ולעשות בזה. אזכיר על הציון.]]

בתום המלחמה, יצא מ[[ברית המועצות]], והגיע ל[[פוקינג]] שב[[גרמניה]], עד שב[[כסלו]] [[תש"ח]] הגיע ל[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]] שם שהה משך זמן ותיפקד כ[[משגיח]] ראשי בלימוד הנגלה.

בין השנים [[תש"ח]] - [[תשי"ד]] נדד ברחבי [[אירופה]] כ[[שליח נודד]] במטרה להפיץ [[יהדות]]{{הערה|מסופר כי ב[[י' שבט תש"י]], בעת ששהה ב[[פוקינג]] חלם כי [[הרבנית רבקה]] מוציאה [[ספר תורה]] מ[[ארון הקודש]] ובורחת. הוא חשש כי קרא משהו נורא ב[[בית רבי]], וביום ראשון נודע לו על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]].}}

באירלנד היה הרב המכשיר של השחיטה הכשרה שאנ"ש יסדו שם ע"פ הוראות הרביים.

בשנת [[תשי"ד]] עקר לפיטסבורג ושימש כרב [[אנ"ש]] שם. בערך בשנת [[תשכ"ד]] הובא לשמש כרב קהילת חב"ד הגדולה ב[[קראון הייטס]], ויחד עם ר' [[שמואל לויטין]] ור' [[אליהו סימפסון]] שימש כמעין פוסק ב[[770]].

מונה כ"ראש כולל" בה[[כולל אברכים שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|כולל שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א]].

לאחר פטירת הרב [[שניאור זלמן גרליק]] הועלה שמו כהצעה שישמש כרבו החדש של [[כפר חב"ד]] (אך הצעה זו ירדה מהפרק לאחר שהוחלט כי ישמש ברבנות רב מאה"ק){{הערה| [[הרב אשכנזי (ספר)]] ח"א וח"ב}}.

בליל שבת ט"ו אייר [[תשל"ו]] נפטרה רעייתו מרת צבי'{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/crop/2022/02/61ff9569d7820_1644139881_news_images_gallery.jpg תמונת המצבה].}}.

בתקופת מחלתו דיבר פעם עם הרבי והרבי אמר לו שיבקש מה שהוא רוצה הוא הבין שזו שעת רצון, וביקש ביאת משיח (ולא רפואה שלימה){{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק בלינוב]]}}.

שבוע לפני פטירתו, בעת ששכב בבית הרפואה 'סיני' כאשר היה כבר במצב סופני, ביקר אותו אחיינו. לפתע התעורר הרב דווארקין ואמר בהתרגשות: "היו מיימינים ו'משמאלים', המשמאילים לא נתנו לו כל זמן, אמנם ה'מיימנים' נתנו עוד שבעה ימים -והם נצחו!

בשעתו, האחיין חשב שהמחלה האיומה פגעה גם במוחו (רח"ל), אך לאחר שבעה ימים נפטר הרב דווארקין, הבין למפרע את משמעות הדרים.

נפטר מהמחלה האיומה ב[[מוצאי שבת]] פרשת כי תשא [[י"ז אדר]] [[תשמ"ה]] קרוב לחצות הלילה לאחר שביקש לשתות כוס מים. הלווייתו התקיימה ביום שלמחרת, והיו כחמשת אלפים חסידים, וזכה שהרבי ישתתף בהלוויתו.

לא הותיר אחריו ילדים.

לאחר פטירתו התקיימו בחירות לרבני השכונה. בבחירות אלו נבחרו לכהן פאר הרבנים: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אברהם יוסף הלר]].

==לקריאה נוספת==
*קובץ רז"ש - תולדותיו, פסיקותיו, תשובותיו, רשימותיו ומאמרים לזכרו. בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]] וגיסו הרב אליעזר ליפא דוברבסקי{{הערה|אחיינו הרב [[יהושע דוברבסקי]].}}, [[קראון הייטס]], [[תשמ"ז]].
*יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג.
*הרב [[לוי יצחק הולצמן]], [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/12/6581d0c18f6ca_1703006401.pdf גליון מס' 131: סקירה על הרב דבורקין].
{{בית|מנחם כהנא|המרא דאתרא שלי|1452|30|תשפ"ה}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabadpedia.co.il/images/8/82/%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%96%22%D7%A9.pdf זכרון רז"ש] - קובץ תשורה הכולל מדברי ימי חייו, רשימות וסיפורים ואגרות קודש אליו‬. תשורה מחתונת משפחות וואלף מ[[קראון הייטס]] והכט מפארק סלופ, ה' תמוז תש"ע {{PDF}}
*דב לבנון, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67555 המרא דאתרא של הרבי], [[שבועון בית משיח]] -{{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: דבורקין שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בפנסילבניה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ה]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]
[[קטגוריה:משפחת דבורקין]]

קובץ:מענה דווארקין.png

2025-04-23T11:02:28Z

יוסף הקצון: יחי

== תקציר ==
יחי

קובץ:מעננה דווארקין.png

2025-04-23T10:56:44Z

יוסף הקצון:

זלמן שמעון דבורקין

2025-04-23T10:53:07Z

יוסף הקצון: /* תולדות חיים */

[[קובץ:Dvorkin, Zalman Shimon 06.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן שמעון דבורקין בצעירותו]]
[[קובץ:דבורקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתהלוכת ל"ג בעומר]]
[[קובץ:זלמן שמעון דבורקין מוסר שיעור בגמרא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דבורקין (מימין) מוסר שיעור ב[[גמרא]] ב-[[770]]]]
הרב '''זלמן שמעון דבורקין''' ([[תר"ס]] - [[י"ז באדר]] [[תשמ"ה]]) היה רבה של שכונת [[קראון הייטס]] וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]]. זכה שהרבי יקרא לו 'ה[[מרא דאתרא]] שלי'.

==תולדות חיים==
הרב דבורקין נולד ב[[עיירה]] [[רוגצ'וב]] בשנת [[תר"ס]] לאביו ר' ירוחם ואמו מרת רבקה. בשנת [[תער"ב]] נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונהי' בין המצוינים בישיבה. רבו ב[[נגלה]] היה ר' [[שמואל ניסנוביץ|שמואל ניסנביטש]] (באריסאווער) וב[[חסידות]] היה ר' [[גרונם אסתרמן]] . חבריו היו הרב [[יהודה הבר]], הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] והרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]].

על גדלותו בתורה מעידה העובדה שפעם אחת דיבר בלימוד עם [[הגאון הרוגוצ'ובי]], במשך 5 שעות!

לאחר שעזבה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עבר ללמוד ב[[חרקוב]] יחד עם עוד קבוצת 'תמימים'. הלימודים התקיימו בעזרת נשים של [[בית הכנסת]] "מצ'נאסקי שול" ובבית הכנסת הקטן שבקומה הראשונה.

לאחר מכן [[נישואין|נשא]] את רעייתו הרבנית צביה, בתו של הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]. כשנה אחר חתונתו נתמנה הרז"ש כרב ו[[שו"ב]] ב[[עיירה]] וורונוק ב[[אוקראינה]] ולאחר שנים אחדות העתיק מושבו לעיר [[סטרדוב]] בה כיהן כרב ומורה הוראה. הוא לימד תורה ברבים בשיעורים עם בני תורה וגם עם אנשים פשוטים הן בנגלה והן בחסידות ולפעמים נאלץ לעבוד במחתרת.

בשנים תרצ"ז-ח בגלי המאסרים של הרבנים והחסידים וכלי הקודש באו הנ.ק.וו.ד. לעצור אותו בביתו אך הוא לא היה בביתו ואשתו התחמקה מהבית ומיהרה להודיע לו. הוא נמלט מיד מהעיר ועבר לעיר [[לנינגרד]].

בתקופת מגוריו בלנינגרד, היה מראשי [[אנ"ש]] בעיר ולפרנסתו עבד ככורך. בזמן [[השואה]], דאג להביא יהודים רבים ובהם חסידים לקבר ישראל.

בתום המלחמה, יצא מ[[ברית המועצות]], והגיע ל[[פוקינג]] שב[[גרמניה]], עד שב[[כסלו]] [[תש"ח]] הגיע ל[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]] שם שהה משך זמן ותיפקד כ[[משגיח]] ראשי בלימוד הנגלה.

בין השנים [[תש"ח]] - [[תשי"ד]] נדד ברחבי [[אירופה]] כ[[שליח נודד]] במטרה להפיץ [[יהדות]]{{הערה|מסופר כי ב[[י' שבט תש"י]], בעת ששהה ב[[פוקינג]] חלם כי [[הרבנית רבקה]] מוציאה [[ספר תורה]] מ[[ארון הקודש]] ובורחת. הוא חשש כי קרא משהו נורא ב[[בית רבי]], וביום ראשון נודע לו על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]].}}

באירלנד היה הרב המכשיר של השחיטה הכשרה שאנ"ש יסדו שם ע"פ הוראות הרביים.

בשנת [[תשי"ד]] עקר לפיטסבורג ושימש כרב [[אנ"ש]] שם. בערך בשנת [[תשכ"ד]] הובא לשמש כרב קהילת חב"ד הגדולה ב[[קראון הייטס]], ויחד עם ר' [[שמואל לויטין]] ור' [[אליהו סימפסון]] שימש כמעין פוסק ב[[770]].

מונה כ"ראש כולל" בה[[כולל אברכים שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|כולל שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א]].

לאחר פטירת הרב [[שניאור זלמן גרליק]] הועלה שמו כהצעה שישמש כרבו החדש של [[כפר חב"ד]] (אך הצעה זו ירדה מהפרק לאחר שהוחלט כי ישמש ברבנות רב מאה"ק){{הערה| [[הרב אשכנזי (ספר)]] ח"א וח"ב}}.

בליל שבת ט"ו אייר [[תשל"ו]] נפטרה רעייתו מרת צבי'{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/crop/2022/02/61ff9569d7820_1644139881_news_images_gallery.jpg תמונת המצבה].}}.

בתקופת מחלתו דיבר פעם עם הרבי והרבי אמר לו שיבקש מה שהוא רוצה הוא הבין שזו שעת רצון, וביקש ביאת משיח (ולא רפואה שלימה){{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק בלינוב]]}}.

שבוע לפני פטירתו, בעת ששכב בבית הרפואה 'סיני' כאשר היה כבר במצב סופני, ביקר אותו אחיינו. לפתע התעורר הרב דווארקין ואמר בהתרגשות: "היו מיימינים ו'משמאלים', המשמאילים לא נתנו לו כל זמן, אמנם ה'מיימנים' נתנו עוד שבעה ימים -והם נצחו!

בשעתו, האחיין חשב שהמחלה האיומה פגעה גם במוחו (רח"ל), אך לאחר שבעה ימים נפטר הרב דווארקין, הבין למפרע את משמעות הדרים.

נפטר מהמחלה האיומה ב[[מוצאי שבת]] פרשת כי תשא [[י"ז אדר]] [[תשמ"ה]] קרוב לחצות הלילה לאחר שביקש לשתות כוס מים. הלווייתו התקיימה ביום שלמחרת, והיו כחמשת אלפים חסידים, וזכה שהרבי ישתתף בהלוויתו.

לא הותיר אחריו ילדים.

לאחר פטירתו התקיימו בחירות לרבני השכונה. בבחירות אלו נבחרו לכהן פאר הרבנים: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אברהם יוסף הלר]].

==לקריאה נוספת==
*קובץ רז"ש - תולדותיו, פסיקותיו, תשובותיו, רשימותיו ומאמרים לזכרו. בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]] וגיסו הרב אליעזר ליפא דוברבסקי{{הערה|אחיינו הרב [[יהושע דוברבסקי]].}}, [[קראון הייטס]], [[תשמ"ז]].
*יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג.
*הרב [[לוי יצחק הולצמן]], [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/12/6581d0c18f6ca_1703006401.pdf גליון מס' 131: סקירה על הרב דבורקין].
{{בית|מנחם כהנא|המרא דאתרא שלי|1452|30|תשפ"ה}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabadpedia.co.il/images/8/82/%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%96%22%D7%A9.pdf זכרון רז"ש] - קובץ תשורה הכולל מדברי ימי חייו, רשימות וסיפורים ואגרות קודש אליו‬. תשורה מחתונת משפחות וואלף מ[[קראון הייטס]] והכט מפארק סלופ, ה' תמוז תש"ע {{PDF}}
*דב לבנון, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67555 המרא דאתרא של הרבי], [[שבועון בית משיח]] -{{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: דבורקין שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בפנסילבניה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ה]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]
[[קטגוריה:משפחת דבורקין]]

זלמן שמעון דבורקין

2025-04-23T09:29:58Z

יוסף הקצון: /* תולדות חיים */

[[קובץ:Dvorkin, Zalman Shimon 06.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן שמעון דבורקין בצעירותו]]
[[קובץ:דבורקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתהלוכת ל"ג בעומר]]
[[קובץ:זלמן שמעון דבורקין מוסר שיעור בגמרא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דבורקין (מימין) מוסר שיעור ב[[גמרא]] ב-[[770]]]]
הרב '''זלמן שמעון דבורקין''' ([[תר"ס]] - [[י"ז באדר]] [[תשמ"ה]]) היה רבה של שכונת [[קראון הייטס]] וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]]. זכה שהרבי יקרא לו 'ה[[מרא דאתרא]] שלי'.

==תולדות חיים==
הרב דבורקין נולד ב[[עיירה]] [[רוגצ'וב]] בשנת [[תר"ס]] לאביו ר' ירוחם ואמו מרת רבקה. בשנת [[תער"ב]] נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונהי' בין המצוינים בישיבה. רבו ב[[נגלה]] היה ר' [[שמואל ניסנוביץ|שמואל ניסנביטש]] (באריסאווער) וב[[חסידות]] היה ר' [[גרונם אסתרמן]] . חבריו היו הרב [[יהודה הבר]], הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] והרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]].

לאחר שעזבה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עבר ללמוד ב[[חרקוב]] יחד עם עוד קבוצת 'תמימים'. הלימודים התקיימו בעזרת נשים של [[בית הכנסת]] "מצ'נאסקי שול" ובבית הכנסת הקטן שבקומה הראשונה.

לאחר מכן [[נישואין|נשא]] את רעייתו הרבנית צביה, בתו של הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]. כשנה אחר חתונתו נתמנה הרז"ש כרב ו[[שו"ב]] ב[[עיירה]] וורונוק ב[[אוקראינה]] ולאחר שנים אחדות העתיק מושבו לעיר [[סטרדוב]] בה כיהן כרב ומורה הוראה. הוא לימד תורה ברבים בשיעורים עם בני תורה וגם עם אנשים פשוטים הן בנגלה והן בחסידות ולפעמים נאלץ לעבוד במחתרת.

בשנים תרצ"ז-ח בגלי המאסרים של הרבנים והחסידים וכלי הקודש באו הנ.ק.וו.ד. לעצור אותו בביתו אך הוא לא היה בביתו ואשתו התחמקה מהבית ומיהרה להודיע לו. הוא נמלט מיד מהעיר ועבר לעיר [[לנינגרד]].

בתקופת מגוריו בלנינגרד, היה מראשי [[אנ"ש]] בעיר ולפרנסתו עבד ככורך. בזמן [[השואה]], דאג להביא יהודים רבים ובהם חסידים לקבר ישראל.

בתום המלחמה, יצא מ[[ברית המועצות]], והגיע ל[[פוקינג]] שב[[גרמניה]], עד שב[[כסלו]] [[תש"ח]] הגיע ל[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]] שם שהה משך זמן ותיפקד כ[[משגיח]] ראשי בלימוד הנגלה.

בין השנים [[תש"ח]] - [[תשי"ד]] נדד ברחבי [[אירופה]] כ[[שליח נודד]] במטרה להפיץ [[יהדות]]{{הערה|מסופר כי ב[[י' שבט תש"י]], בעת ששהה ב[[פוקינג]] חלם כי [[הרבנית רבקה]] מוציאה [[ספר תורה]] מ[[ארון הקודש]] ובורחת. הוא חשש כי קרא משהו נורא ב[[בית רבי]], וביום ראשון נודע לו על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]].}}

באירלנד היה הרב המכשיר של השחיטה הכשרה שאנ"ש יסדו שם ע"פ הוראות הרביים.

בשנת [[תשי"ד]] עקר לפיטסבורג ושימש כרב [[אנ"ש]] שם. בערך בשנת [[תשכ"ד]] הובא לשמש כרב קהילת חב"ד הגדולה ב[[קראון הייטס]], ויחד עם ר' [[שמואל לויטין]] ור' [[אליהו סימפסון]] שימש כמעין פוסק ב[[770]].

מונה כ"ראש כולל" בה[[כולל אברכים שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|כולל שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א]].

לאחר פטירת הרב [[שניאור זלמן גרליק]] הועלה שמו כהצעה שישמש כרבו החדש של [[כפר חב"ד]] (אך הצעה זו ירדה מהפרק לאחר שהוחלט כי ישמש ברבנות רב מאה"ק){{הערה| [[הרב אשכנזי (ספר)]] ח"א וח"ב}}.

בליל שבת ט"ו אייר [[תשל"ו]] נפטרה רעייתו מרת צבי'{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/crop/2022/02/61ff9569d7820_1644139881_news_images_gallery.jpg תמונת המצבה].}}.

בתקופת מחלתו דיבר פעם עם הרבי והרבי אמר לו שיבקש מה שהוא רוצה הוא הבין שזו שעת רצון, וביקש ביאת משיח (ולא רפואה שלימה){{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק בלינוב]]}}.

שבוע לפני פטירתו, בעת ששכב בבית הרפואה 'סיני' כאשר היה כבר במצב סופני, ביקר אותו אחיינו. לפתע התעורר הרב דווארקין ואמר בהתרגשות: "היו מיימינים ו'משמאלים', המשמאילים לא נתנו לו כל זמן, אמנם ה'מיימנים' נתנו עוד שבעה ימים -והם נצחו!

בשעתו, האחיין חשב שהמחלה האיומה פגעה גם במוחו (רח"ל), אך לאחר שבעה ימים נפטר הרב דווארקין, הבין למפרע את משמעות הדרים.

נפטר מהמחלה האיומה ב[[מוצאי שבת]] פרשת כי תשא [[י"ז אדר]] [[תשמ"ה]] קרוב לחצות הלילה לאחר שביקש לשתות כוס מים. הלווייתו התקיימה ביום שלמחרת, והיו כחמשת אלפים חסידים, וזכה שהרבי ישתתף בהלוויתו.

לא הותיר אחריו ילדים.

לאחר פטירתו התקיימו בחירות לרבני השכונה. בבחירות אלו נבחרו לכהן פאר הרבנים: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אברהם יוסף הלר]].

==לקריאה נוספת==
*קובץ רז"ש - תולדותיו, פסיקותיו, תשובותיו, רשימותיו ומאמרים לזכרו. בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]] וגיסו הרב אליעזר ליפא דוברבסקי{{הערה|אחיינו הרב [[יהושע דוברבסקי]].}}, [[קראון הייטס]], [[תשמ"ז]].
*יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג.
*הרב [[לוי יצחק הולצמן]], [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/12/6581d0c18f6ca_1703006401.pdf גליון מס' 131: סקירה על הרב דבורקין].
{{בית|מנחם כהנא|המרא דאתרא שלי|1452|30|תשפ"ה}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabadpedia.co.il/images/8/82/%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%96%22%D7%A9.pdf זכרון רז"ש] - קובץ תשורה הכולל מדברי ימי חייו, רשימות וסיפורים ואגרות קודש אליו‬. תשורה מחתונת משפחות וואלף מ[[קראון הייטס]] והכט מפארק סלופ, ה' תמוז תש"ע {{PDF}}
*דב לבנון, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67555 המרא דאתרא של הרבי], [[שבועון בית משיח]] -{{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: דבורקין שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בפנסילבניה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ה]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]
[[קטגוריה:משפחת דבורקין]]

שמואל אלכסנדר סנדר וילשאנסקי

2025-04-23T08:47:03Z

יוסף הקצון: /* משפחתו */

[[קובץ:סענדי ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב סענדי וילשאנסקי (תשפ"ד)]]
הרב '''שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי''' (מכונה '''סנדי''', יליד שנת [[תשמ"א]], 1981) הינו חסיד חב"ד המכהן בשליחות הרבי ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]], וחבר הנהלת הסמינר לבנות בעיר. נואם המוזמן להרצאות בכל רחבי העולם. נמנה על חברי הוועד הרוחני של ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] ושל ארגון [[את"ה העולמי]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:P1010021 סענדי resize.jpeg|שמאל|ממוזער|מוסר שיעור ב770 בצעירותו]]
הרב ווילשאנסקי נולד בעיר [[צפת]] ב[[ה' תשרי]] [[תשמ"א]], להוריו הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] ראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|תומכי תמימים בעיר]], ואמו מלכה פערל (ל[[משה אשכנזי|בית אשכנזי]]), הוא נקרא בשם שמואל על שמו של [[אדמו"ר המהר"ש]], ואלכסנדר סנדר על שם סבו של אביו. הוריו הם מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] שנשלחו באופן אישי על ידי הרבי להפיץ יהדות ולהקים את הקהילה החב"דית בעיר.

בילדותו, התחנך במוסדות הלימוד החב"דיים המקומיים שהיו אז בשנותיהם הראשונות, ועם הגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בשנת [[תשנ"ד]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובשנת הלימודים [[תשנ"ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] בראשות אביו, ובשנת [[תש"ס]] למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאורך כל שנות לימודיו, עסק בכתיבת ועריכת קבצים תורניים, פעולות בהם החל כבר בהיותו ב[[תלמוד תורה]] בכיתה ז', שהוציא לאור את החוברת "עבודה שבלב", בישיבות, היה חבר פעיל במערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבות בהם שהה, וערך במסגרת זו עשרות קבצים וספרים תורניים.

==פעילות ציבורית==
[[קובץ:עמאר ספר התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגיש את ספר התמימים ל[[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[שלמה משה עמאר|הרב עמאר]] כנציג [[את"ה העולמי]]]]
בשנת ה'קבוצה', הקים יחד עם כמה מחבריו את ארגון [[איגוד תלמידי הישיבות העולמי]], והפעיל מערך שיעורים עולמי בעניני משיח וגאולה, ויזם מבצעי לימוד נושאי פרסים בהיקף כולל של עשרות אלפי דולרים. בשנים אלה הניח את היסוד והתווה את דרכי הפעולה של הארגון, ובשנים שלאחר מכן המשיך לעמוד לימין הארגון בהכוונה וייעוץ, וביצירת קשרי חוץ.

במסגרת פעילותו בארגון, יצר קשר אישי עם הפילנתרופ החב"די ר' [[שלום בער דרייזין]], ורתם אותו לסייע במימון פעולות את"ה, מימון שהגיע לקנה מידה היסטורי במסגרת [[מבצע 'דור דעה']], בה מימן דרייזין את [[נסיעה לרבי|נסיעתם לרבי]] של אלפי בחורים.

בשנת [[תשס"ב]] יזם את הקמת [[ישיבת קיץ חיילי בית דוד|ישיבת הקיץ 'חיילי בית דוד']] ועמד בראשה במשך שלוש שנים.

החל מ[[י' בטבת]] [[תשפ"א]] החל לכתוב טור ב[[עיתון בית משיח]], בשם "'''לחיים, חסידים!'''"{{הערה|'''[https://chabad.info/blogs/644653/ שלושים יום לפני י' שבט – זהו הזמן לדבר על ה'שטות דקדושה']''' - הטור הראשון של הרב וילשנסקי, באתר {{אינפו}}}}.

== באיטליה ==

בחודש סיוון [[תשס"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו פריידא דובא לאה, ביתם של השלוחים במילאנו הרב [[חיים משה מרדכי שייקביץ]], ונכדתו של הרב [[גרשון מענדל גרליק]] שליח הרבי למילאנו ורב העיר.

לאחר נישואיו הצטרף למשפחת שלוחי הרבי במילאנו שבאיטליה, ובמקביל לפעילותו בעיר פתח מכון [[סמיכה]] יוקרתי, שמשך אליו תלמידים מכל העולם.

במשך תקופה ערך את [[אחרית הימים (גיליון)|גיליון אחרית הימים]].

הרב ווילשאנסקי התפרסם בזכות כשרון ההסברה והנאום בו התברך, והוא מוזמן כמנחה אירועים כנואם וכמרצה לכל רחבי העולם, והוא נואם ב[[עברית]] ובאיטלקית.

לאחר שלוש שנים של עשייה חינוכית במוסדות החב"דיים הפועלים בעיר, מונה בשנת [[תשס"ט]] להנהלת הסמינר החב"די לבנות.

==משפחתו==
;אחיו:
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] - רב קהילת [[חיפה|נווה גאולה]], ומנהל רוחני וראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
*הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבות]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] - ראש ישיבת [[חנוך לנער צפת]].
*הרב [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] - מגיד שיעור וממנהלי ישיבה קטנה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[בצלאל וילשאנסקי (חיפה)|בצלאל ווילשאנסקי]] - [[שליח]] בשכונת פנינת הכרמל [[חיפה]], ר"מ ב[[תומכי תמימים קריות]] ומרצה במכון [[למען ילמדו]] סניף נפש חיה.
;אחיותיו:
*מרת זלאטע, אשת הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[מגדל העמק]] וחבר הנהלת [[יד לאחים]].
*מרת חיה מושקא, אשת הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] - [[משפיע]] ראשי ומחברי הנהלת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה - חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

==לקריאה נוספת==
*'''הגישה לשביעי''', בתוך מוסף [[שבועון בית משיח]] '[http://www.chabad.info/htdocs/bmpdf/betokef/Betokef%20U'benoam.html '''בתוקף ובנועם''']', י' שבט [[תשע"ב]] עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97/ סדרת שיעורים בספר 'ענינו של משיח']''' {{וידפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/08/blog-post_2.html 'כך נחיה משיח': נאום סוער של הרב סנדי ווילשאנסקי על הקריטיות להתפלל באריכות]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וילשאנסקי, שמואל אלכסנדר סנדר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ס]]
[[קטגוריה:שלוחים באיטליה]]
[[קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:אישים במילאנו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]
[[קטגוריה:משפחת פוזנר]]
[[קטגוריה:משפחת שייקביץ]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]

יצחק אהרן אקסלרוד

2025-04-22T20:34:42Z

יוסף הקצון:

[[קובץ:יצחק אקסלרוד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק אקסלרוד (תשפ"ד)]]
הרב '''יצחק אהרן אקסלרוד''' (נולד ב[[ח' במנחם אב]] [[תש"ל]], 1970) הינו ראש [[ישיבת הבוכרים (קטנה)|ישיבה קטנה כפר חב"ד (פתח תקווה לשעבר, ישיבת 'הבוכרים')]], ו[[משפיע]] בישיבה גדולה ליובאוויטש [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|בבית שמש]] וחבר הוועדה הרוחנית של ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ח' אב]] [[תש"ל]] ב[[רמת גן]], לאביו הרב [[גדליהו אקסלרוד]] ולאמו מרת ציפורה פייגא.

בישיבה קטנה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבה ב[[בית הר"מ]] ב[[נחלת הר חב"ד]] שם למד כחצי שנה ואחר כך למד שלושה חודשים ב[[תורת אמת]].

הפעם הראשונה שזכה לשהות במחיצתו של הרבי הייתה בחודש [[תשרי]] [[תשמ"ו]].

החל מחודש [[אלול]] [[תשמ"ז]] זכה לשהות ב770 בד' אמותיו של הרבי כשהוא לומד בישיבת [[אהלי תורה]] אליה התקבל באופן חריג{{הערה|ישראלים לא התקבלו בדרך כלל לישיבה בשנים אלו.}} בהשתדלותו של המשפיע הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] שניגש עימו אל מנהל הישיבה בהפצירו בו לקבלו בהיותו נכד של הרב [[משה אקסלרוד]] - מהתמימים בליובאוויטש. בשנות שהותו בחצר הרבי נקנו בנפשו התקשרות ורגשות מיוחדים אל הרבי{{הערה|במכתבו מח' תמוז תשמ"ח אל אחד מידידיו התמימים שלמד בארץ הוא מתאר את האווירה המיוחדת ותחושותיו בד' אמותיו של הרבי: {{ציטוטון|תדע שפה זה באמת "עולם אחר", להיות כאן סמוכים על שולחן אביהם, ובאמת לא לתאר כפשוטו, איזה הרגשה להיות כאן ליד הרבי . אם היו יודעים את זה בארץ, לא הייתם יכולים להחזיק מעמד, אבל הקב"ה עשה שרק אחר שנמצאים כאן מתחילים להעריך את גודל הענין והזכות באמת, אשרינו מה טוב חלקנו. לדעתי בתשרי אי אפשר לשים לב לזה כ"כ, להחויה בהתוועדות, מכל הבאלאגן והצפיפות, מה שאין כן כל השנה שבת שבת זה פשוט נפלא... רק פה מתחילים לראות שיש רבי שליט"א. רק כשתגיע לכאן תתחיל לראות את זה. ואם מתחילים קצת לעבוד [על עצמך, בעבודת ה'] וכו', פשוט זה "גאָר אנדערש"}} (תשורה בר מצווה הרצל י' סיון תשפ"ג ע' 14 - 15).}}.

בהסכמת וברכת הרבי{{הערה|רשימת התלמידים השלוחים הוכנסה אל הרבי והרבי ענה בי"ד כסלו תש"נ: {{ציטוטון|הסכמה וברכה אזכיר על הציון.}}. במענה על ההודעה ע"ד הגעת תלמידים השלוחים לישיבה כתב הרבי (כסלו תש"נ): {{ציטוטון|אזכיר על הציון ויבשרו טוב בכל זה.}}}} נסע ב[[חורף]] [[תש"נ]] ביחד עם קבוצת תמימים מ[[אהלי תורה]] כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד שליח]] בשליחות הרבי לישיבה גדולה ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]] למשך כשנה וחצי ללמוד ולפעול במקום בהפצת היהדות ומעיינות החסידות כשהוא שב יחד עם הקבוצה ל-770 לקראת [[כ"ח סיון]] תנש"א{{הערה| להעיר שבכ"ח סיון זה היה מבין הבחורים שהתחילו לנגן את ה[[ניגון לר' מיכל מזלוטשוב]] בכניסתו של הרבי לתפילת שחרית וזכו לעידוד בידו הק' (מבעל המעשה).}}.

ב[[חורף]] [[תשנ"ב]] היה ממארגני '[[מבצע בשורות טובות]]' לדאוג שהתמימים מכל רחבי תבל יבשרו לרבי בשורות טובות רבות ככל האפשרי, כשהמארגנים וכן המשתתפים זוכים לקבל על כך עידוד מהרבי.

בקיץ תשנ"ב חזר לארץ הקודש ובחודש [[מנחם אב]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת חיה, בתו של החוקר והסופר החב"די ר' [[יהושע מונדשיין]]. לאחר מכן שב ל770 עד [[נישואיו]] בחודש [[כסלו]] [[תשנ"ג]].

==לאחר נישואיו==
[[קובץ:יא אקסלרוד.jpg|ממוזער|מאות [[תמימים]] מרותקים ל[[התוועדות]] של הרב אקסלרוד ב[[ישיבת חח"ל צפת]]]]
לאחר נישואיו המשיך את השליחות באוסטרליה כשהוא פותח [[בית חב"ד]] למטייל ב[[סידני]] ומנהלו לצד עבודה כמשגיח בישיבה בעיר. כ[[שליח]] זכה לעבור בפני הרבי על פתח חדרו הקדוש יחד עם השלוחים ב[[ראש חודש כסלו]] [[תשנ"ד]] - מאורע שלמפרע התגלה שהינו הפעם האחרונה (לעת-עתה) שניתנה לקהל החסידים האפשרות להתראות עם הרבי.

לאחר שובו ארצה בשלהי שנות הנו"נים, כיהן מספר שנים כ[[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך כיהן כמשפיע ב[[תומכי תמימים בני ברק]], ב[[ישיבת חב"ד רמת אביב]] וב[[תומכי תמימים אור יהודה]].

ב[[אלול]] [[תשע"ו]] הקים הרב אקסלרוד ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[פתח תקווה]] והחל לעמוד ב[[ראש ישיבה|ראשה]]{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94/ ישיבה קטנה תיפתח בשנה הבאה מאחורי היוזמה עומד הרב יצחק אקסלרוד] {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשפ"א]] עברה הישיבה למתחם [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]] שם היא ממשיכה להתנהל בצורה עצמאית ותחת הנהלה נפרדת בראשות הרב אקסלרוד. החל משנת הלימודים [[תשפ"ג]] החל לשמש כמשפיע לשיעור א' בסדרי חסידות ערב ב[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] במקביל לראשות הישיבה בכפר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/810152/ הרב אקסלרוד מצטרף לישיבה גדולה בבית שמש] {{אינפו}}}}.

התוועדויותיו של הרב אקסלרוד ידועות בסגנונם המרתק והמיוחד והוא מוזמן רבות להתוועד כ'[[משפיע]] אורח' בישיבות [[תות"ל]] ברחבי הארץ, בקהילות אנ"ש ו[[בתי חב"ד]], ובשבתונים שונים.

מתגורר כיום ב[[נחלת הר חב"ד]] ונמנה על קהילת חסידי חב"ד בעיר. בעבר התגורר ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
*חתנו, ר' נחום מרכוס - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, ר' אברהם מאן - [[מונטריאול]], [[קנדה]].
*חתנו, הרב ברוך שניאור נחשון - [[נוף הגליל]].
*בנו, ר' מרדכי אקסלרוד.

==לקריאה נוספת==
*'''[https://chabad.info/magazine/603278/ כשהרבי יתגלה נראה את התמונה המלאה]''' ראיון עם הרב אקסלרוד בקשר לג' תמוז ולנדרש מאיתנו כיום {{אינפו}} {{שבועון בית משיח}}
*'''חידוש ישיבתי בעולם הישיבות החב"די''', שבועון בית משיח כ"ד טבת תשפ"א עמוד 36
*'''העולם מביט בנו וממתין לראות אותנו 'גאולתיים'''', ראיון בשבועון בית משיח ש"פ חוקת תשפ"ב

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93/ ידיעות וחדשות אודות 'הרב יצחק אקסלרוד'] {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/541348 וידאו מדבריו הסוערים של הרב אקסלרוד בפני אלפי התמימים בחודש תשרי על הלהט הנדרש בקשר להתגלות הרבי וביטויו באהבה ואחדות בין חסידים] {{וידפו}}
*[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/723673 הגדודים של ז'וקוב: הרב אקסלרוד מתוועד בוידאו על סוד התמימים בדורנו] {{וידפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/11/blog-post_23.html איך מתחילים להתפלל באריכות? הרב יצחק אקסלרוד בהדרכה מעשית]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אקסלרוד, יצחק אהרון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ח]]
[[קטגוריה:צוות ישיבה קטנה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ל]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:משפחת ברוומן]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]

שיחת משתמש:יוסף הקצון

2025-04-22T20:24:06Z

יוסף הקצון: /* הערך בינה ומלכות */

{{בה}} {{חממה}} בהצלחה --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|<span style="color:#40E0D0;">מסמ ציכל</span>]] - כ"ה בתשרי ה'תשפ"ד - 09:54, 10 באוקטובר 2023 (UTC)

== יחי ==

אתה יכול להביא וידאו של הרבי מעודד יחי בתשנ"ג?? [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 22:19, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"ד 22:19, 10 באוקטובר 2023 (UTC)
:איך אני מעלה לפה סרטון??--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 11:12, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"ד 11:12, 11 באוקטובר 2023 (UTC)
:אין דרך להעלות סרטון לאתר, אפשר להוסיף קישור. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3">[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</font> ~ <font size="2">(07:00, ב' בחשוון, ה'תשפ"ד)</font>

==דף משתמש==
{{דף משתמש|}} - [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]],

== העלאת תמונות ==
:[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] אתה יכול כבר להתחיל להעלות תמונות לערכים שאין בהם תמונה! [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]],
::)--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 16:29, ב' בחשוון, ה'תשפ"ד 16:29, 17 באוקטובר 2023 (UTC)
:::איזה ערכים אין תמונה??--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 16:33, ב' בחשוון, ה'תשפ"ד 16:33, 17 באוקטובר 2023 (UTC)
:::::[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] תוכל לראות [[חב"דפדיה:בקשת תמונות|כאן]]
::::::[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]]
:::::::תודה!!--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 19:22, ב' בחשוון, ה'תשפ"ד 19:22, 17 באוקטובר 2023 (UTC)
::::::::ומי יכול לתת לי הרשאה קבועה??--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 19:22, ב' בחשוון, ה'תשפ"ד 19:22, 17 באוקטובר 2023 (UTC)
:::::::::[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] זה הרשאה קבועה. כי כל משתמש שנרשם בחב"דפדיה, מקבל הרשאה להעלאת תמונות כעבור ארבע ימים מההרשמה שלו, אז ככה שקיבלת כבר הרשאה קבועה, לכל שאלה תוכל לפנות אליי בדף שיחתי, אעזור לך בצעדיך הראשוניים בחב"דפדיה בשמחה. בברכה -- [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:39, ב' בחשוון, ה'תשפ"ד
::::::::::אני לא מצליח להעלות תמונה לערך [[אלישע אבני]]--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 17:22, ז' בחשוון, ה'תשפ"ד 17:22, 22 באוקטובר 2023 (UTC)
:::::::::::[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] העליתי לך. להבא תסתכל איך אחרים הכניסו תמונות לערכים ומזה תבין. עם עוד לא הבנת תוכל לכתוב לי בדף שיחתי לכל שאלה שתרצה--[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 17:47, ז' בחשוון, ה'תשפ"ד 17:47, 22 באוקטובר 2023 (UTC)
::::::::::::אתה יכול בבקשה להוסיף מסגרת?? רק עם אתה יכול... תודה מראש!!!--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 18:15, ז' בחשוון, ה'תשפ"ד 18:15, 22 באוקטובר 2023 (UTC)
::::::::::::[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] הוספתי. בברכה, [[משתמש:קעניג!|קעניג ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:00, ח' בחשוון, ה'תשפ"ד 19:00, 23 באוקטובר 2023 (UTC)
::::::::::::::ישר כח!!![[משתמש:יוסף הקצון|יוסף, יחי המלך המשיח✨]]
==זכויות יוצרים==
שים לב, העלאת תמונות מותרת מ'''אתרים חב"דים בלבד'''. ובהוספת קישור מקור התמונה לדף הקובץ. בהצלחה רבה!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3">[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</font> ~ <font size="2">(20:33, י' בחשוון, ה'תשפ"ד)</font>
:[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] מה זאת אומרת: "ובהוספת קישור מקור התמונה לדף הקובץ"??. והאם מחבד און ליין גם ניתן להעלות? [[משתמש:יוסף הקצון|יוסף, יחי המלך המשיח✨]]
::בהעלאת התמונה צריך להוסיף קישור בדף התמונה. תוכל לראות [[:קובץ:מ''מ עזאגווי.jpg|כאן]] קובץ שהעלאתי. מחב"ד און ליין ניתן להעלות בהוספת קישור של מקור התמונה.
::בקשר לחתימתך, אנא הורד את התמונה שמופיעה בה. אין להכניס תמונות לחתימה כדי לא להכביד על דפי השיחה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3">[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</font> ~ <font size="2">(12:49, י"א בחשוון, ה'תשפ"ד)</font>
==חזרת אלינו?==
נשמח מאוד. בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 17:33, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

== תבנית משתמש זה צפתי: ==

*1 איך שינית את טקסט התבנית?
*2 למה אתה חושב כך?
*3 פעם הבאה לפני שאתה יוצר תבנית תשאל איך עושים את זה שלא יבלגן את כול הדף
===מקורות===
#הערך [[מלח]] [[משתמש:דבר מלכות ויצא - אין סטרא אחרא|דבר מלכות ויצא - אין סטרא אחרא]] - [[שיחת משתמש:דבר מלכות ויצא - אין סטרא אחרא|שיחה]]
1)זה תבנית משתמש מהמאגר המוכן.
2)אני לא יכתוב את זה כאן, ואתה ג"כ יודע את זה בעצמך...
3)כנ"ל לגביך...אני מצטער שבלגנתי(?) לך את הדף.
4)אם אתה רוצה אני ילמד אותך לשים תבנית משתמש...
נ.ב: מה נזכרת בזה?
{{חייל המלך}} ככה שמים התכוונתי לבנות תבנית תואמת ולא לעשות עריכה בקיימת ולדפוק אותה[[מיוחד:תרומות/37.60.47.217|37.60.47.217]] 21:54, 3 באפריל 2025 (IDT) {{יחי}}
תוכל להוסיף לערך{{יחי}} יודים? חסר שם. {{שכוייעח}}[[מיוחד:תרומות/37.60.47.217|37.60.47.217]] 21:56, 3 באפריל 2025 (IDT) {{✓}}
למה אתה כותב אנונימי?--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון, יחי המלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 22:07, ה' בניסן, ה'תשפ"ה 22:07, 3 באפריל 2025 (IDT)
ביקשתי מיוסף בן מלמד שימזג לי את המשתמשים ויצא מאחד המכשירים ואני לא זוכר את הסיסמה ואין לי מייל...
א גוטע נאכט וחסידישע חלוימעס...
[[מיוחד:תרומות/37.60.47.217|37.60.47.217]] 22:41, 3 באפריל 2025 (IDT)
יש חדש בעז"ה ימזג עם
[[משתמש:מיזוג חשבונות|מיזוג חשבונות]] - [[שיחת משתמש:מיזוג חשבונות|שיחה]], 22:51, ה' בניסן, ה'תשפ"ה 22:51, 3 באפריל 2025 (IDT)
לילה טוב גם לך, --[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון, יחי המלך המשיח✨]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 23:16, ה' בניסן, ה'תשפ"ה 23:16, 3 באפריל 2025 (IDT)

== ערך החייל ==

תוכל לערוך את הקטגוריה החסרה בערך [[החייל -סיפורו של תמים]] וכן להציץ בדף שיחה שם?[[משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|מנחם מענדל רושקניקוב]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|שיחה]], 22:33, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה 22:33, 20 באפריל 2025 (IDT)
::::לא הבנתי באמת מה כן צריך להיות שם, אם לא סיפור העלילה והדמויות (שבאמת לא ראוי שיהיו שם)...--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון, יחי המלך המשיח✨]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 23:26, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה 23:26, 20 באפריל 2025 (IDT)
המסרים העולים מין הספר...[[משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|מנחם מענדל רושקניקוב]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|שיחה]], 23:27, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה 23:27, 20 באפריל 2025 (IDT)
(בקטגוריא על הספר) לדוגמא: הספר מסכם חלק ניכר מהשיחות על פורים בצורה יחודית וכן מסרים שהספר מעביר כגון התקשרות לרבי...[[משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|מנחם מענדל רושקניקוב]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|שיחה]], 23:30, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה 23:30, 20 באפריל 2025 (IDT)
::::::אם אני רוצה שהוא לא יצא למרחב ערכים אלא ישאר כערך נבנה, איך אני עושה את זה?--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון, יחי המלך המשיח✨]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 23:17, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ה 23:17, 21 באפריל 2025 (IDT)
::::::::מה זאת אומרת? [[מיוחד:תרומות/5.28.190.17|5.28.190.17]] 23:29, 21 באפריל 2025 (IDT)

== הערך בינה ומלכות ==

אתה יכול לעשות ישור טקסט בצורת הפרצוף בפיסקה בספירות האלוקיות?[[משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|מנחם מענדל רושקניקוב]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|שיחה]], 21:50, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ה 21:50, 22 באפריל 2025 (IDT)
אני פשוט יעלה תמונה של זה...--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון, יחי המלך המשיח✨]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 23:08, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ה 23:08, 22 באפריל 2025 (IDT)
ואז אי אפשר להכחיל[[משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|מנחם מענדל רושקניקוב]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|שיחה]], 23:09, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ה 23:09, 22 באפריל 2025 (IDT)
::::אבל אם לא, לא יהיה את העניין של האמצע\צד, שזה מה שרוצים להבהיר..--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון, יחי המלך המשיח✨]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 23:13, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ה 23:13, 22 באפריל 2025 (IDT)
אין אופציה של ישור טקסט?[[משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|מנחם מענדל רושקניקוב]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|שיחה]], 23:15, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ה 23:15, 22 באפריל 2025 (IDT)
:::::מה אתה אומר?--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון, יחי המלך המשיח✨]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 23:24, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ה 23:24, 22 באפריל 2025 (IDT)

שיחת משתמש:יוסף הקצון

2025-04-22T20:13:23Z

יוסף הקצון: /* הערך בינה ומלכות */

שיחת משתמש:יוסף הקצון

2025-04-22T20:08:23Z

יוסף הקצון: /* הערך בינה ומלכות */

עיר מקלט

2025-04-22T18:33:58Z

יוסף הקצון:

[[קובץ:שלט עיר מקלט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט שמראה היכן העיר מקלט]]
[[קובץ:עיר מקלט7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מיקומם של ששת ערי המקלט]]
'''עִיר מִקְלָט''' היא עיר שאליה צריך לברוח, על פי ה[[תורה]], אדם שהרג אדם אחר ב[[שוגג]]. השהייה בעיר נועדה לשתי מטרות: הצלת ההורג מפני נקמתו של [[נקמת דם|גואל הדם]], ועונש על כך שהרג אדם כתוצאה מחוסר זהירות. מן הטעם השני, הבריחה לעיר מקלט היא חובה, גם כשלא נשקף איום כלשהו על ההורג. על פי הפוסקים ומוני המצוות הקמת ערי מקלט ב[[ארץ ישראל]] הינה מצוות עשה.{{הערה|ספר המצות להרמב"ם - [[מצוות עשה]] קפב, רמב"ם יד החזקה - הלכות רוצח ושמירת נפש ח' א', סמ"ג - [[מצוות עשה]] עו, ספר החינוך - מצווה תקכ.}}

ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] יתווספו שלוש ערים נוספות.

==המקור בתורה==
מצוות עשה מהתורה לייחד{{הערה|בכלל המצווה הוא גם להכין את ערי המקלט.}} ערי מקלט. וכך כתוב בתורה:

{{גודל|2|{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=[[פרשת שופטים]], פרק י"ט, א{{הערה|מצוות ערי מקלט מופיעה פעם נוספת בתורה ב[[ספר במדבר]], פרק ל"ה, יג}}
:::|תוכן=כִּי-יַכְרִית ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶת-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ אֶת-אַרְצָם; וִירִשְׁתָּם, וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם. שָׁלוֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ: בְּתוֹךְ אַרְצְךָ--אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ. תָּכִין לְךָ, הַדֶּרֶךְ, וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת-גְּבוּל אַרְצְךָ, אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ; וְהָיָה, לָנוּס שָׁמָּה כָּל-רֹצֵחַ. וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ, אֲשֶׁר-יָנוּס שָׁמָּה וָחָי: אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת-רֵעֵהוּ בִּבְלִי-דַעַת, וְהוּא לֹא-שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם. וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת-רֵעֵהוּ בַיַּעַר, לַחְטֹב עֵצִים, וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ, וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן-הָעֵץ וּמָצָא אֶת-רֵעֵהוּ וָמֵת: הוּא, יָנוּס אֶל-אַחַת הֶעָרִים-הָאֵלֶּה--וָחָי. פֶּן-יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ, כִּי-יֵחַם לְבָבוֹ, וְהִשִּׂיגוֹ כִּי-יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ, וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ; וְלוֹ, אֵין מִשְׁפַּט-מָוֶת, כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ, מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, לֵאמֹר: שָׁלֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ
}}}}

{{ציטוט צף|כשם שבגשמיות הרי נוסף לכך שהדרכים לערי מקלט היו מתוקנות ורחבות כדי להקל על הרוצח להמלט לערי מקלט - היה קבוע בכל פרשת דרכים שלט להורות את הדרך להמלט. כך גם ברוחניות: נוסף על כך שהדרך לדברי תורה היא קלה ורחבה - מדריך [[הקב"ה]] לאיזה כיוון ללכת.

.. וזו התפקיד המוטל על כל אחד ואחד: להתיצב בפרשת דרכים, ולקרוא "מקלט, מקלט", להורות את הדרך ללכת בה. למרות שמתוך כך הוא נמצא כל העת בפרשת דרכים, במקום בו קיימת דרך המובילה לצד שמאל, אין לו להתרשם מכך, שכן דווקא על ידי כך הוא מבצע את התפקיד המוטל עליו.

.. זו המשימה.. לקרוא: "מקלט, מקלט" להורות הדרך לחיים וטוב, להיות שלטים מורי דרך אך שלטים '''חיים''', ולא שלטי אבן התקועים במקום, ללכת בחיוניות ולהורות לכל אחד הדרך למקלט.|קטעים משיחת הרבי, לקוטי שיחות חלק ב' פרשת ואתחנן}}
==כיצד מתנהלת עיר מקלט==
בערי המקלט התגוררו [[כהן|כהנים]] או [[שבט לוי|לויים]]. [[רוצח בשוגג]] או במזיד, היה בורח מיד לאחר הרצח אל אחת מערי המקלט. מטרת הבריחה הייתה למנוע מ[[נקמת דם|גואל הדם]] לבוא ולנקום את נקמת קרובו ההרוג. אם גואל הדם הרג את הרוצח מחוץ לערי המקלט, היה הוא פטור מעונש.

כאשר הרוצח היה מגיע אל העיר, היו זקני העיר חוקרים את אופי הרצח. אם הרצח נעשה במזיד, היו הזקנים מוסרים את הרוצח לידי [[בית דין (הלכה)|בית דין]] על מנת לדונו ולעונשו כראוי לו. לעומת זאת, אם הרצח היה בשוגג, כלשון הכתוב: "בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ וְלֹא שׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם", היה על הרוצח להתיישב בעיר המקלט עד מותו של ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] באותה תקופה, ואסור היה להורגו. לאחר שמת הכהן הגדול, רשאי היה הרוצח לשוב לעירו. (לפיכך מסופר בתלמוד שאמותיהם של הכהנים הגדולים, היו מחלקות מיני [[מזון]] לשוהים בערי המקלט, שלא יתפללו על מות בניהם). אם הרוצח יצא מעירו לפני תום הזמן, לגואל הדם מותר להורגו ללא משפט. העונש של שהיה בעיר המקלט נקראת "גלות".

על פי התלמוד, עונש הגלות חל רק על מי שנהג בזהירות סבירה ובכל זאת הרג בן אדם. אדם אשר נהג ברשלנות נקרא "שוגג קרוב למזיד" ואינו יכול למצוא מחסה בעיר המקלט. מצד שני, אדם אשר נקט בכל אמצעי הזהירות ובכל זאת הרג בן אדם פטור מגלות שכן הוא נקרא "אנוס" או שוגג קרוב לאונס.

דיון בהלכות ערי המקלט, נמצא בתלמוד ב[[מסכת מכות]] פרק שני. הלכות רוצח בשגגה וערי מקלט מתוארים ב[[רמב"ם]] בספר נזיקין, הלכות רוצח ושמירת נפש פרקים ה'-ח'.

==דיני עיר מקלט==
בערי המקלט נקטו באמצעי זהירות רבים על מנת לאפשר לרוצח להגיע במהירות בכדי שגואל הדם לא ישיגו.

יש חובה ליישר ולסמן את הדרך לערי המקלט בשלטים ברורים על מנת לאפשר את הבריחה המהירה ביותר לעיר המקלט. בכל שנה בט"ו אדר, לקראת סוף החורף, מצווים בית הדין לתקן את הדרכים כדי לאפשר בריחה מהירה לערי המקלט.

==הקצאת ערי המקלט==
בספר דברים פרק ד', מסופר ש[[משה]] הבדיל שלוש ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי: את בֶּצֶר בנחלת שבט ראובן, את רָאמוֹת בנחלת שבט גד, ואת גּוֹלָן בנחלת שבט מנשה.

בספר יהושע (כ' א'-ט') מסופר שישראל הקדישו שלוש ערי מקלט נוספים: את קֶדֶש בהרי נפתלי, את [[שכם|שְׁכֶם]] בהר אפרים, ואת [[קריית ארבע|קִרְיַת אַרְבַּע]] ([[חברון]]) בנחלת שבט יהודה.

על פי דעת [[אביי]] ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] (מסכת מכות דף י' עמוד א') כל ארבעים ושמונה ערי הלוויים היו ערי מקלט, אלא ששש הערים משמשות הגנה גם למי שברח אל העיר מבלי שידע כי היא עיר מקלט עבורו, מה שאין כן בארבעים ושתיים הנותרות. גם [[הרמב"ם]] פסק כך, כפי שכתב "כל ערי הלוויים קולטות וכל אחת מהן עיר מקלט היא. שנאמר "ועליהן תתנו ארבעים ושתים עיר... כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר" - הקישן הכתוב כולן זו לזו לקלוט" (הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ח' הלכה ט'), אולם כבר הרמב"ן{{הערה|על [[במדבר]] ל"ה י"ד, בסוף דבריו.}} עמד על כך שפרשנות זו נוגדת את פשטי המקראות, לפיהן לא היו אלא שש ערי מקלט. על פי [[הרדב"ז]] דבריו מתאימים להלכה המתוארת ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].

==ערי מקלט בגאולה==
ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] יתווספו שלוש ערים נוספות על השישה, כפי שמופיע במקרא{{הערה|דברים, יט, ח.}}: {{ציטוטון|וְאִם-יַרְחִיב ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶת-גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ; וְנָתַן לְךָ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ. ט כִּי-תִשְׁמֹר אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹקֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, כָּל-הַיָּמִים--וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים}}{{הערה|רש"י על הפסוק מבהיר שבסה"כ יהיו תשע ערים}}, עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה.

הערים הנוספים יוקמו בארצות קיני, קניזי וקדמוני.

===הצורך לערים בגאולה===
המפרשים{{הערה|שער המצוות על הפסוק וכן הש"ך על הפסוק, [[השל"ה]] בית דוד, כד, ע"א.}} דנים בשאלה מדוע יצטרכו ערי מקלט בגאולה, בזמן עליו נאמר "לא ישא גוי אל חרב" כך שלא יהיו רוצחים אפילו בשגגה{{הערה|בשער המצוות הנ"ל מקשה גם שבגאולה לא יהיה מוות.}}.

הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות, חלק כ"ד עמ' 107. ושם דוחה את שאר תירוצי המפרשים.}} זאת בכך שהבריחה לערי מקלט תהיה של הרוצחים בזמן הגלות והרדיפה של גואל הדם אינה בגלל ש"חם ליבו"{{הערה|מפני שבגאולה לא יהיה [[קנאה]] ותחרות".}}, אלא מכיון שרדיפת גואל הדם הינה מצווה מהתורה{{הערה|תפארת ישראל למשנה מסכת מכות מבאר שזו מצווה ובכאלה מקונות התורה קראה לזה רשות.}}.

===ערי מקלט כראיה לגאולה===
ה[[רמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|פרק י"א, ב.}} מביא את מצוות ערי מקלט כראיה נוספת{{הערה|בנוסף להוכחות מפרשת ניצבים ומפרשת בלעם שהביא בהלכה הקודמת לה.}} לגאולה. הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ד פרשת שופטים עמ' 114.}} את הצורך בראיה הנוספת מכיוון שבכך מחמיר דינו של המכחיש את הגאולה, מכיוון שעל מצווה שיש לה תוקף, שהיא "עומדת לעולם ולעולמי עולמים, אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת..." <ref>רמב"ם הלכות יסודי התורה</ref>, אי אפשר לומר שתשתנה או שהיא לא כפשוטה.

הקשר בין מצווה זו דווקא לגאולה: כשם שעיר מקלט קולטת במקום כך ישנו קליטה בזמן. אשר זמן הגאולה יקלוט את כל הבעיות של זמן ה[[גלות]], ואז יגמר קליטתן וכפרתן של [[עם ישראל]].

== בעבודת האדם ==
<blockquote>הרבי באחת משיחותיו<ref>לקו"ש חלק ב' פרשת ואתחנן</ref> ביאר את עבודת השם שלומדים מ(הדרך ל)עיר מקלט. כשם שבדרך כפשוטה היה שלט לאדם שרץ לעיר מקלט, שמורה לו את הדרך, ומנגיש לו אותה, כך האדם צריך להיות כשלט עבור יהודים שרצים למקלט, חיי התורה והמצות, וצריך להראות להם את הדרך, למרות שבעקבות התפקיד הוא עלול להחשף לדברים שיכולים להפריע לו בעבודת ה'.

"... וזו התפקיד המוטל על כל אחד ואחד: להתיצב בפרשת דרכים, ולקרוא "מקלט, מקלט", להורות את הדרך ללכת בה. למרות שמתוך כך הוא נמצא כל העת בפרשת דרכים, במקום בו קיימת דרך המובילה לצד שמאל, אין לו להתרשם מכך, שכן דווקא על ידי כך הוא מבצע את התפקיד המוטל עליו".

הרבי מוסיף שהיהודי צריך להיות 'שלט' חי שרק כך הוא יוכל להחיות יהודים אחרים.</blockquote>

==לקריאה נוספת==
*'''הצורך בערי מקלט בגאולה''', [[לקוטי שיחות]] חלק כ"ד עמ' 107.

== ראו גם ==

* [[קונטרס תורה חדשה מאתי תצא]]

==קישורים חיצוניים==
*נחמה גרייזמן, [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=1060 '''מקלט רוחני'''] {{חב"ד בישראל}}
* [http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%90%D7%A3-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%9C%D7%90-%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C/ מהי השאלה המתבקשת שאף אחד לא שואל?] {{וידפו|}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/658567/ לשם מה מצווה התורה להוסיף ערי מקלט בגאולה?]''', שיעור מאת הרב מנחם מענדל חדאד {{וידאו}}{{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2025/02/06-02-2025-20-38-02-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%94-LR.pdf ערי מקלט לעתיד לבוא]''', [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון נ"ה עמוד 32

{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]
[[en:Ir Miklat (City of Refuge)]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]

עיר מקלט

2025-04-22T18:22:11Z

יוסף הקצון:

[[קובץ:שלט עיר מקלט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט שמראה היכן העיר מקלט]]
[[קובץ:עיר מקלט7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מיקומם של ששת ערי המקלט]]
'''עִיר מִקְלָט''' היא עיר שאליה צריך לברוח, על פי ה[[תורה]], אדם שהרג אדם אחר ב[[שוגג]]. השהייה בעיר נועדה לשתי מטרות: הצלת ההורג מפני נקמתו של [[נקמת דם|גואל הדם]], ועונש על כך שהרג אדם כתוצאה מחוסר זהירות. מן הטעם השני, הבריחה לעיר מקלט היא חובה, גם כשלא נשקף איום כלשהו על ההורג. על פי הפוסקים ומוני המצוות הקמת ערי מקלט ב[[ארץ ישראל]] הינה מצוות עשה.{{הערה|ספר המצות להרמב"ם - [[מצוות עשה]] קפב, רמב"ם יד החזקה - הלכות רוצח ושמירת נפש ח' א', סמ"ג - [[מצוות עשה]] עו, ספר החינוך - מצווה תקכ.}}

ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] יתווספו שלוש ערים נוספות.

==המקור בתורה==
מצוות עשה מהתורה לייחד{{הערה|בכלל המצווה הוא גם להכין את ערי המקלט.}} ערי מקלט. וכך כתוב בתורה:

{{גודל|2|{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=[[פרשת שופטים]], פרק י"ט, א{{הערה|מצוות ערי מקלט מופיעה פעם נוספת בתורה ב[[ספר במדבר]], פרק ל"ה, יג}}
:::|תוכן=כִּי-יַכְרִית ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶת-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ אֶת-אַרְצָם; וִירִשְׁתָּם, וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם. שָׁלוֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ: בְּתוֹךְ אַרְצְךָ--אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ. תָּכִין לְךָ, הַדֶּרֶךְ, וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת-גְּבוּל אַרְצְךָ, אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ; וְהָיָה, לָנוּס שָׁמָּה כָּל-רֹצֵחַ. וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ, אֲשֶׁר-יָנוּס שָׁמָּה וָחָי: אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת-רֵעֵהוּ בִּבְלִי-דַעַת, וְהוּא לֹא-שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם. וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת-רֵעֵהוּ בַיַּעַר, לַחְטֹב עֵצִים, וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ, וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן-הָעֵץ וּמָצָא אֶת-רֵעֵהוּ וָמֵת: הוּא, יָנוּס אֶל-אַחַת הֶעָרִים-הָאֵלֶּה--וָחָי. פֶּן-יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ, כִּי-יֵחַם לְבָבוֹ, וְהִשִּׂיגוֹ כִּי-יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ, וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ; וְלוֹ, אֵין מִשְׁפַּט-מָוֶת, כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ, מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, לֵאמֹר: שָׁלֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ
}}}}

{{ציטוט צף|כשם שבגשמיות הרי נוסף לכך שהדרכים לערי מקלט היו מתוקנות ורחבות כדי להקל על הרוצח להמלט לערי מקלט - היה קבוע בכל פרשת דרכים שלט להורות את הדרך להמלט. כך גם ברוחניות: נוסף על כך שהדרך לדברי תורה היא קלה ורחבה - מדריך [[הקב"ה]] לאיזה כיוון ללכת.

.. וזו התפקיד המוטל על כל אחד ואחד: להתיצב בפרשת דרכים, ולקרוא "מקלט, מקלט", להורות את הדרך ללכת בה. למרות שמתוך כך הוא נמצא כל העת בפרשת דרכים, במקום בו קיימת דרך המובילה לצד שמאל, אין לו להתרשם מכך, שכן דווקא על ידי כך הוא מבצע את התפקיד המוטל עליו.

.. זו המשימה.. לקרוא: "מקלט, מקלט" להורות הדרך לחיים וטוב, להיות שלטים מורי דרך אך שלטים '''חיים''', ולא שלטי אבן התקועים במקום, ללכת בחיוניות ולהורות לכל אחד הדרך למקלט.|קטעים משיחת הרבי, לקוטי שיחות חלק ב' פרשת ואתחנן}}
==כיצד מתנהלת עיר מקלט==
בערי המקלט התגוררו [[כהן|כהנים]] או [[שבט לוי|לויים]]. [[רוצח בשוגג]] או במזיד, היה בורח מיד לאחר הרצח אל אחת מערי המקלט. מטרת הבריחה הייתה למנוע מ[[נקמת דם|גואל הדם]] לבוא ולנקום את נקמת קרובו ההרוג. אם גואל הדם הרג את הרוצח מחוץ לערי המקלט, היה הוא פטור מעונש.

כאשר הרוצח היה מגיע אל העיר, היו זקני העיר חוקרים את אופי הרצח. אם הרצח נעשה במזיד, היו הזקנים מוסרים את הרוצח לידי [[בית דין (הלכה)|בית דין]] על מנת לדונו ולעונשו כראוי לו. לעומת זאת, אם הרצח היה בשוגג, כלשון הכתוב: "בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ וְלֹא שׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם", היה על הרוצח להתיישב בעיר המקלט עד מותו של ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] באותה תקופה, ואסור היה להורגו. לאחר שמת הכהן הגדול, רשאי היה הרוצח לשוב לעירו. (לפיכך מסופר בתלמוד שאמותיהם של הכהנים הגדולים, היו מחלקות מיני [[מזון]] לשוהים בערי המקלט, שלא יתפללו על מות בניהם). אם הרוצח יצא מעירו לפני תום הזמן, לגואל הדם מותר להורגו ללא משפט. העונש של שהיה בעיר המקלט נקראת "גלות".

על פי התלמוד, עונש הגלות חל רק על מי שנהג בזהירות סבירה ובכל זאת הרג בן אדם. אדם אשר נהג ברשלנות נקרא "שוגג קרוב למזיד" ואינו יכול למצוא מחסה בעיר המקלט. מצד שני, אדם אשר נקט בכל אמצעי הזהירות ובכל זאת הרג בן אדם פטור מגלות שכן הוא נקרא "אנוס" או שוגג קרוב לאונס.

דיון בהלכות ערי המקלט, נמצא בתלמוד ב[[מסכת מכות]] פרק שני. הלכות רוצח בשגגה וערי מקלט מתוארים ב[[רמב"ם]] בספר נזיקין, הלכות רוצח ושמירת נפש פרקים ה'-ח'.

==דיני עיר מקלט==
בערי המקלט נקטו באמצעי זהירות רבים על מנת לאפשר לרוצח להגיע במהירות בכדי שגואל הדם לא ישיגו.

יש חובה ליישר ולסמן את הדרך לערי המקלט בשלטים ברורים על מנת לאפשר את הבריחה המהירה ביותר לעיר המקלט. בכל שנה בט"ו אדר, לקראת סוף החורף, מצווים בית הדין לתקן את הדרכים כדי לאפשר בריחה מהירה לערי המקלט.

==הקצאת ערי המקלט==
בספר דברים פרק ד', מסופר ש[[משה]] הבדיל שלוש ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי: את בֶּצֶר בנחלת שבט ראובן, את רָאמוֹת בנחלת שבט גד, ואת גּוֹלָן בנחלת שבט מנשה.

בספר יהושע (כ' א'-ט') מסופר שישראל הקדישו שלוש ערי מקלט נוספים: את קֶדֶש בהרי נפתלי, את [[שכם|שְׁכֶם]] בהר אפרים, ואת [[קריית ארבע|קִרְיַת אַרְבַּע]] ([[חברון]]) בנחלת שבט יהודה.

על פי דעת [[אביי]] ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] (מסכת מכות דף י' עמוד א') כל ארבעים ושמונה ערי הלוויים היו ערי מקלט, אלא ששש הערים משמשות הגנה גם למי שברח אל העיר מבלי שידע כי היא עיר מקלט עבורו, מה שאין כן בארבעים ושתיים הנותרות. גם [[הרמב"ם]] פסק כך, כפי שכתב "כל ערי הלוויים קולטות וכל אחת מהן עיר מקלט היא. שנאמר "ועליהן תתנו ארבעים ושתים עיר... כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר" - הקישן הכתוב כולן זו לזו לקלוט" (הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ח' הלכה ט'), אולם כבר הרמב"ן{{הערה|על [[במדבר]] ל"ה י"ד, בסוף דבריו.}} עמד על כך שפרשנות זו נוגדת את פשטי המקראות, לפיהן לא היו אלא שש ערי מקלט. על פי [[הרדב"ז]] דבריו מתאימים להלכה המתוארת ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].

==ערי מקלט בגאולה==
ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] יתווספו שלוש ערים נוספות על השישה, כפי שמופיע במקרא{{הערה|דברים, יט, ח.}}: {{ציטוטון|וְאִם-יַרְחִיב ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶת-גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ; וְנָתַן לְךָ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ. ט כִּי-תִשְׁמֹר אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹקֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, כָּל-הַיָּמִים--וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים}}{{הערה|רש"י על הפסוק מבהיר שבסה"כ יהיו תשע ערים}}, עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה.

הערים הנוספים יוקמו בארצות קיני, קניזי וקדמוני.

===הצורך לערים בגאולה===
המפרשים{{הערה|שער המצוות על הפסוק וכן הש"ך על הפסוק, [[השל"ה]] בית דוד, כד, ע"א.}} דנים בשאלה מדוע יצטרכו ערי מקלט בגאולה, בזמן עליו נאמר "לא ישא גוי אל חרב" כך שלא יהיו רוצחים אפילו בשגגה{{הערה|בשער המצוות הנ"ל מקשה גם שבגאולה לא יהיה מוות.}}.

הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות, חלק כ"ד עמ' 107. ושם דוחה את שאר תירוצי המפרשים.}} זאת בכך שהבריחה לערי מקלט תהיה של הרוצחים בזמן הגלות והרדיפה של גואל הדם אינה בגלל ש"חם ליבו"{{הערה|מפני שבגאולה לא יהיה [[קנאה]] ותחרות".}}, אלא מכיון שרדיפת גואל הדם הינה מצווה מהתורה{{הערה|תפארת ישראל למשנה מסכת מכות מבאר שזו מצווה ובכאלה מקונות התורה קראה לזה רשות.}}.

===ערי מקלט כראיה לגאולה===
ה[[רמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|פרק י"א, ב.}} מביא את מצוות ערי מקלט כראיה נוספת{{הערה|בנוסף להוכחות מפרשת ניצבים ומפרשת בלעם שהביא בהלכה הקודמת לה.}} לגאולה. הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ד פרשת שופטים עמ' 114.}} את הצורך בראיה הנוספת מכיוון שבכך מחמיר דינו של המכחיש את הגאולה, מכיוון שעל מצווה שיש לה תוקף, שהיא "עומדת לעולם ולעולמי עולמים, אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת..." <ref>רמב"ם הלכות יסודי התורה</ref>, אי אפשר לומר שתשתנה או שהיא לא כפשוטה.

הקשר בין מצווה זו דווקא לגאולה: כשם שעיר מקלט קולטת במקום כך ישנו קליטה בזמן. אשר זמן הגאולה יקלוט את כל הבעיות של זמן ה[[גלות]], ואז יגמר קליטתן וכפרתן של [[עם ישראל]].

==לקריאה נוספת==
*'''הצורך בערי מקלט בגאולה''', [[לקוטי שיחות]] חלק כ"ד עמ' 107.

== ראו גם ==

* [[קונטרס תורה חדשה מאתי תצא]]

==קישורים חיצוניים==
*נחמה גרייזמן, [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=1060 '''מקלט רוחני'''] {{חב"ד בישראל}}
* [http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%90%D7%A3-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%9C%D7%90-%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C/ מהי השאלה המתבקשת שאף אחד לא שואל?] {{וידפו|}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/658567/ לשם מה מצווה התורה להוסיף ערי מקלט בגאולה?]''', שיעור מאת הרב מנחם מענדל חדאד {{וידאו}}{{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2025/02/06-02-2025-20-38-02-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%94-LR.pdf ערי מקלט לעתיד לבוא]''', [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון נ"ה עמוד 32

{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]
[[en:Ir Miklat (City of Refuge)]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]

עיר מקלט

2025-04-22T18:21:11Z

יוסף הקצון:

[[קובץ:שלט עיר מקלט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט שמראה היכן העיר מקלט]]
[[קובץ:עיר מקלט7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מיקומם של ששת ערי המקלט]]
'''עִיר מִקְלָט''' היא עיר שאליה צריך לברוח, על פי ה[[תורה]], אדם שהרג אדם אחר ב[[שוגג]]. השהייה בעיר נועדה לשתי מטרות: הצלת ההורג מפני נקמתו של [[נקמת דם|גואל הדם]], ועונש על כך שהרג אדם כתוצאה מחוסר זהירות. מן הטעם השני, הבריחה לעיר מקלט היא חובה, גם כשלא נשקף איום כלשהו על ההורג. על פי הפוסקים ומוני המצוות הקמת ערי מקלט ב[[ארץ ישראל]] הינה מצוות עשה.{{הערה|ספר המצות להרמב"ם - [[מצוות עשה]] קפב, רמב"ם יד החזקה - הלכות רוצח ושמירת נפש ח' א', סמ"ג - [[מצוות עשה]] עו, ספר החינוך - מצווה תקכ.}}

ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] יתווספו שלוש ערים נוספות.

==המקור בתורה==
מצוות עשה מהתורה לייחד{{הערה|בכלל המצווה הוא גם להכין את ערי המקלט.}} ערי מקלט. וכך כתוב בתורה:

{{גודל|2|{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=[[פרשת שופטים]], פרק י"ט, א{{הערה|מצוות ערי מקלט מופיעה פעם נוספת בתורה ב[[ספר במדבר]], פרק ל"ה, יג}}
:::|תוכן=כִּי-יַכְרִית ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶת-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ אֶת-אַרְצָם; וִירִשְׁתָּם, וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם. שָׁלוֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ: בְּתוֹךְ אַרְצְךָ--אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ. תָּכִין לְךָ, הַדֶּרֶךְ, וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת-גְּבוּל אַרְצְךָ, אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ; וְהָיָה, לָנוּס שָׁמָּה כָּל-רֹצֵחַ. וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ, אֲשֶׁר-יָנוּס שָׁמָּה וָחָי: אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת-רֵעֵהוּ בִּבְלִי-דַעַת, וְהוּא לֹא-שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם. וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת-רֵעֵהוּ בַיַּעַר, לַחְטֹב עֵצִים, וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ, וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן-הָעֵץ וּמָצָא אֶת-רֵעֵהוּ וָמֵת: הוּא, יָנוּס אֶל-אַחַת הֶעָרִים-הָאֵלֶּה--וָחָי. פֶּן-יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ, כִּי-יֵחַם לְבָבוֹ, וְהִשִּׂיגוֹ כִּי-יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ, וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ; וְלוֹ, אֵין מִשְׁפַּט-מָוֶת, כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ, מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, לֵאמֹר: שָׁלֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ
}}}}

{{ציטוט צף|כשם שבגשמיות הרי נוסף לכך שהדרכים לערי מקלט היו מתוקנות ורחבות כדי להקל על הרוצח להמלט לערי מקלט - היה קבוע בכל פרשת דרכים שלט להורות את הדרך להמלט. כך גם ברוחניות: נוסף על כך שהדרך לדברי תורה היא קלה ורחבה - מדריך [[הקב"ה]] לאיזה כיוון ללכת.

.. וזו התפקיד המוטל על כל אחד ואחד: להתיצב בפרשת דרכים, ולקרוא "מקלט, מקלט", להורות את הדרך ללכת בה. למרות שמתוך כך הוא נמצא כל העת בפרשת דרכים, במקום בו קיימת דרך המובילה לצד שמאל, אין לו להתרשם מכך, שכן דווקא על ידי כך הוא מבצע את התפקיד המוטל עליו.

.. זו המשימה.. לקרוא: "מקלט, מקלט" להורות הדרך לחיים וטוב, להיות שלטים מורי דרך אך שלטים '''חיים''', ולא שלטי אבן התקועים במקום, ללכת בחיוניות ולהורות לכל אחד הדרך למקלט.|קטעים משיחת הרבי, לקוטי שיחות חלק ב' פרשת ואתחנן}}
==כיצד מתנהלת עיר מקלט==
בערי המקלט התגוררו [[כהן|כהנים]] או [[שבט לוי|לויים]]. [[רוצח בשוגג]] או במזיד, היה בורח מיד לאחר הרצח אל אחת מערי המקלט. מטרת הבריחה הייתה למנוע מ[[נקמת דם|גואל הדם]] לבוא ולנקום את נקמת קרובו ההרוג. אם גואל הדם הרג את הרוצח מחוץ לערי המקלט, היה הוא פטור מעונש.

כאשר הרוצח היה מגיע אל העיר, היו זקני העיר חוקרים את אופי הרצח. אם הרצח נעשה במזיד, היו הזקנים מוסרים את הרוצח לידי [[בית דין (הלכה)|בית דין]] על מנת לדונו ולעונשו כראוי לו. לעומת זאת, אם הרצח היה בשוגג, כלשון הכתוב: "בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ וְלֹא שׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם", היה על הרוצח להתיישב בעיר המקלט עד מותו של ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] באותה תקופה, ואסור היה להורגו. לאחר שמת הכהן הגדול, רשאי היה הרוצח לשוב לעירו. (לפיכך מסופר בתלמוד שאמותיהם של הכהנים הגדולים, היו מחלקות מיני [[מזון]] לשוהים בערי המקלט, שלא יתפללו על מות בניהם). אם הרוצח יצא מעירו לפני תום הזמן, לגואל הדם מותר להורגו ללא משפט. העונש של שהיה בעיר המקלט נקראת "גלות".

על פי התלמוד, עונש הגלות חל רק על מי שנהג בזהירות סבירה ובכל זאת הרג בן אדם. אדם אשר נהג ברשלנות נקרא "שוגג קרוב למזיד" ואינו יכול למצוא מחסה בעיר המקלט. מצד שני, אדם אשר נקט בכל אמצעי הזהירות ובכל זאת הרג בן אדם פטור מגלות שכן הוא נקרא "אנוס" או שוגג קרוב לאונס.

דיון בהלכות ערי המקלט, נמצא בתלמוד ב[[מסכת מכות]] פרק שני. הלכות רוצח בשגגה וערי מקלט מתוארים ב[[רמב"ם]] בספר נזיקין, הלכות רוצח ושמירת נפש פרקים ה'-ח'.

==דיני עיר מקלט==
בערי המקלט נקטו באמצעי זהירות רבים על מנת לאפשר לרוצח להגיע במהירות בכדי שגואל הדם לא ישיגו.

יש חובה ליישר ולסמן את הדרך לערי המקלט בשלטים ברורים על מנת לאפשר את הבריחה המהירה ביותר לעיר המקלט. בכל שנה בט"ו אדר, לקראת סוף החורף, מצווים בית הדין לתקן את הדרכים כדי לאפשר בריחה מהירה לערי המקלט.

==הקצאת ערי המקלט==
בספר דברים פרק ד', מסופר ש[[משה]] הבדיל שלוש ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי: את בֶּצֶר בנחלת שבט ראובן, את רָאמוֹת בנחלת שבט גד, ואת גּוֹלָן בנחלת שבט מנשה.

בספר יהושע (כ' א'-ט') מסופר שישראל הקדישו שלוש ערי מקלט נוספים: את קֶדֶש בהרי נפתלי, את [[שכם|שְׁכֶם]] בהר אפרים, ואת [[קריית ארבע|קִרְיַת אַרְבַּע]] ([[חברון]]) בנחלת שבט יהודה.

על פי דעת [[אביי]] ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] (מסכת מכות דף י' עמוד א') כל ארבעים ושמונה ערי הלוויים היו ערי מקלט, אלא ששש הערים משמשות הגנה גם למי שברח אל העיר מבלי שידע כי היא עיר מקלט עבורו, מה שאין כן בארבעים ושתיים הנותרות. גם [[הרמב"ם]] פסק כך, כפי שכתב "כל ערי הלוויים קולטות וכל אחת מהן עיר מקלט היא. שנאמר "ועליהן תתנו ארבעים ושתים עיר... כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר" - הקישן הכתוב כולן זו לזו לקלוט" (הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ח' הלכה ט'), אולם כבר הרמב"ן{{הערה|על [[במדבר]] ל"ה י"ד, בסוף דבריו.}} עמד על כך שפרשנות זו נוגדת את פשטי המקראות, לפיהן לא היו אלא שש ערי מקלט. על פי [[הרדב"ז]] דבריו מתאימים להלכה המתוארת ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].

==ערי מקלט בגאולה==
ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] יתווספו שלוש ערים נוספות על השישה, כפי שמופיע במקרא{{הערה|דברים, יט, ח.}}: {{ציטוטון|וְאִם-יַרְחִיב ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶת-גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ; וְנָתַן לְךָ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ. ט כִּי-תִשְׁמֹר אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹקֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, כָּל-הַיָּמִים--וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים}}{{הערה|רש"י על הפסוק מבהיר שבסה"כ יהיו תשע ערים}}, עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה.

הערים הנוספים יוקמו בארצות קיני, קניזי וקדמוני.

===הצורך לערים בגאולה===
המפרשים{{הערה|שער המצוות על הפסוק וכן הש"ך על הפסוק, [[השל"ה]] בית דוד, כד, ע"א.}} דנים בשאלה מדוע יצטרכו ערי מקלט בגאולה, בזמן עליו נאמר "לא ישא גוי אל חרב" כך שלא יהיו רוצחים אפילו בשגגה{{הערה|בשער המצוות הנ"ל מקשה גם שבגאולה לא יהיה מוות.}}.

הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות, חלק כ"ד עמ' 107. ושם דוחה את שאר תירוצי המפרשים.}} זאת בכך שהבריחה לערי מקלט תהיה של הרוצחים בזמן הגלות והרדיפה של גואל הדם אינה בגלל ש"חם ליבו"{{הערה|מפני שבגאולה לא יהיה [[קנאה]] ותחרות".}}, אלא מכיון שרדיפת גואל הדם הינה מצווה מהתורה{{הערה|תפארת ישראל למשנה מסכת מכות מבאר שזו מצווה ובכאלה מקונות התורה קראה לזה רשות.}}.

===ערי מקלט כראיה לגאולה===
ה[[רמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|פרק י"א, ב.}} מביא את מצוות ערי מקלט כראיה נוספת{{הערה|בנוסף להוכחות מפרשת ניצבים ומפרשת בלעם שהביא בהלכה הקודמת לה.}} לגאולה. הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ד עמ' 114.}} את הצורך בראיה הנוספת מכיוון שבכך מחמיר דינו של המכחיש את הגאולה, מכיוון שעל מצווה שיש לה תוקף, שהיא "עומדת לעולם ולעולמי עולמים, אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת..." <ref>רמב"ם הלכות יסודי התורה</ref>, אי אפשר לומר שתשתנה או שהיא לא כפשוטה.

הקשר בין מצווה זו דווקא לגאולה: כשם שעיר מקלט קולטת במקום כך ישנו קליטה בזמן. אשר זמן הגאולה יקלוט את כל הבעיות של זמן ה[[גלות]], ואז יגמר קליטתן וכפרתן של [[עם ישראל]].

==לקריאה נוספת==
*'''הצורך בערי מקלט בגאולה''', [[לקוטי שיחות]] חלק כ"ד עמ' 107.

== ראו גם ==

* [[קונטרס תורה חדשה מאתי תצא]]

==קישורים חיצוניים==
*נחמה גרייזמן, [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=1060 '''מקלט רוחני'''] {{חב"ד בישראל}}
* [http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%90%D7%A3-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%9C%D7%90-%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C/ מהי השאלה המתבקשת שאף אחד לא שואל?] {{וידפו|}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/658567/ לשם מה מצווה התורה להוסיף ערי מקלט בגאולה?]''', שיעור מאת הרב מנחם מענדל חדאד {{וידאו}}{{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2025/02/06-02-2025-20-38-02-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%94-LR.pdf ערי מקלט לעתיד לבוא]''', [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון נ"ה עמוד 32

{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]
[[en:Ir Miklat (City of Refuge)]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]

עיר מקלט

2025-04-22T18:15:00Z

יוסף הקצון:

[[קובץ:שלט עיר מקלט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט שמראה היכן העיר מקלט]]
[[קובץ:עיר מקלט7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מיקומם של ששת ערי המקלט]]
'''עִיר מִקְלָט''' היא עיר שאליה צריך לברוח, על פי ה[[תורה]], אדם שהרג אדם אחר ב[[שוגג]]. השהייה בעיר נועדה לשתי מטרות: הצלת ההורג מפני נקמתו של [[נקמת דם|גואל הדם]], ועונש על כך שהרג אדם כתוצאה מחוסר זהירות. מן הטעם השני, הבריחה לעיר מקלט היא חובה, גם כשלא נשקף איום כלשהו על ההורג. על פי הפוסקים ומוני המצוות הקמת ערי מקלט ב[[ארץ ישראל]] הינה מצוות עשה.{{הערה|ספר המצות להרמב"ם - [[מצוות עשה]] קפב, רמב"ם יד החזקה - הלכות רוצח ושמירת נפש ח' א', סמ"ג - [[מצוות עשה]] עו, ספר החינוך - מצווה תקכ.}}

ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] יתווספו שלוש ערים נוספות.

==המקור בתורה==
מצוות עשה מהתורה לייחד{{הערה|בכלל המצווה הוא גם להכין את ערי המקלט.}} ערי מקלט. וכך כתוב בתורה:

{{גודל|2|{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=[[פרשת שופטים]], פרק י"ט, א{{הערה|מצוות ערי מקלט מופיעה פעם נוספת בתורה ב[[ספר במדבר]], פרק ל"ה, יג}}
:::|תוכן=כִּי-יַכְרִית ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶת-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ אֶת-אַרְצָם; וִירִשְׁתָּם, וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם. שָׁלוֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ: בְּתוֹךְ אַרְצְךָ--אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ. תָּכִין לְךָ, הַדֶּרֶךְ, וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת-גְּבוּל אַרְצְךָ, אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ; וְהָיָה, לָנוּס שָׁמָּה כָּל-רֹצֵחַ. וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ, אֲשֶׁר-יָנוּס שָׁמָּה וָחָי: אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת-רֵעֵהוּ בִּבְלִי-דַעַת, וְהוּא לֹא-שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם. וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת-רֵעֵהוּ בַיַּעַר, לַחְטֹב עֵצִים, וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ, וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן-הָעֵץ וּמָצָא אֶת-רֵעֵהוּ וָמֵת: הוּא, יָנוּס אֶל-אַחַת הֶעָרִים-הָאֵלֶּה--וָחָי. פֶּן-יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ, כִּי-יֵחַם לְבָבוֹ, וְהִשִּׂיגוֹ כִּי-יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ, וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ; וְלוֹ, אֵין מִשְׁפַּט-מָוֶת, כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ, מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, לֵאמֹר: שָׁלֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ
}}}}

{{ציטוט צף|כשם שבגשמיות הרי נוסף לכך שהדרכים לערי מקלט היו מתוקנות ורחבות כדי להקל על הרוצח להמלט לערי מקלט - היה קבוע בכל פרשת דרכים שלט להורות את הדרך להמלט. כך גם ברוחניות: נוסף על כך שהדרך לדברי תורה היא קלה ורחבה - מדריך [[הקב"ה]] לאיזה כיוון ללכת.

.. וזו התפקיד המוטל על כל אחד ואחד: להתיצב בפרשת דרכים, ולקרוא "מקלט, מקלט", להורות את הדרך ללכת בה. למרות שמתוך כך הוא נמצא כל העת בפרשת דרכים, במקום בו קיימת דרך המובילה לצד שמאל, אין לו להתרשם מכך, שכן דווקא על ידי כך הוא מבצע את התפקיד המוטל עליו.

.. זו המשימה.. לקרוא: "מקלט, מקלט" להורות הדרך לחיים וטוב, להיות שלטים מורי דרך אך שלטים '''חיים''', ולא שלטי אבן התקועים במקום, ללכת בחיוניות ולהורות לכל אחד הדרך למקלט.|קטעים משיחת הרבי, לקוטי שיחות חלק ב' פרשת ואתחנן}}
==כיצד מתנהלת עיר מקלט==
בערי המקלט התגוררו [[כהן|כהנים]] או [[שבט לוי|לויים]]. [[רוצח בשוגג]] או במזיד, היה בורח מיד לאחר הרצח אל אחת מערי המקלט. מטרת הבריחה הייתה למנוע מ[[נקמת דם|גואל הדם]] לבוא ולנקום את נקמת קרובו ההרוג. אם גואל הדם הרג את הרוצח מחוץ לערי המקלט, היה הוא פטור מעונש.

כאשר הרוצח היה מגיע אל העיר, היו זקני העיר חוקרים את אופי הרצח. אם הרצח נעשה במזיד, היו הזקנים מוסרים את הרוצח לידי [[בית דין (הלכה)|בית דין]] על מנת לדונו ולעונשו כראוי לו. לעומת זאת, אם הרצח היה בשוגג, כלשון הכתוב: "בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ וְלֹא שׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם", היה על הרוצח להתיישב בעיר המקלט עד מותו של ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] באותה תקופה, ואסור היה להורגו. לאחר שמת הכהן הגדול, רשאי היה הרוצח לשוב לעירו. (לפיכך מסופר בתלמוד שאמותיהם של הכהנים הגדולים, היו מחלקות מיני [[מזון]] לשוהים בערי המקלט, שלא יתפללו על מות בניהם). אם הרוצח יצא מעירו לפני תום הזמן, לגואל הדם מותר להורגו ללא משפט. העונש של שהיה בעיר המקלט נקראת "גלות".

על פי התלמוד, עונש הגלות חל רק על מי שנהג בזהירות סבירה ובכל זאת הרג בן אדם. אדם אשר נהג ברשלנות נקרא "שוגג קרוב למזיד" ואינו יכול למצוא מחסה בעיר המקלט. מצד שני, אדם אשר נקט בכל אמצעי הזהירות ובכל זאת הרג בן אדם פטור מגלות שכן הוא נקרא "אנוס" או שוגג קרוב לאונס.

דיון בהלכות ערי המקלט, נמצא בתלמוד ב[[מסכת מכות]] פרק שני. הלכות רוצח בשגגה וערי מקלט מתוארים ב[[רמב"ם]] בספר נזיקין, הלכות רוצח ושמירת נפש פרקים ה'-ח'.

==דיני עיר מקלט==
בערי המקלט נקטו באמצעי זהירות רבים על מנת לאפשר לרוצח להגיע במהירות בכדי שגואל הדם לא ישיגו.

יש חובה ליישר ולסמן את הדרך לערי המקלט בשלטים ברורים על מנת לאפשר את הבריחה המהירה ביותר לעיר המקלט. בכל שנה בט"ו אדר, לקראת סוף החורף, מצווים בית הדין לתקן את הדרכים כדי לאפשר בריחה מהירה לערי המקלט.

==הקצאת ערי המקלט==
בספר דברים פרק ד', מסופר ש[[משה]] הבדיל שלוש ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי: את בֶּצֶר בנחלת שבט ראובן, את רָאמוֹת בנחלת שבט גד, ואת גּוֹלָן בנחלת שבט מנשה.

בספר יהושע (כ' א'-ט') מסופר שישראל הקדישו שלוש ערי מקלט נוספים: את קֶדֶש בהרי נפתלי, את [[שכם|שְׁכֶם]] בהר אפרים, ואת [[קריית ארבע|קִרְיַת אַרְבַּע]] ([[חברון]]) בנחלת שבט יהודה.

על פי דעת [[אביי]] ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] (מסכת מכות דף י' עמוד א') כל ארבעים ושמונה ערי הלוויים היו ערי מקלט, אלא ששש הערים משמשות הגנה גם למי שברח אל העיר מבלי שידע כי היא עיר מקלט עבורו, מה שאין כן בארבעים ושתיים הנותרות. גם [[הרמב"ם]] פסק כך, כפי שכתב "כל ערי הלוויים קולטות וכל אחת מהן עיר מקלט היא. שנאמר "ועליהן תתנו ארבעים ושתים עיר... כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר" - הקישן הכתוב כולן זו לזו לקלוט" (הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ח' הלכה ט'), אולם כבר הרמב"ן{{הערה|על [[במדבר]] ל"ה י"ד, בסוף דבריו.}} עמד על כך שפרשנות זו נוגדת את פשטי המקראות, לפיהן לא היו אלא שש ערי מקלט. על פי [[הרדב"ז]] דבריו מתאימים להלכה המתוארת ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].

==ערי מקלט בגאולה==
ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] יתווספו שלוש ערים נוספות על השישה, כפי שמופיע במקרא{{הערה|דברים, יט, ח.}}: {{ציטוטון|וְאִם-יַרְחִיב ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶת-גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ; וְנָתַן לְךָ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ. ט כִּי-תִשְׁמֹר אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹקֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, כָּל-הַיָּמִים--וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים}}{{הערה|רש"י על הפסוק מבהיר שבסה"כ יהיו תשע ערים}}, עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה.

הערים הנוספים יוקמו בארצות קיני, קניזי וקדמוני.

===הצורך לערים בגאולה===
המפרשים{{הערה|שער המצוות על הפסוק וכן הש"ך על הפסוק, [[השל"ה]] בית דוד, כד, ע"א.}} דנים בשאלה מדוע יצטרכו ערי מקלט בגאולה, בזמן עליו נאמר "לא ישא גוי אל חרב" כך שלא יהיו רוצחים אפילו בשגגה{{הערה|בשער המצוות הנ"ל מקשה גם שבגאולה לא יהיה מוות.}}.

הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות, חלק כ"ד עמ' 107. ושם דוחה את שאר תירוצי המפרשים.}} זאת בכך שהבריחה לערי מקלט תהיה של הרוצחים בזמן הגלות והרדיפה של גואל הדם אינה בגלל ש"חם ליבו"{{הערה|מפני שבגאולה לא יהיה [[קנאה]] ותחרות".}}, אלא מכיון שרדיפת גואל הדם הינה מצווה מהתורה{{הערה|תפארת ישראל למשנה מסכת מכות מבאר שזו מצווה ובכאלה מקונות התורה קראה לזה רשות.}}.

===ערי מקלט כראיה לגאולה===
ה[[רמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|פרק י"א, ב.}} מביא את מצוות ערי מקלט כראיה נוספת{{הערה|בנוסף להוכחות מפרשת ניצבים ומפרשת בלעם שהביא בהלכה הקודמת לה.}} לגאולה. הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ד עמ' 114.}} את הצורך בראיה הנוספת מכיוון שבכך מחמיר דינו של המכחיש את הגאולה, מכיוון שעל מצווה בתורה אי אפשר לומר שתשתנה או שהיא לא כפשוטה.

הקשר בין מצווה זו דווקא לגאולה: כשם שעיר מקלט קולטת במקום כך ישנו קליטה בזמן. אשר זמן הגאולה יקלוט את כל הבעיות של זמן ה[[גלות]], ואז יגמר קליטתן וכפרתן של [[עם ישראל]].

==לקריאה נוספת==
*'''הצורך בערי מקלט בגאולה''', [[לקוטי שיחות]] חלק כ"ד עמ' 107.

== ראו גם ==

* [[קונטרס תורה חדשה מאתי תצא]]

==קישורים חיצוניים==
*נחמה גרייזמן, [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=1060 '''מקלט רוחני'''] {{חב"ד בישראל}}
* [http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%90%D7%A3-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%9C%D7%90-%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C/ מהי השאלה המתבקשת שאף אחד לא שואל?] {{וידפו|}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/658567/ לשם מה מצווה התורה להוסיף ערי מקלט בגאולה?]''', שיעור מאת הרב מנחם מענדל חדאד {{וידאו}}{{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2025/02/06-02-2025-20-38-02-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%94-LR.pdf ערי מקלט לעתיד לבוא]''', [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון נ"ה עמוד 32

{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]
[[en:Ir Miklat (City of Refuge)]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]

קיבוץ גלויות

2025-04-22T18:09:09Z

יוסף הקצון: /* ליקוטים */

[[קובץ:ימות המשיח. ציורו של האמן מיכאל שוורץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר את קיבות גליות שיתקיים ב[[ימות המשיח]] מפרי מכחולו של הצייר [[מיכאל שוורץ]]]]
'''קיבוץ גלויות''' הוא אחד מ[[יעודי הגאולה]], שתוכנו הוא שבזמן ה[[גאולה]] ה[[יהודים]] מכל רחבי ה[[עולם]] יתקבצו ויבואו ל[[ארץ ישראל]]. בקיבוץ זה לא יישאר אף יהודי אחד ב[[גלות]], גם הנידח ביותר - בשונה משאר הגאולות (כמו [[גאולת מצרים]]) שלא נגאלו כולם.

== המקורות בתנ"ך ==

ב[[תנ"ך]] מובאת כמה פעמים הנבואה על תהליך הגאולה - שכל עם ישראל הפזורים ב[[גלות]], גם הנידחים ביותר, יתקבצו על ידי [[הקב"ה]] ל[[ארץ ישראל]]. התורה מביאה את נבואתו של משה רבנו:
{{ציטוט|תוכן=ושב ה' אלוקיך את שבותך... ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך..|מקור=[[דברים]] ל, ג-ד}}
גם ספרי ה[[נביאים]] מלאים בדבר זה, וכלשון הנביא ישעיה{{הערה|[[ישעיה]] יא, יא-יב.}}:
:{{ציטוטון|והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ}}.
גם עמוס הנביא מנבא על כך בנבואתיו{{הערה|[[עמוס]] ט, יג-טו.}}:
:{{ציטוטון|ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו... ונטעתים על אדמתם, ולא ינתשו עוד מעל אדמתם}}.

==זמנו==

=== לפני או אחרי בנין בית המקדש ===
נחלקו החכמים בזמנו המדוייק של קיבוץ הגלויות: יש מהם שאומרים שיהיה לאחרי בניין [[בית המקדש השלישי|בית המקדש]], ויש מקדימים את קיבוץ הגלויות לבניין המקדש:

=== חילוקי הדעות ===
לדעת ה[[מדרש]]{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] רמז תתפח. וכן במדרש תנחומא נח, יא (בסופו).}}: "מסורת אגדה היא, שאין [[ירושלים]] נבנית עד שיתכנסו הגלויות... שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה [[ירושלים]] ה' (כי) נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע קצת בגמרא במסכת מגילה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=17b&format=text יז, ב].}}, שם מבואר סדר הברכות בתפילת [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], ושם תפילת 'תקע בשופר' העוסקת בקיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך' העוסקת בבניין המקדש.

לאידך, בספר ה[[זוהר]]{{הערה|שם=זהר|חלק א קלט, א במדרש הנעלם.}} דייקו חז"ל, שבניין בית המקדש יהיה קודם קיבוץ גלויות. הפסוק "בונה ירושלים ה', נדחי ישראל יכנס" נדרש שם כסדרו, שקודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע ב[[תלמוד|גמרא]] ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|מא, א.}}, הדנה אודות תקנת [[רבי יוחנן בן זכאי]] שלא לאכול [[חדש]] ביום [[ט"ז בניסן]], שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו{{הערה|שם=אגרת}}. גם במסכת ברכות{{הערה|מט, א.}} מסביר [[רש"י]] את דברי הגמרא כשיטה זו.

=== להלכה ===
להלכה פסק [[הרמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|שם=רמבם|הלכות מלכים: יא, א-ד.}}: "המלך המשיח . . בונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל", "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". לפי [[כללי הרמב"ם]], אפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, ולכן לפי הרמב"ם תחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל.

הכרעה זו נקבעה גם על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרת קדשו]]{{הערה|שם=אגרת|1=אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת קל ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=360&hilite= ע' שח] ואילך.}}, שם מבסס את השיטה שבניין המקדש קודם לקיבוץ גלויות גם על פי [[תורת החסידות]] - מכיוון שהסדר הוא מלמטה למעלה, דהיינו, שבנין [[בית המקדש]] (וירושלים) הם שלימות ה[[ז"א]] ו[[עליית המלכות]]; ולאחר מכן באים לקבוץ גלויות ו[[תחיית המתים]] שעניינם הוא הארת הכתר בבינה{{הערה|סידור עם [[דא"ח]] ד"ה נדחי ישראל יכנס – נט, ב.}}. לפי הסבר זה בחסידות, בניין בית המקדש השלישי הוא עיקר הגאולה, והוא יכלול בתוכו את כל המעלות של יעודי הגאולה, שיתגלו לאחר מכן כל אחד בזמנו - קיבוץ גלויות, והשלימות ב[[תחיית המתים]]{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/12/index.htm#_ftnref_931 ד"ה גדול יהיה תשכ"ב], סעיף ב.}}.

=== כמה תיווכים בין הדעות ===
[[הרבי]] דן כמה פעמים בשאלה זו, והביא כמה אפשרויות להכריע:
*אמנם ברוחניות יש מקום לשתי הדעות, אך ההכרעה בפועל תהיה - כמו בכל מחלוקת - על ידי הכרעת [[בית הדין]] למטה{{הערה|שם=מח|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=488 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ח].}}.
*הדיון מה קודם למה - בניין המקדש או קיבוץ גלויות - הוא דיון מעלתו של מי גבוהה יותר: אם בניין המקדש קודם - קיבוץ גלויות יהיה נעלה יותר, שכן הוא נעשה בכח ההארה הרוחנית של בית המקדש; ואם קיבוץ גלויות קודם - בניין המקדש יהיה נעלה יותר, שכן הוא נבנה לאחר השלמת קיבוץ כל ישראל. וההכרעה בזוהר וברמב"ם שבניין המקדש קודם, מדגישה את מעלתם של [[עם ישראל]] - שמוותרים על המעלה בבית המקדש כדי להוסיף במעלת קיבוץ עם ישראל{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&st=&pgnum=523&hilite= שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ג].}}.
*עם זאת, הרבי מעלה אפשרות שההכרעה ברמב"ם היא רק המוכרח לפי ההלכה, אך במקרה שיזכו ישראל, יהיה הסדר שקודם יהיה קיבוץ גלויות ורק אחר כך יבנה המקדש, בתכלית השלימות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59237&st=&pgnum=541 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז, הערה 36]. וראה עמוד קודם בשולי הגליון.}}.
*אפשרות נוספת לתיווך מביא הרבי, שמכיון שיש כמה וכמה דרגות בבניין ירושלים וקיבוץ גלויות, זו למעלה מזו, הרי שיכולים להיות שני הסדרים - לאחר שיקובצו הגלויות יהיה עילוי במקדש שנבנה לפניו, ולאחרי זה עילוי בקיבוץ גלויות, וכן הלאה בעילוי אחר עילוי כו'{{הערה|שם=מח}}.

=== הוראות בעבודת ה' מכל השיטות ===
משתי הדעות מלמד הרבי הוראה ב[[עבודת השם]]: בניין [[בית המקדש]] מסמל את העבודה להפוך את הדברים ה[[גשמיות|גשמיים]] למקדש לה', וקיבוץ הגלויות מסמל את התעסקות האדם עם עצמו, לאסוף את כוחותיו לעבודת ה'. הסדר של הקדמת קיבוץ הגלויות לבניין המקדש, מסמל את ההכרח של אדם לעבוד עם עצמו לפני שמתחיל להתעסק לתקן את עניני העולם - "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים"{{הערה|לשון חז"ל - בבא מציעא קז, ב.}}; והסדר של הקדמת בניין המקדש לקיבוץ הגלויות מסמל סדר מיוחד, שלפעמים יש להתעסק בתיקון העולם גם לפני העבודה עם עצמו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59237&st=&pgnum=541 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז].}}.

== על ידי מלך המשיח==
קיים דיון בנוגע לעצם הקיבוץ על ידי מי יעשה. מדרשות שונות שדרשו חז"ל ניתן להסיק שקיבוץ הגלויות לא בהכרח ייעשה על ידי מלך המשיח{{הערה|ראה גם מסכת מגילה יז, ב - הובא לעיל.}}.

לאידך, נבואות רבות מייחסות את יעוד קיבוץ הגלויות ל[[מלך המשיח]]{{הערה|ראה ישעיה י, י-יב. הושע ב, ב. ובתרגום יונתן. מיכה ב, יב-יג. ובתרגום יונתן. זהר ח"ב ט, ב. שיר השירים רבה פ"ב, יח. בראשית רבה פצ"ח, ט.}}. כך נקבע גם במדרשי חז"ל רבים{{הערה|בראשית רבה פרשה צ"ח, ט. שיר השירים רבה פרשה ב, יח.}} בגמרא{{הערה|חולין סג, א.}}, בזהר{{הערה|חלק ב ט, א.}} וכן הוא לפי [[תורת הקבלה]]{{הערה|[[עמק המלך]] שער רישא דז"א פרק יב (קל"ב, ב).}}. גם הרמב"ם פסק להלכה שקיבוץ הגלויות ייעשה על ידי משיח{{הערה|שם=רמבם}}.

== אודות היעוד ==
[[חז"ל]] אומרים{{הערה|[[מסכת פסחים|פסחים]] פח, ב.}} שגדול יום קיבוץ גלויות כ[[בריאת העולם|יום שנבראו בו שמים וארץ]], מכיון שרק אז [[נברא|הבריאה]] משיגה את [[ימות המשיח|תכליתה]]. דבר זה מתבטא גם בכך שה[[שכינה]] תחזור לשכון רק בסיום תהליך קיבוץ גלויות. חז"ל{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] כט, א.}} למדים זאת מהפסוק{{הערה|שם=נצ|נצבים ל, ג.}} "ושב ה' אלוקיך את שבותך" - ש[[הקב"ה]] (השכינה) שב יחד עמהם מבין הגלויות.

מסיבה זו (שתהליך זה ייעשה על ידי הקב"ה) הקיבוץ יהיה מושלם ולא ישאר אף יהודי מאחור. חז"ל למדים זאת מהפסוק{{הערה|ישעיה כז, יב.}} "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל". [[רש"י]] על הפסוק{{הערה|שם=נצ}} מסביר ש{{ציטוטון|גדול יום קיבוץ גלויות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו}}.

== בתורת החסידות ==
באגרת אדמו"ר הרש"ב{{הערה|שם=אגרת}} מבואר ענין קיבוץ גלויות על פי [[תורת החסידות]], בפנימיות העניינים: הקב"ה פיזר [[אורות]] ב[[דרגה|דרגת]] [[תיקון]] - [[חסדים]], על מנת שיבררו את האורות שבדרגת [[תוהו]] - [[גבורות]]. זה גם מרמז על [[עם ישראל|ישראל]] ה[[בירור ניצוצות|מבררים]] את ה[[עולם]], ו[[לעתיד לבוא]] כשכל הגבורות יתבררו ויתכללו בחסדים, ואז החסדים סיימו את תפקידם, הקב"ה יקבץ את כל האורות החסדים (שמרמזים לישראל).

== [[מעשינו ועבודתינו]] ==

=== קיבוץ גלויות ברוחניות - בירור הניצוצות ===
אמרו חז"ל{{הערה|פסחים פז, ב.}} "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות", ומבואר בזה, שעל ידי "שפיזרן לבין האומות" נקל יותר לברר בירורים. וכיון שכוונת ה[[גלות]], "פיזרן לבין ה[[אומות העולם|אומות]]", היא בשביל [[עבודת הבירורים|בירור הניצוצות]], נמצא, שהעבודה ד[[עבודת הבירורים|בירור הניצוצות]] היא הכנה לביאת המשיח, ועל ידי כל ניצוץ וניצוץ שמבררים, מקרבים יותר את ביאת המשיח. וכידוע שה[[עבודה]] דבירור הניצוצות הוא ענין "קיבוץ גליות" ברוחניות, וזוהי גם ההכנה לקיבוץ גליות בגשמיות{{הערה|ש"פ מטו"מ תשי"ג, תו"מ ע' 95. אחש"פ תשכ"ה. י"ב תמוז תשכ"ז ס"י.}}.

=== בזכות לימוד משניות (ההיפך דסיבות הגלות) ===
אמרו רז"ל{{הערה|ויק"ר פ"ז, ג.}} "אין כל הגליות האלו מתכנסות אלא בזכות [[משניות]]".

והטעם שקבוץ גליות הוא ע"י ה[[משניות]] דוקא, הוא, כי מובן אשר בכדי שיהיה קבוץ גליות צריכים להסיר ולתקן את הסיבות שגרמו לגלות.

והודיעונו רז"ל ('''א''') שהסיבה שגרמה ל[[חורבן בית המקדש הראשון]]{{הערה|מכיון שהגאולה מגלות בבל לא היתה [[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה שלימה]], על כרחך צריך לומר שגם הסיבה שגרמה ל[[חורבן בית המקדש הראשון|חורבן הראשון]] לא הוסרה ונתכפרה כולה.}} היא - שלא ברכו בתורה תחלה. היינו{{הערה|כמו שביאר הר"ן נדרים פא, א.}} שאף שהיו עוסקין בתורה תמיד, [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] שהוא יודע מעמקי הלב, פירש, שלא היתה חשובה בעיניהם, שלא היו עוסקין בה [[לשמה]], והיינו לא הלכו בה (שאמר ה[[נביא]]) כלומר בכונתה ולשמה, ועל זה אבדה הארץ, חרב ביהמ"ק וכו'.

('''ב''') והסיבה ל[[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית המקדש שני]] היתה בעון [[שנאת חינם]]{{הערה|יומא ט, ב.}} ([[מדה כנגד מדה]]: מפוזר ומפורד בין העמים - ע"י הפירוד שהי' ביניהם).

ולכן כדי שיזכו ישראל לקבוץ גליות צריך להיות: ('''א''') שיברכו ב[[תורה]], שתהיה חשובה בעיניהם. ('''ב''') [[אחדות]] הנפרדים, היפך מ[[שנאת חינם|שנאת חנם]] - פירוד המאוחדים.

ושני תנאים אלו הם מתקיימים בעסק המשנה:

כי המשנה העוסקת בפסקי [[הלכה|הלכות]] למעשה וצריך להבינה{{הערה|גם לפי דעת הסוברים - רמב"ם רי"ו. כמשנ"ת בקו"א לרבינו הזקן הל' ת"ת רפ"ב - שאין ידיעת טעמי' מוכרחת.}} ובכל זה ('''ב''') רואים את ה[[אחדות]], היפך מ[[שנאת חינם]], כי הכל מודים בכל האמור בה, ואין בזה חלוקי דעות - שלכן כל הטועה בדבר משנה חוזר{{הערה|סנהדרין לג, א.}}. ועל ידי זה עצמו שהכל מסכימים לדין אחד, אף שאין דעותיהם שוות, מראים הם ('''א''') ש[[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] הוא זה שנתן לנו תורתו{{הערה|ובפרט אשר חכמי המשנה "עיקר פסקי הלכות שלהם לא היה על פי הכרעת שכלם רק ממה שקבלו איש מפי איש עד משה".}}, ותורה אחת לישראל גוי אחד{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] ח"א ע' רמב.}}.

=== על ידי שמקרבים עוד יהודי ===
לקרב עוד יהודים שלא זכו לקבל [[חינוך]] יהודי מתאים, ולהחזירו למהותו האמיתית ב[[חיים]] - [[תורה]] ו[[מצוות]]. כי זה בדוגמת ואתם תלקטו לאחד אחד{{הערה|התוועדויות תש"נ ח"א ע' 292. אגרות מלך ח"ב ע' יג.}}.

=== אחדות ===
כי מגלות זה האחרון אף יהודי אחד לא ישאר בגלות, לכן העבודה כדי לפעול מצב זה, הוא, לאחד כל סוגי [[בני ישראל]] מן הקצה אל הקצה, מהסוג של "בריות" עד ל"גדולי ישראל"{{הערה|ליל ה' דחה"ס תשמ"ה, התוועדויות ע' 297.}}.

=== הקהל את העם ===
על ידי העבודה של [[הקהל]], להקהיל עוד יהודי, גם אם הוא "נדח", זה פועל שהקב"ה "יקבץ נדחי עמו ישראל"{{הערה|ש"פ פיקודי תשמ"א. סי"ח, ס"כ.}}.

=== עבודת התפילה ===
על ידי [[עבודת התפילה]] פועלים גאולה פרטית‏‏{{הערה|ש"פ פקודי תשמ"א אות כ, מאגרת הקודש סימן ד'.}}.

=== ליקוט חידושי תורה ===
ע"י שמלקטים כל החידושי תורה… אתם תלוקטו{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1581.}}.

== התחלת קיום היעוד ==
{{ערך מורחב|ערך=[[נפילת ברית המועצות]]}}
{{להשלים}}
הרבי הודיע, שכבר התחיל מעין ודוגמא והכנה לקיום היעוד של קיבוץ גלויות בפועל, בנפילת מסך ה[[ברזל]] ויציאת מאות אלפי ישראל מ[[ברית המועצות]] לחירות, וגם ניתן חופש בכל הקשור לעניני יהדות, תורה ומצוותיה{{הערה|התוועדויות תנש"א ח"א ע' 202. התוועדויות תנש"א ח"ב ע' 188. שכבר התחיל קיום ההבטחה דיוסיף אדנ-י שנית ידו... בהקיבוץ גלויות דרבים מבני ישראל לארצינו הקדושה... בשיחות [[כ"ג אדר]] [[תשנ"ב]], ו[[דבר מלכות ויקהל]]. הודפס בהתועדויות [[תשנ"ב]] עמ' 371 .}}.

עד שאפילו הגויים עצמם עוזרים ליהודים לעלות לארץ ישראל, כמו שכתוב{{הערה|ישעיהו סו, כ.}} "והביאו את כל אחיכם", וזהו עוד פרט שכבר קורה, שכתוב שיהיה כן בקיבוץ גלויות{{הערה|התוועדויות תנש"א ח"ג ע' 187. ועד"ז התוועדויות תנש"א ח"ב ע' 188.}}.

== ראה גם ==

* [[עשרת השבטים]]

==לקריאה נוספת==
*'''אם יהיה נדחך . . משם יקבצך''', פתגמים מרבותינו נשיאינו אודות קיבוץ גלויות, שבועון בית משיח כ"ב אלול תש"פ עמוד 10

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4709 מתי בדיוק יתרחש קיבוץ הגלויות?]''' {{חב"ד בישראל}}
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4690 קיבוץ גלויות - רק על ידי המשיח!]''' {{חב"ד בישראל}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach '''כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח'''] {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/21641.htm '''כל המידע על: קיבוץ גלויות'''] {{הגאולה}}
* [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/a/aa/%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%90.pdf?&~nfopt(fileDistorted=2010554472249424) קיבוץ גלויות מאמר יסודי הסוגיא]

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}

[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]

וכתתו חרבותם לאתים

2025-04-22T18:05:37Z

יוסף הקצון:

[[קובץ:טנק טרקטור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טנק רוסי שהוסב לצורכי כיבוי שריפות]]
[[קובץ:כלי נשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כסא העשוי מכלי נשק]]
[[קובץ:חרבותם לאיתים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כלי רכב צבאי שהוסב למכונה חקלאית]]
'''וכתתו חרבותם לאתים''' הינו אחד מיעודי הגאולה, כפי הכתוב בישעיה{{הערה|פרק ב' פסוק ד'}}: "וכתתו חרבותם לאתים, וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה". משמעותו של יעוד זה היא שכלי המלחמה יהפכו לכלים לעבודת האדמה. ייעוד זה מתממש כתוצאה מפעולת [[המלך המשיח]] עצמו כפי שנכתב בתחילת הפסוק "ושפט בין הגויים, והוכיח לעמים רבים{{הערה|ישעי' ב, ד. מיכה ד, ג. ובפירוש הרד"ק שם: "השופט הוא מלך המשיח.. שיהא אדון כל העמים, והוא יוכיח להם ויאמר למי שימצא בו העול ישר המעוות.. ומפני זה לא תהי' מלחמה בין עם לעם כי הוא ישלים ביניהם, ולא יצטרכו לכלי מלחמה, וכתתו אותם לעשות מהם כלי לעבודת האדמה".}}".

==התחלת התממשות הייעוד==
ב[[שיחה]] מ[[שבת]] פרשת משפטים [[תשנ"ב]] גילה [[הרבי]] שקיומו של יעוד זה החל כבר, הרבי התייחס לפגישה שהחלה בערב אותה שבת בה התכנסו ראשי המעצמות [[ארצות הברית]] וברית המועצות ג'ורג' בוש ובוריס ילצין, ובסיומה חתמו על "האמנה לצמצום כלי נשק אסטרטגיים" (START), שבה התחייבו הנשיאים להקטין את מאגרי הנשק האטומי ב-‏25 אחוזים. [[ארצות הברית]] ו[[רוסיה]] סיכמו להחזיק בלא יותר מ-‏2,200 ראשי נפץ גרעיניים. בועידה שבה השתתפו גם מנהיגי מדינות נוספות, סוכם על הפסקת מרוץ ההתחמשות שהתנהל במהלך המלחמה הקרה, והמנהיגים הצהירו על הפניית המשאבים שהופנו עד כה למטרות מלחמה לשיפור הכלכלה ועל שיתוף פעולה ועזרה הדדית.

בשיחה זו מבואר עוד, שיעוד זה הוא מפעולתיו הישירות של מלך המשיח עצמו. יעוד החל להתממש דווקא בניו יורק עירו של [[נשיא הדור]] ודווקא בזמן זה, בו הוצא [[פסק דין שהרבי|פסק דין]] הלכתי על ידי רבנים ומורי הוראה, שכבר הגיע זמן הגאולה, והרבי הינו בחזקת משיח. ולכן התחלת קיומו של יעוד זה, מוכיחה שישנו כבר משיח בהתגלות שפועל פעולותיו, שזהו נשיא דורנו, המשיח שבדור.

יש לציין שמאז הסכם זה נחתמו עוד הסכמים רבים בין מדינות ומעצמות שונות, על צמצום כלי נשק, ועזרה הדדית. כגון האיחוד האירופאי, והאמנה הבינלאומית לפירוק נשק גרעיני.

== המשך ההתפתחות ==

תוקף ההסכם האמור, שנחתם בין ארצות הברית ורוסיה בשנת תנש"א, פג בשנת תש"ע.

בשנת [[תשס"ט]] נאם נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, בבירת צ'כיה ונשבע לנקות את העולם מנשק גרעיני. בתום שנה ארוכה של משא ומתן עם רוסיה הוא שב ב[[כ"ד תשרי]] [[תש"ע]] לאותה העיר כדי לממש את הבטחתו ולחתום ביחד עם עמיתו הרוסי דמיטרי מדבדב על הסכם חדש לצמצום מאגרי הנשק האסטרטגי של שתי המדינות. המסמך שעליו חתם אובמה ומדבדב חייב את הצדדים להקטין בשליש את הארסנל ההרסני. מספר ראשי הנפץ הגרעיניים קוצץ ל-‏1,550, כמות המשגרים הזמינים מהיבשה והים הוקטן ל-‏800, וכמות המפציצים הזמינים להפצצת גרעינית הוקטן ל-‏70.

אחרי החתימה על ההסכם בפראג מנסים אובמה ומדבדב לשכנע את יתר המדינות המחזיקות בארסנל גרעיני ללכת בעקבותיהם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54031 וכתתו חרבותם: המטריה הגרעינית מצטמקת] {{אינפו}}}}.

ב[[י"ב אייר]] [[תשע"ב]] הודיעו רוסיה וארצות הברית שמאז שחתמו על ההסכם כבר השמידו כ75 אחוז מכלי הנשק הכימי והגרעיני{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68650 ארצות הברית ורוסיה: פירקנו את רוב הנשק] {{אינפו}}}}, שנה לאחר מכן הודיעה ארצות הברית כי פירק כ95 אחוז מהנשק ובכל העולם כ75 אחוז מהנשק האסטרטגי הקיים{{הערה|1=אבישי איפרגון, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75326 סקירה מקיפה] {{אינפו}}}}.

ב[[י"א תמוז]] [[תשע"ג]] הודיע נשיא ארצות הברית שמתוך כל הנשק הקיים ברשותו הוא עומד להשמיד עד שליש ממנו וקרא שוב לכל שאר המדינות להפחית גם מצידם בכמות הנשק{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76582 אובמה:נפחית את הנשק עד לשליש] {{אינפו}}}}.

==לקריאה נוספת==
*'''וכתתו טיליהם למכשירי רפואה''', שבועון בית משיח ל' ניסן תש"פ עמוד 30
*'''וכתתו נשקם הביולוגי למעבדות פיקוח והתראה''', שבועון בית משיח 1202 עמוד 42
*'''וכתתו חרבותם לאתים''', מוסף במחנה צבאות השם לשבועון בית משיח כ"ו שבט תש"פ עמוד 2
*'''העולם שועט לגאולה!''', נחשון פרץ, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1296 ע' 16-21.

== קישורים חיצוניים ==
;שיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב
* '''[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm44.pdf שיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב]''' {{PDF}}, קישור נוסף ל[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm44.htm גירסת טקסט], קישור נוסף: [http://www.torah4blind.org/hebrew/dmc-mishpatim-heb-5766.pdf בעיבוד לילדים] - אתר torah4blind.
* הרב [[זלמן נוטיק]], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1780 בוש וגורבצו'ב בראי החסידות] שיעור בשיחה{{וידאו}} - {{אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%AA%D7%95%20%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%9D%20%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%9D תגית: וכתתו חרבותם לאיתים] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/study/dvar_malchut/17631.htm פעולת משיח בעולם // הרב שד"ב וולף] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/view/17899.htm המהפך בקוריאה: זה אמיתי! לא מדובר בהטעיה! // הרב אבישי איפרגון] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* ז. גולדשטיין, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66855 הכתובת הייתה על הקיר, אבל לא תמיד] - נקודה מעובדת מהשיחה - {{אינפו}}
;ידיעות חדשותיות
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58941 וכיתתו: הסנאט אישר, מזכ"ל האו"ם בירך] טבת ה'תשע"א - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23572&ord_tguva=invert וכתתו חרבותם לשדות-דייג] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44555 וכתתו חרבותם לאתים" גלריית כלי מלחמה שהוסבו] {{תמונה}}
;צמצום החימוש הגרעיני
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54031 וכתתו חרבותם: המטריה הגרעינית מצטמקת] [[ניסן]] ה'תש"ע - {{אינפו}}
* הרב אבישי איפרגון, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68650 רוסיה וארצות הברית: פירקנו את רוב הנשק הכימי והגרעיני], טור פרשנות בטחוני בראיה חסידית, י"ב [[אייר]] ה'תשע"ב (04.05.2012) - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52976 הכיתוב וכיתתו חרבותם על קיר האו"ם]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [https://hageula.com/news/world/21887.htm מהפיכת השלום של מלך המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/world/24345.htm מפעולותיו של מלך המשיח: וכתתו חרבותם לאתים, סדר עולמי חדש עולם ללא מלחמות] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68989 טיל בעל ראש נפץ גרעיני הוסב לטיל תקשורת], כ"ד [[אייר]] התשע"ב (16.05.2012) {{אינפו}}
* [https://hageula.com/news/world/20490.htm ארה"ב ורוסיה האריכו ב-5 שנים את הסכם צימצום הנשק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/science_environment/21120.htm המלחמות נעלמות מהעולם] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/in_the_world/21248.htm ארה”ב ורוסיה במגעים לצמצום הנשק בעולם] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76582 אובמה: ארצות הברית תפחית נשקה הגרעיני בשליש], י"א תמוז התשע"ג (19.06.2013) {{אינפו}}
;תמונות
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52976 הכיתוב וכיתתו חרבותם על קיר האו"ם]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [https://hageula.com/vid/general/21712.htm נחשף הגורם שעמד מאחורי הצהרתו של הנשיא בוש] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/world/21710.htm מדינות העולם נלחמות על השלום: זו גאולה!] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* מדינות ברית המועצות לשעבר, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44555 גלריית תמונות של טנקים וכלי מלחמה אחרים שהפכו בעבודה הנדסית למפני שלג, קומביינים לשדות או כלים לחפירה מדוייקת]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=27783&ord_tguva=invert וכתתו חרבותם לכיסאות"] - גלריה כלי נשק שעוצבו כחפצים שימושיים ופריטי נוי{{תמונה}} - {{אינפו}}

{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]

ושמתי כדכד שמשותיך

2025-04-22T17:58:18Z

יוסף הקצון:

'''ושמתי כדכד שמשותיך''' הוא אחד מ[[יעודי הגאולה]] שבספר [[ישעיה]], המנבא ש[[לעתיד לבוא]] יהיו החלונות בבתים ואבני החומות והרצפות עשויים מאבנים טובות ויהלומים. ב[[תורת החסידות]] מבואר באריכות היעוד על פי [[פנימיות]] העניינים וההוראה ל[[יהודי]] עובד השם למעשה בפועל.

== מקור היעוד ==
מקור היעוד בספר ישעיה:
{{ציטוט|תוכן=וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ לְ[[אבני אקדח|אַבְנֵי אֶקְדָּח]]; וְכָל-גְּבוּלֵךְ, לְ[[אבני חפץ|אַבְנֵי-חֵפֶץ]]|מקור=ישעיה, נד, יב}}

[[רש"י]] מפרש את המילה "כדכד", מין אבן טובה, וכן כותב גם פירוש המצודת ציון על המילה "כדכד": "שם אבן יקר המאיר". על המילה "שמשותיך" מפרש המצודת דוד: "מחיצות החלונות שהשמש זורחת דרכם".

כוונת הפסוק לתאר את השפע והטוב שיהיה אצל [[עם ישראל]] בזמן [[הגאולה]] וממחיש זאת במשלים רבים. אחד המשלים הוא בפסוק הזה, המתאר איך שזכוכיות החלונות ומשקופי הדלתות ואבני הרצפה בכל בית ובית יהיו עשויים מאבנים טובות ומאירות מרוב [[עושר]].

== היעוד במבט החסידות ==
ב[[גמרא]] ב[[מסכת בבא בתרא]]{{הערה|דף עה עמ' א}} מובאת מחלוקת בין שני אמוראים על איזה אבן מדובר בפסוק, לפי דעה אחת מדובר על האבן "ישפה" אחד מהאבנים הנמצאים ב[[חושן]] שבבגדי ה[[כהן גדול]], ולדעה השניה מדובר על אבן ה"שוהם" גם היא מאבני [[חושן המשפט|החושן]]. בגמרא מובא שמחלוקת זו הגיעה לשמים ושם נפסק ששתי הדעות יתקיימו ויהיה גם ישפה וגם שוהם.

ב[[חסידות]] מבארים את מחלוקת ה[[גמרא]] וההכרעה ברובד ה[[פנימיות|פנימי]].

האבנים ישפה ושוהם מסמלים את שתי סוגי ה[[אור אלוקי|אור האלוקי]]: [[אור ישר]] ו[[אור חוזר]] ובמילים אחרות, המשכה [[מלמעלה למטה]], והעלאה [[מלמטה למעלה]].

==== '''אבן השוהם''' ====
'''אבן השוהם''' מאירה וזורחת מצד עצמה ומשולה בחסידות ל[[אור ישר]]. אופיו של האור הישר הוא שהאור מגיע מלמעלה למטה בתנועת [[שפע|השפעה]] ותלויה בכח העליון-המשפיע בלבד. המעלה באור זה שהוא אור חזק מאד, אך החסרון בו שהאור לאו דווקא מתאים לתחתון-מקבל האור.

על אבן השהם אשר בחושן, שבבגדי ה[[כהן הגדול]], היה כתוב את שם השבט '''[[יוסף הצדיק|יוסף]]''', ענינו של יוסף הוא תורה, המשכה מלמעלה למטה.

==== '''אבן הישפה''' ====
'''אבן הישפה''' לא מאירה מצד עצמה אך היא מחזירה אור אם משהו יאיר לתוכו, ומשול בחסידות ל[[אור חוזר]]. מאפייניו של האור החוזר הינם הפוכים [[משל]] האור הישר, האור חוזר תלוי אך ורק במטה ובתחתון-המקבל, ה[[כלי]], והתחתון פועל וממשיך בעצמו את האור. המעלה באור זה, שמכיון שהאור תלוי גם בו-במקבל, הוא וודאי יתקבל כמו שצריך. אך החסרון באור זה, שהאור אינו וודאי ותמידי, אלא תלוי בתחתון אם יפעל בעצמו כנדרש.

על אבן הישפה שבחושן, שבבגדי הכהן גדול היה כתוב את שם השבט '''[[בנימין]]''', בנימין מסמל את ה[[תפילה]] שעניניה הוא העלאה מלמטה למעלה.

המחלוקת בין האמוראים היא באיזה אופן יושפע וימשך האור האלוקי של [[הקב"ה]] לעתיד לבוא. האם בצורת האור ישר - שוהם, או בצורת האור חוזר - ישפה. ועל זה באה ההכרעה מלמעלה, בבית דין של מעלה: האור שיושפע לעתיד לבוא יהיה גם אור ישר וגם אור חוזר בו זמנית, כי ב[[גאולה]] יהיה ניגוד הפכים מלא ויהיה ניתן לחבר את המעלות שבכל אחד מהאורות ולהמשיכה בעולם.{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת פנחס [[תשי"ח]]; [[ספר המאמרים]] מלוקט חלק א' עמוד תפז מאמר דיבור המתחיל "ושמתי כדכד שמשתיך", וכן ראה [[מאמר]] דיבור המתחיל ושמתי כדכד שמשותיך משנת [[תשל"ד]]}}.
===השייכות לשמות האמוראים===
בדברי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/29/27d&search=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%90 ליקוטי תורה] ראה, כד ד}} מובא הסבר למחלוקת זו שנחלקו בה שני אמוראים ב[[ארץ ישראל|מערבא]], והם יהודה וחזקיה בני ר' חייא. ומבאר אדמו"ר על פי המובא בגמרא{{הערה|ב"מ פ"ה ע"ב}} שר' חייא ובניו היו דוגמת האבות [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]. וגם איתא בגמרא{{הערה|מ"ק כ"ה ע"א}} - יהודא מ[[קו הימין|ימין אביו]] וחזקיה מ[[קו השמאל|שמאליה]]. ופירש בספר חמדת צבי על ה[[תיקוני זוהר]], שרבי חייא הוא בחינת [[יעקב]] ולכן "גוהרקי שלו מנפשי' סליק" (מרכבתו עולה מעצמה למעלה), על דרך הנאמר בזוהר הקדוש ש[[תפארת]] עולה עד ה[[כתר]]. וגם כי ביעקב נאמר כי שרית עם אלקים ועם אנשים, כלומר שאינו צריך למלאכים. כמו כן מבאר אדה"ז שלכן נקרא חייא, על דרך יעקב אבינו לא מת. ועל פי זה מבואר, שאם כן ממילא מובן דיהודה שהיה מימינו הוא מבחינת אברהם, וחזקיה משמאלו הוא מבחינת יצחק. ולכן דיהודה וחזקיה בני רבי חייא פליגי בזה שיהודה אמר שהם כפי מדתו מלמעלה למטה בחינת אברהם וחזקיה אמר ישפה כפי מדתו מלמטה למעלה בחינת [[יצחק]].

{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[en:And I will make your windows of kadkad stones]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]

בקיעת הנהר

2025-04-22T17:56:56Z

יוסף הקצון:

'''בקיעת הנהר''' הוא אחד מהיעודים שיהיו ב[[גאולה]] בדומה לנפלאות שנעשו בזמן [[יציאת מצרים]]. נהר פרת יבקע ל7 וכל הגולים יעברו דרכו לארץ ישראל

==מקורו==
{{ציטוט|תוכן=וְהֶחֱרִים יְהוָה אֵת לְשׁוֹן יָם מִצְרַיִם וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ{{הערה|בחוזק רוחו. רש"י, מלבי"ם, מצודת ציון.}} וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים|מקור=ישעי' יא, טו}}

{{ציטוט|תוכן=הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה{{הערה|לשון עבר.}} בַּנָּהָר יַעַבְרוּ בְרָגֶל{{הערה|לשון עתיד.}}|מקור=תהילים סו, ו}}

==בחסידות==
על פי [[תורת החסידות]], עניינו הוא כשם ש[[קריעת ים סוף]] לשנים-עשר גזרים בפנימיות היוותה קריעת וביטול ה[[צמצום|צימצומים]] וההגבלות שיוצרת ספירת ה[[מלכות]] שב[[עולם האצילות]], שנמשלת ל[[דיבור]], שעניינו הוא צמצום, שהרי הדיבור מעלים ומסתיר על ה[[מידות]] וה[[מוחין]] שלפניו, כך ספירת המלכות מעלימה ומצמצמת את האור שנמשך מהספירות שלפניה. ועל ידי קריעת הים – [[עלמא דאתכסיא]], המלכות שבעולם האצילות האור והחיות שב[[עולם האצילות]] נמשך ל[[עולם הבריאה]], כהכנה ל[[מתן תורה]]{{הערה|ראה פסחים קי"ח א'}}, לחבר את [[י"ב השבטים]] שמקומם ב[[עולם הבריאה]] אל מקורם שב[[עולם האצילות]], שלא יהיה הפסק והפרד בין עולם האצילות לבריאה, שהרי כל עניינו של מתן תורה הוא חיבור העולמות העליונים עם התחתונים, וההמשכה מאלו לאלו.

כך יהיה גם [[לעתיד לבוא]]: היות ו[[תחיית המתים|יקומו לתחיה]] כל הצדיקים הגדולים שלמדו את כל התורה כולה, כמו [[משה רבינו]] ו[[האבות]], [[תורה חדשה מאתי תצא|התורה שילמד]] [[מלך המשיח]] תהיה בלתי ידועה, ועל כך אומרים שהלימוד שיהיה בימות המשיח יהיה טעמי המצוות האמיתיים כפי שהם על פי פנימיות התורה (שאין לה גבול ומידה){{הערה|כפי שאומר [[רש"י]] על הפסוק "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" ([[שיר השירים]] פרק א' פסוק ב') [[דיבור המתחיל]] "כי טובים": "{{מונחון|מובטחים|עם ישראל}} מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה"}} שלא התגלו לנו{{הערה|"כי טעמי מצות לא נתגלו והם למעלה מהשכל וההבנה" – [[אגרת הקודש - סימן י"ט]]}}, ולכן כתוב על [[מלך המשיח]] שיהיה בדרגה נעלית יותר אף מ[[האבות]], [[משה רבינו]], ואף מ[[אדם הראשון]] לפני שחטא, שהרי יגלה את החכמה הזו שלא התגלתה אף להם.

בכדי שתתאפשר המשכה כזו של גילוי טעמי המצוות כפי שהם בעצם החכמה, צריך להיות "קריעת ה[[נהר]]" – קריעת ההגבלות של ה[[בינה]] – שעניינה הוא [[מחשבה]]{{הערה|שהיא למעלה מה[[מלכות]] – שהיא [[דיבור]]. הבינה נמשלת לנהר שהרי כמו שנהר תמיד זורם ותמיד מחובר למקורו – עצם החכמה, כך גם המחשבה מתקיימת תמיד, בשונה מהדיבור שהוא ים – יכול לעמוד במקום אחד}} המסתירה על עצם החכמה{{הערה|שהרי גם המחשבה כפי שהיא מתלבשת באותיות מעלימה ומסתירה על עצם החוכמה שנעלית מכך}} בכדי לאחד את העולמות (שכבר אוחדו מקריעת ים סוף עם המידות שבאצילות) עם ספירת ה[[חכמה]] שבעולם האצילות.

הלימוד לעתיד לבוא יהיה באופן של [[ראיה]], שמשמעותה היא השגה כוללת של כל הפרטים בבת אחת (ולא כמו [[שמיעה]] שפרטים רבים מרכיבים עניין שלם), כמו שכתוב "וראו כל עמי הארץ כי פי ה' דיבר - שהרי דיבור ה' אינו נפרד ממנו כדיבור אדם אלא מאוחד עמו ממש, וכזה יהיה הגילוי של התורה – "דבר ה'" – באופן שיראה ויורגש שכשם שהדיבור של ה' אינו נפרד ממנו, כך גם כל העולמות כולם – שיאוחדו על ידי ביטול ההסתרות של הבינה, כך שעצם החכמה יושפע ל"שבעה נחלים" – שבעת המידות{{הערה|ראה בכל זה לקוטי תורה ד"ה והניף (בפרשת צו). סידור עם דא"ח שביעי של פסח. ובכמה מקומות, כגון [https://drive.google.com/file/d/1v-okTiIK20gM8FHBiKT0Rnc_CJ_xvYOd/view ד"ה והמשכילים יזהירו תש"כ]}}.

בקיעת הנהר הוא עיקר החידוש של הגאולה, והחרים ה' את ים מצרים על דרך [[קריעת ים סוף]]{{הערה|ד"ה והחרים תשמ"ט, סה"מ מלוקט ג. ד"ה כימי צאתך תשי"ב, סה"מ מלוקט ה.}}.

הרבי לומד מזה שהיעוד על בקיעת הים: "והחרים הוי' לשון ים מצרים..."( בדוגמת קריאת ים סוף)והיעוד על בקיעת הנהר: ..."והניף ידו על הנהר בעים רוחו..." (שזה החידוש דלע"ל) הוא להורות, שמהעניין של קריאת ים סוף- יציאת מצרים, אפשר לבוא תיכף ומיד לגאולה האמיתית והשלימה, ע"י עשיית מצוות בכללות '''ובעיקר''' ע"י מעשים הקשורים לביאת המשיח.<ref>והחרים תשמ"ט סעיף ב'</ref>

== [[כבר היה לעולמים]] ==
בדוגמת [[יציאת מצרים]], והשינויים מ[[קריעת ים סוף]]{{הערה|אחש"פ תשכ"ט, תו"מ ע' 116.}}.

בקריעת ים סוף נפתח הצנור ונכלל בה בהעלם גם בקיעת הים שתהי' לע"ל (והחרים הוי' את לשון ים מצרים גו'), ויתירה מזו – גם בקיעת הנהר שתהי' לע"ל (והניף ידו על הנהר גו' והכהו לשבעה נחלים). דהגם שבקיעת הנהר הוא למעלה מבקיעת הים, דבקיעת הים הוא חיבור אצילות ובי"ע ובקיעת הנהר הוא חיבור העולמות (אצילות ובי"ע) עם אוא"ס הבל"ג שלמעלה מאצילות, מ"מ, בבקיעת הים שהיתה ביציאת מצרים נכלל בהעלם בקיעת הים דלע"ל וגם בקיעת הנהר דלע"ל{{הערה|ד"ה כימי צאתך תשי"ב, סה"מ מלוקט ה, אות י.}}.

== [[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] ==

=== העבודה ל"והכהו לשבעה נחלים" ===
{{הערה|אחש"פ תשכ"ה אות יג.}}.

הכנה ל"והכהו לשבעה נחלים", הוא ע"י הדלקת שבעה נרות (בתוכינו){{הערה|לקו"ש חכ"ג ע' 266.}}.

=== העבודה ל"והדריך בנעלים" ===

==== והדריך בנעלים, על ידי [[קבלת עול]], שכופה טבעו ====
כי כמו שנעלים כפשוטם עשויים מעור גס, ובכדי שהעור הגס יהי' ראוי לעשות ממנו נעל (לבוש לרגלי האדם) הוא ע"י שמרככים את העור מקשיותו, דהעור כמו שהוא מצד עצמו (טרם שמרככין אותו), להיותו קשה וגס א"א להטות אותו, ודוקא ע"י שמרככין אותו מקשיותו אז דוקא אפשר להטותו ולעשות ממנו צורת נעל, עד"ז הוא ברוחניות, דענין והדריך בנעלים הוא שדורך על טבע גופו ונפשו הבהמית, שעי"ז מרכך אותם מקשיותם שלא יהיו קשים כארז אלא רך כקנה.

וזהו שעבודה היא מלשון עיבוד עורות, כי עיקר ענין העבודה הוא שהאדם לוחם עם טבעו. ועי"ז נעשה זיכוך (לא רק בהטבע של האדם, אלא) גם בהטבע דכללות העולם.

וזהו שההכנה לזה שלע"ל יהי' החיבור דטבע העולם עם אוא"ס הבל"ג שלמעלה מעולמות, היא בקיעת הנהר, הוא על ידי העבודה בדרך קבלת עול, שכופה עצמו נגד טבעו{{הערה|ד"ה כימי צאתך תשי"ב, סה"מ מלוקט ה, אות יא.}}. נעליכם ברגליכם, והדריך בנעלים, קב"ע{{הערה|אחש"פ בסיום כוס של ברכה תשכ"ד.}}.

==== בעבודה, הכנה למשיח, תהלוכה{{הערה|אחש"פ תשכ"ח ס"ג.}} ====
וכיון שכל הגילויים דלעתיד תלויים במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות, וכל גילוי קשור עם מצוה ועבודה שהיא מעין גילוי זה – הרי מובן שכדי לבוא להגילוי ד"והדריך בנעלים", הרי זה ע"י מצוה שנעשית ברגלים (כפי שנימנו בספר חרדים פרטי המצוות בשייכות לרמ"ח אברי האדם), וכמו "רץ לדבר מצוה", עי"ז שדורכים בנעלים בפשטות, ובפרט כאשר הולכים ב"תהלוכה" מהלך רחוק שיש בזה טירחא יתירה – ועל ידי זה זוכים להענין ד"והדריך בנעלים", שזהו אחד הענינים היותר נעלים שבבקיעת הנהר דלעתיד{{הערה|אחש"פ תשח"י, תו"מ אות טז [ושם ביאור הייעוד].}}.

וכיון שכל הענינים דלעתיד תלויים במעשינו עכשיו, לכן, ההכנה לבקיעת הנהר דלעתיד היא – לימוד והפצת פנימיות התורה. ולא צריכים לחכות עד שיבואו אליו לבקש פנימיות התורה מפיהו, אלא עליו לחגור עצמו בשלשלאות של ברזל, ולהפיץ את פנימיות התורה בכל מקום שידו מגעת{{הערה|אחש"פ תשח"י, תו"מ אות מב.}}.

בנהר יעברו ברגל, ע"י מצוות התלויות ברגל{{הערה|אחש"פ תשכ"ז ס"ו. ב' דחה"ש תשכ"ז ס"ה.}}.

==ראו גם==
* [[יב"ק|מַעֲבָר יַבֹּק]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68185 '''בקיעת הנהר לעתיד לבוא''' - שיעור בתורת הגאולה] {{אינפו}}
*הרב [[מנחם ברוד]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4862&CategoryID=1152 לומדים גאולה • בקיעת הנהר] [[שיחת השבוע]] גיליון 1112
*[https://chabad.info/moshiach/47409/ חסידות באנימציה: מהי "בקיעת הנהר" לעתיד לבוא?] {{וידפו}}

{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[en:Beki'at HaNahar (Splitting of the River)]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]

בקיעת הנהר

2025-04-22T17:56:14Z

יוסף הקצון: /* בחסידות */

וגר זאב עם כבש

2025-04-22T17:44:44Z

יוסף הקצון:

[[קובץ:הרבי וגר זאב עם כבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוצג הממחיש את היעוד "וגר זאב עם כבש" עובר מול [[הרבי]] ב[[פאראד]] ([[ל"ג בעומר]] [[תשד"מ]])]]
בנבואת [[ישעיהו הנביא]] נאמר '''וגר [[זאב]] עם [[כבש (בעל חי)|כבש]] ונמר עם [[גדי]] ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בם'''{{הערה|ישעיה יא, ו.}}. המשמעות הפשוטה של יעוד זה הינה, ש[[לעתיד לבוא]] כל הבעלי חיים יעזבו את טבעם המושחת ויפסיקו לטרוף, וכמו שנאמר בתורה "והשבתי חיה רעה מן הארץ"{{הערה|ויקרא כו ו.}}.

את משמעותו הפנימית של יעוד זה מסביר [[הרמב"ם]] בספרו יד החזקה בהלכות מלכים: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, [[משל]] וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם, המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם, ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן".

== כפשוטו או "משל וחידה" ==
[[קובץ:זאב עם כבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאב עם כבש]]
בענין קיום יעוד זה כותב [[הרמב"ם]]: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ - משל וחידה, שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר" וכו'. על פניו נראה כי לשיטת הרמב"ם, לא יתקיים ייעוד זה כפשוטו אלא הוא "משל וחידה" (אמנם, בביקור [[אברהם משה רבינוביץ'|האדמו"ר מסקוליא]] אצל כ"ק אד"ש ב[[תשמ"א]], אמר הרבי כי אין כוונת הרמב"ם שיעוד זה לא יתקיים כפשוטו, אלא שכוונתו הוא, שודאי משמעו כפירושו הפנימי, "משל וחידה", ובדואי יתקיים כפירושו הפנימי, ואם יבוא תלמיד ויוכיח שמשמעותו גם כפשוטו - אז זה יתקיים גם כפשוטו){{הערה|הלכות מלכים פרק יב, הלכה א.}}. אך לפי דעתם של חלק מהראשונים ([[הרמב"ן]]{{הערה|כתבי [[רמב"ן]] כרך א, עמ' קנד-ה.}} ועוד) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם, מובן שיעוד זה יתקיים כפשוטו.

[[הרבי]] מסביר{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] כרך כז, עמ' 191.}}, שבדרך כלל בענין היעודים הגשמיים דלעתיד לבוא מבואר שהם יתקיימו גם לשיטת [[הרמב"ם]] כפשוטה אלא שזה יהיה בתקופה השניה ב[[ימות המשיח]]. אמנם לגבי יעוד זה, אומר הרבי, שהנביא הצמיד אתו לענין ה[[משיח]] (הפסוק "וגר זאב עם כבש" בא בסמיכות לפסוקים המדברים בענין משיח "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא" כו'), וגדרו של משיח הוא שלימות התומ"צ בגדרי העולם, "עולם כמנהגו נוהג", ואם כן יעוד זה ושאר היעודים שנכתבו בענין המשיח יתקיימו גם שלא כפשוטם (באופן דמשל וחידה) - לרמב"ם - ובתקופה הא', מלבד מה שיתקיימו כפשוטם בתקופה הב' כשאר היעודים הגשמיים.

אמנם, באגרת [[תחיית המתים]] כותב הרמב"ם, כי מה שאמר ב[[משנה תורה לרמב"ם|ספר הי"ד]] על "וגר זאב עם כבש" שיתקיים שלא כפשוטו: "אין דברינו זה החלטי", וייתכן שיתקיים כפשוטו. ומסביר זאת הרבי, שהיעודים הגשמיים זה הנהגה ניסית שהקב"ה עושה עמנו כשכר על קיום התורה ומצוות. ועל כן, אם הגאולה תהיה באופן ד"לא זכו" - יצטרכו את תקופה הא' על מנת להגיע לשלימות התורה ומצוות, ואז יגיע כגמול תקופה הב' עם ההנהגה ניסית של ה'. אך אם נגיע לגאולה כבר במצב של "זכו", בקיום התורה ומצוות, ממילא כבר בתחילת הגאולה יהיו שתי התקופות יחד, כי כבר אז ה' ינהג באופן ניסי עקב קיום התורה ומצוות שלנו לפני זה. ובמצב כזה, גם לדעת הרמב"ם "וגר זאב עם כבש" יתקיים כפשוטו כבר בתקופה הא', כי אף שהוא קשור למשיח - הרי במצב כזה גם שאר היעודים הגשמיים יתחילו כבר עם תקופה הא'. ונמצא, שבמצב והגאולה תבוא באופן ד"זכו" - לכולי עלמא יתקיימו כל היעודים כפשוטם, וישר עם תחילת ימות המשיח.

== מהות היעוד ==
ב[[אחרון של פסח]] [[תשל"א]] ביאר הרבי, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הדרגות הגבוהות בתורה, הדרגות ששייכות לרצונו יתברך שלמעלה מחכמתו, מדריגות כאלו שמצדם אין שום מונע ומעכב, וממילא אין שום דבר רע בעולם והכל הוא רק טוב. ואם כן, לא יכול להיות מצב רע כזה של זאב הטורף, אלא הוא יהפך לטוב, ואז "וגר זאב עם כבש".

שנה אחר כך הביא הרבי את דברי אדמו"ר הזקן ב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] שמשיח ילמד תורה באופן של ראיה שלמעלה משמיעה, וביאר הרבי, שאין הכוונה לראיה כמו מחזות הנבואות שראו הנביאים, משה רבינו, והאר"י ז"ל (כמובא שם בלקו"ת), אלא מדובר על ראיה כזו שהיא ראיה מוחשית, גשמית, שיראו את האלוקות ממש באופן מוחשי וגשמי. ועפ"ז מבאר שם הרבי את היעוד "וגר זאב עם כבש", שזהו משום שאז משיח יגלה ויראה אלוקות באופן מוחשי, כי ענינו זה דוקא להחדיר את האלוקות בגשמיות.

== כבר היה לעולמים ==
{{הפניה לערך מורחב|כבר היה לעולמים}}
* בתחילת הבריאה, לפני [[חטא עץ הדעת]]{{הערה|י"ב תמוז תשמ"א. לקו"ש חכ"ז ע' 191 [אות ח], וראה הע'.}}.
* השלום בין החיות שהיו ב[[תיבת נח]] בזמן ה[[מבול]] ושינוי טבעם של החיות הטורפות{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ע' 426.}}.
* ב[[מתן תורה]] השפיע [[גילוי אלקות לעתיד לבוא|גילוי האלוקות]] בעולם גם על מצב בעלי החיים, כאשר "צפור לא צווח ושור לא געה"{{הערה|ראה התוועדות י"ג ניסן תשמ"ב, התוועדויות ח"ג ע' 1252.}}.

== [[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] ==
הכנה לזה היא על ידי עבודתינו לרומם את העולם{{הערה|אגרות מלך ח"ב ע' רס, ובהע' ד"ה ולרומם את העולם.}}.

ועל ידי העבודה של [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]], יקויים ההיעוד של "ונער קטן נוהג בם"{{הערה|התוועדויות תשמ"ה ח"ד ע' 2138.}}.

== [[טעימה מהגאולה בדורנו|טעימה]] ==
{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ע' 425. יה"ר שנזכה לטעום… התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1209.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6562 וגר זאב עם כבש - [[משל]] וגם תופעה]''' {{חב"ד בישראל}}

{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]

יוסף קרסיק

2025-04-22T15:23:15Z

יוסף הקצון:

[[קובץ:הרב יוסף קרסיק תשפ"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קרסיק (תשפ"ד)]]
[[קובץ:קרסיק 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קרסיק בצעירותו]]
הרב '''יוסף קרסיק''' הינו הרב האזורי של ישובי עמק חפר והיה מצוות ה[[חוזרים]]. מנהל מערך הכשרות במועצה איזורית עמק חפר, ראש בד"צ שחיטת ליובאוויטש ומחבר ספרים.

==תולדות חיים==
הרב קרסיק נולד ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]] - שליח הרבי ל[[קייב]], [[אוקראינה]].

למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

נמנה מספר שנים על צוות ה"[[חוזרים]]" על התוועדויות הרבי.

נשא את בתו של הרב [[יוסף בלוי]].

=== רב הערבה התיכונה===
כיהן כ[[רב]] ו[[שליח]] ב[[ערבה התיכונה]]. בתקופה זו, בשנת [[תשנ"ג]], התפרסם כאשר נסחף במכוניתו בהצפות בכביש הערבה, וניצל על ידי ניסים דהן מיבנה נהג שמשאיתו נסחפה אף היא בשיטפון.

==רב מועצה איזורית עמק חפר==
[[קובץ:יוסף קרסיק חותמת מהדרין.jpeg|ממוזער|שמאל|חותמת כשרות מהדרין, הרב יוסף קרסיק רבה של עמק חפר]]

כיום הוא שליח הרבי ורב המועצה האזורית עמק חפר

מנהל מערך הכשרות במועצה - כולל מאות עסקים ומפעלים ומשחטת עמק חפר בה מעניק הכשר לקו ייצור עופות כשר למהדרין.

בתחום אחריותו בתי כנסת, מקוואות, ופעילות דתית-חסידית מקיפה ביישובי עמק חפר.

==מנהל בד"צ שחיטת ליובאוויטש==
[[קובץ:חותמת כשרות שחיטת ליובאוויטש, הרב יוסף קרסיק.jpeg|שמאל|ממוזער]]

בחורף תשפ"ד, ייסד הרב יוסף קרסיק את בד"צ שחיטת ליובאוויטש, כדי להעניק כשרות לבשר בקר לפי כל ההידורים הנהוגים בליובאוויטש ובמקביל להוזיל את העלויות הרבות המגיעות כתוצאה ממחירים גבוהים הנקבעים על ידי אנשי עסקים וזאת בתוספת לעלות מערך נותן הכשרות.

יחד עם צוות שוחטים מומחים חסידי חב"ד, נסע הרב קרסיק לחו"ל לשחיטה מהודרת, ולקראת פסח תשפ"ד החל במכירת בשר בקר בשחיטת ליובאוויטש ובמחירים מותאמים למשפחות ברוכות ילדים.

בשלהי חודש אדר ב' תשפ"ד, פורסמו מודעות וכתבות אודות בשר בקר בכשרות הרב קרסיק, בעיתונות החב"דית: [[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב"ד]], [[ידיעון הכפר]] וגם הופצו פירסומים בכלי המדיה החב"דיים.

בכתבות פורסמו הסברים מפורטים על מעלות השחיטה של הרב קרסיק.

==כתיבה תורנית והיסטורית==
מראשי מכון [[נחלי דב"ש]].

פירסם מספר שנים מדור קבוע ב[[שבועון בית משיח]].

=== ספריו ===
[[קובץ:גבורה יהודית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר גבורה יהודית במלכות הרשע]]
*'''גבורה יהודית במלכות הרשע''' - זכרונות סב המחבר, הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]], במאבקו מול השלטון הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]]. סיפור קהילת ה[[עיירה]] [[קרלביץ']] וקהילת חב"ד ב[[לנינגרד]] לפני מלחמת עולם השניה ו[[סמרקנד]] בזמן מלחמת העולם השנייה ומעט זכרונות מייסוד [[כפר חב"ד]].
*'''השבת בקבלה ובחסידות''' - עוסק בדרושיו של הרבי והלכות שבת מקובץ (שני כרכים).
*'''הבית היהודי''' עוסק בחיי נישואין ו[[חתונה]].

==משפחתו==
*בנו, מנחם מענדל קרסיק - נשא את שיראל למשפחת דרעי.
*בנו, שמואל קרסיק.
** בנו, הת' אלחנן קרסיק ע"ה - נפטר [[י"ג סיון]] [[תשפ"ד]].
*בנו, משה קרסיק - נשא את בתו של הרב סלונים מ[[ירושלים]].
;בנותיו
*בתו, חיה מושקא סגל אשת ר' יוסף יצחק סגל מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[עפולה]].
*בתו, חנה.
*בתו, רחל טעמרעל.

==קישורים חיצונים==
*[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A7/ תגית הרב יוסף קרסיק] {{אינפו}}

====מאמרים מהרב קרסיק====
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38706 מהי ההתגלות שבעשרת הדברות?] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38585 השפעת הסביבה היהודית על העולם] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38154 איך יתממשו ההחלטות טובות?] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37840 פקוח נפש] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27260 שמחה חסידית] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28994 שבועות: חג פנימיות התורה חג תורת המשיח] {{אינפו}}

{{תורת הרבי}}
{{מיון רגיל:קרסיק, יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:רבנים נותני כשרות]]

יוסף חיים רוזנבלט

2025-04-22T15:22:28Z

יוסף הקצון:

[[קובץ:02-02-2022-18-15-52-144A3872-758x505.jpg|ממוזער|הרב רוזנבלט בכינוס הרבנים נגד [[מיהו יהודי|רפורמות הגיור]], לצד חמיו הרב [[ישעיהו הרצל]] ([[תשפ"ב]])]]
[[קובץ:Rozenblat hachtara.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף חיים רוזנבלט בטקס ההכתרה, לצד חמיו הרב [[ישעיהו הרצל]] ו[[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[אליהו בקשי דורון]]]]
[[קובץ:הרב יוסף רוזנבלט.jpg|ממוזער|הרב רוזנבלט ב[[כינוס השלוחים העולמי]] ([[תשפ"ד]])]]
הרב '''יוסף חיים רוזנבלט''' (נולד ב[[ט' סיון]] [[תשכ"ט]], 1969) הוא [[שליח]] [[הרבי]] לגליל התחתון, רב המועצה האזורית גליל תחתון וחבר [[מכון הלכה חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' סיון]] [[תשכ"ט]] לרב [[מרדכי רוזנבלט]] ולאימו מלכה.

בצעירותו למד בישיבת קול תורה בירושלים ולאחר מכן עבר לישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, ולקראת שנת הלימודים [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חוה בת הרב [[ישעיהו הרצל]] רב העיר [[נוף הגליל]], החל לפעול בשליחות הרבי ביישוב [[גבעת אבני]], וכעבור מספר שנים התמנה כשליח אזורי וכרב המועצה האזורית גליל תחתון.

תחת השגחתו, פועל מערך כשרות המעניק השגחה למוצרים המיוצרים במפעלים המצויים בשטח השיפוט של המועצה האזורית בה מכהן כרב, ביניהם מפעלים מפורסמים כדוגמת [[תה]] ויסוצקי, פרי ניר, מחלבת צוריאל (טרה) ועוד.

הצטרף לרבנים שחתמו על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]] ואף על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים|פסק הדין שהרבי חי וקיים בגוף גשמי]], ויש לפרסם זאת.

בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני [[מכון הלכה - חב"ד]].

==משפחתו==
*חתנו, הרב [[מנחם מענדל פרבר]] - משפיע בישיבה קטנה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*חתנו, הרב משה יצחק העכט - שליח הרבי בגליל התחתון.
*חתנו, הרב שמואל ליסון - מחנך בתלמוד תורה חב"ד נוף הגליל.
*בנו, הרב מרדכי רוזנבלט - שליח הרבי במושב מצפה שבגליל התחתון.
*בנו, הרב דובער רוזנבלט - [[נתיבות]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://machon-halacha.co.il/%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%95%d7%96%d7%a0%d7%91%d7%9c%d7%98/ '''פסיקות, תשובות, מאמרים וסרטונים'''] של הרב רוזנבלט באתר פורטל ההלכה של מכון הלכה חב"ד {{מכון הלכה}}.
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%95%d7%96%d7%a0%d7%91%d7%9c%d7%98 תגיות: הרב יוסף חיים רוזנבלט]''' {{אינפו}}

{{רבני מכון הלכה חב"ד}}
{{מיון רגיל:רוזנבלט, יוסף חיים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת הרצל]]
[[קטגוריה:רבני ערים]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנבלט]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על פסק הדין שהרבי חי וקיים]]
[[קטגוריה:רבנים נותני כשרות]]

משתמש:יוסף הקצון/אליעזר אשכנזי

2025-04-22T15:15:35Z

יוסף הקצון:

[[קובץ:לייזי אשכנזי.jpeg|ממוזער|הרב לייזי אשכנזי מתוועד]]
הרב '''אליעזר אשכנזי''' (המכונה: 'לייזי') הוא משפיע בישיבת חנוך לנער בצפת.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[תשמ"ג]] לאביו ר' [[חיים אשכנזי]] ולאמו מרת ברוריה ב[[לוד|לוד.]]

בישיבה קטנה (שנים תשנ"ז-נ"ט) למד ב[[תומכי תמימים לוד]], ובישיבה גדולה (שנים תש"ס-ס"ב) ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בתור בחור קיבל ביותר מר' [[זושא פוזנר]].

שהה אצל הרבי שנה שלימה במסגרת ה[[קבוצה]], בשנת תשס"ג.

הרב לייזי אשכנזי משמש כמשפיע בישיבת [[ישיבת חנוך לנער צפת]].

הרב אשכנזי ידוע בסגנון התוועדותו המיוחדת, ומוזמן רבות להתוועדויות, [[שבת שכולה משיח]], ישיבות [[תות"ל]] ועוד.
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]

סעדיה מעטוף

2025-04-22T15:12:12Z

יוסף הקצון:

{{מפנה|סעדיה מעטוף}}
[[קובץ:סעדיה מעטוף.jpg|ממוזער|טקס ההכתרה לרב היישוב]]
הרב '''סעדיה מעטוף''' הוא רב היישוב ברקת, המשמש גם כרב קהילת חב"ד המקומית וכשליח הרבי ביישוב. מכהן גם כחבר [[מכון הלכה חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ט טבת]] [[תשכ"א]] בארץ ישראל, להוריו סלם וגמר מעטוף, שעלו לארץ עשר שנים קודם לכן, בשנת תש"י וקבעו את מושבם בברקת.

בשנת [[תשל"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה'קבוצה'.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת אביגיל בת סלימאן ומרים אהרון מכפר סבא.

לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]] בברקת, והחלו לפעול במקום כשלוחי הרבי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/60377 טור עם ראיון קצר של רעייתו אביגיל באתר COL].}}.

כבר כאברך צעיר החל לדאוג לארגון קבוצות ל[[נסיעה לרבי]] מבני היישוב, דבר שגרר בעקבותיו גם טרדה רבה וחוסר שינה והוביל למצב רפואי מתוח ולדקירות בחזה. כאשר כתב על כך לרבי בשנת תשמ"ח, קיבל ברכה מהרבי ומאז התופעה פסקה לחלוטין.

נמנה על הרבנים שחתמו על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

משמש כחבר בגוף הבוחר של תפקיד [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים לישראל]].

עם הקמת [[מכון הלכה חב"ד]] הצטרף כחבר המכון, ולצד זאת משמש כחבר מן הצד בועידת רבני הקהילות מטעם בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.

==משפחתו==
*חתנו, הרב [[מאיר סעיד]].
*בנו, ר' שניאור זלמן מעטוף
*בנו, ר' שמואל מעטוף
*בנו, ר' דובער מעטוף
*בנו, ר' שלום מעטוף
*בנו, ר' מנחם מענדל מעטוף
*בתו, מרת נחמה דינה
*בתו, מרת דבורה לאה
*בתו, מרת הדס סעיד
*בתו מרת חיה מושקא, רעיית ר' מנחם מענדל מעטוף.

{{רבני מכון הלכה חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מעטוף, סעדיה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת מעטוף]]
[[קטגוריה:משפחת אהרון]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]

סעדיה מעטוף

2025-04-22T15:10:44Z

יוסף הקצון:

{{מפנה|סעדיה מעטוף}}
[[קובץ:סעדיה מעטוף.jpg|ממוזער|טקס ההכתרה לרב היישוב]]
הרב '''סעדיה מעטוף''' הוא רב היישוב ברקת, המשמש גם כרב קהילת חב"ד המקומית וכשליח הרבי ביישוב. מכהן גם כחבר [[מכון הלכה חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ט טבת]] [[תשכ"א]] בארץ ישראל, להוריו סלם וגמר מעטוף, שעלו לארץ עשר שנים קודם לכן, בשנת תש"י וקבעו את מושבם בברקת.

בשנת [[תשל"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה'קבוצה'.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת אביגיל בת סלימאן ומרים אהרון מכפר סבא.

לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]] בברקת, והחלו לפעול במקום כשלוחי הרבי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/60377 טור עם ראיון קצר של רעייתו אביגיל באתר COL].}}.

כבר כאברך צעיר החל לדאוג לארגון קבוצות ל[[נסיעה לרבי]] מבני היישוב, דבר שגרר בעקבותיו גם טרדה רבה וחוסר שינה והוביל למצב רפואי מתוח ולדקירות בחזה. כאשר כתב על כך לרבי בשנת תשמ"ח, קיבל ברכה מהרבי ומאז התופעה פסקה לחלוטין.

נמנה על הרבנים שחתמו על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

משמש כחבר בגוף הבוחר של תפקיד [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים לישראל]].

עם הקמת [[מכון הלכה חב"ד]] הצטרף כחבר המכון, ולצד זאת משמש כחבר מן הצד בועידת רבני הקהילות מטעם בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.

==משפחתו==
*חתנו, הרב [[מאיר סעיד]].
*בנו, ר' שניאור זלמן מעטוף
*בנו, ר' שמואל מעטוף
*בנו, ר' דובער מעטוף
*בנו, ר' שלום מעטוף
*בנו, ר' מנחם מענדל מעטוף
*בתו, מרת נחמה דינה
*בתו, מרת דבורה לאה
*בתו, מרת הדס סעיד
*בתו מרת חיה מושקא, רעיית ר' מנחם מענדל מעטוף.

{{רבני מכון הלכה חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מעטוף, סעדיה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"א]]
[[קטגוריה:אישים בברקת]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:רבני ישובים]]
[[קטגוריה:חברי מכון הלכה חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת מעטוף]]
[[קטגוריה:משפחת אהרון]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

בית המקדש השלישי

2025-04-22T11:52:39Z

יוסף הקצון:

[[קובץ:תרשים בית המקדש השלישי.png|םשמאל|ממוזער|250px|תרשים בית המקדש השלישי]]
[[קובץ:בית-דרום-מזרח.jpg|ממוזער|הדמיה של בית המקדש השלישי, מבט מלמעלה]]
'''בית המקדש השלישי''' הוא [[בית המקדש]] שיבנה ב[[ימות המשיח]], כחלק מפעולותיו של [[מלך המשיח]] ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולת ישראל]] ותיקון העולם, החזרת [[מלכות בית דוד]] והשבת משפטי התורה והמצוות בשלימותם. ה[[ציפיה לגאולה|ציפיה לבניין בית המקדש השלישי]] היא יסוד מרכזי בחיי עם ישראל מאז [[חורבן בית המקדש השני|חורבן הבית השני]] לאורך כל תקופת ה[[גלות]].

בפרטים מסויימים דומה בית זה בצורתו לבתי המקדש הקודמים, [[בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[בית המקדש השני|השני]], אך יהיו בו שינויים רבים, בהתאם ל[[נבואה]] שניתנה ל[[יחזקאל]] ושחלק מפרטיה המדוייקים נשארו נעלמים ויתגלו רק עם ביאת המשיח. כמו כן, יהיו בו שינויים הלכתיים שונים.

בשונה מבתי המקדש הקודמים, בית זה יהיה{{הערה|המעלה של בית המקדש השלישי על [[בית המקדש הראשון|בית הראשון]] [[בית המקדש השני|והשני]] הוא עילוי שבאין ערוך (התוועדויות תשמ"ז ח"ב ע' 202).

יהיה הלמעלה מן המקום במקום, אך אז העולם יהיה כלי לזה. גם יהיה נצחי, אך אז הזמן יהיה כלי לזה (ד"ה גדול יהי' תשכ"ב, סה"מ מלוקט ד')}} נצחי. נצחיותו נובעת מדרגת האור הרוחני שתאיר בו, שגבוהה בהרבה מזו שבבתי המקדש הקודמים.

==בנייתו==
שתי דעות נאמרו בנוגע לבניין הבית השלישי, על ידי מי יבנה:

לדעה אחת - יבנה בית המקדש השלישי על ידי [[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו{{הערה|כן משמע מדברי המדרש תנחומא (סוף פרשת פקודי): "במעשה ידיך ארנן, זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו".}}, ובלשון [[רש"י]]{{הערה|ד"ה אי נמי סוכה מא, א. ועד"ז בתוס' שם ד"ה אי נמי.}}: {{ציטוטון|מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים, שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך}}. מסיבה זו לא ייחרב בית המקדש השלישי, בגלל היותו מעשי ידי ה', שלא כבתי המקדש הקודמים שהיו מעשי ידי אדם{{הערה|זוהר חלק א כח, א. קנ, א. חלק ג, רכא, א. ילקוט שמעוני תהלים רמז תתמח.}}.

לדעה שנייה - יבנה בית המקדש השלישי על ידי [[עם ישראל]] בהנהגת [[מלך המשיח]]{{הערה|ירושלמי מגילה פרק א, הלכה יא. ויקרא רבה ט, ו. במדבר רבה יג, ב.}}. כדעה זו פסק להלכה [[הרמב"ם]]{{הערה|שם=רמבם}}.

[[הרבי]] התייחס מספר פעמים למחלוקת זו, והביא כמה אפשרויות לתווך בין הדעות{{הערה|1=נלקטו בספר [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=127&hilite= חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה לרמב"ם, סימן יט].}}:

*על פי דברי חז"ל{{הערה|במדבר רבה טו, יג. איכה רבה ב, יג.}} על הפסוק{{הערה|איכה ב, ט.}} "טבעו בארץ שעריה", שבזמן [[חורבן בית המקדש|החורבן]] טבעו דלתות המקדש בארץ - ייתכן שהמקדש כולו אכן ירד משמים, אך בני ישראל בהנהגת המשיח יעמידו את דלתותיו, והעמדת דלתות בבית נחשבת לפי ההלכה{{הערה|ראה בבא בתרא נג, ב.}} כ[[קניין]] המועיל לזכות בבית כולו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&st=&pgnum=106&hilite= לקוטי שיחות חלק י"א, ע' 98 הערה 61].}}.
*על פי דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, א.}} בתיווך נבואות סותרות ביחס לגאולה, שישנו אופן גאולה פשוט אם לא יהיו ישראל ראויים לכך ("לא זכו"), אך אם יהיו ראויים ("זכו") אופן הגאולה יהיה נעלה יותר ו[[נס|ניסי]] - כך בענייננו, במצב של "לא זכו" יבנה המקדש בידי אדם, ובמצב של "זכו" יתגלה משמים{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15826&st=&pgnum=93&hilite= לקוטי שיחות חלק י"ג, ע' 84 הערה 36]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14950&st=&pgnum=218&hilite= חלק כ"ז, ע' 204].}}.
:בזמננו, הודיע הרבי שזכינו לאופן גאולה זה, ולכן ללא ספק ירד המקדש בנוי ומשוכלל מן השמים{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקהל-פקודי, [[תשמ"ח]] (השלמות, בלתי מוגה).}}. למסקנת השיחה הרבי אומר שוודאי שעם ישראל יבנה את בית המקדש, אלא שבמצב של זכו יתלבש לאחר מכן במקדש שלמטה בית המקדש שלמעלה כפי התיווך הבא.
*המקדש ייבנה על ידי ישראל בהנהגת המשיח, כיוון שבניין המקדש הוא חיוב הלכתי המוטל על ישראל; אך בנוסף לבניינם של ישראל כנדרש בהלכה, "יתלבש" במקדש הגשמי גם המקדש שירד מלמעלה{{הערה|שם=לקוש}}.
*על פי דברי הרמב"ם{{הערה|הלכות בית הבחירה פרק א, הלכה ד.}} שבנבואת [[יחזקאל]] על בניין הבית השלישי ישנם חלקים מפורשים, וחלקים שאינם ברורים - ישראל בהנהגת המשיח יבנו את החלקים הידועים, והחלקים שאינם ידועים יושלמו בידי שמים{{הערה|שם=לקוש|1=לקוטי שיחות חלק י"ח, ע' 418 (הובא גם ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=35&hilite= פתיחה לחידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה]).}}.

כמו כן הסביר הרבי את טעמי שתי הדעות לפי [[פנימיות התורה]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&st=&pgnum=193&hilite=לקוטי שיחות חלק י"א, ע' 185].}}.

הרב [[מרדכי אליהו]], בשיחתו עם הרבי{{הערה|1=ו' מרחשון תשנ"ב. וראה מעין זה ב[http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%3A%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99 מכתבו של הרב אליהו מכ"ז תשרי תדש"ן - לר' אברהם רון].}}, העיר שאנו מעדיפים את האפשרות שיבוא מלמעלה, כיון שזה יותר מהר...

בקונטרס [[בית רבינו שבבבל]] כותב הרבי שבית המקדש יתגלה מהשמים תחילה בבית רבינו שבבבל - [[770]], ורק לאחר מכן יעבור לירושלים.

==זמן בנייתו==
===ביחס לביאת המשיח===
בגמרא{{הערה|שם=מגילה|מגילה יז, סע"ב.}} נאמר שרק אחר בניין בית המקדש מגיע [[מלך המשיח]]. כך דרשו בגמרא את הפסוק{{הערה|הושע ג, ה.}}: "אחר ישובו בני ישראל", כלומר לאחר שיבנו את בית המקדש, "ובקשו את . . דוד מלכם".

לאידך, פסק להלכה [[הרמב"ם]], שמלך המשיח יבנה את בית המקדש{{הערה|שם=רמבם}}, כלומר שחזרת מלכות דוד קודמת לבנין בית המקדש.

ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרת קדשו]] של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|שם=אגרת}}, מוכיח באריכות שבניין בית המקדש וקיבוץ גלויות ייעשו על ידי משיח, והמקורות שמדברים על ביאת המשיח אחרי בניין המקדש או קיבוץ גלויות - מדברים על [[משיח ודאי|התגלותו הסופית והמושלמת]], שתהיה רק אחרי השלמת פעולותיו. אדמו"ר הרש"ב מדייק ומחלק שמשיח נקרא לעיתים "בן דוד" ולעיתים "דוד" - בתחילת ביאתו נקרא "בן דוד", ולאחר השלמת פעולותיו נקרא "דוד", ולכן, בלשונות חז"ל המאחרים את ביאת המשיח נאמר "כיון שנבנית ירושלים בא '''דוד'''"{{הערה|שם=מגילה}}, והכוונה על התגלותו המושלמת.

===ביחס לקיבוץ גלויות===
{{ערך מורחב|ערך=[[קיבוץ גלויות#זמנו|קיבוץ גלויות]]}}
נחלקו החכמים בזמנו המדוייק של בניין בית המקדש השלישי: יש מהם שאומרים שיהיה לפני [[קיבוץ גלויות]], ויש אומרים שלאחריו.

לדעת המדרש{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] רמז תתפח. וכן במדרש תנחומא נח, יא (בסופו).}}: "מסורת אגדה היא, שאין [[ירושלים]] נבנית עד שיתכנסו הגלויות... שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה [[ירושלים]] ה' (כי) נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע קצת בגמרא במסכת מגילה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=17b&format=text יז, ב].}}, שם מבואר סדר הברכות בתפילת [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], ושם תפילת 'תקע בשופר' העוסקת בקיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך' העוסקת בבניין המקדש.

לאידך, בספר ה[[זוהר]]{{הערה|שם=זהר|חלק א קלט, א במדרש הנעלם.}} דייקו חז"ל, שבניין הבית יהיה קודם קיבוץ גלויות. הפסוק "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" נדרש שם כסדרו, שקודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע בגמרא במסכת סוכה{{הערה|מא, א.}}, הדנה אודות תקנת [[רבי יוחנן בן זכאי]] שלא לאכול [[חדש]] ביום [[ט"ז בניסן]], שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו{{הערה|שם=אגרת}}. גם במסכת ברכות{{הערה|מט, א.}} מסביר [[רש"י]] את דברי הגמרא כשיטה זו.

להלכה פסק [[הרמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|שם=רמבם|הלכות מלכים: יא, א-ד.}}: "המלך המשיח . . בונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל", "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". לפי [[כללי הרמב"ם]], אפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, ולכן לפי הרמב"ם תחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל. הכרעה זו נקבעה גם על ידי אדמו"ר הרש"ב באגרת קדשו{{הערה|שם=אגרת|1=אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת קל ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=360&hilite= ע' שח] ואילך).}}, שם מבסס את השיטה שבניין המקדש קודם לקיבוץ גלויות גם על פי [[תורת החסידות]]. לפי הסבר זה בחסידות, בניין בית המקדש השלישי הוא עיקר הגאולה, והוא יכלול בתוכו את כל המעלות של יעודי הגאולה, שיתגלו לאחר מכן כל אחד בזמנו - קיבוץ גלויות, והשלימות ב[[תחיית המתים]]{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/12/index.htm#_ftnref_931 ד"ה גדול יהיה תשכ"ב], סעיף ב.}}.

[[הרבי]] דן כמה פעמים בשאלה זו. לפעמים נוטה להכריע כשיטה שבניין המקדש קודם{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&st=&pgnum=523&hilite= שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ג].}}, לפעמים מביא שהכרעת הדין תיפסק על ידי [[בית הדין]] למטה{{הערה|שם=מח|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=488 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ח].}}, ולפעמים מעלה אפשרות שההכרעה ברמב"ם היא רק המוכרח לפי ההלכה, אך במקרה שיזכו ישראל, יהיה הסדר שקודם יהיה קיבוץ גלויות ורק אחר כך יבנה המקדש, בתכלית השלימות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59237&st=&pgnum=541 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז, הערה 36]. וראה עמוד קודם בשולי הגליון.}}.

אפשרות נוספת לתיווך בין השיטות מביא הרבי, שמכיון שיש כמה וכמה דרגות בבניין ירושלים וקיבוץ גלויות, זו למעלה מזו, הרי שיכולים להיות שני הסדרים - לאחר שיקובצו הגלויות יהיה עילוי במקדש שנבנה לפניו, ולאחרי זה עילוי בקיבוץ גלויות, וכן הלאה בעילוי אחר עילוי כו'{{הערה|שם=מח}}.

==החידושים שיתווספו בו==
בספר [[יחזקאל]] מתנבא יחזקאל על בית המקדש הג', בנבואה זו מבואר שבית המקדש יהיה שונה בצורתו מהבתי מקדש הקודמים. ההבנה בפסוקים אלו בספר יחזקאל קשה מאד, כך שחלק גדול מהמפרשים אכן נחלקו איך יראה בדיוק בית המקדש הג'.

'''עליה לרגל:''' יעלו אליו כל שבת ו[[ראש חודש]] (בשונה מבתי מקדש הקודמים אליהם עלו רק ג' פעמים בשנה) כמו שנאמר: "והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להתשחוות לפני אמר ה'".

'''חומרי בניה:''' חלק מבניינו יהיה מברזל, (בשונה מהבתים הקודמים בהם נאסר השימוש ב[[ברזל]] בבנית הבית), כיון שלעתיד ה[[ברזל]] כבר לא יהיה כלי משחית, לאחר קיום היעוד [[וכתתו חרבותם לאתים]], לכן ה[[ברזל]] רק יסמל את התוקף והנצחיות של הבית השלישי.<ref>דבר מלכות ויחי.</ref>

'''תוספות בניה:''' כל הבתי כנסת לעתיד יהיו מחוברים לבית המקדש השלישי, בגמרא למדו זאת קל וחומר מכך שבשעת [[מתן תורה]] הגיעו הרים מסוים על מנת שיקבלו עליהם את התורה, כל שכן במתן תורה דלעתיד [[תורה חדשה מאתי תצא]] שיבואו כל הבתי כנסת ויתחברו לבית המקדש.

'''גודל:''' גודל העזרות וכן שטח [[הר הבית]] המגודר סביב בית המקדש יגדלו מאוד: כקילומטר וחצי אורך ורוחב סביב [[הר הבית]] לעומת 250 מטר בבית השני (פי 36!), וכ162 על 164 מטר עזרת נשים לעומת כ67 מטר בבית השני. מפרשים רבים{{הערה|1=ראה "ילקוט משיח וגאולה" על פרשת תולדות ו[[לקוטי שיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14953&st=&pgnum=129 חלק ל', פרשת תולדות - שיחה ג'] שם דן בכך באריכות.}} מסבירים כי כל אחת מהבארות שחפר יצחק רומזת לכל אחד מבתי המקדשות, והסיבה לקריאת הבאר השלשית "רחובות" היא על שם רחבות המידות שתהיה בבית המקדש השלישי לעומת [[בית המקדש|קודמיו]].

'''שינויים במבנים סביב:''' בבית המקדש השלישי עזרת הנשים מקיפה את העזרה הפנימית (עזרת ישראל והכהנים בה ממוקם המזבח בין היתר) במקום להיות כחצר נוספת במזרחה כאשר שער ניקנור מחבר ביניהם - כמו שהיה בבית המקדש השני. בבית השלישי יהיו 3 שערים שיחברו את 2 העזרות הללו: ממזרח, מצפון ומדרום, ומולם שערים מקבילים בחומת עזרת נשים המובילים לחצר הר הבית. כמו כן ההיכל עצמו נמצא '''מחוץ''' לעזרה הפנימית, כאשר הוא מהווה חלק מהקיר המערבי, ואילו "גוף" ההיכל נמצא בעזרת נשים. גם מקום שחיטת קדשי-הקדשים וכן בישול בשר ה[[קרבן חטאת|חטאת]] והאשם הנאכלים על ידי הכוהנים משנה מיקום אל תוך השער הצפוני שבין העזרה הפנימית לעזרת נשים.

== מעשינו ועבודתנו ==
הקב"ה רוצה שהבית המקדש יהיה על ידי [[מעשינו ועבודתנו]], הן השערים בני ישראל יבנו, והן המקדש מעט, מכיון שמטבע הטוב להטיב{{הערה|ש"פ תרומה תשד"מ, התוועדויות ס"ע 1028.}}. בנין [[בית המקדש]] נפעל ע"י לימוד [[ילדי ישראל|תשב"ר]], ובפרט ב[[לימוד עניני בית הבחירה|הלכות בית הבחירה]]{{הערה|ש"פ עקב תש"מ, שיחו"ק (החדש) ע' 155. מוצ"ש עקב ע' 190.}} - בלימוד צורת הבית, כיון שהשלימות של הבית המקדש יגלה ויבא מן השמים{{הערה|לקו"ש חי"ח ע' 418 בהע'.}}.

בנין בתים חדשים, והן חיזוק תורה תפילה גמ"ח בבתים הקיימים{{הערה|ש"פ ויגש תנש"א אות י.}}.

ע"י שילדי ישראל עושים מחדרם מקדש מעט{{הערה|התוועדויות תשנ"ב ח"א ע' 77.}}.

ע"י מקדש הפנימי, ושכנתי בתוכם, יהיה בית הבחירה השלישי{{הערה|אג"ק חט"ו ע' שיא.}}.

מעשינו לגאולה וביהמ"ק השלישי, הוא לימוד התורה, כיון שתורה קשור עם מספר שלש - תליתאי, ועבודה הקשורה עם מספר שלש [מלכויות, זכרונות שופרות]{{הערה|לקו"ש חט"ל ע' 452.}}.

== טעימה, מעין, והתחלה ==
גם עכשיו קיימת מציאותו של המשכן בגשמיות בהעלם, לכן נקל יותר להמשיכו בגשמיות{{הערה|סוף ד"ה ויקחו לי תרומה תשכ"ה.}}.

כבר בנוי, צריכים רק להורידו, עבודתינו דדור השביעי{{הערה|התוועדויות תשמ"ז ח"ב ע' 202, ובהע'.}}.

מעין [[בית המקדש]] אשר ב[[ירושלים]], [[770 איסטערן פארקווי|770]]=[[בית משיח - 770|בית משיח]], [[בית רבינו שבבבל|בית רבנו שבבבל]]{{הערה|קונט' בית רבנו שבבבל, התוועדויות תשנ"ב ח"א ע' 416, ובהע'.}}.

יש לטעום מעניני הגאולה, ולכל לראש על ידי לימוד בעניינים אלו{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1231.}}.

==לקריאה נוספת==
*[[דבר מלכות ויחי]], על השימוש בברזל בבית השלישי
*'''ובנה מקדש במקומו''', דיון בפרטים ההלכתיים הקשורים עם בניית בית המקדש השלישי, בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 83

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/file/d/0B7-hW7bkWB8EQVVNdDVlTWdfcFU/view?usp=sharing בית המקדש השלישי - צורת הבית מתוך נבואת יחזקאל], בהוצאת [[את"ה העולמי]], [[תשע"ד]]{{PDF}}
*הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://www.daat.ac.il/he-il/history/tkufot/mikdash2/zevin-mikdash.htm מקדש העתיד לאור ההלכה] באתר דעת
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום בער וולף]], [http://www.chabad.info/images/notimage/70425_he_1.pdf מבנה שערי הבית השלישי]{{PDF}}
*הרב יהודה ויסגלס, '''דברים המפורשים ביחזקאל''' - סדר כתבות על נבואת יחזקאל על הבית השלישי, בתוך [[התמים (בית משיח)]], [http://chabad.info/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97.pdf גליון מו, ע' 96] {{*}} גליון מז, ע' 42
*מכון 'לשכנו תדרשו' - מידע, תמונות וספרים אודות בית המקדש השלישי, [https://mikdash3.co.il/ לשכנו תדרשו].
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23446.htm מלט ובלוקים, או תפילות וציפייה: איך בונים את בית המקדש השלישי?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23415.htm עלייה לבית המקדש, המדריך] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23502.htm חידושים בבית המקדש השלישי] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23479.htm הכינו יומנים: זה המועד בו ייבנה בית המקדש השלישי] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23433.htm איזו עבודה במקדש הכהנים מורשים לבצע רק פעם בחיים?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23428.htm הכירו: כך ייראה בית המקדש השלישי] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23413.htm לשכת התעסוקה של המקדש: הדרישות המלאות נחשפות] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23409.htm שערי ניקנור] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23402.htm האש של כולנו, תוקד בקרוב] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23395.htm למה בעצם אנחנו לא מקריבים כיום קורבנות?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23386.htm האבן שממנה התחיל הכל...] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23380.htm תמונת בית המקדש של ערפאת] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23375.htm מבלי לצאת מהבית: כך תשתתפו אקטיבית בבניין המקדש] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/21693.htm המקום הקדוש ביותר: הצצה אל קודש הקודשים] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/21428.htm היכונו לירידת בית המקדש בברוקלין] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/israel/17958.htm גאווה יהודית • תמונת המקדש במקומו שעוררה סערה כבר למעלה מ25 שנה] באתר הגאולה {{הגאולה}}

;מאמרים באתר {{חב"ד בישראל}}
{{טורים|תוכן=
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5645 [[בית המקדש השלישי]] מיוסד על הבית הראשון]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3417 בין הבית השני לבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5316 מעלת הבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5376 'חדש' בגאולה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5282 מקדש מהשמיים או בידי אדם]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5336 התגלות המשיח ובניית המקדש. מה קודם למה?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3579 כמה זמן תימשך חנוכת הבית השלישי?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=309 החלק הלא מוחלט בחנוכת הבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3186 מטס של מבני קודש]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5662 [[ברזל]] כמרכיב עיקרי במקדש]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5840 כרטיס כניסה לקודש הקדשים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6350 הימים הראשונים של הבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=195 חלוקת העבודה בבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1049 זמני העלייה לבית המקדש]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3442 'קרבן תמיד' אחד או שניים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2533 הקרבנות עתידים להתבטל?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2491 מטרה חדשה בהקרבת קרבנות]'''
}}

{{גאולה ומשיח}}
{{בית המקדש}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:מבנים]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]

המשכן

2025-04-22T11:51:47Z

יוסף הקצון:

{{לעריכה}}
{{לפצל}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אוהל מועד - המשכן|אחר=משמעויות אחרות ב'אוהל'|ראו=[[אוהל (פירושונים)]]}}
[[קובץ:דגם המשכן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם בגודל כמעט טבעי של המשכן, בסמוך לעיר [[אריאל]]]]
[[קובץ:המשכן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המשכן]]
'''המשכן''' (מכונה בתורה גם "אוהל מועד") הוא כינוי למקום המיוחד להשראת ה[[שכינה]] החל מהאוהל שהוקם על ידי [[עם ישראל]] ב[[מדבר]], ועד לבנייתו של [[בית המקדש]] ב[[ירושלים]]. בו ניצב ארון העדות ובו הוקרבו הקרבנות. בעת נסיעת העם במדבר נסע המשכן יחד עמם ממקום למקום.

==היסטוריה==
{{להשלים}}
בתחילה מקום המקדש לא היה קבוע, והיה נקרא - 'משכן'. המשכן הראשון הוקם על ידי [[משה רבינו]] ב[[מדבר (מקום)|מדבר]]. לאחר מכן כשנכנסו ל[[ארץ ישראל]] עבר המשכן גלגולים רבים, בתחילה היה ארבע עשרה שנה בגלגל, לאחר מכן ב[[שילה]] ב'תק"ב - ב'תתע"א, שלוש מאות ששים ותשע שנה, ולאחר מכן כחמשים ושתיים שנה בנוב וגבעון.

'משכן שילה' על אף שהיה בנוי מקירות אבן, לא היה נחלה נצחית. [[חז"ל]] למדו על הפסוק {{ציטוטון|כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה}} - מנוחה זו שילה, נחלה זה [[ירושלים]]{{הערה|זבחים קיט ע"א}}. כלומר שהמשכן עדיין לא שימש כנחלה נצחית.

בתחילה המשכן היה בנוי מיריעות וקרשים, אך ב'משכן שילה' קירותיו היו מאבנים ובמקדש היה כולו עשוי מאבנים. ב[[חסידות]] מוסבר שפרט זה מורה שבבית המקדש שהיה גילוי אלוקי נעלה כבר יכלו לבנות אותו מ[[דומם]] לעומת המשכן (בכללותו) שיכל להשפיע רק על ה[[צומח]] - קרשי המשכן, ועל ה[[חי]] - יריעות{{הערה|[[תורה אור]] תחילת פרשת ויגש.}}.

===הציווי על המשכן===
===איסוף הכספים ובניית המשכן וכליו===
{{הפניה לערך מורחב|כלי המקדש}}

==מבנה המשכן==
צורת ומידות המשכן היו דיוקן של ציור [[מעשה בראשית]] וציור [[גן עדן]]{{הערה|תיקוני זוהר תיקון יג.}}.

===חצר המשכן===
הכניסה אל פנים המשכן הותרה למשרתי ה' בלבד, ואילו יתר העם הורשה להיכנס אך ורק אל חצרו. החצר, בה היו הכיור ומזבח העולה, הייתה בצורה [[מלבן|מלבנית]], אורכה (צפון ודרום) 100 אמה (כ-50 מטרים) ורוחבה 50 אמה. פתח החצר היה בצד המזרחי, מול פתח המשכן גופו, ואורכו 20 אמה.

מלבד הפתח שהיה מכוסה במסך יקר יותר, החצר הייתה מוקפת קלעים עשויים שש משזר. לצורך קביעת הקלעים היו עמודים (מחומר לא ידוע) שמוקמו על אדני [[נחושת]], וכן ווים לעמודים, "חשוקיהם" (מעין חגורה. רש"י) עשויים [[כסף]] ויתדות נחושת, אך אופן החיבור אינו ברור כל צרכו. בצפון ובדרום היו עשרים עמודים, במערב עשרה, ובמזרח - 3 בכל צד מצדי הפתח, ועוד ארבעה עמודים עבור מסך הפתח. תיאור זה יצר קשיים רבים למפרשים, שהניחו כי כל קלע נפרש בין עמוד לעמוד. מהנחה זו נגררה הנחה נוספת - שבקצה כל רוח ובמרכזה עמד אחד העמודים - והובילה למסקנה כי בכל צד אורך עמדו 21 עמודים, ולא 20 כתיאור התורה. קושי זה הוביל למסקנות שונות בקרב הפרשנים והחוקרים - היו שטענו כי הכתוב אינו כפשוטו; ולחלופין, היו שפתרו את הקושי על ידי הנחה שהפתח לא עמד במרכז הרוח המזרחית. התנאי שהציבה הברייתא דמלאכת המשכן מסלק את כל הקשיים, הואיל והיא קובעת כי כל קלע יצא '''מחוץ''' לעמוד - שתי אמות ומחצה לכל כיוון.

===המשכן גופו===
====מקומו בחצר====
מקומו של המשכן בתוך החצר אינו מצוין בתורה. בברייתא דמלאכת המשכן, נכתב שהמשכן היה בממדים של 30 אמות על 10 אמות, כאשר המרחק מגבול החצר בצפון, בדרום ובמערב היה 20 אמה, ובצד מזרח - 50. יוסף בן מתתיהו סבר כי המשכן שכן במרכזה של החצר, אך - בהתחשב בקיומם של הכיור ומזבח העולה - הדעה המקובלת, אף בקרב החוקרים, היא כדברי הברייתא.

====מבנהו====
=====יריעות המשכן=====
המשכן היה מבנה מסוג מיוחד, ששילב אוהל רגיל וסוכה שטוחה של קרשי עץ, מבנה שניתן לפירוק ולנשיאה. רבים מהמונחים הטכניים בתיאור המשכן (הן חומרי הבנייה, הן הפעולות הטכניות הדרושות להרכבתו והן בהיבט המידות המלאות של המשכן וחלקיו) אינם ברורים מפשוטו של מקרא. נסקור תחילה את תיאור התורה עצמה, ולאחר מכן נפנה לדברי הפרשנים והחוקרים.

המשכן, במובנו הצר של שם זה (היינו, האוהל הפנימי), היה עשוי עשר יריעות ארוגות מחומרים יקרים. כל יריעה הייתה באורך 28 אמות וברוחב 4 אמות. כל חמש יריעות חוברו יחד למחברת אחת ברוחב 20 אמה, ובמקום החיבור של כל שתי מחברות נעשו 50 לולאות לכל אחת, מחוברות בקרסי [[זהב]]. מכאן ש-5 אמות משטח היריעות המחוברות נותרו בכל צד וישנן שתי אפשרויות לתאר זאת. אפשרות אחת כי היריעות השתלשלו אנכית לאורך הדפנות. אפשרות נוספת כי שארית רוחב היריעות נמתחו אלכסונית וחוברו בחבלים אל הקרקע ושמשו לייצוב המשכן ויציבותו הסטטית.

על גבי מערכת זו, המכונה משכן, הייתה מערכת נוספת של 11 יריעות מצמר עיזים, שנקראת "אוהל על המשכן". רוחב יריעה כזו היה זהה לרוחב יריעות המשכן (4 אמות), אך אורכן היה גדול יותר ב-2 אמות והגיע ל-30 אמות היריעה. באמצעות קרסי נחושת חוברו היריעות לשתי מחברות - אחת של 5 יריעות ואחת של 6. תפקיד היריעה ה-11 נועד להיות כעודף ("סרח") על המשכן. למיקומו של העודף קיימים שני תיאורים סותרים, וכפי שנראה בהמשך נחלקו הפרשנים ביישובם.

למערכת אוהל המשכן שימשו עורות אילים מאדמים כמכסה, וכמערכת רביעית ועליונה שימשו עורות תחשים - מונח שלא נתברר כל צרכו. מידותיהם של שני מכסים עליונים אלה לא ניתן בתיאור התורה.

=====האוהל=====
המשכן עצמו היה עשוי קרשים מעצי שיטה, מצופים זהב. כל קרש עמד על שני אדני כסף וחובר למשנהו בבריחים המצופים גם הם זהב. אורך כל קרש היה עשר אמות, ורוחבו אמה וחצי. בצדדי האורך (צפון ודרום) חוברו עשרים קרשים, ואורך המבנה הגיע ל-30 אמה (10 אמות פחות מאורך היריעות). באשר לרוחב המשכן, בפשט המקרא התמונה ברורה פחות. התורה מציינת כי בצד מערב חוברו שישה קרשים וכן שני קרשים נוספים העשויים "לִמְקֻצְעֹת הַמִּשְׁכָּן בַּיַּרְכָתָיִם". במסורת מקובל כי הרוחב היה עשר אמות{{הערה|רש"י שמות כו, כג. ומסכת שבת צח, ב}}. ישנה מחלוקת אם קרשי המשכן היו בחתך מלא או שהיו חלולים.

{{הפניה לערך מורחב|קודש הקודשים}}
המשכן עצמו היה מחולק לשני חלקים – ה[[קודש]] ו[[קודש הקודשים]], וביניהם הפרידה [[הפרוכת|פרוכת]] שעשויה מאותו אריג משובח כמו זה של יריעות המשכן. הקודש היה מוקד העבודה המרכזי ובו מוקמו מנורת הזהב, [[שולחן לחם הפנים]] ומזבח הקטורת; ואילו בקודש הקודשים הונח [[ארון הברית]] לבדו. הפרוכת המבדילה בין הקודש לקודש הקודשים ניתנה, באמצעות ווי זהב, על ארבעה עמודי שיטים מצופים זהב, העומדים על אדני כסף. לגבי '''גג''' המשכן, מתואר כי הפרוכת מוקמה תחת קרסי המשכן, אך מקום זה אינו ניתן לחישוב מפשוטו של מקרא, וממילא לא נתבהר חלקם היחסי של הקודש וקודש הקודשים בתוך האוהל.

במקביל לארבעת עמודי הפרוכת, עמדו בפתח המשכן חמישה עמודים, עשויים גם הם עצי שיטים מצופים זהב, אך בניגוד לאדני הכסף של עמודי הפרוכת, עמדו אלה על אדני נחושת בלבד. גם האריג של מסך הפתח נפל באיכותו מזה של הפרוכת, ודמה לזה של מסך שער החצר.

על גבי מבנה קרשים זה נפרשו המחברות. התורה אינה מתארת זאת במפורש, אך על פי חישובי האורכים, וכן על פי הלשון הנקוטה לגבי המשכן - "פרישׂה" (ולא "נטייה") - צורת האוהל עצמו הייתה של סוכה שטוחה, ולא של אוהל טיפוסי הנטוי במשופע.

====חומרי הבניה====
חומרי הבנייה שנצרכו להקמת המשכן והכנת כליו היו רבים ומגוונים. העיקרון המשתמע מתיאורי התורה הוא, כי ככל שמתקרבים לחלקים הפנימיים של המקדש, כך עולה רמת החומרים המצויים בו - הן [[מתכת|מתכות]] והן אריגים. בקודש הקודשים, לדוגמה, המתכת היחידה הקיימת היא זהב, למעט אדני הקרשים והעמודים העשויים כסף. בקודש, לעומת זאת, רמת החומרים יורדת, ובהתאמה - אדני העמודים עשויים נחושת, שהיא המתכת הטיפוסית של חצר המשכן, שם נמצא כסף רק בחלקי חיבור מסוימים, כגון ווי העמודים וקרסי היריעות.

באותו אופן, כל אריגי המשכן עשויים שש משזר, אך בעוד קלעי החצר עשויים שש משזר פשוט, מסכי החצר והמשכן היו עשויים "תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רוקם", ואילו יריעות המשכן והפרוכת היו עשויות "שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרובים מעשה חושב".

===חנוכת המשכן===
===המשכן כמרכז החיים היהודים===
בעת חנייתם של בני ישראל במדבר המשכן היה ממוקם במרכז המחנה וסביבו חנה העם בסדר מסודר. הלוויים והכהנים חנו סביב למשכן ובסמוך אליו, ובמעגל רחב יותר חנו שנים עשר השבטים שלושה לכל צד.

מחנה ישראל התחלק באופן כללי לשלושה: מחנה ישראל, מחנה לוויה ומחנה שכינה. מחנה שכינה הוא המשכן, מן הקלעים ולפנים ונאסר על כל הטמאים לסוגיהם להיכנס אליו.

===לאחר הכניסה לארץ===
==בתורת החסידות==
פנימיות הכוונה של [[הקב"ה]] ב[[בריאת העולמות]] היא שהעולם יהיה [[דירה בתחתונים]], ודבר זה בא לידי ביטוי בעיקר על ידי [[המקדש]], שבו השראת ה[[שכינה]].

על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" אמרו [[חז"ל]]: "בתוכו" לא נאמר אלא "בתוכם", והכונה היא בתוך כל אחד מישראל, כלומר שמהמשכן נמשכת השכינה לכל ישראל. ועל ידי המשכת השכינה מהמשכן לישראל, נמשכת השכינה גם לכל הבריאה כולה.

במקדש היו "שלושה דיורין", שהם: [[עזרת הנשים (בית המקדש)|עזרה]], [[עזרת ישראל|קודש]] ו[[קודש הקדשים]].

בעזרה עמד [[המזבח החיצון]] שעליו הקריבו [[קרבנות]]. בקודש עמד [[המזבח הפנימי]] שעליו הקטירו [[קטורת]]. בקודש הקדשים עמד [[ארון הברית]] שבו הלוחות - תורה.

עיקר השראת השכינה והתגלות ה[[עצמות]] במקדש - הייתה בקודש הקדשים במקום הארון, ולכן נראה בו הנס ש"[[מקום הארון אינו מן המדה]]" - "[[נמנע הנמנעות]]".

בסוף ימי ה[[בית ראשון]], גנז המלך [[יאשיהו]] את ארון הברית במערות ומחילות שמתחת [[הר הבית]], כדי שלא יפול ביד אויב, ומאז - וגם בימי [[בית שני]], לא היה הארון בקודש הקדשים.

עשית דירה לו יתברך בתחתונים על ידי המקדש היא בשלושה שלבים:
*אהל מועד.
*משכן שילה.
*בית המקדש.

אף על פי שעל כל השלושה הנ"ל נאמר "ושכנתי בתוכם", מכל מקום יש הבדל גדול ביניהם.

אהל מועד הוא המקום שבו מתקיים השלב הראשון של המשכת והתגלות השכינה למטה, וכמו שכתוב: "ונועדתי לך שם", וכן הוא אומר: "ונעדתי שמה לבני ישראל" שהוא המקום שבו קובע ה' מועד כדי להוועד עם בני ישראל.

אבל מכל מקום עדיין אין זה מבטא את שלימות ענין ה[[דירה בתחתונים]], שהרי בעיקרו - עשוי המשכן מעורות וצמר - סוג ה[[חי]], ומעצי שיטים - סוג ה[[צומח]], שהם הסוגים העליונים שב[[נברא|נבראים]].

ואף על פי שגם עפר המשכן ([[דומם]]) הוא חלק מהמשכן, וכפי המובן גם מהציווי - "ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן וגו'" - דבר המוכיח שגם בעפר ה[[דומם]] של המשכן ישנה קדושה וסגולה רוחנית, אבל מכל מקום זה רק החלק הטפל שבמשכן, ואילו עיקרו של המשכן היה מסוג ה[[צומח]] והחי.

דבר נוסף בענין אהל מועד - היותו דירת ארעי ולא קבע, וכמו שכתב "ואהיה מתהלך באהל", שאף על פי שבשעה שהוקם המשכן הייתה בו השכינה אפילו בעפר המשכן, וכנ"ל, אך מכל מקום משפורק המשכן -בנסוע המחנה- לא נשארה קדושה בקרקע זו, והרי היא ככל המדבר הגדול והנורא כו'.

ומזה הראיה, שבמשכן עדיין לא חדרה השכינה לפנימיות ועצם החומר.

משכן שילה היה שלב מתקדם בעשיית הדירה בתחתונים, שקירותיו היו בנויים מאבנים - דומם, אף על פי שגגו היה עדיין מיריעות מסוג החי.

בית המקדש היוה את שלימות הכונה להיות לו יתברך דירה בתחתונים, שמלבד היותו כולו מאבנים (דומם) הנה השכינה וגילוי [[אור אין סוף]] ברוך הוא חדר לתוך פנימיות ועצם החומר - דירה ממש בתחתונים ממש, באופן שהשכינה לא זזה לנצח - ממקום המקדש בהר הבית.

כי אף על פי שארון הברית שבו ועל-ידו שורה השכינה במקדש - נגנז כנ"ל, מכל מקום, מאחר שמקום הגניזה הוא ב[[הר הבית]] מתחת לקודש הקדשים, לא זזה השכינה ממקומה במקדש.

אפילו בזמן הזה כאשר אומות העולם מקיימים שם בית עבודה זרה ושעירים ירקדו שם רח"ל, בכל זאת נשאר המקום בקדושתו, ואין בכחם של רשעי האומות לסלק ח"ו את הקדושה מהר הבית.

==מקורות לעיון==
[[תורה אור]] מג. ג', [[לקוטי שיחות]] חלק ו' 18, חלק ח' 26, חלק ט' 62, חלק כ"ד ראה א.

==לקריאה נוספת==
*'''בצלאל בונה המשכן''', לקט פתגמי רבותינו נשיאינו אודות בצלאל. [[שבועון בית משיח]] [[כ"ד אדר]] [[תש"פ]] עמוד 8

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.beit-hamikdash.co.il/siyur_virtualy_4.html סיור וירטואלי במשכן בתלת מימד]- מתוך אתר בית המקדש
*'''[https://col.org.il/news/129383 מנין היו להם עצי-שיטים במדבר? | הרב יחזקאל סופר]''' {{וידאו}}{{COL}}
*הרב מנחם פוזנר, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4716428 15 עובדות שצריך לדעת על המשכן]''' באתר {{בית חב"ד (אתר)|}}

{{בית המקדש}}
{{סגל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:חומש שמות]]

המשכן

2025-04-22T11:51:03Z

יוסף הקצון:

בית המקדש השלישי

2025-04-22T11:47:59Z

יוסף הקצון: /* החידושים שיתווספו בו */

בית המקדש השלישי

2025-04-22T11:46:54Z

יוסף הקצון: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:תרשים בית המקדש השלישי.png|םשמאל|ממוזער|250px|תרשים בית המקדש השלישי]]
[[קובץ:בית-דרום-מזרח.jpg|ממוזער|הדמיה של בית המקדש השלישי, מבט מלמעלה]]
'''בית המקדש השלישי''' הוא [[בית המקדש]] שיבנה ב[[ימות המשיח]], כחלק מפעולותיו של [[מלך המשיח]] ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולת ישראל]] ותיקון העולם, החזרת [[מלכות בית דוד]] והשבת משפטי התורה והמצוות בשלימותם. ה[[ציפיה לגאולה|ציפיה לבניין בית המקדש השלישי]] היא יסוד מרכזי בחיי עם ישראל מאז [[חורבן בית המקדש השני|חורבן הבית השני]] לאורך כל תקופת ה[[גלות]].

בפרטים מסויימים דומה בית זה בצורתו לבתי המקדש הקודמים, [[בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[בית המקדש השני|השני]], אך יהיו בו שינויים רבים, בהתאם ל[[נבואה]] שניתנה ל[[יחזקאל]] ושחלק מפרטיה המדוייקים נשארו נעלמים ויתגלו רק עם ביאת המשיח. כמו כן, יהיו בו שינויים הלכתיים שונים.

בשונה מבתי המקדש הקודמים, בית זה יהיה{{הערה|המעלה של בית המקדש השלישי על [[בית המקדש הראשון|בית הראשון]] [[בית המקדש השני|והשני]] הוא עילוי שבאין ערוך (התוועדויות תשמ"ז ח"ב ע' 202).

יהיה הלמעלה מן המקום במקום, אך אז העולם יהיה כלי לזה. גם יהיה נצחי, אך אז הזמן יהיה כלי לזה (ד"ה גדול יהי' תשכ"ב, סה"מ מלוקט ד')}} נצחי. נצחיותו נובעת מדרגת האור הרוחני שתאיר בו, שגבוהה בהרבה מזו שבבתי המקדש הקודמים.

==בנייתו==
שתי דעות נאמרו בנוגע לבניין הבית השלישי, על ידי מי יבנה:

לדעה אחת - יבנה בית המקדש השלישי על ידי [[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו{{הערה|כן משמע מדברי המדרש תנחומא (סוף פרשת פקודי): "במעשה ידיך ארנן, זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו".}}, ובלשון [[רש"י]]{{הערה|ד"ה אי נמי סוכה מא, א. ועד"ז בתוס' שם ד"ה אי נמי.}}: {{ציטוטון|מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים, שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך}}. מסיבה זו לא ייחרב בית המקדש השלישי, בגלל היותו מעשי ידי ה', שלא כבתי המקדש הקודמים שהיו מעשי ידי אדם{{הערה|זוהר חלק א כח, א. קנ, א. חלק ג, רכא, א. ילקוט שמעוני תהלים רמז תתמח.}}.

לדעה שנייה - יבנה בית המקדש השלישי על ידי [[עם ישראל]] בהנהגת [[מלך המשיח]]{{הערה|ירושלמי מגילה פרק א, הלכה יא. ויקרא רבה ט, ו. במדבר רבה יג, ב.}}. כדעה זו פסק להלכה [[הרמב"ם]]{{הערה|שם=רמבם}}.

[[הרבי]] התייחס מספר פעמים למחלוקת זו, והביא כמה אפשרויות לתווך בין הדעות{{הערה|1=נלקטו בספר [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=127&hilite= חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה לרמב"ם, סימן יט].}}:

*על פי דברי חז"ל{{הערה|במדבר רבה טו, יג. איכה רבה ב, יג.}} על הפסוק{{הערה|איכה ב, ט.}} "טבעו בארץ שעריה", שבזמן [[חורבן בית המקדש|החורבן]] טבעו דלתות המקדש בארץ - ייתכן שהמקדש כולו אכן ירד משמים, אך בני ישראל בהנהגת המשיח יעמידו את דלתותיו, והעמדת דלתות בבית נחשבת לפי ההלכה{{הערה|ראה בבא בתרא נג, ב.}} כ[[קניין]] המועיל לזכות בבית כולו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&st=&pgnum=106&hilite= לקוטי שיחות חלק י"א, ע' 98 הערה 61].}}.
*על פי דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, א.}} בתיווך נבואות סותרות ביחס לגאולה, שישנו אופן גאולה פשוט אם לא יהיו ישראל ראויים לכך ("לא זכו"), אך אם יהיו ראויים ("זכו") אופן הגאולה יהיה נעלה יותר ו[[נס|ניסי]] - כך בענייננו, במצב של "לא זכו" יבנה המקדש בידי אדם, ובמצב של "זכו" יתגלה משמים{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15826&st=&pgnum=93&hilite= לקוטי שיחות חלק י"ג, ע' 84 הערה 36]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14950&st=&pgnum=218&hilite= חלק כ"ז, ע' 204].}}.
:בזמננו, הודיע הרבי שזכינו לאופן גאולה זה, ולכן ללא ספק ירד המקדש בנוי ומשוכלל מן השמים{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקהל-פקודי, [[תשמ"ח]] (השלמות, בלתי מוגה).}}. למסקנת השיחה הרבי אומר שוודאי שעם ישראל יבנה את בית המקדש, אלא שבמצב של זכו יתלבש לאחר מכן במקדש שלמטה בית המקדש שלמעלה כפי התיווך הבא.
*המקדש ייבנה על ידי ישראל בהנהגת המשיח, כיוון שבניין המקדש הוא חיוב הלכתי המוטל על ישראל; אך בנוסף לבניינם של ישראל כנדרש בהלכה, "יתלבש" במקדש הגשמי גם המקדש שירד מלמעלה{{הערה|שם=לקוש}}.
*על פי דברי הרמב"ם{{הערה|הלכות בית הבחירה פרק א, הלכה ד.}} שבנבואת [[יחזקאל]] על בניין הבית השלישי ישנם חלקים מפורשים, וחלקים שאינם ברורים - ישראל בהנהגת המשיח יבנו את החלקים הידועים, והחלקים שאינם ידועים יושלמו בידי שמים{{הערה|שם=לקוש|1=לקוטי שיחות חלק י"ח, ע' 418 (הובא גם ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=35&hilite= פתיחה לחידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה]).}}.

כמו כן הסביר הרבי את טעמי שתי הדעות לפי [[פנימיות התורה]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&st=&pgnum=193&hilite=לקוטי שיחות חלק י"א, ע' 185].}}.

הרב [[מרדכי אליהו]], בשיחתו עם הרבי{{הערה|1=ו' מרחשון תשנ"ב. וראה מעין זה ב[http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%3A%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99 מכתבו של הרב אליהו מכ"ז תשרי תדש"ן - לר' אברהם רון].}}, העיר שאנו מעדיפים את האפשרות שיבוא מלמעלה, כיון שזה יותר מהר...

בקונטרס [[בית רבינו שבבבל]] כותב הרבי שבית המקדש יתגלה מהשמים תחילה בבית רבינו שבבבל - [[770]], ורק לאחר מכן יעבור לירושלים.

==זמן בנייתו==
===ביחס לביאת המשיח===
בגמרא{{הערה|שם=מגילה|מגילה יז, סע"ב.}} נאמר שרק אחר בניין בית המקדש מגיע [[מלך המשיח]]. כך דרשו בגמרא את הפסוק{{הערה|הושע ג, ה.}}: "אחר ישובו בני ישראל", כלומר לאחר שיבנו את בית המקדש, "ובקשו את . . דוד מלכם".

לאידך, פסק להלכה [[הרמב"ם]], שמלך המשיח יבנה את בית המקדש{{הערה|שם=רמבם}}, כלומר שחזרת מלכות דוד קודמת לבנין בית המקדש.

ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרת קדשו]] של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|שם=אגרת}}, מוכיח באריכות שבניין בית המקדש וקיבוץ גלויות ייעשו על ידי משיח, והמקורות שמדברים על ביאת המשיח אחרי בניין המקדש או קיבוץ גלויות - מדברים על [[משיח ודאי|התגלותו הסופית והמושלמת]], שתהיה רק אחרי השלמת פעולותיו. אדמו"ר הרש"ב מדייק ומחלק שמשיח נקרא לעיתים "בן דוד" ולעיתים "דוד" - בתחילת ביאתו נקרא "בן דוד", ולאחר השלמת פעולותיו נקרא "דוד", ולכן, בלשונות חז"ל המאחרים את ביאת המשיח נאמר "כיון שנבנית ירושלים בא '''דוד'''"{{הערה|שם=מגילה}}, והכוונה על התגלותו המושלמת.

===ביחס לקיבוץ גלויות===
{{ערך מורחב|ערך=[[קיבוץ גלויות#זמנו|קיבוץ גלויות]]}}
נחלקו החכמים בזמנו המדוייק של בניין בית המקדש השלישי: יש מהם שאומרים שיהיה לפני [[קיבוץ גלויות]], ויש אומרים שלאחריו.

לדעת המדרש{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] רמז תתפח. וכן במדרש תנחומא נח, יא (בסופו).}}: "מסורת אגדה היא, שאין [[ירושלים]] נבנית עד שיתכנסו הגלויות... שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה [[ירושלים]] ה' (כי) נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע קצת בגמרא במסכת מגילה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=17b&format=text יז, ב].}}, שם מבואר סדר הברכות בתפילת [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], ושם תפילת 'תקע בשופר' העוסקת בקיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך' העוסקת בבניין המקדש.

לאידך, בספר ה[[זוהר]]{{הערה|שם=זהר|חלק א קלט, א במדרש הנעלם.}} דייקו חז"ל, שבניין הבית יהיה קודם קיבוץ גלויות. הפסוק "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" נדרש שם כסדרו, שקודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע בגמרא במסכת סוכה{{הערה|מא, א.}}, הדנה אודות תקנת [[רבי יוחנן בן זכאי]] שלא לאכול [[חדש]] ביום [[ט"ז בניסן]], שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו{{הערה|שם=אגרת}}. גם במסכת ברכות{{הערה|מט, א.}} מסביר [[רש"י]] את דברי הגמרא כשיטה זו.

להלכה פסק [[הרמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|שם=רמבם|הלכות מלכים: יא, א-ד.}}: "המלך המשיח . . בונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל", "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". לפי [[כללי הרמב"ם]], אפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, ולכן לפי הרמב"ם תחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל. הכרעה זו נקבעה גם על ידי אדמו"ר הרש"ב באגרת קדשו{{הערה|שם=אגרת|1=אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת קל ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=360&hilite= ע' שח] ואילך).}}, שם מבסס את השיטה שבניין המקדש קודם לקיבוץ גלויות גם על פי [[תורת החסידות]]. לפי הסבר זה בחסידות, בניין בית המקדש השלישי הוא עיקר הגאולה, והוא יכלול בתוכו את כל המעלות של יעודי הגאולה, שיתגלו לאחר מכן כל אחד בזמנו - קיבוץ גלויות, והשלימות ב[[תחיית המתים]]{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/12/index.htm#_ftnref_931 ד"ה גדול יהיה תשכ"ב], סעיף ב.}}.

[[הרבי]] דן כמה פעמים בשאלה זו. לפעמים נוטה להכריע כשיטה שבניין המקדש קודם{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&st=&pgnum=523&hilite= שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ג].}}, לפעמים מביא שהכרעת הדין תיפסק על ידי [[בית הדין]] למטה{{הערה|שם=מח|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=488 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ח].}}, ולפעמים מעלה אפשרות שההכרעה ברמב"ם היא רק המוכרח לפי ההלכה, אך במקרה שיזכו ישראל, יהיה הסדר שקודם יהיה קיבוץ גלויות ורק אחר כך יבנה המקדש, בתכלית השלימות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59237&st=&pgnum=541 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז, הערה 36]. וראה עמוד קודם בשולי הגליון.}}.

אפשרות נוספת לתיווך בין השיטות מביא הרבי, שמכיון שיש כמה וכמה דרגות בבניין ירושלים וקיבוץ גלויות, זו למעלה מזו, הרי שיכולים להיות שני הסדרים - לאחר שיקובצו הגלויות יהיה עילוי במקדש שנבנה לפניו, ולאחרי זה עילוי בקיבוץ גלויות, וכן הלאה בעילוי אחר עילוי כו'{{הערה|שם=מח}}.

==החידושים שיתווספו בו==
בספר [[יחזקאל]] מתנבא יחזקאל על בית המקדש הג', בנבואה זו מבואר שבית המקדש יהיה שונה בצורתו מהבתי מקדש הקודמים. ההבנה בפסוקים אלו בספר יחזקאל קשה מאד, כך שחלק גדול מהמפרשים אכן נחלקו איך יראה בדיוק בית המקדש הג'.

'''עליה לרגל:''' יעלו אליו כל שבת ו[[ראש חודש]] (בשונה מבתי מקדש הקודמים אליהם עלו רק ג' פעמים בשנה) כמו שנאמר: "והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להתשחוות לפני אמר ה'".

'''חומרי בניה:''' חלק מבניינו יהיה מברזל, (בשונה מהבתים הקודמים בהם נאסר השימוש ב[[ברזל]] בבנית הבית), כיון שלעתיד ה[[ברזל]] כבר לא יהיה כלי משחית, לאחר קיום היעוד [[וכתתו חרבותם לאתים]], לכן ה[[ברזל]] רק יסמל את התוקף והנצחיות של הבית השלישי.

'''תוספות בניה:''' כל הבתי כנסת לעתיד יהיו מחוברים לבית המקדש השלישי, בגמרא למדו זאת קל וחומר מכך שבשעת [[מתן תורה]] הגיעו הרים מסוים על מנת שיקבלו עליהם את התורה, כל שכן במתן תורה דלעתיד [[תורה חדשה מאתי תצא]] שיבואו כל הבתי כנסת ויתחברו לבית המקדש.

'''גודל:''' גודל העזרות וכן שטח [[הר הבית]] המגודר סביב בית המקדש יגדלו מאוד: כקילומטר וחצי אורך ורוחב סביב [[הר הבית]] לעומת 250 מטר בבית השני (פי 36!), וכ162 על 164 מטר עזרת נשים לעומת כ67 מטר בבית השני. מפרשים רבים{{הערה|1=ראה "ילקוט משיח וגאולה" על פרשת תולדות ו[[לקוטי שיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14953&st=&pgnum=129 חלק ל', פרשת תולדות - שיחה ג'] שם דן בכך באריכות.}} מסבירים כי כל אחת מהבארות שחפר יצחק רומזת לכל אחד מבתי המקדשות, והסיבה לקריאת הבאר השלשית "רחובות" היא על שם רחבות המידות שתהיה בבית המקדש השלישי לעומת [[בית המקדש|קודמיו]].

'''שינויים במבנים סביב:''' בבית המקדש השלישי עזרת הנשים מקיפה את העזרה הפנימית (עזרת ישראל והכהנים בה ממוקם המזבח בין היתר) במקום להיות כחצר נוספת במזרחה כאשר שער ניקנור מחבר ביניהם - כמו שהיה בבית המקדש השני. בבית השלישי יהיו 3 שערים שיחברו את 2 העזרות הללו: ממזרח, מצפון ומדרום, ומולם שערים מקבילים בחומת עזרת נשים המובילים לחצר הר הבית. כמו כן ההיכל עצמו נמצא '''מחוץ''' לעזרה הפנימית, כאשר הוא מהווה חלק מהקיר המערבי, ואילו "גוף" ההיכל נמצא בעזרת נשים. גם מקום שחיטת קדשי-הקדשים וכן בישול בשר ה[[קרבן חטאת|חטאת]] והאשם הנאכלים על ידי הכוהנים משנה מיקום אל תוך השער הצפוני שבין העזרה הפנימית לעזרת נשים.

== מעשינו ועבודתנו ==
הקב"ה רוצה שהבית המקדש יהיה על ידי [[מעשינו ועבודתנו]], הן השערים בני ישראל יבנו, והן המקדש מעט, מכיון שמטבע הטוב להטיב{{הערה|ש"פ תרומה תשד"מ, התוועדויות ס"ע 1028.}}. בנין [[בית המקדש]] נפעל ע"י לימוד [[ילדי ישראל|תשב"ר]], ובפרט ב[[לימוד עניני בית הבחירה|הלכות בית הבחירה]]{{הערה|ש"פ עקב תש"מ, שיחו"ק (החדש) ע' 155. מוצ"ש עקב ע' 190.}} - בלימוד צורת הבית, כיון שהשלימות של הבית המקדש יגלה ויבא מן השמים{{הערה|לקו"ש חי"ח ע' 418 בהע'.}}.

בנין בתים חדשים, והן חיזוק תורה תפילה גמ"ח בבתים הקיימים{{הערה|ש"פ ויגש תנש"א אות י.}}.

ע"י שילדי ישראל עושים מחדרם מקדש מעט{{הערה|התוועדויות תשנ"ב ח"א ע' 77.}}.

ע"י מקדש הפנימי, ושכנתי בתוכם, יהיה בית הבחירה השלישי{{הערה|אג"ק חט"ו ע' שיא.}}.

מעשינו לגאולה וביהמ"ק השלישי, הוא לימוד התורה, כיון שתורה קשור עם מספר שלש - תליתאי, ועבודה הקשורה עם מספר שלש [מלכויות, זכרונות שופרות]{{הערה|לקו"ש חט"ל ע' 452.}}.

== טעימה, מעין, והתחלה ==
גם עכשיו קיימת מציאותו של המשכן בגשמיות בהעלם, לכן נקל יותר להמשיכו בגשמיות{{הערה|סוף ד"ה ויקחו לי תרומה תשכ"ה.}}.

כבר בנוי, צריכים רק להורידו, עבודתינו דדור השביעי{{הערה|התוועדויות תשמ"ז ח"ב ע' 202, ובהע'.}}.

מעין [[בית המקדש]] אשר ב[[ירושלים]], [[770 איסטערן פארקווי|770]]=[[בית משיח - 770|בית משיח]], [[בית רבינו שבבבל|בית רבנו שבבבל]]{{הערה|קונט' בית רבנו שבבבל, התוועדויות תשנ"ב ח"א ע' 416, ובהע'.}}.

יש לטעום מעניני הגאולה, ולכל לראש על ידי לימוד בעניינים אלו{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1231.}}.

==לקריאה נוספת==
*[[דבר מלכות ויחי]], על השימוש בברזל בבית השלישי
*'''ובנה מקדש במקומו''', דיון בפרטים ההלכתיים הקשורים עם בניית בית המקדש השלישי, בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 83

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/file/d/0B7-hW7bkWB8EQVVNdDVlTWdfcFU/view?usp=sharing בית המקדש השלישי - צורת הבית מתוך נבואת יחזקאל], בהוצאת [[את"ה העולמי]], [[תשע"ד]]{{PDF}}
*הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://www.daat.ac.il/he-il/history/tkufot/mikdash2/zevin-mikdash.htm מקדש העתיד לאור ההלכה] באתר דעת
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום בער וולף]], [http://www.chabad.info/images/notimage/70425_he_1.pdf מבנה שערי הבית השלישי]{{PDF}}
*הרב יהודה ויסגלס, '''דברים המפורשים ביחזקאל''' - סדר כתבות על נבואת יחזקאל על הבית השלישי, בתוך [[התמים (בית משיח)]], [http://chabad.info/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97.pdf גליון מו, ע' 96] {{*}} גליון מז, ע' 42
*מכון 'לשכנו תדרשו' - מידע, תמונות וספרים אודות בית המקדש השלישי, [https://mikdash3.co.il/ לשכנו תדרשו].
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23446.htm מלט ובלוקים, או תפילות וציפייה: איך בונים את בית המקדש השלישי?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23415.htm עלייה לבית המקדש, המדריך] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23502.htm חידושים בבית המקדש השלישי] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23479.htm הכינו יומנים: זה המועד בו ייבנה בית המקדש השלישי] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23433.htm איזו עבודה במקדש הכהנים מורשים לבצע רק פעם בחיים?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23428.htm הכירו: כך ייראה בית המקדש השלישי] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23413.htm לשכת התעסוקה של המקדש: הדרישות המלאות נחשפות] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23409.htm שערי ניקנור] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23402.htm האש של כולנו, תוקד בקרוב] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23395.htm למה בעצם אנחנו לא מקריבים כיום קורבנות?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23386.htm האבן שממנה התחיל הכל...] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23380.htm תמונת בית המקדש של ערפאת] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23375.htm מבלי לצאת מהבית: כך תשתתפו אקטיבית בבניין המקדש] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/21693.htm המקום הקדוש ביותר: הצצה אל קודש הקודשים] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/21428.htm היכונו לירידת בית המקדש בברוקלין] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/israel/17958.htm גאווה יהודית • תמונת המקדש במקומו שעוררה סערה כבר למעלה מ25 שנה] באתר הגאולה {{הגאולה}}

;מאמרים באתר {{חב"ד בישראל}}
{{טורים|תוכן=
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5645 [[בית המקדש השלישי]] מיוסד על הבית הראשון]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3417 בין הבית השני לבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5316 מעלת הבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5376 'חדש' בגאולה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5282 מקדש מהשמיים או בידי אדם]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5336 התגלות המשיח ובניית המקדש. מה קודם למה?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3579 כמה זמן תימשך חנוכת הבית השלישי?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=309 החלק הלא מוחלט בחנוכת הבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3186 מטס של מבני קודש]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5662 [[ברזל]] כמרכיב עיקרי במקדש]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5840 כרטיס כניסה לקודש הקדשים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6350 הימים הראשונים של הבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=195 חלוקת העבודה בבית השלישי]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1049 זמני העלייה לבית המקדש]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3442 'קרבן תמיד' אחד או שניים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2533 הקרבנות עתידים להתבטל?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2491 מטרה חדשה בהקרבת קרבנות]'''
}}

{{גאולה ומשיח}}
{{בית המקדש}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:מבנים]]

שיחת משתמש:יוסף הקצון/אליעזר אשכנזי

2025-04-22T11:06:03Z

יוסף הקצון: הסרת כל התוכן מהדף

משתמש:יוסף הקצון

2025-04-21T20:58:20Z

יוסף הקצון: /* עריכות בתוכנית ואשמח לעזרה: */

משתמש זה [https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=http://www.chabad.org.il/IsraeliBranchs/Item.asp%3FCategoryID%3D60%26ArticleID%3D67214%26View%3D2&ved=2ahUKEwic_-i36-yHAxUv7rsIHfofC4IQFnoECCIQAQ&usg=AOvVaw2mS1GJ1VZG58_D7g1YCS4A פועל] ללא לאות להתגלות [[הרבי מליובאוויטש]] שליט"א מה"מ!!!

{{יחי}}

{{תיבות משתמש| {{משתמש - התגלות היום}} {{משתמש - ביקר בבית חיינו}}
{{משתמש - דגלון}} {{משתמש - אוהב להתוועד}} {{תיבת משתמש
|טקסט=משתמש זה הוא צפתי בנשמה
|טקסט משתמשת=
|טקסט לא גלוי=
|מסגרת=#609090
|רקע=blue
|רקע תמונה=
|צבע טקסט=
|תמונה=
|גודל תמונה=38px
}}
{{משתמש - יחי}}|כותרת=הדבר היחיד שנשאר זה: "לקבל פני משיח צדקינו"}}
{{ לא שוכח לרגע}}<noinclude></noinclude><noinclude></noinclude><div style="float:left;border:1px solid #808080;margin:1px"></div><noinclude></noinclude><div style="float:left;border:1px solid #808080;margin:1px"></div><noinclude></noinclude>

=על פעולותיי בחבדפדיה=
*משתמש זה עוסק יותר בתחום העריכה, הוספת תוכן\קישורים קטגוריות וכו', וערך כבר מאות עריכות!

*למרות זאת, משתמש זה גם יצר את הערכים הבאים:

*הרב [[אלישע אבני]].

== עריכות בתוכנית ואשמח לעזרה: ==

* [[משתמש:יוסף הקצון/אליעזר אשכנזי]].

שיחת משתמש:יוסף הקצון

2025-04-21T20:57:34Z

יוסף הקצון: /* ערך החייל */

שיחת משתמש:יוסף הקצון

2025-04-21T20:56:49Z

יוסף הקצון: /* ערך החייל */

{{בה}} {{חממה}} בהצלחה --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|<span style="color:#40E0D0;">מסמ ציכל</span>]] - כ"ה בתשרי ה'תשפ"ד - 09:54, 10 באוקטובר 2023 (UTC)

== יחי ==

אתה יכול להביא וידאו של הרבי מעודד יחי בתשנ"ג?? [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 22:19, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"ד 22:19, 10 באוקטובר 2023 (UTC)
:איך אני מעלה לפה סרטון??--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 11:12, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"ד 11:12, 11 באוקטובר 2023 (UTC)
:אין דרך להעלות סרטון לאתר, אפשר להוסיף קישור. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3">[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</font> ~ <font size="2">(07:00, ב' בחשוון, ה'תשפ"ד)</font>

==דף משתמש==
{{דף משתמש|}} - [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]],

== העלאת תמונות ==
:[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] אתה יכול כבר להתחיל להעלות תמונות לערכים שאין בהם תמונה! [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]],
::)--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 16:29, ב' בחשוון, ה'תשפ"ד 16:29, 17 באוקטובר 2023 (UTC)
:::איזה ערכים אין תמונה??--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 16:33, ב' בחשוון, ה'תשפ"ד 16:33, 17 באוקטובר 2023 (UTC)
:::::[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] תוכל לראות [[חב"דפדיה:בקשת תמונות|כאן]]
::::::[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]]
:::::::תודה!!--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 19:22, ב' בחשוון, ה'תשפ"ד 19:22, 17 באוקטובר 2023 (UTC)
::::::::ומי יכול לתת לי הרשאה קבועה??--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 19:22, ב' בחשוון, ה'תשפ"ד 19:22, 17 באוקטובר 2023 (UTC)
:::::::::[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] זה הרשאה קבועה. כי כל משתמש שנרשם בחב"דפדיה, מקבל הרשאה להעלאת תמונות כעבור ארבע ימים מההרשמה שלו, אז ככה שקיבלת כבר הרשאה קבועה, לכל שאלה תוכל לפנות אליי בדף שיחתי, אעזור לך בצעדיך הראשוניים בחב"דפדיה בשמחה. בברכה -- [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:39, ב' בחשוון, ה'תשפ"ד
::::::::::אני לא מצליח להעלות תמונה לערך [[אלישע אבני]]--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 17:22, ז' בחשוון, ה'תשפ"ד 17:22, 22 באוקטובר 2023 (UTC)
:::::::::::[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] העליתי לך. להבא תסתכל איך אחרים הכניסו תמונות לערכים ומזה תבין. עם עוד לא הבנת תוכל לכתוב לי בדף שיחתי לכל שאלה שתרצה--[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 17:47, ז' בחשוון, ה'תשפ"ד 17:47, 22 באוקטובר 2023 (UTC)
::::::::::::אתה יכול בבקשה להוסיף מסגרת?? רק עם אתה יכול... תודה מראש!!!--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 18:15, ז' בחשוון, ה'תשפ"ד 18:15, 22 באוקטובר 2023 (UTC)
::::::::::::[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] הוספתי. בברכה, [[משתמש:קעניג!|קעניג ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:00, ח' בחשוון, ה'תשפ"ד 19:00, 23 באוקטובר 2023 (UTC)
::::::::::::::ישר כח!!![[משתמש:יוסף הקצון|יוסף, יחי המלך המשיח✨]]
==זכויות יוצרים==
שים לב, העלאת תמונות מותרת מ'''אתרים חב"דים בלבד'''. ובהוספת קישור מקור התמונה לדף הקובץ. בהצלחה רבה!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3">[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</font> ~ <font size="2">(20:33, י' בחשוון, ה'תשפ"ד)</font>
:[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] מה זאת אומרת: "ובהוספת קישור מקור התמונה לדף הקובץ"??. והאם מחבד און ליין גם ניתן להעלות? [[משתמש:יוסף הקצון|יוסף, יחי המלך המשיח✨]]
::בהעלאת התמונה צריך להוסיף קישור בדף התמונה. תוכל לראות [[:קובץ:מ''מ עזאגווי.jpg|כאן]] קובץ שהעלאתי. מחב"ד און ליין ניתן להעלות בהוספת קישור של מקור התמונה.
::בקשר לחתימתך, אנא הורד את התמונה שמופיעה בה. אין להכניס תמונות לחתימה כדי לא להכביד על דפי השיחה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3">[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</font> ~ <font size="2">(12:49, י"א בחשוון, ה'תשפ"ד)</font>
==חזרת אלינו?==
נשמח מאוד. בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 17:33, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

== תבנית משתמש זה צפתי: ==

*1 איך שינית את טקסט התבנית?
*2 למה אתה חושב כך?
*3 פעם הבאה לפני שאתה יוצר תבנית תשאל איך עושים את זה שלא יבלגן את כול הדף
===מקורות===
#הערך [[מלח]] [[משתמש:דבר מלכות ויצא - אין סטרא אחרא|דבר מלכות ויצא - אין סטרא אחרא]] - [[שיחת משתמש:דבר מלכות ויצא - אין סטרא אחרא|שיחה]]
1)זה תבנית משתמש מהמאגר המוכן.
2)אני לא יכתוב את זה כאן, ואתה ג"כ יודע את זה בעצמך...
3)כנ"ל לגביך...אני מצטער שבלגנתי(?) לך את הדף.
4)אם אתה רוצה אני ילמד אותך לשים תבנית משתמש...
נ.ב: מה נזכרת בזה?
{{חייל המלך}} ככה שמים התכוונתי לבנות תבנית תואמת ולא לעשות עריכה בקיימת ולדפוק אותה[[מיוחד:תרומות/37.60.47.217|37.60.47.217]] 21:54, 3 באפריל 2025 (IDT) {{יחי}}
תוכל להוסיף לערך{{יחי}} יודים? חסר שם. {{שכוייעח}}[[מיוחד:תרומות/37.60.47.217|37.60.47.217]] 21:56, 3 באפריל 2025 (IDT) {{✓}}
למה אתה כותב אנונימי?--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון, יחי המלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 22:07, ה' בניסן, ה'תשפ"ה 22:07, 3 באפריל 2025 (IDT)
ביקשתי מיוסף בן מלמד שימזג לי את המשתמשים ויצא מאחד המכשירים ואני לא זוכר את הסיסמה ואין לי מייל...
א גוטע נאכט וחסידישע חלוימעס...
[[מיוחד:תרומות/37.60.47.217|37.60.47.217]] 22:41, 3 באפריל 2025 (IDT)
יש חדש בעז"ה ימזג עם
[[משתמש:מיזוג חשבונות|מיזוג חשבונות]] - [[שיחת משתמש:מיזוג חשבונות|שיחה]], 22:51, ה' בניסן, ה'תשפ"ה 22:51, 3 באפריל 2025 (IDT)
לילה טוב גם לך, --[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון, יחי המלך המשיח✨]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 23:16, ה' בניסן, ה'תשפ"ה 23:16, 3 באפריל 2025 (IDT)

== ערך החייל ==

תוכל לערוך את הקטגוריה החסרה בערך [[החייל -סיפורו של תמים]] וכן להציץ בדף שיחה שם?[[משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|מנחם מענדל רושקניקוב]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|שיחה]], 22:33, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה 22:33, 20 באפריל 2025 (IDT)
::::לא הבנתי באמת מה כן צריך להיות שם, אם לא סיפור העלילה והדמויות (שבאמת לא ראוי שיהיו שם)...--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון, יחי המלך המשיח✨]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 23:26, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה 23:26, 20 באפריל 2025 (IDT)
המסרים העולים מין הספר...[[משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|מנחם מענדל רושקניקוב]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|שיחה]], 23:27, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה 23:27, 20 באפריל 2025 (IDT)
(בקטגוריא על הספר) לדוגמא: הספר מסכם חלק ניכר מהשיחות על פורים בצורה יחודית וכן מסרים שהספר מעביר כגון התקשרות לרבי...[[משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|מנחם מענדל רושקניקוב]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|שיחה]], 23:30, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה 23:30, 20 באפריל 2025 (IDT)
::::::אם אני רוצה שהוא לא יצא למרחב ערכים אלא ישאר כערך נבנה, איך אני עושה את זה?--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון, יחי המלך המשיח✨]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 23:17, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ה 23:17, 21 באפריל 2025 (IDT)
::::::::מה זאת אומרת? [[מיוחד:תרומות/5.28.190.17|5.28.190.17]] 23:29, 21 באפריל 2025 (IDT)
:::::::::שהערך ישאר בתהליך בניה. מישהו יודע האם הערך בבניה של [[אליעזר אשכנזי]] שמור כרגע איפה שהוא?

שיחת משתמש:יוסף הקצון

2025-04-21T20:54:28Z

יוסף הקצון: /* ערך החייל */

{{בה}} {{חממה}} בהצלחה --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|<span style="color:#40E0D0;">מסמ ציכל</span>]] - כ"ה בתשרי ה'תשפ"ד - 09:54, 10 באוקטובר 2023 (UTC)

== יחי ==

אתה יכול להביא וידאו של הרבי מעודד יחי בתשנ"ג?? [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 22:19, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"ד 22:19, 10 באוקטובר 2023 (UTC)
:איך אני מעלה לפה סרטון??--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 11:12, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"ד 11:12, 11 באוקטובר 2023 (UTC)
:אין דרך להעלות סרטון לאתר, אפשר להוסיף קישור. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3">[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</font> ~ <font size="2">(07:00, ב' בחשוון, ה'תשפ"ד)</font>

==דף משתמש==
{{דף משתמש|}} - [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]],

== העלאת תמונות ==
:[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] אתה יכול כבר להתחיל להעלות תמונות לערכים שאין בהם תמונה! [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]],
::)--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 16:29, ב' בחשוון, ה'תשפ"ד 16:29, 17 באוקטובר 2023 (UTC)
:::איזה ערכים אין תמונה??--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 16:33, ב' בחשוון, ה'תשפ"ד 16:33, 17 באוקטובר 2023 (UTC)
:::::[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] תוכל לראות [[חב"דפדיה:בקשת תמונות|כאן]]
::::::[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]]
:::::::תודה!!--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 19:22, ב' בחשוון, ה'תשפ"ד 19:22, 17 באוקטובר 2023 (UTC)
::::::::ומי יכול לתת לי הרשאה קבועה??--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 19:22, ב' בחשוון, ה'תשפ"ד 19:22, 17 באוקטובר 2023 (UTC)
:::::::::[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] זה הרשאה קבועה. כי כל משתמש שנרשם בחב"דפדיה, מקבל הרשאה להעלאת תמונות כעבור ארבע ימים מההרשמה שלו, אז ככה שקיבלת כבר הרשאה קבועה, לכל שאלה תוכל לפנות אליי בדף שיחתי, אעזור לך בצעדיך הראשוניים בחב"דפדיה בשמחה. בברכה -- [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:39, ב' בחשוון, ה'תשפ"ד
::::::::::אני לא מצליח להעלות תמונה לערך [[אלישע אבני]]--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 17:22, ז' בחשוון, ה'תשפ"ד 17:22, 22 באוקטובר 2023 (UTC)
:::::::::::[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] העליתי לך. להבא תסתכל איך אחרים הכניסו תמונות לערכים ומזה תבין. עם עוד לא הבנת תוכל לכתוב לי בדף שיחתי לכל שאלה שתרצה--[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 17:47, ז' בחשוון, ה'תשפ"ד 17:47, 22 באוקטובר 2023 (UTC)
::::::::::::אתה יכול בבקשה להוסיף מסגרת?? רק עם אתה יכול... תודה מראש!!!--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 18:15, ז' בחשוון, ה'תשפ"ד 18:15, 22 באוקטובר 2023 (UTC)
::::::::::::[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון]] הוספתי. בברכה, [[משתמש:קעניג!|קעניג ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:00, ח' בחשוון, ה'תשפ"ד 19:00, 23 באוקטובר 2023 (UTC)
::::::::::::::ישר כח!!![[משתמש:יוסף הקצון|יוסף, יחי המלך המשיח✨]]
==זכויות יוצרים==
שים לב, העלאת תמונות מותרת מ'''אתרים חב"דים בלבד'''. ובהוספת קישור מקור התמונה לדף הקובץ. בהצלחה רבה!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3">[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</font> ~ <font size="2">(20:33, י' בחשוון, ה'תשפ"ד)</font>
:[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] מה זאת אומרת: "ובהוספת קישור מקור התמונה לדף הקובץ"??. והאם מחבד און ליין גם ניתן להעלות? [[משתמש:יוסף הקצון|יוסף, יחי המלך המשיח✨]]
::בהעלאת התמונה צריך להוסיף קישור בדף התמונה. תוכל לראות [[:קובץ:מ''מ עזאגווי.jpg|כאן]] קובץ שהעלאתי. מחב"ד און ליין ניתן להעלות בהוספת קישור של מקור התמונה.
::בקשר לחתימתך, אנא הורד את התמונה שמופיעה בה. אין להכניס תמונות לחתימה כדי לא להכביד על דפי השיחה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3">[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</font> ~ <font size="2">(12:49, י"א בחשוון, ה'תשפ"ד)</font>
==חזרת אלינו?==
נשמח מאוד. בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 17:33, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

== תבנית משתמש זה צפתי: ==

*1 איך שינית את טקסט התבנית?
*2 למה אתה חושב כך?
*3 פעם הבאה לפני שאתה יוצר תבנית תשאל איך עושים את זה שלא יבלגן את כול הדף
===מקורות===
#הערך [[מלח]] [[משתמש:דבר מלכות ויצא - אין סטרא אחרא|דבר מלכות ויצא - אין סטרא אחרא]] - [[שיחת משתמש:דבר מלכות ויצא - אין סטרא אחרא|שיחה]]
1)זה תבנית משתמש מהמאגר המוכן.
2)אני לא יכתוב את זה כאן, ואתה ג"כ יודע את זה בעצמך...
3)כנ"ל לגביך...אני מצטער שבלגנתי(?) לך את הדף.
4)אם אתה רוצה אני ילמד אותך לשים תבנית משתמש...
נ.ב: מה נזכרת בזה?
{{חייל המלך}} ככה שמים התכוונתי לבנות תבנית תואמת ולא לעשות עריכה בקיימת ולדפוק אותה[[מיוחד:תרומות/37.60.47.217|37.60.47.217]] 21:54, 3 באפריל 2025 (IDT) {{יחי}}
תוכל להוסיף לערך{{יחי}} יודים? חסר שם. {{שכוייעח}}[[מיוחד:תרומות/37.60.47.217|37.60.47.217]] 21:56, 3 באפריל 2025 (IDT) {{✓}}
למה אתה כותב אנונימי?--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון, יחי המלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 22:07, ה' בניסן, ה'תשפ"ה 22:07, 3 באפריל 2025 (IDT)
ביקשתי מיוסף בן מלמד שימזג לי את המשתמשים ויצא מאחד המכשירים ואני לא זוכר את הסיסמה ואין לי מייל...
א גוטע נאכט וחסידישע חלוימעס...
[[מיוחד:תרומות/37.60.47.217|37.60.47.217]] 22:41, 3 באפריל 2025 (IDT)
יש חדש בעז"ה ימזג עם
[[משתמש:מיזוג חשבונות|מיזוג חשבונות]] - [[שיחת משתמש:מיזוג חשבונות|שיחה]], 22:51, ה' בניסן, ה'תשפ"ה 22:51, 3 באפריל 2025 (IDT)
לילה טוב גם לך, --[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון, יחי המלך המשיח✨]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 23:16, ה' בניסן, ה'תשפ"ה 23:16, 3 באפריל 2025 (IDT)

== ערך החייל ==

תוכל לערוך את הקטגוריה החסרה בערך [[החייל -סיפורו של תמים]] וכן להציץ בדף שיחה שם?[[משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|מנחם מענדל רושקניקוב]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|שיחה]], 22:33, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה 22:33, 20 באפריל 2025 (IDT)
::::לא הבנתי באמת מה כן צריך להיות שם, אם לא סיפור העלילה והדמויות (שבאמת לא ראוי שיהיו שם)...--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון, יחי המלך המשיח✨]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 23:26, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה 23:26, 20 באפריל 2025 (IDT)
המסרים העולים מין הספר...[[משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|מנחם מענדל רושקניקוב]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|שיחה]], 23:27, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה 23:27, 20 באפריל 2025 (IDT)
(בקטגוריא על הספר) לדוגמא: הספר מסכם חלק ניכר מהשיחות על פורים בצורה יחודית וכן מסרים שהספר מעביר כגון התקשרות לרבי...[[משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|מנחם מענדל רושקניקוב]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|שיחה]], 23:30, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה 23:30, 20 באפריל 2025 (IDT)
::::::אם אני רוצה שהוא לא יצא למרחב ערכים אלא ישאר כערך נבנה, איך אני עושה את זה?--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון, יחי המלך המשיח✨]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 23:17, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ה 23:17, 21 באפריל 2025 (IDT)
::::::::מה זאת אומרת? [[מיוחד:תרומות/5.28.190.17|5.28.190.17]] 23:29, 21 באפריל 2025 (IDT)
:::::::::::::::::::::שהערך ישאר בתהליך בניה. מישהו יודע האם הערך בבניה של [[אליעזר אשכנזי]] שמור כרגע איפה שהוא?

משתמש:יוסף הקצון

2025-04-21T20:51:23Z

יוסף הקצון: /* על פעולותיי בחבדפדיה */

חיים אשכנזי

2025-04-21T20:18:07Z

יוסף הקצון:

{{מפנה|חיים אשכנזי|אשכנזי (פירושונים)}}
[[קובץ:חיים אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים אשכנזי נואם ב'כנס התעוררות' ב[[כפר חב"ד]] ([[ניסן]] [[תשס"ח]])]]
[[הרב]] '''חיים אשכנזי''' ([[כ"ג אייר]] [[תש"ט]] - [[י"ג ניסן]] [[תש"ע]]) היה רבה של קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]], [[משגיח]] ו[[משפיע]] ב[[ישיבות חב"ד]] [[תומכי תמימים לוד|לוד]] ו[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]] וחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. לרב אשכנזי היה טור ב[[שבועון בית משיח]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:משפחת חיים אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים אשכנזי (מימין) עם משפחתו, בבית אביו, הרב [[משה אשכנזי]]]]
[[קובץ:חיים אשכנזי - מבצע חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי בפעילות [[מבצע חנוכה]] ב[[תל אביב]] ([[טבת]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:499511.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב אשכנזי בפעילות מטעם [[אגו"ח]] במשרדי הממשלה ([[טבת]] [[תש"ע]])]]
הרב חיים אשכנזי נולד ביום [[כ"ג באייר]] שנת [[תש"ט]] לרב [[משה אשכנזי|משה]] ו[[דבורה אשכנזי|דבורה]] אשכנזי, ב[[תל אביב]]. בילדותו למד ב'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשי"ח]], על פי הוראת [[הרבי]], הגרה משפחתו לעיר ריאו-דה-ז'נרו שב[[ברזיל]], שם למד ב'חדר' שאביו הקים עבוד היהודים הבודדים שגרו שם. בתחילת שנת [[תש"כ]] חזר הרב חיים אשכנזי לבדו ל[[ארץ ישראל]] והתגורר אצל סבו הרב [[אליעזר קרסיק]] שהיה רב קהילת חב"ד בתל אביב. באותה תקופה למד ב'חדר' חב"ד בלוד.

בשנת [[תשכ"ב]] נכנס הרב אשכנזי ללמוד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. בשנת [[תשכ"ה]] המשיך ל[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם אף למד בקביעות במשך תקופה עם הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה הראשון של [[כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ח]] כאשר כל בני כתתו נסעו לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]], נשאר שנה נוספת בארץ וביצע שליחות בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], זאת על פי בקשת ה[[רבי]] שבחורים ילכו לחזק את הישיבה. לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] עד לחג הפסח שנת [[תש"ל]]. בסיום שנת ה'[[קבוצה]]' חזר שוב, עם קבוצת [[שלוחים]], לישיבת 'תורת אמת'. לפני נסיעתם לשליחות, נכנסה הקבוצה ל'יחידות' אצל הרבי. בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] למד אצל הרב [[אברהם הערש כהן|אברהם הרש כהן]] ואצל ה[[משפיע]] הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] ובמקביל היה שותף בפעילות החב"דית בירושלים; בשיעורי [[תניא]] בישיבות ובישיבת ערב, פעילויות שקרבו הרבה בחורים ל[[רבי]] ול[[חב"ד]] בתקופה ההיא.

בקיץ [[תשל"ב]] בא בקשרי שידוכים עם מרת ברוריה (לבית שיינר) וחתונתם נערכה לאחר עשרה חודשים, ביום [[י"ח באדר ב']] [[תשל"ג]]. בזמן שבין השידוך לחתונה, היה הרב אשכנזי מהראשונים שנסעו מהארץ לעשות את תקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. אביו, הרב [[משה אשכנזי]], שאל את הרבי ב[[יחידות]]: האם אין בעיה בהמתנה הארוכה (קרוב לשנה) בין סגירת השידוך לחתונה? ענה הרבי: "אצל בחור חסידי, זה לא מזיק"{{הערה|בלשונו של [[הרבי]] ב[[אידיש]]: "ביי חסידישע בחורים שאט נישט".}}. בתקופה שהותו ב-770 לפני חתונתו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[‏770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערה|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה לרבנות]]". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}.

לאחר נישואיו למד תקופה קצרה ב[[כולל]] בעיר [[לוד]] ולאחר מכן החל ללמוד ולשמש את הרב [[שניאור זלמן גרליק]] עד לפטירתו. במקביל החל גם לשמש כמגיד שיעור לגמרא [[גירסא]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועם הזמן נכנס לעבוד בישיבה כל היום. כשפתחה הישיבה בלוד מחלקת 'מתיבתא' עבור בחורים מתקשים, עבר לנהל אותה, בברכת הרבי. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי מונה ל[[משגיח]] ראשי בישיבה{{הערה|על תפקיד ההשגחה קיבל הרב אשכנזי מענה מהרבי: "לשאול ידידים ולהחליט לפי שינויים שיהיו".}}, תפקיד בו כיהן כחמש עשרה שנה, במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים.
הרב אשכנזי היה מי שקבע שבחור חסידי צריך להיות בישיבה גם ראש השנה שבועות וכו' לפי כללי תומכי תמימים של הרבי הרש"ב.
בשנות כהונתו כמשגיח, התייחד במסירותו לתלמידים והבנה לרוחם. הוא היה לוקח באופן אישי את מצבם ודאג לצרכם. בלילי שבת היה מוסר שיחה לתלמידים, בנושאים שהיו צריכים חיזוק וביום השבת היה מתוועד ארוכות. היה מארגן באופן עצמאי מבצעי עידוד לתלמידיו וכן היה עושה כל הנדרש לטובת הבחורים, גם אם היה זה שלא לפי כבודו.

בשנת [[תשמ"א]], שהייתה [[שנת הקהל]], הגיעו אורחים רבים ל[[חודש תשרי]] ב-[[770]] והתורות ל[[יחידות]] היו ארוכים מאוד. הרב אשכנזי ארגן שיכנסו ל[[יחידות]] בקבוצות (בשנה שלאחר מכן כבר הודיע הרבי באופן רשמי שיהיו רק יחידויות כלליות).

בשנת [[תשמ"ט]], עקב בעיות בריאותיות ולאחר התייעצות עם ידידים{{הערה|בהתאם לתשובת הרבי לפני כניסתו לתפקיד.}}, הפסיק עם תפקיד ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה כשבמקביל היה גם משפיע ו'משיב' בישיבה, בשנת [[תנש"א]] החל לעבוד כמחנך בתלמוד תורה חב"ד בלוד. תחילה את כיתה ה' ולאחר מכן את כיתה ח' בה כיהן כמחנך עד פטירתו.

בשנותיו האחרונות עבר לשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ו[[משפיע]] קהילות חב"ד ב[[רעננה]] ו[[כפר סבא]].

הרב אשכנזי היה נמנע מלשבת בבמות נשיאות וכדומה ובמשך שנים נמנע מלנאום ולהתוועד מחוץ לישיבה. לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], בעקבות הצורך לחיזוק האמונה ברבי כ[[מלך המשיח]], החל להתוועד ולחזק בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] ואף הגיע לנאום בכינוס שאורגן על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]<ref>ראה בקישורים חיצוניים.</ref>. בהמשך כך, החל גם לכתוב כתבות המבוססת על מה שראה ושמע מזקני החסידים שהכיר, אלה התפרסמו ב[[שבועון בית משיח]].

==איש חסד==

מעבר לתפקידו החינוכי ולדמות החינוכית שהקרין, ניחן גם בלב גדול ורגיש, וכאשר ראה במצוקתם של אנשים יחידים או רבים לא יכל לעמוד מנגד, וכך הקים בחב"ד כמה מפעלים, שמסייעים לאנ"ש עד היום.

כשהיו בישיבה בחורים מבתים נזקקים, תמיד ניסה לעזור.
כאשר בחור לא יכול היה לאכול בביתו בשבת חופשה (מטעמי כשרות וכדומה), היה -יחד עם רעייתו- מבשל לבחור סעודות שבת מוכנות לקחת איתו לשבת, וכן היה מזמין בחורים כאלו להתארח בביתו בחג הפסח, שבו קשה יותר להתמודד בבית שאינו שומר כשרות כראוי. מסופר שכאשר שראה פעם בשיכון חב"ד בלוד בחור יתום מאנ"ש מסתובב ברחוב והתברר שהבחור לא התקבל לישיבה גדולה, דיבר עם גיסו הרב יוסף יצחק וילשאנסקי שיקבלו, וטיפס במדרגות לקומה רביעית, דיבר עם אמו של הבחור ונתן לו כסף לנסיעה ולדמי כיס ושלחו לישיבה בצפת. כשהיה רואה אדם חדש בבית הכנסת היה מברר האם יש לו היכן לאכול והיה מזמין אותו, כך התארחו אצלו במשך השנים והפכו לאורחים קבועים טיפוסים שאנשים חששו להסתכל לעברם.

בתחילת שנות המ"מים (שנות השמונים) בהיותו [[משגיח]] זיהה מצוקה אצל חלק מתלמידיו לממן רכישת מצות, מבלי לחשוב פעמיים רכש כמות של מצות ומכרם בסבסוד לתלמידים נצרכים. שנה לאחר מכן ביקשו אנשים נוספים לרכוש מצות בזול, וכך קם מפעל מכירת המצות בזול (שכיום מתנהל על ידי כולל חב"ד). הרב אשכנזי קנה מצות בכמות שהחלה בתחילה בחצי טון מצות והגיעה בשיא לכמות של תשע טון. מכריו היו בטוחים שהוא מרויח כסף על כך, אך האמת הייתה שאת עלויות ההובלה, האיחסון והמכירה ספג בעצמו. לפעמים אף סיבסד סכום מסויים מעלות המצות כדי שלאנ"ש יהיו מצות לחג הפסח במחיר זול.
בשנת [[תש"נ]] או [[תנש"א]] שצורכי אנ"ש גדלו והעלויות יחד איתם, לקח על עצמו כולל חב"ד בראשות הרב שלום דוכמן ובתיווכו של בן דודו - הרב יוסף יצחק חיטריק את ניהול ועלות מכירת המצות.

הקשר עם כולל חב"ד עזר לרב אשכנזי להגשים יעדים נוספים, וכך, בעזרתו של כולל חב"ד, החלו כ-5 שנים של מכירת נעליים לאנ"ש במחיר מוזל. הרב אשכנזי היה נוסע לבתי חרושת ורוכש נעליים וסוחב אותם באוטובוסים על מנת להקל על אנ"ש את הוצאות המחיה.
מפעל נוסף אותו פתח הרב אשכנזי ונמשך עד היום, הוא מפעל למכירת מכשירי כתיבה בהוזלה על ידי כולל חב"ד בתקופת בין הזמנים שבקיץ. ההתחלה הייתה עם חברת מירם ולאחריה עם חברת ארטא עד להתייצבות של המכירות במתכונתם כיום.
פרוייקטים נוספים של הרב אשכנזי: מכירת מוצרי [[נורה חשמלית|חשמל]] בהוזלה לחתנים וכלות, קייטרינג מוזל לחתונות, למשפחות שיסכימו לתקנון מיוחד לשמחות, ועוד. פרוייקטים אלו לא יצאו לפועל.

כל הפעולות נעשו בשיתוף כולל חב"ד בראשות הרב דוכמן ובסיועו של הרב יוסף יצחק חיטריק.

בסוף שנות הממי"ם (סוף שנות השמונים) נכנסה ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] לחובות עצומים היות ולא שולמו משכורות לעובדים במשך תקופה ממושכת. בתקופה זו ניהל גמ"ח עבור עובדי הישיבה שאותו הקים אביו, הרב [[משה אשכנזי]]

כשראה ש"אין הקומץ משביע את הארי" ובעיקר לקראת חגי [[תשרי]] ופסח, לקח על עצמו הלוואות גדולות מגופים ומאנשים פרטיים כשהוא משעבד את כל מה שבאפשרותו וכך היה מגיע לפני החגים לישיבה ולתלמוד תורה בלוד עם סכומי כסף גדולים ומחלק גמ"חים לצוות.

==רבנות בתל אביב==
[[קובץ:חיים אשכנזי הכתרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי נואם בטקס הכתרתו כרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] ([[שבט]] [[תשס"ז]])]]

בשנות חייה האחרונות של אימו מרת [[דבורה אשכנזי]], החל להגיע בקביעות לשבתות לתל אביב ולהתוועד במקום. בשנת [[תשס"ה]], לאחר פטירת אימו, עבר לגור בקביעות בתל אביב.

ביום [[כ"ג בטבת]] שנת [[תשס"ז]], נפטר אביו הרב [[משה אשכנזי]], שהיה רב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בארץ הקודש - תפקידים אותם קיבל בירושה, על פי הוראת הרבי, מחמיו הרב [[אליעזר קרסיק]]. בעקבות פטירתו ועל פי בקשתו, מונה בנו, הרב חיים אשכנזי, לממלא מקומו ברבנות ובשאר תפקידיו.

במעמד ההכתרה שהתקיים ב[[חודש שבט]] [[תשס"ז]] השתתפו; הרב בועז סגל - גבאי [[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית הכנסת שברחוב נחלת בנימין]] חב"ד בתל אביב; הרב [[שלום בער בוטמן]] - [[משפיע]] [[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית הכנסת]] - אשר הודיע על החלטת מתפללי [[בית הכנסת]] למנות את הרב אשכנזי כממלא מקום אביו והגיש לו את כתב ההכתרה כשהוא חתום על ידי מתפללי בית הכנסת; אחיו, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - רבה של [[כפר חב"ד]]; הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] בתל אביב; הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - שליח הרבי וראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] והרב [[יוסף גינזבורג]] - ראש ישיבת חב"ד ב[[רמת אביב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26546 מעמד ההכתרה של הרב אשכנזי לרב קהילת חב"ד בתל אביב] {{אינפו}}}}.

במהלך כהונתו כרב בית הכנסת, עשה רבות יחד עם ה[[משפיע]] הרב [[שלום בער בוטמן]], להפצת תורת היהדות והחסידות במקום.

הרב אשכנזי אף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

לאחר פטירתו של הרב חיים אשכנזי, ממלא את מקומו חתנו הרב [[שלמה הלפרן]].

==פטירתו==
[[קובץ:הרב חיים אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו האחרונה של הרב אשכנזי (משמאל) ב[[קידוש לבנה]] במוצאי שבת אחדות, מספר שעות לפני פטירתו]]
הרב אשכנזי נפטר באור ליום [[י"ג בניסן]] שנת [[תש"ע]]. היה זה כששהה בביתו לאחר שחזר מ"[[את"ה המרכזי #מפעילות הארגון בעולם|שבת אחדות]]" (התשיעית) לתלמידי ה[[תמימים]] שהתקיימה ביישוב גבעת ושינגטון לקראת [[י"א בניסן]]. במהלך השבת אף התוועד רבות ונאם. מסע ההלוויה יצא מביתו ברחוב שדרות' רוטשילד 82 בתל אביב, עבר דרך [[בית הכנסת]] חב"ד "נחלת בנימין" בתל אביב, בו כיהן כרב, המשיך לשיכון חב"ד בלוד והסתיים ב'[[הר המנוחות]]' ב[[ירושלים]], שם מנוחתו כבוד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53913 הלויית הרב חיים אשכנזי] {{אינפו}}}}.

לאחר פטירתו מצאו בני משפחתו מחברות עם מאמרים רבים שהכין לפירסום במסגרת [[שבועון בית משיח]] והם התפרסמו מידי שבוע במשך כשנה וחצי.

==ספריו==
*'''מבט חסידי לחיים'''
חלק א' - במעגל השנה,
חלק ב' - בין חסיד לקונו,
חלק ג' - בין חסיד לרבו ובין חסיד לרעהו.

== משפחתו ==
;אחיו:
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - רבו הקודם של [[כפר חב"ד]]
* הרב [[נתן אשכנזי]] - [[חזן]] ו[[שו"ב]], [[כפר חב"ד]]

;גיסיו:
* הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]]
* הרב [[נחמן יוסף טברסקי]] - [[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה]], [[קראון הייטס]]

;בניו:
* הרב מנחם מענדל אשכנזי - [[משגיח]] כשרות בכפר חב"ד ובצפריה.
* ר' מאיר אשכנזי - עסקן חב"די, סמנכ"ל מד"א-הצלה דרום ועוסק בהפצת ספרי חב"ד [[נחלת הר חב"ד]].
* ר' ישראל יעקב אשכנזי - [[צפת]].
* הרב אליעזר אשכנזי - [[משפיע]] ב[[ישיבת חנוך לנער]] חב"ד [[צפת]].
* ר' שניאור זלמן אשכנזי - לוד.
* ר' יוסף יצחק אשכנזי - חריש.

;בנותיו:
* מרת לאה אשת הרב [[שלמה הלפרן]] - ממלא מקום חמיו כרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] ורב [[אתר חב"ד בישראל]].
* מרת חנה אשת הרב [[אריה לייב כהן]] - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].
* מרת נחמה דינה אשת הרב [[ארי קדם|אריה קדם]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועורך עלון [[הגאולה מעניין ועכשווי (עלון)|הגאולה מענין ועכשווי]].
* מרת טויבע ליבע אשת הרב מאיר טרגר - [[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
* מרת מנוחה רחל אשת הרב יצחק נחמן זקס - [[משפיע]] ב[[ישיבת חנוך לנער]] חב"ד [[צפת]].

== קישורים חיצוניים ==
;ספריו (מבט חסידי לחיים)
*[https://chabadshop.com/products/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D?_pos=1&_sid=ab7a1f94e&_ss=r חלק א' - במעגל השנה]
*[https://chabadshop.com/products/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D?variant=31925117485142 חלק ב' - בין חסיד לקונו]
*[https://chabadshop.com/products/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%92 חלק ג' - בין חסיד לרבו ובין חסיד לרעהו]
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2023/08/17-08-2023-16-00-54-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-1.pdf חיים של חשבון]''', התוועדויות חסידיות בנושא [[חשבון נפש]] {{PDF}}{{אינפו}}

;וידאו
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1sf_sI76b4qQcsuk9iRt7a68qCFa0Nxdl '''הרבי הוא זה שיצר את האמונה במשיח, ולא אף אחד אחר!'''] נאומו של הרב אשכנזי, בכינוס י' שבט תשס"ז שאורגן ע"י [[האגודה למען הגאולה]].
*[http://sites.google.com/site/bookoftanya/tanya-2 שיעורי תניא עם הרב חיים אשכנזי]{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54688 הרב אשכנזי בכנס המנהלים תשס"ט]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1940 "צוואתו" למנהלי מוסדות חב"ד (כנס המנהלים - סיוון תש"ע)]{{וידאו}}

;אודיו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=songs_he#main3 שיעורים של הרב אשכנזי בספר התניא ובספר המאמרים (מדור 'חסידות')]{{צליל}}

;שונות
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28874 פרקי זכרונות מהרב אשכנזי] - מתוך ראיון ב{{שבועון בית משיח}}.
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59559_he_1.pdf לקט מאמרים מהרב אשכנזי בנושא 'רבי']{{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54077 כתבה בעיתון 'המבשר' לאחר פטירתו] {{תמונה}} {{חב"ד אינפו}}
*[https://www.hageula.com/news/view/24993.htm רק 770, לא בשום מקום אחר!] באתר {{הגאולה}}.
*[https://chabad.info/magazine/1096376/ עד היכן השכל ומהיכן האמונה?] מתוך פרויקט ג' תמוז של אתר חב"ד {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אשכנזי, חיים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד לוד]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]

שיחת משתמש:יוסף הקצון

2025-04-21T20:17:03Z

יוסף הקצון: /* ערך החייל */

משתמש:יוסף הקצון

2025-04-21T20:15:31Z

יוסף הקצון: /* עריכות בתוכנית ואשמח לעזרה: */

משתמש זה [https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=http://www.chabad.org.il/IsraeliBranchs/Item.asp%3FCategoryID%3D60%26ArticleID%3D67214%26View%3D2&ved=2ahUKEwic_-i36-yHAxUv7rsIHfofC4IQFnoECCIQAQ&usg=AOvVaw2mS1GJ1VZG58_D7g1YCS4A פועל] ללא לאות להתגלות [[הרבי מליובאוויטש]] שליט"א מה"מ!!!

{{יחי}}

{{תיבות משתמש| {{משתמש - התגלות היום}} {{משתמש - ביקר בבית חיינו}}
{{משתמש - דגלון}} {{משתמש - אוהב להתוועד}} {{תיבת משתמש
|טקסט=משתמש זה הוא צפתי בנשמה
|טקסט משתמשת=
|טקסט לא גלוי=
|מסגרת=#609090
|רקע=blue
|רקע תמונה=
|צבע טקסט=
|תמונה=
|גודל תמונה=38px
}}
{{משתמש - יחי}}|כותרת=הדבר היחיד שנשאר זה: "לקבל פני משיח צדקינו"}}
{{ לא שוכח לרגע}}<noinclude></noinclude><noinclude></noinclude><div style="float:left;border:1px solid #808080;margin:1px"></div><noinclude></noinclude><div style="float:left;border:1px solid #808080;margin:1px"></div><noinclude></noinclude>

=על פעולותיי בחבדפדיה=
*משתמש זה עוסק יותר בתחום העריכה, הוספת תוכן\קישורים וכו', וערך כבר מאות עריכות!

*למרות זאת, משתמש זה גם יצר את הערכים הבאים:

*הרב [[אלישע אבני]].

== עריכות בתוכנית ואשמח לעזרה: ==
[[אליעזר אשכנזי]].

שיחת משתמש:יוסף הקצון/אליעזר אשכנזי

2025-04-21T20:14:59Z

יוסף הקצון: יצירת דף עם התוכן "אם אני רוצה שהוא לא יצא למרחב ערכים אלא ישאר כערך נבנה, איך אני עושה את זה?--~~~~"

אם אני רוצה שהוא לא יצא למרחב ערכים אלא ישאר כערך נבנה, איך אני עושה את זה?--[[משתמש:יוסף הקצון|יוסף הקצון, יחי המלך המשיח✨]] - [[שיחת משתמש:יוסף הקצון|שיחה]], 23:15, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ה 23:14, 21 באפריל 2025 (IDT)

משתמש:יוסף הקצון/אליעזר אשכנזי

2025-04-21T20:14:04Z

יוסף הקצון:

הרב '''אליעזר אשכנזי''' (המכונה:'לייזי') הוא משפיע בישיבת חנוך לנער בצפת.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[תשמ"ג]] לאביו ר' [[חיים אשכנזי]], ולאמו מרת ברוריה. גדל כילד בלוד.

בישיבה קטנה ( שנים תשנ"ז- נ"ט) למד ב[[תומכי תמימים לוד]], ובישיבה גדולה (שנים תש"ס- ס"ב) ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בתור בחור קיבל ביותר מר' [[זושא פוזנר]].

שהה אצל הרבי שנה שלימה במסגרת ה[[קבוצה]], בשנת תשס"ג.

הרב לייזי אשכנזי משמש כמשפיע בישיבת [[ישיבת חנוך לנער צפת]].
[[קובץ:לייזי אשכנזי.jpeg|ממוזער|הרב לייזי אשכנזי מתוועד]]
הרב אשכנזי ידוע בסגנון התוועדותו המיוחדת, ומוזמן רבות להתוועדויות, [[שבת שכולה משיח]], ישיבות [[תות"ל]] ועוד.
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חנוך לנער]]

משתמש:יוסף הקצון/אליעזר אשכנזי

2025-04-21T20:10:56Z

יוסף הקצון: יצירת דף עם התוכן "נולד ב? לאביו ר' חיים אשכנזי, ולאמו מרת ברוריה. גדל כילד בלוד. בישיבה קטנה ( שנים תשנ"ז- נ"ט) למד בתומכי תמימים לוד, ובישיבה גדולה (שנים תש"ס- ס"ב) בתומכי תמימים כפר חב"ד. בתור בחור קיבל ביותר מר' זושא פוזנר. שהה אצל הרבי שנה שלימה במסגרת הקבוצה, בשנת ת..."

נולד ב? לאביו ר' [[חיים אשכנזי]], ולאמו מרת ברוריה. גדל כילד בלוד. בישיבה קטנה ( שנים תשנ"ז- נ"ט) למד ב[[תומכי תמימים לוד]], ובישיבה גדולה (שנים תש"ס- ס"ב) ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בתור בחור קיבל ביותר מר' [[זושא פוזנר]].

שהה אצל הרבי שנה שלימה במסגרת ה[[קבוצה]], בשנת תשס"ג.

הרב לייזי אשכנזי משמש כמשפיע בישיבת [[ישיבת חנוך לנער צפת]].
[[קובץ:לייזי אשכנזי.jpeg|ממוזער|הרב לייזי אשכנזי מתוועד]]
הרב אשכנזי ידוע בסגנון התוועדותו המיוחדת, ומוזמן רבות להתוועדויות, [[שבת שכולה משיח]], ישיבות [[תות"ל]] ועוד.

קובץ:לייזי אשכנזי.jpeg

2025-04-21T19:54:39Z

יוסף הקצון:

משתמש:יוסף הקצון

2025-04-21T19:54:21Z

יוסף הקצון: /* על פעולותיי בחבדפדיה */

משתמש זה [https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=http://www.chabad.org.il/IsraeliBranchs/Item.asp%3FCategoryID%3D60%26ArticleID%3D67214%26View%3D2&ved=2ahUKEwic_-i36-yHAxUv7rsIHfofC4IQFnoECCIQAQ&usg=AOvVaw2mS1GJ1VZG58_D7g1YCS4A פועל] ללא לאות להתגלות [[הרבי מליובאוויטש]] שליט"א מה"מ!!!

{{יחי}}

{{תיבות משתמש| {{משתמש - התגלות היום}} {{משתמש - ביקר בבית חיינו}}
{{משתמש - דגלון}} {{משתמש - אוהב להתוועד}} {{תיבת משתמש
|טקסט=משתמש זה הוא צפתי בנשמה
|טקסט משתמשת=
|טקסט לא גלוי=
|מסגרת=#609090
|רקע=blue
|רקע תמונה=
|צבע טקסט=
|תמונה=
|גודל תמונה=38px
}}
{{משתמש - יחי}}|כותרת=הדבר היחיד שנשאר זה: "לקבל פני משיח צדקינו"}}
{{ לא שוכח לרגע}}<noinclude></noinclude><noinclude></noinclude><div style="float:left;border:1px solid #808080;margin:1px"></div><noinclude></noinclude><div style="float:left;border:1px solid #808080;margin:1px"></div><noinclude></noinclude>

=על פעולותיי בחבדפדיה=
*משתמש זה עוסק יותר בתחום העריכה, הוספת תוכן\קישורים וכו', וערך כבר מאות עריכות!

*למרות זאת, משתמש זה גם יצר את הערכים הבאים:

*הרב [[אלישע אבני]].

== עריכות בתוכנית ואשמח לעזרה: ==
[[לייזי אשכנזי]]