https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%9Cחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-05-01T12:19:38Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90&diff=119463רבי עקיבא2012-03-19T18:19:38Z<p>יוסל: ביטול גרסה 119462 של יוסל (שיחה)</p>
<hr />
<div>[[קובץ:עקיבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי עקיבא]]<br />
<br />
'''רבי עקיבא''' היה תלמידם של [[רבי אליעזר]] ו[[רבי יהושע]], וחבירו של [[רבי טרפון]] (ולפי דיעה אחת תלמידו של רבי טרפון), ידוע בכך שהתחיל ללמוד בגיל ארבעים, בעצתו של רעייתו רחל בתו של [[עשירות|העשיר]] [[גמילות חסדים|הגומל חסדים]] כלבא שבוע, שנקרא כך על שם שכל מי שנכנס לביתו ככלב היה יוצא כשהוא שבע.<br />
<br />
תלמידו המובהק היה [[רבי שמעון בר יוחאי]].<br />
<br />
בהזדמנות, אמר [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערת שוליים|מפי [[אדמו"ר מוהריי"צ]], [[ספר השיחות]] [[תש"ט]], שיחות [[חג הפסח]] עמ' 317.}}: לרבי עקיבא היה חוש בעבודה, הוא עשה מעשירותו של רבי טרפון "טאלק".{{הערת שוליים|ראה ויקרא רבה פל"ד, טז. כלה פ"א. כלה רבתי פ"ב.}}<br />
==מדריגתו הגבוהה==<br />
כתוב אודות רבי עקיבא, שכשהשיג סודות התורה ב[[שיר השירים]] זלגו עיניו דמעות, והיא המעלה האמורה לעתיד לבא "בבכי יבואו", שהיא מדרגה גדולה, המרומזת בפסוק "והנה נער בוכה ותחמול עליו". והוא בחי' יום הכיפורים, כמו שאמר האר"י שמי שאינו בוכה בר"ה ויוהכ"פ אין נשמתו שלימה ואין בכיה זו באה מצד מרה שחורה{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]] [[פרשת כי תצא]] עמ' לז ד.}}.<br />
<br />
מבואר ב[[זוהר]] דאתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא, שיש בכל דור נשמות גבוהות מבחינת [[משה]] והוא מבחינת פנימיות אור החכמה כמו נשמת [[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]] וכיוצא, וכן בכל דור ודור יש נשמות וניצוצות שמלובשים בגופים מבחינת משה{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]] מאמרי אדה"ז [[תקס"ו]] ח"א, ביאור שני לדרוש ע"פ יונתי בחגוי הסלע עמ' שנד.}}.<br />
==דרך העבודה==<br />
רבי עקיבא סבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד תורה בארבעים שנה, וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". בניגוד ל[[רבי ישמעאל]] שהיה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", ולכן סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, כי סבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת הצדיקים{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&hilite=21565544-dff2-484a-9206-216cc1af6f5e&st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&pgnum=134 חלק ו'].}}<br />
<br />
==תלמידי רבי עקיבא==<br />
ארבע ועשרים אלף תלמידים היו לו לרבי עקיבא, שנהיו תלמידיו במשך עשרים וארבע [[שנים]]. הם ידועים בכך שכולן מתו בפרק אחד (בין [[פסח]] ל[[חג השבועות|עצרת]]) מפני שלא נהגו כבוד זה לזה", וב[[ל"ג בעומר]] — "פסקו למות".<br />
<br />
מקשה הרבי: דבר פשוט הוא, שכל תלמידים אלו בריבוי גדול של כ"ד אלף לא באו ונעשו תלמידיו ביום אחד, כי אם במשך שנים רבות, והיינו, כאשר התחיל רבי עקיבא ללמוד עם תלמידים ונתפרסמו שמו ותורתו בעולם, התחילו לנהור אליו תלמידים, ובמשך הזמן הלך וגדל מספרם, עד שהיו לו כ"ד אלף תלמידים. כמו כן מובן, שאופן הנהגתם של כל התלמידים לא נשתנה בבת אחת למצב של "לא נהגו כבוד זה לזה", כי אם מדרגא לדרגא כו'.<br />
<br />
ותמוה ביותר: מדוע נענשו כולם בפרק אחד, הרי דוחק הכי גדול לומר שבתקופה קצרה זו של "פרק אחד" בין פסח לעצרת נתמלאה סאתם של כל הכ"ד אלף תלמידים בב"א ועד כדי להענש בעונש [[הסתלקות|מיתה]]? ומן ההכרח לומר שבפרק זמן זה אירע דבר מיוחד שבגללו "כולן מתו" ב"פרק" זה.<br />
<br />
עוד מקשה הרבי: הרי רבם של תלמידים אלו, [[רבי עקיבא]], הוא התנא שהדגיש את גודל הפלאת המעלה של אהבת ישראל — "ואהבת לרעך כמוך — רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה". ואם כן, יפלא מאד שדוקא תלמידיו "לא נהגו כבוד זה לזה" — היפך הענין דאהבת ישראל (הוראה עיקרית ויסודית בתורת רבם)?<br />
<br />
מבאר הרבי, שאדרבה דווקא היותם תלמידי רבי עקיבא גרם לכך "שלא נהגו כבוד זה לזה", כמאמר חז"ל שאין דיעותיהם של בני אדם שוות. וכמובן שכן הוא בנוגע לכ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא, שכל אחד מהם השיג תורת רבי עקיבא לפי דרכו ודעתו, ובשיקול הדעת שלו מסקנתו שבודאי כפי שהשיג הוא כן הוא הפירוש האמיתי בדברי רבו, ולכן כאשר שמע שחבירו לומד את דברי רבו באופן שונה ובלתי נכון לפי [[דעת]]ו, לא הי' יכול לנהוג בו [[כבוד]] והערכה — שהרי הוא לומד את דברי רבו באופן מוטעה.<br />
<br />
ונמצא, שדוקא היותם '''תלמידי רבי עקיבא''' היא הסיבה "שלא נהגו כבוד זה לזה": כל אחד מתלמידי רבי עקיבא היה מסור ונתון בכל נפשו לתורת רבו, עד שלא היה יכול לסבול שמישהו מפרש תורת רבו שלא כהלכה לפי דעתו, ובפרט כאשר זה ה"טועה" הוא תלמיד רבי עקיבא עצמו, וודאי שלא היה יכול לנהוג בו כבוד.<br />
<br />
יתירה מזו: הנהגה זו יש בה תוקף דוקא מצד הוראתו היסודית הנ"ל של רבי עקיבא שאמר "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה": לולא הוראה זו, יתכן שלא יהיה איכפת להם כל כך מה שיש תלמיד שאינו משיג תורת רבם לאמיתתה; אבל מכיון שרבי עקיבא רבם לימדם על מעלת קיום מצות "ואהבת לרעך כמוך", לא הסתפקו בזה שהם עצמם שקדו ועשו חיל ב[[לימוד התורה|לימוד תורת]] רבם, אלא, כל אחד מהם השתדל להשפיע על כל שבגדר "רעך" ובפרט תלמידי רבו שגם הם ישיגו תורת רבם באותה הדרך האמיתית{{הערת שוליים|לפי דעתו.}}, ואלה שלא קיבלו זה לא היה יכול לנהוג בהם כבוד{{הערת שוליים|ובפרט כבוד כפי הדרוש מתלמידי רבי עקיבא.}}.<br />
<br />
==קישורים==<br />
*[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7135&CategoryID=1432 רבי עקיבא במשנת הרבי] - [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>יוסלhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90&diff=119462רבי עקיבא2012-03-19T18:19:28Z<p>יוסל: ביטול גרסה 119435 של חיים נהר (שיחה)</p>
<hr />
<div>[[קובץ:עקיבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי עקיבא]]<br />
<br />
'''רבי עקיבא''' היה תלמידם של [[רבי אליעזר]] ו[[רבי יהושע]], וחבירו של [[רבי טרפון]] (ולפי דיעה אחת תלמידו של רבי טרפון), ידוע בכך שהתחיל ללמוד בגיל ארבעים, בעצתו של רעייתו רחל בתו של [[עשירות|העשיר]] [[גמילות חסדים|הגומל חסדים]] כלבא שבוע, שנקרא כך על שם שכל מי שנכנס לביתו ככלב היה יוצא כשהוא שבע.<br />
<br />
תלמידו המובהק היה [[רבי שמעון בר יוחאי]].<br />
<br />
בהזדמנות, אמר [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערת שוליים|מפי [[אדמו"ר מוהריי"צ]], [[ספר השיחות]] [[תש"ט]], שיחות [[חג הפסח]] עמ' 317.}}: לרבי עקיבא היה חוש בעבודה, הוא עשה מעשירותו של רבי טרפון "טאלק".{{הערת שוליים|ראה ויקרא רבה פל"ד, טז. כלה פ"א. כלה רבתי פ"ב.}}<br />
==מדריגתו הגבוהה==<br />
כתוב אודות רבי עקיבא, שכשהשיג סודות התורה ב[[שיר השירים]] זלגו עיניו דמעות, והיא המעלה האמורה לעתיד לבא "בבכי יבואו", שהיא מדרגה גדולה, המרומזת בפסוק "והנה נער בוכה ותחמול עליו". והוא בחי' יום הכיפורים, כמו שאמר האר"י שמי שאינו בוכה בר"ה ויוהכ"פ אין נשמתו שלימה ואין בכיה זו באה מצד מרה שחורה{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]] [[פרשת כי תצא]] עמ' לז ד.}}.<br />
<br />
מבואר ב[[זוהר]] דאתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא, שיש בכל דור נשמות גבוהות מבחינת [[משה]] והוא מבחינת פנימיות אור החכמה כמו נשמת [[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]] וכיוצא, וכן בכל דור ודור יש נשמות וניצוצות שמלובשים בגופים מבחינת משה{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]] מאמרי אדה"ז [[תקס"ו]] ח"א, ביאור שני לדרוש ע"פ יונתי בחגוי הסלע עמ' שנד.}}.<br />
==דרך העבודה==<br />
רבי עקיבא סבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד תורה בארבעים שנה, וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". בניגוד ל[[רבי ישמעאל]] שהיה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", ולכן סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, כי סבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת הצדיקים{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&hilite=21565544-dff2-484a-9206-216cc1af6f5e&st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&pgnum=134 חלק ו'].}}<br />
<br />
==תלמידי רבי עקיבא==<br />
ארבע ועשרים אלף תלמידים היו לו לרבי עקיבא, שנהיו תלמידיו במשך עשרים וארבע [[שנים]]. הם ידועים בכך שכולן מתו בפרק אחד (בין [[פסח]] ל[[חג השבועות|עצרת]]) מפני שלא נהגו כבוד זה לזה", וב[[ל"ג בעומר]] — "פסקו למות".<br />
<br />
מקשה הרבי: דבר פשוט הוא, שכל תלמידים אלו בריבוי גדול של כ"ד אלף לא באו ונעשו תלמידיו ביום אחד, כי אם במשך שנים רבות, והיינו, כאשר התחיל רבי עקיבא ללמוד עם תלמידים ונתפרסמו שמו ותורתו בעולם, התחילו לנהור אליו תלמידים, ובמשך הזמן הלך וגדל מספרם, עד שהיו לו כ"ד אלף תלמידים. כמו כן מובן, שאופן הנהגתם של כל התלמידים לא נשתנה בבת אחת למצב של "לא נהגו כבוד זה לזה", כי אם מדרגא לדרגא כו'.<br />
<br />
ותמוה ביותר: מדוע נענשו כולם בפרק אחד, הרי דוחק הכי גדול לומר שבתקופה קצרה זו של "פרק אחד" בין פסח לעצרת נתמלאה סאתם של כל הכ"ד אלף תלמידים בב"א ועד כדי להענש בעונש [[הסתלקות|מיתה]]? ומן ההכרח לומר שבפרק זמן זה אירע דבר מיוחד שבגללו "כולן מתו" ב"פרק" זה.<br />
<br />
עוד מקשה הרבי: הרי רבם של תלמידים אלו, [[רבי עקיבא]], הוא התנא שהדגיש את גודל הפלאת המעלה של אהבת ישראל — "ואהבת לרעך כמוך — רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה". ואם כן, יפלא מאד שדוקא תלמידיו "לא נהגו כבוד זה לזה" — היפך הענין דאהבת ישראל (הוראה עיקרית ויסודית בתורת רבם)?<br />
<br />
מבאר הרבי, שאדרבה דווקא היותם תלמידי רבי עקיבא גרם לכך "שלא נהגו כבוד זה לזה", כמאמר חז"ל שאין דיעותיהם של בני אדם שוות. וכמובן שכן הוא בנוגע לכ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא, שכל אחד מהם השיג תורת רבי עקיבא לפי דרכו ודעתו, ובשיקול הדעת שלו מסקנתו שבודאי כפי שהשיג הוא כן הוא הפירוש האמיתי בדברי רבו, ולכן כאשר שמע שחבירו לומד את דברי רבו באופן שונה ובלתי נכון לפי [[דעת]]ו, לא הי' יכול לנהוג בו [[כבוד]] והערכה — שהרי הוא לומד את דברי רבו באופן מוטעה.<br />
<br />
ונמצא, שדוקא היותם '''תלמידי רבי עקיבא''' היא הסיבה "שלא נהגו כבוד זה לזה": כל אחד מתלמידי רבי עקיבא היה מסור ונתון בכל נפשו לתורת רבו, עד שלא היה יכול לסבול שמישהו מפרש תורת רבו שלא כהלכה לפי דעתו, ובפרט כאשר זה ה"טועה" הוא תלמיד רבי עקיבא עצמו, וודאי שלא היה יכול לנהוג בו כבוד.<br />
<br />
יתירה מזו: הנהגה זו יש בה תוקף דוקא מצד הוראתו היסודית הנ"ל של רבי עקיבא שאמר "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה": לולא הוראה זו, יתכן שלא יהיה איכפת להם כל כך מה שיש תלמיד שאינו משיג תורת רבם לאמיתתה; אבל מכיון שרבי עקיבא רבם לימדם על מעלת קיום מצות "ואהבת לרעך כמוך", לא הסתפקו בזה שהם עצמם שקדו ועשו חיל ב[[לימוד התורה|לימוד תורת]] רבם, אלא, כל אחד מהם השתדל להשפיע על כל שבגדר "רעך" ובפרט תלמידי רבו שגם הם ישיגו תורת רבם באותה הדרך האמיתית{{הערת שוליים|לפי דעתו.}}, ואלה שלא קיבלו זה לא היה יכול לנהוג בהם כבוד{{הערת שוליים|ובפרט כבוד כפי הדרוש מתלמידי רבי עקיבא.}}.<br />
<br />
==קישורים==<br />
*[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7135&CategoryID=1432 רבי עקיבא במשנת הרבי] - [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
*[http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90 רבי עקיבא] - ויקישיבה<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>יוסלhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%90&diff=119428רב חסדא2012-03-19T03:01:17Z<p>יוסל: /* אמרותיו */</p>
<hr />
<div>{{חז"ל|<br />
בית מדרש=כפרי, ישיבת סורא|<br />
רבותיו=[[רב (אמורא)|רב]], [[רב הונא]], מר עוקבא|<br />
חבריו=[[רב נחמן]], רב ששת, [[רבה בר רב הונא]]|<br />
תלמידיו=רמי בר חמא, [[רבא]], [[רבי זירא]], רפרם בר פפא, רב אידי בר אבין, רב שיזבי}}<br />
[[קובץ:רב חסדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מאמריו של רב חסדא בעניני חיסכון]]<br />
'''רב חסדא''' היה מגדולי ה[[אמוראים]] בדורו, חמיהם של רמי בר חמא ורבא.<br />
<br />
כאשר בתו היתה קטנה, היא היתה בזרועותיו, והוא שאלה: את מי משניהם את רוצה? היא השיבה: שניהם, הגיב רבא מיד: ואני השני...{{הערת שוליים|פ"א ד[[ב"ב]].}} לבסוף נישאה אכן לרמי בר חמא, שנפטר בצעירותו, באותה שעה רבא היה נשוי, ולאחר שנפטרה אשתו נישאה לו בתו של רב חסדא. אמרותיה מוזכרות פעמים רבות בגמרא, ורבא החשיבה מאוד, עד שהיתה חשובה לו בחכמתה יותר מגופו, וכל נכסיו{{הערת שוליים|ב[[מסכת ברכות]] פרק הרואה מסופר כי פותר חלומות מסוים פתר לו את חלומותיו לרעה, וכך סבל צרות רבות, איבד את נכסיו, סבל צרות רבות, עם זאת אמר לו רבא: על הכל אני מוחל לך מלבד בתו של רב חסדא.}}.<br />
<br />
== אמרותיו ==<br />
<br />
הוא היה בר פלוגתא של [[רב הונא]]. אחד מהמחלוקות ביניהם היא ב[[פרשת ויגש]], בדברי יהודה ליוסף מדוע הוא נכנס למריבה עבור בנימין יותר משאר אחיו, ונקט הכתוב לשון של "ערבות", "כי עבדך ערב את הנער"{{הערת שוליים|וכן הוא גם לעיל בפ' מקץ (בדברי יהודה ליעקב), "אנכי אערבנו".}}<br />
<br />
במהותה וגדרה של ערבות זו אומר רב הונא: {{ציטוטון|מנין לערב דמשתעבד{{הערת שוליים|באמירה בעלמא בלא קנין. רשב"ם.}} דכתיב אנכי אערבנו מידי תבקשנו, מתקיף לה רב חסדא הא קבלנות היא דכתיב תנה אותו על ידי ואני אשיבנו, - כלומר כאילו קבלתיו בידי אחזירנו לך. רשב"ם, אלא אמר רב יצחק מהכא לקח{{הערת שוליים|[[משלי]] כ, טז.}} בגדו כי ערב זר גו' ואומר בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך כו'"}}.<br />
<br />
למרות זאת, מצינו בכמה מקומות{{הערת שוליים|תנחומא. ב"ר.}} שדין ערב (שערב משתעבד מן התורה) נלמד מערבות יהודה שאמר אנכי אערבנו, וגם במדרשים ריש פרשתנו סמך דיני ערבות לערבות דיהודה.<br />
<br />
ומבואר במפרשים{{הערת שוליים|יד רמ"ה ב"ב שם. ט"ז שם סקכ"ט ס"ב. ועוד. וראה פרישה לטור חו"מ שם. וראה תו"ש מקץ שם אות יג.}} דרב הונא ורב חסדא אזלי לטעמייהו לקמן בגמ'{{הערת שוליים|ב"ב קעד, א.}} בדין האומר "הלוהו ואני פורע", "הלוהו ואני נותן", שלדעת רב הונא לשון ערבות הן, ולדעת רב חסדא לשון קבלנות הן, ולכן רב הונא לשיטתו ס"ל דיהודה היה ערב, ולכן נקטו כמה פוסקים כן להלכה (שלמדים דין ערבות מיהודה), כי גם רבא ס"ל בגמ' שם ש"כולן לשון ערבות הן"{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] כרך ל ויגש [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=228 שיחה א]. ראה בהמשך דבריו שמסיק שגם לפי רב הונא לא היה שם ממש גדר של קבלנות כי לא היה זה ממון, אבל מכיון ש[[יהודה]] קראו בשם ערבות, למדים מזה דין ערבות}}.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*חתניו: [[מר עוקבא בר חמא]]{{הערת שוליים|ראה עוד ב"ב קמא ע"א תו' ד"ה לדידי אודות משפחתו של רב חסדא.}}, [[רמי בר חמא]], [[רבא]].<br />
*בניו{{הערת שוליים|ראה מחלוקת רש"י ותו' שם אם נפטרו בצעירותם.}} : רב נחמן{{הערת שוליים|[[ב"ב]] ח' ע"א.}} מר ינוקא ומר קשישא{{הערת שוליים|שם ז ע"ב.}}, רב חנן{{הערת שוליים|[[מסכת עבודה זרה]] י"א ע"ב.}}, רב מרי ורב פנחס{{הערת שוליים|[[בבא קמא]] קי"ז ע"א.}} <br />
{{הערות שוליים}}<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%90 רב חסדא] - ויקישיבה<br />
{{אמוראים}}<br />
[[קטגוריה:אמוראים|חסדא]]</div>יוסלhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%90&diff=119427רב חסדא2012-03-19T03:00:35Z<p>יוסל: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{חז"ל|<br />
בית מדרש=כפרי, ישיבת סורא|<br />
רבותיו=[[רב (אמורא)|רב]], [[רב הונא]], מר עוקבא|<br />
חבריו=[[רב נחמן]], רב ששת, [[רבה בר רב הונא]]|<br />
תלמידיו=רמי בר חמא, [[רבא]], [[רבי זירא]], רפרם בר פפא, רב אידי בר אבין, רב שיזבי}}<br />
[[קובץ:רב חסדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מאמריו של רב חסדא בעניני חיסכון]]<br />
'''רב חסדא''' היה מגדולי ה[[אמוראים]] בדורו, חמיהם של רמי בר חמא ורבא.<br />
<br />
כאשר בתו היתה קטנה, היא היתה בזרועותיו, והוא שאלה: את מי משניהם את רוצה? היא השיבה: שניהם, הגיב רבא מיד: ואני השני...{{הערת שוליים|פ"א ד[[ב"ב]].}} לבסוף נישאה אכן לרמי בר חמא, שנפטר בצעירותו, באותה שעה רבא היה נשוי, ולאחר שנפטרה אשתו נישאה לו בתו של רב חסדא. אמרותיה מוזכרות פעמים רבות בגמרא, ורבא החשיבה מאוד, עד שהיתה חשובה לו בחכמתה יותר מגופו, וכל נכסיו{{הערת שוליים|ב[[מסכת ברכות]] פרק הרואה מסופר כי פותר חלומות מסוים פתר לו את חלומותיו לרעה, וכך סבל צרות רבות, איבד את נכסיו, סבל צרות רבות, עם זאת אמר לו רבא: על הכל אני מוחל לך מלבד בתו של רב חסדא.}}.<br />
<br />
== אמרותיו ==<br />
<br />
הוא היה בר פלוגתא של [[רב הונא]]. אחד מהמחלוקות ביניהם היא ב[[פרשת ויגש]], בדברי יהודה ליוסף מדוע הוא נכנס למריבה עבור בנימין יותר משאר אחיו, ונקט הכתוב לשון של "ערבות", "כי עבדך ערב את הנער"{{הערת שוליים|וכן הוא גם לעיל בפ' מקץ (בדברי יהודה ליעקב), "אנכי אערבנו".}}<br />
<br />
במהותה וגדרה של ערבות זו אומר רב הונא: מנין לערב דמשתעבד{{הערת שוליים|באמירה בעלמא בלא קנין. רשב"ם.}} דכתיב אנכי אערבנו מידי תבק שנו, מתקיף לה רב חסדא הא קבלנות היא דכתיב תנה אותו על ידי ואני אשיבנו, - כלומר כאילו קבלתיו בידי אחזירנו לך. רשב"ם, אלא אמר רב יצחק מהכא לקח{{הערת שוליים|[[משלי]] כ, טז.}} בגדו כי ערב זר גו' ואומר בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך כו'" וכו'.<br />
<br />
למרות זאת, מצינו בכמה מקומות{{הערת שוליים|תנחומא. ב"ר.}} שדין ערב (שערב משתעבד מן התורה) נלמד מערבות יהודה שאמר אנכי אערבנו, וגם במדרשים ריש פרשתנו סמך דיני ערבות לערבות דיהודה.<br />
<br />
ומבואר במפרשים{{הערת שוליים|יד רמ"ה ב"ב שם. ט"ז שם סקכ"ט ס"ב. ועוד. וראה פרישה לטחו"מ שם. וראה תו"ש מקץ שם אות יג.}} דרב הונא ורב חסדא אזלי לטעמייהו לקמן בגמ'{{הערת שוליים|ב"ב קעד, א.}} בדין האומר "הלוהו ואני פורע", "הלוהו ואני נותן", שלדעת רב הונא לשון ערבות הן, ולדעת רב חסדא לשון קבלנות הן, ולכן רב הונא לשיטתו ס"ל דיהודה היה ערב, ולכן נקטו כמה פוסקים כן להלכה (שלמדים דין ערבות מיהודה), כי גם רבא ס"ל בגמ' שם ש"כולן לשון ערבות הן"{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] כרך ל ויגש [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=228 שיחה א]. ראה בהמשך דבריו שמסיק שגם לפי רב הונא לא היה שם ממש גדר של קבלנות כי לא היה זה ממון, אבל מכיון ש[[יהודה]] קראו בשם ערבות, למדים מזה דין ערבות}}.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*חתניו: [[מר עוקבא בר חמא]]{{הערת שוליים|ראה עוד ב"ב קמא ע"א תו' ד"ה לדידי אודות משפחתו של רב חסדא.}}, [[רמי בר חמא]], [[רבא]].<br />
*בניו{{הערת שוליים|ראה מחלוקת רש"י ותו' שם אם נפטרו בצעירותם.}} : רב נחמן{{הערת שוליים|[[ב"ב]] ח' ע"א.}} מר ינוקא ומר קשישא{{הערת שוליים|שם ז ע"ב.}}, רב חנן{{הערת שוליים|[[מסכת עבודה זרה]] י"א ע"ב.}}, רב מרי ורב פנחס{{הערת שוליים|[[בבא קמא]] קי"ז ע"א.}} <br />
{{הערות שוליים}}<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%90 רב חסדא] - ויקישיבה<br />
{{אמוראים}}<br />
[[קטגוריה:אמוראים|חסדא]]</div>יוסלhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%90&diff=119425רבי אבא2012-03-19T02:59:00Z<p>יוסל: </p>
<hr />
<div>'''רבי אבא''' היה מחכמי הזוהר. שמו מלמד על בחינתו ודרך עבודתו, בהתאם לשרשו ב[[רוחניות]], אבא - [[ספירת החכמה]] שלמעלה מהשגה והבנה.<br />
<br />
ספירת החכמה היא בחינת אב (עיין ערך [[אב (חכמה)]]), ונקראת בשם חכמה נוטריקון של כח-מה, שהוא כח ה[[ביטול]] - שלמעלה מהשגה והבנה הנקראת [[ספירת הבינה|בינה]], שלכן מורא האב על הבן, כי היראה ענינה ביטול, ולכן שייכת לחכמה.<br />
<br />
לפיכך היתה דרך עבודתו של ר' אבא מתוך ביטול ו[[יראת הרוממות]], ובדרך לימודו הודגש המקרא - [[תורה שבכתב]], הנקראת אב לעומת [[תורה שבעל פה]]. (עיין ערך [[אב (תורה שבכתב)]]). <br />
{{סגל}}<br />
{{אמוראים}}<br />
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] [[קטגוריה:אמוראים]]</div>יוסלhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%90&diff=119424רבי אבא2012-03-19T02:58:18Z<p>יוסל: </p>
<hr />
<div>''רבי אבא''' היה מאמוראי בבל. שמו מלמד על בחינתו ודרך עבודתו, בהתאם לשרשו ב[[רוחניות]], אבא - [[ספירת החכמה]] שלמעלה מהשגה והבנה.<br />
<br />
ספירת החכמה היא בחינת אב (עיין ערך [[אב (חכמה)]]), ונקראת בשם חכמה נוטריקון של כח-מה, שהוא כח ה[[ביטול]] - שלמעלה מהשגה והבנה הנקראת [[ספירת הבינה|בינה]], שלכן מורא האב על הבן, כי היראה ענינה ביטול, ולכן שייכת לחכמה.<br />
<br />
לפיכך היתה דרך עבודתו של ר' אבא מתוך ביטול ו[[יראת הרוממות]], ובדרך לימודו הודגש המקרא - [[תורה שבכתב]], הנקראת אב לעומת [[תורה שבעל פה]]. (עיין ערך [[אב (תורה שבכתב)]]). <br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%90 רבי אבא] בויקישיבה<br />
{{סגל}}<br />
{{אמוראים}}<br />
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] [[קטגוריה:אמוראים]]</div>יוסלhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%90&diff=119421רבא2012-03-19T02:55:10Z<p>יוסל: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{חז"ל|<br />
|שם=רבא<br />
|תמונה=[[קובץ:מערת אביי ורבא.jpg|מרכז|220px]]<br />
|כיתוב=מערת אביי ורבא<br />
|דור=דור רביעי ל[[אמוראים|אמוראי]] [[בבל]]<br />
|רבותיו=[[רב יוסף]], [[רבה בר נחמני]]<br />
|חבריו=[[רבא]]<br />
|בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]]<br />
}}<br />
'''רבא''' היה ראש ישיבת פומבדיתא, עמיתו של אביי ובר הפלוגתא שלו. נודע בדרך ההסברה הבהירה והברורה שלו{{הערת שוליים|1=[[מסכת בבא בתרא]] פרק ראשון.}} וכמותו נפסקת ה[[הלכה]] במחלוקותיו המרובים ב[[תלמוד בבלי|ש"ס]] מול [[אביי]], חוץ מששה מקומות בש"ס, שסימנם יע"ל קג"ם.<br />
== נשמתו של רבא ==<br />
<br />
מבואר ב[[זוהר]] דאתפשטותיה ד[[משה]] בכל דרא ודרא, שיש בכל דור [[נשמות]] גבוהות מבחינת משה, והוא מבחינת פנימיות [[אור]] החכמה כמו נשמת [[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]] וכיוצא, וכן בכל דור ודור יש נשמות וניצוצות שמלובשים בגופים מבחינת משה.<br />
<br />
לכן מצינו בגמרא שרב ספרא אמר לרבא "'''משה''' שפיר קאמרת", מפני שנשמת רבא היה מבחינת משה באותו הדור, ולפי שרבא היה ניצוץ רבי עקיבא וכמובא בגמרא, שמשמת [[רבי עקיבא]] נולד [[רבי יהודה הנשיא|רבי]], ומשמת רבי נולד [[רב יהודה]] ומשמת רב יהודה נולד [[רבא]], ואין [[צדיק]] נפטר עד שנולד צדיק כמותו.<br />
<br />
כוונת רב ספרא באמירה "שפיר קאמרת" היא, מפני שבכח '''נשמת''' רבא תלויה המשכת חכמה זו בדין זה לכך אמר, '''משה''' שפיר קאמרת שכאילו מפי משה ממש נאמרה הלכה זו כו'.{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]] מאמרי אדה"ז [[תקס"ו]] ח"א, ביאור שני לדרוש ע"פ יונתי בחגוי הסלע עמ' שנד.}}.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
*'''רב יוסף''' בריה דרבא, שזכה ללמוד [[תורה]] מרב יוסף{{הערת שוליים|[[יבמות]] סד, ע"ב.}}.<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
*[http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%90 רבא] - ויקישיבה<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{אמוראים}}<br />
[[קטגוריה:אמוראים]]</div>יוסלhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%99%D7%99&diff=119419אביי2012-03-19T02:52:50Z<p>יוסל: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>{{חז"ל<br />
|שם=אביי<br />
|תמונה=[[קובץ:מערת אביי ורבא.jpg|מרכז|220px]]<br />
|כיתוב=מערת אביי ורבא<br />
|דור=דור רביעי ל[[אמוראים|אמוראי]] [[בבל]]<br />
|רבותיו=[[רב יוסף]], [[רבה בר נחמני]]<br />
|חבריו=[[רבא]]<br />
|בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]]<br />
}}<br />
'''אביי''' נולד בשנת ד' אלפים ו-ל"ט שנה לבריאת העולם, היה [[אמורא]], ותלמידו ובן אחיו של [[רבה בר נחמני]].<br />
<br />
אביי היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום [[מצוות כיבוד אם ואם]], אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם{{הערת שוליים|1=פ"א ד[[קידושין]].}}.<br />
<br />
הוא היה הבר פלוגתא של רבא, אך ה[[הלכה]] נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם". שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאחר פטירתו בשנת ד' צ"ט שימש במשרה זו רבא.<br />
<br />
שמו היה גם 'נחמני', ונקרא בשם 'אביי' כראשי תיבות של הפסוק{{הערת שוליים|הושע, פרק י"ד, פסוק ד'.}} "אשר בך ירוחם יתום". <br />
<br />
== בתורת החסידות ==<br />
<br />
ה[[צדיקים]] העושים אותות ומופתים בעולם, עושים זאת בשותפות עם אביי - שהוא מקור ל[[תורה שבעל פה]], ובכח התורה נעשים המופתים.<br />
<br />
רמז לדבר, כתוב: "ואם בריאה יברא הוי'" - ר"ת אביי, אלא שהפסוק מתחיל בתוספת [[וא"ו]] - ואם בריאה וגו', הרומז על המשכת התורה, כי כל מופת הוא ע"י התורה.<br />
<br />
פסוק זה נאמר על אות ומופת (נס) שעשה [[משה רבינו]], כאשר פצתה האדמה את פיה, וקורח עם עדתו נבלעו באדמה עקב היותם "נועדים על הוי'" - שהתנגדו לגילוי שם הוי' שלמעלה מה[[טבע]].<br />
<br />
ואף על פי ש"אין כל חדש תחת השמש" - וכיצד תברא בריאה חדשה? <br />
<br />
אלא ש"פי הארץ" לבליעת קורח כבר נברא בערב שבת בין השמשות והמופת היה בקרוב בריאה זו לזמן הזה.<br />
<br />
ובזה נבדלים ומתיחדים האותות והניסים הנעשים בעולם מכח הקדושה - שנעשים בכח התורה, לעומת השינויים בטבע הנעשים מכוחות הטומאה שברא ה' בעולם שהם בניגוד לתורה.{{הערת שוליים|קטע זה מהספר "ערכים בחסידות".}}<br />
<br />
== הבעל שם טוב ואביי ==<br />
<br />
ה[[בעל שם טוב]] אמר שאביי היה המקור של תורה שבעל פה{{הערת שוליים|1=[[כתר שם טוב]] הוספות כח.}}<br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] העיד כי דרך הלימוד של [[הבעל שם טוב]] היתה כאביי. כאשר הגיע אדמו"ר הזקן לשקלוב ונמתנגדים בעיר לגלגו על החסידים שהם לא יודעים ללמוד, הראה אדמו"ר הזקן את כוחו בלימוד. אך בכל זאת אמרו שהבעש"ט דרכו היה בהתעסקות עם הפשוטים ולכן מוכרח (לטעמייהו) שלא ידע. ואז חזר אדמו"ר הזקן על תורה בסגנונו של הבעש"ט הוא אמר דרשה של שלוש שעות מתורתו של הבעל שם טוב בסוגיא של יאוש שלא מדעת בה נפסקה ההלכה כאביי, ואח"כ כאשר הקהל השיח כי דברי תורה אלו הם ממש כאביי ורבא, הוא עלה על הבמה ואמר כי ליתר דיוק יש לומר כי דרכו היתה כאביי דווקא.<br />
<br />
== אמרותיו ==<br />
<br />
כאשר רבו רבה בר נחמני אמר לו שהוא בינוני{{הערת שוליים|1-הערת הרבי:בכת"י הש"ס ועין יעקב שהובאו בדקדוקי סופרים לברכות (סא, ב), בפירוש ר"ח (נדפס בנספחים לאוצר הגאונים לברכות) - בכל מקומות אלו הגירסא בלשון רבים: "אנו בינונים" או "אנן בינונין". ולא מצאתי, לעת עתה חבר לאדה"ז בגירסתו "אנא בינוני" - לבד המשמעות דפירש"י על אתר שכותב "אם אתה מן הבינונים", ולא כמו שכתוב בפירוש ר"ח הנ"ל "אי אנן בינונין אנו לא שבק מר כו'".}}, אמר לו אביי: אם כן לא שבקת חיי לכל בריה! הרבי{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך ג תמז.}} פירש מאמר זה בשם אביו רבי לוי יצחק, שהוא על פי מאמר רז"ל{{הערת שוליים|1=[[מסכת ראש השנה]] ח, ב.}} צדיקים נחתמים לאלתר לחיים. וכיון שאין צדיק גמור בעולם, הרי כל הבריות אין נכנסים בסוג זה.<br />
<br />
וביותר ניחא על פי הפירוש המוקף ברש"י שבעין יעקב "משווינין לכולי עלמא רשעים", שאם כן כל בריה הוא מאלו שנחתמין לאלתר למיתה.<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1023 תולדות חייו של אביי] - אתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]<br />
*[http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%99%D7%99 אביי] - ויקישיבה<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אמוראים]]<br />
{{אמוראים}}</div>יוסלhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99&diff=119417רבי שמעון בר יוחאי2012-03-19T02:51:20Z<p>יוסל: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:רשבי.jpg|left|thumb|250px|חלקת ציון הרשב"י בל"ג בעומר]]<br />
'''רבי שמעון בר יוחאי''' היה מגדולי התנאים ב[[נגלה]] וב[[נסתר]], הוא גילה את חכמת ה[[קבלה]].<br />
<br />
הוא היה בבחינת [[צדיק יסוד עולם]], וכמובא ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|כה, ב.}} שאמר יכול אני לפטור את כל העולם מה[[דין]], ואלמלא אלעזר בני עימי - מיום שנברא ה[[עולם]] ועד עכשיו, ואלמלא יותם בו עוזיהו עימי - מיום שנברא בו העולם עד סופו. מכך נראה שהוא היה בבחינת צדיק יסוד עולם, שהיה יכול לפטור את כל העולם בכל הדורות כולל דורו של [[אברהם אבינו]] עד [[ביאת המשיח]], שאז יהיה "רוח [[הטומאה]] אעביר מהארץ", וכל זאת מכוח היותו [[נשמה כללית]].<br />
<br />
הוא היה ניצוץ של [[משה רבינו]] עליו הכתוב ש"זכרו תורת משה עבדי", ובדומה לכך רבי שמעון ש"תורתו אומנתו", וכך גם מובא ב[[זוהר הקדוש]].<br />
<br />
עיקר ענינו של רשב"י הוא "תורתו אומנותו" עד שכל מי שעוסק בכך נקרא על שמו "רשב"י וחבריו". ומכאן שזה היה עיקר ענינו, ומובא בגמרא אודות גאונותו המופלגת, שאחרי שיצא מהמערה בה עסק בעיקר בנגלה{{הערה|1=[[אגרת הקודש - פרק כ"ו]].}} על כל שאלה ששאלו חותנו רבי פנחס בן יאיר, הוא תירץ כ"ד תירוצים. וכמובן, ששאלה ששאל רבי פנחס בן יאיר לא שאל אלא מפני שבאמת הוקשה לו ולא הבין, ואעפ"כ היה לרש"בי כ"ד תירוצים.<br />
<br />
בלימוד ה[[נגלה]] שלו היה יודע את כל פנימיות ההלכות{{הערה|1=מאמר המשך [[תרס"ו]].}}<br />
<br />
מובא בגמרא שפעם אחת יצא עם תלמידיו לבקעה, ולפתע על פי ציוויו היא התמלאה דינרי זהב, ואמר לתלמידיו שמי שרוצה לקחת יקח, וכאן נרמז שרשב"י ממשיך את ענין ה[[פרנסה]] בשפע, דבר הנמשך מהענין של "תורתו אומנתו", לכל [[יהודי]].{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=43e18ed7-5e5d-437d-885f-d8a8b850e8a1&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D&pgnum=111 חלק ב'].}}.<br />
<br />
==תיקוני זהר==<br />
'''תיקוני זוהר''' הוא ספר [[קבלה]] קדום, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים הפנים לתורה אותם מפרש רבי שמעון בר יוחאי במלת "בראשית". בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא מאמר הזוהר [[פתח אליהו]].<br />
== ראו עוד ==<br />
<br />
*[[ל"ג בעומר]]<br />
*[[מירון]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=310 תולדות חייו של רשב"י] {{חב}}<br />
*[http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F רבי שמעון] - ויקישיבה<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>יוסלhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90&diff=119415רבי עקיבא2012-03-19T02:49:01Z<p>יוסל: /* קישורים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:עקיבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי עקיבא]]<br />
<br />
'''רבי עקיבא''' היה תלמידם של [[רבי אליעזר]] ו[[רבי יהושע]], וחבירו של [[רבי טרפון]] (ולפי דיעה אחת תלמידו של רבי טרפון), ידוע בכך שהתחיל ללמוד בגיל ארבעים, בעצתו של רעייתו רחל בתו של [[עשירות|העשיר]] [[גמילות חסדים|הגומל חסדים]] כלבא שבוע, שנקרא כך על שם שכל מי שנכנס לביתו ככלב היה יוצא כשהוא שבע.<br />
<br />
תלמידו המובהק היה [[רבי שמעון בר יוחאי]].<br />
<br />
בהזדמנות, אמר [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערת שוליים|מפי [[אדמו"ר מוהריי"צ]], [[ספר השיחות]] [[תש"ט]], שיחות [[חג הפסח]] עמ' 317.}}: לרבי עקיבא היה חוש בעבודה, הוא עשה מעשירותו של רבי טרפון "טאלק".{{הערת שוליים|ראה ויקרא רבה פל"ד, טז. כלה פ"א. כלה רבתי פ"ב.}}<br />
==מדריגתו הגבוהה==<br />
כתוב אודות רבי עקיבא, שכשהשיג סודות התורה ב[[שיר השירים]] זלגו עיניו דמעות, והיא המעלה האמורה לעתיד לבא "בבכי יבואו", שהיא מדרגה גדולה, המרומזת בפסוק "והנה נער בוכה ותחמול עליו". והוא בחי' יום הכיפורים, כמו שאמר האר"י שמי שאינו בוכה בר"ה ויוהכ"פ אין נשמתו שלימה ואין בכיה זו באה מצד מרה שחורה{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]] [[פרשת כי תצא]] עמ' לז ד.}}.<br />
<br />
מבואר ב[[זוהר]] דאתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא, שיש בכל דור נשמות גבוהות מבחינת [[משה]] והוא מבחינת פנימיות אור החכמה כמו נשמת [[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]] וכיוצא, וכן בכל דור ודור יש נשמות וניצוצות שמלובשים בגופים מבחינת משה{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]] מאמרי אדה"ז [[תקס"ו]] ח"א, ביאור שני לדרוש ע"פ יונתי בחגוי הסלע עמ' שנד.}}.<br />
==דרך העבודה==<br />
רבי עקיבא סבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד תורה בארבעים שנה, וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". בניגוד ל[[רבי ישמעאל]] שהיה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", ולכן סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, כי סבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת הצדיקים{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&hilite=21565544-dff2-484a-9206-216cc1af6f5e&st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&pgnum=134 חלק ו'].}}<br />
<br />
==תלמידי רבי עקיבא==<br />
ארבע ועשרים אלף תלמידים היו לו לרבי עקיבא, שנהיו תלמידיו במשך עשרים וארבע [[שנים]]. הם ידועים בכך שכולן מתו בפרק אחד (בין [[פסח]] ל[[חג השבועות|עצרת]]) מפני שלא נהגו כבוד זה לזה", וב[[ל"ג בעומר]] — "פסקו למות".<br />
<br />
מקשה הרבי: דבר פשוט הוא, שכל תלמידים אלו בריבוי גדול של כ"ד אלף לא באו ונעשו תלמידיו ביום אחד, כי אם במשך שנים רבות, והיינו, כאשר התחיל רבי עקיבא ללמוד עם תלמידים ונתפרסמו שמו ותורתו בעולם, התחילו לנהור אליו תלמידים, ובמשך הזמן הלך וגדל מספרם, עד שהיו לו כ"ד אלף תלמידים. כמו כן מובן, שאופן הנהגתם של כל התלמידים לא נשתנה בבת אחת למצב של "לא נהגו כבוד זה לזה", כי אם מדרגא לדרגא כו'.<br />
<br />
ותמוה ביותר: מדוע נענשו כולם בפרק אחד, הרי דוחק הכי גדול לומר שבתקופה קצרה זו של "פרק אחד" בין פסח לעצרת נתמלאה סאתם של כל הכ"ד אלף תלמידים בב"א ועד כדי להענש בעונש [[הסתלקות|מיתה]]? ומן ההכרח לומר שבפרק זמן זה אירע דבר מיוחד שבגללו "כולן מתו" ב"פרק" זה.<br />
<br />
עוד מקשה הרבי: הרי רבם של תלמידים אלו, [[רבי עקיבא]], הוא התנא שהדגיש את גודל הפלאת המעלה של אהבת ישראל — "ואהבת לרעך כמוך — רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה". ואם כן, יפלא מאד שדוקא תלמידיו "לא נהגו כבוד זה לזה" — היפך הענין דאהבת ישראל (הוראה עיקרית ויסודית בתורת רבם)?<br />
<br />
מבאר הרבי, שאדרבה דווקא היותם תלמידי רבי עקיבא גרם לכך "שלא נהגו כבוד זה לזה", כמאמר חז"ל שאין דיעותיהם של בני אדם שוות. וכמובן שכן הוא בנוגע לכ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא, שכל אחד מהם השיג תורת רבי עקיבא לפי דרכו ודעתו, ובשיקול הדעת שלו מסקנתו שבודאי כפי שהשיג הוא כן הוא הפירוש האמיתי בדברי רבו, ולכן כאשר שמע שחבירו לומד את דברי רבו באופן שונה ובלתי נכון לפי [[דעת]]ו, לא הי' יכול לנהוג בו [[כבוד]] והערכה — שהרי הוא לומד את דברי רבו באופן מוטעה.<br />
<br />
ונמצא, שדוקא היותם '''תלמידי רבי עקיבא''' היא הסיבה "שלא נהגו כבוד זה לזה": כל אחד מתלמידי רבי עקיבא היה מסור ונתון בכל נפשו לתורת רבו, עד שלא היה יכול לסבול שמישהו מפרש תורת רבו שלא כהלכה לפי דעתו, ובפרט כאשר זה ה"טועה" הוא תלמיד רבי עקיבא עצמו, וודאי שלא היה יכול לנהוג בו כבוד.<br />
<br />
יתירה מזו: הנהגה זו יש בה תוקף דוקא מצד הוראתו היסודית הנ"ל של רבי עקיבא שאמר "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה": לולא הוראה זו, יתכן שלא יהיה איכפת להם כל כך מה שיש תלמיד שאינו משיג תורת רבם לאמיתתה; אבל מכיון שרבי עקיבא רבם לימדם על מעלת קיום מצות "ואהבת לרעך כמוך", לא הסתפקו בזה שהם עצמם שקדו ועשו חיל ב[[לימוד התורה|לימוד תורת]] רבם, אלא, כל אחד מהם השתדל להשפיע על כל שבגדר "רעך" ובפרט תלמידי רבו שגם הם ישיגו תורת רבם באותה הדרך האמיתית{{הערת שוליים|לפי דעתו.}}, ואלה שלא קיבלו זה לא היה יכול לנהוג בהם כבוד{{הערת שוליים|ובפרט כבוד כפי הדרוש מתלמידי רבי עקיבא.}}.<br />
<br />
==קישורים==<br />
*[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7135&CategoryID=1432 רבי עקיבא במשנת הרבי] - [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
*[http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90 רבי עקיבא] - ויקישיבה<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>יוסלhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90&diff=119414רבי עקיבא2012-03-19T02:48:16Z<p>יוסל: /* קישורים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:עקיבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי עקיבא]]<br />
<br />
'''רבי עקיבא''' היה תלמידם של [[רבי אליעזר]] ו[[רבי יהושע]], וחבירו של [[רבי טרפון]] (ולפי דיעה אחת תלמידו של רבי טרפון), ידוע בכך שהתחיל ללמוד בגיל ארבעים, בעצתו של רעייתו רחל בתו של [[עשירות|העשיר]] [[גמילות חסדים|הגומל חסדים]] כלבא שבוע, שנקרא כך על שם שכל מי שנכנס לביתו ככלב היה יוצא כשהוא שבע.<br />
<br />
תלמידו המובהק היה [[רבי שמעון בר יוחאי]].<br />
<br />
בהזדמנות, אמר [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערת שוליים|מפי [[אדמו"ר מוהריי"צ]], [[ספר השיחות]] [[תש"ט]], שיחות [[חג הפסח]] עמ' 317.}}: לרבי עקיבא היה חוש בעבודה, הוא עשה מעשירותו של רבי טרפון "טאלק".{{הערת שוליים|ראה ויקרא רבה פל"ד, טז. כלה פ"א. כלה רבתי פ"ב.}}<br />
==מדריגתו הגבוהה==<br />
כתוב אודות רבי עקיבא, שכשהשיג סודות התורה ב[[שיר השירים]] זלגו עיניו דמעות, והיא המעלה האמורה לעתיד לבא "בבכי יבואו", שהיא מדרגה גדולה, המרומזת בפסוק "והנה נער בוכה ותחמול עליו". והוא בחי' יום הכיפורים, כמו שאמר האר"י שמי שאינו בוכה בר"ה ויוהכ"פ אין נשמתו שלימה ואין בכיה זו באה מצד מרה שחורה{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]] [[פרשת כי תצא]] עמ' לז ד.}}.<br />
<br />
מבואר ב[[זוהר]] דאתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא, שיש בכל דור נשמות גבוהות מבחינת [[משה]] והוא מבחינת פנימיות אור החכמה כמו נשמת [[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]] וכיוצא, וכן בכל דור ודור יש נשמות וניצוצות שמלובשים בגופים מבחינת משה{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]] מאמרי אדה"ז [[תקס"ו]] ח"א, ביאור שני לדרוש ע"פ יונתי בחגוי הסלע עמ' שנד.}}.<br />
==דרך העבודה==<br />
רבי עקיבא סבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד תורה בארבעים שנה, וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". בניגוד ל[[רבי ישמעאל]] שהיה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", ולכן סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, כי סבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת הצדיקים{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&hilite=21565544-dff2-484a-9206-216cc1af6f5e&st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&pgnum=134 חלק ו'].}}<br />
<br />
==תלמידי רבי עקיבא==<br />
ארבע ועשרים אלף תלמידים היו לו לרבי עקיבא, שנהיו תלמידיו במשך עשרים וארבע [[שנים]]. הם ידועים בכך שכולן מתו בפרק אחד (בין [[פסח]] ל[[חג השבועות|עצרת]]) מפני שלא נהגו כבוד זה לזה", וב[[ל"ג בעומר]] — "פסקו למות".<br />
<br />
מקשה הרבי: דבר פשוט הוא, שכל תלמידים אלו בריבוי גדול של כ"ד אלף לא באו ונעשו תלמידיו ביום אחד, כי אם במשך שנים רבות, והיינו, כאשר התחיל רבי עקיבא ללמוד עם תלמידים ונתפרסמו שמו ותורתו בעולם, התחילו לנהור אליו תלמידים, ובמשך הזמן הלך וגדל מספרם, עד שהיו לו כ"ד אלף תלמידים. כמו כן מובן, שאופן הנהגתם של כל התלמידים לא נשתנה בבת אחת למצב של "לא נהגו כבוד זה לזה", כי אם מדרגא לדרגא כו'.<br />
<br />
ותמוה ביותר: מדוע נענשו כולם בפרק אחד, הרי דוחק הכי גדול לומר שבתקופה קצרה זו של "פרק אחד" בין פסח לעצרת נתמלאה סאתם של כל הכ"ד אלף תלמידים בב"א ועד כדי להענש בעונש [[הסתלקות|מיתה]]? ומן ההכרח לומר שבפרק זמן זה אירע דבר מיוחד שבגללו "כולן מתו" ב"פרק" זה.<br />
<br />
עוד מקשה הרבי: הרי רבם של תלמידים אלו, [[רבי עקיבא]], הוא התנא שהדגיש את גודל הפלאת המעלה של אהבת ישראל — "ואהבת לרעך כמוך — רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה". ואם כן, יפלא מאד שדוקא תלמידיו "לא נהגו כבוד זה לזה" — היפך הענין דאהבת ישראל (הוראה עיקרית ויסודית בתורת רבם)?<br />
<br />
מבאר הרבי, שאדרבה דווקא היותם תלמידי רבי עקיבא גרם לכך "שלא נהגו כבוד זה לזה", כמאמר חז"ל שאין דיעותיהם של בני אדם שוות. וכמובן שכן הוא בנוגע לכ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא, שכל אחד מהם השיג תורת רבי עקיבא לפי דרכו ודעתו, ובשיקול הדעת שלו מסקנתו שבודאי כפי שהשיג הוא כן הוא הפירוש האמיתי בדברי רבו, ולכן כאשר שמע שחבירו לומד את דברי רבו באופן שונה ובלתי נכון לפי [[דעת]]ו, לא הי' יכול לנהוג בו [[כבוד]] והערכה — שהרי הוא לומד את דברי רבו באופן מוטעה.<br />
<br />
ונמצא, שדוקא היותם '''תלמידי רבי עקיבא''' היא הסיבה "שלא נהגו כבוד זה לזה": כל אחד מתלמידי רבי עקיבא היה מסור ונתון בכל נפשו לתורת רבו, עד שלא היה יכול לסבול שמישהו מפרש תורת רבו שלא כהלכה לפי דעתו, ובפרט כאשר זה ה"טועה" הוא תלמיד רבי עקיבא עצמו, וודאי שלא היה יכול לנהוג בו כבוד.<br />
<br />
יתירה מזו: הנהגה זו יש בה תוקף דוקא מצד הוראתו היסודית הנ"ל של רבי עקיבא שאמר "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה": לולא הוראה זו, יתכן שלא יהיה איכפת להם כל כך מה שיש תלמיד שאינו משיג תורת רבם לאמיתתה; אבל מכיון שרבי עקיבא רבם לימדם על מעלת קיום מצות "ואהבת לרעך כמוך", לא הסתפקו בזה שהם עצמם שקדו ועשו חיל ב[[לימוד התורה|לימוד תורת]] רבם, אלא, כל אחד מהם השתדל להשפיע על כל שבגדר "רעך" ובפרט תלמידי רבו שגם הם ישיגו תורת רבם באותה הדרך האמיתית{{הערת שוליים|לפי דעתו.}}, ואלה שלא קיבלו זה לא היה יכול לנהוג בהם כבוד{{הערת שוליים|ובפרט כבוד כפי הדרוש מתלמידי רבי עקיבא.}}.<br />
<br />
==קישורים==<br />
*[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7135&CategoryID=1432 רבי עקיבא במשנת הרבי] - [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
*[http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90 רבי עקיבא]- ויקיפדיה<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תנאים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>יוסל