https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99+%D7%A4%D7%90%D7%99%D7%99%D7%92%D7%A2%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%A7 2026-04-20T06:45:18Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%93%D7%A7_%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=147784 2013-07-29T22:48:38Z

<p>יוסי פאייגעלשטוק: </p> <hr /> <div>[[תמונה:CHK.jpg|left|thumb|150px|חותמת הכשרות של בית הדין]]<br /> '''בית דין צדק קראון הייטס''' (מכונה '''בד&quot;צ קראון הייטס''') הינו בית הדין הרשמי והקבוע של קהילת [[חב&quot;ד]] בשכונת [[קראון הייטס]]. בית הדין הוקם בשנת [[תשמ&quot;ו]], כאשר לפני כן כיהן רב יחיד.<br /> <br /> לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם &quot;CHK&quot; (ראשי התיבות: קראון הייטס כשר), המופעלת ע&quot;י רבני השכונה.<br /> <br /> משרדי בית הדין נמצאים במרכז השכונה ב[[רחוב קינגסטון]], בין הרחובות קראון ומונטגומרי.<br /> <br /> ==הבית דין==<br /> [[קובץ:Small .jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''החלטת בית הדין אודות התארים המתאימים ל[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]'''. <br /> <br /> פיענוח כתב היד: &quot;בס&quot;ד מוצאי חג השבועות תשנ&quot;ה<br /> בקבלת פנים שנערכה על ידי הבד&quot;צ דקראון הייטס לרבנים האורחים שהגיעו לחצרות קדשנו לחג השבועות תשנ&quot;ה, הוחלט שעל השער בלאט של לקוטי שיחות וכיו&quot;ב אין לכתוב הר&quot;ת זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע, וע&quot;ד זה בכל הוצאה לאור של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ. <br /> <br /> על המכתב חתומים: הרב [[יצחק הענדל]] (חבר הבד&quot;צ ב[[מונטריאול]]); הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] (מד&quot;א וחבר הבד&quot;צ קראון הייטס); הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] (מד&quot;א [[כפר חב&quot;ד]]); הרב [[יוסף הכט]] (רב העיר [[אילת]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]]); הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] (חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]); הרב [[ישעיהו הרצל]] (רב העיר [[נצרת עלית]]); הרב הרצל כהן (רב בשירות בתי הסהר); הרב [[ישראל יוסף הנדל]] (רב קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]])]]<br /> ;רבנים<br /> *הרב [[אברהם אזדבא]]<br /> *הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> *[הרב יהודה קלמן מארלאו]<br /> <br /> ;דיינים ומורי-צדק<br /> *הרב [[יצחק רייטפורט]]<br /> *הרב שלמה סגל<br /> <br /> בית הדין הוקם בהתאם להוראתו הק' של הרבי, ורבני הבד&quot;ץ נבחרים ע&quot;י הקהל בבחירות {{הערת שוליים|ראה בארוכה בס' &quot;דעת הקהל&quot;}}<br /> <br /> ==בוררות==<br /> [[קובץ:בוררות קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי בית הדין המיוחד]]<br /> במהלך השנים [[תשס&quot;ג]] - [[תש&quot;ע]] התגלעו חילוקי דעות בין הרב אזדאבא לרב שווי, סביב ניהול השכונה ובעיקר סביב האחריות למערכת הכשרות של הבית דין. בעקבות כך נוצר צורך להרחבת בית הדין, אך הרבנים לא הגיעו להסכמה באשר למועמדים אפשריים נוספים. הרב אזדבא מצידו הכריז, בשנת [[תשס&quot;ו]], על בחירות שאורגנו על ידי ועד הקהל שכיהן באותה עת. הרב שווי הודיע כי מבחינתו אין לבחירות כל תוקף.<br /> <br /> בסופו של דבר חתמו הרבנים על בוררות בבית דין רבני במונסי, אצל הדיין הרב אברהם ברוך רוזנברג. בהרכב הבית דין נבחרו; הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] והרב [[יוסף העכט]] - על ידי הרב שווי. הרב [[משה הבלין]] והרב [[בנימין קופרמן]] - על ידי הרב אזדאבא. כאב&quot;ד נבחר הרב אברהם ברוך רוזנברג מ[[מונסי]]. <br /> <br /> בחודש [[ניסן]] [[תש&quot;ע]] ניתן פסק הדין, לפיו בראש בית הדין עומדים הרב אזדאבא והרב שווי, וכמו&quot;צים משמשים גם הרבנים רייטפורט וסגל. בכ&quot;ו [[אלול]] [[תש&quot;ע]] נערכו בחירות לרב שלישי<br /> {{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54133 חב&quot;ד אינפו]}} - המועמדים שהתמודדו היו הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] והרב [[עמנואל חביב]]. הרב שנבחר ברוב קולות הוא הרב ברוין{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56900 השכונה בחרה: הרב יוסף ישעי' ברוין שליט&quot;א] {{אינפו}}}}, כאשר למעלה מאלף תושבים הצביעו עבורו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56933 בתום בדיקה חוזרת: הרב ברוין קיבל 1,004 קולות] {{אינפו}}}}. בפועל אחרי הבחירות לא הסכים הרב אזדבא להכיר ברב ברוין כחבר בית הדין.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד|*]]<br /> [[קטגוריה:בתי דין]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות]]</div>

יוסי פאייגעלשטוק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%93%D7%A7_%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=147783 2013-07-29T22:47:55Z

<p>יוסי פאייגעלשטוק: </p> <hr /> <div>[[תמונה:CHK.jpg|left|thumb|150px|חותמת הכשרות של בית הדין]]<br /> '''בית דין צדק קראון הייטס''' (מכונה '''בד&quot;צ קראון הייטס''') הינו בית הדין הרשמי והקבוע של קהילת [[חב&quot;ד]] בשכונת [[קראון הייטס]]. בית הדין הוקם בשנת [[תשמ&quot;ו]], כאשר לפני כן כיהן רב יחיד.<br /> <br /> לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם &quot;CHK&quot; (ראשי התיבות: קראון הייטס כשר), המופעלת ע&quot;י הרב [[אברהם אזדבא]] חבר בית הדין המכהן כאחד הרבנים של השכונה.<br /> <br /> משרדי בית הדין נמצאים במרכז השכונה ב[[רחוב קינגסטון]], בין הרחובות קראון ומונטגומרי.<br /> <br /> ==הבית דין==<br /> [[קובץ:Small .jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''החלטת בית הדין אודות התארים המתאימים ל[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]'''. <br /> <br /> פיענוח כתב היד: &quot;בס&quot;ד מוצאי חג השבועות תשנ&quot;ה<br /> בקבלת פנים שנערכה על ידי הבד&quot;צ דקראון הייטס לרבנים האורחים שהגיעו לחצרות קדשנו לחג השבועות תשנ&quot;ה, הוחלט שעל השער בלאט של לקוטי שיחות וכיו&quot;ב אין לכתוב הר&quot;ת זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע, וע&quot;ד זה בכל הוצאה לאור של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ. <br /> <br /> על המכתב חתומים: הרב [[יצחק הענדל]] (חבר הבד&quot;צ ב[[מונטריאול]]); הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] (מד&quot;א וחבר הבד&quot;צ קראון הייטס); הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] (מד&quot;א [[כפר חב&quot;ד]]); הרב [[יוסף הכט]] (רב העיר [[אילת]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]]); הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] (חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]); הרב [[ישעיהו הרצל]] (רב העיר [[נצרת עלית]]); הרב הרצל כהן (רב בשירות בתי הסהר); הרב [[ישראל יוסף הנדל]] (רב קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]])]]<br /> ;רבנים<br /> *הרב [[אברהם אזדבא]]<br /> *הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> *[הרב יהודה קלמן מארלאו]<br /> <br /> ;דיינים ומורי-צדק<br /> *הרב [[יצחק רייטפורט]]<br /> *הרב שלמה סגל<br /> <br /> בית הדין הוקם בהתאם להוראתו הק' של הרבי, ורבני הבד&quot;ץ נבחרים ע&quot;י הקהל בבחירות {{הערת שוליים|ראה בארוכה בס' &quot;דעת הקהל&quot;}}<br /> <br /> ==בוררות==<br /> [[קובץ:בוררות קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי בית הדין המיוחד]]<br /> במהלך השנים [[תשס&quot;ג]] - [[תש&quot;ע]] התגלעו חילוקי דעות בין הרב אזדאבא לרב שווי, סביב ניהול השכונה ובעיקר סביב האחריות למערכת הכשרות של הבית דין. בעקבות כך נוצר צורך להרחבת בית הדין, אך הרבנים לא הגיעו להסכמה באשר למועמדים אפשריים נוספים. הרב אזדבא מצידו הכריז, בשנת [[תשס&quot;ו]], על בחירות שאורגנו על ידי ועד הקהל שכיהן באותה עת. הרב שווי הודיע כי מבחינתו אין לבחירות כל תוקף.<br /> <br /> בסופו של דבר חתמו הרבנים על בוררות בבית דין רבני במונסי, אצל הדיין הרב אברהם ברוך רוזנברג. בהרכב הבית דין נבחרו; הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] והרב [[יוסף העכט]] - על ידי הרב שווי. הרב [[משה הבלין]] והרב [[בנימין קופרמן]] - על ידי הרב אזדאבא. כאב&quot;ד נבחר הרב אברהם ברוך רוזנברג מ[[מונסי]]. <br /> <br /> בחודש [[ניסן]] [[תש&quot;ע]] ניתן פסק הדין, לפיו בראש בית הדין עומדים הרב אזדאבא והרב שווי, וכמו&quot;צים משמשים גם הרבנים רייטפורט וסגל. בכ&quot;ו [[אלול]] [[תש&quot;ע]] נערכו בחירות לרב שלישי<br /> {{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54133 חב&quot;ד אינפו]}} - המועמדים שהתמודדו היו הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] והרב [[עמנואל חביב]]. הרב שנבחר ברוב קולות הוא הרב ברוין{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56900 השכונה בחרה: הרב יוסף ישעי' ברוין שליט&quot;א] {{אינפו}}}}, כאשר למעלה מאלף תושבים הצביעו עבורו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56933 בתום בדיקה חוזרת: הרב ברוין קיבל 1,004 קולות] {{אינפו}}}}. בפועל אחרי הבחירות לא הסכים הרב אזדבא להכיר ברב ברוין כחבר בית הדין.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד|*]]<br /> [[קטגוריה:בתי דין]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות]]</div>

יוסי פאייגעלשטוק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%93%22%D7%A6_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=147782 2013-07-29T22:43:59Z

<p>יוסי פאייגעלשטוק: </p> <hr /> <div>'''בד&quot;ץ [[שלימות הארץ]]''' הוקם ב[[ג' תמוז]] [[תשס&quot;ה]] על ידי מספר רבנים - מתוכם שניים חסידי חב&quot;ד - במטרה לדון בפעולות בענייני שלימות הארץ על פי [[שיחה|שיחותיו]] הקדושות של [[הרבי]].<br /> <br /> בבד&quot;ץ חברים: רבני חב&quot;ד הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[גדליה אקסלרוד]] וידידי חב&quot;ד הרב [[מאיר מאזוז]] והרב [[יעקב יוסף]].<br /> <br /> מזכיר הבד&quot;ץ הוא הרב [[יששכר דוב רומפלר]].<br /> <br /> [[קטגוריה:בתי דין]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקשורים לחב&quot;ד]]</div>

יוסי פאייגעלשטוק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=147781 2013-07-29T22:41:05Z

<p>יוסי פאייגעלשטוק: /* עלון תורתך שעשועי */</p> <hr /> <div>{{לעריכה|תוכן לא ערוך}}<br /> [[תמונה:צאח.gif|left|thumb|250px|אחד מסמלי הארגון]]<br /> [[קובץ:סמל צא'ח הישן.jpg|left|thumb|250px|סמל ישן של הארגון, ש[[מוגה|הוגה]] על ידי [[הרבי]]]]<br /> ארגון '''צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש''' נוסד בהוראת הרבי בשנת [[תשי&quot;א]] כמחלקת הצעירים ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> מטרת המחלקה היא לפעול למען הפצת היהדות בארץ הקודש. ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]] מיום כ&quot;ד [[סיון]] תשי&quot;א ששלח הרבי לחברי אגו&quot;ח כתב: &quot;לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין '''הצעירים''' מאנ&quot;ש והקרובים לרוח חב&quot;ד&quot;. באותה איגרת מוסיף הרבי שמטרת ההקמה היא לחזק את אגודת חסידי חב&quot;ד וכדי לפעול יותר בקרב הנוער הישראלי. <br /> <br /> בחודש [[תשרי]] [[תשי&quot;ב]] הוקמה הנהלת הארגון והחלה פעילותו.<br /> <br /> בחודשים הראשונים של פעילותה, פעלה האגודה בעזרת [[יד לאחים|פעילים יד לאחים]].<br /> <br /> ממכתבי הרבי בתקופת היווסדה, ברור כי צעירי חב&quot;ד צריכים להיות בפיקוח והכוונה של [[אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> <br /> == מטרתה ==<br /> <br /> את מטרת האגודה קובע [[הרבי]] באופן ברור באגרותיו: &quot;חיזוק היהדות וקירוב ליבן של ישראל לאביהן שבשמיים&quot;.<br /> <br /> == מחלקותיה ==<br /> <br /> ===אגף הסניפים===<br /> <br /> אחראים על פתיחת סניפים חדשים ושלוחים לערי ישראל. ניהול ושירות לסניפים, היינו בתי חב&quot;ד בארץ. במסגרת שירות זה, נערכים ימי עיון, נציגי צעירי חב&quot;ד מבקרים בבתי חב&quot;ד, מייעצים ומתווים דרך.<br /> <br /> === מטה הרמב&quot;ם היומי ===<br /> <br /> [[מטה הרמב&quot;ם היומי]] נוסד בשנת [[תשמ&quot;ח]] עם סיום המחזור השלישי של [[רמב&quot;ם (תקנה)|הרמב&quot;ם היומי]] - כהמשך לפעילות [[מטה חגיגות הרמב&quot;ם]]. במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת לימוד הרמב&quot;ם, חלוקת ספרי רמב&quot;ם ומורי שיעורים, חלוקת עלוני הסברה בנושא, ועוד.<br /> <br /> המטה כפוף ל[[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]] ומנוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[ישראל הלפרין]].<br /> <br /> === מרכז חינוכי חסידותי ===<br /> <br /> [[תמונה:מחנך.jpg|left|thumb|300px|המשתתפים בכינוס של &quot;מרכז חינוכי חסידותי&quot;]]<br /> [[מרכז חינוכי חסידותי]] נוסד ב[[ירושלים]] בשנת [[תשמ&quot;ח]] בברכת [[הרבי]], על מנת לרכז את הפעילות של [[חב&quot;ד]] בנושא [[חינוך]] - במסגרת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]], ובאישור [[מרכז לענייני חינוך]].<br /> <br /> בראש המרכז עומד הרב [[נפתלי רוט]] מאז היווסדו.<br /> <br /> === מכון ליובאוויטש ===<br /> <br /> [[מכון ליובאוויטש]] נוסד בשנת [[תשל&quot;ו]], בראשות הרב [[אברהם מייזליש]] והרב [[דובער קרסיק]]. משנת [[תש&quot;נ]] הוא באחריות צא&quot;ח, בראשות ר' [[מנחם מענדל ברוד]].<br /> <br /> המכון הוציא לאור וערך ספרים וחוברות רבים, כ[[ימות המשיח (ספר)]] ו[[ממעייני החסידות]]. הוא אף מוציא לאור את כתב העת השבועי [[התקשרות (עלון)]].<br /> <br /> === ילדי צ'רנוביל ===<br /> <br /> פרוייקט הבאת ילדי צ'רנוביל, החל על ידי אגודת חסידי חב&quot;ד בראשות הרב שלמה מיידנצ'יק, והמשיך במסגרת צעירי אגודת חב&quot;ד. כיום נמצאים בכפר חב&quot;ד במסגרת הפרוויקט, עשרות בנים ועשרות בנות. <br /> <br /> כמה מבוגרי צ'רנוביל, בנו בתים חסידיים חב&quot;דיים.<br /> <br /> === מצה לתלמיד ===<br /> [[תמונה:מצה לתלמיד.jpg|left|thumb|250px|מצה לתלמיד]]<br /> מצה לתלמיד הינו פרוייקט אותו ייסד הרב [[יצחק גנזבורג]] בשנת תשט&quot;ו. במסגרת הפרוייקט מגיעים בכל שנה, עשרות אלפי ילדים לסיור בכפר חב&quot;ד ללמוד ולחזות בתהליך אפיית המצות במאפייה המקומית. בהמשך צופים הילדים במצגת הקשורה לנושא. ולבסוף מקבל כל ילד 'כזית' מצה - תוצרת המאפייה.<br /> <br /> באחד השנים ביקרה משלחת ממשרד החינוך בכפר חב&quot;ד והשתתפה בסיור של 'מצה לתלמיד'. המשלחת התרשמה בצורה מאד מיוחדת מהביקור ודאגה להמליץ ב'חוזה משרד החינוך' לכל מנהלי מוסדות החינוך בישראל, לבוא ולבקר עם תלמידיהם במקום.<br /> <br /> ==אתר צעירי חב&quot;ד==<br /> '''אתר צעירי חב&quot;ד''' נוסד בשנת [[תשנ&quot;ו]] במטרה להפיץ יהדות, תורה בפרט ותורת [[הרבי]] בכלל. כמו כן מדווח האתר על פעילות צעירי חב&quot;ד ועוד פעולות חב&quot;דיות.<br /> <br /> === תוכן האתר ===<br /> באתר יש מאמרים רבים בנושאים מגוונים כמו: משנת החסידות, משיח וגאולה באור החסידות, הרבי, תולדות החסידות, מאמרי השקפה, שיעורי חסידות בפרשת השבוע, מאמרים בנושאי חגים, קטעי שיחות מהרבי בנושאי גאולה ומשיח, ועוד מאמרים מגוונים.<br /> <br /> באתר ניתן לראות את עלוני 'התקשרות', 'שיחת השבוע' ו'צעירי חב&quot;ד', ניתן לשאול שאלות את הרב או להגיב בפורום.<br /> <br /> === מערכת האתר: ===<br /> עורך ראשי: שרון גושן.<br /> עורך תוכני: [[מנחם מענדל ברוד]].<br /> <br /> ==הנהלת הארגון==<br /> <br /> ===יושבי ראש ===<br /> <br /> *הרב [[ישראל לייבוב]] - מהקמת הארגון ועד שנת [[תשנ&quot;ד]].<br /> <br /> *הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] - משנת [[תשנ&quot;ד]] ואילך.<br /> <br /> === חברי האגודה בעבר {{כלומר}}===<br /> <br /> *[[זלמן טוביה אבלסקי]]<br /> *[[אברהם גודין]]<br /> *[[ברק'ה וולף]] - דובר חב&quot;ד<br /> *[[ישראל יצחק זלמנוב]]<br /> *[[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]<br /> *[[יוסף יצחק רייטשיק]]<br /> *[[ג'יי ליטווין]]<br /> *[[מאיר פרידמן]]<br /> *[[יצחק גנזבורג]]<br /> *[[שמעון בקרמן]]<br /> *[[טוביה בלוי]]<br /> *[[נחום כהן]]<br /> *[[אברהם חנוך גליצנשטיין]].<br /> <br /> === חברי האגודה כיום ===<br /> <br /> *יוסף יצחק לבנהרץ - סגן<br /> *[[מנחם ברוד]] - דובר<br /> *נפתלי ליפסקר - מנהל אגף הסניפים<br /> *דב לוויטין<br /> *[[נפתלי רוט]]<br /> * מרטון - לוד<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> ===גיליון &quot;התקשרות&quot;===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[התקשרות (עלון)]]}}<br /> גליון &quot;התקשרות&quot; הינו שבועון היוצא לאור ע&quot;י מכון ליובאוויטש שע&quot;י [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ישראל)|צעירי אגודת חב&quot;ד]], ומטרתו - לחזק את ה[[התקשרות]] של החסידים אל הרבי. הגיליון מכיל לקט מתורתו של הרבי על פרשת השבוע; בנושא הגאולה וביאת המשיח; הוראות, הלכות ומנהגי השבוע הנהוגים בחסידות חב&quot;ד; &quot;ניצוצי רבי&quot; - תחקיר שבועי על התייחסות הרבי לנושא בהווי היהודי והחסידי, כמו גם הנהגות והתייחסויות של הרבי למגוון נושאים, בירור וליבון נושאים בהלכה ומנהג בקרב חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ===עלון תורתך שעשועי===<br /> '''תורתך שעשועי''' הינו שבועון לילדים שיצא לאור ע&quot;י צעירי אגודת חב&quot;ד. השבועון היה מיועד לילדים בגילאי שש עד שלש-עשרה, והודפס בפורמט כרומו צבעוני.<br /> <br /> עורך השבועון - הרב [[נפתלי רוט]].<br /> בשנת תשע&quot;ב פסק השבועון מלצאת, ובמקומו יוצא לאור עלון בשם &quot;ממתק לשבת&quot; שהוא המשך לעלון שי&quot;ל ע&quot;י בית חב&quot;ד בבאר שבע<br /> <br /> ===אלבום===<br /> &quot;אלבום צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש&quot; הוא ספר הכולל סקירה ותמונות מפעילות צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש. נערך על ידי הרב [[מנחם ברוד]], בחסות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. יצא לאור בשנת [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש''', [[מנחם מענדל ברוד]] והרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], [[מכון ליובאוויטש]], [[כפר חב&quot;ד]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.org.il/ אתר הבית של צעירי-אגודת-חב&quot;ד]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

יוסי פאייגעלשטוק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%22%D7%A2&diff=147779 2013-07-29T22:15:49Z

<p>יוסי פאייגעלשטוק: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שישים שנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו שהוכן עבור שנת השישים לנשיאותו של [[הרבי]]]]<br /> <br /> [[ראשי תיבות]] של [[תש&quot;ע]] הם '''ת'''הא '''ש'''נת '''עוז'''. תש&quot;ע היא שנת השישים לנשיאות [[הרבי]], תש&quot;ע בגימטריא 770 - בית משיח.<br /> <br /> ==נפטרו==<br /> *ליל א' ד[[ראש השנה]] - הרב [[מאיר פרידמן]] - ניהל במשך שנים את [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בכפ&quot;ח.<br /> *ה' תשרי - הרב [[בן ציון ליפסקר]] - חבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]], שליח הרבי ורב העיר [[ערד]].<br /> *שבת כ&quot;ז חשוון - הרב [[מנחם מענדל רסקין]] - גבאי בית-הכנסת המרכזי בכפ&quot;ח.<br /> *שבת ד' בכסלו - הרב [[יצחק זאב וולפא]] - חתנו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] ע&quot;ה.<br /> *ח' כסלו - הרב [[שמשון חריטונוב]] - מבעלי המנגנים בליובאוויטש.<br /> *י&quot;ז טבת - הרב [[אליהו שטרן]] מחבר ה[[אשנב]], [[ירושלים]].<br /> *ח&quot;י טבת - הרב [[אליהו קופרמן]] - מחשובי תושבי נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *ח&quot;י אדר - הרב [[מסעוד חי חביב]] שימש כמנהל בית הספר '[[בית ליובאוויטש סיני]]' פריז, [[צרפת]] וכמנהל בית ספר 'יבנה' בעיר [[מונטריאול]] קנדה.<br /> *ד' שבט - הרב יוסף טעוועל - יו&quot;ר ארגון &quot;[[אהבת חסד]]&quot; בקראון הייטס.<br /> *י' שבט - משגיח ה[[כשרות]] ר' שלמה מדר - [[עפולה]].<br /> *כ&quot;ה שבט - הרב [[יחזקאל בסר]] סיו&quot;ר [[אגודת ישראל]] העולמית.<br /> *ז' אדר - העסקן הרב [[מנחם פרוש]] יו&quot;ר [[אגודת ישראל]] [[ירושלים]].<br /> *י&quot;ט אדר - הרב אליעזר זילבר, מייסד [[איגוד צאצאי הגרא&quot;ח נאה]], [[בני ברק]].<br /> *כ&quot;ד [[אדר]] - הרב אברהם אליעזר זיגלבוים - מישיבת [[תומכי תמימים אלעד]].<br /> *כ&quot;ח אדר - הרב [[ליפמאן שפירא]] - חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]] ורב בית כנסת 'אמפייר שטיבל&quot; ב[[קראון הייטס]].<br /> *ה' ניסן - הרב [[אהרן וידר]] - [[אב&quot;ד]] צאנז שהי' בקשר חזק עם [[הברי]].<br /> *י&quot;ג ניסן - הרב [[חיים אשכנזי]] - שימש כרב קהילת חב&quot;ד [[תל אביב]], משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]] ולאחמ&quot;כ [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> *ח&quot;י ניסן - הרב צבי פישר - היה זקן חסידי חב&quot;ד בשכונת רמות בירושלים. זכה לקירובים מופלגים מהרבי.<br /> *כ' ניסן - הרב [[משה אליהו גרליצקי]] - משלוחי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[מונטריאול]] ומשפיע קהילת חב&quot;ד בעיר.<br /> *כ&quot;ט אייר - הרב [[יהושע דובראווסקי]], [[קראון הייטס]].<br /> *כ&quot;ה [[סיוון]] - הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], ידיד אמת ל[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> * ח אלול - [[אברהם סקאבלו]] (בנו של החסיד ר' שניאור זלמן משה סקאבלו), [[לוד]].<br /> * ט אלול - ר' יצחק (איסק) וולבובסקי, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *כא אלול - ר' שלום דובער חנזין (בנו של הרב [[דוד חנזין]], חבר בי&quot;ד רבני חב&quot;ד), [[פתח תקווה]].<br /> *כב אלול - ר' בנציון גרליק (בנו של הרב חיים מאיר גרליק), [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == אירועים ==<br /> *נפתחה [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]]<br /> *נפתחה [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עלית (קטנה)|ישיבה קטנה בנצרת עלית]]<br /> <br /> ==יצאו לאור==<br /> * [[שיחות קודש קודם הנשיאות]] - ועד חיילי בית דוד.<br /> * [[שיחות קודש]] ה'[[תנש&quot;א]] חלק ג'.<br /> * יומן שנת התש&quot;ן בבית חיינו - הרב [[שניאור זלמן הרצל]].<br /> * [[אגרות קודש - אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] - חלק ל'.<br /> * [[תורת מנחם - התוועדויות]] - חלקים ל&quot;ח ל&quot;ט מ'.<br /> * &quot;[[הראש (ספר)|הראש]]&quot; בתרגום לעברית - הרב [[שלמה זלמן מאייעסקי]].<br /> * &quot;מדרכי ההשתלשלות&quot; - מרדכי ארטובסקי.<br /> * קובץ [[חי וקיים – ליקוטי מקורות (קובץ)|חי וקיים – ליקוטי מקורות]] בענין נצחיות חייו של נשיא הדור, משולב בסיפורים והתוועדויות חסידים. - התלמידים השלוחים [[תומכי תמימים סינסינטי]].<br /> {{תנש&quot;א משיח}}<br /> {{תנש&quot;א}}</div>

יוסי פאייגעלשטוק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%22%D7%A2&diff=147778 2013-07-29T22:15:30Z

<p>יוסי פאייגעלשטוק: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שישים שנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו שהוכן עבור שנת השישים לנשיאותו של [[הרבי]]]]<br /> <br /> [[ראשי תיבות]] של [[תש&quot;ע]] הם '''ת'''הא '''ש'''נת '''עוז'''. תש&quot;ע היא שנת השישים לנשיאות [[הרבי]], תש&quot;ע בגימטריא 770 - בית משיח<br /> <br /> ==נפטרו==<br /> *ליל א' ד[[ראש השנה]] - הרב [[מאיר פרידמן]] - ניהל במשך שנים את [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בכפ&quot;ח.<br /> *ה' תשרי - הרב [[בן ציון ליפסקר]] - חבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]], שליח הרבי ורב העיר [[ערד]].<br /> *שבת כ&quot;ז חשוון - הרב [[מנחם מענדל רסקין]] - גבאי בית-הכנסת המרכזי בכפ&quot;ח.<br /> *שבת ד' בכסלו - הרב [[יצחק זאב וולפא]] - חתנו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] ע&quot;ה.<br /> *ח' כסלו - הרב [[שמשון חריטונוב]] - מבעלי המנגנים בליובאוויטש.<br /> *י&quot;ז טבת - הרב [[אליהו שטרן]] מחבר ה[[אשנב]], [[ירושלים]].<br /> *ח&quot;י טבת - הרב [[אליהו קופרמן]] - מחשובי תושבי נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *ח&quot;י אדר - הרב [[מסעוד חי חביב]] שימש כמנהל בית הספר '[[בית ליובאוויטש סיני]]' פריז, [[צרפת]] וכמנהל בית ספר 'יבנה' בעיר [[מונטריאול]] קנדה.<br /> *ד' שבט - הרב יוסף טעוועל - יו&quot;ר ארגון &quot;[[אהבת חסד]]&quot; בקראון הייטס.<br /> *י' שבט - משגיח ה[[כשרות]] ר' שלמה מדר - [[עפולה]].<br /> *כ&quot;ה שבט - הרב [[יחזקאל בסר]] סיו&quot;ר [[אגודת ישראל]] העולמית.<br /> *ז' אדר - העסקן הרב [[מנחם פרוש]] יו&quot;ר [[אגודת ישראל]] [[ירושלים]].<br /> *י&quot;ט אדר - הרב אליעזר זילבר, מייסד [[איגוד צאצאי הגרא&quot;ח נאה]], [[בני ברק]].<br /> *כ&quot;ד [[אדר]] - הרב אברהם אליעזר זיגלבוים - מישיבת [[תומכי תמימים אלעד]].<br /> *כ&quot;ח אדר - הרב [[ליפמאן שפירא]] - חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]] ורב בית כנסת 'אמפייר שטיבל&quot; ב[[קראון הייטס]].<br /> *ה' ניסן - הרב [[אהרן וידר]] - [[אב&quot;ד]] צאנז שהי' בקשר חזק עם [[הברי]].<br /> *י&quot;ג ניסן - הרב [[חיים אשכנזי]] - שימש כרב קהילת חב&quot;ד [[תל אביב]], משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]] ולאחמ&quot;כ [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> *ח&quot;י ניסן - הרב צבי פישר - היה זקן חסידי חב&quot;ד בשכונת רמות בירושלים. זכה לקירובים מופלגים מהרבי.<br /> *כ' ניסן - הרב [[משה אליהו גרליצקי]] - משלוחי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[מונטריאול]] ומשפיע קהילת חב&quot;ד בעיר.<br /> *כ&quot;ט אייר - הרב [[יהושע דובראווסקי]], [[קראון הייטס]].<br /> *כ&quot;ה [[סיוון]] - הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], ידיד אמת ל[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> * ח אלול - [[אברהם סקאבלו]] (בנו של החסיד ר' שניאור זלמן משה סקאבלו), [[לוד]].<br /> * ט אלול - ר' יצחק (איסק) וולבובסקי, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *כא אלול - ר' שלום דובער חנזין (בנו של הרב [[דוד חנזין]], חבר בי&quot;ד רבני חב&quot;ד), [[פתח תקווה]].<br /> *כב אלול - ר' בנציון גרליק (בנו של הרב חיים מאיר גרליק), [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == אירועים ==<br /> *נפתחה [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]]<br /> *נפתחה [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עלית (קטנה)|ישיבה קטנה בנצרת עלית]]<br /> <br /> ==יצאו לאור==<br /> * [[שיחות קודש קודם הנשיאות]] - ועד חיילי בית דוד.<br /> * [[שיחות קודש]] ה'[[תנש&quot;א]] חלק ג'.<br /> * יומן שנת התש&quot;ן בבית חיינו - הרב [[שניאור זלמן הרצל]].<br /> * [[אגרות קודש - אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] - חלק ל'.<br /> * [[תורת מנחם - התוועדויות]] - חלקים ל&quot;ח ל&quot;ט מ'.<br /> * &quot;[[הראש (ספר)|הראש]]&quot; בתרגום לעברית - הרב [[שלמה זלמן מאייעסקי]].<br /> * &quot;מדרכי ההשתלשלות&quot; - מרדכי ארטובסקי.<br /> * קובץ [[חי וקיים – ליקוטי מקורות (קובץ)|חי וקיים – ליקוטי מקורות]] בענין נצחיות חייו של נשיא הדור, משולב בסיפורים והתוועדויות חסידים. - התלמידים השלוחים [[תומכי תמימים סינסינטי]].<br /> {{תנש&quot;א משיח}}<br /> {{תנש&quot;א}}</div>

יוסי פאייגעלשטוק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%95%D7%A2%D7%93&diff=147777 2013-07-29T22:10:24Z

<p>יוסי פאייגעלשטוק: /* תשנ&quot;ג */</p> <hr /> <div>{{לעריכה|מידע לא מעובד}}<br /> [[תמונה:עידוד_יחי.jpg|left|thumb|250px|הרבי מעודד את שירת ה'יחי' - תחילת תשנ&quot;ד]]<br /> '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''', ניגון אותו שרו החסידים במשך שנת תשנ&quot;ג-ד ברציפות. <br /> <br /> ניגון זה מבטא את [[קבלת מלכותו של מלך המשיח|קבלת מלכותו]] של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]], על ידי העם.<br /> <br /> <br /> == התייחסויות הרבי ==<br /> ===ב' ניסן תשמ&quot;ח===<br /> <br /> ביום [[ב' בניסן]] שנת [[תשמ&quot;ח]] הסביר הרבי את תוכנה של הכרזת &quot;יחי המלך&quot;. כאשר העם מכריזים יחי המלך, הדבר נותן ומוסיף חיות במלך - נשיא הדור - המלך. וכך כותב הרבי:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=נוסף על האמור לעיל על דבר ההוספה בעניין החיים לכל אנשי הדור על ידי נשיא הדור - הרי גם אנשי הדור פועלים הוספה בעניין החיים אצל נשיא הדור, כאמור לעיל בעניין ההכרזה &quot;יחי המלך&quot;. <br /> <br /> ובאותיות פשוטות: לאחרי שישנה השלימות ד&quot;חיים&quot; שנה לנשיאותו דנשיא דורנו - צריך להיות הוספה עיקרית בעניין החיים על ידי פעולת העם שמכריזים &quot;יחי המלך&quot;, שתוכנה של הכרזה זו - שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר - כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו דוד מלכא משיחא. <br /> <br /> והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה &quot;עד מתי&quot;, וההכרזה &quot;יחי המלך&quot; דוד מלכא משיחא - בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות.|מקור=[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ח]] חלק ב' עמ' ‎503-494‏}}<br /> <br /> === [[חודש אייר]] [[תנש&quot;א]] ===<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א]] הודיע הרבי בשיחה לחסידים:<br /> &quot;אני מוסר את הענין אליכם, עשו כל אשר ביכלתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot;.<br /> <br /> חלק גדול מהחסידים בעולם כולו הבינו מכך, שהגיע הזמן לקבל את מלכותו של הרבי שליט&quot;א כמלך המשיח באופן גלוי, דבר אשר נשלל בחריפות ע&quot;י הרבי בשנים קודמות באומרו שאין הזמן גרמא לכך.<br /> <br /> הדבר קיבל משנה תוקף באסיפה הדחופה שתקיימה במוצאי שבת אור לל' ניסן בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב&quot;ד אשר בו הכריז הרב [[דוד חנזין]] בשם כל רבני חב&quot;ד שהיו באספיה שהרבי הוא מלך המשיח, ובהמשך לכך חתם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] על פס&quot;ד בכתב ולאט לאט הצטרפו עוד ועוד רבנים].<br /> <br /> ביום שישי ערב פרשת תזריע-מצורע הוכנס על ידי ר' [[דוד נחשון]] בקבוק משקה למזכירות ע&quot;מ לקבלו מהרבי שליט&quot;א בהתוועדות השבת, בהקשר לכך שחתמו בפסק דין שהרבי שליט&quot;א הוא מלך המשיח (וככל הבקבוקים גם בקבוק זה נכנס ביחד עם פרטי הדברים לרבי שליט&quot;א).<br /> <br /> בליל שבת קודש אור לו' אייר [[תנש&quot;א]] עודד הרבי את הניגון &quot;שישו ושמחו בשמחת הגאולה&quot; בדרך יציאתו מתפילת ערבית, וכרגיל נוצרו מעגלי ריקודים ובהמשך התחילו לשיר &quot;זאָל שוין זיין די גאולה&quot;, ואח&quot;כ הסתובב ר' [[דוד נחשון]] ועורר על כך שצריכים לשיר במנגינה הזאת את המילים &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; כפי שנכתב לרבי שליט&quot;א לאחרונה בדו&quot;ח של &quot;מטה משיח&quot;, ואכן רקדו בניגון עם המילים האלולמשך זמן ארוך מתוך שמחה רבה ועצומה (כולל &quot;קולע'ס&quot; וכו'). <br /> בהמשך הלילה שרו את הניגון הנ&quot;ל גם בכו&quot;כ מהתוועדויות ה&quot;שלום זכר&quot; וכיו&quot;ב שהתקיימו ברחבי השכונה.<br /> <br /> למחרת בהתוועדות בסיום שיחה ד' הזכיר הרבי כרגיל שכעת יעלו מלמטה למעלה ויכריזו את פרטי הדברים וכו' (והפעם הרבי הוסיף עוד קטע שלא נאמר בשבתות האחרות:) ש&quot;מצוה לפרסם עושי מצוה&quot; ופרסום זה נעשה הפרסום בכל העולם כולו, ועד לכל סדר ההשתלשלות, וזוכים לשמוע ההכרזה ש&quot;הנה זה (משיח) בא&quot; וההכרזה תהדהד בכל סדר ההשתלשלות.<br /> <br /> בסיום החלוקה ניגש ר' [[דוד נחשון]] וחבריו ר' [[אבי טאוב]] ור' [[שמריה הראל]] כדי לקבל את בקבוק המשקה. הרבי מזג להם כחצי כוס משקה (יותר מהרגיל).<br /> ואז הכריז ר' [[דוד נחשון]] (תוכן) &quot;משקה זה יחולק בכל המטות והוועדים הקשורים עם ביאתו והתגלותו של המשיח, בקשר עם התגלותו והכתרתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א למלך המשיח! וזאת בקשר עם זה שכבר פסקו הבתי-דינים שהרבי צריך להתגלות ולכן (והכריז בפעם הראשונה בנוכחות הרבי) יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!&quot;, ואחריו שאג כל הקהל בקריאת &quot;יחי!&quot;. <br /> הרבי הנהן בראשו הק' בשעת מעשה , וכשהכריז היו פני הרבי לימינו וחייך קצת. <br /> הנ&quot;ל הכריז עוד שתי פעמים כנ&quot;ל כשכל הקהל שואג אחריו בקריאת &quot;יחי!&quot;, ואחרי הפעם השלישית הכריז הקהל &quot;יחי, יחי, יחי יחי יחי!&quot; (כמו שהילדים עושים אחרי הפסוקים) והמשיכו לשיר &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; (במנגינת &quot;חיילי אדוננו&quot;), והרבי עודד בידו הק'.<br /> <br /> במוצאי שבת כשהרבי נכנס לתפילת מעריב בזאַל הקטן למעלה (כרגיל בכל מוצש&quot;ק), הנה כבר משך כמה דקות לפני שנכנס שרו &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; (בניגון של &quot;זאָל שוין זיין די גאולה&quot;), ובכניסתו עודד כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א בידו הק', ובעומדו ליד הסטנדר עודד בב' ידיו הק' (דבר לא רגיל כלל(בזאל הקטן)!!!). וגם אחרי התפילה עודד בידו הק' את הניגון הנ&quot;ל בצאתו. <br /> <br /> ביום שני ט&quot;ו אייר [[תנש&quot;א]] אחרי תפילת מנחה, שיחה וחלוקת דולרים יצא הרבי, כשמעודד בדרכו בחוזק רב את הניגון &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot;., ולר' [[דוד ישראל נחשון]] הניף את ידו הק' בסיבוב שלם{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 ט&quot;ו אייר תשנ&quot;א, הרבי מעודד את שירת ה&quot;יחי&quot;] - {{וידאו}}}}.<br /> <br /> גם אחרי תפילת מעריב באותו יום, כשיצא הרבי עודד את השיר הנ&quot;ל בחוזק רב.<br /> <br /> במהלך חודש תשרי תשנ&quot;ב, בא' מחלוקות הדולרים אחרי א' התפילות, שרו ניגון זה.<br /> <br /> === [[תולדות]] [[תשנ&quot;ב]] ===<br /> <br /> ב[[התוועדות]] שהתקיימה כשנה לאחר מכן בשבת פרשת תולדות [[תשנ&quot;ב]], התייחס הרבי שוב להכרזה &quot;יחי אדוני המלך דוד לעולם&quot;, וביאר כי תוכנה של ההכרזה היא &quot;התגלות מציאותו של מלך המשיח הפועלת את התגלותו לעין כל&quot;.<br /> <br /> === [[תשנ&quot;ג]] ===<br /> <br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]] בתקופה בה &quot;חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם&quot; &lt;REF&gt;כפי שנכתב בגמרא שמשיח סובל תחלואי הגלות, וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכבאונו סבלם'.&lt;/REF&gt;, התעורר קהל החסידים להוסיף חיים במלך על ידי הכרזת זו במעמדים מיוחדים כמו לפני התקיעות בראש השנה, בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים, ליד ספר התורה בשבת ועוד.<br /> בי&quot;א בניסן ה'תשנ&quot;ב קבוצה מרבני אנ&quot;ש חתמו על פס&quot;ד מיוחד בו נפסק שהרבי הוא הוא המלך המשיח, ונכנסו לתוך חדרו הק' של הרבי להגיש לו את פסק הדין, באותו זמן נערך מחוץ ל770 מעמד מיוחד בו הכריזו &quot;חיילי צבאות ה'&quot; את 12 הפסוקים ובסיומם הכריזו - באופן שונה מהרגיל עד אותה תקופה - את הכרזת העם &quot;יחי אדונינו&quot;.<br /> כמו כן אחרי התקיעות ביום הראשון של ר&quot;ה שרו רק את המנגינה בלי המילים (מכיוון שהיה זה לאחר התקיעות, והמנהג הוא לא לדבר לאחר התקיעות). וביום השני התחילו גם בלי המילים (כנ&quot;ל) אבל כשראו שהרבי שליט&quot;א מעודד חזק התחילו לשיר עם המילים(!!)<br /> <br /> במהלך חודש תשרי תשנ&quot;ג שרו את הכרזת הקודש בפני הרבי מספר פעמים והרבי עודדה קלות. <br /> ב[[שמחת תורה]] [[תשנ&quot;ג]], בעת ההקפות, שרו בפני הרבי את הכרזת קודש זו, והרבי עודדה בכל עוז ובחוזק רב. <br /> <br /> מאז ובמשך כל שנת תשנ&quot;ג ותחילת שנת תשנ&quot;ד הפכה שירה זו בפני הרבי למנהג קבוע אחרי כל תפילה, כשהרבי מעודד את השירה ובאופן של &quot;שימה בפיהם&quot; כשהראה בצורה ברורה שרצונו הקדוש שישירו לפניו דווקא [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגון]] זה והוא גורם לו נחת רוח מיוחדת. ולעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת בעידוד (ואפילו עם היד כמה פעמים!), למרות שנראו ייסורים נוראים.<br /> <br /> לקראת [[י' שבט תשנ&quot;ג]], תאריך בו קבל הרבי על עצמו את תפקיד [[נשיא הדור]] (בשנת [[תשי&quot;א]]), תוכנן כינוס גדול ב - [[770]], בו ישירו לפני הרבי &quot;יחי אדונינו&quot;. עוד תוכנן שהמעמד ישודר באמצעות רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. לקראת מעמד זה התכוננו [[אנ&quot;ש]] בכל רחבי תבל בהתרגשות עצומה ואף היו כמה שכינו אותו בשם &quot;ההכתרה&quot;, אך היו הרבה מאנ&quot;ש שחששו מאוד מהתוצאות שיצאו מכך שהרבי יעודד את השירה &quot;יחי אדונינו&quot; לעיני כל העולם, אלו פעלו שישאלו את הרבי האם אכן כך הוא רצונו הקדוש והרבי ענה בחיוב ואף המשיכו ואמרו שאולי יצא מזה נזק לחב&quot;ד אך הרבי ביטל זאת, ובהגיע יום זה לאחר תפילת מנחה עם הרבי ששהה בחדרו המיוחד שב[[הזאל הגדול|זאל הגדול]] יצא [[הרבי]] למרפסת (הסמוכה לחדר) ולעיני כל העולם שצפה בו באמצעות שידור לוויין עולמי קיבל מעם ישראל את המלכות בעידוד שירת ההכרזה: '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'''.<br /> <br /> אחרי תפילת שחרית ביום ג' תמוז [[תשנ&quot;ד]] בזאל הקטן ב770 הכריז החזן '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' ג&quot;פ מיד אחרי התפילה, ומני אז נוהגים כך חסידי חב&quot;ד באופן קבוע אחרי כל תפילה.<br /> כמו&quot;כ פסקו רבני חב&quot;ד באה&quot;ק אשר חסידי חב&quot;ד שנהגו להכריז כן לפני ג' תמוז תשנ&quot;ד, מחוייבים הם להמשיך כך (פסק זה ניתן לשבועון &quot;כפר חב&quot;ד&quot; במענה לשאלת העורך האם להמשיך לכתוב את הכרזת הקודש בשער העיתון)<br /> <br /> כמו כן כנ&quot;ל, מכריזים הכרזה זו בסיום קריאת התורה, קודם התקיעות (החל מר&quot;ה תשנ&quot;ג - בנוכחות הרבי) ובסיום תפילת נעילה אחרי ה' הוא האלוקים (החל מיוהכ&quot;פ תשנ&quot;ד - בנוכחות הרבי).<br /> <br /> וכן, רבים מהחסידים נוהגים להוסיפו ב&quot;שמע קולנו&quot; בתפילת לחש, וקודם &quot;מודה אני&quot; בכל בוקר.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון יחי אדוננו 1]]<br /> *[[ניגון יחי אדוננו 2]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> שיחות הרבי;<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ&quot;ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה &quot;יחי המלך&quot;. {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ&quot;ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}<br /> <br /> '''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67796 הכרזת &quot;יחי המלך&quot; בפני הרבי]{{וידאו}} - [[ד' בניסן]] [[תשמ&quot;ח]] - {{אינפו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה&quot;יחי&quot;] [[ט&quot;ו אייר תנש&quot;א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ&quot;ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ&quot;ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> <br /> '''שונות'''<br /> * מ. פריד, [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75094 &quot;פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!&quot; ● סקירה], [[שבועון בית משיח]], ב ניסן התשע&quot;ג (13.03.2013) {{אינפו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ&quot;ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז &quot;יחי&quot; {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ&quot;ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז &quot;יחי&quot; {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

יוסי פאייגעלשטוק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%95%D7%A2%D7%93&diff=147776 2013-07-29T22:09:40Z

<p>יוסי פאייגעלשטוק: /* תשנ&quot;ג */</p> <hr /> <div>{{לעריכה|מידע לא מעובד}}<br /> [[תמונה:עידוד_יחי.jpg|left|thumb|250px|הרבי מעודד את שירת ה'יחי' - תחילת תשנ&quot;ד]]<br /> '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''', ניגון אותו שרו החסידים במשך שנת תשנ&quot;ג-ד ברציפות. <br /> <br /> ניגון זה מבטא את [[קבלת מלכותו של מלך המשיח|קבלת מלכותו]] של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]], על ידי העם.<br /> <br /> <br /> == התייחסויות הרבי ==<br /> ===ב' ניסן תשמ&quot;ח===<br /> <br /> ביום [[ב' בניסן]] שנת [[תשמ&quot;ח]] הסביר הרבי את תוכנה של הכרזת &quot;יחי המלך&quot;. כאשר העם מכריזים יחי המלך, הדבר נותן ומוסיף חיות במלך - נשיא הדור - המלך. וכך כותב הרבי:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=נוסף על האמור לעיל על דבר ההוספה בעניין החיים לכל אנשי הדור על ידי נשיא הדור - הרי גם אנשי הדור פועלים הוספה בעניין החיים אצל נשיא הדור, כאמור לעיל בעניין ההכרזה &quot;יחי המלך&quot;. <br /> <br /> ובאותיות פשוטות: לאחרי שישנה השלימות ד&quot;חיים&quot; שנה לנשיאותו דנשיא דורנו - צריך להיות הוספה עיקרית בעניין החיים על ידי פעולת העם שמכריזים &quot;יחי המלך&quot;, שתוכנה של הכרזה זו - שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר - כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו דוד מלכא משיחא. <br /> <br /> והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה &quot;עד מתי&quot;, וההכרזה &quot;יחי המלך&quot; דוד מלכא משיחא - בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות.|מקור=[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ח]] חלק ב' עמ' ‎503-494‏}}<br /> <br /> === [[חודש אייר]] [[תנש&quot;א]] ===<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א]] הודיע הרבי בשיחה לחסידים:<br /> &quot;אני מוסר את הענין אליכם, עשו כל אשר ביכלתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot;.<br /> <br /> חלק גדול מהחסידים בעולם כולו הבינו מכך, שהגיע הזמן לקבל את מלכותו של הרבי שליט&quot;א כמלך המשיח באופן גלוי, דבר אשר נשלל בחריפות ע&quot;י הרבי בשנים קודמות באומרו שאין הזמן גרמא לכך.<br /> <br /> הדבר קיבל משנה תוקף באסיפה הדחופה שתקיימה במוצאי שבת אור לל' ניסן בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב&quot;ד אשר בו הכריז הרב [[דוד חנזין]] בשם כל רבני חב&quot;ד שהיו באספיה שהרבי הוא מלך המשיח, ובהמשך לכך חתם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] על פס&quot;ד בכתב ולאט לאט הצטרפו עוד ועוד רבנים].<br /> <br /> ביום שישי ערב פרשת תזריע-מצורע הוכנס על ידי ר' [[דוד נחשון]] בקבוק משקה למזכירות ע&quot;מ לקבלו מהרבי שליט&quot;א בהתוועדות השבת, בהקשר לכך שחתמו בפסק דין שהרבי שליט&quot;א הוא מלך המשיח (וככל הבקבוקים גם בקבוק זה נכנס ביחד עם פרטי הדברים לרבי שליט&quot;א).<br /> <br /> בליל שבת קודש אור לו' אייר [[תנש&quot;א]] עודד הרבי את הניגון &quot;שישו ושמחו בשמחת הגאולה&quot; בדרך יציאתו מתפילת ערבית, וכרגיל נוצרו מעגלי ריקודים ובהמשך התחילו לשיר &quot;זאָל שוין זיין די גאולה&quot;, ואח&quot;כ הסתובב ר' [[דוד נחשון]] ועורר על כך שצריכים לשיר במנגינה הזאת את המילים &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; כפי שנכתב לרבי שליט&quot;א לאחרונה בדו&quot;ח של &quot;מטה משיח&quot;, ואכן רקדו בניגון עם המילים האלולמשך זמן ארוך מתוך שמחה רבה ועצומה (כולל &quot;קולע'ס&quot; וכו'). <br /> בהמשך הלילה שרו את הניגון הנ&quot;ל גם בכו&quot;כ מהתוועדויות ה&quot;שלום זכר&quot; וכיו&quot;ב שהתקיימו ברחבי השכונה.<br /> <br /> למחרת בהתוועדות בסיום שיחה ד' הזכיר הרבי כרגיל שכעת יעלו מלמטה למעלה ויכריזו את פרטי הדברים וכו' (והפעם הרבי הוסיף עוד קטע שלא נאמר בשבתות האחרות:) ש&quot;מצוה לפרסם עושי מצוה&quot; ופרסום זה נעשה הפרסום בכל העולם כולו, ועד לכל סדר ההשתלשלות, וזוכים לשמוע ההכרזה ש&quot;הנה זה (משיח) בא&quot; וההכרזה תהדהד בכל סדר ההשתלשלות.<br /> <br /> בסיום החלוקה ניגש ר' [[דוד נחשון]] וחבריו ר' [[אבי טאוב]] ור' [[שמריה הראל]] כדי לקבל את בקבוק המשקה. הרבי מזג להם כחצי כוס משקה (יותר מהרגיל).<br /> ואז הכריז ר' [[דוד נחשון]] (תוכן) &quot;משקה זה יחולק בכל המטות והוועדים הקשורים עם ביאתו והתגלותו של המשיח, בקשר עם התגלותו והכתרתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א למלך המשיח! וזאת בקשר עם זה שכבר פסקו הבתי-דינים שהרבי צריך להתגלות ולכן (והכריז בפעם הראשונה בנוכחות הרבי) יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!&quot;, ואחריו שאג כל הקהל בקריאת &quot;יחי!&quot;. <br /> הרבי הנהן בראשו הק' בשעת מעשה , וכשהכריז היו פני הרבי לימינו וחייך קצת. <br /> הנ&quot;ל הכריז עוד שתי פעמים כנ&quot;ל כשכל הקהל שואג אחריו בקריאת &quot;יחי!&quot;, ואחרי הפעם השלישית הכריז הקהל &quot;יחי, יחי, יחי יחי יחי!&quot; (כמו שהילדים עושים אחרי הפסוקים) והמשיכו לשיר &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; (במנגינת &quot;חיילי אדוננו&quot;), והרבי עודד בידו הק'.<br /> <br /> במוצאי שבת כשהרבי נכנס לתפילת מעריב בזאַל הקטן למעלה (כרגיל בכל מוצש&quot;ק), הנה כבר משך כמה דקות לפני שנכנס שרו &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; (בניגון של &quot;זאָל שוין זיין די גאולה&quot;), ובכניסתו עודד כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א בידו הק', ובעומדו ליד הסטנדר עודד בב' ידיו הק' (דבר לא רגיל כלל(בזאל הקטן)!!!). וגם אחרי התפילה עודד בידו הק' את הניגון הנ&quot;ל בצאתו. <br /> <br /> ביום שני ט&quot;ו אייר [[תנש&quot;א]] אחרי תפילת מנחה, שיחה וחלוקת דולרים יצא הרבי, כשמעודד בדרכו בחוזק רב את הניגון &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot;., ולר' [[דוד ישראל נחשון]] הניף את ידו הק' בסיבוב שלם{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 ט&quot;ו אייר תשנ&quot;א, הרבי מעודד את שירת ה&quot;יחי&quot;] - {{וידאו}}}}.<br /> <br /> גם אחרי תפילת מעריב באותו יום, כשיצא הרבי עודד את השיר הנ&quot;ל בחוזק רב.<br /> <br /> במהלך חודש תשרי תשנ&quot;ב, בא' מחלוקות הדולרים אחרי א' התפילות, שרו ניגון זה.<br /> <br /> === [[תולדות]] [[תשנ&quot;ב]] ===<br /> <br /> ב[[התוועדות]] שהתקיימה כשנה לאחר מכן בשבת פרשת תולדות [[תשנ&quot;ב]], התייחס הרבי שוב להכרזה &quot;יחי אדוני המלך דוד לעולם&quot;, וביאר כי תוכנה של ההכרזה היא &quot;התגלות מציאותו של מלך המשיח הפועלת את התגלותו לעין כל&quot;.<br /> <br /> === [[תשנ&quot;ג]] ===<br /> <br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]] בתקופה בה &quot;חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם&quot; &lt;REF&gt;כפי שנכתב בגמרא שמשיח סובל תחלואי הגלות, וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכבאונו סבלם'.&lt;/REF&gt;, התעורר קהל החסידים להוסיף חיים במלך על ידי הכרזת זו במעמדים מיוחדים כמו לפני התקיעות בראש השנה, בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים, ליד ספר התורה בשבת ועוד.<br /> בי&quot;א בניסן ה'תשנ&quot;ב קבוצה מרבני אנ&quot;ש חתמו על פס&quot;ד מיוחד בו נפסק שהרבי הוא הוא המלך המשיח, ונכנסו לתוך חדרו הק' של הרבי להגיש לו את פסק הדין, באותו זמן נערך מחוץ ל770 מעמד מיוחד בו הכריזו &quot;חיילי צבאות ה'&quot; את 12 הפסוקים ובסיומם הכריזו - באופן שונה מהרגיל עד אותה תקופה - את הכרזת העם &quot;יחי אדונינו&quot;.<br /> כמו כן אחרי התקיעות ביום הראשון של ר&quot;ה שרו רק את המנגינה בלי המילים (מכיוון שהיה זה לאחר התקיעות, והמנהג הוא לא לדבר לאחר התקיעות). וביום השני התחילו גם בלי המילים (כנ&quot;ל) אבל כשראו שהרבי שליט&quot;א מעודד חזק התחילו לשיר עם המילים(!!)<br /> <br /> במהלך חודש תשרי תשנ&quot;ג שרו את הכרזת הקודש בפני הרבי מספר פעמים והרבי עודדה קלות. <br /> ב[[שמחת תורה]] [[תשנ&quot;ג]], בעת ההקפות, שרו בפני הרבי את הכרזת קודש זו, והרבי עודדה בכל עוז ובחוזק רב. <br /> <br /> מאז ובמשך כל שנת תשנ&quot;ג ותחילת שנת תשנ&quot;ד הפכה שירה זו בפני הרבי למנהג קבוע אחרי כל תפילה, כשהרבי מעודד את השירה ובאופן של &quot;שימה בפיהם&quot; כשהראה בצורה ברורה שרצונו הקדוש שישירו לפניו דווקא [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגון]] זה והוא גורם לו נחת רוח מיוחדת. ולעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת בעידוד (ואפילו עם היד כמה פעמים!), למרות שנראו ייסורים נוראים.<br /> <br /> לקראת [[י' שבט תשנ&quot;ג]], תאריך בו קבל הרבי על עצמו את תפקיד [[נשיא הדור]] (בשנת [[תשי&quot;א]]), תוכנן כינוס גדול ב - [[770]], בו ישירו לפני הרבי &quot;יחי אדוננו&quot;. עוד תוכנן שהמעמד ישודר באמצעות רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. לקראת מעמד זה התכוננו [[אנ&quot;ש]] בכל רחבי תבל בהתרגשות עצומה ואף היו כמה שכינו אותו בשם &quot;ההכתרה&quot;, אך היו הרבה מאנ&quot;ש שחששו מאוד מהתוצאות שיצאו מכך שהרבי יעודד את השירה &quot;יחי אדוננו&quot; לעיני כל העולם, אלו פעלו שישאלו את הרבי האם אכן כך הוא רצונו הקדוש והרבי ענה בחיוב ואף המשיכו ואמרו שאולי יצא מזה נזק לחב&quot;ד אך הרבי ביטל זאת, ובהגיע יום זה לאחר תפילת מנחה עם הרבי ששהה בחדרו המיוחד שב[[הזאל הגדול|זאל הגדול]] יצא [[הרבי]] למרפסת (הסמוכה לחדר) ולעיני כל העולם שצפה בו באמצעות שידור לוויין עולמי קיבל מעם ישראל את המלכות בעידוד שירת ההכרזה: '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'''.<br /> <br /> אחרי תפילת שחרית ביום ג' תמוז [[תשנ&quot;ד]] בזאל הקטן ב770 החזן הכריז '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' ג&quot;פ מיד אחרי התפילה, ומני אז נוהגים כך חסידי חב&quot;ד באופן קבוע אחרי כל תפילה.<br /> כמו&quot;כ פסקו רבני חב&quot;ד באה&quot;ק אשר חסידי חב&quot;ד שנהגו להכריז כן לפני ג' תמוז תשנ&quot;ד, מחוייבים הם להמשיך כך (פסק זה ניתן לשבועון &quot;כפר חב&quot;ד&quot; במענה לשאלת העורך האם להמשיך לכתוב את הכרזת הקודש בשער העיתון)<br /> <br /> כמו כן כנ&quot;ל, מכריזים הכרזה זו בסיום קריאת התורה, קודם התקיעות (החל מר&quot;ה תשנ&quot;ג - בנוכחות הרבי) ובסיום תפילת נעילה אחרי ה' הוא האלוקים (החל מיוהכ&quot;פ תשנ&quot;ד - בנוכחות הרבי).<br /> <br /> וכן, רבים מהחסידים נוהגים להוסיפו ב&quot;שמע קולנו&quot; בתפילת לחש, וקודם &quot;מודה אני&quot; בכל בוקר.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון יחי אדוננו 1]]<br /> *[[ניגון יחי אדוננו 2]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> שיחות הרבי;<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ&quot;ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה &quot;יחי המלך&quot;. {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ&quot;ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}<br /> <br /> '''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67796 הכרזת &quot;יחי המלך&quot; בפני הרבי]{{וידאו}} - [[ד' בניסן]] [[תשמ&quot;ח]] - {{אינפו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה&quot;יחי&quot;] [[ט&quot;ו אייר תנש&quot;א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ&quot;ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ&quot;ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> <br /> '''שונות'''<br /> * מ. פריד, [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75094 &quot;פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!&quot; ● סקירה], [[שבועון בית משיח]], ב ניסן התשע&quot;ג (13.03.2013) {{אינפו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ&quot;ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז &quot;יחי&quot; {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ&quot;ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז &quot;יחי&quot; {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

יוסי פאייגעלשטוק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%95%D7%A2%D7%93&diff=147774 2013-07-29T22:01:18Z

<p>יוסי פאייגעלשטוק: /* תשנ&quot;ג */</p> <hr /> <div>{{לעריכה|מידע לא מעובד}}<br /> [[תמונה:עידוד_יחי.jpg|left|thumb|250px|הרבי מעודד את שירת ה'יחי' - תחילת תשנ&quot;ד]]<br /> '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''', ניגון אותו שרו החסידים במשך שנת תשנ&quot;ג-ד ברציפות. <br /> <br /> ניגון זה מבטא את [[קבלת מלכותו של מלך המשיח|קבלת מלכותו]] של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]], על ידי העם.<br /> <br /> <br /> == התייחסויות הרבי ==<br /> ===ב' ניסן תשמ&quot;ח===<br /> <br /> ביום [[ב' בניסן]] שנת [[תשמ&quot;ח]] הסביר הרבי את תוכנה של הכרזת &quot;יחי המלך&quot;. כאשר העם מכריזים יחי המלך, הדבר נותן ומוסיף חיות במלך - נשיא הדור - המלך. וכך כותב הרבי:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=נוסף על האמור לעיל על דבר ההוספה בעניין החיים לכל אנשי הדור על ידי נשיא הדור - הרי גם אנשי הדור פועלים הוספה בעניין החיים אצל נשיא הדור, כאמור לעיל בעניין ההכרזה &quot;יחי המלך&quot;. <br /> <br /> ובאותיות פשוטות: לאחרי שישנה השלימות ד&quot;חיים&quot; שנה לנשיאותו דנשיא דורנו - צריך להיות הוספה עיקרית בעניין החיים על ידי פעולת העם שמכריזים &quot;יחי המלך&quot;, שתוכנה של הכרזה זו - שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר - כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו דוד מלכא משיחא. <br /> <br /> והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה &quot;עד מתי&quot;, וההכרזה &quot;יחי המלך&quot; דוד מלכא משיחא - בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות.|מקור=[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ח]] חלק ב' עמ' ‎503-494‏}}<br /> <br /> === [[חודש אייר]] [[תנש&quot;א]] ===<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א]] הודיע הרבי בשיחה לחסידים:<br /> &quot;אני מוסר את הענין אליכם, עשו כל אשר ביכלתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot;.<br /> <br /> חלק גדול מהחסידים בעולם כולו הבינו מכך, שהגיע הזמן לקבל את מלכותו של הרבי שליט&quot;א כמלך המשיח באופן גלוי, דבר אשר נשלל בחריפות ע&quot;י הרבי בשנים קודמות באומרו שאין הזמן גרמא לכך.<br /> <br /> הדבר קיבל משנה תוקף באסיפה הדחופה שתקיימה במוצאי שבת אור לל' ניסן בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב&quot;ד אשר בו הכריז הרב [[דוד חנזין]] בשם כל רבני חב&quot;ד שהיו באספיה שהרבי הוא מלך המשיח, ובהמשך לכך חתם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] על פס&quot;ד בכתב ולאט לאט הצטרפו עוד ועוד רבנים].<br /> <br /> ביום שישי ערב פרשת תזריע-מצורע הוכנס על ידי ר' [[דוד נחשון]] בקבוק משקה למזכירות ע&quot;מ לקבלו מהרבי שליט&quot;א בהתוועדות השבת, בהקשר לכך שחתמו בפסק דין שהרבי שליט&quot;א הוא מלך המשיח (וככל הבקבוקים גם בקבוק זה נכנס ביחד עם פרטי הדברים לרבי שליט&quot;א).<br /> <br /> בליל שבת קודש אור לו' אייר [[תנש&quot;א]] עודד הרבי את הניגון &quot;שישו ושמחו בשמחת הגאולה&quot; בדרך יציאתו מתפילת ערבית, וכרגיל נוצרו מעגלי ריקודים ובהמשך התחילו לשיר &quot;זאָל שוין זיין די גאולה&quot;, ואח&quot;כ הסתובב ר' [[דוד נחשון]] ועורר על כך שצריכים לשיר במנגינה הזאת את המילים &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; כפי שנכתב לרבי שליט&quot;א לאחרונה בדו&quot;ח של &quot;מטה משיח&quot;, ואכן רקדו בניגון עם המילים האלולמשך זמן ארוך מתוך שמחה רבה ועצומה (כולל &quot;קולע'ס&quot; וכו'). <br /> בהמשך הלילה שרו את הניגון הנ&quot;ל גם בכו&quot;כ מהתוועדויות ה&quot;שלום זכר&quot; וכיו&quot;ב שהתקיימו ברחבי השכונה.<br /> <br /> למחרת בהתוועדות בסיום שיחה ד' הזכיר הרבי כרגיל שכעת יעלו מלמטה למעלה ויכריזו את פרטי הדברים וכו' (והפעם הרבי הוסיף עוד קטע שלא נאמר בשבתות האחרות:) ש&quot;מצוה לפרסם עושי מצוה&quot; ופרסום זה נעשה הפרסום בכל העולם כולו, ועד לכל סדר ההשתלשלות, וזוכים לשמוע ההכרזה ש&quot;הנה זה (משיח) בא&quot; וההכרזה תהדהד בכל סדר ההשתלשלות.<br /> <br /> בסיום החלוקה ניגש ר' [[דוד נחשון]] וחבריו ר' [[אבי טאוב]] ור' [[שמריה הראל]] כדי לקבל את בקבוק המשקה. הרבי מזג להם כחצי כוס משקה (יותר מהרגיל).<br /> ואז הכריז ר' [[דוד נחשון]] (תוכן) &quot;משקה זה יחולק בכל המטות והוועדים הקשורים עם ביאתו והתגלותו של המשיח, בקשר עם התגלותו והכתרתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א למלך המשיח! וזאת בקשר עם זה שכבר פסקו הבתי-דינים שהרבי צריך להתגלות ולכן (והכריז בפעם הראשונה בנוכחות הרבי) יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!&quot;, ואחריו שאג כל הקהל בקריאת &quot;יחי!&quot;. <br /> הרבי הנהן בראשו הק' בשעת מעשה , וכשהכריז היו פני הרבי לימינו וחייך קצת. <br /> הנ&quot;ל הכריז עוד שתי פעמים כנ&quot;ל כשכל הקהל שואג אחריו בקריאת &quot;יחי!&quot;, ואחרי הפעם השלישית הכריז הקהל &quot;יחי, יחי, יחי יחי יחי!&quot; (כמו שהילדים עושים אחרי הפסוקים) והמשיכו לשיר &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; (במנגינת &quot;חיילי אדוננו&quot;), והרבי עודד בידו הק'.<br /> <br /> במוצאי שבת כשהרבי נכנס לתפילת מעריב בזאַל הקטן למעלה (כרגיל בכל מוצש&quot;ק), הנה כבר משך כמה דקות לפני שנכנס שרו &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; (בניגון של &quot;זאָל שוין זיין די גאולה&quot;), ובכניסתו עודד כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א בידו הק', ובעומדו ליד הסטנדר עודד בב' ידיו הק' (דבר לא רגיל כלל(בזאל הקטן)!!!). וגם אחרי התפילה עודד בידו הק' את הניגון הנ&quot;ל בצאתו. <br /> <br /> ביום שני ט&quot;ו אייר [[תנש&quot;א]] אחרי תפילת מנחה, שיחה וחלוקת דולרים יצא הרבי, כשמעודד בדרכו בחוזק רב את הניגון &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot;., ולר' [[דוד ישראל נחשון]] הניף את ידו הק' בסיבוב שלם{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 ט&quot;ו אייר תשנ&quot;א, הרבי מעודד את שירת ה&quot;יחי&quot;] - {{וידאו}}}}.<br /> <br /> גם אחרי תפילת מעריב באותו יום, כשיצא הרבי עודד את השיר הנ&quot;ל בחוזק רב.<br /> <br /> במהלך חודש תשרי תשנ&quot;ב, בא' מחלוקות הדולרים אחרי א' התפילות, שרו ניגון זה.<br /> <br /> === [[תולדות]] [[תשנ&quot;ב]] ===<br /> <br /> ב[[התוועדות]] שהתקיימה כשנה לאחר מכן בשבת פרשת תולדות [[תשנ&quot;ב]], התייחס הרבי שוב להכרזה &quot;יחי אדוני המלך דוד לעולם&quot;, וביאר כי תוכנה של ההכרזה היא &quot;התגלות מציאותו של מלך המשיח הפועלת את התגלותו לעין כל&quot;.<br /> <br /> === [[תשנ&quot;ג]] ===<br /> <br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]] בתקופה בה &quot;חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם&quot; &lt;REF&gt;כפי שנכתב בגמרא שמשיח סובל תחלואי הגלות, וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכבאונו סבלם'.&lt;/REF&gt;, התעורר קהל החסידים להוסיף חיים במלך על ידי הכרזת זו במעמדים מיוחדים כמו לפני התקיעות בראש השנה, בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים, ליד ספר התורה בשבת ועוד.<br /> <br /> בתחילת חודש תשרי תשנ&quot;ג שרו את הניגון הנ&quot;ל בפני הרבי כמה פעמים ועודדה קלות. <br /> כמו כן אחרי התקיעות ביום הראשון של ר&quot;ה שרו רק את המנגינה בלי המילים (כי היו אחרי התקיעות, ואין נוהגים לדבר). וביום השני התחילו גם בלי המילים (כנ&quot;ל) אבל כשראו שהרבי שליט&quot;א מעודד חזק התחילו לשיר עם המילים!!<br /> <br /> ב[[שמחת תורה]] [[תשנ&quot;ג]], בעת ההקפות, שרו בפני הרבי את הכרזת קודש זו, והרבי עודדה בכל עוז ובחוזק רב. <br /> <br /> מאז ובמשך כל שנת תשנ&quot;ג ותחילת שנת תשנ&quot;ד הפכה שירה זו בפני הרבי למנהג קבוע אחרי כל תפילה, כשהרבי מעודד את השירה ובאופן של &quot;שימה בפיהם&quot; כשהראה בצורה ברורה שרצונו הקדוש שישירו לפניו דווקא [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגון]] זה והוא גורם לו נחת רוח מיוחדת. ולעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת בעידוד (ואפילו עם היד כמה פעמים!), למרות שנראו ייסורים נוראים.<br /> <br /> לקראת [[י' שבט תשנ&quot;ג]], תאריך בו קבל הרבי על עצמו את תפקיד [[נשיא הדור]] (בשנת [[תשי&quot;א]]), תוכנן כינוס גדול ב - [[770]], בו ישירו לפני הרבי &quot;יחי אדוננו&quot;. עוד תוכנן שהמעמד ישודר באמצעות רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. לקראת מעמד זה התכוננו [[אנ&quot;ש]] בכל רחבי תבל בהתרגשות עצומה ואף היו כמה שכינו אותו בשם &quot;ההכתרה&quot;, אך היו הרבה מאנ&quot;ש שחששו מאוד מהתוצאות שיצאו מכך שהרבי יעודד את השירה &quot;יחי אדוננו&quot; לעיני כל העולם, אלו פעלו שישאלו את הרבי האם אכן כך הוא רצונו הקדוש והרבי ענה בחיוב ואף המשיכו ואמרו שאולי יצא מזה נזק לחב&quot;ד אך הרבי ביטל זאת, ובהגיע יום זה לאחר תפילת מנחה עם הרבי ששהה בחדרו המיוחד שב[[הזאל הגדול|זאל הגדול]] יצא [[הרבי]] למרפסת (הסמוכה לחדר) ולעיני כל העולם שצפה בו באמצעות שידור לוויין עולמי קיבל מעם ישראל את המלכות בעידוד שירת ההכרזה: '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'''.<br /> <br /> אחרי תפילת שחרית ביום ג' תמוז [[תשנ&quot;ד]] בזאל הקטן ב770 החזן הכריז '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' ג&quot;פ מיד אחרי התפילה, ומני אז נוהגים כך חסידי חב&quot;ד באופן קבוע אחרי כל תפילה.<br /> <br /> כמו כן כנ&quot;ל, מכריזים הכרזה זו בסיום קריאת התורה, קודם התקיעות (החל מר&quot;ה תשנ&quot;ג - בנוכחות הרבי) ובסיום תפילת נעילה אחרי ה' הוא האלוקים (החל מיוהכ&quot;פ תשנ&quot;ד - בנוכחות הרבי).<br /> <br /> וכן, רבים מהחסידים נוהגים להוסיפו ב&quot;שמע קולנו&quot; בתפילת לחש, וקודם &quot;מודה אני&quot; בכל בוקר.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון יחי אדוננו 1]]<br /> *[[ניגון יחי אדוננו 2]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> שיחות הרבי;<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ&quot;ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה &quot;יחי המלך&quot;. {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ&quot;ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}<br /> <br /> '''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67796 הכרזת &quot;יחי המלך&quot; בפני הרבי]{{וידאו}} - [[ד' בניסן]] [[תשמ&quot;ח]] - {{אינפו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה&quot;יחי&quot;] [[ט&quot;ו אייר תנש&quot;א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ&quot;ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ&quot;ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> <br /> '''שונות'''<br /> * מ. פריד, [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75094 &quot;פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!&quot; ● סקירה], [[שבועון בית משיח]], ב ניסן התשע&quot;ג (13.03.2013) {{אינפו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ&quot;ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז &quot;יחי&quot; {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ&quot;ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז &quot;יחי&quot; {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

יוסי פאייגעלשטוק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=147773 2013-07-29T21:56:44Z

<p>יוסי פאייגעלשטוק: /* הרבי כמלך המשיח */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון<br /> |כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]]<br /> |תמונה=[[תמונה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א - תמונה קטנה.JPG|250px|]]<br /> |תיאור=ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |תלמידיו=[[חסידי חב&quot;ד]] ברחבי העולם<br /> |חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א#חיבוריו|בהמשך]])<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. מכונה '''אדמו&quot;ר שליט&quot;א''', '''הרבי מ[[לובביץ']]''', '''[[מלך המשיח]]''' או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי של [[חסידות חב&quot;ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א בניסן]] שנת [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]] וביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ&quot;ד]] התכסה מעינינו. בקרב [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מהתליך ה[[גאולה]] ומצפים ש[[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי יתגלה כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש&quot;י]] בסוף ספר דניאל (פרק י&quot;ב פסוק י&quot;ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, &quot;אשרי המחכה ויגיע&quot; וגו': &quot;שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;, כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ===הולדתו וצעירותו===<br /> [[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס&quot;ד]])]]רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע רק כשהרבי הדפיס את ספרו הראשון [[לוח היום יום]] עם פתגמים לימות השנה. בפתגם של יום [[י&quot;א בניסן]] נכתב: {{ציטוטון|ב[[יום הולדת|יום ההולדת]], על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ו[[תשובה]] ישוב ויתקנם}}, דבר זה היה מעין רמז לחסידי חב&quot;ד על יום הולדתו של הרבי}}, בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב, שהיה נכד של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], היה נכדו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו&quot;ר הצמח צדק. הרבי אם כן, דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]}}. ביום [[י&quot;ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י&quot;ח בניסן]] שנת [[תרל&quot;ח]].}}. הילד נקרא בשם &quot;מנחם מענדל&quot; על שם סב-סבו, ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.<br /> <br /> כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br /> |מקור=מכתב משנת [[תשט&quot;ז]], למר יצחק בן צבי<br /> |תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה - גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br /> <br /> בתקופת מלחמת העולם הראשונה ([[תרע&quot;ד]]-[[תרע&quot;ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, בתקופת המלחמה, ל[[דנייפרופטרובסק]].<br /> <br /> בקיץ [[תרפ&quot;ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]&lt;ref&gt;[[היום יום]] מהדורת [[תשס&quot;ט]].&lt;/ref&gt;. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ&quot;ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במשך זמן, לאחר מכן נסע עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע. <br /> <br /> החל משנת [[תרפ&quot;ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כ&quot;שר ההשכלה&quot; שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ&quot;ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם נכנס מספר פעמים אל הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז הרבי היה משגר אליו מכתבים ומקבל מענות. בשנת [[תרפ&quot;ו]] נסע בשליחות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ&quot;ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה ב[[לנינגרד]]. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ&quot;ז]] [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם והחתן הרבי הוזמן אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ובמשך ימים שוחח שעות ארוכות בכל יום עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ&quot;ח]] ששה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חתנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ&quot;ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> [[קובץ:המקום.jpg|ימין|ממוזער|250px|המקום בו נערכה החתונה בוורשא (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]<br /> [[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ&quot;ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ&quot;ו, מאת המחבר}}]]<br /> [[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]<br /> בשנת [[תרע&quot;ט]] אמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לבנו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], אודות שידוך לבתו &quot;שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]&quot;{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ&quot;ט]] בא אדמו&quot;ר שליט&quot;א בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;.}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י&quot;א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה (&quot;אופרופעניש&quot;) במנין של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד&quot;ה]] &quot;וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך&quot;.<br /> <br /> שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י&quot;ד בכסלו]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נ&quot;ע בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו &quot;אור המאיר&quot; עם הקדשה, כמתנת חתונה.<br /> <br /> סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו&quot;רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב&quot;די והאדמו&quot;רים נפרדו לשלום.<br /> <br /> על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br /> <br /> על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י&quot;ד בכסלו]] שנת [[תשי&quot;ד]]‏ ‏‏‏&lt;ref&gt;‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם תשי&quot;ד כרך א (י) עמ' 206. &lt;/ref&gt;‏<br /> |תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br /> <br /> אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט&quot;ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].<br /> <br /> לאחר חתונתו הטיל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] על הרבי להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] וב[[ימי חב&quot;ד]]. כמו כן, החל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני [[הנהגת החסידים]] והכלל.<br /> <br /> === בברלין ופריז ===<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|ימין|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]][[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה&quot;ב]], עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[תש&quot;ב]]]]<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.<br /> <br /> ב[[חג הפורים]] שנת [[תרצ&quot;ב]] יצא הרבי ל[[התוועדות|התוועד]] עם [[יהודי]]ם ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון &quot;הפגנה בלתי חוקית&quot;. בעקבות התערבותו של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות{{הערת שוליים|הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}.<br /> <br /> במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ריגא]] וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת [[שיינא הורנשטיין]], בעיר לנדורוב ב[[פולין]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר&quot;צ]] שהה ב[[ריגא]], עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וב[[שמחת בית השואבה]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] התוועד עם ה[[חסידים]] שם. בשנת [[תרצ&quot;ב]] נסע בשליחות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לבקר את הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ובאותה שנה נפגש גם עם הרב [[ברוך בער לייבוביץ']]. בשנת [[תרצ&quot;ג]] נפגש עם הרב [[חיים אלעזר שפירא]] (ממונקטש, בעל ה&quot;מנחת אלעזר&quot;) והרב שמעון שקופ.<br /> <br /> ב[[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את [[גרמניה]] והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערת שוליים|כעדות הד&quot;ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;}}. לצורך עריכת אגרותיו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], נשלח על ידי אחד ממזכיריו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים. <br /> <br /> בחודש תשרי [[תרצ&quot;ה]] נסע לחמיו שהיה ב[[וורשא]] ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח [[רוסיה]], לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה ב[[פולין]] ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה ב[[וורשא]].<br /> <br /> בשלהי חודש [[חשון]] נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו&quot;ר מגור הרב [[אברהם מרדכי אלתר]] - בעל ה&quot;אמרי אמת&quot;.<br /> <br /> בתקופת טרום [[השואה]], הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מ[[אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מ[[ארצות הברית]] ל[[פריז]] וההפך, נעשה בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], דרך הרבי ששהה ב[[פריז]].<br /> <br /> מספר פעמים ביקר הרבי ב[[וורשה]] וב[[אוטווצק]] ובפורכטולסדרוף (וינה), מקומות מגוריו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. מאידך, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקר מספר פעמים ב[[פריז]], בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] מונה ליושב ראש הכבוד של קופת בחורים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. בשנה זו נפגש עם הרב [[שבתאי הכהן רפופורט]] (בעל ה&quot;שפתי כהנים&quot;) וביקר את האדמו&quot;ר ר' [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]].<br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[ת&quot;ש]] החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה [[חב&quot;ד]]ית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם ל[[ארצות הברית]] (&quot;אפידייביט&quot;). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס ב[[ארצות הברית]]. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי ב[[פריז]]. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי ב[[פריז]] אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br /> <br /> באביב [[ת&quot;ש]], ערב כניסת הנאצים ל[[פריז]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.<br /> <br /> בשנת [[ת&quot;ש]], מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו ל[[צרפת]] והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום [[צרפת]], איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל [[חג השבועות]], הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון. <br /> <br /> בסוף קיץ [[ת&quot;ש]] הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום [[צרפת]], שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש&quot;א]]. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם &quot;רושאנבי&quot; שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.<br /> <br /> === בדרך לארצות הברית ===<br /> [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי{{הערת שוליים|הכוונה לעבודתו בגיליון [[התמים]]}}, הודיע הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ט בכסלו]] [[תש&quot;א]] כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב&quot;ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי&quot;צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים&quot;{{הערת שוליים|קובץ &quot;כ&quot;ח סיון&quot;.}}. ב[[כ&quot;ו באדר]] [[תש&quot;א]] בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' בניסן]] [[תש&quot;א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.<br /> <br /> לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה ו'ויזות מעבר' שגם הושגו בהתערבותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. כשהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים ברכישת כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי&quot;ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב&quot;ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). וחתנם ר' מרדכי ביסטריצקי. האחרון, שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו. <br /> <br /> כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק. <br /> <br /> ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ&quot;לאגאוויר&quot; ל&quot;שניאורסאהן&quot;. הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה). <br /> <br /> ביום [[י&quot;ז בסיוון]] [[תש&quot;א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> [[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]]]<br /> ב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;א]], בשעת בוקר הטילה &quot;סורפה פינטו&quot; עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.<br /> <br /> מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה&quot;ב]] התחיל לסייע לאדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש&quot;ב]] התמנה על [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]]. בשנת [[תש&quot;ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ה אדר]] [[תש&quot;ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ&quot;ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ&quot;ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש&quot;י}}.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> [[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי&quot;ב]]]]<br /> כשנודע על [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את &quot;הרמ&quot;ש&quot;{{הערת שוליים|או הרמ&quot;מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון&quot;. כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל&quot;[[רבי]]&quot;}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.<br /> <br /> על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ&quot;נ|פ&quot;נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים. <br /> <br /> ביו&quot;ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא&quot;ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: &quot;זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת&quot;. <br /> <br /> בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה &quot;הוגה על ידי כ&quot;ק שליט&quot;א&quot;, הרבי תיקן זאת וכתב &quot;ע&quot;י הרמ&quot;ש שליט&quot;א&quot; ובהגהה השני' מחק גם את זאת. <br /> <br /> בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח&quot;י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם. <br /> <br /> בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם &quot;יעמוד&quot;, ובלחש &quot;אדוננו מורנו ורבנו&quot;, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה&quot;מרשות לחתן&quot; בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות &quot;ועתה קום&quot;, פרץ בבכי והכריז בקול רם &quot;יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...&quot; ואמר את שמו של הרבי. <br /> <br /> בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. ב[[כ&quot;ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב&quot;ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ&quot;ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב&quot;ד על קבלת הנשיאות הצפויה. <br /> <br /> במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא&quot;ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד&quot;ה &quot;[[באתי לגני]]&quot;, בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' בשבט]] על ידי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר, נאמר וכו'.<br /> <br /> לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: &quot;חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ&quot;ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה&quot;.}}.<br /> <br /> == פועלו והשפעתו ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]]}}<br /> === השפעתו בעולם היהודי ===<br /> הרבי החל להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה &quot;ופרצת&quot;, הלקוחה מהפסוק &quot;ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה&quot;{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ&quot;ח י&quot;ד]]}}.<br /> <br /> הרבי קרא לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.<br /> <br /> יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב&quot;ד: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל&quot;ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.<br /> <br /> הדגיש את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אג&quot;ק הרמ&quot;מ]], חלק י&quot;ח עמוד קע&quot;ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}<br /> <br /> פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: אהבת ישראל, חינוך יהודי, [[לימוד תורה]], הנחת [[תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] כשרות, מתן [[צדקה]], החזקת ספרי קודש בבית, [[כשרות]] המזון, בערב [[שבת]] וחג הדלקת נרות שבת ויום טוב ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ&quot;ג, עמוד 37.}}.<br /> <br /> בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב&quot;ד להעמיד דוכני תפילין בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב&quot;ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב&quot;ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.<br /> <br /> ==== שלוחיו ברחבי העולם ====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית חב&quot;ד]]}}<br /> חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. בתקופתו של [[הריי&quot;צ]] היה היקף הפעילות מצומצם למדי, ובתקופת הנהגתו של הרבי גדל מאוד היקף השלוחים והגיע לאלפים ברחבי העולם. <br /> <br /> מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב&quot;דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ&quot;ז טבת], ספריית חב&quot;ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב&quot;ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב&quot;ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב&quot;ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.<br /> כיום, מונה מפעל השליחות כ4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה המרכז לענייני חינוך ומנהלו הרב שלום מענדל שי' סימפסאהן<br /> <br /> ==== תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי ====<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ד]] יזם הרבי את מפעל הרמב&quot;ם היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב&quot;ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב&quot;ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל הי&quot;ד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב&quot;ם שמסיימים פעם בשנה.<br /> <br /> === השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===<br /> ==== שבע מצוות בני נח ====<br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> בשנות ה-80 קרא לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב&quot;ם]]{{הערה|בספרו {{רמב&quot;ם|שופטים|מלכים ומלחמות|ח|יג}}.}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ&quot;ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&amp;st=&amp;pgnum=611 כאן].}}<br /> <br /> הרבי ראה את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]], שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה.<br /> <br /> בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.<br /> <br /> ==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====<br /> ב[[תשל&quot;ח]] החליט הקונגרס של ארצות הברית להכריז על [[י&quot;א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור הנשיא ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז שנת 1978, &quot;יום החינוך והשיתוף&quot; של ארצות הברית מוכרז לפי התאריך העברי בו חל יום הולדתו של הרבי. נוהג זה נמשך גם לאחר פטירתו.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] הוסיף הנשיא ברק אובמה להכרזה: &quot;מעטים בלבד הבינו וקידמו את הרעיונות הללו בצורה יותר מוצלחת מאשר הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, אשר הדגיש את חשיבותם של חינוך ואופי טוב. דרך ביסוס מוסדות החינוך והשירות הסוציאלי ברחבי המדינה והעולם, הרב שניאורסון ביקש להעצים צעירים ולהעניק השראה לאנשים בכל הגילאים. ביום הזה, אנו קוראים שוב את קריאתו&quot;{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60994 הנשיא אובמה הכריז על י&quot;א ניסן כ'יום החינוך']}}.<br /> <br /> ==== רגע של שתיקה ====<br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.<br /> <br /> קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי טען מנגד שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוהים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הוא טען שבית הספר אינו צריך להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.<br /> <br /> בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.<br /> <br /> ==תורתו ומשנתו==<br /> ===ספריו===<br /> [[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}<br /> <br /> מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.<br /> רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו לעברית בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום הודפסו כ-80 חלקים), שיחות רבות עובדו ועברו הגגה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש&quot;י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.<br /> <br /> [[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]<br /> [[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].<br /> <br /> איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו כ-30 כרכים).<br /> <br /> ==הרבי כמלך המשיח==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}<br /> הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב&quot;ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.<br /> <br /> עם תחילת התגלות המשיח עליו הכריז הרבי בתשנ&quot;א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: {{יחי}}, ביותר התחזקה קבלת מלכותו בשנים תשנ&quot;ג - תשנ&quot;ד, בהם יצא מידי יום ביומו לעודד את שירת החסידים.<br /> בשנים ההם אף אישר הרבי את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד איצ'ה שפרינגער להדפיס בעיתון &quot;ניו יורק טיימס&quot; מודעות ענק עם תמונתו הק' וההכרזה &quot;יחי המלך המשיח&quot;, וכן ביו&quot;ד שבט תשנ&quot;ג אישר הרבי למטה להבאת המשיח בניו יורק לעשות שידור עולמי (סאטעלייט) בטעלעוויזיא שבו יראה איך מעודד הרבי את הכרזת הקודש &quot;יחי אדונינו&quot;, ועוד רבות[[עי' בס' &quot;והוא יגאלינו [ברוקלין תשנ&quot;ד] בארוכה]]<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br /> במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.<br /> <br /> #'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ניגון אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת [[תשכ&quot;ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט &quot;שיר הכבוד&quot; הנהוג בקהילות אשכנז}}.<br /> #'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ניגון אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י&quot;ד בתמוז]] בשנת [[תשט&quot;ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].<br /> #'''[[ניגון אתה בחרתנו|ניגון אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ&quot;א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.<br /> #'''[[ניגון דרכך אלוקינו|ניגון דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת [[תשט&quot;ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.<br /> #'''[[ניגון האדרת והאמונה|ניגון האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט &quot;האדרת והאמונה&quot;, בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת [[תשל&quot;ד]].<br /> #'''[[ניגון הוא אלוקינו|ניגון הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת [[תשכ&quot;ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת &quot;כתר&quot; שחזרת הש&quot;ץ של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].<br /> #'''[[ניגון והיא שעמדה|ניגון והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט&quot;ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי&quot;ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט בחזרת הש&quot;ץ של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ד]], על הפיוט המתחיל במילים &quot;כי אנו עמך&quot;. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.<br /> #'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|ניגון סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ&quot;ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות &quot;לחיים&quot; ולנצל זאת לתועלת מעשית.<br /> #'''[[ניגון רחמנא דעני|ניגון רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת [[תש&quot;כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה&quot;סליחות&quot; שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ההתוועדות של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי&quot;ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס&quot;ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.<br /> #'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי&quot;ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.<br /> <br /> ===דיסקוגרפיה===<br /> *'''תנועות הרבי מחב&quot;ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> ;ביוגרפיה<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס&quot;ז.<br /> * אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש&quot;י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי&quot;א]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> * ד&quot;ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ;אלבומים<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> * [[שמואל קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב&quot;ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ;מחקרים<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ&quot;ה]] - [[תש&quot;ע]].<br /> * הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב&quot;ש]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> ;תורתו<br /> *[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ&quot;ו]].<br /> *יעקב גוטליב, '''&quot;שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב&quot;ם במשנת חב&quot;ד&quot;''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], &quot;'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש&quot;, הוצאת [[שמי&quot;ר]], [[תש&quot;ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ו]]).<br /> ;שונות<br /> * הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;כללי<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - {{חב}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17439 &quot;הרבי חי וקיים&quot; - אתר NRG, מתי טוכפלד]<br /> <br /> ;היסטוריה<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3186 &quot;ימי עברה וזעם&quot;] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}<br /> <br /> ;תמונות<br /> *[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=שליט&quot;א}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]</div>

יוסי פאייגעלשטוק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=147772 2013-07-29T21:51:07Z

<p>יוסי פאייגעלשטוק: /* שלוחיו ברחבי העולם */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון<br /> |כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]]<br /> |תמונה=[[תמונה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א - תמונה קטנה.JPG|250px|]]<br /> |תיאור=ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |תלמידיו=[[חסידי חב&quot;ד]] ברחבי העולם<br /> |חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א#חיבוריו|בהמשך]])<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. מכונה '''אדמו&quot;ר שליט&quot;א''', '''הרבי מ[[לובביץ']]''', '''[[מלך המשיח]]''' או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי של [[חסידות חב&quot;ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א בניסן]] שנת [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]] וביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ&quot;ד]] התכסה מעינינו. בקרב [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מהתליך ה[[גאולה]] ומצפים ש[[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי יתגלה כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש&quot;י]] בסוף ספר דניאל (פרק י&quot;ב פסוק י&quot;ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, &quot;אשרי המחכה ויגיע&quot; וגו': &quot;שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;, כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ===הולדתו וצעירותו===<br /> [[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס&quot;ד]])]]רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע רק כשהרבי הדפיס את ספרו הראשון [[לוח היום יום]] עם פתגמים לימות השנה. בפתגם של יום [[י&quot;א בניסן]] נכתב: {{ציטוטון|ב[[יום הולדת|יום ההולדת]], על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ו[[תשובה]] ישוב ויתקנם}}, דבר זה היה מעין רמז לחסידי חב&quot;ד על יום הולדתו של הרבי}}, בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב, שהיה נכד של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], היה נכדו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו&quot;ר הצמח צדק. הרבי אם כן, דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]}}. ביום [[י&quot;ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י&quot;ח בניסן]] שנת [[תרל&quot;ח]].}}. הילד נקרא בשם &quot;מנחם מענדל&quot; על שם סב-סבו, ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.<br /> <br /> כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br /> |מקור=מכתב משנת [[תשט&quot;ז]], למר יצחק בן צבי<br /> |תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה - גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br /> <br /> בתקופת מלחמת העולם הראשונה ([[תרע&quot;ד]]-[[תרע&quot;ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, בתקופת המלחמה, ל[[דנייפרופטרובסק]].<br /> <br /> בקיץ [[תרפ&quot;ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]&lt;ref&gt;[[היום יום]] מהדורת [[תשס&quot;ט]].&lt;/ref&gt;. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ&quot;ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במשך זמן, לאחר מכן נסע עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע. <br /> <br /> החל משנת [[תרפ&quot;ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כ&quot;שר ההשכלה&quot; שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ&quot;ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם נכנס מספר פעמים אל הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז הרבי היה משגר אליו מכתבים ומקבל מענות. בשנת [[תרפ&quot;ו]] נסע בשליחות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ&quot;ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה ב[[לנינגרד]]. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ&quot;ז]] [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם והחתן הרבי הוזמן אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ובמשך ימים שוחח שעות ארוכות בכל יום עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ&quot;ח]] ששה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חתנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ&quot;ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> [[קובץ:המקום.jpg|ימין|ממוזער|250px|המקום בו נערכה החתונה בוורשא (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]<br /> [[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ&quot;ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ&quot;ו, מאת המחבר}}]]<br /> [[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]<br /> בשנת [[תרע&quot;ט]] אמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לבנו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], אודות שידוך לבתו &quot;שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]&quot;{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ&quot;ט]] בא אדמו&quot;ר שליט&quot;א בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;.}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י&quot;א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה (&quot;אופרופעניש&quot;) במנין של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד&quot;ה]] &quot;וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך&quot;.<br /> <br /> שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י&quot;ד בכסלו]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נ&quot;ע בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו &quot;אור המאיר&quot; עם הקדשה, כמתנת חתונה.<br /> <br /> סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו&quot;רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב&quot;די והאדמו&quot;רים נפרדו לשלום.<br /> <br /> על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br /> <br /> על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י&quot;ד בכסלו]] שנת [[תשי&quot;ד]]‏ ‏‏‏&lt;ref&gt;‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם תשי&quot;ד כרך א (י) עמ' 206. &lt;/ref&gt;‏<br /> |תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br /> <br /> אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט&quot;ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].<br /> <br /> לאחר חתונתו הטיל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] על הרבי להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] וב[[ימי חב&quot;ד]]. כמו כן, החל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני [[הנהגת החסידים]] והכלל.<br /> <br /> === בברלין ופריז ===<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|ימין|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]][[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה&quot;ב]], עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[תש&quot;ב]]]]<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.<br /> <br /> ב[[חג הפורים]] שנת [[תרצ&quot;ב]] יצא הרבי ל[[התוועדות|התוועד]] עם [[יהודי]]ם ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון &quot;הפגנה בלתי חוקית&quot;. בעקבות התערבותו של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות{{הערת שוליים|הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}.<br /> <br /> במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ריגא]] וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת [[שיינא הורנשטיין]], בעיר לנדורוב ב[[פולין]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר&quot;צ]] שהה ב[[ריגא]], עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וב[[שמחת בית השואבה]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] התוועד עם ה[[חסידים]] שם. בשנת [[תרצ&quot;ב]] נסע בשליחות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לבקר את הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ובאותה שנה נפגש גם עם הרב [[ברוך בער לייבוביץ']]. בשנת [[תרצ&quot;ג]] נפגש עם הרב [[חיים אלעזר שפירא]] (ממונקטש, בעל ה&quot;מנחת אלעזר&quot;) והרב שמעון שקופ.<br /> <br /> ב[[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את [[גרמניה]] והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערת שוליים|כעדות הד&quot;ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;}}. לצורך עריכת אגרותיו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], נשלח על ידי אחד ממזכיריו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים. <br /> <br /> בחודש תשרי [[תרצ&quot;ה]] נסע לחמיו שהיה ב[[וורשא]] ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח [[רוסיה]], לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה ב[[פולין]] ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה ב[[וורשא]].<br /> <br /> בשלהי חודש [[חשון]] נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו&quot;ר מגור הרב [[אברהם מרדכי אלתר]] - בעל ה&quot;אמרי אמת&quot;.<br /> <br /> בתקופת טרום [[השואה]], הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מ[[אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מ[[ארצות הברית]] ל[[פריז]] וההפך, נעשה בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], דרך הרבי ששהה ב[[פריז]].<br /> <br /> מספר פעמים ביקר הרבי ב[[וורשה]] וב[[אוטווצק]] ובפורכטולסדרוף (וינה), מקומות מגוריו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. מאידך, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקר מספר פעמים ב[[פריז]], בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] מונה ליושב ראש הכבוד של קופת בחורים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. בשנה זו נפגש עם הרב [[שבתאי הכהן רפופורט]] (בעל ה&quot;שפתי כהנים&quot;) וביקר את האדמו&quot;ר ר' [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]].<br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[ת&quot;ש]] החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה [[חב&quot;ד]]ית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם ל[[ארצות הברית]] (&quot;אפידייביט&quot;). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס ב[[ארצות הברית]]. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי ב[[פריז]]. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי ב[[פריז]] אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br /> <br /> באביב [[ת&quot;ש]], ערב כניסת הנאצים ל[[פריז]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.<br /> <br /> בשנת [[ת&quot;ש]], מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו ל[[צרפת]] והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום [[צרפת]], איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל [[חג השבועות]], הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון. <br /> <br /> בסוף קיץ [[ת&quot;ש]] הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום [[צרפת]], שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש&quot;א]]. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם &quot;רושאנבי&quot; שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.<br /> <br /> === בדרך לארצות הברית ===<br /> [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי{{הערת שוליים|הכוונה לעבודתו בגיליון [[התמים]]}}, הודיע הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ט בכסלו]] [[תש&quot;א]] כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב&quot;ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי&quot;צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים&quot;{{הערת שוליים|קובץ &quot;כ&quot;ח סיון&quot;.}}. ב[[כ&quot;ו באדר]] [[תש&quot;א]] בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' בניסן]] [[תש&quot;א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.<br /> <br /> לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה ו'ויזות מעבר' שגם הושגו בהתערבותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. כשהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים ברכישת כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי&quot;ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב&quot;ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). וחתנם ר' מרדכי ביסטריצקי. האחרון, שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו. <br /> <br /> כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק. <br /> <br /> ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ&quot;לאגאוויר&quot; ל&quot;שניאורסאהן&quot;. הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה). <br /> <br /> ביום [[י&quot;ז בסיוון]] [[תש&quot;א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> [[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]]]<br /> ב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;א]], בשעת בוקר הטילה &quot;סורפה פינטו&quot; עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.<br /> <br /> מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה&quot;ב]] התחיל לסייע לאדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש&quot;ב]] התמנה על [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]]. בשנת [[תש&quot;ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ה אדר]] [[תש&quot;ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ&quot;ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ&quot;ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש&quot;י}}.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> [[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי&quot;ב]]]]<br /> כשנודע על [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את &quot;הרמ&quot;ש&quot;{{הערת שוליים|או הרמ&quot;מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון&quot;. כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל&quot;[[רבי]]&quot;}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.<br /> <br /> על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ&quot;נ|פ&quot;נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים. <br /> <br /> ביו&quot;ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא&quot;ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: &quot;זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת&quot;. <br /> <br /> בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה &quot;הוגה על ידי כ&quot;ק שליט&quot;א&quot;, הרבי תיקן זאת וכתב &quot;ע&quot;י הרמ&quot;ש שליט&quot;א&quot; ובהגהה השני' מחק גם את זאת. <br /> <br /> בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח&quot;י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם. <br /> <br /> בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם &quot;יעמוד&quot;, ובלחש &quot;אדוננו מורנו ורבנו&quot;, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה&quot;מרשות לחתן&quot; בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות &quot;ועתה קום&quot;, פרץ בבכי והכריז בקול רם &quot;יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...&quot; ואמר את שמו של הרבי. <br /> <br /> בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. ב[[כ&quot;ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב&quot;ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ&quot;ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב&quot;ד על קבלת הנשיאות הצפויה. <br /> <br /> במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא&quot;ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד&quot;ה &quot;[[באתי לגני]]&quot;, בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' בשבט]] על ידי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר, נאמר וכו'.<br /> <br /> לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: &quot;חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ&quot;ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה&quot;.}}.<br /> <br /> == פועלו והשפעתו ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]]}}<br /> === השפעתו בעולם היהודי ===<br /> הרבי החל להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה &quot;ופרצת&quot;, הלקוחה מהפסוק &quot;ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה&quot;{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ&quot;ח י&quot;ד]]}}.<br /> <br /> הרבי קרא לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.<br /> <br /> יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב&quot;ד: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל&quot;ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.<br /> <br /> הדגיש את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אג&quot;ק הרמ&quot;מ]], חלק י&quot;ח עמוד קע&quot;ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}<br /> <br /> פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: אהבת ישראל, חינוך יהודי, [[לימוד תורה]], הנחת [[תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] כשרות, מתן [[צדקה]], החזקת ספרי קודש בבית, [[כשרות]] המזון, בערב [[שבת]] וחג הדלקת נרות שבת ויום טוב ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ&quot;ג, עמוד 37.}}.<br /> <br /> בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב&quot;ד להעמיד דוכני תפילין בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב&quot;ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב&quot;ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.<br /> <br /> ==== שלוחיו ברחבי העולם ====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית חב&quot;ד]]}}<br /> חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. בתקופתו של [[הריי&quot;צ]] היה היקף הפעילות מצומצם למדי, ובתקופת הנהגתו של הרבי גדל מאוד היקף השלוחים והגיע לאלפים ברחבי העולם. <br /> <br /> מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב&quot;דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ&quot;ז טבת], ספריית חב&quot;ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב&quot;ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב&quot;ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב&quot;ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.<br /> כיום, מונה מפעל השליחות כ4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה המרכז לענייני חינוך ומנהלו הרב שלום מענדל שי' סימפסאהן<br /> <br /> ==== תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי ====<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ד]] יזם הרבי את מפעל הרמב&quot;ם היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב&quot;ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב&quot;ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל הי&quot;ד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב&quot;ם שמסיימים פעם בשנה.<br /> <br /> === השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===<br /> ==== שבע מצוות בני נח ====<br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> בשנות ה-80 קרא לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב&quot;ם]]{{הערה|בספרו {{רמב&quot;ם|שופטים|מלכים ומלחמות|ח|יג}}.}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ&quot;ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&amp;st=&amp;pgnum=611 כאן].}}<br /> <br /> הרבי ראה את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]], שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה.<br /> <br /> בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.<br /> <br /> ==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====<br /> ב[[תשל&quot;ח]] החליט הקונגרס של ארצות הברית להכריז על [[י&quot;א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור הנשיא ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז שנת 1978, &quot;יום החינוך והשיתוף&quot; של ארצות הברית מוכרז לפי התאריך העברי בו חל יום הולדתו של הרבי. נוהג זה נמשך גם לאחר פטירתו.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] הוסיף הנשיא ברק אובמה להכרזה: &quot;מעטים בלבד הבינו וקידמו את הרעיונות הללו בצורה יותר מוצלחת מאשר הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, אשר הדגיש את חשיבותם של חינוך ואופי טוב. דרך ביסוס מוסדות החינוך והשירות הסוציאלי ברחבי המדינה והעולם, הרב שניאורסון ביקש להעצים צעירים ולהעניק השראה לאנשים בכל הגילאים. ביום הזה, אנו קוראים שוב את קריאתו&quot;{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60994 הנשיא אובמה הכריז על י&quot;א ניסן כ'יום החינוך']}}.<br /> <br /> ==== רגע של שתיקה ====<br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.<br /> <br /> קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי טען מנגד שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוהים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הוא טען שבית הספר אינו צריך להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.<br /> <br /> בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.<br /> <br /> ==תורתו ומשנתו==<br /> ===ספריו===<br /> [[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}<br /> <br /> מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.<br /> רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו לעברית בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום הודפסו כ-80 חלקים), שיחות רבות עובדו ועברו הגגה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש&quot;י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.<br /> <br /> [[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]<br /> [[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].<br /> <br /> איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו כ-30 כרכים).<br /> <br /> ==הרבי כמלך המשיח==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}<br /> הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב&quot;ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.<br /> <br /> עם תחילת התגלות המשיח עליו הכריז הרבי בתשנ&quot;א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: {{יחי}}, ביותר התחזקה קבלת מלכותו בשנים תשנ&quot;ג - תשנ&quot;ד, בהם יצא מידי יום ביומו לעודד את שירת החסידים.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br /> במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.<br /> <br /> #'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ניגון אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת [[תשכ&quot;ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט &quot;שיר הכבוד&quot; הנהוג בקהילות אשכנז}}.<br /> #'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ניגון אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י&quot;ד בתמוז]] בשנת [[תשט&quot;ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].<br /> #'''[[ניגון אתה בחרתנו|ניגון אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ&quot;א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.<br /> #'''[[ניגון דרכך אלוקינו|ניגון דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת [[תשט&quot;ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.<br /> #'''[[ניגון האדרת והאמונה|ניגון האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט &quot;האדרת והאמונה&quot;, בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת [[תשל&quot;ד]].<br /> #'''[[ניגון הוא אלוקינו|ניגון הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת [[תשכ&quot;ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת &quot;כתר&quot; שחזרת הש&quot;ץ של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].<br /> #'''[[ניגון והיא שעמדה|ניגון והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט&quot;ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי&quot;ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט בחזרת הש&quot;ץ של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ד]], על הפיוט המתחיל במילים &quot;כי אנו עמך&quot;. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.<br /> #'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|ניגון סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ&quot;ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות &quot;לחיים&quot; ולנצל זאת לתועלת מעשית.<br /> #'''[[ניגון רחמנא דעני|ניגון רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת [[תש&quot;כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה&quot;סליחות&quot; שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ההתוועדות של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי&quot;ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס&quot;ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.<br /> #'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי&quot;ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.<br /> <br /> ===דיסקוגרפיה===<br /> *'''תנועות הרבי מחב&quot;ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> ;ביוגרפיה<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס&quot;ז.<br /> * אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש&quot;י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי&quot;א]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> * ד&quot;ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ;אלבומים<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> * [[שמואל קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב&quot;ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ;מחקרים<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ&quot;ה]] - [[תש&quot;ע]].<br /> * הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב&quot;ש]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> ;תורתו<br /> *[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ&quot;ו]].<br /> *יעקב גוטליב, '''&quot;שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב&quot;ם במשנת חב&quot;ד&quot;''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], &quot;'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש&quot;, הוצאת [[שמי&quot;ר]], [[תש&quot;ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ו]]).<br /> ;שונות<br /> * הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;כללי<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - {{חב}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17439 &quot;הרבי חי וקיים&quot; - אתר NRG, מתי טוכפלד]<br /> <br /> ;היסטוריה<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3186 &quot;ימי עברה וזעם&quot;] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}<br /> <br /> ;תמונות<br /> *[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=שליט&quot;א}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]</div>

יוסי פאייגעלשטוק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=147771 2013-07-29T21:49:27Z

<p>יוסי פאייגעלשטוק: /* הרבי כמלך המשיח */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון<br /> |כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]]<br /> |תמונה=[[תמונה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א - תמונה קטנה.JPG|250px|]]<br /> |תיאור=ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |תלמידיו=[[חסידי חב&quot;ד]] ברחבי העולם<br /> |חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א#חיבוריו|בהמשך]])<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. מכונה '''אדמו&quot;ר שליט&quot;א''', '''הרבי מ[[לובביץ']]''', '''[[מלך המשיח]]''' או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי של [[חסידות חב&quot;ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א בניסן]] שנת [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]] וביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ&quot;ד]] התכסה מעינינו. בקרב [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מהתליך ה[[גאולה]] ומצפים ש[[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי יתגלה כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש&quot;י]] בסוף ספר דניאל (פרק י&quot;ב פסוק י&quot;ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, &quot;אשרי המחכה ויגיע&quot; וגו': &quot;שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;, כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ===הולדתו וצעירותו===<br /> [[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס&quot;ד]])]]רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע רק כשהרבי הדפיס את ספרו הראשון [[לוח היום יום]] עם פתגמים לימות השנה. בפתגם של יום [[י&quot;א בניסן]] נכתב: {{ציטוטון|ב[[יום הולדת|יום ההולדת]], על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ו[[תשובה]] ישוב ויתקנם}}, דבר זה היה מעין רמז לחסידי חב&quot;ד על יום הולדתו של הרבי}}, בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב, שהיה נכד של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], היה נכדו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו&quot;ר הצמח צדק. הרבי אם כן, דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]}}. ביום [[י&quot;ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י&quot;ח בניסן]] שנת [[תרל&quot;ח]].}}. הילד נקרא בשם &quot;מנחם מענדל&quot; על שם סב-סבו, ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.<br /> <br /> כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br /> |מקור=מכתב משנת [[תשט&quot;ז]], למר יצחק בן צבי<br /> |תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה - גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br /> <br /> בתקופת מלחמת העולם הראשונה ([[תרע&quot;ד]]-[[תרע&quot;ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, בתקופת המלחמה, ל[[דנייפרופטרובסק]].<br /> <br /> בקיץ [[תרפ&quot;ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]&lt;ref&gt;[[היום יום]] מהדורת [[תשס&quot;ט]].&lt;/ref&gt;. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ&quot;ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במשך זמן, לאחר מכן נסע עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע. <br /> <br /> החל משנת [[תרפ&quot;ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כ&quot;שר ההשכלה&quot; שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ&quot;ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם נכנס מספר פעמים אל הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז הרבי היה משגר אליו מכתבים ומקבל מענות. בשנת [[תרפ&quot;ו]] נסע בשליחות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ&quot;ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה ב[[לנינגרד]]. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ&quot;ז]] [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם והחתן הרבי הוזמן אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ובמשך ימים שוחח שעות ארוכות בכל יום עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ&quot;ח]] ששה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חתנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ&quot;ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> [[קובץ:המקום.jpg|ימין|ממוזער|250px|המקום בו נערכה החתונה בוורשא (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]<br /> [[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ&quot;ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ&quot;ו, מאת המחבר}}]]<br /> [[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]<br /> בשנת [[תרע&quot;ט]] אמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לבנו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], אודות שידוך לבתו &quot;שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]&quot;{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ&quot;ט]] בא אדמו&quot;ר שליט&quot;א בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;.}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י&quot;א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה (&quot;אופרופעניש&quot;) במנין של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד&quot;ה]] &quot;וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך&quot;.<br /> <br /> שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י&quot;ד בכסלו]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נ&quot;ע בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו &quot;אור המאיר&quot; עם הקדשה, כמתנת חתונה.<br /> <br /> סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו&quot;רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב&quot;די והאדמו&quot;רים נפרדו לשלום.<br /> <br /> על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br /> <br /> על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י&quot;ד בכסלו]] שנת [[תשי&quot;ד]]‏ ‏‏‏&lt;ref&gt;‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם תשי&quot;ד כרך א (י) עמ' 206. &lt;/ref&gt;‏<br /> |תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br /> <br /> אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט&quot;ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].<br /> <br /> לאחר חתונתו הטיל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] על הרבי להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] וב[[ימי חב&quot;ד]]. כמו כן, החל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני [[הנהגת החסידים]] והכלל.<br /> <br /> === בברלין ופריז ===<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|ימין|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]][[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה&quot;ב]], עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[תש&quot;ב]]]]<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.<br /> <br /> ב[[חג הפורים]] שנת [[תרצ&quot;ב]] יצא הרבי ל[[התוועדות|התוועד]] עם [[יהודי]]ם ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון &quot;הפגנה בלתי חוקית&quot;. בעקבות התערבותו של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות{{הערת שוליים|הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}.<br /> <br /> במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ריגא]] וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת [[שיינא הורנשטיין]], בעיר לנדורוב ב[[פולין]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר&quot;צ]] שהה ב[[ריגא]], עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וב[[שמחת בית השואבה]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] התוועד עם ה[[חסידים]] שם. בשנת [[תרצ&quot;ב]] נסע בשליחות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לבקר את הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ובאותה שנה נפגש גם עם הרב [[ברוך בער לייבוביץ']]. בשנת [[תרצ&quot;ג]] נפגש עם הרב [[חיים אלעזר שפירא]] (ממונקטש, בעל ה&quot;מנחת אלעזר&quot;) והרב שמעון שקופ.<br /> <br /> ב[[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את [[גרמניה]] והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערת שוליים|כעדות הד&quot;ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;}}. לצורך עריכת אגרותיו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], נשלח על ידי אחד ממזכיריו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים. <br /> <br /> בחודש תשרי [[תרצ&quot;ה]] נסע לחמיו שהיה ב[[וורשא]] ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח [[רוסיה]], לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה ב[[פולין]] ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה ב[[וורשא]].<br /> <br /> בשלהי חודש [[חשון]] נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו&quot;ר מגור הרב [[אברהם מרדכי אלתר]] - בעל ה&quot;אמרי אמת&quot;.<br /> <br /> בתקופת טרום [[השואה]], הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מ[[אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מ[[ארצות הברית]] ל[[פריז]] וההפך, נעשה בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], דרך הרבי ששהה ב[[פריז]].<br /> <br /> מספר פעמים ביקר הרבי ב[[וורשה]] וב[[אוטווצק]] ובפורכטולסדרוף (וינה), מקומות מגוריו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. מאידך, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקר מספר פעמים ב[[פריז]], בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] מונה ליושב ראש הכבוד של קופת בחורים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. בשנה זו נפגש עם הרב [[שבתאי הכהן רפופורט]] (בעל ה&quot;שפתי כהנים&quot;) וביקר את האדמו&quot;ר ר' [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]].<br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[ת&quot;ש]] החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה [[חב&quot;ד]]ית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם ל[[ארצות הברית]] (&quot;אפידייביט&quot;). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס ב[[ארצות הברית]]. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי ב[[פריז]]. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי ב[[פריז]] אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br /> <br /> באביב [[ת&quot;ש]], ערב כניסת הנאצים ל[[פריז]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.<br /> <br /> בשנת [[ת&quot;ש]], מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו ל[[צרפת]] והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום [[צרפת]], איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל [[חג השבועות]], הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון. <br /> <br /> בסוף קיץ [[ת&quot;ש]] הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום [[צרפת]], שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש&quot;א]]. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם &quot;רושאנבי&quot; שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.<br /> <br /> === בדרך לארצות הברית ===<br /> [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי{{הערת שוליים|הכוונה לעבודתו בגיליון [[התמים]]}}, הודיע הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ט בכסלו]] [[תש&quot;א]] כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב&quot;ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי&quot;צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים&quot;{{הערת שוליים|קובץ &quot;כ&quot;ח סיון&quot;.}}. ב[[כ&quot;ו באדר]] [[תש&quot;א]] בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' בניסן]] [[תש&quot;א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.<br /> <br /> לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה ו'ויזות מעבר' שגם הושגו בהתערבותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. כשהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים ברכישת כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי&quot;ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב&quot;ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). וחתנם ר' מרדכי ביסטריצקי. האחרון, שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו. <br /> <br /> כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק. <br /> <br /> ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ&quot;לאגאוויר&quot; ל&quot;שניאורסאהן&quot;. הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה). <br /> <br /> ביום [[י&quot;ז בסיוון]] [[תש&quot;א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> [[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]]]<br /> ב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;א]], בשעת בוקר הטילה &quot;סורפה פינטו&quot; עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.<br /> <br /> מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה&quot;ב]] התחיל לסייע לאדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש&quot;ב]] התמנה על [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]]. בשנת [[תש&quot;ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ה אדר]] [[תש&quot;ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ&quot;ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ&quot;ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש&quot;י}}.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> [[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי&quot;ב]]]]<br /> כשנודע על [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את &quot;הרמ&quot;ש&quot;{{הערת שוליים|או הרמ&quot;מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון&quot;. כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל&quot;[[רבי]]&quot;}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.<br /> <br /> על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ&quot;נ|פ&quot;נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים. <br /> <br /> ביו&quot;ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא&quot;ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: &quot;זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת&quot;. <br /> <br /> בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה &quot;הוגה על ידי כ&quot;ק שליט&quot;א&quot;, הרבי תיקן זאת וכתב &quot;ע&quot;י הרמ&quot;ש שליט&quot;א&quot; ובהגהה השני' מחק גם את זאת. <br /> <br /> בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח&quot;י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם. <br /> <br /> בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם &quot;יעמוד&quot;, ובלחש &quot;אדוננו מורנו ורבנו&quot;, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה&quot;מרשות לחתן&quot; בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות &quot;ועתה קום&quot;, פרץ בבכי והכריז בקול רם &quot;יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...&quot; ואמר את שמו של הרבי. <br /> <br /> בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. ב[[כ&quot;ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב&quot;ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ&quot;ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב&quot;ד על קבלת הנשיאות הצפויה. <br /> <br /> במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא&quot;ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד&quot;ה &quot;[[באתי לגני]]&quot;, בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' בשבט]] על ידי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר, נאמר וכו'.<br /> <br /> לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: &quot;חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ&quot;ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה&quot;.}}.<br /> <br /> == פועלו והשפעתו ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]]}}<br /> === השפעתו בעולם היהודי ===<br /> הרבי החל להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה &quot;ופרצת&quot;, הלקוחה מהפסוק &quot;ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה&quot;{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ&quot;ח י&quot;ד]]}}.<br /> <br /> הרבי קרא לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.<br /> <br /> יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב&quot;ד: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל&quot;ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.<br /> <br /> הדגיש את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אג&quot;ק הרמ&quot;מ]], חלק י&quot;ח עמוד קע&quot;ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}<br /> <br /> פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: אהבת ישראל, חינוך יהודי, [[לימוד תורה]], הנחת [[תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] כשרות, מתן [[צדקה]], החזקת ספרי קודש בבית, [[כשרות]] המזון, בערב [[שבת]] וחג הדלקת נרות שבת ויום טוב ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ&quot;ג, עמוד 37.}}.<br /> <br /> בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב&quot;ד להעמיד דוכני תפילין בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב&quot;ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב&quot;ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.<br /> <br /> ==== שלוחיו ברחבי העולם ====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית חב&quot;ד]]}}<br /> חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. בתקופתו של [[הריי&quot;צ]] היה היקף הפעילות מצומצם למדי, ובתקופת הנהגתו של הרבי גדל מאוד היקף השלוחים והגיע לאלפים ברחבי העולם. <br /> <br /> מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב&quot;דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ&quot;ז טבת], ספריית חב&quot;ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב&quot;ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב&quot;ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב&quot;ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.<br /> <br /> ==== תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי ====<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ד]] יזם הרבי את מפעל הרמב&quot;ם היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב&quot;ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב&quot;ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל הי&quot;ד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב&quot;ם שמסיימים פעם בשנה.<br /> <br /> === השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===<br /> ==== שבע מצוות בני נח ====<br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> בשנות ה-80 קרא לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב&quot;ם]]{{הערה|בספרו {{רמב&quot;ם|שופטים|מלכים ומלחמות|ח|יג}}.}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ&quot;ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&amp;st=&amp;pgnum=611 כאן].}}<br /> <br /> הרבי ראה את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]], שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה.<br /> <br /> בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.<br /> <br /> ==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====<br /> ב[[תשל&quot;ח]] החליט הקונגרס של ארצות הברית להכריז על [[י&quot;א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור הנשיא ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז שנת 1978, &quot;יום החינוך והשיתוף&quot; של ארצות הברית מוכרז לפי התאריך העברי בו חל יום הולדתו של הרבי. נוהג זה נמשך גם לאחר פטירתו.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] הוסיף הנשיא ברק אובמה להכרזה: &quot;מעטים בלבד הבינו וקידמו את הרעיונות הללו בצורה יותר מוצלחת מאשר הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, אשר הדגיש את חשיבותם של חינוך ואופי טוב. דרך ביסוס מוסדות החינוך והשירות הסוציאלי ברחבי המדינה והעולם, הרב שניאורסון ביקש להעצים צעירים ולהעניק השראה לאנשים בכל הגילאים. ביום הזה, אנו קוראים שוב את קריאתו&quot;{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60994 הנשיא אובמה הכריז על י&quot;א ניסן כ'יום החינוך']}}.<br /> <br /> ==== רגע של שתיקה ====<br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.<br /> <br /> קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי טען מנגד שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוהים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הוא טען שבית הספר אינו צריך להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.<br /> <br /> בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.<br /> <br /> ==תורתו ומשנתו==<br /> ===ספריו===<br /> [[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}<br /> <br /> מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.<br /> רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו לעברית בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום הודפסו כ-80 חלקים), שיחות רבות עובדו ועברו הגגה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש&quot;י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.<br /> <br /> [[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]<br /> [[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].<br /> <br /> איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו כ-30 כרכים).<br /> <br /> ==הרבי כמלך המשיח==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}<br /> הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב&quot;ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.<br /> <br /> עם תחילת התגלות המשיח עליו הכריז הרבי בתשנ&quot;א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: {{יחי}}, ביותר התחזקה קבלת מלכותו בשנים תשנ&quot;ג - תשנ&quot;ד, בהם יצא מידי יום ביומו לעודד את שירת החסידים.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br /> במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.<br /> <br /> #'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ניגון אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת [[תשכ&quot;ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט &quot;שיר הכבוד&quot; הנהוג בקהילות אשכנז}}.<br /> #'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ניגון אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י&quot;ד בתמוז]] בשנת [[תשט&quot;ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].<br /> #'''[[ניגון אתה בחרתנו|ניגון אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ&quot;א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.<br /> #'''[[ניגון דרכך אלוקינו|ניגון דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת [[תשט&quot;ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.<br /> #'''[[ניגון האדרת והאמונה|ניגון האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט &quot;האדרת והאמונה&quot;, בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת [[תשל&quot;ד]].<br /> #'''[[ניגון הוא אלוקינו|ניגון הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת [[תשכ&quot;ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת &quot;כתר&quot; שחזרת הש&quot;ץ של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].<br /> #'''[[ניגון והיא שעמדה|ניגון והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט&quot;ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי&quot;ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט בחזרת הש&quot;ץ של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ד]], על הפיוט המתחיל במילים &quot;כי אנו עמך&quot;. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.<br /> #'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|ניגון סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ&quot;ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות &quot;לחיים&quot; ולנצל זאת לתועלת מעשית.<br /> #'''[[ניגון רחמנא דעני|ניגון רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת [[תש&quot;כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה&quot;סליחות&quot; שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ההתוועדות של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי&quot;ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס&quot;ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.<br /> #'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי&quot;ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.<br /> <br /> ===דיסקוגרפיה===<br /> *'''תנועות הרבי מחב&quot;ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> ;ביוגרפיה<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס&quot;ז.<br /> * אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש&quot;י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי&quot;א]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> * ד&quot;ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ;אלבומים<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> * [[שמואל קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב&quot;ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ;מחקרים<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ&quot;ה]] - [[תש&quot;ע]].<br /> * הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב&quot;ש]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> ;תורתו<br /> *[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ&quot;ו]].<br /> *יעקב גוטליב, '''&quot;שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב&quot;ם במשנת חב&quot;ד&quot;''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], &quot;'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש&quot;, הוצאת [[שמי&quot;ר]], [[תש&quot;ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ו]]).<br /> ;שונות<br /> * הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;כללי<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - {{חב}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17439 &quot;הרבי חי וקיים&quot; - אתר NRG, מתי טוכפלד]<br /> <br /> ;היסטוריה<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3186 &quot;ימי עברה וזעם&quot;] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}<br /> <br /> ;תמונות<br /> *[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=שליט&quot;א}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]</div>

יוסי פאייגעלשטוק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A6%D7%A4%D7%AA_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=147769 2013-07-29T21:36:29Z

<p>יוסי פאייגעלשטוק: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חחל צפת קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה קטנה, [[תשע&quot;ג]]]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה קטנה]] של ישיבת 'חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת'|אחר=[[ישיבה גדולה]]|ראו=[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]}}<br /> {{פירוש נוסף||נוכחי=ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש|אחר=ישיבת תומכי תמימים שנסגרה בשנת תשנ&quot;ח|ראו=[[תומכי תמימים צפת]]}}<br /> [[ישיבה|ישיבת]] '''חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[צפת]], ומשתייכת ל[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה הגדולה]]. הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשס&quot;ט]] (לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;ע]]) על ידי [[הרב וילשאנסקי]] העומד ב[[ראש ישיבה|ראשה]]. וזאת לאחר שבעיר פעלה בעבר [[תומכי תמימים צפת (קטנה)|ישיבה קטנה תומכי תמימים]] שנסגרה בשנת [[תשנ&quot;ח]] לאחר פטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]] שניהל את הישיבה.<br /> <br /> הישיבה שוכנת בדרום העיר, במבנה שהיה שייך בעבר לסוכנות היהודית. לרשות הישיבה שני קומות, כשקומה אחת משמשת לפנימיה וחדר אוכל, וקומה נוספת לזאל, משרדים, והמשך פנימיה.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ג]] מונה הישיבה כ-100 בחורים.<br /> <br /> ===צוות הישיבה=== <br /> *הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].<br /> *הרב מנחם (מני) פרידמן - [[משגיח]] ומנהל רוחני.<br /> *הרב נחמן לרנר - [[ר&quot;מ]] שיעור א'. <br /> *הרב לוי ניסילביץ' - [[משפיע]] שיעור א'. <br /> *הרב ישראל ווילשאנסקי - ר&quot;מ שיעור ב'.<br /> *הרב יואל נפרסטק - משפיע שיעור ב'.<br /> *הרב איסר שפרינגר - ר&quot;מ שיעור ג'.<br /> *הרב בנימין מאירי - משפיע שיעור ג'.<br /> *הרב גד-רון גואל עמנואל - משיב.<br /> *הרב מנחם שניאור מיודובניק - משיב.<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: מוסדות]]</div>

יוסי פאייגעלשטוק