https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99+%D7%9E%D7%AA%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T06:46:27Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%94&diff=151880רבי נחוניא בן הקנה2013-10-22T17:51:39Z<p>יוסי מתל אביב: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:נחוניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי נחוניא בן הקנה]]<br />
רבי '''נחוניה בן הקנה''' היה תנא בן הדור השני לתנאים. עסק בעיקר בתורת הקבלה, ובשונה מרוב התנאים שעסקו בעיקר ב[[נגלה]]{{הערת שוליים|מאמרים מלוקטים, ח"ג ל"ג בעומר ה'תשמ"ה.}}, אך מוזכר לעיתים גם בתלמוד בבלי. הוא חיבר את [[תפילת נחוניא בן הקנה]] שהיא מקור לכמה מיסודות הקבלה, כמו "כתר - תר"ך עמודי אור"{{הערת שוליים|אגרות קודש > כרך יד > ד'תתמח}}, וכן את '[[אנא בכח]]'.<br />
<br />
חי ופעל בתקופת בית שני, והאריך ימים. הוא הסביר זאת: מימי לא נתכבדתי בקלון חברי, ולא עלתה על מטתי קללת חברי, וותרן בממוני הייתי{{הערת שוליים|מגילה כ"ח ע"א.}}<br />
<br />
הוא היה מתלמידיו של [[רבי יוחנן בן זכאי]], ולמרות שלא נזכר בין חמשת התלמידים שלו המנויים במסכת אבות{{הערת שוליים|פ"ב מ"ט.}}, כמסופר בגמרא{{הערת שוליים|ב"ב י, ב.}}: אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, מהו שאמר הכתוב{{הערת שוליים|משלי יד, לד.}} נענה רבי אליעזר ואמר כו' נענה רבי יהושע ואמר כו' נענה רבי נחוניא בן הקנה וכו'.<br />
<br />
מעלתו בתורה גדולה ביותר, עד כדי כך, שאמר להם<br />
רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו{{הערה|[[ברייתא|תניא]], אמר להן [[רבן יוחנן בן זכאי]] לתלמידיו, בני מהו שאמר הכתוב "צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת"? נענה [[רבי אליעזר]] ואמר "צדקה תרומם '''גוי''' - אלו ישראל, דכתיב "ומי כעמך ישראל '''גוי''' אחד בארץ", ו[[חסד]] לאומים חטאת", כל צדקה וחסד ש[[גויים|אומות עובדי כוכבים]] עושין - חטא הוא להן שאינם עושין אלא ל[[גאווה|התגדל]] בו, כמו שנאמר "די להוון מהקרבין ניחוחין לאלהה שמיא ומצליין לחיי מלכא ובנוהי". <br />
ודעביד הכי לאו צדקה גמורה היא? והתניא "האומר סלע זה ל[[צדקה]] בשביל שיחיה בני, ובשביל שאזכה ל[[עולם הבא]]", הרי זה [[צדיק]] גמור, לא קשיא כאן בישראל כאן בעובד כוכבים.<br />
<br />
נענה [[רבי יהושע]] ואמר "צדקה תרומם גוי אלו ישראל", דכתיב "ומי כעמך ישראל גוי אחד, וחסד לאומים חטאת", כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין חטא הוא להן שאין עושין אלא כדי שתמשך מלכותן שנאמר להן "מלכא מלכי ישפר עליך וחטיך בצדקה פרוק ועויתך במיחן עניין הן תהוי ארכא לשלותיך וגו'.<br />
<br />
נענה [[רבן גמליאל]] ואמר "צדקה תרומם גוי אלו ישראל" דכתיב ומי כעמך ישראל [וגו'] וחסד לאומים חטאת, כל צדקה וחסד שעכו"ם עושין חטא הוא להן שאין עושין אלא להתיהר בו, וכל המתיהר נופל ב[[גיהנם]], שנאמר "זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון", ואין עברה אלא גיהנם שנאמר "יום עברה היום ההוא"<br />
.<br />
אמר רבן גמליאל עדיין אנו צריכין למודעי, [[רבי אליעזר המודעי]] אומר "צדקה תרומם גוי" אלו ישראל, דכתיב "ומי כעמך ישראל גוי אחד וחסד לאומים חטאת", כל צדקה וחסד שעכו"ם עושין חטא הוא להן, שאין עושין אלא לחרף אותנו בו, שנאמר "ויבא ויעש ה' כאשר דבר כי חטאתם לה'", ולא שמעתם בקולו והיה לכם הדבר הזה. <br />
<br />
נענה [[רבי נחוניא בן הקנה]] ואמר "צדקה תרומם גוי וחסד לישראל ולאומים חטאת", אמר להם [[רבן יוחנן בן זכאי]] לתלמידיו נראין דברי רבי נחוניא בן הקנה מדברי ומדבריכם, לפי שהוא נותן צדקה וחסד לישראל ולעכו"ם חטאת. <br />
<br />
מכלל דהוא נמי אמר מאי היא דתניא אמר להם רבן יוחנן בן זכאי כשם שהחטאת מכפרת על ישראל כך צדקה מכפרת על אומות העולם (בבא בתרא י' א')}}., נראין דברי רבי נחוניא בן הקנה מדברי ומדבריכם, כלומר, פירושו של רבי נחוניא בן הקנה נראה יותר מפירושי התלמידים, ונראה יותר אפילו מפירושו של רבן יוחנן בן זכאי עצמו{{הערת שוליים|שאמר גם פירוש בעצמו, כמובא בהמשך הגמרא.}}, עד כדי כך גדלה מעלתו של רבי נחוניא בן הקנה בלימוד תורה.<br />
<br />
הוא היה גם המחבר של ספר "הבהיר" כידוע, ומכאן גדלותו גם בנוגע לתורת הקבלה.<br />
<br />
על פי זה מסביר הרבי את מאמרו: כל המקבל עליו עול תורה, היינו יהודי בדרגה כמוהו שיש לו תענוג מתורה, ואע"פ כן מקבל עול תורה מתוך קבלת עול, מכיון שזה למעלה מדרך הטבע שיהודי כזה יהיה לו קבלת עול תורה, מעבירין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ - למרות שזה למעלה מדרך הטבע שכן זהו סדר העולם, אך מי שפורק עליו עול תורה ולומד מתוך תענוג, כיון שהוא פועל לפי הטבע, מעמיסים גם עליו ענינין של כדרך הטבע.<br />
<br />
מסיבה זו הוא גם היה הראשון שתיקן את התפילה הידועה "שלא יכשלו חברי ואשמח בהם", כי יהודי שלומד תורה מתוך תענוג והתורה חודרת לכל עצמותיו והנפש הבהמית אינו צריך לתפילה כזו, רק יהודי כמוהו ששינה את טבעו ולומד תורה מתוך קבלת עול, אז יתכן שיהיו ענינין מצד נפש הבהמית, ואיפלו ענינין שבדקות שבדקות{{הערת שוליים|1=התוועדוית [[תשמ"ה]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15992&hilite=b6af8ab8-4aa7-4337-a55f-20ecec44ade1&st=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%90&pgnum=117 ח"ה].}}.<br />
<br />
קברו הוא על פי [[רבי חיים ויטאל]] שמתאר את קברו. קברו התגלה על ידי ועד [[אהלי צדיקים]] בשנת [[תש"ע]] בנחל סמוך ל[[צפת]] כתיאורו המדוייק של [[רבי חיים ויטאל]].<br />
<br />
== חיבוריו ==<br />
* [[ספר הבהיר]]<br />
* [[אגרת הסודות]]<br />
* [[ספר הפליאה]]<br />
* [[ספר התמונה]]<br />
* [[אנא בכח]]<br />
* [[תפילת בית המדרש]]<br />
{{תנאים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>יוסי מתל אביבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%94&diff=151879רבי נחוניא בן הקנה2013-10-22T17:51:04Z<p>יוסי מתל אביב: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:נחוניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי נחוניא בן הקנה]]<br />
רבי '''נחוניה בן הקנה''' היה תנא בן הדור השני לתנאים. עסק בעיקר בתורת הקבלה, ובשונה מרוב התנאים שעסקו בעיקר ב[[נגלה]]{{הערת שוליים|מאמרים מלוקטים, ח"ג ל"ג בעומר ה'תשמ"ה.}}, אך מוזכר לעיתים גם בתלמוד בבלי. הוא חיבר את [[תפילת נחוניא בן הקנה]] שהיא מקור לכמה מיסודות הקבלה, כמו "כתר - תר"ך עמודי אור"{{הערת שוליים|אגרות קודש > כרך יד > ד'תתמח}}, וכן את '[[אנא בכח]]'.<br />
<br />
חי ופעל בתקופת בית שני, והאריך ימים. הוא הסביר זאת: מימי לא נתכבדתי בקלון חברי, ולא עלתה על מטתי קללת חברי, וותרן בממוני הייתי{{הערת שוליים|מגילה כ"ח ע"א.}}<br />
<br />
הוא היה מתלמידיו של [[רבי יוחנן בן זכאי]], ולמרות שלא נזכר בין חמשת התלמידים שלו המנויים במסכת אבות{{הערת שוליים|פ"ב מ"ט.}}, כמסופר בגמרא{{הערת שוליים|ב"ב י, ב.}}: אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, מהו שאמר הכתוב{{הערת שוליים|משלי יד, לד.}} נענה רבי אליעזר ואמר כו' נענה רבי יהושע ואמר כו' נענה רבי נחוניא בן הקנה וכו'.<br />
<br />
מעלתו בתורה גדולה ביותר, עד כדי כך, שאמר להם<br />
רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו{{הערה|[[ברייתא|תניא]], אמר להן [[רבן יוחנן בן זכאי]] לתלמידיו, בני מהו שאמר הכתוב "צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת"? נענה [[רבי אליעזר]] ואמר "צדקה תרומם '''גוי''' - אלו ישראל, דכתיב "ומי כעמך ישראל '''גוי''' אחד בארץ", ו[[חסד]] לאומים חטאת", כל צדקה וחסד ש[[גויים|אומות עובדי כוכבים]] עושין - חטא הוא להן שאינם עושין אלא ל[[גאווה|התגדל]] בו, כמו שנאמר "די להוון מהקרבין ניחוחין לאלהה שמיא ומצליין לחיי מלכא ובנוהי". <br />
ודעביד הכי לאו צדקה גמורה היא? והתניא "האומר סלע זה ל[[צדקה]] בשביל שיחיה בני, ובשביל שאזכה ל[[עולם הבא]]", הרי זה [[צדיק]] גמור, לא קשיא כאן בישראל כאן בעובד כוכבים.<br />
<br />
נענה [[רבי יהושע]] ואמר "צדקה תרומם גוי אלו ישראל", דכתיב "ומי כעמך ישראל גוי אחד, וחסד לאומים חטאת", כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין חטא הוא להן שאין עושין אלא כדי שתמשך מלכותן שנאמר להן "מלכא מלכי ישפר עליך וחטיך בצדקה פרוק ועויתך במיחן עניין הן תהוי ארכא לשלותיך וגו'.<br />
<br />
נענה [[רבן גמליאל]] ואמר "צדקה תרומם גוי אלו ישראל" דכתיב ומי כעמך ישראל [וגו'] וחסד לאומים חטאת, כל צדקה וחסד שעכו"ם עושין חטא הוא להן שאין עושין אלא להתיהר בו, וכל המתיהר נופל ב[[גיהנם]], שנאמר "זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון", ואין עברה אלא גיהנם שנאמר "יום עברה היום ההוא"<br />
.<br />
אמר רבן גמליאל עדיין אנו צריכין למודעי, [[רבי אליעזר המודעי]] אומר "צדקה תרומם גוי" אלו ישראל, דכתיב "ומי כעמך ישראל גוי אחד וחסד לאומים חטאת", כל צדקה וחסד שעכו"ם עושין חטא הוא להן, שאין עושין אלא לחרף אותנו בו, שנאמר "ויבא ויעש ה' כאשר דבר כי חטאתם לה'", ולא שמעתם בקולו והיה לכם הדבר הזה. <br />
<br />
נענה [[רבי נחוניא בן הקנה]] ואמר "צדקה תרומם גוי וחסד לישראל ולאומים חטאת", אמר להם [[רבן יוחנן בן זכאי]] לתלמידיו נראין דברי רבי נחוניא בן הקנה מדברי ומדבריכם, לפי שהוא נותן צדקה וחסד לישראל ולעכו"ם חטאת. <br />
<br />
מכלל דהוא נמי אמר מאי היא דתניא אמר להם רבן יוחנן בן זכאי כשם שהחטאת מכפרת על ישראל כך צדקה מכפרת על אומות העולם (בבא בתרא י' א'), נראין דברי רבי נחוניא בן הקנה מדברי ומדבריכם, כלומר, פירושו של רבי נחוניא בן הקנה נראה יותר מפירושי התלמידים, ונראה יותר אפילו מפירושו של רבן יוחנן בן זכאי עצמו{{הערת שוליים|שאמר גם פירוש בעצמו, כמובא בהמשך הגמרא.}}, עד כדי כך גדלה מעלתו של רבי נחוניא בן הקנה בלימוד תורה.<br />
<br />
הוא היה גם המחבר של ספר "הבהיר" כידוע, ומכאן גדלותו גם בנוגע לתורת הקבלה.<br />
<br />
על פי זה מסביר הרבי את מאמרו: כל המקבל עליו עול תורה, היינו יהודי בדרגה כמוהו שיש לו תענוג מתורה, ואע"פ כן מקבל עול תורה מתוך קבלת עול, מכיון שזה למעלה מדרך הטבע שיהודי כזה יהיה לו קבלת עול תורה, מעבירין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ - למרות שזה למעלה מדרך הטבע שכן זהו סדר העולם, אך מי שפורק עליו עול תורה ולומד מתוך תענוג, כיון שהוא פועל לפי הטבע, מעמיסים גם עליו ענינין של כדרך הטבע.<br />
<br />
מסיבה זו הוא גם היה הראשון שתיקן את התפילה הידועה "שלא יכשלו חברי ואשמח בהם", כי יהודי שלומד תורה מתוך תענוג והתורה חודרת לכל עצמותיו והנפש הבהמית אינו צריך לתפילה כזו, רק יהודי כמוהו ששינה את טבעו ולומד תורה מתוך קבלת עול, אז יתכן שיהיו ענינין מצד נפש הבהמית, ואיפלו ענינין שבדקות שבדקות{{הערת שוליים|1=התוועדוית [[תשמ"ה]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15992&hilite=b6af8ab8-4aa7-4337-a55f-20ecec44ade1&st=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%90&pgnum=117 ח"ה].}}.<br />
<br />
קברו הוא על פי [[רבי חיים ויטאל]] שמתאר את קברו. קברו התגלה על ידי ועד [[אהלי צדיקים]] בשנת [[תש"ע]] בנחל סמוך ל[[צפת]] כתיאורו המדוייק של [[רבי חיים ויטאל]].<br />
<br />
== חיבוריו ==<br />
* [[ספר הבהיר]]<br />
* [[אגרת הסודות]]<br />
* [[ספר הפליאה]]<br />
* [[ספר התמונה]]<br />
* [[אנא בכח]]<br />
* [[תפילת בית המדרש]]<br />
{{תנאים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים]]</div>יוסי מתל אביבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=151129האמונה במלך המשיח2013-09-25T01:39:15Z<p>יוסי מתל אביב: </p>
<hr />
<div>על-פי מדרשי חז"ל נראה שאין הכרח שמיד עם בואו של [[משיח]] יאמינו בו כולם. המדרש (במדב"ר פרשה יא, ג) אומר שמשיח יתגלה ויתכסה (יעלם מעינינו) בתחילה. ובתקופה זו, בטרם יוכר באופן וודאי כמשיח, יהיו שיאמינו בו ויהיו שלא יאמינו בו: "כל מי שהוא מאמינו והולך אחריו, הוא אוכל שרשי רתמים ועלי מלוחים. וכל מי שאינו הולך אחריו, הוא הולך ומשלים לאומות-העולם". זהו בתחילה, אולם הסוף כמובן יהיה שונה. בילקוט שמעוני (ישעיה רמז תצט) מתואר סדר בואו של המשיח, לאחר ש"מלכי אומות-העולם מתגרים זה בזה", ואחרי התגרות של "מלך פרס במלך ערבי" (ארועים שכוונו כלפי התהפוכות בעולם ומלחמת המפרץ), מגיע השלב שהמשיח בא ונגלה. <br />
<br />
וכך מתואר בואו: "בשעה שמלך המשיח בא, עומד על גג [[בית המקדש]], והוא משמיע להם לישראל ואומר: ענווים, הגיע זמן גאולתכם". בהמשך, לאחר שהמשיח כבר מבשר שבאה עת הגאולה, הוא אומר לישראל: "ואם אין אתם מאמינים, ראו באורי שזרח עליכם".<br />
<br />
כלומר, הוא נתקל בחוסר-אמון שמצריך אותו להראות 'אור' כלשהו - באותה שעה מבהיק הקדוש ברוך הוא אורו של מלך המשיח ושל ישראל". לאור הזה, שיפקח את עינינו, אנו מחכים ומצפים. <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.mnow.co.il/ לעיון נוסף מהאתר 'משיח כבר כאן']<br />
<br />
[[קטגוריה:מלך המשיח]]</div>יוסי מתל אביבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=151128האמונה במלך המשיח2013-09-25T01:36:32Z<p>יוסי מתל אביב: </p>
<hr />
<div>על-פי מדרשי חז"ל נראה שאין הכרח שמייד עם בואו של [[משיח]] יאמינו בו כולם. המדרש (במדב"ר פרשה יא, ג) אומר שמשיח יתגלה ויתכסה (יעלם מעינינו) בתחילה. ובתקופה זו, בטרם יוכר באופן וודאי כמשיח, יהיו שיאמינו בו ויהיו שלא יאמינו בו: "כל מי שהוא מאמינו והולך אחריו, הוא אוכל שרשי רתמים ועלי מלוחים. וכל מי שאינו הולך אחריו, הוא הולך ומשלים לאומות-העולם". זהו בתחילה, אולם הסוף כמובן יהיה שונה. בילקוט שמעוני (ישעיה רמז תצט) מתואר סדר בואו של המשיח, לאחר ש"מלכי אומות-העולם מתגרים זה בזה", ואחרי התגרות של "מלך פרס במלך ערבי" (ארועים שכוונו כלפי התהפוכות בעולם ומלחמת המפרץ), מגיע השלב שהמשיח בא ונגלה. <br />
<br />
וכך מתואר בואו: "בשעה שמלך המשיח בא, עומד על גג [[בית המקדש]], והוא משמיע להם לישראל ואומר: ענווים, הגיע זמן גאולתכם". בהמשך, לאחר שהמשיח כבר מבשר שבאה עת הגאולה, הוא אומר לישראל: "ואם אין אתם מאמינים, ראו באורי שזרח עליכם".<br />
<br />
כלומר, הוא נתקל בחוסר-אמון שמצריך אותו להראות 'אור' כלשהו - באותה שעה מבהיק הקדוש ברוך הוא אורו של מלך המשיח ושל ישראל". לאור הזה, שיפקח את עינינו, אנו מחכים ומצפים. <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.mnow.co.il/ לעיון נוסף מהאתר 'משיח כבר כאן']<br />
<br />
[[קטגוריה:מלך המשיח]]</div>יוסי מתל אביבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=151127אברהם לנדא2013-09-25T01:33:20Z<p>יוסי מתל אביב: </p>
<hr />
<div>הרה"ח ר' '''אברהם לנדא''' מ[[ז'עמבין]] נקרא בפי חסידי חב"ד ר' '''אברמק'ה ז'עבינר'''. בתחילה ישב בעיר קורניץ ועסק במסחר, אולם אחר כך נתמנה לרב בעיר ז'עמבין והיה מבחירי חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
נולד לאביו ר' '''[[צבי הירש לנדא]]''' שנקרא "'''ר' הירשל'ה - ר' זלמן'ס'''". ר' צבי הירש היה סוחר ועמד בקשרי מסחר עם סוחרים בעיר קניגסברג ולעיתים היה נוסע לשם. ר' צבי הירש היה מופלא בחסידות ובתמימות. הוא אמר לחסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (רבה של קורניץ)|משה יהודה לייב לנדא]] שהיה רבה של קורניץ, כי לפי דעתו, צריכים להפריש מעשר מהפסד כפי שמפרישים מרווח {{הערת שוליים|בספר מגילת קורניץ המתעד את תולדות הקהילה היהודית בעיר, מספר הרב לנדא אודות בני משפחתו ובראשם החסיד ר' זלמן ובנו זיסקינד}} .<br />
<br />
ר' אברהם היה סוחר גדול. הוא היה שולח רפסודות של עצים לעיר דנציג שבגרמניה ומכך התפרנס. פעם שלח רפסודות בשווי של שישים אלף רובל, וכולן טבעו. בנוסף לכך שהפסיד את כל הונו, נקלע לחובות עצומים והדבר הפריע לו להתרכז בלימוד התורה. בסופו של דבר החליט שלא טוב תוך כדי הלימוד לחשוב אודות החובות, אלא צריך להקדיש זמן מיוחד לכך. ומאז היה ר' אברהם סוגר את הספר לזמן מה, מהרהר בחובות שנחתו עליו, ובסיכומו של דבר היה אומר לעצמו: "לשם מה עלי לחשוב על כך? - הרי כסף לא נשאר לי, ואת הנכסים שנותרו כבר מכרתי, ועל מה יש לחשוב עוד?", ואז היה פותח את הספר ומתחיל שוב ללמוד {{הערת שוליים|ליקוטי סיפורים עמ' שכג.}}. <br />
<br />
פעם, באמצע חודש [[אלול]] [[תרמ”ג]] (לקראת סיום שנת האבל על אדמו"ר המהר"ש), נכנסו הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] והרב משה (שהתמנו לאחר שנים רבות כמשפיעים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש) אל הרב ר' אברהם שהיה מחשובי ונכבדי החסידים. שנים אלו היו חברים ומלמדים, ומכיון שלקראת החגים הפסיקו את הלימודים עם התלמידים, היו נוסעים בכל שנה ל[[ליובאוויטש]], והם שאלו את ר' אברהם האם עליהם להמשיך לנסוע לליובאוויטש לאחר הסתלקותו של הרבי מהר”ש בעוד שבניו טרם קיבלו על עצמם את הנשיאות? <br />
השניים הוסיפו ואמרו כי חוששים שמא יש להם ‘פניה’ כדי לחסוך את עלות הנסיעה, ולכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה כדי שיחלק לצדקה לפי דעתו. ר’ אברהם השיב להם מיד כי אינו מקבל את הכסף, ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה. הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש. <br />
<br />
כשר' [[שמואל צבי הירש ליסון]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים הורודישץ]] (שייתה סניף של הישיבה המרכזית בליובאוויטש), למד אצל ר' אברהם. <br />
<br />
הרבי הריי"צ סיפר פעם {{הערת שוליים|שיחת י"ט כסלו תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256) }} שהרש"ג שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ ([[אברהם משולם זלמן לנדא]] שהיה סבו) שהוא הי' תובע מ[[אדמו"ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר אדמו"ר הזקן בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער. . ואמר אדמו"ר. . אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז קבלה איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך בך אין עצמות".<br />
<br />
ר' אברהם אמר פעם, שהשאלות ששואלים אותו אפילו באמצע תפילת יום-הכיפורים אינן מבלבלות אותו מתפילתו, שהרי אין הן אלא דבר הלכה ורצון העליון יתברך, אבל כשהחזן מתחיל להשתטות בחזנותו ("מאכען זיך נאריש"), זה כבר מבלבל אותו… {{הערת שוליים|לקוטי סיפורים, עמ' שכב}}.<br />
<br />
הרה"ח ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] השתדל מאד שר' אברהם יגיע לכהן ברבנות בז'עמבין, ואכן, בזכות ר' גרונם הגיע ר' אברמק'ה לעיירה{{הערת שוליים|ראה בהרחבה בס' [[חסידים הראשונים]] ([[ישראל אלפנביין]]) ח"ב פ"א}}.<br />
ר' גרונם הי' מקורב ומקושר פנימי לר' אברמק'ה, במשך שנים רבות שהה במחיצתו והסתופף בצילו, ותקופות אף גר בביתו. הוא שמע ממנו אלפי ביאורים וסיפורים.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] התעניין על ר' אברהם אצל הרב [[יעקב לנדא]]{{הערת שוליים|במכתבו אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמוד מ-מא}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*'''סביו''' - הרה"ח ר' [[אברהם משולם זלמן לנדא]] - שנקרא ר' '''זלמן קורניצער'''. עמד בראש העיר החב''דית [[קורעניץ]] והיה מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
*'''אביו''' - ר' '''צבי הירש לנדא''' שנקרא "'''ר' הירשל'ה - ר' זלמן'ס'''" (ראה אודותיו למעלה).<br />
*'''אחיו''' - הרה"ח ר' [[דן לנדא]], שהתחתן עם נכדתו של [[הרבי הצמח צדק]] - בת בנו של הרב [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
*'''בנו''' - הרה"ח [[מנחם מענדל הילביץ]] כיהן כרבה של העיירה החסידית ז'עמבין. חתן החסיד המפורסם הרה"ג ר' [[אברמ'קה מקורעניץ]] - מחסידי אדמו"ר הצמח צדק. בנו (של ר' מנחם מענדל) הוא הרב ר' [[אלתר הילביץ]] וחתניו (של ר' מ"מ) הם - המשפיע הנודע הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] הי"ד והרב [[שילם קוראטין]] משגיח בישיבה בליובאוויטש.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|לנדא אברהם]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|לנדא אברהם]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|לנדא אברהם]]</div>יוסי מתל אביבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%9E%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91&diff=151126שיחת משתמש:יוסי מתל אביב2013-09-25T01:31:12Z<p>יוסי מתל אביב: יצירת דף עם התוכן "{{בה}} --~~~~"</p>
<hr />
<div>{{בה}} --[[משתמש:יוסי מתל אביב|יוסי מתל אביב]] - [[שיחת משתמש:יוסי מתל אביב|שיחה]] 01:31, 25 בספטמבר 2013 (UTC)</div>יוסי מתל אביבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%9E%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91&diff=151125משתמש:יוסי מתל אביב2013-09-25T01:30:42Z<p>יוסי מתל אביב: יצירת דף עם התוכן "חבר של משה מאשדוד"</p>
<hr />
<div>חבר של משה מאשדוד</div>יוסי מתל אביבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%90&diff=151124רבא2013-09-25T01:29:37Z<p>יוסי מתל אביב: </p>
<hr />
<div>{{חז"ל|<br />
|שם=רבא<br />
|תמונה=[[קובץ:מערת אביי ורבא.jpg|מרכז|220px]]<br />
|כיתוב=מערת אביי ורבא<br />
|דור=דור רביעי ל[[אמוראים|אמוראי]] [[בבל]]<br />
|רבותיו=[[רב יוסף]], [[רבה בר נחמני]]<br />
|חבריו=[[רבא]]<br />
|בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]]<br />
}}<br />
'''רבא''' היה ראש ישיבת פומבדיתא, עמיתו של [[אביי]] ובר הפלוגתא שלו. נודע בדרך ההסברה הבהירה והברורה שלו{{הערת שוליים|1=[[מסכת בבא בתרא]] פרק ראשון.}} וכמותו נפסקת ה[[הלכה]] במחלוקותיו המרובים ב[[תלמוד בבלי|ש"ס]] מול [[אביי]], חוץ מששה מקומות בש"ס, שסימנם יע"ל קג"ם.<br />
== נשמתו של רבא ==<br />
<br />
מבואר ב[[זוהר]] דאתפשטותיה ד[[משה]] בכל דרא ודרא, שיש בכל דור [[נשמות]] גבוהות מבחינת משה, והוא מבחינת פנימיות [[אור]] החכמה כמו נשמת [[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]] וכיוצא, וכן בכל דור ודור יש נשמות וניצוצות שמלובשים בגופים מבחינת משה.<br />
<br />
לכן מצינו בגמרא שרב ספרא אמר לרבא "'''משה''' שפיר קאמרת", מפני שנשמת רבא היה מבחינת משה באותו הדור, ולפי שרבא היה ניצוץ רבי עקיבא וכמובא בגמרא, שמשמת [[רבי עקיבא]] נולד [[רבי יהודה הנשיא|רבי]], ומשמת רבי נולד [[רב יהודה]] ומשמת רב יהודה נולד [[רבא]], ואין [[צדיק]] נפטר עד שנולד צדיק כמותו.<br />
<br />
כוונת רב ספרא באמירה "שפיר קאמרת" היא, מפני שבכח '''נשמת''' רבא תלויה המשכת חכמה זו בדין זה לכך אמר, '''משה''' שפיר קאמרת שכאילו מפי משה ממש נאמרה הלכה זו כו'.{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]] מאמרי אדה"ז [[תקס"ו]] ח"א, ביאור שני לדרוש ע"פ יונתי בחגוי הסלע עמ' שנד.}}.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
*'''רב יוסף''' בריה דרבא, שזכה ללמוד [[תורה]] מרב יוסף{{הערת שוליים|[[יבמות]] סד, ע"ב.}}.<br />
*'''רבה''' בריה דרבא.<br />
*'''רב אחא''' בריה דרבא{{הערת שוליים|סנהדרין פ"ה, ב.}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{אמוראים}}<br />
[[קטגוריה:אמוראים]]</div>יוסי מתל אביבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%9E%D7%96%27%D7%99%D7%91%D7%95%D7%96%27&diff=151123ברוך ממז'יבוז'2013-09-25T01:27:57Z<p>יוסי מתל אביב: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציון של ר' ברוך]]<br />
רבי '''ברוך ממז'יבוז''' נולד בשנת [[תקי"ז]] ב[[מז'יבוז']] (אוקראינה) לאביו רבי [[יחיאל אשכנזי]] ולאמו אדל בת [[הבעל שם טוב]]. ר' ברוך נפטר ב[[י"ח בכסלו]] [[תקע"ב]].<br />
<br />
כאשר שאלו הוריו את [[הבעש"ט]] איזה מסכת להתחיל ללמדו, השיב: '[[בבא קמא]]' – והוסיף כי אלו הראשי תיבות: ברוך בן אדל קדוש מבטן אמו. <br />
<br />
עוד בהיותו ילד הסתלק סבו - הבעש"ט. זמן קצר הסתופף בחצר [[המגיד ממזריטש]] ועבר לאוסטראה [אוסטרוג]. <br />
<br />
בחודש [[חשוון]] בשנת [[תק"מ]] התיישב בטולצ'ין (אוקראינה) ולדרישת חסידים החל לנהוג כ[[אדמו"ר]].<br />
<br />
בשת [[תק"ס]] העתיק את [[אדמו"ר]]ותו ל[[מזיבוז]] <br />
<br />
ר' ברוך היה קשור לשיטת סבו הבעש"ט הקדוש, ועד מהרה אלפים מקרוב ומרחוק התדפקו על דלתות ביתו. <br />
<br />
== דרך עבודתו ==<br />
<br />
הנהגתו היתה בקפדנות, ותמיד היה מקלל - למראית עין.<br />
<br />
הוא היה מבזה תמיד את שמו של הרה"ק רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], אך כאשר נפגש עמו היה נכנע אליו והיה מכבדו מאוד. לאחר פטירתו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב קרע את בגדיו, והסביר שבחייו היה מבזהו מפני שמלאכים ושרפים התקנאו בעבודתו, וקטרגו שצריכים ליטלו מהעולם, לכן ביזהו כדי לבטל את הקטרוג{{הערה|כתבי ר"י שו"ב}}.<br />
<br />
צדיקי הדורות הפליגו בדרגתו הרמה שבעבודתו הנסתרת של רוגז, ואף מסופר כי [[אליהו הנביא]] התגלה אליו פעם בשעת רוגזו. כאשר נפטר היתה אצבעו הקדושה מונחת על ספר הזוהר הקדוש, במילים "אית רוגזא דאיתקרי ברוך".<br />
<br />
בשומעו שהרבנית [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]], אומרת [[חסידות]] ברבים התנגד לכך בחריפות ומכאן נבעה התנגדותו לאדמו"ר הזקן.<br />
<br />
לאחר שעבר למז'יבוז' נהג את נשיאותו ברמה, הנהגתו הקדושה והנסתרה היתה באופן של הרווחה ובדיחות הדעת והבדחן הירשל מאוסטרופולי חי זמן מה בחצרו.<br />
<br />
כאשר חלה סירב לשאול בעצת רופאים ולהשתמש בתרופות ונפטר בשנת [[תקע"א]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
* בוצינא דנהורא: מדבריו ותורותיו שכונסו אחר מותו.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"רי החסידות הכללית]] [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]</div>יוסי מתל אביבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%9E%D7%96%27%D7%99%D7%91%D7%95%D7%96%27&diff=151122ברוך ממז'יבוז'2013-09-25T01:27:35Z<p>יוסי מתל אביב: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציון של ר' ברוך]]<br />
רבי '''ברוך ממז'יבוז''' נולד בשנת [[תקי"ז]] ב[[מז'יבוז']] (אוקראינה) לאביו רבי [[יחיאל אשכנזי]] ולאמו אדל בת [[הבעל שם טוב]]. ר' ברוך נפטר ב[[י"ח בכסלו]] [[תקע"ב]].<br />
<br />
כאשר שאלו הוריו את [[הבעש"ט]] איזה מסכת להתחיל ללמדו, השיב: '[[בבא קמא]]' – והוסיף כי אלו הראשי תיבות: ברוך בן אדל קדוש מבטן אמו. <br />
<br />
עוד בהיותו ילד הסתלק סבו - הבעש"ט. זמן קצר הסתופף בחצר [[המגיד ממזריטש]] ועבר לאוסטראה [אוסטרוג]. <br />
<br />
בחודש [[חשוון]] בשנת [[תק"מ]] התיישב בטולצ'ין (אוקראינה) ולדרישת חסידים החל לנהוג כ[[אדמו"ר]].<br />
<br />
בשת [[תק"ס]] העתיק את [[אדמו"ר]]ותו ל[[מזיבוז]] <br />
<br />
ר' ברוך היה קשור לשיטת סבו הבעש"ט הקדוש, ועד מהרה אלפים מקרוב ומרחוק התדפקו על דלתות ביתו. <br />
<br />
== דרך עבודתו ==<br />
<br />
הנהגתו היתה בקפדנות, ותמיד היה מקלל - למראית עין.<br />
<br />
הוא היה מבזה תמיד את שמו של הרה"ק רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], אך כאשר נפגש עמו היה נכנע אליו והיה מכבדו מאוד. לאחר פטירתו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב קרע את בגדיו, והסביר שבחייו היה מבזהו מפני שמלאכים ושרפים התקנאו בעבודתו, וקטרגו שצריכים ליטלו מהעולם, לכן ביזהו כדי לבטל את הקטרוג{{הערה|כתבי ר"י שו"ב}}.<br />
<br />
צדיקי הדורות הפליגו בדרגתו הרמה שבעבודתו הנסתרת של רוגז, ואף מסופר כי [[אליהו הנביא]] התגלה אליו פעם בשעת רוגזו. כאשר נפטר היתה אצבעו הקדושה מונחת על ספר הזוהר הקדוש, במילים "אית רוגזא דאיתקרי ברוך".<br />
<br />
בשומעו שהרבנית [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]], אומרת [[חסידות]] ברבים התנגד לכך בחריפות ומכאן נבעה התנגדותו לאדמו"ר הזקן.<br />
<br />
לאחר שעבר למז'יבוז' נהג את נשיאותו ברמה, הנהגתו הקדושה והנסתרה היתה באופן של הרווחה ובדיחות הדעת והבדחן הירשל מאוסטרופולי חי זמן מה בחצרו.<br />
<br />
כאשר חלה סירב לשאול בעצת רופאים ולהשתמש בתרופות ונפטר בשנת [[תקע"א]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
* בוצינא דנהורא: מדבריו ותורותיו שכונסו אחר מותו.<br />
<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"רי החסידות הכללית]] [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]</div>יוסי מתל אביבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%A9%D7%9B%D7%9C&diff=151121מידות שבשכל2013-09-25T01:13:51Z<p>יוסי מתל אביב: </p>
<hr />
<div>'''מידות בשכל''' הוא כינוי בספרי החסידות להתעוררות המידות בעודם בשורשם, הוא ה[[שכל]] המהווה אותם. <br />
מידות אלו הם בהתגלות וחוזק יותר מאשר המידות שבלב ולכן הם נקראים "אתוון רברבין"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32920&hilite=87451165-9104-4c9d-bee1-4eb9df33cb88&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=15 מאמרי אדה"ז תקס"ו]}}. לדוגמא, התעוררות המידות בפועל היא כאשר עולה בלבו של אדם התעוררות אהבה או יראה. התעוררות המידות שבשכל היא כאשר הוא שוקל בדעתו אם עליו לעורר בקרבו אהבה להשי"ת או יראה. גם בשכל יש את הטית המידות של האדם, והטיה זו עלולה להטותו להכריע את הכף לטוב או למוטב, בהתאם להחלטה שבקרבו שבהתעוררות מידותיו. <br />
<br />
מידות שכליות אלו נקראים "[[ז"ת]] ד[[אימא]]", שהוא [[כתר]] ל[[ז"א]], ושורשן הוא מ[[כתר]] של [[אריך אנפין]] (דהיינו ה[[רצון]] העליון), והוא כענין [[קול]] פשוט היכול להתהפך מצירוף לצירוף באשר הקול הפשוט שהוא האות [[א]] הוא [[שורש]] כל ה[[אותיות]], והוא מהארת ה[[עתיק|כתר הכללי]] דהיינו [[רצון]] פשוט המהפך את אותה [[סברא]] עצמה לדון בה ל[[חסד]] או ל[[גבורה|דין]], כדוגמת מאמר ה' בדור ה[[מבול]] רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה היתה הסיבה להבאת המבול.<br />
<br />
מקום זה, המידות שבשכל, הוא המקום בו נתהוה [[שבירת הכלים]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19795&hilite=12593bee-5ee1-437f-b711-e7c364ecc1a9&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=451 אדמו"ר הצמח צדק]}}.<br />
<br />
בחינה זו ידועה בספרי החסידות בתואר "[[ע]]' רבתי" שהיא הע' של שמע ישראל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32927&hilite=dba783f3-5c47-435f-b9db-698c531b56ca&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90 מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ה]. ראה עוד [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30540&hilite=973dcf40-2b08-4d07-818d-c009cbefce1f&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=145 בספר הערכים לר' יואל כהן]}}.<br />
{{הערות שוליים}}</div>יוסי מתל אביבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=151120מידות2013-09-25T01:08:44Z<p>יוסי מתל אביב: </p>
<hr />
<div>{{פירושונים|<br />
*[[מידות (ספירות)|מידות - ששה הספירות]]<br />
*[[מידות טובות]]<br />
*[[מסכת מידות]]<br />
*[[מידות שבשכל]]<br />
}}</div>יוסי מתל אביבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=COL&diff=151119COL2013-09-25T01:07:47Z<p>יוסי מתל אביב: הפניה לדף חב"ד און ליין (אתר)</p>
<hr />
<div>#הפניה [[חב"ד און ליין (אתר)]]</div>יוסי מתל אביבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=151118יוסף רוזין2013-09-25T01:05:58Z<p>יוסי מתל אביב: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי יוסף רוזין<br />
|תמונה=[[תמונה:יוסף רוזין.jpg|250px]]<br />
|כינוי=הגאון מרוגוצ'וב (הרוגוצ'ובר)<br />
|תיאור=<br />
|תאריך לידה=שנת [[תרי"ח]]<br />
|מקום לידה=רגצ'וב, בלארוס<br />
|תאריך פטירה=[[י"א באדר]] [[תרצ"ו]]<br />
|מקום פטירה=[[וינה]]<br />
|מקום פעילות=דווינסק<br />
|תפקידים נוספים=רב ומשיב<br />
|רבותיו=[[יוסף דוב סולובייצ'יק]] ויהושע לייב דיסקין<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו="צפנת פענח", "מכתבי תורה" [[יוסף רוזין#חיבוריו|ועוד]]<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
הרב '''יוסף'''{{הערה|השם חיים נוסף לו ככל הנראה כשחלה.}}''' רוז'ין''' (מכונה '''הגאון מרוגוצ'וב''', '''הרוגוצ'ובֶר''') היה נצר למשפחת חסידי חב"ד, ידיד [[אדמו"רי חב"ד]] ומחבר הספר "[[צפנת פענח (ספר)|צפנת פענח]]". נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר רוגצ'וב בבלארוס ונפטר ביום [[י"א באדר]] שנת [[תרצ"ו]] בהיותו ב[[וינה]]. נקבר בעיר רבנותו - דווינסק.<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
[[קובץ:הרב יוסף רוזין בצעירותו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזין בתקופת היותו [[רב]] בעיר דווינסק]]<br />
הרב רוזין נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר רוגצ'וב שבבלארוס (פלך מוהליב) לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה [[תלמיד חכם]] ו[[חסיד חב"ד]]. אימו הייתה נכדה של ר' גרשון, מראשוני חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ברוגצ'וב. בילדותו לקחו אביו ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] שבירכו שיהיה למדן, תוך כדי שבנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], מניח עליו את ידיו. כבר בילדותו נודע כחריף ובעל זכרון לא שגרתי. בהיותו בן שמונה שנים כבר ידע את כל [[סדר נזיקין]] בעל פה. בגיל שלוש עשרה הביאו אביו לסלוצק אל הגאון רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] מ[[בריסק]], שם למד בחברותא עם בנו ר' [[חיים סולובייצ'יק]]. אחר כך נסע ללמוד אצל ר' יהושע לייב דיסקין בשקלוב. באותה תקופה היה מבקר גם אצל ר' [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], ה[[אדמו"ר]] מ[[קפוסט]]. לפני חתונתו נסע אל רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] ושם נהיה לחסיד [[חסידות חב"ד]] ([[ליובאוויטש]]).<br />
<br />
בגיל שמונה עשרה התחתן עם בתו של הרב משה גורפינקל מ[[וורשה]], זמן קצר לאחר נישואיהם נפטרה אשתו ולבקשת חמיו נישא לבתו השניה. במשך שמונה שנים עסק רק ב[[תורה]] כשחמיו דואג לכלכלו. בשנת [[תרמ"ט]] התמנה על ידי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן שניאורסון]] ל[[רב]] בעיר דווינסק, שהייתה מאוכלסת ברובה בחסידי [[חב"ד - קפוסט]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נתקע ב[[פטרבורג]] ובמשך עשר שנים שימש כרב עדת החסידים בעיר. לאחר מכן חזר לדווינסק.<br />
<br />
הרב יוסף רוזי'ן היה יוצא דופן בהתמדתו ב[[תורה]]. חריפותו וגאונותו הם נדירים ביותר ובודדים שמשתווים לו{{הערה|[[הרב]] [[אליעזר ננס]] ביקר פעם אצל הרב רוזין ושאל אותו "אומרים שאינך לומד [[אחרונים]]". ענהו הרב רוזין: "שקר וכזב. אתה יכול לבחון אותי על כל הנושאי כלים של ה[[שולחן ערוך]] ונספחיהם ואומר לך אותם מלה במילה" (מגדל עוז פענח רזא).}}. ספריו "צפנת פענח" על התורה, ה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]], עמוקים מאוד ורק יחידי סגולה יכולים לרדת לסוף דעתו. למען פענוח ספריו הוקם ב[[ארצות הברית]] על ידי ישיבת יצחק אלחנן, מכון "צפנת פענח" המביא את כל המקורות אליו הוא מפנה.<br />
<br />
וכך כתב עליו הרב [[שלמה יוסף זווין]]:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור='''אישים ושיטות''', הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br />
|תוכן=הרוגצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה . . יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל . . אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים ([[רש"י]], [[תוספות]], [[הרא"ש]] וכו') שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט.}}<br />
<br />
ביום [[י"א באדר]] בשנת [[תרצ"ו]] נפטר בוינה ומנוחתו כבוד בעיר רבנותו, דווינסק. לאחר פטירתו הוקם סניף של ישיבת תומכי תמימים על שמו "זכרון יוסף" בדווינסק.<br />
<br />
==הקשר עם חב"ד==<br />
===על אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי===<br />
[[קובץ:הלוויית הרב יוסף רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלווית הרב רוזין בעיר דווינסק]]<br />
הרב רוזין העריך מאוד את [[אדמו"ר הזקן]]. בספרו צפנת פענח הוא מכנה אותו "הגאון האמיתי{{הערת שוליים|"צפנח פענח" דפוס דווינסק שנת [[ת"ש]], חלק א' סי' נ"ח.}}. על "קונטרס אחרון" של אדמו"ר הזקן ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] אמר פעם: {{ציטוטון|יש צורך בגידים כאלה{{הערת שוליים|כשאמר זאת הראה על אצבעו.}} במוח לומר סברות של הקונטרס אחרון}}{{הערת שוליים|מופיע ב[[לקוטי סיפורים]] מהרב [[חיים מרדכי פרלוב]]. התבטאויות נוספות של הרב רוזין על אדמו"ר הזקן, ראה ספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ה]], חלק ד' ע' 2282.}}. כשלמד את ה"קונטרס אחרון" על הלכות תלמוד תורה{{הערת שוליים|פרק ג' סק"א ד"ה וסמ"ק.}} התבטא בהתפעלות ואמר: "הוא הרי היה גאון אמיתי"{{הערת שוליים|בשם ר' [[אלטר שימחוביץ]],[[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].}}. פעם תיאר הרב רוזין את גדלותו התורנית של [[הגאון מווילנא]] ובסיום דבריו אמר: "אבל לדעת ללמוד - זאת ידע אדמו"ר הזקן"!{{הערת שוליים|במקור ב[[אידיש]] "אבער קענען לערנען?! דאס האט גיקענט דער אלטער רבי"!. הרב [[יהושע מונדשיין]] בספרו "מגדל עוז" ע' צ"ב, בשם הרב יעקב ברמן ששמע זאת מהרב רוזין.}}<br />
<br />
באחד ההזדמנויות אמר על אדמו"ר הזקן:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=ר' [[אליעזר ננס]] שמע מהרב רוזין.<br />
|תוכן=מאז חתימת ה[[ש"ס]] היו אלפי גאונים ויראים, ברם רק שנים הם שירדו לסוף דעתם של חכמי הש"ס, והם [[הרמב"ם]] ו[[אדמו"ר הזקן]]<br />
}}<br />
<br />
בתקופה שטרם הודפסו כתביו של ה[[אדמו"ר האמצעי]], אמר, שמעיון בספרי החסידות שלו ובמיוחד בספר "[[אמרי בינה]]" אפשר לראות שהוא היה "גאון הגאונים" גם ב[[נגלה]].<br />
<br />
===עם אדמו"ר הרש"ב===<br />
[[קובץ:מכתב מהרבי אל הרב רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מהרבי אל הרב רוזין]]<br />
<br />
הרב רוזין היה בקשרי ידידות עם [[אדמו"רי חב"ד]] שהיו בתקופתו ([[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]]){{הערת שוליים|ראו [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] מיום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תשמ"ב]].}}.התכתב גם עם אדמו"ר הרש"ב. הרב [[יעקב לנדא]], מבאי ביתו של אדמו"ר הרש"ב, סיפר, שכאשר היה מתקבל מכתב מהרב רוזין, הייתה התרגשות גדולה ו"נתמלא הבית כולו אורה". בשנת [[תרע"ז]] ביקר אדמו"ר הרש"ב ב[[לנינגרד]] והיה במצב רוח טוב. כשנשאל מה גרם למצב רוחו, השיב: "היום קיבלתי ברכה מהגאון הרוגאצ'ובי שאמר לי: "אני מברך אתכם בכח התורה שלי, שתהיה לכם הצלחה בכל ענייניכם"".<br />
<br />
באחד ממכתביו כותב עליו אדמו"ר הרש"ב:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=<br />
|תוכן=ידיד עליון וידיד נפשי, הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי תבל, יראת ה' אוצרו<br />
}}<br />
<br />
לעומתו השיב הרב רוזין:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור="מגדל עוז"<br />
|תוכן=כאשר כבוד-קדושתו שליט"א עומד תמיד בפרץ ומחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור וכאשר ברוך השם דבריו נשמעים בכל מקום, באתי לעורר את כבוד קדושתו לעיין בזה..<br />
}}<br />
<br />
הרב רוזין גם נפגש עם אדמו"ר הרש"ב ובפגישתם שוחחו בנושא "אויר של [[ארץ ישראל]]" ו"קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא", כשהוא מתנצל על שאינו מדבר ב[[חסידות]] ו[[קבלה]], כיוון שאדמו"ר הצמח צדק בירך אותו שידע ללמוד נגלה. אדמו"ר הריי"צ תיאר אחר כך את הפגישה ואמר שבמקום הפגישה היה "אויר של [[גן עדן]]"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] ע' 107-108.}}. לאחר תקופה הסביר אדמו"ר הרש"ב עניין בתורת הקבלה בהתבסס על דברי הרב רוזין בפגישתם.<br />
<br />
כשהרב רוזין היה ב[[פטרבורג]] הציע לו אדמו"ר הרש"ב עזרה כלכלית, אך הרב רוזין דחה את ההצעה והשיב שגם עתה מונחת צנצנת המן ב[[קודש הקודשים]]{{הערת שוליים|בכך רצה לרמוז, שכמו המן שהיה לחם מן השמים, כך הוא - בקודש הקודשים - ניזון מספיק ואינו צריך עזרה.}}.<br />
<br />
בשכנות לרב רוזין בדווינסק התגורר זוג שלא היה להם ילדים במשך עשר שנים מחתונתם. הם נכנסו אצל הרב זווין לשאול האם להתגרש, כפי שההלכה דורשת. הוא הפנה אותם לאדמו"ר הרש"ב, שאמר להם שלא יתגרשו ו"משנה מקום משנה מזל" ושיעברו לגור באמריקה וברכם שיזכו שם לילדים ולאריכות ימים{{הערת שוליים|הרב דניאל כהן מספר על סבתו, מרת דבורה מרים קווין שחיית עד מאה ועשר שנים - [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1179 ע' 48.}}.<br />
<br />
בשנת [[תר"פ]], לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, שלח הרב [[יהושע נימוטין]] מכתב אל הרב רוזין בו הוא מספר לו על פטירת אדמו"ר הרש"ב. למשמע הבשורה הגיב הרב רוזין: {{ציטוטון|שקולה מיתת צדיקים כשרפת בית אלקינו . . כל זמן שהוא חרב הוה בכל רגע חורבן חדש . . וכל רגע ורגע הוה חורבן}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[ד' בסיוון]] שנת [[תר"פ]]. מודפס בשלמות בקובץ "לב לדעת" - [[י' בשבט]] [[תש"נ]] ע' כ"ז, כ"ח.}}.<br />
<br />
ב[[חג השבועות]] שנת [[תרפ"ג]] ביקרו הרב [[שמחה גורודצקי]] והרב [[שמואל מיכל טריינין]] אצל הרב רוזין והועלתה שאלה לגבי עישון ב[[יום טוב]]. העיר ר' שמואל מיכל טריינין ש[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לעשן ביום טוב בצנעה. השיב לו הרב רוזין: {{ציטוטון|הרי הוא [[צדיק]] עליון והעישון שלו הוא ענין אחר לגמרי}}.<br />
<br />
בהזדמנות ביאר הרב רוזין לתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]], מהו רבי: {{ציטוטון|כל ערב סוקר הרבי את העולם כולו, ובאם רואה שבקצוי ארץ נמצא אברך במצוקה גשמית, פונה הוא בתביעה אל הרבש"ע שיוריד ממנו את דאגותיו הגשמיות, ומבטיח "ובחנוני נא" שעל ידי זה בודאי יתעלה גם ברוחניות, ולכן נקרא הצדיק "עיני העדה", בגלל ראיתו בכל עניני עדתו}}. באותה הזדמנות גם הביע הערצתו לתלמידי תומכי תמימים, שאדמו"ר הרש"ב גידלם להיות בעלי מסירות נפש.<br />
<br />
===עם אדמו"ר הריי"צ===<br />
הרב רוזין ואדמו"ר הריי"צ היו בקשרי ידידות והערצה הדדיים. בשנת [[תר"פ]], מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, חלה אדמו"ר הריי"צ במחלת הטיפוס והוא ביקש שישלחו בקשת רפואה ("[[פדיון נפש]]") אל הרב רוזין שהשיב במכתב הפותח במילים: {{ציטוטון|נשיא בישראל, אלוף ביהודה גזע תרשישים}}. בגוף המכתב הוא מבאר שלאדמו"ר הזקן היה גם כתר תורה וגם כתר נשיאות ואת שניהם הוריש לבניו. כדי לעבור מכתר תורה לכתר נשיאות צריך "ליבון" וזה הסבר לסיבת המלחה. את המכתב הוא מסיים: {{ציטוטון|הנני גוזר בכוח התורה שיבריא}}{{הערת שוליים|הרב [[שמחה גורודצקי]] העיד שראה בעצמו את המכתב.}}. בהזדמנויות נוספות ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרב רוזין שיברכו "ברכת התורה".<br />
<br />
באחד ממכתביו כותב אדמו"ר הריי"צ אל הרב רוזין: {{ציטוטון|הוד כבוד שר התורה, הנאמן בבית אלקים, נשיא ישראל, נרו הדרתו ותפארתו, הנודע בכל קצוי תבל, גאוני עם אלקי אברהם באצילות הודו יתהללו, יראת ה' אוצרו, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא יוסף שליט"א}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[י"ז בשבט]] שנת [[תרפ"ב]]. מובא ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 270 ע' 30 ואילך.}}. אדמו"ר הריי"צ גם סייע לו כלכלית באופן אישי, כפי שעולה מכותבו: {{ציטוטון|לצרכי רום מעלת גאונו הפרטי}}{{הערת שוליים|מופיע ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 219 ע' 18-19. ראה שם מכתבים נוספים.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ד]] התגברו הרדיפות נגד הפצת התורה והיהדות ב[[רוסטוב]] ואדמו"ר הריי"צ רצה לעבור ללנינגרד. לפני כן שלח שלושה חסידים שיביקשו את רשותו של הרב רוזין, שהיה רב בללנינגרד באותה תקופה, האם הוא יכול להגיע לעיר. החסידים הלכו לרב רוזין ובחוצפתם הציעו לו שיחזור לדווינסק. הרב רוזין חייך ולא ענה להם. כשנודע לאדמו"ר הריי"צ מה שהם אמרו לרב רוזין, הוא שלח להודיע להם שהם משחקים באש ושילכו מיד אל הגאון ויבקשו ממנו מחילה. אחד מהם ניגש ואמר לרב רוזין שהרבי צוה עליו לבקש מחילה. הגיב הרב רוזין: "זהו [[חסיד]] אמיתי.. הוא מבקש מחילה רק מפני שהרבי ציווהו.. הנהגה כזו כה יקרה לי, עד כי רק בזכותה הנני מוחל בלב שלם". השניים האחרים לא ביקשו מחילה ואחד מהם נהרג על ידי הקומוניסטים והשני יצא מדעתו{{הערת שוליים|ראו באריכות ב[[שבועון בית משיח]], גיליון 520 ע' 48-49, מרשימתו של הרב [[שניאור זלמן חנין]].}}.<br />
<br />
ב[[חודש סיון]] [[תרפ"ד]] הגיע אדמו"ר הריי"צ ללנינגרד והלך עם הרב [[שמואל נימוטין]] לבקר את הרב רוזין. הרב נימוטין תיאר אחר כך שאדמו"ר הריי"צ התכונן לפגישה כמו לפגישה עם מלך. ר' שמואל נכנס אל הרב רוזין והודיע שהרבי הגיע והוא יצא לקבל את פניו. הפגישה נמשכה כשעתיים. בהזדמנות אחרת נשלח הרב נימוטין על ידי אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרב רוזין שהתבטא כששמע את הקריאה: "הנשיא קורא!" מיד ביקש את מעילו ורצה לצאת לנסיעה. כששמעה זאת אשתו, אמרה שהוא עדיין לא אכל היום כלום והניחה לפניו סרדינים קטנים, עוגיה וכוס חלב. הגאון טעם משהו מהדג, לגם לגימה מהחלב, ואמר: "צריך להזדרז, הנשיא מחכה".<br />
<br />
כשחלה הרב רוזין כתב אליו אדמו"ר הריי"צ שהוא בצער ממצב בריאותו וכל חסידי חב"ד מתפללים לרפואתו. הוא בירך אותו ברפואה שלמה וביקשו שיעדכן את בשורות הטובות{{הערת שוליים|ממכתב ליום [[ב' בשבט]] שנת [[תרצ"ו]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ה]] הגיע שוב ר' שמחה גורדוצקי לפטרבורג והרב רוזין שאל אותו "הגעת לרבי ללנינגרד?", ענה הרב שמחה "כן הגעתי ללנינגרד לרבי". שאל הרב רוזין שוב: "הגעת ללנינגרד לרבי או לרבי ללנינגרד"? ומיד ציין שישנן שבע עשרה השלכות הלכתיות בין שני האופנים{{הערת שוליים|את אחד מהם הוא פירט: אם באת לרבי הרי אתה פטור מן ה[[סוכה]] ואם באת ללנינגרד, אתה חייב בסוכה. "ולגבי יתר השש עשרה - אמר - תשבור את הראש בעצמך.}}. בעת שהותו של הרב רוזין ב[[לנינגרד]] הוא למד ב'חברותא' עם הרב [[מנחם מנדל גולומבוביץ]] שהיה [[חסיד]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
כאשר הרב רוזין יעץ שהיהודים יעזבו את רוסיה{{הערת שוליים|בהתבסס על דברי ה[[רמב"ם]] שאומר שאסור לאדם לשהות במדינה שמעשיה מקולקלים.}}, שאלו אותו, והרי אדמו"ר הריי"צ נמצא ברוסיה, על-כך הוא ענה: {{ציטוטון|הרי הוא צדיק עליון ומה לנו להשתוות אליו}}.<br />
<br />
===עם הרבי===<br />
[[קובץ:גלויית הרב יוסף רוזין אל הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גלויה ששלח הרב רוזין אל [[הרבי]]]]<br />
בשנת [[תרפ"ב]] כש[[הרבי]] היה כבן עשרים שנה, היה מבקר רבות אצל הרב רוזין והם היו משוחחים בדברי תורה. בהמשך אף נתן הרב רוזין לרבי [[סמיכה|הסמכה לרבנות]]. בקביל הם היו גם בקשרי מכתבים{{הערת שוליים|[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|אמו של הרבי]] העידה שהתכתבות זו החלה כשהרבי היה בגיל שש עשרה או שבע עשרה.}} שנמשכה גם לאחר שהרבי הגיע ל[[ניו יורק]]{{הערת שוליים|בחוברת "לב לדעת", גליון 1 ([[ניסן]] [[תש"נ]]) ע' 4; מסופר שתקופה ארוכה הסתיר הרבי את עובדת ההתכתבות ולשם כך היה מוציא את הדואר בעצמו, עד שפעם לא חש בטוב ונודע הדבר. לעומת זאת, בקונטרס "[[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]]" ע' קס"ה, מאת הרב [[שלום דובער לוין]], הוא כותב, שבאחד ממכתבי הרבי אל הרב רוזין חתם הרבי בשם "מ. גוראריה" והוא כתב לרבי "לא נתברר אצלנו טעם העלמת השם והכתובת, אם הוא כדי להעלים מעין הצנזורה, או שהוא כדי להעלים מבני הבית את דבר ההתכתבות עם הגאון מרוגאצ'וב". בתשובה על כך אישר הרבי את האפשרות הראשונה (העלמה מהצנזורה) ועל ההאפשרות השניה (העלמה מהמשפחה) כתב: "?! אין לזה שחר כלל - כפשוט".}}. באגרת מיום [[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ה]]{{הערת שוליים|הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'תשנט.}} עונה הרבי למכתב של הרב רוזין ובין היתר דנים בעניין 'נקב בבהמה' שנרפאה על ידי רופא שהרב רוזין טען שאינה כשרה. הרבי מביא במכתב יותר מארבעים מקורות מה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]], להוכיח שהטריפה חוזרת להכשירה. במכתב מיום [[כ"ב בשבט]] [[תרפ"ח]] כותב הרבי מכתב תורני נוסף הפותח במילים: {{ציטוטון|כבוד הרה"ג המפורסם לשם ולתהלה, איש האשכולות טוביינא דחכימי תל תלפיות, מרי דחטי סיני ואוצר בלום סודרן ופלפלן וכו' וכו' מוהרר"י ראזין שליט"א}}. יומיים לאחר מכן, ביום [[כ"ד בשבט]] התקבלה תשובה ארוכה מהרב רוזין{{הערה|מכתבים נוספים מהרבי אל הרב רוזין, ראה: מכתב מיום [[כ"א באדר]] שנת [[תרפ"ח]] בעניין חכמת התכונה (המכתב הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], חלק א' אגרת א'. תשובת הרב רוזין הודפסה עם פיענוח ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 704). מכתב נוסף מיום [[ז' באב]] [[תרצ"ב]] בענין דין הפקר ביובל, אם יוצאת מיד הזוכה מן ההפקר וחוזרת ליד המפקיר וביאור בפירוש המשניות לרמב"ם ב[[מסכת נדה]] (דף מ"ה עמוד ב') בטעם הדין ששנות הנקבה לענין הנדרים הם פחות משני הזכר. ביום [[כ"ז באב]] שואל הרבי שוב בענין דין הפקר ביובל. במכתבו הוא מאשר את מכתבו של הגאון אליו, אולם מציין שבנקודה זו עדיין לא קיבל תשובה ולכן שואל שוב.}}.<br />
<br />
חלק ממכתבי הרבי אל הרב רוזין נמצאו בין דפי שלוש מסכתות של הרב רוזין, בהם גם נהג לציין את חידושיו בשולי הגמרא{{הערת שוליים|מפי הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}.<br />
<br />
המכתב הראשון ב[[אגרות קודש]] של הרבי הוא אל הרב רוזין.<br />
<br />
==הרבי ושיטת הרגצ'ובר==<br />
הרב מנחם כשר שיחד עם בנו ר' משה עסק בהאדרת כתבי הרב רוזין, אמר ש"הרבי הוא המבין הגדול ביותר והמפיץ הגדול ביותר של תורת הרוגאצ'ובי"{{הערת שוליים|ההתבטאות נאמרה לר' מנחם מענדל טננבוים המתעסק עם תורתו ומורשתו של הרב רוזין.}}. דברים דומים אמר גם הרב [[שלמה יוסף זוין]] אל הרב [[מיכאל הלפרין]]: "אין כמו הרבי בהבנת דברי הרוגאצ'ובער". בקובץ "מבית הגנזים" מודפס מכתבו של הרב כשר בו הוא מודה לרבי על שדאג שהג'וינט יתמוך בעבודתו על תורת הרב זוין.<br />
<br />
בשנת [[תש"כ]] הוציא הרב משה חיים אפרים בלוך ספר בשם "דובב שפתי ישנים" ובו מכתבי תורה רבים שצוין עליהם שהם מהרב רוזין. הוא שלח עותק מהספר לרבי שהשיב לו: {{ציטוטון|לאחרי בקשת סליחתו, נצטערתי על שצוין על כמה מכתבים שהם להגאון הרוגאצ'ובי - וכל הרגיל בסגנונו יראה תיכף שאינו}}{{הערת שוליים|מכתב מ[[חודש כסלו]] [[תש"כ]], אגרת ז'צו.}}. כשניסה להתווכח על קביעה זו, כתב לו הרבי שוב: {{ציטוטון|אלפי מכתבים שאלות ותשובות ועמודים בחידושי תורה נמצאים מהגאון הרוגאצ'ובי, ומשתרעים הם על משך תקופה של כמה וכמה שנים, עשיריות בשנים. והצד השוה בכל המכתבים, שו"ת, חידושי תורה אלו, מבלי יוצא מן הכלל בהחלט, הוא סגנון המיוחד לו, שכל אחד יכירו, ויכיר גם כן את מה שאינו שייך לו בהחלט. ומכתבים הנדפסים בספר "דובב שפתי ישנים" הם בסגנון הפכי בתכלית הכי החלטית מסגנון הרוגאצ'ובי.. (ולא עוד אלא שבאם היתה מציאות שיבוא הרוגאצ'ובי ויעיד שהוא כתב המכתבים, לא יאמינו לו ולא ישמעו לקולו)}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[כ"ו בטבת]], אגרת זקעא.}}.<br />
<br />
את שיטתו של הרב רוזין בתורה הגדיר הרבי כאירוע מיוחד ש[[הקב"ה]] גילה בתקופה שלפני ביאת המשיח{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[פורים]] [[תשמ"ז]]. [[תורת מנחם - התוועדויות]] כרך ב' ע' 627.}}. במכתב לרב שלמה טרשנסקי, שהוציא לאור את חידושיו של הרב רוזין במורה נבוכים של הרמב"ם כותב הרבי {{ציטוטון|ובאמת אין התואר "חידושים" הולמם ומכילם, כי חידושיו הם שלא בערך למעלה ממובן הרגיל של מלת "חידוש". ובסגנון המונחים בתורת החסידות, מלאים הם אור הממלא את הכלי, ועוד כהנה וכהנה אשר לא יכילנו הכלי ומקיף עליו מלמעלה}}{{הערה|מכתב מיום [[ד' בשבט]] [[תשכ"ה]]. אגרת ח'תתקכ"ט. וראה גם במכתב מיום [[י"א באדר]] [[תשל"ז]] אל מהדירי ספרי "צפנת פענח". מודפס ב[[קובץ יגדיל תורה ירושלים]], חוברת י"ד ע' 36 .}}. למרות שהעולם מתפעל מהזכרון הנדיר שלו - אומר הרבי - שלא היה כמותו מאות שנים, הרי שמעלתו היותר גדולה היא היכולת למצוא את המכנה המשותף לריבוי נושאים בתורה{{הערה|מודפס ב[[שיחות קודש]] שנת [[תשל"ו]], כרך א' ע' 140.}}.<br />
<br />
שיטתו של הרב רוזין בתורה היה למצוא בכל הנושאים והמחלוקות שבכל חלקי התורה, את הנקודה המשותפת להם. וכפי שכותב הרבי: {{ציטוטון|היתה לו דרך נפלאה בלימוד התורה, בקיאים היו הרבה, אך שיטתו היא למצוא לכל ענין בתורה - כלל, או שמגלה ענין כללי "לשיטתיה", שמאה וחמישים - מאתיים שנה לא היה דבר כזה". בחסידות - מצאנו כך אצל אדמו"ר ה"צמח צדק}}{{הערה|בסעודת ליל א' של [[חג הסוכות]] [[תשכ"ט]]}}. וכן: {{ציטוטון|על דרך שהבליט והדגיש הגאון הרוגאצ'ובי, למצוא המשותף שבענין פרטי זה שבתורה, עם עוד פרטים, הכלל והגדר המאחדים. ומובנת העמקות, ועל אחת כמה וכמה הרחבות, הבאות על ידי זה.}} הרבי גם אמר ששיטת הלימוד שלו עצמו היא כמו של הרב רוזין{{הערה|מופיע בספר "תשובות וביאורים" [[תשמ"ז]] ע' 273.}}.<br />
<br />
הרב משה גרוסברג, מחבר הספר "העמק עיון" על ה"צפנת פענח" של הרב רוזין, מספר שכאשר היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ביטא את התפעלותו מהשילוב הנדיר אצל הרב רוזין. בהקשר לכך הזכיר הרבי את הספר [[דרך מצוותיך]] של אדמו"ר הצמח צדק והוסיף שהוא נקרא על שמו (מנחם מענדל) ולכן הוא משתדל לנהוג גם בדרכיו{{הערה|[[המלך במסיבו (ספר)|המלך במסיבו]] חלק ב' ע' רנ"ט.}}.<br />
<br />
הרבי סיפר ששמע מיהודי שהיה נוכח בשעת הדפסת אחד מספרי הרב רוזין בחייו והמדפיס צילצל ואמר לו כי נשארו שני עמודים ריקים. אמר הרב רוזין: "חכה חכה, הנה הנה אני מביא עוד"{{הערה|סופר בליל א' של [[חג הסוכות]] [[תשכ"ט]].}}.<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
==חיבוריו==<br />
[[תמונה:הרוגוצ'ובי.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'הרוגוצ'ובי' על הרב רוזין]]<br />
*הרוגוצ'ובר התכתב עם אנשים רבים, חלופות מכתבים ניתן למצוא בקובץ תלמידי ישיבת חכמי לובלין (כוכבי אור) וב'קובץ מאמרים לרב אלחנן וסרמן. <br />
*צפנת פענח - שני כרכים של פירוש על הרמב"ם. <br />
*חיבור על מורה נבוכים. <br />
*צפנת פענח - פירוש על התורה (שלשה כרכים).<br />
*צפנח פענח על הש"ס (בבלי, ירושלמי, תוספתא, רי"ף ורא"ש)-בבא קמא, בבא מציעא, סנהדרין, הוריות, עדויות ומסכתות קטנות. <br />
*שלמת יוסף -(יצא לאור בשנת [[תשט"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי שלמה סובול. <br />
*מכתבי תורה -(יצא לאור בשנת [[תרצ"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי מרדכי קלינא. <br />
*צפנת פענח - שאלות ותשובות בנושאים שונים (הספר המפורסם ביותר שלו) נערך סמוך למלחמת העולם השניה. השו"ת יצא בשתי מהדורות: <br />
מהדורת דוינסק - יצא לאור על ידי בתו (מרת רחל אשת רבי ישראל אבא ציטרן).<br />
<br />
#חלק ראשון - יצא לאור בשנת [[ת"ש]] <br />
#חלק שני - יצא לאור בשנת [[תש"א]] <br />
<br />
מהדורת ורשה (שלשה חלקים) יצא לאור בשנת [[תרצ"ה]]. ב[[תשנ"ט]] יצא לאור בספר אחד הנקרא ספרי שאלות ותשובות צפנת פענח כל חמשת החלקים (היינו מהדורת דוינסק ורשה) יחד עם שלמת יוסף ומכתבי תורה.<br />
<br />
*שו"ת הרוגצ'ובר החדשות - הכולל תשובות חדשות, מענות ומכתבים, הגהות על הטור והערות על שירי ריה"ל. יצא לאור ע"י מכון הרוגצ'ובר החדש ב[[מודיעין עילית]] בשנת [[תשס"ט]].<br />
* ליקוטים מפירושי הרגצ'ובר כולל פענוח והסבר דבריו על ידי הרב אברהם בן שמעון ממוטנריאול, בהוצאת מוסד הרב קוק<br />
#ספר צפנת פענח על גרושין (תשס"ט).<br />
#ספר צפנת פענח על שבת (תש''ע).<br />
#ספר צפנת פענח על אישות ח''א הלכות קדושין (תשע''ב).<br />
#ספר צפנת פענח על אישות ח''ב הלכות כתובות (תשע''ג).<br />
<br />
===חיבורים על חיבוריו===<br />
*מפענח צפונות - הסברת סוגיות יסודיות בתורת הרוגוצ'ובי. הרב מ. כשר.<br />
*רזין דאורייתא - 200 ערכים בתורת הרוגוצ'ובי עם ביאורי [[הרבי]]. מכון להוראה ודיינות ביתר עילית (תשס"ח).<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[[אישים ושיטות]]''', עמודים 71-132.<br />
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 169-187.<br />
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''פענח רזא''', דמותו החסידית של הרוגצובי (מאמר בספר [[מגדל עז]], [[ירושלים]] [[תש"מ]]).<br />
*הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[אוצר סיפורי חב"ד]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"ד]], חלק י' עמ' 136.<br />
*[[יאיר בורוכוב]], '''[[הרוגוצ'ובי (ספר)|הרוגוצ'ובי]]''', ביוגפריית הרב יוסף רוזין, הוצאת המחבר, [[רחובות]] [[תשס"ד]].<br />
*יהושע מנחם נויהויזר, '''[[הצפנת פענח במשנת הרבי]]''', [[ועד להפצת שיחות]], [[תשס"ג]].<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59851 פלא הדורות: הרוגצ'ובי והתבטלותו לאדמו"רי חב"ד] בעיתון "שעה טובה" {{אינפו}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59851 פלא הדורות: הרוגצ'ובי והתבטלותו לאדמו"רי חב"ד] - מאמר שפורסם ב[[עיתון]] "שעה טובה" מאת הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] {{אינפו}}<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59704 בנו העלום של הרוגצ'ובער] - יעקב ב. פרידמן, עיתון בקהילה {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|רוזין יוסף]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|רוזין יוסף]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|רוזין יוסף]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|רוזין יוסף]]<br />
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט|רוזין יוסף]]</div>יוסי מתל אביבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%27_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8&diff=151117ח' באייר2013-09-25T00:59:13Z<p>יוסי מתל אביב: </p>
<hr />
<div>{{חודש אייר}}<br />
'''ח' באייר''' הוא היום השמיני ב[[חודש אייר]].<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ד'תתנ"ו - קהילת שפיירא נרצחה במסע הצלב הראשון.<br />
*[[תקצ"א]] - רבי ירחמיאל רבינוביץ', ה[[אדמו"ר]] מ[[פשיסחא]] (בנו של היהודי הקדוש מפשיסחא), נפטר.<br />
*[[תרצ"ח]] - רבי עזרא אלטשולר, אב"ד ווינוטא ומחבר הספרים 'תקנת עזרא' ו'תקנת ארצות', נפטר.<br />
*[[תש"ג]] - רבי משה מרדכי מטריסק–לובלין, נרצח על קידוש ה'.<br />
*[[תשמ"ד]] - רבי דוד אלכסנדר מלינובסקי, ראש ישיבת 'אור התורה', נפטר.<br />
<br />
==נולדו==<br />
*[[תש"ט]] - נולד הרב [[לוי ביסטריצקי]] (ז"ל), רב קהילת חב"ד ב[[צפת]], ומקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]].<br />
<br />
==נפטרו==<br />
*[[תשנ"א]] - ר' [[מרדכי סירוטה]], מאנ"ש ב[[קרית מלאכי]].<br />
<br />
{{להיום יום|ח'|אייר}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ח ח]]</div>יוסי מתל אביבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%27_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8&diff=151116ח' באייר2013-09-25T00:59:01Z<p>יוסי מתל אביב: </p>
<hr />
<div>{{חודש אייר}}<br />
'''ח' באייר''' הוא היום השמיני ב[[חודש אייר]].<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ד'תתנ"ו - קהילת שפיירא נרצחה במסע הצלב הראשון.<br />
*[[תקצ"א]] - רבי ירחמיאל רבינוביץ', ה[[אדמו"ר]] מ[[פשיסחא]]) בנו של היהודי הקדוש מפשיסחא), נפטר.<br />
*[[תרצ"ח]] - רבי עזרא אלטשולר, אב"ד ווינוטא ומחבר הספרים 'תקנת עזרא' ו'תקנת ארצות', נפטר.<br />
*[[תש"ג]] - רבי משה מרדכי מטריסק–לובלין, נרצח על קידוש ה'.<br />
*[[תשמ"ד]] - רבי דוד אלכסנדר מלינובסקי, ראש ישיבת 'אור התורה', נפטר.<br />
<br />
==נולדו==<br />
*[[תש"ט]] - נולד הרב [[לוי ביסטריצקי]] (ז"ל), רב קהילת חב"ד ב[[צפת]], ומקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]].<br />
<br />
==נפטרו==<br />
*[[תשנ"א]] - ר' [[מרדכי סירוטה]], מאנ"ש ב[[קרית מלאכי]].<br />
<br />
{{להיום יום|ח'|אייר}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ח ח]]</div>יוסי מתל אביב