חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יוסף יצחק וילשאנסקי

2025-03-10T07:02:20Z

יוניון:

{{מפנה|הרב וילשאנסקי|וילשאנסקי (פירושונים)}}
{{דמות
|שם=הרב יוסף יצחק וילשאנסקי
|תמונה=הרב ווילשאנסקי חדש.jpeg
|כינוי=[[ראש ישיבה|ראש ישיבות]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
|תאריך לידה=[[ג' באדר]] [[תשי"א]]
|מקום פעילות=[[צפת]]
|תפקידים נוספים=חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] ו[[מטה משיח]]
|תאריך פטירה= מוצש"ק אור ל[[ט' אדר]] [[תשפ"ה]]
}}
[[קובץ:ייצ וילי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק וילישאנסקי מוסר שיעור כללי לתלמידי הישיבה (תשפ"ג)]]
[[קובץ:אלכסנדר מנקין ונכדיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וילשאנסקי (מימין) בילדותו, יחד עם אחיו וסבם]]
[[קובץ:בליניצקי 7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לומד בילדותו עם ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]]]]
[[קובץ:הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכינוס של מטה משיח]]
הרב '''יוסף יצחק ווילשאנסקי''' ([[ג' באדר ב']] [[תשי"א]] - [[ח' באדר]] [[תשפ"ה]]) היה מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]], כיהן [[ראש ישיבה|כראש ישיבות]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], איש חינוך, היה חבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וב[[מטה משיח]]. ממובילי דרך האמונה וההתקשרות ברבי מלך המשיח.

==תולדות חיים==
נולד ב[[צרפת]] ב[[ג' באדר ב']] [[תשי"א]] לרב [[רפאל וילשאנסקי]].

בהיותו כבן שלוש נפטרה אימו והוא אומץ על ידי סבו, ה[[שד"ר]] הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]] מ[[פריז]], ובבית דודו הרב [[יהושע דובראווסקי]].

בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]], אצל ראש הישיבה, הרב [[יוסף גולדברג]].

לקראת חודש [[תשרי]] [[תש"ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]]{{הערה|כחלק מקבוצת תלמידי הישיבה בברינוא שנסעה ל-770. יתר התלמידים נצטוו על ידי הרבי לחזור לברינוא, בעוד הרב ווילשאנסקי ואחיו, [[שניאור זלמן וילשאנסקי|הרב שניאור זלמן]], הורשו להמשיך את לימודיהם ב[[770]]}}.

בחודש אייר [[תשל"א]] נמנה על קבוצת [[התלמידים השלוחים]] שנשלחו על ידי הרבי ל[[אוסטרליה]].

בשנת [[תשל"ג]], לאחר שובו ל-[[770]], הצטרף ל[[ועד להפצת שיחות]] ונטל חלק בעריכת חוברות [[לקוטי שיחות]] שיצאו מידי שבוע מוגהות בידי הרבי.

באלול [[תשל"ה]] נשא את גב' מלכה פערל בת הרב [[משה אשכנזי]], נכדת הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], והחל ללמוד בכולל האברכים שעל ידי מזכירות הרבי, תוך שהוא ממשיך את עבודתו בועד להפצת שיחות.

בי"א שבט [[תשל"ו]] [[שליח|נשלח]] על ידי [[הרבי]] ל[[ארץ ישראל]], בתוך קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ באותה שנה.

בחודש אייר תשל"ז הקים את [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת]] שבהוראת הרבי משלבת במסגרת הלימודים תלמידים מבתים חב"דיים לצד בעלי תשובה ביחד עם הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]. הישיבה כיום היא ישיבת חב"ד הגדולה בעולם.

הרב ווילשאנסקי נקט בכל השנים בדעה שיש לפרסם את העבודה ש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]. גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך לדבוק בעמדה זו ואף השתתף ונאם ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שנערכו בשנת תשנ"ה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] [[קבלת פני משיח צדקנו|לקבלת פני הרבי משיח צדקנו]]. גם בשנים הבאות הגיע הרב ווילשאנסקי לכינוסים שאירגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. כאשר קם [[מטה משיח באה"ק|מטה משיח]] הצטרף הרב ווילשאנסקי להנהלה. כיהן כחבר הנהלה ב[[קרן המליון]]. במהלך השנים התפרסמה הישיבה שבראשותו כישיבה שנוקטת קו של אמונה ללא פשרות בדברי הרבי [[פרסום בשורת הגאולה]] ו[[נצחיות חייו של הרבי]] תוך כדי מתן דגש מיוחד על ה[[התקשרות לרבי|התקשרות]] האיתנה לרבי מלך המשיח.

הרב ווילשאנסקי חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על פסק דין ש[[נצחיות חייו של הרבי|הרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת.

לישיבה שלוחות ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]] נוף הגליל ותל אביב וכן [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], [[ישיבת חנוך לנער]] וכן '[[מכון תורני טכנולוגי]]' המיועדת לתלמידים הזקוקים למסגרת אישית יותר. כמו כן, הקים ותרם להקמתם של מוסדות חינוך רבים בארץ, ומשמש כחבר [[צפת#ועד המנהלים|ועד המנהלים]] של קהילת חב"ד בצפת.

הנחה מידי שנה את [[סיום הרמב"ם]] המרכזי ב[[טבריה]].

נפטר בשבת קודש ח' באדר תשפ"ה, לאחר מחלה ממושכת והוא בן 74 שנים.

הלווייתו יצאה ביום ראשון ט' באדר בשעה 12:00 מ'בית כנסת לוי יצחק' דרך ישיבת חח"ל גדולה ונטמן בבית העלמין בצפת, סמוך למקום קבורת אימו . בהלווייתו השתתפו אלפי תלמידיו ומקורביו{{הערה|[https://www.c-live.co.il/archives/54936 לצפיה במסע ההלווייה]}}.

הותיר אחריו בנים וצאצאים, שלוחים של הרבי, מקושרים לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח.

===חבר אגו"ח===
בשנת [[תשס"א]] צירף הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], את הרב ווילשאנסקי לחבר בהנהלת אגו"ח. [[בית דין רבני חב"ד]] אישר את המינוי ומזכיר הבי"ד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אף השתתף באסיפת העמותה בה נתקבלה ההחלטה ובירך על כך בשם ביה"ד. לאחר כשנה נתקבל מכתב מביה"ד ובו הודעה כי המינוי בוצע ללא רשות. הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[יוסף הכט]] הודיעו להנהלת אגו"ח כי אין תוקף הלכתי ומעשי למכתב זה וכי עליהם להמשיך לפעול כרגיל. לאחר פטירת הרב מיידנצ'יק, בשנת [[תשס"ד]], אישרו שוב כל חברי בית הדין את צירופו לעמותה.

==ספריו==
*'''שערי ישיבה - שיעורים''', הוא ספר המלקט חלק משיעוריו של הרב, שיעורים אלו נמסרו בישיבה במסגרת "שיעורים כלליים", מידי יום חמישי, והם מוגשים בעריכה קלה.

הספר הראשון בסדרה, יצא לאור על החלקים הראשונים של לקו"ש.

*'''שלוחו של אדם כמותו''' - קונטרס המלקט את כל שיחות [[הרבי]] בדיני שליחות, בצירוף פילפולים וחקירות בדברי [[הרבי]] - מתוך שיעורים שמסר. הקובץ נערך על ידי חתנו הרב [[לוי ניסילביץ]].

==משפחתו==
[[קובץ:Dcf2f5cde3751b46ee2bb314e6a121f9 (1).jpg|ממוזער|הרב ווילשאנסקי ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס כ"ח סיוון תשנ"ה]]. לצידו: חותנו הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[ישעיהו הרצל]] והרב [[מנחם בן ציון גרוסמן|בן ציון גרוסמן]]]]
'''רעייתו''': מלכה פערל (לבית הרב [[משה אשכנזי]]).

;בניו
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] - רב קהילת [[חיפה|נווה גאולה]], ומנהל רוחני וראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
*הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] - ראש ישיבות [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] - ראש ישיבות [[חנוך לנער צפת]] ורב קהילת "הצעירים" עיה"ק צפת.
*הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] - מנהל מכון הסמיכה ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].
*הרב [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] - ראש ישיבה קטנה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[בצלאל וילשאנסקי (חיפה)|בצלאל ווילשאנסקי]] - [[שליח]] הרבי בשכונת פנינת הכרמל [[חיפה]], ר"מ ב[[תומכי תמימים קריות]] ומרצה במכון [[למען ילמדו]] סניף נפש חיה.
;בנותיו
*מרת זלאטע, אשת הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[מגדל העמק]] וחבר הנהלת ארגון [[יד לאחים]].
*מרת חיה מושקא, אשת הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] - [[משפיע]] ראשי וחבר הנהלת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה - חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

==ראו גם==
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)]].
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]].

==לקריאה נוספת==
*מענדל צפתמן, יציאת השלוחים לארץ הקודש, רב שיח בהשתתפות הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[שמואל גרייזמן]] והרב [[ישראל יוסף הענדל]] {{בית משיח}} גיליון 542

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%95%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%a1%d7%a7%d7%99/ הרב יוסף יצחק וילשאנסקי באתר] {{אינפו}}
*[https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3%20%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7%20%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99 הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי] באתר {{הגאולה}}
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1OmYaCoW_0DUsUNg8lw1RZ-Oawbrn_9rE '''מאמינים שהרבי יתגלה!'''] נאומו של הרב ווילשאנסקי,י' שבט תשס"ז בכינוס שאורגן ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76063 ושננתם לבניך אלו התלמידים], ראיון חג ב[[שבועון בית משיח]] על משנתו החינוכית {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73980 ראשי המפלגות נפגשו עם הרב וילשאנסקי], ידיעה באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69418 היו ימים - הרב וילישאנסקי מקבל לחיים מהרבי בתור חבר הכולל אברכים] {{תמונה}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82564 אש ההתקשרות להט השליחות]''' - משא לרגל ג' תמוז שנת העשרים {{בית משיח}} {{אינפו}} כ"ט [[סיוון]] [[תשע"ד]] (27.06.2014)
*'''[https://chabad.info/magazine/717935/ האבא של התמימים]''', בתוך גליון 'צפת בתנופה' חג הסוכות תשפ"ב {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/5315 הרב ווילישאנסקי]''' באתר חב"ד אונליין {{Col}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_29.html טור מעורר: כיצד חסיד צריך לחיות את הרבי? • הרב יוסף יצחק וילשאנסקי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: וילשאנסקי, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]

אבא דוד גורביץ

2025-02-24T06:05:03Z

יוניון:

[[קובץ:הרב גורביץ.png|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ]]
[[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ מפקח על חלוקת ה[[מצה|מצות]] באוזבקיסטן]]
[[קובץ:הרב גורביץ 1.jpg|שמאל|ממוזער|]]
הרב '''אבא דוד גורביץ''' ([[כ"ח בכסלו]] [[תרצ"ז]]-[[ט"ז בשבט]] [[ה'תשפ"ה]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] למדינת [[אוזבקיסטן]] והרב הראשי של אסיה התיכונה.

==תולדות חיים==
הרב אבא דוד גורביץ, נולד ב[[מוסקבה]], [[ברית המועצות]] ב[[כ"ח בכסלו]] [[תרצ"ז]] לרב [[רפאל דובער גורביץ]]. בילדותו, המשפחה נמלטה בזמן ה[[שואה]] והגיעה ל[[סמרקנד]]. למד במחתרת בסמרקנד אצל החסיד ר' [[בערק'ה חן]].

התחתן עם גב' מלכה וגרו ב[[לבוב]] וב[[טשקנט]].

בשנת [[תשכ"ח]] זכה לאתר את המצבות של אדמו"ר [[הצמח צדק]] ו[[הרבי המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]], ולהקים סביבם גדר אחרי ההרס שהותירו הנאצים במקום, תוך חירוף נפש.

יצא מ[[ברית המועצות]] בגל העלייה של שנת [[תשל"א]], התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ולימד ב[[ישיבת הבוכרים]], לאחר מספר שנים עבר ל[[קראון הייטס]] ועסק בסת"ם. בשנת תש"נ יצא בשליחות הרבי לטשקנט בירת [[אוזבקיסטן]].

==שליח באסיה התיכונה==

הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27898 ליל הסדר בטשקנט] {{חב"ד אינפו}}}}, והקים במקום בית ספר יהודי "בית מנחם"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]{{חב"ד אינפו}}}}.

עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה.

[[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]

בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב"ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת.

במאמר באתר חב"ד און ליין תועדה פעילותו במדינות אסיה התיכונה:
במשך שנות שליחותו נסע לכל רחבי אסיה התיכונה הכוללת חמש מדינות: [[אוזבקיסטן]], [[קזחסטן]], טג'קיסטן, טורקמניסטן וקריגזיה, ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, אשר שם נמצאים יהודים, פעל בהתאם לאפשרויות והצרכים, מחלוקת זוגות תפילין, לולבים ומצות, ועד הפעלת תמימים-שלוחים לתקופות קצרות וממושכות. גם השליח הראשי לקזחסטן הרב [[שייע כהן]], עבר דרך טשקנט כאשר יצא לשליחות בשנת תשנ"ד, ולאחר חניית ביניים שארכה מספר ימים, נסע עם הרב גורביץ ל[[אלמא אטא]], שם סייע בעדו להניח את יסודות השליחות{{הערה|[https://col.org.il/news/167999 '''הרב גורביץ - שליח בכל תנאי ובכל מצב''']}}.

==קשרים עם רבנים ואישי ציבור בכירים==
במהלך השנים היו לרב גורביץ קשרים ידידותיים עם ארגונים מקומיים וארגוני חוץ, כמו לדוגמא ארגון [[הג'וינט]], אשר העניק סיוע רב ליהודי אוזבקיסטן בשיתוף פעולה עם הרב גורביץ. ובהשגחה פרטית מסובב הסיבות, שלח לטשקנט שני פקידי ג'וינט וותיקים ומנוסים מר סטנלי אברמוביץ והרב ישראל שיף, שניהם עוד זכו לפעול בשנות הי' עם שליח הרבי ב[[מרוקו]] הרב [[שלמה מטוסוב]] ובעידוד הרבי, ולאחר עשרות שנים, התגלגלו לטשקנט ופעלו עם חב"ד במדינה מוסלמית אחרת.

במקביל היו לו קשרים חשובים עם רבנים בכירים אשר פעלו בתחומים שונים באיזורים בהם הרב גורביץ פעל בשליחות הרבי. לדוגמא, בנושאים הלכתיים מורכבים היה בקשר עם הרב [[עזריאל חייקין]] שליט"א שנחשב פוסק של השלוחים ב[[חבר העמים]], וכך גם היה בקשר רצוף עם רבנים בכירים מבית הדין הגדול של הרבנות הראשית בישראל, הפועל ב[[ירושלים]] והללו פעלו בתחום הגיטין, ומהם שביקרו בטשקנט, כמו הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]] שליט"א, ומצד שני היו גם ביקורים של חברי כנסת ישראלים, ובו בזמן התפתחה קבוצת גבירים מקומית, אשר הרב גורביץ יצר איתם קשר קרוב כל כך, עד שהם הרגישו חלק מהשליחות, והזרימו תרומות וקשרים כחלק מהשגרה{{הערה|[https://col.org.il/news/167999 '''הרב גורביץ - שליח בכל תנאי ובכל מצב''']}}.

===גירוש===
בשנת [[תשס"ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21299 אונסק"ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה] {{חב"ד אינפו}}}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט] {{חב"ד אינפו}}}}, {{הערה|1=יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?] {{חב"ד אינפו}}}}. מאז גירושו הוא שלח שליחים למדינה לחזק את הפעילות היהודית במקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64705 חשיפה: למרות ההתנכלויות - חב"ד שבה לאוזבקיסטן], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70060 מנחלת הר חב"ד לטשקנט, מסע שליחות] {{חב"ד אינפו}}}}. ב[[תשס"ט]] מינתה הקהילה את השליח הרב דוד אברהם קולטון לרב הקהילה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44170 טשקנט: השליח מונה לרב הקהילה] {{חב"ד אינפו}} }}. ולאחר זמן קצר גורש אף הוא. וכיום בטשקנט השליח הרב חיים שייקביץ מנהל את פעילות חב"ד.

בשנים האחרונות היה גר ב[[נחלת הר חב"ד]].

לאחר תקופה קצרה של מחלה נפטר ב[[ט"ז שבט]] [[ה'תשפ"ה]], הלוויתו יצאה בו ביום והוא נטמן בבית החיים ב[[קריית מלאכי]].

==משפחתו==
* אביו, הרב [[רפאל דובער גורביץ]], הוגלה ל[[סיביר]] ביחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]].
*אחיו, הרב [[שמואל גורביץ (כפר חב"ד)|שמואל גורביץ]] ע"ה, מנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]]
*אחיו, הרב אברהם גורביץ ע"ה - כפר חב"ד.

*בנו, הרב ברוך גורביץ,שליח ב[[שיקגו]].
*בנו, הרב יוסף יצחק גורביץ, שליח הרבי ב[[לוס אנג'לס]].
*בתו, ברכה רעיית הרב [[אברהם שלמה גאנזבורג]], [[כפר חב"ד]].
*נכדתו רעיית הרב [[שרגא קרומבי]]

==לקריאה נוספת==
* '''חייל-גנרל בשירות הרבי''', סיפור השליחות של הרב גורביץ, [[שבועון בית משיח]] 1448
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/bdh/1181413/ אבל בחב"ד: השליח הרב אבא דוד גורביץ ע"ה] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38991 נאלצתי לעזוב את מקום שליחותי ראיון] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=30412 יומן טיסה: מבצע תפילין בגובה 36,000 רגל] {{אינפו}}
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%92%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5.pdf הקמת גדר מצבות רבותינו נשיאינו]''', ראיון עם הרב [[דוד אבא גורביץ']], שבועון בית משיח גליון ח' טבת תשס"ג עמוד 24.
*[https://chabad.info/bdh/1181416/ חיים של שליחות: תיעוד מחייו של השליח הרב גורביץ ע"ה{{תמונה}}{{אינפו}}]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70060 הרב גורביץ במסע לטשקנט] {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/magazine/411305/ לולב וסוכה מתחת לאפם של אנשי הק.ג.ב., הרב גורביץ בראיון על חגי סוכות בימי השלטון הקומוניסטי ובשליחות]{{חב"ד אינפו}} {{שבועון בית משיח}}
*[https://col.org.il/news/167999 '''הרב גורביץ - שליח בכל תנאי ובכל מצב'''], [[שניאור זלמן ברגר]] {{col}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גורביץ, אבא דוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]

אבא דוד גורביץ

2025-02-18T16:14:13Z

יוניון: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:הרב גורביץ.png|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ]]
[[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ מפקח על משלוח ה[[מצה|מצות]] לאוזבקיסטן]]
[[קובץ:הרב גורביץ 1.jpg|שמאל|ממוזער|]]
הרב '''אבא דוד גורביץ''' ([[כ"ח בכסלו]] [[תרצ"ז]]-[[ט"ז בשבט]] [[ה'תשפ"ה]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] למדינת [[אוזבקיסטן]] והרב הראשי של כל אסיה התיכונה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ברית המועצות]] ב[[כ"ח בכסלו]] [[תרצ"ז]] לרב [[רפאל דובער גורביץ]]. בילדותו, למד במחתרת אצל החסיד ר' [[בערק'ה חן]].

בשנת [[תשכ"ח]] זכה לאתר את המצבות של אדמו"ר [[הצמח צדק]] ו[[הרבי המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]], ולהקים סביבם גדר אחרי ההרס שהותירו הנאצים במקום, תוך חירוף נפש.

יצא מ[[ברית המועצות]] בגל העלייה של שנת [[תשל"א]].

==שליח באסיה התיכונה==

הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27898 ליל הסדר בטשקנט] {{חב"ד אינפו}}}}, והקים במקום בית ספר יהודי "בית מנחם"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]{{חב"ד אינפו}}}}.

עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה.

[[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]

בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב"ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת.

בשנת [[תשס"ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21299 אונסק"ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה] {{חב"ד אינפו}}}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט] {{חב"ד אינפו}}}}, יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?] {{חב"ד אינפו}}}}. מאז גירושו הוא שולח שליחים למדינה לחזק את הפעילות היהודית במקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64705 חשיפה: למרות ההתנכלויות - חב"ד שבה לאוזבקיסטן], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70060 מנחלת הר חב"ד לטשקנט, מסע שליחות] {{חב"ד אינפו}}}}. ב[[תשס"ט]] מינתה הקהילה את השליח הרב דוד אברהם קולטון לרב הקהילה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44170 טשקנט: השליח מונה לרב הקהילה] {{חב"ד אינפו}} }}. ולאחר זמן קצר גורש אף הוא.

בשנים האחרונות היה גר ב[[נחלת הר חב"ד]].

לאחר תקופה קצרה של מחלה נפטר ב[[ט"ז שבט]] [[ה'תשפ"ה]], הלוויתו יצאה בו ביום והוא נטמן בבית החיים בקריית מלאכי.

==משפחתו==
* אביו, הרב [[רפאל דובער גורביץ]], ישב בגלות ב[[סיביר]] ביחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]].
*אחיו, הרב [[שמואל גורביץ (כפר חב"ד)|שמואל גורביץ]], מנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]]
*אחיו, הרב אברהם גורביץ - כפר חב"ד.

*בנו, הרב ברוך גורביץ,שליח ב[[שיקגו]].
*בנו, הרב יוסף יצחק גורביץ, שליח הרבי ב[[לוס אנג'לס]].
*בתו, ברכה רעיית הרב [[אברהם שלמה גאנזבורג]], [[כפר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/bdh/1181413/ אבל בחב"ד: השליח הרב אבא דוד גורביץ ע"ה] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38991 נאלצתי לעזוב את מקום שליחותי ראיון] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=30412 יומן טיסה: מבצע תפילין בגובה 36,000 רגל] {{אינפו}}
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%92%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5.pdf הקמת גדר מצבות רבותינו נשיאינו]''', ראיון עם הרב [[דוד אבא גורביץ']], שבועון בית משיח גליון ח' טבת תשס"ג עמוד 24.
*[https://chabad.info/bdh/1181416/ חיים של שליחות: תיעוד מחייו של השליח הרב גורביץ ע"ה{{תמונה}}{{אינפו}}]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70060 הרב גורביץ במסע לטשקנט] {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/magazine/411305/ לולב וסוכה מתחת לאפם של אנשי הק.ג.ב., הרב גורביץ בראיון על חגי סוכות בימי השלטון הקומוניסטי ובשליחות]{{חב"ד אינפו}} {{שבועון בית משיח}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גורביץ, אבא דוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]

אבא דוד גורביץ

2025-02-18T16:10:24Z

יוניון: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:הרב גורביץ.png|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ]]
[[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ מפקח על משלוח ה[[מצות]] לאוזבקיסטן]]
[[קובץ:הרב גורביץ 1.jpg|שמאל|ממוזער|]]
הרב '''אבא דוד גורביץ''' ([[כ"ח בכסלו]] [[תרצ"ז]]-[[ט"ז בשבט]] [[ה'תשפ"ה]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] למדינת [[אוזבקיסטן]] והרב הראשי של כל אסיה התיכונה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ברית המועצות]] ב[[כ"ח בכסלו]] [[תרצ"ז]] לרב [[רפאל דובער גורביץ]]. בילדותו, למד במחתרת אצל החסיד ר' [[בערק'ה חן]].

בשנת [[תשכ"ח]] זכה לאתר את המצבות של אדמו"ר [[הצמח צדק]] ו[[הרבי המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]], ולהקים סביבם גדר אחרי ההרס שהותירו הנאצים במקום, תוך חירוף נפש.

יצא מ[[ברית המועצות]] בגל העלייה של שנת [[תשל"א]].

==שליח באסיה התיכונה==

הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27898 ליל הסדר בטשקנט] {{חב"ד אינפו}}}}, והקים במקום בית ספר יהודי "בית מנחם"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]{{חב"ד אינפו}}}}.

עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה.

[[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]

בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב"ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת.

בשנת [[תשס"ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21299 אונסק"ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה] {{חב"ד אינפו}}}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט] {{חב"ד אינפו}}}}, יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?] {{חב"ד אינפו}}}}. מאז גירושו הוא שולח שליחים למדינה לחזק את הפעילות היהודית במקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64705 חשיפה: למרות ההתנכלויות - חב"ד שבה לאוזבקיסטן], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70060 מנחלת הר חב"ד לטשקנט, מסע שליחות] {{חב"ד אינפו}}}}. ב[[תשס"ט]] מינתה הקהילה את השליח הרב דוד אברהם קולטון לרב הקהילה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44170 טשקנט: השליח מונה לרב הקהילה] {{חב"ד אינפו}} }}. ולאחר זמן קצר גורש אף הוא.

בשנים האחרונות היה גר ב[[נחלת הר חב"ד]].

לאחר תקופה קצרה של מחלה נפטר ב[[ט"ז שבט]] [[ה'תשפ"ה]], הלוויתו יצאה בו ביום והוא נטמן בבית החיים בקריית מלאכי.

==משפחתו==
* אביו, הרב [[רפאל דובער גורביץ]], ישב בגלות ב[[סיביר]] ביחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]].
*אחיו, הרב [[שמואל גורביץ (כפר חב"ד)|שמואל גורביץ]], מנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]]
*אחיו, הרב אברהם גורביץ - כפר חב"ד.

*בנו, הרב ברוך גורביץ,שליח ב[[שיקגו]].
*בנו, הרב יוסף יצחק גורביץ, שליח הרבי ב[[לוס אנג'לס]].
*בתו, ברכה רעיית הרב [[אברהם שלמה גאנזבורג]], [[כפר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/bdh/1181413/ אבל בחב"ד: השליח הרב אבא דוד גורביץ ע"ה] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38991 נאלצתי לעזוב את מקום שליחותי ראיון] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=30412 יומן טיסה: מבצע תפילין בגובה 36,000 רגל] {{אינפו}}
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%92%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5.pdf הקמת גדר מצבות רבותינו נשיאינו]''', ראיון עם הרב [[דוד אבא גורביץ']], שבועון בית משיח גליון ח' טבת תשס"ג עמוד 24.
*[https://chabad.info/bdh/1181416/ חיים של שליחות: תיעוד מחייו של השליח הרב גורביץ ע"ה{{תמונה}}{{אינפו}}]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70060 הרב גורביץ במסע לטשקנט] {{חב"ד אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גורביץ, אבא דוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]

אבא דוד גורביץ

2025-02-18T16:09:54Z

יוניון:

[[קובץ:הרב גורביץ.png|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ]]
[[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ מפקח על משלוח ה[[מצות]] לאוזבקיסטן]]
[[קובץ:הרב גורביץ 1.jpg|שמאל|ממוזער|]]
הרב '''אבא דוד גורביץ''' ([[כ"ח בכסלו]] [[תרצ"ז]]-[[ט"ז בשבט]] [[ה'תשפ"ה]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] למדינת [[אוזבקיסטן]] והרב הראשי של כל אסיה התיכונה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ברית המועצות]] ב[[כ"ח בכסלו]] [[תרצ"ז]] לרב [[רפאל דובער גורביץ]]. בילדותו, למד במחתרת אצל החסיד ר' [[בערק'ה חן]].

בשנת [[תשכ"ח]] זכה לאתר את המצבות של אדמו"ר [[הצמח צדק]] ו[[הרבי המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]], ולהקים סביבם גדר אחרי ההרס שהותירו הנאצים במקום, תוך חירוף נפש.

יצא מ[[ברית המועצות]] בגל העלייה של שנת [[תשל"א]].

==שליח באסיה התיכונה==

הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27898 ליל הסדר בטשקנט] {{חב"ד אינפו}}}}, והקים במקום בית ספר יהודי "בית מנחם"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]{{חב"ד אינפו}}}}.

עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה.

[[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]

בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב"ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת.

בשנת [[תשס"ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21299 אונסק"ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה] {{חב"ד אינפו}}}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט] {{חב"ד אינפו}}}}, יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?] {{חב"ד אינפו}}}}. מאז גירושו הוא שולח שליחים למדינה לחזק את הפעילות היהודית במקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64705 חשיפה: למרות ההתנכלויות - חב"ד שבה לאוזבקיסטן], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70060 מנחלת הר חב"ד לטשקנט, מסע שליחות] {{חב"ד אינפו}}}}. ב[[תשס"ט]] מינתה הקהילה את השליח הרב דוד אברהם קולטון לרב הקהילה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44170 טשקנט: השליח מונה לרב הקהילה] {{חב"ד אינפו}} }}. ולאחר זמן קצר גורש אף הוא.

בשנים האחרונות היה גר ב[[נחלת הר חב"ד]].

לאחר תקופה קצרה של מחלה נפטר ב[[ט"ז שבט]] [[ה'תשפ"ה]], הלוויתו יצאה בו ביום והוא נטמן בבית החיים בקריית מלאכי.

==משפחתו==
* אביו, הרב [[רפאל דובער גורביץ]], ישב בגלות ב[[סיביר]] ביחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]].
*אחיו, הרב [[שמואל גורביץ (כפר חב"ד)|שמואל גורביץ]], מנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]]
*אחיו, הרב אברהם גורביץ - כפר חב"ד.

*בנו, הרב ברוך גורביץ,שליח ב[[שיקגו]].
*בנו, הרב יוסף יצחק גורביץ, שליח הרבי ב[[לוס אנג'לס]].
*בתו, ברכה רעיית הרב [[אברהם שלמה גאנזבורג]], [[כפר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/bdh/1181413/ אבל בחב"ד: השליח הרב אבא דוד גורביץ ע"ה] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38991 נאלצתי לעזוב את מקום שליחותי ראיון] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=30412 יומן טיסה: מבצע תפילין בגובה 36,000 רגל] {{אינפו}}
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%92%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5.pdf הקמת גדר מצבות רבותינו נשיאינו]''', ראיון עם הרב [[דוד אבא גורביץ']], שבועון בית משיח גליון ח' טבת תשס"ג עמוד 24.
*[https://chabad.info/bdh/1181416/ חיים של שליחות: תיעוד מחייו של השליח הרב גורביץ ע"ה{{תמונה}}{{אינפו}}]
*
[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70060 הרב גורביץ במסע לטשקנט] {{חב"ד אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גורביץ, אבא דוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]

מנחם מענדל אלפרוביץ' (מוגילוב)

2025-02-13T06:35:17Z

יוניון:

{{פירוש נוסף|נוכחי=שליח הרבי במוגילוב|אחר=משפיע בישיבת אהלי תמימים בכפר חב"ד|ראו=מנחם מענדל אלפרוביץ (כפר חב"ד)}}
[[קובץ:הרב מנחם מענדל אלפרוביץ'.jpg|ממוזער|שליח הרבי במוגילוב מנחם מענדל אלפרוביץ']]
הרב '''מנחם מענדל אלפרוביץ'''' (יליד שנת [[תש"מ]]) הוא [[שליח הרבי]] למוגילוב (מאָהליב) שב[[בלארוס]].

==תולדות חיים==
נולד בי' אלול [[תש"מ]] לאביו הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']] ה[[משפיע]] הראשי בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|תומכי תמימים קרית גת]]. למד בצעירותו בתלמוד תורה וישיבה ב[[נחלת הר חב"ד]] ולישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בשנת [[תש"ס]] למד ב[[770]] במסגרת [[שנת הקבוצה]]. והמשיך ללמוד ב-770 עד שנת [[תשס"ב]] אז חזר ל[[ארץ הקודש]].

בהגיעו לגיל [[נישואין]] נישא למרת רבקה בתו של ר' [[אברהם יצחק לסקר]].

==שליחות==
בשנת [[תשס"ג]] יצא הרב אלפרוביץ' בשליחות הרבי למוגילוב שב[[בלארוס]].

הרב מענדל ורבקה אלפרוביץ' פועלים כיום בשליחות במוגילוב עם 9 ילדיהם, זוכים לפעול עם מאות רבות של יהודים תושבי העיר ועוד רבים.

==מוסדות ופעילות==
[[קובץ:המרכז יהודי במוגילוב.jpg|ממוזער|המרכז היהודי במוגילוב]]
*גן ילדים.
*בית ספר אור אבנר.
*פרוייקט לימוד עם נוער.
*סדנאות שבועיות ללימוד עם סטודנטים.
*כוללי תורה לגברים ולנשים.
*פעילות ענפה בשבתות ובחגים.

===המרכז היהודי===
בשנת תשפ"ה, חנך מרכז יהודי ענק שירכז את הפעילויות הרבות של חב"ד מוגילוב. חנוכת המרכז פורסמה במדיה ובעיתונות החב"דית.

==משפחתו==
*בתו, מרת חיה מוסיא, רעיית הרב מנחם מענדל הכהן קפלון.

==קישורים חיצוניים==
[https://chabad.info/news/487165/ בלרוס: החלה בניית מרכז חינוכי קהילתי חדש בעיר מוגילב] {{אינפו}}.

[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"מ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ס]]
[[קטגוריה:משפחת אלפרוביץ']]
[[קטגוריה:אישים בבלארוס]]

ברכה

2025-02-12T06:00:54Z

יוניון: /* ברכות הנהנין */

{{עריכה}}
ה'''ברכה''' היא מעין תפילה הנאמרת כהודאה או שבח ל[[קדוש ברוך הוא]]. בין סוגי הברכות: הברכות הנאמרות במהלך ה[[תפילה]], ברכות הנהנין וברכות ה[[מצוה|מצוות]]. [[מן התורה|דאורייתא]] ישנה [[מצוה]] [[ברכת המזון|לברך אחרי הסעודה]].

משמעותה של הברכה ב[[חסידות]] היא [[המשכה]] ממקור השפע ה[[רוחניות|רוחני]], מלשון "הַבְרָכָה".

==משמעות המושג ברכה==
{{להשלים}}
כל ברכה מתחילה במילה "ברוך", לה שתי משמעויות: 1) הוספת שפע למי שמברכים אותו, 2) המשכת שפע. לפי זה משמעות הברכה היא, שאנו מברכים את [[הקב"ה]] ומוספים שפע בעולמות העליונים, וגם ממשיכים שפע ל[[עולם הזה]].

[[הרשב"א]] בספר ה[[שאלות ותשובות]] שלו מבאר ששני הפירושים תלויים זה בזה, כ[[משל]] למלך שאוצרותיו גנוזים וחתומים ונראה כ[[עני]], וכשאוצרותיו פתוחים אזי נראה ומתגלה שהמלך יש לו שפע רב. ולכן בכך שאנו ממשיכים ממנו שפע בהיותו מקור הברכות אנו כביכול מברכים אותו ומגדלים את שמו{{מקור}}.

ה[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|בקונטרס פירוש המילות (ע' סג}} ביאר שממשיכים שפע מהעולם שלמעלה לעולם שלמטה, שהרי השפע בא כידוע מעולם לעולם, נמצא כי מצד אחד אנו ממשיכים שפע לעולם הקדוש שמשם בא השפע, ומצד שני אנו ממשיכים ממנו שפע.

==מטבע הברכות==
"מטבע הברכות" הוא הסדר הקבוע שקבעו חז"ל בכל הברכות: ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכות המצוות, וברכות שבסדר התפילה. הברכות כולן נפתחות במילים "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם".

ב[[הלכה]] נאמר שהמשנה מה"מטבע" שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובת הברכה, ואין להוסיף עליו{{הערה|ירושלמי ברכות סב, ב}}.

בירושלמי מובא כי ישנם שני סוגי ברכות:{{הערה|מסכת ברכות דף יא, א}}: א"ר יודן מטבע קצר פותח בהן בברוך ואינו חותם בהן בברוך מטבע ארוך פותח בהן בברוך וחותם בברוך. כלומר, חז"ל קבעו שבברכה קצרה יש רק לפתוח בנוסח הברכה הקבוע אבל בברכה ארוכה יש גם חתימה שהיא "ברוך אתה ה'", בנוסח המותאם לתוכן הברכה.

ב[[חסידות]] מבואר ש"ברוך" היא ההמשכה, "אתה" מרמז לשון נוכח על [[עצמות]] הבורא, "[[הוי']]" - ההמשכה של [[אור אין סוף]], "[[שם אלוקים|אלוקינו]]", לשון כוחנו וחיותנו, היא ה[[התלבשות]] בתוכנו ובתוך כל דבר עליו אנחנו מברכים, "מלך" - הירידה ל[[ספירת המלכות]], "העולם" - הברכה נמשכת לתוך העלם והסתר.

[[אדמו"ר הזקן]] מבאר את תוכנה של הברכה: "ברוך אתה מלך העולם", פירוש כי כל העולמות נמשכו מבחינת מלך. כמו שכתוב "מלכותך מלכות כל עולמים", והוא בחינת [[חיצוניות]] לבד להיות נקרא עליהם שמו ומלכותו לבד, ומבקשים שיהיה ברוך אתה ה' אלוקינו כמ"ש ברוך ה' אלהי ישראל מהעולם ועד העולם, דהיינו שיתברך ויומשך ממקורא עילאה ראשיתה דכולא מהעלם אל הגילוי אשר יאמר עליו, כי הוא זה אתה בלשון נוכח דהיינו שישוב אלינו בבחינת [[פנים]] על ידי שובנו פנינו אליו כנ"ל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/32/51d&search=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D לקוטי תורה דרושים ליו"כ סח, ג]}}. "הוי'", הענין בכך הוא, כי אנו מבקשים שיומשך בחינת '''[[הויה]]''' להוות העולמות, שלא יופסק חיותם וקיומם, ולא יסתלק למעלה כטבע האש ח"ו. "אלקינו": בנוסף לכך אנו ממשיכים ומבקשים: שיהיה בחינת '''אלקינו''', שנהיה בטלים אליו בחינת [[מרכבה]] אליו יתברך עד שיקרא שמו עלינו שהוא אלהינו, וכמו שאנו אומרים: אלהי אברהם, על שם שהוא - אברהם אבינו, - היה כל חייו עבודתו להיות בבחינת מרכבה ולא להיות דבר יש ונפרד בפני עצמו. "מלך העולם": פירוש: מה שהוא מהוה ומחיה העולמות להיות יש ונפרד בפני עצמו, הוא מפני היותו [[מלך]] שמו נקרא, ו[[אין מלך בלא עם]] מלשון עוממות דברים זרים ונפרדים, שאם יהיה לאדם הרבה בנים אין נקרא שמו מלך עליהם, ולכן מהווה [[הקדוש ברוך הוא]] את העולם בבחינת '''הסתר''' דווקא, ולא בחינת '''בן''' שהוא ביטול. מה שאין כן ישראל נקראים בנים למקום, ברא כרעא דאבוה, כמו שהרגל בטלה אצל הראש{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/9/25d&search=%D7%9B%D7%92%D7%95%D7%A3+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94 [[לקוטי תורה]] פרשת אחרי].}}.

==ברכות הנהנין==
{{להשלים}}

===ברכות על מאכלים===
חכמים תיקנו ברכות על כל מאכל ומשקה.

לחם וכל הדומה לו - ברכתו המוציא לחם מן הארץ

עוגה, עוגיות וכדומה - ברכתם בורא מיני מזונות

פירות עץ - ברכתם בורא םרי העץ

ירקות - ברכתם בורא פרי האדמה

אין גידולו מהארץ - שהכל נהיה בדברו

מים - שהכל נהיה בדברו

יין, מיץ ענבים - בורא פרי הגפן

===קדימה בברכות===
חכמים סידרו דיני קדימה בברכות:

*המוציא
*מזונות
*בורא פרי הגפן
*בורא פרי העץ
*בורא פרי האדמה
*שהכל נהיה בדברו

===קדימה בשבעת המינים===

*המוציא
*מזונות
*זיתים
*תמרים
*ענבים
*תאנים
*רימונים

==ברכות המצוות==
{{להשלים}}

== החילוק בין ברכה והצלחה ==
{{ערך מורחב|ערך=[[הצלחה]]}}
כאשר היה רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב אצל הרבי אמר לרבי בשם זקנו רבי דוד מ[[לעלוב]] שהגדיר את חילוק בין ברכה והצלחה, שברכה היא למעלה מדרך הטבע, והצלחה היא דבר שבדרך הטבע, ולכן הצלחה יכולה לחול גם ב[[חוץ לארץ]], מה שאין כן ברכה. וההוכחה היא, שכתוב ויהי יוסף איש מצליח - כאשר היה בבית האסורים, אך כאשר הפקיד פוטיפר את יוסף על ביתו כתוב "ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף". והביאור לכך הוא מכיון שהפקיד את יוסף להיות על ביתו, ונהיה ד' אמות של הצדיק בחינת ארץ ישראל, לכן חל הברכה שהיא למעלה מדרך הטבע, כמו ב[[ארץ ישראל]].

[[הרבי]] לא קיבל דברים אלו והביא מספר ראיות שענין הברכה גדול מענין ההצלחה.

'''ברכה''' - מבואר בדרושי [[חסידות]], שברכה היא מלשון המשכה, כלשון המשנה{{הערה|1=כלאים ריש פ"ז.}}: "המבריך את הגפן", שפירושו - שממשיכים א' מענפי הגפן למטה בארץ. כלומר, עצם הדבר ישנו כבר, אלא שצריכים לגלות ולהמשיך את הדבר משרשו ומקורו, מן ההעלם אל הגילוי.

בנוסף, [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] ראה יט, א.}} מבאר שברכה ענינה המשכה משרשו ומקורו בלבד, כלומר, ברכה אינה פועלת דבר חדש, כי אם המשכה וגילוי משרשו ומקורו.

'''הצלחה''' - מבואר בדרושי [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1=אור התורה וישב רעח א.}} שהצלחה הוא ענין מזל, כמו שקוראים איש מוצלח, "בר מזל", וממשיך לבאר ש"מזל" הוא ענין הכתר, כלומר, למעלה מסדר השחלשלות.

מכך מוכח שהצלחה היא למעלה מברכה. כי: ברכה ענינה המשכה משורש ומקור בלבד - שמזה גופא מוכח שזהו ענין השייך לדרך הטבע. מה שאין כן הצלחה - בחינת הכתר. שלמעלה מסדר השתלשלות, למעלה מדרך ה[[טבע]].

וכן הוא בלשון העולם{{הערה|1="מילתא דאמרי אינשי". ראה [[ב"ק]] צב, א.}}: כאשר אומרים שאדם פלוני הוא "א געבענטשטער מענטש" הרי זה דבר על דרך הרגיל, מה שאין כן כאשר אומרים שאדם פלוני הוא "איש מוצלח"{{הערה|א גליקלעכער מענטש.}} הרי זה דבר שאינו על דרך הרגיל...

== לקריאה נוספת ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=0281c88c-ca4d-4ebb-8195-9656c74d9df3&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=688 התוועדויות [[תשמ"ה]] ח"א]

==ראו גם==
*[[קטגוריה:ברכות]]
*[[כוס של ברכה]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ברכות]]

צבאות השם (ישראל)

2025-02-04T06:41:48Z

יוניון:

[[קובץ:לוגו צבאות-השם-בארץ הקודש.png|ממוזער|250px|סמל צבאות השם בישראל]]
'''צבאות השם בארץ הקודש''' היא תנועת נוער חב"דית הפועלת בישראל. לתנועה למעלה מ-400 סניפים ברחבי הארץ המשמשים כמועדוני פעילות שבועיות לעשרות [[חיילי צבאות ה']], בנוסף, עשרות אלפי ילדים מנויים לתוכנית המשפחתית של צבאות ה', בהתאם לדרישות האוכלוסייה במקום. מרכז הארגון נמצא ב[[נוף הגליל]].

התנועה היא חלק מארגון [[צבאות השם]] שייסד הרבי מליובאוויטש להחדרת מסרים יהודיים בקרב ילדי ישראל מכלל האוכלוסיות. הארגון בנוי על בסיס צבאי בו מחלקים דרגות והחניכים בו מכונים "חיילים". את הארגון בישראל הקים הרב [[דוד נחשון]]. הרבי התייחס רבות לארגון, הגיה את תכניו ואף שלח תקציב קבוע לארגון.

==היסטוריה==
===הקמת צבאות ה' בארץ הקודש===
[[קובץ:צבאות השם הארצי פסח מא.jpeg|ממוזער|250px|'פקודת מבצע', עלון שהופץ בישראל לקראת פסח [[תשמ"א]] (1981), שנת הקמתו של הארגון]]
[[קובץ:Nayadot chabad.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]: [[ניידות חב"ד בארץ הקודש|ניידות חב"ד]] הוא מוסד עצמאי שעל ידו מתנהלת פעילות צבאות השם]]
{{הערה|[https://chabad.info/special/929772/ צו גיוס: מנשר נוסטלגי{{אינפו}}]}}
בחול המועד סוכות תשמ"א הרבי הורה להקים את צבאות השם. הרב [[דוד נחשון]] היה אז בתשרי אצל הרבי ושמע את ההוראות וכאשר שב לארץ הקודש הקים את ארגון צבאות ה'.

הצעד הראשון היה להקים מועדוני ילדים בכל הישובים בהם פעלו ניידות חב"ד. הרבי ביקש לרשום את הילדים וכך נעשה. רשמו את כל הילדים שהשתתפו בפעילות. זה היה מספר מכובד מאוד של ילדים. היה זה טרום עידן המחשב בכל בית, ועבדו עם רשימות במחברות גדולות.

===פקודות, דרגות וסמל===
סיפר הרב דוד נחשון: "עבדנו אז חזק מאוד. עשינו מהר תעודות רישום, התחלנו ועבדנו מאוד חזק. הוצאנו פקודות מבצע, ומשימות, הרבי רצה שלא יהיה ילד שלא יירשם. ושיעלו בדרגות, וככה עשינו כל ילד היה לו תעודת חייל.

זמן קצר לאחר מכן שלחתי אל הרבי דוחות על הפעילות שהתחלנו לעשות עם הילדים והרבי שלח לי באופן חד פעמי סכום של 500 דולר על הזריזות שבהקמה. באותם ימים עוד לא היה סמל לצבאות ה', כל מועדון יצר לעצמו סמל. רק מאוחר יותר ביקשו מהאמן מיכל שוורץ לעצב סמל לצבאות ה', סמל שהרבי הגיה ומאז קיים סמל קבוע ואחיד של צבאות ה'".

===ארגון אחד ארצי===
בתחילה גם הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק החלה לפעול בעניין הם אספו את כל השמות של הילדים שהיו רשומים בבתי הספר של הרשת ורשמו אותם כחיילים בצבאות ה'. מי שריכז אז את כל העניין מטעם הרשת היה הרב ישראל הלפרין שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בהרצליה.

לאחר זמן לא ארוך, הגיעו אל הרב נחשון חברי הנהלת הרשת הרב [[משה סלונים]] והרב [[זושא וילימובסקי]] ואמרו שזה לא מה שהרבי רוצה, ולמרות הרצון הטוב של כל העוסקים בדבר, הרבי לא רוצה שהפעילות תתקיים במקביל על ידי כמה ארגונים ושאותה פעילות תתקיים על ידי כמה ראשים. הם דיברו על החשיבות והצורך שיקום ארגון אחד ארצי רשמי ומסודר שירכז את כל הפעילות של צבאות ה' בארץ הקודש. הם אמרו שהם לא מתאימים לנהל ארגון כזה, ומתוך כל מי שעסק בזה עד היום, לדעתם הרב נחשון ביצע זאת בצורה הטובה ביותר ולכן, הם אמרו, שיקח על עצמו את ניהול הארגון ושיעמוד בראשו.

כיוון ששניהם היו חברים בהנהלה של 'ניידות חב"ד', יחד עם הרב שלמה מיידנצ'יק, והיו יושבים לעיתים תכופות לדון בענייני הניידות ובעסקנות חב"ד בארץ הקודש, נענה הרב נחשון לבקשתם ונטל על עצמו את ייסוד והקמת תשתית ארצית מאורגנת לצבאות ה' בארץ הקודש{{הערה|'''[http://chabad.info/special/כך-הקים-הרבי-את-ארגון-צבאות-השם-באהק/ כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק]''' - ראיון עם הרב נחשון {{אינפו}}}}

==מחלקות ופעולות של הארגון==
*'''מחלקת רישום''' - עידוד רישום חיילים לצבאות השם.
*'''מרכז הכשרה והדרכה''' - הוצאת חוברות פעילות חודשיים וארגון כנסי הכשרה למדריכים בקייטנות וקעמפים ומנהלי סניפים ברחבי הארץ.
*'''מחלקת מסלול הדרגות''' - אחראית על תיפקוד מסלול הדרגות של צבאות ה', בשנת [[תשע"ד]] הקימה מערכת טלפונית הנקראת "[[טלמסר צבאות ה']]" בה יכולים החיילים להתקדם בקלות במסלול הדרגות של צבאות ה'.
*'''מרכז צבאות השם''' - הספקת ספרי קודש והפקת מוצרים מיוחדים לצרכי הסניפים.
*'''חנות צבאות השם''' - מכירה ושליחה של מוצרי משיח, יהדות וצבאות ה' לכל רחבי הארץ, בנוסף ישנם חנויות צבאות השם ברחבי ארץ ישראל.
*'''מחלקת המדיה''' - הפקת דיסקים וקלטות חינוכיים לילדים. עד עתה הונפקו: הבית המסתורי, מסיפורי רבותינו נשיאנו, שרגא ושמשון בשושן הבירה, המאסר והגאולה. דיסק לצפייה בשם הרפתקאה במצרים (בשיתוף עם [[ניצוצות של קדושה]]), שליחות באפריקה. הצגת המחזמר החסידי הראשון אורגנה אף היא על ידי צבאות השם. בשנת [[תשע"א]] יזם צבאות השם הקרנת הסרט [[מקום בטוח (סרט)|מקום בטוח]] (בשיתוף עם חברת ההפקות 'עולם ומלואו' על ידי בתי חב"ד), בכנסי צבאות השם וכדומה. ביום צבאות ה' בשנת תשע"ו הוקרן סרט בשם מכתב ממקסיקו שהופק בשיתוף עם עולם ומלואו.
=== מרכז הארגון ===

החל מיום הקמת הארגון מרכז הארגון שוכן במשרדים בעיר [[נוף הגליל]]{{הערה|ליד מרכז מד"א וחברת 'שטראוס'.}}. בשנת [[תשפ"ב]] קיבל הארגון הקצאה מהעירייה לבניית 'בית צבאות השם' - המרכז החדש של הארגון, העתיד להכיל מספר אגפים שיאפשרו שדרוג משמעותי של הארגון במספר תחומים{{הערה|[https://chabad.info/news/801486/ חשיפה: ההקצאה אושרה - בית צבאות ה' יוצא לדרך] {{אינפו}}}}. חלק נכבד מהשטח יוקדש למרכז לוגיסטיקה, המשנע מידי חודש 700 ארגזים לכל רחבי הארץ, למאות סניפים ומועדונים, בהתאם לאוכלוסיות ושכבות גיל שונות, וכן יפעל בו מרכז הכשרה והדרכה עבור צוות הפיקוד של הסניפים בכל רחבי הארץ, משרדים וחדרי ישיבות שיאפשרו עבודה יעילה ואיכותית על תכניות וכן האולפן החדש והמשוכלל של תכנית הראלי{{הערה|שיבנה ע"י צוות מקצועי שיתאים את התנאים לתכנית החודשית.}}.
===הסניפים===
התנועה מפעילה כ-400 סניפים ברחבי הארץ, לבנים ובנות, לילדי חב"ד ולכל ילדי ישראל,
ולקראת שנת תשפ"ד, אף הוקם סניף נבחרת בזום לבנות השלוחים.

הסניפים מתקיימים בכל עיר. תפקיד הסניף הוא לשמור על קשר בין החיילים למפקדיהם בסניף ובמפקדה הראשית, לסניף ישנה פעילות המתקיימת פעמיים בכל שבוע, במפגש משתתפים החניכים בלימוד חוויתי ובמשחק מאתגר המחדיר את התכנים, בסניף אף מתקיימים מבצעים מיוחדים{{הערה|1=לדוגמא: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84662 מבצע הסניפים תשע"ה].}}.

בשנת [[תשע"ו]] נפתחה תכנית לימודים מיוחדת בסניפי הבנים בשם '''חסידישע צייט''' (זמן חסידי), במסגרת זו נפגשים התלמידים פעמיים בשבוע ולומדים מערך שיעורים מסודר ומותאם לרמתם של הילדים מתוך חוברת ייעודית שיצאה לאור לשם כך על ידי מרכז ההוצאה לאור של צבאות ה'{{הערה|1='''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/19/498806259480.html ילדים מתפללים לגאולה בעבודה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]].}}.

מידי תקופה, נערך ערב הכשרה והדרכה לרכזי הסניפים.

===הפקות===
====יום צבאות השם====
{{הפניה לערך מורחב|יום צבאות ה'}}
[[קובץ:יום צבאות השם עו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבבת חיילים ביום צבאות השם]]
החל משנת [[תשע"ב]] עורך הארגון לרגל יום הולדתו של הרבי ב[[י"א ניסן]] "יום צבאות השם". זהו כינוס ארצי בהשתתפות אלפי ילדים המשלב תכנים חסידיים וחוויות מהנות. בשנתיים הראשונות היה הכינוס מיועד לבנים בלבד, ובשנת [[תשע"ה]] נפתח הרישום גם לבנות, והשתתפו קרוב ל-6,000 ילדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81523 יום צבאות ה' - גליון סיכום] {{אינפו}} כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)}}.

====שבת צבאות השם====
עד שנת [[תשע"ז]] התקיימה שבת צבאות ה' ארצית לכל הילדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1503 קליפ וידאו המסכם את אירועי השבת] {{וידאו}} {{אינפו}}}}. החל משנת תשע"ז השבת מיועדת רק לחיילים שחברים בתוכנית '[[חסידישע צייט]]' ובהשתתפות כאלף חיילים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/מכל-הארץ-לשבת-צבאות-השם-•-גלרית-ענק/ מכל הארץ לשבת צבאות השם] {{אינפו}}}}, בנוסף מתקיימות שבתות לבנות בהן משתתפות מדי שנה מעל לאלף בנות מכל רחבי הארץ. השבתות משולבות עם הועידה השנתית של חיילות צבאות ה', ובמהלכן מתקיימות הבחירות למועצת הארצית של התנועה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58683 גלריה משבת צבאות ה' לבנות - טבת ה'תשע"א] {{תמונה}} {{אינפו}}}}. בשנת תשע"ח, התקיימה גם שבת לחברי תוכנית 'בדרך תמים' בהשתתפות 200 חיילים.

====ערוץ אלף====
[[קובץ:לוגו ערוץ אלף.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו 'ערוץ אלף']]
ב[[חודש מנחם אב]] [[תש"פ]] הוקם על ידי ארגון צבאות ה' בארץ ערוץ אלף, ובו תוכניות מולטימדיה, סדרות ושירי המקהלה של צבאות ה'. האתר מיועד עבור [[חיילי צבאות ה']] המנויים לתכנית המשפחתית של צבאות ה'{{הערה|[https://chabad.info/child/624181/ צבאות השם מתחדש: ערוץ הוידאו החדש "אלף"] {{אינפו}}}}. באתר משודרים לעיתים תוכניות וכנסי צבאות ה', עקב מגבלות [[נגיף הקורונה]].

המאגר כולל קרוב לאלף סרטי וידיאו שהופקו על ידי התנועה והוא מתוחזק על ידם.

ב[[חודש כסלו]] [[תשפ"א]] השיקה הנהלת התנועה את מדור הערוץ המיועד לבנות, בו קיימים למעלה מחמש מאות תכני מולטמדיה המנוסחים בתוכן חסידי ואיכותי לחיילות צבאות השם.

====גן ישראל - מחנה משיח====
הוא מחנה מיוחד המתקיים ב[[חודש תשרי]] עבור חיילי צבאות ה' הבאים לשהות ב-770 בחודש החגים, באחריות צבאות ה' שדואגים למסגרת מסודרת, ומפעילה את [[קעמפ מחנה משיח]] בו משתתפים כ - 100 חיילי צבאות ה'.

====תוכנית "חסידשע צייט"====
זמן איכות בסניפי צבאות השם - תוכנית מיוחדת להצלחת הסניפים וכוללת: ספר לימוד ודפי עבודה, התוועדויות ביומי דפגרא, מלאכות יצירה ועוד.

====רשת מחנות הקיץ====
[[קובץ:רשת מחנות הקיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל רשת מחנות הקיץ]]
{{ערך מורחב|ערך=[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]}} רשת המאגדת תחתיה עשרות קייטנות וקעמפים ברחבי הארץ, בתוכה מחנה הקיץ '[[אורו של משיח]]' המונה את מספר החניכים הגדול בעולם - במחנות הקיץ החב"דיים, הרשת מחברת המנון ארצי, חומר לימודים מיוחד, תוכניות לקייטנה ו"יום צבאות השם" לילדי ה"רשת".

===טלמסר צבאות ה'===
כחלק ממערך הדרגות בארגון, הוקמה בשנת [[תשע"ד]] מערכת טלמסר שמספרה 079-9234-770. במערכת ניתן לבצע בין היתר:
*דיווח על קיום ה"פקודת יום".
*פתירת שעשועונים ל"[[במחנה צבאות השם|במחנה צבאות השם ג'וניור]]".
*תא לניקוד ביצוע משימות בסניפי צבאות השם.
*פתירת שעשועונים ל"[[במחנה צבאות השם]]" לילדי ישראל ולילדי אנ"ש וקבלה אוטומטית של הנקודות למסלול הדרגות.
*שמיעת סיפור החודש.
*שמיעת ניגון החודש.
*כנסים מיוחדים בטלמסר ועוד.

===מקהלת צבאות השם ===
{{הפניה לערך מורחב|מקהלת צבאות ה'}}
[[קובץ:מקהלחת צבאות ה' בארוע המעמד הגדול.jpg|ממוזער|שמאל|ילדי המקהלה מופיעים בארוע המעמד הגדול (י"א ניסן תשפ"ד)]]
מקהלת צבאות ה' נוסדה בשנת [[תשע"ח]] במטרה להחדיר בחיילי צבאות ה' את מטרת דורינו קבלת פני משיח צדקנו, להפיץ את בשורת הגאולה וזהותו של הגואל וללבות את אש האמונה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א, באמצעות השירים על ידי תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש, בקשר עם שבת צבאות ה' הארצית המתקיימת מדי שנה לילדי הסניפים.

המקהלה שרה בהופעות של יום צבאות השם, [[מטה משיח (ישראל)#מפעולות הארגון|המעמד הגדול]], עצרת גאולה ומשיח שבארגון [[האגודה למען הגאולה]], שבת צבאות ה' ועוד{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/ניגונים/469010/ הדיסק עומד לצאת] {{אינפו}}}}.

כמו כן, המקהלה מוציאה שירים לארגון [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/518801/ ההמנון של רשת מחנות הקיץ להורדה] {{אינפו}}}}.

המקהלה בריכוזו של הרב [[יוסף יצחק בן ציון]]. על תוכן השירים וניהול המקהלה עומדים ה[[תמים|תמימים]] מנחם מענדל כץ, ר' מנחם מענדל ששון, יוסף יצחק עובדיה, ר' אברהם משה אורן, ר' שניאור זלמן רחמים, חיים יהודה לוי. שליימה בלניצקי, מאיר אלטין, יוספי נביאן וברוך שניאור זלמנוב.

התלמידים המופיעים בה הם מסניף צבאות השם ב[[צפת]].

===הוצאה לאור===
====במחנה צבאות השם====
{{ערך מורחב|ערך=[[במחנה צבאות השם]]}}
העלון השבועי של צבאות השם. נוסד על ידי התנועה בתשמ"ט ונקרא בשם "[[במחנה צבאות השם]]". העיתון יוצא לאור במספר מהדורות (לכלל ילדי ישראל ולילדי חב"ד{{הערה|מתפרסמת כמוסף ל[[שבועון בית משיח]].}}. העיתון קיבל מענות ועידודים מיוחדים מהרבי.

בשנת [[תשע"ד]] הוסיפה מחלקת ההוצאה לאור עלון לחיילי צבאות ה' בגילאים נמוכים יותר (0 -5) הנקרא "במחנה צבאות השם ג'וניור".
בנוסף, מוציאה התנועה דף משימות ופקודות חודשיות לחיילי צבאות השם. יוצא לאור בשני מהדורות לילדי ישראל ולילדי חב"ד. הדף החל לצאת מיד עם הקמת הארגון בשנת תשמ"א.
כן כל חייל שנרשם לתוכנית המשפחתית של צבאות ה' נכנס אוטומטית להגרלה דו חודשית ל[[טיסה לרבי]] ומקבל 'כרטיס חייל'.

בשנת [[תשע"ז]] קיבל העיתון שדרוג וצורה חדשה והחל לצאת לחברים בתוכנית המשפחתית (בנוסף לעיתונים לילדי אנ"ש ב'בית משיח' ולילדי ישראל){{הערה|[http://chabad.info/child/להורדה-המגזין-החדש-של-חיילי-צבאות-ה/ המגזין החדש של חיילי צבאות ה']}}.

====ראלי====
[[קובץ:תוכנית הראלי.jpg|ממוזער|מתוך אחד הסרטים של "הראלי"]]
החל משנת [[תשע"ב]] מפיק הארגון תוכנית וידאו חודשית לילדים הקרויה 'ראלי', בעלת תכניים חסידים המועברים בצורה חוויתית ועלילתית לילדים. התוכנית מופצת לאלפי החיילים שרשומים לתוכנית המשפחתית.
כמו"כ בשנת [[תשפ"א]] נפתחה אתר מיוחד בשביל כל הסרטונים.

====ספרים====
[[קובץ:בפקודת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כריכת הספר '[[בפקודת הרמטכ"ל]]', מבית 'צבאות השם' בארץ הקודש]]
הארגון הוציא 34 ספרים.
*'''במחנה צבאות השם'''
*'''[[שיחות קודש צבאות ה' (ספר)|שיחות קודש צבאות ה']]
*'''[[דבר מלכות לנוער]]''' - סדרה המתמצתת את שיחות ה[[דבר מלכות]], 5 חלקים
*'''[[דבר מלכות לילדים]]''' - סדרה המסכמת חלק משיחות הדבר מלכות בהתאמה לילדים, 5 חלקים
*'''גאולה יומית לילדים''' (הדפסה מחודשת של הספר 'בפקודת הרמטכ"ל')
*'''עבודת התפילה''' - ספר לימוד אודות [[עבודת התפילה]]
*'''מתקשרים'''
*'''צבאות השם'''
*'''12 הפסוקים'''
*'''[[בדרך תמים]]'''
*'''היינו כחולמים'''
*'''דרכו של חסיד'''
*'''חיים גאולה במעגל השנה''' - 2 חלקים
*'''הפסוקים שלי'''
*'''לה' הארץ ומלואה''' - 3 חלקים
*'''הצבא שלנו'''
*'''הסידור החסידי'''
*'''הגאולה''' - 2 חלקים
*'''ליובא''' - ספר לימוד אודות [[אהבת ישראל]]
*'''א חסידישע קאפ''' - 2 חלקים
*'''ציור הגאולה'''
*'''כוחה של השרשרת'''
*'''הרועה הנאמן'''
*'''מעשי חסידים'''
*'''הרבי מדבר לילדים''' - 2 חלקים

====פרסומים נוספים====
* '''מבצעים''': מזמן לזמן מתקיימים מבצעי חורף וקיץ לחיילי צבאות השם. בשנת [[תשע"ה]] הוציאה המחלקה את "אלבום המבצעים לחיילי צבאות השם בארצינו הקדושה" והשתתפו במבצע מאות חיילים מכל רחבי הארץ.
* '''חוברות פעילות''' למועדני צבאות השם: מדי חודש יוצאים לאור שני פורמטים של חוברות פעילות למועדוני צבאות השם במהדורה לילדי ישראל ולילדי חב"ד, בעונת מחנות הקיץ ומועדוני של"ה, יוצאים לאור חוברות עבודה מהודרות בפורמט צבעוני ועריכה מקצועית, עד כה הפיעו החוברות: 'מוצאים את האוצר!', 'מביאים את הגאולה', 'בונים את בית המקדש', 'חושפים את המטמון', 'ילדי הגאולה', 'בעקבות הרועה', 'כובשים את האי', 'סימני דרך'.
* '''ספרוני הילדים''' המחולקים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]] של ילדי ישראל בסדרת נפלאות המשיח, ספורים מנשיא הדור יצאו עד כה: 'מי יגלה לי את הסוד', סודו של הכסא', 'התרופה שנצחה את הרופאים', 'לראות אמונה', 'המחאה ללא כיסוי', 'החמצה מכונת' 'נגד כל הסיכויים' 'על מה הסערה' 'מה שבטוח', 'אורו של עולם', 'הצלה במקסיקו', 'היהלום'{{הערה|1=[http://ih.chabad.info/upload/hayaalom/index.html#p=1 לדפדוף בספרון] {{אינפו}} ל' [[ניסן]] התשע"ד (30.04.2014)}}. לתהלוכות [[ל"ג בעומר]] מוציאה מחלקת ההוצאה לאור של צבאות ה' שלטים לתהלוכה, כובעים בהדפסה מיוחדת ועוד.
* תחת ההוצאה לאור של '''ספריית צבאות השם''' יצאו הספרים: "במחנה צבאות השם", סט כרכים המאגד את העיתונים משנות תשמ"ט-תשנ"ב, סדרת הספרים המצליחה [[דבר מלכות לנוער]] שהודפסה בשלושה מהדורות, סדרת הספרים [[דבר מלכות לילדים]], הספר "יום יום משיח וגאולה" המכיל 'פקודה' יומית מדברי הרבי להבאת [[הגאולה]] והודפס במספר מהדורת נוספות.
* בשנת תשע"א הוציא הארגון תקליטור [[טריוויה חסידית]] עם 3,500 שאלות על נושאים מגוונים בעולם החב"די.

==הנהלה==
*הרב '''[[ישראל דוד נחשון|דוד נחשון]]''' - יושב ראש.
*הרב [[לוי יצחק נחשון]] - מנהל כללי.

=== צוות ===
*הרב [[יוסף יצחק בן ציון]] - סמנכ"ל.
*הרב שלמה דקשטיין - מנהל אגף הסניפים.
*הרב מנחם מענדל שטיינר - מנהל אדמיניסטרטיבי.
*הרב יהודה ליפש - מנהל מפעלים ופרויקטים.
*הרב רפאל קורקוס - מנהל תוכן ערוץ אלף.
*הרב משה גרינוולד - מנהל אגף מועדונים
*מנוחה רחל זקס - מנהלת אגף בנות.
*אפרת תם - מנהלת אגף סניפי בנות.
*זהבה הלפרין - מנהלת פרויקטים.
*ר' אייל דוייב - מזכיר.
*פריידי תמרין - מזכירה.
*רחל שוורץ - מזכירה.
*ר' לייזר פרלשטיין - גזברות.
*ר' חנוך גרינפלד - מנהל מחסן תפעולי.
*ר' מענדי אלטבוים - מוצרי צבאות השם.

===וועדה רוחנית===

'''כיום'''
* הרב [[מאיר וילשאנסקי]].
* הרב מנחם מענדל הלפרין.

'''לשעבר'''
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].

==ראו גם==
*[[צבאות השם]]
*[[צבאות ה' (ניו יורק)]]

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://www.th770.co.il/ דף הבית של 'צבאות השם' בישראל]'''
* '''[https://www.th770.co.il/alef ערוץ אלף]''' - מאגר כל תוכניות וסרטי הארגון
* '''[http://www.sadna-jew.com חוויה של סדנה]''' סדנאות ויצירות סביב מעגל השנה היהודי
* '''[https://chabad.info/category/video/kids/tzh/ ארכיון מקהלת צבאות השם באתר חב"ד אינפו'''] {{וידפו}}

===אודות===
*'''[http://chabad.info/special/כך-הקים-הרבי-את-ארגון-צבאות-השם-באהק/ כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק]''' - ראיון עם הרב נחשון {{אינפו}}
* [https://drive.google.com/file/d/1tTpzBXOUFIzswhExeFQWO1y0enKl4m2D/view?usp=drivesdk לקט מכתבים ששלח הרב דוד נחשון לרבי וקיבל ממנו בקשר לצבאות ה'], קובץ ויקה הלך לדרכו עמ' 10–15

===הפקות===
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75188 חדש: צבאות השם גם לקטנטנים]
*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/81040_he_1.pdf חיילי צבאות ה' יוצאים ממצרים]''' - חוברת עבודה ולימוד לפגרת הפסח [[תשע"ד]] {{PDF}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82262 מי אנחנו? - מסע מרתק בעקבות צבאות השם'''] - חוברת לימוד במסגרת [[קרן דור דעה]] {{אינפו}} י"ג [[סיוון]] [[תשע"ד]] (11.06.2014)
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18902 מבצע 'המצווה היומית' יוצא לדרך...]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74556 פורים אצל הרבי? זו ההזדמנות שלך ושל ילדיך!]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39264 ילדי אנ"ש ילמדו על הגאולה ויזכו בפרסים]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?setlang=he#!g=1&url=article&id=84960 אלבום המבצעים כבש את חיילי צבאות ה']''' {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?setlang=he#!g=1&url=article&id=84662 סניפי צבאות השם נפתחים בתנופה]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=17 עלוני 'במחנה צבאות ה'] {{קישור שבור|ח' אדר שני תשפ"ב}}
*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/824.pdf דף משימות חודשי (סיון תשע"ג)]
* [https://chabad.info/tag/מקהלת-צבאות-השם/ כתבות אודות המקהלה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צבאות השם|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:ניידות חב"ד בארץ הקודש]]

צבאות השם (ישראל)

2025-02-04T06:38:14Z

יוניון: /* היסטוריה */

[[קובץ:לוגו צבאות-השם-בארץ הקודש.png|ממוזער|250px|סמל צבאות השם בישראל]]
'''צבאות השם בארץ הקודש''' היא תנועת נוער חב"דית הפועלת בישראל. לתנועה למעלה מ-400 סניפים ברחבי הארץ המשמשים כמועדוני פעילות שבועיות לעשרות [[חיילי צבאות ה']], בנוסף, עשרות אלפי ילדים מנויים לתוכנית המשפחתית של צבאות ה', בהתאם לדרישות האוכלוסייה במקום. מרכז הארגון נמצא ב[[נוף הגליל]].

התנועה היא חלק מארגון [[צבאות השם]] שייסד הרבי מליובאוויטש להחדרת מסרים יהודיים בקרב ילדי ישראל מכלל האוכלוסיות. הארגון בנוי על בסיס צבאי בו מחלקים דרגות והחניכים בו מכונים "חיילים". את הארגון בישראל הקים הרב [[דוד נחשון]]. הרבי התייחס רבות לארגון, הגיה את תכניו ואף שלח תקציב קבוע לארגון.

==היסטוריה==
[[קובץ:צבאות השם הארצי פסח מא.jpeg|ממוזער|250px|'פקודת מבצע', עלון שהופץ בישראל לקראת פסח [[תשמ"א]] (1981), שנת הקמתו של הארגון]]
[[קובץ:Nayadot chabad.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]: [[ניידות חב"ד בארץ הקודש|ניידות חב"ד]] הוא מוסד עצמאי שעל ידו מתנהלת פעילות צבאות השם]]
{{הערה|[https://chabad.info/special/929772/ צו גיוס: מנשר נוסטלגי{{אינפו}}]}}
בחול המועד סוכות תשמ"א הרבי הורה להקים את צבאות השם. הרב דוד נחשון היה אז בתדרי אצל הרבי ודמע את ההוראות וכאשר שב לארץ.הקודש הקים את ארגון צבאות ה'.

הצעד הראשון היה להקים מועדוני ילדים בכל הישובים בהם פעלו ניידות חב"ד. הרבי ביקש לרשום את הילדים וכך נעשה. רשמו את כל הילדים שהשתתפו בפעילות. זה היה מספר מכובד מאוד של ילדים. היה זה טרום עידן המחשב בכל בית, ועבדו עם רשימות במחברות גדולות.

סיפר הרב דוד נחשון: "עבדנו אז חזק מאוד. עשינו מהר תעודות רישום, התחלנו ועבדנו מאוד חזק. הוצאנו פקודות מבצע, ומשימות, הרבי רצה שלא יהיה ילד שלא יירשם. ושיעלו בדרגות, וככה עשינו כל ילד היה לו תעודת חייל.

זמן קצר לאחר מכן שלחתי אל הרבי דוחות על הפעילות שהתחלנו לעשות עם הילדים והרבי שלח לי באופן חד פעמי סכום של 500 דולר על הזריזות שבהקמה. באותם ימים עוד לא היה סמל לצבאות ה', כל מועדון יצר לעצמו סמל. רק מאוחר יותר ביקשו מהאמן מיכל שוורץ לעצב סמל לצבאות ה', סמל שהרבי הגיה ומאז קיים סמל קבוע ואחיד של צבאות ה'".

בתחילה גם הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק החלה ממוזער|250px|סמל צבאות השם בישראל]]
'''צבאות השם בארץ הקודש''' היא תנועת נוער חב"דית הפועלת בישראל. לתנועה למעלה מ-400 סניפים ברחבי הארץ המשמשים כמועדוני פעילות שבועיות לעשרות [[חיילי צבאות ה']], בנוסף, עשרות אלפי ילדים מנויים לתוכנית המשפחתית של צבאות ה', בהתאם לדרישות האוכלוסייה במקום. מרכז הארגון נמצא ב[[נוף הגליל]].

התנועה היא חלק מארגון [[צבאות השם]] שייסד הרבי מליובאוויטש להחדרת מסרים יהודיים בקרב ילדי ישראל מכלל האוכלוסיות. הארגון בנוי על בסיס צבאי בו מחלקים דרגות והחניכים בו מכונים "חיילים". את הארגון בישראל הקים הרב [[דוד נחשון]]. הרבי התייחס רבות לארגון, הגיה את תכניו ואף שלח תקציב קבוע לארגון.

==היסטוריה==
===הקמת צבאות ה' בארץ הקודש===
[[קובץ:צבאות השם הארצי פסח מא.jpeg|ממוזער|250px|'פקודת מבצע', עלון שהופץ בישראל לקראת פסח [[תשמ"א]] (1981), שנת הקמתו של הארגון]]
[[קובץ:Nayadot chabad.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]: [[ניידות חב"ד בארץ הקודש|ניידות חב"ד]] הוא מוסד עצמאי שעל ידו מתנהלת פעילות צבאות השם]]
{{הערה|[https://chabad.info/special/929772/ צו גיוס: מנשר נוסטלגי{{אינפו}}]}}
בחול המועד סוכות תשמ"א הרבי הורה להקים את צבאות השם. הרב [[דוד נחשון]] היה אז בתשרי אצל הרבי ושמע את ההוראות וכאשר שב לארץ הקודש הקים את ארגון צבאות ה'.

הצעד הראשון היה להקים מועדוני ילדים בכל הישובים בהם פעלו ניידות חב"ד. הרבי ביקש לרשום את הילדים וכך נעשה. רשמו את כל הילדים שהשתתפו בפעילות. זה היה מספר מכובד מאוד של ילדים. היה זה טרום עידן המחשב בכל בית, ועבדו עם רשימות במחברות גדולות.

===פקודות, דרגות וסמל===
סיפר הרב דוד נחשון: "עבדנו אז חזק מאוד. עשינו מהר תעודות רישום, התחלנו ועבדנו מאוד חזק. הוצאנו פקודות מבצע, ומשימות, הרבי רצה שלא יהיה ילד שלא יירשם. ושיעלו בדרגות, וככה עשינו כל ילד היה לו תעודת חייל.

זמן קצר לאחר מכן שלחתי אל הרבי דוחות על הפעילות שהתחלנו לעשות עם הילדים והרבי שלח לי באופן חד פעמי סכום של 500 דולר על הזריזות שבהקמה. באותם ימים עוד לא היה סמל לצבאות ה', כל מועדון יצר לעצמו סמל. רק מאוחר יותר ביקשו מהאמן מיכל שוורץ לעצב סמל לצבאות ה', סמל שהרבי הגיה ומאז קיים סמל קבוע ואחיד של צבאות ה'".

===ארגון אחד ארצי===
בתחילה גם הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק החלה לפעול בעניין הם אספו את כל השמות של הילדים שהיו רשומים בבתי הספר של הרשת ורשמו אותם כחיילים בצבאות ה'. מי שריכז אז את כל העניין מטעם הרשת היה הרב ישראל הלפרין שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בהרצליה.

לאחר זמן לא ארוך, הגיעו אל הרב נחשון חברי הנהלת הרשת הרב [[משה סלונים]] והרב [[זושא וילימובסקי]] ואמרו שזה לא מה שהרבי רוצה, ולמרות הרצון הטוב של כל העוסקים בדבר, הרבי לא רוצה שהפעילות תתקיים במקביל על ידי כמה ארגונים ושאותה פעילות תתקיים על ידי כמה ראשים. הם דיברו על החשיבות והצורך שיקום ארגון אחד ארצי רשמי ומסודר שירכז את כל הפעילות של צבאות ה' בארץ הקודש. הם אמרו שהם לא מתאימים לנהל ארגון כזה, ומתוך כל מי שעסק בזה עד היום, לדעתם הרב נחשון ביצע זאת בצורה הטובה ביותר ולכן, הם אמרו, שיקח על עצמו את ניהול הארגון ושיעמוד בראשו.

כיוון ששניהם היו חברים בהנהלה של 'ניידות חב"ד', יחד עם הרב שלמה מיידנצ'יק, והיו יושבים לעיתים תכופות לדון בענייני הניידות ובעסקנות חב"ד בארץ הקודש, נענה הרב נחשון לבקשתם ונטל על עצמו את ייסוד והקמת תשתית ארצית מאורגנת לצבאות ה' בארץ הקודש{{הערה|'''[http://chabad.info/special/כך-הקים-הרבי-את-ארגון-צבאות-השם-באהק/ כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק]''' - ראיון עם הרב נחשון {{אינפו}}}}

==מחלקות ופעולות של הארגון==
*'''מחלקת רישום''' - עידוד רישום חיילים לצבאות השם.
*'''מרכז הכשרה והדרכה''' - הוצאת חוברות פעילות חודשיים וארגון כנסי הכשרה למדריכים בקייטנות וקעמפים ומנהלי סניפים ברחבי הארץ.
*'''מחלקת מסלול הדרגות''' - אחראית על תיפקוד מסלול הדרגות של צבאות ה', בשנת [[תשע"ד]] הקימה מערכת טלפונית הנקראת "[[טלמסר צבאות ה']]" בה יכולים החיילים להתקדם בקלות במסלול הדרגות של צבאות ה'.
*'''מרכז צבאות השם''' - הספקת ספרי קודש והפקת מוצרים מיוחדים לצרכי הסניפים.
*'''חנות צבאות השם''' - מכירה ושליחה של מוצרי משיח, יהדות וצבאות ה' לכל רחבי הארץ, בנוסף ישנם חנויות צבאות השם ברחבי ארץ ישראל.
*'''מחלקת המדיה''' - הפקת דיסקים וקלטות חינוכיים לילדים. עד עתה הונפקו: הבית המסתורי, מסיפורי רבותינו נשיאנו, שרגא ושמשון בשושן הבירה, המאסר והגאולה. דיסק לצפייה בשם הרפתקאה במצרים (בשיתוף עם [[ניצוצות של קדושה]]), שליחות באפריקה. הצגת המחזמר החסידי הראשון אורגנה אף היא על ידי צבאות השם. בשנת [[תשע"א]] יזם צבאות השם הקרנת הסרט [[מקום בטוח (סרט)|מקום בטוח]] (בשיתוף עם חברת ההפקות 'עולם ומלואו' על ידי בתי חב"ד), בכנסי צבאות השם וכדומה. ביום צבאות ה' בשנת תשע"ו הוקרן סרט בשם מכתב ממקסיקו שהופק בשיתוף עם עולם ומלואו.
=== מרכז הארגון ===

החל מיום הקמת הארגון מרכז הארגון שוכן במשרדים בעיר [[נוף הגליל]]{{הערה|ליד מרכז מד"א וחברת 'שטראוס'.}}. בשנת [[תשפ"ב]] קיבל הארגון הקצאה מהעירייה לבניית 'בית צבאות השם' - המרכז החדש של הארגון, העתיד להכיל מספר אגפים שיאפשרו שדרוג משמעותי של הארגון במספר תחומים{{הערה|[https://chabad.info/news/801486/ חשיפה: ההקצאה אושרה - בית צבאות ה' יוצא לדרך] {{אינפו}}}}. חלק נכבד מהשטח יוקדש למרכז לוגיסטיקה, המשנע מידי חודש 700 ארגזים לכל רחבי הארץ, למאות סניפים ומועדונים, בהתאם לאוכלוסיות ושכבות גיל שונות, וכן יפעל בו מרכז הכשרה והדרכה עבור צוות הפיקוד של הסניפים בכל רחבי הארץ, משרדים וחדרי ישיבות שיאפשרו עבודה יעילה ואיכותית על תכניות וכן האולפן החדש והמשוכלל של תכנית הראלי{{הערה|שיבנה ע"י צוות מקצועי שיתאים את התנאים לתכנית החודשית.}}.
===הסניפים===
התנועה מפעילה כ-400 סניפים ברחבי הארץ, לבנים ובנות, לילדי חב"ד ולכל ילדי ישראל,
ולקראת שנת תשפ"ד, אף הוקם סניף נבחרת בזום לבנות השלוחים.

הסניפים מתקיימים בכל עיר. תפקיד הסניף הוא לשמור על קשר בין החיילים למפקדיהם בסניף ובמפקדה הראשית, לסניף ישנה פעילות המתקיימת פעמיים בכל שבוע, במפגש משתתפים החניכים בלימוד חוויתי ובמשחק מאתגר המחדיר את התכנים, בסניף אף מתקיימים מבצעים מיוחדים{{הערה|1=לדוגמא: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84662 מבצע הסניפים תשע"ה].}}.

בשנת [[תשע"ו]] נפתחה תכנית לימודים מיוחדת בסניפי הבנים בשם '''חסידישע צייט''' (זמן חסידי), במסגרת זו נפגשים התלמידים פעמיים בשבוע ולומדים מערך שיעורים מסודר ומותאם לרמתם של הילדים מתוך חוברת ייעודית שיצאה לאור לשם כך על ידי מרכז ההוצאה לאור של צבאות ה'{{הערה|1='''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/19/498806259480.html ילדים מתפללים לגאולה בעבודה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]].}}.

מידי תקופה, נערך ערב הכשרה והדרכה לרכזי הסניפים.

===הפקות===
====יום צבאות השם====
{{הפניה לערך מורחב|יום צבאות ה'}}
[[קובץ:יום צבאות השם עו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבבת חיילים ביום צבאות השם]]
החל משנת [[תשע"ב]] עורך הארגון לרגל יום הולדתו של הרבי ב[[י"א ניסן]] "יום צבאות השם". זהו כינוס ארצי בהשתתפות אלפי ילדים המשלב תכנים חסידיים וחוויות מהנות. בשנתיים הראשונות היה הכינוס מיועד לבנים בלבד, ובשנת [[תשע"ה]] נפתח הרישום גם לבנות, והשתתפו קרוב ל-6,000 ילדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81523 יום צבאות ה' - גליון סיכום] {{אינפו}} כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)}}.

====שבת צבאות השם====
עד שנת [[תשע"ז]] התקיימה שבת צבאות ה' ארצית לכל הילדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1503 קליפ וידאו המסכם את אירועי השבת] {{וידאו}} {{אינפו}}}}. החל משנת תשע"ז השבת מיועדת רק לחיילים שחברים בתוכנית '[[חסידישע צייט]]' ובהשתתפות כאלף חיילים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/מכל-הארץ-לשבת-צבאות-השם-•-גלרית-ענק/ מכל הארץ לשבת צבאות השם] {{אינפו}}}}, בנוסף מתקיימות שבתות לבנות בהן משתתפות מדי שנה מעל לאלף בנות מכל רחבי הארץ. השבתות משולבות עם הועידה השנתית של חיילות צבאות ה', ובמהלכן מתקיימות הבחירות למועצת הארצית של התנועה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58683 גלריה משבת צבאות ה' לבנות - טבת ה'תשע"א] {{תמונה}} {{אינפו}}}}. בשנת תשע"ח, התקיימה גם שבת לחברי תוכנית 'בדרך תמים' בהשתתפות 200 חיילים.

====ערוץ אלף====
[[קובץ:לוגו ערוץ אלף.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו 'ערוץ אלף']]
ב[[חודש מנחם אב]] [[תש"פ]] הוקם על ידי ארגון צבאות ה' בארץ ערוץ אלף, ובו תוכניות מולטימדיה, סדרות ושירי המקהלה של צבאות ה'. האתר מיועד עבור [[חיילי צבאות ה']] המנויים לתכנית המשפחתית של צבאות ה'{{הערה|[https://chabad.info/child/624181/ צבאות השם מתחדש: ערוץ הוידאו החדש "אלף"] {{אינפו}}}}. באתר משודרים לעיתים תוכניות וכנסי צבאות ה', עקב מגבלות [[נגיף הקורונה]].

המאגר כולל קרוב לאלף סרטי וידיאו שהופקו על ידי התנועה והוא מתוחזק על ידם.

ב[[חודש כסלו]] [[תשפ"א]] השיקה הנהלת התנועה את מדור הערוץ המיועד לבנות, בו קיימים למעלה מחמש מאות תכני מולטמדיה המנוסחים בתוכן חסידי ואיכותי לחיילות צבאות השם.

====גן ישראל - מחנה משיח====
הוא מחנה מיוחד המתקיים ב[[חודש תשרי]] עבור חיילי צבאות ה' הבאים לשהות ב-770 בחודש החגים, באחריות צבאות ה' שדואגים למסגרת מסודרת, ומפעילה את [[קעמפ מחנה משיח]] בו משתתפים כ - 100 חיילי צבאות ה'.

====תוכנית "חסידשע צייט"====
זמן איכות בסניפי צבאות השם - תוכנית מיוחדת להצלחת הסניפים וכוללת: ספר לימוד ודפי עבודה, התוועדויות ביומי דפגרא, מלאכות יצירה ועוד.

====רשת מחנות הקיץ====
[[קובץ:רשת מחנות הקיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל רשת מחנות הקיץ]]
{{ערך מורחב|ערך=[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]}} רשת המאגדת תחתיה עשרות קייטנות וקעמפים ברחבי הארץ, בתוכה מחנה הקיץ '[[אורו של משיח]]' המונה את מספר החניכים הגדול בעולם - במחנות הקיץ החב"דיים, הרשת מחברת המנון ארצי, חומר לימודים מיוחד, תוכניות לקייטנה ו"יום צבאות השם" לילדי ה"רשת".

===טלמסר צבאות ה'===
כחלק ממערך הדרגות בארגון, הוקמה בשנת [[תשע"ד]] מערכת טלמסר שמספרה 079-9234-770. במערכת ניתן לבצע בין היתר:
*דיווח על קיום ה"פקודת יום".
*פתירת שעשועונים ל"[[במחנה צבאות השם|במחנה צבאות השם ג'וניור]]".
*תא לניקוד ביצוע משימות בסניפי צבאות השם.
*פתירת שעשועונים ל"[[במחנה צבאות השם]]" לילדי ישראל ולילדי אנ"ש וקבלה אוטומטית של הנקודות למסלול הדרגות.
*שמיעת סיפור החודש.
*שמיעת ניגון החודש.
*כנסים מיוחדים בטלמסר ועוד.

===מקהלת צבאות השם ===
{{הפניה לערך מורחב|מקהלת צבאות ה'}}
[[קובץ:מקהלחת צבאות ה' בארוע המעמד הגדול.jpg|ממוזער|שמאל|ילדי המקהלה מופיעים בארוע המעמד הגדול (י"א ניסן תשפ"ד)]]
מקהלת צבאות ה' נוסדה בשנת [[תשע"ח]] במטרה להחדיר בחיילי צבאות ה' את מטרת דורינו קבלת פני משיח צדקנו, להפיץ את בשורת הגאולה וזהותו של הגואל וללבות את אש האמונה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א, באמצעות השירים על ידי תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש, בקשר עם שבת צבאות ה' הארצית המתקיימת מדי שנה לילדי הסניפים.

המקהלה שרה בהופעות של יום צבאות השם, [[מטה משיח (ישראל)#מפעולות הארגון|המעמד הגדול]], עצרת גאולה ומשיח שבארגון [[האגודה למען הגאולה]], שבת צבאות ה' ועוד{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/ניגונים/469010/ הדיסק עומד לצאת] {{אינפו}}}}.

כמו כן, המקהלה מוציאה שירים לארגון [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/518801/ ההמנון של רשת מחנות הקיץ להורדה] {{אינפו}}}}.

המקהלה בריכוזו של הרב [[יוסף יצחק בן ציון]]. על תוכן השירים וניהול המקהלה עומדים ה[[תמים|תמימים]] מנחם מענדל כץ, ר' מנחם מענדל ששון, יוסף יצחק עובדיה, ר' אברהם משה אורן, ר' שניאור זלמן רחמים, חיים יהודה לוי. שליימה בלניצקי, מאיר אלטין, יוספי נביאן וברוך שניאור זלמנוב.

התלמידים המופיעים בה הם מסניף צבאות השם ב[[צפת]].

===הוצאה לאור===
====במחנה צבאות השם====
{{ערך מורחב|ערך=[[במחנה צבאות השם]]}}
העלון השבועי של צבאות השם. נוסד על ידי התנועה בתשמ"ט ונקרא בשם "[[במחנה צבאות השם]]". העיתון יוצא לאור במספר מהדורות (לכלל ילדי ישראל ולילדי חב"ד{{הערה|מתפרסמת כמוסף ל[[שבועון בית משיח]].}}. העיתון קיבל מענות ועידודים מיוחדים מהרבי.

בשנת [[תשע"ד]] הוסיפה מחלקת ההוצאה לאור עלון לחיילי צבאות ה' בגילאים נמוכים יותר (0 -5) הנקרא "במחנה צבאות השם ג'וניור".
בנוסף, מוציאה התנועה דף משימות ופקודות חודשיות לחיילי צבאות השם. יוצא לאור בשני מהדורות לילדי ישראל ולילדי חב"ד. הדף החל לצאת מיד עם הקמת הארגון בשנת תשמ"א.
כן כל חייל שנרשם לתוכנית המשפחתית של צבאות ה' נכנס אוטומטית להגרלה דו חודשית ל[[טיסה לרבי]] ומקבל 'כרטיס חייל'.

בשנת [[תשע"ז]] קיבל העיתון שדרוג וצורה חדשה והחל לצאת לחברים בתוכנית המשפחתית (בנוסף לעיתונים לילדי אנ"ש ב'בית משיח' ולילדי ישראל){{הערה|[http://chabad.info/child/להורדה-המגזין-החדש-של-חיילי-צבאות-ה/ המגזין החדש של חיילי צבאות ה']}}.

====ראלי====
[[קובץ:תוכנית הראלי.jpg|ממוזער|מתוך אחד הסרטים של "הראלי"]]
החל משנת [[תשע"ב]] מפיק הארגון תוכנית וידאו חודשית לילדים הקרויה 'ראלי', בעלת תכניים חסידים המועברים בצורה חוויתית ועלילתית לילדים. התוכנית מופצת לאלפי החיילים שרשומים לתוכנית המשפחתית.
כמו"כ בשנת [[תשפ"א]] נפתחה אתר מיוחד בשביל כל הסרטונים.

====ספרים====
[[קובץ:בפקודת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כריכת הספר '[[בפקודת הרמטכ"ל]]', מבית 'צבאות השם' בארץ הקודש]]
הארגון הוציא 34 ספרים.
*'''במחנה צבאות השם'''
*'''[[שיחות קודש צבאות ה' (ספר)|שיחות קודש צבאות ה']]
*'''[[דבר מלכות לנוער]]''' - סדרה המתמצתת את שיחות ה[[דבר מלכות]], 5 חלקים
*'''[[דבר מלכות לילדים]]''' - סדרה המסכמת חלק משיחות הדבר מלכות בהתאמה לילדים, 5 חלקים
*'''גאולה יומית לילדים''' (הדפסה מחודשת של הספר 'בפקודת הרמטכ"ל')
*'''עבודת התפילה''' - ספר לימוד אודות [[עבודת התפילה]]
*'''מתקשרים'''
*'''צבאות השם'''
*'''12 הפסוקים'''
*'''[[בדרך תמים]]'''
*'''היינו כחולמים'''
*'''דרכו של חסיד'''
*'''חיים גאולה במעגל השנה''' - 2 חלקים
*'''הפסוקים שלי'''
*'''לה' הארץ ומלואה''' - 3 חלקים
*'''הצבא שלנו'''
*'''הסידור החסידי'''
*'''הגאולה''' - 2 חלקים
*'''ליובא''' - ספר לימוד אודות [[אהבת ישראל]]
*'''א חסידישע קאפ''' - 2 חלקים
*'''ציור הגאולה'''
*'''כוחה של השרשרת'''
*'''הרועה הנאמן'''
*'''מעשי חסידים'''
*'''הרבי מדבר לילדים''' - 2 חלקים

====פרסומים נוספים====
* '''מבצעים''': מזמן לזמן מתקיימים מבצעי חורף וקיץ לחיילי צבאות השם. בשנת [[תשע"ה]] הוציאה המחלקה את "אלבום המבצעים לחיילי צבאות השם בארצינו הקדושה" והשתתפו במבצע מאות חיילים מכל רחבי הארץ.
* '''חוברות פעילות''' למועדני צבאות השם: מדי חודש יוצאים לאור שני פורמטים של חוברות פעילות למועדוני צבאות השם במהדורה לילדי ישראל ולילדי חב"ד, בעונת מחנות הקיץ ומועדוני של"ה, יוצאים לאור חוברות עבודה מהודרות בפורמט צבעוני ועריכה מקצועית, עד כה הפיעו החוברות: 'מוצאים את האוצר!', 'מביאים את הגאולה', 'בונים את בית המקדש', 'חושפים את המטמון', 'ילדי הגאולה', 'בעקבות הרועה', 'כובשים את האי', 'סימני דרך'.
* '''ספרוני הילדים''' המחולקים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]] של ילדי ישראל בסדרת נפלאות המשיח, ספורים מנשיא הדור יצאו עד כה: 'מי יגלה לי את הסוד', סודו של הכסא', 'התרופה שנצחה את הרופאים', 'לראות אמונה', 'המחאה ללא כיסוי', 'החמצה מכונת' 'נגד כל הסיכויים' 'על מה הסערה' 'מה שבטוח', 'אורו של עולם', 'הצלה במקסיקו', 'היהלום'{{הערה|1=[http://ih.chabad.info/upload/hayaalom/index.html#p=1 לדפדוף בספרון] {{אינפו}} ל' [[ניסן]] התשע"ד (30.04.2014)}}. לתהלוכות [[ל"ג בעומר]] מוציאה מחלקת ההוצאה לאור של צבאות ה' שלטים לתהלוכה, כובעים בהדפסה מיוחדת ועוד.
* תחת ההוצאה לאור של '''ספריית צבאות השם''' יצאו הספרים: "במחנה צבאות השם", סט כרכים המאגד את העיתונים משנות תשמ"ט-תשנ"ב, סדרת הספרים המצליחה [[דבר מלכות לנוער]] שהודפסה בשלושה מהדורות, סדרת הספרים [[דבר מלכות לילדים]], הספר "יום יום משיח וגאולה" המכיל 'פקודה' יומית מדברי הרבי להבאת [[הגאולה]] והודפס במספר מהדורת נוספות.
* בשנת תשע"א הוציא הארגון תקליטור [[טריוויה חסידית]] עם 3,500 שאלות על נושאים מגוונים בעולם החב"די.

==הנהלה==
*הרב '''[[ישראל דוד נחשון|דוד נחשון]]''' - יושב ראש.
*הרב [[לוי יצחק נחשון]] - מנהל כללי.

=== צוות ===
*הרב [[יוסף יצחק בן ציון]] - סמנכ"ל.
*הרב שלמה דקשטיין - מנהל אגף הסניפים.
*הרב מנחם מענדל שטיינר - מנהל אדמיניסטרטיבי.
*הרב יהודה ליפש - מנהל מפעלים ופרויקטים.
*הרב רפאל קורקוס - מנהל תוכן ערוץ אלף.
*הרב משה גרינוולד - מנהל אגף מועדונים
*מנוחה רחל זקס - מנהלת אגף בנות.
*אפרת תם - מנהלת אגף סניפי בנות.
*זהבה הלפרין - מנהלת פרויקטים.
*ר' אייל דוייב - מזכיר.
*פריידי תמרין - מזכירה.
*רחל שוורץ - מזכירה.
*ר' לייזר פרלשטיין - גזברות.
*ר' חנוך גרינפלד - מנהל מחסן תפעולי.
*ר' מענדי אלטבוים - מוצרי צבאות השם.

===וועדה רוחנית===

'''כיום'''
* הרב [[מאיר וילשאנסקי]].
* הרב מנחם מענדל הלפרין.

'''לשעבר'''
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].

==ראו גם==
*[[צבאות השם]]
*[[צבאות ה' (ניו יורק)]]

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://www.th770.co.il/ דף הבית של 'צבאות השם' בישראל]'''
* '''[https://www.th770.co.il/alef ערוץ אלף]''' - מאגר כל תוכניות וסרטי הארגון
* '''[http://www.sadna-jew.com חוויה של סדנה]''' סדנאות ויצירות סביב מעגל השנה היהודי
* '''[https://chabad.info/category/video/kids/tzh/ ארכיון מקהלת צבאות השם באתר חב"ד אינפו'''] {{וידפו}}

===אודות===
*'''[http://chabad.info/special/כך-הקים-הרבי-את-ארגון-צבאות-השם-באהק/ כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק]''' - ראיון עם הרב נחשון {{אינפו}}
* [https://drive.google.com/file/d/1tTpzBXOUFIzswhExeFQWO1y0enKl4m2D/view?usp=drivesdk לקט מכתבים ששלח הרב דוד נחשון לרבי וקיבל ממנו בקשר לצבאות ה'], קובץ ויקה הלך לדרכו עמ' 10–15

===הפקות===
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75188 חדש: צבאות השם גם לקטנטנים]
*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/81040_he_1.pdf חיילי צבאות ה' יוצאים ממצרים]''' - חוברת עבודה ולימוד לפגרת הפסח [[תשע"ד]] {{PDF}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82262 מי אנחנו? - מסע מרתק בעקבות צבאות השם'''] - חוברת לימוד במסגרת [[קרן דור דעה]] {{אינפו}} י"ג [[סיוון]] [[תשע"ד]] (11.06.2014)
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18902 מבצע 'המצווה היומית' יוצא לדרך...]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74556 פורים אצל הרבי? זו ההזדמנות שלך ושל ילדיך!]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39264 ילדי אנ"ש ילמדו על הגאולה ויזכו בפרסים]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?setlang=he#!g=1&url=article&id=84960 אלבום המבצעים כבש את חיילי צבאות ה']''' {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?setlang=he#!g=1&url=article&id=84662 סניפי צבאות השם נפתחים בתנופה]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=17 עלוני 'במחנה צבאות ה'] {{קישור שבור|ח' אדר שני תשפ"ב}}
*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/824.pdf דף משימות חודשי (סיון תשע"ג)]
* [https://chabad.info/tag/מקהלת-צבאות-השם/ כתבות אודות המקהלה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צבאות השם|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:ניידות חב"ד בארץ הקודש]]

צבאות השם (ישראל)

2025-02-04T06:31:06Z

יוניון: /* היסטוריה */

[[קובץ:לוגו צבאות-השם-בארץ הקודש.png|ממוזער|250px|סמל צבאות השם בישראל]]
'''צבאות השם בארץ הקודש''' היא תנועת נוער חב"דית הפועלת בישראל. לתנועה למעלה מ-400 סניפים ברחבי הארץ המשמשים כמועדוני פעילות שבועיות לעשרות [[חיילי צבאות ה']], בנוסף, עשרות אלפי ילדים מנויים לתוכנית המשפחתית של צבאות ה', בהתאם לדרישות האוכלוסייה במקום. מרכז הארגון נמצא ב[[נוף הגליל]].

התנועה היא חלק מארגון [[צבאות השם]] שייסד הרבי מליובאוויטש להחדרת מסרים יהודיים בקרב ילדי ישראל מכלל האוכלוסיות. הארגון בנוי על בסיס צבאי בו מחלקים דרגות והחניכים בו מכונים "חיילים". את הארגון בישראל הקים הרב [[דוד נחשון]]. הרבי התייחס רבות לארגון, הגיה את תכניו ואף שלח תקציב קבוע לארגון.

==היסטוריה==
{{פסקה חסרה}}
[[קובץ:צבאות השם הארצי פסח מא.jpeg|ממוזער|250px|'פקודת מבצע', עלון שהופץ בישראל לקראת פסח [[תשמ"א]] (1981), שנת הקמתו של הארגון]]
[[קובץ:Nayadot chabad.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]: [[ניידות חב"ד בארץ הקודש|ניידות חב"ד]] הוא מוסד עצמאי שעל ידו מתנהלת פעילות צבאות השם]]
{{הערה|[https://chabad.info/special/929772/ צו גיוס: מנשר נוסטלגי{{אינפו}}]}}
בחול המועד סוכות תשמ"א הרבי הורה להקים את צבאות השם. הרב דוד נחשון היה אז בתדרי אצל הרבי ודמע את ההוראות וכאשר שב לארץ.הקודש הקים את ארגון צבאות ה'.

הצעד הראשון היה להקים מועדוני ילדים בכל הישובים בהם פעלו ניידות חב"ד. הרבי ביקש לרשום את הילדים וכך נעשה. רשמו את כל הילדים שהשתתפו בפעילות. זה היה מספר מכובד מאוד של ילדים. היה זה טרום עידן המחשב בכל בית, ועבדו עם רשימות במחברות גדולות.

סיפר הרב דוד נחשון: "עבדנו אז חזק מאוד. עשינו מהר תעודות רישום, התחלנו ועבדנו מאוד חזק. הוצאנו פקודות מבצע, ומשימות, הרבי רצה שלא יהיה ילד שלא יירשם. ושיעלו בדרגות, וככה עשינו כל ילד היה לו תעודת חייל.

זמן קצר לאחר מכן שלחתי אל הרבי דוחות על הפעילות שהתחלנו לעשות עם הילדים והרבי שלח לי באופן חד פעמי סכום של 500 דולר על הזריזות שבהקמה. באותם ימים עוד לא היה סמל לצבאות ה', כל מועדון יצר לעצמו סמל. רק מאוחר יותר ביקשו מהאמן מיכל שוורץ לעצב סמל לצבאות ה', סמל שהרבי הגיה ומאז קיים סמל קבוע ואחיד של צבאות ה'".

בתחילה גם הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק החלה לפעול בעניין הם אספו את כל השמות של הילדים שהיו רשומים בבתי הספר של הרשת ורשמו אותם כחיילים בצבאות ה'. מי שריכז אז את כל העניין מטעם הרשת היה הרב ישראל הלפרין שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בהרצליה.

לאחר זמן לא ארוך, הגיעו אל הרב נחשון חברי הנהלת הרשת הרב משה סלונים והרב זושא וילימובסקי ואמרו שזה לא מה שהרבי רוצה, ולמרות הרצון הטוב של כל העוסקים בדבר, הרבי לא רוצה שהפעילות תתקיים במקביל על ידי כמה ארגונים ושאותה פעילות תתקיים על ידי כמה ראשים. הם דיברו על החשיבות והצורך שיקום ארגון אחד ארצי רשמי ומסודר שירכז את כל הפעילות של צבאות ה' בארץ הקודש. הם אמרו שהם לא מתאימים לנהל ארגון כזה, ומתוך כל מי שעסק בזה עד היום, לדעתם הרב נחשון ביצע זאת בצורה הטובה ביותר ולכן, הם אמרו, שיקח על עצמו את ניהול הארגון ושיעמוד בראשו.

כיוון ששניהם היו חברים בהנהלה של 'ניידות חב"ד', יחד עם הרב שלמה מיידנצ'יק, והיו יושבים לעיתים תכופות לדון בענייני הניידות ובעסקנות חב"ד בארץ הקודש, נענה הרב נחשון לבקשתם ונטל על עצמו את ייסוד והקמת תשתית ארצית מאורגנת לצבאות ה' בארץ הקודש{{הערה|'''[http://chabad.info/special/כך-הקים-הרבי-את-ארגון-צבאות-השם-באהק/ כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק]''' - ראיון עם הרב נחשון {{אינפו}}}}

==מחלקות ופעולות של הארגון==
*'''מחלקת רישום''' - עידוד רישום חיילים לצבאות השם.
*'''מרכז הכשרה והדרכה''' - הוצאת חוברות פעילות חודשיים וארגון כנסי הכשרה למדריכים בקייטנות וקעמפים ומנהלי סניפים ברחבי הארץ.
*'''מחלקת מסלול הדרגות''' - אחראית על תיפקוד מסלול הדרגות של צבאות ה', בשנת [[תשע"ד]] הקימה מערכת טלפונית הנקראת "[[טלמסר צבאות ה']]" בה יכולים החיילים להתקדם בקלות במסלול הדרגות של צבאות ה'.
*'''מרכז צבאות השם''' - הספקת ספרי קודש והפקת מוצרים מיוחדים לצרכי הסניפים.
*'''חנות צבאות השם''' - מכירה ושליחה של מוצרי משיח, יהדות וצבאות ה' לכל רחבי הארץ, בנוסף ישנם חנויות צבאות השם ברחבי ארץ ישראל.
*'''מחלקת המדיה''' - הפקת דיסקים וקלטות חינוכיים לילדים. עד עתה הונפקו: הבית המסתורי, מסיפורי רבותינו נשיאנו, שרגא ושמשון בשושן הבירה, המאסר והגאולה. דיסק לצפייה בשם הרפתקאה במצרים (בשיתוף עם [[ניצוצות של קדושה]]), שליחות באפריקה. הצגת המחזמר החסידי הראשון אורגנה אף היא על ידי צבאות השם. בשנת [[תשע"א]] יזם צבאות השם הקרנת הסרט [[מקום בטוח (סרט)|מקום בטוח]] (בשיתוף עם חברת ההפקות 'עולם ומלואו' על ידי בתי חב"ד), בכנסי צבאות השם וכדומה. ביום צבאות ה' בשנת תשע"ו הוקרן סרט בשם מכתב ממקסיקו שהופק בשיתוף עם עולם ומלואו.
=== מרכז הארגון ===

החל מיום הקמת הארגון מרכז הארגון שוכן במשרדים בעיר [[נוף הגליל]]{{הערה|ליד מרכז מד"א וחברת 'שטראוס'.}}. בשנת [[תשפ"ב]] קיבל הארגון הקצאה מהעירייה לבניית 'בית צבאות השם' - המרכז החדש של הארגון, העתיד להכיל מספר אגפים שיאפשרו שדרוג משמעותי של הארגון במספר תחומים{{הערה|[https://chabad.info/news/801486/ חשיפה: ההקצאה אושרה - בית צבאות ה' יוצא לדרך] {{אינפו}}}}. חלק נכבד מהשטח יוקדש למרכז לוגיסטיקה, המשנע מידי חודש 700 ארגזים לכל רחבי הארץ, למאות סניפים ומועדונים, בהתאם לאוכלוסיות ושכבות גיל שונות, וכן יפעל בו מרכז הכשרה והדרכה עבור צוות הפיקוד של הסניפים בכל רחבי הארץ, משרדים וחדרי ישיבות שיאפשרו עבודה יעילה ואיכותית על תכניות וכן האולפן החדש והמשוכלל של תכנית הראלי{{הערה|שיבנה ע"י צוות מקצועי שיתאים את התנאים לתכנית החודשית.}}.
===הסניפים===
התנועה מפעילה כ-400 סניפים ברחבי הארץ, לבנים ובנות, לילדי חב"ד ולכל ילדי ישראל,
ולקראת שנת תשפ"ד, אף הוקם סניף נבחרת בזום לבנות השלוחים.

הסניפים מתקיימים בכל עיר. תפקיד הסניף הוא לשמור על קשר בין החיילים למפקדיהם בסניף ובמפקדה הראשית, לסניף ישנה פעילות המתקיימת פעמיים בכל שבוע, במפגש משתתפים החניכים בלימוד חוויתי ובמשחק מאתגר המחדיר את התכנים, בסניף אף מתקיימים מבצעים מיוחדים{{הערה|1=לדוגמא: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84662 מבצע הסניפים תשע"ה].}}.

בשנת [[תשע"ו]] נפתחה תכנית לימודים מיוחדת בסניפי הבנים בשם '''חסידישע צייט''' (זמן חסידי), במסגרת זו נפגשים התלמידים פעמיים בשבוע ולומדים מערך שיעורים מסודר ומותאם לרמתם של הילדים מתוך חוברת ייעודית שיצאה לאור לשם כך על ידי מרכז ההוצאה לאור של צבאות ה'{{הערה|1='''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/19/498806259480.html ילדים מתפללים לגאולה בעבודה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]].}}.

מידי תקופה, נערך ערב הכשרה והדרכה לרכזי הסניפים.

===הפקות===
====יום צבאות השם====
{{הפניה לערך מורחב|יום צבאות ה'}}
[[קובץ:יום צבאות השם עו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבבת חיילים ביום צבאות השם]]
החל משנת [[תשע"ב]] עורך הארגון לרגל יום הולדתו של הרבי ב[[י"א ניסן]] "יום צבאות השם". זהו כינוס ארצי בהשתתפות אלפי ילדים המשלב תכנים חסידיים וחוויות מהנות. בשנתיים הראשונות היה הכינוס מיועד לבנים בלבד, ובשנת [[תשע"ה]] נפתח הרישום גם לבנות, והשתתפו קרוב ל-6,000 ילדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81523 יום צבאות ה' - גליון סיכום] {{אינפו}} כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)}}.

====שבת צבאות השם====
עד שנת [[תשע"ז]] התקיימה שבת צבאות ה' ארצית לכל הילדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1503 קליפ וידאו המסכם את אירועי השבת] {{וידאו}} {{אינפו}}}}. החל משנת תשע"ז השבת מיועדת רק לחיילים שחברים בתוכנית '[[חסידישע צייט]]' ובהשתתפות כאלף חיילים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/מכל-הארץ-לשבת-צבאות-השם-•-גלרית-ענק/ מכל הארץ לשבת צבאות השם] {{אינפו}}}}, בנוסף מתקיימות שבתות לבנות בהן משתתפות מדי שנה מעל לאלף בנות מכל רחבי הארץ. השבתות משולבות עם הועידה השנתית של חיילות צבאות ה', ובמהלכן מתקיימות הבחירות למועצת הארצית של התנועה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58683 גלריה משבת צבאות ה' לבנות - טבת ה'תשע"א] {{תמונה}} {{אינפו}}}}. בשנת תשע"ח, התקיימה גם שבת לחברי תוכנית 'בדרך תמים' בהשתתפות 200 חיילים.

====ערוץ אלף====
[[קובץ:לוגו ערוץ אלף.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו 'ערוץ אלף']]
ב[[חודש מנחם אב]] [[תש"פ]] הוקם על ידי ארגון צבאות ה' בארץ ערוץ אלף, ובו תוכניות מולטימדיה, סדרות ושירי המקהלה של צבאות ה'. האתר מיועד עבור [[חיילי צבאות ה']] המנויים לתכנית המשפחתית של צבאות ה'{{הערה|[https://chabad.info/child/624181/ צבאות השם מתחדש: ערוץ הוידאו החדש "אלף"] {{אינפו}}}}. באתר משודרים לעיתים תוכניות וכנסי צבאות ה', עקב מגבלות [[נגיף הקורונה]].

המאגר כולל קרוב לאלף סרטי וידיאו שהופקו על ידי התנועה והוא מתוחזק על ידם.

ב[[חודש כסלו]] [[תשפ"א]] השיקה הנהלת התנועה את מדור הערוץ המיועד לבנות, בו קיימים למעלה מחמש מאות תכני מולטמדיה המנוסחים בתוכן חסידי ואיכותי לחיילות צבאות השם.

====גן ישראל - מחנה משיח====
הוא מחנה מיוחד המתקיים ב[[חודש תשרי]] עבור חיילי צבאות ה' הבאים לשהות ב-770 בחודש החגים, באחריות צבאות ה' שדואגים למסגרת מסודרת, ומפעילה את [[קעמפ מחנה משיח]] בו משתתפים כ - 100 חיילי צבאות ה'.

====תוכנית "חסידשע צייט"====
זמן איכות בסניפי צבאות השם - תוכנית מיוחדת להצלחת הסניפים וכוללת: ספר לימוד ודפי עבודה, התוועדויות ביומי דפגרא, מלאכות יצירה ועוד.

====רשת מחנות הקיץ====
[[קובץ:רשת מחנות הקיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל רשת מחנות הקיץ]]
{{ערך מורחב|ערך=[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]}} רשת המאגדת תחתיה עשרות קייטנות וקעמפים ברחבי הארץ, בתוכה מחנה הקיץ '[[אורו של משיח]]' המונה את מספר החניכים הגדול בעולם - במחנות הקיץ החב"דיים, הרשת מחברת המנון ארצי, חומר לימודים מיוחד, תוכניות לקייטנה ו"יום צבאות השם" לילדי ה"רשת".

===טלמסר צבאות ה'===
כחלק ממערך הדרגות בארגון, הוקמה בשנת [[תשע"ד]] מערכת טלמסר שמספרה 079-9234-770. במערכת ניתן לבצע בין היתר:
*דיווח על קיום ה"פקודת יום".
*פתירת שעשועונים ל"[[במחנה צבאות השם|במחנה צבאות השם ג'וניור]]".
*תא לניקוד ביצוע משימות בסניפי צבאות השם.
*פתירת שעשועונים ל"[[במחנה צבאות השם]]" לילדי ישראל ולילדי אנ"ש וקבלה אוטומטית של הנקודות למסלול הדרגות.
*שמיעת סיפור החודש.
*שמיעת ניגון החודש.
*כנסים מיוחדים בטלמסר ועוד.

===מקהלת צבאות השם ===
{{הפניה לערך מורחב|מקהלת צבאות ה'}}
[[קובץ:מקהלחת צבאות ה' בארוע המעמד הגדול.jpg|ממוזער|שמאל|ילדי המקהלה מופיעים בארוע המעמד הגדול (י"א ניסן תשפ"ד)]]
מקהלת צבאות ה' נוסדה בשנת [[תשע"ח]] במטרה להחדיר בחיילי צבאות ה' את מטרת דורינו קבלת פני משיח צדקנו, להפיץ את בשורת הגאולה וזהותו של הגואל וללבות את אש האמונה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א, באמצעות השירים על ידי תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש, בקשר עם שבת צבאות ה' הארצית המתקיימת מדי שנה לילדי הסניפים.

המקהלה שרה בהופעות של יום צבאות השם, [[מטה משיח (ישראל)#מפעולות הארגון|המעמד הגדול]], עצרת גאולה ומשיח שבארגון [[האגודה למען הגאולה]], שבת צבאות ה' ועוד{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/ניגונים/469010/ הדיסק עומד לצאת] {{אינפו}}}}.

כמו כן, המקהלה מוציאה שירים לארגון [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/518801/ ההמנון של רשת מחנות הקיץ להורדה] {{אינפו}}}}.

המקהלה בריכוזו של הרב [[יוסף יצחק בן ציון]]. על תוכן השירים וניהול המקהלה עומדים ה[[תמים|תמימים]] מנחם מענדל כץ, ר' מנחם מענדל ששון, יוסף יצחק עובדיה, ר' אברהם משה אורן, ר' שניאור זלמן רחמים, חיים יהודה לוי. שליימה בלניצקי, מאיר אלטין, יוספי נביאן וברוך שניאור זלמנוב.

התלמידים המופיעים בה הם מסניף צבאות השם ב[[צפת]].

===הוצאה לאור===
====במחנה צבאות השם====
{{ערך מורחב|ערך=[[במחנה צבאות השם]]}}
העלון השבועי של צבאות השם. נוסד על ידי התנועה בתשמ"ט ונקרא בשם "[[במחנה צבאות השם]]". העיתון יוצא לאור במספר מהדורות (לכלל ילדי ישראל ולילדי חב"ד{{הערה|מתפרסמת כמוסף ל[[שבועון בית משיח]].}}. העיתון קיבל מענות ועידודים מיוחדים מהרבי.

בשנת [[תשע"ד]] הוסיפה מחלקת ההוצאה לאור עלון לחיילי צבאות ה' בגילאים נמוכים יותר (0 -5) הנקרא "במחנה צבאות השם ג'וניור".
בנוסף, מוציאה התנועה דף משימות ופקודות חודשיות לחיילי צבאות השם. יוצא לאור בשני מהדורות לילדי ישראל ולילדי חב"ד. הדף החל לצאת מיד עם הקמת הארגון בשנת תשמ"א.
כן כל חייל שנרשם לתוכנית המשפחתית של צבאות ה' נכנס אוטומטית להגרלה דו חודשית ל[[טיסה לרבי]] ומקבל 'כרטיס חייל'.

בשנת [[תשע"ז]] קיבל העיתון שדרוג וצורה חדשה והחל לצאת לחברים בתוכנית המשפחתית (בנוסף לעיתונים לילדי אנ"ש ב'בית משיח' ולילדי ישראל){{הערה|[http://chabad.info/child/להורדה-המגזין-החדש-של-חיילי-צבאות-ה/ המגזין החדש של חיילי צבאות ה']}}.

====ראלי====
[[קובץ:תוכנית הראלי.jpg|ממוזער|מתוך אחד הסרטים של "הראלי"]]
החל משנת [[תשע"ב]] מפיק הארגון תוכנית וידאו חודשית לילדים הקרויה 'ראלי', בעלת תכניים חסידים המועברים בצורה חוויתית ועלילתית לילדים. התוכנית מופצת לאלפי החיילים שרשומים לתוכנית המשפחתית.
כמו"כ בשנת [[תשפ"א]] נפתחה אתר מיוחד בשביל כל הסרטונים.

====ספרים====
[[קובץ:בפקודת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כריכת הספר '[[בפקודת הרמטכ"ל]]', מבית 'צבאות השם' בארץ הקודש]]
הארגון הוציא 34 ספרים.
*'''במחנה צבאות השם'''
*'''[[שיחות קודש צבאות ה' (ספר)|שיחות קודש צבאות ה']]
*'''[[דבר מלכות לנוער]]''' - סדרה המתמצתת את שיחות ה[[דבר מלכות]], 5 חלקים
*'''[[דבר מלכות לילדים]]''' - סדרה המסכמת חלק משיחות הדבר מלכות בהתאמה לילדים, 5 חלקים
*'''גאולה יומית לילדים''' (הדפסה מחודשת של הספר 'בפקודת הרמטכ"ל')
*'''עבודת התפילה''' - ספר לימוד אודות [[עבודת התפילה]]
*'''מתקשרים'''
*'''צבאות השם'''
*'''12 הפסוקים'''
*'''[[בדרך תמים]]'''
*'''היינו כחולמים'''
*'''דרכו של חסיד'''
*'''חיים גאולה במעגל השנה''' - 2 חלקים
*'''הפסוקים שלי'''
*'''לה' הארץ ומלואה''' - 3 חלקים
*'''הצבא שלנו'''
*'''הסידור החסידי'''
*'''הגאולה''' - 2 חלקים
*'''ליובא''' - ספר לימוד אודות [[אהבת ישראל]]
*'''א חסידישע קאפ''' - 2 חלקים
*'''ציור הגאולה'''
*'''כוחה של השרשרת'''
*'''הרועה הנאמן'''
*'''מעשי חסידים'''
*'''הרבי מדבר לילדים''' - 2 חלקים

====פרסומים נוספים====
* '''מבצעים''': מזמן לזמן מתקיימים מבצעי חורף וקיץ לחיילי צבאות השם. בשנת [[תשע"ה]] הוציאה המחלקה את "אלבום המבצעים לחיילי צבאות השם בארצינו הקדושה" והשתתפו במבצע מאות חיילים מכל רחבי הארץ.
* '''חוברות פעילות''' למועדני צבאות השם: מדי חודש יוצאים לאור שני פורמטים של חוברות פעילות למועדוני צבאות השם במהדורה לילדי ישראל ולילדי חב"ד, בעונת מחנות הקיץ ומועדוני של"ה, יוצאים לאור חוברות עבודה מהודרות בפורמט צבעוני ועריכה מקצועית, עד כה הפיעו החוברות: 'מוצאים את האוצר!', 'מביאים את הגאולה', 'בונים את בית המקדש', 'חושפים את המטמון', 'ילדי הגאולה', 'בעקבות הרועה', 'כובשים את האי', 'סימני דרך'.
* '''ספרוני הילדים''' המחולקים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]] של ילדי ישראל בסדרת נפלאות המשיח, ספורים מנשיא הדור יצאו עד כה: 'מי יגלה לי את הסוד', סודו של הכסא', 'התרופה שנצחה את הרופאים', 'לראות אמונה', 'המחאה ללא כיסוי', 'החמצה מכונת' 'נגד כל הסיכויים' 'על מה הסערה' 'מה שבטוח', 'אורו של עולם', 'הצלה במקסיקו', 'היהלום'{{הערה|1=[http://ih.chabad.info/upload/hayaalom/index.html#p=1 לדפדוף בספרון] {{אינפו}} ל' [[ניסן]] התשע"ד (30.04.2014)}}. לתהלוכות [[ל"ג בעומר]] מוציאה מחלקת ההוצאה לאור של צבאות ה' שלטים לתהלוכה, כובעים בהדפסה מיוחדת ועוד.
* תחת ההוצאה לאור של '''ספריית צבאות השם''' יצאו הספרים: "במחנה צבאות השם", סט כרכים המאגד את העיתונים משנות תשמ"ט-תשנ"ב, סדרת הספרים המצליחה [[דבר מלכות לנוער]] שהודפסה בשלושה מהדורות, סדרת הספרים [[דבר מלכות לילדים]], הספר "יום יום משיח וגאולה" המכיל 'פקודה' יומית מדברי הרבי להבאת [[הגאולה]] והודפס במספר מהדורת נוספות.
* בשנת תשע"א הוציא הארגון תקליטור [[טריוויה חסידית]] עם 3,500 שאלות על נושאים מגוונים בעולם החב"די.

==הנהלה==
*הרב '''[[ישראל דוד נחשון|דוד נחשון]]''' - יושב ראש.
*הרב [[לוי יצחק נחשון]] - מנהל כללי.

=== צוות ===
*הרב [[יוסף יצחק בן ציון]] - סמנכ"ל.
*הרב שלמה דקשטיין - מנהל אגף הסניפים.
*הרב מנחם מענדל שטיינר - מנהל אדמיניסטרטיבי.
*הרב יהודה ליפש - מנהל מפעלים ופרויקטים.
*הרב רפאל קורקוס - מנהל תוכן ערוץ אלף.
*הרב משה גרינוולד - מנהל אגף מועדונים
*מנוחה רחל זקס - מנהלת אגף בנות.
*אפרת תם - מנהלת אגף סניפי בנות.
*זהבה הלפרין - מנהלת פרויקטים.
*ר' אייל דוייב - מזכיר.
*פריידי תמרין - מזכירה.
*רחל שוורץ - מזכירה.
*ר' לייזר פרלשטיין - גזברות.
*ר' חנוך גרינפלד - מנהל מחסן תפעולי.
*ר' מענדי אלטבוים - מוצרי צבאות השם.

===וועדה רוחנית===

'''כיום'''
* הרב [[מאיר וילשאנסקי]].
* הרב מנחם מענדל הלפרין.

'''לשעבר'''
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].

==ראו גם==
*[[צבאות השם]]
*[[צבאות ה' (ניו יורק)]]

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://www.th770.co.il/ דף הבית של 'צבאות השם' בישראל]'''
* '''[https://www.th770.co.il/alef ערוץ אלף]''' - מאגר כל תוכניות וסרטי הארגון
* '''[http://www.sadna-jew.com חוויה של סדנה]''' סדנאות ויצירות סביב מעגל השנה היהודי
* '''[https://chabad.info/category/video/kids/tzh/ ארכיון מקהלת צבאות השם באתר חב"ד אינפו'''] {{וידפו}}

===אודות===
*'''[http://chabad.info/special/כך-הקים-הרבי-את-ארגון-צבאות-השם-באהק/ כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק]''' - ראיון עם הרב נחשון {{אינפו}}
* [https://drive.google.com/file/d/1tTpzBXOUFIzswhExeFQWO1y0enKl4m2D/view?usp=drivesdk לקט מכתבים ששלח הרב דוד נחשון לרבי וקיבל ממנו בקשר לצבאות ה'], קובץ ויקה הלך לדרכו עמ' 10–15

===הפקות===
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75188 חדש: צבאות השם גם לקטנטנים]
*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/81040_he_1.pdf חיילי צבאות ה' יוצאים ממצרים]''' - חוברת עבודה ולימוד לפגרת הפסח [[תשע"ד]] {{PDF}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82262 מי אנחנו? - מסע מרתק בעקבות צבאות השם'''] - חוברת לימוד במסגרת [[קרן דור דעה]] {{אינפו}} י"ג [[סיוון]] [[תשע"ד]] (11.06.2014)
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18902 מבצע 'המצווה היומית' יוצא לדרך...]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74556 פורים אצל הרבי? זו ההזדמנות שלך ושל ילדיך!]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39264 ילדי אנ"ש ילמדו על הגאולה ויזכו בפרסים]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?setlang=he#!g=1&url=article&id=84960 אלבום המבצעים כבש את חיילי צבאות ה']''' {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?setlang=he#!g=1&url=article&id=84662 סניפי צבאות השם נפתחים בתנופה]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=17 עלוני 'במחנה צבאות ה'] {{קישור שבור|ח' אדר שני תשפ"ב}}
*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/824.pdf דף משימות חודשי (סיון תשע"ג)]
* [https://chabad.info/tag/מקהלת-צבאות-השם/ כתבות אודות המקהלה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צבאות השם|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:ניידות חב"ד בארץ הקודש]]

צבאות השם (ישראל)

2025-02-04T06:29:02Z

יוניון: /* היסטוריה */

[[קובץ:לוגו צבאות-השם-בארץ הקודש.png|ממוזער|250px|סמל צבאות השם בישראל]]
'''צבאות השם בארץ הקודש''' היא תנועת נוער חב"דית הפועלת בישראל. לתנועה למעלה מ-400 סניפים ברחבי הארץ המשמשים כמועדוני פעילות שבועיות לעשרות [[חיילי צבאות ה']], בנוסף, עשרות אלפי ילדים מנויים לתוכנית המשפחתית של צבאות ה', בהתאם לדרישות האוכלוסייה במקום. מרכז הארגון נמצא ב[[נוף הגליל]].

התנועה היא חלק מארגון [[צבאות השם]] שייסד הרבי מליובאוויטש להחדרת מסרים יהודיים בקרב ילדי ישראל מכלל האוכלוסיות. הארגון בנוי על בסיס צבאי בו מחלקים דרגות והחניכים בו מכונים "חיילים". את הארגון בישראל הקים הרב [[דוד נחשון]]. הרבי התייחס רבות לארגון, הגיה את תכניו ואף שלח תקציב קבוע לארגון.

==היסטוריה==
{{פסקה חסרה}}
[[קובץ:צבאות השם הארצי פסח מא.jpeg|ממוזער|250px|'פקודת מבצע', עלון שהופץ בישראל לקראת פסח [[תשמ"א]] (1981), שנת הקמתו של הארגון]]
[[קובץ:Nayadot chabad.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]: [[ניידות חב"ד בארץ הקודש|ניידות חב"ד]] הוא מוסד עצמאי שעל ידו מתנהלת פעילות צבאות השם]]
{{הערה|[https://chabad.info/special/929772/ צו גיוס: מנשר נוסטלגי{{אינפו}}]}}
בחול המועד סוכות תשמ"א הרבי הורה להקים את צבאות השם. הרב דוד נחשון היה אז בתדרי אצל הרבי ודמע את ההוראות וכאשר שב לארץ.הקודש הקים את ארגון צבאות ה'.

הצעד הראשון היה להקים מועדוני ילדים בכל הישובים בהם פעלו ניידות חב"ד. הרבי ביקש לרשום את הילדים וכך נעשה. רשמו את כל הילדים שהשתתפו בפעילות. זה היה מספר מכובד מאוד של ילדים. היה זה טרום עידן המחשב בכל בית, ועבדו עם רשימות במחברות גדולות.

סיפר הרב דוד נחשון: "עבדנו אז חזק מאוד. עשינו מהר תעודות רישום, התחלנו ועבדנו מאוד חזק. הוצאנו פקודות מבצע, ומשימות, הרבי רצה שלא יהיה ילד שלא יירשם. ושיעלו בדרגות, וככה עשינו כל ילד היה לו תעודת חייל.

זמן קצר לאחר מכן שלחתי אל הרבי דוחות על הפעילות שהתחלנו לעשות עם הילדים והרבי שלח לי באופן חד פעמי סכום של 500 דולר על הזריזות שבהקמה. באותם ימים עוד לא היה סמל לצבאות ה', כל מועדון יצר לעצמו סמל. רק מאוחר יותר ביקשו מהאמן מיכל שוורץ לעצב סמל לצבאות ה', סמל שהרבי הגיה ומאז קיים סמל קבוע ואחיד של צבאות ה'".

בתחילה גם הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק החלה לפעול בעניין הם אספו את כל השמות של הילדים שהיו רשומים בבתי הספר של הרשת ורשמו אותם כחיילים בצבאות ה'. מי שריכז אז את כל העניין מטעם הרשת היה הרב ישראל הלפרין שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בהרצליה.

לאחר זמן לא ארוך, הגיעו אל הרב נחשון חברי הנהלת הרשת הרב משה סלונים והרב זושא וילימובסקי ואמרו שזה לא מה שהרבי רוצה, ולמרות הרצון הטוב של כל העוסקים בדבר, הרבי לא רוצה שהפעילות תתקיים במקביל על ידי כמה ארגונים ושאותה פעילות תתקיים על ידי כמה ראשים. הם דיברו על החשיבות והצורך שיקום ארגון אחד ארצי רשמי ומסודר שירכז את כל הפעילות של צבאות ה' בארץ הקודש. הם אמרו שהם לא מתאימים לנהל ארגון כזה, ומתוך כל מי שעסק בזה עד היום, לדעתם הרב נחשון ביצע זאת בצורה הטובה ביותר ולכן, הם אמרו, שיקח על עצמו את ניהול הארגון ושיעמוד בראשו.

כיוון ששניהם היו חברים בהנהלה של 'ניידות חב"ד', יחד עם הרב שלמה מיידנצ'יק, והיו יושבים לעיתים תכופות לדון בענייני הניידות ובעסקנות חב"ד בארץ הקודש, נענה הרב נחשון לבקשתם ונטל על עצמו את ייסוד והקמת תשתית ארצית מאורגנת לצבאות ה' בארץ הקודש.

==מחלקות ופעולות של הארגון==
*'''מחלקת רישום''' - עידוד רישום חיילים לצבאות השם.
*'''מרכז הכשרה והדרכה''' - הוצאת חוברות פעילות חודשיים וארגון כנסי הכשרה למדריכים בקייטנות וקעמפים ומנהלי סניפים ברחבי הארץ.
*'''מחלקת מסלול הדרגות''' - אחראית על תיפקוד מסלול הדרגות של צבאות ה', בשנת [[תשע"ד]] הקימה מערכת טלפונית הנקראת "[[טלמסר צבאות ה']]" בה יכולים החיילים להתקדם בקלות במסלול הדרגות של צבאות ה'.
*'''מרכז צבאות השם''' - הספקת ספרי קודש והפקת מוצרים מיוחדים לצרכי הסניפים.
*'''חנות צבאות השם''' - מכירה ושליחה של מוצרי משיח, יהדות וצבאות ה' לכל רחבי הארץ, בנוסף ישנם חנויות צבאות השם ברחבי ארץ ישראל.
*'''מחלקת המדיה''' - הפקת דיסקים וקלטות חינוכיים לילדים. עד עתה הונפקו: הבית המסתורי, מסיפורי רבותינו נשיאנו, שרגא ושמשון בשושן הבירה, המאסר והגאולה. דיסק לצפייה בשם הרפתקאה במצרים (בשיתוף עם [[ניצוצות של קדושה]]), שליחות באפריקה. הצגת המחזמר החסידי הראשון אורגנה אף היא על ידי צבאות השם. בשנת [[תשע"א]] יזם צבאות השם הקרנת הסרט [[מקום בטוח (סרט)|מקום בטוח]] (בשיתוף עם חברת ההפקות 'עולם ומלואו' על ידי בתי חב"ד), בכנסי צבאות השם וכדומה. ביום צבאות ה' בשנת תשע"ו הוקרן סרט בשם מכתב ממקסיקו שהופק בשיתוף עם עולם ומלואו.
=== מרכז הארגון ===

החל מיום הקמת הארגון מרכז הארגון שוכן במשרדים בעיר [[נוף הגליל]]{{הערה|ליד מרכז מד"א וחברת 'שטראוס'.}}. בשנת [[תשפ"ב]] קיבל הארגון הקצאה מהעירייה לבניית 'בית צבאות השם' - המרכז החדש של הארגון, העתיד להכיל מספר אגפים שיאפשרו שדרוג משמעותי של הארגון במספר תחומים{{הערה|[https://chabad.info/news/801486/ חשיפה: ההקצאה אושרה - בית צבאות ה' יוצא לדרך] {{אינפו}}}}. חלק נכבד מהשטח יוקדש למרכז לוגיסטיקה, המשנע מידי חודש 700 ארגזים לכל רחבי הארץ, למאות סניפים ומועדונים, בהתאם לאוכלוסיות ושכבות גיל שונות, וכן יפעל בו מרכז הכשרה והדרכה עבור צוות הפיקוד של הסניפים בכל רחבי הארץ, משרדים וחדרי ישיבות שיאפשרו עבודה יעילה ואיכותית על תכניות וכן האולפן החדש והמשוכלל של תכנית הראלי{{הערה|שיבנה ע"י צוות מקצועי שיתאים את התנאים לתכנית החודשית.}}.
===הסניפים===
התנועה מפעילה כ-400 סניפים ברחבי הארץ, לבנים ובנות, לילדי חב"ד ולכל ילדי ישראל,
ולקראת שנת תשפ"ד, אף הוקם סניף נבחרת בזום לבנות השלוחים.

הסניפים מתקיימים בכל עיר. תפקיד הסניף הוא לשמור על קשר בין החיילים למפקדיהם בסניף ובמפקדה הראשית, לסניף ישנה פעילות המתקיימת פעמיים בכל שבוע, במפגש משתתפים החניכים בלימוד חוויתי ובמשחק מאתגר המחדיר את התכנים, בסניף אף מתקיימים מבצעים מיוחדים{{הערה|1=לדוגמא: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84662 מבצע הסניפים תשע"ה].}}.

בשנת [[תשע"ו]] נפתחה תכנית לימודים מיוחדת בסניפי הבנים בשם '''חסידישע צייט''' (זמן חסידי), במסגרת זו נפגשים התלמידים פעמיים בשבוע ולומדים מערך שיעורים מסודר ומותאם לרמתם של הילדים מתוך חוברת ייעודית שיצאה לאור לשם כך על ידי מרכז ההוצאה לאור של צבאות ה'{{הערה|1='''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/19/498806259480.html ילדים מתפללים לגאולה בעבודה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]].}}.

מידי תקופה, נערך ערב הכשרה והדרכה לרכזי הסניפים.

===הפקות===
====יום צבאות השם====
{{הפניה לערך מורחב|יום צבאות ה'}}
[[קובץ:יום צבאות השם עו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבבת חיילים ביום צבאות השם]]
החל משנת [[תשע"ב]] עורך הארגון לרגל יום הולדתו של הרבי ב[[י"א ניסן]] "יום צבאות השם". זהו כינוס ארצי בהשתתפות אלפי ילדים המשלב תכנים חסידיים וחוויות מהנות. בשנתיים הראשונות היה הכינוס מיועד לבנים בלבד, ובשנת [[תשע"ה]] נפתח הרישום גם לבנות, והשתתפו קרוב ל-6,000 ילדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81523 יום צבאות ה' - גליון סיכום] {{אינפו}} כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)}}.

====שבת צבאות השם====
עד שנת [[תשע"ז]] התקיימה שבת צבאות ה' ארצית לכל הילדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1503 קליפ וידאו המסכם את אירועי השבת] {{וידאו}} {{אינפו}}}}. החל משנת תשע"ז השבת מיועדת רק לחיילים שחברים בתוכנית '[[חסידישע צייט]]' ובהשתתפות כאלף חיילים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/מכל-הארץ-לשבת-צבאות-השם-•-גלרית-ענק/ מכל הארץ לשבת צבאות השם] {{אינפו}}}}, בנוסף מתקיימות שבתות לבנות בהן משתתפות מדי שנה מעל לאלף בנות מכל רחבי הארץ. השבתות משולבות עם הועידה השנתית של חיילות צבאות ה', ובמהלכן מתקיימות הבחירות למועצת הארצית של התנועה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58683 גלריה משבת צבאות ה' לבנות - טבת ה'תשע"א] {{תמונה}} {{אינפו}}}}. בשנת תשע"ח, התקיימה גם שבת לחברי תוכנית 'בדרך תמים' בהשתתפות 200 חיילים.

====ערוץ אלף====
[[קובץ:לוגו ערוץ אלף.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו 'ערוץ אלף']]
ב[[חודש מנחם אב]] [[תש"פ]] הוקם על ידי ארגון צבאות ה' בארץ ערוץ אלף, ובו תוכניות מולטימדיה, סדרות ושירי המקהלה של צבאות ה'. האתר מיועד עבור [[חיילי צבאות ה']] המנויים לתכנית המשפחתית של צבאות ה'{{הערה|[https://chabad.info/child/624181/ צבאות השם מתחדש: ערוץ הוידאו החדש "אלף"] {{אינפו}}}}. באתר משודרים לעיתים תוכניות וכנסי צבאות ה', עקב מגבלות [[נגיף הקורונה]].

המאגר כולל קרוב לאלף סרטי וידיאו שהופקו על ידי התנועה והוא מתוחזק על ידם.

ב[[חודש כסלו]] [[תשפ"א]] השיקה הנהלת התנועה את מדור הערוץ המיועד לבנות, בו קיימים למעלה מחמש מאות תכני מולטמדיה המנוסחים בתוכן חסידי ואיכותי לחיילות צבאות השם.

====גן ישראל - מחנה משיח====
הוא מחנה מיוחד המתקיים ב[[חודש תשרי]] עבור חיילי צבאות ה' הבאים לשהות ב-770 בחודש החגים, באחריות צבאות ה' שדואגים למסגרת מסודרת, ומפעילה את [[קעמפ מחנה משיח]] בו משתתפים כ - 100 חיילי צבאות ה'.

====תוכנית "חסידשע צייט"====
זמן איכות בסניפי צבאות השם - תוכנית מיוחדת להצלחת הסניפים וכוללת: ספר לימוד ודפי עבודה, התוועדויות ביומי דפגרא, מלאכות יצירה ועוד.

====רשת מחנות הקיץ====
[[קובץ:רשת מחנות הקיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל רשת מחנות הקיץ]]
{{ערך מורחב|ערך=[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]}} רשת המאגדת תחתיה עשרות קייטנות וקעמפים ברחבי הארץ, בתוכה מחנה הקיץ '[[אורו של משיח]]' המונה את מספר החניכים הגדול בעולם - במחנות הקיץ החב"דיים, הרשת מחברת המנון ארצי, חומר לימודים מיוחד, תוכניות לקייטנה ו"יום צבאות השם" לילדי ה"רשת".

===טלמסר צבאות ה'===
כחלק ממערך הדרגות בארגון, הוקמה בשנת [[תשע"ד]] מערכת טלמסר שמספרה 079-9234-770. במערכת ניתן לבצע בין היתר:
*דיווח על קיום ה"פקודת יום".
*פתירת שעשועונים ל"[[במחנה צבאות השם|במחנה צבאות השם ג'וניור]]".
*תא לניקוד ביצוע משימות בסניפי צבאות השם.
*פתירת שעשועונים ל"[[במחנה צבאות השם]]" לילדי ישראל ולילדי אנ"ש וקבלה אוטומטית של הנקודות למסלול הדרגות.
*שמיעת סיפור החודש.
*שמיעת ניגון החודש.
*כנסים מיוחדים בטלמסר ועוד.

===מקהלת צבאות השם ===
{{הפניה לערך מורחב|מקהלת צבאות ה'}}
[[קובץ:מקהלחת צבאות ה' בארוע המעמד הגדול.jpg|ממוזער|שמאל|ילדי המקהלה מופיעים בארוע המעמד הגדול (י"א ניסן תשפ"ד)]]
מקהלת צבאות ה' נוסדה בשנת [[תשע"ח]] במטרה להחדיר בחיילי צבאות ה' את מטרת דורינו קבלת פני משיח צדקנו, להפיץ את בשורת הגאולה וזהותו של הגואל וללבות את אש האמונה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א, באמצעות השירים על ידי תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש, בקשר עם שבת צבאות ה' הארצית המתקיימת מדי שנה לילדי הסניפים.

המקהלה שרה בהופעות של יום צבאות השם, [[מטה משיח (ישראל)#מפעולות הארגון|המעמד הגדול]], עצרת גאולה ומשיח שבארגון [[האגודה למען הגאולה]], שבת צבאות ה' ועוד{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/ניגונים/469010/ הדיסק עומד לצאת] {{אינפו}}}}.

כמו כן, המקהלה מוציאה שירים לארגון [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/518801/ ההמנון של רשת מחנות הקיץ להורדה] {{אינפו}}}}.

המקהלה בריכוזו של הרב [[יוסף יצחק בן ציון]]. על תוכן השירים וניהול המקהלה עומדים ה[[תמים|תמימים]] מנחם מענדל כץ, ר' מנחם מענדל ששון, יוסף יצחק עובדיה, ר' אברהם משה אורן, ר' שניאור זלמן רחמים, חיים יהודה לוי. שליימה בלניצקי, מאיר אלטין, יוספי נביאן וברוך שניאור זלמנוב.

התלמידים המופיעים בה הם מסניף צבאות השם ב[[צפת]].

===הוצאה לאור===
====במחנה צבאות השם====
{{ערך מורחב|ערך=[[במחנה צבאות השם]]}}
העלון השבועי של צבאות השם. נוסד על ידי התנועה בתשמ"ט ונקרא בשם "[[במחנה צבאות השם]]". העיתון יוצא לאור במספר מהדורות (לכלל ילדי ישראל ולילדי חב"ד{{הערה|מתפרסמת כמוסף ל[[שבועון בית משיח]].}}. העיתון קיבל מענות ועידודים מיוחדים מהרבי.

בשנת [[תשע"ד]] הוסיפה מחלקת ההוצאה לאור עלון לחיילי צבאות ה' בגילאים נמוכים יותר (0 -5) הנקרא "במחנה צבאות השם ג'וניור".
בנוסף, מוציאה התנועה דף משימות ופקודות חודשיות לחיילי צבאות השם. יוצא לאור בשני מהדורות לילדי ישראל ולילדי חב"ד. הדף החל לצאת מיד עם הקמת הארגון בשנת תשמ"א.
כן כל חייל שנרשם לתוכנית המשפחתית של צבאות ה' נכנס אוטומטית להגרלה דו חודשית ל[[טיסה לרבי]] ומקבל 'כרטיס חייל'.

בשנת [[תשע"ז]] קיבל העיתון שדרוג וצורה חדשה והחל לצאת לחברים בתוכנית המשפחתית (בנוסף לעיתונים לילדי אנ"ש ב'בית משיח' ולילדי ישראל){{הערה|[http://chabad.info/child/להורדה-המגזין-החדש-של-חיילי-צבאות-ה/ המגזין החדש של חיילי צבאות ה']}}.

====ראלי====
[[קובץ:תוכנית הראלי.jpg|ממוזער|מתוך אחד הסרטים של "הראלי"]]
החל משנת [[תשע"ב]] מפיק הארגון תוכנית וידאו חודשית לילדים הקרויה 'ראלי', בעלת תכניים חסידים המועברים בצורה חוויתית ועלילתית לילדים. התוכנית מופצת לאלפי החיילים שרשומים לתוכנית המשפחתית.
כמו"כ בשנת [[תשפ"א]] נפתחה אתר מיוחד בשביל כל הסרטונים.

====ספרים====
[[קובץ:בפקודת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כריכת הספר '[[בפקודת הרמטכ"ל]]', מבית 'צבאות השם' בארץ הקודש]]
הארגון הוציא 34 ספרים.
*'''במחנה צבאות השם'''
*'''[[שיחות קודש צבאות ה' (ספר)|שיחות קודש צבאות ה']]
*'''[[דבר מלכות לנוער]]''' - סדרה המתמצתת את שיחות ה[[דבר מלכות]], 5 חלקים
*'''[[דבר מלכות לילדים]]''' - סדרה המסכמת חלק משיחות הדבר מלכות בהתאמה לילדים, 5 חלקים
*'''גאולה יומית לילדים''' (הדפסה מחודשת של הספר 'בפקודת הרמטכ"ל')
*'''עבודת התפילה''' - ספר לימוד אודות [[עבודת התפילה]]
*'''מתקשרים'''
*'''צבאות השם'''
*'''12 הפסוקים'''
*'''[[בדרך תמים]]'''
*'''היינו כחולמים'''
*'''דרכו של חסיד'''
*'''חיים גאולה במעגל השנה''' - 2 חלקים
*'''הפסוקים שלי'''
*'''לה' הארץ ומלואה''' - 3 חלקים
*'''הצבא שלנו'''
*'''הסידור החסידי'''
*'''הגאולה''' - 2 חלקים
*'''ליובא''' - ספר לימוד אודות [[אהבת ישראל]]
*'''א חסידישע קאפ''' - 2 חלקים
*'''ציור הגאולה'''
*'''כוחה של השרשרת'''
*'''הרועה הנאמן'''
*'''מעשי חסידים'''
*'''הרבי מדבר לילדים''' - 2 חלקים

====פרסומים נוספים====
* '''מבצעים''': מזמן לזמן מתקיימים מבצעי חורף וקיץ לחיילי צבאות השם. בשנת [[תשע"ה]] הוציאה המחלקה את "אלבום המבצעים לחיילי צבאות השם בארצינו הקדושה" והשתתפו במבצע מאות חיילים מכל רחבי הארץ.
* '''חוברות פעילות''' למועדני צבאות השם: מדי חודש יוצאים לאור שני פורמטים של חוברות פעילות למועדוני צבאות השם במהדורה לילדי ישראל ולילדי חב"ד, בעונת מחנות הקיץ ומועדוני של"ה, יוצאים לאור חוברות עבודה מהודרות בפורמט צבעוני ועריכה מקצועית, עד כה הפיעו החוברות: 'מוצאים את האוצר!', 'מביאים את הגאולה', 'בונים את בית המקדש', 'חושפים את המטמון', 'ילדי הגאולה', 'בעקבות הרועה', 'כובשים את האי', 'סימני דרך'.
* '''ספרוני הילדים''' המחולקים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]] של ילדי ישראל בסדרת נפלאות המשיח, ספורים מנשיא הדור יצאו עד כה: 'מי יגלה לי את הסוד', סודו של הכסא', 'התרופה שנצחה את הרופאים', 'לראות אמונה', 'המחאה ללא כיסוי', 'החמצה מכונת' 'נגד כל הסיכויים' 'על מה הסערה' 'מה שבטוח', 'אורו של עולם', 'הצלה במקסיקו', 'היהלום'{{הערה|1=[http://ih.chabad.info/upload/hayaalom/index.html#p=1 לדפדוף בספרון] {{אינפו}} ל' [[ניסן]] התשע"ד (30.04.2014)}}. לתהלוכות [[ל"ג בעומר]] מוציאה מחלקת ההוצאה לאור של צבאות ה' שלטים לתהלוכה, כובעים בהדפסה מיוחדת ועוד.
* תחת ההוצאה לאור של '''ספריית צבאות השם''' יצאו הספרים: "במחנה צבאות השם", סט כרכים המאגד את העיתונים משנות תשמ"ט-תשנ"ב, סדרת הספרים המצליחה [[דבר מלכות לנוער]] שהודפסה בשלושה מהדורות, סדרת הספרים [[דבר מלכות לילדים]], הספר "יום יום משיח וגאולה" המכיל 'פקודה' יומית מדברי הרבי להבאת [[הגאולה]] והודפס במספר מהדורת נוספות.
* בשנת תשע"א הוציא הארגון תקליטור [[טריוויה חסידית]] עם 3,500 שאלות על נושאים מגוונים בעולם החב"די.

==הנהלה==
*הרב '''[[ישראל דוד נחשון|דוד נחשון]]''' - יושב ראש.
*הרב [[לוי יצחק נחשון]] - מנהל כללי.

=== צוות ===
*הרב [[יוסף יצחק בן ציון]] - סמנכ"ל.
*הרב שלמה דקשטיין - מנהל אגף הסניפים.
*הרב מנחם מענדל שטיינר - מנהל אדמיניסטרטיבי.
*הרב יהודה ליפש - מנהל מפעלים ופרויקטים.
*הרב רפאל קורקוס - מנהל תוכן ערוץ אלף.
*הרב משה גרינוולד - מנהל אגף מועדונים
*מנוחה רחל זקס - מנהלת אגף בנות.
*אפרת תם - מנהלת אגף סניפי בנות.
*זהבה הלפרין - מנהלת פרויקטים.
*ר' אייל דוייב - מזכיר.
*פריידי תמרין - מזכירה.
*רחל שוורץ - מזכירה.
*ר' לייזר פרלשטיין - גזברות.
*ר' חנוך גרינפלד - מנהל מחסן תפעולי.
*ר' מענדי אלטבוים - מוצרי צבאות השם.

===וועדה רוחנית===

'''כיום'''
* הרב [[מאיר וילשאנסקי]].
* הרב מנחם מענדל הלפרין.

'''לשעבר'''
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].

==ראו גם==
*[[צבאות השם]]
*[[צבאות ה' (ניו יורק)]]

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://www.th770.co.il/ דף הבית של 'צבאות השם' בישראל]'''
* '''[https://www.th770.co.il/alef ערוץ אלף]''' - מאגר כל תוכניות וסרטי הארגון
* '''[http://www.sadna-jew.com חוויה של סדנה]''' סדנאות ויצירות סביב מעגל השנה היהודי
* '''[https://chabad.info/category/video/kids/tzh/ ארכיון מקהלת צבאות השם באתר חב"ד אינפו'''] {{וידפו}}

===אודות===
*'''[http://chabad.info/special/כך-הקים-הרבי-את-ארגון-צבאות-השם-באהק/ כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק]''' - ראיון עם הרב נחשון {{אינפו}}
* [https://drive.google.com/file/d/1tTpzBXOUFIzswhExeFQWO1y0enKl4m2D/view?usp=drivesdk לקט מכתבים ששלח הרב דוד נחשון לרבי וקיבל ממנו בקשר לצבאות ה'], קובץ ויקה הלך לדרכו עמ' 10–15

===הפקות===
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75188 חדש: צבאות השם גם לקטנטנים]
*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/81040_he_1.pdf חיילי צבאות ה' יוצאים ממצרים]''' - חוברת עבודה ולימוד לפגרת הפסח [[תשע"ד]] {{PDF}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82262 מי אנחנו? - מסע מרתק בעקבות צבאות השם'''] - חוברת לימוד במסגרת [[קרן דור דעה]] {{אינפו}} י"ג [[סיוון]] [[תשע"ד]] (11.06.2014)
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18902 מבצע 'המצווה היומית' יוצא לדרך...]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74556 פורים אצל הרבי? זו ההזדמנות שלך ושל ילדיך!]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39264 ילדי אנ"ש ילמדו על הגאולה ויזכו בפרסים]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?setlang=he#!g=1&url=article&id=84960 אלבום המבצעים כבש את חיילי צבאות ה']''' {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?setlang=he#!g=1&url=article&id=84662 סניפי צבאות השם נפתחים בתנופה]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=17 עלוני 'במחנה צבאות ה'] {{קישור שבור|ח' אדר שני תשפ"ב}}
*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/824.pdf דף משימות חודשי (סיון תשע"ג)]
* [https://chabad.info/tag/מקהלת-צבאות-השם/ כתבות אודות המקהלה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צבאות השם|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:ניידות חב"ד בארץ הקודש]]

ישראל ברוך מליאזנא

2025-01-26T06:34:20Z

יוניון: /* מצבת רבי ברוך */

רבי '''(ישראל{{הערה|על פי מצבתו, מבוא ל[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עדן ציון (לרב [[ישעיהו הורביץ (צפת)|ישעיהו הורביץ]]) ו[[המלך במסיבו]] וקובץ ימות עולם. יש האומרים (כך נכתב בספר עדן ציון) כי נמנע מלהיקרא ישראל משום קריאה בשם רבו - [[הבעש"ט]] - ששמו היה ישראל.}}) ברוך מ"[[המעיין הלבן]]" (ווייסקוואליקער)'''{{הערה|כן נקרא ע"י הרבי הריי"צ (סה"ש תש"ב עמ' 150), ע"ש מקום מגוריו. ולהעיר שבשיחת י' כסלו תש"ב מכונה בשם "ר' ברוך ר' משה'ס" ע"ש סביו ר' משה מפוזנא.}} (תפ"ד{{הערה|כך משמע משיחת הרבי הריי"צ סה"ש תש"ג עמ' קנ"ג, שכותב שם שר' ברוך התחתן בשנת תק"ג, וזאת (כפי שמסופר בסה"ז) לאחר שנה ששהה לפני חתונתו בויטבסק, ושלשת שנותיו בנדודים, שאליהם יצא בגיל 14 וחצי.}} - [[ח' חשוון]] [[תקנ"ב]]) אביו של [[אדמו"ר הזקן]], היה צדיק נסתר מחסידי [[הבעש"ט]].

ר' ברוך, הוא הדמות המרכזית בסיפורי הרבי הריי"צ ב"[[ספר הזכרונות]]". שם מסופר על שנות ילדותו, ועל נדודיו כבחור בעיירות שונות עד נישואיו. "ספר הזכרונות" מתמקד בדרכו של ר' ברוך בחיפוש אחר הדרך הנכונה בעבודת ה', בסיפורים השונים ששמע, ובמאורעות שארעו לו, שהשפיעו עליו בדרכו ובעיצוב אישיותו, וקירבוהו לבעש"ט ולתנועת החסידות.

==ילדותו==
כפי המסופר בספר הזכרונות{{הערה|ברשימה המיוחסת לנכד הרבי המהר"ש (נדפסה ב"כרם חב"ד" 4, עמ 7), נכתב: "השתלשלות יחוסו: אין אתנו יודע עד מה מפרטיות משפחת הוריו ואבותיו. כמה פעמים חקרתי ודרשתי בזה, ולא מצאתי מענה מפורט לדעת סדר מסודר. רק ידענו אשר אבי רבינו הגדול הרב ר' ברוך זצ"ל גר בעיר פראג, ובד"כ היה איש פלאי, והיה נחבא מן הבריות ואין איש שידע מה מעשהו. ומשנולד רבינו הגדול שהוא היה הבן זקונים, בהיותו בן שלש הביא אותו למדינתנו...". אולם העיר שם ר"י מונדשיין (הערה 4) שבעדותו של רבינו הזקן במאסרו הראשון כתב (סעיף י"ד) "נולדתי בלאזנע", וכן בריבוי סיפורים שסיפר הרבי הריי"צ על הולדתו של רבינו הזקן (והקשר בין זה לבעש"ט), שברור שהיה זה בליאזנא. וא"כ אין הדברים שברשימה זו מדוייקים, וכפי הנראה נפלה בידו טעות, ואולי מפני שהיה ידוע שמקור המשפחה בפראג, והכוונה באמת לאבי סבו של רבינו הזקן, ר' משה מפוזנא, שהיה גר בתחילה בפראג, כמסופר בארוכה בספר הזכרונות. אך יש להעיר מרשימות חו' קסב (נדפס גם בספר השיחות תרצ"ב, תרצ"ה. שיחת סעודת הצהרים י"ט כסלו תרצ"ג, בתוספת הערות ומ"מ) ששם כותב הרבי "ר' ברוך, אביו של אדה"ז גר אצל הריין. נולד במדינות ההם. נגזרה שם גזירה ללמוד ע"ד צוואנגשולע (לימודי חובה). וברח למדינת פויזען. הגיעה הגזירה גם לשם. וברח לכפר עטליכע וויארסט ("ויארסט": יחידת מידה לאורך) מליאזנע". ולא כמו בספר הזכרונות שנולד בויטבסק. ואולי מדובר בגרסאות שונות שקיבל הרבי הריי"צ בנוגע לתולדות חייו של ר' ברוך. וצ"ע.}}, ברוך נולד בעיר [[ויטבסק]] ב[[בלארוס]] לרבי [[שניאור זלמן פוזנר|שניאור זלמן]] שהיה [[מלמד תינוקות|מלמד דרדקי]] ולמרת [[רחל (זקנת אדמו"ר הזקן)|רחל]] פוזנר. הוריו גרו בתחילה בפוזנא, ושם נולדה בתם הגדולה דבורה לאה. אמנם בעקבות התגברות תנועת המשכילים עברו הוריו לעיר ויטבסק, וכשלוש שנים לאחר מכן נולד בנם ברוך.

ברוך ניחן בכישרונות ברוכים, וכבר בגיל צעיר נכנס ללמוד אצל אביו, עם בחורים בני גיל מבוגר ממנו, ועלה עליהם ברמת הבנתו וידיעותיו. שלוש שנים למד ברוך בכתת אביו, שבנוסף ללימודים אלו בילה אתו ר' שניאור זלמן זמן רב, בשיחות מאלפות. הוא לקחו לטיולים על גדות הנהר, וכל משך זמן הטיולים על פני השדות המוריקים שוחח עם בנו בדברי תורה ובנפלאות הבורא. הטיולים תחת כפת השמים כשנגד העינים משתרע עולמו הנאה של הבורא, הגבירו את אהבתו של ברוך לטבע, ואת תשוקתו להתבודד עם עצמו הרחק מחברת בני אדם, כשהוא שקוע ברעיונותיו.

בהגיעו לגיל בר מצווה היה כבר בקי במספר סדרי משנה, וידע בעל פה מספר מסכתות מן התלמוד. בשלב זה היה כבר מסוגל ללמוד ולהבין בעצמו ולהתעמק בסוגיית גמרא, ללא עזרה של מלמד. אביו ר' שניאור זלמן היה מאפשר לו ללמוד לבד, והסתפק רק בהנחיות כלליות וקביעת סדרי הלימוד. ברוך, שכבר משחר ילדותו גילה ברוך נטיה להתבודדות עם הבריאה, היה נוהג לקחת את ספריו וללכת לשפת הנהר, שם להתיישב על סלע או משתטח על העשב הרך, ולתעמק בלמודו. בספר הזכרונות מסופרים על כמה מעשים שאירעו באותה תקופה, שנחקקו בזכרונו של ברוך והשפיע עליו.

==התייתמותו ונדודיו==
בערך כשנה וחצי לאחר כניסתו לגיל המצוות, התייתם ברוך גם מאביו וגם מאימו. בויטבסק היתה לו דודה בשם פריידא, שהיא ובעלה, ששמו היה קדיש, הכניסו את ברוך ואת אחותו דבורה לאה לביתם כדי לגדלם. אמנם מות הוריו השפיע על ברוך עמוקות, ובעקבות כך תוך זמן קצר החליט לעזוב את ויטבסק (למרות התנגדות דודיו). אחותו דבורה לאה נשארה לגור בבית דודיה עד נישואיה.

שלש שנים נדד בערים ועיירות שבסביבת ויטבסק. לכל אשר הגיע נכנס תחלה לבית המדרש וישב ללמוד. ובשום מקום לא נשאר זמן רב. בכל מקום ניסה ברוך להתפרנס מיגיע כפיו, וסירב בתוקף לקבל צדקה וסיוע בחינם. ברוך היה נוהג ללמוד ימים ולילות בבית המדרש, ולהתפרנס בצמצום מיגיע כפיו מכל עבודה שתזדמן, ותמורת כל תשלום שהוא. ברוך שמר על אורח חייו בתקיפות ובהחלטיות רבה, מבלי להתחשב בדעות הסובבבים אותו. מיד עם התקלו במקום כלשהו בהפרעה קלה ביותר לאורח חייו המקורי, היה עוזב את המקום ונודד לישוב אחר, שם היה ממשיך בדרכו.

ב"ספר הזכרונות" מסופר בארוכה על תקופת נדודיו של ברוך, המקומות בהם היה, וסיפורים אשר שמע או ראו בתקופה זו. מאורעתיו וחוויותיו של ברוך הצעיר, השפיעו רבות על עיצוב דמותו, אשר כאביו של מייסדה לעתיד של שיטת חב"ד, תרם לא מעט בצדקתו ובאורח חייו, לעיצובה של שיטה זו. במהלך נדודיו ביקר ברוך בערים: דוברומיסל, ינובישט וליאזנא. בעיר ליאזנא התיידד עם ר' אברהם הגנן, מי שלימים נעשה לחותנו.

בסוף נדודיו, חזר ברוך לויטבסק. אחותו היתה אז כבר נשואה לבן ישיבה מסמארגון, בשם יוסף יצחק משריי, שנעשה אחר כך לאחד הרמי"ם בישיבת ויטבסק. ודירתה הייתה בקצה העיר. גם אחותו וגם דודיו רצו שברוך יתארח בביתם, אך ברוך העדיף להתפרנס מיגיע כפיו ולא להזדקק לאיש. ברוך החליט להשאר בויטבסק וללמוד בישיבת דודו.

==נישואיו==
זמן קצר לאחר בואו לויטבסק, בא ברוך בקשרי שידוכין עם רבקה, בת רבי אברהם הגנן מליאזנא. ברוך הציג לחתנו מספר תנאים:
א. שלא יהיה סמוך על שולחן חותנו (כנהוג באותם ימים), אלא ר' אברהם יבנה עבורו מיד לאחר הנשואין בית מיוחד. מטרתו של ברוך הייתה ליצור בית אירוח לצדיקים הנסתרים הנודדים מעיר לעיר, שאותם יצא לו לפגוש מספר פעמים במהלך נדודיו.
ב. שלא יקבל מר' אברהם נדוניה כלשהי ודורונות נשואין.
ג. שמיד לאחר שבעת ימי המשתה, ירדו הוא ורעייתו מעל שולחן חותנו, ויתפרנסו מיגיע כפיו בלבד. על רעייתו להסכים מראש להסתפק במועט, במדה שיזמן לו ה' את פרנסתו, ולא להיזקק לעזרת בשר ודם.

לאחר הסכמת חותנו ר' אברהם, נסגר השידוך. דודתו ואחותו של ברוך רצו שר' אברהם יתחייב גם להקצות לברוך אדמה מתאימה על מנת לקיים עליה גינה, וזאת מחמת שברוך סיפר להם שאחת הסיבות העיקריות לרצונו להשתדך עם בתו של ר' אברהם, היתה העובדה שר' אברהם מתפרנס מגננות, וגם הוא רצה כחותנו להתפרנס כגנן, ולעסוק במקצוע שלמד ממנו עצמו. גם לזה הסכים ר' אברהם, והקצה לו שטח אדמה במרחק של מספר ויורסטים מליאזנא.

ברוך התנה עם חותנו, שיידחה את [[נישואיו]] לזמן מאוחר יותר, ככל הניתן. זאת משום שהיה מעוניין בפסק זמן של שנה אחת לפחות כדי להמשיך בנידודיון ולהשלים את חיפושיו אחר הדרך הנכונה בעבודת הבורא. מסיבה זו זירז את קיום מסיבת השידוכין.

לאחר מכן נשאר ללמוד בישיבה בויטבסק למשך שנה שלמה. במשך שנה זו המשיך ברוך להתנהג בדרכו שמכבר, להקדיש שעות מסויימות ביום למלאכה על מנת להתפרנס, ואת שאר הזמן להקדיש ללימוד תורה. במשך כל החורף, למד ברוך על פי סדר שגיסו ראש הישיבה רבי יוסף יצחק קבע עבורו, התכנית כללה הרבה גמרא, הרבה תנ"ך, משניות, רמב"ם, ופירושים שונים, יחד עם ספרי המוסר, עליהם המשיך לשקוד ברוב חשק. כאשר חלף החורף וחג הפסח עמד להופיע, עזב ברוך את וויטבסק ויצא שוב לדרך. אמנם קרוביו הזמינוהו לחוג את הפסח אתם, אך הוא השיב שיש לו תכנית משלו ובכוונתו לחוג את הפסח במקום אחר. וזאת מתוך ידיעה שבקרוב עליו להתחתן ולהתחיל בחיים חדשים, רצה ברוך לבקר שוב את ידידיו הישנים, שאתם עמד במגעים קרובים ושהטביעו עליו רישומם במשך ימי נדודיו בשנים עברו. וכך לקראת פסח יצא ברוך שוב פעם לדרכו, וביקר בעיירות ינוביטש ודוברומיסל. לאחר חג הפסח ההוא, החליט ברוך להשאר לתקופה קצרה בדוברומיסל.

(בנקודה זו מסתיימים הסיפורים שב"ספר הזכרונות" אודות ר' ברוך. שאר הפרטים מכאן ואילך , ידועים משיחות הרבי הריי"צ, וממקורות שונים).

בתחילה קבע ר' ברוך (כחלק מתנאיו עם חותנו ר' אברהם) את זמן הנישואין ליום ח"י אלול תק"ג. קביעות ח"י אלול באותה שנה היתה בשבת, ור' ברוך קבע את זמן החופה למוצאי שבת קודש. אך כמה שבועות לפני החתונה הודיע ר' ברוך למחותנו ר' אברהם על הסכמתו שיום החופה יהיה ביום ששי, שבעה עשר באלול. וכן היה, נישואי ר' ברוך עם הרבנית רבקה התקיימו ביום י"ז אלול תק"ג, ערב שבת קודש "כי תבא"{{הערה|סה"ש תש"ג עמ' 151. סה"ש תש"ה עמ 117}}.

לאחר נישואיו התגורר ר' ברוך באחוזת הנידוניה שלו בקרבת מקום לליאזנא, שנקראה בשם "מעין לבן" (באידיש "וייסקוואליק". כיום: Veleshkovichi){{הערה|שה"ש תש"ב עמ' קמ. שיחת חג השבועות תש"ב}}. הרבה פליטים מפראג ופוזנא הסתדרו משפחות רבות בעבודת האדמה באחוזתו הגדולה של ר' ברוך.

==התקרבותו לבעש"ט==
לאחר שבשנות נידודיו נפגש ר' ברוך עם הצדיקים הנסתרים, למד מהם רבות, והעריץ אותם מאד, יצרו הנהגות הצדיקים הנסתרים, הן לגבי עצמם והן בנוגע לזולת, בגאון הצדיק ר' ברוך חשק גדול להימנות על חברותם{{הערה|סה"ש תש"ג עמ' 151}}. במשך שמונת השנים תצ"ד-תק"ב מאז התגלות הבעל שם טוב, עד לשנה בה נפגש הגאון הצדיק ר' ברוך עם תלמידי הבעל שם טוב, נתפרסמה כבר שיטת הבעל שם טוב פחות או יותר.

באותו קיץ של שנת תק"ג, שבו שהה ר' ברוך משך זמן בדוברומיסלא, למד בחברותא עם האברך החסיד ר' יצחק שאול{{הערה|וראה סה"ש קיץ ת"ש, עמ' 98, שמספר שם שפעם אחת ביקר כ"ק האדמו"ר הצ"צ בעיירה דוברומיסל, ופגש שם זקנים שזכרו את ר' ברוך, ואת חברו ר' יצחק שאול.}}, בן הגאון החסיד ר' ניסן מלמד, וכן למד במשך זמן בחברותא עם הגאון הצדיק ר' יששכר דוב מקאבילניק, וכמה פעמים למדו הכתבים של תורת הבעל שם טוב, שהגאון הצדיק ר' יוסף חותנו של ר' ישכר דוב המגיד מליובאוויטש רשם, ואז נעשה ר' ברוך למקושר של הבעל שם טוב{{הערה|שיחת ח"י אלול תש"ג}}.

ר' ברוך נהיה אחד מהצדיקים הנסתרים. היתה תקופה אצל הצדיקים הנסתרים שאחד לא הכיר את השני, ולאחר שהכירו זה את זה, הזהירם מורנו הבעל שם טוב באזהרה גדולה שלא להתגלות. תלמידי הבעל שם טוב ידעו שהגאון ר' יוסף יצחק הוא מחסידי הבעש"ט, אבל מר' ברוך לא ידע אף אחד, רק אשתו הרבנית רבקה ידעה{{הערה|תורת שלום-ספר השיחות עמ' 151}}.

ר' ברוך וגיסו ר' יוסף יצחק היו שניהם תלמידים מובהקים של מורנו הבעל שם טוב{{הערה|תורת שלום-ספר השיחות עמ' 26}}. שניהם היו נוסעים אל הבעל שם טוב בסוד, והעלימו את הדבר אחד מהשני. פעם אחת בשנת תק"ז הם נפגשו יחד אצל הבעל שם טוב, והגיס התפעל מאד, כי הר"ב היה נחשב לבעל מדות, וכיצד היה יכול להעלים את הדבר כל הזמן, שהוא נוסע אל הבעל שם טוב{{הערה|סה"ש תש"ה עמ' 117}}.

בשלב מאוחר יותר התפרסם ר' ברוך בין תלמידי הבעש"ט, ונחשב למכובד בקרב שאר תלמידי הבעש"ט ותלמידי המגיד ממעזריטש. מזמן לזמן היו באים רבנים וחסידים לליאזנא, כדי להתוועד עם ר' ברוך בדברי תורה וחסידות{{הערה|ראה סה"ש קיץ ת"ש עמ' 124-125. ועוד}}.

==לידת רבינו הזקן ושנות ילדותו==
כשעברה שנה לאחר נישואיו, ואשתו הרבנית רבקה לא נפקדה, היה ר' ברוך בצער, ולאחר התייעצות עם חברו ר' יצחק שאול, החליט ללכת אל הבעל שם טוב, ובהסכמת אשתו הרבנית מרת רבקה נסעו הוא וזוגתו{{הערה|ראה הערות וציונים לסה"ש תש"ג, עמ' 237}} בחודש מנחם אב תק"ד, למזיבוז אל הבעל שם טוב.

הבעל שם טוב היה עורך סעודה בכל שנה בח"י אלול ואומר תורה, כך היה גם בח"י אלול תק"ד, שקביעותו היתה ביום רביעי. בברכת הלחיים שברך הבעל שם סרב את ר' ברוך אמר "למועד הזה ממש אתם חובקים בן"{{הערה|סה"ש תש"ג עמ' 153}}. עוד לפני זה התבטא הבעש"ט אשר ישנה נשמה חדשה שצריכה לרדת לעולם. באותו זמן היה ר' ברוך אצל הבעש"ט, אך גם הוא לא הבין במה מדובר{{הערה|סה"ש תש"ה עמ' 120}}. וגם מהבעש"ט העלימו את הדבר (שמדובר בנשמת רבינו הזקן){{הערה|שם עמ' 127}}.

לפני נסיעתם חזרה של ר' ברוך ואשתו הרבנית רבקה ממזיבוז, נכנסו אל הבעל שם טוב לקבל את ברכת הפרידה. הרבנית רבקה שהיתה במצב רוח של התעוררות גדולה, אמרה למורנו הבעל שם טוב "כשהשי"ת ימלא ברכתו הקדושה של מורנו הבעל שם טוב בבן זכר חי וקיים, תקדישו לתורה ועבודה בדרכו של מורנו הבעל שם טוב". ר' ברוך שאל את הבעש"ט האם לעבור לגור במקום אחר, והבעש"ט ענה לו שלנשמה של הילד טוב יותר לגור במקום שיש אנשים מועטים, כלומר חוטאים מועטים{{הערה|סה"ש תש"ה עמ' 117}}. מורנו הבעל שם טוב ראה התעוררותם הגדולה של ר' ברוך והרבנית רבקה, וברכם, ונסעו שמחים וטובי לב.

כידוע, היתה הרבנית רבקה למדנית, ובכל יום היו לה שיעורי לימוד בסדר קבוע, אך היה זה בהצנע לכת, וחוץ מבעלה ר' ברוך לא ידע מזה אף אחד. כשהרבנית רבקה חזרה לביתה מביקורה אצל מורנו הבעל שם טוב, נסעה אל גיסתה הרבנית דבורה לאה בויטבסק, למסור לה מה שמורנו הבעל שם טוב אמר להם, מה ששמעה ומה שראתה בדרכי ההנהגה של מורנו הבעל שם טוב, ומה ששמעה שתלמידיו הקדושים התפלאו מאד מסדר עבודתו והנהגתו של מורנו הבעל שם טוב באותו חודש תשרי, שהיה שונה מכל השנים. הרבנית רבקה ביקשה את גיסתה הרבנית לתת לה סדר מה ללמוד בשיעוריה הקבועים, והיות והיא בטוחה שברכתו של הבעל שם טוב תתממש, היא רוצה שתתן לה סדר הנהגה בתפילה ולימוד בימי העיבור. בטוחה היתה הרבנית רבקה בברכתו והבטחתו של מורנו הבעל שם טוב, ומה מאושרת היתה להודיע לבעלה ר' ברוך שברכת מורנו הבעל שם טוב מתמלאת למזל טוב.

ואף שבטוחים היו שמורנו הבעל שם טוב יודע ממילוי ברכתו, החליטו ר' ברוך ואשתו הרבנית רבקה להודיעו על כך, ובתחילת חודש אדר שני נסע ר' ברוך אל מורנו הבעל שם טוב. ר' ברוך סיפר למורנו הבעל שם טוב שברכתו הצליחה, וזוגתו הרבנית נפקדה. מורנו הבעל שם טוב שמח מאד לשמוע בשורה זו, והתענין במיוחד על זמן התחלת העיבור. וכשר' ברוך אמר לו, הורה לו מורנו הבעל שם טוב לברך ברכת שהחיינו בלי שם ומלכות, שיסע מיד חזרה לביתו למסור בשמו ברכת מזל טוב לרבנית, והזהירו בכמה אזהרות. ר' ברוך שב לביתו שמח וטוב לב.

ביום רביעי ח"י אלול שנת תק"ה, נולד רבנו הזקן{{הערה|סה"ש תש"ג עמ' 153}}, באחוזת אביו{{הערה|סה"ש תש"ד עמ' 118}}.

ליום הכיפורים שנת תק"ו, נסע ר' ברוך אל מורנו הבעל שם טוב. כשנכנס אליו הזהירו מורנו הבעל שם טוב שלא יספר לאף אחד שנולד לו בן, ואת השם שנתנו לו. כשעמד ר' ברוך לנסוע חזרה לביתו, נתן לו מורנו הבעל שם טוב סדר הנהגה איך להתנהג עם הילד, לשמור עליו בדרך כלל, ובזמני הקיץ להיות אתו בשדות. מורנו הבעל שם טוב הזהירו מאד לשמור את הילד מעין רואים בכלל, ומנשים דברניות בפרט.

כשר' ברוך בא אל מורנו הבעל שם טוב לראש השנה תק"ז, שאלוהו מורנו הבעל שם טוב בפרטיות על ההנהגה עם הילד, וחזר והזהירו שלא לספר לאף אחד מילדו זה. אחרי חג הסוכות כשר' ברוך היה מוכן לנסוע חזרה לביתו, נתן לו מורנו הבעל שם טוב סדר הנהגה לשנה שלימה בשביל הילד, והזהירו מאד על שמירת הילד מעין רואים, ושלא יספר על חכמותיו כמנהגם של הורים מסויימים.

כשר' ברוך בא אל מורנו הבעל שם טוב לראש השנה תק"ח, התענין שוב על סדר ההנהגה עם הילד. ר' ברוך סיפר למורנו הבעל שם טוב שכשהגיע לביתו אמרה לו אשתו הרבנית שביום ההולדת של הילד בח"י אלול התחיל לדבר יותר טוב, ובמשך שנת תק"ז הרגישו ההורים שיש לילד זכרון מופלא ותפיסא בלתי רגילה, מה שהילד שומע פעם אחת הרי זה כמונח בקופסא אצלו. מורנו הבעל שם טוב הזהיר שוב את ר' ברוך באזהרה חמורה שיעלים שהשי"ת ברכם בבן זכר, וכשישאלוהו יענה בקצרה שמקווים הם להשי"ת שבטח יהיה בהצלחה.

כשר' ברוך נכנס אל מורנו הבעל שם טוב לקבל רשות לנסוע הביתה ולקבל ברכת הפרידה, סיפר למורנו הבעל שם טוב על החלטתם להביא את הילד אל מורנו הבעל שם טוב בח"י אלול הבא, כשיצטרכו לגזוז שערות ראשו ולהניח לו פיאות הראש. מורנו הבעל שם טוב הסכים, והזהיר עוד הפעם לשמור את הילד מעין רואים, ושהאם והדודה דבורה לאה יסעו עם הילד, שיבואו בח"י אלול אחרי התפילה, ואחרי שהוא יגזוז את שערות ראשו ויניח לו פיאות, יסעו מיד חזרה. ושיזהרו שאף אחד לא ידע מכך.

כשר' ברוך הגיע לביתו מצא שבמשך שני החדשים שהוא לא היה בבית, נהיה הילד בקי בהרבה פרקי תהלים, הוא הרגיש שלילד יש תפיסא בלתי רגילה וזכרון מופלא, ומה ששומע פעם אחת הוא זוכר תמיד.

ביום הרביעי ח"י באלול תק"ח, באו הרבנית רבקה וגיסתה הרבנית דבורה לאה עם הילד למזיבוז, אל מורנו הבעל שם טוב. ומיד אחרי שמורנו הבעל שם טוב חינך את הילד בפיאות הראש וברכו, הזהירן לנסוע מיד חזרה לביתן, ושלא ידברו ביניהן על מקום היותן וברכן בשנה טובה ובנסיעה כשורה.

שהיה רבינו בגיל שש שנים, למד עם אחיו ר' מרדכי בגן הפירות, את הפסוקת "אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ" עם פירוש רש"י. ר' מרדכי לא יכל להבין כיצד אפשר לדעת איזו קרקע טובה יותר לזריעתם של פירות מסויימים, הסביר לו אחיו הרבי את הדבר, והמחיש לו בראיה ניצחת, שכן אפשר לשמוע איך מעיינות המים זורמים באדמה, ומתחת לתל האבנים הלבן, אמר לו הרבי הזקן, עובר מעיין מים חזק. במשך הזמן פרץ המעיין דרך תל האבנים הלבן, ונתהווה בריכת מים גדולה, שכעבור מספר שנים בשעה שפרצה מגיפת הבהמות, הביאה בריכה זו ברכה וטובה רבה לכל העיירות בסביבה, וקראו לבריכה בשם המעיין הלבן (ביעלי רוטשעס){{הערה|סה"ש תש"ב עמ' 150.}}.

כשהגיע בנו לגיל 10, התחיל אביו ר' ברוך ללמוד עימו שו"ע חושן משפט. ר' ברוך עצמו היה גאון גדול ובקי גדול בסדר נזיקין, וכפי שסיפר בעצמו, קיבל את ידיעותיו הרבות בזה מחמיו ר' אברהם הגנן, שהיה גם הוא גאון ובקי בסדר נזיקין{{הערה|סה"ש קיץ ת"ש, עמ' 57. וראה שם שאדה"ז היה נוהג לשאול אצל הרי"ב מה שלמד מסבו ר"א הגנן}}. והודות לביקאותו של ר' ברוך בתחום זה, גם רבינו הזקן וגם אחיו של ר' משה, נהיו למדנים ובקיאים גדולים בסדר נזיקין{{הערה|סה"ש תש"א שיחת חג השבועות.}}. אדה"ז פעם אמר שאת התענוג בחו"מ, קיבל מאביו ר' ברוך, ואת גילוי אליהו ורוה"ק קיבל מאמו הרבנית רבקה (וגם הרבי הרש"ב התבטא פעם, שמה שנדפס על דף השער של שו"ע אדה"ז בהוצאת קאפוסט הפסוק "יהי מקורך ברוך", זה רמז לכך שאת ידיעותיו של רבינו הזקן בחו"מ, קיבל מאביו ר' ברוך{{הערה|שם.}}).

בביתו רבינו הזקן היה רואה כיצד אביו מייקר ומכבד את האנשים הפשוטים, והדבר השפיע עליו עמוקות{{הערה|סה"ש תש"ז עמ' 149}}. לימים היה רבינו הזקן היה אומר, שמאביו ר' ברוך הוא למד מהי אהבת ישראל, מדוד ר' יוסף יצחק למד מהי אהבת התורה, ואצל המגיד ממעזריטש למד מהי אהבת ה'{{הערה|סה"ש תש"ח עמ' 219}}.

מזמן לזמן היו החסידים המבקרים את ר' ברוך, משוחחים אף עם רבינו הזקן, שהיה אז ילד כבן עשר, והתפלאו מאד מגאונותו הרבה וכישרונותיו{{הערה|ראה גם סה"ש תש"ד עמ' 133}}, אך אביו ר' ברוך מאד לא היה שבע רצון מזה, אשר כפי הנזכר קיבל הוראה מהבעש"ט שלא ידעו ולא יפרסם על בנו. פעם אחת בעת ששהה אצלם הרב ר' מאיר אייזיק מהרקי, שהיה אחד מתלמידי הבעש"ט והה"מ, למדן מפורסם ועוסק בדרכי החסידות, ושוחח עם רבינו הזקן, והתפעל מאד מעומק ידיעותיו. כשהגיע חג הפסח אמר לו ר' ברוך שיחזור לעירו, ולא יסמוך על הרב הממלא מקום שנשאר שם. כשחזר ר' אייזק לעירו גילה שאכן הממלא מקום טעה בדבר הלכה, ובזכות חזרתו העירה נצלו כולם מדבר מכשול{{הערה|סה"ש תש"א שיחת שביעי של פסח}}.

לקראת הבר מצוה של בנו שניאור זלמן, התאספו לאחוזת ר' ברוך הרבה גאונים, מויטבסק, ממינסק ומפלוצק. הגאונים שתפסו מקום מרכזי ביותר בחגיגה, והם: ר' ברוך, אבי רבינו הזקן. ר' יוסף יצחק משריי, גיסו של ר' ברוך. ור' משה ראובן, בנו של הגאון ר' אברהם זאת מבשינקאוויטש, שמילא את מקומו בראשות הישיבה שם. ור' אברהם מאיר, תלמידו של בעל סדר הדורות. גם ר' משה מפוזנא, סביו של ר' ברוך, הגיע, ויחד ערכו חגיגה גדולה שנמשכה שבעה ימים, אשר בכל יום היה סעודת מצוה עם הרבה חידושי תורה. כפי המסופר חידושיו של בעל הבר מצוה עצמו התעלו על חידושי כולם, ואז הסמיכו הגאונים את רבינו הזקן לרבנות, ורב המקום כתב זאת בפנקס החברא קדישא לזכרון לדורות{{הערה|סה"ש קיץ ת"ש, עמ' 59}}.

==המשך תולדות חייו עד פטירתו==
אודות המשך תולדות חייו עד פטירתו, לא ידועים פרטים רבים. [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב ברשימותיו: "הרב ר' ברוך אביו של אאזמו"ר הזקן היה צדיק נסתר, והי' למדן מופלא ועסקן בעניני [[צדקה]] והתנהג בפשטות כאחד מבעלי היישוב".

בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פכ"ד.}} מסופר כי רבי ברוך היה גר בעיר [[ליאזנא]]. הוא לא יכל לסבול שבנו [[אדמו"ר הזקן]] חולק לו כבוד, עזב את העיר והחל לערוך גלות לנדוד מעיר לעיר, עד שהגיע לעיר סוליש, שם ביקשו אחד העשירים להתארח בביתו. באותו יום הצליח ה[[עשירות|עשיר]] בעסקיו - עשיית יי"ש - והבין שההצלחה באה לו בעקבות האורח, לכן ביקש מרבי ברוך שישאר אצלו באופן קבע. רבי ברוך הסכים והעשיר לקח על עצמו את הדאגה לכל ענייניו של רבי ברוך.

בעיר זו נפטר בתאריך [[ח תשרי]] [[תקנ"ב]]. לאחר פטירתו קברו אותו בכבוד גדול וטמנו אותו במקום חשוב, והחברה קדישא הקימה מצבה על קברו.

בשנים האחרונות שופץ הציון והוקם עליו [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]]{{הערה|יש לציין שיש [מיעוט] חוקרים המסתפקים בכך שזה אכן ציונו ותאריך פטירתו, וראה מה שכתב על כך הרב שלום דובער לוין, בספר תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמוד ד-ה.}}.

== מצבת רבי ברוך ==
[[קובץ:מצבת רבי ברוך.jpg|ממוזער|מצבה המיוחסת לרבי ברוך אביו של אדמו"ר הזקן.]]
על המצבה{{הערה|בעת כתיבת המבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן, מהדורה ראשונה , הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א, להתאמץ להשיג את התצלום, ולהדפיסו בספר, יחד עם פיענוח נוסח המצבה, וכן נדפס, כמסופר ב"עבודת הקודש" ע' לה. הדבר נסקר גם ב"תולדות חב"ד ברוסיא הצארית" פרק ב.}}
:'''פ"נ
:'''איש תם וישר הרבני
:'''המ' והמופלג מ' ישראל ברוך ב"מ
:'''אברהם ז"ל,
:'''נפ' ח' לחדש תשרי שנ'תקנ"ב לפ"ק
:'''תנצב"ה'''

הרבי קיבל את המצבה הזאת, אף ששם אביו של רבי ישראל ברוך כתוב בה, מ' אברהם, [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר{{הערה|[[ספר הזכרונות]].}} ששם אביו היה שניאור זלמן, ושם חותנו היה אברהם{{הערה|1=[[שם ושארית]] עמ' 45.}}{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 אגרות קודש אדמו"ר הזקן במבוא].}}. רבים עמדו על-כך במהלך השנים וניסו לפתור את הסתירה, ובראשם [[הרבי]]{{מקור}}.

בשבועון בית משיח פורסם מכתב מזכיר הרבי הרב ניסן מינדל ובו מציין כי המציבה הנוכחית היא מציבה חדשה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1444}}.

==מנהגים ואמרות המיוחסים אליו==
בספר השיחות תש"ב (שיחת ליל ב דר"ה) כותב הרבי הריי"צ: "מנהגי רבותינו הם בקבלה מהוד כ"ק רבנו הזקן, כבר בימי נערותו היה כ"ק רבנו הזקן נוהג בכל היממה הראשונה של ראש השנה, מאחרי מנחת ערב ראש השנה עד תפלת ערבית של הלילה השני של ראש השנה, לעסוק באמירת תהלים. כפי שראה את אביו הרב ר' ברוך נוהג כך ובהנהגה זו נהג הוד כ"ק רבנו הזקן גם כשגדל".

בסה"ש תש"ג (עמ' 153), כותב הרבי הריי"צ: "רוב זמני קביעות זמן הנישואין אצל אדמור"י חב"ד נקבעו ליום שישי, וזאת זכרון לחתונת ר' ברוך והרבנית רבקה, שהייתה ביום שישי ח"י אלול".

בסה"ש תרצ"ט (עמ' 356), מספר הרבי הריי"צ, בשם הרבי המהר"ש: "שמעתי מדודי זקני ר' חיים אברהם, שסיפר לו החסיד ר' יצחק אייזיק מויטבסק, שבנערותו שימש את הזקנים שהיו אצל הבעש"ט, וזכר את ר' ברוך אבי רבינו הזקן, ואת גיסו ר' יוסף יצחק, ומהם קיבל את התורה הזאת, שמסרו בשם הבעש"ט: הוי' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ. בשעת בריאת העולם כשהקב"ה אמר להמלאכים "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" שאלו המלאכים מה יהי' מהותו של האדם שאתה רוצה לברוא, ומה יהי' מעשהו? השיבם הקב"ה כי יהי' בעל גוף חומרי ובעל שכל ומדות בענינים חומרי'. אמרו "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו"? השיב להם הקב"ה דרק האדם שהנני בורא הוא יקבל עליו עומ"ש ועול מצות בארץ החומרית, ואשר בתורתו ועבודתו בעולם החמרי יתעלו כל העולמות בעילוי אחר עילוי אין סוף".

בסה"ש תש"ט (עמ' 336): "הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק היה שואל אצלי לפעמים "מה אתה זוכר", והיה מסביר לי ענינים שארעו בעבר הזכורים לי. המשפט "מה אתה זוכר" מקובל מהצדיק ר' ברוך, אבי רבינו הזקן, שהבעש"ט שאל אותו. וכך היה שואל הבעש"ט את שאר התלמידים...".

בסה"ש תש"ז (עמ' 102): "כשהייתי ילד שמעתי מאבי את הסיפור, שאדה"ז שמע מאביו ר' ברוך, שכשהיה אצל הבעש"ט בליל הסדר בפסח, שאלו התלמידים את כ"ק מורנו הבעש"ט מה נשתנה, עם הנוסח "טאטע איך וועל דיר פרעגן פיר קושיות" ועם הניגון הידוע לזה".

==משפחתו==
ילדיו:
*[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|רבי שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן]]
*[[יהודה לייב מינוביץ'|רבי יהודה לייב - מהרי"ל מיאנאוויטש]]
*[[מרדכי פוזנר|רבי מרדכי פויזנער]]
*[[משה (אח אדמו"ר הזקן)|רבי משה]]

==לקריאה נוספת==
*'''[[ספר הזכרונות]]''' - זכרונותיו של אדמו"ר הריי"צ המגוללות את סיפור חייו של ר' ברוך.
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15863&st=&pgnum=12 ח' תשרי].
*[[מענדי קורטס]], '''כך גיליתי את המצבה''' - הרב מנחם מענדל וילהלם מספר על גילוי המצבה הסמוכה של 'בן המזוג' המאששת את המסורת אודות שיוך המצבה הסמוכה לאביו של אדמו"ר הזקן, לצד תגליות על המקום מאת הרב [[ברוך אוברלנדר]], [[שבועון כפר חב"ד]] 1938 עמוד 30.
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/09/16-09-2022-02-06-21-פנימיות-118-NET.pdf גם ברוך יהיה]''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 209–214
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/03/65f0d607ee5dd_1710282247.pdf ר' ברוך - תולדות חיי הרה"ק ר' ברוך נ"ע אבי כ"ק רבינו הזקן נ"ע]''', תשורה משמחת הנישואין של מאיר שלמה וחסיא יוכבד וילהלם, ב' אדר שני תשפ"ד, כפר חב"ד

==קישורים חיצונים==
*[https://col.org.il/news/113472 זכרון להולכים: יארצייט אביו של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע {{col}}]

{{ניווט
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|כותרת=עץ משפחת פוזנר
|יישור טקסט=ימין
|תוכן={{עץ משפחת פבזנר}}
}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

מלחמת חרבות ברזל

2025-01-26T06:28:48Z

יוניון: /* החלטת ממשלה על העסקה */

{{אקטואלי|כל הערך=כן}}
{{עריכה|חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה}}
[[קובץ:בארי2.jpeg|ממוזער|שמאל|הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס ימח שמם וזכרם]]
[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע"י [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]

'''מלחמת חרבות ברזל'''{{הערה|או '''מלחמת שמחת תורה'''}} היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה"ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי"ד, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.

בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי"ד.

המלחמה של ישראל נגד איראן וגרורותיה התפתחה לשבע חזיתות: עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, אירן תימן ועירק. במלחמה כולה נהרגו קרוב ל-2000 יהודים, הי"ד.

בחשון תשפ"ה נחטף ונרצח באבו דאבי שליח הרבי הרב [[צבי קוגן]] הי"ד.

בחשון תשפ"ה החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר. בהפסקת האש היו הפרות רבות.

בטבת תשפ"ה החלה הפסקת אש עם חמאס, בעיסקה בה שוחררו שבויים יהודים תמורת מאות מחבלים עם דם על הידיים, הפסקת אש והכנסת מאות משאיות ציוד ביום.

==שלבי המלחמה==
===המתקפה===
[[קובץ:המחבלים פורצים מגדר עזה לעבר ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|המחבלים פורצים לעבר ישראל]]
מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ"ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז"ל "הבא להרגך השכם להורגו".}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ"ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה"ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}{{הערה|ראו גם בקובץ '''המשיח וחרבות ברזל''' בהוצאת [[זמן הגאולה]]}}.
[[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|שמאל|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]
בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.

מאחר וצה"ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות {{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה"ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.
[[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|שמאל|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]
צה"ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב"דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382).}}. צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.

===המלחמה===
לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1016990/34 צה"ל פתח במלחמת "חרבות ברזל"] {{אינפו}} }}, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.

בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה"ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.

בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי"ג מרחשון, חיילי צה"ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.

במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים{{הערה|'''תורת לחימה''', מתוך {{בית משיח}} גיליון מס' 1412 עמוד 32.}}.

צה"ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול "אלימות המתנחלים"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ "היעדר אכיפה": גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש"י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה"ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1053284/"תקפו פלסטינים ביו"ש": ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים]{{אינפו}}}}.

בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה"ל למשך שבוע. ביום שישי י"ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.

===רפיח===
[[קובץ:ציר פילדלפי.jpeg|שמאל|ממוזער|ציר פילדלפי הגובל בין מצרים לרפיח]]
ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון [[כ"ז ניסן]], ירי פצמ"רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה"ל ונפצעו חיילים נוספים.

בגלל ירי הרקטות, התחיל צה"ל את המבצע ברפיח.

טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.

כוחות צה"ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום [[כ"ח ניסן]], בהכוונה מודיעינית של שב"כ ואמ"ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.

במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.

במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.

כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.
===הדפסת התניא===
ביוזמת הרב [[איזי מורגנשטרן]] והרב [[אריה עמית]] המשרתים בימים אלה במילואים בצה"ל, הודפס [[ספר התניא]] בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.

==החטופים==
כ-251 אנשים נשים וטף, נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה"ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.

בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ"ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב"דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.

בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או"ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.

===חזרת חטופים===

במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.

ב[[ג']] [[אדר א']], [[צה"ל]] שחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.

באור לט' אייר תשפ"ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.

כמו כן באור לט"ז אייר צה"ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב[[שמחת תורה]] ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086898/ שלושת גופות החטופים שחזרו] {{אינפו}}}}.

ב[[י"ט תמוז]], חולצו גופותיהם של חמישה חטופים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור.

ב[[ט"ו מנחם אב]] חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים.

====מבצע ארנון====
בשבת פרשת במדבר [[ב' סיון]], בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21){{הערה|[https://chabad.info/news/1096855/ מרגש: הענקת חת"ת וברכת כהנים לחטוף] {{אינפו}}}}, אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת "נובה" ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה"ל, שב"כ והימ"מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה"ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.

במבצע הנועז, מפקד בימ"מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי"ד והמבצע נקרא על שמו "מבצע ארנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1094976/ ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים] {{אינפו}}}}.

לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל"ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל"ג בעומר בנאות אפקה תל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095026/ אב החטופה מקבל דולר של הרבי] {{אינפו}}}}.

===עסקאות החטופים===

====דעת הרבי====
בניגוד מוחלט להלכה ולכל היגיון, במהלך המלחמה הממשלה "ימין על מלא" תפרה עסקאות שחרור כמויות ענק של מחבלים מסוכנים, כדי לשחרר שבויים.

הרבי שלל זאת מכל וכל כבר בעסקה ההזויה בשנת תשל"ט:

"..והתווסף עוד מעשה מבהיל שרואים זאת… אבל זה מראה עד היכן מגיעים הדברים. היה מעשה ביהודי שהיה בשבי ולא רצו להוציאו (מהשבי של הצד שכנגד) עד שהחליפו אותו בשבעים וכמה מהצד שכנגד. ומעשה זה היה באותו הזמן שארה"ב חתמה חוזה דומה לזה עם ברית-המועצות, עם רוסיה והחליפו חמשה שבויים בשניים – וכאן החליפו אחד תמורת שבעים וכמה! אמנם נכון שבהלכה – ישנו מקום לוויכוח, מכיוון שמדובר אודות פיקוח נפש של יהודי אחד וכשצריכים לתת על כך פי-כמה-וכמה – אזי יש מקום להתווכח כיצד צריך להיות הדין.

אבל בזה גופא נוסף עניין עיקרי: בגלוי אמרו שמכיוון שאין ברירה אחרת, ומכיוון שמדובר ביהודי בעל משפחה – אזי לא יכלו לחשבן כמה יצטרכו לשחרר עבור כך מבית-הסוהר ולכן עשו זאת. שאלו אותו: הרי ריבוי פעמים היו מעשים בפועל שלקחו בני-ערובה והטרוריסטים ציפו שישחררו את פלוני ופלוני, במספר שווה או פעמיים כך – אך לא פי-שבעים! והרי אתם עצמכם הכרזתם שזו נקודה עקרונית שלא ייכנעו לשום איום – עם טעם בצידו, טעם שיש לו מקור בהלכה ומקום בשכל הפשוט, ואפילו מקום בדיפלומטיה (שזה הרי הדבר שעליו בונים כעת: שאם יורו להם את הדרך שע"י איום משחררים ופועלים איזה עניינים – זה יגרה אותם לרדוף בגלל זה אחרי בני-ערובה – במילא אין עצה אחרת ומוכרחים להראות להם שזה לא מועיל. ובשיטה זו החזיקו במשך שנים רצופות, אף על פי שזה הביא לקורבנות מהיהודים ששמותיהם כתובים, ואלו עניינים שבגלוי. וכאן התחרטו לפתע, ובאופן מבהיל, כאמור לעיל – אחד תמורת שבעים וכמה!! … אבל מאחר שאי-אפשר לרמות את העולם כל הזמן ובכל העניינים, אשר בין השבעים וכמה – כמעט חציים היו כאלה שהיו בבית-הסוהר לא על עניינים של מה-בכך – שאפילו כאשר היה זה על עניינים של מה-בכך, אחזו שנים רצופות בשיטה שלא להיכנע לאיומים של טרוריסטים, ושם היו קרוב לחציים (שלושים וכמה) מאלו שהתעסקו בפועל עם עניינים של חבלה, עד למעשה חבלה של אבדן נפשות של יהודים"{{הערה|שיחת במדבר תשל"ט, ספר השיחות תשל"ט}}.

===עסקאות מסוכנות===
בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י"א כסלו]].

35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.

העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל"ט]].}}.

[[קובץ:כיכר החטופים רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|כיכר החטופים בעיר [[רחובות]]]]

עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב"ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים{{מקור}}. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}, רואיין ד"ר נגל ראש המל"ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.

כלי התקשורת החב"דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}.

הרב שלום בער וולפא, הנחשב מומחה וידען בענייני שלימות הארץ, פרש בבית משיח את עמדותיו בנושא עסקת החטופים והפסקת האש:
"לגבי העסקה שעשו לשחרור החטופים, כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיון שלא היתה ברירה, בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפי עניות דעתי, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת". ומספר כי נשאל לגבי הפגנות נגד העסקה והורה לא להפגין. והוסיף בקשר להפסקת האש: "לא היה זה נגד הוראות הרבי, שלא להפסיק באמצע הניתוח - שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת".
{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}.

לאחר עסקת החטופים, כמה מהמחבלים ששוחררו נתפסו או נהרגו בפעילות טרור נגד יהודים. יתכן שזו הסיבה לשינוי בדעת הרב וולפא, כפי שהציגה בשבועון בית משיח גיליון
1425:
"אתה פותח את הרדיו ושומע שאו-טו-טו כבר מגיעים לעסקה והמעיים מתהפכים לך, כיון שאתה יודע את ההמשך לזה, שמחר תישמע שוב על דם יהודי שנשפך, וכפי שהזהיר [[הרבי]] מה"מ, שעצם הדיבורים והמשא ומתן עם הערבים, זה מה שגורם לקורבנות". הרב וולפא במבט לאחור, מסביר כי מיד בפרוץ המלחמה כאשר התברר על החטיפות, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] היה צריך להורות להפגיז את כל [[עזה]] ותושביה, ומי שרוצה שנפסיק את ההפגזות, היה דואג להשבת החטופים. עוד מסביר כי חובה לכבוש את עזה ולהקים בה שלטון יהודי. וחותם את מאמרו במענה לדברי הרב [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, המצדד בעיסקה מטעם פיקוח נפש: "וכי יש ספק בדבר, שמצוות פידיון שבויים היא מצוה חשובה מאוד? אבל השאלה היא, האם מותר לשחרר שבוי וכתוצאה מכך לגרום להחדרת אלפי רוצחים שירצחו עוד אלפי יהודים היל"ת? מי לוקח אחריות על זה?"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1425}}.

===פורום תקוה===
[[קובץ:רק נצחון ישחרר את כולם.jpeg|ממוזער|שמאל|פרסום בעד נצחון שיביא לשחרור החטופים]]
פורום תקווה הוא פורום של מספר משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.

===משפחות החטופים===
משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.

לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב"ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הקדוש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 דיווח על הביקור] באתר [[חב"ד און ליין]]}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב"ד און ליין}}}}.

מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום "תקוה" המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע"פ ידיעה בערוץ 7.}}.

בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ"ש{{הערה|[https://chabad.info/news/1080184/ ראה מענה הרבי מה"מ על השארת כיסא ריק] {{אינפו}}}}.

===עסקה והפסקת אש טבת פ"ה===
בטבת תשפ"ה נחתמה עיסקה בין ממשלת ישראל והטרוריסטים של חמאס, על [https://chabad.info/news/war/1172821/ עסקה להשבת 33 חטופים] מהם חיים ומהם הרוגים תמורת הפסקת הלחימה בעזה ושחרור למעלה מאלף מחבלים מהם רוצחים אכזריים ומסוכנים, שדם יהודי רב על ידיהם וחלקם רצחו יהודים במלחמת חרבות ברזל.

ב[[שבועון בית משיח]] ובאתרי האינטרנט של חב"ד התייחסו לעסקה כשופכת דמים ומסוכנת לעם ישראל בהתבסס על דברי הרבי בעסקה דומה בשנת [[תשל"ט]].
[[קובץ:פסק דין רבני חב"ד נגד שחרור מחבלים.jpeg|ממוזער|שמאל|פסק רבני חב"ד נגד שחרור מחבלים]]
רבני חב"ד פירסמו פסק דין נגד עיסקה בה משחררים טרוריסטים רוצחי יהודים. בין החותמים: הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], הרב [[גדליה אקסלרוד]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[יוסף גינזבורג]], הרב [[מנחם מנדל וילישנסקי]].

בהמשך לפסק הראשון, יצא גם פסק מבי"ד רבני חב"ד באה"ק נגד העסקה ועל הפסק חתומים הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי.

צביקה מור אביו של אחד החטופים [https://chabad.info/magazine/1172155/| התראיין לבית משיח] והתריע על העסקה ההזויה שתביא שמחה לרגע ותגרום ח"ו לשפיכות דמים המונית היל"ת.

====הפגנות====
נגד העיסקה המסוכנת יצאו יהודים איכפתיים להפגנות בכל רחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1172799/ אלפים הפגינו בירושלים]}}.

הפגנה נערכה בצומת כפר חב"ד, בהשתתפות תושבי הכפר והתמימים.

===החלטת ממשלה על העסקה===
ביום שישי י"ז טבת התקיימה ישיבת ממשלה מיוחדת שנמשכה לתוך השבת ובה הצביעו על עסקת השבויים. 24 שרים בעד, 8 נגד.

שרי הממשלה היו שותפים לצעדי המלחמה ועסקאות שחרור מחבלים וגם מבצעים לשחרור מחבלים והפעם היו שהחליטו להתנגד והם: שרי הציונות הדתית ושרי עוצמה יהודית וגם שני שרי ליכוד.

עוצמה יהודית בראשות השר בן גביר, החליטו להפסיק להבליג על עסקאות מסוכנות והודיעו על פרישה מהממשלה.

השר איתמר בן גביר בראיון נרחב ל[[שבועון בית משיח]], הסביר כי העובדה הידועה שהתפרסמה על ידי גורמי הביטחון - 80% מהמחבלים ששוחררו בעיסקאות שבו לרצוח יהודים - הביאה אותו יחד עם חבריו לפרוש מהממשלה והקואליציה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1444}}.

==חסידי חב"ד שנרצחו==
* החייל החב"די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת-שמחת תורה [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.
*החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד, נרצח בידי מחבלים, בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.
*החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי"ד, נכדו של הרה"ח ר' יהודה רובין ז"ל שליח הראשי ללב השומרון - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{COL}}}}.
*החייל '''אביתר אוחיון''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת שמחת תורה, [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.
*הקצין, '''יששכר נתן''' הי"ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה"ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב"ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]], ישיבת [[בית הר"מ]] נחלת הר חב"ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ"ח מרחשוון]] [[תשפ"ד]] במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי"ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב"ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי"ד}}.
*הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי"ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ"ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי"ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב"ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט"א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב"דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב"דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי"ד]}} ובוגר מוסדות חב"ד ב[[צפת]].
*סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי"ד, חסיד חב"ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב"ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ"ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ"ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב"די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי"ד], חב"ד אינפו}}.
*החייל הת' '''ישראל אליהו סויסה''' ע"ה, בן למשפחה חב"דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית{{הערה|[https://col.org.il/news/160988 בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה], {{חב"ד און ליין}}}}{{הבהרה}}.
*רב"ט '''אילן כהן''' הי"ד חייל בודד מארגנטינה, שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה"ל ירה בטעות לכיוון החפ"ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמשה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית בישיבת חב"ד במגדל העמק. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב"ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.
*סרן '''[[ישראל יודקין]]''' הי"ד מ[[כפר חב"ד]], נהרג ב[[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]] בקרב בעזה. נכדם של הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב [[מיכה שטיינמץ]], צאצא המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב [[יצחק גרשנטקורן]] מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]. בוגר ישיבות [[תומכי תמימים רחובות]] ו[[ישיבת דעת]] רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093557/ לע"נ החיילים החב"דים הי"ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה] {{אינפו}}}}, נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ"ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת "חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086276/ דיווח באתר {{אינפו}}]}}. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשפ"ד]], החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162997 הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין] {{חב"ד און ליין}}}}. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח מציבתו לצד שמו את הכיתוב הי"ד - [[ה' יקום דמו]] ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (מפלגת ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי"ד על מצבות חללי צה"ל גם בבתי עלמין צבאיים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097474/ הצעת חוק: לאפשר כיתוב הי"ד על מצבות חללי צה"ל]}}{{הערה|לקריאה נוספת ראו '''ה' יקום דמו'''. ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1415 עמוד 46.}}. לאחר מאבק תקשורתי רחב היקף, המועצה הציבורית במשרד הביטחון הסכימה להוסיף "הי"ד".

* '''אליהו אמסלם''' הי"ד מרעננה{{הערה|ראו בכתבת '''בקרובי אקדש''' מתוך שבועון {{שבועון כפר חב"ד}} גיליון 2061 עמוד 44.}}. נהרג ב[[י"ד]] [[אייר]] [[תשפ"ד]]. היה מקורב ל[[חב"ד]] ב[[רעננה]], והיה אף מדריך בקעמפ [[גן ישראל]] של [[בית חב"ד לדוברי צרפתית]] בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086303/ מקהילת חב"ד ברעננה: החייל אליהו אמסלם הי"ד]}}.
* '''סמל שניאור זלמן כהן''' הי"ד מיצהר, נפל בקרב בעזה ר"ח מרחשוון תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1147419/ אבל בחב"ד: החייל הת' שניאור זלמן כהן הי"ד נפל בעזה] {{אינפו}}}}. גדל כחסיד חב"ד, להוריו ר' זאב ודינה כהן מיצהר. למד בישיבת חב"ד-מצפה יצהר ובשת תשפ"ג כתלמיד קבוצה. ובעקבות פרוץ המלחמה התגייס לצבא ונהרג מפיצוץ רימון. הותיר אחריו הורים אחים ואחיות כולם חסידי חב"ד. תיעוד קורות חייו ופועלו במבצעים ובבית חיינו פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 1433.
* הרב [[צבי קוגן]] שליח הרבי ב[[אבו דאבי]] - [[איחוד האמירויות]], בחודש [[חשון]] [[תשפ"ה]], נחטף ונרצח על ידי חולית טרור כנראה בהכוונת [[אירן]] או ארגוני הטרור הפועלים בשמה.

== פעילות חסידי חב"ד ==
=== פרסום דעת הרבי ===
חסידי חב"ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]:
*עמידה בתוקף מול האויב.
*הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.
*גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר [[חב"ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.
*וועד [[אור החסידות]] פרסם עלון בשם '''"השכם והערב עליהם"''', הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.
*הספר "קראתי ואין עונה", הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.

====הרב וולפא====
הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם: חמש הערות על המצב {{בית משיח}}}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}.

הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:
*הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט.
*לחימה במחבלים ללא פשרות.
*לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות.
*מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם.
*עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.
*ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ "מלחמת השם"? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.

כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת: "אני בוחר להאמין לראש הממשלה" ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.

ואף הדפיסו את הספר [[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]] של הרב [[שלום בער וולפא]] במהדורה נוספת{{הערה|ראו ריאיון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון מס' 2044.}}.

כמו כן במהלך המלחמה מכון [[JEM]] הפיק סרטוני הסברה רבים.

====בכלי התקשורת====
בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב"ד]] שכאיש זק"א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.

ד"ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב"דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]] השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב [[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}. כמו כן ביקר ב770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.

בראיון ל[[עמי מימון]] בתוכנית 'חידודון' הרב [[יגאל קירשנזפט]] [[שליח הרבי]] שליט"א מלך המשיח לחבל עזה{{הערה|[[קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3|הרב קירשנזפט על גוש קטיף]]}}. סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב"ד נחלץ לסייע להם.

====ציור בחורבות עזה====
במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל לבית שנחרב במהלך מתקפת שמחת תורה, ומרוב התרגשות צייר על הקיר באמצעות הפיח שכיסהו. הציור קיבל הד רחב בכלי התקשורת, ולאחר מספר חודשים, מוזיאון ישראל עמל לעקור את הקיר עם הציור, ולהעבירו למוזיאון{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 "הציור הזה הוא שלי": יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}}.

====פעילות בקרב החיילים====
[[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפרסם ארגון [[צעירי חב"ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האויב]]
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:
* שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב"ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה"ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב"ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.
* [[ניידות חב"ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.
* ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ"ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים{{הערה|[https://www.kcm.co.il/משיבי-הרוח/ משיבי הרוח], שבועון כפר חב"ד.}}.
* חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.}}.
* [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת"ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת"ת].}}.
* הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב"די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}
* מבצע חנוכה תשפ"ד - בימי חנוכה חסידי חב"ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב"ד, ניידות חב"ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה"ל בכל הארץ בכלל.
* בחודש אדר א' תשפ"ד ארגון ההפצה [[ממש]] השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה"מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.

====פעולות בערים מופגזות ומפונות====
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.

הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב"ד אינפו}}}}.

ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.

====פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים====
* בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}
* הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, '''מי שברך לחיילי צה"ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.
* חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.

==התעוררות==

===הודאה על הניסים והנפלאות===
[[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|שמאל|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ"ה]]

חרף הטרגדיות הנוראות, חסידי חב"ד מבליטים במהלך המלחמה, את הניסים והנפלאות הרבים המתרחשים כל העת. כלי התקשורת של חב"ד מפרסמים ידיעות על ניסים מיוחדים שהתרחשו במתקפה הגדולה בשמחת תורה תשפ"ד, ובמהלך כל המלחמה.

בתגובה לניסים גדולים שאירעו בארץ הקודש, במהלך חודש תשרי תשפ"ה, האורחים מארץ הקודש בבית חיינו, פצחו בריקודי שמחה מחוץ לבית חיינו.

לקראת שמחת תורה תשפ"ה, [[שבועון בית משיח]] הפיק חוברת ייחודית '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''' - על הניסים והנפלאות שעשה לנו בורא עולם. את החוברת הפיק שבועון בית משיח וערך [[יוסי סלומון]]. החוברת צורפה לגיליון חג סוכות תשפ"ה.

===התעוררות לאחדות===
[[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|קריאה לכינוס מאוחד]]

במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב"ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו"ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו"ר [[את"ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].

ביום חמישי י"ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].

הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.

====ראש הממשלה בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה====

בימי המלחמה חלה התעוררות רבה בענין מבצע תפילין והדים רבים התחוללו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ"ד, בעיצומו של המבצע ב[[רפיח]], תמונה כשהוא מניח [[תפילין]].

נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.

ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב"ד רבים שעמדו עמו בקשר הניחו עימו תפילין{{הערה|הרב דוד נחשון סיפר לבית משיח שכמה פעמים הניח לראש הממשלה אך לא חשבו לצלם זאת}}, ההנחה הגיעה בעקבות הרב [[אור זיו]] שליח הרבי לקטמון ויחד עם שדרן בערוץ 14 [[שרון גל]] הביאו לראש הממשלה באחד מהביקורים את התפילין של מושיקו דוינו הי"ד ואת מכתב האם וביקשו מראש הממשלה שיניח.

====התעוררות משיח====
ר' [[אודי דוד בן דוד]], עיתונאי רדיו דרום, סיקר מקרוב את מלחמת חרבות ברזל, ואת התוצאות העקובות מדם כתוצאה מהתקפת המחבלים בשמחת תורה, ובמהלך השנה באמצעות טילים ואמצעים אחרים. ר' אודי שמע ניצולים מההתקפה ומהטילים, שוחח עם משפחות שכולות ונפגעים ברמות שונות. ולקראת סוף שנת תשפ"ד שהחלה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשף בבית משיח את רשמיו הלא פשוטים משנה של מלחמה והסיק כי חייבים לבקש משיח:
"עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש רק פתרון אחד לכל המצב הזה – משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. לאורך הדורות ניסו את כל הפטנטים השונים, אך שום דבר לא עזר. במשך השנים בטחנו בכל מיני פוליטיקאים אבל אלה לא הצליחו לעזור, ולהיפך. הם דורשים רק את טובתם. אנחנו צריכים להבין שאין שום פתרון, אלא רק ביאת משיח".
ומוסיף כי חייבים להתעורר גם במבצע תפילין:
"אני קורא לאחיי מאנ"ש: גם אם לא יוצאים מהבית ל'מבצעים', חשוב להשתדל לקחת איתנו את התפילין. תמיד אפשר לפגוש ביהודי נוסף שלא הניח תפילין ולזכות אותו. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים בתקופה הזאת"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1132824/ ראיון עם יוסי סלומון, שבועון בית משיח 1426]}}.

====מבצע 7.10====
הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] סגן יו"ר מרכז לענייני חינוך, יזם מבצע בו מקורבים לוקחים שם של הרוג ממלחמת חרבות ברזל, ועושים לזכותו אחד מ-10 המבצעים, לפחות 7 פעמים{{הערה|כפר חב"ד 2081 ע' 72. ניתן לציין כי כמה שלוחים ומוסדות חב"דיים ציינו באירועים מיוחדים את התאריך הלועזי של המתקפה}}.

==כינוס השלוחים העולמי==
===כינוס השלוחים תשפ"ד===
[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו"ל בעקבות הוראת [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.

לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.

השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.
*הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.

===כינוס השלוחים תשפ"ה===
====קבלת פני משיח====
[https://kinus.info/ כינוס השלוחים העולמי תשפ"ה], בגין מלחמת חרבות ברזל בארץ הקודש וגילויי האנטישמיות בעולם - הוקדש לעיסוק במבצעי הקודש של הרבי מלך המשיח, לשמירה הגנה והצלה על בני ישראל בארץ הקודש ובכל העולם, ומתוך דגש על פעולות לסיום השליחות היחידה שהטיל הרבי מלך המשיח בכינוס השלוחים תשנ"ב: הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!

====הכינוס לע"נ השליח שנרצח====
הבאנקעט המרכזי יתקיים בסימן "וישבתם לבטח בארצכם.. ואולך אתכם קוממיות".

בערב הכינוס הוחלט להקדישו לעילוי נשמת השליח הרב [[צבי קוגן]] הי"ד שליח באבו דאבי, שנרצח על ידי מחבלים ערבים, מספר ימים לפני פתיחת הכינוס.

בבנקט השלוחים שהתקיים באולמי רז"ג בקראון הייטס, הרב שפילמן חמיו של השליח הרב קוגן הי"ד, אמר עם אלפי המשתתפים פרק תהילים לעילוי נשמת חתנו.

====שמחה רוטמן: לשמור על שלימות הארץ====

ממשלת ישראל מדברת על נסיגות בצפון ובדרום כחלק מהסכמים עם חיזבאללה וחמאס, ובנושא זה חבר כנסת [[שמחה רוטמן]] יו"ר ועדת חוקה ומשפט נאם בבנקט, נאום תקיף ונחרץ אודות ג' השלימויות ושם דגש על שלימות הארץ{{הערה|[
https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155944/ שלושת השלימויות: נאומו של ח"כ רוטמן בבאנקעט]}}.

====עיתונאים בפאנל ניסים====
[[קובץ:פאנל ניסים מתי טוכפלד הלל ביטון רוזן.jpeg|ממוזער|שמאל|פאנל ניסים]]
בבנקט הוצג פאנל חי של כתב חדשות וביטחון של ערוץ 14 הלל ביטון-רוזן עם כתב רדיו גלי ישראל ר' [[מתי טוכפלד]] על ניסי המלחמה, אותם מראה הקב"ה לעם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155719/?old פאנל ניסים בבנקט כינוס השלוחים תשפ"ה]}}.

====שר הביטחון מודה על הניסים====
בהתוועדות [[ראש חודש כסלו]] ב[[770]] בהשתתפות אלפי שלוחים, אורח הכבוד היה [[יואב גלנט]] מי שכיהן כשר הביטחון בתחילת המלחמה ובנאומו דיבר בהרחבה על הניסים שעשה הקב"ה במלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/1156214/ שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הגיע להודות על הניסים ב-770]{{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.kikar.co.il/security-news/snuoqm גלנט: הנהגתי את המלחמה כשליח של הקב"ה, לא היה יכול להצליח בלי האמונה והתפילות]}}.

==גזרת הצפון==
{{להשלים}}
[[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|שמאל|250px|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]
[[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ"ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו"ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.]]
במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי"ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה"ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.

החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי"ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב"י ב[[מירון]], [[צפת]], [[מטולה]], [[קרית שמונה]], [[נוף הגליל]], [[עכו]] ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.

בה' אדר א' חיילת נהרגה{{הערה|הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת. }} ועוד שבעה בני אדם נפצעו{{הערה|בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.}} כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.

שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים.
השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות-תרשיחא|מעלות]] והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.

בחודשי החורף תשפ"ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.

מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה"ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.

את רוב הטילים צה"ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.

מחבלי חיזבללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.

===ל"ג בעומר תשפ"ד===

בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.
[[קובץ:ביסטריצקי לג בעומר מירון איסור פתיחת המתחם.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ביסטריצקי קורא לציית להנחיות פיקוד העורף]]

לקראת ז' אדר יום הילולא דמשה רבנו, הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת ל"ג בעומר המליץ צה"ל לממשלת ישראל לסגור את כל איזור מירון לימי ל"ג בעומר, ולהכריז שטח צבאי על מתחם רשב"י וסביבותיו, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור.
החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב"י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים.
החשש הכבד - החיזבללה ינצל קיבוץ מאות אלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב"י.

לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב"י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל"ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.

רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל"ג בעומר.

הפן החב"די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב"דית, ובישיבת חב"ד בצפת החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל"ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל"ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.

הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] רב קהילת חב"ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב"י בימי ל"ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל"ג בעומר.
בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.

כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:

הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב"י בל"ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.

"אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא", כתב הרב.

הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב"י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.

"היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור", כתב{{הערה|ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ"ד}}.

מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.

בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ"ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.

מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.

באור ליום רביעי י"ד אייר, מתחם מירון נסגר על ידי צה"ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.

===התחממות גיזרת הצפון סיון תשפ"ד===
ב[[כ"ו אייר]] גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093101/ לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון] {{אינפו}}}}.

ב[[חג השבועות]] תשפ"ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, והלבנונים הגיבו בתקיפות של יותר מ-200 טילים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095280/ חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון] {{אינפו}}}}.

===התפוצצות הביפרים בלבנון===
ב[[י"ז אלול]] [[תשפ"ד]] בצל הכנות לפתיחת מערכה עם לבנון, התפוצצו אלפי ביפרים בלבנון ובסוריה ופגעו בכ-4000 מחבלי חיזבאללה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1133237/ 11 מחבלים מחוסלים ו-4,000 פצועים בפיצוצים בסוריה ולבנון] {{אינפו}}}}.

הביפרים היוו מכת פתיחה למתקפה קרקעית בלבנון ובמהלכה צה"ל פעל קרקעית בדרום לבנון ובאמצעות חיל האוויר פעל גם בביירות, צור ועוד.

במתקפה המשולבת צה"ל הצליח בחסדי הבורא לחסל את רוב צמרת חיזבאללה, מפקדות, מנהרות ומשגרים. תוך כדי מתקפה נחשף כי בחודשים שקדמו להתקפה הגדולה, צה"ל פעל בחשאי בלבנון לניטרול ותיעוד מנהרות ובסיסי חיזבאללה.

הרב [[שלום בער וולפא]] במוסף שבועון בית משיח לחג הסוכות "נסיך נפלאותך וטובותך" שיבח את דרכי הפעולה של צה"ל בלבנון בהכוונת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומסביר כי ראש הממשלה פועל בתוקף.

===הפסקת אש===
בחשון [[תשפ"ה]] החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.

במסגרת ההסכם, ישראל תסיג את הלוחמים בצורה מדורגת בתקופה של עד 60 ימים. במקביל, [[ארה"ב]] תקדם מו"מ עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.

בין הסעיפים של ההסכם כוחות הביטחון והצבא הרשמיים של לבנון יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לשאת נשק או להפעיל כוחות בדרום לבנון. כל מכירה, אספקה וייצור של נשק או חומרים הקשורים לנשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.

השר בן גביר הדגיש כי הסכם הפסקת האש והנסיגה הוא סכנה מעשית: "הסכם עם צבא לבנון הוא הסכם על הקרח. לצבא לבנון אין בכלל את הסמכות, ובטח לא את היכולת להתגבר על החיזבאללה.

בשביל לצאת מלבנון חייבים שתהיה לנו רצועה ביטחון שלנו. כבר ראינו את זה, שאסור לנו לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמנו. אחרת, הטילים ישוגרו למנרה, לאביבים, לקרית שמונה, לכל הצפון ולכל מדינת ישראל, ולבסוף נצטרך לחזור שוב ללבנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1153415/ לאחר אישור הקבינט: הפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף]}}.

====התנגדות ראשי רשויות בצפון====
ראשי רשויות בצפון התנגדו באופן נחרץ להפסקת האש, העלולה להביא אסון נורא בטווח הקצר ועוד יותר במבט לזמן ארוך. ראש עיריית [[קרית שמונה]] אביחי שטרן, התראיין ב[[שבועון בית משיח]] והביע דיעה ברורה נגד הפסקת האש והסכנה המוחשית אליה נקלעים כעת תושבי הצפון לאחר הפסקת האש:
"ברגע שהם [המחבלים] חוזרים לבתים – כולל אלה בקו הראשון מול הגבול – אין שום דרך למנוע את ה–7 לאוקטובר הבא. הרי כולנו יודעים שאלה לא בתים, אלא מוצבי טרור קדמיים שיש להם ייעוד אחד: להתארגן לפשיטה עלינו, תושבי הגליל ועל בתינו"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1157425/ "בחתימת ההסכם מול לבנון, נתניהו חותם על האסון הבא"]{{בית משיח}}}}.

====כיבוש המורדים בסוריה====
בתחילת [[כסלו]] [[תשפ"ה]], המורדים ב[[סוריה]] פתחו במתקפת ענק ותוך כעשרה ימים השלימו את כיבוש סוריה, כאשר הצבא הסורי מתפורר וקורס לחלוטין.

ראשי מערכת הביטחון בארץ הקודש, הגיבו כי נפילת סוריה היא התמוטטות מוחלטת של ציר הרשע האירני.

[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] פירסמו את דברי הרבי על נחיצות [[רמת הגולן]] ובעת כזו אם הגולן היה בידי הסורים, הרי המורדים ובהם שונאי ישראל היו על שפת הכינרת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1159321/ ניצחון הרבי בנושא רמת הגולן • הרב שבתי ויינטראוב]{{אינפו}}}}.

==איראן==
===התקפת כטב"מים===
בשלהי חודש [[אדר ב']] [[תשפ"ד]] חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית.
בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.

במוצאי שבת קודש [[ה' ניסן]] [[תשפ"ד]] דו"צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו"צ עדכן על שיגור מאות כטב"מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.

שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.}}.

גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|במהלך סוף השבוע קיימנו בצה"ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה"ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.}}.

בלילה שבין מוצ"ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי"ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. ב[[נס]], הטילים לא פגעו או גרמו נזק ל[[יהודים]], ולפי דו"צ 99% מהטילים והכטב"מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.

===חיסול ראשי הטרור===
בתמוז תשפ"ד חוסלו שניים מראשי הטרור האירני - איסמעיל הניה ראש החמאס, ופואד שוכר רמטכ"ל החיזבללה.

אירן וגרורותיה, איימו בנקמה, ובארץ הקודש וגם צבאות של מדינות ידידותיות הועמדו בכוננות-על.

במהלך תקופת הכוננות, [[שבועון בית משיח]] פורסם מאמר מחאה מאת [[שניאור זלמן לוין]] בו מביע תרעומת על מהלכי הצבא בציר פילדלפי, כאשר לאחרונה אותרו במקום מנהרות ענק בהן גם רכבים עוברים ובחלקו השני של המאמר מביא את דברי הרבי כי בקשר לארץ הקודש יש להרגיע ולא להפחיד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 28-30}}.

באלול תשפ"ד חוסל נסארללה ראש החיזבאללה, ובראש השנה חוסל גם ממלא מקומו ועוד בכירים.

===חיסולו של יחיא סינואר===
בליל חג הסוכות [[ט"ו תשרי]] [[תשפ"ד]] טנק של צה"ל חיסל את מנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינואר ששהה במבנה בעיר רפיח שברצועת עזה.

===התקפת טילים ליל ערב ראש השנה תשפ"ה===
[[קובץ:פגיעה ישירה בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|פגיעה ישירה בבית ספר חב"ד גדרה {{אינפו}}]]
בכ"ח אלול, ארה"ב הודיעה לישראל על התקפה קרובה מאירן ובליל כ"ט אלול קיבלו מיליונים מתושבי ישראל הודעה לסלולרי כי עליהם להגיע למרחב מוגן ומספר דקות עברו והחלה מתקפת טילים בליסטיים בה נורו למעלה מ-180 טילים, ובכל אחד מאות קילו חומר נפץ.

נס גדול היה כאשר חיל האוויר הישראלי בסיוע צבאות ארצות הברית ירדן ועוד, הצליחו ליירט כמעט את כל הטילים, אבל משברי טיל נהרג ערבי ביריחו. ושברים אחרים פגעו בבית ספר חב"ד בגדרה, נגרם נזק, הבי"ס בשעת ערב היה ריק ואין נפגעים.

===טיל בבית ספר שלהבות גדרה===
[[קובץ:חני קרניאל ראיון בית משיח טיל בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|מנהלת בית הספר שלהבות חב"ד, גב' חני קרניאל בראיון לבית משיח]]

בהתקפת הטילים הגדולה של [[אירן]], בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשפ"ה]], טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב"ד ב[[גדרה]] בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים.

המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, וב[[צום גדליה]] למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.

הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.

שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1137801/ פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב"ד בגדרה] {{אינפו}}}}.

מנהלת בית הספר השליחה גב' קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.

הראיון פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון יום כיפור תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1141202/ '''הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה'''], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1430 ע' 38-41}} ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: "המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר". על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: "המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו".

===מבצע ימי תשובה===
ישראל הבטיחה נקמה וכוננות נרשמה בישראל וגם באירן. למעלה משלושה שבועות הזהירה ישראל את אירן מפני תגובה על פעולותיה במישרין ובעקיפין נגדה, תוך הזהרה שהתגובה תהיה חמורה.

הפרשנים היו חלוקים בדיעותיהם, אם ישראל תגיב בצורה מינורית על מנת למנוע תגובת נגד, או שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל בתוקף להשמדת מתקני הנפט והגרעין.

בשבת בראשית תשפ"ה יצא לדרך מבצע "ימי תשובה"{{הערה| [https://chabad.info/news/war/1145566/
אינפו]}} במהלכו חיל האוויר תקף במדינות ערב. היקף התקיפה שהתחלק לשלושה גלים בשיתוף מטוסי קרב, תדלוק ומודיעין, היה על מתקנים צבאיים, מפעלי יצור טילים וכתב"מים ומערכות הגנה אוויריות באירן, סוריה ועירק (על פי פרסומים זרים).

ראש הממשלה פירגן למבצע, ואילו השר בן גביר הגיב בציניות כי זוהי רק מכת פתיחה.

===רצח השליח הרב צבי קוגן===
ביום חמישי כ' חשון [[תשפ"ה]] השליח לאבו דאבי הרב [[צבי קוגן]] נעלם מבלי להשאיר אחריו עקבות, החשד החל כאשר לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, לאחר שלא יצר קשר עם משפחתו פנתה אשתו לקב"ט של בית חב"ד שפנה לרשויות. המשטרה המקומית ו[[המוסד|המוסד הישראלי]] החלו לבדוק את הפרשה, והיעלמותו פורסמה בתקשורת העולמית.

רכבו של קוגן נמצא נטוש באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי. הטלפון שלו נמצא לאחר שכובה.

כעבור כשלושה ימים, ביום ראשון [[כ"ג מרחשוון]] אותרה גופתו ועליה סימני מאבק{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1152215 טרגדיה קשה: שליח הרבי הרב צבי קוגן הי"ד נרצח] {{אינפו}}}}.

הרצח עורר תגובות וגינויים ברחבי העולם גם מאישי ממשל ובכירים אחרים{{הערה|{{קישור חבד אינפו|1152222|מכל גווני הקשת הפוליטית כואבים את הירצחו של שליח הרבי|אבריימקה אייזנשטיין|כ״ג במרחשוון ה'תשפ״ה}}}}.

חוליית הטרור האירנית שביצעה את הרצח נלכדה ב[[טורקיה]] והוסגרה לאיחוד האמירויות.

==לקריאה נוספת==
* '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''', [[יוסי סלומון]] - ניסי מלחמת חרבות ברזל, יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף ל[[שבועון בית משיח]], גיליון חג הסוכות [[תשפ"ה]] גיליון 1431

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב"ד אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}

===המתקפה===
* [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}
* [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm "הרבי הציל את חיי": השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה

===מהלך המלחמה===
* [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה
* [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה
* [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו"ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]
* [https://chabad.info/news/1084690/ הרב אופן: • המנהיגים סובלים ממה יאמרו העמים] {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/blogs/1087315/ המנהיגים ממה יאמרו הגויים • הרב יוסף גרליצקי] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/1095326/ להיות חייל של הרבי בשטח אש • ראיון עם הרב [[אשר פיזם]] מ[[שדרות]]] {{אינפו}}
*[https://www.kcm.co.il/מסתערב-בשולחן-השבת/ מסתערב בשולחן השבת] {{שבועון כפר חב"ד}}

{{מלחמות ישראל}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלחמות ישראל]]

מלחמת חרבות ברזל

2025-01-26T06:28:03Z

יוניון: /* החלטת ממשלה על העסקה */

{{אקטואלי|כל הערך=כן}}
{{עריכה|חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה}}
[[קובץ:בארי2.jpeg|ממוזער|שמאל|הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס ימח שמם וזכרם]]
[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע"י [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]

'''מלחמת חרבות ברזל'''{{הערה|או '''מלחמת שמחת תורה'''}} היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה"ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי"ד, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.

בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי"ד.

המלחמה של ישראל נגד איראן וגרורותיה התפתחה לשבע חזיתות: עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, אירן תימן ועירק. במלחמה כולה נהרגו קרוב ל-2000 יהודים, הי"ד.

בחשון תשפ"ה נחטף ונרצח באבו דאבי שליח הרבי הרב [[צבי קוגן]] הי"ד.

בחשון תשפ"ה החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר. בהפסקת האש היו הפרות רבות.

בטבת תשפ"ה החלה הפסקת אש עם חמאס, בעיסקה בה שוחררו שבויים יהודים תמורת מאות מחבלים עם דם על הידיים, הפסקת אש והכנסת מאות משאיות ציוד ביום.

==שלבי המלחמה==
===המתקפה===
[[קובץ:המחבלים פורצים מגדר עזה לעבר ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|המחבלים פורצים לעבר ישראל]]
מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ"ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז"ל "הבא להרגך השכם להורגו".}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ"ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה"ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}{{הערה|ראו גם בקובץ '''המשיח וחרבות ברזל''' בהוצאת [[זמן הגאולה]]}}.
[[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|שמאל|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]
בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.

מאחר וצה"ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות {{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה"ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.
[[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|שמאל|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]
צה"ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב"דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382).}}. צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.

===המלחמה===
לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1016990/34 צה"ל פתח במלחמת "חרבות ברזל"] {{אינפו}} }}, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.

בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה"ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.

בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי"ג מרחשון, חיילי צה"ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.

במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים{{הערה|'''תורת לחימה''', מתוך {{בית משיח}} גיליון מס' 1412 עמוד 32.}}.

צה"ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול "אלימות המתנחלים"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ "היעדר אכיפה": גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש"י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה"ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1053284/"תקפו פלסטינים ביו"ש": ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים]{{אינפו}}}}.

בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה"ל למשך שבוע. ביום שישי י"ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.

===רפיח===
[[קובץ:ציר פילדלפי.jpeg|שמאל|ממוזער|ציר פילדלפי הגובל בין מצרים לרפיח]]
ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון [[כ"ז ניסן]], ירי פצמ"רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה"ל ונפצעו חיילים נוספים.

בגלל ירי הרקטות, התחיל צה"ל את המבצע ברפיח.

טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.

כוחות צה"ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום [[כ"ח ניסן]], בהכוונה מודיעינית של שב"כ ואמ"ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.

במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.

במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.

כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.
===הדפסת התניא===
ביוזמת הרב [[איזי מורגנשטרן]] והרב [[אריה עמית]] המשרתים בימים אלה במילואים בצה"ל, הודפס [[ספר התניא]] בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.

==החטופים==
כ-251 אנשים נשים וטף, נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה"ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.

בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ"ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב"דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.

בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או"ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.

===חזרת חטופים===

במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.

ב[[ג']] [[אדר א']], [[צה"ל]] שחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.

באור לט' אייר תשפ"ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.

כמו כן באור לט"ז אייר צה"ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב[[שמחת תורה]] ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086898/ שלושת גופות החטופים שחזרו] {{אינפו}}}}.

ב[[י"ט תמוז]], חולצו גופותיהם של חמישה חטופים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור.

ב[[ט"ו מנחם אב]] חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים.

====מבצע ארנון====
בשבת פרשת במדבר [[ב' סיון]], בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21){{הערה|[https://chabad.info/news/1096855/ מרגש: הענקת חת"ת וברכת כהנים לחטוף] {{אינפו}}}}, אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת "נובה" ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה"ל, שב"כ והימ"מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה"ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.

במבצע הנועז, מפקד בימ"מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי"ד והמבצע נקרא על שמו "מבצע ארנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1094976/ ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים] {{אינפו}}}}.

לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל"ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל"ג בעומר בנאות אפקה תל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095026/ אב החטופה מקבל דולר של הרבי] {{אינפו}}}}.

===עסקאות החטופים===

====דעת הרבי====
בניגוד מוחלט להלכה ולכל היגיון, במהלך המלחמה הממשלה "ימין על מלא" תפרה עסקאות שחרור כמויות ענק של מחבלים מסוכנים, כדי לשחרר שבויים.

הרבי שלל זאת מכל וכל כבר בעסקה ההזויה בשנת תשל"ט:

"..והתווסף עוד מעשה מבהיל שרואים זאת… אבל זה מראה עד היכן מגיעים הדברים. היה מעשה ביהודי שהיה בשבי ולא רצו להוציאו (מהשבי של הצד שכנגד) עד שהחליפו אותו בשבעים וכמה מהצד שכנגד. ומעשה זה היה באותו הזמן שארה"ב חתמה חוזה דומה לזה עם ברית-המועצות, עם רוסיה והחליפו חמשה שבויים בשניים – וכאן החליפו אחד תמורת שבעים וכמה! אמנם נכון שבהלכה – ישנו מקום לוויכוח, מכיוון שמדובר אודות פיקוח נפש של יהודי אחד וכשצריכים לתת על כך פי-כמה-וכמה – אזי יש מקום להתווכח כיצד צריך להיות הדין.

אבל בזה גופא נוסף עניין עיקרי: בגלוי אמרו שמכיוון שאין ברירה אחרת, ומכיוון שמדובר ביהודי בעל משפחה – אזי לא יכלו לחשבן כמה יצטרכו לשחרר עבור כך מבית-הסוהר ולכן עשו זאת. שאלו אותו: הרי ריבוי פעמים היו מעשים בפועל שלקחו בני-ערובה והטרוריסטים ציפו שישחררו את פלוני ופלוני, במספר שווה או פעמיים כך – אך לא פי-שבעים! והרי אתם עצמכם הכרזתם שזו נקודה עקרונית שלא ייכנעו לשום איום – עם טעם בצידו, טעם שיש לו מקור בהלכה ומקום בשכל הפשוט, ואפילו מקום בדיפלומטיה (שזה הרי הדבר שעליו בונים כעת: שאם יורו להם את הדרך שע"י איום משחררים ופועלים איזה עניינים – זה יגרה אותם לרדוף בגלל זה אחרי בני-ערובה – במילא אין עצה אחרת ומוכרחים להראות להם שזה לא מועיל. ובשיטה זו החזיקו במשך שנים רצופות, אף על פי שזה הביא לקורבנות מהיהודים ששמותיהם כתובים, ואלו עניינים שבגלוי. וכאן התחרטו לפתע, ובאופן מבהיל, כאמור לעיל – אחד תמורת שבעים וכמה!! … אבל מאחר שאי-אפשר לרמות את העולם כל הזמן ובכל העניינים, אשר בין השבעים וכמה – כמעט חציים היו כאלה שהיו בבית-הסוהר לא על עניינים של מה-בכך – שאפילו כאשר היה זה על עניינים של מה-בכך, אחזו שנים רצופות בשיטה שלא להיכנע לאיומים של טרוריסטים, ושם היו קרוב לחציים (שלושים וכמה) מאלו שהתעסקו בפועל עם עניינים של חבלה, עד למעשה חבלה של אבדן נפשות של יהודים"{{הערה|שיחת במדבר תשל"ט, ספר השיחות תשל"ט}}.

===עסקאות מסוכנות===
בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י"א כסלו]].

35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.

העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל"ט]].}}.

[[קובץ:כיכר החטופים רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|כיכר החטופים בעיר [[רחובות]]]]

עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב"ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים{{מקור}}. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}, רואיין ד"ר נגל ראש המל"ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.

כלי התקשורת החב"דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}.

הרב שלום בער וולפא, הנחשב מומחה וידען בענייני שלימות הארץ, פרש בבית משיח את עמדותיו בנושא עסקת החטופים והפסקת האש:
"לגבי העסקה שעשו לשחרור החטופים, כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיון שלא היתה ברירה, בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפי עניות דעתי, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת". ומספר כי נשאל לגבי הפגנות נגד העסקה והורה לא להפגין. והוסיף בקשר להפסקת האש: "לא היה זה נגד הוראות הרבי, שלא להפסיק באמצע הניתוח - שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת".
{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}.

לאחר עסקת החטופים, כמה מהמחבלים ששוחררו נתפסו או נהרגו בפעילות טרור נגד יהודים. יתכן שזו הסיבה לשינוי בדעת הרב וולפא, כפי שהציגה בשבועון בית משיח גיליון
1425:
"אתה פותח את הרדיו ושומע שאו-טו-טו כבר מגיעים לעסקה והמעיים מתהפכים לך, כיון שאתה יודע את ההמשך לזה, שמחר תישמע שוב על דם יהודי שנשפך, וכפי שהזהיר [[הרבי]] מה"מ, שעצם הדיבורים והמשא ומתן עם הערבים, זה מה שגורם לקורבנות". הרב וולפא במבט לאחור, מסביר כי מיד בפרוץ המלחמה כאשר התברר על החטיפות, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] היה צריך להורות להפגיז את כל [[עזה]] ותושביה, ומי שרוצה שנפסיק את ההפגזות, היה דואג להשבת החטופים. עוד מסביר כי חובה לכבוש את עזה ולהקים בה שלטון יהודי. וחותם את מאמרו במענה לדברי הרב [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, המצדד בעיסקה מטעם פיקוח נפש: "וכי יש ספק בדבר, שמצוות פידיון שבויים היא מצוה חשובה מאוד? אבל השאלה היא, האם מותר לשחרר שבוי וכתוצאה מכך לגרום להחדרת אלפי רוצחים שירצחו עוד אלפי יהודים היל"ת? מי לוקח אחריות על זה?"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1425}}.

===פורום תקוה===
[[קובץ:רק נצחון ישחרר את כולם.jpeg|ממוזער|שמאל|פרסום בעד נצחון שיביא לשחרור החטופים]]
פורום תקווה הוא פורום של מספר משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.

===משפחות החטופים===
משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.

לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב"ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הקדוש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 דיווח על הביקור] באתר [[חב"ד און ליין]]}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב"ד און ליין}}}}.

מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום "תקוה" המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע"פ ידיעה בערוץ 7.}}.

בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ"ש{{הערה|[https://chabad.info/news/1080184/ ראה מענה הרבי מה"מ על השארת כיסא ריק] {{אינפו}}}}.

===עסקה והפסקת אש טבת פ"ה===
בטבת תשפ"ה נחתמה עיסקה בין ממשלת ישראל והטרוריסטים של חמאס, על [https://chabad.info/news/war/1172821/ עסקה להשבת 33 חטופים] מהם חיים ומהם הרוגים תמורת הפסקת הלחימה בעזה ושחרור למעלה מאלף מחבלים מהם רוצחים אכזריים ומסוכנים, שדם יהודי רב על ידיהם וחלקם רצחו יהודים במלחמת חרבות ברזל.

ב[[שבועון בית משיח]] ובאתרי האינטרנט של חב"ד התייחסו לעסקה כשופכת דמים ומסוכנת לעם ישראל בהתבסס על דברי הרבי בעסקה דומה בשנת [[תשל"ט]].
[[קובץ:פסק דין רבני חב"ד נגד שחרור מחבלים.jpeg|ממוזער|שמאל|פסק רבני חב"ד נגד שחרור מחבלים]]
רבני חב"ד פירסמו פסק דין נגד עיסקה בה משחררים טרוריסטים רוצחי יהודים. בין החותמים: הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], הרב [[גדליה אקסלרוד]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[יוסף גינזבורג]], הרב [[מנחם מנדל וילישנסקי]].

בהמשך לפסק הראשון, יצא גם פסק מבי"ד רבני חב"ד באה"ק נגד העסקה ועל הפסק חתומים הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי.

צביקה מור אביו של אחד החטופים [https://chabad.info/magazine/1172155/| התראיין לבית משיח] והתריע על העסקה ההזויה שתביא שמחה לרגע ותגרום ח"ו לשפיכות דמים המונית היל"ת.

====הפגנות====
נגד העיסקה המסוכנת יצאו יהודים איכפתיים להפגנות בכל רחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1172799/ אלפים הפגינו בירושלים]}}.

הפגנה נערכה בצומת כפר חב"ד, בהשתתפות תושבי הכפר והתמימים.

===החלטת ממשלה על העסקה===
ביום שישי י"ז טבת התקיימה ישיבת ממשלה מיוחדת שנמשכה לתוך השבת ובה הצביעו על עסקת השבויים. 24 שרים בעד, 8 נגד.

שרי הממשלה היו שותפים לצעדי המלחמה ועסקאות שחרור מחבלים וגם מבצעים לשחרור מחבלים והפעם היו שהחליטו להתנגד והם: שרי הציונות הדתית ושרי עוצמה יהודית וגם שני שרי ליכוד.

עוצמה יהודית בראשות השר בן גביר, החליטו להפסיק להבליג על עסקאות מסוכנות והודיעו על פרישה מהממשלה.

השר איתמר בן גביר בראיון נרחב ל[[שבועון בית משיח]], הסביר כי העובדה הידועה שהתפרסמה על ידי גורמי הביטחון - 80% מהמחבלים ששוחררו בעיסקאות שבו לרצוח יהודים - הביאה אותו יחד עם חבריו לפרוש מהממשלה והקואליציה{{הערה|[[שבועון בית משיח 1444}}.

==חסידי חב"ד שנרצחו==
* החייל החב"די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת-שמחת תורה [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.
*החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד, נרצח בידי מחבלים, בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.
*החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי"ד, נכדו של הרה"ח ר' יהודה רובין ז"ל שליח הראשי ללב השומרון - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{COL}}}}.
*החייל '''אביתר אוחיון''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת שמחת תורה, [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.
*הקצין, '''יששכר נתן''' הי"ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה"ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב"ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]], ישיבת [[בית הר"מ]] נחלת הר חב"ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ"ח מרחשוון]] [[תשפ"ד]] במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי"ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב"ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי"ד}}.
*הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי"ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ"ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי"ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב"ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט"א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב"דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב"דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי"ד]}} ובוגר מוסדות חב"ד ב[[צפת]].
*סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי"ד, חסיד חב"ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב"ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ"ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ"ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב"די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי"ד], חב"ד אינפו}}.
*החייל הת' '''ישראל אליהו סויסה''' ע"ה, בן למשפחה חב"דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית{{הערה|[https://col.org.il/news/160988 בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה], {{חב"ד און ליין}}}}{{הבהרה}}.
*רב"ט '''אילן כהן''' הי"ד חייל בודד מארגנטינה, שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה"ל ירה בטעות לכיוון החפ"ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמשה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית בישיבת חב"ד במגדל העמק. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב"ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.
*סרן '''[[ישראל יודקין]]''' הי"ד מ[[כפר חב"ד]], נהרג ב[[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]] בקרב בעזה. נכדם של הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב [[מיכה שטיינמץ]], צאצא המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב [[יצחק גרשנטקורן]] מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]. בוגר ישיבות [[תומכי תמימים רחובות]] ו[[ישיבת דעת]] רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093557/ לע"נ החיילים החב"דים הי"ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה] {{אינפו}}}}, נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ"ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת "חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086276/ דיווח באתר {{אינפו}}]}}. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשפ"ד]], החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162997 הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין] {{חב"ד און ליין}}}}. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח מציבתו לצד שמו את הכיתוב הי"ד - [[ה' יקום דמו]] ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (מפלגת ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי"ד על מצבות חללי צה"ל גם בבתי עלמין צבאיים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097474/ הצעת חוק: לאפשר כיתוב הי"ד על מצבות חללי צה"ל]}}{{הערה|לקריאה נוספת ראו '''ה' יקום דמו'''. ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1415 עמוד 46.}}. לאחר מאבק תקשורתי רחב היקף, המועצה הציבורית במשרד הביטחון הסכימה להוסיף "הי"ד".

* '''אליהו אמסלם''' הי"ד מרעננה{{הערה|ראו בכתבת '''בקרובי אקדש''' מתוך שבועון {{שבועון כפר חב"ד}} גיליון 2061 עמוד 44.}}. נהרג ב[[י"ד]] [[אייר]] [[תשפ"ד]]. היה מקורב ל[[חב"ד]] ב[[רעננה]], והיה אף מדריך בקעמפ [[גן ישראל]] של [[בית חב"ד לדוברי צרפתית]] בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086303/ מקהילת חב"ד ברעננה: החייל אליהו אמסלם הי"ד]}}.
* '''סמל שניאור זלמן כהן''' הי"ד מיצהר, נפל בקרב בעזה ר"ח מרחשוון תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1147419/ אבל בחב"ד: החייל הת' שניאור זלמן כהן הי"ד נפל בעזה] {{אינפו}}}}. גדל כחסיד חב"ד, להוריו ר' זאב ודינה כהן מיצהר. למד בישיבת חב"ד-מצפה יצהר ובשת תשפ"ג כתלמיד קבוצה. ובעקבות פרוץ המלחמה התגייס לצבא ונהרג מפיצוץ רימון. הותיר אחריו הורים אחים ואחיות כולם חסידי חב"ד. תיעוד קורות חייו ופועלו במבצעים ובבית חיינו פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 1433.
* הרב [[צבי קוגן]] שליח הרבי ב[[אבו דאבי]] - [[איחוד האמירויות]], בחודש [[חשון]] [[תשפ"ה]], נחטף ונרצח על ידי חולית טרור כנראה בהכוונת [[אירן]] או ארגוני הטרור הפועלים בשמה.

== פעילות חסידי חב"ד ==
=== פרסום דעת הרבי ===
חסידי חב"ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]:
*עמידה בתוקף מול האויב.
*הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.
*גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר [[חב"ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.
*וועד [[אור החסידות]] פרסם עלון בשם '''"השכם והערב עליהם"''', הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.
*הספר "קראתי ואין עונה", הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.

====הרב וולפא====
הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם: חמש הערות על המצב {{בית משיח}}}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}.

הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:
*הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט.
*לחימה במחבלים ללא פשרות.
*לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות.
*מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם.
*עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.
*ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ "מלחמת השם"? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.

כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת: "אני בוחר להאמין לראש הממשלה" ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.

ואף הדפיסו את הספר [[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]] של הרב [[שלום בער וולפא]] במהדורה נוספת{{הערה|ראו ריאיון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון מס' 2044.}}.

כמו כן במהלך המלחמה מכון [[JEM]] הפיק סרטוני הסברה רבים.

====בכלי התקשורת====
בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב"ד]] שכאיש זק"א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.

ד"ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב"דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]] השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב [[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}. כמו כן ביקר ב770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.

בראיון ל[[עמי מימון]] בתוכנית 'חידודון' הרב [[יגאל קירשנזפט]] [[שליח הרבי]] שליט"א מלך המשיח לחבל עזה{{הערה|[[קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3|הרב קירשנזפט על גוש קטיף]]}}. סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב"ד נחלץ לסייע להם.

====ציור בחורבות עזה====
במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל לבית שנחרב במהלך מתקפת שמחת תורה, ומרוב התרגשות צייר על הקיר באמצעות הפיח שכיסהו. הציור קיבל הד רחב בכלי התקשורת, ולאחר מספר חודשים, מוזיאון ישראל עמל לעקור את הקיר עם הציור, ולהעבירו למוזיאון{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 "הציור הזה הוא שלי": יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}}.

====פעילות בקרב החיילים====
[[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפרסם ארגון [[צעירי חב"ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האויב]]
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:
* שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב"ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה"ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב"ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.
* [[ניידות חב"ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.
* ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ"ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים{{הערה|[https://www.kcm.co.il/משיבי-הרוח/ משיבי הרוח], שבועון כפר חב"ד.}}.
* חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.}}.
* [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת"ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת"ת].}}.
* הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב"די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}
* מבצע חנוכה תשפ"ד - בימי חנוכה חסידי חב"ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב"ד, ניידות חב"ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה"ל בכל הארץ בכלל.
* בחודש אדר א' תשפ"ד ארגון ההפצה [[ממש]] השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה"מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.

====פעולות בערים מופגזות ומפונות====
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.

הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב"ד אינפו}}}}.

ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.

====פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים====
* בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}
* הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, '''מי שברך לחיילי צה"ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.
* חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.

==התעוררות==

===הודאה על הניסים והנפלאות===
[[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|שמאל|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ"ה]]

חרף הטרגדיות הנוראות, חסידי חב"ד מבליטים במהלך המלחמה, את הניסים והנפלאות הרבים המתרחשים כל העת. כלי התקשורת של חב"ד מפרסמים ידיעות על ניסים מיוחדים שהתרחשו במתקפה הגדולה בשמחת תורה תשפ"ד, ובמהלך כל המלחמה.

בתגובה לניסים גדולים שאירעו בארץ הקודש, במהלך חודש תשרי תשפ"ה, האורחים מארץ הקודש בבית חיינו, פצחו בריקודי שמחה מחוץ לבית חיינו.

לקראת שמחת תורה תשפ"ה, [[שבועון בית משיח]] הפיק חוברת ייחודית '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''' - על הניסים והנפלאות שעשה לנו בורא עולם. את החוברת הפיק שבועון בית משיח וערך [[יוסי סלומון]]. החוברת צורפה לגיליון חג סוכות תשפ"ה.

===התעוררות לאחדות===
[[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|קריאה לכינוס מאוחד]]

במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב"ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו"ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו"ר [[את"ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].

ביום חמישי י"ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].

הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.

====ראש הממשלה בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה====

בימי המלחמה חלה התעוררות רבה בענין מבצע תפילין והדים רבים התחוללו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ"ד, בעיצומו של המבצע ב[[רפיח]], תמונה כשהוא מניח [[תפילין]].

נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.

ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב"ד רבים שעמדו עמו בקשר הניחו עימו תפילין{{הערה|הרב דוד נחשון סיפר לבית משיח שכמה פעמים הניח לראש הממשלה אך לא חשבו לצלם זאת}}, ההנחה הגיעה בעקבות הרב [[אור זיו]] שליח הרבי לקטמון ויחד עם שדרן בערוץ 14 [[שרון גל]] הביאו לראש הממשלה באחד מהביקורים את התפילין של מושיקו דוינו הי"ד ואת מכתב האם וביקשו מראש הממשלה שיניח.

====התעוררות משיח====
ר' [[אודי דוד בן דוד]], עיתונאי רדיו דרום, סיקר מקרוב את מלחמת חרבות ברזל, ואת התוצאות העקובות מדם כתוצאה מהתקפת המחבלים בשמחת תורה, ובמהלך השנה באמצעות טילים ואמצעים אחרים. ר' אודי שמע ניצולים מההתקפה ומהטילים, שוחח עם משפחות שכולות ונפגעים ברמות שונות. ולקראת סוף שנת תשפ"ד שהחלה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשף בבית משיח את רשמיו הלא פשוטים משנה של מלחמה והסיק כי חייבים לבקש משיח:
"עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש רק פתרון אחד לכל המצב הזה – משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. לאורך הדורות ניסו את כל הפטנטים השונים, אך שום דבר לא עזר. במשך השנים בטחנו בכל מיני פוליטיקאים אבל אלה לא הצליחו לעזור, ולהיפך. הם דורשים רק את טובתם. אנחנו צריכים להבין שאין שום פתרון, אלא רק ביאת משיח".
ומוסיף כי חייבים להתעורר גם במבצע תפילין:
"אני קורא לאחיי מאנ"ש: גם אם לא יוצאים מהבית ל'מבצעים', חשוב להשתדל לקחת איתנו את התפילין. תמיד אפשר לפגוש ביהודי נוסף שלא הניח תפילין ולזכות אותו. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים בתקופה הזאת"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1132824/ ראיון עם יוסי סלומון, שבועון בית משיח 1426]}}.

====מבצע 7.10====
הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] סגן יו"ר מרכז לענייני חינוך, יזם מבצע בו מקורבים לוקחים שם של הרוג ממלחמת חרבות ברזל, ועושים לזכותו אחד מ-10 המבצעים, לפחות 7 פעמים{{הערה|כפר חב"ד 2081 ע' 72. ניתן לציין כי כמה שלוחים ומוסדות חב"דיים ציינו באירועים מיוחדים את התאריך הלועזי של המתקפה}}.

==כינוס השלוחים העולמי==
===כינוס השלוחים תשפ"ד===
[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו"ל בעקבות הוראת [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.

לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.

השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.
*הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.

===כינוס השלוחים תשפ"ה===
====קבלת פני משיח====
[https://kinus.info/ כינוס השלוחים העולמי תשפ"ה], בגין מלחמת חרבות ברזל בארץ הקודש וגילויי האנטישמיות בעולם - הוקדש לעיסוק במבצעי הקודש של הרבי מלך המשיח, לשמירה הגנה והצלה על בני ישראל בארץ הקודש ובכל העולם, ומתוך דגש על פעולות לסיום השליחות היחידה שהטיל הרבי מלך המשיח בכינוס השלוחים תשנ"ב: הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!

====הכינוס לע"נ השליח שנרצח====
הבאנקעט המרכזי יתקיים בסימן "וישבתם לבטח בארצכם.. ואולך אתכם קוממיות".

בערב הכינוס הוחלט להקדישו לעילוי נשמת השליח הרב [[צבי קוגן]] הי"ד שליח באבו דאבי, שנרצח על ידי מחבלים ערבים, מספר ימים לפני פתיחת הכינוס.

בבנקט השלוחים שהתקיים באולמי רז"ג בקראון הייטס, הרב שפילמן חמיו של השליח הרב קוגן הי"ד, אמר עם אלפי המשתתפים פרק תהילים לעילוי נשמת חתנו.

====שמחה רוטמן: לשמור על שלימות הארץ====

ממשלת ישראל מדברת על נסיגות בצפון ובדרום כחלק מהסכמים עם חיזבאללה וחמאס, ובנושא זה חבר כנסת [[שמחה רוטמן]] יו"ר ועדת חוקה ומשפט נאם בבנקט, נאום תקיף ונחרץ אודות ג' השלימויות ושם דגש על שלימות הארץ{{הערה|[
https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155944/ שלושת השלימויות: נאומו של ח"כ רוטמן בבאנקעט]}}.

====עיתונאים בפאנל ניסים====
[[קובץ:פאנל ניסים מתי טוכפלד הלל ביטון רוזן.jpeg|ממוזער|שמאל|פאנל ניסים]]
בבנקט הוצג פאנל חי של כתב חדשות וביטחון של ערוץ 14 הלל ביטון-רוזן עם כתב רדיו גלי ישראל ר' [[מתי טוכפלד]] על ניסי המלחמה, אותם מראה הקב"ה לעם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155719/?old פאנל ניסים בבנקט כינוס השלוחים תשפ"ה]}}.

====שר הביטחון מודה על הניסים====
בהתוועדות [[ראש חודש כסלו]] ב[[770]] בהשתתפות אלפי שלוחים, אורח הכבוד היה [[יואב גלנט]] מי שכיהן כשר הביטחון בתחילת המלחמה ובנאומו דיבר בהרחבה על הניסים שעשה הקב"ה במלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/1156214/ שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הגיע להודות על הניסים ב-770]{{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.kikar.co.il/security-news/snuoqm גלנט: הנהגתי את המלחמה כשליח של הקב"ה, לא היה יכול להצליח בלי האמונה והתפילות]}}.

==גזרת הצפון==
{{להשלים}}
[[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|שמאל|250px|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]
[[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ"ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו"ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.]]
במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי"ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה"ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.

החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי"ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב"י ב[[מירון]], [[צפת]], [[מטולה]], [[קרית שמונה]], [[נוף הגליל]], [[עכו]] ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.

בה' אדר א' חיילת נהרגה{{הערה|הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת. }} ועוד שבעה בני אדם נפצעו{{הערה|בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.}} כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.

שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים.
השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות-תרשיחא|מעלות]] והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.

בחודשי החורף תשפ"ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.

מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה"ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.

את רוב הטילים צה"ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.

מחבלי חיזבללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.

===ל"ג בעומר תשפ"ד===

בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.
[[קובץ:ביסטריצקי לג בעומר מירון איסור פתיחת המתחם.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ביסטריצקי קורא לציית להנחיות פיקוד העורף]]

לקראת ז' אדר יום הילולא דמשה רבנו, הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת ל"ג בעומר המליץ צה"ל לממשלת ישראל לסגור את כל איזור מירון לימי ל"ג בעומר, ולהכריז שטח צבאי על מתחם רשב"י וסביבותיו, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור.
החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב"י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים.
החשש הכבד - החיזבללה ינצל קיבוץ מאות אלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב"י.

לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב"י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל"ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.

רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל"ג בעומר.

הפן החב"די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב"דית, ובישיבת חב"ד בצפת החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל"ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל"ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.

הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] רב קהילת חב"ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב"י בימי ל"ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל"ג בעומר.
בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.

כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:

הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב"י בל"ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.

"אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא", כתב הרב.

הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב"י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.

"היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור", כתב{{הערה|ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ"ד}}.

מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.

בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ"ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.

מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.

באור ליום רביעי י"ד אייר, מתחם מירון נסגר על ידי צה"ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.

===התחממות גיזרת הצפון סיון תשפ"ד===
ב[[כ"ו אייר]] גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093101/ לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון] {{אינפו}}}}.

ב[[חג השבועות]] תשפ"ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, והלבנונים הגיבו בתקיפות של יותר מ-200 טילים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095280/ חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון] {{אינפו}}}}.

===התפוצצות הביפרים בלבנון===
ב[[י"ז אלול]] [[תשפ"ד]] בצל הכנות לפתיחת מערכה עם לבנון, התפוצצו אלפי ביפרים בלבנון ובסוריה ופגעו בכ-4000 מחבלי חיזבאללה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1133237/ 11 מחבלים מחוסלים ו-4,000 פצועים בפיצוצים בסוריה ולבנון] {{אינפו}}}}.

הביפרים היוו מכת פתיחה למתקפה קרקעית בלבנון ובמהלכה צה"ל פעל קרקעית בדרום לבנון ובאמצעות חיל האוויר פעל גם בביירות, צור ועוד.

במתקפה המשולבת צה"ל הצליח בחסדי הבורא לחסל את רוב צמרת חיזבאללה, מפקדות, מנהרות ומשגרים. תוך כדי מתקפה נחשף כי בחודשים שקדמו להתקפה הגדולה, צה"ל פעל בחשאי בלבנון לניטרול ותיעוד מנהרות ובסיסי חיזבאללה.

הרב [[שלום בער וולפא]] במוסף שבועון בית משיח לחג הסוכות "נסיך נפלאותך וטובותך" שיבח את דרכי הפעולה של צה"ל בלבנון בהכוונת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומסביר כי ראש הממשלה פועל בתוקף.

===הפסקת אש===
בחשון [[תשפ"ה]] החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.

במסגרת ההסכם, ישראל תסיג את הלוחמים בצורה מדורגת בתקופה של עד 60 ימים. במקביל, [[ארה"ב]] תקדם מו"מ עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.

בין הסעיפים של ההסכם כוחות הביטחון והצבא הרשמיים של לבנון יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לשאת נשק או להפעיל כוחות בדרום לבנון. כל מכירה, אספקה וייצור של נשק או חומרים הקשורים לנשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.

השר בן גביר הדגיש כי הסכם הפסקת האש והנסיגה הוא סכנה מעשית: "הסכם עם צבא לבנון הוא הסכם על הקרח. לצבא לבנון אין בכלל את הסמכות, ובטח לא את היכולת להתגבר על החיזבאללה.

בשביל לצאת מלבנון חייבים שתהיה לנו רצועה ביטחון שלנו. כבר ראינו את זה, שאסור לנו לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמנו. אחרת, הטילים ישוגרו למנרה, לאביבים, לקרית שמונה, לכל הצפון ולכל מדינת ישראל, ולבסוף נצטרך לחזור שוב ללבנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1153415/ לאחר אישור הקבינט: הפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף]}}.

====התנגדות ראשי רשויות בצפון====
ראשי רשויות בצפון התנגדו באופן נחרץ להפסקת האש, העלולה להביא אסון נורא בטווח הקצר ועוד יותר במבט לזמן ארוך. ראש עיריית [[קרית שמונה]] אביחי שטרן, התראיין ב[[שבועון בית משיח]] והביע דיעה ברורה נגד הפסקת האש והסכנה המוחשית אליה נקלעים כעת תושבי הצפון לאחר הפסקת האש:
"ברגע שהם [המחבלים] חוזרים לבתים – כולל אלה בקו הראשון מול הגבול – אין שום דרך למנוע את ה–7 לאוקטובר הבא. הרי כולנו יודעים שאלה לא בתים, אלא מוצבי טרור קדמיים שיש להם ייעוד אחד: להתארגן לפשיטה עלינו, תושבי הגליל ועל בתינו"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1157425/ "בחתימת ההסכם מול לבנון, נתניהו חותם על האסון הבא"]{{בית משיח}}}}.

====כיבוש המורדים בסוריה====
בתחילת [[כסלו]] [[תשפ"ה]], המורדים ב[[סוריה]] פתחו במתקפת ענק ותוך כעשרה ימים השלימו את כיבוש סוריה, כאשר הצבא הסורי מתפורר וקורס לחלוטין.

ראשי מערכת הביטחון בארץ הקודש, הגיבו כי נפילת סוריה היא התמוטטות מוחלטת של ציר הרשע האירני.

[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] פירסמו את דברי הרבי על נחיצות [[רמת הגולן]] ובעת כזו אם הגולן היה בידי הסורים, הרי המורדים ובהם שונאי ישראל היו על שפת הכינרת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1159321/ ניצחון הרבי בנושא רמת הגולן • הרב שבתי ויינטראוב]{{אינפו}}}}.

==איראן==
===התקפת כטב"מים===
בשלהי חודש [[אדר ב']] [[תשפ"ד]] חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית.
בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.

במוצאי שבת קודש [[ה' ניסן]] [[תשפ"ד]] דו"צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו"צ עדכן על שיגור מאות כטב"מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.

שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.}}.

גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|במהלך סוף השבוע קיימנו בצה"ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה"ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.}}.

בלילה שבין מוצ"ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי"ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. ב[[נס]], הטילים לא פגעו או גרמו נזק ל[[יהודים]], ולפי דו"צ 99% מהטילים והכטב"מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.

===חיסול ראשי הטרור===
בתמוז תשפ"ד חוסלו שניים מראשי הטרור האירני - איסמעיל הניה ראש החמאס, ופואד שוכר רמטכ"ל החיזבללה.

אירן וגרורותיה, איימו בנקמה, ובארץ הקודש וגם צבאות של מדינות ידידותיות הועמדו בכוננות-על.

במהלך תקופת הכוננות, [[שבועון בית משיח]] פורסם מאמר מחאה מאת [[שניאור זלמן לוין]] בו מביע תרעומת על מהלכי הצבא בציר פילדלפי, כאשר לאחרונה אותרו במקום מנהרות ענק בהן גם רכבים עוברים ובחלקו השני של המאמר מביא את דברי הרבי כי בקשר לארץ הקודש יש להרגיע ולא להפחיד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 28-30}}.

באלול תשפ"ד חוסל נסארללה ראש החיזבאללה, ובראש השנה חוסל גם ממלא מקומו ועוד בכירים.

===חיסולו של יחיא סינואר===
בליל חג הסוכות [[ט"ו תשרי]] [[תשפ"ד]] טנק של צה"ל חיסל את מנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינואר ששהה במבנה בעיר רפיח שברצועת עזה.

===התקפת טילים ליל ערב ראש השנה תשפ"ה===
[[קובץ:פגיעה ישירה בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|פגיעה ישירה בבית ספר חב"ד גדרה {{אינפו}}]]
בכ"ח אלול, ארה"ב הודיעה לישראל על התקפה קרובה מאירן ובליל כ"ט אלול קיבלו מיליונים מתושבי ישראל הודעה לסלולרי כי עליהם להגיע למרחב מוגן ומספר דקות עברו והחלה מתקפת טילים בליסטיים בה נורו למעלה מ-180 טילים, ובכל אחד מאות קילו חומר נפץ.

נס גדול היה כאשר חיל האוויר הישראלי בסיוע צבאות ארצות הברית ירדן ועוד, הצליחו ליירט כמעט את כל הטילים, אבל משברי טיל נהרג ערבי ביריחו. ושברים אחרים פגעו בבית ספר חב"ד בגדרה, נגרם נזק, הבי"ס בשעת ערב היה ריק ואין נפגעים.

===טיל בבית ספר שלהבות גדרה===
[[קובץ:חני קרניאל ראיון בית משיח טיל בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|מנהלת בית הספר שלהבות חב"ד, גב' חני קרניאל בראיון לבית משיח]]

בהתקפת הטילים הגדולה של [[אירן]], בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשפ"ה]], טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב"ד ב[[גדרה]] בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים.

המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, וב[[צום גדליה]] למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.

הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.

שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1137801/ פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב"ד בגדרה] {{אינפו}}}}.

מנהלת בית הספר השליחה גב' קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.

הראיון פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון יום כיפור תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1141202/ '''הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה'''], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1430 ע' 38-41}} ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: "המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר". על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: "המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו".

===מבצע ימי תשובה===
ישראל הבטיחה נקמה וכוננות נרשמה בישראל וגם באירן. למעלה משלושה שבועות הזהירה ישראל את אירן מפני תגובה על פעולותיה במישרין ובעקיפין נגדה, תוך הזהרה שהתגובה תהיה חמורה.

הפרשנים היו חלוקים בדיעותיהם, אם ישראל תגיב בצורה מינורית על מנת למנוע תגובת נגד, או שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל בתוקף להשמדת מתקני הנפט והגרעין.

בשבת בראשית תשפ"ה יצא לדרך מבצע "ימי תשובה"{{הערה| [https://chabad.info/news/war/1145566/
אינפו]}} במהלכו חיל האוויר תקף במדינות ערב. היקף התקיפה שהתחלק לשלושה גלים בשיתוף מטוסי קרב, תדלוק ומודיעין, היה על מתקנים צבאיים, מפעלי יצור טילים וכתב"מים ומערכות הגנה אוויריות באירן, סוריה ועירק (על פי פרסומים זרים).

ראש הממשלה פירגן למבצע, ואילו השר בן גביר הגיב בציניות כי זוהי רק מכת פתיחה.

===רצח השליח הרב צבי קוגן===
ביום חמישי כ' חשון [[תשפ"ה]] השליח לאבו דאבי הרב [[צבי קוגן]] נעלם מבלי להשאיר אחריו עקבות, החשד החל כאשר לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, לאחר שלא יצר קשר עם משפחתו פנתה אשתו לקב"ט של בית חב"ד שפנה לרשויות. המשטרה המקומית ו[[המוסד|המוסד הישראלי]] החלו לבדוק את הפרשה, והיעלמותו פורסמה בתקשורת העולמית.

רכבו של קוגן נמצא נטוש באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי. הטלפון שלו נמצא לאחר שכובה.

כעבור כשלושה ימים, ביום ראשון [[כ"ג מרחשוון]] אותרה גופתו ועליה סימני מאבק{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1152215 טרגדיה קשה: שליח הרבי הרב צבי קוגן הי"ד נרצח] {{אינפו}}}}.

הרצח עורר תגובות וגינויים ברחבי העולם גם מאישי ממשל ובכירים אחרים{{הערה|{{קישור חבד אינפו|1152222|מכל גווני הקשת הפוליטית כואבים את הירצחו של שליח הרבי|אבריימקה אייזנשטיין|כ״ג במרחשוון ה'תשפ״ה}}}}.

חוליית הטרור האירנית שביצעה את הרצח נלכדה ב[[טורקיה]] והוסגרה לאיחוד האמירויות.

==לקריאה נוספת==
* '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''', [[יוסי סלומון]] - ניסי מלחמת חרבות ברזל, יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף ל[[שבועון בית משיח]], גיליון חג הסוכות [[תשפ"ה]] גיליון 1431

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב"ד אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}

===המתקפה===
* [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}
* [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm "הרבי הציל את חיי": השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה

===מהלך המלחמה===
* [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה
* [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה
* [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו"ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]
* [https://chabad.info/news/1084690/ הרב אופן: • המנהיגים סובלים ממה יאמרו העמים] {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/blogs/1087315/ המנהיגים ממה יאמרו הגויים • הרב יוסף גרליצקי] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/1095326/ להיות חייל של הרבי בשטח אש • ראיון עם הרב [[אשר פיזם]] מ[[שדרות]]] {{אינפו}}
*[https://www.kcm.co.il/מסתערב-בשולחן-השבת/ מסתערב בשולחן השבת] {{שבועון כפר חב"ד}}

{{מלחמות ישראל}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלחמות ישראל]]

אגודת חסידי חב"ד בישראל

2025-01-26T06:21:07Z

יוניון: /* החלטות בית המשפט טבת תשפ"ה */

{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב"ד במדינה אחרת|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (פירושונים)]]}}
[[קובץ:סמל אגוח.png|שמאל|ממוזער|סמל אגו"ח]]
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|בית אגודת חסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב"ד ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר [[יואב גלנט]] (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר אגו"ח הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ארץ ישראל|ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]
'''אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]]''' (מכונה ב[[ראשי תיבות|ר"ת]] '''אַגוּ"ח''') הוקמה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי להוות ארגון-על של [[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] (במקום ארגון [[כולל חב"ד]]{{הערה|כולל חב"ד היה עד אז ארגון על של חב"ד באה"ק. הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], עמוד רפו. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח אגרת ב'תסה}}). מנהלי אגודת חסידי חב"ד במהלך השנים, קיבלו הוראות פרטניות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] ותפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות חינוך וחסד, ארגונים וחסידי חב"ד בארץ הקודש, ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: הקמת ישובים חב"דיים בארץ הקודש, גיוס משאבים וקשרים בחלונות הגבוהים, וגם לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. לאחר [[השואה]] ו[[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], אגו"ח הקימה את [[כפר חב"ד]] וההתיישבות החב"דית ב[[לוד]]. ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בהוראת הרבי אגו"ח היתה מעורבת בהקמת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], והקמת שכונות חב"דיות: [[שיכון חב"ד בלוד]], [[קרית חב"ד בצפת]] ו[[נחלת הר חב"ד]], ארגון טיסות לרבי (צ'רטרים), [[ספר תורה של משיח]] ועוד. במהלך השנים קיבלה אגו"ח מ[[הרבי]] משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה להנהיג את אנ"ש בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) [[רבני חב"ד]]{{הערה|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] על מכתבו מזאת [[חנוכה]] [[ה'תנש"א]]: "תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'"}}. כיום פעילות אגו"ח מתבצעת על-ידי [[מטה משיח]], [[התאחדות החסידים]] ו[[ועדת החינוך החב"די]]{{הערה|ועדת החינוך החב"די - מייצגת את ההורים ואת בעלי המקצוע החב"די בארץ הקודש. הועדה נוסדה על-ידי יו"ר אגו"ח הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] בשנת [[תשס"א]] וליו"ר הועדה מונה הרב [[זושא פויזנר]]. כיום ועדת החינוך החב"די משמשת כאחת מזרועות הביצוע של אגודת חסידי חב"ד בישראל, וכל פעילות אגו"ח מתואמת עימה}}.

==אגו"ח בתקופת אדמו"ר הריי"צ==
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] מחשובי חסידי חב"ד ב[[תל אביב]], לחברי הנהלת אגו"ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב"ד בכל רחבי ארץ ישראל{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ}}.

===ארגון הגג===
לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ, אגודת חסידי חב"ד הוקם כארגון גג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, ישיבות, כוללים, מוסדות חינוך וחסד וארגונים חב"דיים.

בדורות הראשונים היה המוסד "[[כולל חב"ד]]" ארגון הגג של תנועת חב"ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג "כולל חב"ד"{{הערה|בשנת [[תער"ב]] יסד [[כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב]] נ"ע את ישיבת [[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי "כולל חב"ד", אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מנדל נאה]] היו ראשי כולל חב"ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה "תורת אמת" ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ"ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].
בשנת [[תרח"צ]] יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בניהולו של הרב [[אליעזר קרסיק]], גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי "[[כולל חב"ד]]"}}.

אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שיסד כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב"ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת מי"ט [[מנחם אב]] [[תש"ד]], אל הנהלת "כולל חב"ד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ח אגרת ב'תסה}}:

"בזה הנני להודיעם אשר [[כולל חב"ד]] וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ"ש שי' על ידי אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו"{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] פרק מג}}.

==אגו"ח מתחדשת בעקבות [[היציאה מרוסיה]]==
בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת [[תש"ט]] לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], אגו"ח התארגנה מחדש בראשות היו"ר הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה להתיישבות החסידים ב[[לוד]] ו[[כפר חב"ד]] ובנוסף דאגה להקמת [[ועד כפר חב"ד]], מוסדות חינוך וארגון מתאימים בכפר חב"ד ולוד.

בחודש [[טבת]] [[תש"ט]] ביוזמת הנגיד ר' [[שלמה פלמר]], התקיימה אסיפה היסטורית בה הוקמה אגו"ח המתחדשת לקראת עליית החסידים. באסיפה נטלו חלק רבני ועסקני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש. ליושב ראש האסיפה נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והוא פתח בדברים אודות פעילות אגו"ח מהקמתה והסביר את מטרת חידוש אגו"ח:

"עם התחדשות עליית התמימים מהגולה לארץ ההולכת ומתגברת, עלינו לחזק את האגודה בצורה מסודרת ובאחריות כדי שנצליח בפעולתנו והענין דחוף ביותר. מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב"ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת"{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214}}.

===חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד===

באסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב"ד, ועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.

חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד:
*הרב [[שאול דובער זיסלין]]
*הרב [[שלמה יוסף זווין]]
*הרב [[יעקב לנדא]]
*הרב [[גרשון חן]]
*הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[נחום גולדשמיד]]
*הרב [[פנחס אלטהויז]]
*הרב [[משה גוראריה]]
*הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]
*הרב [[שמריה גוראריה]]
*הרב [[אפרים וולף]]
*הרב [[משה סגל]]
*הרב [[אריה זאב ליפסקר]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]

===המנהלים===
כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו"ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.

בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו"ר ומנהל אגו"ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב"ד. ואילו אודות המועצה, מלבד בחירתה, אין מידע על פעילותה.

המינויים ופעילות אגודת חסידי חב"ד על ידי שלושה אלו, זכו לברכות עידודים והכוונות רבות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214-215}}.

==אגו"ח וקבלת הנשיאות של הרבי==
בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], מנהלי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב"ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו"ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח"י אלול]] יום הולדת ה[[בעש"ט]] ו[[אדמו"ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב"ד לצד מנהלי אגו"ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.

זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי"א [[שבט]] [[תשי"א]], הגיע יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב"דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}.

לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי"א, מוסדות חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:

לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב"ד, ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]], [[כולל חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]].
באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.
בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש:
"בטח קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המכתבים המבקשים לכ"ק שליט"א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ"ק שליט"א אבל בהעדר קבלה מכ"ק שליט"א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה".
בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי"ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי"א.

בחודש אייר תשי"א התקיימה אסיפה של חברי ועד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, בהשתתפות – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].
באסיפה דנו בענין ההתמסרות לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב"ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב"ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 236}}.

במהלך שנת תשי"ב - הרבי קיבל נשיאות על המוסדות ברחבי תבל ובהם אגודת חסידי חב"ד ומוסדות וארגונים חב"ד בארץ הקודש. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי"א אגרות מיוחדות לאגו"ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.

=== הרבי ממנה חברי ועד הפועל===
בכסלו תשי"ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי [[צעירי אגודת חב"ד|צא"ח]], כולם חסידים ידועים ועסקנים נמרצים:
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]
*הרב [[פנחס אלטהויז]]
*הרב [[משה גוראריה]]
*הרב [[נחום גולדשמיד]]
*הרב [[שמר'ל גוראריה]]
*הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
*הרב [[משה דובער גנזבורג]]
*הרב [[יצחק גנזבורג]]
*הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.

שלושת מנהלי אגו"ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות תומכי תמימים בלוד וכפר חב"ד, ישיבת תורת אמת וישיבות ומוסדות חב"דיים נוספים וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.

במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.

===אגו"ח והמוסדות===
בשנת [[תשי"א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] כמחלקה של אגו"ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]].

אגו"ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:
*ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.
*דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.
*סיוע בהתפתחות [[כפר חב"ד]]
*הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר
[[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב"ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי"ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]

באגרות לאגו"ח ולמוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב"ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:
*א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב"ד באמצעות נציג.
*ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב"ד שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.
*ג. התנהלות אגודת חסידי חב"ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב"ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב"ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] ([[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ"ד סיון]] [[תשי"א]])}}.

==תפקידי אגודת חסידי חב"ד==
[[קובץ:אגוחח.jpg|שמאל|ממוזער|280px|אנשי אגו"ח בביקור אצל אישי ציבור ([[טבת]] [[תש"ע]])]]
תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי אדמו"ר הריי"צ והרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי"א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:
#לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}.
#ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.
#תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.
#פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח לרבי{{הערה|מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד}}.
#פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).
#ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.
#אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.
#הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים"}}.
#שמירה על צביונה של [[חסידות חב"ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]}}
#קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב}}.
#דיווח לרבי מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח. }}.
#שמירה על הנהגת בתי כנסת [[חב"ד]] ופיתוחם.
#ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות{{הערה|לדוגמה מכתב [[כ"א בסיון]] שנת [[תשי"ד]]ו אגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]}}.
#אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש"ז.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד}}.
#סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמה באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]:וכן באגרת בחלק י' ע' ק"ד}} (בניית [[מקווה חב"ד|מקוואות חב"ד]] על פי שיטת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|מכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]}}. ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט"ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו של [[כפר חב"ד]]}}).
#השגת כתבי-יד מ[[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא"ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב}}.

== פעולות אגודת חסידי חב"ד ==

מאז הקמת אגודת חסידי חב"ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגודת חסידי חב"ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב"דיות ברחבי ארץ הקודש.

אגו"ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב"דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגו"ח היא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב"ד בארץ הקודש.

במהלך השנים אגו"ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.
*הקמת ופיתוח [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]
*פיתוח ותמיכה בישיבות תומכי תמימים לוד וכפר חב"ד
*הקמת ופיתוח [[צעירי חב"ד]]
*הקמת [[נשי חב"ד]]
*הקמת ופיתוח [[כפר חב"ד]]
*הקמת ופיתוח [[שיכון חב"ד בלוד]], [[נחלת הר חב"ד]], קרית חב"ד בצפת
*הקמת ושיפוץ מקוואות
*המלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]
*מערכות למען [[שלימות הארץ]]
*גיוס תורמים לטובת מוסדות
*ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב"ד

==הקמת כפר חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד]]}}
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב"ד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.

ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.

בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.

בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]{{מקור}}}}.
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}.

בתקופה הבאה פעלו באגו"ח להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד.

==הקמת שיכון חב"ד בלוד==

לאחר [[מלחמת העולם השניה]] והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו"ח לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש"ט, דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים
בפאתי העיר [[לוד]].

במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן גם כיו"ר אגו"ח.

בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד.

==רשת אהלי יוסף יצחק==
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ"זרם בלתי-זרמי" ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת "זרם בלתי-זרמי"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס"ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.

אגודת חסידי חב"ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב"ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.

==הקמת מקוואות==
אגו"ח הקימה ושיפצה מקוואות טהרה ברחבי ארץ הקודש, על פי הוראות הרבי ובשיתוף פעולה עם מרכז הארצי למען טהרת המשפחה.

הנה לדוגמה הוראה של הרבי על אחת המקוואות:
ההוראה הגיעה במכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח"{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236–237: "הקמת מקוואות טהרה"}}.

== מחלקות אגודת חסידי חב"ד ==
לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב"ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו"ח מסייעים למחלקות אלו.

=== [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ===
ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}.

צעירי אגודת חב"ד - צא"ח - הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}}

כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד{{הערה|"פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ"ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב"ד]] בפ"ע, וכן איגוד [[נשי חב"ד]], שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ"ע".}}.

===[[נשי ובנות חב"ד]]===
במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו"{{הערה|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד [[סיוון]] ה'תשי"א}}.

הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב"ד'}}.

לאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח{{הערה|מכתב מיום כ"ח [[תמוז]] [[תשי"ב]]: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו".}}.

===770 כפר חב"ד===
לפי הוראת הרבי אגו"ח בראשות הרב [[אפרים וולף]], בנתה בשנת תשמ"ו את בניין 770 בכפר חב"ד.
[[קובץ:ברכת הרבי למיידנצ'יק יו"ר אגו"ח.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו"ר אגו"ח]]
בשנת [[תש"נ]] כאשר הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב"ד ולתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי. הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו"ח בכפר חב"ד. ומאז הרב מיידנצ'יק ניהל את 770 ביד רמה, מינה את ר' [[מאיר פרידמן]] לקבל אורחים ותיירים ובהמשך את בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]].

כיום הרב [[מנחם לאטר]] מנהל את הבניין בכלל ואת ביקורי האורחים בפרט.

===[[איגוד המשפיעים]]===
בשנת [[תשמ"ז]] הקים הרב [[שמואל גרייזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד בארץ הקודש. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.

זכה האיגוד למענות ועידודים מהרבי. כבר בפעולות הראשונות, זכה האיגוד לעידוד מהרבי:

על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת "איגוד המשפיעים" לרבי מתאריך כ"ג [[ניסן]] [[תשמ"ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו "ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב".

לקראת הכינוס הראשון הוציאו את "קובץ המשפיעים" הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.

הקובץ נערך על ידי הרב משה מרינובסקי והוגה על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "בטח על ידי עוד א' מתאים. ועפ"י מש"כ על פי שניים גו'".

כאשר הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.

===מטה משיח===
[[קובץ:מטה משיח.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]]
[[קובץ:מטה משיח באה"ק.png|ממוזער|הודעת רבני חב"ד על הקמת מטה משיח]]
'''[[מטה משיח]]''' (שם רשמי: '''מטה משיח בארץ הקודש''') הוא ארגון שהוקם על ידי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד בישראל]], (ואף מוגדר כארגון חסות של האגודה) על מנת לפעול בלימוד והפצת נושאי [[הגאולה]] ו[[ביאת המשיח]]. הארגון מפיק פרסומים שבועיים ושנתיים ועורך שבתונים וכנסים בנושאי משיח וגאולה.

===ועדת החינוך החב"די===
'''[[ועדת החינוך החב"די]]''' - אותה ניהל הרב [[זושא פויזנר]] עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ"ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"[[שבת]] חינוך" אחת בשנה{{הבהרה|באיזה שנים בדיוק הייתה שבת החינוך?}}. תחת המחלקה פעל בעבר מכון [[הוצאה לאור]] שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב"דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע"ג]] החלה [[הוצאה לאור]] מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב"די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] והרב [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|1=לצפיה בגליונות: [http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], [http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3].}}.

===[[יד לילד המיוחד]]===
מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו"ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.

===מחלקת מחנכים מייעצים===
בשנת [[תשס"ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, לייעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.
===כולל יום שישי===
בשנת [[תשס"ד]] נפתח [[770 כפר חב"ד|בבית אגודת חסידי חב"ד]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז [[תשמ"ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב"ם]] הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].

===[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]===
הוקם בשנת [[תשנ"ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.

למכון [http://www.otzar770.com/login/wizard_step_00.asp אתר אוצר 770] ובו מאגר ספרי חסידות.

===[[התאחדות החסידים]]===

'''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח'''
הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס"ד]] בהנחיית יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון - לפעול בין [[אנ"ש]], כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת הארגון.

פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:

*הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה
*הכשרת פעילים חב"דיים להפצת היהדות והמעיינות
*איתור מקורות פרנסה
*סיוע לנזקקים
*הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא
*הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה
*הוצאה לאור
*פעילות חסד
*הפקות תוכן
*שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה
*מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה
*התוועדויות ארציות ומקומיות
*אגודת הידידים ורוממתנו
*מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית
*בשנת [[תשפ"ג]] החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.

===מחלקת ניהול===
[[קובץ:מנהלים.jpg|שמאל|ממוזער|[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], [[תשס"ח]]]]

נוסדה בשנת [[תשס"ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת
למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[הרבי]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו"ל ב[[תשס"ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס"ד]]. בשנת [[תשס"ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.

===חסדי שלמה ומשה===
'''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה אגודת חסידי חב"ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד, על שם יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ"ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].

החל משנת [[תשע"ח]] המרכז מופעל באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]].

=== בול חב"ד ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בול חב"ד]]}}
[[קובץ:בול חבד.jpg|שמאל|ממוזער|בול חב"ד]]
'''בול חב"ד''' הונפק על ידי רשות הדואר של ישראל במחווה של כבוד לתנועת [[חב"ד]] ול{{ה|רבי}}. הבול מופיע בגליון מקושט ומהודר של שמונה בולים. יום ההופעה של הבול היה ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]] [[תשס"ו]].

במלאת 100 שנה להולדת [[הרבי]] החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה ל[[רבי]] - להנפיק בול לכבודו.

לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק י"ח עמוד רכו.}}) - נענו לבקשתו של יו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].

במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח [[תשס"ד]].

לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול שהורכבה מחברי אגודת חסידי חב"ד הפעילים, "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב"ד בארץ הקודש]].

בראש הועדה להנפקת הבול עמד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].

===כינוסי תורה===
בשנת [[תשס"ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב"ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות חסידית]] עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].
[[קובץ:כנס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|כינוס תורה, [[תשס"ח]]]]

בשנת תשפ"ד במלאת עשרים שנה לפטירת הרב מיידנצ'יק, נערך כינוס תורה בפורמט מיוחד ובשידור חי, בהשתתפות הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של [[תל אביב]] והרב הראשי לישראל לשעבר מידידיו הקרובים של הרב מיידנצ'יק{{הערה|[https://chabad.info/news/1080914/ כינוס תורה אגו"ח שידור חוזר]}}.

== חברי אגודת חסידי חב"ד ==
האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט כאגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב"ד מתאריך י"ט [[תמוז]] [[תש"א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.{{הערה|על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.

למעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו"ח אלא חברי הנהלה}}.

=== תש"א-תש"נ ===
הרבי קבע כי בהנהלת אגודת חסידי חב"ד יהיו חברים גם נציגי המוסדות. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי"א ([[אגרות קודש]] חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב"ד]], [[צעירי אגודת חב"ד]] וכו').

וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י"ג [[כסלו]] [[תשי"ב]] ([[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב"ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

יושבי ראש ומינוי חברי אגו"ח במשך השנים תש"א-תש"נ:
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]], מינוי של אדמו"ר הריי"צ
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]], בשנת תש"ט, הנהלת אגו"ח נבחרה באסיפת רבני ועסקני חב"ד ומאז הרב קרסיק כיהן כיו"ר אגו"ח בפועל. חברי מועצת אגו"ח שנבחרו באסיפה בשנת תש"ט (לא ידוע אם המועצה היתה פעילה):
**הרב [[שאול דובער זיסלין]]
**הרב [[שלמה יוסף זווין]]
**הרב [[יעקב לנדא]]
**הרב [[גרשון חן]]
**הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]
**הרב [[אליעזר קרסיק]]
**הרב [[נחום גולדשמיד]]
**הרב [[פנחס אלטהויז]]
**הרב [[משה גוראריה]]
**הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]
**הרב [[שמריה גוראריה]]
**הרב [[אפרים וולף]]
**הרב [[משה סגל]]
**הרב [[אריה זאב ליפסקר]]
**הרב [[אברהם דרייזין]].

* לאחר קבלת הנשיאות של הרבי, מונו עוד חברים לאגו"ח בהסכמת הרבי והיו"ר הרב אליעזר קרסיק המשיך בתפקידו. הנהלת אגו"ח מאז תשי"ב:
**הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר
**הרב [[אברהם דרייזין]]
**הרב [[פנחס אלטהויז]]
**הרב [[משה גוראריה]]
**הרב [[נחום גולדשמיד]]
**הרב [[שמר'ל גוראריה]]
**הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
**הרב [[משה דובער גנזבורג]]
**הרב [[יצחק גנזבורג]]
**הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.
* לאחר פטירת הרב אליעזר קרסיק בשנת תש"כ, הרבי הורה כי חתנו הרב [[משה אשכנזי]] יירש את כל תפקידיו וכך נכנס לכהן כחבר אגודת חסידי חב"ד (וגם כרב קהילת חב"ד בתל אביב וחבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית בלוד).
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השלישי היה הרב [[אפרים וולף]]. אין אינפורמציה אודות זמן ואופן מינויו ליו"ר אגודת חסידי חב"ד.

=== תש"נ-תשס"ב ===
בשנת [[תש"נ]] הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב"ד. לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי: "לקבל ובאופן דמוסיף והולך עד שלא בערך וכו' אזכיר על הציון". הרבי הורה למסור לרב מידנצ'יק את החותמות והבלנקים של אגו"ח ובהוראה מיוחדת הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו"ח בכפר חב"ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%95%22%D7%A8_%D7%90%D7%92%D7%95%22%D7%97.jpeg ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו"ר אגו"ח]}}.

הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] אז יו"ר צעירי חב"ד מונה לסגן יו"ר אגו"ח, ובהתאמה למענה הרבי, מינויו הוגבל בתנאי שבתפקידו באגו"ח יעסוק רק במה שקשור לצא"ח{{הערה|מכתב גרייזמן תשע"ח}}.

חברי אגו"ח בהרכב החדש:
*הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] - יו"ר אגודת חסידי חב"ד
* הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ"ל [[צעירי אגודת חב"ד]] שמונה לסגן היו"ר{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/12/5c2b96836b1c5_1546360451_news_images_gallery.jpg עפ"י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית הדין מי"א תמוז תש"נ]}}.
* הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].
* הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].
* הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]].
* הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
* הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].
* הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]].
* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה צפת|בית חנה]] ב[[צפת]].

בשנת [[תנש"א]] צורפו החברים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{אינפו}} {{תמונה}}}}:
* הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
* הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].
* הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]].

=== תשס"ב-תשס"ד ===
בשנת [[תשנ"ו]] יזמו חלק מחסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב"ד את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו"ח. יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב"ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב"ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:
* הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
* הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - מנכ"ל מוסדות [[בית חנה צפת|בית חנה]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].
* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].
* הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר"מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].

כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]], למנהל בית אגודת חסידי חב"ד הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].

=== לאחר שנת [[תשס"ד]] ===
====מבקשים דיון הוגן====
[[קובץ:אבג.jpg|שמאל|ממוזער|280px|כינוס אגודת חסידי חב"ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: הרב [[מרדכי אשכנזי]], חברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגודת חסידי חב"ד ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגודת חסידי חב"ד הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]], מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגודת חסידי חב"ד]] הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], חבר אגודת חסידי חב"ד הרב [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]]]]
ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק יו"ר אגו"ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב"ד במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון הוגן בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו"ר הנפטר. הרב [[משה אשכנזי]] הוציא מכתב קצר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב"ד.

בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צעירי חב"ד]] ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).

====החלטת החמישה====
בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס"ד]] - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי בית דין רבני חב"ד, בו הם החליטו על מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד.

לעומתם, הרב [[יוסף הכט]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - חברי בית דין רבני חב"ד, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5072 הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!"] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]] רבה של נוף הגליל, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד בלוד, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] אב"ד בחיפה, הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב"ד מגדל העמק, הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב"ד בקריות, הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.

====הליכים ודיונים====
מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 סקירה על המצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 פסיקת הבוררות]}}.

====הפשרה שלא יושמה====
במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני [[בית דין רבני חב"ד]], כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו"ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.

על פי הצעת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|שם=סכנת פירוק|[https://chabad.info/news/עמותת-אגודת-חסידי-חבד-באהק-בסכנת-פירו/ עמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק בסכנת פירוק] {{אינפו}}}} באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] והרב [[יוסף גינזבורג]], וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק.

מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע"ג לא הוזכר ענין היו"ר.

[[קובץ:Aguch5773.jpg|שמאל|ממוזער|ההחלטה מתשע"ג]]
הצעת הפשרה התקבלה, כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך [[כ"ו סיוון]] [[ה'תשע"ג]] (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.

בפועל{{הערה|שם=סכנת פירוק}}, האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].

====אסיפת מחטף====
ב[[כ"א שבט]] [[תשע"ו]], יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב"ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, הלא הם: ר' [[אריאל למברג]], ר' [[נפתלי ליפסקר]], ר' מוטי הלפרין ור' [[חיים קפלן]]{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא"ח]], וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על תפקיד היו"ר.}}.

לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}.

====חבר אגו"ח מבהיר תמונת מצב====
בשנת [[תשע"ח]], הרב [[שמואל גרייזמן]] שליח הרבי לארץ הקודש ומחברי אגודת חסידי חב"ד, שלח [https://chabadpedia.co.il/images/2/28/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf מכתב ארוך ומנומק לבית דין רבני חב"ד], ובו מתעד את השתלשלות מינוי הרב אהרונוב לחבר וסגן יו"ר אגו"ח בשנת תש"נ, חרף הוראות הרבי שהמינוי לא יפריע לעבודתו כיושב ראש צעירי חב"ד. ובמכתבו שואל ותמה, אם הרבי הבהיר שהעבודה בצא"ח לא תפריע לאגו"ח, כיצד זה מנסים למנות את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. במכתב בן למעלה מעשרה עמודים, מביא הרב גרייזמן מענות רבים של הרבי לאגו"ח ולבי"ד הקשורות למינוי חברי אגו"ח חדשים, במיוחד לאחר פטירת היושב ראש הרב שלמה מיידנצ'יק.

=== החברים טרם פירוק ===

באתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו"ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות - מובהר כי אגו"ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.

טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:
*ועד העמותה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).
*החברים הוותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']].
*מזכ"ל (במינויו של הרב אהרונוב): הרב [[אריאל למברג]].
*מזכיר (במינויו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]): הרב [[ראובן קופצ'יק]].
*מנהל הפרוייקטים של אגו"ח: הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]].
*מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]] (מאז שנת תנש"א, בהסכמת הרבי{{הערה|לקוטי מענות קודש קיץ נ"ב, נ"ג, נ"ד - ליקוט נ"ג.}}, וכהחלטת בית דין רבני חב"ד משנת תשס"ד): הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].

====ועדת איתור====
לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו"ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ"ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו"ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד [[לוד]] ונציג רבני חב"ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב"ד ועשרות מוסדות חב"דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב"ד בועדה}}, ר' [[יצחק בלוי]] (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו"ד משה אליה, עו"ד אורי קידר (נציג בית דין רבני חב''ד), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין.
ועדת האיתור הנ"ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ"ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו"ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו"ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו"ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו"ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במינוי אהרונוב ליו"ר, מכתב מחאה חריף {{הערה|מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי"ד}}, ובו קרא ל[[חסידי חב"ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי"ד מכתב חריף לעו"ד ופרסמו אותו בין אנ"ש{{הערה|[https://col.org.il/news/146694 מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו"ח].}}.

בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו"ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו.

===דיוני תשפ"ד-תשפ"ה===
בחודשי חורף [[תשפ"ד]] נערכו בבית המשפט דיונים מואצים ובסופם התבקשו כלל חסידי חב"ד לחוות דעתם אודות מהות תפקידה של אגו"ח ואופן הרצוי לקביעת חברי הנהלת אגו"ח.

עשרות רבנים, שלוחים ועסקנים - שיגרו חוות דעת לבית המשפט וברובם עסקו באופן בחירת חברי אגו"ח ובהתמקדות על הפלונטר אם כלל חסידי חב"ד אמורים להיות מיוצגים באגו"ח, או רק עסקנים המקורבים ליו"ר צא"ח הרב אהרונוב.

לקראת [[חודש ניסן]] תשפ"ד השופטת דחתה את הערעורים של מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו"ח אמורים להיות מיוצגים כלל חסידי חב"ד בארה"ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ"ד ניסן תשפ"ד בו השופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. לאחר ההפסד של אנשי הרב אהרונוב בהליכים המשפטיים, יד ימינו [[אריאל למברג]], שלח בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב"ד בארה"ק ולמחיקתו מרשם העמותות, מהלך שגרר הלם וזעזוע רב בקרב חסידי חב"ד{{הערה|

====אסיפת בי"ד רבני חב"ד====
ביום שלישי כ"ט [[ניסן]] [[תשפ"ד]], נערכה ישיבת [[בית דין רבני חב"ד]] חריגה, בה נטלו חלק שבעת חברי בית הדין, וכאשר שלושת רבני הערים שהתנגדו לעמדת הרב גלוכובסקי עזבו נכנס גם ר' יוסף יצחק אהרונוב לאסיפה. הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר הבי"ד, סיכם את העשייה של אהרונוב במטרה לבחור באגו"ח את אנשי אהרונוב לבדם, והציג את המצב המשפטי העדכני, בו הוחלט לאחר שמיעת הצדדים, על בחירת נציגים המייצגים את חב"ד על כל גווניה.

שלושת רבני הערים החברים בבית-הדין - הרב [[משה הבלין]], הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[יוסף הכט]] הביעו תמיהה רבתי על נקיטת צעדים למינויים חדשים באגו"ח ללא אסיפות והתייעצויות עם חברי בית הדין, ורק בסיום ההליך המשפטי, אוספים את חברי הבי"ד להתייעצות, הם נקטו בעמדה נחרצת שצריך לקבל את הפשרה שהציג בית המשפט ולא להוביל לקרע בקרב חסידי חב"ד ולפירוק אגו"ח. כמו כן תמיהתם התגברה שבעתיים כאשר בכל הליכי הדיון הרב מנחם מענדל גלוכובסקי (שהנו מקורב לאהרונוב) כתב - בניגוד לתקנון הבי"ד והוראת הרבי - מכתבים בשם כלל חברי הבי"ד ללא ידיעתם ושלח אותם לשופטת ולשלוחים ברחבי הארץ, בעוד הם כלל לא ידעו על מכתבים אלה אלא רק לאחר שליחתם.

הדיון נקטע באיבו, כאשר השלושה סיימו את דבריהם ויצאו מהאסיפה ללא שהתקבלה החלטה.

מיד לאחר שעזבו נכנס לחדר הישיבות ר' יוסף יצחק אהרונוב במטרה לשכנע את הרבנים הנותרים להביע עמדה ברורה נגד הפשרה שהתקבלה בבית המשפט במעמד כל הצדדים, כאשר ברור כי עמדה זו תוביל לפירוק אגו"ח ולמכירת 770.

ביום חמישי א' [[אייר]] [[תשפ"ד]], הרב מנחם מענדל גלוכובסקי הוציא הודעה על בלאנק של "מזכירות בית הדין" כי רק בית הדין יקבע מי יהיו חברי אגו"ח ובעצם הביע התנגדות להצעת הפשרה, וזאת למרות שבאסיפת בית הדין לא נקבעה תשובה סופית{{הערה|סיכום ההליכים האחרונים כפי שפירסם אחד מבני משפחת מיידנצ'יק באור לד' [[אייר]] [[תשפ"ד]]: כידוע בעקבות הניהול הכושל שהחל לאחר פטירת יו"ר אגו"ח הרב מיידנצ'יק, ומאסרו של אהרונוב, בית המשפט החליט על פירוק עמותת אגו"ח.

בגלל חשיבות העמותה, בית המשפט החליט לתת צ'אנס נוסף להבראתה והקים וועדת איתור

לאחר שוועדת האיתור, בה חברים הרב יורקוביץ', עו"ד קידר - נציג הרב גלוכובסקי, איציק בלוי, מר משה איליה - המפרק, ונציגת רשם העמותות. לא הצליחו להגיע לעמק השווה לגבי מהות 15 חברי אגו"ח החדשים, מאחר ששוב ושוב עו"ד קידר פוצץ את הישיבות בסירוב מוחלט לגבי כל חבר שלא מטעם הרב גלוכובסקי.

לפני כעשרה ימים התקיים דיון בבית המשפט, בכדי להכריע מי יהיו חברי אגו"ח. השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים.

בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות הבאים:

שישה נציגי הרב גלוכובסקי-אהרונוב:
ר' נפתלי שטרן - גיס של מוטי הלפרין (יודאיקה)
ר' ישראל הלפרין - אח של מוטי הלפרין
ר' תמיר קסטיאל, שליח בקטמון
ר' זלמן גורליק, שליח בבאר שבע
ר' דוד קורץ, אגף הסניפים בצא"ח
ר' יהושע סלפושניק - עובד בצא"ח

שלושה נייטרלים (בלוי):
ר' חיים לוריא, לוד
ר' אלי שלוסברג, איש עסקים
ר' עמי פייקובסקי, ירושלים

שלשה של המפרק:
ר' מתי טוכפלד, עיתונאי
ד"ר גיל שחר, לוד
פרופ' שלמה קאליש

שלושה של הרב יורקוביץ:
ר' מ"מ בליניצקי, מנכ"ל עמותת יד לילד המיוחד
ר' שניאור ליפסקר, מנכ"ל מוסדות חנוך לנער
הרב מאיר מאירי, רב קהילת חב"ד שערי גאולה קרית גת

לאחר דין ודברים ארוך, 4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב זה, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו"ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך.

השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.

ביום שלישי כ"ט [[ניסן]] [[תשפ"ד]] התקיימה אסיפת חברי בית הדין, כאשר אהרונוב נכח בחלקה (חיכה ששלושת רבני הערים יעזבו ואז נכנס) ודחק עם הרב גלוכובסקי ברבנים הנותרים לסרב לפשרה ולהביא ככל הנראה לפירוק העמותה

שלוש רבני הערים, הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[יוסף העכט]] והרב [[משה הבלין]] התנגדו בכל תוקף להביא לקרע באנ"ש, והתעקשו להביא את החלטת בית הדין להסכים לפשרה. יש לציין כי גם עורכי הדין שנכחו באסיפה צידדו בכך.

נכון לרגע זה ידוע לי בוודאות שנשלח מכתב מהבית דין - עוד לא עלה לאתר. ההשערה המבוססת היא שנשלח מכתב ללא חתימות הרבנים אלא רק בשם "מזכירות בית הדין" כפי שהרב גלוכובסקי נוהג לעשות כאשר רוצה לכפות דעתו.

נמשיך ונעדכן.}}

[https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו"ח]}}.

====בחירת 15 מועמדים====
בתאריך כ"ד ניסן [[תשפ"ד]], נערך דיון בבית המשפט, כאשר כל הצדדים הציגו את טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו"ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.

השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים. בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות כדלהלן.
4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב המוצע, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו"ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך. השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.

====רשימת השופטת בהסכמת רוב ועדת האיתור====

'''נייטרלים''' (שאינם מייצגים צד מסוים בחב"ד):

*ר' [[חיים לוריא]] - פסיכולוג קליני, שליח ב[[ז'יטומיר]] ו[[דונייצק]] בעבר, ועורכה הראשי של חב"דפדיה בשנים תש"ע-תשע"ב (תחת הכינוי [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]]{{הערה| "נו, אז מי אתה “חיים נהר”? נעים להכיר: ר' חיים לוריא, הוא אברך נעים הליכות, ידען ורחב אופקים, המסיים בימים אלה חמש שנות שליחות בעיר ז'יטומיר. הוא לא רק כתב וערך ערכים בחב"פדיה, אלא אף הפעיל את המערכת וניווט את הכותבים ביד רמה, וניצח על השינויים הרבים המתבצעים במקום באינטנסיביות רבה". מתוך: [https://chabad.info/magazine/274305/ עשור למיזם הענק: הפנים שמאחורי מהפכת חב"דפדיה]}})
*ר' [[אליהו שלוסברג]] - איש עסקים. מייסד ומנכ"ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית. מהתורמים החשובים למוסדות וארגוני חב"ד בארץ ובעולם.
*ר' [[מתי טוכפלד]] - כתב פוליטי של העיתון ישראל היום.

'''אנשי המפרק''' (שידאגו שהעמותה לא תבוא לפירוק שוב):

*ר' [[עמי פייקובסקי]] - איש עסקים. משמש כרב קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, ועומד בקשר קרוב עם אנשי תנועת הלח"י, ומפיץ יהדות וחסידות בחוגי הידוענים ברחבי הארץ.
*ד"ר [[גיל שחר]] - רופא אלטרנטיבי.
*ר' [[שלמה קאליש]] - איש עסקים. יו"ר אגודת הידידים של מוסדות חב"ד רבים מנכ"ל ומייסד קבוצת "ג'רוזלם גלובל ונצ'רס", מראשי כלכלת ההיי-טק ב[[ארץ ישראל]].

'''אנשי [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]]''':
*ר' [[מענדי בלניצקי]] - עסקן חב"די, נכד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מנכ"ל [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[ועדת החינוך החב"די]], חבר ועדה המייעצת של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח|התאחדות החסידים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]], והעורך הראשי של [[קונטרס יחי המלך]].
*הרב [[מאיר מאירי]] - רב [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] וראש [[כולל]] להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]].
*ר' [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור ליפסקר]] - נכד הרב [[אריה זאב ליפסקר]] שהתמנה לחבר מועצת אגו"ח בשנת תש"ט. מנכ"ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו"ר סיעת חב"ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת.

'''אנשי הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] (בא כוחו של ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]])''':
*הרב [[תמיר קסטיאל]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד לשכונת קטמון,[[ירושלים]] ושליח הרבי ורב קהילת חב"ד ב[[הרצליה]].
*ר' נפתלי שטרן - {{הערה|בן הרב [[אליהו שטרן]], חתן הרב [[אהרן הלפרין]]}}
*ר' ישראל הלפרין - איש עסקים. {{הערה|בן הרב [[אהרן הלפרין]], חתן הרב [[פתחיה ליפסקר]]}}
*ר' [[דוד קורץ]] - אגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]], מחברי קהילת חב"ד בבית דגן
*ר׳ [[זלמן גורליק]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי ב[[באר שבע]]
*ר' [[יהושע סלפושניק]] - מחלקת יוצאים לשליחות{{הערה|[https://col.org.il/news/144865 יוצאים לשליחות]}} באגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]] ושליח הרבי ב[[גבעתיים]].

ביום ראשון, ד' [[אייר]] [[תשפ"ד]], השופטת הודיעה כי המשך ההליכים יחד עם המפרק יסתיימו תוך כשלושה שבועות.

בסוף אייר המפרק הזמני ורשם העמותות המליצו לשקול המתנה והידברות, והשופטת הסכימה.

===החלטות בית המשפט טבת תשפ"ה===
בחודש טבת תשפ"ה נערך דיון קריטי בבית המשפט במטרה להפיח רוח חדשה באגו"ח באמצעות מינוי 15 חברים המייצגים את כל הדיעות בחב"ד.

הועלה רעיון למינוי-ניסוי; ימונו 15 החברים המוצעים לתקופת ניסיון של חצי שנה או שנה. עורך דינם של בית הדין ביקש זמן להתלבטות וגם הצהיר כי מצידו ניתן לפרק את אגודת חסידי חב"ד.

אישים שנכחו בבית המשפט הביעו תרעומת על אופציית סגירת אגודה שהוקמה ופעלה על ידי אדמו"רי ליובאוויטש.

לאחר דיון בין הצדדים הוחלט על ימי התלבטות וההחלטה תינתן בבית המשפט במעמד הצדדים בכ"ו טבת תשפ"ה.

התקשורת החב"דית והכללית מתעלמות כליל מדיונים אלו.

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]]
*[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו"ח הרב [[יצחק גנזבורג]]
*[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו"ר אגו"ח הרב [[אפרים וולף]]
*שלומי חסקי, [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של חב"ד]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מג - אגודת חסידי חב"ד (תיעודים משנות ההקמה תש"ב-תש"ד)
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וקבלת הנשיאות

*דבי ליפקין, '''לוקחים אחריות''' סקירת פעילות אנשי הרב יוסף יצחק אהרונוב חבר אגודת חסידי חב"ד בשנת תשפ"ד, בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ה, (הודפס בתוך מגזין ב' של גיליון 2081 עמוד 82)

== קישורים חיצוניים ==
=== אתרי אגודת חסידי חב"ד ===
* [http://www.chabad.co.il/ דף הבית של '''חב"ד בישראל''' מטעם אגו"ח]
* [http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב"ד שעל ידי אגו"ח] {{קישור שבור|ב' סיוון תשפ"א}}

=== פעילות ===
* '''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69419 הרב אשכנזי מסביר: מדוע פניתי לערכאות?] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו"ח] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו"ח] {{אינפו}}

=== שונות ===
* [http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/אגו%22ח_תפקידיה.pdf אגודת חסידי חב"ד, מטרותיה, תפקידה ופעילותה {{PDF}}]
* [http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות'] {{PDF}} {{קישור שבור|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 פרשיית החברים באגו"ח] {{אינפו}}
* מענדי שוחט, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/blogs/756665/ מזכיר אגו"ח בטור פרידה: ר' זושא - הלוחם שלא חת {{אינפו}}] {{קישור שבור|}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בתל אביב]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]

אגודת חסידי חב"ד בישראל

2025-01-26T06:20:02Z

יוניון: /* דיוני תשפ"ד */

{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב"ד במדינה אחרת|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (פירושונים)]]}}
[[קובץ:סמל אגוח.png|שמאל|ממוזער|סמל אגו"ח]]
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|בית אגודת חסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב"ד ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר [[יואב גלנט]] (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר אגו"ח הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ארץ ישראל|ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]
'''אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]]''' (מכונה ב[[ראשי תיבות|ר"ת]] '''אַגוּ"ח''') הוקמה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי להוות ארגון-על של [[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] (במקום ארגון [[כולל חב"ד]]{{הערה|כולל חב"ד היה עד אז ארגון על של חב"ד באה"ק. הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], עמוד רפו. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח אגרת ב'תסה}}). מנהלי אגודת חסידי חב"ד במהלך השנים, קיבלו הוראות פרטניות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] ותפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות חינוך וחסד, ארגונים וחסידי חב"ד בארץ הקודש, ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: הקמת ישובים חב"דיים בארץ הקודש, גיוס משאבים וקשרים בחלונות הגבוהים, וגם לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. לאחר [[השואה]] ו[[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], אגו"ח הקימה את [[כפר חב"ד]] וההתיישבות החב"דית ב[[לוד]]. ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בהוראת הרבי אגו"ח היתה מעורבת בהקמת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], והקמת שכונות חב"דיות: [[שיכון חב"ד בלוד]], [[קרית חב"ד בצפת]] ו[[נחלת הר חב"ד]], ארגון טיסות לרבי (צ'רטרים), [[ספר תורה של משיח]] ועוד. במהלך השנים קיבלה אגו"ח מ[[הרבי]] משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה להנהיג את אנ"ש בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) [[רבני חב"ד]]{{הערה|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] על מכתבו מזאת [[חנוכה]] [[ה'תנש"א]]: "תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'"}}. כיום פעילות אגו"ח מתבצעת על-ידי [[מטה משיח]], [[התאחדות החסידים]] ו[[ועדת החינוך החב"די]]{{הערה|ועדת החינוך החב"די - מייצגת את ההורים ואת בעלי המקצוע החב"די בארץ הקודש. הועדה נוסדה על-ידי יו"ר אגו"ח הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] בשנת [[תשס"א]] וליו"ר הועדה מונה הרב [[זושא פויזנר]]. כיום ועדת החינוך החב"די משמשת כאחת מזרועות הביצוע של אגודת חסידי חב"ד בישראל, וכל פעילות אגו"ח מתואמת עימה}}.

==אגו"ח בתקופת אדמו"ר הריי"צ==
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] מחשובי חסידי חב"ד ב[[תל אביב]], לחברי הנהלת אגו"ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב"ד בכל רחבי ארץ ישראל{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ}}.

===ארגון הגג===
לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ, אגודת חסידי חב"ד הוקם כארגון גג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, ישיבות, כוללים, מוסדות חינוך וחסד וארגונים חב"דיים.

בדורות הראשונים היה המוסד "[[כולל חב"ד]]" ארגון הגג של תנועת חב"ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג "כולל חב"ד"{{הערה|בשנת [[תער"ב]] יסד [[כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב]] נ"ע את ישיבת [[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי "כולל חב"ד", אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מנדל נאה]] היו ראשי כולל חב"ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה "תורת אמת" ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ"ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].
בשנת [[תרח"צ]] יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בניהולו של הרב [[אליעזר קרסיק]], גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי "[[כולל חב"ד]]"}}.

אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שיסד כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב"ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת מי"ט [[מנחם אב]] [[תש"ד]], אל הנהלת "כולל חב"ד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ח אגרת ב'תסה}}:

"בזה הנני להודיעם אשר [[כולל חב"ד]] וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ"ש שי' על ידי אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו"{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] פרק מג}}.

==אגו"ח מתחדשת בעקבות [[היציאה מרוסיה]]==
בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת [[תש"ט]] לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], אגו"ח התארגנה מחדש בראשות היו"ר הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה להתיישבות החסידים ב[[לוד]] ו[[כפר חב"ד]] ובנוסף דאגה להקמת [[ועד כפר חב"ד]], מוסדות חינוך וארגון מתאימים בכפר חב"ד ולוד.

בחודש [[טבת]] [[תש"ט]] ביוזמת הנגיד ר' [[שלמה פלמר]], התקיימה אסיפה היסטורית בה הוקמה אגו"ח המתחדשת לקראת עליית החסידים. באסיפה נטלו חלק רבני ועסקני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש. ליושב ראש האסיפה נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והוא פתח בדברים אודות פעילות אגו"ח מהקמתה והסביר את מטרת חידוש אגו"ח:

"עם התחדשות עליית התמימים מהגולה לארץ ההולכת ומתגברת, עלינו לחזק את האגודה בצורה מסודרת ובאחריות כדי שנצליח בפעולתנו והענין דחוף ביותר. מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב"ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת"{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214}}.

===חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד===

באסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב"ד, ועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.

חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד:
*הרב [[שאול דובער זיסלין]]
*הרב [[שלמה יוסף זווין]]
*הרב [[יעקב לנדא]]
*הרב [[גרשון חן]]
*הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[נחום גולדשמיד]]
*הרב [[פנחס אלטהויז]]
*הרב [[משה גוראריה]]
*הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]
*הרב [[שמריה גוראריה]]
*הרב [[אפרים וולף]]
*הרב [[משה סגל]]
*הרב [[אריה זאב ליפסקר]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]

===המנהלים===
כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו"ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.

בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו"ר ומנהל אגו"ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב"ד. ואילו אודות המועצה, מלבד בחירתה, אין מידע על פעילותה.

המינויים ופעילות אגודת חסידי חב"ד על ידי שלושה אלו, זכו לברכות עידודים והכוונות רבות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214-215}}.

==אגו"ח וקבלת הנשיאות של הרבי==
בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], מנהלי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב"ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו"ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח"י אלול]] יום הולדת ה[[בעש"ט]] ו[[אדמו"ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב"ד לצד מנהלי אגו"ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.

זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי"א [[שבט]] [[תשי"א]], הגיע יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב"דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}.

לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי"א, מוסדות חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:

לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב"ד, ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]], [[כולל חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]].
באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.
בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש:
"בטח קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המכתבים המבקשים לכ"ק שליט"א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ"ק שליט"א אבל בהעדר קבלה מכ"ק שליט"א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה".
בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי"ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי"א.

בחודש אייר תשי"א התקיימה אסיפה של חברי ועד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, בהשתתפות – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].
באסיפה דנו בענין ההתמסרות לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב"ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב"ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 236}}.

במהלך שנת תשי"ב - הרבי קיבל נשיאות על המוסדות ברחבי תבל ובהם אגודת חסידי חב"ד ומוסדות וארגונים חב"ד בארץ הקודש. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי"א אגרות מיוחדות לאגו"ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.

=== הרבי ממנה חברי ועד הפועל===
בכסלו תשי"ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי [[צעירי אגודת חב"ד|צא"ח]], כולם חסידים ידועים ועסקנים נמרצים:
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]
*הרב [[פנחס אלטהויז]]
*הרב [[משה גוראריה]]
*הרב [[נחום גולדשמיד]]
*הרב [[שמר'ל גוראריה]]
*הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
*הרב [[משה דובער גנזבורג]]
*הרב [[יצחק גנזבורג]]
*הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.

שלושת מנהלי אגו"ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות תומכי תמימים בלוד וכפר חב"ד, ישיבת תורת אמת וישיבות ומוסדות חב"דיים נוספים וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.

במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.

===אגו"ח והמוסדות===
בשנת [[תשי"א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] כמחלקה של אגו"ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]].

אגו"ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:
*ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.
*דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.
*סיוע בהתפתחות [[כפר חב"ד]]
*הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר
[[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב"ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי"ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]

באגרות לאגו"ח ולמוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב"ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:
*א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב"ד באמצעות נציג.
*ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב"ד שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.
*ג. התנהלות אגודת חסידי חב"ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב"ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב"ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] ([[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ"ד סיון]] [[תשי"א]])}}.

==תפקידי אגודת חסידי חב"ד==
[[קובץ:אגוחח.jpg|שמאל|ממוזער|280px|אנשי אגו"ח בביקור אצל אישי ציבור ([[טבת]] [[תש"ע]])]]
תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי אדמו"ר הריי"צ והרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי"א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:
#לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}.
#ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.
#תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.
#פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח לרבי{{הערה|מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד}}.
#פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).
#ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.
#אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.
#הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים"}}.
#שמירה על צביונה של [[חסידות חב"ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]}}
#קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב}}.
#דיווח לרבי מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח. }}.
#שמירה על הנהגת בתי כנסת [[חב"ד]] ופיתוחם.
#ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות{{הערה|לדוגמה מכתב [[כ"א בסיון]] שנת [[תשי"ד]]ו אגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]}}.
#אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש"ז.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד}}.
#סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמה באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]:וכן באגרת בחלק י' ע' ק"ד}} (בניית [[מקווה חב"ד|מקוואות חב"ד]] על פי שיטת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|מכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]}}. ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט"ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו של [[כפר חב"ד]]}}).
#השגת כתבי-יד מ[[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא"ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב}}.

== פעולות אגודת חסידי חב"ד ==

מאז הקמת אגודת חסידי חב"ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגודת חסידי חב"ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב"דיות ברחבי ארץ הקודש.

אגו"ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב"דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגו"ח היא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב"ד בארץ הקודש.

במהלך השנים אגו"ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.
*הקמת ופיתוח [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]
*פיתוח ותמיכה בישיבות תומכי תמימים לוד וכפר חב"ד
*הקמת ופיתוח [[צעירי חב"ד]]
*הקמת [[נשי חב"ד]]
*הקמת ופיתוח [[כפר חב"ד]]
*הקמת ופיתוח [[שיכון חב"ד בלוד]], [[נחלת הר חב"ד]], קרית חב"ד בצפת
*הקמת ושיפוץ מקוואות
*המלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]
*מערכות למען [[שלימות הארץ]]
*גיוס תורמים לטובת מוסדות
*ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב"ד

==הקמת כפר חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד]]}}
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב"ד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.

ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.

בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.

בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]{{מקור}}}}.
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}.

בתקופה הבאה פעלו באגו"ח להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד.

==הקמת שיכון חב"ד בלוד==

לאחר [[מלחמת העולם השניה]] והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו"ח לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש"ט, דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים
בפאתי העיר [[לוד]].

במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן גם כיו"ר אגו"ח.

בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד.

==רשת אהלי יוסף יצחק==
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ"זרם בלתי-זרמי" ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת "זרם בלתי-זרמי"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס"ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.

אגודת חסידי חב"ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב"ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.

==הקמת מקוואות==
אגו"ח הקימה ושיפצה מקוואות טהרה ברחבי ארץ הקודש, על פי הוראות הרבי ובשיתוף פעולה עם מרכז הארצי למען טהרת המשפחה.

הנה לדוגמה הוראה של הרבי על אחת המקוואות:
ההוראה הגיעה במכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח"{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236–237: "הקמת מקוואות טהרה"}}.

== מחלקות אגודת חסידי חב"ד ==
לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב"ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו"ח מסייעים למחלקות אלו.

=== [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ===
ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}.

צעירי אגודת חב"ד - צא"ח - הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}}

כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד{{הערה|"פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ"ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב"ד]] בפ"ע, וכן איגוד [[נשי חב"ד]], שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ"ע".}}.

===[[נשי ובנות חב"ד]]===
במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו"{{הערה|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד [[סיוון]] ה'תשי"א}}.

הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב"ד'}}.

לאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח{{הערה|מכתב מיום כ"ח [[תמוז]] [[תשי"ב]]: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו".}}.

===770 כפר חב"ד===
לפי הוראת הרבי אגו"ח בראשות הרב [[אפרים וולף]], בנתה בשנת תשמ"ו את בניין 770 בכפר חב"ד.
[[קובץ:ברכת הרבי למיידנצ'יק יו"ר אגו"ח.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו"ר אגו"ח]]
בשנת [[תש"נ]] כאשר הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב"ד ולתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי. הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו"ח בכפר חב"ד. ומאז הרב מיידנצ'יק ניהל את 770 ביד רמה, מינה את ר' [[מאיר פרידמן]] לקבל אורחים ותיירים ובהמשך את בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]].

כיום הרב [[מנחם לאטר]] מנהל את הבניין בכלל ואת ביקורי האורחים בפרט.

===[[איגוד המשפיעים]]===
בשנת [[תשמ"ז]] הקים הרב [[שמואל גרייזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד בארץ הקודש. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.

זכה האיגוד למענות ועידודים מהרבי. כבר בפעולות הראשונות, זכה האיגוד לעידוד מהרבי:

על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת "איגוד המשפיעים" לרבי מתאריך כ"ג [[ניסן]] [[תשמ"ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו "ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב".

לקראת הכינוס הראשון הוציאו את "קובץ המשפיעים" הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.

הקובץ נערך על ידי הרב משה מרינובסקי והוגה על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "בטח על ידי עוד א' מתאים. ועפ"י מש"כ על פי שניים גו'".

כאשר הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.

===מטה משיח===
[[קובץ:מטה משיח.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]]
[[קובץ:מטה משיח באה"ק.png|ממוזער|הודעת רבני חב"ד על הקמת מטה משיח]]
'''[[מטה משיח]]''' (שם רשמי: '''מטה משיח בארץ הקודש''') הוא ארגון שהוקם על ידי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד בישראל]], (ואף מוגדר כארגון חסות של האגודה) על מנת לפעול בלימוד והפצת נושאי [[הגאולה]] ו[[ביאת המשיח]]. הארגון מפיק פרסומים שבועיים ושנתיים ועורך שבתונים וכנסים בנושאי משיח וגאולה.

===ועדת החינוך החב"די===
'''[[ועדת החינוך החב"די]]''' - אותה ניהל הרב [[זושא פויזנר]] עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ"ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"[[שבת]] חינוך" אחת בשנה{{הבהרה|באיזה שנים בדיוק הייתה שבת החינוך?}}. תחת המחלקה פעל בעבר מכון [[הוצאה לאור]] שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב"דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע"ג]] החלה [[הוצאה לאור]] מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב"די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] והרב [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|1=לצפיה בגליונות: [http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], [http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3].}}.

===[[יד לילד המיוחד]]===
מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו"ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.

===מחלקת מחנכים מייעצים===
בשנת [[תשס"ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, לייעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.
===כולל יום שישי===
בשנת [[תשס"ד]] נפתח [[770 כפר חב"ד|בבית אגודת חסידי חב"ד]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז [[תשמ"ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב"ם]] הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].

===[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]===
הוקם בשנת [[תשנ"ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.

למכון [http://www.otzar770.com/login/wizard_step_00.asp אתר אוצר 770] ובו מאגר ספרי חסידות.

===[[התאחדות החסידים]]===

'''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח'''
הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס"ד]] בהנחיית יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון - לפעול בין [[אנ"ש]], כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת הארגון.

פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:

*הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה
*הכשרת פעילים חב"דיים להפצת היהדות והמעיינות
*איתור מקורות פרנסה
*סיוע לנזקקים
*הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא
*הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה
*הוצאה לאור
*פעילות חסד
*הפקות תוכן
*שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה
*מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה
*התוועדויות ארציות ומקומיות
*אגודת הידידים ורוממתנו
*מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית
*בשנת [[תשפ"ג]] החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.

===מחלקת ניהול===
[[קובץ:מנהלים.jpg|שמאל|ממוזער|[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], [[תשס"ח]]]]

נוסדה בשנת [[תשס"ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת
למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[הרבי]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו"ל ב[[תשס"ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס"ד]]. בשנת [[תשס"ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.

===חסדי שלמה ומשה===
'''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה אגודת חסידי חב"ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד, על שם יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ"ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].

החל משנת [[תשע"ח]] המרכז מופעל באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]].

=== בול חב"ד ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בול חב"ד]]}}
[[קובץ:בול חבד.jpg|שמאל|ממוזער|בול חב"ד]]
'''בול חב"ד''' הונפק על ידי רשות הדואר של ישראל במחווה של כבוד לתנועת [[חב"ד]] ול{{ה|רבי}}. הבול מופיע בגליון מקושט ומהודר של שמונה בולים. יום ההופעה של הבול היה ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]] [[תשס"ו]].

במלאת 100 שנה להולדת [[הרבי]] החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה ל[[רבי]] - להנפיק בול לכבודו.

לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק י"ח עמוד רכו.}}) - נענו לבקשתו של יו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].

במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח [[תשס"ד]].

לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול שהורכבה מחברי אגודת חסידי חב"ד הפעילים, "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב"ד בארץ הקודש]].

בראש הועדה להנפקת הבול עמד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].

===כינוסי תורה===
בשנת [[תשס"ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב"ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות חסידית]] עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].
[[קובץ:כנס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|כינוס תורה, [[תשס"ח]]]]

בשנת תשפ"ד במלאת עשרים שנה לפטירת הרב מיידנצ'יק, נערך כינוס תורה בפורמט מיוחד ובשידור חי, בהשתתפות הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של [[תל אביב]] והרב הראשי לישראל לשעבר מידידיו הקרובים של הרב מיידנצ'יק{{הערה|[https://chabad.info/news/1080914/ כינוס תורה אגו"ח שידור חוזר]}}.

== חברי אגודת חסידי חב"ד ==
האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט כאגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב"ד מתאריך י"ט [[תמוז]] [[תש"א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.{{הערה|על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.

למעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו"ח אלא חברי הנהלה}}.

=== תש"א-תש"נ ===
הרבי קבע כי בהנהלת אגודת חסידי חב"ד יהיו חברים גם נציגי המוסדות. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי"א ([[אגרות קודש]] חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב"ד]], [[צעירי אגודת חב"ד]] וכו').

וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י"ג [[כסלו]] [[תשי"ב]] ([[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב"ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

יושבי ראש ומינוי חברי אגו"ח במשך השנים תש"א-תש"נ:
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]], מינוי של אדמו"ר הריי"צ
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]], בשנת תש"ט, הנהלת אגו"ח נבחרה באסיפת רבני ועסקני חב"ד ומאז הרב קרסיק כיהן כיו"ר אגו"ח בפועל. חברי מועצת אגו"ח שנבחרו באסיפה בשנת תש"ט (לא ידוע אם המועצה היתה פעילה):
**הרב [[שאול דובער זיסלין]]
**הרב [[שלמה יוסף זווין]]
**הרב [[יעקב לנדא]]
**הרב [[גרשון חן]]
**הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]
**הרב [[אליעזר קרסיק]]
**הרב [[נחום גולדשמיד]]
**הרב [[פנחס אלטהויז]]
**הרב [[משה גוראריה]]
**הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]
**הרב [[שמריה גוראריה]]
**הרב [[אפרים וולף]]
**הרב [[משה סגל]]
**הרב [[אריה זאב ליפסקר]]
**הרב [[אברהם דרייזין]].

* לאחר קבלת הנשיאות של הרבי, מונו עוד חברים לאגו"ח בהסכמת הרבי והיו"ר הרב אליעזר קרסיק המשיך בתפקידו. הנהלת אגו"ח מאז תשי"ב:
**הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר
**הרב [[אברהם דרייזין]]
**הרב [[פנחס אלטהויז]]
**הרב [[משה גוראריה]]
**הרב [[נחום גולדשמיד]]
**הרב [[שמר'ל גוראריה]]
**הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
**הרב [[משה דובער גנזבורג]]
**הרב [[יצחק גנזבורג]]
**הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.
* לאחר פטירת הרב אליעזר קרסיק בשנת תש"כ, הרבי הורה כי חתנו הרב [[משה אשכנזי]] יירש את כל תפקידיו וכך נכנס לכהן כחבר אגודת חסידי חב"ד (וגם כרב קהילת חב"ד בתל אביב וחבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית בלוד).
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השלישי היה הרב [[אפרים וולף]]. אין אינפורמציה אודות זמן ואופן מינויו ליו"ר אגודת חסידי חב"ד.

=== תש"נ-תשס"ב ===
בשנת [[תש"נ]] הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב"ד. לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי: "לקבל ובאופן דמוסיף והולך עד שלא בערך וכו' אזכיר על הציון". הרבי הורה למסור לרב מידנצ'יק את החותמות והבלנקים של אגו"ח ובהוראה מיוחדת הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו"ח בכפר חב"ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%95%22%D7%A8_%D7%90%D7%92%D7%95%22%D7%97.jpeg ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו"ר אגו"ח]}}.

הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] אז יו"ר צעירי חב"ד מונה לסגן יו"ר אגו"ח, ובהתאמה למענה הרבי, מינויו הוגבל בתנאי שבתפקידו באגו"ח יעסוק רק במה שקשור לצא"ח{{הערה|מכתב גרייזמן תשע"ח}}.

חברי אגו"ח בהרכב החדש:
*הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] - יו"ר אגודת חסידי חב"ד
* הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ"ל [[צעירי אגודת חב"ד]] שמונה לסגן היו"ר{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/12/5c2b96836b1c5_1546360451_news_images_gallery.jpg עפ"י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית הדין מי"א תמוז תש"נ]}}.
* הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].
* הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].
* הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]].
* הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
* הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].
* הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]].
* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה צפת|בית חנה]] ב[[צפת]].

בשנת [[תנש"א]] צורפו החברים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{אינפו}} {{תמונה}}}}:
* הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
* הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].
* הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]].

=== תשס"ב-תשס"ד ===
בשנת [[תשנ"ו]] יזמו חלק מחסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב"ד את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו"ח. יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב"ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב"ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:
* הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
* הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - מנכ"ל מוסדות [[בית חנה צפת|בית חנה]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].
* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].
* הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר"מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].

כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]], למנהל בית אגודת חסידי חב"ד הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].

=== לאחר שנת [[תשס"ד]] ===
====מבקשים דיון הוגן====
[[קובץ:אבג.jpg|שמאל|ממוזער|280px|כינוס אגודת חסידי חב"ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: הרב [[מרדכי אשכנזי]], חברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגודת חסידי חב"ד ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגודת חסידי חב"ד הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]], מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגודת חסידי חב"ד]] הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], חבר אגודת חסידי חב"ד הרב [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]]]]
ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק יו"ר אגו"ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב"ד במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון הוגן בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו"ר הנפטר. הרב [[משה אשכנזי]] הוציא מכתב קצר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב"ד.

בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צעירי חב"ד]] ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).

====החלטת החמישה====
בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס"ד]] - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי בית דין רבני חב"ד, בו הם החליטו על מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד.

לעומתם, הרב [[יוסף הכט]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - חברי בית דין רבני חב"ד, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5072 הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!"] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]] רבה של נוף הגליל, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד בלוד, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] אב"ד בחיפה, הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב"ד מגדל העמק, הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב"ד בקריות, הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.

====הליכים ודיונים====
מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 סקירה על המצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 פסיקת הבוררות]}}.

====הפשרה שלא יושמה====
במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני [[בית דין רבני חב"ד]], כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו"ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.

על פי הצעת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|שם=סכנת פירוק|[https://chabad.info/news/עמותת-אגודת-חסידי-חבד-באהק-בסכנת-פירו/ עמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק בסכנת פירוק] {{אינפו}}}} באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] והרב [[יוסף גינזבורג]], וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק.

מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע"ג לא הוזכר ענין היו"ר.

[[קובץ:Aguch5773.jpg|שמאל|ממוזער|ההחלטה מתשע"ג]]
הצעת הפשרה התקבלה, כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך [[כ"ו סיוון]] [[ה'תשע"ג]] (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.

בפועל{{הערה|שם=סכנת פירוק}}, האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].

====אסיפת מחטף====
ב[[כ"א שבט]] [[תשע"ו]], יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב"ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, הלא הם: ר' [[אריאל למברג]], ר' [[נפתלי ליפסקר]], ר' מוטי הלפרין ור' [[חיים קפלן]]{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא"ח]], וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על תפקיד היו"ר.}}.

לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}.

====חבר אגו"ח מבהיר תמונת מצב====
בשנת [[תשע"ח]], הרב [[שמואל גרייזמן]] שליח הרבי לארץ הקודש ומחברי אגודת חסידי חב"ד, שלח [https://chabadpedia.co.il/images/2/28/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf מכתב ארוך ומנומק לבית דין רבני חב"ד], ובו מתעד את השתלשלות מינוי הרב אהרונוב לחבר וסגן יו"ר אגו"ח בשנת תש"נ, חרף הוראות הרבי שהמינוי לא יפריע לעבודתו כיושב ראש צעירי חב"ד. ובמכתבו שואל ותמה, אם הרבי הבהיר שהעבודה בצא"ח לא תפריע לאגו"ח, כיצד זה מנסים למנות את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. במכתב בן למעלה מעשרה עמודים, מביא הרב גרייזמן מענות רבים של הרבי לאגו"ח ולבי"ד הקשורות למינוי חברי אגו"ח חדשים, במיוחד לאחר פטירת היושב ראש הרב שלמה מיידנצ'יק.

=== החברים טרם פירוק ===

באתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו"ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות - מובהר כי אגו"ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.

טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:
*ועד העמותה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).
*החברים הוותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']].
*מזכ"ל (במינויו של הרב אהרונוב): הרב [[אריאל למברג]].
*מזכיר (במינויו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]): הרב [[ראובן קופצ'יק]].
*מנהל הפרוייקטים של אגו"ח: הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]].
*מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]] (מאז שנת תנש"א, בהסכמת הרבי{{הערה|לקוטי מענות קודש קיץ נ"ב, נ"ג, נ"ד - ליקוט נ"ג.}}, וכהחלטת בית דין רבני חב"ד משנת תשס"ד): הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].

====ועדת איתור====
לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו"ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ"ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו"ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד [[לוד]] ונציג רבני חב"ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב"ד ועשרות מוסדות חב"דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב"ד בועדה}}, ר' [[יצחק בלוי]] (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו"ד משה אליה, עו"ד אורי קידר (נציג בית דין רבני חב''ד), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין.
ועדת האיתור הנ"ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ"ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו"ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו"ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו"ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו"ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במינוי אהרונוב ליו"ר, מכתב מחאה חריף {{הערה|מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי"ד}}, ובו קרא ל[[חסידי חב"ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי"ד מכתב חריף לעו"ד ופרסמו אותו בין אנ"ש{{הערה|[https://col.org.il/news/146694 מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו"ח].}}.

בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו"ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו.

===דיוני תשפ"ד-תשפ"ה===
בחודשי חורף [[תשפ"ד]] נערכו בבית המשפט דיונים מואצים ובסופם התבקשו כלל חסידי חב"ד לחוות דעתם אודות מהות תפקידה של אגו"ח ואופן הרצוי לקביעת חברי הנהלת אגו"ח.

עשרות רבנים, שלוחים ועסקנים - שיגרו חוות דעת לבית המשפט וברובם עסקו באופן בחירת חברי אגו"ח ובהתמקדות על הפלונטר אם כלל חסידי חב"ד אמורים להיות מיוצגים באגו"ח, או רק עסקנים המקורבים ליו"ר צא"ח הרב אהרונוב.

לקראת [[חודש ניסן]] תשפ"ד השופטת דחתה את הערעורים של מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו"ח אמורים להיות מיוצגים כלל חסידי חב"ד בארה"ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ"ד ניסן תשפ"ד בו השופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. לאחר ההפסד של אנשי הרב אהרונוב בהליכים המשפטיים, יד ימינו [[אריאל למברג]], שלח בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב"ד בארה"ק ולמחיקתו מרשם העמותות, מהלך שגרר הלם וזעזוע רב בקרב חסידי חב"ד{{הערה|

====אסיפת בי"ד רבני חב"ד====
ביום שלישי כ"ט [[ניסן]] [[תשפ"ד]], נערכה ישיבת [[בית דין רבני חב"ד]] חריגה, בה נטלו חלק שבעת חברי בית הדין, וכאשר שלושת רבני הערים שהתנגדו לעמדת הרב גלוכובסקי עזבו נכנס גם ר' יוסף יצחק אהרונוב לאסיפה. הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר הבי"ד, סיכם את העשייה של אהרונוב במטרה לבחור באגו"ח את אנשי אהרונוב לבדם, והציג את המצב המשפטי העדכני, בו הוחלט לאחר שמיעת הצדדים, על בחירת נציגים המייצגים את חב"ד על כל גווניה.

שלושת רבני הערים החברים בבית-הדין - הרב [[משה הבלין]], הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[יוסף הכט]] הביעו תמיהה רבתי על נקיטת צעדים למינויים חדשים באגו"ח ללא אסיפות והתייעצויות עם חברי בית הדין, ורק בסיום ההליך המשפטי, אוספים את חברי הבי"ד להתייעצות, הם נקטו בעמדה נחרצת שצריך לקבל את הפשרה שהציג בית המשפט ולא להוביל לקרע בקרב חסידי חב"ד ולפירוק אגו"ח. כמו כן תמיהתם התגברה שבעתיים כאשר בכל הליכי הדיון הרב מנחם מענדל גלוכובסקי (שהנו מקורב לאהרונוב) כתב - בניגוד לתקנון הבי"ד והוראת הרבי - מכתבים בשם כלל חברי הבי"ד ללא ידיעתם ושלח אותם לשופטת ולשלוחים ברחבי הארץ, בעוד הם כלל לא ידעו על מכתבים אלה אלא רק לאחר שליחתם.

הדיון נקטע באיבו, כאשר השלושה סיימו את דבריהם ויצאו מהאסיפה ללא שהתקבלה החלטה.

מיד לאחר שעזבו נכנס לחדר הישיבות ר' יוסף יצחק אהרונוב במטרה לשכנע את הרבנים הנותרים להביע עמדה ברורה נגד הפשרה שהתקבלה בבית המשפט במעמד כל הצדדים, כאשר ברור כי עמדה זו תוביל לפירוק אגו"ח ולמכירת 770.

ביום חמישי א' [[אייר]] [[תשפ"ד]], הרב מנחם מענדל גלוכובסקי הוציא הודעה על בלאנק של "מזכירות בית הדין" כי רק בית הדין יקבע מי יהיו חברי אגו"ח ובעצם הביע התנגדות להצעת הפשרה, וזאת למרות שבאסיפת בית הדין לא נקבעה תשובה סופית{{הערה|סיכום ההליכים האחרונים כפי שפירסם אחד מבני משפחת מיידנצ'יק באור לד' [[אייר]] [[תשפ"ד]]: כידוע בעקבות הניהול הכושל שהחל לאחר פטירת יו"ר אגו"ח הרב מיידנצ'יק, ומאסרו של אהרונוב, בית המשפט החליט על פירוק עמותת אגו"ח.

בגלל חשיבות העמותה, בית המשפט החליט לתת צ'אנס נוסף להבראתה והקים וועדת איתור

לאחר שוועדת האיתור, בה חברים הרב יורקוביץ', עו"ד קידר - נציג הרב גלוכובסקי, איציק בלוי, מר משה איליה - המפרק, ונציגת רשם העמותות. לא הצליחו להגיע לעמק השווה לגבי מהות 15 חברי אגו"ח החדשים, מאחר ששוב ושוב עו"ד קידר פוצץ את הישיבות בסירוב מוחלט לגבי כל חבר שלא מטעם הרב גלוכובסקי.

לפני כעשרה ימים התקיים דיון בבית המשפט, בכדי להכריע מי יהיו חברי אגו"ח. השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים.

בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות הבאים:

שישה נציגי הרב גלוכובסקי-אהרונוב:
ר' נפתלי שטרן - גיס של מוטי הלפרין (יודאיקה)
ר' ישראל הלפרין - אח של מוטי הלפרין
ר' תמיר קסטיאל, שליח בקטמון
ר' זלמן גורליק, שליח בבאר שבע
ר' דוד קורץ, אגף הסניפים בצא"ח
ר' יהושע סלפושניק - עובד בצא"ח

שלושה נייטרלים (בלוי):
ר' חיים לוריא, לוד
ר' אלי שלוסברג, איש עסקים
ר' עמי פייקובסקי, ירושלים

שלשה של המפרק:
ר' מתי טוכפלד, עיתונאי
ד"ר גיל שחר, לוד
פרופ' שלמה קאליש

שלושה של הרב יורקוביץ:
ר' מ"מ בליניצקי, מנכ"ל עמותת יד לילד המיוחד
ר' שניאור ליפסקר, מנכ"ל מוסדות חנוך לנער
הרב מאיר מאירי, רב קהילת חב"ד שערי גאולה קרית גת

לאחר דין ודברים ארוך, 4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב זה, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו"ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך.

השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.

ביום שלישי כ"ט [[ניסן]] [[תשפ"ד]] התקיימה אסיפת חברי בית הדין, כאשר אהרונוב נכח בחלקה (חיכה ששלושת רבני הערים יעזבו ואז נכנס) ודחק עם הרב גלוכובסקי ברבנים הנותרים לסרב לפשרה ולהביא ככל הנראה לפירוק העמותה

שלוש רבני הערים, הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[יוסף העכט]] והרב [[משה הבלין]] התנגדו בכל תוקף להביא לקרע באנ"ש, והתעקשו להביא את החלטת בית הדין להסכים לפשרה. יש לציין כי גם עורכי הדין שנכחו באסיפה צידדו בכך.

נכון לרגע זה ידוע לי בוודאות שנשלח מכתב מהבית דין - עוד לא עלה לאתר. ההשערה המבוססת היא שנשלח מכתב ללא חתימות הרבנים אלא רק בשם "מזכירות בית הדין" כפי שהרב גלוכובסקי נוהג לעשות כאשר רוצה לכפות דעתו.

נמשיך ונעדכן.}}

[https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו"ח]}}.

====בחירת 15 מועמדים====
בתאריך כ"ד ניסן [[תשפ"ד]], נערך דיון בבית המשפט, כאשר כל הצדדים הציגו את טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו"ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.

השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים. בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות כדלהלן.
4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב המוצע, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו"ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך. השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.

====רשימת השופטת בהסכמת רוב ועדת האיתור====

'''נייטרלים''' (שאינם מייצגים צד מסוים בחב"ד):

*ר' [[חיים לוריא]] - פסיכולוג קליני, שליח ב[[ז'יטומיר]] ו[[דונייצק]] בעבר, ועורכה הראשי של חב"דפדיה בשנים תש"ע-תשע"ב (תחת הכינוי [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]]{{הערה| "נו, אז מי אתה “חיים נהר”? נעים להכיר: ר' חיים לוריא, הוא אברך נעים הליכות, ידען ורחב אופקים, המסיים בימים אלה חמש שנות שליחות בעיר ז'יטומיר. הוא לא רק כתב וערך ערכים בחב"פדיה, אלא אף הפעיל את המערכת וניווט את הכותבים ביד רמה, וניצח על השינויים הרבים המתבצעים במקום באינטנסיביות רבה". מתוך: [https://chabad.info/magazine/274305/ עשור למיזם הענק: הפנים שמאחורי מהפכת חב"דפדיה]}})
*ר' [[אליהו שלוסברג]] - איש עסקים. מייסד ומנכ"ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית. מהתורמים החשובים למוסדות וארגוני חב"ד בארץ ובעולם.
*ר' [[מתי טוכפלד]] - כתב פוליטי של העיתון ישראל היום.

'''אנשי המפרק''' (שידאגו שהעמותה לא תבוא לפירוק שוב):

*ר' [[עמי פייקובסקי]] - איש עסקים. משמש כרב קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, ועומד בקשר קרוב עם אנשי תנועת הלח"י, ומפיץ יהדות וחסידות בחוגי הידוענים ברחבי הארץ.
*ד"ר [[גיל שחר]] - רופא אלטרנטיבי.
*ר' [[שלמה קאליש]] - איש עסקים. יו"ר אגודת הידידים של מוסדות חב"ד רבים מנכ"ל ומייסד קבוצת "ג'רוזלם גלובל ונצ'רס", מראשי כלכלת ההיי-טק ב[[ארץ ישראל]].

'''אנשי [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]]''':
*ר' [[מענדי בלניצקי]] - עסקן חב"די, נכד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מנכ"ל [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[ועדת החינוך החב"די]], חבר ועדה המייעצת של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח|התאחדות החסידים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]], והעורך הראשי של [[קונטרס יחי המלך]].
*הרב [[מאיר מאירי]] - רב [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] וראש [[כולל]] להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]].
*ר' [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור ליפסקר]] - נכד הרב [[אריה זאב ליפסקר]] שהתמנה לחבר מועצת אגו"ח בשנת תש"ט. מנכ"ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו"ר סיעת חב"ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת.

'''אנשי הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] (בא כוחו של ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]])''':
*הרב [[תמיר קסטיאל]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד לשכונת קטמון,[[ירושלים]] ושליח הרבי ורב קהילת חב"ד ב[[הרצליה]].
*ר' נפתלי שטרן - {{הערה|בן הרב [[אליהו שטרן]], חתן הרב [[אהרן הלפרין]]}}
*ר' ישראל הלפרין - איש עסקים. {{הערה|בן הרב [[אהרן הלפרין]], חתן הרב [[פתחיה ליפסקר]]}}
*ר' [[דוד קורץ]] - אגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]], מחברי קהילת חב"ד בבית דגן
*ר׳ [[זלמן גורליק]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי ב[[באר שבע]]
*ר' [[יהושע סלפושניק]] - מחלקת יוצאים לשליחות{{הערה|[https://col.org.il/news/144865 יוצאים לשליחות]}} באגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]] ושליח הרבי ב[[גבעתיים]].

ביום ראשון, ד' [[אייר]] [[תשפ"ד]], השופטת הודיעה כי המשך ההליכים יחד עם המפרק יסתיימו תוך כשלושה שבועות.

בסוף אייר המפרק הזמני ורשם העמותות המליצו לשקול המתנה והידברות, והשופטת הסכימה.

===החלטות בית המשפט טבת תשפ"ה===
בחודש טבת תשפ"ה נערך דיון קריטי בבית המשפט במטרה להפיח רוח חדשה באגו"ח באמצעות מינוי 15 חברים המייצגים את כל הדיעות בחב"ד.

הועלה רעיון למינוי-ניסוי; ימונו 15 החברים המוצעים לתקופת ניסיון של חצי שנה או שנה. עורך דינם של בית הדין ביקש זמן להתלבטות וגם הצהיר כי מצידו ניתן לפרק את אגודת חסידי חב"ד.

אישים שנכחו בבית המשפט הביעו תרעומת על אופציית סגירת אגודה שהוקמה ופעלה על ידי אדמו"רי ליובאוויטש.

לאחר דיון בין הצדדים הוחלט על ימי התלבטות וההחלטה תינתן בבית המשפט במעמד הצדדים בכ"ו טבת תשפ"ה.

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]]
*[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו"ח הרב [[יצחק גנזבורג]]
*[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו"ר אגו"ח הרב [[אפרים וולף]]
*שלומי חסקי, [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של חב"ד]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מג - אגודת חסידי חב"ד (תיעודים משנות ההקמה תש"ב-תש"ד)
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וקבלת הנשיאות

*דבי ליפקין, '''לוקחים אחריות''' סקירת פעילות אנשי הרב יוסף יצחק אהרונוב חבר אגודת חסידי חב"ד בשנת תשפ"ד, בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ה, (הודפס בתוך מגזין ב' של גיליון 2081 עמוד 82)

== קישורים חיצוניים ==
=== אתרי אגודת חסידי חב"ד ===
* [http://www.chabad.co.il/ דף הבית של '''חב"ד בישראל''' מטעם אגו"ח]
* [http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב"ד שעל ידי אגו"ח] {{קישור שבור|ב' סיוון תשפ"א}}

=== פעילות ===
* '''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69419 הרב אשכנזי מסביר: מדוע פניתי לערכאות?] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו"ח] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו"ח] {{אינפו}}

=== שונות ===
* [http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/אגו%22ח_תפקידיה.pdf אגודת חסידי חב"ד, מטרותיה, תפקידה ופעילותה {{PDF}}]
* [http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות'] {{PDF}} {{קישור שבור|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 פרשיית החברים באגו"ח] {{אינפו}}
* מענדי שוחט, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/blogs/756665/ מזכיר אגו"ח בטור פרידה: ר' זושא - הלוחם שלא חת {{אינפו}}] {{קישור שבור|}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בתל אביב]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]

האדיטש

2025-01-21T06:21:21Z

יוניון: /* ביקורי רבותינו נשיאינו בהאדיטש */

[[קובץ:770האדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב-770 בהאדיטש]]
[[קובץ:נהר בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נהר בהאדיטש]]'''האדיטש''' היא עיר במחוז פולטבה, [[אוקראינה]], בה ממוקם [[אוהל אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. מאז ההסתלקות גרו בה חסידי חב"ד בודדים ועם השנים שגשגה קהילה חב"דית שהוכחדה בשואה.

מאז נפילת השלטון הקומוניסטי, להאדיטש נוהרים יהודים רבים מכל העולם כדי לשפוך צקון לחדם על ציון אדמו"ר הזקן.

ליד הציון שוכן בית כנסת היכל אדמו"ר הזקן ובסמוך יש בתי הארחה בהם מתארחים העולים לציון. בהאדיטש פועל השליח הרב שניאור זלמן דייטש.

==ציון אדמו"ר הזקן==
{{ערך מורחב|אוהל אדמו"ר הזקן}}
[[אדמו"ר הזקן]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] ב[[כפר פיענא]] בעת שברח מפני [[מלחמת נפוליון]]. מסופר כי לפני הסתלקותו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיר זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-‏300 ק"מ מכפר פיענא.

בהאדיטש היה בית עלמין יהודי שהוקם מספר שנים קודם, אדמו"ר הזקן נטמן בבית העלמין ועל קברו הוקם אוהל.

===מאבק בית העלמין===
בשנים הבאות התברר כי ישנה בעיה חוקית בהקמת בית עלמין על השטח בבעלות ממשלתית ועל כך [[אדמו"ר האמצעי]] כתב אגרת ארוכה לרב [[משה מייזליש]] שיפעל בכל כוחו לביטול האפשרות להזזת בית העלמין למקום חלופי.

במסגרת המאבק נגד הזזת בית העלמין בו הציון, בוצעו פניות לבכירים במימשל האיזורי וגם לשלטונות רוסיה.

לא ידוע כיום מה לבסוף מנע את הזזת בית העלמין, אך ברור כי נותר על מקומו{{הערה| אגרות אדמו"ר האמצעי אגרת יח}}.

==תולדות העיירה==
===אדמו"ר ה'[[צמח צדק]]' מתיישב בהאדיטש===
[[קובץ:בית כנסת על ציון אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת של יד ציון [[אדמו"ר הזקן]] בהאדיטש ([[אב]] [[תשע"א]])]]
[[קובץ:67BA2F3A-4A6A-49B1-A12D-5D6FFDE2B1DE.jpg|ממוזער|קברים בסמיכות לציון אדמוה״ז על רקע נהר הפסול]]
אחרי הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]], התיישב [[אדמו"ר הצמח צדק]] באופן זמני בהאדיטש, עד שחותנו [[אדמו"ר האמצעי]] התיישב ב[[ליובאוויטש]] בסוף שנת [[תקע"ג]], אז עבר גם אדמו"ר הצמח צדק ומשפחתו לליובאוויטש שהפכה לבירת [[חב"ד]].

בהאדיטש, התפרנס אדמו"ר ה'צמח צדק' מעסק שהקים עם שותף בשם ר' משה הכפרי. ר' משה היה נוסע לכפרים וקונה סחורה לתפירת שקים בעוד שאדמו"ר ה'צמח צדק' היה מנהל את החשבונות ומסדר את הסחורה.

===הרבנית פריידה נטמנה בהאדיטש===
בעקבות הסתלקות אדמו"ר הזקן, [[הרבנית פריידא]] בת [[אדמו"ר הזקן]] שהייתה אישה חולנית, נחלשה עוד יותר. בעקבות זאת הועברה לנאות דשא. באחד הימים, כשהבינה שיומה קרב, ביקשה מהחסידים כי יקברוה בהאדיטש לימין אביה הגדול. החסידים לא ידעו כיצד לנהוג ומה להחליט, שכן לא היה מקובל לקבור אישה בתוך אוהל של צדיק. כעבור מספר ימים - ביום ט"ז ב[[סיון]] [[תקע"ג]] - כחמישה חודשים לאחר הסתלקות אביה, שוב קראה לחסידים, וביקשה שיעמדו סביב למיטתה. או אז החלה לומר "אלוקי [[נשמה]] שנתת בי טהורה היא..." כאשר הגיעה למילים "ואתה עתיד ליטלה ממני" - זקפה לפתע את ידיה, הושיטה עשר אצבעותיה כלפי מעלה, ו[[צעקה]] בקול: "אבא, חכה! הנה, כבר..." ומיד פרחה נשמתה. החסידים שראו הסתלקות כה נעלית, הבינו כי צריך להיענות לבקשתה, אך בכל זאת עדיין נותר פקפוק בליבם. בדרכם אל [[בית עלמין|בית העלמין]], כאשר הגיעו לפרשת דרכים בין [[קרמנצ'וג]] והאדיטש - החליטו שלא לכוון את הסוסים, ולאן שהסוסים יוליכו את גופה הקדוש, שם יקברוה. הסוסים המשיכו לעבר האדיטש, והיא אכן נטמנה, כפי בקשתה, בסמוך לציונו של אביה, רבנו הזקן.

===ביקורי רבותינו נשיאינו בהאדיטש===

[[אדמו"ר האמצעי]] הסתלק ב[[ט' כסלו תקפ"ח]] ב[[ניעז'ין]] לאחר ששהה בהאדיטש אצל אביו אדמו"ר הזקן.

בין אלה ששהו רבות במקום, היה [[רבי מנחם נחום]], בנו של אדמו"ר האמצעי, שאמנם התגורר ב[[ניעז'ין]], סמוך לציונו של אביו, אך בכל שנה היה נוסע להאדיטש ושוהה בה תקופה.

גם האדמו"רים בדורות הבאים: [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], הגיעו להאדיטש והתפללו על ציון אדמו"ר הזקן.

===קהילה בתקופת אדמו"ר ה'צמח צדק'===
באגרותיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] מצויה אגרת {{הערה|חסרת תאריך}}, המיועדת אל "אנ"ש דעיר האדיץ". האגרת מדברת על התחזקות בתפילה, לימוד תורה וחימום המקווה. מכך אנו למדים שכבר בימי ה'צמח צדק' הייתה במקום קהילה חסידית.
==הוראות אדמו"ר הרש"ב אודות האדיטש==

גם בשנים שלאחר מכן, הייתה במקום קהילה, או על כל פנים, חיים חסידיים. כך עולה מאגרת שכתב [[אדמו"ר הרש"ב]] בשלהי שנת תרנ"ב בנוגע לתיקון המקווה הסמוך ל[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]{{הערה|יתכן והמקווה נועדה לשרת את המשתטחים על הציון}}. זמן מה לאחר מכן, המקווה אכן תוקן בזכות תרומות שגייס הרבי הרש"ב.

בשנת [[תרס"ז]], בהוראת הרבי הרש"ב, בנו מעל הציון הקדוש אוהל גדול ומרווח ולידו חדר נוסף ששימש כבית הכנסת. הבנייה נעשתה מתרומתו של הנגיד החסידי ר' אברהם יוסף סירקין.

===שלוחים להילולא===
בהוראת אדמו"ר הרש"ב, החל משנת תרע"ג, בכ"ד טבת מידי שנה, נסעו מספר חסידים להאדיטש כשלוחי כלל חסידי חב"ד{{הערה|לשמע אוזן עמוד 162}}.

===לפני השואה===
בתקופה שקדמה ל[[שואה]], הייתה בהאדיטש קהילה חב"דית קטנה, ולה בתי כנסת וחיי חסידות פורחים שכללו שיעורים ב[[חסידות]] ו[[התוועדויות]].

במשך כמה שנים כיהן הרב שמעון טרבניק (אחיו הרב [[נחום טרבניק]] היה רבו של [[כפר חב"ד]]) כרבה של האדיטש. בנו מר לזר טרבניק סיפר: "אבא, הרב שמעון טרבניק, מונה לרב העיירה האדיטש בשנת [[תרפ"ה]]. חמש שנים לאחר שעלה לכהן כרב, החליטו הקומוניסטים שהוא בעל רכוש פרטי רב, והדבר לא מצא חן בעיניהם. רכושו הוחרם, והוא נאלץ לברוח מהאדיטש. לאחר מכן התיישב בסנאווסק".

==ר' יוסף גנזבורג שומר האוהל==
המשפחה המרכזית בקהילה בשנות הפ' עד ש', הייתה משפחת גנזבורג. אמנם היו משפחות חב"דיות נוספות בהאדיטש באותם ימים, אך כולם היו קרובי משפחה של משפחת גנזבורג.

ר' [[יוסף גנזבורג]], בן הרב מנחם מענדל הלל גנזבורג, היה שומר האוהל בהאדיטש. ר' יוסף חי כל ימיו בהאדיטש, למד בתומכי תמימים ליובאוויטש.

שנים רבות כיהן כשומר ומנהל מתחם האוהל שעל ציון אדמו"ר הזקן בהאדיטש. עסק בשימור ואחזקה, קבלת פני המתפללים, והקראת פ"נים שנשלחו מכל רוסיה.

חסידים שהגיעו להתפלל בציון,התארחו אצל משפחות גנזבורג ובהם אצל ר' יוסף גנזבורג.

ייסד וניהל סניף תומכי תמימים האדיטש.

נרצח ב[[שואה]] על ידי הנאצים. כל משפחתו נרצחו מלבד בת אחת ששרדה.

===ישיבה מחתרתית===
ר' [[יוסף גנזבורג]] שומר האוהל, ייסד בהאדיטש סניף מחתרתי של ישיבת 'תומכי תמימים'. אין בידינו פרטים מדוייקים על הישיבה, אך ידוע הוא כי בשנת [[תרצ"ו]] למדו בישיבה זו מספר תמימים ובהם: ר' [[דובער ריקמן]], ר' מוני רפופורט, ר' מרדכי טריגובאוו, וכן בניו של ר' יוסף גנזבורג - הת' יצחק והת' שלום דובער. ה[[משגיח]] בישיבה היה ר' אברהם זעליג גנזבורג, ובתקופה מסוימת סייע בעדו הרב [[יוסף גולדברג]] (לימים ראש ישיבת '[[תומכי תמימים]]' [[תומכי תמימים ברינואה|בברינואה]]). בנוסף למחלקה זו התקיימה בעיר מחלקה נוספת בה למדו בעיקר בחורים צעירים{{הערה|[[ספר התמימים]] ח"א עמוד פח.}}.

===הכחדת הקהילה היהודית===
ב[[חודש תשרי]] [[תש"ב]] נכנסו הנאצים להאדיטש, כניסה שלא לוותה בקרב ממשי. חמישה חודשים לאחר מכן, בחודש טבת תש"ב, הוצאו יהודי האדיטש להורג על ידי הנאצים.

כל חסידי [[חב"ד]] שהתגוררו בהאדיטש באותם ימים - נספו, מלבד מרת שפרה גנזבורג בת העשרים, שהצליחה להימלט ברגע האחרון. ואילו אביה הרב יוסף גנזבורג, שומר האוהל בהאדיטש, נרצח.

בספר [[ישראל נח הגדול]], מובא תיאור דרמטי של הניצולת היחידה שפרה גנזבורג אודות סופם הנורא של בני משפחתה בהאדיטש:

"אבא – ר' יוסף [שומר האוהל] נורה למוות על ידי הנאצים מיד לאחר שנכנסו להאדיטש. אחר כך הנאצים תפסו גם את הסבא ר' צבי הירש גורביץ (אב אמי) עם עוד יהודים ואמרו שלוקחים אותם ל'מחנות עבודה'. הם לא שבו הביתה.

באחד הימים נכנסו חיילים נאציים לבית שלנו, תפסו את הסבא ר' מנחם מענדל הלל גנזבורג שהתגורר אז אצלנו, וגזזו חלק מזקנו. סבא התחנן ובכה, אך שום דבר לא הועיל לו. הם אפילו נהנו מהסבל שלו והתעללו בו. ראיתי זאת במו עיניי. אחר כך הם הוציאו את כל ספרי הקודש שהיו בבית ושרפו אותם מול עינינו. זה היה מחזה מחריד. לרשעות הסדיסטית שלהם לא היה סוף. לאחר שהעלו באש את הספרים החליטו לפגוע בנפש, הם רצחו בדם קר את הסבא ר' מנחם מענדל הלל הי"ד"{{הערה| [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73925 סופה של קהילת חב"ד האדיטש מתוך הספר ישראל נח הגדול]''', כד טבת התשע"ג (06.01.2013) {{אינפו}}}}.

===הנספים===
חסידי חב"ד שנרצחו בהאדיטש:

* משפחת גנזבורג
ר' מנחם מענדל הלל גנזבורג ורעייתו מרת שרה הי"ד
הבן, ר' [[יוסף גנזבורג]] ובני משפחתו הי"ד (מלבד שפרה)
הת' ישראל הי"ד

* משפחת גורביץ
ר' צבי הירש גורביץ הי"ד

* משפחת לויטין
משפחת ר' [[זלמן לויטין]]. ר' זלמן שהה במוסקבה בזמן שיהודי האדיטש הושמדו וכך ניצל. ואילו רעייתו מרת רחל וילדיו נספו הי"ד

* משפחת חרשוכין
ר' מרדכי ורעייתו מרת פייגא רבקה חרשוכין הי"ד
{{הערה| [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73925 סופה של קהילת חב"ד האדיטש מתוך הספר ישראל נח הגדול]''', כד טבת התשע"ג (06.01.2013) {{אינפו}}}}.

==רבותינו נשיאינו דואגים לאוהלים==

בתקופה שלאחר המלחמה התעניין [[אדמו"ר הריי"צ]] בנעשה בקברי רבותינו נשיאינו. באגרת ששיגר ביום כ"ד באדר שני [[תש"ח]] אל הרב [[יונה איידלקופ]] ששהה ב[[פוקינג]], הוא כותב:

"לבקש להודיע... מצב העיירות אשר שם מקומי מנוחת קדושי עליון רבינו [[הבעל שם טוב]], הרב [[המגיד ממעזריטש]]. [[האדיטש]]. [[ניעז'ין]]. [[ליובאוויטש]]. [[ליאדי]]. [[קאפוסט]]. [[באברויסק]]".

במשך השנים, הייתה התעניינות מיוחדת של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] בנעשה באוהלי רבותינו נשיאינו ברחבי ברית המועצות, ובהם גם האוהל בהאדיטש.

==האדיטש כיום==
===האוהל והכנסת אורחים===
[[קובץ:היכל_אדהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|היכל אדמו"ר הזקן, בסמיכות לציון בהאדיטש]]
בשנת [[תשמ"ח]] עברו המצבות והאוהל שיפוץ נרחב, על ידי הרב [[דוד נחשון]] והרב [[אבי טאוב]]. בשנים האחרונות חודש בניין האוהל ונבנו מעברי גישה כדי להקל על הבאים להתפלל. בכך התמלאה בקשתו של הרבי הרש"ב, ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל
{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75086 הרב דוד נחשון חושף - כך בנינו את המצבות באוהלי רבותינו נשיאינו], כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]].}}.

[[קובץ:62FC296C-97EF-4A9D-AFDD-C848E5CE22BC.jpg|ממוזער|ציון אדמוה״ז מבחוץ]]

בהאדיטש כיום יש בית כנסת ומקום להתוועדויות ומקומות אירוח לאש"ל לבאים להתפלל בציון.

בסוף שנת [[תשע"ב]] הגיע למקום [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[מנחם מענדל טייכמן]] שקבע את מגוריו במקום יחד עם משפחתו, והחל לפעול לתפעול שוטף של צרכי המקום ופעל בהאדיטש במשך מספר שנים{{הערה|הרב טייכמן פעל עד אז בשליחות הרבי בעיר אוז'גרוד וחבל הקרפטים וכיום שליח בנתניה.}}.

ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] נערכה על ידי הרב טייכמן [[חנוכת הבית]] של [[היכל אדמו"ר הזקן]] בסמיכות לציון, שנועד לאירוח המתפללים הבאים לפקוד את המקום, ולעריכת שבתונים ליהודים מאוקראינה וחבר העמים. בנייתו של ההיכל נתרמה על ידי משפחת רוהר, והמעמד נחגג בהשתתפות אורחים רבים שהגיעו לחנוך את המבנה החדש{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=73204 במעמד מרשים נחנך "היכל אדמו"ר הזקן" בהאדיטש] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.

בנוסף לפעילויות אלו, הפיק הרב טייכמן עלונים מושקעים המקבלים את פניהם של הבאים להשתטח על הציון, ולהגיש בפניהם טעימה מתורתו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75631 העלון המרהיב שקיבל את פני המתפללים בהאדיטש] {{אינפו}}}}.

השליח שפועל כיום במקום הוא הרב שניאור זלמן דייטש, צאצא של אדמו"ר הזקן.

===חידוש כביש להאדיטש===
בשנים האחרונות חווים הנוסעים להאדיטש טלטלות עזות בדרך להאדיטש. לאחר נסיעה בכביש ראשי קייב-סומי, יורדים לכביש סומי-האדיטש ובו נוסעים 45 ק"מ, על כביש ישן ביותר, כולו חריצים הנוצרים מבלאי ועומסי שלג בימות החורף.

בשבת כי תשא, אדר א' תשפ"ד, התארח בהאדיטש מושל מחוז פולטבה עם פמלייתו, ובמוצאי שבת הצהיר כי יחדש את כביש סומי-האדיטש, לרווחת העולים להתפלל בציון. קידום הפרוייקט נעשה בשיתוף פעולה בין הרב [[שניאור דייטש]] השליח להאדיטש והרב [[מאיר סטמבלר]] מדנייפר{{הערה|[https://chabad.info/news/1061360/ מושל מחוז פולטבה הודיע על סלילת כביש חדש להאדיטש]{{אינפו}}}}.

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]], '''כשהנאצים הגיעו לציונו של אדמו"ר הזקן''' - {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/f/f9/539.pdfגיליון מספר 539] (כ' טבת תשס"ו), עמודים 34 - 43

==קישורים חיצוניים==
* שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73925 סופה של קהילת חב"ד האדיטש מתוך הספר ישראל נח הגדול]''', כד טבת התשע"ג (06.01.2013) {{אינפו}}
* שניאור זלמן לוין, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73856 האדיטש [[תשע"ג]] חיה ונושמת]''', יומן ביקור, [[שבועון בית משיח]], כא טבת התשע"ג (03.01.2013) {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:עיירות באוקראינה}}

האדיטש

2025-01-21T06:18:35Z

יוניון:

[[קובץ:770האדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב-770 בהאדיטש]]
[[קובץ:נהר בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נהר בהאדיטש]]'''האדיטש''' היא עיר במחוז פולטבה, [[אוקראינה]], בה ממוקם [[אוהל אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. מאז ההסתלקות גרו בה חסידי חב"ד בודדים ועם השנים שגשגה קהילה חב"דית שהוכחדה בשואה.

מאז נפילת השלטון הקומוניסטי, להאדיטש נוהרים יהודים רבים מכל העולם כדי לשפוך צקון לחדם על ציון אדמו"ר הזקן.

ליד הציון שוכן בית כנסת היכל אדמו"ר הזקן ובסמוך יש בתי הארחה בהם מתארחים העולים לציון. בהאדיטש פועל השליח הרב שניאור זלמן דייטש.

==ציון אדמו"ר הזקן==
{{ערך מורחב|אוהל אדמו"ר הזקן}}
[[אדמו"ר הזקן]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] ב[[כפר פיענא]] בעת שברח מפני [[מלחמת נפוליון]]. מסופר כי לפני הסתלקותו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיר זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-‏300 ק"מ מכפר פיענא.

בהאדיטש היה בית עלמין יהודי שהוקם מספר שנים קודם, אדמו"ר הזקן נטמן בבית העלמין ועל קברו הוקם אוהל.

===מאבק בית העלמין===
בשנים הבאות התברר כי ישנה בעיה חוקית בהקמת בית עלמין על השטח בבעלות ממשלתית ועל כך [[אדמו"ר האמצעי]] כתב אגרת ארוכה לרב [[משה מייזליש]] שיפעל בכל כוחו לביטול האפשרות להזזת בית העלמין למקום חלופי.

במסגרת המאבק נגד הזזת בית העלמין בו הציון, בוצעו פניות לבכירים במימשל האיזורי וגם לשלטונות רוסיה.

לא ידוע כיום מה לבסוף מנע את הזזת בית העלמין, אך ברור כי נותר על מקומו{{הערה| אגרות אדמו"ר האמצעי אגרת יח}}.

==תולדות העיירה==
===אדמו"ר ה'[[צמח צדק]]' מתיישב בהאדיטש===
[[קובץ:בית כנסת על ציון אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת של יד ציון [[אדמו"ר הזקן]] בהאדיטש ([[אב]] [[תשע"א]])]]
[[קובץ:67BA2F3A-4A6A-49B1-A12D-5D6FFDE2B1DE.jpg|ממוזער|קברים בסמיכות לציון אדמוה״ז על רקע נהר הפסול]]
אחרי הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]], התיישב [[אדמו"ר הצמח צדק]] באופן זמני בהאדיטש, עד שחותנו [[אדמו"ר האמצעי]] התיישב ב[[ליובאוויטש]] בסוף שנת [[תקע"ג]], אז עבר גם אדמו"ר הצמח צדק ומשפחתו לליובאוויטש שהפכה לבירת [[חב"ד]].

בהאדיטש, התפרנס אדמו"ר ה'צמח צדק' מעסק שהקים עם שותף בשם ר' משה הכפרי. ר' משה היה נוסע לכפרים וקונה סחורה לתפירת שקים בעוד שאדמו"ר ה'צמח צדק' היה מנהל את החשבונות ומסדר את הסחורה.

===הרבנית פריידה נטמנה בהאדיטש===
בעקבות הסתלקות אדמו"ר הזקן, [[הרבנית פריידא]] בת [[אדמו"ר הזקן]] שהייתה אישה חולנית, נחלשה עוד יותר. בעקבות זאת הועברה לנאות דשא. באחד הימים, כשהבינה שיומה קרב, ביקשה מהחסידים כי יקברוה בהאדיטש לימין אביה הגדול. החסידים לא ידעו כיצד לנהוג ומה להחליט, שכן לא היה מקובל לקבור אישה בתוך אוהל של צדיק. כעבור מספר ימים - ביום ט"ז ב[[סיון]] [[תקע"ג]] - כחמישה חודשים לאחר הסתלקות אביה, שוב קראה לחסידים, וביקשה שיעמדו סביב למיטתה. או אז החלה לומר "אלוקי [[נשמה]] שנתת בי טהורה היא..." כאשר הגיעה למילים "ואתה עתיד ליטלה ממני" - זקפה לפתע את ידיה, הושיטה עשר אצבעותיה כלפי מעלה, ו[[צעקה]] בקול: "אבא, חכה! הנה, כבר..." ומיד פרחה נשמתה. החסידים שראו הסתלקות כה נעלית, הבינו כי צריך להיענות לבקשתה, אך בכל זאת עדיין נותר פקפוק בליבם. בדרכם אל [[בית עלמין|בית העלמין]], כאשר הגיעו לפרשת דרכים בין [[קרמנצ'וג]] והאדיטש - החליטו שלא לכוון את הסוסים, ולאן שהסוסים יוליכו את גופה הקדוש, שם יקברוה. הסוסים המשיכו לעבר האדיטש, והיא אכן נטמנה, כפי בקשתה, בסמוך לציונו של אביה, רבנו הזקן.

===ביקורי רבותינו נשיאינו בהאדיטש===

[[אדמו"ר האמצעי]] הסתלק ב[[ט' כסלו תקפ"ח]] ב[[ניעז'ין]] לאחר ששהה בהאדיטש אצל אביו אדמו"ר הזקן.

בין אלה ששהו רבות במקום, היה [[רבי מנחם נחום]], בנו של אדמו"ר האמצעי, שאמנם התגורר ב[[ניעז'ין]], סמוך לציונו של אביו, אך בכל שנה היה נוסע להאדיטש ושוהה בה תקופה.

גם האדמו"רים בדורות הבאים ביקרו בהאדיטש.

===קהילה בתקופת אדמו"ר ה'צמח צדק'===
באגרותיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] מצויה אגרת {{הערה|חסרת תאריך}}, המיועדת אל "אנ"ש דעיר האדיץ". האגרת מדברת על התחזקות בתפילה, לימוד תורה וחימום המקווה. מכך אנו למדים שכבר בימי ה'צמח צדק' הייתה במקום קהילה חסידית.
==הוראות אדמו"ר הרש"ב אודות האדיטש==

גם בשנים שלאחר מכן, הייתה במקום קהילה, או על כל פנים, חיים חסידיים. כך עולה מאגרת שכתב [[אדמו"ר הרש"ב]] בשלהי שנת תרנ"ב בנוגע לתיקון המקווה הסמוך ל[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]{{הערה|יתכן והמקווה נועדה לשרת את המשתטחים על הציון}}. זמן מה לאחר מכן, המקווה אכן תוקן בזכות תרומות שגייס הרבי הרש"ב.

בשנת [[תרס"ז]], בהוראת הרבי הרש"ב, בנו מעל הציון הקדוש אוהל גדול ומרווח ולידו חדר נוסף ששימש כבית הכנסת. הבנייה נעשתה מתרומתו של הנגיד החסידי ר' אברהם יוסף סירקין.

===שלוחים להילולא===
בהוראת אדמו"ר הרש"ב, החל משנת תרע"ג, בכ"ד טבת מידי שנה, נסעו מספר חסידים להאדיטש כשלוחי כלל חסידי חב"ד{{הערה|לשמע אוזן עמוד 162}}.

===לפני השואה===
בתקופה שקדמה ל[[שואה]], הייתה בהאדיטש קהילה חב"דית קטנה, ולה בתי כנסת וחיי חסידות פורחים שכללו שיעורים ב[[חסידות]] ו[[התוועדויות]].

במשך כמה שנים כיהן הרב שמעון טרבניק (אחיו הרב [[נחום טרבניק]] היה רבו של [[כפר חב"ד]]) כרבה של האדיטש. בנו מר לזר טרבניק סיפר: "אבא, הרב שמעון טרבניק, מונה לרב העיירה האדיטש בשנת [[תרפ"ה]]. חמש שנים לאחר שעלה לכהן כרב, החליטו הקומוניסטים שהוא בעל רכוש פרטי רב, והדבר לא מצא חן בעיניהם. רכושו הוחרם, והוא נאלץ לברוח מהאדיטש. לאחר מכן התיישב בסנאווסק".

==ר' יוסף גנזבורג שומר האוהל==
המשפחה המרכזית בקהילה בשנות הפ' עד ש', הייתה משפחת גנזבורג. אמנם היו משפחות חב"דיות נוספות בהאדיטש באותם ימים, אך כולם היו קרובי משפחה של משפחת גנזבורג.

ר' [[יוסף גנזבורג]], בן הרב מנחם מענדל הלל גנזבורג, היה שומר האוהל בהאדיטש. ר' יוסף חי כל ימיו בהאדיטש, למד בתומכי תמימים ליובאוויטש.

שנים רבות כיהן כשומר ומנהל מתחם האוהל שעל ציון אדמו"ר הזקן בהאדיטש. עסק בשימור ואחזקה, קבלת פני המתפללים, והקראת פ"נים שנשלחו מכל רוסיה.

חסידים שהגיעו להתפלל בציון,התארחו אצל משפחות גנזבורג ובהם אצל ר' יוסף גנזבורג.

ייסד וניהל סניף תומכי תמימים האדיטש.

נרצח ב[[שואה]] על ידי הנאצים. כל משפחתו נרצחו מלבד בת אחת ששרדה.

===ישיבה מחתרתית===
ר' [[יוסף גנזבורג]] שומר האוהל, ייסד בהאדיטש סניף מחתרתי של ישיבת 'תומכי תמימים'. אין בידינו פרטים מדוייקים על הישיבה, אך ידוע הוא כי בשנת [[תרצ"ו]] למדו בישיבה זו מספר תמימים ובהם: ר' [[דובער ריקמן]], ר' מוני רפופורט, ר' מרדכי טריגובאוו, וכן בניו של ר' יוסף גנזבורג - הת' יצחק והת' שלום דובער. ה[[משגיח]] בישיבה היה ר' אברהם זעליג גנזבורג, ובתקופה מסוימת סייע בעדו הרב [[יוסף גולדברג]] (לימים ראש ישיבת '[[תומכי תמימים]]' [[תומכי תמימים ברינואה|בברינואה]]). בנוסף למחלקה זו התקיימה בעיר מחלקה נוספת בה למדו בעיקר בחורים צעירים{{הערה|[[ספר התמימים]] ח"א עמוד פח.}}.

===הכחדת הקהילה היהודית===
ב[[חודש תשרי]] [[תש"ב]] נכנסו הנאצים להאדיטש, כניסה שלא לוותה בקרב ממשי. חמישה חודשים לאחר מכן, בחודש טבת תש"ב, הוצאו יהודי האדיטש להורג על ידי הנאצים.

כל חסידי [[חב"ד]] שהתגוררו בהאדיטש באותם ימים - נספו, מלבד מרת שפרה גנזבורג בת העשרים, שהצליחה להימלט ברגע האחרון. ואילו אביה הרב יוסף גנזבורג, שומר האוהל בהאדיטש, נרצח.

בספר [[ישראל נח הגדול]], מובא תיאור דרמטי של הניצולת היחידה שפרה גנזבורג אודות סופם הנורא של בני משפחתה בהאדיטש:

"אבא – ר' יוסף [שומר האוהל] נורה למוות על ידי הנאצים מיד לאחר שנכנסו להאדיטש. אחר כך הנאצים תפסו גם את הסבא ר' צבי הירש גורביץ (אב אמי) עם עוד יהודים ואמרו שלוקחים אותם ל'מחנות עבודה'. הם לא שבו הביתה.

באחד הימים נכנסו חיילים נאציים לבית שלנו, תפסו את הסבא ר' מנחם מענדל הלל גנזבורג שהתגורר אז אצלנו, וגזזו חלק מזקנו. סבא התחנן ובכה, אך שום דבר לא הועיל לו. הם אפילו נהנו מהסבל שלו והתעללו בו. ראיתי זאת במו עיניי. אחר כך הם הוציאו את כל ספרי הקודש שהיו בבית ושרפו אותם מול עינינו. זה היה מחזה מחריד. לרשעות הסדיסטית שלהם לא היה סוף. לאחר שהעלו באש את הספרים החליטו לפגוע בנפש, הם רצחו בדם קר את הסבא ר' מנחם מענדל הלל הי"ד"{{הערה| [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73925 סופה של קהילת חב"ד האדיטש מתוך הספר ישראל נח הגדול]''', כד טבת התשע"ג (06.01.2013) {{אינפו}}}}.

===הנספים===
חסידי חב"ד שנרצחו בהאדיטש:

* משפחת גנזבורג
ר' מנחם מענדל הלל גנזבורג ורעייתו מרת שרה הי"ד
הבן, ר' [[יוסף גנזבורג]] ובני משפחתו הי"ד (מלבד שפרה)
הת' ישראל הי"ד

* משפחת גורביץ
ר' צבי הירש גורביץ הי"ד

* משפחת לויטין
משפחת ר' [[זלמן לויטין]]. ר' זלמן שהה במוסקבה בזמן שיהודי האדיטש הושמדו וכך ניצל. ואילו רעייתו מרת רחל וילדיו נספו הי"ד

* משפחת חרשוכין
ר' מרדכי ורעייתו מרת פייגא רבקה חרשוכין הי"ד
{{הערה| [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73925 סופה של קהילת חב"ד האדיטש מתוך הספר ישראל נח הגדול]''', כד טבת התשע"ג (06.01.2013) {{אינפו}}}}.

==רבותינו נשיאינו דואגים לאוהלים==

בתקופה שלאחר המלחמה התעניין [[אדמו"ר הריי"צ]] בנעשה בקברי רבותינו נשיאינו. באגרת ששיגר ביום כ"ד באדר שני [[תש"ח]] אל הרב [[יונה איידלקופ]] ששהה ב[[פוקינג]], הוא כותב:

"לבקש להודיע... מצב העיירות אשר שם מקומי מנוחת קדושי עליון רבינו [[הבעל שם טוב]], הרב [[המגיד ממעזריטש]]. [[האדיטש]]. [[ניעז'ין]]. [[ליובאוויטש]]. [[ליאדי]]. [[קאפוסט]]. [[באברויסק]]".

במשך השנים, הייתה התעניינות מיוחדת של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] בנעשה באוהלי רבותינו נשיאינו ברחבי ברית המועצות, ובהם גם האוהל בהאדיטש.

==האדיטש כיום==
===האוהל והכנסת אורחים===
[[קובץ:היכל_אדהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|היכל אדמו"ר הזקן, בסמיכות לציון בהאדיטש]]
בשנת [[תשמ"ח]] עברו המצבות והאוהל שיפוץ נרחב, על ידי הרב [[דוד נחשון]] והרב [[אבי טאוב]]. בשנים האחרונות חודש בניין האוהל ונבנו מעברי גישה כדי להקל על הבאים להתפלל. בכך התמלאה בקשתו של הרבי הרש"ב, ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל
{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75086 הרב דוד נחשון חושף - כך בנינו את המצבות באוהלי רבותינו נשיאינו], כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]].}}.

[[קובץ:62FC296C-97EF-4A9D-AFDD-C848E5CE22BC.jpg|ממוזער|ציון אדמוה״ז מבחוץ]]

בהאדיטש כיום יש בית כנסת ומקום להתוועדויות ומקומות אירוח לאש"ל לבאים להתפלל בציון.

בסוף שנת [[תשע"ב]] הגיע למקום [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[מנחם מענדל טייכמן]] שקבע את מגוריו במקום יחד עם משפחתו, והחל לפעול לתפעול שוטף של צרכי המקום ופעל בהאדיטש במשך מספר שנים{{הערה|הרב טייכמן פעל עד אז בשליחות הרבי בעיר אוז'גרוד וחבל הקרפטים וכיום שליח בנתניה.}}.

ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] נערכה על ידי הרב טייכמן [[חנוכת הבית]] של [[היכל אדמו"ר הזקן]] בסמיכות לציון, שנועד לאירוח המתפללים הבאים לפקוד את המקום, ולעריכת שבתונים ליהודים מאוקראינה וחבר העמים. בנייתו של ההיכל נתרמה על ידי משפחת רוהר, והמעמד נחגג בהשתתפות אורחים רבים שהגיעו לחנוך את המבנה החדש{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=73204 במעמד מרשים נחנך "היכל אדמו"ר הזקן" בהאדיטש] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.

בנוסף לפעילויות אלו, הפיק הרב טייכמן עלונים מושקעים המקבלים את פניהם של הבאים להשתטח על הציון, ולהגיש בפניהם טעימה מתורתו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75631 העלון המרהיב שקיבל את פני המתפללים בהאדיטש] {{אינפו}}}}.

השליח שפועל כיום במקום הוא הרב שניאור זלמן דייטש, צאצא של אדמו"ר הזקן.

===חידוש כביש להאדיטש===
בשנים האחרונות חווים הנוסעים להאדיטש טלטלות עזות בדרך להאדיטש. לאחר נסיעה בכביש ראשי קייב-סומי, יורדים לכביש סומי-האדיטש ובו נוסעים 45 ק"מ, על כביש ישן ביותר, כולו חריצים הנוצרים מבלאי ועומסי שלג בימות החורף.

בשבת כי תשא, אדר א' תשפ"ד, התארח בהאדיטש מושל מחוז פולטבה עם פמלייתו, ובמוצאי שבת הצהיר כי יחדש את כביש סומי-האדיטש, לרווחת העולים להתפלל בציון. קידום הפרוייקט נעשה בשיתוף פעולה בין הרב [[שניאור דייטש]] השליח להאדיטש והרב [[מאיר סטמבלר]] מדנייפר{{הערה|[https://chabad.info/news/1061360/ מושל מחוז פולטבה הודיע על סלילת כביש חדש להאדיטש]{{אינפו}}}}.

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]], '''כשהנאצים הגיעו לציונו של אדמו"ר הזקן''' - {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/f/f9/539.pdfגיליון מספר 539] (כ' טבת תשס"ו), עמודים 34 - 43

==קישורים חיצוניים==
* שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73925 סופה של קהילת חב"ד האדיטש מתוך הספר ישראל נח הגדול]''', כד טבת התשע"ג (06.01.2013) {{אינפו}}
* שניאור זלמן לוין, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73856 האדיטש [[תשע"ג]] חיה ונושמת]''', יומן ביקור, [[שבועון בית משיח]], כא טבת התשע"ג (03.01.2013) {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:עיירות באוקראינה}}

בית רבקה (צרפת)

2025-01-21T06:10:15Z

יוניון:

[[קובץ:בית רבקה צרפת.png|ממוזער|לוגו סמינר בית רבקה צרפת]]
'''בית רבקה צרפת''', הינו קמפוס חינוכי חב"די לבנות השוכן בעיירה [[יער (צרפת)|יֶעֶר (Yerres)]] שבפרברי פריז, הכולל מעון, גנים, בית ספר יסודי, על יסודי, מחלקת חינוך מיוחד וסמינר למורות. המוסד בית רבקה, הוקם בשנת [[תש"ז]] על ידי [[הרבי]] לפי הוראות [[אדמו"ר הריי"צ]], והוא אחד המוסדות החב"דיים הפעילים הוותיקים ביותר.

==היסטוריה==
עם סיום [[מלחמת העולם השניה]] נפתח חלון הזדמנויות לחסידים לצאת מרוסיה, והם ניצלו זאת במבצע שנודע לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. בעקבות מבצע זה החלו להתרקם קהילות חב"ד במקומות שונים מחוץ לרוסיה, כאשר הקהילה המבוססת הראשונה התפתחה בפריז ופרבריה, אליה הגיעו החסידים עם תום המסע ומשם המשיכו למקומות שונים על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ.

בשנת [[תש"ז]] [[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|נסע הרבי לפאריז]] על מנת ללוות את אמו [[הרבנית חנה]] שיצאה גם היא עם החסידים ושהתה בעיר, ובמהלך שלושת החודשים בהם שהה בצרפת פעל מתוקף תפקידו כיו"ר ומנהל ה[[מרכז לענייני חינוך]] לייסד את מוסדות בית רבקה באמצעות חסידי חב"ד שהגיעו לפריז.

הרבי הקים את 'בית רבקה', שהיווה שלוחה למוסדות חינוך בית רבקה שייסד אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית בשנים שקדמו לכך על שם סבתו [[הרבנית רבקה]] רעייתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].

בתחילה הלימודים התקיימו בבית כנסת ברובע היהודי בפריז, ובשנים הבאות, בדומה למוסד החינוכי לבנים, ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שהוקמה באחד מפרברי העיר הרחק מהשאון וההמולה כדי לאפשר מרחב חינוכי המנותק מהפרעות העיר הגדולה, הוחלט להקים את בית רבקה, באחד מפרברי פריז ומשם עברו המוסדות לפרבר יֶעֶר (Yerres) הסמוך אף הוא לברינואה וממוקם בדרום-מזרחה של [[פריז]].

מי שמונה כאחראי ישיר על המוסד, היתה [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] בראשותו של הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]].

בסביבות שנת [[תשי"ג]], מונה, בברכת [[הרבי]], למנהל בית הספר הרב [[יששכר דב גורביץ']] ששימש כמנהל המוסד במשך כ-50 שנה, כאשר במשך 23 שנה (בין השנים [[תשי"ח]]-[[תשמ"א]]) שימש לצידו הרב [[חיים יעקב שלאמע]] ששימש כמנהל הסמינר.

המוסד זכה להדרכה צמודה מהרבי, ורבות מאגרות הקודש שנשלחו בקשר למוסד הודפסו בסדרת ה[[אגרות קודש]].

לאורך השנים עברו במוסד אלפי בוגרות, שמאות מהן הפכו לשליחות הרבי ברחבי צרפת, אירופה, והעולם כולו.

===הוראות הרבי===
על פי הוראת הרבי, המוסד מקפיד שכל תלמידות המוסד ישהו בו בראש השנה, יום הכיפורים ועשרת ימי תשובה.

תכנית הלימודים נמשכת שלוש שנים, ולא נלמדים בה לימודי חול כלל.

מידי שנה מפיקות תלמידות המוסד אירוע סיום שנה עם הצגה מושקעת, ועל פי הוראת הרבי נעשה הדבר בהרחבה כפי הדרוש ומתאים לדור זה{{הערה|בלשון הרבי: "בהרחבה, כדרישת השעה".}}.

==צוות המוסד==
*הרב יוסף יצחק רבה - מנכ"ל המוסדות
*הרב אליהו אוזן - מנהל הסמינר
*הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]] - מרצה (וראש ישיבת תומכי תמימים ברינואה)
*הרב אליהו ברוך אטל - מרצה, שליח הרבי ביער, ומנהל הפנימיה
*הרב מנחם מענדל אטל - מרצה (ושליח)
*הרב דוד אלפסי - מרצה
*הרב יגל אלמליח ז" ל- מרצה
*הרב [[נחום פינסון]] - מרצה (ושליח)
*הרב מאיר חי תומאס - מרצה, ומנהל הבית ספר (כיתה א’ עד כיתה י”ב)
*הרב שניאור זלמן סגל - מרצה (ומנהל חינוכי בישיבת תומכי תמימים ברינואה)
*גברת קלמנסון - מרצה, ומנהלת המחלקה לדוברות עברית
*גברת וולף - מרצה
*גברת סגל - מרצה

;צוות המוסד בעבר:
*הרב [[יששכר דב גורביץ']] - מנהל
*הרב [[חיים יעקב שלאמע]] - מנהל הסמינר
*הרב אורי יהודה שונטאהל - מנהל המוסד.
*הרב [[שניאור זלמן טייבל]] - [[שד"ר]]

==לקריאה נוספת==
* זכרון, זכרונות הרב [[בנימין גורודצקי]], ר' [[נפתלי צבי גוטליב]]
*הרב משה מרינובסקי, '''הפנינה הצרפתית - בעברית''', שבועון כפר חב"ד 1833 עמוד 126
*'''בית חסידי חם בעיירה הצרפתית''', שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 130

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן רודרמן]]|'''ר' בער'ל – חסיד ומחנך'''|635109|ספר ביוגרפיה, תש"פ}}
*'''[https://seminaire.bethrivkah.fr/ אתר הבית של בית רבקה צרפת]'''
*חלי לבקובסקי, [https://chabadpedia.co.il/images/4/42/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%99%D7%A2%D7%A8.pdf בית רבקה צרפת מהקמה ועד תשפ"ג], עטרת חיה {{שבועון בית משיח}} 1364
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=15874 חגגו 60 שנה ל'בית רבקה']''' {{שטורעם}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?id=31493#!g=1&url=article&id=74078 הרב הראשי לצרפת התרשם מתלמידות בית רבקה]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצרפת]]
[[קטגוריה:בית רבקה]]

מלחמת חרבות ברזל

2025-01-17T06:08:45Z

יוניון: /* עסקה והפסקת אש טבת פ"ה */

{{אקטואלי|כל הערך=כן}}
{{עריכה|חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה}}
[[קובץ:בארי2.jpeg|ממוזער|שמאל|הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס ימח שמם וזכרם]]
[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע"י [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]

'''מלחמת חרבות ברזל'''{{הערה|או '''מלחמת שמחת תורה'''}} היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה"ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי"ד, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.

בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי"ד.

המלחמה של ישראל נגד איראן וגרורותיה התפתחה לשבע חזיתות: עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, אירן תימן ועירק. במלחמה כולה נהרגו קרוב ל-2000 יהודים, הי"ד.

בחשון תשפ"ה נחטף ונרצח באבו דאבי שליח הרבי הרב [[צבי קוגן]] הי"ד.

בחשון תשפ"ה החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר. בהפסקת האש היו הפרות רבות.

==שלבי המלחמה==
===המתקפה===
[[קובץ:המחבלים פורצים מגדר עזה לעבר ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|המחבלים פורצים לעבר ישראל]]
מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ"ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז"ל "הבא להרגך השכם להורגו".}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ"ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה"ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}{{הערה|ראו גם בקובץ '''המשיח וחרבות ברזל''' בהוצאת [[זמן הגאולה]]}}.
[[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|שמאל|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]
בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.

מאחר וצה"ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות {{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה"ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.
[[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|שמאל|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]
צה"ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב"דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382).}}. צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.

===המלחמה===
לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1016990/34 צה"ל פתח במלחמת "חרבות ברזל"] {{אינפו}} }}, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.

בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה"ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.

בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי"ג מרחשון, חיילי צה"ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.

במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים{{הערה|'''תורת לחימה''', מתוך {{בית משיח}} גיליון מס' 1412 עמוד 32.}}.

צה"ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול "אלימות המתנחלים"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ "היעדר אכיפה": גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש"י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה"ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1053284/"תקפו פלסטינים ביו"ש": ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים]{{אינפו}}}}.

בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה"ל למשך שבוע. ביום שישי י"ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.

===רפיח===
[[קובץ:ציר פילדלפי.jpeg|שמאל|ממוזער|ציר פילדלפי הגובל בין מצרים לרפיח]]
ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון [[כ"ז ניסן]], ירי פצמ"רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה"ל ונפצעו חיילים נוספים.

בגלל ירי הרקטות, התחיל צה"ל את המבצע ברפיח.

טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.

כוחות צה"ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום [[כ"ח ניסן]], בהכוונה מודיעינית של שב"כ ואמ"ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.

במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.

במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.

כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.
===הדפסת התניא===
ביוזמת הרב [[איזי מורגנשטרן]] והרב [[אריה עמית]] המשרתים בימים אלה במילואים בצה"ל, הודפס [[ספר התניא]] בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.

==החטופים==
כ-251 אנשים נשים וטף, נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה"ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.

בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ"ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב"דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.

בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או"ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.

===חזרת חטופים===

במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.

ב[[ג']] [[אדר א']], [[צה"ל]] שחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.

באור לט' אייר תשפ"ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.

כמו כן באור לט"ז אייר צה"ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב[[שמחת תורה]] ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086898/ שלושת גופות החטופים שחזרו] {{אינפו}}}}.

ב[[י"ט תמוז]], חולצו גופותיהם של חמישה חטופים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור.

ב[[ט"ו מנחם אב]] חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים.

====מבצע ארנון====
בשבת פרשת במדבר [[ב' סיון]], בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21){{הערה|[https://chabad.info/news/1096855/ מרגש: הענקת חת"ת וברכת כהנים לחטוף] {{אינפו}}}}, אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת "נובה" ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה"ל, שב"כ והימ"מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה"ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.

במבצע הנועז, מפקד בימ"מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי"ד והמבצע נקרא על שמו "מבצע ארנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1094976/ ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים] {{אינפו}}}}.

לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל"ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל"ג בעומר בנאות אפקה תל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095026/ אב החטופה מקבל דולר של הרבי] {{אינפו}}}}.

===עסקאות החטופים===
בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י"א כסלו]].

35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.

העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל"ט]].}}.

[[קובץ:כיכר החטופים רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|כיכר החטופים בעיר [[רחובות]]]]

עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב"ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים{{מקור}}. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}, רואיין ד"ר נגל ראש המל"ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.

כלי התקשורת החב"דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}.

הרב שלום בער וולפא, הנחשב מומחה וידען בענייני שלימות הארץ, פרש בבית משיח את עמדותיו בנושא עסקת החטופים והפסקת האש:
"לגבי העסקה שעשו לשחרור החטופים, כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיון שלא היתה ברירה, בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפי עניות דעתי, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת". ומספר כי נשאל לגבי הפגנות נגד העסקה והורה לא להפגין. והוסיף בקשר להפסקת האש: "לא היה זה נגד הוראות הרבי, שלא להפסיק באמצע הניתוח - שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת".
{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}.

לאחר עסקת החטופים, כמה מהמחבלים ששוחררו נתפסו או נהרגו בפעילות טרור נגד יהודים. יתכן שזו הסיבה לשינוי בדעת הרב וולפא, כפי שהציגה בשבועון בית משיח גיליון
1425:
"אתה פותח את הרדיו ושומע שאו-טו-טו כבר מגיעים לעסקה והמעיים מתהפכים לך, כיון שאתה יודע את ההמשך לזה, שמחר תישמע שוב על דם יהודי שנשפך, וכפי שהזהיר [[הרבי]] מה"מ, שעצם הדיבורים והמשא ומתן עם הערבים, זה מה שגורם לקורבנות". הרב וולפא במבט לאחור, מסביר כי מיד בפרוץ המלחמה כאשר התברר על החטיפות, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] היה צריך להורות להפגיז את כל [[עזה]] ותושביה, ומי שרוצה שנפסיק את ההפגזות, היה דואג להשבת החטופים. עוד מסביר כי חובה לכבוש את עזה ולהקים בה שלטון יהודי. וחותם את מאמרו במענה לדברי הרב [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, המצדד בעיסקה מטעם פיקוח נפש: "וכי יש ספק בדבר, שמצוות פידיון שבויים היא מצוה חשובה מאוד? אבל השאלה היא, האם מותר לשחרר שבוי וכתוצאה מכך לגרום להחדרת אלפי רוצחים שירצחו עוד אלפי יהודים היל"ת? מי לוקח אחריות על זה?"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1425}}.

===פורום תקוה===
[[קובץ:רק נצחון ישחרר את כולם.jpeg|ממוזער|שמאל|פרסום בעד נצחון שיביא לשחרור החטופים]]
פורום תקווה הוא פורום של מספר משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.

===משפחות החטופים===
משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.

לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב"ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הקדוש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 דיווח על הביקור] באתר [[חב"ד און ליין]]}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב"ד און ליין}}}}.

מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום "תקוה" המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע"פ ידיעה בערוץ 7.}}.

בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ"ש{{הערה|[https://chabad.info/news/1080184/ ראה מענה הרבי מה"מ על השארת כיסא ריק] {{אינפו}}}}.

===עסקה והפסקת אש טבת פ"ה===
בטבת תשפ"ה נחתמה עיסקה בין ממשלת ישראל והטרוריסטים של חמאס, על [https://chabad.info/news/war/1172821/ עסקה להשבת 33 חטופים] מהם חיים ומהם הרוגים תמורת הפסקת הלחימה בעזה ושחרור למעלה מאלף מחבלים מהם רוצחים אכזריים ומסוכנים, שדם יהודי רב על ידיהם וחלקם רצחו יהודים במלחמת חרבות ברזל.

ב[[שבועון בית משיח]] ובאתרי האינטרנט של חב"ד התייחסו לעסקה כשופכת דמים ומסוכנת לעם ישראל בהתבסס על דברי הרבי בעסקה דומה בשנת [[תשל"ט]].
[[קובץ:פסק דין רבני חב"ד נגד שחרור מחבלים.jpeg|ממוזער|שמאל|פסק רבני חב"ד נגד שחרור מחבלים]]
רבני חב"ד פירסמו פסק דין נגד עיסקה בה משחררים טרוריסטים רוצחי יהודים. בין החותמים: הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], הרב [[גדליה אקסלרוד]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[יוסף גינזבורג]], הרב [[מנחם מנדל וילישנסקי]].

צביקה מור אביו של אחד החטופים [https://chabad.info/magazine/1172155/| התראיין לבית משיח] והתריע על העסקה ההזויה שתביא שמחה לרגע ותגרום ח"ו לשפיכות דמים המונית היל"ת.

====הפגנות====
נגד העיסקה המסוכנת יצאו יהודים איכפתיים להפגנות בכל רחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1172799/ אלפים הפגינו בירושלים]}}.

הפגנה נערכה בצומת כפר חב"ד, בהשתתפות תושבי הכפר והתמימים.

==חסידי חב"ד שנרצחו==
* החייל החב"די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת-שמחת תורה [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.
*החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד, נרצח בידי מחבלים, בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.
*החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי"ד, נכדו של הרה"ח ר' יהודה רובין ז"ל שליח הראשי ללב השומרון - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{COL}}}}.
*החייל '''אביתר אוחיון''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת שמחת תורה, [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.
*הקצין, '''יששכר נתן''' הי"ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה"ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב"ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]], ישיבת [[בית הר"מ]] נחלת הר חב"ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ"ח מרחשוון]] [[תשפ"ד]] במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי"ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב"ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי"ד}}.
*הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי"ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ"ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי"ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב"ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט"א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב"דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב"דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי"ד]}} ובוגר מוסדות חב"ד ב[[צפת]].
*סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי"ד, חסיד חב"ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב"ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ"ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ"ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב"די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי"ד], חב"ד אינפו}}.
*החייל הת' '''ישראל אליהו סויסה''' ע"ה, בן למשפחה חב"דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית{{הערה|[https://col.org.il/news/160988 בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה], {{חב"ד און ליין}}}}{{הבהרה}}.
*רב"ט '''אילן כהן''' הי"ד חייל בודד מארגנטינה, שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה"ל ירה בטעות לכיוון החפ"ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמשה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית בישיבת חב"ד במגדל העמק. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב"ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.
*סרן '''[[ישראל יודקין]]''' הי"ד מ[[כפר חב"ד]], נהרג ב[[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]] בקרב בעזה. נכדם של הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב [[מיכה שטיינמץ]], צאצא המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב [[יצחק גרשנטקורן]] מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]. בוגר ישיבות [[תומכי תמימים רחובות]] ו[[ישיבת דעת]] רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093557/ לע"נ החיילים החב"דים הי"ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה] {{אינפו}}}}, נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ"ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת "חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086276/ דיווח באתר {{אינפו}}]}}. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשפ"ד]], החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162997 הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין] {{חב"ד און ליין}}}}. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח מציבתו לצד שמו את הכיתוב הי"ד - [[ה' יקום דמו]] ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (מפלגת ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי"ד על מצבות חללי צה"ל גם בבתי עלמין צבאיים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097474/ הצעת חוק: לאפשר כיתוב הי"ד על מצבות חללי צה"ל]}}{{הערה|לקריאה נוספת ראו '''ה' יקום דמו'''. ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1415 עמוד 46.}}. לאחר מאבק תקשורתי רחב היקף, המועצה הציבורית במשרד הביטחון הסכימה להוסיף "הי"ד".

* '''אליהו אמסלם''' הי"ד מרעננה{{הערה|ראו בכתבת '''בקרובי אקדש''' מתוך שבועון {{שבועון כפר חב"ד}} גיליון 2061 עמוד 44.}}. נהרג ב[[י"ד]] [[אייר]] [[תשפ"ד]]. היה מקורב ל[[חב"ד]] ב[[רעננה]], והיה אף מדריך בקעמפ [[גן ישראל]] של [[בית חב"ד לדוברי צרפתית]] בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086303/ מקהילת חב"ד ברעננה: החייל אליהו אמסלם הי"ד]}}.
* '''סמל שניאור זלמן כהן''' הי"ד מיצהר, נפל בקרב בעזה ר"ח מרחשוון תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1147419/ אבל בחב"ד: החייל הת' שניאור זלמן כהן הי"ד נפל בעזה] {{אינפו}}}}. גדל כחסיד חב"ד, להוריו ר' זאב ודינה כהן מיצהר. למד בישיבת חב"ד-מצפה יצהר ובשת תשפ"ג כתלמיד קבוצה. ובעקבות פרוץ המלחמה התגייס לצבא ונהרג מפיצוץ רימון. הותיר אחריו הורים אחים ואחיות כולם חסידי חב"ד. תיעוד קורות חייו ופועלו במבצעים ובבית חיינו פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 1433.
* הרב [[צבי קוגן]] שליח הרבי ב[[אבו דאבי]] - [[איחוד האמירויות]], בחודש [[חשון]] [[תשפ"ה]], נחטף ונרצח על ידי חולית טרור כנראה בהכוונת [[אירן]] או ארגוני הטרור הפועלים בשמה.

== פעילות חסידי חב"ד ==
=== פרסום דעת הרבי ===
חסידי חב"ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]:
*עמידה בתוקף מול האויב.
*הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.
*גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר [[חב"ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.
*וועד [[אור החסידות]] פרסם עלון בשם '''"השכם והערב עליהם"''', הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.
*הספר "קראתי ואין עונה", הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.

====הרב וולפא====
הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם: חמש הערות על המצב {{בית משיח}}}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}.

הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:
*הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט.
*לחימה במחבלים ללא פשרות.
*לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות.
*מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם.
*עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.
*ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ "מלחמת השם"? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.

כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת: "אני בוחר להאמין לראש הממשלה" ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.

ואף הדפיסו את הספר [[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]] של הרב [[שלום בער וולפא]] במהדורה נוספת{{הערה|ראו ריאיון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון מס' 2044.}}.

כמו כן במהלך המלחמה מכון [[JEM]] הפיק סרטוני הסברה רבים.

====בכלי התקשורת====
בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב"ד]] שכאיש זק"א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.

ד"ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב"דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]] השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב [[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}. כמו כן ביקר ב770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.

בראיון ל[[עמי מימון]] בתוכנית 'חידודון' הרב [[יגאל קירשנזפט]] [[שליח הרבי]] שליט"א מלך המשיח לחבל עזה{{הערה|[[קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3|הרב קירשנזפט על גוש קטיף]]}}. סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב"ד נחלץ לסייע להם.

====ציור בחורבות עזה====
במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל לבית שנחרב במהלך מתקפת שמחת תורה, ומרוב התרגשות צייר על הקיר באמצעות הפיח שכיסהו. הציור קיבל הד רחב בכלי התקשורת, ולאחר מספר חודשים, מוזיאון ישראל עמל לעקור את הקיר עם הציור, ולהעבירו למוזיאון{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 "הציור הזה הוא שלי": יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}}.

====פעילות בקרב החיילים====
[[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפרסם ארגון [[צעירי חב"ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האויב]]
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:
* שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב"ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה"ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב"ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.
* [[ניידות חב"ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.
* ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ"ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים{{הערה|[https://www.kcm.co.il/משיבי-הרוח/ משיבי הרוח], שבועון כפר חב"ד.}}.
* חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.}}.
* [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת"ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת"ת].}}.
* הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב"די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}
* מבצע חנוכה תשפ"ד - בימי חנוכה חסידי חב"ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב"ד, ניידות חב"ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה"ל בכל הארץ בכלל.
* בחודש אדר א' תשפ"ד ארגון ההפצה [[ממש]] השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה"מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.

====פעולות בערים מופגזות ומפונות====
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.

הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב"ד אינפו}}}}.

ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.

====פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים====
* בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}
* הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, '''מי שברך לחיילי צה"ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.
* חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.

==התעוררות==

===הודאה על הניסים והנפלאות===
[[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|שמאל|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ"ה]]

חרף הטרגדיות הנוראות, חסידי חב"ד מבליטים במהלך המלחמה, את הניסים והנפלאות הרבים המתרחשים כל העת. כלי התקשורת של חב"ד מפרסמים ידיעות על ניסים מיוחדים שהתרחשו במתקפה הגדולה בשמחת תורה תשפ"ד, ובמהלך כל המלחמה.

בתגובה לניסים גדולים שאירעו בארץ הקודש, במהלך חודש תשרי תשפ"ה, האורחים מארץ הקודש בבית חיינו, פצחו בריקודי שמחה מחוץ לבית חיינו.

לקראת שמחת תורה תשפ"ה, [[שבועון בית משיח]] הפיק חוברת ייחודית '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''' - על הניסים והנפלאות שעשה לנו בורא עולם. את החוברת הפיק שבועון בית משיח וערך [[יוסי סלומון]]. החוברת צורפה לגיליון חג סוכות תשפ"ה.

===התעוררות לאחדות===
[[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|קריאה לכינוס מאוחד]]

במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב"ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו"ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו"ר [[את"ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].

ביום חמישי י"ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].

הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.

====ראש הממשלה בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה====

בימי המלחמה חלה התעוררות רבה בענין מבצע תפילין והדים רבים התחוללו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ"ד, בעיצומו של המבצע ב[[רפיח]], תמונה כשהוא מניח [[תפילין]].

נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.

ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב"ד רבים שעמדו עמו בקשר הניחו עימו תפילין{{הערה|הרב דוד נחשון סיפר לבית משיח שכמה פעמים הניח לראש הממשלה אך לא חשבו לצלם זאת}}, ההנחה הגיעה בעקבות הרב [[אור זיו]] שליח הרבי לקטמון ויחד עם שדרן בערוץ 14 [[שרון גל]] הביאו לראש הממשלה באחד מהביקורים את התפילין של מושיקו דוינו הי"ד ואת מכתב האם וביקשו מראש הממשלה שיניח.

====התעוררות משיח====
ר' [[אודי דוד בן דוד]], עיתונאי רדיו דרום, סיקר מקרוב את מלחמת חרבות ברזל, ואת התוצאות העקובות מדם כתוצאה מהתקפת המחבלים בשמחת תורה, ובמהלך השנה באמצעות טילים ואמצעים אחרים. ר' אודי שמע ניצולים מההתקפה ומהטילים, שוחח עם משפחות שכולות ונפגעים ברמות שונות. ולקראת סוף שנת תשפ"ד שהחלה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשף בבית משיח את רשמיו הלא פשוטים משנה של מלחמה והסיק כי חייבים לבקש משיח:
"עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש רק פתרון אחד לכל המצב הזה – משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. לאורך הדורות ניסו את כל הפטנטים השונים, אך שום דבר לא עזר. במשך השנים בטחנו בכל מיני פוליטיקאים אבל אלה לא הצליחו לעזור, ולהיפך. הם דורשים רק את טובתם. אנחנו צריכים להבין שאין שום פתרון, אלא רק ביאת משיח".
ומוסיף כי חייבים להתעורר גם במבצע תפילין:
"אני קורא לאחיי מאנ"ש: גם אם לא יוצאים מהבית ל'מבצעים', חשוב להשתדל לקחת איתנו את התפילין. תמיד אפשר לפגוש ביהודי נוסף שלא הניח תפילין ולזכות אותו. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים בתקופה הזאת"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1132824/ ראיון עם יוסי סלומון, שבועון בית משיח 1426]}}.

====מבצע 7.10====
הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] סגן יו"ר מרכז לענייני חינוך, יזם מבצע בו מקורבים לוקחים שם של הרוג ממלחמת חרבות ברזל, ועושים לזכותו אחד מ-10 המבצעים, לפחות 7 פעמים{{הערה|כפר חב"ד 2081 ע' 72. ניתן לציין כי כמה שלוחים ומוסדות חב"דיים ציינו באירועים מיוחדים את התאריך הלועזי של המתקפה}}.

==כינוס השלוחים העולמי==
===כינוס השלוחים תשפ"ד===
[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו"ל בעקבות הוראת [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.

לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.

השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.
*הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.

===כינוס השלוחים תשפ"ה===
====קבלת פני משיח====
[https://kinus.info/ כינוס השלוחים העולמי תשפ"ה], בגין מלחמת חרבות ברזל בארץ הקודש וגילויי האנטישמיות בעולם - הוקדש לעיסוק במבצעי הקודש של הרבי מלך המשיח, לשמירה הגנה והצלה על בני ישראל בארץ הקודש ובכל העולם, ומתוך דגש על פעולות לסיום השליחות היחידה שהטיל הרבי מלך המשיח בכינוס השלוחים תשנ"ב: הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!

====הכינוס לע"נ השליח שנרצח====
הבאנקעט המרכזי יתקיים בסימן "וישבתם לבטח בארצכם.. ואולך אתכם קוממיות".

בערב הכינוס הוחלט להקדישו לעילוי נשמת השליח הרב [[צבי קוגן]] הי"ד שליח באבו דאבי, שנרצח על ידי מחבלים ערבים, מספר ימים לפני פתיחת הכינוס.

בבנקט השלוחים שהתקיים באולמי רז"ג בקראון הייטס, הרב שפילמן חמיו של השליח הרב קוגן הי"ד, אמר עם אלפי המשתתפים פרק תהילים לעילוי נשמת חתנו.

====שמחה רוטמן: לשמור על שלימות הארץ====

ממשלת ישראל מדברת על נסיגות בצפון ובדרום כחלק מהסכמים עם חיזבאללה וחמאס, ובנושא זה חבר כנסת [[שמחה רוטמן]] יו"ר ועדת חוקה ומשפט נאם בבנקט, נאום תקיף ונחרץ אודות ג' השלימויות ושם דגש על שלימות הארץ{{הערה|[
https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155944/ שלושת השלימויות: נאומו של ח"כ רוטמן בבאנקעט]}}.

====עיתונאים בפאנל ניסים====
[[קובץ:פאנל ניסים מתי טוכפלד הלל ביטון רוזן.jpeg|ממוזער|שמאל|פאנל ניסים]]
בבנקט הוצג פאנל חי של כתב חדשות וביטחון של ערוץ 14 הלל ביטון-רוזן עם כתב רדיו גלי ישראל ר' [[מתי טוכפלד]] על ניסי המלחמה, אותם מראה הקב"ה לעם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155719/?old פאנל ניסים בבנקט כינוס השלוחים תשפ"ה]}}.

====שר הביטחון מודה על הניסים====
בהתוועדות [[ראש חודש כסלו]] ב[[770]] בהשתתפות אלפי שלוחים, אורח הכבוד היה [[יואב גלנט]] מי שכיהן כשר הביטחון בתחילת המלחמה ובנאומו דיבר בהרחבה על הניסים שעשה הקב"ה במלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/1156214/ שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הגיע להודות על הניסים ב-770]{{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.kikar.co.il/security-news/snuoqm גלנט: הנהגתי את המלחמה כשליח של הקב"ה, לא היה יכול להצליח בלי האמונה והתפילות]}}.

==גזרת הצפון==
{{להשלים}}
[[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|שמאל|250px|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]
[[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ"ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו"ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.]]
במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי"ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה"ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.

החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי"ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב"י ב[[מירון]], [[צפת]], [[מטולה]], [[קרית שמונה]], [[נוף הגליל]], [[עכו]] ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.

בה' אדר א' חיילת נהרגה{{הערה|הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת. }} ועוד שבעה בני אדם נפצעו{{הערה|בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.}} כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.

שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים.
השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות-תרשיחא|מעלות]] והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.

בחודשי החורף תשפ"ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.

מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה"ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.

את רוב הטילים צה"ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.

מחבלי חיזבללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.

===ל"ג בעומר תשפ"ד===

בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.
[[קובץ:ביסטריצקי לג בעומר מירון איסור פתיחת המתחם.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ביסטריצקי קורא לציית להנחיות פיקוד העורף]]

לקראת ז' אדר יום הילולא דמשה רבנו, הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת ל"ג בעומר המליץ צה"ל לממשלת ישראל לסגור את כל איזור מירון לימי ל"ג בעומר, ולהכריז שטח צבאי על מתחם רשב"י וסביבותיו, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור.
החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב"י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים.
החשש הכבד - החיזבללה ינצל קיבוץ מאות אלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב"י.

לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב"י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל"ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.

רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל"ג בעומר.

הפן החב"די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב"דית, ובישיבת חב"ד בצפת החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל"ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל"ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.

הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] רב קהילת חב"ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב"י בימי ל"ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל"ג בעומר.
בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.

כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:

הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב"י בל"ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.

"אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא", כתב הרב.

הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב"י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.

"היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור", כתב{{הערה|ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ"ד}}.

מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.

בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ"ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.

מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.

באור ליום רביעי י"ד אייר, מתחם מירון נסגר על ידי צה"ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.

===התחממות גיזרת הצפון סיון תשפ"ד===
ב[[כ"ו אייר]] גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093101/ לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון] {{אינפו}}}}.

ב[[חג השבועות]] תשפ"ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, והלבנונים הגיבו בתקיפות של יותר מ-200 טילים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095280/ חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון] {{אינפו}}}}.

===התפוצצות הביפרים בלבנון===
ב[[י"ז אלול]] [[תשפ"ד]] בצל הכנות לפתיחת מערכה עם לבנון, התפוצצו אלפי ביפרים בלבנון ובסוריה ופגעו בכ-4000 מחבלי חיזבאללה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1133237/ 11 מחבלים מחוסלים ו-4,000 פצועים בפיצוצים בסוריה ולבנון] {{אינפו}}}}.

הביפרים היוו מכת פתיחה למתקפה קרקעית בלבנון ובמהלכה צה"ל פעל קרקעית בדרום לבנון ובאמצעות חיל האוויר פעל גם בביירות, צור ועוד.

במתקפה המשולבת צה"ל הצליח בחסדי הבורא לחסל את רוב צמרת חיזבאללה, מפקדות, מנהרות ומשגרים. תוך כדי מתקפה נחשף כי בחודשים שקדמו להתקפה הגדולה, צה"ל פעל בחשאי בלבנון לניטרול ותיעוד מנהרות ובסיסי חיזבאללה.

הרב [[שלום בער וולפא]] במוסף שבועון בית משיח לחג הסוכות "נסיך נפלאותך וטובותך" שיבח את דרכי הפעולה של צה"ל בלבנון בהכוונת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומסביר כי ראש הממשלה פועל בתוקף.

===הפסקת אש===
בחשון [[תשפ"ה]] החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.

במסגרת ההסכם, ישראל תסיג את הלוחמים בצורה מדורגת בתקופה של עד 60 ימים. במקביל, [[ארה"ב]] תקדם מו"מ עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.

בין הסעיפים של ההסכם כוחות הביטחון והצבא הרשמיים של לבנון יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לשאת נשק או להפעיל כוחות בדרום לבנון. כל מכירה, אספקה וייצור של נשק או חומרים הקשורים לנשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.

השר בן גביר הדגיש כי הסכם הפסקת האש והנסיגה הוא סכנה מעשית: "הסכם עם צבא לבנון הוא הסכם על הקרח. לצבא לבנון אין בכלל את הסמכות, ובטח לא את היכולת להתגבר על החיזבאללה.

בשביל לצאת מלבנון חייבים שתהיה לנו רצועה ביטחון שלנו. כבר ראינו את זה, שאסור לנו לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמנו. אחרת, הטילים ישוגרו למנרה, לאביבים, לקרית שמונה, לכל הצפון ולכל מדינת ישראל, ולבסוף נצטרך לחזור שוב ללבנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1153415/ לאחר אישור הקבינט: הפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף]}}.

====התנגדות ראשי רשויות בצפון====
ראשי רשויות בצפון התנגדו באופן נחרץ להפסקת האש, העלולה להביא אסון נורא בטווח הקצר ועוד יותר במבט לזמן ארוך. ראש עיריית [[קרית שמונה]] אביחי שטרן, התראיין ב[[שבועון בית משיח]] והביע דיעה ברורה נגד הפסקת האש והסכנה המוחשית אליה נקלעים כעת תושבי הצפון לאחר הפסקת האש:
"ברגע שהם [המחבלים] חוזרים לבתים – כולל אלה בקו הראשון מול הגבול – אין שום דרך למנוע את ה–7 לאוקטובר הבא. הרי כולנו יודעים שאלה לא בתים, אלא מוצבי טרור קדמיים שיש להם ייעוד אחד: להתארגן לפשיטה עלינו, תושבי הגליל ועל בתינו"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1157425/ "בחתימת ההסכם מול לבנון, נתניהו חותם על האסון הבא"]{{בית משיח}}}}.

====כיבוש המורדים בסוריה====
בתחילת [[כסלו]] [[תשפ"ה]], המורדים ב[[סוריה]] פתחו במתקפת ענק ותוך כעשרה ימים השלימו את כיבוש סוריה, כאשר הצבא הסורי מתפורר וקורס לחלוטין.

ראשי מערכת הביטחון בארץ הקודש, הגיבו כי נפילת סוריה היא התמוטטות מוחלטת של ציר הרשע האירני.

[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] פירסמו את דברי הרבי על נחיצות [[רמת הגולן]] ובעת כזו אם הגולן היה בידי הסורים, הרי המורדים ובהם שונאי ישראל היו על שפת הכינרת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1159321/ ניצחון הרבי בנושא רמת הגולן • הרב שבתי ויינטראוב]{{אינפו}}}}.

==איראן==
===התקפת כטב"מים===
בשלהי חודש [[אדר ב']] [[תשפ"ד]] חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית.
בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.

במוצאי שבת קודש [[ה' ניסן]] [[תשפ"ד]] דו"צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו"צ עדכן על שיגור מאות כטב"מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.

שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.}}.

גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|במהלך סוף השבוע קיימנו בצה"ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה"ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.}}.

בלילה שבין מוצ"ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי"ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. ב[[נס]], הטילים לא פגעו או גרמו נזק ל[[יהודים]], ולפי דו"צ 99% מהטילים והכטב"מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.

===חיסול ראשי הטרור===
בתמוז תשפ"ד חוסלו שניים מראשי הטרור האירני - איסמעיל הניה ראש החמאס, ופואד שוכר רמטכ"ל החיזבללה.

אירן וגרורותיה, איימו בנקמה, ובארץ הקודש וגם צבאות של מדינות ידידותיות הועמדו בכוננות-על.

במהלך תקופת הכוננות, [[שבועון בית משיח]] פורסם מאמר מחאה מאת [[שניאור זלמן לוין]] בו מביע תרעומת על מהלכי הצבא בציר פילדלפי, כאשר לאחרונה אותרו במקום מנהרות ענק בהן גם רכבים עוברים ובחלקו השני של המאמר מביא את דברי הרבי כי בקשר לארץ הקודש יש להרגיע ולא להפחיד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 28-30}}.

באלול תשפ"ד חוסל נסארללה ראש החיזבאללה, ובראש השנה חוסל גם ממלא מקומו ועוד בכירים.

===חיסולו של יחיא סינואר===
בליל חג הסוכות [[ט"ו תשרי]] [[תשפ"ד]] טנק של צה"ל חיסל את מנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינואר ששהה במבנה בעיר רפיח שברצועת עזה.

===התקפת טילים ליל ערב ראש השנה תשפ"ה===
[[קובץ:פגיעה ישירה בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|פגיעה ישירה בבית ספר חב"ד גדרה {{אינפו}}]]
בכ"ח אלול, ארה"ב הודיעה לישראל על התקפה קרובה מאירן ובליל כ"ט אלול קיבלו מיליונים מתושבי ישראל הודעה לסלולרי כי עליהם להגיע למרחב מוגן ומספר דקות עברו והחלה מתקפת טילים בליסטיים בה נורו למעלה מ-180 טילים, ובכל אחד מאות קילו חומר נפץ.

נס גדול היה כאשר חיל האוויר הישראלי בסיוע צבאות ארצות הברית ירדן ועוד, הצליחו ליירט כמעט את כל הטילים, אבל משברי טיל נהרג ערבי ביריחו. ושברים אחרים פגעו בבית ספר חב"ד בגדרה, נגרם נזק, הבי"ס בשעת ערב היה ריק ואין נפגעים.

===טיל בבית ספר שלהבות גדרה===
[[קובץ:חני קרניאל ראיון בית משיח טיל בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|מנהלת בית הספר שלהבות חב"ד, גב' חני קרניאל בראיון לבית משיח]]

בהתקפת הטילים הגדולה של [[אירן]], בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשפ"ה]], טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב"ד ב[[גדרה]] בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים.

המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, וב[[צום גדליה]] למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.

הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.

שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1137801/ פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב"ד בגדרה] {{אינפו}}}}.

מנהלת בית הספר השליחה גב' קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.

הראיון פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון יום כיפור תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1141202/ '''הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה'''], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1430 ע' 38-41}} ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: "המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר". על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: "המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו".

===מבצע ימי תשובה===
ישראל הבטיחה נקמה וכוננות נרשמה בישראל וגם באירן. למעלה משלושה שבועות הזהירה ישראל את אירן מפני תגובה על פעולותיה במישרין ובעקיפין נגדה, תוך הזהרה שהתגובה תהיה חמורה.

הפרשנים היו חלוקים בדיעותיהם, אם ישראל תגיב בצורה מינורית על מנת למנוע תגובת נגד, או שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל בתוקף להשמדת מתקני הנפט והגרעין.

בשבת בראשית תשפ"ה יצא לדרך מבצע "ימי תשובה"{{הערה| [https://chabad.info/news/war/1145566/
אינפו]}} במהלכו חיל האוויר תקף במדינות ערב. היקף התקיפה שהתחלק לשלושה גלים בשיתוף מטוסי קרב, תדלוק ומודיעין, היה על מתקנים צבאיים, מפעלי יצור טילים וכתב"מים ומערכות הגנה אוויריות באירן, סוריה ועירק (על פי פרסומים זרים).

ראש הממשלה פירגן למבצע, ואילו השר בן גביר הגיב בציניות כי זוהי רק מכת פתיחה.

===רצח השליח הרב צבי קוגן===
ביום חמישי כ' חשון [[תשפ"ה]] השליח לאבו דאבי הרב [[צבי קוגן]] נעלם מבלי להשאיר אחריו עקבות, החשד החל כאשר לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, לאחר שלא יצר קשר עם משפחתו פנתה אשתו לקב"ט של בית חב"ד שפנה לרשויות. המשטרה המקומית ו[[המוסד|המוסד הישראלי]] החלו לבדוק את הפרשה, והיעלמותו פורסמה בתקשורת העולמית.

רכבו של קוגן נמצא נטוש באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי. הטלפון שלו נמצא לאחר שכובה.

כעבור כשלושה ימים, ביום ראשון [[כ"ג מרחשוון]] אותרה גופתו ועליה סימני מאבק{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1152215 טרגדיה קשה: שליח הרבי הרב צבי קוגן הי"ד נרצח] {{אינפו}}}}.

הרצח עורר תגובות וגינויים ברחבי העולם גם מאישי ממשל ובכירים אחרים{{הערה|{{קישור חבד אינפו|1152222|מכל גווני הקשת הפוליטית כואבים את הירצחו של שליח הרבי|אבריימקה אייזנשטיין|כ״ג במרחשוון ה׳תשפ״ה}}}}.

חולית הטרור האירנית שביצעה את הרצח נלכדה בתורכיה והוסגרה לאיחוד האמירויות.

==לקריאה נוספת==
* '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''', [[יוסי סלומון]] - ניסי מלחמת חרבות ברזל, יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף ל[[שבועון בית משיח]], גיליון חג הסוכות [[תשפ"ה]] גיליון 1431

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב"ד אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}

===המתקפה===
* [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}
* [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm "הרבי הציל את חיי": השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה

===מהלך המלחמה===
* [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה
* [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה
* [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו"ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]
* [https://chabad.info/news/1084690/ הרב אופן: • המנהיגים סובלים ממה יאמרו העמים] {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/blogs/1087315/ המנהיגים ממה יאמרו הגויים • הרב יוסף גרליצקי] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/1095326/ להיות חייל של הרבי בשטח אש • ראיון עם הרב [[אשר פיזם]] מ[[שדרות]]] {{אינפו}}
*[https://www.kcm.co.il/מסתערב-בשולחן-השבת/ מסתערב בשולחן השבת] {{שבועון כפר חב"ד}}

{{מלחמות ישראל}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלחמות ישראל]]

מלחמת חרבות ברזל

2025-01-17T06:07:47Z

יוניון: /* עסקה והפסקת אש טבת פ"ה */

{{אקטואלי|כל הערך=כן}}
{{עריכה|חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה}}
[[קובץ:בארי2.jpeg|ממוזער|שמאל|הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס ימח שמם וזכרם]]
[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע"י [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]

'''מלחמת חרבות ברזל'''{{הערה|או '''מלחמת שמחת תורה'''}} היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה"ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי"ד, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.

בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי"ד.

המלחמה של ישראל נגד איראן וגרורותיה התפתחה לשבע חזיתות: עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, אירן תימן ועירק. במלחמה כולה נהרגו קרוב ל-2000 יהודים, הי"ד.

בחשון תשפ"ה נחטף ונרצח באבו דאבי שליח הרבי הרב [[צבי קוגן]] הי"ד.

בחשון תשפ"ה החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר. בהפסקת האש היו הפרות רבות.

==שלבי המלחמה==
===המתקפה===
[[קובץ:המחבלים פורצים מגדר עזה לעבר ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|המחבלים פורצים לעבר ישראל]]
מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ"ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז"ל "הבא להרגך השכם להורגו".}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ"ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה"ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}{{הערה|ראו גם בקובץ '''המשיח וחרבות ברזל''' בהוצאת [[זמן הגאולה]]}}.
[[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|שמאל|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]
בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.

מאחר וצה"ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות {{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה"ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.
[[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|שמאל|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]
צה"ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב"דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382).}}. צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.

===המלחמה===
לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1016990/34 צה"ל פתח במלחמת "חרבות ברזל"] {{אינפו}} }}, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.

בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה"ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.

בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי"ג מרחשון, חיילי צה"ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.

במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים{{הערה|'''תורת לחימה''', מתוך {{בית משיח}} גיליון מס' 1412 עמוד 32.}}.

צה"ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול "אלימות המתנחלים"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ "היעדר אכיפה": גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש"י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה"ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1053284/"תקפו פלסטינים ביו"ש": ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים]{{אינפו}}}}.

בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה"ל למשך שבוע. ביום שישי י"ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.

===רפיח===
[[קובץ:ציר פילדלפי.jpeg|שמאל|ממוזער|ציר פילדלפי הגובל בין מצרים לרפיח]]
ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון [[כ"ז ניסן]], ירי פצמ"רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה"ל ונפצעו חיילים נוספים.

בגלל ירי הרקטות, התחיל צה"ל את המבצע ברפיח.

טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.

כוחות צה"ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום [[כ"ח ניסן]], בהכוונה מודיעינית של שב"כ ואמ"ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.

במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.

במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.

כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.
===הדפסת התניא===
ביוזמת הרב [[איזי מורגנשטרן]] והרב [[אריה עמית]] המשרתים בימים אלה במילואים בצה"ל, הודפס [[ספר התניא]] בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.

==החטופים==
כ-251 אנשים נשים וטף, נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה"ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.

בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ"ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב"דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.

בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או"ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.

===חזרת חטופים===

במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.

ב[[ג']] [[אדר א']], [[צה"ל]] שחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.

באור לט' אייר תשפ"ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.

כמו כן באור לט"ז אייר צה"ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב[[שמחת תורה]] ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086898/ שלושת גופות החטופים שחזרו] {{אינפו}}}}.

ב[[י"ט תמוז]], חולצו גופותיהם של חמישה חטופים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור.

ב[[ט"ו מנחם אב]] חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים.

====מבצע ארנון====
בשבת פרשת במדבר [[ב' סיון]], בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21){{הערה|[https://chabad.info/news/1096855/ מרגש: הענקת חת"ת וברכת כהנים לחטוף] {{אינפו}}}}, אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת "נובה" ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה"ל, שב"כ והימ"מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה"ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.

במבצע הנועז, מפקד בימ"מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי"ד והמבצע נקרא על שמו "מבצע ארנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1094976/ ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים] {{אינפו}}}}.

לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל"ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל"ג בעומר בנאות אפקה תל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095026/ אב החטופה מקבל דולר של הרבי] {{אינפו}}}}.

===עסקאות החטופים===
בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י"א כסלו]].

35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.

העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל"ט]].}}.

[[קובץ:כיכר החטופים רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|כיכר החטופים בעיר [[רחובות]]]]

עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב"ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים{{מקור}}. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}, רואיין ד"ר נגל ראש המל"ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.

כלי התקשורת החב"דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}.

הרב שלום בער וולפא, הנחשב מומחה וידען בענייני שלימות הארץ, פרש בבית משיח את עמדותיו בנושא עסקת החטופים והפסקת האש:
"לגבי העסקה שעשו לשחרור החטופים, כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיון שלא היתה ברירה, בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפי עניות דעתי, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת". ומספר כי נשאל לגבי הפגנות נגד העסקה והורה לא להפגין. והוסיף בקשר להפסקת האש: "לא היה זה נגד הוראות הרבי, שלא להפסיק באמצע הניתוח - שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת".
{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}.

לאחר עסקת החטופים, כמה מהמחבלים ששוחררו נתפסו או נהרגו בפעילות טרור נגד יהודים. יתכן שזו הסיבה לשינוי בדעת הרב וולפא, כפי שהציגה בשבועון בית משיח גיליון
1425:
"אתה פותח את הרדיו ושומע שאו-טו-טו כבר מגיעים לעסקה והמעיים מתהפכים לך, כיון שאתה יודע את ההמשך לזה, שמחר תישמע שוב על דם יהודי שנשפך, וכפי שהזהיר [[הרבי]] מה"מ, שעצם הדיבורים והמשא ומתן עם הערבים, זה מה שגורם לקורבנות". הרב וולפא במבט לאחור, מסביר כי מיד בפרוץ המלחמה כאשר התברר על החטיפות, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] היה צריך להורות להפגיז את כל [[עזה]] ותושביה, ומי שרוצה שנפסיק את ההפגזות, היה דואג להשבת החטופים. עוד מסביר כי חובה לכבוש את עזה ולהקים בה שלטון יהודי. וחותם את מאמרו במענה לדברי הרב [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, המצדד בעיסקה מטעם פיקוח נפש: "וכי יש ספק בדבר, שמצוות פידיון שבויים היא מצוה חשובה מאוד? אבל השאלה היא, האם מותר לשחרר שבוי וכתוצאה מכך לגרום להחדרת אלפי רוצחים שירצחו עוד אלפי יהודים היל"ת? מי לוקח אחריות על זה?"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1425}}.

===פורום תקוה===
[[קובץ:רק נצחון ישחרר את כולם.jpeg|ממוזער|שמאל|פרסום בעד נצחון שיביא לשחרור החטופים]]
פורום תקווה הוא פורום של מספר משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.

===משפחות החטופים===
משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.

לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב"ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הקדוש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 דיווח על הביקור] באתר [[חב"ד און ליין]]}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב"ד און ליין}}}}.

מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום "תקוה" המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע"פ ידיעה בערוץ 7.}}.

בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ"ש{{הערה|[https://chabad.info/news/1080184/ ראה מענה הרבי מה"מ על השארת כיסא ריק] {{אינפו}}}}.

===עסקה והפסקת אש טבת פ"ה===
בטבת תשפ"ה נחתמה עיסקה בין ממשלת ישראל והטרוריסטים של חמאס, על [https://chabad.info/news/war/1172821/ עסקה להשבת 33 חטופים] מהם חיים ומהם הרוגים תמורת הפסקת הלחימה בעזה ושחרור למעלה מאלף מחבלים מהם רוצחים אכזריים ומסוכנים, שדם יהודי רב על ידיהם וחלקם רצחו יהודים במלחמת חרבות ברזל.

ב[[שבועון בית משיח]] ובאתרי האינטרנט של חב"ד התייחסו לעסקה כשופכת דמים ומסוכנת לעם ישראל בהתבסס על דברי הרבי בעסקה דומה בשנת [[תשל"ט]].
[[קובץ:פסק דין רבני חב"ד נגד שחרור מחבלים.jpeg|ממוזער|שמאל|פסק רבני חב"ד נגד שחרור מחבלים]]
רבני חב"ד פירסמו פסק דין נגד עיסקה בה משחררים טרוריסטים רוצחי יהודים. בין החותמים: הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], הרב [[גדליה אקסלרוד]], הרב [[יוסף גינזבורג]], הרב [[מנחם מנדל וילישנסקי]].

צביקה מור אביו של אחד החטופים [https://chabad.info/magazine/1172155/| התראיין לבית משיח] והתריע על העסקה ההזויה שתביא שמחה לרגע ותגרום ח"ו לשפיכות דמים המונית היל"ת.

====הפגנות====
נגד העיסקה המסוכנת יצאו יהודים איכפתיים להפגנות בכל רחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1172799/ אלפים הפגינו בירושלים]}}.

הפגנה נערכה בצומת כפר חב"ד, בהשתתפות תושבי הכפר והתמימים.

==חסידי חב"ד שנרצחו==
* החייל החב"די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת-שמחת תורה [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.
*החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד, נרצח בידי מחבלים, בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.
*החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי"ד, נכדו של הרה"ח ר' יהודה רובין ז"ל שליח הראשי ללב השומרון - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{COL}}}}.
*החייל '''אביתר אוחיון''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת שמחת תורה, [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.
*הקצין, '''יששכר נתן''' הי"ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה"ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב"ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]], ישיבת [[בית הר"מ]] נחלת הר חב"ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ"ח מרחשוון]] [[תשפ"ד]] במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי"ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב"ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי"ד}}.
*הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי"ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ"ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי"ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב"ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט"א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב"דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב"דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי"ד]}} ובוגר מוסדות חב"ד ב[[צפת]].
*סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי"ד, חסיד חב"ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב"ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ"ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ"ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב"די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי"ד], חב"ד אינפו}}.
*החייל הת' '''ישראל אליהו סויסה''' ע"ה, בן למשפחה חב"דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית{{הערה|[https://col.org.il/news/160988 בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה], {{חב"ד און ליין}}}}{{הבהרה}}.
*רב"ט '''אילן כהן''' הי"ד חייל בודד מארגנטינה, שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה"ל ירה בטעות לכיוון החפ"ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמשה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית בישיבת חב"ד במגדל העמק. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב"ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.
*סרן '''[[ישראל יודקין]]''' הי"ד מ[[כפר חב"ד]], נהרג ב[[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]] בקרב בעזה. נכדם של הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב [[מיכה שטיינמץ]], צאצא המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב [[יצחק גרשנטקורן]] מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]. בוגר ישיבות [[תומכי תמימים רחובות]] ו[[ישיבת דעת]] רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093557/ לע"נ החיילים החב"דים הי"ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה] {{אינפו}}}}, נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ"ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת "חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086276/ דיווח באתר {{אינפו}}]}}. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשפ"ד]], החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162997 הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין] {{חב"ד און ליין}}}}. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח מציבתו לצד שמו את הכיתוב הי"ד - [[ה' יקום דמו]] ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (מפלגת ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי"ד על מצבות חללי צה"ל גם בבתי עלמין צבאיים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097474/ הצעת חוק: לאפשר כיתוב הי"ד על מצבות חללי צה"ל]}}{{הערה|לקריאה נוספת ראו '''ה' יקום דמו'''. ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1415 עמוד 46.}}. לאחר מאבק תקשורתי רחב היקף, המועצה הציבורית במשרד הביטחון הסכימה להוסיף "הי"ד".

* '''אליהו אמסלם''' הי"ד מרעננה{{הערה|ראו בכתבת '''בקרובי אקדש''' מתוך שבועון {{שבועון כפר חב"ד}} גיליון 2061 עמוד 44.}}. נהרג ב[[י"ד]] [[אייר]] [[תשפ"ד]]. היה מקורב ל[[חב"ד]] ב[[רעננה]], והיה אף מדריך בקעמפ [[גן ישראל]] של [[בית חב"ד לדוברי צרפתית]] בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086303/ מקהילת חב"ד ברעננה: החייל אליהו אמסלם הי"ד]}}.
* '''סמל שניאור זלמן כהן''' הי"ד מיצהר, נפל בקרב בעזה ר"ח מרחשוון תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1147419/ אבל בחב"ד: החייל הת' שניאור זלמן כהן הי"ד נפל בעזה] {{אינפו}}}}. גדל כחסיד חב"ד, להוריו ר' זאב ודינה כהן מיצהר. למד בישיבת חב"ד-מצפה יצהר ובשת תשפ"ג כתלמיד קבוצה. ובעקבות פרוץ המלחמה התגייס לצבא ונהרג מפיצוץ רימון. הותיר אחריו הורים אחים ואחיות כולם חסידי חב"ד. תיעוד קורות חייו ופועלו במבצעים ובבית חיינו פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 1433.
* הרב [[צבי קוגן]] שליח הרבי ב[[אבו דאבי]] - [[איחוד האמירויות]], בחודש [[חשון]] [[תשפ"ה]], נחטף ונרצח על ידי חולית טרור כנראה בהכוונת [[אירן]] או ארגוני הטרור הפועלים בשמה.

== פעילות חסידי חב"ד ==
=== פרסום דעת הרבי ===
חסידי חב"ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]:
*עמידה בתוקף מול האויב.
*הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.
*גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר [[חב"ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.
*וועד [[אור החסידות]] פרסם עלון בשם '''"השכם והערב עליהם"''', הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.
*הספר "קראתי ואין עונה", הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.

====הרב וולפא====
הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם: חמש הערות על המצב {{בית משיח}}}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}.

הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:
*הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט.
*לחימה במחבלים ללא פשרות.
*לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות.
*מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם.
*עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.
*ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ "מלחמת השם"? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.

כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת: "אני בוחר להאמין לראש הממשלה" ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.

ואף הדפיסו את הספר [[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]] של הרב [[שלום בער וולפא]] במהדורה נוספת{{הערה|ראו ריאיון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון מס' 2044.}}.

כמו כן במהלך המלחמה מכון [[JEM]] הפיק סרטוני הסברה רבים.

====בכלי התקשורת====
בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב"ד]] שכאיש זק"א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.

ד"ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב"דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]] השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב [[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}. כמו כן ביקר ב770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.

בראיון ל[[עמי מימון]] בתוכנית 'חידודון' הרב [[יגאל קירשנזפט]] [[שליח הרבי]] שליט"א מלך המשיח לחבל עזה{{הערה|[[קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3|הרב קירשנזפט על גוש קטיף]]}}. סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב"ד נחלץ לסייע להם.

====ציור בחורבות עזה====
במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל לבית שנחרב במהלך מתקפת שמחת תורה, ומרוב התרגשות צייר על הקיר באמצעות הפיח שכיסהו. הציור קיבל הד רחב בכלי התקשורת, ולאחר מספר חודשים, מוזיאון ישראל עמל לעקור את הקיר עם הציור, ולהעבירו למוזיאון{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 "הציור הזה הוא שלי": יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}}.

====פעילות בקרב החיילים====
[[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפרסם ארגון [[צעירי חב"ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האויב]]
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:
* שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב"ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה"ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב"ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.
* [[ניידות חב"ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.
* ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ"ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים{{הערה|[https://www.kcm.co.il/משיבי-הרוח/ משיבי הרוח], שבועון כפר חב"ד.}}.
* חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.}}.
* [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת"ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת"ת].}}.
* הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב"די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}
* מבצע חנוכה תשפ"ד - בימי חנוכה חסידי חב"ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב"ד, ניידות חב"ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה"ל בכל הארץ בכלל.
* בחודש אדר א' תשפ"ד ארגון ההפצה [[ממש]] השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה"מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.

====פעולות בערים מופגזות ומפונות====
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.

הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב"ד אינפו}}}}.

ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.

====פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים====
* בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}
* הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, '''מי שברך לחיילי צה"ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.
* חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.

==התעוררות==

===הודאה על הניסים והנפלאות===
[[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|שמאל|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ"ה]]

חרף הטרגדיות הנוראות, חסידי חב"ד מבליטים במהלך המלחמה, את הניסים והנפלאות הרבים המתרחשים כל העת. כלי התקשורת של חב"ד מפרסמים ידיעות על ניסים מיוחדים שהתרחשו במתקפה הגדולה בשמחת תורה תשפ"ד, ובמהלך כל המלחמה.

בתגובה לניסים גדולים שאירעו בארץ הקודש, במהלך חודש תשרי תשפ"ה, האורחים מארץ הקודש בבית חיינו, פצחו בריקודי שמחה מחוץ לבית חיינו.

לקראת שמחת תורה תשפ"ה, [[שבועון בית משיח]] הפיק חוברת ייחודית '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''' - על הניסים והנפלאות שעשה לנו בורא עולם. את החוברת הפיק שבועון בית משיח וערך [[יוסי סלומון]]. החוברת צורפה לגיליון חג סוכות תשפ"ה.

===התעוררות לאחדות===
[[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|קריאה לכינוס מאוחד]]

במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב"ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו"ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו"ר [[את"ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].

ביום חמישי י"ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].

הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.

====ראש הממשלה בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה====

בימי המלחמה חלה התעוררות רבה בענין מבצע תפילין והדים רבים התחוללו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ"ד, בעיצומו של המבצע ב[[רפיח]], תמונה כשהוא מניח [[תפילין]].

נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.

ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב"ד רבים שעמדו עמו בקשר הניחו עימו תפילין{{הערה|הרב דוד נחשון סיפר לבית משיח שכמה פעמים הניח לראש הממשלה אך לא חשבו לצלם זאת}}, ההנחה הגיעה בעקבות הרב [[אור זיו]] שליח הרבי לקטמון ויחד עם שדרן בערוץ 14 [[שרון גל]] הביאו לראש הממשלה באחד מהביקורים את התפילין של מושיקו דוינו הי"ד ואת מכתב האם וביקשו מראש הממשלה שיניח.

====התעוררות משיח====
ר' [[אודי דוד בן דוד]], עיתונאי רדיו דרום, סיקר מקרוב את מלחמת חרבות ברזל, ואת התוצאות העקובות מדם כתוצאה מהתקפת המחבלים בשמחת תורה, ובמהלך השנה באמצעות טילים ואמצעים אחרים. ר' אודי שמע ניצולים מההתקפה ומהטילים, שוחח עם משפחות שכולות ונפגעים ברמות שונות. ולקראת סוף שנת תשפ"ד שהחלה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשף בבית משיח את רשמיו הלא פשוטים משנה של מלחמה והסיק כי חייבים לבקש משיח:
"עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש רק פתרון אחד לכל המצב הזה – משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. לאורך הדורות ניסו את כל הפטנטים השונים, אך שום דבר לא עזר. במשך השנים בטחנו בכל מיני פוליטיקאים אבל אלה לא הצליחו לעזור, ולהיפך. הם דורשים רק את טובתם. אנחנו צריכים להבין שאין שום פתרון, אלא רק ביאת משיח".
ומוסיף כי חייבים להתעורר גם במבצע תפילין:
"אני קורא לאחיי מאנ"ש: גם אם לא יוצאים מהבית ל'מבצעים', חשוב להשתדל לקחת איתנו את התפילין. תמיד אפשר לפגוש ביהודי נוסף שלא הניח תפילין ולזכות אותו. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים בתקופה הזאת"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1132824/ ראיון עם יוסי סלומון, שבועון בית משיח 1426]}}.

====מבצע 7.10====
הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] סגן יו"ר מרכז לענייני חינוך, יזם מבצע בו מקורבים לוקחים שם של הרוג ממלחמת חרבות ברזל, ועושים לזכותו אחד מ-10 המבצעים, לפחות 7 פעמים{{הערה|כפר חב"ד 2081 ע' 72. ניתן לציין כי כמה שלוחים ומוסדות חב"דיים ציינו באירועים מיוחדים את התאריך הלועזי של המתקפה}}.

==כינוס השלוחים העולמי==
===כינוס השלוחים תשפ"ד===
[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו"ל בעקבות הוראת [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.

לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.

השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.
*הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.

===כינוס השלוחים תשפ"ה===
====קבלת פני משיח====
[https://kinus.info/ כינוס השלוחים העולמי תשפ"ה], בגין מלחמת חרבות ברזל בארץ הקודש וגילויי האנטישמיות בעולם - הוקדש לעיסוק במבצעי הקודש של הרבי מלך המשיח, לשמירה הגנה והצלה על בני ישראל בארץ הקודש ובכל העולם, ומתוך דגש על פעולות לסיום השליחות היחידה שהטיל הרבי מלך המשיח בכינוס השלוחים תשנ"ב: הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!

====הכינוס לע"נ השליח שנרצח====
הבאנקעט המרכזי יתקיים בסימן "וישבתם לבטח בארצכם.. ואולך אתכם קוממיות".

בערב הכינוס הוחלט להקדישו לעילוי נשמת השליח הרב [[צבי קוגן]] הי"ד שליח באבו דאבי, שנרצח על ידי מחבלים ערבים, מספר ימים לפני פתיחת הכינוס.

בבנקט השלוחים שהתקיים באולמי רז"ג בקראון הייטס, הרב שפילמן חמיו של השליח הרב קוגן הי"ד, אמר עם אלפי המשתתפים פרק תהילים לעילוי נשמת חתנו.

====שמחה רוטמן: לשמור על שלימות הארץ====

ממשלת ישראל מדברת על נסיגות בצפון ובדרום כחלק מהסכמים עם חיזבאללה וחמאס, ובנושא זה חבר כנסת [[שמחה רוטמן]] יו"ר ועדת חוקה ומשפט נאם בבנקט, נאום תקיף ונחרץ אודות ג' השלימויות ושם דגש על שלימות הארץ{{הערה|[
https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155944/ שלושת השלימויות: נאומו של ח"כ רוטמן בבאנקעט]}}.

====עיתונאים בפאנל ניסים====
[[קובץ:פאנל ניסים מתי טוכפלד הלל ביטון רוזן.jpeg|ממוזער|שמאל|פאנל ניסים]]
בבנקט הוצג פאנל חי של כתב חדשות וביטחון של ערוץ 14 הלל ביטון-רוזן עם כתב רדיו גלי ישראל ר' [[מתי טוכפלד]] על ניסי המלחמה, אותם מראה הקב"ה לעם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155719/?old פאנל ניסים בבנקט כינוס השלוחים תשפ"ה]}}.

====שר הביטחון מודה על הניסים====
בהתוועדות [[ראש חודש כסלו]] ב[[770]] בהשתתפות אלפי שלוחים, אורח הכבוד היה [[יואב גלנט]] מי שכיהן כשר הביטחון בתחילת המלחמה ובנאומו דיבר בהרחבה על הניסים שעשה הקב"ה במלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/1156214/ שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הגיע להודות על הניסים ב-770]{{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.kikar.co.il/security-news/snuoqm גלנט: הנהגתי את המלחמה כשליח של הקב"ה, לא היה יכול להצליח בלי האמונה והתפילות]}}.

==גזרת הצפון==
{{להשלים}}
[[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|שמאל|250px|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]
[[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ"ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו"ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.]]
במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי"ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה"ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.

החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי"ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב"י ב[[מירון]], [[צפת]], [[מטולה]], [[קרית שמונה]], [[נוף הגליל]], [[עכו]] ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.

בה' אדר א' חיילת נהרגה{{הערה|הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת. }} ועוד שבעה בני אדם נפצעו{{הערה|בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.}} כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.

שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים.
השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות-תרשיחא|מעלות]] והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.

בחודשי החורף תשפ"ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.

מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה"ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.

את רוב הטילים צה"ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.

מחבלי חיזבללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.

===ל"ג בעומר תשפ"ד===

בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.
[[קובץ:ביסטריצקי לג בעומר מירון איסור פתיחת המתחם.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ביסטריצקי קורא לציית להנחיות פיקוד העורף]]

לקראת ז' אדר יום הילולא דמשה רבנו, הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת ל"ג בעומר המליץ צה"ל לממשלת ישראל לסגור את כל איזור מירון לימי ל"ג בעומר, ולהכריז שטח צבאי על מתחם רשב"י וסביבותיו, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור.
החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב"י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים.
החשש הכבד - החיזבללה ינצל קיבוץ מאות אלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב"י.

לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב"י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל"ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.

רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל"ג בעומר.

הפן החב"די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב"דית, ובישיבת חב"ד בצפת החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל"ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל"ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.

הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] רב קהילת חב"ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב"י בימי ל"ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל"ג בעומר.
בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.

כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:

הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב"י בל"ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.

"אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא", כתב הרב.

הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב"י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.

"היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור", כתב{{הערה|ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ"ד}}.

מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.

בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ"ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.

מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.

באור ליום רביעי י"ד אייר, מתחם מירון נסגר על ידי צה"ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.

===התחממות גיזרת הצפון סיון תשפ"ד===
ב[[כ"ו אייר]] גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093101/ לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון] {{אינפו}}}}.

ב[[חג השבועות]] תשפ"ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, והלבנונים הגיבו בתקיפות של יותר מ-200 טילים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095280/ חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון] {{אינפו}}}}.

===התפוצצות הביפרים בלבנון===
ב[[י"ז אלול]] [[תשפ"ד]] בצל הכנות לפתיחת מערכה עם לבנון, התפוצצו אלפי ביפרים בלבנון ובסוריה ופגעו בכ-4000 מחבלי חיזבאללה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1133237/ 11 מחבלים מחוסלים ו-4,000 פצועים בפיצוצים בסוריה ולבנון] {{אינפו}}}}.

הביפרים היוו מכת פתיחה למתקפה קרקעית בלבנון ובמהלכה צה"ל פעל קרקעית בדרום לבנון ובאמצעות חיל האוויר פעל גם בביירות, צור ועוד.

במתקפה המשולבת צה"ל הצליח בחסדי הבורא לחסל את רוב צמרת חיזבאללה, מפקדות, מנהרות ומשגרים. תוך כדי מתקפה נחשף כי בחודשים שקדמו להתקפה הגדולה, צה"ל פעל בחשאי בלבנון לניטרול ותיעוד מנהרות ובסיסי חיזבאללה.

הרב [[שלום בער וולפא]] במוסף שבועון בית משיח לחג הסוכות "נסיך נפלאותך וטובותך" שיבח את דרכי הפעולה של צה"ל בלבנון בהכוונת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומסביר כי ראש הממשלה פועל בתוקף.

===הפסקת אש===
בחשון [[תשפ"ה]] החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.

במסגרת ההסכם, ישראל תסיג את הלוחמים בצורה מדורגת בתקופה של עד 60 ימים. במקביל, [[ארה"ב]] תקדם מו"מ עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.

בין הסעיפים של ההסכם כוחות הביטחון והצבא הרשמיים של לבנון יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לשאת נשק או להפעיל כוחות בדרום לבנון. כל מכירה, אספקה וייצור של נשק או חומרים הקשורים לנשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.

השר בן גביר הדגיש כי הסכם הפסקת האש והנסיגה הוא סכנה מעשית: "הסכם עם צבא לבנון הוא הסכם על הקרח. לצבא לבנון אין בכלל את הסמכות, ובטח לא את היכולת להתגבר על החיזבאללה.

בשביל לצאת מלבנון חייבים שתהיה לנו רצועה ביטחון שלנו. כבר ראינו את זה, שאסור לנו לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמנו. אחרת, הטילים ישוגרו למנרה, לאביבים, לקרית שמונה, לכל הצפון ולכל מדינת ישראל, ולבסוף נצטרך לחזור שוב ללבנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1153415/ לאחר אישור הקבינט: הפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף]}}.

====התנגדות ראשי רשויות בצפון====
ראשי רשויות בצפון התנגדו באופן נחרץ להפסקת האש, העלולה להביא אסון נורא בטווח הקצר ועוד יותר במבט לזמן ארוך. ראש עיריית [[קרית שמונה]] אביחי שטרן, התראיין ב[[שבועון בית משיח]] והביע דיעה ברורה נגד הפסקת האש והסכנה המוחשית אליה נקלעים כעת תושבי הצפון לאחר הפסקת האש:
"ברגע שהם [המחבלים] חוזרים לבתים – כולל אלה בקו הראשון מול הגבול – אין שום דרך למנוע את ה–7 לאוקטובר הבא. הרי כולנו יודעים שאלה לא בתים, אלא מוצבי טרור קדמיים שיש להם ייעוד אחד: להתארגן לפשיטה עלינו, תושבי הגליל ועל בתינו"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1157425/ "בחתימת ההסכם מול לבנון, נתניהו חותם על האסון הבא"]{{בית משיח}}}}.

====כיבוש המורדים בסוריה====
בתחילת [[כסלו]] [[תשפ"ה]], המורדים ב[[סוריה]] פתחו במתקפת ענק ותוך כעשרה ימים השלימו את כיבוש סוריה, כאשר הצבא הסורי מתפורר וקורס לחלוטין.

ראשי מערכת הביטחון בארץ הקודש, הגיבו כי נפילת סוריה היא התמוטטות מוחלטת של ציר הרשע האירני.

[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] פירסמו את דברי הרבי על נחיצות [[רמת הגולן]] ובעת כזו אם הגולן היה בידי הסורים, הרי המורדים ובהם שונאי ישראל היו על שפת הכינרת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1159321/ ניצחון הרבי בנושא רמת הגולן • הרב שבתי ויינטראוב]{{אינפו}}}}.

==איראן==
===התקפת כטב"מים===
בשלהי חודש [[אדר ב']] [[תשפ"ד]] חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית.
בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.

במוצאי שבת קודש [[ה' ניסן]] [[תשפ"ד]] דו"צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו"צ עדכן על שיגור מאות כטב"מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.

שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.}}.

גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|במהלך סוף השבוע קיימנו בצה"ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה"ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.}}.

בלילה שבין מוצ"ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי"ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. ב[[נס]], הטילים לא פגעו או גרמו נזק ל[[יהודים]], ולפי דו"צ 99% מהטילים והכטב"מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.

===חיסול ראשי הטרור===
בתמוז תשפ"ד חוסלו שניים מראשי הטרור האירני - איסמעיל הניה ראש החמאס, ופואד שוכר רמטכ"ל החיזבללה.

אירן וגרורותיה, איימו בנקמה, ובארץ הקודש וגם צבאות של מדינות ידידותיות הועמדו בכוננות-על.

במהלך תקופת הכוננות, [[שבועון בית משיח]] פורסם מאמר מחאה מאת [[שניאור זלמן לוין]] בו מביע תרעומת על מהלכי הצבא בציר פילדלפי, כאשר לאחרונה אותרו במקום מנהרות ענק בהן גם רכבים עוברים ובחלקו השני של המאמר מביא את דברי הרבי כי בקשר לארץ הקודש יש להרגיע ולא להפחיד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 28-30}}.

באלול תשפ"ד חוסל נסארללה ראש החיזבאללה, ובראש השנה חוסל גם ממלא מקומו ועוד בכירים.

===חיסולו של יחיא סינואר===
בליל חג הסוכות [[ט"ו תשרי]] [[תשפ"ד]] טנק של צה"ל חיסל את מנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינואר ששהה במבנה בעיר רפיח שברצועת עזה.

===התקפת טילים ליל ערב ראש השנה תשפ"ה===
[[קובץ:פגיעה ישירה בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|פגיעה ישירה בבית ספר חב"ד גדרה {{אינפו}}]]
בכ"ח אלול, ארה"ב הודיעה לישראל על התקפה קרובה מאירן ובליל כ"ט אלול קיבלו מיליונים מתושבי ישראל הודעה לסלולרי כי עליהם להגיע למרחב מוגן ומספר דקות עברו והחלה מתקפת טילים בליסטיים בה נורו למעלה מ-180 טילים, ובכל אחד מאות קילו חומר נפץ.

נס גדול היה כאשר חיל האוויר הישראלי בסיוע צבאות ארצות הברית ירדן ועוד, הצליחו ליירט כמעט את כל הטילים, אבל משברי טיל נהרג ערבי ביריחו. ושברים אחרים פגעו בבית ספר חב"ד בגדרה, נגרם נזק, הבי"ס בשעת ערב היה ריק ואין נפגעים.

===טיל בבית ספר שלהבות גדרה===
[[קובץ:חני קרניאל ראיון בית משיח טיל בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|מנהלת בית הספר שלהבות חב"ד, גב' חני קרניאל בראיון לבית משיח]]

בהתקפת הטילים הגדולה של [[אירן]], בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשפ"ה]], טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב"ד ב[[גדרה]] בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים.

המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, וב[[צום גדליה]] למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.

הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.

שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1137801/ פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב"ד בגדרה] {{אינפו}}}}.

מנהלת בית הספר השליחה גב' קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.

הראיון פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון יום כיפור תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1141202/ '''הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה'''], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1430 ע' 38-41}} ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: "המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר". על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: "המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו".

===מבצע ימי תשובה===
ישראל הבטיחה נקמה וכוננות נרשמה בישראל וגם באירן. למעלה משלושה שבועות הזהירה ישראל את אירן מפני תגובה על פעולותיה במישרין ובעקיפין נגדה, תוך הזהרה שהתגובה תהיה חמורה.

הפרשנים היו חלוקים בדיעותיהם, אם ישראל תגיב בצורה מינורית על מנת למנוע תגובת נגד, או שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל בתוקף להשמדת מתקני הנפט והגרעין.

בשבת בראשית תשפ"ה יצא לדרך מבצע "ימי תשובה"{{הערה| [https://chabad.info/news/war/1145566/
אינפו]}} במהלכו חיל האוויר תקף במדינות ערב. היקף התקיפה שהתחלק לשלושה גלים בשיתוף מטוסי קרב, תדלוק ומודיעין, היה על מתקנים צבאיים, מפעלי יצור טילים וכתב"מים ומערכות הגנה אוויריות באירן, סוריה ועירק (על פי פרסומים זרים).

ראש הממשלה פירגן למבצע, ואילו השר בן גביר הגיב בציניות כי זוהי רק מכת פתיחה.

===רצח השליח הרב צבי קוגן===
ביום חמישי כ' חשון [[תשפ"ה]] השליח לאבו דאבי הרב [[צבי קוגן]] נעלם מבלי להשאיר אחריו עקבות, החשד החל כאשר לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, לאחר שלא יצר קשר עם משפחתו פנתה אשתו לקב"ט של בית חב"ד שפנה לרשויות. המשטרה המקומית ו[[המוסד|המוסד הישראלי]] החלו לבדוק את הפרשה, והיעלמותו פורסמה בתקשורת העולמית.

רכבו של קוגן נמצא נטוש באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי. הטלפון שלו נמצא לאחר שכובה.

כעבור כשלושה ימים, ביום ראשון [[כ"ג מרחשוון]] אותרה גופתו ועליה סימני מאבק{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1152215 טרגדיה קשה: שליח הרבי הרב צבי קוגן הי"ד נרצח] {{אינפו}}}}.

הרצח עורר תגובות וגינויים ברחבי העולם גם מאישי ממשל ובכירים אחרים{{הערה|{{קישור חבד אינפו|1152222|מכל גווני הקשת הפוליטית כואבים את הירצחו של שליח הרבי|אבריימקה אייזנשטיין|כ״ג במרחשוון ה׳תשפ״ה}}}}.

חולית הטרור האירנית שביצעה את הרצח נלכדה בתורכיה והוסגרה לאיחוד האמירויות.

==לקריאה נוספת==
* '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''', [[יוסי סלומון]] - ניסי מלחמת חרבות ברזל, יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף ל[[שבועון בית משיח]], גיליון חג הסוכות [[תשפ"ה]] גיליון 1431

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב"ד אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}

===המתקפה===
* [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}
* [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm "הרבי הציל את חיי": השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה

===מהלך המלחמה===
* [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה
* [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה
* [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו"ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]
* [https://chabad.info/news/1084690/ הרב אופן: • המנהיגים סובלים ממה יאמרו העמים] {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/blogs/1087315/ המנהיגים ממה יאמרו הגויים • הרב יוסף גרליצקי] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/1095326/ להיות חייל של הרבי בשטח אש • ראיון עם הרב [[אשר פיזם]] מ[[שדרות]]] {{אינפו}}
*[https://www.kcm.co.il/מסתערב-בשולחן-השבת/ מסתערב בשולחן השבת] {{שבועון כפר חב"ד}}

{{מלחמות ישראל}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלחמות ישראל]]

מלחמת חרבות ברזל

2025-01-17T06:03:40Z

יוניון: /* עסקה והפסקת אש טבת פ"ה */

{{אקטואלי|כל הערך=כן}}
{{עריכה|חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה}}
[[קובץ:בארי2.jpeg|ממוזער|שמאל|הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס ימח שמם וזכרם]]
[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע"י [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]

'''מלחמת חרבות ברזל'''{{הערה|או '''מלחמת שמחת תורה'''}} היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה"ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי"ד, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.

בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי"ד.

המלחמה של ישראל נגד איראן וגרורותיה התפתחה לשבע חזיתות: עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, אירן תימן ועירק. במלחמה כולה נהרגו קרוב ל-2000 יהודים, הי"ד.

בחשון תשפ"ה נחטף ונרצח באבו דאבי שליח הרבי הרב [[צבי קוגן]] הי"ד.

בחשון תשפ"ה החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר. בהפסקת האש היו הפרות רבות.

==שלבי המלחמה==
===המתקפה===
[[קובץ:המחבלים פורצים מגדר עזה לעבר ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|המחבלים פורצים לעבר ישראל]]
מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ"ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז"ל "הבא להרגך השכם להורגו".}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ"ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה"ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}{{הערה|ראו גם בקובץ '''המשיח וחרבות ברזל''' בהוצאת [[זמן הגאולה]]}}.
[[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|שמאל|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]
בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.

מאחר וצה"ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות {{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה"ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.
[[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|שמאל|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]
צה"ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב"דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382).}}. צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.

===המלחמה===
לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1016990/34 צה"ל פתח במלחמת "חרבות ברזל"] {{אינפו}} }}, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.

בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה"ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.

בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי"ג מרחשון, חיילי צה"ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.

במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים{{הערה|'''תורת לחימה''', מתוך {{בית משיח}} גיליון מס' 1412 עמוד 32.}}.

צה"ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול "אלימות המתנחלים"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ "היעדר אכיפה": גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש"י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה"ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1053284/"תקפו פלסטינים ביו"ש": ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים]{{אינפו}}}}.

בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה"ל למשך שבוע. ביום שישי י"ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.

===רפיח===
[[קובץ:ציר פילדלפי.jpeg|שמאל|ממוזער|ציר פילדלפי הגובל בין מצרים לרפיח]]
ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון [[כ"ז ניסן]], ירי פצמ"רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה"ל ונפצעו חיילים נוספים.

בגלל ירי הרקטות, התחיל צה"ל את המבצע ברפיח.

טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.

כוחות צה"ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום [[כ"ח ניסן]], בהכוונה מודיעינית של שב"כ ואמ"ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.

במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.

במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.

כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.
===הדפסת התניא===
ביוזמת הרב [[איזי מורגנשטרן]] והרב [[אריה עמית]] המשרתים בימים אלה במילואים בצה"ל, הודפס [[ספר התניא]] בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.

==החטופים==
כ-251 אנשים נשים וטף, נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה"ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.

בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ"ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב"דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.

בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או"ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.

===חזרת חטופים===

במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.

ב[[ג']] [[אדר א']], [[צה"ל]] שחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.

באור לט' אייר תשפ"ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.

כמו כן באור לט"ז אייר צה"ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב[[שמחת תורה]] ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086898/ שלושת גופות החטופים שחזרו] {{אינפו}}}}.

ב[[י"ט תמוז]], חולצו גופותיהם של חמישה חטופים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור.

ב[[ט"ו מנחם אב]] חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים.

====מבצע ארנון====
בשבת פרשת במדבר [[ב' סיון]], בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21){{הערה|[https://chabad.info/news/1096855/ מרגש: הענקת חת"ת וברכת כהנים לחטוף] {{אינפו}}}}, אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת "נובה" ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה"ל, שב"כ והימ"מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה"ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.

במבצע הנועז, מפקד בימ"מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי"ד והמבצע נקרא על שמו "מבצע ארנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1094976/ ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים] {{אינפו}}}}.

לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל"ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל"ג בעומר בנאות אפקה תל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095026/ אב החטופה מקבל דולר של הרבי] {{אינפו}}}}.

===עסקאות החטופים===
בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י"א כסלו]].

35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.

העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל"ט]].}}.

[[קובץ:כיכר החטופים רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|כיכר החטופים בעיר [[רחובות]]]]

עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב"ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים{{מקור}}. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}, רואיין ד"ר נגל ראש המל"ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.

כלי התקשורת החב"דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}.

הרב שלום בער וולפא, הנחשב מומחה וידען בענייני שלימות הארץ, פרש בבית משיח את עמדותיו בנושא עסקת החטופים והפסקת האש:
"לגבי העסקה שעשו לשחרור החטופים, כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיון שלא היתה ברירה, בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפי עניות דעתי, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת". ומספר כי נשאל לגבי הפגנות נגד העסקה והורה לא להפגין. והוסיף בקשר להפסקת האש: "לא היה זה נגד הוראות הרבי, שלא להפסיק באמצע הניתוח - שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת".
{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}.

לאחר עסקת החטופים, כמה מהמחבלים ששוחררו נתפסו או נהרגו בפעילות טרור נגד יהודים. יתכן שזו הסיבה לשינוי בדעת הרב וולפא, כפי שהציגה בשבועון בית משיח גיליון
1425:
"אתה פותח את הרדיו ושומע שאו-טו-טו כבר מגיעים לעסקה והמעיים מתהפכים לך, כיון שאתה יודע את ההמשך לזה, שמחר תישמע שוב על דם יהודי שנשפך, וכפי שהזהיר [[הרבי]] מה"מ, שעצם הדיבורים והמשא ומתן עם הערבים, זה מה שגורם לקורבנות". הרב וולפא במבט לאחור, מסביר כי מיד בפרוץ המלחמה כאשר התברר על החטיפות, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] היה צריך להורות להפגיז את כל [[עזה]] ותושביה, ומי שרוצה שנפסיק את ההפגזות, היה דואג להשבת החטופים. עוד מסביר כי חובה לכבוש את עזה ולהקים בה שלטון יהודי. וחותם את מאמרו במענה לדברי הרב [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, המצדד בעיסקה מטעם פיקוח נפש: "וכי יש ספק בדבר, שמצוות פידיון שבויים היא מצוה חשובה מאוד? אבל השאלה היא, האם מותר לשחרר שבוי וכתוצאה מכך לגרום להחדרת אלפי רוצחים שירצחו עוד אלפי יהודים היל"ת? מי לוקח אחריות על זה?"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1425}}.

===פורום תקוה===
[[קובץ:רק נצחון ישחרר את כולם.jpeg|ממוזער|שמאל|פרסום בעד נצחון שיביא לשחרור החטופים]]
פורום תקווה הוא פורום של מספר משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.

===משפחות החטופים===
משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.

לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב"ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הקדוש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 דיווח על הביקור] באתר [[חב"ד און ליין]]}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב"ד און ליין}}}}.

מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום "תקוה" המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע"פ ידיעה בערוץ 7.}}.

בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ"ש{{הערה|[https://chabad.info/news/1080184/ ראה מענה הרבי מה"מ על השארת כיסא ריק] {{אינפו}}}}.

===עסקה והפסקת אש טבת פ"ה===
בטבת תשפ"ה נחתמה עיסקה בין ממשלת ישראל והטרוריסטים של חמאס, על [https://chabad.info/news/war/1172821/ עסקה להשבת 33 חטופים] מהם חיים ומהם הרוגים תמורת הפסקת הלחימה בעזה ושחרור למעלה מאלף מחבלים מהם רוצחים אכזריים ומסוכנים, שדם יהודי רב על ידיהם וחלקם רצחו יהודים במלחמת חרבות ברזל.

ב[[שבועון בית משיח]] ובאתרי האינטרנט של חב"ד התייחסו לעסקה כשופכת דמים ומסוכנת לעם ישראל בהתבסס על דברי הרבי בעסקה דומה בשנת [[תשל"ט]].
[[קובץ:פסק דין רבני חב"ד נגד שחרור מחבלים.jpeg|ממוזער|שמאל|פסק רבני חב"ד נגד שחרור מחבלים]]
רבני חב"ד פירסמו פסק דין נגד עיסקה בה משחררים טרוריסטים רוצחי יהודים.

צביקה מור אביו של אחד החטופים [https://chabad.info/magazine/1172155/| התראיין לבית משיח] והתריע על העסקה ההזויה שתביא שמחה לרגע ותגרום ח"ו לשפיכות דמים המונית היל"ת.

====הפגנות====
נגד העיסקה המסוכנת יצאו יהודים איכפתיים להפגנות בכל רחבי הארץ.

הפגנה נערכה בצומת כפר חב"ד, בהשתתפות תושבי הכפר והתמימים.

==חסידי חב"ד שנרצחו==
* החייל החב"די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת-שמחת תורה [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.
*החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד, נרצח בידי מחבלים, בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.
*החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי"ד, נכדו של הרה"ח ר' יהודה רובין ז"ל שליח הראשי ללב השומרון - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{COL}}}}.
*החייל '''אביתר אוחיון''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת שמחת תורה, [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.
*הקצין, '''יששכר נתן''' הי"ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה"ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב"ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]], ישיבת [[בית הר"מ]] נחלת הר חב"ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ"ח מרחשוון]] [[תשפ"ד]] במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי"ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב"ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי"ד}}.
*הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי"ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ"ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי"ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב"ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט"א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב"דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב"דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי"ד]}} ובוגר מוסדות חב"ד ב[[צפת]].
*סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי"ד, חסיד חב"ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב"ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ"ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ"ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב"די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי"ד], חב"ד אינפו}}.
*החייל הת' '''ישראל אליהו סויסה''' ע"ה, בן למשפחה חב"דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית{{הערה|[https://col.org.il/news/160988 בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה], {{חב"ד און ליין}}}}{{הבהרה}}.
*רב"ט '''אילן כהן''' הי"ד חייל בודד מארגנטינה, שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה"ל ירה בטעות לכיוון החפ"ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמשה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית בישיבת חב"ד במגדל העמק. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב"ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.
*סרן '''[[ישראל יודקין]]''' הי"ד מ[[כפר חב"ד]], נהרג ב[[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]] בקרב בעזה. נכדם של הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב [[מיכה שטיינמץ]], צאצא המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב [[יצחק גרשנטקורן]] מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]. בוגר ישיבות [[תומכי תמימים רחובות]] ו[[ישיבת דעת]] רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093557/ לע"נ החיילים החב"דים הי"ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה] {{אינפו}}}}, נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ"ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת "חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086276/ דיווח באתר {{אינפו}}]}}. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשפ"ד]], החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162997 הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין] {{חב"ד און ליין}}}}. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח מציבתו לצד שמו את הכיתוב הי"ד - [[ה' יקום דמו]] ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (מפלגת ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי"ד על מצבות חללי צה"ל גם בבתי עלמין צבאיים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097474/ הצעת חוק: לאפשר כיתוב הי"ד על מצבות חללי צה"ל]}}{{הערה|לקריאה נוספת ראו '''ה' יקום דמו'''. ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1415 עמוד 46.}}. לאחר מאבק תקשורתי רחב היקף, המועצה הציבורית במשרד הביטחון הסכימה להוסיף "הי"ד".

* '''אליהו אמסלם''' הי"ד מרעננה{{הערה|ראו בכתבת '''בקרובי אקדש''' מתוך שבועון {{שבועון כפר חב"ד}} גיליון 2061 עמוד 44.}}. נהרג ב[[י"ד]] [[אייר]] [[תשפ"ד]]. היה מקורב ל[[חב"ד]] ב[[רעננה]], והיה אף מדריך בקעמפ [[גן ישראל]] של [[בית חב"ד לדוברי צרפתית]] בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086303/ מקהילת חב"ד ברעננה: החייל אליהו אמסלם הי"ד]}}.
* '''סמל שניאור זלמן כהן''' הי"ד מיצהר, נפל בקרב בעזה ר"ח מרחשוון תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1147419/ אבל בחב"ד: החייל הת' שניאור זלמן כהן הי"ד נפל בעזה] {{אינפו}}}}. גדל כחסיד חב"ד, להוריו ר' זאב ודינה כהן מיצהר. למד בישיבת חב"ד-מצפה יצהר ובשת תשפ"ג כתלמיד קבוצה. ובעקבות פרוץ המלחמה התגייס לצבא ונהרג מפיצוץ רימון. הותיר אחריו הורים אחים ואחיות כולם חסידי חב"ד. תיעוד קורות חייו ופועלו במבצעים ובבית חיינו פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 1433.
* הרב [[צבי קוגן]] שליח הרבי ב[[אבו דאבי]] - [[איחוד האמירויות]], בחודש [[חשון]] [[תשפ"ה]], נחטף ונרצח על ידי חולית טרור כנראה בהכוונת [[אירן]] או ארגוני הטרור הפועלים בשמה.

== פעילות חסידי חב"ד ==
=== פרסום דעת הרבי ===
חסידי חב"ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]:
*עמידה בתוקף מול האויב.
*הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.
*גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר [[חב"ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.
*וועד [[אור החסידות]] פרסם עלון בשם '''"השכם והערב עליהם"''', הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.
*הספר "קראתי ואין עונה", הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.

====הרב וולפא====
הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם: חמש הערות על המצב {{בית משיח}}}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}.

הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:
*הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט.
*לחימה במחבלים ללא פשרות.
*לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות.
*מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם.
*עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.
*ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ "מלחמת השם"? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.

כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת: "אני בוחר להאמין לראש הממשלה" ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.

ואף הדפיסו את הספר [[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]] של הרב [[שלום בער וולפא]] במהדורה נוספת{{הערה|ראו ריאיון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון מס' 2044.}}.

כמו כן במהלך המלחמה מכון [[JEM]] הפיק סרטוני הסברה רבים.

====בכלי התקשורת====
בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב"ד]] שכאיש זק"א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.

ד"ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב"דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]] השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב [[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}. כמו כן ביקר ב770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.

בראיון ל[[עמי מימון]] בתוכנית 'חידודון' הרב [[יגאל קירשנזפט]] [[שליח הרבי]] שליט"א מלך המשיח לחבל עזה{{הערה|[[קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3|הרב קירשנזפט על גוש קטיף]]}}. סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב"ד נחלץ לסייע להם.

====ציור בחורבות עזה====
במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל לבית שנחרב במהלך מתקפת שמחת תורה, ומרוב התרגשות צייר על הקיר באמצעות הפיח שכיסהו. הציור קיבל הד רחב בכלי התקשורת, ולאחר מספר חודשים, מוזיאון ישראל עמל לעקור את הקיר עם הציור, ולהעבירו למוזיאון{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 "הציור הזה הוא שלי": יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}}.

====פעילות בקרב החיילים====
[[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפרסם ארגון [[צעירי חב"ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האויב]]
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:
* שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב"ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה"ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב"ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.
* [[ניידות חב"ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.
* ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ"ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים{{הערה|[https://www.kcm.co.il/משיבי-הרוח/ משיבי הרוח], שבועון כפר חב"ד.}}.
* חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.}}.
* [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת"ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת"ת].}}.
* הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב"די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}
* מבצע חנוכה תשפ"ד - בימי חנוכה חסידי חב"ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב"ד, ניידות חב"ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה"ל בכל הארץ בכלל.
* בחודש אדר א' תשפ"ד ארגון ההפצה [[ממש]] השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה"מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.

====פעולות בערים מופגזות ומפונות====
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.

הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב"ד אינפו}}}}.

ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.

====פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים====
* בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}
* הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, '''מי שברך לחיילי צה"ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.
* חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.

==התעוררות==

===הודאה על הניסים והנפלאות===
[[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|שמאל|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ"ה]]

חרף הטרגדיות הנוראות, חסידי חב"ד מבליטים במהלך המלחמה, את הניסים והנפלאות הרבים המתרחשים כל העת. כלי התקשורת של חב"ד מפרסמים ידיעות על ניסים מיוחדים שהתרחשו במתקפה הגדולה בשמחת תורה תשפ"ד, ובמהלך כל המלחמה.

בתגובה לניסים גדולים שאירעו בארץ הקודש, במהלך חודש תשרי תשפ"ה, האורחים מארץ הקודש בבית חיינו, פצחו בריקודי שמחה מחוץ לבית חיינו.

לקראת שמחת תורה תשפ"ה, [[שבועון בית משיח]] הפיק חוברת ייחודית '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''' - על הניסים והנפלאות שעשה לנו בורא עולם. את החוברת הפיק שבועון בית משיח וערך [[יוסי סלומון]]. החוברת צורפה לגיליון חג סוכות תשפ"ה.

===התעוררות לאחדות===
[[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|קריאה לכינוס מאוחד]]

במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב"ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו"ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו"ר [[את"ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].

ביום חמישי י"ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].

הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.

====ראש הממשלה בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה====

בימי המלחמה חלה התעוררות רבה בענין מבצע תפילין והדים רבים התחוללו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ"ד, בעיצומו של המבצע ב[[רפיח]], תמונה כשהוא מניח [[תפילין]].

נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.

ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב"ד רבים שעמדו עמו בקשר הניחו עימו תפילין{{הערה|הרב דוד נחשון סיפר לבית משיח שכמה פעמים הניח לראש הממשלה אך לא חשבו לצלם זאת}}, ההנחה הגיעה בעקבות הרב [[אור זיו]] שליח הרבי לקטמון ויחד עם שדרן בערוץ 14 [[שרון גל]] הביאו לראש הממשלה באחד מהביקורים את התפילין של מושיקו דוינו הי"ד ואת מכתב האם וביקשו מראש הממשלה שיניח.

====התעוררות משיח====
ר' [[אודי דוד בן דוד]], עיתונאי רדיו דרום, סיקר מקרוב את מלחמת חרבות ברזל, ואת התוצאות העקובות מדם כתוצאה מהתקפת המחבלים בשמחת תורה, ובמהלך השנה באמצעות טילים ואמצעים אחרים. ר' אודי שמע ניצולים מההתקפה ומהטילים, שוחח עם משפחות שכולות ונפגעים ברמות שונות. ולקראת סוף שנת תשפ"ד שהחלה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשף בבית משיח את רשמיו הלא פשוטים משנה של מלחמה והסיק כי חייבים לבקש משיח:
"עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש רק פתרון אחד לכל המצב הזה – משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. לאורך הדורות ניסו את כל הפטנטים השונים, אך שום דבר לא עזר. במשך השנים בטחנו בכל מיני פוליטיקאים אבל אלה לא הצליחו לעזור, ולהיפך. הם דורשים רק את טובתם. אנחנו צריכים להבין שאין שום פתרון, אלא רק ביאת משיח".
ומוסיף כי חייבים להתעורר גם במבצע תפילין:
"אני קורא לאחיי מאנ"ש: גם אם לא יוצאים מהבית ל'מבצעים', חשוב להשתדל לקחת איתנו את התפילין. תמיד אפשר לפגוש ביהודי נוסף שלא הניח תפילין ולזכות אותו. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים בתקופה הזאת"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1132824/ ראיון עם יוסי סלומון, שבועון בית משיח 1426]}}.

====מבצע 7.10====
הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] סגן יו"ר מרכז לענייני חינוך, יזם מבצע בו מקורבים לוקחים שם של הרוג ממלחמת חרבות ברזל, ועושים לזכותו אחד מ-10 המבצעים, לפחות 7 פעמים{{הערה|כפר חב"ד 2081 ע' 72. ניתן לציין כי כמה שלוחים ומוסדות חב"דיים ציינו באירועים מיוחדים את התאריך הלועזי של המתקפה}}.

==כינוס השלוחים העולמי==
===כינוס השלוחים תשפ"ד===
[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו"ל בעקבות הוראת [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.

לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.

השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.
*הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.

===כינוס השלוחים תשפ"ה===
====קבלת פני משיח====
[https://kinus.info/ כינוס השלוחים העולמי תשפ"ה], בגין מלחמת חרבות ברזל בארץ הקודש וגילויי האנטישמיות בעולם - הוקדש לעיסוק במבצעי הקודש של הרבי מלך המשיח, לשמירה הגנה והצלה על בני ישראל בארץ הקודש ובכל העולם, ומתוך דגש על פעולות לסיום השליחות היחידה שהטיל הרבי מלך המשיח בכינוס השלוחים תשנ"ב: הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!

====הכינוס לע"נ השליח שנרצח====
הבאנקעט המרכזי יתקיים בסימן "וישבתם לבטח בארצכם.. ואולך אתכם קוממיות".

בערב הכינוס הוחלט להקדישו לעילוי נשמת השליח הרב [[צבי קוגן]] הי"ד שליח באבו דאבי, שנרצח על ידי מחבלים ערבים, מספר ימים לפני פתיחת הכינוס.

בבנקט השלוחים שהתקיים באולמי רז"ג בקראון הייטס, הרב שפילמן חמיו של השליח הרב קוגן הי"ד, אמר עם אלפי המשתתפים פרק תהילים לעילוי נשמת חתנו.

====שמחה רוטמן: לשמור על שלימות הארץ====

ממשלת ישראל מדברת על נסיגות בצפון ובדרום כחלק מהסכמים עם חיזבאללה וחמאס, ובנושא זה חבר כנסת [[שמחה רוטמן]] יו"ר ועדת חוקה ומשפט נאם בבנקט, נאום תקיף ונחרץ אודות ג' השלימויות ושם דגש על שלימות הארץ{{הערה|[
https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155944/ שלושת השלימויות: נאומו של ח"כ רוטמן בבאנקעט]}}.

====עיתונאים בפאנל ניסים====
[[קובץ:פאנל ניסים מתי טוכפלד הלל ביטון רוזן.jpeg|ממוזער|שמאל|פאנל ניסים]]
בבנקט הוצג פאנל חי של כתב חדשות וביטחון של ערוץ 14 הלל ביטון-רוזן עם כתב רדיו גלי ישראל ר' [[מתי טוכפלד]] על ניסי המלחמה, אותם מראה הקב"ה לעם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155719/?old פאנל ניסים בבנקט כינוס השלוחים תשפ"ה]}}.

====שר הביטחון מודה על הניסים====
בהתוועדות [[ראש חודש כסלו]] ב[[770]] בהשתתפות אלפי שלוחים, אורח הכבוד היה [[יואב גלנט]] מי שכיהן כשר הביטחון בתחילת המלחמה ובנאומו דיבר בהרחבה על הניסים שעשה הקב"ה במלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/1156214/ שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הגיע להודות על הניסים ב-770]{{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.kikar.co.il/security-news/snuoqm גלנט: הנהגתי את המלחמה כשליח של הקב"ה, לא היה יכול להצליח בלי האמונה והתפילות]}}.

==גזרת הצפון==
{{להשלים}}
[[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|שמאל|250px|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]
[[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ"ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו"ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.]]
במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי"ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה"ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.

החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי"ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב"י ב[[מירון]], [[צפת]], [[מטולה]], [[קרית שמונה]], [[נוף הגליל]], [[עכו]] ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.

בה' אדר א' חיילת נהרגה{{הערה|הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת. }} ועוד שבעה בני אדם נפצעו{{הערה|בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.}} כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.

שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים.
השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות-תרשיחא|מעלות]] והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.

בחודשי החורף תשפ"ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.

מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה"ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.

את רוב הטילים צה"ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.

מחבלי חיזבללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.

===ל"ג בעומר תשפ"ד===

בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.
[[קובץ:ביסטריצקי לג בעומר מירון איסור פתיחת המתחם.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ביסטריצקי קורא לציית להנחיות פיקוד העורף]]

לקראת ז' אדר יום הילולא דמשה רבנו, הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת ל"ג בעומר המליץ צה"ל לממשלת ישראל לסגור את כל איזור מירון לימי ל"ג בעומר, ולהכריז שטח צבאי על מתחם רשב"י וסביבותיו, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור.
החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב"י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים.
החשש הכבד - החיזבללה ינצל קיבוץ מאות אלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב"י.

לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב"י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל"ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.

רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל"ג בעומר.

הפן החב"די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב"דית, ובישיבת חב"ד בצפת החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל"ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל"ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.

הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] רב קהילת חב"ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב"י בימי ל"ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל"ג בעומר.
בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.

כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:

הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב"י בל"ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.

"אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא", כתב הרב.

הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב"י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.

"היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור", כתב{{הערה|ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ"ד}}.

מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.

בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ"ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.

מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.

באור ליום רביעי י"ד אייר, מתחם מירון נסגר על ידי צה"ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.

===התחממות גיזרת הצפון סיון תשפ"ד===
ב[[כ"ו אייר]] גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093101/ לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון] {{אינפו}}}}.

ב[[חג השבועות]] תשפ"ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, והלבנונים הגיבו בתקיפות של יותר מ-200 טילים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095280/ חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון] {{אינפו}}}}.

===התפוצצות הביפרים בלבנון===
ב[[י"ז אלול]] [[תשפ"ד]] בצל הכנות לפתיחת מערכה עם לבנון, התפוצצו אלפי ביפרים בלבנון ובסוריה ופגעו בכ-4000 מחבלי חיזבאללה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1133237/ 11 מחבלים מחוסלים ו-4,000 פצועים בפיצוצים בסוריה ולבנון] {{אינפו}}}}.

הביפרים היוו מכת פתיחה למתקפה קרקעית בלבנון ובמהלכה צה"ל פעל קרקעית בדרום לבנון ובאמצעות חיל האוויר פעל גם בביירות, צור ועוד.

במתקפה המשולבת צה"ל הצליח בחסדי הבורא לחסל את רוב צמרת חיזבאללה, מפקדות, מנהרות ומשגרים. תוך כדי מתקפה נחשף כי בחודשים שקדמו להתקפה הגדולה, צה"ל פעל בחשאי בלבנון לניטרול ותיעוד מנהרות ובסיסי חיזבאללה.

הרב [[שלום בער וולפא]] במוסף שבועון בית משיח לחג הסוכות "נסיך נפלאותך וטובותך" שיבח את דרכי הפעולה של צה"ל בלבנון בהכוונת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומסביר כי ראש הממשלה פועל בתוקף.

===הפסקת אש===
בחשון [[תשפ"ה]] החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.

במסגרת ההסכם, ישראל תסיג את הלוחמים בצורה מדורגת בתקופה של עד 60 ימים. במקביל, [[ארה"ב]] תקדם מו"מ עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.

בין הסעיפים של ההסכם כוחות הביטחון והצבא הרשמיים של לבנון יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לשאת נשק או להפעיל כוחות בדרום לבנון. כל מכירה, אספקה וייצור של נשק או חומרים הקשורים לנשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.

השר בן גביר הדגיש כי הסכם הפסקת האש והנסיגה הוא סכנה מעשית: "הסכם עם צבא לבנון הוא הסכם על הקרח. לצבא לבנון אין בכלל את הסמכות, ובטח לא את היכולת להתגבר על החיזבאללה.

בשביל לצאת מלבנון חייבים שתהיה לנו רצועה ביטחון שלנו. כבר ראינו את זה, שאסור לנו לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמנו. אחרת, הטילים ישוגרו למנרה, לאביבים, לקרית שמונה, לכל הצפון ולכל מדינת ישראל, ולבסוף נצטרך לחזור שוב ללבנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1153415/ לאחר אישור הקבינט: הפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף]}}.

====התנגדות ראשי רשויות בצפון====
ראשי רשויות בצפון התנגדו באופן נחרץ להפסקת האש, העלולה להביא אסון נורא בטווח הקצר ועוד יותר במבט לזמן ארוך. ראש עיריית [[קרית שמונה]] אביחי שטרן, התראיין ב[[שבועון בית משיח]] והביע דיעה ברורה נגד הפסקת האש והסכנה המוחשית אליה נקלעים כעת תושבי הצפון לאחר הפסקת האש:
"ברגע שהם [המחבלים] חוזרים לבתים – כולל אלה בקו הראשון מול הגבול – אין שום דרך למנוע את ה–7 לאוקטובר הבא. הרי כולנו יודעים שאלה לא בתים, אלא מוצבי טרור קדמיים שיש להם ייעוד אחד: להתארגן לפשיטה עלינו, תושבי הגליל ועל בתינו"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1157425/ "בחתימת ההסכם מול לבנון, נתניהו חותם על האסון הבא"]{{בית משיח}}}}.

====כיבוש המורדים בסוריה====
בתחילת [[כסלו]] [[תשפ"ה]], המורדים ב[[סוריה]] פתחו במתקפת ענק ותוך כעשרה ימים השלימו את כיבוש סוריה, כאשר הצבא הסורי מתפורר וקורס לחלוטין.

ראשי מערכת הביטחון בארץ הקודש, הגיבו כי נפילת סוריה היא התמוטטות מוחלטת של ציר הרשע האירני.

[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] פירסמו את דברי הרבי על נחיצות [[רמת הגולן]] ובעת כזו אם הגולן היה בידי הסורים, הרי המורדים ובהם שונאי ישראל היו על שפת הכינרת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1159321/ ניצחון הרבי בנושא רמת הגולן • הרב שבתי ויינטראוב]{{אינפו}}}}.

==איראן==
===התקפת כטב"מים===
בשלהי חודש [[אדר ב']] [[תשפ"ד]] חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית.
בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.

במוצאי שבת קודש [[ה' ניסן]] [[תשפ"ד]] דו"צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו"צ עדכן על שיגור מאות כטב"מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.

שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.}}.

גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|במהלך סוף השבוע קיימנו בצה"ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה"ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.}}.

בלילה שבין מוצ"ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי"ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. ב[[נס]], הטילים לא פגעו או גרמו נזק ל[[יהודים]], ולפי דו"צ 99% מהטילים והכטב"מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.

===חיסול ראשי הטרור===
בתמוז תשפ"ד חוסלו שניים מראשי הטרור האירני - איסמעיל הניה ראש החמאס, ופואד שוכר רמטכ"ל החיזבללה.

אירן וגרורותיה, איימו בנקמה, ובארץ הקודש וגם צבאות של מדינות ידידותיות הועמדו בכוננות-על.

במהלך תקופת הכוננות, [[שבועון בית משיח]] פורסם מאמר מחאה מאת [[שניאור זלמן לוין]] בו מביע תרעומת על מהלכי הצבא בציר פילדלפי, כאשר לאחרונה אותרו במקום מנהרות ענק בהן גם רכבים עוברים ובחלקו השני של המאמר מביא את דברי הרבי כי בקשר לארץ הקודש יש להרגיע ולא להפחיד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 28-30}}.

באלול תשפ"ד חוסל נסארללה ראש החיזבאללה, ובראש השנה חוסל גם ממלא מקומו ועוד בכירים.

===חיסולו של יחיא סינואר===
בליל חג הסוכות [[ט"ו תשרי]] [[תשפ"ד]] טנק של צה"ל חיסל את מנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינואר ששהה במבנה בעיר רפיח שברצועת עזה.

===התקפת טילים ליל ערב ראש השנה תשפ"ה===
[[קובץ:פגיעה ישירה בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|פגיעה ישירה בבית ספר חב"ד גדרה {{אינפו}}]]
בכ"ח אלול, ארה"ב הודיעה לישראל על התקפה קרובה מאירן ובליל כ"ט אלול קיבלו מיליונים מתושבי ישראל הודעה לסלולרי כי עליהם להגיע למרחב מוגן ומספר דקות עברו והחלה מתקפת טילים בליסטיים בה נורו למעלה מ-180 טילים, ובכל אחד מאות קילו חומר נפץ.

נס גדול היה כאשר חיל האוויר הישראלי בסיוע צבאות ארצות הברית ירדן ועוד, הצליחו ליירט כמעט את כל הטילים, אבל משברי טיל נהרג ערבי ביריחו. ושברים אחרים פגעו בבית ספר חב"ד בגדרה, נגרם נזק, הבי"ס בשעת ערב היה ריק ואין נפגעים.

===טיל בבית ספר שלהבות גדרה===
[[קובץ:חני קרניאל ראיון בית משיח טיל בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|מנהלת בית הספר שלהבות חב"ד, גב' חני קרניאל בראיון לבית משיח]]

בהתקפת הטילים הגדולה של [[אירן]], בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשפ"ה]], טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב"ד ב[[גדרה]] בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים.

המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, וב[[צום גדליה]] למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.

הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.

שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1137801/ פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב"ד בגדרה] {{אינפו}}}}.

מנהלת בית הספר השליחה גב' קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.

הראיון פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון יום כיפור תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1141202/ '''הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה'''], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1430 ע' 38-41}} ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: "המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר". על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: "המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו".

===מבצע ימי תשובה===
ישראל הבטיחה נקמה וכוננות נרשמה בישראל וגם באירן. למעלה משלושה שבועות הזהירה ישראל את אירן מפני תגובה על פעולותיה במישרין ובעקיפין נגדה, תוך הזהרה שהתגובה תהיה חמורה.

הפרשנים היו חלוקים בדיעותיהם, אם ישראל תגיב בצורה מינורית על מנת למנוע תגובת נגד, או שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל בתוקף להשמדת מתקני הנפט והגרעין.

בשבת בראשית תשפ"ה יצא לדרך מבצע "ימי תשובה"{{הערה| [https://chabad.info/news/war/1145566/
אינפו]}} במהלכו חיל האוויר תקף במדינות ערב. היקף התקיפה שהתחלק לשלושה גלים בשיתוף מטוסי קרב, תדלוק ומודיעין, היה על מתקנים צבאיים, מפעלי יצור טילים וכתב"מים ומערכות הגנה אוויריות באירן, סוריה ועירק (על פי פרסומים זרים).

ראש הממשלה פירגן למבצע, ואילו השר בן גביר הגיב בציניות כי זוהי רק מכת פתיחה.

===רצח השליח הרב צבי קוגן===
ביום חמישי כ' חשון [[תשפ"ה]] השליח לאבו דאבי הרב [[צבי קוגן]] נעלם מבלי להשאיר אחריו עקבות, החשד החל כאשר לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, לאחר שלא יצר קשר עם משפחתו פנתה אשתו לקב"ט של בית חב"ד שפנה לרשויות. המשטרה המקומית ו[[המוסד|המוסד הישראלי]] החלו לבדוק את הפרשה, והיעלמותו פורסמה בתקשורת העולמית.

רכבו של קוגן נמצא נטוש באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי. הטלפון שלו נמצא לאחר שכובה.

כעבור כשלושה ימים, ביום ראשון [[כ"ג מרחשוון]] אותרה גופתו ועליה סימני מאבק{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1152215 טרגדיה קשה: שליח הרבי הרב צבי קוגן הי"ד נרצח] {{אינפו}}}}.

הרצח עורר תגובות וגינויים ברחבי העולם גם מאישי ממשל ובכירים אחרים{{הערה|{{קישור חבד אינפו|1152222|מכל גווני הקשת הפוליטית כואבים את הירצחו של שליח הרבי|אבריימקה אייזנשטיין|כ״ג במרחשוון ה׳תשפ״ה}}}}.

חולית הטרור האירנית שביצעה את הרצח נלכדה בתורכיה והוסגרה לאיחוד האמירויות.

==לקריאה נוספת==
* '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''', [[יוסי סלומון]] - ניסי מלחמת חרבות ברזל, יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף ל[[שבועון בית משיח]], גיליון חג הסוכות [[תשפ"ה]] גיליון 1431

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב"ד אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}

===המתקפה===
* [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}
* [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm "הרבי הציל את חיי": השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה

===מהלך המלחמה===
* [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה
* [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה
* [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו"ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]
* [https://chabad.info/news/1084690/ הרב אופן: • המנהיגים סובלים ממה יאמרו העמים] {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/blogs/1087315/ המנהיגים ממה יאמרו הגויים • הרב יוסף גרליצקי] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/1095326/ להיות חייל של הרבי בשטח אש • ראיון עם הרב [[אשר פיזם]] מ[[שדרות]]] {{אינפו}}
*[https://www.kcm.co.il/מסתערב-בשולחן-השבת/ מסתערב בשולחן השבת] {{שבועון כפר חב"ד}}

{{מלחמות ישראל}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלחמות ישראל]]

קובץ:פסק דין רבני חב"ד נגד שחרור מחבלים.jpeg

2025-01-17T06:00:17Z

יוניון: אינפו

== תקציר ==
אינפו

מלחמת חרבות ברזל

2025-01-17T05:57:41Z

יוניון: /* עסקה והפסקת אש טבת פ"ה */

{{אקטואלי|כל הערך=כן}}
{{עריכה|חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה}}
[[קובץ:בארי2.jpeg|ממוזער|שמאל|הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס ימח שמם וזכרם]]
[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע"י [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]

'''מלחמת חרבות ברזל'''{{הערה|או '''מלחמת שמחת תורה'''}} היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה"ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי"ד, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.

בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי"ד.

המלחמה של ישראל נגד איראן וגרורותיה התפתחה לשבע חזיתות: עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, אירן תימן ועירק. במלחמה כולה נהרגו קרוב ל-2000 יהודים, הי"ד.

בחשון תשפ"ה נחטף ונרצח באבו דאבי שליח הרבי הרב [[צבי קוגן]] הי"ד.

בחשון תשפ"ה החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר. בהפסקת האש היו הפרות רבות.

==שלבי המלחמה==
===המתקפה===
[[קובץ:המחבלים פורצים מגדר עזה לעבר ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|המחבלים פורצים לעבר ישראל]]
מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ"ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז"ל "הבא להרגך השכם להורגו".}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ"ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה"ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}{{הערה|ראו גם בקובץ '''המשיח וחרבות ברזל''' בהוצאת [[זמן הגאולה]]}}.
[[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|שמאל|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]
בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.

מאחר וצה"ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות {{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה"ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.
[[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|שמאל|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]
צה"ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב"דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382).}}. צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.

===המלחמה===
לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1016990/34 צה"ל פתח במלחמת "חרבות ברזל"] {{אינפו}} }}, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.

בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה"ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.

בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי"ג מרחשון, חיילי צה"ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.

במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים{{הערה|'''תורת לחימה''', מתוך {{בית משיח}} גיליון מס' 1412 עמוד 32.}}.

צה"ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול "אלימות המתנחלים"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ "היעדר אכיפה": גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש"י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה"ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1053284/"תקפו פלסטינים ביו"ש": ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים]{{אינפו}}}}.

בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה"ל למשך שבוע. ביום שישי י"ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.

===רפיח===
[[קובץ:ציר פילדלפי.jpeg|שמאל|ממוזער|ציר פילדלפי הגובל בין מצרים לרפיח]]
ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון [[כ"ז ניסן]], ירי פצמ"רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה"ל ונפצעו חיילים נוספים.

בגלל ירי הרקטות, התחיל צה"ל את המבצע ברפיח.

טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.

כוחות צה"ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום [[כ"ח ניסן]], בהכוונה מודיעינית של שב"כ ואמ"ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.

במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.

במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.

כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.
===הדפסת התניא===
ביוזמת הרב [[איזי מורגנשטרן]] והרב [[אריה עמית]] המשרתים בימים אלה במילואים בצה"ל, הודפס [[ספר התניא]] בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.

==החטופים==
כ-251 אנשים נשים וטף, נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה"ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.

בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ"ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב"דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.

בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או"ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.

===חזרת חטופים===

במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.

ב[[ג']] [[אדר א']], [[צה"ל]] שחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.

באור לט' אייר תשפ"ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.

כמו כן באור לט"ז אייר צה"ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב[[שמחת תורה]] ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086898/ שלושת גופות החטופים שחזרו] {{אינפו}}}}.

ב[[י"ט תמוז]], חולצו גופותיהם של חמישה חטופים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור.

ב[[ט"ו מנחם אב]] חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים.

====מבצע ארנון====
בשבת פרשת במדבר [[ב' סיון]], בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21){{הערה|[https://chabad.info/news/1096855/ מרגש: הענקת חת"ת וברכת כהנים לחטוף] {{אינפו}}}}, אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת "נובה" ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה"ל, שב"כ והימ"מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה"ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.

במבצע הנועז, מפקד בימ"מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי"ד והמבצע נקרא על שמו "מבצע ארנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1094976/ ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים] {{אינפו}}}}.

לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל"ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל"ג בעומר בנאות אפקה תל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095026/ אב החטופה מקבל דולר של הרבי] {{אינפו}}}}.

===עסקאות החטופים===
בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י"א כסלו]].

35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.

העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל"ט]].}}.

[[קובץ:כיכר החטופים רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|כיכר החטופים בעיר [[רחובות]]]]

עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב"ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים{{מקור}}. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}, רואיין ד"ר נגל ראש המל"ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.

כלי התקשורת החב"דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}.

הרב שלום בער וולפא, הנחשב מומחה וידען בענייני שלימות הארץ, פרש בבית משיח את עמדותיו בנושא עסקת החטופים והפסקת האש:
"לגבי העסקה שעשו לשחרור החטופים, כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיון שלא היתה ברירה, בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפי עניות דעתי, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת". ומספר כי נשאל לגבי הפגנות נגד העסקה והורה לא להפגין. והוסיף בקשר להפסקת האש: "לא היה זה נגד הוראות הרבי, שלא להפסיק באמצע הניתוח - שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת".
{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}.

לאחר עסקת החטופים, כמה מהמחבלים ששוחררו נתפסו או נהרגו בפעילות טרור נגד יהודים. יתכן שזו הסיבה לשינוי בדעת הרב וולפא, כפי שהציגה בשבועון בית משיח גיליון
1425:
"אתה פותח את הרדיו ושומע שאו-טו-טו כבר מגיעים לעסקה והמעיים מתהפכים לך, כיון שאתה יודע את ההמשך לזה, שמחר תישמע שוב על דם יהודי שנשפך, וכפי שהזהיר [[הרבי]] מה"מ, שעצם הדיבורים והמשא ומתן עם הערבים, זה מה שגורם לקורבנות". הרב וולפא במבט לאחור, מסביר כי מיד בפרוץ המלחמה כאשר התברר על החטיפות, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] היה צריך להורות להפגיז את כל [[עזה]] ותושביה, ומי שרוצה שנפסיק את ההפגזות, היה דואג להשבת החטופים. עוד מסביר כי חובה לכבוש את עזה ולהקים בה שלטון יהודי. וחותם את מאמרו במענה לדברי הרב [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, המצדד בעיסקה מטעם פיקוח נפש: "וכי יש ספק בדבר, שמצוות פידיון שבויים היא מצוה חשובה מאוד? אבל השאלה היא, האם מותר לשחרר שבוי וכתוצאה מכך לגרום להחדרת אלפי רוצחים שירצחו עוד אלפי יהודים היל"ת? מי לוקח אחריות על זה?"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1425}}.

===פורום תקוה===
[[קובץ:רק נצחון ישחרר את כולם.jpeg|ממוזער|שמאל|פרסום בעד נצחון שיביא לשחרור החטופים]]
פורום תקווה הוא פורום של מספר משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.

===משפחות החטופים===
משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.

לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב"ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הקדוש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 דיווח על הביקור] באתר [[חב"ד און ליין]]}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב"ד און ליין}}}}.

מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום "תקוה" המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע"פ ידיעה בערוץ 7.}}.

בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ"ש{{הערה|[https://chabad.info/news/1080184/ ראה מענה הרבי מה"מ על השארת כיסא ריק] {{אינפו}}}}.

===עסקה והפסקת אש טבת פ"ה===
בטבת תשפ"ה נחתמה עיסקה בין ממשלת ישראל והטרוריסטים של חמאס, על [https://chabad.info/news/war/1172821/ עסקה להשבת 33 חטופים] מהם חיים ומהם הרוגים תמורת הפסקת הלחימה בעזה ושחרור למעלה מאלף מחבלים מהם רוצחים אכזריים ומסוכנים, שדם יהודי רב על ידיהם וחלקם רצחו יהודים במלחמת חרבות ברזל.

ב[[שבועון בית משיח]] ובאתרי האינטרנט של חב"ד התייחסו לעסקה כשופכת דמים ומסוכנת לעם ישראל בהתבסס על דברי הרבי בעסקה דומה בשנת [[תשל"ט]].

רבני חב"ד פירסמו פסק דין נגד עיסקה בה משחררים טרוריסטים רוצחי יהודים.

צביקה מור אביו של אחד החטופים [https://chabad.info/magazine/1172155/| התראיין לבית משיח] והתריע על העסקה ההזויה שתביא שמחה לרגע ותגרום ח"ו לשפיכות דמים המונית היל"ת.

==חסידי חב"ד שנרצחו==
* החייל החב"די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת-שמחת תורה [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.
*החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד, נרצח בידי מחבלים, בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.
*החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי"ד, נכדו של הרה"ח ר' יהודה רובין ז"ל שליח הראשי ללב השומרון - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{COL}}}}.
*החייל '''אביתר אוחיון''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת שמחת תורה, [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.
*הקצין, '''יששכר נתן''' הי"ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה"ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב"ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]], ישיבת [[בית הר"מ]] נחלת הר חב"ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ"ח מרחשוון]] [[תשפ"ד]] במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי"ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב"ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי"ד}}.
*הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי"ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ"ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי"ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב"ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט"א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב"דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב"דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי"ד]}} ובוגר מוסדות חב"ד ב[[צפת]].
*סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי"ד, חסיד חב"ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב"ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ"ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ"ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב"די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי"ד], חב"ד אינפו}}.
*החייל הת' '''ישראל אליהו סויסה''' ע"ה, בן למשפחה חב"דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית{{הערה|[https://col.org.il/news/160988 בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה], {{חב"ד און ליין}}}}{{הבהרה}}.
*רב"ט '''אילן כהן''' הי"ד חייל בודד מארגנטינה, שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה"ל ירה בטעות לכיוון החפ"ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמשה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית בישיבת חב"ד במגדל העמק. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב"ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.
*סרן '''[[ישראל יודקין]]''' הי"ד מ[[כפר חב"ד]], נהרג ב[[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]] בקרב בעזה. נכדם של הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב [[מיכה שטיינמץ]], צאצא המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב [[יצחק גרשנטקורן]] מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]. בוגר ישיבות [[תומכי תמימים רחובות]] ו[[ישיבת דעת]] רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093557/ לע"נ החיילים החב"דים הי"ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה] {{אינפו}}}}, נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ"ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת "חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086276/ דיווח באתר {{אינפו}}]}}. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשפ"ד]], החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162997 הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין] {{חב"ד און ליין}}}}. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח מציבתו לצד שמו את הכיתוב הי"ד - [[ה' יקום דמו]] ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (מפלגת ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי"ד על מצבות חללי צה"ל גם בבתי עלמין צבאיים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097474/ הצעת חוק: לאפשר כיתוב הי"ד על מצבות חללי צה"ל]}}{{הערה|לקריאה נוספת ראו '''ה' יקום דמו'''. ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1415 עמוד 46.}}. לאחר מאבק תקשורתי רחב היקף, המועצה הציבורית במשרד הביטחון הסכימה להוסיף "הי"ד".

* '''אליהו אמסלם''' הי"ד מרעננה{{הערה|ראו בכתבת '''בקרובי אקדש''' מתוך שבועון {{שבועון כפר חב"ד}} גיליון 2061 עמוד 44.}}. נהרג ב[[י"ד]] [[אייר]] [[תשפ"ד]]. היה מקורב ל[[חב"ד]] ב[[רעננה]], והיה אף מדריך בקעמפ [[גן ישראל]] של [[בית חב"ד לדוברי צרפתית]] בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086303/ מקהילת חב"ד ברעננה: החייל אליהו אמסלם הי"ד]}}.
* '''סמל שניאור זלמן כהן''' הי"ד מיצהר, נפל בקרב בעזה ר"ח מרחשוון תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1147419/ אבל בחב"ד: החייל הת' שניאור זלמן כהן הי"ד נפל בעזה] {{אינפו}}}}. גדל כחסיד חב"ד, להוריו ר' זאב ודינה כהן מיצהר. למד בישיבת חב"ד-מצפה יצהר ובשת תשפ"ג כתלמיד קבוצה. ובעקבות פרוץ המלחמה התגייס לצבא ונהרג מפיצוץ רימון. הותיר אחריו הורים אחים ואחיות כולם חסידי חב"ד. תיעוד קורות חייו ופועלו במבצעים ובבית חיינו פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 1433.
* הרב [[צבי קוגן]] שליח הרבי ב[[אבו דאבי]] - [[איחוד האמירויות]], בחודש [[חשון]] [[תשפ"ה]], נחטף ונרצח על ידי חולית טרור כנראה בהכוונת [[אירן]] או ארגוני הטרור הפועלים בשמה.

== פעילות חסידי חב"ד ==
=== פרסום דעת הרבי ===
חסידי חב"ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]:
*עמידה בתוקף מול האויב.
*הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.
*גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר [[חב"ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.
*וועד [[אור החסידות]] פרסם עלון בשם '''"השכם והערב עליהם"''', הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.
*הספר "קראתי ואין עונה", הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.

====הרב וולפא====
הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם: חמש הערות על המצב {{בית משיח}}}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}.

הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:
*הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט.
*לחימה במחבלים ללא פשרות.
*לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות.
*מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם.
*עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.
*ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ "מלחמת השם"? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.

כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת: "אני בוחר להאמין לראש הממשלה" ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.

ואף הדפיסו את הספר [[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]] של הרב [[שלום בער וולפא]] במהדורה נוספת{{הערה|ראו ריאיון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון מס' 2044.}}.

כמו כן במהלך המלחמה מכון [[JEM]] הפיק סרטוני הסברה רבים.

====בכלי התקשורת====
בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב"ד]] שכאיש זק"א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.

ד"ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב"דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]] השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב [[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}. כמו כן ביקר ב770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.

בראיון ל[[עמי מימון]] בתוכנית 'חידודון' הרב [[יגאל קירשנזפט]] [[שליח הרבי]] שליט"א מלך המשיח לחבל עזה{{הערה|[[קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3|הרב קירשנזפט על גוש קטיף]]}}. סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב"ד נחלץ לסייע להם.

====ציור בחורבות עזה====
במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל לבית שנחרב במהלך מתקפת שמחת תורה, ומרוב התרגשות צייר על הקיר באמצעות הפיח שכיסהו. הציור קיבל הד רחב בכלי התקשורת, ולאחר מספר חודשים, מוזיאון ישראל עמל לעקור את הקיר עם הציור, ולהעבירו למוזיאון{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 "הציור הזה הוא שלי": יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}}.

====פעילות בקרב החיילים====
[[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפרסם ארגון [[צעירי חב"ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האויב]]
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:
* שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב"ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה"ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב"ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.
* [[ניידות חב"ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.
* ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ"ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים{{הערה|[https://www.kcm.co.il/משיבי-הרוח/ משיבי הרוח], שבועון כפר חב"ד.}}.
* חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.}}.
* [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת"ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת"ת].}}.
* הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב"די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}
* מבצע חנוכה תשפ"ד - בימי חנוכה חסידי חב"ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב"ד, ניידות חב"ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה"ל בכל הארץ בכלל.
* בחודש אדר א' תשפ"ד ארגון ההפצה [[ממש]] השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה"מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.

====פעולות בערים מופגזות ומפונות====
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.

הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב"ד אינפו}}}}.

ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.

====פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים====
* בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}
* הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, '''מי שברך לחיילי צה"ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.
* חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.

==התעוררות==

===הודאה על הניסים והנפלאות===
[[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|שמאל|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ"ה]]

חרף הטרגדיות הנוראות, חסידי חב"ד מבליטים במהלך המלחמה, את הניסים והנפלאות הרבים המתרחשים כל העת. כלי התקשורת של חב"ד מפרסמים ידיעות על ניסים מיוחדים שהתרחשו במתקפה הגדולה בשמחת תורה תשפ"ד, ובמהלך כל המלחמה.

בתגובה לניסים גדולים שאירעו בארץ הקודש, במהלך חודש תשרי תשפ"ה, האורחים מארץ הקודש בבית חיינו, פצחו בריקודי שמחה מחוץ לבית חיינו.

לקראת שמחת תורה תשפ"ה, [[שבועון בית משיח]] הפיק חוברת ייחודית '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''' - על הניסים והנפלאות שעשה לנו בורא עולם. את החוברת הפיק שבועון בית משיח וערך [[יוסי סלומון]]. החוברת צורפה לגיליון חג סוכות תשפ"ה.

===התעוררות לאחדות===
[[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|קריאה לכינוס מאוחד]]

במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב"ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו"ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו"ר [[את"ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].

ביום חמישי י"ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].

הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.

====ראש הממשלה בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה====

בימי המלחמה חלה התעוררות רבה בענין מבצע תפילין והדים רבים התחוללו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ"ד, בעיצומו של המבצע ב[[רפיח]], תמונה כשהוא מניח [[תפילין]].

נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.

ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב"ד רבים שעמדו עמו בקשר הניחו עימו תפילין{{הערה|הרב דוד נחשון סיפר לבית משיח שכמה פעמים הניח לראש הממשלה אך לא חשבו לצלם זאת}}, ההנחה הגיעה בעקבות הרב [[אור זיו]] שליח הרבי לקטמון ויחד עם שדרן בערוץ 14 [[שרון גל]] הביאו לראש הממשלה באחד מהביקורים את התפילין של מושיקו דוינו הי"ד ואת מכתב האם וביקשו מראש הממשלה שיניח.

====התעוררות משיח====
ר' [[אודי דוד בן דוד]], עיתונאי רדיו דרום, סיקר מקרוב את מלחמת חרבות ברזל, ואת התוצאות העקובות מדם כתוצאה מהתקפת המחבלים בשמחת תורה, ובמהלך השנה באמצעות טילים ואמצעים אחרים. ר' אודי שמע ניצולים מההתקפה ומהטילים, שוחח עם משפחות שכולות ונפגעים ברמות שונות. ולקראת סוף שנת תשפ"ד שהחלה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשף בבית משיח את רשמיו הלא פשוטים משנה של מלחמה והסיק כי חייבים לבקש משיח:
"עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש רק פתרון אחד לכל המצב הזה – משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. לאורך הדורות ניסו את כל הפטנטים השונים, אך שום דבר לא עזר. במשך השנים בטחנו בכל מיני פוליטיקאים אבל אלה לא הצליחו לעזור, ולהיפך. הם דורשים רק את טובתם. אנחנו צריכים להבין שאין שום פתרון, אלא רק ביאת משיח".
ומוסיף כי חייבים להתעורר גם במבצע תפילין:
"אני קורא לאחיי מאנ"ש: גם אם לא יוצאים מהבית ל'מבצעים', חשוב להשתדל לקחת איתנו את התפילין. תמיד אפשר לפגוש ביהודי נוסף שלא הניח תפילין ולזכות אותו. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים בתקופה הזאת"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1132824/ ראיון עם יוסי סלומון, שבועון בית משיח 1426]}}.

====מבצע 7.10====
הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] סגן יו"ר מרכז לענייני חינוך, יזם מבצע בו מקורבים לוקחים שם של הרוג ממלחמת חרבות ברזל, ועושים לזכותו אחד מ-10 המבצעים, לפחות 7 פעמים{{הערה|כפר חב"ד 2081 ע' 72. ניתן לציין כי כמה שלוחים ומוסדות חב"דיים ציינו באירועים מיוחדים את התאריך הלועזי של המתקפה}}.

==כינוס השלוחים העולמי==
===כינוס השלוחים תשפ"ד===
[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו"ל בעקבות הוראת [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.

לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.

השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.
*הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.

===כינוס השלוחים תשפ"ה===
====קבלת פני משיח====
[https://kinus.info/ כינוס השלוחים העולמי תשפ"ה], בגין מלחמת חרבות ברזל בארץ הקודש וגילויי האנטישמיות בעולם - הוקדש לעיסוק במבצעי הקודש של הרבי מלך המשיח, לשמירה הגנה והצלה על בני ישראל בארץ הקודש ובכל העולם, ומתוך דגש על פעולות לסיום השליחות היחידה שהטיל הרבי מלך המשיח בכינוס השלוחים תשנ"ב: הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!

====הכינוס לע"נ השליח שנרצח====
הבאנקעט המרכזי יתקיים בסימן "וישבתם לבטח בארצכם.. ואולך אתכם קוממיות".

בערב הכינוס הוחלט להקדישו לעילוי נשמת השליח הרב [[צבי קוגן]] הי"ד שליח באבו דאבי, שנרצח על ידי מחבלים ערבים, מספר ימים לפני פתיחת הכינוס.

בבנקט השלוחים שהתקיים באולמי רז"ג בקראון הייטס, הרב שפילמן חמיו של השליח הרב קוגן הי"ד, אמר עם אלפי המשתתפים פרק תהילים לעילוי נשמת חתנו.

====שמחה רוטמן: לשמור על שלימות הארץ====

ממשלת ישראל מדברת על נסיגות בצפון ובדרום כחלק מהסכמים עם חיזבאללה וחמאס, ובנושא זה חבר כנסת [[שמחה רוטמן]] יו"ר ועדת חוקה ומשפט נאם בבנקט, נאום תקיף ונחרץ אודות ג' השלימויות ושם דגש על שלימות הארץ{{הערה|[
https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155944/ שלושת השלימויות: נאומו של ח"כ רוטמן בבאנקעט]}}.

====עיתונאים בפאנל ניסים====
[[קובץ:פאנל ניסים מתי טוכפלד הלל ביטון רוזן.jpeg|ממוזער|שמאל|פאנל ניסים]]
בבנקט הוצג פאנל חי של כתב חדשות וביטחון של ערוץ 14 הלל ביטון-רוזן עם כתב רדיו גלי ישראל ר' [[מתי טוכפלד]] על ניסי המלחמה, אותם מראה הקב"ה לעם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155719/?old פאנל ניסים בבנקט כינוס השלוחים תשפ"ה]}}.

====שר הביטחון מודה על הניסים====
בהתוועדות [[ראש חודש כסלו]] ב[[770]] בהשתתפות אלפי שלוחים, אורח הכבוד היה [[יואב גלנט]] מי שכיהן כשר הביטחון בתחילת המלחמה ובנאומו דיבר בהרחבה על הניסים שעשה הקב"ה במלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/1156214/ שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הגיע להודות על הניסים ב-770]{{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.kikar.co.il/security-news/snuoqm גלנט: הנהגתי את המלחמה כשליח של הקב"ה, לא היה יכול להצליח בלי האמונה והתפילות]}}.

==גזרת הצפון==
{{להשלים}}
[[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|שמאל|250px|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]
[[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ"ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו"ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.]]
במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי"ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה"ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.

החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי"ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב"י ב[[מירון]], [[צפת]], [[מטולה]], [[קרית שמונה]], [[נוף הגליל]], [[עכו]] ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.

בה' אדר א' חיילת נהרגה{{הערה|הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת. }} ועוד שבעה בני אדם נפצעו{{הערה|בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.}} כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.

שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים.
השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות-תרשיחא|מעלות]] והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.

בחודשי החורף תשפ"ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.

מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה"ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.

את רוב הטילים צה"ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.

מחבלי חיזבללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.

===ל"ג בעומר תשפ"ד===

בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.
[[קובץ:ביסטריצקי לג בעומר מירון איסור פתיחת המתחם.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ביסטריצקי קורא לציית להנחיות פיקוד העורף]]

לקראת ז' אדר יום הילולא דמשה רבנו, הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת ל"ג בעומר המליץ צה"ל לממשלת ישראל לסגור את כל איזור מירון לימי ל"ג בעומר, ולהכריז שטח צבאי על מתחם רשב"י וסביבותיו, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור.
החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב"י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים.
החשש הכבד - החיזבללה ינצל קיבוץ מאות אלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב"י.

לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב"י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל"ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.

רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל"ג בעומר.

הפן החב"די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב"דית, ובישיבת חב"ד בצפת החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל"ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל"ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.

הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] רב קהילת חב"ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב"י בימי ל"ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל"ג בעומר.
בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.

כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:

הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב"י בל"ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.

"אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא", כתב הרב.

הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב"י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.

"היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור", כתב{{הערה|ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ"ד}}.

מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.

בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ"ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.

מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.

באור ליום רביעי י"ד אייר, מתחם מירון נסגר על ידי צה"ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.

===התחממות גיזרת הצפון סיון תשפ"ד===
ב[[כ"ו אייר]] גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093101/ לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון] {{אינפו}}}}.

ב[[חג השבועות]] תשפ"ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, והלבנונים הגיבו בתקיפות של יותר מ-200 טילים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095280/ חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון] {{אינפו}}}}.

===התפוצצות הביפרים בלבנון===
ב[[י"ז אלול]] [[תשפ"ד]] בצל הכנות לפתיחת מערכה עם לבנון, התפוצצו אלפי ביפרים בלבנון ובסוריה ופגעו בכ-4000 מחבלי חיזבאללה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1133237/ 11 מחבלים מחוסלים ו-4,000 פצועים בפיצוצים בסוריה ולבנון] {{אינפו}}}}.

הביפרים היוו מכת פתיחה למתקפה קרקעית בלבנון ובמהלכה צה"ל פעל קרקעית בדרום לבנון ובאמצעות חיל האוויר פעל גם בביירות, צור ועוד.

במתקפה המשולבת צה"ל הצליח בחסדי הבורא לחסל את רוב צמרת חיזבאללה, מפקדות, מנהרות ומשגרים. תוך כדי מתקפה נחשף כי בחודשים שקדמו להתקפה הגדולה, צה"ל פעל בחשאי בלבנון לניטרול ותיעוד מנהרות ובסיסי חיזבאללה.

הרב [[שלום בער וולפא]] במוסף שבועון בית משיח לחג הסוכות "נסיך נפלאותך וטובותך" שיבח את דרכי הפעולה של צה"ל בלבנון בהכוונת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומסביר כי ראש הממשלה פועל בתוקף.

===הפסקת אש===
בחשון [[תשפ"ה]] החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.

במסגרת ההסכם, ישראל תסיג את הלוחמים בצורה מדורגת בתקופה של עד 60 ימים. במקביל, [[ארה"ב]] תקדם מו"מ עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.

בין הסעיפים של ההסכם כוחות הביטחון והצבא הרשמיים של לבנון יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לשאת נשק או להפעיל כוחות בדרום לבנון. כל מכירה, אספקה וייצור של נשק או חומרים הקשורים לנשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.

השר בן גביר הדגיש כי הסכם הפסקת האש והנסיגה הוא סכנה מעשית: "הסכם עם צבא לבנון הוא הסכם על הקרח. לצבא לבנון אין בכלל את הסמכות, ובטח לא את היכולת להתגבר על החיזבאללה.

בשביל לצאת מלבנון חייבים שתהיה לנו רצועה ביטחון שלנו. כבר ראינו את זה, שאסור לנו לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמנו. אחרת, הטילים ישוגרו למנרה, לאביבים, לקרית שמונה, לכל הצפון ולכל מדינת ישראל, ולבסוף נצטרך לחזור שוב ללבנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1153415/ לאחר אישור הקבינט: הפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף]}}.

====התנגדות ראשי רשויות בצפון====
ראשי רשויות בצפון התנגדו באופן נחרץ להפסקת האש, העלולה להביא אסון נורא בטווח הקצר ועוד יותר במבט לזמן ארוך. ראש עיריית [[קרית שמונה]] אביחי שטרן, התראיין ב[[שבועון בית משיח]] והביע דיעה ברורה נגד הפסקת האש והסכנה המוחשית אליה נקלעים כעת תושבי הצפון לאחר הפסקת האש:
"ברגע שהם [המחבלים] חוזרים לבתים – כולל אלה בקו הראשון מול הגבול – אין שום דרך למנוע את ה–7 לאוקטובר הבא. הרי כולנו יודעים שאלה לא בתים, אלא מוצבי טרור קדמיים שיש להם ייעוד אחד: להתארגן לפשיטה עלינו, תושבי הגליל ועל בתינו"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1157425/ "בחתימת ההסכם מול לבנון, נתניהו חותם על האסון הבא"]{{בית משיח}}}}.

====כיבוש המורדים בסוריה====
בתחילת [[כסלו]] [[תשפ"ה]], המורדים ב[[סוריה]] פתחו במתקפת ענק ותוך כעשרה ימים השלימו את כיבוש סוריה, כאשר הצבא הסורי מתפורר וקורס לחלוטין.

ראשי מערכת הביטחון בארץ הקודש, הגיבו כי נפילת סוריה היא התמוטטות מוחלטת של ציר הרשע האירני.

[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] פירסמו את דברי הרבי על נחיצות [[רמת הגולן]] ובעת כזו אם הגולן היה בידי הסורים, הרי המורדים ובהם שונאי ישראל היו על שפת הכינרת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1159321/ ניצחון הרבי בנושא רמת הגולן • הרב שבתי ויינטראוב]{{אינפו}}}}.

==איראן==
===התקפת כטב"מים===
בשלהי חודש [[אדר ב']] [[תשפ"ד]] חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית.
בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.

במוצאי שבת קודש [[ה' ניסן]] [[תשפ"ד]] דו"צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו"צ עדכן על שיגור מאות כטב"מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.

שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.}}.

גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|במהלך סוף השבוע קיימנו בצה"ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה"ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.}}.

בלילה שבין מוצ"ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי"ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. ב[[נס]], הטילים לא פגעו או גרמו נזק ל[[יהודים]], ולפי דו"צ 99% מהטילים והכטב"מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.

===חיסול ראשי הטרור===
בתמוז תשפ"ד חוסלו שניים מראשי הטרור האירני - איסמעיל הניה ראש החמאס, ופואד שוכר רמטכ"ל החיזבללה.

אירן וגרורותיה, איימו בנקמה, ובארץ הקודש וגם צבאות של מדינות ידידותיות הועמדו בכוננות-על.

במהלך תקופת הכוננות, [[שבועון בית משיח]] פורסם מאמר מחאה מאת [[שניאור זלמן לוין]] בו מביע תרעומת על מהלכי הצבא בציר פילדלפי, כאשר לאחרונה אותרו במקום מנהרות ענק בהן גם רכבים עוברים ובחלקו השני של המאמר מביא את דברי הרבי כי בקשר לארץ הקודש יש להרגיע ולא להפחיד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 28-30}}.

באלול תשפ"ד חוסל נסארללה ראש החיזבאללה, ובראש השנה חוסל גם ממלא מקומו ועוד בכירים.

===חיסולו של יחיא סינואר===
בליל חג הסוכות [[ט"ו תשרי]] [[תשפ"ד]] טנק של צה"ל חיסל את מנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינואר ששהה במבנה בעיר רפיח שברצועת עזה.

===התקפת טילים ליל ערב ראש השנה תשפ"ה===
[[קובץ:פגיעה ישירה בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|פגיעה ישירה בבית ספר חב"ד גדרה {{אינפו}}]]
בכ"ח אלול, ארה"ב הודיעה לישראל על התקפה קרובה מאירן ובליל כ"ט אלול קיבלו מיליונים מתושבי ישראל הודעה לסלולרי כי עליהם להגיע למרחב מוגן ומספר דקות עברו והחלה מתקפת טילים בליסטיים בה נורו למעלה מ-180 טילים, ובכל אחד מאות קילו חומר נפץ.

נס גדול היה כאשר חיל האוויר הישראלי בסיוע צבאות ארצות הברית ירדן ועוד, הצליחו ליירט כמעט את כל הטילים, אבל משברי טיל נהרג ערבי ביריחו. ושברים אחרים פגעו בבית ספר חב"ד בגדרה, נגרם נזק, הבי"ס בשעת ערב היה ריק ואין נפגעים.

===טיל בבית ספר שלהבות גדרה===
[[קובץ:חני קרניאל ראיון בית משיח טיל בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|מנהלת בית הספר שלהבות חב"ד, גב' חני קרניאל בראיון לבית משיח]]

בהתקפת הטילים הגדולה של [[אירן]], בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשפ"ה]], טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב"ד ב[[גדרה]] בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים.

המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, וב[[צום גדליה]] למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.

הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.

שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1137801/ פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב"ד בגדרה] {{אינפו}}}}.

מנהלת בית הספר השליחה גב' קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.

הראיון פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון יום כיפור תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1141202/ '''הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה'''], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1430 ע' 38-41}} ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: "המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר". על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: "המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו".

===מבצע ימי תשובה===
ישראל הבטיחה נקמה וכוננות נרשמה בישראל וגם באירן. למעלה משלושה שבועות הזהירה ישראל את אירן מפני תגובה על פעולותיה במישרין ובעקיפין נגדה, תוך הזהרה שהתגובה תהיה חמורה.

הפרשנים היו חלוקים בדיעותיהם, אם ישראל תגיב בצורה מינורית על מנת למנוע תגובת נגד, או שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל בתוקף להשמדת מתקני הנפט והגרעין.

בשבת בראשית תשפ"ה יצא לדרך מבצע "ימי תשובה"{{הערה| [https://chabad.info/news/war/1145566/
אינפו]}} במהלכו חיל האוויר תקף במדינות ערב. היקף התקיפה שהתחלק לשלושה גלים בשיתוף מטוסי קרב, תדלוק ומודיעין, היה על מתקנים צבאיים, מפעלי יצור טילים וכתב"מים ומערכות הגנה אוויריות באירן, סוריה ועירק (על פי פרסומים זרים).

ראש הממשלה פירגן למבצע, ואילו השר בן גביר הגיב בציניות כי זוהי רק מכת פתיחה.

===רצח השליח הרב צבי קוגן===
ביום חמישי כ' חשון [[תשפ"ה]] השליח לאבו דאבי הרב [[צבי קוגן]] נעלם מבלי להשאיר אחריו עקבות, החשד החל כאשר לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, לאחר שלא יצר קשר עם משפחתו פנתה אשתו לקב"ט של בית חב"ד שפנה לרשויות. המשטרה המקומית ו[[המוסד|המוסד הישראלי]] החלו לבדוק את הפרשה, והיעלמותו פורסמה בתקשורת העולמית.

רכבו של קוגן נמצא נטוש באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי. הטלפון שלו נמצא לאחר שכובה.

כעבור כשלושה ימים, ביום ראשון [[כ"ג מרחשוון]] אותרה גופתו ועליה סימני מאבק{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1152215 טרגדיה קשה: שליח הרבי הרב צבי קוגן הי"ד נרצח] {{אינפו}}}}.

הרצח עורר תגובות וגינויים ברחבי העולם גם מאישי ממשל ובכירים אחרים{{הערה|{{קישור חבד אינפו|1152222|מכל גווני הקשת הפוליטית כואבים את הירצחו של שליח הרבי|אבריימקה אייזנשטיין|כ״ג במרחשוון ה׳תשפ״ה}}}}.

חולית הטרור האירנית שביצעה את הרצח נלכדה בתורכיה והוסגרה לאיחוד האמירויות.

==לקריאה נוספת==
* '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''', [[יוסי סלומון]] - ניסי מלחמת חרבות ברזל, יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף ל[[שבועון בית משיח]], גיליון חג הסוכות [[תשפ"ה]] גיליון 1431

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב"ד אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}

===המתקפה===
* [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}
* [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm "הרבי הציל את חיי": השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה

===מהלך המלחמה===
* [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה
* [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה
* [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו"ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]
* [https://chabad.info/news/1084690/ הרב אופן: • המנהיגים סובלים ממה יאמרו העמים] {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/blogs/1087315/ המנהיגים ממה יאמרו הגויים • הרב יוסף גרליצקי] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/1095326/ להיות חייל של הרבי בשטח אש • ראיון עם הרב [[אשר פיזם]] מ[[שדרות]]] {{אינפו}}
*[https://www.kcm.co.il/מסתערב-בשולחן-השבת/ מסתערב בשולחן השבת] {{שבועון כפר חב"ד}}

{{מלחמות ישראל}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלחמות ישראל]]

קבלת הנשיאות של הרבי

2025-01-13T06:02:29Z

יוניון: /* הניסיונות להכתרת הרבי וסירובו */

{{תולדות הרבי}}
תקופת '''קבלת הנשיאות של [[הרבי]]''' החלה מאז [[הסתלקות הרבי הריי"צ|הסתלקותו של חמיו]], [[הרבי הריי"צ]], ב[[י' שבט]] [[תש"י]]. מאז יום זה החל הרבי את מנהיגותו, אך במשך שנה סירב הרבי לקבל זאת באופן רשמי. עם הזמן והתרבות פניות ובקשות החסידים מהרבי כי יקבל על עצמו את הנשיאות רשמית, מיתן הרבי את סירובו, עד ששנה לאחר מכן במוצאי יום [[י' שבט]] (ליל [[י"א שבט]]), ב[[התוועדות]] לרגל [[יום הילולא|יום ההילולא]] של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" ובכך קיבל באופן רשמי את נשיאות חב"ד{{הערה|1=ברשימת [[שלשלת היחס]] בהתחלת ספר [[היום יום]] שהוגהה על ידי הרבי נכתב: {{ציטוטון|"תשי"א - יו"ד שבט - מקבל הנשיאות. אומר מאמר הראשון ד"ה באתי לגני}}. מקובל אצל חסידי חב"ד כי אמירת מאמר לראשונה נחשבת כקבלת הנשיאות. ראו [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=16033#p=477&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= שיחת שבת פרשת וירא, כ' חשוון תשמ"ג]. ו[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=16036#p=244&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= שיחת שבת פרשת וארא ר"ח שבט תשמ"ג].}}.

==רקע==
{{ערך מורחב|הסתלקות הרבי הריי"צ}}
[[הסתלקות הרבי הריי"צ|הרבי הריי"צ הסתלק]] ב[[שבת קודש]] [[פרשת בא]], [[י' שבט]] [[תש"י]], ו[[הלוויה|הלווייתו]] התקיימה למחרת, ביום ראשון [[י"א שבט]].
[[קובץ:עיתונות קבלת הנשיאות.jpg||שמאל|ממוזער|העיתונות מדווחת על קבלת הנשיאות {{בית משיח}} 228]]
לאחר ההסתלקות, חשובי החסידים היו בטוחים כי הרבי, שכונה אז "הרמ"ש"{{הערה|שם=הרמש|ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}}, הוא המיועד להיות ממלא מקומו של הרבי הריי"צ.

פעילות רבה נעשתה על ידי החסידים בכל העולם כדי שהרבי יקבל את הנשיאות. את הפעילות הובילו חשובי החסידים ברחבי תבל:

ב[[ארצות הברית]]: הרב [[אליהו סימפסאן]], הרב [[ישראל דזייקאבסאן]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[שמואל זלמנוב]], הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[דובער חסקינד]] והרב [[מאיר אשכנזי]]{{הערה|ראה אודות כך: ר' [[בנימין ליפקין]], בכל ביתי נאמן הוא, פרק שקיעה וזריחה, עמוד 201}}.

ב[[ארץ הקודש]]: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[שמרל גוראריה]],
הרב [[אברהם פאריז]]{{הערה|ראה: ר' [[אליהו וולף]], אחד היה אברהם עמוד 88}}, הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אברהם חן]], הרב [[אברהם חיים נאה]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf הירושלמים מתקשרים לרבי]''', שבועון בית משיח גליון 959. על קבלת הנשיאות באה"ק ראה: ימי בראשית, עבד אברהם אנכי, איש חסיד היה, אחד היה אברהם, נודע בשיעורים}}.

באירופה: הרב [[ניסן נמנוב]]{{הערה|ראה בספר ר' ניסן}}, הרב [[ישראל נח בליניצקי]], הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] והרב [[סעדיה ליברוב]].

הללו תמכו בצורה נלהבת בנשיאותו של הרבי והשפיעו על חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]], ב[[ארץ הקודש]] וברחבי העולם לקבל עליהם את נשיאותו של הרבי. ויחד עם זאת החסידים הנזכרים פעלו שמוסדות חב"ד יקבלו את נשיאות הרבי.

==חשובי החסידים פועלים לקבלת הנשיאות==
חשובי החסידים באי בית חיינו ומקורבים ביותר לאדמו"ר הריי"צ ולרבי, החלו בפעילות לקבלת הנשיאות מיד לאחר ההסתלקות. ראשי הפועלים לקבלת הנשיאות היו:
הרב [[אליהו סימפסאן]], הרב [[ישראל דזייקאבסאן]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[שמואל זלמנוב]], הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] הרב [[מאיר אשכנזי]] והרב [[דובער חסקינד]].

הללו פעלו בדרכים רבות בבית הרב, בקרב החסידים בבית חיינו ובעולם כולו.

===פעילות בארצות הברית===
במוצאי י"א [[שבט]] [[תש"י]] זמן קצר אחר ההלויה, נערכה אסיפת חסידים ב-[[770]].

באסיפה דיבר הרב [[אליהו סימפסאן]] - גבאי אדמו"ר הריי"צ - על החובה להמשיך את השלשלת של אדמו"רי חב"ד, ועל החובה לחזק את הקשר לבית חיינו. ובאסיפות שנערכו בתקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב סימפסאן מהראשונים שעודדו את אנ"ש לבקש ולתבוע מ"הרמ"ש" לקבל עליו את עול הנשיאות החב"דית.

בשנה שלאחר ההסתלקות, הרב סימפסאן הירבה להיכנס לרבי ל'יחידות' ולשוחח עמו בנושא של קבלת הנשיאות, העברת הספריה של הרבי הריי"צ לרשות הרבי ועוד נושאים רגישים וחשובים ביותר, הקשורים למשפחת בית הרב{{הערה|חסיד נאמן פרק יז}}.

בדרכים חכמות פעלו חשובי החסידים הנזכרים בבית הרב ובבית חיינו, בכדי שהרבי יקבל את הנשיאות.

וכפי שסיפרו החסידים שפעלו לקבלת הנשיאות במכתב אל חשובי החסידים בארץ הקודש:
"רבני אנ"ש דברו והסבירו באריכות איך שכל אנ"ש בלי הבדל הקשישים והזקנים או הצעירים הסכימו בדיעה אחת, אשר כ"ק אדמו"ר הרמ"ש שליט"א הוא הראוי למלאת מקומו של כ"ק אדמו"ר נבג"מ זי"ע שהוא ימשיך אחריו הנשיאות ויהיה המנהיג של עדת החסידים עד ביאת הגואל צדק במהרה בימינו אמן.

ואשר השם 'נשיא' באיזה אופן שיהיה ובאיזה מוסד חב"ד שיהיה קשור ודבוק עם הנשיאות של הרבי ומנהיג עדת החסידים, כי ההצלחה האלוקית שהייתה שורה על הישיבות תומכי תמימים ועל שאר מוסדות חב"ד, היה רק הודות לזה שעמדו תחת הנשיאות של כ"ק רבותינו הק' בכל דור ודור, שהם היו צינורי ההשפעה שעל ידם נמשכה ההשפעה האלוקית בהצלחה גדולה למעלה מדרך הטבע".

על המכתב חתומים:
הרב [[ישראל דזייקאבסאן]], הרב [[מאיר אשכנזי]],
הרב [[יוחנן גורדון]], הרב [[אליהו סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], הרב [[דובער חסקינד]] הרב [[שמואל זלמנוב]] והרב [[מרדכי מענטליק]]{{הערה|חסיד נאמן, פרק יז}}.

ב[[כ"ד טבת]] [[תשי"א]] זקני וחשובי החסידים נכנסו אל הרבי ל'יחידות' ומסרו כתב התקשרות עליו חתמו חסידים מכל רחבי תבל. הרבי קרא את השורה הראשונה ופרץ בבכי ואמר: צאו החוצה אין לזה כל שייכות אלי! {{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 228 עמוד 37-38}}

==קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח בארץ==

ביום ראשון בערב, י"א ב[[שבט]] [[תש"י]], בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], נערכה אסיפת חסידי חב"ד אשר הגיעו מקרוב ומרחוק, ב[[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית כנסת חב"ד נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] ושם דובר על קבלת הנשיאות על ידי הרבי. עוד לפני אסיפה זו, נערכה פגישה מקדימה לא מתוכננת בבית רב הקהילה הרב [[אליעזר קרסיק]]. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[שמערל גוראריה]], ר' [[משה גוראריה]] ור' [[פינייע אלטהויז]].

במהלך האסיפה הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי. בהחלטה חשובה זו יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו ב[[ברית המועצות]], ואחרים פגשוהו כאשר נסעו בשנים האחרונות ל[[ניו יורק]] אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' [[אברהם פריז]] מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי (מהשנים בהן שהה בבית חיינו) ועל כולם להתקשר אליו: {{ציטוטון|"רבותיי, אני מכיר את הרמ"ש. עבדתי אתו יחד בחדר אחד כעשר שנים, שולחן ליד שולחן. אני כלל לא עבדתי, כל הזמן הסתכלתי עליו, לראות מה הוא עושה. ואני אומר לכם שהוא מסתיר את עצמו, הוא גונב את דעת כולנו, אני אומר לכם – שהוא הרבי!".}} קריאה זו התגלגלה בקרב אנ"ש חסידי חב"ד בכל רחבי הארץ.

אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובפעולות אלו נטלו חלק בראש, חשובי מתפללי [[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית כנסת חב"ד בנחלת בנימין]]{{הערה|עבד אברהם אנכי עמוד 220}} ובראשם הרב [[אליעזר קרסיק]] אשר פעל במגוון תחומים כדי לפעול את קבלת הנשיאות על ידי הרבי, ובח"י [[אלול]] [[תש"י]] אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]]{{הערה|עבד אברהם אנכי 221-224}}.

==קבלת הנשיאות בירושלים==

ב[[ירושלים]], חשובי רבני וחסידי חב"ד פעלו במגוון דרכים לאחד את החסידים סביב קבלת הנשיאות של הרבי. נערכו כינוסים ואסיפות, ובחודש [[מנחם אב]] [[תש"י]] נשלח כתב התקשרות לרבי.

כינוס חסידי חב"ד נערך בחודש מנחם אב תש"י בירושלים, בראשותם של רבני וזקני החסידים: הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], המשפיע הרב [[ניסן הורביץ]], הרב [[אברהם חן]], הרב [[משה גוראריה]] ועוד.

על פי הנוסח המוצע לכתב התקשרות, הוזכר שמו של הרבי בשורת ההפניה בתוספת תוארים שונים אולם הרב נאה הציע לעומת זה שהמכתב יתחיל כמקובל בכתיבה לרבי: "כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", כלומר, שאנ"ש מקבלים עליהם את כ"ק אדמו"ר שליט"א לנשיא מבלי להמתין להסכמתו, והוסיף שאחרת לא יחתום על הנוסח. הצעתו נתקבלה והתיקון בוצע, וכולם חתמו. אחרי הכנס הוחתמו גם זקנים שנבצר מהם להשתתף, ובהם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]{{הערה|ספר הצאצאים עמוד 379. ימי בראשית עמוד 202 ושם נוסח וצילום כתב ההתקשרות של חסידי ירושלים}}.

==הניסיונות להכתרת הרבי וסירובו==
בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום אל הרבי. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.

היו חסידים שכבר במהלך השבעה קיבלו על עצמם את נשיאותו של הרבי, והתייחסו אליו כרבי לכל דבר. אחד מהם, הרה"ח ר' [[משה דובינסקי]], כאשר פנה אל הרבי במהלך השבעה, בשם התואר 'הרבי'. הרבי ניסה למנוע אותו, אך הוא דבק בשלו. ככל שנקפו הימים, הלכו ורבו מספר החסידים שקיבלו את הנשיאות של הרבי, וביקשו להיכנס ל'יחידות'. על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] אדמו"ר הריי"צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ל[[יחידות]]. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] רבה של [[שנחאי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. הרב [[יהודה לייב גרונר]] מזכיר הרבי סיפר כי לא היה סדר מסודר, וכל מי שרצה היה מגיע לחדרו של הרבי, נוקש בדלת וכאשר היה נענה בחיוב – נכנס ושואל את שאלותיו. כעבור כמה שבועות, קרא הרבי לרב חדקוב, ואמר כי הדבר אינו מאפשר לו לנהל את יומו בצורה סדורה. לפיכך, הורה הרבי, יהיה סדר קבוע של 'יחידות' שלוש פעמים בשבוע – ראשון, שלישי וחמישי. וכל מי שרוצה להיכנס, שיירשם קודם במזכירות, שם יסדרו עבורו תאריך ושעה {{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1055 עמוד 32, המזכיר, פרק וזרח השמש}}.

באותה תקופה גם היו כמה מופתים{{הערה|לדוגמא: היה סיפור מיוחד עם זוגתו של הרה"ח ר' [[יוחנן גורדון]], שלפני יו"ד שבט חלתה מאוד, ולאחר ההסתלקות הלך מצבה והחמיר. ר' יוחנן חשש שזוהי תוצאה מעין הרע, כתוצאה מכך שזכה ב'טהרה' של הרבי הריי"צ ב"ראשו כתם פז". שכן, כידוע, לאחר שאדמו"ר הזקן זכה לערוך את הטהרה בראשו הק' של המגיד ממעזריטש – חשש מאוד מעין הרע. זמן קצר אחרי יו"ד שבט, שאל הרבי את ר' יוחנן מה המצב, ור' יוחנן ענה שהמצב מאוד קשה. שאלו הרבי: האם שאלת את הרבי הריי"צ מה לעשות? תמה ר' יוחנן: כיצד אפשר לשאול? אמר לו הרבי: צריכים ללכת לאוהל, לשאול את הרבי, והרבי כבר ימצא עצה איך לענות. ר' יוחנן ובנו הרה"ח ר' שלום דובער, נסעו לציון הקדוש וביקשו עצה וברכה. למחרת נכנסו ליחידות, והרבי הורה להם מה לעשות, והעניק את ברכתו הקדושה והיא אכן נותרה בחיים עוד כמה שנים (המזכיר, פרק וזרח השמש). ודוגמא נוספת: [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1203565 ובא השמש וזרח השמש] באתר חב"ד אורג.}}.

ביום טוב שני של [[חג השבועות]], בעת [[התוועדות]] הכריז החסיד הרב [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] [[דא"ח]] (הנאמר רק על ידי רבי, מה שאין כן שיחות). הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"{{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=185 עמוד 167]}}.

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "הוגה על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "על ידי הרמ"ש שליט"א"{{הערה|שם=הרמש}} ובהגהה השניה מחק גם את זאת.

בראש [[חודש אדר]] כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים, וב[[ח"י באלול]] כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב [[יום הכיפורים]] [[חלוקת לעקאח|חילק הרבי לעקח]] לזקני החסידים על פי בקשתם.

==ניצני הסכמה==
[[קובץ:י שבט אוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משתטח על [[האוהל|ציון אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט]] [[תשי"א]] (בצד ימין בשורה התחתונה, עם דפים בידו)]]
===מניין באוהל===

רבני וזקני החסידים רצו בכל מאודם שהרבי יקבל על עצמו את הנשיאות, והתגובות בהן הוא שולל את הנשיאות, הביאו אותם לערוך אסיפות חשאיות בהם דנו על האופן שבו יוכלו לעורר אצל הרבי את הרצון לקבל את הנשיאות. באחת האסיפות הוחלט ש"מניין" מאנ"ש ילכו לציון הרבי הריי"צ ויקראו שם פ"נ כללי בשם כל אנ"ש והתמימים ברחבי תבל, שבו מבקשים מהרבי הריי"צ שיפעל אצל הרבי את הרצון לקבל את הנשיאות.

המשלחת נסעה לציון ביום ב' אייר יום הולדתו של הרבי המהר"ש, בין זקני החסידים שהיו במשלחת: הרב דזייקאבסאן הרב קאזארנאווסקי והרב סימפסאן. וכן כמה מחשובי האברכים ובהם: הרב [[בערל בוימגארטן]] והרב [[יוסף ויינברג]].

הרב סימפסאן קרא בשם הקבוצה פ"נ מיוחד עם בקשה שההוראה בא תבוא. ואכן מאז לא שמעו יותר מהרבי "שאין לו הוראה"{{הערה|חסיד נאמן פרק יז}}.

===יעמוד אדוננו מורנו ורבנו===
בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הקדוש. ב[[שמחת תורה]] חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי{{הערה|נ. סופר [[שבועון בית משיח]] גיליון 228 עמוד 36}}.

בחודשים [[כסלו]] ו[[טבת]], ניתן היה למצוא רמזים בשיחות והנהגת הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מאוד בולט.

הרב גרונר במכתבו מאותם ימים מונה מספר הנהגות בהם ראו התקדמות לקראת קבלת הנשיאות:
* מקבל ל'יחידות'
* מסכים שיעלוהו לתורה בהכרזת: יעמוד אדוננו מורנו ורבנו
*החסידים והתמימים כותבים אליו "כ"ק אדמו"ר שליט"א" ולא מוחה
*ישנם מופתים בענייני רפואות וכדומה
*עונה לשאלות בגשמיות וברוחניות
*מתוועד בכל שבת מברכין, ומשבת מברכין חשון מתוועד כל שבת שניה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 228 עמוד 37}}

===הקמת בימה לרבי===
בחודשים שלאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, קהל רב הצטופף ב'זאל הקטן' בכדי לשמוע את התוועדויות הרבי והיו שהציעו לבנות בימה, עליה יעמוד שולחנו של הרבי, כך יזכו רבים לראותו. אולם החשש היה שהרבי לא יסכים לבניית הבימה.

למרות החשש מאכזבה, הרב סימפסאן החליט כי חייבים לאפשר לקהל לראות את הרבי, ובידי הזהב ( אותם "ירש" מאביו) הכין בימה נמוכה, כזו שאפשר להקימה ולפרקה במהירות, בכדי שלא תתפוס מקום.

בפעם הראשונה שהוצבה הבימה, החסידים חששו שהרבי אכן יסרב לעלות לבימה, כיון שבאותם ימים עוד לא קיבל עליו את הנשיאות, אולם למרבה הפלא הרבי הגיע להתוועדות עלה על הבימה, התיישב ליד השולחן שעמד מוגבה על הבימה, והחל בהתוועדות{{הערה|חסיד נאמן, פרק יז}}.

===מודעות בעיתונות===
ב[[כ"ו טבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרשמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 228 עמוד 39.[[שבועון בית משיח]] 1055 עמוד 32. '''הרבי מורה לפרסם הכחשה שיקבל את הנשיאות''', במדור 'רגעים בליובאוויטש', [[שבועון בית משיח]] כ"ד [[טבת]] [[תשפ"א]] עמוד 42}}.

==כתבי התקשרות י' שבט תשי"א==

ביום ההילולא י' שבט תשי"א, נכנסו אל הרבי נציגים של קהילות אנ"ש ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]], כדי למסור כתב התקשרות בתור באי כח של אנ"ש במקומות מגוריהם.

כך גם הגיעו כתבי התקשרות מאנ"ש ב[[פריז]], מדינות אירופה, [[ירושלים]], [[אוסטרליה]], [[דרום אפריקה]], [[מרוקו]] ועוד.

==מברקי ברכה לרגל קבלת הנשיאות==
לקראת קבלת הנשיאות, הגיעו מברקים מגדולי הרבנים וארגוני הרבנים: אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה. הרבנים הראשיים בארץ הקודש. ראשי [[העדה החרדית]] בירושלים, התאחדות הרבנים פליטי רוסיה בארץ הקודש. ועד הישיבות בארץ ישראל. הגאון מטשעבין. הרב חרל"פ והרב מלצר. ומוסדות חב"ד בעולם כולו{{הערה| נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/1/15/%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99-_%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%95.pdf תחילתו של דור השביעי - תהליך הגאולה לקראת סיומו] [[שבועון בית משיח]] גיליון 230}}.

הנה נוסח כמה מהמברקים שהגיעו אל הרבי לקראת י' שבט תשי"א - קבלת הנשיאות הרישמית:
"בשם אנ"ש חב"ד בירושלים ובערי הארץ, אנו מודים להשם אשר לא השבית לנו גואל. מתברכים ומבכרים את נשיאנו הגדול, כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, יהי ה' עמו כאשר היה עם חותנו כ"ק מרן אדמו"ר נבג"מ זיע"א וכל רבותינו הקדושים נבג"ם זי"ע, ומעשיו יכונן להמשיך את שרשרת הזהב של בית חיינו, ולעלות לציון ברנה בראש גאולים על ידי משיח צדקנו ([[כולל חב"ד]]) - הרבנים: [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]".

ברכת הנאמנה לעלותו על כסא נשיאות חב"ד. להצלחתו ולהצלחת עדתו.
[[זעליג ראובן בענגיס]] (אב"ד ה[[עדה החרדית]] ובעל ה'לפלגות ראובן')

יהי נועם השם על ידידי כבוד קדושתו ועל כל אחינו היקרים אנשי חב"ד בכל מקום שהם ובמהרה נזכה כולנו לתשועת ישראל כולה ולגאולה השלימה אמן. [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ראש הרבנים לישראל.

ברכה נאמנה לעלותו על כסא הנשיאות של חב"ד, זכות אבותיו הקדושים תהא מסייעתו לנהל את עדתו על מי מנוחות לתורה ולגדולה אמן. [[איסר זלמן מלצר]]. נשיא מועצת גדולי התורה (של [[אגודת ישראל]]).

מציון עיר האלוקים הנני שולח ברכתי העמוקה לכבוד מעלת האדמו"ר הגאון בנגלה ובנסתר כקש"ת מוה"ר מנחם מנדל שניאורסון ליום עלותו על כסא אבותיו הקדושים יהי ה' עמו בימיו תיכון כסא מלכות בית דוד בירושלים ובבנין אריאל. [[בן ציון עוזיאל]] ראשון לציון הרב הראשי{{הערה|המברקים הועתקו על ידי אחד החסידים ופורסמו בימי בראשית עמוד 394}}.

==אירוע קבלת הנשיאות==
[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משתתף בחתונה, [[ל' שבט]] [[תשי"א]], 19 יום אחר קבלת הנשיאות]]
במוצאי [[י' שבט]] [[תשי"א]], בשעה 9:45, נכנס [[הרבי]] ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לרגל יום ה[[הילולא]] הראשון של חמיו, הרבי הריי"צ{{הערה|1=תיאור מפורט מההתוועדות נמצא ב[http://www.yoman770.com/wiki/י'_שבט_תשי%22א יומן י' שבט תשי"א].}}.

הרבי פתח את ההתוועדות בדברים אודות חיזוק של ה[[התקשרות]] לרבי הריי"צ. בשיחה השניה התייחס הרבי ברמז לענין קבלת הנשיאות, כשדיבר על הנוהג ב[[ארצות הברית]] בפתיחת איזה ענין - לומר "הצהרה", ובקשר לכך נתן "הצהרה" בענין [[אהבת ה']], [[אהבת התורה]] ו[[אהבת ישראל]].

כשעה אחרי תחלת ההתוועדות, קם הרב [[אברהם סנדר נמצוב]], מזקני החסידים, והכריז: "העולם צמא ל[[מאמר חסידות]] מהרבי. שהרבי יאמר מאמר חסידות"!{{הערה|1=ראו ספר [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30449#p=399&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= ימי בראשית עמוד 381]. וכן מופיע הדבר בזכרונם של כמה מהנוכחים במעמד, ראו לדוגמא [https://anash.org/a-bigger-lubavitcher-chossid-than-me/ עדותו של האדמו"ר מנובומינסק, ר' יעקב פרלוב].}} מאמר חסידות מסמל הכרה רשמית בקבלת הנשיאות, כיוון שמאמר נאמר רק על ידי רבי.

בשעה עשר וארבעים דקות פתח הרבי את המאמר דיבור המתחיל במילים "[[באתי לגני]]", המבוסס על המאמר שהוציא לאור הרבי הריי"צ לקראת יום הסתלקותו שנה קודם לכן. במאמר זה הסביר הרבי לפי המדרש והחסידות את תפקיד הדור, [[הדור השביעי]] לאדמו"רי חב"ד, לפעול את [[הפצת היהדות]] בכל העולם כולו, שעל ידה תומשך ה[[שכינה]] למטה, ל[[עולם הזה]], וכך יהיה הוא הדור ש[[הבאת הגאולה|יביא את הגאולה]].

המאמר נאמר בשלושה חלקים, ובשתי ההפסקות הורה הרבי לנגן ניגונים מרבותינו נשיאנו לפי הסדר, החל מ[[ניגון הבינוני]] שחיבב הרבי הריי"צ. מיד אחרי החלק הראשון, קפץ הרב נמצוב על השולחן מגודל השמחה, והכריז: "חסידים אמרו אחרי! עלינו לברך ברכת "[[ברכת שהחיינו|שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה]]", שה' יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!" הוא בירך ברכת "שהחיינו" בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן. הרבי חייך מאוד, וביקשו לרדת מהשולחן{{הערה|1=ראו ספר [[ימי בראשית]] עמוד [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30449#p=401&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 383] - מזכרון הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}.

ב[[שיחה]] שנאמרה מיד אחרי המאמר, עורר הרבי על חשיבות עבודתו האישית של כל חסיד, ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=כעת הקשיבו יהודים!

בכלל בחב"ד הייתה התביעה שתהיה עבודתו של כל אחד ואחד בעצמו, ולא להסתמך על הרביים.

זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב"ד, ששיטת פולין היא "וצדיק באמונתו יחיה", אל תקרי יִחְיה (החי"ת בשבא) אלא יְחַיֶה (החי"ת בפתח), אבל אנו, חב"ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ב[[רמ"ח איברים]] ו[[שס"ה גידים]] של ה[[גוף]], וברמ"ח אברים ושס"ה [[גידים]] של ה[[נשמה]].

"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אינני מסלק את עצמי חס ושלום מלסייע, לסייע כפי היכולת, אבל, כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי, אם לא תהיה העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים.}}

בשיחה נוספת בהמשך ההתוועדות אמר, ש[[הרבי הריי"צ]] סיפר שכאשר דובר אודות קבלת עניני נשיאות של אביו, [[אדמו"ר הרש"ב]], ביקש שזה יהיה ב[[חסד]] וב[[רחמים]].

ההתוועדות הסתיימה בשעה 12:25. בשירת "כי בשמחה תצאו" יצא הרבי מבית המדרש. כל הקהל וזקני החסידים בראשם רקדו בשמחה עצומה, עם הניגון "כי בשמחה", במשך זמן רב.

כאשר יצא הרבי מהזאל אמר לו [[שלמה אהרן קזרנובסקי|הרב קזרנובסקי]] "א דאנק (תודה ב[[אידיש]]) רבי!", הרבי חייך ושאל "כעת עתה מרוצה?!" (הרב קרזנובקי היה מהפועלים הנמרצים להכתרת הרבי) ונכנס אל [[חדר הרבי|חדרו]].

לאחר מכן ב[[זאל]] הייתה [[שמחה]] עצומה, כאשר כולם רקדו ושמחו שהנה, יש לנו רבי.

==לאחר קבלת הנשיאות==

===י"א שבט קבלת הנשיאות ומפתח לספריה===
בספר 'המזכיר' מתועדים ההתרחשויות למחרת קבלת הנשיאות, ביום י"א שבט תשי"א:
יום חמישי י"א בשבט הרבי הגיע ל-770 לבוש סירטוק. לאחר התפילה ביקש הרבי מהרב יהודה לייב גרונר לקרוא לחדרו את המזכירים הרב חדקוב והרב מינדל. הרבי, למיטב זכרונו של הרב גרונר, כפי שסיפר לימים, אמר להם כי מעתה יצטרכו 'בלאנק' – נייר מכתבים חדש וביקש לדעת מה הם מציעים. הוצע לרבי להחליף את השם של הרבי הריי"צ בשמו שלו אבל הרבי אמר שזה לא שינוי מספיק. ואז הוסיף הרבי והביע את רצונו הקדוש שהכתובת של 770 תופיע בחלק העליון של הדף, בפינה הימנית ובפינה השמאלית, ביידיש ובאנגלית. הרבי הורה להם לצאת החוצה ולגבש את הדברים. הרעיון שהציע הרב מינדל היה שיהיה כתוב בראש הבלאנק: "מזכירות כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן". הרבי אישר את הנוסח וכך החלה הנשיאות באורח רשמי.

זמן קצר לאחר מכן נקראו לחדרו של הרבי הרב סימפסון, הרב ג'ייקובסון הרב לויטין והרב קזרנובסקי. הרבי ביקש מהם לדאוג לכך שספריית הרבי הריי"צ, עתירת הספרים וכתבי היד, תעבור לאחריותו. הרבי הסביר כבר אז כי כל עוד הנושא לא יוסדר הנשיאות אינה שלמה. שבועות אחדים לאחר מכן, הרב סימפסון ביקש מהרב גרונר להסדיר לו פגישה עם הרבי כי יש בידו מסר חשוב. כאשר נכנס הרב סימפסון לחדרו של הרבי אמר כי הוא שמח לבשר לרבי שסידרו לרבי מפתח ושבאמצעותו יוכל להיכנס לספרייה כל אימת שירצה. הרב גרונר, שהיה עדיין בחדר, סיפר כי הרבי היכה על השולחן ואמר במורת רוח: לזה אתה קורא הישג!? כל עוד הספרייה לא ברשותי, ההנהגה שלי לא שלמה{{הערה|המזכיר, פרק וזרח השמש}}.

===הרבי נשיא המוסדות===

לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי"א, מוסדות חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:

לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. לצורך זה נתאספו חברי [[הועד לקבלת הנשיאות]] שב[[ניו יורק]] לאסיפה מיוחדת. בין חברי הועד חשובי הרבנים וזקני חסידי חב"ד: הרב [[ישראל דז'ייקובסון]], הרב [[מאיר אשכנזי]], הרב [[יוחנן גורדון]], הרב [[אליהו סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], הרב [[דובער חסקינד]], הרב [[שמואל זלמנוב]] והרב [[מרדכי מענטליק]].
באסיפה הוחלט כי מובן שכל המוסדות עוברים להיות תחת נשיאות הרבי, ובהתאם לכך ערכו חברי הועד תקנון כללי ובו נכתב: "הנשיא הוא כ"ק אדמו"ר שליט"א ועל הטופסים צריך להיות נדפס נוסח דלהלן: מיסודם של כ"ק אדמו"ר רבי שלום דובער ובנו כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש, תחת נשיאות כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש רבי מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן. יו"ר ועד הפועל: הרב שמריהו גוראריה".

באותו זמן ביקשו מנהלי כולל חב"ד מהרבי לקבל את הנשיאות ולכתוב אגרת בה מבקש לתרום לכולל חב"ד. הרבי נענה לכתוב אגרת ב[[פורים קטן]] תשי"א.

בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה דומה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות [[אגודת חסידי חב"ד]], ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים]], [[כולל חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]].
באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.
בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]:
"בטח קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המכתבים המבקשים לכ"ק שליט"א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ"ק שליט"א אבל בהעדר קבלה מכ"ק שליט"א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה".
בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי"ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי"א.

בחודש אייר תשי"א התקיימה אסיפה של חברי ועד [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].
באסיפה דנו בענין ההתמסרו לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב"ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב"ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|בית משיח 236}}.

במהלך שנת [[תשי"ב]] - הרבי קיבל נשיאות על מוסדות אותם ניהל - [[מרכז לענייני חינוך]], [[קה"ת]] ו[[מחנה ישראל]], הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו של הרבי ועליהם הרבי כתב את מכתביו.

הרבי קיבל נשיאות על [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]], [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי תבל{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.

===הקמת ארגונים חדשים===
בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות הקים הרבי ארגונים ומוסדות חדשים מהם שהוקמו במספר מדינות:
*[[צעירי חב"ד בארץ הקודש]], [[צעירי חב"ד ניו יורק]]
*[[נשי חב"ד בארץ הקודש]], [[נשי חב"ד בארצות הברית]]
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש, מוסדות אהלי יוסף יצחק ב[[מרוקו]] ומוסדות אהלי יוסף יצחק ב[[אוסטרליה]]
*שלוחים - ובשנים הראשונות רבים מהם קיבלו את ההוראה ביוזמת הרבי, כאשר הרבי מחליט מי יסע ולאיפה.
*ישיבות

כלל מוסדות אלו פעלו בנשיאות הרבי.

===ההנהגה לאחר קבלת הנשיאות===

מאז החל הרבי באמירת מאמרים - הנהגה השמורה בחסידות חב"ד לאדמו"ר בלבד. בשונה מהנהגת נשיאי חב"ד הקודמים, לא כתב הרבי את מאמריו בעצמו, והחל ממאמר "באתי לגני" הראשון אותו אמר ציווה על הרב [[יואל כהן]] [[הנחה|לכותבו]] ולהכניסו אצלו להגהה, היו החסידים חוזרים בעצמם על המאמרים ומעלים אותם על הכתב. הרבי [[מוגה|הגיה]] רק את חלקם של המאמרים והשיחות, בסדר שהשתנה לאורך השנים כמה פעמים.
[[קובץ:ע''א שנה לנשיאות כ''ק אדמו''ר מה''מ שליט''א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המתחלף מידי שנה עם ציון שנת נשיאותו של הרבי]]
בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות, המשיך הרבי להתייחס בקירוב הדעת לתלמידי הישיבה שלמדו בחצר הרבי, והעניק להם הדרכה וליווי אישי, השתתף בשמחותיהם ועוד{{הערה|1=ראו בהרחבה: '''הרבי טיפל בנו כמו אב הדואג לבנו''', [[שבועון בית משיח]] גליון ט"ו אלול תש"פ עמוד 18.}}, הנהגה שהשתנתה לאורך השנים כאשר חסידות חב"ד הלכה והתרחבה, והנהגתו של הרבי לבשה יותר ויותר אופי של הנהגה ומלוכה.

בכל שנה{{הערה|בשנים הראשונות זה היה רק לקראת ה'[[פאראד]]', שהכתר הודבק על גבי הבימה עליה עמד הרבי.}} מעוצב כמין כתר שתוכו ממולא במספר השנים העדכני לנשיאות הרבי (מחושב החל משנת [[תש"י]] - עת הסתלקות [[הרבי הריי"צ]]).

==ראו גם==
*[[באתי לגני]]
*[[ימי בראשית]]
*[[ימי מלך]]

==לקריאה נוספת==
* ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''חסיד נאמן, פרק יז רוצים לשמוע חסידות''' – מאמצים גדולים על ידי חשובי החסידים בארצות הברית בכדי שהרבי יקבל את הנשיאות
* ר' [[בנימין ליפקין]], '''המזכיר, פרק וזרח השמש''' - תיעוד תקופת קבלת הנשיאות על פי זכרונות המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]
*ר' [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ור' [[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', ספר המתעד את תקופת הפצרות החסידים וקבלת הנשיאות
*'''זריחת השמש''', חלופת מכתבים שנכתבו בידי הרב [[יהודה לייב גרונר]] בתקופת קבלת הנשיאות, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1843 עמוד 45
*'''הרבי מורה לפרסם הכחשה שיקבל את הנשיאות''', במדור 'רגעים בליובאוויטש', [[שבועון בית משיח]] כ"ד [[טבת]] [[תשפ"א]] עמוד 42
*ר' [[אברהם רייניץ]], '''מעתה יהיה אופן הנהגה אחר לגמרי''', שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1055 עמוד 30-34.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/1a586bTUh71H_5n4btqD3VjwRPHseM9wp הקלטה של הרבי אומר את מאמר באתי לגני]''' (בעת קבלת הנשיאות - י' שבט תשי"א) וברקע תמונות מהשנים הראשונות, וקטעי וידאו קצרים מאמירת המאמרים בשנים ההם.
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&pgnum=1 ימי בראשית]''' באתר [[היברו בוקס (אתר)|היברו בוקס]]
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/79764_he_1.pdf ובקשו את דוד מלכם], בתוך 'הנשיא הוא הכל', ע' 26
*'''הם המליכוהו תחילה''' בתוך [http://mamesh.org/wp-content/uploads/2017/02/%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D-11-%D7%A9%D7%91%D7%98.pdf מגזין פנסאים גיליון 11], [[י' שבט]] [[תשע"ז]]

*'''[https://col.org.il/news/128878 השנה הראשונה לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]''', פרק מתוך המזכיר - תולדות הרב [[יהודה לייב גרונר]] {{COL}}
*"[https://col.org.il/news/135959 העיתונים בישרו לקוראים: אדמו"ר חדש לחסידי חב"ד {{COL}}]
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf הירושלמים מתקשרים לרבי]''', שבועון בית משיח גליון 959

===קבלת הנשיאות סדרה ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|הקבצים התפרסמו בשנית באתר יומנים}}===
{{*}} [http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_-_%D7%90:_%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA בדרך לכיבוש העולם: קבלת הנשיאות]

{{*}} נ. סופר, [http://www.yomanim.com/images/7/71/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-_%22%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%9B%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA_%D7%95%D7%92%D7%9D_%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA%22.pdf הרבי אודות קבלת הנשיאות: "אין לכם ברירה אחרת וגם לי אין ברירה אחרת"], [[שבועון בית משיח]] גיליון 228

{{*}} נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/1/15/%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99-_%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%95.pdf תחילתו של דור השביעי - תהליך הגאולה לקראת סיומו] [[שבועון בית משיח]] גיליון 230

{{*}} נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/9/98/%22%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%98%22.pdf "אינני משתמט!"] [[שבועון בית משיח]] גיליון 232

{{*}} נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236

{{*}} נ.סופר [http://www.yomanim.com/images/6/61/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%97%D7%AA_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99.pdf מוסדות חב"ד והישיבות תחת נשיאות הרבי] [[שבועון בית משיח]] גיליון 241
* [https://chabad.info/news/891092/ ההכתרה שכמעט הוכחשה] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]

משה ששונקין (מטולה)

2025-01-08T14:39:37Z

יוניון: /* תולדות חיים */

[[קובץ:משה ששונקין מטולה.jpg|ממוזער|הרב ששונקין (במרכז)]]
הרב '''משה ששונקין''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו שליח הרבי במושב [[מטולה]] שבצפון ארץ הקודש. בעבר שימש כרב קמפוס תל חי שליד [[קריית שמונה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תשכ"ה]], לאביו הרב [[אברהם יצחק ששונקין]] ולאמו מרת שרה רבקה. בהיותו ילד צעיר נשלחו הוריו על ידי הרבי להצטרף לצוות החינוכי של בית הספר ב[[תענך]] תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], וכשהגיע לגיל בית ספר נכנס אף הוא ללמוד בבית ספר זה.

כשסיים את מסלול לימודיו בבית הספר היסודי, נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובשנת [[תשמ"ב]] עבר ללמוד ב[[קראון הייטס]] שם נותר ללמוד בסמיכות לחצר הרבי כשמונה שנים. לאחר נישואיו עם רעייתו ברכה לאה, בתו של הרב [[שמואל רודל]], משלוחי הרבי ב[[מילאנו]] שבאיטליה, החל בשנת [[תש"נ]] לפעול בשליחות הרבי במושב מטולה שבצפון הארץ, ובהמשך נכנס לפעול גם במכללת 'תל חי'.(כיום הפעילות במכללה נעשית על ידי הרב מאיר אביטבול שיחי)

==ניסיון חיסול==
הרב ששונקין סיפר לכלי התקשורת בישראל, כי במסמכים שאותרו אצל החיזבאללה, התברר כי היתה להם רשימת חיסול של אישי ציבור בולטים במטולה ובהם הרב משה ששונקין מנהל בית חב"ד. כך דיווח אתר החרדי כיכר השבת:
"שמו וכתובתו של שליח חב"ד ביישוב מטולה הצפוני, הרב משה ששונקין, הופיעו במסמך שנמצא בבונקר תת-קרקעי של חיזבאללה בכפר כילא. המחבלים, כך נראה, תכננו את ההשתלטות על היישוב, ובמסגרת כך אספו פרטים על דמויות בולטות ביישוב. אחת מהן - הייתה הרב ששונקין"{{הערה|כיכר השבת, ז' טבת תשפ"ה}}.
מפאת חשאיות המידע, לא נמסר מי הגורם שחשף בפני הרב ששונקין את רשימת החיסול.

==משפחתו==
*בנו ר' מנחם מענדל ששונקין, שליח הרבי באינדיו קליפורניה
*בנו ר' בער ששונקין
*חתנו, ר' חיים שאול גליצנשטיין - שליח בבודפשט, הונגריה
*חתנו, ר' יוסף גרייזמן
*חתנו, ר' מנחם פרידמן - שליח הרבי בהויאן ויאטנם
*חתנו, ר' שמואל וייס - שליח הרבי בחבל תענך, ארה"ק
* בנו ר' ישראל אריה לייב ששונקין.

==לקריאה נוספת==
*'''מכתבים מבית חיינו''', הרב משה ששונקין כותב אל הרב [[מרדכי גלזמן]] על הנעשה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ו]], תשורה גלזמן [[תשע"ו]]
*סיפורים מבית חב"ד ע' 40-45, הרב [[יעקב שמולביץ]] שליח הרבי ל[[בית שאן]], '''מאמר פרשנות לתובנת הרב ששונקין על שלושת החלוקות במסירות נפש של שליח הרבי'''.
*'''בין מטולה לאילת''', [[שבועון כפר חב"ד]] 1962 עמוד 68
*'''"יושבים על הגדר", [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2040 עמוד 42.'''
*'''נס ההצלה שלי''', [[שבועון כפר חב"ד]] 2091 עמוד 44

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|78143|news|קטיושות? תחושה מפחידה; בית-חב"ד? כל חיי|מערכת שטורעם|י"א בשבט תשע"ה}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}

{{מיון רגיל:ששונקין, משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת ששונקין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:משפחת פוזנר]]

משתמש:יוניון

2025-01-01T14:45:24Z

יוניון: יצירת דף עם התוכן "7️⃣7️⃣0️⃣"

7️⃣7️⃣0️⃣

אור אבנר

2025-01-01T06:37:59Z

יוניון: /* אור אבנר בחבר העמים */

{{לעדכן|כל הערך=כן}}
קרן '''אור אבנר וחנה''' הינו ארגון ארגון פילנטרופי שנוסד על ידי הנגיד ר' [[לוי לבייב]] בשנת [[תשנ"ד]] בתיאום עם [[מרכז לעניני חינוך]], במטרה להחליף את ארגון [[עזרת אחים]], בארגון פעילות [[שליח|השלוחים]] במדינות [[ברית המועצות]] לשעבר.

קרן 'אור אבנר - חבר העמים' מנוהלת על ידי שלוחי הרבי: המנכ"ל הרב [[דוד מונדשיין]] ופועלת תחת הנחייתו של הרב הראשי ל[[רוסיה]] [[בערל לאזאר]]. הרב [[יוסף בלוי]] פעל רבות לתקציבים מצד משרד החינוך הישראלי עבור בתי ספר המנוהלים על ידי שלוחי הרבי.

קרן אור אבנר ניהלה את רוב מערך השליחות בחבר העמים מאמצע שנות הנ' ובמשך כעשרים שנה, וכיום הארגון כמעט ואינו פעיל. חלק מהמוסדות שהוקמו בשנות הפעילות נקראים אור אבנר.

'אור אבנר - ישראל' מנוהלת על ידי הרב [[ברוך יהודה בלוי|יהודה בלוי]].
הקרן קרויה על שם הוריו של לבייב, ר' אבנר וחנה לבייב.

אור אבנר בארצות הברית פועלת באימפריית מוסדות ברובע קווינס שבניו יורק ובניהול השלוחים הרב זלמן זבולונוב והרב לוי יצחק וולוביק.
== אור אבנר בחבר העמים ==
===היסטוריה===
[[קובץ:אור אבנר.jpg|שמאל|ממוזער|בית הספר אור אבנר בדנייפרופטרובסק שבאוקראינה]]
קרן אור אבנר בחבר העמים עובדת בשיתוף פעולה עם כמה גופים מרכזים, ביניהם [[איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים]], וקרן משפחת רוהר, בראשות ר' [[ג'ורג' רוהר]]. קרן זו נחשבה תומכת מרכזית בשלוחי הרבי ובחיים היהודיים בברית-המועצות לשעבר.

בלמעלה מ-300 ערים באזורים שהיוו את ברית המועצות ישנם [[שליח]]וקהילה של חב"ד. בחסות איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים פועלים גני ילדים של אור אבנר, בתי ספר יסודיים, בתי ספר תיכוניים וכן מוסדות להשכלה גבוהה וישיבות. מספר הלומדים במוסדות אלו מגיע לאלפים.

המשרד הראשי של אור אבנר בחבר העמים ממוקם בעיר [[מוסקבה]]. בעיר עצמה מתנהלת מערכת מסועפת של ארגונים ומוסדות, ולמעלה מ-80 משפחות הנמנות עם חב"ד פועלות בה בתפקידי שליחות.

בנוסף לפעילות השוטפת היו שנים בהן בתקופת החגים וב[[פסח]] מאות בחורי ישיבה מישיבות [[תומכי תמימים]] בארץ ישראל וב[[ארצות הברית]] הגיעו לחזק את הקהילות היהודיות שבהן אין שליח באופן קבוע ועורכים בהן תפילות וסדרים ציבורים.

גם בתקופת המשבר הכלכלי הקשה, המשיכה קרן אור אבנר בראשות ר' לוי לבייב לתרום לשלוחים במדינות חבר העמים, אם כי התרומות צומצמו וכיום כל שליח דואג לתרומות בכח עצמו.

בתמוז [[תשס"ט]] נערך כינוס השלוחים של חבר העמים, ובשונה מתמיד הוא לא אורגן תחת שם 'אור אבנר' אלא הארגון התאום, איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים.

===כיום===
קרן אור אבנר ניהלה את רוב מערך השליחות בחבר העמים מאמצע שנות הנ' ובמשך כעשרים שנה, וכיום הארגון כמעט ואינו פעיל.

חלק מהמוסדות שהוקמו בשנות הפעילות נקראים אור אבנר.

השלוחים ברוסיה וביילורוס עובדים בתיאום עם הרב בערל לאזאר, השלוחים באוקראינה פועלים כל אחד באופן עצמאי. במולדביה תחת עזרת אחים.

לב לבייב מתארח מספר פעמים בשנה באירועי חב"ד מוסקבה.

== אור אבנר בישראל ==
רשת החינוך '''אור אבנר וחנה''' הוקמה בשנת ה'תשנ"ד ב[[ארץ הקודש]] - במטרה לחזק ולבסס את המורשת היהודית והזיקה לתורה, לעם ולארץ בעיקר בקרב עולי חבר העמים, וכן לרומם את מעמדם הרוחני, הכלכלי והחברתי של בני הקהילה הבוכרית בישראל.

רשת החינוך התמחתה והפכה להיות מובילה בפעילות חינוכית איכותית לקליטה מוצלחת של תלמידים עולים חדשים. פעילות זו גובתה בתרומות עתק לפיתוח תוכניות לימודים, בהקמת סביבה לימודית איכותית ומשוכללת, בהדרכה והטמעה של תוכניות חברתיות ובליווי מאסיבי של השקעות בתוספת שעות לימודים ובמתן שירותים תומכי חינוך נוספים על מנת לקדם את מוסד החינוך עד להיותו לדוגמה וסמל באזור פעילותו.

במסגרת זו פעלה ופועלת רשת החינוך - בשיתוף עם משרד החינוך והרשויות המקומיות - וסייעה בהצלחה רבה לבתי ספר קולטי עלייה מכל מגזרי החינוך (ממלכתי דתי, מוכרים ובבעלות רשתות חינוך המוכרות) בכל רמות הגיל: גני ילדים, בתי"ס יסודיים ועי"ס למשך תקופות קצובות אשר ברובם הוגדרו מראש עד אשר מוסדות חינוך אלו עמדו בכוחות עצמם על הרגליים.

בין בתי הספר הללו ניתן למנות בעיקר בתי ספר הפועלים ברשויות המוכרות כפריפריה חינוכית כקריית מלאכי, אשדוד, לוד, אילת, דרום תל אביב, רמלה, אור יהודה, קריית ים ודימונה.

כיום מפעילה אור אבנר מוסדות חינוך בכל רמות הגיל בערים [[אור יהודה]], [[רמלה]] ו[[קריית ים]]. כמו כן תומכת אור אבנר בתיכון הפנימייתי היוקרתי לבנים - נעל"ה ובמכון להכשרת רבנים 'אור אבנר - חב"ד' הפועלים בכפר הנוער [[כפר צבי סיטרין]].

בשנת [[תשס"ז]] הקימה רשת '''אור אבנר וחנה''' גם את פרויקט "זמן מסע" שמטרתו העצמת הזהות היהודית בבתי ספר יסודיים ממלכתיים בישראל בכיתות א'-ו'. הפרויקט יושם בלמעלה מ-70 בתי ספר ברחבי ישראל וזכה לתגובות אוהדות בציבור ולתגובות מעורבות בעיתונות, שרת החינוך לשעבר הגב' יולי תמיר שהבהילה אותה ה[[מחשבה]] שדווקא תקופתה תיזכר כעידן הפריחה של ארגון זה הכריזה מלחמה על הפרויקט לאחר שכעשרים רשויות מקומיות נוספות ביקשו להצטרף לפרויקט השאפתני.

כך זכה הארגון שלראשונה בתולדות המדינה נאסר בחוזר מנכ"ל מיוחד על קיום והפעלת תוכנית לימודים ספציפית להעשרה בבתי הספר היסודיים.

רשת החינוך בישראל מנוהלת על ידי המנכ"ל הרב [[ברוך יהודה בלוי|יהודה בלוי]].

== אור אבנר ב[[ארצות הברית]] ==
ב[[ארצות הברית]] מפעילה רשת אור אבנר את "קווינס גמנסיה" אשר מאחדת סביבה אשכול מוסדות חינוך ברוח חב"ד בשילוב מסורת עדת בוכרה, אשר פועלים לחינוך מאות רבות של תלמידים אשר למדו בעבר במערכת ה"פאבליק סקול" (בתי ספר ממלכתיים לכ יהודים) אשר הרשת פעלה לקליטתם בתוכה על מנת להצילם מהתבוללות.

מערכת חינוך מפוארת זו הוקמה גם היא בתרומתו הנדיבה והמתמשכת של מר לבייב אשר יזם אותה והביא אותה להצלחה מסחררת.

רשת החינוך ב[[ארצות הברית]] מנוהלת על ידי המנכ"ל הרב [[זלמן זבולונוב]] יחד עם סגנו הרב [[יצחק וולוביק]] שלוחי הרבי לעדה הבוכרית.

==לקריאה נוספת==
*'''אדמו"ר חב"ד ויהדות בוכרה''', פעילות חמ"ה בארץ הקודש, עמוד 581.
* מאיר סגל '''קויינס פינת ופרצת''' [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2062 עמוד 88.

== קישורים חיצוניים ==
* אתר רשת [http://www.oravner.org.il/ אור אבנר וחנה] בישראל.
*[http://hebrew.fjc.ru/default.asp איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים].
*[http://or-avner.net אתר בית הספר אור אבנר - קריית ים]
*'''[https://col.org.il/news/146268 "לא שלנו, של הרבי": ההתוועדות הסוחפת עם הנגיד ר' לוי לבייב]''' {{COL}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקווינס]]

אור אבנר

2025-01-01T06:34:22Z

יוניון: /* אור אבנר בחבר העמים */

{{לעדכן|כל הערך=כן}}
קרן '''אור אבנר וחנה''' הינו ארגון ארגון פילנטרופי שנוסד על ידי הנגיד ר' [[לוי לבייב]] בשנת [[תשנ"ד]] בתיאום עם [[מרכז לעניני חינוך]], במטרה להחליף את ארגון [[עזרת אחים]], בארגון פעילות [[שליח|השלוחים]] במדינות [[ברית המועצות]] לשעבר.

קרן 'אור אבנר - חבר העמים' מנוהלת על ידי שלוחי הרבי: המנכ"ל הרב [[דוד מונדשיין]] ופועלת תחת הנחייתו של הרב הראשי ל[[רוסיה]] [[בערל לאזאר]]. הרב [[יוסף בלוי]] פעל רבות לתקציבים מצד משרד החינוך הישראלי עבור בתי ספר המנוהלים על ידי שלוחי הרבי.

קרן אור אבנר ניהלה את רוב מערך השליחות בחבר העמים מאמצע שנות הנ' ובמשך כעשרים שנה, וכיום הארגון כמעט ואינו פעיל. חלק מהמוסדות שהוקמו בשנות הפעילות נקראים אור אבנר.

'אור אבנר - ישראל' מנוהלת על ידי הרב [[ברוך יהודה בלוי|יהודה בלוי]].
הקרן קרויה על שם הוריו של לבייב, ר' אבנר וחנה לבייב.

אור אבנר בארצות הברית פועלת באימפריית מוסדות ברובע קווינס שבניו יורק ובניהול השלוחים הרב זלמן זבולונוב והרב לוי יצחק וולוביק.
== אור אבנר בחבר העמים ==
===היסטוריה===
[[קובץ:אור אבנר.jpg|שמאל|ממוזער|בית הספר אור אבנר בדנייפרופטרובסק שבאוקראינה]]
קרן אור אבנר בחבר העמים עובדת בשיתוף פעולה עם כמה גופים מרכזים, ביניהם [[איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים]], וקרן משפחת רוהר, בראשות ר' [[ג'ורג' רוהר]]. קרן זו נחשבה תומכת מרכזית בשלוחי הרבי ובחיים היהודיים בברית-המועצות לשעבר.

בלמעלה מ-300 ערים באזורים שהיוו את ברית המועצות ישנם [[שליח]]וקהילה של חב"ד. בחסות איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים פועלים גני ילדים של אור אבנר, בתי ספר יסודיים, בתי ספר תיכוניים וכן מוסדות להשכלה גבוהה וישיבות. מספר הלומדים במוסדות אלו מגיע לאלפים.

המשרד הראשי של אור אבנר בחבר העמים ממוקם בעיר [[מוסקבה]]. בעיר עצמה מתנהלת מערכת מסועפת של ארגונים ומוסדות, ולמעלה מ-80 משפחות הנמנות עם חב"ד פועלות בה בתפקידי שליחות.

בנוסף לפעילות השוטפת היו שנים בהן בתקופת החגים וב[[פסח]] מאות בחורי ישיבה מישיבות [[תומכי תמימים]] בארץ ישראל וב[[ארצות הברית]] הגיעו לחזק את הקהילות היהודיות שבהן אין שליח באופן קבוע ועורכים בהן תפילות וסדרים ציבורים.

גם בתקופת המשבר הכלכלי הקשה, המשיכה קרן אור אבנר בראשות ר' לוי לבייב לתרום לשלוחים במדינות חבר העמים, אם כי התרומות צומצמו וכיום כל שליח דואג לתרומות בכח עצמו.

בתמוז [[תשס"ט]] נערך כינוס השלוחים של חבר העמים, ובשונה מתמיד הוא לא אורגן תחת שם 'אור אבנר' אלא הארגון התאום, איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים.

== אור אבנר בישראל ==
רשת החינוך '''אור אבנר וחנה''' הוקמה בשנת ה'תשנ"ד ב[[ארץ הקודש]] - במטרה לחזק ולבסס את המורשת היהודית והזיקה לתורה, לעם ולארץ בעיקר בקרב עולי חבר העמים, וכן לרומם את מעמדם הרוחני, הכלכלי והחברתי של בני הקהילה הבוכרית בישראל.

רשת החינוך התמחתה והפכה להיות מובילה בפעילות חינוכית איכותית לקליטה מוצלחת של תלמידים עולים חדשים. פעילות זו גובתה בתרומות עתק לפיתוח תוכניות לימודים, בהקמת סביבה לימודית איכותית ומשוכללת, בהדרכה והטמעה של תוכניות חברתיות ובליווי מאסיבי של השקעות בתוספת שעות לימודים ובמתן שירותים תומכי חינוך נוספים על מנת לקדם את מוסד החינוך עד להיותו לדוגמה וסמל באזור פעילותו.

במסגרת זו פעלה ופועלת רשת החינוך - בשיתוף עם משרד החינוך והרשויות המקומיות - וסייעה בהצלחה רבה לבתי ספר קולטי עלייה מכל מגזרי החינוך (ממלכתי דתי, מוכרים ובבעלות רשתות חינוך המוכרות) בכל רמות הגיל: גני ילדים, בתי"ס יסודיים ועי"ס למשך תקופות קצובות אשר ברובם הוגדרו מראש עד אשר מוסדות חינוך אלו עמדו בכוחות עצמם על הרגליים.

בין בתי הספר הללו ניתן למנות בעיקר בתי ספר הפועלים ברשויות המוכרות כפריפריה חינוכית כקריית מלאכי, אשדוד, לוד, אילת, דרום תל אביב, רמלה, אור יהודה, קריית ים ודימונה.

כיום מפעילה אור אבנר מוסדות חינוך בכל רמות הגיל בערים [[אור יהודה]], [[רמלה]] ו[[קריית ים]]. כמו כן תומכת אור אבנר בתיכון הפנימייתי היוקרתי לבנים - נעל"ה ובמכון להכשרת רבנים 'אור אבנר - חב"ד' הפועלים בכפר הנוער [[כפר צבי סיטרין]].

בשנת [[תשס"ז]] הקימה רשת '''אור אבנר וחנה''' גם את פרויקט "זמן מסע" שמטרתו העצמת הזהות היהודית בבתי ספר יסודיים ממלכתיים בישראל בכיתות א'-ו'. הפרויקט יושם בלמעלה מ-70 בתי ספר ברחבי ישראל וזכה לתגובות אוהדות בציבור ולתגובות מעורבות בעיתונות, שרת החינוך לשעבר הגב' יולי תמיר שהבהילה אותה ה[[מחשבה]] שדווקא תקופתה תיזכר כעידן הפריחה של ארגון זה הכריזה מלחמה על הפרויקט לאחר שכעשרים רשויות מקומיות נוספות ביקשו להצטרף לפרויקט השאפתני.

כך זכה הארגון שלראשונה בתולדות המדינה נאסר בחוזר מנכ"ל מיוחד על קיום והפעלת תוכנית לימודים ספציפית להעשרה בבתי הספר היסודיים.

רשת החינוך בישראל מנוהלת על ידי המנכ"ל הרב [[ברוך יהודה בלוי|יהודה בלוי]].

== אור אבנר ב[[ארצות הברית]] ==
ב[[ארצות הברית]] מפעילה רשת אור אבנר את "קווינס גמנסיה" אשר מאחדת סביבה אשכול מוסדות חינוך ברוח חב"ד בשילוב מסורת עדת בוכרה, אשר פועלים לחינוך מאות רבות של תלמידים אשר למדו בעבר במערכת ה"פאבליק סקול" (בתי ספר ממלכתיים לכ יהודים) אשר הרשת פעלה לקליטתם בתוכה על מנת להצילם מהתבוללות.

מערכת חינוך מפוארת זו הוקמה גם היא בתרומתו הנדיבה והמתמשכת של מר לבייב אשר יזם אותה והביא אותה להצלחה מסחררת.

רשת החינוך ב[[ארצות הברית]] מנוהלת על ידי המנכ"ל הרב [[זלמן זבולונוב]] יחד עם סגנו הרב [[יצחק וולוביק]] שלוחי הרבי לעדה הבוכרית.

==לקריאה נוספת==
*'''אדמו"ר חב"ד ויהדות בוכרה''', פעילות חמ"ה בארץ הקודש, עמוד 581.
* מאיר סגל '''קויינס פינת ופרצת''' [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2062 עמוד 88.

== קישורים חיצוניים ==
* אתר רשת [http://www.oravner.org.il/ אור אבנר וחנה] בישראל.
*[http://hebrew.fjc.ru/default.asp איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים].
*[http://or-avner.net אתר בית הספר אור אבנר - קריית ים]
*'''[https://col.org.il/news/146268 "לא שלנו, של הרבי": ההתוועדות הסוחפת עם הנגיד ר' לוי לבייב]''' {{COL}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקווינס]]

אור אבנר

2025-01-01T06:33:31Z

יוניון:

{{לעדכן|כל הערך=כן}}
קרן '''אור אבנר וחנה''' הינו ארגון ארגון פילנטרופי שנוסד על ידי הנגיד ר' [[לוי לבייב]] בשנת [[תשנ"ד]] בתיאום עם [[מרכז לעניני חינוך]], במטרה להחליף את ארגון [[עזרת אחים]], בארגון פעילות [[שליח|השלוחים]] במדינות [[ברית המועצות]] לשעבר.

קרן 'אור אבנר - חבר העמים' מנוהלת על ידי שלוחי הרבי: המנכ"ל הרב [[דוד מונדשיין]] ופועלת תחת הנחייתו של הרב הראשי ל[[רוסיה]] [[בערל לאזאר]]. הרב [[יוסף בלוי]] פעל רבות לתקציבים מצד משרד החינוך הישראלי עבור בתי ספר המנוהלים על ידי שלוחי הרבי.

קרן אור אבנר ניהלה את רוב מערך השליחות בחבר העמים מאמצע שנות הנ' ובמשך כעשרים שנה, וכיום הארגון כמעט ואינו פעיל. חלק מהמוסדות שהוקמו בשנות הפעילות נקראים אור אבנר.

'אור אבנר - ישראל' מנוהלת על ידי הרב [[ברוך יהודה בלוי|יהודה בלוי]].
הקרן קרויה על שם הוריו של לבייב, ר' אבנר וחנה לבייב.

אור אבנר בארצות הברית פועלת באימפריית מוסדות ברובע קווינס שבניו יורק ובניהול השלוחים הרב זלמן זבולונוב והרב לוי יצחק וולוביק.
== אור אבנר בחבר העמים ==
[[קובץ:אור אבנר.jpg|שמאל|ממוזער|בית הספר אור אבנר בדנייפרופטרובסק שבאוקראינה]]
קרן אור אבנר בחבר העמים עובדת בשיתוף פעולה עם כמה גופים מרכזים, ביניהם [[איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים]], וקרן משפחת רוהר, בראשות ר' [[ג'ורג' רוהר]]. קרן זו נחשבה תומכת מרכזית בשלוחי הרבי ובחיים היהודיים בברית-המועצות לשעבר.

בלמעלה מ-300 ערים באזורים שהיוו את ברית המועצות ישנם [[שליח]]וקהילה של חב"ד. בחסות איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים פועלים גני ילדים של אור אבנר, בתי ספר יסודיים, בתי ספר תיכוניים וכן מוסדות להשכלה גבוהה וישיבות. מספר הלומדים במוסדות אלו מגיע לאלפים.

המשרד הראשי של אור אבנר בחבר העמים ממוקם בעיר [[מוסקבה]]. בעיר עצמה מתנהלת מערכת מסועפת של ארגונים ומוסדות, ולמעלה מ-80 משפחות הנמנות עם חב"ד פועלות בה בתפקידי שליחות.

בנוסף לפעילות השוטפת היו שנים בהן בתקופת החגים וב[[פסח]] מאות בחורי ישיבה מישיבות [[תומכי תמימים]] בארץ ישראל וב[[ארצות הברית]] הגיעו לחזק את הקהילות היהודיות שבהן אין שליח באופן קבוע ועורכים בהן תפילות וסדרים ציבורים.

גם בתקופת המשבר הכלכלי הקשה, המשיכה קרן אור אבנר בראשות ר' לוי לבייב לתרום לשלוחים במדינות חבר העמים, אם כי התרומות צומצמו וכיום כל שליח דואג לתרומות בכח עצמו.

בתמוז [[תשס"ט]] נערך כינוס השלוחים של חבר העמים, ובשונה מתמיד הוא לא אורגן תחת שם 'אור אבנר' אלא הארגון התאום, איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים.

== אור אבנר בישראל ==
רשת החינוך '''אור אבנר וחנה''' הוקמה בשנת ה'תשנ"ד ב[[ארץ הקודש]] - במטרה לחזק ולבסס את המורשת היהודית והזיקה לתורה, לעם ולארץ בעיקר בקרב עולי חבר העמים, וכן לרומם את מעמדם הרוחני, הכלכלי והחברתי של בני הקהילה הבוכרית בישראל.

רשת החינוך התמחתה והפכה להיות מובילה בפעילות חינוכית איכותית לקליטה מוצלחת של תלמידים עולים חדשים. פעילות זו גובתה בתרומות עתק לפיתוח תוכניות לימודים, בהקמת סביבה לימודית איכותית ומשוכללת, בהדרכה והטמעה של תוכניות חברתיות ובליווי מאסיבי של השקעות בתוספת שעות לימודים ובמתן שירותים תומכי חינוך נוספים על מנת לקדם את מוסד החינוך עד להיותו לדוגמה וסמל באזור פעילותו.

במסגרת זו פעלה ופועלת רשת החינוך - בשיתוף עם משרד החינוך והרשויות המקומיות - וסייעה בהצלחה רבה לבתי ספר קולטי עלייה מכל מגזרי החינוך (ממלכתי דתי, מוכרים ובבעלות רשתות חינוך המוכרות) בכל רמות הגיל: גני ילדים, בתי"ס יסודיים ועי"ס למשך תקופות קצובות אשר ברובם הוגדרו מראש עד אשר מוסדות חינוך אלו עמדו בכוחות עצמם על הרגליים.

בין בתי הספר הללו ניתן למנות בעיקר בתי ספר הפועלים ברשויות המוכרות כפריפריה חינוכית כקריית מלאכי, אשדוד, לוד, אילת, דרום תל אביב, רמלה, אור יהודה, קריית ים ודימונה.

כיום מפעילה אור אבנר מוסדות חינוך בכל רמות הגיל בערים [[אור יהודה]], [[רמלה]] ו[[קריית ים]]. כמו כן תומכת אור אבנר בתיכון הפנימייתי היוקרתי לבנים - נעל"ה ובמכון להכשרת רבנים 'אור אבנר - חב"ד' הפועלים בכפר הנוער [[כפר צבי סיטרין]].

בשנת [[תשס"ז]] הקימה רשת '''אור אבנר וחנה''' גם את פרויקט "זמן מסע" שמטרתו העצמת הזהות היהודית בבתי ספר יסודיים ממלכתיים בישראל בכיתות א'-ו'. הפרויקט יושם בלמעלה מ-70 בתי ספר ברחבי ישראל וזכה לתגובות אוהדות בציבור ולתגובות מעורבות בעיתונות, שרת החינוך לשעבר הגב' יולי תמיר שהבהילה אותה ה[[מחשבה]] שדווקא תקופתה תיזכר כעידן הפריחה של ארגון זה הכריזה מלחמה על הפרויקט לאחר שכעשרים רשויות מקומיות נוספות ביקשו להצטרף לפרויקט השאפתני.

כך זכה הארגון שלראשונה בתולדות המדינה נאסר בחוזר מנכ"ל מיוחד על קיום והפעלת תוכנית לימודים ספציפית להעשרה בבתי הספר היסודיים.

רשת החינוך בישראל מנוהלת על ידי המנכ"ל הרב [[ברוך יהודה בלוי|יהודה בלוי]].

== אור אבנר ב[[ארצות הברית]] ==
ב[[ארצות הברית]] מפעילה רשת אור אבנר את "קווינס גמנסיה" אשר מאחדת סביבה אשכול מוסדות חינוך ברוח חב"ד בשילוב מסורת עדת בוכרה, אשר פועלים לחינוך מאות רבות של תלמידים אשר למדו בעבר במערכת ה"פאבליק סקול" (בתי ספר ממלכתיים לכ יהודים) אשר הרשת פעלה לקליטתם בתוכה על מנת להצילם מהתבוללות.

מערכת חינוך מפוארת זו הוקמה גם היא בתרומתו הנדיבה והמתמשכת של מר לבייב אשר יזם אותה והביא אותה להצלחה מסחררת.

רשת החינוך ב[[ארצות הברית]] מנוהלת על ידי המנכ"ל הרב [[זלמן זבולונוב]] יחד עם סגנו הרב [[יצחק וולוביק]] שלוחי הרבי לעדה הבוכרית.

==לקריאה נוספת==
*'''אדמו"ר חב"ד ויהדות בוכרה''', פעילות חמ"ה בארץ הקודש, עמוד 581.
* מאיר סגל '''קויינס פינת ופרצת''' [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2062 עמוד 88.

== קישורים חיצוניים ==
* אתר רשת [http://www.oravner.org.il/ אור אבנר וחנה] בישראל.
*[http://hebrew.fjc.ru/default.asp איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים].
*[http://or-avner.net אתר בית הספר אור אבנר - קריית ים]
*'''[https://col.org.il/news/146268 "לא שלנו, של הרבי": ההתוועדות הסוחפת עם הנגיד ר' לוי לבייב]''' {{COL}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקווינס]]

ברית המועצות

2025-01-01T06:23:18Z

יוניון: /* השלוחים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=רפובליקה הסובייטית שהתקיימה משנת ה'[[תרפ"ג]] עד שנת ה'[[תשנ"ב]]|אחר=מדינת רוסיה|ראו=[[רוסיה]]}}
'''ברית המועצות''' (ברוסית '''סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק'''{{הערה|בכתיב רוסי: '''Сою́з Сове́тских Социалисти́ческих Респу́блик'''.}}; ידועה גם בראשי התיבות '''ס.ס.ס.ר'''{{הערה|בכתב הקרילי, האותיות ס.ס.ס.ר הינם '''.С.С.С.Р'''. חסידים ברוסיה נהגו לומר, שהערך המספרי של ס.ס.ס.ר. הוא בגימטריה 380 כמניין 'מצרים'}} בתרגום לעברית: '''ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות'''{{הערה|פירוש המילה סובייט ברוסית הוא מועצה.}}), הוקמה כתוצאה של '''[[המהפכה הקומוניסטית]]''' או '''מהפכת אוקטובר''' שהתרחשה ב[[רוסיה]] בשנת [[תרע"ח]] על ידי יו"ר המפלגה הבולשביקית ולדימיר לנין לאחר מהפכת פברואר שבה תפסה ממשלת המעבר הליברלית את השלטון.

בריה"מ הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה. תחתיה חיו כמחצית מה[[יהודים]] בעולם. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית, ושלטונה התאפיין ברדיפת ודיכוי הדת היהודית. יהודים ובהם חסידי חב"ד רבים [[מסירות נפש|מסרו את נפשם]] על [[קידוש ה']] בימי ברית המועצות, במסגרת המאבק המתמיד מול השלטון על שמירת הזהות היהודית וקיום התורה והמצוות. [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] ניהלו מאבק איתנים כדי להחזיק את היהדות והחסידות בברית המועצות בכל תקופת השלטון הקומוניסטי.
==רקע==
ברית המועצות הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם ושלטה בפועל על כל מדינות מזרח אירופה, ומובילת האידיאולוגיה הקומוניסטית הכופרת בכל דת. היא הוקמה ב-[[י"א טבת]], ה'[[תרפ"ג]] (30 בדצמבר 1922) בעקבות ניצחון הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה, כאיחוד בין רוסיה הסובייטית לרפובליקות הסובייטיות של עבר הקווקז, [[אוקראינה]] הסובייטית, ובלארוס הסובייטית, שהוקמו אף הן בזמן המלחמה. לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה ברית המועצות לאחת משתי מעצמות-העל בעולם (במקביל עם [[ארצות הברית]]). בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הורכבה בשיאה מ-15 מדינות משנה שנקראו "רפובליקות סוציאליסטיות", שחלקן נכבשו בשלב מאוחר בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]].

===רפובליקות ברית המועצות===
#[[רוסיה]]
#[[אוקראינה]]
#[[בלארוס]]
#[[מולדביה]]
#[[אזרביג'ן]]
#[[אוזבקיסטן]]
#[[קזחסטן]]
#טג'קיסטן
#קריגיזיה
#טורקמניסטן
#[[מולדביה]]
#[[גרוזיה]]
#[[ליטא]]
#[[לטביה]]
#אסטוניה

===כלכלת בריה"מ===
מקומה של ברית המועצות במוסדות הבינלאומיים, לרבות ב[[אומות המאוחדות]], נתפס על ידי [[רוסיה]], שהייתה הגדולה ברפובליקות והיוותה את מרכזה הפוליטי והתרבותי של ברית המועצות.

השיטה הקומוניסטית מורכבת משיטת המרקסיזם. כלומר, שוויון זכויות מוחלט בין כלל האזרחים. וכיון שכך לא יכול להיות מעמד עליון ומעמד נמוך אלא כולם שווים. לצורך זה בתקופה הראשונה לתחילת השלטון הקומוניסטי נישלו את רכושם של עשירי המדינה בעוד שאותם הרגו או שילחו לסיביר. את ה[[מזון]] היו מקבלים בתלושים, ולא באמצעות כסף, בעקבות כך פרח שוק שחור ובו היו משיגים מזון ופריטים אחרים באופן לא חוקי.

השלטונות פעלו למחוק את ההבדלים בין הדתות ורדפו כל דבר שהתקשר לדת.

בברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, כיום מוערך מספר היהודים החיים ברוסיה לבדה ב-150000, אך יש הנוקטים במספרים גבוהים יותר{{הערה|ויקיפדיה ערך יהדות רוסיה}}.

==דיכוי הדת==

===חוקים נגד דת===

הקומוניסטים דגלו באתאיזם, כלומר, אמונה שאין מציאות עליונה (רח"ל), ולכן עם המהפכה, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על כל הדתות, ובעיקר על היהדות.

בין החוקים שנועדו לפגוע בשמירה על מצוות היהדות היו:

*איסור מתן חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד במקביל לחוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, איסור זה נועד למנוע חינוך יהודי לילדים.

*איסור סגירת מפעלים בשבת, כתוצאה מכך שומרי השבת איבדו את פרנסתם והיה זה בלתי אפשרי עבורם לעבוד במקומות העבודה הרגילים. יוצאים מן הכלל היו בעלי עסקים פרטיים שנוהלו מהבית.

*נסגרו בתי כנסת ומקוואות רבים על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה.

בתקופה ההיא הוטל "מסך הברזל"{{הערה|1=את המונח טבע ראש ממשלת אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל. אמנם, בשיחותיו אמר הרבי כמה פעמים שהוא אינו גורס את השימוש במונח זה, כיוון שמסך זה אינו אלא מסך של דמיון - ראו למשל [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4335 משיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשל"ב]{{וידאו}}.}} (איסור כניסה ויציאה) שהפך את ברית המועצות לכלא אחד גדול ומנע כל אפשרות לעזוב את המדינה.

===ק.ג.ב. ויבסקציה===
{{הפניה לערך מורחב|יבסקציה}}
לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. ([[המשטרה החשאית]] של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה [[המשטרה החשאית]] מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ"ד]] נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ"ד עד [[תש"ג]]: נ.ק.וו. ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי"ג]]: מ. ג. ב, מאז עד [[תנש"א]]: הק.ג.ב.}}) את ה[[יבסקציה]] (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות ב[[סיביר]] עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל"מסוכנים" יותר הוצאו להורג. המצב החמיר כשעלה סטלין לשלטון אחרי מותו של לנין בשנת [[תרפ"ד]] והחל ברודנות קשה כלפי כל מתנגדיו.

===ישיבות במחתרת===
[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח "[[תלמוד תורה|חדרים]]" מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים (ה"שקאלעס") עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן, פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות.

===מאסר אדמו"ר הריי"צ===
{{הפניה לערך מורחב|מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ}} [[הרבי הריי"צ]] ב[[ט"ו סיון]] [[תרפ"ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לאחר מערכה דיפלומטית הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף, שוחרר לחופשי בי"ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ"ח]].

ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי"צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף, [[מזון]] ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים לנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, החסידים היו מקבלים באמצעות שלוחים שונים חפצים יקרים שעל ידי מכירתם בשוק השחור הרוויחו כסף לתפעול רשת הישיבות וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתית. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]].

===גלי מאסרים===
{{הפניה לערך מורחב|מאסר חסידים תרצ"ח}}
בשנות הצ' המשטרה החשאית ביצעה גלי מאסרים בהם נאסרו חסידים רבים ברחבי ברית המועצות:

בשנת תר"צ גל מאסרים ב[[לנינגרד]]. בשנת [[תרצ"ה]] ערך הנ.ק.וו. ד [[מאסר חסידים תרצ"ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי"א.}}.

במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - [[תרצ"ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}}.

גל המאסרים בשנת [[תרצ"ח]] התרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125. [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]. [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}.

==מלחמת העולם השנייה==

במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית ברוסיה אוקראינה וביילורוס לערים [[טשקנט]] ו[[סמרקנד]], שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנימיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ"ש שמתו ברעב, לאחר מכן באו שנים בהן הייתה הפרנסה מצוייה ברווח יותר{{הערה|על הבריחה ועל החיים והרעב ב[[סמרקנד]] שם פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.}}. בתקופה ההיא עסק [[הרבי הריי"צ]] במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח{{הערה|שם פרק נ, עמ' רכה.}}.

==היציאה מרוסיה==
{{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש"ו}}
לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש"ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש"ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו ל[[סיביר]] ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור [[הרבי הריי"צ]] הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה "הרכבת משפחות" כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' [[מענדל פוטרפס]]. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]]{{הערה|על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] פרק צט, עמ' של"ט עד סוף הספר. פעילות חוצה גבולות. [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}.

במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות{{מקור}} על [[לימוד התורה]] ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש"ז]] נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.

==בדור השביעי==
===סיוע ליהודי ברית המועצות===
[[הרבי]] פעל כל השנים בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים אשר נכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי [[תפילין]], [[מזוזות]] ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות{{הערה|ראו למשל [http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%9A-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/ התקשרות של אהבה מאחורי מסך הברזל], [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]].}}.

עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה{{הערה|ש"פ צו תש"ל, שיחות קודש [[תש"ל]] חלק א' עמ' 658, בעברית - דיעדושקה עמ' 125, 127.}} עד כדי כך שאחרי אחת ההפגנות אמר הרבי שההפגנות מנעו יציאה של כמאה משפחות מברית המועצות{{הערה|שם, עמ' 128.}}.

עקב קשריו הרבים של הרבי עם יהודי ברית המועצות ופעולותיו לעזרתם, שלח ה[[ק.ג.ב.]] חוקרים ל-770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{הערה|1=דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55836 עיתון המבשר].}}.

===נבואת התפרקות ברית המועצות===
ביום ב' של חג ה[[שבועות]] [[תשכ"ד]] בסוף ה[[התוועדות]] אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה{{הערה|[[תורת מנחם התוועדויות]] כרך מ' עמ' 84.}}.

בו' [[תשרי]] בשנת [[תשכ"ז]], כשאף אחד לא חלם על כך, הודיע הרבי ב[[נבואה]] שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"מ]] ב[[פאראד]] דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה.

בשנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות פתיחת מסך הברזל. בעקבות דברי הרבי נבנה שיכון [[שמי"ר]] ב[[ירושלים]].

==התפרקות ברית המועצות==
‏{{ערך מורחב|התפרקות ברית המועצות}}
בסוף שנות המ"מים החלו להפציע סדקים ב"מסך הברזל" של ברית המועצות. בשנת [[תשמ"ז]] הודיע מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב על תכנית ה"פרסטרויקה" (=בנייה מחדש) וה"גלאסנוסט" (=פתיחות), שהפחיתו את הדיכוי הקומוניסטי והביאו חופש יחסי לברית המועצות. בשנת [[תשמ"ט]] חתם גורבצ'וב על הסכם עם ג'ורג בוש, מנהיג [[ארצות הברית]], שבישר את סיום המלחמה הקרה הממושכת בין המעצמות וצמצום משמעותי בפיתוח הנשק{{הערה|יצויין שבמסגרת הסכם זה, ירד עד שנת [[תשס"א]] הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.}}.

בשנת [[תנש"א]] נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה. על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיונות הפיכה שהביאו להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה.

עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה. כל ההגבלות שהיו על היהודים הוסרו, ומאז התאפשר לנהל חיי יהדות בגלוי. בשנים אלו החלו [[שלוחי הרבי]] להגיע בהמוניהם לערי ברית המועצות, ולשקם את חיי היהדות שהיו שוממים במשך שנים כה ארוכות.

ב[[חודש אלול]] [[תנש"א]] ניסו אנשי המפלגה הקומוניסטית וה[[ק.ג.ב.]] לערוך ניסיון הפיכה מחדש ולהשתלט על בניני הממשל ב[[מוסקבה]]. הדבר עורר בהלה גדולה בין האזרחים, ורבים משלוחי הרבי ששהו במדינות ברית המועצות באותה תקופה (ביניהם בחורים שנשלחו לערוך את מחנות הקיץ) פנו לרבי בשאלה בהולה מה לעשות. מענה הרבי היה: {{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קבלתי השאלה - כפשוט ימשיכו בכל התכניות שלהם, כולל הקייטנות, עד גמירא, וה' יצליחם ויבשרו טוב}}. תוך יומיים, הצליחה הממשלה לעצור את המהפכנים וניסיון ההפיכה נמנע ללא שפיכות דמים.

ב-[[ט' טבת]], ה'[[תשנ"ב]], (16 בדצמבר 1991), התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למדינות עצמאיות, בעלות כלכלה קפיטליסטית ורובן בעלות משטר המוצהר כדמוקרטי או כדמוקרטי למחצה. ומהן אשר השלטון מתנהג בדיקטטורה חלקית.
===התייחסויות הרבי לנושא===
פעמים רבות בשנים [[תש"נ]], [[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] התייחס הרבי להפיכת ברית המועצות כתהליך גאולתי, שנפעל בכוחו של [[אדמו"ר הריי"צ]] כ[[משיח שבדור]]{{הערה|שיחות ה[[דבר מלכות]] ש"פ בלק, ואתחנן, עקב תנש"א. בא, משפטים תשנ"ב. ועוד}}.

ב[[חודש מנחם אב]] נערך ב[[מוסקבה]] כינוס השלוחים במדינות ברית המועצות, במהלכו השתטחו על [[אוהל (קבר הצדיק)|ציוני]] רבותינו נשיאנו ב[[ליובאוויטש]] ועל ציון [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אבי הרבי]] ב[[אלמא אטא]]. בשיחת שבת פרשת ואתחנן התייחס לכך הרבי ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|תוכן=כולל גם ה"פלא" שמתרחש בימים אלו ממש: כינוס אנ"ש והשלוחים שיחיו במדינת רוסיא.. שמאורע זה הוא ענין של "נפלאות", שאותה מדינה '''שלחמה''' נגד פעולותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (ועל דרך זה בנוגע לפעולותיו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|בעל ההילולא דעשירי באב]]) בהפצת התורה והמעיינות חוצה, '''מארחת ומכבדת''' את תלמידיו ושלוחיו וההולכים בדרכיו ואורחותיו בהפצת התורה והמעיינות חוצה -

ש"נפלאות" אלו (שכבר ראו בפועל) מעוררים ומדגישים שתיכף ומיד רואים את הפלא הכי גדול - גאולה האמיתית והשלימה עליה נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"}}

ב[[חודש שבט]] [[תשנ"ב]] חתמה ברית המועצות על הסכם סיום המלחמה הקרה עם [[ארצות הברית]] ועל צמצום ההוצאות על ייצור הנשק. הרבי הקדיש לכך [[שיחה]] מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד "[[וכתתו חרבותם לאיתים]]" שיתממש ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] ש"פ משפטים תשנ"ב.}}.

הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם ל[[ארץ ישראל]] כטעימה מייעוד הגאולה של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|שיחות הדבר מלכות כ"ו [[ניסן]] תנש"א, ש"פ ויקהל [[תשנ"ב]] ועוד.}}.

==כיום==
בעקבות נפילת המשטר הקומניסטי והקמת ממשל דמוקרטי המתיר לימודי [[יהדות]] ואף תומך בהם פועלים מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומניסטית.

על פי הנתונים הרשמיים חיים כיום ברוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר כ-205,000 יהודים ומומחים מעריכים שישנם עוד למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם{{מקור}}.

===השלוחים===
במדינות ברית המועצות לשעבר, פועלים כיום מאות שלוחי הרבי במסגרת מוסדות וארגונים ובהם:

*[[אור אבנר]]
*[[עזרת אחים]]
*[[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]]
*[[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]
*[[חמ"ה]]

במקביל פועלים ארגונים יהודים שונים נוספים העובדים בשיתוף פעולה עם השלוחים{{הערה|ברחבי מדינות ברית המועצות לשעבר, פועלות גם קרנות סיוע כמו [[אור אבנר]], [[עזרת אחים ליהדות מולדובה]], [[ידידי יהדות קזחסטן]], [[קרן המצווה]], [[קרן עזרת משה]] ו[[כולל חב"ד]]. העוזרות רבות לשלוחים ולמוסדות}}.

==ראו גם==
*[[רוסיה]]
*[[ק.ג.ב.]]
*[[שלוחים חשאיים לרוסיה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ט]]
*הרב [[נפתלי צבי גוטליב]],[[יהדות הדממה]]
*הרב [[זושא וולף]], '''דיעדושקא''' - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה, [[אור אבנר]], [[תשס"ז]].
*[[מנחם זיגלבוים]], '''סוערות בדממה''' - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), [[תשס"ה]].
*הרב [[מנחם זלמנוב]], '''מי ארמיא אדמורא''' - שיחות הרבי ומפעל השליחות בחבר העמים, [[עזרת אחים]], [[תשע"ד]].
*'''יהודי רוסיה יקרים לליבי מאוד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד 1949 עמוד 50
*'''שלוחי החרש שחוללו מהפכה שקטה ביהדות רוסיה''', שבועון בית משיח ח' תמוז תשפ"א עמוד 14

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63653 20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה ● סקירה מרתקת] - {{אינפו}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%20%D7%A9%D7%99%D7%B3.pdf המדינה ההיא]''', בתוך תשורה מנישואי תמרין-מרגליות, י"ב אדר תשפ"א
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/06/649ac271eaa80_1687863921.pdf אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת]''', גליון כי קרוב פרשת בלק ה'תשפ"ג
{{הערות שוליים}}

{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}

[[קטגוריה:ברית המועצות]]

ברית המועצות

2025-01-01T06:22:04Z

יוניון: /* כיום */

{{פירוש נוסף|נוכחי=רפובליקה הסובייטית שהתקיימה משנת ה'[[תרפ"ג]] עד שנת ה'[[תשנ"ב]]|אחר=מדינת רוסיה|ראו=[[רוסיה]]}}
'''ברית המועצות''' (ברוסית '''סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק'''{{הערה|בכתיב רוסי: '''Сою́з Сове́тских Социалисти́ческих Респу́блик'''.}}; ידועה גם בראשי התיבות '''ס.ס.ס.ר'''{{הערה|בכתב הקרילי, האותיות ס.ס.ס.ר הינם '''.С.С.С.Р'''. חסידים ברוסיה נהגו לומר, שהערך המספרי של ס.ס.ס.ר. הוא בגימטריה 380 כמניין 'מצרים'}} בתרגום לעברית: '''ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות'''{{הערה|פירוש המילה סובייט ברוסית הוא מועצה.}}), הוקמה כתוצאה של '''[[המהפכה הקומוניסטית]]''' או '''מהפכת אוקטובר''' שהתרחשה ב[[רוסיה]] בשנת [[תרע"ח]] על ידי יו"ר המפלגה הבולשביקית ולדימיר לנין לאחר מהפכת פברואר שבה תפסה ממשלת המעבר הליברלית את השלטון.

בריה"מ הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה. תחתיה חיו כמחצית מה[[יהודים]] בעולם. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית, ושלטונה התאפיין ברדיפת ודיכוי הדת היהודית. יהודים ובהם חסידי חב"ד רבים [[מסירות נפש|מסרו את נפשם]] על [[קידוש ה']] בימי ברית המועצות, במסגרת המאבק המתמיד מול השלטון על שמירת הזהות היהודית וקיום התורה והמצוות. [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] ניהלו מאבק איתנים כדי להחזיק את היהדות והחסידות בברית המועצות בכל תקופת השלטון הקומוניסטי.
==רקע==
ברית המועצות הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם ושלטה בפועל על כל מדינות מזרח אירופה, ומובילת האידיאולוגיה הקומוניסטית הכופרת בכל דת. היא הוקמה ב-[[י"א טבת]], ה'[[תרפ"ג]] (30 בדצמבר 1922) בעקבות ניצחון הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה, כאיחוד בין רוסיה הסובייטית לרפובליקות הסובייטיות של עבר הקווקז, [[אוקראינה]] הסובייטית, ובלארוס הסובייטית, שהוקמו אף הן בזמן המלחמה. לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה ברית המועצות לאחת משתי מעצמות-העל בעולם (במקביל עם [[ארצות הברית]]). בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הורכבה בשיאה מ-15 מדינות משנה שנקראו "רפובליקות סוציאליסטיות", שחלקן נכבשו בשלב מאוחר בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]].

===רפובליקות ברית המועצות===
#[[רוסיה]]
#[[אוקראינה]]
#[[בלארוס]]
#[[מולדביה]]
#[[אזרביג'ן]]
#[[אוזבקיסטן]]
#[[קזחסטן]]
#טג'קיסטן
#קריגיזיה
#טורקמניסטן
#[[מולדביה]]
#[[גרוזיה]]
#[[ליטא]]
#[[לטביה]]
#אסטוניה

===כלכלת בריה"מ===
מקומה של ברית המועצות במוסדות הבינלאומיים, לרבות ב[[אומות המאוחדות]], נתפס על ידי [[רוסיה]], שהייתה הגדולה ברפובליקות והיוותה את מרכזה הפוליטי והתרבותי של ברית המועצות.

השיטה הקומוניסטית מורכבת משיטת המרקסיזם. כלומר, שוויון זכויות מוחלט בין כלל האזרחים. וכיון שכך לא יכול להיות מעמד עליון ומעמד נמוך אלא כולם שווים. לצורך זה בתקופה הראשונה לתחילת השלטון הקומוניסטי נישלו את רכושם של עשירי המדינה בעוד שאותם הרגו או שילחו לסיביר. את ה[[מזון]] היו מקבלים בתלושים, ולא באמצעות כסף, בעקבות כך פרח שוק שחור ובו היו משיגים מזון ופריטים אחרים באופן לא חוקי.

השלטונות פעלו למחוק את ההבדלים בין הדתות ורדפו כל דבר שהתקשר לדת.

בברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, כיום מוערך מספר היהודים החיים ברוסיה לבדה ב-150000, אך יש הנוקטים במספרים גבוהים יותר{{הערה|ויקיפדיה ערך יהדות רוסיה}}.

==דיכוי הדת==

===חוקים נגד דת===

הקומוניסטים דגלו באתאיזם, כלומר, אמונה שאין מציאות עליונה (רח"ל), ולכן עם המהפכה, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על כל הדתות, ובעיקר על היהדות.

בין החוקים שנועדו לפגוע בשמירה על מצוות היהדות היו:

*איסור מתן חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד במקביל לחוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, איסור זה נועד למנוע חינוך יהודי לילדים.

*איסור סגירת מפעלים בשבת, כתוצאה מכך שומרי השבת איבדו את פרנסתם והיה זה בלתי אפשרי עבורם לעבוד במקומות העבודה הרגילים. יוצאים מן הכלל היו בעלי עסקים פרטיים שנוהלו מהבית.

*נסגרו בתי כנסת ומקוואות רבים על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה.

בתקופה ההיא הוטל "מסך הברזל"{{הערה|1=את המונח טבע ראש ממשלת אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל. אמנם, בשיחותיו אמר הרבי כמה פעמים שהוא אינו גורס את השימוש במונח זה, כיוון שמסך זה אינו אלא מסך של דמיון - ראו למשל [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4335 משיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשל"ב]{{וידאו}}.}} (איסור כניסה ויציאה) שהפך את ברית המועצות לכלא אחד גדול ומנע כל אפשרות לעזוב את המדינה.

===ק.ג.ב. ויבסקציה===
{{הפניה לערך מורחב|יבסקציה}}
לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. ([[המשטרה החשאית]] של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה [[המשטרה החשאית]] מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ"ד]] נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ"ד עד [[תש"ג]]: נ.ק.וו. ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי"ג]]: מ. ג. ב, מאז עד [[תנש"א]]: הק.ג.ב.}}) את ה[[יבסקציה]] (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות ב[[סיביר]] עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל"מסוכנים" יותר הוצאו להורג. המצב החמיר כשעלה סטלין לשלטון אחרי מותו של לנין בשנת [[תרפ"ד]] והחל ברודנות קשה כלפי כל מתנגדיו.

===ישיבות במחתרת===
[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח "[[תלמוד תורה|חדרים]]" מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים (ה"שקאלעס") עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן, פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות.

===מאסר אדמו"ר הריי"צ===
{{הפניה לערך מורחב|מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ}} [[הרבי הריי"צ]] ב[[ט"ו סיון]] [[תרפ"ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לאחר מערכה דיפלומטית הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף, שוחרר לחופשי בי"ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ"ח]].

ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי"צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף, [[מזון]] ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים לנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, החסידים היו מקבלים באמצעות שלוחים שונים חפצים יקרים שעל ידי מכירתם בשוק השחור הרוויחו כסף לתפעול רשת הישיבות וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתית. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]].

===גלי מאסרים===
{{הפניה לערך מורחב|מאסר חסידים תרצ"ח}}
בשנות הצ' המשטרה החשאית ביצעה גלי מאסרים בהם נאסרו חסידים רבים ברחבי ברית המועצות:

בשנת תר"צ גל מאסרים ב[[לנינגרד]]. בשנת [[תרצ"ה]] ערך הנ.ק.וו. ד [[מאסר חסידים תרצ"ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי"א.}}.

במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - [[תרצ"ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}}.

גל המאסרים בשנת [[תרצ"ח]] התרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125. [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]. [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}.

==מלחמת העולם השנייה==

במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית ברוסיה אוקראינה וביילורוס לערים [[טשקנט]] ו[[סמרקנד]], שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנימיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ"ש שמתו ברעב, לאחר מכן באו שנים בהן הייתה הפרנסה מצוייה ברווח יותר{{הערה|על הבריחה ועל החיים והרעב ב[[סמרקנד]] שם פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.}}. בתקופה ההיא עסק [[הרבי הריי"צ]] במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח{{הערה|שם פרק נ, עמ' רכה.}}.

==היציאה מרוסיה==
{{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש"ו}}
לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש"ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש"ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו ל[[סיביר]] ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור [[הרבי הריי"צ]] הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה "הרכבת משפחות" כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' [[מענדל פוטרפס]]. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]]{{הערה|על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] פרק צט, עמ' של"ט עד סוף הספר. פעילות חוצה גבולות. [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}.

במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות{{מקור}} על [[לימוד התורה]] ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש"ז]] נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.

==בדור השביעי==
===סיוע ליהודי ברית המועצות===
[[הרבי]] פעל כל השנים בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים אשר נכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי [[תפילין]], [[מזוזות]] ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות{{הערה|ראו למשל [http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%9A-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/ התקשרות של אהבה מאחורי מסך הברזל], [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]].}}.

עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה{{הערה|ש"פ צו תש"ל, שיחות קודש [[תש"ל]] חלק א' עמ' 658, בעברית - דיעדושקה עמ' 125, 127.}} עד כדי כך שאחרי אחת ההפגנות אמר הרבי שההפגנות מנעו יציאה של כמאה משפחות מברית המועצות{{הערה|שם, עמ' 128.}}.

עקב קשריו הרבים של הרבי עם יהודי ברית המועצות ופעולותיו לעזרתם, שלח ה[[ק.ג.ב.]] חוקרים ל-770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{הערה|1=דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55836 עיתון המבשר].}}.

===נבואת התפרקות ברית המועצות===
ביום ב' של חג ה[[שבועות]] [[תשכ"ד]] בסוף ה[[התוועדות]] אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה{{הערה|[[תורת מנחם התוועדויות]] כרך מ' עמ' 84.}}.

בו' [[תשרי]] בשנת [[תשכ"ז]], כשאף אחד לא חלם על כך, הודיע הרבי ב[[נבואה]] שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"מ]] ב[[פאראד]] דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה.

בשנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות פתיחת מסך הברזל. בעקבות דברי הרבי נבנה שיכון [[שמי"ר]] ב[[ירושלים]].

==התפרקות ברית המועצות==
‏{{ערך מורחב|התפרקות ברית המועצות}}
בסוף שנות המ"מים החלו להפציע סדקים ב"מסך הברזל" של ברית המועצות. בשנת [[תשמ"ז]] הודיע מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב על תכנית ה"פרסטרויקה" (=בנייה מחדש) וה"גלאסנוסט" (=פתיחות), שהפחיתו את הדיכוי הקומוניסטי והביאו חופש יחסי לברית המועצות. בשנת [[תשמ"ט]] חתם גורבצ'וב על הסכם עם ג'ורג בוש, מנהיג [[ארצות הברית]], שבישר את סיום המלחמה הקרה הממושכת בין המעצמות וצמצום משמעותי בפיתוח הנשק{{הערה|יצויין שבמסגרת הסכם זה, ירד עד שנת [[תשס"א]] הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.}}.

בשנת [[תנש"א]] נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה. על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיונות הפיכה שהביאו להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה.

עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה. כל ההגבלות שהיו על היהודים הוסרו, ומאז התאפשר לנהל חיי יהדות בגלוי. בשנים אלו החלו [[שלוחי הרבי]] להגיע בהמוניהם לערי ברית המועצות, ולשקם את חיי היהדות שהיו שוממים במשך שנים כה ארוכות.

ב[[חודש אלול]] [[תנש"א]] ניסו אנשי המפלגה הקומוניסטית וה[[ק.ג.ב.]] לערוך ניסיון הפיכה מחדש ולהשתלט על בניני הממשל ב[[מוסקבה]]. הדבר עורר בהלה גדולה בין האזרחים, ורבים משלוחי הרבי ששהו במדינות ברית המועצות באותה תקופה (ביניהם בחורים שנשלחו לערוך את מחנות הקיץ) פנו לרבי בשאלה בהולה מה לעשות. מענה הרבי היה: {{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קבלתי השאלה - כפשוט ימשיכו בכל התכניות שלהם, כולל הקייטנות, עד גמירא, וה' יצליחם ויבשרו טוב}}. תוך יומיים, הצליחה הממשלה לעצור את המהפכנים וניסיון ההפיכה נמנע ללא שפיכות דמים.

ב-[[ט' טבת]], ה'[[תשנ"ב]], (16 בדצמבר 1991), התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למדינות עצמאיות, בעלות כלכלה קפיטליסטית ורובן בעלות משטר המוצהר כדמוקרטי או כדמוקרטי למחצה. ומהן אשר השלטון מתנהג בדיקטטורה חלקית.
===התייחסויות הרבי לנושא===
פעמים רבות בשנים [[תש"נ]], [[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] התייחס הרבי להפיכת ברית המועצות כתהליך גאולתי, שנפעל בכוחו של [[אדמו"ר הריי"צ]] כ[[משיח שבדור]]{{הערה|שיחות ה[[דבר מלכות]] ש"פ בלק, ואתחנן, עקב תנש"א. בא, משפטים תשנ"ב. ועוד}}.

ב[[חודש מנחם אב]] נערך ב[[מוסקבה]] כינוס השלוחים במדינות ברית המועצות, במהלכו השתטחו על [[אוהל (קבר הצדיק)|ציוני]] רבותינו נשיאנו ב[[ליובאוויטש]] ועל ציון [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אבי הרבי]] ב[[אלמא אטא]]. בשיחת שבת פרשת ואתחנן התייחס לכך הרבי ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|תוכן=כולל גם ה"פלא" שמתרחש בימים אלו ממש: כינוס אנ"ש והשלוחים שיחיו במדינת רוסיא.. שמאורע זה הוא ענין של "נפלאות", שאותה מדינה '''שלחמה''' נגד פעולותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (ועל דרך זה בנוגע לפעולותיו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|בעל ההילולא דעשירי באב]]) בהפצת התורה והמעיינות חוצה, '''מארחת ומכבדת''' את תלמידיו ושלוחיו וההולכים בדרכיו ואורחותיו בהפצת התורה והמעיינות חוצה -

ש"נפלאות" אלו (שכבר ראו בפועל) מעוררים ומדגישים שתיכף ומיד רואים את הפלא הכי גדול - גאולה האמיתית והשלימה עליה נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"}}

ב[[חודש שבט]] [[תשנ"ב]] חתמה ברית המועצות על הסכם סיום המלחמה הקרה עם [[ארצות הברית]] ועל צמצום ההוצאות על ייצור הנשק. הרבי הקדיש לכך [[שיחה]] מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד "[[וכתתו חרבותם לאיתים]]" שיתממש ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] ש"פ משפטים תשנ"ב.}}.

הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם ל[[ארץ ישראל]] כטעימה מייעוד הגאולה של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|שיחות הדבר מלכות כ"ו [[ניסן]] תנש"א, ש"פ ויקהל [[תשנ"ב]] ועוד.}}.

==כיום==
בעקבות נפילת המשטר הקומניסטי והקמת ממשל דמוקרטי המתיר לימודי [[יהדות]] ואף תומך בהם פועלים מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומניסטית.

על פי הנתונים הרשמיים חיים כיום ברוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר כ-205,000 יהודים ומומחים מעריכים שישנם עוד למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם{{מקור}}.

===השלוחים===
במדינות ברית המועצות לשעבר, פועלים מאות שלוחי הרבי במסגרת מספר ארגונים ובהם:

*[[אור אבנר]]
*[[עזרת אחים]]
*[[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]]
*[[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]

במקביל פועלים ארגונים יהודים שונים נוספים העובדים בשיתוף פעולה עם השלוחים{{הערה|ברחבי מדינות ברית המועצות לשעבר, פועלות גם קרנות סיוע כמו [[אור אבנר]], [[עזרת אחים ליהדות מולדובה]], [[ידידי יהדות קזחסטן]], [[קרן המצווה]], [[קרן עזרת משה]] ו[[כולל חב"ד]]. העוזרות רבות לשלוחים ולמוסדות}}.

==ראו גם==
*[[רוסיה]]
*[[ק.ג.ב.]]
*[[שלוחים חשאיים לרוסיה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ט]]
*הרב [[נפתלי צבי גוטליב]],[[יהדות הדממה]]
*הרב [[זושא וולף]], '''דיעדושקא''' - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה, [[אור אבנר]], [[תשס"ז]].
*[[מנחם זיגלבוים]], '''סוערות בדממה''' - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), [[תשס"ה]].
*הרב [[מנחם זלמנוב]], '''מי ארמיא אדמורא''' - שיחות הרבי ומפעל השליחות בחבר העמים, [[עזרת אחים]], [[תשע"ד]].
*'''יהודי רוסיה יקרים לליבי מאוד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד 1949 עמוד 50
*'''שלוחי החרש שחוללו מהפכה שקטה ביהדות רוסיה''', שבועון בית משיח ח' תמוז תשפ"א עמוד 14

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63653 20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה ● סקירה מרתקת] - {{אינפו}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%20%D7%A9%D7%99%D7%B3.pdf המדינה ההיא]''', בתוך תשורה מנישואי תמרין-מרגליות, י"ב אדר תשפ"א
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/06/649ac271eaa80_1687863921.pdf אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת]''', גליון כי קרוב פרשת בלק ה'תשפ"ג
{{הערות שוליים}}

{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}

[[קטגוריה:ברית המועצות]]

נשיאי ארצות הברית

2024-12-30T16:27:15Z

יוניון: /* קרטר והחמאס */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{לעריכה}}
במשך קיומה של [[ארצות הברית]] (הוקמה ב[[י"ז תמוז]] [[תקל"ו]]), כיהנו בה מספר רב של נשיאים, וחלקם אף היו בקשר קרוב עם [[חב"ד]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. הנשיא הרברט הובר נפגש עם אדמו"ר הריי"צ.

==הרברט הובר ==
נולד בשנת [[תרל"ז]] (1877) ומת בשנת [[תשכ"ד]] (1961) והיה לנשיאה ה31 של ארה"ב בין השנים [[תרפ"ט]] (1929) ל[[תרצ"ג]] (1933)

===הפגישה עם אדמו"ר הריי"צ===
{{ערך מורחב|מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)}}
בשנת [[תר"צ]] (1930) נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארה"ב]] למען יהודי רוסיה, ובמהלך הביקור הוזמן לנשיא ארה"ב הרברט הובר.

בשבועות האחרונים לסיום מסעו הוא התארח במלון ניוטון, שם היה כמה וכמה שבועות, ובליל [[י"ד תמוז]] בשעה 12 בלילה הוא נסע לוושינגטון לפגוש את הנשיא, בשעה 7 בבוקר של יום ה' [[י"ד תמוז]] הוא הגיע לנשיא הובר.

בביקור הודה אדמו"ר הריי"צ לנשיא על חופש הפעולה שהוא נותן לבני ישראל, ועל הדאגה שלו ליהודים שנמצאים מעבר לים.

אחרי הביקור נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] בחזרה לעיר [[ניו יורק]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/22/index.htm הביקור] מבוא לספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א}}.

==פרנקלין דלאנו רוזוולט==
נולד בשנת [[תרמ"ב]] (1882) ומת בשנת [[תש"ה]] (1945), והיה לנשיאה ה32 של ארה"ב בין השנים [[תרצ"ג]] (1933) עד למותו ב[[תש"ה]] (1945), והיה הנשיא שכיהן למשך הזמן הארוך ביותר.

בזמן השואה שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתבים לרוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו אגרת א'תרנח (ושם מענה נשיא ארצות הברית), אגרות קודש חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.

במהלך מלחמת העולם השנייה הרבי הריי"צ ניסח [[תפילות בימי השואה מאדמו"ר הריי"צ| תפילה מיוחדת לשלום נשיא ארצות הברית]] והורה להדפיסה ולהפיצה בין יהודי ארצות הברית.

בתקופה הרלוונטית, הנשיא רוזוולט הגיש עזרה מסויימת כדי להציל יהודים, ומצד שני סגר את שערי ארצות הברית כמעט באופן הרמטי, והכריז מלחמת על גרמניה רק בשלב מאוחר של המלחמה ולא בתחילתה כמצופה. ולמרות זאת מנהיגים יהודים ובהם אדמו"ר הריי"צ היו בקשר עמו כדי לנסות להציל מה שניתן.

הסבר על כך ישנו באגרת מהרבי:
"מנהיגים יהודים אחראיים פיתחו באופן ממושך יחסי ציבור טובים, ובעצם אפילו באופן לבבי עם הנשיא קרטר ועם קודמיו עד לפ.ד. רוזוולט, מבלי להתחשב ברגשות השליליים, שהם הביעו לפעמים בגלוי כלפי יהודים ומטרות יהודיות" {{הערה|מורה לדור נבוך ב' 247}}.

==ג'ון קנדי==

ג'ון פיצג'רלד קנדי המכונה JFK, מפורסם כנשיא ארה"ב ה-35, השני הצעיר ביותר{{הערה|אחרי רוזוולט}} ונשיא ארה"ב היחיד שנרצח. נולד בתרע"ז, נבחר לנשיא בשנת תשכ"א ונרצח בתשכ"ד.

הרצח התרחש בשנת [[תשכ"ד]] לקראת בחירות לנשיאות בהן התמודד פעם שניה. בנוסעו בשיירה ברכב ללא גג נורו לעברו 3 יריות והוא הובהל לבית רפואה שם נקבע מותו לאחר ניסיונות הצלה.

החסידים באותם ימים מצאו רמז בהוצאה מחודשת של קונטרס בד קודש על ידי הרבי, זמן קצר טרם הרצח.

בקונטרס מוזכר התשומת לב המיוחדת של הקב"ה כלפי מושלים ומלכים והרבי מעיר על כך הערה פרטנית משלו.

הרבי הורה לרב [[יוסף ויינברג]] להסביר בשידור רדיו על הערה זו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1432}}.

ישנה שמועה כי בעת הפלגה מאירופה לארה"ב בתחילת השואה, החסיד הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] קילל את אביו של קנדי ולכן הבן נהרג, מול השמועה מציג הרב [[זלמן חאנין]] פיקפוקים ותמיהות ולדעתו הרב דזיקובסאן ואבי הנשיא לא הפליגו יחדיו{{הערה| [[שבועון בית משיח]] 1432}}.
[[קובץ:רוברט קנדי אצל הרבי.jpeg|ממוזער|שמאל|רוברט קנדי אצל הרבי]]
אחיו של הנשיא רוברט קנדי, כיהן כסנטור וגם בתפקיד התובע הכללי של ארה"ב, ביקר אצל הרבי. בגלל תמיכתו בישראל בששת הימים, נרצח בידי ערבי בשנת תשכ"ח.

==ריצ'רד ניקסון==
נולד בשנת [[תרע"ג]] (1913) ומת בשנת [[תשנ"ד]] (1994) והיה לנשיאה ה37 של ארה"ב בין השנים [[תשכ"ט]] (1969) ל[[תשל"ד]] (1974).

בשנת [[תשל"ב]] לקראת יום הולדת השבעים שלח ניקסון ברכה לרבי דרך הסופר היהודי [[הרמן ווק]] שהגיע באמצע התוועדות להביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30308 הכתבה] בשטורעם}}.

העורך דין המפורסם [[נתן לוין]] היה היועץ למשפטים בזמן כהונתו.

===יחסיו עם ישראל===
{{ערך מורחב|מלחמת ההתשה}}
בעת מלחמת ההתשה ניסה ניקסון להביא להפסקת אש, אולם מנגד התנגד הרבי לדבר בטענה שזה יתן למצרים זמן לאגור נשק ובסוף הם יפתיעו אותנו, בפועל נחתם הפסקת אש, וכ48 שעות אחרי החתימה הפרו המצרים את ההסכם והתקיפו את ישראל.

{{ערך מורחב|מלחמת יום כיפור}}
בעת [[מלחמת יום כיפור]] ב[[תשל"ד]] הורה להביא לישראל משלחת של נשק ותחמושת על אף שהיו כאילו שהתנגדו לדבר הזה.

==ג'רלד פורד==
[[קובץ:Zmcw1119766.jpg|ממוזער|פורד עם הרב [[אברהם שם טוב]]]]
הנשיא פורד התכתב עם [[הרבי]], כמה וכמה פעמים ושלח לו מכתב בו הוא כותב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המאמצים שלך למען החינוך ואינספור העשייה ההומניטרית שלך הועילו וחיזקו מאוד את החברה שלנו. על ידי מתן הכוונה למחויבות התנועה לשמירה על המסורת היהודית, הנצחתם מורשת המהווה מקור לנחמה ואומץ לרבים מאזרחינו}} {{מקור}}

בשנת [[תשל"ה]] הוא הגיע לכנס לטובת ארגון חב"ד.

==ג'ימי קרטר==
{{קובץ|הסכם מצרים|ראש ממשלת ישראל [[מנחם בגין]] בלחיצת יד עם נשיא [[ארצות הברית]] ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר החתימה על ההסכם}}
[[קובץ:גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבבית הלבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבית הלבן בשנת [[תש"מ]]]]
נולד בשנת [[תרפ"ד]] (1924) ומת בשנת [[ה'תשפ"ה|תשפ"ה]] (2024) והיה לנשיאה ה39 של ארצות הברית בין השנים [[תשל"ז]] - [[תשמ"א]].

לקראת יום ההולדת השבעים וחמש של [[הרבי]] בשנת [[תשל"ח]] הציע קרטר להרבי לבוא לבית הלבן, והרבי סירב, לאחר מכן הוצע לרבי שיחת טלפון מקרטר אולם גם לזה סירב [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30308 בכתבה] ב{{שטורעם}} [https://col.org.il/news/137826 ובאתר{{COL}}]}}
===ההסכם שלום עם מצרים===
{{ערך מורחב|הסכם השלום עם מצרים}}
בשנת [[תשל"ז]] בעת ביקורו של [[יצחק רבין]] בבית הלבן הציע לו קרטר תוכנית שלום עם מצרים, שעלה [[מנחם בגין]] לשלטון הוא המשיך את המשא ומתן עם נשיא מצרים סאדאת, ובשנת [[תשל"ט]] (1978) התכנסו [[מנחם בגין]], [[נשיאי ארצות הברית#גימ'י קרטר|קרטר]] וסאדאת בקעמפ דיויד שם נקבע ההסכם שלום שבמהלכו ישראל תמסור את חצי האי סיני למצרים.

להסכם זה התנגד הרבי נחרצות וגם פעל לנסות לביטולו, [[חב"ד]] הצטרפה במאבק בהסכם וכן יצא בעקבות זה ספרו של הרב וולפא [[שלום שלום ואין שלום]], הרבי אף אמר ששלושתם, קרטר, בגין וסאדאת יסיימו את תפקדיהם בצורה משונה, ואכן סאדאת נרצח, בגין שקע בדיכאון, וקרטר פוטר על ידי העם (הפסיד בבחירות). {{הערה| ליתר פירוט ומקורות בדברי הרבי - ספרי הרב שלום בער וולפא - דעת תורה ושלום שלום ואין שלום}}

===חנוכיה בבית הלבן===
{{ערך מורחב|חנוכיה ציבורית}}
בשנת [[תש"מ]] השתתף ועזר קרטר בהדלקת חנוכיה ציבורית בבית הלבן מקום מושבו של נשיא ארצות הברית, מאז כל שנה מתקיים במקום הדלקה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85261 הדלקת החנוכיה בבית הלבן]}}.

===יום החינוך===
{{ערך מורחב|יום החינוך בארה"ב}}
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]
בשנת [[תשל"ח]] (1978) הכריז הקונגרס של [[ארצות הברית]] על יום הולדתו העברי של [[הרבי]] - ב[[י"א ניסן]], כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר, מוזכרות [[שבע מצוות בני נח]] כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה.

מאז כל שנה, חותם נשיא ארה"ב ב[[י"א ניסן]] על יום החינוך לכבוד [[הרבי מליובאוויטש]]{{הערה|[http://chabad.info/news/נשיא-ארהב-הכריז-על-יא-ניסן-כיום-החינוך/ נשיא ארצות הברית הכריז על י"א ניסן כ'יום החינוך']''' - י"א ניסן תשע"ה {{אינפו}}}}.

===נענה לרבי להציל ציון רבי נחמן מברסלב===
הנשיא קרטר נענה לבקשת הרבי ופעל אצל שלטונות ברית המועצות לבטל הריסת ציון רבי נחמן מברסלב. הסיפור המלא פורסם ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/magazine/298151/ הרבי הציל את ציונו של רבי נחמן מברסלב] {{בית משיח}} {{אינפו}}}}.

===קרטר והחמאס===
לאחר תום תקופת הנשיאות, קרטר נטה יותר ויותר לצד האנטישמי והזדהות עם טרור מוסלמי קיצוני נגד ישראל, עד שראש הממשלה ונשיא מדינת ישראל בנימין נתניהו ורובי ריבלין סירבו להיפגש איתו.

קרטר נפגש בפומבי עם איסמעיל הנייה מראשי החמאס, וערך איתו מסיבת עיתונאים משותפת.

לאחר מותו של קרטר, התבטא חבר כנסת שמחה רוטמן בגנותו: "קרטר נפגש עם ראשי החמאס, כינה את ישראל מדינת אפרטהייד, ותמך במי שפגעו בביטחונה של ישראל ובערכיה של ארה"ב", כתב רוטמן והסביר כי שנאת ישראל התעצמה בתקופתו של קרטר והלגיטימציה שנתן לטרור אסור שתישכח{{הערה|דפי המדיה של חבר כנסת רוטמן ובכלי תקשורת}}.

==רונלד רייגן==
נולד בשנת [[תרע"א]] (1911) ומת בשנת [[תשס"ד]] (2004), והיה לנשיאה ה40 של ארה"ב בין השנים [[תשמ"א]] (1981) ל[[תשמ"ט]] (1989).

לרייגן היה קשרים טובים עם שליח הרבי הרב [[אברהם שמטוב]], וכן מינה אותו בשנת [[תשמ"ד]] (1984) לבין חמשת אנשי "המועצה הלאומית לחינוך המבוגרים".

רייגן עמד בקשרים רבים עם [[הרבי]], והיה שולח לו מידי זמן מכתב, באחד מכתביו הוא כתב לו:
{{ציטוטון|יש לך כל כך הרבה מה להיות גאה. מאז הרגעים הראשונים שלך בארצות הברית בשנת 1941, שיתפת את המתנה האישית שלך של הבנה אוניברסלית לטובת כולם. שוב ושוב, האהבה וההדרכה הרוחנית שלך הביאו תקווה והשראה לאלו שמתמודדים עם ייאוש. בהבאת נחמה ונחמה לרוח האנושית, עזרת לחזק את יסוד האמונה שהוא הנכס החיוני ביותר של האנושות. מפעל חייכם היה מענה לאותה קריאה מיוחדת שמעטים זוכים לשמוע.}}
לקראת יום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ב]] הכריז רייגן על יום הרהור הבין לאומי{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm הרב ורייגן] באתר {{בית חב"ד}}}}.

===חוק רמת הגולן===
[[קובץ:107803.jpg|ממוזער|שמאל|רייגן חותם על יום החינוך]]
בשנת [[תשמ"א]] יזם [[מנחם בגין]] חוק שמכיר ברמת הגולן כישראל, חוק זה גרם למשבר ביחסים בין רייגן לישראל והוא אף איים להפסיק ביניהם את שיתוף הפעולה.

===רגע של שתיקה ו[[שבע מצוות בני נח]]===
{{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}
{{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}
בקיץ [[תשמ"ג]] (1983) ביקש [[הרבי]] להנהיג '''רגע של שתיקה''' בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.

אודות לכך חתם רייגן על כך שבבתי הספר יונהג "רגע של שתיקה" וכן קרא לאמריקאים לשמור על שבעת מצוות בני נח.

===תעודת כבוד===
ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ג]], קיבל הרבי תעודת כבוד על פעולותיו מטעם ארצות הברית ובחתימת הנשיא רייגן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/10.htm?q=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%20%D7%90%D7%A8%D7%94 באתר ספריית ליובאוויטש].}}.

==ג'ורג' הרברט ווקר בוש==
נולד בשנת [[תרפ"ד]] (1942) ומת בשנת [[תשע"ח]] (2018), והיה לנשיאה ה-41 של ארצות הברית בין השנים [[תשמ"ט]] (1989) ל[[תשנ"ג]] (1993).

===ועידת מדריד===
{{ערך מורחב|ועידת מדריד}}
בשנת [[תנש"א]] (1991) יזם בוש את ועידת מדריד שבמהלכה הציע הסכם שלום בין ישראל לערבים בעיר מדריד (שב[[ספרד]]), הרבי הזהיר את ראש ממשלת ישראל [[יצחק שמיר]] לא להסכים לישראל ללכת לועידה זו, אולם בסוף ישראל כן שלחה נציג ובעקבות כך נחתמו [[הסכמי אוסלו]] ו[[הסכם שלום עם ירדן]].

[[קובץ:מגליץ.png|ממוזער|מדליית הזהב שהרבי קיבל בתשנ"ה]]
==ביל קלינטון==
נולד בשנת [[תש"ו]] (1946) והיה לנשיאה ה42 של ארצות הברית בין השנים [[תשנ"ג]] (1993) לבין [[תשס"א]] (2001).

היה אחד הנשיאים הידועים באהבתם ל[[יהדות]] ול[[תורה]] וכן הרבה להשתמש בעוזרים יהודים.

בחודש כסלו תשנ"ה העניק ביל קלינטון לרבי מדליית הזהב על פעולותיו בחדר הסגלגל שלו ואמר: {{ציטוטון|מעמדו הרם של הרבי... כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרבי בהרחבת מוסדות אלה.}}

===הסכמי אוסלו===
{{ערך מורחב|הסכמי אוסלו}}
בשנת [[תשנ"ג]] (1993) יזם קלינטון הסכם שלום בין ישראל לאש"ף שבמהלכו יוקם מדינה פלסטינית, חסידי [[חב"ד]] יצאו בהפגנות נגד ההסכם בכך שמסכן את ישראל.

===הסכמי שלום===
קלינטון יזם עוד וכמה הסכמי שלום שהיו מנוגדים לדעת [[הרבי]] בעניין [[שלימות הארץ]] כמו ההסכם שלום עם ירדן, הסכם וואי וכן יזם את קעמפ דיוויד תש"ס.

==ג'ורג' ווקר בוש==
נולד בשנת [[תש"ו]] (1946) בנו של [[נשיאי ארצות הברית#ג'ורג הרברט ווקר בוש|ג'ורג הרברט ווקר בוש]], והיה לנשיאה ה43 של ארצות הברית בין השנית [[תשס"א]] (2001) ל[[תשס"ט]] (2009).

היה אוהד יהדות, וחיבב את הרבנים החרדים, וכן היה בקשר קרוב עם שליח הרבי לבית הלבן הרב [[לוי שמטוב]]

===יחסיו עם ישראל והסכמי שלום===
גם בוש ככקודמיו ניסה לעשות הסכמי שלום בין ישראל לערבים, הוא הציג את תכנית 'מפת הדרכים' שלא יצאה לפועל. וכן תמך ב[[תוכנית ההתנתקות]] של ראש הממשלה [[אריאל שרון]] וכן יזם את ועידת אנאפוליס בשנת [[תשס"ח]] (2008) אולם היא לא יצאה לפועל.

גם כאן [[חב"ד]] נרתמה למאבק ונלחמה מול אותם הסכמים בין בהפגנות ובין בשכנועים.

==ברק אובמה==
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
| [[קובץ:הפגנה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הפגנה בחצר [[מוזיאון צבאות ה']] ב[[קראון הייטס]] נגד הסכמים בין איראן ל[[ארצות הברית]]]]
| [[קובץ:יום החינוך.jpg|שמאל|ממוזער|220px|נשיא ארצות הברית אובמה חותם על ההצהרה של יום החינוך]]
|}
נולד בשנת [[תשכ"א]] (1961), והיה לנשיאה ה-44 של ארצות הברית משנת [[תשס"ט]](2009) עד ל[[תשע"ו]](2016).

=== ההסכם עם איראן===
{{ערך מורחב|איראן}}
בשנת [[תשע"ד]] (2014) חתם אובמה הסכם עם איראן שבמהלכו הוא מתיר להם להחזיק נשק גרעיני. דבר זה היה סכנה ל[[ישראל]], ובמהלך ההסכם יצאו [[חסידי חב"ד]] להפגין נגד אותו הסכם. בסופו של דבר נשיא ארה"ב [[דונאלד טראמפ]] ביטל את ההסכם.

==דונאלד טראמפ==
[[קובץ:ג'ייקובסון.png|ממוזער|200px|טראמפ עם המרצה החב"די ר' [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]]]
נולד בשנת [[תש"ו]] (1946). התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת [[תשע"ו]] (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשפ"א]] (2021).

נחשב כנשיא אוהד ישראל. בשנת [[תשע"ז]] (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים. בשנת [[תשע"ח]] (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, [[שלום מרדכי רובשקין]], וב[[י"ט כסלו]] באותה שנה הכיר ב[[ירושלים]] כבירת ישראל. בשנת [[תשע"ט]] (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.

בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש העסקים ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ליהדות ול[[חב"ד]].

===הכרזה על ירושלים כבירת ישראל===
בשנת [[תשע"ח]] בעת ביקורו בארץ הכריז טראמפ על ההכרה האמריקאית ב[[ירושלים]] כבירת [[מדינת ישראל]]{{הערה|[https://col.org.il/news/107964 הנשיא דונלד טראמפ הצהיר רשמית: "ירושלים היא בירת ישראל"{{col}}]}}. {{להשלים}}
===תוכנית המאה===
[[קובץ:מחאה נגד תוכנית טראמפ.jpeg|ממוזער|שמאל|מחאה נגד תוכנית טראמפ בכניסה לירושלים]]

בשנת [[תש"פ]] (2020) יזם טראמפ את "תוכנית המאה - תוכנית טראמפ" להסכם מסוכן בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ-30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת [[הרבי]] וח"ו עלול לסכן מיליוני יהודים.

חסידי חב"ד יצאו בהפגנות נגדו חלקן אורגנו על ידי [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] בראשות הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[יקותיאל ראפ]]. תמימים מירושלים קיימו משמרת מחאה בכניסה לירושלים{{הערה|[https://chabad.info/news/606934 משמרת מחאה יומית בכניסה לירושלים]}} {{הערה|[https://chabad.info/news/602708/ אסון לישראל: חסידי חב"ד במחאה בירושלים נגד תוכנית המאה]}}.

רבני מכון הלכה יחד עם רבנים העוסקים בשלימות הארץ, הוציאו מחאה חריפה נגד תוכנית טראמפ. על המכתב חתמו רבנים חשובים ובהם: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[משה קורנוויץ]], הרב [[ישראל הלפרין]] והרב [[שלום בער וולפא]]{{הערה|[https://chabad.info/news/603367/ שלימות הארץ: רבני חב"ד במחאה נמרצת וקריאה]}}. קונגרס הרבנים 'פיקוח נפש' בראשות הרב [[יוסף גערליצקי]] יצאו במחאה נגד תוכנית טראמפ{{הערה|[https://chabad.info/news/575975/ מאות רבנים: תוכנית המאה מסוכנת, הסיפוח אינו שוה את הסיכון]}}, ובאתר [[חב"ד אינפו]] וב[[שבועון בית משיח]] פורסמו ראיונות ומאמרים נגד תוכנית המאה - תוכנית טראמפ.

בסופו של דבר הסכם השלום לא יצא לפועל{{הערה|[https://www.hageula.com/news/in_the_world/25759.htm טראמפ: פתרון שתי מדינות לא יכול לעבוד] באתר הגאולה.}}.

===מתמודד בבחירות תשפ"ה===
טראמפ מתמודד בבחירות לנשיאות ארצות הברית המתקיימות בד' חשון תשפ"ה (2024). ומתוך הבנה כי נצחונו ייטיב עם יהודי ארצות הברית וישראל ועדיף מנצחונה של המתמודדת מולו, רבים מחסידי חב"ד הביעו תמיכה בו.
ב[[ה' תשרי]] [[תשפ"ה]], כחודש לפני הבחירות [2024] לנשיאות ארה"ב, הגיע טראמפ לביקור ותפילה באוהל הקדוש, תחת אבטחה חסרת תקדים, לציון יום השנה בעולם [7 באוקטובר] לטבח הנורא ביהודי ארץ הקודש שהיה בשמחת תורה תשפ"ד. את טראמפ קיבלו מספר עסקנים ובראשם הרב [[יהודה קרינסקי]] והרב [[לוי שם טוב]]{{הערה|https://chabad.info/news/1139156/}}.

בציבור החרדי ובכללו החב"די נשמעו גילויי תמיכה פומבית בטראמפ.

חברי ועד הקהל בקראון הייטס הוציאו מכתב בו קוראים להצביע לטראמפ, וכך גם שלוחים ברחבי ארה"ב, הביעו תמיכה פומבית בטראמפ{{הערה|[https://col.org.il/news/165808 קראון הייטס יוצאת להצביע: כך זה נראה בשכונה החב"דית]}}.

מנגד הרב [[אברהם שם טוב]] הוציא מכתב מיוחד בו מבהיר כי חב"ד איננה מתערבת בבחירות.

בארץ הקודש, יש העוסקים בענייני [[שלימות הארץ]] שקראו להצביע טראמפ בתקווה שממשלת ישראל תוכל להתמודד עם התובנות שלו בענייני שלימות הארץ.

===נשיא ארצות הברית בפעם השניה===
בניגוד לסקרים שעד ימים ספורים לפני הבחירות, כולם הראו כי טראמפ מפסיד, הרי תוצאות הבחירות הראו רוב גדול לטראמפ, וכך הוכח כי למרות כל ההשמצות בתקשורת האמריקאית וגם הישראלית, כי אזרחי ארצות הברית רצו לראות בבית הלבן, נשיא רפובליקני, אוהב ישראל, {{הערה|[https://chabad.info/elections/1147770/ חוזר לבית הלבן: טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארה"ב]}}.

====חב"ד מגיבה בספקנות====
בליל הבחירות כאשר השעה התקדמה, ורשתות התקשורת הכריזו על ניצחון טראמפ, אתרי האינטרנט החב"דיים בעברית ובאנגלית "חגגו" בכותרות ראשיות את ניצחון טראמפ. מצד שני כלי התקשורת החב"דיים הביעו גם פקפוק ב'גן עדן' שישרור ביחסי ארצות הברית כלפי ישראל בענין שלימות הארץ, מלחמת חרבות ברזל ויחסי ישראל-ערבים:

אתר [[חב"ד אינפו]] הוסיף לכותרת ידיעת הניצחון, תמונה של טראמפ בכותל המערבי. ולדיווח על הניצחון בבחירות לנשיאות צורפו דברים גם על ניצחון הרפובליקנים בסנט:
"לאחר לילה ארוך במיוחד, קבעו מדגמי הטלווזיה כי המועמד הרפובליקאי, דונלד טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארה"ב ה-47, זאת לאחר שניצח במרבית המפתח, ביניהם גם פנסילבניה וג’ורג’יה. בנוסף לבחירות לנשיאות, ניצחו הרפובליקנים גם בבחירות לסנאט, הדבר יאפשר לטראמפ חופש פעולה נרחב לפחות במהלך השנתיים הראשונות לנשיאותו"{{הערה|[https://chabad.info/elections/1147770/ חוזר לבית הלבן: טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארה"ב]}}.

אתר [[חב"ד און ליין]] פירסם מאמר שמציג את המציאות הכל כך מורכבת והכותרת: "דונלד טראמפ יהיה טוב ליהודים?" ולצד הצגת דבריו כי יאפשר לישראל לעשות מה שרוצה בעזה ולבנון, מביע הכותב "משה בן חיים" את הצד השני של העתיד האפשרי של טראמפ מול ישראל: "יש גורמים שונים בבית הלבן שימשיכו בניסיונות לשכנע את הנשיא הנבחר ללחוץ על ישראל ולבצע נסיגות מעזה, מדרום לבנון, תמורת הסכמים כאלו ואחרים. יתכן שדווקא כעת טראמפ ירצה להוכיח ו'להרשם בדפי ההיסטוריה' כמביא שלום אזורי ועולמי חדש. מי זוכר את 'עסקת המאה' של טארמפ בקדנציה הקודמת שלו, שכללה בעיקרה נסיגות ישראליות?"{{הערה|https://col.org.il/news/165811 'ועוד יותר טוב': דונלד טראמפ יהיה טוב ליהודים?]}}.

[[שבועון כפר חב"ד]] ירד לדפוס בשעות בהן רשתות התקשורת באמריקה הכריזו על ניצחון טראמפ והיבחרו בפעם השניה לנשיא ארצות הברית. השבועון הוציא מוסף חדשות בצבע אדום - כהזדהות עם צבע המזוהה עם המפלגה הרפובליקנית בראשה עומד טראמפ. הכותרת הראשית זועקת: פרזידנט טראמפ, ותמונתו מבקר באוהל.
השער כולו מוקדש לניצחון טראמפ ושישה פתיחים של טורי פרשנות מתנוססים על שער העיתון. והטור הפותח של עורך העיתון הרב [[אהרן דב הלפרין]] מצנן את ההתלהבות מניצחון טראמפ: "חשוב לשנן שוב ושוב את קביעתו של הרבי, כי בסופו של דבר השאלה החשובה והקריטית היא מה עושה ממשלת ישראל מול כל ממשל אמריקאי" ומציג את המציאות שההתנתקות התרחשה בתקופת הנשיא בוש אוהד ישראל ואילו בתקופת אובמה שלא פירגן לישראל, המצב היה טוב יותר כי ממשלת ישראל עמדה איתנה{{הערה|כפר חב"ד 2083}}.

==ג'ו ביידן==
נולד בשנת [[תש"ב]]. היה סגן נשיא ארה"ב בין השנים [[תשס"ט]] - [[תשע"ו]]. בשנת [[תשפ"א]] נבחר לנשיא ה-46 של [[ארצות הברית]].

היכרותו הראשונית עם חב"ד הייתה עם השליח ר' [[אברהם שמטוב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/139618 נשיא ארה"ב מגיע: מה שאולי לא ידעתם על קשריו עם חב"ד{{col}}]}}.

מיודד עם שלוחי חב"ד, וסייע רבות לעניני הרבי, דוגמת הסיוע שהעניק להצלחת המשפט על הצבת חנוכיות במרחב הציבורי, חקיקת 'חוק החינוך' לכבוד יום הולדתו של הרבי, ועוד{{הערה|להרחבה: שבועון כפר חב"ד, '''סנטור בשירות הרבי''', גליון 1883 עמוד 85.}}. בשנת [[תשע"ה]] השתתף בהדלקת החנוכיה של [[חב"ד]] בווישגטון.

בשנת [[תשע"א]] נשא נאום שבמהלכו אמר:
{{ציטוטון|עלינו לזכור תמיד את מה שאמר הרבי, שתמיד תבע לא להסתפק בהישגים הקיימים שהצליחו בהם, אלא תמיד לנסות לעבוד יותר ולנצל יותר את הכישרונות שאלוקים נותן לנו כדי לתקן את העולם}}.

בשנת [[תש"ע]] נשא נאום בו אמר: {{ציטוטון|העולם היום צריך את חב"ד: חכמה, בינה ודעת. קשה לראות את שלושת האיכויות האלה משולבות יחד. אני עומד בפניכם כמעריץ}}.

לקראת בחירות תשפ"ה, התכונן להתמודד, אבל אחרי עימות עם טראמפ, הסיר את התמודדותו, ובמקומו התמודדה סגניתו קמאלה האריס שהובסה בבחירות.

==ראו גם==

*[[תפילות בימי השואה מאדמו"ר הריי"צ]]

==לקריאה נוספת==
* '''קללת משפחת קנדי''', [[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]] 1432, ע' 32-37

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/06/blog-post_42.html תיעוד נדיר צבעוני בבית הלבן: הרבי הריי"צ ביום הפגישה עם נשיא ארצות הברית]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:גויים]]
[[קטגוריה:נשיאי מדינות|*]]

נשיאי ארצות הברית

2024-12-30T16:26:21Z

יוניון: /* יום החינוך */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{לעריכה}}
במשך קיומה של [[ארצות הברית]] (הוקמה ב[[י"ז תמוז]] [[תקל"ו]]), כיהנו בה מספר רב של נשיאים, וחלקם אף היו בקשר קרוב עם [[חב"ד]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. הנשיא הרברט הובר נפגש עם אדמו"ר הריי"צ.

==הרברט הובר ==
נולד בשנת [[תרל"ז]] (1877) ומת בשנת [[תשכ"ד]] (1961) והיה לנשיאה ה31 של ארה"ב בין השנים [[תרפ"ט]] (1929) ל[[תרצ"ג]] (1933)

===הפגישה עם אדמו"ר הריי"צ===
{{ערך מורחב|מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)}}
בשנת [[תר"צ]] (1930) נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארה"ב]] למען יהודי רוסיה, ובמהלך הביקור הוזמן לנשיא ארה"ב הרברט הובר.

בשבועות האחרונים לסיום מסעו הוא התארח במלון ניוטון, שם היה כמה וכמה שבועות, ובליל [[י"ד תמוז]] בשעה 12 בלילה הוא נסע לוושינגטון לפגוש את הנשיא, בשעה 7 בבוקר של יום ה' [[י"ד תמוז]] הוא הגיע לנשיא הובר.

בביקור הודה אדמו"ר הריי"צ לנשיא על חופש הפעולה שהוא נותן לבני ישראל, ועל הדאגה שלו ליהודים שנמצאים מעבר לים.

אחרי הביקור נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] בחזרה לעיר [[ניו יורק]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/22/index.htm הביקור] מבוא לספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א}}.

==פרנקלין דלאנו רוזוולט==
נולד בשנת [[תרמ"ב]] (1882) ומת בשנת [[תש"ה]] (1945), והיה לנשיאה ה32 של ארה"ב בין השנים [[תרצ"ג]] (1933) עד למותו ב[[תש"ה]] (1945), והיה הנשיא שכיהן למשך הזמן הארוך ביותר.

בזמן השואה שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתבים לרוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו אגרת א'תרנח (ושם מענה נשיא ארצות הברית), אגרות קודש חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.

במהלך מלחמת העולם השנייה הרבי הריי"צ ניסח [[תפילות בימי השואה מאדמו"ר הריי"צ| תפילה מיוחדת לשלום נשיא ארצות הברית]] והורה להדפיסה ולהפיצה בין יהודי ארצות הברית.

בתקופה הרלוונטית, הנשיא רוזוולט הגיש עזרה מסויימת כדי להציל יהודים, ומצד שני סגר את שערי ארצות הברית כמעט באופן הרמטי, והכריז מלחמת על גרמניה רק בשלב מאוחר של המלחמה ולא בתחילתה כמצופה. ולמרות זאת מנהיגים יהודים ובהם אדמו"ר הריי"צ היו בקשר עמו כדי לנסות להציל מה שניתן.

הסבר על כך ישנו באגרת מהרבי:
"מנהיגים יהודים אחראיים פיתחו באופן ממושך יחסי ציבור טובים, ובעצם אפילו באופן לבבי עם הנשיא קרטר ועם קודמיו עד לפ.ד. רוזוולט, מבלי להתחשב ברגשות השליליים, שהם הביעו לפעמים בגלוי כלפי יהודים ומטרות יהודיות" {{הערה|מורה לדור נבוך ב' 247}}.

==ג'ון קנדי==

ג'ון פיצג'רלד קנדי המכונה JFK, מפורסם כנשיא ארה"ב ה-35, השני הצעיר ביותר{{הערה|אחרי רוזוולט}} ונשיא ארה"ב היחיד שנרצח. נולד בתרע"ז, נבחר לנשיא בשנת תשכ"א ונרצח בתשכ"ד.

הרצח התרחש בשנת [[תשכ"ד]] לקראת בחירות לנשיאות בהן התמודד פעם שניה. בנוסעו בשיירה ברכב ללא גג נורו לעברו 3 יריות והוא הובהל לבית רפואה שם נקבע מותו לאחר ניסיונות הצלה.

החסידים באותם ימים מצאו רמז בהוצאה מחודשת של קונטרס בד קודש על ידי הרבי, זמן קצר טרם הרצח.

בקונטרס מוזכר התשומת לב המיוחדת של הקב"ה כלפי מושלים ומלכים והרבי מעיר על כך הערה פרטנית משלו.

הרבי הורה לרב [[יוסף ויינברג]] להסביר בשידור רדיו על הערה זו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1432}}.

ישנה שמועה כי בעת הפלגה מאירופה לארה"ב בתחילת השואה, החסיד הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] קילל את אביו של קנדי ולכן הבן נהרג, מול השמועה מציג הרב [[זלמן חאנין]] פיקפוקים ותמיהות ולדעתו הרב דזיקובסאן ואבי הנשיא לא הפליגו יחדיו{{הערה| [[שבועון בית משיח]] 1432}}.
[[קובץ:רוברט קנדי אצל הרבי.jpeg|ממוזער|שמאל|רוברט קנדי אצל הרבי]]
אחיו של הנשיא רוברט קנדי, כיהן כסנטור וגם בתפקיד התובע הכללי של ארה"ב, ביקר אצל הרבי. בגלל תמיכתו בישראל בששת הימים, נרצח בידי ערבי בשנת תשכ"ח.

==ריצ'רד ניקסון==
נולד בשנת [[תרע"ג]] (1913) ומת בשנת [[תשנ"ד]] (1994) והיה לנשיאה ה37 של ארה"ב בין השנים [[תשכ"ט]] (1969) ל[[תשל"ד]] (1974).

בשנת [[תשל"ב]] לקראת יום הולדת השבעים שלח ניקסון ברכה לרבי דרך הסופר היהודי [[הרמן ווק]] שהגיע באמצע התוועדות להביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30308 הכתבה] בשטורעם}}.

העורך דין המפורסם [[נתן לוין]] היה היועץ למשפטים בזמן כהונתו.

===יחסיו עם ישראל===
{{ערך מורחב|מלחמת ההתשה}}
בעת מלחמת ההתשה ניסה ניקסון להביא להפסקת אש, אולם מנגד התנגד הרבי לדבר בטענה שזה יתן למצרים זמן לאגור נשק ובסוף הם יפתיעו אותנו, בפועל נחתם הפסקת אש, וכ48 שעות אחרי החתימה הפרו המצרים את ההסכם והתקיפו את ישראל.

{{ערך מורחב|מלחמת יום כיפור}}
בעת [[מלחמת יום כיפור]] ב[[תשל"ד]] הורה להביא לישראל משלחת של נשק ותחמושת על אף שהיו כאילו שהתנגדו לדבר הזה.

==ג'רלד פורד==
[[קובץ:Zmcw1119766.jpg|ממוזער|פורד עם הרב [[אברהם שם טוב]]]]
הנשיא פורד התכתב עם [[הרבי]], כמה וכמה פעמים ושלח לו מכתב בו הוא כותב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המאמצים שלך למען החינוך ואינספור העשייה ההומניטרית שלך הועילו וחיזקו מאוד את החברה שלנו. על ידי מתן הכוונה למחויבות התנועה לשמירה על המסורת היהודית, הנצחתם מורשת המהווה מקור לנחמה ואומץ לרבים מאזרחינו}} {{מקור}}

בשנת [[תשל"ה]] הוא הגיע לכנס לטובת ארגון חב"ד.

==ג'ימי קרטר==
{{קובץ|הסכם מצרים|ראש ממשלת ישראל [[מנחם בגין]] בלחיצת יד עם נשיא [[ארצות הברית]] ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר החתימה על ההסכם}}
[[קובץ:גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבבית הלבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבית הלבן בשנת [[תש"מ]]]]
נולד בשנת [[תרפ"ד]] (1924) ומת בשנת [[ה'תשפ"ה|תשפ"ה]] (2024) והיה לנשיאה ה39 של ארצות הברית בין השנים [[תשל"ז]] - [[תשמ"א]].

לקראת יום ההולדת השבעים וחמש של [[הרבי]] בשנת [[תשל"ח]] הציע קרטר להרבי לבוא לבית הלבן, והרבי סירב, לאחר מכן הוצע לרבי שיחת טלפון מקרטר אולם גם לזה סירב [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30308 בכתבה] ב{{שטורעם}} [https://col.org.il/news/137826 ובאתר{{COL}}]}}
===ההסכם שלום עם מצרים===
{{ערך מורחב|הסכם השלום עם מצרים}}
בשנת [[תשל"ז]] בעת ביקורו של [[יצחק רבין]] בבית הלבן הציע לו קרטר תוכנית שלום עם מצרים, שעלה [[מנחם בגין]] לשלטון הוא המשיך את המשא ומתן עם נשיא מצרים סאדאת, ובשנת [[תשל"ט]] (1978) התכנסו [[מנחם בגין]], [[נשיאי ארצות הברית#גימ'י קרטר|קרטר]] וסאדאת בקעמפ דיויד שם נקבע ההסכם שלום שבמהלכו ישראל תמסור את חצי האי סיני למצרים.

להסכם זה התנגד הרבי נחרצות וגם פעל לנסות לביטולו, [[חב"ד]] הצטרפה במאבק בהסכם וכן יצא בעקבות זה ספרו של הרב וולפא [[שלום שלום ואין שלום]], הרבי אף אמר ששלושתם, קרטר, בגין וסאדאת יסיימו את תפקדיהם בצורה משונה, ואכן סאדאת נרצח, בגין שקע בדיכאון, וקרטר פוטר על ידי העם (הפסיד בבחירות). {{הערה| ליתר פירוט ומקורות בדברי הרבי - ספרי הרב שלום בער וולפא - דעת תורה ושלום שלום ואין שלום}}

===חנוכיה בבית הלבן===
{{ערך מורחב|חנוכיה ציבורית}}
בשנת [[תש"מ]] השתתף ועזר קרטר בהדלקת חנוכיה ציבורית בבית הלבן מקום מושבו של נשיא ארצות הברית, מאז כל שנה מתקיים במקום הדלקה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85261 הדלקת החנוכיה בבית הלבן]}}.

===יום החינוך===
{{ערך מורחב|יום החינוך בארה"ב}}
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]
בשנת [[תשל"ח]] (1978) הכריז הקונגרס של [[ארצות הברית]] על יום הולדתו העברי של [[הרבי]] - ב[[י"א ניסן]], כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר, מוזכרות [[שבע מצוות בני נח]] כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה.

מאז כל שנה, חותם נשיא ארה"ב ב[[י"א ניסן]] על יום החינוך לכבוד [[הרבי מליובאוויטש]]{{הערה|[http://chabad.info/news/נשיא-ארהב-הכריז-על-יא-ניסן-כיום-החינוך/ נשיא ארצות הברית הכריז על י"א ניסן כ'יום החינוך']''' - י"א ניסן תשע"ה {{אינפו}}}}.

===נענה לרבי להציל ציון רבי נחמן מברסלב===
הנשיא קרטר נענה לבקשת הרבי ופעל אצל שלטונות ברית המועצות לבטל הריסת ציון רבי נחמן מברסלב. הסיפור המלא פורסם ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/magazine/298151/ הרבי הציל את ציונו של רבי נחמן מברסלב] {{בית משיח}} {{אינפו}}}}.

===קרטר והחמאס===
לאחר תום תקופת הנשיאות, קרטר נטה יותר ויותר לצד האנטישמי והזדהות עם טרור מוסלמי קיצוני נגד ישראל, עד שראש הממשלה ונשיא מדינת ישראל בנימין נתניהו ורובי ריבלין סירבו להיפגש איתו.

קרטר נפגש בפומבי עם איסמעיל הנייה מראשי החמאס, וערך איתו מסיבת עיתונאים משותפת.

לאחר מותו של קרטר, התבטא שמחה רוטמן בגנותו: "קרטר נפגש עם ראשי החמאס, כינה את ישראל מדינת אפרטהייד, ותמך במי שפגעו בביטחונה של ישראל ובערכיה של ארה"ב", כתב רוטמן והסביר כי שנאת ישראל התעצמה בתקופתו של קרטר והלגיטימציה שנתן לטרור אסור שתישכח{{הערה|דפי המדיה של חבר כנסת רוטמן ובכלי תקשורת}}.

==רונלד רייגן==
נולד בשנת [[תרע"א]] (1911) ומת בשנת [[תשס"ד]] (2004), והיה לנשיאה ה40 של ארה"ב בין השנים [[תשמ"א]] (1981) ל[[תשמ"ט]] (1989).

לרייגן היה קשרים טובים עם שליח הרבי הרב [[אברהם שמטוב]], וכן מינה אותו בשנת [[תשמ"ד]] (1984) לבין חמשת אנשי "המועצה הלאומית לחינוך המבוגרים".

רייגן עמד בקשרים רבים עם [[הרבי]], והיה שולח לו מידי זמן מכתב, באחד מכתביו הוא כתב לו:
{{ציטוטון|יש לך כל כך הרבה מה להיות גאה. מאז הרגעים הראשונים שלך בארצות הברית בשנת 1941, שיתפת את המתנה האישית שלך של הבנה אוניברסלית לטובת כולם. שוב ושוב, האהבה וההדרכה הרוחנית שלך הביאו תקווה והשראה לאלו שמתמודדים עם ייאוש. בהבאת נחמה ונחמה לרוח האנושית, עזרת לחזק את יסוד האמונה שהוא הנכס החיוני ביותר של האנושות. מפעל חייכם היה מענה לאותה קריאה מיוחדת שמעטים זוכים לשמוע.}}
לקראת יום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ב]] הכריז רייגן על יום הרהור הבין לאומי{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm הרב ורייגן] באתר {{בית חב"ד}}}}.

===חוק רמת הגולן===
[[קובץ:107803.jpg|ממוזער|שמאל|רייגן חותם על יום החינוך]]
בשנת [[תשמ"א]] יזם [[מנחם בגין]] חוק שמכיר ברמת הגולן כישראל, חוק זה גרם למשבר ביחסים בין רייגן לישראל והוא אף איים להפסיק ביניהם את שיתוף הפעולה.

===רגע של שתיקה ו[[שבע מצוות בני נח]]===
{{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}
{{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}
בקיץ [[תשמ"ג]] (1983) ביקש [[הרבי]] להנהיג '''רגע של שתיקה''' בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.

אודות לכך חתם רייגן על כך שבבתי הספר יונהג "רגע של שתיקה" וכן קרא לאמריקאים לשמור על שבעת מצוות בני נח.

===תעודת כבוד===
ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ג]], קיבל הרבי תעודת כבוד על פעולותיו מטעם ארצות הברית ובחתימת הנשיא רייגן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/10.htm?q=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%20%D7%90%D7%A8%D7%94 באתר ספריית ליובאוויטש].}}.

==ג'ורג' הרברט ווקר בוש==
נולד בשנת [[תרפ"ד]] (1942) ומת בשנת [[תשע"ח]] (2018), והיה לנשיאה ה-41 של ארצות הברית בין השנים [[תשמ"ט]] (1989) ל[[תשנ"ג]] (1993).

===ועידת מדריד===
{{ערך מורחב|ועידת מדריד}}
בשנת [[תנש"א]] (1991) יזם בוש את ועידת מדריד שבמהלכה הציע הסכם שלום בין ישראל לערבים בעיר מדריד (שב[[ספרד]]), הרבי הזהיר את ראש ממשלת ישראל [[יצחק שמיר]] לא להסכים לישראל ללכת לועידה זו, אולם בסוף ישראל כן שלחה נציג ובעקבות כך נחתמו [[הסכמי אוסלו]] ו[[הסכם שלום עם ירדן]].

[[קובץ:מגליץ.png|ממוזער|מדליית הזהב שהרבי קיבל בתשנ"ה]]
==ביל קלינטון==
נולד בשנת [[תש"ו]] (1946) והיה לנשיאה ה42 של ארצות הברית בין השנים [[תשנ"ג]] (1993) לבין [[תשס"א]] (2001).

היה אחד הנשיאים הידועים באהבתם ל[[יהדות]] ול[[תורה]] וכן הרבה להשתמש בעוזרים יהודים.

בחודש כסלו תשנ"ה העניק ביל קלינטון לרבי מדליית הזהב על פעולותיו בחדר הסגלגל שלו ואמר: {{ציטוטון|מעמדו הרם של הרבי... כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרבי בהרחבת מוסדות אלה.}}

===הסכמי אוסלו===
{{ערך מורחב|הסכמי אוסלו}}
בשנת [[תשנ"ג]] (1993) יזם קלינטון הסכם שלום בין ישראל לאש"ף שבמהלכו יוקם מדינה פלסטינית, חסידי [[חב"ד]] יצאו בהפגנות נגד ההסכם בכך שמסכן את ישראל.

===הסכמי שלום===
קלינטון יזם עוד וכמה הסכמי שלום שהיו מנוגדים לדעת [[הרבי]] בעניין [[שלימות הארץ]] כמו ההסכם שלום עם ירדן, הסכם וואי וכן יזם את קעמפ דיוויד תש"ס.

==ג'ורג' ווקר בוש==
נולד בשנת [[תש"ו]] (1946) בנו של [[נשיאי ארצות הברית#ג'ורג הרברט ווקר בוש|ג'ורג הרברט ווקר בוש]], והיה לנשיאה ה43 של ארצות הברית בין השנית [[תשס"א]] (2001) ל[[תשס"ט]] (2009).

היה אוהד יהדות, וחיבב את הרבנים החרדים, וכן היה בקשר קרוב עם שליח הרבי לבית הלבן הרב [[לוי שמטוב]]

===יחסיו עם ישראל והסכמי שלום===
גם בוש ככקודמיו ניסה לעשות הסכמי שלום בין ישראל לערבים, הוא הציג את תכנית 'מפת הדרכים' שלא יצאה לפועל. וכן תמך ב[[תוכנית ההתנתקות]] של ראש הממשלה [[אריאל שרון]] וכן יזם את ועידת אנאפוליס בשנת [[תשס"ח]] (2008) אולם היא לא יצאה לפועל.

גם כאן [[חב"ד]] נרתמה למאבק ונלחמה מול אותם הסכמים בין בהפגנות ובין בשכנועים.

==ברק אובמה==
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
| [[קובץ:הפגנה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הפגנה בחצר [[מוזיאון צבאות ה']] ב[[קראון הייטס]] נגד הסכמים בין איראן ל[[ארצות הברית]]]]
| [[קובץ:יום החינוך.jpg|שמאל|ממוזער|220px|נשיא ארצות הברית אובמה חותם על ההצהרה של יום החינוך]]
|}
נולד בשנת [[תשכ"א]] (1961), והיה לנשיאה ה-44 של ארצות הברית משנת [[תשס"ט]](2009) עד ל[[תשע"ו]](2016).

=== ההסכם עם איראן===
{{ערך מורחב|איראן}}
בשנת [[תשע"ד]] (2014) חתם אובמה הסכם עם איראן שבמהלכו הוא מתיר להם להחזיק נשק גרעיני. דבר זה היה סכנה ל[[ישראל]], ובמהלך ההסכם יצאו [[חסידי חב"ד]] להפגין נגד אותו הסכם. בסופו של דבר נשיא ארה"ב [[דונאלד טראמפ]] ביטל את ההסכם.

==דונאלד טראמפ==
[[קובץ:ג'ייקובסון.png|ממוזער|200px|טראמפ עם המרצה החב"די ר' [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]]]
נולד בשנת [[תש"ו]] (1946). התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת [[תשע"ו]] (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשפ"א]] (2021).

נחשב כנשיא אוהד ישראל. בשנת [[תשע"ז]] (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים. בשנת [[תשע"ח]] (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, [[שלום מרדכי רובשקין]], וב[[י"ט כסלו]] באותה שנה הכיר ב[[ירושלים]] כבירת ישראל. בשנת [[תשע"ט]] (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.

בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש העסקים ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ליהדות ול[[חב"ד]].

===הכרזה על ירושלים כבירת ישראל===
בשנת [[תשע"ח]] בעת ביקורו בארץ הכריז טראמפ על ההכרה האמריקאית ב[[ירושלים]] כבירת [[מדינת ישראל]]{{הערה|[https://col.org.il/news/107964 הנשיא דונלד טראמפ הצהיר רשמית: "ירושלים היא בירת ישראל"{{col}}]}}. {{להשלים}}
===תוכנית המאה===
[[קובץ:מחאה נגד תוכנית טראמפ.jpeg|ממוזער|שמאל|מחאה נגד תוכנית טראמפ בכניסה לירושלים]]

בשנת [[תש"פ]] (2020) יזם טראמפ את "תוכנית המאה - תוכנית טראמפ" להסכם מסוכן בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ-30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת [[הרבי]] וח"ו עלול לסכן מיליוני יהודים.

חסידי חב"ד יצאו בהפגנות נגדו חלקן אורגנו על ידי [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] בראשות הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[יקותיאל ראפ]]. תמימים מירושלים קיימו משמרת מחאה בכניסה לירושלים{{הערה|[https://chabad.info/news/606934 משמרת מחאה יומית בכניסה לירושלים]}} {{הערה|[https://chabad.info/news/602708/ אסון לישראל: חסידי חב"ד במחאה בירושלים נגד תוכנית המאה]}}.

רבני מכון הלכה יחד עם רבנים העוסקים בשלימות הארץ, הוציאו מחאה חריפה נגד תוכנית טראמפ. על המכתב חתמו רבנים חשובים ובהם: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[משה קורנוויץ]], הרב [[ישראל הלפרין]] והרב [[שלום בער וולפא]]{{הערה|[https://chabad.info/news/603367/ שלימות הארץ: רבני חב"ד במחאה נמרצת וקריאה]}}. קונגרס הרבנים 'פיקוח נפש' בראשות הרב [[יוסף גערליצקי]] יצאו במחאה נגד תוכנית טראמפ{{הערה|[https://chabad.info/news/575975/ מאות רבנים: תוכנית המאה מסוכנת, הסיפוח אינו שוה את הסיכון]}}, ובאתר [[חב"ד אינפו]] וב[[שבועון בית משיח]] פורסמו ראיונות ומאמרים נגד תוכנית המאה - תוכנית טראמפ.

בסופו של דבר הסכם השלום לא יצא לפועל{{הערה|[https://www.hageula.com/news/in_the_world/25759.htm טראמפ: פתרון שתי מדינות לא יכול לעבוד] באתר הגאולה.}}.

===מתמודד בבחירות תשפ"ה===
טראמפ מתמודד בבחירות לנשיאות ארצות הברית המתקיימות בד' חשון תשפ"ה (2024). ומתוך הבנה כי נצחונו ייטיב עם יהודי ארצות הברית וישראל ועדיף מנצחונה של המתמודדת מולו, רבים מחסידי חב"ד הביעו תמיכה בו.
ב[[ה' תשרי]] [[תשפ"ה]], כחודש לפני הבחירות [2024] לנשיאות ארה"ב, הגיע טראמפ לביקור ותפילה באוהל הקדוש, תחת אבטחה חסרת תקדים, לציון יום השנה בעולם [7 באוקטובר] לטבח הנורא ביהודי ארץ הקודש שהיה בשמחת תורה תשפ"ד. את טראמפ קיבלו מספר עסקנים ובראשם הרב [[יהודה קרינסקי]] והרב [[לוי שם טוב]]{{הערה|https://chabad.info/news/1139156/}}.

בציבור החרדי ובכללו החב"די נשמעו גילויי תמיכה פומבית בטראמפ.

חברי ועד הקהל בקראון הייטס הוציאו מכתב בו קוראים להצביע לטראמפ, וכך גם שלוחים ברחבי ארה"ב, הביעו תמיכה פומבית בטראמפ{{הערה|[https://col.org.il/news/165808 קראון הייטס יוצאת להצביע: כך זה נראה בשכונה החב"דית]}}.

מנגד הרב [[אברהם שם טוב]] הוציא מכתב מיוחד בו מבהיר כי חב"ד איננה מתערבת בבחירות.

בארץ הקודש, יש העוסקים בענייני [[שלימות הארץ]] שקראו להצביע טראמפ בתקווה שממשלת ישראל תוכל להתמודד עם התובנות שלו בענייני שלימות הארץ.

===נשיא ארצות הברית בפעם השניה===
בניגוד לסקרים שעד ימים ספורים לפני הבחירות, כולם הראו כי טראמפ מפסיד, הרי תוצאות הבחירות הראו רוב גדול לטראמפ, וכך הוכח כי למרות כל ההשמצות בתקשורת האמריקאית וגם הישראלית, כי אזרחי ארצות הברית רצו לראות בבית הלבן, נשיא רפובליקני, אוהב ישראל, {{הערה|[https://chabad.info/elections/1147770/ חוזר לבית הלבן: טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארה"ב]}}.

====חב"ד מגיבה בספקנות====
בליל הבחירות כאשר השעה התקדמה, ורשתות התקשורת הכריזו על ניצחון טראמפ, אתרי האינטרנט החב"דיים בעברית ובאנגלית "חגגו" בכותרות ראשיות את ניצחון טראמפ. מצד שני כלי התקשורת החב"דיים הביעו גם פקפוק ב'גן עדן' שישרור ביחסי ארצות הברית כלפי ישראל בענין שלימות הארץ, מלחמת חרבות ברזל ויחסי ישראל-ערבים:

אתר [[חב"ד אינפו]] הוסיף לכותרת ידיעת הניצחון, תמונה של טראמפ בכותל המערבי. ולדיווח על הניצחון בבחירות לנשיאות צורפו דברים גם על ניצחון הרפובליקנים בסנט:
"לאחר לילה ארוך במיוחד, קבעו מדגמי הטלווזיה כי המועמד הרפובליקאי, דונלד טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארה"ב ה-47, זאת לאחר שניצח במרבית המפתח, ביניהם גם פנסילבניה וג’ורג’יה. בנוסף לבחירות לנשיאות, ניצחו הרפובליקנים גם בבחירות לסנאט, הדבר יאפשר לטראמפ חופש פעולה נרחב לפחות במהלך השנתיים הראשונות לנשיאותו"{{הערה|[https://chabad.info/elections/1147770/ חוזר לבית הלבן: טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארה"ב]}}.

אתר [[חב"ד און ליין]] פירסם מאמר שמציג את המציאות הכל כך מורכבת והכותרת: "דונלד טראמפ יהיה טוב ליהודים?" ולצד הצגת דבריו כי יאפשר לישראל לעשות מה שרוצה בעזה ולבנון, מביע הכותב "משה בן חיים" את הצד השני של העתיד האפשרי של טראמפ מול ישראל: "יש גורמים שונים בבית הלבן שימשיכו בניסיונות לשכנע את הנשיא הנבחר ללחוץ על ישראל ולבצע נסיגות מעזה, מדרום לבנון, תמורת הסכמים כאלו ואחרים. יתכן שדווקא כעת טראמפ ירצה להוכיח ו'להרשם בדפי ההיסטוריה' כמביא שלום אזורי ועולמי חדש. מי זוכר את 'עסקת המאה' של טארמפ בקדנציה הקודמת שלו, שכללה בעיקרה נסיגות ישראליות?"{{הערה|https://col.org.il/news/165811 'ועוד יותר טוב': דונלד טראמפ יהיה טוב ליהודים?]}}.

[[שבועון כפר חב"ד]] ירד לדפוס בשעות בהן רשתות התקשורת באמריקה הכריזו על ניצחון טראמפ והיבחרו בפעם השניה לנשיא ארצות הברית. השבועון הוציא מוסף חדשות בצבע אדום - כהזדהות עם צבע המזוהה עם המפלגה הרפובליקנית בראשה עומד טראמפ. הכותרת הראשית זועקת: פרזידנט טראמפ, ותמונתו מבקר באוהל.
השער כולו מוקדש לניצחון טראמפ ושישה פתיחים של טורי פרשנות מתנוססים על שער העיתון. והטור הפותח של עורך העיתון הרב [[אהרן דב הלפרין]] מצנן את ההתלהבות מניצחון טראמפ: "חשוב לשנן שוב ושוב את קביעתו של הרבי, כי בסופו של דבר השאלה החשובה והקריטית היא מה עושה ממשלת ישראל מול כל ממשל אמריקאי" ומציג את המציאות שההתנתקות התרחשה בתקופת הנשיא בוש אוהד ישראל ואילו בתקופת אובמה שלא פירגן לישראל, המצב היה טוב יותר כי ממשלת ישראל עמדה איתנה{{הערה|כפר חב"ד 2083}}.

==ג'ו ביידן==
נולד בשנת [[תש"ב]]. היה סגן נשיא ארה"ב בין השנים [[תשס"ט]] - [[תשע"ו]]. בשנת [[תשפ"א]] נבחר לנשיא ה-46 של [[ארצות הברית]].

היכרותו הראשונית עם חב"ד הייתה עם השליח ר' [[אברהם שמטוב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/139618 נשיא ארה"ב מגיע: מה שאולי לא ידעתם על קשריו עם חב"ד{{col}}]}}.

מיודד עם שלוחי חב"ד, וסייע רבות לעניני הרבי, דוגמת הסיוע שהעניק להצלחת המשפט על הצבת חנוכיות במרחב הציבורי, חקיקת 'חוק החינוך' לכבוד יום הולדתו של הרבי, ועוד{{הערה|להרחבה: שבועון כפר חב"ד, '''סנטור בשירות הרבי''', גליון 1883 עמוד 85.}}. בשנת [[תשע"ה]] השתתף בהדלקת החנוכיה של [[חב"ד]] בווישגטון.

בשנת [[תשע"א]] נשא נאום שבמהלכו אמר:
{{ציטוטון|עלינו לזכור תמיד את מה שאמר הרבי, שתמיד תבע לא להסתפק בהישגים הקיימים שהצליחו בהם, אלא תמיד לנסות לעבוד יותר ולנצל יותר את הכישרונות שאלוקים נותן לנו כדי לתקן את העולם}}.

בשנת [[תש"ע]] נשא נאום בו אמר: {{ציטוטון|העולם היום צריך את חב"ד: חכמה, בינה ודעת. קשה לראות את שלושת האיכויות האלה משולבות יחד. אני עומד בפניכם כמעריץ}}.

לקראת בחירות תשפ"ה, התכונן להתמודד, אבל אחרי עימות עם טראמפ, הסיר את התמודדותו, ובמקומו התמודדה סגניתו קמאלה האריס שהובסה בבחירות.

==ראו גם==

*[[תפילות בימי השואה מאדמו"ר הריי"צ]]

==לקריאה נוספת==
* '''קללת משפחת קנדי''', [[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]] 1432, ע' 32-37

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/06/blog-post_42.html תיעוד נדיר צבעוני בבית הלבן: הרבי הריי"צ ביום הפגישה עם נשיא ארצות הברית]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:גויים]]
[[קטגוריה:נשיאי מדינות|*]]

נשיאי ארצות הברית

2024-12-30T13:39:46Z

יוניון: /* ג'ימי קרטר */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{לעריכה}}
במשך קיומה של [[ארצות הברית]] (הוקמה ב[[י"ז תמוז]] [[תקל"ו]]), כיהנו בה מספר רב של נשיאים, וחלקם אף היו בקשר קרוב עם [[חב"ד]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. הנשיא הרברט הובר נפגש עם אדמו"ר הריי"צ.

==הרברט הובר ==
נולד בשנת [[תרל"ז]] (1877) ומת בשנת [[תשכ"ד]] (1961) והיה לנשיאה ה31 של ארה"ב בין השנים [[תרפ"ט]] (1929) ל[[תרצ"ג]] (1933)

===הפגישה עם אדמו"ר הריי"צ===
{{ערך מורחב|מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)}}
בשנת [[תר"צ]] (1930) נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארה"ב]] למען יהודי רוסיה, ובמהלך הביקור הוזמן לנשיא ארה"ב הרברט הובר.

בשבועות האחרונים לסיום מסעו הוא התארח במלון ניוטון, שם היה כמה וכמה שבועות, ובליל [[י"ד תמוז]] בשעה 12 בלילה הוא נסע לוושינגטון לפגוש את הנשיא, בשעה 7 בבוקר של יום ה' [[י"ד תמוז]] הוא הגיע לנשיא הובר.

בביקור הודה אדמו"ר הריי"צ לנשיא על חופש הפעולה שהוא נותן לבני ישראל, ועל הדאגה שלו ליהודים שנמצאים מעבר לים.

אחרי הביקור נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] בחזרה לעיר [[ניו יורק]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/22/index.htm הביקור] מבוא לספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א}}.

==פרנקלין דלאנו רוזוולט==
נולד בשנת [[תרמ"ב]] (1882) ומת בשנת [[תש"ה]] (1945), והיה לנשיאה ה32 של ארה"ב בין השנים [[תרצ"ג]] (1933) עד למותו ב[[תש"ה]] (1945), והיה הנשיא שכיהן למשך הזמן הארוך ביותר.

בזמן השואה שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתבים לרוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו אגרת א'תרנח (ושם מענה נשיא ארצות הברית), אגרות קודש חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.

במהלך מלחמת העולם השנייה הרבי הריי"צ ניסח [[תפילות בימי השואה מאדמו"ר הריי"צ| תפילה מיוחדת לשלום נשיא ארצות הברית]] והורה להדפיסה ולהפיצה בין יהודי ארצות הברית.

בתקופה הרלוונטית, הנשיא רוזוולט הגיש עזרה מסויימת כדי להציל יהודים, ומצד שני סגר את שערי ארצות הברית כמעט באופן הרמטי, והכריז מלחמת על גרמניה רק בשלב מאוחר של המלחמה ולא בתחילתה כמצופה. ולמרות זאת מנהיגים יהודים ובהם אדמו"ר הריי"צ היו בקשר עמו כדי לנסות להציל מה שניתן.

הסבר על כך ישנו באגרת מהרבי:
"מנהיגים יהודים אחראיים פיתחו באופן ממושך יחסי ציבור טובים, ובעצם אפילו באופן לבבי עם הנשיא קרטר ועם קודמיו עד לפ.ד. רוזוולט, מבלי להתחשב ברגשות השליליים, שהם הביעו לפעמים בגלוי כלפי יהודים ומטרות יהודיות" {{הערה|מורה לדור נבוך ב' 247}}.

==ג'ון קנדי==

ג'ון פיצג'רלד קנדי המכונה JFK, מפורסם כנשיא ארה"ב ה-35, השני הצעיר ביותר{{הערה|אחרי רוזוולט}} ונשיא ארה"ב היחיד שנרצח. נולד בתרע"ז, נבחר לנשיא בשנת תשכ"א ונרצח בתשכ"ד.

הרצח התרחש בשנת [[תשכ"ד]] לקראת בחירות לנשיאות בהן התמודד פעם שניה. בנוסעו בשיירה ברכב ללא גג נורו לעברו 3 יריות והוא הובהל לבית רפואה שם נקבע מותו לאחר ניסיונות הצלה.

החסידים באותם ימים מצאו רמז בהוצאה מחודשת של קונטרס בד קודש על ידי הרבי, זמן קצר טרם הרצח.

בקונטרס מוזכר התשומת לב המיוחדת של הקב"ה כלפי מושלים ומלכים והרבי מעיר על כך הערה פרטנית משלו.

הרבי הורה לרב [[יוסף ויינברג]] להסביר בשידור רדיו על הערה זו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1432}}.

ישנה שמועה כי בעת הפלגה מאירופה לארה"ב בתחילת השואה, החסיד הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] קילל את אביו של קנדי ולכן הבן נהרג, מול השמועה מציג הרב [[זלמן חאנין]] פיקפוקים ותמיהות ולדעתו הרב דזיקובסאן ואבי הנשיא לא הפליגו יחדיו{{הערה| [[שבועון בית משיח]] 1432}}.
[[קובץ:רוברט קנדי אצל הרבי.jpeg|ממוזער|שמאל|רוברט קנדי אצל הרבי]]
אחיו של הנשיא רוברט קנדי, כיהן כסנטור וגם בתפקיד התובע הכללי של ארה"ב, ביקר אצל הרבי. בגלל תמיכתו בישראל בששת הימים, נרצח בידי ערבי בשנת תשכ"ח.

==ריצ'רד ניקסון==
נולד בשנת [[תרע"ג]] (1913) ומת בשנת [[תשנ"ד]] (1994) והיה לנשיאה ה37 של ארה"ב בין השנים [[תשכ"ט]] (1969) ל[[תשל"ד]] (1974).

בשנת [[תשל"ב]] לקראת יום הולדת השבעים שלח ניקסון ברכה לרבי דרך הסופר היהודי [[הרמן ווק]] שהגיע באמצע התוועדות להביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30308 הכתבה] בשטורעם}}.

העורך דין המפורסם [[נתן לוין]] היה היועץ למשפטים בזמן כהונתו.

===יחסיו עם ישראל===
{{ערך מורחב|מלחמת ההתשה}}
בעת מלחמת ההתשה ניסה ניקסון להביא להפסקת אש, אולם מנגד התנגד הרבי לדבר בטענה שזה יתן למצרים זמן לאגור נשק ובסוף הם יפתיעו אותנו, בפועל נחתם הפסקת אש, וכ48 שעות אחרי החתימה הפרו המצרים את ההסכם והתקיפו את ישראל.

{{ערך מורחב|מלחמת יום כיפור}}
בעת [[מלחמת יום כיפור]] ב[[תשל"ד]] הורה להביא לישראל משלחת של נשק ותחמושת על אף שהיו כאילו שהתנגדו לדבר הזה.

==ג'רלד פורד==
[[קובץ:Zmcw1119766.jpg|ממוזער|פורד עם הרב [[אברהם שם טוב]]]]
הנשיא פורד התכתב עם [[הרבי]], כמה וכמה פעמים ושלח לו מכתב בו הוא כותב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המאמצים שלך למען החינוך ואינספור העשייה ההומניטרית שלך הועילו וחיזקו מאוד את החברה שלנו. על ידי מתן הכוונה למחויבות התנועה לשמירה על המסורת היהודית, הנצחתם מורשת המהווה מקור לנחמה ואומץ לרבים מאזרחינו}} {{מקור}}

בשנת [[תשל"ה]] הוא הגיע לכנס לטובת ארגון חב"ד.

==ג'ימי קרטר==
{{קובץ|הסכם מצרים|ראש ממשלת ישראל [[מנחם בגין]] בלחיצת יד עם נשיא [[ארצות הברית]] ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר החתימה על ההסכם}}
[[קובץ:גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבבית הלבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבית הלבן בשנת [[תש"מ]]]]
נולד בשנת [[תרפ"ד]] (1924) ומת בשנת [[ה'תשפ"ה|תשפ"ה]] (2024) והיה לנשיאה ה39 של ארצות הברית בין השנים [[תשל"ז]] - [[תשמ"א]].

לקראת יום ההולדת השבעים וחמש של [[הרבי]] בשנת [[תשל"ח]] הציע קרטר להרבי לבוא לבית הלבן, והרבי סירב, לאחר מכן הוצע לרבי שיחת טלפון מקרטר אולם גם לזה סירב [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30308 בכתבה] ב{{שטורעם}} [https://col.org.il/news/137826 ובאתר{{COL}}]}}
===ההסכם שלום עם מצרים===
{{ערך מורחב|הסכם השלום עם מצרים}}
בשנת [[תשל"ז]] בעת ביקורו של [[יצחק רבין]] בבית הלבן הציע לו קרטר תוכנית שלום עם מצרים, שעלה [[מנחם בגין]] לשלטון הוא המשיך את המשא ומתן עם נשיא מצרים סאדאת, ובשנת [[תשל"ט]] (1978) התכנסו [[מנחם בגין]], [[נשיאי ארצות הברית#גימ'י קרטר|קרטר]] וסאדאת בקעמפ דיויד שם נקבע ההסכם שלום שבמהלכו ישראל תמסור את חצי האי סיני למצרים.

להסכם זה התנגד הרבי נחרצות וגם פעל לנסות לביטולו, [[חב"ד]] הצטרפה במאבק בהסכם וכן יצא בעקבות זה ספרו של הרב וולפא [[שלום שלום ואין שלום]], הרבי אף אמר ששלושתם, קרטר, בגין וסאדאת יסיימו את תפקדיהם בצורה משונה, ואכן סאדאת נרצח, בגין שקע בדיכאון, וקרטר פוטר על ידי העם (הפסיד בבחירות). {{הערה| ליתר פירוט ומקורות בדברי הרבי - ספרי הרב שלום בער וולפא - דעת תורה ושלום שלום ואין שלום}}

===חנוכיה בבית הלבן===
{{ערך מורחב|חנוכיה ציבורית}}
בשנת [[תש"מ]] השתתף ועזר קרטר בהדלקת חנוכיה ציבורית בבית הלבן מקום מושבו של נשיא ארצות הברית, מאז כל שנה מתקיים במקום הדלקה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85261 הדלקת החנוכיה בבית הלבן]}}.

===יום החינוך===
{{ערך מורחב|יום החינוך בארה"ב}}
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]
בשנת [[תשל"ח]] (1978) הכריז הקונגרס של [[ארצות הברית]] על יום הולדתו העברי של [[הרבי]] - ב[[י"א ניסן]], כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר, מוזכרות [[שבע מצוות בני נח]] כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה.

מאז כל שנה, חותם נשיא ארה"ב ב[[י"א ניסן]] על יום החינוך לכבוד [[הרבי מליובאוויטש]]{{הערה|[http://chabad.info/news/נשיא-ארהב-הכריז-על-יא-ניסן-כיום-החינוך/ נשיא ארצות הברית הכריז על י"א ניסן כ'יום החינוך']''' - י"א ניסן תשע"ה {{אינפו}}}}.

===קרטר והחמאס===
לאחר תום תקופת הנשיאות, קרטר נטה יותר ויותר לצד האנטישמי והזדהות עם טרור מוסלמי קיצוני נגד ישראל, עד שראש הממשלה ונשיא מדינת ישראל בנימין נתניהו ורובי ריבלין סירבו להיפגש איתו.

קרטר נפגש בפומבי עם איסמעיל הנייה מראשי החמאס, וערך איתו מסיבת עיתונאים משותפת.

לאחר מותו של קרטר, התבטא שמחה רוטמן בגנותו: "קרטר נפגש עם ראשי החמאס, כינה את ישראל מדינת אפרטהייד, ותמך במי שפגעו בביטחונה של ישראל ובערכיה של ארה"ב", כתב רוטמן והסביר כי שנאת ישראל התעצמה בתקופתו של קרטר והלגיטימציה שנתן לטרור אסור שתישכח{{הערה|דפי המדיה של חבר כנסת רוטמן ובכלי תקשורת}}.

==רונלד רייגן==
נולד בשנת [[תרע"א]] (1911) ומת בשנת [[תשס"ד]] (2004), והיה לנשיאה ה40 של ארה"ב בין השנים [[תשמ"א]] (1981) ל[[תשמ"ט]] (1989).

לרייגן היה קשרים טובים עם שליח הרבי הרב [[אברהם שמטוב]], וכן מינה אותו בשנת [[תשמ"ד]] (1984) לבין חמשת אנשי "המועצה הלאומית לחינוך המבוגרים".

רייגן עמד בקשרים רבים עם [[הרבי]], והיה שולח לו מידי זמן מכתב, באחד מכתביו הוא כתב לו:
{{ציטוטון|יש לך כל כך הרבה מה להיות גאה. מאז הרגעים הראשונים שלך בארצות הברית בשנת 1941, שיתפת את המתנה האישית שלך של הבנה אוניברסלית לטובת כולם. שוב ושוב, האהבה וההדרכה הרוחנית שלך הביאו תקווה והשראה לאלו שמתמודדים עם ייאוש. בהבאת נחמה ונחמה לרוח האנושית, עזרת לחזק את יסוד האמונה שהוא הנכס החיוני ביותר של האנושות. מפעל חייכם היה מענה לאותה קריאה מיוחדת שמעטים זוכים לשמוע.}}
לקראת יום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ב]] הכריז רייגן על יום הרהור הבין לאומי{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm הרב ורייגן] באתר {{בית חב"ד}}}}.

===חוק רמת הגולן===
[[קובץ:107803.jpg|ממוזער|שמאל|רייגן חותם על יום החינוך]]
בשנת [[תשמ"א]] יזם [[מנחם בגין]] חוק שמכיר ברמת הגולן כישראל, חוק זה גרם למשבר ביחסים בין רייגן לישראל והוא אף איים להפסיק ביניהם את שיתוף הפעולה.

===רגע של שתיקה ו[[שבע מצוות בני נח]]===
{{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}
{{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}
בקיץ [[תשמ"ג]] (1983) ביקש [[הרבי]] להנהיג '''רגע של שתיקה''' בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.

אודות לכך חתם רייגן על כך שבבתי הספר יונהג "רגע של שתיקה" וכן קרא לאמריקאים לשמור על שבעת מצוות בני נח.

===תעודת כבוד===
ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ג]], קיבל הרבי תעודת כבוד על פעולותיו מטעם ארצות הברית ובחתימת הנשיא רייגן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/10.htm?q=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%20%D7%90%D7%A8%D7%94 באתר ספריית ליובאוויטש].}}.

==ג'ורג' הרברט ווקר בוש==
נולד בשנת [[תרפ"ד]] (1942) ומת בשנת [[תשע"ח]] (2018), והיה לנשיאה ה-41 של ארצות הברית בין השנים [[תשמ"ט]] (1989) ל[[תשנ"ג]] (1993).

===ועידת מדריד===
{{ערך מורחב|ועידת מדריד}}
בשנת [[תנש"א]] (1991) יזם בוש את ועידת מדריד שבמהלכה הציע הסכם שלום בין ישראל לערבים בעיר מדריד (שב[[ספרד]]), הרבי הזהיר את ראש ממשלת ישראל [[יצחק שמיר]] לא להסכים לישראל ללכת לועידה זו, אולם בסוף ישראל כן שלחה נציג ובעקבות כך נחתמו [[הסכמי אוסלו]] ו[[הסכם שלום עם ירדן]].

[[קובץ:מגליץ.png|ממוזער|מדליית הזהב שהרבי קיבל בתשנ"ה]]
==ביל קלינטון==
נולד בשנת [[תש"ו]] (1946) והיה לנשיאה ה42 של ארצות הברית בין השנים [[תשנ"ג]] (1993) לבין [[תשס"א]] (2001).

היה אחד הנשיאים הידועים באהבתם ל[[יהדות]] ול[[תורה]] וכן הרבה להשתמש בעוזרים יהודים.

בחודש כסלו תשנ"ה העניק ביל קלינטון לרבי מדליית הזהב על פעולותיו בחדר הסגלגל שלו ואמר: {{ציטוטון|מעמדו הרם של הרבי... כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרבי בהרחבת מוסדות אלה.}}

===הסכמי אוסלו===
{{ערך מורחב|הסכמי אוסלו}}
בשנת [[תשנ"ג]] (1993) יזם קלינטון הסכם שלום בין ישראל לאש"ף שבמהלכו יוקם מדינה פלסטינית, חסידי [[חב"ד]] יצאו בהפגנות נגד ההסכם בכך שמסכן את ישראל.

===הסכמי שלום===
קלינטון יזם עוד וכמה הסכמי שלום שהיו מנוגדים לדעת [[הרבי]] בעניין [[שלימות הארץ]] כמו ההסכם שלום עם ירדן, הסכם וואי וכן יזם את קעמפ דיוויד תש"ס.

==ג'ורג' ווקר בוש==
נולד בשנת [[תש"ו]] (1946) בנו של [[נשיאי ארצות הברית#ג'ורג הרברט ווקר בוש|ג'ורג הרברט ווקר בוש]], והיה לנשיאה ה43 של ארצות הברית בין השנית [[תשס"א]] (2001) ל[[תשס"ט]] (2009).

היה אוהד יהדות, וחיבב את הרבנים החרדים, וכן היה בקשר קרוב עם שליח הרבי לבית הלבן הרב [[לוי שמטוב]]

===יחסיו עם ישראל והסכמי שלום===
גם בוש ככקודמיו ניסה לעשות הסכמי שלום בין ישראל לערבים, הוא הציג את תכנית 'מפת הדרכים' שלא יצאה לפועל. וכן תמך ב[[תוכנית ההתנתקות]] של ראש הממשלה [[אריאל שרון]] וכן יזם את ועידת אנאפוליס בשנת [[תשס"ח]] (2008) אולם היא לא יצאה לפועל.

גם כאן [[חב"ד]] נרתמה למאבק ונלחמה מול אותם הסכמים בין בהפגנות ובין בשכנועים.

==ברק אובמה==
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
| [[קובץ:הפגנה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הפגנה בחצר [[מוזיאון צבאות ה']] ב[[קראון הייטס]] נגד הסכמים בין איראן ל[[ארצות הברית]]]]
| [[קובץ:יום החינוך.jpg|שמאל|ממוזער|220px|נשיא ארצות הברית אובמה חותם על ההצהרה של יום החינוך]]
|}
נולד בשנת [[תשכ"א]] (1961), והיה לנשיאה ה-44 של ארצות הברית משנת [[תשס"ט]](2009) עד ל[[תשע"ו]](2016).

=== ההסכם עם איראן===
{{ערך מורחב|איראן}}
בשנת [[תשע"ד]] (2014) חתם אובמה הסכם עם איראן שבמהלכו הוא מתיר להם להחזיק נשק גרעיני. דבר זה היה סכנה ל[[ישראל]], ובמהלך ההסכם יצאו [[חסידי חב"ד]] להפגין נגד אותו הסכם. בסופו של דבר נשיא ארה"ב [[דונאלד טראמפ]] ביטל את ההסכם.

==דונאלד טראמפ==
[[קובץ:ג'ייקובסון.png|ממוזער|200px|טראמפ עם המרצה החב"די ר' [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]]]
נולד בשנת [[תש"ו]] (1946). התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת [[תשע"ו]] (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשפ"א]] (2021).

נחשב כנשיא אוהד ישראל. בשנת [[תשע"ז]] (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים. בשנת [[תשע"ח]] (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, [[שלום מרדכי רובשקין]], וב[[י"ט כסלו]] באותה שנה הכיר ב[[ירושלים]] כבירת ישראל. בשנת [[תשע"ט]] (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.

בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש העסקים ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ליהדות ול[[חב"ד]].

===הכרזה על ירושלים כבירת ישראל===
בשנת [[תשע"ח]] בעת ביקורו בארץ הכריז טראמפ על ההכרה האמריקאית ב[[ירושלים]] כבירת [[מדינת ישראל]]{{הערה|[https://col.org.il/news/107964 הנשיא דונלד טראמפ הצהיר רשמית: "ירושלים היא בירת ישראל"{{col}}]}}. {{להשלים}}
===תוכנית המאה===
[[קובץ:מחאה נגד תוכנית טראמפ.jpeg|ממוזער|שמאל|מחאה נגד תוכנית טראמפ בכניסה לירושלים]]

בשנת [[תש"פ]] (2020) יזם טראמפ את "תוכנית המאה - תוכנית טראמפ" להסכם מסוכן בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ-30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת [[הרבי]] וח"ו עלול לסכן מיליוני יהודים.

חסידי חב"ד יצאו בהפגנות נגדו חלקן אורגנו על ידי [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] בראשות הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[יקותיאל ראפ]]. תמימים מירושלים קיימו משמרת מחאה בכניסה לירושלים{{הערה|[https://chabad.info/news/606934 משמרת מחאה יומית בכניסה לירושלים]}} {{הערה|[https://chabad.info/news/602708/ אסון לישראל: חסידי חב"ד במחאה בירושלים נגד תוכנית המאה]}}.

רבני מכון הלכה יחד עם רבנים העוסקים בשלימות הארץ, הוציאו מחאה חריפה נגד תוכנית טראמפ. על המכתב חתמו רבנים חשובים ובהם: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[משה קורנוויץ]], הרב [[ישראל הלפרין]] והרב [[שלום בער וולפא]]{{הערה|[https://chabad.info/news/603367/ שלימות הארץ: רבני חב"ד במחאה נמרצת וקריאה]}}. קונגרס הרבנים 'פיקוח נפש' בראשות הרב [[יוסף גערליצקי]] יצאו במחאה נגד תוכנית טראמפ{{הערה|[https://chabad.info/news/575975/ מאות רבנים: תוכנית המאה מסוכנת, הסיפוח אינו שוה את הסיכון]}}, ובאתר [[חב"ד אינפו]] וב[[שבועון בית משיח]] פורסמו ראיונות ומאמרים נגד תוכנית המאה - תוכנית טראמפ.

בסופו של דבר הסכם השלום לא יצא לפועל{{הערה|[https://www.hageula.com/news/in_the_world/25759.htm טראמפ: פתרון שתי מדינות לא יכול לעבוד] באתר הגאולה.}}.

===מתמודד בבחירות תשפ"ה===
טראמפ מתמודד בבחירות לנשיאות ארצות הברית המתקיימות בד' חשון תשפ"ה (2024). ומתוך הבנה כי נצחונו ייטיב עם יהודי ארצות הברית וישראל ועדיף מנצחונה של המתמודדת מולו, רבים מחסידי חב"ד הביעו תמיכה בו.
ב[[ה' תשרי]] [[תשפ"ה]], כחודש לפני הבחירות [2024] לנשיאות ארה"ב, הגיע טראמפ לביקור ותפילה באוהל הקדוש, תחת אבטחה חסרת תקדים, לציון יום השנה בעולם [7 באוקטובר] לטבח הנורא ביהודי ארץ הקודש שהיה בשמחת תורה תשפ"ד. את טראמפ קיבלו מספר עסקנים ובראשם הרב [[יהודה קרינסקי]] והרב [[לוי שם טוב]]{{הערה|https://chabad.info/news/1139156/}}.

בציבור החרדי ובכללו החב"די נשמעו גילויי תמיכה פומבית בטראמפ.

חברי ועד הקהל בקראון הייטס הוציאו מכתב בו קוראים להצביע לטראמפ, וכך גם שלוחים ברחבי ארה"ב, הביעו תמיכה פומבית בטראמפ{{הערה|[https://col.org.il/news/165808 קראון הייטס יוצאת להצביע: כך זה נראה בשכונה החב"דית]}}.

מנגד הרב [[אברהם שם טוב]] הוציא מכתב מיוחד בו מבהיר כי חב"ד איננה מתערבת בבחירות.

בארץ הקודש, יש העוסקים בענייני [[שלימות הארץ]] שקראו להצביע טראמפ בתקווה שממשלת ישראל תוכל להתמודד עם התובנות שלו בענייני שלימות הארץ.

===נשיא ארצות הברית בפעם השניה===
בניגוד לסקרים שעד ימים ספורים לפני הבחירות, כולם הראו כי טראמפ מפסיד, הרי תוצאות הבחירות הראו רוב גדול לטראמפ, וכך הוכח כי למרות כל ההשמצות בתקשורת האמריקאית וגם הישראלית, כי אזרחי ארצות הברית רצו לראות בבית הלבן, נשיא רפובליקני, אוהב ישראל, {{הערה|[https://chabad.info/elections/1147770/ חוזר לבית הלבן: טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארה"ב]}}.

====חב"ד מגיבה בספקנות====
בליל הבחירות כאשר השעה התקדמה, ורשתות התקשורת הכריזו על ניצחון טראמפ, אתרי האינטרנט החב"דיים בעברית ובאנגלית "חגגו" בכותרות ראשיות את ניצחון טראמפ. מצד שני כלי התקשורת החב"דיים הביעו גם פקפוק ב'גן עדן' שישרור ביחסי ארצות הברית כלפי ישראל בענין שלימות הארץ, מלחמת חרבות ברזל ויחסי ישראל-ערבים:

אתר [[חב"ד אינפו]] הוסיף לכותרת ידיעת הניצחון, תמונה של טראמפ בכותל המערבי. ולדיווח על הניצחון בבחירות לנשיאות צורפו דברים גם על ניצחון הרפובליקנים בסנט:
"לאחר לילה ארוך במיוחד, קבעו מדגמי הטלווזיה כי המועמד הרפובליקאי, דונלד טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארה"ב ה-47, זאת לאחר שניצח במרבית המפתח, ביניהם גם פנסילבניה וג’ורג’יה. בנוסף לבחירות לנשיאות, ניצחו הרפובליקנים גם בבחירות לסנאט, הדבר יאפשר לטראמפ חופש פעולה נרחב לפחות במהלך השנתיים הראשונות לנשיאותו"{{הערה|[https://chabad.info/elections/1147770/ חוזר לבית הלבן: טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארה"ב]}}.

אתר [[חב"ד און ליין]] פירסם מאמר שמציג את המציאות הכל כך מורכבת והכותרת: "דונלד טראמפ יהיה טוב ליהודים?" ולצד הצגת דבריו כי יאפשר לישראל לעשות מה שרוצה בעזה ולבנון, מביע הכותב "משה בן חיים" את הצד השני של העתיד האפשרי של טראמפ מול ישראל: "יש גורמים שונים בבית הלבן שימשיכו בניסיונות לשכנע את הנשיא הנבחר ללחוץ על ישראל ולבצע נסיגות מעזה, מדרום לבנון, תמורת הסכמים כאלו ואחרים. יתכן שדווקא כעת טראמפ ירצה להוכיח ו'להרשם בדפי ההיסטוריה' כמביא שלום אזורי ועולמי חדש. מי זוכר את 'עסקת המאה' של טארמפ בקדנציה הקודמת שלו, שכללה בעיקרה נסיגות ישראליות?"{{הערה|https://col.org.il/news/165811 'ועוד יותר טוב': דונלד טראמפ יהיה טוב ליהודים?]}}.

[[שבועון כפר חב"ד]] ירד לדפוס בשעות בהן רשתות התקשורת באמריקה הכריזו על ניצחון טראמפ והיבחרו בפעם השניה לנשיא ארצות הברית. השבועון הוציא מוסף חדשות בצבע אדום - כהזדהות עם צבע המזוהה עם המפלגה הרפובליקנית בראשה עומד טראמפ. הכותרת הראשית זועקת: פרזידנט טראמפ, ותמונתו מבקר באוהל.
השער כולו מוקדש לניצחון טראמפ ושישה פתיחים של טורי פרשנות מתנוססים על שער העיתון. והטור הפותח של עורך העיתון הרב [[אהרן דב הלפרין]] מצנן את ההתלהבות מניצחון טראמפ: "חשוב לשנן שוב ושוב את קביעתו של הרבי, כי בסופו של דבר השאלה החשובה והקריטית היא מה עושה ממשלת ישראל מול כל ממשל אמריקאי" ומציג את המציאות שההתנתקות התרחשה בתקופת הנשיא בוש אוהד ישראל ואילו בתקופת אובמה שלא פירגן לישראל, המצב היה טוב יותר כי ממשלת ישראל עמדה איתנה{{הערה|כפר חב"ד 2083}}.

==ג'ו ביידן==
נולד בשנת [[תש"ב]]. היה סגן נשיא ארה"ב בין השנים [[תשס"ט]] - [[תשע"ו]]. בשנת [[תשפ"א]] נבחר לנשיא ה-46 של [[ארצות הברית]].

היכרותו הראשונית עם חב"ד הייתה עם השליח ר' [[אברהם שמטוב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/139618 נשיא ארה"ב מגיע: מה שאולי לא ידעתם על קשריו עם חב"ד{{col}}]}}.

מיודד עם שלוחי חב"ד, וסייע רבות לעניני הרבי, דוגמת הסיוע שהעניק להצלחת המשפט על הצבת חנוכיות במרחב הציבורי, חקיקת 'חוק החינוך' לכבוד יום הולדתו של הרבי, ועוד{{הערה|להרחבה: שבועון כפר חב"ד, '''סנטור בשירות הרבי''', גליון 1883 עמוד 85.}}. בשנת [[תשע"ה]] השתתף בהדלקת החנוכיה של [[חב"ד]] בווישגטון.

בשנת [[תשע"א]] נשא נאום שבמהלכו אמר:
{{ציטוטון|עלינו לזכור תמיד את מה שאמר הרבי, שתמיד תבע לא להסתפק בהישגים הקיימים שהצליחו בהם, אלא תמיד לנסות לעבוד יותר ולנצל יותר את הכישרונות שאלוקים נותן לנו כדי לתקן את העולם}}.

בשנת [[תש"ע]] נשא נאום בו אמר: {{ציטוטון|העולם היום צריך את חב"ד: חכמה, בינה ודעת. קשה לראות את שלושת האיכויות האלה משולבות יחד. אני עומד בפניכם כמעריץ}}.

לקראת בחירות תשפ"ה, התכונן להתמודד, אבל אחרי עימות עם טראמפ, הסיר את התמודדותו, ובמקומו התמודדה סגניתו קמאלה האריס שהובסה בבחירות.

==ראו גם==

*[[תפילות בימי השואה מאדמו"ר הריי"צ]]

==לקריאה נוספת==
* '''קללת משפחת קנדי''', [[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]] 1432, ע' 32-37

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/06/blog-post_42.html תיעוד נדיר צבעוני בבית הלבן: הרבי הריי"צ ביום הפגישה עם נשיא ארצות הברית]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:גויים]]
[[קטגוריה:נשיאי מדינות|*]]

ברית המועצות

2024-12-25T06:06:02Z

יוניון:

{{פירוש נוסף|נוכחי=רפובליקה הסובייטית שהתקיימה משנת ה'[[תרפ"ג]] עד שנת ה'[[תשנ"ב]]|אחר=מדינת רוסיה|ראו=[[רוסיה]]}}
'''ברית המועצות''' (ברוסית '''סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק'''{{הערה|בכתיב רוסי: '''Сою́з Сове́тских Социалисти́ческих Респу́блик'''.}}; ידועה גם בראשי התיבות '''ס.ס.ס.ר'''{{הערה|בכתב הקרילי, האותיות ס.ס.ס.ר הינם '''.С.С.С.Р'''. חסידים ברוסיה נהגו לומר, שהערך המספרי של ס.ס.ס.ר. הוא בגימטריה 380 כמניין 'מצרים'}} בתרגום לעברית: '''ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות'''{{הערה|פירוש המילה סובייט ברוסית הוא מועצה.}}), הוקמה כתוצאה של '''[[המהפכה הקומוניסטית]]''' או '''מהפכת אוקטובר''' שהתרחשה ב[[רוסיה]] בשנת [[תרע"ח]] על ידי יו"ר המפלגה הבולשביקית ולדימיר לנין לאחר מהפכת פברואר שבה תפסה ממשלת המעבר הליברלית את השלטון.

בריה"מ הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה. תחתיה חיו כמחצית מה[[יהודים]] בעולם. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית, ושלטונה התאפיין ברדיפת ודיכוי הדת היהודית. יהודים ובהם חסידי חב"ד רבים [[מסירות נפש|מסרו את נפשם]] על [[קידוש ה']] בימי ברית המועצות, במסגרת המאבק המתמיד מול השלטון על שמירת הזהות היהודית וקיום התורה והמצוות. [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] ניהלו מאבק איתנים כדי להחזיק את היהדות והחסידות בברית המועצות בכל תקופת השלטון הקומוניסטי.
==רקע==
ברית המועצות הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם ושלטה בפועל על כל מדינות מזרח אירופה, ומובילת האידיאולוגיה הקומוניסטית הכופרת בכל דת. היא הוקמה ב-[[י"א טבת]], ה'[[תרפ"ג]] (30 בדצמבר 1922) בעקבות ניצחון הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה, כאיחוד בין רוסיה הסובייטית לרפובליקות הסובייטיות של עבר הקווקז, [[אוקראינה]] הסובייטית, ובלארוס הסובייטית, שהוקמו אף הן בזמן המלחמה. לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה ברית המועצות לאחת משתי מעצמות-העל בעולם (במקביל עם [[ארצות הברית]]). בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הורכבה בשיאה מ-15 מדינות משנה שנקראו "רפובליקות סוציאליסטיות", שחלקן נכבשו בשלב מאוחר בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]].

===רפובליקות ברית המועצות===
#[[רוסיה]]
#[[אוקראינה]]
#[[בלארוס]]
#[[מולדביה]]
#[[אזרביג'ן]]
#[[אוזבקיסטן]]
#[[קזחסטן]]
#טג'קיסטן
#קריגיזיה
#טורקמניסטן
#[[מולדביה]]
#[[גרוזיה]]
#[[ליטא]]
#[[לטביה]]
#אסטוניה

===כלכלת בריה"מ===
מקומה של ברית המועצות במוסדות הבינלאומיים, לרבות ב[[אומות המאוחדות]], נתפס על ידי [[רוסיה]], שהייתה הגדולה ברפובליקות והיוותה את מרכזה הפוליטי והתרבותי של ברית המועצות.

השיטה הקומוניסטית מורכבת משיטת המרקסיזם. כלומר, שוויון זכויות מוחלט בין כלל האזרחים. וכיון שכך לא יכול להיות מעמד עליון ומעמד נמוך אלא כולם שווים. לצורך זה בתקופה הראשונה לתחילת השלטון הקומוניסטי נישלו את רכושם של עשירי המדינה בעוד שאותם הרגו או שילחו לסיביר. את ה[[מזון]] היו מקבלים בתלושים, ולא באמצעות כסף, בעקבות כך פרח שוק שחור ובו היו משיגים מזון ופריטים אחרים באופן לא חוקי.

השלטונות פעלו למחוק את ההבדלים בין הדתות ורדפו כל דבר שהתקשר לדת.

בברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, כיום מוערך מספר היהודים החיים ברוסיה לבדה ב-150000, אך יש הנוקטים במספרים גבוהים יותר{{הערה|ויקיפדיה ערך יהדות רוסיה}}.

==דיכוי הדת==

===חוקים נגד דת===

הקומוניסטים דגלו באתאיזם, כלומר, אמונה שאין מציאות עליונה (רח"ל), ולכן עם המהפכה, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על כל הדתות, ובעיקר על היהדות.

בין החוקים שנועדו לפגוע בשמירה על מצוות היהדות היו:

*איסור מתן חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד במקביל לחוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, איסור זה נועד למנוע חינוך יהודי לילדים.

*איסור סגירת מפעלים בשבת, כתוצאה מכך שומרי השבת איבדו את פרנסתם והיה זה בלתי אפשרי עבורם לעבוד במקומות העבודה הרגילים. יוצאים מן הכלל היו בעלי עסקים פרטיים שנוהלו מהבית.

*נסגרו בתי כנסת ומקוואות רבים על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה.

בתקופה ההיא הוטל "מסך הברזל"{{הערה|1=את המונח טבע ראש ממשלת אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל. אמנם, בשיחותיו אמר הרבי כמה פעמים שהוא אינו גורס את השימוש במונח זה, כיוון שמסך זה אינו אלא מסך של דמיון - ראו למשל [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4335 משיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשל"ב]{{וידאו}}.}} (איסור כניסה ויציאה) שהפך את ברית המועצות לכלא אחד גדול ומנע כל אפשרות לעזוב את המדינה.

===ק.ג.ב. ויבסקציה===
{{הפניה לערך מורחב|יבסקציה}}
לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. ([[המשטרה החשאית]] של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה [[המשטרה החשאית]] מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ"ד]] נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ"ד עד [[תש"ג]]: נ.ק.וו. ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי"ג]]: מ. ג. ב, מאז עד [[תנש"א]]: הק.ג.ב.}}) את ה[[יבסקציה]] (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות ב[[סיביר]] עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל"מסוכנים" יותר הוצאו להורג. המצב החמיר כשעלה סטלין לשלטון אחרי מותו של לנין בשנת [[תרפ"ד]] והחל ברודנות קשה כלפי כל מתנגדיו.

===ישיבות במחתרת===
[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח "[[תלמוד תורה|חדרים]]" מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים (ה"שקאלעס") עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן, פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות.

===מאסר אדמו"ר הריי"צ===
{{הפניה לערך מורחב|מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ}} [[הרבי הריי"צ]] ב[[ט"ו סיון]] [[תרפ"ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לאחר מערכה דיפלומטית הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף, שוחרר לחופשי בי"ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ"ח]].

ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי"צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף, [[מזון]] ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים לנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, החסידים היו מקבלים באמצעות שלוחים שונים חפצים יקרים שעל ידי מכירתם בשוק השחור הרוויחו כסף לתפעול רשת הישיבות וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתית. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]].

===גלי מאסרים===
{{הפניה לערך מורחב|מאסר חסידים תרצ"ח}}
בשנות הצ' המשטרה החשאית ביצעה גלי מאסרים בהם נאסרו חסידים רבים ברחבי ברית המועצות:

בשנת תר"צ גל מאסרים ב[[לנינגרד]]. בשנת [[תרצ"ה]] ערך הנ.ק.וו. ד [[מאסר חסידים תרצ"ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי"א.}}.

במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - [[תרצ"ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}}.

גל המאסרים בשנת [[תרצ"ח]] התרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125. [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]. [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}.

==מלחמת העולם השנייה==

במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית ברוסיה אוקראינה וביילורוס לערים [[טשקנט]] ו[[סמרקנד]], שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנימיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ"ש שמתו ברעב, לאחר מכן באו שנים בהן הייתה הפרנסה מצוייה ברווח יותר{{הערה|על הבריחה ועל החיים והרעב ב[[סמרקנד]] שם פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.}}. בתקופה ההיא עסק [[הרבי הריי"צ]] במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח{{הערה|שם פרק נ, עמ' רכה.}}.

==היציאה מרוסיה==
{{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש"ו}}
לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש"ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש"ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו ל[[סיביר]] ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור [[הרבי הריי"צ]] הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה "הרכבת משפחות" כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' [[מענדל פוטרפס]]. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]]{{הערה|על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] פרק צט, עמ' של"ט עד סוף הספר. פעילות חוצה גבולות. [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}.

במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות{{מקור}} על [[לימוד התורה]] ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש"ז]] נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.

==בדור השביעי==
===סיוע ליהודי ברית המועצות===
[[הרבי]] פעל כל השנים בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים אשר נכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי [[תפילין]], [[מזוזות]] ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות{{הערה|ראו למשל [http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%9A-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/ התקשרות של אהבה מאחורי מסך הברזל], [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]].}}.

עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה{{הערה|ש"פ צו תש"ל, שיחות קודש [[תש"ל]] חלק א' עמ' 658, בעברית - דיעדושקה עמ' 125, 127.}} עד כדי כך שאחרי אחת ההפגנות אמר הרבי שההפגנות מנעו יציאה של כמאה משפחות מברית המועצות{{הערה|שם, עמ' 128.}}.

עקב קשריו הרבים של הרבי עם יהודי ברית המועצות ופעולותיו לעזרתם, שלח ה[[ק.ג.ב.]] חוקרים ל-770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{הערה|1=דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55836 עיתון המבשר].}}.

===נבואת התפרקות ברית המועצות===
ביום ב' של חג ה[[שבועות]] [[תשכ"ד]] בסוף ה[[התוועדות]] אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה{{הערה|[[תורת מנחם התוועדויות]] כרך מ' עמ' 84.}}.

בו' [[תשרי]] בשנת [[תשכ"ז]], כשאף אחד לא חלם על כך, הודיע הרבי ב[[נבואה]] שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"מ]] ב[[פאראד]] דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה.

בשנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות פתיחת מסך הברזל. בעקבות דברי הרבי נבנה שיכון [[שמי"ר]] ב[[ירושלים]].

==התפרקות ברית המועצות==
‏{{ערך מורחב|התפרקות ברית המועצות}}
בסוף שנות המ"מים החלו להפציע סדקים ב"מסך הברזל" של ברית המועצות. בשנת [[תשמ"ז]] הודיע מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב על תכנית ה"פרסטרויקה" (=בנייה מחדש) וה"גלאסנוסט" (=פתיחות), שהפחיתו את הדיכוי הקומוניסטי והביאו חופש יחסי לברית המועצות. בשנת [[תשמ"ט]] חתם גורבצ'וב על הסכם עם ג'ורג בוש, מנהיג [[ארצות הברית]], שבישר את סיום המלחמה הקרה הממושכת בין המעצמות וצמצום משמעותי בפיתוח הנשק{{הערה|יצויין שבמסגרת הסכם זה, ירד עד שנת [[תשס"א]] הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.}}.

בשנת [[תנש"א]] נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה. על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיונות הפיכה שהביאו להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה.

עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה. כל ההגבלות שהיו על היהודים הוסרו, ומאז התאפשר לנהל חיי יהדות בגלוי. בשנים אלו החלו [[שלוחי הרבי]] להגיע בהמוניהם לערי ברית המועצות, ולשקם את חיי היהדות שהיו שוממים במשך שנים כה ארוכות.

ב[[חודש אלול]] [[תנש"א]] ניסו אנשי המפלגה הקומוניסטית וה[[ק.ג.ב.]] לערוך ניסיון הפיכה מחדש ולהשתלט על בניני הממשל ב[[מוסקבה]]. הדבר עורר בהלה גדולה בין האזרחים, ורבים משלוחי הרבי ששהו במדינות ברית המועצות באותה תקופה (ביניהם בחורים שנשלחו לערוך את מחנות הקיץ) פנו לרבי בשאלה בהולה מה לעשות. מענה הרבי היה: {{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קבלתי השאלה - כפשוט ימשיכו בכל התכניות שלהם, כולל הקייטנות, עד גמירא, וה' יצליחם ויבשרו טוב}}. תוך יומיים, הצליחה הממשלה לעצור את המהפכנים וניסיון ההפיכה נמנע ללא שפיכות דמים.

ב-[[ט' טבת]], ה'[[תשנ"ב]], (16 בדצמבר 1991), התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למדינות עצמאיות, בעלות כלכלה קפיטליסטית ורובן בעלות משטר המוצהר כדמוקרטי או כדמוקרטי למחצה. ומהן אשר השלטון מתנהג בדיקטטורה חלקית.
===התייחסויות הרבי לנושא===
פעמים רבות בשנים [[תש"נ]], [[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] התייחס הרבי להפיכת ברית המועצות כתהליך גאולתי, שנפעל בכוחו של [[אדמו"ר הריי"צ]] כ[[משיח שבדור]]{{הערה|שיחות ה[[דבר מלכות]] ש"פ בלק, ואתחנן, עקב תנש"א. בא, משפטים תשנ"ב. ועוד}}.

ב[[חודש מנחם אב]] נערך ב[[מוסקבה]] כינוס השלוחים במדינות ברית המועצות, במהלכו השתטחו על [[אוהל (קבר הצדיק)|ציוני]] רבותינו נשיאנו ב[[ליובאוויטש]] ועל ציון [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אבי הרבי]] ב[[אלמא אטא]]. בשיחת שבת פרשת ואתחנן התייחס לכך הרבי ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|תוכן=כולל גם ה"פלא" שמתרחש בימים אלו ממש: כינוס אנ"ש והשלוחים שיחיו במדינת רוסיא.. שמאורע זה הוא ענין של "נפלאות", שאותה מדינה '''שלחמה''' נגד פעולותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (ועל דרך זה בנוגע לפעולותיו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|בעל ההילולא דעשירי באב]]) בהפצת התורה והמעיינות חוצה, '''מארחת ומכבדת''' את תלמידיו ושלוחיו וההולכים בדרכיו ואורחותיו בהפצת התורה והמעיינות חוצה -

ש"נפלאות" אלו (שכבר ראו בפועל) מעוררים ומדגישים שתיכף ומיד רואים את הפלא הכי גדול - גאולה האמיתית והשלימה עליה נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"}}

ב[[חודש שבט]] [[תשנ"ב]] חתמה ברית המועצות על הסכם סיום המלחמה הקרה עם [[ארצות הברית]] ועל צמצום ההוצאות על ייצור הנשק. הרבי הקדיש לכך [[שיחה]] מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד "[[וכתתו חרבותם לאיתים]]" שיתממש ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] ש"פ משפטים תשנ"ב.}}.

הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם ל[[ארץ ישראל]] כטעימה מייעוד הגאולה של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|שיחות הדבר מלכות כ"ו [[ניסן]] תנש"א, ש"פ ויקהל [[תשנ"ב]] ועוד.}}.

==כיום==
בעקבות נפילת המשטר הקומניסטי והקמת ממשל דמוקרטי המתיר לימודי [[יהדות]] ואף תומך בהם פועלים מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומניסטית.

על פי הנתונים הרשמיים חיים כיום ברוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר כ-205,000 יהודים ומומחים מעריכים שישנם עוד למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם{{מקור}}. באותם מדינות פועלים מאות שלוחי הרבי במסגרת מספר ארגונים, ביניהם הארגון הוותיק [[לשכת עזרת אחים]] חב"ד ליובאוויטש, ארגון [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]]. ארגון [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] ובמקביל פועלים ארגונים יהודים שונים נוספים העובדים בשיתוף פעולה עם השלוחים.

ברחבי מדינות ברית המועצות לשעבר, פועלות גם קרנות סיוע כמו [[אור אבנר]], [[עזרת אחים ליהדות מולדובה]], [[ידידי יהדות קזחסטן]], [[קרן המצווה]], [[קרן עזרת משה]] ו[[כולל חב"ד]]. העוזרות רבות לשלוחים ולמוסדות.

==ראו גם==
*[[רוסיה]]
*[[ק.ג.ב.]]
*[[שלוחים חשאיים לרוסיה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ט]]
*הרב [[נפתלי צבי גוטליב]],[[יהדות הדממה]]
*הרב [[זושא וולף]], '''דיעדושקא''' - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה, [[אור אבנר]], [[תשס"ז]].
*[[מנחם זיגלבוים]], '''סוערות בדממה''' - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), [[תשס"ה]].
*הרב [[מנחם זלמנוב]], '''מי ארמיא אדמורא''' - שיחות הרבי ומפעל השליחות בחבר העמים, [[עזרת אחים]], [[תשע"ד]].
*'''יהודי רוסיה יקרים לליבי מאוד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד 1949 עמוד 50
*'''שלוחי החרש שחוללו מהפכה שקטה ביהדות רוסיה''', שבועון בית משיח ח' תמוז תשפ"א עמוד 14

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63653 20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה ● סקירה מרתקת] - {{אינפו}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%20%D7%A9%D7%99%D7%B3.pdf המדינה ההיא]''', בתוך תשורה מנישואי תמרין-מרגליות, י"ב אדר תשפ"א
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/06/649ac271eaa80_1687863921.pdf אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת]''', גליון כי קרוב פרשת בלק ה'תשפ"ג
{{הערות שוליים}}

{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}

[[קטגוריה:ברית המועצות]]

ברית המועצות

2024-12-25T05:56:05Z

יוניון:

{{פירוש נוסף|נוכחי=רפובליקה הסובייטית שהתקיימה משנת ה'[[תרפ"ג]] עד שנת ה'[[תשנ"ב]]|אחר=מדינת רוסיה|ראו=[[רוסיה]]}}
'''ברית המועצות''' (ברוסית '''סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק'''{{הערה|בכתיב רוסי: '''Сою́з Сове́тских Социалисти́ческих Респу́блик'''.}}; ידועה גם בראשי התיבות '''ס.ס.ס.ר'''{{הערה|בכתב הקרילי, האותיות ס.ס.ס.ר הינם '''.С.С.С.Р'''. חסידים ברוסיה נהגו לומר, שהערך המספרי של ס.ס.ס.ר. הוא בגימטריה 380 כמניין 'מצרים'}} בתרגום לעברית: '''ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות'''{{הערה|פירוש המילה סובייט ברוסית הוא מועצה.}}), הוקמה כתוצאה של '''המהפכה ה[[קומוניסטים|קומוניסטית]]''' או '''מהפכת אוקטובר''' שהתרחשה ב[[רוסיה]] בשנת [[תרע"ז]] על ידי יו"ר המפלגה הבולשביקית ולאדימיר איליץ' לנין לאחר מהפכת פברואר שבה תפסה ממשלת המעבר הליברלית את השלטון.

בריה"מ הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה. תחתיה חיו כמחצית מה[[יהודים]] בעולם. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית, ושלטונה התאפיין ברדיפת ודיכוי הדת היהודית. יהודים ובהם חסידי חב"ד רבים [[מסירות נפש|מסרו את נפשם]] על [[קידוש ה']] בימי ברית המועצות, במסגרת המאבק המתמיד מול השלטון על שמירת הזהות היהודית וקיום התורה והמצוות. [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] ניהלו מאבק איתנים כדי להחזיק את היהדות והחסידות בברית המועצות בכל תקופת השלטון הקומוניסטי.
==רקע==
ברית המועצות הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם ומובילת האידיאולוגיה הקומוניסטית הכופרת בכל דת. היא הוקמה ב-[[י"א טבת]], ה'[[תרפ"ג]] (30 בדצמבר 1922) בעקבות ניצחון הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה, כאיחוד בין רוסיה הסובייטית לרפובליקות הסובייטיות של עבר הקווקז, [[אוקראינה]] הסובייטית, ובלארוס הסובייטית, שהוקמו אף הן בזמן המלחמה. לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה ברית המועצות לאחת משתי מעצמות-העל בעולם (במקביל עם [[ארצות הברית]]). בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הורכבה מ-15 מדינות משנה שנקראו "רפובליקות סוציאליסטיות", שחלקן נכבשו בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]].

===רפובליקות ברית המועצות===
#[[רוסיה]]
#[[אוקראינה]]
#[[בלארוס]]
#[[מולדביה]]
#[[אזרביג'ן]]
#[[אוזבקיסטן]]
#[[קזחסטן]]
#טג'קיסטן
#קריגיזיה
#טורקמניסטן
#[[מולדביה]]
#[[גרוזיה]]
#[[ליטא]]
#[[לטביה]]
#אסטוניה

===כלכלת בריה"מ===
מקומה של ברית המועצות במוסדות הבינלאומיים, לרבות ב[[אומות המאוחדות]], נתפס על ידי [[רוסיה]], שהייתה הגדולה ברפובליקות והיוותה את מרכזה הפוליטי והתרבותי של ברית המועצות.

השיטה הקומוניסטית מורכבת משיטת המרקסיזם. כלומר, שוויון זכויות מוחלט בין כלל האזרחים. וכיון שכך לא יכול להיות מעמד עליון ומעמד נמוך אלא כולם שווים. לצורך זה בתקופה הראשונה לתחילת השלטון הקומוניסטי נישלו את רכושם של עשירי המדינה בעוד שאותם הרגו או שילחו לסיביר. את ה[[מזון]] היו מקבלים בתלושים, ולא באמצעות כסף, בעקבות כך פרח שוק שחור ובו היו משיגים מזון ופריטים אחרים באופן לא חוקי.

השלטונות פעלו למחוק את ההבדלים בין הדתות ורדפו כל דבר שהתקשר לדת.

בברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, כיום מוערך מספר היהודים החיים ברוסיה לבדה ב-150000, אך יש הנוקטים במספרים גבוהים יותר{{הערה|ויקיפדיה ערך יהדות רוסיה}}.

==דיכוי הדת==

===חוקים נגד דת===

הקומוניסטים דגלו באתאיזם, כלומר, אמונה שאין מציאות עליונה (רח"ל), ולכן עם המהפכה, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על כל הדתות, ובעיקר על היהדות{{מקור}}.

בין החוקים שנודעו לפגוע בשמירה על מצוות היהדות היו:

*איסור על מתן חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד במקביל לחוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, איסור זה נועד למנוע חינוך יהודי לילדים.

*פגיעה משמעותית נוספת בשומרי המצוות היה האיסור על סגירת מפעלים בשבת, כתוצאה מכך שומרי השבת איבדו את פרנסתם והיה זה בלתי אפשרי עבורם לעבוד במקומות העבודה הרגילים. יוצאים מן הכלל היו בעלי עסקים פרטיים שנוהלו מהבית.

*נסגרו בתי כנסת ומקוואות רבים על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה.

בתקופה ההיא הוטל "מסך הברזל"{{הערה|1=את המונח טבע ראש ממשלת אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל. אמנם, בשיחותיו אמר הרבי כמה פעמים שהוא אינו גורס את השימוש במונח זה, כיוון שמסך זה אינו אלא מסך של דמיון - ראו למשל [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4335 משיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשל"ב]{{וידאו}}.}} (איסור כניסה ויציאה) שהפך את ברית המועצות לכלא אחד גדול ומנע כל אפשרות לעזוב את המדינה.

===ק.ג.ב. ויבסקציה===
{{הפניה לערך מורחב|יבסקציה}}
לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. ([[המשטרה החשאית]] של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה [[המשטרה החשאית]] מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ"ד]] נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ"ד עד [[תש"ג]]: נ.ק.וו. ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי"ג]]: מ. ג. ב, מאז עד [[תנש"א]]: הק.ג.ב.}}) את ה[[יבסקציה]] (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות ב[[סיביר]] עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל"מסוכנים" יותר הוצאו להורג. המצב החמיר כשעלה סטלין לשלטון אחרי מותו של לנין בשנת [[תרפ"ד]] והחל ברודנות קשה כלפי כל מתנגדיו.

===ישיבות במחתרת===
[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח "[[תלמוד תורה|חדרים]]" מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים (ה"שקאלעס") עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן, פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות.

===מאסר אדמו"ר הריי"צ===
{{הפניה לערך מורחב|מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ}} [[הרבי הריי"צ]] ב[[ט"ו סיון]] [[תרפ"ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לאחר מערכה דיפלומטית הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף, שוחרר לחופשי בי"ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ"ח]].

ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי"צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף, [[מזון]] ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים לנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, החסידים היו מקבלים באמצעות שלוחים שונים חפצים יקרים שעל ידי מכירתם בשוק השחור הרוויחו כסף לתפעול רשת הישיבות וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתית. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]].

===גלי מאסרים===
{{הפניה לערך מורחב|מאסר חסידים תרצ"ח}}
בשנות הצ' המשטרה החשאית ביצעה גלי מאסרים בהם נאסרו חסידים רבים ברחבי ברית המועצות:

בשנת [[תרצ"ה]] ערך הנ.ק.וו. ד [[מאסר חסידים תרצ"ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי"א.}}.

במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - [[תרצ"ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}}.

גל המאסרים בשנת [[תרצ"ח]] התרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125. [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]. [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}.

==מלחמת העולם השנייה==

במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית לערים [[טשקנט]] ו[[סמרקנד]], שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנימיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ"ש שמתו ברעב, לאחר מכן באו שנים בהן הייתה הפרנסה מצוייה ברווח יותר{{הערה|על הבריחה ועל החיים והרעב ב[[סמרקנד]] שם פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.}}. בתקופה ההיא עסק [[הרבי הריי"צ]] במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח{{הערה|שם פרק נ, עמ' רכה.}}.

==היציאה מרוסיה==
{{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש"ו}}
לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש"ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש"ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו ל[[סיביר]] ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור [[הרבי הריי"צ]] הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה "הרכבת משפחות" כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' [[מענדל פוטרפס]]. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]]{{הערה|על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] פרק צט, עמ' של"ט עד סוף הספר. פעילות חוצה גבולות. [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}.

במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות{{מקור}} על [[לימוד התורה]] ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש"ז]] נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.

==בדור השביעי==
===סיוע ליהודי ברית המועצות===
[[הרבי]] פעל כל השנים בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים אשר נכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי [[תפילין]], [[מזוזות]] ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות{{הערה|ראו למשל [http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%9A-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/ התקשרות של אהבה מאחורי מסך הברזל], [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]].}}.

עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה{{הערה|ש"פ צו תש"ל, שיחות קודש [[תש"ל]] חלק א' עמ' 658, בעברית - דיעדושקה עמ' 125, 127.}} עד כדי כך שאחרי אחת ההפגנות אמר הרבי שההפגנות מנעו יציאה של כמאה משפחות מברית המועצות{{הערה|שם, עמ' 128.}}.

עקב קשריו הרבים של הרבי עם יהודי ברית המועצות ופעולותיו לעזרתם, שלח ה[[ק.ג.ב.]] חוקרים ל-770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{הערה|1=דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55836 עיתון המבשר].}}.

===נבואת התפרקות ברית המועצות===
ביום ב' של חג ה[[שבועות]] [[תשכ"ד]] בסוף ה[[התוועדות]] אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה{{הערה|[[תורת מנחם התוועדויות]] כרך מ' עמ' 84.}}.

בו' [[תשרי]] בשנת [[תשכ"ז]], כשאף אחד לא חלם על כך, הודיע הרבי ב[[נבואה]] שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"מ]] ב[[פאראד]] דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה.

בשנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות פתיחת מסך הברזל. בעקבות דברי הרבי נבנה שיכון [[שמי"ר]] ב[[ירושלים]].

==התפרקות ברית המועצות==
‏{{ערך מורחב|התפרקות ברית המועצות}}
בסוף שנות המ"מים החלו להפציע סדקים ב"מסך הברזל" של ברית המועצות. בשנת [[תשמ"ז]] הודיע מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב על תכנית ה"פרסטרויקה" (=בנייה מחדש) וה"גלאסנוסט" (=פתיחות), שהפחיתו את הדיכוי הקומוניסטי והביאו חופש יחסי לברית המועצות. בשנת [[תשמ"ט]] חתם גורבצ'וב על הסכם עם ג'ורג בוש, מנהיג [[ארצות הברית]], שבישר את סיום המלחמה הקרה הממושכת בין המעצמות וצמצום משמעותי בפיתוח הנשק{{הערה|יצויין שבמסגרת הסכם זה, ירד עד שנת [[תשס"א]] הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.}}.

בשנת [[תנש"א]] נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה. על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיונות הפיכה שהביאו להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה.

עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה. כל ההגבלות שהיו על היהודים הוסרו, ומאז התאפשר לנהל חיי יהדות בגלוי. בשנים אלו החלו [[שלוחי הרבי]] להגיע בהמוניהם לערי ברית המועצות, ולשקם את חיי היהדות שהיו שוממים במשך שנים כה ארוכות.

ב[[חודש אלול]] [[תנש"א]] ניסו אנשי המפלגה הקומוניסטית וה[[ק.ג.ב.]] לערוך ניסיון הפיכה מחדש ולהשתלט על בניני הממשל ב[[מוסקבה]]. הדבר עורר בהלה גדולה בין האזרחים, ורבים משלוחי הרבי ששהו במדינות ברית המועצות באותה תקופה (ביניהם בחורים שנשלחו לערוך את מחנות הקיץ) פנו לרבי בשאלה בהולה מה לעשות. מענה הרבי היה: {{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קבלתי השאלה - כפשוט ימשיכו בכל התכניות שלהם, כולל הקייטנות, עד גמירא, וה' יצליחם ויבשרו טוב}}. תוך יומיים, הצליחה הממשלה לעצור את המהפכנים וניסיון ההפיכה נמנע ללא שפיכות דמים.

ב-[[ט' טבת]], ה'[[תשנ"ב]], (16 בדצמבר 1991), התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למדינות עצמאיות, בעלות כלכלה קפיטליסטית ורובן בעלות משטר המוצהר כדמוקרטי או כדמוקרטי למחצה. ומהן אשר השלטון מתנהג בדיקטטורה חלקית.
===התייחסויות הרבי לנושא===
פעמים רבות בשנים [[תש"נ]], [[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] התייחס הרבי להפיכת ברית המועצות כתהליך גאולתי, שנפעל בכוחו של [[אדמו"ר הריי"צ]] כ[[משיח שבדור]]{{הערה|שיחות ה[[דבר מלכות]] ש"פ בלק, ואתחנן, עקב תנש"א. בא, משפטים תשנ"ב. ועוד}}.

ב[[חודש מנחם אב]] נערך ב[[מוסקבה]] כינוס השלוחים במדינות ברית המועצות, במהלכו השתטחו על [[אוהל (קבר הצדיק)|ציוני]] רבותינו נשיאנו ב[[ליובאוויטש]] ועל ציון [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אבי הרבי]] ב[[אלמא אטא]]. בשיחת שבת פרשת ואתחנן התייחס לכך הרבי ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|תוכן=כולל גם ה"פלא" שמתרחש בימים אלו ממש: כינוס אנ"ש והשלוחים שיחיו במדינת רוסיא.. שמאורע זה הוא ענין של "נפלאות", שאותה מדינה '''שלחמה''' נגד פעולותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (ועל דרך זה בנוגע לפעולותיו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|בעל ההילולא דעשירי באב]]) בהפצת התורה והמעיינות חוצה, '''מארחת ומכבדת''' את תלמידיו ושלוחיו וההולכים בדרכיו ואורחותיו בהפצת התורה והמעיינות חוצה -

ש"נפלאות" אלו (שכבר ראו בפועל) מעוררים ומדגישים שתיכף ומיד רואים את הפלא הכי גדול - גאולה האמיתית והשלימה עליה נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"}}

ב[[חודש שבט]] [[תשנ"ב]] חתמה ברית המועצות על הסכם סיום המלחמה הקרה עם [[ארצות הברית]] ועל צמצום ההוצאות על ייצור הנשק. הרבי הקדיש לכך [[שיחה]] מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד "[[וכתתו חרבותם לאיתים]]" שיתממש ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] ש"פ משפטים תשנ"ב.}}.

הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם ל[[ארץ ישראל]] כטעימה מייעוד הגאולה של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|שיחות הדבר מלכות כ"ו [[ניסן]] תנש"א, ש"פ ויקהל [[תשנ"ב]] ועוד.}}.

==כיום==
בעקבות נפילת המשטר הקומניסטי והקמת ממשל דמוקרטי המתיר לימודי [[יהדות]] ואף תומך בהם פועלים מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומניסטית.

על פי הנתונים הרשמיים חיים כיום ברוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר כ-205,000 יהודים ומומחים מעריכים שישנם עוד למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם{{מקור}}. באותם מדינות פועלים מאות שלוחי הרבי במסגרת מספר ארגונים, ביניהם הארגון הוותיק [[לשכת עזרת אחים]] חב"ד ליובאוויטש, ארגון [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]]. ארגון [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] ובמקביל פועלים ארגונים יהודים שונים נוספים העובדים בשיתוף פעולה עם השלוחים.

ברחבי מדינות ברית המועצות לשעבר, פועלות גם קרנות סיוע כמו [[אור אבנר]], [[עזרת אחים ליהדות מולדובה]], [[ידידי יהדות קזחסטן]], [[קרן המצווה]], [[קרן עזרת משה]] ו[[כולל חב"ד]]. העוזרות רבות לשלוחים ולמוסדות.

==ראו גם==
*[[רוסיה]]
*[[ק.ג.ב.]]
*[[שלוחים חשאיים לרוסיה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ט]]
*הרב [[נפתלי צבי גוטליב]],[[יהדות הדממה]]
*הרב [[זושא וולף]], '''דיעדושקא''' - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה, [[אור אבנר]], [[תשס"ז]].
*[[מנחם זיגלבוים]], '''סוערות בדממה''' - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), [[תשס"ה]].
*הרב [[מנחם זלמנוב]], '''מי ארמיא אדמורא''' - שיחות הרבי ומפעל השליחות בחבר העמים, [[עזרת אחים]], [[תשע"ד]].
*'''יהודי רוסיה יקרים לליבי מאוד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד 1949 עמוד 50
*'''שלוחי החרש שחוללו מהפכה שקטה ביהדות רוסיה''', שבועון בית משיח ח' תמוז תשפ"א עמוד 14

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63653 20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה ● סקירה מרתקת] - {{אינפו}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%20%D7%A9%D7%99%D7%B3.pdf המדינה ההיא]''', בתוך תשורה מנישואי תמרין-מרגליות, י"ב אדר תשפ"א
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/06/649ac271eaa80_1687863921.pdf אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת]''', גליון כי קרוב פרשת בלק ה'תשפ"ג
{{הערות שוליים}}

{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}

[[קטגוריה:ברית המועצות]]

770 - מרכז חב"ד העולמי

2024-12-17T06:20:39Z

יוניון: /* תשרי */

{{עריכה|יש לתמצת את הערכים המורחבים לתוך ערך זה בצורה יפה}}
{{מפנה|770}}
{{מבנה
|שם=
|תמונה=[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|250px]]
|כיתוב=[[בית מדרש]]ו של [[הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח]]
|סוג=
|כתובת=770 [[איסטרן פארקווי]], [[ברוקלין]]
|עיר=[[ניו יורק]]
|מדינה=ניו יורק, [[ארצות הברית]]
|התחלת הבנייה=
|סיום הבנייה=
|חומרי בניה=
|גובה=
|גובה פנימי=
|שטח=
|קומות=3 ומרתף
|אדריכל=
|בעלים=
|שימוש=
|עלות=
|קיבולת=
|רב בית הכנסת=
|נוסח תפילה=
}}
[[קובץ:סווען סווענטי.jpeg|שמאל|ממוזער|מבט מכיוון אחר]]
[[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|אמירת [[תהלים]] בליל [[הושענא רבה]] ב-770]]
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|הבניינים 770 (מימין) ו-[[788 איסטערן פארקווי|788]] בשידרת [[איסטרן פארקוויי]] במבט אוירי ([[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ז]])]]
'''770 - מרכז חב"ד העולמי''' (שם רשמי: '''בית אגודת חסידי חב"ד העולמי - אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש'''. כינוי: '''סֶעוֶון סֶעוֶוענְטִי'''{{הערה|תרגום של מספר הבית - 770 - לשפה האנגלית.}}) הוא [[בית המדרש]] של [[הרבי]] ומרכזה העולמי של [[חסידות חב"ד]] ו[[שליחות|השלוחים]]. 770 הוא מקום ה[[תפילה]] וה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] ובו הרבי אומר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים. כמו כן מקבל בו הרבי אנשים ל[[יחידות|יחידויות]] ומקיים בו את מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]].

הרבי מכנה את המקום '''"בית משולש"''', כלומר בית בו מגדלים את ג' הדברים שעליהם העולם עומד{{הערה|1=משנה אבות א, ב}} "בית [[תורה]]" "בית [[עבודה]]" ו"בית [[גמילות חסדים]]". עם היכנסו של [[אדמו"ר מוהריי"צ]] לבניין יסד בו את [[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבת תומכי תמימים]], את [[התפילה ב-770|בית הכנסת]] ופתח [[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770|קרן גמ"ח]]. ובעת חנוכת הבית אמר [[מאמר חסידות]] המתחיל במאמר [[חז"ל]] "על שלושה דברים העולם עומד".

המקום מהווה מוקד עליה ל[[חסידי חב"ד]] ול[[יהודים]] מכל רחבי העולם בכל השנה, ובעיקר ב[[חודש תשרי]] ובתאריכים בהם מתקיימים [[ימי חב"ד|מאורעות חב"דיים]]. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם [[יהודים]]. המבנה ממוקם בבנין [[מספר 770]] שבשדרת '[[אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי]]' בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שבעיר [[ניו יורק]]{{הערה|הכתובת באנגלית: Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y}}.

==היסטוריה==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[רכישה וחנוכת הבית של 770]]}}
[[קובץ:סעוון סעוונטי בשלג.jpg|250px|שמאל|ממוזער|770 מושלג באחד החורפים]]
[[קובץ:770 אלול תשפ''ב.jpg|250px|ממוזער|שמאל|חזית 770 בחודש [[אלול]] [[תשפ"ב]], לאחר שיפוץ הכניסה ל770 עם חימום תת-קרקעי שיעניק נוחות בכניסה למתחם, גם בחודשי החורף המושלגים, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770]]

הבנײן נבנה בשנת [[תרצ"ג]], ע"י רופא בשם י. רוזנמן למטרת מגורים פרטית וקליניקה רפואית (בלתי חוקית).

הבנייין נבנה בפאר, אריחי הקרמיקה בחדרים הפנימיים יובאו מאיטליה, החדרים העליונים חופו בעץ, וכן שני החדרים שבחזית הקומה העליונה רוהטו בפאר.

במרתף היה חדר מרוהט ששימש כאולם אירועים לרוזנמן, בבניין היה מעלית - דבר חריג באותם ימים לדברי מבינים, והושקעו בו 200,000 דולר.

רוזנמן נעצר בגלל הסתבכות עם מס ההכנסה, הבניין עוקל ע"י בנק נאס"ו סייווינג אנד לואן אסוסיאיישן שהציעו למכירה במחיר מוזל 30,000 דולר.

[לאחר מכן התגאה רוזנמן שהבניין הפך למרכז ליובאווויטש]

ביום [[שלישי]] ט' אדר ראשון [[ת"ש]] הגיע ה[[אדמו"ר הריי"ץ]] ל[[ארצות הברית]] לאחר שעזב את אירופה שנכבשה ע"י הנאצים בבואו לארה"ב השתכן במלון גרייסטון במנהטן והחסידים הקימו ועד לחיפוש מקום שיתאים ל[[אגודת חסידי חב"ד]] כבית פרטי ובית מדרש לרבי שנקרא וועד למען בניין בית חיינו שע"י [[אגודת חסידי חב"ד]].

חברי הועד היו:

הרב [[ניסן טלושקין]] יו"ר נכבד של אגו"ח.

ר' [[חיים שניאור זלמן קרמר]] יו"ר אגו"ח.

הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] יו"ר הוועד.

ר' אברהם דובער קרמר גזבר.

ר' [[דובער חסקינד]] מזכיר.

וכן הרב [[שמואל לויטין]],

הרב [[משה דובער ריבקין]],

הרב [[אליהו סימפסון]],

הרב [[ישראל ג'ייקובסון]],

והרב [[מנחם מענדל קונין]].

בתחילה רצו הרבנים דז'ייקובסון וקונין שהרבי ישאר לגור בלייקווד מקום מגוריו בבואו, אבל הרבי ענה: בתוך עמי אנוכי יושב,כוונתו היתה שלייקווד היתה מקום תיירות בלבד לעומת נ.י. שהיתה מקום מגורים פעיל של רוב המהגרים מאירופה.

אחר חיפושים נמצא בניין [[770]] בשדרת [[איסטרן פארקווי]] שבשכונת קראון הייטס והרבי בחר בו, אזור זה היה יוקרתי ומרכזי היותו של[[770]] הבניין הכי חדש במרכז השכונה האופי והמבנה האדריכלי שלו עם עיטורים ואלמנטים שהפכו אותו למבנה בולט הפכו אותו למבנה בולט המתאים לשמש כביתו של הרבי בית מדרש ומרכז החסידות,{{הערה |1=[http://col.org.il/news/284 משפחת האדריכל של 770 הגיעה לראות את העיטורים של הסבא] - {{col}}}}

רוב התושבים בשכונה היו קונסרבטיביים והבניין שהיום משמש את [[ישיבת חובבי תורה]] היה מרכזם בכל ארה"ב.

הרבי הריי"ץ התבטא באזני האדמו"ר מטומושפול תושב השכונה לפני הקניה, שיש פוטנציאל לעבוד עימו בשכונה.

בשעת הליכי הקניה התארגנה התנגדות תושבים להתיישבות הרבי וחסידיו בשכונה שאופיה שונה מאוד מאופיים, ותוריד את ערך הדירות, העצומה נגד הקנייה התבטלה ע"י יהודי שקרע בכעס את העצומה.

לשם הרכישה פנה הוועד לאנ"ש במכתב לבקשת השתתפות כספית בקניה, וביום ו' [[י"ב מנחם אב]] [[ת"ש]] נקנה הבניין.

חלק גדול מהסכום ניתן ע"י בני ר' [[משה אליעזר קרמר]] יו"ר אגו"ח הראשון ומתומכי חב"ד העיקריים אז.

באמצע חודש [[מנחם אב]] הגיע הרבי לביקור, הורה איך לסדר את ביהכנ"ס ואיך לקבוע המזוזות וביקש לראות המרתף, התפלל שם מנחה וערבית ואחר כך התיישב בחדר שלימים היה חדר חתנו הרבי ואמר מילות ברכה.

לצורך יצירת אולם תפילה הרסו הקיר בין שני חדרים ויצרו את המקום שהיום נקרא הזאל הקטן.

ביום [[י"ט מנחם אב]] עבר הרבי לגור ב[[770]] ובכניסתו נכנס למקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ואמר מילות ברכה.

ביום [[כ"א אלול]] היתה חנוכת הבית הרבי התוועד ואמר [[מאמר]] ד"ה על שלשה דברים.

בתקופה זו גרו מעט מאוד חרדים בקראון הייטס אך בשנת [[תש"א]] הגיעו מאות יהודים לראות את הרבי בתפילתו.

בלילה הראשון התפלל הרבי במקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ולמחרת במניין מצומצם למעלה.

בתחילה התקיימו תפילות רק בשבתות וימים טובים, לאחר מכן מנהל משרד אגו"ח הרב [[דוד שיפרין]] הציע להעתיק את הישיבה לשם ומיד אחרי החגים עברה הישיבה ל[[770]].

באגרת מתאריך י"ט מרחשון לאימו כתב הרבי ששילמו 5000 דולר במזומן ועוד 25000 ד' בהלוואה לעשרים שנה בתשלומים של 1350 לשנה, השיפוצים עלו 2000 ד' ס"ה: 7000 ד' 5000 ד' גייסו החסידים ו2000 ד' לוו.

בגלל המצב הקשה לא יכלו לעמוד בפירעון, ורק בשנת [[שי"ת]] הסתיים הפירעון ע"י נדיב בשם ר' [[יוסף רובינסון]].

מיום הכניסה ל770 עברה "חצר ליובאוויטש", כחלק מ"[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש|עשר הגלויות שגלתה ליובאוויטש]] למקומה הקבוע, שממנו תעבור ל[[ארץ הקודש]], בביאת ה[[משיח]], כפי דברי [[הרבי]]{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ו'.}}.

גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ואף לצרכיו הפרטיים של [[אדמו"ר הריי"צ]].

המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה:

הקומה הראשונה - [[בית מדרש]] עבור ה[[חסידים]].

הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ ומשפחתו.

הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]] ומשפחתו.

מלבד בניית מרפסת ל[[סוכה]] בדירת [[אדמו"ר הריי"צ]], בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו שינויים במבנה. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף, ובהתאם לכך, נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה.

==מספר הבית==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[770 (מספר)]]}}
[[הרבי]] הסביר שמספר הבית '''770''', מראה ב[[השגחה פרטית]] על ענינו, מעלתו ומהותו של המקום, ואף ביאר רמזים שונים שניתן ללמוד מה[[מספר 770]] בעבודת ה', ומהם ש-770 עולה ב[[גימטריא]] "[[פרצת|ופרצת]]". כלומר, שמבניין זה "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו, להפיץ את אור ה[[יהדות]]. כמו כן ביאר הרבי את הרמז בכך שהמספר "770" הוא בגימטריא "בית [[משיח]]", ועוד.

בנוסף התבטא הרבי שב{{ה|גאולה האמיתית והשלימה}}, כאשר [[בית המקדש השלישי]]{{הערה|ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים" (פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ועוד.)}} יתגלה, יהיה זה תחילה ב"770" - "[[בית רבינו שבבבל]]", ומשם יועתקו שניהם למקום המקדש בירושלים{{הערה|ראה בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ד ואילך.}}.

==קומת כניסה==
{{ערך מורחב|קומת הכניסה של 770}}
קומת הכניסה של 770, נועדה להיות קומת המשרדים ובית הכנסת המרכזי של חסידות חב"ד {{הערה|עקב חוסר מקום עבר בית הכנסת לחצר שבהמשך הורחבה מספר פעמים עד שהגיעה לגודלה כיום - [[הזאל הגדול]]}}.

כמו כן בקומה זו נמצא '[[גן עדן התחתון]]', שהיה משמש כמסדרון כניסה ל[[גן עדן העליון]], [[חדרו של הרבי]].

[[חדרו של הרבי]] שימש בתחילה כחדרו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. כש[[הרבי]] והרבנית הגיעו ל[[770]], הפך החדר למקום מגוריהם של [[הרבי]] ו[[הרבנית]], אחרי שעברו לגור בדירה ברחוב [[ברוקלין (רחוב)|ברוקלין]] ואחר כך לבית ברחוב [[פרזידנט 1304]] הפך החדר לחדרו האישי של הרבי בו קיבל אנשים ל[[יחידות]].

בקומה הראשונה שוכן ה'{{ה|זאל הקטן}}', ששימש לבית הכנסת עד לבנייתו של [[הזאל הגדול]] בקומת המרתף.

בקומה זו נמצא גם [[מזכירות הרבי|חדר המזכירות]], ששימש מרכז לפעילות מזכירות הרבי, ומשרדים של חסידים נוספים, ביניהם הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[חדר השידורים]] {{הערה| ששימש בעבר את הרב [[משה לייב רודשטיין]]}}, ועוד.

==קומה שניה==
{{ערך מורחב|דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770}}

הקומה השנייה נועדה משנת [[ת"ש]], למגורי [[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה זו, ובעקבות מצבו הבריאותי אף התפלל [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]].

עד שנת [[תשע"ז]] הגישה לשם היתה אפשרית לעובדי [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] ומדי פעם היו מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]] {{הערה|כיום מתגורר שם בהוראת הרבי הרב [[שלום בער גנזבורג]]}}.

בקומה זו מקיימים עבודת תחזוקה בלבד, ללא שינויים בחדרים וקירות הבית, ודירת הרבי נשארה בצורתה המקורית, כפי שהיה קודם [[יו"ד שבט]] [[תש"י]] זמן הסתלקות הרבי הריי"צ.

==קומה שלישית==
{{ערך מורחב|ספרית אגודת חסידי חב"ד}}
[[קובץ:אולם התצוגה בקומה השלישית של 770.jpg|שמאל|ממוזער|אולם התצוגה של הספרייה בקומה השלישית]]
[[קובץ:קומה שלישית.jpg|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש"ג, 8) מרפסת (לאחר [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]], עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]

הקומה השלישית שימשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.

בקומה זו קיים גם חדר עבור "[[מערכת אוצר החסידים]]", שמכינים את כתבי אדמו"רי חב"ד לדפוס.

==קומת בית הכנסת (האולם הגדול)==
{{ערך מורחב|בית הכנסת - 770}}

בסביבות שנת [[תשי"ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"[[זאל הקטן]]" שבקומה הראשונה להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"[[שאלאש]]", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט בכסלו]], [[י' בשבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].

עם השנים התרבו המשתתפים וגבר הצורך להרחיב את המקום. בית הכנסת הורחב לכיוון הבנין הסמוך שבכתובת 784–788 [[איסטרן פארקווי]], וכן לכיוון יוניון סט.

===ספרי תורה בבית הכנסת===
{{ערך מורחב|ספרי תורה ב-770}}
[[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]]
ב[[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - [[770]], ישנם ספרי תורה רבים. חלקם ספרים שקשורים בהם מאורעות מעניינים או היסטוריה מיוחדת, ביניהם הספרים [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]].

===ניהול בית הכנסת===
{{ערך מורחב|גבאי בית הכנסת 770}}

בית הכנסת מנוהל על ידי גבאים נבחרים על ידי הציבור, הגבאים אחראים על החזקת המקום ועל ניהול התפילות, הגבאים כפופים לרבני השכונה.

הרבי נתן כבוד מיוחד לגבאים, והזכיר פעמים רבות את תפקידם בניהול בית הכנסת בשינוי סדר בקשת רשותם, ומקשיב להכרזותיהם, אומר להם 'גוט שבת' בליל שבת, לשלם על העליות שנצרך ועוד ריבוי התייחסויות שהביע בהזדמנויות רבות את אחריותם לניהול בית הכנסת.

===התפילה ב-770===
{{ערך מורחב|התפילה ב-770}}
[[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפילת שחרית ב770 ב[[חודש תשרי]] [[תש"פ]]]]
מעניניו העיקרים של 770 כמרכז חסידות חב"ד, היא התפילה ו[[עבודת התפילה]]. מסופר, שכאשר נכנס הרבי הריי"צ לבנין 770, ראשית נכנס למקום שיועד לבית הכנסת ואמר שהוא מייחד את המקום למקום "תפילה מתוך פנימיות".

התפילה ב770 נעשית במהירות המירבית כדי לא לבזבז את זמנו היקר של הרעבע

===חומת אנ"ש===
{{ערך מורחב|חומת אנ"ש}}
'חומת אנ"ש' היה פרוייקט גיוס משאבים שפעל בשנת [[תשנ"ג]] מתוך מטרה להרחיב את 770, בהתאם להוראת הרבי ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]], במסגרתו התבקשה כל משפחה מאנ"ש לתרום סכום שווה של 770 דולר, כאשר על קיר מיוחד בבניין המשופץ יהיו חרותים שמותיהם של כל המשפחות שיצטרפו לסייע בהרחבת 770. התוכנית נעצרה ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]].

===ועד סעודת שלמה===
{{ערך מורחב|ועד סעודת שלמה}}
'ועד סעודת שלמה' הינו ארגון העוסק בהכנת מזון לבאי 770. חדר הנמצא מתחת לעזרת הנשים של איסטערן פארקווי, וממנו מסופקים לבאי 770 אוכל ושתיה בימות החול (קפה תה ומזונות) ובשבתות וימים טובים (חלות יין וצ'ולנט). וכן ארוחות במוצאי הצום, במסגרתו גם נערכות ההתוועדויות מסויימות בבית הכנסת.

===ההתוועדויות המרכזיות ב-770===
{{ערך מורחב|התוועדות עם הרבי}}
רוב התוועדויותיו של הרבי נאמרו בבית הכנסת 770, בהתחלה בזאל הקטן ואחר כך בשלאש ובבית הכנסת הגדול.

{{ערך מורחב|ההתוועדויות המרכזיות ב-770}}
ההתוועדויות המרכזיות ב-770 נערכות בימי מאורעות חב"דיים ובימים שבהם יש הוראה מיוחדת להתוועד כגון במוצאי חג. בדרך כלל מאורגנת על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]].

==תשרי==
[[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי אורחים גודשים את 770 באמירת [[סליחות]] ב[[חודש אלול]]]]
[[קובץ:התוועדות סוכות אש"ל הכנסת אורחים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות בסוכת האורחים בחצר 770 עם הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], בארגון אש"ל הכנסת אורחים]]
לקראת חודש [[תשרי]], חסידי חב"ד ותלמידי התמימים מכל העולם נוהרים ל-770, ושוהים בו במהלך ימי חודש תשרי.

סדרי התפילות הלימוד וההתוועדויות מותאמים לחגים, והגבאים יחד עם הנהלות הישיבות ו[[אש"ל הכנסת אורחים]] מארגנים לאורחים סדרי לימוד כפי הוראת הרבי, התוועדויות עם משפיעים ואירועי קבלת פנים וצאתכם לשלום.

==תומכי תמימים המרכזית==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים המרכזית 770]]}}
ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת"ש|בט' אדר שני ת"ש]], היום בו הגיע [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית. כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב"דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש"א]] עברה הישיבה לבניין החדש - 770 איסטערן פארקווי, שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.

==יחסו של הרבי ל-770==
===קונטרס בית רבינו שבבבל===
[[קובץ:בית_רבינו_שבבבל.jpg|שמאל|ממוזער|שער קונטרס 'בית רבינו שבבבל']]
{{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[ה'תשנ"ב]] הוציא [[הרבי]] לאור קונטרס בשם "בית רבינו שבבבל", בקונטרס המיוחד מבואר בהרחבה מעלתו של 770 בהיותו "בית רבינו שבבבל" - מקומו של [[נשיא הדור]], אשר במקום זה שוכנת השכינה בזמן ה[[גלות]]. בנוסף בקונטרס מחדש הרבי ש[[בית המקדש]] ירד מהשמיים תחילה ב-770 ורק אחר כך יסע עמו ל[[ירושלים|ירושלים עיר הקודש]].

פרסום הקונטרס עורר גלים רבים בתוך [[חסידות חב"ד]], משום שבקונטרס נכתבו והוגהו על ידי הרבי ענינים שאיש לא שיער שהרבי עצמו יסכים לפרסם{{הערה|1=דוגמה בהערה הרבי מזכיר ש-770 בגימטריא "בית משיח" דבר שהיה נלחש מפה לאוזן בין החסידים וכעת יצא לציבור הרחב באישורו והגהתו של הרבי.}}.

מאז הוצאת הקונטרס, החזיקו הרבי בתוך סידורו בצורה קבועה (דבר נדיר ביותר ביחס לקונטרסים אחרים).

===כינויו על ידי הרבי===
[[קובץ:בית כללי.jpg|שמאל|ממוזער|[[כתב יד קודש]] של [[הרבי]] על 770]]
*'''בית אגודת חסידי חב"ד - אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].
*'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך [[בית הכנסת]] של האמוראים בבבל{{הערה|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.{{הערה|הרבי מה"מ שליט"א מתיחס בקונטרס בית רבינו שבבל שבית רבינו הוא בבחינת תלפיות "תל שכל פיות פונים בו"}}
*'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב"דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערה|שיחת כ"ח [[סיוון]] תנש"א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא "[[פרצת]]".}}{{הערה|להעיר שבקונטרס בית רבינו שבבבל הרבי מתיחס ואומר ש770 בגימטריה פרצת מלשון "פרצת עליך פרץ"}}להעיר.
*'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - "770"{{הערה|נאמר על ידי הרבי והודפס ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.
*'''בית חיינו''' - על שם היותו מקור החיות לחסידי חב"ד.
*'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור{{הערה|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל.}}.
*'''בית משולש''' - על שם שמתקיימים בו פעולות בשלושת הקוים: [[תורה]], [[תפילה]], ו[[צדקה]]{{הערה|על פי [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.

==בדק הבית==
{{ערך מורחב|הרחבות 770|הרחבות ושיפוצים ב-770}}
{{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}
'בדק הבית' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשל"ט]], ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבניין המקורי שנקנה בשנת [[ת"ש]].

==העתקים==
{{ערך מורחב|770 כפר חב"ד}}
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|חזית העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב"ד]]]]
ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ה]] ביקש [[הרבי]] לבנות העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב"ד]] - בניה שהסתיימה בט"ו בתמוז [[תשמ"ו]]. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים מבניין 770 ברחבי העולם:
עוד לפני כן היה העתק ב[[מילאנו]].

===ארץ ישראל===
#[[770 כפר חב"ד|כפר חב"ד]] - נבנה בשנת [[תשמ"ו]] (1986), על פי בקשת הרבי.
#[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת [[תשס"ג]], על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].
#[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסף יצחק פריימן]].
#[[קריית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].
#[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב"ד במגדל העמק.
#[[איתמר]] שבשומרון - בית פרטי של משפחת נואמה.
#[[גדרה]] - ביתו הפרטי של הרב [[נס כרמון]].
#[[קריית ארבע]] - נבנה על ידי השליח הרב [[ויקטור עטיה]].
#[[פסגת זאב]], [[ירושלים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יצחק קורץ]].
#[[עפולה]] - [[בית גבי ורבקי]] - נבנה על ידי הרב [[שמעון רוזנברג]].
#[[מצפה רמון]] - נבנה על ידי השליח, הרב צבי סלונים.
# כפר תפוח - בית פרטי.
#[[קריית גת]] - [[בית כנסת שערי גאולה]].
#[[ראשון לציון]] - נבנה על ידי השליח הרב סגל.
#[[בית שאן]] - נפתח בשנת [[תשע"ח]], נקרא על שם הרב [[יעקב אריה שמולביץ]]{{דרוש מקור}}.
# [[ביתר]] - נבנה על ידי הרב [[יעקב שנור]].
# [[שדרות]] - נבנה על השליח הרב [[משה זאב פיזם]]

'''מבנים בתהליכי בניה''':

#[[אופקים]] - נבנה על ידי השליח, הרב הרשקוביץ.
#שלומי, צפון [[ארץ הקודש]] - יבנה על ידי השליח הרב בני נחום.
#שכונת נעורים, [[ראשון לציון]] - יבנה על ידי השליח הרב אלי סגל.
#[[יבניאל]].
#[[אלעד]] - בית כנסת בית מנחם
#[[חדרה]] - יבנה על ידי השליח הרב [[שאול אקסלרוד]] בשכונת גבעת אולגה
#[[חריש]]
#[[קריית מלאכי]] - בשכונת [[נחלת מנחם]], נבנה על ידי ר' מנדי לרנר.
#[[בית שמש]] רמה א' - נבנה ע"י הרב [[מיכאל אבישיד]]{{הערה|[https://chabad.info/meoravut/1150758/ דיווח ב{{אינפו}}]}}
{{תבנית:גלריה בתי חב"ד בארץ בצורת 770}}

===ברחבי העולם===
[[קובץ:בית חב"ד ניו ג'רסי.jpg|שמאל|ממוזער|אוניברסיטת רוטגרס, ניו-ג'רסי - [[בית חב"ד]] הגדול בעולם]]

#לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב"ד המרכזי נבנה בשנת [[תשמ"ב]].
#לוס אנג'לס, קליפורניה - בית ספר לבנות. נבנה בשנת [[תשס"ג]].
#[[מילאנו]], איטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
#מלבורן, אוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].
#אוניברסיטת רוטגרס, ניו ג'רסי, [[ארצות הברית]] - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].
#אושן, ניו ג'רזי, [[ארצות הברית]] - בית כנסת חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].
#קליבלנד, אוהיו - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב [[לייבל אלבסקי]].
#[[פאולו]], [[ברזיל]] - [[בית חב"ד]] המרכזי. נבנה על ידי הרב [[שבתי אלפרין]].
#[[דנייפרדרז'ינסק|קאמינסקוי]], [[אוקראינה]] - נבנה על ידי ה[[שליח]] ה[[רב]] [[לוי יצחק סטמבלר]].
#רמינסקאיא, [[מוסקבה]] - נבנה על ידי הרב [[יצחק קוגן]].
#[[בואנוס איירס]], ארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.
#[[האדיטש]], [[אוקראינה]] - בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הזקן|ציונו]] של ה[[אדמו"ר הזקן]].
#סנטיאגו, צ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.
#קעמפ מחנה קיץ '[[גן ישראל]] [[מונטריאול]]'.
#טקומה, וושינגטון - נבנה על ידי השליח הרב זלמן הבר בשנת [[תשע"ב]].
#דרמקוט, צפון [[הודו]] - נבנה על ידי השליח דרור שאול.
#קווינס, ניו יורק - בבניה על ידי השליח הרב [[שרגא זלמנוב]].
#מנילה, [[פיליפינים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסי לוי]].
#קראון הייטס, ברוקלין - בית כנסת ברחוב לעפערטס
#רומיינוויל, פריז, צרפת - בית חב"ד
#סט. ברייס סו פוריי, צרפת - בית חב"ד
#סורען, צרפת - בית חב"ד
#בולטימור, מרילנד - ישיבת ליובאוויטש
#אל פאסו, טקסס - בית חב"ד
#סינסינטי, אוהיו - ישיבת ליובאוויטש
#פוקון שב[[צ'ילה]] - בית חב"ד.
{{גלריה בתי חב"ד בעולם בצורת 770|}}

==לקריאה נוספת==
*[[הרבי מליובאוויטש]], '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', [[קה"ת]] - [[תשנ"ב]].
*הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס"ד]] (2004). ושוב בהוצאה מורחבת בשנת [[תשפ"א]] (2021).
*'''770 בעדשה של קלמנוביץ'''', שבועון בית משיח 1229 עמוד 21.
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA.pdf'''צורת הבית'''] בהוצאת [[את"ה העולמי]] [[תשרי]] [[תש"פ]].
*גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1770.
*מענדי קורטס, '''770''' גיליון 'נשמה מס' 27 ע' 8-17
{{בית|מענדי דיקשטיין|בנסע הארון - מ770 לכל קצווי תבל|1361|16-24|תשפ"ג}}
*[[שרגא קרומבי]] '''הרבי קבע את ההנהגה לפי הוראות רבני השכונה והגבאים''' משבועון {{בית משיח}} 1396 עמוד 12.

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.770live.com/En770/770live.asp?lang=2 שידור חי ממרכז חב"ד העולמי (24 שעות ביממה)] (מופעל ע"י אתר [[770live]])
* [https://770shul.org/ דף הבית של בית הכנסת ובית המדרש 770] שעל ידי [[גבאי בית הכנסת 770]]
*[https://chabad.info/special/605597/ נחשף תיעוד היסטורי קודם לבניית 770] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/seven-seventy/595314/ הרבי קבע: 770 יתנהל על ידי הגבאים תחת מרות הרבנים] - סקירה מקיפה בליווי מסמכים - {{אינפו}}
;וידאו
* [https://chabad.info/category/video/news-video/770-news-video/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] {{וידפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31275 וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה] - {{וידאו}} {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה] {{וידפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63541 שיר על קטעים מ'קונטרס בית רבינו שבבבל'] {{וידפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2741430 קטעי וידאו ישנים מתפילות הרבי בזאל הקטן]''' - בתוכנית הוידאו השבועית של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107229 ודיאו הסוקר את כל מעמד הנחת אבן הפינה להרחבת 770] {{וידאו}} {{חב"ד און ליין}}
*'''[https://anash.org/living-torah-the-story-behind-770/ הסיפור אודות רכישת 770]''' {{וידאו}} {{אנש}}

;תמונות
* [https://chabad.info/category/seven-seventy/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62688 מסע ב-770 כפי שמעולם לא נראה עד כה] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%E2%EC%F8%E9%E4%20%E4%F9%E1%E5%F2%E9%FA גלריה שבועית מ'770'] {{תמונה}} {{אינפו}} הישן. [https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://chabad.info/tag/%25D7%2594%25D7%2592%25D7%259C%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594-%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%25AA/&ved=2ahUKEwjlwaz8k82BAxVEjIkEHe-PBqwQFnoECAcQAQ&usg=AOvVaw0-_ROBse0c1GwR2Gtaietg באתר החדש].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד הנחת אבן הפינה] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60099 בניית החדר והמרפסת - תמונות היסטוריוות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*לוי ישראל [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62852 הויטראז'ים של 770 שמעולם לא שמתם לב אליהם] כ"א תמוז התשע"א (23.07.2011) {{אינפו}} {{תמונה}}
* מנדי הכטמן, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_מסתתר_מאחורי_חלונות_770_תיעוד_מרהיב_77707.html מה מסתתר מאחורי חלונות 770? תיעוד מרהיב] - אתר COL, יום חמישי, כ"ג [[אלול]] [[תשע"ג]] {{תמונה}}
*[http://maps.google.com/maps?hl=iw&q=770+Eastern+Pkwy+Brooklyn+NY+11213 מבט מהרחוב ומפת לוויין] ב- maps.google.com
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68668 שדרת 'איסטרן פארקווי' בשנת תר"פ בערך]{{תמונה}}
*[https://anash.org/a-story-in-every-room-a-tale-behind-each-detail/ גלריה של פרטים קטנים ב-770]. {{אנש}}

;העתקים
*[https://drive.google.com/drive/folders/1afqRuXreIKVU-mpHm0pEKxyVzdqvDRI6?usp=sharing גוגל דרייו עם אוסף תמונות גדול של העתקים של 770 ברחבי העולם על ידי הת' משה ציטרין]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48595 בתי רבינו שבארץ הקודש ● פרוייקט מיוחד] - {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23799 אתר הוושינגטון פוסט בכתבה על העתקי 770] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62604 ב"ישרא-פוסט" מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב"ד] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61079 המיליארדר גומא אגייאר: אקים 770 מול הכותל!] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2319 הדמיית מרכז 770 מול הכותל] {{וידאו}} {{אינפו}}

;שונות
*[http://www.chabad.info/?url=newsnew_he&string=tag_%FA%F9%F8%E9%20%E1%EC%E9%E5%E1%E0%E5%E5%E9%E8%F9%20%FA%F9%F2%22%E1 מדור 'תשרי בליובאוויטש' (תשע"ב)] - וידאו, תמונות, מאמרים ועוד.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל] - {{אינפו}}
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-צורת-הבית.pdf קובץ 'צורת הבית' על 770] - הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}} {{קישור שבור}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=44497 'א בית כללי פאר כלל ישראל']''' - קטעי שיחות, כתי"ק ומכתבי חסידים על מעלת 770 בית משיח. הוצאת ועד חיילי בית דוד 770 {{PDF}}
*[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/10/16/AR2006101601299.html כתבה מהעיתון Washington Post] על דגמי הבניין (באנגלית).
;קונטרס בית רבינו
*[http://torah4blind.org/hebrew/k770h.htm קונטרס בית רבינו שבבבל בגרסת טקסט], [http://torah4blind.org/hebrew/dm48a.pdf בגרסת הדפסה], [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf בתרגום לאנגלית] וב[http://old2.ih.chabad.info/images/update/588.pdf עיבוד לילדים]. ראו גם בפסקה 'קישורים חיצוניים' [[קונטרס בית רבינו שבבבל#קישורים חיצוניים|בערך קונטרס בית רבינו שבבבל]].
*'''[https://col.org.il/news/133976 העובדות הנדירות שלא הכרתם על בניין 770 • מרתק]''' {{COL}}

{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בתי כנסת בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית 770]]

770 - מרכז חב"ד העולמי

2024-12-17T06:18:44Z

יוניון: /* תשרי */

{{עריכה|יש לתמצת את הערכים המורחבים לתוך ערך זה בצורה יפה}}
{{מפנה|770}}
{{מבנה
|שם=
|תמונה=[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|250px]]
|כיתוב=[[בית מדרש]]ו של [[הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח]]
|סוג=
|כתובת=770 [[איסטרן פארקווי]], [[ברוקלין]]
|עיר=[[ניו יורק]]
|מדינה=ניו יורק, [[ארצות הברית]]
|התחלת הבנייה=
|סיום הבנייה=
|חומרי בניה=
|גובה=
|גובה פנימי=
|שטח=
|קומות=3 ומרתף
|אדריכל=
|בעלים=
|שימוש=
|עלות=
|קיבולת=
|רב בית הכנסת=
|נוסח תפילה=
}}
[[קובץ:סווען סווענטי.jpeg|שמאל|ממוזער|מבט מכיוון אחר]]
[[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|אמירת [[תהלים]] בליל [[הושענא רבה]] ב-770]]
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|הבניינים 770 (מימין) ו-[[788 איסטערן פארקווי|788]] בשידרת [[איסטרן פארקוויי]] במבט אוירי ([[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ז]])]]
'''770 - מרכז חב"ד העולמי''' (שם רשמי: '''בית אגודת חסידי חב"ד העולמי - אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש'''. כינוי: '''סֶעוֶון סֶעוֶוענְטִי'''{{הערה|תרגום של מספר הבית - 770 - לשפה האנגלית.}}) הוא [[בית המדרש]] של [[הרבי]] ומרכזה העולמי של [[חסידות חב"ד]] ו[[שליחות|השלוחים]]. 770 הוא מקום ה[[תפילה]] וה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] ובו הרבי אומר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים. כמו כן מקבל בו הרבי אנשים ל[[יחידות|יחידויות]] ומקיים בו את מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]].

הרבי מכנה את המקום '''"בית משולש"''', כלומר בית בו מגדלים את ג' הדברים שעליהם העולם עומד{{הערה|1=משנה אבות א, ב}} "בית [[תורה]]" "בית [[עבודה]]" ו"בית [[גמילות חסדים]]". עם היכנסו של [[אדמו"ר מוהריי"צ]] לבניין יסד בו את [[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבת תומכי תמימים]], את [[התפילה ב-770|בית הכנסת]] ופתח [[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770|קרן גמ"ח]]. ובעת חנוכת הבית אמר [[מאמר חסידות]] המתחיל במאמר [[חז"ל]] "על שלושה דברים העולם עומד".

המקום מהווה מוקד עליה ל[[חסידי חב"ד]] ול[[יהודים]] מכל רחבי העולם בכל השנה, ובעיקר ב[[חודש תשרי]] ובתאריכים בהם מתקיימים [[ימי חב"ד|מאורעות חב"דיים]]. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם [[יהודים]]. המבנה ממוקם בבנין [[מספר 770]] שבשדרת '[[אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי]]' בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שבעיר [[ניו יורק]]{{הערה|הכתובת באנגלית: Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y}}.

==היסטוריה==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[רכישה וחנוכת הבית של 770]]}}
[[קובץ:סעוון סעוונטי בשלג.jpg|250px|שמאל|ממוזער|770 מושלג באחד החורפים]]
[[קובץ:770 אלול תשפ''ב.jpg|250px|ממוזער|שמאל|חזית 770 בחודש [[אלול]] [[תשפ"ב]], לאחר שיפוץ הכניסה ל770 עם חימום תת-קרקעי שיעניק נוחות בכניסה למתחם, גם בחודשי החורף המושלגים, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770]]

הבנײן נבנה בשנת [[תרצ"ג]], ע"י רופא בשם י. רוזנמן למטרת מגורים פרטית וקליניקה רפואית (בלתי חוקית).

הבנייין נבנה בפאר, אריחי הקרמיקה בחדרים הפנימיים יובאו מאיטליה, החדרים העליונים חופו בעץ, וכן שני החדרים שבחזית הקומה העליונה רוהטו בפאר.

במרתף היה חדר מרוהט ששימש כאולם אירועים לרוזנמן, בבניין היה מעלית - דבר חריג באותם ימים לדברי מבינים, והושקעו בו 200,000 דולר.

רוזנמן נעצר בגלל הסתבכות עם מס ההכנסה, הבניין עוקל ע"י בנק נאס"ו סייווינג אנד לואן אסוסיאיישן שהציעו למכירה במחיר מוזל 30,000 דולר.

[לאחר מכן התגאה רוזנמן שהבניין הפך למרכז ליובאווויטש]

ביום [[שלישי]] ט' אדר ראשון [[ת"ש]] הגיע ה[[אדמו"ר הריי"ץ]] ל[[ארצות הברית]] לאחר שעזב את אירופה שנכבשה ע"י הנאצים בבואו לארה"ב השתכן במלון גרייסטון במנהטן והחסידים הקימו ועד לחיפוש מקום שיתאים ל[[אגודת חסידי חב"ד]] כבית פרטי ובית מדרש לרבי שנקרא וועד למען בניין בית חיינו שע"י [[אגודת חסידי חב"ד]].

חברי הועד היו:

הרב [[ניסן טלושקין]] יו"ר נכבד של אגו"ח.

ר' [[חיים שניאור זלמן קרמר]] יו"ר אגו"ח.

הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] יו"ר הוועד.

ר' אברהם דובער קרמר גזבר.

ר' [[דובער חסקינד]] מזכיר.

וכן הרב [[שמואל לויטין]],

הרב [[משה דובער ריבקין]],

הרב [[אליהו סימפסון]],

הרב [[ישראל ג'ייקובסון]],

והרב [[מנחם מענדל קונין]].

בתחילה רצו הרבנים דז'ייקובסון וקונין שהרבי ישאר לגור בלייקווד מקום מגוריו בבואו, אבל הרבי ענה: בתוך עמי אנוכי יושב,כוונתו היתה שלייקווד היתה מקום תיירות בלבד לעומת נ.י. שהיתה מקום מגורים פעיל של רוב המהגרים מאירופה.

אחר חיפושים נמצא בניין [[770]] בשדרת [[איסטרן פארקווי]] שבשכונת קראון הייטס והרבי בחר בו, אזור זה היה יוקרתי ומרכזי היותו של[[770]] הבניין הכי חדש במרכז השכונה האופי והמבנה האדריכלי שלו עם עיטורים ואלמנטים שהפכו אותו למבנה בולט הפכו אותו למבנה בולט המתאים לשמש כביתו של הרבי בית מדרש ומרכז החסידות,{{הערה |1=[http://col.org.il/news/284 משפחת האדריכל של 770 הגיעה לראות את העיטורים של הסבא] - {{col}}}}

רוב התושבים בשכונה היו קונסרבטיביים והבניין שהיום משמש את [[ישיבת חובבי תורה]] היה מרכזם בכל ארה"ב.

הרבי הריי"ץ התבטא באזני האדמו"ר מטומושפול תושב השכונה לפני הקניה, שיש פוטנציאל לעבוד עימו בשכונה.

בשעת הליכי הקניה התארגנה התנגדות תושבים להתיישבות הרבי וחסידיו בשכונה שאופיה שונה מאוד מאופיים, ותוריד את ערך הדירות, העצומה נגד הקנייה התבטלה ע"י יהודי שקרע בכעס את העצומה.

לשם הרכישה פנה הוועד לאנ"ש במכתב לבקשת השתתפות כספית בקניה, וביום ו' [[י"ב מנחם אב]] [[ת"ש]] נקנה הבניין.

חלק גדול מהסכום ניתן ע"י בני ר' [[משה אליעזר קרמר]] יו"ר אגו"ח הראשון ומתומכי חב"ד העיקריים אז.

באמצע חודש [[מנחם אב]] הגיע הרבי לביקור, הורה איך לסדר את ביהכנ"ס ואיך לקבוע המזוזות וביקש לראות המרתף, התפלל שם מנחה וערבית ואחר כך התיישב בחדר שלימים היה חדר חתנו הרבי ואמר מילות ברכה.

לצורך יצירת אולם תפילה הרסו הקיר בין שני חדרים ויצרו את המקום שהיום נקרא הזאל הקטן.

ביום [[י"ט מנחם אב]] עבר הרבי לגור ב[[770]] ובכניסתו נכנס למקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ואמר מילות ברכה.

ביום [[כ"א אלול]] היתה חנוכת הבית הרבי התוועד ואמר [[מאמר]] ד"ה על שלשה דברים.

בתקופה זו גרו מעט מאוד חרדים בקראון הייטס אך בשנת [[תש"א]] הגיעו מאות יהודים לראות את הרבי בתפילתו.

בלילה הראשון התפלל הרבי במקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ולמחרת במניין מצומצם למעלה.

בתחילה התקיימו תפילות רק בשבתות וימים טובים, לאחר מכן מנהל משרד אגו"ח הרב [[דוד שיפרין]] הציע להעתיק את הישיבה לשם ומיד אחרי החגים עברה הישיבה ל[[770]].

באגרת מתאריך י"ט מרחשון לאימו כתב הרבי ששילמו 5000 דולר במזומן ועוד 25000 ד' בהלוואה לעשרים שנה בתשלומים של 1350 לשנה, השיפוצים עלו 2000 ד' ס"ה: 7000 ד' 5000 ד' גייסו החסידים ו2000 ד' לוו.

בגלל המצב הקשה לא יכלו לעמוד בפירעון, ורק בשנת [[שי"ת]] הסתיים הפירעון ע"י נדיב בשם ר' [[יוסף רובינסון]].

מיום הכניסה ל770 עברה "חצר ליובאוויטש", כחלק מ"[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש|עשר הגלויות שגלתה ליובאוויטש]] למקומה הקבוע, שממנו תעבור ל[[ארץ הקודש]], בביאת ה[[משיח]], כפי דברי [[הרבי]]{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ו'.}}.

גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ואף לצרכיו הפרטיים של [[אדמו"ר הריי"צ]].

המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה:

הקומה הראשונה - [[בית מדרש]] עבור ה[[חסידים]].

הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ ומשפחתו.

הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]] ומשפחתו.

מלבד בניית מרפסת ל[[סוכה]] בדירת [[אדמו"ר הריי"צ]], בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו שינויים במבנה. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף, ובהתאם לכך, נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה.

==מספר הבית==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[770 (מספר)]]}}
[[הרבי]] הסביר שמספר הבית '''770''', מראה ב[[השגחה פרטית]] על ענינו, מעלתו ומהותו של המקום, ואף ביאר רמזים שונים שניתן ללמוד מה[[מספר 770]] בעבודת ה', ומהם ש-770 עולה ב[[גימטריא]] "[[פרצת|ופרצת]]". כלומר, שמבניין זה "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו, להפיץ את אור ה[[יהדות]]. כמו כן ביאר הרבי את הרמז בכך שהמספר "770" הוא בגימטריא "בית [[משיח]]", ועוד.

בנוסף התבטא הרבי שב{{ה|גאולה האמיתית והשלימה}}, כאשר [[בית המקדש השלישי]]{{הערה|ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים" (פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ועוד.)}} יתגלה, יהיה זה תחילה ב"770" - "[[בית רבינו שבבבל]]", ומשם יועתקו שניהם למקום המקדש בירושלים{{הערה|ראה בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ד ואילך.}}.

==קומת כניסה==
{{ערך מורחב|קומת הכניסה של 770}}
קומת הכניסה של 770, נועדה להיות קומת המשרדים ובית הכנסת המרכזי של חסידות חב"ד {{הערה|עקב חוסר מקום עבר בית הכנסת לחצר שבהמשך הורחבה מספר פעמים עד שהגיעה לגודלה כיום - [[הזאל הגדול]]}}.

כמו כן בקומה זו נמצא '[[גן עדן התחתון]]', שהיה משמש כמסדרון כניסה ל[[גן עדן העליון]], [[חדרו של הרבי]].

[[חדרו של הרבי]] שימש בתחילה כחדרו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. כש[[הרבי]] והרבנית הגיעו ל[[770]], הפך החדר למקום מגוריהם של [[הרבי]] ו[[הרבנית]], אחרי שעברו לגור בדירה ברחוב [[ברוקלין (רחוב)|ברוקלין]] ואחר כך לבית ברחוב [[פרזידנט 1304]] הפך החדר לחדרו האישי של הרבי בו קיבל אנשים ל[[יחידות]].

בקומה הראשונה שוכן ה'{{ה|זאל הקטן}}', ששימש לבית הכנסת עד לבנייתו של [[הזאל הגדול]] בקומת המרתף.

בקומה זו נמצא גם [[מזכירות הרבי|חדר המזכירות]], ששימש מרכז לפעילות מזכירות הרבי, ומשרדים של חסידים נוספים, ביניהם הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[חדר השידורים]] {{הערה| ששימש בעבר את הרב [[משה לייב רודשטיין]]}}, ועוד.

==קומה שניה==
{{ערך מורחב|דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770}}

הקומה השנייה נועדה משנת [[ת"ש]], למגורי [[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה זו, ובעקבות מצבו הבריאותי אף התפלל [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]].

עד שנת [[תשע"ז]] הגישה לשם היתה אפשרית לעובדי [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] ומדי פעם היו מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]] {{הערה|כיום מתגורר שם בהוראת הרבי הרב [[שלום בער גנזבורג]]}}.

בקומה זו מקיימים עבודת תחזוקה בלבד, ללא שינויים בחדרים וקירות הבית, ודירת הרבי נשארה בצורתה המקורית, כפי שהיה קודם [[יו"ד שבט]] [[תש"י]] זמן הסתלקות הרבי הריי"צ.

==קומה שלישית==
{{ערך מורחב|ספרית אגודת חסידי חב"ד}}
[[קובץ:אולם התצוגה בקומה השלישית של 770.jpg|שמאל|ממוזער|אולם התצוגה של הספרייה בקומה השלישית]]
[[קובץ:קומה שלישית.jpg|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש"ג, 8) מרפסת (לאחר [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]], עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]

הקומה השלישית שימשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.

בקומה זו קיים גם חדר עבור "[[מערכת אוצר החסידים]]", שמכינים את כתבי אדמו"רי חב"ד לדפוס.

==קומת בית הכנסת (האולם הגדול)==
{{ערך מורחב|בית הכנסת - 770}}

בסביבות שנת [[תשי"ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"[[זאל הקטן]]" שבקומה הראשונה להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"[[שאלאש]]", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט בכסלו]], [[י' בשבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].

עם השנים התרבו המשתתפים וגבר הצורך להרחיב את המקום. בית הכנסת הורחב לכיוון הבנין הסמוך שבכתובת 784–788 [[איסטרן פארקווי]], וכן לכיוון יוניון סט.

===ספרי תורה בבית הכנסת===
{{ערך מורחב|ספרי תורה ב-770}}
[[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]]
ב[[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - [[770]], ישנם ספרי תורה רבים. חלקם ספרים שקשורים בהם מאורעות מעניינים או היסטוריה מיוחדת, ביניהם הספרים [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]].

===ניהול בית הכנסת===
{{ערך מורחב|גבאי בית הכנסת 770}}

בית הכנסת מנוהל על ידי גבאים נבחרים על ידי הציבור, הגבאים אחראים על החזקת המקום ועל ניהול התפילות, הגבאים כפופים לרבני השכונה.

הרבי נתן כבוד מיוחד לגבאים, והזכיר פעמים רבות את תפקידם בניהול בית הכנסת בשינוי סדר בקשת רשותם, ומקשיב להכרזותיהם, אומר להם 'גוט שבת' בליל שבת, לשלם על העליות שנצרך ועוד ריבוי התייחסויות שהביע בהזדמנויות רבות את אחריותם לניהול בית הכנסת.

===התפילה ב-770===
{{ערך מורחב|התפילה ב-770}}
[[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפילת שחרית ב770 ב[[חודש תשרי]] [[תש"פ]]]]
מעניניו העיקרים של 770 כמרכז חסידות חב"ד, היא התפילה ו[[עבודת התפילה]]. מסופר, שכאשר נכנס הרבי הריי"צ לבנין 770, ראשית נכנס למקום שיועד לבית הכנסת ואמר שהוא מייחד את המקום למקום "תפילה מתוך פנימיות".

התפילה ב770 נעשית במהירות המירבית כדי לא לבזבז את זמנו היקר של הרעבע

===חומת אנ"ש===
{{ערך מורחב|חומת אנ"ש}}
'חומת אנ"ש' היה פרוייקט גיוס משאבים שפעל בשנת [[תשנ"ג]] מתוך מטרה להרחיב את 770, בהתאם להוראת הרבי ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]], במסגרתו התבקשה כל משפחה מאנ"ש לתרום סכום שווה של 770 דולר, כאשר על קיר מיוחד בבניין המשופץ יהיו חרותים שמותיהם של כל המשפחות שיצטרפו לסייע בהרחבת 770. התוכנית נעצרה ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]].

===ועד סעודת שלמה===
{{ערך מורחב|ועד סעודת שלמה}}
'ועד סעודת שלמה' הינו ארגון העוסק בהכנת מזון לבאי 770. חדר הנמצא מתחת לעזרת הנשים של איסטערן פארקווי, וממנו מסופקים לבאי 770 אוכל ושתיה בימות החול (קפה תה ומזונות) ובשבתות וימים טובים (חלות יין וצ'ולנט). וכן ארוחות במוצאי הצום, במסגרתו גם נערכות ההתוועדויות מסויימות בבית הכנסת.

===ההתוועדויות המרכזיות ב-770===
{{ערך מורחב|התוועדות עם הרבי}}
רוב התוועדויותיו של הרבי נאמרו בבית הכנסת 770, בהתחלה בזאל הקטן ואחר כך בשלאש ובבית הכנסת הגדול.

{{ערך מורחב|ההתוועדויות המרכזיות ב-770}}
ההתוועדויות המרכזיות ב-770 נערכות בימי מאורעות חב"דיים ובימים שבהם יש הוראה מיוחדת להתוועד כגון במוצאי חג. בדרך כלל מאורגנת על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]].

==תשרי==
[[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי אורחים גודשים את 770 באמירת [[סליחות]] ב[[חודש אלול]]]]
לקראת חודש [[תשרי]], חסידי חב"ד ותלמידי התמימים מכל העולם נוהרים ל-770, ושוהים בו במהלך ימי חודש תשרי.
סדרי התפילות הלימוד וההתוועדויות מותאמים לחגים, והגבאים יחד עם הנהלות הישיבות ו[[אש"ל הכנסת אורחים]] מארגנים לאורחים סדרי לימוד כפי הוראת הרבי, התוועדויות עם משפיעים ואירועי קבלת פנים וצאתכם לשלום.

==תומכי תמימים המרכזית==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים המרכזית 770]]}}
ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת"ש|בט' אדר שני ת"ש]], היום בו הגיע [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית. כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב"דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש"א]] עברה הישיבה לבניין החדש - 770 איסטערן פארקווי, שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.

==יחסו של הרבי ל-770==
===קונטרס בית רבינו שבבבל===
[[קובץ:בית_רבינו_שבבבל.jpg|שמאל|ממוזער|שער קונטרס 'בית רבינו שבבבל']]
{{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[ה'תשנ"ב]] הוציא [[הרבי]] לאור קונטרס בשם "בית רבינו שבבבל", בקונטרס המיוחד מבואר בהרחבה מעלתו של 770 בהיותו "בית רבינו שבבבל" - מקומו של [[נשיא הדור]], אשר במקום זה שוכנת השכינה בזמן ה[[גלות]]. בנוסף בקונטרס מחדש הרבי ש[[בית המקדש]] ירד מהשמיים תחילה ב-770 ורק אחר כך יסע עמו ל[[ירושלים|ירושלים עיר הקודש]].

פרסום הקונטרס עורר גלים רבים בתוך [[חסידות חב"ד]], משום שבקונטרס נכתבו והוגהו על ידי הרבי ענינים שאיש לא שיער שהרבי עצמו יסכים לפרסם{{הערה|1=דוגמה בהערה הרבי מזכיר ש-770 בגימטריא "בית משיח" דבר שהיה נלחש מפה לאוזן בין החסידים וכעת יצא לציבור הרחב באישורו והגהתו של הרבי.}}.

מאז הוצאת הקונטרס, החזיקו הרבי בתוך סידורו בצורה קבועה (דבר נדיר ביותר ביחס לקונטרסים אחרים).

===כינויו על ידי הרבי===
[[קובץ:בית כללי.jpg|שמאל|ממוזער|[[כתב יד קודש]] של [[הרבי]] על 770]]
*'''בית אגודת חסידי חב"ד - אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].
*'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך [[בית הכנסת]] של האמוראים בבבל{{הערה|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.{{הערה|הרבי מה"מ שליט"א מתיחס בקונטרס בית רבינו שבבל שבית רבינו הוא בבחינת תלפיות "תל שכל פיות פונים בו"}}
*'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב"דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערה|שיחת כ"ח [[סיוון]] תנש"א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא "[[פרצת]]".}}{{הערה|להעיר שבקונטרס בית רבינו שבבבל הרבי מתיחס ואומר ש770 בגימטריה פרצת מלשון "פרצת עליך פרץ"}}להעיר.
*'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - "770"{{הערה|נאמר על ידי הרבי והודפס ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.
*'''בית חיינו''' - על שם היותו מקור החיות לחסידי חב"ד.
*'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור{{הערה|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל.}}.
*'''בית משולש''' - על שם שמתקיימים בו פעולות בשלושת הקוים: [[תורה]], [[תפילה]], ו[[צדקה]]{{הערה|על פי [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.

==בדק הבית==
{{ערך מורחב|הרחבות 770|הרחבות ושיפוצים ב-770}}
{{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}
'בדק הבית' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשל"ט]], ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבניין המקורי שנקנה בשנת [[ת"ש]].

==העתקים==
{{ערך מורחב|770 כפר חב"ד}}
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|חזית העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב"ד]]]]
ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ה]] ביקש [[הרבי]] לבנות העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב"ד]] - בניה שהסתיימה בט"ו בתמוז [[תשמ"ו]]. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים מבניין 770 ברחבי העולם:
עוד לפני כן היה העתק ב[[מילאנו]].

===ארץ ישראל===
#[[770 כפר חב"ד|כפר חב"ד]] - נבנה בשנת [[תשמ"ו]] (1986), על פי בקשת הרבי.
#[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת [[תשס"ג]], על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].
#[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסף יצחק פריימן]].
#[[קריית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].
#[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב"ד במגדל העמק.
#[[איתמר]] שבשומרון - בית פרטי של משפחת נואמה.
#[[גדרה]] - ביתו הפרטי של הרב [[נס כרמון]].
#[[קריית ארבע]] - נבנה על ידי השליח הרב [[ויקטור עטיה]].
#[[פסגת זאב]], [[ירושלים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יצחק קורץ]].
#[[עפולה]] - [[בית גבי ורבקי]] - נבנה על ידי הרב [[שמעון רוזנברג]].
#[[מצפה רמון]] - נבנה על ידי השליח, הרב צבי סלונים.
# כפר תפוח - בית פרטי.
#[[קריית גת]] - [[בית כנסת שערי גאולה]].
#[[ראשון לציון]] - נבנה על ידי השליח הרב סגל.
#[[בית שאן]] - נפתח בשנת [[תשע"ח]], נקרא על שם הרב [[יעקב אריה שמולביץ]]{{דרוש מקור}}.
# [[ביתר]] - נבנה על ידי הרב [[יעקב שנור]].
# [[שדרות]] - נבנה על השליח הרב [[משה זאב פיזם]]

'''מבנים בתהליכי בניה''':

#[[אופקים]] - נבנה על ידי השליח, הרב הרשקוביץ.
#שלומי, צפון [[ארץ הקודש]] - יבנה על ידי השליח הרב בני נחום.
#שכונת נעורים, [[ראשון לציון]] - יבנה על ידי השליח הרב אלי סגל.
#[[יבניאל]].
#[[אלעד]] - בית כנסת בית מנחם
#[[חדרה]] - יבנה על ידי השליח הרב [[שאול אקסלרוד]] בשכונת גבעת אולגה
#[[חריש]]
#[[קריית מלאכי]] - בשכונת [[נחלת מנחם]], נבנה על ידי ר' מנדי לרנר.
#[[בית שמש]] רמה א' - נבנה ע"י הרב [[מיכאל אבישיד]]{{הערה|[https://chabad.info/meoravut/1150758/ דיווח ב{{אינפו}}]}}
{{תבנית:גלריה בתי חב"ד בארץ בצורת 770}}

===ברחבי העולם===
[[קובץ:בית חב"ד ניו ג'רסי.jpg|שמאל|ממוזער|אוניברסיטת רוטגרס, ניו-ג'רסי - [[בית חב"ד]] הגדול בעולם]]

#לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב"ד המרכזי נבנה בשנת [[תשמ"ב]].
#לוס אנג'לס, קליפורניה - בית ספר לבנות. נבנה בשנת [[תשס"ג]].
#[[מילאנו]], איטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
#מלבורן, אוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].
#אוניברסיטת רוטגרס, ניו ג'רסי, [[ארצות הברית]] - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].
#אושן, ניו ג'רזי, [[ארצות הברית]] - בית כנסת חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].
#קליבלנד, אוהיו - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב [[לייבל אלבסקי]].
#[[פאולו]], [[ברזיל]] - [[בית חב"ד]] המרכזי. נבנה על ידי הרב [[שבתי אלפרין]].
#[[דנייפרדרז'ינסק|קאמינסקוי]], [[אוקראינה]] - נבנה על ידי ה[[שליח]] ה[[רב]] [[לוי יצחק סטמבלר]].
#רמינסקאיא, [[מוסקבה]] - נבנה על ידי הרב [[יצחק קוגן]].
#[[בואנוס איירס]], ארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.
#[[האדיטש]], [[אוקראינה]] - בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הזקן|ציונו]] של ה[[אדמו"ר הזקן]].
#סנטיאגו, צ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.
#קעמפ מחנה קיץ '[[גן ישראל]] [[מונטריאול]]'.
#טקומה, וושינגטון - נבנה על ידי השליח הרב זלמן הבר בשנת [[תשע"ב]].
#דרמקוט, צפון [[הודו]] - נבנה על ידי השליח דרור שאול.
#קווינס, ניו יורק - בבניה על ידי השליח הרב [[שרגא זלמנוב]].
#מנילה, [[פיליפינים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסי לוי]].
#קראון הייטס, ברוקלין - בית כנסת ברחוב לעפערטס
#רומיינוויל, פריז, צרפת - בית חב"ד
#סט. ברייס סו פוריי, צרפת - בית חב"ד
#סורען, צרפת - בית חב"ד
#בולטימור, מרילנד - ישיבת ליובאוויטש
#אל פאסו, טקסס - בית חב"ד
#סינסינטי, אוהיו - ישיבת ליובאוויטש
#פוקון שב[[צ'ילה]] - בית חב"ד.
{{גלריה בתי חב"ד בעולם בצורת 770|}}

==לקריאה נוספת==
*[[הרבי מליובאוויטש]], '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', [[קה"ת]] - [[תשנ"ב]].
*הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס"ד]] (2004). ושוב בהוצאה מורחבת בשנת [[תשפ"א]] (2021).
*'''770 בעדשה של קלמנוביץ'''', שבועון בית משיח 1229 עמוד 21.
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA.pdf'''צורת הבית'''] בהוצאת [[את"ה העולמי]] [[תשרי]] [[תש"פ]].
*גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1770.
*מענדי קורטס, '''770''' גיליון 'נשמה מס' 27 ע' 8-17
{{בית|מענדי דיקשטיין|בנסע הארון - מ770 לכל קצווי תבל|1361|16-24|תשפ"ג}}
*[[שרגא קרומבי]] '''הרבי קבע את ההנהגה לפי הוראות רבני השכונה והגבאים''' משבועון {{בית משיח}} 1396 עמוד 12.

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.770live.com/En770/770live.asp?lang=2 שידור חי ממרכז חב"ד העולמי (24 שעות ביממה)] (מופעל ע"י אתר [[770live]])
* [https://770shul.org/ דף הבית של בית הכנסת ובית המדרש 770] שעל ידי [[גבאי בית הכנסת 770]]
*[https://chabad.info/special/605597/ נחשף תיעוד היסטורי קודם לבניית 770] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/seven-seventy/595314/ הרבי קבע: 770 יתנהל על ידי הגבאים תחת מרות הרבנים] - סקירה מקיפה בליווי מסמכים - {{אינפו}}
;וידאו
* [https://chabad.info/category/video/news-video/770-news-video/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] {{וידפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31275 וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה] - {{וידאו}} {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה] {{וידפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63541 שיר על קטעים מ'קונטרס בית רבינו שבבבל'] {{וידפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2741430 קטעי וידאו ישנים מתפילות הרבי בזאל הקטן]''' - בתוכנית הוידאו השבועית של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107229 ודיאו הסוקר את כל מעמד הנחת אבן הפינה להרחבת 770] {{וידאו}} {{חב"ד און ליין}}
*'''[https://anash.org/living-torah-the-story-behind-770/ הסיפור אודות רכישת 770]''' {{וידאו}} {{אנש}}

;תמונות
* [https://chabad.info/category/seven-seventy/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62688 מסע ב-770 כפי שמעולם לא נראה עד כה] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%E2%EC%F8%E9%E4%20%E4%F9%E1%E5%F2%E9%FA גלריה שבועית מ'770'] {{תמונה}} {{אינפו}} הישן. [https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://chabad.info/tag/%25D7%2594%25D7%2592%25D7%259C%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594-%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%25AA/&ved=2ahUKEwjlwaz8k82BAxVEjIkEHe-PBqwQFnoECAcQAQ&usg=AOvVaw0-_ROBse0c1GwR2Gtaietg באתר החדש].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד הנחת אבן הפינה] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60099 בניית החדר והמרפסת - תמונות היסטוריוות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*לוי ישראל [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62852 הויטראז'ים של 770 שמעולם לא שמתם לב אליהם] כ"א תמוז התשע"א (23.07.2011) {{אינפו}} {{תמונה}}
* מנדי הכטמן, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_מסתתר_מאחורי_חלונות_770_תיעוד_מרהיב_77707.html מה מסתתר מאחורי חלונות 770? תיעוד מרהיב] - אתר COL, יום חמישי, כ"ג [[אלול]] [[תשע"ג]] {{תמונה}}
*[http://maps.google.com/maps?hl=iw&q=770+Eastern+Pkwy+Brooklyn+NY+11213 מבט מהרחוב ומפת לוויין] ב- maps.google.com
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68668 שדרת 'איסטרן פארקווי' בשנת תר"פ בערך]{{תמונה}}
*[https://anash.org/a-story-in-every-room-a-tale-behind-each-detail/ גלריה של פרטים קטנים ב-770]. {{אנש}}

;העתקים
*[https://drive.google.com/drive/folders/1afqRuXreIKVU-mpHm0pEKxyVzdqvDRI6?usp=sharing גוגל דרייו עם אוסף תמונות גדול של העתקים של 770 ברחבי העולם על ידי הת' משה ציטרין]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48595 בתי רבינו שבארץ הקודש ● פרוייקט מיוחד] - {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23799 אתר הוושינגטון פוסט בכתבה על העתקי 770] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62604 ב"ישרא-פוסט" מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב"ד] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61079 המיליארדר גומא אגייאר: אקים 770 מול הכותל!] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2319 הדמיית מרכז 770 מול הכותל] {{וידאו}} {{אינפו}}

;שונות
*[http://www.chabad.info/?url=newsnew_he&string=tag_%FA%F9%F8%E9%20%E1%EC%E9%E5%E1%E0%E5%E5%E9%E8%F9%20%FA%F9%F2%22%E1 מדור 'תשרי בליובאוויטש' (תשע"ב)] - וידאו, תמונות, מאמרים ועוד.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל] - {{אינפו}}
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-צורת-הבית.pdf קובץ 'צורת הבית' על 770] - הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}} {{קישור שבור}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=44497 'א בית כללי פאר כלל ישראל']''' - קטעי שיחות, כתי"ק ומכתבי חסידים על מעלת 770 בית משיח. הוצאת ועד חיילי בית דוד 770 {{PDF}}
*[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/10/16/AR2006101601299.html כתבה מהעיתון Washington Post] על דגמי הבניין (באנגלית).
;קונטרס בית רבינו
*[http://torah4blind.org/hebrew/k770h.htm קונטרס בית רבינו שבבבל בגרסת טקסט], [http://torah4blind.org/hebrew/dm48a.pdf בגרסת הדפסה], [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf בתרגום לאנגלית] וב[http://old2.ih.chabad.info/images/update/588.pdf עיבוד לילדים]. ראו גם בפסקה 'קישורים חיצוניים' [[קונטרס בית רבינו שבבבל#קישורים חיצוניים|בערך קונטרס בית רבינו שבבבל]].
*'''[https://col.org.il/news/133976 העובדות הנדירות שלא הכרתם על בניין 770 • מרתק]''' {{COL}}

{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בתי כנסת בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית 770]]

770 - מרכז חב"ד העולמי

2024-12-17T06:18:01Z

יוניון: /* תשרי */

{{עריכה|יש לתמצת את הערכים המורחבים לתוך ערך זה בצורה יפה}}
{{מפנה|770}}
{{מבנה
|שם=
|תמונה=[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|250px]]
|כיתוב=[[בית מדרש]]ו של [[הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח]]
|סוג=
|כתובת=770 [[איסטרן פארקווי]], [[ברוקלין]]
|עיר=[[ניו יורק]]
|מדינה=ניו יורק, [[ארצות הברית]]
|התחלת הבנייה=
|סיום הבנייה=
|חומרי בניה=
|גובה=
|גובה פנימי=
|שטח=
|קומות=3 ומרתף
|אדריכל=
|בעלים=
|שימוש=
|עלות=
|קיבולת=
|רב בית הכנסת=
|נוסח תפילה=
}}
[[קובץ:סווען סווענטי.jpeg|שמאל|ממוזער|מבט מכיוון אחר]]
[[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|אמירת [[תהלים]] בליל [[הושענא רבה]] ב-770]]
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|הבניינים 770 (מימין) ו-[[788 איסטערן פארקווי|788]] בשידרת [[איסטרן פארקוויי]] במבט אוירי ([[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ז]])]]
'''770 - מרכז חב"ד העולמי''' (שם רשמי: '''בית אגודת חסידי חב"ד העולמי - אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש'''. כינוי: '''סֶעוֶון סֶעוֶוענְטִי'''{{הערה|תרגום של מספר הבית - 770 - לשפה האנגלית.}}) הוא [[בית המדרש]] של [[הרבי]] ומרכזה העולמי של [[חסידות חב"ד]] ו[[שליחות|השלוחים]]. 770 הוא מקום ה[[תפילה]] וה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] ובו הרבי אומר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים. כמו כן מקבל בו הרבי אנשים ל[[יחידות|יחידויות]] ומקיים בו את מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]].

הרבי מכנה את המקום '''"בית משולש"''', כלומר בית בו מגדלים את ג' הדברים שעליהם העולם עומד{{הערה|1=משנה אבות א, ב}} "בית [[תורה]]" "בית [[עבודה]]" ו"בית [[גמילות חסדים]]". עם היכנסו של [[אדמו"ר מוהריי"צ]] לבניין יסד בו את [[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבת תומכי תמימים]], את [[התפילה ב-770|בית הכנסת]] ופתח [[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770|קרן גמ"ח]]. ובעת חנוכת הבית אמר [[מאמר חסידות]] המתחיל במאמר [[חז"ל]] "על שלושה דברים העולם עומד".

המקום מהווה מוקד עליה ל[[חסידי חב"ד]] ול[[יהודים]] מכל רחבי העולם בכל השנה, ובעיקר ב[[חודש תשרי]] ובתאריכים בהם מתקיימים [[ימי חב"ד|מאורעות חב"דיים]]. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם [[יהודים]]. המבנה ממוקם בבנין [[מספר 770]] שבשדרת '[[אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי]]' בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שבעיר [[ניו יורק]]{{הערה|הכתובת באנגלית: Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y}}.

==היסטוריה==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[רכישה וחנוכת הבית של 770]]}}
[[קובץ:סעוון סעוונטי בשלג.jpg|250px|שמאל|ממוזער|770 מושלג באחד החורפים]]
[[קובץ:770 אלול תשפ''ב.jpg|250px|ממוזער|שמאל|חזית 770 בחודש [[אלול]] [[תשפ"ב]], לאחר שיפוץ הכניסה ל770 עם חימום תת-קרקעי שיעניק נוחות בכניסה למתחם, גם בחודשי החורף המושלגים, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770]]

הבנײן נבנה בשנת [[תרצ"ג]], ע"י רופא בשם י. רוזנמן למטרת מגורים פרטית וקליניקה רפואית (בלתי חוקית).

הבנייין נבנה בפאר, אריחי הקרמיקה בחדרים הפנימיים יובאו מאיטליה, החדרים העליונים חופו בעץ, וכן שני החדרים שבחזית הקומה העליונה רוהטו בפאר.

במרתף היה חדר מרוהט ששימש כאולם אירועים לרוזנמן, בבניין היה מעלית - דבר חריג באותם ימים לדברי מבינים, והושקעו בו 200,000 דולר.

רוזנמן נעצר בגלל הסתבכות עם מס ההכנסה, הבניין עוקל ע"י בנק נאס"ו סייווינג אנד לואן אסוסיאיישן שהציעו למכירה במחיר מוזל 30,000 דולר.

[לאחר מכן התגאה רוזנמן שהבניין הפך למרכז ליובאווויטש]

ביום [[שלישי]] ט' אדר ראשון [[ת"ש]] הגיע ה[[אדמו"ר הריי"ץ]] ל[[ארצות הברית]] לאחר שעזב את אירופה שנכבשה ע"י הנאצים בבואו לארה"ב השתכן במלון גרייסטון במנהטן והחסידים הקימו ועד לחיפוש מקום שיתאים ל[[אגודת חסידי חב"ד]] כבית פרטי ובית מדרש לרבי שנקרא וועד למען בניין בית חיינו שע"י [[אגודת חסידי חב"ד]].

חברי הועד היו:

הרב [[ניסן טלושקין]] יו"ר נכבד של אגו"ח.

ר' [[חיים שניאור זלמן קרמר]] יו"ר אגו"ח.

הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] יו"ר הוועד.

ר' אברהם דובער קרמר גזבר.

ר' [[דובער חסקינד]] מזכיר.

וכן הרב [[שמואל לויטין]],

הרב [[משה דובער ריבקין]],

הרב [[אליהו סימפסון]],

הרב [[ישראל ג'ייקובסון]],

והרב [[מנחם מענדל קונין]].

בתחילה רצו הרבנים דז'ייקובסון וקונין שהרבי ישאר לגור בלייקווד מקום מגוריו בבואו, אבל הרבי ענה: בתוך עמי אנוכי יושב,כוונתו היתה שלייקווד היתה מקום תיירות בלבד לעומת נ.י. שהיתה מקום מגורים פעיל של רוב המהגרים מאירופה.

אחר חיפושים נמצא בניין [[770]] בשדרת [[איסטרן פארקווי]] שבשכונת קראון הייטס והרבי בחר בו, אזור זה היה יוקרתי ומרכזי היותו של[[770]] הבניין הכי חדש במרכז השכונה האופי והמבנה האדריכלי שלו עם עיטורים ואלמנטים שהפכו אותו למבנה בולט הפכו אותו למבנה בולט המתאים לשמש כביתו של הרבי בית מדרש ומרכז החסידות,{{הערה |1=[http://col.org.il/news/284 משפחת האדריכל של 770 הגיעה לראות את העיטורים של הסבא] - {{col}}}}

רוב התושבים בשכונה היו קונסרבטיביים והבניין שהיום משמש את [[ישיבת חובבי תורה]] היה מרכזם בכל ארה"ב.

הרבי הריי"ץ התבטא באזני האדמו"ר מטומושפול תושב השכונה לפני הקניה, שיש פוטנציאל לעבוד עימו בשכונה.

בשעת הליכי הקניה התארגנה התנגדות תושבים להתיישבות הרבי וחסידיו בשכונה שאופיה שונה מאוד מאופיים, ותוריד את ערך הדירות, העצומה נגד הקנייה התבטלה ע"י יהודי שקרע בכעס את העצומה.

לשם הרכישה פנה הוועד לאנ"ש במכתב לבקשת השתתפות כספית בקניה, וביום ו' [[י"ב מנחם אב]] [[ת"ש]] נקנה הבניין.

חלק גדול מהסכום ניתן ע"י בני ר' [[משה אליעזר קרמר]] יו"ר אגו"ח הראשון ומתומכי חב"ד העיקריים אז.

באמצע חודש [[מנחם אב]] הגיע הרבי לביקור, הורה איך לסדר את ביהכנ"ס ואיך לקבוע המזוזות וביקש לראות המרתף, התפלל שם מנחה וערבית ואחר כך התיישב בחדר שלימים היה חדר חתנו הרבי ואמר מילות ברכה.

לצורך יצירת אולם תפילה הרסו הקיר בין שני חדרים ויצרו את המקום שהיום נקרא הזאל הקטן.

ביום [[י"ט מנחם אב]] עבר הרבי לגור ב[[770]] ובכניסתו נכנס למקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ואמר מילות ברכה.

ביום [[כ"א אלול]] היתה חנוכת הבית הרבי התוועד ואמר [[מאמר]] ד"ה על שלשה דברים.

בתקופה זו גרו מעט מאוד חרדים בקראון הייטס אך בשנת [[תש"א]] הגיעו מאות יהודים לראות את הרבי בתפילתו.

בלילה הראשון התפלל הרבי במקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ולמחרת במניין מצומצם למעלה.

בתחילה התקיימו תפילות רק בשבתות וימים טובים, לאחר מכן מנהל משרד אגו"ח הרב [[דוד שיפרין]] הציע להעתיק את הישיבה לשם ומיד אחרי החגים עברה הישיבה ל[[770]].

באגרת מתאריך י"ט מרחשון לאימו כתב הרבי ששילמו 5000 דולר במזומן ועוד 25000 ד' בהלוואה לעשרים שנה בתשלומים של 1350 לשנה, השיפוצים עלו 2000 ד' ס"ה: 7000 ד' 5000 ד' גייסו החסידים ו2000 ד' לוו.

בגלל המצב הקשה לא יכלו לעמוד בפירעון, ורק בשנת [[שי"ת]] הסתיים הפירעון ע"י נדיב בשם ר' [[יוסף רובינסון]].

מיום הכניסה ל770 עברה "חצר ליובאוויטש", כחלק מ"[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש|עשר הגלויות שגלתה ליובאוויטש]] למקומה הקבוע, שממנו תעבור ל[[ארץ הקודש]], בביאת ה[[משיח]], כפי דברי [[הרבי]]{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ו'.}}.

גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ואף לצרכיו הפרטיים של [[אדמו"ר הריי"צ]].

המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה:

הקומה הראשונה - [[בית מדרש]] עבור ה[[חסידים]].

הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ ומשפחתו.

הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]] ומשפחתו.

מלבד בניית מרפסת ל[[סוכה]] בדירת [[אדמו"ר הריי"צ]], בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו שינויים במבנה. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף, ובהתאם לכך, נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה.

==מספר הבית==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[770 (מספר)]]}}
[[הרבי]] הסביר שמספר הבית '''770''', מראה ב[[השגחה פרטית]] על ענינו, מעלתו ומהותו של המקום, ואף ביאר רמזים שונים שניתן ללמוד מה[[מספר 770]] בעבודת ה', ומהם ש-770 עולה ב[[גימטריא]] "[[פרצת|ופרצת]]". כלומר, שמבניין זה "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו, להפיץ את אור ה[[יהדות]]. כמו כן ביאר הרבי את הרמז בכך שהמספר "770" הוא בגימטריא "בית [[משיח]]", ועוד.

בנוסף התבטא הרבי שב{{ה|גאולה האמיתית והשלימה}}, כאשר [[בית המקדש השלישי]]{{הערה|ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים" (פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ועוד.)}} יתגלה, יהיה זה תחילה ב"770" - "[[בית רבינו שבבבל]]", ומשם יועתקו שניהם למקום המקדש בירושלים{{הערה|ראה בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ד ואילך.}}.

==קומת כניסה==
{{ערך מורחב|קומת הכניסה של 770}}
קומת הכניסה של 770, נועדה להיות קומת המשרדים ובית הכנסת המרכזי של חסידות חב"ד {{הערה|עקב חוסר מקום עבר בית הכנסת לחצר שבהמשך הורחבה מספר פעמים עד שהגיעה לגודלה כיום - [[הזאל הגדול]]}}.

כמו כן בקומה זו נמצא '[[גן עדן התחתון]]', שהיה משמש כמסדרון כניסה ל[[גן עדן העליון]], [[חדרו של הרבי]].

[[חדרו של הרבי]] שימש בתחילה כחדרו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. כש[[הרבי]] והרבנית הגיעו ל[[770]], הפך החדר למקום מגוריהם של [[הרבי]] ו[[הרבנית]], אחרי שעברו לגור בדירה ברחוב [[ברוקלין (רחוב)|ברוקלין]] ואחר כך לבית ברחוב [[פרזידנט 1304]] הפך החדר לחדרו האישי של הרבי בו קיבל אנשים ל[[יחידות]].

בקומה הראשונה שוכן ה'{{ה|זאל הקטן}}', ששימש לבית הכנסת עד לבנייתו של [[הזאל הגדול]] בקומת המרתף.

בקומה זו נמצא גם [[מזכירות הרבי|חדר המזכירות]], ששימש מרכז לפעילות מזכירות הרבי, ומשרדים של חסידים נוספים, ביניהם הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[חדר השידורים]] {{הערה| ששימש בעבר את הרב [[משה לייב רודשטיין]]}}, ועוד.

==קומה שניה==
{{ערך מורחב|דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770}}

הקומה השנייה נועדה משנת [[ת"ש]], למגורי [[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה זו, ובעקבות מצבו הבריאותי אף התפלל [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]].

עד שנת [[תשע"ז]] הגישה לשם היתה אפשרית לעובדי [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] ומדי פעם היו מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]] {{הערה|כיום מתגורר שם בהוראת הרבי הרב [[שלום בער גנזבורג]]}}.

בקומה זו מקיימים עבודת תחזוקה בלבד, ללא שינויים בחדרים וקירות הבית, ודירת הרבי נשארה בצורתה המקורית, כפי שהיה קודם [[יו"ד שבט]] [[תש"י]] זמן הסתלקות הרבי הריי"צ.

==קומה שלישית==
{{ערך מורחב|ספרית אגודת חסידי חב"ד}}
[[קובץ:אולם התצוגה בקומה השלישית של 770.jpg|שמאל|ממוזער|אולם התצוגה של הספרייה בקומה השלישית]]
[[קובץ:קומה שלישית.jpg|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש"ג, 8) מרפסת (לאחר [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]], עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]

הקומה השלישית שימשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.

בקומה זו קיים גם חדר עבור "[[מערכת אוצר החסידים]]", שמכינים את כתבי אדמו"רי חב"ד לדפוס.

==קומת בית הכנסת (האולם הגדול)==
{{ערך מורחב|בית הכנסת - 770}}

בסביבות שנת [[תשי"ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"[[זאל הקטן]]" שבקומה הראשונה להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"[[שאלאש]]", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט בכסלו]], [[י' בשבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].

עם השנים התרבו המשתתפים וגבר הצורך להרחיב את המקום. בית הכנסת הורחב לכיוון הבנין הסמוך שבכתובת 784–788 [[איסטרן פארקווי]], וכן לכיוון יוניון סט.

===ספרי תורה בבית הכנסת===
{{ערך מורחב|ספרי תורה ב-770}}
[[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]]
ב[[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - [[770]], ישנם ספרי תורה רבים. חלקם ספרים שקשורים בהם מאורעות מעניינים או היסטוריה מיוחדת, ביניהם הספרים [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]].

===ניהול בית הכנסת===
{{ערך מורחב|גבאי בית הכנסת 770}}

בית הכנסת מנוהל על ידי גבאים נבחרים על ידי הציבור, הגבאים אחראים על החזקת המקום ועל ניהול התפילות, הגבאים כפופים לרבני השכונה.

הרבי נתן כבוד מיוחד לגבאים, והזכיר פעמים רבות את תפקידם בניהול בית הכנסת בשינוי סדר בקשת רשותם, ומקשיב להכרזותיהם, אומר להם 'גוט שבת' בליל שבת, לשלם על העליות שנצרך ועוד ריבוי התייחסויות שהביע בהזדמנויות רבות את אחריותם לניהול בית הכנסת.

===התפילה ב-770===
{{ערך מורחב|התפילה ב-770}}
[[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפילת שחרית ב770 ב[[חודש תשרי]] [[תש"פ]]]]
מעניניו העיקרים של 770 כמרכז חסידות חב"ד, היא התפילה ו[[עבודת התפילה]]. מסופר, שכאשר נכנס הרבי הריי"צ לבנין 770, ראשית נכנס למקום שיועד לבית הכנסת ואמר שהוא מייחד את המקום למקום "תפילה מתוך פנימיות".

התפילה ב770 נעשית במהירות המירבית כדי לא לבזבז את זמנו היקר של הרעבע

===חומת אנ"ש===
{{ערך מורחב|חומת אנ"ש}}
'חומת אנ"ש' היה פרוייקט גיוס משאבים שפעל בשנת [[תשנ"ג]] מתוך מטרה להרחיב את 770, בהתאם להוראת הרבי ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]], במסגרתו התבקשה כל משפחה מאנ"ש לתרום סכום שווה של 770 דולר, כאשר על קיר מיוחד בבניין המשופץ יהיו חרותים שמותיהם של כל המשפחות שיצטרפו לסייע בהרחבת 770. התוכנית נעצרה ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]].

===ועד סעודת שלמה===
{{ערך מורחב|ועד סעודת שלמה}}
'ועד סעודת שלמה' הינו ארגון העוסק בהכנת מזון לבאי 770. חדר הנמצא מתחת לעזרת הנשים של איסטערן פארקווי, וממנו מסופקים לבאי 770 אוכל ושתיה בימות החול (קפה תה ומזונות) ובשבתות וימים טובים (חלות יין וצ'ולנט). וכן ארוחות במוצאי הצום, במסגרתו גם נערכות ההתוועדויות מסויימות בבית הכנסת.

===ההתוועדויות המרכזיות ב-770===
{{ערך מורחב|התוועדות עם הרבי}}
רוב התוועדויותיו של הרבי נאמרו בבית הכנסת 770, בהתחלה בזאל הקטן ואחר כך בשלאש ובבית הכנסת הגדול.

{{ערך מורחב|ההתוועדויות המרכזיות ב-770}}
ההתוועדויות המרכזיות ב-770 נערכות בימי מאורעות חב"דיים ובימים שבהם יש הוראה מיוחדת להתוועד כגון במוצאי חג. בדרך כלל מאורגנת על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]].

==תשרי==
[[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי אורחים גודשים את 770 באמירת [[סליחות]] ב[[חודש אלול]]]]
לקראת חודש [[תשרי]], חסידי חב"ד ותלמידי התמימים מכל העולם נוהרים ל-770, ושוהים בו במהלך ימי חודש תשרי.
סדרי התפילות הלימוד וההתוועדויות מותאמים לחגים, והגבאים יחד עם הנהלות הישיבות ואש"ל הכנסת אורחים מארגנים לאורחים סדרי לימוד כפי הוראת הרבי, התוועדויות ואירועי קבלת פנים וצאתכם לשלום.

==תומכי תמימים המרכזית==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים המרכזית 770]]}}
ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת"ש|בט' אדר שני ת"ש]], היום בו הגיע [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית. כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב"דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש"א]] עברה הישיבה לבניין החדש - 770 איסטערן פארקווי, שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.

==יחסו של הרבי ל-770==
===קונטרס בית רבינו שבבבל===
[[קובץ:בית_רבינו_שבבבל.jpg|שמאל|ממוזער|שער קונטרס 'בית רבינו שבבבל']]
{{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[ה'תשנ"ב]] הוציא [[הרבי]] לאור קונטרס בשם "בית רבינו שבבבל", בקונטרס המיוחד מבואר בהרחבה מעלתו של 770 בהיותו "בית רבינו שבבבל" - מקומו של [[נשיא הדור]], אשר במקום זה שוכנת השכינה בזמן ה[[גלות]]. בנוסף בקונטרס מחדש הרבי ש[[בית המקדש]] ירד מהשמיים תחילה ב-770 ורק אחר כך יסע עמו ל[[ירושלים|ירושלים עיר הקודש]].

פרסום הקונטרס עורר גלים רבים בתוך [[חסידות חב"ד]], משום שבקונטרס נכתבו והוגהו על ידי הרבי ענינים שאיש לא שיער שהרבי עצמו יסכים לפרסם{{הערה|1=דוגמה בהערה הרבי מזכיר ש-770 בגימטריא "בית משיח" דבר שהיה נלחש מפה לאוזן בין החסידים וכעת יצא לציבור הרחב באישורו והגהתו של הרבי.}}.

מאז הוצאת הקונטרס, החזיקו הרבי בתוך סידורו בצורה קבועה (דבר נדיר ביותר ביחס לקונטרסים אחרים).

===כינויו על ידי הרבי===
[[קובץ:בית כללי.jpg|שמאל|ממוזער|[[כתב יד קודש]] של [[הרבי]] על 770]]
*'''בית אגודת חסידי חב"ד - אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].
*'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך [[בית הכנסת]] של האמוראים בבבל{{הערה|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.{{הערה|הרבי מה"מ שליט"א מתיחס בקונטרס בית רבינו שבבל שבית רבינו הוא בבחינת תלפיות "תל שכל פיות פונים בו"}}
*'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב"דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערה|שיחת כ"ח [[סיוון]] תנש"א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא "[[פרצת]]".}}{{הערה|להעיר שבקונטרס בית רבינו שבבבל הרבי מתיחס ואומר ש770 בגימטריה פרצת מלשון "פרצת עליך פרץ"}}להעיר.
*'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - "770"{{הערה|נאמר על ידי הרבי והודפס ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.
*'''בית חיינו''' - על שם היותו מקור החיות לחסידי חב"ד.
*'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור{{הערה|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל.}}.
*'''בית משולש''' - על שם שמתקיימים בו פעולות בשלושת הקוים: [[תורה]], [[תפילה]], ו[[צדקה]]{{הערה|על פי [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.

==בדק הבית==
{{ערך מורחב|הרחבות 770|הרחבות ושיפוצים ב-770}}
{{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}
'בדק הבית' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשל"ט]], ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבניין המקורי שנקנה בשנת [[ת"ש]].

==העתקים==
{{ערך מורחב|770 כפר חב"ד}}
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|חזית העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב"ד]]]]
ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ה]] ביקש [[הרבי]] לבנות העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב"ד]] - בניה שהסתיימה בט"ו בתמוז [[תשמ"ו]]. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים מבניין 770 ברחבי העולם:
עוד לפני כן היה העתק ב[[מילאנו]].

===ארץ ישראל===
#[[770 כפר חב"ד|כפר חב"ד]] - נבנה בשנת [[תשמ"ו]] (1986), על פי בקשת הרבי.
#[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת [[תשס"ג]], על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].
#[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסף יצחק פריימן]].
#[[קריית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].
#[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב"ד במגדל העמק.
#[[איתמר]] שבשומרון - בית פרטי של משפחת נואמה.
#[[גדרה]] - ביתו הפרטי של הרב [[נס כרמון]].
#[[קריית ארבע]] - נבנה על ידי השליח הרב [[ויקטור עטיה]].
#[[פסגת זאב]], [[ירושלים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יצחק קורץ]].
#[[עפולה]] - [[בית גבי ורבקי]] - נבנה על ידי הרב [[שמעון רוזנברג]].
#[[מצפה רמון]] - נבנה על ידי השליח, הרב צבי סלונים.
# כפר תפוח - בית פרטי.
#[[קריית גת]] - [[בית כנסת שערי גאולה]].
#[[ראשון לציון]] - נבנה על ידי השליח הרב סגל.
#[[בית שאן]] - נפתח בשנת [[תשע"ח]], נקרא על שם הרב [[יעקב אריה שמולביץ]]{{דרוש מקור}}.
# [[ביתר]] - נבנה על ידי הרב [[יעקב שנור]].
# [[שדרות]] - נבנה על השליח הרב [[משה זאב פיזם]]

'''מבנים בתהליכי בניה''':

#[[אופקים]] - נבנה על ידי השליח, הרב הרשקוביץ.
#שלומי, צפון [[ארץ הקודש]] - יבנה על ידי השליח הרב בני נחום.
#שכונת נעורים, [[ראשון לציון]] - יבנה על ידי השליח הרב אלי סגל.
#[[יבניאל]].
#[[אלעד]] - בית כנסת בית מנחם
#[[חדרה]] - יבנה על ידי השליח הרב [[שאול אקסלרוד]] בשכונת גבעת אולגה
#[[חריש]]
#[[קריית מלאכי]] - בשכונת [[נחלת מנחם]], נבנה על ידי ר' מנדי לרנר.
#[[בית שמש]] רמה א' - נבנה ע"י הרב [[מיכאל אבישיד]]{{הערה|[https://chabad.info/meoravut/1150758/ דיווח ב{{אינפו}}]}}
{{תבנית:גלריה בתי חב"ד בארץ בצורת 770}}

===ברחבי העולם===
[[קובץ:בית חב"ד ניו ג'רסי.jpg|שמאל|ממוזער|אוניברסיטת רוטגרס, ניו-ג'רסי - [[בית חב"ד]] הגדול בעולם]]

#לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב"ד המרכזי נבנה בשנת [[תשמ"ב]].
#לוס אנג'לס, קליפורניה - בית ספר לבנות. נבנה בשנת [[תשס"ג]].
#[[מילאנו]], איטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
#מלבורן, אוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].
#אוניברסיטת רוטגרס, ניו ג'רסי, [[ארצות הברית]] - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].
#אושן, ניו ג'רזי, [[ארצות הברית]] - בית כנסת חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].
#קליבלנד, אוהיו - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב [[לייבל אלבסקי]].
#[[פאולו]], [[ברזיל]] - [[בית חב"ד]] המרכזי. נבנה על ידי הרב [[שבתי אלפרין]].
#[[דנייפרדרז'ינסק|קאמינסקוי]], [[אוקראינה]] - נבנה על ידי ה[[שליח]] ה[[רב]] [[לוי יצחק סטמבלר]].
#רמינסקאיא, [[מוסקבה]] - נבנה על ידי הרב [[יצחק קוגן]].
#[[בואנוס איירס]], ארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.
#[[האדיטש]], [[אוקראינה]] - בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הזקן|ציונו]] של ה[[אדמו"ר הזקן]].
#סנטיאגו, צ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.
#קעמפ מחנה קיץ '[[גן ישראל]] [[מונטריאול]]'.
#טקומה, וושינגטון - נבנה על ידי השליח הרב זלמן הבר בשנת [[תשע"ב]].
#דרמקוט, צפון [[הודו]] - נבנה על ידי השליח דרור שאול.
#קווינס, ניו יורק - בבניה על ידי השליח הרב [[שרגא זלמנוב]].
#מנילה, [[פיליפינים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסי לוי]].
#קראון הייטס, ברוקלין - בית כנסת ברחוב לעפערטס
#רומיינוויל, פריז, צרפת - בית חב"ד
#סט. ברייס סו פוריי, צרפת - בית חב"ד
#סורען, צרפת - בית חב"ד
#בולטימור, מרילנד - ישיבת ליובאוויטש
#אל פאסו, טקסס - בית חב"ד
#סינסינטי, אוהיו - ישיבת ליובאוויטש
#פוקון שב[[צ'ילה]] - בית חב"ד.
{{גלריה בתי חב"ד בעולם בצורת 770|}}

==לקריאה נוספת==
*[[הרבי מליובאוויטש]], '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', [[קה"ת]] - [[תשנ"ב]].
*הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס"ד]] (2004). ושוב בהוצאה מורחבת בשנת [[תשפ"א]] (2021).
*'''770 בעדשה של קלמנוביץ'''', שבועון בית משיח 1229 עמוד 21.
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA.pdf'''צורת הבית'''] בהוצאת [[את"ה העולמי]] [[תשרי]] [[תש"פ]].
*גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1770.
*מענדי קורטס, '''770''' גיליון 'נשמה מס' 27 ע' 8-17
{{בית|מענדי דיקשטיין|בנסע הארון - מ770 לכל קצווי תבל|1361|16-24|תשפ"ג}}
*[[שרגא קרומבי]] '''הרבי קבע את ההנהגה לפי הוראות רבני השכונה והגבאים''' משבועון {{בית משיח}} 1396 עמוד 12.

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.770live.com/En770/770live.asp?lang=2 שידור חי ממרכז חב"ד העולמי (24 שעות ביממה)] (מופעל ע"י אתר [[770live]])
* [https://770shul.org/ דף הבית של בית הכנסת ובית המדרש 770] שעל ידי [[גבאי בית הכנסת 770]]
*[https://chabad.info/special/605597/ נחשף תיעוד היסטורי קודם לבניית 770] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/seven-seventy/595314/ הרבי קבע: 770 יתנהל על ידי הגבאים תחת מרות הרבנים] - סקירה מקיפה בליווי מסמכים - {{אינפו}}
;וידאו
* [https://chabad.info/category/video/news-video/770-news-video/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] {{וידפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31275 וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה] - {{וידאו}} {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה] {{וידפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63541 שיר על קטעים מ'קונטרס בית רבינו שבבבל'] {{וידפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2741430 קטעי וידאו ישנים מתפילות הרבי בזאל הקטן]''' - בתוכנית הוידאו השבועית של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107229 ודיאו הסוקר את כל מעמד הנחת אבן הפינה להרחבת 770] {{וידאו}} {{חב"ד און ליין}}
*'''[https://anash.org/living-torah-the-story-behind-770/ הסיפור אודות רכישת 770]''' {{וידאו}} {{אנש}}

;תמונות
* [https://chabad.info/category/seven-seventy/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62688 מסע ב-770 כפי שמעולם לא נראה עד כה] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%E2%EC%F8%E9%E4%20%E4%F9%E1%E5%F2%E9%FA גלריה שבועית מ'770'] {{תמונה}} {{אינפו}} הישן. [https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://chabad.info/tag/%25D7%2594%25D7%2592%25D7%259C%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594-%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%25AA/&ved=2ahUKEwjlwaz8k82BAxVEjIkEHe-PBqwQFnoECAcQAQ&usg=AOvVaw0-_ROBse0c1GwR2Gtaietg באתר החדש].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד הנחת אבן הפינה] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60099 בניית החדר והמרפסת - תמונות היסטוריוות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*לוי ישראל [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62852 הויטראז'ים של 770 שמעולם לא שמתם לב אליהם] כ"א תמוז התשע"א (23.07.2011) {{אינפו}} {{תמונה}}
* מנדי הכטמן, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_מסתתר_מאחורי_חלונות_770_תיעוד_מרהיב_77707.html מה מסתתר מאחורי חלונות 770? תיעוד מרהיב] - אתר COL, יום חמישי, כ"ג [[אלול]] [[תשע"ג]] {{תמונה}}
*[http://maps.google.com/maps?hl=iw&q=770+Eastern+Pkwy+Brooklyn+NY+11213 מבט מהרחוב ומפת לוויין] ב- maps.google.com
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68668 שדרת 'איסטרן פארקווי' בשנת תר"פ בערך]{{תמונה}}
*[https://anash.org/a-story-in-every-room-a-tale-behind-each-detail/ גלריה של פרטים קטנים ב-770]. {{אנש}}

;העתקים
*[https://drive.google.com/drive/folders/1afqRuXreIKVU-mpHm0pEKxyVzdqvDRI6?usp=sharing גוגל דרייו עם אוסף תמונות גדול של העתקים של 770 ברחבי העולם על ידי הת' משה ציטרין]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48595 בתי רבינו שבארץ הקודש ● פרוייקט מיוחד] - {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23799 אתר הוושינגטון פוסט בכתבה על העתקי 770] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62604 ב"ישרא-פוסט" מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב"ד] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61079 המיליארדר גומא אגייאר: אקים 770 מול הכותל!] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2319 הדמיית מרכז 770 מול הכותל] {{וידאו}} {{אינפו}}

;שונות
*[http://www.chabad.info/?url=newsnew_he&string=tag_%FA%F9%F8%E9%20%E1%EC%E9%E5%E1%E0%E5%E5%E9%E8%F9%20%FA%F9%F2%22%E1 מדור 'תשרי בליובאוויטש' (תשע"ב)] - וידאו, תמונות, מאמרים ועוד.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל] - {{אינפו}}
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-צורת-הבית.pdf קובץ 'צורת הבית' על 770] - הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}} {{קישור שבור}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=44497 'א בית כללי פאר כלל ישראל']''' - קטעי שיחות, כתי"ק ומכתבי חסידים על מעלת 770 בית משיח. הוצאת ועד חיילי בית דוד 770 {{PDF}}
*[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/10/16/AR2006101601299.html כתבה מהעיתון Washington Post] על דגמי הבניין (באנגלית).
;קונטרס בית רבינו
*[http://torah4blind.org/hebrew/k770h.htm קונטרס בית רבינו שבבבל בגרסת טקסט], [http://torah4blind.org/hebrew/dm48a.pdf בגרסת הדפסה], [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf בתרגום לאנגלית] וב[http://old2.ih.chabad.info/images/update/588.pdf עיבוד לילדים]. ראו גם בפסקה 'קישורים חיצוניים' [[קונטרס בית רבינו שבבבל#קישורים חיצוניים|בערך קונטרס בית רבינו שבבבל]].
*'''[https://col.org.il/news/133976 העובדות הנדירות שלא הכרתם על בניין 770 • מרתק]''' {{COL}}

{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בתי כנסת בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית 770]]

770 - מרכז חב"ד העולמי

2024-12-17T06:15:22Z

יוניון:

{{עריכה|יש לתמצת את הערכים המורחבים לתוך ערך זה בצורה יפה}}
{{מפנה|770}}
{{מבנה
|שם=
|תמונה=[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|250px]]
|כיתוב=[[בית מדרש]]ו של [[הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח]]
|סוג=
|כתובת=770 [[איסטרן פארקווי]], [[ברוקלין]]
|עיר=[[ניו יורק]]
|מדינה=ניו יורק, [[ארצות הברית]]
|התחלת הבנייה=
|סיום הבנייה=
|חומרי בניה=
|גובה=
|גובה פנימי=
|שטח=
|קומות=3 ומרתף
|אדריכל=
|בעלים=
|שימוש=
|עלות=
|קיבולת=
|רב בית הכנסת=
|נוסח תפילה=
}}
[[קובץ:סווען סווענטי.jpeg|שמאל|ממוזער|מבט מכיוון אחר]]
[[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|אמירת [[תהלים]] בליל [[הושענא רבה]] ב-770]]
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|הבניינים 770 (מימין) ו-[[788 איסטערן פארקווי|788]] בשידרת [[איסטרן פארקוויי]] במבט אוירי ([[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ז]])]]
'''770 - מרכז חב"ד העולמי''' (שם רשמי: '''בית אגודת חסידי חב"ד העולמי - אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש'''. כינוי: '''סֶעוֶון סֶעוֶוענְטִי'''{{הערה|תרגום של מספר הבית - 770 - לשפה האנגלית.}}) הוא [[בית המדרש]] של [[הרבי]] ומרכזה העולמי של [[חסידות חב"ד]] ו[[שליחות|השלוחים]]. 770 הוא מקום ה[[תפילה]] וה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] ובו הרבי אומר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים. כמו כן מקבל בו הרבי אנשים ל[[יחידות|יחידויות]] ומקיים בו את מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]].

הרבי מכנה את המקום '''"בית משולש"''', כלומר בית בו מגדלים את ג' הדברים שעליהם העולם עומד{{הערה|1=משנה אבות א, ב}} "בית [[תורה]]" "בית [[עבודה]]" ו"בית [[גמילות חסדים]]". עם היכנסו של [[אדמו"ר מוהריי"צ]] לבניין יסד בו את [[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבת תומכי תמימים]], את [[התפילה ב-770|בית הכנסת]] ופתח [[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770|קרן גמ"ח]]. ובעת חנוכת הבית אמר [[מאמר חסידות]] המתחיל במאמר [[חז"ל]] "על שלושה דברים העולם עומד".

המקום מהווה מוקד עליה ל[[חסידי חב"ד]] ול[[יהודים]] מכל רחבי העולם בכל השנה, ובעיקר ב[[חודש תשרי]] ובתאריכים בהם מתקיימים [[ימי חב"ד|מאורעות חב"דיים]]. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם [[יהודים]]. המבנה ממוקם בבנין [[מספר 770]] שבשדרת '[[אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי]]' בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שבעיר [[ניו יורק]]{{הערה|הכתובת באנגלית: Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y}}.

==היסטוריה==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[רכישה וחנוכת הבית של 770]]}}
[[קובץ:סעוון סעוונטי בשלג.jpg|250px|שמאל|ממוזער|770 מושלג באחד החורפים]]
[[קובץ:770 אלול תשפ''ב.jpg|250px|ממוזער|שמאל|חזית 770 בחודש [[אלול]] [[תשפ"ב]], לאחר שיפוץ הכניסה ל770 עם חימום תת-קרקעי שיעניק נוחות בכניסה למתחם, גם בחודשי החורף המושלגים, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770]]

הבנײן נבנה בשנת [[תרצ"ג]], ע"י רופא בשם י. רוזנמן למטרת מגורים פרטית וקליניקה רפואית (בלתי חוקית).

הבנייין נבנה בפאר, אריחי הקרמיקה בחדרים הפנימיים יובאו מאיטליה, החדרים העליונים חופו בעץ, וכן שני החדרים שבחזית הקומה העליונה רוהטו בפאר.

במרתף היה חדר מרוהט ששימש כאולם אירועים לרוזנמן, בבניין היה מעלית - דבר חריג באותם ימים לדברי מבינים, והושקעו בו 200,000 דולר.

רוזנמן נעצר בגלל הסתבכות עם מס ההכנסה, הבניין עוקל ע"י בנק נאס"ו סייווינג אנד לואן אסוסיאיישן שהציעו למכירה במחיר מוזל 30,000 דולר.

[לאחר מכן התגאה רוזנמן שהבניין הפך למרכז ליובאווויטש]

ביום [[שלישי]] ט' אדר ראשון [[ת"ש]] הגיע ה[[אדמו"ר הריי"ץ]] ל[[ארצות הברית]] לאחר שעזב את אירופה שנכבשה ע"י הנאצים בבואו לארה"ב השתכן במלון גרייסטון במנהטן והחסידים הקימו ועד לחיפוש מקום שיתאים ל[[אגודת חסידי חב"ד]] כבית פרטי ובית מדרש לרבי שנקרא וועד למען בניין בית חיינו שע"י [[אגודת חסידי חב"ד]].

חברי הועד היו:

הרב [[ניסן טלושקין]] יו"ר נכבד של אגו"ח.

ר' [[חיים שניאור זלמן קרמר]] יו"ר אגו"ח.

הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] יו"ר הוועד.

ר' אברהם דובער קרמר גזבר.

ר' [[דובער חסקינד]] מזכיר.

וכן הרב [[שמואל לויטין]],

הרב [[משה דובער ריבקין]],

הרב [[אליהו סימפסון]],

הרב [[ישראל ג'ייקובסון]],

והרב [[מנחם מענדל קונין]].

בתחילה רצו הרבנים דז'ייקובסון וקונין שהרבי ישאר לגור בלייקווד מקום מגוריו בבואו, אבל הרבי ענה: בתוך עמי אנוכי יושב,כוונתו היתה שלייקווד היתה מקום תיירות בלבד לעומת נ.י. שהיתה מקום מגורים פעיל של רוב המהגרים מאירופה.

אחר חיפושים נמצא בניין [[770]] בשדרת [[איסטרן פארקווי]] שבשכונת קראון הייטס והרבי בחר בו, אזור זה היה יוקרתי ומרכזי היותו של[[770]] הבניין הכי חדש במרכז השכונה האופי והמבנה האדריכלי שלו עם עיטורים ואלמנטים שהפכו אותו למבנה בולט הפכו אותו למבנה בולט המתאים לשמש כביתו של הרבי בית מדרש ומרכז החסידות,{{הערה |1=[http://col.org.il/news/284 משפחת האדריכל של 770 הגיעה לראות את העיטורים של הסבא] - {{col}}}}

רוב התושבים בשכונה היו קונסרבטיביים והבניין שהיום משמש את [[ישיבת חובבי תורה]] היה מרכזם בכל ארה"ב.

הרבי הריי"ץ התבטא באזני האדמו"ר מטומושפול תושב השכונה לפני הקניה, שיש פוטנציאל לעבוד עימו בשכונה.

בשעת הליכי הקניה התארגנה התנגדות תושבים להתיישבות הרבי וחסידיו בשכונה שאופיה שונה מאוד מאופיים, ותוריד את ערך הדירות, העצומה נגד הקנייה התבטלה ע"י יהודי שקרע בכעס את העצומה.

לשם הרכישה פנה הוועד לאנ"ש במכתב לבקשת השתתפות כספית בקניה, וביום ו' [[י"ב מנחם אב]] [[ת"ש]] נקנה הבניין.

חלק גדול מהסכום ניתן ע"י בני ר' [[משה אליעזר קרמר]] יו"ר אגו"ח הראשון ומתומכי חב"ד העיקריים אז.

באמצע חודש [[מנחם אב]] הגיע הרבי לביקור, הורה איך לסדר את ביהכנ"ס ואיך לקבוע המזוזות וביקש לראות המרתף, התפלל שם מנחה וערבית ואחר כך התיישב בחדר שלימים היה חדר חתנו הרבי ואמר מילות ברכה.

לצורך יצירת אולם תפילה הרסו הקיר בין שני חדרים ויצרו את המקום שהיום נקרא הזאל הקטן.

ביום [[י"ט מנחם אב]] עבר הרבי לגור ב[[770]] ובכניסתו נכנס למקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ואמר מילות ברכה.

ביום [[כ"א אלול]] היתה חנוכת הבית הרבי התוועד ואמר [[מאמר]] ד"ה על שלשה דברים.

בתקופה זו גרו מעט מאוד חרדים בקראון הייטס אך בשנת [[תש"א]] הגיעו מאות יהודים לראות את הרבי בתפילתו.

בלילה הראשון התפלל הרבי במקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ולמחרת במניין מצומצם למעלה.

בתחילה התקיימו תפילות רק בשבתות וימים טובים, לאחר מכן מנהל משרד אגו"ח הרב [[דוד שיפרין]] הציע להעתיק את הישיבה לשם ומיד אחרי החגים עברה הישיבה ל[[770]].

באגרת מתאריך י"ט מרחשון לאימו כתב הרבי ששילמו 5000 דולר במזומן ועוד 25000 ד' בהלוואה לעשרים שנה בתשלומים של 1350 לשנה, השיפוצים עלו 2000 ד' ס"ה: 7000 ד' 5000 ד' גייסו החסידים ו2000 ד' לוו.

בגלל המצב הקשה לא יכלו לעמוד בפירעון, ורק בשנת [[שי"ת]] הסתיים הפירעון ע"י נדיב בשם ר' [[יוסף רובינסון]].

מיום הכניסה ל770 עברה "חצר ליובאוויטש", כחלק מ"[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש|עשר הגלויות שגלתה ליובאוויטש]] למקומה הקבוע, שממנו תעבור ל[[ארץ הקודש]], בביאת ה[[משיח]], כפי דברי [[הרבי]]{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ו'.}}.

גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ואף לצרכיו הפרטיים של [[אדמו"ר הריי"צ]].

המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה:

הקומה הראשונה - [[בית מדרש]] עבור ה[[חסידים]].

הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ ומשפחתו.

הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]] ומשפחתו.

מלבד בניית מרפסת ל[[סוכה]] בדירת [[אדמו"ר הריי"צ]], בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו שינויים במבנה. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף, ובהתאם לכך, נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה.

==מספר הבית==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[770 (מספר)]]}}
[[הרבי]] הסביר שמספר הבית '''770''', מראה ב[[השגחה פרטית]] על ענינו, מעלתו ומהותו של המקום, ואף ביאר רמזים שונים שניתן ללמוד מה[[מספר 770]] בעבודת ה', ומהם ש-770 עולה ב[[גימטריא]] "[[פרצת|ופרצת]]". כלומר, שמבניין זה "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו, להפיץ את אור ה[[יהדות]]. כמו כן ביאר הרבי את הרמז בכך שהמספר "770" הוא בגימטריא "בית [[משיח]]", ועוד.

בנוסף התבטא הרבי שב{{ה|גאולה האמיתית והשלימה}}, כאשר [[בית המקדש השלישי]]{{הערה|ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים" (פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ועוד.)}} יתגלה, יהיה זה תחילה ב"770" - "[[בית רבינו שבבבל]]", ומשם יועתקו שניהם למקום המקדש בירושלים{{הערה|ראה בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ד ואילך.}}.

==קומת כניסה==
{{ערך מורחב|קומת הכניסה של 770}}
קומת הכניסה של 770, נועדה להיות קומת המשרדים ובית הכנסת המרכזי של חסידות חב"ד {{הערה|עקב חוסר מקום עבר בית הכנסת לחצר שבהמשך הורחבה מספר פעמים עד שהגיעה לגודלה כיום - [[הזאל הגדול]]}}.

כמו כן בקומה זו נמצא '[[גן עדן התחתון]]', שהיה משמש כמסדרון כניסה ל[[גן עדן העליון]], [[חדרו של הרבי]].

[[חדרו של הרבי]] שימש בתחילה כחדרו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. כש[[הרבי]] והרבנית הגיעו ל[[770]], הפך החדר למקום מגוריהם של [[הרבי]] ו[[הרבנית]], אחרי שעברו לגור בדירה ברחוב [[ברוקלין (רחוב)|ברוקלין]] ואחר כך לבית ברחוב [[פרזידנט 1304]] הפך החדר לחדרו האישי של הרבי בו קיבל אנשים ל[[יחידות]].

בקומה הראשונה שוכן ה'{{ה|זאל הקטן}}', ששימש לבית הכנסת עד לבנייתו של [[הזאל הגדול]] בקומת המרתף.

בקומה זו נמצא גם [[מזכירות הרבי|חדר המזכירות]], ששימש מרכז לפעילות מזכירות הרבי, ומשרדים של חסידים נוספים, ביניהם הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[חדר השידורים]] {{הערה| ששימש בעבר את הרב [[משה לייב רודשטיין]]}}, ועוד.

==קומה שניה==
{{ערך מורחב|דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770}}

הקומה השנייה נועדה משנת [[ת"ש]], למגורי [[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה זו, ובעקבות מצבו הבריאותי אף התפלל [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]].

עד שנת [[תשע"ז]] הגישה לשם היתה אפשרית לעובדי [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] ומדי פעם היו מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]] {{הערה|כיום מתגורר שם בהוראת הרבי הרב [[שלום בער גנזבורג]]}}.

בקומה זו מקיימים עבודת תחזוקה בלבד, ללא שינויים בחדרים וקירות הבית, ודירת הרבי נשארה בצורתה המקורית, כפי שהיה קודם [[יו"ד שבט]] [[תש"י]] זמן הסתלקות הרבי הריי"צ.

==קומה שלישית==
{{ערך מורחב|ספרית אגודת חסידי חב"ד}}
[[קובץ:אולם התצוגה בקומה השלישית של 770.jpg|שמאל|ממוזער|אולם התצוגה של הספרייה בקומה השלישית]]
[[קובץ:קומה שלישית.jpg|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש"ג, 8) מרפסת (לאחר [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]], עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]

הקומה השלישית שימשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.

בקומה זו קיים גם חדר עבור "[[מערכת אוצר החסידים]]", שמכינים את כתבי אדמו"רי חב"ד לדפוס.

==קומת בית הכנסת (האולם הגדול)==
{{ערך מורחב|בית הכנסת - 770}}

בסביבות שנת [[תשי"ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"[[זאל הקטן]]" שבקומה הראשונה להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"[[שאלאש]]", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט בכסלו]], [[י' בשבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].

עם השנים התרבו המשתתפים וגבר הצורך להרחיב את המקום. בית הכנסת הורחב לכיוון הבנין הסמוך שבכתובת 784–788 [[איסטרן פארקווי]], וכן לכיוון יוניון סט.

===ספרי תורה בבית הכנסת===
{{ערך מורחב|ספרי תורה ב-770}}
[[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]]
ב[[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - [[770]], ישנם ספרי תורה רבים. חלקם ספרים שקשורים בהם מאורעות מעניינים או היסטוריה מיוחדת, ביניהם הספרים [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]].

===ניהול בית הכנסת===
{{ערך מורחב|גבאי בית הכנסת 770}}

בית הכנסת מנוהל על ידי גבאים נבחרים על ידי הציבור, הגבאים אחראים על החזקת המקום ועל ניהול התפילות, הגבאים כפופים לרבני השכונה.

הרבי נתן כבוד מיוחד לגבאים, והזכיר פעמים רבות את תפקידם בניהול בית הכנסת בשינוי סדר בקשת רשותם, ומקשיב להכרזותיהם, אומר להם 'גוט שבת' בליל שבת, לשלם על העליות שנצרך ועוד ריבוי התייחסויות שהביע בהזדמנויות רבות את אחריותם לניהול בית הכנסת.

===התפילה ב-770===
{{ערך מורחב|התפילה ב-770}}
[[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפילת שחרית ב770 ב[[חודש תשרי]] [[תש"פ]]]]
מעניניו העיקרים של 770 כמרכז חסידות חב"ד, היא התפילה ו[[עבודת התפילה]]. מסופר, שכאשר נכנס הרבי הריי"צ לבנין 770, ראשית נכנס למקום שיועד לבית הכנסת ואמר שהוא מייחד את המקום למקום "תפילה מתוך פנימיות".

התפילה ב770 נעשית במהירות המירבית כדי לא לבזבז את זמנו היקר של הרעבע

===חומת אנ"ש===
{{ערך מורחב|חומת אנ"ש}}
'חומת אנ"ש' היה פרוייקט גיוס משאבים שפעל בשנת [[תשנ"ג]] מתוך מטרה להרחיב את 770, בהתאם להוראת הרבי ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]], במסגרתו התבקשה כל משפחה מאנ"ש לתרום סכום שווה של 770 דולר, כאשר על קיר מיוחד בבניין המשופץ יהיו חרותים שמותיהם של כל המשפחות שיצטרפו לסייע בהרחבת 770. התוכנית נעצרה ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]].

===ועד סעודת שלמה===
{{ערך מורחב|ועד סעודת שלמה}}
'ועד סעודת שלמה' הינו ארגון העוסק בהכנת מזון לבאי 770. חדר הנמצא מתחת לעזרת הנשים של איסטערן פארקווי, וממנו מסופקים לבאי 770 אוכל ושתיה בימות החול (קפה תה ומזונות) ובשבתות וימים טובים (חלות יין וצ'ולנט). וכן ארוחות במוצאי הצום, במסגרתו גם נערכות ההתוועדויות מסויימות בבית הכנסת.

===ההתוועדויות המרכזיות ב-770===
{{ערך מורחב|התוועדות עם הרבי}}
רוב התוועדויותיו של הרבי נאמרו בבית הכנסת 770, בהתחלה בזאל הקטן ואחר כך בשלאש ובבית הכנסת הגדול.

{{ערך מורחב|ההתוועדויות המרכזיות ב-770}}
ההתוועדויות המרכזיות ב-770 נערכות בימי מאורעות חב"דיים ובימים שבהם יש הוראה מיוחדת להתוועד כגון במוצאי חג. בדרך כלל מאורגנת על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]].

==תשרי==
לקראת חודש [[תשרי]], חסידי חב"ד ותלמידי התמימים מכל העולם נוהרים ל-770, ושוהים בו במהלך ימי חודש תשרי.
סדרי התפילות הלימוד וההתוועדויות מותאמים לחגים, והגבאים יחד עם הנהלות הישיבות ואש"ל הכנסת אורחים מארגנים לאורחים סדרי לימוד כפי הוראת הרבי, התוועדויות ואירועי קבלת פנים וצאתכם לשלום.

==תומכי תמימים המרכזית==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים המרכזית 770]]}}
ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת"ש|בט' אדר שני ת"ש]], היום בו הגיע [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית. כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב"דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש"א]] עברה הישיבה לבניין החדש - 770 איסטערן פארקווי, שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.

==יחסו של הרבי ל-770==
===קונטרס בית רבינו שבבבל===
[[קובץ:בית_רבינו_שבבבל.jpg|שמאל|ממוזער|שער קונטרס 'בית רבינו שבבבל']]
{{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[ה'תשנ"ב]] הוציא [[הרבי]] לאור קונטרס בשם "בית רבינו שבבבל", בקונטרס המיוחד מבואר בהרחבה מעלתו של 770 בהיותו "בית רבינו שבבבל" - מקומו של [[נשיא הדור]], אשר במקום זה שוכנת השכינה בזמן ה[[גלות]]. בנוסף בקונטרס מחדש הרבי ש[[בית המקדש]] ירד מהשמיים תחילה ב-770 ורק אחר כך יסע עמו ל[[ירושלים|ירושלים עיר הקודש]].

פרסום הקונטרס עורר גלים רבים בתוך [[חסידות חב"ד]], משום שבקונטרס נכתבו והוגהו על ידי הרבי ענינים שאיש לא שיער שהרבי עצמו יסכים לפרסם{{הערה|1=דוגמה בהערה הרבי מזכיר ש-770 בגימטריא "בית משיח" דבר שהיה נלחש מפה לאוזן בין החסידים וכעת יצא לציבור הרחב באישורו והגהתו של הרבי.}}.

מאז הוצאת הקונטרס, החזיקו הרבי בתוך סידורו בצורה קבועה (דבר נדיר ביותר ביחס לקונטרסים אחרים).

===כינויו על ידי הרבי===
[[קובץ:בית כללי.jpg|שמאל|ממוזער|[[כתב יד קודש]] של [[הרבי]] על 770]]
*'''בית אגודת חסידי חב"ד - אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].
*'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך [[בית הכנסת]] של האמוראים בבבל{{הערה|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.{{הערה|הרבי מה"מ שליט"א מתיחס בקונטרס בית רבינו שבבל שבית רבינו הוא בבחינת תלפיות "תל שכל פיות פונים בו"}}
*'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב"דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערה|שיחת כ"ח [[סיוון]] תנש"א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא "[[פרצת]]".}}{{הערה|להעיר שבקונטרס בית רבינו שבבבל הרבי מתיחס ואומר ש770 בגימטריה פרצת מלשון "פרצת עליך פרץ"}}להעיר.
*'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - "770"{{הערה|נאמר על ידי הרבי והודפס ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.
*'''בית חיינו''' - על שם היותו מקור החיות לחסידי חב"ד.
*'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור{{הערה|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל.}}.
*'''בית משולש''' - על שם שמתקיימים בו פעולות בשלושת הקוים: [[תורה]], [[תפילה]], ו[[צדקה]]{{הערה|על פי [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.

==בדק הבית==
{{ערך מורחב|הרחבות 770|הרחבות ושיפוצים ב-770}}
{{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}
'בדק הבית' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשל"ט]], ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבניין המקורי שנקנה בשנת [[ת"ש]].

==העתקים==
{{ערך מורחב|770 כפר חב"ד}}
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|חזית העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב"ד]]]]
ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ה]] ביקש [[הרבי]] לבנות העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב"ד]] - בניה שהסתיימה בט"ו בתמוז [[תשמ"ו]]. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים מבניין 770 ברחבי העולם:
עוד לפני כן היה העתק ב[[מילאנו]].

===ארץ ישראל===
#[[770 כפר חב"ד|כפר חב"ד]] - נבנה בשנת [[תשמ"ו]] (1986), על פי בקשת הרבי.
#[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת [[תשס"ג]], על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].
#[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסף יצחק פריימן]].
#[[קריית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].
#[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב"ד במגדל העמק.
#[[איתמר]] שבשומרון - בית פרטי של משפחת נואמה.
#[[גדרה]] - ביתו הפרטי של הרב [[נס כרמון]].
#[[קריית ארבע]] - נבנה על ידי השליח הרב [[ויקטור עטיה]].
#[[פסגת זאב]], [[ירושלים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יצחק קורץ]].
#[[עפולה]] - [[בית גבי ורבקי]] - נבנה על ידי הרב [[שמעון רוזנברג]].
#[[מצפה רמון]] - נבנה על ידי השליח, הרב צבי סלונים.
# כפר תפוח - בית פרטי.
#[[קריית גת]] - [[בית כנסת שערי גאולה]].
#[[ראשון לציון]] - נבנה על ידי השליח הרב סגל.
#[[בית שאן]] - נפתח בשנת [[תשע"ח]], נקרא על שם הרב [[יעקב אריה שמולביץ]]{{דרוש מקור}}.
# [[ביתר]] - נבנה על ידי הרב [[יעקב שנור]].
# [[שדרות]] - נבנה על השליח הרב [[משה זאב פיזם]]

'''מבנים בתהליכי בניה''':

#[[אופקים]] - נבנה על ידי השליח, הרב הרשקוביץ.
#שלומי, צפון [[ארץ הקודש]] - יבנה על ידי השליח הרב בני נחום.
#שכונת נעורים, [[ראשון לציון]] - יבנה על ידי השליח הרב אלי סגל.
#[[יבניאל]].
#[[אלעד]] - בית כנסת בית מנחם
#[[חדרה]] - יבנה על ידי השליח הרב [[שאול אקסלרוד]] בשכונת גבעת אולגה
#[[חריש]]
#[[קריית מלאכי]] - בשכונת [[נחלת מנחם]], נבנה על ידי ר' מנדי לרנר.
#[[בית שמש]] רמה א' - נבנה ע"י הרב [[מיכאל אבישיד]]{{הערה|[https://chabad.info/meoravut/1150758/ דיווח ב{{אינפו}}]}}
{{תבנית:גלריה בתי חב"ד בארץ בצורת 770}}

===ברחבי העולם===
[[קובץ:בית חב"ד ניו ג'רסי.jpg|שמאל|ממוזער|אוניברסיטת רוטגרס, ניו-ג'רסי - [[בית חב"ד]] הגדול בעולם]]

#לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב"ד המרכזי נבנה בשנת [[תשמ"ב]].
#לוס אנג'לס, קליפורניה - בית ספר לבנות. נבנה בשנת [[תשס"ג]].
#[[מילאנו]], איטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
#מלבורן, אוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].
#אוניברסיטת רוטגרס, ניו ג'רסי, [[ארצות הברית]] - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].
#אושן, ניו ג'רזי, [[ארצות הברית]] - בית כנסת חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].
#קליבלנד, אוהיו - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב [[לייבל אלבסקי]].
#[[פאולו]], [[ברזיל]] - [[בית חב"ד]] המרכזי. נבנה על ידי הרב [[שבתי אלפרין]].
#[[דנייפרדרז'ינסק|קאמינסקוי]], [[אוקראינה]] - נבנה על ידי ה[[שליח]] ה[[רב]] [[לוי יצחק סטמבלר]].
#רמינסקאיא, [[מוסקבה]] - נבנה על ידי הרב [[יצחק קוגן]].
#[[בואנוס איירס]], ארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.
#[[האדיטש]], [[אוקראינה]] - בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הזקן|ציונו]] של ה[[אדמו"ר הזקן]].
#סנטיאגו, צ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.
#קעמפ מחנה קיץ '[[גן ישראל]] [[מונטריאול]]'.
#טקומה, וושינגטון - נבנה על ידי השליח הרב זלמן הבר בשנת [[תשע"ב]].
#דרמקוט, צפון [[הודו]] - נבנה על ידי השליח דרור שאול.
#קווינס, ניו יורק - בבניה על ידי השליח הרב [[שרגא זלמנוב]].
#מנילה, [[פיליפינים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסי לוי]].
#קראון הייטס, ברוקלין - בית כנסת ברחוב לעפערטס
#רומיינוויל, פריז, צרפת - בית חב"ד
#סט. ברייס סו פוריי, צרפת - בית חב"ד
#סורען, צרפת - בית חב"ד
#בולטימור, מרילנד - ישיבת ליובאוויטש
#אל פאסו, טקסס - בית חב"ד
#סינסינטי, אוהיו - ישיבת ליובאוויטש
#פוקון שב[[צ'ילה]] - בית חב"ד.
{{גלריה בתי חב"ד בעולם בצורת 770|}}

==לקריאה נוספת==
*[[הרבי מליובאוויטש]], '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', [[קה"ת]] - [[תשנ"ב]].
*הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס"ד]] (2004). ושוב בהוצאה מורחבת בשנת [[תשפ"א]] (2021).
*'''770 בעדשה של קלמנוביץ'''', שבועון בית משיח 1229 עמוד 21.
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA.pdf'''צורת הבית'''] בהוצאת [[את"ה העולמי]] [[תשרי]] [[תש"פ]].
*גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1770.
*מענדי קורטס, '''770''' גיליון 'נשמה מס' 27 ע' 8-17
{{בית|מענדי דיקשטיין|בנסע הארון - מ770 לכל קצווי תבל|1361|16-24|תשפ"ג}}
*[[שרגא קרומבי]] '''הרבי קבע את ההנהגה לפי הוראות רבני השכונה והגבאים''' משבועון {{בית משיח}} 1396 עמוד 12.

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.770live.com/En770/770live.asp?lang=2 שידור חי ממרכז חב"ד העולמי (24 שעות ביממה)] (מופעל ע"י אתר [[770live]])
* [https://770shul.org/ דף הבית של בית הכנסת ובית המדרש 770] שעל ידי [[גבאי בית הכנסת 770]]
*[https://chabad.info/special/605597/ נחשף תיעוד היסטורי קודם לבניית 770] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/seven-seventy/595314/ הרבי קבע: 770 יתנהל על ידי הגבאים תחת מרות הרבנים] - סקירה מקיפה בליווי מסמכים - {{אינפו}}
;וידאו
* [https://chabad.info/category/video/news-video/770-news-video/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] {{וידפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31275 וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה] - {{וידאו}} {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה] {{וידפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63541 שיר על קטעים מ'קונטרס בית רבינו שבבבל'] {{וידפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2741430 קטעי וידאו ישנים מתפילות הרבי בזאל הקטן]''' - בתוכנית הוידאו השבועית של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107229 ודיאו הסוקר את כל מעמד הנחת אבן הפינה להרחבת 770] {{וידאו}} {{חב"ד און ליין}}
*'''[https://anash.org/living-torah-the-story-behind-770/ הסיפור אודות רכישת 770]''' {{וידאו}} {{אנש}}

;תמונות
* [https://chabad.info/category/seven-seventy/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62688 מסע ב-770 כפי שמעולם לא נראה עד כה] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%E2%EC%F8%E9%E4%20%E4%F9%E1%E5%F2%E9%FA גלריה שבועית מ'770'] {{תמונה}} {{אינפו}} הישן. [https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://chabad.info/tag/%25D7%2594%25D7%2592%25D7%259C%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594-%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%25AA/&ved=2ahUKEwjlwaz8k82BAxVEjIkEHe-PBqwQFnoECAcQAQ&usg=AOvVaw0-_ROBse0c1GwR2Gtaietg באתר החדש].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד הנחת אבן הפינה] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60099 בניית החדר והמרפסת - תמונות היסטוריוות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*לוי ישראל [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62852 הויטראז'ים של 770 שמעולם לא שמתם לב אליהם] כ"א תמוז התשע"א (23.07.2011) {{אינפו}} {{תמונה}}
* מנדי הכטמן, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_מסתתר_מאחורי_חלונות_770_תיעוד_מרהיב_77707.html מה מסתתר מאחורי חלונות 770? תיעוד מרהיב] - אתר COL, יום חמישי, כ"ג [[אלול]] [[תשע"ג]] {{תמונה}}
*[http://maps.google.com/maps?hl=iw&q=770+Eastern+Pkwy+Brooklyn+NY+11213 מבט מהרחוב ומפת לוויין] ב- maps.google.com
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68668 שדרת 'איסטרן פארקווי' בשנת תר"פ בערך]{{תמונה}}
*[https://anash.org/a-story-in-every-room-a-tale-behind-each-detail/ גלריה של פרטים קטנים ב-770]. {{אנש}}

;העתקים
*[https://drive.google.com/drive/folders/1afqRuXreIKVU-mpHm0pEKxyVzdqvDRI6?usp=sharing גוגל דרייו עם אוסף תמונות גדול של העתקים של 770 ברחבי העולם על ידי הת' משה ציטרין]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48595 בתי רבינו שבארץ הקודש ● פרוייקט מיוחד] - {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23799 אתר הוושינגטון פוסט בכתבה על העתקי 770] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62604 ב"ישרא-פוסט" מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב"ד] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61079 המיליארדר גומא אגייאר: אקים 770 מול הכותל!] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2319 הדמיית מרכז 770 מול הכותל] {{וידאו}} {{אינפו}}

;שונות
*[http://www.chabad.info/?url=newsnew_he&string=tag_%FA%F9%F8%E9%20%E1%EC%E9%E5%E1%E0%E5%E5%E9%E8%F9%20%FA%F9%F2%22%E1 מדור 'תשרי בליובאוויטש' (תשע"ב)] - וידאו, תמונות, מאמרים ועוד.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל] - {{אינפו}}
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-צורת-הבית.pdf קובץ 'צורת הבית' על 770] - הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}} {{קישור שבור}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=44497 'א בית כללי פאר כלל ישראל']''' - קטעי שיחות, כתי"ק ומכתבי חסידים על מעלת 770 בית משיח. הוצאת ועד חיילי בית דוד 770 {{PDF}}
*[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/10/16/AR2006101601299.html כתבה מהעיתון Washington Post] על דגמי הבניין (באנגלית).
;קונטרס בית רבינו
*[http://torah4blind.org/hebrew/k770h.htm קונטרס בית רבינו שבבבל בגרסת טקסט], [http://torah4blind.org/hebrew/dm48a.pdf בגרסת הדפסה], [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf בתרגום לאנגלית] וב[http://old2.ih.chabad.info/images/update/588.pdf עיבוד לילדים]. ראו גם בפסקה 'קישורים חיצוניים' [[קונטרס בית רבינו שבבבל#קישורים חיצוניים|בערך קונטרס בית רבינו שבבבל]].
*'''[https://col.org.il/news/133976 העובדות הנדירות שלא הכרתם על בניין 770 • מרתק]''' {{COL}}

{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בתי כנסת בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית 770]]

שיחת משתמש:יוניון

2024-12-17T05:00:10Z

יוניון: /* תודה על עריכותיך */

{{בה}} {{חממה}} בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 07:59, 4 בדצמבר 2024 (IST)

==תודה על עריכותיך==
{{תודה לרשום|קראון הייטס}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:50, ט"ו בכסלו, ה'תשפ"ה)

יישר כח. הוספתי מעט, ויש עוד לעבוד הרבה, אם יש בכוחך אזי תצטרף [[משתמש:יוניון|יוניון]] - [[שיחת משתמש:יוניון|שיחה]], 07:00, ט"ז בכסלו, ה'תשפ"ה 07:00, 17 בדצמבר 2024 (IST)

נסיעה לרבי

2024-12-17T04:59:02Z

יוניון: /* חודש תשרי */

[[קובץ:נסיעה_לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי. ציור: [[זלמן קליימן]]]]
[[קובץ:טיסה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי בשנים הראשונות לנשיאותו]]
'''נסיעה לרבי''' היא אחת מדרכי ה[[התקשרות]] העיקריות של [[חסיד]] ל[[נשיא הדור|רבי]]. החסידים מייחסים לנסיעה חשיבות רבה והיא תופסת מקום מרכזי בהווי החסידי.

==תוכן הנסיעה==
[[קובץ:נוסעים לרבי2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נוסעים לרבי]]
מנהג הנסיעה לרבי החל כבר בזמנו של [[הבעל שם טוב]], בדור הראשון של התייסדות [[תנועת החסידות]], והוא קבע אותה ל"חק בתוככי החסידים"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_441.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תא].}}, כלשונו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

הנסיעה לרבי נועדה לחזק את הקשר ה[[פנימיות|פנימי]] וה[[נפש]]י בין החסיד אל הרבי והיא אחת מדרכי ה[[התקשרות]]{{הערה|מלבד התוכן הסגולי שבנסיעה, גם מהפן ה[[הלכה|הלכתי]] ישנו חיוב על האדם להקביל את פני רבו ב[[יום טוב|חגי ישראל ובמועדיו]], אך דבר זה אינו חיוב ממשי ונוהגים להקל בו.}}.

[[הרבי]] אף התבטא כי {{ציטוטון|כאשר חסיד בא אל רבו - נעשה אצלו תכלית הביטול דמציאותו הקודמת, ונעשה בזה מציאות חדשה}}{{הערה|משיחת שבת פרשת נשא תשמ"ח, מוגה. התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 464.}}. בהתוועדות במהלך ביקורו של הרבי בפריז בשנת [[תש"ז]], אמר הרבי כי "מי שראה את הרבי כמובן שצריך לנסוע לרבי, אך מי שלא ראה את הרבי הרי זו שאלה של פיקוח נפש"{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/09/14-09-2024-19-02-56-קובץ-הכנה-פ״ה-לקריאה.pdf קובץ הכנה לנסיעה לרבי, עמ' 47], תשרי [[תשפ"ה]].}}.

החסידים מתייחסים אל הנסיעה לרבי כאל מצוות [[עליה לרגל]]{{הערה|התייחסות דומה מצד [[הרבי]] ניתן למצוא בשיחות ומכתבים שונים. לדוגמא: מכתב מ[[כ"ח תשרי]] [[תש"ח]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ב' עמוד רנו). [[שיחת קודש]] [[שבת]] [[פרשת נח]], [[ו' חשון]] [[תשמ"ז]] (נדפס בסדרת ה[[תורת מנחם התוועדויות|התוועדויות]] לשנה זו עמוד 465).}} ומשתדלים להגיע לבקר אצל הרבי לפחות פעם בשנה, על מנת לשאוב כוחות וחיות ל[[עבודת ה']] במשך השנה כולה{{הערה|[[פתגם חסידי|פתגם-צחות חסידי]] ידוע אומר: "רבי לא שנא - חייא מנין" - אם לא נמצאים אצל הרבי לפחות פעם בשנה, חיות מנין תהא?!".}}.

הנסיעה כל כך חשובה אצל החסידים, עד שכאשר הוקם [[איגוד תלמידי התמימים]] ביוזמת והוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], אחת מתקנות היסוד בה היה מחוייב כל אחד מהחברים הייתה לבוא אל הרבי לפחות פעם בשנה.

===אופן הנסיעה===
מפאת החשיבות הרבה שהחסידים מייחסים לנסיעה לרבי, היו חסידים רבים שהקפידו להגיע לרבי בהליכה רגלית, כפי שהיו נוהגים בעליה לרגל בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים.

החסידים הסבירו את מעשיהם, באמרם שאינם רוצים 'להתחלק' עם הסוס והעגלה בזכות שיש להם בנסיעה לרבי{{הערה|מסיפורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות ר' שלמה המלמד מ[[נעוועל]], (הודפס ב[[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] עמודים רסט-רע).}}.

==זמני הנסיעה==
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|מובא בלקוטי שיחות כרך יא עמ' 174 בשינוי לשון, וראו 'פרדס חב"ד' גיליון 2 עמ' 106.}} שיש שני סוגי [[חסידים]], כאלו שנוסעים בקביעות אל הרבי כדי להתחזק בעבודת ה', וכאלו הנקראים 'צרות חסידים' שנוסעים אל הרבי רק שיש להם צרה וצריכים [[ברכה]].

===חודש תשרי===
[[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי אורחים גודשים את 770 באמירת [[סליחות]] ב[[חודש אלול]]]]
לאורך הדורות, הזמן העיקרי בו נסעו החסידים אל הרבי היה לקראת חודש [[תשרי]], ב"ימי הסליחות והרחמים", על מנת להתחיל את השנה במקום הקדוש ביותר.

[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שהמקום הכי מתאים לחסיד לשהות בו ב[[ראש השנה]] הוא אצל הרבי, באמרו: {{ציטוטון|ווי איז דאס ניט אַ איד ראש-השנה אין ליובאוויטש, וואו דען זע אַנדערש}} [=כיצד זה שיהודי אינו בראש השנה ב[[ליובאוויטש]], היכן יימצא אחרת]?!{{הערה|[[ספר השיחות תורת שלום]] עמוד 188.}}.

הרבי הביע קורת רוח רבה מהאורחים שנשארו עד ל[[ז' מר חשוון]], וכפי שהתבטא{{הערה|ב[[שיחת קודש]] [[שבת]] [[פרשת לך לך]] [[תשמ"ח]] (הודפס ב[[תורת מנחם התוועדויות|התוועדויות]] חלק א' עמוד 429).}}: {{ציטוטון|נתינת יישר-כח לכל האורחים שליט"א, אשר הרגש החסידי שלהם האיר בהם בגילוי.. שהיו כל משך חג הסוכות, ובמיוחד - גם המשכו עד שבעה במרחשון}}{{הערה|דבר זה הוא על יסוד המובא בגמרא, שהיהודים בארץ ישראל לא היו מתחילים לבקש על ירידת הגשמים עד לז' מר חשון, אז חזר אחרון העולים לרגל לבית המקדש - לביתו ולמקומו.}}.
====אש"ל הכנסת אורחים====
[[קובץ:לוגו אשל.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל הארגון]]
בדור השביעי, כאשר הנסיעות החלו להתמסד באמצעות הצ'רטר, הוקם ארגון 'הכנסת אורחים' במטרה לאפשר לחסידים רבים להגיע אל הרבי ולקבל תנאי מחיה ניאותים בגשמיות וברוחניות. בתחילה צעירי חב"ד פעלו בתחום והרב משה ירוסלבסקי הקים ארגון של ממש. הארגון כיום בראשות הרב [[מנחם מענדל הנדל]] מספק ארוחות לאלפי האורחים, מעורב בארגון מקומות לינה לאנ"ש והתמימים, באמצעות מתווך דירות במחירים הוגנים, ואספקת אלפי כלי שינה לכלל האורחים. ובמקביל ארגון הכנסת אורחים מארגן התוועדויות מידי ערב בחגי תשרי, אירועים, הרצאות, פאנלים וגם מפיק עשרות חוברות לימוד ותכנים התואמים לאלפי האורחים המגיעים לבית חיינו לחודש תשרי. הארגון זוכה לתמיכה פומבית של רבנים ומשפיעים מכל רחבי תבל, ומידי שנה עורך צ'ארדי-מגבית בה אנ"ש משתתפים בהוצאות האירוח.

על פי הנתונים של ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]]{{הערה|נכון לשנת תשע"ג}}, מגיעים מידי שנה כחמשת אלפים אנשים, נשים וילדים לשהות ב[[חודש תשרי]] אצל [[הרבי]]. אש"ל מארגן מסגרות שינה, אוכל ולימוד ייעודיות נפרדות לאנשים ונשים ובחלק מהשנים היה גם קעמפ לילדים{{הערה|הילדים שוהים במסגרת מיוחדת של '[[קעמפ מחנה משיח]]'.}}. רוב האורחים הינם בחורי ישיבות [[תומכי תמימים]] מרחבי העולם.

===כינוס השלוחים===
{{ערך מורחב|ערך=[[כינוס השלוחים העולמי]]}}
[[קובץ:שלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה הקבוצתית של אלפי השלוחים הנוסעים לרבי מידי שנה. ([[תשע"ג]])]]
אלפי ה[[שלוחים]] הפזורים ברחבי העולם, עסוקים במשך כל ימות השנה ב[[עבודת השליחות]], הממלאת את זמנם ואינה מותירה להם זמן פנוי לנסיעה. הזמן העיקרי בו מתאפשרת להם הנסיעה, הוא בימי [[כינוס השלוחים העולמי]], המתקיים מידי שנה בסמיכות ל[[ראש חודש]] [[כסלו]].

יחד עם השלוחים נוסעים גם מקורבים רבים, המבקרים אצל הרבי בימי הכינוס ומודרכים על ידי השליח.

===י' שבט===
לקראת יום הבהיר [[י"א שבט|י'-י"א שבט]], יום התחלת הנשיאות של הרבי, מגיעים רבים מ[[תמימים|תלמידי]] [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] מרחבי יבשת [[אמריקה]] לשהות אצל הרבי. התמימים הבאים משתתפים בתוכניות מסודרות מטעם הנהלות הישיבות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74269 אלפי התמימים האורחים התכנסו ללימוד משותף ב-770] {{אינפו}}}}.

===כ"ב שבט===
הזמן העיקרי (בנוסף לחודש תשרי) בו נוסעות לרבי נשי ובנות החסידים, הוא לקראת [[כ"ב שבט]], יום הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא]], אשת הרבי.

בזמן זה מתקיים בקראון הייטס [[כינוס השלוחות העולמי]], לשלוחות הרבי ברחבי העולם.

בכל שנה מגיעה מ[[ארץ הקודש]] קבוצה גדולה (שבמשך שנים רבות הייתה מאורגנת על ידי הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]], וכיום מנוהלת על ידי בנו), ובמקביל, פועל ארגון '[[בית מדרש לנשים]]' עם הקבוצות שמגיעות ל-[[770]] ומארגן כנסים והרצאות בהשתתפות משפיעים תושבי ה[[קראון הייטס|שכונה]].

===חג השבועות===
[[קובץ:חג המו"צים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבנים שהגיעו לרבי לרגל חג המו"צים בתמונה משותפת (לרשימת הרבנים לחצו על התמונה)]]
[[חג השבועות]] הוא הזמן העיקרי בו נוסעים הרבנים החסידיים אל הרבי. הסיבה לכך היא כיון שבשאר מועדי השנה על הרבנים להישאר עם בני הקהילה ולשמש להם לעזר בספקות המתעוררות בעניני הלכה. בחג השבועות, בו אין מצוות מיוחדות ודינים סבוכים, מתאפשרת גם להם הנסיעה אל הרבי.

בעקבות זאת, מכונה [[חג השבועות]] אצל החסידים בשם "חג המו"צים"{{הערה|או 'חג המצו"ת'. הרבי פעם ביאר את הטעם לשם זה היות שבכדי לפסוק הלכה כראוי צריכים הרבנים לנהוג באופן של 'מצה' וביטול, ואת הביטול הזה רוכשים בעת הנסיעה לרבי (שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 31).}}, על שם נסיעתם של ה"[[מורה צדק|מורי-צדק]]" בקהילות אל הרבי{{הערה|פעמים רבות נוצלו התאספויותיהם של הרבנים החסידיים לכינוס אסיפות חשובות בעניני הנהגת החסידים ובענינים הקשורים עם עסקנות הכלל. ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק]] של שכונת [[קראון הייטס]] מארגן מידי שנה קבלת פנים חגיגית לרבנים המגיעים ל[[חג השבועות]] אל הרבי.}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62065 הבית דין ב[[קראון הייטס]] ערך קבלת פנים לרבנים שהגיעו לרבי לחג השבועות] {{אינפו}}}}. הרבי גם ביאר כי הסיבה הפשוטה לכך שרבותינו נשיאינו היו אומרים [[מאמר]]ים עמוקים בחג השבועות, הוא משום שלחג זה היו באים הרבנים שלהם ישנה יכולת הבנה עמוקה יותר{{הערה|בשנת תשכ"ז}}.

המנהג חודש בדורנו על ידי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], בעת טיסתו לקראת חג השבועות בשנת [[תשל"ה]] כרב ראשון לאחר מינויו ל[[מורה הוראה]] ב[[כפר חב"ד]].

===כ' אב===
במשך כל שנה נוסעים עשרות קעמפים מכל רחבי [[ארצות הברית]] ל-770 ל[[כ' אב]] יום הסתלקותו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, שם מתקיים [[ראלי]] מיוחד עם הרבי.

בכל הקעמפים ההכנות לנסיעה והנסיעה עצמה תופסים מקום מאוד מיוחד.

===הנסיעה בשאר מועדי השנה===
תאריכים נוספים בהם נוסעים חסידים רבים לרבי הם: י"ט כסלו, חנוכה, ג' תמוז, י"ב תמוז.

חסידים הנוסעים בשאר ימות השנה, ולא בתאריכים מיוחדים, הינם חסידים בעלי משפחות שלא מתאפשר להם לנסוע בחודש החגים ולהותיר את משפחתם בבית, והם נוסעים באמצע השנה, שלא בהקשר עם תאריך מיוחד.

כמו כן נוהגים חסידים רבים לנסוע יחד עם בנם, על מנת לחגוג את [[בר מצווה|בר המצוה]] שלו אצל הרבי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/75241_he_1.pdf בר מצוה אצל המלך], מוסף [[שבועון בית משיח]], "במחנה צבאות ה'", י"א [[ניסן]] תשע"ג, עמוד 17. {{PDF}}}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3398 תיעוד מרתק: בר מצוה אצל הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}}}.

חסידים מספרים, שכאשר ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפאס]] נשאל מתי הוא הזמן הטוב ביותר לנסיעה לרבי, השיב שהמענה תלוי באיזו תקופה בשנה נשאלת השאלה. אם השאלה נשאלת ב[[חודש כסלו]], אזי חודש כסלו הוא הזמן הראוי ביותר לנסיעה לרבי, ובאם השאלה נשאלת ב[[חודש תמוז]], אזי חודש תמוז הוא הזמן הטוב ביותר, וכך בכל חודש מחדשי השנה{{הערה|אבל ראה בספר "ר' מענדל" ספריית אש"ל תשנ"ז עמ' 78.}}.

==ההכנות לנסיעה==
[[קובץ:מפארט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קובץ הכנה]] לנסיעה לרבי, [[תשרי]] [[תשע"ה]]]]
על אף שהנסיעה לרבי מועילה בכל אופן שתהיה, הרבי מעורר שכדאי להגיע רק לאחר הכנה רוחנית ראויה, הכוללת את ביצוע שליחותו והוראותיו של נשיא הדור, וכאשר הנסיעה באה לאחר הכנה הראויה, אזי לא רק שהוא עצמו נוסע, אלא שיחד עמו נוסעים כל אלו שהיה בקשר עמם והוסיף אצלם בעניני חינוך ויראת שמים{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ו'יד.}}.

לקראת [[הצ'רטר הראשון]] שארגנו החסידים לנסיעה לרבי, שלח הרבי מכתב מפורט{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק יד, עמוד 246.}} בו כתב אודות ההכנות הנדרשות לנסיעה לרבי.

במכתב זה מורה הרבי לנוסעים, להוסיף בלימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בלימוד מאמרי הרבי אליו נוסעים, להוסיף בנתינת ה[[צדקה]] למוסדות השייכים לרבי ולבקר קודם הנסיעה בחוגים שאינם קשורים אל הרבי, ולקשר אותם לרבי באמצעות דברי התעוררות מתורתו של הרבי. בעת הנסיעה עצמה, הורה הרבי לנוסעים ללמוד יחד את שלשת השיעורים של [[חת"ת|חומש תהלים ותניא]], ולהוסיף שיעור בתורתו של הרבי.

במקומות אחרים, מורה הרבי לנוסעים לערוך [[התוועדות]] בקהילתם קודם הנסיעה{{הערה|כפי ההוראה שנדפסה ב[[לוח היום יום]] י' אדר שני, בנוגע לכל נסיעה ממקום מדורו, ובהוספה - כהכנה לנסיעה לרבי.}}, לפני היציאה מחצר הרבי חזרה למקום השליחות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_16075_71.pdf התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 74].}} ולאחר החזרה מחצר הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=205 התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 208, מוגה].}}.

==פעולת הנסיעה==
[[קובץ:פאנאנדערפאקן גוכי"ק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''בתוכן כתבו - יבקש ה[[משפיע]] שי' שלו שיבארוהו [[פתגם חסידי|פתגם נשיאינו]] - שלאחרי תשרי צריך פאַנאַנדערפאַקן''' [= לפרוק] '''את החבילה שקיפלו בתשרי וכו'''' (מענה הרבי לרב [[שלום דובער וולפא]])]]
בקשר עם הנסיעה והשהות אצל הרבי, התבטא הרבי ש"אפילו מהקירות של 770 אפשר לקבל"{{הערה|מיחידות הרב [[יצחק הנדל]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] (נדפסה בתשורה מחתונת מטוסוב - הנדל, אלול תשע"ו). ובדומה לכך, סיפר הרב [[יוסף גולדשטיין]] ששמע מהרבי הריי"צ בהתוועדות (סיפורים חסידיים, חלק ב, ע' 110). התבטאות דומה מובאת ביחידות מ[[הרבי מלך המשיח]] להנהלת הישיבה ב-770, בקשר לבחור שלא רצו לתת לו אישור להגיע אל הרבי (בית חיינו גליון 128 ע' 29).}}. בביטויים נוספים שנאמרו בהקשר לפעולת הנסיעה, אמר הרבי ש"נסיעה זו פועלת בעבודתו במשך כל השנה עד לפעם הבאה שנוסע (בשנה הבאה, או בשנה זו עצמה)"{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקרא [[תשמ"ט]], תורת מנחם התוועדויות, עמ' 431.}} ו"זוהי הנתינת כח להמשיך ולפעול ענין האחדות במשך שאר חדשי השנה, כשנמצאים איש איש במקומו"{{הערה|שיחת שבת פרשת נח [[תש"נ]], תורת מנחם התוועדויות, עמ' 316.}}.

עם זאת, התבטא הרבי באחת ההתוועדויות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/6/10 שיחת שבת פרשת פנחס, י"ג תמוז תשי"ב].}} שבדיוק כפי שחולה המבקר אצל רופא, לא מספיק שהוא מקשיב בסבלנות לדברי הרופא, נוטל את ה"מרשם" ורוכש את סמי המרפא, אלא שמשאיר את התרופה על השולחן, היות וזה לא יעזור אלא אם יכניס את סמי הרפואה לתוך פיו, כך גם ברוחניות, לא מספיק להוציא כסף, טירחא וזמן לבוא אל הרבי (הרופא הרוחני), להקשיב אל דברי הרבי, ואפילו למלא את ההוראות שצוה לו הרבי; כדי להתרפא – בהכרח להכניס את הענינים וההוראות שמקבל מהרבי לתוכיותו ופנימיותו, שיתאחדו עמו.

כמו כן כתב הרבי לאחד מהשבים מחצרות קודשנו{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]].}} שכדי לנצל כראוי את הכוחות שקיפלו{{הערה|בשונה מהפיענוח המקובל "פאנאנדערפאקן את החבילה שקיבלו בחודש תשרי", הפיענוח המדוייק הוא
"שקיפלו", כלומר שיש צורך 'לקפל' ו'לארוז' את הכוחות, והן לא מגיעים בדרך ממילא.}}, יש להתייעץ עם ה[[משפיע]].

==ניגוני חב"ד הקשורים לנסיעה==
[[קובץ:נוסעים לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי. ציור: [[יחיאל אופנר]]]]
בשל היות הנסיעה לרבי נושא מרכזי שתפס תמיד מקום חשוב בהווי החסידי, לאורך הדורות חיברו החסידים [[ניגונים]] שונים בקשר עם הנסיעה לרבי והחזרה מהרבי.

===תקעו בחודש===
{{ערך מורחב|ערך=[[נאשי קראמקי]]}}
חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] חיברו ניגון געגועים שנקרא בשם 'נאשי קראמקי', בו מודגש התוכן של נסיעת החסידים לרבי, כאשר בחזרתם הם מביאים 'סחורה' - [[מאמר|מאמרי חסידות]] ששמעו אצל הרבי.

בסיומו של הניגון, שרים את המילים "תקעו בחודש", "בחודש השביעי" ו"שובה ישראל". אלו פסוקים החוזרים על עצמם פעמים רבות בפתיחת ה[[מאמר]]ים הקשורים ל[[חודש תשרי]] וזוהי ה"סחורה" אותה הביאו עמם החסידים מהנסיעה.
[[קובץ:עולים לרגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שני חסידים בדרכם לרבי. ציור: ויקטור ברינדץ']]

===טייערע ברידער===
{{ערך מורחב|ערך=[[טייערע ברידער (ניגון)|טייערע ברידער]]}}
ניגון זה נוהגים החסידים לשיר קודם פרידתם בדרך מחצרו של הרבי חזרה אל מקום מגוריהם. תוכנו הוא, שהחסידים מבטיחים זה לזה, שאף על פי שעכשיו הם נפרדים האחד מזולתו, הרי שזוהי פרידה קצרה, רק עד לפעם הבאה בה יגיעו אל הרבי ויפגשו שוב.

===נייע זשוריצי כלאפצ'י===
{{ערך מורחב|ערך=[[ניע זשוריצי כלאפצ'י]]}}
גם ניגון זה חובר על ידי חסידי אדמו"ר האמצעי. [[אדמו"ר הרש"ב]] ביאר את משמעות מילות הניגון, שאצל החסידים הנסיעה לרבי היא כמו 'פונדק דרכים' באמצע הדרך, בו נחים ומחליפים כוחות ולוקחים כח להמשך הדרך. כך גם בעבודת ה', צריכים מידי פעם לנסוע לרבי, על מנת לקבל כח להמשיך ה'נסיעה' בדרך של עבודת ה'{{הערה|הרבי ביאר ענין זה בהרחבה בשיחת שבת פרשת ויצא, ט' כסלו תשי"א. נדפס ב[[תורת מנחם]] עמוד 106 ואילך.}}

===ניע חודיטי===
{{ערך מורחב|ערך=[[ניע חודיטי]]}}
ניגון שחובר בימי ראשית התפשטות החסידות, המתאר שיח בין אב [[מתנגד]] לבנו הרוצה ליסוע אל הרבי. האב מציע לבן שיקנה לו נעליים או מעיל חדשים ואף ייתן לו מכות ובלבד שלא ייסע אל הרבי, בעוד הבן עומד איתן ברצונו לנסוע אל הרבי.

===ניגון השתפכות נפש===
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון השתפכות הנפש]]}}
ניגון של רבי מנחם מענדל מהורודוק. הניגון מיוסד על חרוז בשפת האידיש בתנועה של השתפכות הנפש המביעה אהבה ותשוקה של כנסת ישראל להקב"ה. אצל חסידים מקובל שאדמו"ר הזקן היה מנגן את זה כהשתפכות הנפש בגעגועים לרבו רבי [[מנחם מענדל מהורודוק]] כאשר הוא עלה לארץ הקודש ואדמו"ר הזקן נותר לבדו ברוסיה, וכן חסידים לכל אורך הדורות היו מנגנים את הניגון הזה כהשתפכות הנפש להתראות עם הרבי{{הערה|1=ראו דוגמא ל[https://chabad.info/magazine/568478/ תיאור כיצד הת' ישראל אריה דברוסקין ניגן ניגון זה].}}.

==הוראות והגבלות על הנסיעה==
[[קובץ:נסיעה בהסכמת האשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לבעל שרצה לנסוע לחגוג את חודש תשרי אצל הרבי בעוד אשתו התנגדה לכך: '''בכלל, נסיעת בעל מביתו - צריכה להיות בהסכמתה המלאה של אשתו, על אחת כמה וכמה כשהמדובר לכמה וכמה מועדים ושבתות, על אחת כמה וכמה כשנותנת כמה טעמים שכליים לסירובה. נוסף על כל זה - כנראה נוגע לבריאותה. ועוד - וגם זה חשוב - שהמדובר ב[[יציאה מארץ הקודש|נסיעה מארץ הקודש]] תבנה ותכונן''']]
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנות ליאזנא]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[הגבלות בנסיעה לרבי]]}}
בתקופות מסויימות לאורך השנים, הטילו רבותינו נשיאינו הגבלות שונות על הנסיעה לרבי והתנו את הנסיעה בפרטים שונים.

בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] התרבו הנוסעים לרבי, וכדי לא להעמיס עליו את העבודה פרסמו זקני החסידים הגבלות שונות על הנסיעה, שקיבלו את אישורו של אדמו"ר הזקן.

אצל הרבי{{הערה|להרחבה ראו מקבץ מענות של הרבי בנוגע לזה בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] ערב חג הסוכות תשע"ז, "התנאים של הרבי לנסיעה לתשרי".}}, ההגבלות הידועות כהוראה כללית על הגעת חסיד לרבי, הינם כאשר תיגרם פגיעה במקום השליחות של הנוסע כתוצאה מהנסיעה, או נסיעה שלוקחים לצרכה הלוואה מבלי לדעת מהיכן יהיה ניתן להחזיר את כספי ההלוואה{{הערה|"במה שכותב אודות נסיעה לכאן, מובן שבמה דברים אמורים - באם יש מוצא לכסף, אבל פשוט שאין מקום להכנס בחובות". ממכתב הרבי לרב [[איצ'קה גאנזבורג]], נדפס בספר [[חייל בשירות הרבי (ספר)|חייל בשירות הרבי]] עמוד 187.}}.

בנוגע לקבוצות מקורבים, התנה הרבי את הנסיעה בכך שיסדרו מראש לחברי הקבוצה אש"ל מלא, ושיהיה להם איזה-שהוא סדר בלימוד התורה בזמן שהותם בחצר הרבי, וכן שיהיה מישהו שיתעסק עמהם וידאג להם בתקופת הנסיעה, והנוסעים יבטיחו מראש שעל ידי זה יתווסף אצלם בעניני תורה ומצוות{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/9/16/031959753649.html תנאי הנסיעה לרבי בתשרי] בתוך שבועון בית משיח.}}.

מפי השמועה מסופר, שבעת [[ביקור הרבי בפריז]] בשנת [[תש"ז]], לאחר שנענה על ידי החסידים, כי הם נמנעים מנסיעה לרבי, מחוסר רשות מהרבי הריי"צ, אמר הרבי כי "בשביל לנסוע לרבי - אין צריך לשאול רשות"{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/09/14-09-2024-19-02-56-קובץ-הכנה-פ״ה-לקריאה.pdf קובץ הכנה לנסיעה לרבי, עמ' 37], תשרי [[תשפ"ה]].}}.

במקרה מסויים הורה הרבי לאדם שביטל את תכנית הנסיעה שלו בהוראת הרבי, שיתן תמורת זאת מעשר מדמי הנסיעה לצדקה, וכן הורה כך במקרה נוסף לאשה שהתייעצה עם איזה חברה לטוס, והורה להפריש את הסכום לצדקה קודם הנסיעה{{הערה|שם=תשורה סימפסון|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Sorkin%20-%20RC%20Kislev%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון].}}.

=== לא להוסיף על החובות הכספיים ===
מספר פעמים כתב הרבי לחסידים שביקשו לבקרו, שלא להכנס לחובות כספיים בשל כך. לדוגמה:
{{ציטוטון|נבהלתי לכתבו איך "השיג" הכסף להוצאות נסיעתו לכאן. ואיני רואה כל הצדקה כלל לרצונו להוסיף בהוצאות נסיעות בני ביתו שיחיו לכאן. ויבטל נסיעתם לכאן. ומחשבתו רצויה ודי בכך. ואין להוסיף על החובות עוד. אזכיר {{מונחון|עה"צ|ראשי תיבות: על הציון}}}}{{הערה|{{קישור שטורעם|29450|news|"נבהלתי לכתבו איך "השיג" הכסף להוצאות נסיעתו"|א' שליח|י"א באלול תשס"ח}}}}.

===קבוצות מקורבים===
בנוגע לנסיעת מקורבים לחצר הרבי, התנה הרבי את הנסיעה בכך שיהיה ממונה שיתעסק עמם במשך ימי שהותם בחצרות קודשנו, המקורבים הנוסעים מתחייבים ומבטיחים שעל ידי הנסיעה יתוסף אצלם בשמירה מעשית של תורה ומצוות, לא יכנסו על ידי הנסיעה לחובות גדולים, ויהיו להם תנאי אכילה ושינה גשמיים ראויים, ויהיה להם סדר מסויים בלימוד במשך ימי שהותם אצל הרבי{{הערה|שם=תשורה סימפסון}}.

במענה פרטי כתב הרבי שלא ראוי שאדם שהגיע כחלק מקבוצה יסיים את הביקור ויחזור לפני שהקבוצה מסיימת יחד את הביקור{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/10/5daeb9ffa5ed6_1571731967.pdf כיוון שבאה עם הגרופ יחד- הרי זה עלבון בריחה מהם, ולכן תחזור
לצרפת עם כל הגרופ], ליובאוויטש שבליובאוויטש תש"פ גליון ט"ז.}}.

===שלוחים===
בהזדמנות מסויימת ניתנה הוראה לקבוצה של שלוחים בנוגע לנסיעה ל-770:
# כשמגיעים, לא להגיע הרבה בבת-אחת.
# לא להגיע לזמן ארוך.
# בזמן שנמצאים אצל הרבי – צריכים להיות עסוקים{{הערה|הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15279&CategoryID=2404 ניצוצי רבי - לא לנטוש]''' התקשרות גיליון 1302.}}.

===נסיעת ילדים צעירים===
באופן כללי, ההוראה מהרבי הייתה לא לשלוח ילדים קטנים לביקור בחצר הרבי ללא הוריהם. כך לדוגמא כאשר הרב [[אברהם דונין]] רצה לשלוח את בנותיו לחצר הרבי כשהיו פחות מגיל עשר, קיבל מהרבי תשובה: {{ציטוטון|במקום הנ"ל יבקרו איתן על יד {{ה|כותל המערבי}} פעם אחת בימי הסליחות ופעם אחת ב[[חול המועד]] [[סוכות]]}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_במקום_הנל_יבקרו_אתן_עי_כותל_המערבי_כתביד_קודש_83015.html כתב יד קודש: במקום הנ"ל יבקרו איתן על יד הכותל המערבי] {{COL}} כ"ז [[אייר]] [[תשע"ד]] (27.05.2014)}}.

===חברת התעופה===
פעמים רבות הביע הרבי את דעתו כי במידת האפשר יש לנסוע דווקא עם חברת התעופה 'אל על' שהינה בבעלות יהודית, וזאת על יסוד דרשת חז"ל על הפסוק 'או קנה מיד עמיתך', שישנה עדיפות הלכתית לפרנס דווקא יהודים{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|26291|הרבי כתב: "לעלות תמיד אל-על"||כ' טבת תשס"ז}}}}, אך בעקבות חילולי השבת על ידי החברה בשנת [[תשס"ז]], התפתח פולמוס בין רבני חב"ד אם הוראה זו עומדת בתוקפה, וחלקם פסקו כי אין להמשיך ולטוס עם חברה זו{{הערה|1={{קישור שטורעם|11583|news|"אין לטוס באל-על"|מערכת שטורעם|ז' בטבת תשס"ז}}}}.

במקרה אחר כאשר מישהי פנתה אל הרבי בהתייעצות עם איזה חברה כדאי לה לנסוע, השיב לה הרבי לטוס עם חברה שיש לה כמה שפחות עצירות ביניים{{הערה|שם=תשורה סימפסון}}.

===נסיעה על פי חוק===
חסיד שהיה אצל הרבי ונסע לארץ הקודש, כתב לרבי שברצונו לנסוע חזרה לרבי, כתב לו הרבי שהנסיעה צריכה צריכה להיות על פי חוק{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש"נ מענה כד ומענה קי].}}.

===קניית מתנה לאשה===
פעמים רבות התעניין הרבי אצל הנכנסים ליחידות{{הערה|ראו בדוגמאות שבהערות בהמשך הפיסקא, וכן דורש טוב לכל עמו ח"א ע' 41 (לר' לוי יצחק פריידין). התוועדויות-סלבטיצקי עמוד 107 (לר' [[מוטל קוזלינר]]). תשורה נאגל תשנ"ז עמוד 111. בית משיח ז' תשרי תשפ"א (לר' ברגר). ועוד (דוגמת ר' [[מאיר פרידמן]] כפר חב"ד (מעדות גיסו הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]) שהרבי גם נתן לו כסף כהשתתפות במתנה, פרופסור ר' [[ירמיהו ברנובר]], הרב [[שלמה מטוסוב]] (מעדות בניו, שיקנה תכשיט)).}} האם הספיקו לקנות מתנה לאשה בקשר עם הנסיעה, והיו כאלו שהרבי אף הדריך באופן אישי והציע הצעות שונות בנוגע לבחירת אופי המתנה ואף השתתף בעצמו בסכום מכובד{{הערה|הטרקטוריסט של הרבי עמוד 440-441, שהרבי העניק לר' ראובן דונין 300$ כדי שירכוש מתנה מכובדת, ואף הציע שהרב דונין ישאל את הרב גרונר שאשתו תעזור בבחירת המתנה.ל [[ועדת ההגרלה|זוכה בגורל]] ר' [[אלעזר ליפש]] בפעם הראשונה שזכה בשנת תש"כ, העניק הרבי ביחידות 10$ כדי שיקנה מתנה לרעייתו, והוא רכש בסכום זה מצלמה.}} על המתנה להיות יקרה ולבטא את ההערכה של הבעל לאשה על התמסרותה לאפשר את הנסיעה, כשלפחות במקרה אחד התבטא הרבי במפורש שהמתנה צריכה להיות מזהב דווקא{{הערה|לרב [[גרשון מענדל גרליק]]. בתבונה בונה ביתה עמוד 176. מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד ערב חג הסוכות תשפ"ב, '''הבית של הרבי במילאנו'''.}} והרבי אף התבטא בנוגע לזה{{הערה|ר' אברהם הערש, עמוד 171.}} בלשון הכתוב: "כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים - יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ"{{הערה|שמואל א' ל, כד.}}.

==הגרלות על נסיעה לרבי==
{{ערך מורחב|ערך=[[ועדת ההגרלה]]}}
היו שנים, בעיקר בשנות הקומוניזם ברוסיה, בהן לרוב החסידים לא היו האמצעים הכספיים הדרושים לצורך הנסיעה לרבי. אז הונהג לאסוף כסף מהחסידים ולערוך עמו הגרלה בה יזכה אחד החסידים בנסיעה{{הערה|בספר "[[מאחורי מסך הברזל]]" מספר החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]] על זכייתו בגורל בעודו שוהה במחנה עבודה אליו הוגלה}}.

גם בשנים הראשונות לנשיאות הרבי מצבם הכספי של החסידים ב[[ארץ הקודש]] לא אפשר להם לממן לעצמם כרטיס טיסה שלם, והם נהגו לאסוף ביניהם סכום של כרטיס, אותו הגרילו בין המשתתפים.

הרבי עודד מאוד הגרלות מסוג זה ואף העניק יחס מיוחד לזוכה בגורל, שבמשך שהותו זכה [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]] בנוכחות הרבי, לעמוד על יד הרבי בשעת ה[[תקיעת שופר|תקיעות]], לקבל מהרבי בקבוק [[משקה]] בשביל [[התוועדות|התוועדויות]] בארץ הקודש וכן השתתפות כספית בהוצאות הנסיעה והשהות בחצר הרבי.

הרבי הסביר, כי למרות שרק אחד מהמשתתפים בהגרלה זוכה לנסוע בפועל, הרי נחשב גם לשאר המשתתפים בהגרלה כאילו הם עצמם נוסעים לרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק י' עמוד רסג.}}{{הערה|"הזוכה יתחשב כשלוחם של כל המשתתפים, אשר שלוחו של אדם כמותו, ובמילא בנסיעתו של הזוכה הרי, במדה ידועה, כל אחד ואחד מהם נוסע". (מכתב הרבי מכ"ה טבת תשט"ו).}}.

במהלך השנים הטיסות הוזלו והאפשרות הכספית לטיסה הלכה וגבהה, ועדת ההגרלה שהוקמה בשנת [[תשי"ג]] הפסיקה את פעולתה וההגרלות נערכות על ידי ארגונים מקומיים בריכוזי חב"ד השונים.

בשנת [[תשס"ז]] יזם ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] הגרלה חודשית בין אנ"ש בארץ הקודש, במטרה לזכות את אנ"ש בנסיעה חודשית לרבי על ידי השתתפותם במימון הכרטיס של הזוכה בגורל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76364] הזוכה בגורל בפעם ה-81 {{אינפו}}.}}.

==עידוד הנסיעה==
[[קובץ:עידוד הנסיעה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פוסטר לעידוד הנסיעה לרבי בהפקת ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]]]
החל משנת [[תשנ"ז]] פועל ארגון [[את"ה העולמי]], בשיתוף עם ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], לעידוד הנסיעה ל770 מקומו של הרבי וליצירת אפשרות כספית לנסיעה של תלמידי התמימים באמצעות מסלול לימודים וקבלת מלגות, שקיבל מאוחר יותר את השם "[[קרן דור דעה]]", בחסות הרב [[שלום בער דריזין]].

כמו כן דואגים הארגונים להכנה ראויה של הנוסעים, באמצעות חלוקת חוברות הכנה מיוחדות הכוללות פתגמים ו[[סיפורי חסידים]] הקשורים לנסיעה.

בשונה מפעילותם של הארגונים הנזכרים, הפונה בעיקר אל ה[[תמימים]], ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]] פועל לעידוד הנסיעה בקהילות חב"ד ברחבי הארץ, באמצעות הפצת פוסטרים ועלוני תוכן ועל ידי עריכת הגרלה חודשית בין אנ"ש.

[[קובץ:פורקים_החבילות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ארצית לאורחים השבים מ-[[770]] ביוזמת [[האגודה למען הגאולה]]]]
כמו כן מארגן ארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] מידי שנה [[התוועדות]] 'קבלת פנים' לאורחים שחזרו מהשהות ב[[חודש תשרי]] ב770, תחת הכותרת "פורקים את החבילות"{{הערה|1=[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=72541 כינוס עוצמתי של 'בואכם לשלום'] {{אינפו}}}}.

במענה מיוחד וחריף שכתב הרבי לר' [[זלמן יפה]], הורה לו הרבי כי על אף הלהט שלו להשפיע על כמה שיותר אנשים לנסוע לבקר בחצר הרבי, אין זו הדרך הנכונה ללחוץ על אנשים שיסכימו לנסוע בעל כרחם אם הם לא רוצים זאת מצד עצמם, היות ואין בכך כל תועלת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/27/10343 אגרות קודש חלק כז אגרת י'שמג], מכתב מתאריך ה' אדר תשל"ב.}}.

==ראו גם==
*[[הצ'רטר הראשון]]
*[[ועדת ההגרלה]]
*[[770]]
*[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]
*[[מטוס]]
*[[צאתכם לשלום]]
*[[הגבלות בנסיעה לרבי]]
*[[קובץ הכנה]]
*[[הגרופ הצרפתי]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/נסיעה%20לרבי תגית: נסיעה לרבי וחצרות קודשנו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*'''[http://chabad.info/files/pdf/noseim%20larabi.pdf חוברת הכנה לנסיעה לרבי]''' בהוצאת [[את"ה העולמי]] {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3160 המסע לליובאוויטש]''' - וידאו מיוחד על [[חודש תשרי]] אצל הרבי בשנת [[תשע"ג]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31318 תעמולה מאסיבית לנסיעה לרבי] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2579 יחיאל אופנר מציג: תצוגת ציורי הנסיעה לרבי] {{אינפו}}
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31518 זקני החסידים מספרים על הנסיעה הראשונה שלהם לרבי] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/hagrala/ רישום און ליין להגרלה החודשית של התאחדות החסידים] {{אינפו}}
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=48594 בתשרי צריך להיות אצל הרבי!] - מאמר דעה של הרב [[זלמן לנדא]] {{אינפו}}
* ישראל יצחק זלמנוב, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77983 "כי טיסה" לראש בני ישראל] - סקירה על הנסיעה לרבי, מתוך מגזין 'בדרך המלך' {{אינפו}}
*הרב [[מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2855&CategoryID=830 הנסיעות לבית חיינו]''' במדור 'ניצוצי רבי' ב[[שבועון התקשרות]] גליון 610
* הרב יהושע דובראווסקי, {{קישור חבד אינפו ישן|82382|הצעירים בליובאוויטש אחרי ג' תמוז}}, יט [[סיוון]] התשע"ד (17.06.2014)
*{{קישור שטורעם|90685|news|חתימה על התחייבות לקראת נסיעה לרבי ● יין ישן וטוב|הרב משה מרינובסקי|ה' באלול תשע"ו}}
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/09/07-09-2018-05-46-12-03-master.pdf שנתיים, אך לא בדיוק]''', בתוך גליון 'קידמנוך תחילה' בהוצאת ועד חיילי בית דוד עמוד 58, תשרי תשע"ט
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15281&CategoryID=2404 הלכות והליכות - נסיעה לרבי]''', הנחיות הלכתיות לנסיעה לרבי בתוך גליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], מאת מוקד הלכה חב"ד שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
*'''[https://col.org.il/news/128442 הרבי הביט בי, התחלתי לרעוד]''' {{אודיו}}{{COL}} הרב [[אברהם מייזליש]] מספר על טיסת הצ'רטר הראשונה לרבי
*[[מקהלת צבאות השם]]: '''[https://chabad.info/video/kids/tzh/718175/ בדרכנו לליובאוויטש]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/134013 השפעה מתמשכת: הוראות הרבי לאורחים בחודש תשרי]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1QrYzHEo1Kf0XtRl9OeWEqegmPiDtWK9c/view מקור החיוב להקביל פני רבו]''', קובץ הערות וביאורים צרפת-פרצת ו' תשרי תשפ"ג עמוד 113
*פודקאסט [[אזניים לשמוע (את"ה העולמי)|אזניים לשמוע]], '''[https://chabad.info/news/995567/ פרק א' - הנסיעה לרבי]''', הרב [[בנימין גנדל]], פרשת כי תצא תשפ"ג {{אודיו}} {{אינפו}}
*[https://www.chabad.fm/210/8821.html הכי בבית בעולם] טור שכתב הרב [[צבי ונטורה]] על ה[[נסיעה לרבי]] היום באתר {{חב"ד FM}}
*[https://hageula.com/news/view/24965.htm '''הגיע זמן האמת'''] הרב [[בן ציון פרישמן]].

==לקריאה נוספת==
*'''ד' אמות''' של הרבי - מוסף הגות על אופי הנסיעה והשהות אצל הרבי בימינו, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[תשרי]] [[תשע"ח]].
*'''תשרי עם הרבי''' - חשיבות [[נסיעה לרבי|הנסיעה אל הרבי]] והענינים הכרוכים בכך, מוסף שבועון בית משיח, [[תשרי]] [[תשע"ה]].
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/7711995_1664088.pdf 'לבקר בהיכלו'] קובץ בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] - COL.
*{{היברובוקס|אור החסידות|זכרונותיו של רבי אברהם דוב בער מבאברויסק מנסיעתו לליובאוויטש בתור ילד|31597|עמוד=235}}
*'''60 שנה לצ'רטר הראשון''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1230 עמוד 40
*'''להיות בתנועה של נסיעה''' הרב [[ברוך מנחם כהנא]], שבועון בית משיח כ"ב אלול תש"פ עמוד 14
*'''הזמן שנמצא כאן יפעל''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1890 עמוד 40.
*'''נסיעה לרבי, באוויר בים וביבשה''' - יומן הרב [[בן ציון ליפסקר]] ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 989 עמוד 64.
*כותרים חב"דיים נוספים{{הערה|ספר 'תומכי תמימים' קה"ת תשע"ב עמ' תרצ"ט ואילך. '''תנאי ר' ניסן נמנוב לנסיעה''' שבועון כפר חב"ד גליון 2022, ראיון עם ראשי הישיבות האחים לבית בלינוב. תנאי ר' [[שלמה חיים קסלמן]] לנסיעה נדפסו בספר 'המשפיע' חלק ב' עמוד 629 והלאה. הוראות הרבי לר' מענדל פוטערפאס נדפסו בספר 'ר' מענדל' ספריית אש"ל תשנ"ז עמוד 78.}}

{{הערות שוליים}}
{{ערך מומלץ}}
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]

קראון הייטס

2024-12-16T08:21:05Z

יוניון:

{{קראון הייטס|
|שם=קראון הייטס
|תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)
|עיר=[[ניו יורק]]
|רובע=[[ברוקלין]]
|עיר תאומה=[[כפר חב"ד]], [[ישראל]]. [[מונטריאול]], [[קנדה]]
|מייסד הקהילה=[[אדמו"ר הריי"צ]]
|[[רב מורה הוראה|רבני]] השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
|משפיעים בשכונה=
|מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב"ד]], [[די אידישע היים]], [[שבועון בית משיח]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[פר"י]], [[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד
|מוסדות הקהילה=[[בד"צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד
|בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]
|מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]
|מס' משפחות=5,000 משפחות אנ"ש
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]
|משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
}}

'''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ומפורסמת כשכונה בה גר [[הרבי]]. בשכונה הממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]]. ואילו קינגסטון הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים בקינגסטון.

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]],[[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.

בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב. בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים. בשכונה 75 בתי כנסת ו-15 מקוואות.

בקראון הייטס ארגונים חב"דיים מרכזיים ומוסדות חינוך גדולים, ארגוני צדקה וחסד ובהם:
[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב"ד]], [[די אידישע היים]], [[שבועון בית משיח]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[פר"י]],[[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], [[בד"צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]].

==מרכז חב"ד העולמי==
[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]
{{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}
בשנת [[ת"ש]], בזמן ש[[הרבי הריי"צ]] התגורר בבית מלון ברובע [[מנהטן]], חיפשו מקום מגורים מתאים לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה.

לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום 770 משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו.

==המאבק על צביון השכונה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}
צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם.

בשנת [[תש"כ]] החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בניינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.

הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.

כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.

כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההיצע של הדירות בשכונת קראון הייטס.

==מהומות קראון הייטס==
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות אנטישמיות בהם תושבי השכונה השחורים פגעו באכזריות בחסידים וברכושם. המהומות כונו "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (של "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות אנטישמיות סדיסטיות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.

במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה בגלל הסתה של אישים שחורים אשר ניצלו את המהומות להסתה אנטישמית בין גזעית.

==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]
*'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.
*[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.
*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.
*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.
*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי".

כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

הרבי הבהיר על מי מוטלת האחריות לביטחון שכונת קראון הייטס:
{{ציטוטון|אי אפשר לענות עוד הפעם ועוד הפעם!!אחת ולעתיד לבוא - כהנ"ל השייך לעניני בטחון השכונה (ובמילא להעיר כולה דבני ישראל שם) על אחריות (אחריות דפיקוח נפש) דהארגונים ובמילא על רבניהם (ובמילא על ועד הרבנים) שלהם.}}{{מקור|}}

עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב"ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.

==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==
===בית דין===
[[קובץ:Chk לוגו ברור.png|250|שמאל|ממוזער|250px|חותמת ה[[כשרות]] של הבד"ץ]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}
בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה.

משרדי בית הדין נמצאים במרכז השכונה ב[[רחוב קינגסטון]], בין הרחובות קראון ומונטגומרי.

====כשרות רבני קראון הייטס====
לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם "CHK" (ראשי התיבות: [[קראון הייטס]] כשר), המופעלת על ידי שני חברי הבד"ץ הרב [[אברהם אזדבא]], והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]. מנהל מערכת הכשרות הוא הרב [[דובער לברטוב (קראון הייטס)|דובער לברטוב]].

מערכת כשרות מכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות ומפעלים בשכונה וסביבותיה.

===ועד הקהל===
{{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}
את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר אליהו רוזן.

===מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח===
[[קובץ:סמל מרכז חב"ד העולמי.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|סמל '''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''']]
'''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''' - הינו ארגון שהוקם בשנת [[תשנ"ו]] במטרה לרכז את כל פעולות [[חסידות חב"ד]] בנושא [[משיח]]: [[בשורת הגאולה]], [[פרסום גאולה ומשיח]] ולהטות כתף לכל אירוע או פרוויקט העוסק בגאולה ומשיח.

מנהל המרכז הינו הרב [[מנחם מענדל הנדל]]. המרכז מתנהל בכפוף לוועדה רוחנית בה חברים משפיעים ועסקנים משכונת [[קראון הייטס]].

===ארגוני חסד===
[[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]
*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].
*[[שמירה קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.
*[[שומרים קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.
*[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.
*חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
*[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
*[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים ואורחים המגיעים מחוץ לארה"ב, הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.
* תן יד - הכנסת כלה לתושבי קראון הייטס ואחרים.
*[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות בקראון הייטס לצרכי שבת וחג.
* [[אש"ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. ב[[חודש תשרי]] מנהל אירוח לינה סעודות ואירועים, שיעורים והתוועדויות לאלפי האורחים - אנ"ש, תמימים, נשים, בנות וטף. ובמהלך השנה מנהל מערך אירוח בבניין אש"ל.
* אגודת גדליה - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.

===מוסדות חינוך===
[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]
[[קובץ:בנין אור מנחם קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].
*[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט"ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[וועד להפצת שיחות]].

;מוסדות לבנים:
* [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].
* [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.
* [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1729 פרזידנט{{הערה|ישראל לפידות, '''[http://www.scribd.com/doc/140368835/879 אור של חינוך חסידי]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 879, עמוד 68}}.
.
* חיידר 'אהלי יוסף יצחק' 333 אלבני אוו.
* דרכי מנחם 438 רוטלנד.
* [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.
* [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.

;מוסדות לבנות
* [[בית חיה מושקא קראון הייטס|בית חי' מושקא]] קארול וטרוי.
* [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.
* [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] לפרץ וקראון.
* עטרת חיה.
* אהלי יוסף יצחק - בנות.
* מכון ליהדות - בנות אנ"ש (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.

===מוסדות להפצת היהדות===
* [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]].
* [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);
* JNET
* משרד השלוחים
* [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט"ו]] על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי"צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, ומהם חי עד היום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].
* [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ.
*[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - הפצת יהדות וחסידות בקרב משפחות יוצאי רוסיה. ולהם בית כנסת ומרכז פעילות ברחוב פרזידנט ובמקומות אחרים בניו יורק.

===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===
[[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]
*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].
*[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, אך בשנים האחרונות לא נערכות בחירות.
* [[צבאות השם (ניו יורק)]].
* [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
* [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
* כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].
* קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל
* [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.

===הוצאה לאור===
* [[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.
* [[ועד הנחות התמימים]]
* [[ועד הנחות בלה"ק]] - מוסד הפועל לכתיבת ועריכת דברי [[הרבי]] בתרגום ל[[לשון הקודש]], באופן שיותאם לקהל שאינו דובר [[אידיש]]. הארגון מוציא לאור את תורת הרבי בכרכים בסדרות שונות. בשנים האחרונות משתתף הארגון בעריכת סדרת [[אגרות קודש]].
* [[ועד להפצת שיחות]] -מכון [[הוצאה לאור]] העוסק בעריכת, הדפסת והפצת [[שיחה|שיחותיו]] ה[[מוגה]]ות של [[הרבי]] ועריכת ספרים חדשים. הוועד הוקם בשנת [[תשכ"ז]], ועד היום הוא פעיל בהפצת שיחות של הרבי. מנהלו כיום הוא הרב [[שניאור זלמן חאנין]]. מכון זה, הוא הממונה הרשמי מטעם הרבי על הדפסת והפצת ספרי חסידות חב"ד.
* [[אוצר ספרי ליובאוויטש]] -מרכז להוצאה לאור של ספרי חב"ד, העובד בשיתוף פעולה עם [[הוצאת ספרים קה"ת]]. מנהל ההוצאה לאור היה ר' [[יעקב רייך]] מ[[קראון הייטס]].

==כלי תקשורת==
[[קובץ:בית משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער בית משיח בעברית]]
[[קובץ:BM.png|ממוזער|לוגו בית משיח במהדורה האנגלית]]
[[קובץ:חבד אינפו מתקדם.png|ממוזער|שמאל|250px|לוגו חב"ד אינפו]]
[[קובץ:לוגו אנש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו אנ"ש]]
===עיתונים===

==== קראון הייטס====
בשנת [[תשמ"ז]] החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

====שבועון בית משיח====
'''שבועון בית משיח''', הינו שבועון חב"ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם, באמצעות דיוור ישיר למנויים והפצה בחנויות ברחבי תבל.

יוצא לאור על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]. בגיליון ומוספיו, מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות וחשיפות ובהם אגרות קודש מסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]). השבועון יוצא מידי שבוע בשתי מהדורות - בעברית ובאנגלית, ולכל מהדורה מערכת וצוות כותבים בפני עצמו. לשבועון מוספי נשים וילדים, וגם מוסף ייחודי - "התמים" העוסק בעולמם של תלמידי הישיבות החב"דיים.

בית משיח מהווה פלטפורמת פירסום חשובה לשלוחי הרבי ומוסדות חב"ד בכל העולם.

====בית משיח באנגלית====

המהדורה האנגלית יוצאת לאור כמגזין נפרד - 64 עמודים, ונשלח למנויי המהדורה העברית לפי ביקוש ובמקביל יש למהדורה האנגלית מערכת מנויים ומכירות עצמאית המשווקת אלפי גיליונות בשבוע, בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם.

====[[התמים (בית משיח)|התמים]]====
מוסף תקופתי עבור ה[[תמימים]] - בהוצאת [[את"ה העולמי]] ו[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]. יוצא לאור במהדורות שונות בעברית ובאנגלית.

====ספרים בהוצאת 'בית משיח'====
לאורך השנים התפרסם בבית משיח חומר איכותי ורב ערך במדורים השונים. חלקים מחומרים אלו נערכו ונדפסו מחדש בספרים, חלקם בהוצאת מערכת שבועון בית משיח, וחלקם בהוצאת הכותבים עצמם.

====אתרים====
*[[חב"ד און ליין]] אנגלית -בשנת [[תשס"ח]] הוקם האתר: "COLlive". האתר הוקם בשיתוף פעולה עם האתר COL בעברית אך מופעל באופן עצמאי על ידי ר' [[יהודה לייב צייטלין]], שליח הרבי בטוסון שבאריזונה, המשמש גם כעורך הראשי של האתר.
*[[חב"ד אינפו]] - '''חב"ד אינפו''' ('''chabad.info''') הינו אתר חדשות חב"די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בארץ ובעולם.
הוקם בשנת [[תשס"ג]] על ידי ר' [[שרגא קרומבי]]. האתר מביא מידי יום חדשות משלוחי הרבי וקהילות חב"ד בכל רחבי תבל, ומרבה לפרסם תמונות, מסמכים וחומרים שונים בפרסום ראשון. כמו כן חב"ד אינפו מפרסם כתבות מתוך [[שבועון בית משיח]].
[https://chabadinfo.com/ אתר חב"ד אינפו - בשפה האנגלית] - האתר המקביל לחב"ד אינפו בעברית, מביא חדשות חב"דיות מכל העולם בשפה האנגלית.
*[[חב"דפדיה]] - אנציקלופדיה החב"דית ברשת ה[[אינטרנט]] הפועלת בחסותם של חב"ד אינפו ו[[אתר חב"ד בישראל]]. האנציקלופדיה פועלת באמצעות תוכנת מדיה-ויקי לאנציקלופדיות אינטרנטיות{{הערה|שדרכה פועלים עוד אתרי ויקי}}, ומביאה לפני הקורא את כל הידע הקיים על חסידות חב"ד, מנהיגיה ותורתה, תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח. כמו כן, הינה עוסקת גם בנושאים אחרים הקשורים בחסידות חב"ד, וביהדות בכלל.
*[[חב"ד שופ]] - האתר מפעיל חנות וירטואלית בה נמכרים אלפי מוצרי יהדות וחסידות ומהם: ספרי חב"ד, תשמישי קדושה, מוצרי גאולה ומשיח ועוד. החנות משמשת את אנ"ש והשלוחים בכל העולם כמו גם מקורבים רבים הקונים דרכה מוצרי יהדות.
*[[ אנ"ש (אתר)]], האתר '''אנ"ש אורג''', הינו אתר חדשות חב"די בשפה האנגלית, שהוקם בשנת [[תשע"ט]].
*[[קראון הייטס אינפו]]

===בתי כנסת===
{{טורים
| תוכן = *'''[[770]]''', הגבאים הם: [[זלמן ליפסקר]], [[יוסף יצחק לאש]], [[אברהם הולצברג]].
*'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.
*'''בית שמואל''' - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
*'''אגודת ישראל''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.
*'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].
*'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב אליעזר יצחק ליווי. רב ביהכנ"ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].
*בית הכנסת '''"חסידים ואנשי מעשה"''' בבייסמנט של 1466 יוניון.
*'''"ר' מיכאל'ס מנין"''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.
*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
*בית הכנסת '''"אהבת משה"''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.
*בית הכנסת '''"שיין שול"''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
*בית הכנסת '''"געצעל שול"''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.
*בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול".
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
*בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
*בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סט".
*בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני.
*בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.
*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול 556 קראון קומה שניה.
*בית הכנסת '''"די בינוני שול"''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.
*בית הכנסת '''"מעיינות"''' קינגסטון. הרב סילווער.
*בית הכנסת '''"בית מנחם מענדל"''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
*בית הכנסת '''"כולל מנחם"''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].
*בית הכנסת '''המנין של המל"ח"''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].
*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.
*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.
*בית הכנסת '''"בית דוד"''' 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.
*בית הכנסת ספרדים '''"נימני"''' הרב נימני אמפייר.
*בית הכנסת "'''נתן שול'''" מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.
*בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.
*בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.
*בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבני.
*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
*בית הכנסת קהילת '''"אנשי ליובאוויטש"''', הרב [[יוסף גרליק]], 578 אלבני.
*בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.
*בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.
*בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטון מונטגומרי.
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
*בית הכנסת '''"משכן מנחם"''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
*בית הכנסת '''"F.R.E.E."''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
*בית הכנסת '''"אנשי משה"''' בבייסמנט של ר' [[מנחם מענדל יוזביץ]] בלינקולן פלייס.
*בית הכנסת '''"מרכז אברכים"''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].
*בית הכנסת '''"בית גימפל חיים"''' ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.
*בית הכנסת '''בית כנסת אנ"ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.
}}

===היכלי לימוד===
בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]
*היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין).
*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה).
*בית המדרש 580 קראון סט.
*'''"היכל הלימוד יגדיל תורה"''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
*היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון.
* היכל הלימוד [[רעים אהובים]] בקומה השנייה ברחוב קארול וסקנקטדי.

===מקוואות טהרה===

{{טורים|תוכן=
====מקוואות גברים:====
*"[[מקווה ישראל]]" - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון (רחוב)|רחוב קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].
*"[[מקווה מאיר]]" - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם ר' [[מאיר ראבקין]] (הגדול והמפואר ביותר).
*"פרנקל'ס מקווה" - 1699 [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).
*"לפרץ מקווה" - 672 לפרץ.
*"אמפייר שטיבל מקווה" - 469 אמפייר.
*"מקווה שעל ידי בית כנסת אנ"ש" - 770 מונטגומרי.
*"טייטלבוים'ס מקווה" - 340 איסט 52.
*"רעים אהובים" - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.
*"אנשי ליובאוויטש" - 578 אלבני.

====מקוואות פרטיים:====
*בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].
*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*בבית ר' יעקב עלבערג.

====מקוואות נשים:====
*1506 יוניון (פינת אולבני).
*'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).
*קארול וטרוי.}}

==רחובות בשכונה==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}
* '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]
* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, המשמש לעיתים לצורכי חצר הרבי.

==תחבורה==
קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.

בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.

==כלכלה==
בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

==ערים תאומות==
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.

==ראו גם==
* [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]

==לקריאה נוספת==
*חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ"ט - תשל"ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].
*אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י"ב תשרי תשע"ח עמוד 326
*מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 46
*'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב"ד, חג סוכות תשפ"ב, ע' 52–62
*ישראל אלפנביין, '''נשיא דורנו נמצא גם עכשיו בשכונה זו''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2029 עמוד 28 {{*}} גליון 2030 עמוד 36 {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/aa/Kcm2063.pdf גליון 2063]''' {{PDF}}
*[[שרגא קרומבי]] [https://drive.google.com/file/d/1SebgWz6f8g1vZ4-sWF93os6NCt9ivFVX/view?usp=drivesdk '''בחירת ומינוי רבני השכונה'''] - שלושים שנה לבחירות בקראון הייטס. [[שבועון בית משיח]] 1024 עמוד 22

== קישורים חיצונים ==
*[https://chabad.info/category/crown_heights/ עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}
*[http://chabad.info/crown_heights/כך-זה-נראה-השכונה-לפני-מאה-שנים/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים {{col}}{{תמונה}}]

[[קטגוריה:קראון הייטס|*]]

קראון הייטס

2024-12-16T08:16:19Z

יוניון: /* הוצאה לאור */

{{קראון הייטס|
|שם=קראון הייטס
|תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)
|עיר=[[ניו יורק]]
|רובע=[[ברוקלין]]
|עיר תאומה=[[כפר חב"ד]], [[ישראל]]. [[מונטריאול]], [[קנדה]]
|מייסד הקהילה=[[אדמו"ר הריי"צ]]
|[[רב מורה הוראה|רבני]] השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
|משפיעים בשכונה=
|מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב"ד]], [[די אידישע היים]], [[שבועון בית משיח]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[פר"י]], [[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד
|מוסדות הקהילה=[[בד"צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד
|בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]
|מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]
|מס' משפחות=5,000 משפחות אנ"ש
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]
|משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
}}

'''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]]. ואילו קינגסטון הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים בקינגסטון.

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]],[[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.

בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב. בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים. בשכונה 75 בתי כנסת ו-15 מקוואות.

בקראון הייטס ארגונים חב"דיים מרכזיים ומוסדות חינוך גדולים, ארגוני צדקה וחסד ובהם:
[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב"ד]], [[די אידישע היים]], [[שבועון בית משיח]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[פר"י]],[[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], [[בד"צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]].

==מרכז חב"ד העולמי==
[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]
{{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}
בשנת [[ת"ש]], בזמן ש[[הרבי הריי"צ]] התגורר בבית מלון ברובע [[מנהטן]], חיפשו מקום מגורים מתאים לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה.

לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום 770 משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו.

==המאבק על צביון השכונה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}
צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם.

בשנת [[תש"כ]] החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בניינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.

הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.

כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.

כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההיצע של הדירות בשכונת קראון הייטס.

==מהומות קראון הייטס==
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות אנטישמיות בהם תושבי השכונה השחורים פגעו באכזריות בחסידים וברכושם. המהומות כונו "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (של "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות אנטישמיות סדיסטיות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.

במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה בגלל הסתה של אישים שחורים אשר ניצלו את המהומות להסתה אנטישמית בין גזעית.

==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]
*'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.
*[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.
*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.
*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.
*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי".

כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

הרבי הבהיר על מי מוטלת האחריות לביטחון שכונת קראון הייטס:
{{ציטוטון|אי אפשר לענות עוד הפעם ועוד הפעם!!אחת ולעתיד לבוא - כהנ"ל השייך לעניני בטחון השכונה (ובמילא להעיר כולה דבני ישראל שם) על אחריות (אחריות דפיקוח נפש) דהארגונים ובמילא על רבניהם (ובמילא על ועד הרבנים) שלהם.}}{{מקור|}}

עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב"ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.

==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==
===בית דין===
[[קובץ:Chk לוגו ברור.png|250|שמאל|ממוזער|250px|חותמת ה[[כשרות]] של הבד"ץ]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}
בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה.

משרדי בית הדין נמצאים במרכז השכונה ב[[רחוב קינגסטון]], בין הרחובות קראון ומונטגומרי.

====כשרות רבני קראון הייטס====
לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם "CHK" (ראשי התיבות: [[קראון הייטס]] כשר), המופעלת על ידי שני חברי הבד"ץ הרב [[אברהם אזדבא]], והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]. מנהל מערכת הכשרות הוא הרב [[דובער לברטוב (קראון הייטס)|דובער לברטוב]].

מערכת כשרות מכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות ומפעלים בשכונה וסביבותיה.

===ועד הקהל===
{{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}
את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר אליהו רוזן.

===מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח===
[[קובץ:סמל מרכז חב"ד העולמי.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|סמל '''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''']]
'''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''' - הינו ארגון שהוקם בשנת [[תשנ"ו]] במטרה לרכז את כל פעולות [[חסידות חב"ד]] בנושא [[משיח]]: [[בשורת הגאולה]], [[פרסום גאולה ומשיח]] ולהטות כתף לכל אירוע או פרוויקט העוסק בגאולה ומשיח.

מנהל המרכז הינו הרב [[מנחם מענדל הנדל]]. המרכז מתנהל בכפוף לוועדה רוחנית בה חברים משפיעים ועסקנים משכונת [[קראון הייטס]].

===ארגוני חסד===
[[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]
*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].
*[[שמירה קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.
*[[שומרים קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.
*[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.
*חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
*[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
*[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים ואורחים המגיעים מחוץ לארה"ב, הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.
* תן יד - הכנסת כלה לתושבי קראון הייטס ואחרים.
*[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות בקראון הייטס לצרכי שבת וחג.
* [[אש"ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. ב[[חודש תשרי]] מנהל אירוח לינה סעודות ואירועים, שיעורים והתוועדויות לאלפי האורחים - אנ"ש, תמימים, נשים, בנות וטף. ובמהלך השנה מנהל מערך אירוח בבניין אש"ל.
* אגודת גדליה - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.

===מוסדות חינוך===
[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]
[[קובץ:בנין אור מנחם קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].
*[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט"ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[וועד להפצת שיחות]].

;מוסדות לבנים:
* [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].
* [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.
* [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1729 פרזידנט.
* חיידר 'אהלי יוסף יצחק' 333 אלבני אוו.
* דרכי מנחם 438 רוטלנד.
* [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.
* [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.

;מוסדות לבנות
* [[בית חיה מושקא קראון הייטס|בית חי' מושקא]] קארול וטרוי.
* [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.
* [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] לפרץ וקראון.
* עטרת חי'.
* אהלי יוסף יצחק - בנות.
* מכון ליהדות - בנות אנ"ש (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.

===מוסדות להפצת היהדות===
* [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]].
* [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);
* JNET
* משרד השלוחים
* [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט"ו]] על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי"צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, ומהם חי עד היום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].
* [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ.
*[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - הפצת יהדות וחסידות בקרב משפחות יוצאי רוסיה. ולהם בית כנסת ומרכז פעילות ברחוב פרזידנט ובמקומות אחרים בניו יורק.

===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===
[[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]
*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].
*[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, אך בשנים האחרונות לא נערכות בחירות.
* [[צבאות השם (ניו יורק)]].
* [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
* [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
* כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].
* קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל
* [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.

===הוצאה לאור===
* [[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.
* [[ועד הנחות התמימים]]
* [[ועד הנחות בלה"ק]] - מוסד הפועל לכתיבת ועריכת דברי [[הרבי]] בתרגום ל[[לשון הקודש]], באופן שיותאם לקהל שאינו דובר [[אידיש]]. הארגון מוציא לאור את תורת הרבי בכרכים בסדרות שונות. בשנים האחרונות משתתף הארגון בעריכת סדרת [[אגרות קודש]].
* [[ועד להפצת שיחות]] -מכון [[הוצאה לאור]] העוסק בעריכת, הדפסת והפצת [[שיחה|שיחותיו]] ה[[מוגה]]ות של [[הרבי]] ועריכת ספרים חדשים. הוועד הוקם בשנת [[תשכ"ז]], ועד היום הוא פעיל בהפצת שיחות של הרבי. מנהלו כיום הוא הרב [[שניאור זלמן חאנין]]. מכון זה, הוא הממונה הרשמי מטעם הרבי על הדפסת והפצת ספרי חסידות חב"ד.
* [[אוצר ספרי ליובאוויטש]] -מרכז להוצאה לאור של ספרי חב"ד, העובד בשיתוף פעולה עם [[הוצאת ספרים קה"ת]]. מנהל ההוצאה לאור היה ר' [[יעקב רייך]] מ[[קראון הייטס]].

==כלי תקשורת==
[[קובץ:בית משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער בית משיח בעברית]]
[[קובץ:BM.png|ממוזער|לוגו בית משיח במהדורה האנגלית]]
[[קובץ:חבד אינפו מתקדם.png|ממוזער|שמאל|250px|לוגו חב"ד אינפו]]
[[קובץ:לוגו אנש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו אנ"ש]]
===עיתונים===

==== קראון הייטס====
בשנת [[תשמ"ז]] החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

====שבועון בית משיח====
'''שבועון בית משיח''', הינו שבועון חב"ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם, באמצעות דיוור ישיר למנויים והפצה בחנויות ברחבי תבל.

יוצא לאור על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]. בגיליון ומוספיו, מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות וחשיפות ובהם אגרות קודש מסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]). השבועון יוצא מידי שבוע בשתי מהדורות - בעברית ובאנגלית, ולכל מהדורה מערכת וצוות כותבים בפני עצמו. לשבועון מוספי נשים וילדים, וגם מוסף ייחודי - "התמים" העוסק בעולמם של תלמידי הישיבות החב"דיים.

בית משיח מהווה פלטפורמת פירסום חשובה לשלוחי הרבי ומוסדות חב"ד בכל העולם.

====בית משיח באנגלית====

המהדורה האנגלית יוצאת לאור כמגזין נפרד - 64 עמודים, ונשלח למנויי המהדורה העברית לפי ביקוש ובמקביל יש למהדורה האנגלית מערכת מנויים ומכירות עצמאית המשווקת אלפי גיליונות בשבוע, בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם.

====[[התמים (בית משיח)|התמים]]====
מוסף תקופתי עבור ה[[תמימים]] - בהוצאת [[את"ה העולמי]] ו[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]. יוצא לאור במהדורות שונות בעברית ובאנגלית.

====ספרים בהוצאת 'בית משיח'====
לאורך השנים התפרסם בבית משיח חומר איכותי ורב ערך במדורים השונים. חלקים מחומרים אלו נערכו ונדפסו מחדש בספרים, חלקם בהוצאת מערכת שבועון בית משיח, וחלקם בהוצאת הכותבים עצמם.

====אתרים====
*[[חב"ד און ליין]] אנגלית -בשנת [[תשס"ח]] הוקם האתר: "COLlive". האתר הוקם בשיתוף פעולה עם האתר COL בעברית אך מופעל באופן עצמאי על ידי ר' [[יהודה לייב צייטלין]], שליח הרבי בטוסון שבאריזונה, המשמש גם כעורך הראשי של האתר.
*[[חב"ד אינפו]] - '''חב"ד אינפו''' ('''chabad.info''') הינו אתר חדשות חב"די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בארץ ובעולם.
הוקם בשנת [[תשס"ג]] על ידי ר' [[שרגא קרומבי]]. האתר מביא מידי יום חדשות משלוחי הרבי וקהילות חב"ד בכל רחבי תבל, ומרבה לפרסם תמונות, מסמכים וחומרים שונים בפרסום ראשון. כמו כן חב"ד אינפו מפרסם כתבות מתוך [[שבועון בית משיח]].
[https://chabadinfo.com/ אתר חב"ד אינפו - בשפה האנגלית] - האתר המקביל לחב"ד אינפו בעברית, מביא חדשות חב"דיות מכל העולם בשפה האנגלית.
*[[חב"דפדיה]] - אנציקלופדיה החב"דית ברשת ה[[אינטרנט]] הפועלת בחסותם של חב"ד אינפו ו[[אתר חב"ד בישראל]]. האנציקלופדיה פועלת באמצעות תוכנת מדיה-ויקי לאנציקלופדיות אינטרנטיות{{הערה|שדרכה פועלים עוד אתרי ויקי}}, ומביאה לפני הקורא את כל הידע הקיים על חסידות חב"ד, מנהיגיה ותורתה, תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח. כמו כן, הינה עוסקת גם בנושאים אחרים הקשורים בחסידות חב"ד, וביהדות בכלל.
*[[חב"ד שופ]] - האתר מפעיל חנות וירטואלית בה נמכרים אלפי מוצרי יהדות וחסידות ומהם: ספרי חב"ד, תשמישי קדושה, מוצרי גאולה ומשיח ועוד. החנות משמשת את אנ"ש והשלוחים בכל העולם כמו גם מקורבים רבים הקונים דרכה מוצרי יהדות.
*[[ אנ"ש (אתר)]], האתר '''אנ"ש אורג''', הינו אתר חדשות חב"די בשפה האנגלית, שהוקם בשנת [[תשע"ט]].
*[[קראון הייטס אינפו]]

===בתי כנסת===
{{טורים
| תוכן = *'''[[770]]''', הגבאים הם: [[זלמן ליפסקר]], [[יוסף יצחק לאש]], [[אברהם הולצברג]].
*'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.
*'''בית שמואל''' - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
*'''אגודת ישראל''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.
*'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].
*'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב אליעזר יצחק ליווי. רב ביהכנ"ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].
*בית הכנסת '''"חסידים ואנשי מעשה"''' בבייסמנט של 1466 יוניון.
*'''"ר' מיכאל'ס מנין"''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.
*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
*בית הכנסת '''"אהבת משה"''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.
*בית הכנסת '''"שיין שול"''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
*בית הכנסת '''"געצעל שול"''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.
*בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול".
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
*בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
*בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סט".
*בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני.
*בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.
*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול 556 קראון קומה שניה.
*בית הכנסת '''"די בינוני שול"''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.
*בית הכנסת '''"מעיינות"''' קינגסטון. הרב סילווער.
*בית הכנסת '''"בית מנחם מענדל"''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
*בית הכנסת '''"כולל מנחם"''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].
*בית הכנסת '''המנין של המל"ח"''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].
*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.
*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.
*בית הכנסת '''"בית דוד"''' 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.
*בית הכנסת ספרדים '''"נימני"''' הרב נימני אמפייר.
*בית הכנסת "'''נתן שול'''" מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.
*בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.
*בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.
*בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבני.
*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
*בית הכנסת קהילת '''"אנשי ליובאוויטש"''', הרב [[יוסף גרליק]], 578 אלבני.
*בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.
*בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.
*בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטון מונטגומרי.
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
*בית הכנסת '''"משכן מנחם"''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
*בית הכנסת '''"F.R.E.E."''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
*בית הכנסת '''"אנשי משה"''' בבייסמנט של ר' [[מנחם מענדל יוזביץ]] בלינקולן פלייס.
*בית הכנסת '''"מרכז אברכים"''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].
*בית הכנסת '''"בית גימפל חיים"''' ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.
*בית הכנסת '''בית כנסת אנ"ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.
}}

===היכלי לימוד===
בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]
*היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין).
*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה).
*בית המדרש 580 קראון סט.
*'''"היכל הלימוד יגדיל תורה"''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
*היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון.
* היכל הלימוד [[רעים אהובים]] בקומה השנייה ברחוב קארול וסקנקטדי.

===מקוואות טהרה===

{{טורים|תוכן=
====מקוואות גברים:====
*"[[מקווה ישראל]]" - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון (רחוב)|רחוב קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].
*"[[מקווה מאיר]]" - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם ר' [[מאיר ראבקין]] (הגדול והמפואר ביותר).
*"פרנקל'ס מקווה" - 1699 [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).
*"לפרץ מקווה" - 672 לפרץ.
*"אמפייר שטיבל מקווה" - 469 אמפייר.
*"מקווה שעל ידי בית כנסת אנ"ש" - 770 מונטגומרי.
*"טייטלבוים'ס מקווה" - 340 איסט 52.
*"רעים אהובים" - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.
*"אנשי ליובאוויטש" - 578 אלבני.

====מקוואות פרטיים:====
*בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].
*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*בבית ר' יעקב עלבערג.

====מקוואות נשים:====
*1506 יוניון (פינת אולבני).
*'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).
*קארול וטרוי.}}

==רחובות בשכונה==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}
* '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]
* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, המשמש לעיתים לצורכי חצר הרבי.

==תחבורה==
קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.

בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.

==כלכלה==
בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

==ערים תאומות==
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.

==ראו גם==
* [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]

==לקריאה נוספת==
*חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ"ט - תשל"ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].
*אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י"ב תשרי תשע"ח עמוד 326
*מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 46
*'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב"ד, חג סוכות תשפ"ב, ע' 52–62
*ישראל אלפנביין, '''נשיא דורנו נמצא גם עכשיו בשכונה זו''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2029 עמוד 28 {{*}} גליון 2030 עמוד 36 {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/aa/Kcm2063.pdf גליון 2063]''' {{PDF}}
*[[שרגא קרומבי]] [https://drive.google.com/file/d/1SebgWz6f8g1vZ4-sWF93os6NCt9ivFVX/view?usp=drivesdk '''בחירת ומינוי רבני השכונה'''] - שלושים שנה לבחירות בקראון הייטס. [[שבועון בית משיח]] 1024 עמוד 22

== קישורים חיצונים ==
*[https://chabad.info/category/crown_heights/ עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}
*[http://chabad.info/crown_heights/כך-זה-נראה-השכונה-לפני-מאה-שנים/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים {{col}}{{תמונה}}]

[[קטגוריה:קראון הייטס|*]]

קראון הייטס

2024-12-16T04:46:27Z

יוניון: /* מוסדות להפצת היהדות */

{{קראון הייטס|
|שם=קראון הייטס
|תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)
|עיר=[[ניו יורק]]
|רובע=[[ברוקלין]]
|עיר תאומה=[[כפר חב"ד]], [[ישראל]]. [[מונטריאול]], [[קנדה]]
|מייסד הקהילה=[[אדמו"ר הריי"צ]]
|[[רב מורה הוראה|רבני]] השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
|משפיעים בשכונה=
|מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב"ד]], [[די אידישע היים]], [[שבועון בית משיח]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[פר"י]], [[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד
|מוסדות הקהילה=[[בד"צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד
|בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]
|מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]
|מס' משפחות=5,000 משפחות אנ"ש
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]
|משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
}}

'''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]]. ואילו קינגסטון הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים בקינגסטון.

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]],[[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.

בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב. בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים. בשכונה 75 בתי כנסת ו-15 מקוואות.

בקראון הייטס ארגונים חב"דיים מרכזיים ומוסדות חינוך גדולים, ארגוני צדקה וחסד ובהם:
[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב"ד]], [[די אידישע היים]], [[שבועון בית משיח]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[פר"י]],[[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], [[בד"צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]].

==מרכז חב"ד העולמי==
[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]
{{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}
בשנת [[ת"ש]], בזמן ש[[הרבי הריי"צ]] התגורר בבית מלון ברובע [[מנהטן]], חיפשו מקום מגורים מתאים לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה.

לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום 770 משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו.

==המאבק על צביון השכונה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}
צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם.

בשנת [[תש"כ]] החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בניינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.

הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.

כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.

כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההיצע של הדירות בשכונת קראון הייטס.

==מהומות קראון הייטס==
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות אנטישמיות בהם תושבי השכונה השחורים פגעו באכזריות בחסידים וברכושם. המהומות כונו "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (של "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות אנטישמיות סדיסטיות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.

במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה בגלל הסתה של אישים שחורים אשר ניצלו את המהומות להסתה אנטישמית בין גזעית.

==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]
*'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.
*[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.
*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.
*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.
*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי".

כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

הרבי הבהיר על מי מוטלת האחריות לביטחון שכונת קראון הייטס:
{{ציטוטון|אי אפשר לענות עוד הפעם ועוד הפעם!!אחת ולעתיד לבוא - כהנ"ל השייך לעניני בטחון השכונה (ובמילא להעיר כולה דבני ישראל שם) על אחריות (אחריות דפיקוח נפש) דהארגונים ובמילא על רבניהם (ובמילא על ועד הרבנים) שלהם.}}{{מקור|}}

עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב"ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.

==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==
===בית דין===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}
בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.

===ועד הקהל===
{{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}
את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר אליהו רוזן.

===ארגוני חסד===
[[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]
*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].
*[[שמירה קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.
*[[שומרים קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.
*[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.
*חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
*[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
*[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים ואורחים המגיעים מחוץ לארה"ב, הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.
* תן יד - הכנסת כלה לתושבי קראון הייטס ואחרים.
*[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות בקראון הייטס לצרכי שבת וחג.
* [[אש"ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. ב[[חודש תשרי]] מנהל אירוח לינה סעודות ואירועים, שיעורים והתוועדויות לאלפי האורחים - אנ"ש, תמימים, נשים, בנות וטף. ובמהלך השנה מנהל מערך אירוח בבניין אש"ל.
* אגודת גדליה - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.

===מוסדות חינוך===
[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]
[[קובץ:בנין אור מנחם קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].
*[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט"ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[וועד להפצת שיחות]].

;מוסדות לבנים:
* [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].
* [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.
* [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1729 פרזידנט.
* חיידר 'אהלי יוסף יצחק' 333 אלבני אוו.
* דרכי מנחם 438 רוטלנד.
* [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.
* [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.

;מוסדות לבנות
* [[בית חיה מושקא קראון הייטס|בית חי' מושקא]] קארול וטרוי.
* [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.
* [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] לפרץ וקראון.
* עטרת חי'.
* אהלי יוסף יצחק - בנות.
* מכון ליהדות - בנות אנ"ש (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.

===מוסדות להפצת היהדות===
* [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]].
* [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);
* JNET
* משרד השלוחים
* [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט"ו]] על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי"צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, ומהם חי עד היום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].
* [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ.
*[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - הפצת יהדות וחסידות בקרב משפחות יוצאי רוסיה. ולהם בית כנסת ומרכז פעילות ברחוב פרזידנט ובמקומות אחרים בניו יורק.

===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===
[[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]
*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].
*[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, אך בשנים האחרונות לא נערכות בחירות.
* [[צבאות השם (ניו יורק)]].
* [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
* [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
* כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].
* קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל
* [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.

===הוצאה לאור===
* [[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.
* [[ועד הנחות התמימים]]
* [[ועד הנחות בלה"ק]]
* [[ועד להפצת שיחות]]
* [[אוצר ספרי ליובאוויטש]]

==כלי תקשורת==
[[קובץ:בית משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער בית משיח בעברית]]
[[קובץ:BM.png|ממוזער|לוגו בית משיח במהדורה האנגלית]]
[[קובץ:חבד אינפו מתקדם.png|ממוזער|שמאל|250px|לוגו חב"ד אינפו]]
[[קובץ:לוגו אנש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו אנ"ש]]
===עיתונים===

==== קראון הייטס====
בשנת [[תשמ"ז]] החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

====שבועון בית משיח====
'''שבועון בית משיח''', הינו שבועון חב"ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם, באמצעות דיוור ישיר למנויים והפצה בחנויות ברחבי תבל.

יוצא לאור על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]. בגיליון ומוספיו, מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות וחשיפות ובהם אגרות קודש מסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]). השבועון יוצא מידי שבוע בשתי מהדורות - בעברית ובאנגלית, ולכל מהדורה מערכת וצוות כותבים בפני עצמו. לשבועון מוספי נשים וילדים, וגם מוסף ייחודי - "התמים" העוסק בעולמם של תלמידי הישיבות החב"דיים.

בית משיח מהווה פלטפורמת פירסום חשובה לשלוחי הרבי ומוסדות חב"ד בכל העולם.

====בית משיח באנגלית====

המהדורה האנגלית יוצאת לאור כמגזין נפרד - 64 עמודים, ונשלח למנויי המהדורה העברית לפי ביקוש ובמקביל יש למהדורה האנגלית מערכת מנויים ומכירות עצמאית המשווקת אלפי גיליונות בשבוע, בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם.

====[[התמים (בית משיח)|התמים]]====
מוסף תקופתי עבור ה[[תמימים]] - בהוצאת [[את"ה העולמי]] ו[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]. יוצא לאור במהדורות שונות בעברית ובאנגלית.

====ספרים בהוצאת 'בית משיח'====
לאורך השנים התפרסם בבית משיח חומר איכותי ורב ערך במדורים השונים. חלקים מחומרים אלו נערכו ונדפסו מחדש בספרים, חלקם בהוצאת מערכת שבועון בית משיח, וחלקם בהוצאת הכותבים עצמם.

====אתרים====
*[[חב"ד און ליין]] אנגלית -בשנת [[תשס"ח]] הוקם האתר: "COLlive". האתר הוקם בשיתוף פעולה עם האתר COL בעברית אך מופעל באופן עצמאי על ידי ר' [[יהודה לייב צייטלין]], שליח הרבי בטוסון שבאריזונה, המשמש גם כעורך הראשי של האתר.
*[[חב"ד אינפו]] - '''חב"ד אינפו''' ('''chabad.info''') הינו אתר חדשות חב"די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בארץ ובעולם.
הוקם בשנת [[תשס"ג]] על ידי ר' [[שרגא קרומבי]]. האתר מביא מידי יום חדשות משלוחי הרבי וקהילות חב"ד בכל רחבי תבל, ומרבה לפרסם תמונות, מסמכים וחומרים שונים בפרסום ראשון. כמו כן חב"ד אינפו מפרסם כתבות מתוך [[שבועון בית משיח]].
[https://chabadinfo.com/ אתר חב"ד אינפו - בשפה האנגלית] - האתר המקביל לחב"ד אינפו בעברית, מביא חדשות חב"דיות מכל העולם בשפה האנגלית.
*[[חב"דפדיה]] - אנציקלופדיה החב"דית ברשת ה[[אינטרנט]] הפועלת בחסותם של חב"ד אינפו ו[[אתר חב"ד בישראל]]. האנציקלופדיה פועלת באמצעות תוכנת מדיה-ויקי לאנציקלופדיות אינטרנטיות{{הערה|שדרכה פועלים עוד אתרי ויקי}}, ומביאה לפני הקורא את כל הידע הקיים על חסידות חב"ד, מנהיגיה ותורתה, תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח. כמו כן, הינה עוסקת גם בנושאים אחרים הקשורים בחסידות חב"ד, וביהדות בכלל.
*[[חב"ד שופ]] - האתר מפעיל חנות וירטואלית בה נמכרים אלפי מוצרי יהדות וחסידות ומהם: ספרי חב"ד, תשמישי קדושה, מוצרי גאולה ומשיח ועוד. החנות משמשת את אנ"ש והשלוחים בכל העולם כמו גם מקורבים רבים הקונים דרכה מוצרי יהדות.
*[[ אנ"ש (אתר)]], האתר '''אנ"ש אורג''', הינו אתר חדשות חב"די בשפה האנגלית, שהוקם בשנת [[תשע"ט]].
*[[קראון הייטס אינפו]]

===בתי כנסת===
{{טורים
| תוכן = *'''[[770]]''', הגבאים הם: [[זלמן ליפסקר]], [[יוסף יצחק לאש]], [[אברהם הולצברג]].
*'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.
*'''בית שמואל''' - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
*'''אגודת ישראל''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.
*'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].
*'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב אליעזר יצחק ליווי. רב ביהכנ"ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].
*בית הכנסת '''"חסידים ואנשי מעשה"''' בבייסמנט של 1466 יוניון.
*'''"ר' מיכאל'ס מנין"''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.
*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
*בית הכנסת '''"אהבת משה"''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.
*בית הכנסת '''"שיין שול"''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
*בית הכנסת '''"געצעל שול"''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.
*בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול".
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
*בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
*בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סט".
*בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני.
*בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.
*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול 556 קראון קומה שניה.
*בית הכנסת '''"די בינוני שול"''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.
*בית הכנסת '''"מעיינות"''' קינגסטון. הרב סילווער.
*בית הכנסת '''"בית מנחם מענדל"''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
*בית הכנסת '''"כולל מנחם"''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].
*בית הכנסת '''המנין של המל"ח"''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].
*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.
*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.
*בית הכנסת '''"בית דוד"''' 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.
*בית הכנסת ספרדים '''"נימני"''' הרב נימני אמפייר.
*בית הכנסת "'''נתן שול'''" מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.
*בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.
*בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.
*בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבני.
*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
*בית הכנסת קהילת '''"אנשי ליובאוויטש"''', הרב [[יוסף גרליק]], 578 אלבני.
*בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.
*בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.
*בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטון מונטגומרי.
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
*בית הכנסת '''"משכן מנחם"''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
*בית הכנסת '''"F.R.E.E."''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
*בית הכנסת '''"אנשי משה"''' בבייסמנט של ר' [[מנחם מענדל יוזביץ]] בלינקולן פלייס.
*בית הכנסת '''"מרכז אברכים"''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].
*בית הכנסת '''"בית גימפל חיים"''' ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.
*בית הכנסת '''בית כנסת אנ"ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.
}}

===היכלי לימוד===
בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]
*היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין).
*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה).
*בית המדרש 580 קראון סט.
*'''"היכל הלימוד יגדיל תורה"''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
*היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון.
* היכל הלימוד [[רעים אהובים]] בקומה השנייה ברחוב קארול וסקנקטדי.

===מקוואות טהרה===

{{טורים|תוכן=
====מקוואות גברים:====
*"[[מקווה ישראל]]" - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון (רחוב)|רחוב קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].
*"[[מקווה מאיר]]" - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם ר' [[מאיר ראבקין]] (הגדול והמפואר ביותר).
*"פרנקל'ס מקווה" - 1699 [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).
*"לפרץ מקווה" - 672 לפרץ.
*"אמפייר שטיבל מקווה" - 469 אמפייר.
*"מקווה שעל ידי בית כנסת אנ"ש" - 770 מונטגומרי.
*"טייטלבוים'ס מקווה" - 340 איסט 52.
*"רעים אהובים" - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.
*"אנשי ליובאוויטש" - 578 אלבני.

====מקוואות פרטיים:====
*בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].
*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*בבית ר' יעקב עלבערג.

====מקוואות נשים:====
*1506 יוניון (פינת אולבני).
*'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).
*קארול וטרוי.}}

==רחובות בשכונה==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}
* '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]
* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, המשמש לעיתים לצורכי חצר הרבי.

==תחבורה==
קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.

בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.

==כלכלה==
בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

==ערים תאומות==
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.

==ראו גם==
* [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]

==לקריאה נוספת==
*חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ"ט - תשל"ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].
*אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י"ב תשרי תשע"ח עמוד 326
*מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 46
*'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב"ד, חג סוכות תשפ"ב, ע' 52–62
*ישראל אלפנביין, '''נשיא דורנו נמצא גם עכשיו בשכונה זו''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2029 עמוד 28 {{*}} גליון 2030 עמוד 36 {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/aa/Kcm2063.pdf גליון 2063]''' {{PDF}}
*[[שרגא קרומבי]] [https://drive.google.com/file/d/1SebgWz6f8g1vZ4-sWF93os6NCt9ivFVX/view?usp=drivesdk '''בחירת ומינוי רבני השכונה'''] - שלושים שנה לבחירות בקראון הייטס. [[שבועון בית משיח]] 1024 עמוד 22

== קישורים חיצונים ==
*[https://chabad.info/category/crown_heights/ עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}
*[http://chabad.info/crown_heights/כך-זה-נראה-השכונה-לפני-מאה-שנים/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים {{col}}{{תמונה}}]

[[קטגוריה:קראון הייטס|*]]

קראון הייטס

2024-12-16T04:45:49Z

יוניון: /* ארגוני חסד */

{{קראון הייטס|
|שם=קראון הייטס
|תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)
|עיר=[[ניו יורק]]
|רובע=[[ברוקלין]]
|עיר תאומה=[[כפר חב"ד]], [[ישראל]]. [[מונטריאול]], [[קנדה]]
|מייסד הקהילה=[[אדמו"ר הריי"צ]]
|[[רב מורה הוראה|רבני]] השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
|משפיעים בשכונה=
|מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב"ד]], [[די אידישע היים]], [[שבועון בית משיח]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[פר"י]], [[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד
|מוסדות הקהילה=[[בד"צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד
|בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]
|מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]
|מס' משפחות=5,000 משפחות אנ"ש
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]
|משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
}}

'''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]]. ואילו קינגסטון הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים בקינגסטון.

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]],[[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.

בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב. בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים. בשכונה 75 בתי כנסת ו-15 מקוואות.

בקראון הייטס ארגונים חב"דיים מרכזיים ומוסדות חינוך גדולים, ארגוני צדקה וחסד ובהם:
[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב"ד]], [[די אידישע היים]], [[שבועון בית משיח]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[פר"י]],[[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], [[בד"צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]].

==מרכז חב"ד העולמי==
[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]
{{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}
בשנת [[ת"ש]], בזמן ש[[הרבי הריי"צ]] התגורר בבית מלון ברובע [[מנהטן]], חיפשו מקום מגורים מתאים לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה.

לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום 770 משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו.

==המאבק על צביון השכונה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}
צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם.

בשנת [[תש"כ]] החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בניינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.

הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.

כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.

כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההיצע של הדירות בשכונת קראון הייטס.

==מהומות קראון הייטס==
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות אנטישמיות בהם תושבי השכונה השחורים פגעו באכזריות בחסידים וברכושם. המהומות כונו "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (של "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות אנטישמיות סדיסטיות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.

במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה בגלל הסתה של אישים שחורים אשר ניצלו את המהומות להסתה אנטישמית בין גזעית.

==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]
*'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.
*[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.
*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.
*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.
*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי".

כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

הרבי הבהיר על מי מוטלת האחריות לביטחון שכונת קראון הייטס:
{{ציטוטון|אי אפשר לענות עוד הפעם ועוד הפעם!!אחת ולעתיד לבוא - כהנ"ל השייך לעניני בטחון השכונה (ובמילא להעיר כולה דבני ישראל שם) על אחריות (אחריות דפיקוח נפש) דהארגונים ובמילא על רבניהם (ובמילא על ועד הרבנים) שלהם.}}{{מקור|}}

עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב"ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.

==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==
===בית דין===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}
בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.

===ועד הקהל===
{{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}
את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר אליהו רוזן.

===ארגוני חסד===
[[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]
*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].
*[[שמירה קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.
*[[שומרים קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.
*[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.
*חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
*[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
*[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים ואורחים המגיעים מחוץ לארה"ב, הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.
* תן יד - הכנסת כלה לתושבי קראון הייטס ואחרים.
*[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות בקראון הייטס לצרכי שבת וחג.
* [[אש"ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. ב[[חודש תשרי]] מנהל אירוח לינה סעודות ואירועים, שיעורים והתוועדויות לאלפי האורחים - אנ"ש, תמימים, נשים, בנות וטף. ובמהלך השנה מנהל מערך אירוח בבניין אש"ל.
* אגודת גדליה - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.

===מוסדות חינוך===
[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]
[[קובץ:בנין אור מנחם קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].
*[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט"ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[וועד להפצת שיחות]].

;מוסדות לבנים:
* [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].
* [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.
* [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1729 פרזידנט.
* חיידר 'אהלי יוסף יצחק' 333 אלבני אוו.
* דרכי מנחם 438 רוטלנד.
* [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.
* [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.

;מוסדות לבנות
* [[בית חיה מושקא קראון הייטס|בית חי' מושקא]] קארול וטרוי.
* [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.
* [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] לפרץ וקראון.
* עטרת חי'.
* אהלי יוסף יצחק - בנות.
* מכון ליהדות - בנות אנ"ש (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.

===מוסדות להפצת היהדות===
* [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]].
* [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);
* JNET
* משרד השלוחים
* [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט"ו]] על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי"צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, ומהם חי עד היום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].
* [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ.

===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===
[[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]
*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].
*[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, אך בשנים האחרונות לא נערכות בחירות.
* [[צבאות השם (ניו יורק)]].
* [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
* [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
* כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].
* קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל
* [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.

===הוצאה לאור===
* [[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.
* [[ועד הנחות התמימים]]
* [[ועד הנחות בלה"ק]]
* [[ועד להפצת שיחות]]
* [[אוצר ספרי ליובאוויטש]]

==כלי תקשורת==
[[קובץ:בית משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער בית משיח בעברית]]
[[קובץ:BM.png|ממוזער|לוגו בית משיח במהדורה האנגלית]]
[[קובץ:חבד אינפו מתקדם.png|ממוזער|שמאל|250px|לוגו חב"ד אינפו]]
[[קובץ:לוגו אנש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו אנ"ש]]
===עיתונים===

==== קראון הייטס====
בשנת [[תשמ"ז]] החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

====שבועון בית משיח====
'''שבועון בית משיח''', הינו שבועון חב"ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם, באמצעות דיוור ישיר למנויים והפצה בחנויות ברחבי תבל.

יוצא לאור על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]. בגיליון ומוספיו, מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות וחשיפות ובהם אגרות קודש מסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]). השבועון יוצא מידי שבוע בשתי מהדורות - בעברית ובאנגלית, ולכל מהדורה מערכת וצוות כותבים בפני עצמו. לשבועון מוספי נשים וילדים, וגם מוסף ייחודי - "התמים" העוסק בעולמם של תלמידי הישיבות החב"דיים.

בית משיח מהווה פלטפורמת פירסום חשובה לשלוחי הרבי ומוסדות חב"ד בכל העולם.

====בית משיח באנגלית====

המהדורה האנגלית יוצאת לאור כמגזין נפרד - 64 עמודים, ונשלח למנויי המהדורה העברית לפי ביקוש ובמקביל יש למהדורה האנגלית מערכת מנויים ומכירות עצמאית המשווקת אלפי גיליונות בשבוע, בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם.

====[[התמים (בית משיח)|התמים]]====
מוסף תקופתי עבור ה[[תמימים]] - בהוצאת [[את"ה העולמי]] ו[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]. יוצא לאור במהדורות שונות בעברית ובאנגלית.

====ספרים בהוצאת 'בית משיח'====
לאורך השנים התפרסם בבית משיח חומר איכותי ורב ערך במדורים השונים. חלקים מחומרים אלו נערכו ונדפסו מחדש בספרים, חלקם בהוצאת מערכת שבועון בית משיח, וחלקם בהוצאת הכותבים עצמם.

====אתרים====
*[[חב"ד און ליין]] אנגלית -בשנת [[תשס"ח]] הוקם האתר: "COLlive". האתר הוקם בשיתוף פעולה עם האתר COL בעברית אך מופעל באופן עצמאי על ידי ר' [[יהודה לייב צייטלין]], שליח הרבי בטוסון שבאריזונה, המשמש גם כעורך הראשי של האתר.
*[[חב"ד אינפו]] - '''חב"ד אינפו''' ('''chabad.info''') הינו אתר חדשות חב"די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בארץ ובעולם.
הוקם בשנת [[תשס"ג]] על ידי ר' [[שרגא קרומבי]]. האתר מביא מידי יום חדשות משלוחי הרבי וקהילות חב"ד בכל רחבי תבל, ומרבה לפרסם תמונות, מסמכים וחומרים שונים בפרסום ראשון. כמו כן חב"ד אינפו מפרסם כתבות מתוך [[שבועון בית משיח]].
[https://chabadinfo.com/ אתר חב"ד אינפו - בשפה האנגלית] - האתר המקביל לחב"ד אינפו בעברית, מביא חדשות חב"דיות מכל העולם בשפה האנגלית.
*[[חב"דפדיה]] - אנציקלופדיה החב"דית ברשת ה[[אינטרנט]] הפועלת בחסותם של חב"ד אינפו ו[[אתר חב"ד בישראל]]. האנציקלופדיה פועלת באמצעות תוכנת מדיה-ויקי לאנציקלופדיות אינטרנטיות{{הערה|שדרכה פועלים עוד אתרי ויקי}}, ומביאה לפני הקורא את כל הידע הקיים על חסידות חב"ד, מנהיגיה ותורתה, תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח. כמו כן, הינה עוסקת גם בנושאים אחרים הקשורים בחסידות חב"ד, וביהדות בכלל.
*[[חב"ד שופ]] - האתר מפעיל חנות וירטואלית בה נמכרים אלפי מוצרי יהדות וחסידות ומהם: ספרי חב"ד, תשמישי קדושה, מוצרי גאולה ומשיח ועוד. החנות משמשת את אנ"ש והשלוחים בכל העולם כמו גם מקורבים רבים הקונים דרכה מוצרי יהדות.
*[[ אנ"ש (אתר)]], האתר '''אנ"ש אורג''', הינו אתר חדשות חב"די בשפה האנגלית, שהוקם בשנת [[תשע"ט]].
*[[קראון הייטס אינפו]]

===בתי כנסת===
{{טורים
| תוכן = *'''[[770]]''', הגבאים הם: [[זלמן ליפסקר]], [[יוסף יצחק לאש]], [[אברהם הולצברג]].
*'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.
*'''בית שמואל''' - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
*'''אגודת ישראל''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.
*'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].
*'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב אליעזר יצחק ליווי. רב ביהכנ"ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].
*בית הכנסת '''"חסידים ואנשי מעשה"''' בבייסמנט של 1466 יוניון.
*'''"ר' מיכאל'ס מנין"''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.
*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
*בית הכנסת '''"אהבת משה"''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.
*בית הכנסת '''"שיין שול"''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
*בית הכנסת '''"געצעל שול"''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.
*בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול".
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
*בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
*בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סט".
*בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני.
*בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.
*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול 556 קראון קומה שניה.
*בית הכנסת '''"די בינוני שול"''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.
*בית הכנסת '''"מעיינות"''' קינגסטון. הרב סילווער.
*בית הכנסת '''"בית מנחם מענדל"''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
*בית הכנסת '''"כולל מנחם"''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].
*בית הכנסת '''המנין של המל"ח"''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].
*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.
*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.
*בית הכנסת '''"בית דוד"''' 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.
*בית הכנסת ספרדים '''"נימני"''' הרב נימני אמפייר.
*בית הכנסת "'''נתן שול'''" מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.
*בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.
*בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.
*בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבני.
*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
*בית הכנסת קהילת '''"אנשי ליובאוויטש"''', הרב [[יוסף גרליק]], 578 אלבני.
*בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.
*בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.
*בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטון מונטגומרי.
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
*בית הכנסת '''"משכן מנחם"''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
*בית הכנסת '''"F.R.E.E."''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
*בית הכנסת '''"אנשי משה"''' בבייסמנט של ר' [[מנחם מענדל יוזביץ]] בלינקולן פלייס.
*בית הכנסת '''"מרכז אברכים"''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].
*בית הכנסת '''"בית גימפל חיים"''' ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.
*בית הכנסת '''בית כנסת אנ"ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.
}}

===היכלי לימוד===
בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]
*היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין).
*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה).
*בית המדרש 580 קראון סט.
*'''"היכל הלימוד יגדיל תורה"''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
*היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון.
* היכל הלימוד [[רעים אהובים]] בקומה השנייה ברחוב קארול וסקנקטדי.

===מקוואות טהרה===

{{טורים|תוכן=
====מקוואות גברים:====
*"[[מקווה ישראל]]" - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון (רחוב)|רחוב קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].
*"[[מקווה מאיר]]" - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם ר' [[מאיר ראבקין]] (הגדול והמפואר ביותר).
*"פרנקל'ס מקווה" - 1699 [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).
*"לפרץ מקווה" - 672 לפרץ.
*"אמפייר שטיבל מקווה" - 469 אמפייר.
*"מקווה שעל ידי בית כנסת אנ"ש" - 770 מונטגומרי.
*"טייטלבוים'ס מקווה" - 340 איסט 52.
*"רעים אהובים" - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.
*"אנשי ליובאוויטש" - 578 אלבני.

====מקוואות פרטיים:====
*בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].
*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*בבית ר' יעקב עלבערג.

====מקוואות נשים:====
*1506 יוניון (פינת אולבני).
*'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).
*קארול וטרוי.}}

==רחובות בשכונה==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}
* '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]
* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, המשמש לעיתים לצורכי חצר הרבי.

==תחבורה==
קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.

בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.

==כלכלה==
בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

==ערים תאומות==
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.

==ראו גם==
* [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]

==לקריאה נוספת==
*חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ"ט - תשל"ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].
*אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י"ב תשרי תשע"ח עמוד 326
*מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 46
*'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב"ד, חג סוכות תשפ"ב, ע' 52–62
*ישראל אלפנביין, '''נשיא דורנו נמצא גם עכשיו בשכונה זו''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2029 עמוד 28 {{*}} גליון 2030 עמוד 36 {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/aa/Kcm2063.pdf גליון 2063]''' {{PDF}}
*[[שרגא קרומבי]] [https://drive.google.com/file/d/1SebgWz6f8g1vZ4-sWF93os6NCt9ivFVX/view?usp=drivesdk '''בחירת ומינוי רבני השכונה'''] - שלושים שנה לבחירות בקראון הייטס. [[שבועון בית משיח]] 1024 עמוד 22

== קישורים חיצונים ==
*[https://chabad.info/category/crown_heights/ עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}
*[http://chabad.info/crown_heights/כך-זה-נראה-השכונה-לפני-מאה-שנים/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים {{col}}{{תמונה}}]

[[קטגוריה:קראון הייטס|*]]

קראון הייטס

2024-12-16T04:43:55Z

יוניון: /* כלי תקשורת */

{{קראון הייטס|
|שם=קראון הייטס
|תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)
|עיר=[[ניו יורק]]
|רובע=[[ברוקלין]]
|עיר תאומה=[[כפר חב"ד]], [[ישראל]]. [[מונטריאול]], [[קנדה]]
|מייסד הקהילה=[[אדמו"ר הריי"צ]]
|[[רב מורה הוראה|רבני]] השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
|משפיעים בשכונה=
|מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב"ד]], [[די אידישע היים]], [[שבועון בית משיח]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[פר"י]], [[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד
|מוסדות הקהילה=[[בד"צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד
|בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]
|מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]
|מס' משפחות=5,000 משפחות אנ"ש
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]
|משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
}}

'''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]]. ואילו קינגסטון הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים בקינגסטון.

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]],[[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.

בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב. בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים. בשכונה 75 בתי כנסת ו-15 מקוואות.

בקראון הייטס ארגונים חב"דיים מרכזיים ומוסדות חינוך גדולים, ארגוני צדקה וחסד ובהם:
[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב"ד]], [[די אידישע היים]], [[שבועון בית משיח]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[פר"י]],[[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], [[בד"צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]].

==מרכז חב"ד העולמי==
[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]
{{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}
בשנת [[ת"ש]], בזמן ש[[הרבי הריי"צ]] התגורר בבית מלון ברובע [[מנהטן]], חיפשו מקום מגורים מתאים לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה.

לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום 770 משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו.

==המאבק על צביון השכונה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}
צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם.

בשנת [[תש"כ]] החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בניינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.

הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.

כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.

כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההיצע של הדירות בשכונת קראון הייטס.

==מהומות קראון הייטס==
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות אנטישמיות בהם תושבי השכונה השחורים פגעו באכזריות בחסידים וברכושם. המהומות כונו "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (של "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות אנטישמיות סדיסטיות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.

במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה בגלל הסתה של אישים שחורים אשר ניצלו את המהומות להסתה אנטישמית בין גזעית.

==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]
*'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.
*[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.
*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.
*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.
*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי".

כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

הרבי הבהיר על מי מוטלת האחריות לביטחון שכונת קראון הייטס:
{{ציטוטון|אי אפשר לענות עוד הפעם ועוד הפעם!!אחת ולעתיד לבוא - כהנ"ל השייך לעניני בטחון השכונה (ובמילא להעיר כולה דבני ישראל שם) על אחריות (אחריות דפיקוח נפש) דהארגונים ובמילא על רבניהם (ובמילא על ועד הרבנים) שלהם.}}{{מקור|}}

עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב"ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.

==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==
===בית דין===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}
בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.

===ועד הקהל===
{{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}
את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר אליהו רוזן.

===ארגוני חסד===
[[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]
*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].
*[[שמירה קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.
*[[שומרים קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.
*[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.
*חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
*[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
*[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - הפצת יהדות וחסידות בקרב משפחות יוצאי רוסיה. ולהם בית כנסת ומרכז פעילות ברחוב פרזידנט
*[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים ואורחים המגיעים מחוץ לארה"ב, הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.
* תן יד - הכנסת כלה לתושבי קראון הייטס ואחרים.
*[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות בקראון הייטס לצרכי שבת וחג.
* [[אש"ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. ב[[חודש תשרי]] מנהל אירוח שיעורים והתוועדויות לאלפי האורחים - אנשים תמימים, נשים, בנות וטף. ובמהלך השנה מנהל מערך אירוח בבניין אש"ל.
* אגודת גדליה - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.

===מוסדות חינוך===
[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]
[[קובץ:בנין אור מנחם קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].
*[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט"ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[וועד להפצת שיחות]].

;מוסדות לבנים:
* [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].
* [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.
* [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1729 פרזידנט.
* חיידר 'אהלי יוסף יצחק' 333 אלבני אוו.
* דרכי מנחם 438 רוטלנד.
* [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.
* [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.

;מוסדות לבנות
* [[בית חיה מושקא קראון הייטס|בית חי' מושקא]] קארול וטרוי.
* [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.
* [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] לפרץ וקראון.
* עטרת חי'.
* אהלי יוסף יצחק - בנות.
* מכון ליהדות - בנות אנ"ש (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.

===מוסדות להפצת היהדות===
* [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]].
* [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);
* JNET
* משרד השלוחים
* [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט"ו]] על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי"צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, ומהם חי עד היום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].
* [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ.

===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===
[[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]
*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].
*[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, אך בשנים האחרונות לא נערכות בחירות.
* [[צבאות השם (ניו יורק)]].
* [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
* [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
* כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].
* קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל
* [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.

===הוצאה לאור===
* [[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.
* [[ועד הנחות התמימים]]
* [[ועד הנחות בלה"ק]]
* [[ועד להפצת שיחות]]
* [[אוצר ספרי ליובאוויטש]]

==כלי תקשורת==
[[קובץ:בית משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער בית משיח בעברית]]
[[קובץ:BM.png|ממוזער|לוגו בית משיח במהדורה האנגלית]]
[[קובץ:חבד אינפו מתקדם.png|ממוזער|שמאל|250px|לוגו חב"ד אינפו]]
[[קובץ:לוגו אנש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו אנ"ש]]
===עיתונים===

==== קראון הייטס====
בשנת [[תשמ"ז]] החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

====שבועון בית משיח====
'''שבועון בית משיח''', הינו שבועון חב"ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם, באמצעות דיוור ישיר למנויים והפצה בחנויות ברחבי תבל.

יוצא לאור על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]. בגיליון ומוספיו, מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות וחשיפות ובהם אגרות קודש מסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]). השבועון יוצא מידי שבוע בשתי מהדורות - בעברית ובאנגלית, ולכל מהדורה מערכת וצוות כותבים בפני עצמו. לשבועון מוספי נשים וילדים, וגם מוסף ייחודי - "התמים" העוסק בעולמם של תלמידי הישיבות החב"דיים.

בית משיח מהווה פלטפורמת פירסום חשובה לשלוחי הרבי ומוסדות חב"ד בכל העולם.

====בית משיח באנגלית====

המהדורה האנגלית יוצאת לאור כמגזין נפרד - 64 עמודים, ונשלח למנויי המהדורה העברית לפי ביקוש ובמקביל יש למהדורה האנגלית מערכת מנויים ומכירות עצמאית המשווקת אלפי גיליונות בשבוע, בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם.

====[[התמים (בית משיח)|התמים]]====
מוסף תקופתי עבור ה[[תמימים]] - בהוצאת [[את"ה העולמי]] ו[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]. יוצא לאור במהדורות שונות בעברית ובאנגלית.

====ספרים בהוצאת 'בית משיח'====
לאורך השנים התפרסם בבית משיח חומר איכותי ורב ערך במדורים השונים. חלקים מחומרים אלו נערכו ונדפסו מחדש בספרים, חלקם בהוצאת מערכת שבועון בית משיח, וחלקם בהוצאת הכותבים עצמם.

====אתרים====
*[[חב"ד און ליין]] אנגלית -בשנת [[תשס"ח]] הוקם האתר: "COLlive". האתר הוקם בשיתוף פעולה עם האתר COL בעברית אך מופעל באופן עצמאי על ידי ר' [[יהודה לייב צייטלין]], שליח הרבי בטוסון שבאריזונה, המשמש גם כעורך הראשי של האתר.
*[[חב"ד אינפו]] - '''חב"ד אינפו''' ('''chabad.info''') הינו אתר חדשות חב"די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בארץ ובעולם.
הוקם בשנת [[תשס"ג]] על ידי ר' [[שרגא קרומבי]]. האתר מביא מידי יום חדשות משלוחי הרבי וקהילות חב"ד בכל רחבי תבל, ומרבה לפרסם תמונות, מסמכים וחומרים שונים בפרסום ראשון. כמו כן חב"ד אינפו מפרסם כתבות מתוך [[שבועון בית משיח]].
[https://chabadinfo.com/ אתר חב"ד אינפו - בשפה האנגלית] - האתר המקביל לחב"ד אינפו בעברית, מביא חדשות חב"דיות מכל העולם בשפה האנגלית.
*[[חב"דפדיה]] - אנציקלופדיה החב"דית ברשת ה[[אינטרנט]] הפועלת בחסותם של חב"ד אינפו ו[[אתר חב"ד בישראל]]. האנציקלופדיה פועלת באמצעות תוכנת מדיה-ויקי לאנציקלופדיות אינטרנטיות{{הערה|שדרכה פועלים עוד אתרי ויקי}}, ומביאה לפני הקורא את כל הידע הקיים על חסידות חב"ד, מנהיגיה ותורתה, תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח. כמו כן, הינה עוסקת גם בנושאים אחרים הקשורים בחסידות חב"ד, וביהדות בכלל.
*[[חב"ד שופ]] - האתר מפעיל חנות וירטואלית בה נמכרים אלפי מוצרי יהדות וחסידות ומהם: ספרי חב"ד, תשמישי קדושה, מוצרי גאולה ומשיח ועוד. החנות משמשת את אנ"ש והשלוחים בכל העולם כמו גם מקורבים רבים הקונים דרכה מוצרי יהדות.
*[[ אנ"ש (אתר)]], האתר '''אנ"ש אורג''', הינו אתר חדשות חב"די בשפה האנגלית, שהוקם בשנת [[תשע"ט]].
*[[קראון הייטס אינפו]]

===בתי כנסת===
{{טורים
| תוכן = *'''[[770]]''', הגבאים הם: [[זלמן ליפסקר]], [[יוסף יצחק לאש]], [[אברהם הולצברג]].
*'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.
*'''בית שמואל''' - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
*'''אגודת ישראל''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.
*'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].
*'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב אליעזר יצחק ליווי. רב ביהכנ"ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].
*בית הכנסת '''"חסידים ואנשי מעשה"''' בבייסמנט של 1466 יוניון.
*'''"ר' מיכאל'ס מנין"''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.
*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
*בית הכנסת '''"אהבת משה"''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.
*בית הכנסת '''"שיין שול"''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
*בית הכנסת '''"געצעל שול"''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.
*בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול".
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
*בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
*בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סט".
*בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני.
*בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.
*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול 556 קראון קומה שניה.
*בית הכנסת '''"די בינוני שול"''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.
*בית הכנסת '''"מעיינות"''' קינגסטון. הרב סילווער.
*בית הכנסת '''"בית מנחם מענדל"''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
*בית הכנסת '''"כולל מנחם"''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].
*בית הכנסת '''המנין של המל"ח"''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].
*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.
*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.
*בית הכנסת '''"בית דוד"''' 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.
*בית הכנסת ספרדים '''"נימני"''' הרב נימני אמפייר.
*בית הכנסת "'''נתן שול'''" מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.
*בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.
*בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.
*בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבני.
*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
*בית הכנסת קהילת '''"אנשי ליובאוויטש"''', הרב [[יוסף גרליק]], 578 אלבני.
*בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.
*בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.
*בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטון מונטגומרי.
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
*בית הכנסת '''"משכן מנחם"''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
*בית הכנסת '''"F.R.E.E."''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
*בית הכנסת '''"אנשי משה"''' בבייסמנט של ר' [[מנחם מענדל יוזביץ]] בלינקולן פלייס.
*בית הכנסת '''"מרכז אברכים"''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].
*בית הכנסת '''"בית גימפל חיים"''' ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.
*בית הכנסת '''בית כנסת אנ"ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.
}}

===היכלי לימוד===
בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]
*היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין).
*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה).
*בית המדרש 580 קראון סט.
*'''"היכל הלימוד יגדיל תורה"''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
*היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון.
* היכל הלימוד [[רעים אהובים]] בקומה השנייה ברחוב קארול וסקנקטדי.

===מקוואות טהרה===

{{טורים|תוכן=
====מקוואות גברים:====
*"[[מקווה ישראל]]" - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון (רחוב)|רחוב קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].
*"[[מקווה מאיר]]" - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם ר' [[מאיר ראבקין]] (הגדול והמפואר ביותר).
*"פרנקל'ס מקווה" - 1699 [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).
*"לפרץ מקווה" - 672 לפרץ.
*"אמפייר שטיבל מקווה" - 469 אמפייר.
*"מקווה שעל ידי בית כנסת אנ"ש" - 770 מונטגומרי.
*"טייטלבוים'ס מקווה" - 340 איסט 52.
*"רעים אהובים" - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.
*"אנשי ליובאוויטש" - 578 אלבני.

====מקוואות פרטיים:====
*בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].
*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*בבית ר' יעקב עלבערג.

====מקוואות נשים:====
*1506 יוניון (פינת אולבני).
*'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).
*קארול וטרוי.}}

==רחובות בשכונה==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}
* '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]
* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, המשמש לעיתים לצורכי חצר הרבי.

==תחבורה==
קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.

בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.

==כלכלה==
בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

==ערים תאומות==
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.

==ראו גם==
* [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]

==לקריאה נוספת==
*חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ"ט - תשל"ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].
*אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י"ב תשרי תשע"ח עמוד 326
*מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 46
*'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב"ד, חג סוכות תשפ"ב, ע' 52–62
*ישראל אלפנביין, '''נשיא דורנו נמצא גם עכשיו בשכונה זו''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2029 עמוד 28 {{*}} גליון 2030 עמוד 36 {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/aa/Kcm2063.pdf גליון 2063]''' {{PDF}}
*[[שרגא קרומבי]] [https://drive.google.com/file/d/1SebgWz6f8g1vZ4-sWF93os6NCt9ivFVX/view?usp=drivesdk '''בחירת ומינוי רבני השכונה'''] - שלושים שנה לבחירות בקראון הייטס. [[שבועון בית משיח]] 1024 עמוד 22

== קישורים חיצונים ==
*[https://chabad.info/category/crown_heights/ עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}
*[http://chabad.info/crown_heights/כך-זה-נראה-השכונה-לפני-מאה-שנים/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים {{col}}{{תמונה}}]

[[קטגוריה:קראון הייטס|*]]

קראון הייטס

2024-12-16T04:40:35Z

יוניון: /* אתרים */

{{קראון הייטס|
|שם=קראון הייטס
|תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)
|עיר=[[ניו יורק]]
|רובע=[[ברוקלין]]
|עיר תאומה=[[כפר חב"ד]], [[ישראל]]. [[מונטריאול]], [[קנדה]]
|מייסד הקהילה=[[אדמו"ר הריי"צ]]
|[[רב מורה הוראה|רבני]] השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
|משפיעים בשכונה=
|מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב"ד]], [[די אידישע היים]], [[שבועון בית משיח]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[פר"י]], [[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד
|מוסדות הקהילה=[[בד"צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד
|בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]
|מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]
|מס' משפחות=5,000 משפחות אנ"ש
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]
|משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
}}

'''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]]. ואילו קינגסטון הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים בקינגסטון.

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]],[[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.

בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב. בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים. בשכונה 75 בתי כנסת ו-15 מקוואות.

בקראון הייטס ארגונים חב"דיים מרכזיים ומוסדות חינוך גדולים, ארגוני צדקה וחסד ובהם:
[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב"ד]], [[די אידישע היים]], [[שבועון בית משיח]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[פר"י]],[[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], [[בד"צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]].

==מרכז חב"ד העולמי==
[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]
{{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}
בשנת [[ת"ש]], בזמן ש[[הרבי הריי"צ]] התגורר בבית מלון ברובע [[מנהטן]], חיפשו מקום מגורים מתאים לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה.

לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום 770 משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו.

==המאבק על צביון השכונה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}
צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם.

בשנת [[תש"כ]] החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בניינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.

הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.

כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.

כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההיצע של הדירות בשכונת קראון הייטס.

==מהומות קראון הייטס==
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות אנטישמיות בהם תושבי השכונה השחורים פגעו באכזריות בחסידים וברכושם. המהומות כונו "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (של "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות אנטישמיות סדיסטיות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.

במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה בגלל הסתה של אישים שחורים אשר ניצלו את המהומות להסתה אנטישמית בין גזעית.

==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]
*'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.
*[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.
*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.
*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.
*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי".

כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

הרבי הבהיר על מי מוטלת האחריות לביטחון שכונת קראון הייטס:
{{ציטוטון|אי אפשר לענות עוד הפעם ועוד הפעם!!אחת ולעתיד לבוא - כהנ"ל השייך לעניני בטחון השכונה (ובמילא להעיר כולה דבני ישראל שם) על אחריות (אחריות דפיקוח נפש) דהארגונים ובמילא על רבניהם (ובמילא על ועד הרבנים) שלהם.}}{{מקור|}}

עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב"ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.

==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==
===בית דין===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}
בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.

===ועד הקהל===
{{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}
את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר אליהו רוזן.

===ארגוני חסד===
[[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]
*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].
*[[שמירה קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.
*[[שומרים קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.
*[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.
*חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
*[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
*[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - הפצת יהדות וחסידות בקרב משפחות יוצאי רוסיה. ולהם בית כנסת ומרכז פעילות ברחוב פרזידנט
*[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים ואורחים המגיעים מחוץ לארה"ב, הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.
* תן יד - הכנסת כלה לתושבי קראון הייטס ואחרים.
*[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות בקראון הייטס לצרכי שבת וחג.
* [[אש"ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. ב[[חודש תשרי]] מנהל אירוח שיעורים והתוועדויות לאלפי האורחים - אנשים תמימים, נשים, בנות וטף. ובמהלך השנה מנהל מערך אירוח בבניין אש"ל.
* אגודת גדליה - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.

===מוסדות חינוך===
[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]
[[קובץ:בנין אור מנחם קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].
*[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט"ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[וועד להפצת שיחות]].

;מוסדות לבנים:
* [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].
* [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.
* [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1729 פרזידנט.
* חיידר 'אהלי יוסף יצחק' 333 אלבני אוו.
* דרכי מנחם 438 רוטלנד.
* [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.
* [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.

;מוסדות לבנות
* [[בית חיה מושקא קראון הייטס|בית חי' מושקא]] קארול וטרוי.
* [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.
* [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] לפרץ וקראון.
* עטרת חי'.
* אהלי יוסף יצחק - בנות.
* מכון ליהדות - בנות אנ"ש (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.

===מוסדות להפצת היהדות===
* [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]].
* [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);
* JNET
* משרד השלוחים
* [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט"ו]] על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי"צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, ומהם חי עד היום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].
* [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ.

===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===
[[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]
*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].
*[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, אך בשנים האחרונות לא נערכות בחירות.
* [[צבאות השם (ניו יורק)]].
* [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
* [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
* כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].
* קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל
* [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.

===הוצאה לאור===
* [[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.
* [[ועד הנחות התמימים]]
* [[ועד הנחות בלה"ק]]
* [[ועד להפצת שיחות]]
* [[אוצר ספרי ליובאוויטש]]

==כלי תקשורת==

===עיתונים===

==== קראון הייטס====
בשנת [[תשמ"ז]] החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

====שבועון בית משיח====
[[קובץ:בית משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד הגליונות]]
'''שבועון בית משיח''', הינו שבועון חב"ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם, באמצעות דיוור ישיר למנויים והפצה בחנויות ברחבי תבל. יוצא לאור על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]. בגיליון ומוספיו, מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות וחשיפות ובהם אגרות קודש מסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]). השבועון יוצא מידי שבוע בשתי מהדורות - בעברית ובאנגלית, ולכל מהדורה מערכת וצוות כותבים בפני עצמו. לשבועון מוספי נשים וילדים, וגם מוסף ייחודי - "התמים" העוסק בעולמם של תלמידי הישיבות החב"דיים.

בית משיח מהווה פלטפורמת פירסום חשובה לשלוחי הרבי ומוסדות חב"ד בכל העולם.

====בית משיח באנגלית====
[[קובץ:BM.png|ממוזער|לוגו השבועון במהדורה האנגלית]]
[[קובץ:BM שער.png|ממוזער|שער אחד הגליונות במהדורה האנגלית]]
המהדורה האנגלית יוצאת לאור כמגזין נפרד - 64 עמודים, ונשלח למנויי המהדורה העברית לפי ביקוש ובמקביל יש למהדורה האנגלית מערכת מנויים ומכירות עצמאית המשווקת אלפי גיליונות בשבוע, בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם.

====[[התמים (בית משיח)|התמים]]====
מוסף תקופתי עבור ה[[תמימים]] - בהוצאת [[את"ה העולמי]] ו[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]. יוצא לאור במהדורות שונות בעברית ובאנגלית.

====ספרים בהוצאת 'בית משיח'====
לאורך השנים התפרסם בבית משיח חומר איכותי ורב ערך במדורים השונים. חלקים מחומרים אלו נערכו ונדפסו מחדש בספרים, חלקם בהוצאת מערכת שבועון בית משיח, וחלקם בהוצאת הכותבים עצמם.

====אתרים====
*[[חב"ד און ליין]] אנגלית -בשנת [[תשס"ח]] הוקם האתר: "COLlive". האתר הוקם בשיתוף פעולה עם האתר COL בעברית אך מופעל באופן עצמאי על ידי ר' [[יהודה לייב צייטלין]], שליח הרבי בטוסון שבאריזונה, המשמש גם כעורך הראשי של האתר.
[[קובץ:חבד אינפו מתקדם.png|ממוזער|שמאל|250px|הסמל הנוכחי של אתר חב"ד אינפו]]
*[[חב"ד אינפו]] - '''חב"ד אינפו''' ('''chabad.info''') הינו אתר חדשות חב"די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בארץ ובעולם. הוקם בשנת [[תשס"ג]] על ידי ר' [[שרגא קרומבי]]. האתר מביא מידי יום חדשות משלוחי הרבי וקהילות חב"ד בכל רחבי תבל, ומרבה לפרסם תמונות, מסמכים וחומרים שונים בפרסום ראשון. כמו כן חב"ד אינפו מפרסם כתבות מתוך [[שבועון בית משיח]].
[https://chabadinfo.com/ אתר חב"ד אינפו - בשפה האנגלית] - האתר המקביל לחב"ד אינפו בעברית, מביא חדשות חב"דיות מכל העולם בשפה האנגלית.
*[[חב"דפדיה]] - אנציקלופדיה החב"דית ברשת ה[[אינטרנט]] הפועלת בחסותם של חב"ד אינפו ו[[אתר חב"ד בישראל]]. האנציקלופדיה פועלת באמצעות תוכנת מדיה-ויקי לאנציקלופדיות אינטרנטיות{{הערה|שדרכה פועלים עוד אתרי ויקי}}, ומביאה לפני הקורא את כל הידע הקיים על חסידות חב"ד, מנהיגיה ותורתה, תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח. כמו כן, הינה עוסקת גם בנושאים אחרים הקשורים בחסידות חב"ד, וביהדות בכלל.
*[[חב"ד שופ]] - האתר מפעיל חנות וירטואלית בה נמכרים אלפי מוצרי יהדות וחסידות ומהם: ספרי חב"ד, תשמישי קדושה, מוצרי גאולה ומשיח ועוד. החנות משמשת את אנ"ש והשלוחים בכל העולם כמו גם מקורבים רבים הקונים דרכה מוצרי יהדות.
*[[ אנ"ש (אתר)]][[קובץ:לוגו אנש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו האתר]], האתר '''אנ"ש אורג''', הינו אתר חדשות חב"די בשפה האנגלית, שהוקם בשנת [[תשע"ט]].
*[[קראון הייטס אינפו]]

===בתי כנסת===
{{טורים
| תוכן = *'''[[770]]''', הגבאים הם: [[זלמן ליפסקר]], [[יוסף יצחק לאש]], [[אברהם הולצברג]].
*'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.
*'''בית שמואל''' - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
*'''אגודת ישראל''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.
*'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].
*'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב אליעזר יצחק ליווי. רב ביהכנ"ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].
*בית הכנסת '''"חסידים ואנשי מעשה"''' בבייסמנט של 1466 יוניון.
*'''"ר' מיכאל'ס מנין"''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.
*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
*בית הכנסת '''"אהבת משה"''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.
*בית הכנסת '''"שיין שול"''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
*בית הכנסת '''"געצעל שול"''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.
*בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול".
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
*בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
*בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סט".
*בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני.
*בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.
*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול 556 קראון קומה שניה.
*בית הכנסת '''"די בינוני שול"''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.
*בית הכנסת '''"מעיינות"''' קינגסטון. הרב סילווער.
*בית הכנסת '''"בית מנחם מענדל"''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
*בית הכנסת '''"כולל מנחם"''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].
*בית הכנסת '''המנין של המל"ח"''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].
*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.
*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.
*בית הכנסת '''"בית דוד"''' 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.
*בית הכנסת ספרדים '''"נימני"''' הרב נימני אמפייר.
*בית הכנסת "'''נתן שול'''" מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.
*בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.
*בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.
*בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבני.
*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
*בית הכנסת קהילת '''"אנשי ליובאוויטש"''', הרב [[יוסף גרליק]], 578 אלבני.
*בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.
*בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.
*בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטון מונטגומרי.
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
*בית הכנסת '''"משכן מנחם"''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
*בית הכנסת '''"F.R.E.E."''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
*בית הכנסת '''"אנשי משה"''' בבייסמנט של ר' [[מנחם מענדל יוזביץ]] בלינקולן פלייס.
*בית הכנסת '''"מרכז אברכים"''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].
*בית הכנסת '''"בית גימפל חיים"''' ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.
*בית הכנסת '''בית כנסת אנ"ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.
}}

===היכלי לימוד===
בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]
*היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין).
*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה).
*בית המדרש 580 קראון סט.
*'''"היכל הלימוד יגדיל תורה"''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
*היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון.
* היכל הלימוד [[רעים אהובים]] בקומה השנייה ברחוב קארול וסקנקטדי.

===מקוואות טהרה===

{{טורים|תוכן=
====מקוואות גברים:====
*"[[מקווה ישראל]]" - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון (רחוב)|רחוב קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].
*"[[מקווה מאיר]]" - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם ר' [[מאיר ראבקין]] (הגדול והמפואר ביותר).
*"פרנקל'ס מקווה" - 1699 [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).
*"לפרץ מקווה" - 672 לפרץ.
*"אמפייר שטיבל מקווה" - 469 אמפייר.
*"מקווה שעל ידי בית כנסת אנ"ש" - 770 מונטגומרי.
*"טייטלבוים'ס מקווה" - 340 איסט 52.
*"רעים אהובים" - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.
*"אנשי ליובאוויטש" - 578 אלבני.

====מקוואות פרטיים:====
*בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].
*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*בבית ר' יעקב עלבערג.

====מקוואות נשים:====
*1506 יוניון (פינת אולבני).
*'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).
*קארול וטרוי.}}

==רחובות בשכונה==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}
* '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]
* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, המשמש לעיתים לצורכי חצר הרבי.

==תחבורה==
קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.

בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.

==כלכלה==
בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

==ערים תאומות==
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.

==ראו גם==
* [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]

==לקריאה נוספת==
*חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ"ט - תשל"ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].
*אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י"ב תשרי תשע"ח עמוד 326
*מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 46
*'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב"ד, חג סוכות תשפ"ב, ע' 52–62
*ישראל אלפנביין, '''נשיא דורנו נמצא גם עכשיו בשכונה זו''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2029 עמוד 28 {{*}} גליון 2030 עמוד 36 {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/aa/Kcm2063.pdf גליון 2063]''' {{PDF}}
*[[שרגא קרומבי]] [https://drive.google.com/file/d/1SebgWz6f8g1vZ4-sWF93os6NCt9ivFVX/view?usp=drivesdk '''בחירת ומינוי רבני השכונה'''] - שלושים שנה לבחירות בקראון הייטס. [[שבועון בית משיח]] 1024 עמוד 22

== קישורים חיצונים ==
*[https://chabad.info/category/crown_heights/ עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}
*[http://chabad.info/crown_heights/כך-זה-נראה-השכונה-לפני-מאה-שנים/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים {{col}}{{תמונה}}]

[[קטגוריה:קראון הייטס|*]]

קראון הייטס

2024-12-16T04:39:58Z

יוניון: /* כלי תקשורת */

{{קראון הייטס|
|שם=קראון הייטס
|תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)
|עיר=[[ניו יורק]]
|רובע=[[ברוקלין]]
|עיר תאומה=[[כפר חב"ד]], [[ישראל]]. [[מונטריאול]], [[קנדה]]
|מייסד הקהילה=[[אדמו"ר הריי"צ]]
|[[רב מורה הוראה|רבני]] השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
|משפיעים בשכונה=
|מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב"ד]], [[די אידישע היים]], [[שבועון בית משיח]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[פר"י]], [[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד
|מוסדות הקהילה=[[בד"צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד
|בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]
|מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]
|מס' משפחות=5,000 משפחות אנ"ש
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]
|משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
}}

'''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]]. ואילו קינגסטון הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים בקינגסטון.

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]],[[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.

בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב. בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים. בשכונה 75 בתי כנסת ו-15 מקוואות.

בקראון הייטס ארגונים חב"דיים מרכזיים ומוסדות חינוך גדולים, ארגוני צדקה וחסד ובהם:
[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב"ד]], [[די אידישע היים]], [[שבועון בית משיח]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[פר"י]],[[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], [[בד"צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]].

==מרכז חב"ד העולמי==
[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]
{{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}
בשנת [[ת"ש]], בזמן ש[[הרבי הריי"צ]] התגורר בבית מלון ברובע [[מנהטן]], חיפשו מקום מגורים מתאים לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה.

לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום 770 משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו.

==המאבק על צביון השכונה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}
צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם.

בשנת [[תש"כ]] החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בניינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.

הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.

כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.

כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההיצע של הדירות בשכונת קראון הייטס.

==מהומות קראון הייטס==
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות אנטישמיות בהם תושבי השכונה השחורים פגעו באכזריות בחסידים וברכושם. המהומות כונו "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (של "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות אנטישמיות סדיסטיות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.

במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה בגלל הסתה של אישים שחורים אשר ניצלו את המהומות להסתה אנטישמית בין גזעית.

==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]
*'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.
*[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.
*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.
*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.
*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי".

כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

הרבי הבהיר על מי מוטלת האחריות לביטחון שכונת קראון הייטס:
{{ציטוטון|אי אפשר לענות עוד הפעם ועוד הפעם!!אחת ולעתיד לבוא - כהנ"ל השייך לעניני בטחון השכונה (ובמילא להעיר כולה דבני ישראל שם) על אחריות (אחריות דפיקוח נפש) דהארגונים ובמילא על רבניהם (ובמילא על ועד הרבנים) שלהם.}}{{מקור|}}

עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב"ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.

==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==
===בית דין===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}
בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.

===ועד הקהל===
{{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}
את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר אליהו רוזן.

===ארגוני חסד===
[[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]
*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].
*[[שמירה קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.
*[[שומרים קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.
*[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.
*חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
*[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
*[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - הפצת יהדות וחסידות בקרב משפחות יוצאי רוסיה. ולהם בית כנסת ומרכז פעילות ברחוב פרזידנט
*[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים ואורחים המגיעים מחוץ לארה"ב, הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.
* תן יד - הכנסת כלה לתושבי קראון הייטס ואחרים.
*[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות בקראון הייטס לצרכי שבת וחג.
* [[אש"ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. ב[[חודש תשרי]] מנהל אירוח שיעורים והתוועדויות לאלפי האורחים - אנשים תמימים, נשים, בנות וטף. ובמהלך השנה מנהל מערך אירוח בבניין אש"ל.
* אגודת גדליה - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.

===מוסדות חינוך===
[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]
[[קובץ:בנין אור מנחם קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].
*[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט"ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[וועד להפצת שיחות]].

;מוסדות לבנים:
* [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].
* [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.
* [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1729 פרזידנט.
* חיידר 'אהלי יוסף יצחק' 333 אלבני אוו.
* דרכי מנחם 438 רוטלנד.
* [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.
* [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.

;מוסדות לבנות
* [[בית חיה מושקא קראון הייטס|בית חי' מושקא]] קארול וטרוי.
* [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.
* [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] לפרץ וקראון.
* עטרת חי'.
* אהלי יוסף יצחק - בנות.
* מכון ליהדות - בנות אנ"ש (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.

===מוסדות להפצת היהדות===
* [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]].
* [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);
* JNET
* משרד השלוחים
* [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט"ו]] על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי"צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, ומהם חי עד היום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].
* [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ.

===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===
[[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]
*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].
*[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, אך בשנים האחרונות לא נערכות בחירות.
* [[צבאות השם (ניו יורק)]].
* [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
* [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
* כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].
* קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל
* [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.

===הוצאה לאור===
* [[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.
* [[ועד הנחות התמימים]]
* [[ועד הנחות בלה"ק]]
* [[ועד להפצת שיחות]]
* [[אוצר ספרי ליובאוויטש]]

==כלי תקשורת==

===עיתונים===

==== קראון הייטס====
בשנת [[תשמ"ז]] החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

====שבועון בית משיח====
[[קובץ:בית משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד הגליונות]]
'''שבועון בית משיח''', הינו שבועון חב"ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם, באמצעות דיוור ישיר למנויים והפצה בחנויות ברחבי תבל. יוצא לאור על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]. בגיליון ומוספיו, מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות וחשיפות ובהם אגרות קודש מסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]). השבועון יוצא מידי שבוע בשתי מהדורות - בעברית ובאנגלית, ולכל מהדורה מערכת וצוות כותבים בפני עצמו. לשבועון מוספי נשים וילדים, וגם מוסף ייחודי - "התמים" העוסק בעולמם של תלמידי הישיבות החב"דיים.

בית משיח מהווה פלטפורמת פירסום חשובה לשלוחי הרבי ומוסדות חב"ד בכל העולם.

====בית משיח באנגלית====
[[קובץ:BM.png|ממוזער|לוגו השבועון במהדורה האנגלית]]
[[קובץ:BM שער.png|ממוזער|שער אחד הגליונות במהדורה האנגלית]]
המהדורה האנגלית יוצאת לאור כמגזין נפרד - 64 עמודים, ונשלח למנויי המהדורה העברית לפי ביקוש ובמקביל יש למהדורה האנגלית מערכת מנויים ומכירות עצמאית המשווקת אלפי גיליונות בשבוע, בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם.

====[[התמים (בית משיח)|התמים]]====
מוסף תקופתי עבור ה[[תמימים]] - בהוצאת [[את"ה העולמי]] ו[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]. יוצא לאור במהדורות שונות בעברית ובאנגלית.

====ספרים בהוצאת 'בית משיח'====
לאורך השנים התפרסם בבית משיח חומר איכותי ורב ערך במדורים השונים. חלקים מחומרים אלו נערכו ונדפסו מחדש בספרים, חלקם בהוצאת מערכת שבועון בית משיח, וחלקם בהוצאת הכותבים עצמם.

====אתרים====
*[[חב"ד און ליין]] אנגלית -בשנת [[תשס"ח]] הוקם האתר: "COLlive". האתר הוקם בשיתוף פעולה עם האתר COL בעברית אך מופעל באופן עצמאי על ידי ר' [[יהודה לייב צייטלין]], שליח הרבי בטוסון שבאריזונה, המשמש גם כעורך הראשי של האתר.
[[קובץ:חבד אינפו מתקדם.png|ממוזער|שמאל|250px|הסמל הנוכחי של אתר חב"ד אינפו]]
*[[חב"ד אינפו]] - '''חב"ד אינפו''' ('''chabad.info''') הינו אתר חדשות חב"די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בארץ ובעולם. הוקם בשנת [[תשס"ג]] על ידי ר' [[שרגא קרומבי]]. האתר מביא מידי יום חדשות משלוחי הרבי וקהילות חב"ד בכל רחבי תבל, ומרבה לפרסם תמונות, מסמכים וחומרים שונים בפרסום ראשון. כמו כן חב"ד אינפו מפרסם כתבות מתוך [[שבועון בית משיח]].
[https://chabadinfo.com/ אתר חב"ד אינפו - בשפה האנגלית] - האתר המקביל לחב"ד אינפו בעברית, מביא חדשות חב"דיות מכל העולם בשפה האנגלית.
*[[חב"דפדיה]] - אנציקלופדיה החב"דית ברשת ה[[אינטרנט]] הפועלת בחסותם של חב"ד אינפו ו[[אתר חב"ד בישראל]]. האנציקלופדיה פועלת באמצעות תוכנת מדיה-ויקי לאנציקלופדיות אינטרנטיות{{הערה|שדרכה פועלים עוד אתרי ויקי}}, ומביאה לפני הקורא את כל הידע הקיים על חסידות חב"ד, מנהיגיה ותורתה, תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח. כמו כן, הינה עוסקת גם בנושאים אחרים הקשורים בחסידות חב"ד, וביהדות בכלל.
*[[חב"ד שופ]] - האתר מפעיל חנות וירטואלית בה נמכרים אלפי מוצרי יהדות וחסידות ומהם: ספרי חב"ד, תשמישי קדושה, מוצרי גאולה ומשיח ועוד. החנות משמשת את אנ"ש והשלוחים בכל העולם כמו גם מקורבים רבים הקונים דרכה מוצרי יהדות.
*[[ אנ"ש, אתר]][[קובץ:לוגו אנש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו האתר]], האתר '''אנ"ש אורג''', הינו אתר חדשות חב"די בשפה האנגלית, שהוקם בשנת [[תשע"ט]].
*[[קראון הייטס אינפו]]

===בתי כנסת===
{{טורים
| תוכן = *'''[[770]]''', הגבאים הם: [[זלמן ליפסקר]], [[יוסף יצחק לאש]], [[אברהם הולצברג]].
*'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.
*'''בית שמואל''' - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
*'''אגודת ישראל''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.
*'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].
*'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב אליעזר יצחק ליווי. רב ביהכנ"ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].
*בית הכנסת '''"חסידים ואנשי מעשה"''' בבייסמנט של 1466 יוניון.
*'''"ר' מיכאל'ס מנין"''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.
*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
*בית הכנסת '''"אהבת משה"''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.
*בית הכנסת '''"שיין שול"''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
*בית הכנסת '''"געצעל שול"''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.
*בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול".
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
*בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
*בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סט".
*בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני.
*בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.
*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול 556 קראון קומה שניה.
*בית הכנסת '''"די בינוני שול"''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.
*בית הכנסת '''"מעיינות"''' קינגסטון. הרב סילווער.
*בית הכנסת '''"בית מנחם מענדל"''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
*בית הכנסת '''"כולל מנחם"''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].
*בית הכנסת '''המנין של המל"ח"''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].
*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.
*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.
*בית הכנסת '''"בית דוד"''' 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.
*בית הכנסת ספרדים '''"נימני"''' הרב נימני אמפייר.
*בית הכנסת "'''נתן שול'''" מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.
*בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.
*בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.
*בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבני.
*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
*בית הכנסת קהילת '''"אנשי ליובאוויטש"''', הרב [[יוסף גרליק]], 578 אלבני.
*בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.
*בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.
*בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטון מונטגומרי.
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
*בית הכנסת '''"משכן מנחם"''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
*בית הכנסת '''"F.R.E.E."''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
*בית הכנסת '''"אנשי משה"''' בבייסמנט של ר' [[מנחם מענדל יוזביץ]] בלינקולן פלייס.
*בית הכנסת '''"מרכז אברכים"''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].
*בית הכנסת '''"בית גימפל חיים"''' ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.
*בית הכנסת '''בית כנסת אנ"ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.
}}

===היכלי לימוד===
בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]
*היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין).
*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה).
*בית המדרש 580 קראון סט.
*'''"היכל הלימוד יגדיל תורה"''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
*היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון.
* היכל הלימוד [[רעים אהובים]] בקומה השנייה ברחוב קארול וסקנקטדי.

===מקוואות טהרה===

{{טורים|תוכן=
====מקוואות גברים:====
*"[[מקווה ישראל]]" - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון (רחוב)|רחוב קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].
*"[[מקווה מאיר]]" - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם ר' [[מאיר ראבקין]] (הגדול והמפואר ביותר).
*"פרנקל'ס מקווה" - 1699 [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).
*"לפרץ מקווה" - 672 לפרץ.
*"אמפייר שטיבל מקווה" - 469 אמפייר.
*"מקווה שעל ידי בית כנסת אנ"ש" - 770 מונטגומרי.
*"טייטלבוים'ס מקווה" - 340 איסט 52.
*"רעים אהובים" - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.
*"אנשי ליובאוויטש" - 578 אלבני.

====מקוואות פרטיים:====
*בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].
*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*בבית ר' יעקב עלבערג.

====מקוואות נשים:====
*1506 יוניון (פינת אולבני).
*'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).
*קארול וטרוי.}}

==רחובות בשכונה==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}
* '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]
* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, המשמש לעיתים לצורכי חצר הרבי.

==תחבורה==
קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.

בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.

==כלכלה==
בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

==ערים תאומות==
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.

==ראו גם==
* [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]

==לקריאה נוספת==
*חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ"ט - תשל"ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].
*אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י"ב תשרי תשע"ח עמוד 326
*מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 46
*'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב"ד, חג סוכות תשפ"ב, ע' 52–62
*ישראל אלפנביין, '''נשיא דורנו נמצא גם עכשיו בשכונה זו''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2029 עמוד 28 {{*}} גליון 2030 עמוד 36 {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/aa/Kcm2063.pdf גליון 2063]''' {{PDF}}
*[[שרגא קרומבי]] [https://drive.google.com/file/d/1SebgWz6f8g1vZ4-sWF93os6NCt9ivFVX/view?usp=drivesdk '''בחירת ומינוי רבני השכונה'''] - שלושים שנה לבחירות בקראון הייטס. [[שבועון בית משיח]] 1024 עמוד 22

== קישורים חיצונים ==
*[https://chabad.info/category/crown_heights/ עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}
*[http://chabad.info/crown_heights/כך-זה-נראה-השכונה-לפני-מאה-שנים/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים {{col}}{{תמונה}}]

[[קטגוריה:קראון הייטס|*]]