https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9Dחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-15T04:27:10Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=643158מרוקו2023-11-05T21:21:22Z<p>יהלום: /* ישיבת חב"ד באגאדיר */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]], וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים בקזבלנקה, הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.<br />
<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת השליחות במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. <br />
<br />
במהלך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג<br />
*הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט<br />
*הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[אגאדיר]]<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]], הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש.<br />
<br />
השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]].<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר חב"ד במרוקו ובחיבור 'תכתב זאת'. <br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו נקראים "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. <br />
<br />
מוסדות חב"ד במרוקו כללו:<br />
<br />
*[[בית מדרש|בתי מדרש למורים]]<br />
*[[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]]<br />
*[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]<br />
*[[בית מדרש לסופרות]]<br />
*בתי ספר בית רבקה לבנות<br />
*סמינר בית רבקה<br />
*ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים<br />
*כוללים <br />
*ספריות תורניות <br />
*מקוואות<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]]. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. <br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. <br />
לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
<br />
השליח לאגאדיר הוא הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
<br />
<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין ישיבת חב"ד באגאדיר קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
בשישים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לתשפ"ג, העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/945340/ כינוס השלוחים במרוקו] חב"ד אינפו}}. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
[[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, מבצע תפילין, שבע מצוות בני נח וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ"ח ועד היום (תשפ"ג).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב [[שלום איידלמן]] על פועלו במשך 60 שנה במרוקו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
להלן רשימת הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' <br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] - יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם.<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
* ר' [[לוי באנון]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=643156מרוקו2023-11-05T21:19:44Z<p>יהלום: /* חב"ד מקנס */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]], וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים בקזבלנקה, הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.<br />
<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת השליחות במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. <br />
<br />
במהלך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג<br />
*הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט<br />
*הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[אגאדיר]]<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]], הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש.<br />
<br />
השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]].<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר חב"ד במרוקו ובחיבור 'תכתב זאת'. <br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו נקראים "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. <br />
<br />
מוסדות חב"ד במרוקו כללו:<br />
<br />
*[[בית מדרש|בתי מדרש למורים]]<br />
*[[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]]<br />
*[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]<br />
*[[בית מדרש לסופרות]]<br />
*בתי ספר בית רבקה לבנות<br />
*סמינר בית רבקה<br />
*ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים<br />
*כוללים <br />
*ספריות תורניות <br />
*מקוואות<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]]. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. <br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
השליח לאגאדיר הוא הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין ישיבת חב"ד באגאדיר קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
בשישים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לתשפ"ג, העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/945340/ כינוס השלוחים במרוקו] חב"ד אינפו}}. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
[[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, מבצע תפילין, שבע מצוות בני נח וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ"ח ועד היום (תשפ"ג).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב [[שלום איידלמן]] על פועלו במשך 60 שנה במרוקו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
להלן רשימת הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' <br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] - יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם.<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
* ר' [[לוי באנון]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=643155מרוקו2023-11-05T21:17:43Z<p>יהלום: /* חב"ד קזבלנקה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]], וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים בקזבלנקה, הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.<br />
<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת השליחות במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. <br />
<br />
במהלך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג<br />
*הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט<br />
*הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[אגאדיר]]<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]], הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש.<br />
<br />
השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]].<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר חב"ד במרוקו ובחיבור 'תכתב זאת'. <br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו נקראים "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. <br />
<br />
מוסדות חב"ד במרוקו כללו:<br />
<br />
*[[בית מדרש|בתי מדרש למורים]]<br />
*[[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]]<br />
*[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]<br />
*[[בית מדרש לסופרות]]<br />
*בתי ספר בית רבקה לבנות<br />
*סמינר בית רבקה<br />
*ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים<br />
*כוללים <br />
*ספריות תורניות <br />
*מקוואות<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]]. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
השליח לאגאדיר הוא הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין ישיבת חב"ד באגאדיר קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
בשישים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לתשפ"ג, העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/945340/ כינוס השלוחים במרוקו] חב"ד אינפו}}. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
[[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, מבצע תפילין, שבע מצוות בני נח וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ"ח ועד היום (תשפ"ג).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב [[שלום איידלמן]] על פועלו במשך 60 שנה במרוקו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
להלן רשימת הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' <br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] - יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם.<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
* ר' [[לוי באנון]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=643154מרוקו2023-11-05T21:11:04Z<p>יהלום: /* מוסדות חב"ד במרוקו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]], וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים בקזבלנקה, הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.<br />
<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת השליחות במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. <br />
<br />
במהלך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג<br />
*הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט<br />
*הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[אגאדיר]]<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]], הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש.<br />
<br />
השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]].<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר חב"ד במרוקו ובחיבור 'תכתב זאת'. <br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו נקראים "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. <br />
<br />
מוסדות חב"ד במרוקו כללו:<br />
<br />
*[[בית מדרש|בתי מדרש למורים]]<br />
*[[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]]<br />
*[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]<br />
*[[בית מדרש לסופרות]]<br />
*בתי ספר בית רבקה לבנות<br />
*סמינר בית רבקה<br />
*ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים<br />
*כוללים <br />
*ספריות תורניות <br />
*מקוואות<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
השליח לאגאדיר הוא הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין ישיבת חב"ד באגאדיר קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
בשישים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לתשפ"ג, העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/945340/ כינוס השלוחים במרוקו] חב"ד אינפו}}. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
[[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, מבצע תפילין, שבע מצוות בני נח וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ"ח ועד היום (תשפ"ג).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב [[שלום איידלמן]] על פועלו במשך 60 שנה במרוקו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
להלן רשימת הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' <br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] - יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם.<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
* ר' [[לוי באנון]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=643153מרוקו2023-11-05T21:05:49Z<p>יהלום: /* הוראות הרבי */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]], וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים בקזבלנקה, הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.<br />
<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת השליחות במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. <br />
<br />
במהלך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג<br />
*הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט<br />
*הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[אגאדיר]]<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]], הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש.<br />
<br />
השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]].<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר חב"ד במרוקו ובחיבור 'תכתב זאת'. <br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית מדרש לסופרות]], בתי ספר בית רבקה לבנות, סמינר בית רבקה, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד. כולל, ספריות, מקוואות ועוד.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
השליח לאגאדיר הוא הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין ישיבת חב"ד באגאדיר קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
בשישים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לתשפ"ג, העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/945340/ כינוס השלוחים במרוקו] חב"ד אינפו}}. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
[[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, מבצע תפילין, שבע מצוות בני נח וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ"ח ועד היום (תשפ"ג).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב [[שלום איידלמן]] על פועלו במשך 60 שנה במרוקו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
להלן רשימת הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' <br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] - יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם.<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
* ר' [[לוי באנון]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=643152מרוקו2023-11-05T21:04:47Z<p>יהלום: /* השלוחים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]], וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים בקזבלנקה, הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.<br />
<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת השליחות במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. <br />
<br />
במהלך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג<br />
*הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט<br />
*הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[אגאדיר]]<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]], הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש.<br />
<br />
השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]].<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
הרבי שלח מכתבים עם הוראות רבות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר חב"ד במרוקו ובחיבור 'תכתב זאת'. <br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית מדרש לסופרות]], בתי ספר בית רבקה לבנות, סמינר בית רבקה, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד. כולל, ספריות, מקוואות ועוד.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
השליח לאגאדיר הוא הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין ישיבת חב"ד באגאדיר קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
בשישים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לתשפ"ג, העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/945340/ כינוס השלוחים במרוקו] חב"ד אינפו}}. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
[[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, מבצע תפילין, שבע מצוות בני נח וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ"ח ועד היום (תשפ"ג).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב [[שלום איידלמן]] על פועלו במשך 60 שנה במרוקו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
להלן רשימת הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' <br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] - יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם.<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
* ר' [[לוי באנון]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=643151מרוקו2023-11-05T20:53:21Z<p>יהלום: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]], וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים בקזבלנקה, הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.<br />
<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת השליחות במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג, הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[אגאדיר]], הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]], הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש, יש לציין כי השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]].<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]], הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
הרבי שלח מכתבים עם הוראות רבות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר חב"ד במרוקו ובחיבור 'תכתב זאת'. <br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית מדרש לסופרות]], בתי ספר בית רבקה לבנות, סמינר בית רבקה, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד. כולל, ספריות, מקוואות ועוד.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
השליח לאגאדיר הוא הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין ישיבת חב"ד באגאדיר קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
בשישים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לתשפ"ג, העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/945340/ כינוס השלוחים במרוקו] חב"ד אינפו}}. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
[[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, מבצע תפילין, שבע מצוות בני נח וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ"ח ועד היום (תשפ"ג).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב [[שלום איידלמן]] על פועלו במשך 60 שנה במרוקו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
להלן רשימת הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' <br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] - יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם.<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
* ר' [[לוי באנון]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=610068שלמה מטוסוב2023-07-09T13:02:04Z<p>יהלום: /* מנהל מוסדות חב"ד במרוקו */</p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב (במרכז)]][[קובץ:שלמה מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב (שלישי משמאל) במסיבה ב[[מרוקו]]]]<br />
הרב '''שלמה מטוסוב''' ([[תרע"ז]] - [[א' בכסלו|ראש-חודש כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ומנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בצעירותו שימש סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים ב[[סמרקנד]] ו[[פוקינג]]. היה ה[[שליח]] הראשון שנשלח ישירות על ידי [[הרבי]]. פעל בשליחות ה[[מרכז לענייני חינוך]] ב[[מרסיי]], [[צרפת]], ולאחר מכן נשלח על ידי הרבי ל[[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]], שם פעל במשך כחמישים שנה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[ויטבסק]] ב[[רוסיה הלבנה]], ב[[יום הכיפורים]] [[תרע"ז]]. בצעירותו, בין השנים [[תרפ"ז]] עד [[תש"י]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים ויטבסק|ויטבסק]], [[תומכי תמימים מוהילוב|מוהילוב]], [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]], [[תומכי תמימים סמרקנד|סמרקנד]], [[תומכי תמימים פאקינג|פאקינג]] ו[[תומכי תמימים פריז|פריז]]. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ג]] נאסר בכותאיס בעוון לימוד תורה. בשנת [[תרצ"ה]] נאסר ב[[מוסקבה]] בגין השתייכותו לחסידות ליובאוויטש ונשלח לגלות בקזחסטן. עד שנת [[תש"ד]] היה במאסר וגלות והצליח לברוח וכדי להסתתר השיג מסמכים פולנים.<br />
<br />
שהה ב[[טשקנט]] ועבר ל[[סמרקנד]], שם היה יד ימינו של הרב [[ניסן נמנוב]] בניהול [[תומכי תמימים סמרקנד]].<br />
<br />
באמצעות המסמכים הפולנים, בשנת [[תש"ו]] יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]]{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות}}. <br />
<br />
התחתן עם רעייתו מרת פעסיא (בת המשפיע הרב [[יהודה לייב קרסיק]]).<br />
<br />
בשנת [[תשי"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]] וניהל שם את מוסדות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] עד לשנת [[תנש"א]]. בשנותיו האחרונות מפאת מחלתו עבר ל[[קראון הייטס]].<br />
<br />
נפטר ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשס"ח]].<br />
<br />
==לימודים במחתרת==<br />
הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[יום הכיפורים]] בשנת [[תרע"ז]] ב[[ויטבסק]] ב[[בלרוס]], להוריו ר' יצחק אייזיק וביילא מטוסוב, שניהם חסידי חב"ד במשך מספר דורות {{הערה|הרב [[שלמה מטוסוב]], רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, ע' א}}<br />
<br />
למד ב'חדר' ואצל מלמדים פרטיים. בגיל 10 נפתחה ישיבת תומכי תמימים בעירו – [[ויטבסק]], ומאז למד בה במשך שנתיים. מויטבסק עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב[[מוהילוב]], ואודות הסבל באותם ימים כתב ברמזים לאחיו שהיו בארץ הקודש. ובאותה תקופה אדמו"ר הריי"צ שהה בארץ הקודש במהלך ביקורו הידוע. האחים מטוסוב נכנסו ל'יחידות' והציגו את הגלויה ואדמו"ר הריי"צ ביקש שישאירו אותה אצלו. בשנים הבאות למד בישיבות תומכי תמימים נוספות ובהם [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]]{{הערה|[[חב"ד במרוקו]], תשע"ז ע' 353}}. <br />
<br />
===המאסרים וניסיונות יציאה===<br />
בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], התארגנה קבוצה אשר ביקשו להבריח את הגבול מגרוזיה לטורקיה וכך לצאת מרוסיה הסובייטית בה סבלו החסידים מרדיפות הקומוניסטים והתמים שלמה מטוסוב הצטרף לקבוצה זו, אלא שהניסיון נכשל, וחברי הקבוצה ועוד מחסידי חב"ד נעצרו, כאשר הרב מטוסוב היה העציר הצעיר ביותר – בן 16. לאחר שלושה חודשי חקירות, העצורים הצעירים ובהם הרב מטוסוב שוחררו, אבל החסידים המבוגרים נשלחו לגלות{{הערה|הרב [[שלמה מטוסוב]], רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, פרק חמישי}}.<br />
<br />
לאחר השחרור עבר ל[[מלחובקה]] שליד [[מוסקבה]], שם גרו קבוצה של חסידי חב"ד ובהם הרב [[ניסן נמנוב]], והתמים שלמה מטוסוב למד ממנו חסידות והשתתף בהתוועדויותיו, ומאז היו בקשר למעלה מיובל שנים ברציפות{{הערה|הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי}}.<br />
שאיפתו של התמים הצעיר, היתה לצאת מרוסיה הסובייטית, כדי לחיות חיים יהודים-חסידיים, ללא חשש ורדיפות. בתקופה זו הצליח להשיג סרטיפיקט (אישור כניסה לארץ הקודש) אותו השיגו אחיו מישיבת הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], והם גם העבירו אליו כרטיס נסיעה באוניה. אבל השלטונות הסובייטים לא איפשרו לו לצאת, וכל בקשותיו נענו בשלילה{{הערה|הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי. [[חב"ד במרוקו]], פרק נד}}.<br />
<br />
בקיץ תרצ"ה, נאסר בשנית, במהלך גל מאסרים ב[[מוסקבה]] והאיזור, אז נאסרו שבעה, ובהם שישה מחסידי חב"ד והתמים שלמה מטוסוב, אשר נחקר ממושכות, אך ידע לא לתת אינפורמציה אודות אחרים. לאחר חודש וחצי מעצר, הואשם בהשתייכות לארגון דרייזין, דהיינו להרב [[אברהם דרייזין]] מנהל ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות. ונגזר דינו לשלוש שנות גלות{{הערה|התיק פורסם ברשמי ביאורים, עמוד נז}}. שלמה הוגלה לקזחסטן, ובתוך תקופת הגלות, נשפט שוב לעשר שנות גלות והוגלה יחד עם הרב [[אליעזר ננס]] למחנה העבודה "וולגה-לג", שם לא חילל שבת מה שהיה כרוך במסירות נפש.<br />
בשנים הבאות הועבר ממחנה למחנה, ובתקופת מלחמת העולם השניה נשלח לעבוד בשביל הצבא במכרות פחם, אך כעבור ימים ספורים כאשר השבת התקרבה, והבין שיקשה לשמור שבת במכרות הפחם, נמלט לעיירה אחרת, והשיג פספורט פולני מזוייף על שם 'דוד בירנבוים', ובהמשך נסע ל[[טשקנט]], שם הצטרף לחסידים הרבים שהגיעו למקום בזמן המלחמה{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק שישי}}.<br />
==סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים==<br />
<br />
===בסמרקנד===<br />
בטשקנט התארח תקופה מסויימת אצל הרב [[בן ציון שם טוב]] ולימד את ילדיו. לאחר זמן עבר לגור אצל הרב [[שמואל פרוס]]. בשנת תש"ד הרב [[ניסן נמנוב]] התכונן לעבור מטשקנט בה גר לסמרקנד, כדי לנהל את ישיבות תומכי תמימים וזאת לבקשת המנהלים בסמרקנד. וטרם עבר לסמרקנד לקח עמו את התמים שלמה מטוסוב שיהיה לו לעזר, אך הבחור התנה כי יוכל חצי יום ללמוד וחצי יום לעבוד כסגנו של הרב נמנוב וכך אירע בפועל.<br />
בסמרקנד למד עם מספר תמימים ובהם הרב [[הלל פבזנר]] והרב [[ניסן פינסון]] ומאז היה עמם בידידות קרובה במשך עשרות שנים. במקביל כאמור, כיהן כסגנו של הרב נמנוב בניהול ישיבות תומכי תמימים בסמרקנד, אשר מפאת המלחמה, הפכה לישיבה תומכי תמימים המרכזית בברית המועצות {{הערה|רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק ארבעה עשר}}.<br />
<br />
===בפוקינג===<br />
לאחר המלחמה יצא את ברית המועצות, והגיע למחנה העקורים בפוקינג, שם כיהן כסגן מנהל ישיבת תומכי תמימים, כאשר המנהל הוא הרב ניסן נמנוב. בתקןפת פוקינג הרבי שלח דרך הרב מטוסוב ספרים ותשמישי קדושה לחסידים והתמימים במחנות העקורים וכך החל קשר עם הרבי באמצעות מכתבים{{הערה|[[היציאה מרוסיה (ספר)]], תש"פ}}.<br />
בשנים הבאות הגיע לצרפת, למד בישיבת תומכי תמימים בברינואה, ובתקופה הבאה כיהן כמגיד שיעור בישיבה{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 355}}.<br />
<br />
===השליחות למרסיי===<br />
[[קובץ:שלמה מטוסוב צעיר.jpg|ממוזער|הרב מטוסוב בצעירותו]]<br />
בתקופה זו שאף לעלות לארץ הקודש אך בתחילת שנת [[תש"י]] ביקש ממנו הרב [[בנימין גורודצקי]] שלפני נסיעתו לארץ הקודש יעבוד "רק חודשיים" בהפצת תורה בין פליטי מצרים, [[מרוקו]], [[תוניסיה|תוניס]] ואלג'יר, ששהו בתשעה מחנות-מעבר במרסיי לפני עלייתם לארץ הקודש. ב[[חודש טבת]] [[תש"י]] החל הרב מטוסוב לפעול, זכה להצלחה גדולה והקים בתקופה קצרה תלמודי-תורה בכל תשעת המחנות. מאות ילדים למדו בהם. בינתיים נסתלק כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. בתחילת [[חודש אדר]], כשנסתיימו החודשיים, הודיע הרב מטוסוב לר' בנימין גורודצקי שתם הזמן ועכשיו עליו למצוא ממלא-מקום. הרב מטוסוב חזר לפריז והתחיל בהכנות לנסיעה לארץ-ישראל.<br />
<br />
כעבור מספר שבועות הגיע אליו ר' בנימין גורודצקי ואמר לו בנימת התנצלות: הייתי מוכרח להודיע על זה לרבי החדש, והראה לו מענה ובו תמיהה על עזיבת התפקיד. הרב מטוסוב השיב לרבי במכתב התנצלות ולאחר זמן קצר קיבל מהרבי מכתב תשובה{{הערה|מיום כ"ה ניסן}}: "נסע למארסעל והצליח שם בדרך למעלה מן הטבע ברוחניות... כשנודעתי שהוא באחת שטובתו הוא דוקא בנסיעה לאה"ק... ויהי רצון שיחליט ויסתדר באופן היותר מתאים לפניו בגו"ר וישמיע בשו"ט מהנעשה אתו וממה שהוא עושה עם אחרים". המכתב הזה השפיע מאד על הרב מטוסוב, אשר הכיר את הרבי מזה מספר שנים באמצעות מכתבים, והיה מהראשונים שכתבו לרבי "כ"ק" כמו שכותבים לרבי. ולכן החליט להמשיך לעבוד למרות הקושי הרב לוותר על ההחלטה וההכנות המרובות. וכך יצא בפועל כי השליח ששלח הרבי מעצמו מתחילת נשיאותו, היה רבי שלמה מטוסוב, שנשלח תחילה למרסיי ואחר כך ל[[מרוקו]]. {{הערה|רשמי ביאורים חלק אפיקי שם ברוקלין, תשנ"ח. כפר חב"ד גליון 632)}}. <br />
בתקופה ההיא השתדך הרב מטוסוב עם זוגתו, מרת פעסיא, בת המשפיע הרב [[לייב קרסיק]] - הוא ורעייתו נפטרו בימי מלחמת העולם השנייה ובנותיו שרדו, הגיעו למחנה העקורים פוקינג ובהוראת אדמו"ר הריי"צ עברו לצרפת כדי להשתדך שם {{הערה|אלה תולדות פרץ עמוד 213}}.<br />
<br />
==השליחות ל[[קזבלנקה]]==<br />
<br />
בהמשך קיבל מכתבים נוספים מהרבי בו הורהו להתחיל בפעילות בצרפת והרב מטוסוב, בתקופה שלאחר השידוך, הגיע למרסיי לפעילות, אך זו היתה רק ההתחלה. בעיצומה של הפעילות במרסיי הגיעה בקשתו של הרבי לנסוע למרוקו עם רעייתו המיועדת. כך נכתב באגרת [[כ"ו באב|כ"ו מנחם אב]]:"יקבל עליו העבודה בשדה החינוך במוסדותינו שם, ואף כי קשה עדיין לקבוע פרטי העבודה שם, כי הרי זה דבר חדש, בכל זה יש לקוות לכר נרחב במקצוע החזקת התורה והיהדות ובמילא להצלחה מופלגת בכחות נשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ואשרי חלקם של כל אלו וואס וועלן זיין אפ זיין וואגען [-שיהיו על המרכבה שלו]. ומובן מעצמו אשר כוונתי שנכון הדבר הוא גם לטובתו וטובת ב"ג תי' ולהסתדרות בחיים מאושרים".<br />
<br />
קבלת הניירות נמשכה זמן רב עד [[חודש שבט]] [[תשי"א]] שאז קיבל את הויזה ויצא לקזבלנקה, עיר גדולה שחיו בה בשעתו כמאה אלף יהודים והיא העיר המרכזית של [[מרוקו]] בכלל ושל היהדות בפרט. מיד עם הגיעו החל הרב מטוסוב להקים תלמודי תורה וישיבות עבור אלפי תלמידים. ההתחלה הייתה בקזבלנקה, ומשם המשיך לכפרים ועיירות שמסביב, וכך הקים על פי הוראות הרבי את התשתית הגדולה של רשת "[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]]" בכשבעים ערים וכפרים, כאשר במוסדות אלו למדו מידי שנה אלפי תלמידים.<br />
<br />
==מנהל מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
בהוראת הרבי כיהן הרב מטוסוב כמנהל מוסדות חב"ד במרוקו וכאשר במהלך השנים היו שערערו על סמכותו כמנהל יחיד של כלל מוסדות חב"ד במרוקו, הבהיר הרבי באגרות ומענות כי הרב מטוסוב הוא המנהל לבדו ואין שני מלכים בכתר אחד. <br />
<br />
<br />
הרב מטוסוב, היה מנהל-על ובכל עיר וכפר היו מנהלים למוסדות והרב מטוסוב ניהל את הכל הן בצד הגשמי והן בצד הרוחני.<br />
לצד היותו מנהל כלל המוסדות במרוקו, ניהל את אימפריית המוסדות המרכזיים בקזבלנקה בה גרו רוב יהודי מרוקו ובה בכל מוסד חב"די למדו מאות תלמידים.<br />
<br />
את המוסדות ניהל ביד רמה על פי הוראות שקיבל תדיר מהרבי. משימות רבות ביצע כמנהל ובהן:<br />
*ייסוד מוסדות חב"ד בכל רחבי מרוקו<br />
*גיוס תקציבים והזרמת תקציבים למוסדות<br />
*רכישת ושכירת מבנים <br />
*משלוח ספרי לימוד ותשמישי קדושה<br />
*הדרכה פדגוגית<br />
*קשר עם רבנים, מנהיגי קהילות ומוסדות<br />
<br />
הרבי הורה שוב ושוב לרבנים, שלוחים, מנהלי מוסדות ומקורבים לפנות בענייני מוסדות למנהל הרב מטוסוב.<br />
<br />
בתוקף היותו מנהל, שמר מכל משמר על סדר וקפדנות בכל דבר וענין. כך ניהל התכתבויות מפורטות עם כלל השלוחים ומנהלי מוסדות. ואת תמצית הדוחות שלח לרבי ואת המענות שקיבל העביר ליעדן. וכך במשך עשרות שנים. {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], <br />
[[חב"ד במרוקו]] פרק ב}}.<br />
<br />
===מצוה בה זהיר טפי - ניהול המוסדות===<br />
<br />
הרבי כתב לרב מטוסוב כי המצוה שלו בה צריך להיות "זהיר טפי" היינו שהיא החשובה ביותר אצלו: ניהול המוסדות "שזכה והצליח ובהשגחה פרטית נתמנה ומנהל אותם במסירה ונתינה" {{הערה| [[חב"ד במרוקו]] עמוד 25}}.<br />
<br />
==מוסדות [[קזבלנקה]]==<br />
מוסדות חב"ד שהוקמו על ידי הרב מטוסוב והשלוחים בקזבלנקה:<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד ב[[מרוקו]].<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. <br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. <br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות.<br />
<br />
==ידידות עם רבני ומנהיגי מרוקו==<br />
קשר מיוחד יצר הרב מטוסוב עם רבני ומנהיגי יהדות מרוקו ובהם: הרבנים הגאונים: ה[[בבא סאלי]], ה[[בבא מאיר]], הרב [[שלום משאש]] ועוד רבים. וגם עם נשיאי יהדות מרוקו מר דוד עמאר ומר סרג' ברדוגו.<br />
<br />
הקשר הידידותי התבטא בשיתוף פעולה מלא במהלך הקמת המוסדות, ולאורך שנים בעשיה למען פיתוח מוסדות חב"ד במרוקו ופעילות בכל התחומים של שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
הרב מטוסוב פעל כל השנים לקשר את רבני ומנהיגי מרוקו לרבי, באמצעות מכתבים וגם מפגשים. ממרוקו נשלחו מכתבים לרבי, והרבי השיב באגרות מהן ארוכות ומפורטות{{הערה|[ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}.<br />
<br />
==עם הבבא סאלי==<br />
<br />
קשר קרוב נוצר בין הרב מטוסוב לבין הבבא סאלי והבבא מאיר. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן הבבא סאלי כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע לארפוד כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות. <br />
<br />
ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי והרבי. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו הבבא מאיר ובני משפחה נוספים{{הערה|בית משיח 1367}}.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
בשנים האחרונות לחייו חלה הרב מטוסוב ועבר להתגורר בקראון הייטס. בתקופתו האחרונה המחלה החמירה, ובראש חודש כסלו תשס"ח, בזמן כינוס השלוחים העולמי, נפטר והוא בן 91. ההלויה התקיימה ביום ראשון א' כסלו, כאשר אלפי השלוחים מלווים את השליח הראשון הישיר של הרבי{{הערה|חב"ד במרוקו, ע' 356}}<br />
<br />
==ספרו: רשמי ביאורים==<br />
בשנת תשנ"ח הוציא לאור את הספר "רשמי ביאורים" הכולל פלפולים וביאורים בגמרא, מדרשים, רמב"ם, הלכה ודרוש לצד ביאורים בתורת הרבי. לספרו התורני ישנה תוספת - פרקי זכרונות מתקופת הלימודים והמאסרים ברוסיה הסובייטית, תקופת היציאה מרוסיה, תפקידו כסגן מנהל הישיבה בפוקינג, והמעבר לצרפת.<br />
בפתח הספר יש הסכמות של הרב [[מרדכי מנטליק]] ראש ישיבת תומכי תמימים ב-770, הרב [[פנחס הירשפרונג]] רבה של מונטריאול, הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]]. הרב [[מנשה הקטן]] אב"ד של קהילת אונגוואר והרב [[שלום משאש]] רבה של מרוקו וירושלים{{הערה|רשמי ביאורים במבוא}}.<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו''':<br />
* מרת פעסיא מטוסוב - נולדה בעיר לנינגרד ([[פטרבורג]]) להוריה הרב [[יהודה לייב קרסיק]] וזוגתו, נפטרה ג' [[חשון]] [[תשע"א]]. <br />
'''בניו''':<br />
* הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר טולוז שב[[צרפת]].<br />
* הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר קאן שב[[צרפת]].<br />
* הרב [[אליהו מטוסוב]] - חבר מערכת [[אוצר החסידים]] [[קראון הייטס]].<br />
* הרב [[יונה מטוסוב]] - [[שליח]] במדיסון שבמדינת וויסקאנסין.<br />
* הרב [[ראובן מטוסוב]] - [[שליח]] ל[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].<br />
* הרב [[שמריהו מטוסוב]] - משפיע ראשי [[תומכי תמימים פוקונוס]].<br />
* הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]] - [[שליח]] אלבערטא שב[[קנדה]].<br />
'''בנותיו''':<br />
* מרת איידלא אשת הרב דוד אבא נמנוב נכד הרב [[ניסן נמנוב]] - [[קראון הייטס]].<br />
* מרת ביילא אשת הרב עמנואל פאלאטינסקי, ניו ג'רזי.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד ב[[מרוקו]], חשוון ה'תשע"ז<br />
*[[היציאה מרוסיה (ספר)]], תש"פ<br />
*הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, ביאורים בנגלה וחלק זכרונות אפיקי שם, תשנ"ח, ניו יורק<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42406 תמונות מחייו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* ירוחם לנדסמן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20662 השליח שדיבר אידיש וערבית]''', מתוך עיתון משפחה {{שטורעם}} י"ב כסלו תשס"ח<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3507828 על מה חשב הרבי?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בנו הרב יוסף יצחק מטוסוב מתראיין למגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]<br />
* '''[https://col.org.il/news/51154 תמונות נדירות: השליח הראשון של הרבי פועל במרוקו]''' {{col}}<br />
*הרב אליעזר אבצן, '''[https://anash.org/the-rebbes-hand-picked-soldier/ החייל שנבחר על ידי הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91.pdf תשורה מטוסוב תשפ"ב]'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מטוסוב שלמה}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה: אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה: אישים בפוקינג]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מטוסוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=610021שלמה מטוסוב2023-07-09T08:00:38Z<p>יהלום: /* מנהל מוסדות חב"ד במרוקו */</p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב (במרכז)]][[קובץ:שלמה מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב (שלישי משמאל) במסיבה ב[[מרוקו]]]]<br />
הרב '''שלמה מטוסוב''' ([[תרע"ז]] - [[א' בכסלו|ראש-חודש כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ומנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בצעירותו שימש סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים ב[[סמרקנד]] ו[[פוקינג]]. היה ה[[שליח]] הראשון שנשלח ישירות על ידי [[הרבי]]. פעל בשליחות ה[[מרכז לענייני חינוך]] ב[[מרסיי]], [[צרפת]], ולאחר מכן נשלח על ידי הרבי ל[[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]], שם פעל במשך כחמישים שנה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[ויטבסק]] ב[[רוסיה הלבנה]], ב[[יום הכיפורים]] [[תרע"ז]]. בצעירותו, בין השנים [[תרפ"ז]] עד [[תש"י]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים ויטבסק|ויטבסק]], [[תומכי תמימים מוהילוב|מוהילוב]], [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]], [[תומכי תמימים סמרקנד|סמרקנד]], [[תומכי תמימים פאקינג|פאקינג]] ו[[תומכי תמימים פריז|פריז]]. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ג]] נאסר בכותאיס בעוון לימוד תורה. בשנת [[תרצ"ה]] נאסר ב[[מוסקבה]] בגין השתייכותו לחסידות ליובאוויטש ונשלח לגלות בקזחסטן. עד שנת [[תש"ד]] היה במאסר וגלות והצליח לברוח וכדי להסתתר השיג מסמכים פולנים.<br />
<br />
שהה ב[[טשקנט]] ועבר ל[[סמרקנד]], שם היה יד ימינו של הרב [[ניסן נמנוב]] בניהול [[תומכי תמימים סמרקנד]].<br />
<br />
באמצעות המסמכים הפולנים, בשנת [[תש"ו]] יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]]{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות}}. <br />
<br />
התחתן עם רעייתו מרת פעסיא (בת המשפיע הרב [[יהודה לייב קרסיק]]).<br />
<br />
בשנת [[תשי"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]] וניהל שם את מוסדות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] עד לשנת [[תנש"א]]. בשנותיו האחרונות מפאת מחלתו עבר ל[[קראון הייטס]].<br />
<br />
נפטר ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשס"ח]].<br />
<br />
==לימודים במחתרת==<br />
הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[יום הכיפורים]] בשנת [[תרע"ז]] ב[[ויטבסק]] ב[[בלרוס]], להוריו ר' יצחק אייזיק וביילא מטוסוב, שניהם חסידי חב"ד במשך מספר דורות {{הערה|הרב [[שלמה מטוסוב]], רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, ע' א}}<br />
<br />
למד ב'חדר' ואצל מלמדים פרטיים. בגיל 10 נפתחה ישיבת תומכי תמימים בעירו – [[ויטבסק]], ומאז למד בה במשך שנתיים. מויטבסק עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב[[מוהילוב]], ואודות הסבל באותם ימים כתב ברמזים לאחיו שהיו בארץ הקודש. ובאותה תקופה אדמו"ר הריי"צ שהה בארץ הקודש במהלך ביקורו הידוע. האחים מטוסוב נכנסו ל'יחידות' והציגו את הגלויה ואדמו"ר הריי"צ ביקש שישאירו אותה אצלו. בשנים הבאות למד בישיבות תומכי תמימים נוספות ובהם [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]]{{הערה|[[חב"ד במרוקו]], תשע"ז ע' 353}}. <br />
<br />
===המאסרים וניסיונות יציאה===<br />
בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], התארגנה קבוצה אשר ביקשו להבריח את הגבול מגרוזיה לטורקיה וכך לצאת מרוסיה הסובייטית בה סבלו החסידים מרדיפות הקומוניסטים והתמים שלמה מטוסוב הצטרף לקבוצה זו, אלא שהניסיון נכשל, וחברי הקבוצה ועוד מחסידי חב"ד נעצרו, כאשר הרב מטוסוב היה העציר הצעיר ביותר – בן 16. לאחר שלושה חודשי חקירות, העצורים הצעירים ובהם הרב מטוסוב שוחררו, אבל החסידים המבוגרים נשלחו לגלות{{הערה|הרב [[שלמה מטוסוב]], רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, פרק חמישי}}.<br />
<br />
לאחר השחרור עבר ל[[מלחובקה]] שליד [[מוסקבה]], שם גרו קבוצה של חסידי חב"ד ובהם הרב [[ניסן נמנוב]], והתמים שלמה מטוסוב למד ממנו חסידות והשתתף בהתוועדויותיו, ומאז היו בקשר למעלה מיובל שנים ברציפות{{הערה|הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי}}.<br />
שאיפתו של התמים הצעיר, היתה לצאת מרוסיה הסובייטית, כדי לחיות חיים יהודים-חסידיים, ללא חשש ורדיפות. בתקופה זו הצליח להשיג סרטיפיקט (אישור כניסה לארץ הקודש) אותו השיגו אחיו מישיבת הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], והם גם העבירו אליו כרטיס נסיעה באוניה. אבל השלטונות הסובייטים לא איפשרו לו לצאת, וכל בקשותיו נענו בשלילה{{הערה|הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי. [[חב"ד במרוקו]], פרק נד}}.<br />
<br />
בקיץ תרצ"ה, נאסר בשנית, במהלך גל מאסרים ב[[מוסקבה]] והאיזור, אז נאסרו שבעה, ובהם שישה מחסידי חב"ד והתמים שלמה מטוסוב, אשר נחקר ממושכות, אך ידע לא לתת אינפורמציה אודות אחרים. לאחר חודש וחצי מעצר, הואשם בהשתייכות לארגון דרייזין, דהיינו להרב [[אברהם דרייזין]] מנהל ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות. ונגזר דינו לשלוש שנות גלות{{הערה|התיק פורסם ברשמי ביאורים, עמוד נז}}. שלמה הוגלה לקזחסטן, ובתוך תקופת הגלות, נשפט שוב לעשר שנות גלות והוגלה יחד עם הרב [[אליעזר ננס]] למחנה העבודה "וולגה-לג", שם לא חילל שבת מה שהיה כרוך במסירות נפש.<br />
בשנים הבאות הועבר ממחנה למחנה, ובתקופת מלחמת העולם השניה נשלח לעבוד בשביל הצבא במכרות פחם, אך כעבור ימים ספורים כאשר השבת התקרבה, והבין שיקשה לשמור שבת במכרות הפחם, נמלט לעיירה אחרת, והשיג פספורט פולני מזוייף על שם 'דוד בירנבוים', ובהמשך נסע ל[[טשקנט]], שם הצטרף לחסידים הרבים שהגיעו למקום בזמן המלחמה{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק שישי}}.<br />
==סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים==<br />
<br />
===בסמרקנד===<br />
בטשקנט התארח תקופה מסויימת אצל הרב [[בן ציון שם טוב]] ולימד את ילדיו. לאחר זמן עבר לגור אצל הרב [[שמואל פרוס]]. בשנת תש"ד הרב [[ניסן נמנוב]] התכונן לעבור מטשקנט בה גר לסמרקנד, כדי לנהל את ישיבות תומכי תמימים וזאת לבקשת המנהלים בסמרקנד. וטרם עבר לסמרקנד לקח עמו את התמים שלמה מטוסוב שיהיה לו לעזר, אך הבחור התנה כי יוכל חצי יום ללמוד וחצי יום לעבוד כסגנו של הרב נמנוב וכך אירע בפועל.<br />
בסמרקנד למד עם מספר תמימים ובהם הרב [[הלל פבזנר]] והרב [[ניסן פינסון]] ומאז היה עמם בידידות קרובה במשך עשרות שנים. במקביל כאמור, כיהן כסגנו של הרב נמנוב בניהול ישיבות תומכי תמימים בסמרקנד, אשר מפאת המלחמה, הפכה לישיבה תומכי תמימים המרכזית בברית המועצות {{הערה|רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק ארבעה עשר}}.<br />
<br />
===בפוקינג===<br />
לאחר המלחמה יצא את ברית המועצות, והגיע למחנה העקורים בפוקינג, שם כיהן כסגן מנהל ישיבת תומכי תמימים, כאשר המנהל הוא הרב ניסן נמנוב. בתקןפת פוקינג הרבי שלח דרך הרב מטוסוב ספרים ותשמישי קדושה לחסידים והתמימים במחנות העקורים וכך החל קשר עם הרבי באמצעות מכתבים{{הערה|[[היציאה מרוסיה (ספר)]], תש"פ}}.<br />
בשנים הבאות הגיע לצרפת, למד בישיבת תומכי תמימים בברינואה, ובתקופה הבאה כיהן כמגיד שיעור בישיבה{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 355}}.<br />
<br />
===השליחות למרסיי===<br />
[[קובץ:שלמה מטוסוב צעיר.jpg|ממוזער|הרב מטוסוב בצעירותו]]<br />
בתקופה זו שאף לעלות לארץ הקודש אך בתחילת שנת [[תש"י]] ביקש ממנו הרב [[בנימין גורודצקי]] שלפני נסיעתו לארץ הקודש יעבוד "רק חודשיים" בהפצת תורה בין פליטי מצרים, [[מרוקו]], [[תוניסיה|תוניס]] ואלג'יר, ששהו בתשעה מחנות-מעבר במרסיי לפני עלייתם לארץ הקודש. ב[[חודש טבת]] [[תש"י]] החל הרב מטוסוב לפעול, זכה להצלחה גדולה והקים בתקופה קצרה תלמודי-תורה בכל תשעת המחנות. מאות ילדים למדו בהם. בינתיים נסתלק כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. בתחילת [[חודש אדר]], כשנסתיימו החודשיים, הודיע הרב מטוסוב לר' בנימין גורודצקי שתם הזמן ועכשיו עליו למצוא ממלא-מקום. הרב מטוסוב חזר לפריז והתחיל בהכנות לנסיעה לארץ-ישראל.<br />
<br />
כעבור מספר שבועות הגיע אליו ר' בנימין גורודצקי ואמר לו בנימת התנצלות: הייתי מוכרח להודיע על זה לרבי החדש, והראה לו מענה ובו תמיהה על עזיבת התפקיד. הרב מטוסוב השיב לרבי במכתב התנצלות ולאחר זמן קצר קיבל מהרבי מכתב תשובה{{הערה|מיום כ"ה ניסן}}: "נסע למארסעל והצליח שם בדרך למעלה מן הטבע ברוחניות... כשנודעתי שהוא באחת שטובתו הוא דוקא בנסיעה לאה"ק... ויהי רצון שיחליט ויסתדר באופן היותר מתאים לפניו בגו"ר וישמיע בשו"ט מהנעשה אתו וממה שהוא עושה עם אחרים". המכתב הזה השפיע מאד על הרב מטוסוב, אשר הכיר את הרבי מזה מספר שנים באמצעות מכתבים, והיה מהראשונים שכתבו לרבי "כ"ק" כמו שכותבים לרבי. ולכן החליט להמשיך לעבוד למרות הקושי הרב לוותר על ההחלטה וההכנות המרובות. וכך יצא בפועל כי השליח ששלח הרבי מעצמו מתחילת נשיאותו, היה רבי שלמה מטוסוב, שנשלח תחילה למרסיי ואחר כך ל[[מרוקו]]. {{הערה|רשמי ביאורים חלק אפיקי שם ברוקלין, תשנ"ח. כפר חב"ד גליון 632)}}. <br />
בתקופה ההיא השתדך הרב מטוסוב עם זוגתו, מרת פעסיא, בת המשפיע הרב [[לייב קרסיק]] - הוא ורעייתו נפטרו בימי מלחמת העולם השנייה ובנותיו שרדו, הגיעו למחנה העקורים פוקינג ובהוראת אדמו"ר הריי"צ עברו לצרפת כדי להשתדך שם {{הערה|אלה תולדות פרץ עמוד 213}}.<br />
<br />
==השליחות ל[[קזבלנקה]]==<br />
<br />
בהמשך קיבל מכתבים נוספים מהרבי בו הורהו להתחיל בפעילות בצרפת והרב מטוסוב, בתקופה שלאחר השידוך, הגיע למרסיי לפעילות, אך זו היתה רק ההתחלה. בעיצומה של הפעילות במרסיי הגיעה בקשתו של הרבי לנסוע למרוקו עם רעייתו המיועדת. כך נכתב באגרת [[כ"ו באב|כ"ו מנחם אב]]:"יקבל עליו העבודה בשדה החינוך במוסדותינו שם, ואף כי קשה עדיין לקבוע פרטי העבודה שם, כי הרי זה דבר חדש, בכל זה יש לקוות לכר נרחב במקצוע החזקת התורה והיהדות ובמילא להצלחה מופלגת בכחות נשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ואשרי חלקם של כל אלו וואס וועלן זיין אפ זיין וואגען [-שיהיו על המרכבה שלו]. ומובן מעצמו אשר כוונתי שנכון הדבר הוא גם לטובתו וטובת ב"ג תי' ולהסתדרות בחיים מאושרים".<br />
<br />
קבלת הניירות נמשכה זמן רב עד [[חודש שבט]] [[תשי"א]] שאז קיבל את הויזה ויצא לקזבלנקה, עיר גדולה שחיו בה בשעתו כמאה אלף יהודים והיא העיר המרכזית של [[מרוקו]] בכלל ושל היהדות בפרט. מיד עם הגיעו החל הרב מטוסוב להקים תלמודי תורה וישיבות עבור אלפי תלמידים. ההתחלה הייתה בקזבלנקה, ומשם המשיך לכפרים ועיירות שמסביב, וכך הקים על פי הוראות הרבי את התשתית הגדולה של רשת "[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]]" בכשבעים ערים וכפרים, כאשר במוסדות אלו למדו מידי שנה אלפי תלמידים.<br />
<br />
==מנהל מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
בהוראת הרבי כיהן הרב מטוסוב כמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. למעשה היה מנהל-על ובכל עיר וכפר היו מנהלים למוסדות והרב מטוסוב ניהל את הכל הן בצד הגשמי והן בצד הרוחני.<br />
לצד היותו מנהל כלל המוסדות במרוקו, ניהל את אימפריית המוסדות המרכזיים בקזבלנקה בה גרו רוב יהודי מרוקו ובה בכל מוסד חב"די למדו מאות תלמידים.<br />
<br />
הרב מטוסוב ניהל את המוסדות ביד רמה על פי הוראות שקיבל תדיר מהרבי. משימות רבות ביצע כמנהל ובהן:<br />
*ייסוד מוסדות חב"ד בכל רחבי מרוקו<br />
*גיוס תקציבים והזרמת תקציבים למוסדות<br />
*רכישת ושכירת מבנים <br />
*משלוח ספרי לימוד ותשמישי קדושה<br />
*הדרכה פדגוגית<br />
*קשר עם רבנים, מנהיגי קהילות ומוסדות<br />
<br />
הרבי הורה שוב ושוב לרבנים, שלוחים, מנהלי מוסדות ומקורבים לפנות בענייני מוסדות למנהל הרב מטוסוב.<br />
<br />
בתוקף היותו מנהל, שמר מכל משמר על סדר וקפדנות בכל דבר וענין. כך ניהל התכתבויות מפורטות עם כלל השלוחים ומנהלי מוסדות. ואת תמצית הדוחות שלח לרבי ואת המענות שקיבל העביר ליעדן. וכך במשך עשרות שנים. {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], <br />
[[חב"ד במרוקו]] פרק ב}}.<br />
<br />
===מצוה בה זהיר טפי - ניהול המוסדות===<br />
<br />
הרבי כתב לרב מטוסוב כי המצוה שלו בה צריך להיות "זהיר טפי" היינו שהיא החשובה ביותר אצלו: ניהול המוסדות "שזכה והצליח ובהשגחה פרטית נתמנה ומנהל אותם במסירה ונתינה" {{הערה| [[חב"ד במרוקו]] עמוד 25}}.<br />
<br />
==מוסדות [[קזבלנקה]]==<br />
מוסדות חב"ד שהוקמו על ידי הרב מטוסוב והשלוחים בקזבלנקה:<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד ב[[מרוקו]].<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. <br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. <br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות.<br />
<br />
==ידידות עם רבני ומנהיגי מרוקו==<br />
קשר מיוחד יצר הרב מטוסוב עם רבני ומנהיגי יהדות מרוקו ובהם: הרבנים הגאונים: ה[[בבא סאלי]], ה[[בבא מאיר]], הרב [[שלום משאש]] ועוד רבים. וגם עם נשיאי יהדות מרוקו מר דוד עמאר ומר סרג' ברדוגו.<br />
<br />
הקשר הידידותי התבטא בשיתוף פעולה מלא במהלך הקמת המוסדות, ולאורך שנים בעשיה למען פיתוח מוסדות חב"ד במרוקו ופעילות בכל התחומים של שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
הרב מטוסוב פעל כל השנים לקשר את רבני ומנהיגי מרוקו לרבי, באמצעות מכתבים וגם מפגשים. ממרוקו נשלחו מכתבים לרבי, והרבי השיב באגרות מהן ארוכות ומפורטות{{הערה|[ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}.<br />
<br />
==עם הבבא סאלי==<br />
<br />
קשר קרוב נוצר בין הרב מטוסוב לבין הבבא סאלי והבבא מאיר. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן הבבא סאלי כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע לארפוד כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות. <br />
<br />
ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי והרבי. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו הבבא מאיר ובני משפחה נוספים{{הערה|בית משיח 1367}}.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
בשנים האחרונות לחייו חלה הרב מטוסוב ועבר להתגורר בקראון הייטס. בתקופתו האחרונה המחלה החמירה, ובראש חודש כסלו תשס"ח, בזמן כינוס השלוחים העולמי, נפטר והוא בן 91. ההלויה התקיימה ביום ראשון א' כסלו, כאשר אלפי השלוחים מלווים את השליח הראשון הישיר של הרבי{{הערה|חב"ד במרוקו, ע' 356}}<br />
<br />
==ספרו: רשמי ביאורים==<br />
בשנת תשנ"ח הוציא לאור את הספר "רשמי ביאורים" הכולל פלפולים וביאורים בגמרא, מדרשים, רמב"ם, הלכה ודרוש לצד ביאורים בתורת הרבי. לספרו התורני ישנה תוספת - פרקי זכרונות מתקופת הלימודים והמאסרים ברוסיה הסובייטית, תקופת היציאה מרוסיה, תפקידו כסגן מנהל הישיבה בפוקינג, והמעבר לצרפת.<br />
בפתח הספר יש הסכמות של הרב [[מרדכי מנטליק]] ראש ישיבת תומכי תמימים ב-770, הרב [[פנחס הירשפרונג]] רבה של מונטריאול, הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]]. הרב [[מנשה הקטן]] אב"ד של קהילת אונגוואר והרב [[שלום משאש]] רבה של מרוקו וירושלים{{הערה|רשמי ביאורים במבוא}}.<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו''':<br />
* מרת פעסיא מטוסוב - נולדה בעיר לנינגרד ([[פטרבורג]]) להוריה הרב [[יהודה לייב קרסיק]] וזוגתו, נפטרה ג' [[חשון]] [[תשע"א]]. <br />
'''בניו''':<br />
* הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר טולוז שב[[צרפת]].<br />
* הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר קאן שב[[צרפת]].<br />
* הרב [[אליהו מטוסוב]] - חבר מערכת [[אוצר החסידים]] [[קראון הייטס]].<br />
* הרב [[יונה מטוסוב]] - [[שליח]] במדיסון שבמדינת וויסקאנסין.<br />
* הרב [[ראובן מטוסוב]] - [[שליח]] ל[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].<br />
* הרב [[שמריהו מטוסוב]] - משפיע ראשי [[תומכי תמימים פוקונוס]].<br />
* הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]] - [[שליח]] אלבערטא שב[[קנדה]].<br />
'''בנותיו''':<br />
* מרת איידלא אשת הרב דוד אבא נמנוב נכד הרב [[ניסן נמנוב]] - [[קראון הייטס]].<br />
* מרת ביילא אשת הרב עמנואל פאלאטינסקי, ניו ג'רזי.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד ב[[מרוקו]], חשוון ה'תשע"ז<br />
*[[היציאה מרוסיה (ספר)]], תש"פ<br />
*הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, ביאורים בנגלה וחלק זכרונות אפיקי שם, תשנ"ח, ניו יורק<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42406 תמונות מחייו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* ירוחם לנדסמן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20662 השליח שדיבר אידיש וערבית]''', מתוך עיתון משפחה {{שטורעם}} י"ב כסלו תשס"ח<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3507828 על מה חשב הרבי?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בנו הרב יוסף יצחק מטוסוב מתראיין למגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]<br />
* '''[https://col.org.il/news/51154 תמונות נדירות: השליח הראשון של הרבי פועל במרוקו]''' {{col}}<br />
*הרב אליעזר אבצן, '''[https://anash.org/the-rebbes-hand-picked-soldier/ החייל שנבחר על ידי הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91.pdf תשורה מטוסוב תשפ"ב]'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מטוסוב שלמה}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה: אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה: אישים בפוקינג]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מטוסוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=610020שלמה מטוסוב2023-07-09T07:52:18Z<p>יהלום: /* מנהל מוסדות חב"ד במרוקו */</p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב (במרכז)]][[קובץ:שלמה מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב (שלישי משמאל) במסיבה ב[[מרוקו]]]]<br />
הרב '''שלמה מטוסוב''' ([[תרע"ז]] - [[א' בכסלו|ראש-חודש כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ומנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בצעירותו שימש סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים ב[[סמרקנד]] ו[[פוקינג]]. היה ה[[שליח]] הראשון שנשלח ישירות על ידי [[הרבי]]. פעל בשליחות ה[[מרכז לענייני חינוך]] ב[[מרסיי]], [[צרפת]], ולאחר מכן נשלח על ידי הרבי ל[[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]], שם פעל במשך כחמישים שנה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[ויטבסק]] ב[[רוסיה הלבנה]], ב[[יום הכיפורים]] [[תרע"ז]]. בצעירותו, בין השנים [[תרפ"ז]] עד [[תש"י]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים ויטבסק|ויטבסק]], [[תומכי תמימים מוהילוב|מוהילוב]], [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]], [[תומכי תמימים סמרקנד|סמרקנד]], [[תומכי תמימים פאקינג|פאקינג]] ו[[תומכי תמימים פריז|פריז]]. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ג]] נאסר בכותאיס בעוון לימוד תורה. בשנת [[תרצ"ה]] נאסר ב[[מוסקבה]] בגין השתייכותו לחסידות ליובאוויטש ונשלח לגלות בקזחסטן. עד שנת [[תש"ד]] היה במאסר וגלות והצליח לברוח וכדי להסתתר השיג מסמכים פולנים.<br />
<br />
שהה ב[[טשקנט]] ועבר ל[[סמרקנד]], שם היה יד ימינו של הרב [[ניסן נמנוב]] בניהול [[תומכי תמימים סמרקנד]].<br />
<br />
באמצעות המסמכים הפולנים, בשנת [[תש"ו]] יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]]{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות}}. <br />
<br />
התחתן עם רעייתו מרת פעסיא (בת המשפיע הרב [[יהודה לייב קרסיק]]).<br />
<br />
בשנת [[תשי"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]] וניהל שם את מוסדות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] עד לשנת [[תנש"א]]. בשנותיו האחרונות מפאת מחלתו עבר ל[[קראון הייטס]].<br />
<br />
נפטר ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשס"ח]].<br />
<br />
==לימודים במחתרת==<br />
הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[יום הכיפורים]] בשנת [[תרע"ז]] ב[[ויטבסק]] ב[[בלרוס]], להוריו ר' יצחק אייזיק וביילא מטוסוב, שניהם חסידי חב"ד במשך מספר דורות {{הערה|הרב [[שלמה מטוסוב]], רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, ע' א}}<br />
<br />
למד ב'חדר' ואצל מלמדים פרטיים. בגיל 10 נפתחה ישיבת תומכי תמימים בעירו – [[ויטבסק]], ומאז למד בה במשך שנתיים. מויטבסק עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב[[מוהילוב]], ואודות הסבל באותם ימים כתב ברמזים לאחיו שהיו בארץ הקודש. ובאותה תקופה אדמו"ר הריי"צ שהה בארץ הקודש במהלך ביקורו הידוע. האחים מטוסוב נכנסו ל'יחידות' והציגו את הגלויה ואדמו"ר הריי"צ ביקש שישאירו אותה אצלו. בשנים הבאות למד בישיבות תומכי תמימים נוספות ובהם [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]]{{הערה|[[חב"ד במרוקו]], תשע"ז ע' 353}}. <br />
<br />
===המאסרים וניסיונות יציאה===<br />
בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], התארגנה קבוצה אשר ביקשו להבריח את הגבול מגרוזיה לטורקיה וכך לצאת מרוסיה הסובייטית בה סבלו החסידים מרדיפות הקומוניסטים והתמים שלמה מטוסוב הצטרף לקבוצה זו, אלא שהניסיון נכשל, וחברי הקבוצה ועוד מחסידי חב"ד נעצרו, כאשר הרב מטוסוב היה העציר הצעיר ביותר – בן 16. לאחר שלושה חודשי חקירות, העצורים הצעירים ובהם הרב מטוסוב שוחררו, אבל החסידים המבוגרים נשלחו לגלות{{הערה|הרב [[שלמה מטוסוב]], רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, פרק חמישי}}.<br />
<br />
לאחר השחרור עבר ל[[מלחובקה]] שליד [[מוסקבה]], שם גרו קבוצה של חסידי חב"ד ובהם הרב [[ניסן נמנוב]], והתמים שלמה מטוסוב למד ממנו חסידות והשתתף בהתוועדויותיו, ומאז היו בקשר למעלה מיובל שנים ברציפות{{הערה|הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי}}.<br />
שאיפתו של התמים הצעיר, היתה לצאת מרוסיה הסובייטית, כדי לחיות חיים יהודים-חסידיים, ללא חשש ורדיפות. בתקופה זו הצליח להשיג סרטיפיקט (אישור כניסה לארץ הקודש) אותו השיגו אחיו מישיבת הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], והם גם העבירו אליו כרטיס נסיעה באוניה. אבל השלטונות הסובייטים לא איפשרו לו לצאת, וכל בקשותיו נענו בשלילה{{הערה|הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי. [[חב"ד במרוקו]], פרק נד}}.<br />
<br />
בקיץ תרצ"ה, נאסר בשנית, במהלך גל מאסרים ב[[מוסקבה]] והאיזור, אז נאסרו שבעה, ובהם שישה מחסידי חב"ד והתמים שלמה מטוסוב, אשר נחקר ממושכות, אך ידע לא לתת אינפורמציה אודות אחרים. לאחר חודש וחצי מעצר, הואשם בהשתייכות לארגון דרייזין, דהיינו להרב [[אברהם דרייזין]] מנהל ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות. ונגזר דינו לשלוש שנות גלות{{הערה|התיק פורסם ברשמי ביאורים, עמוד נז}}. שלמה הוגלה לקזחסטן, ובתוך תקופת הגלות, נשפט שוב לעשר שנות גלות והוגלה יחד עם הרב [[אליעזר ננס]] למחנה העבודה "וולגה-לג", שם לא חילל שבת מה שהיה כרוך במסירות נפש.<br />
בשנים הבאות הועבר ממחנה למחנה, ובתקופת מלחמת העולם השניה נשלח לעבוד בשביל הצבא במכרות פחם, אך כעבור ימים ספורים כאשר השבת התקרבה, והבין שיקשה לשמור שבת במכרות הפחם, נמלט לעיירה אחרת, והשיג פספורט פולני מזוייף על שם 'דוד בירנבוים', ובהמשך נסע ל[[טשקנט]], שם הצטרף לחסידים הרבים שהגיעו למקום בזמן המלחמה{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק שישי}}.<br />
==סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים==<br />
<br />
===בסמרקנד===<br />
בטשקנט התארח תקופה מסויימת אצל הרב [[בן ציון שם טוב]] ולימד את ילדיו. לאחר זמן עבר לגור אצל הרב [[שמואל פרוס]]. בשנת תש"ד הרב [[ניסן נמנוב]] התכונן לעבור מטשקנט בה גר לסמרקנד, כדי לנהל את ישיבות תומכי תמימים וזאת לבקשת המנהלים בסמרקנד. וטרם עבר לסמרקנד לקח עמו את התמים שלמה מטוסוב שיהיה לו לעזר, אך הבחור התנה כי יוכל חצי יום ללמוד וחצי יום לעבוד כסגנו של הרב נמנוב וכך אירע בפועל.<br />
בסמרקנד למד עם מספר תמימים ובהם הרב [[הלל פבזנר]] והרב [[ניסן פינסון]] ומאז היה עמם בידידות קרובה במשך עשרות שנים. במקביל כאמור, כיהן כסגנו של הרב נמנוב בניהול ישיבות תומכי תמימים בסמרקנד, אשר מפאת המלחמה, הפכה לישיבה תומכי תמימים המרכזית בברית המועצות {{הערה|רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק ארבעה עשר}}.<br />
<br />
===בפוקינג===<br />
לאחר המלחמה יצא את ברית המועצות, והגיע למחנה העקורים בפוקינג, שם כיהן כסגן מנהל ישיבת תומכי תמימים, כאשר המנהל הוא הרב ניסן נמנוב. בתקןפת פוקינג הרבי שלח דרך הרב מטוסוב ספרים ותשמישי קדושה לחסידים והתמימים במחנות העקורים וכך החל קשר עם הרבי באמצעות מכתבים{{הערה|[[היציאה מרוסיה (ספר)]], תש"פ}}.<br />
בשנים הבאות הגיע לצרפת, למד בישיבת תומכי תמימים בברינואה, ובתקופה הבאה כיהן כמגיד שיעור בישיבה{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 355}}.<br />
<br />
===השליחות למרסיי===<br />
[[קובץ:שלמה מטוסוב צעיר.jpg|ממוזער|הרב מטוסוב בצעירותו]]<br />
בתקופה זו שאף לעלות לארץ הקודש אך בתחילת שנת [[תש"י]] ביקש ממנו הרב [[בנימין גורודצקי]] שלפני נסיעתו לארץ הקודש יעבוד "רק חודשיים" בהפצת תורה בין פליטי מצרים, [[מרוקו]], [[תוניסיה|תוניס]] ואלג'יר, ששהו בתשעה מחנות-מעבר במרסיי לפני עלייתם לארץ הקודש. ב[[חודש טבת]] [[תש"י]] החל הרב מטוסוב לפעול, זכה להצלחה גדולה והקים בתקופה קצרה תלמודי-תורה בכל תשעת המחנות. מאות ילדים למדו בהם. בינתיים נסתלק כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. בתחילת [[חודש אדר]], כשנסתיימו החודשיים, הודיע הרב מטוסוב לר' בנימין גורודצקי שתם הזמן ועכשיו עליו למצוא ממלא-מקום. הרב מטוסוב חזר לפריז והתחיל בהכנות לנסיעה לארץ-ישראל.<br />
<br />
כעבור מספר שבועות הגיע אליו ר' בנימין גורודצקי ואמר לו בנימת התנצלות: הייתי מוכרח להודיע על זה לרבי החדש, והראה לו מענה ובו תמיהה על עזיבת התפקיד. הרב מטוסוב השיב לרבי במכתב התנצלות ולאחר זמן קצר קיבל מהרבי מכתב תשובה{{הערה|מיום כ"ה ניסן}}: "נסע למארסעל והצליח שם בדרך למעלה מן הטבע ברוחניות... כשנודעתי שהוא באחת שטובתו הוא דוקא בנסיעה לאה"ק... ויהי רצון שיחליט ויסתדר באופן היותר מתאים לפניו בגו"ר וישמיע בשו"ט מהנעשה אתו וממה שהוא עושה עם אחרים". המכתב הזה השפיע מאד על הרב מטוסוב, אשר הכיר את הרבי מזה מספר שנים באמצעות מכתבים, והיה מהראשונים שכתבו לרבי "כ"ק" כמו שכותבים לרבי. ולכן החליט להמשיך לעבוד למרות הקושי הרב לוותר על ההחלטה וההכנות המרובות. וכך יצא בפועל כי השליח ששלח הרבי מעצמו מתחילת נשיאותו, היה רבי שלמה מטוסוב, שנשלח תחילה למרסיי ואחר כך ל[[מרוקו]]. {{הערה|רשמי ביאורים חלק אפיקי שם ברוקלין, תשנ"ח. כפר חב"ד גליון 632)}}. <br />
בתקופה ההיא השתדך הרב מטוסוב עם זוגתו, מרת פעסיא, בת המשפיע הרב [[לייב קרסיק]] - הוא ורעייתו נפטרו בימי מלחמת העולם השנייה ובנותיו שרדו, הגיעו למחנה העקורים פוקינג ובהוראת אדמו"ר הריי"צ עברו לצרפת כדי להשתדך שם {{הערה|אלה תולדות פרץ עמוד 213}}.<br />
<br />
==השליחות ל[[קזבלנקה]]==<br />
<br />
בהמשך קיבל מכתבים נוספים מהרבי בו הורהו להתחיל בפעילות בצרפת והרב מטוסוב, בתקופה שלאחר השידוך, הגיע למרסיי לפעילות, אך זו היתה רק ההתחלה. בעיצומה של הפעילות במרסיי הגיעה בקשתו של הרבי לנסוע למרוקו עם רעייתו המיועדת. כך נכתב באגרת [[כ"ו באב|כ"ו מנחם אב]]:"יקבל עליו העבודה בשדה החינוך במוסדותינו שם, ואף כי קשה עדיין לקבוע פרטי העבודה שם, כי הרי זה דבר חדש, בכל זה יש לקוות לכר נרחב במקצוע החזקת התורה והיהדות ובמילא להצלחה מופלגת בכחות נשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ואשרי חלקם של כל אלו וואס וועלן זיין אפ זיין וואגען [-שיהיו על המרכבה שלו]. ומובן מעצמו אשר כוונתי שנכון הדבר הוא גם לטובתו וטובת ב"ג תי' ולהסתדרות בחיים מאושרים".<br />
<br />
קבלת הניירות נמשכה זמן רב עד [[חודש שבט]] [[תשי"א]] שאז קיבל את הויזה ויצא לקזבלנקה, עיר גדולה שחיו בה בשעתו כמאה אלף יהודים והיא העיר המרכזית של [[מרוקו]] בכלל ושל היהדות בפרט. מיד עם הגיעו החל הרב מטוסוב להקים תלמודי תורה וישיבות עבור אלפי תלמידים. ההתחלה הייתה בקזבלנקה, ומשם המשיך לכפרים ועיירות שמסביב, וכך הקים על פי הוראות הרבי את התשתית הגדולה של רשת "[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]]" בכשבעים ערים וכפרים, כאשר במוסדות אלו למדו מידי שנה אלפי תלמידים.<br />
<br />
==מנהל מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
בהוראת הרבי כיהן הרב מטוסוב כמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. למעשה היה מנהל-על ובכל עיר וכפר היו מנהלים למוסדות והרב מטוסוב ניהל את הכל הן בצד הגשמי והן בצד הרוחני.<br />
לצד היותו מנהל כלל המוסדות במרוקו, ניהל את אימפריית המוסדות המרכזיים בקזבלנקה בה גרו רוב יהודי מרוקו ובה בכל מוסד חב"די למדו מאות תלמידים.<br />
<br />
הרב מטוסוב ניהל את המוסדות ביד רמה על פי הוראות שקיבל תדיר מהרבי. משימות רבות ביצע כמנהל ובהן:<br />
*ייסוד מוסדות חב"ד בכל רחבי מרוקו<br />
*גיוס תקציבים והזרמת תקציבים למוסדות<br />
*רכישת ושכירת מבנים <br />
*משלוח ספרי לימוד ותשמישי קדושה<br />
*הדרכה פדגוגית<br />
*קשר עם רבנים, מנהיגי קהילות ומוסדות<br />
<br />
הרבי הורה שוב ושוב לרבנים, שלוחים, מנהלי מוסדות ומקורבים לפנות בענייני מוסדות למנהל הרב מטוסוב {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], <br />
[[חב"ד במרוקו]] פרק ב}}.<br />
<br />
===מצוה בה זהיר טפי - ניהול המוסדות===<br />
<br />
הרבי כתב לרב מטוסוב כי המצוה שלו בה צריך להיות "זהיר טפי" היינו שהיא החשובה ביותר אצלו: ניהול המוסדות "שזכה והצליח ובהשגחה פרטית נתמנה ומנהל אותם במסירה ונתינה" {{הערה| [[חב"ד במרוקו]] עמוד 25}}.<br />
<br />
==מוסדות [[קזבלנקה]]==<br />
מוסדות חב"ד שהוקמו על ידי הרב מטוסוב והשלוחים בקזבלנקה:<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד ב[[מרוקו]].<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. <br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. <br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות.<br />
<br />
==ידידות עם רבני ומנהיגי מרוקו==<br />
קשר מיוחד יצר הרב מטוסוב עם רבני ומנהיגי יהדות מרוקו ובהם: הרבנים הגאונים: ה[[בבא סאלי]], ה[[בבא מאיר]], הרב [[שלום משאש]] ועוד רבים. וגם עם נשיאי יהדות מרוקו מר דוד עמאר ומר סרג' ברדוגו.<br />
<br />
הקשר הידידותי התבטא בשיתוף פעולה מלא במהלך הקמת המוסדות, ולאורך שנים בעשיה למען פיתוח מוסדות חב"ד במרוקו ופעילות בכל התחומים של שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
הרב מטוסוב פעל כל השנים לקשר את רבני ומנהיגי מרוקו לרבי, באמצעות מכתבים וגם מפגשים. ממרוקו נשלחו מכתבים לרבי, והרבי השיב באגרות מהן ארוכות ומפורטות{{הערה|[ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}.<br />
<br />
==עם הבבא סאלי==<br />
<br />
קשר קרוב נוצר בין הרב מטוסוב לבין הבבא סאלי והבבא מאיר. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן הבבא סאלי כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע לארפוד כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות. <br />
<br />
ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי והרבי. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו הבבא מאיר ובני משפחה נוספים{{הערה|בית משיח 1367}}.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
בשנים האחרונות לחייו חלה הרב מטוסוב ועבר להתגורר בקראון הייטס. בתקופתו האחרונה המחלה החמירה, ובראש חודש כסלו תשס"ח, בזמן כינוס השלוחים העולמי, נפטר והוא בן 91. ההלויה התקיימה ביום ראשון א' כסלו, כאשר אלפי השלוחים מלווים את השליח הראשון הישיר של הרבי{{הערה|חב"ד במרוקו, ע' 356}}<br />
<br />
==ספרו: רשמי ביאורים==<br />
בשנת תשנ"ח הוציא לאור את הספר "רשמי ביאורים" הכולל פלפולים וביאורים בגמרא, מדרשים, רמב"ם, הלכה ודרוש לצד ביאורים בתורת הרבי. לספרו התורני ישנה תוספת - פרקי זכרונות מתקופת הלימודים והמאסרים ברוסיה הסובייטית, תקופת היציאה מרוסיה, תפקידו כסגן מנהל הישיבה בפוקינג, והמעבר לצרפת.<br />
בפתח הספר יש הסכמות של הרב [[מרדכי מנטליק]] ראש ישיבת תומכי תמימים ב-770, הרב [[פנחס הירשפרונג]] רבה של מונטריאול, הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]]. הרב [[מנשה הקטן]] אב"ד של קהילת אונגוואר והרב [[שלום משאש]] רבה של מרוקו וירושלים{{הערה|רשמי ביאורים במבוא}}.<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו''':<br />
* מרת פעסיא מטוסוב - נולדה בעיר לנינגרד ([[פטרבורג]]) להוריה הרב [[יהודה לייב קרסיק]] וזוגתו, נפטרה ג' [[חשון]] [[תשע"א]]. <br />
'''בניו''':<br />
* הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר טולוז שב[[צרפת]].<br />
* הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר קאן שב[[צרפת]].<br />
* הרב [[אליהו מטוסוב]] - חבר מערכת [[אוצר החסידים]] [[קראון הייטס]].<br />
* הרב [[יונה מטוסוב]] - [[שליח]] במדיסון שבמדינת וויסקאנסין.<br />
* הרב [[ראובן מטוסוב]] - [[שליח]] ל[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].<br />
* הרב [[שמריהו מטוסוב]] - משפיע ראשי [[תומכי תמימים פוקונוס]].<br />
* הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]] - [[שליח]] אלבערטא שב[[קנדה]].<br />
'''בנותיו''':<br />
* מרת איידלא אשת הרב דוד אבא נמנוב נכד הרב [[ניסן נמנוב]] - [[קראון הייטס]].<br />
* מרת ביילא אשת הרב עמנואל פאלאטינסקי, ניו ג'רזי.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד ב[[מרוקו]], חשוון ה'תשע"ז<br />
*[[היציאה מרוסיה (ספר)]], תש"פ<br />
*הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, ביאורים בנגלה וחלק זכרונות אפיקי שם, תשנ"ח, ניו יורק<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42406 תמונות מחייו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* ירוחם לנדסמן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20662 השליח שדיבר אידיש וערבית]''', מתוך עיתון משפחה {{שטורעם}} י"ב כסלו תשס"ח<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3507828 על מה חשב הרבי?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בנו הרב יוסף יצחק מטוסוב מתראיין למגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]<br />
* '''[https://col.org.il/news/51154 תמונות נדירות: השליח הראשון של הרבי פועל במרוקו]''' {{col}}<br />
*הרב אליעזר אבצן, '''[https://anash.org/the-rebbes-hand-picked-soldier/ החייל שנבחר על ידי הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91.pdf תשורה מטוסוב תשפ"ב]'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מטוסוב שלמה}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה: אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה: אישים בפוקינג]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מטוסוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=610017שלמה מטוסוב2023-07-09T07:26:36Z<p>יהלום: /* מנהל מוסדות חב"ד במרוקו */</p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב (במרכז)]][[קובץ:שלמה מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב (שלישי משמאל) במסיבה ב[[מרוקו]]]]<br />
הרב '''שלמה מטוסוב''' ([[תרע"ז]] - [[א' בכסלו|ראש-חודש כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ומנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בצעירותו שימש סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים ב[[סמרקנד]] ו[[פוקינג]]. היה ה[[שליח]] הראשון שנשלח ישירות על ידי [[הרבי]]. פעל בשליחות ה[[מרכז לענייני חינוך]] ב[[מרסיי]], [[צרפת]], ולאחר מכן נשלח על ידי הרבי ל[[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]], שם פעל במשך כחמישים שנה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[ויטבסק]] ב[[רוסיה הלבנה]], ב[[יום הכיפורים]] [[תרע"ז]]. בצעירותו, בין השנים [[תרפ"ז]] עד [[תש"י]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים ויטבסק|ויטבסק]], [[תומכי תמימים מוהילוב|מוהילוב]], [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]], [[תומכי תמימים סמרקנד|סמרקנד]], [[תומכי תמימים פאקינג|פאקינג]] ו[[תומכי תמימים פריז|פריז]]. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ג]] נאסר בכותאיס בעוון לימוד תורה. בשנת [[תרצ"ה]] נאסר ב[[מוסקבה]] בגין השתייכותו לחסידות ליובאוויטש ונשלח לגלות בקזחסטן. עד שנת [[תש"ד]] היה במאסר וגלות והצליח לברוח וכדי להסתתר השיג מסמכים פולנים.<br />
<br />
שהה ב[[טשקנט]] ועבר ל[[סמרקנד]], שם היה יד ימינו של הרב [[ניסן נמנוב]] בניהול [[תומכי תמימים סמרקנד]].<br />
<br />
באמצעות המסמכים הפולנים, בשנת [[תש"ו]] יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]]{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות}}. <br />
<br />
התחתן עם רעייתו מרת פעסיא (בת המשפיע הרב [[יהודה לייב קרסיק]]).<br />
<br />
בשנת [[תשי"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]] וניהל שם את מוסדות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] עד לשנת [[תנש"א]]. בשנותיו האחרונות מפאת מחלתו עבר ל[[קראון הייטס]].<br />
<br />
נפטר ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשס"ח]].<br />
<br />
==לימודים במחתרת==<br />
הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[יום הכיפורים]] בשנת [[תרע"ז]] ב[[ויטבסק]] ב[[בלרוס]], להוריו ר' יצחק אייזיק וביילא מטוסוב, שניהם חסידי חב"ד במשך מספר דורות {{הערה|הרב [[שלמה מטוסוב]], רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, ע' א}}<br />
<br />
למד ב'חדר' ואצל מלמדים פרטיים. בגיל 10 נפתחה ישיבת תומכי תמימים בעירו – [[ויטבסק]], ומאז למד בה במשך שנתיים. מויטבסק עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב[[מוהילוב]], ואודות הסבל באותם ימים כתב ברמזים לאחיו שהיו בארץ הקודש. ובאותה תקופה אדמו"ר הריי"צ שהה בארץ הקודש במהלך ביקורו הידוע. האחים מטוסוב נכנסו ל'יחידות' והציגו את הגלויה ואדמו"ר הריי"צ ביקש שישאירו אותה אצלו. בשנים הבאות למד בישיבות תומכי תמימים נוספות ובהם [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]]{{הערה|[[חב"ד במרוקו]], תשע"ז ע' 353}}. <br />
<br />
===המאסרים וניסיונות יציאה===<br />
בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], התארגנה קבוצה אשר ביקשו להבריח את הגבול מגרוזיה לטורקיה וכך לצאת מרוסיה הסובייטית בה סבלו החסידים מרדיפות הקומוניסטים והתמים שלמה מטוסוב הצטרף לקבוצה זו, אלא שהניסיון נכשל, וחברי הקבוצה ועוד מחסידי חב"ד נעצרו, כאשר הרב מטוסוב היה העציר הצעיר ביותר – בן 16. לאחר שלושה חודשי חקירות, העצורים הצעירים ובהם הרב מטוסוב שוחררו, אבל החסידים המבוגרים נשלחו לגלות{{הערה|הרב [[שלמה מטוסוב]], רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, פרק חמישי}}.<br />
<br />
לאחר השחרור עבר ל[[מלחובקה]] שליד [[מוסקבה]], שם גרו קבוצה של חסידי חב"ד ובהם הרב [[ניסן נמנוב]], והתמים שלמה מטוסוב למד ממנו חסידות והשתתף בהתוועדויותיו, ומאז היו בקשר למעלה מיובל שנים ברציפות{{הערה|הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי}}.<br />
שאיפתו של התמים הצעיר, היתה לצאת מרוסיה הסובייטית, כדי לחיות חיים יהודים-חסידיים, ללא חשש ורדיפות. בתקופה זו הצליח להשיג סרטיפיקט (אישור כניסה לארץ הקודש) אותו השיגו אחיו מישיבת הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], והם גם העבירו אליו כרטיס נסיעה באוניה. אבל השלטונות הסובייטים לא איפשרו לו לצאת, וכל בקשותיו נענו בשלילה{{הערה|הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי. [[חב"ד במרוקו]], פרק נד}}.<br />
<br />
בקיץ תרצ"ה, נאסר בשנית, במהלך גל מאסרים ב[[מוסקבה]] והאיזור, אז נאסרו שבעה, ובהם שישה מחסידי חב"ד והתמים שלמה מטוסוב, אשר נחקר ממושכות, אך ידע לא לתת אינפורמציה אודות אחרים. לאחר חודש וחצי מעצר, הואשם בהשתייכות לארגון דרייזין, דהיינו להרב [[אברהם דרייזין]] מנהל ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות. ונגזר דינו לשלוש שנות גלות{{הערה|התיק פורסם ברשמי ביאורים, עמוד נז}}. שלמה הוגלה לקזחסטן, ובתוך תקופת הגלות, נשפט שוב לעשר שנות גלות והוגלה יחד עם הרב [[אליעזר ננס]] למחנה העבודה "וולגה-לג", שם לא חילל שבת מה שהיה כרוך במסירות נפש.<br />
בשנים הבאות הועבר ממחנה למחנה, ובתקופת מלחמת העולם השניה נשלח לעבוד בשביל הצבא במכרות פחם, אך כעבור ימים ספורים כאשר השבת התקרבה, והבין שיקשה לשמור שבת במכרות הפחם, נמלט לעיירה אחרת, והשיג פספורט פולני מזוייף על שם 'דוד בירנבוים', ובהמשך נסע ל[[טשקנט]], שם הצטרף לחסידים הרבים שהגיעו למקום בזמן המלחמה{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק שישי}}.<br />
==סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים==<br />
<br />
===בסמרקנד===<br />
בטשקנט התארח תקופה מסויימת אצל הרב [[בן ציון שם טוב]] ולימד את ילדיו. לאחר זמן עבר לגור אצל הרב [[שמואל פרוס]]. בשנת תש"ד הרב [[ניסן נמנוב]] התכונן לעבור מטשקנט בה גר לסמרקנד, כדי לנהל את ישיבות תומכי תמימים וזאת לבקשת המנהלים בסמרקנד. וטרם עבר לסמרקנד לקח עמו את התמים שלמה מטוסוב שיהיה לו לעזר, אך הבחור התנה כי יוכל חצי יום ללמוד וחצי יום לעבוד כסגנו של הרב נמנוב וכך אירע בפועל.<br />
בסמרקנד למד עם מספר תמימים ובהם הרב [[הלל פבזנר]] והרב [[ניסן פינסון]] ומאז היה עמם בידידות קרובה במשך עשרות שנים. במקביל כאמור, כיהן כסגנו של הרב נמנוב בניהול ישיבות תומכי תמימים בסמרקנד, אשר מפאת המלחמה, הפכה לישיבה תומכי תמימים המרכזית בברית המועצות {{הערה|רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק ארבעה עשר}}.<br />
<br />
===בפוקינג===<br />
לאחר המלחמה יצא את ברית המועצות, והגיע למחנה העקורים בפוקינג, שם כיהן כסגן מנהל ישיבת תומכי תמימים, כאשר המנהל הוא הרב ניסן נמנוב. בתקןפת פוקינג הרבי שלח דרך הרב מטוסוב ספרים ותשמישי קדושה לחסידים והתמימים במחנות העקורים וכך החל קשר עם הרבי באמצעות מכתבים{{הערה|[[היציאה מרוסיה (ספר)]], תש"פ}}.<br />
בשנים הבאות הגיע לצרפת, למד בישיבת תומכי תמימים בברינואה, ובתקופה הבאה כיהן כמגיד שיעור בישיבה{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 355}}.<br />
<br />
===השליחות למרסיי===<br />
[[קובץ:שלמה מטוסוב צעיר.jpg|ממוזער|הרב מטוסוב בצעירותו]]<br />
בתקופה זו שאף לעלות לארץ הקודש אך בתחילת שנת [[תש"י]] ביקש ממנו הרב [[בנימין גורודצקי]] שלפני נסיעתו לארץ הקודש יעבוד "רק חודשיים" בהפצת תורה בין פליטי מצרים, [[מרוקו]], [[תוניסיה|תוניס]] ואלג'יר, ששהו בתשעה מחנות-מעבר במרסיי לפני עלייתם לארץ הקודש. ב[[חודש טבת]] [[תש"י]] החל הרב מטוסוב לפעול, זכה להצלחה גדולה והקים בתקופה קצרה תלמודי-תורה בכל תשעת המחנות. מאות ילדים למדו בהם. בינתיים נסתלק כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. בתחילת [[חודש אדר]], כשנסתיימו החודשיים, הודיע הרב מטוסוב לר' בנימין גורודצקי שתם הזמן ועכשיו עליו למצוא ממלא-מקום. הרב מטוסוב חזר לפריז והתחיל בהכנות לנסיעה לארץ-ישראל.<br />
<br />
כעבור מספר שבועות הגיע אליו ר' בנימין גורודצקי ואמר לו בנימת התנצלות: הייתי מוכרח להודיע על זה לרבי החדש, והראה לו מענה ובו תמיהה על עזיבת התפקיד. הרב מטוסוב השיב לרבי במכתב התנצלות ולאחר זמן קצר קיבל מהרבי מכתב תשובה{{הערה|מיום כ"ה ניסן}}: "נסע למארסעל והצליח שם בדרך למעלה מן הטבע ברוחניות... כשנודעתי שהוא באחת שטובתו הוא דוקא בנסיעה לאה"ק... ויהי רצון שיחליט ויסתדר באופן היותר מתאים לפניו בגו"ר וישמיע בשו"ט מהנעשה אתו וממה שהוא עושה עם אחרים". המכתב הזה השפיע מאד על הרב מטוסוב, אשר הכיר את הרבי מזה מספר שנים באמצעות מכתבים, והיה מהראשונים שכתבו לרבי "כ"ק" כמו שכותבים לרבי. ולכן החליט להמשיך לעבוד למרות הקושי הרב לוותר על ההחלטה וההכנות המרובות. וכך יצא בפועל כי השליח ששלח הרבי מעצמו מתחילת נשיאותו, היה רבי שלמה מטוסוב, שנשלח תחילה למרסיי ואחר כך ל[[מרוקו]]. {{הערה|רשמי ביאורים חלק אפיקי שם ברוקלין, תשנ"ח. כפר חב"ד גליון 632)}}. <br />
בתקופה ההיא השתדך הרב מטוסוב עם זוגתו, מרת פעסיא, בת המשפיע הרב [[לייב קרסיק]] - הוא ורעייתו נפטרו בימי מלחמת העולם השנייה ובנותיו שרדו, הגיעו למחנה העקורים פוקינג ובהוראת אדמו"ר הריי"צ עברו לצרפת כדי להשתדך שם {{הערה|אלה תולדות פרץ עמוד 213}}.<br />
<br />
==השליחות ל[[קזבלנקה]]==<br />
<br />
בהמשך קיבל מכתבים נוספים מהרבי בו הורהו להתחיל בפעילות בצרפת והרב מטוסוב, בתקופה שלאחר השידוך, הגיע למרסיי לפעילות, אך זו היתה רק ההתחלה. בעיצומה של הפעילות במרסיי הגיעה בקשתו של הרבי לנסוע למרוקו עם רעייתו המיועדת. כך נכתב באגרת [[כ"ו באב|כ"ו מנחם אב]]:"יקבל עליו העבודה בשדה החינוך במוסדותינו שם, ואף כי קשה עדיין לקבוע פרטי העבודה שם, כי הרי זה דבר חדש, בכל זה יש לקוות לכר נרחב במקצוע החזקת התורה והיהדות ובמילא להצלחה מופלגת בכחות נשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ואשרי חלקם של כל אלו וואס וועלן זיין אפ זיין וואגען [-שיהיו על המרכבה שלו]. ומובן מעצמו אשר כוונתי שנכון הדבר הוא גם לטובתו וטובת ב"ג תי' ולהסתדרות בחיים מאושרים".<br />
<br />
קבלת הניירות נמשכה זמן רב עד [[חודש שבט]] [[תשי"א]] שאז קיבל את הויזה ויצא לקזבלנקה, עיר גדולה שחיו בה בשעתו כמאה אלף יהודים והיא העיר המרכזית של [[מרוקו]] בכלל ושל היהדות בפרט. מיד עם הגיעו החל הרב מטוסוב להקים תלמודי תורה וישיבות עבור אלפי תלמידים. ההתחלה הייתה בקזבלנקה, ומשם המשיך לכפרים ועיירות שמסביב, וכך הקים על פי הוראות הרבי את התשתית הגדולה של רשת "[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]]" בכשבעים ערים וכפרים, כאשר במוסדות אלו למדו מידי שנה אלפי תלמידים.<br />
<br />
==מנהל מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
בהוראת הרבי כיהן הרב מטוסוב כמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. למעשה היה מנהל-על ובכל עיר וכפר היו מנהלים למוסדות והרב מטוסוב ניהל את הכל הן בצד הגשמי והן בצד הרוחני.<br />
לצד היותו מנהל כלל המוסדות במרוקו, ניהל את אימפריית המוסדות המרכזיים בקזבלנקה בה גרו רוב יהודי מרוקו ובה בכל מוסד חב"די למדו מאות תלמידים {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], <br />
[[חב"ד במרוקו]] פרק ב}}.<br />
<br />
===מצוה בה זהיר טפי - ניהול המוסדות===<br />
<br />
הרבי כתב לרב מטוסוב כי המצוה שלו בה צריך להיות "זהיר טפי" היינו שהיא החשובה ביותר אצלו: ניהול המוסדות "שזכה והצליח ובהשגחה פרטית נתמנה ומנהל אותם במסירה ונתינה" {{הערה| [[חב"ד במרוקו]] עמוד 25}}.<br />
<br />
==מוסדות [[קזבלנקה]]==<br />
מוסדות חב"ד שהוקמו על ידי הרב מטוסוב והשלוחים בקזבלנקה:<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד ב[[מרוקו]].<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. <br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. <br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות.<br />
<br />
==ידידות עם רבני ומנהיגי מרוקו==<br />
קשר מיוחד יצר הרב מטוסוב עם רבני ומנהיגי יהדות מרוקו ובהם: הרבנים הגאונים: ה[[בבא סאלי]], ה[[בבא מאיר]], הרב [[שלום משאש]] ועוד רבים. וגם עם נשיאי יהדות מרוקו מר דוד עמאר ומר סרג' ברדוגו.<br />
<br />
הקשר הידידותי התבטא בשיתוף פעולה מלא במהלך הקמת המוסדות, ולאורך שנים בעשיה למען פיתוח מוסדות חב"ד במרוקו ופעילות בכל התחומים של שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
הרב מטוסוב פעל כל השנים לקשר את רבני ומנהיגי מרוקו לרבי, באמצעות מכתבים וגם מפגשים. ממרוקו נשלחו מכתבים לרבי, והרבי השיב באגרות מהן ארוכות ומפורטות{{הערה|[ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}.<br />
<br />
==עם הבבא סאלי==<br />
<br />
קשר קרוב נוצר בין הרב מטוסוב לבין הבבא סאלי והבבא מאיר. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן הבבא סאלי כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע לארפוד כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות. <br />
<br />
ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי והרבי. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו הבבא מאיר ובני משפחה נוספים{{הערה|בית משיח 1367}}.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
בשנים האחרונות לחייו חלה הרב מטוסוב ועבר להתגורר בקראון הייטס. בתקופתו האחרונה המחלה החמירה, ובראש חודש כסלו תשס"ח, בזמן כינוס השלוחים העולמי, נפטר והוא בן 91. ההלויה התקיימה ביום ראשון א' כסלו, כאשר אלפי השלוחים מלווים את השליח הראשון הישיר של הרבי{{הערה|חב"ד במרוקו, ע' 356}}<br />
<br />
==ספרו: רשמי ביאורים==<br />
בשנת תשנ"ח הוציא לאור את הספר "רשמי ביאורים" הכולל פלפולים וביאורים בגמרא, מדרשים, רמב"ם, הלכה ודרוש לצד ביאורים בתורת הרבי. לספרו התורני ישנה תוספת - פרקי זכרונות מתקופת הלימודים והמאסרים ברוסיה הסובייטית, תקופת היציאה מרוסיה, תפקידו כסגן מנהל הישיבה בפוקינג, והמעבר לצרפת.<br />
בפתח הספר יש הסכמות של הרב [[מרדכי מנטליק]] ראש ישיבת תומכי תמימים ב-770, הרב [[פנחס הירשפרונג]] רבה של מונטריאול, הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]]. הרב [[מנשה הקטן]] אב"ד של קהילת אונגוואר והרב [[שלום משאש]] רבה של מרוקו וירושלים{{הערה|רשמי ביאורים במבוא}}.<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו''':<br />
* מרת פעסיא מטוסוב - נולדה בעיר לנינגרד ([[פטרבורג]]) להוריה הרב [[יהודה לייב קרסיק]] וזוגתו, נפטרה ג' [[חשון]] [[תשע"א]]. <br />
'''בניו''':<br />
* הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר טולוז שב[[צרפת]].<br />
* הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר קאן שב[[צרפת]].<br />
* הרב [[אליהו מטוסוב]] - חבר מערכת [[אוצר החסידים]] [[קראון הייטס]].<br />
* הרב [[יונה מטוסוב]] - [[שליח]] במדיסון שבמדינת וויסקאנסין.<br />
* הרב [[ראובן מטוסוב]] - [[שליח]] ל[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].<br />
* הרב [[שמריהו מטוסוב]] - משפיע ראשי [[תומכי תמימים פוקונוס]].<br />
* הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]] - [[שליח]] אלבערטא שב[[קנדה]].<br />
'''בנותיו''':<br />
* מרת איידלא אשת הרב דוד אבא נמנוב נכד הרב [[ניסן נמנוב]] - [[קראון הייטס]].<br />
* מרת ביילא אשת הרב עמנואל פאלאטינסקי, ניו ג'רזי.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד ב[[מרוקו]], חשוון ה'תשע"ז<br />
*[[היציאה מרוסיה (ספר)]], תש"פ<br />
*הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, ביאורים בנגלה וחלק זכרונות אפיקי שם, תשנ"ח, ניו יורק<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42406 תמונות מחייו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* ירוחם לנדסמן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20662 השליח שדיבר אידיש וערבית]''', מתוך עיתון משפחה {{שטורעם}} י"ב כסלו תשס"ח<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3507828 על מה חשב הרבי?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בנו הרב יוסף יצחק מטוסוב מתראיין למגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]<br />
* '''[https://col.org.il/news/51154 תמונות נדירות: השליח הראשון של הרבי פועל במרוקו]''' {{col}}<br />
*הרב אליעזר אבצן, '''[https://anash.org/the-rebbes-hand-picked-soldier/ החייל שנבחר על ידי הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91.pdf תשורה מטוסוב תשפ"ב]'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מטוסוב שלמה}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה: אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה: אישים בפוקינג]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מטוסוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=610016שלמה מטוסוב2023-07-09T07:10:46Z<p>יהלום: /* מנהל מוסדות חב"ד במרוקו */</p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב (במרכז)]][[קובץ:שלמה מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב (שלישי משמאל) במסיבה ב[[מרוקו]]]]<br />
הרב '''שלמה מטוסוב''' ([[תרע"ז]] - [[א' בכסלו|ראש-חודש כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ומנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בצעירותו שימש סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים ב[[סמרקנד]] ו[[פוקינג]]. היה ה[[שליח]] הראשון שנשלח ישירות על ידי [[הרבי]]. פעל בשליחות ה[[מרכז לענייני חינוך]] ב[[מרסיי]], [[צרפת]], ולאחר מכן נשלח על ידי הרבי ל[[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]], שם פעל במשך כחמישים שנה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[ויטבסק]] ב[[רוסיה הלבנה]], ב[[יום הכיפורים]] [[תרע"ז]]. בצעירותו, בין השנים [[תרפ"ז]] עד [[תש"י]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים ויטבסק|ויטבסק]], [[תומכי תמימים מוהילוב|מוהילוב]], [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]], [[תומכי תמימים סמרקנד|סמרקנד]], [[תומכי תמימים פאקינג|פאקינג]] ו[[תומכי תמימים פריז|פריז]]. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ג]] נאסר בכותאיס בעוון לימוד תורה. בשנת [[תרצ"ה]] נאסר ב[[מוסקבה]] בגין השתייכותו לחסידות ליובאוויטש ונשלח לגלות בקזחסטן. עד שנת [[תש"ד]] היה במאסר וגלות והצליח לברוח וכדי להסתתר השיג מסמכים פולנים.<br />
<br />
שהה ב[[טשקנט]] ועבר ל[[סמרקנד]], שם היה יד ימינו של הרב [[ניסן נמנוב]] בניהול [[תומכי תמימים סמרקנד]].<br />
<br />
באמצעות המסמכים הפולנים, בשנת [[תש"ו]] יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]]{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות}}. <br />
<br />
התחתן עם רעייתו מרת פעסיא (בת המשפיע הרב [[יהודה לייב קרסיק]]).<br />
<br />
בשנת [[תשי"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]] וניהל שם את מוסדות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] עד לשנת [[תנש"א]]. בשנותיו האחרונות מפאת מחלתו עבר ל[[קראון הייטס]].<br />
<br />
נפטר ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשס"ח]].<br />
<br />
==לימודים במחתרת==<br />
הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[יום הכיפורים]] בשנת [[תרע"ז]] ב[[ויטבסק]] ב[[בלרוס]], להוריו ר' יצחק אייזיק וביילא מטוסוב, שניהם חסידי חב"ד במשך מספר דורות {{הערה|הרב [[שלמה מטוסוב]], רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, ע' א}}<br />
<br />
למד ב'חדר' ואצל מלמדים פרטיים. בגיל 10 נפתחה ישיבת תומכי תמימים בעירו – [[ויטבסק]], ומאז למד בה במשך שנתיים. מויטבסק עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב[[מוהילוב]], ואודות הסבל באותם ימים כתב ברמזים לאחיו שהיו בארץ הקודש. ובאותה תקופה אדמו"ר הריי"צ שהה בארץ הקודש במהלך ביקורו הידוע. האחים מטוסוב נכנסו ל'יחידות' והציגו את הגלויה ואדמו"ר הריי"צ ביקש שישאירו אותה אצלו. בשנים הבאות למד בישיבות תומכי תמימים נוספות ובהם [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]]{{הערה|[[חב"ד במרוקו]], תשע"ז ע' 353}}. <br />
<br />
===המאסרים וניסיונות יציאה===<br />
בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], התארגנה קבוצה אשר ביקשו להבריח את הגבול מגרוזיה לטורקיה וכך לצאת מרוסיה הסובייטית בה סבלו החסידים מרדיפות הקומוניסטים והתמים שלמה מטוסוב הצטרף לקבוצה זו, אלא שהניסיון נכשל, וחברי הקבוצה ועוד מחסידי חב"ד נעצרו, כאשר הרב מטוסוב היה העציר הצעיר ביותר – בן 16. לאחר שלושה חודשי חקירות, העצורים הצעירים ובהם הרב מטוסוב שוחררו, אבל החסידים המבוגרים נשלחו לגלות{{הערה|הרב [[שלמה מטוסוב]], רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, פרק חמישי}}.<br />
<br />
לאחר השחרור עבר ל[[מלחובקה]] שליד [[מוסקבה]], שם גרו קבוצה של חסידי חב"ד ובהם הרב [[ניסן נמנוב]], והתמים שלמה מטוסוב למד ממנו חסידות והשתתף בהתוועדויותיו, ומאז היו בקשר למעלה מיובל שנים ברציפות{{הערה|הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי}}.<br />
שאיפתו של התמים הצעיר, היתה לצאת מרוסיה הסובייטית, כדי לחיות חיים יהודים-חסידיים, ללא חשש ורדיפות. בתקופה זו הצליח להשיג סרטיפיקט (אישור כניסה לארץ הקודש) אותו השיגו אחיו מישיבת הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], והם גם העבירו אליו כרטיס נסיעה באוניה. אבל השלטונות הסובייטים לא איפשרו לו לצאת, וכל בקשותיו נענו בשלילה{{הערה|הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי. [[חב"ד במרוקו]], פרק נד}}.<br />
<br />
בקיץ תרצ"ה, נאסר בשנית, במהלך גל מאסרים ב[[מוסקבה]] והאיזור, אז נאסרו שבעה, ובהם שישה מחסידי חב"ד והתמים שלמה מטוסוב, אשר נחקר ממושכות, אך ידע לא לתת אינפורמציה אודות אחרים. לאחר חודש וחצי מעצר, הואשם בהשתייכות לארגון דרייזין, דהיינו להרב [[אברהם דרייזין]] מנהל ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות. ונגזר דינו לשלוש שנות גלות{{הערה|התיק פורסם ברשמי ביאורים, עמוד נז}}. שלמה הוגלה לקזחסטן, ובתוך תקופת הגלות, נשפט שוב לעשר שנות גלות והוגלה יחד עם הרב [[אליעזר ננס]] למחנה העבודה "וולגה-לג", שם לא חילל שבת מה שהיה כרוך במסירות נפש.<br />
בשנים הבאות הועבר ממחנה למחנה, ובתקופת מלחמת העולם השניה נשלח לעבוד בשביל הצבא במכרות פחם, אך כעבור ימים ספורים כאשר השבת התקרבה, והבין שיקשה לשמור שבת במכרות הפחם, נמלט לעיירה אחרת, והשיג פספורט פולני מזוייף על שם 'דוד בירנבוים', ובהמשך נסע ל[[טשקנט]], שם הצטרף לחסידים הרבים שהגיעו למקום בזמן המלחמה{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק שישי}}.<br />
==סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים==<br />
<br />
===בסמרקנד===<br />
בטשקנט התארח תקופה מסויימת אצל הרב [[בן ציון שם טוב]] ולימד את ילדיו. לאחר זמן עבר לגור אצל הרב [[שמואל פרוס]]. בשנת תש"ד הרב [[ניסן נמנוב]] התכונן לעבור מטשקנט בה גר לסמרקנד, כדי לנהל את ישיבות תומכי תמימים וזאת לבקשת המנהלים בסמרקנד. וטרם עבר לסמרקנד לקח עמו את התמים שלמה מטוסוב שיהיה לו לעזר, אך הבחור התנה כי יוכל חצי יום ללמוד וחצי יום לעבוד כסגנו של הרב נמנוב וכך אירע בפועל.<br />
בסמרקנד למד עם מספר תמימים ובהם הרב [[הלל פבזנר]] והרב [[ניסן פינסון]] ומאז היה עמם בידידות קרובה במשך עשרות שנים. במקביל כאמור, כיהן כסגנו של הרב נמנוב בניהול ישיבות תומכי תמימים בסמרקנד, אשר מפאת המלחמה, הפכה לישיבה תומכי תמימים המרכזית בברית המועצות {{הערה|רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק ארבעה עשר}}.<br />
<br />
===בפוקינג===<br />
לאחר המלחמה יצא את ברית המועצות, והגיע למחנה העקורים בפוקינג, שם כיהן כסגן מנהל ישיבת תומכי תמימים, כאשר המנהל הוא הרב ניסן נמנוב. בתקןפת פוקינג הרבי שלח דרך הרב מטוסוב ספרים ותשמישי קדושה לחסידים והתמימים במחנות העקורים וכך החל קשר עם הרבי באמצעות מכתבים{{הערה|[[היציאה מרוסיה (ספר)]], תש"פ}}.<br />
בשנים הבאות הגיע לצרפת, למד בישיבת תומכי תמימים בברינואה, ובתקופה הבאה כיהן כמגיד שיעור בישיבה{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 355}}.<br />
<br />
===השליחות למרסיי===<br />
[[קובץ:שלמה מטוסוב צעיר.jpg|ממוזער|הרב מטוסוב בצעירותו]]<br />
בתקופה זו שאף לעלות לארץ הקודש אך בתחילת שנת [[תש"י]] ביקש ממנו הרב [[בנימין גורודצקי]] שלפני נסיעתו לארץ הקודש יעבוד "רק חודשיים" בהפצת תורה בין פליטי מצרים, [[מרוקו]], [[תוניסיה|תוניס]] ואלג'יר, ששהו בתשעה מחנות-מעבר במרסיי לפני עלייתם לארץ הקודש. ב[[חודש טבת]] [[תש"י]] החל הרב מטוסוב לפעול, זכה להצלחה גדולה והקים בתקופה קצרה תלמודי-תורה בכל תשעת המחנות. מאות ילדים למדו בהם. בינתיים נסתלק כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. בתחילת [[חודש אדר]], כשנסתיימו החודשיים, הודיע הרב מטוסוב לר' בנימין גורודצקי שתם הזמן ועכשיו עליו למצוא ממלא-מקום. הרב מטוסוב חזר לפריז והתחיל בהכנות לנסיעה לארץ-ישראל.<br />
<br />
כעבור מספר שבועות הגיע אליו ר' בנימין גורודצקי ואמר לו בנימת התנצלות: הייתי מוכרח להודיע על זה לרבי החדש, והראה לו מענה ובו תמיהה על עזיבת התפקיד. הרב מטוסוב השיב לרבי במכתב התנצלות ולאחר זמן קצר קיבל מהרבי מכתב תשובה{{הערה|מיום כ"ה ניסן}}: "נסע למארסעל והצליח שם בדרך למעלה מן הטבע ברוחניות... כשנודעתי שהוא באחת שטובתו הוא דוקא בנסיעה לאה"ק... ויהי רצון שיחליט ויסתדר באופן היותר מתאים לפניו בגו"ר וישמיע בשו"ט מהנעשה אתו וממה שהוא עושה עם אחרים". המכתב הזה השפיע מאד על הרב מטוסוב, אשר הכיר את הרבי מזה מספר שנים באמצעות מכתבים, והיה מהראשונים שכתבו לרבי "כ"ק" כמו שכותבים לרבי. ולכן החליט להמשיך לעבוד למרות הקושי הרב לוותר על ההחלטה וההכנות המרובות. וכך יצא בפועל כי השליח ששלח הרבי מעצמו מתחילת נשיאותו, היה רבי שלמה מטוסוב, שנשלח תחילה למרסיי ואחר כך ל[[מרוקו]]. {{הערה|רשמי ביאורים חלק אפיקי שם ברוקלין, תשנ"ח. כפר חב"ד גליון 632)}}. <br />
בתקופה ההיא השתדך הרב מטוסוב עם זוגתו, מרת פעסיא, בת המשפיע הרב [[לייב קרסיק]] - הוא ורעייתו נפטרו בימי מלחמת העולם השנייה ובנותיו שרדו, הגיעו למחנה העקורים פוקינג ובהוראת אדמו"ר הריי"צ עברו לצרפת כדי להשתדך שם {{הערה|אלה תולדות פרץ עמוד 213}}.<br />
<br />
==השליחות ל[[קזבלנקה]]==<br />
<br />
בהמשך קיבל מכתבים נוספים מהרבי בו הורהו להתחיל בפעילות בצרפת והרב מטוסוב, בתקופה שלאחר השידוך, הגיע למרסיי לפעילות, אך זו היתה רק ההתחלה. בעיצומה של הפעילות במרסיי הגיעה בקשתו של הרבי לנסוע למרוקו עם רעייתו המיועדת. כך נכתב באגרת [[כ"ו באב|כ"ו מנחם אב]]:"יקבל עליו העבודה בשדה החינוך במוסדותינו שם, ואף כי קשה עדיין לקבוע פרטי העבודה שם, כי הרי זה דבר חדש, בכל זה יש לקוות לכר נרחב במקצוע החזקת התורה והיהדות ובמילא להצלחה מופלגת בכחות נשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ואשרי חלקם של כל אלו וואס וועלן זיין אפ זיין וואגען [-שיהיו על המרכבה שלו]. ומובן מעצמו אשר כוונתי שנכון הדבר הוא גם לטובתו וטובת ב"ג תי' ולהסתדרות בחיים מאושרים".<br />
<br />
קבלת הניירות נמשכה זמן רב עד [[חודש שבט]] [[תשי"א]] שאז קיבל את הויזה ויצא לקזבלנקה, עיר גדולה שחיו בה בשעתו כמאה אלף יהודים והיא העיר המרכזית של [[מרוקו]] בכלל ושל היהדות בפרט. מיד עם הגיעו החל הרב מטוסוב להקים תלמודי תורה וישיבות עבור אלפי תלמידים. ההתחלה הייתה בקזבלנקה, ומשם המשיך לכפרים ועיירות שמסביב, וכך הקים על פי הוראות הרבי את התשתית הגדולה של רשת "[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]]" בכשבעים ערים וכפרים, כאשר במוסדות אלו למדו מידי שנה אלפי תלמידים.<br />
<br />
==מנהל מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
בהוראת הרבי כיהן הרב מטוסוב כמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. למעשה היה מנהל-על ובכל עיר וכפר היו מנהלים למוסדות והרב מטוסוב ניהל את הכל הן בצד הגשמי והן בצד הרוחני.<br />
לצד היותו מנהל כלל המוסדות במרוקו, ניהל את אימפריית המוסדות המרכזיים בקזבלנקה בה גרו רוב יהודי מרוקו ובה בכל מוסד חב"די למדו מאות תלמידים {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], <br />
[[חב"ד במרוקו]] פרק ב}}.<br />
<br />
==מוסדות [[קזבלנקה]]==<br />
מוסדות חב"ד שהוקמו על ידי הרב מטוסוב והשלוחים בקזבלנקה:<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד ב[[מרוקו]].<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. <br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. <br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות.<br />
<br />
==ידידות עם רבני ומנהיגי מרוקו==<br />
קשר מיוחד יצר הרב מטוסוב עם רבני ומנהיגי יהדות מרוקו ובהם: הרבנים הגאונים: ה[[בבא סאלי]], ה[[בבא מאיר]], הרב [[שלום משאש]] ועוד רבים. וגם עם נשיאי יהדות מרוקו מר דוד עמאר ומר סרג' ברדוגו.<br />
<br />
הקשר הידידותי התבטא בשיתוף פעולה מלא במהלך הקמת המוסדות, ולאורך שנים בעשיה למען פיתוח מוסדות חב"ד במרוקו ופעילות בכל התחומים של שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
הרב מטוסוב פעל כל השנים לקשר את רבני ומנהיגי מרוקו לרבי, באמצעות מכתבים וגם מפגשים. ממרוקו נשלחו מכתבים לרבי, והרבי השיב באגרות מהן ארוכות ומפורטות{{הערה|[ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}.<br />
<br />
==עם הבבא סאלי==<br />
<br />
קשר קרוב נוצר בין הרב מטוסוב לבין הבבא סאלי והבבא מאיר. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן הבבא סאלי כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע לארפוד כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות. <br />
<br />
ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי והרבי. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו הבבא מאיר ובני משפחה נוספים{{הערה|בית משיח 1367}}.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
בשנים האחרונות לחייו חלה הרב מטוסוב ועבר להתגורר בקראון הייטס. בתקופתו האחרונה המחלה החמירה, ובראש חודש כסלו תשס"ח, בזמן כינוס השלוחים העולמי, נפטר והוא בן 91. ההלויה התקיימה ביום ראשון א' כסלו, כאשר אלפי השלוחים מלווים את השליח הראשון הישיר של הרבי{{הערה|חב"ד במרוקו, ע' 356}}<br />
<br />
==ספרו: רשמי ביאורים==<br />
בשנת תשנ"ח הוציא לאור את הספר "רשמי ביאורים" הכולל פלפולים וביאורים בגמרא, מדרשים, רמב"ם, הלכה ודרוש לצד ביאורים בתורת הרבי. לספרו התורני ישנה תוספת - פרקי זכרונות מתקופת הלימודים והמאסרים ברוסיה הסובייטית, תקופת היציאה מרוסיה, תפקידו כסגן מנהל הישיבה בפוקינג, והמעבר לצרפת.<br />
בפתח הספר יש הסכמות של הרב [[מרדכי מנטליק]] ראש ישיבת תומכי תמימים ב-770, הרב [[פנחס הירשפרונג]] רבה של מונטריאול, הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]]. הרב [[מנשה הקטן]] אב"ד של קהילת אונגוואר והרב [[שלום משאש]] רבה של מרוקו וירושלים{{הערה|רשמי ביאורים במבוא}}.<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו''':<br />
* מרת פעסיא מטוסוב - נולדה בעיר לנינגרד ([[פטרבורג]]) להוריה הרב [[יהודה לייב קרסיק]] וזוגתו, נפטרה ג' [[חשון]] [[תשע"א]]. <br />
'''בניו''':<br />
* הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר טולוז שב[[צרפת]].<br />
* הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר קאן שב[[צרפת]].<br />
* הרב [[אליהו מטוסוב]] - חבר מערכת [[אוצר החסידים]] [[קראון הייטס]].<br />
* הרב [[יונה מטוסוב]] - [[שליח]] במדיסון שבמדינת וויסקאנסין.<br />
* הרב [[ראובן מטוסוב]] - [[שליח]] ל[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].<br />
* הרב [[שמריהו מטוסוב]] - משפיע ראשי [[תומכי תמימים פוקונוס]].<br />
* הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]] - [[שליח]] אלבערטא שב[[קנדה]].<br />
'''בנותיו''':<br />
* מרת איידלא אשת הרב דוד אבא נמנוב נכד הרב [[ניסן נמנוב]] - [[קראון הייטס]].<br />
* מרת ביילא אשת הרב עמנואל פאלאטינסקי, ניו ג'רזי.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד ב[[מרוקו]], חשוון ה'תשע"ז<br />
*[[היציאה מרוסיה (ספר)]], תש"פ<br />
*הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, ביאורים בנגלה וחלק זכרונות אפיקי שם, תשנ"ח, ניו יורק<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42406 תמונות מחייו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* ירוחם לנדסמן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20662 השליח שדיבר אידיש וערבית]''', מתוך עיתון משפחה {{שטורעם}} י"ב כסלו תשס"ח<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3507828 על מה חשב הרבי?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בנו הרב יוסף יצחק מטוסוב מתראיין למגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]<br />
* '''[https://col.org.il/news/51154 תמונות נדירות: השליח הראשון של הרבי פועל במרוקו]''' {{col}}<br />
*הרב אליעזר אבצן, '''[https://anash.org/the-rebbes-hand-picked-soldier/ החייל שנבחר על ידי הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91.pdf תשורה מטוסוב תשפ"ב]'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מטוסוב שלמה}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה: אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה: אישים בפוקינג]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מטוסוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=610015שלמה מטוסוב2023-07-09T07:06:45Z<p>יהלום: </p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב (במרכז)]][[קובץ:שלמה מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב (שלישי משמאל) במסיבה ב[[מרוקו]]]]<br />
הרב '''שלמה מטוסוב''' ([[תרע"ז]] - [[א' בכסלו|ראש-חודש כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ומנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בצעירותו שימש סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים ב[[סמרקנד]] ו[[פוקינג]]. היה ה[[שליח]] הראשון שנשלח ישירות על ידי [[הרבי]]. פעל בשליחות ה[[מרכז לענייני חינוך]] ב[[מרסיי]], [[צרפת]], ולאחר מכן נשלח על ידי הרבי ל[[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]], שם פעל במשך כחמישים שנה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[ויטבסק]] ב[[רוסיה הלבנה]], ב[[יום הכיפורים]] [[תרע"ז]]. בצעירותו, בין השנים [[תרפ"ז]] עד [[תש"י]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים ויטבסק|ויטבסק]], [[תומכי תמימים מוהילוב|מוהילוב]], [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]], [[תומכי תמימים סמרקנד|סמרקנד]], [[תומכי תמימים פאקינג|פאקינג]] ו[[תומכי תמימים פריז|פריז]]. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ג]] נאסר בכותאיס בעוון לימוד תורה. בשנת [[תרצ"ה]] נאסר ב[[מוסקבה]] בגין השתייכותו לחסידות ליובאוויטש ונשלח לגלות בקזחסטן. עד שנת [[תש"ד]] היה במאסר וגלות והצליח לברוח וכדי להסתתר השיג מסמכים פולנים.<br />
<br />
שהה ב[[טשקנט]] ועבר ל[[סמרקנד]], שם היה יד ימינו של הרב [[ניסן נמנוב]] בניהול [[תומכי תמימים סמרקנד]].<br />
<br />
באמצעות המסמכים הפולנים, בשנת [[תש"ו]] יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]]{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות}}. <br />
<br />
התחתן עם רעייתו מרת פעסיא (בת המשפיע הרב [[יהודה לייב קרסיק]]).<br />
<br />
בשנת [[תשי"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]] וניהל שם את מוסדות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] עד לשנת [[תנש"א]]. בשנותיו האחרונות מפאת מחלתו עבר ל[[קראון הייטס]].<br />
<br />
נפטר ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשס"ח]].<br />
<br />
==לימודים במחתרת==<br />
הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[יום הכיפורים]] בשנת [[תרע"ז]] ב[[ויטבסק]] ב[[בלרוס]], להוריו ר' יצחק אייזיק וביילא מטוסוב, שניהם חסידי חב"ד במשך מספר דורות {{הערה|הרב [[שלמה מטוסוב]], רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, ע' א}}<br />
<br />
למד ב'חדר' ואצל מלמדים פרטיים. בגיל 10 נפתחה ישיבת תומכי תמימים בעירו – [[ויטבסק]], ומאז למד בה במשך שנתיים. מויטבסק עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב[[מוהילוב]], ואודות הסבל באותם ימים כתב ברמזים לאחיו שהיו בארץ הקודש. ובאותה תקופה אדמו"ר הריי"צ שהה בארץ הקודש במהלך ביקורו הידוע. האחים מטוסוב נכנסו ל'יחידות' והציגו את הגלויה ואדמו"ר הריי"צ ביקש שישאירו אותה אצלו. בשנים הבאות למד בישיבות תומכי תמימים נוספות ובהם [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]]{{הערה|[[חב"ד במרוקו]], תשע"ז ע' 353}}. <br />
<br />
===המאסרים וניסיונות יציאה===<br />
בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], התארגנה קבוצה אשר ביקשו להבריח את הגבול מגרוזיה לטורקיה וכך לצאת מרוסיה הסובייטית בה סבלו החסידים מרדיפות הקומוניסטים והתמים שלמה מטוסוב הצטרף לקבוצה זו, אלא שהניסיון נכשל, וחברי הקבוצה ועוד מחסידי חב"ד נעצרו, כאשר הרב מטוסוב היה העציר הצעיר ביותר – בן 16. לאחר שלושה חודשי חקירות, העצורים הצעירים ובהם הרב מטוסוב שוחררו, אבל החסידים המבוגרים נשלחו לגלות{{הערה|הרב [[שלמה מטוסוב]], רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, פרק חמישי}}.<br />
<br />
לאחר השחרור עבר ל[[מלחובקה]] שליד [[מוסקבה]], שם גרו קבוצה של חסידי חב"ד ובהם הרב [[ניסן נמנוב]], והתמים שלמה מטוסוב למד ממנו חסידות והשתתף בהתוועדויותיו, ומאז היו בקשר למעלה מיובל שנים ברציפות{{הערה|הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי}}.<br />
שאיפתו של התמים הצעיר, היתה לצאת מרוסיה הסובייטית, כדי לחיות חיים יהודים-חסידיים, ללא חשש ורדיפות. בתקופה זו הצליח להשיג סרטיפיקט (אישור כניסה לארץ הקודש) אותו השיגו אחיו מישיבת הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], והם גם העבירו אליו כרטיס נסיעה באוניה. אבל השלטונות הסובייטים לא איפשרו לו לצאת, וכל בקשותיו נענו בשלילה{{הערה|הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי. [[חב"ד במרוקו]], פרק נד}}.<br />
<br />
בקיץ תרצ"ה, נאסר בשנית, במהלך גל מאסרים ב[[מוסקבה]] והאיזור, אז נאסרו שבעה, ובהם שישה מחסידי חב"ד והתמים שלמה מטוסוב, אשר נחקר ממושכות, אך ידע לא לתת אינפורמציה אודות אחרים. לאחר חודש וחצי מעצר, הואשם בהשתייכות לארגון דרייזין, דהיינו להרב [[אברהם דרייזין]] מנהל ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות. ונגזר דינו לשלוש שנות גלות{{הערה|התיק פורסם ברשמי ביאורים, עמוד נז}}. שלמה הוגלה לקזחסטן, ובתוך תקופת הגלות, נשפט שוב לעשר שנות גלות והוגלה יחד עם הרב [[אליעזר ננס]] למחנה העבודה "וולגה-לג", שם לא חילל שבת מה שהיה כרוך במסירות נפש.<br />
בשנים הבאות הועבר ממחנה למחנה, ובתקופת מלחמת העולם השניה נשלח לעבוד בשביל הצבא במכרות פחם, אך כעבור ימים ספורים כאשר השבת התקרבה, והבין שיקשה לשמור שבת במכרות הפחם, נמלט לעיירה אחרת, והשיג פספורט פולני מזוייף על שם 'דוד בירנבוים', ובהמשך נסע ל[[טשקנט]], שם הצטרף לחסידים הרבים שהגיעו למקום בזמן המלחמה{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק שישי}}.<br />
==סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים==<br />
<br />
===בסמרקנד===<br />
בטשקנט התארח תקופה מסויימת אצל הרב [[בן ציון שם טוב]] ולימד את ילדיו. לאחר זמן עבר לגור אצל הרב [[שמואל פרוס]]. בשנת תש"ד הרב [[ניסן נמנוב]] התכונן לעבור מטשקנט בה גר לסמרקנד, כדי לנהל את ישיבות תומכי תמימים וזאת לבקשת המנהלים בסמרקנד. וטרם עבר לסמרקנד לקח עמו את התמים שלמה מטוסוב שיהיה לו לעזר, אך הבחור התנה כי יוכל חצי יום ללמוד וחצי יום לעבוד כסגנו של הרב נמנוב וכך אירע בפועל.<br />
בסמרקנד למד עם מספר תמימים ובהם הרב [[הלל פבזנר]] והרב [[ניסן פינסון]] ומאז היה עמם בידידות קרובה במשך עשרות שנים. במקביל כאמור, כיהן כסגנו של הרב נמנוב בניהול ישיבות תומכי תמימים בסמרקנד, אשר מפאת המלחמה, הפכה לישיבה תומכי תמימים המרכזית בברית המועצות {{הערה|רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק ארבעה עשר}}.<br />
<br />
===בפוקינג===<br />
לאחר המלחמה יצא את ברית המועצות, והגיע למחנה העקורים בפוקינג, שם כיהן כסגן מנהל ישיבת תומכי תמימים, כאשר המנהל הוא הרב ניסן נמנוב. בתקןפת פוקינג הרבי שלח דרך הרב מטוסוב ספרים ותשמישי קדושה לחסידים והתמימים במחנות העקורים וכך החל קשר עם הרבי באמצעות מכתבים{{הערה|[[היציאה מרוסיה (ספר)]], תש"פ}}.<br />
בשנים הבאות הגיע לצרפת, למד בישיבת תומכי תמימים בברינואה, ובתקופה הבאה כיהן כמגיד שיעור בישיבה{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 355}}.<br />
<br />
===השליחות למרסיי===<br />
[[קובץ:שלמה מטוסוב צעיר.jpg|ממוזער|הרב מטוסוב בצעירותו]]<br />
בתקופה זו שאף לעלות לארץ הקודש אך בתחילת שנת [[תש"י]] ביקש ממנו הרב [[בנימין גורודצקי]] שלפני נסיעתו לארץ הקודש יעבוד "רק חודשיים" בהפצת תורה בין פליטי מצרים, [[מרוקו]], [[תוניסיה|תוניס]] ואלג'יר, ששהו בתשעה מחנות-מעבר במרסיי לפני עלייתם לארץ הקודש. ב[[חודש טבת]] [[תש"י]] החל הרב מטוסוב לפעול, זכה להצלחה גדולה והקים בתקופה קצרה תלמודי-תורה בכל תשעת המחנות. מאות ילדים למדו בהם. בינתיים נסתלק כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. בתחילת [[חודש אדר]], כשנסתיימו החודשיים, הודיע הרב מטוסוב לר' בנימין גורודצקי שתם הזמן ועכשיו עליו למצוא ממלא-מקום. הרב מטוסוב חזר לפריז והתחיל בהכנות לנסיעה לארץ-ישראל.<br />
<br />
כעבור מספר שבועות הגיע אליו ר' בנימין גורודצקי ואמר לו בנימת התנצלות: הייתי מוכרח להודיע על זה לרבי החדש, והראה לו מענה ובו תמיהה על עזיבת התפקיד. הרב מטוסוב השיב לרבי במכתב התנצלות ולאחר זמן קצר קיבל מהרבי מכתב תשובה{{הערה|מיום כ"ה ניסן}}: "נסע למארסעל והצליח שם בדרך למעלה מן הטבע ברוחניות... כשנודעתי שהוא באחת שטובתו הוא דוקא בנסיעה לאה"ק... ויהי רצון שיחליט ויסתדר באופן היותר מתאים לפניו בגו"ר וישמיע בשו"ט מהנעשה אתו וממה שהוא עושה עם אחרים". המכתב הזה השפיע מאד על הרב מטוסוב, אשר הכיר את הרבי מזה מספר שנים באמצעות מכתבים, והיה מהראשונים שכתבו לרבי "כ"ק" כמו שכותבים לרבי. ולכן החליט להמשיך לעבוד למרות הקושי הרב לוותר על ההחלטה וההכנות המרובות. וכך יצא בפועל כי השליח ששלח הרבי מעצמו מתחילת נשיאותו, היה רבי שלמה מטוסוב, שנשלח תחילה למרסיי ואחר כך ל[[מרוקו]]. {{הערה|רשמי ביאורים חלק אפיקי שם ברוקלין, תשנ"ח. כפר חב"ד גליון 632)}}. <br />
בתקופה ההיא השתדך הרב מטוסוב עם זוגתו, מרת פעסיא, בת המשפיע הרב [[לייב קרסיק]] - הוא ורעייתו נפטרו בימי מלחמת העולם השנייה ובנותיו שרדו, הגיעו למחנה העקורים פוקינג ובהוראת אדמו"ר הריי"צ עברו לצרפת כדי להשתדך שם {{הערה|אלה תולדות פרץ עמוד 213}}.<br />
<br />
==השליחות ל[[קזבלנקה]]==<br />
<br />
בהמשך קיבל מכתבים נוספים מהרבי בו הורהו להתחיל בפעילות בצרפת והרב מטוסוב, בתקופה שלאחר השידוך, הגיע למרסיי לפעילות, אך זו היתה רק ההתחלה. בעיצומה של הפעילות במרסיי הגיעה בקשתו של הרבי לנסוע למרוקו עם רעייתו המיועדת. כך נכתב באגרת [[כ"ו באב|כ"ו מנחם אב]]:"יקבל עליו העבודה בשדה החינוך במוסדותינו שם, ואף כי קשה עדיין לקבוע פרטי העבודה שם, כי הרי זה דבר חדש, בכל זה יש לקוות לכר נרחב במקצוע החזקת התורה והיהדות ובמילא להצלחה מופלגת בכחות נשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ואשרי חלקם של כל אלו וואס וועלן זיין אפ זיין וואגען [-שיהיו על המרכבה שלו]. ומובן מעצמו אשר כוונתי שנכון הדבר הוא גם לטובתו וטובת ב"ג תי' ולהסתדרות בחיים מאושרים".<br />
<br />
קבלת הניירות נמשכה זמן רב עד [[חודש שבט]] [[תשי"א]] שאז קיבל את הויזה ויצא לקזבלנקה, עיר גדולה שחיו בה בשעתו כמאה אלף יהודים והיא העיר המרכזית של [[מרוקו]] בכלל ושל היהדות בפרט. מיד עם הגיעו החל הרב מטוסוב להקים תלמודי תורה וישיבות עבור אלפי תלמידים. ההתחלה הייתה בקזבלנקה, ומשם המשיך לכפרים ועיירות שמסביב, וכך הקים על פי הוראות הרבי את התשתית הגדולה של רשת "[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]]" בכשבעים ערים וכפרים, כאשר במוסדות אלו למדו מידי שנה אלפי תלמידים.<br />
<br />
==מנהל מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
בהוראת הרבי כיהן הרב מטוסוב כמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. למעשה היה מנהל-על ובכל עיר וכפר היו מנהלים למוסדות והרב מטוסוב ניהל את הכל הן בצד הגשמי והן בצד הרוחני.<br />
<br />
==מוסדות [[קזבלנקה]]==<br />
מוסדות חב"ד שהוקמו על ידי הרב מטוסוב והשלוחים בקזבלנקה:<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד ב[[מרוקו]].<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. <br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. <br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות.<br />
<br />
==ידידות עם רבני ומנהיגי מרוקו==<br />
קשר מיוחד יצר הרב מטוסוב עם רבני ומנהיגי יהדות מרוקו ובהם: הרבנים הגאונים: ה[[בבא סאלי]], ה[[בבא מאיר]], הרב [[שלום משאש]] ועוד רבים. וגם עם נשיאי יהדות מרוקו מר דוד עמאר ומר סרג' ברדוגו.<br />
<br />
הקשר הידידותי התבטא בשיתוף פעולה מלא במהלך הקמת המוסדות, ולאורך שנים בעשיה למען פיתוח מוסדות חב"ד במרוקו ופעילות בכל התחומים של שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
הרב מטוסוב פעל כל השנים לקשר את רבני ומנהיגי מרוקו לרבי, באמצעות מכתבים וגם מפגשים. ממרוקו נשלחו מכתבים לרבי, והרבי השיב באגרות מהן ארוכות ומפורטות{{הערה|[ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}.<br />
<br />
==עם הבבא סאלי==<br />
<br />
קשר קרוב נוצר בין הרב מטוסוב לבין הבבא סאלי והבבא מאיר. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן הבבא סאלי כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע לארפוד כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות. <br />
<br />
ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי והרבי. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו הבבא מאיר ובני משפחה נוספים{{הערה|בית משיח 1367}}.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
בשנים האחרונות לחייו חלה הרב מטוסוב ועבר להתגורר בקראון הייטס. בתקופתו האחרונה המחלה החמירה, ובראש חודש כסלו תשס"ח, בזמן כינוס השלוחים העולמי, נפטר והוא בן 91. ההלויה התקיימה ביום ראשון א' כסלו, כאשר אלפי השלוחים מלווים את השליח הראשון הישיר של הרבי{{הערה|חב"ד במרוקו, ע' 356}}<br />
<br />
==ספרו: רשמי ביאורים==<br />
בשנת תשנ"ח הוציא לאור את הספר "רשמי ביאורים" הכולל פלפולים וביאורים בגמרא, מדרשים, רמב"ם, הלכה ודרוש לצד ביאורים בתורת הרבי. לספרו התורני ישנה תוספת - פרקי זכרונות מתקופת הלימודים והמאסרים ברוסיה הסובייטית, תקופת היציאה מרוסיה, תפקידו כסגן מנהל הישיבה בפוקינג, והמעבר לצרפת.<br />
בפתח הספר יש הסכמות של הרב [[מרדכי מנטליק]] ראש ישיבת תומכי תמימים ב-770, הרב [[פנחס הירשפרונג]] רבה של מונטריאול, הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]]. הרב [[מנשה הקטן]] אב"ד של קהילת אונגוואר והרב [[שלום משאש]] רבה של מרוקו וירושלים{{הערה|רשמי ביאורים במבוא}}.<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו''':<br />
* מרת פעסיא מטוסוב - נולדה בעיר לנינגרד ([[פטרבורג]]) להוריה הרב [[יהודה לייב קרסיק]] וזוגתו, נפטרה ג' [[חשון]] [[תשע"א]]. <br />
'''בניו''':<br />
* הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר טולוז שב[[צרפת]].<br />
* הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר קאן שב[[צרפת]].<br />
* הרב [[אליהו מטוסוב]] - חבר מערכת [[אוצר החסידים]] [[קראון הייטס]].<br />
* הרב [[יונה מטוסוב]] - [[שליח]] במדיסון שבמדינת וויסקאנסין.<br />
* הרב [[ראובן מטוסוב]] - [[שליח]] ל[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].<br />
* הרב [[שמריהו מטוסוב]] - משפיע ראשי [[תומכי תמימים פוקונוס]].<br />
* הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]] - [[שליח]] אלבערטא שב[[קנדה]].<br />
'''בנותיו''':<br />
* מרת איידלא אשת הרב דוד אבא נמנוב נכד הרב [[ניסן נמנוב]] - [[קראון הייטס]].<br />
* מרת ביילא אשת הרב עמנואל פאלאטינסקי, ניו ג'רזי.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד ב[[מרוקו]], חשוון ה'תשע"ז<br />
*[[היציאה מרוסיה (ספר)]], תש"פ<br />
*הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, ביאורים בנגלה וחלק זכרונות אפיקי שם, תשנ"ח, ניו יורק<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42406 תמונות מחייו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* ירוחם לנדסמן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20662 השליח שדיבר אידיש וערבית]''', מתוך עיתון משפחה {{שטורעם}} י"ב כסלו תשס"ח<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3507828 על מה חשב הרבי?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בנו הרב יוסף יצחק מטוסוב מתראיין למגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]<br />
* '''[https://col.org.il/news/51154 תמונות נדירות: השליח הראשון של הרבי פועל במרוקו]''' {{col}}<br />
*הרב אליעזר אבצן, '''[https://anash.org/the-rebbes-hand-picked-soldier/ החייל שנבחר על ידי הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91.pdf תשורה מטוסוב תשפ"ב]'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מטוסוב שלמה}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה: אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה: אישים בפוקינג]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מטוסוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%A8&diff=609617מיכאל ליפסקר2023-07-07T04:18:16Z<p>יהלום: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מיכאל ליפסקר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל ליפסקר]]<br />
הרב '''מיכאל ליפסקר''' (מכונה גם בשם '''ר' מייקל''', [[תרס"ז]] - [[ה' אייר]] [[תשמ"ה]]) היה [[שליח]] שנשלח ל[[מרוקו]] בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] אך נשלח בפועל על ידי [[הרבי]]. הוא מונה כשליח למרוקו בכ' [[שבט]] [[תש"י]] וכיהן כמורם הרוחני של אלפי יהודים ב[[מקנס]] בפרט וב[[מרוקו]] בכלל. בשנותיו המאוחרות שימש כמנהל מטבח בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
==מנהל ומשגיח בתומכי תמימים==<br />
נולד ב[[פולטבה]] בשנת [[תרס"ז]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)]] ולאמו מרת בת שבע.<br />
למד בישיבות תומכי תמימים ב[[קרעמנצ'וג]] בה למד אצל הרב [[יחזקאל הימלשטיין]] ובישיבת תומכי תמימים באסטשקוב בה שמע שיעורים בגמרא מהרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] ובישיבת תומכי תמימים בנעוועל בה קיבל מהרב [[יהודה עבער]] {{הערה|הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת, עמודים ח-ט}}.<br />
בעודו בחור, כיהן כמנהל ומשגיח בסניפי תומכי תמימים פולוצק וקייב ואף גייס תרומות לישיבות תומכי תמימים {{הערה|הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת, עמוד י ויג}}<br />
<br />
==מסירות נפש במצור לנינגרד==<br />
<br />
[[נישואין|נשא]] את רעייתו טייבל בת החסיד הרב [[אליהו פאר]]. ובתקופות הקשות ב[[רוסיה]] היה מהדמויות הבולטות בין [[אנ"ש]] ב[[לנינגרד]], שפעלו בעסקנות הכלל, ובין שאר פעולותיו בימי המצור על לנינגרד- יחד עם גיסו הרב [[ברוך שיפרין]] הביא אלפים לקבורה בקבר ישראל. <br />
<br />
בעת המצור על לנינגרד במלחמת העולם השניה, מתו התושבים ברחובות בהמוניהם, ולא היה מי שיקבור אותם. ההערכות הן, כי לא פחות ממיליון תושבי לנינגרד גוועו ברעב בתקופת המצור, וביניהם רבות ממשפחות אנ"ש בעיר. יהודים רבים הביאו באופן לא מתואם את קרוביהם הנפטרים אל חצר [[בית הכנסת]] הגדול, ומשם נלקחו לקבורת ישראל. מי שנחלצו להביאם לקבורת ישראל, היו שני הגיסים הרב מיכאל ליפסקר והרב [[ברוך שיפרין]], שהחליטו כי למרות המחלות המידבקות שהשתוללו, והסכנה להידבק מהנפטרים, הם ידאגו להביא את האלפים הרבים לקבורת ישראל. <br />
<br />
הם דאגו לאסוף את הגופות לבית הכנסת הגדול, ובימי שישי היו שוכרים משאית גדולה, אותה היו ממלאים בשבעים-שמונים גופות ל"ע, ומעבירים ל[[בית עלמין|בית העלמין]] לקבורה, שם היו חופרים בור ענק שהפך עד מהרה לקבר אחים נוסף ל"ע.<br />
<br />
אחד היחידים שזכו לקבורה בקבר יחיד באותם ימים, היה הרב [[יהושע נימוטין]] מחשובי רבני חב"ד באותה תקופה. הוא ורעייתו נפטרו מרעב בשלהי [[חודש שבט]] [[תש"ב]]. ר' [[ברוך שיפרין]], ר' מיכאל ליפסקר והרב [[זלמן שמעון דבורקין]] דאגו לקוברם זה לצד זה בקבר יחיד, אלא שבמהלך המלחמה הסימנים למיקום הקבר אבדו, וכיום אין יודעים את מקום קבורתם{{הערה|מתוך ערך [[פטרבורג]]}}. <br />
<br />
בימי המלחמה ברח לגרוזיה, שימש כ[[משפיע]] ו[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]]{{הערה|תכתב זאת וכפר חב"ד גיליון 1565}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]] ברח מרוסיה תחת זהות פולנית בדויה כחלק מתכנית בריחה מאורגנת של אלפי חסידים שנקראה בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]]. לאחר נדודים במחנות, התיישב ב[[פריז]], שם זכה לשהות לצד הרבי כאשר בא ללוות את אימו הרבנית [[חנה שניאורסון]] בדרכה לניו יורק.<br />
<br />
==שליחות במקנס==<br />
במכתב [[הרבי שליט"א]] ב[[כ' בשבט]] [[תש"י]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/559.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקנט].}}, עשרה ימים לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט]], כתב הרבי לרב ליפסקר שלפני ההסתלקות דיבר [[הרבי הריי"צ]] עימו על הצורך לפעול לחיזוק היהדות והחינוך היהודי ב[[מרוקו]], וביקש לשלוח לשם את הרב ליפסקר. הרב ליפסקר קיבל את האגרת בסוף [[חודש שבט]] ואף שהופתע מההוראה לנסוע למדינה זרה לו לחלוטין, הסכים, ולאחר הודעתו לרבי על כך עמד איתו הרבי בקשר מכתבים בקשר להכנות לנסיעה.<br />
<br />
הרב ליפסקר הגיע למקנס במרוקו בחודש אייר תש"י והחל בהקמת ישיבה ובמשך השנים פיתח אימפריית מוסדות מפוארים לצד פעילות ענפה. במוסדות אותם הצמיח וניהל הרב ליפסקר על פי הוראות הרבי, למדו תורה תלמידים ותלמידות רבים תוך טעימה מתורת החסידות. לצד זאת הרב ליפסקר פיתח פעילות ענפה במסגרות חינוך מגוונות{{הערה|הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]]}}. <br />
<br />
הרבי שיגר אליו מכתבים ומברקים רבים, ובהם הוראות כלליות ופרטיות הנוגעות אליו, לרבני העיר, למנהלי המוסדות, לתלמידים ולחברי הקהילה.<br />
<br />
את הישיבה הקים בסיוע הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] ובה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב מיכאל ליפסקר{{הערה|הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]]}}. ההצלחה של הישיבה הביאה לגידול מהיר במספר התלמידים, עד שהבניין הראשון כבר היה צר מלהכיל את מספר התלמידים הגדול, ומאידך - התקציב של השלוחים לא היה גדול כדי לרכוש מבנים נוספים. לכן שכר הרב ליפסקר בניין גדול מאוד ששימש כאוצר לתבואה, ותוך זמן קצר דאג להתאימו לצרכי הישיבה, כולל ריצוף, חלונות ועוד עבודה רבה שבסופה נכנסו התלמידים לבניין בו היו כיתות הלימוד, בית הכנסת וגם חדרי השינה. רק הכיתות של הישיבה הקטנה נותרו במבנה הישן. בנוסף לכך בבניין החדש נבנה מקווה עבור תלמידי הישיבה, כדי שיתאפשר להם לטבול בתנאים אופטימליים. מבנה הישיבה החדש והמפואר היה מרכז ללימודי הישיבה, וגם מרכז לכל החגיגות והכינוסים של חב"ד במקנס. בבניין זה גם נאפו המצות לפסח עבור יהודי מקנס ובו גם התקיימו חתונות בנו ובתו של הרב ליפסקר{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת}}.<br />
<br />
הרב מיכאל ליפסקר הקים במקנס מוסדות לתפארת:<br />
<br />
ישיבת אהלי יוסף יצחק<br />
<br />
בית רבקה מיסודי ועד סמינר. <br />
<br />
בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. <br />
<br />
תפארת בחורים<br />
<br />
הרב מיכאל ליפסקר פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}} וזכה להצלחה רבה בקירוב יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי ה[[חסידות]], והצליח להשפיע על עשרות מהם להפוך לחסידי חב"ד נלהבים.<br />
<br />
לאחר שחזר להתגורר ב[[קראון הייטס]], על אף תפקידו במשך השנים, חפץ להתפרנס מיגיע כפיו ועבד לפרנסתו כמנהל מטבח בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
נפטר בגיל 78 ב[[ה' אייר]] [[תשמ"ה]] ונטמן בבית החיים ע"ש מונטיפיורי שבקווינס, בסמיכות ל[[האוהל|אוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]. את מקומו במטבח הישיבה מילא ר' [[יוסף יצחק וילימובסקי]].<br />
<br />
==ידידות עם רבני מקנס==<br />
קשר מיוחד יצר הרב ליפסקר עם רבני ומנהיגי יהדות מקנס והסביבה ובהם הרב טולידנו הנזכר.<br />
<br />
הקשר הידידותי התבטא בשיתוף פעולה מלא במהלך הקמת המוסדות, ולאורך שנים בעשיה למען פיתוח מוסדות חב"ד ופעילות בכל התחומים במקנס וסביבותיה. <br />
<br />
הרב ליפסקר פעל כל השנים לקשר את רבני ומנהיגי מקנס והאיזור לרבי{{הערה|[ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב [[עזריאל חייקין]], שליח וראש [[ישיבת חב"ד באגאדיר]], רבה הראשי של [[אוקראינה]] לשעבר.<br />
*גיסו, הרב [[ברוך שיפרין]].<br />
*אחיו, הרב [[יעקב ליפסקר]].<br />
*אחיו, הרב [[אריה זאב ליפסקר]].<br />
*אחיו, הרב [[אליהו עקיבא ליפסקר]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כב, כד, נד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{קישור שטורעם|79918|news|"בבתיהם של 90% מיהודי מרוקו תלויה תמונת הרבי"|הרב [[משה מרינובסקי]]|ד' באייר תשע"ה}} (קישור שבור).<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - תולדות חייו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/11/23/176199802380.html כך יצא השליח הראשון]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גיליון 1045, כ"ד חשון תשע"ז<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ליפסקר, מיכאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכותאיס]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפריז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בניו יורק]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%A8&diff=609615מיכאל ליפסקר2023-07-07T04:17:09Z<p>יהלום: /* שליחות במקנס */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מיכאל ליפסקר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל ליפסקר]]<br />
הרב '''מיכאל ליפסקר''' (מכונה גם בשם '''ר' מייקל''', [[תרס"ז]] - [[ה' אייר]] [[תשמ"ה]]) היה [[שליח]] שנשלח ל[[מרוקו]] בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] אך נשלח בפועל על ידי [[הרבי]]. הוא מונה כשליח למרוקו בכ' [[שבט]] [[תש"י]] וכיהן כמורם הרוחני של אלפי יהודים ב[[מקנס]] בפרט וב[[מרוקו]] בכלל. בשנותיו המאוחרות שימש כמנהל מטבח בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
==מנהל ומשגיח בתומכי תמימים==<br />
נולד ב[[פולטבה]] בשנת [[תרס"ז]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)]] ולאמו מרת בת שבע.<br />
למד בישיבות תומכי תמימים ב[[קרעמנצ'וג]] בה למד אצל הרב [[יחזקאל הימלשטיין]] ובישיבת תומכי תמימים באסטשקוב בה שמע שיעורים בגמרא מהרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] ובישיבת תומכי תמימים בנעוועל בה קיבל מהרב [[יהודה עבער]] {{הערה|הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת, עמודים ח-ט}}.<br />
בעודו בחור, כיהן כמנהל ומשגיח בסניפי תומכי תמימים פולוצק וקייב ואף גייס תרומות לישיבות תומכי תמימים {{הערה|הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת, עמוד י ויג}}<br />
<br />
==מסירות נפש במצור לנינגרד==<br />
<br />
[[נישואין|נשא]] את רעייתו טייבל בת החסיד הרב [[אליהו פאר]]. ובתקופות הקשות ב[[רוסיה]] היה מהדמויות הבולטות בין [[אנ"ש]] ב[[לנינגרד]], שפעלו בעסקנות הכלל, ובין שאר פעולותיו בימי המצור על לנינגרד- יחד עם גיסו הרב [[ברוך שיפרין]] הביא אלפים לקבורה בקבר ישראל. <br />
<br />
בעת המצור על לנינגרד במלחמת העולם השניה, מתו התושבים ברחובות בהמוניהם, ולא היה מי שיקבור אותם. ההערכות הן, כי לא פחות ממיליון תושבי לנינגרד גוועו ברעב בתקופת המצור, וביניהם רבות ממשפחות אנ"ש בעיר. יהודים רבים הביאו באופן לא מתואם את קרוביהם הנפטרים אל חצר [[בית הכנסת]] הגדול, ומשם נלקחו לקבורת ישראל. מי שנחלצו להביאם לקבורת ישראל, היו שני הגיסים הרב מיכאל ליפסקר והרב [[ברוך שיפרין]], שהחליטו כי למרות המחלות המידבקות שהשתוללו, והסכנה להידבק מהנפטרים, הם ידאגו להביא את האלפים הרבים לקבורת ישראל. <br />
<br />
הם דאגו לאסוף את הגופות לבית הכנסת הגדול, ובימי שישי היו שוכרים משאית גדולה, אותה היו ממלאים בשבעים-שמונים גופות ל"ע, ומעבירים ל[[בית עלמין|בית העלמין]] לקבורה, שם היו חופרים בור ענק שהפך עד מהרה לקבר אחים נוסף ל"ע.<br />
<br />
אחד היחידים שזכו לקבורה בקבר יחיד באותם ימים, היה הרב [[יהושע נימוטין]] מחשובי רבני חב"ד באותה תקופה. הוא ורעייתו נפטרו מרעב בשלהי [[חודש שבט]] [[תש"ב]]. ר' [[ברוך שיפרין]], ר' מיכאל ליפסקר והרב [[זלמן שמעון דבורקין]] דאגו לקוברם זה לצד זה בקבר יחיד, אלא שבמהלך המלחמה הסימנים למיקום הקבר אבדו, וכיום אין יודעים את מקום קבורתם{{הערה|מתוך ערך [[פטרבורג]]}}. <br />
<br />
בימי המלחמה ברח לגרוזיה, שימש כ[[משפיע]] ו[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]]{{הערה|תכתב זאת וכפר חב"ד גיליון 1565}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]] ברח מרוסיה תחת זהות פולנית בדויה כחלק מתכנית בריחה מאורגנת של אלפי חסידים שנקראה בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]]. לאחר נדודים במחנות, התיישב ב[[פריז]], שם זכה לשהות לצד הרבי כאשר בא ללוות את אימו הרבנית [[חנה שניאורסון]] בדרכה לניו יורק.<br />
<br />
==שליחות במקנס==<br />
במכתב [[הרבי שליט"א]] ב[[כ' בשבט]] [[תש"י]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/559.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקנט].}}, עשרה ימים לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט]], כתב הרבי לרב ליפסקר שלפני ההסתלקות דיבר [[הרבי הריי"צ]] עימו על הצורך לפעול לחיזוק היהדות והחינוך היהודי ב[[מרוקו]], וביקש לשלוח לשם את הרב ליפסקר. הרב ליפסקר קיבל את האגרת בסוף [[חודש שבט]] ואף שהופתע מההוראה לנסוע למדינה זרה לו לחלוטין, הסכים, ולאחר הודעתו לרבי על כך עמד איתו הרבי בקשר מכתבים בקשר להכנות לנסיעה.<br />
<br />
הרב ליפסקר הגיע למקנס במרוקו בחודש אייר תש"י והחל בהקמת ישיבה ובמשך השנים פיתח אימפריית מוסדות מפוארים לצד פעילות ענפה. במוסדות אותם הצמיח וניהל הרב ליפסקר על פי הוראות הרבי, למדו תורה תלמידים ותלמידות רבים תוך טעימה מתורת החסידות. לצד זאת הרב ליפסקר פיתח פעילות ענפה במסגרות חינוך מגוונות{{הערה|הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]]}}. <br />
<br />
הרבי שיגר אליו מכתבים ומברקים רבים, ובהם הוראות כלליות ופרטיות הנוגעות אליו, לרבני העיר, למנהלי המוסדות, לתלמידים ולחברי הקהילה.<br />
<br />
את הישיבה הקים בסיוע הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] ובה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב מיכאל ליפסקר{{הערה|הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]]}}. ההצלחה של הישיבה הביאה לגידול מהיר במספר התלמידים, עד שהבניין הראשון כבר היה צר מלהכיל את מספר התלמידים הגדול, ומאידך - התקציב של השלוחים לא היה גדול כדי לרכוש מבנים נוספים. לכן שכר הרב ליפסקר בניין גדול מאוד ששימש כאוצר לתבואה, ותוך זמן קצר דאג להתאימו לצרכי הישיבה, כולל ריצוף, חלונות ועוד עבודה רבה שבסופה נכנסו התלמידים לבניין בו היו כיתות הלימוד, בית הכנסת וגם חדרי השינה. רק הכיתות של הישיבה הקטנה נותרו במבנה הישן. בנוסף לכך בבניין החדש נבנה מקווה עבור תלמידי הישיבה, כדי שיתאפשר להם לטבול בתנאים אופטימליים. מבנה הישיבה החדש והמפואר היה מרכז ללימודי הישיבה, וגם מרכז לכל החגיגות והכינוסים של חב"ד במקנס. בבניין זה גם נאפו המצות לפסח עבור יהודי מקנס ובו גם התקיימו חתונות בנו ובתו של הרב ליפסקר{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת}}.<br />
<br />
הרב מיכאל ליפסקר הקים במקנס מוסדות לתפארת:<br />
<br />
ישיבת אהלי יוסף יצחק<br />
<br />
בית רבקה מיסודי ועד סמינר. <br />
<br />
בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. <br />
<br />
תפארת בחורים<br />
<br />
הרב מיכאל ליפסקר פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}} וזכה להצלחה רבה בקירוב יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי ה[[חסידות]], והצליח להשפיע על עשרות מהם להפוך לחסידי חב"ד נלהבים.<br />
<br />
לאחר שחזר להתגורר ב[[קראון הייטס]], על אף תפקידו במשך השנים, חפץ להתפרנס מיגיע כפיו ועבד לפרנסתו כמנהל מטבח בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
נפטר בגיל 78 ב[[ה' אייר]] [[תשמ"ה]] ונטמן בבית החיים ע"ש מונטיפיורי שבקווינס, בסמיכות ל[[האוהל|אוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]. את מקומו במטבח הישיבה מילא ר' [[יוסף יצחק וילימובסקי]].<br />
<br />
==ידידות עם רבני מקנס==<br />
==ידידות עם רבני ומנהיגי מרוקו==<br />
קשר מיוחד יצר הרב ליפסקר עם רבני ומנהיגי יהדות מקנס והסביבה ובהם הרב טולידנו הנזכר.<br />
<br />
הקשר הידידותי התבטא בשיתוף פעולה מלא במהלך הקמת המוסדות, ולאורך שנים בעשיה למען פיתוח מוסדות חב"ד ופעילות בכל התחומים במקנס וסביבותיה. <br />
<br />
הרב ליפסקר פעל כל השנים לקשר את רבני ומנהיגי מקנס והאיזור לרבי{{הערה|[ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב [[עזריאל חייקין]], שליח וראש [[ישיבת חב"ד באגאדיר]], רבה הראשי של [[אוקראינה]] לשעבר.<br />
*גיסו, הרב [[ברוך שיפרין]].<br />
*אחיו, הרב [[יעקב ליפסקר]].<br />
*אחיו, הרב [[אריה זאב ליפסקר]].<br />
*אחיו, הרב [[אליהו עקיבא ליפסקר]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כב, כד, נד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{קישור שטורעם|79918|news|"בבתיהם של 90% מיהודי מרוקו תלויה תמונת הרבי"|הרב [[משה מרינובסקי]]|ד' באייר תשע"ה}} (קישור שבור).<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - תולדות חייו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/11/23/176199802380.html כך יצא השליח הראשון]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גיליון 1045, כ"ד חשון תשע"ז<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ליפסקר, מיכאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכותאיס]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפריז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בניו יורק]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=609614שלמה מטוסוב2023-07-07T04:15:13Z<p>יהלום: /* ידידות עם רבני ומנהיגי מרוקו */</p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב (במרכז)]][[קובץ:שלמה מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב (שלישי משמאל) במסיבה ב[[מרוקו]]]]<br />
הרב '''שלמה מטוסוב''' ([[תרע"ז]] - [[א' בכסלו|ראש-חודש כסלו]] [[תשס"ח]]) היה סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים ב[[סמרקנד]] ו[[פוקינג]]. היה ה[[שליח]] הראשון שנשלח ישירות על ידי [[הרבי]]. פעל בשליחות ה[[מרכז לענייני חינוך]] ב[[מרסיי]], [[צרפת]], ולאחר מכן נשלח על ידי הרבי ל[[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]], שם פעל במשך כחמישים שנה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[ויטבסק]] ב[[רוסיה הלבנה]], ב[[יום הכיפורים]] [[תרע"ז]]. בצעירותו, בין השנים [[תרפ"ז]] עד [[תש"י]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים ויטבסק|ויטבסק]], [[תומכי תמימים מוהילוב|מוהילוב]], [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]], [[תומכי תמימים סמרקנד|סמרקנד]], [[תומכי תמימים פאקינג|פאקינג]] ו[[תומכי תמימים פריז|פריז]]. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ג]] נאסר בכותאיס בעוון לימוד תורה. בשנת [[תרצ"ה]] נאסר ב[[מוסקבה]] בגין השתייכותו לחסידות ליובאוויטש ונשלח לגלות בקזחסטן. עד שנת [[תש"ד]] היה במאסר וגלות והצליח לברוח וכדי להסתתר השיג מסמכים פולנים.<br />
<br />
שהה ב[[טשקנט]] ועבר ל[[סמרקנד]], שם היה יד ימינו של הרב [[ניסן נמנוב]] בניהול [[תומכי תמימים סמרקנד]].<br />
<br />
באמצעות המסמכים הפולנים, בשנת [[תש"ו]] יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]]{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות}}. <br />
<br />
התחתן עם רעייתו מרת פעסיא (בת המשפיע הרב [[יהודה לייב קרסיק]]).<br />
<br />
בשנת [[תשי"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]] וניהל שם את מוסדות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] עד לשנת [[תנש"א]]. בשנותיו האחרונות מפאת מחלתו עבר ל[[קראון הייטס]].<br />
<br />
נפטר ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשס"ח]].<br />
<br />
==לימודים במחתרת==<br />
הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[יום הכיפורים]] בשנת [[תרע"ז]] ב[[ויטבסק]] ב[[בלרוס]], להוריו ר' יצחק אייזיק וביילא מטוסוב, שניהם חסידי חב"ד במשך מספר דורות {{הערה|הרב [[שלמה מטוסוב]], רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, ע' א}}<br />
<br />
למד ב'חדר' ואצל מלמדים פרטיים. בגיל 10 נפתחה ישיבת תומכי תמימים בעירו – [[ויטבסק]], ומאז למד בה במשך שנתיים. מויטבסק עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב[[מוהילוב]], ואודות הסבל באותם ימים כתב ברמזים לאחיו שהיו בארץ הקודש. ובאותה תקופה אדמו"ר הריי"צ שהה בארץ הקודש במהלך ביקורו הידוע. האחים מטוסוב נכנסו ל'יחידות' והציגו את הגלויה ואדמו"ר הריי"צ ביקש שישאירו אותה אצלו. בשנים הבאות למד בישיבות תומכי תמימים נוספות ובהם [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]]{{הערה|[[חב"ד במרוקו]], תשע"ז ע' 353}}. <br />
<br />
===המאסרים וניסיונות יציאה===<br />
בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], התארגנה קבוצה אשר ביקשו להבריח את הגבול מגרוזיה לטורקיה וכך לצאת מרוסיה הסובייטית בה סבלו החסידים מרדיפות הקומוניסטים והתמים שלמה מטוסוב הצטרף לקבוצה זו, אלא שהניסיון נכשל, וחברי הקבוצה ועוד מחסידי חב"ד נעצרו, כאשר הרב מטוסוב היה העציר הצעיר ביותר – בן 16. לאחר שלושה חודשי חקירות, העצורים הצעירים ובהם הרב מטוסוב שוחררו, אבל החסידים המבוגרים נשלחו לגלות{{הערה|הרב [[שלמה מטוסוב]], רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, פרק חמישי}}.<br />
<br />
לאחר השחרור עבר ל[[מלחובקה]] שליד [[מוסקבה]], שם גרו קבוצה של חסידי חב"ד ובהם הרב [[ניסן נמנוב]], והתמים שלמה מטוסוב למד ממנו חסידות והשתתף בהתוועדויותיו, ומאז היו בקשר למעלה מיובל שנים ברציפות{{הערה|הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי}}.<br />
שאיפתו של התמים הצעיר, היתה לצאת מרוסיה הסובייטית, כדי לחיות חיים יהודים-חסידיים, ללא חשש ורדיפות. בתקופה זו הצליח להשיג סרטיפיקט (אישור כניסה לארץ הקודש) אותו השיגו אחיו מישיבת הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], והם גם העבירו אליו כרטיס נסיעה באוניה. אבל השלטונות הסובייטים לא איפשרו לו לצאת, וכל בקשותיו נענו בשלילה{{הערה|הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי. [[חב"ד במרוקו]], פרק נד}}.<br />
<br />
בקיץ תרצ"ה, נאסר בשנית, במהלך גל מאסרים ב[[מוסקבה]] והאיזור, אז נאסרו שבעה, ובהם שישה מחסידי חב"ד והתמים שלמה מטוסוב, אשר נחקר ממושכות, אך ידע לא לתת אינפורמציה אודות אחרים. לאחר חודש וחצי מעצר, הואשם בהשתייכות לארגון דרייזין, דהיינו להרב [[אברהם דרייזין]] מנהל ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות. ונגזר דינו לשלוש שנות גלות{{הערה|התיק פורסם ברשמי ביאורים, עמוד נז}}. שלמה הוגלה לקזחסטן, ובתוך תקופת הגלות, נשפט שוב לעשר שנות גלות והוגלה יחד עם הרב [[אליעזר ננס]] למחנה העבודה "וולגה-לג", שם לא חילל שבת מה שהיה כרוך במסירות נפש.<br />
בשנים הבאות הועבר ממחנה למחנה, ובתקופת מלחמת העולם השניה נשלח לעבוד בשביל הצבא במכרות פחם, אך כעבור ימים ספורים כאשר השבת התקרבה, והבין שיקשה לשמור שבת במכרות הפחם, נמלט לעיירה אחרת, והשיג פספורט פולני מזוייף על שם 'דוד בירנבוים', ובהמשך נסע ל[[טשקנט]], שם הצטרף לחסידים הרבים שהגיעו למקום בזמן המלחמה{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק שישי}}.<br />
==סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים==<br />
<br />
===בסמרקנד===<br />
בטשקנט התארח תקופה מסויימת אצל הרב [[בן ציון שם טוב]] ולימד את ילדיו. לאחר זמן עבר לגור אצל הרב [[שמואל פרוס]]. בשנת תש"ד הרב [[ניסן נמנוב]] התכונן לעבור מטשקנט בה גר לסמרקנד, כדי לנהל את ישיבות תומכי תמימים וזאת לבקשת המנהלים בסמרקנד. וטרם עבר לסמרקנד לקח עמו את התמים שלמה מטוסוב שיהיה לו לעזר, אך הבחור התנה כי יוכל חצי יום ללמוד וחצי יום לעבוד כסגנו של הרב נמנוב וכך אירע בפועל.<br />
בסמרקנד למד עם מספר תמימים ובהם הרב [[הלל פבזנר]] והרב [[ניסן פינסון]] ומאז היה עמם בידידות קרובה במשך עשרות שנים. במקביל כאמור, כיהן כסגנו של הרב נמנוב בניהול ישיבות תומכי תמימים בסמרקנד, אשר מפאת המלחמה, הפכה לישיבה תומכי תמימים המרכזית בברית המועצות {{הערה|רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק ארבעה עשר}}.<br />
<br />
===בפוקינג===<br />
לאחר המלחמה יצא את ברית המועצות, והגיע למחנה העקורים בפוקינג, שם כיהן כסגן מנהל ישיבת תומכי תמימים, כאשר המנהל הוא הרב ניסן נמנוב. בתקןפת פוקינג הרבי שלח דרך הרב מטוסוב ספרים ותשמישי קדושה לחסידים והתמימים במחנות העקורים וכך החל קשר עם הרבי באמצעות מכתבים{{הערה|[[היציאה מרוסיה (ספר)]], תש"פ}}.<br />
בשנים הבאות הגיע לצרפת, למד בישיבת תומכי תמימים בברינואה, ובתקופה הבאה כיהן כמגיד שיעור בישיבה{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 355}}.<br />
<br />
===השליחות למרסיי===<br />
[[קובץ:שלמה מטוסוב צעיר.jpg|ממוזער|הרב מטוסוב בצעירותו]]<br />
בתקופה זו שאף לעלות לארץ הקודש אך בתחילת שנת [[תש"י]] ביקש ממנו הרב [[בנימין גורודצקי]] שלפני נסיעתו לארץ הקודש יעבוד "רק חודשיים" בהפצת תורה בין פליטי מצרים, [[מרוקו]], [[תוניסיה|תוניס]] ואלג'יר, ששהו בתשעה מחנות-מעבר במרסיי לפני עלייתם לארץ הקודש. ב[[חודש טבת]] [[תש"י]] החל הרב מטוסוב לפעול, זכה להצלחה גדולה והקים בתקופה קצרה תלמודי-תורה בכל תשעת המחנות. מאות ילדים למדו בהם. בינתיים נסתלק כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. בתחילת [[חודש אדר]], כשנסתיימו החודשיים, הודיע הרב מטוסוב לר' בנימין גורודצקי שתם הזמן ועכשיו עליו למצוא ממלא-מקום. הרב מטוסוב חזר לפריז והתחיל בהכנות לנסיעה לארץ-ישראל.<br />
<br />
כעבור מספר שבועות הגיע אליו ר' בנימין גורודצקי ואמר לו בנימת התנצלות: הייתי מוכרח להודיע על זה לרבי החדש, והראה לו מענה ובו תמיהה על עזיבת התפקיד. הרב מטוסוב השיב לרבי במכתב התנצלות ולאחר זמן קצר קיבל מהרבי מכתב תשובה{{הערה|מיום כ"ה ניסן}}: "נסע למארסעל והצליח שם בדרך למעלה מן הטבע ברוחניות... כשנודעתי שהוא באחת שטובתו הוא דוקא בנסיעה לאה"ק... ויהי רצון שיחליט ויסתדר באופן היותר מתאים לפניו בגו"ר וישמיע בשו"ט מהנעשה אתו וממה שהוא עושה עם אחרים". המכתב הזה השפיע מאד על הרב מטוסוב, אשר הכיר את הרבי מזה מספר שנים באמצעות מכתבים, והיה מהראשונים שכתבו לרבי "כ"ק" כמו שכותבים לרבי. ולכן החליט להמשיך לעבוד למרות הקושי הרב לוותר על ההחלטה וההכנות המרובות. וכך יצא בפועל כי השליח ששלח הרבי מעצמו מתחילת נשיאותו, היה רבי שלמה מטוסוב, שנשלח תחילה למרסיי ואחר כך ל[[מרוקו]]. {{הערה|רשמי ביאורים חלק אפיקי שם ברוקלין, תשנ"ח. כפר חב"ד גליון 632)}}. <br />
בתקופה ההיא השתדך הרב מטוסוב עם זוגתו, מרת פעסיא, בת המשפיע הרב [[לייב קרסיק]] - הוא ורעייתו נפטרו בימי מלחמת העולם השנייה ובנותיו שרדו, הגיעו למחנה העקורים פוקינג ובהוראת אדמו"ר הריי"צ עברו לצרפת כדי להשתדך שם {{הערה|אלה תולדות פרץ עמוד 213}}.<br />
<br />
==השליחות ל[[קזבלנקה]]==<br />
<br />
בהמשך קיבל מכתבים נוספים מהרבי בו הורהו להתחיל בפעילות בצרפת והרב מטוסוב, בתקופה שלאחר השידוך, הגיע למרסיי לפעילות, אך זו היתה רק ההתחלה. בעיצומה של הפעילות במרסיי הגיעה בקשתו של הרבי לנסוע למרוקו עם רעייתו המיועדת. כך נכתב באגרת [[כ"ו באב|כ"ו מנחם אב]]:"יקבל עליו העבודה בשדה החינוך במוסדותינו שם, ואף כי קשה עדיין לקבוע פרטי העבודה שם, כי הרי זה דבר חדש, בכל זה יש לקוות לכר נרחב במקצוע החזקת התורה והיהדות ובמילא להצלחה מופלגת בכחות נשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ואשרי חלקם של כל אלו וואס וועלן זיין אפ זיין וואגען [-שיהיו על המרכבה שלו]. ומובן מעצמו אשר כוונתי שנכון הדבר הוא גם לטובתו וטובת ב"ג תי' ולהסתדרות בחיים מאושרים".<br />
<br />
קבלת הניירות נמשכה זמן רב עד [[חודש שבט]] [[תשי"א]] שאז קיבל את הויזה ויצא לקזבלנקה, עיר גדולה שחיו בה בשעתו כמאה אלף יהודים והיא העיר המרכזית של [[מרוקו]] בכלל ושל היהדות בפרט. מיד עם הגיעו החל הרב מטוסוב להקים תלמודי תורה וישיבות עבור אלפי תלמידים. ההתחלה הייתה בקזבלנקה, ומשם המשיך לכפרים ועיירות שמסביב, וכך הקים על פי הוראות הרבי את התשתית הגדולה של רשת "[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]]" בכשבעים ערים וכפרים, כאשר במוסדות אלו למדו מידי שנה אלפי תלמידים.<br />
<br />
==מוסדות [[קזבלנקה]]==<br />
מוסדות חב"ד שהוקמו על ידי הרב מטוסוב והשלוחים בקזבלנקה:<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד ב[[מרוקו]].<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. <br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. <br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות.<br />
<br />
==ידידות עם רבני ומנהיגי מרוקו==<br />
קשר מיוחד יצר הרב מטוסוב עם רבני ומנהיגי יהדות מרוקו ובהם: הרבנים הגאונים: ה[[בבא סאלי]], ה[[בבא מאיר]], הרב [[שלום משאש]] ועוד רבים. וגם עם נשיאי יהדות מרוקו מר דוד עמאר ומר סרג' ברדוגו.<br />
<br />
הקשר הידידותי התבטא בשיתוף פעולה מלא במהלך הקמת המוסדות, ולאורך שנים בעשיה למען פיתוח מוסדות חב"ד במרוקו ופעילות בכל התחומים של שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
הרב מטוסוב פעל כל השנים לקשר את רבני ומנהיגי מרוקו לרבי, באמצעות מכתבים וגם מפגשים. ממרוקו נשלחו מכתבים לרבי, והרבי השיב באגרות מהן ארוכות ומפורטות{{הערה|[ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
בשנים האחרונות לחייו חלה הרב מטוסוב ועבר להתגורר בקראון הייטס. בתקופתו האחרונה המחלה החמירה, ובראש חודש כסלו תשס"ח, בזמן כינוס השלוחים העולמי, נפטר והוא בן 91. ההלויה התקיימה ביום ראשון א' כסלו, כאשר אלפי השלוחים מלווים את השליח הראשון הישיר של הרבי{{הערה|חב"ד במרוקו, ע' 356}}<br />
<br />
==ספרו: רשמי ביאורים==<br />
בשנת תשנ"ח הוציא לאור את הספר "רשמי ביאורים" הכולל פלפולים וביאורים בגמרא, מדרשים, רמב"ם, הלכה ודרוש לצד ביאורים בתורת הרבי. לספרו התורני ישנה תוספת - פרקי זכרונות מתקופת הלימודים והמאסרים ברוסיה הסובייטית, תקופת היציאה מרוסיה, תפקידו כסגן מנהל הישיבה בפוקינג, והמעבר לצרפת.<br />
בפתח הספר יש הסכמות של הרב [[מרדכי מנטליק]] ראש ישיבת תומכי תמימים ב-770, הרב [[פנחס הירשפרונג]] רבה של מונטריאול, הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]]. הרב [[מנשה הקטן]] אב"ד של קהילת אונגוואר והרב [[שלום משאש]] רבה של מרוקו וירושלים{{הערה|רשמי ביאורים במבוא}}.<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו''':<br />
* מרת פעסיא מטוסוב - נולדה בעיר לנינגרד ([[פטרבורג]]) להוריה הרב [[יהודה לייב קרסיק]] וזוגתו, נפטרה ג' [[חשון]] [[תשע"א]]. <br />
'''בניו''':<br />
* הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר טולוז שב[[צרפת]].<br />
* הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר קאן שב[[צרפת]].<br />
* הרב [[אליהו מטוסוב]] - חבר מערכת [[אוצר החסידים]] [[קראון הייטס]].<br />
* הרב [[יונה מטוסוב]] - [[שליח]] במדיסון שבמדינת וויסקאנסין.<br />
* הרב [[ראובן מטוסוב]] - [[שליח]] ל[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].<br />
* הרב [[שמריהו מטוסוב]] - משפיע ראשי [[תומכי תמימים פוקונוס]].<br />
* הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]] - [[שליח]] אלבערטא שב[[קנדה]].<br />
'''בנותיו''':<br />
* מרת איידלא אשת הרב דוד אבא נמנוב נכד הרב [[ניסן נמנוב]] - [[קראון הייטס]].<br />
* מרת ביילא אשת הרב עמנואל פאלאטינסקי, ניו ג'רזי.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד ב[[מרוקו]], חשוון ה'תשע"ז<br />
*[[היציאה מרוסיה (ספר)]], תש"פ<br />
*הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, ביאורים בנגלה וחלק זכרונות אפיקי שם, תשנ"ח, ניו יורק<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42406 תמונות מחייו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* ירוחם לנדסמן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20662 השליח שדיבר אידיש וערבית]''', מתוך עיתון משפחה {{שטורעם}} י"ב כסלו תשס"ח<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3507828 על מה חשב הרבי?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בנו הרב יוסף יצחק מטוסוב מתראיין למגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]<br />
* '''[https://col.org.il/news/51154 תמונות נדירות: השליח הראשון של הרבי פועל במרוקו]''' {{col}}<br />
*הרב אליעזר אבצן, '''[https://anash.org/the-rebbes-hand-picked-soldier/ החייל שנבחר על ידי הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91.pdf תשורה מטוסוב תשפ"ב]'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מטוסוב שלמה}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה: אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה: אישים בפוקינג]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מטוסוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=609612שלמה מטוסוב2023-07-07T04:13:45Z<p>יהלום: /* מוסדות קזבלנקה */</p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב (במרכז)]][[קובץ:שלמה מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב (שלישי משמאל) במסיבה ב[[מרוקו]]]]<br />
הרב '''שלמה מטוסוב''' ([[תרע"ז]] - [[א' בכסלו|ראש-חודש כסלו]] [[תשס"ח]]) היה סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים ב[[סמרקנד]] ו[[פוקינג]]. היה ה[[שליח]] הראשון שנשלח ישירות על ידי [[הרבי]]. פעל בשליחות ה[[מרכז לענייני חינוך]] ב[[מרסיי]], [[צרפת]], ולאחר מכן נשלח על ידי הרבי ל[[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]], שם פעל במשך כחמישים שנה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[ויטבסק]] ב[[רוסיה הלבנה]], ב[[יום הכיפורים]] [[תרע"ז]]. בצעירותו, בין השנים [[תרפ"ז]] עד [[תש"י]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים ויטבסק|ויטבסק]], [[תומכי תמימים מוהילוב|מוהילוב]], [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]], [[תומכי תמימים סמרקנד|סמרקנד]], [[תומכי תמימים פאקינג|פאקינג]] ו[[תומכי תמימים פריז|פריז]]. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ג]] נאסר בכותאיס בעוון לימוד תורה. בשנת [[תרצ"ה]] נאסר ב[[מוסקבה]] בגין השתייכותו לחסידות ליובאוויטש ונשלח לגלות בקזחסטן. עד שנת [[תש"ד]] היה במאסר וגלות והצליח לברוח וכדי להסתתר השיג מסמכים פולנים.<br />
<br />
שהה ב[[טשקנט]] ועבר ל[[סמרקנד]], שם היה יד ימינו של הרב [[ניסן נמנוב]] בניהול [[תומכי תמימים סמרקנד]].<br />
<br />
באמצעות המסמכים הפולנים, בשנת [[תש"ו]] יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]]{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות}}. <br />
<br />
התחתן עם רעייתו מרת פעסיא (בת המשפיע הרב [[יהודה לייב קרסיק]]).<br />
<br />
בשנת [[תשי"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]] וניהל שם את מוסדות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] עד לשנת [[תנש"א]]. בשנותיו האחרונות מפאת מחלתו עבר ל[[קראון הייטס]].<br />
<br />
נפטר ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשס"ח]].<br />
<br />
==לימודים במחתרת==<br />
הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[יום הכיפורים]] בשנת [[תרע"ז]] ב[[ויטבסק]] ב[[בלרוס]], להוריו ר' יצחק אייזיק וביילא מטוסוב, שניהם חסידי חב"ד במשך מספר דורות {{הערה|הרב [[שלמה מטוסוב]], רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, ע' א}}<br />
<br />
למד ב'חדר' ואצל מלמדים פרטיים. בגיל 10 נפתחה ישיבת תומכי תמימים בעירו – [[ויטבסק]], ומאז למד בה במשך שנתיים. מויטבסק עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב[[מוהילוב]], ואודות הסבל באותם ימים כתב ברמזים לאחיו שהיו בארץ הקודש. ובאותה תקופה אדמו"ר הריי"צ שהה בארץ הקודש במהלך ביקורו הידוע. האחים מטוסוב נכנסו ל'יחידות' והציגו את הגלויה ואדמו"ר הריי"צ ביקש שישאירו אותה אצלו. בשנים הבאות למד בישיבות תומכי תמימים נוספות ובהם [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]]{{הערה|[[חב"ד במרוקו]], תשע"ז ע' 353}}. <br />
<br />
===המאסרים וניסיונות יציאה===<br />
בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], התארגנה קבוצה אשר ביקשו להבריח את הגבול מגרוזיה לטורקיה וכך לצאת מרוסיה הסובייטית בה סבלו החסידים מרדיפות הקומוניסטים והתמים שלמה מטוסוב הצטרף לקבוצה זו, אלא שהניסיון נכשל, וחברי הקבוצה ועוד מחסידי חב"ד נעצרו, כאשר הרב מטוסוב היה העציר הצעיר ביותר – בן 16. לאחר שלושה חודשי חקירות, העצורים הצעירים ובהם הרב מטוסוב שוחררו, אבל החסידים המבוגרים נשלחו לגלות{{הערה|הרב [[שלמה מטוסוב]], רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, פרק חמישי}}.<br />
<br />
לאחר השחרור עבר ל[[מלחובקה]] שליד [[מוסקבה]], שם גרו קבוצה של חסידי חב"ד ובהם הרב [[ניסן נמנוב]], והתמים שלמה מטוסוב למד ממנו חסידות והשתתף בהתוועדויותיו, ומאז היו בקשר למעלה מיובל שנים ברציפות{{הערה|הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי}}.<br />
שאיפתו של התמים הצעיר, היתה לצאת מרוסיה הסובייטית, כדי לחיות חיים יהודים-חסידיים, ללא חשש ורדיפות. בתקופה זו הצליח להשיג סרטיפיקט (אישור כניסה לארץ הקודש) אותו השיגו אחיו מישיבת הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], והם גם העבירו אליו כרטיס נסיעה באוניה. אבל השלטונות הסובייטים לא איפשרו לו לצאת, וכל בקשותיו נענו בשלילה{{הערה|הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי. [[חב"ד במרוקו]], פרק נד}}.<br />
<br />
בקיץ תרצ"ה, נאסר בשנית, במהלך גל מאסרים ב[[מוסקבה]] והאיזור, אז נאסרו שבעה, ובהם שישה מחסידי חב"ד והתמים שלמה מטוסוב, אשר נחקר ממושכות, אך ידע לא לתת אינפורמציה אודות אחרים. לאחר חודש וחצי מעצר, הואשם בהשתייכות לארגון דרייזין, דהיינו להרב [[אברהם דרייזין]] מנהל ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות. ונגזר דינו לשלוש שנות גלות{{הערה|התיק פורסם ברשמי ביאורים, עמוד נז}}. שלמה הוגלה לקזחסטן, ובתוך תקופת הגלות, נשפט שוב לעשר שנות גלות והוגלה יחד עם הרב [[אליעזר ננס]] למחנה העבודה "וולגה-לג", שם לא חילל שבת מה שהיה כרוך במסירות נפש.<br />
בשנים הבאות הועבר ממחנה למחנה, ובתקופת מלחמת העולם השניה נשלח לעבוד בשביל הצבא במכרות פחם, אך כעבור ימים ספורים כאשר השבת התקרבה, והבין שיקשה לשמור שבת במכרות הפחם, נמלט לעיירה אחרת, והשיג פספורט פולני מזוייף על שם 'דוד בירנבוים', ובהמשך נסע ל[[טשקנט]], שם הצטרף לחסידים הרבים שהגיעו למקום בזמן המלחמה{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק שישי}}.<br />
==סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים==<br />
<br />
===בסמרקנד===<br />
בטשקנט התארח תקופה מסויימת אצל הרב [[בן ציון שם טוב]] ולימד את ילדיו. לאחר זמן עבר לגור אצל הרב [[שמואל פרוס]]. בשנת תש"ד הרב [[ניסן נמנוב]] התכונן לעבור מטשקנט בה גר לסמרקנד, כדי לנהל את ישיבות תומכי תמימים וזאת לבקשת המנהלים בסמרקנד. וטרם עבר לסמרקנד לקח עמו את התמים שלמה מטוסוב שיהיה לו לעזר, אך הבחור התנה כי יוכל חצי יום ללמוד וחצי יום לעבוד כסגנו של הרב נמנוב וכך אירע בפועל.<br />
בסמרקנד למד עם מספר תמימים ובהם הרב [[הלל פבזנר]] והרב [[ניסן פינסון]] ומאז היה עמם בידידות קרובה במשך עשרות שנים. במקביל כאמור, כיהן כסגנו של הרב נמנוב בניהול ישיבות תומכי תמימים בסמרקנד, אשר מפאת המלחמה, הפכה לישיבה תומכי תמימים המרכזית בברית המועצות {{הערה|רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק ארבעה עשר}}.<br />
<br />
===בפוקינג===<br />
לאחר המלחמה יצא את ברית המועצות, והגיע למחנה העקורים בפוקינג, שם כיהן כסגן מנהל ישיבת תומכי תמימים, כאשר המנהל הוא הרב ניסן נמנוב. בתקןפת פוקינג הרבי שלח דרך הרב מטוסוב ספרים ותשמישי קדושה לחסידים והתמימים במחנות העקורים וכך החל קשר עם הרבי באמצעות מכתבים{{הערה|[[היציאה מרוסיה (ספר)]], תש"פ}}.<br />
בשנים הבאות הגיע לצרפת, למד בישיבת תומכי תמימים בברינואה, ובתקופה הבאה כיהן כמגיד שיעור בישיבה{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 355}}.<br />
<br />
===השליחות למרסיי===<br />
[[קובץ:שלמה מטוסוב צעיר.jpg|ממוזער|הרב מטוסוב בצעירותו]]<br />
בתקופה זו שאף לעלות לארץ הקודש אך בתחילת שנת [[תש"י]] ביקש ממנו הרב [[בנימין גורודצקי]] שלפני נסיעתו לארץ הקודש יעבוד "רק חודשיים" בהפצת תורה בין פליטי מצרים, [[מרוקו]], [[תוניסיה|תוניס]] ואלג'יר, ששהו בתשעה מחנות-מעבר במרסיי לפני עלייתם לארץ הקודש. ב[[חודש טבת]] [[תש"י]] החל הרב מטוסוב לפעול, זכה להצלחה גדולה והקים בתקופה קצרה תלמודי-תורה בכל תשעת המחנות. מאות ילדים למדו בהם. בינתיים נסתלק כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. בתחילת [[חודש אדר]], כשנסתיימו החודשיים, הודיע הרב מטוסוב לר' בנימין גורודצקי שתם הזמן ועכשיו עליו למצוא ממלא-מקום. הרב מטוסוב חזר לפריז והתחיל בהכנות לנסיעה לארץ-ישראל.<br />
<br />
כעבור מספר שבועות הגיע אליו ר' בנימין גורודצקי ואמר לו בנימת התנצלות: הייתי מוכרח להודיע על זה לרבי החדש, והראה לו מענה ובו תמיהה על עזיבת התפקיד. הרב מטוסוב השיב לרבי במכתב התנצלות ולאחר זמן קצר קיבל מהרבי מכתב תשובה{{הערה|מיום כ"ה ניסן}}: "נסע למארסעל והצליח שם בדרך למעלה מן הטבע ברוחניות... כשנודעתי שהוא באחת שטובתו הוא דוקא בנסיעה לאה"ק... ויהי רצון שיחליט ויסתדר באופן היותר מתאים לפניו בגו"ר וישמיע בשו"ט מהנעשה אתו וממה שהוא עושה עם אחרים". המכתב הזה השפיע מאד על הרב מטוסוב, אשר הכיר את הרבי מזה מספר שנים באמצעות מכתבים, והיה מהראשונים שכתבו לרבי "כ"ק" כמו שכותבים לרבי. ולכן החליט להמשיך לעבוד למרות הקושי הרב לוותר על ההחלטה וההכנות המרובות. וכך יצא בפועל כי השליח ששלח הרבי מעצמו מתחילת נשיאותו, היה רבי שלמה מטוסוב, שנשלח תחילה למרסיי ואחר כך ל[[מרוקו]]. {{הערה|רשמי ביאורים חלק אפיקי שם ברוקלין, תשנ"ח. כפר חב"ד גליון 632)}}. <br />
בתקופה ההיא השתדך הרב מטוסוב עם זוגתו, מרת פעסיא, בת המשפיע הרב [[לייב קרסיק]] - הוא ורעייתו נפטרו בימי מלחמת העולם השנייה ובנותיו שרדו, הגיעו למחנה העקורים פוקינג ובהוראת אדמו"ר הריי"צ עברו לצרפת כדי להשתדך שם {{הערה|אלה תולדות פרץ עמוד 213}}.<br />
<br />
==השליחות ל[[קזבלנקה]]==<br />
<br />
בהמשך קיבל מכתבים נוספים מהרבי בו הורהו להתחיל בפעילות בצרפת והרב מטוסוב, בתקופה שלאחר השידוך, הגיע למרסיי לפעילות, אך זו היתה רק ההתחלה. בעיצומה של הפעילות במרסיי הגיעה בקשתו של הרבי לנסוע למרוקו עם רעייתו המיועדת. כך נכתב באגרת [[כ"ו באב|כ"ו מנחם אב]]:"יקבל עליו העבודה בשדה החינוך במוסדותינו שם, ואף כי קשה עדיין לקבוע פרטי העבודה שם, כי הרי זה דבר חדש, בכל זה יש לקוות לכר נרחב במקצוע החזקת התורה והיהדות ובמילא להצלחה מופלגת בכחות נשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ואשרי חלקם של כל אלו וואס וועלן זיין אפ זיין וואגען [-שיהיו על המרכבה שלו]. ומובן מעצמו אשר כוונתי שנכון הדבר הוא גם לטובתו וטובת ב"ג תי' ולהסתדרות בחיים מאושרים".<br />
<br />
קבלת הניירות נמשכה זמן רב עד [[חודש שבט]] [[תשי"א]] שאז קיבל את הויזה ויצא לקזבלנקה, עיר גדולה שחיו בה בשעתו כמאה אלף יהודים והיא העיר המרכזית של [[מרוקו]] בכלל ושל היהדות בפרט. מיד עם הגיעו החל הרב מטוסוב להקים תלמודי תורה וישיבות עבור אלפי תלמידים. ההתחלה הייתה בקזבלנקה, ומשם המשיך לכפרים ועיירות שמסביב, וכך הקים על פי הוראות הרבי את התשתית הגדולה של רשת "[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]]" בכשבעים ערים וכפרים, כאשר במוסדות אלו למדו מידי שנה אלפי תלמידים.<br />
<br />
==מוסדות [[קזבלנקה]]==<br />
מוסדות חב"ד שהוקמו על ידי הרב מטוסוב והשלוחים בקזבלנקה:<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד ב[[מרוקו]].<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. <br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. <br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות.<br />
<br />
==ידידות עם רבני ומנהיגי מרוקו==<br />
קשר מיוחד יצר הרב מטוסוב עם רבני ומנהיגי יהדות מרוקו ובהם: הרבנים הגאונים: ה[[בבא סאלי]], ה[[בבא מאיר]], הרב [[שלום משאש]] ועוד רבים. וגם עם נשיאי יהדות מרוקו מר דוד עמאר ומר סרג' ברדוגו.<br />
<br />
הקשר הידידותי התבטא בשיתוף פעולה מלא במהלך הקמת המוסדות, ולאורך שנים בעשיה למען פיתוח מוסדות חב"ד במרוקו ופעילות בכל התחומים של שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
הרב מטוסוב פעל כל השנים לקשר את רבני ומנהיגי מרוקו לרבי, באמצעות מכתבים וגם מפגשים. ממרוקו נשלחו מכתבים לרבי, והרבי השיב באגרות מהן ארוכות ומפורטות.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
בשנים האחרונות לחייו חלה הרב מטוסוב ועבר להתגורר בקראון הייטס. בתקופתו האחרונה המחלה החמירה, ובראש חודש כסלו תשס"ח, בזמן כינוס השלוחים העולמי, נפטר והוא בן 91. ההלויה התקיימה ביום ראשון א' כסלו, כאשר אלפי השלוחים מלווים את השליח הראשון הישיר של הרבי{{הערה|חב"ד במרוקו, ע' 356}}<br />
<br />
==ספרו: רשמי ביאורים==<br />
בשנת תשנ"ח הוציא לאור את הספר "רשמי ביאורים" הכולל פלפולים וביאורים בגמרא, מדרשים, רמב"ם, הלכה ודרוש לצד ביאורים בתורת הרבי. לספרו התורני ישנה תוספת - פרקי זכרונות מתקופת הלימודים והמאסרים ברוסיה הסובייטית, תקופת היציאה מרוסיה, תפקידו כסגן מנהל הישיבה בפוקינג, והמעבר לצרפת.<br />
בפתח הספר יש הסכמות של הרב [[מרדכי מנטליק]] ראש ישיבת תומכי תמימים ב-770, הרב [[פנחס הירשפרונג]] רבה של מונטריאול, הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]]. הרב [[מנשה הקטן]] אב"ד של קהילת אונגוואר והרב [[שלום משאש]] רבה של מרוקו וירושלים{{הערה|רשמי ביאורים במבוא}}.<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו''':<br />
* מרת פעסיא מטוסוב - נולדה בעיר לנינגרד ([[פטרבורג]]) להוריה הרב [[יהודה לייב קרסיק]] וזוגתו, נפטרה ג' [[חשון]] [[תשע"א]]. <br />
'''בניו''':<br />
* הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר טולוז שב[[צרפת]].<br />
* הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר קאן שב[[צרפת]].<br />
* הרב [[אליהו מטוסוב]] - חבר מערכת [[אוצר החסידים]] [[קראון הייטס]].<br />
* הרב [[יונה מטוסוב]] - [[שליח]] במדיסון שבמדינת וויסקאנסין.<br />
* הרב [[ראובן מטוסוב]] - [[שליח]] ל[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].<br />
* הרב [[שמריהו מטוסוב]] - משפיע ראשי [[תומכי תמימים פוקונוס]].<br />
* הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]] - [[שליח]] אלבערטא שב[[קנדה]].<br />
'''בנותיו''':<br />
* מרת איידלא אשת הרב דוד אבא נמנוב נכד הרב [[ניסן נמנוב]] - [[קראון הייטס]].<br />
* מרת ביילא אשת הרב עמנואל פאלאטינסקי, ניו ג'רזי.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד ב[[מרוקו]], חשוון ה'תשע"ז<br />
*[[היציאה מרוסיה (ספר)]], תש"פ<br />
*הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, ביאורים בנגלה וחלק זכרונות אפיקי שם, תשנ"ח, ניו יורק<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42406 תמונות מחייו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* ירוחם לנדסמן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20662 השליח שדיבר אידיש וערבית]''', מתוך עיתון משפחה {{שטורעם}} י"ב כסלו תשס"ח<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3507828 על מה חשב הרבי?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בנו הרב יוסף יצחק מטוסוב מתראיין למגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]<br />
* '''[https://col.org.il/news/51154 תמונות נדירות: השליח הראשון של הרבי פועל במרוקו]''' {{col}}<br />
*הרב אליעזר אבצן, '''[https://anash.org/the-rebbes-hand-picked-soldier/ החייל שנבחר על ידי הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91.pdf תשורה מטוסוב תשפ"ב]'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מטוסוב שלמה}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה: אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה: אישים בפוקינג]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מטוסוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%A9&diff=609586שיחה:שלום משאש2023-07-07T03:14:02Z<p>יהלום: </p>
<hr />
<div>מצוטט פה הספד של הרב משאש על הרבי מומלץ מאוד להסיר![[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 04:41, 30 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
:נזכרתי במאמר קריינא דאיגרתא הוא להווי פרוונקא! [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 05:12, 30 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
::אגב בעיית ההספדים היא סדרתית ולפלא גדול -צריך בעזרת השם יתברך לסדר את זה. [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 05:18, 30 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
:::כל זמן שאין מילות הסתלקות זה בסדר גמור. זה שהשבחים נאמרו בתור הספד אינו נוגע כאן. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו באב ה'תשע"ו, למניינם 05:20, 30 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
::::(הוספתי אחרי התנגשות עריכה) אין שום בעיה בכך שאנשים משבחים את הרבי, גם אם נדמה להם שהסיבה שהם צריכים לשבח היא בגלל הספד בעקבות מקרה שלא קרה. כל עוד בתוך המילים אין תוכן בעייתי, אנא אל תמחק בפזיזות. וכאן אעיר שוב בפעם ה(...) - אנא הקפד על סדר בדפי השיחה, ע"י ירידת שורה והוספת סימן : אחד יותר מאשר בשורה לפניה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:23, כ"ו באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו<br />
:::::גם אם נשאר, צריכים מקור אמין, במקור שציין אין שום דבר בקשר לזה [[מיוחד:תרומות/89.139.170.151|89.139.170.151]] 17:50, 9 באפריל 2018 (IST)<br />
<br />
== הוספת לינק ==<br />
<br />
בבקשה להוסיף הלינק הבא בו מדובר על הקשר בין הרב משאש לרבי ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר] [[משתמש:יהלום|יהלום]] - [[שיחת משתמש:יהלום|שיחה]], 02:56, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ג 02:56, 7 ביולי 2023 (UTC)<br />
:{{א|יהלום}} הוספתי, למה לא הוספת אתה?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ <font size="3"><span style="color:#000000;"> [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]</span></font> ~ <font size="2">(03:09, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ג)</font>.<br />
::דף מוגן. לא מבין בזה [[משתמש:יהלום|יהלום]] - [[שיחת משתמש:יהלום|שיחה]], 03:14, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ג 03:14, 7 ביולי 2023 (UTC)</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8&diff=609578ישיבת חב"ד אגאדיר2023-07-07T02:58:36Z<p>יהלום: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר]]<br />
ישיבת חב"ד ב[[אגאדיר]], [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה.<br />
<br />
==הקמה==<br />
בשנת [[תשט"ו]], השלוחים ב[[מרוקו]] שקלו הקמת ישיבה באגאדיר, השליח הרב [[ניסן פינסון]] הגיע לאגאדיר לבדוק את האופציות להקמת הישיבה, ובעקבות ביקורו הוחלט יחד עם השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] להקים ישיבה אותה ינהל אברהם בן שושן תלמיד ישיבת חב"ד ב[[מקנס]].<br />
<br />
בשלבי ההקמה היו קשיים, אך לאחר זמן קצר הרב יצחק חזן רבה של אגאדיר החל לארגן את הקהילה המקומית לסייע לישיבה, והחלה תקופת שגשוג כפי שמסופר בספר תולדות [[חב"ד במרוקו]]: <br />
{{ציטוטון|הישיבה קמה ופרחה ומעגל הלומדים גדל במהירות. התלמידים שהגיעו מאגאדיר ומכפרי הסביבה למדו בישיבה, ואלו שהגיעו מהכפרים נהנו מתנאי פנימייה מלאים, לכן נדרשה היערכות מיוחדת להשגת מקום, אוכל וגם בגדים, כי בכפרים שררה עניות והיו תלמידים שהיה צורך לדאוג להם לבגדים וציוד אישי אחר}}{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] עמודים 175-177}}.<br />
<br />
מספר חודשים לאחר הקמת הישיבה, הרב [[שלמה מטוסוב]] נסע ל[[רבי]] ומסר לרבי סקירה מיוחדת אודות התפתחות מוסדות חב"ד ברחבי מרוקו, והנה תיאורו אודות הישיבה באגאדיר:<br />
<br />
{{ציטוטון|אגאדיר. לזאת יקרא בשם ישיבה, ועומדת להתפתח בעזרת ה' יתברך... ישנן שתי כיתות; אחת של משניות והתחלת גמרא, קרוב לעשרים תלמידים רובם מן הכפרים הקרובים והרחוקים. השנית של חיבור מילים ותפילה.<br />
<br />
חדרי לימוד ישנם לשתי כתות. מצב התלמידים ובפרט שיתווספו דורש שלוש כיתות. גם כן לא מסודר עדיין ענין לינת התלמידים – לנים בחדר הלימוד, דרוש מקום לכל זה ועומדים לשכור.<br />
<br />
כן גם יש צורך לשכור מקום מיוחד לאכילה וסידור מטבח שעד עכשיו אוכלים בדוחק אצל בעלי הבית, ואיזה אכילה גם בישיבה. משתדלים למצוא בשביל כל הנ"ל מקומות ראויים}}{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 177}}.<br />
<br />
==ראש הישיבה הרב [[עזריאל חייקין]]==<br />
<br />
בתקופה בה הוקמה הישיבה, בהוראת הרבי הגיע למרוקו השליח התמים [[עזריאל חייקין]] והוא פעל בערים וכפרים ברחבי מרוקו לפי המתבקש. בתחילת קיץ [[תשט"ז]] הגיע לראשונה לאגאדיר לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה בקזבלנקה. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל הג'וינט במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי {{הערה|חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
בחורף [[תשט"ז]] התחתן הרב [[עזריאל חייקין]] עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]], השדכן היה הרב [[בנימין גורודצקי]]. הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והישיבה המשיכה להתרחב ולהגדיל את מספר התלמידים ובמקביל נפתח בית ספר 'בית רבקה' לבנות. סיפר הרב [[יהודה אלחרר]] אז תלמיד בישיבה וכיום שליח הרבי ב[[עמנואל]]:<br />
<br />
{{ציטוטון|הרב חייקין לא הסתפק בילדים מבתים דתיים, אדרבה הוא רצה להביא דווקא את הילדים שלמדו בבתי ספר צרפתיים שהיו ברובם בנים של יהודים מתבוללים שגרו בשכונות הגויים, וכדי להגיע אליהם היה צורך במבצע מיוחד. בתחילה מצא מספר בחורים בני 17 מתלמידי בית הספר הצרפתי, ומשכם בדברים ללמוד אצלו <br />
בקביעות שיעורים ביהדות בשעות הפנאי. כשראה שהם מתעניינים ומתחילים להצליח בלימודם, עודד אותם להישאר בינתיים בבית הספר – למרות שכבר השתוקקו לעבור לישיבה – כדי שיתחילו להשפיע על ילדים מגילאים נמוכים יותר. כך הגיעו גם אלי}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמוד 182}}. <br />
<br />
בחודש ניסן [[תשי"ז]] היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב שיטרית:<br />
<br />
{{ציטוטון|זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות <br />
לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)}}{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 184. וראה גם ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}. <br />
<br />
===גירוש=== <br />
בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב [[שלמה מטוסוב]] כדי לברר את העניין. הרב מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.<br />
<br />
כל הפעולות שנעשו דווחו לרבי, והרבי באופן אישי שיגר מברקים לשגריר [[ארצות הברית]] ב[[מרוקו]] וקונסול ארצות הברית בקזבלנקה, כדי לנסות לבטל את הגזירה. במברק לקונסול הרבי הבטיח כי הוא מכיר את הרב חייקין כבר הרבה שנים, ועבודתו היא רק בחינוך דתי ומגדל דור צעיר שומרי חוק.<br />
במשך מספר שבועות נעשתה שתדלנות והיו חששות גדולים לגבי כל מפעל השליחות במרוקו, אך לבסוף הוברר שהשלטונות החליטו לגרש רק את הרב חייקין, ושאר השלוחים כולל חמיו הרב ליפסקר ישארו בתפקידם ומקומם. ואכן הרב חייקין עזב את מרוקו. <br />
<br />
אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו:<br />
{{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.<br />
<br />
התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין.<br />
<br />
כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו תלמיד ישיבת חב"ד קזבלנקה מסעוד קאקון (אחיו של שדרן הרדיו ניסים קינן) והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני, כאשר לבינתיים מסעוד קאקון נחשב כמשגיח בישיבה.<br />
<br />
==רעידת האדמה==<br />
בתחילת אדר [[תש"כ]] התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר. בניין הישיבה קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. <br />
<br />
באור ליום שלישי, ב' אדר [[תש"כ]], קרוב לחצות הלילה באגאדיר התרחשה רעידת אדמה גדולה בעוצמה של 6.7 בסולם ריכטר. אלפי תושבים נקברו תחת הריסות הבתים וכוחות החילוץ וההצלה עמדו חסרי אונים לנוכח ממדי האסון הנורא. כעבור עשרה ימי חיפושים התברר כי למעלה מעשרת אלפים אזרחים נהרגו ובתוכם יהודים רבים ובהם תלמידי ישיבת חב"ד. המספרים המדויקים של ההרוגים אינם ברורים עד היום, בגלל גודל האסון, הלכודים הרבים והמשפחות הענפות שאבדו תחת ההריסות. <br />
<br />
רעידת האדמה הורגשה היטב גם בישיבת חב"ד בבית המושל בגבעה שמול הים, ומאז נפוצו שמועות רבות לגבי מצבם של התלמידים ומספר ההרוגים. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. <br />
<br />
===איתור וחילוץ===<br />
לאחר הרעידה השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לעיר ההרוסה. את הרשמים הזוועתיים העלה על הכתב שבוע לאחר רעידת האדמה: "מצאתי מקום הישיבה כולו הרוס ומכוסה גל של אבנים ולבנים. אלו שנמלטו חיים ברחו לנפשם.<br />
נפגשתי עם הרב יהודה שיטרית שהוא ניצול עם כל משפחתו...<br />
<br />
לנו בישיבה – 61 תלמידים, וחיים אלבז ומסעוד קאקון (זהו המשגיח ששלחנו מקסבלנקה). המורה שלמה עבו, זה האחרון ניצל מתחת המפולת שלחצה הרגל שלו והיה בכאן איזה ימים בבית החולים וכבר יצא בריא ב"ה. חיים אלבז– ע"ה, לן במשרד לבדו, היו עליו הרבה שמועות אבל נתברר ששבק חיים לכל חי וקברוהו ביום ג' בקבר אחד עם 46 אנשים (אומרים שרק יהודים, ביניהם 12 תלמידים). מסעוד קאקון היה בחדר אחד עם שלמה עבו, ושלמה הרגיש בו שמת תיכף.<br />
<br />
כפי שנתברר על תלמידים הרי 33 נשארו חיים, הרבה הם עכשיו בקסבלנקה ואחרים נתפזרו בכפרים למשפחותיהם, עוד שלושה יש דיעות שונות, ו־13 כמעט ברור שמתו, והשאר עודם בספק עד שיתברר. 17־18 לנו בבתים אחרים אצל הוריהם או קרוביהם, מהם ששה נשארו חיים בודאי, ועל האחרים עוד לא נתברר, היו שניצלו מהם שברחו באמצע הלילה בחושך הגמור, ומצאו איזה חורים איפה לצאת, ואחר כך בעשר בבוקר הביא משה שיטרית חיילים צרפתים והצילו את שלמה עבו וכל התלמידים שהיה אפשר להציל וכפי שאני רואה מרשימת התלמידים שלנו בכל חדר וחדר הם הצילו מכל חדר וחדר, והוציאו גם המתים וקברום".<br />
<br />
החילוץ ארך חודשים ארוכים והתלמידים הניצולים, חלקם הועברו ל[[ישיבת חב"ד קזבלנקה]], שם התקבלו כתלמידים מן המניין. דיווחים על רעידת האדמה בכלל ועל האסון בישיבה בפרט, התפרסמו בעיתונות בארץ הקודש.<br />
<br />
===התייחסות הרבי לרעידת האדמה===<br />
<br />
בעקבות רעידת האדמה הקשה, הורה הרבי לשלוחים במרוקו, כי בתענית אסתר שחלה באותם ימים, יוסיפו בתפילה וצדקה. במקביל שיגר מברק מיוחד לרבה הראשי של [[מרוקו]], הרב שאול דאנאן:<br />
<br />
{{ציטוטון|ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט"א, מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית, בקהלה קדישא אגאדיר ותפילתנו בהדי צבורא שיגדור השם פרצות עמו בכל מקום שהם והריסותיו יקים בקרוב ממש ומתוך מנוחה והרחבה יבנו קהלות ומוסדות תורה ומצוה עדי קיום היעוד ובניתי' כימי עולם בביאת משיח צדקנו. בפריסת שלום אחינו הנאנחים בכבוד ובברכה, מנחם שניאורסאהן}}{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב הרבי] {{בית משיח}}}}<br />
<br />
מספר ימים לאחר רעידת האדמה, במהלך התוועדות חג הפורים, הזכיר הרבי את האסון, במהלך הדברים הרבי אף בכה:<br />
<br />
{{ציטוטון|מסתמא קראו כולם אודות המאורע "את אשר קרהו" באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת:<br />
ובהקדם מארז"ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו'. ולא רק ב' פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד"ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות}}<br />
<br />
<br />
במכתב ששיגר הרבי בשושן פורים אל מר שלום לוין, מזכ"ל הסתדרות המורים בישראל, כתב הרבי:<br />
<br />
{{ציטוטון|אחת הסיבות להתעכבות המענה שלי היה גם כן האסון באגאדיר, ואף על פי שהידיעות האחרונות משם הודיעו על דבר הצלת מספר מסויים מהתלמידים תהלה לא־ל, אבל הרי אפילו נפש אחת בישראל עולם מלא היא, ועל אחת כמה וכמה הרבה מהם. ויהי רצון שלא יהיו לאחינו בני ישראל בכל מקום שהם שום ענינים של עגמת נפש, וינצלו כל הכוחות והאמצעים בעניני טוב הלוך וטוב הלוך ואור}}.<br />
<br />
===[[זלדה]] רוצה לאמץ ילד===<br />
המשוררת [[זלדה]] שניאורסאהן־מישקובסקי, בת דודתו של הרבי, היתה חשוכת ילדים, ובתקופה שלאחר רעידת האדמה, כאשר לארץ הקודש הגיעו ילדים ללא הורים, ביקשה לאמץ ילד אחד, ועל כך שאלה את הרבי:<br />
<br />
{{ציטוטון|מאד מאד נכספתי לקחת לביתנו ולגדל ילד מילדי אגאדיר, מניצולי הרעש שקראתי כי יביאום לישראל – ואיני יודעת איך לבצע זאת. אנא יברכנו בלב טהור וחי ובמעשים טובים, ויברך את ביתנו, בת דודו, שיינע זלדה בת רחל}}.<br />
לא ידוע כיום מה הרבי השיב לה, אך לפועל לא אימצה ילד{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] עמוד 203}}.<br />
<br />
===נעדרי אגאדיר===<br />
<br />
לאחר פרסום הספר [[חב"ד במרוקו]] התברר למשפחות תלמידים שלא ידוע מה עלה בגורלם, כי בספר פורסמו רשימות הרב [[שלמה מטוסוב]] ובהם תיעוד תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. <br />
ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר. נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה.<br />
<br />
אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר [[תשע"ז]] - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים ר' [[שניאור זלמן ברגר]] מחבר [[חב"ד במרוקו]] הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה, כפי שפורסם באתר [[חב"ד און ליין]]:<br />
<br />
{{ציטוטון|שניאור זלמן ברגר מחבר הספר "תולדות חב"ד במרוקו" - אשר הציג בפני המשתתפים שני מכתבים מהרבי, מהם ניתן ללמוד רבות על המאמצים לאיתור התלמידים הנעדרים. האגרת הראשונה, הרבי כותב לשליח הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד ב[[מרוקו]], ובאגרת זו שנכתבה עשרה ימים אחרי הרעידת אדמה - כאשר הסיכוי לאתר ניצולים היה קטן ביותר, הרבי כותב:<br />
"תקותי חזקה שעוד כמה וכמה מאחינו בני ישראל ותלמידי הישיבה ימצאו בבריאות השלימה ובעגלא דידן" דהיינו שימצאו בקרוב עוד נעדרים, וכפי שקרה באותם ימים שנמצאו נעדרים בודדים גם יהודים, עד כשבועיים לאחר הרעידה. והרבי ממשיך: "וכשם שהודיע בעבר מהמצא כמה וכמה מהם, כן יהי רצון מהשי"ת שיודיע מזה גם בעתיד והלוך והוסיף".}}{{הערה|[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_102960.html אגרות הרבי נחשפו באזכרה לנספים ברעידת האדמה באגאדיר ] {{col}}}}<br />
איש התקשורת ניסים קינן, אשר אחיו הת' מסעוד קקון כיהן כמשגיח בישיבה באגאדיר, ונהרג ברעידת האדמה, הסביר בטקסים את פרשית נעדרי אגאדיר שנחשפה בציבור, בעקבות פרסום "חב"ד במרוקו":<br />
<br />
{{ציטוטון|חוץ מרעידת האדמה שהתרחשה בימים האלה [לפני 57 שנים], הייתה עוד רעידת האדמה, בשביל כמה משפחות שגילו את יקיריהן בספר החדש. אדם שיודע על קרוב משפחה שנספה לפני 57 שנה, והוא חושב שאיננו, פתאום בספר רואה את השם שהוא "חי", זה מצמרר, זה מעורר טלטלה, זה סוחף למקומות שבחיים לא חשבת עליהם. ככה התוודעתי למשפחת אוחנונא, וליעל [שמחפשת את דודה תלמיד הישיבה מסעוד אוחנונא] שעושה עבודת קודש בכל מה שקשור לאיתור הנעדרים. חשוב לציין כי יש סיפורים ששמענו כי ילדים מאגדיר נמצאו לאחר שנים, כמו ויויאן פרץ שגדלה בכנסייה בבלגיה ושבה להוריה"}}{{הערה|[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_102960.html אגרות הרבי נחשפו באזכרה לנספים ברעידת האדמה באגאדיר] {{col}}}}<br />
<br />
בחודשים הבאים, יעל אוחנה יצרה קשר עם חסן ברגותי - עיתונאי בלגי ממוצא מרוקאי, העוסק בהיעלמות ילדי אגאדיר, וחסן הבטיח זה מכבר להעביר את רשימת תיקי האימוץ, אך למרות כל הבקשות המופנות אליו, מתעלם ואינו מנדב את המידע הנחוץ כדי לדעת להיכן נעלמו תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר הנעדרים מאז רעידת האדמה.".{{הערה|[[מענדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?, רדיו דרום]'''}}<br />
<br />
===הד תקשורתי===<br />
הד תקשורתי: פרשית תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר הנעדרים, הדהדה בעוצמה חזקה ופורסמה בכלי תקשורת רבים: <br />
<br />
טלויזיה: ערוץ 20<br />
<br />
רדיו: קול ישראל, רדיו מורשת, רדיו דרום, קול ברמה. <br />
<br />
עיתונים: בקהילה, יום ליום. <br />
<br />
אתרי אינטרנט: אתר מאקו, הידברות. <br />
<br />
כלי התקשורת החב"דיים: [[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב"ד]], אתרי האינטרנט [[חב"ד אינפו]], [[חב"ד און ליין]] ו[[שטורעם]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, כז, כח, כט.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://www.inn.co.il/news/354928 הילדים האבודים מישיבת חב"ד אגאדיר. ניסים קינן ואמיר איבגי] ערוץ 7<br />
*[[מענדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?]''', רדיו דרום<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב אל הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] י"ב מנחם אב תשע"ז<br />
*[[יצחק הורוויץ]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%9E%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_103304.html החיפוש אחר הילדים האבודים של אגאדיר]''', [[בקהילה]] י"ח אדר תשע"ז<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%95&diff=609576רפאל ברוך טולידנו2023-07-07T02:57:42Z<p>יהלום: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:רפאל ברוך טולידנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רפאל ברוך טולידנו]]<br />
הרב '''רפאל ברוך טולידנו'''. מחשובי רבני מרוקו. (תר"ן, - תשל"א) הרב הראשי של העיר מקנס (מרוקו), ראש אב בית הדין ודרשן. מחבר "קיצור שולחן ערוך השלם" לעדות ספרד.<br />
<br />
[[קובץ:יעקב טולדינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אביו, הרב יעקב טולידנו]]<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
רבי רפאל ברוך נולד בשנת [[תר"נ]], 1890, לאביו רבי יעקב טולידאנו ולאמו חנה. בן למשפחה אשר הייתה ידועה בשושלת חכמיה ואשר העמידה 45 דורות של רבנים ותלמידי חכמים, [[נישואין|נשא]] את רחל בתו של רבי שלום עמאר. רבותיו היו רבי חיים בירדוגו - רבו המובהק, רבי חיים משאש - רבו במוסר, רבי יוסף אלקובי - רבו בקבלה. בהיותו בן שמונה עשרה התמנה לדיין בעיר מקנס ובגיל 27 לאחר פטירת אביו נתמנה לראש אב בית הדין ולרבה הראשי של עירו.<br />
<br />
== מנהיגותו ומפעליו ==<br />
<br />
רבי רפאל ברוך פעל רבות לטובת בני עירו והקים מוסדות רבים: "[[ביקור חולים]]" - אשר הגישה סיוע רפואי לעניים בחינם, "דובב שפתי ישנים" - בית דפוס אשר דרכו הוציא לאור ספרים רבים של חכמי [[מרוקו]], "שובו בנים" - תנועה לחזרה בתשובה, "מלביש ערומים"- אשר דאגה לביגוד ראוי ל[[עני]]ים והנזקקים, ו"מוהר הבתולות" - אשר עזרה לרווחתם של חתנים וכלות.<br />
<br />
כמו כן פעל רבות ליצירת סדרים יציבים בתחומי הכשרות, ה[[מקוואות]] ובית הדין, ולחם לשמור על אופיה הדתי של קהילתו. פועלו הייחודי היה בתחום החינוך, בהקמת ישיבה לבני הכפרים והעיירות שמסביב למקנס שלא התקבלו לישיבה העירונית אשר ניתמכה על ידי "ועד העיר", רבי רפאל ברוך דאג לכל מחסורם של תלמדי הישיבה החל בביגוד ו[[מזון]] וכלה בטיפול רפואי. מדי יום ביומו דרש שעורי [[תורה]] ב[[בית מדרש]]ו לפני כ־150 משתתפים, ובימי שישי היה מחלק בעצמו לעניים מדמי המגבית אשר גבה מתושבי העיר ומזרז את הסוחרים לסגור את חנוייתיהם מוקדם מהרגיל בלי שחס על [[כוח]]ו ו[[כבוד]]ו.<br />
<br />
== ב[[ארץ ישראל]] ==<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ג]], עלה רבי רפאל ברוך ל[[ישראל]] במסגרת השיירות החשאיות אשר הבריחו יהודים ממרוקו לארץ ישראל, הוא התיישב בעיר [[בני ברק]], ואף שלא נשא במשרה רשמית המשיך במתן דרשות בקרב העולים מ[[מרוקו]] ביישובים שונים בארץ. רבי רפאל ברוך נפטר בי"ח בחשוון תשל"א, 17 בנובמבר 1970 לאחר מחלה שנמשכה מספר שבועות.<br />
<br />
== מכתבים מהרבי ==<br />
<br />
בין [[הרבי]] לבין הרב ברוך טולדנו נוצרו קשרי ידידות עמוקים. המניע החשוב ביותר בפעולותיו של הרב רפאל ברוך טולדנו במתן עזרה לחב"ד, נבע מחששותיו מפני השפעת "החופשים" שמעלים את בני הנוער לארץ-ישראל. לכן, דחק הרב טולדנו באנשי חב"ד כי יפעלו בקרב מחנות העולים בצרפת.<br />
<br />
הרב ליפסקר לן במשך החודשים הראשונים של שהייתו במכנאס בבית הרב. בין הרב ליפסקר לרב טולדנו נוצרו קשרי ידידות עמוקים. הרב טולדנו היה נוהג לבקר בישיבה ולראות את התפתחותה. הרב ליפסקר והרב טולדנו היו יוצאים למאבקים משותפים כגון שינוי מועדי הבחינות שנפלו ביום טוב והעברתם ליום רגיל. הרבי לא הסתפק בהבעת תודה לרב טולדנו על עזרתו לפעילות [[חב"ד]] ב[[מרוקו]].<br />
הרב ליפסקר נכנס למרוקו באמצעות אשרה שסידר לו הרב רפאל ברוך טולדנו, רבה של מכנאס. הלה מסר להשגחתו את הישיבה המקומית על צוות המורים ורבנים שלימדו בישיבה, וליווה ותמך בישיבה לאורך כל הדרך.<br />
<br />
לקראת אסיפת הרבנים השלישית שהתכנסה בשנת [[תש"י]] (1950) בעיר רבאט, שלח הרבי מליובאוויטש איגרת מיוחדת לרב רפאל ברוך טולדנו. מכתב זה הוקרא בפני רבני [[מרוקו]] בידי נשיא המועצה הרב שאול אבן דנאן. וכך כתב הרבי:<br />
<br />
שולח אני ברכותי לכל הרבנים שהתאספו לכבוד השם יתברך לדון בחיזוק ה[[תורה]] והיהדות. בטח ישימו מעיקרי מגמתם להבטיח, בהתמסרות הכי גדולה [[חינוך]] כשר לכל הילדים והילדות הנערים והנערות בהמצאם במדינתם וגם כשבאים למדינות אחרות, אשר בחינוך הזה תלוי קיום עמנו. בזכות התשובה, התורה והמצוה יצילנו השם יתברך מ[[חבלי המשיח]] וישלח לנו [[משיח]] צדקנו בעגלא דידן, והוא יוציאנו מגלותנו ויגאלנו ב[[גאולה]] האמתית.<br />
<br />
מכתבים כגון זה חיזקו את הקשר הישיר בין הרבי לרבני מרוקו. במכתב התשובה ששלחו לרבי, תיארו את ההתרגשות שאחזה בהם עם הגעת המכתב. לדבריהם "כל הפנים עטו אור תורה ואותות עליצות היו מרחפות עליהם". השמחה הגיעה לשיאה כשהרבנים שמעו את המילים "[[גאולה]] אמיתית".<br />
<br />
על פי עדותם מכתב זה כבש את הלבבות ואף את ליבו של נציג הממשלה מר בוטבול, שהתפעל ממנו וביקש שיתרגמו אותו לצרפתית. לדבריהם, מר בוטבול שמח לגלות על דבר דאגת "ראשי [[ישראל]]" לחינוך יהודי לבני הנוער.<br />
<br />
לאורך כל כינוסי מועצת הרבנים במרוקו - הרבי שלח מכתבים שהוקראו בפני הנאספים. בכינוס מועצת הרבנים הרביעית [[תשי"ב]] (1952) חברי המועצה שלחו אל [[הרבי]] בקשה לשלוח ספרים לשם הקמת המדרשה לרבנים ברבאט. מדברים שנשאו ונכתבו באותו הכינוס אנו למדים על הקשרים ההדוקים שהתקיימו בין הרבי לבין רבני מרוקו. במועצת הרבנים, הללו העידו על עצמם שהם רוחשים כלפיו חיבה יתרה, ושהרב גורודצקי מהווה גורם חשוב ביצירת הקשר בין הרבי ורבני [[מרוקו]]. הרבי דחק במועצת רבני מרוקו לפעול לכך שיהיה הד לפעילות [[חב"ד]] במרוקו.<br />
<br />
הרבי לא שינה ממנהגו וגם למועצת הרבנים החמישית הוא שלח מברק שהוקרא בפני הנאספים.<br />
<br />
במועצת הרבנים השישית שוב הוקרא מברק מהרבי בפני הנאספים. זאת, כלשון נשיא המועצה: "כי כן דרכו בקודש [של הרבי] שמאחל להם הצלחה לכינוס בכל אסיפה".<br />
<br />
ב[[תשכ"ג]] כאשר שהה ב[[אנגליה]] הפציר בו הרבי לחזור למרוקו ולהמשיך להנהיג את קהילתו{{הערה|[[אגרות קודש]], חלק כב, אגרת ח'תרמג}}. כנראה לא חזר ל[[מרוקו]] ועלה ל[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
== הרבי מורה לכבדם ==<br />
<br />
כאשר הרב טולדנו ויצחק אלימלך נסעו לביקור בישראל, הרבי הורה לכבדם ולדאוג להם בעת ביקורם בארץ. בשנת [[תשכ"ג]] הרב טולדנו החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]]. הוא יצא ממרוקו לאנגליה שם למדו בניו בישיבות אשכנזיות, ומשם ביקש להמשיך לארץ ישראל. הרבי הביע את דעתו כי היה על הרב טולדנו להישאר במכנאס ולהמשיך להנהיג את עדתו בעיר.<br />
<br />
הרבי כותב לו שהשפעתו שם נחוצה: ביותר וביותר... ואולי יש אפשריות לחזור לעירו ולמדינתו באופן המתאים וטוב, להשפיע גם על שאר הרבנים הספרדים ב[[מרוקו]] לעמוד על המשמר לראות בשלום אחיהם ולרעות צאן מרעיתם, עשיריות ועשיריות אלפים, כ"י [כן ירבו], הדרים במדינות ההן, הצריכים משמרת ומשמרת למשמרת ה[[קודש]].<br />
<br />
הרב רפאל טולדנו לא היה בודד בקשריו החיוביים עם חסידות חב"ד, ולמעשה רוב רובם של רבני מרוקו היו מקושרים לחסידות חב"ד. הרב [[מאיר אבוחצירא]] (הרמ"א) עמד מאחורי הקמת מוסדות חב"ד במידלת וארפוד.<br />
<br />
הרבי נשאל על ידי הרמ"א כיצד יתקשר אליו, ו[[הרבי]] השיב לו שההתקשרות איתו היא ב[[לימוד התורה]] ובלימוד מאמרי החסידות של הרבי.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
<br />
* שמן ששון מחבריך, חלק ב, עמ' 132-130 (ערך נרחב על הקשר בין הרב טולדנו לרבי ולחסידות חב"ד).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%A9&diff=609575שיחה:שלום משאש2023-07-07T02:56:43Z<p>יהלום: /* הוספת לינק */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>מצוטט פה הספד של הרב משאש על הרבי מומלץ מאוד להסיר![[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 04:41, 30 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
:נזכרתי במאמר קריינא דאיגרתא הוא להווי פרוונקא! [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 05:12, 30 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
::אגב בעיית ההספדים היא סדרתית ולפלא גדול -צריך בעזרת השם יתברך לסדר את זה. [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 05:18, 30 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
:::כל זמן שאין מילות הסתלקות זה בסדר גמור. זה שהשבחים נאמרו בתור הספד אינו נוגע כאן. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו באב ה'תשע"ו, למניינם 05:20, 30 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
::::(הוספתי אחרי התנגשות עריכה) אין שום בעיה בכך שאנשים משבחים את הרבי, גם אם נדמה להם שהסיבה שהם צריכים לשבח היא בגלל הספד בעקבות מקרה שלא קרה. כל עוד בתוך המילים אין תוכן בעייתי, אנא אל תמחק בפזיזות. וכאן אעיר שוב בפעם ה(...) - אנא הקפד על סדר בדפי השיחה, ע"י ירידת שורה והוספת סימן : אחד יותר מאשר בשורה לפניה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:23, כ"ו באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו<br />
:::::גם אם נשאר, צריכים מקור אמין, במקור שציין אין שום דבר בקשר לזה [[מיוחד:תרומות/89.139.170.151|89.139.170.151]] 17:50, 9 באפריל 2018 (IST)<br />
<br />
== הוספת לינק ==<br />
<br />
בבקשה להוסיף הלינק הבא בו מדובר על הקשר בין הרב משאש לרבי<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
[[משתמש:יהלום|יהלום]] - [[שיחת משתמש:יהלום|שיחה]], 02:56, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ג 02:56, 7 ביולי 2023 (UTC)</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=609573מאיר אבוחצירא2023-07-07T02:55:40Z<p>יהלום: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:26-07-2020-14-40-55-WhatsApp-Image-2020-07-26-at-16.21.31-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבבא מאיר]]<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=הרב מאיר אבוחצירא - ה"באבא מאיר"|אחר=הרב מאיר יחיאל אבוחצירא, חסיד חב"ד, "השורק של הרבי"|ראו=[[מאיר ניסים אבוחצירא]]}}<br />
רבי '''מאיר אבוחצירא''' הידוע בכינויו '''באבא מאיר''' ([[תרע"ז]] - [[תשמ"ג]]) היה באבא בשושלת אבוחצירא ומחשובי [[יהדות ספרד]]. היה מקורב מאוד לרבי. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
רבי מאיר שלום אבוחצירא נולד בתפילאלת שבמרוקו בשנת [[תרע"ז]] לאביו רבי [[ישראל אבוחצירא]] - ה[[בבא סאלי]] ולאימו מרת פרחה.<br />
<br />
בגיל עשרים וחמש קיבל [[סמיכה]]. באותה זמן נתמנה לאב"ד ב[[מידלאת]] ועמד בראש ישיבת [[תומכי תמימים מידלאת]].<br />
<br />
ב[[תשי"א]] מונה לממלא מקום אביו כאב"ד ארפוד וקיבל על כך מכתב ברכה מ[[הרבי]] מתאריך ג' [[מר חשוון]] [[תשי"א]], שם מבאר לו הרבי את הביטוי "[[מרא דאתרא]]".<br />
עמד בראש מוסדות אהלי יוסף יצחק חב"ד בארפוד. שליחי הרבי היו מגיעים אליו תדיר, שומעים ממנו דברי תורה וכותבים על הביקורים לרבי.<br />
הרבי כתב לו אגרות ובהן תוארים מפורטים ומיוחדים{{הערה|[https://chabad.info/news/243853/ בנו רבי דוד אבוחצירא במפגש עם משלחת חב"דית]חב"ד אינפו}} <br />
<br />
בשנת [[תשכ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אשדוד]]. רבבות היו צובאים על ביתו ומבקשים ברכה, והיו נושעים מתפילותיו. חצרו הייתה מהגדולות ביותר בארץ.<br />
<br />
ב[[תשל"ג]] יצא בקריאה לכל תלמידיו ומעריציו "להציל נפשות ולרשום בבתי ספר חב"ד וגני חב"ד".<br />
<br />
באותה שנה - כאשר יצא הרבי ל[[מבצע נרות שבת קודש]] יצא בקריאה לקיים המבצע "כפי קריאת [[הרבי|רבינו הקדוש כבוד קדושת מרן אדוננו מורנו ורבינו שליט"א מליובאוויטש]]".<br />
<br />
מעיד בנו רבי [[דוד חי אבוחצירא]]: "בימיו האחרונים דיבר אבי רבות בקדושת הרבי מליובאוויטש".<br />
<br />
הסתלק בחול המועד פסח [[תשמ"ג]] והוא בן שישים ושש בלבד.<br />
<br />
היה ידוע כצדיק גדול וקדוש עליון והיה רואה מסוף העולם ועד סופו בגלל שמירת העניים הגדולה והקדושה שהייתה לו, בנוסף לכך נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובחסידות.<br />
<br />
ב[[ספר החסידים]] מוזכר הבאבא מאיר כאחד מחסידי חב"ד{{הערה|[https://col.org.il/news/125924/ למה הבבא מאיר מוזכר בספר החסידים?]}}{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_005.jpg הכרטיס בספר החסידים].}}.<br />
<br />
<br />
כשנפטר הבאבא מאיר, שלח הרבי מכתב תנחומים לבאבא סאלי ובו הביא את צערו על פטירת הבאבא מאיר. סיפר חתנו של הבאבא סאלי, הרה"ח ר' ישר אדרעי: "בשעה שישב הבאבא סאלי שבעה ל"ע אחרי הסתלקותו של בנו הצדיק רבי מאיר זצ"ל, קיבל מכתב תנחומים מהרבי. עם קבלת המכתב קם הבאבא סאלי ממקומו בבכייה ואמר: מי אני ומה אני שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א יחשוב עליי וישלח לי מכתב תנחומין?!"{{הערה|מפי הרב ישר אדרעי. שמן ששון מחבריך [מהדורה חדשה] ח"א ע' 31}}.<br />
<br />
==משפחתו ==<br />
*בנו הבכור בבא אלעזר הרב [[אלעזר אבוחצירא]]<br />
*בנו הרב [[דוד חי אבוחצירא]]<br />
*בנו הרב רפאל אבוחצירא<br />
*בנו הרב יקותיאל אבוחצירא<br />
*חתנו הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]]<br />
*בנו הרב ישועה ורחמים אבוחצירא<br />
*חתנו הרב חיים פינטו<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים ח, לט.<br />
*ספר '''בסוד שיח''' ע' 28-29.<br />
*שמן ששון מחבריך [מהדורה חדשה], עמ' 36 ואילך.<br />
*"אור המאיר, אורחותיו והליכותיו בקודש של האדמו"ר הקוה"ט...סידנא בבא מאיר זיע"א", הוצאת מכון אור לישרים, תשפ"ג [בפסקא "עם כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש", עמ' 148-147].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15887&st=%u05d0%u05d1%u05d5%u05d7%u05e6%u05d9%u05e8%u05d0 מכתב מהרבי לרבי מאיר אגרות קודש ח"ז עמ' יח] {{הב}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=ה[[באבא סאלי]]|רשימה=רבני [[אבוחצירא]]|שנה=[[תרע"ז]] - [[תשמ"ג]]|הבא=הבאבא [[דוד חי אבוחצירא]] (נהריה), הבאבא [[אלעזר אבוחצירא]] (באר שבע), הבאבא רפאל אבוחצירא (טבריה), הבאבא יקותיאל אבוחצירא (אשדוד)}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אבוחצירא, מאיר}}<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אבוחצירא]]</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%A1%D7%90%D7%9C%D7%99&diff=609572באבא סאלי2023-07-07T02:55:11Z<p>יהלום: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הבבא סאלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי ישראל אבוחצירא]]<br />
רבי '''ישראל אבוחצירא''' או '''רבי ישראל בן רבי מסעוד אבוחצירא''' (מוכר בכינוי '''הבאבא סאלי'''; [[א' בתשרי]] [[תר"נ]] (1889) - [[ד' בשבט]] [[תשד"מ]] (1984)) היה רב גדול, אב"ד ומקובל אלוקי. היה בקשרים מאוד מיוחדים עם ה[[רבי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הבבא סאלי נולד ב[[א' תשרי]] [[תר"נ]] בעיר ריסאני שב[[מרוקו]] לאביו הרב מסעוד אבוחצירא, בנו של הרב יעקב אבוחצירא בעל ה'אביר יעקב'.<br />
<br />
בין השנים [[תשי"ד]] - [[תשכ"ד]] היה מגיע ל[[צרפת]] לישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולמד שם [[ליקוטי תורה]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ד]] הגיע ל[[ארץ הקודש]] ל[[יבנה]], אותה עזב בגלל ביטוי מזלזל שהשמיע ראש הכולל הליטאי בעיר כלפי ה[[בעל שם טוב]]. אז עבר ל[[נתיבות]].<br />
<br />
זכה לעמוד בקשר מכתבים רציף עם [[הרבי]] שלאחר מכן נדפסו חלקם ב[[אגרות קודש]].<br />
<br />
מספר חתנו של הבאבא סאלי, הרה"ח הרב ישר אדרעי: "משמשו של הבאבא סאלי, הרב אליהו אלפסי, הראה לבאבא סאלי את האלבום "הרבי - שלושים שנות נשיאוּת" תוך שהוא לוחש לו: "אומרים שהוא [=הרבי] [[המשיח]]". הבבא סאלי ענה לו עם חיוך והבעה של התפעלות והערצה: "איסתאהל כל שיי!" (זהו ביטוי בשפה הערבית שפירושו: נאה לו הכל, מגיע לו הכל!). {{הערה|שמן ששון מחבריך [מהדורה חדשה], חלק א, עמ' 32.}}. <br />
<br />
הבאבא סאלי נודע כצדיק גדול וקדוש שהייתה לו [[רוח הקודש]] גלויה ומלומד בניסים ובמופתים גדול שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, בנוסף נודע כגאון עצום ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]].<br />
<br />
בתו אסתר נשאה לרב [[ישר אדרעי]] שליח הרבי ומנהל מוסדות חב"ד ב[[נתיבות]]. שנטל חלק בקשריו עם הרבי.<br />
<br />
==קשרים עם הרבי וחסידות חב"ד==<br />
===הרבי מעודדו להציל חינוך ילדי מרוקו===<br />
קשריו עם הרבי היו מופלאים. בסדרת "אגרות קודש" מוצאים אנו את מכתב קבלת הפנים שכתב אליו הרבי ביום כ"ו [[טבת]] [[תשי"ב]] (אגרת א'שע), בה מכנה אותו: {{ציטוטון|עמוד התורה בוצינא דנהורא, חד מבני עלי' מראשו ומעלה עטרת [[זהב]] גדולה}}.<br />
<br />
ואחר כך כותב: {{ציטוטון|לרגל עלותו לארצנו הקדושה, תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו בעגלא דידן אכי"ר, יהא בואו ברוך לה'. מה' מצעדי גבר כוננו, ומכיון שזיכהו [[הקב"ה]] לעלות לארצנו הקדושה ת"ו, הנה בטח העמיסה עליו ההשגחה העליונה תפקיד מיוחד על אדמת הקודש, להחיות רוח חיה בקרב אחב"י הספרדים, ולהשפיע עליהם בחיזוק התורה והמצווה בכלל, ובפרט אשר ישמרו על בניהם וטפם לבל יהיו לבז, ולא יפלו ברשת חינוך של הפקר ר"ל, אלא ישמרו עליהם בעינא פקיחא, אשר כולם, בניהם ובנותיהם בלי יוצא מן הכלל, יתחנכו על ברכי התורה והמצוה, ב[[יראת שמים]] ומסורת אבותיו הקדושים, במוסדות חינוך המתנהלים על טהרת הקודש. ובזכות עבודתו למילוי תפקידו זה במסירות נפש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, ועוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים ויצליח בעבודתו הכבירה להגדיל תורה ולהאדירה, ובעניניו הפרטיים מנפש ועד בשר די והותר}}.<br />
<br />
אחד התארים שהרבי כותב לבבא סאלי זה חד מבני עליה שפירושו [[צדיק גמור]] על פי [[תניא]].<br />
<br />
===מלך ומנהיג לאחינו בני ישראל הספרדים===<br />
בספר תולדותיו "סידנא באבא סאלי"{{הערה|כרך ב' עמוד קלד.}} מסופר, כי כבר בשנת [[תשי"ב]] היה מתייעץ עם הרבי. וכך נאמר שם אודות מכתבו אל הרבי בענין מקום קביעת מגוריו: "כל מטרתו בעלותו ל[[ארץ הקודש]] הייתה לישב על התורה ועל העבודה בשלוה, ומפאת המצב הרוחני הירוד בארץ ישראל.. חושב הוא לצאת מקודש לחול, ואולי להגר לארצות הברית.. ששם אפשר לשבת על התורה ועל העבודה בלי שום טרדה.. הרבי ענה לאדמו"ר תשובה ארוכה ומנומקת בדבר חז"ל ובדברי [[קבלה]] וחסידות.. באגרתו לאדמו"ר כותב הרבי, כי משמיא זיכו לאדמו"ר להיות "איש כללי ומנהיג בישראל" אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו, וכי מן השמים ניתנו לו כוחות חזקים כאלה. הנה כי כן רצוי שישאר בסמיכות למקומות בהם נמצאים מאחינו הספרדים שליט"א הצמאים לדבר ה'.. ולכן הוא מייעץ לרבינו להשאר בארץ". עד כאן חלק מהמתואר בספר הנ"ל.<br />
<br />
ואמנם באגרת מיום ט' [[ניסן]] [[תשי"ב]] כותב לו הרבי: {{ציטוטון|בנועם קיבלתי יקרת אגרתו מראש ומקדם, וגם אגרת השנית הזאת משלהי [[אדר]]. ואבוא בזה בהצעת חוות דעת בשאלתו.. אשר כיון שרצונו לישב על התורה והעבודה לכן העתיק אהלו לארה"ק ת"ו, ויש סברא אשר אולי יסע ל[[ארצות הברית]]}}.<br />
<br />
הרבי כתב אליו מכתב מלא בדברי קבלה, ויעץ לו לקבוע מושבו בארץ הקודש משום שהוא בבחינת מלך, [[מאן מלכי רבנן]] "איש כללי ומנהיג בישראל אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו.. הנה זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כהדר"ג שליט"א, אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו השי"ת ובהאוצרות מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור, לצאת במלחמה נגד היצר, קליפות וסטרא אחרא, בראש צבאות קהלות הקודש המושפעים ונשמעים לרצונו, ללחום מלחמת ד' ולפרסם אלקותו יתברך בכל סביבתם".<br />
הרבי סיים את המכתב לבבא סאלי בצורה נדירה שכנראה לא כתב לאף אחד והוא מסיים במילים האלה "בכבוד הוקרה '''והערצה'''".<br />
<br />
בי"ג ב[[ניסן]] [[תשי"ג]] שמח הרבי לשמוע כי אין לו תרעומת על מכתבו הנ"ל שיעץ לו "להקדיש כוחותיו למען הכלל ולא לישב בדד. וכמובן ב[[אגרת רב שרירא גאון|אגרת הידועה של רב שרירא גאון]], אשר כשבא רב לבבל והגיע למקום תורה, לא קבע שם מושבו, אלא אדרבא הלך למקום שאין בו תורה, והקדיש כוחותיו לגדור גדר בבקעה אשר מצא".<br />
<br />
==="קירוב הדעת בטח יביא תועלת"===<br />
ב[[כ"א בתמוז]] [[תשי"ב]]{{הערה|[[אגרות קודש הרבי]], אגרת א'תשכא.}} כותב הרבי אל הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]: {{ציטוטון|נודע לי אשר הרב אבוחצירא שי' פרסם מכתב אודותם, ולפלא שלא הודיעו לי על דבר זה מקודם, ונא לשלוח העתק מכתבו}}.<br />
<br />
שוב כתב אליהם הרבי בט' [[אלול]] תשי"ג{{הערה|אגרת ז'תתקעח.}}: {{ציטוטון|בטח יעמדו בקישור עם הרב הגאון והרב החסיד כו' כו' מוה"ר ישראל אבוחצירא שי'... הקירוב הדעת משני הצדדים בטח יביא תועלת}}.<br />
<br />
גם אל הרב [[אליעזר קרסיק]] מחשובי זקני רבני חב"ד בארה"ק כתב הרבי בט' [[ניסן]] [[תשי"ב]]{{הערה|[[אגרות קודש הרבי]], אגרת א'תק}}: {{ציטוטון|מוסג"פ העתק מכתבי שכתבתי להרב וכו' מוה"ר ישראל אביחצירא. ובאם לא טרחה יחשב, הנה בקשתי, שכת"ר יצרף אליו עוד אחד או שנים, ויבקרו את הנ"ל בביתו, ויאמרו לו שעפ"י בקשתי עושים זאת להבעת כבוד}}.<br />
<br />
===מעודד ומסייע בפעולות חב"ד===<br />
מאז ומתמיד תמך רבי ישראל אבוחצירא בכל הפעולות של הרבי. כאשר חזר ל[[מרוקו]] ב[[תשי"ד]], וראה את אשר חוללו שם [[שליח]]יו בכל הערים והכפרים, שיגר אל הרבי מכתב תודה נלהב ביותר.<br />
<br />
כפי שסיפר, היה הרבי שולח אליו למרוקו את ספריהם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|אדמו"רי חב"ד]], והוא היה שולח את ספרי סבו האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירה זצוק"ל.<br />
<br />
כאשר חזר לארה"ק בשנת [[תשכ"ד]] המשיך את הקשר החם עם הרבי ו[[שליח|שלוחיו]] בארץ ישראל. כשהוכרז על "[[מבצע תפילין]]", יצא בקריאת הצטרפות למבצע ביחד עם רבי [[עזרא עטיה]] ורבי [[רפאל ברוך טולידאנו]]. וכן יצא בקריאת קודש גם לעידוד [[מבצע נרות שבת קודש]] על ידי בנות שהגיעו לחינוך.<br />
<br />
במאבק לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] נלחם לצידו של הרבי, חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבק נגד גיורי ווינה, ובעד תיקון החוק שיאמר בו "גיור כהלכה".<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] פירסם מכתב ברכה לכל אלו שהשתתפו בקנית [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|אותיות בספר התורה של ילדי ישראל]]: {{ציטוטון|כולנו מחכים ומצפים ל[[גאולה]] השלימה שתבוא מיד עם משיח צדקנו, ולשם כך עלינו להתלכד וללכד את כל עם ישראל. הרבי מליובאוויטש פנה בימים האחרונים ללכד את כל ילדי ישראל, על ידי כתיבת [[ספר תורה]] מיוחד לילדי ישראל שהם צבאות ה'. זכות גדולה לכל אחד ואחת מילדי ישראל לקנות אות אחת בספר תורה זה, ועל ההורים לעשות הכל, שילדיהם יקנו ויזכו באות אחת מספר התורה, ברכתי האישית שלוחה לכל ילד וילדה שירשמו לספר התורה של צבאות ה'. ובוודאי נזכה כולנו מיד לביאת המלך המשיח, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה. עבד ה' המצפה לגאולה קרובה. ישראל אבוחצירה}}.<br />
<br />
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[יצחק כדורי]]) קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[אברהם מנדל ווכטר|חסידים]] שלימדו את [[ספר התניא]] ב[[וויליאמסבורג]]: {{ציטוטון|כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט"א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א}}.<br />
<br />
סיפר חתנו של הבאבא סאלי, הרה"ח ר' ישר אדרעי: "בשעה שישב הבאבא סאלי שבעה ל"ע אחרי הסתלקותו של בנו הצדיק רבי מאיר זצ"ל, קיבל מכתב תנחומים מהרבי. עם קבלת המכתב קם הבאבא סאלי ממקומו בבכייה ואמר: מי אני ומה אני שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א יחשוב עליי וישלח לי מכתב תנחומין?!"{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח"א [מהדורה חדשה], עמ' 31.}}.<br />
<br />
==הסתלקותו==<br />
הסתלק ב[[ד' שבט]] בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]].<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]]ו הגיע מכתב מהרבי לבני המשפחה:<br />
<br />
"משפחת אבוחצירה. מאוד נצטערתי להשמועה, מפטירת הרב הצדיק הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ רברבן ובר רברבן, מוכתר במעלות ומדות תרומיות, מפורסם בתורתו ויראתו, יראת ה' אוצרו, ישב על מדין ומצודתו הייתה פרוסה וכו', מוהר"ר ישראל. המקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. ומכאן ולהבא אך טוב וחסד ימצא אותם תמיד כל הימים".<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[יהדות ספרד]]<br />
*[[שושלת אבוחצירא]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים ח, לח.<br />
*ספר '''בסוד שיח''' ע' 21-27.<br />
*שמן ששון מחבריך, חלק א, [מהדורה חדשה] עמ' 23 ואילך.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=239&hilite= מכתב מהרבי לבבא סאלי, אגרות קודש חלק ז' עמ' רכג]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=8916 קשרי הבבא סאלי עם הרבי] מתוך הספר [[שמן ששון מחבריך]] {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1756 ראיון על הבבא סאלי עם חתנו, הרב ישר אדרעי] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18559 הקשר השמיימי בין הרבי מה"מ ל'בבא סאלי] - {{אינפו|}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26061 הבבא סאלי תורם לישיבת תות"ל המרכזית] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* חיים רייך, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79590 ה''בבא ברוך'' בראיון נדיר: "הקשר של אבי עם חב"ד התחיל כבר בימי הריי"צ''], א' שבט התשע"ד (02.01.2014) {{אינפו}}<br />
* אברהם רייניץ, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79630 כיצד הגיב הבבא סאלי כאשר אמרו לו שהרבי משיח?], הרב שלמה וויצמן מספר ל[[שבועון בית משיח]] (מס' 909) על הקשר המיוחד עם הרבי וחסידות חב"ד, באתר חב"ד אינפו, כ"ט טבת התשע"ד (01.01.2014)<br />
*'''[https://col.org.il/news/128791 נשיא אלוקים בתוכנו]''', הבבא סאלי מעודד את [[מבצעי הרבי]] {{COL}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=רבני [[אבוחצירא]]|שנה=[[א' בתשרי]] [[תר"נ]] - [[ד' שבט]] [[תשד"מ]]|הבא=האדמו"ר הבאבא [[ברוך אבוחצירא]] (נתיבות) והאדמו"ר הבאבא [[מאיר אבוחצירא]] (אשדוד)}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:אבוחצירא, ישראל}}<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנתיבות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"נ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד"מ]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אבוחצירא]]</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=609571מרוקו2023-07-07T02:54:17Z<p>יהלום: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]], וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים, הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.<br />
<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת השליחות במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג, הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[אגאדיר]], הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]], הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש, יש לציין כי השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]].<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]], הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
הרבי שלח מכתבים עם הוראות רבות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר חב"ד במרוקו ובחיבור 'תכתב זאת'. <br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית מדרש לסופרות]], בתי ספר בית רבקה לבנות, סמינר בית רבקה, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד. כולל, ספריות, מקוואות ועוד.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
השליח לאגאדיר הוא הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין ישיבת חב"ד באגאדיר קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
בשישים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לתשפ"ג, העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/945340/ כינוס השלוחים במרוקו] חב"ד אינפו}}. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
[[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, מבצע תפילין, שבע מצוות בני נח וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ"ח ועד היום (תשפ"ג).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב [[שלום איידלמן]] על פועלו במשך 60 שנה במרוקו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
להלן רשימת הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' <br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] - יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם.<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
* ר' [[לוי באנון]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf&diff=609564קובץ:הרבי ורבני מרוקו סוד הקשר.pdf2023-07-07T02:44:39Z<p>יהלום: הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר</p>
<hr />
<div>== תקציר ==<br />
הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=596606מאיר אבוחצירא2023-05-21T03:37:06Z<p>יהלום: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:26-07-2020-14-40-55-WhatsApp-Image-2020-07-26-at-16.21.31-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבבא מאיר]]<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=הרב מאיר אבוחצירא - ה"באבא מאיר"|אחר=הרב מאיר יחיאל אבוחצירא, חסיד חב"ד, "השורק של הרבי"|ראו=[[מאיר ניסים אבוחצירא]]}}<br />
רבי '''מאיר אבוחצירא''' הידוע בכינויו '''באבא מאיר''' ([[תרע"ז]] - [[תשמ"ג]]) היה באבא בשושלת אבוחצירא ומחשובי [[יהדות ספרד]]. היה מקורב מאוד לרבי. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
רבי מאיר שלום אבוחצירא נולד בתפילאלת שבמרוקו בשנת [[תרע"ז]] לאביו רבי [[ישראל אבוחצירא]] - ה[[בבא סאלי]] ולאימו מרת פרחה.<br />
<br />
בגיל עשרים וחמש קיבל [[סמיכה]]. באותה זמן נתמנה לאב"ד ב[[מידלאת]] ועמד בראש ישיבת [[תומכי תמימים מידלאת]].<br />
<br />
ב[[תשי"א]] מונה לממלא מקום אביו כאב"ד ארפוד וקיבל על כך מכתב ברכה מ[[הרבי]] מתאריך ג' [[מר חשוון]] [[תשי"א]], שם מבאר לו הרבי את הביטוי "[[מרא דאתרא]]".<br />
עמד בראש מוסדות אהלי יוסף יצחק חב"ד בארפוד. שליחי הרבי היו מגיעים אליו תדיר, שומעים ממנו דברי תורה וכותבים על הביקורים לרבי.<br />
הרבי כתב לו אגרות ובהן תוארים מפורטים ומיוחדים{{הערה|[https://chabad.info/news/243853/ בנו רבי דוד אבוחצירא במפגש עם משלחת חב"דית]חב"ד אינפו}} <br />
<br />
בשנת [[תשכ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אשדוד]]. רבבות היו צובאים על ביתו ומבקשים ברכה, והיו נושעים מתפילותיו. חצרו הייתה מהגדולות ביותר בארץ.<br />
<br />
ב[[תשל"ג]] יצא בקריאה לכל תלמידיו ומעריציו "להציל נפשות ולרשום בבתי ספר חב"ד וגני חב"ד".<br />
<br />
באותה שנה - כאשר יצא הרבי ל[[מבצע נרות שבת קודש]] יצא בקריאה לקיים המבצע "כפי קריאת [[הרבי|רבינו הקדוש כבוד קדושת מרן אדוננו מורנו ורבינו שליט"א מליובאוויטש]]".<br />
<br />
מעיד בנו רבי [[דוד חי אבוחצירא]]: "בימיו האחרונים דיבר אבי רבות בקדושת הרבי מליובאוויטש".<br />
<br />
הסתלק בחול המועד פסח [[תשמ"ג]] והוא בן שישים ושש בלבד.<br />
<br />
היה ידוע כצדיק גדול וקדוש עליון והיה רואה מסוף העולם ועד סופו בגלל שמירת העניים הגדולה והקדושה שהייתה לו, בנוסף לכך נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובחסידות.<br />
<br />
ב[[ספר החסידים]] מוזכר הבאבא מאיר כאחד מחסידי חב"ד{{הערה|[https://col.org.il/news/125924/ למה הבבא מאיר מוזכר בספר החסידים?]}}{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_005.jpg הכרטיס בספר החסידים].}}.<br />
<br />
<br />
כשנפטר הבאבא מאיר, שלח הרבי מכתב תנחומים לבאבא סאלי ובו הביא את צערו על פטירת הבאבא מאיר. סיפר חתנו של הבאבא סאלי, הרה"ח ר' ישר אדרעי: "בשעה שישב הבאבא סאלי שבעה ל"ע אחרי הסתלקותו של בנו הצדיק רבי מאיר זצ"ל, קיבל מכתב תנחומים מהרבי. עם קבלת המכתב קם הבאבא סאלי ממקומו בבכייה ואמר: מי אני ומה אני שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א יחשוב עליי וישלח לי מכתב תנחומין?!"{{הערה|מפי הרב ישר אדרעי. שמן ששון מחבריך [מהדורה חדשה] ח"א ע' 31}}.<br />
<br />
==משפחתו ==<br />
*בנו הבכור בבא אלעזר הרב [[אלעזר אבוחצירא]]<br />
*בנו הרב [[דוד חי אבוחצירא]]<br />
*בנו הרב רפאל אבוחצירא<br />
*בנו הרב יקותיאל אבוחצירא<br />
*חתנו הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]]<br />
*בנו הרב ישועה ורחמים אבוחצירא<br />
*חתנו הרב חיים פינטו<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים ח, לט.<br />
*ספר '''בסוד שיח''' ע' 28-29.<br />
*שמן ששון מחבריך [מהדורה חדשה], עמ' 36 ואילך.<br />
*"אור המאיר, אורחותיו והליכותיו בקודש של האדמו"ר הקוה"ט...סידנא בבא מאיר זיע"א", הוצאת מכון אור לישרים, תשפ"ג [בפסקא "עם כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש", עמ' 148-147].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15887&st=%u05d0%u05d1%u05d5%u05d7%u05e6%u05d9%u05e8%u05d0 מכתב מהרבי לרבי מאיר אגרות קודש ח"ז עמ' יח] {{הב}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=ה[[באבא סאלי]]|רשימה=רבני [[אבוחצירא]]|שנה=[[תרע"ז]] - [[תשמ"ג]]|הבא=הבאבא [[דוד חי אבוחצירא]] (נהריה), הבאבא [[אלעזר אבוחצירא]] (באר שבע), הבאבא רפאל אבוחצירא (טבריה), הבאבא יקותיאל אבוחצירא (אשדוד)}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אבוחצירא, מאיר}}<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אבוחצירא]]</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=596600מאיר אבוחצירא2023-05-21T03:32:21Z<p>יהלום: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:26-07-2020-14-40-55-WhatsApp-Image-2020-07-26-at-16.21.31-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבבא מאיר]]<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=הרב מאיר אבוחצירא - ה"באבא מאיר"|אחר=הרב מאיר יחיאל אבוחצירא, חסיד חב"ד, "השורק של הרבי"|ראו=[[מאיר ניסים אבוחצירא]]}}<br />
רבי '''מאיר אבוחצירא''' הידוע בכינויו '''באבא מאיר''' ([[תרע"ז]] - [[תשמ"ג]]) היה באבא בשושלת אבוחצירא ומחשובי [[יהדות ספרד]]. היה מקורב מאוד לרבי. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
רבי מאיר שלום אבוחצירא נולד בתפילאלת שבמרוקו בשנת [[תרע"ז]] לאביו רבי [[ישראל אבוחצירא]] - ה[[בבא סאלי]] ולאימו מרת פרחה.<br />
<br />
בגיל עשרים וחמש קיבל [[סמיכה]]. באותה זמן נתמנה לאב"ד ב[[מידלאת]] ועמד בראש ישיבת [[תומכי תמימים מידלאת]].<br />
<br />
ב[[תשי"א]] מונה לממלא מקום אביו כאב"ד ארפוד וקיבל על כך מכתב ברכה מ[[הרבי]] מתאריך ג' [[מר חשוון]] [[תשי"א]], שם מבאר לו הרבי את הביטוי "[[מרא דאתרא]]".<br />
עמד בראש מוסדות אהלי יוסף יצחק חב"ד בארפוד. שליחי הרבי היו מגיעים אליו תדיר, שומעים ממנו דברי תורה וכותבים על הביקורים לרבי.<br />
הרבי כתב לו אגרות ובהן תוארים מפורטים ומיוחדים.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[אשדוד]]. רבבות היו צובאים על ביתו ומבקשים ברכה, והיו נושעים מתפילותיו. חצרו הייתה מהגדולות ביותר בארץ.<br />
<br />
ב[[תשל"ג]] יצא בקריאה לכל תלמידיו ומעריציו "להציל נפשות ולרשום בבתי ספר חב"ד וגני חב"ד".<br />
<br />
באותה שנה - כאשר יצא הרבי ל[[מבצע נרות שבת קודש]] יצא בקריאה לקיים המבצע "כפי קריאת [[הרבי|רבינו הקדוש כבוד קדושת מרן אדוננו מורנו ורבינו שליט"א מליובאוויטש]]".<br />
<br />
מעיד בנו רבי [[דוד חי אבוחצירא]]: "בימיו האחרונים דיבר אבי רבות בקדושת הרבי מליובאוויטש".<br />
<br />
הסתלק בחול המועד פסח [[תשמ"ג]] והוא בן שישים ושש בלבד.<br />
<br />
היה ידוע כצדיק גדול וקדוש עליון והיה רואה מסוף העולם ועד סופו בגלל שמירת העניים הגדולה והקדושה שהייתה לו, בנוסף לכך נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובחסידות.<br />
<br />
ב[[ספר החסידים]] מוזכר הבאבא מאיר כאחד מחסידי חב"ד{{הערה|[https://col.org.il/news/125924/ למה הבבא מאיר מוזכר בספר החסידים?]}}{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_005.jpg הכרטיס בספר החסידים].}}.<br />
<br />
<br />
כשנפטר הבאבא מאיר, שלח הרבי מכתב תנחומים לבאבא סאלי ובו הביא את צערו על פטירת הבאבא מאיר. סיפר חתנו של הבאבא סאלי, הרה"ח ר' ישר אדרעי: "בשעה שישב הבאבא סאלי שבעה ל"ע אחרי הסתלקותו של בנו הצדיק רבי מאיר זצ"ל, קיבל מכתב תנחומים מהרבי. עם קבלת המכתב קם הבאבא סאלי ממקומו בבכייה ואמר: מי אני ומה אני שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א יחשוב עליי וישלח לי מכתב תנחומין?!"{{הערה|מפי הרב ישר אדרעי. שמן ששון מחבריך [מהדורה חדשה] ח"א ע' 31}}.<br />
<br />
==משפחתו ==<br />
*בנו הבכור בבא אלעזר הרב [[אלעזר אבוחצירא]]<br />
*בנו הרב [[דוד חי אבוחצירא]]<br />
*בנו הרב רפאל אבוחצירא<br />
*בנו הרב יקותיאל אבוחצירא<br />
*חתנו הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]]<br />
*בנו הרב ישועה ורחמים אבוחצירא<br />
*חתנו הרב חיים פינטו<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים ח, לט.<br />
*ספר '''בסוד שיח''' ע' 28-29.<br />
*שמן ששון מחבריך [מהדורה חדשה], עמ' 36 ואילך.<br />
*"אור המאיר, אורחותיו והליכותיו בקודש של האדמו"ר הקוה"ט...סידנא בבא מאיר זיע"א", הוצאת מכון אור לישרים, תשפ"ג [בפסקא "עם כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש", עמ' 148-147].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15887&st=%u05d0%u05d1%u05d5%u05d7%u05e6%u05d9%u05e8%u05d0 מכתב מהרבי לרבי מאיר אגרות קודש ח"ז עמ' יח] {{הב}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=ה[[באבא סאלי]]|רשימה=רבני [[אבוחצירא]]|שנה=[[תרע"ז]] - [[תשמ"ג]]|הבא=הבאבא [[דוד חי אבוחצירא]] (נהריה), הבאבא [[אלעזר אבוחצירא]] (באר שבע), הבאבא רפאל אבוחצירא (טבריה), הבאבא יקותיאל אבוחצירא (אשדוד)}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אבוחצירא, מאיר}}<br />
[[קטגוריה:רבני ספרד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אבוחצירא]]</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=596056מרוקו2023-05-18T03:38:14Z<p>יהלום: /* נשיאי הקהילה היהודית */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]], וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים, הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.<br />
<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת השליחות במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג, הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[אגאדיר]], הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]], הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש, יש לציין כי השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]].<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]], הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
הרבי שלח מכתבים עם הוראות רבות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר חב"ד במרוקו ובחיבור 'תכתב זאת'. <br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית מדרש לסופרות]], בתי ספר בית רבקה לבנות, סמינר בית רבקה, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד. כולל, ספריות, מקוואות ועוד.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
השליח לאגאדיר הוא הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין ישיבת חב"ד באגאדיר קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
בשישים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לתשפ"ג, העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
[[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, מבצע תפילין, שבע מצוות בני נח וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ"ח ועד היום (תשפ"ג).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב [[שלום איידלמן]] על פועלו במשך 60 שנה במרוקו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
להלן רשימת הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' <br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] - יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם.<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
* ר' [[לוי באנון]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94.jpg&diff=596055קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg2023-05-18T03:36:34Z<p>יהלום: </p>
<hr />
<div>השליח ובני השלוחים מעניקים מתנה לנשיא הקהילה בהוקרה על פועלו למען חב"ד<br />
מקור: עדכוני חב"ד</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=596054מרוקו2023-05-18T03:36:14Z<p>יהלום: /* כינוס השלוחים תשפ"ג */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]], וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים, הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.<br />
<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת השליחות במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג, הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[אגאדיר]], הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]], הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש, יש לציין כי השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]].<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]], הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
הרבי שלח מכתבים עם הוראות רבות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר חב"ד במרוקו ובחיבור 'תכתב זאת'. <br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית מדרש לסופרות]], בתי ספר בית רבקה לבנות, סמינר בית רבקה, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד. כולל, ספריות, מקוואות ועוד.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
השליח לאגאדיר הוא הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין ישיבת חב"ד באגאדיר קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
בשישים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לתשפ"ג, העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
[[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, מבצע תפילין, שבע מצוות בני נח וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ"ח ועד היום (תשפ"ג).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| הרב שלום איידלמן ע"ה ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
להלן רשימת הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' <br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] - יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם.<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
* ר' [[לוי באנון]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94.jpg&diff=596053קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg2023-05-18T03:35:27Z<p>יהלום: </p>
<hr />
<div>השליח ובני השלוחים מעניקים מתנה לנשיא הקהילה בהוקרה על פועלו למען חב"ד</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=596052מרוקו2023-05-18T03:26:53Z<p>יהלום: /* כינוס השלוחים תשפ"ג */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]], וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים, הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.<br />
<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת השליחות במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג, הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[אגאדיר]], הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]], הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש, יש לציין כי השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]].<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]], הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
הרבי שלח מכתבים עם הוראות רבות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר חב"ד במרוקו ובחיבור 'תכתב זאת'. <br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית מדרש לסופרות]], בתי ספר בית רבקה לבנות, סמינר בית רבקה, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד. כולל, ספריות, מקוואות ועוד.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
השליח לאגאדיר הוא הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין ישיבת חב"ד באגאדיר קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
בשישים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לתשפ"ג, העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, מבצע תפילין, שבע מצוות בני נח וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ"ח ועד היום (תשפ"ג).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| הרב שלום איידלמן ע"ה ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
להלן רשימת הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' <br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] - יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם.<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
* ר' [[לוי באנון]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=596051מרוקו2023-05-18T03:25:24Z<p>יהלום: /* כינוס השלוחים תשפ"ג */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]], וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים, הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.<br />
<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת השליחות במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג, הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[אגאדיר]], הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]], הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש, יש לציין כי השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]].<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]], הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
הרבי שלח מכתבים עם הוראות רבות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר חב"ד במרוקו ובחיבור 'תכתב זאת'. <br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית מדרש לסופרות]], בתי ספר בית רבקה לבנות, סמינר בית רבקה, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד. כולל, ספריות, מקוואות ועוד.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
השליח לאגאדיר הוא הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין ישיבת חב"ד באגאדיר קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
בשישים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לתשפ"ג, העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[רפאל דוד באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[רפאל דוד באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל הרבי מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, מבצע תפילין, שבע מצוות בני נח וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ"ח ועד היום (תשפ"ג).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| הרב שלום איידלמן ע"ה ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
להלן רשימת הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' <br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] - יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם.<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
* ר' [[לוי באנון]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=596050מרוקו2023-05-18T03:24:18Z<p>יהלום: /* הפעילות כיום */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]], וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים, הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.<br />
<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת השליחות במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג, הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[אגאדיר]], הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]], הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש, יש לציין כי השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]].<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]], הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
הרבי שלח מכתבים עם הוראות רבות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר חב"ד במרוקו ובחיבור 'תכתב זאת'. <br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית מדרש לסופרות]], בתי ספר בית רבקה לבנות, סמינר בית רבקה, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד. כולל, ספריות, מקוואות ועוד.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
השליח לאגאדיר הוא הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין ישיבת חב"ד באגאדיר קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
בשישים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לתשפ"ג, העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[רפאל דוד באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס, את סיום הרמב"ם ערך הרב [[רפאל דוד באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל הרבי מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, מבצע תפילין, שבע מצוות בני נח וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ"ח ועד היום (תשפ"ג).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| הרב שלום איידלמן ע"ה ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
להלן רשימת הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' <br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] - יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם.<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
* ר' [[לוי באנון]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=596049מרוקו2023-05-18T03:21:37Z<p>יהלום: /* כינוס השלוחים תשפ"ג */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]], וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים, הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.<br />
<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת השליחות במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג, הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[אגאדיר]], הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]], הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש, יש לציין כי השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]].<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]], הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
הרבי שלח מכתבים עם הוראות רבות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר חב"ד במרוקו ובחיבור 'תכתב זאת'. <br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית מדרש לסופרות]], בתי ספר בית רבקה לבנות, סמינר בית רבקה, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד. כולל, ספריות, מקוואות ועוד.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
השליח לאגאדיר הוא הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין ישיבת חב"ד באגאדיר קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
בשישים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לתשפ"ג, העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[רפאל דוד באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס, את סיום הרמב"ם ערך הרב [[רפאל דוד באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל הרבי מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, מבצע תפילין, שבע מצוות בני נח וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ"ח ועד היום (תשפ"ג).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| הרב שלום איידלמן ע"ה ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
להלן רשימת הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' <br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] - יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם.<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
* ר' [[לוי באנון]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=596048מרוקו2023-05-18T03:07:20Z<p>יהלום: /* כינוס השלוחים תשפ"ג */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]], וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים, הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.<br />
<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת השליחות במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג, הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[אגאדיר]], הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]], הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש, יש לציין כי השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]].<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]], הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
הרבי שלח מכתבים עם הוראות רבות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר חב"ד במרוקו ובחיבור 'תכתב זאת'. <br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית מדרש לסופרות]], בתי ספר בית רבקה לבנות, סמינר בית רבקה, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד. כולל, ספריות, מקוואות ועוד.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
השליח לאגאדיר הוא הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין ישיבת חב"ד באגאדיר קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
בשישים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לתשפ"ג, העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. ומשפחות השלוחים למרוקו.<br />
<br />
הכינוס כולל מעמד סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם בעיר פאס{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות ההסכמים ההדדיים עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, מבצע תפילין, שבע מצוות בני נח וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ"ח ועד היום (תשפ"ג).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| הרב שלום איידלמן ע"ה ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
להלן רשימת הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' <br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] - יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם.<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
* ר' [[לוי באנון]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%96%D7%91%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%94&diff=595703קזבלנקה2023-05-17T06:19:53Z<p>יהלום: </p>
<hr />
<div> <br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]]. במרכז הרב [[שלום משאש]]]]<br />
קזבלנקה היא העיר הגדולה ב[[מרוקו]], עיר הנמל המרכזית, בה גרים רוב יהודי המדינה וב[[קזבלנקה]] פעלו שלוחי [[הרבי]] ל[[מרוקו]] החל משנת [[תשי"א]] וכיום פועלים בה שתי שליחות ושליח ולכל אחד מוקד פעילות באיזור אחר. <br />
<br />
==שלוחי הרבי==<br />
[[קובץ:אהל יוסף יצחק קזבלנקה.jpg|ממוזער|ישיבת חב"ד בקזבלנקה]]<br />
[[קובץ:כולל אהל יוסף יצחק קזבלנקה.jpg|ממוזער|כולל אהל יוסף יצחק קזבלנקה]]<br />
[[קובץ:בית רבקה קזבלנקה.jpg|ממוזער|חזית 'בית רבקה' בקזבלנקה]]<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי{{הערה|אגרות קודש חלק ג, אגרת תרצה, כ"ו מנחם אב [[תש"י]]. ח"ג אגרת תשכו י"ב אלול [[תש"י]]. חלק ד במספר אגרות}} יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]] ורעייתו פעסיא, שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, והוא כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. <br />
<br />
בהמשך השנים הצטרפו לשליחות בקזבלנקה שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
<br />
*הרב [[זלמן טייבל]]<br />
<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] בשנת תשי"ג{{הערה|אגרות קודש חלק ז, אגרת א'תתקט, כג מרחשון תשי"ג. אגרת ב'יח, כה שבט תשיג}}, <br />
<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] ורעייתו גיטל בשנת [[תשי"ט]]{{הערה|אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תסג, כ"ז מנחם אב [[תשי"ח]]}}, <br />
<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] ורעייתו רייזל{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, אגרת ז'רעג כ"ה ניסן תש"כ}}. <br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצא לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה. <br />
<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השלוחים בקזבלנקה, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות, וגם במסרים דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|אגרות קודש, בא כח (תשורה), חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
כבר בתחילת השליחות בקזבלנקה, בשנת [[תשי"א]], הורה הרבי לשליח ומנהל המוסדות הרב [[שלמה מטוסוב]], לדווח אודות מספר המוסדות ומספר התלמידים. כמו כן להודיע על כל מוסד חדש שמתווסף ולהרחיב בפרטים אודות המוסד{{הערה|אגרות קודש חלק ד אגרת א'קכט, י"א מנחם אב [[תשי"א]]}}.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בקזבלנקה==<br />
מוסדות חב"ד בקזבלנקה עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות הרבי{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. מוסדות חב"ד בקזבלנקה כוללים: <br />
<br />
*[[בית מדרש|בית מדרש למורים]]<br />
<br />
*[[ישיבה קטנה|ישיבה לצעירים]]<br />
<br />
*[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]<br />
<br />
*[[בית מדרש לסופרות]]<br />
<br />
*בית ספר בית רבקה לבנות (יסודי ותיכון) <br />
<br />
*סמינר בית רבקה<br />
<br />
*מרכז ופרצת<br />
<br />
*כולל<br />
<br />
*ספריות להשאלה וקריאה<br />
<br />
*מקוואות <br />
<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל}}. <br />
<br />
ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
[[קובץ:ופרצת קזבלנקה.jpg|ממוזער|מרכז 'ופרצת' קזבלנקה]]<br />
[[קובץ:בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה .jpg|ממוזער|בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה]]<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
[[ישיבה גדולה קזבלנקה]] - התמימים השלוחים למדו בישיבה גדולה קזבלנקה.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת על ייסוד בית מדרש לסופרות במקנס והעברתו לקזבלנקה. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר קזבלנקה בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|אתר בית חב"ד קזבלנקה. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
<br />
*הרבנית '''גיטל איידלמן''' מנהלת את מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק ובהם בתי כנסת, כולל, ספריה תורנית, מקוואות, נשי חב"ד, פעילות ילדים, מחלקת כשרות. המוסדות שוכנים בבניינים מפוארים בכתובת: 29 Rue Jaber Ibno Hayan<br />
<br />
*הרבנית '''רייזל רסקין''' מנהלת מוסדות בית רבקה ובהם בית כנסת, גן ילדים, פעילות ילדים, פעילות נשים, שיעורי חסידות. המוסדות שוכנים בקמפוס בית רבקה בכתובת: 174 Boulevard Ziraoui <br />
<br />
*הרב '''לוי באנון''' פועל במסגרת בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה - מרוקו, השוכן בקזבלנקה בכתובת 24 Rue La Fontaine. בבית חב"ד יש אפשרות להשתתף בתפילות שבת, סעודות שבת, שיעורי חסידות ועוד פעילויות מגוונות. <br />
<br />
בית חב"ד מקיים פעילות חגים במסיבות פומביות בהשתתפות בני הקהילה המקומית. יש אפשרות להירשם מראש מכל מקום בעולם, לפעילויות בית חב"ד באמצעות אתר בית חב"ד קזבלנקה המופעל במספר שפות{{הערה|אתר בית חב"ד קזבלנקה}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד בקזבלנקה בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לחב"ד קזבלנקה] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית בקזבלנקה תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
[[קטגוריה: ערים במרוקו]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%96%D7%91%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%94&diff=595702קזבלנקה2023-05-17T06:19:09Z<p>יהלום: </p>
<hr />
<div> <br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]]. במרכז הרב [[שלום משאש]]]]<br />
קזבלנקה היא העיר הגדולה ב[[מרוקו]], עיר הנמל המרכזית, בה גרים רוב יהודי המדינה וב[[קזבלנקה]] פעלו שלוחי [[הרבי]] ל[[מרוקו]] החל משנת [[תשי"א]] וכיום פועלים בה שתי שליחות ושליח ולכל אחד מוקד פעילות באיזור אחר. <br />
<br />
==שלוחי הרבי==<br />
[[קובץ:אהל יוסף יצחק קזבלנקה.jpg|ממוזער|תצלום משותף של תלמידים אהל יוסף יצחק קזבלנקה, יחד עם הצוות החינוכי]]<br />
[[קובץ:כולל אהל יוסף יצחק קזבלנקה.jpg|ממוזער|כולל אהל יוסף יצחק קזבלנקה]]<br />
[[קובץ:בית רבקה קזבלנקה.jpg|ממוזער|חזית 'בית רבקה' בקזבלנקה]]<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי{{הערה|אגרות קודש חלק ג, אגרת תרצה, כ"ו מנחם אב [[תש"י]]. ח"ג אגרת תשכו י"ב אלול [[תש"י]]. חלק ד במספר אגרות}} יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]] ורעייתו פעסיא, שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, והוא כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. <br />
<br />
בהמשך השנים הצטרפו לשליחות בקזבלנקה שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
<br />
*הרב [[זלמן טייבל]]<br />
<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] בשנת תשי"ג{{הערה|אגרות קודש חלק ז, אגרת א'תתקט, כג מרחשון תשי"ג. אגרת ב'יח, כה שבט תשיג}}, <br />
<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] ורעייתו גיטל בשנת [[תשי"ט]]{{הערה|אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תסג, כ"ז מנחם אב [[תשי"ח]]}}, <br />
<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] ורעייתו רייזל{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, אגרת ז'רעג כ"ה ניסן תש"כ}}. <br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצא לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה. <br />
<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השלוחים בקזבלנקה, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות, וגם במסרים דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|אגרות קודש, בא כח (תשורה), חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
כבר בתחילת השליחות בקזבלנקה, בשנת [[תשי"א]], הורה הרבי לשליח ומנהל המוסדות הרב [[שלמה מטוסוב]], לדווח אודות מספר המוסדות ומספר התלמידים. כמו כן להודיע על כל מוסד חדש שמתווסף ולהרחיב בפרטים אודות המוסד{{הערה|אגרות קודש חלק ד אגרת א'קכט, י"א מנחם אב [[תשי"א]]}}.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בקזבלנקה==<br />
מוסדות חב"ד בקזבלנקה עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות הרבי{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. מוסדות חב"ד בקזבלנקה כוללים: <br />
<br />
*[[בית מדרש|בית מדרש למורים]]<br />
<br />
*[[ישיבה קטנה|ישיבה לצעירים]]<br />
<br />
*[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]<br />
<br />
*[[בית מדרש לסופרות]]<br />
<br />
*בית ספר בית רבקה לבנות (יסודי ותיכון) <br />
<br />
*סמינר בית רבקה<br />
<br />
*מרכז ופרצת<br />
<br />
*כולל<br />
<br />
*ספריות להשאלה וקריאה<br />
<br />
*מקוואות <br />
<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל}}. <br />
<br />
ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
[[קובץ:ופרצת קזבלנקה.jpg|ממוזער|מרכז 'ופרצת' קזבלנקה]]<br />
[[קובץ:בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה .jpg|ממוזער|בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה]]<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
[[ישיבה גדולה קזבלנקה]] - התמימים השלוחים למדו בישיבה גדולה קזבלנקה.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת על ייסוד בית מדרש לסופרות במקנס והעברתו לקזבלנקה. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר קזבלנקה בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|אתר בית חב"ד קזבלנקה. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
<br />
*הרבנית '''גיטל איידלמן''' מנהלת את מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק ובהם בתי כנסת, כולל, ספריה תורנית, מקוואות, נשי חב"ד, פעילות ילדים, מחלקת כשרות. המוסדות שוכנים בבניינים מפוארים בכתובת: 29 Rue Jaber Ibno Hayan<br />
<br />
*הרבנית '''רייזל רסקין''' מנהלת מוסדות בית רבקה ובהם בית כנסת, גן ילדים, פעילות ילדים, פעילות נשים, שיעורי חסידות. המוסדות שוכנים בקמפוס בית רבקה בכתובת: 174 Boulevard Ziraoui <br />
<br />
*הרב '''לוי באנון''' פועל במסגרת בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה - מרוקו, השוכן בקזבלנקה בכתובת 24 Rue La Fontaine. בבית חב"ד יש אפשרות להשתתף בתפילות שבת, סעודות שבת, שיעורי חסידות ועוד פעילויות מגוונות. <br />
<br />
בית חב"ד מקיים פעילות חגים במסיבות פומביות בהשתתפות בני הקהילה המקומית. יש אפשרות להירשם מראש מכל מקום בעולם, לפעילויות בית חב"ד באמצעות אתר בית חב"ד קזבלנקה המופעל במספר שפות{{הערה|אתר בית חב"ד קזבלנקה}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד בקזבלנקה בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לחב"ד קזבלנקה] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית בקזבלנקה תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
[[קטגוריה: ערים במרוקו]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%96%D7%91%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%94&diff=595701קזבלנקה2023-05-17T06:16:53Z<p>יהלום: </p>
<hr />
<div> <br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] בקזבלנקה - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
קזבלנקה היא העיר הגדולה ב[[מרוקו]], עיר הנמל המרכזית, בה גרים רוב יהודי המדינה וב[[קזבלנקה]] פעלו שלוחי [[הרבי]] ל[[מרוקו]] החל משנת [[תשי"א]] וכיום פועלים בה שתי שליחות ושליח ולכל אחד מוקד פעילות באיזור אחר. <br />
<br />
==שלוחי הרבי==<br />
[[קובץ:אהל יוסף יצחק קזבלנקה.jpg|ממוזער|תצלום משותף של תלמידים אהל יוסף יצחק קזבלנקה, יחד עם הצוות החינוכי]]<br />
[[קובץ:כולל אהל יוסף יצחק קזבלנקה.jpg|ממוזער|כולל אהל יוסף יצחק קזבלנקה]]<br />
[[קובץ:בית רבקה קזבלנקה.jpg|ממוזער|חזית 'בית רבקה' בקזבלנקה]]<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי{{הערה|אגרות קודש חלק ג, אגרת תרצה, כ"ו מנחם אב [[תש"י]]. ח"ג אגרת תשכו י"ב אלול [[תש"י]]. חלק ד במספר אגרות}} יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]] ורעייתו פעסיא, שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, והוא כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. <br />
<br />
בהמשך השנים הצטרפו לשליחות בקזבלנקה שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
<br />
*הרב [[זלמן טייבל]]<br />
<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] בשנת תשי"ג{{הערה|אגרות קודש חלק ז, אגרת א'תתקט, כג מרחשון תשי"ג. אגרת ב'יח, כה שבט תשיג}}, <br />
<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] ורעייתו גיטל בשנת [[תשי"ט]]{{הערה|אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תסג, כ"ז מנחם אב [[תשי"ח]]}}, <br />
<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] ורעייתו רייזל{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, אגרת ז'רעג כ"ה ניסן תש"כ}}. <br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצא לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה. <br />
<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השלוחים בקזבלנקה, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות, וגם במסרים דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|אגרות קודש, בא כח (תשורה), חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
כבר בתחילת השליחות בקזבלנקה, בשנת [[תשי"א]], הורה הרבי לשליח ומנהל המוסדות הרב [[שלמה מטוסוב]], לדווח אודות מספר המוסדות ומספר התלמידים. כמו כן להודיע על כל מוסד חדש שמתווסף ולהרחיב בפרטים אודות המוסד{{הערה|אגרות קודש חלק ד אגרת א'קכט, י"א מנחם אב [[תשי"א]]}}.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בקזבלנקה==<br />
מוסדות חב"ד בקזבלנקה עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות הרבי{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. מוסדות חב"ד בקזבלנקה כוללים: <br />
<br />
*[[בית מדרש|בית מדרש למורים]]<br />
<br />
*[[ישיבה קטנה|ישיבה לצעירים]]<br />
<br />
*[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]<br />
<br />
*[[בית מדרש לסופרות]]<br />
<br />
*בית ספר בית רבקה לבנות (יסודי ותיכון) <br />
<br />
*סמינר בית רבקה<br />
<br />
*מרכז ופרצת<br />
<br />
*כולל<br />
<br />
*ספריות להשאלה וקריאה<br />
<br />
*מקוואות <br />
<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל}}. <br />
<br />
ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
[[קובץ:ופרצת קזבלנקה.jpg|ממוזער|מרכז 'ופרצת' קזבלנקה]]<br />
[[קובץ:בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה .jpg|ממוזער|בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה]]<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
[[ישיבה גדולה קזבלנקה]] - התמימים השלוחים למדו בישיבה גדולה קזבלנקה.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת על ייסוד בית מדרש לסופרות במקנס והעברתו לקזבלנקה. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר קזבלנקה בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|אתר בית חב"ד קזבלנקה. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
<br />
*הרבנית '''גיטל איידלמן''' מנהלת את מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק ובהם בתי כנסת, כולל, ספריה תורנית, מקוואות, נשי חב"ד, פעילות ילדים, מחלקת כשרות. המוסדות שוכנים בבניינים מפוארים בכתובת: 29 Rue Jaber Ibno Hayan<br />
<br />
*הרבנית '''רייזל רסקין''' מנהלת מוסדות בית רבקה ובהם בית כנסת, גן ילדים, פעילות ילדים, פעילות נשים, שיעורי חסידות. המוסדות שוכנים בקמפוס בית רבקה בכתובת: 174 Boulevard Ziraoui <br />
<br />
*הרב '''לוי באנון''' פועל במסגרת בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה - מרוקו, השוכן בקזבלנקה בכתובת 24 Rue La Fontaine. בבית חב"ד יש אפשרות להשתתף בתפילות שבת, סעודות שבת, שיעורי חסידות ועוד פעילויות מגוונות. <br />
<br />
בית חב"ד מקיים פעילות חגים במסיבות פומביות בהשתתפות בני הקהילה המקומית. יש אפשרות להירשם מראש מכל מקום בעולם, לפעילויות בית חב"ד באמצעות אתר בית חב"ד קזבלנקה המופעל במספר שפות{{הערה|אתר בית חב"ד קזבלנקה}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד בקזבלנקה בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לחב"ד קזבלנקה] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית בקזבלנקה תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
[[קטגוריה: ערים במרוקו]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%96%D7%91%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%94&diff=595697קזבלנקה2023-05-17T06:11:32Z<p>יהלום: </p>
<hr />
<div> <br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] בקזבלנקה - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
קזבלנקה היא העיר הגדולה ב[[מרוקו]], עיר הנמל המרכזית, בה גרים רוב יהודי המדינה וב[[קזבלנקה]] פעלו שלוחי [[הרבי]] ל[[מרוקו]] החל משנת [[תשי"א]] וכיום פועלים בה שתי שליחות ושליח ולכל אחד מוקד פעילות באיזור אחר. <br />
<br />
==שלוחי הרבי==<br />
[[קובץ:אהל יוסף יצחק קזבלנקה.jpg|ממוזער|תצלום משותף של תלמידים אהל יוסף יצחק קזבלנקה, יחד עם הצוות החינוכי]]<br />
[[קובץ:כולל אהל יוסף יצחק קזבלנקה.jpg|ממוזער|כולל אהל יוסף יצחק קזבלנקה]]<br />
[[קובץ:בית רבקה קזבלנקה.jpg|ממוזער|חזית 'בית רבקה' בקזבלנקה]]<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי{{הערה|אגרות קודש חלק ג, אגרת תרצה, כ"ו מנחם אב [[תש"י]]. ח"ג אגרת תשכו י"ב אלול [[תש"י]]. חלק ד במספר אגרות}} יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]] ורעייתו פעסיא, שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, והוא כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. <br />
<br />
בהמשך השנים הצטרפו לשליחות בקזבלנקה שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
<br />
*הרב [[זלמן טייבל]]<br />
<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] בשנת תשי"ג{{הערה|אגרות קודש חלק ז, אגרת א'תתקט, כג מרחשון תשי"ג. אגרת ב'יח, כה שבט תשיג}}, <br />
<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] ורעייתו גיטל בשנת [[תשי"ט]]{{הערה|אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תסג, כ"ז מנחם אב [[תשי"ח]]}}, <br />
<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] ורעייתו רייזל{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, אגרת ז'רעג כ"ה ניסן תש"כ}}. <br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצא לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה. <br />
<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השלוחים בקזבלנקה, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות, וגם במסרים דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|אגרות קודש, בא כח (תשורה), חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
כבר בתחילת השליחות בקזבלנקה, בשנת [[תשי"א]], הורה הרבי לשליח ומנהל המוסדות הרב [[שלמה מטוסוב]], לדווח אודות מספר המוסדות ומספר התלמידים. כמו כן להודיע על כל מוסד חדש שמתווסף ולהרחיב בפרטים אודות המוסד{{הערה|אגרות קודש חלק ד אגרת א'קכט, י"א מנחם אב [[תשי"א]]}}.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בקזבלנקה==<br />
מוסדות חב"ד בקזבלנקה עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות הרבי{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. מוסדות חב"ד בקזבלנקה כוללים: <br />
<br />
*[[בית מדרש|בית מדרש למורים]]<br />
<br />
*[[ישיבה קטנה|ישיבה לצעירים]]<br />
<br />
*[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]<br />
<br />
*[[בית מדרש לסופרות]]<br />
<br />
*בית ספר בית רבקה לבנות (יסודי ותיכון) <br />
<br />
*סמינר בית רבקה<br />
<br />
*מרכז ופרצת<br />
<br />
*כולל<br />
<br />
*ספריות להשאלה וקריאה<br />
<br />
*מקוואות <br />
<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל}}. <br />
<br />
ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
[[קובץ:ופרצת קזבלנקה.jpg|ממוזער|מרכז 'ופרצת' קזבלנקה]]<br />
[[קובץ:בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה .jpg|ממוזער|בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה - מארח כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג]]<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
[[ישיבה גדולה קזבלנקה]] - התמימים השלוחים למדו בישיבה גדולה קזבלנקה.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת על ייסוד בית מדרש לסופרות במקנס והעברתו לקזבלנקה. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר קזבלנקה בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|אתר בית חב"ד קזבלנקה. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
<br />
*הרבנית '''גיטל איידלמן''' מנהלת את מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק ובהם בתי כנסת, כולל, ספריה תורנית, מקוואות, נשי חב"ד, פעילות ילדים, מחלקת כשרות. המוסדות שוכנים בבניינים מפוארים בכתובת: 29 Rue Jaber Ibno Hayan<br />
<br />
*הרבנית '''רייזל רסקין''' מנהלת מוסדות בית רבקה ובהם בית כנסת, גן ילדים, פעילות ילדים, פעילות נשים, שיעורי חסידות. המוסדות שוכנים בקמפוס בית רבקה בכתובת: 174 Boulevard Ziraoui <br />
<br />
*הרב '''לוי באנון''' פועל במסגרת בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה - מרוקו, השוכן בקזבלנקה בכתובת 24 Rue La Fontaine. בבית חב"ד יש אפשרות להשתתף בתפילות שבת, סעודות שבת, שיעורי חסידות ועוד פעילויות מגוונות. <br />
<br />
בית חב"ד מקיים פעילות חגים במסיבות פומביות בהשתתפות בני הקהילה המקומית. יש אפשרות להירשם מראש מכל מקום בעולם, לפעילויות בית חב"ד באמצעות אתר בית חב"ד קזבלנקה המופעל במספר שפות{{הערה|אתר בית חב"ד קזבלנקה}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד בקזבלנקה בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לחב"ד קזבלנקה] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית בקזבלנקה תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
[[קטגוריה: ערים במרוקו]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%96%D7%91%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%94&diff=595668קזבלנקה2023-05-17T04:58:00Z<p>יהלום: /* מוסדות חב"ד בקזבלנקה */</p>
<hr />
<div> <br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] בקזבלנקה - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
קזבלנקה היא העיר הגדולה ב[[מרוקו]], עיר הנמל המרכזית, בה גרים רוב יהודי המדינה וב[[קזבלנקה]] פעלו שלוחי [[הרבי]] ל[[מרוקו]] החל משנת [[תשי"א]] וכיום פועלים בה שתי שליחות ושליח ולכל אחד מוקד פעילות באיזור אחר. <br />
<br />
==שלוחי הרבי==<br />
[[קובץ:אהל יוסף יצחק קזבלנקה.jpg|ממוזער|תצלום משותף של תלמידים אהל יוסף יצחק קזבלנקה, יחד עם הצוות החינוכי]]<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי{{הערה|אגרות קודש חלק ג, אגרת תרצה, כ"ו מנחם אב [[תש"י]]. ח"ג אגרת תשכו י"ב אלול [[תש"י]]. חלק ד במספר אגרות}} יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]] ורעייתו פעסיא, שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, והוא כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. <br />
<br />
בהמשך השנים הצטרפו לשליחות בקזבלנקה שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
<br />
*הרב [[זלמן טייבל]]<br />
<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] בשנת תשי"ג{{הערה|אגרות קודש חלק ז, אגרת א'תתקט, כג מרחשון תשי"ג. אגרת ב'יח, כה שבט תשיג}}, <br />
<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] ורעייתו גיטל בשנת [[תשי"ט]]{{הערה|אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תסג, כ"ז מנחם אב [[תשי"ח]]}}, <br />
<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] ורעייתו רייזל{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, אגרת ז'רעג כ"ה ניסן תש"כ}}. <br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצא לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה. <br />
<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השלוחים בקזבלנקה, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות, וגם במסרים דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|אגרות קודש, בא כח (תשורה), חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
כבר בתחילת השליחות בקזבלנקה, בשנת [[תשי"א]], הורה הרבי לשליח ומנהל המוסדות הרב [[שלמה מטוסוב]], לדווח אודות מספר המוסדות ומספר התלמידים. כמו כן להודיע על כל מוסד חדש שמתווסף ולהרחיב בפרטים אודות המוסד{{הערה|אגרות קודש חלק ד אגרת א'קכט, י"א מנחם אב [[תשי"א]]}}.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בקזבלנקה==<br />
מוסדות חב"ד בקזבלנקה עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות הרבי{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. מוסדות חב"ד בקזבלנקה כוללים: <br />
<br />
*[[בית מדרש|בית מדרש למורים]]<br />
<br />
*[[ישיבה קטנה|ישיבה לצעירים]]<br />
<br />
*[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]<br />
<br />
*[[בית מדרש לסופרות]]<br />
<br />
*בית ספר בית רבקה לבנות (יסודי ותיכון) <br />
<br />
*סמינר בית רבקה<br />
<br />
*מרכז ופרצת<br />
<br />
*כולל<br />
<br />
*ספריות להשאלה וקריאה<br />
<br />
*מקוואות <br />
<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
[[קובץ:בית רבקה קזבלנקה.jpg|ממוזער|חזית 'בית רבקה' בקזבלנקה]]<br />
[[קובץ:כולל אהל יוסף יצחק קזבלנקה.jpg|ממוזער|כולל אהל יוסף יצחק קזבלנקה]]<br />
[[קובץ:ופרצת קזבלנקה.jpg|ממוזער|מרכז 'ופרצת' קזבלנקה]]<br />
[[קובץ:בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה .jpg|ממוזער|בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה - מארח כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג]]<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
[[ישיבה גדולה קזבלנקה]] - התמימים השלוחים למדו בישיבה גדולה קזבלנקה.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת על ייסוד בית מדרש לסופרות במקנס והעברתו לקזבלנקה. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר קזבלנקה בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|אתר בית חב"ד קזבלנקה. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
<br />
*הרבנית '''גיטל איידלמן''' מנהלת את מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק ובהם בתי כנסת, כולל, ספריה תורנית, מקוואות, נשי חב"ד, פעילות ילדים, מחלקת כשרות. המוסדות שוכנים בבניינים מפוארים בכתובת: 29 Rue Jaber Ibno Hayan<br />
<br />
*הרבנית '''רייזל רסקין''' מנהלת מוסדות בית רבקה ובהם בית כנסת, גן ילדים, פעילות ילדים, פעילות נשים, שיעורי חסידות. המוסדות שוכנים בקמפוס בית רבקה בכתובת: 174 Boulevard Ziraoui <br />
<br />
*הרב '''לוי באנון''' פועל במסגרת בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה - מרוקו, השוכן בקזבלנקה בכתובת 24 Rue La Fontaine. בבית חב"ד יש אפשרות להשתתף בתפילות שבת, סעודות שבת, שיעורי חסידות ועוד פעילויות מגוונות. <br />
<br />
בית חב"ד מקיים פעילות חגים במסיבות פומביות בהשתתפות בני הקהילה המקומית. יש אפשרות להירשם מראש מכל מקום בעולם, לפעילויות בית חב"ד באמצעות אתר בית חב"ד קזבלנקה המופעל במספר שפות{{הערה|אתר בית חב"ד קזבלנקה}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד בקזבלנקה בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לחב"ד קזבלנקה] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית בקזבלנקה תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
[[קטגוריה: ערים במרוקו]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%96%D7%91%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%94&diff=595666קזבלנקה2023-05-17T04:54:12Z<p>יהלום: /* שלוחי הרבי */</p>
<hr />
<div> <br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] בקזבלנקה - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
קזבלנקה היא העיר הגדולה ב[[מרוקו]], עיר הנמל המרכזית, בה גרים רוב יהודי המדינה וב[[קזבלנקה]] פעלו שלוחי [[הרבי]] ל[[מרוקו]] החל משנת [[תשי"א]] וכיום פועלים בה שתי שליחות ושליח ולכל אחד מוקד פעילות באיזור אחר. <br />
<br />
==שלוחי הרבי==<br />
[[קובץ:אהל יוסף יצחק קזבלנקה.jpg|ממוזער|תצלום משותף של תלמידים אהל יוסף יצחק קזבלנקה, יחד עם הצוות החינוכי]]<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי{{הערה|אגרות קודש חלק ג, אגרת תרצה, כ"ו מנחם אב [[תש"י]]. ח"ג אגרת תשכו י"ב אלול [[תש"י]]. חלק ד במספר אגרות}} יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]] ורעייתו פעסיא, שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, והוא כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. <br />
<br />
בהמשך השנים הצטרפו לשליחות בקזבלנקה שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
<br />
*הרב [[זלמן טייבל]]<br />
<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] בשנת תשי"ג{{הערה|אגרות קודש חלק ז, אגרת א'תתקט, כג מרחשון תשי"ג. אגרת ב'יח, כה שבט תשיג}}, <br />
<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] ורעייתו גיטל בשנת [[תשי"ט]]{{הערה|אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תסג, כ"ז מנחם אב [[תשי"ח]]}}, <br />
<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] ורעייתו רייזל{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, אגרת ז'רעג כ"ה ניסן תש"כ}}. <br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצא לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה. <br />
<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השלוחים בקזבלנקה, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות, וגם במסרים דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|אגרות קודש, בא כח (תשורה), חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
כבר בתחילת השליחות בקזבלנקה, בשנת [[תשי"א]], הורה הרבי לשליח ומנהל המוסדות הרב [[שלמה מטוסוב]], לדווח אודות מספר המוסדות ומספר התלמידים. כמו כן להודיע על כל מוסד חדש שמתווסף ולהרחיב בפרטים אודות המוסד{{הערה|אגרות קודש חלק ד אגרת א'קכט, י"א מנחם אב [[תשי"א]]}}.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בקזבלנקה==<br />
מוסדות חב"ד בקזבלנקה עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות הרבי{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. מוסדות חב"ד בקזבלנקה כוללים: [[בית מדרש|בית מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבה לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית מדרש לסופרות]], בית ספר בית רבקה לבנות (יסודי ותיכון), סמינר בית רבקה, כולל, ספריות, מקוואות ועוד.<br />
<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
[[קובץ:בית רבקה קזבלנקה.jpg|ממוזער|חזית 'בית רבקה' בקזבלנקה]]<br />
[[קובץ:כולל אהל יוסף יצחק קזבלנקה.jpg|ממוזער|כולל אהל יוסף יצחק קזבלנקה]]<br />
[[קובץ:ופרצת קזבלנקה.jpg|ממוזער|מרכז 'ופרצת' קזבלנקה]]<br />
[[קובץ:בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה .jpg|ממוזער|בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה - מארח כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג]]<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
[[ישיבה גדולה קזבלנקה]] - התמימים השלוחים למדו בישיבה גדולה קזבלנקה.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת על ייסוד בית מדרש לסופרות במקנס והעברתו לקזבלנקה. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר קזבלנקה בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|אתר בית חב"ד קזבלנקה. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
<br />
*הרבנית '''גיטל איידלמן''' מנהלת את מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק ובהם בתי כנסת, כולל, ספריה תורנית, מקוואות, נשי חב"ד, פעילות ילדים, מחלקת כשרות. המוסדות שוכנים בבניינים מפוארים בכתובת: 29 Rue Jaber Ibno Hayan<br />
<br />
*הרבנית '''רייזל רסקין''' מנהלת מוסדות בית רבקה ובהם בית כנסת, גן ילדים, פעילות ילדים, פעילות נשים, שיעורי חסידות. המוסדות שוכנים בקמפוס בית רבקה בכתובת: 174 Boulevard Ziraoui <br />
<br />
*הרב '''לוי באנון''' פועל במסגרת בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה - מרוקו, השוכן בקזבלנקה בכתובת 24 Rue La Fontaine. בבית חב"ד יש אפשרות להשתתף בתפילות שבת, סעודות שבת, שיעורי חסידות ועוד פעילויות מגוונות. <br />
<br />
בית חב"ד מקיים פעילות חגים במסיבות פומביות בהשתתפות בני הקהילה המקומית. יש אפשרות להירשם מראש מכל מקום בעולם, לפעילויות בית חב"ד באמצעות אתר בית חב"ד קזבלנקה המופעל במספר שפות{{הערה|אתר בית חב"ד קזבלנקה}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד בקזבלנקה בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לחב"ד קזבלנקה] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית בקזבלנקה תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
[[קטגוריה: ערים במרוקו]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=595664מרוקו2023-05-17T04:51:56Z<p>יהלום: /* הפעילות כיום */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]], וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים, הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.<br />
<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת השליחות במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג, הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[אגאדיר]], הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]], הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש, יש לציין כי השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]].<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]], הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
הרבי שלח מכתבים עם הוראות רבות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר חב"ד במרוקו ובחיבור 'תכתב זאת'. <br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית מדרש לסופרות]], בתי ספר בית רבקה לבנות, סמינר בית רבקה, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד. כולל, ספריות, מקוואות ועוד.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
השליח לאגאדיר הוא הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין ישיבת חב"ד באגאדיר קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
בשישים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לתשפ"ג, העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו ומשפחות השלוחים למרוקו.<br />
<br />
הכינוס כולל מעמד סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם בעיר פאס{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות ההסכמים ההדדיים עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, מבצע תפילין, שבע מצוות בני נח וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ"ח ועד היום (תשפ"ג).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| הרב שלום איידלמן ע"ה ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
להלן רשימת הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' <br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] - יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם.<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
* ר' [[לוי באנון]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%92.jpg&diff=595661קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg2023-05-17T03:44:51Z<p>יהלום: </p>
<hr />
<div>כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג, תמונה קבוצתית<br />
מקור: פרטי מותר לשימוש</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=595660מרוקו2023-05-17T03:44:14Z<p>יהלום: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]], וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים, הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.<br />
<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת השליחות במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג, הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[אגאדיר]], הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]], הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש, יש לציין כי השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]].<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]], הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
הרבי שלח מכתבים עם הוראות רבות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר חב"ד במרוקו ובחיבור 'תכתב זאת'. <br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית מדרש לסופרות]], בתי ספר בית רבקה לבנות, סמינר בית רבקה, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד. כולל, ספריות, מקוואות ועוד.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
השליח לאגאדיר הוא הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין ישיבת חב"ד באגאדיר קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
בשישים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו ומשפחות השלוחים למרוקו.<br />
<br />
הכינוס כולל מעמד סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם בעיר פאס{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות ההסכמים ההדדיים עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, מבצע תפילין, שבע מצוות בני נח וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ"ח ועד היום (תשפ"ג).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| הרב שלום איידלמן ע"ה ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
להלן רשימת הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' <br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] - יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם.<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
* ר' [[לוי באנון]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=595659מרוקו2023-05-17T03:42:49Z<p>יהלום: /* כינוס השלוחים תשפ"ג */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]], וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים, הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.<br />
<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}} <br />
<br />
על יסוד דברים אלה החלה עבודת השליחות במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג, הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט; הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[אגאדיר]], הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]], הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש, יש לציין כי השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]].<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]], הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
הרבי שלח מכתבים עם הוראות רבות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר חב"ד במרוקו ובחיבור 'תכתב זאת'. <br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
<br />
==מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. מוסדות חב"ד במרוקו כללו [[בית מדרש|בתי מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית מדרש לסופרות]], בתי ספר בית רבקה לבנות, סמינר בית רבקה, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד. כולל, ספריות, מקוואות ועוד.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
השליח לאגאדיר הוא הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין ישיבת חב"ד באגאדיר קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
בשישים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו ומשפחות השלוחים למרוקו.<br />
<br />
הכינוס כולל מעמד סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם בעיר פאס{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות ההסכמים ההדדיים עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, מבצע תפילין, שבע מצוות בני נח וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ"ח ועד היום (תשפ"ג).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| הרב שלום איידלמן ע"ה ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
להלן רשימת הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' <br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] - יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם.<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.<br />
<br />
==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br />
* ר' [[ניסן פינסון]] <br />
* ר' [[שלום איידלמן]]<br />
* ר' [[סעדיה ליברוב]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br />
* ר' [[מרדכי בלינוב]]<br />
* ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br />
* ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br />
* ר' [[שלמה מטוסוב]]<br />
* ר' [[עזריאל חייקין]]<br />
* ר' [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
* ר' [[לוי באנון]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%92.jpg&diff=595658קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg2023-05-17T03:42:32Z<p>יהלום: </p>
<hr />
<div>כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג, תמונה קבוצתית</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%96%D7%91%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%94&diff=595426קזבלנקה2023-05-16T11:57:09Z<p>יהלום: </p>
<hr />
<div> <br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] בקזבלנקה - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
קזבלנקה היא העיר הגדולה ב[[מרוקו]], עיר הנמל המרכזית, בה גרים רוב יהודי המדינה וב[[קזבלנקה]] פעלו שלוחי [[הרבי]] ל[[מרוקו]] החל משנת [[תשי"א]] וכיום פועלים בה שתי שליחות ושליח ולכל אחד מוקד פעילות באיזור אחר. <br />
<br />
==שלוחי הרבי==<br />
[[קובץ:אהל יוסף יצחק קזבלנקה.jpg|ממוזער|תצלום משותף של תלמידים אהל יוסף יצחק קזבלנקה, יחד עם הצוות החינוכי]]<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי{{הערה|אגרות קודש חלק ג, אגרת תרצה, כ"ו מנחם אב [[תש"י]]. ח"ג אגרת תשכו י"ב אלול [[תש"י]]. חלק ד במספר אגרות}} יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]] ורעייתו פעסיא, שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, והוא כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. <br />
<br />
בהמשך השנים הצטרפו לשליחות בקזבלנקה שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[ניסן פינסון]] בשנת תשי"ג{{הערה|אגרות קודש חלק ז, אגרת א'תתקט, כג מרחשון תשי"ג. אגרת ב'יח, כה שבט תשיג}}, הרב [[שלום איידלמן]] ורעייתו גיטל בשנת [[תשי"ט]]{{הערה|אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תסג, כ"ז מנחם אב [[תשי"ח]]}}, והרב [[יהודה לייב רסקין]] ורעייתו רייזל{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, אגרת ז'רעג כ"ה ניסן תש"כ}}. <br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצא לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה. <br />
<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השלוחים בקזבלנקה, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות, וגם במסרים דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|אגרות קודש, בא כח (תשורה), חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
כבר בתחילת השליחות בקזבלנקה, בשנת [[תשי"א]], הורה הרבי לשליח ומנהל המוסדות הרב [[שלמה מטוסוב]], לדווח אודות מספר המוסדות ומספר התלמידים. כמו כן להודיע על כל מוסד חדש שמתווסף ולהרחיב בפרטים אודות המוסד{{הערה|אגרות קודש חלק ד אגרת א'קכט, י"א מנחם אב [[תשי"א]]}}.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בקזבלנקה==<br />
מוסדות חב"ד בקזבלנקה עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות הרבי{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. מוסדות חב"ד בקזבלנקה כוללים: [[בית מדרש|בית מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבה לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית מדרש לסופרות]], בית ספר בית רבקה לבנות (יסודי ותיכון), סמינר בית רבקה, כולל, ספריות, מקוואות ועוד.<br />
<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
[[קובץ:בית רבקה קזבלנקה.jpg|ממוזער|חזית 'בית רבקה' בקזבלנקה]]<br />
[[קובץ:כולל אהל יוסף יצחק קזבלנקה.jpg|ממוזער|כולל אהל יוסף יצחק קזבלנקה]]<br />
[[קובץ:ופרצת קזבלנקה.jpg|ממוזער|מרכז 'ופרצת' קזבלנקה]]<br />
[[קובץ:בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה .jpg|ממוזער|בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה - מארח כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג]]<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
[[ישיבה גדולה קזבלנקה]] - התמימים השלוחים למדו בישיבה גדולה קזבלנקה.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת על ייסוד בית מדרש לסופרות במקנס והעברתו לקזבלנקה. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר קזבלנקה בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|אתר בית חב"ד קזבלנקה. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
<br />
*הרבנית '''גיטל איידלמן''' מנהלת את מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק ובהם בתי כנסת, כולל, ספריה תורנית, מקוואות, נשי חב"ד, פעילות ילדים, מחלקת כשרות. המוסדות שוכנים בבניינים מפוארים בכתובת: 29 Rue Jaber Ibno Hayan<br />
<br />
*הרבנית '''רייזל רסקין''' מנהלת מוסדות בית רבקה ובהם בית כנסת, גן ילדים, פעילות ילדים, פעילות נשים, שיעורי חסידות. המוסדות שוכנים בקמפוס בית רבקה בכתובת: 174 Boulevard Ziraoui <br />
<br />
*הרב '''לוי באנון''' פועל במסגרת בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה - מרוקו, השוכן בקזבלנקה בכתובת 24 Rue La Fontaine. בבית חב"ד יש אפשרות להשתתף בתפילות שבת, סעודות שבת, שיעורי חסידות ועוד פעילויות מגוונות. <br />
<br />
בית חב"ד מקיים פעילות חגים במסיבות פומביות בהשתתפות בני הקהילה המקומית. יש אפשרות להירשם מראש מכל מקום בעולם, לפעילויות בית חב"ד באמצעות אתר בית חב"ד קזבלנקה המופעל במספר שפות{{הערה|אתר בית חב"ד קזבלנקה}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד בקזבלנקה בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לחב"ד קזבלנקה] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית בקזבלנקה תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
[[קטגוריה: ערים במרוקו]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%96%D7%91%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%94&diff=595425קזבלנקה2023-05-16T11:56:07Z<p>יהלום: </p>
<hr />
<div> <br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] בקזבלנקה - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
קזבלנקה היא העיר הגדולה ב[[מרוקו]], עיר הנמל המרכזית, בה גרים רוב יהודי המדינה וב[[קזבלנקה]] פעלו שלוחי [[הרבי]] ל[[מרוקו]] החל משנת [[תשי"א]] וכיום פועלים בה שתי שליחות ושליח ולכל אחד מוקד פעילות באיזור אחר. <br />
<br />
==שלוחי הרבי==<br />
[[קובץ:אהל יוסף יצחק קזבלנקה.jpg|ממוזער|תצלום משותף של תלמידים אהל יוסף יצחק קזבלנקה, יחד עם הצוות החינוכי]]<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי{{הערה|אגרות קודש חלק ג, אגרת תרצה, כ"ו מנחם אב [[תש"י]]. ח"ג אגרת תשכו י"ב אלול [[תש"י]]. חלק ד במספר אגרות}} יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]] ורעייתו פעסיא, שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, והוא כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפו לשליחות בקזבלנקה שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב [[ניסן פינסון]] בשנת תשי"ג{{הערה|אגרות קודש חלק ז, אגרת א'תתקט, כג מרחשון תשי"ג. אגרת ב'יח, כה שבט תשיג}}, הרב [[שלום איידלמן]] ורעייתו גיטל בשנת [[תשי"ט]]{{הערה|אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תסג, כ"ז מנחם אב [[תשי"ח]]}}, והרב [[יהודה לייב רסקין]] ורעייתו רייזל{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, אגרת ז'רעג כ"ה ניסן תש"כ}}. בשנים מאוחרות יותר יצא לשליחות: הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה. <br />
<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השלוחים בקזבלנקה, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות, וגם במסרים דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|אגרות קודש, בא כח (תשורה), חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
כבר בתחילת השליחות בקזבלנקה, בשנת [[תשי"א]], הורה הרבי לשליח ומנהל המוסדות הרב [[שלמה מטוסוב]], לדווח אודות מספר המוסדות ומספר התלמידים. כמו כן להודיע על כל מוסד חדש שמתווסף ולהרחיב בפרטים אודות המוסד{{הערה|אגרות קודש חלק ד אגרת א'קכט, י"א מנחם אב [[תשי"א]]}}.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בקזבלנקה==<br />
מוסדות חב"ד בקזבלנקה עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות הרבי{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. מוסדות חב"ד בקזבלנקה כוללים: [[בית מדרש|בית מדרש למורים]], [[ישיבה קטנה|ישיבה לצעירים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית מדרש לסופרות]], בית ספר בית רבקה לבנות (יסודי ותיכון), סמינר בית רבקה, כולל, ספריות, מקוואות ועוד.<br />
<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
[[קובץ:בית רבקה קזבלנקה.jpg|ממוזער|חזית 'בית רבקה' בקזבלנקה]]<br />
[[קובץ:כולל אהל יוסף יצחק קזבלנקה.jpg|ממוזער|כולל אהל יוסף יצחק קזבלנקה]]<br />
[[קובץ:ופרצת קזבלנקה.jpg|ממוזער|מרכז 'ופרצת' קזבלנקה]]<br />
[[קובץ:בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה .jpg|ממוזער|בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה - מארח כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג]]<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
[[ישיבה גדולה קזבלנקה]] - התמימים השלוחים למדו בישיבה גדולה קזבלנקה.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת על ייסוד בית מדרש לסופרות במקנס והעברתו לקזבלנקה. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר קזבלנקה בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|אתר בית חב"ד קזבלנקה. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
<br />
*הרבנית '''גיטל איידלמן''' מנהלת את מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק ובהם בתי כנסת, כולל, ספריה תורנית, מקוואות, נשי חב"ד, פעילות ילדים, מחלקת כשרות. המוסדות שוכנים בבניינים מפוארים בכתובת: 29 Rue Jaber Ibno Hayan<br />
<br />
*הרבנית '''רייזל רסקין''' מנהלת מוסדות בית רבקה ובהם בית כנסת, גן ילדים, פעילות ילדים, פעילות נשים, שיעורי חסידות. המוסדות שוכנים בקמפוס בית רבקה בכתובת: 174 Boulevard Ziraoui <br />
<br />
*הרב '''לוי באנון''' פועל במסגרת בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה - מרוקו, השוכן בקזבלנקה בכתובת 24 Rue La Fontaine. בבית חב"ד יש אפשרות להשתתף בתפילות שבת, סעודות שבת, שיעורי חסידות ועוד פעילויות מגוונות. <br />
<br />
בית חב"ד מקיים פעילות חגים במסיבות פומביות בהשתתפות בני הקהילה המקומית. יש אפשרות להירשם מראש מכל מקום בעולם, לפעילויות בית חב"ד באמצעות אתר בית חב"ד קזבלנקה המופעל במספר שפות{{הערה|אתר בית חב"ד קזבלנקה}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד בקזבלנקה בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לחב"ד קזבלנקה] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית בקזבלנקה תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
[[קטגוריה: ערים במרוקו]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>יהלוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%96%D7%91%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%94_.jpg&diff=595423קובץ:בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה .jpg2023-05-16T11:54:37Z<p>יהלום: </p>
<hr />
<div>בית חב"ד אוהל חיים קזבלנקה - מארח כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. {{אנ"ש}}</div>יהלום