https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%97%D7%92%D7%99חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-11T09:10:13Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=810939נר מצוה ותורה אור2025-11-23T13:38:16Z<p>יהוחגי: חסיד</p>
<hr />
<div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br />
הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו"ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק"פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br />
<br />
==חלקי הספר==<br />
=== שער האמונה ===<br />
א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו"ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו"ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]].<br />
<br />
=== שער היחוד ===<br />
ב. שער היחוד: בשער זה מבאר [[אדמו"ר האמצעי]] כי על מנת להגיע ליחוד ה' כדרוש יש להתבונן באופן פרטי בפרטי [[סדר ההשתלשלות]] המבוארים בקבלה, והוא עובר ומבארם לפי הסדר. כמבואר בהקדמת הספר, נכתב ספר זה בהמשך ישיר לספר [[קונטרס ההתפעלות]].<br />
<br />
למעשה הספר מהווה קיצור מכל תורת החסידות ומרכז בקצרה ולפעמים רק ברמז סוגיות שלמות. כמו כן מלבד סדר ההשתלשלות שבספר ישנם גם ריבוי הסברים בהכנות הנדרשות להתבוננות, כיצד להתבונן וכמה סוגי התבוננויות ותועלתיהן.<br />
<br />
==הוצאות הספר==<br />
ספר זה נדפס בחיי [[אדמו"ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק"פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר"כ]]. בשנת [[תש"ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br />
<br />
ב[[תשפ"ה]] הדפיסה [[קה"ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת"י והדפוסים, ופאקסימליות.<br />
<br />
==אודות הספר==<br />
ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט"ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו"ר המהר"ש]], אשר [[אדמו"ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל"ף-בי"ת דתורת החסידות.<br />
<br />
במכתב לשואל השיב הרבי: "בשאלתו אם יש ספר בדא"ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו"ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג"כ ע"ד אופן ההתבוננות"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br />
<br />
באחד משיחות או איגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מזכיר שבנו אדמו"ר הריי"ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק"פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br />
*[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br />
<br />
{{ספרי אדמו"ר האמצעי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]]</div>יהוחגיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=810938נר מצוה ותורה אור2025-11-23T13:36:00Z<p>יהוחגי: יעס</p>
<hr />
<div>[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]]<br />
הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו"ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק"פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].<br />
<br />
==חלקי הספר==<br />
=== שער האמונה ===<br />
א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו"ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו"ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&st=&pgnum=400&hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ"ה ואילך.}}.<br />
<br />
=== שער היחוד ===<br />
ב. שער היחוד: בשער זה מבאר [[אדמו"ר האמצעי]] כי על מנת להגיע ליחוד ה' כדרוש יש להתבונן באופן פרטי בפרטי [[סדר ההשתלשלות]] המבוארים בקבלה, והוא עובר ומבארם לפי הסדר. כמבואר בהקדמת הספר, נכתב ספר זה בהמשך ישיר לספר [[קונטרס ההתפעלות]].<br />
<br />
למעשה הספר מהווה קיצור מכל תורת החסידות ומרכז בקצרה ולפעמים רק ברמז סוגיות שלמות. כמו כן מלבד סדר ההשתלשלות שבספר ישנם גם ריבוי הסברים בהכנות הנדרשות להתבוננות, כיצד להתבונן וכמה סוגי התבוננויות ותועלתיהן.<br />
<br />
==הוצאות הספר==<br />
ספר זה נדפס בחיי [[אדמו"ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק"פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר"כ]]. בשנת [[תש"ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.<br />
<br />
ב[[תשפ"ה]] הדפיסה [[קה"ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת"י והדפוסים, ופאקסימליות.<br />
<br />
==אודות הספר==<br />
ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט"ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו"ר המהר"ש]], אשר [[אדמו"ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל"ף-בי"ת דתורת החסידות.<br />
<br />
במכתב לשואל השיב הרבי: "בשאלתו אם יש ספר בדא"ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו"ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג"כ ע"ד אופן ההתבוננות"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.<br />
<br />
באחד משיחות או איגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מזכיר שבנו אדמו"ר הריי"ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק"פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס<br />
*[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}<br />
<br />
{{ספרי אדמו"ר האמצעי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]]</div>יהוחגיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9&diff=810936ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש2025-11-23T13:31:27Z<p>יהוחגי: הורדת דברים שהם הפיך הרבי שליט''א</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תול מהרש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ההוצאה הישנה]]<br />
[[קובץ:ספר התולדות מהר"ש - קה"ת הכשר.png|שמאל|ממוזער|150px|הוצאת תשע"ג של הספר -המהדורה שערך הרבי]]<br />
<br />
'''ספר התולדות''' [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר מהר"ש]] הוא הספר הראשון שיצא לאור על ידי [[הוצאת ספרים קה"ת|קה"ת]] תחת השם ספר התולדות, כהשלמה לספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] (שכולל את תולדות [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]], [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]], ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]]). הספר יצא בשתי מהדורות מרכזיות: האחת בעריכת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], והשני' שנלקטה על ידי ר' [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].<br />
<br />
== המהדורה שערך הרבי ==<br />
בשנת תש"ג, כמבוא לספר [[לוח היום יום|היום יום...]], כתב הרבי -על פי<ref>ראה בערך על שלשלת היחס.</ref> רשימה בסגנון זהה שנכתבה על ידי [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]]- את [[שלשלת היחס]], קיצור תולדות כל רבותינו נשיאינו, ומובן שגם אדמו"ר המהר"ש זכה לסקירה על פעולותיו. כמו כן, בשנת תש"ה הודפס הספר הראשון של אדמו"ר המהר"ש - [[המשך והחרים|המשך והחרים תרל"א]]. בפתיחת הספר הביא הרבי רשימה נוספת שלו של תולדות אדמו"ר המהר"ש, באריכות יותר, כיוון שתולדותיו היו לא ידועים לציבור הרחב. הרבי הודיע אז שבהמשך יצא ספר מקיף יותר על תולדות אדמו"ר מהר"ש.<br />
<br />
ואכן, בשנת תש"ז יצא לאור הספר, כשלפי הרשום בו הוא ליקוט מתוך שיחותיו, רשימותיו ומכתביו של ה[[אדמו"ר הריי"צ]] שבהם מדובר אודות תולדות חייו ופעולותיו של אדמו"ר המהר"ש. אך בשנת תשס"ג, כשנדפסה בספר [[דברי ימי הרבנית רבקה (ספר)|רשימת דברי ימי הרבנית רבקה]], גילו בסופה העורכים שישנה רשימה מאדמו"ר הריי"צ, שחלק גדול מתחילת ספר התולדות לקוח ממנה, ואף העתיקו חלק ממנה -שלא נדפס בספר- העוסק ב"שידוך" בין אדמו"ר מהר"ש לרבנית רבקה כשהיו ילדים.<br />
<br />
כפי הנראה כתיבת הספר היתה אף היא בשנת [[תש"ז]], כיוון שבמהלך [[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקור הרבי בפריז]] באביב תש"ז חקר הרבי אצל חסידים אודות פרטים שונים בחיי אדמו"ר מהר"ש, ככל הנראה לקראת השלמת הכנת הספר לדפוס.<br />
<br />
לקראת הדפסת הספר, חיפש הרבי נדיב שיקח על עצמו את מימון הדפסתו. ר' [[שמואל קרקובסקי]] לקח זאת על עצמו, והרבי כתב לו "גודל זכות פרסום הספר הנ"ל בוודאי אין צריך ביאור למר ולדכוותי'".<br />
<br />
הספר נדפס בכריכה, פורמט חוברת. חלק ה"תולדות" עצמו, אינו ארוך ביותר, והוא כ25 עמודים בסך הכל, ושאר הספר הוא חלקים נוספים: חלק שני - רשימת מאמרי הרבי המהר"ש. וחלק שלישי - לקט שיחות ורשימות מאדמו"ר הריי"צ, כלשונם [בעקר אלו רשימות שלא מופיע בהם התאריך, מה שמקשה על הכנסתם לתוך הספר].<br />
<br />
==== הדפסות נוספות ====<br />
מפאת גודל החביבות לספר המקורי, אותו ערך הרבי עצמו, לכן הודפס הספר במתכונת תש"ז עוד פעם אחת:<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] הוציאה [[מערכת אוצר החסידים]] את הספר בהוצאה חדשה, בכריכה קשה ומהודרת ומוקלד מחדש, ללא שום הוספות.<br />
<br />
==מהדורת ר' אברהם חנוך גליצנשטיין==<br />
<br />
במשך השנים נתגלו עוד [[שיחות]] וזכרונות אודות הרבי מהר"ש, וכשר' [[חנוך גליצנשטיין]] ערך את סדרת [[ספר התולדות]] -שהתחילה בעקרה כהשלמות משיחות אדמו"ר הריי"צ על תולדות אדמו"ר הזקן, האמצעי והצמח צדק שבבית רבי- הורה לו הרבי לערוך מחדש את תולדותיו של [[אדמו"ר מהר"ש]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15841&st=&pgnum=159 אגרות קודש, חלק ט' עמ קמג אגרת ב'תשסב]}}. במהלך עבודתו, התבסס בעיקר על חיבורו של [[הרבי]] בתוספת השיחות שהגיעו לידיו אז.<br />
<br />
הספר יצא לאור בשנת [[תשל"ו]]<ref>בפתח דבר לספר במהדורה שערך הרבי בהוצאות החדשות כתוב שנדפס בשנת תשכ"ט, ובהוצאה חדשה אחרת כתוב שיצא בשנת תש"ל.</ref>, וכלל ענינים רבים נוספים הקשורים בתולדות אדמו"ר המהר"ש, דוגמת הפיוט '[[משא ההתקשרות (פיוט)|משא ההתקשרות]]' שכתב לו בנו רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]]{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש מהדורת תשל"ו עמוד 241.}}, כשמספר עמודי התוכן שבו משולש ממספר עמודי התוכן בספר במהדורתו הראשונה.<br />
<br />
כיום ניתן להשיג את הספר בתוך הסט השלם של ספר התולדות של הרב גליצנשטיין.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[https://drive.google.com/file/d/1vjBQgSYcTYtcyvphaD4MhybKwsXqrFbN/view?usp=drive_link ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]''', מהדורת תשע"ג - ע"פ מהדורת תש"ז {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]</div>יהוחגיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_-_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=809348תורת שלום - ספר השיחות2025-11-10T13:46:11Z<p>יהוחגי: שינויים</p>
<hr />
<div>{{עריכה}}<br />
'''תורת שלום - ספר השיחות''' הוא ספר המרכז חלק משיחותיו ודיבוריו של [[הרבי הרש"ב]]. היו שדנו האם שמו הוא "תורת שלום-ספר השיחות" או "ספר השיחות-תורת שלום"{{הערה|הערה 3 ב[[פתח דבר]] למהדורת תשנ"ג. בפועל בכל המהדורות של הספר עצמו, נקרא הוא תו"ש ספה"ש, אך ישנם מקומות בתורת הרבי שליט"א מה"מ שמצויין אליו כספה"ש תו"ש [כך מובן מההערה שם].}}.<br />
<br />
==תוכן הספר==<br />
רוב הספר הינו דברי חסידות עמוקים שאמר אדמו"ר הרש"ב. מבחינת תכנם, ייתכן הי' להגדירם כמאמרים, ובדורנו, עכ"פ כ,,[[מאמר כעין שיחה|מאמרים כעין שיחה]]", אך בזמנם לא הי' מושג כזה. בפרט, שבשיחות משולבים הרבה מאד ביטויים בלתי רגילים, הרבה יותר מהמצוי בכלל במאמרים, וכמות עצומה -לפי ערך מאמרים, אפי' מאמרי הרבי שליט"א מה"מ- של סיפורים נפלאים. גם ישנם בספר הרבה דיבורים בלתי רשמיים, כגון שאחד שאל את אדמו"ר הרש"ב בצרוף תשובה, ועוד כיוצא בזה. מובן אם כן מפני מה לא שייך להגדיר את שבספר כמאמרים.<br />
<br />
== מידע ביבליוגרפי ==<br />
הספר במהדורתו הראשונה יצא לאור לאחר התרמות רבות<ref>ראה אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א ח"ב.</ref> בשנת [[תש"ו ]]ונדפס במימיוגרף, ושוכפל במסגרת מצומצמת (כמאה עותקים) , כשכל עותק ממוספר במספר. הספר נערך על ידי [[הרבי]], שהוסיף הערות ומראי מקומות לשיחות, כשבהוצאה זו הופיעו לאחר הספר, כהוספה.<br />
<br />
ההדפסה השנייה של הספר הייתה בשנת [[תשי"ז]], ונערכו בה מספר שינויים, כגון: הספר הודפס, הערות הרבי הוכנסו לפנים העמודים. וראה ג"כ לקמן בערך השמטות.{{הבהרה|ראה למטה בפסקה 'השמטות ומילואים'}}<br />
<br />
במשך השנים יצאו לאור מהדורות חדשות - הוצאה שלישית [[שנת תשמ''ג|תשמ<nowiki>''</nowiki>ג]] ''והרביעית והאחרונה לעת עתה -'' [[תשנג|תשנ<nowiki>''</nowiki>ג]], (כעת עובדים על הוצאה חדשה ומתוקנת,) בהם נוספו שיחות חדשות, ביניהם מתוך [[רשימות הרבי הריי"צ]], הערות מאת הרב [[שלום יעקב חזן]] ומפתח עניינים מאת הרב [[יהושע מונדשיין]].<br />
<br />
== השמטות ומילואים ==<br />
במהדורה הראשונה [[השמטות|הושמטו]] ארבעה קטעים, שניים מהם מתוך [[רשימות ויומני אדמו"ר מוהריי"צ|יומן הרבי הריי"צ]],{{הבהרה|לכאורה הושמטו יותר}} ונעתקו על ידי הרב [[אברהם פאריז]] עבור יחידי סגולה{{הערה|{{HebrewBooks|הרבי, '''אגרות קודש'''|ח"ב ע' קמט|15907|עמוד=175}}}}.<br />
<br />
בהדפסה השנייה, בה הפך הספר מקובץ משוכפל לספר מודפס, הושמטו מספר קטעים נוספים{{מקור}}. הקטעים שהושמטו מכונים '''השמטות מתורת שלום'''.<br />
<br />
הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ערך שני כרכי מילואים לתורת שלום, הכוללים את שיחות [[הרבי הרש"ב]] המובאים בדברי וכתבי [[הרבי הריי"צ]], הן אלה שכבר הודפסו כשיצא תורת שלום, ולכן לא ראה הרבי שליט"א מה"מ צורך להוסיף אותם בעצמם כי אם ציון אליהם, והן אלו שטרם היו אמורים להדפס כבר אז, שלכן לא נדפסו, ויצאו לאור (בלשון הקודש) בשנת [[תשנ"ד]] על ידי [[סניף קה"ת בארץ הקודש]].<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
<br />
* [[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים - אדמו"ר הרש"ב]]<br />
* [[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/11/blog-post_15.html הרבי הריי"צ קובע: רוצה לדעת איך חיים כמו חסיד? תלמד כל יום 'תורת שלום']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{ספרי אדמו"ר הרש"ב}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]</div>יהוחגיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_-_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=809347תורת שלום - ספר השיחות2025-11-10T13:43:13Z<p>יהוחגי: תיקונים</p>
<hr />
<div>{{עריכה}}<br />
'''תורת שלום - ספר השיחות''' הוא ספר המרכז חלק משיחותיו ודיבוריו של [[הרבי הרש"ב]]. היו שדנו האם שמו הוא "תורת שלום-ספר השיחות" או "ספר השיחות-תורת שלום"{{הערה|הערה 3 ב[[פתח דבר]] למהדורת תשנ"ג. בפועל בכל המהדורות של הספר עצמו, נקרא הוא תו"ש ספה"ש, אך ישנם מקומות בתורת הרבי שליט"א מה"מ שמצויין אליו כספה"ש תו"ש [כך מובן מההערה שם].}}.<br />
<br />
==תוכן הספר==<br />
רוב הספר הינו דברי חסידות עמוקים שאמר אדמו"ר הרש"ב. מבחינת תכנם, ייתכן הי' להגדירם כמאמרים, ובדורנו, עכ"פ כ,,[[מאמר כעין שיחה|מאמרים כעין שיחה]]", אך בזמנם לא הי' מושג כזה. בפרט, שבשיחות משולבים הרבה מאד ביטויים בלתי רגילים, הרבה יותר מהמצוי בכלל במאמרים, וכמות עצומה -לפי ערך מאמרים, אפי' מאמרי הרבי שליט"א מה"מ- של סיפורים נפלאים. גם ישנם בספר הרבה דיבורים בלתי רשמיים, כגון שאחד שאל את אדמו"ר הרש"ב בצרוף תשובה, ועוד כיוצא בזה. מובן אם כן מפני מה לא שייך להגדיר את שבספר כמאמרים.<br />
<br />
== מידע ביבליוגרפי ==<br />
הספר במהדורתו הראשונה יצא לאור לאחר התרמות רבות<ref>ראה אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א ח"ב.</ref> בשנת [[תש"ו ]]ונדפס במימיוגרף, ושוכפל במסגרת מצומצמת (כמאה עותקים) , כשכל עותק ממוספר במספר. הספר נערך על ידי [[הרבי]], שהוסיף הערות ומראי מקומות לשיחות, כשבהוצאה זו הופיעו לאחר הספר, כהוספה.<br />
<br />
ההדפסה השנייה של הספר הייתה בשנת [[תשי"ז]], ונערכו בה מספר שינויים, כגון: הספר הודפס, הערות הרבי הוכנסו לפנים העמודים. וראה ג"כ לקמן בערך השמטות.{{הבהרה|ראה למטה בפסקה 'השמטות ומילואים'}}<br />
<br />
במשך השנים יצאו לאור מהדורות חדשות - הוצאה שלישית [[שנת תשמ''ג|תשמ<nowiki>''</nowiki>ג]] ''והרביעית והאחרונה לעת עתה -'' [[תשנג|תשנ<nowiki>''</nowiki>ג]], (כעת עובדים על הוצאה חדשה ומתוקנת,) בהם נוספו שיחות חדשות, ביניהם מתוך [[רשימות הרבי הריי"צ]], הערות מאת הרב [[שלום יעקב חזן]] ומפתח עניינים מאת הרב [[יהושע מונדשיין]].<br />
<br />
== השמטות ומילואים ==<br />
במהדורה הראשונה [[השמטות|הושמטו]] ארבעה קטעים, שניים מהם מתוך [[רשימות ויומני אדמו"ר מוהריי"צ|יומן הרבי הריי"צ]],{{הבהרה|לכאורה הושמטו יותר}} ונעתקו על ידי הרב [[אברהם פאריז]] עבור יחידי סגולה{{הערה|{{HebrewBooks|הרבי, '''אגרות קודש'''|ח"ב ע' קמט|15907|עמוד=175}}}}.<br />
<br />
בהדפסה השנייה, בה הפך הספר מקובץ משוכפל לספר מודפס, הושמטו מספר קטעים נוספים{{מקור}}. הקטעים שהושמטו מכונים '''השמטות מתורת שלום'''.<br />
<br />
הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ערך שני כרכי מילואים לתורת שלום, הכוללים את שיחות [[הרבי הרש"ב]] המובאים בדברי וכתבי [[הרבי הריי"צ]], הן אלה שכבר הודפסו כשיצא תורת שלום, ולכן לא ראה הרבי שליט"א מה"מ צורך להוסיף אותם בעצמם כי אם ציון אליהם, והן אלו שטרם היו אמורים להדפס כבר אז, שלכן לא נדפסו, ויצאו לאור (בלשון הקודש) בשנת [[תשנ"ד]] על ידי [[סניף קה"ת בארץ הקודש]].<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
<br />
* [[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים - אדמו"ר הרש"ב]]<br />
* [[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [https://beta.hebrewbooks.org/60796 '''תורת שלום – ספר השיחות'''] באתר [[hebrewbooks]]<br />
* [http://beta.hebrewbooks.org/58882 '''תורת שלום - ספר השיחות'''] במהדורתו המתורגמת של ר' טוביה בלוי, באתר [[hebrewbooks]]<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/11/blog-post_15.html הרבי הריי"צ קובע: רוצה לדעת איך חיים כמו חסיד? תלמד כל יום 'תורת שלום']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{ספרי אדמו"ר הרש"ב}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]</div>יהוחגיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_-_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=809344תורת שלום - ספר השיחות2025-11-10T13:35:04Z<p>יהוחגי: הוספת תוכן</p>
<hr />
<div>{{עריכה}}<br />
'''תורת שלום - ספר השיחות''' הוא ספר המרכז חלק משיחותיו ודיבוריו של [[הרבי הרש"ב]]. היו שדנו האם שמו הוא "תורת שלום-ספר השיחות" או "ספר השיחות-תורת שלום"{{הערה|הערה 3 ב[[פתח דבר]] למהדורת תשנ"ג. בפועל בכל המהדורות של הספר עצמו, נקרא הוא תו"ש ספה"ש, אך ישנם מקומות בתורת הרבי שליט"א מה"מ שמצויין אליו כספה"ש תו"ש [כך מובן מההערה שם].}}.<br />
<br />
==תוכן הספר==<br />
רוב הספר הינו דברי חסידות עמוקים שאמר אדמו"ר הרש"ב. מבחינת תכנם, ייתכן הי' להגדירם כמאמרים, ובדורנו, עכ"פ כ,,[[מאמר כעין שיחה|מאמרים כעין שיחה]]", אך בזמנם לא הי' מושג כזה. בפרט, שבשיחות משולבים הרבה מאד ביטויים בלתי רגילים, הרבה יותר מהמצוי בכלל במאמרים, וכמות עצומה -לפי ערך מאמרים, אפי' מאמרי הרבי שליט"א מה"מ- של סיפורים נפלאים. גם ישנם בספר הרבה דיבורים בלתי רשמיים, כגון שאחד שאל את אדמו"ר הרש"ב בצרוף תשובה, ועוד כיוצא בזה. מובן אם כן מפני מה לא שייך להגדיר את שבספר כמאמרים.<br />
<br />
== מידע ביבליוגרפי ==<br />
הספר במהדורתו הראשונה יצא לאור לאחר התרמות רבות<ref>ראה אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א ח"ב.</ref> בשנת [[תש"ו ]]ונדפס במימיוגרף, ושוכפל במסגרת מצומצמת (כמאה עותקים) , כשכל עותק ממוספר במספר. הספר נערך על ידי [[הרבי]], שהוסיף הערות ומראי מקומות לשיחות, כשבהוצאה זו הופיעו לאחר הספר, כהוספה.<br />
<br />
ההדפסה השנייה של הספר הייתה בשנת [[תשי"ז]], ונערכו בה מספר שינויים, כגון: הספר הודפס, הערות הרבי הוכנסו לפנים העמודים. וראה ג"כ לקמן בערך השמטות.{{הבהרה|ראה למטה בפסקה 'השמטות ומילואים'}}<br />
<br />
במשך השנים יצאו לאור מהדורות חדשות - הוצאה שלישית תשמ''ג והרביעית והאחרונה לעת עתה - תשנ''ג, (כעת עובדים על הוצאה חדשה ומתוקנת,) בהם נוספו שיחות חדשות, ביניהם מתוך [[רשימות הרבי הריי"צ]], הערות מאת הרב [[שלום יעקב חזן]] ומפתח עניינים מאת הרב [[יהושע מונדשיין]].<br />
<br />
== השמטות ומילואים ==<br />
במהדורה הראשונה [[השמטות|הושמטו]] ארבעה קטעים, שניים מהם מתוך [[רשימות ויומני אדמו"ר מוהריי"צ|יומן הרבי הריי"צ]],{{הבהרה|לכאורה הושמטו יותר}} ונעתקו על ידי הרב [[אברהם פאריז]] עבור יחידי סגולה{{הערה|{{HebrewBooks|הרבי, '''אגרות קודש'''|ח"ב ע' קמט|15907|עמוד=175}}}}.<br />
<br />
בהדפסה השנייה, בה הפך הספר מקובץ משוכפל לספר מודפס, הושמטו מספר קטעים נוספים{{מקור}}. הקטעים שהושמטו מכונים '''השמטות מתורת שלום'''.<br />
<br />
הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ערך שני כרכי מילואים לתורת שלום, הכוללים את שיחות [[הרבי הרש"ב]] המובאים בדברי וכתבי [[הרבי הריי"צ]], הן אלה שכבר הודפסו כשיצא תורת שלום, ולכן לא ראה הרבי שליט"א מה"מ צורך להוסיף אותם בעצמם כי אם ציון אליהם, והן אלו שטרם היו אמורים להדפס כבר אז, שלכן לא נדפסו, ויצאו לאור (בלשון הקודש) בשנת [[תשנ"ד]] על ידי [[סניף קה"ת בארץ הקודש]].<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
<br />
* [[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים - אדמו"ר הרש"ב]]<br />
* [[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [https://beta.hebrewbooks.org/60796 '''תורת שלום – ספר השיחות'''] באתר [[hebrewbooks]]<br />
* [http://beta.hebrewbooks.org/58882 '''תורת שלום - ספר השיחות'''] במהדורתו המתורגמת של ר' טוביה בלוי, באתר [[hebrewbooks]]<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/11/blog-post_15.html הרבי הריי"צ קובע: רוצה לדעת איך חיים כמו חסיד? תלמד כל יום 'תורת שלום']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{ספרי אדמו"ר הרש"ב}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]</div>יהוחגיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_-_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=809343תורת שלום - ספר השיחות2025-11-10T13:33:11Z<p>יהוחגי: </p>
<hr />
<div>{{עריכה}}<br />
'''תורת שלום - ספר השיחות''' הוא ספר המרכז חלק משיחותיו ודיבוריו של [[הרבי הרש"ב]]. היו שדנו האם שמו הוא "תורת שלום-ספר השיחות" או "ספר השיחות-תורת שלום"{{הערה|הערה 3 ב[[פתח דבר]] למהדורת תשנ"ג. בפועל בכל המהדורות של הספר עצמו, נקרא הוא תו"ש ספה"ש, אך ישנם מקומות בתורת הרבי שליט"א מה"מ שמצויין אליו כספה"ש תו"ש [כך מובן מההערה שם].}}.<br />
<br />
==תוכן הספר==<br />
רוב הספר הינו דברי חסידות עמוקים שאמר אדמו"ר הרש"ב. מבחינת תכנם, ייתכן הי' להגדירם כמאמרים, ובדורנו, עכ"פ כ,,[[מאמר כעין שיחה|מאמרים כעין שיחה]]", אך בזמנם לא הי' מושג כזה. בפרט, שבשיחות משולבים הרבה מאד ביטויים בלתי רגילים, הרבה יותר מהמצוי בכלל במאמרים, וכמות עצומה -לפי ערך מאמרים, אפי' מאמרי הרבי שליט"א מה"מ- של סיפורים נפלאים. גם ישנם בספר הרבה דיבורים בלתי רשמיים, כגון שאחד שאל את אדמו"ר הרש"ב בצרוף תשובה, ועוד כיוצא בזה. מובן אם כן מפני מה לא שייך להגדיר את שבספר כמאמרים.<br />
<br />
== מידע ביבליוגרפי ==<br />
הספר במהדורתו הראשונה יצא לאור לאחר התרמות רבות<ref>ראה אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א ח"ב.</ref> בשנת [[תש"ו]]ונדפס במימיוגרף, ושוכפל במסגרת מצומצמת (כמאה עותקים) , כשכל עותק ממוספר במספר. הספר נערך על ידי [[הרבי]], שהוסיף הערות ומראי מקומות לשיחות, כשבהוצאה זו הופיעו לאחר הספר, כהוספה.<br />
<br />
ההדפסה השנייה של הספר הייתה בשנת [[תשי"ז]], ונערכו בה מספר שינויים, כגון: הספר הודפס, הערות הרבי הוכנסו לפנים העמודים. וראה ג"כ לקמן בערך השמטות.{{הבהרה|ראה למטה בפסקה 'השמטות ומילואים'}}<br />
<br />
במשך השנים יצאו לאור מהדורות חדשות - הוצאה שלישית תשמ''ג והרביעית והאחרונה לעת עתה - תשנ''ג, (כעת עובדים על הוצאה חדשה ומתוקנת,) בהם נוספו שיחות חדשות, ביניהם מתוך [[רשימות הרבי הריי"צ]], הערות מאת הרב [[שלום יעקב חזן]] ומפתח עניינים מאת הרב [[יהושע מונדשיין]].<br />
<br />
== השמטות ומילואים ==<br />
במהדורה הראשונה [[השמטות|הושמטו]] ארבעה קטעים, שניים מהם מתוך [[רשימות ויומני אדמו"ר מוהריי"צ|יומן הרבי הריי"צ]],{{הבהרה|לכאורה הושמטו יותר}} ונעתקו על ידי הרב [[אברהם פאריז]] עבור יחידי סגולה{{הערה|{{HebrewBooks|הרבי, '''אגרות קודש'''|ח"ב ע' קמט|15907|עמוד=175}}}}.<br />
<br />
בהדפסה השנייה, בה הפך הספר מקובץ משוכפל לספר מודפס, הושמטו מספר קטעים נוספים{{מקור}}. הקטעים שהושמטו מכונים '''השמטות מתורת שלום'''.<br />
<br />
הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ערך שני כרכי מילואים לתורת שלום, הכוללים את שיחות [[הרבי הרש"ב]] המובאים בדברי וכתבי [[הרבי הריי"צ]], הן אלה שכבר הודפסו כשיצא תורת שלום, ולכן לא ראה הרבי שליט"א מה"מ צורך להוסיף אותם בעצמם כי אם ציון אליהם, והן אלו שטרם היו אמורים להדפס כבר אז, שלכן לא נדפסו, ויצאו לאור (בלשון הקודש) בשנת [[תשנ"ד]] על ידי [[סניף קה"ת בארץ הקודש]].<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
<br />
* [[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים - אדמו"ר הרש"ב]]<br />
* [[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [https://beta.hebrewbooks.org/60796 '''תורת שלום – ספר השיחות'''] באתר [[hebrewbooks]]<br />
* [http://beta.hebrewbooks.org/58882 '''תורת שלום - ספר השיחות'''] במהדורתו המתורגמת של ר' טוביה בלוי, באתר [[hebrewbooks]]<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/11/blog-post_15.html הרבי הריי"צ קובע: רוצה לדעת איך חיים כמו חסיד? תלמד כל יום 'תורת שלום']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{ספרי אדמו"ר הרש"ב}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]</div>יהוחגיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%9C&diff=744178שלום מרדכי הלל2025-03-01T21:17:58Z<p>יהוחגי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב שלום הלל תשפ''ד.jpg|ממוזער|הרב שלום הלל (תשפ"ד)]]<br />
[[קובץ:ש הלל.jpg|ממוזער|הרב שלום הלל (משמאל) מתוועד]]<br />
הרב '''שלום מרדכי הלל''' (יליד [[תשל"ג]]), הינו [[משגיח]] ו[[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
הרב שלום מרדכי הלל נולד ב[[ז' אדר]] [[תשל"ג]] בעיר [[לוד]] לאביו הרב [[שמריהו הלל]] ואמו הגב' נעמי לבית מזרחי.<br />
<br />
בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה חב"ד לוד]] וב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ו[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]], והיה תלמיד קרוב של ה[[משפיע]] הרב [[שניאור זלמן גופין]]. נסע לשנת ה[[קבוצה]] [[תשנ"ד]] לחצרות קדשנו.<br />
<br />
התחתן ב[[י"ג אלול]] [[תשנ"ו]] עם מרת לאה לבית גדסי. התיישב ב[[לוד]], שם עבד למשך חודשיים כמשפיע זמני ב[[תומכי תמימים לוד]]. <br />
<br />
מאוחר יותר, עבר להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שם עזר בעיקר לבחורים שירדו מהדרך. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] חזר להתגורר בשיכון חב"ד בלוד ומונה למשפיע בישיבה.<br />
<br />
כמו-כן משמש כ[[משגיח]] בסדר גירסא בישיבה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*אחיו, הרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].<br />
*גיסו הרב שלום פש מנהל בית משיח בקרית מלאכי.<br />
*אחיו, הרב יוסף דוד הלל - שליח בשכונת פרדס כץ בבני ברק ומחנך בישיבת "אהלי תמימים" בכפ"ח.<br />
*אחיו, הרב [[יעקב הלל]] מנהל סניף צבאות השם בלוד ןמחנך בתלמוד תורה חב"ד בעיר.<br />
*בתו מרת חיה מושקא, רעיית ר' שמואל מפעי.<br />
*בתו מרת ברכה, רעיית ר' שניאור זלמן הלל.<br />
*בניו<br />
<br />
[[קטגוריה:משפחת מזרחי]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/11/blog-post_63.html הרב הלל במשא מאלף על 'עבודת התפילה']''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/09/blog-post_2.html וידאו מעורר: אני רוצה לצאת ממצרים - ולכן אני מאריך בתפילה • הרב שלום הלל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: הלל, שלום מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]]</div>יהוחגי