חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

פרשת הספרים

2015-12-17T02:53:34Z

יהודי חסידי:

[[תמונה:770.jpg|left|thumb|250px|הספרים חוזרים]]
'''פרשת הספרים''' או '''משפט הספרים''' הוא כנויה של פרשיה שהתרחשה ב[[חסידות חב"ד]] משנת [[תשמ"ה]], כאשר ספרים אשר היו שייכים לרבותינו נשיאינו, נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]].

הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על חסידות חב"ד בדורנו.

עיקר הפרשיה - "[[דידן נצח]]" - הסתיימה בשנת [[תשמ"ז]] ביום [[ה' טבת תשמ"ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה הסתיימה רק בשנת [[תש"נ]].

==השתלשלות הפרשיה==

משפט הספרים החל למעשה בגניבת הספרים מ[[ספרית ליובאוויטש]]. בחורף [[תשמ"ה]], כאשר ספרים השייכים לרבותינו נשיאינו ונחשבים יקרי ערך לחסידות וליהדות כולה, הכוללים הן פרשנות נדירה על ספרי קבלה והן פירושים מופלאים על ספרי תנ"ך, נעלמו מן המדפים.

כל הנסיונות לגלות את האחראי להיעלמות הספרים לא נשאו פרי, עד אשר מצלמה נסתרת הותקנה במקום. שבועות מספר, סרט המצלמה נשאר ריק, עד אשר תועדה עליו כניסתו של [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)|בערי גוראריה]] - ממשפחת [[פורטל:בית רבי|בית הרב]] ובנו של הרב [[שמריהו גוראריה]] - למרתף הספריה בשעות המאוחרות של הלילה, ועזיבתו של הנ"ל זמן קצר לאחר מכן תוך כדי שהוא נושא עמו שקיות מלאות ספרים.

כשהנ"ל נתבקש להחזיר את הספרם הוא סירב, באומרו שאמו נתנה לו רשות לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. הוא התעקש שהספרים שייכים לו, והוא מתכונן למכור אותם תמורת סכום הגון. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, אך כששאלו אצל הרבנית, הטענה הוכחשה מכל וכל ונמצאה שקר גמור הבדוי מלבו של ב. ג.. כתגובה לגניבה הוחלפו המנעולים של הספריה ומערכת אזעקה הופעלה.

בינתיים נתברר שהנ"ל החל במכירת ארבע מאות הספרים שהספיק לגנוב מהספריה. סוחרי ספרים באירופה ישראל וארה"ב, גילו התעניינות רבה בקנית הספרים הללו. הגדה של פסח משנת [[תקי"ז]] נמכרה בסך של 96,000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מכר את ההגדה הלאה לסוחר עתיקות תמורת 150,000$. מאוחר יותר נודע לחסידי חב"ד שהנ"ל פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסיה במנהטן, אך ב"ה הצוות חשד במכירת סחורה גנובה, ונענה בשלילה לבקשת הנ"ל לסייע לסחור בספרים.

לאחר שהנ"ל סירב שוב ושוב להחזיר את הספרים, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשות [[אגו"ח]] באופן ידידותי - הועבר העניין להכרעת בית המשפט, שעיקל מיד את כל הספרים הגנובים, עד ל"[[דידן נצח]]" הסופי.

== המשפט ==

משפט הספרים החל ב[[י"ט כסלו תשמ"ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, [[כ' כסלו תשמ"ו]].

=== עורכי הדין ===

צוות המשפטנים שניהל את המאבק להשבת הספרים, הורכב מעורכי דין מפורסמים מ[[ניו יורק]], וושינגנטון ופילדלפיה, ובראשם עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו"ד)|נתן לוין]] (המכונה נאט לואין). לוין היה היועץ המשפטי של נשיא ארצות הברית ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של ארצות הברית (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית.

שותפו של לוין, עורך הדין יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו"ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[וורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]].

למרות שמאז שנבחר להיות עורך הדין הראשי במשפט הספרים, הוזמן פעמים רבות להשתתף [[התוועדות|בהתוועדויות]] של הרבי, והפך לתומך גדול בפעולותיו של הרבי - את המשפט ניהל לוין לא כחסיד, אלא כמשפטן. הרבי אמר באותה תקופה לאנשים שהיו קשורים במשפט: "תנו לעורך דין להיות עורך דין, אל תעשו ממנו [[חסיד]]".

במהלך המשפט נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב"ד]] על הספריה, על מכתבו של הרבי הריי"צ לפרופ' אלכסנר מארקס, מגדולי הספרנים בניו יורק, מ[[אדר]] ראשון [[תש"ו]], בו כותב בין השאר, ש"הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב"ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה". לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב"ד.

==פסק הדין==

ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] בבוקר, התקבלה ב[[מזכירות]] הרבי הודעה מבית המשפט, שהשופט חתם על פסק הדין, ואפשר לבוא לקחת את הפסק. כעבור זמן קצר הוגש לרבי פסק הדין, המשתרע על 40 עמודים, ובסיכומו נאמר:

"לאחר שמיעת העדויות במשפט ולאחר התבוננות במסמכי הראיות המרובים שהוצגו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שהספרייה לא היתה חלק מרכושו הפרטי של [[אדמו"ר הריי"צ|הרב יוסף יצחק שניאורסאהן]] בשעת [[הסתלקות|הסתלקותו]]. בהתאם לזאת, התביעות שכנגד בטלות, מאחר שאין מחלוקת שחוץ מבתורת ירושה אין לנאשם שום זכויות על הספריה. לאגודת חסידי חב"ד יש זכות בדין בתביעתה להחזרת הרכוש".

כאשר הודיעו לרבי על הבשורה הטובה, צהבו פניו הק' של הרבי והוא נראה בחדווה גדולה. הרבי הורה לטלפן לעורכי-הדין ולהודות להם על מאמציהם, וכן לטלפן מיד לרבנית ולהודיע לה על פסק הדין.

===הרבי והספרים שייכים לחסידים===
אחד המשפטים שהשפיעו רבות על השופט היה המשפט שאמרה [[הרבנית חיה מושקא]] לחוקר שתישאל אותה בקשר עם [[משפט הספרים]]: "הרבי והספרים שייכים לחסידים". עו"ד נתן לוין העיד כי: "הרגע שבו הבנתי כי אנו הולכים לנצח, היה כאשר הרבנית אמרה משפט זה". במהלך עדותה של הרבנית נכח במקום נכד [[אדמו"ר הריי"צ]] ב. ג, וברגע שבו אמרה הרבנית את המשפט נטש את המקום.

===עדות הרבי===
ב[[י"ג בכסלו]] בשנת [[תשמ"ו]] פסק בית המשפט הפדרלי שב[[ארצות הברית]] ש[[הרבי]] לא מוכרח לבוא להעיד. היה זה בהמשך לחקירות העורכי דין של כל צד את הצד שכנגד, דרשו העו"ד של צד הנתבע לחקור גם את [[הרבי]] אולם הכרעת בית המשפט מנעה זאת כאמור. תמורת זאת כתבו עורכי דין מהצד הנתבע את שאלותיהם ונשאלו אצל הרבי על ידי העו"ד שמצד המרכז. המזכיר שהיה מעורב בפרשיה סיפר שמבחינת הרבי לא היה מניעה לבוא ולהעיד אך הרבי אמר "מה יאמרו ה[[תמימים]]". ואכן ה[[חסיד]]ים לא הסכימו לכך מפאת כבודו של הרבי.

==הערעור==

לאחר ה[[דידן נצח]] ב[[ה' טבת]], ערערו הנתבעים על פסק הדין. בתחלה - באותו בית משפט פדרלי עצמו, ולאחרי דחיית הערעור שם, פנו בערעור נוסף לבית המשפט לערעורים של מדינת ניו-יורק.

לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ [[תשמ"ז]], ניתן פסק-הדין המוחלט, על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל. הפסק ניתן ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], ושלוש ימים אחר-כך ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה. החסידים חפצו לעשות אף ביום זה שבעה ימי משתה ושמחה כבדידן נצח הראשון, אולם הרבי לא הסכים לדבר זה. טוענים שהרבי התבטא שהלוחות הראשונות ניתנו בקול רעש גדול, מה שאין כן לוחות האחרונות. בישיבות אשר ב[[קראון הייטס]], הקפידו מאד על הסדרים בימות אותו השבוע ועל ה[[התוועדות|התוועדויות]] בלילות.

ב[[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד". כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי להדפיס מיד בהוצאת [[קה"ת]] את הספר "[[דרך אמונה]]", ולמוכרו במחיר של דולר אחד.

==ראו גם==
*[[ניגון דידן נצח]]

==קישורים חיצוניים==
* [[שיחה]] מדברי [[הרבי]] בנושא משפט הספרים: '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51978 אמירת השיחה]''' {{וידאו}}, טקסט השיחה שעבר את הגהתו של הרבי '''[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm37.htm#1 פורמט טקסט]''', '''[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm37.pdf פורמט PDF]'''{{PDF}}.

'''סיפור החג'''
*'''[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf דידן נצח]''' {{PDF}} - סקירת המאורעות, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שד"ב לוין]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/update/331.pdf מגילת ה' טבת]''' {{תבנית:PDF}} - סיפור הפרשה מפי הרב יוסף קרסיק, בעריכת מערכת [[שבועון בית משיח]], עימוד ועיצוב [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]
* מנחם זיגלבוים ואברהם רייניץ, '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65873 כל פרשת הספרים והנצחון]''', [[שבועון בית משיח]]
* '''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2707 הספרן מספר: כך התגלתה הגניבה]''' {{וידאו}}
* '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99_%D7%94'_%D7%98%D7%91%D7%AA_-_%D7%A8'_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D הרב חיים ברוך הלברשטם בראיון מיוחד: כך חשפנו את גנב הספרים]''', אתר 'יומנית מבית חיינו'.
* סקירה: הפרשה שהסעירה את ליובאוויטש '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=241&lang=hebrew פרק א']''', הרבנים מורים: ללכת לערכאות '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=243 פרק ב']''', "המלך אינו מעיד..." '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=244&lang=hebrew פרק ג']''', המשפט '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=245 פרק ד']''', 'דידן נצח' [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=246 פרק ה'], אתר שטורעם

'''שונות'''
* '''מדור [http://www.hageula.com/calendar/tevet/156.html ה' טבת]''', אתר הגאולה
* '''[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1232 ה' טבת תשמ"ז]''' {{וידאו}} - {{אינפו}}
* '''[http://www.hageula.com/vid/770/2912.html כך חגגו את דידן נצח]''' וידאו ויומן {{וידאו}} - אתר הגאולה
* '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65866 קובץ "דידן נצח"]''', שיחות, יומנים ועוד, הוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]]{{PDF}}
* '''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2112 הספרים חוזרים - מה הייתה תגובת הרבי?]''' {{וידאו}} ווידאו ותמליל ב' כסלו תשמ"ח
*{{קישור חבד און ליין|87296|התגלית המדהימה של השופט האמריקאי ● הרב זושא וולף||ז' טבת תשע"ה}}
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]

דוד משה רוזנבוים

2015-12-09T02:33:31Z

יהודי חסידי:

[[קובץ:דוד משה רוזנבוים.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ר' דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף]]
רבי '''דוד משה רוזנבוים''' מ[[קרטשניף]] נולד בשנת תרפ"ה לאביו הצדיק הקדוש רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף - סיגעט הי"ד. חתן האדמו"ר הגה"ק רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנא.

עבר את אימי מחנה המוות אושוויץ. עלה ל[[ארה"ק]] והתיישב ב[[רחובות]], בה הקים מרכז חסידי ו[[ישיבה]] בשם "שערי אליעזר" על-שמו של אביו הק'. השפעתו היתה גדולה. התפרסם במיוחד במופתיו ונהרו אליו המונים כדי לזכות להתברך מפיו הק'. כן נודע בדרכו המיוחדת להלביש את המופתים בדרך הטבע ונהג לתת רפואות מיוחדתו לבעלי מחלות מסוימות. את עבודת קודש זו למד מאביו הק' שהנחיל אותה במיוחד לבנו חביבו - הינוקא קדישא. נסתלק בט"ו [[תמוז]] תשכ"ט באמצע מסע לקברי אבותיו הק' ברומניה.

== התבטאויותיו של הרבי על רד"מ ==

פעם התבטא הרבי באוזני המזכיר ר' לייבל שיחי' גרונר על רד"מ ש"הוא מהאחרונים שקרבו יהודים לאביהם שבשמים כדרך הבעש"ט"... (עושה מופתים כתלמידי הבעש"ט בזמנם...) לאחר פטירתו התבטא הרבי כי הוא היה "מהיחידים בדורנו שקירב יהודים באהבת ישראל כדרך הבעש"ט"{{מקור | בנו הבכור האדמו"ר מקרעטשניף ששמע מהמזכיר ר' לייבל שיחי' גרונר}}.

[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא|רוזנבוים דוד משה]]

דוד משה רוזנבוים

2015-12-09T02:32:32Z

יהודי חסידי:

[[קובץ:דוד משה רוזנבוים.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ר' דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף]]
רבי '''דוד משה רוזנבוים''' מ[[קרטשניף]] נולד בשנת תרפ"ה לאביו הצדיק הקדוש רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף - סיגעט הי"ד. חתן האדמו"ר הגה"ק רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנא.

עבר את אימי מחנה המוות אושוויץ. עלה ל[[ארה"ק]] והתיישב ב[[רחובות]], בה הקים מרכז חסידי ו[[ישיבה]] בשם "שערי אליעזר" על-שמו של אביו הק'. השפעתו היתה גדולה. התפרסם במיוחד במופתיו ונהרו אליו המונים כדי לזכות להתברך מפיו הק'. כן נודע בדרכו המיוחדת להלביש את המופתים בדרך הטבע ונהג לתת רפואות מיוחדתו לבעלי מחלות מסוימות. את עבודת קודש זו למד מאביו הק' שהנחיל אותה במיוחד לבנו חביבו - הינוקא קדישא. נסתלק בכ"ט [[תמוז]] תשכ"ט באמצע מסע לקברי אבותיו הק' ברומניה.

== התבטאויותיו של הרבי על רד"מ ==

פעם התבטא הרבי באוזני המזכיר ר' לייבל שיחי' גרונר על רד"מ ש"הוא מהאחרונים שקרבו יהודים לאביהם שבשמים כדרך הבעש"ט"... (עושה מופתים כתלמידי הבעש"ט בזמנם...) לאחר פטירתו התבטא הרבי כי הוא היה "מהיחידים בדורנו שקירב יהודים באהבת ישראל כדרך הבעש"ט"{{מקור | בנו הבכור האדמו"ר מקרעטשניף ששמע מהמזכיר ר' לייבל שיחי' גרונר}}.

[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא|רוזנבוים דוד משה]]

חסידות קרטשניף

2015-12-09T02:13:25Z

יהודי חסידי:

'''שושלת קרטשניף''' נתייסדה על ידי הצדיק הקדוש רבי [[מאיר רוזנבוים]] מקרטשניף שהי' דור שישי לרבי מאיר הגדול מפרימישליאן, מייסד שושלת פרימישליאן.

לאחר הסתלקותו בל' [[סיוון]] [[תרס"ח]], מילא את מקומו בנו בכורו רבי [[אליעזר זאב רוזנבוים]] מקרטשניף - סיגט עד להירצחו על ידי הנאצים במחנה ההשמדה [[אושוויץ]] בכ"ז [[אייר]] [[תש"ד]].

לאחר ה[[שואה]] עלה בנו הצעיר של ר' אליעזר זאב - רבי [[דוד משה רוזנבוים]] מקרטשניף ל[[ארה"ק]] והחל למלא את מקום אביו ב[[רחובות]], עד להסתלקותו בט"ו [[תמוז]] [[תשכ"ט]] באמצע מסע לקברי אבותיו הק' ברומניה.
{{ערך מורחב|דוד משה רוזנבוים}}
== התפצלות החסידות ==
[[קובץ:קרטשניף רחובות.JPG|שמאל|ממוזער|;150px|רבי מנחם מענדיל אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף]]
לאחר הסתלקותו של רבי דוד משה התפצלה החסידות והחסידים התחלקו בין בניו האדמו"רים.

א. רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף. נקרא בשם "מנחם" על שם רבי [[מנחם מענדיל מקאסוב]] (רבו של סביו רבי אליעזר זאב מבוטשעטש), ו"אליעזר זאב" על שם סבו.

בהגיעו לפרקו התחתן עם בתו של האדמו"ר רבי יואל בער מראצפערט - ברזיל. בחתונתו השתתף אביו וכן רבי אליעזר זאב רוזענבוים מראחוב, רבי [[אהרן יחיאל לייפער]] מנדבורנא - באניא - צפת, המחותן האדמו"ר מראצפערט ועוד.

אביו האדמו"ר החשיבו מאוד. לפני נסיעתו של אביו לרומניה - ממנה לא חזר - הגיע אחד החסידים לאביו ובפיו שאלה כל-שהיא. ר' דוד משה לא ענה לא על שאלתו רק אמר לו "תשאל את בני ר' מענדיל". לעוד חסיד שהגיע גם להתייעץ עם ר' דוד משה ענה רד"מ "תשאל בעוד שבועיים את מי שיישב על הכסא הזה".

לאחר ההסתלקות - על אף היות האדמו"ר עול לימים - מונה למלא את מקום אביו, ובגין היותו הבכור ביסס את אדמו"רותו בבית מדרשו של אביו שב[[רחובות]]. פיתח את החסידות ומוסדותיה, וכיום מונה החסידות כ-500 משפחות. משמש כדמות מרכזית בדרום ורבים נהנים מעצתו וברכתו.

ב. רבי [[ישראל ניסן רוזנבוים]] מקרטשניף קרית גת. ממלא את מקום אביו ב[[קרית גת]] משנת [[תשכ"ט]] עד עצם היום הזה. הוא נודע בקשריו עם חב"ד ו[[הרבי]] בפרט.

ג. רבי [[זיידא שמואל שמעלקע רוזנבוים]] מביטשקוב . שימש כ[[אדמו"ר]] משנת [[תשמ"ח]] עם הסתלקות חמיו רבי משה זאב פרידמן ששימש כאב"ד יפו בד בבד ותוך כדי שהוא ממלא את מקום חמיו ברבנות יפו. למרות שהיה [[אדמו"ר]] לחסידי אביו קרא את החסידות בשם "ביטשקוב" על שם אחי אביו רבי שמואל שמעלקע רוזנבוים מביטשקוב, שהוא עצמו נקרא על שם. הוא היה קשור מאוד לאדמו"רי חב"ד וזאת בהשפעת חותנו שהגדיר את-עצמו כחסיד [[חב"ד]] ממש, נפטר ב[[כ"א אדר שני]] [[תשע"ד]],
בנו הוא האדמו"ר רבי [[דוד רוזנבוים]] מביטשקוב.

ד. רבי [[מאיר רוזנבוים (פרימישלן)|מאיר רוזנבוים]] מפרימישליאן. ממלא את מקום אביו מזה למעלה מ-20 שנה בקרית הרצוג שב[[בני ברק]]. הוא חש הערצה מופלאה לרבי והוא אף ביקר ב[[ארה"ב]] בהיותו אברך והלך לראות את [[הרבי]] ואף זכה ש[[הרבי]] יקחהו וידבר עמו.
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

ישעיה אשר אייכנשטיין

2015-12-09T02:11:04Z

יהודי חסידי:

רבי '''אשר ישעי' אייכנשטיין''' האדמו"ר מזידיטשוב ארה"ב.

רבי אשר ישעי' אשר הגיע לרבי בשעת חלוקת הדולרים בשנת [[תש"ן]]. הביא לרבי את ספרו של זקינו רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]], ומכתב אישי לרבי. הרבי בירכו בברכת "יפוצו מעיינותיו חוצה".

האדמו"ר סיפר לרבי כי יש לו בית מדרש בבארא פארק, ו[[שלוחי חב"ד]] באים לשם מדי שנה בחג השבועות ומוסרים לו הדסים. כמו כן סיפר האדמו"ר כי את בית מדרשו בעיר [[צפת]] מסר לידי שליח חב"ד דשם, הרב גבריאל מנטל (מרזל?). להפיץ שם [[תורה]] ו[[חסידות]].

[[הרבי]] שאלו: מסתמא יש לכם קופת [[צדקה]] בבית המדרש? ומסר לו דולר לשים בקופת הצדקה. האדמו"ר סיפר כי מנהל כולל אברכים בבית מדרשו, וביקש מהרבי שיברכו שיוכל לשלם את התשלומים בקלות. הרבי הגיב כי התורה אומרת "יגעת ומצאת תאמין" כו' שרואים מכך שמציאה באה על ידי יגיעה דווקא ולא בקלות. האדמו"ר נישק את ידיו הקדושות של הרבי, והרבי בירכו בברכת הצלחה.

== חותם על הפסק דין ==

חתם על [http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק דין] שהרבי הוא נביא ומלך המשיח.

== קישורים חיצונים ==

*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1360 בביקור אצל הרבי 27:10]

[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|אייכנשטיין]]

דוד משה רוזנבוים

2015-06-10T02:20:08Z

יהודי חסידי:

{{אין תמונה}}
רבי '''דוד משה רוזנבוים''' מ[[קרטשניף]] נולד בשנת תרפ"ה לאביו הצדיק הקדוש רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף - סיגעט הי"ד. חתן האדמו"ר הגה"ק רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנא.

עבר את אימי מחנה המוות אושוויץ. עלה ל[[ארה"ק]] והתיישב ב[[רחובות]], בה הקים מרכז חסידי ו[[ישיבה]] בשם "שערי אליעזר" על-שמו של אביו הק'. השפעתו היתה גדולה. התפרסם במיוחד במופתיו ונהרו אליו המונים כדי לזכות להתברך מפיו הק'. כן נודע בדרכו המיוחדת להלביש את המופתים בדרך הטבע ונהג לתת רפואות מיוחדתו לבעלי מחלות מסוימות. את עבודת קודש זו למד מאביו הק' שהנחיל אותה במיוחד לבנו חביבו - הינוקא קדישא. נסתלק בכ"ט [[תמוז]] תשכ"ט באמצע מסע לקברי אבותיו הק' ברומניה.

== התבטאויותיו של הרבי על רד"מ ==

פעם התבטא הרבי באוזני המזכיר ר' לייבל שיחי' גרונר על רד"מ ש"הוא מהאחרונים שקרבו יהודים לאביהם שבשמים כדרך הבעש"ט"... (עושה מופתים כתלמידי הבעש"ט בזמנם...) לאחר פטירתו התבטא הרבי כי הוא היה "מהיחידים בדורנו שקירב יהודים בדרך הבעש"ט"{{מקור | בנו האדמו"ר מקרעטשניף ששמע מהמזכיר ר' לייבל שיחי' גרונר}}.

[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא|רוזנבוים דוד משה]]

דוד משה רוזנבוים

2015-06-10T02:14:52Z

יהודי חסידי: הוספתי את המקור לההתבטאות של הרבי המה"מ אודותיו

{{אין תמונה}}
רבי '''דוד משה רוזנבוים''' מ[[קרטשניף]] נולד בשנת תרפ"ה לאביו הצדיק הקדוש רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף - סיגעט הי"ד. חתן האדמו"ר הגה"ק רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנא.

עבר את אימי מחנה המוות אושוויץ. עלה ל[[ארה"ק]] והתיישב ב[[רחובות]], בה הקים מרכז חסידי ו[[ישיבה]] בשם "שערי אליעזר" על-שמו של אביו הק'. השפעתו היתה גדולה. התפרסם במיוחד במופתיו ונהרו אליו המונים כדי לזכות להתברך מפיו הק'. כן נודע בדרכו המיוחדת להלביש את המופתים בדרך הטבע ונהג לתת רפואות מיוחדתו לבעלי מחלות מסוימות. את עבודת קודש זו למד מאביו הק' שהנחיל אותה במיוחד לבנו חביבו - הינוקא קדישא. נסתלק בכ"ט [[תמוז]] תשכ"ט באמצע מסע לקברי אבותיו הק' ברומניה.

== התבטאויותיו של הרבי על רד"מ ==

פעם התבטא הרבי על רד"מ ש"הוא עושה מופתים כתלמידי [[הבעש"ט]] בזמנם"... לאחר פטירתו התבטא הרבי כי הוא היה "מהיחידים בדורנו שקירב יהודים בדרך הבעש"ט"{{מקור|בנו האדמו"ר מקרעטשניף ששמע מהמזכיר ר' לייבל שיחי' גרונר}}.

[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא|רוזנבוים דוד משה]]