חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

קונטרס העבודה

2024-03-15T14:00:56Z

ידע חסידי:

[[קובץ:העבודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עמוד השער]]
„'''קונטרס העבודה'''״ הינו הקונטרס הרביעי של [[אדמו"ר הרש"ב|כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע]].

בתחילתו נכתב: {{ציטוטון|קונטרס העבודה מבאר ענין העבודה שבלב זו [[תפילה]], לקרב ולדבר נפשו באלקות ולברר ולזכך את הנפש הבהמית, שעל זה נאמר וידעת היום והשבות אל לבביך, וזהו ענין ואהבת כו' בכל לבבך בשני יצריך כו'.}}

בראש הקונטרס רשום בגוף כתב יד קודש 'רס"ט'. אבל בפנים מציין למאמרים של שנת [[עת"ר]]. ולכן נראה, אשר התחיל בכתיבת הקונטרס בשנת [[תרס"ט]] וסיימו בשנת [[תר"ע]].

על פי פקודת [[אדמו"ר הריי"צ]] חילק [[הרבי]] את הפרקים לסעיפים, וכן הוסיף מפתח קצר והערות בשולי הגליון, בהם מראי מקומות היכן יוכל הלומד להעמיק ולהרחיב ידיעתו בענין המובא בקונטרס.

בהוספה לקונטרס בא מכתב אדמו"ר הריי"צ המדבר ומבאר כללות סוגי מדריגות ה[[אהבה]] ואופני העבודה.

==הוצאות הקונטרס==
* נדפס לראשונה בשנת [[תש"ו]], ונדפס שוב במשך השנים.
* ברוקלין, [[תשפ"א]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15712&st=&pgnum=3 לקריאת הקונטרס]. {{היברובוקס|}}
*'''[https://col.org.il/news/134356 סיפורם של חמשה קונטרסים]''' {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1%20%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94 סדרת שיעורים מרתקת של הרב יוסף יצחק אופן על 'קונטרס העבודה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:קונטרסים|ה]]

קונטרס העבודה

2024-03-15T13:59:44Z

ידע חסידי: /* הוצאות הקונטרס */

[[קובץ:העבודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עמוד השער]]
'''קונטרס העבודה''' הינו הקונטרס הרביעי של [[אדמו"ר הרש"ב]].

בתחילתו נכתב: קונטרס העבודה מבאר ענין העבודה שבלב זו תפילה, לקרב ולדבר נפשו באלקות ולברר ולזכך את הנפש הבהמית, שעל זה נאמר וידעת היום והשבות אל לבביך, וזהו ענין ואהבת כו' בכל לבבך בשני יצריך כו'.

בראש הקונטרס רשום בגוף כתב יד קודש 'רס"ט'. אבל בפנים מציין למאמרים של שנת עת"ר. ולכן נראה, אשר התחיל בכתיבת הקונטרס בשנת [[תרס"ט]] וסיימו בשנת [[תר"ע]].

על פי פקודת [[אדמו"ר הריי"צ]] חילק [[הרבי]] את הפרקים לסעיפים, וכן הוסיף מפתח קצר והערות בשולי הגליון, בהם מראי מקומות היכן יוכל הלומד להעמיק ולהרחיב ידיעתו בענין המובא בקונטרס.

בהוספה לקונטרס בא מכתב אדמו"ר הריי"צ המדבר ומבאר כללות סוגי מדריגות ה[[אהבה]] ואופני העבודה.

==הוצאות הקונטרס==
* נדפס לראשונה בשנת [[תש"ו]], ונדפס שוב במשך השנים.
* ברוקלין, [[תשפ"א]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15712&st=&pgnum=3 לקריאת הקונטרס]. {{היברובוקס|}}
*'''[https://col.org.il/news/134356 סיפורם של חמשה קונטרסים]''' {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1%20%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94 סדרת שיעורים מרתקת של הרב יוסף יצחק אופן על 'קונטרס העבודה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:קונטרסים|ה]]

שיחה:החלצו תרנ"ט

2024-03-15T13:58:49Z

ידע חסידי: ידע חסידי העביר את הדף שיחה:החלצו תרנ"ט לשם שיחה:החלצו - רנ"ט

#הפניה [[שיחה:החלצו - רנ"ט]]

שיחה:החלצו - רנ"ט

2024-03-15T13:58:49Z

ידע חסידי: ידע חסידי העביר את הדף שיחה:החלצו תרנ"ט לשם שיחה:החלצו - רנ"ט

== מתי הפעם הראשונה? ==
כתוב שהרבי הרש"ב אמר את המאמר פעמיים, ומצוין רק התאריך של הפעם השניה [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:בוא נתוועד] • 11:56, 13 במרץ 2013 (IST)

==איזה מאורעות קרו?==
אילו מאורעות של היפך 'אהבת ישראל' קרו באותה תקופה בקראון הייטס? טיפה רקע. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:בוא נתוועד] • 11:56, 13 במרץ 2013 (IST)
:השכונה אז 'בערה' בפוליטיקה ובתככים בקשר עם רבני השכונה. לא מתאים כלל וכלל לכתוב על נושא זה. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 13:17, 15 במרץ 2013 (IST)

==השריפה במשרדי הועד==
בהערת שוליים (5) מוזכרת השרפה שהייתה במשרדי הועד. אם מישהו יודע את השנה שהשרפה קרתה כדאי לעדכן. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:בוא נתוועד] • 11:56, 13 במרץ 2013 (IST)
: השריפה ארעה בשנת תשמ"ג, שנה שעברה כתב יענקל חזן על כך גם כתבה בבית משיח. --[[משתמש:הוגה בתורה|מוכרח שיעמדו בראש הענינים כאלו ששוללים את המנוחה, ופשיטא שאין רצים אחרי' - ממכתב כ"ק אד"ש]] - [[שיחת משתמש:הוגה בתורה|שיחה]] 18:14, 13 במרץ 2013 (IST)

==גיל 12, או גיל בר מצווה?==
בתחילה כתוב שהחלוקה הייתה לבנים מגיל 12 ולבנות מגיל 11. בהמשך כתוב שהרבי התעניין אצל כמה האם הם כבר בר-מצווה (כדוגמת מה שהיה קורה בחלוקה לטנקיסטים). [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:בוא נתוועד] • 11:56, 13 במרץ 2013 (IST)

החלצו תרנ"ט

2024-03-15T13:58:49Z

ידע חסידי: ידע חסידי העביר את הדף החלצו תרנ"ט לשם החלצו - רנ"ט

#הפניה [[החלצו - רנ"ט]]

החלצו - רנ"ט

2024-03-15T13:58:48Z

ידע חסידי: ידע חסידי העביר את הדף החלצו תרנ"ט לשם החלצו - רנ"ט

{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
ה[[מאמר חסידות]] '''החלצו תרנ"ט''' נאמר על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|הודפס ב[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]] [[תרנ"ט]] ע' נג.}}, ומתחיל בפסוק 'החלצו מאתכם אנשים לצבא'{{הערה|ספר במדבר, פרק לא פסוק ג (פרשת [[מטות]]).}}. את המאמר אמר הרבי הרש"ב פעמיים, בעקבות שני מאורעות. הפעם השניה הייתה בביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[שבת]] פרשת [[נח]] תרנ"ט.

==הרקע לאמירת המאמר==
ה[[מאמר]] מיוסד על מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[לקוטי תורה]] דיבור המתחיל "ראשונים שנתגלה עוונם" ונאמר גם בסיבת היפך אהבת ישראל. כאשר בשנת [[תקכ"ה]] [[אדמו"ר הזקן]] חזר מביקורו במעזריטש דרך [[סמרגון]] שהייתה נתונה במחלוקת{{הערה|1=המחלוקת במקום ניטשה סביב בחירת רב חדש למקום. תושבי העיר היו בוגרי ישיבה, והיו למדנים גדולים התקיפים בדעתם, ולא הצליחו למנות רב מרוב מחלוקת.}}, ושם אמר את המאמר שהיה בסיס למאמר החלצו.{{הערה|[[ספר השיחות]] תש"ה, עמודים 18-19.}}.

הפעם הראשונה בה נאמר המאמר, הייתה בעקבות מקרה שראה [[אדמו"ר הרש"ב]] בעת [[התוועדות חסידית]], כאשר חסיד מזג לחברו '[[משקה]]' בכוס שקודם לכן שתה ממנה אחר, נטל הלה את הכוס ורק לאחר שטיפה שתה ממנה. [[אדמו"ר הרש"ב]] הקפיד על כך, ובעקבות זאת אמר את המאמר{{הערה|את הסיפור סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]. הודפס ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]], עמוד 234.}}.

מספר שבועות אחר-כך, ב[[שבת]] פרשת [[נח]] [[תרנ"ט]], נכנס הרבי הרש"ב לביתו של [[הרבי הריי"צ]] בעת [[סעודת שבת|סעודת השבת]], ואמר את המאמר בפעם השניה.
בסעודה נכח באותה עת רבי [[לייב מוועליז]] שהיה [[ירא שמים]] גדול, נטול פניות אישיות, אבל אדם קשה, בלי רחמנות, ובייחוד התייחס בביטול רב לאנשים פשוטים. בוועליז הייתה אז [[מחלוקת]] גדולה, ורבי לייב התנהג באותה מחלוקת בנוקשות רבה.{{הערה|את הסיפור והקשרו לאמירת המאמר סיפר [[הרבי הריי"צ]]. הודפס ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ה, עמודים 18-19.}}.

==תוכן המאמר==
במאמר מסביר הרבי הרש"ב באריכות את מהותה של [[שנאת חינם]]:
{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]], [[תרנ"ט]] עמוד נו
|תוכן=שנאת-חינם היא, שאחד שונא את חברו סתם כך, על לא-דבר. לפעמים הוא ממציא טענה כלשהי, מדוע הוא שונאו, אבל אין זו אלא תואנה ועלילה להצדיק את שנאתו. הסיבה האמיתית היא - ישותו העצמית, שאינה מניחה מקום לזולתו. חשוב הוא בעיני עצמו, ולכן הזולת ממעט את מציאותו.
}}

בהמשך אומר הרבי ששנאת חינם נפוצה ביותר בין [[עבודת השם|עובדי ה]]':
{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=[[ספר המאמרים (רש"ב)|ספר המאמרים]], [[תרנ"ט]] עמוד סא
|תוכן=כל אחד בונה במה לעצמו, בתורה ובעבודה, על-פי דעתו ושכלו דווקא, ואין אחד מתאחד ומתחבר עם רעהו. כל אחד מבטל את הטוב שבעבודת חברו, וכל חיסרון שימצא בה - יגדיל וירחיב עשרת מונים (אף אם אינו אלא חיצוני, שאינו נוגע בגוף ובעצם עבודתו). התנהגות זו מעידה ששונא הוא את חברו בליבו ואינו חפץ כלל בטובתו. ומהי הסיבה לשנאה זו? ישותו והרגשת עצמו, או בלשון אחרת: העדר הביטול והעדר הנחת עצמותו
}}

==לימודו בעת מחלוקת==
בט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] כתב הרבי לרבו של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]:
{{ציטוט|תוכן=לצערי הכי גדול, בנוגע לכפר חב"ד אשר השנה נעשה בן עשרים לכח, לא זכיתי להתבשר עד עתה על דבר קירוב הלבבות, או על כל פנים שאין המצב פוחת בזה, כי אם חדשים לבקרים מתקבלות ידיעות שנתוסף פירוד בנוגע לענין פלוני, מתחילה מחלוקת בנוגע לבעי' פלונית, ותיכף ומיד מתחלקים התושבים לשני צדדים או שלשה צדדים ויותר, וכמובן שנמשכים לזה האנשים והנשים גם יחד, ולפעמים גם הבנים והבנות, והתוצאות מובנות. ואם בזמן הרגיל כך, על אחת כמה וכמה בסמיכות לבחירות ממשמשות ובאות.

.. כיון שבכל ענין אמרו (זח"ב קסא, ב ובכ"מ) חכמינו דמה קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא, כך בר נש עסק באורייתא ומתקן עלמא, כדאי שיקבעו לימוד בכל בתי הכנסיות בכפר חב"ד - ואשר ישתתפו בלימוד זה פשיטא - אלה העומדים בראש הצדדים החלוקים איש על רעהו וגם כל אלה ההולכים בעקבותיהם - לימוד השייך בנידון דידן, בקונטרס החלצו, אשר בוודאי מצוי הוא, כיון שנדפס כאן בהוספת מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בזה. ובאם צורך בזה, הרי יוכלו להדפיסו בהקדם (על ידי פוטוסטאַט) מקונטרס שנדפס מאז, ובלבד שיתחילו בהקדם בלימודו, לימוד אליבא דנפשא, לימוד המביא לידי מעשה, אשר יחלצו כל הנ"ל וכל תושבי [[כפר חב"ד]] לנקום נקמת הוי' במדין, וכפירוש רבנו הזקן בזה, ונשיאי חב"ד ממלאי מקומו ועד לנשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר.|מרכאות=כן}}

==חלוקתו על ידי הרבי==
[[קובץ:החלצו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרס]] 'החלצו' על ידי הרבי]]
בשנת [[תשמ"ח]], ביום חמישי [[כ' חשוון]], יום ההולדת של [[אדמו"ר הרש"ב]] נסע [[הרבי]] ל[[אוהל הרבי הריי"צ]]. לאחר שחזר ל-[[770]] והתפללו [[תפילת ערבית]], עלה הרבי ל[[770#גן עדן העליון|חדרו]], אז יצאה הודעה מה[[770#מזכירות|מזכירות]] שהרבי עומד לחלק את קונטרס 'החלצו רנ"ט' של בעל [[יום הולדת|יום ההולדת]] - לבנים מגיל 12, ולבנות מגיל 11.

לכל אחד שעבר וקיבל קונטרס איחל הרבי "א הצלחה'דיקער לערנען" (תרגום חופשי: הצלחה בלימוד).

לאחר שעה של חלוקה נגמרו הקונטרסים, והחלוקה נעצרה. המזכירים הודיעו שהחלוקה תחודש מחר. כבר באותו הלילה הודפסו אלפי קונטרסים נוספים במכונות דפוס של [[ועד להפצת שיחות]]{{הערה|מכונות הדפוס היו במשרדי ה'ועד' בבניין שמעל ה'[[770#קומת מרתף (הזאל הגדול)|זאל הגדול]]'. בה'[[תשמ"ג]] נשרף המשרד עם כל הציוד שבו.}}, ולמחרת, ביום שישי [[כ"א חשוון]] המשיך הרבי את החלוקה. בעת החלוקה שאל הרבי כמה ילדים האם הם כבר בגיל [[בר מצווה]].

חלוקה זו, היא הפעם הראשונה שהרבי נעמד לחלק קונטרס שלא בזמן [[התוועדות]]. החלוקה המיוחדת משכה קהל עצום שהגיע מכל רחבי [[ניו יורק]] ומחוצה לה.

בפשטות החלוקה באה בעקבות מאורעות של היפך [[אהבת ישראל]] בתוככי אנ"ש ובשכונת [[קראון הייטס]].

אחרי החלוקה הראשונה, התרכז קהל רב ב{{ה|זאל הגדול}} שב-[[770]] ללימוד הקונטרס במשותף. שיעור מיוחד מסר ר' [[יואל כהן]].

החלוקה גרמה להתעוררות רבה בלימוד ה[[חסידות]] בכלל, וב[[אהבת ישראל]] - תוכן הקונטרס - במיוחד. בעקבות החלוקה נוסדו שיעורים רבים בלימוד ה'קונטרס'.

== לקריאה נוספת ==
{{בית|נ. סופר|מאה שנה לאמירת מאמר 'החלצו' תרנ"ט|201|50-55|תשנ"ט}}

==ראו גם==
*[[קליפת מדין]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/728321/ וידאו מחלוקת הקונטרס על ידי הרבי] {{וידפו}}
*[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?140968& סקירה על השתלשלות אמירת המאמר והדפסתו] - בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]], באתר [[אוצר החכמה]].
* [https://drive.google.com/file/d/1LMredU0q2V2OcbGTezEXRmeod0vJ2yVf/view המאמר - בספר המאמרים תרנ"ט] ע' נג {{PDF}}
*'''[https://col.org.il/news/134350 הקונטרס הראשון: מחלוקת פרצה בשכונה, ואז באה הפתעה]''' {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/07/blog-post_14.html סקירה מרתקת על 'קונטרס החלצו' של הרבי הרש"ב]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

ניגונים על פרקי הרבי

2024-03-15T13:05:59Z

ידע חסידי: /* היסטוריה */

[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מענדל רייצס, הרב פייטל לוין, הרב מענדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע"א]])]]
'''ניגונים על פרקי [[הרבי]]''' הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י"א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].

==היסטוריה==
[[קובץ:תודה על הניגון.jpg|ממוזער|'''ותשואות חן על הניגון וכו'''' - כתב יד בו מודה [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] לאחד ממחברי הניגונים משנת [[תשמ"ב]].]]

את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]], היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]" שב[[תהלים ס"א|פרק ס"א]]; הניגון על המילים "[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]]" שב[[תהלים ס"ב|פרק ס"ב]]; הניגון על המילים "[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]" שב[[תהלים ס"ג|פרק ס"ג]], וכיוצא בזה.

ב. כתוצאה מכך החלה יוזמת בחורים בשנת [[תש"ל]], לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה [[חב"ד]]ית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]] מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "[[כי אלקים יושיע ציון]]" ב[[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]; " (שהיה מושר על המילים דיינו מהגש"פ).
[[אבוא בגבורות]]" בפרק ע"א; ו"[[ואלקים מלכי מקדם]]" ב[[תהלים]] ע"ד, וכיוצא בזה.
את ניגון זה החל לשיר הרב [[שמואל חפר]] ביום ראשון של [[חג השבועות ]] [[תש"ל]] היה ניכר ש[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] היה מרוצה.
באותה סעודה [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] התעניין בניגון ודן בו עם המסובים.
למחרת שרו את הניגון ביציאה לתהלוכה ו[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] עודדו, ובהתוועדות של יום ב' דחגה"ש [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] עודדו בחזקה.
ב[[חלוקת כוס של ברכה]] שלאחריו היו אנשים ש[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] אמר להם בניגון וזרע עבדיו גו' במקום לחיים.

כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת [[תש"ל]] עד שנת [[תשמ"א]] (ועד בכלל)).

בשנת [[תשל"א]] לא הותאם ניגון ל[[י"א ניסן]] ובתשרי [[תשל"ב]] הביא הרה"ח [[ אהרון מרדכי זילברשטרום]] את הניגון ישישו וישמחו
לאחר מכן בקשה [[הרבנית חיה מושקא]] הקלטה מהניגון המיוחד כפי שהושר בהתוועדות.

לשנת [[תשל"ג]] התאים הרב [[שלמה קונין]] ניגון וויז'ניצאי ישן למילים יפרח בימיו. בפעמים הראשונות שרו אותו בכל הכוח וכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] התעלם, לכן כנראה בשבת אחרי [[ל"ג בעומר]] לא שרוהו, [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] העיר על כך ומאז המשיכו לשיר אותו.

לשנת [[תשל"ד]] הלחין ר' [[בן ציון שנקר]] ניגון על המילים ואני קרבת אלוקים, הוא סיפר על כך לידידו ר' [[יוסף וינברג ]] שכתב על כך ל[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]], ו[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] אישר שהוא ינגנו ב[[התוועדות]].
ב[[חג השבועות]] הוא שר את הניגון ב[[התוועדות]], [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] עודד לנגנו במהירות למרות שקיצבו היה איטי וכן עשו.

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל [[לתהילים פרק ע"א בשנת השבעים היתה התעוררות גדולה לעניין שגרמה שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים אבל הרבי עודד בעיקר את הניגון בך ה'
והחזן ר' משה טלישבסקי התאים את המילים בך ה' לניגון ישן.

ג. לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "[[הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שב[[תהלים]] פרק פ"א.

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

וכך ענה הרבי לא' ממלחיני הניגונים ב[[תשמ"ב]]:
ות"ח על הניגון וכו' ויעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב.

בשנת [[תשמ"ז]] בחרה הוועדה שהוקמה אז, בניגון אודך ה' שמח נפש שהולחן ע"י ר' [[יוסף יצחק ליפסקר]].

בשנת [[תשמ"ח]] הגיעו עשר הצעות לניגונים מכל העולם, ומהם בחרה הוועדה את הניגון אוהב ה' של ר' [[אהרון בלעסופסקי]].

לשנת [[תנש"א]] נבחר הניגון שובה שהולחן ע"י ר' [[פייטל לוין]] והוא היה מושר מדי שבת
לפי חלק מהמקורות זכה ניגון זה ליחס מיוחד בעידודו כמעט כל שבת בהתלהבות רבה וכן פעמים רבות ב[[חלוקת דולרים]] ב[[זאל הגדול]] אחר התפילות היה הרבי מעודדו בהתלהבות

גם ב[[ י"א ניסן ]] [[תשנ"ב]] כחודש ומחצה לאחר האירוע של כ"ז [[אדר]] כאשר מצב הרוח לא היה בשיאו, הלחין הרה"ח ר' [[שלום ברוכשטט]] שכמה מניגוניו התקבלו בעבר ניגון על המילים אורך ימים. הפעם הראשונה שניגנוהו בפני הרבי היתה ב[[חג השבועות]] [[תשנ"ב]] בעת היציאה לתהלוכה והרבי עודדו.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי הרבי היה מרבה לעודדו בתחילת ההתוועדות ופעמים רבות בשנת תש"ל אף במהלכה וגם בפי [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו.

וכן נהג הרבי לצטט במברק במכתבים הכלליים ולפעמים בהתוועדויות הסמוכות ל[[י"א ניסן]] פסוקים מהפרק החדש וכן ב[[מאמר חסידות]] ל[[י"א ניסן]] או קרוב לסוף השנה שבה נאמר הפרק.

את הנח"ר הגדולה שגרמו הניגונים, אפשר לראות מכך, שלפני הוצאת א' מתקליטי [[ ניחו"ח ]] הציעו לרבי רשימת ניגונים, והוא הורה בכת"י להוסיף את הניגון ואלוקים שיצא לאותה שנה [[תשל"ה]].

==בחירת הניגון==
[[קובץ:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיטת בחירת הניגונים]]
בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.

אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה וכן עקב ריבוי הצעות הניגונים על פרק פ"ו של אותה שנה, החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוולד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' [[יוסף יצחק קפלן]]) בשנת תשמ"ז להקים ועדה מיוחדת בשם "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים ר' שניאור זלמן בוימגרטן ר' צבי הירש גאנזבורג ר' מרדכי גור אריה ר'אליעזר זלמנוב ר' משה טלישבסקי ר' אברהם פריד ור' מענדל שניאורסאהן . וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.

==התערבות [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]]==

אמנם באופן כללי לא היה [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] מתערב בבחירת ה[[ניגון]] בצורה ישירה ונותן את ההכרעה ל[[חסידים]] ולחברי הוועדה, ונהג לעודד את כל הניגונים. עם זאת לעיתים כאשר עודד [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] ניגון מסויים באופן מיוחד נבחר הניגון ההוא.

בניגון לפרק פ"ח (בשנת [[תשמ"ט]]) ה[[בעל מנגן]] ר' [[שלום ברוכשטאט]] בחר את הפסוקים "[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]]", והלחין עליהם ניגון.

בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.

כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו ב[[שבת הגדול]], ערב [[י"א ניסן]], לפני ה[[התועדות]] של [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]], שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות [[כ"ק אדמו"ר מךל המשיח שליט"א]], מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' [[משה טלישבסקי]], ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".

והנה, להפתעת [[הקהל]], התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' [[שלום ברוכשטט]], שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.

וכן בעוד הרבה הזדמנויות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים דווקא והם היו ה"מכה בפטיש" להלחנת ניגונים על פסוקים אלו (או שלפעמים הוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר{{הערה|כגון בשנת תש"נ על המזמור "משכיל לאיתן האזרחי" כשלאחר שביאר הרבי את הקשר בין הפסוק האחרון (ברוך ה' לעולם) לפסוק הראשון, התווסף הפסוק בתור המשך למנגינת הפסוק האחרון.}}.).

== רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו ==
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
=== ניגונים שהותאמו לפסוקים ===

* שנת [[תש"ל]] - [[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]: [[כי אלוקים יושיע ציון]] - הותאם על ידי ה[[תמים]] [[שניאור זלמן חאנין]], '''[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשל"א]] - [[תהלים ע'|פרק ע']]: [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] - הותאם על ידי ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=692 להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשל"ב]] - [[תהלים ע"א|פרק ע"א]]:

# [[בך ה' חסיתי]] - הותאם על ידי החזן הרב [[משה טלישבסקי]], '''[[מדיה:עא-א - בך ה' חסיתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] - הותאם על ידי הת' [[שניאור זלמן וילשאנסקי]], '''[[מדיה:עא-ב - כמופת הייתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[אבוא בגבורות]] - הותאם על ידי הת' [[יעקב לייב אלטיין]], '''[[מדיה:עא-ג - אבוא בגבורות.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[תרננה שפתי]] - הותאם על ידי הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]], '''[[מדיה:עא-ד - תרננה שפתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ג]] - [[תהלים ע"ב|פרק ע"ב]]: [[יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=697 להאזנה לניגון]'''.

*שנת [[תשל"ד]] - [[תהלים ע"ג|פרק ע"ג]]: [[יפרח בימיו צדיק|כלה שארי]] - הותאם על ידי ר' שלמה קונין (על חלק מהניגון של השנה הקודמת), [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 '''להאזנה לניגון''' מפי ר' דוד הורביץ (לשני הניגונים המחוברים)], (ניגון נוסף - '''ואני קרבת אלקים לי טוב''' - הולחן על ידי המלחין המפורסם ר' בן ציון שנקר, ניגון נוסף - [[ניגון של"ו]]).

*שנת [[תשל"ה]] - [[תהלים ע"ד|פרק ע"ד]]: [[ואלקים מלכי מקדם]], '''[[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ו]] - [[תהלים ע"ה|פרק ע"ה]]: [[וכל קרני רשעים אגדע]], '''[[מדיה:עה - וכל קרני רשעים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ז]] - [[תהלים ע"ו|פרק ע"ו]]: [[נודע ביהודה אלקים]] '''[[מדיה:עו - נודע ביהודה.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ח]] - [[תהלים ע"ז|פרק ע"ז]]: [[אתה הא-ל עושה פלא]], '''[[מדיה:עז - אתה הא-ל.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ט]] - [[תהלים ע"ח|פרק ע"ח]]:

# [[וינחם לבטח]], '''[[מדיה:עח-א - וינחם לבטח.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[ויבחר בדוד]], '''[[מדיה:עח-ב - ויבחר בדוד עבדו.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

* שנת [[תש"מ]] - [[תהלים ע"ט|פרק ע"ט]]: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=704 להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשמ"א]] - [[תהלים פ'|פרק פ']]: [[רועה ישראל האזינה]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=705 להאזנה לניגון]'''.

=== ניגונים שהולחנו במיוחד ===
* שנת [[תשמ"ב]] - [[תהלים פא|פרק פ"א]]: [[הרנינו לאלקים עוזנו]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשמ"ג]] - [[תהלים פ"ב|פרק פב]]: [[אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשד"מ]] - [[תהלים פ"ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה לניגון]].
* שנת [[תשמ"ה]] - [[תהלים פ"ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/136589 להאזנה לניגון בביצוע מיכאל אזולאי].}}.
* שנת [[תשמ"ו]] - [[תהלים פ"ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/799451/ רבי לילדים: רצית ה' • לנגן ביחד] {{וידפו}}}}.
* שנת [[תשמ"ז]] - [[תהלים פ"ו|פרק פו]]: [[אודך ה' אלוקי]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר]]. - [[מדיה:פו - אודך ה' אלקי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשמ"ח]] - [[תהלים פ"ז|פרק פז]]: [[אוהב ה' שערי ציון]] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=712 להאזנה].
* שנת [[תשמ"ט]] - [[תהלים פ"ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"נ]] - [[תהלים פ"ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תנש"א]] - [[תהלים צ'|פרק צ]]: [[שובה ה']] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל הלוי לוין]]. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ב]] - [[תהלים צ"א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ג]] - [[תהלים צ"ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צב_-_מזמור_שיר_ליום_השבת.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ד]] - [[תהלים צ"ג|פרק צג]]: [[נכון כסאך]] - הולחן על ידי התמימים בישיבת תות"ל מוריסטאון.- [https://drive.google.com/file/d/17u8EWadlnhBYCz--IxQ-3hvV6rdehmrs/view?usp=sharing להאזנה].
* שנת [[תשנ"ה]] - [[תהלים צ"ד|פרק צד]]: [[א-ל נקמות ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד_-_א-ל_נקמות.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ו]] - [[תהלים צ"ה|פרק צה]]: לכו נרננה - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:פרק צה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ז]] - [[תהלים צ"ו|פרק צו]]: שירו לה' שיר חדש - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-01-פרק-צו.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ח]] - [[תהלים צ"ז|פרק צז]]: ה' מלך תגל הארץ - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-26-פרק-צז.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ט]] - [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: זכר חסדו - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צח_-_זכר_חסדו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: יודו שמך - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צט_-_יודו_שמך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"א]] - [[תהלים ק'|פרק ק]]: מזמור לתודה - הולחן על ידי ר' [[זאב פיזם]]. - [[מדיה:מזמור_לתודה_ק.mp3 |להאזנה]].
* שנת [[תשס"ב]] - [[תהלים ק"א|פרק קא]]: לדוד מזמור - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא_-_לדוד_מזמור.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ג]] - [[תהלים ק"ב|פרק קב]]: ואתה ה' לעולם תשב - הולחן על ידי ר' דובער מ. פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ד]] - [[תהלים ק"ג|פרק קג]]: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]] {{*}} ע"פ מענה הרבי באגרות קודש לר' [[ישראל גרנובטר]] ([[לקוטי שיחות]] כרך כ"א ע´ 450-451) על כפלים לתושיה, יש שהבינו שבשנה זו צריכים לנגן שתי ניגונים, ולכן גם ניגונו של ר' [[מנחם מענדל לבקיבקר]] התקבל, וניגנו אותו ב[[התוועדות של הרבי]] ב[[שבת הגדול]] וב[[אחרון של פסח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/141/6192.html הבהרה בנוגע לניגון של הרבי מלך המשיח שליט"א].}}.
* שנת [[תשס"ה]] - [[תהלים ק"ד|פרק קד]]: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} [[ברכי נפשי (פרק ק"ד)#ניגון יהי כבוד|יהי כבוד]] - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל [[קראוס]], והתקבל בעיקר אצל אנ"ש וה[[תמימים]]. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ו]] - [[תהלים ק"ה|פרק קה]]: הודו לה' קראו בשמו - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה' קראו בשמו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ז]] - [[תהלים ק"ו|פרק קו]]: הללוי-ה הודו לה' כי טוב - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר. - [[מדיה:קו - הללוי-ה הודו לה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ח]] - [[תהלים ק"ז|פרק קז]]: הודו לה' כי טוב - הולחן על ידי ר' יוסף גרייזמן. - [[מדיה:קז - הודו לה' כי טוב.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ט]] - [[תהלים ק"ח|פרק קח]]: שיר מזמור לדוד - הולחן על ידי ר' ברוך נ. פרבר. - [[מדיה:קח - שיר מזמור לדוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ע]] - [[תהלים ק"ט|פרק קט]]: אודה ה' מאוד בפי - הולחן על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:קט - אודה ה' מאד בפי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"א]] - [[תהלים ק"י|פרק קי]]: לדוד מזמור - הולחן על ידי הרב [[שלום הורביץ]] והותאם על ידי ר' שמואל פרלשטיין. - [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/60902_he_1.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ב]] - [[תהלים קי"א|פרק קיא]]: הוד והדר פעלו - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ג]] - [[תהלים קי"ב|פרק קיב]]: אשרי איש - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ד]] - [[תהלים קי"ג|פרק קיג]]: [[יהי שם ה']] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ה]] - [[תהלים קי"ד|פרק קיד]]: בצאת ישראל ממצרים - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]] - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ו]] - [[תהלים קט"ו|פרק קטו]]: לא לנו ה' - הולחן על ידי הת' אברהם חריטונוב. - [https://chabad.info/special/138917/ להאזנה].
* שנת [[תשע"ז]] - [[תהלים קט"ז|פרק קטז]]: אתהלך לפני ה' - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]] - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/כהנוב_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} [[כוס ישועות אשא (ניגון)|כוס ישועות אשא]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] והתקבל אצל אנ"ש וה[[תמימים]]. [[מדיה:פרק_קט''ז_-_קאפיטל'אך_של_הרבי_שליט''א_מלך_המשיח_-_כוס_ישועות_אשא.mp3|להאזנה]]
* שנת [[תשע"ח]] - [[תהלים קי"ז|פרק קיז]]: ניגון הללו את ה' - הולחן על ידי הת' חיים אליהו שטרנברג. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/22-03-2018-21-27-30-הניגון-הנבחר-לפרק-קיז.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ט]] - [[תהלים קי"ח|פרק קיח]]: אודך כי עניתני - הולחן על ידי התמים לוי ניאזוב. - [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/04/11-04-2019-04-23-10-הניגון-לקאפיטל-קיח.mp3 להאזנה].
* שנת [[תש"פ]] - [[תהלים קי"ט|פרק קיט]]: [[כלתה לתשועתך נפשי (ניגון)|כלתה לתשועתך נפשי]] - הולחן על ידי ה[[תמים]] מאיר [[ששונקין]]. - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-05-26-17-119.mp3 להאזנה], בהמשך הוציאו תמימים מ-770 הקלטה חדשה לניגון עם שינויי מילים. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/09-04-2020-19-04-33-כלתה-לתשועתך-קיט.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשפ"א]] - [[תהילים ק"כ|פרק ק"כ]]: שיר המעלות - הולחן על ידי התמים יענקי [[הורביץ]] והרב [[יקותיאל פלדמן]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/19-03-2021-01-07-36-48-Music.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ב]] - [[תהלים קכ"א|פרק קכ"א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - הולחן ע"י ר' [[שלום ברוכשטט|שלום ברוכשטאט]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ג]] - [[תהלים קכ"ב|פרק קכ"ב]]: [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|שיר המעלות לדוד]]- הולחן ע"י התמים יעקב מרטון. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2023/03/31-03-2023-01-47-14-WhatsApp-Audio-2023-03-30-at-9.40.54-PM.mp3 להאזנה].

=== ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים ===

בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד [[י"א ניסן]], היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה ל[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] הולחן ניגון מיוחד.

ואלו הם:
* לכבוד [[ראש חודש כסלו תשל"ח]] הולחן [[מארש]] מיוחד על ידי ר' פייטל הלוי לוין, המכונה '[[ניגון ראש חודש כסלו]]'.
* לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (בשנת [[תשמ"ז]]) הולחן '[[מארש דידן נצח]]' - על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). [[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]
*לכבוד [[י' שבט]] [[תש"נ]], - 'שנת הארבעים' הולחן הניגון "[[ויתן בפי שיר חדש]]" על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]]. ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה])
*לכבוד י' שבט [[תש"ס]] - שנת היובל, הולחן והתקבל הניגון "וקדשתם את שנת החמישים" על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] וכן הולחן הניגון "[[תשמיעני ששון ושמחה]]" על ידי ר' [[שלום ברוכשטט|שלום הלוי ברוכשטט]] ([[מדיה:וקדשתם_את_שנת_החמישים.mp3|להאזנה]]).
*לכבוד י' שבט [[תשע"ח]] - החיים שנה לנשיאות [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]], יצא ניגון בלחנו של המשפיע הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] [https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm להאזנה], המילים: כי אורך ימים ושנות חיים, חיים ושלום יוסיפו לך. אתהלך לפני ה' בארצות החיים, אתהלך לפני ה' בשנת החיים. [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! חיים ושלום יוסיפו לך! חי וקיים לעולם ועד!. בנוסף תלמידי ה[[תמימים]] התאימו על מנגינת הניגון "לדוד מזמור" (שהולחן במקורו בשנת [[תשס"ב]] על פרק ק"א, כנ"ל) את המילים: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. חי וקים לעולם ועד".
* לכבוד [[י' שבט]] [[תש"פ]] - 70 שנה לנשיאות [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]], הולחן [[ניגון]] חדש על ידי ה[[תמים]] ברוך שניאור [[נחשון]]. על פסוקים ומאמרי [[חז"ל]] הקשורים בשלימות ומעלת "שבעים שנה"{{הערה|על פי דברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] ב[[גמרא]] סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת [[שבת]] [[פרשת שמות]] [[תשנ"ב]].}}: "למען תזכור את יום צאתך מארץ [[מצרים]] כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא ל[[ימות המשיח]]". "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה". והפסוקים מתהלים פרק ע' ופרק קי"ח: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה' נגילה ושמחה בו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך". [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/02/03-02-2020-03-25-10-הניגון-הנבחר-לי-שבט-שבעים-שנה.mp3 להאזנה]
*לכבוד [[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]] - מאה ועשרים שנה להולדת [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]], חובר הניגון „מתנות מתנות" בידי בחורים הגרים ב[[צרפת]].

==לקריאה נוספת==
*'''הניגון של הקאפיטל''', מדור חיי רבי, [[שבועון כפר חב"ד]] 1953{{הערה|ראו תגובות בקשר לזה ב[[שבועון כפר חב"ד]] 1956 עמוד 20 בנוגע להוספת מילים לניגון מלבד מילות ה[[תהלים]] בפרק עצמו.}}.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1RAV-cwXU8UoTnABKPKeUWH6gYjoKsh0X כל ניגוני י"א ניסן במשך השנים - להאזנה]'''
*'''[https://drive.google.com/file/d/1DdB9udTGDCGxEREy39hG9BqC4kH26RLf/view?usp=sharing ראיון עם ר' שלום ברוכשטט, בשילוב עניינים נוספים ממקורות שונים]''' - [[התמים (בית משיח)]] גליון כז (ע' 42 ואילך).
*'''[https://col.org.il/news/110175 '''שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם'''], ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ח]], באתר {{COL}}.
* {{קישור שטורעם|14271|news|הניגונים על פרקי הרבי|הרב זושא וואלף|י"א בניסן תשס"ז}} {{שטורעם}}
*לב לייבמן, '''[http://nichoach.blogspot.com/2017/03/blog-post.html הזהירות הנדרשת בחיבור ניגון לי"א ניסן]''' (פורסם בעבר ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת "זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש")
*[https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm לרגל שנת החיים: ניגון חדש לכבוד הרבי מלך המשיח שליט"א • להאזנה] {{הגאולה}}
*[https://he.chabad.org/ מה זה "הפרק של הרבי" ולמה אומרים את זה? הרב יהודה שורפין] [[אתר בית חב"ד]]

== לקריאה נוספת ==
ספר [[היכל הנגינה]] הוצאת [[ היכל מנחם ]] [[ירושלים]], [[תשס"ח]].

{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]

ניגונים על פרקי הרבי

2024-03-15T13:04:47Z

ידע חסידי:

[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מענדל רייצס, הרב פייטל לוין, הרב מענדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע"א]])]]
'''ניגונים על פרקי [[הרבי]]''' הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י"א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].

==היסטוריה==
[[קובץ:תודה על הניגון.jpg|ממוזער|'''ותשואות חן על הניגון וכו'''' - כתב יד בו מודה [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] לאחד ממחברי הניגונים משנת [[תשמ"ב]].]]

את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]], היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]]]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]" שב[[תהלים ס"א|פרק ס"א]]; הניגון על המילים "[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]]" שב[[תהלים ס"ב|פרק ס"ב]]; הניגון על המילים "[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]" שב[[תהלים ס"ג|פרק ס"ג]], וכיוצא בזה.

ב. כתוצאה מכך החלה יוזמת בחורים בשנת [[תש"ל]], לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה [[חב"ד]]ית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]] מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "[[כי אלקים יושיע ציון]]" ב[[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]; " (שהיה מושר על המילים דיינו מהגש"פ).
[[אבוא בגבורות]]" בפרק ע"א; ו"[[ואלקים מלכי מקדם]]" ב[[תהלים]] ע"ד, וכיוצא בזה.
את ניגון זה החל לשיר הרב [[שמואל חפר]] ביום ראשון של [[חג השבועות ]] [[תש"ל]] היה ניכר ש[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] היה מרוצה.
באותה סעודה [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] התעניין בניגון ודן בו עם המסובים.
למחרת שרו את הניגון ביציאה לתהלוכה ו[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] עודדו, ובהתוועדות של יום ב' דחגה"ש [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] עודדו בחזקה.
ב[[חלוקת כוס של ברכה]] שלאחריו היו אנשים ש[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] אמר להם בניגון וזרע עבדיו גו' במקום לחיים.

כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת [[תש"ל]] עד שנת [[תשמ"א]] (ועד בכלל)).

בשנת [[תשל"א]] לא הותאם ניגון ל[[י"א ניסן]] ובתשרי [[תשל"ב]] הביא הרה"ח [[ אהרון מרדכי זילברשטרום]] את הניגון ישישו וישמחו
לאחר מכן בקשה [[הרבנית חיה מושקא]] הקלטה מהניגון המיוחד כפי שהושר בהתוועדות.

לשנת [[תשל"ג]] התאים הרב [[שלמה קונין]] ניגון וויז'ניצאי ישן למילים יפרח בימיו. בפעמים הראשונות שרו אותו בכל הכוח וכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] התעלם, לכן כנראה בשבת אחרי [[ל"ג בעומר]] לא שרוהו, [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] העיר על כך ומאז המשיכו לשיר אותו.

לשנת [[תשל"ד]] הלחין ר' [[בן ציון שנקר]] ניגון על המילים ואני קרבת אלוקים, הוא סיפר על כך לידידו ר' [[יוסף וינברג ]] שכתב על כך ל[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]], ו[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] אישר שהוא ינגנו ב[[התוועדות]].
ב[[חג השבועות]] הוא שר את הניגון ב[[התוועדות]], [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] עודד לנגנו במהירות למרות שקיצבו היה איטי וכן עשו.

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל [[לתהילים פרק ע"א בשנת השבעים היתה התעוררות גדולה לעניין שגרמה שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים אבל הרבי עודד בעיקר את הניגון בך ה'
והחזן ר' משה טלישבסקי התאים את המילים בך ה' לניגון ישן.

ג. לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "[[הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבתהלים פרק פ"א.

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

וכך ענה הרבי לא' ממלחיני הניגונים ב[[תשמ"ב]]:
ות"ח על הניגון וכו' ויעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב.

בשנת תשמ"ז בחרה הוועדה שהוקמה אז, בניגון אודך ה' שמח נפש שהולחן ע"י ר' יוסף יצחק ליפסקר.

בשנת תשמ"ח הגיעו עשר הצעות לניגונים מכל העולם, ומהם בחרה הוועדה את הניגון אוהב ה' של ר' [[אהרון בלעסופסקי]].

לשנת תנש"א נבחר הניגון שובה שהולחן ע"י ר' [[פייטל לוין]] והוא היה מושר מדי שבת
לפי חלק מהמקורות זכה ניגון זה ליחס מיוחד בעידודו כמעט כל שבת בהתלהבות רבה וכן פעמים רבות ב[[חלוקת דולרים]] ב[[זאל הגדול]] אחר התפילות היה הרבי מעודדו בהתלהבות

גם ב[[ י"א ניסן ]] [[תשנ"ב]] כחודש ומחצה לאחר האירוע של כ"ז אדר כאשר מצב הרוח לא היה בשיאו, הלחין הרה"ח ר' שלום ברוכשטט שכמה מניגוניו התקבלו בעבר ניגון על המילים אורך ימים. הפעם הראשונה שניגנוהו בפני הרבי היתה ב[[ חג השבועות]] [[תשנ"ב]] בעת היציאה לתהלוכה והרבי עודדו.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי הרבי היה מרבה לעודדו בתחילת ההתוועדות ופעמים רבות בשנת תש"ל אף במהלכה וגם בפי [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו.

וכן נהג הרבי לצטט במברק במכתבים הכלליים ולפעמים בהתוועדויות הסמוכות לי"א ניסן פסוקים מהפרק החדש וכן במאמר חסידות לי"א ניסן או קרוב לסוף השנה שבה נאמר הפרק .

את הנח"ר הגדולה שגרמו הניגונים, אפשר לראות מכך, שלפני הוצאת א' מתקליטי [[ ניחו"ח ]] הציעו לרבי רשימת ניגונים, והוא הורה בכת"י להוסיף את הניגון ואלוקים שיצא לאותה שנה [[תשל"ה]].

==בחירת הניגון==
[[קובץ:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיטת בחירת הניגונים]]
בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.

אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה וכן עקב ריבוי הצעות הניגונים על פרק פ"ו של אותה שנה, החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוולד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' [[יוסף יצחק קפלן]]) בשנת תשמ"ז להקים ועדה מיוחדת בשם "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים ר' שניאור זלמן בוימגרטן ר' צבי הירש גאנזבורג ר' מרדכי גור אריה ר'אליעזר זלמנוב ר' משה טלישבסקי ר' אברהם פריד ור' מענדל שניאורסאהן . וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.

==התערבות [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]]==

אמנם באופן כללי לא היה [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] מתערב בבחירת ה[[ניגון]] בצורה ישירה ונותן את ההכרעה ל[[חסידים]] ולחברי הוועדה, ונהג לעודד את כל הניגונים. עם זאת לעיתים כאשר עודד [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] ניגון מסויים באופן מיוחד נבחר הניגון ההוא.

בניגון לפרק פ"ח (בשנת [[תשמ"ט]]) ה[[בעל מנגן]] ר' [[שלום ברוכשטאט]] בחר את הפסוקים "[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]]", והלחין עליהם ניגון.

בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.

כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו ב[[שבת הגדול]], ערב [[י"א ניסן]], לפני ה[[התועדות]] של [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]], שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות [[כ"ק אדמו"ר מךל המשיח שליט"א]], מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' [[משה טלישבסקי]], ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".

והנה, להפתעת [[הקהל]], התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' [[שלום ברוכשטט]], שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.

וכן בעוד הרבה הזדמנויות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים דווקא והם היו ה"מכה בפטיש" להלחנת ניגונים על פסוקים אלו (או שלפעמים הוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר{{הערה|כגון בשנת תש"נ על המזמור "משכיל לאיתן האזרחי" כשלאחר שביאר הרבי את הקשר בין הפסוק האחרון (ברוך ה' לעולם) לפסוק הראשון, התווסף הפסוק בתור המשך למנגינת הפסוק האחרון.}}.).

== רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו ==
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
=== ניגונים שהותאמו לפסוקים ===

* שנת [[תש"ל]] - [[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]: [[כי אלוקים יושיע ציון]] - הותאם על ידי ה[[תמים]] [[שניאור זלמן חאנין]], '''[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשל"א]] - [[תהלים ע'|פרק ע']]: [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] - הותאם על ידי ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=692 להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשל"ב]] - [[תהלים ע"א|פרק ע"א]]:

# [[בך ה' חסיתי]] - הותאם על ידי החזן הרב [[משה טלישבסקי]], '''[[מדיה:עא-א - בך ה' חסיתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] - הותאם על ידי הת' [[שניאור זלמן וילשאנסקי]], '''[[מדיה:עא-ב - כמופת הייתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[אבוא בגבורות]] - הותאם על ידי הת' [[יעקב לייב אלטיין]], '''[[מדיה:עא-ג - אבוא בגבורות.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[תרננה שפתי]] - הותאם על ידי הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]], '''[[מדיה:עא-ד - תרננה שפתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ג]] - [[תהלים ע"ב|פרק ע"ב]]: [[יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=697 להאזנה לניגון]'''.

*שנת [[תשל"ד]] - [[תהלים ע"ג|פרק ע"ג]]: [[יפרח בימיו צדיק|כלה שארי]] - הותאם על ידי ר' שלמה קונין (על חלק מהניגון של השנה הקודמת), [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 '''להאזנה לניגון''' מפי ר' דוד הורביץ (לשני הניגונים המחוברים)], (ניגון נוסף - '''ואני קרבת אלקים לי טוב''' - הולחן על ידי המלחין המפורסם ר' בן ציון שנקר, ניגון נוסף - [[ניגון של"ו]]).

*שנת [[תשל"ה]] - [[תהלים ע"ד|פרק ע"ד]]: [[ואלקים מלכי מקדם]], '''[[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ו]] - [[תהלים ע"ה|פרק ע"ה]]: [[וכל קרני רשעים אגדע]], '''[[מדיה:עה - וכל קרני רשעים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ז]] - [[תהלים ע"ו|פרק ע"ו]]: [[נודע ביהודה אלקים]] '''[[מדיה:עו - נודע ביהודה.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ח]] - [[תהלים ע"ז|פרק ע"ז]]: [[אתה הא-ל עושה פלא]], '''[[מדיה:עז - אתה הא-ל.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ט]] - [[תהלים ע"ח|פרק ע"ח]]:

# [[וינחם לבטח]], '''[[מדיה:עח-א - וינחם לבטח.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[ויבחר בדוד]], '''[[מדיה:עח-ב - ויבחר בדוד עבדו.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

* שנת [[תש"מ]] - [[תהלים ע"ט|פרק ע"ט]]: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=704 להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשמ"א]] - [[תהלים פ'|פרק פ']]: [[רועה ישראל האזינה]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=705 להאזנה לניגון]'''.

=== ניגונים שהולחנו במיוחד ===
* שנת [[תשמ"ב]] - [[תהלים פא|פרק פ"א]]: [[הרנינו לאלקים עוזנו]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשמ"ג]] - [[תהלים פ"ב|פרק פב]]: [[אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשד"מ]] - [[תהלים פ"ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה לניגון]].
* שנת [[תשמ"ה]] - [[תהלים פ"ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/136589 להאזנה לניגון בביצוע מיכאל אזולאי].}}.
* שנת [[תשמ"ו]] - [[תהלים פ"ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/799451/ רבי לילדים: רצית ה' • לנגן ביחד] {{וידפו}}}}.
* שנת [[תשמ"ז]] - [[תהלים פ"ו|פרק פו]]: [[אודך ה' אלוקי]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר]]. - [[מדיה:פו - אודך ה' אלקי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשמ"ח]] - [[תהלים פ"ז|פרק פז]]: [[אוהב ה' שערי ציון]] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=712 להאזנה].
* שנת [[תשמ"ט]] - [[תהלים פ"ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"נ]] - [[תהלים פ"ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תנש"א]] - [[תהלים צ'|פרק צ]]: [[שובה ה']] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל הלוי לוין]]. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ב]] - [[תהלים צ"א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ג]] - [[תהלים צ"ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צב_-_מזמור_שיר_ליום_השבת.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ד]] - [[תהלים צ"ג|פרק צג]]: [[נכון כסאך]] - הולחן על ידי התמימים בישיבת תות"ל מוריסטאון.- [https://drive.google.com/file/d/17u8EWadlnhBYCz--IxQ-3hvV6rdehmrs/view?usp=sharing להאזנה].
* שנת [[תשנ"ה]] - [[תהלים צ"ד|פרק צד]]: [[א-ל נקמות ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד_-_א-ל_נקמות.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ו]] - [[תהלים צ"ה|פרק צה]]: לכו נרננה - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:פרק צה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ז]] - [[תהלים צ"ו|פרק צו]]: שירו לה' שיר חדש - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-01-פרק-צו.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ח]] - [[תהלים צ"ז|פרק צז]]: ה' מלך תגל הארץ - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-26-פרק-צז.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ט]] - [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: זכר חסדו - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צח_-_זכר_חסדו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: יודו שמך - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צט_-_יודו_שמך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"א]] - [[תהלים ק'|פרק ק]]: מזמור לתודה - הולחן על ידי ר' [[זאב פיזם]]. - [[מדיה:מזמור_לתודה_ק.mp3 |להאזנה]].
* שנת [[תשס"ב]] - [[תהלים ק"א|פרק קא]]: לדוד מזמור - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא_-_לדוד_מזמור.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ג]] - [[תהלים ק"ב|פרק קב]]: ואתה ה' לעולם תשב - הולחן על ידי ר' דובער מ. פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ד]] - [[תהלים ק"ג|פרק קג]]: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]] {{*}} ע"פ מענה הרבי באגרות קודש לר' [[ישראל גרנובטר]] ([[לקוטי שיחות]] כרך כ"א ע´ 450-451) על כפלים לתושיה, יש שהבינו שבשנה זו צריכים לנגן שתי ניגונים, ולכן גם ניגונו של ר' [[מנחם מענדל לבקיבקר]] התקבל, וניגנו אותו ב[[התוועדות של הרבי]] ב[[שבת הגדול]] וב[[אחרון של פסח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/141/6192.html הבהרה בנוגע לניגון של הרבי מלך המשיח שליט"א].}}.
* שנת [[תשס"ה]] - [[תהלים ק"ד|פרק קד]]: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} [[ברכי נפשי (פרק ק"ד)#ניגון יהי כבוד|יהי כבוד]] - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל [[קראוס]], והתקבל בעיקר אצל אנ"ש וה[[תמימים]]. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ו]] - [[תהלים ק"ה|פרק קה]]: הודו לה' קראו בשמו - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה' קראו בשמו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ז]] - [[תהלים ק"ו|פרק קו]]: הללוי-ה הודו לה' כי טוב - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר. - [[מדיה:קו - הללוי-ה הודו לה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ח]] - [[תהלים ק"ז|פרק קז]]: הודו לה' כי טוב - הולחן על ידי ר' יוסף גרייזמן. - [[מדיה:קז - הודו לה' כי טוב.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ט]] - [[תהלים ק"ח|פרק קח]]: שיר מזמור לדוד - הולחן על ידי ר' ברוך נ. פרבר. - [[מדיה:קח - שיר מזמור לדוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ע]] - [[תהלים ק"ט|פרק קט]]: אודה ה' מאוד בפי - הולחן על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:קט - אודה ה' מאד בפי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"א]] - [[תהלים ק"י|פרק קי]]: לדוד מזמור - הולחן על ידי הרב [[שלום הורביץ]] והותאם על ידי ר' שמואל פרלשטיין. - [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/60902_he_1.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ב]] - [[תהלים קי"א|פרק קיא]]: הוד והדר פעלו - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ג]] - [[תהלים קי"ב|פרק קיב]]: אשרי איש - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ד]] - [[תהלים קי"ג|פרק קיג]]: [[יהי שם ה']] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ה]] - [[תהלים קי"ד|פרק קיד]]: בצאת ישראל ממצרים - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]] - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ו]] - [[תהלים קט"ו|פרק קטו]]: לא לנו ה' - הולחן על ידי הת' אברהם חריטונוב. - [https://chabad.info/special/138917/ להאזנה].
* שנת [[תשע"ז]] - [[תהלים קט"ז|פרק קטז]]: אתהלך לפני ה' - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]] - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/כהנוב_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} [[כוס ישועות אשא (ניגון)|כוס ישועות אשא]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] והתקבל אצל אנ"ש וה[[תמימים]]. [[מדיה:פרק_קט''ז_-_קאפיטל'אך_של_הרבי_שליט''א_מלך_המשיח_-_כוס_ישועות_אשא.mp3|להאזנה]]
* שנת [[תשע"ח]] - [[תהלים קי"ז|פרק קיז]]: ניגון הללו את ה' - הולחן על ידי הת' חיים אליהו שטרנברג. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/22-03-2018-21-27-30-הניגון-הנבחר-לפרק-קיז.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ט]] - [[תהלים קי"ח|פרק קיח]]: אודך כי עניתני - הולחן על ידי התמים לוי ניאזוב. - [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/04/11-04-2019-04-23-10-הניגון-לקאפיטל-קיח.mp3 להאזנה].
* שנת [[תש"פ]] - [[תהלים קי"ט|פרק קיט]]: [[כלתה לתשועתך נפשי (ניגון)|כלתה לתשועתך נפשי]] - הולחן על ידי ה[[תמים]] מאיר [[ששונקין]]. - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-05-26-17-119.mp3 להאזנה], בהמשך הוציאו תמימים מ-770 הקלטה חדשה לניגון עם שינויי מילים. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/09-04-2020-19-04-33-כלתה-לתשועתך-קיט.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשפ"א]] - [[תהילים ק"כ|פרק ק"כ]]: שיר המעלות - הולחן על ידי התמים יענקי [[הורביץ]] והרב [[יקותיאל פלדמן]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/19-03-2021-01-07-36-48-Music.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ב]] - [[תהלים קכ"א|פרק קכ"א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - הולחן ע"י ר' [[שלום ברוכשטט|שלום ברוכשטאט]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ג]] - [[תהלים קכ"ב|פרק קכ"ב]]: [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|שיר המעלות לדוד]]- הולחן ע"י התמים יעקב מרטון. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2023/03/31-03-2023-01-47-14-WhatsApp-Audio-2023-03-30-at-9.40.54-PM.mp3 להאזנה].

=== ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים ===

בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד [[י"א ניסן]], היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה ל[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] הולחן ניגון מיוחד.

ואלו הם:
* לכבוד [[ראש חודש כסלו תשל"ח]] הולחן [[מארש]] מיוחד על ידי ר' פייטל הלוי לוין, המכונה '[[ניגון ראש חודש כסלו]]'.
* לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (בשנת [[תשמ"ז]]) הולחן '[[מארש דידן נצח]]' - על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). [[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]
*לכבוד [[י' שבט]] [[תש"נ]], - 'שנת הארבעים' הולחן הניגון "[[ויתן בפי שיר חדש]]" על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]]. ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה])
*לכבוד י' שבט [[תש"ס]] - שנת היובל, הולחן והתקבל הניגון "וקדשתם את שנת החמישים" על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] וכן הולחן הניגון "[[תשמיעני ששון ושמחה]]" על ידי ר' [[שלום ברוכשטט|שלום הלוי ברוכשטט]] ([[מדיה:וקדשתם_את_שנת_החמישים.mp3|להאזנה]]).
*לכבוד י' שבט [[תשע"ח]] - החיים שנה לנשיאות [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]], יצא ניגון בלחנו של המשפיע הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] [https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm להאזנה], המילים: כי אורך ימים ושנות חיים, חיים ושלום יוסיפו לך. אתהלך לפני ה' בארצות החיים, אתהלך לפני ה' בשנת החיים. [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! חיים ושלום יוסיפו לך! חי וקיים לעולם ועד!. בנוסף תלמידי ה[[תמימים]] התאימו על מנגינת הניגון "לדוד מזמור" (שהולחן במקורו בשנת [[תשס"ב]] על פרק ק"א, כנ"ל) את המילים: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. חי וקים לעולם ועד".
* לכבוד [[י' שבט]] [[תש"פ]] - 70 שנה לנשיאות [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]], הולחן [[ניגון]] חדש על ידי ה[[תמים]] ברוך שניאור [[נחשון]]. על פסוקים ומאמרי [[חז"ל]] הקשורים בשלימות ומעלת "שבעים שנה"{{הערה|על פי דברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] ב[[גמרא]] סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת [[שבת]] [[פרשת שמות]] [[תשנ"ב]].}}: "למען תזכור את יום צאתך מארץ [[מצרים]] כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא ל[[ימות המשיח]]". "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה". והפסוקים מתהלים פרק ע' ופרק קי"ח: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה' נגילה ושמחה בו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך". [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/02/03-02-2020-03-25-10-הניגון-הנבחר-לי-שבט-שבעים-שנה.mp3 להאזנה]
*לכבוד [[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]] - מאה ועשרים שנה להולדת [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]], חובר הניגון „מתנות מתנות" בידי בחורים הגרים ב[[צרפת]].

==לקריאה נוספת==
*'''הניגון של הקאפיטל''', מדור חיי רבי, [[שבועון כפר חב"ד]] 1953{{הערה|ראו תגובות בקשר לזה ב[[שבועון כפר חב"ד]] 1956 עמוד 20 בנוגע להוספת מילים לניגון מלבד מילות ה[[תהלים]] בפרק עצמו.}}.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1RAV-cwXU8UoTnABKPKeUWH6gYjoKsh0X כל ניגוני י"א ניסן במשך השנים - להאזנה]'''
*'''[https://drive.google.com/file/d/1DdB9udTGDCGxEREy39hG9BqC4kH26RLf/view?usp=sharing ראיון עם ר' שלום ברוכשטט, בשילוב עניינים נוספים ממקורות שונים]''' - [[התמים (בית משיח)]] גליון כז (ע' 42 ואילך).
*'''[https://col.org.il/news/110175 '''שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם'''], ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ח]], באתר {{COL}}.
* {{קישור שטורעם|14271|news|הניגונים על פרקי הרבי|הרב זושא וואלף|י"א בניסן תשס"ז}} {{שטורעם}}
*לב לייבמן, '''[http://nichoach.blogspot.com/2017/03/blog-post.html הזהירות הנדרשת בחיבור ניגון לי"א ניסן]''' (פורסם בעבר ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת "זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש")
*[https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm לרגל שנת החיים: ניגון חדש לכבוד הרבי מלך המשיח שליט"א • להאזנה] {{הגאולה}}
*[https://he.chabad.org/ מה זה "הפרק של הרבי" ולמה אומרים את זה? הרב יהודה שורפין] [[אתר בית חב"ד]]

== לקריאה נוספת ==
ספר [[היכל הנגינה]] הוצאת [[ היכל מנחם ]] [[ירושלים]], [[תשס"ח]].

{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]

שיחת משתמש:ידע חסידי

2024-03-07T20:33:11Z

ידע חסידי: /* יצירת קשר */

{{מעבר לתחתית הדף|שמאל|צבע=ירוק|גודל=גדול|טקסט=🏃‍♂️'''{{צבע גופן|אדום|לחצו עלי ורוצו לסוף הדף!}}'''🏃‍♂️}}

{{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}

{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:ידע חסידי/ארכיון 1|'''1.''' כ"ד חשוון - טבת תשפ"א]], [[שיחת משתמש:ידע חסידי/ארכיון 2|'''2.''' טבת - תמוז תשפ"א]] }}

== מיזמים חדשים ==

נא לא לפתוח דפי מיזמים חדשים קודם שהתייעצת עם משתמשים נוספים - האם המיזם מתאים, וכיצד לבצע אותו. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 15:52, ג' בתמוז ה'תשפ"א
:לעניות דעתי, כמו [[חב"דפדיה:הומור|שזה במרחב הראשי]], גם הנ"ל אמור להיות במרחב הראשי.

נ. ב.

מכיוון שאכן אני מעדיף שלא לקטלג אותו כ'''מיזם''', שמתי אותו תחת הכותרת '''חב"דפדיה:,,,'''. וכן הנ"ל על [[חב"דפדיה:הומור|ערך זה]]. אשר על הנ"ל אני מבקש להחזיר בבקשה למרחב הראשי. '''בהצלחה!'''

--[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 17:17, ד' בתמוז, ה'תשפ"א 17:17, 14 ביוני 2021 (UTC)
:לא מקובל כלל לפתוח מיזמים בלי להתייעץ קודם, אבל הרבה יותר לא מקובל לחזור על עריכה אחרי שראית התנגדות אליה, ועוד כשנכתב לך במפורש בדף השיחה שלא לנהוג כך. הדבר מטריד ביותר, ואם ח"ו יחזור על עצמו, אאלץ לחסום את הדפים הנ"ל לעריכה לחלוטין (שלא לומר לחסום אותך ח"ו). מקוה שתבין ותימנע מכך. נ.ב. להערתך בנוגע ל[[חב"דפדיה:הומור]] - איני מכיר את הדף, אבל אם אכן נפתח ללא דיון מקדים, טענתך צודקת. אתה מוזמן לברר ובמקרה הצורך להניח עליו תבנית {{תב|להעביר לאישי}} ויטופל בל"נ בע"ה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:32, י"ב בתמוז ה'תשפ"א
:אוקי, רק ששוב אני לא מבין, הערך נ\הזה הוא בעצם '''דף''', תחת כותרת '''חב"דפדיה:''' --[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 15:56, י"ג בתמוז, ה'תשפ"א 15:56, 23 ביוני 2021 (UTC)
::על איזה ערך כוונתך שאתה לא מבין? הומור או הדפים שלך? -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 16:53, י"ג בתמוז ה'תשפ"א
::[[משתמש:ידע חסידי/משתמשים ליובא]] --[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 16:24, כ' בתמוז, ה'תשפ"א 16:24, 30 ביוני 2021 (UTC)

== תואר "רבי" ==

לא נהוג להצמיד את התואר "רבי" בשם הערך למי שהוא לא מ[[רבותינו נשיאנו]] --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:17, 3 באוקטובר 2021 (UTC)
:כדאי שתלמד עליהם קצת ותבין למה אני ככה קורא להם, אנשים קדושים, ממוצע המחבר ממש. --[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 13:21, כ"ו בכסלו, ה'תשפ"ב 13:21, 30 בנובמבר 2021 (UTC)

== מגן אבות (ספר) ==

{{הועבר לארגז חול|מגן אבות (ספר)}} בברכה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:27 • כ"ט בכסלו ה'תשפ"ב
:תודה למשים הערה, טעות שלי שלא הכנסתיו למרחב האישי. --[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 13:43, א' בטבת, ה'תשפ"ב 13:43, 5 בדצמבר 2021 (UTC)

== ישר כח! ==

יישר כח על עריכותיך. בנוגע לספרי קהת, ניתן לראות פרטים על רוב הספרים (למעט אגרות קודש חכ״ד-חל״ג ולקוטי שיחות חל״ד-ח״מ ועוד כמה) בקשור: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1J7E1UIK6K6W65OlnIu5fZMF5OKQEKhux/edit?usp=sharing&ouid=113047085946654283603&rtpof=true&sd=true {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 15:30, כ"ה בניסן, ה'תשפ"ב ''(26 באפר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:ידע חסידי באם יש לך כבר כתובת מייל אשמח לקבל אותה על מנת שנוכל להמשיך את המיזם שלנו ביחד --[[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 09:55, כ"ו בניסן, ה'תשפ"ב 09:55, 27 באפריל 2022 (UTC)

==הערה==

לא נראה שמתאים [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99#.D7.94.D7.9E.D7.A1.D7.9A_.D7.A9.D7.9C_.D7.9B.D7.95.D7.9C.D7.9D לכתוב על הרבי] שנראה "כה מפורק ח"ו". --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!]], ז' באב ה'תשפ"ב 15:39, 4 באוגוסט 2022 (UTC)

== סמל ==

תוכל בבקשה להכין לי סמל כמו הלוגו של חב"דפדיה, עם הכיתוב 'חסיד אמיתי'. תודה מראש! חסיד אמיתי - יחי המלך המשיח! [[משתמש:חסיד אמיתי|חסיד אמיתי]] - [[שיחת משתמש:חסיד אמיתי|שיחה]], 19:16, י"ז בכסלו, ה'תשפ"ג 19:16, 11 בדצמבר 2022 (UTC)

== בנוגע לקשר שלך ל[[משה מייזליש]] ==

ראיתי שכתבת [[שיחה:משה מייזליש|כאן]] שאתה דור עשירי ל[[משה מייזליש|ר' משה מייזליש]]. אשמח לדעת מי אתה, כי אני דור תשיעי לר' [[משה מייזליש|ר' משה מייזליש]]. --[[משתמש:חילזון|חילזון]] - [[שיחת משתמש:חילזון|שיחה]]. בואו לעזור לי בעריכת הערכים הבאים: [[מוסקבה|כאן]] [[בית חב"ד מונטגו ביי|וכאן]]! 08:07, 10 באוגוסט 2023 (UTC)
:נוכל לשוחח במייל.--[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 18:59, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ד 18:59, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
::לידיעתך [[משתמש:חילזון]] כבר נחסם.

== יצירת קשר ==

האם אפשר ליצור איתך קשר? ומסיימים בטוב, [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]] 15:43, כ"ט בשבט, ה'תשפ"ד.
:כתוב לי אימייל שלך ובל"נ אצור קשר --[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 20:33, כ"ז באדר א', ה'תשפ"ד 20:33, 7 במרץ 2024 (UTC)

שיחת משתמש:ידע חסידי

2023-11-25T18:59:42Z

ידע חסידי: /* בנוגע לקשר שלך למשה מייזליש */

דעם רבי'נס קינדער (ספר)

2023-07-31T12:16:33Z

ידע חסידי: /* ראו גם */

[[קובץ:דעם רק.png|ממוזער|שער הספר 'דעם רבינ'ס קינדער']]
הספר '''דעם רבי'נס קינדער''' (הילדים של הרבי), הוא אוסף מכתבים ושיחות קודש אודות מעלת וחביבות תלמידי התמימים אצל הרבי. יצא לאור בשנת תשס"א והוא כולל בתוכו אוסף של ליקוטים משיחות הרבי עבור תלמידי התמימים בנושאים שונים, יצא לאור ע"י [[אוהלי תורה - אוהלי מנחם]] ברוקלין, ניו יורק.

==היסטוריה==
ראשית הספר בגליונות שבועיים שהחלו לצאת בחודש חשון תשנ"ו עד חודש אייר תשנ"ח, הגליונות השבועיים ליקטו בתוכם קטעי שיחות של כ"ק אדמו"ר שליט"א מסודרים לפי נושאים.
הוצאה ראשונה: תשס"א, הוצאה שניה: תשס"ז, הוצאה שלישית: תשפ"א.

==חברי מערכת==
הרה"ת מנחם מענדל גאלדבערג, שלום היידינגספלד, בן ציון ראובן הלוי פייפ.

בשנת [[תשפ"ג]] החלו חברי [[מערכת שיחות קודש בלה"ק]] לתרגם את הספר ללה"ק בצורה מסודרת.

==ראו גם==
*[[מערכת שיחות קודש בלה"ק]], שפועלת בתרגום הספר ללה"ק.

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/file/d/1c_CNaSJEkS2VQ15u2l6oUlbOXjOsikfp/view?usp=drive_link דעם רבי'נס קינדער]
*[https://drive.google.com/file/d/1y1vicDA5rqzf_7PbO8HkCcMF4tnw-xKv/view פרק ראשון - תמימים בתרגום לראשונה ללה"ק]

[[קטגוריה:ליקוטים - אדמו"ר שליט"א]]

דעם רבי'נס קינדער (ספר)

2023-07-31T12:16:23Z

ידע חסידי: /* ראו גם */

[[קובץ:דעם רק.png|ממוזער|שער הספר 'דעם רבינ'ס קינדער']]
הספר '''דעם רבי'נס קינדער''' (הילדים של הרבי), הוא אוסף מכתבים ושיחות קודש אודות מעלת וחביבות תלמידי התמימים אצל הרבי. יצא לאור בשנת תשס"א והוא כולל בתוכו אוסף של ליקוטים משיחות הרבי עבור תלמידי התמימים בנושאים שונים, יצא לאור ע"י [[אוהלי תורה - אוהלי מנחם]] ברוקלין, ניו יורק.

==היסטוריה==
ראשית הספר בגליונות שבועיים שהחלו לצאת בחודש חשון תשנ"ו עד חודש אייר תשנ"ח, הגליונות השבועיים ליקטו בתוכם קטעי שיחות של כ"ק אדמו"ר שליט"א מסודרים לפי נושאים.
הוצאה ראשונה: תשס"א, הוצאה שניה: תשס"ז, הוצאה שלישית: תשפ"א.

==חברי מערכת==
הרה"ת מנחם מענדל גאלדבערג, שלום היידינגספלד, בן ציון ראובן הלוי פייפ.

בשנת [[תשפ"ג]] החלו חברי [[מערכת שיחות קודש בלה"ק]] לתרגם את הספר ללה"ק בצורה מסודרת.

==ראו גם==

*[[מערכת שיחות קודש בלה"ק]], שפועלת בתרגום הספר ללה"ק.

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/file/d/1c_CNaSJEkS2VQ15u2l6oUlbOXjOsikfp/view?usp=drive_link דעם רבי'נס קינדער]
*[https://drive.google.com/file/d/1y1vicDA5rqzf_7PbO8HkCcMF4tnw-xKv/view פרק ראשון - תמימים בתרגום לראשונה ללה"ק]

[[קטגוריה:ליקוטים - אדמו"ר שליט"א]]

דעם רבי'נס קינדער (ספר)

2023-07-31T12:16:07Z

ידע חסידי: /* חברי מערכת */

[[קובץ:דעם רק.png|ממוזער|שער הספר 'דעם רבינ'ס קינדער']]
הספר '''דעם רבי'נס קינדער''' (הילדים של הרבי), הוא אוסף מכתבים ושיחות קודש אודות מעלת וחביבות תלמידי התמימים אצל הרבי. יצא לאור בשנת תשס"א והוא כולל בתוכו אוסף של ליקוטים משיחות הרבי עבור תלמידי התמימים בנושאים שונים, יצא לאור ע"י [[אוהלי תורה - אוהלי מנחם]] ברוקלין, ניו יורק.

==היסטוריה==
ראשית הספר בגליונות שבועיים שהחלו לצאת בחודש חשון תשנ"ו עד חודש אייר תשנ"ח, הגליונות השבועיים ליקטו בתוכם קטעי שיחות של כ"ק אדמו"ר שליט"א מסודרים לפי נושאים.
הוצאה ראשונה: תשס"א, הוצאה שניה: תשס"ז, הוצאה שלישית: תשפ"א.

==חברי מערכת==
הרה"ת מנחם מענדל גאלדבערג, שלום היידינגספלד, בן ציון ראובן הלוי פייפ.

בשנת [[תשפ"ג]] החלו חברי [[מערכת שיחות קודש בלה"ק]] לתרגם את הספר ללה"ק בצורה מסודרת.

==ראו גם==
* [[מערכת שיחות קודש בלה"ק]], שפועלת בתרגום הספר ללה"ק.

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/file/d/1c_CNaSJEkS2VQ15u2l6oUlbOXjOsikfp/view?usp=drive_link דעם רבי'נס קינדער]
*[https://drive.google.com/file/d/1y1vicDA5rqzf_7PbO8HkCcMF4tnw-xKv/view פרק ראשון - תמימים בתרגום לראשונה ללה"ק]

[[קטגוריה:ליקוטים - אדמו"ר שליט"א]]

מערכת שיחות קודש בלה"ק (צפת)

2023-07-31T12:14:58Z

ידע חסידי: /* תרגום הספר „דעם רבינ'ס קינדער" */

[[קובץ:שיחות קודש תרגום.png|ממוזער|250px|שער אחד מהקובצים. תרגום שיחת יום א' דחג הסוכות תשמ"א. יצא לאור לקראת חודש תשרי תשפ"ג]]
[[קובץ:הקובץ הראשון של שיחו"ק בלה"ק.jpg|ממוזער|250px|הפרסום ב[[חב"ד אינפו]] על הקובץ הראשון שי"ל ע"י המערכת.]]
מערכת '''שיחות קודש בלשון הקודש''' הינה מערכת תרגום שיחות והתוועדויות של הרבי ללשון הקודש עבור תלמידי התמימים. המערכת נוסדה בשנת [[תשפ"ב]] על ידי התמימים שניאור זלמן אהרוני ומנחם מענדל גרייזמאן מ[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]].

==מפעולותיה==
לקראת ראש השנה תשפ"ג הוציאה המערכת לאור את שיחות תשרי תשמ"א (בקשר עם [[שנת הקהל]], שהיתה גם ב[[תשמ"א]]) בתרגום ראשוני ללה"ק{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1zCvn2Wwq-JIycOm-NqqhZVqPZagAt5CS/view שיחו"ק חגי תשרי תשמ"א, שנת הקהל]}}.

לקראת [[י"א ניסן]] [[תשפ"ג]] הוציאה המערכת לאור חלק מהתוועדות ליל י"א ניסן ושיחת יום י"א ניסן [[תשמ"א]] בתרגום ראשוני ללה"ק{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1809jrCn2h0BKszU4Mpi2FOkAxgBavPfe/view שיחו"ק י"א ניסן תשמ"א, שנת הקהל]}}.

===תרגום הספר „[[דעם רבינ'ס קינדער]]"===

בשנת [[תשפ"ג]] לקחה על עצמה המערכת להו"ל את הספר [[דעם רבינ'ס קינדער]]{{הערה|י"ל ע"י וועד חיילי בית דוד, ברוקלין נ.י.}} בתרגום ללה"ק וכשבנתיים יצאו לאור הפרקים: '''פרק א' - תמימים'''{{הערה|לקראת חג השבועות תשפ"ג.}}, '''פרק ב - לימוד התורה, חלק א'''{{הערה|לקראת בין־הזמנים תשפ"ג.}}. כמו"כ יצא הנושא '''בין הזמנים - [[פסח]]'''{{הערה|לקראת חגה"פ תשפ"ג.}},

[[קובץ:שיחו"ק בלה"ק - ההוראה מים.png|ממוזער|שמאל|הפרסום ב[[חב"ד אינפו]] על הוצאת שיחת כ"ף מנ"א, וש"פ עקב תשמ"ז בלה"ק.]]
בשלהי חודש תמוז תשפ"ג י"ל בקשר עם יציאה לטיול של ישי"ק חח"ל [[צפת]] שיחת [[הרבי]] מ[[ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] משיחות ש"פ [[עקב]], כ"ף [[מנ"א]] [[תשמ"ז]] "ע"ד ההוראה בעבודה מטיול על הים" לראשונה בתרגום ללה"ק, בצירוף מאמר ד"הארץ ארץ הרים ובקעות" תשמ"ז{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1pFhUyXF-hz97sX8eTKbUprB1qbO3FX1M/view קונטרס "ע"ד ההוראה מטיול על הים" בתרגום ללה"ק]}}.

==חברי המערכת==
*הת' שניאור זלמן אהרוני.
*הת' מנחם מענדל גרייזמאן.
*הת' מאיר ישראל צבי דייטש.
*הת' שניאור זלמן הגי.
*הת' מנחם ווילישאנסקי.
*הת' מנחם מענדל ויספיש.
*הת' יוסף יצחק חצרוני.
*הת' מנחם מענדל קוט.

==רבנים מלווים==
*הרה"ח [[בנימין מאירי]].
*הרה"ח דניאל מוסטר.
*הרה"ח [[לוי יצחק ניסלביץ']].
*הרה"ח יואל נפרסטק.
*הרה"ח בנימין הכהן סוחייק.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/beis-medrash/836014/ הקובץ שי"ל לקראת חגי תשרי תשפ"ג] {{חב"ד אינפו}}.
*[https://chabad.info/beis-medrash/974311/ הקובץ שי"ל לקראת בין הזמנים תשפ"ג ע"ד ההוראה בעבודה מטיול על הים] {{חב"ד אינפו}}.
*[https://sites.google.com/view/sichot-k-blhak/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%9C-%D7%A2%D7%99-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%91%D7%9C%D7%94%D7%A7 דף הבית של מערכת שיחות קודש בלה"ק]

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

מערכת שיחות קודש בלה"ק (צפת)

2023-07-31T12:14:33Z

ידע חסידי: /* מפעולותיה */

[[קובץ:שיחות קודש תרגום.png|ממוזער|250px|שער אחד מהקובצים. תרגום שיחת יום א' דחג הסוכות תשמ"א. יצא לאור לקראת חודש תשרי תשפ"ג]]
[[קובץ:הקובץ הראשון של שיחו"ק בלה"ק.jpg|ממוזער|250px|הפרסום ב[[חב"ד אינפו]] על הקובץ הראשון שי"ל ע"י המערכת.]]
מערכת '''שיחות קודש בלשון הקודש''' הינה מערכת תרגום שיחות והתוועדויות של הרבי ללשון הקודש עבור תלמידי התמימים. המערכת נוסדה בשנת [[תשפ"ב]] על ידי התמימים שניאור זלמן אהרוני ומנחם מענדל גרייזמאן מ[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]].

==מפעולותיה==
לקראת ראש השנה תשפ"ג הוציאה המערכת לאור את שיחות תשרי תשמ"א (בקשר עם [[שנת הקהל]], שהיתה גם ב[[תשמ"א]]) בתרגום ראשוני ללה"ק{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1zCvn2Wwq-JIycOm-NqqhZVqPZagAt5CS/view שיחו"ק חגי תשרי תשמ"א, שנת הקהל]}}.

לקראת [[י"א ניסן]] [[תשפ"ג]] הוציאה המערכת לאור חלק מהתוועדות ליל י"א ניסן ושיחת יום י"א ניסן [[תשמ"א]] בתרגום ראשוני ללה"ק{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1809jrCn2h0BKszU4Mpi2FOkAxgBavPfe/view שיחו"ק י"א ניסן תשמ"א, שנת הקהל]}}.

===תרגום הספר „דעם רבינ'ס קינדער"===

בשנצ [[תשפ"ג]] לקחה על עצמה המערכת להו"ל את הספר [[דעם רבינ'ס קינדער]]{{הערה|י"ל ע"י וועד חיילי בית דוד, ברוקלין נ.י.}} בתרגום ללה"ק וכשבנתיים יצאו לאור הפרקים: '''פרק א' - תמימים'''{{הערה|לקראת חג השבועות תשפ"ג.}}, '''פרק ב - לימוד התורה, חלק א'''{{הערה|לקראת בין־הזמנים תשפ"ג.}}. כמו"כ יצא הנושא '''בין הזמנים - [[פסח]]'''{{הערה|לקראת חגה"פ תשפ"ג.}},

[[קובץ:שיחו"ק בלה"ק - ההוראה מים.png|ממוזער|שמאל|הפרסום ב[[חב"ד אינפו]] על הוצאת שיחת כ"ף מנ"א, וש"פ עקב תשמ"ז בלה"ק.]]
בשלהי חודש תמוז תשפ"ג י"ל בקשר עם יציאה לטיול של ישי"ק חח"ל [[צפת]] שיחת [[הרבי]] מ[[ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] משיחות ש"פ [[עקב]], כ"ף [[מנ"א]] [[תשמ"ז]] "ע"ד ההוראה בעבודה מטיול על הים" לראשונה בתרגום ללה"ק, בצירוף מאמר ד"הארץ ארץ הרים ובקעות" תשמ"ז{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1pFhUyXF-hz97sX8eTKbUprB1qbO3FX1M/view קונטרס "ע"ד ההוראה מטיול על הים" בתרגום ללה"ק]}}.

==חברי המערכת==
*הת' שניאור זלמן אהרוני.
*הת' מנחם מענדל גרייזמאן.
*הת' מאיר ישראל צבי דייטש.
*הת' שניאור זלמן הגי.
*הת' מנחם ווילישאנסקי.
*הת' מנחם מענדל ויספיש.
*הת' יוסף יצחק חצרוני.
*הת' מנחם מענדל קוט.

==רבנים מלווים==
*הרה"ח [[בנימין מאירי]].
*הרה"ח דניאל מוסטר.
*הרה"ח [[לוי יצחק ניסלביץ']].
*הרה"ח יואל נפרסטק.
*הרה"ח בנימין הכהן סוחייק.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/beis-medrash/836014/ הקובץ שי"ל לקראת חגי תשרי תשפ"ג] {{חב"ד אינפו}}.
*[https://chabad.info/beis-medrash/974311/ הקובץ שי"ל לקראת בין הזמנים תשפ"ג ע"ד ההוראה בעבודה מטיול על הים] {{חב"ד אינפו}}.
*[https://sites.google.com/view/sichot-k-blhak/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%9C-%D7%A2%D7%99-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%91%D7%9C%D7%94%D7%A7 דף הבית של מערכת שיחות קודש בלה"ק]

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

מערכת שיחות קודש בלה"ק (צפת)

2023-07-31T12:12:46Z

ידע חסידי:

[[קובץ:שיחות קודש תרגום.png|ממוזער|250px|שער אחד מהקובצים. תרגום שיחת יום א' דחג הסוכות תשמ"א. יצא לאור לקראת חודש תשרי תשפ"ג]]
[[קובץ:הקובץ הראשון של שיחו"ק בלה"ק.jpg|ממוזער|250px|הפרסום ב[[חב"ד אינפו]] על הקובץ הראשון שי"ל ע"י המערכת.]]
מערכת '''שיחות קודש בלשון הקודש''' הינה מערכת תרגום שיחות והתוועדויות של הרבי ללשון הקודש עבור תלמידי התמימים. המערכת נוסדה בשנת [[תשפ"ב]] על ידי התמימים שניאור זלמן אהרוני ומנחם מענדל גרייזמאן מ[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]].

==מפעולותיה==
לקראת ראש השנה תשפ"ג הוציאה המערכת לאור את שיחות תשרי תשמ"א (בקשר עם [[שנת הקהל]], שהיתה גם ב[[תשמ"א]]) בתרגום ראשוני ללה"ק{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1zCvn2Wwq-JIycOm-NqqhZVqPZagAt5CS/view שיחו"ק חגי תשרי תשמ"א, שנת הקהל]}}.

לקראת [[י"א ניסן]] [[תשפ"ג]] הוציאה המערכת לאור חלק מהתוועדות ליל י"א ניסן ושיחת יום י"א ניסן [[תשמ"א]] בתרגום ראשוני ללה"ק{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1809jrCn2h0BKszU4Mpi2FOkAxgBavPfe/view שיחו"ק י"א ניסן תשמ"א, שנת הקהל]}}.

כמו"כ לקחה על עצמה המערכת להו"ל את הספר [[דעם רבינ'ס קינדער]]{{הערה|י"ל ע"י וועד חיילי בית דוד, ברוקלין נ.י.}} בתרגום ללה"ק וכשבנתיים יצאו לאור הפרקים: '''פרק א' - תמימים'''{{הערה|לקראת חג השבועות תשפ"ג.}}, '''פרק ב - לימוד התורה, חלק א'''{{הערה|לקראת בין־הזמנים תשפ"ג.}}. כמו"כ יצא הנושא '''בין הזמנים - [[פסח]]'''{{הערה|לקראת חגה"פ תשפ"ג.}},

[[קובץ:שיחו"ק בלה"ק - ההוראה מים.png|ממוזער|שמאל|הפרסום ב[[חב"ד אינפו]] על הוצאת שיחת כ"ף מנ"א, וש"פ עקב תשמ"ז בלה"ק.]]
בשלהי חודש תמוז תשפ"ג י"ל בקשר עם יציאה לטיול של ישי"ק חח"ל [[צפת]] שיחת [[הרבי]] מ[[ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] משיחות ש"פ [[עקב]], כ"ף [[מנ"א]] [[תשמ"ז]] "ע"ד ההוראה בעבודה מטיול על הים" לראשונה בתרגום ללה"ק, בצירוף מאמר ד"הארץ ארץ הרים ובקעות" תשמ"ז{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1pFhUyXF-hz97sX8eTKbUprB1qbO3FX1M/view קונטרס "ע"ד ההוראה מטיול על הים" בתרגום ללה"ק]}}.

==חברי המערכת==
*הת' שניאור זלמן אהרוני.
*הת' מנחם מענדל גרייזמאן.
*הת' מאיר ישראל צבי דייטש.
*הת' שניאור זלמן הגי.
*הת' מנחם ווילישאנסקי.
*הת' מנחם מענדל ויספיש.
*הת' יוסף יצחק חצרוני.
*הת' מנחם מענדל קוט.

==רבנים מלווים==
*הרה"ח [[בנימין מאירי]].
*הרה"ח דניאל מוסטר.
*הרה"ח [[לוי יצחק ניסלביץ']].
*הרה"ח יואל נפרסטק.
*הרה"ח בנימין הכהן סוחייק.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/beis-medrash/836014/ הקובץ שי"ל לקראת חגי תשרי תשפ"ג] {{חב"ד אינפו}}.
*[https://chabad.info/beis-medrash/974311/ הקובץ שי"ל לקראת בין הזמנים תשפ"ג ע"ד ההוראה בעבודה מטיול על הים] {{חב"ד אינפו}}.
*[https://sites.google.com/view/sichot-k-blhak/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%9C-%D7%A2%D7%99-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%91%D7%9C%D7%94%D7%A7 דף הבית של מערכת שיחות קודש בלה"ק]

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

קובץ:הקובץ הראשון של שיחו"ק בלה"ק.jpg

2023-07-31T12:10:24Z

ידע חסידי:

מערכת שיחות קודש בלה"ק (צפת)

2023-07-30T14:20:36Z

ידע חסידי:

[[קובץ:שיחו"ק בלה"ק - ההוראה מים.png|ממוזער|שמאל|הפרסום ב[[חב"ד אינפו]] על הוצאת שיחת כ"ף מנ"א, וש"פ עקב תשמ"ז בלה"ק.]]

מערכת '''שיחות קודש בלשון הקודש''' נוסדה בשנת [[תשפ"ב]] ע"י התמימים [[שניאור זלמן אהרוני]] ו[[מנחם מענדל גרייזמאן]] מ[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]] על מנת להו"ל שיחות והתוועדויות שלא יצאו לאור בלשון הקודש לתועלת תלמידי התמימים.

==מפעולותיה==
לקראת ראש השנה תשפ"ג הוציאה המערכת לאור את שיחות תשרי תשמ"א (בקשר עם [[שנת הקהל]], שהיתה גם ב[[תשמ"א]]) בתרגום ראשוני ללה"ק{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1zCvn2Wwq-JIycOm-NqqhZVqPZagAt5CS/view שיחו"ק חגי תשרי תשמ"א, שנת הקהל]}}.

לקראת [[י"א ניסן]] [[תשפ"ג]] הוציאה המערכת לאור חלק מהתוועדות ליל י"א ניסן ושיחת יום י"א ניסן [[תשמ"א]] בתרגום ראשוני ללה"ק{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1809jrCn2h0BKszU4Mpi2FOkAxgBavPfe/view שיחו"ק י"א ניסן תשמ"א, שנת הקהל]}}.

כמו"כ לקחה על עצמה המערכת להו"ל את הספר [[דעם רבינ'ס קינדער]]{{הערה|י"ל ע"י וועד חיילי בית דוד, ברוקלין נ.י.}} בתרגום ללה"ק וכשבנתיים יצאו לאור הפרקים: '''פרק א' - תמימים'''{{הערה|לקראת חג השבועות תשפ"ג.}}, '''פרק ב - לימוד התורה{{הערה|לקראת בין־הזמנים תשפ"ג.}}, חלק א'''. כמו"כ יצא הנושא '''בין הזמנים - [[פסח]]'''{{הערה|לקראת חגה"פ תשפ"ג.}},

בשלהי חודש תמוז תשפ"ג י"ל בקשר עם יציאה לטיול של ישי"ק חח"ל [[צפת]] שיחת [[הרבי]] מ[[ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] משיחות ש"פ [[עקב]], כ"ף [[מנ"א]] [[תשמ"ז]] "ע"ד ההוראה בעבודה מטיול על הים" לראשונה בתרגום ללה"ק, בצירוף מאמר ד"הארץ ארץ הרים ובקעות" תשמ"ז{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1pFhUyXF-hz97sX8eTKbUprB1qbO3FX1M/view קונטרס "ע"ד ההוראה מטיול על הים" בתרגום ללה"ק]}}.

==חברי המערכת==
*הת' [[שניאור זלמן אהרוני]],
*הת' [[מנחם מענדל גרייזמאן]],
*הת' מאיר ישראל צבי דייטש,
*הת' שניאור זלמן הגי,
*הת' מנחם ווילישאנסקי,
*הת' מנחם מענדל וויספיש,
*הת' יוסף יצחק חצרוני,
*הת' מנחם מענדל קוט.

==רבנים מלווים==
*הרה"ח [[בנימין מאירי]],
*הרה"ח דניאל מוסטר,
*הרה"ח [[לוי יצחק ניסלביץ']],
*הרה"ח יואל נפרסטק,
*הרה"ח בנימין הכהן סוחייק.

==קישורים חיצוניים==

*[https://chabad.info/beis-medrash/974311/ הקובץ שי"ל לקראת בין הזמנים תשפ"ג ע"ד ההוראה בעבודה מטיול על הים] {{חב"ד אינפו}}.

==הערות שוליים==

קובץ:שיחו"ק בלה"ק - ההוראה מים.png

2023-07-30T14:19:04Z

ידע חסידי:

מאמרי אדמו"ר האמצעי (ספר)

2023-04-17T12:32:21Z

ידע חסידי: /* הוצאת הסדרה */

{{קובץ|מאמרי אדמור האמצעי|שער אחד הספרים}}
'''מאמרי אדמו"ר האמצעי''' היא סדרת ספרים, של מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]].

סדרה זו כוללת כחמשה עשר ספרים על התורה{{הערה|כרך אחד על חומש בראשית, שני כרכים על שמות, שני כרכים על ויקרא, חמשה כרכים על במדבר, וארבעה על דברים.}} וספר אחד על נביאים וכתובים.

מלבד זאת כוללת הסדרה את הספרים הבאים: הנחות - תקע"ז, שני כרכים ובהם דרושי חתונה, קונטרסים, וד"ה דור לדור.

== הוצאת הסדרה ==

בהתוועדות [[יו"ד כסלו]] [[תשמ"ה]]{{הערה|התוועדויות תשמ"ה ח"ב ע' 778 ואילך.}} הורה [[הרבי]] להתחיל להדפיס את מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] הנמצאים בכתב-יד וטרם נדפסו. הרבי הורה להתחיל ממאמרי ספר ויקרא{{הערה|זאת מאחר שרוב מאמרי בראשית ושמות נדפסו כבר בספרי [[תורת חיים (ספר)|תורת חיים]].}} שנדפס ב[[ב' ניסן]] באותה שנה. במשך השנים הבאות עד שנת [[תנש"א]] הודפסו שאר הספרים (מלבד הספר ובו ההנחות משנת תקע"ז שהודפס ב[[תשנ"ד]]).

רוב כרכי הסדרה, וכן קונטרסים בידדים שיצאו לאור במשך השנים ע"י [[קה"ת]], נערכו ע"י הרב [[אלכסנדר זיסקינד פיקארסקי]].

== קישורים חיצונים ==
*[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/577/index.htm הנחות - תקע"ז] {{*}} [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/dc/index.htm דרושי חתונה (חלק ב')] {{*}} [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/ku/index.htm קונטרסים] {{ספרייה}}
*[https://hebrewbooks.org/15999 בראשית] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15850 שמות א'] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15932 שמות ב'] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15955 ויקרא א'] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15996 ויקרא ב'] {{*}}[https://hebrewbooks.org/15989 במדבר ב'] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15948 במדבר ג'] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15890 במדבר ד'] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15846 במדבר ה'] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15919 דברים א'] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15889 דברים ב'] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15905 דברים ג'] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15923 דברים ד'] {{*}} [https://hebrewbooks.org/16048 נביאים, כתובים] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15891 דרושי חתונה א'] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15939 דרושי חתונה ב'] {{*}} [https://hebrewbooks.org/15960 הנחות - תקע"ז] {{*}} [https://hebrewbooks.org/19794 ד"ה דור לדור] באתר [[היברו בוקס]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]]

ליקוטי לוי יצחק

2023-04-17T12:30:35Z

ידע חסידי: /* ספרים נוספים ל"לקוטי לוי יצחק" */

[[קובץ:לקוטי לוי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער החלק הראשון]]
[[קובץ:לקוטי לוי"צ הוצאה חדשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההוצאה החדשה]]
'''ליקוטי לוי יצחק''' הינו ליקוט של תורת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], שכתב ב[[מסירות נפש]] ובתת-תנאים במשך שנות גלותו ב[[עיירה]] [[צ'יאלי]] ב[[קזחסטן]].

== היסטוריה ==

בסיס תורתו של ר' לוי יצחק בליקוט זה כמו בסדרת ספריו "[[תורת לוי יצחק]]", מתבסס בעיקר על תורת [[הקבלה]] בה העמיק כל ימי חייו.

בואה של אשתו [[הרבנית חנה]] למקום גלותו [[צ'יאלי]], הצליחה להקל את סאת צרותיו וסבלו. הרבנית תרמה תרומה תורנית יקרת-ערך ויצרה במו ידיה דיו מצמחים וגם השיגה נייר בכדי שיתאפשר לבעלה לכתוב את חידושי תורתו הנפלאים בשולי הגליון של הספרים המעטים שהיו עימו.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ו' [[תשרי]] [[תשמ"ו]] (יום היארצייט שלה) אמר [[הרבי]]: ".. למרות כל הקשיים וריבוי הדאגות בחיי היום-יום, לקחה על עצמה בעלת ה"יארצייט" דאגה נוספת - כיצד לאפשר פרסום תורתו של אאמו"ר (אביו של הרבי - רבי לוי יצחק) באופן שרבים מישראל יוכלו להגות בביאורי הענינים ד[[פנימיות התורה]] על פי [[חסידות]] [[חב"ד]], וכל זה בכדי לקרב את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה על ידי [[משיח]] צדקנו, התלויה ב[[הפצת המעיינות חוצה]]!..."

לאחר [[הסתלקות]]ו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק]], הצליחה אשתו [[הרבנית חנה]] לצאת מ[[ברית המועצות]]. לפני זה הפקידה את אוצרות הכתבים בידיהם של אנשים נאמנים ב[[מוסקבה]].

במהלך השנים נרתמו כמה [[חסידים]] להבאת תכריכי כתבי היד של ר' לוי יצחק, ובשיתוף עם יהודים שומרי תורה ומצוות שנסעו לברית המועצות נעשה מבצע הירואי ומסוכן להצלת הכתבים. תחת אפם של בלשי הק. ג. ב הועבר תכריך כתבי היד מרשות היהודי הנאמן שהופקד על שמירתם לידי שגרירות ישראל, שמיהרה לשלוח בדואר דיפלומטי את הכתבים למשרד החוץ ב[[ירושלים]]. לאחר כמה ימים הגיעו הכתבים לידי [[אדמו"ר שליט"א]].

צוות נבחר של [[חסידים]] התיישב לערוך את הכתבים לספרים, כשהרבי מפקח באופן אישי על העריכה והסידור של הספרים.

== הערות לספר התניא ==
ר' לוי יצחק כתב הערות על ספר ה[[תניא]] בשולי דפי הספרים שהיו עימו בעת הגלות. מהערותיו על התניא נדפסה חוברת, בשנת [[תש"ל]]. החוברת נדפסה מחדש באותיות מאירות עיניים בשנת [[תשפ"ב]] על ידי מערכת [[אוצר החסידים]].

בנו, [[הרבי]], החל לבאר את הערות העמוקות של אביו על ספר ה[[תניא]], בעיקר על חלק "[[אגרת התשובה]]", לקראת סוף שנת [[תש"ל]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הגדולות ב[[שבת קודש]] ב-[[770]], והמשיך בזה גם בשנת [[תשל"א]].

[[שיחה|שיחותיו]] של הרבי על ביאורי אביו נערכו והוגהו על ידו ב[[קונטרסים]] מיוחדים, שנלקטו מאוחר יותר ע"י ה"[[ועד להפצת שיחות]]" בכרך מיוחד של "[[לקוטי שיחות]]" המאגד בתוכו את הערותיו של הרבי על ביאורי [[אגרת התשובה]] לאביו. לאחר מכן נדפסו ביאורים אלו שוב בהוספות לכרך ט"ל של [[לקוטי שיחות]].

== הערות לספר הזוהר ==
לאחר שנדפסה חוברת ההערות לספר התניא, עמל צוות העורכים בראשות אדמו"ר שליט"א על סדרת הספרים "[[הערות לספר הזוהר]]", המונה שני כרכים.

ספר "הערות לספר הזוהר" על חומש בראשית נדפס בשנת [[תש"ל]], וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] [[שבת קודש]] של שנת [[תשל"א]] החל [[הרבי]] לבאר את הערותיו של אביו על ספר הזוהר.

בשנת [[תשל"ב]] יצא לאור עולם כרך נוסף האוצר בתוכו "הערות לספר הזוהר" על חומשים שמות-דברים.

מאז נדפסו הספרים בכמה מהדורות.

== ספרים נוספים ל"לקוטי לוי יצחק" ==
ספר נוסף בסדרת "[[לקוטי לוי יצחק]]" נדפס בשנת [[תשל"א]] ובו נלקטו חידושיו וביאוריו לש"ס (בשונה משאר ספרים, נושא ספר זה את הכותרת "תורת לוי יצחק"). הספר הרביעי ואחרון בסדרה נדפס בשנת [[תשל"ג]] ובו נלקטו הערותיו על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל, ואגרותיו שהגיעו לידינו. בשנים שלאחר מכן הוא נערך שוב והתווספו בו חידושים רבים, כמו פירושיו של [[ר' לוי יצחק]] לתהלים ועוד. בשנת [[תשמ"ה]] נדפסו שוב כל ארבעת הכרכים בהוצאה חדשה ומתוקנת.

בשנת [[תשפ"ב]] יצאו לאור כל הכרכים בהוצאה חדשה ומתוקנת, כאשר הם הוקלדו, סודרו והוגהו מחדש על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], באותיות מאירות עיניים{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/13585.html הוצאה חדשה: לקוטי לוי יצחק], באתר [[חב"ד אף אם]].}}, כשהסדרה מחולקת לשני כרכים על הערות לספר הזהר, כרך אחד על חידושים וביאורים בש"ס משנה וגמרא, כרך אחד על ליקוטים על תנ"ך ומחז"ל - אגרות קודש, וקונטרס בהערות לספר התניא.

===מילואים ללקוטי לוי יצחק===

בשנת [[תשפ"ג]] הוציא [[ועד הנחות בלה"ק]] קובץ '''להביא לימות המשיח''' מדרשת שבת הגדול תרע"ו-תרע"ז של ר' לויק{{הערה|ראו [https://w2.chabad.org/media/pdf/1226/PpqV12269425.pdf '''כאן''']{{PDF|}}.}}.

==ראו גם==
*[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]]

== קישורים חיצוניים ==
* הערות לספר התניא נמצא באתר אוצר החכמה
*[http://hebrewbooks.org/31612 חלק בראשית] {{הב}}
*[http://hebrewbooks.org/31611 על חלק שמות - דברים] {{הב}}
*[http://hebrewbooks.org/31679 לקוטים על פסוקים ומאמרי חז"ל ואגרות קודש] {{הב}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבי לוי יצחק שניאורסון]]

ליקוטי לוי יצחק

2023-04-17T12:28:42Z

ידע חסידי:

[[קובץ:לקוטי לוי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער החלק הראשון]]
[[קובץ:לקוטי לוי"צ הוצאה חדשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההוצאה החדשה]]
'''ליקוטי לוי יצחק''' הינו ליקוט של תורת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], שכתב ב[[מסירות נפש]] ובתת-תנאים במשך שנות גלותו ב[[עיירה]] [[צ'יאלי]] ב[[קזחסטן]].

== היסטוריה ==

בסיס תורתו של ר' לוי יצחק בליקוט זה כמו בסדרת ספריו "[[תורת לוי יצחק]]", מתבסס בעיקר על תורת [[הקבלה]] בה העמיק כל ימי חייו.

בואה של אשתו [[הרבנית חנה]] למקום גלותו [[צ'יאלי]], הצליחה להקל את סאת צרותיו וסבלו. הרבנית תרמה תרומה תורנית יקרת-ערך ויצרה במו ידיה דיו מצמחים וגם השיגה נייר בכדי שיתאפשר לבעלה לכתוב את חידושי תורתו הנפלאים בשולי הגליון של הספרים המעטים שהיו עימו.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ו' [[תשרי]] [[תשמ"ו]] (יום היארצייט שלה) אמר [[הרבי]]: ".. למרות כל הקשיים וריבוי הדאגות בחיי היום-יום, לקחה על עצמה בעלת ה"יארצייט" דאגה נוספת - כיצד לאפשר פרסום תורתו של אאמו"ר (אביו של הרבי - רבי לוי יצחק) באופן שרבים מישראל יוכלו להגות בביאורי הענינים ד[[פנימיות התורה]] על פי [[חסידות]] [[חב"ד]], וכל זה בכדי לקרב את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה על ידי [[משיח]] צדקנו, התלויה ב[[הפצת המעיינות חוצה]]!..."

לאחר [[הסתלקות]]ו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק]], הצליחה אשתו [[הרבנית חנה]] לצאת מ[[ברית המועצות]]. לפני זה הפקידה את אוצרות הכתבים בידיהם של אנשים נאמנים ב[[מוסקבה]].

במהלך השנים נרתמו כמה [[חסידים]] להבאת תכריכי כתבי היד של ר' לוי יצחק, ובשיתוף עם יהודים שומרי תורה ומצוות שנסעו לברית המועצות נעשה מבצע הירואי ומסוכן להצלת הכתבים. תחת אפם של בלשי הק. ג. ב הועבר תכריך כתבי היד מרשות היהודי הנאמן שהופקד על שמירתם לידי שגרירות ישראל, שמיהרה לשלוח בדואר דיפלומטי את הכתבים למשרד החוץ ב[[ירושלים]]. לאחר כמה ימים הגיעו הכתבים לידי [[אדמו"ר שליט"א]].

צוות נבחר של [[חסידים]] התיישב לערוך את הכתבים לספרים, כשהרבי מפקח באופן אישי על העריכה והסידור של הספרים.

== הערות לספר התניא ==
ר' לוי יצחק כתב הערות על ספר ה[[תניא]] בשולי דפי הספרים שהיו עימו בעת הגלות. מהערותיו על התניא נדפסה חוברת, בשנת [[תש"ל]]. החוברת נדפסה מחדש באותיות מאירות עיניים בשנת [[תשפ"ב]] על ידי מערכת [[אוצר החסידים]].

בנו, [[הרבי]], החל לבאר את הערות העמוקות של אביו על ספר ה[[תניא]], בעיקר על חלק "[[אגרת התשובה]]", לקראת סוף שנת [[תש"ל]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הגדולות ב[[שבת קודש]] ב-[[770]], והמשיך בזה גם בשנת [[תשל"א]].

[[שיחה|שיחותיו]] של הרבי על ביאורי אביו נערכו והוגהו על ידו ב[[קונטרסים]] מיוחדים, שנלקטו מאוחר יותר ע"י ה"[[ועד להפצת שיחות]]" בכרך מיוחד של "[[לקוטי שיחות]]" המאגד בתוכו את הערותיו של הרבי על ביאורי [[אגרת התשובה]] לאביו. לאחר מכן נדפסו ביאורים אלו שוב בהוספות לכרך ט"ל של [[לקוטי שיחות]].

== הערות לספר הזוהר ==
לאחר שנדפסה חוברת ההערות לספר התניא, עמל צוות העורכים בראשות אדמו"ר שליט"א על סדרת הספרים "[[הערות לספר הזוהר]]", המונה שני כרכים.

ספר "הערות לספר הזוהר" על חומש בראשית נדפס בשנת [[תש"ל]], וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] [[שבת קודש]] של שנת [[תשל"א]] החל [[הרבי]] לבאר את הערותיו של אביו על ספר הזוהר.

בשנת [[תשל"ב]] יצא לאור עולם כרך נוסף האוצר בתוכו "הערות לספר הזוהר" על חומשים שמות-דברים.

מאז נדפסו הספרים בכמה מהדורות.

== ספרים נוספים ל"לקוטי לוי יצחק" ==
ספר נוסף בסדרת "[[לקוטי לוי יצחק]]" נדפס בשנת [[תשל"א]] ובו נלקטו חידושיו וביאוריו לש"ס (בשונה משאר ספרים, נושא ספר זה את הכותרת "תורת לוי יצחק"). הספר הרביעי ואחרון בסדרה נדפס בשנת [[תשל"ג]] ובו נלקטו הערותיו על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל, ואגרותיו שהגיעו לידינו. בשנים שלאחר מכן הוא נערך שוב והתווספו בו חידושים רבים, כמו פירושיו של [[ר' לוי יצחק]] לתהלים ועוד. בשנת [[תשמ"ה]] נדפסו שוב כל ארבעת הכרכים בהוצאה חדשה ומתוקנת.

בשנת [[תשפ"ב]] יצאו לאור כל הכרכים בהוצאה חדשה ומתוקנת, כאשר הם הוקלדו, סודרו והוגהו מחדש על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], באותיות מאירות עיניים{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/13585.html הוצאה חדשה: לקוטי לוי יצחק], באתר [[חב"ד אף אם]].}}.

===מילואים ללקוטי לוי יצחק===

בשנת [[תשפ"ג]] הוציא [[ועד הנחות בלה"ק]] קובץ '''להביא לימות המשיח''' מדרשת שבת הגדול תרע"ו-תרע"ז של ר' לויק{{הערה|ראו [https://w2.chabad.org/media/pdf/1226/PpqV12269425.pdf '''כאן''']{{PDF|}}.}}.

==ראו גם==
*[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]]

== קישורים חיצוניים ==
* הערות לספר התניא נמצא באתר אוצר החכמה
*[http://hebrewbooks.org/31612 חלק בראשית] {{הב}}
*[http://hebrewbooks.org/31611 על חלק שמות - דברים] {{הב}}
*[http://hebrewbooks.org/31679 לקוטים על פסוקים ומאמרי חז"ל ואגרות קודש] {{הב}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבי לוי יצחק שניאורסון]]

ליקוטי לוי יצחק

2023-04-17T12:22:00Z

ידע חסידי: /* מילואים ללקוטי לוי יצחק */

[[קובץ:לקוטי לוי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער החלק הראשון]]
[[קובץ:לקוטי לוי"צ הוצאה חדשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההוצאה החדשה]]
'''ליקוטי לוי יצחק''' הינו ליקוט של תורת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], שכתב ב[[מסירות נפש]] ובתת-תנאים במשך שנות גלותו ב[[עיירה]] [[צ'יאלי]] ב[[קזחסטן]].

== היסטוריה ==

בסיס תורתו של ר' לוי יצחק בליקוט זה כמו בסדרת ספריו "[[תורת לוי יצחק]]", מתבסס בעיקר על תורת [[הקבלה]] בה העמיק כל ימי חייו.

בואה של אשתו [[הרבנית חנה]] למקום גלותו [[צ'יאלי]], הצליחה להקל את סאת צרותיו וסבלו. הרבנית תרמה תרומה תורנית יקרת-ערך ויצרה במו ידיה דיו מצמחים וגם השיגה נייר בכדי שיתאפשר לבעלה לכתוב את חידושי תורתו הנפלאים בשולי הגליון של הספרים המעטים שהיו עימו.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ו' [[תשרי]] [[תשמ"ו]] (יום היארצייט שלה) אמר [[הרבי]]: ".. למרות כל הקשיים וריבוי הדאגות בחיי היום-יום, לקחה על עצמה בעלת ה"יארצייט" דאגה נוספת - כיצד לאפשר פרסום תורתו של אאמו"ר (אביו של הרבי - רבי לוי יצחק) באופן שרבים מישראל יוכלו להגות בביאורי הענינים ד[[פנימיות התורה]] על פי [[חסידות]] [[חב"ד]], וכל זה בכדי לקרב את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה על ידי [[משיח]] צדקנו, התלויה ב[[הפצת המעיינות חוצה]]!..."

לאחר [[הסתלקות]]ו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק]], הצליחה אשתו [[הרבנית חנה]] לצאת מ[[ברית המועצות]]. לפני זה הפקידה את אוצרות הכתבים בידיהם של אנשים נאמנים ב[[מוסקבה]].

במהלך השנים נרתמו כמה [[חסידים]] להבאת תכריכי כתבי היד של ר' לוי יצחק, ובשיתוף עם יהודים שומרי תורה ומצוות שנסעו לברית המועצות נעשה מבצע הירואי ומסוכן להצלת הכתבים. תחת אפם של בלשי הק. ג. ב הועבר תכריך כתבי היד מרשות היהודי הנאמן שהופקד על שמירתם לידי שגרירות ישראל, שמיהרה לשלוח בדואר דיפלומטי את הכתבים למשרד החוץ ב[[ירושלים]]. לאחר כמה ימים הגיעו הכתבים לידי [[אדמו"ר שליט"א]].

צוות נבחר של [[חסידים]] התיישב לערוך את הכתבים לספרים, כשהרבי מפקח באופן אישי על העריכה והסידור של הספרים.

== הערות לספר התניא ==
ר' לוי יצחק כתב הערות על ספר ה[[תניא]] בשולי דפי הספרים שהיו עימו בעת הגלות. מהערותיו על התניא נדפסה חוברת, בשנת [[תש"ל]]. החוברת נדפסה מחדש באותיות מאירות עיניים בשנת [[תשפ"ב]] על ידי מערכת [[אוצר החסידים]].

בנו, [[הרבי]], החל לבאר את הערות העמוקות של אביו על ספר ה[[תניא]], בעיקר על חלק "[[אגרת התשובה]]", לקראת סוף שנת [[תש"ל]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הגדולות ב[[שבת קודש]] ב-[[770]], והמשיך בזה גם בשנת [[תשל"א]].

[[שיחה|שיחותיו]] של הרבי על ביאורי אביו נערכו והוגהו על ידו ב[[קונטרסים]] מיוחדים, שנלקטו מאוחר יותר ע"י ה"[[ועד להפצת שיחות]]" בכרך מיוחד של "[[לקוטי שיחות]]" המאגד בתוכו את הערותיו של הרבי על ביאורי [[אגרת התשובה]] לאביו. לאחר מכן נדפסו ביאורים אלו שוב בהוספות לכרך ט"ל של [[לקוטי שיחות]].

== הערות לספר הזוהר ==
לאחר שנדפסה חוברת ההערות לספר התניא, עמל צוות העורכים בראשות אדמו"ר שליט"א על סדרת הספרים "[[הערות לספר הזוהר]]", המונה שני כרכים.

ספר "הערות לספר הזוהר" על חומש בראשית נדפס בשנת [[תש"ל]], וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] [[שבת קודש]] של שנת [[תשל"א]] החל [[הרבי]] לבאר את הערותיו של אביו על ספר הזוהר.

בשנת [[תשל"ב]] יצא לאור עולם כרך נוסף האוצר בתוכו "הערות לספר הזוהר" על חומשים שמות-דברים.

מאז נדפסו הספרים בכמה מהדורות.

== ספרים נוספים ל"לקוטי לוי יצחק" ==
ספר נוסף בסדרת "[[לקוטי לוי יצחק]]" נדפס בשנת [[תשל"א]] ובו נלקטו חידושיו וביאוריו לש"ס (בשונה משאר ספרים, נושא ספר זה את הכותרת "תורת לוי יצחק"). הספר הרביעי ואחרון בסדרה נדפס בשנת [[תשל"ג]] ובו נלקטו הערותיו על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל, ואגרותיו שהגיעו לידינו. בשנים שלאחר מכן הוא נערך שוב והתווספו בו חידושים רבים, כמו פירושיו של [[ר' לוי יצחק]] לתהלים ועוד. בשנת [[תשמ"ה]] נדפסו שוב כל ארבעת הכרכים בהוצאה חדשה ומתוקנת.

בשנת [[תשפ"ב]] יצאו לאור כל הכרכים בהוצאה חדשה ומתוקנת, כאשר הם הוקלדו, סודרו והוגהו מחדש על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], באותיות מאירות עיניים{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/13585.html הוצאה חדשה: לקוטי לוי יצחק], באתר [[חב"ד אף אם]].}}.

===מילואים ללקוטי לוי יצחק===

בשנת [[תשפ"ג]] הוציא [[ועד הנחות בלה"ק]] קובץ '''להביא לימות המשיח''' מדרשת שבת הגדול תרע"ו-תרע"ז של ר' לויק{{הערה|ראו [https://w2.chabad.org/media/pdf/1226/PpqV12269425.pdf '''כאן''']}}.

==ראו גם==
*[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]]

== קישורים חיצוניים ==
* הערות לספר התניא נמצא באתר אוצר החכמה
*[http://hebrewbooks.org/31612 חלק בראשית] {{הב}}
*[http://hebrewbooks.org/31611 על חלק שמות - דברים] {{הב}}
*[http://hebrewbooks.org/31679 לקוטים על פסוקים ומאמרי חז"ל ואגרות קודש] {{הב}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבי לוי יצחק שניאורסון]]

ליקוטי לוי יצחק

2023-04-17T12:21:49Z

ידע חסידי: /* ספרים נוספים ל"לקוטי לוי יצחק" */

[[קובץ:לקוטי לוי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער החלק הראשון]]
[[קובץ:לקוטי לוי"צ הוצאה חדשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההוצאה החדשה]]
'''ליקוטי לוי יצחק''' הינו ליקוט של תורת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], שכתב ב[[מסירות נפש]] ובתת-תנאים במשך שנות גלותו ב[[עיירה]] [[צ'יאלי]] ב[[קזחסטן]].

== היסטוריה ==

בסיס תורתו של ר' לוי יצחק בליקוט זה כמו בסדרת ספריו "[[תורת לוי יצחק]]", מתבסס בעיקר על תורת [[הקבלה]] בה העמיק כל ימי חייו.

בואה של אשתו [[הרבנית חנה]] למקום גלותו [[צ'יאלי]], הצליחה להקל את סאת צרותיו וסבלו. הרבנית תרמה תרומה תורנית יקרת-ערך ויצרה במו ידיה דיו מצמחים וגם השיגה נייר בכדי שיתאפשר לבעלה לכתוב את חידושי תורתו הנפלאים בשולי הגליון של הספרים המעטים שהיו עימו.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ו' [[תשרי]] [[תשמ"ו]] (יום היארצייט שלה) אמר [[הרבי]]: ".. למרות כל הקשיים וריבוי הדאגות בחיי היום-יום, לקחה על עצמה בעלת ה"יארצייט" דאגה נוספת - כיצד לאפשר פרסום תורתו של אאמו"ר (אביו של הרבי - רבי לוי יצחק) באופן שרבים מישראל יוכלו להגות בביאורי הענינים ד[[פנימיות התורה]] על פי [[חסידות]] [[חב"ד]], וכל זה בכדי לקרב את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה על ידי [[משיח]] צדקנו, התלויה ב[[הפצת המעיינות חוצה]]!..."

לאחר [[הסתלקות]]ו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק]], הצליחה אשתו [[הרבנית חנה]] לצאת מ[[ברית המועצות]]. לפני זה הפקידה את אוצרות הכתבים בידיהם של אנשים נאמנים ב[[מוסקבה]].

במהלך השנים נרתמו כמה [[חסידים]] להבאת תכריכי כתבי היד של ר' לוי יצחק, ובשיתוף עם יהודים שומרי תורה ומצוות שנסעו לברית המועצות נעשה מבצע הירואי ומסוכן להצלת הכתבים. תחת אפם של בלשי הק. ג. ב הועבר תכריך כתבי היד מרשות היהודי הנאמן שהופקד על שמירתם לידי שגרירות ישראל, שמיהרה לשלוח בדואר דיפלומטי את הכתבים למשרד החוץ ב[[ירושלים]]. לאחר כמה ימים הגיעו הכתבים לידי [[אדמו"ר שליט"א]].

צוות נבחר של [[חסידים]] התיישב לערוך את הכתבים לספרים, כשהרבי מפקח באופן אישי על העריכה והסידור של הספרים.

== הערות לספר התניא ==
ר' לוי יצחק כתב הערות על ספר ה[[תניא]] בשולי דפי הספרים שהיו עימו בעת הגלות. מהערותיו על התניא נדפסה חוברת, בשנת [[תש"ל]]. החוברת נדפסה מחדש באותיות מאירות עיניים בשנת [[תשפ"ב]] על ידי מערכת [[אוצר החסידים]].

בנו, [[הרבי]], החל לבאר את הערות העמוקות של אביו על ספר ה[[תניא]], בעיקר על חלק "[[אגרת התשובה]]", לקראת סוף שנת [[תש"ל]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הגדולות ב[[שבת קודש]] ב-[[770]], והמשיך בזה גם בשנת [[תשל"א]].

[[שיחה|שיחותיו]] של הרבי על ביאורי אביו נערכו והוגהו על ידו ב[[קונטרסים]] מיוחדים, שנלקטו מאוחר יותר ע"י ה"[[ועד להפצת שיחות]]" בכרך מיוחד של "[[לקוטי שיחות]]" המאגד בתוכו את הערותיו של הרבי על ביאורי [[אגרת התשובה]] לאביו. לאחר מכן נדפסו ביאורים אלו שוב בהוספות לכרך ט"ל של [[לקוטי שיחות]].

== הערות לספר הזוהר ==
לאחר שנדפסה חוברת ההערות לספר התניא, עמל צוות העורכים בראשות אדמו"ר שליט"א על סדרת הספרים "[[הערות לספר הזוהר]]", המונה שני כרכים.

ספר "הערות לספר הזוהר" על חומש בראשית נדפס בשנת [[תש"ל]], וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] [[שבת קודש]] של שנת [[תשל"א]] החל [[הרבי]] לבאר את הערותיו של אביו על ספר הזוהר.

בשנת [[תשל"ב]] יצא לאור עולם כרך נוסף האוצר בתוכו "הערות לספר הזוהר" על חומשים שמות-דברים.

מאז נדפסו הספרים בכמה מהדורות.

== ספרים נוספים ל"לקוטי לוי יצחק" ==
ספר נוסף בסדרת "[[לקוטי לוי יצחק]]" נדפס בשנת [[תשל"א]] ובו נלקטו חידושיו וביאוריו לש"ס (בשונה משאר ספרים, נושא ספר זה את הכותרת "תורת לוי יצחק"). הספר הרביעי ואחרון בסדרה נדפס בשנת [[תשל"ג]] ובו נלקטו הערותיו על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל, ואגרותיו שהגיעו לידינו. בשנים שלאחר מכן הוא נערך שוב והתווספו בו חידושים רבים, כמו פירושיו של [[ר' לוי יצחק]] לתהלים ועוד. בשנת [[תשמ"ה]] נדפסו שוב כל ארבעת הכרכים בהוצאה חדשה ומתוקנת.

בשנת [[תשפ"ב]] יצאו לאור כל הכרכים בהוצאה חדשה ומתוקנת, כאשר הם הוקלדו, סודרו והוגהו מחדש על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], באותיות מאירות עיניים{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/13585.html הוצאה חדשה: לקוטי לוי יצחק], באתר [[חב"ד אף אם]].}}.

===מילואים ללקוטי לוי יצחק===

בשנת [[תשפ"ג]] הוציא [[ועד הנחות בלה"ק]] קובץ '''להביא לימות המשיח''' מדרשת שבת הגדול תרע"ו-תרע"ז של ר' לויק{{הערה|ראו [https://w2.chabad.org/media/pdf/1226/PpqV12269425.pdf '''כאן'''].

==ראו גם==
*[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]]

== קישורים חיצוניים ==
* הערות לספר התניא נמצא באתר אוצר החכמה
*[http://hebrewbooks.org/31612 חלק בראשית] {{הב}}
*[http://hebrewbooks.org/31611 על חלק שמות - דברים] {{הב}}
*[http://hebrewbooks.org/31679 לקוטים על פסוקים ומאמרי חז"ל ואגרות קודש] {{הב}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבי לוי יצחק שניאורסון]]

אהרון לייב רסקין (אוצר החסידים)

2023-04-17T12:18:32Z

ידע חסידי: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:רסקין.דגים.jpeg|250px|שמאל|ממוזער]]
[[קובץ:ALR400.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אהרון לייב רסקין, שוקד על עבודתו]]
הרב '''אהרון לייב רסקין''' הינו חבר מערכת [[אוצר החסידים]] - מהדיר סדרת הספרים [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]], ומאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] הנדפסים מחדש, מעורכי ה[[מאמר]]ים בסדרת [[תורת מנחם - התוועדויות]], חבר מערכת [[חסידות מבוארת]] - [[תניא]], וראש מכון 'גנוזות'.

==תולדות חיים ==
[[קובץ:Alr hanochos.jpg|ממוזער|הרב רסקין בצעירותו, במהלך עבודתו על ה[[הנחה|הנחות]]]]
נולד בסביבות שנת [[תשי"ז]] לאביו ר' [[שלום דובער רסקין|שלום דובער (בער'ל) רסקין]] שניהל חנות דגים בשכונת [[קראון הייטס]].

בשנת [[תשל"ח]] היה בשליחות בתומכי תמימים וושינגטון. לקראת חג הפסח, הלך יחד עם חבריו להיפגש עם הרב [[משה פיינשטיין]] למסור לו ספר פלפולים שהוציאו, והרב רסקין חזר לפניו פלפול בענין האם יוצאים ידי חובה ב"מצה גזולה". הרב פיינשטיין דיבר איתם בלימוד ונהנה מידיעותיהם ודרך לימודם. אחרי הביקור הוציא הרב מכתב תמיכה בישיבה.

בשנת [[תשמ"א]] החל את עבודתו ב[[ועד הנחות התמימים]], כאשר עבודתו מתמקדת בעיקר בציון המראי-מקומות לשיחות ולמאמרים.

בשנת [[תשמ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת אסתר בתו של הרב [[מרדכי שניאור]] מ[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשמ"ח]], כאשר כמה מהמאמרים שאמר אז הרבי היו מיוסדים על מאמרי [[אדמו"ר הריי"צ]] משנת [[תרח"צ]], נוצר הצורך להביא מאמרים אלו בדפוס, משימה אותה מילא הרב רסקין. אז החלה עבודתו במערכת [[אוצר החסידים]].

במסגרת עבודתו זכה לערוך שנים מהקונטרסים שחולקו על ידי הרבי, "מאמר ברוך שעשה נסים תרס"ד" שחילק הרבי בליל [[יו"ד שבט]] [[תנש"א]], ו"קונטרס מאמרים תרפ"ב" שחילק הרבי בליל יו"ד שבט [[תשנ"ב]].

שימש כמשפיע במתיבתא אהלי תורה.

כיום ממשיך הרב רסקין בעבודתו בההדרת ספרי רבותינו נשיאינו, בעיקר של [[אדמו"ר הרש"ב]], ושיחות ומאמרי [[אדמו"ר הריי"צ]], ובפרויקטים נוספים{{הערה|בין השאר עסק הרב רסקין בליקוט יומנים ורשימות של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ופירסומם בקבצים.}}, ביניהם הכנת כתביו של הרב [[יחזקאל פייגין]] לדפוס פעולות אותם הוא מרכז תחת 'מכון גנוזות' שבהנהלתו, ומטעמו הוא מפרסם כתבות תשורות וחשיפות בפרסום ראשון.

מידי יום בבוקר משמש הרב רסקין כ[[משיב]] (בלתי רישמי) לתלמידי התמימים הלומדים ב-[[770]] בסדר חסידות בוקר.

==משפחתו==
*בנו, הרב לוי יצחק רסקין - יו"ר מערכת "מאור שלי" וחבר הנהלת [[צבאות השם (ניו יורק)|צבאות השם]]
*חתנו, יהושע העשל הכהן יארמוש - קראון הייטס

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|84302|news|מדוע אמר אדמו"ר הריי"צ מאמר 'החלצו' ב[[שבת]] חנוכה?|הרב אהרן לייב ראסקין|כ"ז בכסלו תשע"ו}}
*[https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwQkJzTjlzd1pDSTA/view?usp=sharing&resourcekey=0-pkg_L23kgbwCDD4mXj_iYw הדרך הישרה - נאום (משוכתב) של הרב רסקין בענייני גאולה ומשיח]

{{מיון רגיל:רסקין, אהרן ליב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות בלה"ק]]

{{הערות שוליים}}

אהרון לייב רסקין (אוצר החסידים)

2023-04-17T12:18:22Z

ידע חסידי: /* קישורים חיצוניים */

אהרון לייב רסקין (אוצר החסידים)

2023-04-17T12:18:13Z

ידע חסידי: /* קישורים חיצוניים */

אהרון לייב רסקין (אוצר החסידים)

2023-04-17T12:17:50Z

ידע חסידי: /* תולדות חיים */

ליובאוויטש בשואה (העיירה)

2023-04-17T12:15:16Z

ידע חסידי: /* חיסול הגטו */

{{לשכתב}}
[[קובץ:העיירה ליובאוויטש.jpg|ממוזער|שמאל|העיירה ליובאוויטש מבעד למכחולו של ר' [[הענדל ליברמן (פוטרפס)]] - תקופת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]]]

מפאת היותה של העיירה [[ליובאוויטש]] קרובה לגבול, במהלך מלחמת העולם השנייה, ל[[נאצים]] ימ"ש היה קל להגיע לכבוש{{הערה|על מהלך הכיבוש של ליובאוויטש בפרוטרוט, ראה ב'ליובאוויצ'י - היסטוריה', עמ' 107 ואילך}} גם אותה. הגרמנים הגיעו מכיוון העיר סמולנסק והרסו וכבשו כל מה שנקרא בדרכם. ואכן ב[[כ"ו בתמוז]] [[תש"א]]{{הערה|בעיירה נמצא מוזיאון על היסטורית העיירה (ההיסטוריה, הנכרית והיהודית), שם מופיע שהעיירה נכבשה ב[[י"ח סיוון]] (13 ביולי למניינם)}} נכבשה ליובאוויטש וסופחה לשטח הגרמני.

באותו הזמן, גרו כמה מאות יהודים ב[[ליובאוויטש]], והנאצים חיפשו טענה להתפטר גם מהם. ואכן, לא עברו ימים ספורים, וקבוצת יהודים נאסרה בתואנה שהם נלקחו לעבודה במחנה, אך בסופו של דבר נורו בידי הנאצים.

==גזירות הנאצים==

{{הערה|ראה בספר - '[[ליובאוויטש - העיירה של חב"ד]]', עמ' 463 ואילך}}בסיום חודש [[מנחם אב]] (כחודש אחרי כיבוש העיר), יצאה ההוראה שעל כל יהודי העיירה, מוטלת חובה לשאת על דש הבגד העליון הנראה כלפי חוץ - טלאי צהוב (עגול){{הערה|ב'ליובאוויצ'י - היסטוריה', תמונה}}. לאחר תקופה יצאה הוראה חדשה, ובא נצטוו היהודים לשאת סרט צהוב. ליהודים היה אסור לבקר במקומות ציבוריים, וכן לא לשוח עם האוכלסייה הנכרית. מי שהיה מפר את הגזירות - דינו מוות. אולם בפועל (הנאצים ימ"ש) הוציאו להורג, גם כאלו שלא עברו על הגזירות, ביניהם קבוצה של נערים צעירים.

בתקופה שלאחר מכן היו מספר פעמים של ביזוי התורה והיהודים הקשישים, כגון שאולצו לרקוד על ספרי תורה רח"ל וכדומה כשלאחר מכן נורו למוות בידי הנאצים.

==גטו ליובאוויטש==

ב[[שבת שובה]], ו' תשרי תש"ב, ריכזו הגרמנים את מאות יהודי ליובאוויטש הנותרים בגטו בכיכר המרכזית רק עם חפצים אישיים.
עוד קטע מזעזע{{הערה|שם, 466}}: בכיכר המרכזית - נלקחו מהם בכח 'חפציהם האישיים', ו-17 מהם הוצאו להורג במאסר{{הבהרה}} שהיה במקום. שאר היהודים העוברו לגטו קטן וצפוף שהיה בסה"כ רחוב אחד עם 19 בתים. סה"כ: לערך 25 יהודים בכל בית, הסובלים מחרפת רעב ותשושים מהעבודה הממושכת. במשך היום היו נשלחים לעבודות תשתיות עבור הגרמנים, שיוכלו לעבור להמשך הכיבוש על רוסיה.

===חיסול הגטו===
חיסול הגטו - שהיה צפוי לכל, נערך ב[[י"ד חשוון]]{{הערה|במקום אחר נאמר בכ"ד מר-חשוון}} [[תש"ב]], אנשי אס-אס ושוטרים מקומיים גררו יהודים לעבר הכנסייה המקומית, משם נלקחו בקבוצות, ונורו בתעלת ביוב בפאתי העיירה.

הנאצים ימח שמם וזכרם, רצחו במבצע החיסול על הגטו, 483 יהודים{{הערה|ב[[רשימות דברים]] בעמ' 330 נאמר כי נמצאו שם 630 יהודים. וב'ליובאוויצ'י - היסטוריה' מובא שמספר הנרצחים גבוה מהידוע.}}, ה' יקום דמם{{הערה|ברגר, [[שבועון בית משיח]] 984}}.

[[קובץ:קבר האחים.jpg|ממוזער|שמאל|קבר האחים בליובאוויטש בו נקברו היהודים שנרצחו בידי הנאצים בטבח הגדול בליובאוויטש]]

בעת הכיבוש הנאצי נהרגו גם אזרחים סובייטים לא-יהודיים, ביניהם כמה ממורי בית הספר המקומי{{הערה|ב'ליובאוויצ'י - היסטוריה' עמ' 141}}. אלה נרצחו בחשד לסיוע לפרטיזנים שקיננו באזור היערות שסביב ליובאוויטש, ועד סמולנסק. הפרטיזנים ביצעו, בהכוונת השלטונות הסובייטים, פעולות תגמול נגד הנאצים. אחת הפעולות - שריפת הגשר שעבר בתוך העיירה מעל הנהר בארזינה, ביום תשעה באב תש"ב{{הערה|"ליובאוויצ'י - היסטוריה" עמ' 113}}.

הנאצים הוציאו לאור בתקופת הכיבוש עיתונים שונים בשפה הרוסית, ובהם תעמולה נגד השלטון הסובייטי ונגד הפרטיזנים. לשם כך, סופרו בהם בהרחבה "עובדות מסמרות שיער" אודות מעלליהם של הפרטיזנים נגד הכנסייה, מעשי שוד וכו'.

מאידך היו מקומיים שסייעו לנאצים. תיאור מזעזע של מצב גופות הנספים שהובאו לקבר אחים, כשבוע לאחר שחרורה של ליובאוויטש - מופיע ב"ליובאוויצ'י - היסטוריה"{{הערה|"ליובאוויצ'י - היסטוריה" עמ' 111, 112}}.

הרב [[לייב חצרנוב]] סיפר שבביקורו ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תשכ"ו]] - סיפר גוי אחד על זמן המלחמה והעיד ששלושה ימים אחר הטבח האדמה ניכרה עדיין זעה מפני דם הקדושים (!) כמו כן סיפר, שהיה יהודי נפח שהועסק על ידי הגרמנים כדי לטפל בפרסות הסוסים וכו', וכששמע שעומדים להוציא להורג את יהודי ליובאוויטש הוא בחר למות עם אחיו היהודים. הוא ברח מהגרמנים והצטרף למשפחתו.
סיפור דומה שמע ר' [[אלישיב קפלון]] ממר ליאוניד גורביץ' מ[[אשדוד]], אודות דודו-זקנו, חייל בצבא האדום בשם בלינצ'יק, שביקש ממפקדיו לשוב אל משפחתו בליובאוויטש, כדי להיות איתם בגורלם, ושם נספה (כנראה על ידי מקומיים עוזרי הנאצים)!

סך-הכל נרצחו בליובאוויטש כ-700 איש (יהודים ולא-יהודים) {{הערה|יתכן שהמספר המצויין ברשימות דברים, כולל גם הנרצחים הנכרים}}.

הרציחות ב[[ליובאוויטש]] עדיין לא פסקו: בשנת תש"ב הובאו לליובאוויטש תושביה היהודיים של קראסנאיע, ובה נרצחו בידי הנאצים.

בז' אדר תש"ב (24 בפברואר 1942) הובאו ל[[רודניא]] יהודים מליובאוויטש ומ[[ליוזנה]] ומעוד עיירות, וחוסלו שם.

תושב רודניא בשם ר' שמואל הסנדלר {{הערה|שהיה היהודי האחרון שגר ב[[ליובאוויטש]] לאחר המלחמה (עד שעבר לרודניא)}} - סיפר לרב [[אבא דוד גורביץ]]' שביקר ברודניא בשנת [[תשכ"ח]], על הסבל שחווה בעת השואה:

"בתו התחתנה זמן קצר לפני הכיבוש הנאצי, ובעלה שהה בעיירה סמוכה שכבר נכבשה על ידי הגרמנים. נוצרה דילמה: מי יעבור למי, כלומר מי יותר טוב ליהודים - הקומוניסטים או הכובשים החדשים... בסופו של דבר היא עברה לבעלה. ר' שמואל ואשתו נמלטו מליובאוויטש ונותרו בחיים.

מאוחר יותר נרצחה הבת בידי הנאצים. לאחר שחרור האזור על ידי הסובייטים חשפו את העפר שכיסה את הנרצחים, והמתים נראו כישנים, בגלל האדמה הקפואה. ביניהם ראה גם את גופת בתו, הזעזוע ערער מאז את מצבו הנפשי.

רק בערב ראש השנה תש"ד (29 בספטמבר 1943){{הערה|במוזיאון הנ"ל מופיע העיירה שוחררה רק בט' תשרי ערב יו"כ תש"ד (8 באוקטובר למנינם)}}, שוחררה העיירה, לאחר סדרת נצחונות סובייטים ברחבי בריה"מ, שוחרר גם אזור רודניא, שבו נמצאת העיירה ליובאוויטש. ליובאוויטש הייתה חרבה, ונמצאו בה עשרה בתים בלבד, בקצה העיירה{{הערה|'ליובאוויצ'י - היסטוריה' עמ' 107}}.

הידיעה על הטבח בליובאוויטש ובסביבתה הגיעה לעיתונות באיחור רב. כך נכתב ב"הצופה" [עיתון] בכ"ג תמוז תש"ד{{הערה|בת משיח גליון 984}}:

{{ציטוטון|"בשנה זו הגיעה ידיעה לעיתונות על הטבח הגדול שערכו הגרמנים הנאצים בשנות הכיבוש ביהודי עיירה זו, ושכעת אין כבר זכר ליישוב יהודי במקום זה".}}
בעיירה נמצאת אנדרטה גדולה לזכר תושביה היהודיים של העיירה שנרצחו בעת הכיבוש הנאצי.

לאחרונה בעקבות פרסומו של סרט תיעודי חדש בשם "השואה, חזית המזרח", נחשפה עובדה היסטורית חשובה:

תושב העיירה בשם אלכסיי קיזייב, שהיה אז נער צעיר, סייע, עם אביו, להצלת מאה ושנים-עשר יהודים{{הערה|ראה [[שבועון בית משיח]] גליון 1008 - כתבתו של [[שניאור זלמן ברגר]]}}.

===החיים לאחר המלחמה===

בתיאור ליובאוויטש כפי שנראתה מיד לאחר המלחמה מסופר{{הערה|"[[רשימות דברים]]" עמ' 330 (מעדות אישית).}}:

"ואחרי אשר גברו הקאמוניסטן [הסובייטים] על הנאצים במלחמה כבדה שעברה בליובאוויטש - נחרבה העיר לגמרי, ואף מגדר כפר יצאה, ויש רק סימן של כפר עם בתים אחדים של נכרים"

סה"כ, נרצחו בליובאוויטש כ-700 איש, כולל הנכרים.

==הנוצרים מבקשים סליחה==

לאחר עשרות שנים, נערך טקס על קבר האחים, אותו ערכו הנוצרים וצאצאיהם אשר היו בעיירה בזמן המלחמה וסייעו או התעלמו מפעולותיהם של הנאצים נגד היהודים - כולם עמדו שם, מול מצלמות הטלוויזיה, ובקשו סליחה מהנרצחים!

==ראו גם==
* [[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]]
* [[מוזיאון ליובאוויטש (רוסיה)|מוזיאון ליובאוויטש]]
* [[בית שניאורסאהן שבליובאוויטש]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ליובאוויטש]]

שיחה:שואת ליובאוויטש

2023-04-17T12:14:34Z

ידע חסידי: ידע חסידי העביר את הדף שיחה:שואת ליובאוויטש לשם שיחה:ליובאוויטש בשואה (העיירה)

#הפניה [[שיחה:ליובאוויטש בשואה (העיירה)]]

שיחה:ליובאוויטש בשואה (העיירה)

2023-04-17T12:14:34Z

ידע חסידי: ידע חסידי העביר את הדף שיחה:שואת ליובאוויטש לשם שיחה:ליובאוויטש בשואה (העיירה)

מתקיימת כאן הצבעה על העברת הערך למרחב הראשי:

(בלי שאכתוב, אני כמובן {{בעד חזק}} {{קריצה|}}) - --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב"ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 16:41, י"ב בסיוון, ה'תשפ"א 16:41, 23 במאי 2021 (UTC)
:צריך לסדר את הציטט הענק הזה בסוף הערך. {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' י"ב בסיוון ה'תשפ"א 16:48
::{{בעד חזק}} אני לא רואה סיבה לא להעבירו למרחב הראשי רק צריך עוד קצת מקורות --[[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 17:25, י"ב בסיוון, ה'תשפ"א 17:25, 23 במאי 2021 (UTC)
:::יש צורך קצת בשכתוב אנציקלופדי, אם אתה רוצה אני מוכן לעשות אותו --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:41, 23 במאי 2021 (UTC)
::::יש פרטים בערך שלא מופיעים בערך [[ליובאוויטש]]? (חוץ מהציטוט הארוך בסוף שאמור לרדת) ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:19 • י"ב בסיוון ה'תשפ"א
:::::'''תגובות לכולכם:'''

:::::פדיונר - בקשר לציטוט הענק, אני יכול לכתוב את זה פשוט ללא {{תב|ציטוטון}}, רק אכתוב בהערת שוליים שזה מתוך הספר 'ליובאוויטש שלי'.

:::::איקס - מקורות אני יכול להשיג בקלות, ואני אכן אעשה זאת, בלי נדר.

:::::שמואל חיים - אני באחלט אשמח שתשכתב אותו אנציקלופדית, רק ללא שינוי בתוכן כמובן.

:::::חלוקת קונטרסים - האמת שיש לי עוד קצת חומר להוסיף, ואכן אעשה זאת (, וכנ"ל התשובה שעניתי לפדיונר בקשר ל{{תב|ציטוטון}})

:::::תודה לכולכם, --[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 16:30, י"ג בסיוון, ה'תשפ"א 16:30, 24 במאי 2021 (UTC)
::::::אז אחרי שיסדרו אפשר לעבירו למרחב הראשי. {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' י"ג בסיוון ה'תשפ"א 23:20

{{שבירה}}

כל התיקונים שנאמרו בוצעו, ניתן להכניס למרחב הראשי? או שזקוקים להצבעה נוספת? --[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 17:38, כ' בסיוון, ה'תשפ"א 17:38, 31 במאי 2021 (UTC)
:אני {{בעד חזק|}} --[[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 18:39, כ' בסיוון, ה'תשפ"א 18:39, 31 במאי 2021 (UTC)
::אני כבר עניתי, שאחרי שיתקנו אפשר להוציא. בגלל שתיקנו אפשר להוציא. {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' כ' בסיוון ה'תשפ"א 20:30
:::אז אני יכול להוציא? (או שמפעיל עושה את זה?) --[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 16:35, כ"א בסיוון, ה'תשפ"א 16:35, 1 ביוני 2021 (UTC)
::::{{בוצע}} לפעם הבאה אתה לוחץ 'עוד' (למעלה ליד 'גרסאות קודמות') שם 'שינוי שם' ושם במקום 'משתמש' שם 'ראשי' ואז מחליף לשם. {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' כ"א בסיוון ה'תשפ"א 20:37
:::::את זה אני יודע, רק שלא ידעתי אם אני יכול או רק מפעיל --[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 15:54, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"א 15:54, 2 ביוני 2021 (UTC)
::::::אם רק מפעיל יכול אז לא היה לך איך לעשות. {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' כ"ב בסיוון ה'תשפ"א 16:58

== לגבי השם ==

לדעתי יותר מדי קיצוני השם שבחרו לערך, אולי עדיף במקום זה שואת עיירת ליובאוויטש או משהו דומה? --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 01:39, ג' באדר ב', ה'תשפ"ב 01:39, 6 במרץ 2022 (UTC)

שואת יהודי ליובאוויטש
[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד 🖋️]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]], 02:36, י"א באדר ב', ה'תשפ"ב 02:36, 14 במרץ 2022 (UTC)

שואת ליובאוויטש

2023-04-17T12:14:34Z

ידע חסידי: ידע חסידי העביר את הדף שואת ליובאוויטש לשם ליובאוויטש בשואה (העיירה)

#הפניה [[ליובאוויטש בשואה (העיירה)]]

ליובאוויטש בשואה (העיירה)

2023-04-17T12:14:34Z

ידע חסידי: ידע חסידי העביר את הדף שואת ליובאוויטש לשם ליובאוויטש בשואה (העיירה)

{{לשכתב}}
[[קובץ:העיירה ליובאוויטש.jpg|ממוזער|שמאל|העיירה ליובאוויטש מבעד למכחולו של ר' [[הענדל ליברמן (פוטרפס)]] - תקופת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]]]

מפאת היותה של העיירה [[ליובאוויטש]] קרובה לגבול, במהלך מלחמת העולם השנייה, ל[[נאצים]] ימ"ש היה קל להגיע לכבוש{{הערה|על מהלך הכיבוש של ליובאוויטש בפרוטרוט, ראה ב'ליובאוויצ'י - היסטוריה', עמ' 107 ואילך}} גם אותה. הגרמנים הגיעו מכיוון העיר סמולנסק והרסו וכבשו כל מה שנקרא בדרכם. ואכן ב[[כ"ו בתמוז]] [[תש"א]]{{הערה|בעיירה נמצא מוזיאון על היסטורית העיירה (ההיסטוריה, הנכרית והיהודית), שם מופיע שהעיירה נכבשה ב[[י"ח סיוון]] (13 ביולי למניינם)}} נכבשה ליובאוויטש וסופחה לשטח הגרמני.

באותו הזמן, גרו כמה מאות יהודים ב[[ליובאוויטש]], והנאצים חיפשו טענה להתפטר גם מהם. ואכן, לא עברו ימים ספורים, וקבוצת יהודים נאסרה בתואנה שהם נלקחו לעבודה במחנה, אך בסופו של דבר נורו בידי הנאצים.

==גזירות הנאצים==

{{הערה|ראה בספר - '[[ליובאוויטש - העיירה של חב"ד]]', עמ' 463 ואילך}}בסיום חודש [[מנחם אב]] (כחודש אחרי כיבוש העיר), יצאה ההוראה שעל כל יהודי העיירה, מוטלת חובה לשאת על דש הבגד העליון הנראה כלפי חוץ - טלאי צהוב (עגול){{הערה|ב'ליובאוויצ'י - היסטוריה', תמונה}}. לאחר תקופה יצאה הוראה חדשה, ובא נצטוו היהודים לשאת סרט צהוב. ליהודים היה אסור לבקר במקומות ציבוריים, וכן לא לשוח עם האוכלסייה הנכרית. מי שהיה מפר את הגזירות - דינו מוות. אולם בפועל (הנאצים ימ"ש) הוציאו להורג, גם כאלו שלא עברו על הגזירות, ביניהם קבוצה של נערים צעירים.

בתקופה שלאחר מכן היו מספר פעמים של ביזוי התורה והיהודים הקשישים, כגון שאולצו לרקוד על ספרי תורה רח"ל וכדומה כשלאחר מכן נורו למוות בידי הנאצים.

==גטו ליובאוויטש==

ב[[שבת שובה]], ו' תשרי תש"ב, ריכזו הגרמנים את מאות יהודי ליובאוויטש הנותרים בגטו בכיכר המרכזית רק עם חפצים אישיים.
עוד קטע מזעזע{{הערה|שם, 466}}: בכיכר המרכזית - נלקחו מהם בכח 'חפציהם האישיים', ו-17 מהם הוצאו להורג במאסר{{הבהרה}} שהיה במקום. שאר היהודים העוברו לגטו קטן וצפוף שהיה בסה"כ רחוב אחד עם 19 בתים. סה"כ: לערך 25 יהודים בכל בית, הסובלים מחרפת רעב ותשושים מהעבודה הממושכת. במשך היום היו נשלחים לעבודות תשתיות עבור הגרמנים, שיוכלו לעבור להמשך הכיבוש על רוסיה.

===חיסול הגטו===
חיסול הגטו - שהיה צפוי לכל, נערך ב[[י"ד חשוון]]{{הערה|במקום אחר נאמר בכ"ד מר-חשוון}} [[תש"ב]], אנשי אס-אס ושוטרים מקומיים גררו יהודים לעבר הכנסייה המקומית, משם נלקחו בקבוצות, ונורו בתעלת ביוב בפאתי העיירה.

הנאצים ימח שמם וזכרם, רצחו במבצע החיסול על הגטו, 483 יהודים{{הערה|ב[[רשימות דברים]] בעמ' 330 נאמר כי נמצאו שם 630 יהודים. וב'ליובאוויצ'י - היסטוריה' מובא שמספר הנרצחים גבוה מהידוע.}}, ה' יקום דמם{{הערה|ברגר, [[שבועון בית משיח]] 984}}.

[[קובץ:קבר האחים.jpg|ממוזער|שמאל|קבר האחים בליובאוויטש בו נקברו היהודים שנרצחו בידי הנאצים בטבח הגדול בליובאוויטש]]

בעת הכיבוש הנאצי נהרגו גם אזרחים סובייטים לא-יהודיים, ביניהם כמה ממורי בית הספר המקומי{{הערה|ב'ליובאוויצ'י - היסטוריה' עמ' 141}}. אלה נרצחו בחשד לסיוע לפרטיזנים שקיננו באזור היערות שסביב ליובאוויטש, ועד סמולנסק. הפרטיזנים ביצעו, בהכוונת השלטונות הסובייטים, פעולות תגמול נגד הנאצים. אחת הפעולות - שריפת הגשר שעבר בתוך העיירה מעל הנהר בארזינה, ביום תשעה באב תש"ב{{הערה|"ליובאוויצ'י - היסטוריה" עמ' 113}}.

הנאצים הוציאו לאור בתקופת הכיבוש עיתונים שונים בשפה הרוסית, ובהם תעמולה נגד השלטון הסובייטי ונגד הפרטיזנים. לשם כך, סופרו בהם בהרחבה "עובדות מסמרות שיער" אודות מעלליהם של הפרטיזנים נגד הכנסייה, מעשי שוד וכו'.

מאידך היו מקומיים שסייעו לנאצים. תיאור מזעזע של מצב גופות הנספים שהובאו לקבר אחים, כשבוע לאחר שחרורה של ליובאוויטש - מופיע ב"ליובאוויצ'י - היסטוריה"{{הערה|"ליובאוויצ'י - היסטוריה" עמ' 111, 112}}.

הרב [[לייב חצרנוב]] סיפר שבביקורו ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תשכ"ו]] - סיפר גוי אחד על זמן המלחמה והעיד ששלושה ימים אחר הטבח האדמה ניכרה עדיין זעה מפני דם הקדושים (!) כמו כן סיפר, שהיה יהודי נפח שהועסק על ידי הגרמנים כדי לטפל בפרסות הסוסים וכו', וכששמע שעומדים להוציא להורג את יהודי ליובאוויטש הוא בחר למות עם אחיו היהודים. הוא ברח מהגרמנים והצטרף למשפחתו.
סיפור דומה שמע ר' [[אלישיב קפלון]] ממר ליאוניד גורביץ' מ[[אשדוד]], אודות דודו-זקנו, חייל בצבא האדום בשם בלינצ'יק, שביקש ממפקדיו לשוב אל משפחתו בליובאוויטש, כדי להיות איתם בגורלם, ושם נספה (כנראה על ידי מקומיים עוזרי הנאצים)!

סך-הכל נרצחו בליובאוויטש כ-700 איש (יהודים ולא-יהודים) {{הערה|יתכן שהמספר המצויין ברשימות דברים, כולל גם הנרצחים הנכרים}}.

הרציחות ב[[ליובאוויטש]] עדיין לא פסקו: בשנת תש"ב הובאו לליובאוויטש תושביה היהודיים של קראסנאיע, ובה נרצחו בידי הנאצים.

בז' אדר תש"ב (24 בפברואר 1942) הובאו ל[[רודניא]] יהודים מליובאוויטש ומ[[ליוזנה]] ומעוד עיירות, וחוסלו שם.

תושב רודניא בשם ר' שמואל הסנדלר {{הערה|שהיה היהודי האחרון שגר ב[[ליובאוויטש]] לאחר המלחמה (עד שעבר לרודניא)}} - סיפר לרב [[אבא דוד גורביץ]]' שביקר ברודניא בשנת [[תשכ"ח]], על הסבל שחווה בעת השואה:

"בתו התחתנה זמן קצר לפני הכיבוש הנאצי, ובעלה שהה בעיירה סמוכה שכבר נכבשה על ידי הגרמנים. נוצרה דילמה: מי יעבור למי, כלומר מי יותר טוב ליהודים - הקומוניסטים או הכובשים החדשים... בסופו של דבר היא עברה לבעלה. ר' שמואל ואשתו נמלטו מליובאוויטש ונותרו בחיים.

מאוחר יותר נרצחה הבת בידי הנאצים. לאחר שחרור האזור על ידי הסובייטים חשפו את העפר שכיסה את הנרצחים, והמתים נראו כישנים, בגלל האדמה הקפואה. ביניהם ראה גם את גופת בתו, הזעזוע ערער מאז את מצבו הנפשי.

רק בערב ראש השנה תש"ד (29 בספטמבר 1943){{הערה|במוזיאון הנ"ל מופיע העיירה שוחררה רק בט' תשרי ערב יו"כ תש"ד (8 באוקטובר למנינם)}}, שוחררה העיירה, לאחר סדרת נצחונות סובייטים ברחבי בריה"מ, שוחרר גם אזור רודניא, שבו נמצאת העיירה ליובאוויטש. ליובאוויטש הייתה חרבה, ונמצאו בה עשרה בתים בלבד, בקצה העיירה{{הערה|'ליובאוויצ'י - היסטוריה' עמ' 107}}.

הידיעה על הטבח בליובאוויטש ובסביבתה הגיעה לעיתונות באיחור רב. כך נכתב ב"הצופה" [עיתון] בכ"ג תמוז תש"ד{{הערה|בת משיח גליון 984}}:

{{ציטוטון|"בשנה זו הגיעה ידיעה לעיתונות על הטבח הגדול שערכו הגרמנים הנאצים בשנות הכיבוש ביהודי עיירה זו, ושכעת אין כבר זכר ליישוב יהודי במקום זה".}}
בעיירה נמצאת אנדרטה גדולה לזכר תושביה היהודיים של העיירה שנרצחו בעת הכיבוש הנאצי.

לאחרונה בעקבות פרסומו של סרט תיעודי חדש בשם "השואה, חזית המזרח", נחשפה עובדה היסטורית חשובה:

תושב העיירה בשם אלכסיי קיזייב, שהיה אז נער צעיר, סייע, עם אביו, להצלת מאה ושנים-עשר יהודים{{הערה|ראה [[שבועון בית משיח][ גליון 1008 - כתבתו של [[שניאור זלמן ברגר]]}}.

===החיים לאחר המלחמה===

בתיאור ליובאוויטש כפי שנראתה מיד לאחר המלחמה מסופר{{הערה|"[[רשימות דברים]]" עמ' 330 (מעדות אישית).}}:

"ואחרי אשר גברו הקאמוניסטן [הסובייטים] על הנאצים במלחמה כבדה שעברה בליובאוויטש - נחרבה העיר לגמרי, ואף מגדר כפר יצאה, ויש רק סימן של כפר עם בתים אחדים של נכרים"

סה"כ, נרצחו בליובאוויטש כ-700 איש, כולל הנכרים.

==הנוצרים מבקשים סליחה==

לאחר עשרות שנים, נערך טקס על קבר האחים, אותו ערכו הנוצרים וצאצאיהם אשר היו בעיירה בזמן המלחמה וסייעו או התעלמו מפעולותיהם של הנאצים נגד היהודים - כולם עמדו שם, מול מצלמות הטלוויזיה, ובקשו סליחה מהנרצחים!

==ראו גם==
* [[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]]
* [[מוזיאון ליובאוויטש (רוסיה)|מוזיאון ליובאוויטש]]
* [[בית שניאורסאהן שבליובאוויטש]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ליובאוויטש]]

ליובאוויטש - העיירה של חב"ד

2023-04-17T12:13:35Z

ידע חסידי: /* ראו גם */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ספר על העיירה [[ליובאוויטש]]|אחר=עיירה חסידית ברוסיה|ראו=ליובאוויטש}}
[[קובץ:הספר ליובאוויטש - העיירה של חב"ד.png|ממוזער|שמאל|כריכת הספר]]
הספר '''ליובאוויטש - העיירה של חב"ד''', הוא ספר הסוקר את היסטוריית ייסוד ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], מאז הוקמה, המשך קיומה בתקופת [[רבותינו נשיאנו]], תקופת מסך הברזל עד ימינו אלה כולל שחזור העיירה.

הספר יצא לאור בשנת [[תשע"ז]] בעריכת הרב [[אלישיב קפלון]], ובהוצאת ארגון 'ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים' - בראשות הרב [[גבריאל גורדון]].

במקביל לספר יצאה גם חוברת לשימוש המבקרים בעיירה - '''ליובאוויטש - ערש חסידות חב"ד''', עם מפות, דרכי הגעה, ושאר הדרכות לביקור בעיירה, גם הוא על ידי הארגון 'ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים'.

==ראו גם==
* [[אלישיב קפלון]]
* [[ליובאוויטש]]
* [[ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.mylubavitch.org/ האתר הרשמי של ארגון '''ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים'''].

[[קטגוריה:ליובאוויטש]]

מוזיאון ליובאוויטש (רוסיה)

2023-04-17T12:12:03Z

ידע חסידי: /* ראו גם */

[[קובץ:מוזיאון ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה מוזיאון ליובאוויטש]]'''מוזיאון ליובאוויטש''' הוקם ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בשנת [[תשס"א]] על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]].

עם פתיחת מסך הברזל, התחיל הרב [[נתן גוראריה]], ([[שליח]] [[הרבי]] בבופולו נ. י.) לדון עם ממשלת [[רוסיה]] בקשר לבניית מוזיאון מיוחד ב[[עיירה]] ליובאוויטש. במשך שנות הפעילות למען מטרה זו, קיבל הרב גואריה עידוד וזירוז מאת [[הרבי]] - להביא את התוכנית לביצוע.

בשנת [[תשנ"ו]] קנה הנגיד מר אליה סגל חלק מחצר רבותינו בליובאוויטש למטרה זו. בשנת [[תשנ"ח]] (1998) קנה חלק נוסף בחצר, ואת החלק השלישי והאחרון קנה בשנת [[תש"ס]] (2000).

מיד התחילה בניית בית המוזיאון במרכז החצר. ב[[ג' בניסן]] [[תשס"א]] הושלמה בניית המוזיאון והוא נפתח לציבור.

כיום מנהל את המקום הארגון "[[ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים]]" בהנהלת הרב [[גבריאל גורדון]] מ[[כפר חב"ד]].

==ראו גם==
* [[ליובאוויטש]]

*[[גבריאל גורדון]]

*[[ארגון ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.mylubavitch.org/ האתר הרשמי של ארגון '''ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים'''].

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]
{{קצרמר|מוסדות וארגונים}}

שיחה:ארגון ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים

2023-04-17T12:09:10Z

ידע חסידי: ידע חסידי העביר את הדף שיחה:ארגון ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים לשם שיחה:ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים

#הפניה [[שיחה:ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים]]

שיחה:ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים

2023-04-17T12:09:10Z

אני נגד העברה, כמו כל אחד מאישי חב"ד הראוי שיהיה להם ערך, ולחלופין הארגון הדורש ערך אישי. --[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 16:22, י"ג בתמוז, ה'תשפ"א 16:22, 23 ביוני 2021 (UTC)
:הנימוק לענ"ד, שבמקרה שעל האיש הערך דל במיוחד כי אין הרבה מה לכתוב עליו (כנראה), ומאידך הארגון לא כולל עוד הרבה אנשים פעילים וכו' אלא מזוהה בעיקר עם האיש עצמו - שהכליל את פעילותו באירגון, לכן עדיף האיחוד על שני ערכים דלים. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 16:51, י"ג בתמוז ה'תשפ"א
::אם הבעיה היא 'חוסר אנשים בארגון', יש את לוי מונדשיין, איז'ה קוגן, בערעל לאזאר (לא חבר רשמית, אך בפועל הוא חלק מהארגון) וכו'. --[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 17:53, כ' בתמוז, ה'תשפ"א 17:53, 30 ביוני 2021 (UTC)
:::זה שיש עוד חברים לא תורם לכך שלא יהיו שני הערכים דלים. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:47 • כ"ב בתמוז ה'תשפ"א

== צריך הרחבה ==

לענ"ד צריך קצת להרחיב את הערך, בכל אופן לא לאחד עם הערך [[גבריאל גורדון]] שמגיע לו ערך כמו הרבה אישים ציבוריים חב"דיים. [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 04:40, ח' באדר א', ה'תשפ"ב
:אין חולק שצריך הרחבה, הדיון הוא מה לעשות עד ההרחבה... ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:53 • ח' באדר א' ה'תשפ"ב

ארגון ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים

2023-04-17T12:09:10Z

ידע חסידי: ידע חסידי העביר את הדף ארגון ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים לשם ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים

#הפניה [[ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים]]

ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים

2023-04-17T12:09:09Z

{{עריכה}}
[[קובץ:גבריאל גורדון - אוהל ליובאוויטש.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב [[גבריאל גורדון]], יו"ר הארגון בהדלקת נר התמיד ב[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]]]]
הארגון '[[ליובאוויטש]] - [[רוסיה]] - המקומות הקדושים', הוא ארגון הפועל ב[[עיירה]] ליובאוויטש לשימור המקומות הקדושים ואתרי ה[[עיירה]] היהודיים ב[[עיירה]], ואלו הן: החצר (בתוכה [[מוזיאון ליובאוויטש (רוסיה)|מוזיאון ליובאוויטש]] ודגם של הזאל הגדול), אוהל רבותינו בליובאוויטש{{הערה|בו קבורים גם בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] - [[ברוך שלום שניאורסון]] ובנו של [[אדמו"ר המהר"ש]] - הילד [[אברהם סענדער שניאורסון (בן המהר"ש)|אברהם סעדער שניאורסאהן]].}}, [[אוהל הרבניות]], [[בית שניאורסון בליובאוויטש]], [[בית העלמין בליובאוויטש]] (+ בית העלמין העתיק), קבר האחים היהודי בליובאוויטש, נהר הברזיה{{הערה|נחשב לאתר קדוש מפני שעליו עמד ה[[מקוה]] של [[ליובאוויטש]] בו טבלו [[רבותינו נשיאינו]], כיום נבנו מדרגות בטון המוליכות למקום בכדי שיוכלו לטבול לפני הכניסה ל[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]] שבעיירה.}}, והעיירה הקדושה בכללי.

הארגון פועל בראשותו של הרב [[גבריאל גורדון]], השליח בעיירה והמנהל בפועל של הארגון, ובהכוונתם של הרבנים [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[שלמה דובער פנחס לאזאר]], [[אלכסנדר ברדה]] (יו"ר איגוד הקהילות היהודיות ב[[רוסיה]]), [[יוחנן גוראריה]], [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], [[משה הבלין]], שניאור זלמן הכהן כאהן (דיין ברבנות הראשית של [[מוסקבה]]), [[יצחק קוגן|יצחק (איז'ה) קוגן]] ולוי יצחק מונדשיין ([[שליח]] [[הרבי]] לעיר [[רודניא]]).

==פעולותיו של הארגון==

בשנים האחרונות שופצו האתרים היהודיים בעיירה: שיפוץ כללי של [[בית העלמין בליובאוויטש]], בו נמצאו מאות מצבות של תושבי ליובאוויטש בעבר. שיפוץ [[בית שניאורסאהן שבליובאוויטש]], בניית דגם של הזאל הגדול של הישיבה כפי שהיה בעבר, שיפוץ מחדש של [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]], בניית בית הכנסת אורחים למבקרים בליובאוויטש{{הערה|שני מבנים האחד בן קומה אחת והשני בן שתי קומות המוצבים על יד חצר רבותינו העיירה ונהר הרזינא אשר בכניסה לעיירה}}, קריאת שם רחוב החצר בשם 'חב"דסקאיא', קריאת שאר שמות הרחובות כשמותיהם בזמן רבותינו, בניית 'חומה' חדשה סביב החצר בליובאוויטש, בניית מדרגות בטון היורדות לנהר הברזינא בכדי שיוכלו לטבול קודם הכניסה לאוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש{{הערה|במקום בו היה המקוה בעבר בו טבלו [[רבותינו נשיאינו]]}}, הוצאה לאור את הספר '[[ליובאוויטש - העיירה של חב"ד]]' והחוברת 'ליובאוויטש - ערש חסידות חב"ד'{{הערה|בעריכת הרב [[אלישיב קפלון]]}}, אסיפת מסמכים ותצלומים מליובאוויטש מכל הזמנים - 'ארכיון ליובאוויטש', ועוד.

===שיפוץ בית העלמין===

{{ערך מורחב|בית העלמין בליובאוויטש}}

בית העלמין [החדש]{{הערה|ראה בהרחבה [[בית העלמין בליובאוויטש|כאן]].}} עבר שיפוץ נרחב שכלל חפירה באדמה, עקירת עצים ושיחים וכדו' - לצורך חשיפת מצבות שטבעו בבוץ או שכיסום שיחים וענפים. הפרוייקט התחיל בשנת תשע"ו כשעד עתה - נתגלו מאות מצבות שנפלו בהפצצות הנאצים.

===שיחזור הזאל הגדול===
הזאל הגדול של [[תומכי תמימים]] שנבנה בעיירה על מקום בית [[אדמו"ר הצמח צדק]] ע"י [[אדמו"ר הרש"ב]], שוחזר מחדש, ע"פ זכרונות [[הרבי הריי"צ]], עדויות של חסידים מהתקופה, וכדו'. הנחת אבן הפינה נערכה ברוב עם.

{{ערך חסר|}}

==הערות שוליים==

==ראו גם==
* [[מוזיאון ליובאוויטש (רוסיה)|מוזיאון ליובאוויטש]]
* [[בית שניאורסאהן שבליובאוויטש]]
* [[בית העלמין בליובאוויטש]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.mylubavitch.org אתר הארגון]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]
[[קטגוריה:ליובאוויטש]]

מוזיאון ליובאוויטש (רוסיה)

2023-04-17T12:08:36Z

ידע חסידי:

[[קובץ:מוזיאון ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה מוזיאון ליובאוויטש]]'''מוזיאון ליובאוויטש''' הוקם ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בשנת [[תשס"א]] על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]].

עם פתיחת מסך הברזל, התחיל הרב [[נתן גוראריה]], ([[שליח]] [[הרבי]] בבופולו נ. י.) לדון עם ממשלת [[רוסיה]] בקשר לבניית מוזיאון מיוחד ב[[עיירה]] ליובאוויטש. במשך שנות הפעילות למען מטרה זו, קיבל הרב גואריה עידוד וזירוז מאת [[הרבי]] - להביא את התוכנית לביצוע.

בשנת [[תשנ"ו]] קנה הנגיד מר אליה סגל חלק מחצר רבותינו בליובאוויטש למטרה זו. בשנת [[תשנ"ח]] (1998) קנה חלק נוסף בחצר, ואת החלק השלישי והאחרון קנה בשנת [[תש"ס]] (2000).

מיד התחילה בניית בית המוזיאון במרכז החצר. ב[[ג' בניסן]] [[תשס"א]] הושלמה בניית המוזיאון והוא נפתח לציבור.

כיום מנהל את המקום הארגון "[[ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים]]" בהנהלת הרב [[גבריאל גורדון]] מ[[כפר חב"ד]].

==ראו גם==

* [[ליובאוויטש]]

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]
{{קצרמר|מוסדות וארגונים}}

ליובאוויטש

2023-04-17T12:07:43Z

ידע חסידי: /* בשואה */

{{פירוש נוסף|נוכחי=עיירה ליובאוויטש|אחר=חסידות חב"ד - ליובאוויטש, לפורטל ליובאוויטש או לגיליון ליובאוויטש|ראו=[[חסידות חב"ד]] [[ליובאוויטש (פירושונים)]] ו[[משתמש:לוחם חב"די/פורטל:ליובאוויטש|פורטל:ליובאוויטש]]}}
[[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור מפת ה[[עיירה]] ליובאוויטש]]
'''לְיוּבַּאווִיטְש''' (בעברית: לוּבַּבִיץ. באנגלית: Lyubavichi. ברוסית: Люба́вич. בפולנית: Lubawicze) היא [[עיירה]] קטנה ב[[רוסיה]] במחוז סמולנסק סמוך לגבול [[בלארוס]].

העיירה ליובאוויטש הייתה מקום מושבם של רוב נשיאי [[חסידות חב"ד]], ושימשה כמרכז פעילות חסידות חב"ד במשך 102 שנה (תקע"ג - תרע"ו). גם כיום, שנים רבות אחרי עזיבת העיירה, ממשיכה חסידות חב"ד להקרא "חסידות חב"ד ליובאוויטש".

בבית העלמין בליובאוויטש נמצאים אהלי כ"ק אדמו"ר הצ"צ, ובנו כ"ק אדמו"ר המהר"ש. והשטח בו גרו בעבר [[רבותינו נשיאינו]], משמש כיום כמוזאון לתולדות רבותינו נשיאינו בעיירה ליובאוויטש.

==השם==
לא ידוע מה היה שם העיירה שניתן לה ע"י מייסדה, ולא ידוע אם בכלל נתנו לה שם. רק לאחר תקופה ניתן לה השם "ליובא" (שפירושו ברוסית ובפולנית: "אהבה"). ובמשך הזמן צורפה גם הסיומת "וויטש", וכך נוצר השם המלא "ליובאוויטש"{{הערה|"ספר הזכרונות" פ"א. אך ראה בספר "ליובאוויטש - ערש חסידות חב"ד" עמ' ו שכתבו, שמצינו מסמך משנת ה'רנ"ד, שכבר בו נקראת ליובאוויטש בשם זה ("ליובאוויטש"). ובעמ' יא כתבו : "ברשימה אחרת של הרבי, מובאת הערכה באשר לתקופה שבה החלה העיירה להיקרא בשם זה: "הגאון שלום שלמה, זקן הרבנית של הרה"צ ד' יששכר דוב, בהיותו ילד שמע מפי זקנים וישישים שהם היו רגילים לקרוא שם היישוב "ליובא" כמו שהיו קוראים אותה בילדותם". ומזה יש לשער אשר בשנות ה'ש"נ - ה'ש"ס (1560 - 1590) לערך נקראה שם העיר "ליובאוויטש".}}.

הרבי הריי"צ כותב{{הערה|שם}}, שהשם "ליובא" ניתן לעיירה על שם ה[[אהבת ישראל]] שאפיינה את דמותו של מייסד העיירה, יהודי בשם [[ר' מאיר]], שהתפרסם באהבתו לכל אחד. ר' מאיר הרבה לגמול חסד עם כולם, ושמו נודע לתהלה בכל הסביבה והתפרסם למרחקים. על שמו נקראה העיירה אותה הקים בשם "ליובא" (אהבה).

ו[[המהרי"ל]] (אח רבינו הזקן) כותב{{הערה|שארית יהודה למהרי"ל (אחי רבינו הזקן), אבן העזר סי' נב (בתשובה ששלח לכ"ק אדמו"ר הצ"צ בעניין כתיבת שם "ליובאוויטש" בגט)}}, שהשם ניתן על שמו של השר הראשון שהקים את העיירה, ששמו היה "לובייעצקי".

==מיקום==
העיירה ליובאוויטש נמצאת במרכז היישוב החקלאי "ליובאביצ'י" (Любавичское сельское поселение) בחבל רודניאנסקי שבמחוז סמולנסק (סמוך לגבול בלארוס). סמוכה לעיירות: בבינוביטש, דוברומיסלא, רודניא, ליאזנא, לאדי, והרדישטש.

בעבר, בעקבות מלחמות בין [[רוסיה]] ו[[פולין]], הייתה העיירה עוברת לעיתים קרובות בין המדינות{{הערה|אמנם למרות זאת, תושביה הגויים תמיד היו פולנים, ולא רוסים (ספר הזכרונות).}}. בשנת ה'רפ"א (1521) חתם וואסילי השלישי מלך רוסיה על הסכם מסירת כמה עיירות באיזור סמולנסק לפולין, ביניהם גם העיירה ליובאוויטש. הסכם דומה חתם איוואן האיום בשנת ה'שט"ז (1556){{הערה|"ליובאוויטש - תולדות העיירה" מאת הרב שלום בער לוין}}. במהלך השנים עברה העיירה גם בין המחוזות אורשה, סמולנסק, ויטבסק ומוהילב.

==תיאור כללי==
ליובאוויטש מעולם לא היתה עיר גדולה, למרות שבתקופות מסוימות היו זורמים אליה מאות [[חסידים]] מכל רחבי רוסיה. שטח העיירה הוא כקילומטר וחצי על קילומטר וחצי. בצפון העיירה זורם נהר גדול שנקרא "נהר ברזינה"{{הערה|מקור נהר "בריזנה" היה בכפר הנושא אותו שם. כפר זה עצמו נקרא כן בגלל יער עצי הליבנה המקיפו. 'עצי ליבנה' ברוסית: בריוזה Березы (ספר הזכרונות).}} (reka berezina), ובמערב העיירה זורם עוד נהר, קטן יותר (reka khuditsa), שנקרא "נהר המצבה"{{הערה|משום שהוא נובע מתוך אחת המצבות בבית העלמין העתיק. האותיות שעל גבי המצבה היו מחוקות, ולכן אי אפשר לדעת של מי היה הקבר שנמצא שם. מדור לדור נמסרה האזהרה שלא להשתמש במי "נהר המצבה" לשתיה או לרחצה (ספר הזכרונות).}}.

העיירה מוקפת בייערות גדולים, שמשווים לה מראה של מקום מבודד. וכפי שכותב [[הרבי הריי"צ]] ב[[ספר הזכרונות]]:

{{ציטוט|תוכן=
"ליובאוויטש, הנמצאת בפלך מוהילוב (במחוז בבינוביץ, ואחר-כך במחוז אורשה) ושוכנת על נהר דנייפר שברוסיה הלבנה, היתה מוקפת מאז ומתמיד יערות גדולים ששיוו לה מראה של מקום מבודד, והעניקו לתושביה תחושת התבודדות. כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתיחד לנפשם ולהתקרב אל ה' ובריאתו. זו הסיבה לעובדה שצדיקים נסתרים רבים קשרו את גורלם עם ליובאוויטש והטביעו עליה את חותמם, עד שאנשים המתוודעים אל תולדותיה של ליובאוויטש, מראשית ייסודה, מתרשמים ממנה כעיר אגדית, הקשורה בפרק מרתק ומותח של חיים יהודים".|מרכאות=כן}}

מרכז העיירה שימש בעבר כמקום השוק מרכזי, שבו התרכזו החנויות{{הערה|כ"ק אדמו"ר הצמח צדק מזכיר את רחבת השוק (חידושים לג, ד): "שהשער של המטלה ההולכת לעיר דובראוונא והשער של המטלה ההולכת לוויטעפסק או לרודניא אינן מכוונות כלל זה נגד זה... שכולם מפולשים לפלטיא הוא הרחוב שבאמצע העיר ששם החנויות כולם".}}. כל יום ראשון היה שוק של הגוים מכפרי הסביבה, שהיו מביאים התוצרת שלהם למכור, וקונים בחנויות את מה שהם צריכים{{הערה|"ליובאוויטש וחיילה" מאת הרב רפאל כהן.}}. בעיירה היה מתקיים גם יריד, במשך חודש אחד בשנה (ינואר), ואליו היו באים אנשים משקלאב, וויטעבסק, מוהילוב, ומעוד מקומות{{הערה|שו"ת הצ"צ או"ח סי' כד. אמנם בעיר ווילנא היה נדפס לוח שנה, ובסופו רשימת הירידים האמורים להתקיים במשך השנה. בעיירה ליובאוויטש רשומים כל שנה שני ירידים, האחד בחודש טבת (ינואר) והשני בחודש תמוז (יוני). וכן באתר של העיירה "ירידים - עם יבוא סחורות עד 1.5 מיליון רובל. היו 2 ירידים: 29 ביוני. ומ-6 בינואר עד 6 בפברואר".}}.

בעבר היה בעיירה מספר [[בתי כנסת]] (בנוסף לבית הכנסת בחצר הרבי): בנימינ"ס שטיבל, הבית מדרש (כך שמו), גולדעס מנין, טומסקער מנין, בית הכנסת על יד האהל, ומנין חחלוקא. בנוסף לכך היה בעיירה טחנת קמח של מים (על יד גשר הנהר). בית מרחץ ומקוה. אורוות סוסים, מחסן עצים ובית מרקחת. ברחוב חחלוקא היה בית הדואר (עם טלגרף). תחנות הרכבת הקרובות לליובאוויטש נמצאות ברודניה ובקרסנה. בעבר הדרכים היו בלי כביש, והיו עגלונים שהיו נוסעים עד תחנת הרכבת{{הערה|ראה "ליובאוויטש וחיילה"}}.

שמות רחובות העיירה השתנו מספר פעמים במהלך השנים. בספר הזכרונות כותב הרבי הריי"צ, שממרכז העיירה (השוק) היו יוצאים שלשה רחובות מרכזיים: רחוב "ברום" שהוליך אל דוברומיסל (Dobromysl). רחוב "שילבה" שהוליך אל רודניה, ורחוב "חכלוקה" שהוליך אל רססנה (Rossasno) . ונוסף על רחובות אלה, היו מספר סימטאות: "סיריצה", "הסימטא הקרה", "ויגאן" ו"סימטת הנהר".

ב[[ליובאוויטש וחייליה]] כותב את שמות הרחובות: "שילעווע, חחלוקא, פטרבורג. שייער גאס, ונקרא די קאלטע גאס (בו גרו הגוים), ברוקגאס, הרחוב שלפני ככר השוק, ככר השוק".

==אוכלוסיה==
במהלך רוב שנותיה, העיירה הייתה מאוכלסת ברובה ביהודים, שחיו בשלום עם שכניהם הגוים.

בשנים תקט"ז - תקי"ז (1755 - 1756) היה בליובאוויטש 75 - 80 משפחות יהודיות{{הערה|ספר הזכרונות}}.

בשנת תקמ"ד (1784) היה בליובאוויטש כ50 משפחות יהודיות{{הערה|הרב לוין שם}}.

בשנת תקע"ג (1813) היה בליובאוויטש כ110 משפחות יהודיות{{הערה|ספר הזכרונות}}.

בשנת ה'תר"כ (1860): היה בליובאוויטש 1516 נפשות, מתוכן 978 יהודים.

בשנים שלאחרי זה התרבתה האוכלוסיה עד שמנתה כ300 משפחות יהודיות וכ100 משפחות נכריות.

לאחר עזיבת רבותינו נשיאינו, עזבו יהודים רבים את העיירה, וכשפרצה מלחמת העולם השנייה, נשארו בליובאוויטש רק כ110 משפחות יהודיות.

העיירה כיום (1998) מונה 545 תושבים נכרים. ואין יהודים שגרים בעיירה.

==היסטוריה==
העיירה ליובאוויטש מוזכרת (לראשונה) במסמך משנת ה'רנ"ד{{הערה|"ליובאוויטש - ערש חסידות חב"ד" (עמ' ו). אך הרב לוין כתב שלראשונה נמצאת במסמך משנת ה'רפ"א.}}. יש שמשערים שהעיירה הוקמה לאחר גירוש ספרד בשנת ה'רנ"ב{{הערה|לוין שם}}, כשהיהודים החלו להתיישב בפולין. אמנם יש שמקדימים את זמן הקמתה לפני גירוש ספרד{{הערה|"ליובאוויטש - ערש חסידות חב"ד" שם}}.

הרבי הריי"צ מספר על הקמת העיר:

{{ציטוט|תוכן=
"פרשת ייסודה של ליובאוויטש, בעבר הרחוק רחוק, קשורה באישיות יהודית מענינת, שזכרה לא נשכח במשך הדורות עד לזמננו. שם האיש היה רבי מאיר, ונמנה על אותם צדיקים שרצו לחיות רק על יגיע כפיהם. כיון שלא רצה להשאר במקום מגוריו הישן, כי אם להניח בסיס חדש לקיומו וקיום יהודים נוספים - עזב, יחד עם שלש משפחות נוספות, את עירו והלך לחפש איזו שהיא פנה נדחת כדי להתנחל שם ולהתפרנס מעמל כפים. נראה שחלומו היה להקים כפר יהודי... השטח שנבחר, עליו קמה ליובאוויטש, התאים מאוד להגשמת הרעיון, שכן היה מוקף יערות ונמצא לחופו של נהר. רבי מאיר והמשפחות שהלכו אתוהתמסרו מיד לעבודה: חטבו עצים ביער ובנו להם בתים.

לפי המסופר הצטיין רבי מאיר במיוחד באהבתו הגדולה ליהודים, ואף לאינם יהודים. אהבת ישראל שלו היתה בלתי מוגבלת, וגם כלפי אחרים גילה אהבה. בפיו היה שגור הפתגם: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו - רוח המקום נוחה הימנו", וברור שרוח הבריות נוחה ממי שמתייחס בידידות ובחסד לכל אחד. ולא רק את האדם, בחיר היצורים, בלבד הוקיר רבי מאיר - כי אם גם את כל נברא, ואף אם זה בעלי־חי ההולך על ארבע או מעופף בשמים. מובן שרבי מאיר זה הרבה לגמול חסד עם יהודים ועם אינם יהודים. כך נודע מיד שמו לתהלה בכל הסביבה ואף התפרסם למרחקים... כך היתה "ליובאוויטש" סמל לאהבת ישראל, אהבת הבריות, ועל הכל, כמובן, אהבת ה׳, בורא הכל.

רבי מאיר היה הראשון לשורת צדיקים נסתרים במשך מאות שנים אשר ראו בליובאוויטש את ביתם. לפיכך זכתה ליובאוויטש, מאוחר יותר, להיות "עיר ואם בישראל", שממנה באו סמכות והנהגה שהוכרו בכל העולם היהודי".|מרכאות=כן}}

בליובאוויטש הייתה קהילה של יהודים, עוד הרבה לפני שחסידות חב"ד קבעה בה מושבה. וכבר בסביבות שנת ה'ת"מ "היתה ליובאוויטש עיירה שמאחוריה עבר עשיר".

בספר הזכרונות מסופר על שני צדיקים נסתרים שחיו בעיירה ליובאוויטש, בשנת ה'ת"מ או ה'ת"נ, ר' בנימין ור' וולף. ר' בנימין זה הקים את בית הכנסת העתיק ביותר בליובאוויטש שנקרא "בנימינ'ס שטיבל" (אם כי לאמתו של דבר נבנה ביתכנסת זה מספר פעמים מחדש במשך ימי תולדותיו, לאחר שנחרב בשריפות שעברו עליו).

וכן מסופר שם על עוד צדיקים נסתרים שחיו בה, בדור שלאחריהם: ר' יוסף (רב העיירה), ר' זבולון הסופר, ר' בנימין ור' וולף (דור ב) ור' ישכר בער. כל אלו היו מתלמידי הבעש"ט (ולאחרי זה מתלמידי המגיד ממעזריטש).

===תקופת אדמו"ר הזקן===
בשנים: תקט"ז - תקי"ז, היה
כ"ק רבינו הזקן, בהיותו ילד כבן 11-12, נשלח ע"י אביו לעיירה ליובאוויטש ללמוד אצל הגאון ר' יוסף. ר' יוסף מסרו לחתנו ר' יששכר בער מקאבילניק שילמד אותו. במשך שתי שנים (תקט"ז - תקי"ז) למד רבינו בליובאוויטש. בתקופה זו התאכסן בדירתו של ר' נפתלי 'בטלן' ושצערע-דוואשע החנוונית. קביעת מקום לימודו היה בחדר השני של בית המדרש "פועלי צדק משכימי קום"{{הערה|ראה "ליובאוויטש ערש חסידות חב"ד. אך בספר בית רבי פ"א כתב: "בהיותו בן י"ב שנה לקח לו אביו לרב, את הרה"ק רבי ישכר בער זלה"ה מגיד מישרים דליובאוויטש. וכאשר התחיל הרב ללמוד עמו נבהל משמוע גודל חריפותו ובקיאותו, ואמר לאביו שבנו אינו צריך לרב, ופסק מללמוד עמו. ומאז היה לומד בפני עצמו בשקידה נפלאה יומם ולילה ושמו הטוב יצא למרחוק".}}. על המקום בו למד רבינו הזקן, הוקמה לימים חצר רבותינו נשיאינו.

וכותב ע"ז הרבי הריי"צ{{הערה|ספר הזכרונות}}:

{{ציטוט|תוכן=
"ליובאוויטש היתה גם מקום התורה אליו נדד אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן, בילדותו, ללמוד תורה. ומפי מי? - מפי אותו רבי יששכר דב! רבי שניאור זלמן, מורה ומייסד חב"ד, לא ידע אז אפילו על החסידות בכלל ואף לא שמע אז, יש להניח, את שמע הבעש"ט - הוא היה אז נער בן שתים עשרה שנה. ודאי שמע אז את יסודות החסידות כפי שהוסברו בדרשות רבי יוסף המגיד. רבי שניאור זלמן למד תורה לא רק מפי יששכר דב, אלא אף מפי חותן רבו, רבי יוסף המגיד, וכנראה גם מפי רבי זבולון הסופר, שכן שלשה אלו היו שרויים תמיד ביחד. רוח החסידות הורגשה בכל דבריהם, בכל פרטי התנהגותם, וביחסם לאנשים, ובמיוחד לאנשים פשוטים..."

"...מאוחר יותר כשעבר רבי דוב בער למזריטש והנהיג משם את התנועה החסידית, במשכו אליו מגדולי וטובי העם באותה תקופה, נקשר גם רבי שניאור זלמן אליו. בכך היה רבי שניאור זלמן ל"נכד" כפול של הבעש"ט, הן כתלמידו של רבי יששכר דב מליובאוויטש והן כתלמידו של רבי דוב בער ממעזריטש ממלא־מקומר של הבעש"ט. בקשר כפול זה שנקשר אל הבעש׳׳ט חוזק הקשר שלו גם עם ליובאוויטש, העיירה בה למד בשנות נעוריו אצל רבי יששכר דוב. כך הונח היסוד להתקשרותה של חסידות חב"ד עם העיירה ליובאוויטש, למרות שאדמו"ר הזקן עצמו קבע חצרו בליאזנא ולאחר מכן בליאדי, ורק בדור השני לחסידות חב"ד נקבעה בירתה בליובאוויטש ע"י אדמו"ר האמצעי".|מרכאות=כן}}

מאוחר יותר, בעת שהיה רבינו אצל רבי מנחם מענדל מהורודוק, נפגש שם שוב עם ר' ישכר בער{{הערה|בית רבי שם}}. וברבות השנים אחרי שיסד רבינו הזקן את חסידות חב"ד, נהפכו היוצרות נעשה ר' יששכר בער חסיד של רבינו הזקן{{הערה|שם}}.

גם בנו של ר' ישכר דוב, ר' יוסף מליובאוויטש, היה מגדולי תלמידי רבינו{{הערה|שם}}. וכן החסיד ר' צבי הירש זרחי, מתלמידי רבינו הזקן, גר בליובאוויטש{{הערה|ראה אהלי ליובאוויטש (ג. עמ' 32).}}. ובשו"ת רבינו הזקן (סימן יז) מובאת שאלה הלכתית שנשלחה לרבינו מאת "ר' בנימין מ"צ (מורה צדק) דליובאוויטש".

בשנת תקע"ב (1812) חיל של נפוליאון הוצב בליובאוויטש, למשך שבועיים.

===תקופת כ"ק אדמו"ר האמצעי===
בעת הסתלקות אביו אדמו"ר הזקן, ביום כ"ד בטבת שנת תקע"ג (1812), שהה אדמו"ר האמצעי בעיירה קרמנצ'וג ושם קיבל על עצמו את הנשיאות. ולאחר מסע (שכונה "מסע ההכתרה") בין עיירות רוסיה, בחר אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה ליובאוויטש, ואליה הגיע (עם כל משפחתו) יחד עם אלפי חסידים, ביום ח"י באלול תקע"ג. בעת הגעתו סיפר אדמו"ר האמצעי לחסידים על כך שאדמו"ר הזקן בילדותו, למד בעיירה ליובאוויטש אצל רבי ישכר בער מליובאוויטש. והוסיף וסיפר שאדמו"ר הזקן התגלה אליו וביקש ממנו לקבוע את מושבו בליובאוויטש.

הנסיך צ'חווסקי, ששלט על העיירה, צווה על עובדיו לכרות מהיערות שלו כדי להקים בתים עבור הרבי והחסידים{{הערה|1=[https://col.org.il/news/133150 כלי הכסף שקיבל הרבי האמצעי מהנסיך, כשהתיישב בליובאוויטש] {{COL}}}}. ומיד כשהתיישבו החסידים בליובאוויטש בנו שם גם מקוה. אחר כך בנו את המקוה על שפת הנהר, לא רחוק מהחצר של רבותינו.

לאחר התיישבות אדמו"ר האמצעי בליובאוויטש, התחילו לנהור לשם אנ"ש מכל המדינה. מליובאוויטש החלה תורת חסידות חב"ד, להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאוויטש הלך וגדל. כשהתרבה מאד מספר האורחים המגיעים לליובאוויטש הוכרח רבינו לתקן תקנות מיוחדות המגבילות את רשיון הנסיעות האלו.

===תקופת אדמו"ר הצמח צדק===
אדמו"ר הצמח צדק התיישב בליובאוויטש, יחד עם דודו וחותנו אדמו"ר האמצעי, בשלהי שנת תקע"ג - תחלת שנת תקע"ד (1813). ואחרי הסתלקות אדמו"ר האמצעי, בשנת תקפ"ח (1827) קיבל את נשיאות חב"ד, ונהג את נשיאותו בליובאוויטש, קרוב לארבעים שנה. במשך התקופה הזאת יסד ישיבה בליובאוויטש.

רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הצמח צדק: משנת תקצ"ב (1832) ואילך, היה הרב יששכר בער הלוי הורביץ, ואחריו - הרב אברהם ב"ר אביגדור הכהן.

אדמו"ר הצמח צדק היה הראשון מבין אדמו"רי חב"ד שהיה בליובאוויטש עד יומו האחרון - בי"ג ניסן תרכ"ו (1866), ושם מנוחתו כבוד. בצוואתו כתב שלא לבנות בנין על קברו לא מלבנים ולא מעצים. אמנם למעשה חששו שהגוים יחפרו בקבר לחפש שם זהב, שאולי הוטמן בו, ולכן הוכרחו לבנות אהל של קירות גבוהים מסביב לקברו, בלי גג. ואחר כך הוסיפו ובנו עוד חדר לצד הדרומי של האהל, להיות בית המדרש סמוך לקברו.

===תקופת אדמו"ר המהר"ש===
אדמו"ר המהר"ש גר כל ימיו בליובאוויטש. רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר מוהר"ש, היה הרב אברהם ב"ר יוסף זעליגסון. אדמו"ר המהר"ש נסתלק בליובאוויטש בי"ג תשרי תרמ"ג (1882), ושם מנוחתו כבוד, באהל שבנו עבור אביו אדמו"ר הצמח צדק.

===חורבן ליובאוויטש===
{{ערך מורחב|ערך=[[חורבן ליובאוויטש]]}}
"חורבן ליובאוויטש" הוא כינוי לתקופה של אחת-עשרה שנים בין [[הסתלקות]] [[הרבי המהר"ש]] עד לקבלת הנשיאות של בנו [[הרבי הרש"ב]] ([[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] - [[ראש השנה]] [[תרנ"ד]]), בהם סרבו שני בני הרבי המהר"ש הרבי הרש"ב ואחיו הבכור [[הרז"א]] לקבל את הנשיאות, ו[[חסידות חב"ד]] נשארה ללא נשיא רשמי{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&st=&pgnum=428&hilite= חלק ג' עמ' שפח].}}. תקופה זו מכונה חורבן היות ובה הצטמצמו משמעותית ממדי חסידות חב"ד.

===תקופת אדמו"ר הרש"ב===
בקיץ תרנ"ז (1897) ייסד אדמו"ר הרש"ב את ישיבת תומכי תמימים. וגם התחיל לבנות מקוה אלא שהיו בזה מניעות עצומות, והוחלט לשפץ את המקוה הקודם במקום. רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הרש"ב היה הרב דוד יעקובסון.

בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת תרע"ו (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש, ובט"ז חשוון תרע"ו עזבו הרבי ומשפחתו את ליובאוויטש. בהיותם בדרך, התבטא הרבי הרש"ב באזני בנו, אדמו"ר הריי"צ, כי אדמו"ר האמצעי התיישב בליובאוויטש בחודש מרחשוון, וכעת - מאה ושתיים שנה לאחר מכן, בחודש מרחשוון תרע"ו, הם עוזבים את ליובאוויטש, וביאר באזניו ביאור על משקל המספר ק"ב - מספר השנים בה שכנה מרכז חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש.

אחרי נסיעת הרבי מליובאוויטש, נשארה ישיבת תומכי תמימים ללמוד בישיבה עוד שנתיים וחצי. אחרוני התלמידים עזבו את העיירה ליובאוויטש, בדרכם לישיבה בקרמנטשוג, בשלהי קיץ תרע"ח (1918).

לפני נסיעת הקבוצה האחרונה של תלמידי הישיבה מליובאוויטש, סידרו את כל החפצים שנשארו, לחלקם ולהצניעם כמה שאפשר. חפרו בעומק, במרתף של בית הרבי, והצניעו שם את החפצים. לאחר נסיעתם של האחרונים הרסו הגויים המקומיים את ה'אוהל' (הוא נבנה מחדש רק בשנת תשכ"ו).

אחרי נסיעת אחרוני תלמידי הישיבה מליובאוויטש, בשלהי תרע"ח (1918), התנחלה העירייה בחצר הרבי. בתחילת חודש ניסן תרפ"א (1921), ככלות שנה ראשונה להסתלקות אדמו"ר מוהרש"ב, נשרפו כל הבתים שבחצר רבותינו בחצי שעה, וכל מה שהיה במרתפים נשדד ונשבר על ידי הגוים.

בעקבות עזיבת הרבי הרש"ב וישיבת תומכי תמימים את העיירה, חוו התושבים נפילה כלכלית קשה, שכן מרבית מן התושבים התפרנסו מאכסניות ועבודות דומות התלויות במבקרים הרבים שפקדו את העיירה. השלטון הקומוניסטי ששלט באותה עת הוסיף על הקשיים הכלכליים, ומרבית מיהודי העיירה עזבו לערים הגדולות.

===תקופת אדמו"ר הריי"צ===
אדמו"ר הריי"צ נולד בי"ב תמוז תר"מ (1880) בליובאוויטש. בקיץ תרנ"ג (1893) התקיימה הבר מצווה שלו בחצר הרבי בליובאוויטש, ובשלהי שנת תרנ"ז (1897) התקיימה חתונתו שם. כשנפתחה ישיבת תומכי תמימים מונה להיות מנהל הישיבה.
אחרי חתונתו, בנו בבית אביו עוד חדר אחד עבור דירתו. אחר כך עבר לגור בבית אחר בחצר הרבי.

בתחילת חודש ניסן תרפ"א (1921), לאחר עזיבת הרבי ותלמידי הישיבה את ליובאווטיש, כמה מאנ"ש שעדיין גרו בליובאוויטש, העבירו את בית הכנסת לבית החומה. בנין המקוה נחרב, ובתחלת שנת תרפ"ב (1921) שלח להם אדמו"ר הריי"צ סכום כסף לתיקון המקוה.

בערב ר"ח אלול של אותה שנה (תרפ"ב) נסע אדמו"ר הריי"צ לליובאוויטש להשתטח באהלי הקודש. בהיותו שם חזר מאמר חסידות בבית הכנסת אשר בבית החומה. הייתה זאת הפעם היחידה שביקר בליובאוויטש אחרי קבלת הנשיאות. בתקופה שנחרבה החצר נחרב גם האהל. גם בית המדרש המחובר לאהל נחרב והגוים גנבו את כתלי הגדר. בשנת תרפ"ד (1924) השתדל אדמו"ר הריי"צ לתקן את האהל, אמנם המצב הכללי הלך והחמיר במשך השנים.

בית הכנסת בכפר נסגר על ידי הקומוניסטים באמצע החורף של שנת ה'תרצ"ו.

===בשואה===
{{ערך מורחב|שואת ליובאוויטש}}

בזמן שפרצה המלחמה נותרו בעיירה רק כמאה עשרים משפחות יהודיות, שהיוו כמחצית מתושבי העיירה.

מפאת קרבתה לגבול, היה קל לנאצים לכבוש אותה, ושנתיים אחרי פרוץ המלחמה, בחודש סיוון ה'תש"א נפתח "מבצע ברברוסה" של הכוחות הנאציים לכיבוש ברית המועצות, ובזמן קצר הצליחה לכבוש שטחים ניכרים. הגרמנים הגיעו מכיוון העיר סמולנסק והרסו וכבשו כל מה שנקרא בדרכם. בכ"ו בתמוז ה'תש"א נכבשה ליובאוויטש וסופחה לשטח הגרמני.

בסיום חודש מנחם אב (כחודש אחרי כיבוש העיר), יצאה ההוראה שעל כל יהודי העיירה, מוטלת חובה לשאת על דש הבגד העליון הנראה כלפי חוץ - טלאי צהוב (עגול). לאחר תקופה יצאה הוראה חדשה, ובא נצטוו היהודים לשאת סרט צהוב. ליהודים היה אסור לבקר במקומות ציבוריים, וכן לא לדבר עם האוכלסייה הנכרית. מי שהיה מפר את הגזירות - דינו מוות. אולם בפועל הוציאו להורג, גם כאלו שלא עברו על הגזירות, ביניהם קבוצה של נערים צעירים. בתקופה שלאחר מכן היו מספר פעמים של ביזוי התורה והיהודים הקשישים, כגון שאולצו לרקוד על ספרי תורה רח"ל וכדומה, כשלאחר מכן נורו למוות בידי הנאצים.

בשבת שובה, ו' בתשרי ה'תש"ב, נצטוו כל הנותרים להתייצב בכיכר המרכזית של העיירה ומותר היה לקחת את החפצים האישיים בלבד. עם הגיעם לכיכר נלקחו מהם בכוח חפציהם האישיים, 17 מהיהודים נאסרו והוצאו להורג, והיתר הועברו לגטו תחת משמר של שוטרים מקומיים ואנשי פלוגת אס.אס שהגיעה מרודניה. הגטו היה ברחוב אחד קטן וצפוף עם 19 בתים, שבו נדחסו כ-500 יהודים, לערך 25 יהודים בכל בית. בגטו לא הייתה אספקה סדירה של מזון וחומרי הסקה והיהודים סבלו מחרפת רעב ותשישות מהעבודה הממושכת. במשך היום היו נשלחים לעבודות תשתיות עבור הגרמנים, שיוכלו לעבור להמשך כיבוש רוסיה.

חיסול הגטו נערך בי"ד חשוון ה'תש"ב, אנשי אס-אס ושוטרים מקומיים גררו יהודים לעבר הכנסייה המקומית, משם נלקחו בקבוצות, ונורו בתעלת ביוב בפאתי העיירה. הנאצים רצחו במבצע החיסול על הגטו 483 יהודים, ה' יקום דמם. יהודים אלו נקברו בקבר אחים גדול בליובאוויטש.
[[קובץ:שמות הנספים בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לזכר 483 הנרצחים בעיירה]]
[[קובץ:קבר האחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר האחים בליובאוויטש כיום, בו נקברו 483 היהודים שנרצחו [האנדרטה (⬆) ניצבת עליו] pg]]
היו מקומיים שסייעו לנאצים. אך באזור היערות שסביב ליובאוויטש ועד סמולנסק, היו פרטיזנים רבים שביצעו, בהכוונת השלטונות הסובייטים, פעולות תגמול נגד הנאצים (אחת הפעולות: שריפת הגשר שעבר בתוך העיירה מעל הנהר). ואזרחים סובייטים לא-יהודיים רבים, ביניהם כמה ממורי בית הספר המקומי, הוצאו להורג בחשד סיוע לפרטיזנים.

בשנת ה'תש"ב הובאו לליובאוויטש תושביה היהודיים של קראסנאיע, ונרצחו בה בידי הנאצים. בז' אדר תש"ב (24 בפברואר 1942) הובאו לרודניא יהודים מליובאוויטש ומליוזנה ומעוד עיירות, וחוסלו שם. סך הכל נרצחו בליובאוויטש כ-700 איש (יהודים ולא-יהודים) .

כשהרוסים החלו להדוף את הנאצים, נערכו קרבות עזים בתוככי העיירה ורובה נחרבה, ומצבות אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש ניזוקו ונפלו. עקב הדיכוי הקומוניסטי לא היה שייך לשפץ את המקום. רק בערב ראש השנה ה'תש"ד (29 בספטמבר 1943), שוחררה העיירה, לאחר סדרת נצחונות סובייטים ברחבי בריה"מ. ליובאוויטש הייתה חרבה, ונשארו בה עשרה בתים בלבד בקצה העיירה.

===כיום===
בשנים האחרונות נבנו בעיירה בתי אירוח, ושוחזר המקוה, ה'זאל' ו'''חצר רבותינו נשיאנו'''.

[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש| אוהל רבותינו נשיאינו]] והמקומות הקדושים בעיירה שופצו ושוחזרו.

רבים מאנ"ש נוסעים לליובאוויטש, לבקר בחצר רבותינו ולהשתטח על ציוני רבותינו. שליח הרבי הרב [[גבריאל גורדון]] (יו"ר ארגון [[ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים (ארגון)|ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים]]) פועל לשמירת החצר ותיפקוד המקום{{הערה|[https://chabad.info/news/635179/ סקירה ב-ynet: "תחיית המתים" של העיירה ליובאוויטש{{אינפו}}]}}.

==בתי העלמין בליובאוויטש==
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין בליובאוויטש]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]]}}
[[בית העלמין]] היהודי בליובאוויטש ממוקם בקצה המערבי של העיירה, סמוך לנהר הקטן. בית הקברות משתרע על חלקה של כ-70 על 150 מטר. בבית עלמין זה נמצאים אוהלי כ"ק [[אדמו"ר הצ"צ]] וכ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]].

בסמוך אליהם טמונות גם: הרבנית [[סטערנא]] (אשת אדמו"ר הזקן), הרבנית [[שיינה]] (אשת אדמו"ר האמצעי), הרבנית [[חיה מושקא]] (אשת אדמו"ר הצמח צדק), הרבנית [[רבקה]] (אשת אדמו"ר המהר"ש). ועוד נשי ובנות משפחת רבותינו נשיאינו שאין ידוע לנו שמותם. וגם טמונים בבית העלמין: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק וסב סבו של הרבי), [[אברהם סנדר]] שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש. נפטר בהיותו בן שמונה שנים בלבד). הרב [[יששכר בער]] ("המגיד מליובאוויטש" ומורו של אדמו"ר הזקן בילדותו).

בעקבות מלחמת העולם השנייה, נחרב בית העלמין. ובשנת תשכ"ו הגיע הרב אבא דוד גורביץ לעיירה ליובאוויטש, תיקן את מצבות אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מוהר"ש ההרוסות והקים סביבן גדר. את האהל בנו מחדש בשנת תשמ"ט, ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב. בשנת תשע"ה נוקה בית העלמין, והשיחים נכרתו ונשרפו. חלק מהמצבות הונחו על יציקת בטון. בסך הכול השתמרו בבית העלמין כ200 מצבות, וכל הכתובות עליהם הם בעברית. בשנים האחרונות ממשיכים לשפץ את בית העלמין, ומידי פעם מתגלים מצבות חדשות.

בליובאוויטש היה בית העלמין נוסף, עתיק יותר, שעל פי המסורה קבורים בו הרבה קדושים. אולם מרוב יושנו, לא נותרה בו אפילו מצבה אחת עומדת. כיום מוצב במקום שלט לזכרון בית העלמין הישן.

==חצר רבותינו נשיאינו==
{{להשלים}}
[[קובץ:חצר רבותינו נשיאינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת חצר רבותינו נשיאינו]]
בצפון העיירה נמצא חצר רבותינו נשיאינו, שם התגוררו הם ומשפחותיהם, ושם היה בית הכנסת ובית המדרש שלהם. בשטח חצר זו הוקמה ג"כ ישיבת [[תומכי תמימים]].

כיום במקום נבנה מוזיאון הסוקר את תולדות רבותינו נשיאינו בעיירה.

ה'זאל' ובתי [[רבותינו נשיאנו]] שוחזרו.

==בית שניאורסון==
{{ערך מורחב|ערך=[[בית שניאורסון בליובאוויטש]]}}
[[קובץ:בית שניאורסון בליובאוויטש.jpeg|ממוזער|שמאל|בית שניאורסאהן בליובאוויטש בימינו]]
בית שניאורסאהן שבליובאוויטש הינו מבנה הממוקם על שטח גדול בעיירה ליובאוויטש, המשמש כיום כבית הכנסת אורחים, וכמוזיאון למורשת חסידות חב"ד ותולדות העיירה. הבית נקנה בשנת תשמ"ט ורשום על שמו של הרבי.
בעיירה הוצבה אנדרטה גדולה לזכר תושביה היהודיים של העיירה שנרצחו בעת הכיבוש הנאצי.

==ציטוטים מדברי רבותינו נשיאינו אודות העיירה==

*'''מספר הזכרונות:''' "בהזדמנות מסוימת אמר אדמו"ר בעל ה"צמח צדק": "ליובאוויטש" מבוססת על אהבה. בגמרא ישנה מחלוקת: "שמא - מילתא היא, או לאו מילתא היא" (השם מהווה דבר לעצמו או לא). רבי מאיר סובר: "שמא מילתא היא", הוא היה מדייק בשם (כפי שהגמרא מספרת על איש ששמו היה בידור, ורבי מאיר אמר ששם זה רומז להתנהגות בלתי ראויה, ככתוב: כי דור תהפוכות המה). מייסד הישוב "ליובאוויטש" נקרא בשם רבי מאיר בעל צדקה וחסד , ובהתנהגותו השרה על המקום רוח אהבה, "שמא - מילתא היא". נאמר גם:"וכל אשר יקרא לו האדם, נפש חיה, הוא שמו", כי חיותו של הנברא באה באמצעות ה"צינור" של השם הנכון. "ליובאוויטש" היא "צנור" לאהבה חסידית ולידידות. על האדם לרחם על עצמו ועל הזולת, ואיש את רעהו יעזור לשפר את המדות הטובות ואת דרכי עבודת ה׳ עפ"י תורת החסידות. עד כאן דברי בעל ה"צמח צדק". אין, איפוא, פלא בכך ש"חב"ד" ו"ליובאוויטש" נעשו שמות נרדפים, שהפרו זה את זה והשפיעו זה על זה".

==ראו גם==
*[[ליובאוויטש - העיירה של חב"ד (ספר)|ליובאוויטש - העיירה של חב"ד]].
*[[גבריאל גורדון]].
*[[ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים (ארגון)|ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים]].

==לקריאה נוספת==
* [[אלישיב קפלון]], "'''ליובאוויטש''' העיירה של חב"ד" תשע"ז, 566 עמודים.
*[http://chabadlibrarybooks.com/23886 ליובאוויטש תולדות העיירה] מאת הרב שלום בער לוין.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.mylubavitch.org/ ליובאוויטש שלי] אתר המתעד את תולדות חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש ברוסיה ומידע למבקר
*[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ תגית "ליובאוויטש" באתר {{אינפו}}]

{{תבנית:עיירות ברוסיה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ליובאוויטש|*]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]

ליובאוויטש

2023-04-17T12:07:11Z

ידע חסידי: /* בשואה */

{{פירוש נוסף|נוכחי=עיירה ליובאוויטש|אחר=חסידות חב"ד - ליובאוויטש, לפורטל ליובאוויטש או לגיליון ליובאוויטש|ראו=[[חסידות חב"ד]] [[ליובאוויטש (פירושונים)]] ו[[משתמש:לוחם חב"די/פורטל:ליובאוויטש|פורטל:ליובאוויטש]]}}
[[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור מפת ה[[עיירה]] ליובאוויטש]]
'''לְיוּבַּאווִיטְש''' (בעברית: לוּבַּבִיץ. באנגלית: Lyubavichi. ברוסית: Люба́вич. בפולנית: Lubawicze) היא [[עיירה]] קטנה ב[[רוסיה]] במחוז סמולנסק סמוך לגבול [[בלארוס]].

העיירה ליובאוויטש הייתה מקום מושבם של רוב נשיאי [[חסידות חב"ד]], ושימשה כמרכז פעילות חסידות חב"ד במשך 102 שנה (תקע"ג - תרע"ו). גם כיום, שנים רבות אחרי עזיבת העיירה, ממשיכה חסידות חב"ד להקרא "חסידות חב"ד ליובאוויטש".

בבית העלמין בליובאוויטש נמצאים אהלי כ"ק אדמו"ר הצ"צ, ובנו כ"ק אדמו"ר המהר"ש. והשטח בו גרו בעבר [[רבותינו נשיאינו]], משמש כיום כמוזאון לתולדות רבותינו נשיאינו בעיירה ליובאוויטש.

==השם==
לא ידוע מה היה שם העיירה שניתן לה ע"י מייסדה, ולא ידוע אם בכלל נתנו לה שם. רק לאחר תקופה ניתן לה השם "ליובא" (שפירושו ברוסית ובפולנית: "אהבה"). ובמשך הזמן צורפה גם הסיומת "וויטש", וכך נוצר השם המלא "ליובאוויטש"{{הערה|"ספר הזכרונות" פ"א. אך ראה בספר "ליובאוויטש - ערש חסידות חב"ד" עמ' ו שכתבו, שמצינו מסמך משנת ה'רנ"ד, שכבר בו נקראת ליובאוויטש בשם זה ("ליובאוויטש"). ובעמ' יא כתבו : "ברשימה אחרת של הרבי, מובאת הערכה באשר לתקופה שבה החלה העיירה להיקרא בשם זה: "הגאון שלום שלמה, זקן הרבנית של הרה"צ ד' יששכר דוב, בהיותו ילד שמע מפי זקנים וישישים שהם היו רגילים לקרוא שם היישוב "ליובא" כמו שהיו קוראים אותה בילדותם". ומזה יש לשער אשר בשנות ה'ש"נ - ה'ש"ס (1560 - 1590) לערך נקראה שם העיר "ליובאוויטש".}}.

הרבי הריי"צ כותב{{הערה|שם}}, שהשם "ליובא" ניתן לעיירה על שם ה[[אהבת ישראל]] שאפיינה את דמותו של מייסד העיירה, יהודי בשם [[ר' מאיר]], שהתפרסם באהבתו לכל אחד. ר' מאיר הרבה לגמול חסד עם כולם, ושמו נודע לתהלה בכל הסביבה והתפרסם למרחקים. על שמו נקראה העיירה אותה הקים בשם "ליובא" (אהבה).

ו[[המהרי"ל]] (אח רבינו הזקן) כותב{{הערה|שארית יהודה למהרי"ל (אחי רבינו הזקן), אבן העזר סי' נב (בתשובה ששלח לכ"ק אדמו"ר הצ"צ בעניין כתיבת שם "ליובאוויטש" בגט)}}, שהשם ניתן על שמו של השר הראשון שהקים את העיירה, ששמו היה "לובייעצקי".

==מיקום==
העיירה ליובאוויטש נמצאת במרכז היישוב החקלאי "ליובאביצ'י" (Любавичское сельское поселение) בחבל רודניאנסקי שבמחוז סמולנסק (סמוך לגבול בלארוס). סמוכה לעיירות: בבינוביטש, דוברומיסלא, רודניא, ליאזנא, לאדי, והרדישטש.

בעבר, בעקבות מלחמות בין [[רוסיה]] ו[[פולין]], הייתה העיירה עוברת לעיתים קרובות בין המדינות{{הערה|אמנם למרות זאת, תושביה הגויים תמיד היו פולנים, ולא רוסים (ספר הזכרונות).}}. בשנת ה'רפ"א (1521) חתם וואסילי השלישי מלך רוסיה על הסכם מסירת כמה עיירות באיזור סמולנסק לפולין, ביניהם גם העיירה ליובאוויטש. הסכם דומה חתם איוואן האיום בשנת ה'שט"ז (1556){{הערה|"ליובאוויטש - תולדות העיירה" מאת הרב שלום בער לוין}}. במהלך השנים עברה העיירה גם בין המחוזות אורשה, סמולנסק, ויטבסק ומוהילב.

==תיאור כללי==
ליובאוויטש מעולם לא היתה עיר גדולה, למרות שבתקופות מסוימות היו זורמים אליה מאות [[חסידים]] מכל רחבי רוסיה. שטח העיירה הוא כקילומטר וחצי על קילומטר וחצי. בצפון העיירה זורם נהר גדול שנקרא "נהר ברזינה"{{הערה|מקור נהר "בריזנה" היה בכפר הנושא אותו שם. כפר זה עצמו נקרא כן בגלל יער עצי הליבנה המקיפו. 'עצי ליבנה' ברוסית: בריוזה Березы (ספר הזכרונות).}} (reka berezina), ובמערב העיירה זורם עוד נהר, קטן יותר (reka khuditsa), שנקרא "נהר המצבה"{{הערה|משום שהוא נובע מתוך אחת המצבות בבית העלמין העתיק. האותיות שעל גבי המצבה היו מחוקות, ולכן אי אפשר לדעת של מי היה הקבר שנמצא שם. מדור לדור נמסרה האזהרה שלא להשתמש במי "נהר המצבה" לשתיה או לרחצה (ספר הזכרונות).}}.

העיירה מוקפת בייערות גדולים, שמשווים לה מראה של מקום מבודד. וכפי שכותב [[הרבי הריי"צ]] ב[[ספר הזכרונות]]:

{{ציטוט|תוכן=
"ליובאוויטש, הנמצאת בפלך מוהילוב (במחוז בבינוביץ, ואחר-כך במחוז אורשה) ושוכנת על נהר דנייפר שברוסיה הלבנה, היתה מוקפת מאז ומתמיד יערות גדולים ששיוו לה מראה של מקום מבודד, והעניקו לתושביה תחושת התבודדות. כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתיחד לנפשם ולהתקרב אל ה' ובריאתו. זו הסיבה לעובדה שצדיקים נסתרים רבים קשרו את גורלם עם ליובאוויטש והטביעו עליה את חותמם, עד שאנשים המתוודעים אל תולדותיה של ליובאוויטש, מראשית ייסודה, מתרשמים ממנה כעיר אגדית, הקשורה בפרק מרתק ומותח של חיים יהודים".|מרכאות=כן}}

מרכז העיירה שימש בעבר כמקום השוק מרכזי, שבו התרכזו החנויות{{הערה|כ"ק אדמו"ר הצמח צדק מזכיר את רחבת השוק (חידושים לג, ד): "שהשער של המטלה ההולכת לעיר דובראוונא והשער של המטלה ההולכת לוויטעפסק או לרודניא אינן מכוונות כלל זה נגד זה... שכולם מפולשים לפלטיא הוא הרחוב שבאמצע העיר ששם החנויות כולם".}}. כל יום ראשון היה שוק של הגוים מכפרי הסביבה, שהיו מביאים התוצרת שלהם למכור, וקונים בחנויות את מה שהם צריכים{{הערה|"ליובאוויטש וחיילה" מאת הרב רפאל כהן.}}. בעיירה היה מתקיים גם יריד, במשך חודש אחד בשנה (ינואר), ואליו היו באים אנשים משקלאב, וויטעבסק, מוהילוב, ומעוד מקומות{{הערה|שו"ת הצ"צ או"ח סי' כד. אמנם בעיר ווילנא היה נדפס לוח שנה, ובסופו רשימת הירידים האמורים להתקיים במשך השנה. בעיירה ליובאוויטש רשומים כל שנה שני ירידים, האחד בחודש טבת (ינואר) והשני בחודש תמוז (יוני). וכן באתר של העיירה "ירידים - עם יבוא סחורות עד 1.5 מיליון רובל. היו 2 ירידים: 29 ביוני. ומ-6 בינואר עד 6 בפברואר".}}.

בעבר היה בעיירה מספר [[בתי כנסת]] (בנוסף לבית הכנסת בחצר הרבי): בנימינ"ס שטיבל, הבית מדרש (כך שמו), גולדעס מנין, טומסקער מנין, בית הכנסת על יד האהל, ומנין חחלוקא. בנוסף לכך היה בעיירה טחנת קמח של מים (על יד גשר הנהר). בית מרחץ ומקוה. אורוות סוסים, מחסן עצים ובית מרקחת. ברחוב חחלוקא היה בית הדואר (עם טלגרף). תחנות הרכבת הקרובות לליובאוויטש נמצאות ברודניה ובקרסנה. בעבר הדרכים היו בלי כביש, והיו עגלונים שהיו נוסעים עד תחנת הרכבת{{הערה|ראה "ליובאוויטש וחיילה"}}.

שמות רחובות העיירה השתנו מספר פעמים במהלך השנים. בספר הזכרונות כותב הרבי הריי"צ, שממרכז העיירה (השוק) היו יוצאים שלשה רחובות מרכזיים: רחוב "ברום" שהוליך אל דוברומיסל (Dobromysl). רחוב "שילבה" שהוליך אל רודניה, ורחוב "חכלוקה" שהוליך אל רססנה (Rossasno) . ונוסף על רחובות אלה, היו מספר סימטאות: "סיריצה", "הסימטא הקרה", "ויגאן" ו"סימטת הנהר".

ב[[ליובאוויטש וחייליה]] כותב את שמות הרחובות: "שילעווע, חחלוקא, פטרבורג. שייער גאס, ונקרא די קאלטע גאס (בו גרו הגוים), ברוקגאס, הרחוב שלפני ככר השוק, ככר השוק".

==אוכלוסיה==
במהלך רוב שנותיה, העיירה הייתה מאוכלסת ברובה ביהודים, שחיו בשלום עם שכניהם הגוים.

בשנים תקט"ז - תקי"ז (1755 - 1756) היה בליובאוויטש 75 - 80 משפחות יהודיות{{הערה|ספר הזכרונות}}.

בשנת תקמ"ד (1784) היה בליובאוויטש כ50 משפחות יהודיות{{הערה|הרב לוין שם}}.

בשנת תקע"ג (1813) היה בליובאוויטש כ110 משפחות יהודיות{{הערה|ספר הזכרונות}}.

בשנת ה'תר"כ (1860): היה בליובאוויטש 1516 נפשות, מתוכן 978 יהודים.

בשנים שלאחרי זה התרבתה האוכלוסיה עד שמנתה כ300 משפחות יהודיות וכ100 משפחות נכריות.

לאחר עזיבת רבותינו נשיאינו, עזבו יהודים רבים את העיירה, וכשפרצה מלחמת העולם השנייה, נשארו בליובאוויטש רק כ110 משפחות יהודיות.

העיירה כיום (1998) מונה 545 תושבים נכרים. ואין יהודים שגרים בעיירה.

==היסטוריה==
העיירה ליובאוויטש מוזכרת (לראשונה) במסמך משנת ה'רנ"ד{{הערה|"ליובאוויטש - ערש חסידות חב"ד" (עמ' ו). אך הרב לוין כתב שלראשונה נמצאת במסמך משנת ה'רפ"א.}}. יש שמשערים שהעיירה הוקמה לאחר גירוש ספרד בשנת ה'רנ"ב{{הערה|לוין שם}}, כשהיהודים החלו להתיישב בפולין. אמנם יש שמקדימים את זמן הקמתה לפני גירוש ספרד{{הערה|"ליובאוויטש - ערש חסידות חב"ד" שם}}.

הרבי הריי"צ מספר על הקמת העיר:

{{ציטוט|תוכן=
"פרשת ייסודה של ליובאוויטש, בעבר הרחוק רחוק, קשורה באישיות יהודית מענינת, שזכרה לא נשכח במשך הדורות עד לזמננו. שם האיש היה רבי מאיר, ונמנה על אותם צדיקים שרצו לחיות רק על יגיע כפיהם. כיון שלא רצה להשאר במקום מגוריו הישן, כי אם להניח בסיס חדש לקיומו וקיום יהודים נוספים - עזב, יחד עם שלש משפחות נוספות, את עירו והלך לחפש איזו שהיא פנה נדחת כדי להתנחל שם ולהתפרנס מעמל כפים. נראה שחלומו היה להקים כפר יהודי... השטח שנבחר, עליו קמה ליובאוויטש, התאים מאוד להגשמת הרעיון, שכן היה מוקף יערות ונמצא לחופו של נהר. רבי מאיר והמשפחות שהלכו אתוהתמסרו מיד לעבודה: חטבו עצים ביער ובנו להם בתים.

לפי המסופר הצטיין רבי מאיר במיוחד באהבתו הגדולה ליהודים, ואף לאינם יהודים. אהבת ישראל שלו היתה בלתי מוגבלת, וגם כלפי אחרים גילה אהבה. בפיו היה שגור הפתגם: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו - רוח המקום נוחה הימנו", וברור שרוח הבריות נוחה ממי שמתייחס בידידות ובחסד לכל אחד. ולא רק את האדם, בחיר היצורים, בלבד הוקיר רבי מאיר - כי אם גם את כל נברא, ואף אם זה בעלי־חי ההולך על ארבע או מעופף בשמים. מובן שרבי מאיר זה הרבה לגמול חסד עם יהודים ועם אינם יהודים. כך נודע מיד שמו לתהלה בכל הסביבה ואף התפרסם למרחקים... כך היתה "ליובאוויטש" סמל לאהבת ישראל, אהבת הבריות, ועל הכל, כמובן, אהבת ה׳, בורא הכל.

רבי מאיר היה הראשון לשורת צדיקים נסתרים במשך מאות שנים אשר ראו בליובאוויטש את ביתם. לפיכך זכתה ליובאוויטש, מאוחר יותר, להיות "עיר ואם בישראל", שממנה באו סמכות והנהגה שהוכרו בכל העולם היהודי".|מרכאות=כן}}

בליובאוויטש הייתה קהילה של יהודים, עוד הרבה לפני שחסידות חב"ד קבעה בה מושבה. וכבר בסביבות שנת ה'ת"מ "היתה ליובאוויטש עיירה שמאחוריה עבר עשיר".

בספר הזכרונות מסופר על שני צדיקים נסתרים שחיו בעיירה ליובאוויטש, בשנת ה'ת"מ או ה'ת"נ, ר' בנימין ור' וולף. ר' בנימין זה הקים את בית הכנסת העתיק ביותר בליובאוויטש שנקרא "בנימינ'ס שטיבל" (אם כי לאמתו של דבר נבנה ביתכנסת זה מספר פעמים מחדש במשך ימי תולדותיו, לאחר שנחרב בשריפות שעברו עליו).

וכן מסופר שם על עוד צדיקים נסתרים שחיו בה, בדור שלאחריהם: ר' יוסף (רב העיירה), ר' זבולון הסופר, ר' בנימין ור' וולף (דור ב) ור' ישכר בער. כל אלו היו מתלמידי הבעש"ט (ולאחרי זה מתלמידי המגיד ממעזריטש).

===תקופת אדמו"ר הזקן===
בשנים: תקט"ז - תקי"ז, היה
כ"ק רבינו הזקן, בהיותו ילד כבן 11-12, נשלח ע"י אביו לעיירה ליובאוויטש ללמוד אצל הגאון ר' יוסף. ר' יוסף מסרו לחתנו ר' יששכר בער מקאבילניק שילמד אותו. במשך שתי שנים (תקט"ז - תקי"ז) למד רבינו בליובאוויטש. בתקופה זו התאכסן בדירתו של ר' נפתלי 'בטלן' ושצערע-דוואשע החנוונית. קביעת מקום לימודו היה בחדר השני של בית המדרש "פועלי צדק משכימי קום"{{הערה|ראה "ליובאוויטש ערש חסידות חב"ד. אך בספר בית רבי פ"א כתב: "בהיותו בן י"ב שנה לקח לו אביו לרב, את הרה"ק רבי ישכר בער זלה"ה מגיד מישרים דליובאוויטש. וכאשר התחיל הרב ללמוד עמו נבהל משמוע גודל חריפותו ובקיאותו, ואמר לאביו שבנו אינו צריך לרב, ופסק מללמוד עמו. ומאז היה לומד בפני עצמו בשקידה נפלאה יומם ולילה ושמו הטוב יצא למרחוק".}}. על המקום בו למד רבינו הזקן, הוקמה לימים חצר רבותינו נשיאינו.

וכותב ע"ז הרבי הריי"צ{{הערה|ספר הזכרונות}}:

{{ציטוט|תוכן=
"ליובאוויטש היתה גם מקום התורה אליו נדד אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן, בילדותו, ללמוד תורה. ומפי מי? - מפי אותו רבי יששכר דב! רבי שניאור זלמן, מורה ומייסד חב"ד, לא ידע אז אפילו על החסידות בכלל ואף לא שמע אז, יש להניח, את שמע הבעש"ט - הוא היה אז נער בן שתים עשרה שנה. ודאי שמע אז את יסודות החסידות כפי שהוסברו בדרשות רבי יוסף המגיד. רבי שניאור זלמן למד תורה לא רק מפי יששכר דב, אלא אף מפי חותן רבו, רבי יוסף המגיד, וכנראה גם מפי רבי זבולון הסופר, שכן שלשה אלו היו שרויים תמיד ביחד. רוח החסידות הורגשה בכל דבריהם, בכל פרטי התנהגותם, וביחסם לאנשים, ובמיוחד לאנשים פשוטים..."

"...מאוחר יותר כשעבר רבי דוב בער למזריטש והנהיג משם את התנועה החסידית, במשכו אליו מגדולי וטובי העם באותה תקופה, נקשר גם רבי שניאור זלמן אליו. בכך היה רבי שניאור זלמן ל"נכד" כפול של הבעש"ט, הן כתלמידו של רבי יששכר דב מליובאוויטש והן כתלמידו של רבי דוב בער ממעזריטש ממלא־מקומר של הבעש"ט. בקשר כפול זה שנקשר אל הבעש׳׳ט חוזק הקשר שלו גם עם ליובאוויטש, העיירה בה למד בשנות נעוריו אצל רבי יששכר דוב. כך הונח היסוד להתקשרותה של חסידות חב"ד עם העיירה ליובאוויטש, למרות שאדמו"ר הזקן עצמו קבע חצרו בליאזנא ולאחר מכן בליאדי, ורק בדור השני לחסידות חב"ד נקבעה בירתה בליובאוויטש ע"י אדמו"ר האמצעי".|מרכאות=כן}}

מאוחר יותר, בעת שהיה רבינו אצל רבי מנחם מענדל מהורודוק, נפגש שם שוב עם ר' ישכר בער{{הערה|בית רבי שם}}. וברבות השנים אחרי שיסד רבינו הזקן את חסידות חב"ד, נהפכו היוצרות נעשה ר' יששכר בער חסיד של רבינו הזקן{{הערה|שם}}.

גם בנו של ר' ישכר דוב, ר' יוסף מליובאוויטש, היה מגדולי תלמידי רבינו{{הערה|שם}}. וכן החסיד ר' צבי הירש זרחי, מתלמידי רבינו הזקן, גר בליובאוויטש{{הערה|ראה אהלי ליובאוויטש (ג. עמ' 32).}}. ובשו"ת רבינו הזקן (סימן יז) מובאת שאלה הלכתית שנשלחה לרבינו מאת "ר' בנימין מ"צ (מורה צדק) דליובאוויטש".

בשנת תקע"ב (1812) חיל של נפוליאון הוצב בליובאוויטש, למשך שבועיים.

===תקופת כ"ק אדמו"ר האמצעי===
בעת הסתלקות אביו אדמו"ר הזקן, ביום כ"ד בטבת שנת תקע"ג (1812), שהה אדמו"ר האמצעי בעיירה קרמנצ'וג ושם קיבל על עצמו את הנשיאות. ולאחר מסע (שכונה "מסע ההכתרה") בין עיירות רוסיה, בחר אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה ליובאוויטש, ואליה הגיע (עם כל משפחתו) יחד עם אלפי חסידים, ביום ח"י באלול תקע"ג. בעת הגעתו סיפר אדמו"ר האמצעי לחסידים על כך שאדמו"ר הזקן בילדותו, למד בעיירה ליובאוויטש אצל רבי ישכר בער מליובאוויטש. והוסיף וסיפר שאדמו"ר הזקן התגלה אליו וביקש ממנו לקבוע את מושבו בליובאוויטש.

הנסיך צ'חווסקי, ששלט על העיירה, צווה על עובדיו לכרות מהיערות שלו כדי להקים בתים עבור הרבי והחסידים{{הערה|1=[https://col.org.il/news/133150 כלי הכסף שקיבל הרבי האמצעי מהנסיך, כשהתיישב בליובאוויטש] {{COL}}}}. ומיד כשהתיישבו החסידים בליובאוויטש בנו שם גם מקוה. אחר כך בנו את המקוה על שפת הנהר, לא רחוק מהחצר של רבותינו.

לאחר התיישבות אדמו"ר האמצעי בליובאוויטש, התחילו לנהור לשם אנ"ש מכל המדינה. מליובאוויטש החלה תורת חסידות חב"ד, להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאוויטש הלך וגדל. כשהתרבה מאד מספר האורחים המגיעים לליובאוויטש הוכרח רבינו לתקן תקנות מיוחדות המגבילות את רשיון הנסיעות האלו.

===תקופת אדמו"ר הצמח צדק===
אדמו"ר הצמח צדק התיישב בליובאוויטש, יחד עם דודו וחותנו אדמו"ר האמצעי, בשלהי שנת תקע"ג - תחלת שנת תקע"ד (1813). ואחרי הסתלקות אדמו"ר האמצעי, בשנת תקפ"ח (1827) קיבל את נשיאות חב"ד, ונהג את נשיאותו בליובאוויטש, קרוב לארבעים שנה. במשך התקופה הזאת יסד ישיבה בליובאוויטש.

רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הצמח צדק: משנת תקצ"ב (1832) ואילך, היה הרב יששכר בער הלוי הורביץ, ואחריו - הרב אברהם ב"ר אביגדור הכהן.

אדמו"ר הצמח צדק היה הראשון מבין אדמו"רי חב"ד שהיה בליובאוויטש עד יומו האחרון - בי"ג ניסן תרכ"ו (1866), ושם מנוחתו כבוד. בצוואתו כתב שלא לבנות בנין על קברו לא מלבנים ולא מעצים. אמנם למעשה חששו שהגוים יחפרו בקבר לחפש שם זהב, שאולי הוטמן בו, ולכן הוכרחו לבנות אהל של קירות גבוהים מסביב לקברו, בלי גג. ואחר כך הוסיפו ובנו עוד חדר לצד הדרומי של האהל, להיות בית המדרש סמוך לקברו.

===תקופת אדמו"ר המהר"ש===
אדמו"ר המהר"ש גר כל ימיו בליובאוויטש. רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר מוהר"ש, היה הרב אברהם ב"ר יוסף זעליגסון. אדמו"ר המהר"ש נסתלק בליובאוויטש בי"ג תשרי תרמ"ג (1882), ושם מנוחתו כבוד, באהל שבנו עבור אביו אדמו"ר הצמח צדק.

===חורבן ליובאוויטש===
{{ערך מורחב|ערך=[[חורבן ליובאוויטש]]}}
"חורבן ליובאוויטש" הוא כינוי לתקופה של אחת-עשרה שנים בין [[הסתלקות]] [[הרבי המהר"ש]] עד לקבלת הנשיאות של בנו [[הרבי הרש"ב]] ([[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] - [[ראש השנה]] [[תרנ"ד]]), בהם סרבו שני בני הרבי המהר"ש הרבי הרש"ב ואחיו הבכור [[הרז"א]] לקבל את הנשיאות, ו[[חסידות חב"ד]] נשארה ללא נשיא רשמי{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&st=&pgnum=428&hilite= חלק ג' עמ' שפח].}}. תקופה זו מכונה חורבן היות ובה הצטמצמו משמעותית ממדי חסידות חב"ד.

===תקופת אדמו"ר הרש"ב===
בקיץ תרנ"ז (1897) ייסד אדמו"ר הרש"ב את ישיבת תומכי תמימים. וגם התחיל לבנות מקוה אלא שהיו בזה מניעות עצומות, והוחלט לשפץ את המקוה הקודם במקום. רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הרש"ב היה הרב דוד יעקובסון.

בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת תרע"ו (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש, ובט"ז חשוון תרע"ו עזבו הרבי ומשפחתו את ליובאוויטש. בהיותם בדרך, התבטא הרבי הרש"ב באזני בנו, אדמו"ר הריי"צ, כי אדמו"ר האמצעי התיישב בליובאוויטש בחודש מרחשוון, וכעת - מאה ושתיים שנה לאחר מכן, בחודש מרחשוון תרע"ו, הם עוזבים את ליובאוויטש, וביאר באזניו ביאור על משקל המספר ק"ב - מספר השנים בה שכנה מרכז חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש.

אחרי נסיעת הרבי מליובאוויטש, נשארה ישיבת תומכי תמימים ללמוד בישיבה עוד שנתיים וחצי. אחרוני התלמידים עזבו את העיירה ליובאוויטש, בדרכם לישיבה בקרמנטשוג, בשלהי קיץ תרע"ח (1918).

לפני נסיעת הקבוצה האחרונה של תלמידי הישיבה מליובאוויטש, סידרו את כל החפצים שנשארו, לחלקם ולהצניעם כמה שאפשר. חפרו בעומק, במרתף של בית הרבי, והצניעו שם את החפצים. לאחר נסיעתם של האחרונים הרסו הגויים המקומיים את ה'אוהל' (הוא נבנה מחדש רק בשנת תשכ"ו).

אחרי נסיעת אחרוני תלמידי הישיבה מליובאוויטש, בשלהי תרע"ח (1918), התנחלה העירייה בחצר הרבי. בתחילת חודש ניסן תרפ"א (1921), ככלות שנה ראשונה להסתלקות אדמו"ר מוהרש"ב, נשרפו כל הבתים שבחצר רבותינו בחצי שעה, וכל מה שהיה במרתפים נשדד ונשבר על ידי הגוים.

בעקבות עזיבת הרבי הרש"ב וישיבת תומכי תמימים את העיירה, חוו התושבים נפילה כלכלית קשה, שכן מרבית מן התושבים התפרנסו מאכסניות ועבודות דומות התלויות במבקרים הרבים שפקדו את העיירה. השלטון הקומוניסטי ששלט באותה עת הוסיף על הקשיים הכלכליים, ומרבית מיהודי העיירה עזבו לערים הגדולות.

===תקופת אדמו"ר הריי"צ===
אדמו"ר הריי"צ נולד בי"ב תמוז תר"מ (1880) בליובאוויטש. בקיץ תרנ"ג (1893) התקיימה הבר מצווה שלו בחצר הרבי בליובאוויטש, ובשלהי שנת תרנ"ז (1897) התקיימה חתונתו שם. כשנפתחה ישיבת תומכי תמימים מונה להיות מנהל הישיבה.
אחרי חתונתו, בנו בבית אביו עוד חדר אחד עבור דירתו. אחר כך עבר לגור בבית אחר בחצר הרבי.

בתחילת חודש ניסן תרפ"א (1921), לאחר עזיבת הרבי ותלמידי הישיבה את ליובאווטיש, כמה מאנ"ש שעדיין גרו בליובאוויטש, העבירו את בית הכנסת לבית החומה. בנין המקוה נחרב, ובתחלת שנת תרפ"ב (1921) שלח להם אדמו"ר הריי"צ סכום כסף לתיקון המקוה.

בערב ר"ח אלול של אותה שנה (תרפ"ב) נסע אדמו"ר הריי"צ לליובאוויטש להשתטח באהלי הקודש. בהיותו שם חזר מאמר חסידות בבית הכנסת אשר בבית החומה. הייתה זאת הפעם היחידה שביקר בליובאוויטש אחרי קבלת הנשיאות. בתקופה שנחרבה החצר נחרב גם האהל. גם בית המדרש המחובר לאהל נחרב והגוים גנבו את כתלי הגדר. בשנת תרפ"ד (1924) השתדל אדמו"ר הריי"צ לתקן את האהל, אמנם המצב הכללי הלך והחמיר במשך השנים.

בית הכנסת בכפר נסגר על ידי הקומוניסטים באמצע החורף של שנת ה'תרצ"ו.

===בשואה===
{{ערך מורחב|ליובאוויטש בשואה}}

בזמן שפרצה המלחמה נותרו בעיירה רק כמאה עשרים משפחות יהודיות, שהיוו כמחצית מתושבי העיירה.

מפאת קרבתה לגבול, היה קל לנאצים לכבוש אותה, ושנתיים אחרי פרוץ המלחמה, בחודש סיוון ה'תש"א נפתח "מבצע ברברוסה" של הכוחות הנאציים לכיבוש ברית המועצות, ובזמן קצר הצליחה לכבוש שטחים ניכרים. הגרמנים הגיעו מכיוון העיר סמולנסק והרסו וכבשו כל מה שנקרא בדרכם. בכ"ו בתמוז ה'תש"א נכבשה ליובאוויטש וסופחה לשטח הגרמני.

בסיום חודש מנחם אב (כחודש אחרי כיבוש העיר), יצאה ההוראה שעל כל יהודי העיירה, מוטלת חובה לשאת על דש הבגד העליון הנראה כלפי חוץ - טלאי צהוב (עגול). לאחר תקופה יצאה הוראה חדשה, ובא נצטוו היהודים לשאת סרט צהוב. ליהודים היה אסור לבקר במקומות ציבוריים, וכן לא לדבר עם האוכלסייה הנכרית. מי שהיה מפר את הגזירות - דינו מוות. אולם בפועל הוציאו להורג, גם כאלו שלא עברו על הגזירות, ביניהם קבוצה של נערים צעירים. בתקופה שלאחר מכן היו מספר פעמים של ביזוי התורה והיהודים הקשישים, כגון שאולצו לרקוד על ספרי תורה רח"ל וכדומה, כשלאחר מכן נורו למוות בידי הנאצים.

בשבת שובה, ו' בתשרי ה'תש"ב, נצטוו כל הנותרים להתייצב בכיכר המרכזית של העיירה ומותר היה לקחת את החפצים האישיים בלבד. עם הגיעם לכיכר נלקחו מהם בכוח חפציהם האישיים, 17 מהיהודים נאסרו והוצאו להורג, והיתר הועברו לגטו תחת משמר של שוטרים מקומיים ואנשי פלוגת אס.אס שהגיעה מרודניה. הגטו היה ברחוב אחד קטן וצפוף עם 19 בתים, שבו נדחסו כ-500 יהודים, לערך 25 יהודים בכל בית. בגטו לא הייתה אספקה סדירה של מזון וחומרי הסקה והיהודים סבלו מחרפת רעב ותשישות מהעבודה הממושכת. במשך היום היו נשלחים לעבודות תשתיות עבור הגרמנים, שיוכלו לעבור להמשך כיבוש רוסיה.

חיסול הגטו נערך בי"ד חשוון ה'תש"ב, אנשי אס-אס ושוטרים מקומיים גררו יהודים לעבר הכנסייה המקומית, משם נלקחו בקבוצות, ונורו בתעלת ביוב בפאתי העיירה. הנאצים רצחו במבצע החיסול על הגטו 483 יהודים, ה' יקום דמם. יהודים אלו נקברו בקבר אחים גדול בליובאוויטש.
[[קובץ:שמות הנספים בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לזכר 483 הנרצחים בעיירה]]
[[קובץ:קבר האחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר האחים בליובאוויטש כיום, בו נקברו 483 היהודים שנרצחו [האנדרטה (⬆) ניצבת עליו] pg]]
היו מקומיים שסייעו לנאצים. אך באזור היערות שסביב ליובאוויטש ועד סמולנסק, היו פרטיזנים רבים שביצעו, בהכוונת השלטונות הסובייטים, פעולות תגמול נגד הנאצים (אחת הפעולות: שריפת הגשר שעבר בתוך העיירה מעל הנהר). ואזרחים סובייטים לא-יהודיים רבים, ביניהם כמה ממורי בית הספר המקומי, הוצאו להורג בחשד סיוע לפרטיזנים.

בשנת ה'תש"ב הובאו לליובאוויטש תושביה היהודיים של קראסנאיע, ונרצחו בה בידי הנאצים. בז' אדר תש"ב (24 בפברואר 1942) הובאו לרודניא יהודים מליובאוויטש ומליוזנה ומעוד עיירות, וחוסלו שם. סך הכל נרצחו בליובאוויטש כ-700 איש (יהודים ולא-יהודים) .

כשהרוסים החלו להדוף את הנאצים, נערכו קרבות עזים בתוככי העיירה ורובה נחרבה, ומצבות אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש ניזוקו ונפלו. עקב הדיכוי הקומוניסטי לא היה שייך לשפץ את המקום. רק בערב ראש השנה ה'תש"ד (29 בספטמבר 1943), שוחררה העיירה, לאחר סדרת נצחונות סובייטים ברחבי בריה"מ. ליובאוויטש הייתה חרבה, ונשארו בה עשרה בתים בלבד בקצה העיירה.

===כיום===
בשנים האחרונות נבנו בעיירה בתי אירוח, ושוחזר המקוה, ה'זאל' ו'''חצר רבותינו נשיאנו'''.

[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש| אוהל רבותינו נשיאינו]] והמקומות הקדושים בעיירה שופצו ושוחזרו.

רבים מאנ"ש נוסעים לליובאוויטש, לבקר בחצר רבותינו ולהשתטח על ציוני רבותינו. שליח הרבי הרב [[גבריאל גורדון]] (יו"ר ארגון [[ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים (ארגון)|ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים]]) פועל לשמירת החצר ותיפקוד המקום{{הערה|[https://chabad.info/news/635179/ סקירה ב-ynet: "תחיית המתים" של העיירה ליובאוויטש{{אינפו}}]}}.

==בתי העלמין בליובאוויטש==
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין בליובאוויטש]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]]}}
[[בית העלמין]] היהודי בליובאוויטש ממוקם בקצה המערבי של העיירה, סמוך לנהר הקטן. בית הקברות משתרע על חלקה של כ-70 על 150 מטר. בבית עלמין זה נמצאים אוהלי כ"ק [[אדמו"ר הצ"צ]] וכ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]].

בסמוך אליהם טמונות גם: הרבנית [[סטערנא]] (אשת אדמו"ר הזקן), הרבנית [[שיינה]] (אשת אדמו"ר האמצעי), הרבנית [[חיה מושקא]] (אשת אדמו"ר הצמח צדק), הרבנית [[רבקה]] (אשת אדמו"ר המהר"ש). ועוד נשי ובנות משפחת רבותינו נשיאינו שאין ידוע לנו שמותם. וגם טמונים בבית העלמין: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק וסב סבו של הרבי), [[אברהם סנדר]] שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש. נפטר בהיותו בן שמונה שנים בלבד). הרב [[יששכר בער]] ("המגיד מליובאוויטש" ומורו של אדמו"ר הזקן בילדותו).

בעקבות מלחמת העולם השנייה, נחרב בית העלמין. ובשנת תשכ"ו הגיע הרב אבא דוד גורביץ לעיירה ליובאוויטש, תיקן את מצבות אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מוהר"ש ההרוסות והקים סביבן גדר. את האהל בנו מחדש בשנת תשמ"ט, ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב. בשנת תשע"ה נוקה בית העלמין, והשיחים נכרתו ונשרפו. חלק מהמצבות הונחו על יציקת בטון. בסך הכול השתמרו בבית העלמין כ200 מצבות, וכל הכתובות עליהם הם בעברית. בשנים האחרונות ממשיכים לשפץ את בית העלמין, ומידי פעם מתגלים מצבות חדשות.

בליובאוויטש היה בית העלמין נוסף, עתיק יותר, שעל פי המסורה קבורים בו הרבה קדושים. אולם מרוב יושנו, לא נותרה בו אפילו מצבה אחת עומדת. כיום מוצב במקום שלט לזכרון בית העלמין הישן.

==חצר רבותינו נשיאינו==
{{להשלים}}
[[קובץ:חצר רבותינו נשיאינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת חצר רבותינו נשיאינו]]
בצפון העיירה נמצא חצר רבותינו נשיאינו, שם התגוררו הם ומשפחותיהם, ושם היה בית הכנסת ובית המדרש שלהם. בשטח חצר זו הוקמה ג"כ ישיבת [[תומכי תמימים]].

כיום במקום נבנה מוזיאון הסוקר את תולדות רבותינו נשיאינו בעיירה.

ה'זאל' ובתי [[רבותינו נשיאנו]] שוחזרו.

==בית שניאורסון==
{{ערך מורחב|ערך=[[בית שניאורסון בליובאוויטש]]}}
[[קובץ:בית שניאורסון בליובאוויטש.jpeg|ממוזער|שמאל|בית שניאורסאהן בליובאוויטש בימינו]]
בית שניאורסאהן שבליובאוויטש הינו מבנה הממוקם על שטח גדול בעיירה ליובאוויטש, המשמש כיום כבית הכנסת אורחים, וכמוזיאון למורשת חסידות חב"ד ותולדות העיירה. הבית נקנה בשנת תשמ"ט ורשום על שמו של הרבי.
בעיירה הוצבה אנדרטה גדולה לזכר תושביה היהודיים של העיירה שנרצחו בעת הכיבוש הנאצי.

==ציטוטים מדברי רבותינו נשיאינו אודות העיירה==

*'''מספר הזכרונות:''' "בהזדמנות מסוימת אמר אדמו"ר בעל ה"צמח צדק": "ליובאוויטש" מבוססת על אהבה. בגמרא ישנה מחלוקת: "שמא - מילתא היא, או לאו מילתא היא" (השם מהווה דבר לעצמו או לא). רבי מאיר סובר: "שמא מילתא היא", הוא היה מדייק בשם (כפי שהגמרא מספרת על איש ששמו היה בידור, ורבי מאיר אמר ששם זה רומז להתנהגות בלתי ראויה, ככתוב: כי דור תהפוכות המה). מייסד הישוב "ליובאוויטש" נקרא בשם רבי מאיר בעל צדקה וחסד , ובהתנהגותו השרה על המקום רוח אהבה, "שמא - מילתא היא". נאמר גם:"וכל אשר יקרא לו האדם, נפש חיה, הוא שמו", כי חיותו של הנברא באה באמצעות ה"צינור" של השם הנכון. "ליובאוויטש" היא "צנור" לאהבה חסידית ולידידות. על האדם לרחם על עצמו ועל הזולת, ואיש את רעהו יעזור לשפר את המדות הטובות ואת דרכי עבודת ה׳ עפ"י תורת החסידות. עד כאן דברי בעל ה"צמח צדק". אין, איפוא, פלא בכך ש"חב"ד" ו"ליובאוויטש" נעשו שמות נרדפים, שהפרו זה את זה והשפיעו זה על זה".

==ראו גם==
*[[ליובאוויטש - העיירה של חב"ד (ספר)|ליובאוויטש - העיירה של חב"ד]].
*[[גבריאל גורדון]].
*[[ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים (ארגון)|ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים]].

==לקריאה נוספת==
* [[אלישיב קפלון]], "'''ליובאוויטש''' העיירה של חב"ד" תשע"ז, 566 עמודים.
*[http://chabadlibrarybooks.com/23886 ליובאוויטש תולדות העיירה] מאת הרב שלום בער לוין.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.mylubavitch.org/ ליובאוויטש שלי] אתר המתעד את תולדות חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש ברוסיה ומידע למבקר
*[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ תגית "ליובאוויטש" באתר {{אינפו}}]

{{תבנית:עיירות ברוסיה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ליובאוויטש|*]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]

שיחות קודש בעניני גאולה ומשיח

2023-04-17T11:53:31Z

ידע חסידי:

{{קובץ|שיחוק גאומ|הספר}}
הספר '''שיחות קודש בעניני גאולה ומשיח''' מכיל שיחות של [[הרבי]] בנושא [[גאולה ומשיח]] מהשנים תש"י-תשמ"א.

הספר מחולק לפרקים שונים בנושאים הקשורים לגאולה ומשיח.

השיחות שבספר נערכו ותורגמו ל[[לשון הקודש]] על ידי הרב [[מנחם מענדל בליניצקי]] ופורסמו בעלון [[יחי המלך (גיליון)|יחי המלך]]. הספר נערך על ידי הרב [[לוי יצחק ניסילביץ']] ו[[גיא בצלאל קנטור]], ויצא לאור בשנת [[תשס"ח]] בתור חוברת קטנה, ולאחר מכן יצא לאור בשנת [[תשע"ג]].

בחודש ניסן [[תשע"ח]] יצא לאור מהדורה חדשה של הספר, בסיוע העסקן החסידי ר' אבי בן שמעון.
{{קצרמר|ספרים}}
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:ליקוטים - אדמו"ר שליט"א]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)

2023-04-17T11:49:39Z

ידע חסידי: /* צוות הישיבה */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה 'חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת'|אחר=ישיבה אחרת בצפת|ראו=[[תומכי תמימים צפת]]}}
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)
|תמונה=חחל צפת קטנה.jpg
|כתובית=תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה ([[תשע"ג]])
|אפיון=ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=רחוב חטיבת יפתח 1, [[צפת]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]]
|משגיח ראשי=הרב [[משה מאירי]]
|משפיע ראשי=הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']]
|מספר תלמידים=210
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[ישיבה|ישיבת]] '''חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[צפת]], ומשתייכת ל[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה הגדולה]].

== היסטוריה ==
[[קובץ:צילום מסך 2021-12-07 223059.png|ממוזער|250px|בניין הישיבה ממבט עילי]]
הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] (לקראת שנת הלימודים [[תש"ע]]) על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] העומד ב[[ראש ישיבה|ראשה]]. וזאת לאחר שבעיר פעלה בעבר [[תומכי תמימים צפת|ישיבה קטנה תומכי תמימים]] שנסגרה בשנת [[תשנ"ח]] לאחר פטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]] שניהל את הישיבה.

הישיבה שכנה עד סוף חודש אלול [[תש"פ]] בדרום העיר, במבנה בן ארבע קומות שהיה שייך בעבר לסוכנות היהודית וכיום ברשות מוסדות "יתד התשובה".

בתחילה השתמשה הישיבה בקומה העליונה של הבנין, בשנת [[תשע"ב]] שכרה עוד קומה, בשנת [[תשע"ה]] שכרה הישיבה קומה שלישית וב[[תשע"ו]] את הקומה הרביעית. שתי קומות שימשו לפנימיה, קומה שלישית ל[[זאל]] ולמשרדים וקומה רביעית לכיתות ולחדר האוכל.

לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] מחוסר מקום הוחלט לעבור מבנה והישיבה רכשה את מלון רון הסמוך ל[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה גדולה]] וביום רביעי [[י' חשוון]] [[תשפ"א]] נכנסה הישיבה למשכנה החדש. רכישתו נערכה בעזרת קמפיין גיוס המונים שנערך למען הישיבה.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה למעלה מ - 200 [[תמימים]].

== צוות הישיבה ==
* הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].

=== חברי ההנהלה ===
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]].
* הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']].
* הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]].

{{טורים|תוכן=
;[[משגיח|משגיחים]]
* הרב דניאל מוסטר - משגיח שיעור א'.
* הרב [[משה מאירי]] - משגיח שיעור ב' ומשגיח ראשי.
* הרב מנחם מענדל קליין - משגיח שיעור ג'.
* הרב התמים שלום דובער וילהלם - משגיח בגירסא ובשעות הערב

;[[ר"מ|ר"מים]]
* הרב מנחם שניאור מידובניק - ר"מ למצויינים בגמרא.

* הרב [[נחמיה גרייזמן]] - ר"מ שיעור א'.
* הרב יוסף שמחה גינזבורג - ר"מ שיעור א'.
* הרב מנחם מענדל מרגליות - ר"מ שיעור א'.
* הרב מנחם מענדל רייכמן - ר"מ שיעור ב'.
* הרב יוסף יצחק מוזס - ר"מ שיעור ב'.
* הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשנסקי]] - ר"מ שיעור ב' - ר"מ כללי.

* הרב מנחם מענדל גולדשטיין - ר"מ שיעור ג'.
* הרב דוד מנחם מענדל ברוך - ר"מ שיעור ג'.
* הרב [[איסר שפרינגר]] - ר"מ שיעור ג'.

;[[משפיע|משפיעים]]
* הרב מנחם מענדל פרבר - משפיע שיעור א'.
* הרב [[בנימין זאב גנדל]] - משפיע שיעור א'.
* הרב מיכאל גורעוויטש - משפיע שיעור א'.

* הרב בנימין כהן סוחייק - משפיע שיעור ב'.
* הרב דניאל מוסטר - משפיע שיעור ב'.
* הרב יואל נפרסטק - משפיע שיעור ב'.

* הרב [[בנימין מאירי]] - משפיע שיעור ג'.
* הרב שניאור זלמן ניאזוב - משפיע שיעור ג'.
* הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] - משפיע שיעור ג' ומשפיע ראשי.

;[[נושא ונותן|משיבים]]
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]].
*הרב דוד ברוך.
* הרב גד-רון גואל עמנואל.
* הרב התמים יחיאל קדם.
* הרב מתניה אברג'ל.
* הרב מנחם מענדל רחימי.

;הנהלה גשמית
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]] - מנהל גשמי.
* הרב מנחם מענדל גרוזמן - מזכיר.
* הרב איתן גוריון - אב בית.
* ר' שניאור זלמן ניסלביץ' - מזכירות.
}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/ישיבה-קטנה-צפת/ כל הכתבות על ישיבה (קטנה) צפת] {{אינפו}}

==ראו גם==
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל:צפת}}
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

ספרי אדמו"ר הריי"צ

2023-04-17T11:42:06Z

ידע חסידי: /* קישורים חיצוניים */

{{לעריכה}}
[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|250px|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ]]
'''תורתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]''' מיוחדת בכך שלצד [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספרי השיחות]], ו[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספרי המאמרים]] וה[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] נכתב גם סיפורים ופתגמים.

==סדרות השיחות והמאמרים==
===ספר המאמרים===
{{ערך מורחב|ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)}}
ספר המאמרים כולל בתוכו את המאמרים שנאמרו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], החל מקבלת נשיאותו בשנת [[תרפ"א]] עד ל[[הסתלקות|הסתלקותו]] בשנת [[תש"י]], וכולל 25 ספרים, ספר המאמרים של שנת [[תרפ"ח]] כולל בתוכו גם את השיחות והמכתבים שנאמרו באותה שנה. חלק נרחב מהספרים נערכו על ידי מערכת [[אוצר החסידים]]. בשנת [[תש"ו]] לרגל יום הולדתו של אדמו"ר הריי"צ הודפס ספר המאמרים אידיש ובו 53 מאמרים שנאמרו בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ה]] ופורסמו בעיתון [[הקריאה והקדושה]] ב[[אידיש]].

בשנת [[תשכ"ב]] יצאו ספרי המאמרים - קונטרסים, הכוללים בתוכם את המאמרים שהודפסו בקונטרסים החל משנת [[תרפ"ח]], הספר הוגה על ידי [[הרבי]].

===ליקוטי דיבורים===
{{ערך מורחב|ליקוטי דיבורים}}
הספר ליקוטי דיבורים כולל חמישה חלקים, שבהם מובא שיחות ורעיונות ב[[עבודת ה']], וסיפורי חסידים, הספר יצא לראשונה בשנת [[תרצ"ג]].

===ספר השיחות===
{{ערך מורחב|ספר השיחות}}
ספר השיחות כולל בתוכו שיחות משנת [[תר"פ]] עד שנת [[תש"י]], בסדרה עשר חלקים, שרובם נערכו על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], חלק מהסדרה נערכה על ידי [[הרבי]].

==רשימות וסיפורים==
{{להשלים|סיבה=יש רשימות רבות שלא הוזכרו, ובפרט היומן}}
===רשימת ליובאוויטש וספר הזכרונות===
{{ערך מורחב|ספר הזכרונות}}
'''רשימת ליובאוויטש''' היא רשימה שכתב אדמו"ר הריי"צ בבואו לאמריקה בשנת [[ת"ש]], ובה מזכרונותיו אודות העיירה [[ליובאוויטש]] וימי ראשית ה[[חסידות]] ו[[חסידות חב"ד]]. רשימה זו נמסרה לעורך [[דוד לייב מקלר]], שערך פרקים ממנה ב[[אידיש]] ופירסמם בעיתון [[מארגען זשורנאל]] החל מתחילת שנת [[תש"א]]. פרקים אלו בעריכתו נדפסו לאחר מכן, בשנת [[תש"ז]], בשם "'''[[ספר הזכרונות]]'''".

הרשימה המקורית לא התפרסמה על ידי הרבי הריי"צ. חלקים ממנה נדפסו ב[[בטאון חב"ד]] בשנת [[תשל"ג]]{{הערה|גליון 38-39 ע' 35 ואילך.}}, ובגליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] בשנת [[תשנ"ה]]{{הערה|גליון 45 ע' 16 ואילך; גליון 46 ע' 14 ואילך. וראה בגליון 45 ע' 18 ואילך; גליון 46 ע' 17 ואילך, סקירה מאת הרב [[שמואל קראוס]] על רשימה זו.}}.

רשימה נוספת בשם "רשימת ליובאוויטש", כתב הרבי הריי"צ לבנותיו באידיש בשנות הצ', ובה זכרונותיו בקיצור אודות העיירה ליובאוויטש. רשימה זו נזכרת בשם זה באגרת קודש של הרבי הריי"צ משנת [[תרצ"ה]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג', ע' תב.}}. תרגום ל[[עברית]] מרשימה זו התפרסם בגליון בית משיח בשנת [[תשנ"ט]]{{הערה|גליון 207 ע' 36 ואילך; גליון 208 ע' 24 ואילך.}}.

===רשימת המאסר===
{{ערך מורחב|רשימת המאסר}}
רשימת המאסר כוללת את סיפור המאסר שנכתב ב[[ט"ו תמוז]] [[תרפ"ח]], הרשימה הוצאה על ידי [[הרבי]] בשנת [[תשי"ב]].

===רשימת תרכ"ו===
בשנת [[תש"ה]] אדמו"ר הריי"צ החל לעסוק בהדפסת ספריו של [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר הגיע ל"ספר תרכ"ו" שהוא הספר הראשון ב[[תורת שמואל]]{{הערה|בפועל הספר הודפס רק בשנת [[תשי"א]] על-ידי כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]}} רצה לכתוב שם בתור הקדמה את מהלך העניינים שהובילו לנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרכ"ו]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כחלק מההקדמה רצה [[אדמו"ר הריי"צ]] להוסיף רשימות שרשם עוד הרבה שנים קודם לכן במהלך שהותו ב[[ריגא]] או ב[[ורשה]].

הרשימה נקראת בשם "רשימת תרכ"ו" אך היא מקיפה גם שנים מסויימות קודם לשנה הזו ועוסקת גם בזמן נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. בפועל הרשימה לא יצאה-לאור ובשנת [[תשס"ח]] לערך הכין ר' [[יהושע מונדשיין]] את הרשימה לדפוס, והיא פורסמה באתר [[שטורעם. נט]].

===מילי דחוכמתא===
הרשימה של מילי דחוכמתא כוללת כ-60 פתגמים שאדמו"ר הריי"צ אסף לעצמו, הרשימה הודפסה על ידי קובץ [[אהלי ליובאוויטש]] בשנת [[תשמ"ג]].

===קונטרס ימי דברי החוזרים===
{{ערך מורחב|קונטרס דברי ימי החוזרים}}
קונטרס '''דברי ימי ה[[חוזר|חוזרים]], [[הנחה|המניחים]], המעתיקים, ה[[משפיע|משפיעים]] והמדריכים''' נכתב בקיץ [[תרצ"ט]] על ידי אדמו"ר הריי"צ לאחד מחתניו. נראה שהייתה כוונה לשלוח עוד מכתבים, כיוון שהמכתב מדבר על החוזרים בלבד. המכתב כולל ל"ד פרקים, והוא עוסק בחוזרים של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].

הקונטרס נמצא בשנת [[תשס"ו]] והודפס על ידי מערכת [[אוצר החסידים]].

===התייסדות אגודת ישראל===
{{ערך מורחב|התייסדות אגודת ישראל (חיבור)}}
החוברת התייסדות אגודת ישראל, כולל כ"ג פרקים שנכתבו בשנת [[תרפ"ד]], שבהם כתוב את תהליך הקמת [[אגודת ישראל]], ופרישת [[אדמו"ר הרש"ב]] מהאגודה.

===מנורת החסידות===
{{ערך מורחב|מנורת החסידות}}
מנורת החסידות, הוא שרטוט של מנורה שעליה מופיע שמות רבותינו נשיאנו וציוני דרך להם, המנורה צוירה בשנת [[תר"פ]] על ידי אדמו"ר הריי"צ.

{{להשלים}}

==מכתבים==
===אגרות קודש===
{{ערך מורחב|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ}}
הסדרה אגרות קודש כוללת ט"ז{{הערה|כרך ט"ז יצא בהוצאה מחודשת עם כרך נוסף (כרך י"ז) ע"י הרב שלום דובער לוין - ראה פסקה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)#עריכת הסדרה|עריכת הסדרה]] בערך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]].}} כרכים שבהם מכתבים רבים של אדמו"ר הריי"צ.

===המכתב הארוך===
{{ערך מורחב|המכתב הארוך}}
'''המכתב הארוך''' (ב[[אידיש]]: '''דער לאַנגער בריוו''') הוא כינוי למכתב שכתב אדמו"ר הריי"צ לבתו [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בשנת [[תרצ"ה]], בו מסופר בעיקר על מסעו של רבי [[מרדכי הצדיק]], מתלמידי [[הבעל שם טוב]], לקרב את חבריו רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], שלימים היה מרבותיו של [[אדמו"ר הזקן]], ורבי [[חיים הפרוש]], שלימים קירב את רבי [[אברהם מקאליסק]] לחסידות, לרבו ול[[תורת החסידות]].

==ספרים וכתבי עת בהשתתפותו ועריכתו==
*'''[[התמים]]''' - התמים הינו עיתון שיצא על ידי [[איגוד תלמידי הישיבות]] בין השנים [[תרצ"ה]] - [[תרח"צ]], העיתון יצא בהדרכתו ובעריכתו של אדמו"ר הריי"צ.
*'''[[הקריאה והקדושה]]''' - הקריאה והקדושה הינו עיתון שיצא בין השנים תש"א - תש"ה, בהוראת אדמו"ר הריי"צ ובהשתתפותו.
{{להשלים}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.kehot.org/Kuntreisim?Author=15 קונטרסים מכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] שיצאו לאור ע"י [[קה"ת]] באתר [[קה"ת]].]

*[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2987104/jewish/-.htm קונטרסים מכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] שיצאו לאור ע"י ועד הנחות בלה"ק באתר '''[[ועד הנחות בלה"ק]]''']

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אדמו"ר הריי"צ]]

ספרי אדמו"ר הריי"צ

2023-04-17T11:39:26Z

ידע חסידי: /* ספרים וכתבי עת בהשתתפותו ועריכתו */

{{לעריכה}}
[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|250px|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ]]
'''תורתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]''' מיוחדת בכך שלצד [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספרי השיחות]], ו[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספרי המאמרים]] וה[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] נכתב גם סיפורים ופתגמים.

==סדרות השיחות והמאמרים==
===ספר המאמרים===
{{ערך מורחב|ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)}}
ספר המאמרים כולל בתוכו את המאמרים שנאמרו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], החל מקבלת נשיאותו בשנת [[תרפ"א]] עד ל[[הסתלקות|הסתלקותו]] בשנת [[תש"י]], וכולל 25 ספרים, ספר המאמרים של שנת [[תרפ"ח]] כולל בתוכו גם את השיחות והמכתבים שנאמרו באותה שנה. חלק נרחב מהספרים נערכו על ידי מערכת [[אוצר החסידים]]. בשנת [[תש"ו]] לרגל יום הולדתו של אדמו"ר הריי"צ הודפס ספר המאמרים אידיש ובו 53 מאמרים שנאמרו בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ה]] ופורסמו בעיתון [[הקריאה והקדושה]] ב[[אידיש]].

בשנת [[תשכ"ב]] יצאו ספרי המאמרים - קונטרסים, הכוללים בתוכם את המאמרים שהודפסו בקונטרסים החל משנת [[תרפ"ח]], הספר הוגה על ידי [[הרבי]].

===ליקוטי דיבורים===
{{ערך מורחב|ליקוטי דיבורים}}
הספר ליקוטי דיבורים כולל חמישה חלקים, שבהם מובא שיחות ורעיונות ב[[עבודת ה']], וסיפורי חסידים, הספר יצא לראשונה בשנת [[תרצ"ג]].

===ספר השיחות===
{{ערך מורחב|ספר השיחות}}
ספר השיחות כולל בתוכו שיחות משנת [[תר"פ]] עד שנת [[תש"י]], בסדרה עשר חלקים, שרובם נערכו על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], חלק מהסדרה נערכה על ידי [[הרבי]].

==רשימות וסיפורים==
{{להשלים|סיבה=יש רשימות רבות שלא הוזכרו, ובפרט היומן}}
===רשימת ליובאוויטש וספר הזכרונות===
{{ערך מורחב|ספר הזכרונות}}
'''רשימת ליובאוויטש''' היא רשימה שכתב אדמו"ר הריי"צ בבואו לאמריקה בשנת [[ת"ש]], ובה מזכרונותיו אודות העיירה [[ליובאוויטש]] וימי ראשית ה[[חסידות]] ו[[חסידות חב"ד]]. רשימה זו נמסרה לעורך [[דוד לייב מקלר]], שערך פרקים ממנה ב[[אידיש]] ופירסמם בעיתון [[מארגען זשורנאל]] החל מתחילת שנת [[תש"א]]. פרקים אלו בעריכתו נדפסו לאחר מכן, בשנת [[תש"ז]], בשם "'''[[ספר הזכרונות]]'''".

הרשימה המקורית לא התפרסמה על ידי הרבי הריי"צ. חלקים ממנה נדפסו ב[[בטאון חב"ד]] בשנת [[תשל"ג]]{{הערה|גליון 38-39 ע' 35 ואילך.}}, ובגליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] בשנת [[תשנ"ה]]{{הערה|גליון 45 ע' 16 ואילך; גליון 46 ע' 14 ואילך. וראה בגליון 45 ע' 18 ואילך; גליון 46 ע' 17 ואילך, סקירה מאת הרב [[שמואל קראוס]] על רשימה זו.}}.

רשימה נוספת בשם "רשימת ליובאוויטש", כתב הרבי הריי"צ לבנותיו באידיש בשנות הצ', ובה זכרונותיו בקיצור אודות העיירה ליובאוויטש. רשימה זו נזכרת בשם זה באגרת קודש של הרבי הריי"צ משנת [[תרצ"ה]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג', ע' תב.}}. תרגום ל[[עברית]] מרשימה זו התפרסם בגליון בית משיח בשנת [[תשנ"ט]]{{הערה|גליון 207 ע' 36 ואילך; גליון 208 ע' 24 ואילך.}}.

===רשימת המאסר===
{{ערך מורחב|רשימת המאסר}}
רשימת המאסר כוללת את סיפור המאסר שנכתב ב[[ט"ו תמוז]] [[תרפ"ח]], הרשימה הוצאה על ידי [[הרבי]] בשנת [[תשי"ב]].

===רשימת תרכ"ו===
בשנת [[תש"ה]] אדמו"ר הריי"צ החל לעסוק בהדפסת ספריו של [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר הגיע ל"ספר תרכ"ו" שהוא הספר הראשון ב[[תורת שמואל]]{{הערה|בפועל הספר הודפס רק בשנת [[תשי"א]] על-ידי כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]}} רצה לכתוב שם בתור הקדמה את מהלך העניינים שהובילו לנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרכ"ו]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כחלק מההקדמה רצה [[אדמו"ר הריי"צ]] להוסיף רשימות שרשם עוד הרבה שנים קודם לכן במהלך שהותו ב[[ריגא]] או ב[[ורשה]].

הרשימה נקראת בשם "רשימת תרכ"ו" אך היא מקיפה גם שנים מסויימות קודם לשנה הזו ועוסקת גם בזמן נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. בפועל הרשימה לא יצאה-לאור ובשנת [[תשס"ח]] לערך הכין ר' [[יהושע מונדשיין]] את הרשימה לדפוס, והיא פורסמה באתר [[שטורעם. נט]].

===מילי דחוכמתא===
הרשימה של מילי דחוכמתא כוללת כ-60 פתגמים שאדמו"ר הריי"צ אסף לעצמו, הרשימה הודפסה על ידי קובץ [[אהלי ליובאוויטש]] בשנת [[תשמ"ג]].

===קונטרס ימי דברי החוזרים===
{{ערך מורחב|קונטרס דברי ימי החוזרים}}
קונטרס '''דברי ימי ה[[חוזר|חוזרים]], [[הנחה|המניחים]], המעתיקים, ה[[משפיע|משפיעים]] והמדריכים''' נכתב בקיץ [[תרצ"ט]] על ידי אדמו"ר הריי"צ לאחד מחתניו. נראה שהייתה כוונה לשלוח עוד מכתבים, כיוון שהמכתב מדבר על החוזרים בלבד. המכתב כולל ל"ד פרקים, והוא עוסק בחוזרים של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].

הקונטרס נמצא בשנת [[תשס"ו]] והודפס על ידי מערכת [[אוצר החסידים]].

===התייסדות אגודת ישראל===
{{ערך מורחב|התייסדות אגודת ישראל (חיבור)}}
החוברת התייסדות אגודת ישראל, כולל כ"ג פרקים שנכתבו בשנת [[תרפ"ד]], שבהם כתוב את תהליך הקמת [[אגודת ישראל]], ופרישת [[אדמו"ר הרש"ב]] מהאגודה.

===מנורת החסידות===
{{ערך מורחב|מנורת החסידות}}
מנורת החסידות, הוא שרטוט של מנורה שעליה מופיע שמות רבותינו נשיאנו וציוני דרך להם, המנורה צוירה בשנת [[תר"פ]] על ידי אדמו"ר הריי"צ.

{{להשלים}}

==מכתבים==
===אגרות קודש===
{{ערך מורחב|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ}}
הסדרה אגרות קודש כוללת ט"ז{{הערה|כרך ט"ז יצא בהוצאה מחודשת עם כרך נוסף (כרך י"ז) ע"י הרב שלום דובער לוין - ראה פסקה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)#עריכת הסדרה|עריכת הסדרה]] בערך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]].}} כרכים שבהם מכתבים רבים של אדמו"ר הריי"צ.

===המכתב הארוך===
{{ערך מורחב|המכתב הארוך}}
'''המכתב הארוך''' (ב[[אידיש]]: '''דער לאַנגער בריוו''') הוא כינוי למכתב שכתב אדמו"ר הריי"צ לבתו [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בשנת [[תרצ"ה]], בו מסופר בעיקר על מסעו של רבי [[מרדכי הצדיק]], מתלמידי [[הבעל שם טוב]], לקרב את חבריו רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], שלימים היה מרבותיו של [[אדמו"ר הזקן]], ורבי [[חיים הפרוש]], שלימים קירב את רבי [[אברהם מקאליסק]] לחסידות, לרבו ול[[תורת החסידות]].

==ספרים וכתבי עת בהשתתפותו ועריכתו==
*'''[[התמים]]''' - התמים הינו עיתון שיצא על ידי [[איגוד תלמידי הישיבות]] בין השנים [[תרצ"ה]] - [[תרח"צ]], העיתון יצא בהדרכתו ובעריכתו של אדמו"ר הריי"צ.
*'''[[הקריאה והקדושה]]''' - הקריאה והקדושה הינו עיתון שיצא בין השנים תש"א - תש"ה, בהוראת אדמו"ר הריי"צ ובהשתתפותו.
{{להשלים}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2987104/jewish/-.htm קונטרסים מכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] שיצאו לאור ע"י ועד הנחות בלה"ק באתר '''[[ועד הנחות בלה"ק]]''']

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אדמו"ר הריי"צ]]

ספרי אדמו"ר הריי"צ

2023-04-17T11:39:10Z

ידע חסידי: /* קישורים חיצוניים */

{{לעריכה}}
[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|250px|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ]]
'''תורתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]''' מיוחדת בכך שלצד [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספרי השיחות]], ו[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספרי המאמרים]] וה[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] נכתב גם סיפורים ופתגמים.

==סדרות השיחות והמאמרים==
===ספר המאמרים===
{{ערך מורחב|ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)}}
ספר המאמרים כולל בתוכו את המאמרים שנאמרו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], החל מקבלת נשיאותו בשנת [[תרפ"א]] עד ל[[הסתלקות|הסתלקותו]] בשנת [[תש"י]], וכולל 25 ספרים, ספר המאמרים של שנת [[תרפ"ח]] כולל בתוכו גם את השיחות והמכתבים שנאמרו באותה שנה. חלק נרחב מהספרים נערכו על ידי מערכת [[אוצר החסידים]]. בשנת [[תש"ו]] לרגל יום הולדתו של אדמו"ר הריי"צ הודפס ספר המאמרים אידיש ובו 53 מאמרים שנאמרו בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ה]] ופורסמו בעיתון [[הקריאה והקדושה]] ב[[אידיש]].

בשנת [[תשכ"ב]] יצאו ספרי המאמרים - קונטרסים, הכוללים בתוכם את המאמרים שהודפסו בקונטרסים החל משנת [[תרפ"ח]], הספר הוגה על ידי [[הרבי]].

===ליקוטי דיבורים===
{{ערך מורחב|ליקוטי דיבורים}}
הספר ליקוטי דיבורים כולל חמישה חלקים, שבהם מובא שיחות ורעיונות ב[[עבודת ה']], וסיפורי חסידים, הספר יצא לראשונה בשנת [[תרצ"ג]].

===ספר השיחות===
{{ערך מורחב|ספר השיחות}}
ספר השיחות כולל בתוכו שיחות משנת [[תר"פ]] עד שנת [[תש"י]], בסדרה עשר חלקים, שרובם נערכו על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], חלק מהסדרה נערכה על ידי [[הרבי]].

==רשימות וסיפורים==
{{להשלים|סיבה=יש רשימות רבות שלא הוזכרו, ובפרט היומן}}
===רשימת ליובאוויטש וספר הזכרונות===
{{ערך מורחב|ספר הזכרונות}}
'''רשימת ליובאוויטש''' היא רשימה שכתב אדמו"ר הריי"צ בבואו לאמריקה בשנת [[ת"ש]], ובה מזכרונותיו אודות העיירה [[ליובאוויטש]] וימי ראשית ה[[חסידות]] ו[[חסידות חב"ד]]. רשימה זו נמסרה לעורך [[דוד לייב מקלר]], שערך פרקים ממנה ב[[אידיש]] ופירסמם בעיתון [[מארגען זשורנאל]] החל מתחילת שנת [[תש"א]]. פרקים אלו בעריכתו נדפסו לאחר מכן, בשנת [[תש"ז]], בשם "'''[[ספר הזכרונות]]'''".

הרשימה המקורית לא התפרסמה על ידי הרבי הריי"צ. חלקים ממנה נדפסו ב[[בטאון חב"ד]] בשנת [[תשל"ג]]{{הערה|גליון 38-39 ע' 35 ואילך.}}, ובגליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] בשנת [[תשנ"ה]]{{הערה|גליון 45 ע' 16 ואילך; גליון 46 ע' 14 ואילך. וראה בגליון 45 ע' 18 ואילך; גליון 46 ע' 17 ואילך, סקירה מאת הרב [[שמואל קראוס]] על רשימה זו.}}.

רשימה נוספת בשם "רשימת ליובאוויטש", כתב הרבי הריי"צ לבנותיו באידיש בשנות הצ', ובה זכרונותיו בקיצור אודות העיירה ליובאוויטש. רשימה זו נזכרת בשם זה באגרת קודש של הרבי הריי"צ משנת [[תרצ"ה]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג', ע' תב.}}. תרגום ל[[עברית]] מרשימה זו התפרסם בגליון בית משיח בשנת [[תשנ"ט]]{{הערה|גליון 207 ע' 36 ואילך; גליון 208 ע' 24 ואילך.}}.

===רשימת המאסר===
{{ערך מורחב|רשימת המאסר}}
רשימת המאסר כוללת את סיפור המאסר שנכתב ב[[ט"ו תמוז]] [[תרפ"ח]], הרשימה הוצאה על ידי [[הרבי]] בשנת [[תשי"ב]].

===רשימת תרכ"ו===
בשנת [[תש"ה]] אדמו"ר הריי"צ החל לעסוק בהדפסת ספריו של [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר הגיע ל"ספר תרכ"ו" שהוא הספר הראשון ב[[תורת שמואל]]{{הערה|בפועל הספר הודפס רק בשנת [[תשי"א]] על-ידי כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]}} רצה לכתוב שם בתור הקדמה את מהלך העניינים שהובילו לנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרכ"ו]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כחלק מההקדמה רצה [[אדמו"ר הריי"צ]] להוסיף רשימות שרשם עוד הרבה שנים קודם לכן במהלך שהותו ב[[ריגא]] או ב[[ורשה]].

הרשימה נקראת בשם "רשימת תרכ"ו" אך היא מקיפה גם שנים מסויימות קודם לשנה הזו ועוסקת גם בזמן נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. בפועל הרשימה לא יצאה-לאור ובשנת [[תשס"ח]] לערך הכין ר' [[יהושע מונדשיין]] את הרשימה לדפוס, והיא פורסמה באתר [[שטורעם. נט]].

===מילי דחוכמתא===
הרשימה של מילי דחוכמתא כוללת כ-60 פתגמים שאדמו"ר הריי"צ אסף לעצמו, הרשימה הודפסה על ידי קובץ [[אהלי ליובאוויטש]] בשנת [[תשמ"ג]].

===קונטרס ימי דברי החוזרים===
{{ערך מורחב|קונטרס דברי ימי החוזרים}}
קונטרס '''דברי ימי ה[[חוזר|חוזרים]], [[הנחה|המניחים]], המעתיקים, ה[[משפיע|משפיעים]] והמדריכים''' נכתב בקיץ [[תרצ"ט]] על ידי אדמו"ר הריי"צ לאחד מחתניו. נראה שהייתה כוונה לשלוח עוד מכתבים, כיוון שהמכתב מדבר על החוזרים בלבד. המכתב כולל ל"ד פרקים, והוא עוסק בחוזרים של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].

הקונטרס נמצא בשנת [[תשס"ו]] והודפס על ידי מערכת [[אוצר החסידים]].

===התייסדות אגודת ישראל===
{{ערך מורחב|התייסדות אגודת ישראל (חיבור)}}
החוברת התייסדות אגודת ישראל, כולל כ"ג פרקים שנכתבו בשנת [[תרפ"ד]], שבהם כתוב את תהליך הקמת [[אגודת ישראל]], ופרישת [[אדמו"ר הרש"ב]] מהאגודה.

===מנורת החסידות===
{{ערך מורחב|מנורת החסידות}}
מנורת החסידות, הוא שרטוט של מנורה שעליה מופיע שמות רבותינו נשיאנו וציוני דרך להם, המנורה צוירה בשנת [[תר"פ]] על ידי אדמו"ר הריי"צ.

{{להשלים}}

==מכתבים==
===אגרות קודש===
{{ערך מורחב|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ}}
הסדרה אגרות קודש כוללת ט"ז{{הערה|כרך ט"ז יצא בהוצאה מחודשת עם כרך נוסף (כרך י"ז) ע"י הרב שלום דובער לוין - ראה פסקה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)#עריכת הסדרה|עריכת הסדרה]] בערך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]].}} כרכים שבהם מכתבים רבים של אדמו"ר הריי"צ.

===המכתב הארוך===
{{ערך מורחב|המכתב הארוך}}
'''המכתב הארוך''' (ב[[אידיש]]: '''דער לאַנגער בריוו''') הוא כינוי למכתב שכתב אדמו"ר הריי"צ לבתו [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בשנת [[תרצ"ה]], בו מסופר בעיקר על מסעו של רבי [[מרדכי הצדיק]], מתלמידי [[הבעל שם טוב]], לקרב את חבריו רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], שלימים היה מרבותיו של [[אדמו"ר הזקן]], ורבי [[חיים הפרוש]], שלימים קירב את רבי [[אברהם מקאליסק]] לחסידות, לרבו ול[[תורת החסידות]].

==ספרים וכתבי עת בהשתתפותו ועריכתו==
*'''[[התמים]]''' - התמים הינו עיתון שיצא על ידי [[איגוד תלמידי הישיבות]] בין השנים [[תרצ"ה]] - [[תרח"צ]], העיתון יצא בהדרכתו ובעריכתו של אדמו"ר הריי"צ.
*'''[[הקריאה והקדושה]]''' - הקריאה והקדושה הינו עיתון שיצא בין השנים תש"א - תש"ה, בהוראת אדמו"ר הריי"צ ובהשתתפותו.
{{להשלים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אדמו"ר הריי"צ]]

ספרי אדמו"ר הריי"צ

2023-04-17T11:38:38Z

ידע חסידי: /* ספרים וכתבי עת בהשתתפותו ועריכתו */

{{לעריכה}}
[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|250px|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ]]
'''תורתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]''' מיוחדת בכך שלצד [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספרי השיחות]], ו[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספרי המאמרים]] וה[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] נכתב גם סיפורים ופתגמים.

==סדרות השיחות והמאמרים==
===ספר המאמרים===
{{ערך מורחב|ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)}}
ספר המאמרים כולל בתוכו את המאמרים שנאמרו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], החל מקבלת נשיאותו בשנת [[תרפ"א]] עד ל[[הסתלקות|הסתלקותו]] בשנת [[תש"י]], וכולל 25 ספרים, ספר המאמרים של שנת [[תרפ"ח]] כולל בתוכו גם את השיחות והמכתבים שנאמרו באותה שנה. חלק נרחב מהספרים נערכו על ידי מערכת [[אוצר החסידים]]. בשנת [[תש"ו]] לרגל יום הולדתו של אדמו"ר הריי"צ הודפס ספר המאמרים אידיש ובו 53 מאמרים שנאמרו בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ה]] ופורסמו בעיתון [[הקריאה והקדושה]] ב[[אידיש]].

בשנת [[תשכ"ב]] יצאו ספרי המאמרים - קונטרסים, הכוללים בתוכם את המאמרים שהודפסו בקונטרסים החל משנת [[תרפ"ח]], הספר הוגה על ידי [[הרבי]].

===ליקוטי דיבורים===
{{ערך מורחב|ליקוטי דיבורים}}
הספר ליקוטי דיבורים כולל חמישה חלקים, שבהם מובא שיחות ורעיונות ב[[עבודת ה']], וסיפורי חסידים, הספר יצא לראשונה בשנת [[תרצ"ג]].

===ספר השיחות===
{{ערך מורחב|ספר השיחות}}
ספר השיחות כולל בתוכו שיחות משנת [[תר"פ]] עד שנת [[תש"י]], בסדרה עשר חלקים, שרובם נערכו על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], חלק מהסדרה נערכה על ידי [[הרבי]].

==רשימות וסיפורים==
{{להשלים|סיבה=יש רשימות רבות שלא הוזכרו, ובפרט היומן}}
===רשימת ליובאוויטש וספר הזכרונות===
{{ערך מורחב|ספר הזכרונות}}
'''רשימת ליובאוויטש''' היא רשימה שכתב אדמו"ר הריי"צ בבואו לאמריקה בשנת [[ת"ש]], ובה מזכרונותיו אודות העיירה [[ליובאוויטש]] וימי ראשית ה[[חסידות]] ו[[חסידות חב"ד]]. רשימה זו נמסרה לעורך [[דוד לייב מקלר]], שערך פרקים ממנה ב[[אידיש]] ופירסמם בעיתון [[מארגען זשורנאל]] החל מתחילת שנת [[תש"א]]. פרקים אלו בעריכתו נדפסו לאחר מכן, בשנת [[תש"ז]], בשם "'''[[ספר הזכרונות]]'''".

הרשימה המקורית לא התפרסמה על ידי הרבי הריי"צ. חלקים ממנה נדפסו ב[[בטאון חב"ד]] בשנת [[תשל"ג]]{{הערה|גליון 38-39 ע' 35 ואילך.}}, ובגליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] בשנת [[תשנ"ה]]{{הערה|גליון 45 ע' 16 ואילך; גליון 46 ע' 14 ואילך. וראה בגליון 45 ע' 18 ואילך; גליון 46 ע' 17 ואילך, סקירה מאת הרב [[שמואל קראוס]] על רשימה זו.}}.

רשימה נוספת בשם "רשימת ליובאוויטש", כתב הרבי הריי"צ לבנותיו באידיש בשנות הצ', ובה זכרונותיו בקיצור אודות העיירה ליובאוויטש. רשימה זו נזכרת בשם זה באגרת קודש של הרבי הריי"צ משנת [[תרצ"ה]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג', ע' תב.}}. תרגום ל[[עברית]] מרשימה זו התפרסם בגליון בית משיח בשנת [[תשנ"ט]]{{הערה|גליון 207 ע' 36 ואילך; גליון 208 ע' 24 ואילך.}}.

===רשימת המאסר===
{{ערך מורחב|רשימת המאסר}}
רשימת המאסר כוללת את סיפור המאסר שנכתב ב[[ט"ו תמוז]] [[תרפ"ח]], הרשימה הוצאה על ידי [[הרבי]] בשנת [[תשי"ב]].

===רשימת תרכ"ו===
בשנת [[תש"ה]] אדמו"ר הריי"צ החל לעסוק בהדפסת ספריו של [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר הגיע ל"ספר תרכ"ו" שהוא הספר הראשון ב[[תורת שמואל]]{{הערה|בפועל הספר הודפס רק בשנת [[תשי"א]] על-ידי כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]}} רצה לכתוב שם בתור הקדמה את מהלך העניינים שהובילו לנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרכ"ו]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כחלק מההקדמה רצה [[אדמו"ר הריי"צ]] להוסיף רשימות שרשם עוד הרבה שנים קודם לכן במהלך שהותו ב[[ריגא]] או ב[[ורשה]].

הרשימה נקראת בשם "רשימת תרכ"ו" אך היא מקיפה גם שנים מסויימות קודם לשנה הזו ועוסקת גם בזמן נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. בפועל הרשימה לא יצאה-לאור ובשנת [[תשס"ח]] לערך הכין ר' [[יהושע מונדשיין]] את הרשימה לדפוס, והיא פורסמה באתר [[שטורעם. נט]].

===מילי דחוכמתא===
הרשימה של מילי דחוכמתא כוללת כ-60 פתגמים שאדמו"ר הריי"צ אסף לעצמו, הרשימה הודפסה על ידי קובץ [[אהלי ליובאוויטש]] בשנת [[תשמ"ג]].

===קונטרס ימי דברי החוזרים===
{{ערך מורחב|קונטרס דברי ימי החוזרים}}
קונטרס '''דברי ימי ה[[חוזר|חוזרים]], [[הנחה|המניחים]], המעתיקים, ה[[משפיע|משפיעים]] והמדריכים''' נכתב בקיץ [[תרצ"ט]] על ידי אדמו"ר הריי"צ לאחד מחתניו. נראה שהייתה כוונה לשלוח עוד מכתבים, כיוון שהמכתב מדבר על החוזרים בלבד. המכתב כולל ל"ד פרקים, והוא עוסק בחוזרים של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].

הקונטרס נמצא בשנת [[תשס"ו]] והודפס על ידי מערכת [[אוצר החסידים]].

===התייסדות אגודת ישראל===
{{ערך מורחב|התייסדות אגודת ישראל (חיבור)}}
החוברת התייסדות אגודת ישראל, כולל כ"ג פרקים שנכתבו בשנת [[תרפ"ד]], שבהם כתוב את תהליך הקמת [[אגודת ישראל]], ופרישת [[אדמו"ר הרש"ב]] מהאגודה.

===מנורת החסידות===
{{ערך מורחב|מנורת החסידות}}
מנורת החסידות, הוא שרטוט של מנורה שעליה מופיע שמות רבותינו נשיאנו וציוני דרך להם, המנורה צוירה בשנת [[תר"פ]] על ידי אדמו"ר הריי"צ.

{{להשלים}}

==מכתבים==
===אגרות קודש===
{{ערך מורחב|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ}}
הסדרה אגרות קודש כוללת ט"ז{{הערה|כרך ט"ז יצא בהוצאה מחודשת עם כרך נוסף (כרך י"ז) ע"י הרב שלום דובער לוין - ראה פסקה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)#עריכת הסדרה|עריכת הסדרה]] בערך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]].}} כרכים שבהם מכתבים רבים של אדמו"ר הריי"צ.

===המכתב הארוך===
{{ערך מורחב|המכתב הארוך}}
'''המכתב הארוך''' (ב[[אידיש]]: '''דער לאַנגער בריוו''') הוא כינוי למכתב שכתב אדמו"ר הריי"צ לבתו [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בשנת [[תרצ"ה]], בו מסופר בעיקר על מסעו של רבי [[מרדכי הצדיק]], מתלמידי [[הבעל שם טוב]], לקרב את חבריו רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], שלימים היה מרבותיו של [[אדמו"ר הזקן]], ורבי [[חיים הפרוש]], שלימים קירב את רבי [[אברהם מקאליסק]] לחסידות, לרבו ול[[תורת החסידות]].

==ספרים וכתבי עת בהשתתפותו ועריכתו==
*'''[[התמים]]''' - התמים הינו עיתון שיצא על ידי [[איגוד תלמידי הישיבות]] בין השנים [[תרצ"ה]] - [[תרח"צ]], העיתון יצא בהדרכתו ובעריכתו של אדמו"ר הריי"צ.
*'''[[הקריאה והקדושה]]''' - הקריאה והקדושה הינו עיתון שיצא בין השנים תש"א - תש"ה, בהוראת אדמו"ר הריי"צ ובהשתתפותו.
{{להשלים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אדמו"ר הריי"צ]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2987104/jewish/-.htm קונטרסים שיצאו לאור ע"י ועד הנחות בלה"ק באתר '''[[ועד הנחות בלה"ק]]''']

בני הצמח צדק (ספר)

2023-04-13T11:50:11Z

ידע חסידי:

[[קובץ:בני הצמח צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר '''בני הצמח צדק''' - מהדורת [[תשפ"א]].]]

הספר '''בני [[הצמח צדק]]'''{{הערה|ב'פתח דבר' לספר, מציין נכדו של המחבר הרב [[עמרם בלוי]] ע"ה, כי השם 'בני [[הצמח צדק]]' ניתן לספר ע"י שמצא כי זה ב[[גימטריא]] של שמו - '''[[עמרם בלויא]]'''. (ראה שם, ע' 11).}}, - י"ל ב[[י"ד טבת]] [[תשפ"א]] ע"י [[ספריית מעיינותיך]], בעריכת הרב [[עמרם בלוי]] ונכדו הרב מנחם מענדל בלוי.

בסוף הספר הובאו [[מאמרי דא"ח]] - מכל אחד מבני ונכדי [[הצמח צדק]] - שנהגו לחזור [[דא"ח]] על פי הוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעצמו. המאמרים הובאו לדפוס ע"י הרב [[עקיבא שבריק]].

==פרסומו==
חלק מתוכן הספר פורסם כבר במאמרים בודדים ע"י הרב[[עמרם בלוי]] בקובצי [[היכל הבעל שם טוב]], שיצא לאור ע"י מערכת [[היכל מנחם (בורו פארק)]].

במהלך עריכת הספר לדפוס, נפטר לבית עולמו הרב [[עמרם בלוי]], העורך הראשי. את העבודה המשיך נכדו - הרב מנחם מענדל בלוי.

מהודרה שניה נדפסה בשנת [[תשפ"ב]], ע"י [[ספריית מעיינותיך]].

==הערות שוליים==

רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)

2023-04-13T11:48:59Z

ידע חסידי: /* משפחתו ותלמידיו */

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] הצמח צדק|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[צמח צדק (פירושונים)]]}}
{{דמות
|שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון
|תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|ללא מסגרת|250px]]
|כינוי=אדמו"ר הצמח צדק
|תיאור=האדמו"ר השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]
|מקום לידה=[[ליאזנא]]
|תאריך פטירה=[[י"ג ניסן תרכ"ו]]
|מקום פטירה=[[ליובאוויטש]]
|מקום פעילות=[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' - '''ה[[אדמו"ר]] הצמח צדק''' הוא ה[[נשיא]] השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערה|שם=גירסאות|1=כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב [[ניסן]] [[ש"ת]], שיחת שביעי של פסח ש"ת, [[שלשלת היחס]] - שבתחילת [[היום יום]] - [[תש"ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ"ח]]. ראה: יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ"ח]], [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ"ה]]. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת [[תק"נ]] וראה בשיחת [[כ"ז בסיוון]] [[תש"ד]]. ראו ב[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=13246#p=122&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=%u05E9%u05DE%u05D5%u05D0%u05DC%20%u05E7%u05E8%u05D0%u05D5%u05E1 הערת הרב שמואל קראוס בנושא].}} בעיר [[ליאזנא]], לרב [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה אלטשולר]]. [[הסתלק]] ביום [[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].

מכונה 'צמח צדק' על שם ספרו {{קח|ספר|צמח צדק}}.

==תולדות חיים==
===לידתו וילדותו===
ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערה|שם=גירסאות}} בעיר [[ליאזנא]], נולד רבי מנחם מענדל לאביו ר' [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. הוריו קראו לו "מנחם מענדל" על שם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]. בשנת [[תקנ"ג]] ביום [[ג' בתשרי]], בהיותו בן שלוש, נפטרה אמו וכבקשתה האחרונה, מנחם מענדל אומץ על ידי סבו, [[אדמו"ר הזקן]] שחבבו מאוד. מנחם מענדל היה ישן בחדרו של אדמו"ר הזקן, בסמוך לארון הקודש ומסתובב לצידו כל הזמן. עד חתונתו היה אדמו"ר הזקן מכסהו בטליתו, ב[[ברכת כוהנים]] של הימים-טובים ועד גיל תשע היה מכסהו ב[[תקיעת שופר]] של [[ראש השנה]]. ביום [[י"א בתשרי]] תקנ"ג הכניסו אדמו"ר הזקן ללמוד ב'[[חיידר]]'.

בהיותו בגיל שמונה שנים הציע אדמו"ר הזקן לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] לקחתו כחתן לבתו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]], אך אדמו"ר האמצעי היסס והראה לאביו מבעד לחלון כיצד הוא משחק עם כל הילדים במעשי ילדות. אדמו"ר הזקן ניגש אל החלון ורמז באצבע לנכדו להיכנס לחדר, כאשר מנחם מענדל נכנס הגיש לו גמרא, הורה לו לשנן בעל-פה דף עם [[רש"י]] ו[[תוספות]], תוך מחצית השעה, לשוב אל החדר ולחזור על כל מה שלמד. אדמו"ר האמצעי שהמתין בחדר הבחין לאחר כרבע שעה שהילד שוב משחק בחוץ עם חבריו, פנה אל אביו ואמר 'אפילו בקולך אין הוא שומע!'. אדמו"ר הזקן קרא לילד ונזף בו אך מנחם מענדל טען שהוא כבר למד והחל לחזור בעל-פה את הדף.

כבר בשנת תקס"א (בהיותו בן 11) התחיל לכתוב חידושים בנגלה ובחסידות, מה ששמע מסביו ובנוסף ביאורים משלו. ישנו מאמר ד"ה 'עדות' (שנדפס בספר [[דרך אמונה]] שנכתב בשנת תקס"ב, לאחר הרבה שנים הוסיף הצמח צדק את סיומו, וכך הוא הודפס.

עד גיל 13 עיקר לימודו היה בנגלה ולאחר גיל ה[[בר מצווה]] קבע [[אדמו"ר הזקן]] זמנים מיוחדים ללמוד עמו [[קבלה]] ו[[דא"ח]].

===חתונתו===
ביום [[ה' בכסלו]] שנת [[תקס"ד]]{{הערה| ב[[ספר המאמרים]] [[תקס"ד]] עמוד שמג, וב[[ליקוטי דיבורים]] מובא שהחתונה הייתה בתאריך [[ה' כסלו]] תקס"ד. וב[[שלשלת היחס]] שבתחילת ה[[היום יום]] מובא שהחתונה הייתה ב[[תקס"ג]]. וב[[רשימת היומן]] עמוד רט כתוב שהצ"צ התחתן כשהיה בן י"ב או י"ג כי בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב"ש]] היה בערך בן ט' שנים בשעת פטירת אדה"ז בשנת [[תקע"ג]] (וזה משמע שחתונתו היתה בשנת תקס"ג). אך שם בעמוד קצה כותב [[הרבי]] שאינו זוכר פרט זה ברור, וברשימת מאמרי [[אדמו"ר הריי"צ]] מציין ל"דרוש אדה"ז, א' ערב חנוכה תקס"ו, בסעודת פדיון הבן של רב"ש נ"ע", ועפ"ז, בעת הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] היה הרב"ש בן שבע.}}, בהיות אדמו"ר הצמח צדק בן ארבע עשרה שנה, התחתן בעיר [[ליאדי]] עם בת דודתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]].

בשנת [[תקס"ז]], כשלוש שנים לאחר נישואיהם, ביקש [[אדמו"ר הזקן]] מחיה מושקא שתביא לו מכתבי ה[[חסידות]] של בעלה. היא נענתה לבקשתו ובין הכתבים שהביאה לו היה מאמר "שורש מצוות התפילה"{{הערה|מודפס בספר [[דרך מצותיך|דרך מצותיך]]}}. כשראה אדמו"ר הזקן את חידושיו, קרא לאחיו [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] ולרבי [[פינחס רייזס]] וביקשם שיענו "אמן" על ברכת "שהחיינו". הדבר נודע לחסידים שהחלו לכבד את הצמח צדק.

כשנודע לצמח צדק שאשתו העבירה בניגוד לרצונו את הכתבים, אמר לה ש[[גירושין|יגרשנה]]. הרבנית טענה להגנתה שהינה מחוייבת בכיבוד הסבא - אדמו"ר הזקן שגדול אפילו מכיבוד אב. הצמח צדק השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף. לאחר חודשיים שהצמח צדק לא חזר בו, סיפרה על כך לאביה, [[אדמו"ר האמצעי]] ששוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל אדמו"ר הזקן ושטח בפניו את העניין.

ב[[שבת]] [[פרשת מקץ]] לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר בחדרו [[מאמר]] חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר ופנה אל הצמח צדק ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה, אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת, ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ה[[הלכה]]. לאחר העיון המשותף חזר בו הצמח צדק והצטער על שעלה בדעתו [[גירושין|לגרש]] את זוגתו. אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד עמו פעמיים בשבוע [[נגלה]], ושלוש פעמים בשבוע יחזור לפניו מאמרים שאמר בעבר וביאורי תורות שקיבל מרבותיו. לאחר מכן ברך אדמו"ר הזקן את הזוג כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי"{{הערה|ישעיה י"ז}} וביקשו שלא ישאר שום זכר של הקפדה על הרבנית ושישמח אותה ונאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש".

לאחר חתונתו היה אדמו"ר הצמח צדק סמוך על שולחן חותנו, אדמו"ר האמצעי, וכיהן כראש ישיבה אצלו, כדי שלא להתפרנס מהתורה, רק מיגיע כפיו. את שלוש מאות הרובלים שקיבל ככספי [[נדוניה]] השקיע בפתיחת בית מלאכה לייצור חותמות שעווה (בהם השתמשו לחתום אגרות דואר) שישמש כמקור לפרנסתו. בעסק זה לקח את החסיד ר' נחמיה מדוברובנא כשותף. במהלך כל עבודתם היו השניים משוחחים בדברי תורה, לאחר כחודש שקעו השניים, באחד הלילות, בסוגיה עמוקה במיוחד והדוד בו נמצא חומר הגלם של הדבק החל לבעור ובקושי הצליחו להנצל מהמפעל שעלה באש. לאחר מכן החליט אדמו"ר הצמח צדק לעסוק בנגרות, אך בחצר הרבי העדיפו שלא יעסוק במלאכה ומינו אותו למלמד.

בשנת [[תקס"ו]] מסר [[אדמו"ר הזקן]] לידיו ולידי דודו זקנו הרב [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] את השאלות ההלכתיות המגיעות אליו, על מנת שיענו עליהם והוא יגיהם. בשנת [[תק"ע]] מסר אדמו"ר הזקן לידו ולידי דודו, הרב [[משה שניאורי]], את ההתעסקות בעניני הכלל.

ב[[מלחמת נפוליאון]] כשאדמו"ר הזקן ברח מ[[ליאדי]], הצטרף אליו אדמו"ר הצמח צדק. בהמשך היה נוכח גם בשעת פטירת אדמו"ר הזקן{{הערה|ב[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]] נמצאים עניינים אותם שמע אדמו"ר הצמח צדק מ[[אדמו"ר הזקן]] בימים אלו}}. לאחר הסלקות אדמו"ר הזקן, משנת [[תקע"ד]] עד שנת [[תקפ"ז]], התבודד ולמד בהתמדה.

==קבלת הנשיאות==
{{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק}}
לאחר [[הסתלקות אדמו"ר האמצעי]], ביום [[ט' כסלו]] [[תקפ"ח]], התקיימה אסיפה של [[זקני החסידים|זקני]] [[חסיד]]י חב"ד בה הוחלט למנות את חתנו של אדמו"ר האמצעי, רבי מנחם מענדל, שימלא את מקומו של חמיו בהנהגת [[חסידות חב"ד]]. החלטה זו התבססה על אמירתו של אדמו"ר האמצעי, כשביקש לעלות ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|היה זה בחודש [[תשרי]] שנת [[תקפ"ח]]. [[אדמו"ר האמצעי]] הגיע ל[[האדיטש]] והתפלל מספר פעמים על ציון אביו אדמו"ר הזקן. פעם אחת שהה בציון זמן רב, ואחר כך יצא משם כשפניו שוחקות ואמר: "פעלתי מאבי אדוני מורי ורבי שיפטרוני מהרבנות". החסידים חשבו כי כוונתו לעלות לארץ הקודש, שהרי כאמור אביו רבינו הזקן ביקש גם הוא לוותר על הנהגת החסידים כדי לעלות לארץ ישראל.}}, שאלו אותו החסידים ""כיצד רבינו יעזבנו כצאן ללא רועה?" השיבם אדמו"ר האמצעי "הלא עמכם חתני הרב הגאון רבי מנחם מענדל שיחיה. הוא יהיה לכם לרועה נאמן". החסידים התנגדו כמובן לרעיון ורק כאשר לאחר חודשיים, בדרך מ[[האדיטש]] ל[[ניעז'ין]], נפטר אדמו"ר האמצעי, הבינו החסידים את כוונתו. בנוסף לכך מצאו החסידים רמזים נוספים לרצונו של אדמו"ר האמצעי שדווקא חתנו יהיה ממלא מקומו.

החלטת אסיפה זו פורסמה בכל ריכוזי חסידי חב"ד ב[[רוסיה]]. משלחת של גדולי וזקני החסידים ובהם רבי [[הלל מפאריטש]], רבי [[יצחק אייזיק מוויטבסק]], רבי [[יצחק משה מיאס]], רבי [[פרץ חן]] מצ'רניגוב ועוד, התייצבה בפני אדמו"ר הצמח צדק ומסרה לו את החלטת האסיפה, אולם [[הצמח צדק]] מיאן לקבל על עצמו את כתר הנשיאות. משלחות נוספות של חסידים באו והלכו, אך לכולם סירב רבי מנחם מענדל בתואנה כי כתר הנשיאות מגיע בדין לדודו הרב [[חיים אברהם שניאורי]], בנו של רבינו הזקן ואחיו של אדמו"ר האמצעי. כששמע רבי חיים אברהם את הדברים הללו, הוא עצמו הצטרף לאחת המשלחות והפציר ברבי מנחם מענדל שיקבל את הנשיאות, אך הוא עדיין עמד בסרובו.

בחודש [[ניסן]] החליטו החסידים כי לקראת [[חג השבועות]] יבואו כל זקני החסידים ל[[ליובאוויטש]] ויטכסו עצה מה לעשות. כשבועיים לפני חג השבועות באו לליובאוויטש כמה מזקני החסידים, ביניהם; רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]], רבי הלל מפאריטש, רבי יצחק אייזיק מויטבסק והם קיימו אסיפה נוספת ושלחו משלחות אל אדמו"ר הצמח צדק, אך גם אלו לא עזרו. הוא המשיך להתחמק בטענה שיש לבחור ברבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, או ברבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]], בנו של רבנו האמצעי, או ברבי [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג (חתן אדמו"ר האמצעי)|אהרן מקרמנצ'וג]] מנכדיו של אדמו"ר הזקן{{הערה|לימים הפך רבי אהרן מקרמנצ'וג גם לחתנו של אדמו"ר האמצעי כאשר נישא בזיווג שלישי לחיה שרה, ביתו של אדמו"ר האמצעי}}.

ביום שלישי, [[ג' סיון]] [[תקפ"ח]] באו שלושת גדולי החסידים: רבי [[פרץ חן]], רבי הלל מפאריטש ורבי יצחק אייזיק מהומיל, אל חדרו של אדמו"ר הצמח צדק והתחננו בפניו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בסופו של דבר ניאות, אך בתנאי שלא יטרידוהו בשאלת עצות בענינים גשמיים. רבי הלל מפאריטש נענה ואמר: "חסידים רוצים לשמוע חסידות". כעבור זמן קצר נודע כי אדמו"ר הצמח צדק ייצא לבית הכנסת לומר חסידות. ואכן אדמו"ר הצמח צדק נכנס לבית המדרש שהיה מלא בחסידים, כשהוא לבוש ב[[בגד]]י לבן אותם ירש מסבו [[אדמו"ר הזקן]] והחל לומר מאמר [[דא"ח]] [[ד"ה]] "על שלושה דברים העולם עומד".

בשעה שהתחיל לומר את המאמר, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומיל כי בצעירותו שמע פעם את אדמו"ר הזקן חוזר מאמר זה, כשבאותה שעה שיחק בחדר הנכד, אדמו"ר הצמח צדק, והפריע לחסידים לשמוע. רבי יצחק אייזיק חשש שזה מפריע ואז לפתע עצר אדמו"ר הזקן את אמירת המאמר ואמר לו: "הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע. הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע!". כעת נזכר באותו מעמד ובמוחו חלף הרהור: "אכן זהו כח עליון, וה"צמח צדק" מראה את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השם יתברך". עודנו מהרהר כך, הפסיק אדמו"ר הצמח צדק באמירת המאמר ופנה אל רבי יצחק אייזיק ואמר: "תחשדוני בדבר שאין בי? מה אעשה וסבי רבנו הזקן ציוה עלי לומר מאמר זה" ומיד המשיך באמירת המאמר. בכך התגלתה רוח קודשו ברבים. בסיום המאמר פתחו כל החסידים בשירה וליווהו לביתו בריקודים וב[[שמחה]] גדולה{{הערה|1=ראו בקישור דלקמן [https://toratchabad.com/כיצד-קיבל-רבינו-הצמח-צדק-את-עול-ההנהגה סקירה מפורטת עם פרטים נוספים], באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].}}.

==פעולותיו==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[גזירת הקנטוניסטים]], [[ועידת הרבנים תר"ג]], [[שצעדרין]]}}

אדמו"ר הצמח צדק ייסד [[ישיבה גדולה]] ב[[ליובאוויטש]] ובשנים הראשונות לנשיאותו היה מוסר באופן קבוע שיעורים לאברכים המיוחדים בישיבה. בנו הרב [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] היה ראש מגידי השיעורים וחתנו, הרב [[לוי יצחק זלמנוביץ']], היה מבוחני הישיבה.

בתקופת "[[גזירת הקנטוניסטים]]" (- חטיפת ילדים יהודיים כדי שישרתו בצבא במשך עשרים וחמש שנים) היה אדמו"ר הצמח צדק שולח בחשאי אל כל הקהילות ששהו בהם חוטפים ודאג שיחרימו אותם ואת הקנטוניסטים היה מחזק שישמרו את ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וכן היה דואג לפדות את הילדים שנחטפו. פעולות אלו היו כרוכים בסכנת מות, כי נחשבו למרידה במלכות.

בשנת [[תקצ"ז]] הדפיס את ספרו [[תורה אור]]. בשנת [[תקצ"ח]], על פי בקשת חסידי חב"ד, ביקר ב[[מאהילוב]], [[מינסק]] ו[[וילנא]] וחזר דרך פלך [[ויטבסק]]. בנסיעתו זו נפגש גם עם גדולי ה[[מתנגד]]ים שהחלו לשאת ולתת איתו בשאלות הלכתיות. מסע זה השקיט את המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]]. בשנת [[תקצ"ט]] קנה אחוזה גדולה הכוללת אדמת זריעה ויער וייסד שם מושבה ליהודים עובדי אדמה ועזר להם גם במכשירי עבודה. בשנת [[תר"ג]] מינתה הממשלה ועד בן ארבעה אנשים מבאי-כח התושבים היהודים, לדון אודות החוקים השייכים אל היהודים ובפרט בנוגע לשאלת ה[[חינוך]] ואדמו"ר הצמח צדק נבחר להיות אחד מהם. במשך ההתאספות, שארכו חדשים אחדים, עמד על דעתו בשמירה על הדת והחינוך על טהרת הקדש. בזמני ההתאספות, נאסר עשרים ושניים פעמים בגין מחאותיו הנמרצות. בסופו של דבר נתמלאו דרישותיו. בשנת [[תר"ה]] הדפיס את הספר [[לקוטי תורה]] המכיל [[מאמר]]י [[אדמו"ר הזקן]] עם ביאורים והגהות שלו.

אדמו"ר הצמח צדק גם ייסד בשנת [[תר"ד]] את ה[[עיירה]] [[שצעדרין]] והושיב בה כשלש מאות משפחות שכולן היו חסידי חב"ד, ובעקבות זה זכה להוקרה מהממשל הרוסי וקיבל את התואר 'אזרח נכבד לדורותיו'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מסמכים_היסטוריים_תיק_קבלת_תואר_אזרח_נכבד_לדורותיו_81665.html המסמכים הרשמיים נחשפים] {{COL}}}}.

[[אדמו"ר הצמח-צדק]] היה ידוע כמתיר [[עגונה|עגונות]], ועגונות רבות נשלחו אל [[ליובאוויטש]] על מנת שיתירן מעגינותן{{הערה|ראו מדור קבוע שהוקדש לסיפורים סביב נושא זה בגליון "[[האח]]" החל מגליון 31 ואילך}}.

{{ערך מורחב|חשוב טוב יהיה טוב}}
אדמו"ר הצמח צדק, טבע את הפתגם [[חשוב טוב יהיה טוב]], פתגם זה הוזכר פעמים רבות על ידי [[הרבי|האדמו"ר השביעי]] והפך לערך יסודי בחסידות חב"ד.

==הסתלקותו==

ב[[חודש כסלו]] שנת [[תר"כ]] חלה אדמו"ר הצמח צדק מאוד וכך היה חולה במשך יותר משש שנים. ב[[ערב שבת]] [[פרשת ויגש]] שנת [[תרכ"א]] לאחר שאשתו מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]] [[הסתלקות|הסתלקה]], אמר לבנו, [[אדמו"ר המהר"ש]], כי נתקיימו דברי קודשו של [[אדמו"ר הזקן]] - עברו 54 שנים מאז נאנח ואמר לו "'''נד''' קציר ביום נחלה"{{הערה|הערך המספרי של המילה "נד" הוא 54}}. לאחר פטירת הרבנית הפסיק אדמו"ר הצמח צדק לקבל אנשים ל[[יחידות]].

בערך ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרכ"ו]] החלו אצלו להופיע קשיים בדיבור. בחורף תרכ"ו שלח שליח למעזיבוז להניח פ"נ על קברו של הבעש"ט, אך השליח לא ביצע את שליחותו, דבר שהחסיר 13 שנה מחייו של הצמח צדק כיון ש[[אדמו"ר הזקן]] ברכו באריכות ימים, ואריכות ימים אצל אדמו"ר הזקן היא לפחות של 90 שנה, והצמח צדק חי למעשה 77 שנה{{הערה| אגרות קודש הריי"צ חלק ב עמוד תצה.}}. בתחילת [[חודש ניסן]] תרכ"ו נחלש מאוד וכשהזמינו את הרופא של [[ליובאוויטש]] אמר שאינו רואה דבר. למחרת נהיה המצב גרוע יותר והחסידים היו מבוהלים מאוד וכל היום אמרו [[תהלים]] והוסיפו לשמו את השם "מאיר". לקראת ערבו של [[י"ב בניסן]] תרכ"ו אמרו שהמצב השתפר, אך לאחר זמן קצר ראו שוב שאין תקווה. השמש [[חיים בער חיימסון|ר' חיים בער]] הטה את אזנו לפיו של אדמו"ר הצמח צדק ושמע שאומר "למען ירבו ימיכם".

בשעה אחת עשרה בלילה ראו שאין מה לעשות. מטתו עמדה באמצע החדר ומסביבו עמדו כל האנשים עם נרות דולקים. אדמו"ר הצמח צדק שכב ללא שום תנועה והביט על האנשים. באור ליום חמישי [[י"ג בניסן]] בשעה שתים עשרה וחצי בלילה נפטר ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].

לאחר פטירתו אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|דעו לכם כי אבא לא מת ומי שרוצה לבקש איזה בקשה יכול לבקש, גם אני בקשתי איזה בקשה}}{{הערה|1=גליון [[כרם חב"ד]], ניסן תשמ"ז, עמ' 68.}}.

לאחר הסתלקותו [[התפצלות חסידות חב"ד|התפצלה חסידות חב"ד]], ו- 3 מבניו פתחו חצרות שונות ברוח [[חב"ד]]. ממשיך דרכו של הצמח צמח בליובאוויטש היה בנו הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש]].

== תמונתו ==
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העתק שהגיע מקאפוסט]]
היה גוי שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד]]י שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה בשבת - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערה|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר.

בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.

העתק של הציור התגלה בשנת [[תנש"א]] על ידי הספרן בערל לוין{{הערה|ראה מבית הגנזים מאת בערל לוין עמ' רנ"ז}} אצל אחד מצאצאי ה[[מהרי"ל מקאפוסט]] ב[[מוסקבה]] ופורסם לציבור.

בשנת [[תשפ"א]] גילה ר' [[יחיאל אופנר]] בעיזבון מרת [[הינדא גורביץ']], נכדת הרבנית [[ביילא וולס]] בת [[אדמו"ר האמצעי]], ואחיינית של 2 מבני הצמח צדק, ( הייתה בת אחות אשתו הראשונה של [[המהרי"ן מניעז'ין]], בן הצמח צדק וכן אחיינית של הרב לוי יצחק זלמנוביץ' (אח אמה) שהתחתן אף הוא עם ביתו של הצמח צדק מרת דבורה לאה.) העתק נוסף של הציור המקורי, ככל הנראה הקדום ביותר{{הערה|[https://chabad.info/special/635784/ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו"ר הצמח צדק] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/127876 ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף] {{COL}} לקריאה נוספת: [[מנחם ברונפמן]], '''הציור שעבר בירושה''' כפר חב"ד גליון מס' 1885}},

==משפחתו ותלמידיו==
===משפחתו{{הערה|ראה: שלום דובער קוביטעשק, '''[https://drive.google.com/drive/folders/1R9vKHPNgS83F8yaHddMmsaAxfxsNgmOn משפחת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק בחייו]''', בתוך [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]], גיליון א'ק"א, עמ' 111 - 122.}} ===
לצמח צדק היו ריבוי בנים{{הערה|ראה גם [[בני הצמח צדק (ספר)|כאן]].}}{{הערה|בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו) להרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מובא של צמח צדק היה בן נוסף, בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך מלבד בלשמע אוזן לא מובא בשום מקום על בן של הצמח צדק בשם ירחמיאל. וראה ברישמת היומן עמוד שי"ז, שהיו לצמח צדק כמה בנים שלא האריכו ימים. וא"כ נוסף על ר' יעקב היה בן נוסף.}}, ושתי בנות:

'''בניו'''
*בנו - רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]].
*בנו - אדמו"ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]].
*בנו - אדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז מליאדי]].
*בנו - אדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן מניעז'ין]].
*בנו - אדמו"ר [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הריי"צ מאוורוטש]].
*בנו - הרה"ק רבי [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יעקב מארשא]].
*בנו - אדמו"ר [[שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|המהר"ש]].

'''בנותיו'''
*בתו - הרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו"ר הצמח צדק)|ראדע פריידא שניאורסון]] אשת הרב [[שניאור (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]].
*בתו - הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה לאה זלמנסון]] אשת הרב [[לוי יצחק זלמנסון]].

===מתלמידיו===
* רבי [[הלל מפאריטש]]
* רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין, בעל ה"תורת חסד"
* רבי [[אברהם דוד לאוואוט]], בעל "שער הכולל"
* רבי [[פרץ חן]]

==חיבוריו==
*'''[[ספר צמח צדק|צמח צדק]]''' - [[שאלות ותשובות]] הלכתיות, פסקי דינים, וחידושים על ה[[תלמוד|ש"ס]]. שם הספר בא לרמז על שם המחבר (בכתיב המקובל בשפת ה[[יידיש]]) - "מנחם מענדל" ב[[גימטריה]] "צמח צדק".
*'''[[דרך מצותיך]]''' - טעמי המצוות על-פי תורת החסידות.
*'''ביאורי הזוהר'''- ביאור מאמרים מ[[ספר הזוהר]].
*'''ספר החקירה - דרך אמונה''' - ספר פילוסופי-מחקרי בסגנון "[[מורה הנבוכים]]" של ה"[[רמב"ם]]", [[ספר העיקרים]], ועוד (הספר נכתב לערך בשנת תר"ג, שנה שבה הרבה הצמח צדק להתווכח עם אלה שניסו לשנות חוקים ברוסיה בנוגע לדת ישראל).
*'''[[אור התורה (ספר)|אור התורה]]''' - ארבעים ושניים כרכים של ביאורי חסידות על התורה, מועדים ונ"ך ([[נביאים]] ו[[כתובים]]).
*'''[[אור התורה|ספר הליקוטים]]''' - סדרה בת כמה עשרות כרכים, שבה לוקטו דברי תורתו לפי ערכים בסדר הא"ב.
*'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש]]''' - תשעים מאגרותיו, מהדורה מבוארת עם מבוא, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שלום בער לוין]] והרב [[יהושע מונדשיין]], הוצאה חדשה, קה"ת ברוקלין ה'תשע"ג.
*'''[[יהל אור]]''' - על תהלים.

==ניגוניו==
[[קובץ:טוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי ה[[ניגון ימין ה' רוממה|ניגון 'ימין ה' רוממה']] של אדמו"ר הצמח]]
*[[ניגון אשרי איש]]
*[[ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק]]
*[[ניגון דבקות (אדמו"ר הצמח צדק)|ניגון דבקות]]
*[[ניגון הודיעני ה' קיצי]]
*[[ניגון ימין ה' רוממה]]
*[[ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הצמח צדק)|ניגון כאיל תערוג]]
*[[א-לי אתה (אדמו"ר הצמח צדק)|ניגון א-לי אתה (אדמו"ר הצמח צדק)]]

==ראו גם==
*[[בני הצמח צדק (ספר)|בני הצמח צדק]].

==לקריאה נוספת==
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הצמח צדק''', הוצאת [[קה"ת]].
* [[חיים מאיר הילמן]], '''[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]'''
*'''הרבי בעקבות הצמח צדק''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת שמיני תשפ"א
*'''כמו שפוסק הצמח צדק פוסקים בשמיים''', גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1954 ע' 64-74.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2020/04/02-04-2020-15-20-30-pnimiyut104.pdf לחיים ולברכה]''', לקט סיפורים על אדמו"ר הצמח צדק בתוך גיליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] ערב י"א ניסן ה'תש"פ
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/665084/ רבי לילדים: הָרַב וְהַסַּנְדְּלָר • שעת סיפור]''', רבי לילדים {{וידפו}}
*'''[http://www.mylubavitch.org/מוסרים-ומרגלים-בבית-הצמח-צדק/ מוסרים ומרגלים בבית הצמח צדק]''', באתר העיירה ליובאוויטש
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/5/57/המבשר_תורני_מצורע.pdf דורש טוב לעמו]''', מלחמתו של אדמו"ר הצמח צדק ב[[תנועת ההשכלה]] {{PDF}}, 'המבשר' תורני, פרשת מצורע תשפ"ב
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_18.html תגלית נדירה: נחשף הציור העתיק שמיוחס ל'צמח צדק' בצבע]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]'

{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הצמח צדק}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר האמצעי]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[ט' בכסלו]] [[תקפ"ח]] - [[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]]|הבא=[[אדמו"ר המהר"ש]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:אדמו"ר הצמח צדק|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|5]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]