חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:בנימין ליפקין

2023-04-02T15:32:25Z

ידימין: /* אני חושב שראוי לצין את זה שהוא נפגש עם אבו מאזן ימ"ש */

ראה:
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58901 כאן].
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58946 כאן].
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58899 כאן].
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63610 כאן].
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=64225 וכאן].
{{שכח|כתית למאור}}

::איך אני אראה אם אין לי גישה? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע"ג • 17:43, 8 ביולי 2013 (UTC)
:::שלחתי לך במייל..[[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:08, 8 ביולי 2013 (UTC)
::::יישר כח גדול. הכנסתי. אם תוכל גם להעלות תמונה שלו מתוך אינפו. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע"ג • 19:33, 8 ביולי 2013 (UTC)
:::::שלחתי לך עוד פרטים עם תמונה....[[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:20, 8 ביולי 2013 (UTC)
::::::ראיתי שאת התמונה הוספת לבד. את הפרטים שאין בגוף הערך הכנסתי בעצמי. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע"ג • 23:04, 8 ביולי 2013 (UTC)

== אני חושב שראוי לצין את זה שהוא נפגש עם אבו מאזן ימ"ש ==

--[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]] 15:42, 24 באפריל 2016 (UTC)

==פורש?==
בימים אלו ממשיך להופיע בעיתון המבשר כעורך--[[משתמש:ידימין|ידימין]] - [[שיחת משתמש:ידימין|שיחה]], 15:32, י"א בניסן, ה'תשפ"ג 15:32, 2 באפריל 2023 (UTC)

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

2023-04-02T15:22:59Z

ידימין:

'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].

==הוצאתו לאור==
בשנים [[תש"ב]]-[[תש"ג]] מונה הרבי על ידי חותנו [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[קה"ת]]. עם כניסתו לתפקיד, קיבל הוראה מחותנו, לערוך [[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.

הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית ולמעשה האלמוני הוא שכתב את היצירה{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' של הרבי]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.}}

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].

במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים המורכבים ממצוות דאורייתא, מצוות דרבנן, מנהגים, מילי דחסידותא ועוד, אותם ראה הרבי כחובה לכל ילד {{הערה|גיליון מס' 30.}}.

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.

==שימוש בברכון==
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' של הרבי]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:סידורים]]

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

2023-04-02T15:22:33Z

ידימין: /* הוצאתו לאור */

'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]].

==הוצאתו לאור==
בשנים [[תש"ב]]-[[תש"ג]] מונה הרבי על ידי חותנו [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[קה"ת]]. עם כניסתו לתפקיד, קיבל הוראה מחותנו, לערוך [[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.

הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית ולמעשה האלמוני הוא שכתב את היצירה{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' של הרבי]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.}}

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].

במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים המורכבים ממצוות דאורייתא, מצוות דרבנן, מנהגים, מילי דחסידותא ועוד, אותם ראה הרבי כחובה לכל ילד {{הערה|גיליון מס' 30.}}.

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.

==שימוש בברכון==
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' של הרבי]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:סידורים]]

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

2023-04-02T15:21:48Z

ידימין: /* הוצאתו לאור */

'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]].

==הוצאתו לאור==
בשנים [[תש"ב]]-[[תש"ג]] מונה הרבי על ידי חותנו [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[קה"ת]]. עם כניסתו לתפקיד, קיבל הוראה מחותנו, לערוך [[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.

הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.
הרבי נחשב כעורך ראשי,והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית ולמעשה האלמוני הוא שכתב את היצירה{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' של הרבי]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.}}

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].

במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים המורכבים ממצוות דאורייתא, מצוות דרבנן, מנהגים, מילי דחסידותא ועוד, אותם ראה הרבי כחובה לכל ילד {{הערה|גיליון מס' 30.}}.

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.

==שימוש בברכון==
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' של הרבי]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:סידורים]]

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

2023-04-02T15:18:57Z

ידימין:

'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]].

==הוצאתו לאור==
בשנים [[תש"ב]]-[[תש"ג]] מונה הרבי על ידי חותנו [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[קה"ת]]. עם כניסתו לתפקיד, קיבל הוראה מחותנו, לערוך [[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.

הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.
הרבי נחשב כעורך ראשי,והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית ולמעשה האלמוני הוא שכתב את היצירה.

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].

במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים המורכבים ממצוות דאורייתא, מצוות דרבנן, מנהגים, מילי דחסידותא ועוד, אותם ראה הרבי כחובה לכל ילד {{הערה|גיליון מס' 30.}}.

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.

==שימוש בברכון==
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' של הרבי]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:סידורים]]

לוח היום יום

2023-04-02T15:10:15Z

ידימין:

{{פירוש נוסף|נוכחי=לוח כיס יומי המיועד לחסידים|אחר=לוח בעריכת הרבי עם פתגמים יומיים המיועד לילדים|ראו=ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס}}
[[קובץ:היום יום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|היום יום - דפוס ראשון]]
'''היום יום - לוח אור זרוע לחסידי חב"ד''', הינו לוח שנה, המחלק את לימודי ה[[חת"ת]] בהתאם לתקנתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. התווספו בהוצאתו שתי מטרות נוספות, פרסום מנהגי חב"ד, וריכוז פתגמים קצרים מ[[תורת החסידות]]. הליקוט נערך על ידי [[הרבי]]. המנהג שהתפשט בין אנ"ש הוא ללמוד בכל יום את האמרה המופיעה בלוח בתאריך היום.

==עריכת הלוח==
ביום [[כ' בכסלו]] שנת [[תש"ג]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] אל חתנו, הרבי, וביקשו "יואיל לסדר לוח השנה מתחיל מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] זה עד י"ט כסלו הבע"ל, ויבואו בו ביחוד: א) שיעורי לימוד בחק יומי השוים לכל נפש . . ב) מנהגי חסידי חב"ד. ג) לקוטי [[פתגם חסידי|פתגמים]] מ[[תורת החסידות]] ודרכי החסידים, ענינים קצרים לכל יום מימות השנה. את הלוח אשר יסדר יכנה בשם היום יום, לוח אור זרוע לחסידי חב"ד"{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] - חלק ט"ו ע' ש"ע}}.

משך ארבעה חודשים עמל הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוח, ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על עיכוב התשובות לפונים אליו בשל "הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב"ד היוצא לאור בימים אלה". הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו של [[הרבי הריי"צ]] שהיו תחת ידו, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות ה[[זהב]] של לוח "היום יום".

רק לקראת י"א [[ניסן]] יצא הקובץ לאור עולם, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון "[[הקריאה והקדושה]]": "היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ'מנורת שמונת הנרות'..."

הלוח, שבצורתו בנוי כלוח-שנה לכל דבר, מתחיל בי"ט [[כסלו]] - ראש השנה לתורת החסידות, ובפתחו אף מודפס, כ"הקדמה", קטע ממכתבו של [[אדמו"ר הרש"ב]] אודות ראש השנה ל[[תורת החסידות]] י"ט כסלו, וניצולו באופן המתאים.

הלוח נדפס ב-21 הוצאות (חוץ מהוצאות התרגומים), כאשר הלוח נדפס לראשונה בשנת [[תש"ג]] וההוצאה האחרונה נדפסה בשנת [[תש"פ]] והדפסה שניה בפורמט מוגדל בשנת [[תשפ"א]].

==הספר הראשון==

עם התמנות הרבי בשנת תש"ב, למנהל קה"ת מל"ח ומחנה ישראל, הרבי החל לעסוק בהוצאה לאור והיה מעורב בעריכת חוברות וקונטרסים, מדברי חסידות של אדמו"ר הריי"צ ועד חוברות שיצאו בסגנון עממי עבור יהודי ארצות הברית, חיילים, ילדים ועוד.

יש לציין כי גם בשנים מוקדמות יותר, עסק הרבי בהוצאה לאור ועריכה, כגון: עריכת ביטאון התמים, מפתחות לספרי חסידות ועוד.

ההוצאות לאור הנזכרות, בהן היה הרבי מעורב בשלבים כאלו ואחרים, אך החיבור הראשון של הרבי, נחשב ספר 'היום יום', אותו הרבי כתב בכתב יד קודשו מתחילתו ועד סופו, לאחר שבחר פתגמים מתאימים לפי תאריכים, וזאת על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ.

==התייחסות אדמו"ר הריי"צ==
"אני יכול להסתמך ב"ה על הסייעתא דשמייא המיוחדת שזכיתי לה, שכל דבר שהנני מניח שהוא לטובת הרבים, עוזר השי"ת שבמוקדם או במאוחר, על ידי כמה סיבות שונות, בא הדבר לידי ביצוע". בהתבטאות מיוחדת זו, שנשמעה מפי קדשו של [[הרבי הריי"צ]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] אחרון של פסח ת"ש, בחר הרבי הריי"צ לחשוף את התוכנית לעריכת לוח "היום יום".

בהמשך לדבריו אלו, אמר הרבי שהיה צריך לקבוע את כל [[מנהגי חב"ד]] בספר מיוחד לצד [[פתגם חסידי|פתגמים]] וסיפורים קצרים, ושהכל יהיה מסודר בהתאם לחיים היום-יומיים, כמין 'חק יומי' לעדת חסידי חב"ד. "כזה ליקוט מסודר", אמר הרבי הריי"צ, "מסוגל לעשות רק 'פנימי' עמוק, מסודר יסודי, בעל דעת רחבה ועמוקה".

החיבור הגדול היה למראה עיניו של הרבי הריי"צ, כפי שכתב הרבי באיגרת ששיגר לרב [[יעקב לנדא]]: "כל ההנהגות שהדפסתי ב"היום יום" הכנסתים על פי הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, וקודם ההדפסה היו עוד הפעם נגד עיניו (ויש מהם שציוה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים)". הרבי התבטא פעם אחרת שהדפסת הספר הייתה בציוויו של הרבי הריי"צ, והרבי הוסיף והתבטא{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ח חלק ג עמ' 385}} שרואים במוחש את השפעת הפתגמים שבספר מאז שהודפס. כך גם בשיחת י"ט כסלו [[תשמ"ט]] התבטא הרבי אודות ה"היום יום" - "הספר'ל הזה, שנדפס בחיי נשיא דורנו, היה לנגד עיניו בפרטי פרטיות".

הרבי הריי"צ שמח מאוד כאשר קיבל לידיו את החיבור הנדפס מידיו של הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], והתבטא בהתפעלות: "הלוח הזה הוא [[מזון]] רוחני יום-יומי"!.

בהזדמנות אחרת אמר לרב [[חודקוב]] במנגינה מיוחדת: "היום -יום! דער טאג איז טאג!" [=היום הוא יום]...{{דרוש מקור}}

במכתב מאותם ימים כותב [[הרבי הריי"צ]] לאחר החסידים "ודאי קיבלתם את הספר 'היום יום', שהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב"ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי"ת חנן, בלי עין-הרע, את חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט"א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא" {{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] חלק ז' ע' רלא.}}.

הרבי הריי"צ עצמו היה לומד את "היום יום", ואף הראה כמה פעמים כיצד אפשר "לחיות" עם הפתגם היומי. במכתבים רבים מצטט הרבי הריי"צ את פתגם "היום יום" לאותו היום, ומשתמש בו כמורה-דרך בהוראותיו - ביום זה - לפונים אליו. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[חג השבועות]] תש"ג התבטא הרבי הריי"צ, שמי ששומר את שיעורי "היום יום", ביכולתו ללכת "לגמרי אחרת" לקראת קבלת התורה!

==הלוח מתקבל בעולם==
[[קובץ:היום יום בית כנסת.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק אליטוב מגיש לרבי לוח היום יום לתליה בבית כנסת (מעמד [[חלוקת דולרים]] [[ט"ו כסלו]] [[תנש"א]]), מעוצב בצורת [[770]]]]
הלוח החדש התקבל "בחיבה בעולם החסידי", כתיאורו של הרבי ([[אגרות קודש]] חלק א' ע' קסז). מנהלי [[כולל חב"ד]] הביעו את שמחתם במכתב שנשלח לרבי: "קובץ זה הוא מלא תוכן מצוי שרשי עמוק של יסודי החסידות, רוחה ונשמתה. נתון בסדור ונחוח נפלא לשמוש יום-יומי וברוח זה נתקבל, ביחוד אצל אנ"ש ושאר חוגים תורניים. ומקרב לב נאמר לו: יישר חילו!".

בהוראת הרבי הריי"צ, הפיץ הרבי את הלוח בכל דרך אפשרית. בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], שהתגורר באותה תקופה בתל אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. "אחי שלח לי את חיבורו הראשון", סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער: "חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה". בהזדמנות אחרת אמר: "תמיד ידעתי שלאחי יש "א גוטע קאפ" [=ראש טוב], אבל עד כדי כך!"...

==יחודו של הלוח==
לוח "היום יום" לא נועד להיות "לוח שנה" רגיל, אלא הרבה מעל ומעבר לזה. מעצם העובדה שהלוח הופיע רק בחודש ניסן, למרות שהוא מתחיל ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] - מובן שמלכתחילה יועד הלוח להיות לחם חוקם של חסידי חב"ד לדורות.

לוח רגיל - יוצא מכלל שימוש בחלוף שנתו, אולם בלוח זה, שהוא "אור זרוע לחסידי חב"ד" - הרי עם השנים הולכת אותה [[מלאכת זורע|זריעה]] וצומחת. לוח זה, השזור בדברי אלוקים חיים, הוא "לוח נצחי". ואכן, דווקא בחלוף השנים התגבר השימוש בלוח, והעיון בלוח הפך ללחם חוק בין חסידים, עד שנשתרש המנהג - בבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש [[770]] בית משיח, ומשם לבתי כנסת חב"ד ברחבי העולם - לחזור מידי יום את פתגם "היום יום" לאחר תפילת שחרית.

==הלוח והקשר למשיח==
הלוח עצמו מלא וגדוש בעצות מעשיות - מה אפשר לעשות כדי להקל את אותם "חבלי משיח" ולקבל את פני משיח צדקנו.

כך מיד בתחילת הלוח, בכ"א כסלו, כותב הרבי: "יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי' דילי', ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח".

בה' טבת כותב הרבי ש"בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב"ה, בתורתו ומצותיו.. מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית-רצינית".

כמה ימים אחר-כך, בט"ו טבת, כותב הרבי: "הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה.. "שובה ישראל עד ה' אלוקיך", והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש".

"בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי"ת אנו עומדים על [[סף הגאולה]]", כותב הרבי בח' שבט, "עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה' אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש".

בכ"ב [[ניסן]] כותב הרבי על התגלות העניין של "סעודת משיח" באחרון של פסח, ויום למחרת כותב: "קיים העניין שאחרון של פסח הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענייני 'מדלג' ו'ליל שימורים', ובכלל בולטת החירות, ואחר-כך נקלעים לעניני העולם -ולכן הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם".

פתגם שנוגע במיוחד לימינו אנו, הוא המופיע בכ"ד אייר: "בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים [[תהלים]] בתמימות".

"בזמן הזה, בעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעורר לתשובה, למען שלא יצא ח"ו מכלל ישראל שיזכו, בעזה"י, לגאולה שלימה", כך כותב הרבי בי"ח סיון.

"מעלת המשיח", כותב הרבי בא' מנחם אב, "שיהיה עניו, דהגם שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם [[האבות]] ומשה רבינו, בכל זה יהיה בתכלית ה[[ענווה]] והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים".

יומיים אחר-כך כותב הרבי:"אז, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב'עבודה'. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, ימי הגלות - הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן".

==שלשלת היחס==
{{ערך מורחב|ערך=[[שלשלת היחס]]}}
שלשלת היחס היא ההקדמה המופיעה בתחילת לוח ה'יום יום', ובה מופיעה תולדותיו של כל נשיאי חב"ד, פעולותיהם, ספריהם, ובני משפחתם.

הקדמה זו הוגהה בפרטיות על ידי [[הרבי]], ובמהלך השנים עם כל מהדורה חדשה שיצאה לאור הגיה הרבי את עדכון שלשלת היחס עם הפרטים שנוגעים לפעולותיו במהלך השנים שעברו מאז ההוצאה הקודמת. ההגהה האחרונה נעשתה ב[[תשמ"ח]].

==היום יום - חלק שני==
היום יום חלק שני הינו ליקוט פתגמים שרשמם [[הרבי]] לעצמו במחברת - כנראה על מנת להוציאם לדפוס בלוח היום יום לשנים [[תש"ד]] - [[תש"ה]], אך לא נסתייע הדבר.

בשנת [[תשמ"ט]] הודפסו צילומי ארבעים ושבעה פתגמים ופיענוחיהם בתרגום ל[[לשון הקודש]] כחלק מהמהדורה המחודשת של [[היום יום]], על ידי [[קה"ת]].
כשהגיע ספר זה לרבי, כתב במחאה (התוכן - מפי השמועה): "מאיפה ניתן להם רשות להדפיס את הכת"י (של הלוח הב'), הרי לא ניתן לדפוס? מדוע השמיטו את ה"מורה שיעור מהתניא? מי נתן להם רשות לשנות מהלה"ק של סגנון הפתגמים (שהיו כתובים בלה"ק)?{{הערה|[[דברי משיח]] תשמ"ט ח"ג יומן לתאריך ח"י אדר א'.}}

בשנת [[תשנ"ח]] הודפס על ידי [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] לקראת ה[[התוועדות חסידית|התוועדות]] המרכזית של [[ג' תמוז]] תשנ"ח קונטרס בשם '''היום יום חלק ב'''', ובו קרוב לתשעים פתגמים, ערוכים בידי הרב [[מרדכי צבי ליברוב]].

==מהדורה מורחבת==
{{ערך מורחב|ערך=[[לוח היום יום עם הערות וציונים]]}}
בשנת [[תשמ"ב]] יצאה לאור בעריכת הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]] מהדורה מורחבת של הלוח, בה צוין מקורו של כל פתגם, וציונים נוספים המקשרים את תוכן הפתגם ליום בו נקבע לאומרו. הספר זכה לשתי מהדורות נוספות, והרבי עודד את עריכתו והפצתו.

==לימוד הלוח כיום==
בשיחת י"ט כסלו תשמ"ט דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א ע"ד לימוד ההיום יום בכל יום.
ב[[תשנ"ב]] עודד כ"ק אד"ש את ההצעה ללמוד כל יום את הקטע היומי{{הערה|[https://hageula.com/uploads/source/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A0%D7%91-%D7%A0%D7%93.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ב-נ"ד ע' 13]}}.

== ראו גם ==
*[[:קטגוריה:היום יום|קטגוריית פתגמי "היום יום"]].
*[[תבנית:היום יום/ניווט|ניווט בלוח היום יום]].
*[[לוח כיס יומי לתלמיד]]

==לקריאה נוספת==
*'''היום יום לעם''' - מהדורה מעובדת לציבור הכללי, תשפ"א
*'''לגלות צבע ביום''' - פתגמי היום יום מעובדים בציורי צבע, תשפ"א

==קישורים חיצוניים==

* '''[https://www.chabad.fm/155/ הפתגם היומי] מתורגם ללשון הקודש עם אפשרות חיפוש פתגמים ותאריכים, באתר {{חב"ד אף אם}}'''
* ספר [http://chabadlibrarybooks.com/43302 לוח היום יום] בפורמט ספר, דפוס שלישי, אתר שיתופי של [[ספריית חב"ד]] עם [[HebrewBooks]].
* [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/hymym/index.htm '''לוח היום יום'''] בפורמט טקסט, באתר [[חב"ד לייבורי (אתר)|ספריית חב"ד]].
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/19SsXo4c35OGKaTxmhMx-325ALl24Uy62?usp=sharing פתגמים מלוח היום יום - מעוצבים]''', בעריכת ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]]
* [http://chabadpedia.co.il/images/3/3a/Cohen-Blau_-_Tamuz_13%2C_5771.pdf '''"שלשלת היחס" עם ביאורים'''], הוצאת קה"ת
* [http://chabadpedia.co.il/images/3/32/הלוח_החבדי.pdf '''הלוח החב"די'''], - סקירה על לוח היום יום, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}
*הרב יוסף חנינא ביינדמן, '''[http://www.col.org.il/files/0.53734553455_59143.pdf מבוא לספר]''' מורה הדרך לדור השביעי העוסק בספר היום יום {{PDF}} {{COL}},
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20גורארי%20אוצר%20היום%20יום%20שבט.pdf אוצר היום יום - חודש שבט]'''
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/09-06-2021-12-05-34-שערי-ישיבה-ספר-העשריםpdf.pdf מהי מטרתו של לוח היום יום?]''', שערי ישיבה תשפ"א עמוד 676

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:היום יום|*]]

שיחה:נשי חב"ד

2023-04-02T15:05:05Z

ידימין: /* הועבר */

זהו ערך על נשי חב"ד ארץ הקודש או גם נ.י. ושאר מקומות? כי יש לי קצת פרטים על נשי בנ.י....• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 22:46, 1 באוגוסט 2013 (UTC)

== יושבת ראש ==

לפי הידוע לי הרב זושא וילימובסקי נתן ל מרת דבורה אשכנזי את התפקיד בעקבות רצנו של הרבי שהיושב ראש יהיה בת ולא בן--[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 18:28, 1 בפברואר 2014 (UTC)

==נשי ובנות==

הרבי הקים את האגון ל"נשי חב"ד" או ל"נשי '''ובנות''' חב"ד"??--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 16:35, 25 במאי 2016 (UTC)
כי לפי הנראה בערך, בסמל כתוב רק נשי חב"ד וגם שם הערך, משהו חדש? אשמח אם יש למשהו תשובה.
:{{מצטרף}}, יש להעביר ל[[נשי ובנות חב"ד]]. מתייג את {{א|שיע.ק|מפעילי}} {{א|שלום|המערכת}}. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:54, כ"ה באייר ה'תשע"ז

== הועבר ==

רציתי להעביר את התוכן שהוצאתי מהערך ושייך לערך [[אשה]], אבל רובו כבר נמצא שם, ומה שלא - הוא חומר לא אנציקלופדי וחסר מקורות. אז זה נשאר כך.

מה שבטוח שגם ערך זה וגם הערך [[אשה]] עלובים ביותר וזקוקים לעריכה רצינית. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:53, כ"ה באייר ה'תשע"ז

==יו"ר==
כדאי להוסיף מי כיהנה כיו"ר באלו שנים--[[משתמש:ידימין|ידימין]] - [[שיחת משתמש:ידימין|שיחה]], 15:05, י"א בניסן, ה'תשפ"ג 15:05, 2 באפריל 2023 (UTC)

גדליהו אקסלרוד

2023-04-02T15:02:55Z

ידימין: /* תולדות חיים */

{{דמות|
|שם=הרב גדליהו אקסלרוד
|תמונה=[[קובץ:הרב-גדליה-אקסלרוד.jpg|250px]]
|תיאור=רב קהילת חב"ד בחיפה ומלפנים אב בית הדין הרבני בחיפה
|תאריך לידה=[[ד' אלול]] [[תש"א]]
|תאריך פטירה=
|מקום פעילות=[[חיפה]]
|תפקידים נוספים=מרבני [[מכון הלכה חב"ד]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
הרב '''גדליהו אקסלרוד''' (יליד שנת [[תש"א]], 1941) הינו מחשובי [[רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]], מרבני קהילת חב"ד [[חיפה]] ו'[[מכון הלכה חב"ד]]' וחבר הנהלת '[[מטה משיח]]'. שימש בעבר כחבר ב[[בית דין רבני חב"ד]], חבר בלשכת הרבנות ב[[רמת גן]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]] וכאב בית הדין הרבני בחיפה.

הרב אקסלרוד נודע גם בעקבות מאבקיו הפומביים אודות נושאים העומדים על הפרק, בעיקר בנושאי הזהות היהודית, שלימות העם והארץ וקבורה יהודית, בהם הוא מציג דעת התורה בגאון וללא מורא.

==תולדות חיים==
הרב אקסלרוד נולד ב[[ד' אלול]] [[תש"א]], לאביו הרב [[משה אקסלרוד]] ולאמו מרת חיה שרה, בעיר [[רמת גן]]. למד ב[[תלמוד תורה]] של החינוך העצמאי בבני ברק וכן בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] וקיבל השפעה מהרב [[שלמה חיים קסלמן]]. בהמשך בישיבת פונביז' ובהיותו בגיל שמונה עשרה נפטר אביו{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7220.htm מכתב שקיבל הרב אקסלרוד מהרבי לאחר פטירת אביו]}}. בשנת [[תש"כ]] דאג [[הרבי]] לכך שהוא יתמנה לרב בעיר רמת גן כיורשו של אביו{{הערה|מגזין עונג שבת של יום ליום מס' 1713 עמ' 14}}. היה חבר לשכת הרבנות בעיר, ורב בית הכנסת חב"ד- סוכת שלום בעיר שהקים אביו.

לקראת [[חג הפורים]] [[תשכ"ו]] הגיע לראשונה לרבי, והרבי קיבלו אז פעמיים ל[[יחידות]] בחביבות גדולה. כשנכנס לרבי, הרבי נעמד ואמר "חיכיתי לך הרב גדליה".

בשנת [[תשל"ז]] מונה כרב ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] וכיהן בתפקיד זה עד לשנת [[תשמ"א]], מאז התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[חיפה]] ובהמשך התמנה לאב"ד, בשנת [[תשס"א]] יצא לגמלאות. מכהן כרב קהילת חב"ד בחיפה וכחבר הנהלה ב[[מטה משיח]]. היה בין הרבנים הראשונים שחתמו על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] ([[אייר]], [[תנש"א]]){{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{אינפו}}}}.

[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי. הרב אקסלרוד הוסיף לפני חתימתו: "בכח תורתנו הקדושה הגיע עת התגלות כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א כמלך המשיח אשר ישב על כסא ה'"]]

משנת [[תשנ"ב]] החל להוציא את סדרת ספריו [[שו"ת מגדל צופים]] (ט' חלקים) וכן חידושים ב[[חסידות]] על התורה בשם "מגדל צופים על התורה".

בין השנים [[תשס"ה]]-[[תש"ע]] כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]].

בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני '[[מכון הלכה - חב"ד]]' ונמנה על הרבנים המשיבים בפרויקט 'קו לרב'.

בשנת [[תשע"ט]] החל למסור סדרת שיעורים שבועיים ב[[ספר התניא]] ובמחשבת החסידות. השיעורים מוקלטים בווידיאו ומפורסמים באמצעי המדיה השונים על ידי ר' [[עמית רונן]]{{הערה|בי"ג סיון תנש"א עבר הרב אקסלרוד אצל הרבי בחלוקת דולרים וביקש שתהיה ברכה והצלחה בעניינים של "עד מתי", והרבי השיב: "אמן, בשורות טובות, הפצת המעיינות חוצה". בשל כך נוסד השיעור. [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%90-%d7%95%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa/691162/ סיפור הדברים בשיעור ה-100 שמסר].}}.

==פועלו==
===מיהו יהודי===
הרב אקסלרוד פועל רבות בעניין [[מיהו יהודי]] ומביע את דעתו הקדושה של [[הרבי]] בעניין בפומבי. בשנת [[תשד"מ]] התבקש להתראיין לעיתון מסויים בנושא מיהו יהודי ושאל את הרבי האם להיענות לכך וקיבל מענה: {{ציטוטון|ה"ה {{קו תחתון|רב}} וכבר {{קו תחתון|התחיל}} במצווה גדולה זו ומה השאלה עתה?!!{{הערה|מענות קודש התשד"מ, ח"י אייר ל"ג בעומר}}}}. עוסק רבות בנושא ה[[גיור]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38748 האמת הנוקבת שבסערת הגיורים ● ראיון עם הרב אקסלרוד] {{אינפו}} א [[סיוון]] [[תשס"ח]] (04.06.2008)}} ומנושאי דגל המאבק בגיור האלטרנטיבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2186 בראיון ל'מבט' בנושא הגיורים המזוייפים בצה"ל] {{אינפו}}}}, מאבק שכמעט ועלה לו בתפקידו. פעמיים אף נחקר במשטרה בעוון התבטאויות נחרצות נגד אותן הקלות בגיורים, וזכה במשך השנים לברכותיו של הרבי בעניין זה. על עצומה הקוראת לא לציית לפסיקת בג"ץ שדרש להכיר בגיורים רפורמיים אותה ניסח ויזם הרב אקסלרוד זכה לברכת הרבי ב[[תשמ"ז]]: "אזכיר על הציון".

===שלימות הארץ===
[[קובץ:מי לה' אליי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד לבוש שק ותוקע בשופר, בכינוס "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים, בתקופה שלפני תוכנית [[ההתנתקות]]]]
הרב אקסלרוד פועל רבות בעניין [[שלימות הארץ]]. הוא נמנה בעבר בין רבני [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]. לקראת הבחירות לממשלה בשנת [[תשע"ג]] הודיע יו"ר המטה הרב [[שלום דובער וולפא]] על תמיכתו במפלגת 'הבית היהודי' בראשות [[נפתלי בנט]]. בעקבות כך פרשו חלק מהרבנים שתמכו ב[[המטה העולמי להצלת העם והארץ|מטה העולמי להצלת העם והארץ]] והרב אקסלרוד ביניהם.
מפורסמות הם תמונותיו כשהוא לבוש שק, תוקע בשופר ועושה 'קריעה', בכינוס "מי לה' אלי" בבנייני האומה ב[[ירושלים]], בתקופה שלפני [[ההתנתקות]]{{הערה|בט"ו אדר א' תשס"ד}}. לאחר אותו כינוס פנתה תנועת 'שלום עכשיו' לשרת המשפטים בבקשה דחופה להדיחו מתפקידו כ[[דיין]] בבית הדין הרבני בחיפה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=9703 שלום עכשיו: להדיח את הרב אקסלרוד] {{אינפו}}}}.

===קבורה כהלכה===
[[קובץ:הרב אקסלרוד מפגין נגד קבורה בקומות.jpeg|שמאל|ממוזער|280px|הרב אקסלרוד מפגין נגד קבורה בקומות]]
בשנת [[תשע"ב]] הוחלט במשרד לשירותי דת שלא לאפשר מתן קבורה רגילה בחינם אלא רק 'קבורת קומות' הנוגדת את עמדת פוסקי ההלכה הנודעים. לאור זאת יצא הרב אקסלרוד למאבק{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2290 הרב אקסלרוד: קבורת קומות אינה קבורה כלל] {{וידפו|}}}}. הוא קיים פגישות עם גדולי הרבנים בארץ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69713 מכתב הרב שריה דבליצקי לרב אקסלרוד {{אינפו}}]}}. הוציא לאור מאמרים וחוברות המבארים את עמדת ההלכה כלפי קבורה בקומות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/68690_he_2.pdf הקונטרס שחולל סערה כנגד קבורה בקומות]}}. קיים הפגנות מול משרדי הממשלה והחברא קדישא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63334 אינפו]}}. מה שהביא להד תקשורתי גדול ולהעלאת המודעות בחומרת העניין{{הערה|1=
[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71725 מאבקו של הרב אקסלרוד נגד קבורה בקומות נושא פרי: נעצרו הכספים לקבורת קומות] {{אינפו}}}}.

== משפחתו ==
*אשתו, הרבנית ציפורה פייגא אקסלרוד.
;בניו
*הרב [[משה אקסלרוד (עתלית)|משה אקסלרוד]] - [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל מוסדות [[חב"ד]] בעתלית.
*הרב [[ישראל יהונתן בנימין אקסלרוד]] - משלוחי הרבי ל[[בית ליובאוויטש פריז]] - [[פתח תקווה]].
*הרב [[שאול אקסלרוד]] - [[שליח]] [[הרבי]], ראש ישיבה ו[[משפיע]] בישיבת [[תפארת תמימים]] בגבעת אולגה, [[חדרה]].
*הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - ראש [[ישיבת הבוכרים (קטנה)]] - [[נחלת הר חב"ד]].
*הרב [[דב אקסלרוד]] - [[שליח]] [[הרבי]] בעיר [[צ'רקאסי]], אוקראינה.
*הרב שלמה ידידיה אקסלרוד - שיכון ה' [[בני ברק]].

==ספריו==
*'''[[שו"ת מגדל צופים]]''' 9 כרכים.
*'''מגדל צופים על התורה'''.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/Axelrod%20-%20BM%20-%20Adar%2026%2C%205781.pdf הרב גדליה אקסלרוד עם הרבי - יחידויות מכתבים ומענות]''' (ע' 3 - 11)
* '''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2022/11/386.-Lech-Lecha-5783.pdf העולם הוא שלנו]''', ראיון של הרב אקסלרוד ל-JEM. מופיע בגליון "הסיפור שלי", ערב שבת פ' לך לך, י' חשוון תשפ"ג, גליון מס' 386
*'''[https://chabad.info/category/video/beis-medrash-video/%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%90-%d7%95%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa/ שיעורי הרב גדליה אקסלרוד]''', סדרת שיעורים בספר התניא ובמחשבת החסידות מאת הרב אקסלרוד {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/115550/ הרבי אמר לי: צריך לדעת שהעולם הוא שלנו]''' {{וידפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76240 לרקוד לתוך הגאולה]''' מאמר בשבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] תשמ"ט
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70350 האחריות של רבני חב"ד]''' ראיון מקיף בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] תשע"ב
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/03/blog-post_27.html הגיעה העת להיות אמיתיים: יש להתפלל באריכות • סוער]''', באתר 'לחלוחית גאולתית'

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אקסלרוד, גדליהו}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:אישים בחיפה]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]

רפאל עמוס קרניאל

2023-04-02T15:00:19Z

ידימין: /* תולדות חיים */

{{דמות
|שם=הרב רפאל עמוס קרניאל
|תמונה=[[קובץ:קרניאל.jpg|250px]]
|תיאור=הרב קרניאל עובר לפני [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]
|תאריך לידה=[[ה' תשרי]] [[ת"ש]]
|תאריך פטירה=[[י"ז טבת]] [[תשס"ח]]
|רבותיו= [[הרבי]], הרב [[משה צבי נריה]], ה[[משפיע]] הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]
}}
הרב '''עמוס קרניאל''' ([[ה' תשרי]] [[ת"ש]] – [[י"ז טבת]] [[תשס"ח]]) היה חסיד חב"ד מחבר ועורך ספרים, ומחנך בעל שם.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' תשרי]] [[ת"ש]] לאביו ר' אהרן קמינקר שהגיע מקמינקה שבברית המועצות. למד בכיתות ט'-י' בישיבת בני עקיבא שבכפר הרא"ה (בשנים [[תשט"ו]]-[[תשט"ז]]). באותה תקופה התקרב לחסידות על ידי הרב [[רפאל צבי הרטמן]] שהביא אותו לשיעורי חסידות אצל המשפיע הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]. בעקבות כך הפך לחסיד חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109972 סיפור התקרבותו] {{חב"ד און ליין}}}}. לאחר נישואיו עם רעייתו הני התיישב ב[[כפר מימון]] והיה שם כשליח חב"ד. לאחר מכן עבר ל[[כפר חב"ד]] ושם החל לעסוק בחינוך ובהוראה. בתחילה כיהן כמחנך בבתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] והיה מהחלוצים שפעלו להגדלת והרחבת הרשת ולהצלחתה, ובשנותיו האחרונות כיהן כמחנך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. עזר רבות לשלוחים ברחבי העולם ונטל חלק בהכשרת נערי בר מצווה לקריאה בתורה אצל ר' [[ישראל הלפרין]] ע"ה ועבד לא מעט בדוכן חב"ד בנמל התעופה הבינלאומי בן גוריון.

במקביל לעבודתו בחינוך ובהוראה, עסק בכתיבת ועריכת ספרים לילדים, שזכו להצלחה רבה בקרב הקהל החב"די.

בשנותיו האחרונות נחלה ונחלש, ובעקבות המחלה בחר להוסיף לעצמו את השם רפאל. למרות הטיפולים שעבר לא הצליח לשרוד את המחלה ונפטר ב[[י"ז טבת]] [[תשס"ח]].

בחודש [[שבט]] [[תשס"ט]] הוכנס [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו בבית הכנסת בניז'ני{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44250 חב"ד אינפו].}}. ספר תורה נוסף הוכנס בשנת [[תשע"ח]] לבית הכנסת "אוהב ישראל" של קהילת חב"ד בביתר עלית{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109963 אוהב ישראל: הכנסת ס"ת לע"נ ר' עמוס קרניאל ע"ה • תיעוד ענק] {{חב"ד און ליין}}}}

==ספרים בעריכתו==
*'''ימים בהירים''' - ספר ילדים המתאר בשפה פשוטה ובסגנון קולח את סיפורם של המועדים החב"דיים לאורך מעגל השנה.
*'''סידורון'''.
*'''סיפורים הנחמדים מזהב'''.
*'''סדר ספירת העומר'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11060 דוגמא].}} (תשס"ה; מודפס בכל שנה במהדורה מחודשת).

== משפחתו ==
*רעייתו, מרת הני - מנהלת תיכון בית חנה לשעבר ב[[נחלת הר חב"ד]]. כיום ב[[דימונה]].
*בנו, הרב [[בנימין קרניאל]] - מנהל [[בית חב"ד]] [[גדרה]] החל משנת תשמ"ה.
*בנו, הרב [[אהרון קרניאל]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד [[בני עייש]].
*בנו, הרב דובער קרניאל - [[בית שמש]].
*בתו, חדוה אשת הרב [[שלמה מאיר מארק]], [[נחלת הר חב"ד]].
*בתו, נאוה אשת הרב [[ישראל גליס]] - בית חב"ד [[דימונה]].
*בתו, תמי אשת הרב [[חיים צבי וולף]] - בית חב"ד [[ירוחם]].
*בתו, לאה אשת הרב [[זלמן וולף]], [[נחלת הר חב"ד]].
*בתו, חני אשת הרב אוריאל שחר - בית חב"ד דימונה.
*בתו, יעל אשת הרב שמעון ברגמן - בית חב"ד ניז'ני נובגורוד, רוסיה.
*בתו, תהילה אשת עו"ד הרב שמואל גרינפלד, [[גבעת שמואל]].
*בתו, נחמה אשת הרב מענדל גנזבורג, [[טורונטו]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109972 הרב הרטמן קם וסיפר: "כיצד משפט קטן הפך למהפכה אדירה?"] {{חב"ד און ליין}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=102130 עשור להרה"ח ר' עמוס קרניאל ע"ה ● זכרון להולכים] {{חב"ד און ליין}}
* [https://col.org.il/news/128517 תיעוד מהתוועדות עם הרב עמוס קרניאל]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרניאל, עמוס}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"ש‎]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]
[[קטגוריה:משפחת קרניאל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]
[[קטגוריה:מחנכים חב"דיים]]