חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

כתב אדמו"ר הזקן

2019-12-07T20:47:56Z

יאנוביץ:

{{פירוש נוסף|נוכחי=צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן|אחר=ספר הדרכה בכתב אדמו"ר הזקן|ראו=[[כתב חב"ד (ספר)]]}}
[[תמונה:ראובן הסופר.PNG|left|thumb|350px|פרשיות התפילין בכתב ידו של [[ראובן הסופר|ר' ראובן הסופר]] מיאנווביץ' - סופרו האישי של [[אדמו"ר הזקן]]]]

'''כתב אדמו"ר הזקן''' הוא כינוי לצורת האותיות של כתיבת סת"ם (ספרי תורה, [[תפילין]] ומזוזות) על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], הינה צורת [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] המשלבת בין שתי השיטות הכלליות שישנם בצורת האותיות, והיא שיטת הכתיבה הנפוצה כיום בין סופרי הסת"ם החב"דיים. ב[[אגרות קודש]] רבות מעודד [[הרבי]] סופרי סת"ם לברר את צורת האותיות המדוייקת ולכתוב על פיה, ומעורר את חסידי חב"ד לקנות [[תפילין]] ומזוזות שנכתבו בצורת האותיות המקובלת מאת אדמו"ר הזקן.

==תולדות הכתב==
===צורת האותיות===
צורת תמונת האותיות בכתב האשורי ואופן כתיבתם הינו הלכה למשה מסיני, והוא הועבר במסורה בין סופרי הסת"ם לאורך הדורות איש מפי איש. אף-על-פי-כן, במשך הדורות נוצרו שינויים בצורת חלק מהאותיות, ובאופן כתיבתם.
===השיטות השונות===
# ה'''כתב האשכנזי''' מתחלק לשלושה סוגים:
## '''כתב בית יוסף''' - מנהג האשכנזים.
## '''כתב האר"י''' - מנהג על פי חכמת [[הקבלה]] בספרו של [[האר"י]] [[עץ חיים]] ופרשנותו את ספר הזוהר. שונה מכתב בית יוסף בכמה פרטים. התקבל על חלק מחצרות ה[[חסידות|חסידים]]. פולמוס גדול בעניין זה היה הפירוש השבתאי שניתן לכתב, והאשמת מחייבי הכתב באימוץ דעות שבתאיות.
## '''כתב [[אדמו"ר הזקן]] (בעל התניא)''' - מנהג חסידי חב"ד.
# '''כתב ספרדי''' - מנהג עדות המזרח. הכתב מכונה כתב "וועליש" או כתב "מור וקציעה" כשם הספר בו הוא מתואר.
# '''כתב תימני''' - מנהג עדת תימן, כולל [[#אותיות משונות ולפופות|אותיות משונות ולפופות]].
הכתב האשכנזי נחשב לקשה יותר לכתיבה מן הכתב הספרדי.

===חיבור תמונת האותיות===
באחת הפעמים בהם ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בחצר מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה{{הערה|ב[[אגרות קודש]] הנסמנת בהערה הבאה מדגיש [[אדמו"ר הריי"צ]]: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי [[הקבלה]] '''בדרך חב"ד'''".}}. על פי הוראה זו, התעכב [[אדמו"ר הזקן]] במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות.

בחזרתו לביתו עבר [[אדמו"ר הזקן]] דרך ה[[עיירה]] [[אניפולי]], שם שמע שר' [[זושא מאניפולי]] הורה לסופר האישי שלו לכתוב כפי הנוסח החדש שתיקן אדמו"ר הזקן, מכיון שהוא שמע כרוז מפמליה של מעלה שמכאן ואילך זו תהיה צורת האותיות{{הערה|ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' חלק ה' עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ ח"ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.}}.

צורת כתיבת האותיות על-פי שיטה זו, הועברה על-ידי [[אדמו"ר הזקן]] לתלמידו ר' [[ראובן הסופר|ראובן מיאנווויטש]], שהיה סופר סת"ם ירא שמים, והיה כותב את התפילין והמזוזות לאדמו"ר הזקן.

(צורת האותיות כפי שהורה אדמו"ר הזקן, שונה בכמה וכמה פרטים מצורת האותיות שכתב בחיבור ה'[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]' שלו).

===העברת המסורה===
למרות מאמציו הרבים של הרבי{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] הרבי ח"ו עמ' סט, חלק ח' עמ' קמא, ח"ט עמ' קצט, קובץ יגדיל תורה חוברת כו סימן ו'. ועוד}} לאתר סופרים שקיבלו במסורת את צורת כתיבת האותיות איש מפי איש, לא עלה הדבר בידו, והמסורת בדבר כתיבת האותיות נפסקה במהלך השנים.

עם זאת, נותרו בידינו [[תפילין]] מקוריות, המיוחסות לר' [[ראובן הסופר]]{{הערה|כשהראה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] את תמונת [[אותיות]] אלו לאדמו"ר הריי"צ, התבטא הרבי שהוא מסופק אם [[אותיות]] אלו נכתבו על ידי ר' ראובן הסופר בעצמו או על-ידי תלמידו, מכיון שכתיבתם היתה דומה להפליא עד כי לא ניתן להבדיל ביניהם.}}. [[תפילין]] אלו נשתמרו בידי משפחת גוראריה, והוענקו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. כמו כן נמצאת בספריית הרבי [[מגילת אסתר]] שנכתבה על ידי הרבי המהר"ש, אך הרבי הסביר שלא ברור אלו דיקדוקים שם הם מצד עצם הכתב, ואלו הם "רבי'שע עניינים".

הבעיה העיקרית בהעברת המסורה בדרך זו, היא חוסר-בהירות אלו פרטים בתמונת האותיות הינם בדוקא, ואלו פרטים הם מפני ההידור או כתב ידו של הסופר{{הערה|יש הטוענים כי המאמצים הרבים שהשקיע הרבי בנושא זה, אינם על מנת לברר '''האם''' זוהי תמונת האותיות המדוייקת והאם ניתן להסתמך עליה, אלא על מנת '''להקל''' על הסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן. באמצעות הסבר זה ניתן להבין את העובדה שבאגרות-קודש ניתן למצוא מכתבים בהם הרבי מברר על תמונות האותיות, ובמקביל - מכתבים בהם הרבי מורה לסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן, ולאנ"ש להשתדל לקנות [[תפילין]] ומזוזות בכתב [[אדמו"ר הזקן]] בדווקא.}}.

==התייחסות הרבי==
על אף הבעייתיות שבהעברת המסורה כאשר אינה איש מפי איש, נפסק בספרות ההלכה{{הערה|שערי-תשובה ר"ס לב: '''"יכול לדקדק לעשות בתמונות האותיות שכתבו סופרים מפורסמים אנשי השם ואנשי מעשה"'''.}} כי ניתן ללמוד את כתיבת האותיות על פי צורת כתיבתו של סופר מומחה. וכך אכן הורה [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ח"ו עמ' צה.}} להרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] בבחרותו: "חבל שלא נתרגל בכתיבה יפה בתמונת הכתיבה של ר' ראובן סופר שהיא כתיבה יפה עד מאד, כי במדינה זו נחוצים סופרים".

ובנוגע למעשה בפועל, הורה הרבי במפורש לחסידי חב"ד לקנות [[תפילין]] ומזוזות '''דוקא''' בכתב אדמו"ר הזקן.
וק דבריהם הם מביאים את
לאחד החסידים שהסתפק בנוגע לסוג צורת האותיות בתפילין שהוא מעוניין לקנות לבני משפחתו, ענה הרבי במכתב ברור במיוחד{{הערה|[[אגרות קודש]] חטו עמ' שטז.}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לפלא הספק בזה, כי הרי הכלל ופסק-דין הוא, דבאתריה (השייכים) דרב נהוג כרב.. והלואי כבר היה עוזב דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמע, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הקדושים, שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל}}

בנוסף לכך, הרבי דרבן{{הערה|בין הסופרים שקיבלו הוראות מהרבי: הרב [[אליעזר צבי צירקינד]] (קראון הייטס), הרב [[מנחם מנדל אהרונוב]] (קנדה), הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]], הרב אליהו גבאי, הרב [[שמשון כהנא]], ועוד. ראו המקורות לכך בהרחבה בהקדמה לספר [[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]].}} מספר סופרי סת"ם ללמוד את צורת כתיבת האותיות על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]] מתוך פרשיות התפילין המיוחסות לר' ראובן הסופר, ולנהוג על פיהם.

===הפולמוס בנוגע למעשה בפועל===
על אף ההתייחסויות מהרבי בנוגע לכתב זה, ישנם כמה וכמה סופרי סת"ם משפיעים ורבנים{{הערה|כך העיד הסופר הרב ישראל מרדכי לישנר (כפר חב"ד) בשם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], שהורה לו לכתוב רק בכתב האריז"ל.}}, הטוענים שאין להשתמש בכתב זה היות ואין בו מסורת ברורה, כשלחיזוק דבריהם הם מצטטים את מכתבי הרבי בהם עוסק בבירור פרטים שונים בכתב חב"ד.

המצדדים בשימוש בכתב זה משיבים על טענות אלו, במספר אופנים, וביניהם: '''א.''' במקביל לבירור אודות הכתב הורה הרבי בהוראות פרטיות לכמה וכמה מהחסידים שישתמשו דווקא בכתב זה. '''ב.''' בכל ההתייחסויות של הרבי אין אף התייחסות השוללת את השימוש בכתב, אלא רק מענות המתפרשות לחיוב. '''ג.''' גם הכתב המכונה 'כתב האריז"ל' - בו משתמשים המתנגדים לשימוש בכתב אדמו"ר הזקן - אין בו מסורת ברורה, והוא עבר מספר שינויים לאורך השנים{{הערה|ולטענתם, זו היתה הסיבה המקורית לכך ש[[המגיד ממעזריטש]] ביקש מאדמו"ר הזקן לתקן את הכתב.}} ובפרט לאחר מלחמת העולם השניה<ref>וראה באריכות בעניין זה בקונט' "באתריה דרב"</ref>. '''ד.''' השאלות של הרבי בנוגע לכתב היו רק עד השנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]], כאשר לאחר גל העליה מרוסיה שהיה אז, בו נכללו גם סופרי סת"ם חסידי חב"ד בעלי מסורת, נפתרו הספקות.

בשנת [[תשס"ו]] נערך פולמוס נרחב על השימוש בכתב זה במספר בימות חב"דיות-תורניות, ביניהן [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]]{{הערה|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=888&cat=11&haoro=2 גליון תשעא], [http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=888&cat=11&haoro=2 גליון תתפח], ועוד.}}, [[שבועון כפר חב"ד]] ו[[גליון התקשרות]]{{הערה|1=[http://chabad-il.org/hit/hit237.htm גליון רלז], [http://chabad-il.org/hit/hit409.htm גליון תט], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5177&CategoryID=1191 גליון תשלה].}}.

==לקריאה נוספת==
*הרב משה ויינר, '''אותיות הרב''', [[תשנ"א]].
*הרב אברהם לוי, '''[[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]]''', [[תשס"ט]].
* הרב מנחם מענדל בלינוב, '''באתרי' דרב'''. [[תשע"ח]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30434&st=&pgnum=129&hilite= מעשה מופת בקשר להתגלות צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן]. אהלי שם, גליון ט'.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=35 כתב הסת"ם שייסד אדמו"ר הזקן] - לקט [[סיפורי חסידים]] והתייחסויות מרבותינו נשיאינו {{שטורעם}}
*הרב יעקב טייב, '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2016/01/29-01-2016-01-06-05-magazine_01_80.pdf כתב חב"ד]''', בטאון [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון א', עמוד 32
*הרב יוסף שמחה גינזבורג, '''[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30501_239.pdf עוללות]''', [[אהלי שם]] שנה ג' חלק ו'
*'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%9C%D7%97%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93-%D7%91%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8/ הילד שיודע לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן]''' {{וידפו}} מתוך תכנית הראלי של [[צבאות השם בארץ הקודש]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:סת"ם]]

כתב אדמו"ר הזקן

2019-12-07T20:46:43Z

יאנוביץ:

{{פירוש נוסף|נוכחי=צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן|אחר=ספר הדרכה בכתב אדמו"ר הזקן|ראו=[[כתב חב"ד (ספר)]]}}
[[תמונה:ראובן הסופר.PNG|left|thumb|350px|פרשיות התפילין בכתב ידו של [[ראובן הסופר|ר' ראובן הסופר]] מיאנווביץ' - סופרו האישי של [[אדמו"ר הזקן]]]]

'''כתב אדמו"ר הזקן''' הוא כינוי לצורת האותיות של כתיבת סת"ם (ספרי תורה, [[תפילין]] ומזוזות) על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], הינה צורת [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] המשלבת בין שתי השיטות הכלליות שישנם בצורת האותיות, והיא שיטת הכתיבה הנפוצה כיום בין סופרי הסת"ם החב"דיים. ב[[אגרות קודש]] רבות מעודד [[הרבי]] סופרי סת"ם לברר את צורת האותיות המדוייקת ולכתוב על פיה, ומעורר את חסידי חב"ד לקנות [[תפילין]] ומזוזות שנכתבו בצורת האותיות המקובלת מאת אדמו"ר הזקן.

==תולדות הכתב==
===צורת האותיות===
צורת תמונת האותיות בכתב האשורי ואופן כתיבתם הינו הלכה למשה מסיני, והוא הועבר במסורה בין סופרי הסת"ם לאורך הדורות איש מפי איש. אף-על-פי-כן, במשך הדורות נוצרו שינויים בצורת חלק מהאותיות, ובאופן כתיבתם.
===השיטות השונות===
# ה'''כתב האשכנזי''' מתחלק לשלושה סוגים:
## '''כתב בית יוסף''' - מנהג האשכנזים.
## '''כתב האר"י''' - מנהג על פי חכמת [[הקבלה]] בספרו של [[האר"י]] [[עץ חיים]] ופרשנותו את ספר הזוהר. שונה מכתב בית יוסף בכמה פרטים. התקבל על חלק מחצרות ה[[חסידות|חסידים]]. פולמוס גדול בעניין זה היה הפירוש השבתאי שניתן לכתב, והאשמת מחייבי הכתב באימוץ דעות שבתאיות.
## '''כתב [[אדמו"ר הזקן]] (בעל התניא)''' - מנהג חסידי חב"ד.
# '''כתב ספרדי''' - מנהג עדות המזרח. הכתב מכונה כתב "וועליש" או כתב "מור וקציעה" כשם הספר בו הוא מתואר.
# '''כתב תימני''' - מנהג עדת תימן, כולל [[#אותיות משונות ולפופות|אותיות משונות ולפופות]].
הכתב האשכנזי נחשב לקשה יותר לכתיבה מן הכתב הספרדי.

===חיבור תמונת האותיות===
באחת הפעמים בהם ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בחצר מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה{{הערה|ב[[אגרות קודש]] הנסמנת בהערה הבאה מדגיש [[אדמו"ר הריי"צ]]: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי [[הקבלה]] '''בדרך חב"ד'''".}}. על פי הוראה זו, התעכב [[אדמו"ר הזקן]] במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות.

בחזרתו לביתו עבר [[אדמו"ר הזקן]] דרך ה[[עיירה]] [[אניפולי]], שם שמע שר' [[זושא מאניפולי]] הורה לסופר האישי שלו לכתוב כפי הנוסח החדש שתיקן אדמו"ר הזקן, מכיון שהוא שמע כרוז מפמליה של מעלה שמכאן ואילך זו תהיה צורת האותיות{{הערה|ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' חלק ה' עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ ח"ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.}}.

צורת כתיבת האותיות על-פי שיטה זו, הועברה על-ידי [[אדמו"ר הזקן]] לתלמידו ר' [[ראובן הסופר|ראובן מיאנווויטש]], שהיה סופר סת"ם ירא שמים, והיה כותב את התפילין והמזוזות לאדמו"ר הזקן.

(צורת האותיות כפי שהורה אדמו"ר הזקן, שונה בכמה וכמה פרטים מצורת האותיות שכתב בחיבור ה'[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]' שלו).

===העברת המסורה===
למרות מאמציו הרבים של הרבי{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] הרבי ח"ו עמ' סט, חלק ח' עמ' קמא, ח"ט עמ' קצט, קובץ יגדיל תורה חוברת כו סימן ו'. ועוד}} לאתר סופרים שקיבלו במסורת את צורת כתיבת האותיות איש מפי איש, לא עלה הדבר בידו, והמסורת בדבר כתיבת האותיות נפסקה במהלך השנים.

עם זאת, נותרו בידינו [[תפילין]] מקוריות, המיוחסות לר' [[ראובן הסופר]]{{הערה|כשהראה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] את תמונת [[אותיות]] אלו לאדמו"ר הריי"צ, התבטא הרבי שהוא מסופק אם [[אותיות]] אלו נכתבו על ידי ר' ראובן הסופר בעצמו או על-ידי תלמידו, מכיון שכתיבתם היתה דומה להפליא עד כי לא ניתן להבדיל ביניהם.}}. [[תפילין]] אלו נשתמרו בידי משפחת גוראריה, והוענקו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. כמו כן נמצאת בספריית הרבי [[מגילת אסתר]] שנכתבה על ידי הרבי המהר"ש, אך הרבי הסביר שלא ברור אלו דיקדוקים שם הם מצד עצם הכתב, ואלו הם "רבי'שע עניינים".

הבעיה העיקרית בהעברת המסורה בדרך זו, היא חוסר-בהירות אלו פרטים בתמונת האותיות הינם בדוקא, ואלו פרטים הם מפני ההידור או כתב ידו של הסופר{{הערה|יש הטוענים כי המאמצים הרבים שהשקיע הרבי בנושא זה, אינם על מנת לברר '''האם''' זוהי תמונת האותיות המדוייקת והאם ניתן להסתמך עליה, אלא על מנת '''להקל''' על הסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן. באמצעות הסבר זה ניתן להבין את העובדה שבאגרות-קודש ניתן למצוא מכתבים בהם הרבי מברר על תמונות האותיות, ובמקביל - מכתבים בהם הרבי מורה לסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן, ולאנ"ש להשתדל לקנות [[תפילין]] ומזוזות בכתב [[אדמו"ר הזקן]] בדווקא.}}.

==התייחסות הרבי==
על אף הבעייתיות שבהעברת המסורה כאשר אינה איש מפי איש, נפסק בספרות ההלכה{{הערה|שערי-תשובה ר"ס לב: '''"יכול לדקדק לעשות בתמונות האותיות שכתבו סופרים מפורסמים אנשי השם ואנשי מעשה"'''.}} כי ניתן ללמוד את כתיבת האותיות על פי צורת כתיבתו של סופר מומחה. וכך אכן הורה [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ח"ו עמ' צה.}} להרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] בבחרותו: "חבל שלא נתרגל בכתיבה יפה בתמונת הכתיבה של ר' ראובן סופר שהיא כתיבה יפה עד מאד, כי במדינה זו נחוצים סופרים".

ובנוגע למעשה בפועל, הורה הרבי במפורש לחסידי חב"ד לקנות [[תפילין]] ומזוזות '''דוקא''' בכתב אדמו"ר הזקן.
וק דבריהם הם מביאים את
לאחד החסידים שהסתפק בנוגע לסוג צורת האותיות בתפילין שהוא מעוניין לקנות לבני משפחתו, ענה הרבי במכתב ברור במיוחד{{הערה|[[אגרות קודש]] חטו עמ' שטז.}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לפלא הספק בזה, כי הרי הכלל ופסק-דין הוא, דבאתריה (השייכים) דרב נהוג כרב.. והלואי כבר היה עוזב דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמע, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הקדושים, שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל}}

בנוסף לכך, הרבי דרבן{{הערה|בין הסופרים שקיבלו הוראות מהרבי: הרב [[אליעזר צבי צירקינד]] (קראון הייטס), הרב [[מנחם מנדל אהרונוב]] (קנדה), הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]], הרב אליהו גבאי, הרב [[שמשון כהנא]], ועוד. ראו המקורות לכך בהרחבה בהקדמה לספר [[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]].}} מספר סופרי סת"ם ללמוד את צורת כתיבת האותיות על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]] מתוך פרשיות התפילין המיוחסות לר' ראובן הסופר, ולנהוג על פיהם.

===הפולמוס בנוגע למעשה בפועל===
על אף ההתייחסויות מהרבי בנוגע לכתב זה, ישנם כמה וכמה סופרי סת"ם משפיעים ורבנים{{הערה|כך העיד הסופר הרב ישראל מרדכי לישנר (כפר חב"ד) בשם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], שהורה לו לכתוב רק בכתב האריז"ל.}}, הטוענים שאין להשתמש בכתב זה היות ואין בו מסורת ברורה, כשלחיזוק דבריהם הם מצטטים את מכתבי הרבי בהם עוסק בבירור פרטים שונים בכתב חב"ד.

המצדדים בשימוש בכתב זה משיבים על טענות אלו, במספר אופנים, וביניהם: '''א.''' במקביל לבירור אודות הכתב הורה הרבי בהוראות פרטיות לכמה וכמה מהחסידים שישתמשו דווקא בכתב זה. '''ב.''' בכל ההתייחסויות של הרבי אין אף התייחסות השוללת את השימוש בכתב, אלא רק מענות המתפרשות לחיוב. '''ג.''' גם הכתב המכונה 'כתב האריז"ל' - בו משתמשים המתנגדים לשימוש בכתב אדמו"ר הזקן - אין בו מסורת ברורה, והוא עבר מספר שינויים לאורך השנים{{הערה|ולטענתם, זו היתה הסיבה המקורית לכך ש[[המגיד ממעזריטש]] ביקש מאדמו"ר הזקן לתקן את הכתב.}} ובפרט לאחר מלחמת העולם השניה {{הערה וראה באריכות בעניין זה בקונט' ''באתריה דרב''}}. '''ד.''' השאלות של הרבי בנוגע לכתב היו רק עד השנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]], כאשר לאחר גל העליה מרוסיה שהיה אז, בו נכללו גם סופרי סת"ם חסידי חב"ד בעלי מסורת, נפתרו הספקות.

בשנת [[תשס"ו]] נערך פולמוס נרחב על השימוש בכתב זה במספר בימות חב"דיות-תורניות, ביניהן [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]]{{הערה|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=888&cat=11&haoro=2 גליון תשעא], [http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=888&cat=11&haoro=2 גליון תתפח], ועוד.}}, [[שבועון כפר חב"ד]] ו[[גליון התקשרות]]{{הערה|1=[http://chabad-il.org/hit/hit237.htm גליון רלז], [http://chabad-il.org/hit/hit409.htm גליון תט], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5177&CategoryID=1191 גליון תשלה].}}.

==לקריאה נוספת==
*הרב משה ויינר, '''אותיות הרב''', [[תשנ"א]].
*הרב אברהם לוי, '''[[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]]''', [[תשס"ט]].
* הרב מנחם מענדל בלינוב, '''באתרי' דרב'''. [[תשע"ח]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30434&st=&pgnum=129&hilite= מעשה מופת בקשר להתגלות צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן]. אהלי שם, גליון ט'.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=35 כתב הסת"ם שייסד אדמו"ר הזקן] - לקט [[סיפורי חסידים]] והתייחסויות מרבותינו נשיאינו {{שטורעם}}
*הרב יעקב טייב, '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2016/01/29-01-2016-01-06-05-magazine_01_80.pdf כתב חב"ד]''', בטאון [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון א', עמוד 32
*הרב יוסף שמחה גינזבורג, '''[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30501_239.pdf עוללות]''', [[אהלי שם]] שנה ג' חלק ו'
*'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%9C%D7%97%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93-%D7%91%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8/ הילד שיודע לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן]''' {{וידפו}} מתוך תכנית הראלי של [[צבאות השם בארץ הקודש]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:סת"ם]]

כתב אדמו"ר הזקן

2019-12-07T20:40:07Z

יאנוביץ:

{{פירוש נוסף|נוכחי=צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן|אחר=ספר הדרכה בכתב אדמו"ר הזקן|ראו=[[כתב חב"ד (ספר)]]}}
[[תמונה:ראובן הסופר.PNG|left|thumb|350px|פרשיות התפילין בכתב ידו של [[ראובן הסופר|ר' ראובן הסופר]] מיאנווביץ' - סופרו האישי של [[אדמו"ר הזקן]]]]

'''כתב אדמו"ר הזקן''' הוא כינוי לצורת האותיות של כתיבת סת"ם (ספרי תורה, [[תפילין]] ומזוזות) על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], הינה צורת [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] המשלבת בין שתי השיטות הכלליות שישנם בצורת האותיות, והיא שיטת הכתיבה הנפוצה כיום בין סופרי הסת"ם החב"דיים. ב[[אגרות קודש]] רבות מעודד [[הרבי]] סופרי סת"ם לברר את צורת האותיות המדוייקת ולכתוב על פיה, ומעורר את חסידי חב"ד לקנות [[תפילין]] ומזוזות שנכתבו בצורת האותיות המקובלת מאת אדמו"ר הזקן.

==תולדות הכתב==
===צורת האותיות===
צורת תמונת האותיות בכתב האשורי ואופן כתיבתם הינו הלכה למשה מסיני, והוא הועבר במסורה בין סופרי הסת"ם לאורך הדורות איש מפי איש. אף-על-פי-כן, במשך הדורות נוצרו שינויים בצורת חלק מהאותיות, ובאופן כתיבתם.
===השיטות השונות===
# ה'''כתב האשכנזי''' מתחלק לשלושה סוגים:
## '''כתב בית יוסף''' - מנהג האשכנזים.
## '''כתב האר"י''' - מנהג על פי חכמת [[הקבלה]] בספרו של [[האר"י]] [[עץ חיים]] ופרשנותו את ספר הזוהר. שונה מכתב בית יוסף בכמה פרטים. התקבל על חלק מחצרות ה[[חסידות|חסידים]]. פולמוס גדול בעניין זה היה הפירוש השבתאי שניתן לכתב, והאשמת מחייבי הכתב באימוץ דעות שבתאיות.
## '''כתב [[אדמו"ר הזקן]] (בעל התניא)''' - מנהג חסידי חב"ד.
# '''כתב ספרדי''' - מנהג עדות המזרח. הכתב מכונה כתב "וועליש" או כתב "מור וקציעה" כשם הספר בו הוא מתואר.
# '''כתב תימני''' - מנהג עדת תימן, כולל [[#אותיות משונות ולפופות|אותיות משונות ולפופות]].
הכתב האשכנזי נחשב לקשה יותר לכתיבה מן הכתב הספרדי.

===חיבור תמונת האותיות===
באחת הפעמים בהם ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בחצר מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה{{הערה|ב[[אגרות קודש]] הנסמנת בהערה הבאה מדגיש [[אדמו"ר הריי"צ]]: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי [[הקבלה]] '''בדרך חב"ד'''".}}. על פי הוראה זו, התעכב [[אדמו"ר הזקן]] במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות.

בחזרתו לביתו עבר [[אדמו"ר הזקן]] דרך ה[[עיירה]] [[אניפולי]], שם שמע שר' [[זושא מאניפולי]] הורה לסופר האישי שלו לכתוב כפי הנוסח החדש שתיקן אדמו"ר הזקן, מכיון שהוא שמע כרוז מפמליה של מעלה שמכאן ואילך זו תהיה צורת האותיות{{הערה|ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' חלק ה' עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ ח"ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.}}.

צורת כתיבת האותיות על-פי שיטה זו, הועברה על-ידי [[אדמו"ר הזקן]] לתלמידו ר' [[ראובן הסופר|ראובן מיאנווויטש]], שהיה סופר סת"ם ירא שמים, והיה כותב את התפילין והמזוזות לאדמו"ר הזקן.

(צורת האותיות כפי שהורה אדמו"ר הזקן, שונה בכמה וכמה פרטים מצורת האותיות שכתב בחיבור ה'[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]' שלו).

===העברת המסורה===
למרות מאמציו הרבים של הרבי{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] הרבי ח"ו עמ' סט, חלק ח' עמ' קמא, ח"ט עמ' קצט, קובץ יגדיל תורה חוברת כו סימן ו'. ועוד}} לאתר סופרים שקיבלו במסורת את צורת כתיבת האותיות איש מפי איש, לא עלה הדבר בידו, והמסורת בדבר כתיבת האותיות נפסקה במהלך השנים.

עם זאת, נותרו בידינו [[תפילין]] מקוריות, המיוחסות לר' [[ראובן הסופר]]{{הערה|כשהראה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] את תמונת [[אותיות]] אלו לאדמו"ר הריי"צ, התבטא הרבי שהוא מסופק אם [[אותיות]] אלו נכתבו על ידי ר' ראובן הסופר בעצמו או על-ידי תלמידו, מכיון שכתיבתם היתה דומה להפליא עד כי לא ניתן להבדיל ביניהם.}}. [[תפילין]] אלו נשתמרו בידי משפחת גוראריה, והוענקו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. כמו כן נמצאת בספריית הרבי [[מגילת אסתר]] שנכתבה על ידי הרבי המהר"ש, אך הרבי הסביר שלא ברור אלו דיקדוקים שם הם מצד עצם הכתב, ואלו הם "רבי'שע עניינים".

הבעיה העיקרית בהעברת המסורה בדרך זו, היא חוסר-בהירות אלו פרטים בתמונת האותיות הינם בדוקא, ואלו פרטים הם מפני ההידור או כתב ידו של הסופר{{הערה|יש הטוענים כי המאמצים הרבים שהשקיע הרבי בנושא זה, אינם על מנת לברר '''האם''' זוהי תמונת האותיות המדוייקת והאם ניתן להסתמך עליה, אלא על מנת '''להקל''' על הסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן. באמצעות הסבר זה ניתן להבין את העובדה שבאגרות-קודש ניתן למצוא מכתבים בהם הרבי מברר על תמונות האותיות, ובמקביל - מכתבים בהם הרבי מורה לסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן, ולאנ"ש להשתדל לקנות [[תפילין]] ומזוזות בכתב [[אדמו"ר הזקן]] בדווקא.}}.

==התייחסות הרבי==
על אף הבעייתיות שבהעברת המסורה כאשר אינה איש מפי איש, נפסק בספרות ההלכה{{הערה|שערי-תשובה ר"ס לב: '''"יכול לדקדק לעשות בתמונות האותיות שכתבו סופרים מפורסמים אנשי השם ואנשי מעשה"'''.}} כי ניתן ללמוד את כתיבת האותיות על פי צורת כתיבתו של סופר מומחה. וכך אכן הורה [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ח"ו עמ' צה.}} להרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] בבחרותו: "חבל שלא נתרגל בכתיבה יפה בתמונת הכתיבה של ר' ראובן סופר שהיא כתיבה יפה עד מאד, כי במדינה זו נחוצים סופרים".

ובנוגע למעשה בפועל, הורה הרבי במפורש לחסידי חב"ד לקנות [[תפילין]] ומזוזות '''דוקא''' בכתב אדמו"ר הזקן.
וק דבריהם הם מביאים את
לאחד החסידים שהסתפק בנוגע לסוג צורת האותיות בתפילין שהוא מעוניין לקנות לבני משפחתו, ענה הרבי במכתב ברור במיוחד{{הערה|[[אגרות קודש]] חטו עמ' שטז.}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לפלא הספק בזה, כי הרי הכלל ופסק-דין הוא, דבאתריה (השייכים) דרב נהוג כרב.. והלואי כבר היה עוזב דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמע, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הקדושים, שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל}}

בנוסף לכך, הרבי דרבן{{הערה|בין הסופרים שקיבלו הוראות מהרבי: הרב [[אליעזר צבי צירקינד]] (קראון הייטס), הרב [[מנחם מנדל אהרונוב]] (קנדה), הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]], הרב אליהו גבאי, הרב [[שמשון כהנא]], ועוד. ראו המקורות לכך בהרחבה בהקדמה לספר [[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]].}} מספר סופרי סת"ם ללמוד את צורת כתיבת האותיות על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]] מתוך פרשיות התפילין המיוחסות לר' ראובן הסופר, ולנהוג על פיהם.

===הפולמוס בנוגע למעשה בפועל===
על אף ההתייחסויות מהרבי בנוגע לכתב זה, ישנם כמה וכמה סופרי סת"ם משפיעים ורבנים{{הערה|כך העיד הסופר הרב ישראל מרדכי לישנר (כפר חב"ד) בשם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], שהורה לו לכתוב רק בכתב האריז"ל.}}, הטוענים שאין להשתמש בכתב זה היות ואין בו מסורת ברורה, כשלחיזוק דבריהם הם מצטטים את מכתבי הרבי בהם עוסק בבירור פרטים שונים בכתב חב"ד.

המצדדים בשימוש בכתב זה משיבים על טענות אלו, במספר אופנים, וביניהם: '''א.''' במקביל לבירור אודות הכתב הורה הרבי בהוראות פרטיות לכמה וכמה מהחסידים שישתמשו דווקא בכתב זה. '''ב.''' בכל ההתייחסויות של הרבי אין אף התייחסות השוללת את השימוש בכתב, אלא רק מענות המתפרשות לחיוב. '''ג.''' גם הכתב המכונה 'כתב האריז"ל' - בו משתמשים המתנגדים לשימוש בכתב אדמו"ר הזקן - אין בו מסורת ברורה, והוא עבר מספר שינויים לאורך השנים{{הערה|ולטענתם, זו היתה הסיבה המקורית לכך ש[[המגיד ממעזריטש]] ביקש מאדמו"ר הזקן לתקן את הכתב.}}. '''ד.''' השאלות של הרבי בנוגע לכתב היו רק עד השנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]], כאשר לאחר גל העליה מרוסיה שהיה אז, בו נכללו גם סופרי סת"ם חסידי חב"ד בעלי מסורת, נפתרו הספקות.

בשנת [[תשס"ו]] נערך פולמוס נרחב על השימוש בכתב זה במספר בימות חב"דיות-תורניות, ביניהן [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]]{{הערה|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=888&cat=11&haoro=2 גליון תשעא], [http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=888&cat=11&haoro=2 גליון תתפח], ועוד.}}, [[שבועון כפר חב"ד]] ו[[גליון התקשרות]]{{הערה|1=[http://chabad-il.org/hit/hit237.htm גליון רלז], [http://chabad-il.org/hit/hit409.htm גליון תט], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5177&CategoryID=1191 גליון תשלה].}}.

==לקריאה נוספת==
*הרב משה ויינר, '''אותיות הרב''', [[תשנ"א]].
*הרב אברהם לוי, '''[[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]]''', [[תשס"ט]].
* הרב מנחם מענדל בלינוב, '''באתרי' דרב'''. [[תשע"ח]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30434&st=&pgnum=129&hilite= מעשה מופת בקשר להתגלות צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן]. אהלי שם, גליון ט'.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=35 כתב הסת"ם שייסד אדמו"ר הזקן] - לקט [[סיפורי חסידים]] והתייחסויות מרבותינו נשיאינו {{שטורעם}}
*הרב יעקב טייב, '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2016/01/29-01-2016-01-06-05-magazine_01_80.pdf כתב חב"ד]''', בטאון [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון א', עמוד 32
*הרב יוסף שמחה גינזבורג, '''[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30501_239.pdf עוללות]''', [[אהלי שם]] שנה ג' חלק ו'
*'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%9C%D7%97%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93-%D7%91%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8/ הילד שיודע לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן]''' {{וידפו}} מתוך תכנית הראלי של [[צבאות השם בארץ הקודש]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:סת"ם]]

כתב אדמו"ר הזקן

2019-12-07T20:39:25Z

יאנוביץ:

{{פירוש נוסף|נוכחי=צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן|אחר=ספר הדרכה בכתב אדמו"ר הזקן|ראו=[[כתב חב"ד (ספר)]]}}
[[תמונה:ראובן הסופר.PNG|left|thumb|350px|פרשיות התפילין בכתב ידו של [[ראובן הסופר|ר' ראובן הסופר]] מיאנווביץ' - סופרו האישי של [[אדמו"ר הזקן]]]]

'''כתב אדמו"ר הזקן''' הוא כינוי לצורת האותיות של כתיבת סת"ם (ספרי תורה, [[תפילין]] ומזוזות) על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], הינה צורת [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] המשלבת בין שתי השיטות הכלליות שישנם בצורת האותיות, והיא שיטת הכתיבה הנפוצה כיום בין סופרי הסת"ם החב"דיים. ב[[אגרות קודש]] רבות מעודד [[הרבי]] סופרי סת"ם לברר את צורת האותיות המדוייקת ולכתוב על פיה, ומעורר את חסידי חב"ד לקנות [[תפילין]] ומזוזות שנכתבו בצורת האותיות המקובלת מאת אדמו"ר הזקן.

==תולדות הכתב==
===צורת האותיות===
צורת תמונת האותיות בכתב האשורי ואופן כתיבתם הינו הלכה למשה מסיני, והוא הועבר במסורה בין סופרי הסת"ם לאורך הדורות איש מפי איש. אף-על-פי-כן, במשך הדורות נוצרו שינויים בצורת חלק מהאותיות, ובאופן כתיבתם.
===השיטות השונות===
# ה'''כתב האשכנזי''' מתחלק לשלושה סוגים:
## '''כתב בית יוסף''' - מנהג האשכנזים.
## '''כתב האר"י''' - מנהג על פי חכמת [[הקבלה]] בספרו של [[האר"י]] [[עץ חיים]] ופרשנותו את ספר הזוהר. שונה מכתב בית יוסף בכמה פרטים. התקבל על חלק מחצרות ה[[חסידות|חסידים]]. פולמוס גדול בעניין זה היה הפירוש השבתאי שניתן לכתב, והאשמת מחייבי הכתב באימוץ דעות שבתאיות.
## '''כתב [[אדמו"ר הזקן]] (בעל התניא)''' - מנהג חסידי חב"ד.
# '''כתב ספרדי''' - מנהג עדות המזרח. הכתב מכונה כתב "וועליש" או כתב "מור וקציעה" כשם הספר בו הוא מתואר.
# '''כתב תימני''' - מנהג עדת תימן, כולל [[#אותיות משונות ולפופות|אותיות משונות ולפופות]].
הכתב האשכנזי נחשב לקשה יותר לכתיבה מן הכתב הספרדי.

===חיבור תמונת האותיות===
באחת הפעמים בהם ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בחצר מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה{{הערה|ב[[אגרות קודש]] הנסמנת בהערה הבאה מדגיש [[אדמו"ר הריי"צ]]: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי [[הקבלה]] '''בדרך חב"ד'''".}}. על פי הוראה זו, התעכב [[אדמו"ר הזקן]] במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות.

בחזרתו לביתו עבר [[אדמו"ר הזקן]] דרך ה[[עיירה]] [[אניפולי]], שם שמע שר' [[זושא מאניפולי]] הורה לסופר האישי שלו לכתוב כפי הנוסח החדש שתיקן אדמו"ר הזקן, מכיון שהוא שמע כרוז מפמליה של מעלה שמכאן ואילך זו תהיה צורת האותיות{{הערה|ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' חלק ה' עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ ח"ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.}}.

צורת כתיבת האותיות על-פי שיטה זו, הועברה על-ידי [[אדמו"ר הזקן]] לתלמידו ר' [[ראובן הסופר|ראובן מיאנווויטש]], שהיה סופר סת"ם ירא שמים, והיה כותב את התפילין והמזוזות לאדמו"ר הזקן.

(צורת האותיות כפי שהורה אדמו"ר הזקן, שונה בכמה וכמה פרטים מצורת האותיות שכתב בחיבור ה'[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]' שלו).

===העברת המסורה===
למרות מאמציו הרבים של הרבי{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] הרבי ח"ו עמ' סט, חלק ח' עמ' קמא, ח"ט עמ' קצט, קובץ יגדיל תורה חוברת כו סימן ו'. ועוד}} לאתר סופרים שקיבלו במסורת את צורת כתיבת האותיות איש מפי איש, לא עלה הדבר בידו, והמסורת בדבר כתיבת האותיות נפסקה במהלך השנים.

עם זאת, נותרו בידינו [[תפילין]] מקוריות, המיוחסות לר' [[ראובן הסופר]]{{הערה|כשהראה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] את תמונת [[אותיות]] אלו לאדמו"ר הריי"צ, התבטא הרבי שהוא מסופק אם [[אותיות]] אלו נכתבו על ידי ר' ראובן הסופר בעצמו או על-ידי תלמידו, מכיון שכתיבתם היתה דומה להפליא עד כי לא ניתן להבדיל ביניהם.}}. [[תפילין]] אלו נשתמרו בידי משפחת גוראריה, והוענקו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. כמו כן נמצאת בספריית הרבי [[מגילת אסתר]] שנכתבה על ידי הרבי המהר"ש, אך הרבי הסביר שלא ברור אלו דיקדוקים שם הם מצד עצם הכתב, ואלו הם "רבי'שע עניינים".

הבעיה העיקרית בהעברת המסורה בדרך זו, היא חוסר-בהירות אלו פרטים בתמונת האותיות הינם בדוקא, ואלו פרטים הם מפני ההידור או כתב ידו של הסופר{{הערה|יש הטוענים כי המאמצים הרבים שהשקיע הרבי בנושא זה, אינם על מנת לברר '''האם''' זוהי תמונת האותיות המדוייקת והאם ניתן להסתמך עליה, אלא על מנת '''להקל''' על הסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן. באמצעות הסבר זה ניתן להבין את העובדה שבאגרות-קודש ניתן למצוא מכתבים בהם הרבי מברר על תמונות האותיות, ובמקביל - מכתבים בהם הרבי מורה לסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן, ולאנ"ש להשתדל לקנות [[תפילין]] ומזוזות בכתב [[אדמו"ר הזקן]] בדווקא.}}.

==התייחסות הרבי==
על אף הבעייתיות שבהעברת המסורה כאשר אינה איש מפי איש, נפסק בספרות ההלכה{{הערה|שערי-תשובה ר"ס לב: '''"יכול לדקדק לעשות בתמונות האותיות שכתבו סופרים מפורסמים אנשי השם ואנשי מעשה"'''.}} כי ניתן ללמוד את כתיבת האותיות על פי צורת כתיבתו של סופר מומחה. וכך אכן הורה [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ח"ו עמ' צה.}} להרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] בבחרותו: "חבל שלא נתרגל בכתיבה יפה בתמונת הכתיבה של ר' ראובן סופר שהיא כתיבה יפה עד מאד, כי במדינה זו נחוצים סופרים".

ובנוגע למעשה בפועל, הורה הרבי במפורש לחסידי חב"ד לקנות [[תפילין]] ומזוזות '''דוקא''' בכתב אדמו"ר הזקן.
וק דבריהם הם מביאים את
לאחד החסידים שהסתפק בנוגע לסוג צורת האותיות בתפילין שהוא מעוניין לקנות לבני משפחתו, ענה הרבי במכתב ברור במיוחד{{הערה|[[אגרות קודש]] חטו עמ' שטז.}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לפלא הספק בזה, כי הרי הכלל ופסק-דין הוא, דבאתריה (השייכים) דרב נהוג כרב.. והלואי כבר היה עוזב דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמע, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הקדושים, שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל}}

בנוסף לכך, הרבי דרבן{{הערה|בין הסופרים שקיבלו הוראות מהרבי: הרב [[אליעזר צבי צירקינד]] (קראון הייטס), הרב [[מנחם מנדל אהרונוב]] (קנדה), הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]], הרב אליהו גבאי, הרב [[שמשון כהנא]], ועוד. ראו המקורות לכך בהרחבה בהקדמה לספר [[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]].}} מספר סופרי סת"ם ללמוד את צורת כתיבת האותיות על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]] מתוך פרשיות התפילין המיוחסות לר' ראובן הסופר, ולנהוג על פיהם.

===הפולמוס בנוגע למעשה בפועל===
על אף ההתייחסויות מהרבי בנוגע לכתב זה, ישנם כמה וכמה סופרי סת"ם משפיעים ורבנים{{הערה|כך העיד הסופר הרב ישראל מרדכי לישנר (כפר חב"ד) בשם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], שהורה לו לכתוב רק בכתב האריז"ל.}}, הטוענים שאין להשתמש בכתב זה היות ואין בו מסורת ברורה, כשלחיזוק דבריהם הם מצטטים את מכתבי הרבי בהם עוסק בבירור פרטים שונים בכתב חב"ד.

המצדדים בשימוש בכתב זה משיבים על טענות אלו, במספר אופנים, וביניהם: '''א.''' במקביל לבירור אודות הכתב הורה הרבי בהוראות פרטיות לכמה וכמה מהחסידים שישתמשו דווקא בכתב זה. '''ב.''' בכל ההתייחסויות של הרבי אין אף התייחסות השוללת את השימוש בכתב, אלא רק מענות המתפרשות לחיוב. '''ג.''' גם הכתב המכונה 'כתב האריז"ל' - בו משתמשים המתנגדים לשימוש בכתב אדמו"ר הזקן - אין בו מסורת ברורה, והוא עבר מספר שינויים לאורך השנים{{הערה|ולטענתם, זו היתה הסיבה המקורית לכך ש[[המגיד ממעזריטש]] ביקש מאדמו"ר הזקן לתקן את הכתב.}}. '''ד.''' השאלות של הרבי בנוגע לכתב היו רק עד השנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]], כאשר לאחר גל העליה מרוסיה שהיה אז, בו נכללו גם סופרי סת"ם חסידי חב"ד בעלי מסורת, נפתרו הספקות.

בשנת [[תשס"ו]] נערך פולמוס נרחב על השימוש בכתב זה במספר בימות חב"דיות-תורניות, ביניהן [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]]{{הערה|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=888&cat=11&haoro=2 גליון תשעא], [http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=888&cat=11&haoro=2 גליון תתפח], ועוד.}}, [[שבועון כפר חב"ד]] ו[[גליון התקשרות]]{{הערה|1=[http://chabad-il.org/hit/hit237.htm גליון רלז], [http://chabad-il.org/hit/hit409.htm גליון תט], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5177&CategoryID=1191 גליון תשלה].}}.

==לקריאה נוספת==
*הרב משה ויינר, '''אותיות הרב''', [[תשנ"א]].
*הרב אברהם לוי, '''[[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]]''', [[תשס"ט]].
* הרב מנחם מענדל בלינוב, '''באתרי' דרב''' [[תשס"ח]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30434&st=&pgnum=129&hilite= מעשה מופת בקשר להתגלות צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן]. אהלי שם, גליון ט'.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=35 כתב הסת"ם שייסד אדמו"ר הזקן] - לקט [[סיפורי חסידים]] והתייחסויות מרבותינו נשיאינו {{שטורעם}}
*הרב יעקב טייב, '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2016/01/29-01-2016-01-06-05-magazine_01_80.pdf כתב חב"ד]''', בטאון [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון א', עמוד 32
*הרב יוסף שמחה גינזבורג, '''[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30501_239.pdf עוללות]''', [[אהלי שם]] שנה ג' חלק ו'
*'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%9C%D7%97%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93-%D7%91%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8/ הילד שיודע לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן]''' {{וידפו}} מתוך תכנית הראלי של [[צבאות השם בארץ הקודש]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:סת"ם]]

נטע גרליצקי

2019-12-07T20:37:49Z

יאנוביץ:

[[קובץ:נטע גרליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נטע גרליצקי]]

הרב '''נטע זאב גרליצקי''' (ב[[אידיש]] '''גערליצקי''') הוא [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ומטפל רגשי רב תחומי.

==קורות חייו==
הרב גרליצקי נולד ב[[כ"ז ניסן]] [[תשמ"ז]], להוריו הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] ורעייתו הרבנית הינדה (לבית משפחת גופין - מהנהלת ארגון נשי חב"ד באה"ק) – שלוחי [[הרבי]] לעיר [[תל אביב]]. ב[[ישיבה קטנה]] למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לאחר מכן המשיך ל[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], אצל דודו ה[[משפיע]] הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]]. עם סיום ישיבה גדולה, המשיך לשנת ה"[[קבוצה]]" ב[[בית חיינו 770]] ובישיבה שעל יד [[האוהל]]{{הערת שוליים|[https://col.org.il/news/54038 אסרו חג: התפלפלו בתורת הרבי בישיבה שליד "אוהל"]}}.

בשנת [[תשס"ה]] ניהל את ישיבת קיץ של צעירי ליובאוויטש. בשנת [[תשס"ז]] זכה ב"פרס לוי יצחק"{{הערת שוליים|[https://col.org.il/news/31398 ה"ירחי כלה" הסתיים עם המצויינים וקובץ פלפולים]}}. ב[[חודש תשרי]] [[תשס"ז]] פעל בשליחות במספר ערים במדינת [[רומניה]] וב[[חודש ניסן]] תשס"ח בערי [[סיביר]] שב[[רוסיה]].

בשנים [[תשס"ח]]-[[תשס"ט]] שימש כ[[מגיד שיעור]], משפיע ומדריך בישיבת תומכי תמימים איסטרא שב[[מוסקבה]], תחת ניהולו של [[ראש הישיבה]] לשעבר, הרב [[מרדכי יונה קליין]]. לאחר מכן שימש כמנהל [[מכון סמיכה|מכון הסמיכה]] ב[[פראג]], אותו הקים השליח הראשי הרב מאניס באראש.

ב[[חודש אלול]] שנת [[תש"ע]] נישא למרת חיה מושקא, בת הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], [[רב]] מרכז [[בני ברק]] וראש [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]]{{הערת שוליים|[https://col.org.il/news/56564 חתונת נכדת רבה של בני-ברק; אדמו"רים, רבנים ועסקנים ● גלריה] - דיווח באתר חב"ד און ליין}}. בשנת [[תשע"א]] למד ב[[כולל]] ללימודי [[הלכה]] ו[[חסידות]], תחת הנהלת מעייני ישראל בבני ברק, והיה לאחד מיוזמי ומקימי קהילת "מעייני ישראל" בעיר בני ברק.

==פעילות חינוכית==
[[קובץ:נטע גרליצקי כרמי שלי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב נטע גרליצקי (קיצוני מימין) בסיומה של השתלמות שערכה הארגון "כרמי שלי" עבור אנשי חינוך ([[תשע"ט]])]]

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]], נקרא הרב גרליצקי לשמש כ[[משפיע]] ו[[משיב]] בישיבת תומכי תמימים ב[[לוד]]. עם תחילת תפקידו, נודע הרב גרליצקי בגישתו הייחודית לתלמידים, במאור פנים, בהקשבה, בשיחה אישית ובפרט בהבנת נפש המתבגר. עם השנים השתלם גם בתורת נפש האדם וברפואה משלימה. הודות לכל הנ"ל הוא מוזמן להרצאות והתוועדויות ברחבי הארץ{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=96005 הרצאה בעניני חינוך ביום עיון לצוות גן ישראל אה"ק]}}.

בשנת [[תשע"ז]] יזם והקים, יחד עם הרב מנחם מענדל לוין - משפיע בתומכי תמימים לוד - את הארגון הארצי "[[כרמי שלי]]", המארגן אירועים, קורסים, אספות וסדנאות לאנשי צוות ישיבות חב"ד ב[[ארץ הקודש]] – למען הצלחת תלמידי התמימים{{הערת שוליים|[https://col.org.il/news/120176 כרמי שלי: יום העיון החצי-שנתי לצוות ישיבות תומכי תמימים]}}. בשנת [[תשע"ח]] פתח קליניקה פרטית לטיפול רגשי לנערים ומבוגרים. שיטת הטיפול משלבת טכניקות מתקדמות ויעילות מעולם הרפואה הטבעי, בדגש על שיטת TAT שתואמת את רוח היהדות והחסידות{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73367 מה זה טאט מודע? (זו לא טעות...) ● ראיון] - כתבה על שיטת הטיפול ב-TAT והתאמתה עם החסידות}}{{הערת שוליים|[https://www.chassidusapplied.com/essay/physical-and-spiritual-healing-in-chassidism%E2%80%8E הריפוי הגשמי הרוחני האנרגטי הפיזי ותורת החסידות] - מאמר באתר chassidusapplied}}{{הערת שוליים|1= [https://drive.google.com/file/d/1NFKIDWohdqEs5P7_OmLsWQBh0F-kL28W/view?usp=sharing אגרת קודש מאדמו"ר שליט"א המתייחסת לעניין]{{PDF}}}}.

==משפחתו==
[[קובץ:נטע גרליצקי הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ע"ה רבה של בני ברק בחתונת נכדו הרב נטע גרליצקי (משמאל)]]

;אחיו
* הרב [[מנחם מענדל גרליצקי]] - מ[[שלוחי הרבי]] בתל אביב ו[[רב]] [[בית הכנסת]] סי אנד סאן.
* הרב ישעיהו גרליצקי - מ[[שלוחי הרבי]] בתל אביב ומנהל [[בית חב"ד]] באוניברסיטת תל אביב.
* הרב לוי יצחק גרליצקי - מ[[שלוחי הרבי]] בתל אביב ומנהל [[בית חב"ד]] בשכונת צהלה בעיר.
* הרב ישראל גרליצקי - מ[[שלוחי הרבי]] בתל אביב ומנהל חב"ד סנטר במרכז העיר.
* הרב שניאור זלמן גרליצקי - [[שליח]] ראשי לישוב פוריה עילית [הסמוכה לעיר טבריה].
* הרב אברהם נחום גרליצקי - מ[[שלוחי הרבי]] בתל אביב.
[[קובץ:נטע גרליצקי, בלינוב, אדמור מויזניץ.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר מויזניץ (מימין) הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] (באמצע) חמיו של הרב נטע גרליצקי (משמאל) (אלול [[תש"ע]])]]

;גיסיו
* הרב מאיר אריה שמערלינג - מ[[שלוחי הרבי]] בתל אביב, וראש ישיבת חזון אליהו תל אביב.
* הרב שאול רייצעס - מ[[שלוחי הרבי]] בתל אביב, וראש [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] בתל אביב.
* הרב חיים יוסף שלמה קעניג, [[ר"מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]].
* הרב דובער בלינוב - [[נו"נ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]].
* הרב מנחם מענדל זילברשטרום, [[משפיע]] בשיעור א' בישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים קריית גת]].
* הרב יעקב בלינוב, [[ר"מ]] גדולה בישיבה [[תומכי תמימים קרית גת]].
* הרב [[מנחם מענדל בלינוב]], משלוחי הרבי בעיר חולון, סופר סת"ם בכתב אדמוה"ז . בעמח"ס באתריה דרב על כתב אדמוה"ז.

;דודיו
* הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - [[ר"מ]] ומנהל מערכת [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|הערות]] בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]].
* הרב [[מנחם נחום גרליצקי]] - [[גבאי]] ב[[בית חיינו 770]] ומנהל [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק]].

==קישורים חיצוניים==

*[https://drive.google.com/file/d/1cMSmTYb_HkAp6AaGlotmS-xXNYprXUdf/view?usp=sharing פרטים שהתפרסמו בעיתונות בקשר לעזרה וריפוי] {{PDF}}

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ז]]
[[קטגוריה: בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים לוד]]