חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

בתי חב"ד בארץ הקודש

2021-11-04T12:16:01Z

י"ב: /* ג */

<div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!{{ש}}'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב"ד בישראל'''</CENTER></div>
[[קובץ:מיתוג צא''ח.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|לוגו צעירי אגודת חב"ד]]
[[קובץ:צאח.gif|שמאל|ממוזער|200px|הלוגו הישן של [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]]]]
'''בתי חב"ד בישראל''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי הארץ. בית חב"ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. בתי חב"ד בישראל פועלים תחת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] שב[[כפר חב"ד]]. נכון לשנת [[תשע"ט]] קיימים מעל ארבע מאות וחמישים סניפים ב[[ארץ ישראל]].
* לכתובות ומספרי גישה לבתי חב"ד בישראל, ראו '''[http://www.chabad.co.il/?template=shluchim&ssloc1=Israel אלפון בתי חב"ד]''' באתר חב"ד בישראל
==בתי חב"ד לפי שם היישוב==
===א===
*'''[[אביטל]]''' - ביישוב [[בית חב"ד]] המנוהל על ידי הרב '''[[יצחק ידגר]]''' שהגיע ליישוב בשנת [[תשי"א]], על פי הוראה מפורשת מ[[הרבי]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד, בית הספר מטעם [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], מהחלוצים שהוקמו ב[[ארץ ישראל]] ו[[תהלוכת ל"ג בעומר]] מסורתית.
*'''[[אביתר]]''' - ביישוב פועל הרב שלום דובער כלפון עם התמים יוסף פילצר.
*'''[[אבן יהודה]]''' - בשנת [[תנש"א]] הגיע לעיר שליח הרבי, הרב '''[[מנחם נוימן]]''' ופתח בית חב"ד במושב אבן יהודה. במהלך השנים הצטרף אליו כמנהל פעילות, הרב '''חנוך קליין''' ומאוחר יותר הרב '''זלמן זלמנוביץ''''. כיום יש במושב קהילת חב"ד המונה עשרות משפחות ומקורבים, בית כנסת הפעיל במשך כל ימות השנה, הכנה והדרכה לנערי בר מצווה, שיעורי [[תורה]] ו[[התוועדות|התוועדויות]] באוירה משפחתית, פעילות במסגרת בתי הספר המקומיים ('הדסים' ו'בכר'), בתי תמחוי ואירועים שוטפים במעגל השנה היהודי.
*'''[[אדרת (ישוב)|אדרת]]''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''מיכאל מויאל''' - הגיע ל[[אדרת]] בשנת [[תשמ"ו]]. [[שליח תורה]] ביישוב: הרב '''ניסים כהן''' - הגיע ליישוב ב[[כסלו]] [[תשס"ח]]. הרב מויאל פועל בנוסף למושב אדרת, בעוד מושבים שנמצאים בעמק האלה אשר ב[[מטה יהודה]]. ביישוב פועל בית חב"ד ובית כנסת. ב[[חודש תמוז]] [[תשס"ו]] הוכנס [[ספר תורה]] לבית חב"ד בעיר. בחודש [[שבט]] תשס"ח נערכה הנחת אבן הפינה למקווה מי מנחם באדרת.
*'''[[אופקים]]''' - מנהל: הרב '''ישראל הרשקוביץ''' - הגיע לאופקים בשנת [[תשמ"ה]]. מנהל הפעילות הרב '''מנחם סגל'''. סמנכ"ל המוסדות באופקים: הרב '''אבנר אמיתי'''. מוסדות חב"ד בעיר: רשת גני חב"ד, 'תלמוד תורה חב"ד אופקים', 'בית ספר לבנות חב"ד' וחטיבת ביניים 'מעיינות חיה'. בית חב"ד מפעיל גם את 'מרכז החסד - בית התבשיל'. ב[[חשוון]] תשס"ח החלו העבודות לבניית מרכז חב"ד גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי-'770'. [[ישיבת חנוך לנער]] המסונפת למוסדות [['חנוך לנער']] צפת.
*'''[[אור יהודה]]''' - מנהל: הרב '''[[מנחם מענדל פרידמן]]''' - הגיע לעיר בשנת [[תש"נ]]. בעבר פעל בעיר הרב טוביה בולטון. בעיר פועל מרכז להפצת יהדות, גני ילדים, ישיבה קטנה וגדולה שבראשה עומד הרב השליח שלום בער הנדל. בנוסף מתקיימת פעילות לבנות על ידי סניפי [[נשי חב"ד]], [[בת מלך]], [[בנות אח"ת]] - ארגון לאמירת [[תהלים]] ב[[שבת]] מברכים. בעיר ישנם שלוחים לשכונות 'נווה סביון' - הרב שלמה כץ ובשכונת 'נווה רבין' - הרב הנדל.
*'''[[אור עקיבא]]''' - מנהל: הרב '''אליעזר שמולביץ''' - הגיע לאור עקיבא בשנת [[תשמ"ז]]. מנהל פעילות: הרב '''יואל מן'''. בעיר פועלים גני חב"ד, מרכז "ואהבת" המארגן פעילות חסד, בית תבשיל, מכירת [[בגד]]ים יד שניה, חלוקת סלי [[מזון]] בניהול הרב '''משה קרישבסקי'''.
*'''[[אורנית]]''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''ינאם בן ארוש'''. הגיע לאורנית בשנת [[תשנ"ב]]. הרב בן-הרוש מכהן בנוסף כרב היישוב. הוא גם רב החטיבה-המרחבית אפרים בצה"ל. ביישוב פועל רשת שיעורים לגברים ונשים.
*'''[[אזור]]''' - מנהל: הרב '''שמעון ירדני'''. הגיע לאזור בשנת [[תשמ"ח]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד, "כולל ערב" לגברים מידי ערב בו נמסרים שיעורים בגמרא חסידות והלכה הנמסרים על ידי השליח הרב ירדני, בחודש [[שבט]] [[תש"ע]] החל לפעול ביישוב [[טנק מבצעים]] אשר מפעיל כינוסי צבאות ה' ביישוב מדי שבוע.

[[קובץ:הרב חיים נבו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הטנקיסט הרב חיים נבו (במרכז)]]
*'''[[אחוזת ברק]]''' - מנהל: הרב '''חיים נבו'''. אחוזת ברק הוא יישוב קהילתי הנמצא בעמק יזרעאל, כקילומטר אחד מזרחית לעפולה עילית, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. היישוב הוקם בשנת [[תשנ"ח]]. היישוב קרוי על-שם ברק בן-אבינועם, שר צבאה של דבורה הנביאה, שהביס בעמק יזרעאל את צבא יבין, מלך חצור. כיום מונה היישוב 1,500 תושבים. הרב נבו התחיל לפעול כטנקיסט בשנת [[תשנ"ז]]. ביישוב פועל טנק מבצעים (מספר 11) אשר מפעיל השליח הטנקיסט הרב חיים נבו ובנוסף הטנק מסתובב ברחבי הארץ במשך כל ימות השנה. בחודש [[כסלו]] [[תשס"ה]] נערכה [[התוועדות]] לנשים לכבוד חודש הגאולה בבית משפחת השלוחים. לקראת [[י"א ניסן]] תשס"ה התקיימה התוועדות לנשים במועדון של היישוב אחוזת ברק לכבוד יום הולדת של הרבי.
*'''[[אילת]]''' - יו"ר: הרב '''[[יוסף הכט]]'''. מנהל: הרב '''מנחם קליין'''. בעבר ניהל את בית חב"ד הרב '''[[ישראל צבי גליצנשטיין]]'''. הרב הכט הגיע לעיר והחל לכהן כרב בשנת תשל"ט. בעיר פועל בית כנסת חב"ד, גני חב"ד, בית ספר 'אור אבנר' חב"ד (בהנהלת הרבנית טילה הכט), בית תמחוי גדול וישיבה לבעלי תשובה. בית כנסת מפואר, ישיבה, ספריה תורנית, חדרי הארחה, אולמות לימוד לכל הגילאים ובעיקר, בבית חב"ד פועלת גם מסגרת "מתן בסתר" לנזקקים, בשנת [[תשמ"ז]] הגיע לאילת הרב '''שמעון אייזנבך''', לאחר בקשת הרב ישראל גליצנשטיין ובברכת הרבי, במטרה להרחיב את הפצת המעיינות בעיר. הרב אייזנבך מכהן היום כשליח וכרב שכונת 'שחמון' באילת. ישיבת [[תומכי תמימים אילת]] הוקמה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב הכט, בה לומדים אברכים, בעלי תשובה, מבני אילת ואורחיה, שהפכו ל"חלוצי הפעילות החב"דית בעיר". האברכים מסייעים לרב הכט ועוזריו הבכירים בהפצת ערכי התורה והחסידות בקרב באי העיר. ראש הישיבה הוא הרב '''ארז בנדטוביץ'''.
*'''[[איתמר]]''' - מנהל: הרב '''יחזקאל נואמה'''. הגיע לפעול באיתמר בשנת [[תשנ"ז]]. בנוסף פעילים ביישוב '''יצחק לובל''' והרב '''דוד שניאורסון'''. בעבר פעילות חב"ד ביישוב הייתה על ידי עמותת 'ארץ חפץ' בראשות הרב '''שבתי בנדט''' וכן על ידי הרב '''יהודה רובין''' - שליח הרבי ללב השומרון. ביישוב איתמר פועלת ישיבת [[תומכי תמימים]], מקוה (בבניה), גן בנים, גן בנות, תלמוד תורה וכולל.
*'''אלונה''' - מנהל: הרב '''אריה לייב רובין'''. הגיע למעוצה בשנת [[תשע"א]]. פעילות הבית חב"ד מתרכזת ביישוביים שתחת המועצה: עמיקם, גבעת נילי ואביאל.
*'''[[אלון מורה]]''' - מנהל: הרב '''יהודה רובין'''. הפעילים הבולטים בבית חב"ד הם הרב '''יצחק סנדרוי''', הרב '''יוסי פילנט''' והרב '''אלי איתן''' מ[[יצהר]]. בית חב"ד חולש על כל יישובי לב השומרון: [[שכם]], יצהר, [[איתמר]], הר ברכה, קריית נטפים, נופי נחמיה, רבבה, יקיר, נופים, חוות גלעד, רחלים. ב[[חג החנוכה]] פועל בית חב"ד בקרב החיילים המשרתים בלב השומרון. עיקר הפעילות מתמקדת בבסיס "חטיבה מרחבית (חטמ"ר) שומרון", אשר מאכלס אלפי חיילים ושוטרים.
*'''[[אלעד]]''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק סילברמן'''. הגיע לאלעד בשנת [[תשנ"ט]]. בשנת [[תש"ס]] הקים הרב סילברמן בית כנסת חב"ד במקום. בעיר אלעד פועלת רשת מוסדות: 5 גנים לבנים, 3 גנים לבנות, גן לילדי חינוך מיוחד, תלמוד תורה "פאר מנחם" לבנים, בית הספר "תפארת חיה" לבנות, [[ישיבת תומכי תמימים]] אלעד, בראשות הרב אברהם אשר בלינוב. בניית מקוה חב"ד החלה בחודש [[אדר]] [[תשס"ב]] ובחודש [[מר חשוון]] [[תש"ע]] נחנך. ב[[ג' תמוז]] [[תשס"ד]] התקיים טקס חנוכת הבית לספרייה תורנית.
*'''[[אלפי מנשה]]''' - מנהל: הרב '''יצחק שטינמיץ'''. הגיע לאלפי מנשה בשנת [[תשס"ה]].
*'''[[אלקנה]]''' - מנהל: הרב '''יצחק קעניג'''. הגיע לאלקנה בשנת [[תשס"ג]]. ביישוב פועל, בית כנסת, מעון, גן חב"ד, ספריית חב"ד, מועדון ילדים ומועדון נוער.
* [http://www.chabad-elkana.org/ לאתר חב"ד אלקנה]
*'''[[אמירים]]''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''נוחם עינב'''. אמירים הוא מושב וכפר נופש בגליל העליון תחת מועצת מרום הגליל. אמירים הוקם בשנת [[תשכ"ח]]. נמצא בצמוד למושב שפר. המושב ידוע כמקום אשר מרוכז אנשים צמחונים, אשר יימנעו מהרג בעלי חיים לצורכי מאכל. רוב תושבי היישוב אינם דתיים. ביישוב קיים עשרות חדרי אירוח. כיום מתגוררים בו 630 תושבים. בית חב"ד עורך התוועדויות בזמנים מיוחדים עם רבנים אורחים. חסידי חב"ד ביישוב: ר' עמרי רפאל פרי, במאי, צלם ומפיק תכניות מולטימדיה. הפיק סרט על מאסרו ושחרורו של [[הרבי הריי"צ]] מהכלא הסובייטי.
*'''[[אפרת]]''' - מנהל: הרב '''ניסן נחשון'''. הגיע לאפרת בשנת [[תנש"א]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד ובית חב"ד. בית חב"ד עוסק בלסייע ליהודים לחיות כיהודים, בחיי רווחה.
*'''[[ארבל]]''' - מנהל: הרב '''מנחם מענדל הרצל'''. הגיע לגוש ארבל בשנת [[תשס"ז]]. ארבל הוא מושב באזור הצפון ליד הכנרת והעיר טבריה ועל הר ארבל. המושב הינו חלק ממועצה אזורית הגליל התחתון. המושב הוקם בשנת [[תש"ט]]. בצמוד למושב קיים "חורבות ארבל" בו קיים בית כנסת עתיק. היישוב מונה כיום 410 תושבים. [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ביישוב מתקיימת במשותף לכלל יישובי הגליל התחתון. בחגים מארגן בית חב"ד תפילות בבית הכנסת המקומי, כאשר מתקיים הדרכה בזמן התפילות.
*'''[[אריאל]]''' - מנהל: הרב '''אהרון מוסקוביץ'''. הגיע לאריאל בשנת [[תשס"ה]]. בית חב"ד עוסק בהפצת המעיינות, הגשת עזרה וסיוע לנזקקים, בני נפגעי הטרור. בנוסף פועל בית חב"ד באוניברסיטת אריאל.
*'''[[אשדוד]]''' - מנהל: הרב '''[[שניאור זלמן גודמן]]'''. הגיע לאשדוד בשנת [[תשמ"א]]. בעיר שני בתי כנסת חב"ד, שני מקואות לנשים על פי שיטת חב"ד, בית הספר חב"ד לבנות, [[תלמוד תורה]] חב"ד לבנים וחמישה בתי חב"ד בשכונות:
:'''אשדוד - מפעל אלת"א''' - מנהל: הרב '''[[יוסף יצחק זקלס]]'''.
:'''אשדוד - רובע הסיטי''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק פרידמן'''.
:'''אשדוד - רובע י"א''' - מנהל: הרב '''[[מרדכי מנשה לאופר]]'''.
:'''אשדוד - דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב '''יצחק בניסטי'''.
:'''אשדוד - רובע י"ג''' - מנהל: הרב '''שלום מישולובין'''.
*'''[[אשקלון]]''' - מנהל: הרב '''מנחם מענדל ליברמן'''. הגיע לאשקלון בשנת [[תשל"ט]]. בעיר פועלת חמישה בתי חב"ד, ארבעה עשר גני ילדים, שני בתי ספר וארבעה בתי כנסת.
:'''אשקלון - שכונת אפרידר''' - מנהל: הרב '''אברהם קוסקס'''.
:'''אשקלון - שכונת מגדל''' - מנהל: הרב '''אורי כהן'''.
:'''אשקלון - שכונת ברנע''' - מנהל: הרב '''שניאור ליברמן'''.
:'''אשקלון - שכונת שפירא''' - מנהל: הרב '''מנחם מענדל גורליק'''.
*'''אשתאול''' - מנהל: הרב '''אבנר אקוע'''. המושב הוקם בשנת [[תש"ט]]. אשתאול הוא מושב צפונית לעיר [[בית שמש]] השייך למועצה אזורית מטה יהודה. שמו של המושב הוא כשם אחת מערי שבט דן. על פי התנ"ך, "שמשון החל להתנבא בין צרעה לאשתאול". כיום מתגוררים במושב 943 תושבים. בית חב"ד עורך פעילות בחגים, עיקר הפעילות מתמקדת סביב [[חג השבועות]] לקריאת [[עשרת הדברות]].

===ב===
'''באר גנים''' ישוב לחלק ממגורשי גוש קטיף שבנו את בית הקבע, מנהל: הרב שמואל כהן.
*'''[[באר יעקב]]''' - מנהל: הרב שמואל בקרמן. ביישוב באר יעקב פועל בבית חב"ד, בית כנסת חב"ד, רשת גני חב"ד, מועדון בת מלך, מכון בר מצוה.
:* [http://www.beeryakov.com/ לאתר חב"ד באר יעקב]
*'''[[באר שבע]]''' - מנהל: הרב [[ירמיהו קאליפא]] והרב [[שניאור זלמן גורליק]]. מנהל פעילות הרב יוסף יצחק סלוין והרב מנחם מענדל קאליפא. בעיר באר שבע פועלים תשעה בתי חב"ד בשכונות, רשת גנים, בתי ספר לבנים ולבנות וישיבות.
*'''[[ביצרון]]''' - מנהל: הרב יוסף אשכנזי. ביצרון הוא מושב עובדים במשור החוף הדרומי (סמוך ל[[גדרה]]), ושטחו הוא כ-5000 דונם. את היישוב ייסד גרעין של אסירי ציון מ[[רוסיה]] בשנת [[תרצ"ה]], ואחד מחבריו נתן לו את שמו מהפסוק "... שובו לבצרון אסירי התקוה" (זכריה ט', י"ב). כיום מתגוררים במושב 1,066 תושבים. ילדי המושב נוסעים ל[[תהלוכת ל"ג בעומר]] למושב [[בני עי"ש]].
*'''[[ביריה]]''' - מנהל: הרב אהוד בשארי.
*'''[[בית אריה-עופרים]]''' - מנהל: הרב נחום שטרסברג.
*'''[[בית דגן]] - משמר השבעה - גנות''' - מנהל: הרב שמואל גרומך.
*'''[[בית חשמונאי]]''' - מנהל: הרב שרון אוחיון.
*'''[[בית שאן]]''' - מנהל: הרב [[שלום בער שמולביץ]].
:'''[[בית שאן - עמק]]''' - מנהל: הרב רועי תור.
*'''[[בית שמש]]''' - מנהל: הרב [[אליעזר ויינר]]. מנהל פעילות: הרב יניב כהן. בעיר בית שמש פועלים עשרה בתי כנסת חב"דיים, חמישה גני ילדים, בית ספר לבנים, בית ספר לבנות.
*'''[[ביתר עילית]]''' - מנהל: הרב יעקב טורנהיים.
*'''[[בלפוריה]]''' - מנהל: הרב נועם בר טוב.
*'''[[בני ברק]]''' - שכונת '''פרדס כץ''' - מנהל: הרב יוסף דוד הלל. שכות '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'.
*'''[[בני עטרות]]''' - מנהל: הרב [[זאב דוב הלפרין]].
*'''[[בני עי"ש]]''' - מנהל: הרב אהרן קרניאל.
*'''[[בנימינה]]''' - מנהל: הרב [[יהושע אדוט]]. שלוחים נוספים: הרב מנחם מענדל לרנר.
*'''[[ברקת]]''' - מנהל: הרב סעדיה מעטוף. במושב ברקת בית כנסת חב"ד, מעון חב"ד, כולל ערב, ספרייה. בנוסף פעיל ארגון נשי ובנות חב"ד אשר מפיק מסיבת ראש-חודש.
:* [http://www.bareketsheli.com/ לאתר חב"ד ברקת]
*'''[[בת חפר]]''' - יישוב קהילתי השייך למועצה האזורית עמק חפר, השוכן במזרח עמק חפר, בין קיבוץ יד חנה וכביש 6 ממערב, קיבוץ בחן מצפון, נחל שכם מדרום וגדר ההפרדה שלאורך תוואי הקו הירוק ממזרח. בת חפר הוקמה בשנת [[תשנ"ה]] ואוכלסה החל בשנת [[תשנ"ו]], כחלק ממיזם יישובי הכוכבים שהוביל שר השיכון [[אריאל שרון]], ליישובי קו התפר. ביישוב מתגוררות כ-1,350 משפחות שהם כ5,600 תושבים. בית חב"ד, מנהל הרב [[יוסף קרסיק]] המשמש גם כרב אזורי של יישובי עמק חפר וכותב קבוע ב[[שבועון בית משיח]].
*'''[[בת ים]]''' - עיר במרכז הארץ אשר מאכלסת את מגוון הסוגים לא־דתיים וכן דתיים חרדים וחסידים. מנהל: הרב [[זמרוני ציק]] כיום שיש בעיר כארבעה בתי כנסת שתיים מרכזיים ושניים למקורבים ונוער. כן יש מכון לימוד ל[[בר מצווה]] וכן גן-חב"ד ועזרה למשפחות נזקקות וכולל לאברכים ושיעורי תורה ברחבי העיר וכן פעילות לצבואות ה' ונוער.
*'''בת עין - אלון שבות''' - בית עין הוא יישוב קהילתי הנמצא במערב [[גוש עציון]]. היישוב שוכן על גבעה נישאה בגבול בין השטח ההררי של גוש עציון ושפלת [[בית שמש]]. כיום מתגוררים ביישוב 1000 תושבים. אלון שבות הוא יישוב קהילתי בגוש עציון. היישוב עלה לקרקע בחודש [[סיון]] [[תש"ל]]. כיום מתגוררים ביישוב 3,400 תושבים. בית חב"ד מנהל: הרב [[רמיאל מאור]]. בעבר ניהל את בית חב"ד אלון מורה הרב [[יצחק יהונתן כהן]].

===ג===
*'''[[גבע בנימין]] (שד') אדם''' - מנהל: הרב שמואל מעטוף.
*'''[[גבעת אבני]] - [[הגליל תחתון]]''' - מנהל: הרב יוסף חיים רוזנבלט.
*'''[[גבעת אלה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק גלדציילר.
*'''[[גבעת ברנר]]''' - גבעת ברנר הוא מן הקיבוצים הגדולים בישראל, שייך למועצה האזורית ברנר ושוכן מדרום ל[[רחובות]] וממערב לכביש 40. הקיבוץ נקרא על שמו של הסופר יוסף חיים ברנר. הקיבוץ הוקם בשנת [[תרפ"ח]]. במאורעות [[תרפ"ט]] פונה הקיבוץ למספר ימים. כיום מתגוררים בקיבוץ 1320 תושבים. בית חב"ד מנהל: הרב אליהו גבאי. בחודש [[סיון]] [[תשס"ד]] התארחו 40 מתלמידי בית הספר בקיבוץ במכון אסנט בצפת. הביקור בא בהמשך לביקור תלמידי בית הספר בשנה שלפני.
*'''[[גבעת זאב]]''' - מנהל: הרב חיים בכר.
*'''[[גבעת ישעיהו]]''' - מושב גבעת ישעיהו הוא מושב עובדים ב[[עמק האלה]], כעשרה ק"מ מדרום ל[[בית שמש]]. שייך לתנועת "בני המושבים". הוקם בשנת [[תשי"ח]] על ידי עולים מהונגריה ונקרא על שם ישעיהו פרס, חוקר ארץ ישראל. בתחומי המועצה האזורית [[מטה יהודה]]. יישובים סמוכים: מושב צפרירים, יישוב קהילתי שריגים, קיבוץ נתיב הל"ה, קיבוץ בית גוברין, קיבוץ בית ניר. כיום מתגוררים במושב 520 תושבים. בית חב"ד מנהל: הרב חגי אנגלמן.
*'''[[גבעת עדה]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל לויטין.
*'''[[גבעת שמואל]]''' - מנהל: הרב שבתאי פישר. הגיע לגבעת שמואל בשנת [[תנש"א]]. בעיר פועלת בית כנסת חב"ד, מעון חב"ד, גן חב"ד, מכון בר מצווה, מדרשת 'אור מנחם' ורשת שיעורי תורה.
** [http://givatshmuel.org/ לאתר חב"ד גבעת שמואל]
*'''[[גבעתי]]''' - מנהל: הרב אברהם חיים מזרחי.
*'''[[גבעתיים]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בקרמן. בעיר גבעתיים פועלת בית כנסת חב"ד, מעון, שני גני חב"ד, מכון 'KOSHER', חלוקת מצרכים לנזקקים.
** [http://www.chabadgivataim.com/ לאתר חב"ד גבעתיים]
*'''[[גדרה]]''' - מנהל: הרב בנימין קרניאל.
*'''[[גמזו]]''' - מנהל: הרב עמי ברעם.
*'''[[גן יבנה]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן קורנט.
*'''[[גן נר]]''' - מנהל: הרב אבשלום קיל. הגיע לגן נר בשנת [[תשנ"ב]]. ביישוב פועל בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן ילדים, בית הספר יסודי, ספריה תורנית, קרן גמילות חסדים, [[מקווה]] טהרה לנשים על פי שיטת חב"ד, שיעורי תורה לגברים נשים וילדים.
** [http://www.gan-ner.org/ לאתר חב"ד גן נר]
*'''[[גנות הדר - נורדיה]]''' -היישוב '''גנות הדר''' נמצא באזור השרון ליד צומת השרון (צומת בית-ליד) השייך למועצה אזורית לב השרון. היישוב הוקם בשנת [[תשי"ד]] והיה מיועד לעולים חדשים מדרום אפריקה בתחילת דרכו, אך אלו לא באו. היישוב קיבל את שמו מהפרדסים המקיפים אותו. כיום היישוב צמוד ליישוב נורדיה ומעבר כביש מפריד בין השניים. ביישוב מתגוררים כיום 800 תושבים. '''נורדיה''' הוא מושב שיתופי באזור השרון ליד העיר [[נתניה]] השייך למועצה אזורית לב השרון. המושב שוכן בצמידות לצומת בית-ליד. היישוב הוקם בשנת [[תש"ח]] על ידי חיילים משוחררים מארגוני אצ"ל ובית"ר. כיום מתגוררים במושב 2,200 תושבים. את בית חב"ד מנהל הרב יוסף יצחק דרייפוס. הגיע בשנת [[תשס"ח]].
*'''[[גני יוחנן]]''' - מנהל: הרב אברהם פרודנשטסקי.
*'''[[גני תקווה]]''' - מנהל: הרב [[גרשון שנור]]. ביישוב גני תקווה פועל בית חב"ד, מכון בר מצווה, [[בדיקת תפילין]] ומזוזות ומערכת שיעורי תורה לגברים ונשים.
** [http://www.ganei-tikva.com/ לאתר חב"ד גני תקווה]

===ד===
*'''[[דובב]]''' - מנהלים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב יוסף נבון. השניים מתגוררים בצפת ופועלים ביישוב החל משנות הממי"ם בעקבות הוראה מהרבי מליובאוויטש, שלכל אחד יהיה בית חב"ד. כמה מתלמידי [[ישיבת חב"ד בצפת]] מגיעים ליישוב בכל שבוע ופועלים על ילדי היישוב.
*'''[[דולב]]'''- מנהלים: הרב מיכאל לייבמן והת' י.י. אכטר. ביישוב בבית חב"ד ישנו פעילות בחגים, [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ובכל מוצ"ש יש מלווה מלכא בבית של השליח.
*'''[[דימונה]]'''
'''מנהל:''' '''הרב ישראל גליס'''. הגיע ל[[דימונה]] עם רעייתו בשנת [[תשמ"ז]] בשליחות הרבי מליובאוויטש.

'''מפעילות בית חב"ד:''' בית כנסת חב"ד עם מניינים קבועים בשבתות וחגים ומנין שחרית קבוע בימי חול, רשת גני חב"ד הכוללת פעוטון, גן צעירים, גן טרום חובה וגן חובה, מבנה במרכז העיר המשמש לשיעורי תורה ולפעילות מסביב לשנה, בית תמחוי, חלוקת סלי מזון לנזקקים, תוכנית תורנית ברדיו המקומי כל יום שישי, שיעורי תורה, הכנת ילדים לבר-מצוה, ופעילות שוטפת מסביב לשנה.

בעיר פועל גם 'מרכז הסת"ם - חב"ד' תחת ניהולו של השליח '''הרב אורי שחר''', מרכז הפועל תחת בית חב"ד להפצת סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) איכותיים ומהודרים, ולבדיקת תפילין ומזוזות ברמה גבוהה. במרכז הסת"ם ניתן גם לקבל שירות בדיקת מזוזות עד הבית ללא תשלום.

בשנת ה'תשע"ב נפתח סניף חדש לבית חב"ד בשכונות הצפוניות של העיר - שכונת תשלו"ז ושכונת נווה חורש, על ידי השליח '''הרב מענדי גליס''' ורעייתו.

בשנת ה'תשע"ז נפתחו שני סניפים חדשים לבית חב"ד, האחד בשכונה הדרומית של דימונה - שכונת ממשית, על ידי השליח '''הרב ניתאי פש''' ורעייתו, והשני בשכונת 'השחר' ההולכת ונבנית במזרח דימונה, על ידי השליח '''הרב בנימין גליס''' ורעייתו.

===ה===
*''' [[הוד השרון]]''' - מנהל: הרב שמשון טל. בעיר הוד השרון פועלת בית חב"ד, בית כנסת, גן ילדים, ארגון 'שפרה ופועה', ישיבת בין הזמנים, 'מועדון 13' - הכנה לבר מצוה, בית תמחוי.
** [http://www.hodhasharon.org/ לאתר חב"ד הוד השרון]
*'''[[הר אדר]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל פרידמן.
*'''[[הרצליה]]''' - מנהל: הרב ישראל הלפרין. בעיר הרצליה פועלת, שלושה בתי כנסת חב"ד, מרכז תשמישי קדושה, שני מקוואות בשיטת חב"ד, 'הישיבה הפתוחה', בית התבשיל, מרכז הלבשה והנעלה, גן ילדים, מעון יום, תלמוד תורה, ספריה תורנית. בעיר מספר בתי חב"ד גם בשכונות.

===ז===
*'''[[זיתן]]''' - מנהל: הרב יוסף הרשקוביץ.
*'''[[זכרון יעקב]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק פריימן. הגיע לזכרון יעקב בשנת [[תשנ"ז]].
** [http://www.zichronyaakov.org/ לאתר חב"ד זכרון יעקב]
*'''[[זנוח]]''' - מנהל: הרב יניב כהן.

===ח===
*'''[[חברון]] - קריית ארבע''' - המנהל בחברון: הרב דניאל כהן. המנהל בקריית ארבע: הרב ויקטור עטיה. בעיר חברון - [[קריית ארבע]] פועל כולל על ציון הרבנית [[מנוחה רחל]], גן חב"ד ובתי כנסת חב"ד.
** [http://www.chabad-hebron.com/ לאתר חב"ד חברון - קריית ארבע]
*'''[[חדרה]]''' - מנהל: הרב [[יוחנן בוטמן]] והרב [[קלונימוס קופצ'יק]]. בנוסף פועל בעיר הרב טוביה כשדן. הרב כשדן הגיע לחדרה בשנת [[תשס"ה]]. בעיר חדרה פועל בית כנסת חב"ד, מעון ילדים, גן ילדים, תלמוד תורה, ישיבה, ספריה, בית תמוי,
בשנת תשע"ד הגיע הרב ישראל קטורזה והחל לפעול בשכונה החדשה עין הים - חופים
*'''[[חולון]]''' -שליח ראשי ומנכ"ל המוסדות הרב דוד גוראריה מנהל: הרב ירחמיאל גורליק. הגיע לחולון בשנת [[תש"ס]]. בעיר פועלים שמונה גני חב"ד, תלמוד תורה 'בני מנחם' חב"ד, בית ספר חב"ד - בנות וישיבה.
:'''חולון - קריית בן גוריון''' - מנהל: הרב דניאל סתהון.
:'''חולון - קריית אילון''' - מנהל: הרב מנחם מענדל שטיינברגר.
*'''[[חיספין]]''' - מנהל: הרב ישראל הבר.
*'''[[חיפה]]''' - מנהל: הרב דב גינזבורג. הגיע לחיפה בשנת [[תשמ"ח]]. בעיר פועלת רשת גני חב"ד, בית ספר בנים, בית ספר בנות, ישיבה גדולה, שני מקוואות על פי שיטת חב"ד, בית תמחוי וכן למעלה מעשרה בתי חב"ד בשכונות.
** [http://www.chabadhaifa.com/ לאתר חב"ד חיפה]
:'''חיפה - שכונת אחוזה''' - מנהל: הרב יהודה דונין.
:'''חיפה - שכונת הדר עליון''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]], ראש [[חח"ל חיפה|ישיבת חב"ד בעיר]].
:'''חיפה - הרמות''' - מנהל: הרב יוסף יצחק רוזנברג.
:'''חיפה - כרמל מערבי''' - מנהל: הרב שלמה חיים ליסון.
:'''חיפה - כרמל צרפתי''' - מנהל: הרב שלום יהודה לייב גינזבורג.
:'''חיפה - פנינת הכרמל''' - מנהל: הרב [[בצלאל וילשאנסקי]].
:'''חיפה - שכונת נווה דוד''' - מנהל: הרב נתן לירנובוי.
:'''חיפה - שכונת נווה יוסף''' - מנהל: הרב שלמה גרוס.
:'''חיפה - שכונת נווה שאנן''' - מנהל: הרב אברהם רוזנבלט.
:'''חיפה - קריית אליעזר''' - מנהל: הרב יוסף ליפש.
:'''חיפה - סטודנטים''' - מנהל: הרב [[אורי למברג]].
*'''[[חצור הגלילית]]''' - מנהל: הרב ניסן מור יוסף.
*'''[[חשמונאים]]''' - מנהל: הרב ברק כוכבי. ביישוב חשמונאים פועל בית חב"ד, בתי כנסת חב"ד, מרכז שיעורי תורה, מכון בר מצוה ועזרה לנזקקים.
** [http://www.hashmonaim.org/ לאתר חב"ד חשמונאים]

===ט===
*'''[[טבריה]]''' - מנהל: הרב יוסף קרמר. מנהל פעילות הרב שניאור טורקוב. בנוסף פועל בעיר הרב ראובן גול. הרב גול הגיע לטבריה בשנת [[תשס"ה]]. בבניין בית חב"ד נמצאים גם בית כנסת, [[תומכי תמימים טבריה|ישיבה]] וספריה. כמו כן פועל בעיר גן ילדים.
* בית חב"ד מורדות טבריה- הרב צבי זלמנוב.
**'''טבריה עילית''' (בית משיח) - מנהל: הרב עמרי בן עקיבא.
*'''[[טירת כרמל]]''' - הרב יחזקאל מרקוביץ, הוא שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בעיר. הבית חב"ד זוכה להצלחה מרובה, ובתהלוכות [[ל"ג בעומר]] שנערכים בשנים האחרונות משתתפים מספר עצום של מאות רבות של ילדים בעיר פועל גם בית משיח בהנהלת הרב אסף בנגל.
*'''[[טנא - עומרים]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק דרוק.

===י===
*'''[[יבניאל]]''' בית חב"ד פועל במקום בראשות הרב אריה פרקש. שלוחים נוספים ביבנאל הם הרב שמעון שניאורסון, הרב מנחם מענדל פרקש והרב מנחם מענדל ועקנין (שכונת סמדר).
*'''[[יבנה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק לרר. בעיר יבנה פועלת בבית כנסת חב"ד, 'חיי שרה' - מרכז החסד, 'חסדי שלמה' - בית התבשיל, 'חסדי יוסף' - חלוקת מזון.
** [http://www.chabadyavne.com/ לאתר חב"ד יבנה]
*'''[[יגל]]''' - מנהל: הרב יפתח יוגב.
*'''[[יד בנימין]]''' - מנהל: הרב יעקב נגר.
*'''[[יהוד]]''' - מנהל: הרב [[שמעון וינר]]. הגיע ליהוד בשנת [[תשמ"ח]]. בעיר פועלת בתי כנסת חב"ד, גן חב"ד, בית חם - בית התבשיל.
:'''יהוד - קריית הסביונים''' - מנהל: הרב [[שמואל וולף]]. הגיע ליהוד בשנת [[תשס"ה]]. בנוסף הרב וולף מנהל פעילות בית חב"ד המרכזי וגם גני חב"ד יהוד.
* [http://www.yehudim.org.il/ לאתר חב"ד יהוד]
*'''[[ים המלח - מצדה]]''' - מנהל: הרב שמעון אלהרר. הגיע ל[[ים המלח]] - [[מצדה]] בשנת [[תשס"ד]]. הבית חב"ד מפעיל מכון 'בר/[[בת מצווה]] על המצדה', כתיבת [[ספר תורה]] על המצדה.
** [http://www.deadsea-chabad.com/ לאתר חב"ד ים המלח - מצדה]
*'''[[ינוב]]''' - מנהל: הרב צמח אברהם.
*'''[[יסוד המעלה]]''' - מנהל: הרב [[יעקב רייצס]].
*'''[[יפעת]]''' - מנהל: הרב מיכאל קלמן.
*'''[[יצהר]]''' - מנהל: הרב אליעזר איתן, ביישוב יצהר המונה כ - 170 משפחות ו- 15 משפחות מאנ"ש. ביישוב מתנהל: גן חב"ד מנוהל על ידי הרב אליעזר איתן, ספריית חב"ד מנוהל על ידי הרב יוסף פיילנט, בית כנסת חב"ד גבאי הרב יאיר סלמי. ישיבת [[תומכי תמימים יצהר]], מנהל: [[איציק סנדרוי]]. [[ראש ישיבה]]: [[שי הרמתי]].

כמו־כן, התווסף הרב שלום דובער כלפון לצוות השלוחים - אשר פועל נמרצות לחיזוק התורה והיהדות במקום.
*'''[[יקנעם]]''' - מנהל: הרב נעם דקל. הגיע ליקנעם בשנת [[תשמ"ז]]. בנוסף פועל בעיר הרב שלום בער הרצל. הגיע לעיר בשנת [[תשס"ה]]. בעיר פועלים בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן חב"ד, רשת שיעורים לגברים ונשים.
** [http://www.chabadyokneam.org/ לאתר חב"ד יקנעם]
*'''[[ירוחם]]''' - מנהל: הרב חיים וולף.
*'''[[ירושלים]]''' - יושב ראש: הרב [[נפתלי רוט]]. בעיר למעלה משלושים בתי חב"ד ומרכזי פעילות בשכונות.

===כ===
*'''[[כוכב יאיר]] [[צור יגאל]]''' - מנהל: הרב דב גרינברג.
*'''[[כנרת - מושבה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בלוי.
*'''[[כפר אורנים]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן סגל.
*'''[[כפר אחים]]''' - מנהל: הרב שלמה ליפש.
*'''[[כפר ברוך]]''' - מנהל: הרב [[אריה וועג]].
*'''[[כפר גדעון - עמק יזרעאל]]''' - מנהל: הרב אליעזר גבירץ.
*'''[[כפר דניאל]]''' - מנהל: הרב משה מרינובסקי.
*'''[[כפר הנשיא]]''' - מנהל: הרב [[אלעזר וילהלם]]
*'''[[כפר וויתקין]]''' - מנהל: חיים דוד וילהלם
*'''[[כפר ורבורג]] - [[כפר אביגדור]]''' - מנהל: הרב שמואל זהר. מטעם הבית חב"ד מופעלים שיעורים לגברים ונשים, ממוסרי השיעורים הרב ד"ר [[יוסף הרטמן]].
*'''[[כפר חב"ד]]''' - מרכז צאגו"ח - יו"ר: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].
** [http://www.chabad.org.il// לאתר צעירי חב"ד - המרכז]
:'''כפר חב"ד - דוברי צרפתית''' - מנהל: [[הרב דוד לסלבוים]].
*'''[[כפר יונה]]''' - מנהל: הרב [[נחמיה שמרלינג]].
*'''[[כפר מונש]]''' - מנהל: הרב יהושע [[שי צ'רבינסקי]].
*'''[[כפר נטר]]''' - מנהל: הרב נפתלי מינצברג.
*'''[[כפר סבא]]''' - מנהל: הרב יואל ימיני. מנהל פעילות: הרב אלעזד אוריאן.
:'''כפר סבא''' - מנהל: הרב [[אהרון קנייבסקי]]. מנהלי פעילות: הרב יוסף יצחק ליפקין, הרב מנחם מענדל קנייבסקי.
:'''כפר סבא - שכונות מזרחיות''' - מנהל: הרב שי עזיזה.
:* [http://www.chabadks.co.il/ לאתר חב"ד כפר סבא]
*'''[[כפר תבור]]''' - מנהל: הרב [[שלום דובער פריימן]].
*'''[[כרמי יוסף]]''' - מנהל: הרב [[אליעזר ברוד]].
*'''[[כרמי צור]]''' - מנהל: הרב דוד רוזנפלד.
*'''[[כרמיאל]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק ריבקין]]. מנהל פעילות: הרב מנחם מענדל אלישביץ.
:* [http://www.karmiel.co.il/ לאתר חב"ד כרמיאל]

===ל===
*'''[[להבים]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק ביסטריצקי.
*'''[[לוד]]''' - מנהל: הרב מנחם מיכאלשווילי.
:'''[[לוד - שערי עליה]]''' - מנהל: הרב אברהם חזן.
** [http://he.shaareyaliya.org/ לאתר חב"ד לוד - שערי עליה]
:לוד - יהודי גרוזיה''' - מנהל: הרב שבתאי מיכאלי.

===מ===
*'''[[מבוא חורון]]''' - מנהל: הרב ישעיהו אבני.
*'''[[מבואות החרמון]]''' - מנהל: הרב שניאור הלפרין.
[[קובץ:מגדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיית חבדי"ת ליד פתח ישוב מגדל]]
*'''[[מגדל]]''' בית חב"ד פועל במקום בראשות שליח הרבי לעיר וסביבותיה, הרב [[שמואל גרוזמן]]. במקום נערכות מסיבות [[חנוכה]] לנשים בהשתתפות מאות רבות של נשים{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43438 חב"ד אינפו].}}
*'''[[מגדל העמק]]''' - מנהל: הרב אליעזר פרסיה.
:'''מגדל העמק - נחל צבי''' - מנהל: הרב שניאור זלמן הכט, הרב יעקב יוסף רסקין והרב מנחם מענדל רוזנשיין.
*'''[[מודיעין]]''' - מנהל: הרב [[ברוך סלונים]].
*'''[[מודיעין עילית - ברכפלד]]''' - מנהל: הרב [[אלעזר מרדכי קניג]].
מודיעין עילית - גרין פארק - מנהל: הרב מנחם טרבניק.
*'''[[מזכרת בתיה]]''' - מנהל: הרב [[אריה גרינברג]]. בנוסף פועל בעיר הרב יחזקאל טאניס. במושבה פועלים בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן חב"ד, רשת שיעורים לגברים ונשים.
*'''[[מטולה]]''' - מנהל: הרב [[משה ששונקין]].
*'''[[מיטב]]''' - מנהל: רעיית הרב [[אברהם דונין]].
*'''[[מיתר]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן קורץ.
*'''[[מכמורת]]''' - מנהל: הרב נתנאל יעקב בן מעש.
*'''[[מנחמיה]]''' - מנהל: הרב דוד ועקנין.
*'''[[מעלה אדומים]]''' - מנהל: הרב אברהם שמלה.
:* [http://www.maale-adumim.com/hp18.htm/ לאתר חב"ד מעלה אדומים]
*'''[[מעלה אפרים]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל גליצנשטיין, בעיר פועלים בית הכנסת, [[מקווה]] חב"ד ורשת שיעורי תורה לגברים ונשים. בחג הפסח מתקיימים שני סדרים ציבוריים.
*'''[[מעלות]]''' - מנהל: הרב יגאל כספי.
*'''[[מעגלים]]''' ושאר היישובים - מנהל: הרב [[ליאור מלכה]].
*'''[[מצליח]]''' - מנהל: הרב מאיר לבנוני.
*'''[[מצפה יריחו]] - ישובי החבל''' - מנהל: הרב שמואל ונקרט.
*'''מצפה עמוקה''' - מנהלים: הרב [[מאיר וילשנסקי]] והרב יהודה דישראלי.
*'''[[מצפה רמון]]''' - מנהל: הרב צבי חיים סלונים.
*'''מרחביה''' - מנהל: הרב [[ברוך ליפקין]].
*'''[[מרחבים]]''' - מנהל: הרב ליאור עבאדה. בית חב"ד חולש על 14 מושבים: מושבים: אשבול, בטחה, גילת, מסלול, ניר משה, ניר עקיבא, פדויים, פטיש, פעמי תש"ז, קלחים, רנן, שדה צבי, תלמי ביל"ו, תפרח, מבועים, כפר הנוער אשל הנשיא והמוסד עלי נגב. השליח גר ביישוב גילת ויצא לשליחות אחרי החתונה.
:* [http://www.chabadmerchavim.com/ לאתר חב"ד מרחבים]
* '''[[מרכז תורה וחסד]] - חב"ד ליהודי גאורגיה''' - יו"ר: הרב שבתי צבי מיכאלשוילי. הסניף הראשון והמרכזי, כמו גם מרכז הפעילות הארצי, נמצא באשדוד, אך ישנם סניפים רבים בכל קהילות יהודי גאורגיה ברחבי הארץ.
*'''[[מרכז שפירא - אחוזת אתרוג]]''' - מנהל: הרב רפאל גולדמיץ.
*'''מתן וירחיב''' - מנהל: הרב מנחם מענדל לוין. בעיר פועלת רשת שיעורי תורה לגברים נשים וילדים.

===נ===
*'''נהלל''' - מנהל: הרב דוד יוסף קטורזה. הגיע ל[[נהלל]] בשנת [[תשס"ה]].
*'''[[נהריה]]''' - מנהל: הרב [[ישראל ברוך בוטמן]].
* '''נווה זיו''' - מנהל: הרב שמואל חי חתן
*'''נוה ירק''' - מנהל: הרב לוי נפרסטק.
*'''נווה מונסון''' - מנהל: הרב יעקב סגל.
*'''נופית''' - מנהל: הרב מיכאל קישון.
*'''נורדיה''' - מנהל: הרב יוסף יצחק דרייפוס.
*'''[[ניצן]] - [[גוש קטיף]] - [[נווה דקלים]]''' - מנהל: הרב יגאל קירשנזפט, הרב פנחס קירשנזפט.
**[http://www.chabadgushkatif.com/ לאתר חב"ד ניצן - גוש קטיף]
*'''[[ניר צבי]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בורגן.
*'''[[נס הרים]]''' - מנהל: הרב אמיר רבינוביץ.
*'''[[נס ציונה]]''' - מנהל: הרב שגיא הר-שפר. בנוסף פועל בעיר הרב מנחם פלדמן. בעיר פועלים בית כנסת חב"ד, גני חב"ד, בית ספר חב"ד לבנות, מעונות יום, "ארוחה חמה" ועוד.
:* [http://www.ness-ziona.com/ לאתר חב"ד נס ציונה].
*'''[[נעלה]]''' ושאר היישובים - מנהל: הרב [[יוסף נחום קליימן]].
*'''[[נצרת עילית]]''' - מנהל: הרב שמשון הלפרין.
:* [http://www.chabadelit.com/ לאתר חב"ד נצרת עילית]
*'''[[נשר]]''' - מנהל: הרב משה קורנט.
*'''[[נמל התעופה בן גוריון]]''' - מנהל: הרב [[נחמן מיידנצ'יק]].
*'''קריית נמל התעופה''' - מנהל: הרב [[נחום סטולין]].
*'''[[נתיבות]]''' - מנהל: הרב [[ישר אדרעי]].
:'''[[נתיבות - מערב]]''' - מנהל: הרב ישראל ליפש.
*'''[[נתניה]] - דרום - קריית נורדאו''' - מנהל: הרב [[מנחם וולפא]]. מנהל פעילות: הרב נח סוליש.
** [http://www.chabad-netanya.org/hp16.htm/ לאתר חב"ד נתניה]
:'''נתניה - עין התכלת''' - מנהל: הרב מאיר צמח.
:'''נתניה - צפון''' - מנהל: הרב צבי וילהלם.
:'''נתניה - מרכז''' - מנהל:בית משיח מרכז ממש (הרב [[אבי טאוב]], הרב [[אלעזר פרץ]]).
:'''נתניה - מזרח (קריית השרון)''' - מנהל: הרב יצחק טייכטל.
:'''נתניה - רמת פולג, עיר ימים''' - מנהל: הרב [[שניאור זלמן ברוד]].
:'''נתניה - דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב [[יעקב מאזוז]].
:'''נתניה - דוברי צרפתית''' בקריית השרון - מנהל:הרב רפאל דבי.
:'''נתניה - אזור תעשיה"''' - מנהל: הרב שלום אברהמסון הרב דניאל מוסטר
:'''נתניה - אזורים, דורה''' - מנהל: הרב רפאל לויוב.

===ס===
*'''[[סביון]]''' - מנהל: הרב שמואל ביסטריצקי
*'''[[סוסיא]]''' - מנהל: הרב זיו שרעבי.
*'''[[ספיר]]''' - מנהל: הרב משה בלוי.
*'''[[ספסופה - מרום הגליל]]''' - מנהל: הרב מאיר משאש.
*'''[[סתריה]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק קפלן]].

===ע===
*'''[[עומר]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל פלמן.
*'''[[עזריאל]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק תעיזי.
*'''[[עין אילה]]''' - מנהל: הרב [[מנחם טל]].
*'''[[עכו]]''' - מנהל: הרב [[נתן אוירכמן]].
*'''[[עלי - מטה בנימין]]''' - מנהל: הרב רפאל סלומון.
** [http://www.chabadbinyamin.org/ לאתר חב"ד עלי]
*'''[[עמוקה]]''' - מנהל: הרב [[מאיר וילשנסקי]] והרב יהודה דישראלי.
*'''[[עמנואל]]''' - מנהל: הרב יהודה אלחרר.
*'''[[ענב]]''' - מנהל: הרב עוזי שנאן.
*'''[[עפולה]]''' - מנהל: הרב [[שלמה סגל]].
**'''גבעת המורה''' - מנהל: הרב לוי קרץ.
**'''עפולה עלית''' - מנהל: הרב אפרים קמינקר.
**'''רובע יזרעאל''' - מנהל: הרב יוסף יצחק סגל.
*'''[[ערד]]''' - מנהל: הרב אברהם ישעיה זלמנוב.
*'''[[עתלית]]''' - מנהל: הרב [[משה אקסלרוד]].
*'''[[עתניאל]]''' - מנהל: הרב יוסף דהן.

===פ===
*'''[[פרדס חנה - כרכור]]''' - מנהל: הרב יוסף קורנט.
**'''[[פרדסיה]]''' - מנהל: הרב מאיר מור יוסף.
* [http://www.ness-ziona.com/ לאתר חב"ד פרדסיה]
*'''פרוד''' - מנהל: הרב אהרון שיפמן.
*'''[[פתח תקווה]]''' - מנהל: הרב אשר דייטש.
:פתח תקווה - אם המושבות - מנהל: הרב מרדכי גרליק.
* [http://www.chabadpt.org/ לאתר חב"ד פתח תקווה]

===צ===
*'''[[צומת גולני]]''' - מנהל: הרב שמואל רוזנברג.
*'''[[צור הדסה]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק קירש]].
*'''[[צור יצחק]]''' - מנהל: הרב שמואל גליצנשטיין.
**[https://www.chabad-ty.com לאתר בית חב"ד צור יצחק]
*'''[[צורן]]''' - מנהל: הרב מאיר טוביה כהן. הגיע לצורן בשנת [[תשס"ה]].
*'''[[צפת]]''' - מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב [[יצחק ליפש]], הגיע לעיר מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.
:'''צפת''' - איבקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן.
:'''צפת''' - מרום כנען - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
:'''צפת''' - מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
:'''צפת''' - נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
:'''צפת''' - נוף כינרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
:'''צפת''' - עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
:'''צפת''' - רמת רזים - מנהל: הרב יוסף ערנטרוי.
:'''צפת''' - רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.
*'''[[צרופה]]''' - מנהל: הרב אליהו סקורי.

===ק===
*'''[[קדומים]]''' - מנהל: הרב יצחק דור פישמן.
*'''[[קדימה]]''' - מנהל: הרב גדליה כץ.
*'''[[קיסריה]]''' - מנהל: הרב '''חיים מאיר ליברמן''' - הגיע לקיסריה בשנת [[תשס"ב]]. חלק נרחב מהפעילות היא בפארק התעשייה קיסריה. ישנו [[בית הכנסת]] בפארק, וכן שיעורי תורה במפעלים - מפעלי היי טק ותעשייה המקיימים שיעורים בתוך המפעל, חוגי לימוד באווירה ובמתכונת שמתאימה לאנשים.
*'''[[קציר - חריש]]''' - מנהל: הרב אביחי כהן.
*'''[[קצרין]]''' - מנהל: הרב נועם שוורץ.
*'''[[קריית אונו]]''' - מנהל הרב חיים פרסיקו. שיעורי תורה ב[[פרשת השבוע]], [[תניא]], [[פנימיות התורה]] ועוד. מענה לכל צורך יהודי [[תפילין]], [[מזוזות]], [[בר מצוה]] ועוד.
*'''[[קריית ארבע]] (חברון)''' - מנהל: הרב [[ויקטור עטיה]]. בעיר פועל כולל על ציון הרבנית [[מנוחה רחל]], גן חב"ד ו[[בתי כנסת]] [[חב"ד]].
:* [http://www.chabad-hebron.com/ לאתר חב"ד חברון - קריית ארבע].
*'''[[קריית אתא]]''' - מנהל: הרב [[חיים שלמה דיסקין]].
:*'''[[קריית אתא - גבעת טל]]''' - מנהל: הרב איתן לירן.
:* [http://www.chabadka.org/ לאתר חב"ד קריית אתא]
*'''[[קריית ביאליק]]'''- מנהל הרב נחום יצחק.
:*[http://www.chabadbialik.com לאתר חב"ד קריית ביאליק]
*'''[[קריית גת]]''' - מנהל: הרב שלמה בוטבול.
*'''[[קריית טבעון]]''' - מנהל: הרב [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)|מנשה אלטהויז]].
:'''[[קריית טבעון - גבעת טבעון]]''' - מנהל: הרב אביעד דישראלי.
:'''[[קריית טבעון - קריית עמל]]''' - מנהל: הרב [[שלמה יהודה סגל]].
:'''[[קריית טבעון - רמת טבעון]]''' - מנהל: הרב שלמה סגל. הגיע ל[[קריית טבעון]] בשנת [[תשס"ה]].
*'''[[קריות]]''' - מנהל: הרב [[משה אוירכמן]].
*'''[[קריית מלאכי]]''' - מנהל הרב [[ליפא קורצוויל]]. בעיר פועלת גם רשת מועדוני נוער על ידי הרב [[אלימלך הרצל]], ובית משיח בהנהלת הרב [[שלום פש]]. בשכונת '''כרמי הנדיב''' פועל בית חב"ד על ידי השליח הרב מנחם ליצמן.
*'''[[קריית עקרון]]''' - מנהל: הרב מאיר כהן.
*'''קריית שדה התעופה נתב"ג''' - מנהל הרב נחום סטולין.
*'''[[קריית שמונה]]''' - מנהל: הרב [[יגאל ציפורי]].
*'''[[קרני שומרון]]''' - מנהל: הרב יצחק כהן. הגיע לקרני שומרון בשנת [[תשס"ה]].

===ר===
*'''[[ראש העין]]''' - מנהל: הרב בנימין עקיבא.
:* [http://www.chabadrh.org.il/ לאתר חב"ד ראש העין]
*'''[[ראש פינה]]''' - מנהל: הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]. הגיע לעיר לאחר נישואיו עם ערך בשנת תשמ"ה. הרב ברקוביץ' מפעיל את [[בית הכנסת]] העתיק בחלקה העתיקה של המושבה. בעבר פעל במקום גן חב"ד. בשנת [[תשס"ח]] מונה הרב ברקוביץ' לרב קהילת חב"ד במושבה.
*'''[[ראשון לציון]]''' - מנהל: הרב [[יצחק גרוזמן]].
:'''ראשון לציון''' - ניהול כללי: הרב [[משה גרוזמן]].
:'''ראשון לציון - מזרח''' - מנהל: הרב שלום לוי. הגיע ל[[ראשון לציון]] בשנת [[תשס"ה]].
:* [http://www.rishonlezion.org/ לאתר חב"ד ראשון לציון - מזרח]
:'''ראשון לציון - מערב הוותיק''' - מנהל: הרב אורי קשת.
:'''ראשון לציון - נאות השלים''' - מנהל: הרב אריאל גורן.
:'''ראשון לציון - [[נווה חוף]]''' - מנהל: הרב דוד קפלן. הרב אהרון יואל בייטש שליח, ורב בית כנסת חב"ד.
:'''ראשון לציון - נווה ים - רמת אליהו''' - מנהל: הרב חנן כוחונובסקי.
:* [http://www.m-chesed.net/index.asp/ לאתר חב"ד ראשון לציון - נווה ים - רמת אליהו]
:'''ראשון לציון - נחלת יהודה''' מנהל: הרב טל קפלן.
*'''[[רחובות]]''' - מנהל: הרב אברהם מרדכי קסטל. מנהל פעילות: הרב מיכאל רייניץ.
:'''רחובות - היובל - מקוב''' - מנהל: הרב שמואל מנדלזון.
:'''רחובות - קריית משה''' - מנהל: הרב שמעון שעאר.
:'''רחובות - ההולנדית''' - מנהל: הרב משה טברדוביץ.
:'''רחובות - מזרח''' מנהל: הרב נחמיה קפלון
:'''רחובות - פארק המדע''' - מנהל: הרב [[יחיאל גלוכובסקי]].
:* [http://www.chabadrehovot.co.il/ לאתר חב"ד רחובות]
*'''[[רינתיה]]''' - מנהל: הרב חיים וויספיש.
*'''[[רמלה]]''' - מנהל: הרב אברהם מדוויל.
*'''[[רמת אפעל - תל השומר]]''' - מנהל: הרב לוי יצחק גופין.
*'''[[רמת גן]]''' - מנהל: הרב [[מרדכי גל]].
:'''רמת גן - בורסת היהלומים''' - מנהל: הרב חגי הלוי.
:'''רמת גן - אוניברסיטת בר-אילן '''הרב שי שור.
:'''רמת גן - מרום נווה''' - מנהל: הרב בנימין קלימי.
:* [http://www.chabadmaromnave.com/ לאתר חב"ד רמת גן - מרום נווה]
:'''רמת גן - קריניצי''' - מנהל: הרב ישראל קורביץ.
:'''רמת גן - רמת עמידר''' - מנהל: הרב חיים צדוק.
:'''רמת גן - מרכז העיר''' - יו"ר: הרב [[שלום דובער ליפשיץ]]. מנהל: הרב ישראל שפרינגר.
:'''רמת גן - מרכז מודעות''' - יו"ר: הרב [[אסף סימון]]. מנהלת: הרבנית [[פרומה ויצהנדלר]] אשת הרב [[שמעון ויצהנדלר]].
*'''[[רמת השרון]]''' - מנהל: הרב יהודה בוטמן.
:* [http://www.chabad-rh.co.il/ לאתר חב"ד רמת השרון]
*'''[[רמת ישי]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן וולסוב.
* [http://www.ramatyishay.com/hp34.htm/ לאתר חב"ד רמת ישי]
*'''[[רעות - מכבים]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק נוימן.
*'''[[רעננה]]''' - מנהל: הרב אליהו שדמי.
:'''בית משיח רעננה''' - משפיע ראשי: הרב [[שלמה זלמן לנדא]].
:'''[[רעננה - צפון]]''' - מנהל: הרב ברוך שנהב. הבית חב"ד נפתח בחודש [[תמוז]] [[תש"ע]].
:'''בית חב"ד לדוברי צרפתית''' - מנהל: הרב מנחם מענדל מימון
* [http://www.chabadraanana.com/ לאתר חב"ד רעננה]

===ש===
*'''[[שדרות]]''' - מנהל: הרב משה זאב פיזם.
:* [http://www.chabadsderot.com/ לאתר חב"ד שדרות]
*'''[[שוהם]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל גרינברג.
*'''[[שימשית]]''' - מנהל: הרב אהרן אריאל מוזיקנט.
*'''[[שלומי]]''' - מנהל: הרב בני נחום.
*'''[[שערי תקווה]]''' - מייסד הרב [[רמי אנטיאן]], אחריו ניהל אותו הרב יצחק קניג, (המנהל כיום את [http://www.chabad-elkana.org/ בית חב"ד אלקנה]), כיום מנהל את בית חב"ד הרב ירון בבלי.
*'''[[שפר]]''' - מנהל: הרב אהרן שיפמן.
*'''[[שרונה]]''' - מנהל: הרב שלום דובער שניאורסון.

===ת===
*'''[[תימורים]]''' - מנהל: הרב זבולון נתנוב.
*'''[[תל אביב]]''' - מנהל: הרב [[יוסף גרליצקי]].
:* [http://www.chabadtlv.org/ לאתר חב"ד תל אביב]
:'''תל אביב - בית חדש למדרש''' - מנהל: הרב דוד עזיזה.
:'''תל אביב - [[ממעל ממש]]''' - מנהלים: הרב טל זיו, הרב יובל ברנס, הרב חנוך וינר.
:'''תל אביב - נווה צדק''' - מנהל: הרב אבי קלי.
:'''תל אביב - נווה עופר''' - מנהל: הרב שמואל מחפוץ.
:'''תל אביב - פלורנטין''' - מנהל: הרב ניר גבריאל.
:'''[[תל אביב - קריית שלום]]''' - מנהל: הרב חנניה לביוב.
:* [http://www.kshalom.com/ לאתר חב"ד תל אביב - קריית שלום]
:'''[[תל אביב - רמת אביב]]''' - מנהל: הרב דוד אושקי. הרב יהודה ליפש.
:* [http://www.chabadaviv.com/hp33.htm/ לאתר חב"ד תל אביב - רמת אביב]
:'''[[תל אביב - רמת אביב ג']]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן חביב.
:'''[[תל אביב - שיכון בבלי]]''' - מנהל: הרב שלום גליצנשטיין.
:'''[[תל אביב - אפקה א']]''' - מנהל: הרב [[שמעון גדסי]].
:* [http://www.chabadnorthtelaviv.org.il/ לאתר חב"ד תל אביב - שכונות הצפון החדש]
*'''[[תל עדשים]]''' - מנהל: הרב [[רפאל לוינסון]].
*'''[[תלמי יחיאל]]''' - מנהל: הרב אבינועם תעיזי.
*'''[[תמרת]]''' - מנהל: הרב דוד טל.
*'''[[תנובות]]''' - מנהל: הרב אבישי גולן.
*'''[[תקוע]]''' מנהל: הרב דוד דהן.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.co.il/?template=shluchim&ssloc1=Israel אתר חב"ד בעולם]
* [http://www.chabad.org.il/IsraeliBranchs/Index.asp?CategoryID=60 אתר צעירי חב"ד]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מיזמים]]
[[קטגוריה:בתי חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)

2021-11-04T12:11:55Z

י"ב: /* רקע */

{{הפיצול בחב"ד|
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)
|תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]
|כתובית=[[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול החל לאחר הסתלקותו
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבוברויסק
|משך הפיצול=חב"ד קאפוסט - 57 שנים{{ש}}חב"ד ליאדי - 43 שנים {{ש}}חב"ד ניעז'ין - 15 שנים
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]
|חב"ד הרשמית=חב"ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] וליאדי בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפוסט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם.}}
|ראו גם='''ראו גם'''
|חסידי אדמו"ר הצמח צדק (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]
}}
'''התפצלות חסידות חב"ד''' היה מהלך בו התפצלה בהדרגתיות [[חסידות חב"ד]] לכמה ענפים. הדבר התרחש לאחר הסתלקותו של [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] במהלכו שלושה מבניו ([[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]], הרחש"ז, והמהרי"ן) פתחו חצרות נפרדות מחב"ד-ליובאוויטש, . ממשיך דרכו הרשמי של הצמח צדק היה בנו הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש]] ששימש באדמו"רות ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|על פי פסק בית הדין שדן בעניין יורשו של הצמח צדק, להרחבה ראה בפסקה [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)#הצוואות, פסק הבית דין והפיצול|הצוואות, פסק הבית דין והפיצול]]}} ובמקביל אליו שימשו שלושת אחיו כאדמו"רים: [[המהרי"ל מקאפוסט|רבי יהודה לייב]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[קאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ליאדי]], ורבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ניעז'ין]].

במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו לחב"ד ליובאוויטש. הפיצול הסתיים בשנת [[תרפ"ג]], לאחר שאחרון אדמו"רי קאפוסט, [[רבי שמריה נח שניאורסון]], שהיה אדמו"ר בעיר בוברויסק, הסתלק ולא נמצא לו יורש. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובמקביל חלק מחסידיו עזבו את חב"ד או את דרך החסידות בכלל.

==רקע==

ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו שבעה בנים{{הערה|ראה ספר התולדות אדמו"ר הצמח צדק, עמ' 228 ואילך, פרק "משפחתו".}}: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]]{{הערה|כונה הרב"ש, לאחר הפיצול התקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]].}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|כונה המהרי"ל, ייסד את ענף [[חב"ד קאפוסט]].}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]]{{הערה|כונה הרחש"ז, ייסד את ענף [[חב"ד ליאדי]].}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]]{{הערה|כונה המהרי"ן, ייסד את ענף [[חב"ד ניעז'ין]].}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]{{הערה|כונה הריי"ץ, כיהן כ[[אדמו"ר]] בעיירה אוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו אדמו"ר הצמח צדק.}}, רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]{{הערה|כונה רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]].}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל]] - [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|ממלא מקום אביו ב[[ליובאוויטש]].}}{{הערה|בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו) להרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מובא של צמח צדק היה בן נוסף, בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך מלבד בלשמע אוזן לא מובא בשום מקום על בן של הצמח צדק בשם ירחמיאל.}}.

בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר ביקשו ממנו [[חסיד]]ים, בנוסף על מאמרי אביהם הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"ח, וראה פירוט על-כך ברשימות תרכ"ו של [[אדמו"ר הריי"צ]].}}. בשונה משאר האחים, לא היה [[אדמו"ר המהר"ש]] מקבל את פניהם של רוב החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית{{הערה|שם=תרכ"ו}}, אך היה חוזר לעיתים דברי תורה בפני [[הרשב"ץ]] והרב [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרצ"ז, עמ' 195}}. בשנותיו האחרונות של אדמו"ר [[הצמח צדק]] הוא נהג לשלוח את בניו לחזור מאמרי חסידות בעיירות השונות, היו חסידים שהיו מקושרים מאוד למהרי"ל בנו של הצ"צ, עד כדי כך שהיו מעיזים לבקש מאדמו"ר הצ"צ שישלח להם דווקא את המהרי"ל{{הערה|כך סיפר הרב [[פרץ חן (צ'רניגוב)]] וכן היה בעוד עיירות - ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"א.}}.

בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון חצרות טשערנוביל בעיירה אוורוטש{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז - עמ' קמ"ו ואילך.}}, ומדי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו, בערך בשנת [[תקצ"ז]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' קט"ו.}}.

===מסעות ילדי הצמח צדק===
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מסביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות]]ו. היות ובשנים קודמות יצא סבו אדמו"ר הצ"צ למסעות בקרב חסידיו בעיירות הקטנות, בהם אמר לפניהם חסידות, הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שיבקשו מאדמו"ר הצמח צדק שישלח אליהם את אחד מבניו שיחזור להם חסידות, בטענה שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן הרב שהיא ערכה והעלויות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו ויחזור חסידות{{הערה|שם=תרכ"ו}}. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבין הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה, וכשהמהרי"ל קיבל את פניות החסידים שיבוא לחזור בעיירתם [[דא"ח]] הלך בתום לב לעיירות אלה, ולא ידע שהכל נעשה בעקבות תעמולתו של בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.

לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}{{הערה|שמועות וסיפורים [[תשל"ד]], עמ' 57}}.כחלק מהתעמולה של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בקשו החסידים ב[[צ'רניגוב]] מר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] שיבקש מאדמו"ר [[הצמח צדק]] שישלח את בנו [[המהרי"ל]] לעירם כדי שיחזור להם [[דא"ח]], בתחילה ר' פרץ חן לא רצה לכתוב מפורשות, אלא לכתוב שישלח את אחד מבניו, אך לאחר הפצרותיהם של החסידים בצ'רניגוב שיפרש שכוונתם היא דווקא על המהרי"ל הוא כתב כך, וכאשר ר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] הגיע ל[[ליובאויטש]] מתח על-כך אדמו"ר הצמח צדק ביקורת ואמר לו {{ציטוטון|{{מונחון|וואס זיינען זיי בעלי-בתים אויף מיינע קינדער וועמען צו שיקן|מי הם בעלי הבית על ילדיי למי לשלוח}}}}. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.

===מסעות אדמו"ר המהר"ש===
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו אדמו"ר המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.

{{ציטוט-צף|סדר המסע לקיעוו [קייב] הי' דרך כמה עיירות מאנ"ש שהתעכב בהם רק כשעות אחדות, ובכל מקום עברו הי' חוזר דא"ח כפי אשר הבטיח לכ"ק אביו הרה"ק אשר ציוהו לחזור דא"ח וגם לקבל אנשים. אמנם את זאת – לקבל אנשים – לא קיים. ונסיעתו זו עשתה כנפיים, עד כי בבואו לקיעוו [קייב] הייתה לו קבלת פנים מהודרה [מהודרת] מכל נכבדי העדה כמעט בלי הבדל מפלגה. לא מיבעי ממפלגת החסידים ויראי אלקים, אלא גם המשכילים הנלהבים באו לקבל פניו. ובמשך ימי שבתו בקיעוו כעשרה ימים, הייתה העיר והסביבה מליאה ברגש נפלא במינו, ורבים מהחסידים מצערניגעוו, פלטאוע, חערסאן, ניעזין, לובען, ראמען באו לקיעוו. אך חוק שם לו לבלי לקבל ביחידות, רק הי' יוצא אל הנאספים לשוחח עמהם שעה קלה. וכמעט אשר בכל יום בשעה השביעית אחר הצהרים הי' אומר דא"ח כחצי שעה או כג' רבעי שעה. ורבו המתאוננים על אשר אינו מקבל על יחידות.|[[רשימות תרכ"ו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]|}}
בשנת [[תרכ"ג]] נסע אדמו"ר המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת אדמו"ר הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל קייב. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. אדמו"ר המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות, אך אז נתגלה לכלל החסידים בקיאותו הרבה של [[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[נגלה]] וב[[חסידות]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.

בשנת [[תרכ"ו]], שוב הורה לו אביו אדמו"ר [[הצמח צדק]] לחזור [[חסידות]]. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|שם=תרכ"ו|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]], וכן ב[[רשימות היומן]], חוברת קמ, עמ' 4. מ'יומן' שנת [[תרצ"ג]]}}.

===חביבותם של אדמו"ר המהר"ש והמהרי"ל בעייני הצמח צדק===
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור בין השנים [[תר"י]] לשנת [[תרכ"ד]] מאמרים מיוחדים לפני [[אדמו"ר המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}. וכן אדמו"ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב ל[[אדמו"ר המהר"ש]] [[פ"נ]] לעיתים{{הערה|שם=פ"נ|ספר [[קיצור תולדות חב"ד]], עמ' 167 למטה}}.

אך אדמו"ר הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכשראה אותו אדמו"ר הצמח צדק אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק רצה לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובעזרתו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל}}. אך כאמור אדמו"ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב פני"ם גם לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=פ"נ}}.

==הצוואות, פסק הבית דין והפיצול==

{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
|[[קובץ:מכתב הצמח צדק למהרש.png|שמאל|ממוזער|200px|מכתב שכתב הצמח צדק לבנו, אדמו"ר המהר"ש בו כותב את רצונו שינהיג את עדת החסידים]]
|[[קובץ:זכרון הפסק דין.png|שמאל|ממוזער|200px|הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] על הפסק דין שבו פסק לטובת [[אדמו"ר המהר"ש]] שהוא זה שימשיך את [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] (נתן לקרוא את נוסך הזכרון בחלונית למטה)]]
|}
===הצוואה וההסתלקות===
[[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי"ל ולרבי מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. }}. אך לאחר מכן נכדו רבי שלמה זלמן שניארסון בן המהרי"ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את המהרי"ל מההנהגה ובמקביל קירב את אדמו"ר המהר"ש.

הצמח צדק אמר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 36. [[אוצר סיפורי חב"ד]], חלק ח', עמ' 32. 'אורות אמונים' עמ' ד'. [[קיצור תולדות חב"ד]] עמ' 167, ועוד.}}.
{{חלונית
|כותרת = נוסח הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}.
|מקור =
}}
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, כמו כן באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת עצומה בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב מה קרה כשחזר המהרי"ל מ[[קרמנצ'וג]]{{הערה|היה שם כחלק ממסעו להפצת [[דא"ח]] בקרב [[חסידי חב"ד]]}} לליובאוויטש לשבת שבעה על אביו הצמח צדק: {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'.}}.

במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.

===המחלוקת והכרעת הבית דין===
בזמן [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] היה בנו [[המהרי"ל]] בעיירה [[קרמנצ'וג]]{{הערה|שם=דברים|[[רשימות דברים]] חלק ב' דף פ"ה}}, והוא תכנן לשבות שם את [[חג הפסח]]. וכשהתקבלה הידיעה בדבר הסתלקותו של הצמח צדק לקרמנצ'וג ביקשו ממנו החסידים שימלא את מקום אביו, המהרי"ל ענה להם שקודם הוא רוצה ללכת ל[[ליובאוויטש]] ולשבת עם אחיו, בין האחים הוא הזכיר גם את [[אדמו"ר המהר"ש]] והחסידים אמרו לו על כך בזלזול "גם הוא מסכת"?! המהרי"ל ענה להם {{ציטוטון|בכבוד והוקרה, בודאי שהוא מסכת, ועוד איזה מסכת!}}{{הערה|שם=דברים}} לימים המהרי"ל כתב על לכתו ל[[ליובאוויטש]] באיגרת ששלח לגיסו ר' זלמן וויליז, וזה לשון האיגרת: {{ציטוטון|ידוע לכל שבקרמנצ'וג בחזירתי בכל העיירות שדברו עמי לקבל על עצמי השבתי לכולם שאיני רוצה בשום שינוי שם חדש כלל מכמו שהוא מקודם רק התנהג כמו שהיה בחיים חיותו לחזור דא"ח כו'}}{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' קס"ח.}}.

אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי"ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.

ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] הבית דין קבע שאדמו"ר המהר"ש הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172}}.

החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של אדמו"ר המהר"ש ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה בנגלה שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו"ר המהר"ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד חלק ח' עמ' 32}}.

לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.

===אחרית דבר===
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר לאדמו"ר המהר"ש{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מספר 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] הוסע מתוך לחץ ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם נפתחה חצר חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי"ל]] ובנו רבי שלמה זלמן שניאורסון שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזו אחת הסיבות שחסידיו של המהרי"ל עזבו איתו אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועברו לעיירה קאפוסט{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}{{הערה|לפני ההתיישבות בקאפוסט, היה המהרי"ל תקופה מסויימת ב[[ליאדי]] (לאחר בדיקתם של בניו על המקום), אך עזב את ליאדי, יש שאומרים שעזב מפני שרצו לתת לו את השטח עליו עמד בית אדמו"ר הזקן בעבר (לאחר שנשרף במהלך מלחמת נפוליאון בונפרטה), ולא רצה שתתפתח מחלוקת לאיזה מן הזרמים שייך המקום{{מקור}}.}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נשאר כשנתיים בעיירה ליובאוויטש, ולאחריהם נסע לעיירה [[ניעז'ין]], כבקשת חסידי המקום שיבוא להיות להם למורה דרך{{הערה|לכתחילה היה זה לרבנות.}}, שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נשאר גם הוא כמה שנים בליובאוויטש{{הערה|שם=ליאדי|היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג}} ולאחריהם נסע ל[[ליאדי]], כבקשת חסידי המקום שיבוא להיות להם למורה דרך{{הערה|לכתחילה היה זה לרבנות.}} שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. ובן זקוניו של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך משם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.

אדמו"ר המהר"ש הציע לאחיו להישאר בליובאוויטש ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו רבי יהודה לייב מקאפוסט אמר לאדמו"ר המהר"ש: {{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{הערה|מפי הרב [[יעקב לנדא]], [[אוצר החסידים (ספר)]]}}.

==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}.

כאשר נודע לחסיד ר' [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של הצמח צדק, כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' יקותיאל מליעפלי התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן שמע ר' יקותיאל מאמר חסידות מכל האחים, וכששמע את מאמר החסידות של אדמו"ר המהר"ש בחר רבי יקותיאל באדמו"ר המהר"ש שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .

החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ואדמו"ר המהר"ש ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].

עד שנת [[תרפ"ג]] התמזגו ענפיה השונים של חב"ד ורוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו לליובאוויטש וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

==הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==

שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:

===חב"ד קאפוסט===
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
|[[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|150px|ממוזער|מרכז|ציור המיוחס לאדמו"ר המהר"ש, ממשיכו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]]]
|[[קובץ:מהריל.jpg|150px|ממוזער|מרכז|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]
|}
מייסד הענף היה [[המהרי"ל מקאפוסט]].

לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך החסידים חפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג המהרי"ל כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.

בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו"ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והענף החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה הענף הגדול ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה שנים רבות, אף לא אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}

המהרי"ל הסתלק כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהסתלק מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].

הענף התקיים במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר הסתלקות אחרון האדמו"רים של הענף חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[ליובאוויטש]].

===חב"ד ליאדי===
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}
מייסד הענף היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].

בתחילה אחרי [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נשאר בעיירה [[ליובאוויטש]] במשך כשנתיים{{הערה|שם=ליאדי}}, ובשנת [[תרכ"ח]] כשרצה לעקור מליובאוויטש באו אליו חסידים מ[[ליאדי]] ובקשו ממנו שיתיישב בעיירתם ויחזיר עטרה ליושנה{{הערה|ראה היכל הבעש"ט עמ' ק"ד}}. וכאשר נסע לעיירה ליאדי בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}{{הערה|שם=ליאדי ב'|ראה היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג - ק"ד, ועוד..}}. עד שהגיע ל[[ליאדי]] הייתה העיירה חריבה ושוממה, וכשהגיע לליאדי החיה מחדש את העיירה והחזיר עטרה ליושנה{{הערה|[[בית רבי]] חלק א', פרק כ"ג}}.

עוד לפני שאדמו"ר [[הצמח צדק]] [[הסתלקות|הסתלק]] היו חסידים שנקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]], כגון החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]] מהאמלי, אחיו ר' זלמן דוכמן מקארמה, ועוד. וכשהגיע לליאדי ופתח את חצרו נהרו אליו עוד רבים מגדולי תלמידיו של הצמח צדק, ביניהם ר"ז מדיסנא שהיה ממשפחת [[הגר"א]] ולאחר מכן נהיה חסיד של הצמח צדק ונקשר לבנו הרחש"ז מליאדי{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג', פרק י'}}, החסיד ר' רפאל נחמן מנאווע שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר האמצעי]], ועוד עשרות חסידים גדולים וחשובים{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.

עם פטירתו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] נהרו מאות מחסדיו לליובאוויטש, ומקצתם נקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|רחש"ז]] שהתגורר עדיין בעיירה [[ליובאוויטש]], כאשר אליו נקשרו בין השאר החסידים ר' משה ישראל מדריסא (בנו של ר' [[מרדכי מליעפלי]]), ר' מרדכי מקאמיל שהיה מתלמידי [[הצמח צדק]], ועוד{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.

חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין-ליאדי". לאחר שהסתלקו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.

===חב"ד ניעז'ין===
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}
מייסד הענף היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].

הענף התקיים במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת תרמ"ג עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.

===חסידות אוורוטש===
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}.

את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.

יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].

==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או הענף
{| class="wikitable" border="1"
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות
|-
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, תרכ"ז - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - תרפ"ג{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).
|-
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, תר"מ - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.
|-
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{יישור טקסט|מרכז|בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים}} || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[אדמו"ר הריי"צ]].
|-
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש
|-
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] (תרמ"ג - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]], הסתיימה תקופת הפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.
|}

==מרכזי הענפים שהתפצלו==
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]] - עיירתו של [[אדמו"ר המהר"ש]] ומרכז חסידי חב"ד מאז ועד היום. במרכז המפה נתן לראות את חצר רבותינו נשיאנו]]
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם הענף שהקים{{הערה|[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).

בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מקאפוסט רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך שלחסידי קאפוסט היו שני ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], ולאחריו בעיר [[בברויסק]], וכן חלק מרכזי היו בעיירה רציצא{{הערה|הריכוז ב[[רציצא]] היה במקביל ל[[קאפוסט]] ול[[בברויסק]]}}.

כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות ליאדי התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.

==ריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול==
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] בירושלים, בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים בסטרדוב שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של המהרי"ל מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של אדמו"ר המהר"ש{{הערה|כוחה של סניגוריה, עמ' 141 ו142}}.

גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו המהרי"ל היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את המהרי"ל הפך ל[[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, והמהרי"ל מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל למוהילוב היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.

בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי הצמח צדק שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את הצמח צדק, ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו שהמהרי"ל ימלא את מקום הצמח צדק) ואותו ר' בער הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי להמהרי"ל), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את המהרי"ל ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}.

ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב [[אהרן לוין]], שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשהסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].

גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו לחסידי קאפוסט רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים חסידי קאפוסט, אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.

בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.

ב[[פולוצק]] היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] אך למרות זאת חסידי קאפסוט בפולוצק חבבו את אנשי ליובאוויטש ולא היה מחלוקת ביניהם. בהקשר לכך מסופר שאנשי קאפוסט בעיירה בקשו מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישלח עבורם משפיע, בתחילה אדמו"ר הריי"צ שלח להם חסיד שלא הצליח להסתדר אתם כי דרך ליובוויטש שונה מקאפסוט, ולאחר שאנשי קאפוסט כתבו על-כך לאדמו"ר הריי"צ הוא שלח את המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיכהן כמשפיע בעירם באמרו ש{{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אוהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}{{הערה|נוסך אחר (מפי זכרונו של ר' [[יהושע מונדשיין]]): {{ציטוטון|אתה נח לבריות, ואתה תסדר איתם}}}}{{הערה|המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, עמ' 29}}.

קהילת חב"ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר ורשה שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].

בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[ווילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.

ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בריגא הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת תרל"ח הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך לחסידי קאפוסט. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש לריגא ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.

בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא וייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו חסידי קאפוסט{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה חסיד קאפוסט אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.

בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך לחסידי קאפוסט, ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.

בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] בירושלים השתייך לחסידי ליובאוויטש.

==היחסים בין ליובאוויטש לענפים שהתפצלו==
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]
במהלך השנים הראשונות לפיצול שררה מערכת יחסים חמה יחסית בין מייסדי הענפים - בניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], אך לאחר הסתלקותם המחלוקת החריפה בין החצרות השונים.

===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד קאפוסט===
היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מלווים במתיחות גדולה משנת הקמת הענף, ובמיוחד לאחר ש[[המהרי"ל]] הסתלק.

[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר דרך מצוותיך הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}.

על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים ב[[בברויסק]]. היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; אדמו"ר המהר"ש הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]], קה"ת, תשס"ו, עמ' רפח}}. בהזדמנות כאשר עצר אדמו"ר המהר"ש ב[[רכבת|תחנת הרכבת]] ב[[דווינסק]] במהלך אחד מנסיעותיו, הגיעו מספר חסידי קאפוסט והחלו להקניט אותו ולבקש ממנו שיגיד מאמר חסידות, אדמו"ר המהר"ש החל להגיד [[מאמר חסידות]] ותחנת הרכבת החלה להתמלא באנשים עד שאחד הספסלים שהיה שם נשבר, מספר [[שוטר]]ים הגיעו למקום ורצו לפנות מהמקום את אדמו"ר המהר"ש אולם הם לא יכלו להתקרב אליו משום שמפניו קרן אור שסינוור אותם{{הערה|שם=רשימות רב|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], עמ' ר"ב.}}.

לאחר הסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש הלכו חסידי ליובאוויטש ל[[ווילנא]] כדי להדפיס את ספרו [[לקוטי תורה לג' פרשיות]], [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] ששמעו על-כך רצו לעשות תחבולה ולהחליף את המאמרים שנכתבו שם על-ידי אדמו"ר המהר"ש במאמרים של אדמו"ר [[הצמח צדק]] המיוסדים על אותם פסוקים, ובכך "להוכיח" שאדמו"ר המהר"ש לא חידש כלום כביכול אלא רק חזר על מאמריו של אביו. ואכן השלוחים שבאו לוילנא כדי להדפיס את הספר לא שמו לב לכך שהדפים שהיו בידיהם ובם מאמריו של אדמו"ר המהר"ש הוחלפו במאמריו של אדמו"ר הצמח צדק, וכך הם הדפיסו את הלקוטי תורה לג' פרשיות בתחילה. וכשהביאו את הספר ל[[ליובאוויטש]] והוא החל להתפרסם עשו מכך חסידי קאפוסט רעש גדול, בטענם שזה חיקוי למאמריו של הצמח צדק והספר הופסק להתפרסם למספר שנים{{הערה|[[המלך במסיבו]], עמ' ע"ט, ועמ' פ"ב}}.

ב[[שמחת תורה]] [[תרע"א]] התבטא [[אדמו"ר הרש"ב]] שאין במאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שום חידוש{{הערה|רשימות הרב"ש, ע' כד.}}, ושהחסידות בקאפוסט היא "ללא יסודות כלל"{{הערה|רשימות הרב"ש, ע' סט.}}. לעומת זאת, רבי שלמה זלמן שיבח את אדמו"ר הרש"ב שהוא ירא שמים גדול{{הערה|רשימות הרב"ש, ע' כו.}}.

מאורע משמעותי היה בשנת [[תרע"ב]], כאשר חסידי קאפוסט פרשו מ[[כולל חב"ד]] בעקבות כמה חילוקי דעות בין האדמו"ר מוהרש"נ מבאברויסק ל[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בענין מנהלי הכולל, ראה בתולדות חב"ד בארץ הקודש, בסופו - פרק בנושא בארוכה{{מקור|איזה פרק?}}.}}, שהיה נתון לשליטתם של כל אדמו"רי הענפים השונים, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}. יש לציין שכאשר ביקר אדמו"ר הריי"צ בארץ בשנת [[תרפ"ט]], שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, קיבלו על עצמם אנשי כולל חב"ד המיוחד באופן רשמי את נשיאות אדמו"ר הריי"צ על הכולל.

===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד ליאדי===
בתחילה היו הייחסים בין ליובאוויטש ל[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] מהודקים וקרובים זה לזה, במיוחד במהלך נשיאותו של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]]. אך לאחר שהרחש"ז [[הסתלקות|הסתלק]] והענף חב"ד ליאדי נחלק בין חתנו ולבין בנו השתפרו היחסים בין ליאדי ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], ובמקביל היחסים התקררו עם ליובאוויטש{{הערה|שם=המיוחד}}.

[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]] חבבו מאוד זה את זה. הקרבה המיוחדת ביניהם התחילה כאשר [[הצמח צדק]] שידך בין אדמו"ר המהר"ש ולבן בתו של הרחש"ז, ה[[חתונה]] נערכה ברוב פאר והדר ובין המוזמנים היה החסיד ר' [[הלל מפאריטש]], כשראה ר' הלל את הרחש"ז אמר לו בבדיחות {{ציטוטון|איך אתם משתדכים עם מחותן שאינכם מכירים?}} כששמע זאת אדמו"ר הצמח צדק אמר לר' הלל {{ציטוטון|הוא גם לא מכיר את החתן...}}{{הערה|[[לקוטי סיפורים]], עמ' קי"ב}}. אך במהלך ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה ונפטרה. אך גם כ[[אדמו"ר המהר"ש]] [[נישואים|נישא]] ל[[רבנית רבקה]] הקשר ביניהם לא הפסיק{{הערה|שם=ליאדי ג'|היכל הבעש"ט, חלק י"ח, עמ', קי"ח - ק"כ}}.

זמן קצר לאחר הפיצול הגיע אחד מחסידי ליאדי לאדמו"ר המהר"ש ועשה בפניו סימן של זלזול, אדמו"ר המהר"ש הקפיד עליו ואותו חסיד נעשה משותק, ולאחר מספר חודשים נפטר{{הערה|שם=רשימות רב}}.

כמו כן לפני חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הרש"ב]], אביו אדמו"ר המהר"ש שלח אותו ביחד עם אחיו ר' זלמן אהרן לקבל ברכה מ[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] ב[[ליאדי]] ולשמוע ממנו מאמרי חסידות{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 135}}.

בהקשר לכך אחד מילידי ליאדי סיפר שהרחש"ז מליאדי היה נוהג לעלות פעם בשנה לציונו של [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]], ובכל פעם שהיה מגיע לעיירה היה נפגש עם [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ליאדי ג'}}, ולפני [[הסתלקות]]ו של הרחש"ז אדמו"ר המהר"ש שלח את בניו [[אדמו"ר הרש"ב]] ור' זלמן אהרן לשמוע ממנו חסידות, ולמרות חוליו וחולשתו הרחש"ז התיישב במיטתו ואמר בפניהם מאמר ד"ה "כרע שכב כארי"{{הערה|[[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.

עוד סיפור שממחיש את קרבתה של ליאדי לליובאוויטש בשנים הראשונות סיפר החסיד ר' רפאל קימין, שפעם בא מעיירתו ביעשינקאוויטש אל [[אדמו"ר המהר"ש]] בעניין שהטריד אותו, ואדמו"ר המהר"ש לא התייחס לשאלותיו אלא אמר לו {{ציטוטון|מדוע אין אביך ר' יהודה יוסף מתמנה לרב בביעשינקאוויטש?}} הדבר הפליא אותו מכיון שבעיירה היה כבר רב אחר, ואמר זאת לאדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר המהר"ש מצידו אמר לו ללכת להתייעץ עם אחיו [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]]. ר' רפאל הלך אל הרחש"ז ודבר אתו בדבר שהטריד אותו, אך הרחש"ז כמו אדמו"ר המהר"ש לא התייחס לדבריו ושאל אותה שאלה "מדוע אין אביך מר מתמנה כרב בביעשינקאוויטש"? ר' רפאל העיד שהדבר הפליא אותו שבעתיים, הן השאלה התמוהה והן רוח הקודש השורה בין האחים מ[[ליובאוויטש]] ו[[ליאדי]]. וכשחזר לעיירתו הרב הקודם נפטר כעבור מספר ימים ואביו החליף את מקומו, אז הבין את שאלתם של הרחש"ז ואדמו"ר המהר"ש{{הערה|היכל הבעש"ט חלק י"ח עמ' קי"ח קי"ט. וכן ב[[שמועות וסיפורים]]}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] סירב לשמוע מאמר חסידות מרבי שמריה נח שניאורסון, והסכים לשמוע רק מאדמו"רי ליאדי{{הערה|רשימות הרב"ש, עמ' קנ"א.}}.

===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד ניעז'ין===
נכדתו של [[המהרי"ן מניעז'ין]] הרבית [[נחמה דינה שניאורסון]] התחתנה עם [[אדמו"ר הריי"צ]].

בנו של המהרי"ן רבי [[אברהם שניאורסון]] כשהיה אברך בא בהזדמנות מ[[קישינב]] עירו אל אביו המהרי"ן ואמר לו:"אבא, לא אקבל ממך שלום, כי הפעם לא באתי כבן אל אבא, אלא כחסיד לפני רבו" אמר לו אביו המהרי"ן "זאת אומרת שאתה זקוק לעצה? עצתי היא שתסע אל דודך [[אדמו"ר המהר"ש]] בליובאוויטש", רבי אברהם אכן נסע לליובאוויטש והתקבל ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר המהר"ש, כאשר חזר מליובאוויטש לקישינב הוא עבר דרך ניעזי'ן, וכשהגיע לאביו, אמר לו אביו:"נו, עצה טובה נתתי לך?..."{{הערה|[[לשמוע אוזן]], מדור אדמו"ר המהר"ש, אות ט'.}}.

==ניסיונות ליישוב המחלוקת==
{{חלונית
|כותרת =האגרת שכתב רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בשם אביו [[המהרי"ל]] ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]
|תוכן ={{ציטוטון|צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין}}
|מקור = היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא
}}
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]]{{הערה|אז [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] התגורר בעיירה [[ליובאוויטש]] ולא פתח עדיין את חצרו}}, וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' קע"ב קע"ג}}.

כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת {{גודל|2|(ראה האגרת בחלונית בצד שמאל)}} בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.

כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.

כמו כן כשנת [[תר"מ]] כאשר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]] נחלה בא אליו אדמו"ר המהר"ש כדי לבקרו ולהתפלל עליו, וכן הביא איתו רופא מומחה שיבדוק את הרחש"ז (מכאן רואים את גודל החשיבות והכבוד שיחס אדמו"ר המהר"ש לאחיו למרות המחלוקת ביניהם) כמה ימים לאחר מכן ב[[ד' טבת]] [[הסתלקות|הסתלק]] הרחש"ז מליאדי{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק י"ח, עמ' קי"ט, וכן [[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.

לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" הוא שלח [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ואדמו"ר הרש"ב ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי שלמה זלמן שניאורסון{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' רכ"ו}}.

[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו אדמו"ר המהר"ש ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.

==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שמואל בזפלוב]], שעקב היותו מקושר לליובאוויטש סירב לרשת את מקומו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק באדמו"ריות, ובפועל החליפו רק ברבנות]]
בזמן הפיצול היה בליובאוויטש יחס ביקורתי כלפי הענפים השונים בחב"ד, אך כיום דבר זה השתנה. [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי החשיבו את אדמו"רי הענפים השונים בחב"ד כחלק מאדמו"רי חב"ד, אך כענפים שונים{{הערה|ראה ב[[היום יום]] שם מגדיר הרבי את כל האדמו"רים הללו בתואר "אדמו"ר" וכן בקובץ [[יגדלי תורה]] שבו הורה הרבי לשים את רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] מליאדי במדור "רבותינו נשיאנו" (ראה פר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג)}}.

אדמו"ר הריי"צ שציין את בני ונכדי הצמח צדק ב[[הקריאה והקדושה]] כינה אותם בשם "אדמו"ר", הרבי ציין זאת באחת משיחותיו והתבטא שמכך לומדים שכל יהודי יכול לקחת את ההתפשטות וההתרחבות דהתואר אדמו"ר{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]].}}

כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] העביר הרבי את זה למדור "רבותינו נשיאנו", אך בהפסק שלוש נקודות בינו לבין אדמו"ר הרש"ב{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמ' כ"ג}}.

ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד הסכים לאחר הפצרות מעטות, כתגובה הרבי הדפיס את הספר שמ"ן למאור - דרושיו של מוהרש"נ{{הערה|מוהרש"נ ציווה בצוואתו להדפיס את תורתו, אך לא הגיעו לזה מפני מאורעות השואה וכו'.}}. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק שמן למאור הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]}}.

כאשר [[הרבי]] בא לנחם את [[הרש"ג]] בב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] אחרי פטירת אמו, נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. הרבי אף אמר שמאמרי המגן אבות הם "זיי זיינען געשמאק מאמרים" [= אלו מאמרים ערבים]. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמן הפיצול אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של הצמח צדק למרות שרק ההקדמה נכתבה על ידי חסיד קאפוסט, אך הרבי ציין שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד, וכיום ניתן ללמוד במגן אבות{{הערה|שם=המלך|המלך במסיבו בעריכת ר' משה מרדכי לאופר - הוצאת קה"ת, עמ' ס"ז ואילך}}{{הערה|היכל הבעש"ט חלק י"ז, עמ' קמ"ג}}.

==אחרית דבר==
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] תרמ"ג עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].

לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].

לאחר חמש עשרה שנה ו[[חב"ד ניעז'ין]] נסגרה. לאחר ארבעים ושלוש שנה חב"ד ליאדי נסגרה. במשך שתים עשרה שנה נשאר רק ענף [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] מיתר הענפים. יש לציין שבתקופה האחרונה קאפוסט על חצרותיה הייתה מאוד קטנה בעוד שליובאוויטש הייתה גדולה מאוד.

בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט הסתלק ולא השאיר אחריו בנים חיים - מכיון ששני בניו ר' זלמן ור' מנחם מענדל נפטרו עוד בחייו{{הערה|שם=ברוך|ספר "תולדות ברוך מרדכי" עמ' 11 - 112}}, אז הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}} וחסידיו אכן כתבו כבר מכתבי התקשרות אל נכדיו, אולם הם סירבו. תושבי בבוירסק בקשו מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שידבר עם חתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] שיקבל על עצמו את האדמו"רות ואדמו"ר הריי"צ אכן כתב לו מכתב, אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עקב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]{{הערה|שם=ברוך}}. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים לאדמו"ר הריי"צ וחזרו לליובאוויטש.

==ראו גם==
* [[חב"ד קאפוסט]]
* [[חב"ד ליאדי]]
* [[חב"ד ניעז'ין]]
* [[שושלת צ'רקס]]

==לקריאה נוספת==
* [[עמרם בלוי|בלוי עמרם]], '''בני הצמח צדק''', תשפ"א, הוצאת מעיינותיך{{הערה|1=[https://anash.org/how-much-do-you-know-about-kopust/ סקירת הספר] באתר אנ"ש (אנגלית).}}
* קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט"
* ספר [[כוחה של סנגוריה]]{{הבהרה|עמודים? לא כל הספר עוסק בפיצול}}
* [[רשימות תרכ"ו]]
* '''חב"ד ליובאוויטש''', מוסף בית משיח 'במחנה צבאות השם' כ"ד מנחם אב תש"פ עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-קובץ-ד-לקריאה.pdf קובץ "ליובאוויטש שבליובאוויטש"] עמ' 18 ואילך

{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
[[קטגוריה:חצרות חב"ד]]

מוחין דעיבור

2021-11-04T11:56:56Z

י"ב: שינוי יעד ההפניה מהדף מוחין דגדלות לדף מוחין דגדלות ומוחין דקטנות

#הפניה [[מוחין דגדלות ומוחין דקטנות]]

שיחת משתמש:י"ב

2021-11-04T11:55:07Z

י"ב:

{{בה}}
ישר כוח על ההרחבות בערך [[אדמו"ר הזקן]]. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:03, 2 בנובמבר 2021 (UTC)
:מצטרף! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:33 • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ב
::תודה רבה [[משתמש:י"ב|י"ב]] - [[שיחת משתמש:י"ב|שיחה]], 11:55, כ"ט בחשוון, ה'תשפ"ב

פורטל:הרבי מלך המשיח/הרבי בילדותו וצעירותו

2021-11-03T15:05:39Z

י"ב:

[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]
[[הרבי]] נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902), ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב

ביום [[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של [[הרבי]], הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של [[הרבי]], כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של [[הרבי]] עברה לגור במקום.

כבר בגיל צעיר נודע [[הרבי]] בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר [[הרבי]] כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

בשנת [[תרפ"ג]] נפגש לראשונה עם [[הרבי הריי"צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]], והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו"ר הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.

ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]], לביקור אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|יצא מרוסיה]], יחד עם הרבי הריי"צ שהתעתד להיות חמיו, וכל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי"צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת - ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].

משתמש:י"ב

2021-11-03T14:59:33Z

י"ב:

תולדותיי ב[[חב"דפדיה]]:

1. נכנסתי לערוך באתר ביום [[כ"ו מרחשוון]] [[ה'תשפ"ב]].

2. ביום [[כ"ח מרחשוון]] [[ה'תשפ"ב]] מלאו לי 150 עריכות.

*לידיעתכם:

נכון ליום '''{{תאריך עברי}}''',

יש בחב"דפדיה {{מספר דפים}} דפים,

שעברו {{מספר עריכות}} עריכות,

מתוכם {{מספר ערכים}} ערכים.

ישנם {{מספר משתמשים}} משתמשים רשומים.

*הערך האחרון שנוצר ב[[חב"דפדיה]] הוא- {{מיוחד:דפים חדשים/1}}

משתמש:י"ב

2021-11-03T14:59:19Z

י"ב:

תולדותיי ב[[חב"דפדיה]]:

1. נכנסתי לערוך באתר ביום [[כ"ו מרחשוון]] [[ה'תשפ"ב]].

2. ביום [[כ"ח מרחשוון]] [[ה'תשפ"ב]] מלאו לי 100 עריכות.

*לידיעתכם:

נכון ליום '''{{תאריך עברי}}''',

יש בחב"דפדיה {{מספר דפים}} דפים,

שעברו {{מספר עריכות}} עריכות,

מתוכם {{מספר ערכים}} ערכים.

ישנם {{מספר משתמשים}} משתמשים רשומים.

*הערך האחרון שנוצר ב[[חב"דפדיה]] הוא- {{מיוחד:דפים חדשים/1}}

מוחין דיניקה

2021-11-03T14:55:13Z

י"ב: שינוי יעד ההפניה מהדף מוחין דגדלות לדף מוחין דגדלות ומוחין דקטנות

#הפניה [[מוחין דגדלות ומוחין דקטנות]]

מאור מנחם ליובאוויטש ברחובות

2021-11-03T14:54:12Z