https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%9B%D7%98+%D7%92%D7%95%D7%98... 2026-04-05T23:24:17Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=175721 2014-04-24T21:45:28Z

<p>טראכט גוט...: /* שבת שכולה משיח */ תוספת השבת האחרונה</p> <hr /> <div>[[קובץ:אחות התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל הארגון]]<br /> [[קובץ:יום עיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה המזמינה ליום עיון של הארגון]]<br /> ארגון '''אחות התמימים בארץ הקודש''' הוא תנועת נוער חב&quot;דית לבנות, המתקיימת במקביל לארגון [[את&quot;ה העולמי]], ופועלת להעשרה הידע החסידי וה[[התקשרות]] ל[[הרבי|רבי]] בקרב בנות התיכונים והסמינרים ברחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון הוקם בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי גברת יפה קדוש, כהמשך לאגודת [[אחות התמימים]] שנוסדה ב[[ריגא]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תרצ&quot;ו]], והוא מפעיל כיום כשמונים סניפים בקהילות חב&quot;ד ברחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון מפורסם במיוחד ביכולת ההתחדשות שלו, וברעיונות המקוריים והיצירתיים להציג את המשימות והדרישות בצורה קלילה ומזמינה, הוא מצליח לחדור בקלות לכל שכבות הגיל.<br /> <br /> ==סמל הארגון==<br /> סמל הארגון מורכב מצורת תוף מרים, האמירה מאחורי סמליל זה הינה בעלת משמעות עמוקה של ציפייה לגאולה.<br /> <br /> כאשר בני ישראל יצאו ממצרים, נשות ישראל פצחו בשירה: {{ציטוטון|ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את-התוף בידה, ותצאנה כל-הנשים אחריה בתופים ובמחולות}}{{הערה|שמות פרק טו, פסוק כ.}}, ובמהלך השירה השתמשו בתופים שהיו בידן. גדולי ישראל{{הערה|פירוש רש&quot;י, שם.}} שאלו מניין היה להם תופים, וביארו שהן הכינו את התופים עוד במצרים לפני השחרור בפועל, מכיוון שהיו בטוחות בגאולה הקרובה ובניסים שיהיו עד כדי עשיית הכנות מוחשיות לשירת התודה שתכננו לשאת.<br /> <br /> סמל זה, מסמל את התקווה הקרובה לשיר את שירת הגאולה, את האמונה החזקה בביאת המשיח ואת תפקידן של בנות ישראל בנושא זה.<br /> <br /> ==פעולות הארגון==<br /> ===מבצעי לימוד עונתיים===<br /> ====מבצע הכנה לי' שבט====<br /> מדי שנה מקיים הארגון בשבועות הסמוכים ליום [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)#קבלת הנשיאות|קבלת הנשיאות של הרבי]] ב[[י' שבט]] מבצע הכנה רחב היקף, הכולל בדרך כלל לימוד ומשימות יומיות.<br /> <br /> התנופה במבצעי ההכנה לי' שבט החלה בשנת [[תשע&quot;א]], אז הוציא הארגון לאור מבצע תחת הכותרת &quot;משתדרגים&quot;, שעסק בייחודיותו של דור השביעי והשתמש במשל של פלאפונים. מבצע זה הכה גלים ברחבי הארץ עקב צורתו החדשנית והיווה נקודת ציון משמעותית בהתפתחותו וגדילתו של הארגון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] עמד מבצע ההכנה לי' שבט תחת הכותרת &quot;בקיוון&quot; - המבצע התמקד בנושא שלושת הקווים של תורה, עבודה וגמילות חסדים. במהלך המבצע חולקו לכל משתתפת כרטיסי רב-קו וכרטיסיות שבעזרתן התבצע הדיווח על המשימות במבצע.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] עמד המבצע תחת הכותרת &quot;גאולה בתלת מימד&quot; - ועסק בנושא גאולה ומשיח בעבר, בהווה ובעתיד. חוברת המבצע הגיעה בתוך קופסה של משקפי תלת מימד.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] התחדש והתרענן המבצע. הוא עמד תחת הכותרת &quot;תמשיכי&quot;- בנושא המשכת השכינה מתוך מאמר באתי לגני תשי&quot;א. המבצע התנהל כולו באמצעים טכנולוגיים חדישים, כאשר הלימוד מתבצע מתוך קליפ יומי מגוון והמשימות מגיעות לכל משתתפת בהודעות SMS.<br /> <br /> ====הכנה לנסיעה לרבי====<br /> החל משנת [[תשס&quot;ז]], מקיים הארגון בפגרת הקיץ מבצע לימוד בשיתוף עם [[קרן דור דעה]] במטרה להקל את צבירת הכסף לרכישת כרטיס [[נסיעה לרבי]]. מבצעי הלימוד בתקופה זו של השנה מתאפיינים בשימת דגש מיוחד על לימוד משניות ו[[תניא בעל פה]], ובשינון שיחות בעניני גאולה ומשיח.<br /> <br /> היקף סכומי הכספים המחלוקים במסגרת מבצע זה, עשויים להגיע לעשרות אלפי דולרים בשנה, הממומנים בעיקרם על ידי הנגיד החסידי הרב [[שלום בער דרייזין]].<br /> <br /> ===כנסי התעוררות והתחזקות===<br /> מידי שנה מקיים הארגון בסמיכות לכ&quot;ח ניסן כנס התעוררות והתחזקות בלימוד עניני משיח וגאולה ובהפצת בשורת הגאולה.<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===ימי עיון===<br /> ימי העיון השנתיים של הארגון מתקיימים בסמיכות ליום הולדתה של [[חיה מושקא שניאורסון (אשת הרבי)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[כ&quot;ב שבט]]. במהלך ימי העיון שומעות הבנות הרצאות עומק מאת טובי המרצים החב&quot;דיים, העוסקות בעניני גאולה ומשיח ובשורת הגאולה, וכן משתתפות בפאנלים מיוחדים המעניקים מענה לשאלות בנושאים אלו.<br /> <br /> בדרך כלל מתקיימים ימי העיון ביישוב צפריה הסמוך לכפר חב&quot;ד, ומשתתפים בהם כשלוש מאות בנות מרחבי הארץ.<br /> <br /> מעמדים אלה מנוצלים בדרך כלל לסיכום מבצעי ההכנה לי' שבט, ולהענקת הפרסים והתעודות למצטיינות.<br /> <br /> ===[[התוועדות|התוועדויות]] ארציות===<br /> במהלך השנה מתקיימות מספר התוועדיות ארציות על ידי פעילות הארגון.<br /> *התוועדות לשבות מבית חיינו - חודש חשוון.<br /> <br /> ===הוצאה לאור===<br /> הארגון מוציא לאור עלון חודשי עשיר, הכולל שיחות של הרבי, התוועדויות, סיפורים, הלכות, ומדורים להעצמת האישיות ולהעשרת הידע החסידי. העלון מכיל 8 עמודים ונכון לשנת [[תשע&quot;ד]] הפיק הארגון למעלה מ-70 עלונים.<br /> כמו כן, מדי שנה לקראת חג החנוכה ולעיתים בתאריכים נוספים יוצא לאור על ידי הארגון קובץ לימוד בנושאים חסידיים מגוונים.<br /> <br /> ===אחו&quot;ת סנטר===<br /> [[קובץ:אחות סנטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|סמל המחלקה]]<br /> בחודש שבט [[תשע&quot;ב]] פתח הארגון מחלקה המרכזת שמות ופרטים של צעירות המוכנות לסייע לשלוחים ולמנהלי בתי חב&quot;ד ברחבי הארץ, מתוך מטרה להניע את בנות חב&quot;ד ברחבי הארץ לפעול בתוך המסגרות הקיימות, למנף את הפעילות, וליצור התאמה בין הדרישות והיכולות של הבנות לבין הצרכים של השלוחים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66458 דיווח באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ===קבוצות לנסיעה לרבי===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===שבת שכולה משיח===<br /> מידי שנה בחודשי החורף מקיים הארגון שבת אחדות לבנות התיכון והסמינרים, באווירה שכולה גאולה ומשיח. השבתונים מתקיימים בקמפוסים מפוארים ומופקים ברמה מקצועית, ומושכים אליהם קרוב לאלף משתתפות.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ד, עקב הביקוש הרב וריבוי המשתתפות, פוצלה שבת שכולה משיח לשתי שבתות נפרדות, האחת לכיתות י&quot;ב וסמינר בה הושם דגש רב יחסית על נושאי הבית היהודי והשניה לבנות כיתות ט'- י&quot;א.<br /> <br /> כותרות השבתות בשנים קודמות:<br /> *תשע&quot;ב: '''ופרצת - כי מחכים לך בחוץ''', בנושא הפצת המעיינות ושליחות.<br /> *תשע&quot;ג: '''מקובל עלי''', בנושא קבלת המלכות.<br /> *תשע&quot;ד: שבת לבנות י&quot;ב והסמינר, '''גם אני גאולה''', בנושא הבית היהודי וגאולה פרטית.<br /> שבת לבנות כיתות ט'- י&quot;א, '''נחיה ונראה''', בנושא חיות בענייני משיח וגאולה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בת מלך]]<br /> *[[אחות התמימים]]<br /> *[[אחות התמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=&amp;id=79833&amp;tag=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D חדשות על פעילות הארגון] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תנועות נוער]]<br /> [[קטגוריה:פעילות נשית]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=175720 2014-04-24T21:36:10Z

<p>טראכט גוט...: /* סמל הארגון */ דיוקים קטנים בתוכן ובלשון</p> <hr /> <div>[[קובץ:אחות התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל הארגון]]<br /> [[קובץ:יום עיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה המזמינה ליום עיון של הארגון]]<br /> ארגון '''אחות התמימים בארץ הקודש''' הוא תנועת נוער חב&quot;דית לבנות, המתקיימת במקביל לארגון [[את&quot;ה העולמי]], ופועלת להעשרה הידע החסידי וה[[התקשרות]] ל[[הרבי|רבי]] בקרב בנות התיכונים והסמינרים ברחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון הוקם בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי גברת יפה קדוש, כהמשך לאגודת [[אחות התמימים]] שנוסדה ב[[ריגא]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תרצ&quot;ו]], והוא מפעיל כיום כשמונים סניפים בקהילות חב&quot;ד ברחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון מפורסם במיוחד ביכולת ההתחדשות שלו, וברעיונות המקוריים והיצירתיים להציג את המשימות והדרישות בצורה קלילה ומזמינה, הוא מצליח לחדור בקלות לכל שכבות הגיל.<br /> <br /> ==סמל הארגון==<br /> סמל הארגון מורכב מצורת תוף מרים, האמירה מאחורי סמליל זה הינה בעלת משמעות עמוקה של ציפייה לגאולה.<br /> <br /> כאשר בני ישראל יצאו ממצרים, נשות ישראל פצחו בשירה: {{ציטוטון|ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את-התוף בידה, ותצאנה כל-הנשים אחריה בתופים ובמחולות}}{{הערה|שמות פרק טו, פסוק כ.}}, ובמהלך השירה השתמשו בתופים שהיו בידן. גדולי ישראל{{הערה|פירוש רש&quot;י, שם.}} שאלו מניין היה להם תופים, וביארו שהן הכינו את התופים עוד במצרים לפני השחרור בפועל, מכיוון שהיו בטוחות בגאולה הקרובה ובניסים שיהיו עד כדי עשיית הכנות מוחשיות לשירת התודה שתכננו לשאת.<br /> <br /> סמל זה, מסמל את התקווה הקרובה לשיר את שירת הגאולה, את האמונה החזקה בביאת המשיח ואת תפקידן של בנות ישראל בנושא זה.<br /> <br /> ==פעולות הארגון==<br /> ===מבצעי לימוד עונתיים===<br /> ====מבצע הכנה לי' שבט====<br /> מדי שנה מקיים הארגון בשבועות הסמוכים ליום [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)#קבלת הנשיאות|קבלת הנשיאות של הרבי]] ב[[י' שבט]] מבצע הכנה רחב היקף, הכולל בדרך כלל לימוד ומשימות יומיות.<br /> <br /> התנופה במבצעי ההכנה לי' שבט החלה בשנת [[תשע&quot;א]], אז הוציא הארגון לאור מבצע תחת הכותרת &quot;משתדרגים&quot;, שעסק בייחודיותו של דור השביעי והשתמש במשל של פלאפונים. מבצע זה הכה גלים ברחבי הארץ עקב צורתו החדשנית והיווה נקודת ציון משמעותית בהתפתחותו וגדילתו של הארגון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] עמד מבצע ההכנה לי' שבט תחת הכותרת &quot;בקיוון&quot; - המבצע התמקד בנושא שלושת הקווים של תורה, עבודה וגמילות חסדים. במהלך המבצע חולקו לכל משתתפת כרטיסי רב-קו וכרטיסיות שבעזרתן התבצע הדיווח על המשימות במבצע.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] עמד המבצע תחת הכותרת &quot;גאולה בתלת מימד&quot; - ועסק בנושא גאולה ומשיח בעבר, בהווה ובעתיד. חוברת המבצע הגיעה בתוך קופסה של משקפי תלת מימד.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] התחדש והתרענן המבצע. הוא עמד תחת הכותרת &quot;תמשיכי&quot;- בנושא המשכת השכינה מתוך מאמר באתי לגני תשי&quot;א. המבצע התנהל כולו באמצעים טכנולוגיים חדישים, כאשר הלימוד מתבצע מתוך קליפ יומי מגוון והמשימות מגיעות לכל משתתפת בהודעות SMS.<br /> <br /> ====הכנה לנסיעה לרבי====<br /> החל משנת [[תשס&quot;ז]], מקיים הארגון בפגרת הקיץ מבצע לימוד בשיתוף עם [[קרן דור דעה]] במטרה להקל את צבירת הכסף לרכישת כרטיס [[נסיעה לרבי]]. מבצעי הלימוד בתקופה זו של השנה מתאפיינים בשימת דגש מיוחד על לימוד משניות ו[[תניא בעל פה]], ובשינון שיחות בעניני גאולה ומשיח.<br /> <br /> היקף סכומי הכספים המחלוקים במסגרת מבצע זה, עשויים להגיע לעשרות אלפי דולרים בשנה, הממומנים בעיקרם על ידי הנגיד החסידי הרב [[שלום בער דרייזין]].<br /> <br /> ===כנסי התעוררות והתחזקות===<br /> מידי שנה מקיים הארגון בסמיכות לכ&quot;ח ניסן כנס התעוררות והתחזקות בלימוד עניני משיח וגאולה ובהפצת בשורת הגאולה.<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===ימי עיון===<br /> ימי העיון השנתיים של הארגון מתקיימים בסמיכות ליום הולדתה של [[חיה מושקא שניאורסון (אשת הרבי)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[כ&quot;ב שבט]]. במהלך ימי העיון שומעות הבנות הרצאות עומק מאת טובי המרצים החב&quot;דיים, העוסקות בעניני גאולה ומשיח ובשורת הגאולה, וכן משתתפות בפאנלים מיוחדים המעניקים מענה לשאלות בנושאים אלו.<br /> <br /> בדרך כלל מתקיימים ימי העיון ביישוב צפריה הסמוך לכפר חב&quot;ד, ומשתתפים בהם כשלוש מאות בנות מרחבי הארץ.<br /> <br /> מעמדים אלה מנוצלים בדרך כלל לסיכום מבצעי ההכנה לי' שבט, ולהענקת הפרסים והתעודות למצטיינות.<br /> <br /> ===[[התוועדות|התוועדויות]] ארציות===<br /> במהלך השנה מתקיימות מספר התוועדיות ארציות על ידי פעילות הארגון.<br /> *התוועדות לשבות מבית חיינו - חודש חשוון.<br /> <br /> ===הוצאה לאור===<br /> הארגון מוציא לאור עלון חודשי עשיר, הכולל שיחות של הרבי, התוועדויות, סיפורים, הלכות, ומדורים להעצמת האישיות ולהעשרת הידע החסידי. העלון מכיל 8 עמודים ונכון לשנת [[תשע&quot;ד]] הפיק הארגון למעלה מ-70 עלונים.<br /> כמו כן, מדי שנה לקראת חג החנוכה ולעיתים בתאריכים נוספים יוצא לאור על ידי הארגון קובץ לימוד בנושאים חסידיים מגוונים.<br /> <br /> ===אחו&quot;ת סנטר===<br /> [[קובץ:אחות סנטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|סמל המחלקה]]<br /> בחודש שבט [[תשע&quot;ב]] פתח הארגון מחלקה המרכזת שמות ופרטים של צעירות המוכנות לסייע לשלוחים ולמנהלי בתי חב&quot;ד ברחבי הארץ, מתוך מטרה להניע את בנות חב&quot;ד ברחבי הארץ לפעול בתוך המסגרות הקיימות, למנף את הפעילות, וליצור התאמה בין הדרישות והיכולות של הבנות לבין הצרכים של השלוחים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66458 דיווח באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ===קבוצות לנסיעה לרבי===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===שבת שכולה משיח===<br /> מידי שנה בחודשי החורף מקיים הארגון שבת אחדות לבנות התיכון והסמינרים, באווירה שכולה גאולה ומשיח. השבתונים מתקיימים בקמפוסים מפוארים ומופקים ברמה מקצועית, ומושכים אליהם קרוב לאלף משתתפות.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ד, עקב הביקוש הרב וריבוי המשתתפות, פוצלה שבת שכולה משיח לשתי שבתות נפרדות, האחת לכיתות י&quot;ב וסמינר בה הושם דגש רב יחסית על נושאי הבית היהודי והשניה לבנות כיתות ט'- י&quot;א.<br /> <br /> כותרות השבתות בשנים קודמות:<br /> *תשע&quot;ב: '''ופרצת - כי מחכים לך בחוץ''', בנושא הפצת המעיינות ושליחות.<br /> *תשע&quot;ג: '''מקובל עלי''', בנושא קבלת המלכות.<br /> *תשע&quot;ד: שבת לבנות י&quot;ב והסמינר, '''גם אני גאולה''', בנושא הבית היהודי וגאולה פרטית.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בת מלך]]<br /> *[[אחות התמימים]]<br /> *[[אחות התמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=&amp;id=79833&amp;tag=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D חדשות על פעילות הארגון] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תנועות נוער]]<br /> [[קטגוריה:פעילות נשית]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=175719 2014-04-24T21:29:22Z

<p>טראכט גוט...: /* סניפי אחו&quot;ת */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>על פי חיפוש בגוגל, עדיף לקרוא לערך &quot;אחות התמימים בארץ הקודש&quot; ולהפנות מ&quot;אחות התמימים ארץ הקודש&quot;.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:00, 15 בינואר 2014 (UTC)<br /> :{{וי}} • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ד בשבט ה'תשע&quot;ד 02:27, 15 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == סניפי אחו&quot;ת ==<br /> <br /> שמונים סניפים??<br /> לפי הידוע לי יש לארגון כ15 סניפים בארץ- שהם בתי ספר חב&quot;ד והמכללות.<br /> האם יש מקור לכותב?</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=175718 2014-04-24T21:27:16Z

<p>טראכט גוט...: תיקון טכני- כהוראה הרבי שליט&quot;א לא להשתמש בביטוי &quot;תיכון&quot;</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=הארגון הכללי|אחר=ארגון אחות התמימים בארץ הקודש|ראו=[[אחות התמימים ארץ הקודש]]}}<br /> '''אחות תמימים''', הינה אגודת בנות חב&quot;ד שהוקמה בהכוונתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ונועדה לאחד את הנערות החב&quot;דיות בלימוד עניני חסידות, ובהתוועדויות.<br /> <br /> ==הקמת האגודה==<br /> התייסדות האגודה החלה בחורף של שנת [[תרצ&quot;ו]] ב[[ריגא]], ובמשך הזמן הלכה והתפתחה, ובראשה הועמד הרב [[מרדכי חפץ]], שעמל להרחיב ולפתח את האגודה, ולכלול בתוכה כמה שיותר מבנות החסידים. את הקמת והתפתחות האגודה ליווה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|1=המכתב הראשון שהגיע לידנו, הנו מתאריך כ&quot;ג סיון תרצ&quot;ז (נדפס ב[[אגרות קודש]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ד' עמ' סב), אך מתוכן הדברים באגרת וכן מאגרות נוספו, מוכח שהאגודה החלה להתייסד עוד חודשים רבים לפני כן.}} בהוראות מפורטות, וביקש לעיתים תדירות שיודיעו לו את פעולות האגודה ותוצאותיה.<br /> <br /> נקודת היסוד שעמדה מאחורי הקמת האגודה, היתה תביעתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שהחינוך החסידי שייך לא רק אצל בני החסידים, אלא אף אצל בנות החסידים, שצריכות אף הן להתחנך ברוחה של [[תומכי תמימים]] ולקבוע עיתים ללימוד החסידות.<br /> <br /> וכך כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בקשר עם תפקיד של האגודה{{הערה|1=אגרת תתקסא, חלק ד' עמ' קפו.}}:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=- ממכתב י&quot;ד כסלו תרח&quot;צ -<br /> |תוכן=חינוכן והדרכתן של בנות החסידים, דורשת אותה שימת לב של ההורים מורים ומדריכים מומחים, בחינוכם והדרכתם של בני החסידים.. כל אחד מאנ&quot;ש והתמימים יחיו, צריך לשום לבו על חינוך והדרכת בנותיו בדרכי החסידות כמו על חינוך והדרכת בניו.. להחיות את לב בנותיהם יחיו בטל תחי' של דרכי נועם החסידות}}<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאב נחת רוח רבה מפעולת האגודה{{הערה|1=במכבת למערכת 'התמים', ביקש הרבי הריי&quot;צ מהעורכים לסקר את פעולות האגודה, מתוך מטרה שיוקמו אגודות מעין אלו במקומות נוספים.}}, וביקש במספר דרכים להרחיב את פעולותיה גם לערים ומקומות נוספים, והעמיד בראש האגודה בריגא שלשה חסידי מגדולי המשפיעים באותה תקופה שידריכו את בנות האגודה, וימסרו להם שיעורים בעניני חסידות לפי ערכן.<br /> <br /> המשפיעים שנבחרו לכך היו הרב [[אברהם אליהו אשערוב]], הרב [[מרדכי חפץ]], והרב [[אליהו חיים אלטהויז]]. שלושת משפיעים כונו על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשם &quot;שלושת הרועים&quot;, ודאגו לנהל את האגודה בהתמסרות רבה.<br /> <br /> קודם נסיעתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מריגא לארצות הברית, הרבי קיבל לפגישה{{הערה|תוכן הפגישה נדפס בספר השיחות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בתרגום ללשון הקודש, חלק א' עמוד ד'. הפגישה התקיימה ביום חמישי בלילה, אור ל[[פורים קטן]] של שנת [[ת&quot;ש]].}} את התלמידות החברות באגודה, ובמהלכה חזרה נציגה אחת מכל כיתה על תוכן של אחד ממאמרי החסידות שלמדה, ולאחר מכן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נשא בפניהם דברים קצרים בהם הביע את קורת רוחו מעפילות האגודה.<br /> <br /> זמן פעילותה של האגודה בריגא היה קצר ביותר, וכאשר ריגא נכבשה בשלהי שנת [[ת&quot;ש]] ב[[מלחמת העולם השניה]] על ידי הנאצים, יהודי ריגא הושמדו כמעט כליל, ובתוכם - בנות האגודה.<br /> <br /> <br /> ==פעילות האגודה==<br /> פעילותה העיקרית של האגודה היתה לימוד קבוצתי מספר פעמים בשבוע בביתו של א' מהמשפיעים, שהיה לומד איתם שיחות של הרבי הריי&quot;צ ו[[מאמר|מאמרי 'עבודה']] קלים להבנה.<br /> <br /> כמו כן נקבע לבנות סדר לימוד אישי, ואף זמנים קבועים בהם יחזרו על חומר לימודיהן.<br /> <br /> בנוסף לכך, פעלה האגודה להשפיע גם על הבנות שבסביבתן, והן היו עורכות, מתרגמות, ומפיצות את דברי החסידות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> לקראת מועדים חסידיים, היו מתאספות בנות האגודה ל[[התוועדות חסידית]], ובמהלכו היו הבנות מנסות להפיק הוראה לפועל מהשיחות והמאמרים שלמדו בתקופה זו.<br /> <br /> ==התפשטות האגודה==<br /> כבר בשנת תרח&quot;צ התפשטה פעילות האגודה גם לניו יורק, וכשהודיעו על כך לרבי, הוא עודד אותן במכתבים, ואף מינה{{הערה|1=אגרת א'לו.}} שלושה משפיעים (כפי שמינה בריגא) שיעמדו בראשות סניף האגודה בניו יורק: הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]{{הערה|1=בפועל, מלבד אחריות כללית באגודה, הרב ג'ייקובסון לא עסק בפעולות האגודה באופן תדיר, היות והיה טרוד בתפקידו הנוסף כיו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)]], וקיבל כעין 'פטור' מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ מפעילותו באגודת &quot;אחות תמימים&quot;.}}, הרב[[שלמה אהרון קזרנובסקי]], והרב [[יוחנן גורדון]].<br /> <br /> עם הקמתם של מוסדות חינוך חב&quot;דיים לבנות ברחבי ארצות הברית (כגון מוסד החינוך '[[בית רבקה]]' ו'[[בית שרה]]'), נחלשה פעילות האגודה, עד שהופסקה כליל.<br /> <br /> ==האגודה כיום==<br /> בשנת [[תשס&quot;ב]] הוקם ארגון דומה, הנושא אף הוא את השם '[[אחות התמימים ארץ הקודש|'''אחות התמימים''' - ארץ הקודש]]', ופועל ברוח הארגון, ללכד את בנות חב&quot;ד בגילאי על יסודי וסמינר, בכינוסים עונתיים, ימי עיון, מבצעי לימוד נושאי פרסים, והתוועדויות אחדות ארציות.<br /> <br /> כמו כן, ישנם מספר ארגונים מקומיים נוספים הנושאים את אותו שם, כגון '[[אחות התמימים כפר חב&quot;ד]]' המסייע להכין נשים צעירות לחתונתם, וארגון דומה בארצות הברית, הפועל בעיקר עם בנות הסמינרים בחו&quot;ל.<br /> <br /> בנוסף קיימים סניפים מקומיים הפועלים כממשיכי הארגון:<br /> *'''מוסקבה''': בעברית - א. בן-ישי וש. שיפמן. ברוסית - ר. קארפוב ור. סטרקאלוב.<br /> *'''לוד''': הסניף החל לפעול בקיץ תשס&quot;ז.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *תולדות חב&quot;ד בארצות הברית.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A9&diff=155700 2014-01-19T12:03:18Z

<p>טראכט גוט...: חיפוש מקור</p> <hr /> <div>כמדומני שיש על הניגון הזה זכרונות מהרבי הריי&quot;צ. מישהו יודע מקור? [[משתמש:טראכט גוט...|טראכט גוט...]] - [[שיחת משתמש:טראכט גוט...|שיחה]] 12:03, 19 בינואר 2014 (UTC)</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95&diff=155474 2014-01-16T20:34:31Z

<p>טראכט גוט...: /* יהדות הודו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חב&quot;ד בהודו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת בתי חב&quot;ד בהודו]]<br /> '''הודו''' מדינה בדרום אסיה החולשת על רוב תת היבשת ההודית. הודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם בשטחה והשנייה בעולם בגודל אוכלוסייתה (לאחר סין), המונה יותר ממיליארד נפש הדוברים למעלה ממאה שפות שונות. בהודו ישנם כשנים עשר [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]], חלקם פועלים באופן תמידי וחלקם בהתאם לעונות התיירות במקום.<br /> <br /> ==יהדות הודו==<br /> יהדות הודו היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר מבין קהילות אסיה.<br /> <br /> יהודי הודו מונים כיום כ-5,000 איש בלבד (כמחציתם בבומביי, כ-1500 בטהנה, 300 בפונה, ורק עשרות בודדות בקוצ'ין, כלכתא וניו דלהי) עד לפני מספר עשורים מנו יהודי הודו כשלש רבבות.<br /> <br /> המקצועות המסורתיים של יהודי הודו היו בתעשיית השמן, עברו לתעשייה קלה והצטרפו לכוחות הביטחון והממשלה ואף הגיעו לעמדות גבוהות. יהודים השתתפו בתנועת השחרור של המדינה. עם קבלת עצמאות הודו והקמת מדינת ישראל בשנת 1948 היגרו חלק מבני הקהילה לישראל וחלקם לממלכה המאוחדת, רק מיעוט נשאר בהודו.<br /> <br /> הקהילה היהודית בבומבי נעזרת בגופים שונים המנסים לעזור לקהילה ולתמוך בה בהמשך דרכה. היום פועל בהודו כ-17 [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] הפעילים במקום בעיקר עם ישראלים ותיירים ממקומות שונים בעולם.<br /> <br /> הודו היא מוקד לתיירות מכל העולם. בכל שנה מגיעים להודו כ-5.08 מיליון תיירים, שחלק גדול הם ישראלים (יש אף מקומות שהרבה שלטים בשפת העברית).<br /> <br /> ==הודו בדברי הרבי==<br /> השם הודו הוא מלשון הודיה ומלשון &quot;הוד והדר&quot; הרבי מסביר ששמות המדינות מראים על אופיים ותכונותיהם של האנשי המקום. על כן הודו מראה על אנשים בעלי תכונות טובות.<br /> <br /> במכתב שכתב [[הרבי]] למר [[זלמן שז&quot;ר]]{{הערת שוליים|[[כ&quot;ז אלול]] [[תשי&quot;ז]]}}, ציין הרבי, שהמנוחה אליה שואפים [[בני ישראל]] להגיע, היא לא כאותה מנוחה שחווים אנשי הודו &quot;...ולא כמנוחת ה[[נפש]] של בני הודו להבדיל, שהיא הפסק ושביתה, אלא מנוחה אליה שואפים [[בני ישראל]] שהיא עליה מחיל אל חיל אל שלימות הטוב והיופי&quot;.<br /> <br /> ==איגוד בתי חב&quot;ד בהודו==<br /> {{ערך מורחב|איגוד השלוחים בהודו}}<br /> '''איגוד השלוחים בהודו''' מאגד את כל [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ו[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] במדינת [[הודו]]. הארגון תומך כספית לשלוחים חדשים המעוניינים לפתוח בית חב&quot;ד חדש במדינה. <br /> <br /> מידי שנה מקיים הארגון כינוס לכל השלוחים הפועלים במדינה.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בהודו==<br /> הפעילות החבדי&quot;ת בהודו החלה על ידי הרב נחמן נחמנסון שפעל בעיר דלהי.<br /> [[קובץ:השלוחים לאסיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים לאסיה]]<br /> כיום פועל בהודו כ-17 [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] הפעילים במקום בעיקר עם ישראלים ותיירים ממקומות שונים בעולם.<br /> <br /> * בנגלור - מנהל: הרב צבי ריבקין.<br /> * גוקרנה - מנהל: הרב רועי מרילי.<br /> * דלהי - מנהל: הרב שמואל שארף.<br /> * דרום דלהי - מנהל: הרב שניאור קופצ'יק. <br /> * דרמקוט, דאראמסלה - מנהל: הרב דרור משה שאול.<br /> * באקסו, דאראמסלה - מנהל: הרב אורי ציפורי.<br /> * האמפי, וירופפור גאדי - מנהל: מרדכי גרומך. הגיע למקום בשנת [[תש&quot;ע]].<br /> * ואראנסי - מנהל: הרב שמואל יזהר.<br /> * ווטה קאנאל - מנהל: הרב רן שמיר.<br /> * [[בומביי]] - הוקם על ידי הרב [[גבריאל הולצברג]] הי&quot;ד. כיום מנהלו הרב ישראל קוזלובסקי. <br /> * מנאלי - מנהל: הרב יעקב שץ (פתוח מתחילת [[ניסן]] עד סוף [[תשרי]]).<br /> * פונה - מנהל: הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]].<br /> * פושקר - מנהל: הרב שמשון גולדשטיין.<br /> * קאסול - מנהלים: הרב דני וינדרבאום והרב יואל כפלין.<br /> * קוצ'ין - מנהל: הרב זלמן ברנשטיין. הגיע למקום בשנת [[תש&quot;ע]].<br /> * קסר דייוי, אלמורה - מנהל: הרב אורן רז.<br /> * רישיקש - מנהל: הרב זוהר דוד.<br /> <br /> ==התמודדות השלוחים עם הטרור==<br /> === בית חב&quot;ד בומביי===<br /> [[תמונה:הולצברג.jpg|left|thumb|250px|השלוחים הרב [[גבריאל ורבקה הולצברג]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית חב&quot;ד בומביי]]}}<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] הגיעו לבומביי הזוג הולצברג, במטרה לפתוח &quot;בית חב&quot;ד&quot; בעיר, שאכן החל לפעול מיד עם הגיעם. הפעילות הקיפה את היהודים הפוקדים את בומביי לענייני מסחר וטיולים, לצד תושבים יהודים הגרים במקום. בשנת [[תשס&quot;ח]] עבר ה'בית חב&quot;ד' לבית נורמן, מבנה רחב ידיים בן חמש קומות, בו יש בית כנסת, [[מקווה]], ספריה תורנית וחדרי אירוח.<br /> <br /> הפעילות היתה אינטנסיבית במיוחד, ומידי יום ביומו, השתתפו קבוצות גדולות של יהודים בפעילויות מגוונות, כמו שיעורי תורה, סעודות כשרות ואירועים בחגים. <br /> <br /> ב[[יום רביעי]], כ&quot;ח [[חשוון]] [[תשס&quot;ט]], פרצו טרוריסטים - מוסלמים קיצוניים - לבית חב&quot;ד בומביי שהוקמה בעיר בשנת [[תשס&quot;ד]] ותפסו את השלוחים, הרב [[גבריאל הולצברג]] ורעייתו [[רבקה הולצברג]] והאורחים שהיו בבית, כבני ערובה. הטרוריסטים שהו בבית עד ל[[יום שישי]] [[א' בכסלו|ר&quot;ח]] [[כסלו]], אז נהרגו על ידי יחידת קומנדו של צבא הודו. במהלך היומיים בהם שהו הטרוריסטים בבנין, נרצחו השלוחים - הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה, ועוד יהודים ששהו במקום: ר' בן-ציון קרומן, ר' לייבוש טייטלבאום, יוכבד אורפז ונורמה שוורצבלט-רבינוביץ'. <br /> <br /> בנם של השלוחים, הילד [[משה צבי הולצברג]], ניצל על ידי המטפלת שלו, סנדרה סמואל (תושבת המקום) שברחה איתו מהבית ביום השני לשהות הטרוריסטים במקום, ובכך הצילה את חייו.<br /> <br /> ===פיגוע ליד בית חב&quot;ד בפונה===<br /> [[קובץ:קופציק עיתון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות מדווחת על הפיגוע ליד בית חב&quot;ד. בתמונה: שני נציגים של השגרירות האמריקאית בעיר בומביי בשיחה עם הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]]]<br /> ב[[כ&quot;ט בשבט]] [[תש&quot;ע]] (מוצאי שבת) הי' פיגוע בעיר פונה שבהודו ממש בסמוך לבית חב&quot;ד בנהלותו של הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], הפיגוע אירע במקום הנקרא &quot;מאפייה גרמנית&quot;, תשעה בני אדם נהרגו ו33 בני אדם נפצעו (לא היו נפגעים יהודים).<br /> <br /> ראש ממשלת מדינת מהרסטה שבהודו גילה זמן מה לאחר מכן כי תוצאות חקירת הפיגוע שהתקיים בג'רמן בייקרי שבפונה מוכיחות כי בית חב&quot;ד הסמוך היה מטרת הפיגוע רח&quot;ל. ראש הממשלה אמר כי הפיגוע הינו המשך ישיר לסדרת הפיגועים בבומביי, כאשר אז הצליחו המחבלים ימ&quot;ש לפגוע בבית חב&quot;ד, אלא שהאבטחה הכבדה סביב בית חב&quot;ד בפונה, אילצה את המחבלים לבצע את זממם בקרבת מקום, כשראו שלא יוכלו להתקרב לבית חב&quot;ד המוגן.<br /> <br /> ===מבצע עמוד ענן===<br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] יצא [[צה&quot;ל]] במבצע צבאי רחב היקף נגד החמאס ב[[עזה]], דבר שהוביל לירי קטיושות על ערים בדרום הארץ. שלוחי חב&quot;ד בדלהי הרב שמואל ומירה שארף שהיו בביקור בארץ בפגרת החורף, התארחו ב[[קרית מלאכי]], ונפגעו מפגיעה ישירה של טיל, האישה נפטרה מיד, ושאר בני המשפחה נפגעו קשה. פגיעה זו התרחשה ב[[ר&quot;ח כסלו]], יום השנה הרביעי לפיגוע בבומבי.<br /> <br /> מייד לאחר שהתעורר מהניתוח שעבר, הודיע הרב שארף שבכוונתו לחזור ולנהל את בית חב&quot;ד בהודו, כשבמשך תקופה זו החליף אותו הרב עקיבא סודרי. תשעה חודשים לאחרי הפגיעה, אחרי שהתאושש מהרסיס שפגע בראשו, חזר לדלהי על מנת להכין את המקום לקראת חזרתו המלאה וזכה לקבלת פנים חמה ואוהדת של הקהילה המקומית והמטיילים{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&amp;id=77407 תיעוד בלעדי: 9 חודשים אחרי הטיל השליח חוזר להודו] ג' אלול ה'תשע&quot;ג (09.08.2013) {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.chabadindia770.com אתר אגודת חסידי חב&quot;ד בהודו עברית ואנגלית]<br /> *[http://www.chabadofindia.com/ אתר בתי חב&quot;ד בהודו - עברית].<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=24313 הרבי בתשובות על יהדותם של שבט בני המנשה] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42350 סרט על בתי חב&quot;ד הודו {{אינפו}}]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;string=tag_%E4%E5%E3%E5 פעלות חב&quot;ד בהודו {{אינפו}}]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61250 כינוס השלוחים באסיה [[תשע&quot;א]] - [[יפן]] {{אינפו}}]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61287 ערוץ 7 מדווח מכינוס השלוחים באסיה [[תשע&quot;א]] {{אינפו}}]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60183 תמונות מהקמתו של מרכז חב&quot;ד בכפר מנאלי {{אינפו}}]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51405 'ידיעות אמריקה' על שליחות נוסח הודו {{אינפו}}]<br /> * נתן אברהם, '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64908 בית חב&quot;ד קוצ'ין]''', [[שבועון בית משיח]], י&quot;ג חשון התשע&quot;ב (10.11.2011)<br /> * מטייל ישראלי, [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78591 בית חב&quot;ד אל מול האשראם] בלוג שליחות כ&quot;ו חשון התשע&quot;ד (30.10.2013)<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בעולם|בתי חב&quot;ד בעולם]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=155470 2014-01-16T18:20:29Z

<p>טראכט גוט...: /* ימי עיון בעניני גאולה ומשיח */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אחות התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל הארגון]]<br /> ארגון '''אחות התמימים בארץ הקודש''' הוא תנועת נוער חב&quot;דית לבנות, המתקיימת במקביל לארגון [[את&quot;ה העולמי]], ופועלת להעשרה הידע החסידי וה[[התקשרות]] ל[[הרבי|רבי]] בקרב בנות התיכונים והסמינרים ברחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון הוקם בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי גברת יפה קדוש, כהמשך לאגודת [[אחות התמימים]] שנוסדה ב[[ריגא]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תרצ&quot;ו]], והוא מפעיל כיום כשמונים סניפים בקהילות חב&quot;ד ברחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון מפורסם במיוחד ביכולת ההתחדשות שלו, וברעיונות המקוריים והיצירתיים להציג את המשימות והדרישות בצורה קלילה ומזמינה, הוא מצליח לחדור בקלות לכל שכבות הגיל.<br /> <br /> ==פעולות הארגון==<br /> ===מבצעי לימוד עונתיים===<br /> ====מבצע הכנה לי' שבט====<br /> מדי שנה מקיים הארגון בסמוך לי' שבט מבצע הכנה רחב היקף, הכולל בדרך כלל לימוד ומשימות יומיות.<br /> התנופה במבצעי ההכנה לי' שבט החלה בשנת תשע&quot;א, אז הוציא הארגון לאור מבצע תחת הכותרת &quot;משתדרגים&quot;, שעסק בייחודיותו של דור השביעי והשתמש במשל של פלאפונים. מבצע זה הכה גלים ברחבי הארץ עקב צורתו החדשנית והיווה נקודת ציון משמעותית בהתפתחותו וגדילתו של הארגון.<br /> בשנת תשע&quot;ב עמד מבצע ההכנה לי' שבט תחת הכותרת &quot;בקיוון&quot;- בנושא שלושת הקווים של תורה, עבודה וגמילות חסדים. במהלך המבצע חולקו לכל משתתפת כרטיסי רב קו וכרטיסיות שבעזרתן התבצע הדיווח על המשימות במבצע.<br /> בשנת תשע&quot;ג עמד המבצע תחת הכותרת &quot;גאולה בתלת מימד&quot;- בנושא גאולה ומשיח בעבר, בהווה ובעתיד. חוברת המבצע הגיעה בתוך קופסה של משקפי תלת מימד.<br /> בשנת תשע&quot;ד התחדש והתרענן המבצע. הוא עמד תחת הכותרת &quot;תמשיכי&quot;- בנושא המשכת השכינה מתוך מאמר באתי לגני תשי&quot;א. המבצע התנהל כולו באמצעים טכנולוגיים חדישים, כאשר הלימוד מתבצע מתוך קליפ יומי מגוון והמשימות מגיעות לכל משתתפת בהודעות SMS.<br /> <br /> ====הכנה לנסיעה לרבי====<br /> החל משנת [[תשס&quot;ז]], מקיים הארגון בפגרת הקיץ מבצע לימוד בשיתוף עם [[קרן דור דעה]] במטרה להקל את צבירת הכסף לרכישת כרטיס [[נסיעה לרבי]]. מבצעי הלימוד בתקופה זו של השנה מתאפיינים בשימת דגש מיוחד על לימוד משניות ו[[תניא בעל פה]], ובשינון שיחות בעניני גאולה ומשיח.<br /> <br /> היקף סכומי הכספים המחלוקים במסגרת מבצע זה, עשויים להגיע לעשרות אלפי דולרים בשנה, הממומנים בעיקרם על ידי הנגיד החסידי הרב [[שלום בער דרייזין]].<br /> <br /> ===ימי עיון בעניני גאולה ומשיח===<br /> מידי שנה מקיים הארגון בסמיכות לכ&quot;ח ניסן כנס התעוררות והתחזקות בלימוד עניני משיח וגאולה ובהפצת בשורת הגאולה.<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===[[התוועדות|התוועדויות]] ארציות===<br /> במהלך השנה מתקיימות מספר התוועדיות ארציות על ידי פעילות הארגון.<br /> *התוועדות לשבות מבית חיינו - חודש חשוון.<br /> <br /> ===הוצאה לאור===<br /> הארגון מוציא לאור עלון חודשי עשיר, הכולל שיחות של הרבי, התוועדויות, סיפורים, הלכות, ומדורים להעצמת האישיות ולהעשרת הידע החסידי. העלון מכיל 8 עמודים ונכון לשנת [[תשע&quot;ד]] הפיק הארגון למעלה מ-70 עלונים.<br /> כמו כן, מדי שנה לקראת חג החנוכה ולעיתים בתאריכים נוספים יוצא לאור על ידי הארגון קובץ לימוד בנושאים חסידיים מגוונים.<br /> <br /> ===אחו&quot;ת סנטר===<br /> בחודש שבט [[תשע&quot;ב]] פתח הארגון מחלקה המרכזת שמות ופרטים של צעירות המוכנות לסייע לשלוחים ולמנהלי בתי חב&quot;ד ברחבי הארץ, מתוך מטרה להניע את בנות חב&quot;ד ברחבי הארץ לפעול בתוך המסגרות הקיימות, למנף את הפעילות, וליצור התאמה בין הדרישות והיכולות של הבנות לבין הצרכים של השלוחים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66458 דיווח באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ===קבוצות לנסיעה לרבי===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===שבת שכולה משיח===<br /> מידי שנה בחודשי החורף מקיים הארגון שבת אחדות לבנות התיכון והסמינרים, באווירה שכולה גאולה ומשיח. השבתונים מתקיימים בקמפוסים מפוארים ומופקים ברמה מקצועית, ומושכים אליהם קרוב לאלף משתתפות.<br /> בשנת תשע&quot;ד, עקב הביקוש הרב וריבוי המשתתפות, פוצלה שבת שכולה משיח לשתי שבתות נפרדות, האחת לכיתות י&quot;ב וסמינר בה הושם דגש רב יחסית על נושאי הבית היהודי והשניה לבנות כיתות ט'- י&quot;א.<br /> כותרות השבתות בשנים קודמות:<br /> -תשע&quot;ב: ופרצת- כי מחכים לך בחוץ. בנושא הפצת המעיינות ושליחות.<br /> -תשע&quot;ג: מקובל עלי- בנושא קבלת המלכות.<br /> -תשע&quot;ד: שבת לבנות י&quot;ב והסמינר, גם אני גאולה- בנושא הבית היהודי וגאולה פרטית.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בת מלך]]<br /> *[[אחות התמימים]]<br /> *[[אחות התמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=&amp;id=79833&amp;tag=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D חדשות על פעילות הארגון] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תנועות נוער]]<br /> [[קטגוריה:פעילות נשית]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=155469 2014-01-16T18:19:54Z

<p>טראכט גוט...: /* מבצע הכנה לי&#039; שבט */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אחות התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל הארגון]]<br /> ארגון '''אחות התמימים בארץ הקודש''' הוא תנועת נוער חב&quot;דית לבנות, המתקיימת במקביל לארגון [[את&quot;ה העולמי]], ופועלת להעשרה הידע החסידי וה[[התקשרות]] ל[[הרבי|רבי]] בקרב בנות התיכונים והסמינרים ברחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון הוקם בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי גברת יפה קדוש, כהמשך לאגודת [[אחות התמימים]] שנוסדה ב[[ריגא]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תרצ&quot;ו]], והוא מפעיל כיום כשמונים סניפים בקהילות חב&quot;ד ברחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון מפורסם במיוחד ביכולת ההתחדשות שלו, וברעיונות המקוריים והיצירתיים להציג את המשימות והדרישות בצורה קלילה ומזמינה, הוא מצליח לחדור בקלות לכל שכבות הגיל.<br /> <br /> ==פעולות הארגון==<br /> ===מבצעי לימוד עונתיים===<br /> ====מבצע הכנה לי' שבט====<br /> מדי שנה מקיים הארגון בסמוך לי' שבט מבצע הכנה רחב היקף, הכולל בדרך כלל לימוד ומשימות יומיות.<br /> התנופה במבצעי ההכנה לי' שבט החלה בשנת תשע&quot;א, אז הוציא הארגון לאור מבצע תחת הכותרת &quot;משתדרגים&quot;, שעסק בייחודיותו של דור השביעי והשתמש במשל של פלאפונים. מבצע זה הכה גלים ברחבי הארץ עקב צורתו החדשנית והיווה נקודת ציון משמעותית בהתפתחותו וגדילתו של הארגון.<br /> בשנת תשע&quot;ב עמד מבצע ההכנה לי' שבט תחת הכותרת &quot;בקיוון&quot;- בנושא שלושת הקווים של תורה, עבודה וגמילות חסדים. במהלך המבצע חולקו לכל משתתפת כרטיסי רב קו וכרטיסיות שבעזרתן התבצע הדיווח על המשימות במבצע.<br /> בשנת תשע&quot;ג עמד המבצע תחת הכותרת &quot;גאולה בתלת מימד&quot;- בנושא גאולה ומשיח בעבר, בהווה ובעתיד. חוברת המבצע הגיעה בתוך קופסה של משקפי תלת מימד.<br /> בשנת תשע&quot;ד התחדש והתרענן המבצע. הוא עמד תחת הכותרת &quot;תמשיכי&quot;- בנושא המשכת השכינה מתוך מאמר באתי לגני תשי&quot;א. המבצע התנהל כולו באמצעים טכנולוגיים חדישים, כאשר הלימוד מתבצע מתוך קליפ יומי מגוון והמשימות מגיעות לכל משתתפת בהודעות SMS.<br /> <br /> ====הכנה לנסיעה לרבי====<br /> החל משנת [[תשס&quot;ז]], מקיים הארגון בפגרת הקיץ מבצע לימוד בשיתוף עם [[קרן דור דעה]] במטרה להקל את צבירת הכסף לרכישת כרטיס [[נסיעה לרבי]]. מבצעי הלימוד בתקופה זו של השנה מתאפיינים בשימת דגש מיוחד על לימוד משניות ו[[תניא בעל פה]], ובשינון שיחות בעניני גאולה ומשיח.<br /> <br /> היקף סכומי הכספים המחלוקים במסגרת מבצע זה, עשויים להגיע לעשרות אלפי דולרים בשנה, הממומנים בעיקרם על ידי הנגיד החסידי הרב [[שלום בער דרייזין]].<br /> <br /> ===ימי עיון בעניני גאולה ומשיח===<br /> מידי שנה מקיים הארגון בסמיכות לכ&quot;ח ניסן כנס התעוררות והתחזקות בלימוד עניני משיח וגאולה ובהפצת בשורת הגאולה.<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===[[התוועדות|התוועדויות]] ארציות===<br /> במהלך השנה מתקיימות מספר התוועדיות ארציות על ידי פעילות הארגון.<br /> *התוועדות לשבות מבית חיינו - חודש חשוון.<br /> <br /> ===הוצאה לאור===<br /> הארגון מוציא לאור עלון חודשי עשיר, הכולל שיחות של הרבי, התוועדויות, סיפורים, הלכות, ומדורים להעצמת האישיות ולהעשרת הידע החסידי. העלון מכיל 8 עמודים ונכון לשנת [[תשע&quot;ד]] הפיק הארגון למעלה מ-70 עלונים.<br /> כמו כן, מדי שנה לקראת חג החנוכה ולעיתים בתאריכים נוספים יוצא לאור על ידי הארגון קובץ לימוד בנושאים חסידיים מגוונים.<br /> <br /> ===אחו&quot;ת סנטר===<br /> בחודש שבט [[תשע&quot;ב]] פתח הארגון מחלקה המרכזת שמות ופרטים של צעירות המוכנות לסייע לשלוחים ולמנהלי בתי חב&quot;ד ברחבי הארץ, מתוך מטרה להניע את בנות חב&quot;ד ברחבי הארץ לפעול בתוך המסגרות הקיימות, למנף את הפעילות, וליצור התאמה בין הדרישות והיכולות של הבנות לבין הצרכים של השלוחים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66458 דיווח באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ===קבוצות לנסיעה לרבי===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===ימי עיון בעניני גאולה ומשיח===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===שבת שכולה משיח===<br /> מידי שנה בחודשי החורף מקיים הארגון שבת אחדות לבנות התיכון והסמינרים, באווירה שכולה גאולה ומשיח. השבתונים מתקיימים בקמפוסים מפוארים ומופקים ברמה מקצועית, ומושכים אליהם קרוב לאלף משתתפות.<br /> בשנת תשע&quot;ד, עקב הביקוש הרב וריבוי המשתתפות, פוצלה שבת שכולה משיח לשתי שבתות נפרדות, האחת לכיתות י&quot;ב וסמינר בה הושם דגש רב יחסית על נושאי הבית היהודי והשניה לבנות כיתות ט'- י&quot;א.<br /> כותרות השבתות בשנים קודמות:<br /> -תשע&quot;ב: ופרצת- כי מחכים לך בחוץ. בנושא הפצת המעיינות ושליחות.<br /> -תשע&quot;ג: מקובל עלי- בנושא קבלת המלכות.<br /> -תשע&quot;ד: שבת לבנות י&quot;ב והסמינר, גם אני גאולה- בנושא הבית היהודי וגאולה פרטית.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בת מלך]]<br /> *[[אחות התמימים]]<br /> *[[אחות התמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=&amp;id=79833&amp;tag=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D חדשות על פעילות הארגון] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תנועות נוער]]<br /> [[קטגוריה:פעילות נשית]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=155468 2014-01-16T18:19:29Z

<p>טראכט גוט...: /* מבצע הכנה לי&#039; שבט */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אחות התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל הארגון]]<br /> ארגון '''אחות התמימים בארץ הקודש''' הוא תנועת נוער חב&quot;דית לבנות, המתקיימת במקביל לארגון [[את&quot;ה העולמי]], ופועלת להעשרה הידע החסידי וה[[התקשרות]] ל[[הרבי|רבי]] בקרב בנות התיכונים והסמינרים ברחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון הוקם בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי גברת יפה קדוש, כהמשך לאגודת [[אחות התמימים]] שנוסדה ב[[ריגא]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תרצ&quot;ו]], והוא מפעיל כיום כשמונים סניפים בקהילות חב&quot;ד ברחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון מפורסם במיוחד ביכולת ההתחדשות שלו, וברעיונות המקוריים והיצירתיים להציג את המשימות והדרישות בצורה קלילה ומזמינה, הוא מצליח לחדור בקלות לכל שכבות הגיל.<br /> <br /> ==פעולות הארגון==<br /> ===מבצעי לימוד עונתיים===<br /> ====מבצע הכנה לי' שבט====<br /> מדי שנה מקיים הארגון בסמוך לי' שבט מבצע הכנה רחב היקף, הכולל בדרך כלל לימוד ומשימות יומיות.<br /> התנופה במבצעי ההכנה לי' שבט החלה בשנת תשע&quot;א, אז הוציא הארגון לאור מבצע תחת הכותרת &quot;משתדרגים&quot;, שעסק בייחודיותו של דור השביעי והשתמש במשל של פלאפונים. מבצע זה הכה גלים ברחבי הארץ עקב צורתו החדשנית והיווה נקודת ציון משמעותית בהתפתחותו וגדילתו של הארגון.<br /> בשנת תשע&quot;ב עמד מבצע ההכנה לי' שבט תחת הכותרת &quot;בקיוון&quot;- בנושא שלושת הקווים של תורה, עבודה וגמילות חסדים. במהלך המבצע חולקו לכל משתתפת כרטיסי רב קו וכרטיסיות שבעזרתן התבצע הדיווח על המשימות במבצע.<br /> בשנת תשע&quot;ג עמד המבצע תחת הכותרת &quot;גאולה בתלת מימד&quot;- בנושא גאולה ומשיח בעבר, בהווה ובעתיד. חוברת המבצע הגיעה בתוך קופסה של משקפי תלת מימד.<br /> בשנת תשע&quot;ד התחדש והתרענן המבצע. הוא עמד תחת הכותרת &quot;תמשיכי&quot;- בנושא המשכת השכינה מתוך מאמר באתי לגני תשי&quot;א. המבצע התנהל כולו באמצעים טכנולוגיים חדישים, כאשר הלימוד מתבצע מתוך קליפ יומי מגוון והמשימות מגיעות לכל משתתפת בהודעות SMS. <br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ====הכנה לנסיעה לרבי====<br /> החל משנת [[תשס&quot;ז]], מקיים הארגון בפגרת הקיץ מבצע לימוד בשיתוף עם [[קרן דור דעה]] במטרה להקל את צבירת הכסף לרכישת כרטיס [[נסיעה לרבי]]. מבצעי הלימוד בתקופה זו של השנה מתאפיינים בשימת דגש מיוחד על לימוד משניות ו[[תניא בעל פה]], ובשינון שיחות בעניני גאולה ומשיח.<br /> <br /> היקף סכומי הכספים המחלוקים במסגרת מבצע זה, עשויים להגיע לעשרות אלפי דולרים בשנה, הממומנים בעיקרם על ידי הנגיד החסידי הרב [[שלום בער דרייזין]].<br /> <br /> ===ימי עיון בעניני גאולה ומשיח===<br /> מידי שנה מקיים הארגון בסמיכות לכ&quot;ח ניסן כנס התעוררות והתחזקות בלימוד עניני משיח וגאולה ובהפצת בשורת הגאולה.<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===[[התוועדות|התוועדויות]] ארציות===<br /> במהלך השנה מתקיימות מספר התוועדיות ארציות על ידי פעילות הארגון.<br /> *התוועדות לשבות מבית חיינו - חודש חשוון.<br /> <br /> ===הוצאה לאור===<br /> הארגון מוציא לאור עלון חודשי עשיר, הכולל שיחות של הרבי, התוועדויות, סיפורים, הלכות, ומדורים להעצמת האישיות ולהעשרת הידע החסידי. העלון מכיל 8 עמודים ונכון לשנת [[תשע&quot;ד]] הפיק הארגון למעלה מ-70 עלונים.<br /> כמו כן, מדי שנה לקראת חג החנוכה ולעיתים בתאריכים נוספים יוצא לאור על ידי הארגון קובץ לימוד בנושאים חסידיים מגוונים.<br /> <br /> ===אחו&quot;ת סנטר===<br /> בחודש שבט [[תשע&quot;ב]] פתח הארגון מחלקה המרכזת שמות ופרטים של צעירות המוכנות לסייע לשלוחים ולמנהלי בתי חב&quot;ד ברחבי הארץ, מתוך מטרה להניע את בנות חב&quot;ד ברחבי הארץ לפעול בתוך המסגרות הקיימות, למנף את הפעילות, וליצור התאמה בין הדרישות והיכולות של הבנות לבין הצרכים של השלוחים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66458 דיווח באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ===קבוצות לנסיעה לרבי===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===ימי עיון בעניני גאולה ומשיח===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===שבת שכולה משיח===<br /> מידי שנה בחודשי החורף מקיים הארגון שבת אחדות לבנות התיכון והסמינרים, באווירה שכולה גאולה ומשיח. השבתונים מתקיימים בקמפוסים מפוארים ומופקים ברמה מקצועית, ומושכים אליהם קרוב לאלף משתתפות.<br /> בשנת תשע&quot;ד, עקב הביקוש הרב וריבוי המשתתפות, פוצלה שבת שכולה משיח לשתי שבתות נפרדות, האחת לכיתות י&quot;ב וסמינר בה הושם דגש רב יחסית על נושאי הבית היהודי והשניה לבנות כיתות ט'- י&quot;א.<br /> כותרות השבתות בשנים קודמות:<br /> -תשע&quot;ב: ופרצת- כי מחכים לך בחוץ. בנושא הפצת המעיינות ושליחות.<br /> -תשע&quot;ג: מקובל עלי- בנושא קבלת המלכות.<br /> -תשע&quot;ד: שבת לבנות י&quot;ב והסמינר, גם אני גאולה- בנושא הבית היהודי וגאולה פרטית.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בת מלך]]<br /> *[[אחות התמימים]]<br /> *[[אחות התמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=&amp;id=79833&amp;tag=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D חדשות על פעילות הארגון] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תנועות נוער]]<br /> [[קטגוריה:פעילות נשית]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=155460 2014-01-16T18:08:49Z

<p>טראכט גוט...: /* שבת שכולה משיח */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אחות התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל הארגון]]<br /> ארגון '''אחות התמימים בארץ הקודש''' הוא תנועת נוער חב&quot;דית לבנות, המתקיימת במקביל לארגון [[את&quot;ה העולמי]], ופועלת להעשרה הידע החסידי וה[[התקשרות]] ל[[הרבי|רבי]] בקרב בנות התיכונים והסמינרים ברחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון הוקם בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי גברת יפה קדוש, כהמשך לאגודת [[אחות התמימים]] שנוסדה ב[[ריגא]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תרצ&quot;ו]], והוא מפעיל כיום כשמונים סניפים בקהילות חב&quot;ד ברחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון מפורסם במיוחד ביכולת ההתחדשות שלו, וברעיונות המקוריים והיצירתיים להציג את המשימות והדרישות בצורה קלילה ומזמינה, הוא מצליח לחדור בקלות לכל שכבות הגיל.<br /> <br /> ==פעולות הארגון==<br /> ===מבצעי לימוד עונתיים===<br /> ====מבצע הכנה לי' שבט====<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> ====הכנה לנסיעה לרבי====<br /> החל משנת [[תשס&quot;ז]], מקיים הארגון בפגרת הקיץ מבצע לימוד בשיתוף עם [[קרן דור דעה]] במטרה להקל את צבירת הכסף לרכישת כרטיס [[נסיעה לרבי]]. מבצעי הלימוד בתקופה זו של השנה מתאפיינים בשימת דגש מיוחד על לימוד משניות ו[[תניא בעל פה]], ובשינון שיחות בעניני גאולה ומשיח.<br /> <br /> היקף סכומי הכספים המחלוקים במסגרת מבצע זה, עשויים להגיע לעשרות אלפי דולרים בשנה, הממומנים בעיקרם על ידי הנגיד החסידי הרב [[שלום בער דרייזין]].<br /> <br /> ===ימי עיון בעניני גאולה ומשיח===<br /> מידי שנה מקיים הארגון בסמיכות לכ&quot;ח ניסן כנס התעוררות והתחזקות בלימוד עניני משיח וגאולה ובהפצת בשורת הגאולה.<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===[[התוועדות|התוועדויות]] ארציות===<br /> במהלך השנה מתקיימות מספר התוועדיות ארציות על ידי פעילות הארגון.<br /> *התוועדות לשבות מבית חיינו - חודש חשוון.<br /> <br /> ===הוצאה לאור===<br /> הארגון מוציא לאור עלון חודשי עשיר, הכולל שיחות של הרבי, התוועדויות, סיפורים, הלכות, ומדורים להעצמת האישיות ולהעשרת הידע החסידי. העלון מכיל 8 עמודים ונכון לשנת [[תשע&quot;ד]] הפיק הארגון למעלה מ-70 עלונים.<br /> כמו כן, מדי שנה לקראת חג החנוכה ולעיתים בתאריכים נוספים יוצא לאור על ידי הארגון קובץ לימוד בנושאים חסידיים מגוונים.<br /> <br /> ===אחו&quot;ת סנטר===<br /> בחודש שבט [[תשע&quot;ב]] פתח הארגון מחלקה המרכזת שמות ופרטים של צעירות המוכנות לסייע לשלוחים ולמנהלי בתי חב&quot;ד ברחבי הארץ, מתוך מטרה להניע את בנות חב&quot;ד ברחבי הארץ לפעול בתוך המסגרות הקיימות, למנף את הפעילות, וליצור התאמה בין הדרישות והיכולות של הבנות לבין הצרכים של השלוחים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66458 דיווח באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ===קבוצות לנסיעה לרבי===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===ימי עיון בעניני גאולה ומשיח===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===שבת שכולה משיח===<br /> מידי שנה בחודשי החורף מקיים הארגון שבת אחדות לבנות התיכון והסמינרים, באווירה שכולה גאולה ומשיח. השבתונים מתקיימים בקמפוסים מפוארים ומופקים ברמה מקצועית, ומושכים אליהם קרוב לאלף משתתפות.<br /> בשנת תשע&quot;ד, עקב הביקוש הרב וריבוי המשתתפות, פוצלה שבת שכולה משיח לשתי שבתות נפרדות, האחת לכיתות י&quot;ב וסמינר בה הושם דגש רב יחסית על נושאי הבית היהודי והשניה לבנות כיתות ט'- י&quot;א.<br /> כותרות השבתות בשנים קודמות:<br /> -תשע&quot;ב: ופרצת- כי מחכים לך בחוץ. בנושא הפצת המעיינות ושליחות.<br /> -תשע&quot;ג: מקובל עלי- בנושא קבלת המלכות.<br /> -תשע&quot;ד: שבת לבנות י&quot;ב והסמינר, גם אני גאולה- בנושא הבית היהודי וגאולה פרטית.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בת מלך]]<br /> *[[אחות התמימים]]<br /> *[[אחות התמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=&amp;id=79833&amp;tag=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D חדשות על פעילות הארגון] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תנועות נוער]]<br /> [[קטגוריה:פעילות נשית]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=155457 2014-01-16T18:00:30Z

<p>טראכט גוט...: /* ימי עיון בעניני גאולה ומשיח */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אחות התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל הארגון]]<br /> ארגון '''אחות התמימים בארץ הקודש''' הוא תנועת נוער חב&quot;דית לבנות, המתקיימת במקביל לארגון [[את&quot;ה העולמי]], ופועלת להעשרה הידע החסידי וה[[התקשרות]] ל[[הרבי|רבי]] בקרב בנות התיכונים והסמינרים ברחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון הוקם בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי גברת יפה קדוש, כהמשך לאגודת [[אחות התמימים]] שנוסדה ב[[ריגא]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תרצ&quot;ו]], והוא מפעיל כיום כשמונים סניפים בקהילות חב&quot;ד ברחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון מפורסם במיוחד ביכולת ההתחדשות שלו, וברעיונות המקוריים והיצירתיים להציג את המשימות והדרישות בצורה קלילה ומזמינה, הוא מצליח לחדור בקלות לכל שכבות הגיל.<br /> <br /> ==פעולות הארגון==<br /> ===מבצעי לימוד עונתיים===<br /> ====מבצע הכנה לי' שבט====<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> ====הכנה לנסיעה לרבי====<br /> החל משנת [[תשס&quot;ז]], מקיים הארגון בפגרת הקיץ מבצע לימוד בשיתוף עם [[קרן דור דעה]] במטרה להקל את צבירת הכסף לרכישת כרטיס [[נסיעה לרבי]]. מבצעי הלימוד בתקופה זו של השנה מתאפיינים בשימת דגש מיוחד על לימוד משניות ו[[תניא בעל פה]], ובשינון שיחות בעניני גאולה ומשיח.<br /> <br /> היקף סכומי הכספים המחלוקים במסגרת מבצע זה, עשויים להגיע לעשרות אלפי דולרים בשנה, הממומנים בעיקרם על ידי הנגיד החסידי הרב [[שלום בער דרייזין]].<br /> <br /> ===ימי עיון בעניני גאולה ומשיח===<br /> מידי שנה מקיים הארגון בסמיכות לכ&quot;ח ניסן כנס התעוררות והתחזקות בלימוד עניני משיח וגאולה ובהפצת בשורת הגאולה.<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===[[התוועדות|התוועדויות]] ארציות===<br /> במהלך השנה מתקיימות מספר התוועדיות ארציות על ידי פעילות הארגון.<br /> *התוועדות לשבות מבית חיינו - חודש חשוון.<br /> <br /> ===הוצאה לאור===<br /> הארגון מוציא לאור עלון חודשי עשיר, הכולל שיחות של הרבי, התוועדויות, סיפורים, הלכות, ומדורים להעצמת האישיות ולהעשרת הידע החסידי. העלון מכיל 8 עמודים ונכון לשנת [[תשע&quot;ד]] הפיק הארגון למעלה מ-70 עלונים.<br /> כמו כן, מדי שנה לקראת חג החנוכה ולעיתים בתאריכים נוספים יוצא לאור על ידי הארגון קובץ לימוד בנושאים חסידיים מגוונים.<br /> <br /> ===אחו&quot;ת סנטר===<br /> בחודש שבט [[תשע&quot;ב]] פתח הארגון מחלקה המרכזת שמות ופרטים של צעירות המוכנות לסייע לשלוחים ולמנהלי בתי חב&quot;ד ברחבי הארץ, מתוך מטרה להניע את בנות חב&quot;ד ברחבי הארץ לפעול בתוך המסגרות הקיימות, למנף את הפעילות, וליצור התאמה בין הדרישות והיכולות של הבנות לבין הצרכים של השלוחים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66458 דיווח באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ===קבוצות לנסיעה לרבי===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===ימי עיון בעניני גאולה ומשיח===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===שבת שכולה משיח===<br /> מידי שנה בחודשי החורף מקיים הארגון שבת אחדות לבנות התיכון והסמינרים, באווירה שכולה גאולה ומשיח. השבתונים מתקיימים בקמפוסים מפוארים ומופקים ברמה מקצועית, ומושכים אליהם קרוב לאלף משתתפות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בת מלך]]<br /> *[[אחות התמימים]]<br /> *[[אחות התמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=&amp;id=79833&amp;tag=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D חדשות על פעילות הארגון] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תנועות נוער]]<br /> [[קטגוריה:פעילות נשית]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=155455 2014-01-16T17:58:43Z

<p>טראכט גוט...: /* הוצאה לאור */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אחות התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל הארגון]]<br /> ארגון '''אחות התמימים בארץ הקודש''' הוא תנועת נוער חב&quot;דית לבנות, המתקיימת במקביל לארגון [[את&quot;ה העולמי]], ופועלת להעשרה הידע החסידי וה[[התקשרות]] ל[[הרבי|רבי]] בקרב בנות התיכונים והסמינרים ברחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון הוקם בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי גברת יפה קדוש, כהמשך לאגודת [[אחות התמימים]] שנוסדה ב[[ריגא]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תרצ&quot;ו]], והוא מפעיל כיום כשמונים סניפים בקהילות חב&quot;ד ברחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון מפורסם במיוחד ביכולת ההתחדשות שלו, וברעיונות המקוריים והיצירתיים להציג את המשימות והדרישות בצורה קלילה ומזמינה, הוא מצליח לחדור בקלות לכל שכבות הגיל.<br /> <br /> ==פעולות הארגון==<br /> ===מבצעי לימוד עונתיים===<br /> ====מבצע הכנה לי' שבט====<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> ====הכנה לנסיעה לרבי====<br /> החל משנת [[תשס&quot;ז]], מקיים הארגון בפגרת הקיץ מבצע לימוד בשיתוף עם [[קרן דור דעה]] במטרה להקל את צבירת הכסף לרכישת כרטיס [[נסיעה לרבי]]. מבצעי הלימוד בתקופה זו של השנה מתאפיינים בשימת דגש מיוחד על לימוד משניות ו[[תניא בעל פה]], ובשינון שיחות בעניני גאולה ומשיח.<br /> <br /> היקף סכומי הכספים המחלוקים במסגרת מבצע זה, עשויים להגיע לעשרות אלפי דולרים בשנה, הממומנים בעיקרם על ידי הנגיד החסידי הרב [[שלום בער דרייזין]].<br /> <br /> ===ימי עיון בעניני גאולה ומשיח===<br /> מידי שנה מיים הארגון בסמיכות לכ&quot;ח ניסן כנס התעוררות והתחזקות בלימוד עניני משיח וגאולה ובהפצת בשורת הגאולה.<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===[[התוועדות|התוועדויות]] ארציות===<br /> במהלך השנה מתקיימות מספר התוועדיות ארציות על ידי פעילות הארגון.<br /> *התוועדות לשבות מבית חיינו - חודש חשוון.<br /> <br /> ===הוצאה לאור===<br /> הארגון מוציא לאור עלון חודשי עשיר, הכולל שיחות של הרבי, התוועדויות, סיפורים, הלכות, ומדורים להעצמת האישיות ולהעשרת הידע החסידי. העלון מכיל 8 עמודים ונכון לשנת [[תשע&quot;ד]] הפיק הארגון למעלה מ-70 עלונים.<br /> כמו כן, מדי שנה לקראת חג החנוכה ולעיתים בתאריכים נוספים יוצא לאור על ידי הארגון קובץ לימוד בנושאים חסידיים מגוונים.<br /> <br /> ===אחו&quot;ת סנטר===<br /> בחודש שבט [[תשע&quot;ב]] פתח הארגון מחלקה המרכזת שמות ופרטים של צעירות המוכנות לסייע לשלוחים ולמנהלי בתי חב&quot;ד ברחבי הארץ, מתוך מטרה להניע את בנות חב&quot;ד ברחבי הארץ לפעול בתוך המסגרות הקיימות, למנף את הפעילות, וליצור התאמה בין הדרישות והיכולות של הבנות לבין הצרכים של השלוחים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66458 דיווח באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ===קבוצות לנסיעה לרבי===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===ימי עיון בעניני גאולה ומשיח===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===שבת שכולה משיח===<br /> מידי שנה בחודשי החורף מקיים הארגון שבת אחדות לבנות התיכון והסמינרים, באווירה שכולה גאולה ומשיח. השבתונים מתקיימים בקמפוסים מפוארים ומופקים ברמה מקצועית, ומושכים אליהם קרוב לאלף משתתפות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בת מלך]]<br /> *[[אחות התמימים]]<br /> *[[אחות התמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=&amp;id=79833&amp;tag=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D חדשות על פעילות הארגון] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תנועות נוער]]<br /> [[קטגוריה:פעילות נשית]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=155450 2014-01-16T17:56:06Z

<p>טראכט גוט...: /* כנסי התעוררות והתחזקות בעניני גאולה ומשיח */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אחות התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל הארגון]]<br /> ארגון '''אחות התמימים בארץ הקודש''' הוא תנועת נוער חב&quot;דית לבנות, המתקיימת במקביל לארגון [[את&quot;ה העולמי]], ופועלת להעשרה הידע החסידי וה[[התקשרות]] ל[[הרבי|רבי]] בקרב בנות התיכונים והסמינרים ברחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון הוקם בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי גברת יפה קדוש, כהמשך לאגודת [[אחות התמימים]] שנוסדה ב[[ריגא]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תרצ&quot;ו]], והוא מפעיל כיום כשמונים סניפים בקהילות חב&quot;ד ברחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון מפורסם במיוחד ביכולת ההתחדשות שלו, וברעיונות המקוריים והיצירתיים להציג את המשימות והדרישות בצורה קלילה ומזמינה, הוא מצליח לחדור בקלות לכל שכבות הגיל.<br /> <br /> ==פעולות הארגון==<br /> ===מבצעי לימוד עונתיים===<br /> ====מבצע הכנה לי' שבט====<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> ====הכנה לנסיעה לרבי====<br /> החל משנת [[תשס&quot;ז]], מקיים הארגון בפגרת הקיץ מבצע לימוד בשיתוף עם [[קרן דור דעה]] במטרה להקל את צבירת הכסף לרכישת כרטיס [[נסיעה לרבי]]. מבצעי הלימוד בתקופה זו של השנה מתאפיינים בשימת דגש מיוחד על לימוד משניות ו[[תניא בעל פה]], ובשינון שיחות בעניני גאולה ומשיח.<br /> <br /> היקף סכומי הכספים המחלוקים במסגרת מבצע זה, עשויים להגיע לעשרות אלפי דולרים בשנה, הממומנים בעיקרם על ידי הנגיד החסידי הרב [[שלום בער דרייזין]].<br /> <br /> ===ימי עיון בעניני גאולה ומשיח===<br /> מידי שנה מיים הארגון בסמיכות לכ&quot;ח ניסן כנס התעוררות והתחזקות בלימוד עניני משיח וגאולה ובהפצת בשורת הגאולה.<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===[[התוועדות|התוועדויות]] ארציות===<br /> במהלך השנה מתקיימות מספר התוועדיות ארציות על ידי פעילות הארגון.<br /> *התוועדות לשבות מבית חיינו - חודש חשוון.<br /> <br /> ===הוצאה לאור===<br /> הארגון מוציא לאור עלון חודשי עשיר, הכולל שיחות של הרבי, התוועדויות, סיפורים, הלכות, ומדורים להעצמת האישיות ולהעשרת הידע החסידי. העלון מכיל 8 עמודים ונכון לשנת [[תשע&quot;ד]] הפיק הארגון למעלה מ-70 עלונים.<br /> <br /> ===אחו&quot;ת סנטר===<br /> בחודש שבט [[תשע&quot;ב]] פתח הארגון מחלקה המרכזת שמות ופרטים של צעירות המוכנות לסייע לשלוחים ולמנהלי בתי חב&quot;ד ברחבי הארץ, מתוך מטרה להניע את בנות חב&quot;ד ברחבי הארץ לפעול בתוך המסגרות הקיימות, למנף את הפעילות, וליצור התאמה בין הדרישות והיכולות של הבנות לבין הצרכים של השלוחים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66458 דיווח באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ===קבוצות לנסיעה לרבי===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===ימי עיון בעניני גאולה ומשיח===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===שבת שכולה משיח===<br /> מידי שנה בחודשי החורף מקיים הארגון שבת אחדות לבנות התיכון והסמינרים, באווירה שכולה גאולה ומשיח. השבתונים מתקיימים בקמפוסים מפוארים ומופקים ברמה מקצועית, ומושכים אליהם קרוב לאלף משתתפות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בת מלך]]<br /> *[[אחות התמימים]]<br /> *[[אחות התמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=&amp;id=79833&amp;tag=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D חדשות על פעילות הארגון] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תנועות נוער]]<br /> [[קטגוריה:פעילות נשית]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99&diff=152143 2013-11-02T19:23:25Z

<p>טראכט גוט...: הוספת פרט לגבי התמונה</p> <hr /> <div>[[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|אלפי השלוחים בתמונה קבוצתית בחזית [[770]] במהלך הכינוס בשנת תשנ&quot;ד]]<br /> '''כינוס השלוחים''' הינו כינוס בו מתכנסים כל שלוחי המלך די בכל אתר ואתר כדי לדון בבעיות העומדות בעת עבודת השליחות וכן בקבלת עצות ורעיונות איש מפי רעהו. כך החל למעשה כינוס השלוחים האזורי, כרעיון של כמה שלוחים מארצות הברית כדי לדון בדברים ואירועים העומדים על הפרק. הכינוס הראשון היה בשנת [[תשמ&quot;ג]].<br /> <br /> החל משנת [[תשמ&quot;ח]], מתקיים כינוס השלוחים במתכונתו הנוכחית ומשתתפים בו בכל שנה אלפי שלוחים המגיעים מכל רחבי העולם. במהלך הכינוס מתקיימות סדנאות בנושאים שונים המסייעים ל[[שליח]] בפעילויותיו השונות במקום מגוריו, אך עיקר הכינוס הוא החל משבת בצהריים, אז מתחילה ה[[התוועדות]] של [[הרבי שליט&quot;א]] [[מלך המשיח]], וכלה במוצאי שבת אז מתקיים '[[באנקט]]' מפואר בבית רבינו שבבבל - [[770]].<br /> <br /> בהתוועדות שקיים הרבי בשנת [[תשנ&quot;ב]] לכבוד כינוס השלוחים, הציב הרבי לשלוחים את המטרה וה[[שליחות]] העיקרית והאחת והיחידה שנותרה לדורנו זה: [[קבלת פני משיח צדקנו]] בפועל ממש.<br /> <br /> הכינוס מתקיים על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] שבראשותו עומד [[מזכיר|מזכירו]] של הרבי שליט&quot;א הרב [[שלום מענדל סימפסון]].<br /> <br /> == הבאנקט ==<br /> הבאנקט הינו אירוע הסיום של כינוס השלוחים העולמי. <br /> <br /> אחד האירועים המיוחדים בבאנקט הינו ה'רולקול', בו קמים השלוחים על-פי הכרזת המנחה את מקום שליחותם, כשבסיומו של ה'רולקול' פורצים השלוחים בשירה וריקודים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.kinus.info אתר כינוס השלוחים]<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=72659 כינוס השלוחים העולמי תשע&quot;ג], כתבה מסכמת {{אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br /> [[קטגוריה:כינוסים]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94&diff=111343 2011-08-15T11:28:49Z

<p>טראכט גוט...: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[תמונה:הקריאה והקדושה.jpg|left|thumb|250px|&quot;הקריאה והקדושה&quot;]]<br /> '''הקריאה והקדושה''', הינו ביטאון בשפת ה[[אידיש]], שהופיע בין השנים [[תש&quot;א]] - [[תש&quot;ה]], ויצא לאור על ידי [[קה&quot;ת]]. <br /> ==הירחון==<br /> הירחון החל לצאת לאור בחודש [[תשרי]] [[תש&quot;א]], וגליונו האחרון יצא לקראת חודש [[אלול]] [[תש&quot;ה]]. צורת העיתון ומדוריו השונים נשארו כמעט ללא שינוי מהגליון הראשון ועד האחרון.<br /> <br /> בהקריאה והקדושה התפרסמו באורח קבע [[מאמר]]ים [[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש]] מכ״ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], וכמו כן ארבעת ה&quot;קול קורא'ס&quot; המפורסמים. בנוסף לכך התפרסמו מדורים שונים, ביניהם: תרגום ה[[תניא]] ל[[אידיש]], פירוש תפלה, מן התנ&quot;ך, פירוש על ההפטרות, 'אותיות פורחות', 'תשובות לשאלות', מאמרים שונים, והמדור המפורסם 'שיחת חולין בטהרה', המוכר לכולם עקב כך שנכתב (בשונה משאר המדורים) ב[[לשון הקודש]].<br /> <br /> בראש החוברת הראשונה נכתבו המילים: &quot;אונטער דער לייטונג און מיט דער באטהייליגונג פון אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש״, היינו שהעיתון יוצא תחת פיקוחו ובהשתתפותו האישית של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ. אך מיד בחוברת השניה הדבר שונה, ובמקום זאת נדפס: &quot;מיט דער גוטהייסונג און ברכה פון אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש&quot; - &quot;באישורו ובברכתו&quot; אך לא יותר מכך, וכך נדפס גם בכל שישים החוברות הבאות.<br /> <br /> בהזדמנות מסיומת אמר [[הרבי]] לר' [[אברהם פריז]], שעבד יחד עם הרבי על ההוצאה לאור של גליונות ה&quot;הקריאה והקדושה&quot;: &quot;באם הצלחנו 'לגרד' את ה'עולם' - מלשון 'העלם והסתר' - עם חוברות אלו - הרי הצלחנו במטרתם. אך באם הדבר לא 'הזיז' לאיש - הרי הפסדנו את המערכה מראשיתה...&quot;.<br /> <br /> ==העורך==<br /> במדורים השונים של הירחון מופיעים שמות הסופרים: איש יהודי; הרב מאיר; ג. זרחי; י. סגל; בן ישראל וכיוצא באלו. יש שרצו לייחס אחדים מהם אל הרבי הריי&quot;צ בעצמו, ואחרים אל חתנו - [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. ויש שאמרו, שאינם אלא של העורך הכללי עלום השם.<br /> <br /> בשעה שהתחיל להופיע ירחון &quot;הקריאה והקדושה&quot; בהעלמת שם העורך, הבחין מאן דהוא, כיצד מדי חדש בחדשו מגיע אדם בלתי מוכר ל-[[770]], נכנס הישר למשרדו של ה[[רבי]], יושב שם משך זמן, וחוזר כלעומת שבא מבלי לומר מילה לעוברים ושבים, כאשר תמיד, כחלוף ימים מספר מהביקורים המסתוריים, יוצא לאור הירחון &quot;הקריאה והקדושה&quot;.<br /> <br /> הסקרנות גדלה, עד שאחד התלמידים החליט לעקוב אחרי האיש, כשיבא בפעם הבאה.<br /> <br /> בביקורו הבא של האיש, לאחר שיצא מחדרו של הרבי, נכנס לתחנת הרכבת, ואחריו אותו תלמיד. כך נסעו השניים במשך מספר שעות ברכבת התחתית, כשכל חצי שעה מחליף האיש המסתורי את הקרון או את המסלול, והתלמיד אחריו, לבסוף ניגש האיש לתלמיד ואמר לו: &quot;האמנם רצונך שנשב כך שנעו ברכבת במשך כל היום? הרי כל זמן שלא תניחני לנפשי לא ארד מהרכבת&quot;...<br /> <br /> כך נפטר אותו אדם מהתלמיד, ותעלומת זהותו נשארה כמו שהיתה, אז, ובמשך השנים הבאות.<br /> <br /> שנים מאוחרות יותר התברר כי הי' זה איש בשם אהרן ה. הירש הלוי, שהי' עורכו של השבועון היידי &quot;דאס אידישע ליכט&quot; - &quot;וועכענטליכע זשורנאל פאר חיזוק הדת&quot; שהופיע במשך שנים רבות בניו יורק תחת שמו האמיתי של העורך.<br /> <br /> לימים הסתבך בקשיים כספיים ופשט רגלו. כתוצאה מכך החליט לשנות את שמו מאהרן ה. הירש ל&quot;אהרן ה. לעויט&quot; (להיותו לוי). ובנוסף לכך הסתיר את זהותו מעיני האנשים.<br /> <br /> כשהגיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ ל[[ארצות הברית]], בשלהי חורף [[ת&quot;ש]], והחליט להוציא לאור באמריקה עתון ליהדות החרדית ע&quot;פ רוח [[חב&quot;ד]], מצא לו שותף מתאים בעורכו של העתון &quot;דאס אידישע ליכט&quot;, ומעטמים מובנים - גם שותף סודי.<br /> <br /> וכך הופיע הירחון &quot;הקריאה והקדושה&quot; במשך חמש שנים, שלאחרי עיון בשני העתונים הנזכרים אפשר למצוא שויון מסוים.<br /> <br /> ==קול קורא==<br /> <br /> על דפי ירחון זה הכריז רבנו - ליהדות העולמית בכלל, ויהודי אמריקה בפרט - על תנועת &quot;[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]&quot; בארבעת ה”קול קורא” הידועים.<br /> <br /> ב&quot;קול-קורא&quot; אלו בישר ליהודי התפוצות כי עומדים אנו ערב ה[[גאולה]] השלימה. דגש מיוחד הניח על הצורך באמונה חזקה ואיתנה שהייסורים הינם חבלי משיח, ואמר שהם יכולים להיות קלים בהרבה על ידי [[תשובה]] אמיתית.<br /> <br /> ארבעת ה&quot;קול קורא&quot; התפרסמו בעיתונות היהודית בכלל, ובעיתון &quot;הקריאה והקדושה&quot; בפרט, והופצו בדרכים שונות בקרב הציבור היהודי וגרמו להתעוררות רוחנית אדירה, וציפייה אמיתית לגאולה השלימה. ב&quot;קול־קורא&quot; אלו טבע גם את הסיסמא הידועה &quot;[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]&quot;, ואף ביקש לקבוע את צמד המילים &quot;לאלתר לגאולה&quot; כסיסמת פתיחה לכל שיחה יום חבר או ידיד.<br /> <br /> ארבעת ה&quot;קול קורא&quot; תורגמו בשעתו לעברית על ידי המשורר העברי אברהם שלונסקי, שגוייס לעניין על־ידי הרה&quot;ח ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז]].<br /> <br /> מאמרים רבים התפרסמו בעיתונות הכללית והיהודית של אותם ימים בעקבות ה'קול־קורא' שעוררו הדים בכל רחבי תבל, רובם תמכו, ומיעוטם התנגדו.<br /> <br /> ==&quot;אותיות פורחות&quot;==<br /> [[תמונה:&quot;אותיות פורחות&quot;.jpg|left|thumb|250px|&quot;אותיות פורחות&quot;]]<br /> בין מאות דפי &quot;הקריאה והקדושה&quot; מופיעות עשרות פעמים 'אותיות פורחות'. הי' זה שורת מילים עבריות, הנראות כחסרות משמעות לכאורה. אבל בהם היו טמונים נבואות שמיימיות, אשר רובן הגדול לא פוענח עדיין עד עצם היום הזה. <br /> <br /> אחד מהם פיענוחו ב&quot;הקריאה והקדושה&quot; של חודש [[תמוז]] [[תש&quot;ד]] תחת הכותרת &quot;אנחנו ידענו את זה&quot;.<br /> <br /> בי&quot;ג סיון אותה שנה, הודיעו כוחות בנות הברית על כוונתם לפלוש לאירופה הכבושה בידי הצורר הנאצי. כעבור יום וחצי, בט&quot;ו ב[[סיון]], התבצעה הפלישה בפועל.<br /> <br /> יחידי סגולה ידעו, שההחלטה הסופית על הפלישה התקבלה כבר חודשיים לפני כן, באמצע חודש ניסן, אבל &quot;אנחנו&quot; זועקת כותרת הקריאה והקדושה, ידענו זאת הרבה הרבה קודם לכן...<br /> <br /> שלוש שנים קודם לכן, [[סיון]] [[תש&quot;א]], במסגרת המדור &quot;אותיות פורחות&quot; — הופיעה הנבואה המרעישה. ב[[שבט]] [[תש&quot;ד]] התפרסמה הנבואה שוב, והפעם כשהיא מוצפנת בראשי תיבות (אותיות הפוכות). את ראשי התיבות פותח עורך הקריאה והקדושה בגליון חודש [[תמוז]] [[תש&quot;ד]], ובהן מתגלה נבואה מדהימה המתארת את התאריך המדויק בו תתקבל ההחלטה הגורלית, ואילו את צופן המפתח של האותיות פורחות עצמן, הוא משאיר כחידה, חידה שלא נפתרה עד עצם היום הזה.<br /> <br /> ראשי התיבות הם באידיש, ותוכנם בתרגום חופשי: מהפכות עולם יחלו בקרוב, והרבה! אבל הבשורה על פתיחתם תהי' בסביבות ערב [[פסח]], שנה זו. בעצם, זה יהי' בשלושה עשר ב[[ניסן]]: &quot;הפלישה עומדת להתבצע! היא מחכה בחזית!&quot; זה ודאי יהי׳ ה&quot;כי יום נקם בלבי ושנת גאלי באה!&quot; הדמוקרטי' שלנו (בנות הברית) תחל לגלות אז למחצה את סוד הפלישה שהיא מתכננת, נם אם היא בהיקף קטן ומאוד לא ברור!<br /> <br /> ==נבואת הרבי הריי&quot;צ על שטפונות המים==<br /> <br /> הי' זה לאחר רעידת האדמה בעוצמה שהתרחש בסיון [[תשס&quot;ח]] באזור דרום-מזרח אסיה, שכתוצאה מכך שטפו את חופי מזרח הודו ומערב אינדונזיה ותאילנד גלים בגובה של עד 36 מטר. גלים אלו גבו את חייהם של כ-280 אלף בני אדם ופצעו רבבות אחרים. למעלה ממיליון אנשים נותרו חסרי בית בעקבות האסון. יש הסבורים שמספר הנספים היה גדול מ-300 אלף. - ה'צונאמי'.<br /> <br /> מצאו אז כי ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;, תמוז תש&quot;ד, נכתב מאמר תחת השם ג' זרחי על פרק צ&quot;ג בתהילים, בו מנבא הרבי הריי&quot;צ על השטפונות שיהיו בעולם כהכנה לגאולה: &quot;הקב&quot;ה יתעלה על ידי כך שהוא ירעיש (אויפשטורמען) את הנהרות קודם הגאולה צריך להבין מכך שהנהרות השוצפים הם יביאו שינוי גדול בעולם כמו למשל ישטפו מדינה שלימה או את חלקה הגדול, וזה יביא שינוי במוחות האנושות על ידי שהם יראו בכך עונש אלוקי. ואולי זה באמת ישנה את כל העולם הפולטי, על ידי שרשת של מאורעות שיהיו כתוצאה ישירה מהמדינה שנשטפה. על כך פנים קודם הגאולה יהיה שטפון מים עצום&quot;.<br /> <br /> המאמר כל-כך אקטואלי למצב של ה'צונאמי', עד שאין צורך בעיבודים והשוואות!<br /> <br /> ==&quot;הקריאה והקדושה&quot; ומשיח==<br /> על רקע נבואות שמיימיות אלה, שחזרו ונשנו בגיליונות &quot;הקריאה והקדושה&quot;, כל פעם בסגנון נבואי כזה או אחר - מסופר הסיפור הבא:<br /> <br /> פעם שאל הרבי הריי&quot;צ את חתנו, הרבי , מה אומר העולם על &quot;הקריאה והקדושה&quot;? הרבי ניסה להתחמק מלהשיב, אולם לאחר שהרבי הריי&quot;צ שאל שוב ושוב, ענה הרבי שהעולם אומרים שהרבי הריי&quot;צ רומז על עצמו שהוא ה[[משיח]]... הגיב הרבי הריי&quot;צ ואמר: נו, העיקר שמדברים על משיח...<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> סדרת הגליונות צולמו ונסרקו, והם מופיעים באתר &quot;[[היברו בוקס]]&quot;. בשנים האחרונות נדפסו כל הגליונות יחד בספר עב כרס. במשך השנים תורגמו עשרות כתבות מ&quot;הקריאה והקדושה&quot; ל[[לשון הקודש]] ונדפסו ב[[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/12154 ירחון &quot;הקריאה והקדושה&quot;]<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54667 ה&quot;קול קורא&quot; הראשון ומאמר שהתפרסם על כך בעיתון 'הצופה']<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21135 חיבור מעורר ענין שנתפרסם בירחון &quot;הקריאה והקדושה&quot; לקראת חג השבועות תש&quot;ב]<br /> * [http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1755 נבואת הרבי הריי&quot;צ על שטפונות המים]<br /> <br /> [[קטגוריה:גליונות ועלונים]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=111096 2011-08-08T17:49:47Z

<p>טראכט גוט...: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:יהושע דובראווסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יהושע דובראווסקי]]<br /> הרב '''יהושע דובראווסקי''' ע&quot;ה הי' מהשורה הראשונה של הסופרים ה[[חב&quot;ד]]יים בדורנו.<br /> <br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ח]] בעיירה [[נעוועל]], לאביו הרב אליעזר ליפא דובראווסקי.<br /> <br /> בצעירותו התחנך בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות ב[[ברית המועצות]], לאחר-מכן נישא לרעייתו אסייא (אוסנת), בתו של הרה&quot;ח הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]].<br /> <br /> התיישב ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> עם הקמת [[אלגמיינר ז'ורנאל]] בשנת [[תשל&quot;ב]] הצטרף למעגל הכותבים בעיתון ופירסם שם באופן קבוע מפרי עטו. בשנים האחרונות פורסמו יצירות אלו ב[[לשון הקודש]] ב[[שבועון בית משיח]], בתרגומו של ר' [[אסף פרומר]].<br /> <br /> בשנים הראשונות ערך את [[לקוטי שיחות]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] צורף לועד הנהלת [[קופת רבינו]].<br /> <br /> בהוראת [[הרבי]] החל בכתיבת הסדרה [[אלה תולדות פרץ]] - על תולדותיו של ה[[משפיע]] ר' [[פרץ מוצ'קין]], פרקים ממנו תורגמו ללה&quot;ק ופרסמו בבית משיח.<br /> <br /> נפטר לאחר מחלה קשה בערב [[ראש חודש]] [[סיוון]] [[תש&quot;ע]].<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45941 לקריאת כתבה מפרי יצירותיו בנושא: יום העצמאות]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=34410 לקריאת כתבה מפרי יצירותיו בנושא: קנאות מעושה]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47 לקריאת כתבה מפרי יצירותיו בנושא: רבי]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דים|דוברבסקי]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F)&diff=111095 2011-08-08T17:44:54Z

<p>טראכט גוט...: /* חלקים ומוספים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:שער בית משיחPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|שער אחד הגיליונות]]<br /> '''שבועון בית משיח''', הינו מגזין שבועי להפצת בשורת הגאולה המופץ באלפי עותקים ברחבי העולם. מלבד זאת מופיע העיתון בגירסה מקוונת באתר [[חב&quot;ד אינפו]].<br /> <br /> בגיליון מגוון של כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים וחדשות. מפעם לפעם העיתון מביא חשיפות מרעישות, ומסמכים וכתבי יד מאדמו&quot;רי חב&quot;ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו על פי הגדרת המוציא לאור היא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]).<br /> <br /> העיתון החל לצאת בחודש מנחם אב [[תשנ&quot;ד]], בעקבות שינוי בקו שנקט ה[[עיתון כפר חב&quot;ד]]; הסרת ה&quot;[[יחי]]&quot; מעמוד השער (למרות החלטה של ועד רבני אנ&quot;ש שלא להסירה{{הערת שוליים|[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום המכתב] בו כותב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] למערכת שבועון כפר חב&quot;ד כי: &quot;ענין הדפסת יחי אדוננו וכו' כמו שהי' עד היום בעיתון כפר חב&quot;ד, הוחלט ע&quot;ד הרוב לא לשנות ולהמשיך להדפיס כן גם עתה ללא שינויים&quot; {{תמונה}}}}), הפסקת העיסוק בנושאי זהות [[משיח]] וזלזול בחסידים שהמשיכו להאמין בחייו הנצחיים של הרבי. בעקבות כך אף הופסקה כתיבתם של כותבים קבועים אשר פירסמו מאמרים שבועיים או לעיתים.<br /> <br /> הגיליונות הראשונים היו דומים יותר לגיליונות [[גיליון בית חיינו|בית חיינו]] שהיו יוצאים בתקופות שונות, ובהם דיווחים על הנעשה ב- [[770]]. עם הזמן התפתח הגיליון הדק, לגיליון גדוש בכתבות ראיונות וחשיפות מהמדריגה הראשונה. בשנת [[תשנ&quot;ו]], בעקבות שינויים בהנהלה (כניסתם של עורכים חדשים והשפעת הנגיד ר' [[רחמים אנטיאן]]), התבסס העיתון; הן מבחינה השקפתית והן מבחינה כלכלית.<br /> <br /> ==חלקים ומוספים==<br /> * הגיליון מחולק לשניים; החלק הראשון המהווה את רוב הגיליון, הוא בעברית וכולל בתוכו גם מוסף לילדים [[במחנה צבאות השם]] והחלק השני הוא באנגלית.<br /> <br /> * עטרת חיה - מוסף חודשי ל[[נשים]].<br /> <br /> * [[התמים]] - מוסף שיצא מידי חודשיים, עבור ה[[תמימים]]. הפסיק לצאת בשנת [[תשס&quot;ו]] ובחודש [[תשרי]] [[תש&quot;ע]] חזר לראות אור.<br /> <br /> ==מערכת בית משיח==<br /> <br /> *מו&quot;ל: הרב [[מנחם מענדל הענדל]], יו&quot;ר [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]]<br /> *עורך ראשי: הרב [[שלום יעקב חזן]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]], מטובי הכותבים וחוקרי ההיסטוריה החב&quot;דיים. מעורכי סדרת ה[[אגרות קודש]] ספרי [[מאמרי חסידות]] ועוד.<br /> *עורך ב[[ארץ הקודש]]: הרב [[מנחם זיגלבוים]]. הוציא לאור עד עתה עשרות ספרי סיפורת וביוגרפיה.<br /> *רכז מערכת ומנהל מחלקת עיצוב: הרב [[אברהם רייניץ]]. הוציא לאור ספרים.<br /> *כותבים קבועים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסף קרסיק]], הרב [[יעקב שמולאביץ]], הרב [[שניאור זלמן ברגר]], הרב [[אסף חנוך פרומר]] (א. אברהם), הרב [[שבתי וינטרוב]] (שי גפן), ר' נתן אברהם, ר' מנחם מענדל ערד, הרב [[נפתלי אסטולין]], הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[הלל זלצמן]], הרב [[זלמן חנין]] ועוד.<br /> *כותבים בעבר: הרב [[יהושע דובראווסקי]], הרב [[חיים אשכנזי]], ר' [[משה סלונים]], הרב [[יצחק גנזבורג]], ר' [[שמואל קראוס]] ועוד.<br /> <br /> ==סדרות מיוחדות==<br /> <br /> במשך השנים הופיעו ומופיעים ב&quot;בית משיח&quot; סדרות מיוחדות ופופולריות:<br /> <br /> *זכרונות ר' [[יצחק גנזבורג]] - בעריכת [[אברהם ישעיה רייניץ]]. נדפסו לאחר מכן בספר &quot;[[חייל בשירות הרבי]]&quot;.<br /> *זכרונות הרב [[יצחק מישלובין]].<br /> *המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] - (סדרות שונות).<br /> *[[אלה תולדות פרץ]] - מאת הרב [[יהושע דובראווסקי]] על המשפיע ר' [[פרץ מוצ'קין]].<br /> *תולדות הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] מאת [[מנחם זיגלבוים]] (בתום הסדרה הודפס [[מרומם ואיש עלייה|בספר]]).<br /> *זכרונות הרב [[חייקל חאנין]] מאת בנו הרב [[שניאור זלמן יצחק יהושע חאנין]].<br /> *[[חב&quot;ד בשואה]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].<br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בילדותו מאת [[מנחם זיגלבוים]] (הודפס כספר &quot;הנסיך השישי&quot;).<br /> *מדינות המלך - [[בתי חב&quot;ד]] בדרום אמריקה מאת ר' בן ציון ששון.<br /> *קשרים של רבנים ואדמו&quot;רים עם הרבי - מאת הרב [[שלום בער וולפא]] (חלק הודפס בשנית בספר [[שמן ששון מחבריך]]).<br /> *גדולי ישראל והגאולה - סקירה על גדולי ישראל בדורות עברו והקשר המיוחד שלהם לגאולה, מאת יהושע קעניג.<br /> *ביקור הרבי הריי&quot;צ באמריקה - מאת שניאור זלמן ברגר.<br /> * זכרונות הרב [[הלל זלצמן]].<br /> <br /> == מדורים ==<br /> <br /> *דבר מלכות - [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> *הפרשה החסידית - ליקוט דברי [[רבותינו נשיאנו]] על הפרשה. בעריכת הרב [[שלום יעקב חזן]].<br /> *[[מאוצר המלך]] - כתבי יד מאוצר המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]] ומקורות נוספים. יצא לאור בספר.<br /> *&quot;לוח שבועי&quot; - זמני השבוע ומורה שיעור ל[[רמב&quot;ם (תקנה)|רמב&quot;ם היומי]].<br /> *דבר המערכת - נכתב על ידי העורך המייסד - הרב [[שלמה הלפרן]].<br /> *[[התוועדות]] [[חסיד]]ותית - סיפורים מ[[ר' מענדל]] פוטרפס עם מסרים חסידיים אקטואליים - הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> *סיפורים מ[[בית חב&quot;ד]] - הרב [[יעקב שמולאביץ]].<br /> *&quot;סיפור חיים&quot; של בעלי תשובה - נתן אברהם.<br /> *&quot;הגות וואך&quot; - מאמרי הגות שבועיים מאת א. אברהם (הרב [[אסף חנוך פרומר]]).<br /> *&quot;פנסאי בעיר&quot; - פעילותם הבלתי רשמית של שלוחים במקומותיהם מאת ש. מלאכי.<br /> *&quot;שולחן שבת&quot; - מאמרים בקבלה ובחסידות מאת הרב [[יוסף קרסיק]] - יצא לאחר מכן בכמה ספרים בשמות שונים.<br /> *&quot;יומנו של [[תמים]] ב[[770]]&quot; - יומן יומי מהמתרחש ב[[770]], נכתב בכל שנה על ידי א' מתלמידי הקבוצה.<br /> *[[שלימות הארץ]] - מאת דובר [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]], [[שי גפן]].<br /> *&quot;מהנעשה והנשמע&quot; - מדור חדשות, באדיבות אתר החדשות [[חב&quot;ד אינפו]].<br /> *&quot;חסידים איין משפחה&quot; - מדור שמחות ב[[אנ&quot;ש]].<br /> <br /> == חשיפות במשך השנים ==<br /> <br /> *תמונה נדירה של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].<br /> *תמונה נדירה של [[הרבי]] באוניברסיטה בברלין - על ידי ר' [[דניאל גולדברג]].<br /> *[[ההתייסדות אגודת ישראל]] - חיבור מיוחד שחיבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] (גליון 388).<br /> *שיקום ה[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ב[[ליובאוויטש]] - על ידי הרב [[דוד אבא גורביץ]] ובנו בן התשע.נחשף על ידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 394).<br /> *גלותם לצ'אילי של [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. נחשף על ידיהרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 427).<br /> *לקט מכתבי הרב [[אברהם שניאורסון]] לביתו [[הרבנית נחמה דינה]] - ביניהם ההצעה ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] יעבור לגור ב[[ארצות הברית]] - כבר בשנת [[תר&quot;צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]]. (גליון 433).<br /> *מסמך סודי שנשלח מהק.ג.ב. המקומי למרכז שלו ב[[לנינגרד]] בנגע להצתת בית כנסת [[חב&quot;ד]] מלחובקה ב[[תש&quot;כ]]. נחשף על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 509).<br /> *חילוץ כתבי היד של [[רבותינו נשיאנו]] אשר היו ביד [[חסיד]]ים ב[[רוסיה]] - על ידי הרב [[הלל זלצמן]]. נחשף על ידי הרב [[אברהם רייניץ]]. (גליון 601).<br /> *סקירה על פעולות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. נחשף מ[[גנזך המדינה]] על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 615).<br /> * המחתרת - סיפורה של המחתרת החסידית בישיבת אתרי. מאת הרב [[יעקב שמולאביץ]] - חבר המחתרת.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/hashavua.pdf גליון בית משיח השבועי בעברית] {{PDF}}<br /> *[http://beismoshiach.org/_pdf/current.pdf גליון בית משיח השבועי באנגלית] {{PDF}}<br /> *[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf ארכיון בית משיח בעברית]<br /> *[http://beismoshiach.org/pdf.htm ארכיון בית משיח באנגלית]<br /> *[http://chabad.info/bmnew/index.php האתר החדש של שבועון בית משיח בעברית]<br /> *[http://chabad.info/bm/index.php האתר הישן של שבועון בית משיח בעברית] <br /> *[http://www.beismoshiach.org/ האתר החדש של שבועון בית משיח באנגלית]<br /> *[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=ee_ האתר הישן של שבועון בית משיח באנגלית]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;string=tag_%E1%E9%FA%20%EE%F9%E9%E7 כתבות מתוך שבועון בית משיח] {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:גליונות ועלונים]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=110815 2011-08-02T10:13:33Z

<p>טראכט גוט...: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ביחידות כללית לגבירים]]<br /> '''יחידות''' הוא מושג ב[[חסידות]] שפירושו יחידות עם האדמו&quot;ר. החסיד נכנס לחדרו הפרטי של הרבי ומקבל הוראות אישיות וברורות להמשך [[עבודת השם]] שלו ותשובות לשאלותיו.<br /> <br /> נהוג כי במהלך היחידות החסיד לא יושב ולא מושיט את ידו לרבי, למרות שהרבי מושיט לו את ידו שלו.<br /> <br /> ב[[דור השביעי]] נערכו היחידויות עם [[הרבי]] שלוש פעמים בשבוע - בימים ראשון, שלישי וחמישי. כל סדרת פגישות כזו החלה זמן קצר לאחר תחילת הלילה ונמשכה שעות ארוכות. לעיתים קרה שהמבקר האחרון היה יוצא מחדרו של הרבי לאחר עלות השחר.<br /> <br /> משך הפגישות השתנה מאדם לאדם. היו שזכו לשהות במחיצת הרבי דקות בודדות בלבד, אך כל מי שזכה להיכנס ל'יחידות' חש בלי קשר למשכה, כי במהלכה הרבי קשוב כל-כולו לבעיותיו ומאזין בצורה ממוקדת להפליא לבקשתו ולסיפור צרכיו, ויהיו אישיים ככל יהיו.<br /> <br /> ==הכנה ליחידות==<br /> כשחסיד חב&quot;ד מתכונן להכנס לרבו ליחידות, לגלות לפניו מכאובי נפשו הרוחניים ולבקש מהרבי עצה ותושיה בדרכי עבודת השם - הרי כהכנה לזה מיטהר ומתקדש החסיד ועורך [[חשבון נפש]] נוקב ממעמדו ומצבו הרוחני ומתעורר מנקודת לבו לתשובה, לצאת מחילוניותו היום-יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים. תוך כדי התעמקות המחשבה בענינים אלה מתפרץ מלבו ניגון רגשי הנותן ביטוי למצב נפשו. ניגון כזה נקרא בפי החסידים &quot;[[ניגון של יחידות]]&quot; (מתוך [[ספר הניגונים]]).<br /> <br /> ==יחידות כללית==<br /> [[תמונה:יחידות כללית.jpg|left|thumb|250px|גלופת עץ המתארת יחידות כללית של [[הרבי]] ב-[[770]]]]<br /> אחרי חודש תשרי [[תשמ&quot;ב]], נפסקה קבלת אנשים ל&quot;יחידות פרטית&quot; כליל (למעט יחידי סגולה עסקנים ומזכירים, ומאז ה&quot;יחידות כללית&quot; היתה לסדר קבוע. <br /> <br /> ב&quot;יחידות כללית&quot;, נכנסים עשרות חסידים יחד לבית המדרש, והרבי אומר לפניהם שיחה. גם שעת [[התוועדות|ההתוועדות]] הינה זמן של 'יחידות'. הרבי התייחס למעמד זה כאל יחידות פרטית ממש וכמה פעמים, כשביקש חסיד להיכנס ליחידות אמר לו הרבי כי המעמד הזה הוא יחידות פרטית לכל דבר, ואף מעבר לכך.<br /> <br /> בדרך כלל חולקו קבוצות הנכנסים ל'יחידות כללית' לקטגוריות. יחידות לחתנים וכלות, יחידות לבר מצוה, יחידות לתלמידי הישיבה, יחידות לאורחים, יחידות לבעלי אמצעים ותומכי חב&quot;ד, יחידות ל[[שלוחים]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *'''[[ספר היחידות]]''' מלוקט משחותיהם וממאמריהם של רבותינו נשיאי חב&quot;ד לדורותיהם, נלקט ונערך על ידי [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[כפר חב&quot;ד]] [[תשמ&quot;ט]]. <br /> <br /> *'''פנים אל פנים ממקור הברכות''', פורסם [[התמים (בית משיח)]], גליון ל&quot;א, [[תשרי]] [[תש&quot;ע]], מאת [[ישראל יהודה]].<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62330 חסידים מספרים על הרגע המיוחד בחייהם] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21281 גלריית תמונות מהרבי ביחידות]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46884 יצירת אמנות ב- 62 אלף דולר: היחידות] - כתבה על גלופת העץ המתארת יחידות כללית - {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62694 [[יחידות כללית]] בשפה הצרפתית], ט&quot;ז תמוז ה'תשמ&quot;ג{{וידאו}} - {{אינפו}} <br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br /> [[קטגוריה:עבודת ה']]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%92%D7%95%D7%99%D7%9D&diff=108674 2011-06-19T13:14:49Z

<p>טראכט גוט...: הגהה- מילה חסרה</p> <hr /> <div>ה[[ניגון]] '''הרנינו גוים עמו''' מקורו בעיר [[נעוועל]] שב[[רוסיה]] והובא לרבי בשנת תשכ&quot;ט ע&quot;י ר' [[פרץ חן (ברמ&quot;ש)|פרץ חן]], ותוכנו הוא, הבעת תקווה ו[[בטחון]] כי ה' ייתן לנו [[שפע]], למרות שאין לנו &quot;מזומנים&quot; ([[תורה]], [[עבודה]], [[מצוות]] ו[[מעשים טובים]]) לשלם בתמורה. אך בחסדו יתברך יתן ב&quot;הקפה&quot;.<br /> <br /> מילות הניגון: {{ציטוטון|וואס זאל מען זארגען, וואס וועט זיין מארגען, אז דער שיינקער וויל אונז בארגען, עס וועט דאך זיין, בראנפען אדער ויין, נעמען מיר א קעלעשיק אריין. הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו}}.<br /> <br /> בתרגום מ[[אידיש]]: למה לנו לדאוג, מה יהיה מחר, אם המוכר יתן לנו בהקפה, הרי יהיה, יי&quot;ש או יין, אנו לוקחים פנימה (=נשתה).<br /> <br /> הניגון נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שניאור זלמן הלוי לוין]] מ[[כפר חב&quot;ד]], כפי שקיבלו מאביו ר' גרשון (דוב) בער דוד אבלי'ס מהעיר נעוועל.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון רנ&quot;ב ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=157 לשמיעת הניגון בביצוע מקהלת ניחח (קלטת 15)]<br /> *[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1168 לשמיעת הניגון בביצוע יוני שלמה]<br /> [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=100118 2011-03-18T01:52:48Z

<p>טראכט גוט...: /* חברי הועד */</p> <hr /> <div>'''ועד להפצת שיחות''' תפקידו הוא לערוך, להדפיס ולהפיץ את [[שיחה|שיחותיו]] המוגהות של [[הרבי]], הועד הוקם בשנת [[תשכ&quot;ז]], ועד היום פעיל בהפצת שיחות של הרבי ועריכת ספרים חדשים.<br /> <br /> == חברי הועד ==<br /> <br /> בראש המערכת עומדים הרב [[נחמן שפירא]] והרב [[יעקב לייב אלטיין]], חברי המערכת הינם הרב [[אלימלך צוויבל]], הרב [[אלכסנדר סנדר פיקרסקי]] והרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]. בכמה שנים גם עזרו הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] והרב [[דוד אולידורט]].<br /> חברים נוספים של הוועד, והממונים על ההוצאה לאור הם הרבנים [[שניאור זלמן חאנין]] והרב [[שלום יעקבסון]].<br /> <br /> הספרים העיקריים עליהם עבדו הועד הינם ספרי ה[[לקוטי שיחות]]. ספרי הליקוטי שיחות הודפסו בהתחלה בתור 'ליקוט שבועי' ולאחר שהצטבר כמות של שיחות הראויים להוות ספר, הוציאם הועד לאור. עריכת השיחות נעשתה על ידי הועד, הועד לקח שיחה שהרבי אמר (או כמה שיחות יחד) וערכם לשיחה אחת עם מראי מקומות והערות, לאחר שהרבי היה [[מוגה|מגיה]] את השיחות היו השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות.<br /> <br /> == הקמת הועד ומהותו ==<br /> הגהת השיחות של הרבי החלה לראשונה לקראת [[חג השבועות]] [[תשי&quot;ח]], הרבי הסכים להגיה שיחה על מנת שיוכלו לחזור עליה בבתי כנסיות, במסגרת ה[[הקהלת קהילות]]. היוזמים היו [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]]. בתחילה עבדו על השיחות ר' [[אוריאל צימר]] (חלקים א'-ב') ור' [[יואל כהן]] (חלקים ג'-ד').<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] קרא ר' [[בן ציון שם טוב]] למספר בחורים וביקש מהם לקחת את האחריות על הפצת שיחותיו של הרבי. כאשר ניגש ר' בן-ציון למזכירו הראשי של הרבי ומנהל ה[[מרכז לענייני חינוך]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], הוא קיבל את הרעיון בחיוב, אך הבהיר לו שהיות ומדובר במוסד עצמאי שאינו שייך להוצאת הספרים [[קה&quot;ת]], לכן פעילותו לא תתוקצב על-ידי המרכז לענייני חינוך שאחראי גם על הוצאת קה&quot;ת. גם זכות הדפסת ארבעת הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, שבעבר הודפסו על-ידי צא&quot;ח ניתנה אחר-כך לועד שהוקם. כך גם רכישת השיחות היו במשרדי הוועד, ולא בחנות קה&quot;ת.<br /> <br /> כאשר הכניסו דוגמא לדף השער של החוברת לרבי, סימן הרבי להוסיף את סמל קה&quot;ת על שער החוברת, ואף את ה[[שערי הספרים של רבותינו נשיאנו|שער]] המיוחד של הרבי. כלומר, למרות שהשיחות יצאו לאור על-ידי הועד להפצת שיחות, שהוא מוסד עצמאי, בכל זאת, הורה הרבי להשתמש בחותמת קה&quot;ת (במשך השנים זכו לכך מוסדות נוספים כמו '[[ועד שיחות באנגלית]]' '[[היכל מנחם]]' ועוד.<br /> <br /> ר' [[יואל כהן]] עמד בראש הועד עד שנת [[תשל&quot;ז]].<br /> <br /> == הוצאה לאור ==<br /> <br /> [[קובץ:תהלות מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התהילים תהלות מנחם]]<br /> הועד מחזיק בית דפוס המנוהל על ידי ר' משה שגלוב, עד לאחרונה בית הדפוס היה ממוקם בקומה העליונה של [[770]], לאחרונה עבר הדפוס למקום אחר ב[[קראון הייטס|שכונה]].<br /> משרדי הועד שכנו עד לאחרונה ב-770, צמוד לבית הדפוס הם פונו משם, ועברו למשרדים חדשים. <br /> <br /> במהלך השנים, ערך הועד ספרים רבים חדשים, מתוך שיחותיו המוגהות של הרבי.<br /> <br /> הספרים שבהוצאת הועד:<br /> <br /> *סט [[לקוטי שיחות]] - בשנים האחרונות יצא לאור הלקוטי שיחות ערוכים לפי סדר הפרשיות הנקראים לקוטי שיחות פרשיות.<br /> *סט [[ביאורים לפרקי אבות]] - ביאורים על מסכת אבות.<br /> *סט [[ספר המאמרים באתי לגני]] - כל מאמרי [[באתי לגני]] של הרבי.<br /> *סט [[ביאורים לפרש&quot;י על התורה]].<br /> *סט [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]].<br /> *סט [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]].<br /> *סט [[ספר השיחות]].<br /> * חומש [[אור מנחם]].<br /> * תהילים [[תהלות מנחם]].<br /> [[קטגוריה:ספרות חב&quot;ד|*]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%94&diff=99406 2011-03-08T01:44:01Z

<p>טראכט גוט...: /* המסקנה */</p> <hr /> <div>[[תמונה:משקה.jpg|left|thumb|300px|ציור: זלמן קליינמן]]<br /> בש&quot;פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ&quot;ג]], בעקבות מאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית ה[[משקה]] יתר על המדה, יצא [[הרבי]] בתקנה לכלל אנ&quot;ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים, למעט בשתיית ה[[משקה]] (ישנם כאלה אבל הטוענים כי הגזירה הינה [[אתערותא דלעילא]] ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים).<br /> <br /> במשך השנים הזכיר [[הרבי]] את &quot;הגבלת המשקה&quot; שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות&lt;REF&gt;ראה משיחת ש&quot;פ נשא תשכ&quot;ח – שיחות קודש תשכ&quot;ח ח&quot;ב (&quot; . . הרי הוא כזה שוטה שלא יודע איפה הוא אוחז בעולם שאין שוטה יותר גדול מזה שאוחז עצמו לחכם . . וכשיודעים שהוא חב&quot;ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב&quot;ד!&quot;). משיחת ש&quot;פ דברים תש&quot;מ (&quot; . . ודווקא אז כשהוא לא שותה, הוא בחור טוב ותמים טוב&quot;). משיחת ש&quot;פ כי תשא תשד&quot;מ – תו&quot;מ תשד&quot;מ ח&quot;ב עמ' 1087 ואילך (&quot; . . אין זו חלוקת וודקה, שבא פלוני ואומר &quot;ז'יד, דאַוואַי וודקה&quot; . . – אינני מחלק &quot;וודקה&quot;, אינני רוצה ואין לי כל שייכות עם &quot;וודקה&quot; ח&quot;ו&quot;). משיחת ש&quot;פ ויק&quot;פ תשמ&quot;ח - תו&quot;מ תשמ&quot;ח ח&quot;ב עמ' 459 (&quot;אלו שמבינים שעדיין לא אמרו &quot;לחיים&quot; כדבעי – יאמרו עוד הפעם &quot;לחיים&quot;, ומתוך שמחה וטוב לבב, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, אבל, כמובן, בהגבלות הידועות, באופן של ד&quot;ידע&quot; דוקא, ובהדגשה יתירה – כראוי לדרך חסידות חב&quot;ד (חכמה בינה דעת)&quot;. משיחת ש&quot;פ תצא תשמ&quot;ח – תו&quot;מ תשמ&quot;ח ח&quot;ד עמ' 273 (ופשיטא, שאין הכוונה לשמחה ע&quot;י שתיית כוסית ועוד כוסית כו', עד למצב של שיכרות – כי, &quot;שיכור&quot; אינו &quot;חסיד&quot;, ועאכו&quot;כ חב&quot;ד'ניק, שאצלו מודגש יותר ענין של ההבנה וההשגה, ויתירה מזה: &quot;שכרות&quot; – שייכת ללוט&quot;) ועוד.&lt;/REF&gt;. על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה.<br /> ==פרטי התקנה==<br /> א. התקנה היא לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. ועל כלל אנ&quot;ש בכלל למעט בשתיית משקה&lt;REF&gt;ש&quot;פ שמיני תשכ&quot;ג, שיחות קודש תשכ&quot;ג עמ' 282-3.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ב. ההגבלה היא לאמירת ארבע פעמים [[לחיים]]. (בשנים הראשונות הייתה ההגבלה רק על שלש פעמים, אבל החל משנות המ&quot;מים הראשונים שינה זאת הרבי לארבע)&lt;REF&gt;ההגבלה דג' כוסיות מוזכר בשיחות: ש&quot;פ שמיני (מבה&quot;ח אייר) תשכ&quot;ג. פורים, ש&quot;פ בלק (י&quot;ז תמוז) תשכ&quot;ד. ש&quot;פ שמיני (מבה&quot;ח ניסן), י&quot;ב תמוז תשכ&quot;ה. ש&quot;פ נח תשכ&quot;ז. יום ב' דחה&quot;ש תשכ&quot;ח. ש&quot;פ דברים תש&quot;מ.<br /> וההגבלה דד' כוסיות מוזכר בשיחות: ליל י&quot;ג ניסן, ש&quot;פ שמיני (מבה&quot;ח אייר) תשמ&quot;ב. ש&quot;פ בלק תשד&quot;מ. ש&quot;פ מקץ תשמ&quot;ה. ליל י&quot;ב טבת תשמ&quot;ז. אחרון של פסח תשמ&quot;ח.<br /> (ברשימה (בלתי מוגה) מיחידות מא' התמימים מליל ט&quot;ז טבת תשל&quot;ח כתוב: &quot;ג' ד' כוסיות&quot;.) בשאר השיחות מזכיר כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ את הגבלת המשקה בתור “ההגבלה הידועה”.<br /> ויש לברר מהו דינו של הכוסית הנוספת שהוסיף כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ במשך השנים, האם הוא נכלל בה&quot;רביעית&quot;, או שהוא הוספה לה&quot;רביעית&quot;, דהיינו שמותר לשתות קצת יותר מרביעית.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ג. החשבון של ארבע פעמים היא דוקא על כוסיות קטנות באופן שכולן יחד עולים רק למידת &quot;רביעית&quot;&lt;REF&gt;ש&quot;פ שמיני תשכ&quot;ג, שיחות קודש תשכ&quot;ג עמ' 282-3. י&quot;ב תמוז תשכ&quot;ה שיחות קודש ה'תשכ&quot;ה ח&quot;ב. שיחת אור לי&quot;ב טבת תשמ&quot;ז תורת מנחם תשמ&quot;ז ח&quot;ב עמ' 246-7, ועוד.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה&lt;REF&gt;ראה בשיחת י&quot;א ניסן תשמ&quot;ח - התוועדויות תשמ&quot;ח ח&quot;ג עמ' 38 בהערה 19 (&quot; . . ופשיטא – בהגבלות הידועות (ד' כוסיות, וכוסיות קטנות, וגם זה – לאו כל מוחא סביל כו'), ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן גם לקטנים בשכל&quot;). וראה שם משיחת אחרון של פסח – עמ' 173 (&quot;ופשיטא – באופן של זהירות משכרות, ח&quot;ו, היפך הציווי והיפך הרצוי כו', עי&quot;ז שיקח כוסות שלפי ערכו, או שישתה רוב כוס, וכיו&quot;ב&quot;). וכן במכתב הנ&quot;ל מיום כ' מ&quot;ח תשי&quot;ח (&quot;וכאו&quot;א באופן המתאים אליו, ז.א. באם יש חשש ומורא שישתכר אפי' במדה קטנה של משקה, גם במדה זה אסור ענין השתי'&quot;).&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ה. אסור לקדש על משקה, כי אם על יין (או על הפת), וגם בשעה שעושים קידוש על יין, אסור לשתות עד סוף הכוס, לא יותר מרוב כוס – (חוץ מארבע כוסות של פסח שאותם צריך לשתות כוס שלימה)&lt;REF&gt;בנוגע לקידוש על משקה ראה ממכתב מאדר שני תשכ&quot;ג (נדפס ב'יגדיל תורה' ח&quot;ג עמ' 1232 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' ח&quot;א עמ' רסו)): &quot;. . כן נבהלתי להסברא [להשמועה (כך נדפס בתשו&quot;ב בשו&quot;ע קה&quot;ת תשמ&quot;ז עמ' 132)] לקדש על יי&quot;ש. ועכ&quot;פ לקדש את שתיית היי&quot;ש היפך הגמור מציווי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו. ובודאי תיכף לקבלת מכ' זה ינקטו באמצעים הכי מוחלטים לתיקון כ&quot;ז. ויבש&quot;ט בזה בחוזר. פשוט שכל הנ&quot;ל מכוון לכאו&quot;א מהם שנהגו כנ&quot;ל . .&quot;.<br /> עד&quot;ז אמר ביחידות (בליל ב' אדר תשכ&quot;ג) לרעז&quot;ס: &quot;. . תראה שהצעירים לא יעשו קידוש [והבדלה] על משקה&quot; (שיחות קודש תשכ&quot;ג עמ' 403). עד&quot;ז גם אמר לרשנ&quot;ז הלוי דוכמאן (בשמיני עצרת תשכ&quot;ט) לאחרי שהודיע שקידש על משקה: &quot;זהו דבר נכון (&quot;א גלייכע זאך&quot;), הרי עתה שמיני עצרת! [והוסיף:] הרי אתם כבר בגיל למעלה מארבעים, ויש להבהיר זאת, שכן, לולא זה – הם הרי יעשו כולם תיכף קידוש על משקה.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ו. היין של הקידוש (של [[שבת]] או של [[יום טוב]]) אינו חלק מחשבון הארבע פעמים. &lt;REF&gt;'''אם מדובר אודות התוועדות שקשורה עם קדוש של שבת או של יו&quot;ט, אזי הקידוש הוא ענין בפ&quot;ע, ולא נוגע לשלשת הכוסות''' י&quot;ב תמוז תשכ&quot;ה שיחות קודש ה'תשכ&quot;ה ח&quot;ב.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ז. ההגבלה עומדת כל השנה ללא יוצא מן הכלל, כולל [[שמחת תורה]]&lt;REF&gt;י&quot;ב תמוז תשכ&quot;ה שיחות קודש ה'תשכ&quot;ה ח&quot;ב.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ח. היתר השתיה (אפילו רק ארבע פעמים) היא לא בכל הזמנים, כי אם בשמחה של מצוה (ובתנאי שאין דרך אחרת לפעול את השמחה)&lt;REF&gt;שיחת אור לי&quot;ב טבת תשמ&quot;ז תורת מנחם תhמ&quot;ז ח&quot;ב עמ' 246-7.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ט. במקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות אלא יש להחמיר ופשוט לא לשתות.<br /> <br /> י. בנוגע למצות שתיית רביעית יין ביום טוב, אפשר לצאת ידי חובה בשתיית יין-הקידוש&lt;REF&gt;שיחות קודש תשל&quot;א ח&quot;ב עמ' 87 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' ח&quot;ה עמ' סח').&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> י&quot;א. חייבים לשמור לא רק על עצמו אלא גם על השני&lt;REF&gt;שבת פרשת נח תשכ&quot;ז – שיחת קודש תשכ&quot;ז. עד&quot;ז אמר בשיחת ש&quot;פ בלק (ז' תמוז) תשד&quot;מ (תו&quot;מ תשד&quot;מ ח&quot;ג עמ' 2122): &quot; . . ואם ישנו מישהו שכבר עושה &quot;משהו&quot; – הנה במוצאי יו&quot;ט שולח מכתב ל&quot;770&quot; ומודיע שאירע כך וכך, ומכיון שהוא לא יכול לעשות מאומה בנידון, לכן מודיע את העובדות! – אילו לא היית יכול לעשות מאומה בנידון – לא היו מראים לך כל זה, ומכיון שבהשגחה פרטית ראית זאת, הרי זה סימן שתפקידך להעמיד תלמיד זה על דרך האמת, ולא להסתפק במשלוח &quot;מכתב&quot;! ואין צריך להאריך בדבר המבהיל&quot;.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ==חומר התקנה==<br /> התבטאויות שונות של הרבי.<br /> <br /> א. ביקש שאלה שאינם שומרים על תקנת המשקה שלא ישתתפו ב[[תהלוכה]], ושלא יסעו ל[[שליחות]] מטעם ה[[מל&quot;ח]] בחודשי הקיץ&lt;REF&gt;יחידות לחברי המזכירות והנהלת צא&quot;ח ב' סיון תשכ&quot;ח.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ב. &quot;לא נוגעים כל התירוצים ואמתלאות שעונים, שיש ענינים יותר גדולים שלא צייתו, צריכים לדעת שזה לא דבר קטן, ואדרבה, זה יכול להיות אבן הבוחן אם אוחז ב&quot;קליאמקע&quot; או לא&quot;&lt;REF&gt;יום ב' דחה&quot;ש תשכ&quot;ח – שיחות קודש ה'תשכ&quot;ח ח&quot;ב.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ג. &quot;ההיתרים הם לגמרי לא מקובלים&quot;&lt;REF&gt;ליל ט&quot;ו שבט תשל&quot;ט שיחות קודש ה'תשל&quot;ט.&lt;/REF&gt;, ובפרט שזהו &quot;היפך הכוונה והרצון לגמרי של רבותינו נשיאינו&quot;&lt;REF&gt;זאת חנוכה תשל&quot;ט שיחות קודש ה'תשל&quot;ט.&lt;/REF&gt;. ואם כן &quot;מדוע צריך להדחף לעשות היפך מרצון רבותינו נשיאנו&quot;&lt;REF&gt;ש&quot;פ שמיני תשמ&quot;א שיחות קודש ה'תשמ&quot;א.&lt;/REF&gt;. וישנם כאלה ש&quot;חושבים להיות 'שפיץ חב&quot;ד' כשיודעים שהנהגה זו היא היפך הוראת נשיא דורנו&quot;&lt;REF&gt;התוועדויות ה'תשד&quot;מ ח&quot;ג ש&quot;פ בלק.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ד. פעם אמר כי השתיה יתר מן המידה מהרס פעולות ה[[מבצעים]]&lt;REF&gt;מיומן ר' ל. בראנען ט&quot;ז טבת ה'תשל&quot;ח.&lt;/REF&gt;. &quot;וכשיודעים שהוא חב&quot;ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב&quot;ד!&quot;&lt;REF&gt;תרגום משיחת ש&quot;פ נשא תשכ&quot;ח – שיחות קודש ה'תשכ&quot;ח ח&quot;ב.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ה. &quot;מה שחושב שמגביר את [[נפש האלוקית]] על [[נפש הבהמית]] – הרי זה פיתוי היצר וההיפך הוא הנכון&quot;&lt;REF&gt;יום ב' דחה&quot;ש תשכ&quot;ח – שיחות קודש ה'תשכ&quot;ח ח&quot;ב.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ו. באם נעשה שינוי הוא רק לחומרא&lt;REF&gt;ש&quot;פ דברים תש&quot;מ שיחות קודש ה'תש&quot;מ.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ז. &quot;אלה שאינם שומרים על התקנות בנוגע למשקה, אינם שלוחיי&quot;&lt;REF&gt;יחידות לחברי המזכירות והנהלת צא&quot;ח ב' סיון תשכ&quot;ח.&lt;/REF&gt;. כמו כן התבטא פעם כי השתיה יתר מן המידה גורם עגמת נפש&lt;REF&gt;מיומן ר' ל. בראנען ט&quot;ז טבת ה'תשל&quot;ח.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ==היתר השתיה==<br /> א. בנוגע לאלה שהגיעו מ[[רוסיה]] אמר הרבי: '''אלה שבאו מרוסיה – זה חלק מהדברים שהביאו משם ולא בנקל לבא בטרוניא. אבל מחדש אין צורך בזה וא&quot;צ לשתות בקבוקים שלמים, מספיק כמה כוסיות'''&lt;REF&gt;מיחידות הרה&quot;ח ר' אוריאל צימער – ימי מלך ח&quot;ג עמ' 954.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ב. הרבי התיר את השתיה יתר מן המידה ב'קידוש' בליל [[שמיני עצרת]] בסוכתו של הרב [[שלום ישעיה דייטש]] ע&quot;ה, שב[[קראון הייטס]]. (לאחר פטירתו המשיך בנו הרב [[זלמן יהודה דייטש]] ע&quot;ה לערוך ה'קידוש', וכיום ממשיך את הקידוש בנו ר' אברהם משה דייטש) &lt;REF&gt;http://www.algemeiner.com/generic.asp?id=2101.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ==פורים==<br /> <br /> בהמשך להשיחה משבת פרשת שמיני [[תשכ&quot;ג]] אמר הרבי כי בנוגע ל[[פורים]] הוא אינו מתערב, ולכן אינו מביע דעיה ליום זה. למעשה, בפורים הראשון אחר החל תקנת &quot;הגבלת המשקה&quot; – בהתוועדות פורים [[תשכ&quot;ד]] &lt;REF&gt;שיחות קודש תשכ&quot;ד עמ' 231.&lt;/REF&gt;. אמר הרבי, שבאותו יום ו&quot;במסיבה זו&quot; בטלה ההגבלה של שלוש כוסות.<br /> <br /> מאוחר יותר, ב[[התוועדות]] [[י&quot;ב תמוז]] [[תשכ&quot;ה]]&lt;REF&gt;י&quot;ב תמוז תשכ&quot;ה שיחות קודש ה'תשכ&quot;ה ח&quot;ב.&lt;/REF&gt;.הוסיף ותיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים. וכמובן שמאז, הי' שתיית משקה יותר מההגבלה בפורים, חמורה ומופרכת לגמרי כמו בשאר ימות השנה. איסור השתייה הי' ידוע לכולם ולא הי' מקום לחשוב ולחפש התירים. אדרבה הייתה מפורסמת שיטת הרבי כי ה&quot;חייב אדם לבסומי&quot; של הבחורים הוא ביינה של תורה &lt;REF&gt;ראה: שיחות קודש תש&quot;ל ח&quot;א עמ' 658. שיחת אחש&quot;פ תשמ&quot;א – שיחות קודש תשמ&quot;א ח&quot;ג (&quot;אפשר לעשות זאת ברוחניות: שיחזור בע&quot;פ ד' מאמרי חסידות או ד' ענינים ב&quot;יינה של תורה&quot;, שבזה אין כל חשש. וכיון שעי&quot;ז יהי' בודאי בריא ברוחניות, יהי' בריא בגשמיות&quot;). י&quot;ב תמוז תשמ&quot;ז – התוועדויות תשמ&quot;ז ח&quot;ד (&quot;ובאם רוצים לשתות יין באופן של למע' מהגבלות – שיוסיפו בלימוד תורת החסידות, פנימיות התורה, הנקראת &quot;יין&quot; (&quot;יינה של תורה&quot;), ושההתמסרות בהלימוד (&quot;אריינוואַרפן זיך&quot;) תהי' בהוספה עד לאופן שלמעלה ממדידה והגבלה&quot;). וכן אמר פעם לא' מהתמימים ביחידות שביקש היתר לשתות יותר מהשיעור בטענה שזה יעזור לו בעבודותו הרוחנית: &quot;מדוע לעשות זאת ע&quot;י כאלו דברים גשמיים וחומריים, אפשר לעשות זאת ע&quot;י לימוד חסידות בשופי&quot; (מפי המשפיע הרה&quot;ח ר' שלום חריטונוב) ועוד.&lt;/REF&gt;. (הגם שהיו כאלה שכן שתו יתר על המידה בפורים, אבל לא הי' זה מצד היתר של הרבי)<br /> <br /> ===האיסור===<br /> הרבי אף הדגיש שוב ושוב במשך השנים כי הגבלת המשקה עומד בתקפה גם בפורים.<br /> <br /> א. בשבת פרשת פרה [[תש&quot;ל]] אמר כי אפשר להשלים עדיין את החיוב של &quot;עד דלא ידע&quot;, אבל הדגיש שלא יהי' זה מהבחורים&lt;REF&gt;שיחות קודש תש&quot;ל ח&quot;א עמ' 657-8.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ב. בפורים [[תשל&quot;א]] אחר שביקש שמישהו &quot;ימסור נפשו&quot; לקיים &quot;עד דלא ידע&quot;, אמר: &quot;ההצעה ד&quot;לא ידע&quot; יקיימו אחד, שתים, שלוש – אבל לא מהבחורים – כאמור [&quot;הגבלת המשקה&quot;] במקומה עומדת&quot; &lt;REF&gt;שיחות קודש תשל&quot;א ח&quot;א עמ' 576.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ג. בכ&quot;ז [[סיון]] [[תשל&quot;ז]] אמר לא' התמימים ביחידות ששאל: א) תיקון על ענין שתיית משקה יותר מהשיעור בפורים ובשמחת תורה, ב) האם &quot;הגבלת המשקה&quot; היא גם בנוגע לפורים: '''בנוגע לשאלתך אודות התקנה של המשקה – הנה ידוע שהתקנה בתקפה, כולל פורים ושמחת תורה. היות וכתבת שאתה עברת על התקנה, הרי התיקון לזה הוא, להשתדל להשפיע על שניים או יותר, שעדיין אינם אוחזים מהתקנה – שיקיימו את התקנה''''&lt;REF&gt;היכל מנחם' ח&quot;ג עמ' רנח, וכן בשיחות קודש תשל&quot;ז ח&quot;ב.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ד. בפורים [[תשמ&quot;ב]] אמר: '''מן הראוי שה&quot;ציבור&quot; כולו יבחר מישהו שימסור נפשו (בכח) ויקיים את החיוב ד&quot;עד דלא ידע&quot; בפועל, ועי&quot;ז יוציא י&quot;ח את הציבור כולו. כנראה יהיו כאלו שירצו להתיר לעצמם לשתות יותר מד' פעמים – ולכן, חוזרים ומדגישים שאין הכוונה אליהם!'''&lt;REF&gt;התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ב עמ' 975.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ה. בשבת פרשת תצוה [[תש&quot;נ]] אמר: '''אלא גם בנוגע להתוועדויות במשך המעת לעת דפורים, מתוך שמחה באופן ד&quot;עד דלא ידע&quot;, אבל, עם ההגבלות כו', ובפרט בנוגע לתלמידים''' &lt;REF&gt;התוועדויות תש&quot;נ ח&quot;ב עמ' 372 בההשלמת לשיחה הנ&quot;ל.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ו. ב[[יחידות]] באחד השנים אמר לה[[תמים]] דורון אייזנמן (כיום [[שליח]] במירטל ביטש, דרום קרוליינה) כי הגבלת המשקה עומדת בתוקפה הן ב[[פורים]] והן [[בשמחת תורה]], וכן הי' עוד כמה פעמים.<br /> <br /> ===ההיתר===<br /> אולם הי' ארבע שנים שהרבי צוה שבפורים צריך להיות &quot;עד דלא ידע&quot; כפשוטו, ולומר &quot;לחיים&quot; ללא הגבלות&lt;REF&gt;להעיר אשר הי' פעם נוספת שכ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ ציוה שיקיימו &quot;עד דלא ידע&quot;, הי' זה בש&quot;פ כי תשא תשמ&quot;ה, כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ אמר שאלו שעדיין לא קיימו &quot;עד דלא ידע&quot; בפורים יוכלים להשלים זאת בשבת (אח&quot;כ דיבר על אנשים מסוימים וציום לקיים &quot;עד דלא ידע&quot;).&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> א. פורים [[תשכ&quot;ו]] – צוה לרוקן את כל הבקבוקים שהי' אז ב-[[770]], והכריז כי &quot;כל הפושט יד נותנים לו&quot;! &lt;REF&gt;ובעצם גם אז לא ביטל הרבי את ההגבלה על אלו שפחות מגיל ארבעים. הרבי מזג משקה, אבל לכל אחד רק מעט, כמו שנותן בכוס של ברכה, ומי שקיבל כבר לא קבל שוב.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ב. פורים [[תשל&quot;ט]] – צוה לשתות כמה פעמים, והוסיף כי &quot;כל המרבה הרי זה משובח&quot;! <br /> <br /> ג. פורים [[תשמ&quot;א]] – אמר לנצל את הזמן לומר לחיים ללא הגבלות&lt;REF&gt;פורים הי' ביום שישי עש&quot;ק פ' צו, אחר מנחה נכנס כ&quot;ק אד&quot;ש שוב – באופן פתאומי – לזאל למעלה ואמר מאמר דא&quot;ח ד&quot;ה &quot;ליהודים היתה אורה&quot;. רק מתי מעט היו נוכחים בשעת מעשה, כי כולם היו באמצע מבצעים, לאחר המאמר אמר כ&quot;ק אד&quot;ש לחיים על כוס יין והורה לנוכחים: לנצל את הזמן לומר לחיים בלי הגבלות.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ד. פורים [[תשמ&quot;ט]] – אמר לקיים &quot;עד דלא ידע&quot; כפשוטו מבלי לחפש &quot;היתירים&quot; ו&quot;פשרות&quot;&lt;REF&gt;בשיחת פורים תשמ&quot;ט אמר: &quot;יש להמשיך עתה בעניני הפורים – עכ&quot;פ בענין שכולם יוכלים להשתתף בו בנקל, ללא הבהרות כו' (&quot;קיין באווארעניש&quot;) . . ועד&quot;ז בענין השמחה, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, &quot;עד דלא ידע&quot; . . מקיים הציווי &quot;לבסומי כו' עד דלא ידע&quot; כפשוטו (מבלי לחפש &quot;היתירים&quot; ו&quot;פשרות&quot; וכיו&quot;ב), ואשרי חלקו וגדול זכותו, ויה&quot;ר שממנו יראו וכן יעשו&quot;. (כן ראה שם משיחת ש&quot;פ תצוה (ערב פורים קטן) עמ' 355, ושם משיחת ש&quot;פ ויקהל (פ' שקלים) מבה&quot;ח אדר ב' עמ' 387 מוגה, ובעמ' 391 בהשלמות).&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ===המסקנה===<br /> <br /> מלבד שנים אלו, לא ידוע על איזה היתר מפורש – שיוריד את התקנה '''המפורשת''' – בנוגע לפורים.<br /> <br /> בשיחת ליל ג' דסליחות [[תנש&quot;א]] &lt;REF&gt;תו&quot;מ תנש&quot;א ח&quot;ד עמ' 298.&lt;/REF&gt; אמר: '''ובודאי יחליטו גם לערוך (עוד בלילה זה) &quot;א שטורעמדיקן פאַרבריינגען&quot;, וההתוועדות תהי' דוקא בשמחה גדולה, ועד למעמד ומצב ד&quot;עד דלא ידע&quot; (עכ&quot;פ אצל אחד מהמתוועדים, והוא יוציא בזה את כל המשתתפים) – אם כי עם ההגבלות כו', שהרי סוף סוף אין זה פורים (&quot;ס'איז דאָך פאָרט ניט פורים&quot;)...'''.<br /> <br /> ישנם [[משפיע]]ים הטוענים כי בזה שהדגיש כי &quot;היום [ליל ג' דסליחות] אסור השתיה כי הרי סוף סוף אין זה פורים&quot; שבעצם בזה הוריד הרבי את הגבלת המשקה בפורים. אבל הרבה משפיעים אומרים כי אין זה ראיה כלל להיתר כל שהיא, ואשר לכן איסור השתיה יתר מהמידה אסור גם בפורים.<br /> <br /> כמובן אשר על כל אחד לשאול את ה[[משפיע]] שלו בנידן.<br /> <br /> כדאי להוסיף קטע ממכתב מיום כ&quot;ג אד&quot;ש תשי&quot;ז &quot;אודות ניצול ימי הפורים בענינים הכללים וגם באופן חסידותי, כי מרוב הטומלעניש עלול שישכחו כלה, אז מען דארף אמאל א חסידשע התועדות כפשוטו ומובן ופשוט שאין זה נוגע כלל בריבוי השתי' ח&quot;ו וכמדובר בהתועדות הפורים דשנה זו, שהחיוב דבסומי בפוריא עד דלא ידע אפשר שתספיק טפה אחת ובלבד שתבוא באופן שתפעול להעמיד א&quot;ע למע' מהטעם ודעת שלו וכנראה גם במוחש, אז ווען מען וויל אויף א אמת איז גענוג איין טראפען ואם ח&quot;ו עס איז ניט אזוי העלפט ניט אפילו א פעסיל (חבית)&quot;)&lt;REF&gt;נדפס באג&quot;ק חי&quot;ד עמ' תקיח-ט. עד&quot;ז ראה בשיחת מוצאי ט&quot;ו מנ&quot;א תשמ&quot;ט – ספר השיחות תשמ&quot;ט ח&quot;ב (&quot;וכמדובר כמ&quot;פ שהדבר תלוי ברצונו – שבאם רוצה באמת לא נוגע כמות המשקה (כרצון נה&quot;ב שלו שרוצה יותר ממה שמקבל), וגם ע&quot;י כמות קטנה אפשר לפעול ענין השמחה&quot;.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[משקה]].<br /> *[[משקה המשמח (קובץ)]].<br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=36697 דיון מרתק ועיון בשיחות הקודש בנוגע להנהגה בחג הפורים]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{פורים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br /> [[קטגוריה:תקנות חב&quot;ד]][[קטגוריה:פורים]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=99224 2011-03-06T03:52:26Z

<p>טראכט גוט...: /* גימטריאות ידועות */</p> <hr /> <div>'''גימטריא''' הוא ערכו המספרי של אות או תיבה ב[[לשון הקודש]]. הגימטריא של התיבה קשורה למהותה של התיבה עצמה, ועל כן היא מלמדת ומרמזת על ענינה של התיבה.<br /> <br /> ==גימטריאות ידועות==<br /> שם [[אלהי&quot;ם]] בגימטריא &quot;הטבע&quot;.<br /> <br /> [[שם מ&quot;ה]] הוא גימטריא של &quot;[[אדם]]&quot;.<br /> <br /> [[770]] הוא גימטריא של &quot;פרצת&quot;, וכן &quot;בית משיח&quot; (כפי שאמר הרבי עצמו בקונטרס &quot;[[בית רבינו שבבבל]]&quot;.<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A9%D7%91%D7%91%D7%91%D7%9C&diff=99223 2011-03-06T03:51:02Z

<p>טראכט גוט...: /* התבטאויות מיוחדות בקונטרס - תוספת פרטים*/</p> <hr /> <div>[[תמונה:בית_רבינו_שבבבל.jpg|left|thumb|250px|שער הקונטרס]]<br /> בכ”ף מר-חשון [[תשנ&quot;ב]] הוציא [[הרבי]] קונטרס בשם &quot;'''בית רבינו שבבבל'''&quot;, בו [[פלא|מפליא]] הרבי במעלת [[770]] מקומו של [[נשיא הדור]]. מאז שהקונטרס יצא-לאור החזיק הרבי את הקונטרס בתוך הסידור שלו, ומעולם לא הוציאו.<br /> <br /> ==התבטאויות מיוחדות בקונטרס== <br /> <br /> התבטאויות מיוחדות בהפלאת המקום בו התפלל וממנו פעל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעשר שנותיו האחרונות בעלמא דין וכיו”ב -נאמרו עוד לפני הדפסת הקונטרס. כך לדוגמה אמר הרבי בשבת פרשת האזינו תש”נ ש”כיון שזהו ביתו של הקב”ה - הרי בודאי שכ”ק מו”ח אדמו”ר (ביחד עם כל הצדיקים) נמצא באותו מקום שבו נמצא הקב”ה”! <br /> <br /> החידוש והייחודיות בקונטרס “בית רבינו שבבבל”, הוא במימד הנצחיות שמעניק הרבי לבית קדוש זה: לאחר שקובע הרבי שבבית רבינו שבבבל ישנה השראת וגילוי השכינה מעין ודוגמת השראת וגילוי השכינה בבית המקדש, וממקום זה נמשך השראת וגילוי השכינה לכל המקומות הקדושים בעולם כולו, ובית זה נקרא בשם “תלפיות”, שכל פיות פונות בו כבבית המקדש, <br /> <br /> [ולהעיר מהליקוט שיצא לאור לשבת תרומה תשנ”ב (לקו”ש חל”ו עמ’ 128 הערה 49), בו מפליא הרבי עוד יותר וקובע כי בבית המקדש עיקר השראת השכינה היא במקום המקדש, ולא בבניין עצמו -ואילו בבית רבינו שבבבל, הרי הקדושה היא בבית עצמו!] <br /> <br /> מוסיף הרבי ואומר, שעיקר עניינו של בית רבינו שבבבל הוא הגאולה וקיבוץ כל הבתי כנסת לארץ ישראל -הרי הוא מקום המקדש גופי’ דלעתיד, ובו יתגלה המקדש דלעתיד ומשם ישוב לירושלים. <br /> <br /> -בכך, למעשה, קבע הרבי שעד לרגע בו ירד בית המקדש השלישי, יתחבר ל-‏770 וימשיך יחד איתו לירושלים -הרי 770 ממשיך להיות בית המקדש מעט העיקרי של זמן הגלות, שבו שורה ומתגלה השכינה בדוגמת השראתה בבית המקדש בירושלים. <br /> <br /> ויש גם התבטאויות מפורשות אודות נצחיות הקדושה במקום זה: ”המקום הקבוע ד”בית רבינו”, בית הכנסת ובית המדרש שלו, המרכז של ליובאוויטש במשך עשר שנים (תקופה שלימה) האחרונות (”הכל הולך אחר החיתום”) דכ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין, וגם לאחרי הסתלקותו קדושה לא זזה ממקומה, ואדרבא, באופן ד”מעלין בקודש”, “מוסיף והולך”, עד ביאת גואל צדק”. ובהמשך:”העבודה דהפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה מ”בית רבינו” (”770”) הולכת ונמשכת וביתר שאת וביתר עז . . ונמצא ש”בית רבינו, (”770”) הוא בבחינת “תלפיות”, “תל שכל פיות פונים בו”, יותר מיובל שנים (ת”ש -תש”נ), “עד עולם”“.<br /> <br /> התבטאויות מיוחדות נוספות נאמרו בקונטרס, שבהן רמז הרבי מפורשות על עובדת היותו מלך המשיח. לדוגמה, בהערה 92 כותב הרבי: &quot;ולהעיר, ש770 ב[[גימטריא]] בית משיח&quot;.<br /> <br /> ==זמן הוצאת הקונטרס==<br /> <br /> כאשר מתבוננים בזמן בו בחר הרבי להוציא לאור קונטרס עמוס ביטויים אודות נצחיות השראת השכינה בבית רבינו שבבבל -זמן קצר קודם [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]] ו[[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] -והיחס המיוחד של הרבי לקונטרס זה, שמאז שהקונטרס יצא-לאור החזיק הרבי את הקונטרס בתוך הסידור שלו, ומעולם לא הוציאו (שלא כשאר הקונטרסים שהרבי החזיק אותם בתוך הסידור רק במשך כמה ימים) - מובן שיש בקונטרס זה הוראה ברורה לזמן זה של חושך וערפל:מכאן, מ-‏770, תצא האורה! <br /> <br /> בית זה היה הווה ויהיה ביתו של נשיא הדור, בית רבינו שבבבל. גם בתקופה זו, כאשר עינינו הגשמיות אינן זוכות לראות את נשיא דורנו באופן של “מלך ביופיו תחזינה עיניך” -מכאן יוצא אורו לעולם כולו, מכאן משפיע הוא חיים ואלוקות לכולנו, ולכאן באים המוני בית ישראל להתקשר לרבי מתוך ידיעה ברורה שכאן, בבית זה, הוא נמצא! <br /> <br /> וכפי שהרבי עצמו כותב לקראת סיום הקונטרס, ש”ענין זה מודגש עוד יותר כשרואים במוחש שהולך ונתוסף ביתר שאת וביתר עוז במספר בני ישראל שבאים ל”בית רבינו”, “ברוב עם הדרת מלך” (כולל גם “מאן מלכי רבנן”, ובפרט נשיא (מלך) הדור)“ -והרי כל מי שמבקר ב-‏770 בכל ימות השנה, ובמיוחד בחודש החגים, רואה במוחש את הנהירה ההמונית, לא רק של אנ”ש והתמימים, אלא גם של יהודים מכל העדות והחוגים שבאים להתפלל במחיצת הרבי ולהתבשם מאווירת הקודש השורה במקום בו שורה ומתגלה השכינה בדוגמת בית המקדש.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[770 איסטרן פארקווי]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [http://torah4blind.org/hebrew/k770h.htm קונטרס בית רבינו שבבבל בגרסת טקסט] <br /> * [http://torah4blind.org/hebrew/dm48a.pdf הקונטרס בגרסת הדפסה] {{PDF}}, <br /> * [http://mychassidus.com/pdf/BeisRabeinuView.pdf הקונטרס בתרגום לאנגלית: פורמט דו-לשוני הטקסט המקורי בעברית מנוקדת ומולו תרגום לאנגלית] - תרגום של הרב אלכסנדר זושא כהן {{PDF}}<br /> * [http://www.hageula.com/vid/dm/305.html שיעור בקונטרס] מפי הרב [[זמרוני זליג ציק|זימרוני ציק]] - אתר הגאולה {{וידאו}}<br /> * [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&amp;id=50957 הרבי עם קונטרס &quot;בית רבינו שבבבל&quot;] {{תמונה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%9B%22%D7%97_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=99216 2011-03-06T02:47:03Z

<p>טראכט גוט...: הגהה, הוספת קישור</p> <hr /> <div>בויכוח שהיה בין [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לאחיו הגדול [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|מהרי&quot;ן]], טען אחיו שעל אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לכבדו מפני שהוא גדול ממנו בשנות חייו. ענה לו אדמו&quot;ר המהר&quot;ש: &quot;אתה גדול ממני בשנות חייך, אולם אני גדול ממך בשנותיו של אבא&quot; (כלומר, הוא צירף את שנותיו של אביו למניין שנות חייו. היות והוא ממשיכו של אביו, הרי הוא בא גם בכוחותיו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]).&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות הידעת?|1]]&lt;/noinclude&gt;</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%95%27_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8&diff=99214 2011-03-06T02:39:35Z

<p>טראכט גוט...: הוספת קישור</p> <hr /> <div>רבי [[זאב קיצס]] היה רב בקהילה קטנה. פעם התאכסן אצלו [[הבעל שם טוב]], ורבי זאב הכין עבורו סעודה. לאחר הסעודה, ביקש הבעל שם טוב שישלחו לקנות יי&quot;ש טוב ויקר, בשווי שני זהובים. פניו של רבי זאב התכרכמו, שכן היה עני מרוד, ולא היתה לו אף פרוטה לפורטה. אמר לו הבעל שם טוב: למה עצל אתה, להושיט את ידך אל כיסך, ולהוציא משם שני זהובים? וכך היה, רבי זאב הושיט את ידו אל כיסו ומצא שם שני זהובים.</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%95%D7%A2%D7%93&diff=97830 2011-02-08T20:49:55Z

<p>טראכט גוט...: </p> <hr /> <div>[[תמונה:עידוד_יחי.jpg|left|thumb|250px|הרבי מעודד את שירת ה'יחי' - תחילת תשנ&quot;ד]]<br /> בשיחה מיוחדת מיום [[ב' ניסן תשמ&quot;ח]] ביאר [[הרבי]] [[מלך המשיח]] כי הדרך בה יכול העם להוסיף חיים במלך היא על ידי<br /> ההכרזה &quot;[[יחי המלך]]&quot;, הכרזה המבטאת את קבלת מלכותו כמלך המשיח, ובכוחה לפעול את ביאת המשיח בפועל ממש.<br /> <br /> == התייחסות הרבי להכרזה ==<br /> <br /> בשבת-פרשת תזריע-מצורע [[תנש&quot;א]] הכריזו לפני הרבי לראשונה את הכרזת הקודש: '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'''. <br /> <br /> הרבי הגיב בחיוך רחב, ואף התייחס להכרזה בשיחה באומרו שזו &quot;הכרזה המהדהדת בכל [[סדר השתלשלות]]&quot;. <br /> <br /> בהמשך לכך שרו את המלים 'יחי אדוננו...' על מנגינה חבד&quot;ית מפורסמת בפני הרבי במוצאי שבת תזריע-מצורע ובשבוע שלאחרי זה (ב[[ט&quot;ו אייר תנש&quot;א]]), והרבי עודד את שירת החסידים בידיו הקדושות. <br /> <br /> ב[[התוועדות]] שהתקיימה כשנה לאחר מכן בשבת פרשת תולדות [[תשנ&quot;ב]], התייחס הרבי שוב להכרזה &quot;יחי אדוני המלך דוד לעולם&quot;, וביאר כי תוכנה של ההכרזה היא &quot;התגלות מציאותו של מלך המשיח הפועלת את התגלותו לעין כל&quot;.<br /> <br /> באותה תקופה קשה, בה סבל הרבי &lt;REF&gt;כפי שנכתב בגמרא שמשיח סובל תחלואי הגלות, וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכבאונו סבלם.&lt;/REF&gt;, התעורר קהל החסידים להוסיף חיים במלך על ידי הכרזת זו במעמדים מיוחדים כמו לפני התקיעות בראש השנה, בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים, ליד ספר התורה בשבת ועוד.<br /> <br /> ב[[שמחת תורה]] [[תשנ&quot;ג]], בעת ההקפות, שרו בפני הרבי שליט&quot;א את הכרזת קודש זו, והרבי שליט&quot;א עודדה בכל עוז. <br /> <br /> מאז הפכה שירה זו בפני הרבי שליט&quot;א למנהג קבוע בכל תפילה, כשהרבי מעודד את השירה ובאופן של &quot;שימה בפיהם&quot; כשהראה בצורה ברורה שרצונו הקדוש שישירו לפניו דווקא [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגון]] זה והוא גורם לו נחת רוח מיוחדת.<br /> <br /> לקראת [[י' שבט תשנ&quot;ג]], תאריך בו קבל הרבי על עצמו את תפקיד [[נשיא הדור]] (בשנת [[תשי&quot;א]]), תוכנן כינוס גדול ב - [[770]], בו ישירו לפני הרבי &quot;יחי אדוננו&quot;. עוד תוכנן שהמעמד ישודר באמצעות רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. לקראת מעמד זה התכוננו [[אנ&quot;ש]] בכל רחבי תבל בהתרגשות עצומה ואף היו כמה שכינו אותו בשם &quot;ההכתרה&quot;, אך היו הרבה מאנ&quot;ש שחששו מאוד מהתוצאות שיצאו מכך שהרבי יעודד את השירה &quot;יחי אדוננו&quot; לעיני כל העולם, אלו פעלו שישאלו את הרבי האם אכן כך הוא רצונו הקדוש והרבי ענה בחיוב ואף המשיכו ואמרו שאולי יצא מזה נזק לחב&quot;ד אך הרבי ביטל זאת, ובהגיע יום זה לאחר תפילת מנחה עם הרבי ששהה בחדרו המיוחד שב[[הזאל הגדול|זאל הגדול]] יצא [[הרבי שליט&quot;א]] למרפסת (הסמוכה לחדר) ולעיני כל העולם שצפה בו באמצעות שידור לוויין עולמי קיבל מעם ישראל את המלכות בעידוד שירת ההכרזה: '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'''.<br /> <br /> == המהות ההלכתית של ההכרזה ==<br /> <br /> על פי פסק ה[[רמב&quot;ם]] יש שני מצבים במלך המשיח.<br /> <br /> א. השלב שקודם התגלותו, בזמן הגלות, הקרוי מצב של [[חזקת משיח]].<br /> <br /> ב. השלב שאחרי התגלותו המליאה, לאחר שגאל את ישראל, קיבוץ גלויות ובנין בית המקדש.<br /> <br /> לפי פסק הדין של מאות רבנים, נמצא הרבי במצב של חזקת משיח, שזה הוא סימן להתגלותו הקרובה.<br /> <br /> כדי לבוא למצב של &quot;משיח וודאי&quot;, על העם לקבל את מלכות המשיח, אותו רואים לפי סימני ה&quot;חזקת משיח&quot;, ועל ידי כך לזכות למצב של &quot;משיח וודאי&quot;. וזאת - באמצעות ההכרזת הקודש.<br /> <br /> == רמזים הקשורים להכרזה ==<br /> * ערך ה[[גימטריא]] של ההכרזה (1340) עולה '''הכל''' פעמים '''הוי'''' (55*26), רמז לכך שע&quot;י הכרזה זו יתגלה לעיני בשר ממש ש - '''ג-ט איז אלץ''' וש - '''אלץ איז ג-ט''' - הכל הוא ה' וה' הוא הכל.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]<br /> <br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=90474 2010-11-09T20:48:49Z

<p>טראכט גוט...: /* תקופות */</p> <hr /> <div>'''ימות ה[[משיח]]''' היא תקופת ה[[גאולה]].<br /> <br /> ==תקופות==<br /> כפי העולה מדברי הרמב&quot;ם (הלכות מלכים פרקים י&quot;א וי&quot;ב, ובאורי הרבי על פרקים אלו) משמע שישנם שתי תקופות בימות המשיח.<br /> <br /> ===תקופה ראשונה===<br /> ב[[ימות המשיח]] שתי תקופות: '''תקופה ראשונה''' ותקופה שניה.<br /> <br /> בתקופה הראשונה, שזוהי התקופה הקרובה לביאת ה[[משיח]], בתחילת ימות המשיח, לא יתבטל דבר ממנהגו של עולם, אלא יהיה עולם כמנהגו נוהג (רמב&quot;ם הלכות מלכים בהתחלת פרק י&quot;ב).<br /> <br /> על התקופה הראשונה אומר הרמב&quot;ם: ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו - אין הדבר כך. שהרי ר' עקיבא חכם גדול מחכמי המשנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעוונות, כיוון שנהרג - נודע להם שאינו, ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת{{הערת שוליים|רמב&quot;ם הלכות מלכים י&quot;א ג').}}.<br /> <br /> ===תקופה שניה===<br /> ב[[ימות המשיח]] ישנם שתי תקופות - תקופה ראשונה ו'''תקופה שניה'''. כך עולה מדברי ה[[רמב&quot;ם]] בהלכות העוסקות בענייני המלך המשיח בספרו &quot;[[היד החזקה]]&quot;.<br /> <br /> בתקופה השניה בימות המשיח - יתוספו דברים והנהגות שיעשה הקב&quot;ה, לרבות ענינים שיש בהם משום שינוי מנהגו של עולם.<br /> <br /> השינוי הגדול ביותר במעשה בראשית יהיה כמובן תחיית המתים, וכמו כן באגרת תימן כותב הרמב&quot;ם שמשיח עושה אותות ומופתים, בהתיחסו לתקופה השניה של ימות המשיח, לאחר התקופה של &quot;[[עולם כמנהגו נוהג]]&quot;.<br /> <br /> ==הבנת התורה==<br /> <br /> הבנת התורה בימות המשיח תהיה תלויה גם כן ברמות. זאת מוכיח [[הרבי]] מכך שנאמר על העתיד-לבוא: &quot;כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם&quot; (ירמיה לא, לג) מוכח, שגם אז יהיו כאלה שייקראו &quot;קטנים&quot; בידיעה וכאלה שייקראו &quot;גדולים&quot;. <br /> <br /> אלא שכמובן, ה&quot;קטנים&quot; ייקראו כך רק יחסית לגדולים של אז. אולם ביחס לתלמידי-החכמים של היום, גם אלה הגדולים ביותר - יהיו הם &quot;גדולים&quot; מאין כמותם, כי אז ינסקו גם היהודים הפשוטים ביותר לרמות ידיעה עצומות בתורה. <br /> <br /> (דוגמה דומה לכך שהקטנות היא הגדרה יחסית, ניתן להביא ממה שמתואר במסכת שבת (ג, ב), כי אפילו ענקים בתורה יכולים להיות במצב נתון &quot;קטנים&quot; מלדון במסכתות מסוימות, ואז עדיף לפנות לגביהן אל רבנים שישלטו בהן טוב מהם). <br /> <br /> אמנם יש מקום להקשות מחלקו הראשון של הפסוק הנזכר: &quot;לא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו&quot; - מה שאומר, שכולם ידעו את התורה היטב ולא יזדקקו איש לעזרת רעהו<br /> <br /> משיב על כך הרבי, שרק &quot;אותו&quot; - את הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו - כולם ישיגו ויכירו במידה שווה. אולם בכלל-הידיעה בתורה אכן יהיו קטנים וגדולים, והקטנים יזדקקו להיעזר בגדולים. <br /> <br /> בעניין הסיוע והעזרה בהבנת התורה, מעניין לציין מסקנה של הרבי בקשר למחברי ספרים מקרב גדולי-ישראל, על בסיס דבריו של רבי יהונתן אייבשיץ: &quot;רוח השם נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ השם בידם הצליח&quot;. דברים שעולה מהם, כי יכולות להיות דקויות-הבנה אמיתיות בחיבוריהם של גדולי-ישראל, שהמחברים עצמם לא מודעים להן, ואחרים, גדולים מהם, יחדשו להם אותן! וכמו, לדוגמה, שב[[תורה שבכתב]] ישנם עניינים שעל הבנתם אפילו [[משה רבינו]] עצמו צריך להיעזר בקדוש-ברוך-הוא.<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ימות המשיח]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%99%22%D7%91_%D7%91%D7%98%D7%91%D7%AA&diff=85894 2010-08-24T20:29:38Z

<p>טראכט גוט...: </p> <hr /> <div>בהזדמנות אמר [[הרבי]], כי בזה ש[[מדינת ישראל]] אינה מבוססת על האמונה ב[[אלוקים]], היא עיכבה את ה[[גאולה]] השלימה בכמה וכמה שנים!&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות הידעת?|40]]&lt;/noinclude&gt;</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A9_%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F&diff=85722 2010-08-22T22:04:33Z

<p>טראכט גוט...: דף חדש: החלפת המנון צרפת- לא מדובר על &quot;האדרת והאמונה?&quot;</p> <hr /> <div>החלפת המנון צרפת- לא מדובר על &quot;האדרת והאמונה?&quot;</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=85165 2010-08-17T05:16:36Z

<p>טראכט גוט...: דף חדש: ב&quot;ה יש ספר של הרבי שנקרא &quot;אמונה ומדע&quot; או משהו דומה. יש אפשרות לכתוב עליו, אם ידוע עליו למישהו? (בעיקר איפ…</p> <hr /> <div>ב&quot;ה<br /> <br /> יש ספר של הרבי שנקרא &quot;אמונה ומדע&quot; או משהו דומה.<br /> יש אפשרות לכתוב עליו, אם ידוע עליו למישהו? (בעיקר איפה להשיג אותו..)<br /> א דאנק!</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9A&diff=85096 2010-08-16T13:42:56Z

<p>טראכט גוט...: </p> <hr /> <div>[[תמונה:Ed62.jpg|left|thumb|250px|שער הספר בהוצאה ראשונה]] <br /> <br /> '''דרך מצְוֹ‏תיך''' הוא ספר העוסק ב[[טעמי המצוות]] על דרך ה[[חסידות]], שכתב [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. הספר יצא לאור לראשונה בדפוס א. ע. ראבינאוויץ ב[[פולטבה]] בשנת [[תרע&quot;א]] (1911) וכיום יוצא לאור בהוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> <br /> &quot;דרך מצותיך חלק שני&quot; עוסק בפירושי מילים ב[[תפילה|תפילה]] ואין לו קשר לחלק הראשון. חלק זה יצא לראשונה בפולטבה בשנת [[תרע&quot;ב]] (1912).<br /> <br /> == החלק הראשון==<br /> חלקו הראשו של הספר נחלק לשלושה חלקים: &quot;טעמי המצוות&quot;, &quot;שורש מצוות התפילה&quot; ו&quot;מאמרים והוספות&quot;.<br /> <br /> === טעמי המצוות ===<br /> החלק הראשון והעיקרי בספר, עוסק בביאור טעמי חלק מ[[תרי&quot;ג מצוות|תרי&quot;ג המצוות]] לאור תורת ה[[קבלה]] ותורת ה[[חסידות]]. רובם של הביאורים מיוסדים על מאמרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ונכתבו בשפה פשוטה המיועדת גם לחסרי ניסיון בלימוד החסידות.<br /> <br /> ברוב ביאורי המצוות מציין המחבר בתחילת הביאור את מניין המצווה המבוארת, על פי מניין המצוות של [[ספר החינוך]] ובחלקם אף הוסיף את ביאור המצווה בדרך הפשט מספר החינוך ומ[[ספר המצוות לרמב&quot;ם]], לאחר מכן מקדים את הביאורים על פי הקבלה מ[[ספר הזוהר]] ומ&quot;טעמי המצוות&quot; מהספר ליקוטי תורה של [[האר&quot;י]], ומבארם באריכות.<br /> <br /> === שורש מצוות התפילה ===<br /> חלק ארוך בן 49 פרקים, העוסק בביאור עניינה של ה[[תפילה]] ו[[קריאת שמע]] על פי הקבלה והחסידות.<br /> <br /> בחלק זה דן המחבר רבות בישוב הסתירה שישנה לכאורה, בין דרשת ה[[ספרי]] על הפסוק &quot;מי כה' אלוקינו בכל קראנו אליו&quot; - &quot;אליו ולא למידותיו&quot; לתפילות הפונות ל[[אלוהים (יהדות)|א-להים]] בשמות הרומזים, על פי תורת הקבלה, למידות מסוימות של א-להים, כגון, השם &quot;א-ל&quot; הרומז ל[[ספירת החסד]] והשם א-להים הרומז ל[[ספירת הגבורה]].<br /> <br /> === מאמרים והוספות ===<br /> [[קובץ:דרך מצוותיך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של ההרבי צמח צדק בתחילת &quot;שורש מצות התפילה&quot;]]<br /> מאמרים נוספים שנדפסו מכתב ידו של הצמח צדק, בחלק זה נכללים גם קיצור שערך הצמח צדק על [[ספר התניא]] וליקוט ביאורים של הצמח צדק בקבלה ובחסידות מתוך איגרותיו.<br /> <br /> במהדורות האחרונות של הספר, (החל ממהדורת תשי&quot;ג), נוספו בספר מפתח עניינים, ראשי פרקים מתולדות הצמח צדק וציונים לספרים שונים בהם ישנם ביאורים על טעמי המצוות שלא נתבארו בספר זה, שלושת החלקים האלו נערכו על ידי [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> == החלק השני ==<br /> בשנת [[תרע&quot;ב]] הודפס בפולטבה ספר בשם &quot;דרך מצותיך חלק שני&quot; בספר זה פירושי מילים בתפילה מהצמח צדק, אך אין קשר בין תכנו לספר דרך מצותיך ([[הרבי]] העלה השערה בהקדמה שכתב לחלק הראשון, כי שם זה ניתן לספר על מנת להקל את השגת הרישיון להדפסת הספר).<br /> <br /> == הדפסת הספר ==<br /> הספר הודפס לראשונה ב[[פולטבה]] שב[[אוקראינה]] בשנת ה'[[תרע&quot;א]] מתוך כתב ידו של הצמח צדק, שכתב בין השנים ה'[[תקע&quot;ד]] - ה'[[תקפ&quot;ח]], ההוצאה הראשונה של הספר הייתה על ידי חסידי קאפוסט. הוצאת [[קה&quot;ת]] הדפיסה את הספר בשנת ה'[[תש&quot;ו]] בעיר [[שנחאי]] אליה נמלטו בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] רבים מ[[תלמידי התמימים]], בשנת [[תשי&quot;ג]] יצא הספר ב[[ארצות הברית]] עם הוספות רבות (ראה לעיל) ובשנת ה'תשנ&quot;א נדפס לראשונה ב[[אותיות|אותיות מרובעות]] (עד אז הודפס הספר ב[[כתב רש&quot;י]]).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://chabadlibrarybooks.com/16082 הספר דרך מצותיך] באתר [[ספריית חב&quot;ד]].<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%91%27_%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C&diff=84559 2010-08-11T19:38:23Z

<p>טראכט גוט...: </p> <hr /> <div>ה[[בעל שם טוב]] אמר: גדולה [[אהבה|אהבתו]] של [[הקב&quot;ה]] ל[[יהודי]] הכי פשוט, כאהבתם של הורים שנולד להם בן יחיד לעת זקנותם, ועוד יותר מכך.&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות הידעת?|43]]&lt;/noinclude&gt;</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=83080 2010-08-01T10:52:17Z

<p>טראכט גוט...: </p> <hr /> <div>[[תמונה:אהרונוב.jpg|left|thumb|250px|ר' יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]].]]הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' הינו יושב ראש [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]. לתפקיד זה מונה בשנת [[תשנ&quot;ד]] לאחר שקודמו בתפקיד - הרב [[ישראל לייבוב]] - נפטר. הוא משמש גם כסגן יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] ומנכ&quot;ל [[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]. <br /> הרב אהרונוב מתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> הוא בנו של ר' [[מענדל אהרונוב]] מ[[קנדה]]. <br /> <br /> בעבר שימש כמנכ&quot;ל [[בית הספר למלאכה]] ו[[שבועון כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אהרונוב יוסף יצחק]] <br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|אהרונוב יוסף יצחק]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים|אהרונוב יוסף יצחק]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_(%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA)&diff=83075 2010-08-01T10:50:11Z

<p>טראכט גוט...: </p> <hr /> <div>אבימלך הוא כינוי לבחינת כתר מלכות שלמעלה מ[[עולם האצילות]], בחינת [[סובב כל עלמין]], שממנו נמשכת [[ספירת המלכות]] באצילות, והם הנקראים &quot;המקיפים דמלכות&quot;.<br /> <br /> ולכן נקרא &quot;אבימלך&quot; - אבי-מלך, האב והשורש לבחינת מלכות דאצילות.<br /> <br /> ספירת המלכות היא השורש להתהוות ה[[נברא|נבראים]] - עולמות [[בי&quot;ע]], והיא פועלת שיתהוו בבחינת נבראים נפרדים, כי אין מלך בלא עם - בלא ציבור אנשים שעל אף זרותם למלך (עם) - הם בטלים אליו.<br /> <br /> &quot;עם&quot; - מלשון עממות ופירוד מהמלך, שאינם בניו - ומכל מקום בטלים אליו.<br /> <br /> ובכדי שיהיה כח במדה זו להתפשט בבי&quot;ע, להוותם ולמלוך עליהם, הוא רק על ידי הרצון שיש לו בזה, והוא בחינת &quot;כתר&quot;, שהוא ה[[רצון]] וה[[תענוג]] שיש לו מ[[ביטול]] הנבראים אליו, שהוא ענין ההכתרה, שהעם מתמסר ומשתחוה למלך, ובזה גורמים שהמלך יסכים ויתרצה למלוך עליהם.<br /> <br /> והוא כענין &quot;אמרו לפני [[מלכיות]] כדי שתמליכוני עליכם&quot;!<br /> <br /> התעוררות [[רצון]] ה' להוות ולהשפיע בנבראים ולמלוך עליהם, הוא ע&quot;י עבודת האדם ד[[אתכפיא]] [[סט&quot;א]] , שהאדם כופה את מדותיו הרעות ומגרשן מלבו, ועי&quot;ז מתעורר הקב&quot;ה ברצון לברוא ולהחיות את הנבראים.<br /> <br /> ורצון זה נקרא בחינת אבימלך.<br /> <br /> אמנם על ידי העבודה ד[[אתהפכא]] [[סטרא אחרא]] [[ממרירו למתקא]], באים למעלה יותר, בבחינת &quot;לפני אבימלך&quot;.<br /> <br /> ונרמז בתהילים: &quot;[[לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך]]&quot;.<br /> <br /> &quot;בשנותו את טעמו&quot; - העבודה בבחינת [[אתהפכא]] טעמין מרירו למיתקא וחשוכא לנהורא, הרי זה על ידי &quot;לפני אבימלך&quot;, כי אבי-מלך הוא המקיפים דמלכות - כתר, כנ&quot;ל. ו&quot;לפני אבימלך&quot; היינו, למעלה מהמקיפים - בחינת [[אור הקו]] עצמו הנמשך מ[[אור אין סוף]], שממנו נמשכים המקיפים והפנימיים, בבחינת מלכות דאין סוף.<br /> <br /> אבל מכל מקום, ראשית העבודה היא &quot;ויגרשהו וילך&quot; - בחינת [[אתכפיא]] וגירוש הרע מלבו, ועל ידי זה מעוררים רצון ה' למלוך עלינו ולהחיותנו.<br /> <br /> {{סגל}}<br /> <br /> [[קטגוריה:עולמות]]<br /> [[קטגוריה:ספירות]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%90_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%91&diff=83064 2010-08-01T10:45:14Z

<p>טראכט גוט...: </p> <hr /> <div>ההתעסקות בדרכי ה[[חסידות]] הוא, אשר גם בהלכו בשוק טרוד בעסקיו יחשוב מה הוא יכול לעשות בעד עניני החסידות וטובת ה[[חסיד]]ים, וכשהוא פוגש מי שהוא מאנשי השוק ממכריו - בעניני מסחר - ידבר על [[לב]]ו, כי יבוא אל שיעורי הלמודים ב[[דברי אלוקים חיים]] או לאיזו [[התוועדות]]. וההתעסקות בדרכי החסידות הוא חובת גברא מבלי הבדל בין גדול וקטן בידיעת [[דא&quot;ח]].&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ' מנחם-אב|כ' מנחם-אב]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ב מנחם-אב|כ&quot;ב מנחם-אב]]}}[[קטגוריה:היום יום|י]]&lt;/noinclude&gt;</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%93%27_%D7%91%D7%98%D7%91%D7%AA&diff=81243 2010-07-25T11:07:34Z

<p>טראכט גוט...: </p> <hr /> <div>ה[[מאמר]] הראשון שאמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה בשנת [[תרמ&quot;ג]] - [[ד&quot;ה]] &quot;ראשית גויים [[עמלק]]&quot;. המאמר הראשון שאמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה בשנת [[תר&quot;פ]] - [[ד&quot;ה]] &quot;כתר יתנו לך&quot;. מאמרו הראשון של הרבי היה בשנת [[תשי&quot;א]] - [[ד&quot;ה]] &quot;באתי לגני&quot;. [[חסיד]]ים אמרו כי שלושת המאמרים הם כנגד ג' ה[[מצוות]] שנצטוו ישראל לכניסתם ל[[ארץ ישראל]]: מחיית זכר [[עמלק]], [[מינוי מלך]] ובנית [[בית המקדש]].</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=78744 2010-07-13T13:50:11Z

<p>טראכט גוט...: </p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}[[תמונה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א - תמונה קטנה.JPG|left|thumb|250px|הרבי שליט&quot;א, [[ל&quot;ג בעומר]]]]{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]] [[מלך המשיח]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון)''' - '''אדמו&quot;ר שליט&quot;א''' (מכונה '''הרבי מ[[ליובאוויטש]] (מלובביץ')''', '''מלך המשיח''' או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב&quot;ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]]. ביום [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי רש&quot;י בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח&lt;ref&gt;פרק י&quot;ב פסוק י&quot;ב.&lt;/ref&gt;, &quot;אשרי המחכה ויגיע&quot; וגו': &quot;..שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;, כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]. <br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> ===צעירותו===<br /> [[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בילדותו]][[תמונה:הרבי ברלין.jpg|left|thumb|250px|הרבי בברלין, מעט אחרי נישואיו]]<br /> רבי מנחם מענדל שניאורסאהן נולד ביום שישי, [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902), בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ומרת [[הרבנית חנה|חנה]] (בת ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב, שהיה נכד נכדו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (דרך ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו&quot;ר הצמח צדק{{הערת שוליים|הרבי אם כן, דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]}}) ונקרא &quot;מנחם מענדל&quot; על שם סב-סבו. בשנת [[תרס&quot;ט]] התמנה ר' לוי יצחק לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] ומשפחתו של הרבי עברה לגור ביקטרינוסלב (דנייפרפטרובסק).<br /> <br /> כבר בגיל צעיר בלט בשקידתו והצליח לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, [[נגלה]] ו[[נסתר]]. את הדרכתו הלימודית קיבל מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו על פיה יישם את החייאת היהדות בכלל וחסידות חב&quot;ד בפרט.. באחד ממכתביו{{הערת שוליים|משנת [[תשט&quot;ז]], למר יצחק בן צבי}} כותב הרבי: &quot; &quot;מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות&quot;.<br /> <br /> בתקופת מלחמת העולם הראשונה (תרע&quot;ד-תרע&quot;ח), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, לאחר המלחמה, לדנייפרופטרובסק.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]]. באותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]&lt;ref&gt;[[היום יום]] מהדורת [[תשס&quot;ט]].&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] נסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ד]] (1924) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו גם במלחמתו הקדושה והמפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ברוסיה הסובייטית. מוגדר כ&quot;שר ההשכלה&quot; של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ&quot;ג]].}}.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ה]] נסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באותן שנים עד צאתו מרוסיה), שם פגש את הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו סמיכה לרבנות. מאז שמרו השניים על קשרי מכתבים.<br /> <br /> ב[[חודש חשון]] [[תרפ&quot;ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה בלנינגרד. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ&quot;ז]] [[מאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו.<br /> <br /> בחודש חשון [[תרפ&quot;ח]] עזב הרבי את גבולות ברית המועצות ונסע לריגא לשמש כמזכירו האישי של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ט]] (1929) התחיל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להפנות אליו שאלות בהלכה, קבלה וחסידות והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים.<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|left|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> עוד בשנת תרע&quot;ט אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לבנו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אודות שידוך לבתו &quot;שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]&quot;{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים]]}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] נישא הרבי ל[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא]], בתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;}}. שמחת החותנה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שגם אמר את כל השבע-ברכות במתיקות ודביקות{{הערת שוליים|כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר את השבע ברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נ&quot;ע בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) הרי מסדר קידושין!}}.<br /> <br /> במהלך החתונה עבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. הסעודה נגמרה בשעה שלוש וחצי לערך. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו&quot;רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין). לאחר מכן רקדו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי יד על כתף במהירות, כריקוד חסידי חב&quot;ד והאדמו&quot;רים נפרדו לשלום.<br /> <br /> על הוריו של הרבי נאסר לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br /> <br /> === בברלין ופריז ===<br /> [[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו לארה&quot;ב, עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[תש&quot;ב]]]]<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.<br /> <br /> ב[[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה בגרמניה של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את גרמניה והיגרו לפריז. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. בפריז שקד הרבי על לימוד התורה בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, למד באוניברסיטת סורבון. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;}}. לצורך עריכת אגרותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, נשלח על ידי אחד ממזכיריו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים. <br /> <br /> בחודש תשרי [[תרצ&quot;ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח רוסיה, לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה בפולין ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה בוורשא.<br /> <br /> בתקופת טרום השואה, הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מ[[אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מארצות הברית לפריז וההפך, נעשה בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, דרך הרבי ששהה בפריז.<br /> <br /> מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. מאידך, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.<br /> <br /> בחודש כסלו [[ת&quot;ש]] החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה חב&quot;דית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית (&quot;אפידייביט&quot;). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס בארצות הברית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת בארצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br /> <br /> באביב [[ת&quot;ש]], ערב כניסת הנאצים לפריז, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.<br /> <br /> בשנת ת&quot;ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה לארצות הברית), נאלצו לברוח מהעיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון. <br /> <br /> בסוף קיץ ת&quot;ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום צרפת, שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ תש&quot;א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם &quot;רושאנבי&quot; שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.<br /> <br /> === בדרך לארצות הברית ===<br /> [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]בליל [[ניטל]], בו נוהגים שלא ללמוד תורה]<br /> המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים')), הודיעה הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.<br /> <br /> ביום י&quot;ט כסלו תש&quot;א כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב&quot;ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי&quot;צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים&quot;{{הערת שוליים|קובץ &quot;כ&quot;ח סיון&quot;.}}. בכ&quot;ו אדר תש&quot;א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש&quot;א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.<br /> <br /> לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה, ו'ויזות מעבר' וגם את זה השיגו בהתערבותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. אחרי שהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים היו ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' מרדכי ביסטריצקי ע&quot;ה וחמיו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי&quot;ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב&quot;ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו. <br /> <br /> כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק. <br /> <br /> ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ&quot;לאגאוויר&quot; ל&quot;שניאורסאהן&quot;. הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה). <br /> <br /> ביום [[י&quot;ז סיון תש&quot;א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> [[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]]]<br /> ב[[כ&quot;ח סיון תש&quot;א]], בשעת בוקר הטילה &quot;סורפה פינטו&quot; עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת חסידים ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.<br /> <br /> מיד עם הגעתו של הרבי לארה&quot;ב התחיל לסייע לאדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד שנת [[תש&quot;י]] (1950) מונה על ידי חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות. משנת תש&quot;י התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש&quot;י}}.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> [[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי&quot;ב]]]]<br /> כשנודע על הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את &quot;הרמ&quot;ש&quot;{{הערת שוליים|או הרמ&quot;מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון&quot;. כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל&quot;רבי&quot;}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.<br /> <br /> למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ&quot;נ|פ&quot;נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על ציון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים. <br /> <br /> ביו&quot;ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא&quot;ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: &quot;זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת&quot;. <br /> <br /> בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה &quot;[[הגהה|הוגה]] על ידי כ&quot;ק שליט&quot;א&quot;, הרבי תיקן זאת וכתב &quot;ע&quot;י הרמ&quot;ש שליט&quot;א&quot;. <br /> <br /> בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח&quot;י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם. <br /> <br /> בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם &quot;יעמוד&quot;, ובלחש &quot;אדוננו מורנו ורבנו&quot;, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה&quot;מרשות לחתן&quot; בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות &quot;ועתה קום&quot;, פרץ בבכי והכריז בקול רם &quot;יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...&quot; ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב. <br /> <br /> בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. בכ&quot;ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב&quot;ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ&quot;ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי' שבט תשי&quot;א. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום ג' בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב&quot;ד על קבלת הנשיאות הצפויה. <br /> <br /> במוצאי [[י' שבט תשי&quot;א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא&quot;ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד&quot;ה &quot;[[באתי לגני]]&quot;, בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' שבט]] על ידי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר, נאמר וכו'.<br /> <br /> לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: &quot;חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ&quot;ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה&quot;.}}.<br /> <br /> ==פעולותיו{{הערת שוליים|הקדמת [[היום יום]]}}==<br /> ===העשור הראשון ([[תשי&quot;ב]]-[[תש&quot;כ]])===<br /> [[תמונה:הרבי ובגין.jpg|left|thumb|250px|מנחם בגין בביקורו אצל הרבי, [[תשל&quot;ח]]]]<br /> *שנת [[תשי&quot;ב]] (1952): ייסוד ארגון &quot;[[צעירי אגודת חב&quot;ד]]&quot; ואגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו; ייסוד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה; ייסוד אכסניית נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד; ייסוד ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. <br /> *שנת [[תשי&quot;ג]] (1953): ייסוד אגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.<br /> *שנת [[תשי&quot;ד]] (1954): ייסוד [[מבצע ארבעת המינים]] ב[[חג הסוכות]]; ייסוד [[בית ספר למלאכה כפר חב&quot;ד]]; ייסוד קופת &quot;[[קרן השנה]]&quot;; ייסוד [[מבצע מצה]].<br /> *שנת [[תשט&quot;ו]] (1955): ייסוד ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית]] ובקנדה; ייסוד [[קופת קרן תורה]].<br /> *שנת [[תשט&quot;ז]] (1956): ייסוד ישיבת [[אהלי תורה]]; ייסוד ארגון [[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה; ייסוד מחנה קיץ תורני [[גן ישראל]].<br /> *שנת [[תשי&quot;ז]] (1957): ייסוד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.<br /> *שנת [[תשי&quot;ח]] (1958): מעורר על הפצת יהדות באופן של &quot;[[ופרצת]]&quot; וכתוצאה מכך מתגברת הפעילות החב&quot;דית ומתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.<br /> *שנת [[תשי&quot;ט]] (1959): ייסוד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה; ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]; ייסוד במילאנו-איטליה, סניף &quot;המרכז לענייני חינוך&quot; שדאג להקיף מוסדות יהודיים באזור.<br /> *שנת [[תש&quot;כ]] (1960): ייסוד שידור ברדיו סדרת שיעורים ב[[ספר התניא]] בארצות הברית{{הערת שוליים|השיעורים שנסרו על ידי ר' [[יוסף וינברג]], [[מוגה|הוגהו]] על ידי [[הרבי]] ונדפסו בספר &quot;[[שיעורים בספר התניא (ספר)|שיעורים בספר התניא]]&quot;}}; ייסוד [[שיכון חב&quot;ד ירושלים]].<br /> <br /> ===העשור השני ([[תשכ&quot;א]]-[[תש&quot;ל]])===<br /> *שנת [[תשכ&quot;א]] (1961): הקמת [[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש הראשון בלונדון]] המהווה, כיום, בסיס מרכזי לפעולות חב&quot;ד באירופה.<br /> *שנת [[תשכ&quot;ב]] (1962): ייסוד [[כולל אברכים]]; ייסוד סניפי ה[[מרכז לענייני חינוך]] במיניסוטה ובפילדפיה (ארה&quot;ב); ייסוד ישיבת [[הדר תורה]], הישיבה הראשונה בעולם ל&quot;חוזרים בתשובה&quot;!<br /> *שנת [[תשכ&quot;ג]] (1963): סיום עריכת [[ספר חסידים]].<br /> *שנת [[תשכ&quot;ד]] (1964): עריכת תעמולה לפדות היהודים שברוסיה הסובייטית; הוקם קרן מיוחד שסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.<br /> *שנת [[תשכ&quot;ה]] (1965): ייסוד [[שיכון חב&quot;ד לוד]].<br /> *שנת [[תשכ&quot;ו]] (1967): ייסוד [[קרן חנה]]; ייסוד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות &quot;בית-חנה&quot; בארץ וברחבי העולם.<br /> *שנת [[תשכ&quot;ז]] (1967): מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]; ייסוד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה; ייסוד [[מבצע-תפילין]] כהגנה מפני אויבי ישראל (היה זה בתקופת טרום [[מלחמת ששת הימים]]). הרב הבטיח בצורה ברורה כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה&quot;ל על אוייביהם; לאחר המלחמה והנצחון הנסי קרא הרבי לנצל את ההתעוררות של עם ישראל לקרבם לתורה ומצוות; פתיחה במאבק למען [[שלימות הארץ]].<br /> *שנת [[תשכ&quot;ח]] (1968): הוקם ועד ציבורי להפעלת [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק]] בירושלים העתיקה. <br /> *שנת [[תשכ&quot;ט]] (1969): ייסוד [[נחלת הר חב&quot;ד|שכונה חב&quot;דית בקרית מלאכי]].<br /> *שנת [[תש&quot;ל]] (1970): סיום את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד &quot;לקבלת פני משיח צדקנו&quot;]]; התחלת המאבק (בגלוי) נגד תיקון חוק השבות - [[מיהו יהודי]].<br /> <br /> ===העשור השלישי ([[תשל&quot;א]]-[[תש&quot;מ]])===<br /> [[קובץ:התוועדות נשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות מיוחדת לנשים ובנות]]<br /> *שנת [[תשל&quot;א]] (1971): יוצא בקריאה &quot;לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה; ייסוד סניף המרכז לענייני חינוך בדרום-אפריקה ששהביא להקמת רשת מוסדות יהודיים בדרום אפריקה.<br /> *שנת [[תשל&quot;ב]] (1972): ייסוד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות. <br /> *שנת [[תשל&quot;ג]] (1973): ייסוד מבצע [[בית מלא ספרים]]; ייסוד [[קרית חב&quot;ד צפת]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ד]] (1974): ייסוד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה; פתיחת תעמולה אודות [[מבצע תורה]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש]]; ייסוד כינוסי ילדים ב[[חנוכה]]. ייסוד הפצת היהדות באמצעות [[טנק מבצעים]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ה]] (1975): תעמולה אודות [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]] ו[[מבצע טהרת המשפחה]]&quot;.<br /> *שנת [[תשל&quot;ו]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון; שליחת [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט; ייסוד שינון ה[[י&quot;ב פסוקים]] על ידי ילדי ישראל; ייסוד [[מבצע אהבת ישראל]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ז]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]; חידוש עניין ה[[משפיע]]&quot; ו&quot;משפיעות&quot; לנשים (&quot;[[עשה לך רב]]&quot;).<br /> *שנת [[תשל&quot;ח]] (1978): בעקבות הסכמי &quot;קעמפ דיוויד&quot; מגביר את מאבקו למען שלימות הארץ; ייסוד ישיבה גדולה &quot;[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]&quot;, קליפורניה; שליחת שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ההדפסת ה&quot;תניא&quot; בכל העולם.<br /> *שנת [[תשל&quot;ט]] (1979): ייסוד חברות-נשים המעוררות על דבר שמירת &quot;[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]&quot;; עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה; ייסוד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.<br /> <br /> ===העשור הרביעי ([[תשמ&quot;א]]-[[תש&quot;נ]])===<br /> [[תמונה:כז אדר תשנב.jpg|left|thumb|250px|אדמו&quot;ר שליט&quot;א ביציאה מ[[770]] לכיוון [[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]]]]<br /> *שנת [[תש&quot;מ]] (1980): ייסוד ישיבה גדולה ב[[בואנוס איירס]] - ארגנטינה; ייסוד [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]]; נלחם נגד &quot;תיכנון המשפחה&quot;; ייסוד רשת כוללים; [[כולל תפארת זקנים]], [[תפארת חכמת נשים]] ו[[תפארת בחורים]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;א]] (1981): ייסוד [[מבצע הקהל]]; ייסוד [[צבאות השם]]; ייסוד [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]], בחוצות; ייסוד [[תומכי תמימים קזבלנקה]]; ייסוד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול]]; ייסוד [[ספר תורה לילדי ישראל|ספר תורה לילדי ישראל]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ב]] (1982): ייסוד [[מבצע אות בספר התורה]]; ייסוד [[מבצע חנוכה]]; ייסוד כתיבת [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]; הדפסת הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; מעורר על דבר ההכרח לסיים את &quot;מבצע שלום הגליל&quot; (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ג]] (1983): ייסוד מבצע פירסום [[שבע מצוות בני נח]]; ייסוד מבצע [[רגע של שתיקה]] בבתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים.<br /> *שנת [[תשד&quot;מ]] (1984): ייסוד אמירת קודם תפילת השחר &quot;הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך&quot;, ולאחרי כל תפלה &quot;אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך&quot;; ייסוד [[תומכי תמימים יוהנסבורג]], דרום אפריקה; ייסוד הדפסת [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים; הדפסת הוצאה מיוחדת של ספר התניא שבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; ייסוד [[תקנת הרמב&quot;ם]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ה]] (1985): ייסוד חגיגות סיום, בעקבות [[תקנת הרמב&quot;ם]]; ייסוד המוסד [[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב&quot;ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]; ייסוד [[מחנה קיץ]] כשרים.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ו]] (1986): ייסוד [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] במקומות שטרם ישנו והרחבת הבתי-חב&quot;ד הקיימים; ב[[י&quot;א ניסן תשמ&quot;ו]] התחיל הרבי עם מעמד [[חלוקת דולרים]] קבוע בימי ראשון בשבוע.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ז]] (1987): ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] פסק &quot;בית המשפט הפדרלי&quot;, ב[[משפט הספרים]] ש[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ח]] (1988): ייסוד שבכינוסים הכללים באו&quot;ם ינאם איש דתי על השם ותורתו; חיזק המנהג של חגיגת [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות; במוצאי כ' חשוון, חילק הרבי מאמר &quot;החלצו רנ&quot;ט&quot;; ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], אישר השופט ב[[משפט הספרים]] ש[[דידן נצח]] וביום [[כ&quot;ז חשוון תשמ&quot;ח]]) הוחלט שהספרים יכולים לחזור למקומם. ביום [[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה הרבי להדפיס הספר &quot;[[דרך אמונה]]&quot;; בכל לילה מלילי חנוכה נאם הרבי בנושא קריאת היום – נשיא המקריב; ייסוד [[מבצע בית מלא ספרים]] ושמחברי ספרים והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק ל[[ספרית ליובאוויטש]] וכן אספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים – לתרמם לספריה הנ&quot;ל; יום רביעי, [[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ&quot;ש]] על שמה; מסיום ה&quot;שלשים&quot; להתסלקות הרבנית התחיל הרבי להתוועדות בכל שבת קדש ו[[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות; ייסוד [[מבצע יום הולדת]]; בכל לילות הפסח נאם בנושא החג ובסגנון מובן גם לילדים; התחיל לבאר בכל התוועדות של שבת את פירושו הראשון של רש&quot;י על פרשת השבוע.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ט]] (1989): [[שנת הילד והילדה]]; באופן יוצא דופן וחד פעמים הורה הרבי לבחור בבחירות לכנסת בארץ ישראל למפלגת &quot;אגודת ישראל&quot; (שסימנה בקלפי &quot;ג&quot;); מייסד שביום [[כ' חשוון תרכ&quot;א|כ' מרחשוון]] יכנס כל אחד, לשעה קלה, לישיבת [[תומכי תמימים]] ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת; מייסד שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) ילמדו בכל יום קטע מתורות [[רבותינו נשיאנו]]; ייסוד לימד כל יום מ[[לוח היום יום]]; לקראת יום השנה לרבנית חיה מושקא ייסד שיקראו לילדים בשמה; ייסוד עריכת [[כינוס תורה]] ב&quot;אסרו חג&quot;; ייסוד הדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות; בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר [[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]] לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ&quot;ט אלול תקמ&quot;ט|יום ההולדת שלו]] – חילקו בצירוף שטר של דולר לצדקה.<br /> <br /> ===העשור החמישי (מ[[תשנ&quot;א]])===<br /> [[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מקבל לידיו תוף ועליו הכיתוב [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]]]<br /> [[תמונה:תשנג.jpg|left|thumb|250px|[[י' שבט תשנ&quot;ג]]]]<br /> *שנת [[תש&quot;נ]] (1990): ייסוד [[הקהלת קהילות]] ביום השבת; הודיע שה&quot;מהפכות&quot; קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]; הוצאה לאור קובץ מיוחד של [[כינוס השלוחים העולמי]]; ביום ה' של [[חנוכה]] נערך כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מחמש מדינות: [[ארץ ישראל]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]; ב[[יום שלישי]], [[י&quot;ט טבת תש&quot;נ]] – נגמר ה[[דידן נצח]]; הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד|הספריה של &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;]]; ייסוד הקמת מוסדות, לרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; (משנת [[תש&quot;י]]) והשתתף מ[[קופת רבינו]]; בקשר ל[[י' שבט תש&quot;י|יו&quot;ד שבט]] הושלמו הקמת 1000 מוסדות חב&quot;ד ברחבי העולם; הדפסת מיוחדת של [[ספר התניא]] (מוגדל) לרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; שחולק ביום יו&quot;ד שבט (בצירוף דולר לצדקה); בקשר ל[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח|כ&quot;ב שבט]], מעורר על הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות; ייסוד [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]]; ייסוד שבכל [[ראש חודש]] יתוועדו; בזמן מלחמת המפרץ הכריז הרבי שליט&quot;א שאין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ והורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא!; קרא לפרסם את המדרש &quot;שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' &quot;בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם&quot;! ו&quot;בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: &quot;ענווים, הגיע זמן גאולתכם&quot; והמשיך והרגיע את האומה במשך כל &quot;מלחמת המפרץ&quot;.<br /> <br /> *שנת [[תנש&quot;א]] (1991): בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]] יצא לאור [[ספר השלוחים]]; ייסוד עריכת &quot;סדרים ציבוריים&quot; ב[[חג הפסח]]; מייסד שבשבתות הקיץ ילמדו לפחות משנה אחת מפרקי אבות בעיון; מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו&quot;א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד&quot;שופטייך&quot; ו&quot;יועצייך&quot; שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.<br /> *שנת [[תשנ&quot;ב]] (1992): עורר להוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]]; הודיע שכבר נתבטלו כל העיכובים וישנה ההתגלות של משיח וצריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש; הכריז שעומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים ולראות שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]]; הכריז שמתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]; עורר על [[אחדות ישראל]].<br /> *שנת [[תשנ&quot;ג]] (1993): ב[[שמחת תורה]] החל לעודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]; ב[[חנוכה]] היה מעמד סאטלייט מיוחד לעיני העולם כולו; [[סאטלייט (י' שבט תשנ&quot;ג)|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' שבט תשנ&quot;ג]], בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.<br /> *שנת [[תשנ&quot;ד]] (1994): ב[[חודש חשוון]] חודש [[קופת רבינו]] ע&quot;י מזכיריו ר' [[יהודה לייב גרונר]] ור' [[שלום מענדל סימפסון]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *[[ליקוטי שיחות (ספר)|'''ליקוטי שיחות''']] (39 כרכים) - ליקוט משיחותיו של הרבי שהוגהו על ידו.<br /> *[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''אגרות קודש''']] (30 כרכים, טרם הושלמה הסדרה) - אגרותיו של הרבי שיש בהם עניין לציבור.<br /> *[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''ספר השיחות''']] (כ-12 כרכים) - שיחותיו של הרבי בין השנים תשמ&quot;ז-תשנ&quot;ב, שהוגהו על ידו.<br /> *[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''ספר המאמרים''']] - ליקוט של כל המאמרים שנאמרו על ידי הרבי.<br /> *[[ספר המאמרים (מלוקט)|'''ספר המאמרים - מלוקט''']] (6 כרכים) - המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.<br /> *[[שיחות קודש (ספר)|'''שיחות קודש''']] - שיחותיו של הרבי בין השנים תשי&quot;א-תשמ&quot;ח.<br /> *'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]''' (כ-80 כרכים. טרם הושלמה הסידרה) - ליקוט כל תורתו של הרבי שנאמרה בציבור.<br /> *'''[[לוח היום יום]]''' - לוח שנה עם פתגם יומי לשנת תש&quot;ח-תש&quot;ט (מי&quot;ט כסלו לי&quot;ט כסלו).<br /> *[[רשימות (ספר)|'''רשימות''']] - הכתבים אותם כתב אדמו&quot;ר שליט&quot;א לעצמו (188 חוברות{{הערת שוליים|שנכתבו על-ידי הרבי בשלושה דפדפות.}}. חלקם לוקטו ויצאור לאור).<br /> *'''[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]]'''.<br /> *'''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]'''.<br /> *'''[[קונטרס אהבת ישראל]]'''.<br /> *'''[[דבר מלכות]]''' (2 ספרים) - שיחותיו האחרונות של הרבי, שנאמרו עד עתה (תשנ&quot;א-תשנ&quot;ב).<br /> *'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים על [[ספר התניא]].<br /> *'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא. נכתב על ידי הרבי אך נתנם להדפסה. הודפס על ידי חברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] במסגרת ה[[רשימות]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> *[[:קטגוריה:ימי חב&quot;ד - הרבי שליט&quot;א|ימי חב&quot;ד - הרבי שליט&quot;א]]<br /> *[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> *[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> *[[ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> *[[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מ.מ.ש הוצאה לאור]], תשס&quot;ז.<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;כללי<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - אתר [[chabad.co.il]]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39286 שהניו יורק טיימס פירסם כתבת שער על הרבי] - [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17439 &quot;הרבי חי וקיים&quot; - עכשיו ב-NRG, מתי טוכפלד] - חב&quot;ד אינפו<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54752 הערך &quot;אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; באתר ynet] - חב&quot;ד אינפו<br /> <br /> ;וידאו<br /> * [http://www.770live.com/en770/770live.asp?lang=2 המגזין השבועי לראות את מלכנו] - מראות ושיחות של הרבי שליט&quot;א.<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאות קיטעי וידאו מהרבי שליט&quot;א]<br /> * [http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&amp;vid=33 משיח נאו] - וידיאו על נבואותיו של הרבי.<br /> <br /> ;תמונות<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;cat=8 מאות תמונות של הרבי שליט&quot;א ממוינות לפי נושאים]<br /> *[http://www.portraitofaleader.org/ אתר של תמונות נדירות מהרבי] - מכון אבנר<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=78743 2010-07-13T13:46:58Z

<p>טראכט גוט...: </p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}[[תמונה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א - תמונה קטנה.JPG|left|thumb|250px|הרבי שליט&quot;א, [[ל&quot;ג בעומר]]]]{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]] [[מלך המשיח]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון)''' - '''אדמו&quot;ר שליט&quot;א''' (מכונה '''הרבי מ[[ליובאוויטש]] (מלובביץ')''', '''מלך המשיח''' או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב&quot;ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]]. ביום [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי רש&quot;י בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח&lt;ref&gt;פרק י&quot;ב פסוק י&quot;ב.&lt;/ref&gt;, &quot;אשרי המחכה ויגיע&quot; וגו': &quot;..שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;, כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]. <br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> ===צעירותו===<br /> [[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בילדותו]][[תמונה:הרבי ברלין.jpg|left|thumb|250px|הרבי בברלין, מעט אחרי נישואיו]]<br /> רבי מנחם מענדל שניאורסאהן נולד ביום שישי, [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902), בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ומרת [[הרבנית חנה|חנה]] (בת ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב, שהיה נכד נכדו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (דרך ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו&quot;ר הצמח צדק{{הערת שוליים|הרבי אם כן, דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]}}) ונקרא &quot;מנחם מענדל&quot; על שם סב-סבו. בשנת [[תרס&quot;ט]] התמנה ר' לוי יצחק לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] ומשפחתו של הרבי עברה לגור ביקטרינוסלב (דנייפרפטרובסק).<br /> <br /> כבר בגיל צעיר בלט בשקידתו והצליח לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, [[נגלה]] ו[[נסתר]]. את הדרכתו הלימודית קיבל מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו על פיה יישם את החייאת היהדות בכלל וחסידות חב&quot;ד בפרט.. באחד ממכתביו{{הערת שוליים|משנת [[תשט&quot;ז]], למר יצחק בן צבי}} כותב הרבי: &quot; &quot;מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות&quot;.<br /> <br /> בתקופת מלחמת העולם הראשונה (תרע&quot;ד-תרע&quot;ח), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, לאחר המלחמה, לדנייפרופטרובסק.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]]. באותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]&lt;ref&gt;[[היום יום]] מהדורת [[תשס&quot;ט]].&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] נסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ד]] (1924) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו גם במלחמתו הקדושה והמפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ברוסיה הסובייטית. מוגדר כ&quot;שר ההשכלה&quot; של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ&quot;ג]].}}.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ה]] נסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באותן שנים עד צאתו מרוסיה), שם פגש את הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו סמיכה לרבנות. מאז שמרו השניים על קשרי מכתבים.<br /> <br /> ב[[חודש חשון]] [[תרפ&quot;ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה בלנינגרד. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ&quot;ז]] [[מאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו.<br /> <br /> בחודש חשון [[תרפ&quot;ח]] עזב הרבי את גבולות ברית המועצות ונסע לריגא לשמש כמזכירו האישי של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ט]] (1929) התחיל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להפנות אליו שאלות בהלכה, קבלה וחסידות והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים.<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|left|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> עוד בשנת תרע&quot;ט אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לבנו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אודות שידוך לבתו &quot;שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]&quot;{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים]]}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] נישא הרבי ל[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא]], בתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;}}. שמחת החותנה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שגם אמר את כל השבע-ברכות במתיקות ודביקות{{הערת שוליים|כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר את השבע ברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נ&quot;ע בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) הרי מסדר קידושין!}}.<br /> <br /> במהלך החתונה עבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. הסעודה נגמרה בשעה שלוש וחצי לערך. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו&quot;רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין). לאחר מכן רקדו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי יד על כתף במהירות, כריקוד חסידי חב&quot;ד והאדמו&quot;רים נפרדו לשלום.<br /> <br /> על הוריו של הרבי נאסר לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br /> <br /> === בברלין ופריז ===<br /> [[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו לארה&quot;ב, עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[תש&quot;ב]]]]<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.<br /> <br /> ב[[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה בגרמניה של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את גרמניה והיגרו לפריז. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. בפריז שקד הרבי על לימוד התורה בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, למד באוניברסיטת סורבון. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;}}. לצורך עריכת אגרותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, נשלח על ידי אחד ממזכיריו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים. <br /> <br /> בחודש תשרי [[תרצ&quot;ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח רוסיה, לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה בפולין ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה בוורשא.<br /> <br /> בתקופת טרום השואה, הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מ[[אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מארצות הברית לפריז וההפך, נעשה בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, דרך הרבי ששהה בפריז.<br /> <br /> מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. מאידך, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.<br /> <br /> בחודש כסלו [[ת&quot;ש]] החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה חב&quot;דית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית (&quot;אפידייביט&quot;). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס בארצות הברית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת בארצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br /> <br /> באביב [[ת&quot;ש]], ערב כניסת הנאצים לפריז, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.<br /> <br /> בשנת ת&quot;ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה לארצות הברית), נאלצו לברוח מהעיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון. <br /> <br /> בסוף קיץ ת&quot;ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום צרפת, שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ תש&quot;א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם &quot;רושאנבי&quot; שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.<br /> <br /> === בדרך לארצות הברית ===<br /> [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]בליל [[ניטל]], בו נוהגים שלא ללמוד תורה]<br /> המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים')), הודיעה הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.<br /> <br /> ביום י&quot;ט כסלו תש&quot;א כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב&quot;ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי&quot;צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים&quot;{{הערת שוליים|קובץ &quot;כ&quot;ח סיון&quot;.}}. בכ&quot;ו אדר תש&quot;א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש&quot;א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.<br /> <br /> לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה, ו'ויזות מעבר' וגם את זה השיגו בהתערבותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. אחרי שהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים היו ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' מרדכי ביסטריצקי ע&quot;ה וחמיו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי&quot;ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב&quot;ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו. <br /> <br /> כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק. <br /> <br /> ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ&quot;לאגאוויר&quot; ל&quot;שניאורסאהן&quot;. הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה). <br /> <br /> ביום [[י&quot;ז סיון תש&quot;א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> [[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]]]<br /> ב[[כ&quot;ח סיון תש&quot;א]], בשעת בוקר הטילה &quot;סורפה פינטו&quot; עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת חסידים ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.<br /> <br /> מיד עם הגעתו של הרבי לארה&quot;ב התחיל לסייע לאדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד שנת [[תש&quot;י]] (1950) מונה על ידי חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות. משנת תש&quot;י התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש&quot;י}}.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> [[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי&quot;ב]]]]<br /> כשנודע על הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את &quot;הרמ&quot;ש&quot;{{הערת שוליים|או הרמ&quot;מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון&quot;. כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל&quot;רבי&quot;}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.<br /> <br /> למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ&quot;נ|פ&quot;נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על ציון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים. <br /> <br /> ביו&quot;ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא&quot;ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: &quot;זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת&quot;. <br /> <br /> בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה &quot;[[הגהה|הוגה]] על ידי כ&quot;ק שליט&quot;א&quot;, הרבי תיקן זאת וכתב &quot;ע&quot;י הרמ&quot;ש שליט&quot;א&quot;. <br /> <br /> בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח&quot;י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם. <br /> <br /> בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם &quot;יעמוד&quot;, ובלחש &quot;אדוננו מורנו ורבנו&quot;, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה&quot;מרשות לחתן&quot; בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות &quot;ועתה קום&quot;, פרץ בבכי והכריז בקול רם &quot;יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...&quot; ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב. <br /> <br /> בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. בכ&quot;ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב&quot;ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ&quot;ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי' שבט תשי&quot;א. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום ג' בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב&quot;ד על קבלת הנשיאות הצפויה. <br /> <br /> במוצאי [[י' שבט תשי&quot;א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא&quot;ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד&quot;ה &quot;[[באתי לגני]]&quot;, בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' שבט]] על ידי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר, נאמר וכו'.<br /> <br /> לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: &quot;חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ&quot;ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה&quot;.}}.<br /> <br /> ==פעולותיו{{הערת שוליים|הקדמת [[היום יום]]}}==<br /> ===העשור הראשון ([[תשי&quot;ב]]-[[תש&quot;כ]])===<br /> [[תמונה:הרבי ובגין.jpg|left|thumb|250px|מנחם בגין בביקורו אצל הרבי, [[תשל&quot;ח]]]]<br /> *שנת [[תשי&quot;ב]] (1952): ייסוד ארגון &quot;[[צעירי אגודת חב&quot;ד]]&quot; ואגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו; ייסוד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה; ייסוד אכסניית נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד; ייסוד ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. <br /> *שנת [[תשי&quot;ג]] (1953): ייסוד אגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.<br /> *שנת [[תשי&quot;ד]] (1954): ייסוד [[מבצע ארבעת המינים]] ב[[חג הסוכות]]; ייסוד [[בית ספר למלאכה כפר חב&quot;ד]]; ייסוד קופת &quot;[[קרן השנה]]&quot;; ייסוד [[מבצע מצה]].<br /> *שנת [[תשט&quot;ו]] (1955): ייסוד ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית]] ובקנדה; ייסוד [[קופת קרן תורה]].<br /> *שנת [[תשט&quot;ז]] (1956): ייסוד ישיבת [[אהלי תורה]]; ייסוד ארגון [[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה; ייסוד מחנה קיץ תורני [[גן ישראל]].<br /> *שנת [[תשי&quot;ז]] (1957): ייסוד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.<br /> *שנת [[תשי&quot;ח]] (1958): מעורר על הפצת יהדות באופן של &quot;[[ופרצת]]&quot; וכתוצאה מכך מתגברת הפעילות החב&quot;דית ומתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.<br /> *שנת [[תשי&quot;ט]] (1959): ייסוד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה; ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]; ייסוד במילאנו-איטליה, סניף &quot;המרכז לענייני חינוך&quot; שדאג להקיף מוסדות יהודיים באזור.<br /> *שנת [[תש&quot;כ]] (1960): ייסוד שידור ברדיו סדרת שיעורים ב[[ספר התניא]] בארצות הברית{{הערת שוליים|השיעורים שנסרו על ידי ר' [[יוסף וינברג]], [[מוגה|הוגהו]] על ידי [[הרבי]] ונדפסו בספר &quot;[[שיעורים בספר התניא (ספר)|שיעורים בספר התניא]]&quot;}}; ייסוד [[שיכון חב&quot;ד ירושלים]].<br /> <br /> ===העשור השני ([[תשכ&quot;א]]-[[תש&quot;ל]])===<br /> *שנת [[תשכ&quot;א]] (1961): הקמת [[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש הראשון בלונדון]] המהווה, כיום, בסיס מרכזי לפעולות חב&quot;ד באירופה.<br /> *שנת [[תשכ&quot;ב]] (1962): ייסוד [[כולל אברכים]]; ייסוד סניפי ה[[מרכז לענייני חינוך]] במיניסוטה ובפילדפיה (ארה&quot;ב); ייסוד ישיבת [[הדר תורה]], הישיבה הראשונה בעולם ל&quot;חוזרים בתשובה&quot;!<br /> *שנת [[תשכ&quot;ג]] (1963): סיום עריכת [[ספר חסידים]].<br /> *שנת [[תשכ&quot;ד]] (1964): עריכת תעמולה לפדות היהודים שברוסיה הסובייטית; הוקם קרן מיוחד שסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.<br /> *שנת [[תשכ&quot;ה]] (1965): ייסוד [[שיכון חב&quot;ד לוד]].<br /> *שנת [[תשכ&quot;ו]] (1967): ייסוד [[קרן חנה]]; ייסוד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות &quot;בית-חנה&quot; בארץ וברחבי העולם.<br /> *שנת [[תשכ&quot;ז]] (1967): מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]; ייסוד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה; ייסוד [[מבצע-תפילין]] כהגנה מפני אויבי ישראל (היה זה בתקופת טרום [[מלחמת ששת הימים]]). הרב הבטיח בצורה ברורה כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה&quot;ל על אוייביהם; לאחר המלחמה והנצחון הנסי קרא הרבי לנצל את ההתעוררות של עם ישראל לקרבם לתורה ומצוות; פתיחה במאבק למען [[שלימות הארץ]].<br /> *שנת [[תשכ&quot;ח]] (1968): הוקם ועד ציבורי להפעלת [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק]] בירושלים העתיקה. <br /> *שנת [[תשכ&quot;ט]] (1969): ייסוד [[נחלת הר חב&quot;ד|שכונה חב&quot;דית בקרית מלאכי]].<br /> *שנת [[תש&quot;ל]] (1970): סיום את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד &quot;לקבלת פני משיח צדקנו&quot;]]; התחלת המאבק (בגלוי) נגד תיקון חוק השבות - [[מיהו יהודי]].<br /> <br /> ===העשור השלישי ([[תשל&quot;א]]-[[תש&quot;מ]])===<br /> [[קובץ:התוועדות נשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות מיוחדת לנשים ובנות]]<br /> *שנת [[תשל&quot;א]] (1971): יוצא בקריאה &quot;לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה; ייסוד סניף המרכז לענייני חינוך בדרום-אפריקה ששהביא להקמת רשת מוסדות יהודיים בדרום אפריקה.<br /> *שנת [[תשל&quot;ב]] (1972): ייסוד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות. <br /> *שנת [[תשל&quot;ג]] (1973): ייסוד מבצע [[בית מלא ספרים]]; ייסוד [[קרית חב&quot;ד צפת]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ד]] (1974): ייסוד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה; פתיחת תעמולה אודות [[מבצע תורה]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש]]; ייסוד כינוסי ילדים ב[[חנוכה]]. ייסוד הפצת היהדות באמצעות [[טנק מבצעים]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ה]] (1975): תעמולה אודות [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]] ו[[מבצע טהרת המשפחה]]&quot;.<br /> *שנת [[תשל&quot;ו]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון; שליחת [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט; ייסוד שינון ה[[י&quot;ב פסוקים]] על ידי ילדי ישראל; ייסוד [[מבצע אהבת ישראל]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ז]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]; חידוש עניין ה[[משפיע]]&quot; ו&quot;משפיעות&quot; לנשים (&quot;[[עשה לך רב]]&quot;).<br /> *שנת [[תשל&quot;ח]] (1978): בעקבות הסכמי &quot;קעמפ דיוויד&quot; מגביר את מאבקו למען שלימות הארץ; ייסוד ישיבה גדולה &quot;[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]&quot;, קליפורניה; שליחת שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ההדפסת ה&quot;תניא&quot; בכל העולם.<br /> *שנת [[תשל&quot;ט]] (1979): ייסוד חברות-נשים המעוררות על דבר שמירת &quot;[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]&quot;; עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה; ייסוד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.<br /> <br /> ===העשור הרביעי ([[תשמ&quot;א]]-[[תש&quot;נ]])===<br /> [[תמונה:כז אדר תשנב.jpg|left|thumb|250px|אדמו&quot;ר שליט&quot;א ביציאה מ[[770]] לכיוון [[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]]]]<br /> *שנת [[תש&quot;מ]] (1980): ייסוד ישיבה גדולה ב[[בואנוס איירס]] - ארגנטינה; ייסוד [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]]; נלחם נגד &quot;תיכנון המשפחה&quot;; ייסוד רשת כוללים; [[כולל תפארת זקנים]], [[תפארת חכמת נשים]] ו[[תפארת בחורים]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;א]] (1981): ייסוד [[מבצע הקהל]]; ייסוד [[צבאות השם]]; ייסוד [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]], בחוצות; ייסוד [[תומכי תמימים קזבלנקה]]; ייסוד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול]]; ייסוד [[ספר תורה לילדי ישראל|ספר תורה לילדי ישראל]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ב]] (1982): ייסוד [[מבצע אות בספר התורה]]; ייסוד [[מבצע חנוכה]]; ייסוד כתיבת [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]; הדפסת הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; מעורר על דבר ההכרח לסיים את &quot;מבצע שלום הגליל&quot; (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ג]] (1983): ייסוד מבצע פירסום [[שבע מצוות בני נח]]; ייסוד מבצע [[רגע של שתיקה]] בבתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים.<br /> *שנת [[תשד&quot;מ]] (1984): ייסוד אמירת קודם תפילת השחר &quot;הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך&quot;, ולאחרי כל תפלה &quot;אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך&quot;; ייסוד [[תומכי תמימים יוהנסבורג]], דרום אפריקה; ייסוד הדפסת [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים; הדפסת הוצאה מיוחדת של ספר התניא שבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; ייסוד [[תקנת הרמב&quot;ם]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ה]] (1985): ייסוד חגיגות סיום, בעקבות [[תקנת הרמב&quot;ם]]; ייסוד המוסד [[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב&quot;ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]; ייסוד [[מחנה קיץ]] כשרים.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ו]] (1986): ייסוד [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] במקומות שטרם ישנו והרחבת הבתי-חב&quot;ד הקיימים; ב[[י&quot;א ניסן תשמ&quot;ו]] התחיל הרבי עם מעמד [[חלוקת דולרים]] קבוע בימי ראשון בשבוע.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ז]] (1987): ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] פסק &quot;בית המשפט הפדרלי&quot;, ב[[משפט הספרים]] ש[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ח]] (1988): ייסוד שבכינוסים הכללים באו&quot;ם ינאם איש דתי על השם ותורתו; חיזק המנהג של חגיגת [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות; במוצאי כ' חשוון, חילק הרבי מאמר &quot;החלצו רנ&quot;ט&quot;; ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], אישר השופט ב[[משפט הספרים]] ש[[דידן נצח]] וביום [[כ&quot;ז חשוון תשמ&quot;ח]]) הוחלט שהספרים יכולים לחזור למקומם. ביום [[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה הרבי להדפיס הספר &quot;[[דרך אמונה]]&quot;; בכל לילה מלילי חנוכה נאם הרבי בנושא קריאת היום – נשיא המקריב; ייסוד [[מבצע בית מלא ספרים]] ושמחברי ספרים והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק ל[[ספרית ליובאוויטש]] וכן אספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים – לתרמם לספריה הנ&quot;ל; יום רביעי, [[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ&quot;ש]] על שמה; מסיום ה&quot;שלשים&quot; להתסלקות הרבנית התחיל הרבי להתוועדות בכל שבת קדש ו[[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות; ייסוד [[מבצע יום הולדת]]; בכל לילות הפסח נאם בנושא החג ובסגנון מובן גם לילדים; התחיל לבאר בכל התוועדות של שבת את פירושו הראשון של רש&quot;י על פרשת השבוע.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ט]] (1989): [[שנת הילד והילדה]]; באופן יוצא דופן וחד פעמים הורה הרבי לבחור בבחירות לכנסת בארץ ישראל למפלגת &quot;אגודת ישראל&quot; (שסימנה בקלפי &quot;ג&quot;); מייסד שביום [[כ' חשוון תרכ&quot;א|כ' מרחשוון]] יכנס כל אחד, לשעה קלה, לישיבת [[תומכי תמימים]] ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת; מייסד שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) ילמדו בכל יום קטע מתורות [[רבותינו נשיאנו]]; ייסוד לימד כל יום מ[[לוח היום יום]]; לקראת יום השנה לרבנית חיה מושקא ייסד שיקראו לילדים בשמה; ייסוד עריכת [[כינוס תורה]] ב&quot;אסרו חג&quot;; ייסוד הדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות; בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר [[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]] לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ&quot;ט אלול תקמ&quot;ט|יום ההולדת שלו]] – חילקו בצירוף שטר של דולר לצדקה.<br /> <br /> ===העשור החמישי (מ[[תשנ&quot;א]])===<br /> [[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מקבל לידיו תוף ועליו הכיתוב [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]]]<br /> [[תמונה:תשנג.jpg|left|thumb|250px|[[י' שבט תשנ&quot;ג]]]]<br /> *שנת [[תש&quot;נ]] (1990): ייסוד [[הקהלת קהילות]] ביום השבת; הודיע שה&quot;מהפכות&quot; קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]; הוצאה לאור קובץ מיוחד של [[כינוס השלוחים העולמי]]; ביום ה' של [[חנוכה]] נערך כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מחמש מדינות: [[ארץ ישראל]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]; ב[[יום שלישי]], [[י&quot;ט טבת תש&quot;נ]] – נגמר ה[[דידן נצח]]; הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד|הספריה של &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;]]; ייסוד הקמת מוסדות, לרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; (משנת [[תש&quot;י]]) והשתתף מ[[קופת רבינו]]; בקשר ל[[י' שבט תש&quot;י|יו&quot;ד שבט]] הושלמו הקמת 1000 מוסדות חב&quot;ד ברחבי העולם; הדפסת מיוחדת של [[ספר התניא]] (מוגדל) לרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; שחולק ביום יו&quot;ד שבט (בצירוף דולר לצדקה); בקשר ל[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח|כ&quot;ב שבט]], מעורר על הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות; ייסוד [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]]; ייסוד שבכל [[ראש חודש]] יתוועדו; בזמן מלחמת המפרץ הכריז הרבי שליט&quot;א שאין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ והורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא!; קרא לפרסם את המדרש &quot;שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' &quot;בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם&quot;! ו&quot;בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: &quot;ענווים, הגיע זמן גאולתכם&quot; והמשיך והרגיע את האומה במשך כל &quot;מלחמת המפרץ&quot;.<br /> <br /> *שנת [[תנש&quot;א]] (1991): בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]] יצא לאור [[ספר השלוחים]]; ייסוד עריכת &quot;סדרים ציבוריים&quot; ב[[חג הפסח]]; מייסד שבשבתות הקיץ ילמדו לפחות משנה אחת מפרקי אבות בעיון; מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו&quot;א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד&quot;שופטייך&quot; ו&quot;יועצייך&quot; שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.<br /> *שנת [[תשנ&quot;ב]] (1992): עורר להוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]]; הודיע שכבר נתבטלו כל העיכובים וישנה ההתגלות של משיח וצריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש; הכריז שעומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים ולראות שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]]; הכריז שמתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]; עורר על [[אחדות ישראל]].<br /> *שנת [[תשנ&quot;ג]] (1993): ב[[שמחת תורה]] החל לעודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]; ב[[חנוכה]] היה מעמד סאטלייט מיוחד לעיני העולם כולו; [[סאטלייט (י' שבט תשנ&quot;ג)|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' שבט תשנ&quot;ג]], בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.<br /> *שנת [[תשנ&quot;ד]] (1994): ב[[חודש חשוון]] חודש [[קופת רבינו]] ע&quot;י מזכיריו ר' [[יהודה לייב גרונר]] ור' [[שלום מענדל סימפסון]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *[[ליקוטי שיחות (ספר)|'''ליקוטי שיחות''']] (39 כרכים) - ליקוט משיחותיו של הרבי שהוגהו על ידו.<br /> *[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''אגרות קודש''']] (30 כרכים, טרם הושלמה הסדרה) - אגרותיו של הרבי שיש בהם עניין לציבור.<br /> *[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''ספר השיחות''']] (כ-12 כרכים) - שיחותיו של הרבי בין השנים תשמ&quot;ז-תשנ&quot;ב, שהוגהו על ידו.<br /> *[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''ספר המאמרים''']] - ליקוט של כל המאמרים שנאמרו על ידי הרבי.<br /> *[[ספר המאמרים (מלוקט)|'''ספר המאמרים - מלוקט''']] (6 כרכים) - המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.<br /> *[[שיחות קודש (ספר)|'''שיחות קודש''']] - שיחותיו של הרבי בין השנים תשי&quot;א-תשמ&quot;ח.<br /> *'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]''' (כ-80 כרכים. טרם הושלמה הסידרה) - ליקוט כל תורתו של הרבי שנאמרה בציבור.<br /> *'''[[לוח היום יום]]''' - לוח שנה עם פתגם יומי לשנת תש&quot;ח-תש&quot;ט (מי&quot;ט כסלו לי&quot;ט כסלו).<br /> *[[רשימות (ספר)|'''רשימות''']] - הכתבים אותם כתב אדמו&quot;ר שליט&quot;א לעצמו (188 חוברות{{הערת שוליים|שנכתבו על-ידי הרבי בשלושה דפדפות.}}. חלקם לוקטו ויצאור לאור).<br /> *'''[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]]'''.<br /> *'''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]'''.<br /> *'''[[קונטרס אהבת ישראל]]'''.<br /> *'''[[דבר מלכות]]''' (2 ספרים) - שיחותיו האחרונות של הרבי, שנאמרו עד עתה (תשנ&quot;א-תשנ&quot;ב).<br /> *'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים על [[ספר התניא]].<br /> *'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא. נכתב על ידי הרבי אך נתנם להדפסה. הודפס על ידי חברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] במסגרת ה[[רשימות]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> *[[:קטגוריה:ימי חב&quot;ד - הרבי שליט&quot;א|ימי חב&quot;ד - הרבי שליט&quot;א]]<br /> *[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> *[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> *[[ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> *[[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מ.מ.ש הוצאה לאור]], תשס&quot;ז.<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;כללי<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - אתר [[chabad.co.il]]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39286 שהניו יורק טיימס פירסם כתבת שער על הרבי] - [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17439 &quot;הרבי חי וקיים&quot; - עכשיו ב-NRG, מתי טוכפלד] - חב&quot;ד אינפו<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54752 הערך &quot;אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; באתר ynet] - חב&quot;ד אינפו<br /> <br /> ;וידאו<br /> * [http://www.770live.com/en770/770live.asp?lang=2 המגזין השבועי לראות את מלכנו] - מראות ושיחות של הרבי שליט&quot;א.<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאות קיטעי וידאו מהרבי שליט&quot;א]<br /> * [http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&amp;vid=33 משיח נאו] - וידיאו על נבואותיו של הרבי.<br /> <br /> ;תמונות<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;cat=8 מאות תמונות של הרבי שליט&quot;א ממוינות לפי נושאים]<br /> *[http://www.portraitofaleader.org/ אתר של תמונות נדירות מהרבי] - מכון אבנר<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=78742 2010-07-13T13:41:46Z

<p>טראכט גוט...: </p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> '''שיר השירים''', הוא אחד מחמש המגילות שבתנ&quot;ך. כתב אותו שלמה המלך עליו השלום, ונאמר עליו שהוא בדרגת &quot;קודש קדשים&quot;.<br /> <br /> תכנו הפנימי של הספר הוא [[אהבה|אהבת ה']] ל[[כנסת ישראל]], והוא תכליתו של שיר השירים.<br /> שיר השירים הוא בבחינת שטר ה[[קידושין]], ושם נמנו פרטי היופי, בנוגע לענין החביבות שבין [[חתן]] ל[[כלה]], שזהו משל על [[הקב&quot;ה]] ו[[כנסת ישראל]]&lt;REF&gt; [[תורת מנחם]] חלק כו, [[תשי&quot;ט]] חלק שלישי, ש&quot;פ מטות-מסעי, מבה&quot;ח [[מנחם אב]].&lt;/REF&gt;<br /> <br /> ה[[חומר]] הם ה[[אותיות]]. וה[[צורה]] הוא ה[[שכל]] שבאותיות, המצרפן ועושה מאותיות הצירוף שהוא עתה.&lt;REF&gt;[[המגיד ממעזריטש]], [[אור תורה]], פסוקים מלוקטים, עמ' שכג.&lt;/REF&gt;<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=77795 2010-07-09T15:43:59Z

<p>טראכט גוט...: </p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> '''שיר השירים''', הוא אחד מחמש המגילות שבתנ&quot;ך. כתב אותו שלמה המלך עליו השלום, ונאמר עליו שהוא בדרגת &quot;קודש קדשים&quot;.<br /> <br /> שיר השירים, כשנעמוד עליו נדע שהוא [[אהבה|אהבת ה']] אלינו, והוא תכליתו של שיר השירים. והחומר הם ה[[אותיות]]. והצורה הוא ה[[שכל]] שבאותיות, המצרפן ועושה מאותיות הצירוף שהוא עתה.&lt;REF&gt;[[המגיד ממעזריטש]], [[אור תורה]], פסוקים מלוקטים, עמ' שכג.&lt;/REF&gt;<br /> <br /> שיר השירים הוא בבחינת שטר ה[[קידושין]], ושם נמנו פרטי היופי, בנוגע לענין החביבות שבין [[חתן]] ל[[כלה]], שזהו משל על [[הקב&quot;ה]] ו[[כנסת ישראל]]&lt;REF&gt; [[תורת מנחם]] חלק כו, [[תשי&quot;ט]] חלק שלישי, ש&quot;פ מטות-מסעי, מבה&quot;ח [[מנחם אב]].&lt;/REF&gt;<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>

טראכט גוט... https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8_%D7%9B%D7%95%D7%96%D7%99%D7%91%D7%90&diff=77793 2010-07-09T15:38:16Z

<p>טראכט גוט...: </p> <hr /> <div>'''בר כוזיבא''' היה השם שנתן רבי עקיבא לבר כוכבא, שעליו אמר רבי עקיבא עצמו בתחילה כי &quot;דין הוא [[מלך המשיח|מלכא משיחא]]&quot;.&lt;REF&gt; ירושלמי תענית פ&quot;ד ה&quot;ה.&lt;/REF&gt; על פי [[תורת החסידות]] ההסבר לכך הוא כי אכן רבי עקיבא היה מוכן לכך לפי דרגתו, והיה ראוי ל[[ביאת משיח]], אם כי הדור לא היה ראוי לכך.&lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19850&amp;hilite=fb27159d-b1ac-4080-b117-daf6727dc7ce&amp;st=%D7%91%D7%A8+%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%90&amp;pgnum=182 תורת מנחם תשי&quot;ג ח&quot;א עמ' 156 (182)]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> יש אומרים כי ישראל הרגו את [[בר כוזיבא]],&lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/dtrambam.aspx?&amp;hilite=2c58b967-e96e-4daf-a932-7117f257db6c ראב&quot;ד הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.]&lt;/REF&gt; מכיון שלא היה לו את הסימן של [[מורח ודאין]], והתברר שלא היה משיח. ויש אומרים כי הגוים הרגוהו, ועל ידי סה התברר שאינו משיח.&lt;REF&gt;רמב&quot;ם, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.&lt;/REF&gt;. ויש אומרים כי הגוים הרגוהו, אחרי שרפו ידיהם של ישראל כשראו כי הוא אינו מלך המשיח.&lt;REF&gt;רדב&quot;ז שם.&lt;/REF&gt;אם כי הרבי מבאר שלכל הראשונים הגוים הרגוהו, אם כי חכמים פסקו שיש לו דין רודף מכיון שאינו [[מלך המשיח]]' שהרי אינו מורח וודאין,&lt;REF&gt;רודף הינו אדם הרודף אחר חבירו להרגו, שמותר להרגו כדי להציל את הנרדף.&lt;/REF&gt; והוא מסכן את בני ישראל במלחמתו.&lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15943&amp;hilite=7baf5ae5-c18f-4771-ad42-5b94262cc8ce&amp;st=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%97+%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9F&amp;pgnum=214 לקוטי שיחות חלק כ&quot;ז]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> היו לו את הסמינים שכותב [[הרמב&quot;ם]] שצריך להיות ל[[מלך המשיח]], אך לא גאל את ישראל בפועל.<br /> <br /> על הסיבה מדוע לא גאל את ישראל, ישנה מחלוקת בין הראשונים. יש הסוברים שזה היה בגלל עונותיו, ויש הסוברים מכיוון שהדור לא היה ראוי לכך, ו[[הרמב&quot;ם]] פוסק כדעה השניה.<br /> <br /> לשאלה מדוע [[הקב&quot;ה]] גרם למצב כזה שיהיה [[בחזקת משיח]] אך לא יהיה הגואל בפועל, כותב הרמב&quot;ם&lt;REF&gt; בפ&quot;י מהלכות מלכים, (לפני הצנזורה).&lt;/REF&gt; שהיה ניסיון לעמוד בו הרבים.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:גאולה ומשיח]]</div>

טראכט גוט...