חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)

2024-08-30T00:26:22Z

טל קפלן:

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה גדולה]]|אחר=[[ישיבה קטנה]]|ראו=[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]}}
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש
|תמונה=בוגרי צפת תשרי הקהל עו.jpg
|כתובית=חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע [[770]] {{ש}}([[תשרי]] [[תשע"ו]] - [[שנת הקהל]])
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]
|תאריך יסוד=[[אייר]] [[תשל"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[צפת]]
|מייסד ומנהל ראשון=הרב [[אליהו פרידמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב שלמה זלמן לבקיבקר, הרב [[ירון יחזקאל נאמן]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[יוסף יצחק אופן]]
|מספר תלמידים=400 (נכון לתשפ"ג)
|ספר פלפולים=שערי ישיבה
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|הערות התמימים ואנ"ש]]
|אתר אינטרנט=http://chabadzefat.com/
|מפה=
}}
[[קובץ:לוגו ישיבה צפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל הישיבה]]
[[קובץ:הרב ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה - הרב וילשנסקי]]
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[חסידי חב"ד]] [[ליובאוויטש]] [[צפת]]''', הינה 'ישיבה גדולה' המיועדת ל[[תמים|תמימים]] ממשפחות [[אנ"ש]], ולתמימים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי הארץ, נוסדה בשנת [[תשל"ז]] על ידי הרב [[אליהו אריה פרידמן]] כמנהל גשמי ועל ידי [[יוסף יצחק וילשנסקי|הרב ווילשאנסקי]] והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר|לבקיבקר]] בעיר הקודש צפת וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת בחיות מיוחדת ב[[לימוד גאולה ומשיח|לימוד ענייני הגאולה]] ואמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|מלך המשיח]]. בישיבה לומדים נכון לשנת תשפ"ב ארבע מאות וחמישים [[תמימים]].

== שם הישיבה ==
הישיבות שהוקמו בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]] נקראו "תומכי תמימים". בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי (לרב [[אריה לייב קפלן]]){{מקור}}: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).

חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים{{הערה|ספר '''הישיבה''' עמוד 14, יצא לאור על ידי הישיבה וארגון אביחי"ל, תשס"ד.}}.

בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת"{{הערה|[https://chabadzefat.com/wp-content/uploads/2020/02/שבעים-למלך-סופי-בלי-ביילדים.pdf קובץ שבעים למלך עמוד 5].}}.

==היסטוריה==
===ימי בראשית===
[[קובץ:צפתי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הפנימיה]][[קובץ:כללית צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה. [[תשע"ב]]]]
בערך בשנת [[תשל"ו]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום. הרב [[אליהו אריה פרידמן]] היה זה שהגה את רעיון הקמת הישיבה והציעו בפני הרב [[אריה לייב קפלן]]. הרב פרידמן גם נטל על עצמו את העול לנהל את החלק הגשמי והכספי של הישיבה. במכתב הנושא את התאריך ט"ו אלול, יום התייסדות [[תומכי תמימים]] כתב הרב קפלן לרבי שהרב פרידמן נטל על עצמו את העול והכספי ורוצים להקים את הישיבה. על כך השיב הרבי (בקשר לרב פרידמן): {{ציטוטון|הניסה בזה? המסוגל לזה? בכל אופן הרי יכול לנסות עתה -כשאין אחריות מוסד קיים עליו}}{{הערה|אגרות קודש (שבהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]]) חלק ל"א ע' שו, על פי [https://col.org.il/news/133315 זכרון הרב קפלן]}}. לאחר שהצעת הקמת הישיבה הועלתה בפני הרבי, באמצעות הרב [[חודקוב]], לא איחרה ההסכמה לבוא. לאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש [[אייר]] [[תשל"ז|ה'תשל"ז]] ישיבת חב"ד בצפת.

בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה הייתה מרת [[יוכבד זלמנוב]] בסיוע בנה הרב [[משה זלמנוב]] שניהל את המשק עד לשנת [[תש"מ]]. בשנת תשל"ט מונה הרב [[יוחנן גוראריה]] למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב [[רחמים אנטיאן]].

הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - אז ראש ישיבה ו[[משפיע]], וכיום ראש הישיבה, והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - אז ראש ישיבה ומשפיע וכיום אחד מראשי הישיבה [[ר"מ]] ו[[משגיח]] ראשי.

ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.

בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] שהתחיל את דרכו בישיבה כ[[משפיע]], כיהן במשך שנים רבות כמשפיע הראשי של הישיבה. גם בשנותיו האחרונות - למרות עיסוקיו הרבים המשיך [[משה מרדכי ארנשטיין|הרב ארנשטיין]] למסור את שיעור ה[[תניא]] המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד, למסור שיעורי חסידות שבועיים ול[[התוועדות חסידית|התוועד]] עם התמימים אחת לכמה [[שבת]]ות.

===התפתחות הישיבה===
החל משנת [[תשמ"ז]], החלה הישיבה להתבסס ולמשוך אליה צעירים מכל רחבי הארץ. בהתפתחות הדרגתית, מספר תלמידי הישיבה הלך וגדל, ואיתו אנשי הצוות החינוכי שהועסקו בישיבה.

הישיבה קנתה לעצמה שם טוב בחינוך ל[[התקשרות]] פנימית לרבי, והתאפיינה בלהט חסידי שהיא מעניקה לתלמידיה בכל פעולה שהם עושים.

תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים בישיבה מעל למאה תלמידים, דבר שהוביל לפיצול כיתות התלמידים, וזירז את מעברה של הישיבה לבניין קבע.

===כניסה למבני קבע===
[[קובץ:זאל צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה]]
הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים וחדר האוכל, ה[[זאל]] שכן בבתי המדרש של "וויז'ניץ טוניס", "קרלין סטולין" ו"קוסוב" בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה, עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.

גם בית המדרש זכה בשנת [[תשמ"א]] (1981) לאכסניה של קבע. [[בית הכנסת]] של הרידב"ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב"ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.

ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה, ובין בהוראות והדרכות פרטיות.

אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא "מכון סמיכה", או את הקורס לספרות סת"ם בהדרכתו של ר' ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת"ם. כמו כן הישיבה פתחה ישיבה חב"ד ראשונה מסוגה בארץ, המשלבת לימודי מקצועות ביחד עם לימודי הקודש.
[[קובץ:הזאל בצפתPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה]]

===הישיבה כיום===
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] התפרסמה הישיבה כישיבה שמובילה קו של [[התקשרות לרבי|התקשרות איתנה לרבי]] מלך המשיח שליט"א ואמונה ב[[בשורת הגאולה]] יחד עם [[פרסום גאולה ומשיח]] מתוך דגש על [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהותו של מלך המשיח]] ו[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו]].

בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי עזר, עם פתיחת זמן הקיץ תשפ"ד הושלמה הרחבת הזאל.

בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מדי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.

הישיבה מוציאה לאור מזמן לזמן (על פי רוב - פעם בחודש) [[קובץ הערות]] עם חידושי תורה מתלמידי ורבני הישיבה, וכן מזמן לזמן (על פי רוב - פעם או פעמיים בשנה) ספר פלפולים.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] לומדים בישיבה כ-450 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' בישיבה ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת בקבוצה ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כ[[התלמידים השלוחים|תלמידים שלוחים]] בישיבות חב"ד ברחבי תבל.

הישיבה מתייחדת גם במספר של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים:
* [[קעמפ אורו של משיח]].
* [[יהדודס]] - מועדוניות יהדות לילדים שאינם שומרים תומ"צ לע"ע בסגנון פעילות ארגון [[של"ה]].
* ארגון [[ופרצת קוממיות]] - הפצת יהדות ביישובי הדרום.
* ארגון [[ופרצת צפונה]] - הפצת יהדות ביישובי הצפון.
* [[בית חב"ד בהילולות הצדיקים]] (הפעיל בעיקר עם העולים לציונו של הרשב"י).
* ארגון [[צבאות ה']] ב[[צפת]].
* שבתות צבאות השם.
* [[מקהלת צבאות השם]].
* קייטנות (דיי קעמפ) חב"ד בפריסה ארצית: הבולטות שבהן, נחלקעמפ בנחלת הר חב"ד, ב[[ביתר עלית]], [[פתח תקווה]] ו[[תל אביב]].
* ערב עם חב"ד - ערב הכולל תוכנית לכלל המקורבים של בחורי הישיבה
* שיעורי תורה בטלפון, ועוד.

===מבנה הפנימיה===
בשלהי שנת [[תשד"מ]] עברה הפנימיה למבנה ששימש קודם לכן כמלון רקפת - בתחילה בשכירות, ולאחר מכן נרכש המבנה בסיועו של הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ונערך שיפוץ נוסף. בשל הקשיים בתשלום המשכנתא על המקום, נמצא תורם שהשתתף בעלות המשכנתא, אך כתנאי לכך רשם את המבנה על שמו. לאחר שנים נקלע התורם לקשיים ומכר את המבנה. מאז פתחה הישיבה במאבק משפטי על מנת להציל את המבנה ולהשאירו בידי הישיבה. במקביל ניסתה הישיבה לנהל משא ומתן על רכישת המבנה, ללא הצלחה.

בתחילת שנת [[תשע"ח]] הוצא צו פינוי מאת ההוצאה לפועל המורה לפנות את הפנימיה עד [[ג' בטבת]]. יום לפני הפינוי המיועד הודיע אילן שוחט, ראש העיר צפת על השהיית הפינוי{{הערה|1=[http://chabad.info/news/ראש-העיר-צפת-הצו-לא-בוטל-הפינוי-הושהה/ ראש העיר צפת: "הצו לא בוטל, הפינוי הושהה"] {{אינפו}}}}. בהמשך לכך הצליחה הישיבה להגיע להסדר על מנת לרכוש את המבנה, אך לשם כך נדרש ממנה לגייס 24 מיליון ש"ח עד ל[[י"ב שבט]]. בחודש טבת תשע"ח פתחה הישיבה בקמפיין גיוס כספים על מנת להגיע ליעד{{הערה|1=[http://chabad.info/news/המערכה-הגורלית-על-עתיד-הישיבה-•-כל-הפר/ המערכה הגורלית על עתיד הישיבה • כל הפרטים] {{אינפו}}}} ובתוך שבועיים השיגו את הסכום הנדרש וקנו את בנין הפנימיה.

ב[[כ"ג אדר]] [[תשפ"ב]], לאחר תכנון מפורט, החל שיפוץ יסודי של מבנה הפנימיה{{הערה|[https://chabad.info/news/765720/ התרגשות בישיבת חב"ד בצפת שיפוץ הפנימיה יצא לדרך] {{*}} [https://chabad.info/news/767974/ טרקטורים עלו על הפנימיה]{{אינפו}}}}.

==צוות הישיבה==
הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים. בין היתר מתקיים יום הורים מדי שנה למטרה זו.
*[[ראש הישיבה|ראשי הישיבה]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
*[[משגיח| משגיחים]] ראשיים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[יוסף יצחק אופן]].
*מנהל: הרב [[זאב פרידמן]] והרב [[שניאור זלמן לבקיבקר]].
*מנהל רוחני: הרב [[מאיר וילשאנסקי]]

{{טורים
| תוכן = ===משפיעים:===
'''שיעור א':'''
*הרב [[עופר מיודובניק]].
*הרב [[מאיר וילשאנסקי]].
*הרב [[נפתלי טורין]].
*הרב [[שניאור זלמן מטוסוב]].
*הרב [[שמעון בן מוחא]].
*הרב [[שלום דובער שארף (צפת)]].

'''שיעור ב':'''
*הרב [[זאב פרידמן]].
*הרב [[משה עבאד]].
*הרב [[משה מישולובין]].
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].

'''שיעור ג':'''
*הרב [[יוסף יצחק אופן]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*הרב [[מאיר טרגר]].
*הרב [[יהודה ליפסקר]].
*הרב [[יוסף דניאל]].
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]].

'''בעלי תשובה:'''
*הרב [[יוסף דניאל]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].

'''דוברי אנגלית:'''
*הרב [[יונתן הסופר]].
*הרב [[יהודה ליפסקר]].

===רמי"ם בנגלה:===
'''שיעור א':'''
*הרב [[חיים שמריהו סגל]].
*הרב [[שלום זאב קרוגליאק (צפת)|שלום זאב קרוגליאק]].
*הרב [[מנחם מענדל הלפרין]].
*הרב [[מנחם מענדל דרורי]].
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].

'''שיעור ב':'''
*הרב [[אלעזר שמחה וילהלם]].
*הרב [[מנחם מענדל כהן]].
*הרב [[אביחי קופצ'יק]].
*הרב [[לוי יצחק דינרי]].

'''שיעור ג':'''
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
* הרב [[נחום נפתלי בורביץ]].
*הרב [[יעקב לנדא]].

'''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].

'''דוברי אנגלית:'''
*הרב [[לוי וילשנסקי]].
*הרב [[יונתן הסופר]].

===משיבים:===
*הרב [[שבתי פרידמן]].
*הרב [[מנחם מענדל הלפרין]].
*הרב [[שמואל גינזבורג]].

===משגיחים:===
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*הרב [[חיים הלל שפרינגר]].
*הרב [[שלמה בנישתי]].
*הרב [[יהודה רוזנברג]].
*הרב [[שלום דובער שארף (צפת)]].

===רמי"ם בגאולה ומשיח:===
*'''שיעורים ב-ג':''' הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].

===רמי"ם בהלכה:===
*הרב [[שבתי יונה פרידמן]]

'''סמיכה:'''
*הרב [[אריה לייב טייטלבוים]]

'''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''
*הרב [[שמעון גרליק]]
*הרב [[מנחם מענדל הראל]]
}}

===צוות בעבר===
*הרב [[אייל פלד]] - [[ר"מ]] עד לשנת [[תשע"ג]].
*הרב [[שלמה הלפרן]] - ר"מ עד לשנת תשע"ג שהתמנה לרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ר"מ עד לשנת [[תשע"ה]] שהתמנה ל[[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]].
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ר"מ עד לשנת [[תשע"ט]] שהתמנה לרב העיר [[בני ברק]].
*הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] - משפיע ראשי עד פטירתו בשנת תשע"ט.
*הרב [[שניאור זלמן הכהן]] - מנהל המחלקה הרוחנית משנת [[תשע"ז]] עד שנת [[תשפ"א]].
*הרב [[יוסף חיים אביטבול]] ע"ה - [[משגיח]] בישיבה עד פטירתו [[כ"ז תשרי]] [[תשפ"ג]].

==סניפים ומחלקות==
*'''כולל לאברכים''' - פועל בתוך תחומי הישיבה גדולה, האברכים בכולל עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות החינוכי, ומעניקים סיוע פדגוגי למתקשים.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]''' - סניף הישיבה בצפת שהוקם בעקבות הוראת הרבי לדאוג להקמת סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר. מידי חצי שנה שולחת הנהלת הישיבה קבוצת בחורים מהשיעור האמצעי בישיבה, השוהים בסניף במשך מספר חודשים, ופועלים עם תושבי העיר במקביל ללימודים בישיבה.
*'''[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבה גדולה בנוף הגליל]]''' - ישיבה גדולה, נפתחה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד עקב מחסור במקום לתלמידים בישיבה בצפת.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה, חסידי חב"ד ליובאוויטש]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תש"ע.
*'''[[תומכי תמימים הוד השרון|ישיבה קטנה בהוד השרון]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד.

==בוגרי הישיבה==
במשך השנה מתקיימות התוועדויות ומפגשים לבוגרי הישיבה על ידי ארגון הבוגרים. בעבר ארגון הבוגרים נקרא 'אביחי"ל' (ארגון בוגרי ישיבת חח"ל) ונוהל על ידי רונן גרידיש, לאחריו ארגון הבוגרים נוהל על ידי שניאור בורקיס, כיום הוא מנוהל על ידי דובער חביב.
ראוי לציון כי בוגרי הישיבה מהווים החל משנות העי"ן רוב מנין ורוב בנין של ה[[קבוצה]] - שנה בה התמימים שוהים אצל הרבי ב-770.
*בשנת [[תשע"ד]] קיים הארגון התרמה לישיבה לקראת [[י' שבט]] תחת הכותרת 'יוד צפת', ההתרמה נהפכה למסורת קבועה מדי שנה לקראת תאריך זה. בשנת [[תשע"ו]] שהיא השנה השלישית להתרמה זו, הסלוגן הוא "יוד תלת".
*בשנת [[תשע"ה]] קיים ארגון הבוגרים יום מיוחד בישיבה לרגל כ' חשון (תחת הסלוגן 'פשוט תהיה תמים!'), שכלל שיעורים והתוועדויות עם רבני הישיבה. בשנת תשע"ו-שנת הקהל, התקיים שוב יום במתכונת זו (תחת הסלוגן 'עולים לזאל'). בתשרי של שנת הקהל, נהגו להצטלם כל בוגרי הישיבה על רקע 770.
*בשנת [[תשע"ו]] לרגל 40 שנה להקמת הישיבה התקיים כינוס לכל בוגרי הישיבה באולם הענק האנגר 11 בתל אביב בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, בכינוס השתתפו כ-2,500 איש{{הערה|[http://chabad.info/news/ישיבת-חבד-הגדולה-בעולם-אלע-צפתים-צוזא/ גלריה מהכינוס]}}.
*בנוסף לאירועים המתקיימים על ידי הארגון, מתקיימות שבתות אחדות רבות והתוועדויות לבוגרי הישיבה לפי שנות הקבוצה, המאורגנות על ידי הבוגרים עצמם. בדרך כלל, רבני הישיבה משתתפים ומתוועדים.

==ראו גם==
*[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת]].
*[[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|תומכי תמימים צפת]] - [[ישיבה קטנה]] שפעלה בצפת בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ט]].

==לקריאה נוספת==
*'''הישיבה''' - ספר אודות הישיבה בהוצאתה בשיתוף ארגון אביחי"ל, תשס"ד.
*ישראל לפידות [https://drive.google.com/file/d/1HNXyMacqcQ1gJ9yGVMYtC7cu47_Afcaa/view?usp=drivesdk '''איך מגייסים 24 מיליון ש"ח?'''], מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1104 עמוד 24.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadzefat.com אתר הפעילות של הישיבה]
*'''[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=62243&tag=&search=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%97%D7%97%22%D7%9C+%D7%A6%D7%A4%D7%AA&page=1 באתר הישן] [https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%97%d7%97%d7%9c-%d7%a6%d7%a4%d7%aa/ באתר החדש]''' {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55615 שר המשפטים מר יעקב נאמן בביקורו בישיבה (תמוז תש"ע)]{{תמונה}}
*'''גלריות תמונות - "ישיבה בעדשה"''' ([[אלול]] [[תשע"א]]): [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63921 סדר נגלה] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63945 התוועדות ט"ו באלול] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63983 ריקודי ט"ו באלול]{{תמונה}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/16/2500.html 2,500 צפתים צוזאמען]''', סקירה על כנס הקהל במלאת ארבעים שנה להקמת הישיבה {{בית משיח}} פרשת בהעלותך תשע"ו

*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74747 גלריה ישיבה קטנה חח"ל צפת]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1293 כך בונים ישיבה • וידאו] - תיאור ימי הבראשית בישיבה {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79717 בוגרים מספרים: הישיבה בצפת שינתה את חיי • וידאו חלק א'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3703 חלק ב'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3704 חלק ג'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3707 חלק ד'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3709 חלק ה'] {{וידאו}} {{אינפו}} שבט התשע"ד (01.2014)
* פרוייקט ההנגשה של סדרת ספר המאמרים מלוקט לתלמידי הישיבה, בעזרת חוברת היוצאת מזמן לזמן '''[https://drive.google.com/drive/folders/1rIUKkgAYw5oibMamQKyRBSH2gcgdY4is סיכומים וביאורים בספר המאמרים מלוקט]''' ([https://chabad.info/beis-medrash/770653/ כתבה באתר חב"ד אינפו] על הפרוייקט)
*גלריית תמונות מהישיבה במהלך השנים: [https://chabad.info/in-focus/153254/ גלריה א'], [https://chabad.info/in-focus/153089/ גלריה ב'] ב{{חב"ד אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל:צפת}}
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)

2024-08-30T00:22:15Z

טל קפלן:

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה גדולה]]|אחר=[[ישיבה קטנה]]|ראו=[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]}}
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש
|תמונה=בוגרי צפת תשרי הקהל עו.jpg
|כתובית=חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע [[770]] {{ש}}([[תשרי]] [[תשע"ו]] - [[שנת הקהל]])
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]
|תאריך יסוד=[[אייר]] [[תשל"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[צפת]]
|מייסד ומנהל ראשון=הרב [[אליהו פרידמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב שלמה זלמן לבקיבקר, הרב [[ירון יחזקאל נאמן]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[יוסף יצחק אופן]]
|מספר תלמידים=400 (נכון לתשפ"ג)
|ספר פלפולים=שערי ישיבה
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|הערות התמימים ואנ"ש]]
|אתר אינטרנט=http://chabadzefat.com/
|מפה=
}}
[[קובץ:לוגו ישיבה צפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל הישיבה]]
[[קובץ:הרב ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה - הרב וילשנסקי]]
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[חסידי חב"ד]] [[ליובאוויטש]] [[צפת]]''', הינה 'ישיבה גדולה' המיועדת ל[[תמים|תמימים]] ממשפחות [[אנ"ש]], ולתמימים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי הארץ, נוסדה בשנת [[תשל"ז]] על ידי הרב [[אליהו אריה פרידמן]] כמנהל גשמי ועל ידי [[יוסף יצחק וילשנסקי|הרב ווילשאנסקי]] והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר|לבקיבקר]] בעיר הקודש צפת וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת בחיות מיוחדת ב[[לימוד גאולה ומשיח|לימוד ענייני הגאולה]] ואמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|מלך המשיח]]. בישיבה לומדים נכון לשנת תשפ"ב ארבע מאות וחמישים [[תמימים]].

== שם הישיבה ==
הישיבות שהוקמו בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]] נקראו "תומכי תמימים". בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי (לרב [[אריה לייב קפלן]]){{מקור}}: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).

חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים{{הערה|ספר '''הישיבה''' עמוד 14, יצא לאור על ידי הישיבה וארגון אביחי"ל, תשס"ד.}}.

בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת"{{הערה|[https://chabadzefat.com/wp-content/uploads/2020/02/שבעים-למלך-סופי-בלי-ביילדים.pdf קובץ שבעים למלך עמוד 5].}}.

==היסטוריה==
===ימי בראשית===
[[קובץ:צפתי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הפנימיה]][[קובץ:כללית צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה. [[תשע"ב]]]]
בערך בשנת [[תשל"ו]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום. הרב [[אליהו אריה פרידמן]] היה זה שהגה את רעיון הקמת הישיבה והציעו בפני הרב [[אריה לייב קפלן]]. הרב פרידמן גם נטל על עצמו את העול לנהל את החלק הגשמי והכספי של הישיבה. במכתב הנושא את התאריך ט"ו אלול, יום התייסדות [[תומכי תמימים]] כתב הרב קפלן לרבי שהרב פרידמן נטל על עצמו את העול והכספי ורוצים להקים את הישיבה. על כך השיב הרבי (בקשר לרב פרידמן): {{ציטוטון|הניסה בזה? המסוגל לזה? בכל אופן הרי יכול לנסות עתה -כשאין אחריות מוסד קיים עליו}}{{הערה|אגרות קודש (שבהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]]) חלק ל"א ע' שו, על פי [https://col.org.il/news/133315 זכרון הרב קפלן]}}. לאחר שהצעת הקמת הישיבה הועלתה בפני הרבי, באמצעות הרב [[חודקוב]], לא איחרה ההסכמה לבוא. לאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש [[אייר]] [[תשל"ז|ה'תשל"ז]] ישיבת חב"ד בצפת.

בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה הייתה מרת [[יוכבד זלמנוב]] בסיוע בנה הרב [[משה זלמנוב]] שניהל את המשק עד לשנת [[תש"מ]]. בשנת תשל"ט מונה הרב [[יוחנן גוראריה]] למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב [[רחמים אנטיאן]].

הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - אז ראש ישיבה ו[[משפיע]], וכיום ראש הישיבה, והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - אז ראש ישיבה ומשפיע וכיום אחד מראשי הישיבה [[ר"מ]] ו[[משגיח]] ראשי.

ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.

בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] שהתחיל את דרכו בישיבה כ[[משפיע]], כיהן במשך שנים רבות כמשפיע הראשי של הישיבה. גם בשנותיו האחרונות - למרות עיסוקיו הרבים המשיך [[משה מרדכי ארנשטיין|הרב ארנשטיין]] למסור את שיעור ה[[תניא]] המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד, למסור שיעורי חסידות שבועיים ול[[התוועדות חסידית|התוועד]] עם התמימים אחת לכמה [[שבת]]ות.

===התפתחות הישיבה===
החל משנת [[תשמ"ז]], החלה הישיבה להתבסס ולמשוך אליה צעירים מכל רחבי הארץ. בהתפתחות הדרגתית, מספר תלמידי הישיבה הלך וגדל, ואיתו אנשי הצוות החינוכי שהועסקו בישיבה.

הישיבה קנתה לעצמה שם טוב בחינוך ל[[התקשרות]] פנימית לרבי, והתאפיינה בלהט חסידי שהיא מעניקה לתלמידיה בכל פעולה שהם עושים.

תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים בישיבה מעל למאה תלמידים, דבר שהוביל לפיצול כיתות התלמידים, וזירז את מעברה של הישיבה לבניין קבע.

===כניסה למבני קבע===
[[קובץ:זאל צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה]]
הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים וחדר האוכל, ה[[זאל]] שכן בבתי המדרש של "וויז'ניץ טוניס", "קרלין סטולין" ו"קוסוב" בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה, עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.

גם בית המדרש זכה בשנת [[תשמ"א]] (1981) לאכסניה של קבע. [[בית הכנסת]] של הרידב"ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב"ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.

ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה, ובין בהוראות והדרכות פרטיות.

אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא "מכון סמיכה", או את הקורס לספרות סת"ם בהדרכתו של ר' ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת"ם. כמו כן הישיבה פתחה ישיבה חב"ד ראשונה מסוגה בארץ, המשלבת לימודי מקצועות ביחד עם לימודי הקודש.
[[קובץ:הזאל בצפתPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה]]

===הישיבה כיום===
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] התפרסמה הישיבה כישיבה שמובילה קו של [[התקשרות לרבי|התקשרות איתנה לרבי]] מלך המשיח שליט"א ואמונה ב[[בשורת הגאולה]] יחד עם [[פרסום גאולה ומשיח]] מתוך דגש על [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהותו של מלך המשיח]] ו[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו]].

בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי עזר, עם פתיחת זמן הקיץ תשפ"ד הושלמה הרחבת הזאל.

בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מדי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.

הישיבה מוציאה לאור מזמן לזמן (על פי רוב - פעם בחודש) [[קובץ הערות]] עם חידושי תורה מתלמידי ורבני הישיבה, וכן מזמן לזמן (על פי רוב - פעם או פעמיים בשנה) ספר פלפולים.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] לומדים בישיבה כ-450 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' בישיבה ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת בקבוצה ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כ[[התלמידים השלוחים|תלמידים שלוחים]] בישיבות חב"ד ברחבי תבל.

הישיבה מתייחדת גם במספר העצום של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים:
* [[קעמפ אורו של משיח]].
* [[יהדודס]] - מועדוניות יהדות לילדים שאינם שומרים תומ"צ לע"ע בסגנון פעילות ארגון [[של"ה]].
* ארגון [[ופרצת קוממיות]] - הפצת יהדות ביישובי הדרום.
* ארגון [[ופרצת צפונה]] - הפצת יהדות ביישובי הצפון.
* [[בית חב"ד בהילולות הצדיקים]] (הפעיל בעיקר עם העולים לציונו של הרשב"י).
* ארגון [[צבאות ה']] ב[[צפת]] המפעיל גם את קעמפ [[גן ישראל צפת]].
* שבתות צבאות השם.
* [[מקהלת צבאות השם]].
* קייטנות (דיי קעמפ) חב"ד בפריסה ארצית: הבולטות שבהן, נחלקעמפ בנחלת הר חב"ד, ב[[ביתר עלית]], [[פתח תקווה]] ו[[תל אביב]].
* ערב עם חב"ד - ערב הכולל תוכנית לכלל המקורבים של בחורי הישיבה
* שיעורי תורה בטלפון, ועוד.

===מבנה הפנימיה===
בשלהי שנת [[תשד"מ]] עברה הפנימיה למבנה ששימש קודם לכן כמלון רקפת - בתחילה בשכירות, ולאחר מכן נרכש המבנה בסיועו של הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ונערך שיפוץ נוסף. בשל הקשיים בתשלום המשכנתא על המקום, נמצא תורם שהשתתף בעלות המשכנתא, אך כתנאי לכך רשם את המבנה על שמו. לאחר שנים נקלע התורם לקשיים ומכר את המבנה. מאז פתחה הישיבה במאבק משפטי על מנת להציל את המבנה ולהשאירו בידי הישיבה. במקביל ניסתה הישיבה לנהל משא ומתן על רכישת המבנה, ללא הצלחה.

בתחילת שנת [[תשע"ח]] הוצא צו פינוי מאת ההוצאה לפועל המורה לפנות את הפנימיה עד [[ג' בטבת]]. יום לפני הפינוי המיועד הודיע אילן שוחט, ראש העיר צפת על השהיית הפינוי{{הערה|1=[http://chabad.info/news/ראש-העיר-צפת-הצו-לא-בוטל-הפינוי-הושהה/ ראש העיר צפת: "הצו לא בוטל, הפינוי הושהה"] {{אינפו}}}}. בהמשך לכך הצליחה הישיבה להגיע להסדר על מנת לרכוש את המבנה, אך לשם כך נדרש ממנה לגייס 24 מיליון ש"ח עד ל[[י"ב שבט]]. בחודש טבת תשע"ח פתחה הישיבה בקמפיין גיוס כספים על מנת להגיע ליעד{{הערה|1=[http://chabad.info/news/המערכה-הגורלית-על-עתיד-הישיבה-•-כל-הפר/ המערכה הגורלית על עתיד הישיבה • כל הפרטים] {{אינפו}}}} ובתוך שבועיים השיגו את הסכום הנדרש וקנו את בנין הפנימיה.

ב[[כ"ג אדר]] [[תשפ"ב]], לאחר תכנון מפורט, החל שיפוץ יסודי של מבנה הפנימיה{{הערה|[https://chabad.info/news/765720/ התרגשות בישיבת חב"ד בצפת שיפוץ הפנימיה יצא לדרך] {{*}} [https://chabad.info/news/767974/ טרקטורים עלו על הפנימיה]{{אינפו}}}}.

==צוות הישיבה==
הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים. בין היתר מתקיים יום הורים מדי שנה למטרה זו.
*[[ראש הישיבה|ראשי הישיבה]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
*[[משגיח| משגיחים]] ראשיים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[יוסף יצחק אופן]].
*מנהל: הרב [[זאב פרידמן]] והרב [[שניאור זלמן לבקיבקר]].
*מנהל רוחני: הרב [[מאיר וילשאנסקי]]

{{טורים
| תוכן = ===משפיעים:===
'''שיעור א':'''
*הרב [[עופר מיודובניק]].
*הרב [[מאיר וילשאנסקי]].
*הרב [[נפתלי טורין]].
*הרב [[שניאור זלמן מטוסוב]].
*הרב [[שמעון בן מוחא]].
*הרב [[שלום דובער שארף (צפת)]].

'''שיעור ב':'''
*הרב [[זאב פרידמן]].
*הרב [[משה עבאד]].
*הרב [[משה מישולובין]].
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].

'''שיעור ג':'''
*הרב [[יוסף יצחק אופן]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*הרב [[מאיר טרגר]].
*הרב [[יהודה ליפסקר]].
*הרב [[יוסף דניאל]].
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]].

'''בעלי תשובה:'''
*הרב [[יוסף דניאל]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].

'''דוברי אנגלית:'''
*הרב [[יונתן הסופר]].
*הרב [[יהודה ליפסקר]].

===רמי"ם בנגלה:===
'''שיעור א':'''
*הרב [[חיים שמריהו סגל]].
*הרב [[שלום זאב קרוגליאק (צפת)|שלום זאב קרוגליאק]].
*הרב [[מנחם מענדל הלפרין]].
*הרב [[מנחם מענדל דרורי]].
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].

'''שיעור ב':'''
*הרב [[אלעזר שמחה וילהלם]].
*הרב [[מנחם מענדל כהן]].
*הרב [[אביחי קופצ'יק]].
*הרב [[לוי יצחק דינרי]].

'''שיעור ג':'''
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
* הרב [[נחום נפתלי בורביץ]].
*הרב [[יעקב לנדא]].

'''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].

'''דוברי אנגלית:'''
*הרב [[לוי וילשנסקי]].
*הרב [[יונתן הסופר]].

===משיבים:===
*הרב [[שבתי פרידמן]].
*הרב [[מנחם מענדל הלפרין]].
*הרב [[שמואל גינזבורג]].

===משגיחים:===
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*הרב [[חיים הלל שפרינגר]].
*הרב [[שלמה בנישתי]].
*הרב [[יהודה רוזנברג]].
*הרב [[שלום דובער שארף (צפת)]].

===רמי"ם בגאולה ומשיח:===
*'''שיעורים ב-ג':''' הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].

===רמי"ם בהלכה:===
*הרב [[שבתי יונה פרידמן]]

'''סמיכה:'''
*הרב [[אריה לייב טייטלבוים]]

'''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''
*הרב [[שמעון גרליק]]
*הרב [[מנחם מענדל הראל]]
}}

===צוות בעבר===
*הרב [[אייל פלד]] - [[ר"מ]] עד לשנת [[תשע"ג]].
*הרב [[שלמה הלפרן]] - ר"מ עד לשנת תשע"ג שהתמנה לרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ר"מ עד לשנת [[תשע"ה]] שהתמנה ל[[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]].
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ר"מ עד לשנת [[תשע"ט]] שהתמנה לרב העיר [[בני ברק]].
*הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] - משפיע ראשי עד פטירתו בשנת תשע"ט.
*הרב [[שניאור זלמן הכהן]] - מנהל המחלקה הרוחנית משנת [[תשע"ז]] עד שנת [[תשפ"א]].
*הרב [[יוסף חיים אביטבול]] ע"ה - [[משגיח]] בישיבה עד פטירתו [[כ"ז תשרי]] [[תשפ"ג]].

==סניפים ומחלקות==
*'''כולל לאברכים''' - פועל בתוך תחומי הישיבה גדולה, האברכים בכולל עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות החינוכי, ומעניקים סיוע פדגוגי למתקשים.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]''' - סניף הישיבה בצפת שהוקם בעקבות הוראת הרבי לדאוג להקמת סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר. מידי חצי שנה שולחת הנהלת הישיבה קבוצת בחורים מהשיעור האמצעי בישיבה, השוהים בסניף במשך מספר חודשים, ופועלים עם תושבי העיר במקביל ללימודים בישיבה.
*'''[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבה גדולה בנוף הגליל]]''' - ישיבה גדולה, נפתחה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד עקב מחסור במקום לתלמידים בישיבה בצפת.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה, חסידי חב"ד ליובאוויטש]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תש"ע.
*'''[[תומכי תמימים הוד השרון|ישיבה קטנה בהוד השרון]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד.

==בוגרי הישיבה==
במשך השנה מתקיימות התוועדויות ומפגשים לבוגרי הישיבה על ידי ארגון הבוגרים. בעבר ארגון הבוגרים נקרא 'אביחי"ל' (ארגון בוגרי ישיבת חח"ל) ונוהל על ידי רונן גרידיש, לאחריו ארגון הבוגרים נוהל על ידי שניאור בורקיס, כיום הוא מנוהל על ידי דובער חביב.
ראוי לציון כי בוגרי הישיבה מהווים החל משנות העי"ן רוב מנין ורוב בנין של ה[[קבוצה]] - שנה בה התמימים שוהים אצל הרבי ב-770.
*בשנת [[תשע"ד]] קיים הארגון התרמה לישיבה לקראת [[י' שבט]] תחת הכותרת 'יוד צפת', ההתרמה נהפכה למסורת קבועה מדי שנה לקראת תאריך זה. בשנת [[תשע"ו]] שהיא השנה השלישית להתרמה זו, הסלוגן הוא "יוד תלת".
*בשנת [[תשע"ה]] קיים ארגון הבוגרים יום מיוחד בישיבה לרגל כ' חשון (תחת הסלוגן 'פשוט תהיה תמים!'), שכלל שיעורים והתוועדויות עם רבני הישיבה. בשנת תשע"ו-שנת הקהל, התקיים שוב יום במתכונת זו (תחת הסלוגן 'עולים לזאל'). בתשרי של שנת הקהל, נהגו להצטלם כל בוגרי הישיבה על רקע 770.
*בשנת [[תשע"ו]] לרגל 40 שנה להקמת הישיבה התקיים כינוס לכל בוגרי הישיבה באולם הענק האנגר 11 בתל אביב בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, בכינוס השתתפו כ-2,500 איש{{הערה|[http://chabad.info/news/ישיבת-חבד-הגדולה-בעולם-אלע-צפתים-צוזא/ גלריה מהכינוס]}}.
*בנוסף לאירועים המתקיימים על ידי הארגון, מתקיימות שבתות אחדות רבות והתוועדויות לבוגרי הישיבה לפי שנות הקבוצה, המאורגנות על ידי הבוגרים עצמם. בדרך כלל, רבני הישיבה משתתפים ומתוועדים.

==ראו גם==
*[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת]].
*[[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|תומכי תמימים צפת]] - [[ישיבה קטנה]] שפעלה בצפת בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ט]].

==לקריאה נוספת==
*'''הישיבה''' - ספר אודות הישיבה בהוצאתה בשיתוף ארגון אביחי"ל, תשס"ד.
*ישראל לפידות [https://drive.google.com/file/d/1HNXyMacqcQ1gJ9yGVMYtC7cu47_Afcaa/view?usp=drivesdk '''איך מגייסים 24 מיליון ש"ח?'''], מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1104 עמוד 24.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadzefat.com אתר הפעילות של הישיבה]
*'''[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=62243&tag=&search=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%97%D7%97%22%D7%9C+%D7%A6%D7%A4%D7%AA&page=1 באתר הישן] [https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%97%d7%97%d7%9c-%d7%a6%d7%a4%d7%aa/ באתר החדש]''' {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55615 שר המשפטים מר יעקב נאמן בביקורו בישיבה (תמוז תש"ע)]{{תמונה}}
*'''גלריות תמונות - "ישיבה בעדשה"''' ([[אלול]] [[תשע"א]]): [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63921 סדר נגלה] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63945 התוועדות ט"ו באלול] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63983 ריקודי ט"ו באלול]{{תמונה}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/16/2500.html 2,500 צפתים צוזאמען]''', סקירה על כנס הקהל במלאת ארבעים שנה להקמת הישיבה {{בית משיח}} פרשת בהעלותך תשע"ו

*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74747 גלריה ישיבה קטנה חח"ל צפת]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1293 כך בונים ישיבה • וידאו] - תיאור ימי הבראשית בישיבה {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79717 בוגרים מספרים: הישיבה בצפת שינתה את חיי • וידאו חלק א'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3703 חלק ב'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3704 חלק ג'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3707 חלק ד'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3709 חלק ה'] {{וידאו}} {{אינפו}} שבט התשע"ד (01.2014)
* פרוייקט ההנגשה של סדרת ספר המאמרים מלוקט לתלמידי הישיבה, בעזרת חוברת היוצאת מזמן לזמן '''[https://drive.google.com/drive/folders/1rIUKkgAYw5oibMamQKyRBSH2gcgdY4is סיכומים וביאורים בספר המאמרים מלוקט]''' ([https://chabad.info/beis-medrash/770653/ כתבה באתר חב"ד אינפו] על הפרוייקט)
*גלריית תמונות מהישיבה במהלך השנים: [https://chabad.info/in-focus/153254/ גלריה א'], [https://chabad.info/in-focus/153089/ גלריה ב'] ב{{חב"ד אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל:צפת}}
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2024-08-30T00:21:01Z

טל קפלן:

{{ישיבה|
|שם=ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש
|תמונה=ישיבה גדולה בית שמש.jpg
|כתובית=זאל הישיבה גדולה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ט]]
|מיקום=[[בית שמש]]
|ראש הישיבה=הרב ישראל נחמן לרנר
|משפיע ראשי=הרב [[יצחק אקסלרוד]]
|ר"מ=הרב [[חיים דוד וילהלם]]
|משיב בהלכה=הרב [[משה קורנוויץ]]
|מנהל רוחני=הרב [[מנחם מענדל טאלער]]
|מספר תלמידים=150 (נכון לאלול תשפ"ד)
|קובץ הערות= [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|בטאון הישיבה= [[בטאון היכל ליובאוויטש - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|מפה=
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה גדולה|אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=[[תומכי תמימים בית שמש]]}}

'''ישיבה גדולה ליובאוויטש''' - 'תומכי תמימים' בית שמש הוקמה לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] על ידי ראש הישיבה הרב [[ישראל נחמן לרנר]].

==תולדות הישיבה==
הישיבה הוקמה לקראת שנת הלימודים תש"פ על ידי הרב [[ישראל נחמן לרנר]] לאחר ששימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]].

ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ט]] נערכה אסיפת [[התוועדות]] של צוות ההנהלה בהשתתפות רבנים ו[[משפיע]]ים בארה"ק{{הערה|ההתוועדות קמה על בסיס דברי הרבי הריי"צ, אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת תומכי-תמימים שבליובאוויטש, כינס הרבי הרש"ב את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.}}, אסיפה זו הייתה התוועדות היסוד של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/special/477704/ התוועדות היסוד של הישיבה].}} והרבנים המשתתפים בה קיבלו תשורה מיוחדת{{הערה|קובץ 'צבאו של מלך המשיח'.}}.

לפני הקמת הישיבה חל עיכוב בקבלת התקציבים המגיעים לישיבה מהרשויות, אך ביום בו התקיימה התוועדות היסוד קיבלו את התקציבים{{הערה|ראש הישיבה הרב נחמן לרנר מספר זאת ב[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/522002/ דקה 1:34].}}.

זמן קצר קודם תחילת שנת הלימודים פתחה הישיבה בקמפיין נרחב על מנת לממן את בניית מבנה הישיבה ושאר עלויות הייסוד, והקמפיין נחתם בהצלחה.

הישיבה התמקמה במתחם גדול, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ופנימיה. במתחם זה נמצאת גם הישיבה הקטנה.

הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|קובץ הערות וביאורים]] ו[[גיליון היכל ליובאוויטש]].
כמו כן תלמידי הישיבה מסייעים בעריכת הספרים שבהוצאת '[[מכון פענוחים]]'.

נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-115 תמימים.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ב קיבלה הנהלת הישיבה הקצאה של שטח מעיריית בית שמש שייתן מענה לצמיחה המואצת של הישיבה במתחם חדש ומרווח, באופן שיאפשר גם התפתחותה של הישיבה הקטנה, כאשר תלמידי הישיבה הגדולה יעבור למתחם החדש ויתפנה מקום במתחם הישיבות{{הערה|1=[https://chabad.info/news/668752/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}. מפני סיבות שונות הקשורות בכמה עניינים, הוקפאה ההקצאה, ולאחר מאמצים רבים נמצא מתחם ברחוב אחיה השילוני שברמה ג', אשר אליו עברה הישיבה עם תחילת זמן חורף [[תשפ"ב]].

ב[[כ"ב אלול]] [[תשפ"ב]] עקב הרחבתה של הישיבה התקיים דינר תמיכה למען החזקת הישיבה, בנוכחות מאות ידידים ותומכים, בה גוייסו למעלה ממיליון וחצי שקלים.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] הופשרה ההקפאה והישיבה קיבלה חזרה את ההקצאה עבורה. עקב עיכובים בבניית המתחם בהקצאה החדשה עבור הישיבה, נפתחה שנת הלימודים תשפ"ד באופן זמני בקמפוס הישיבה התיכונית במבשרת ציון הסמוכה ל[[ירושלים]], בה למדו עד לאחרי שבת סליחות, ולאחר חודש החגים החלו הלימודים בבית מדרש צאנז ברמה ד', בשכונה בה התקבלה ההקצאה עבור הישיבה, עד להשלמת הזאל שבמשכן הקבע.
לאחר חנוכה חנכה הנהלת הישיבה את המתחם החדש הכולל מבנה זאל וחדר אוכל, מבנה נוסף המשמש כפנימייה, ושורת קרוואנים המשמשת למשרדים, כיתות, מטבח, ומחסנים.
בכל העת נעשים שיפוצים מאסיביים להמשך הרחבת המתחם.
לקראת שנת הלימודים תשפ"ה המשיכה הישיבה בהרחבת השטח ובנתה שורה נוספת של קראוונים המהווה פנימיה.

==מאפייני הישיבה==
הישיבה שמה דגש על שמירת האופי החסידי של התמימים , וישנו סינון משמעותי בקבלת הבחורים לישיבה.

בישיבה ישנו דגש על לימוד הלכה בעיון, כך שבשונה מכל ישיבות חב"ד לומדים בסדר אחר הצהריים במשך שעתיים הלכות שבת מהגמרא והראשונים עד פסיקת ההלכה ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] וספרי ה[[אחרונים]], כשמידי שבוע נמסר שיעור כללי על החומר הנלמד על ידי הרב משה קורנוויץ.
===כתיבה תורנית===
הישיבה מעודדת את הבחורים להתעסק בכתיבה תורנית בפרוייקטים של הישיבה: קובץ [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]. [[גיליון היכל ליובאוויטש]]. [[ספר המאמרים מלוקט עם פענוח המראי מקומות]] הלכה למעשה - כתיבת שאלות ותשובות בגאולה ומשיח כתשתית להקמת מערכת שתענה לאנשים על שאלות בנושא בסמס ובאתר יעודי (בדוגמת [[סמס לרב]]). ועוד.

==צוות הישיבה==
* הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[ראש הישיבה]] ומשפיע דשיעור א'
* הרב [[מנחם מענדל טהאלער]] - מנהל רוחני
* הרב נתנאל סוחייק - [[משגיח ראשי]]
* הרב משה קלמן וואגעל - [[משגיח]]

'''רבני שיעור א':'''
* הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - [[משפיע]]
* הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - משפיע
* הרב יוסף יצחק טריאסטר - [[משפיע]]
* הרב יצחק מאיר ברסקי - [[ר"מ]]
* הרב לוי ליטוואק - ר"מ
* הרב מנחם מענדל חדאד - [[משיב]] בהלכה

'''רבני שיעור ב':'''
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] - [[משפיע]]
* הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[ר"מ]]
* הרב שמואל אבא דינרי - [[משיב]] בהלכה
* הרב לוי יצחק גולשמיד [[ר"מ]]
* הרב יוסף יצחק מיכאלשוילי - [[משפיע]] ב[[חסידות]] ערב

'''רבני שיעור ג':'''
* הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[משפיע]]
* הרב [[משה קורנוויץ]] – [[ר"מ]] בהלכה ומשפיע
* הרב מנחם מענדל גרליק - ר"מ
*הרה"ת עוז הלוי גת - ר"מ

'''צוות גשמי:'''
* הרב מאיר ריבקין - מנהל אדמיניסטרטיבי.
* הת' שלום שניאורסון - מנהל גשמי.
* ר' שלום שישא - מנהל מטבח.
* הת' משה דרחי - מנהל תחזוקה.
* הת' יוסי הלפרן - מזכיר.

===צוות הישיבה בעבר===
* הרב [[זושא פויזנר]] - [[משפיע]].
* הרב [[הוד דוד אריה]] - משפיע
* הרב לוי ביסברג - משיב בהלכה
* הרב שמחה בונים אברמוביץ - ר"מ בנגלה שעור א

==ראו גם==
*[[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]
*[[גיליון היכל ליובאוויטש]]

==לקריאה נוספת==
*שניאור זלמן לווין, ''''נביא הדור' - הזכות שלנו להביא את הבשורה לאנשי הדור''' [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 18–24

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/ישיבה-גדולה-ליובאוויטש-בית-שמש/ ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבית שמש]]

תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2024-08-30T00:19:23Z

טל קפלן: /* מאפייני הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש
|תמונה=ישיבה גדולה בית שמש.jpg
|כתובית=זאל הישיבה גדולה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ט]]
|מיקום=[[בית שמש]]
|ראש הישיבה=הרב ישראל נחמן לרנר
|משפיע ראשי=הרב [[יצחק אקסלרוד]]
|ר"מ=הרב [[חיים דוד וילהלם]]
|משיב בהלכה=הרב [[משה קורנוויץ]]
|מנהל רוחני=הרב [[מנחם מענדל טאלער]]
|מספר תלמידים=150 (נכון לאלול תשפ"ד)
|קובץ הערות= [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|בטאון הישיבה= [[בטאון היכל ליובאוויטש - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|מפה=
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה גדולה|אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=[[תומכי תמימים בית שמש]]}}

'''ישיבה גדולה ליובאוויטש''' - 'תומכי תמימים' בית שמש הוקמה לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] על ידי ראש הישיבה הרב [[ישראל נחמן לרנר]].

==תולדות הישיבה==
הישיבה הוקמה לקראת שנת הלימודים תש"פ על ידי הרב [[ישראל נחמן לרנר]] לאחר ששימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]].

ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ט]] נערכה אסיפת [[התוועדות]] של צוות ההנהלה בהשתתפות רבנים ו[[משפיע]]ים בארה"ק{{הערה|ההתוועדות קמה על בסיס דברי הרבי הריי"צ, אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת תומכי-תמימים שבליובאוויטש, כינס הרבי הרש"ב את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.}}, אסיפה זו הייתה התוועדות היסוד של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/special/477704/ התוועדות היסוד של הישיבה].}} והרבנים המשתתפים בה קיבלו תשורה מיוחדת{{הערה|קובץ 'צבאו של מלך המשיח'.}}.

לפני הקמת הישיבה חל עיכוב בקבלת התקציבים המגיעים לישיבה מהרשויות, אך ביום בו התקיימה התוועדות היסוד קיבלו את התקציבים{{הערה|ראש הישיבה הרב נחמן לרנר מספר זאת ב[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/522002/ דקה 1:34].}}.

זמן קצר קודם תחילת שנת הלימודים פתחה הישיבה בקמפיין נרחב על מנת לממן את בניית מבנה הישיבה ושאר עלויות הייסוד, והקמפיין נחתם בהצלחה.

הישיבה התמקמה במתחם גדול, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ופנימיה. במתחם זה נמצאת גם הישיבה הקטנה.

הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|קובץ הערות וביאורים]] ו[[גיליון היכל ליובאוויטש]].
כמו כן תלמידי הישיבה מסייעים בעריכת הספרים שבהוצאת '[[מכון פענוחים]]'.

נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-115 תמימים.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ב קיבלה הנהלת הישיבה הקצאה של שטח מעיריית בית שמש שייתן מענה לצמיחה המואצת של הישיבה במתחם חדש ומרווח, באופן שיאפשר גם התפתחותה של הישיבה הקטנה, כאשר תלמידי הישיבה הגדולה יעבור למתחם החדש ויתפנה מקום במתחם הישיבות{{הערה|1=[https://chabad.info/news/668752/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}. מפני סיבות שונות הקשורות בכמה עניינים, הוקפאה ההקצאה, ולאחר מאמצים רבים נמצא מתחם ברחוב אחיה השילוני שברמה ג', אשר אליו עברה הישיבה עם תחילת זמן חורף [[תשפ"ב]].

ב[[כ"ב אלול]] [[תשפ"ב]] עקב הרחבתה של הישיבה התקיים דינר תמיכה למען החזקת הישיבה, בנוכחות מאות ידידים ותומכים, בה גוייסו למעלה ממיליון וחצי שקלים.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] הופשרה ההקפאה והישיבה קיבלה חזרה את ההקצאה עבורה. עקב עיכובים בבניית המתחם בהקצאה החדשה עבור הישיבה, נפתחה שנת הלימודים תשפ"ד באופן זמני בקמפוס הישיבה התיכונית במבשרת ציון הסמוכה ל[[ירושלים]], בה למדו עד לאחרי שבת סליחות, ולאחר חודש החגים החלו הלימודים בבית מדרש צאנז ברמה ד', בשכונה בה התקבלה ההקצאה עבור הישיבה, עד להשלמת הזאל שבמשכן הקבע.
לאחר חנוכה חנכה הנהלת הישיבה את המתחם החדש הכולל מבנה זאל וחדר אוכל, מבנה נוסף המשמש כפנימייה, ושורת קרוואנים המשמשת למשרדים, כיתות, מטבח, ומחסנים.
בכל העת נעשים שיפוצים מאסיביים להמשך הרחבת המתחם.
לקראת שנת הלימודים תשפ"ה המשיכה הישיבה בהרחבת השטח ובנתה שורה נוספת של קראוונים המהווה פנימיה.

==מאפייני הישיבה==
הישיבה שמה דגש על שמירת האופי החסידי של התמימים , וישנו סינון משמעותי בקבלת הבחורים לישיבה.

בישיבה ישנו דגש על לימוד הלכה בעיון, כך שבשונה מכל ישיבות חב"ד לומדים בסדר אחר הצהריים במשך שעתיים הלכות שבת מהגמרא והראשונים עד פסיקת ההלכה ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] וספרי ה[[אחרונים]], כשמידי שבוע נמסר שיעור כללי על החומר הנלמד על ידי הרב משה קורנוויץ.
===כתיבה תורנית===
הישיבה מעודדת את הבחורים להתעסק בכתיבה תורנית בפרוייקטים של הישיבה: קובץ [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]. [[גיליון היכל ליובאוויטש]]. [[ספר המאמרים מלוקט עם פענוח המראי מקומות]] הלכה למעשה - כתיבת שאלות ותשובות בגאולה ומשיח כתשתית להקמת מערכת שתענה לאנשים על שאלות בנושא בסמס ובאתר יעודי (בדוגמת [[סמס לרב]]). ועוד.

==צוות הישיבה==
* הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[ראש הישיבה]] ומשפיע דשיעור א'
* הרב [[מנחם מענדל טהאלער]] - מנהל רוחני
* הרב נתנאל סוחייק - [[משגיח ראשי]]
* הרב משה קלמן וואגעל - [[משגיח]]

'''רבני שיעור א':'''
* הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - [[משפיע]]
* הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - משפיע
* הרה"ת השליח יוסף יצחק טריאסטר - [[משיב]] בחסידות
* הרב יצחק מאיר ברסקי - [[ר"מ]]
* הרב לוי ליטוואק - ר"מ
* הרב מנחם מענדל חדאד - [[משיב]] בהלכה

'''רבני שיעור ב':'''
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] - [[משפיע]]
* הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[ר"מ]]
* הרב שמואל אבא דינרי - [[משיב]] בהלכה
* הרב לוי יצחק גולשמיד [[ר"מ]]
* הרב יוסף יצחק מיכאלשוילי - [[משפיע]] ב[[חסידות]] ערב

'''רבני שיעור ג':'''
* הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[משפיע]]
* הרב [[משה קורנוויץ]] – [[ר"מ]] בהלכה ומשפיע
* הרב מנחם מענדל גרליק - ר"מ

'''צוות גשמי:'''
* הרב מאיר ריבקין - מנהל אדמיניסטרטיבי.
* הת' שלום שניאורסון - מנהל גשמי.
* ר' שלום שישא - מנהל מטבח.
* הת' משה דרחי - מנהל תחזוקה.
* הת' יוסי הלפרן - מזכיר.

===צוות הישיבה בעבר===
* הרב [[זושא פויזנר]] - [[משפיע]].
* הרב [[הוד דוד אריה]] - משפיע
* הרב לוי ביסברג - משיב בהלכה
* הרב שמחה בונים אברמוביץ - ר"מ בנגלה שעור א

==ראו גם==
*[[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]
*[[גיליון היכל ליובאוויטש]]

==לקריאה נוספת==
*שניאור זלמן לווין, ''''נביא הדור' - הזכות שלנו להביא את הבשורה לאנשי הדור''' [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 18–24

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/ישיבה-גדולה-ליובאוויטש-בית-שמש/ ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבית שמש]]

תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2024-08-30T00:18:02Z

טל קפלן:

{{ישיבה|
|שם=ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש
|תמונה=ישיבה גדולה בית שמש.jpg
|כתובית=זאל הישיבה גדולה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ט]]
|מיקום=[[בית שמש]]
|ראש הישיבה=הרב ישראל נחמן לרנר
|משפיע ראשי=הרב [[יצחק אקסלרוד]]
|ר"מ=הרב [[חיים דוד וילהלם]]
|משיב בהלכה=הרב [[משה קורנוויץ]]
|מנהל רוחני=הרב [[מנחם מענדל טאלער]]
|מספר תלמידים=150 (נכון לאלול תשפ"ד)
|קובץ הערות= [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|בטאון הישיבה= [[בטאון היכל ליובאוויטש - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|מפה=
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה גדולה|אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=[[תומכי תמימים בית שמש]]}}

'''ישיבה גדולה ליובאוויטש''' - 'תומכי תמימים' בית שמש הוקמה לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] על ידי ראש הישיבה הרב [[ישראל נחמן לרנר]].

==תולדות הישיבה==
הישיבה הוקמה לקראת שנת הלימודים תש"פ על ידי הרב [[ישראל נחמן לרנר]] לאחר ששימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]].

ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ט]] נערכה אסיפת [[התוועדות]] של צוות ההנהלה בהשתתפות רבנים ו[[משפיע]]ים בארה"ק{{הערה|ההתוועדות קמה על בסיס דברי הרבי הריי"צ, אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת תומכי-תמימים שבליובאוויטש, כינס הרבי הרש"ב את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.}}, אסיפה זו הייתה התוועדות היסוד של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/special/477704/ התוועדות היסוד של הישיבה].}} והרבנים המשתתפים בה קיבלו תשורה מיוחדת{{הערה|קובץ 'צבאו של מלך המשיח'.}}.

לפני הקמת הישיבה חל עיכוב בקבלת התקציבים המגיעים לישיבה מהרשויות, אך ביום בו התקיימה התוועדות היסוד קיבלו את התקציבים{{הערה|ראש הישיבה הרב נחמן לרנר מספר זאת ב[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/522002/ דקה 1:34].}}.

זמן קצר קודם תחילת שנת הלימודים פתחה הישיבה בקמפיין נרחב על מנת לממן את בניית מבנה הישיבה ושאר עלויות הייסוד, והקמפיין נחתם בהצלחה.

הישיבה התמקמה במתחם גדול, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ופנימיה. במתחם זה נמצאת גם הישיבה הקטנה.

הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|קובץ הערות וביאורים]] ו[[גיליון היכל ליובאוויטש]].
כמו כן תלמידי הישיבה מסייעים בעריכת הספרים שבהוצאת '[[מכון פענוחים]]'.

נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-115 תמימים.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ב קיבלה הנהלת הישיבה הקצאה של שטח מעיריית בית שמש שייתן מענה לצמיחה המואצת של הישיבה במתחם חדש ומרווח, באופן שיאפשר גם התפתחותה של הישיבה הקטנה, כאשר תלמידי הישיבה הגדולה יעבור למתחם החדש ויתפנה מקום במתחם הישיבות{{הערה|1=[https://chabad.info/news/668752/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}. מפני סיבות שונות הקשורות בכמה עניינים, הוקפאה ההקצאה, ולאחר מאמצים רבים נמצא מתחם ברחוב אחיה השילוני שברמה ג', אשר אליו עברה הישיבה עם תחילת זמן חורף [[תשפ"ב]].

ב[[כ"ב אלול]] [[תשפ"ב]] עקב הרחבתה של הישיבה התקיים דינר תמיכה למען החזקת הישיבה, בנוכחות מאות ידידים ותומכים, בה גוייסו למעלה ממיליון וחצי שקלים.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] הופשרה ההקפאה והישיבה קיבלה חזרה את ההקצאה עבורה. עקב עיכובים בבניית המתחם בהקצאה החדשה עבור הישיבה, נפתחה שנת הלימודים תשפ"ד באופן זמני בקמפוס הישיבה התיכונית במבשרת ציון הסמוכה ל[[ירושלים]], בה למדו עד לאחרי שבת סליחות, ולאחר חודש החגים החלו הלימודים בבית מדרש צאנז ברמה ד', בשכונה בה התקבלה ההקצאה עבור הישיבה, עד להשלמת הזאל שבמשכן הקבע.
לאחר חנוכה חנכה הנהלת הישיבה את המתחם החדש הכולל מבנה זאל וחדר אוכל, מבנה נוסף המשמש כפנימייה, ושורת קרוואנים המשמשת למשרדים, כיתות, מטבח, ומחסנים.
בכל העת נעשים שיפוצים מאסיביים להמשך הרחבת המתחם.
לקראת שנת הלימודים תשפ"ה המשיכה הישיבה בהרחבת השטח ובנתה שורה נוספת של קראוונים המהווה פנימיה.

==מאפייני הישיבה==
הישיבה שמה דגש על שמירת האופי החסידי של התמימים , וישנו סינון משמעותי בקבלת הבחורים לישיבה{{מקור}}.

בישיבה ישנו דגש על לימוד הלכה בעיון, כך שבשונה מכל ישיבות חב"ד לומדים בסדר אחר הצהריים במשך שעתיים הלכות שבת מהגמרא והראשונים עד פסיקת ההלכה ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] וספרי ה[[אחרונים]], כשמידי שבוע נמסר שיעור כללי על החומר הנלמד על ידי הרב משה קורנוויץ.
===כתיבה תורנית===
הישיבה מעודדת את הבחורים להתעסק בכתיבה תורנית בפרוייקטים של הישיבה: קובץ [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]. [[גיליון היכל ליובאוויטש]]. [[ספר המאמרים מלוקט עם פענוח המראי מקומות]] הלכה למעשה - כתיבת שאלות ותשובות בגאולה ומשיח כתשתית להקמת מערכת שתענה לאנשים על שאלות בנושא בסמס ובאתר יעודי (בדוגמת [[סמס לרב]]). ועוד.

==צוות הישיבה==
* הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[ראש הישיבה]] ומשפיע דשיעור א'
* הרב [[מנחם מענדל טהאלער]] - מנהל רוחני
* הרב נתנאל סוחייק - [[משגיח ראשי]]
* הרב משה קלמן וואגעל - [[משגיח]]

'''רבני שיעור א':'''
* הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - [[משפיע]]
* הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - משפיע
* הרה"ת השליח יוסף יצחק טריאסטר - [[משיב]] בחסידות
* הרב יצחק מאיר ברסקי - [[ר"מ]]
* הרב לוי ליטוואק - ר"מ
* הרב מנחם מענדל חדאד - [[משיב]] בהלכה

'''רבני שיעור ב':'''
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] - [[משפיע]]
* הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[ר"מ]]
* הרב שמואל אבא דינרי - [[משיב]] בהלכה
* הרב לוי יצחק גולשמיד [[ר"מ]]
* הרב יוסף יצחק מיכאלשוילי - [[משפיע]] ב[[חסידות]] ערב

'''רבני שיעור ג':'''
* הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[משפיע]]
* הרב [[משה קורנוויץ]] – [[ר"מ]] בהלכה ומשפיע
* הרב מנחם מענדל גרליק - ר"מ

'''צוות גשמי:'''
* הרב מאיר ריבקין - מנהל אדמיניסטרטיבי.
* הת' שלום שניאורסון - מנהל גשמי.
* ר' שלום שישא - מנהל מטבח.
* הת' משה דרחי - מנהל תחזוקה.
* הת' יוסי הלפרן - מזכיר.

===צוות הישיבה בעבר===
* הרב [[זושא פויזנר]] - [[משפיע]].
* הרב [[הוד דוד אריה]] - משפיע
* הרב לוי ביסברג - משיב בהלכה
* הרב שמחה בונים אברמוביץ - ר"מ בנגלה שעור א

==ראו גם==
*[[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]
*[[גיליון היכל ליובאוויטש]]

==לקריאה נוספת==
*שניאור זלמן לווין, ''''נביא הדור' - הזכות שלנו להביא את הבשורה לאנשי הדור''' [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 18–24

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/ישיבה-גדולה-ליובאוויטש-בית-שמש/ ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבית שמש]]

תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2024-08-30T00:17:01Z

טל קפלן: /* תולדות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש
|תמונה=ישיבה גדולה בית שמש.jpg
|כתובית=זאל הישיבה גדולה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ט]]
|מיקום=[[בית שמש]]
|ראש הישיבה=הרב ישראל נחמן לרנר
|משפיע ראשי=הרב [[יצחק אקסלרוד]]
|ר"מ=הרב [[חיים דוד וילהלם]]
|משיב בהלכה=הרב [[משה קורנוויץ]]
|מנהל רוחני=הרב [[מנחם מענדל טאלער]]
|מספר תלמידים=115 (נכון לשנת תשפ"ד)
|קובץ הערות= [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|בטאון הישיבה= [[בטאון היכל ליובאוויטש - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|מפה=
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה גדולה|אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=[[תומכי תמימים בית שמש]]}}

'''ישיבה גדולה ליובאוויטש''' - 'תומכי תמימים' בית שמש הוקמה לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] על ידי ראש הישיבה הרב [[ישראל נחמן לרנר]].

==תולדות הישיבה==
הישיבה הוקמה לקראת שנת הלימודים תש"פ על ידי הרב [[ישראל נחמן לרנר]] לאחר ששימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]].

ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ט]] נערכה אסיפת [[התוועדות]] של צוות ההנהלה בהשתתפות רבנים ו[[משפיע]]ים בארה"ק{{הערה|ההתוועדות קמה על בסיס דברי הרבי הריי"צ, אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת תומכי-תמימים שבליובאוויטש, כינס הרבי הרש"ב את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.}}, אסיפה זו הייתה התוועדות היסוד של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/special/477704/ התוועדות היסוד של הישיבה].}} והרבנים המשתתפים בה קיבלו תשורה מיוחדת{{הערה|קובץ 'צבאו של מלך המשיח'.}}.

לפני הקמת הישיבה חל עיכוב בקבלת התקציבים המגיעים לישיבה מהרשויות, אך ביום בו התקיימה התוועדות היסוד קיבלו את התקציבים{{הערה|ראש הישיבה הרב נחמן לרנר מספר זאת ב[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/522002/ דקה 1:34].}}.

זמן קצר קודם תחילת שנת הלימודים פתחה הישיבה בקמפיין נרחב על מנת לממן את בניית מבנה הישיבה ושאר עלויות הייסוד, והקמפיין נחתם בהצלחה.

הישיבה התמקמה במתחם גדול, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ופנימיה. במתחם זה נמצאת גם הישיבה הקטנה.

הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|קובץ הערות וביאורים]] ו[[גיליון היכל ליובאוויטש]].
כמו כן תלמידי הישיבה מסייעים בעריכת הספרים שבהוצאת '[[מכון פענוחים]]'.

נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-115 תמימים.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ב קיבלה הנהלת הישיבה הקצאה של שטח מעיריית בית שמש שייתן מענה לצמיחה המואצת של הישיבה במתחם חדש ומרווח, באופן שיאפשר גם התפתחותה של הישיבה הקטנה, כאשר תלמידי הישיבה הגדולה יעבור למתחם החדש ויתפנה מקום במתחם הישיבות{{הערה|1=[https://chabad.info/news/668752/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}. מפני סיבות שונות הקשורות בכמה עניינים, הוקפאה ההקצאה, ולאחר מאמצים רבים נמצא מתחם ברחוב אחיה השילוני שברמה ג', אשר אליו עברה הישיבה עם תחילת זמן חורף [[תשפ"ב]].

ב[[כ"ב אלול]] [[תשפ"ב]] עקב הרחבתה של הישיבה התקיים דינר תמיכה למען החזקת הישיבה, בנוכחות מאות ידידים ותומכים, בה גוייסו למעלה ממיליון וחצי שקלים.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] הופשרה ההקפאה והישיבה קיבלה חזרה את ההקצאה עבורה. עקב עיכובים בבניית המתחם בהקצאה החדשה עבור הישיבה, נפתחה שנת הלימודים תשפ"ד באופן זמני בקמפוס הישיבה התיכונית במבשרת ציון הסמוכה ל[[ירושלים]], בה למדו עד לאחרי שבת סליחות, ולאחר חודש החגים החלו הלימודים בבית מדרש צאנז ברמה ד', בשכונה בה התקבלה ההקצאה עבור הישיבה, עד להשלמת הזאל שבמשכן הקבע.
לאחר חנוכה חנכה הנהלת הישיבה את המתחם החדש הכולל מבנה זאל וחדר אוכל, מבנה נוסף המשמש כפנימייה, ושורת קרוואנים המשמשת למשרדים, כיתות, מטבח, ומחסנים.
בכל העת נעשים שיפוצים מאסיביים להמשך הרחבת המתחם.
לקראת שנת הלימודים תשפ"ה המשיכה הישיבה בהרחבת השטח ובנתה שורה נוספת של קראוונים המהווה פנימיה.

==מאפייני הישיבה==
הישיבה שמה דגש על שמירת האופי החסידי של התמימים , וישנו סינון משמעותי בקבלת הבחורים לישיבה{{מקור}}.

בישיבה ישנו דגש על לימוד הלכה בעיון, כך שבשונה מכל ישיבות חב"ד לומדים בסדר אחר הצהריים במשך שעתיים הלכות שבת מהגמרא והראשונים עד פסיקת ההלכה ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] וספרי ה[[אחרונים]], כשמידי שבוע נמסר שיעור כללי על החומר הנלמד על ידי הרב משה קורנוויץ.
===כתיבה תורנית===
הישיבה מעודדת את הבחורים להתעסק בכתיבה תורנית בפרוייקטים של הישיבה: קובץ [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]. [[גיליון היכל ליובאוויטש]]. [[ספר המאמרים מלוקט עם פענוח המראי מקומות]] הלכה למעשה - כתיבת שאלות ותשובות בגאולה ומשיח כתשתית להקמת מערכת שתענה לאנשים על שאלות בנושא בסמס ובאתר יעודי (בדוגמת [[סמס לרב]]). ועוד.

==צוות הישיבה==
* הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[ראש הישיבה]] ומשפיע דשיעור א'
* הרב [[מנחם מענדל טהאלער]] - מנהל רוחני
* הרב נתנאל סוחייק - [[משגיח ראשי]]
* הרב משה קלמן וואגעל - [[משגיח]]

'''רבני שיעור א':'''
* הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - [[משפיע]]
* הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - משפיע
* הרה"ת השליח יוסף יצחק טריאסטר - [[משיב]] בחסידות
* הרב יצחק מאיר ברסקי - [[ר"מ]]
* הרב לוי ליטוואק - ר"מ
* הרב מנחם מענדל חדאד - [[משיב]] בהלכה

'''רבני שיעור ב':'''
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] - [[משפיע]]
* הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[ר"מ]]
* הרב שמואל אבא דינרי - [[משיב]] בהלכה
* הרב לוי יצחק גולשמיד [[ר"מ]]
* הרב יוסף יצחק מיכאלשוילי - [[משפיע]] ב[[חסידות]] ערב

'''רבני שיעור ג':'''
* הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[משפיע]]
* הרב [[משה קורנוויץ]] – [[ר"מ]] בהלכה ומשפיע
* הרב מנחם מענדל גרליק - ר"מ

'''צוות גשמי:'''
* הרב מאיר ריבקין - מנהל אדמיניסטרטיבי.
* הת' שלום שניאורסון - מנהל גשמי.
* ר' שלום שישא - מנהל מטבח.
* הת' משה דרחי - מנהל תחזוקה.
* הת' יוסי הלפרן - מזכיר.

===צוות הישיבה בעבר===
* הרב [[זושא פויזנר]] - [[משפיע]].
* הרב [[הוד דוד אריה]] - משפיע
* הרב לוי ביסברג - משיב בהלכה
* הרב שמחה בונים אברמוביץ - ר"מ בנגלה שעור א

==ראו גם==
*[[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]
*[[גיליון היכל ליובאוויטש]]

==לקריאה נוספת==
*שניאור זלמן לווין, ''''נביא הדור' - הזכות שלנו להביא את הבשורה לאנשי הדור''' [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 18–24

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/ישיבה-גדולה-ליובאוויטש-בית-שמש/ ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבית שמש]]

תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2024-07-26T10:50:49Z

טל קפלן:

{{ישיבה|
|שם=ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש
|תמונה=ישיבה גדולה בית שמש.jpg
|כתובית=זאל הישיבה גדולה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ט]]
|מיקום=[[בית שמש]]
|ראש הישיבה=הרב ישראל נחמן לרנר
|משפיע ראשי=הרב [[יצחק אקסלרוד]]
|ר"מ=הרב [[חיים דוד וילהלם]]
|משיב בהלכה=הרב [[משה קורנוויץ]]
|מנהל רוחני=הרב [[מנחם מענדל טאלער]]
|מספר תלמידים=115 (נכון לשנת תשפ"ד)
|קובץ הערות= [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|בטאון הישיבה= [[בטאון היכל ליובאוויטש - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|מפה=
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה גדולה|אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=[[תומכי תמימים בית שמש]]}}

'''ישיבה גדולה ליובאוויטש''' - 'תומכי תמימים' בית שמש הוקמה לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] על ידי ראש הישיבה הרב [[ישראל נחמן לרנר]].

==תולדות הישיבה==
הישיבה הוקמה לקראת שנת הלימודים תש"פ על ידי הרב [[ישראל נחמן לרנר]] לאחר ששימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]].

ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ט]] נערכה אסיפת [[התוועדות]] של צוות ההנהלה בהשתתפות רבנים ו[[משפיע]]ים בארה"ק{{הערה|ההתוועדות קמה על בסיס דברי הרבי הריי"צ, אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת תומכי-תמימים שבליובאוויטש, כינס הרבי הרש"ב את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.}}, אסיפה זו הייתה התוועדות היסוד של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/special/477704/ התוועדות היסוד של הישיבה].}} והרבנים המשתתפים בה קיבלו תשורה מיוחדת{{הערה|קובץ 'צבאו של מלך המשיח'.}}.

לפני הקמת הישיבה חל עיכוב בקבלת התקציבים המגיעים לישיבה מהרשויות, אך ביום בו התקיימה התוועדות היסוד קיבלו את התקציבים{{הערה|ראש הישיבה הרב נחמן לרנר מספר זאת ב[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/522002/ דקה 1:34].}}.

זמן קצר קודם תחילת שנת הלימודים פתחה הישיבה בקמפיין נרחב על מנת לממן את בניית מבנה הישיבה ושאר עלויות הייסוד, והקמפיין נחתם בהצלחה.

הישיבה התמקמה במתחם גדול, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ופנימיה. במתחם זה נמצאת גם הישיבה הקטנה.

הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|קובץ הערות וביאורים]] ו[[גיליון היכל ליובאוויטש]].
כמו כן תלמידי הישיבה מסייעים בעריכת הספרים שבהוצאת '[[מכון פענוחים]]'.

נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-115 תמימים.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ב קיבלה הנהלת הישיבה הקצאה של שטח מעיריית בית שמש שייתן מענה לצמיחה המואצת של הישיבה במתחם חדש ומרווח, באופן שיאפשר גם התפתחותה של הישיבה הקטנה, כאשר תלמידי הישיבה הגדולה יעבור למתחם החדש ויתפנה מקום במתחם הישיבות{{הערה|1=[https://chabad.info/news/668752/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}. מפני סיבות שונות הקשורות בכמה עניינים, הוקפאה ההקצאה, ולאחר מאמצים רבים נמצא מתחם ברחוב אחיה השילוני שברמה ג', אשר אליו עברה הישיבה עם תחילת זמן חורף [[תשפ"ב]].

ב[[כ"ב אלול]] [[תשפ"ב]] עקב הרחבתה של הישיבה התקיים דינר תמיכה למען החזקת הישיבה, בנוכחות מאות ידידים ותומכים, בה גוייסו למעלה ממיליון וחצי שקלים.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] הופשרה ההקפאה והישיבה קיבלה חזרה את ההקצאה עבורה. עקב עיכובים בבניית המתחם בהקצאה החדשה עבור הישיבה, נפתחה שנת הלימודים תשפ"ד באופן זמני בקמפוס הישיבה התיכונית במבשרת ציון הסמוכה ל[[ירושלים]], בה למדו עד לאחרי שבת סליחות, ולאחר חודש החגים החלו הלימודים בבית מדרש צאנז ברמה ד', בשכונה בה התקבלה ההקצאה עבור הישיבה, עד להשלמת הזאל שבמשכן הקבע.
לאחר חנוכה חנכה הנהלת הישיבה את המתחם החדש הכולל מבנה זאל וחדר אוכל, מבנה נוסף המשמש כפנימייה, ושורת קרוואנים המשמשת למשרדים, כיתות, מטבח, ומחסנים.
בכל העת נעשים שיפוצים מאסיביים להמשך הרחבת המתחם.

==מאפייני הישיבה==
הישיבה שמה דגש על שמירת האופי החסידי של הבחורים וניתוקם מהוויות העולם, וישנו סינון משמעותי בקבלת הבחורים לישיבה{{מקור}}.

בישיבה ישנו דגש על לימוד הלכה בעיון, כך שבשונה מכל ישיבות חב"ד לומדים בסדר אחר הצהריים במשך שעתיים הלכות שבת מהגמרא והראשונים עד פסיקת ההלכה ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] וספרי ה[[אחרונים]], כשמידי שבוע נמסר שיעור כללי על החומר הנלמד על ידי הרב משה קורנוויץ.
===כתיבה תורנית===
הישיבה מעודדת את הבחורים להתעסק בכתיבה תורנית בפרוייקטים של הישיבה: קובץ [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]. [[גיליון היכל ליובאוויטש]]. [[ספר המאמרים מלוקט עם פענוח המראי מקומות]] הלכה למעשה - כתיבת שאלות ותשובות בגאולה ומשיח כתשתית להקמת מערכת שתענה לאנשים על שאלות בנושא בסמס ובאתר יעודי (בדוגמת [[סמס לרב]]). ועוד.

==צוות הישיבה==
* הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[ראש הישיבה]] ומשפיע דשיעור א'
* הרב [[מנחם מענדל טהאלער]] - מנהל רוחני
* הרב נתנאל סוחייק - [[משגיח ראשי]]
* הרב משה קלמן וואגעל - [[משגיח]]

'''רבני שיעור א':'''
* הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - [[משפיע]]
* הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - משפיע
* הרה"ת השליח יוסף יצחק טריאסטר - [[משיב]] בחסידות
* הרב יצחק מאיר ברסקי - [[ר"מ]]
* הרב לוי ליטוואק - ר"מ
* הרב מנחם מענדל חדאד - [[משיב]] בהלכה

'''רבני שיעור ב':'''
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] - [[משפיע]]
* הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[ר"מ]]
* הרב שמואל אבא דינרי - [[משיב]] בהלכה
* הרב לוי יצחק גולשמיד [[ר"מ]]
* הרב יוסף יצחק מיכאלשוילי - [[משפיע]] ב[[חסידות]] ערב

'''רבני שיעור ג':'''
* הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[משפיע]]
* הרב [[משה קורנוויץ]] – [[ר"מ]] בהלכה ומשפיע
* הרב מנחם מענדל גרליק - ר"מ

'''צוות גשמי:'''
* הרב מאיר ריבקין - מנהל אדמיניסטרטיבי.
* הת' שלום שניאורסון - מנהל גשמי.
* ר' שלום שישא - מנהל מטבח.
* הת' משה דרחי - מנהל תחזוקה.
* הת' יוסי הלפרן - מזכיר.

===צוות הישיבה בעבר===
* הרב [[זושא פויזנר]] - [[משפיע]].
* הרב [[הוד דוד אריה]] - משפיע
* הרב לוי ביסברג - משיב בהלכה
* הרב שמחה בונים אברמוביץ - ר"מ בנגלה שעור א

==ראו גם==
*[[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]
*[[גיליון היכל ליובאוויטש]]

==לקריאה נוספת==
*שניאור זלמן לווין, ''''נביא הדור' - הזכות שלנו להביא את הבשורה לאנשי הדור''' [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 18–24

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/ישיבה-גדולה-ליובאוויטש-בית-שמש/ ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבית שמש]]

שיחת משתמש:טל קפלן

2024-06-09T23:14:22Z

טל קפלן: /* ברוכים השבים */

{{תבנית:בה}}

{{תבנית:דף משתמש}}
בהצלחה רבה.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 11:08, 3 בנובמבר 2017 (UTC)

== '''[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען#עשרים וארבע שנים!!! עד מתי???!!!|התוועדות חירום!]]''' ==

--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 18:41, 4 בנובמבר 2017 (UTC)

== מקור ==

תוכל לציין מקור להוספתך בערך [[אורשה]] ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ב באייר ה'תש"ף • 23:18, 6 במאי 2020 (IST)
:מקור למה ? קודם כל הוא נקרא בכמה מקומות יעקב מארשע וגם חמיו ברוך ראיתי האגרות קודש של אדמור האמצעי/הצ"צ שגר בארשע וזה טבעי שמתגורר בהתחלה לידו אם לזה התכוונת אין בעיה [[משתמש:טל קפלן|טל קפלן]] - [[שיחת משתמש:טל קפלן|שיחה]], 14:18, י"ג באייר, ה'תש"ף 14:18, 7 במאי 2020 (IST)
::א. {{הזחה}} ב. כוונתי לכך שבספרי רבו"נ זה נקרא ארשע. כדאי כשמוסיפים מידע בערך ויודעים מהו המקור לכתוב את המקור בהערה. תודה! ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ג באייר ה'תש"ף • 18:28, 7 במאי 2020 (IST)

==ישן, אבל זה חשוב לי==

ראיתי שציינת בדף [[שיחה:יעקב שניאורסון]], על מקור מסויים של עוד בן להצמח-צדק בשם ירחמיאל שניאורסאהן, אם יש לך עוד פרטים, אשמח לדעת, תודה. --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב"ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 13:51, א' בניסן, ה'תשפ"א 13:51, 14 במרץ 2021 (UTC)
==ברוכים השבים==
זה חזרה מלאה? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 21:37, 19 במאי 2024 (IDT)
:תודה על הברכות אי אפשר לדעת..
מעולם גם לא הייתי יותר מידי [[משתמש:טל קפלן|טל קפלן]] - [[שיחת משתמש:טל קפלן|שיחה]], 12:36, כ"ט באייר, ה'תשפ"ד 12:36, 6 ביוני 2024 (IDT)

בהצלחה! תמשיך להיות באתר! [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] 13:37, 6 ביוני 2024 (IDT)

:האתר חבדפדיה הוא דף הבית שלנו, יום יום בודקים מה קרה ומי נולד/ נפטר היום. כשהייתי מלמד תקופה קצרה הייתי בוחר כל יום אישיות אחרת ועושה עליה חידון או הפעלה הכל על בסיס חבדפדיה.

להמשיך תמיד נמשיך להכנס.

השאלה כמה זמן יהיה לנו גם קצת להוסיף תכנים..
[[משתמש:טל קפלן|טל קפלן]] - [[שיחת משתמש:טל קפלן|שיחה]], 02:14, ד' בסיוון, ה'תשפ"ד 02:14, 10 ביוני 2024 (IDT)

שיחת משתמש:טל קפלן

2024-06-06T09:36:31Z

טל קפלן: /* ברוכים השבים */

יצחק אייזיק אפשטיין

2024-06-03T17:16:06Z

טל קפלן: /* ניגוניו */

[[קובץ:חנה אריאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו [[חנה אריאל]]]]
החסיד הרב '''יצחק אייזיק הלוי אפשטיין מהומיל''' (מכונה '''ר' אייזיק מהומיל''' או '''ר' אייזיק הומלער''') ([[תק"ל]] - [[כ"ו באייר]] [[תרי"ז]]) היה רב העיר [[הומיל]], ומגדולי [[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הרבי הצמח צדק]].

נדע כ[[משכיל (תורת החסידות)|משכיל]] גדול ב[[תורת החסידות]], והיה אומר ביאורים ו[[מאמר|מאמרים]] בתורת החסידות.

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תק"ל]] לאביו ר' מרדכי צאצא למשפחת אפשטיין ממנה יצאו רבנים חשובים.

בהיותו כבן עשרים, התחיל להתקרב לחסידות. לאחר שנתיים של הכנה, החליט ללכת אל [[אדמו"ר הזקן]] כדי להיכנס ל[[יחידות]]. בדרך עבר ביישוב [[קאזאן]] שליד [[פולוצק]], ונכנס שם אל החסיד ר' שאול קאזאנער שהיה מחסידי אדמו"ר הזקן. ר' שאול אמר לו שמקובל אצל חסידים הראשונים ש"ששה חדשים בשמן המור" - התבוננות המביאה ליראה אמיתית, ו"ששה חדשים בבשמים"{{הערה|מגילת אסתר}} - התבוננות המביאה טוב טעם בהשגת אלוקות. כששמע זאת ר' יצחק אייזיק, חזר לביתו, התכונן עוד שנה ורק אז נסע ליחידות{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק ד' עמ' 1045 (עוד על היחידות שלו שם ובעמודים הבאים שם בהרחבה)}}.

הרב אייזיק היה גאון גדול, ולמרות שהיה חסיד, חזרו על תורותיו בהתפעלות רבה גם במחוזות המתנגדים דאז [[מינסק]] וב[[וילנא]]{{הערה|שם עמ' 1125}}.

היה לו קירוב הדעת מרבנו הזקן, שאמר לו: עליך להאריך ימים, כי מוטל עליך הרבה לבצע. אריכות ימים משמעה שהימים לא יבוזבזו על דברים טפלים ודברים מכאיבים.

ר' אייזיק אמר פעם: אצל [[אדמו"ר הזקן]] לא זזה [[רוח הקודש]] מארבע אמותיו, [[אדמו"ר האמצעי]] בכל זמן שרצה היה לו רוח הקודש ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] כשרוצים מלמעלה יש לו רוח הקודש. כששמע זאת ר' [[הלל מפאריטש]], שאלו הלה, האם אפשר להגיד זאת, ענה ר' אייזיק אמנם אין לי רוח הקודש אך יש לי השגה ברוח הקודש.

[[אדמו"ר המהר"ש]] שיבח את מאמריו של ר' [[אייזיק מהומיל]] והתבטא שלכל [[משל]] ממשליו של ר' אייזיק יש מקור ב[[תורת הקבלה]]{{הערה|שיחת שבת פרשת [[אמור]] בסעודת היום [[ת"ש]] [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] ה'ש"ת.}}.

====עם אדמו"ר הצמח צדק====
אחת ההוראות שקיבל מ[[אדמו"ר הזקן]] הייתה שלא לקבל עליו את עול הנשיאות של חסידות [[ליובאוויטש]]. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[אדמו"ר האמצעי]], רצו החסידים שרבי אייזיק ימלא את מקומו וישב על כס הנשיאות. לאחר מאמצים ונסיונות שכנוע, נאות רבי אייזיק לקבל על עצמו את התפקיד. בבואו לעלות על העגלה ל[[ליובאוויטש]], הוריד את רגלו ממדריגת העגלה וסירב לעלות ולקבל על עצמו את התפקיד. ר' אייזיק סיפר כי באותו רגע בו הניח את רגלו על מדריגת העגלה, נעשו מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה.

רבי אייזיק היה מהחסידים הפעילים ביותר לטובת התמנותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרבי, לאחר הסתלקות [[אדמו"ר האמצעי]]. כאשר סוף סוף הסכים אדמו"ר הצמח צדק לקבל על עצמו את הנשיאות{{הערה|היה זה בזכות שלושה חסידים ששיכנעו אותו אז, ביניהם גם ר' אייזיק}}, אמר את המאמר הראשון (ב[[ג' סיון]] [[תקפ"ט]]) דיבור המתחיל "על שלושה דברים". ר' אייזיק זיהה שזהו מאמר שאמר [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ג]] או [[תקנ"ד]], והתרגש מאד. הוא נזכר שנכח באמירת מאמר זה בחדרו של אדמו"ר הזקן, והצ"צ (שהיה אז ילד קטן) הפריע לו. אדמו"ר הזקן שהרגיש במחשבותיו אמר לר' אייזיק: "הוא שומע, הוא שומע, עוד תדע שהוא שומע", וכעת הבין מה הייתה כוונתו{{הערה|פרטי הסיפור באריכות מובאים בספר תולדות אדמו"ר הצ"צ עמ' 73}}.

חסידים מספרים{{הערה| ראה [[לשמע אוזן]]}} כי בפעם האחרונה שהיה רבי אייזיק ב[[ליובאוויטש]] אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], כשעמד לחזור לביתו, יצא אדמו"ר הצמח צדק ללוותו. בתחילה נפרדו בברכות של נחת מבנים ובני בנים כמנהג העולם. אחר כך הניח אדמו"ר הצמח צדק את ראשו על כתפו של רבי אייזיק, ורבי אייזיק הניח את ראשו על כתפו של אדמו"ר הצמח צדק, וכך עמדו חצי שעה. אחר כך אמר רבי אייזיק: היו בריאים, כי כנראה שלא נתראה עוד, אלא כשיבוא [[משיח]]. הצמח צדק הרים את ידיו הקדושות למעלה באמרו: סע לשלום, סעו לשלום. כעבור זמן קצר, ב[[כ"ו אייר]] [[תרי"ז]], נפטר רבי אייזיק.

==רבנותו בהומיל==
בשנת [[תקס"ה]] קיבל הצעת רבנות בעיירה [[הומיל]]. כמבחן הוא שלח קובץ תורני שעסק בדיני הלכות [[חלה]]. החיבור נשלח אל גאוני העיירה וויעטקא הסמוכה להומיל על מנת שייחוו את דעתם, ובעקבות התרשמותם הגדולה הוצעה לו מיד משרת הרבנות{{הערה|קובץ "כנסת הגדולה" (ורשה, תר"נ)}}. ההצעה התקבלה בברכתו של אדמו"ר הזקן שבירך אותו ב[[יחידות]] בה הציע את ההצעה{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ח' עמוד תצג}}.

למרות שהוצעו לו משרות רבניות בערים אחרות גדולות חשובות יותר לא הסכים לנטוש את רבנותו בהומיל{{הערה|מליצי אש חלק ג' בהוספות עמוד 69}}, והוא כיהן ברבנות זו למעלה מחמישים שנה עד לפטירתו בשנת [[תרי"ז]]{{הערה|אוצר הרבנים עמוד 233}}. הוא שימש גם כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ועמד בראש כולל לאברכים שפעל בעיר{{הערה|ספר התולדות צמח צדק עמוד 144}}.

==ניגוניו==
הרב לב לייבמן חקר אודות ניגונים של ר' אייזיק , בקטע מעיתון הצפירה שנת תרנ"ד מובא הקטע הבא:
"הגאון הזה ידע שפת רוסית ויאבנה וכטוב לבו ביין אהב לדבר רוסית, ואחד משיריו [=ניגוניו] זכה להיות כמעט לשיר העם בפי רבים מהיהודים יושבי רוסיא הלבנה. הרב הגאון רי"א ז"ל הניח אחריו תלמידים רבים, אשר מהם הורו ודנו בערים שונות. ימים רבים גם אחרי מותו עוד שקדו רבים בעיר האמיל על התלמוד ויגיעו למעלת הוראה".
מעדות זו נראה שהיה גם בעל מנגן, האם אלו ניגונים שלו או ששמע מאחרים לא ניתן לקבוע.
בכל אופן ישנה עדות של הרב יצחק דובוב ע"ה שבהתוועדות מסויימת בשנת תשל"ב שהתקיימה במנצ'סטר ניגן שם הרב דובוב מניגוניו של ר' אייזיק
הניגון מובא בשינויים קלים גם בהקלטותיו של ר' דוד הורביץ
{{הערה| הבלוג קיר הניגונים של הרב לייבמן https://nichoach.blogspot.com/2019/05/blog-post_12.html?m=1}}

==חיבוריו==
* עשרה מאמרות:
* מאמר יציאת מצרים
* מאמר מצה וכוסות
* מאמר השפלות והשמחה
* מאמר שני המאורות (נחלק לשלושה חלקים)
* מאמר השבת
* מאמר הבדלה
* מאמר הברכות
* מאמר כללות התורה
* ספר "[[חנה אריאל]]" (על החגים, וכל פרשיות השבוע)

==משפחתו==
*בנו, רבי יעקב יוסף.
*בנו ר' מנחם נחום{{הערה|היה [[גבאי]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] "ליובאוויטש הומיל"}}
*בנו ר' אייזיק{{הערה|ערים ואמהות בישראל כרך ה' עמוד 260}}
*חתניו היו ר' ישראל, ר' אליעזר שמעון תמורקין{{הערה|בנו של ר' [[יוסף תומרקין]]}} ורבי צבי דוב לאטקר שהתפרנס בהתחלה ממסחר ולאחר פטירת רבי יצחק אייזיק החליף את מקומו ברבנות העיר.

== לקריאה נוספת ==
*[[אליהו יוחנן גוראריה]], '''תולדות יצחק אייזיק''', [[מכון אהלי שם]], [[כפר חב"ד]] תשמ"ז.
*'''החסיד ש'כמעט' נהיה רבי''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1858 עמוד 52
*[[לשמע אזן]] מדור רבי אייזיק מהומיל
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 17-22.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=553 מאמר אודות פטירתו של ר' יצחק אייזיק] {{שטורעם}}.{{קישור שבור|י"א אייר תשפ"ג}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_44.html כיצד התייחסו חסידים ללימוד ספרי ר' אייזיק מהומיל?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אפשטיין, יצחק אייזיק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אישים בהומיל]]
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]

יצחק אייזיק אפשטיין

2024-06-03T17:13:53Z

טל קפלן:

[[קובץ:חנה אריאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו [[חנה אריאל]]]]
החסיד הרב '''יצחק אייזיק הלוי אפשטיין מהומיל''' (מכונה '''ר' אייזיק מהומיל''' או '''ר' אייזיק הומלער''') ([[תק"ל]] - [[כ"ו באייר]] [[תרי"ז]]) היה רב העיר [[הומיל]], ומגדולי [[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הרבי הצמח צדק]].

נדע כ[[משכיל (תורת החסידות)|משכיל]] גדול ב[[תורת החסידות]], והיה אומר ביאורים ו[[מאמר|מאמרים]] בתורת החסידות.

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תק"ל]] לאביו ר' מרדכי צאצא למשפחת אפשטיין ממנה יצאו רבנים חשובים.

בהיותו כבן עשרים, התחיל להתקרב לחסידות. לאחר שנתיים של הכנה, החליט ללכת אל [[אדמו"ר הזקן]] כדי להיכנס ל[[יחידות]]. בדרך עבר ביישוב [[קאזאן]] שליד [[פולוצק]], ונכנס שם אל החסיד ר' שאול קאזאנער שהיה מחסידי אדמו"ר הזקן. ר' שאול אמר לו שמקובל אצל חסידים הראשונים ש"ששה חדשים בשמן המור" - התבוננות המביאה ליראה אמיתית, ו"ששה חדשים בבשמים"{{הערה|מגילת אסתר}} - התבוננות המביאה טוב טעם בהשגת אלוקות. כששמע זאת ר' יצחק אייזיק, חזר לביתו, התכונן עוד שנה ורק אז נסע ליחידות{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק ד' עמ' 1045 (עוד על היחידות שלו שם ובעמודים הבאים שם בהרחבה)}}.

הרב אייזיק היה גאון גדול, ולמרות שהיה חסיד, חזרו על תורותיו בהתפעלות רבה גם במחוזות המתנגדים דאז [[מינסק]] וב[[וילנא]]{{הערה|שם עמ' 1125}}.

היה לו קירוב הדעת מרבנו הזקן, שאמר לו: עליך להאריך ימים, כי מוטל עליך הרבה לבצע. אריכות ימים משמעה שהימים לא יבוזבזו על דברים טפלים ודברים מכאיבים.

ר' אייזיק אמר פעם: אצל [[אדמו"ר הזקן]] לא זזה [[רוח הקודש]] מארבע אמותיו, [[אדמו"ר האמצעי]] בכל זמן שרצה היה לו רוח הקודש ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] כשרוצים מלמעלה יש לו רוח הקודש. כששמע זאת ר' [[הלל מפאריטש]], שאלו הלה, האם אפשר להגיד זאת, ענה ר' אייזיק אמנם אין לי רוח הקודש אך יש לי השגה ברוח הקודש.

[[אדמו"ר המהר"ש]] שיבח את מאמריו של ר' [[אייזיק מהומיל]] והתבטא שלכל [[משל]] ממשליו של ר' אייזיק יש מקור ב[[תורת הקבלה]]{{הערה|שיחת שבת פרשת [[אמור]] בסעודת היום [[ת"ש]] [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] ה'ש"ת.}}.

====עם אדמו"ר הצמח צדק====
אחת ההוראות שקיבל מ[[אדמו"ר הזקן]] הייתה שלא לקבל עליו את עול הנשיאות של חסידות [[ליובאוויטש]]. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[אדמו"ר האמצעי]], רצו החסידים שרבי אייזיק ימלא את מקומו וישב על כס הנשיאות. לאחר מאמצים ונסיונות שכנוע, נאות רבי אייזיק לקבל על עצמו את התפקיד. בבואו לעלות על העגלה ל[[ליובאוויטש]], הוריד את רגלו ממדריגת העגלה וסירב לעלות ולקבל על עצמו את התפקיד. ר' אייזיק סיפר כי באותו רגע בו הניח את רגלו על מדריגת העגלה, נעשו מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה.

רבי אייזיק היה מהחסידים הפעילים ביותר לטובת התמנותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרבי, לאחר הסתלקות [[אדמו"ר האמצעי]]. כאשר סוף סוף הסכים אדמו"ר הצמח צדק לקבל על עצמו את הנשיאות{{הערה|היה זה בזכות שלושה חסידים ששיכנעו אותו אז, ביניהם גם ר' אייזיק}}, אמר את המאמר הראשון (ב[[ג' סיון]] [[תקפ"ט]]) דיבור המתחיל "על שלושה דברים". ר' אייזיק זיהה שזהו מאמר שאמר [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ג]] או [[תקנ"ד]], והתרגש מאד. הוא נזכר שנכח באמירת מאמר זה בחדרו של אדמו"ר הזקן, והצ"צ (שהיה אז ילד קטן) הפריע לו. אדמו"ר הזקן שהרגיש במחשבותיו אמר לר' אייזיק: "הוא שומע, הוא שומע, עוד תדע שהוא שומע", וכעת הבין מה הייתה כוונתו{{הערה|פרטי הסיפור באריכות מובאים בספר תולדות אדמו"ר הצ"צ עמ' 73}}.

חסידים מספרים{{הערה| ראה [[לשמע אוזן]]}} כי בפעם האחרונה שהיה רבי אייזיק ב[[ליובאוויטש]] אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], כשעמד לחזור לביתו, יצא אדמו"ר הצמח צדק ללוותו. בתחילה נפרדו בברכות של נחת מבנים ובני בנים כמנהג העולם. אחר כך הניח אדמו"ר הצמח צדק את ראשו על כתפו של רבי אייזיק, ורבי אייזיק הניח את ראשו על כתפו של אדמו"ר הצמח צדק, וכך עמדו חצי שעה. אחר כך אמר רבי אייזיק: היו בריאים, כי כנראה שלא נתראה עוד, אלא כשיבוא [[משיח]]. הצמח צדק הרים את ידיו הקדושות למעלה באמרו: סע לשלום, סעו לשלום. כעבור זמן קצר, ב[[כ"ו אייר]] [[תרי"ז]], נפטר רבי אייזיק.

==רבנותו בהומיל==
בשנת [[תקס"ה]] קיבל הצעת רבנות בעיירה [[הומיל]]. כמבחן הוא שלח קובץ תורני שעסק בדיני הלכות [[חלה]]. החיבור נשלח אל גאוני העיירה וויעטקא הסמוכה להומיל על מנת שייחוו את דעתם, ובעקבות התרשמותם הגדולה הוצעה לו מיד משרת הרבנות{{הערה|קובץ "כנסת הגדולה" (ורשה, תר"נ)}}. ההצעה התקבלה בברכתו של אדמו"ר הזקן שבירך אותו ב[[יחידות]] בה הציע את ההצעה{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ח' עמוד תצג}}.

למרות שהוצעו לו משרות רבניות בערים אחרות גדולות חשובות יותר לא הסכים לנטוש את רבנותו בהומיל{{הערה|מליצי אש חלק ג' בהוספות עמוד 69}}, והוא כיהן ברבנות זו למעלה מחמישים שנה עד לפטירתו בשנת [[תרי"ז]]{{הערה|אוצר הרבנים עמוד 233}}. הוא שימש גם כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ועמד בראש כולל לאברכים שפעל בעיר{{הערה|ספר התולדות צמח צדק עמוד 144}}.

==ניגוניו==
הרב לב לייבמן חקר אודות ניגונים של ר' אייזיק , בקטע מעיתון הצפירה שנת תרנ"ד מובא הקטע הבא:
"הגאון הזה ידע שפת רוסית ויאבנה וכטוב לבו ביין אהב לדבר רוסית, ואחד משיריו [=ניגוניו] זכה להיות כמעט לשיר העם בפי רבים מהיהודים יושבי רוסיא הלבנה. הרב הגאון רי"א ז"ל הניח אחריו תלמידים רבים, אשר מהם הורו ודנו בערים שונות. ימים רבים גם אחרי מותו עוד שקדו רבים בעיר האמיל על התלמוד ויגיעו למעלת הוראה".
מעדות זו נראה שהיה גם בעל מנגן, האם אלו ניגונים שלו או ששמע מאחרים לא ניתן לקבוע.
בכל אופן ישנה עדות של הרב יצחק דובוב ע"ה שבהתוועדות מסויימת בשנת תשל"ב שהתקיימה במנצ'סטר ניגן שם הרב דובוב מניגוניו של ר' אייזיק
הניגון מובא בשינויים קלים גם בהקלטותיו של ר' דוד הורביץ
{{הערה|https://nichoach.blogspot.com/2019/05/blog-post_12.html?m=1}}
==חיבוריו==
* עשרה מאמרות:
* מאמר יציאת מצרים
* מאמר מצה וכוסות
* מאמר השפלות והשמחה
* מאמר שני המאורות (נחלק לשלושה חלקים)
* מאמר השבת
* מאמר הבדלה
* מאמר הברכות
* מאמר כללות התורה
* ספר "[[חנה אריאל]]" (על החגים, וכל פרשיות השבוע)

==משפחתו==
*בנו, רבי יעקב יוסף.
*בנו ר' מנחם נחום{{הערה|היה [[גבאי]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] "ליובאוויטש הומיל"}}
*בנו ר' אייזיק{{הערה|ערים ואמהות בישראל כרך ה' עמוד 260}}
*חתניו היו ר' ישראל, ר' אליעזר שמעון תמורקין{{הערה|בנו של ר' [[יוסף תומרקין]]}} ורבי צבי דוב לאטקר שהתפרנס בהתחלה ממסחר ולאחר פטירת רבי יצחק אייזיק החליף את מקומו ברבנות העיר.

== לקריאה נוספת ==
*[[אליהו יוחנן גוראריה]], '''תולדות יצחק אייזיק''', [[מכון אהלי שם]], [[כפר חב"ד]] תשמ"ז.
*'''החסיד ש'כמעט' נהיה רבי''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1858 עמוד 52
*[[לשמע אזן]] מדור רבי אייזיק מהומיל
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 17-22.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=553 מאמר אודות פטירתו של ר' יצחק אייזיק] {{שטורעם}}.{{קישור שבור|י"א אייר תשפ"ג}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_44.html כיצד התייחסו חסידים ללימוד ספרי ר' אייזיק מהומיל?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אפשטיין, יצחק אייזיק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אישים בהומיל]]
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]

שיחת משתמש:טל קפלן

2024-05-29T03:59:07Z

טל קפלן: /* ברוכים השבים */

י"ב באייר

2024-05-19T18:35:15Z

טל קפלן: /* אירועים ביהדות */

{{חודש אייר}}
'''י"ב באייר''' הוא היום השתיים עשרה ב[[חודש אייר]].

==אירועים ביהדות==
*[[תרס"ח]] – רבי מסעוד אבוחצירה, אביו של רבי [[ישראל אבוחצירא]], נפטר.
*[[תרס"ט]] – רבי יהודה צבי מדלינא, נפטר.

==ימי חב"ד==
===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרט"ו]] – הרב [[יעקב מרדכי בזפלוב]], רב העיר [[פולטובה]].

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תרע"א]] – הרב [[חיים יעקב ווידרביץ]] – רבה של [[מוסקבה]], ולאחר מכן רב חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]].
*[[תשס"ד]] – הרב [[יהודה לייב רסקין]], שליח הרבי ב[[מרוקו]].

{{להיום יום|י"ב|אייר}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אייר|ב יב]]

שמריהו גוראריה

2024-05-01T14:39:05Z

טל קפלן:

{{דמות
|שם=הרב שמריהו גוראריה
|תמונה=הרשג.jpg|250px
|כינוי=הרש"ג
|תיאור=חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וגיסו של [[הרבי]]
|תאריך לידה=[[א' בכסלו]] [[תרנ"ח]]
|מקום לידה=[[קרעמנצ'וג]]
|תאריך פטירה=[[ו' באדר א']] [[תשמ"ט]]
|מקום פטירה=[[ניו יורק]]
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים=מנהל רשת ישיבות [[תומכי תמימים]]
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}

הרב '''שמריהו גוראריה''' ([[א' בכסלו]] [[תרנ"ח]] - [[ו' באדר א']] [[תשמ"ט]]; מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''הרש"ג'''), היה חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]], גיסו של [[הרבי]] ומנהל רשת ישיבות [[תומכי תמימים]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת [[מצרים]] (שם ביקר יחד עם הרבי הריי"צ).

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרבי נותן משקה לרשג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] נותן '[[משקה]]' לרש"ג במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]]]
[[קובץ:הרשג-בפתח-770.jpeg|ממוזער|250px|הרש"ג בפתח [[770]]]]
הרב שמריהו גוראריה נולד בעיר [[קרעמנצ'וג]] שב[[רוסיה]] ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תרנ"ח]] לנגיד החסיד הרב [[מנחם מענדל גוראריה]], שהיה מגדולי חסידי [[הרבי הרש"ב]] ולמרת שיינדל.

למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

ב[[י"ב תמוז תר"פ]]{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] חלק א' ע' 199.}} (שלושה חודשים לאחר [[הסתלקות]] הרבי הרש"ב) נערכו קישורי ה[[תנאים]] בינו לבין בת [[הרבי הריי"צ]] מרת [[חנה גוראריה|חנה]], וב[[י"א סיון]] [[תרפ"א]] התקיימה [[חתונה|חתונתם]] ב[[רוסטוב]]. החתונה שהתקיימה כשנה לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, נערכה באווירה קודרת, כשאפילו לא התקיימו ריקודים{{הערה|שמועות וסיפורים שם עמוד 201.}}.

מאז נישואיו גר כל השנים סמוך לחמיו [[הרבי הריי"צ]], והחל לעסוק בעסקנות ציבורית. הרש"ג נתמנה על ידי [[הרבי הריי"צ]] ל"מנהל פועל" ויושב ראש מרכז ישיבות [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש העולמית, תפקיד אותו מילא במסירות במשך שנים רבות עד ליומו האחרון.

בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסרו של חמיו]] הרבי הריי"צ נטל הרש"ג חלק פעיל בנסיונות ההצלה השונים לשחרורו. הוא הצטרף אליו בעזיבתו את [[רוסיה]] ל[[ריגה]] שב[[לטביה]], ומשם ל[[פולין]]. הרש"ג התלווה לחמיו הרבי הריי"צ בנסיעתו [[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#ביקורו בארץ בישראל|לארץ ישראל]] בשנת [[תרפ"ט]] ו[[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#ביקורו בארצות הברית|ביקורו של הרבי בארצות הברית]].

על פי ארכיון מכתבים שהיה בידי הרב מרדכי שמואל אשכנזי ובו מכתבים רבים מהרב אלתר שימחוביץ' נראה שבין תשרי שנת תרצ"ה ועד לסיון תרצ"ז הגיע הוא ובני ביתו לביקור בארץ הקודש שם התגורר תקופה בתל אביב ומידי פעם גם יצא למזרח אירופה בכמה נסיבות לדוגמא בר המצווה לבנו שהתקיימה בנוכחות הרבי הרייץ בוורשא בשנת תרצ"ו.

מהמכתבים ניכר שבביקורו עסק באפשרות להקים אגודת חסידי חב"ד בארץ .וכן עסק בהשגת סרטיפיקטים ליהודי רוסיה . בנוסף גם רכש קרקעות במקומות שונים.
מהמכתבים אף עולה העובדה שרצה לשוב לארץ הקודש וכנראה מלחמת העולם השניה שינתה את תוכניתו. {{הערה| הספר "הרב אשכנזי חלק ב'" עמודים 165 ואילך}}

כאשר הגיע עם הרבי הריי"צ ל[[ארצות הברית]], מגוריו נקבעו בקומה השלישית של [[770]]. על פי הוראת הרבי הריי"צ{{הערה|בעת קישורי התנאים שלו.}} היה הרש"ג מתוועד וחוזר [[מאמר דא"ח]] בכל שבת ב[[רעווא דרעווין]] ב-770.

==התקשרותו לרבי==
[[קובץ:רשג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמריהו גוראריה, יושב במקומו הקבוע ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]]]]

לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הריי"צ]] והתחלת נשיאותו של גיסו, [[הרבי]] - [[התקשרות|התקשר]] בכל נפשו לרבי{{הערה|מסופר כי בתחילה היה לו קשה לקבל את מרות גיסו הרבי, שהיה אף צעיר ממנו - אך לדבריו, אחת הסיבות שהביאוהו להתבטל בפני הרבי היה [https://chabad.info/magazine/120404/ הסיפור הבא] שסיפר לימים לרב [[עזריאל זליג סלונים]]: פעם החליט להתייעץ בעניין מסויים עם גיסו הרבי. הרבי שקל את העניין בזהירות ואמר כי אינו רוצה לקחת אחריות בנושא כזה, אך היום מבקר הוא ב[[האוהל|ציון]] ושם ישאל את אדמו"ר הריי"צ. אמר הרש"ג: "גיסי הרבי, לא אומר גוזמאות. אם אמר שבכוונתו לדבר עם השווער באוהל הרי שכך היה, ואני על עצמי אני יודע שאינני מסוגל לכך, ולכן אני מסור אליו בלב ונפש".}},
בהתוועדות שבת [[פרשת בשלח]] [[תשי"ד]] ביקש ברכה מהרבי לדינר לישיבה בלי תנאים והרבי ענה שהוא מוסר מה שאמרו לו
בליל א' ד[[חג הפסח]] [[תשכ"ט]] ביקש להיות בחבורת [[קרבן פסח]] של הרבי וחמיהם [[הרבי הריי"צ]]. וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ישב לצידו של הרבי. בעת ה[[הקפות]] של [[שמחת תורה]], בהקפות של הרבי - ההקפה הראשונה והשביעית, כאשר הרבי ערך{{הערה|עד שנת [[תשמ"ח]]}} את ההקפה על הבימה ו[[ספר תורה]] בידו - היה נוהג הרבי לרקוד יחד עם הרש"ג{{הערה|1=בשנת [[תשמ"א]], היה הרש"ג בבית רפואה, ולא יכול היה להשתתף בהקפות. לאחר החג כשסיפרו לו שהרבי רקד לבדו ולא עם אף אחד אחר, היה מרוצה מכך מאוד (מפי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]] [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/2/11/950561573501.html גליון 1008]).}}.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[אחרון של פסח]] [[תשי"ג]] אמר הרש"ג לרבי כשהוא מעט מבושם: "אצלי ברור שאתם תוליכו אותנו לקראת משיח! היורש היחיד של [[הבעש"ט]] הוא גיסי. מוסר הנני לכם את כל הכוחות שיש לי בתור החתן המבוגר. אמרתי זאת באוהל, ואומר אני זאת כעת ברבים. רק בתנאי, שתחזיקוני כפי שחותננו החזיקני", כמו כן, ביקש הרש"ג מחילה מהרבי, על מאורע כל שהוא שאירע לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ.{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%92_-_%D7%A8%27_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F מיומן הרב יואל כהן].}}.

שנים רבות הרש"ג היה היחיד מכל זקני החסידים שהיה נוהג לעמוד כאשר הרבי אמר [[מאמר#מאמרי הרבי#מאמר כעין שיחה|
מאמר כעין שיחה]].

באיגרת ששיגר הרש"ג בח"י במרחשוון [[תשל"ח]] לר' [[שניאור זלמן גורביץ]]' [[ממונטריאול]], כתב:
"בלתי שום ספק וספק-ספיקא, אשר כל אלו הנמצאים בעולם העליון בגן-עדן משתעשעים מהתרחבות [[ישיבת תומכי תמימים#תומכי תמימים בארצות הברית|תומכי-תמימים בארצות-הברית]], אשר בבואו [=הנמען] מזמן לזמן בביקור לכ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א - ישלח לו [=לרבי] השי"ת רפו"ש ורפואה קרובה במהרה{{הערה|המכתב נכתב לאחר האירוע הבריאותי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"ח]].}} וימלא כל משאלות לבבו לטובה ולברכה ממש לאריכות ימים טובים אמן - רואה בעיניו את התלמידים התמימים שי' העומדים צפופים בכל פינות בית-המדרש ועיניהם וכל אשר להם הוא להאזין לדברי כ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א, ומקשיבים לכל הגה היוצא מפיו הקדוש, ומוכנים תמיד במסירות-נפש ממש להפיץ מעיינות התורה והחסידות חוצה בכל קצווי תבל".{{הערה| המכתב נדפס ב"כפר חב"ד", גיליון 374, עמ' 23}}.

כאשר בנו יחידו, [[שלום דובער גוראריה]], [[משפט הספרים|גנב את הספרים]] מ[[ספריית ליובאוויטש]] בשנת [[תשמ"ה]] - התנגד הרש"ג לגניבה זו. בעקבות זאת עזבו [[חנה גוראריה|אשתו של הרש"ג]] ובנו את ביתו.

הייתה זו מסירות-נפש מופלאה והתקשרות עצומה לרבי - התגלה אז לעין כל רואה שעל אף שרעייתו ובנו עזבוהו בגלל מחלוקתם על הרבי, הוא נשאר לגור בגפו בביתו, מתוך ביטול והתקשרות לרבי.

==פטירתו==
[[קובץ:הרשג 2.jpg|ימין|ממוזער|180px|ציון הרש"ג ליד [[האוהל]] - ניו יורק]]
[[קובץ:מכתב רש''ג לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרש"ג לרבי, לקראת צאתו לביתו ב[[ר"ח כסלו תשל"ח]]:... היות ששמעתי אשר כ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א יחזור היום - בשטומ"צ - לביתו, אשר ע"כ הנני לאחל...]]
[[קובץ:הרבי על ציון רשג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] על ציון הרש"ג]]

בסוף ימיו היה הרש"ג חולה וחלוש, והיו תמימים מ[[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה המרכזית ב-770]] ששימשו אותו.

בבוקר יום השבת קודש, [[ו' אדר|ו' אדר ראשון]] [[תשמ"ט]], נפטר הרש"ג. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] באותה שבת התייחס הרבי לפטירתו כשדיבר על אלו שקיבלו כוחות מהרבי (הריי"צ) לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=355&hilite= שיחת ש"פ תרומה, ו' אד"ר תשמ"ט].}}. למחרת התקיימה [[הלוויה|הלוויתו]] ל[[בית העלמין מונטיפיורי]], שם נטמן ליד [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל חמיו]] - והרבי השתתף בה, ואחריה אף [[ניחום אבלים|ניחם]] את בנו, וכן נכנס לאוהל.

===לאחר פטירתו===
בכל [[שבעה|ימי האבל]] התפלל הרבי בביתו של הרש"ג בקומה השלישית ב-770. כמו כן, הורה להדפיס מהדורה מיוחדת של [[תניא]] לעילוי נשמתו, ושההדפסה תסתיים בתוך ימי השבעה. ביום ראשון, [[י"ד אדר א']] (פורים קטן) התקיימה הקמת המצבה על קברו. הרבי התייחס לכך בשיחה יום קודם לכן, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] השבת{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=373&hilite= שיחת ש"פ תצוה, ערב פורים קטן תשמ"ט].}}, והשתתף במעמד הקמת המצבה.

בשנת [[תש"נ]] - לקראת השנה הראשונה לפטירתו - הוציא הרבי [[מאמר]] לכבוד ה[[יארצייט]]{{הערה|ד"ה כל ישראל תשל"ג, נדפס בספר המאמרים מלוקט חלק ד'.}}.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יום היארצייט הראשון שחל ב[[שבת]] דיבר הרבי באריכות על גיסו הרש"ג וביאר את ההוראה הנלמדת משמו, "שמריהו", ואת הקשר שלה לענין ה[[גאולה]]. כמו כן ביאר את שם אביו, "מנחם מענדל", שהוא שמו של [[משיח צדקנו]]. הרבי הורה להנהלת הישיבה לערוך [[התוועדות חסידית|התוועדות]] לתלמידי התמימים לרגל היארצייט{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=357&hilite= שיחת ש"פ תרומה, ו' אדר תש"נ].}}.

בהתאם להוראת הרבי, נערכה [[התוועדות חסידית|התוועדות]] על ידי ההנהלה בכל שנה ביום היארצייט. הרבי נתן [[משקה]] ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] והתייחס לכך{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=331&hilite= שיחת ש"פ תרומה, ב' אדר תנש"א].}}.

בשנת [[תשנ"ב]], לאחר [[שיחה]] שאמר הרבי בליל [[ז' אדר א']] - ירד הרבי למקום [[חלוקת הדולרים]], ושם אמר שיחה מופלאה אודות הרש"ג והלימוד משמו, "שמריהו", שמורה ששימר את כל העניינים. הרבי אמר עוד באותה שיחה כי כל תלמידי תומכי תמימים בכל קצוי תבל הם תלמידיו{{הערה|1=[http://www.770live.com/en770/sichos.asp?id=5213070B&gif=_64 להאזנה לשיחה מז' אדר ראשון תשנ"ב] {{אודיו}}}}.

==משפחתו==
*רעייתו, [[חנה גוראריה]] - בתו הגדולה של [[הרבי הריי"צ]]
*בנו יחידו, [[שלום דובער גוראריה|שלום דובער (בערי) גוראריה]]

==לקריאה נוספת ==

*בכל ביתי נאמן הוא, מסכת חייו של רבי שניאור זלמן גורארי', עמ' 215-214. עמ' 378 ואילך. (אודות הרש"ג).

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/magazine/%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%92%D7%99%D7%A1%D7%99-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90-%E2%80%A2-%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E/ "כבוד קדושת גיסי אדמו"ר שליט"א" • סקירה מקיפה על הרב גוראריה והתבטלותו לרבי] {{אינפו}}
* {{קישור חבד אינפו|453329|גיסי שליט"א - הקשר בין הרש"ג לרבי|מתוך שבועון בית משיח|ו׳ באדר ה׳תשפ״ג}}
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1869&CategoryID=651 גיסא דבי נשיאה]
*שניאור זלמן לוין, [https://chabad.info/magazine/453329/ חתנא וגיסא דבי נשיאה] - מתוך [[שבועון בית משיח]]
;וידאו
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1814 הקמת מצבתו של הרב גוראריה] ([[י"ד באדר א']] [[תשמ"ט]]){{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63932 הרב גוראריה מקבל 'משקה' מהרבי]{{וידאו}} - [[י"ג באלול]] [[תשמ"ב]]{{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3749 הרבי מתפלל בביתו של הרש"ג] {{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%95-%D7%90%D7%93%D7%A8-%D7%90-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%92-%D7%A2%D7%94/ שיחת הרבי על הרב גוראריה] - ליל [[ז' אדר א']] [[תשנ"ב]]{{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109648 וידאו ממסע ההלוויה והקבורה של הרש"ג בהשתתפות הרבי וחסידים]{{וידאו}}{{חב"ד און ליין}}
https://chabad.info/magazine/453329/

;תמונות
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59695 הרב גוראריה בציון חותנו, אדמו"ר הריי"צ]{{תמונה}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58467 הרב גוראריה בהדלקת נרות חנוכה]{{תמונה}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26834 צרור תמונות מהרב גוראריה]{{תמונה}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/images/originalsize/891/89059.jpg פדיון נפש ששלח הרב גוראריה לרבי]{{תמונה}} - ערב [[י' בשבט]] [[תשל"ד]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19162 הרב גוראריה מבקש מהרבי להוסיף פסוק ב'אתה הראת']{{תמונה}} - מכתב ששלח לרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשמ"ב]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80216 גלריית תמונות ממעמד הקמת המצבה על קברו] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80226 הרש"ג ושז"ר]{{תמונה}}{{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}

{{מיון רגיל:גוראריה, שמריהו}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]

שמריהו גוראריה

2024-04-30T11:22:03Z

טל קפלן: /* תולדות חיים */

{{דמות
|שם=הרב שמריהו גוראריה
|תמונה=הרשג.jpg|250px
|כינוי=הרש"ג
|תיאור=חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וגיסו של [[הרבי]]
|תאריך לידה=[[א' בכסלו]] [[תרנ"ח]]
|מקום לידה=[[קרעמנצ'וג]]
|תאריך פטירה=[[ו' באדר א']] [[תשמ"ט]]
|מקום פטירה=[[ניו יורק]]
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים=מנהל רשת ישיבות [[תומכי תמימים]]
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}

הרב '''שמריהו גוראריה''' ([[א' בכסלו]] [[תרנ"ח]] - [[ו' באדר א']] [[תשמ"ט]]; מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''הרש"ג'''), היה חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]], גיסו של [[הרבי]] ומנהל רשת ישיבות [[תומכי תמימים]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת [[מצרים]] (שם ביקר יחד עם הרבי הריי"צ).

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרבי נותן משקה לרשג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] נותן '[[משקה]]' לרש"ג במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]]]
[[קובץ:הרשג-בפתח-770.jpeg|ממוזער|250px|הרש"ג בפתח [[770]]]]
הרב שמריהו גוראריה נולד בעיר [[קרעמנצ'וג]] שב[[רוסיה]] ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תרנ"ח]] לנגיד החסיד הרב [[מנחם מענדל גוראריה]], שהיה מגדולי חסידי [[הרבי הרש"ב]] ולמרת שיינדל.

למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

ב[[י"ב תמוז תר"פ]]{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] חלק א' ע' 199.}} (שלושה חודשים לאחר [[הסתלקות]] הרבי הרש"ב) נערכו קישורי ה[[תנאים]] בינו לבין בת [[הרבי הריי"צ]] מרת [[חנה גוראריה|חנה]], וב[[י"א סיון]] [[תרפ"א]] התקיימה [[חתונה|חתונתם]] ב[[רוסטוב]]. החתונה שהתקיימה כשנה לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, נערכה באווירה קודרת, כשאפילו לא התקיימו ריקודים{{הערה|שמועות וסיפורים שם עמוד 201.}}.

מאז נישואיו גר כל השנים סמוך לחמיו [[הרבי הריי"צ]], והחל לעסוק בעסקנות ציבורית. הרש"ג נתמנה על ידי [[הרבי הריי"צ]] ל"מנהל פועל" ויושב ראש מרכז ישיבות [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש העולמית, תפקיד אותו מילא במסירות במשך שנים רבות עד ליומו האחרון.

בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסרו של חמיו]] הרבי הריי"צ נטל הרש"ג חלק פעיל בנסיונות ההצלה השונים לשחרורו. הוא הצטרף אליו בעזיבתו את [[רוסיה]] ל[[ריגה]] שב[[לטביה]], ומשם ל[[פולין]]. הרש"ג התלווה לחמיו הרבי הריי"צ בנסיעתו [[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#ביקורו בארץ בישראל|לארץ ישראל]] בשנת [[תרפ"ט]] ו[[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#ביקורו בארצות הברית|ביקורו של הרבי בארצות הברית]].

על פי ארכיון מכתבים שהיה בידי הרב מרדכי שמואל אשכנזי ובו מכתבים רבים מהרב אלתר שימחוביץ' נראה שבין תשרי שנת תרצ"ה ועד לסיון תרצ"ז הגיע הוא ובני ביתו לביקור בארץ הקודש שם התגורר תקופה בתל אביב.

מהמכתבים ניכר שבביקורו עסק באפשרות להקים אגודת חסידי חב"ד בארץ .וכן עסק בהשגת סרטיפיקטים ליהודי רוסיה . בנוסף גם רכש קרקעות במקומות שונים.
מהמכתבים אף עולה העובדה שרצה לשוב לארץ הקודש וכנראה מלחמת העולם השניה שינתה את תוכניתו. {{הערה| הספר "הרב אשכנזי חלק ב'" עמודים 165 ואילך}}

כאשר הגיע עם הרבי הריי"צ ל[[ארצות הברית]], מגוריו נקבעו בקומה השלישית של [[770]]. על פי הוראת הרבי הריי"צ{{הערה|בעת קישורי התנאים שלו.}} היה הרש"ג מתוועד וחוזר [[מאמר דא"ח]] בכל שבת ב[[רעווא דרעווין]] ב-770.

==התקשרותו לרבי==
[[קובץ:רשג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמריהו גוראריה, יושב במקומו הקבוע ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]]]]

לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הריי"צ]] והתחלת נשיאותו של גיסו, [[הרבי]] - [[התקשרות|התקשר]] בכל נפשו לרבי{{הערה|מסופר כי בתחילה היה לו קשה לקבל את מרות גיסו הרבי, שהיה אף צעיר ממנו - אך לדבריו, אחת הסיבות שהביאוהו להתבטל בפני הרבי היה [https://chabad.info/magazine/120404/ הסיפור הבא] שסיפר לימים לרב [[עזריאל זליג סלונים]]: פעם החליט להתייעץ בעניין מסויים עם גיסו הרבי. הרבי שקל את העניין בזהירות ואמר כי אינו רוצה לקחת אחריות בנושא כזה, אך היום מבקר הוא ב[[האוהל|ציון]] ושם ישאל את אדמו"ר הריי"צ. אמר הרש"ג: "גיסי הרבי, לא אומר גוזמאות. אם אמר שבכוונתו לדבר עם השווער באוהל הרי שכך היה, ואני על עצמי אני יודע שאינני מסוגל לכך, ולכן אני מסור אליו בלב ונפש".}},
בהתוועדות שבת [[פרשת בשלח]] [[תשי"ד]] ביקש ברכה מהרבי לדינר לישיבה בלי תנאים והרבי ענה שהוא מוסר מה שאמרו לו
בליל א' ד[[חג הפסח]] [[תשכ"ט]] ביקש להיות בחבורת [[קרבן פסח]] של הרבי וחמיהם [[הרבי הריי"צ]]. וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ישב לצידו של הרבי. בעת ה[[הקפות]] של [[שמחת תורה]], בהקפות של הרבי - ההקפה הראשונה והשביעית, כאשר הרבי ערך{{הערה|עד שנת [[תשמ"ח]]}} את ההקפה על הבימה ו[[ספר תורה]] בידו - היה נוהג הרבי לרקוד יחד עם הרש"ג{{הערה|1=בשנת [[תשמ"א]], היה הרש"ג בבית רפואה, ולא יכול היה להשתתף בהקפות. לאחר החג כשסיפרו לו שהרבי רקד לבדו ולא עם אף אחד אחר, היה מרוצה מכך מאוד (מפי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]] [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/2/11/950561573501.html גליון 1008]).}}.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[אחרון של פסח]] [[תשי"ג]] אמר הרש"ג לרבי כשהוא מעט מבושם: "אצלי ברור שאתם תוליכו אותנו לקראת משיח! היורש היחיד של [[הבעש"ט]] הוא גיסי. מוסר הנני לכם את כל הכוחות שיש לי בתור החתן המבוגר. אמרתי זאת באוהל, ואומר אני זאת כעת ברבים. רק בתנאי, שתחזיקוני כפי שחותננו החזיקני", כמו כן, ביקש הרש"ג מחילה מהרבי, על מאורע כל שהוא שאירע לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ.{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%92_-_%D7%A8%27_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F מיומן הרב יואל כהן].}}.

שנים רבות הרש"ג היה היחיד מכל זקני החסידים שהיה נוהג לעמוד כאשר הרבי אמר [[מאמר#מאמרי הרבי#מאמר כעין שיחה|
מאמר כעין שיחה]].

באיגרת ששיגר הרש"ג בח"י במרחשוון [[תשל"ח]] לר' [[שניאור זלמן גורביץ]]' [[ממונטריאול]], כתב:
"בלתי שום ספק וספק-ספיקא, אשר כל אלו הנמצאים בעולם העליון בגן-עדן משתעשעים מהתרחבות [[ישיבת תומכי תמימים#תומכי תמימים בארצות הברית|תומכי-תמימים בארצות-הברית]], אשר בבואו [=הנמען] מזמן לזמן בביקור לכ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א - ישלח לו [=לרבי] השי"ת רפו"ש ורפואה קרובה במהרה{{הערה|המכתב נכתב לאחר האירוע הבריאותי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"ח]].}} וימלא כל משאלות לבבו לטובה ולברכה ממש לאריכות ימים טובים אמן - רואה בעיניו את התלמידים התמימים שי' העומדים צפופים בכל פינות בית-המדרש ועיניהם וכל אשר להם הוא להאזין לדברי כ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א, ומקשיבים לכל הגה היוצא מפיו הקדוש, ומוכנים תמיד במסירות-נפש ממש להפיץ מעיינות התורה והחסידות חוצה בכל קצווי תבל".{{הערה| המכתב נדפס ב"כפר חב"ד", גיליון 374, עמ' 23}}.

כאשר בנו יחידו, [[שלום דובער גוראריה]], [[משפט הספרים|גנב את הספרים]] מ[[ספריית ליובאוויטש]] בשנת [[תשמ"ה]] - התנגד הרש"ג לגניבה זו. בעקבות זאת עזבו [[חנה גוראריה|אשתו של הרש"ג]] ובנו את ביתו.

הייתה זו מסירות-נפש מופלאה והתקשרות עצומה לרבי - התגלה אז לעין כל רואה שעל אף שרעייתו ובנו עזבוהו בגלל מחלוקתם על הרבי, הוא נשאר לגור בגפו בביתו, מתוך ביטול והתקשרות לרבי.

==פטירתו==
[[קובץ:הרשג 2.jpg|ימין|ממוזער|180px|ציון הרש"ג ליד [[האוהל]] - ניו יורק]]
[[קובץ:מכתב רש''ג לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרש"ג לרבי, לקראת צאתו לביתו ב[[ר"ח כסלו תשל"ח]]:... היות ששמעתי אשר כ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א יחזור היום - בשטומ"צ - לביתו, אשר ע"כ הנני לאחל...]]
[[קובץ:הרבי על ציון רשג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] על ציון הרש"ג]]

בסוף ימיו היה הרש"ג חולה וחלוש, והיו תמימים מ[[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה המרכזית ב-770]] ששימשו אותו.

בבוקר יום השבת קודש, [[ו' אדר|ו' אדר ראשון]] [[תשמ"ט]], נפטר הרש"ג. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] באותה שבת התייחס הרבי לפטירתו כשדיבר על אלו שקיבלו כוחות מהרבי (הריי"צ) לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=355&hilite= שיחת ש"פ תרומה, ו' אד"ר תשמ"ט].}}. למחרת התקיימה [[הלוויה|הלוויתו]] ל[[בית העלמין מונטיפיורי]], שם נטמן ליד [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל חמיו]] - והרבי השתתף בה, ואחריה אף [[ניחום אבלים|ניחם]] את בנו, וכן נכנס לאוהל.

===לאחר פטירתו===
בכל [[שבעה|ימי האבל]] התפלל הרבי בביתו של הרש"ג בקומה השלישית ב-770. כמו כן, הורה להדפיס מהדורה מיוחדת של [[תניא]] לעילוי נשמתו, ושההדפסה תסתיים בתוך ימי השבעה. ביום ראשון, [[י"ד אדר א']] (פורים קטן) התקיימה הקמת המצבה על קברו. הרבי התייחס לכך בשיחה יום קודם לכן, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] השבת{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=373&hilite= שיחת ש"פ תצוה, ערב פורים קטן תשמ"ט].}}, והשתתף במעמד הקמת המצבה.

בשנת [[תש"נ]] - לקראת השנה הראשונה לפטירתו - הוציא הרבי [[מאמר]] לכבוד ה[[יארצייט]]{{הערה|ד"ה כל ישראל תשל"ג, נדפס בספר המאמרים מלוקט חלק ד'.}}.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יום היארצייט הראשון שחל ב[[שבת]] דיבר הרבי באריכות על גיסו הרש"ג וביאר את ההוראה הנלמדת משמו, "שמריהו", ואת הקשר שלה לענין ה[[גאולה]]. כמו כן ביאר את שם אביו, "מנחם מענדל", שהוא שמו של [[משיח צדקנו]]. הרבי הורה להנהלת הישיבה לערוך [[התוועדות חסידית|התוועדות]] לתלמידי התמימים לרגל היארצייט{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=357&hilite= שיחת ש"פ תרומה, ו' אדר תש"נ].}}.

בהתאם להוראת הרבי, נערכה [[התוועדות חסידית|התוועדות]] על ידי ההנהלה בכל שנה ביום היארצייט. הרבי נתן [[משקה]] ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] והתייחס לכך{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=331&hilite= שיחת ש"פ תרומה, ב' אדר תנש"א].}}.

בשנת [[תשנ"ב]], לאחר [[שיחה]] שאמר הרבי בליל [[ז' אדר א']] - ירד הרבי למקום [[חלוקת הדולרים]], ושם אמר שיחה מופלאה אודות הרש"ג והלימוד משמו, "שמריהו", שמורה ששימר את כל העניינים. הרבי אמר עוד באותה שיחה כי כל תלמידי תומכי תמימים בכל קצוי תבל הם תלמידיו{{הערה|1=[http://www.770live.com/en770/sichos.asp?id=5213070B&gif=_64 להאזנה לשיחה מז' אדר ראשון תשנ"ב] {{אודיו}}}}.

==משפחתו==
*רעייתו, [[חנה גוראריה]] - בתו הגדולה של [[הרבי הריי"צ]]
*בנו יחידו, [[שלום דובער גוראריה|שלום דובער (בערי) גוראריה]]

==לקריאה נוספת ==

*בכל ביתי נאמן הוא, מסכת חייו של רבי שניאור זלמן גורארי', עמ' 215-214. עמ' 378 ואילך. (אודות הרש"ג).

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/magazine/%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%92%D7%99%D7%A1%D7%99-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90-%E2%80%A2-%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E/ "כבוד קדושת גיסי אדמו"ר שליט"א" • סקירה מקיפה על הרב גוראריה והתבטלותו לרבי] {{אינפו}}
* {{קישור חבד אינפו|453329|גיסי שליט"א - הקשר בין הרש"ג לרבי|מתוך שבועון בית משיח|ו׳ באדר ה׳תשפ״ג}}
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1869&CategoryID=651 גיסא דבי נשיאה]
*שניאור זלמן לוין, [https://chabad.info/magazine/453329/ חתנא וגיסא דבי נשיאה] - מתוך [[שבועון בית משיח]]
;וידאו
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1814 הקמת מצבתו של הרב גוראריה] ([[י"ד באדר א']] [[תשמ"ט]]){{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63932 הרב גוראריה מקבל 'משקה' מהרבי]{{וידאו}} - [[י"ג באלול]] [[תשמ"ב]]{{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3749 הרבי מתפלל בביתו של הרש"ג] {{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%95-%D7%90%D7%93%D7%A8-%D7%90-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%92-%D7%A2%D7%94/ שיחת הרבי על הרב גוראריה] - ליל [[ז' אדר א']] [[תשנ"ב]]{{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109648 וידאו ממסע ההלוויה והקבורה של הרש"ג בהשתתפות הרבי וחסידים]{{וידאו}}{{חב"ד און ליין}}
https://chabad.info/magazine/453329/

;תמונות
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59695 הרב גוראריה בציון חותנו, אדמו"ר הריי"צ]{{תמונה}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58467 הרב גוראריה בהדלקת נרות חנוכה]{{תמונה}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26834 צרור תמונות מהרב גוראריה]{{תמונה}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/images/originalsize/891/89059.jpg פדיון נפש ששלח הרב גוראריה לרבי]{{תמונה}} - ערב [[י' בשבט]] [[תשל"ד]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19162 הרב גוראריה מבקש מהרבי להוסיף פסוק ב'אתה הראת']{{תמונה}} - מכתב ששלח לרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשמ"ב]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80216 גלריית תמונות ממעמד הקמת המצבה על קברו] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80226 הרש"ג ושז"ר]{{תמונה}}{{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}

{{מיון רגיל:גוראריה, שמריהו}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]

יוסף אשבל מליובאוויטש

2024-01-31T23:21:44Z

טל קפלן: /* לקריאה נוספת */

{{פירוש נוסף|נוכחי=דודו של אדמו"ר הצמח צדק|אחר=נכדו, מראשוני המורים העבריים בעת החדשה|ראו=[[יוסף מנחם אשבל]]}}
רבי '''יוסף אשבל הלוי{{הערה|משפחת אביו היא סג"ל.}} מ[[ליובאוויטש]]''' (מכונה גם '''פעטער יוסל'ה''', או '''ר' יוסלע דעם מגיד'ס''').

==תולדות חיים==
נולד לאביו רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], מי שהיה ה[[מלמד]] של [[אדמו"ר הזקן]], ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]], ואחר כך אצל רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו, אבל אדמו"ר הזקן היה מכנהו גם אחר כך בשם "רבי".

בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של רבי [[נח אלטשולר]], ואחותו של רבי [[שלום שכנא אלטשולר]] - אבי אדמו"ר הצמח צדק.

הוא היה מחסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] בימי עלומיו, ולאחר מכן היה אצל [[אדמו"ר האמצעי]], ולאחר מכן אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]].

לפני [[הסתלקות]] אדמו"ר האמצעי, הוא היה אחד משני האנשים שאדמו"ר האמצעי שלחם לאדמו"ר הצמח צדק להודיע לו שיקבל את ה[[נשיא]]ות.

למרות שאדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק חיבבוהו ביותר, הוא התבטל לפניהם ב[[ביטול]] גמור. כן היה [[שד"ר]] שלהם באיסוף מעות [[צדקה]] ל[[כולל חב"ד]].

הוא היה איש רוחני ומורם מעם, ועסק רבות בלימוד ה[[קבלה]]. היה ידוע בקפדנותו, כששאלוהו פעם לפשר מידתו זאת השיב "מעולם לא הקפדתי בתוך ביתי".

==לקריאה נוספת==
*[[ספר הזכרונות]] חלק א'{{מקור|איזה פרק?}}
* [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעל שם טוב]], גיליון מ"ב עמוד לז' ואילך , גיליון מ"ג, עמ' י"ג ואילך.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=165&hilite= '''בית רבי''' עמ' 148] באתר היברו-בוקס.

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אשבל, יוסף}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]

הענדל ליברמן (פוטרפס)

2024-01-31T22:50:12Z

טל קפלן: /* קשריו עם הרבנית */

[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (4).jpg|ממוזער|הרב ליברמן]]
[[קובץ:הנדל_ליברמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת אריזת מצות לחיילים בצבא [[ארצות הברית]] שנשלחו לחזית בזמן מלחמת וויטנאם]]
ר' '''חנוך הענדל פוטרפס''' (מכונה בשם '''הענדל ליברמן'''), ([[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] - [[י"ג באדר ב']] [[תשל"ו]]) היה צייר חסידי, שזכה להיות מקורב למשפחת נשיאי חב"ד. ציוריו עוסקים בעיקר בתיעוד החיים החסידיים ב[[עיירה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] בעיירה [[פלעשניץ]] לאביו ר' מנחם מענדל פוטרפס. אחיו הינו ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]].

בין השנים [[תרע"ג]] - [[תרע"ו]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. עם סיום לימודיו בישיבה נסחף מעט אחר זרם ההשכלה הכללי שנפוץ אז ב[[רוסיה]] ונכנס לאוניברסיטה ללמוד ציור. מאוחר יותר נטש את האוניברסיטה, ועל פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] המשיך לעסוק בציור על טהרת הקודש.

בעת [[מלחמת העולם השנייה]] איבד את אשתו ושתי בנותיו ובשנת [[תש"ו]] החליף את שם משפחתו ל"ליברמן", שם זה דבק בו.

בשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]] והפך לבן בית אצל [[בית רבי]] - [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]] ו[[הרבנית נחמה דינה]].

זכה לקירובים רבים מהרבי, שאף נתן לו הוראות שונות בקשר לציורים{{הערה|1=כגון בקשתו של הרבי לצייר ציור המתאר את עבודת 'ופרצת', כשהרבי מבאר לו פרטים שונים בנוגע לזה. ראו ב[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%98_51401.html כתבה באתר חב"ד COL].}}.

ציוריו האומנותיים קנו להם שם בכל רחבי העולם, והוא השתתף בתצוגות בין לאומיות שזכו לחשיפה רחבה{{הערה|1=בין השאר, השתתף בתערוכה שנערכה בשנת [[תשכ"ח]] ב[[דיטרויט]] שבמישיגן. התערוכה סוקרה בכלי התקשורת, והרבי שלח את ברכתו לתערוכה על ידי המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי|קרינסקי]]. פרטים אודות תערוכה זו פורסמו ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Stazakovsky%20-%20Sivan%2028,%205773.pdf תשורה מחתונת משפחת קרינסקי, כ"ח [[סיוון]] תשע"ג] עמודים 24-26.}}, והביאו לקידוש השם גדול.

נפטר ב[[י"ג באדר ב']] שנת [[תשל"ו]].

==ציור מפת העיירה ליובאוויטש==
בשנת [[תשמ"ג]] יצא לאור הספר [[ליובאוויטש וחייליה]] של הרב [[רפאל נחמן כהן]], שתיעד את תולדות הישיבה בליובאוויטש, את סדרי הלימודים שהיו נהוגים בה, ואת שמות התלמידים שלמדו בה מאז הקמתה ועד ל[[מלחמת העולם השנייה]].

על מנת להגיש לקורא מוצר מושלם, הוא ביקש מליברמן לצייר לו מפה של העיירה ומבני הישיבה וחצר אדמו"ר הרש"ב, ולצורך הציור הוא הפגיש בינו לבין רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], על מנת שיסייע לו במלאכתו{{הערה|המוציא לאור לא סמך על זכרונו של הצייר בלבד, מכיוון שתקופת שהותו בליובאוויטש הייתה בגיל צעיר יחסית.}}.

מפת העיירה פורסמה בספר{{הערה|1=בעמוד 15, נדפסה שוב ב[http://beismoshiach.org/pdf/316/Mas316_c.bira.pdf שבועון בית משיח גליון 316].}}, אך לאחר מכן פורסמו מפות אחרות (ביניהם, של הרב [[יהודה חיטריק]]) שהיו שונות בכמה פרטים. בין החוקרים נתון ויכוח אילו מהמפות מדוייקות יותר.
==אצל הרבי==
[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (3).jpg|ממוזער|הרב ליברמן מצייר]]
על{{הערה|דלהלן על פי סיפורי נכד אחיו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]].}} פי בקשת הרבי והרבנית כל ציור שעשה - הראה לרבי ולרבנית.

באחד מציוריו צייר את הרבי עם שטריימל. כאשר הראה לרבי את הציור, הרבי אמר לו אבל אני הולך עם כובע כזה (בהצביעו על כובעו), ענה הענדל, אבל אני רוצה שהרבי שלי ילך עם כובע כזה (בהצביעו על הציור).

היה עומד מאחורי הרבי בהתוועדויות ומסמן בתנועות ידיים, לפי קצב הניגון.

באחד מיחידויותיו אמר לו הרבי (באידיש): אתה מ[[זקני החסידים]] שלנו. הרב הענדל הביע תמיהה: אני? ענה לו הרבי: יש כאן פנים יפות ממך?.

לאחר פטירתו קרא הרבי לאחיו הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר (באידיש): עשה לי "טובה אישית"{{הערה|ביטוי נדיר מאת הרבי, המראה את גודל חיבת הרבי אליו ואל ציוריו.}} תדפיס את הציורים של אחיך, שיראו איך החיים של יהודים היו נראים פעם.

==קשריו עם הרבנית==
הרב ליברמן שהיה בן גילה של [[הרבנית חיה מושקא]] (שניהם ילידי [[תרס"א]]) כשהגיע בגיל 3 או 4 לתשרי לרבי הרש"ב הכיר את הרבנית לראשונה , וגם לאחר שנים בהגיעו לארצות הברית נשאר הקשר עם הרבנית.

בשנת [[תשל"ד]] כשהגיע הרב יוסף יצחק ליבעראוו (שהיה קרוב משפחתו) לבקרו בדירתו שבבנין 1414 פרזידנט (באותם שנים מיד לאחר שהישיבה רכשה את הבניין נותרו מספר דיירים שם) מצאו שוכב ורועד מקור . כבחור צעיר חסר אונים התקשר הרב ליבעראוו ל770 ולטלפון ענה הרב [[לייבל ביסטריצקי]] שהיה מייסד ארגון הצלה בשכונה והגיע תוך 5 דקות עם חמצן וכו' וייצב את מצבו.

הרב [[לייבל ביסטריצקי]] שהיה מקורב לרבנית סיפר לה על מצבו של הרב ליברמן והציע שהיא תבקש ברכה עבורו מהרבי. תוך זמן קצר התקשרה חזרה ללייבל ומסרה לו שהרבי נתן ברכה וביקש שלא ישן לבד בדירה ורצה לדעת מי ישן שם. הרב ליבעראוו נענה בחיוב לישון בדירתו.
למחרת בשעה 7 בבוקר צלצל הטלפון וכשהרים בעייפות הרב ליבעראוו (לאחר לילה שבו לא ישן היטב , בדאגתו לרב הנדל) את השפורפרת שמע קול אשה שואלת: "מען קען אפשר וויסן ואס מאכט מיסטער ליבערמאן?".
ניגש הרב ליבעראוו לברר ואז התעורר הרב הנדל ושאל מי התקשר כששמע ששאלו בשלומו ענה "קצת יותר טוב" וביקש מהרב ליבעראוו לברר מי השואל , כששאל זאת נענה: "שניאורסון פון פרזידנט סטריט"... {{הערה| הרב ליבעראוו מספר בהתוועדות בזום. מובא בספר "ומלאה הארץ פארבריינגן" עמוד 339}}
{{גלריה הענדל ליברמן}}

==לקריאה נוספת==
*'''אמנות יהודית בדור השביעי''' - מוסף חג הפסח תשפ"ג, עורך: [[מנחם זיגלבוים]]. מסכת הקשרים של הרבי עם האמנים הפופולריים: ר' הענדל ליברמן, ז'אק ליפשיץ, מיכל שוורץ, ר' [[ברוך נחשון]], ר' [[יעקב אגם]], ר' [[זלמן קליימן]], ר' [[מיכאל מוצ'ניק]], [[רפאל נוריאל]], ר' [[חיים שרף]] ר' אליעזר טיפנברון ועוד.

==משפחתו==
*אחיו, ה[[משפיע]] החסידי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]
*גיסו הרב [[בנציון שמטוב]]
*גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]
*אשתו וילדיו הי"ד נספו בשנות מלחמת העולם השנייה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליברמן, הענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ציירים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]

הענדל ליברמן (פוטרפס)

2024-01-31T22:38:50Z

טל קפלן: /* קשריו עם הרבנית */

[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (4).jpg|ממוזער|הרב ליברמן]]
[[קובץ:הנדל_ליברמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת אריזת מצות לחיילים בצבא [[ארצות הברית]] שנשלחו לחזית בזמן מלחמת וויטנאם]]
ר' '''חנוך הענדל פוטרפס''' (מכונה בשם '''הענדל ליברמן'''), ([[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] - [[י"ג באדר ב']] [[תשל"ו]]) היה צייר חסידי, שזכה להיות מקורב למשפחת נשיאי חב"ד. ציוריו עוסקים בעיקר בתיעוד החיים החסידיים ב[[עיירה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] בעיירה [[פלעשניץ]] לאביו ר' מנחם מענדל פוטרפס. אחיו הינו ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]].

בין השנים [[תרע"ג]] - [[תרע"ו]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. עם סיום לימודיו בישיבה נסחף מעט אחר זרם ההשכלה הכללי שנפוץ אז ב[[רוסיה]] ונכנס לאוניברסיטה ללמוד ציור. מאוחר יותר נטש את האוניברסיטה, ועל פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] המשיך לעסוק בציור על טהרת הקודש.

בעת [[מלחמת העולם השנייה]] איבד את אשתו ושתי בנותיו ובשנת [[תש"ו]] החליף את שם משפחתו ל"ליברמן", שם זה דבק בו.

בשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]] והפך לבן בית אצל [[בית רבי]] - [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]] ו[[הרבנית נחמה דינה]].

זכה לקירובים רבים מהרבי, שאף נתן לו הוראות שונות בקשר לציורים{{הערה|1=כגון בקשתו של הרבי לצייר ציור המתאר את עבודת 'ופרצת', כשהרבי מבאר לו פרטים שונים בנוגע לזה. ראו ב[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%98_51401.html כתבה באתר חב"ד COL].}}.

ציוריו האומנותיים קנו להם שם בכל רחבי העולם, והוא השתתף בתצוגות בין לאומיות שזכו לחשיפה רחבה{{הערה|1=בין השאר, השתתף בתערוכה שנערכה בשנת [[תשכ"ח]] ב[[דיטרויט]] שבמישיגן. התערוכה סוקרה בכלי התקשורת, והרבי שלח את ברכתו לתערוכה על ידי המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי|קרינסקי]]. פרטים אודות תערוכה זו פורסמו ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Stazakovsky%20-%20Sivan%2028,%205773.pdf תשורה מחתונת משפחת קרינסקי, כ"ח [[סיוון]] תשע"ג] עמודים 24-26.}}, והביאו לקידוש השם גדול.

נפטר ב[[י"ג באדר ב']] שנת [[תשל"ו]].

==ציור מפת העיירה ליובאוויטש==
בשנת [[תשמ"ג]] יצא לאור הספר [[ליובאוויטש וחייליה]] של הרב [[רפאל נחמן כהן]], שתיעד את תולדות הישיבה בליובאוויטש, את סדרי הלימודים שהיו נהוגים בה, ואת שמות התלמידים שלמדו בה מאז הקמתה ועד ל[[מלחמת העולם השנייה]].

על מנת להגיש לקורא מוצר מושלם, הוא ביקש מליברמן לצייר לו מפה של העיירה ומבני הישיבה וחצר אדמו"ר הרש"ב, ולצורך הציור הוא הפגיש בינו לבין רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], על מנת שיסייע לו במלאכתו{{הערה|המוציא לאור לא סמך על זכרונו של הצייר בלבד, מכיוון שתקופת שהותו בליובאוויטש הייתה בגיל צעיר יחסית.}}.

מפת העיירה פורסמה בספר{{הערה|1=בעמוד 15, נדפסה שוב ב[http://beismoshiach.org/pdf/316/Mas316_c.bira.pdf שבועון בית משיח גליון 316].}}, אך לאחר מכן פורסמו מפות אחרות (ביניהם, של הרב [[יהודה חיטריק]]) שהיו שונות בכמה פרטים. בין החוקרים נתון ויכוח אילו מהמפות מדוייקות יותר.
==אצל הרבי==
[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (3).jpg|ממוזער|הרב ליברמן מצייר]]
על{{הערה|דלהלן על פי סיפורי נכד אחיו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]].}} פי בקשת הרבי והרבנית כל ציור שעשה - הראה לרבי ולרבנית.

באחד מציוריו צייר את הרבי עם שטריימל. כאשר הראה לרבי את הציור, הרבי אמר לו אבל אני הולך עם כובע כזה (בהצביעו על כובעו), ענה הענדל, אבל אני רוצה שהרבי שלי ילך עם כובע כזה (בהצביעו על הציור).

היה עומד מאחורי הרבי בהתוועדויות ומסמן בתנועות ידיים, לפי קצב הניגון.

באחד מיחידויותיו אמר לו הרבי (באידיש): אתה מ[[זקני החסידים]] שלנו. הרב הענדל הביע תמיהה: אני? ענה לו הרבי: יש כאן פנים יפות ממך?.

לאחר פטירתו קרא הרבי לאחיו הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר (באידיש): עשה לי "טובה אישית"{{הערה|ביטוי נדיר מאת הרבי, המראה את גודל חיבת הרבי אליו ואל ציוריו.}} תדפיס את הציורים של אחיך, שיראו איך החיים של יהודים היו נראים פעם.

==קשריו עם הרבנית==
הרב ליברמן שהיה בן גילה של הרבנית חיה מושקא (שניהם ילידי [[תרס"א]]) כשהגיע בגיל 3 או 4 לתשרי לרבי הרש"ב הכיר את הרבנית לראשונה , וגם לאחר שנים בהגיעו לארצות הברית נשאר הקשר עם הרבנית.

בשנת [[תשל"ד]] כשהגיע הרב יוסף יצחק ליבעראוו (שהיה קרוב משפחתו) לבקרו בדירתו שבבנין 1414 פרזידנט (באותם שנים מיד לאחר שהישיבה רכשה את הבניין נותרו מספר דיירים שם) מצאו שוכב ורועד מקור . כבחור צעיר חסר אונים התקשר הרב ליבעראוו ל770 ולטלפון ענה הרב [[לייבל ביסטריצקי]] שהיה מייסד ארגון הצלה בשכונה והגיע תוך 5 דקות עם חמצן וכו' וייצב את מצבו.

הרב [[לייבל ביסטריצקי]] שהיה מקורב לרבנית סיפר לה על מצבו של הרב ליברמן והציע שהיא תבקש ברכה עבורו מהרבי. תוך זמן קצר התקשרה חזרה ללייבל ומסרה לו שהרבי נתן ברכה וביקש שלא ישן לבד בדירה ורצה לדעת מי ישן שם. הרב ליבעראוו נענה בחיוב לישון בדירתו.
למחרת בשעה 7 בבוקר צלצל הטלפון וכשהרים בעייפות הרב ליבעראוו (לאחר לילה שבו לא ישן היטב , בדאגתו לרב הנדל) את השפורפרת שמע קול אשה שואלת: "מען קען אפשר וויסן ואס מאכט מיסטער ליבערמאן?".
ניגש הרב ליבעראוו לברר ואז התעורר הרב הנדל ושאל מי התקשר כששמע ששאלו בשלומו ענה "קצת יותר טוב" וביקש מהרב ליבעראוו לברר מי השואל , כששאל זאת נענה: "שניאורסון פון פרזידנט סטריט"... {{הערה| הרב ליבעראוו מספר בהתוועדות בזום. מובא בספר "ומלאה הארץ פארבריינגן" עמוד 339}}
{{גלריה הענדל ליברמן}}

==לקריאה נוספת==
*'''אמנות יהודית בדור השביעי''' - מוסף חג הפסח תשפ"ג, עורך: [[מנחם זיגלבוים]]. מסכת הקשרים של הרבי עם האמנים הפופולריים: ר' הענדל ליברמן, ז'אק ליפשיץ, מיכל שוורץ, ר' [[ברוך נחשון]], ר' [[יעקב אגם]], ר' [[זלמן קליימן]], ר' [[מיכאל מוצ'ניק]], [[רפאל נוריאל]], ר' [[חיים שרף]] ר' אליעזר טיפנברון ועוד.

==משפחתו==
*אחיו, ה[[משפיע]] החסידי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]
*גיסו הרב [[בנציון שמטוב]]
*גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]
*אשתו וילדיו הי"ד נספו בשנות מלחמת העולם השנייה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליברמן, הענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ציירים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]

הענדל ליברמן (פוטרפס)

2024-01-31T22:35:29Z

טל קפלן: /* קשריו עם הרבנית */

[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (4).jpg|ממוזער|הרב ליברמן]]
[[קובץ:הנדל_ליברמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת אריזת מצות לחיילים בצבא [[ארצות הברית]] שנשלחו לחזית בזמן מלחמת וויטנאם]]
ר' '''חנוך הענדל פוטרפס''' (מכונה בשם '''הענדל ליברמן'''), ([[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] - [[י"ג באדר ב']] [[תשל"ו]]) היה צייר חסידי, שזכה להיות מקורב למשפחת נשיאי חב"ד. ציוריו עוסקים בעיקר בתיעוד החיים החסידיים ב[[עיירה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] בעיירה [[פלעשניץ]] לאביו ר' מנחם מענדל פוטרפס. אחיו הינו ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]].

בין השנים [[תרע"ג]] - [[תרע"ו]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. עם סיום לימודיו בישיבה נסחף מעט אחר זרם ההשכלה הכללי שנפוץ אז ב[[רוסיה]] ונכנס לאוניברסיטה ללמוד ציור. מאוחר יותר נטש את האוניברסיטה, ועל פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] המשיך לעסוק בציור על טהרת הקודש.

בעת [[מלחמת העולם השנייה]] איבד את אשתו ושתי בנותיו ובשנת [[תש"ו]] החליף את שם משפחתו ל"ליברמן", שם זה דבק בו.

בשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]] והפך לבן בית אצל [[בית רבי]] - [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]] ו[[הרבנית נחמה דינה]].

זכה לקירובים רבים מהרבי, שאף נתן לו הוראות שונות בקשר לציורים{{הערה|1=כגון בקשתו של הרבי לצייר ציור המתאר את עבודת 'ופרצת', כשהרבי מבאר לו פרטים שונים בנוגע לזה. ראו ב[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%98_51401.html כתבה באתר חב"ד COL].}}.

ציוריו האומנותיים קנו להם שם בכל רחבי העולם, והוא השתתף בתצוגות בין לאומיות שזכו לחשיפה רחבה{{הערה|1=בין השאר, השתתף בתערוכה שנערכה בשנת [[תשכ"ח]] ב[[דיטרויט]] שבמישיגן. התערוכה סוקרה בכלי התקשורת, והרבי שלח את ברכתו לתערוכה על ידי המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי|קרינסקי]]. פרטים אודות תערוכה זו פורסמו ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Stazakovsky%20-%20Sivan%2028,%205773.pdf תשורה מחתונת משפחת קרינסקי, כ"ח [[סיוון]] תשע"ג] עמודים 24-26.}}, והביאו לקידוש השם גדול.

נפטר ב[[י"ג באדר ב']] שנת [[תשל"ו]].

==ציור מפת העיירה ליובאוויטש==
בשנת [[תשמ"ג]] יצא לאור הספר [[ליובאוויטש וחייליה]] של הרב [[רפאל נחמן כהן]], שתיעד את תולדות הישיבה בליובאוויטש, את סדרי הלימודים שהיו נהוגים בה, ואת שמות התלמידים שלמדו בה מאז הקמתה ועד ל[[מלחמת העולם השנייה]].

על מנת להגיש לקורא מוצר מושלם, הוא ביקש מליברמן לצייר לו מפה של העיירה ומבני הישיבה וחצר אדמו"ר הרש"ב, ולצורך הציור הוא הפגיש בינו לבין רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], על מנת שיסייע לו במלאכתו{{הערה|המוציא לאור לא סמך על זכרונו של הצייר בלבד, מכיוון שתקופת שהותו בליובאוויטש הייתה בגיל צעיר יחסית.}}.

מפת העיירה פורסמה בספר{{הערה|1=בעמוד 15, נדפסה שוב ב[http://beismoshiach.org/pdf/316/Mas316_c.bira.pdf שבועון בית משיח גליון 316].}}, אך לאחר מכן פורסמו מפות אחרות (ביניהם, של הרב [[יהודה חיטריק]]) שהיו שונות בכמה פרטים. בין החוקרים נתון ויכוח אילו מהמפות מדוייקות יותר.
==אצל הרבי==
[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (3).jpg|ממוזער|הרב ליברמן מצייר]]
על{{הערה|דלהלן על פי סיפורי נכד אחיו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]].}} פי בקשת הרבי והרבנית כל ציור שעשה - הראה לרבי ולרבנית.

באחד מציוריו צייר את הרבי עם שטריימל. כאשר הראה לרבי את הציור, הרבי אמר לו אבל אני הולך עם כובע כזה (בהצביעו על כובעו), ענה הענדל, אבל אני רוצה שהרבי שלי ילך עם כובע כזה (בהצביעו על הציור).

היה עומד מאחורי הרבי בהתוועדויות ומסמן בתנועות ידיים, לפי קצב הניגון.

באחד מיחידויותיו אמר לו הרבי (באידיש): אתה מ[[זקני החסידים]] שלנו. הרב הענדל הביע תמיהה: אני? ענה לו הרבי: יש כאן פנים יפות ממך?.

לאחר פטירתו קרא הרבי לאחיו הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר (באידיש): עשה לי "טובה אישית"{{הערה|ביטוי נדיר מאת הרבי, המראה את גודל חיבת הרבי אליו ואל ציוריו.}} תדפיס את הציורים של אחיך, שיראו איך החיים של יהודים היו נראים פעם.

==קשריו עם הרבנית==
הרב ליברמן שהיה בן גילה של הרבנית חיה מושקא (שניהם ילידי [[תרס"א]]) כשהגיע בגיל 3 או 4 לתשרי לרבי הרש"ב הכיר את הרבנית לראשונה , וגם לאחר שנים בהגיעו לארצות הברית נשאר הקשר עם הרבנית.

בשנת [[תשל"ד]] כשהגיע הרב יוסף יצחק ליבעראוו (שהיה קרוב משפחתו) לבקרו בדירתו שבבנין 1414 פרזידנט (באותם שנים מיד לאחר שהישיבה רכשה את הבניין נותרו מספר דיירים שם) מצאו שוכב ורועד מקור . כבחור צעיר חסר אונים התקשר הרב ליבעראוו ל770 ולטלפון ענה הרב לייבל ביסטריצקי שהגיע תוך 5 דקות עם חמצן וכו' וייצב את מצבו.

הרב לייבל ביסטריצקי שהיה מקורב לרבנית סיפר לה על מצבו של הרב ליברמן והציע שהיא תבקש ברכה עבורו מהרבי. תוך זמן קצר התקשרה חזרה ללייבל ומסרה לו שהרבי נתן ברכה וביקש שלא ישן לבד בדירה ורצה לדעת מי ישן שם. הרב ליבעראוו נענה בחיוב לישון בדירתו.
למחרת בשעה 7 בבוקר צלצל הטלפון וכשהרים בעייפות הרב ליבעראוו (לאחר לילה שבו לא ישן היטב , בדאגתו לרב הנדל) את השפורפרת שמע קול אשה שואלת: "מען קען אפשר וויסן ואס מאכט מיסטער ליבערמאן?".
ניגש הרב ליבעראוו לברר ואז התעורר הרב הנדל ושאל מי התקשר כששמע ששאלו בשלומו ענה "קצת יותר טוב" וביקש מהרב ליבעראוו לברר מי השואל , כששאל זאת נענה: "שניאורסון פון פרזידנט סטריט"... {{הערה| הרב ליבעראוו מספר בהתוועדות בזום. מובא בספר "ומלאה הארץ פארבריינגן" עמוד 339}}
{{גלריה הענדל ליברמן}}

==לקריאה נוספת==
*'''אמנות יהודית בדור השביעי''' - מוסף חג הפסח תשפ"ג, עורך: [[מנחם זיגלבוים]]. מסכת הקשרים של הרבי עם האמנים הפופולריים: ר' הענדל ליברמן, ז'אק ליפשיץ, מיכל שוורץ, ר' [[ברוך נחשון]], ר' [[יעקב אגם]], ר' [[זלמן קליימן]], ר' [[מיכאל מוצ'ניק]], [[רפאל נוריאל]], ר' [[חיים שרף]] ר' אליעזר טיפנברון ועוד.

==משפחתו==
*אחיו, ה[[משפיע]] החסידי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]
*גיסו הרב [[בנציון שמטוב]]
*גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]
*אשתו וילדיו הי"ד נספו בשנות מלחמת העולם השנייה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליברמן, הענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ציירים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]

הענדל ליברמן (פוטרפס)

2024-01-31T22:19:36Z

טל קפלן: /* קשריו עם הרבנית */

[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (4).jpg|ממוזער|הרב ליברמן]]
[[קובץ:הנדל_ליברמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת אריזת מצות לחיילים בצבא [[ארצות הברית]] שנשלחו לחזית בזמן מלחמת וויטנאם]]
ר' '''חנוך הענדל פוטרפס''' (מכונה בשם '''הענדל ליברמן'''), ([[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] - [[י"ג באדר ב']] [[תשל"ו]]) היה צייר חסידי, שזכה להיות מקורב למשפחת נשיאי חב"ד. ציוריו עוסקים בעיקר בתיעוד החיים החסידיים ב[[עיירה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] בעיירה [[פלעשניץ]] לאביו ר' מנחם מענדל פוטרפס. אחיו הינו ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]].

בין השנים [[תרע"ג]] - [[תרע"ו]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. עם סיום לימודיו בישיבה נסחף מעט אחר זרם ההשכלה הכללי שנפוץ אז ב[[רוסיה]] ונכנס לאוניברסיטה ללמוד ציור. מאוחר יותר נטש את האוניברסיטה, ועל פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] המשיך לעסוק בציור על טהרת הקודש.

בעת [[מלחמת העולם השנייה]] איבד את אשתו ושתי בנותיו ובשנת [[תש"ו]] החליף את שם משפחתו ל"ליברמן", שם זה דבק בו.

בשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]] והפך לבן בית אצל [[בית רבי]] - [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]] ו[[הרבנית נחמה דינה]].

זכה לקירובים רבים מהרבי, שאף נתן לו הוראות שונות בקשר לציורים{{הערה|1=כגון בקשתו של הרבי לצייר ציור המתאר את עבודת 'ופרצת', כשהרבי מבאר לו פרטים שונים בנוגע לזה. ראו ב[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%98_51401.html כתבה באתר חב"ד COL].}}.

ציוריו האומנותיים קנו להם שם בכל רחבי העולם, והוא השתתף בתצוגות בין לאומיות שזכו לחשיפה רחבה{{הערה|1=בין השאר, השתתף בתערוכה שנערכה בשנת [[תשכ"ח]] ב[[דיטרויט]] שבמישיגן. התערוכה סוקרה בכלי התקשורת, והרבי שלח את ברכתו לתערוכה על ידי המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי|קרינסקי]]. פרטים אודות תערוכה זו פורסמו ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Stazakovsky%20-%20Sivan%2028,%205773.pdf תשורה מחתונת משפחת קרינסקי, כ"ח [[סיוון]] תשע"ג] עמודים 24-26.}}, והביאו לקידוש השם גדול.

נפטר ב[[י"ג באדר ב']] שנת [[תשל"ו]].

==ציור מפת העיירה ליובאוויטש==
בשנת [[תשמ"ג]] יצא לאור הספר [[ליובאוויטש וחייליה]] של הרב [[רפאל נחמן כהן]], שתיעד את תולדות הישיבה בליובאוויטש, את סדרי הלימודים שהיו נהוגים בה, ואת שמות התלמידים שלמדו בה מאז הקמתה ועד ל[[מלחמת העולם השנייה]].

על מנת להגיש לקורא מוצר מושלם, הוא ביקש מליברמן לצייר לו מפה של העיירה ומבני הישיבה וחצר אדמו"ר הרש"ב, ולצורך הציור הוא הפגיש בינו לבין רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], על מנת שיסייע לו במלאכתו{{הערה|המוציא לאור לא סמך על זכרונו של הצייר בלבד, מכיוון שתקופת שהותו בליובאוויטש הייתה בגיל צעיר יחסית.}}.

מפת העיירה פורסמה בספר{{הערה|1=בעמוד 15, נדפסה שוב ב[http://beismoshiach.org/pdf/316/Mas316_c.bira.pdf שבועון בית משיח גליון 316].}}, אך לאחר מכן פורסמו מפות אחרות (ביניהם, של הרב [[יהודה חיטריק]]) שהיו שונות בכמה פרטים. בין החוקרים נתון ויכוח אילו מהמפות מדוייקות יותר.
==אצל הרבי==
[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (3).jpg|ממוזער|הרב ליברמן מצייר]]
על{{הערה|דלהלן על פי סיפורי נכד אחיו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]].}} פי בקשת הרבי והרבנית כל ציור שעשה - הראה לרבי ולרבנית.

באחד מציוריו צייר את הרבי עם שטריימל. כאשר הראה לרבי את הציור, הרבי אמר לו אבל אני הולך עם כובע כזה (בהצביעו על כובעו), ענה הענדל, אבל אני רוצה שהרבי שלי ילך עם כובע כזה (בהצביעו על הציור).

היה עומד מאחורי הרבי בהתוועדויות ומסמן בתנועות ידיים, לפי קצב הניגון.

באחד מיחידויותיו אמר לו הרבי (באידיש): אתה מ[[זקני החסידים]] שלנו. הרב הענדל הביע תמיהה: אני? ענה לו הרבי: יש כאן פנים יפות ממך?.

לאחר פטירתו קרא הרבי לאחיו הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר (באידיש): עשה לי "טובה אישית"{{הערה|ביטוי נדיר מאת הרבי, המראה את גודל חיבת הרבי אליו ואל ציוריו.}} תדפיס את הציורים של אחיך, שיראו איך החיים של יהודים היו נראים פעם.

==קשריו עם הרבנית==
הרב ליברמן שהיה בן גילה של הרבנית חיה מושקא (שניהם ילידי תרס"א) כשהגיע בגיל 3 או 4 לתשרי לרבי הרש"ב הכיר את הרבנית לראשונה , וגם לאחר שנים בהגיעו לארצות הברית נשאר הקשר עם הרבנית.

בשנת תשל"ד כשהגיע הרב יוסף יצחק ליבעראוו (שהיה קרוב משפחתו) לבקרו בדירתו שבבנין 1414 פרזידנט (באותם שנים מיד לאחר שהישיבה רכשה את הבניין נותרו מספר דיירים שם) מצאו שוכב ורועד מקור . כבחור צעיר חסר אונים התקשר הרב ליבעראוו ל770 ולטלפון ענה הרב לייבל ביסטריצקי שהגיע תוך 5 דקות עם חמצן וכו' וייצב את מצבו.

הרב לייבל ביסטריצקי שהיה מקורב לרבנית סיפר לה על מצבו של הרב ליברמן והציע שהיא תבקש ברכה עבורו מהרבי. תוך זמן קצר התקשרה חזרה ללייבל ומסרה לו שהרבי נתן ברכה וביקש שלא ישן לבד בדירה ורצה לדעת מי ישן שם. הרב ליבעראוו נענה בחיוב לישון בדירתו.
למחרת בשעה 7 בבוקר צלצל הטלפון וכשהרים בעייפות הרב ליבעראוו (לאחר לילה שבו לא ישן היטב , בדאגתו לרב הנדל) את השפורפרת שמע קול אשה שואלת: "מען קען אפשר וויסן ואס מאכט מיסטער ליבערמאן?".
ניגש הרב ליבעראוו לברר ואז התעורר הרב הנדל ושאל מי התקשר כששמע ששאלו בשלומו ענה "קצת יותר טוב" וביקש מהרב ליבעראוו לברר מי השואל , כששאל זאת נענה: "שניאורסון פון פרזידנט סטריט"... {{הערה| הרב ליבעראוו מספר בהתוועדות בזום. מובא בספר "ומלאה הארץ פארבריינגן" עמוד 339}}
{{גלריה הענדל ליברמן}}

==לקריאה נוספת==
*'''אמנות יהודית בדור השביעי''' - מוסף חג הפסח תשפ"ג, עורך: [[מנחם זיגלבוים]]. מסכת הקשרים של הרבי עם האמנים הפופולריים: ר' הענדל ליברמן, ז'אק ליפשיץ, מיכל שוורץ, ר' [[ברוך נחשון]], ר' [[יעקב אגם]], ר' [[זלמן קליימן]], ר' [[מיכאל מוצ'ניק]], [[רפאל נוריאל]], ר' [[חיים שרף]] ר' אליעזר טיפנברון ועוד.

==משפחתו==
*אחיו, ה[[משפיע]] החסידי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]
*גיסו הרב [[בנציון שמטוב]]
*גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]
*אשתו וילדיו הי"ד נספו בשנות מלחמת העולם השנייה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליברמן, הענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ציירים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]

הענדל ליברמן (פוטרפס)

2024-01-31T22:05:13Z

טל קפלן: /* קשריו עם הרבנית */

[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (4).jpg|ממוזער|הרב ליברמן]]
[[קובץ:הנדל_ליברמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת אריזת מצות לחיילים בצבא [[ארצות הברית]] שנשלחו לחזית בזמן מלחמת וויטנאם]]
ר' '''חנוך הענדל פוטרפס''' (מכונה בשם '''הענדל ליברמן'''), ([[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] - [[י"ג באדר ב']] [[תשל"ו]]) היה צייר חסידי, שזכה להיות מקורב למשפחת נשיאי חב"ד. ציוריו עוסקים בעיקר בתיעוד החיים החסידיים ב[[עיירה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] בעיירה [[פלעשניץ]] לאביו ר' מנחם מענדל פוטרפס. אחיו הינו ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]].

בין השנים [[תרע"ג]] - [[תרע"ו]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. עם סיום לימודיו בישיבה נסחף מעט אחר זרם ההשכלה הכללי שנפוץ אז ב[[רוסיה]] ונכנס לאוניברסיטה ללמוד ציור. מאוחר יותר נטש את האוניברסיטה, ועל פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] המשיך לעסוק בציור על טהרת הקודש.

בעת [[מלחמת העולם השנייה]] איבד את אשתו ושתי בנותיו ובשנת [[תש"ו]] החליף את שם משפחתו ל"ליברמן", שם זה דבק בו.

בשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]] והפך לבן בית אצל [[בית רבי]] - [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]] ו[[הרבנית נחמה דינה]].

זכה לקירובים רבים מהרבי, שאף נתן לו הוראות שונות בקשר לציורים{{הערה|1=כגון בקשתו של הרבי לצייר ציור המתאר את עבודת 'ופרצת', כשהרבי מבאר לו פרטים שונים בנוגע לזה. ראו ב[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%98_51401.html כתבה באתר חב"ד COL].}}.

ציוריו האומנותיים קנו להם שם בכל רחבי העולם, והוא השתתף בתצוגות בין לאומיות שזכו לחשיפה רחבה{{הערה|1=בין השאר, השתתף בתערוכה שנערכה בשנת [[תשכ"ח]] ב[[דיטרויט]] שבמישיגן. התערוכה סוקרה בכלי התקשורת, והרבי שלח את ברכתו לתערוכה על ידי המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי|קרינסקי]]. פרטים אודות תערוכה זו פורסמו ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Stazakovsky%20-%20Sivan%2028,%205773.pdf תשורה מחתונת משפחת קרינסקי, כ"ח [[סיוון]] תשע"ג] עמודים 24-26.}}, והביאו לקידוש השם גדול.

נפטר ב[[י"ג באדר ב']] שנת [[תשל"ו]].

==ציור מפת העיירה ליובאוויטש==
בשנת [[תשמ"ג]] יצא לאור הספר [[ליובאוויטש וחייליה]] של הרב [[רפאל נחמן כהן]], שתיעד את תולדות הישיבה בליובאוויטש, את סדרי הלימודים שהיו נהוגים בה, ואת שמות התלמידים שלמדו בה מאז הקמתה ועד ל[[מלחמת העולם השנייה]].

על מנת להגיש לקורא מוצר מושלם, הוא ביקש מליברמן לצייר לו מפה של העיירה ומבני הישיבה וחצר אדמו"ר הרש"ב, ולצורך הציור הוא הפגיש בינו לבין רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], על מנת שיסייע לו במלאכתו{{הערה|המוציא לאור לא סמך על זכרונו של הצייר בלבד, מכיוון שתקופת שהותו בליובאוויטש הייתה בגיל צעיר יחסית.}}.

מפת העיירה פורסמה בספר{{הערה|1=בעמוד 15, נדפסה שוב ב[http://beismoshiach.org/pdf/316/Mas316_c.bira.pdf שבועון בית משיח גליון 316].}}, אך לאחר מכן פורסמו מפות אחרות (ביניהם, של הרב [[יהודה חיטריק]]) שהיו שונות בכמה פרטים. בין החוקרים נתון ויכוח אילו מהמפות מדוייקות יותר.
==אצל הרבי==
[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (3).jpg|ממוזער|הרב ליברמן מצייר]]
על{{הערה|דלהלן על פי סיפורי נכד אחיו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]].}} פי בקשת הרבי והרבנית כל ציור שעשה - הראה לרבי ולרבנית.

באחד מציוריו צייר את הרבי עם שטריימל. כאשר הראה לרבי את הציור, הרבי אמר לו אבל אני הולך עם כובע כזה (בהצביעו על כובעו), ענה הענדל, אבל אני רוצה שהרבי שלי ילך עם כובע כזה (בהצביעו על הציור).

היה עומד מאחורי הרבי בהתוועדויות ומסמן בתנועות ידיים, לפי קצב הניגון.

באחד מיחידויותיו אמר לו הרבי (באידיש): אתה מ[[זקני החסידים]] שלנו. הרב הענדל הביע תמיהה: אני? ענה לו הרבי: יש כאן פנים יפות ממך?.

לאחר פטירתו קרא הרבי לאחיו הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר (באידיש): עשה לי "טובה אישית"{{הערה|ביטוי נדיר מאת הרבי, המראה את גודל חיבת הרבי אליו ואל ציוריו.}} תדפיס את הציורים של אחיך, שיראו איך החיים של יהודים היו נראים פעם.

==קשריו עם הרבנית==
הרב ליברמן שהיה בן גילה של הרבנית חיה מושקא (שניהם ילידי תרס"א) כשהגיע בגיל 3 או 4 לתשרי לרבי הרש"ב הכיר את הרבנית לראשונה , וגם לאחר שנים בהגיעו לארצות הברית נשאר הקשר עם הרבנית.

בשנת תשל"ד כשהגיע הרב יוסף יצחק ליבעראוו (שהיה קרוב משפחתו) לבקרו בדירתו שבבנין 1414 פרזידנט (באותם שנים מיד לאחר שהישיבה רכשה את הבניין נותרו מספר דיירים שם) מצאו שוכב ורועד מקור . כבחור צעיר חסר אונים התקשר הרב ליבעראוו ל770 ולטלפון ענה הרב לייבל ביסטריצקי שהגיע תוך 5 דקות עם חמצן וכו' וייצב את מצבו.

הרב לייבל ביסטריצקי שהיה מקורב לרבנית סיפר לה על מצבו של הרב ליברמן והציע שהיא תבקש ברכה עבורו מהרבי. תוך זמן קצר התקשרה חזרה ללייבל ומסרה לו שהרבי נתן ברכה וביקש שלא ישן לבד בדירה ורצה לדעת מי ישן שם. הרב ליבעראוו נענה בחיוב לישון בדירתו.
למחרת בשעת לילה מאוחרת צלצל הטלפון וכשהרים בעייפות הרב ליבעראוו את השפורפרת שמע קול אשה שואלת " מען קען אפשר וויסן ואס מאכט מיסטער ליבערמאן?"
ניגש הרב ליבעראוו לברר ואז התעורר הרב הנדל ושאל מי התקשר כששמע ששאלו בשלומו ענה "קצת יותר טוב" וביקש מהרב ליבעראוו לברר מי השואל , כששאל זאת נענה: "שניאורסון פון פרזידנט סטריט"... {{הערה| הרב ליבעראוו מספר בהתוועדות בזום. מובא בספר "ומלאה הארץ פארבריינגן עמוד 339}}
{{גלריה הענדל ליברמן}}

==לקריאה נוספת==
*'''אמנות יהודית בדור השביעי''' - מוסף חג הפסח תשפ"ג, עורך: [[מנחם זיגלבוים]]. מסכת הקשרים של הרבי עם האמנים הפופולריים: ר' הענדל ליברמן, ז'אק ליפשיץ, מיכל שוורץ, ר' [[ברוך נחשון]], ר' [[יעקב אגם]], ר' [[זלמן קליימן]], ר' [[מיכאל מוצ'ניק]], [[רפאל נוריאל]], ר' [[חיים שרף]] ר' אליעזר טיפנברון ועוד.

==משפחתו==
*אחיו, ה[[משפיע]] החסידי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]
*גיסו הרב [[בנציון שמטוב]]
*גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]
*אשתו וילדיו הי"ד נספו בשנות מלחמת העולם השנייה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליברמן, הענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ציירים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]

הענדל ליברמן (פוטרפס)

2024-01-31T22:02:08Z

טל קפלן: /* קשריו עם הרבנית */

[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (4).jpg|ממוזער|הרב ליברמן]]
[[קובץ:הנדל_ליברמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת אריזת מצות לחיילים בצבא [[ארצות הברית]] שנשלחו לחזית בזמן מלחמת וויטנאם]]
ר' '''חנוך הענדל פוטרפס''' (מכונה בשם '''הענדל ליברמן'''), ([[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] - [[י"ג באדר ב']] [[תשל"ו]]) היה צייר חסידי, שזכה להיות מקורב למשפחת נשיאי חב"ד. ציוריו עוסקים בעיקר בתיעוד החיים החסידיים ב[[עיירה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] בעיירה [[פלעשניץ]] לאביו ר' מנחם מענדל פוטרפס. אחיו הינו ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]].

בין השנים [[תרע"ג]] - [[תרע"ו]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. עם סיום לימודיו בישיבה נסחף מעט אחר זרם ההשכלה הכללי שנפוץ אז ב[[רוסיה]] ונכנס לאוניברסיטה ללמוד ציור. מאוחר יותר נטש את האוניברסיטה, ועל פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] המשיך לעסוק בציור על טהרת הקודש.

בעת [[מלחמת העולם השנייה]] איבד את אשתו ושתי בנותיו ובשנת [[תש"ו]] החליף את שם משפחתו ל"ליברמן", שם זה דבק בו.

בשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]] והפך לבן בית אצל [[בית רבי]] - [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]] ו[[הרבנית נחמה דינה]].

זכה לקירובים רבים מהרבי, שאף נתן לו הוראות שונות בקשר לציורים{{הערה|1=כגון בקשתו של הרבי לצייר ציור המתאר את עבודת 'ופרצת', כשהרבי מבאר לו פרטים שונים בנוגע לזה. ראו ב[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%98_51401.html כתבה באתר חב"ד COL].}}.

ציוריו האומנותיים קנו להם שם בכל רחבי העולם, והוא השתתף בתצוגות בין לאומיות שזכו לחשיפה רחבה{{הערה|1=בין השאר, השתתף בתערוכה שנערכה בשנת [[תשכ"ח]] ב[[דיטרויט]] שבמישיגן. התערוכה סוקרה בכלי התקשורת, והרבי שלח את ברכתו לתערוכה על ידי המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי|קרינסקי]]. פרטים אודות תערוכה זו פורסמו ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Stazakovsky%20-%20Sivan%2028,%205773.pdf תשורה מחתונת משפחת קרינסקי, כ"ח [[סיוון]] תשע"ג] עמודים 24-26.}}, והביאו לקידוש השם גדול.

נפטר ב[[י"ג באדר ב']] שנת [[תשל"ו]].

==ציור מפת העיירה ליובאוויטש==
בשנת [[תשמ"ג]] יצא לאור הספר [[ליובאוויטש וחייליה]] של הרב [[רפאל נחמן כהן]], שתיעד את תולדות הישיבה בליובאוויטש, את סדרי הלימודים שהיו נהוגים בה, ואת שמות התלמידים שלמדו בה מאז הקמתה ועד ל[[מלחמת העולם השנייה]].

על מנת להגיש לקורא מוצר מושלם, הוא ביקש מליברמן לצייר לו מפה של העיירה ומבני הישיבה וחצר אדמו"ר הרש"ב, ולצורך הציור הוא הפגיש בינו לבין רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], על מנת שיסייע לו במלאכתו{{הערה|המוציא לאור לא סמך על זכרונו של הצייר בלבד, מכיוון שתקופת שהותו בליובאוויטש הייתה בגיל צעיר יחסית.}}.

מפת העיירה פורסמה בספר{{הערה|1=בעמוד 15, נדפסה שוב ב[http://beismoshiach.org/pdf/316/Mas316_c.bira.pdf שבועון בית משיח גליון 316].}}, אך לאחר מכן פורסמו מפות אחרות (ביניהם, של הרב [[יהודה חיטריק]]) שהיו שונות בכמה פרטים. בין החוקרים נתון ויכוח אילו מהמפות מדוייקות יותר.
==אצל הרבי==
[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (3).jpg|ממוזער|הרב ליברמן מצייר]]
על{{הערה|דלהלן על פי סיפורי נכד אחיו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]].}} פי בקשת הרבי והרבנית כל ציור שעשה - הראה לרבי ולרבנית.

באחד מציוריו צייר את הרבי עם שטריימל. כאשר הראה לרבי את הציור, הרבי אמר לו אבל אני הולך עם כובע כזה (בהצביעו על כובעו), ענה הענדל, אבל אני רוצה שהרבי שלי ילך עם כובע כזה (בהצביעו על הציור).

היה עומד מאחורי הרבי בהתוועדויות ומסמן בתנועות ידיים, לפי קצב הניגון.

באחד מיחידויותיו אמר לו הרבי (באידיש): אתה מ[[זקני החסידים]] שלנו. הרב הענדל הביע תמיהה: אני? ענה לו הרבי: יש כאן פנים יפות ממך?.

לאחר פטירתו קרא הרבי לאחיו הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר (באידיש): עשה לי "טובה אישית"{{הערה|ביטוי נדיר מאת הרבי, המראה את גודל חיבת הרבי אליו ואל ציוריו.}} תדפיס את הציורים של אחיך, שיראו איך החיים של יהודים היו נראים פעם.

==קשריו עם הרבנית==
הרב ליברמן שהיה בן גילה של הרבנית חיה מושקא (שניהם ילידי תרס"א) כשהגיע בגיל 3 או 4 לתשרי לרבי הרש"ב הכיר את הרבנית לראשונה , וגם לאחר שנים בהגיעו לארצות הברית נשאר הקשר עם הרבנית.

בשנת תשל"ד כשהגיע הרב יוסף יצחק ליבעראוו (שהיה קרוב משפחתו) לבקרו בדירתו שבבנין 1414 פרזידנט (באותם שנים מיד לאחר שהישיבה רכשה את הבניין נותרו מספר דיירים שם) מצאו שוכב ורועד מקור . כבחור צעיר חסר אונים התקשר הרב ליבעראוו ל770 ולטלפון ענה הרב לייבל ביסטריצקי שהגיע תוך 5 דקות עם חמצן וכו' וייצב את מצבו.

הרב לייבל ביסטריצקי שהיה מקורב לרבנית סיפר לה על מצבו של הרב ליברמן והציע שהיא תבקש ברכה עבורו מהרבי. תוך זמן קצר התקשרה חזרה ללייבל ומסרה לו שהרבי נתן ברכה וביקש שלא ישן לבד בדירה ורצה לדעת מי ישן שם. הרב ליבעראוו נענה בחיוב לישון בדירתו.
למחרת בשעת לילה מאוחרת צלצל הטלפון וכשהרים בעייפות הרב ליבעראוו את השפורפרת שמע קול אשה שואלת " מען קען אפשר וויסן ואס מאכט מיסטער ליבערמאן?"
ניגש הרב ליבעראוו לברר ואז התעורר הרב הנדל ושאל מי התקשר כששמע ששאלו בשלומו ענה "קצת יותר טוב" וביקש מהרב ליבעראוו לברר מי השואל , כששאל זאת נענה: "שניאורסון פון פרזידנט סטריט"...
{{גלריה הענדל ליברמן}}

==לקריאה נוספת==
*'''אמנות יהודית בדור השביעי''' - מוסף חג הפסח תשפ"ג, עורך: [[מנחם זיגלבוים]]. מסכת הקשרים של הרבי עם האמנים הפופולריים: ר' הענדל ליברמן, ז'אק ליפשיץ, מיכל שוורץ, ר' [[ברוך נחשון]], ר' [[יעקב אגם]], ר' [[זלמן קליימן]], ר' [[מיכאל מוצ'ניק]], [[רפאל נוריאל]], ר' [[חיים שרף]] ר' אליעזר טיפנברון ועוד.

==משפחתו==
*אחיו, ה[[משפיע]] החסידי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]
*גיסו הרב [[בנציון שמטוב]]
*גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]
*אשתו וילדיו הי"ד נספו בשנות מלחמת העולם השנייה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליברמן, הענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ציירים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]

הענדל ליברמן (פוטרפס)

2024-01-31T22:00:25Z

טל קפלן: /* קשריו עם הרבנית */

[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (4).jpg|ממוזער|הרב ליברמן]]
[[קובץ:הנדל_ליברמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת אריזת מצות לחיילים בצבא [[ארצות הברית]] שנשלחו לחזית בזמן מלחמת וויטנאם]]
ר' '''חנוך הענדל פוטרפס''' (מכונה בשם '''הענדל ליברמן'''), ([[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] - [[י"ג באדר ב']] [[תשל"ו]]) היה צייר חסידי, שזכה להיות מקורב למשפחת נשיאי חב"ד. ציוריו עוסקים בעיקר בתיעוד החיים החסידיים ב[[עיירה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] בעיירה [[פלעשניץ]] לאביו ר' מנחם מענדל פוטרפס. אחיו הינו ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]].

בין השנים [[תרע"ג]] - [[תרע"ו]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. עם סיום לימודיו בישיבה נסחף מעט אחר זרם ההשכלה הכללי שנפוץ אז ב[[רוסיה]] ונכנס לאוניברסיטה ללמוד ציור. מאוחר יותר נטש את האוניברסיטה, ועל פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] המשיך לעסוק בציור על טהרת הקודש.

בעת [[מלחמת העולם השנייה]] איבד את אשתו ושתי בנותיו ובשנת [[תש"ו]] החליף את שם משפחתו ל"ליברמן", שם זה דבק בו.

בשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]] והפך לבן בית אצל [[בית רבי]] - [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]] ו[[הרבנית נחמה דינה]].

זכה לקירובים רבים מהרבי, שאף נתן לו הוראות שונות בקשר לציורים{{הערה|1=כגון בקשתו של הרבי לצייר ציור המתאר את עבודת 'ופרצת', כשהרבי מבאר לו פרטים שונים בנוגע לזה. ראו ב[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%98_51401.html כתבה באתר חב"ד COL].}}.

ציוריו האומנותיים קנו להם שם בכל רחבי העולם, והוא השתתף בתצוגות בין לאומיות שזכו לחשיפה רחבה{{הערה|1=בין השאר, השתתף בתערוכה שנערכה בשנת [[תשכ"ח]] ב[[דיטרויט]] שבמישיגן. התערוכה סוקרה בכלי התקשורת, והרבי שלח את ברכתו לתערוכה על ידי המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי|קרינסקי]]. פרטים אודות תערוכה זו פורסמו ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Stazakovsky%20-%20Sivan%2028,%205773.pdf תשורה מחתונת משפחת קרינסקי, כ"ח [[סיוון]] תשע"ג] עמודים 24-26.}}, והביאו לקידוש השם גדול.

נפטר ב[[י"ג באדר ב']] שנת [[תשל"ו]].

==ציור מפת העיירה ליובאוויטש==
בשנת [[תשמ"ג]] יצא לאור הספר [[ליובאוויטש וחייליה]] של הרב [[רפאל נחמן כהן]], שתיעד את תולדות הישיבה בליובאוויטש, את סדרי הלימודים שהיו נהוגים בה, ואת שמות התלמידים שלמדו בה מאז הקמתה ועד ל[[מלחמת העולם השנייה]].

על מנת להגיש לקורא מוצר מושלם, הוא ביקש מליברמן לצייר לו מפה של העיירה ומבני הישיבה וחצר אדמו"ר הרש"ב, ולצורך הציור הוא הפגיש בינו לבין רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], על מנת שיסייע לו במלאכתו{{הערה|המוציא לאור לא סמך על זכרונו של הצייר בלבד, מכיוון שתקופת שהותו בליובאוויטש הייתה בגיל צעיר יחסית.}}.

מפת העיירה פורסמה בספר{{הערה|1=בעמוד 15, נדפסה שוב ב[http://beismoshiach.org/pdf/316/Mas316_c.bira.pdf שבועון בית משיח גליון 316].}}, אך לאחר מכן פורסמו מפות אחרות (ביניהם, של הרב [[יהודה חיטריק]]) שהיו שונות בכמה פרטים. בין החוקרים נתון ויכוח אילו מהמפות מדוייקות יותר.
==אצל הרבי==
[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (3).jpg|ממוזער|הרב ליברמן מצייר]]
על{{הערה|דלהלן על פי סיפורי נכד אחיו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]].}} פי בקשת הרבי והרבנית כל ציור שעשה - הראה לרבי ולרבנית.

באחד מציוריו צייר את הרבי עם שטריימל. כאשר הראה לרבי את הציור, הרבי אמר לו אבל אני הולך עם כובע כזה (בהצביעו על כובעו), ענה הענדל, אבל אני רוצה שהרבי שלי ילך עם כובע כזה (בהצביעו על הציור).

היה עומד מאחורי הרבי בהתוועדויות ומסמן בתנועות ידיים, לפי קצב הניגון.

באחד מיחידויותיו אמר לו הרבי (באידיש): אתה מ[[זקני החסידים]] שלנו. הרב הענדל הביע תמיהה: אני? ענה לו הרבי: יש כאן פנים יפות ממך?.

לאחר פטירתו קרא הרבי לאחיו הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר (באידיש): עשה לי "טובה אישית"{{הערה|ביטוי נדיר מאת הרבי, המראה את גודל חיבת הרבי אליו ואל ציוריו.}} תדפיס את הציורים של אחיך, שיראו איך החיים של יהודים היו נראים פעם.

==קשריו עם הרבנית==
הרב ליברמן שהיה בן גילה של הרבנית חיה מושקא (שניהם ילידי תרס"א) כשהגיע בגיל 3 או 4 לתשרי לרבי הרש"ב הכיר את הרבנית לראשונה , וגם לאחר שנים בהגיעו לארצות הברית נשאר הקשר עם הרבנית.
בשנת תשל"ד כשהגיע הרב יוסף יצחק ליבעראוו (שהיה קרוב משפחתו) לבקרו בדירתו שבבנין 1414 פרזידנט (באותם שנים מיד לאחר שהישיבה רכשה את הבניין נותרו מספר דיירים שם) מצאו שוכב ורועד מקור . כבחור צעיר חסר אונים התקשר הרב ליבעראוו ל770 ולטלפון ענה הרב לייבל ביסטריצקי שהגיע תוך 5 דקות עם חמצן וכו' וייצב את מצבו.
הרב לייבל ביסטריצקי שהיה מקורב לרבנית סיפר לה על מצבו של הרב ליברמן והציע שהיא תבקש ברכה עבורו מהרבי. תוך זמן קצר התקשרה חזרה ללייבל ומסרה לו שהרבי נתן ברכה וביקש שלא ישן לבד בדירה ורצה לדעת מי ישן שם. הרב ליבעראוו נענה בחיוב לישון בדירתו.
למחרת בשעת לילה מאוחרת צלצל הטלפון וכשהרים בעייפות הרב ליבעראוו את השפורפרת שמע קול אשה שואלת " מען קען אפשר וויסן ואס מאכט מיטער ליבערמאן?"
ניגש הרב ליבעראוו לברר ואז התעורר הרב הנדל ושאל מי התקשר כששמע ששאלו בשלומו ענה "קצת יותר טוב" וביקש מהרב ליבעראוו לברר מי השואל , כששאל זאת נענה: "שניאורסון פון פרזידנט סטריט"...
{{גלריה הענדל ליברמן}}

==לקריאה נוספת==
*'''אמנות יהודית בדור השביעי''' - מוסף חג הפסח תשפ"ג, עורך: [[מנחם זיגלבוים]]. מסכת הקשרים של הרבי עם האמנים הפופולריים: ר' הענדל ליברמן, ז'אק ליפשיץ, מיכל שוורץ, ר' [[ברוך נחשון]], ר' [[יעקב אגם]], ר' [[זלמן קליימן]], ר' [[מיכאל מוצ'ניק]], [[רפאל נוריאל]], ר' [[חיים שרף]] ר' אליעזר טיפנברון ועוד.

==משפחתו==
*אחיו, ה[[משפיע]] החסידי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]
*גיסו הרב [[בנציון שמטוב]]
*גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]
*אשתו וילדיו הי"ד נספו בשנות מלחמת העולם השנייה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליברמן, הענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ציירים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]

הענדל ליברמן (פוטרפס)

2024-01-31T21:47:22Z

טל קפלן: /* אצל הרבי */

[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (4).jpg|ממוזער|הרב ליברמן]]
[[קובץ:הנדל_ליברמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת אריזת מצות לחיילים בצבא [[ארצות הברית]] שנשלחו לחזית בזמן מלחמת וויטנאם]]
ר' '''חנוך הענדל פוטרפס''' (מכונה בשם '''הענדל ליברמן'''), ([[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] - [[י"ג באדר ב']] [[תשל"ו]]) היה צייר חסידי, שזכה להיות מקורב למשפחת נשיאי חב"ד. ציוריו עוסקים בעיקר בתיעוד החיים החסידיים ב[[עיירה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] בעיירה [[פלעשניץ]] לאביו ר' מנחם מענדל פוטרפס. אחיו הינו ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]].

בין השנים [[תרע"ג]] - [[תרע"ו]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. עם סיום לימודיו בישיבה נסחף מעט אחר זרם ההשכלה הכללי שנפוץ אז ב[[רוסיה]] ונכנס לאוניברסיטה ללמוד ציור. מאוחר יותר נטש את האוניברסיטה, ועל פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] המשיך לעסוק בציור על טהרת הקודש.

בעת [[מלחמת העולם השנייה]] איבד את אשתו ושתי בנותיו ובשנת [[תש"ו]] החליף את שם משפחתו ל"ליברמן", שם זה דבק בו.

בשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]] והפך לבן בית אצל [[בית רבי]] - [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]] ו[[הרבנית נחמה דינה]].

זכה לקירובים רבים מהרבי, שאף נתן לו הוראות שונות בקשר לציורים{{הערה|1=כגון בקשתו של הרבי לצייר ציור המתאר את עבודת 'ופרצת', כשהרבי מבאר לו פרטים שונים בנוגע לזה. ראו ב[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%98_51401.html כתבה באתר חב"ד COL].}}.

ציוריו האומנותיים קנו להם שם בכל רחבי העולם, והוא השתתף בתצוגות בין לאומיות שזכו לחשיפה רחבה{{הערה|1=בין השאר, השתתף בתערוכה שנערכה בשנת [[תשכ"ח]] ב[[דיטרויט]] שבמישיגן. התערוכה סוקרה בכלי התקשורת, והרבי שלח את ברכתו לתערוכה על ידי המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי|קרינסקי]]. פרטים אודות תערוכה זו פורסמו ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Stazakovsky%20-%20Sivan%2028,%205773.pdf תשורה מחתונת משפחת קרינסקי, כ"ח [[סיוון]] תשע"ג] עמודים 24-26.}}, והביאו לקידוש השם גדול.

נפטר ב[[י"ג באדר ב']] שנת [[תשל"ו]].

==ציור מפת העיירה ליובאוויטש==
בשנת [[תשמ"ג]] יצא לאור הספר [[ליובאוויטש וחייליה]] של הרב [[רפאל נחמן כהן]], שתיעד את תולדות הישיבה בליובאוויטש, את סדרי הלימודים שהיו נהוגים בה, ואת שמות התלמידים שלמדו בה מאז הקמתה ועד ל[[מלחמת העולם השנייה]].

על מנת להגיש לקורא מוצר מושלם, הוא ביקש מליברמן לצייר לו מפה של העיירה ומבני הישיבה וחצר אדמו"ר הרש"ב, ולצורך הציור הוא הפגיש בינו לבין רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], על מנת שיסייע לו במלאכתו{{הערה|המוציא לאור לא סמך על זכרונו של הצייר בלבד, מכיוון שתקופת שהותו בליובאוויטש הייתה בגיל צעיר יחסית.}}.

מפת העיירה פורסמה בספר{{הערה|1=בעמוד 15, נדפסה שוב ב[http://beismoshiach.org/pdf/316/Mas316_c.bira.pdf שבועון בית משיח גליון 316].}}, אך לאחר מכן פורסמו מפות אחרות (ביניהם, של הרב [[יהודה חיטריק]]) שהיו שונות בכמה פרטים. בין החוקרים נתון ויכוח אילו מהמפות מדוייקות יותר.
==אצל הרבי==
[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (3).jpg|ממוזער|הרב ליברמן מצייר]]
על{{הערה|דלהלן על פי סיפורי נכד אחיו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]].}} פי בקשת הרבי והרבנית כל ציור שעשה - הראה לרבי ולרבנית.

באחד מציוריו צייר את הרבי עם שטריימל. כאשר הראה לרבי את הציור, הרבי אמר לו אבל אני הולך עם כובע כזה (בהצביעו על כובעו), ענה הענדל, אבל אני רוצה שהרבי שלי ילך עם כובע כזה (בהצביעו על הציור).

היה עומד מאחורי הרבי בהתוועדויות ומסמן בתנועות ידיים, לפי קצב הניגון.

באחד מיחידויותיו אמר לו הרבי (באידיש): אתה מ[[זקני החסידים]] שלנו. הרב הענדל הביע תמיהה: אני? ענה לו הרבי: יש כאן פנים יפות ממך?.

לאחר פטירתו קרא הרבי לאחיו הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר (באידיש): עשה לי "טובה אישית"{{הערה|ביטוי נדיר מאת הרבי, המראה את גודל חיבת הרבי אליו ואל ציוריו.}} תדפיס את הציורים של אחיך, שיראו איך החיים של יהודים היו נראים פעם.

==קשריו עם הרבנית==
הרב ליברמן שהיה בן גילה של הרבנית חיה מושקא (שניהם ילידי תרס"א) כשהגיע בגיל 3 או 4 לתשרי לרבי הרש"ב הכיר את הרבנית לראשונה , וגם לאחר שנים בהגיעו לארצות הברית נשאר הקשר עם הרבנית.
בשנת תשל"ד כשהגיע הרב יוסף יצחק ליבעראוו (שהיה קרוב משפחתו) לבקרו בדירתו שבבנין 1414 פרזידנט (באותם שנים מיד לאחר שהישיבה רכשה את הבניין נותרו מספר דיירים שם) מצאו שוכב ורועד מקור . כבחור צעיר חסר אונים התקשר הרב ליבעראוו ל770 ולטלפון ענה הרב לייבל ביסטריצקי שהגיע תוך 5 דקות עם חמצן וכו' וייצב את מצבו.
הרב לייבל ביסטריצקי שהיה מקורב לרבנית סיפר לה על מצבו של הרב ליברמן והציע שהיא תבקש ברכה עבורו מהרבי. תוך זמן קצר התקשרה חזרה ללייבל ומסרה לו שהרבי נתן ברכה וביקש שלא ישן לבד בדירה ורצה לדעת מי ישן שם. הרב ליבעראוו נענה בחיוב לישון בדירתו.
למחרת בשעת לילה מאוחרת צלצל הטלפון וכשהרים בעייפות הרב ליבעראוו את השפורפרת שמע קול אשה שואלת " מען קען אפשר וויסן ואס מאכט מיטער ליבערמאן?"
ניגש הרב ליבעראוו לברר ואס התעורר הרב הנדל ושאל מי התקשר כששמע ששאלו בשלומו ענה "קצת יותר טוב" וביקש מהרב ליבעראוו לברר מי השואל . כששאל סאת נענה:"שניאורסון פון פרזידנט סטריט"...
{{גלריה הענדל ליברמן}}

==לקריאה נוספת==
*'''אמנות יהודית בדור השביעי''' - מוסף חג הפסח תשפ"ג, עורך: [[מנחם זיגלבוים]]. מסכת הקשרים של הרבי עם האמנים הפופולריים: ר' הענדל ליברמן, ז'אק ליפשיץ, מיכל שוורץ, ר' [[ברוך נחשון]], ר' [[יעקב אגם]], ר' [[זלמן קליימן]], ר' [[מיכאל מוצ'ניק]], [[רפאל נוריאל]], ר' [[חיים שרף]] ר' אליעזר טיפנברון ועוד.

==משפחתו==
*אחיו, ה[[משפיע]] החסידי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]
*גיסו הרב [[בנציון שמטוב]]
*גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]
*אשתו וילדיו הי"ד נספו בשנות מלחמת העולם השנייה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליברמן, הענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ציירים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]

מרדכי שוסטרמן

2024-01-18T11:49:15Z

טל קפלן: /* תולדות חיים */

[[קובץ:שוסטרמן1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי שוסטרמן נראה מימין בעת [[קריאת התורה]] בעליה של [[הרבי]]]]
[[קובץ:מרדכי שוסטרמן.png|ממוזער|250px|הרב מרדכי שוסטרמן קורא בתורה בפורים תשכ"ב]]
הרב '''מרדכי שוסטרמן''' ([[כ"ט במנחם אב]] [[תרע"ד]] - [[כ"ב באייר]] [[תשנ"ה]]) היה [[בעל קורא]] וותיק במשך שנים רבות בחצר [[רבותינו נשיאנו]], ומנהל דפוס בו הודפסו מספרי רבותינו נשיאנו.

==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] החסידית [[ז'לובין]] בערב [[ראש חודש]] [[אלול]] בשנת [[תרע"ד]]. התחנך בישיבות המחתרתיות של [[תומכי תמימים]] תחת רדיפות הקומוניסטים. תחילה למד בתומכי תמימים ב[[סוראז]] בניהולו של הרב החסיד [[משה אקסלרוד]] שם חגג את הבר מצווה שלו. עוד לפני הבר מצווה למד דקדוק וקריאה בתורה. הרב אקסלרוד הנהיג שהתלמידים הצעירים בסמיכות לבר מצווה כבר יקראו התורה בשני וחמישי ובשבת במנחה, ולמרות שהבעלי-בתים בסוראז לא היו שביעי רצון מכך, הרב אקסלרוד הנהיג את הרבנות ברמה ולא התחשב בדעתם{{הערה|ספרו למען ידעו בנים יולדו עמ' 21.}}.

לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] יצא מ[[רוסיה]] יחד עם משפחתו והשתקע בשכונת [[קראון הייטס]], שם עסק בהדפסת ספרי [[רבותינו נשיאינו]] ב[[דפוס עזרא]] שהקים. על ספרים אלו מופיע בהוראת [[הרבי]]{{הערה|ספרו למען ידעו בנים יולדו}} שמו (בעמוד הדפוס) 'מרדכי בן רחל'.

בקשר לפועלו בבית הדפוס מספר הרב [[ אברהם ברוך פעווזנער ]] אנקדוטה ששמע מפיו:
באחד הימים עוד בחיי הרבי הרייץ פנה הרבי לרב שוסטרמן וביקש ממנו לישון ליד הטלפון כדי שבסביבות 2 בלילה כשהוא יקבל את ה"קיצורים" מהרבי הרייץ שהכין אותם למאמרים הוא יקריא לו את הקיצורים וכך יוכל להדפיסם בהקדם {{ הערה | סופר השנה בשיעור שמסר הרב פעווזנער על באתי לגני
https://sinun770.org/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%92%D7%A0%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%9B%D7%93-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%91%D7%A8/ }}

בנוסף היה מוסר מדי שבוע שיעור בדקדוק ובקריאת התורה לבחורים שבישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ביוזמת [[ראש הישיבה]] הרב [[מרדכי מענטליק]].

==עם רבותינו נשיאנו==
הרב שוסטרמן אשר נודע כמדקדק ב[[לשון הקודש]] וכבעל קריאה דייקן זכה [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]] בפני [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"ט]], ובשנת [[תש"י]] קרא בשביל ה[[רבי]] את קריאת התורה של [[תפילת מנחה|מנחת]] [[יום כיפור]],והרבי קרא את [[מפטיר יונה]].

בשנות זקנותו של ר' [[יוחנן גורדון]] שהיה [[בעל קורא]] ביקש הלה מידי שבוע מר' מרדכי שהגיע ל-[[770]] משכונת איסט-פלאטבוש לקרוא בתורה, עד שמינהו למחליפו הקבוע{{הערה|מלבד בזמנים מיוחדים בהם היה ר' מרדכי מכבד את ר' יוחנן.}}.

לאחר פטירת ר' [[יוחנן גורדון]] שהיה גם גבאי בית הכנסת - ביקש הגבאי המחליף מר' מרדכי שיקרא בתורה, ומאז זכה לקרוא בפני [[הרבי]] בקביעות ב[[שבת]]ות וב[[חג|מועדים]] במשך שלושים ותשע שנה{{הערה|הרב שוסטרמאן אף ביטל מנהגים שונים בקריאת התורה שהונהגו עד להגעתו ל-[[770]], זאת על פי עדויות חסידים קדמונים מ[[ליובאוויטש]], ועל פי הסכמתו של הגבאי ר' יוחנן גורדון.}}.

כאשר נכנס ל[[יחידות]] ב[[יום הולדת]]ו בשנת [[תשכ"ב]] הורה לו הרבי לחדש את השיעורים שמסר במשך תקופה בדקדוק ובקריאת התורה באמרו {{ציטוטון|כיום הרי נוהג רגיל הוא שבחורים ניגשים להתפלל לפני התיבה, מדוע שלא יֵדעו להתפלל (בדקדוק?) – אין כוונתי ל"והכהנים" (עבודת מוסף של יום הכיפורים) אולם תפילת מנחה של יום רגיל..., מִסרו את הדברים בשמי!}}, ואכן השיעורים חודשו בתחילת זמן החורף.

בפעמים רבות בהם עבר ב[[חלוקת דולרים]] מול הרבי, התייחס הרבי לתפקידו בקריאת התורה. בשלהי חודש [[תשרי]] [[תש"נ]] עבר הרב שוסטרמן עם נכדיו ב[[חלוקת דולרים]], והציגם לפני הרבי. בתגובה שאל אותו הרבי האם הוא מלמד גם אותם לקרוא בתורה, וכשענה בחיוב אמר לו הרבי {{ציטוטון|זה הרי המקצוע שלכם. במשך כל השנה צריך ללמוד גמרא, אבל לפחות בשני וחמישי שיֵדעו את הטעמים על-פה}}, ומאז אכן התאמץ להקנות לנכדיו ידיעות בדקדוק ובקריאת התורה. כאשר עבר לפני הרבי ב[[י"ב חשון]] [[תשנ"ב]] טרם נסיעתו ל[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בחיוך של חיבה {{ציטוטון|מן הסתם דאגתם למי שיקרא בתורה}}.

נפטר ב[[יום שני]] [[כ"ב אייר]] [[תשנ"ה]].

== ספריו ==
*'''למען ידעו בנים יוולדו''' - '''מ[[ז'לובין]] ל[[ניו יורק]]''' - זכרונותיו של הרב שוסטרמן כפי שנכתבו על ידו ב[[תשנ"ב]]. סיפוריו, רשימותיו, פרוטוקלים מכינוסים לזכרו ועוד. יצא לאור על ידי בנו, הרב גרשון שוסטרמן בשנת [[תשנ"ו]].
*'''קיצור כללי הדקדוק''' - כללי הדקדוק והטעמים שב[[קריאת התורה]]. נדפס לראשונה כקונטרס ב[[תשנ"ג]] ובפורמט מורחב בשנת [[תשנ"ו]] כהוספה לספר "למען ידעו בנים יוולדו".
וכמו''כ מדור סיפורי חסידים שיש אומרים שהם חלק מס' רמ''ח אותיות

==ניגון 'שלום עליכם'==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון שלום עליכם]]}}
במסורת הנגינה החב"דית נרשם מפיו הניגון 'שלום עליכם' כפי ששמע מסבו.

בניגון זה, 2 הבתים הראשונים בפיוט ('שלום עליכם' ו'בואכם לשלום') חוזרים על עצמם עם אותה מנגינה, ואילו ל-2 הבתים האחרונים בניגון ('ברכוני לשלום' ו'צאתכם לשלום') יש מנגינה אחרת שחוזרת על עצמה בשניהם.

הניגון מתועד בתקליטי [[היכל הנגינה]] שהקליט ר' [[דוד הורביץ]]{{הערה|הניגון מפי ר' דוד הורביץ {{תבנית:ק.שמע|קובץ=NSH 025 Sholom Aleichem Mottel Schusterman.mp3|להאזנה}}.}}.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[גרשון שוסטרמן]] - משלוחי הרבי בלוס אנג'לס, קליפורניה
*בתו מרת לאה, רעיית הרב [[בנימין קליין]], חבר [[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א]].
*בתו מרת מרים רייזל, רעיית הרב [[משה נמנוב]], חבר הנהלת [[דפוס עזרא]] - בלשן.
*בתו מרת פייגא, רעיית הרב [[מני מנחם מענדל וולף]], מנהל [[סניף קה"ת בארץ הקודש]].
*בתו מרת [[נחמה גרייזמן|נחמה]], רעיית הרב [[שמואל גרייזמן]] - מנהל [[מבצע אות בספר התורה]].
*בתו מרת זיסל, רעיית הרב אלעזר גורביץ - קראון הייטס.

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.beverlyhillschabad.com/torah-reading/TORAH-MENU.HTM אתר ללימוד קריאת התורה], מכיל הקלטות של הרב מרדכי שוסטרמן וצילומי תיקון סופרים, מסודרים לפי פרשיות התורה {{תמונה}} {{שמע}}
* [http://www.chabadinfo.com/php/audio.php?action=playsong&id=1584 הרב שוסטרמן בקריאת מגילת אסתר] {{שמע}} {{אינפו}}
* הספר [https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/index.htm 'למען ידעו בנים יוולדו'] - לקריאה דיגיטלית {{ספרייה}}.
* [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/10/133014551367.html המדפיס של הרבי] מתוך [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7801&CategoryID=1512 בעל הקורא בבית חיינו] [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] גיליון 881

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שוסטרמן, מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]]
[[קטגוריה:משפחת שוסטרמן]]

תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2023-07-05T21:45:02Z

טל קפלן: /* צוות הישיבה */תיקנתי שגיאה

{{ישיבה|
|שם=ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש
|תמונה=שיעור בזאל הישיבה מפי הרב דוד יוסף.jpg
|כתובית=שיעור בהיכל הישיבה מפי הרב הגאון רבי דוד יוסף - [[אדר ]] [[תשפ"ג]]
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ט]]
|מיקום=[[בית שמש]] רח' אחיה השילוני 12
|ראש הישיבה=הרב ישראל נחמן לרנר
|משפיע ראשי=הרב [[הוד דוד אריה]]
|ר"מ=הרב [[חיים דוד וילהלם]]
|משיב בהלכה=הרב [[משה קורנוויץ]]
|מנהל רוחני=הרב [[מנחם מענדל טאלער]]
|מספר תלמידים=90 (נכון לשנת תשפ"ג)
|ספר פלפולים= היכל המלך
|קובץ הערות= [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|מפה=
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה גדולה |אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=[[תומכי תמימים בית שמש]]}}

'''ישיבה גדולה ליובאוויטש''' - 'תומכי תמימים' בית שמש הוקמה לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] על ידי ראש הישיבה הרב [[ישראל נחמן לרנר]].

==תולדות הישיבה==

הישיבה הוקמה לקראת שנת הלימודים תש"פ על ידי הגאון החסיד הרב [[ישראל נחמן לרנר]] לאחר ששימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]].

ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ט]] נערכה אסיפת [[התוועדות]] של צוות ההנהלה בהשתתפות רבנים ו[[משפיע]]ים בארה"ק{{הערה|ההתוועדות קמה על בסיס דברי הרבי הריי"צ, אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת תומכי-תמימים שבליובאוויטש, כינס הרבי הרש"ב את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.}}, אסיפה זו הייתה התוועדות היסוד של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/494744/ התוועדות היסוד של הישיבה].}} והרבנים המשתתפים בה קיבלו תשורה מיוחדת{{הערה|קובץ 'צבאו של מלך המשיח'.}}.

זמן קצר קודם תחילת שנה"ל פתחה הישיבה בקמפיין נרחב על מנת לממן את בניית מבנה הישיבה ושאר עלויות הייסוד, והקמפיין נחתם בהצלחה.

הישיבה התמקמה במתחם גדול, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ופנימיה. במתחם זה נמצאת גם הישיבה הקטנה.

הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|קובץ הערות וביאורים]] ו[[גיליון היכל ליובאוויטש]].
כמו כן תלמידי הישיבה מסייעים בעריכת הספרים שבהוצאת '[[מכון פענוחים]]'.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-90 תמימים.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ב קיבלה הנהלת הישיבה הקצאה של שטח מעיריית בית שמש שייתן מענה לצמיחה המואצת של הישיבה במתחם חדש ומרווח, באופן שיאפשר גם התפתחותה של הישיבה הקטנה, כאשר תלמידי הישיבה הגדולה יעבור למתחם החדש ויתפנה מקום במתחם הישיבות{{הערה|1=[https://chabad.info/news/668752/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}. מפני סיבות שונות הקשורות בכמה עניינים, הוקפאה ההקצאה, ולאחר מאמצים רבים נמצא מתחם ברחוב אחיה השילוני שברמה ג', אשר אליו עברה הישיבה עם תחילת זמן חורף [[תשפ"ב]].

ב[[כ"ב אלול]] [[תשפ"ב]] עקב הרחבתה העצומה של הישיבה התקיים דינר תמיכה למען החזקת הישיבה, בנוכחות מאות ידידים ותומכים, בה גוייסו למעלה ממיליון וחצי שקלים.

==צוות הישיבה==
*הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[ראש הישיבה]] ומשפיע שיעור א'
*הרב [[מנחם מענדל טהאלער]] - מנהל הישיבה
*הרב נתנאל סוחייק - [[משגיח ראשי]]
*הרב משה קלמן וואגעל - [[משגיח]]
*הרב [[הוד דוד אריה]] - [[משפיע]] ראשי

'''רבני שיעור א':'''
*הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - [[משפיע]]
*הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[משפיע]]
*הרב יצחק מאיר ברסקי - [[ר"מ]]
*הרב שמחה בונים אברמוביץ - [[ר"מ]]
*הרב מנחם מענדל חדאד - [[ר"מ]] בהלכה

'''רבני שיעור ב':'''
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] - משפיע
*הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[ר"מ]]
* הרב שמואל אבא דינרי - [[ר"מ]] בהלכה

'''רבני שיעור ג':'''
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[משפיע]]
*הרב [[משה קורנוויץ]] – [[ר"מ]] בהלכה ו[[משפיע]]
*הרב מנחם מענדל גרליק - [[ר"מ]]

''' צוות גשמי :'''
*הרב מאיר ריבקין - מנהל גשמי
*ר' יצחק קליין - טבח ראשי
*ר' שלומי שטיין - עוזר טבח

===צוות הישיבה בעבר===
*הרב [[זושא פויזנר]] - [[משפיע]]

==ראו גם==
*[[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]
*[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)]]
==לקריאה נוספת==
*שניאור זלמן לווין, ''''נביא הדור' - הזכות שלנו להביא את הבשורה לאנשי הדור''' [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 18-24

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%a9/ ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2023-03-09T23:04:45Z

טל קפלן: /* צוות הישיבה */תיקנתי שגיאות וסידרתי תכנים

{{ישיבה|
|שם=ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש
|תמונה=תומכי תמימים בית שמש גדולה.jpeg
|כתובית=שיעור בישיבה - [[אלול]] [[תשע"ט]]
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ט]]
|מיקום=[[בית שמש]] רח' אחיה השילוני 12
|ראש הישיבה=הרב ישראל נחמן לרנר
|משפיע ראשי=הרב [[הוד דוד אריה]]
|ר"מ=הרב [[חיים דוד וילהלם]]
|משיב בהלכה=הרב [[משה קורנוויץ]]
|מנהל רוחני=הרב [[מנחם מענדל טאלער]]
|מספר תלמידים=90 (נכון לשנת תשפ"ג)
|ספר פלפולים= היכל המלך
|קובץ הערות= [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|מפה=
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה גדולה |אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=[[תומכי תמימים בית שמש]]}}

'''ישיבה גדולה ליובאוויטש''' - 'תומכי תמימים' בית שמש הוקמה לקראת שנת הלימודים [[תשע"ט]] על ידי ראש הישיבה הרב [[ישראל נחמן לרנר]].

==תולדות הישיבה==

הישיבה הוקמה לקראת שנת הלימודים תש"פ על ידי הרב [[ישראל נחמן לרנר]] לאחר ששימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]].

ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ט]] נערכה אסיפת [[התוועדות]] של צוות ההנהלה בהשתתפות רבנים ו[[משפיע]]ים בארה"ק{{הערה|ההתוועדות קמה על בסיס דברי הרבי הריי"צ, אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת תומכי-תמימים שבליובאוויטש, כינס הרבי הרש"ב את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.}}, אסיפה זו הייתה התוועדות היסוד של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/494744/ התוועדות היסוד של הישיבה].}} והרבנים המשתתפים בה קיבלו תשורה מיוחדת{{הערה|קובץ 'צבאו של מלך המשיח'.}}.

זמן קצר קודם תחילת שנה"ל פתחה הישיבה בקמפיין נרחב על מנת לממן את בניית מבנה הישיבה ושאר עלויות הייסוד, והקמפיין נחתם בהצלחה.

הישיבה התמקמה במתחם גדול, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ופנימיה. במתחם זה נמצאת גם הישיבה הקטנה ורוב המבנים בו הינם מבנים הבנויים ב'בניה קלה'.

הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|קובץ הערות וביאורים]] ו[[גיליון היכל ליובאוויטש]].
כמו כן תלמידי הישיבה מנהלים את '[[מכון פענוחים]]'.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-90 תמימים.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ב קיבלה הנהלת הישיבה הקצאה של שטח מעיריית בית שמש שייתן מענה לצמיחה המואצת של הישיבה במתחם חדש ומרווח, באופן שיאפשר גם התפתחותה של הישיבה הקטנה, כאשר תלמידי הישיבה הגדולה יעבור למתחם החדש ויתפנה מקום במתחם הישיבות{{הערה|1=[https://chabad.info/news/668752/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}. מפני סיבות שונות הקשורות לבעיות שנוצרו בתוך עיריית בית שמש, הוקפאה ההקצאה, ולאחר מאמצים רבים נמצא מתחם ברחוב אחיה השילוני שברמה ג', אשר אליו עברה הישיבה עם תחילת זמן חורף [[תשפ"ב]].

ב[[כ"ב אלול]] [[תשפ"ב]] התקיים דינר למען החזקת הישיבה, בנוכחות מאות ידידים ותומכים, בה גוייסו למעלה ממיליון וחצי שקלים.

==צוות הישיבה==
*הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[ראש הישיבה]] ומשפיע שיעור א'
*הרב [[מנחם מענדל טהאלער]] - מנהל הישיבה
*הרב נתנאל סוחייק - [[משגיח ראשי]]
*הרב משה קלמן וואגעל - [[משגיח]]
*הרב [[הוד דוד אריה]] - [[משפיע]] ראשי

'''רבני שיעור ג':'''
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[משפיע]]
*הרב [[משה קורנוויץ]] – [[ר"מ]] בהלכה ו[[משפיע]]
*הרב מנחם מענדל גרליק - [[ר"מ]]

'''רבני שיעור ב':'''
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] - משפיע
*הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[ר"מ]]
* הרב שמואל אבא דינרי - [[ר"מ]] בהלכה

'''רבני שיעור א':'''
*הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - [[משפיע]]
*הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[משפיע]]
*הרב יצחק מאיר ברסקי - [[ר"מ]]
*הרב שמחה בונים אברמוביץ - [[ר"מ]]
*הרב מנחם מענדל חדאד - [[ר"מ]] בהלכה
''' צוות גשמי :'''
*הרב מאיר ריבקין - מנהל גשמי
*ר' שמעון רוטר - טבח ראשי
*ר' שלומי שטיין - עוזר טבח

===צוות הישיבה בעבר===
*הרב [[זושא פויזנר ע"ה]] - [[משפיע]] ראשי

==ראו גם==
*[[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]
*[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)]]
==לקריאה נוספת==
*שניאור זלמן לווין, ''''נביא הדור' - הזכות שלנו להביא את הבשורה לאנשי הדור''' [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 18-24

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%a9/ ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

שיחה:ה' בשבט

2023-01-29T12:50:32Z

טל קפלן: /* המפגש הראשון בין הרבי שליטא לרבי הרייץ */ פסקה חדשה

== המפגש הראשון בין הרבי שליטא לרבי הרייץ ==

בספר שנים ראשונות מובא ציטוט מיומן של הרב חודוקוב
שם מציין הרחמ"א חודוקוב שהרבי אמר לו שהמפגש קרה בחול המועד סוכות תרפג [[משתמש:טל קפלן|טל קפלן]] - [[שיחת משתמש:טל קפלן|שיחה]], 12:50, ז' בשבט, ה'תשפ"ג 12:50, 29 בינואר 2023 (UTC)

ראשון לציון

2022-12-07T08:20:42Z

טל קפלן: /* בתי חב"ד */

{{קהילת חב"ד
|שם=
|תמונה=[[קובץ:כניסה ראשית בית הכנסת ראשלצ.jpg|ללא מסגרת|250px|]]
|כתובית=[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] המרכזי בעיר
|עיר=ראשון לציון
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=[[יוסף שמוטקין]], [[חיים שאול ברוק]], [[מנחם מענדל ברוק]]
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]]
|משפיע הקהילה=הרב [[משה גרוזמן]]
|מוסדות בקהילה=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים]],
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יצחק גרוזמן]], הרב [[חנן כוחונובסקי]], הרב אדיר סלמה, הרב אריאל גורן
|מספר שלוחים=48
|מספר בתי חב"ד=27
|מספר משפחות בקהילה=130
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]}}
העיר '''ראשון לציון''' היא העיר הרביעית בגודלה ב[[ארץ ישראל]]. העיר הוקמה בשנת [[תרמ"ב]], כמושבה חקלאית [[ציונות|ציונית]], והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]].
העיר בעלת היסטוריה חב"דית מפוארת, וכיום קיימת בה קהילת [[חב"ד]] המונה 130 משפחות, עשרות מוסדות, 27 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] וקרוב ל-50 [[שלוחים]].

==הרבי וראשון לציון==
[[קובץ:ראשון לציון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר ראשון לציון מוצג בתערוכה ב[[ספריית חב"ד]]]]
לאחר הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] בעיר, התייחס הרבי לראשון לציון בצורה מיוחדת וב[[יחידות]] לר' [[יעקב יוסף רסקין]] אמר: {{ציטוטון|כי מציון תצא תורה ובפרט מראשון לציון}}{{הערה|1=הרב [[יחיאל מלוב]] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69254 בראיון לאתר שטורעם במדור "מילה של חסיד"], כ"ב בשבט תשע"ד}}.

בשנת [[תשד"מ]] שלח ראש העיר דאז מאיר ניצן את [[מפתח העיר]] ל{{ה|רבי}} באמצעות הרב [[יחיאל מלוב]].

== היסטוריה חב"דית בעיר ==
מספר שנים לאחר הקמת המושבה בשנת [[תרמ"ב]] החלו להתיישב בה [[חסידי חב"ד]]. ר' [[יוסף שמוטקין]], ממייסדי הקהילה ובוני [[בית הכנסת]] חב"ד המרכזי היה מהמתיישבים הראשונים והרוח החיה בקהילה החסידית, שימש גם כו"ר המועצה הדתית בעיר. שנים ארוכות לא היה רב ששימש בקהילה, עד לשנת [[תרצ"ז]] אז התיישב בעיר הרב [[חיים שאול ברוק]].

=== רבני קהילת חב"ד ===
* הרב [[חיים שאול ברוק]] - משנת [[תרצ"ז]] עד לפטירתו בשנת [[תשכ"ה]].
* הרב [[משה צבי הלפרין]] (חתנו של הרב ברוק) - משנת תשכ"ה עד לפטירתו (יום הכיפורים תשנ"ה).
* הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] - כיום לאורך ימים ושנים טובות.

=== בית כנסת חב"ד ===
בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר קיים מעל ל-100 שנה, והוא מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. את הקרקע לבית הכנסת תרם המהנדס יהודה ליב (ליאון) אמציטלבסקי, נצר לחסידי חב"ד{{הערה|אביו ר' יעקב היה חסידי חב"ד והשתייך למשפחת לוטוס הספרדית.}}, ואת בנייתו תרם ר' [[יוסף שמוטקין]] מוותיקי הקהילה החסידית בעיר. מכיוון שבשנים הראשונות הקהילה הייתה מצומצמת, מרבית המתפללים לא היו [[חסידי חב"ד]], ו[[מנהג]]ים שונים השתרבבו בתוך בית הכנסת. גבאי בית כנסת חב"ד מעל 40 שנה הם הרבנים יצחק מאיר סוסובר ואברהם סלמון.

בניין בית הכנסת נמצא במרכז העיר, בסמיכות למדרחוב ויקבי הכרמל. בבניין ארבעה חדרים מרכזיים: האולם הגדול, [[חדר שני]], אוצר הספרים ועזרת נשים.

לבית הכנסת שתי כניסות, אחת מרחוב נורדאו והשניה מרחוב הכרמל. בכניסה מרחוב נורדאו נכנסים קודם ל'חדר שני' ואז לאולם הגדול. באולם התפילה נמצאת כיפה ענקית הנמתחת על כל בית הכנסת, גבוהה 5 מטר וצבועה כחול עם מאות כוכבים עליה. בימת קריאת התורה עשויה כולה שיש ותופסת חלק נכבד משטח בית הכנסת. בעבר קירות בית הכנסת היו מצופים ציורים עתיקים של העיר העתיקה, אך בשיפוצים שנעשו בשנים האחרונות נצבעו מחדש הקירות.

עזרת הנשים נמצאת מאחורי עזרת הגברים, וקיר אבן עגול מפריד ביניהם. ה'חדר שני' משמש למסירת שיעורים, [[התוועדות|התוועדויות]] וחדר לימוד.

=== ישיבת אחי תמימים ===
{{ערך מורחב|ערך=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
ישיבת [[אחי תמימים]] בעיר נפתחה בשנת [[תשי"ב]], והייתה לאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ באותם שנים. מנהל הישיבה היה הרב [[חיים שאול ברוק]] שהיה מנהלה הרוחני, והרב [[יעקב פלס]] היה מנהלה הגשמי בתחילת דרכה. מאוחר יותר לקח על עצמו הרב ברוק גם את הניהול הגשמי.

בתחילה הייתה הישיבה בצריף שנמצא בחצר בית הכנסת, ועם התפתחותה עברה להיכן שנמצאים כיום גני חב"ד. בניין נוסף של הישיבה נבנה בשנים מאוחרות יותר ושימש כפנימיה.

הישיבה פעלה עד למיזוגה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]].

== קהילת חב"ד ==
{{עדכון}}
נכון לשנת [[תשע"ג]] קהילת חב"ד מונה כ-120 משפחות, כשרבים מהם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ילידי העיר.

[[מרא דאתרא]] בבית הכנסת המרכזי הוא הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], וכ[[משפיעים]] משמשים הרב [[יעקב הורוביץ]] ור' [[משה גרוזמן]].

=== בתי כנסת ===
בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה. בית כנסת של קהילת חב"ד הצעירה (בית הכנסת הפועלים), בית כנסת נוסף ב[[בית סוזנה]]. שני בתי כנסת במזרח העיר, אחד ב"שיכון המזרח" והשני בשכונת רביבים. במערב העיר קיימים ארבעה בתי כנסת נוספים, ב[[בית חב"ד נווה ים]], בית חב"ד נווה חוף, בית חב"ד במערב הישן, ובבית חב"ד במערב החדש.
במשך כשנתיים היה מניין פעיל גם בבית חב"ד לדוברי רוסית.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] התמנה הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] כרב בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[דוד ברוך לאו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

== מוסדות ==
[[קובץ:גני חבד ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין גני חב"ד. בעבר שימש הבניין את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]]]
=== גני חב"ד ===
ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום.

גן חב"ד הגדול והמרכזי נמצא ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן.

במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק סוסוסבר מאנשי הקהילה, ולאחר שנים בהם שקעו הגנים בחובות גדולים פרש סוסובר מניהול הגן והעבירו תחת '[[כולל חב"ד]]'. כיום מנהל את הגנים בלוי {{הבהרה}}.

עם היכנס בלוי לתפקיד עברו גני חב"ד שיפוץ יסודי, ונבנו גינות משחקים חדשות. בגנים אלו מתחנכים 150 ילדים בקירוב.

גן חב"ד נוסף מפעיל ה[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3–4, 5, ו-6.

לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.

=== בית ספר לבנות ===
[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת מבנה הגנים החדש, סמוך ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]]]]
עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד.

בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד.

לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] עקב הביקוש הרב והגידול בקהילה הוחלט על ידי רב הקהילה לפתוח מחדש בית ספר לבנות. בית הספר הנקרא בשם "בנות חיה" נפתח בשנת תש"פ וכיום הוא מונה 3 כיתות, א-ד. על ניהול בית הספר מופקדת הגברת חני אשכנזי.

=== תלמוד תורה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון]]}}
תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הר' [[בנימין נחום זילברשטרום]]. חתנו של ר' [[ישראל ליפסקר]].

קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר [[רחובות]] וב[[כפר חב"ד]]. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי.

בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה [[א]]', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. כיום מחזיק התלמוד תורה 8 כיתות מלאות ו3 כיתות גן במבנה נוסף, וכן גני בנות וכו' ומונה קרוב ל300 תלמידים.

תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות [[אנ"ש]]. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים [[נס ציונה]], [[חולון]], [[בת ים]], [[באר יעקב]] כפר חב"ד ועוד, ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב.

=== ישיבת תומכי תמימים ===
[[קובץ:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט על בניין הישיבה]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]}}
בשנת [[תשס"ו]] פתח הרב [[יצחק גרוזמן]], מנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר, ישיבת [[תומכי תמימים]] במטרה להגביר את פעילות ה[[מבצעים]] בעיר.

הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מ{{קישור אם קיים|ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות}} ומ{{קישור אם קיים|ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר}}, שהתקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה.

בשנת [[תש"ע]], בעקבות הוראה מהרבי ב[[אגרות קודש]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים המונים כיום את רוב תלמידי הישיבה.

בראשות הישיבה עומד הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ומנהל הישיבה בגשמיות הרב אלירן שלום.

==== מבנה הישיבה ====
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

כיום לומדים בישיבה 60 תלמידים כ"י על צוות החינוך והרבנים נמנים: ראש הישיבה ור"מ שיעור ב' - הרב [[שמעון ויצהנדלר]], משגיח ראשי - הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]], משפיע ראשי - הרב [[זלמן נוטיק]], משגיח ור"מ שיעור א' - הרב [[יוסף יצחק רוך]], ר"מ שיעור א' ונו"נ כללי בנגלה עיונא - הרב [[חיים טל]], ר"מ כללי בהלכה ושיעור ג' לנגלה - הרב [[אלחנן רקובר]], משפיע שיעור א' - הרב [[חיים משה אלפרוביץ]], משפיע שיעור ב' - הרב חיים אלתר [[בנציון פרישמן]], משפיע שיעור ג' - הרב [[ישראל קופציק]], ר"מ לחסידות שיעור ג' - הרב [[לב לייבמן]], משגיח ונו"נ כללי בחסידות - הרב [[אביחי פנחס רוטשילד]], ר"מ לגירסא והלכה - הרב מאיר כהן, נו"נ בנגלה גירסא - הרב מנחם מענדל הרצל, הרב יעקב יצחק בלום, הרב יוסף יצחק שעאר.

מתוך הישיבה יוצא לאור זה כבר שנה שלישית בטאון פנימי בשם 'החייל' המתאפיין בטורים מגוונים הן מרבני הישיבה והן מאת התלמידים. אחד המדורים הפופולארים הינו סיפור בהמשכים העוסק בדילמות ופתרונות חסידיים בחייהם של התמימים.

כמו כן הישיבה מוציאה לאור 'קובץ מפרשים' ערוך בשיטת לימוד מיוחדת המאפיינת את דרך הלימוד בעיון של הישיבה.

=== ישיבה קטנה===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]}}
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נפתח סניף נוסף של ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועד לתלמידי [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]]. הישיבה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב [[יצחק גרוזמן]]. בראשה עומד הרב [[משה לידר]] המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב המשמש בתפקיד מנהל רוחני.

בשנת הלימודים [[תשע"ח]], עם הרחבת הישיבה וחוסר המקום בזאל ובפנימיה נאלצה הישיבה לעבור לעיר [[בית שמש]].

לקראת שנת [[תשפ"א]] הוחלט על הקמתה של ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה. מבנה הישיבה בקמפוס רחב יידים ברחוב טיבוביץ בשכנות לקריה החרדית קריית קאליב בעיר.
בהכוונת הרבנים המשפיעים: הרב [[זלמן ניסן פנחס נוטיק]], הרב [[שמעון ויצהנדלר]], הרב יוסף יצחק זילברשטרום. מנהל גשמי: הרב [[אלירן שלום]], ראש הישיבה ור"מ בנגלה: הרב [[שניאור זלמן פלדמן]], משפיעים: הרב [[לוי יצחק דורון]], הרב [[שלום דובער טאלער]], יועץ ומדריך חינוכי: הרב מנחם קעניג, משגיח ראשי ומנהל רוחני: הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]].

=== כולל משכן מנחם ===
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל משכן מנחם]]}}
בבית כנסת חב"ד המרכזי פועל [[כולל]] במשך ימות השבוע. ראש הכולל הוא רב הקהילה הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], ומנהל הכולל הוא בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת [[תורת החסידות]] והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי.

הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]], ולאחריה לימוד [[נגלה]] ו[[הלכה]] בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת ל[[מבצעים]] כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים.

המניע לפתיחת הכולל היה הרחבת הקהילה באמצעות [[אברך|אברכים]] חדשים, ותגבורת ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ברחבי העיר.

=== בית סוזנה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית סוזנה]]}}
[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]] הוא מרכז חברתי חב"די בראשון לציון. את המרכז הקים הרב [[יחיאל מלוב]].

במרכז בית כנסת חב"ד, מוזיאון יהודי, חדר הנצחה לחללי מערכות ישראל, מכון [[בר מצווה]] לילדי שבויי ו[[מצוייני צה"ל]], ישיבת ערב ועמותת חסד.

== בתי חב"ד ==
[[קובץ:חזית בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית [[בית חב"ד נווה ים]], הגדול בעיר]]
בעיר קיימים 50 שלוחים{{הערה|. https://chabad.info/news/857974/ }}, חלקם מנהלים בתי חב"ד ואחרים מסייעים לבתי חב"ד השכונתיים. מהם:
*'''בית חב"ד המרכזי''' - מנוהל על ידי השליח הראשי הרב [[יצחק גרוזמן]], בפעילות הבית חב"ד מסייע לו רבות אחיו, הרב [[משה גרוזמן]].
*'''[[בית חב"ד נווה ים]]''' - מנוהל על ידי הרב [[חנן כוחונובסקי]] ואיתו בנו הרב [[מנדי כוחונובסקי]]. בית חב"ד נווה ים הוא הבית חב"ד הגדול בעיר, עם מבנה גדול ומפואר. המבנה נחנך בשנת [[תשס"ו]].
*'''בית חב"ד נאות אשלים ופרס נובל''' - מנוהל על ידי הרב [[אריאל גורן]] המשמש גם כרב שכונת חתני פרס נובל
*'''בית חב"ד נאות אשלים - הרב יוסף יצחק לבקיבקר
*'''בית חב"ד המערב הוותיק''' - מנוהל על ידי ר' אורי קשת ותחתיו פועלים השליח הרב אביעד רז. הבית חב"ד מפעיל בית קפה עם שיעורי חסידות ומפגשים אישיים.
*'''בית חב"ד בקניון הבאר''' - מנוהל על ידי ר' [[פנחס ממן]]. שליח נוסף: הרב חיים חדד.
* '''בית חב"ד קריית הלאום''' - מנוהל על ידי הרב שניאור גלוכובסקי ותחתיו השליח הרב ליאור יצחקפור.
*'''בית חב"ד שכונת נעורים וקידמת ראשון''' - מנוהל על ידי הרב אליהו סגל. בקיץ [[תשע"ג]] [[הנחת אבן הפינה|הונחה אבן הפינה]] לבניין בדוגמת [[770]] שייבנה בשכונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76617 בניין 770 ייבנה בראשון לציון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61221 הדמיית מחשב של הבניין] ב[[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}.
*'''בית חב"ד שיכון המזרח''' - מנוהל על ידי ר' שלום לוי ותחתיו פועלים השלוחים הרב יוסי וייסמן והרב מוטי כהן. בית חב"ד נוסד בשנת [[תשס"ה]] ושוכן בקומתו השניה של הקניון השכונתי.
*'''בית חב"ד קניון הזהב, חב"ד סנטר''' - מנוהל על ידי הרב אילן חיון, כשלצידו מסייע הרב אדם קוסמן.
[[קובץ:בית הכנסת מלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת [[בית סוזנה]]]]
*'''בית חב"ד נווה חוף''' - מנוהל על ידי הרב דוד קפלן והרב אהרון יואל בייטש, אל השניים הצטרף גם השליח הרב דוד גולדברג. ר' אהרון יואל בייטש משמש כרב בית כנסת חב"ד המקומי.
*'''בית חב"ד נחלת יהודה החדשה''' - מנוהל על ידי הרב מנחם מענדל חדד.
*'''בית חב"ד שכונת אברמוביץ ומשולש ז'בוטינסקי'''- מנוהל על ידי הרב חיים ריבקין
*'''בית חב"ד נחלת יהודה הוותיקה''' - מנוהל על ידי הרב טל קפלן.
*'''בית חב"ד נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנוהל על ידי הרב [[ינון ששון]].
*'''בית חב"ד רביבים''' - מנוהל על ידי הרב אדיר סלמה. בבית הכנסת נמצא העתק מארון הקודש שב-[[770]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77643 ראשון לציון: ארון קודש בדוגמת הארון בבית חיינו] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}. בשנת הלימודים תשע"ז החל בית חב"ד להפעיל ישיבה קטנה.
*'''בית חב"ד לדוברי רוסית''' - מנוהל על ידי הרב [[לב לייבמן]] ואביו הרב עובדיה לייבמן.
*'''בית חב"ד במכללה למנהל''' - מנוהל על ידי הרב דותן קורתי, תחת השליח הרב אריאל גורן.
*'''בית חב"ד מרום ראשון- צוריאל''' - מנוהל על ידי הרב לוי ברוק.
*'''[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]]''' - מנוהל על ידי הרב [[יחיאל מלוב]].
* '''בית חב"ד נווה דקלים''' - מנוהל על ידי הרב מנדי רבינוביץ'.
* ''' בית חב"ד שכונת רמב"ם'''- הרב מנחם לביא.
* '''בית חב"ד שכונת הרקפות''' - מנוהל על ידי הרב לוי יצחק זילברשטרום.
* '''בית חב"ד שכונת חלום ראשון''' - מנוהל על ידי הרב לוי הלפרין.
* '''בית חב"ד גן נחום ושכונת ראשונים''' - מנוהל על ידי הרב מנדי לרנר
* '''בית חב"ד גני ראשון, קריית קאליב ''' - מנוהל על ידי הרב אשל הורביץ.
*'''מתחם ה1000''' - השליח הרב שמחה בירנהאק
*כמו כן פועל ב'''קניון עזריאלי ראשונים''' סניף של ארגון [[יהדות TV]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107359 ופרצת ב'יהדות tv': סניף חדש במרכז 'עזריאלי ראשונים' בראשל"צ] {{חב"ד און ליין}}}}
*''' בית חבד שכונת נרקיסים''' - השליח ר' אוריאל מעטוף.

;שלוחים נוספים:
* הרב בנימין נחום זילברשטרום - מנהל מוסדות חינוך חב"ד בעיר.
* הרב מנחם מענדל דוברבסקי - שליח בשכונת השומר, ומנהל מוסדות משכן מנחם חב"ד ראשון לציון.
* הרב מנחם אלמליח - שליח [[חב"ד לנוער]] במזרח העיר.
* הרב מנחם מלכיאלי - שליח [[חב"ד לנוער]] במערב העיר.
* הרב [[שניאור אשכנזי]] - רב בית הכנסת המרכזי בעיר.
* הרב שניאור רייניץ - '''חב"ד בעליה - ראשון לציון'''
* הרב אבישי באטאשווילי
* הרב יעקב גולדברג
* הרב אברהמי מיידנצ'יק
* הרב [[שרון גושן]]

חלק מהבתי חב"ד מפעילים עמותות חסד. המסייעות למשפחות נזקקות.

== ראו גם ==
* [[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=ראשון%20לציון כתבות הקשורות עם קהילת חב"ד בעיר] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54983 בונים את פסיפס מוסדות חב"ד בישראל: ראשון לציון] באתר [[col]] {{בםך}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=65673 חב"ד כובשת את העיר הרביעית בגודלה בישראל] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/29/062052611244.html בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה]''', סקירה על הפעילות החב"דית בשכונת רביבים בעיר {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/24/041081812579-1.html חב"ד על מפת ראשון לציון]''' {{בית משיח}} כתבה היסטורית הסוקרת את צעדיה הראשונים של קהילת חב"ד בעיר
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/21/526342841565.html שליח פורץ דרך]''', כתבה על הפעילות החב"דית בשכונת אברמוביץ' ובמרכז העיר בתוך [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.info/news/בלעדי-מפת-הישיבות-החבדית-באהק-מתרחבת/ מפת הישיבות החב"דית בארץ הקודש מתרחבת]{{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/צוות-הישיבה-החדשה-בראשון-לציון-נחשף/ צוות הישיבה החדשה בראשון לציון נחשף] {{אינפו}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ראשון לציון]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

שיחה:רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)

2022-01-12T12:43:34Z

טל קפלן: /* תמונתה */ פסקה חדשה

כל מי שיעזו ויוסיף תוכן מתוך הספרים [[עטרת מלכות]] ו[[נישואי הנשיאים (ספר)]] ושאר ספרים - אין בפי מילות תודה בשבילו. אגב, עוד ה' קילובייטים מגיעים לערך הראשון שהושבח (אמנם נראה לי שהוא צריך סגנון קל ועריכה כללית). '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

טוב חבר'ה, הערך הושבח - ואני סיימתי (לע"ע), ומי שיערוך-יוסיף-יגי'-יסגנן - '''יבורך'''. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

== א--ך ==

אך! אני מוכרח לומר שלראות את הערך הזה גרם לי נחת רוח ומרגוע לנפשי העייפה. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

== מצחיק. ==

"יחסה אל תלמיד הישיבה הי' אבהי ממש" פשוט מגוחך. שיניתי זאת מיד. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 20:18, 20 בנובמבר 2011 (UTC)

== תמונתה ==

שמעתי שנמצאת תמונה שלה למכירה פומבית (א לעבדיקע בומבע) האם יש בעיה לצלם ולהעלות?
ובכלל האם התמונה אמינה?

שיחה:שלום דובער שניאורסון (רציצה)

2021-12-22T08:31:59Z

טל קפלן: /* תמונתו */

מתי עלה לכס הנשיאות?--[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב"ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 18:53, כ"ט באדר, ה'תשפ"א 18:53, 13 במרץ 2021 (UTC)
:נכתב [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)#אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול|כאן]] תרמ"ג, אתה מוזמן להוסיף ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:35 • א' בניסן ה'תשפ"א

== תמונתו ==

כמדומני אאל"ט דובר בפורום אוצה"ח שיש תמונה שלו בה הוא מצולם מאחורי אחיו הרב שמריהו נח מבאברויסק. אינני יודע איך מעלים תמונה ,בערך של הרש"נ שניאורסון ניתן למוצאה להלן הקישור
http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A7.jpg

[[משתמש:טל קפלן|טל קפלן]] - [[שיחת משתמש:טל קפלן|שיחה]], 08:27, י"ח בטבת, ה'תשפ"ב 08:27, 22 בדצמבר 2021 (UTC)

שיחה:שלום דובער שניאורסון (רציצה)

2021-12-22T08:27:10Z

טל קפלן: /* תמונתו */ פסקה חדשה

מתי עלה לכס הנשיאות?--[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב"ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 18:53, כ"ט באדר, ה'תשפ"א 18:53, 13 במרץ 2021 (UTC)
:נכתב [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)#אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול|כאן]] תרמ"ג, אתה מוזמן להוסיף ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:35 • א' בניסן ה'תשפ"א

== תמונתו ==

כמדומני אאל"ט יש תמונה שלו בה הוא מצולם מאחורי אחיו הרב שמריהו נח מבאברויסק. אינני יודע איך מעלים תמונה ,בערך של הרש"נ שניאורסון ניתן למוצאה. [[משתמש:טל קפלן|טל קפלן]] - [[שיחת משתמש:טל קפלן|שיחה]], 08:27, י"ח בטבת, ה'תשפ"ב 08:27, 22 בדצמבר 2021 (UTC)

שיחה:שמריה נח שניאורסון

2021-12-20T08:13:09Z

טל קפלן: /* תאריך פטירתו */

צחוק. ממש לא מוזכר במילה שהוא היה אדמו"ר. כאילו - דא. לא לכבודכם ? צנזורה? {{אנונימי}}

:כן, לאחר פטירת אחיו, הוא היה אדמו"ר, הוסף לערך. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"ד בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 18:26, 27 במאי 2010 (UTC)

== תאריך פטירתו ==

על מצבתו רשום טו' טבת תרפ"ב !
לא טז' טבת ולא תרפ"ג . ועדיין צ"ע כי בהקריאה והקדושה כתוב בכלל טז טבת תרפ"ד.

[[משתמש:טל קפלן|טל קפלן]] - [[שיחת משתמש:טל קפלן|שיחה]], 19:31, ט"ו בטבת, ה'תשפ"ב

שיחה:שמריה נח שניאורסון

2021-12-19T19:31:59Z

טל קפלן: /* תאריך פטירתו */

צחוק. ממש לא מוזכר במילה שהוא היה אדמו"ר. כאילו - דא. לא לכבודכם ? צנזורה? {{אנונימי}}

:כן, לאחר פטירת אחיו, הוא היה אדמו"ר, הוסף לערך. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"ד בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 18:26, 27 במאי 2010 (UTC)

== תאריך פטירתו ==

על מצבתו רשום טו' טבת תרפ"ב !
לא טז' טבת ולא תרפ"ג . ועדיין צ"ע
[[משתמש:טל קפלן|טל קפלן]] - [[שיחת משתמש:טל קפלן|שיחה]], 19:31, ט"ו בטבת, ה'תשפ"ב

שיחה:שמריה נח שניאורסון

2021-12-19T19:27:31Z

טל קפלן: /* תאריך פטירתו */ פסקה חדשה

צחוק. ממש לא מוזכר במילה שהוא היה אדמו"ר. כאילו - דא. לא לכבודכם ? צנזורה? {{אנונימי}}

:כן, לאחר פטירת אחיו, הוא היה אדמו"ר, הוסף לערך. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"ד בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 18:26, 27 במאי 2010 (UTC)

== תאריך פטירתו ==

על מצבתו רשום טו טבת תרפ"ב
לא טז טבת ולא תרפ"ג [[משתמש:טל קפלן|טל קפלן]] - [[שיחת משתמש:טל קפלן|שיחה]], 19:27, ט"ו בטבת, ה'תשפ"ב 19:27, 19 בדצמבר 2021 (UTC)

ראשון לציון

2021-12-11T19:26:00Z

טל קפלן: /* בתי חב"ד */

{{קהילת חב"ד
|שם=
|תמונה=[[קובץ:כניסה ראשית בית הכנסת ראשלצ.jpg|ללא מסגרת|250px|]]
|כתובית=[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] המרכזי בעיר
|עיר=ראשון לציון
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=[[יוסף שמוטקין]], [[חיים שאול ברוק]], [[מנחם מענדל ברוק]]
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]]
|משפיע הקהילה=הרב [[משה גרוזמן]]
|מוסדות בקהילה=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים]],
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יצחק גרוזמן]], הרב [[חנן כוחונובסקי]], הרב אדיר סלמה, הרב אריאל גורן
|מספר שלוחים=33
|מספר בתי חב"ד=22
|מספר משפחות בקהילה=מעל 150
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]}}
העיר '''ראשון לציון''' היא העיר הרביעית בגודלה ב[[ארץ ישראל]]. העיר הוקמה בשנת [[תרמ"ב]], כמושבה חקלאית [[ציונות|ציונית]], והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]].
העיר בעלת היסטוריה חב"דית מפוארת, וכיום קיימת בה קהילת [[חב"ד]] המונה מעל 150 משפחות, מוסדות, מעל 20 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ומעל ל-30 [[שלוחים]].

==הרבי וראשון לציון==
[[קובץ:ראשון לציון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר ראשון לציון מוצג בתערוכה ב[[ספריית חב"ד]]]]
לאחר הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] בעיר, התייחס הרבי לראשון לציון בצורה מיוחדת וב[[יחידות]] לר' [[יעקב יוסף רסקין]] אמר: {{ציטוטון|כי מציון תצא תורה ובפרט מראשון לציון}}{{הערה|1=הרב [[יחיאל מלוב]] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69254 בראיון לאתר שטורעם במדור "מילה של חסיד"], כ"ב בשבט תשע"ד}}.

בשנת [[תשד"מ]] שלח ראש העיר דאז מאיר ניצן את [[מפתח העיר]] ל{{ה|רבי}} באמצעות הרב [[יחיאל מלוב]].

== היסטוריה חב"דית בעיר ==
מספר שנים לאחר הקמת המושבה בשנת [[תרמ"ב]] החלו להתיישב בה [[חסידי חב"ד]]. ר' [[יוסף שמוטקין]], ממייסדי הקהילה ובוני [[בית הכנסת]] חב"ד המרכזי היה מהמתיישבים הראשונים והרוח החיה בקהילה החסידית, שימש גם כו"ר המועצה הדתית בעיר. שנים ארוכות לא היה רב ששימש בקהילה, עד לשנת [[תרצ"ז]] אז התיישב בעיר הרב [[חיים שאול ברוק]].

=== רבני קהילת חב"ד ===
* הרב [[חיים שאול ברוק]] - משנת [[תרצ"ז]] עד לפטירתו בשנת [[תשכ"ה]].
* הרב [[משה צבי הלפרין]] (חתנו של הרב ברוק) - משנת [[תשכ"ה]] עד לפטירתו (יום הכיפורים תשנ"ה).
* הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] - כיום לאורך ימים ושנים טובות.

=== בית כנסת חב"ד ===
בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר קיים מעל ל-100 שנה, והוא מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. את הקרקע לבית הכנסת תרם המהנדס יהודה ליב (ליאון) אמציטלבסקי, נצר לחסידי חב"ד{{הערה|אביו ר' יעקב היה חסידי חב"ד והשתייך למשפחת לוטוס הספרדית.}}, ואת בנייתו תרם ר' {{קישור אם קיים|יוסף שמוטקין}} מוותיקי הקהילה החסידית בעיר. מכיוון שבשנים הראשונות הקהילה הייתה מצומצמת, מרבית המתפללים לא היו [[חסידי חב"ד]], ו[[מנהג]]ים שונים השתרבבו בתוך בית הכנסת. גבאי בית כנסת חב"ד מעל 40 שנה הם:
הרה"ח ר' יצחק מאיר שי' סוסובר והרה"ח ר' אברהם שי' סלמון.

בניין בית הכנסת נמצא במרכז העיר, בסמיכות למדרחוב ויקבי הכרמל. בבניין ארבעה חדרים מרכזיים: האולם הגדול, [[חדר שני]], אוצר הספרים ועזרת נשים.

לבית הכנסת שתי כניסות, אחת מרחוב נורדאו והשניה מרחוב הכרמל. בכניסה מרחוב נורדאו נכנסים קודם ל'חדר שני' ואז לאולם הגדול. באולם התפילה נמצאת כיפה ענקית הנמתחת על כל בית הכנסת, גבוהה 5 מטר וצבועה כחול עם מאות כוכבים עליה. בימת קריאת התורה עשויה כולה שיש ותופסת חלק נכבד משטח בית הכנסת. בעבר קירות בית הכנסת היו מצופים ציורים עתיקים של העיר העתיקה, אך בשיפוצים שנעשו בשנים האחרונות נצבעו מחדש הקירות.

עזרת הנשים נמצאת מאחורי עזרת הגברים, וקיר אבן עגול מפריד ביניהם. ה'חדר שני' משמש למסירת שיעורים, [[התוועדות|התוועדויות]] וחדר לימוד.

=== ישיבת אחי תמימים ===
{{ערך מורחב|ערך=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
ישיבת [[אחי תמימים]] בעיר נפתחה בשנת [[תשי"ב]], והייתה לאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ באותם שנים. מנהל הישיבה היה הרב [[חיים שאול ברוק]] שהיה מנהלה הרוחני, והרב [[יעקב פלס]] היה מנהלה הגשמי בתחילת דרכה. מאוחר יותר לקח על עצמו הרב ברוק גם את הניהול הגשמי.

בתחילה הייתה הישיבה בצריף שנמצא בחצר בית הכנסת, ועם התפתחותה עברה להיכן שנמצאים כיום גני חב"ד. בניין נוסף של הישיבה נבנה בשנים מאוחרות יותר ושימש כפנימיה.

הישיבה פעלה עד למיזוגה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]].

== קהילת חב"ד ==
נכון לשנת [[תשע"ג]] קהילת חב"ד מונה כ-200 משפחות, כשרבים מהם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ילידי העיר.

[[מרא דאתרא|רב הקהילה]] הוא הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], וכ[[משפיע]] משמש הרב [[משה גרוזמן]].

=== בתי כנסת ===
בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה. בית כנסת נוסף ב[[בית סוזנה]]. שני בתי כנסת במזרח העיר, אחד ב"שיכון המזרח" והשני בשכונת רביבים. במערב העיר קיימים ארבעה בתי כנסת נוספים, ב[[בית חב"ד נווה ים]], בית חב"ד נווה חוף, בית חב"ד במערב הישן, ובבית חב"ד במערב החדש.
במשך כשנתיים היה מניין פעיל גם בבית חב"ד לדוברי רוסית.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] התמנה הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] כרב בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[דוד ברוך לאו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

== מוסדות ==
[[קובץ:גני חבד ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין גני חב"ד. בעבר שימש הבניין את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]]]
=== גני חב"ד ===
ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום.

גן חב"ד הגדול והמרכזי נמצא ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן.

במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק סוסוסבר מאנשי הקהילה, ולאחר שנים בהם שקעו הגנים בחובות גדולים פרש סוסובר מניהול הגן והעבירו תחת '[[כולל חב"ד]]'. כיום מנהל את הגנים בלוי.

עם היכנס בלוי לתפקיד עברו גני חב"ד שיפוץ יסודי, ונבנו גינות משחקים חדשות. בגנים אלו מתחנכים 150 ילדים בקירוב.

גן חב"ד נוסף מפעיל ה[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3-4, 5, ו-6.

לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.

=== בית ספר לבנות ===
[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת מבנה הגנים החדש, סמוך ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]]]]
עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד.

בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד.

לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] עקב הביקוש הרב והגידול בקהילה הוחלט על ידי רב הקהילה לפתוח מחדש בית ספר לבנות. בית הספר הנקרא בשם "בנות חיה" נפתח בשנת תש"פ וכיום הוא מונה 3 כיתות, א-ג. על ניהול בית הספר מופקדת הגברת חני אשכנזי.

=== תלמוד תורה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון]]}}
תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי מנהל בית הספר ר' [[בנימין נחום זילברשטרום]]. חתנו של ר' [[ישראל ליפסקר]].

קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר [[רחובות]] ו[[כפר חב"ד]]. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי.

בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה [[א]]', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. כיום מחזיק התלמוד תורה 8 כיתות מלאות ו3 כיתות גן במבנה נוסף, וכן גני בנות וכו' ומונה קרוב ל300 תלמידים.

תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות [[אנ"ש]]. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים [[נס ציונה]], [[חולון]], [[בת ים]], [[באר יעקב]] כפר חב"ד ועוד , ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב.

=== ישיבת תומכי תמימים ===
[[קובץ:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט על בניין הישיבה]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]}}
בשנת [[תשס"ו]] פתח הרב [[יצחק גרוזמן]], מנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר, ישיבת [[תומכי תמימים]] במטרה להגביר את פעילות ה[[מבצעים]] בעיר.

הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מ{{קישור אם קיים|ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות}} ומ{{קישור אם קיים|ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר}}, שהתקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה.

בשנת [[תש"ע]], בעקבות הוראה מהרבי ב[[אגרות קודש]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד|חב"דיים]] המונים כיום את רוב תלמידי הישיבה.

בראשות הישיבה עומד הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ומנהל הישיבה בגשמיות הרב אלירן שלום.

==== מבנה הישיבה ====
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

כיום לומדים בישיבה 60 תלמידים כ"י על צוות החינוך והרבנים נמנים: ראש הישיבה ור"מ שיעור ב' - הרב [[שמעון ויצהנדלר]], משגיח ראשי - הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]], משפיע ראשי - הרב [[זלמן נוטיק]], משגיח ור"מ שיעור א' - הרב [[יוסף יצחק רוך]], ר"מ שיעור א' ונו"נ כללי בנגלה עיונא - הרב [[חיים טל]], ר"מ כללי בהלכה ושיעור ג' לנגלה - הרב [[אלחנן רקובר]], משפיע שיעור א' - הרב [[חיים משה אלפרוביטש]], משפיע שיעור ב' - הרב חיים אלתר [[בנציון פרישמן]], משפיע שיעור ג' - הרב [[ישראל קופציק]], ר"מ לחסידות שיעור ג' - הרב [[לב לייבמן]], משגיח ונו"נ כללי בחסידות - הרב [[אביחי פנחס רוטשילד]], ר"מ לגירסא והלכה - הרב מאיר כהן, נו"נ בנגלה גירסא - הרב מנחם מענדל הרצל, הרב יעקב יצחק בלום, הרב יוסף יצחק שעאר.

מתוך הישיבה יוצא לאור זה כבר שנה שלישית בטאון פנימי בשם 'החייל' המתאפיין בטורים מגוונים הן מרבני הישיבה והן מאת התלמידים. אחד המדורים הפופולארים הינו סיפור בהמשכים העוסק בדילמות ופתרונות חסידיים בחייהם של התמימים.

כמו כן הישיבה מוציאה לאור 'קובץ מפרשים' ערוך בשיטת לימוד מיוחדת המאפיינת את דרך הלימוד בעיון של הישיבה.

=== ישיבה קטנה===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]}}
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נפתח סניף נוסף של ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועד לתלמידי [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]]. הישיבה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב [[יצחק גרוזמן]]. בראשה עומד הרב [[משה לידר]] המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב המשמש בתפקיד מנהל רוחני.

בשנת הלימודים [[תשע"ח]], עם הרחבת הישיבה וחוסר המקום בזאל ובפנימיה נאלצה הישיבה לעבור לעיר [[בית שמש]].

לקראת שנת [[תשפ"א]] הוחלט על הקמתה של ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה. מבנה הישיבה בקמפוס רחב יידים ברחוב טיבוביץ בשכנות לקריה החרדית קריית קאליב בעיר.
בהכוונת הרבנים המשפיעים: הרב [[זלמן ניסן פנחס נוטיק]], הרב [[שמעון ויצהנדלר]], הרב יוסף יצחק זילברשטרום. מנהל גשמי: הרב [[אלירן שלום]], ראש הישיבה ור"מ בנגלה: הרב [[שניאור זלמן פלדמן]], משפיעים: הרב [[לוי יצחק דורון]], הרב [[שלום דובער טאלער]], יועץ ומדריך חינוכי: הרב מנחם קעניג, משגיח ראשי ומנהל רוחני: הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]].

=== כולל משכן מנחם ===
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל משכן מנחם]]}}
בבית כנסת חב"ד המרכזי פועל [[כולל]] במשך ימות השבוע. ראש הכולל הוא רב הקהילה הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], ומנהלי הכולל הם בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי וחתנו הרב [[שניאור אשכנזי]]. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת [[תורת החסידות]] והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי.

הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]], ולאחריה לימוד [[נגלה]] ו[[הלכה]] בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת ל[[מבצעים]] כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים.

המניע לפתיחת הכולל היה הרחבת הקהילה באמצעות [[אברך|אברכים]] חדשים, ותגבורת ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ברחבי העיר.

=== בית סוזנה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית סוזנה]]}}
[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]] הוא מרכז חברתי חב"די בראשון לציון. את המרכז הקים הרב [[יחיאל מלוב]].

במרכז בית כנסת חב"ד, מוזיאון יהודי, חדר הנצחה לחללי מערכות ישראל, מכון [[בר מצווה]] לילדי שבויי ו[[מצוייני צה"ל]], ישיבת ערב ועמותת חסד.

== בתי חב"ד ==
[[קובץ:חזית בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית [[בית חב"ד נווה ים]], הגדול בעיר]]
בעיר קיימים מעל עשרים שלוחים, חלקם מנהלים בתי חב"ד ואחרים שלוחים המסייעים לבתי חב"ד השכונתיים. מהם:

*'''בית חב"ד המרכזי''' - מנוהל על ידי השליח הראשי ר' [[יצחק גרוזמן]], בפעילות הבית חב"ד מסייע לו רבות אחיו, ר' [[משה גרוזמן]].
*'''[[בית חב"ד נווה ים]]''' - מנוהל על ידי ר' [[חנן כוחונובסקי]] ואיתו בנו הרב מנדי כוחונובסקי. בית חב"ד נווה ים הוא הבית חב"ד הגדול בעיר, עם מבנה גדול ומפואר. המבנה נחנך בשנת [[תשס"ו]].
*'''בית חב"ד נאות אשלים ופרס נובל''' - מנוהל על ידי הרב [[אריאל גורן]] המשמש גם כרב שכונת חתני פרס נובל
*'''בית חב"ד נאות אשלים - הרב יוסף יצחק לבקיבקר
*'''בית חב"ד המערב הוותיק''' - מנוהל על ידי ר' אורי קשת ותחתיו פועלים השליח הרב אביעד רז. הבית חב"ד מפעיל בית קפה עם שיעורי חסידות ומפגשים אישיים.
*'''בית חב"ד בקניון הבאר''' - מנוהל על ידי ר' [[פנחס ממן]]. שליח נוסף: ר' חיים חדד.
* '''בית חב"ד קריית הלאום''' - מנוהל על ידי הרב שניאור גלוכובסקי ותחתיו השליח הרב ליאור יצחקפור.
*'''בית חב"ד שכונת נעורים וקידמת ראשון''' - מנוהל על ידי ר' אליהו סגל. בקיץ [[תשע"ג]] [[הנחת אבן הפינה|הונחה אבן הפינה]] לבניין בדוגמת [[770]] שייבנה בשכונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76617 בניין 770 ייבנה בראשון לציון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61221 הדמיית מחשב של הבניין] ב[[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}.
*'''בית חב"ד שיכון המזרח''' - מנוהל על ידי ר' שלום לוי ותחתיו פועלים השלוחים הרב יוסי וייסמן והרב מוטי כהן. בית חב"ד נוסד בשנת [[תשס"ה]] ושוכן בקומתו השניה של הקניון השכונתי.
*'''בית חב"ד קניון הזהב, חב"ד סנטר''' - מנוהל על ידי ר' אילן חיון, כשלצידו מסייע ר אדם קוסמן.
[[קובץ:בית הכנסת מלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת [[בית סוזנה]]]]
*'''בית חב"ד נווה חוף''' - מנוהל על ידי ר' דוד קפלן ור' אהרון יואל בייטש, אל השניים הצטרף גם השליח הרב דוד גולדברג. ר' אהרון יואל בייטש משמש כרב בית כנסת חב"ד המקומי.
*'''בית חב"ד נחלת יהודה החדשה''' - מנוהל על ידי ר' מנדי חדד - 0549-770448.
*'''בית חב"ד שכונת אברמוביץ ומשולש ז'בוטינסקי'''- מנוהל על ידי הרב חיים ריבקין

*'''בית חב"ד נחלת יהודה הוותיקה''' - מנוהל על ידי ר' טל קפלן.
*'''בית חב"ד נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנוהל על ידי ר' ינון ששון.
*'''בית חב"ד רביבים''' - מנוהל על ידי ר' אדיר סלמה. בבית הכנסת נמצא העתק מארון הקודש שב-[[770]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77643 ראשון לציון: ארון קודש בדוגמת הארון בבית חיינו] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}} בשנת הלימודים תשע"ז החל בית חב"ד להפעיל ישיבה קטנה.
*'''בית חב"ד לדוברי רוסית''' - מנוהל על ידי ר' [[לב לייבמן]] ואביו הרב עובדיה לייבמן.
*'''בית חב"ד במכללה למנהל''' - מנוהל על ידי הרב דותן קורתי, תחת השליח הרב אריאל גורן.
*'''בית חב"ד מרום ראשון- צוריאל''' - מנוהל על ידי ר' לוי ברוק.
*'''[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]]''' - מנוהל על ידי הרב [[יחיאל מלוב]].
* '''בית חב"ד נווה דקלים''' - מנוהל על ידי הרב מנדי רבינוביץ'.
* ''' בית חב"ד שכונת רמב"ם'''- הרב מנחם לביא.
* '''בית חב"ד שכונת חלום ראשון''' - מנוהל על ידי הרב לוי הלפרין.
* '''בית חב"ד גן נחום ושכונת ראשונים''' - הנוהל על ידי הרב מנדי לרנר
* '''בית חב"ד גני ראשון, קריית קאליב ''' - מנוהל על ידי הרב אשל הורביץ.
*כמו כן פועל ב'''קניון עזריאלי ראשונים''' סניף של ארגון [[יהדות TV]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107359 ופרצת ב'יהדות tv': סניף חדש במרכז 'עזריאלי ראשונים' בראשל"צ] {{חב"ד און ליין}}}}

;שלוחים נוספים:
*ר' מנחם מענדל דוברבסקי, מנהל פעילות כולל משכן מנחם.
*הרב [[שניאור אשכנזי]] - רב בית הכנסת המרכזי בעיר.

* הרב שניאור רייניץ - '''חב"ד בעליה - ראשון לציון'''
* הרב אבישי באטאשווילי
* הרב יעקב גולדברג
* הרב אברהמי מיידנצ'יק

חלק מהבתי חב"ד מפעילים עמותות חסד. המסייעות למשפחות נזקקות.

== ראו גם ==
* [[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=ראשון%20לציון כתבות הקשורות עם קהילת חב"ד בעיר] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54983 בונים את פסיפס מוסדות חב"ד בישראל: ראשון לציון] באתר [[col]] {{בםך}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=65673 חב"ד כובשת את העיר הרביעית בגודלה בישראל] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/29/062052611244.html בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה]''', סקירה על הפעילות החב"דית בשכונת רביבים בעיר {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/24/041081812579-1.html חב"ד על מפת ראשון לציון]''' {{בית משיח}} כתבה היסטורית הסוקרת את צעדיה הראשונים של קהילת חב"ד בעיר
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/21/526342841565.html שליח פורץ דרך]''', כתבה על הפעילות החב"דית בשכונת אברמוביץ' ובמרכז העיר בתוך [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%94%D7%A7-%D7%9E%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA/ מפת הישיבות החב"דית ב[[ארץ הקודש]] מתרחבת]{{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A3/ צוות הישיבה החדשה בראשון לציון נחשף] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ראשון לציון]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

ראשון לציון

2021-12-11T19:21:24Z

טל קפלן: /* בתי חב"ד */

{{קהילת חב"ד
|שם=
|תמונה=[[קובץ:כניסה ראשית בית הכנסת ראשלצ.jpg|ללא מסגרת|250px|]]
|כתובית=[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] המרכזי בעיר
|עיר=ראשון לציון
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=[[יוסף שמוטקין]], [[חיים שאול ברוק]], [[מנחם מענדל ברוק]]
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]]
|משפיע הקהילה=הרב [[משה גרוזמן]]
|מוסדות בקהילה=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים]],
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יצחק גרוזמן]], הרב [[חנן כוחונובסקי]], הרב אדיר סלמה, הרב אריאל גורן
|מספר שלוחים=33
|מספר בתי חב"ד=22
|מספר משפחות בקהילה=מעל 150
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]}}
העיר '''ראשון לציון''' היא העיר הרביעית בגודלה ב[[ארץ ישראל]]. העיר הוקמה בשנת [[תרמ"ב]], כמושבה חקלאית [[ציונות|ציונית]], והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]].
העיר בעלת היסטוריה חב"דית מפוארת, וכיום קיימת בה קהילת [[חב"ד]] המונה מעל 150 משפחות, מוסדות, מעל 20 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ומעל ל-30 [[שלוחים]].

==הרבי וראשון לציון==
[[קובץ:ראשון לציון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר ראשון לציון מוצג בתערוכה ב[[ספריית חב"ד]]]]
לאחר הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] בעיר, התייחס הרבי לראשון לציון בצורה מיוחדת וב[[יחידות]] לר' [[יעקב יוסף רסקין]] אמר: {{ציטוטון|כי מציון תצא תורה ובפרט מראשון לציון}}{{הערה|1=הרב [[יחיאל מלוב]] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69254 בראיון לאתר שטורעם במדור "מילה של חסיד"], כ"ב בשבט תשע"ד}}.

בשנת [[תשד"מ]] שלח ראש העיר דאז מאיר ניצן את [[מפתח העיר]] ל{{ה|רבי}} באמצעות הרב [[יחיאל מלוב]].

== היסטוריה חב"דית בעיר ==
מספר שנים לאחר הקמת המושבה בשנת [[תרמ"ב]] החלו להתיישב בה [[חסידי חב"ד]]. ר' [[יוסף שמוטקין]], ממייסדי הקהילה ובוני [[בית הכנסת]] חב"ד המרכזי היה מהמתיישבים הראשונים והרוח החיה בקהילה החסידית, שימש גם כו"ר המועצה הדתית בעיר. שנים ארוכות לא היה רב ששימש בקהילה, עד לשנת [[תרצ"ז]] אז התיישב בעיר הרב [[חיים שאול ברוק]].

=== רבני קהילת חב"ד ===
* הרב [[חיים שאול ברוק]] - משנת [[תרצ"ז]] עד לפטירתו בשנת [[תשכ"ה]].
* הרב [[משה צבי הלפרין]] (חתנו של הרב ברוק) - משנת [[תשכ"ה]] עד לפטירתו (יום הכיפורים תשנ"ה).
* הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] - כיום לאורך ימים ושנים טובות.

=== בית כנסת חב"ד ===
בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר קיים מעל ל-100 שנה, והוא מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. את הקרקע לבית הכנסת תרם המהנדס יהודה ליב (ליאון) אמציטלבסקי, נצר לחסידי חב"ד{{הערה|אביו ר' יעקב היה חסידי חב"ד והשתייך למשפחת לוטוס הספרדית.}}, ואת בנייתו תרם ר' {{קישור אם קיים|יוסף שמוטקין}} מוותיקי הקהילה החסידית בעיר. מכיוון שבשנים הראשונות הקהילה הייתה מצומצמת, מרבית המתפללים לא היו [[חסידי חב"ד]], ו[[מנהג]]ים שונים השתרבבו בתוך בית הכנסת. גבאי בית כנסת חב"ד מעל 40 שנה הם:
הרה"ח ר' יצחק מאיר שי' סוסובר והרה"ח ר' אברהם שי' סלמון.

בניין בית הכנסת נמצא במרכז העיר, בסמיכות למדרחוב ויקבי הכרמל. בבניין ארבעה חדרים מרכזיים: האולם הגדול, [[חדר שני]], אוצר הספרים ועזרת נשים.

לבית הכנסת שתי כניסות, אחת מרחוב נורדאו והשניה מרחוב הכרמל. בכניסה מרחוב נורדאו נכנסים קודם ל'חדר שני' ואז לאולם הגדול. באולם התפילה נמצאת כיפה ענקית הנמתחת על כל בית הכנסת, גבוהה 5 מטר וצבועה כחול עם מאות כוכבים עליה. בימת קריאת התורה עשויה כולה שיש ותופסת חלק נכבד משטח בית הכנסת. בעבר קירות בית הכנסת היו מצופים ציורים עתיקים של העיר העתיקה, אך בשיפוצים שנעשו בשנים האחרונות נצבעו מחדש הקירות.

עזרת הנשים נמצאת מאחורי עזרת הגברים, וקיר אבן עגול מפריד ביניהם. ה'חדר שני' משמש למסירת שיעורים, [[התוועדות|התוועדויות]] וחדר לימוד.

=== ישיבת אחי תמימים ===
{{ערך מורחב|ערך=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
ישיבת [[אחי תמימים]] בעיר נפתחה בשנת [[תשי"ב]], והייתה לאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ באותם שנים. מנהל הישיבה היה הרב [[חיים שאול ברוק]] שהיה מנהלה הרוחני, והרב [[יעקב פלס]] היה מנהלה הגשמי בתחילת דרכה. מאוחר יותר לקח על עצמו הרב ברוק גם את הניהול הגשמי.

בתחילה הייתה הישיבה בצריף שנמצא בחצר בית הכנסת, ועם התפתחותה עברה להיכן שנמצאים כיום גני חב"ד. בניין נוסף של הישיבה נבנה בשנים מאוחרות יותר ושימש כפנימיה.

הישיבה פעלה עד למיזוגה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]].

== קהילת חב"ד ==
נכון לשנת [[תשע"ג]] קהילת חב"ד מונה כ-200 משפחות, כשרבים מהם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ילידי העיר.

[[מרא דאתרא|רב הקהילה]] הוא הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], וכ[[משפיע]] משמש הרב [[משה גרוזמן]].

=== בתי כנסת ===
בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה. בית כנסת נוסף ב[[בית סוזנה]]. שני בתי כנסת במזרח העיר, אחד ב"שיכון המזרח" והשני בשכונת רביבים. במערב העיר קיימים ארבעה בתי כנסת נוספים, ב[[בית חב"ד נווה ים]], בית חב"ד נווה חוף, בית חב"ד במערב הישן, ובבית חב"ד במערב החדש.
במשך כשנתיים היה מניין פעיל גם בבית חב"ד לדוברי רוסית.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] התמנה הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] כרב בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[דוד ברוך לאו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

== מוסדות ==
[[קובץ:גני חבד ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין גני חב"ד. בעבר שימש הבניין את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]]]
=== גני חב"ד ===
ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום.

גן חב"ד הגדול והמרכזי נמצא ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן.

במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק סוסוסבר מאנשי הקהילה, ולאחר שנים בהם שקעו הגנים בחובות גדולים פרש סוסובר מניהול הגן והעבירו תחת '[[כולל חב"ד]]'. כיום מנהל את הגנים בלוי.

עם היכנס בלוי לתפקיד עברו גני חב"ד שיפוץ יסודי, ונבנו גינות משחקים חדשות. בגנים אלו מתחנכים 150 ילדים בקירוב.

גן חב"ד נוסף מפעיל ה[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3-4, 5, ו-6.

לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.

=== בית ספר לבנות ===
[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת מבנה הגנים החדש, סמוך ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]]]]
עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד.

בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד.

לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] עקב הביקוש הרב והגידול בקהילה הוחלט על ידי רב הקהילה לפתוח מחדש בית ספר לבנות. בית הספר הנקרא בשם "בנות חיה" נפתח בשנת תש"פ וכיום הוא מונה 3 כיתות, א-ג. על ניהול בית הספר מופקדת הגברת חני אשכנזי.

=== תלמוד תורה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון]]}}
תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי מנהל בית הספר ר' [[בנימין נחום זילברשטרום]]. חתנו של ר' [[ישראל ליפסקר]].

קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר [[רחובות]] ו[[כפר חב"ד]]. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי.

בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה [[א]]', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. כיום מחזיק התלמוד תורה 8 כיתות מלאות ו3 כיתות גן במבנה נוסף, וכן גני בנות וכו' ומונה קרוב ל300 תלמידים.

תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות [[אנ"ש]]. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים [[נס ציונה]], [[חולון]], [[בת ים]], [[באר יעקב]] כפר חב"ד ועוד , ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב.

=== ישיבת תומכי תמימים ===
[[קובץ:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט על בניין הישיבה]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]}}
בשנת [[תשס"ו]] פתח הרב [[יצחק גרוזמן]], מנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר, ישיבת [[תומכי תמימים]] במטרה להגביר את פעילות ה[[מבצעים]] בעיר.

הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מ{{קישור אם קיים|ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות}} ומ{{קישור אם קיים|ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר}}, שהתקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה.

בשנת [[תש"ע]], בעקבות הוראה מהרבי ב[[אגרות קודש]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד|חב"דיים]] המונים כיום את רוב תלמידי הישיבה.

בראשות הישיבה עומד הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ומנהל הישיבה בגשמיות הרב אלירן שלום.

==== מבנה הישיבה ====
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

כיום לומדים בישיבה 60 תלמידים כ"י על צוות החינוך והרבנים נמנים: ראש הישיבה ור"מ שיעור ב' - הרב [[שמעון ויצהנדלר]], משגיח ראשי - הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]], משפיע ראשי - הרב [[זלמן נוטיק]], משגיח ור"מ שיעור א' - הרב [[יוסף יצחק רוך]], ר"מ שיעור א' ונו"נ כללי בנגלה עיונא - הרב [[חיים טל]], ר"מ כללי בהלכה ושיעור ג' לנגלה - הרב [[אלחנן רקובר]], משפיע שיעור א' - הרב [[חיים משה אלפרוביטש]], משפיע שיעור ב' - הרב חיים אלתר [[בנציון פרישמן]], משפיע שיעור ג' - הרב [[ישראל קופציק]], ר"מ לחסידות שיעור ג' - הרב [[לב לייבמן]], משגיח ונו"נ כללי בחסידות - הרב [[אביחי פנחס רוטשילד]], ר"מ לגירסא והלכה - הרב מאיר כהן, נו"נ בנגלה גירסא - הרב מנחם מענדל הרצל, הרב יעקב יצחק בלום, הרב יוסף יצחק שעאר.

מתוך הישיבה יוצא לאור זה כבר שנה שלישית בטאון פנימי בשם 'החייל' המתאפיין בטורים מגוונים הן מרבני הישיבה והן מאת התלמידים. אחד המדורים הפופולארים הינו סיפור בהמשכים העוסק בדילמות ופתרונות חסידיים בחייהם של התמימים.

כמו כן הישיבה מוציאה לאור 'קובץ מפרשים' ערוך בשיטת לימוד מיוחדת המאפיינת את דרך הלימוד בעיון של הישיבה.

=== ישיבה קטנה===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]}}
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נפתח סניף נוסף של ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועד לתלמידי [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]]. הישיבה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב [[יצחק גרוזמן]]. בראשה עומד הרב [[משה לידר]] המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב המשמש בתפקיד מנהל רוחני.

בשנת הלימודים [[תשע"ח]], עם הרחבת הישיבה וחוסר המקום בזאל ובפנימיה נאלצה הישיבה לעבור לעיר [[בית שמש]].

לקראת שנת [[תשפ"א]] הוחלט על הקמתה של ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה. מבנה הישיבה בקמפוס רחב יידים ברחוב טיבוביץ בשכנות לקריה החרדית קריית קאליב בעיר.
בהכוונת הרבנים המשפיעים: הרב [[זלמן ניסן פנחס נוטיק]], הרב [[שמעון ויצהנדלר]], הרב יוסף יצחק זילברשטרום. מנהל גשמי: הרב [[אלירן שלום]], ראש הישיבה ור"מ בנגלה: הרב [[שניאור זלמן פלדמן]], משפיעים: הרב [[לוי יצחק דורון]], הרב [[שלום דובער טאלער]], יועץ ומדריך חינוכי: הרב מנחם קעניג, משגיח ראשי ומנהל רוחני: הרב [[אליעזר יוסף חי קלנגל]].

=== כולל משכן מנחם ===
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל משכן מנחם]]}}
בבית כנסת חב"ד המרכזי פועל [[כולל]] במשך ימות השבוע. ראש הכולל הוא רב הקהילה הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], ומנהלי הכולל הם בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי וחתנו הרב [[שניאור אשכנזי]]. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת [[תורת החסידות]] והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי.

הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]], ולאחריה לימוד [[נגלה]] ו[[הלכה]] בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת ל[[מבצעים]] כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים.

המניע לפתיחת הכולל היה הרחבת הקהילה באמצעות [[אברך|אברכים]] חדשים, ותגבורת ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ברחבי העיר.

=== בית סוזנה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית סוזנה]]}}
[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]] הוא מרכז חברתי חב"די בראשון לציון. את המרכז הקים הרב [[יחיאל מלוב]].

במרכז בית כנסת חב"ד, מוזיאון יהודי, חדר הנצחה לחללי מערכות ישראל, מכון [[בר מצווה]] לילדי שבויי ו[[מצוייני צה"ל]], ישיבת ערב ועמותת חסד.

== בתי חב"ד ==
[[קובץ:חזית בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית [[בית חב"ד נווה ים]], הגדול בעיר]]
בעיר קיימים מעל עשרים שלוחים, חלקם מנהלים בתי חב"ד ואחרים שלוחים המסייעים לבתי חב"ד השכונתיים. מהם:

*'''בית חב"ד המרכזי''' - מנוהל על ידי השליח הראשי ר' [[יצחק גרוזמן]], בפעילות הבית חב"ד מסייע לו רבות אחיו, ר' [[משה גרוזמן]].
*'''[[בית חב"ד נווה ים]]''' - מנוהל על ידי ר' [[חנן כוחונובסקי]] ואיתו בנו הרב מנדי כוחונובסקי. בית חב"ד נווה ים הוא הבית חב"ד הגדול בעיר, עם מבנה גדול ומפואר. המבנה נחנך בשנת [[תשס"ו]].
*'''בית חב"ד נאות אשלים ופרס נובל''' - מנוהל על ידי הרב [[אריאל גורן]] המשמש גם כרב שכונת חתני פרס נובל
*'''בית חב"ד נאות אשלים הרב יוסף יצחק לבקיבקר
*'''בית חב"ד המערב הוותיק''' - מנוהל על ידי ר' אורי קשת ותחתיו פועלים השליחים הרב אביעד רז והרב אסף איטח. הבית חב"ד מפעיל בית קפה עם שיעורי חסידות ומפגשים אישיים.
*'''בית חב"ד בקניון הבאר''' - מנוהל על ידי ר' [[פנחס ממן]]. שליח נוסף: ר' חיים חדד.
* '''בית חב"ד קריית הלאום''' - מנוהל על ידי הרב שניאור גלוכובסקי ותחתיו השליח הרב ליאור יצחקפור.
*'''בית חב"ד שכונת נעורים וקידמת ראשון''' - מנוהל על ידי ר' אליהו סגל. בקיץ [[תשע"ג]] [[הנחת אבן הפינה|הונחה אבן הפינה]] לבניין בדוגמת [[770]] שייבנה בשכונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76617 בניין 770 ייבנה בראשון לציון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61221 הדמיית מחשב של הבניין] ב[[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}.
*'''בית חב"ד שיכון המזרח''' - מנוהל על ידי ר' שלום לוי ותחתיו פועלים השלוחים הרב יוסי וייסמן והרב מוטי כהן. בית חב"ד נוסד בשנת [[תשס"ה]] ושוכן בקומתו השניה של הקניון השכונתי.
*'''בית חב"ד קניון הזהב, חב"ד סנטר''' - מנוהל על ידי ר' אילן חיון.
[[קובץ:בית הכנסת מלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת [[בית סוזנה]]]]
*'''בית חב"ד נווה חוף''' - מנוהל על ידי ר' דוד קפלן ור' אהרון יואל בייטש, אל השניים הצטרף גם השליח הרב דוד גולדברג. ר' אהרון יואל בייטש משמש כרב בית כנסת חב"ד המקומי.
*'''בית חב"ד נחלת יהודה החדשה''' - מנוהל על ידי ר' מנדי חדד - 0549-770448.
*'''בית חב"ד שכונת אברמוביץ ומשולש ז'בוטינסקי'''- מנוהל על ידי הרב חיים ריבקין

*'''בית חב"ד נחלת יהודה הוותיקה''' - מנוהל על ידי ר' טל קפלן.
*'''בית חב"ד נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנוהל על ידי ר' ינון ששון.
*'''בית חב"ד רביבים''' - מנוהל על ידי ר' אדיר סלמה. בבית הכנסת נמצא העתק מארון הקודש שב-[[770]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77643 ראשון לציון: ארון קודש בדוגמת הארון בבית חיינו] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}} בשנת הלימודים תשע"ז החל בית חב"ד להפעיל ישיבה קטנה.
*'''בית חב"ד לדוברי רוסית''' - מנוהל על ידי ר' [[לב לייבמן]] ואביו הרב עובדיה לייבמן.
*'''בית חב"ד במכללה למנהל''' - מנוהל על ידי הרב דותן קורתי, תחת השליח הרב אריאל גורן.
*'''בית חב"ד מרום ראשון- צוריאל''' - מנוהל על ידי ר' לוי ברוק.
*'''[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]]''' - מנוהל על ידי הרב [[יחיאל מלוב]].
* '''בית חב"ד נווה דקלים''' - מנוהל על ידי הרב מנדי רבינוביץ'.
* ''' בית חב"ד שכונת רמב"ם'''- הרב מנחם לביא.
* '''בית חב"ד שכונת חלום ראשון''' - מנוהל על ידי הרב לוי הלפרין.
* '''בית חב"ד גן נחום ושכונת ראשונים''' - הנוהל על ידי הרב מנדי לרנר
* '''בית חב"ד גני ראשון, קריית קאליב ''' - מנוהל על ידי הרב אשל הורביץ.
*כמו כן פועל ב'''קניון עזריאלי ראשונים''' סניף של ארגון [[יהדות TV]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107359 ופרצת ב'יהדות tv': סניף חדש במרכז 'עזריאלי ראשונים' בראשל"צ] {{חב"ד און ליין}}}}

;שלוחים נוספים:
*ר' מנחם מענדל דוברבסקי, מנהל פעילות כולל משכן מנחם.
*הרב [[שניאור אשכנזי]] - רב בית הכנסת המרכזי בעיר.

* הרב שניאור רייניץ -'''חב"ד בעליה - ראשון לציון'''
* הרב אבישי באטאשווילי
* הרב יעקב גולדברג
* הרב אברהמי מיידנצ'יק

חלק מהבתי חב"ד מפעילים עמותות חסד. המסייעות למשפחות נזקקות.

== ראו גם ==
* [[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
* [[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=ראשון%20לציון כתבות הקשורות עם קהילת חב"ד בעיר] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54983 בונים את פסיפס מוסדות חב"ד בישראל: ראשון לציון] באתר [[col]] {{בםך}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=65673 חב"ד כובשת את העיר הרביעית בגודלה בישראל] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/29/062052611244.html בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה]''', סקירה על הפעילות החב"דית בשכונת רביבים בעיר {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/24/041081812579-1.html חב"ד על מפת ראשון לציון]''' {{בית משיח}} כתבה היסטורית הסוקרת את צעדיה הראשונים של קהילת חב"ד בעיר
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/21/526342841565.html שליח פורץ דרך]''', כתבה על הפעילות החב"דית בשכונת אברמוביץ' ובמרכז העיר בתוך [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%94%D7%A7-%D7%9E%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA/ מפת הישיבות החב"דית ב[[ארץ הקודש]] מתרחבת]{{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A3/ צוות הישיבה החדשה בראשון לציון נחשף] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ראשון לציון]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

שיחה:רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)

2021-12-06T13:19:23Z

טל קפלן: /* שטריימל בחתונתו */

על הסתלקותו מסופר בהרחבה בספר "[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]" שחיבר הרב [[משה דובער ריבקין]].
:הוכנס לערך. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 01:25, 22 אוגוסט 2007 (EDT)

ל[[משתמש:Jcsbm|Jcsbm]] העברתי את מה שכתבת ל[[אולם דיונים]]. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 01:25, 22 אוגוסט 2007 (EDT)

:: לפי הערך, הפעולה היחידה שנעשתה על ידו עבור החסידות או כלל ישרלא היא הקמת תו"ת!!! אז הנה מתוך היום יום, וביחד נוסיף כהנה וכהנה:

תרנ"ב משתדל אודית גרוש מאסקווא ולעל ארקא עד הקיץ ןעוזר
בסכומים נכינים להמגרשים להתישב במקימית חדשים תרנ"ג מקים
מחדש ועד עסקני הכלל בפטרבורג תרנ"ד מבקר ת המיטבית בפלך
חערסאן תרנ"ז מיסד שיבית תימכי תמימים תרנ"ח עישה משעי
ע גי הקלל לקיוב אדעס תרנ"ט מחוה דעתו בשלילה למפלגת
סע ינים תרס"א עושה מסעו לאשכנז צרפת והילאנד בעניני הכלל
תרס"ב מיסד בעזרת האחים הנדיבים פאיאקיב ובעזרת יק"א
ארגון לתמיכה בהתישבות הידיח בית חרשת לאריגה ולמטוה צמר בעיר
דובראוונא פלך מאהליב ובערך שני אלפים ןהודים עיברים בי
ומתפר סים ברוח תרס"ד תרס"ה מיסד שדים לשל" סלה לןהודים
אנשי החיל במזרח הרחיק תרס"ו עיסק בפטרבורג להשקיט את
הפרעית ומצליח תרס"ז עירך תקגית מפלטת בשם התאגדות
היראים ומיסרה על יד הרב ברייער והרב החכם איש ןרא אלקים מירנו
הרב יעקב ראזענהןים תרס"ח משתתף באספת עטקגי הכלל באשכנז
לעיר ברלין תרס"ט באספת קאט וויץ מודיע כי הוא יוצא מאגדת
ישך"ל תרע"א מיסד שיכת תירת אמת בעיר חברון תשה ותכינן
תרע"ו י"ז מרחשון עיזנ את ליובאוויטש ומעתיק ית מושבו לעיר
רוסטוב על נהר דאן סוף תרע"ו מיסד הישיבות במדינת גרוז א
תרע"ז משתדל ומצליח שיתנו חפשה על פי החק מעבודת הצבא
לעגי ~לסים שלש סאות שמינים ושנום שומרי משמרת הקדש רבנים
שוחטים ובידקים חזנים וכו'
[[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 22:12, 20 במרץ 2010 (UTC)

:מאיפא העתקת זאת, מ[[אוצר 770]]? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 03:30, 21 במרץ 2010 (UTC)

היום יום, באמצעות אוצר החכמה. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 21:15, 21 במרץ 2010 (UTC)

:אולי בעתקה מ[[אוצר 770]] יש פחות טעויות? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 21:16, 21 במרץ 2010 (UTC)

בבבבב

בתבנית של אדמו"ר הרש"ב:
*ב'חמותו חנה' נא להפנות ל[[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי]].
*ב'אחיו - שלום דובער', נא למחוק. זה הרש"ב עצמו. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 10:12, 4 באפריל 2010 (UTC)

לא צריך את הציור כי התמונה נחתכה וחוץ מזה זה לא הציור שאמרה הרבנית חיה מושקא שזה יותר מדויק מהתמונה בגלל הידיים אבל פה התמונה נחתכה --[[משתמש:ד''ח|ד''ח]] - [[שיחת משתמש:ד''ח|שיחה]] 20:46, 17 בנובמבר 2010 (UTC) ד''ח

מדוע בניגוניו, הושמט ניגון הכנה לד' בבות?

==פרויד==
מה המקור? גם לא ברור מה בדיוק נאמר שם, (ושני תיאורים?) וגם לא ברור מה בדיוק אחז עליו הרש"ב (שבודאי היה מנגד לשיטתו בתכלית)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:41, 5 באוגוסט 2015 (UTC)

== בנוגע לציור ==
אין שום אפשרות להשיג מאיזה שהוא מקום את הציור שצייר הר' נחום יצחק קפלן והרבנית הגיהה? ראיתי שכתוב את המקור בהערה, אבל אין סיכוי להעתיק את הציור עצמו? --יחי המלך המשיח! 15:23, 17 במאי 2018 (IST)

איך הגיע הרקע הכתום לתמונה? --יחי המלך המשיח! 15:41, 17 במאי 2018 (IST)

== החלפת תמונה ==

להחליף את התמונה ל[https://chabad.info/special/574192/ ציור] שעבר את הגהתה של הרבנית חיה מושקא? {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' {{כתב קטן|20:51, י"ב בשבט, ה'תשפ"א}}
:הציור כבר מופיע בערך ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:23 • י"ז באדר ה'תשפ"א

== בנו של הרש"ב ==

מישהו יודע היכן מופיע אודות בן של אדמו"ר הרש"ב שנפטר בילדותו? {{חב"דפדים פעילים}} --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:48, 23 במאי 2021 (UTC)
:אין כזה דבר! אדמו"ר הריי"צ היה בן יחיד. יש את בנו של אדמו"ר המהר"ש [[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סנדר שניאורסון]]... בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 15:17, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"א

== שטריימל בחתונתו ==

יש סיפור המובא בהיכל הבעשט (בתקופה שהתפרסמו מאמרי ר עמרם בלוי אודות בני הצ"צ)
שכמדומני הגבאי של הרבי המהרש חטף את השטריימל כו"כ פעמים עד שברח איתו כשניסו להלבישו על ראש החתן לפני החופה והרבנית רבקה הקפידה עליו - מכתב למערכת היכל הבעש"ט של ר מני וולף
[[משתמש:טל קפלן|טל קפלן]] - [[שיחת משתמש:טל קפלן|שיחה]], 13:16, ב' בטבת, ה'תשפ"ב 13:16, 6 בדצמבר 2021 (UTC)

שיחה:רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)

2021-12-06T13:16:19Z

טל קפלן: /* שטריימל בחתונתו */ פסקה חדשה

על הסתלקותו מסופר בהרחבה בספר "[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]" שחיבר הרב [[משה דובער ריבקין]].
:הוכנס לערך. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 01:25, 22 אוגוסט 2007 (EDT)

ל[[משתמש:Jcsbm|Jcsbm]] העברתי את מה שכתבת ל[[אולם דיונים]]. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 01:25, 22 אוגוסט 2007 (EDT)

:: לפי הערך, הפעולה היחידה שנעשתה על ידו עבור החסידות או כלל ישרלא היא הקמת תו"ת!!! אז הנה מתוך היום יום, וביחד נוסיף כהנה וכהנה:

תרנ"ב משתדל אודית גרוש מאסקווא ולעל ארקא עד הקיץ ןעוזר
בסכומים נכינים להמגרשים להתישב במקימית חדשים תרנ"ג מקים
מחדש ועד עסקני הכלל בפטרבורג תרנ"ד מבקר ת המיטבית בפלך
חערסאן תרנ"ז מיסד שיבית תימכי תמימים תרנ"ח עישה משעי
ע גי הקלל לקיוב אדעס תרנ"ט מחוה דעתו בשלילה למפלגת
סע ינים תרס"א עושה מסעו לאשכנז צרפת והילאנד בעניני הכלל
תרס"ב מיסד בעזרת האחים הנדיבים פאיאקיב ובעזרת יק"א
ארגון לתמיכה בהתישבות הידיח בית חרשת לאריגה ולמטוה צמר בעיר
דובראוונא פלך מאהליב ובערך שני אלפים ןהודים עיברים בי
ומתפר סים ברוח תרס"ד תרס"ה מיסד שדים לשל" סלה לןהודים
אנשי החיל במזרח הרחיק תרס"ו עיסק בפטרבורג להשקיט את
הפרעית ומצליח תרס"ז עירך תקגית מפלטת בשם התאגדות
היראים ומיסרה על יד הרב ברייער והרב החכם איש ןרא אלקים מירנו
הרב יעקב ראזענהןים תרס"ח משתתף באספת עטקגי הכלל באשכנז
לעיר ברלין תרס"ט באספת קאט וויץ מודיע כי הוא יוצא מאגדת
ישך"ל תרע"א מיסד שיכת תירת אמת בעיר חברון תשה ותכינן
תרע"ו י"ז מרחשון עיזנ את ליובאוויטש ומעתיק ית מושבו לעיר
רוסטוב על נהר דאן סוף תרע"ו מיסד הישיבות במדינת גרוז א
תרע"ז משתדל ומצליח שיתנו חפשה על פי החק מעבודת הצבא
לעגי ~לסים שלש סאות שמינים ושנום שומרי משמרת הקדש רבנים
שוחטים ובידקים חזנים וכו'
[[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 22:12, 20 במרץ 2010 (UTC)

:מאיפא העתקת זאת, מ[[אוצר 770]]? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 03:30, 21 במרץ 2010 (UTC)

היום יום, באמצעות אוצר החכמה. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 21:15, 21 במרץ 2010 (UTC)

:אולי בעתקה מ[[אוצר 770]] יש פחות טעויות? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 21:16, 21 במרץ 2010 (UTC)

בבבבב

בתבנית של אדמו"ר הרש"ב:
*ב'חמותו חנה' נא להפנות ל[[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי]].
*ב'אחיו - שלום דובער', נא למחוק. זה הרש"ב עצמו. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 10:12, 4 באפריל 2010 (UTC)

לא צריך את הציור כי התמונה נחתכה וחוץ מזה זה לא הציור שאמרה הרבנית חיה מושקא שזה יותר מדויק מהתמונה בגלל הידיים אבל פה התמונה נחתכה --[[משתמש:ד''ח|ד''ח]] - [[שיחת משתמש:ד''ח|שיחה]] 20:46, 17 בנובמבר 2010 (UTC) ד''ח

מדוע בניגוניו, הושמט ניגון הכנה לד' בבות?

==פרויד==
מה המקור? גם לא ברור מה בדיוק נאמר שם, (ושני תיאורים?) וגם לא ברור מה בדיוק אחז עליו הרש"ב (שבודאי היה מנגד לשיטתו בתכלית)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:41, 5 באוגוסט 2015 (UTC)

== בנוגע לציור ==
אין שום אפשרות להשיג מאיזה שהוא מקום את הציור שצייר הר' נחום יצחק קפלן והרבנית הגיהה? ראיתי שכתוב את המקור בהערה, אבל אין סיכוי להעתיק את הציור עצמו? --יחי המלך המשיח! 15:23, 17 במאי 2018 (IST)

איך הגיע הרקע הכתום לתמונה? --יחי המלך המשיח! 15:41, 17 במאי 2018 (IST)

== החלפת תמונה ==

להחליף את התמונה ל[https://chabad.info/special/574192/ ציור] שעבר את הגהתה של הרבנית חיה מושקא? {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' {{כתב קטן|20:51, י"ב בשבט, ה'תשפ"א}}
:הציור כבר מופיע בערך ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:23 • י"ז באדר ה'תשפ"א

== בנו של הרש"ב ==

מישהו יודע היכן מופיע אודות בן של אדמו"ר הרש"ב שנפטר בילדותו? {{חב"דפדים פעילים}} --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:48, 23 במאי 2021 (UTC)
:אין כזה דבר! אדמו"ר הריי"צ היה בן יחיד. יש את בנו של אדמו"ר המהר"ש [[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סנדר שניאורסון]]... בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 15:17, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"א

== שטריימל בחתונתו ==

יש סיפור המובא בהיכל הבעשט (בתקופה שהתפרסמו מאמרי ר עמרם בלוי אודות בני הצ"צ)
שכמדומני הגבאי של הרבי המהרש חטף את השטריימל כו"כ פעמים עד שברח איתו כשניסו להלבישו על ראש החתן לפני החופה והרבנית רבקה הקפידה עליו - מכתב למערכת היכל הבעש"ט של ר מני וולף [[משתמש:טל קפלן|טל קפלן]] - [[שיחת משתמש:טל קפלן|שיחה]], 13:16, ב' בטבת, ה'תשפ"ב 13:16, 6 בדצמבר 2021 (UTC)

חיים יהודה קרינסקי

2021-10-21T22:00:29Z

טל קפלן: /* עבודתו כמזכיר */

{{דמות
|תמונה=[[קובץ:יוד'ל קרינסקי.JPG|250px]]
|כינוי=ר' יוד'ל
|תאריך לידה=[[ט"ו בכסלו]] [[תרצ"ד]]
|מקום לידה=[[בוסטון]] [[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=מזכירו של [[הרבי]], יו"ר [[מחנה ישראל]], חבר ה'[[מרכז לעניני חינוך]]' ומזכיר [[אגודת חסידי חב"ד]]
|השתייכות=[[חב"ד]]
|מקום פעילות=[[ניו יורק]] [[ארצות הברית]]
}}
[[קובץ:קרינסקי.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב קרינסקי לצד [[הרבי]]]]
[[קובץ:מזכירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המזכירים בעבודתם ב[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]]. נראים בתמונה מימין לשמאל: יוד'ל קרינסקי, [[בנימין קליין]], [[יהודה לייב גרונר]] ומזכירו של [[הרבי הריי"צ]] [[חיים ליברמן]]]]

הרב '''חיים יהודה קרינסקי''' ('''יוד'ל'''; נולד [[ט"ו כסלו]] [[תרצ"ד]]) הוא מזכירו של [[הרבי]], יו"ר [[מחנה ישראל]], חבר ה'[[מרכז לעניני חינוך]]' ומזכיר [[אגודת חסידי חב"ד]].

== תולדות חיים ==
נולד ב[[ט"ו כסלו]] [[תרצ"ד]] ב[[בוסטון]] שב[[ארצות הברית]] לר' [[שמעיה קרינסקי]]. בעקבות אחיו הגדולים שעברו למוסדות חב"ד, עבר אף הוא לישיבת [[אחי תמימים בוסטון|אחי תמימים]] בעיר, ולאחר מכן בשנת [[תש"ו]] ל[[תומכי תמימים 770]].

עוד לפני [[קבלת הנשיאות של הרבי]] היה הרב קרינסקי מתכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג'}} עם [[הרבי]] רבות בנושאים רבים, וכמו כן ביקש ממנו הרבי כמה פעמים עזרה בנוגע לקירוב יהודים מסוימים.

בשנת [[תשט"ז]], לאחר [[הטבח בכפר חב"ד]], נשלח על ידי הרבי לארץ יחד עם [[השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|קבוצת השלוחים]] על מנת לעודד את רוח התושבים.

נישא לאשתו{{הבהרה|מתי?}}, מרת דבורה בת ר' [[זאב וולף קזיניץ]] שהיה ממקושרי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], והיה פעיל נמרץ בהפצת היהדות ברחבי ארצות הברית.

==עבודתו כ[[מזכיר]]==
בשנת [[תשי"ח]] התבקש על ידי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] להצטרף לצוות [[המזכירות]] של הרבי.(דרוש מקור)

וכן שימש כנהגו האישי של [[הרבי]] בנסיעותיו ל[[אוהל]]. הרבי היה שוהה במתחם הקבר לבדו, בעוד קרינסקי ממתין ברכב ועובד עבודה משרדית ברכבו.

בשנת [[תשל"ב]], על פי בקשת הרב חודקוב, מונה למזכיר [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]].

בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר בהנהלת [[מחנה ישראל]] ובשנת [[תשנ"ח]], בעקבות פטירת המנכ"ל הקודם, ד"ר [[ניסן מינדל]], מונה למנכ"ל. כמו כן, סייע במשך השנים לרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], אשתו של הרבי.

במסגרת תפקדו כמזכיר יצר הרב קרינסקי קשרים עם אנשים רבים ונכבדים ופעל שיפעלו לטובת [[חב"ד]].

במשך שנות עבודתו לצד הרבי, יזם עשרות פרוייקטים להפצת היהדות, וזכה למענות מפורטים מהרבי עליהם, כגון דוכני חב"ד בתערוכות בין-לאומיות שונות, הפקת אלבומים של פעילות חב"ד, מטבע מזכרת מ[[תהלוכת ל"ג בעומר]], ויוזמות נוספות.

ב[[משפט הספרים]] היה מי שניהל את המערכה למען עמדתה של [[חסידות חב"ד]] להשבת הספרים לספריה.

לרב קרינסקי יומן מפורט על שנות פעולתיו במחיצת הרבי, והוא מפרסם חלקים ממנו בשמחות צאצאיו.

==ביקורת==
ב[[חודש אייר]] שנת [[תשנ"ד]], בעקבות עתירתו ל[[ערכאות]] יחד עם עוד שלשה מחברי [[אגו"ח]], הוציאו אחד עשר מרבני [[אנ"ש]]{{הערה|הרבנים: [[יצחק הכהן הענדל]], [[אברהם אזדבא]], [[מרדכי דוב אלטיין]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[יצחק רייטפארט]], [[יהודה קלמן מרלו]], [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], [[יצחק דוד גרונר]], [[לוי ביסטריצקי]], [[יצחק מאיר הרץ]], [[יהודה צבי פוגלמן]]}} מכתב בו הם כותבים שקרינסקי "לא צייתי דינא" ו"עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם"{{הערה|1=[[:קובץ:22iyar5754.JPG|צילום המכתב]]}}. ב[[חודש תמוז]] שנת [[תשנ"ה]], בעקבות פרשיה נוספת בה נמנע להופיע לקריאה ב[[דין תורה]] בזבל"א וזבל"א{{הערה|ראשי תיבות '''ז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א'''חד '''וז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א''' - מצב בו שני בעלי הדין בוחרים דיין, ושני הדיינים הנבחרים בוררים דיין שלישי}} בענין [[צוואת הרבי]]{{הערה|בהסתמך על פסיקה של רבני [[ועד רבני ליובאוויטש העולמי]], שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני [[בד"ץ קראון הייטס|הבד"צ בקראון הייטס]] - בניגוד לטענת הבד"ץ}}, הוציאו הרבנים [[אברהם אזדבא]] ו[[יהודה קלמן מרלו]] מה[[בד"צ קראון הייטס]], מכתב בו הם כותבים עליו ש"לא צייתא לדינא"{{הערה|[[:קובץ:1 210.jpg|צילום המכתב]]}}. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"ע]], בעקבות סכסוך עם שאר רבני הבד"ץ פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מודיע שמבחינתו הבית דין ב[[קראון הייטס]] מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב"ד און ליין]}}. לעומתו טוענים כי על פי פסיקת בוררות בעניין הבית דין, לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54190 חב"ד אינפו]}}, הרי שאין למכתבו כל תוקף הלכתי.

ב[[חודש מנחם אב]] [[תש"ע]], על פי החלטת [[ועד רבני ליובאוויטש]], הועבר קרינסקי ממשרתו כיו"ר ה[[מל"ח]] ומעתה ישמש רק כחבר ועד הפועל{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 פסק דין בענין מרכז לעניני חינוך].}}. בפועל הוא התעלם מפסק הדין ופועל כיו"ר על פי הניירות הרשמיים משנת [[תש"נ]].

במשך מספר שנים התפרסם בעיתון האמריקאי "ניוזוויק" שמו של קרינסקי בראש רשימת 50 היהודים המשפיעים ביותר ב[[ארצות הברית]]{{הערה|לראשונה בשנת [[תשס"ה]], בשנים [[תשס"ח]], [[תשס"ט]] - במקום הרביעי ובשנים [[תשע"א]], [[תשע"ב]] במקום הראשון, בשנת [[תשע"ג]] במקום השני, הדירוגים התפרסמו באתר העיתון 'ניוזוויק'}}. בדירוגים אלו כונה קרינסקי 'מנהיג' ו"ממשיך דרכו של הרבי" בתנועת חב"ד, ולמרות שהפרסום והתואר השקרי חזרו על עצמם, הוא לא מחה על כך ולא הבהיר את העובדות, דבר שהתקבל בביקורת קשה בקרב חסידי חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61127 המסר של חב"ד: "משיח" או "תנועה של מקצוענים"?] - [[חב"ד אינפו]]}}.

== משפחתו ==
* בנו, הרב [[הלל דוד קרינסקי]] - מייסד [[jem]], [[קראון הייטס]].
* בנו, הרב [[מנחם מענדל קרינסקי]] - [[קראון הייטס]].
* בתו, מרת שיינא ביילא אשת הרב יוסף ברוך פרידמן - [[קראון הייטס]].
* בנו, הרב לוי יצחק קרינסקי - [[שליח הרבי]] בניו המפשיר.
* בתו, חנה אשת הרב יוסף יצחק פוטרפס - [[קראון הייטס]].
* בנו, הרב [[שמעיה קרינסקי (קראון הייטס)|שמעיה קרינסקי]] - [[קראון הייטס]].

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''', [[תשס"ט]].
* '''"בלחודוהי"''' (חלק ראשון) גילויים מרתקים של הרב קרינסקי במגזין '''[[תחיינו]]''' גליון מס' 5. '''"בשליחותיה קא עבידנא"''' (חלק שני) בגליון מס' 6. [[אליעזר זקליקובסקי]].
*'''הרגע בו הודעתי לרבי על הנצחון''', [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] גליון 1888 עמוד 20 (חלק ראשון) '''המאבק בערעור - סודות מהחדר''', [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] גליון 1889 עמוד 24 (חלק שני)
*'''לצד הרבי בימי הבראשית''', [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] 1893 עמוד 76

==קישורים חיצוניים==
*'''"בלחודוהי"''' - ראיון מקיף עם הרב קרינסקי , [https://col.org.il/news/98109 חלק ראשון], [https://col.org.il/news/102515 חלק שני], תחיינו ה-ו.
* {{קישור חבד און ליין|98113|ערב ג' תמוז: הרבי ומזכירו בלחודוהי ● בנימין ליפקין||א' תמוז תשע"ו}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/05/256.-Emor-5780.pdf#utm_source=domain&utm_medium=domain&utm_campaign=c1email.org הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד]''', בראיון לתכנית 'המפגש שלי', המופקת על ידי חברת [[jem]], משוכתב בגליון 'הסיפור שלי', [[פרשת אמור]] [[תש"פ]]

{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרינסקי, חיים יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]

חיים גראביצר (ספר)

2021-10-21T21:45:18Z

טל קפלן: /* הוצאתו לאור */

[[קובץ:גרביצר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ההוצאה החדשה של הספר]]
הספר '''חיים גראביצער - סיפורו של נופל''' הינו סיפור עלילתי שנכתב על ידי ד"ר [[פישל שניאורסון]], המתאר את חיפושיו ותהיותיו של [[חסיד חב"ד]] בתקופת [[אדמו"ר ה'צמח צדק']], שנופל ממדרגותיו הרוחניות, ונודד בחצרות ובפלגים אחרים של היהדות החרדית, ומחפש מרגוע לנפשו.

==הוצאתו לאור==
חלקו הראשון של הספר נכתב בברלין בשפת ה[[אידית]] בשנת [[תרפ"ב]], ולאחר מכן תורגם לשפה הגרמנית על ידי הוצאת הספרים 'שוקן'. חלקו השני והשלישי של הסיפור, נכתבו יחד ארבע שנים מאוחר יותר בשנת [[תרפ"ו]],

החלק הרביעי, נכתב על ידי המחבר רק לאחר עלייתו לארץ, בשנת [[תרצ"ז]], והתפרסם כסיפור שבועי בהמשכים בעיתון '[[אלגמיינר ז'ורנאל]]', שיצא לאור בניו יורק.

בזמן יציאתו לאור טענו רבים שהספר מתארי את חיבוטי ליבו של הסופר פישל שניאורסון עצמו שעבר מסלול חיים דומה במהלכו הסתובב במרכזים שונים וגישש את דרכו עד שייצב את עצמו. טענות אלו נסתרו הן על ידי הסופר עצמו והן על ידי קוראים אחרים שטענו שאין כל קשר בין הטענות למציאות.

===תרגומו לעברית===
תרגומו של הספר לראשונה החל בשנת [[תרח"צ]] בעיתון היומי 'הצופה' על ידי הסופר והמשורר [[אברהם שלונסקי]], שם פורסם מידי שבוע בעיתון של יום שישי פרק נוסף מהסיפור. עם השלמת התרגום בשנת [[ת"ש]], יצא לאור הספר בארבעה כרכים נפרדים
בדפוס

במשך שנים רבות הספר לא יצא במהדורה מחודשת, נחשב לנדיר, ואף הפך לספר פולחן שעבר מיד ליד בסודי סודות כששמועות שונות מתהלכות בנוגע לאיסור לקרוא בו, או בנוגע לתועלת שבקריאתו.

בשנת [[תשע"ג]] יצא הספר לאור במהדורה מחודשת בכרך אחד, על ידי הוצאת הספרים ידיעות אחרונות. במהדורה זו נוספו הערות שוליים בהם השוו המהדירים את התרגום של העברי עם הסיפור המקורי ועם מקורות מקבילים אחרים בכתביו של המחבר לנקודות שונות
במהלך הסיפור. כמו כן, צורף לספר נספח המתאר את קורות חייו של המחבר ואת משנתו הפסיכולוגית.

בשנת [[תשפ"ב]] יצא הספר במהדורה חדשה וערוכה תחת השם "חיים גראביצר - גילגולו של חסיד", בהוצאת הרב [[אברהם אלאשוילי]] ו[[מנחם ברונפמן]]{{הערה|[https://www.alysefer.com/gravitzer/ המהדורה החדשה (והערוכה) של היצירה המופתית "חיים גראביצר" - מה ולמה?] באתר עלי ספר.}}.

==עלילת הספר==
===חלק א' - מעולם חסידי חב"ד===
חלקו הראשון של הספר פותח בתיאור דמותו של חיים גראביצער, כ[[משפיע]] חסידי מורם משכמו ומעלה, העולה ומתעלה במעלות החסידות, המצליח לקשר [[דעת]]ו ומחשבתו ב[[אחדות ה'|ייחוד האלוקי]], וסוחף אחריו את כל תושבי הכפר ב[[ניגון]] נלהב ובשירה עמוקה המכריזה כי '[[אין עוד מלבדו]]' ואין שום מציאות אחרת מבלעדי ה'.

ר' חיים יוצא בראש אנשי הכפר אל השדות בשירה שמחה וסוחפת, אך באמצע ה'תהלוכה' מגיעה השמועה המצערת כי בנו של חיים נפטר. ר' חיים לא נופל ברוחו, וממשיך עם התהלוכה לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] במטרה 'לקבור את המוות' ולהביא [[גאולה]] לעולם.

השירה וההתלהבות נמשכת, עד שנסתם הגולל, ואז בבת אחת חיים 'נופל' מכל מדרגותיו הרוחניות, וכשהוא לא מצליח לעכל את האסון הנורא שנפל עליו, הוא בורח מהקבר הטרי בלי לומר [[קדיש]] אחר בנו, ומותיר את אשתו [[עגונה]] וגלמודה.

===חלק ב' - היאבקות הנופל מעולם החסידות===
בחלקו השני של הסיפור, חיים נרדם בקצה היער וחולם חלומות מבעיתים, בהם הוא עושה עם עצמו [[חשבון נפש]] כיצד הוא נפל ממדרגותיו, והיכן הוא טעה בדרך הסלולה בה צעד.

כשהוא מתעורר מהזיותיו, הוא מחליט שלא לחזור לעירו, אלא להמשיך הלאה ולחפש לעצמו דרך חדשה בה הוא יכפר על מעשיו. הוא אמנם מכיר במעלותיה של [[תורת החסידות]] החב"דית להרים את האדם לגבהים, אך דוקא משום כך הוא חושש ליפול, באומרו לעצמו: ככל שההר גבוה יותר ותלול יותר, כך ישנה סכנה גדולה יותר בנפילה ממנו.

ר' חיים מגיע בסופו של דבר לכפר של חסידי [[צ'רנוביל]], שם מתכוננים לחגיגת [[הכנסת ספר תורה]]. נפשו הסוערת של חיים מרגיעה את עצמה בלימוד ה[[משניות]] לעילוי נשמת בנו, וחסידי צ'רנוביל השמחים והצוהלים לא מבינים לרוחו של ר' חיים, והוא מתבדל ומתבודד יותר ויותר, ואינו מוצא מרגוע לנפשו.

בשעת שמחת הכנסת ספר התורה, ר' חיים יוצא במחול חסידי נלהב המפליא את כל אנשי הכפר כולל הפריץ שנקלע למקום, ולמחרת, מצליח זקן חסידי צ'רנוביל לשכנע את ר' חיים להיכנס יחד איתו למפגש עם ה[[אדמו"ר]].

ר' חיים המאוכזב מהשמחה הפשטנית של [[חסידי פולין]], ומהאופן הפשטני בו הם מתייחסים לכל דבר וענין, כשאף הערצתם לרבם מתבטאת ברתימת עצמם למושכות העגלה בה נוסע האדמו"ר, נכנס אל האדמו"ר מצ'רנוביל, אך גם האדמו"ר אינו מבין לנפשו, וחיים נס על נפשו לחפש לעצמו מקום אחר.

===חלק ג' - הנופל בצידי הדרכים, מעולם המשכילים===
בחלקו השלישי של הספר, מתוארת נטישתו של חיים את עולם החסידות, והמשך נידודיו לישיבת וולוז'ין, מעוזם של ה'[[מתנגדים]]'. אך תוך כדי הליכתו ונידודיו, על אם הדרך, פוגש בו הפריץ היהודי ה'[[משכיל]]' שמציע לו ללון בביתו{{הערה|1=תוך כדי הנסיעה בעגלה מתפתחת שיחה מעמיקה בין השניים, כאשר הפריץ משווה את עצמו לאדמו"ר מרוז'ין הנוסע אף הוא במרכבות מפוארות, ובתשובה, ר' חיים משווה אותו לחתול הרובץ על אדן החלון, ומחשב שאין כל הבדל בינו לבין האנשים היושבים בתוך הבית, אלא שהם אוכלים את השמנת כשהיא מכוסה, והוא אוכל אותה כשהיא מגולה, והחתול מתייחס בביטול לעיסוקים ה'טפלים' הנוספים שיש לבני האדם.

מאנקדוטה זו ניתן ללמוד, כי אף שחיים עצמו עזב את דרך החסידות, אין זה מפני שמצא בה פגם בפני עצמה, או שהגיע למסקנה שדרכה זו הינה מוטעית מיסודה, אלא מפני שהיה סבור שאינה מתאימה לו, מעצם היותו 'נופל', וכאשר זלזל אי מי בדרכה של החסידות - יצא חיים במלוא מרצו להגן עליה.}}.

בביתו של הפריץ מתקיימת חגיגה, ובשלב מסויים מצטרף גם ר' חיים לחגיגה זו, ומתעלה פעם נוספת מעל עצמו, ויוצא במחול נלהב של 'אין עוד מלבדו' הסוחף אחריו את כל באי האחוזה. אך גם כאן, כמו ב'תהלוכה' בחלקו הראשון של הספר, התלהבותו של ר' חיים פוסקת באחת, והוא חוזר לחדרו להמשך מנוחת הלילה, ובחזיונו הוא נפגש ומשוחח עם [[הבעל שם טוב]]. למחרת עוזב את האחוזה בדרכו לוולוז'ין.

===חלק ד' - סופו של הנופל===
בחלקו הרביעי של הספר, ר' חיים מתקבל כתלמיד מן המנין ב[[ישיבת וולוז'ין]], שם הוא בטוח כי הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, ומשם אין ביכולתו ליפול שוב, כיון שתמיד יוכל להיאחז ביסודותיה האיתנים של ה[[הלכה]] ו[[לימוד התורה]], שלא נותנים לאדם לסטות מדרך המלך הרחבה.

אך גם שם נוכח ר' חיים לדעת על מלחמות פנימיות בין צאצאיו של ר' [[חיים מוולוז'ין]] על הנהגת הישיבה, וקנאותם העיוורת של בחורי הישיבה לשמור על כבוד הישיבה גם במקום שהם עלולים לפגוע בכבוד לומדי התורה.

בסיום תקופת שהותו של ר' חיים בישיבה, מתקיים שיעור עמוק באחת הסוגיות הסבוכות ב[[גמרא]] עם גדול גאוני הדור שהוציא לעז על תלמידי הישיבה, וכעת בא 'לבחון' את התלמידים. התחילת השיעור כובש הגאון את מוחותיהם של התלמידים היושבים פעורי פה ולא מצליחים להשיב מאומה על דבריו, אך בהמשך מתגברים התלמידים להשיב מלחמה, וסותרים את פלפולו של הגאון מתוך קנאות נעורים. הגאון מתבלבל לחלוטין, ולא מצליח להשיב על דברי הבחורים.

בשלב זה מתערב ר' חיים בדיון, ובהפגינו גאונות ובקיאות עצומה, הוא מצליח לפרוך את כל קושיותיהם של תלמידי הישיבה, ולהסביר את הסוגיה בצורה ברורה ומובנת לכולם.

במקום נוכחים שני אברכים מעיר סמוכה שבאו לחפש ראש ישיבה לישיבה המצויה בעירם, ולאחר שנוכחו בגאונותו וכח הסברתו של חיים - הם מציעים לו את המשרה, והוא נענה לבקשתם.

לאחר תקופה ארוכה בה הוא מכהן כ[[ראש ישיבה]] בעיר הסמוכה לוולוז'ין, ולוקח תחת חסותו יתום עילוי, מתעוררת מחלוקת בינו לבין ראש הקהל, המחליט לנקום בו, ולחטוף את היתום שאימץ כ[[קנטוניסט]] לצבא הרוסי. הדבר [[משפיע]] קשות על ר' חיים{{הערה|הוא טוען שלמעשה חוטפי הילדים מגינים על הקהילות היהודיות מגזירות אחרות, ואלו תומכות בחסידות שבליובאוויטש ובתורה שבוולוז'ין, כך שלמעשה [[גזירת הקנטוניסטים]] השפלה - היא הכרחית עבור הרוממות. ואי אפשר לרוממות בלא שתגרור אחריה שפלות. בקטע זה מתבטא שוב רעיונו ההגותי של הסופר, שככל שהאדם עולה גבוה יותר הוא עלול ליפול נמוך יותר, ולכן ההתעלות הרוחנית בליובאוויטש וולוז'ין קשורות בהכרח עם מעשים שפלים דוגמת הסגרת ילדים חסרי ישע והפיכתם לקנטוניסטים.}}, ובסופו של דבר הוא נוטש את הישיבה וחוזר לליובאוויטש.

עם בואה של אשתו ל[[ליובאוויטש]], הוא עוזב את ליובאוויטש באמצע [[חזרה]] על [[מאמר]]{{הערה|כאשר הוא צועק: "מה מקום ל[[אצילות]] למעלה כאשר ישנם [[קנטוניסטים]] למטה?!"...}}, מתאחד עם המשפחה מחדש ועושה את הימים הנוראים כבעל תפילה באחת העיירות שעל אם הדרך, ודואג לבואה של כלתו{{הערה|1=אשת בנו, יוסיל'י, שעל פטירתו סופר בסוף חלקו הראשון של הסיפור.}}. הכלה מצליחה להחזיר מחדש את השירה האלוקית של 'אין עוד מלבדו' לחיים, ובכך נשלם המעגל.

==ביקורת==
[[משפיעים]] רבים בתוך [[חסידות חב"ד]] רואים בקריאת הספר דבר פסול, ואוסרים על מחונכיהם לקרוא בספר.

בין הסיבות לכך:
*המחבר הכניס בספר אמרות וסיפורים רבים שאינם אלא פרי הגותו שלו, וכתבם תחת שמותיהם של אדמו"רי חב"ד.
*מלבד זאת, הספר מלא וגדוש בשאלות ובתמיהות מהותיות על דרכי ההנהגה האלוקית, והתנהלותם של גדולי ישראל.

==קישורים חיצוניים==
* {{קישור שטורעם|115|artdays|"חב"דניקים הם ספירט נקי"|מ' אברמסון|י"ד בתשרי תשס"ו}}
* [[מנחם ברונפמן]] [http://www.alysefer.com/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%A8/ חסידות עם בייגל - על ספרו של פרופ' פישל שניאורסון: חיים גראביצר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: ספרי סיפורים]]
[[קטגוריה: ספרי פישל שניאורסון]]

שיחה:יוסף אשבל מליובאוויטש

2021-10-17T07:39:03Z

טל קפלן:

מדוע לא? וכי לא הי' דוד הצ"צ? אתמהה. בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:הוא מופיע כאן לא רק כדוד אדמו"ר הצמח, שהיא גם קירבה רחוקה מאוד. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 14:14, 16 באפריל 2010 (UTC)

אם הוא לא נמצא בעץ, מדוע העץ נמצא (אלא אם כן הוא היה בטבלה ז"ל, וזוהי סיבה להחזירה)• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:02, 23 ביולי 2013 (UTC)
:הוא אכן היה בטבלה. אני מסכים איתך באלף אחוז. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז באב ה'תשע"ג • 20:14, 23 ביולי 2013 (UTC)

== מנין ששם משפחתו 'אשבל'? ==

שם משפחת אביו (ר' ישכר בער) הוא סג"ל - ע"ע!!--[[משתמש:שם משמן טוב|שם משמן טוב]] - [[שיחת משתמש:שם משמן טוב|שיחה]] 22:10, 1 באפריל 2015 (UTC)

== מאמר שלם אודותיו ביהכל הבעש"ט כרך מב ==

מומלץ מאוד, מוסיף הרבה פרטים ומ"מ לערך .
[[משתמש:טל קפלן|טל קפלן]] - [[שיחת משתמש:טל קפלן|שיחה]], 07:39, י"א בחשוון, ה'תשפ"ב 07:39, 17 באוקטובר 2021 (UTC)

שיחת משתמש:213.137.70.75/גולדה שניאורסון

2020-06-02T09:47:47Z

טל קפלן:

אני שמח לראות שב"ה לא אלמן ישראל וישנם ב"ה עוד משתמשים שדואגים לתחזק את הערך הזה ובכלל בחבדפדיה. בכל מקרה כנראה עיתותיהם וידיעותיהם בעריכת חבדפדיה בידיהם לפחות יותר ממני (חלוקת קונטרסים, שף ויתיב, חבדניק ועוד )אי לכך אנסה לפנות אליהם בדף שיחה זה מכיוון שאיני מכיר הרבה דרכים אחרות...
1. בנה זלמן מקבל הפניה לדף שלו בצורה לא שלימה וכדאי לתקן זאת
2. גם בחיפוש כשמחפשים אתת בנה יש כלכך הרבה זלמן שניאורסון ואי אפשר להבחין (אולי לכנותו זלמן שניאורסון (זלמן לאדזשער)).
3. הביטוי נספה על ידי הנאצים בגטו לאדז לא מדויק כי בת"ש זה היה אולי שנה מאז שנבנה הגטו הזה ועדיין לא היה רכבות למחנות המוות משם עדיין בשנת ת"ש.(האמת זה תיקון קל שאני יכול לעשותו אולי מאוחר יותר)
4. בכוונתי להוסיף בע"ה לערך של בנה זלמן קצת יותר בשר- סיפורים נפלאים אודותיו מרשימת הרב גרינגלס ועוד חזון למועד.
[[משתמש:טל קפלן|טל קפלן]] - [[שיחת משתמש:טל קפלן|שיחה]], 10:42, י' בסיוון, ה'תש"ף 10:42, 2 ביוני 2020 (IST)

שיחת משתמש:213.137.70.75/גולדה שניאורסון

2020-06-02T09:42:30Z

טל קפלן:

אני שמח לראות שב"ה לא אלמן ישראל וישנם ב"ה עוד משתמשים שדואגים לתחזק את הערך הזה ובכלל בחבדפדיה. בכל מקרה כנראה עיתותיהם וידיעותיהם בעריכת חבדפדיה בידיהם לפחות יותר ממני (חלוקת קונטרסים, שף ויתיב, ועוד )אי לכך אנסה לפנות אליהם בדף שיחה זה מכיווון שאיני מכיר הרבה דרכים אחרות...
1. בנה זלמן מקבל הפניה לדף שלו בצורה לא שלימה וכדאי לתקן זאת
2. גם בחיפוש כשמחפשים אתת בנה יש כלכך הרבה זלמן שניאורסון ואי אפשר להבחין (אולי לכנותו זלמן שניאורסון (זלמן לאדזשער)).
3. הביטוי נספה על ידי הנאצים בגטו לאדז לא מדויייק כי בת"ש זה היה אולי שנה מאז שנבנה הגטו הזה ועדיין לא היה רכבות למחנות המוות משם עדיין בשנת ת"ש.(האמת זה תיקון קל שאני יכול לעשותו אולי מאוחר יותר)
4. בכוונתי להוסיף לערך של בנה זלמן קצת יותר בשר- סיפורים נפלאים אודותיו מרשימת הרב גרינגלס
[[משתמש:טל קפלן|טל קפלן]] - [[שיחת משתמש:טל קפלן|שיחה]], 10:42, י' בסיוון, ה'תש"ף 10:42, 2 ביוני 2020 (IST)

שיחת קטגוריה:חוקרים חב"דיים

2020-06-02T08:30:48Z

טל קפלן: יצירת דף עם התוכן "לדעתי כדאי להכניס את ר' עמרם בלוי ע"ה לרשימה זו של חוקרים חבדיים בגליונות היכל הבעש"ט היה..."

לדעתי כדאי להכניס את ר' עמרם בלוי ע"ה לרשימה זו של חוקרים חבדיים בגליונות היכל הבעש"ט היה כותב לרוב וחוקר נושאים שונים, גם לאחר פטירתו הוא מצוטט בחדא מחתא עם שאר החוקרים המופיעים פה.
[[משתמש:טל קפלן|טל קפלן]] - [[שיחת משתמש:טל קפלן|שיחה]], 09:30, י' בסיוון, ה'תש"ף 09:30, 2 ביוני 2020 (IST)

שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')

2020-05-31T21:04:33Z

טל קפלן: /* יחוסו */

הרב '''חיים שניאור זלמן יוסף שניאורסאהן''' (גדל בעיירה [[וליז']] ובהמשך עבר ללודז'. מכונה לעיתים בשם 'ר' זלמן ועליזשער' ולרוב בשם '''ר' זלמן לאדז'שער''' או '''רש"ז שניאורסאהן''', ובבית רבותינו נשיאנו כינוהו בשם '''זש'אמע''') היה נצר למשפחת [[בית רבי]], ומחשובי חסידי חב"ד בדור האחרון שלפני מלחמת העולם השניה.

==יחוסו==
{{להשלים}}
הרב שניאור זלמן היה בנו של הרב יהודא ליב בה"ר [[שניאור שניאורסון (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור]], אשר היה חתנו של אדמו"ר [[הצמח צדק]], ובנו של הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]], ומצד אמו היה בן הרבנית מרת [[גולדה שניאורסון ]] בת של הרב החסיד ר' [[ברוך שלום]] בן כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]].

==תולדותיו==
בילדותו התחנך ר' זלמן בהחצר בליובאוויטש במתיבתא חדא עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, כבר אז בעודו נער צעיר ניכרו בו כישרונות מיוחדי, תפיסה מהירה וזיכרון נפלא, וכבר בגיל הילדות הי' ר' זלמן בקי בתנ"ך ובעין יעקב.

בחודש כסלו תרנ"ט נשא לאה את בתו של הגביר והעסקן המפורסם בי אלכסנדר דיסקין ע"ה.
חתונתו הערכה בליאזנא ומסדר הקידושין הי' כ"ק אדמו"ר מהורש"ב.
בעת החתונה ושבעת ימי המשתה אמר כ"ק אמו"ר מוהרש"ב מספר מאמרים שהוזכר בענין ענין הנשואין.

זכה להיות אצל הרבי [[מהר"ש]] בילדותו שבחנו בלימוד ונהנה ממנו מאוד, וברכו שיהי' גם ת"ח וגם גביר, וזכה לראות הברכה כל ימיו.
היה מחשובי חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]].

נמנה כאחד מג' חשובי החסידים של הרבי הרש"ב, יחד עם הרב [[מענדל חן]] והרב הקדוש המקובל [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי.

הי' בקשר עם גדולי ישראל כאדמו"ר בעל [[המנחת אלעזר]] ממונקאטש, אאדמו"ר מקומרנא, האדמו"ר מרזאדאל, שהתפעלו ממנו מאוד.

הי' חוזר דא"ח ברעוא דרעווין כל שבת כ ב' או ג' שעות, ובעת אמירת הדא"ח הי' מנותק מכל הסובבים אותו.
הי' מתפלל שעות ארוכות בבכיות נראיות,

חשובי חסידי חב"ד כר' [[איצ'ע דער מתמיד]] ור' חאצע פייגין דברו עליו בהערכה גדולה.
הי' מקבל מר' [[שולם הומאנער]], שהי' מקבל מר' [[הלל מפאריטש]] (הנק' שלום הלל'ס),

המשפיע המפורסם המקובל הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], הי' תלמידו, והי' מספר עליו רבות, ממנו למד קבלה.

כתב הרבה כתבי חסידות, אך חלק גדול מהם שרף, והנוספים אינם בידנו לע"ע.
הי' בקיא עצום, וכל דבר שאמר או כתב הי' מביא מראה מקומות מדוייקים.

נלב"ע [[י"ב תמוז]] [[ת"ש]] בגטו לודז'.

==לקריאה נוספת==
* "סיפורי התוועדויות" מאת תלמידו הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], עמוד 438 ואילך.
[[קטגוריה:בית רבי]]

שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')

2020-05-31T20:48:45Z

טל קפלן: /* תולדותיו */

הרב '''חיים שניאור זלמן יוסף שניאורסאהן''' (גדל בעיירה [[וליז']] ובהמשך עבר ללודז'. מכונה לעיתים בשם 'ר' זלמן ועליזשער' ולרוב בשם '''ר' זלמן לאדז'שער''' או '''רש"ז שניאורסאהן''', ובבית רבותינו נשיאנו כינוהו בשם '''זש'אמע''') היה נצר למשפחת [[בית רבי]], ומחשובי חסידי חב"ד בדור האחרון שלפני מלחמת העולם השניה.

==יחוסו==
{{להשלים}}
הרב שניאור זלמן היה בנו של הרב יהודא ליב בה"ר [[שניאור שניאורסון (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור]], אשר היה חתנו של אדמו"ר [[הצמח צדק]], ובנו של הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]], ומצד אמו היה בת הרבנית מרת גאלדא בת של הרב החסיד ר' [[ברוך שלום]] בן כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]].
==תולדותיו==
בילדותו התחנך ר' זלמן בהחצר בליובאוויטש במתיבתא חדא עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, כבר אז בעודו נער צעיר ניכרו בו כישרונות מיוחדי, תפיסה מהירה וזיכרון נפלא, וכבר בגיל הילדות הי' ר' זלמן בקי בתנ"ך ובעין יעקב.

בחודש כסלו תרנ"ט נשא לאה את בתו של הגביר והעסקן המפורסם בי אלכסנדר דיסקין ע"ה.
חתונתו הערכה בליאזנא ומסדר הקידושין הי' כ"ק אדמו"ר מהורש"ב.
בעת החתונה ושבעת ימי המשתה אמר כ"ק אמו"ר מוהרש"ב מספר מאמרים שהוזכר בענין ענין הנשואין.

זכה להיות אצל הרבי [[מהר"ש]] בילדותו שבחנו בלימוד ונהנה ממנו מאוד, וברכו שיהי' גם ת"ח וגם גביר, וזכה לראות הברכה כל ימיו.
היה מחשובי חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]].

נמנה כאחד מג' חשובי החסידים של הרבי הרש"ב, יחד עם הרב [[מענדל חן]] והרב הקדוש המקובל [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי.

הי' בקשר עם גדולי ישראל כאדמו"ר בעל [[המנחת אלעזר]] ממונקאטש, אאדמו"ר מקומרנא, האדמו"ר מרזאדאל, שהתפעלו ממנו מאוד.

הי' חוזר דא"ח ברעוא דרעווין כל שבת כ ב' או ג' שעות, ובעת אמירת הדא"ח הי' מנותק מכל הסובבים אותו.
הי' מתפלל שעות ארוכות בבכיות נראיות,

חשובי חסידי חב"ד כר' [[איצ'ע דער מתמיד]] ור' חאצע פייגין דברו עליו בהערכה גדולה.
הי' מקבל מר' [[שולם הומאנער]], שהי' מקבל מר' [[הלל מפאריטש]] (הנק' שלום הלל'ס),

המשפיע המפורסם המקובל הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], הי' תלמידו, והי' מספר עליו רבות, ממנו למד קבלה.

כתב הרבה כתבי חסידות, אך חלק גדול מהם שרף, והנוספים אינם בידנו לע"ע.
הי' בקיא עצום, וכל דבר שאמר או כתב הי' מביא מראה מקומות מדוייקים.

נלב"ע [[י"ב תמוז]] [[ת"ש]] בגטו לודז'.

==לקריאה נוספת==
* "סיפורי התוועדויות" מאת תלמידו הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], עמוד 438 ואילך.
[[קטגוריה:בית רבי]]

משתמש:213.137.70.75/גולדה שניאורסון

2020-05-31T20:47:30Z

טל קפלן: /* משפחתה */

הרבנית '''גולדה שניאורסון''' היתה אשתו בזיווג שני של רבי [[שניאור שניאורסון (חתן אדמו"ר הצמח צדק)]]{{הערה|[[ספר הצאצאים]] ע' 133}} בנו בכורו של הרה"ק הרב [[מנחם נחום]] מניעזין בנו בכורו של [[אדמו"ר האמצעי]], הוא הי' גם חתנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] מזיווג ראשון עם הרבנית [[ראדע פריידא בת אדמו"ר הצמח צדק]].

==משפחתה==
*בנה, הרב יהודה ליב שניאורסון - רב בויליז (וועליז'){{הערה|[[ספר הצאצאים]] עמ' 169}}
*בנה, הרב ברוך שניאורסון מויטבסק, רעייתו מרת ריזל{{הערה|[[ספר הצאצאים]] עמ' 169}}.
*נכדה, הגאון הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')|זלמן]] (או חיים שלמה זלמן יוסף) שניאורסון (בן הרב יהודה ליב שניאורסון){{הערה|[[ספר הצאצאים]] עמ' 211}}, - ידוע בשם ר' זלמן מוועליז' (ביידיש וועליזשער) וגם בשם ר' זלמן מלודז' (ביידיש לאדז'שער) - הי' אחד משלושת חסידיו (הראשון הי' הרה"ק הרב לוי יצחק שניאורסאהן אביו של הרבי) הגדולים של [[אדמו"ר הרש"ב]] שהתפאר בהם, והעיד עליו שהוא גאון בנגלה ובנסתר. הוא הי' גם מורו ורבו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]]{{הערת שוליים| באג"ק חלק ג אגרת תיט' הרבי כותב לרב גרינגלס: "בקשר עם הערתי ע"ד הר"ל ש"ס מועליז בסוף קונט' הנ"ל - מטובו להודיעני מה שידוע לו ע"ד יחוסו, בניו, בנותיו וב"ב, ובפרט הרש"ז ז"ל מלודז, זווגיהם וכו' ות"ח מראש" עכ"ל .}}.

הרב שניאור זלמן היה בנו של הרב יהודא ליב בה"ר שניאור, אשר היה חתנו של אדמו"ר הצמח צדק, ובנו של הרב מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי), ומצד אמו היה בת הרבנית מרת גאלדא בת של הרב החסיד ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] בן כ"ק [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]].

נספה על ידי הנאצים ימ"ש ב[[גטו לודז']], בי"ב תמוז שנת ת"ש{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]] עמ' 127}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}

שיחת משתמש:213.137.70.75/גולדה שניאורסון

2020-05-31T20:11:16Z

טל קפלן: הסרת כל התוכן מהדף

שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')

2020-05-31T20:06:57Z

טל קפלן:

הרב '''חיים שניאור זלמן יוסף שניאורסאהן''' (גדל בעיירה [[וליז']] ובהמשך עבר ללודז'. מכונה לעיתים בשם 'ר' זלמן ועליזשער' ולרוב בשם '''ר' זלמן לאדז'שער''' או '''רש"ז שניאורסאהן''', ובבית רבותינו נשיאנו כינוהו בשם '''זש'אמע''') היה נצר למשפחת [[בית רבי]], ומחשובי חסידי חב"ד בדור האחרון שלפני מלחמת העולם השניה.

==יחוסו==
{{להשלים}}
הרב שניאור זלמן היה בנו של הרב יהודא ליב בה"ר [[שניאור שניאורסון (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור]], אשר היה חתנו של אדמו"ר [[הצמח צדק]], ובנו של הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]], ומצד אמו היה בת הרבנית מרת גאלדא בת של הרב החסיד ר' [[ברוך שלום]] בן כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]].
==תולדותיו==
בילדותו התחנך ר' זלמן בהחצר בליובאוויטש במתיבתא חדא עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, כבר אז בעודו נער צעיר ניכרו בו כישרונות מיוחדי, תפיסה מהירה וזיכרון נפלא, וכבר בגיל הילדות הי' ר' זלמן בקי בתנ"ך ובעין יעקב.

בחודש כסלו תרנ"ט נשא לאה את בתו של הגביר והעסקן המפורסם בי אלכסנדר דיסקין ע"ה.
חתונתו הערכה בליאזנא ומסדר הקידושין הי' כ"ק אדמו"ר מהורש"ב.
בעת החתונה ושבעת ימי המשתה אמר כ"ק אמו"ר מוהרש"ב מספר מאמרים שהוזכר בענין ענין הנשואין.

זכה להיות אצל הרבי [[מהר"ש]] בילדותו שבחנו בלימוד ונהנה ממנו מאוד, וברכו שיהי' גם ת"ח וגם גביר, וזכה לראות הברכה כל ימיו.
היה מחשובי חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]].

נמנה כאחד מג' חשובי החסידים של הרבי הרש"ב, יחד עם הרב [[מענדל חן]] והרב הקדוש המקובל [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי.

הי' בקשר עם גדולי ישראל כאדמו"ר בעל [[המנחת אלעזר]] ממונקאטש, אאדמו"ר מקומרנא, האדמו"ר מרזאדאל, שהתפעלו ממנו מאוד.

הי' חוזר דא"ח ברעוא דרעווין כל שבת כ ב' או ג' שעות, ובעת אמירת הדא"ח הי' מנותק מכל הסובבים אותו.
הי' מתפלל שעות ארוכות בבכיות נראיות,

חשובי חסידי חב"ד כר' [[איצ'ע דער מתמיד]] ור' חאצע פייגין דברו עליו בהערכה גדולה.
הי' מקבל מר' [[שולם הומאנער]], שהי' מקבל מר' [[הלל מפאריטש]] (הנק' שלום הלל'ס),

המשפיע המפורסם המקובל הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], הי' תלמידו, והי' מספר עליו רבות, ממנו למד קבלה.

כתב הרבי כתבי חסידות, אך חלק גדול מהם שרף, והנוספים אינם בידנו לע"ע.
הי' בקיא עצום, וכל דבר שאמר או כתב הי' מביא מראה מקומות מדוייקים.

נלב"ע [[י"ב תמוז]] [[ת"ש]] בגטו לודז'.

==לקריאה נוספת==
* "סיפורי התוועדויות" מאת תלמידו הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], עמוד 438 ואילך.
[[קטגוריה:בית רבי]]