חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:אגודת חסידי חב"ד בישראל

2024-05-05T14:00:53Z

טינט און פעדער...: /* תמונת הסמל */ פסקה חדשה

== הערך חייב עריכה מחודשת ==

ערך זה מוקדש ברובו להוראות הרבי לאגו"ח; רצוי להכניס כאן את פעולות אגו"ח, ולשלב בזה את הוראות הרבי. [[משתמש:Jcsbm|Jcsbm]] 04:33, 19 אוגוסט 2007 (EDT)

איפה אפשר למצוא עוד חומר על זה? [[משתמש:213.8.6.227|213.8.6.227]]

== חברי אגו"ח ==

הצגת חברי אגו"ח, המזכיר וכו' זה פשוט בדיחה, ואם אתם רוצים לעשות צחוק מעצמכם לעיני כל, תמשיכו ככה. כל ילד יודע שהרב אהרונוב הוא יו"ר אגו"ח בפועל, וזה בכלל לא משנה אם אוהבים אותו אם לאו. העובדה היא שהוא מנהל את המוסד והוא המוסמך באופן רשמי וחוקי לחתום על טשעקים ועל התחייבויות בשם אגו"ח. על הרב אריאל למברג לא שמעו אצלכם?
אני יודע שיש בכם כאלו שלא מרוצים מזה והם היו רוצים שאגו"ח יהי' באופן אחר. אבל א"א לכתוב תיאור של מציאות עפ"י משאלות לב.
גם כל הענין של חברים שחברותם מוטלת בספק היא קשקוש אחד גדול. יש ברשימה כאלו שאין שום ספק על חברותם כי הם לא רשומים בשום מקום בתור חברי אגו"ח, ולאידך הרב חיטריק, הרב רוט והרב בוטמן אין שום ספק על חברותם והם חברי אגו"ח חוקיים ללא עוררין. {{אנונימי}}
:טענותיך-הבליך הוכחשו כמה=וכמה פעמים, וחבל שצריך לחזור על כך. כאחד המעורב מעט בעניין, אני מעיד כי דבריך, מה לעשות, לא תואמים את ה[[מציאות]]. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
::אולי במקום "להעיד" תענה רק על דבר אחד פשוט ביותר: מיהו היום '''בפועל''' יו"ר אגו"ח שיש בידיו זכות לנהל את בית אגו"ח ולחתום על טשעקים של אגו"ח ולהשתמש עם החותמת של אגו"ח? אתה יודע כמו שהכל יודעים שזהו הרב אהרונוב.
::ואתה יודע שניסו לערער ע"ז בביה"ד הרבני - ונדחו. וניסו לערער בביהמ"ש ואמנם הצליחו למצוא פגם טכני באסיפת אגו"ח, אז חברי אגו"ח עשו עוד אסיפה שהיא אושרה גם בערעורים בביהמ"ש ושוב בחרו בהרב אהרונוב. וכבר למעלה מ-5 שנים הוא מנהל בפועל את אגו"ח, והיו שוב ושוב אסיפות חוקיות שא"א לערערם. וההחלטה בביהמ"ש העליון להעביר לגישור זה עצמו אומר שאין סיכוי למערערים לבטל זאת, ולכן מציעים להם שינסו להתדבר ע"י גישור.
::כנ"ל בכל מה שכתבתי על חברי אגו"ח, הרי זה מציאות ברורה שאפשר לראות ברשם העמותות מיהו חבר בעמותה ומינו אינו חבר. אז האם באמת חושבים אז מ'נארט אפ דעם עולם? {{אנונימי}}
:::מ'נארט ניט אפ קיינעם. מטבע הדברים, כשכותבים אנציקלופדיה [[חב"ד]]ית, מונחים יותר בעניינים של [[חסידות]] מאשר בפוליטיקה. הוסף על זה שישנם עידכונים מידי תקופה, שלאו דווקא זוכים לפרסום הכי גדול ומזה נוצרים אי-הסכמות באשר ל"עובדות". בימים הקרובים אקבל לידי את המסמכים הרישמיים ואעיין בהם לראות מיהם החברים הרשומים ומי לא ובכלל על מה המשפט. בתקווה לסבלנות וסליחה באם נכתבו דברים שאינם עולים בקנה אחד עם הידוע לך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 18:33, 29 בדצמבר 2009 (UTC)
::::וכי מה מעניין אותי מי 'רשום'? מי 'רסמי'?
:::::לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש ישנה הנהלה, הכוללת חברים שנוספו בין השנים [[תש"נ]] - [[תשס"א]], ומאושרים על ידי '''כולם''' (עיין החלטת [[בית דין רבני חב"ד]], [[חול המועד]] [[פסח]] [[תשס"ד]]). שאר החברים, כנפלי רוט, רמ"מ גרונר, י"ב בוטמן, ראובן קופצ'יק, יוסף בלוי, ר' חיים אשכנזי ועוד, יכולים להיות '''בספק''', לא חברים. נקודה, לדעתי. באתר בית המשפט יכולים לראות ההחלטה האחרונה מ[[כסלו]][[תש"ע]], שלדעתי מלמת רבות, וכיוון שהיא האחרונה, היא היא הקובעת. עיי"ש. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
::::::עכשיו הבנתי. החלטות בי"ד רבני חב"ד לא מעניין אותכם (אה, שכחתי, יש חבר בי"ד אחד שלא מסכים להחלטה בגלל שלטענתו היו צריכים לחכות לו. ממש תירוץ נפלא, וכאילו לא שמעתם על יחיד ורבים וכו'). גם החלטות ביהמ"ש לא מעניין אותכם. וגם המציאות בפועל ב-5 שנים האחרונות לא מעניין אותכם. במלים אתרות קוראים לזה "משחקים בנדמה לי". שיהי' בהצלחה
:::::::לא אכנס כאן לאריכות הדברים, אבל מהסוף רואים כמה אתה מעורב ויודע את העובדות. העובדה היא שבג"צ עדיין מתלבט בנושא ולכן שלח את שני הצדדים לגישור אצל השופט שמגר. ואילו אתה קובע כמובן שבית המשפט פסק כדעת צד אחד...{{אנונימי}}
::::::::ידידי היקר, ה'עובדה' שלך נכונה בדיוק כמו "המציאות בפועל".
:::::::::לידיעתך: ב[[תשנ"ט]] פסק הבי"ד שהחלטה חוקית היא המתקבלת ע"י '''כל''' החברים - ובאסיפה. על ה'מחטף' של [[תשס"ד]] חתמו ארבע\חמש חברים, מתוך שמונה (אז). אסיפה לא נערכה והחברים הסכימו באמצעות הטלפון, וניצלו את פטירת ר' שליימק'ה ז"ל.
::::::::::"שיהי' בהצלחה". '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:::::::::::אחד מהשניים, או שאין לך שום מושג על העובדות בפועל, או שאתה יודע ומסלף ביודעין. אתה כותב: "אסיפה לא נערכה והחברים הסכימו באמצעות הטלפון". שקר וכזב! היתה אסיפה בירושלים עיה"ק וההחלטה התקבלה אחרי דיון יסודי. השתתפו באסיפה כל חברי הבי"ד שהיו יכולים להשתתף (הרב אשכנזי לא רצה להשתתף בגלל שאביו ע"ה היה צד בענין, והרב העכט והרב גורארי' לא היו באה"ק). הרב גורארי' נכנס אח"כ לעובי הקורה והחליט לצרף את חתימתו. נשאר רק רב אחד שלא הסכים, הרב העכט, וע"ז רוצים לבנות שכביכול ההחלטה לא "חוקית"? אתמהה!
:::::::::::כתוב בערך שחלק מחברי הבי"ד עתרו לבית המשפט. ח"ו לומר שקר כזה! אף אחד מחברי הבי"ד לא תבע בבימ"ש!. גם לא רוב חברי אגו"ח אלא מיעוטם. ועוד הרבה דברים שאין בהם אמת כלל.
:::::::::::לאנונימי: אתה לא מבין כנראה בענינים אלו ולכן לא הבנתי את דברי. המצב המעודכן הוא כדלהלן: ביהמ"ש המחוזי דחה את התביעה של הרב וילשנסקי והרב רסקין נגד האסיפה שבה נבחרה הנהלת אגו"ח, ולכן הנהלת אגו"ח בראשות הרב אהרונוב היא ההנהלה החוקית ויש בידיה את כל הסמכויות. אמנם הרב וישנסקי והרב רסקין הגישו ערעור לבת המשפט העליון, אבל שם לא קבלו את טענותיהם אלא הציעו להם ללכת לגישור והצדדים קבלו את ההצעה. זה המצב החוקי לשעה זו, ועכ"פ עד שלא תהי' החלטה אחרת המציאות היא שהנהלת אגו"ח היא בראשות הרב אהרונוב והוא היו"ר בפועל, כהחלטת הבי"ד.
:::::::::::ובתור חסידים רואים פה את הכח של הרבי שגם כשהולכים לערכאות נגד הבי"ד שלו הרי בפועל לא מצליחים ובסופו של דבר נהי' בפועל כפי שהחליט בי"ד רבני חב"ד, שהוא הבי"ד של הרבי. כל טוב לכלם.
::::::::::::את הההגדרה היותר תואמת לפיסקא הראשונה נתתה אתה. "שקר וכזב".
:::::::::::::'''לא הייתה אסיפה!'''. ורוב חברי הבי"ד לא חתמו. תעיין בבקשה בפסק.
::::::::::::::לדייק יותר - הרב העכט הי' שותף בתביעה.
:::::::::::::::המצב המעודכן הוא כלדהלן: בית המשפט העליון גילה אי-סדרים חמורים בעניין אגו"ח - הרב אהרונוב. תביעתם של הרבנים ווילשאנסקי וראסקין נתקלבה בערכאה אחת ונדחתה באחר. כעת הם בישור. סוף פסוק.
::::::::::::::::קצת מוזר שמתווכחים על מציאות...."כל טוב לכולם". '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:::::::::::::::::זה כנראה שיטה אצלך לומר דברים שאין להם שחר ולצעוק "שקר" על זה שאומר אמת. ביקשת שאעיין בפסק, אכן עיינתי ואני מציע גם לך לעיין. מצאתי אותו ברשת בקישור: http:// . .co.il/imgres?imgurl=http://www.col.org.il/pics/nf_1635_76825.jpg&imgrefurl=http://www.col.org.il/show_news.rtx%3FartID%3D34797&usg=__pBzWVe_4PNMdOwPnz39W1qR0VIs=&h=870&w=800&sz=75&hl=iw&start=133&tbnid=5LlzKLFnWRR-4M:&tbnh=145&tbnw=133&prev=/images%3Fq%3D%25D7%2590%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%2591%2B%25D7%2594%25D7%2597%25D7%259C%25D7%2598%25D7%25AA%26as_st%3Dy%26ndsp%3D21%26hl%3Diw%26safe%3Dactive%26sa%3DN%26start%3D126. האם גם עכשיו אתה טוען ש"לא היתה אסיפה" ו"רוב חברי הבי"ד לא חתמו"? כנ"ל בענין הרב העכט הוא כלל וכלל לא היה בתביעה וח"ו להאשים רב בישראל שירים יד בתורת משה וילך לערכאות.
::::::::::::::::::כיוון שאינך יודע הסטורי', נאלץ אתה ללמדה מאלה שמשמכתבים אותה. לא הייתה אסיפה, ואם אתה מביא ראי' מהפסק המשכותב הנ"ל, מה אתה מצפה שאומר, וד"ל....
::::::::::::::::::אם כך אתה כותב על הרב העכט שי', נראה שאין לך השגה בענייני המשפט.
::::::::::::::::::אגב: ויכוח על מציאות בשטח מעולם לא קסם לי.
::::::::::::::::::אדרבא: פנה לרב אהרונוב שי' ושאל אותו מה כתב על הרב העכט שי' - מדוע יתנגד שישתתף בזבל"א המתוכנן (שכמובן בוטלה...).?
::::::::::::::::::אמנם לא נראה כי ישכנע אותך הנכתב לקמן, אך בכ"ז ראה במסמכים הנ"ל: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5323 מספר 1] ו[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5587 מספר 2]. הייתי ממליץ לך לקרא אותם בעיון ובאוביקטיביות.
::::::::::::::::::ומי שמדבר על ערכאות...מי תבע את יב"ז לערכאה?
::::::::::::::::::התנצלות: באמרי 'לא הי' אסיפה' פרחה מזכרוני ההתכנסתו הקיקיונית של ג' מהחברים בערב שביעי של פסח, ועמך הסליחה. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:::::::::::::::::::אין טעם להגיב לכל הנ"ל, ובפרט למה שאתה קורא "מסמכים" שהם פאשקווילים של שקר מתחילתם ועד סופם וסילוף המציאות הידוע לכל. אני מעדיף לעסוק בעובדות והמסמך שמובא בקישור שהבאתי הוא מסמך ברור שמדבר בעד עצמו. אז עכשיו אתה מתנצל, וזה סימן מעודד. רק כדאי שתתנצל גם על הפיכת אסיפה של '''5''' רבנים ל"ההתכנסתו הקיקיונית של ג' מהחברים" (שעצם הסגנון מראה את הזלזול הנורא ברבנים שהרבי מינה!). ובכן, לא '''ג'''' אלא '''ה' חברים''' שהם רוב הבי"ד (וכאמור אלו כל הרבנים שיכלו להשתתף). אלא מאי, מאחר שקבוצה ידועה לא מוכנה לקבל את החלטת הבי"ד ממציאים כל מיני טענות. רק כדאי לזכור איך הגיב הרבי כשבאו וטענו נגד החלטות של בי"ד, וגם להם היו טענות מטענות שונות ומשונות, אבל הרבי אמר שאלו שמערערים נגד בי"ד ה"ז כמו רפורמים רח"ל. וה' ירחם ויערה רוח ממרום וכו'.
::::::::::::::::::::ג' ידידי. פסק זה משוכתב הוא. (מה קרה, באינפו אי אפשר להכניס ארס בתגובות, שמצאתם את חב"דפדיה?). '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:אולי אני מתערב בשיחה לא לי, אני כבר זמן ארוך רואה את הויכוח הקטנוני הזה, מר אלמוני, באם רצונך להתגייס ולעזור בשמחה אך אין ענין סתם להתקיף בויכוחים, כנראה שלא הויכוח פה יכריע את מעמד אגו"ח. שנית, (ונא לענות בצורה רגועה), מה הפירוש של מה שנכתב כאן מספר פעמים, ושוכתב אף בערך על ר' י"י אהרונוב, שבפועל הוא יו"ר אגו"ח, מה הכוונה '''בפועל''', וכי כינוס או פעולות מסוימות נקרא הנהגה בפועל של אגו"ח?! אתמהה?!. האם פעולותיהם של הצד השני השנוי במחלוקת, הם לא פעולות גדולות ומקיפות יותר. פעולתיהם של התאחדות החסידים שתחת אגו"ח, מטה משיח שתחת אגו"ח, הועדה של החינוך שתחת אגו"ח וכיו"ב. נראה לי שזה קצת דמגוגיה לומר שהוא אחראי בפועל. ושוב נא לענות בענייניות, בכנות, ובמתינות.--[[משתמש:Shalom|Shalom]] 18:13, 31 בדצמבר 2009 (UTC)
::השיחה היא לך ולך. אני מבחינתי סיימתי עם הויכוח הזה. כבדריך, מי קבע שאריאל למברג, לוחותיו ועלוניו ודיווחי הבלונים בריבקין עדיפים על פעילות בליניצקי, התאחדות, חסיד שלמה ומשה, מנהלי המוסדות, מטמ"ש, איגוד המשפיעים, "הבול" (גם צא"ח ואגו"ח זה בעצם מחלקה באגו"ח...). ויכוח קטנוני ומטופש עם א' שלא תרם מאומה. סוף דיון, מבחינתי. --בהצלחה רבה ומופלגה ב[[השליחות היחידה|שליחות היחידה]]!. [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]
::ידידי היקרים, אני ממש לא מבין למה אתם מושכים את הדיון למקומות אחרים. אחים אנחנו גם אם יש מחלוקת על כו"כ נושאים ידועים, ואפשר לתת כבוד זל"ז. אני גם לא השמצתי אף אחד אך ראו נא כמה [[שנאה]] וזלזול יש בדברי כמה מהמגיבים (חלקם - בהחלט לא כלם).

::ולך "שלום" ולאחרים אשתדל לחדד הדברים: אין כאן שאלה האם מטה משיח והתאחדות החסידים וועדת החינוך וכו' עושים דברים טובים, זה בכלל לא הנושא. אגודת חסידי חב"ד היא מוסד, גוף, עמותה, זה לא איזה כותרת גג מופשטת או מסגרת לנתינת תוארי כבוד. חייבים להיות אנשים שבידם הסמכויות להשתמש בשם המוסד ולחתום בשמו ולתת טשעקים בשמו ולהחזיק בנכסיו (למשל בית אגו"ח 770). והרי ברור לכם שאם לא היה כן, לא היו כל המאבקים וההליכה לבתי משפט.

::אז המצב העובדתי והחוקי הוא שההנהלה החוקית של אגו"ח (שנבחרה כמה פעמים באסיפות כלליות של העמותה) מורכבת מהחברים הרבנים: '''אהרונוב, גורודצקי, חיטריק, ליברמן, בוטמן'''. (כפי שאפשר לראות באחד המסמכים כאן: http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34797). היו"ר הנבחר הוא הרב אהרונוב. אלה הם האנשים שמנהלים בפועל ובסמכות את המוסד ששמו אגו"ח באה"ק וזוהי המציאות.

::אגו"ח מעסיקה מזכיר שמנהל בפועל את עבודת המוסד - הרב אריאל למברג. כמו"כ בית אגו"ח מנוהל ע"י הרב מנחם מענדל לאטאר. גם זה מציאות עובדתית, שאנשים אלה עובדים באופן רשמי מטעם אגו"ח ומקבלים משכורת חוקית מאגו"ח.

::לכן אני מבקש דבר פשוט: רק לכתוב את האמת. צריך להיות כתוב ב'ערך' מי היו"ר החוקי ומי הם חברי ההנהלה והמזכיר ומנהלי הבנין וכו'.

::אם רוצים אפשר להוסיף שיש כמה מחברי אגו"ח (רק הם ולא אף רב מהבי"ד! זה פשוט לא נכון ואפי' רק מהסיבה הפשוטה שהם לא חברי העמותה ואין להם מעמד חוקי בעמותה) שערערו לבית המשפט והנושא הועבר לגישור וכו'. אבל בודאי אתם מבינים שכל זמן שהערעור לא התקבל וגם לא ניתן צו על תנאי אין זה משנה את המצב שבפועל הניהול הוא ע"י הרב אהרונוב וההנהלה הנ"ל.

::פשיטא שהדיון כאן לא יכריע את עניני אגו"ח אבל זה פשוט לא נאה ולא מכובד להתעלם ממציאות קיימת של למעלה מ-5 שנים ולכתוב בערך אנציקלופדי דברים שאינם אמיתיים בעליל.

::תארו לעצמכם שאני הייתי מנהל את חב"דפדיה, האם הייתי מעלה על דעתי לכתוב שמנהל ניידות חב"ד באה"ק הוא מישהו אחר רק בגלל שהרב דוד נחשון אינו בצד שלי? גם אם הייתי רוצה שהניידות ינוהלו ע"י מישהו אחר, הייתי מכבד את העובדה שהוא המנהל. וכמו"כ אני מכבד את העובדה שהרב שמואל הנדל הוא מנהל מטה משיח, כי זאת המציאות. בדיוק ככה יש לכבד את העובדה שהרב אהרונוב הוא יו"ר אגו"ח, בין אם אוהבים זאת או לאו.

::אשמח אם נסכים לתקן את הערך ולהתאימו למצב העובדתי, ואני מוכן להציע נוסח לתיקון הערך ברוח הדברים הנ"ל (בלי לנקוט עמדה לשום צד אלא לתאר את המצב העובדתי). ואולי יהי' זה עוד צעד לקירוב הלבבות בתוך אנ"ש. {{אנונימי}}

:::אני רואה את הוויכוח הזה כאן ולא מבין. תראה נוסח, ונתווכח עליו אין מה להתווכח באוויר נקודה. בברכה אלון נאור

== היושב ראש ==

כיון שחבר בי"ד אחד (אולי שניים) נמנעו מהבחירה, כתבתי "כמה מחברי הבי"ד". כמו כן איך נכתב שחברי אגו"ח הסכימו למינוי כשבשורה אחרי"ז נאמר שהם ערערו. הסרתי את הסכמת חברי אגו"ח. אשמח לקבל הערות, באם תעיתי. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 17:44, 29 בדצמבר 2009 (UTC)
:ארבע מהחברים. חברי אגו"ח כלל לא הסכימו, מלבד כארבע לערך. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
::אולי מאן-דהו יועיל להפנות אותנו למסמכים ונוכל להכריע בדיון. קצת מגוחך שמתווכחים כאן על מציאות. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 17:52, 29 בדצמבר 2009 (UTC)
:::מדומה לי שבאתר בית המשפט. וכן במיוחד בפורום השכן, אשר מסמכים וכו' מפוזרים באשכלותיו הרבים - כ50 אשכולות בנושא, בערך. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
::::אבדוק את הנושא. חשוב מאוד להיזהר בנושא ולא להיכנס ל"מריבות". --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 18:09, 29 בדצמבר 2009 (UTC)

== הצעת ניסוח למצב באגו"ח ==
===אנונימי===

::בהמשך לדיון בנושא הנני מגיש כאן הצעת ניסוח של המצב באגו"ח. השתדלתי לכתוב זאת בצורה יבשה ואובייקטיבית שמתארת את הדברים כהווייתם, וגם בלי להכנס לפרטים שהם היפך כבוד ליובאוויטש (למרות שעצם התיאור על בתי משפט וכו' אינו כבוד ליובאוויטש ובהחלט עדיף לוותר עליו. אבל אני מניח שיש כאן חברים שלא יסכימו להוציא את זה. אז כתבתי לפחות בצורה יבשה ועובדתית). לעניו"ד ולאחר שביררתי את כל הפרטים זהו סיכום הוגן ואמיתי של המצב:

• בשנת תש"נ מינה הרבי לתפקיד יו"ר אגו"ח את הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].

• לאחר פטירת הרב מיידנצ'יק בשנת תשס"ד התכנס [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] לאסיפה דחופה וקיבל החלטות על שינויים בהרכב אגו"ח. הבי"ד הורה על צירוף חברים חדשים, קבע את הרכב ההנהלה המייצגת ומינה את הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], שמונה בשנת תש"נ לסגן היו"ר, ליו"ר.

ההחלטה לא נתקבלה אצל חלק מרבני ועסקני חב"ד וחלק מחברי אגו"ח. הוגשו עתירות לבתי משפט שבחלקן ניצח צד אחד ובחלקן ניצח הצד השני. אגו"ח נאלצה לקיים אסיפות כלליות חוזרות, שגם על חוקיותן נערכו דיונים משפטיים. הענין הגיע עד ערעור שהמתנגדים למינויו של הרב אהרונוב הגישו לבית המשפט העליון. השופטים הציעו להעביר את הנושא להליך גישור, והצדדים קבלו את הצעת הגישור, והסכימו כי המגשר יהיה השופט בדימוס מאיר שמגר.

המצב החוקי העכשווי הוא שאגו"ח מנוהלת ע"י הנהלה בת 5 חברים: היו"ר הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], ועמו הרבנים [[מרדכי גורודצקי]], [[יוסף יצחק חיטריק]], [[יעקב ליברמן]], [[ישראל ברוך בוטמן]].

מזכיר אגו"ח הוא הרב [[אריאל למברג]]. מנהל בית אגו"ח 770 בכפר חב"ד הוא הרב [[מנחם מענדל לאטאר]].

===[[משתמש:חיים נהר]]===

::ערכתי קצת! איני מכיר את המצב החוקי לאשורו, אבל בכללות נראה בסדר. כמו-כן, אין זה שולל את שאר האגפים של אגו"ח ושאר החברים הפעילים כיום במחלקות השונות. אנא, חוו דעתכם והאמת והשלום אהבו. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 19:53, 2 בינואר 2010 (UTC)

בשנת תש"נ מינה הרבי לתפקיד יו"ר אגו"ח את הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. בשנת תשס"ד, לאחר פטירת הרב מיידנצ'יק, קיבל [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] החלטות בדבר שינויים בהרכב אגו"ח; צירוף חברים חדשים, קביעת ההרכב המיצג את חב"ד ומינה את הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] (שמונה בשנת תש"נ לסגן יו"ר) ליו"ר.

ההחלטה לא נתקבלה אצל חלק מרבני ועסקני חב"ד וחלק מחברי אגו"ח. הוגשו עתירות לבתי משפט שבחלקן ניצח צד אחד ובחלקן ניצח הצד השני. אגו"ח נאלצה לקיים אסיפות כלליות חוזרות, שגם על חוקיותן נערכו דיונים משפטיים. הענין הגיע עד ערעור לבית המשפט העליון על מינויו של הרב אהרונוב. השופטים הציעו להעביר את הנושא להליך גישור שהתקבל על הצדדים והוסכם שהמגשר יהיה השופט בדימוס מאיר שמגר.

מבחינה חוקית (נכון לעכשיו), אגו"ח מנוהלת ע"י הנהלה בת 5 חברים: היו"ר - הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], ועמו הרבנים [[מרדכי גורודצקי]], [[יוסף יצחק חיטריק]], [[יעקב ליברמן]], [[ישראל ברוך בוטמן]].

מזכיר אגו"ח הוא הרב [[אריאל למברג]]. מנהל בית אגו"ח 770 בכפר חב"ד הוא הרב [[מנחם מענדל לאטאר]].

===[[משתמש:חסיד]]===

::הוספתי מעט מ'אמת', תוך התחשבות ב'שלום', ואקווה ש'אהבו'. חשוב להדגיש שזהצריך לבוא רק '''בנוסף''' לפירוט המחלקות השונות וכו'. --בהצלחה רבה ומופלגה ב[[השליחות היחידה|שליחות היחידה]]!. [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]

בשנת [[תש"נ]] מינה הרבי לתפקיד יו"ר אגו"ח את הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], במשך השנים, נוספו חברי הנהלה לאגוד, והם: הרב [[זושא פויזנר]] יו"ר ועדת החינוך ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]], הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]], הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]], הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] ראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]], הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] מנהל בית חב"ד בשדה התעופה לוד ובנו של היו"ר הקודם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ"ל [[צעירי אגודת חב"ד]], הרב [[שלמה רסקין]] מנכ"ל מוסדות בית חנה [[חב"ד]] ב[[צפת]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]], הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]], הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]], הרב [[נתן וולף]] מנהל ישיבת בית הר"מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]] בנו של היו"ר הקודם הרב [[אפרים וולף]], כמזכיר מונה הרב [[ראובן קופצ'יק]] ולמנהל הפרויקטים הרב מנחם מענדל בליניצקי. בשנת תשס"ד, לאחר פטירת הרב מיידנצ'יק, קיבלו חלק מחברחי [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] החלטות בדבר שינויים בהרכב אגו"ח; צירוף חברים חדשים, קביעת ההרכב המיצג את חב"ד ומינה את הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] (שמונה בשנת תש"נ לסגן יו"ר) ליו"ר.

ההחלטה לא נתקבלה אצל חלק מחברי בית הדין, חלק מרבני ועסקני חב"ד וחלק מחברי אגו"ח. הוגשו עתירות לבתי משפט שבחלקן ניצח צד אחד ובחלקן ניצח הצד השני. אגו"ח נאלצה לקיים אסיפות כלליות חוזרות, שגם על חוקיותן נערכו דיונים משפטיים. הענין הגיע עד ערעור לבית המשפט העליון על מינויו של הרב אהרונוב. השופטים הציעו להעביר את הנושא להליך גישור שהתקבל על הצדדים והוסכם שהמגשר יהיה השופט בדימוס מאיר שמגר.

מבחינה חוקית (נכון לעכשיו), אגו"ח חברים בעמותת אגו"ח החברים המוזכרים לעלמה, יחד עם הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[ישראל ברוך בוטמן]], הרב [[נפתלי רוט]], הרב [[בנימין ליפשיץ]] והרב [[יוסף יצחק פיקרסקי]]. הרבנים [[שלמה ויגלר]], [[יוסף בלוי]], [[נחמן מיידנצ'יק]], [[יצחק מאיר ססובר]], [[חיים אשכנזי]] ו[[ראובן קופצ'יק]] נטענים על-ידי קבוצות שונות כחברים באגודה, אך הדבר אינו באופן חוקי ורשמי. כלפי הרשויות מנהלת את אגו"ח הנהלה בת חמש חברים - הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[מרדכי גורודצקי]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[יעקב שלמה ליברמן]] והרב [[ישראל ברוך בוטמן]].

מזכיר אגו"ח החוקי הוא הרב [[אריאל למברג]], באופן לא רשמי משמש בתפקיד גם ר' ראובן קופצ'יק (בעבר שישמ בתפקיד ר' [[שבתאי ויינטראוב]]). מנהל בית אגו"ח [[770 בכפר חב"ד]] באוופן רשמי הוא הרב [[מנחם מענדל לאטאר]], יחד עם הרב דניאל רוזנטל, ובאופן לר רשמי מנהל את המקום הרב שלום ישראל מיידנצ'יק.

==דיון==
כמובן הכוונה הייתה לשלב בנוחס של אנונימי את החברים שעובדים בפועל בארגון (אם לא ה"עמותה" החוקית) אגו"ח. הנוסח של חסיד נראה קצת יותר מידי מסורבל, אך יכול להיות שיש בו תועלת. אני ניסיתי לשלב את הבהירות של האנונימי תוך השמטת ה'קצוות' שעדיין נותרו בהם. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 19:26, 3 בינואר 2010 (UTC)
:התוכן הוא תוכן הכרחי - הניסוח וודאי שצריך שיפור-שיפוץ ועוד. --בהצלחה רבה ומופלגה ב[[השליחות היחידה|שליחות היחידה]], [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]
::לא מובן, איך לאחר דיון כ"כ ארוך, הערך עדיין נראה כפי שהוא. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:48, 5 בינואר 2010 (UTC)
:::עריכתו של אנונימי נראית נכונה, הגיונית ומובנת. המצב הנוכחי של הערך בוודאי לא יכול להישאר כפי שהוא. אערוך אותו, ובשמחה, מי שיהיה לו מה להוסיף או לשנות, שיעשה זאת בגוף הערך. אם תהיה מלחמת עריכה על מידע מסוים, נעביר את הדיון לדף השיחה. אבל לא הגיוני שיש דיון כזה בדף השיחה, והערך נשאר כפי שהוא. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:59, 5 בינואר 2010 (UTC)
::::הערך נראה כפי שהוא, דווקא בגלל הדיון הארוך. ההמתנה הייתה שייוצר קונצנזוס בעד אחד הגירסאות. אגב, שיב לב לגירסתי, שהיא בעצם גרסת האנונימי בעיבוד לשוני ותוכני קל. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 18:06, 5 בינואר 2010 (UTC)
:::::מי שיודע אלו חברים היו עד שנת תש"נ ואלו התווספו בתש"נ, שיסדר בבקשה. את התת קטגוריה "חברים שחברותם מוטלת בספק" הורדתי בנתיים, עד שנעשה כאן סדר. [[משתמש:חסיד|חסיד]], נראה שאתה מתמצא בפרטים. פרט בבקשה כאן, בדף השיחה, מדוע החברות של כל חבר מוטלת בספק, ונכניס את זה בצורה מסודרת לערך.
:::::ראובן קופצ'יק ומ"מ בלניצקי משתמשים לפעולותיהם בשם אגו"ח או בשם מקביל אחר? הם הרי עמותה, וכעמותה יש להם שם. נברר פרט זה, ונכניס עוד תת קטגוריה של חברים ששימשו כחברים באגו"ח ופתחו עמותה נפרדת, בשמה הם פועלים, עד שהדברים יתבררו ויתלבנו. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:26, 5 בינואר 2010 (UTC)
::::::ככל הידוע לי קיימים שתי עמותות דומות, אחת בשם המקורי ואחת דומני בשם "אגודת חסידי חב"ד '''בארה"ק'''" או שינוי קלוש אחר. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 18:37, 5 בינואר 2010 (UTC)
:::::::שלום לכם, מקווה שאוכל לתרום לדיון ואתן בקצרה את ההסטוריה:
:::::::אחרי שנים שאגו"ח היתה לא פעילה הקים אותה הרבי מחדש בשנת תש"נ. מהחברים הוותיקים שהיו בה בעבר נשאר בחיים באותו זמן רק הרב אפרים וולף. בי"ד רבני חב"ד מינה בנוסף לרב וולף 8 חברים חדשים (סדר השמות לפי הסדר בהחלטת הבי"ד): הרב יוסף יצחק אהרונוב, הרב משה אשכנזי, הרב יצחק גולדברג, הרב מרדכי גורודצקי, הרב יוסף יצחק חיטריק, הרב שמואל חפר, הרב יהושע יוזביץ', הרב שלמה מיידנצ'יק. החברים בקשו כל אחד באופן אישי וקבלו את הסכמת הרבי.
:::::::ליו"ר אגו"ח נבחר הרב מיידנצ'יק, ולסגן היו"ר הרב אהרונוב. שניהם ביחד עם הרב חפר מונו להנהלה המצומצמת המוסמכת לייצג את חב"ד.
:::::::בשנת תנש"א אישר הבי"ד לצרף 4 חברים חדשים: הרב שמואל גרייזמן, הרב דוד אבא זלמנוב, הרב יעקב ליברמן, הרב זושא פויזנר.
:::::::בסוף שנות הנו"נים נוצרה מחלוקת באגו"ח בין קבוצת החברים שתמכה ברב מיידנצ'יק לקבוצת החברים שתמכה ברב אהרונוב. כתוצאה מזה נוצר שיתוק באגו"ח, כי אמנם הרב מיידנצ'יק ניהל בפועל את אגו"ח אבל לא היה לו רוב הדרוש לעשות שינויים כמו הוספת חברים וכו'.
:::::::בשנת תשס"ב החליט הרב מיידנצ'יק להכניס למרות זאת חברים חדשים שיתמכו בו. הוא צירף את הרב חיים יוסף גינזבורג, הרב נתן וולף, הרב יוסף יצחק וילשנסקי, והרב שלמה רסקין. הוא טען שהדבר זכה לתמיכה של כמה מחברי הבי"ד, אך בדיון של הבי"ד באותה שנה הוחלט לבטל את כל המינויים האלה ופורסמה החלטה חתומה ע"י 8 חברי הבי"ד הקובעת כי למינויים האלה אין כל תוקף.
:::::::בשנת תשס"ד נפטר הרב מיידנצ'יק והבי"ד ישב בישיבה מיוחדת וקבל החלטות שחברי הבי"ד סברו שהם יתנו יצוג לכל הקבוצות באגו"ח. הבי"ד החליט לאשר את החברים שהרב מיידנצ'יק הכניס ולמנות את הרב משה אשכנזי ע"ה להנהלה המצומצמת. הוא החליט גם לצרף את הרב נחמן מיידנצ'יק לאגו"ח, בתור בנו של הרב שלמה. מצד שני מינה את הרב אהרונוב (שהיה סגן היו"ר) ליו"ר וצירף חברים חדשים: הרב ישראל בוטמן, הרב מנחם מענדל גרונר, הרב יוסף יצחק פיקרסקי.
:::::::מחנהו של הרב מיידנצ'יק לא קבל את החלטות הבי"ד ונוצרה מחלוקת גדולה, עם תביעות לבתי משפט מצד זה ומצד זה. אגו"ח עשתה אסיפה ובית המשפט ביטל אותה ונעשתה שוב אסיפה שבה מימשו חברי אגו"ח את החלטות הבי"ד. במקביל עשתה קבוצת מיידנצ'יק לשעבר ועכשיו קבוצת וילשנסקי אסיפה משל עצמה, והיא בוטלה ע"י בית המשפט. על זה יש עכשיו ערעור בבית המשפט העליון, שהרבנים וילשנסקי ורסקין מבקשים לבטל את פסק בית המשפט המחוזי שפסל את אסיפתם. על זה טוענת אגו"ח שכל חברותם של וילשנסקי רסקין וגינזבורג אינה חוקית. בינתיים העביר ביהמ"ש את הנושא לגישור אצל השופט שמגר.
:::::::בגלל כל המחלוקת לא הגיש הרב נחמן מיידנצ'יק בקשה להצטרף לעמותה והוא בפועל לא חבר בה. בינתיים הצטרפו חברים חדשים: הרב בנימין ליפשיץ, הרב נפתלי רוט, הרב יוסף יצחק רייצ'יק ז"ל.
:::::::ר' יוסף בלוי עתר לבית המשפט בטענה שהוא היה בעבר חבר אגו"ח (אם כי ברשימת חברי אגו"ח שאישר הרבי בשנת תש"נ הוא לא היה!). ביהמ"ש המחוזי דחה את העתירה אך ביהמ"ש העליון פסק שאגו"ח היתה צריכה להוכיח שהוא לא חבר והיא לא הוכיחה זאת. לכן מבחינה חוקית הוא חבר.
:::::::בעתירותיו הוא טען שיש חברים ותיקים נוספים באגו"ח - ססובר, מנדלסון, ויגלר. אך בפועל הם לא תבעו להיות חלק באגו"ח ולכן הם לא חברים.
:::::::אני לא יודע אם צריך לפרט את כל הפרטים הללו. אבל זה מצב הדברים המדויק.--[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] 19:37, 5 בינואר 2010 (UTC)
תודה על הסדר. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 19:46, 5 בינואר 2010 (UTC)
:נראה לי שהפרטים שהמשתמש האנונימי הוסיף לערך שייכים ומתאימים לערך כערך אנציקלופדי. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:01, 10 בינואר 2010 (UTC)
::אני חושב שזה לא כבוד ליובאוויטש. זה פשוט חילול ה' לכתוב באתר שפתוח לכל העולם עניני מחלוקת כאלה, שיש בזה גם בזיון הבי"ד. ובודאי אין מקום לכתוב באופן כ"כ חד צדדי וגם לא אמיתי. לתומי כבר חשבתי שבכל זאת מעונינים פה שיהי' לפחות מראית עין של הגינות. האם טעיתי?--[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] 18:12, 10 בינואר 2010 (UTC)
:::על פרטים מסוימים אני מסכים איתך שאין צורך שישארו בערך, ואמחק אותם. על עצם הדיון מהו הרכב אגו"ח יש בהחלט מקום לכתוב בערך. מטרתנו היא להיות אנציקלופדיה חב"דית ניטרלית, ולכן, אם לדעתך נכתבו בערך פרטים לא נכונים, או מנקודת מבט אינטרסנטית, אתה מוזמן לשנות, או לכתוב כאן ונוסיף לגוף הערך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 19:15, 10 בינואר 2010 (UTC)
::::דיברתי עם האנונוימי והוא סח לי שגירסתו עברה הגהה רצינית עם אנשים מוסמכים במספר מישורים, כך שכדאי לקחת ברצינות את הגירסא הזו. בימים הקרובים אעלה את המסמכים לפורום בחב"ד אינפו ונוכל לדון בגוף הדברים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 19:41, 10 בינואר 2010 (UTC)
:::::בודאי שהוא דיבר עם "אנשים מוסמכים", דא עקא שאנשים אלו שייכים לצד אחד ולכן כל מה שנכתב הוא חד צדדי. וידוע פתגם הרבי שבמחלוקת אין מצב שצד אחד צודק 100 אחוז וצד שני לא צודק 100 אחוז, אלא כ"א צודק ולא צודק למחצה לשליש ולרביע. במה שכתבתי השתדלתי להתחמק מדברים השנויים במחלוקת ולתת עובדות יבשות בלבד. זה לא קורה בנוסח של האנונימי, הן מצד כללות סגנון הכתיבה והן מצד עובדות לא נכונות. וחבל. --[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] 19:56, 10 בינואר 2010 (UTC)
::::::ר' חיים, תעלה א"ז כאן או בפורום? (לא הבינותי כוונתך).
:::::::גרסתו של האנונימי ההוא היא גרסצתם של נכדי ר"ש מיידנצ'יק. אם לדון במסמכים, כדאי לדון ב''כולם'', וזהו דבר קשה. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]
::::::::לא נראה לי שכאן זה המקום להעלות מסמכים בכדי לדון בהם. לכן הצעתי שנדון כאן ע"פ המסמכים שאעלה בפורום. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 19:57, 10 בינואר 2010 (UTC)
:::::::::[[משתמש:חסיד|חסיד]], אלו פרטים שכתובים כעת הינם גרסתם של נכדי מיידנצ'יק בלבד? למיטב ידיעתי, הפרטים שכתובים כעת לא נתונים במחלוקת. ישנם עוד הרבה פרטים חסרים, שאולי מציגים תמונה ברורה ושלימה יותר, וכבר כתבתי שמי שחושב שחסרים פרטים - מוזמן להוסיף אותם. השתדלתי כן שהפרטים שהוכנסו יהיו עובדות יבשות ושייכות לערך, ללא נימה אישית ואינטרסנטית. ושוב - אשמח לשמוע הערות והארות. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:12, 10 בינואר 2010 (UTC)
::::::::::דיברתי פרטים קטנים, שהצטרפותם ביחד נותנת תמונה אחרת, עמדה זו נכונה היא, אלא שהרוח הנושבת בין המילים היא 'מיידנצ'יקית'. הפרטים בנתיים נכונים וכמעט מדויקים, ובזמן הקרו בקווה לדייק, ע"מ להגיע לתמונה כוללת. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]
::לא הצדקתי את הגירסא הזו ואפילו לא קראתי אותה. רק סופר לי שהגירסא האנונימית הייתה למראה עיני יודעי החוק והתיק על בוריים ולכן ראוי לראות בנתונים שבגירסא, נתונים מבוססים. לא דיברתי על הניסוח ולא על המסקנות והאוירה הכללית. בהמשך אעיין בגירסאות השונות ואביע דעה פרטנית יותר. אחרי הכל, זהו מיזם חופשי ואנחנו כאן בשביל להגיע על העמק השווה.--בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 20:16, 10 בינואר 2010 (UTC)

== ניסוח מחדש ==

ניסחתי מחדש את הערך בצורה בוגרת יותר. לא נכנסתי לפרטי הפוליטיקה ולכן אני מקווה שאין נטיה לצד מסויים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 21:04, 10 בינואר 2010 (UTC)

== הערות ותיקונים ==

בערך כמו שהוא עכשיו יש הרבה דברים הדורשים תיקון או הנוטים לצד אחד. אני מביא את הדברים ומעיר את הערותי:

יו"ר וחברי הנהלה משנת תשס"ב

'''בשנת תשנ"ו יזמו חסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגו"ח'''
:{לא הוגן. זו היתה החלטת בי"ד רבני חב"ד והרב חנזין ע"ה צעק בהתרגשות בכנס מיוחד של השלוחים שזה פיקו"נ וכלם חייבים להתגייס}
::(דווקא משקף את המצב. גם אם קיבל אישור מרבנים היה זה לפעול שלא בשם חב"ד, והוא פעל כמה שיותר בשם חב"ד והתחבר לנתניהו והקשר נמשך גם בבחירות שלאחרי מסירת חברון ומד"א כפ"ח עצר אותו ברגע האחרון)
:::- הדיון הזה לא נוגע. השאלה היא האם יש מסמך כלשהו שמעיד על החלטת הבי"ד או כל גוף אחר שניתן לייחס עליו את מסע "ביבי טוב ליהודים".
::::- שנים שופכים את דמו בנושא זה על לא עוול בכפו. הוא לא יזם את זה כלל אלא דוקא הבי"ד נפגש עם שרון ונתניהו והחליטו להורות לחב"ד לפעול, והוא לקח ע"ע לבצע. הפעולה באמת לא היתה בשם חב"ד אלא עשו את זה מאור יהודה, ואח"כ התקשורת גילתה שזה חב"ד. אמת שבנושא זה נוצר קרע עם ר"ש מיידנצ'יק, שטען כי אהרונוב היה צריך להמנע מלבצע את החלטת הבי"ד, כי זה יעשה נזק לחב"ד (ואהרונוב אמר שזה אחריות הבי"ד והוא לא יחליט בזה). --[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] 12:51, 11 בינואר 2010 (UTC)

'''את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה קרע בין חברי אגו"ח. מאז נמנעו שלושה'''
:{לא שלושה אלא רוב חברי אגו"ח: אהרונוב, חפר, גולדברג, גורודצקי, יוזביץ', ליברמן, חיטריק}
::(רק שלושה: אהרונוב, חפר, וגורדצקי. כיום התברר שכל הקשר עם חפר היה בגלל ענין כספי ביניהם כשחפר חשב לתומו שכך יקבל את הכסף, לאחר שהתייאש התחילו לרבי בבתי משפט. לגבי גורדצקי צריך לציין את הקשר המשפחתי ללבנהרץ. אכן גם גולדברג לא הגיע, אבל תמיד אמר למדנצ'יק גרייזמן ווילשנסקי שהוא אינו תומך באהרונוב אלא שמכיון שהרבנים עדיין לא הגיעו למסקנה הוא לא נוטל חלק באסיפות - ויש לעיין האם היום כן נוטל חלק פעיל, חטריק בכלל לא קשור לכאן כמו שיוסף בלוי לא קשור בשלב זה, הוא יצא מהעמותה עוד בתנש"א ולא היה באסיפותיה מאז!!! אבל במפורש ייאמר שבשנת תשס"ב השתתפו גם יוזביץ' בכמה אסיפות וגם גורדצקי באסיפה אחת או שתיים)
:::- שוב, דיון לא ענייני. השאלה היא: כמה נעדרו '''לחלוטין''' מאסיפות אגו"ח-מיידנצ'יק וגם נצנצו מידי פעם?
::::[גולדברג במשך תקופה ארוכה החרים את שני הצדדים. מאז תשס"ח אינו נוטל חלק פעיל באסופת אהרונוב.]
:::::העובדה היא שלמיידנצ'יק לא היה רוב חוקי (דהיינו רוב החברים) בגלל שהחרימו האסיפות, ולכן ניסה לצרף חברים חדשים. --[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] 12:51, 11 בינואר 2010 (UTC)
'''מחברי אגו"ח מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגו"ח, למרות ההזמנות'''
:{חד צדדי. הם לא באו כי טענו שאגו"ח מתנהלת ע"י דן יחיד}
::(... מי דן יחיד בדיוק... תבדוק את התקנון החדש של אהרונוב. הבעיה של מדנצ'יק היתה שפעל הכל רק כשהיתה הסכמה בין כל המשתתפים ולכן לא ענה להתקפותיו המליטנטיות של אהרונוב ושותפיו ולא גילה קלונם ברבים).
:::- חוזר על הדיון הקודם. בעד מי היו רוב חברי העמותה.

'''בעקבות כך צורפו (באופן חוקי)'''
:{לא נכון. לא היה רוב חוקי לאישור. על זה יש משפט בעליון. בי"ד רבני חב"ד פרסם מכתב השולל את צירופם}
::(א - בית המשפט המחוזי אישר את החוקיות. אהרונוב מערער על כך לעליון. ב- לגבי עמדת בית הדין, הרי שהרבנים ירוסלבסקי וגלוכובסקי הם שביקשו מהחברים להצטרף וישבו לצידם באסיפות! זה שאהרונוב הצליח אחר כך להוציא מכתב חתום שמתכחש לזה, זה לא משנה את המציאות! יש הרבה טענות בהקשר לזה, ואכ"מ, אבל למעשה בפועל לאחר! פרסום המסמך כשלצידו איומים והכפשות נוראיות שאהרונוב חתום עליהם, ישבו לאסיפות כל החברים שהיו שותפים לפעולות עד אז, והבינו שאין לזה תוקף),
:::- ויכוח במציאות. מסמכים יוכיחו!
::::- יש כאן בכלל שיטה "מקורית". כל פעם שהבי"ד מחליט החלטה שלא לרוחם, טוענים שחברי הבי"ד הם תינוקות שמישהו משחק בהם כרצונו. אבל אם הבי"ד פוסק כרצונם, אז הוא בי"ד כשר וישר. זה נורא ואיום שצד שמפסיד מוכן להרוס הסמכות של הבי"ד רק בגלל שהוא הפסיד. בפועל הבי"ד יצא במכתב חתום ע"י 8 חברים שכל ההחלטות של מיידנצ'יק בתקופה ההיא כולל צירוף החברים החדשים היא בטל ומבוטל. המסמך מופיע בקישור שהובא לעיל. --[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] 12:55, 11 בינואר 2010 (UTC)
::::בית הדין עצמו קבע את 'כללי המשחק' - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47420 רק באסיפה], ובמקום נוסף - שכוללת את כל חברי הבי"ד. עיין בתקנון. המכתב בן הח' חברים מתשס"ב, אינו, עם כל הכבוד, חתום ע"י '''כל''' החברים שהיו אז. בנוסף, אחרי הפסק הזה הגיע הפסק בתשס"ד, שקובע שד' החברים הם חוקיים ('''מעניין מדוע אהרונוב לא ציית לזה''') ושר' י' מיידנצ'יק ישאר בתפקידו ('''מישהו דיבר על ציות לרבנים?'''). [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]
:::::אני לא מבין, אתה מנהל את הבי"ד? מתוך 9 חברים חתמו 8 על החלטה לאחר דיון ביניהם. 1 לא הסכים. זה לא תקין? אתמהה! אהרונוב ציית והזמין את וילשנסקי וחבריו להצטרף - והם לא באו לשום אסיפה אלא הלכו לבית משפט. כנ"ל ישראליק מיידנצ'יק, אהרונוב קרא לו ורצה לשבת אתו על ניהול הבניין, והוא החליט להתעלם ממנו. האם לזה התכוון הבי"ד כשבקש להשאיר עובד בתפקידו - שהעובד יצפצף על הבע"ב שלו ויתעלם ממנו. קצת הגיון.--[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] 13:15, 11 בינואר 2010 (UTC)
::::::מה הקשר אלי? וודאי ידוע לך פתגמו של חנזין לאחר האסיפה. כנ"ל דעת העכט. לא, זו לא - לדעתי - החלטה תקינה. דנו...בהההה. ובקשר למיידנצ'יק, עיין בדברי [[משתמש:שלמה.|שלמה]] למעלה: "זה על פי הוראתם של רבנים רבים, ותזכור גם שישראל מידנצ'יק פעל במקום בברכת הרבי כל השנים, ואפילו בהחלטת חמשת הרבנים מעשש"פ נכתב שהוא צריך להשאר שם, ואם היה ניגש לאהרונוב לוחץ את ידו ואומר לו "כבוד היו"ר אני לשירותך" כנראה היה משאיר אותו, אבל זו שאלה הלכתית גדולה לאחר שמרר את חייו של אביו ושפך את דמו בפועל ממש האם היה מותר לו לעשות כך". [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]

'''בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים: הרב יוסף יצחק וילשאנסקי - ראש ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה וקטנה) וחיפה. הרב שלמה רסקין - מנכ"ל מוסדות בית חנה חב"ד בצפת. הרב חיים יוסף גינזבורג - רב קהילת וראש ישיבת תומכי תמימים רמת אביב. הרב נתן וולף - מנהל ישיבת בית הר"מ תומכי תמימים נחלת הר חב"ד. כמו כן מונה למזכיר, הרב ראובן קופצ'יק והרב מנחם מענדל בליניצקי למנהל הפרוייקטים. בחג הפסח בשנת תשס"ד נפטר הרב מיידנצ'יק. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגו"ח במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל הוציא הרב משה אשכנזי מכתב קצר, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי ועד רבני אנ"ש. נוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר צערי חב"ד ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב נחמן יוסף מיידנצ'יק כיורשו של אביו).'''
:{ערבוב יוצרות. ההחתמה היתה אחרי החלטת הבי"ד. המספר אלף טעון הוכחה}
::(לא נכון, בחול המועד סוכות נאספו כאלף חתימות. ואספר לך גם סיפור מעניין שסיפר הרב צבי וילהלם. וילהלם הוא חבר עמותה בבית חב"ד בחדרה. היתה שם באותה תקופה אסיפת הנהלה עם ישראל ברוד. עם פתיחת האסיפה של ברוד את קלונימוס קופצ'יק למה חתמת על העצומה? וקופצ'יק ענה לא חתמתי! עד כאן ידע צבי וילהלם לספר. אבל אנדב לך את המידע שבאמת קופצ'יק לא חתם, ובאמת שמו כלל לא צורף לעצומה! אבל יכול להיות שמכאן ראיה שזה היה כלי נכון וראוי. ומתאים להוראות הרבי בענייני שררה על הציבור ואכ"מ).
:::- המספר אלף עדיין צריך הוכחה.
::::- מצחיק, הרי ההחתמה היתה נגד החלטת הבי"ד, אז איך יכול להיות שחתמו קודם להחלטה. --[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] 13:05, 11 בינואר 2010 (UTC)

'''בערב שביעי של פסח תשס"ד - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה'''
:{היא לא התפרסמה מעצמה. היתה אסיפה מיוחדת}
::(על אף קריאותיהם של הרב משה אשכנזי זקן הרבנים והחברים עם מינוי מהרבי באגו"ח, וסדר המתאים לכל דן מכל סוג שהוא, לתת לצדדים להשמיע את הדברים - אפילו כלפי חוץ)
:::- תכל'ס, הייתה אסיפה! א"כ צריך לציין זאת בערך.
::::- כן, הבי"ד קבל את קריאותיו של הרב משה אשכנזי והחליט בכל זאת לעשות אסיפה ולדון. מה יש, חייבים לעמוד דום לקריאתו?
::::[יש להדגיש באסיפה נטלו חלק ג' חברים בלבד, ושניים הצטרפו מאוחר יותר. שלושה לא חתמו על ההחלטה כלל וכלל!]
:::::'''כן!''', זהו תפקידו של בי"ד, לטפל בפניות כאלו, ולא להיות האגף הרבני של צעירי חב"ד. לא לשכוח שהבית דין הוא '''בית דין צדק''', על-כל-המשתמע-מכך. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]
'''של חמשה מחברי ועד הרבנים, בו הם החליטו על; מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד'''
:{למה לא מוצג מה שנתנו לצד של וילשנסקי / מיידנצ'יק?}
::(אין לי את הפנאי כעת לרדת לכל הפרטים שמופיעים בהחלטת עשש"פ, אבל הרבנים החותמים מדגישים שהמהלך שלהם הוא בשביל השלום! ומכיון שהוביל להיפך השלום, עליהם לקחת את הצעתם בחזרה כי במציאות לא הצליחו בכפייה של אהרונוב על הציבור לפעול כלום, ורק החלישו מאז את כוחם יותר ויותר).
:::- לא נוגע אלינו! כאן זה לא פרלמנט הכנסת. כאן כותבים עובדות. באם אפשר, בבקשה, לפרט את '''כל''' המינויים באיספה ההיא? ניתן לציין את הדגשת הרבנים בהחלטותיהם וחוסר ההשלכות המעשיות.
::::[מינויים: אהרונוב יו"ר. אשכנזי-חפר סגנים. אישור חברות של ווילשאנסקי-רסקין-וולף-גינזבורג, צירוך מ"מ גרונר, י"ב בוטמן וי"י פיקארסקי. אישור מיידנצ'יק כמנהל בית אגו"ח]
'''לעומתם, הרבנים: יוסף הכט ואליהו יוחנן גוראריה'''
:{חזר בו}
::(זה מדגיש עוד יותר שיש כאן צד שלא נותן אפשרות להביע דיעה אחרת ודואג שרב שפירסם דברים ברורים ביותר, וזעק כשעשו סדרים היפך! הוראות (וזעקות) של הרבי, נאלץ לחזור בו! והדברים מדברים בעד עצמם)
:::- כנ"ל. שונה בערך.
::::- שוב אותה שיטה. אם הוא בעדם - אז הוא צדיק, אבל אם הוא לומד את הפרטים ומשתכנע שהבי"ד צודק, אז "יש כאן צד שלא נותן אפשרות להביע דיעה אחרת". --[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] 13:05, 11 בינואר 2010 (UTC)
:::::למד את הפרטים? צ'פצ'פצ'פצ'ה, מילים יפות תמיד יפות, הם רק צריכים לתאום למציאות. מישהו עוד זוכר את הטלפון של לבנהרץ לרב יורקוביץ'? [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]
'''– מחברי ועד הרבנים, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף. לקביעה זו הצטרפו: הרב ישעיה הרצל, הרב ברוך בועז יורקוביץ''''
:{חזר בו}
::(לא מדיוק. בתחילה כתב הבהרה הלכתית שלנחמן יש דין יורש, ובזה חזר בו, אבל הצטרף הלאה לקריאה לד"ת על פי חוקי התורה! ודרך אגב, עצם הענין דחזר בו מראה שמישהו דאג שייאלץ לעשות כן!),
:::-כנ"ל. המסמכים יכריעו.

'''הרב גדליהו אקסלרוד, הרב ישראל יוסף הנדל, הרב יגאל פיזם, הרב שלום דוב ליפשיץ והרב זכריה גורי ע"ה'''
:(כנ"ל).
:::- חזרו בהם??!!
:::: [אקסלרוד וכו' לא חזרו בהם מעולם. גורי לא חזר בו. הענדל - השמועה אומרת שחזר בו, אך לא ראיתי ביסוס לזה]
'''מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה, ללא הצלחה'''.
:{למה ללא הצלחה? יש החלטות חוקיות שמכוחן אגו"ח מתנהלת}
::(ללא הצלחה, הכוונה ששני הצדדים עדיין בבית המשפט בסוגיה זו).
:::- א"כ צריך לכתוב "ללא הכרעה סופית".
::::- יש הכרעה. האסיפה הכללית שבה נבחר אהרונוב ומונה ועד ההנהלה בראשותו הוכרה כאסיפה חוקית, ולאידך האסיפה של וילשנסקי וחבורתו נפסלה. על מערערים ע"ז אבל כל זמן שבית המשפט לא נענה להם וגם לא נתן צו על תנאי - ההכרעה הזאת בתוקפה עומדת. --[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] 13:05, 11 בינואר 2010 (UTC)
::::יבואו המסמכים ויוכיחו. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]

'''המצב הנוכחי הוא ששני הצדדים עתרו לבית המשפט העליון'''
:{הצגה מעוותת. הצד של אהרונוב זכה במחוזי והצד של וילשנסקי נדחה. וילשנסקי ורסקין הם שערערו, ורק בתגובה ערערה אגו"ח על עצם חברותם}
::(תוכיח)
:::- ושוב, המסמכים יכריעו.

'''ששלח את הצדדים לגישור-פישור אצל השופט בדימוס מר מאיר שמגר. בינתיים אין לשום צד צו מניעה להשתמש בשם העמותה וכל אחד מהצדדים פועל תחת השם "אגו"ח"'''
:{שקר וכזב. רק אהרונוב ואנשיו רשאים להשתמש בשם אגו"ח, והראיה שהצד השני לא משתמש בשם זה אלא בניסוחים כמו "מיסודה של אגו"ח"}
::(כנראה צודק הפעם. אבל אני אתן ניסוח אחר: על אף שעל פי חוק כעת יש אפשרות לאהרונוב ואנשיו להשתמש בשם אגו"ח, הרי שעדיין הדברים תלויים ועומדים בכמה ערכאות, ובוודאי שכשמדובר על תוקף הלכתי, הרי שטענות הצד של וישלנסקי חזקות הרבה יותר, ולכן גם נמנע הצד השני הן מדיון בית הדין הרבני בת"א, ואפילו בבית הדין של חב"ד לא היה דיון).
:::- א"כ חייבים לעדכן. התוכן שבניסוח שלך, כבר מופיע לעיל ואין צורך לחזור עליו.

'''הרכב ופעולות העמותה תחת הרב יוסף יצחק אהרונוב. יו"ר: הרב יוסף יצחק אהרונוב. חברים: הרב מרדכי גורודצקי, הרב יוסף יצחק חיטריק, הרב יעקב שלמה ליברמן, הרב נתן וולף, הרב יצחק גולדברג'''
:בלבול בין חברי ההנהלה לחברי העמותה. גולדברג וולף אינם חברי ההנהלה אלא בעמותה בלבד}
::(חזק וברוך. באמת קשה לעקוב אחרי השינויים דכל שני וחמישי. אהה נזכרתי שחפר החזיר את תואר ה'סגן יו"ר' בעקבות ההתנהלות של אהרונוב. הנקודה היא שמדיינצ'יק נתן לכולם זכות שווה להיות חברי ועד (דן יחידי...) ואילו כאן הוועד מצומצם. תתקנו בבקשה.)
:::- יעודכן אחר הסכמה רחבה יותר.
::::- בכל עמותה יש להבדיל בין חברי העמותה לחברי ועד העמותה (ההנהלה). אפשר לעשות שכל חברי העמותה יהיו ועד ההנהלה (בפרט אם מספר החברים קטן) ואפשר לעשות שיש מליאת חברים שבוחרת ועד הנהלה. זה המצב עכשיו באגו"ח. --[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] 13:05, 11 בינואר 2010 (UTC)

'''חברים בעמותה בלבד: הרב נפתלי רוט, הרב ישראל ברוך בוטמן.'''
:{בנימין ליפשיץ}
::(למה לא תזכיר גם את רייצ'יק. זה מוסיף לך כבוד?)
:::- כי זה לא חוקי שאדם שלא חי יהיה חבר בעמותה...
::::[לא לשכוח את יאמי ליפשיץ]
:::::- לא שאלה של כבוד, אלא של עובדות. --[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] 13:05, 11 בינואר 2010 (UTC)

'''מזכ"ל: הרב אריאל למברג. מנהל בנין אגו"ח: הרב מנחם מענדל לאטר (שנבתקש מהרב משה אשכנזי במכתב להשיב את מפתחות הבניין לרב שמואל גרייזמן, על פי דין תורה).'''
:{זה לא מגוחך? איזו סמכות היתה לו לבקש את המפתחות כשהוא לא חבר ההנהלה? ואם "דין תורה", האם הוא דיין שישב בדין ופסק? זה ממש ילדותי}
::(זה על פי הוראתם של רבנים רבים, ותזכור גם שישראל מידנצ'יק פעל במקום בברכת הרבי כל השנים, ואפילו בהחלטת חמשת הרבנים מעשש"פ נכתב שהוא צריך להשאר שם, ואם היה ניגש לאהרונוב לוחץ את ידו ואומר לו "כבוד היו"ר אני לשירותך" כנראה היה משאיר אותו, אבל זו שאלה הלכתית גדולה לאחר שמרר את חייו של אביו ושפך את דמו בפועל ממש האם היה מותר לו לעשות כך).
:::- נוסח מחדש בערך.
::::[איזו סמכות? 'סגן יושב ראש', כך לפחות ע"פ הבי"ד. למיטב ידיעתי יש לשמוע ולציית להם, לא?]
:::::- ממש לא! סגן יו"ר זה תואר מכובד, אבל בפועל ההחלטות מתקבלות ע"י ההנהלה ואין שום חובה לציית למישהו שההנהלה לא הסמיכה, ובפרט שהוא פועל נגד החלטות ההנהלה. --[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] 13:09, 11 בינואר 2010 (UTC)
::::::למטב ידיעתך - סגן יו"ר אמור להיות השולט באגודה יחד עם היו"ר! בשום עמותה זה לא עניין של כבוד, אבל כבר ראינו שלא דין עמותה תקינה כדין 'אגודת חסידי חבד בארצנו הקדושה ('''ע"ר''')'. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]

'''הרכב ופעולות העמותה תחת הרב שמואל גרייזמן'''
:{אין עמותה תחת גרייזמן. מזה 5 שנים הוא לא יכול להשתמש בשם העמותה}.
::(באסיפה בבית של ר' משה אשכנזי בה נכח חבר בית הדין הרב הכט הוחלט שהוא יו"ר ועד העמותה. ועדיין זה תלוי בבית המשפט)
:::- א"כ מה לציין? תחת מי פועלת העמותה?
::::[לא הוכרע סופית. שני הפרוטקולים - הן זה שממונה א' והן זה שממונה בו ג' נתקבלו ואושרו ע"י רשם העמותו. ניתן לראות זאת במסמכים]
:::::- כאמור, הוכרע. הפרוטוקול של גרייזמן-וילשנסקי נפסל בביהמ"ש המחוזי, וע"ז הם ערערו לעליון ולא קבלו את מבוקשם. --[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] 13:09, 11 בינואר 2010 (UTC)
::::::ניתי מסמכים ונחזי. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]

'''יו"ר: הרב שמואל גרייזמן. חברי אגו"ח : הרב זושא פויזנר (יו"ר ועדת החינוך החב"די), הרב חיים יוסף גינזבורג, הרב דוד אבא זלמנוב.
:{זלמנוב אינו מזוהה}
::(הוא נבחר לועד לשיטה זו. והוא בהחלט מזוהה וגם לקח חלק פעיל באסיפות מידנצ'יק. זה שהוא לא פעיל במהלכים המשפטיים, ומעוניין בדין תורה זה עוד ענין. לי אישית הוא אמר מה יגיד בדין-תורה),
:::- הוא חבר או לא?
::::[לדעת אהרונוב אינו חבר הנהלה. לדעת גרייזמאן - כן]
:::::- הוא חבר העמותה ולא חבר ההנהלה. בכלל, מאז תשס"ד לא משתתף בשום אסיפה של שום צד. --[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] 13:09, 11 בינואר 2010 (UTC)
::::::ע"פ גרייזמאן - הוא חבר הנהלה. הוא תומך בגרייזמאן, אבל אינו משתתף באסיפות כיוון ש- א. אין (כמעט). ב. והוא העיקר - הוא מעדיף בשלב זה לא להכינס פנימה. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]

'''הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי, הרב שלמה רסקין, הרב נחמן יוסף מיידנצ'יק, הרב ראובן קופצ'יק (מזכיר). מנהל הפרוייקטים: הרב מנחם מענדל בליניצקי. מנהל בית אגו"ח: הרב ישראל מיידנצ'יק.'''
:{לא הבנתי מה הוא "מנהל" כשאין לו מפתחות ואין שום סמכות?}
::(הוא עושה שם פעילות במסגרת האפשרויות. על אף הצקות של לאטאר ועובדו, ותברר אצל גרייזמן מה הם עשו לאיש השגרירות האמריקאית)
:::- מנהל זה כל שמרכז תחתיו פעילות. לא הבנתי בשביל מה צריך מפתחות?
::::[יש לו מפתחות של חלק קטן מהחדרים].
:::::- אם יש לו אז זה בגניבה. בפועל אין לו שום סמכות, כי כל הסמכויות הם בידי לאטאר. מנהל הוא זה שמנהל את המקום ויש בידו הסמכות החוקית, וזהו לאטאר. --[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] 13:09, 11 בינואר 2010 (UTC)
::::::מיידנצ'יק מנהל את המקום, פעילויות, התוועדויות, מנינים וכו'. מאיפה לקחת שזהו 'זה שיש לו את הסמכות החוקית'? [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]
:::::::לא דובים ולא יער. הוא עושה התוועדות בחמישי בערב ומנין בש"ק במנחה. האם מישהו שעושה כיו"ב בבית מנחם ייקרא מנהל ביהכנ"ס?! לאטאר הוא מנהל הבנין, שדואג לכל עניני הבנין, מתשלום חשבון החשמל ועד נקיון ושיפוץ ואירוח קבוצות וכו' וכו'. לא נמאס לכם לשחק במשחק ה"נדמה לי" הזה? --[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] 14:01, 11 בינואר 2010 (UTC)

'''חברים שאינם מזוהים. הרב שמואל חפר הרב יהושע יוזביץ' '''
:[הרב חפר כאמור לעיל עזב את תפקידו עקב התנהלות העמותה. יוזביץ' התבטא: "מה לי ולצרה זו?"]

ציינתי בעיקר עובדות ולא נגעתי ברוח הכללית שבהחלט לא מייצגת קו אובייקטיבי. --[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] 22:24, 10 בינואר 2010 (UTC)
:::- הגבתי לפי ראות עיני. אקווה שיתפתח דיון שיוביל בסופו של דבר להכרעה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 10:15, 11 בינואר 2010 (UTC)

==הגהות נוספות==
:תודה רבה על ההערות. עבודה ממש יפה. כיון שאיני בקי בפרטי הדברים, אשנה לאחר שלא יהיו השגות על הערותיך. גופא: על חזרתו של גורארי' נכתב, בטעות בסוף הפיסקה. אשנה זאת. כמו"כ "פסיקתו" של הרב אשכנזי בדבר המפתחות של לאטאר, אשנה ג"כ. אשאר - כאמור - ישתנה בהסכמת חב"דפדים נוספים. ייש"כ. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 22:34, 10 בינואר 2010 (UTC)

::'''כמו כן, הערך הוגן ורק מפעילי מערכת יכולים לשנותו'''. דבר זה נועד, לא בכדי להתבצר בעמדה כלשהי, אלא בכדי שהשינויים שיעודכנו, ייעשו בהסמכת רחבה כלל שיותר ונחסוך מלחמות עריכה מיותרות. '''הערות נא להוסיף בתחתית הדף. תודה!''' --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 22:44, 10 בינואר 2010 (UTC)
:::'''שיחזרתי את ההגנה''', כיון שאחרי הכל לא היו בו השחתות. נקווה שנמַצא כאן את הדיון ונגיע, בדיון מתורבת, לעמק השווה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 08:57, 11 בינואר 2010 (UTC)

מצאתי את מבוקשי, הנה:
''אני חושב שזה לא כבוד ליובאוויטש. זה פשוט חילול ה' לכתוב באתר שפתוח לכל העולם עניני מחלוקת כאלה, שיש בזה גם בזיון הבי"ד. ובודאי אין מקום לכתוב באופן כ"כ חד צדדי וגם לא אמיתי. לתומי כבר חשבתי שבכל זאת מעונינים פה שיהי' לפחות מראית עין של הגינות. האם טעיתי?--אחי ורעי 18:12, 10 בינואר 2010 (UTC)''
זה הציטוט.
וכעת אני פונה למערכת, תבינו מנסים להפעיל את האנציקלופדיה הזו בכדי להכשיר מהלך שרבנים רבים טענו שאין לו שום תוקף!!! וכאן קם האדם ש'דואג' לבזיון הבי"ד. בשעה שהם ביזו את עצמם במהלכים כאלה, חרף הפצרותיהם של חברי אגו"ח לתת להם אפשרות להשמיע את דברם וכו'.
אתה אמנם עד עתה כביכול מכבד את הבמה, אבל תבין שאי אפשר להסתיר את האמת ונאבק בזה בכל התוקף.
וכל כך נוגע לו בזיון בית הדין כאן באנציקלופדיה, ושכח שכל המכתב מכ"ב שבט תשס"ב על ההתנערות של הרבנים מהמעשים של עצמם כשמינו את ארבעת החברים, היתה רק השלב הראשון, השלב שמייד אחריו היה שאהרונוב פרסם ככל שביכלתו למטה מגדר אנושי, בעיתון כפר חב"ד, ובאתר פ.או.ל., במילים הכי מכוערות, ובבזיון שאין דומה לו, על העוול הגדול שנעשה לו, ובפרסום הכי גדול, דברים שגם הגיעו בכמה שלבים לאלימות פיזית!! די לתמימות. אתה מגן על איש שחוץ מזה שהוא רוצה את תואר יו"ר חב"ד בישראל, מצידו שכולם יישרפו. וזה מה שהוא עשה לחברים כשהיה באופוזיציה, והשפיל את הרבנים להתחכש למעשיהם ועוד ידו נטויה.
וזה אצל "אחי ורעי" לא נקרא חילול ה' וכבוד ליובאוויטש. זה היה מותר.
חבר'ה, זו דרכו של אותו איש, הוא בונה על זה שאנחנו צריכים להיות 'פיינע מענטש'ן' ולשתוק לו. לא עוד!
דרך אגב, כשמידינצ'יק שכב בבית רופאים, הוא פרסם את ההכפשות בעיתון כפ"ח ובאתר פ.או.ל., בתחמנות גדולה, בתחילה הוא סיפר שיש רק שלושה חברים בהנהלה. לאחר תקופה הוא הציג עוד מסמך וגילה שבעצם יש עוד חברים, ולא גילה שבתנש"א אישר הרבי! צירוף של חברים נוספים, והיתה זו מלחמה על דעת הקהל החב"די, אבל זה היה לפני שיש את חב"דפדיה, ומספיק לספר לנו לוקשים.
תחשבו לבד מה היה קורה למשל אם הרבנים היו ממנים את חפר ליו"ר את פוזנר ליו"ר את זלמנוב ליו"ר. למה את אותו אחד שמצץ את דמם של כל השאר. איפה ההגיון. איפה הכבוד. גם בלי קריאות הבוז של ילדינו ב'יד אליהו' אנו יודעים שהוא לא מתאים. פאקט.

:אין פה שום עניין של הטלת האשמות, זה על זה. מתפקדנו לברר '''עובדות''' ולהגיש אותם '''כמו שהם. ללא פרשנות!'''. כאן זה לא הפורום של חב"ד אינפו! בדיון אנחנו מנסים ללבן את הסוגיה עד מיצויה והשאר יכריעו המסמכים. מצטער אם הרסתי למישהו את התענוג. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 19:36, 11 בינואר 2010 (UTC)
שלום חיים נהר. בהחלט מדציע על עבודתך. ומצטער אם קלקלתי את הרושם הרגוע של הדינוים בפדיה, מה לעשות אני חם על הנושא.
גם כשמדובר על הצגת עובדות, הרי שניתן לבחור לאלו עובדות לתת מקום. למשל, הודיתי שכיום לא קיים עדיין צו האוסר על קבוצת אהרונוב להשתמש בשם אגו"ח, אבל כעובדה זה עדיין יכול להיות עובדה צדדית. העובדה שלעומת זאת צריך לתת לה הדגשה, שמכל החברים שנטלו חלק באסיפות אגו"ח עד פטירת הרב מידנצ'יק - כמה היום לצידו? ולמשל לתת הדגשה לעובדה שניפנף כל הזמן בכך שיש החלטה שמדינצ'יק אהרונוב וחפר הם הנהלה מצומצמת, ו'היה למראה עיני כ"ק' (וד.א. לא היתה התייחסות..) וכעת הוא נשאר גם בהנהלה זו בודד... ולמשל להדגיש את העובדה שהפריצה וההשתלטות על משרד העמותה היתה אלימה ושלושה אנשים של אהרונוב שילמו כסף על פגיעתם במקום על פי צו בית משפט (היו שיקים - יש צילומים!). תבין יש המון עובדות השאלה איפה הדגש. העובדה שלא ניתן לערער עליה היא שהוא ישרוף את כל העולם העיקר להקרא ראש חב"ד בישראל עפ"ל.
גם צריך לתת שוב כפי שהיה בדיוק, את ההדגשה הכי חזקה של העובדה, שרק שלושה אנשים היו נאמנים לאהרונוב בשבתו באופוזיה לאגו"ח, והם חפר - שהיה כרוך איתו בענינים כספיים וחשב שכך ישיג את החוב אליו והיום הם כבר בדיונים משפטיים ותורניים, וליברמן - שהוא עושה דברו ומחותנו וכו'. כל השאר היו באסיפות אגו"ח ביחד!! עם הרבנים ולשנסקי רסקין גינזבורג וולף, ולאחר!! הכאילו החלטה מתשס"ב שהם לא חברים. ואני מונה את שמותם. וזו עובדה: מידצנ'יק, אשכנזי, יוזביץ, גורודצקי, וולף, גינזבורג, וילשנסקי, רסקין, פוזנר, זלמנוב, גרייזמן, (אמנם יוזביץ וגורודצקי רק באסיפות בודדות - אבל השתתפו, וכנ"ל לאחר הכאילו החלטה מתשס"ב). לדעתי זו עובדה הרבה יותר חשובה מאשר ההחלטה עצמה. תבין את זה שהחברים שצורפו בתש"ס, זה היה בהסכמת הרבנים מ.ש. אשכנזי, הכט, ירוסלבסקי, וגולוכבסקי, וברור שלא היתה בעיה לכאורה לאשר זאת באסיפת בית הדין, ואף אחד לא חשב לרגע שזה בדיוק מה שצריך, רק אהרונוב חשב! ורק כשהוא רצה הוא הצליח להוציא בכתב מה שהוא רצה.
ד.א. - לא היתה אסיפה של החותמים על ההחלטה ההיא. בדוק. עובדה. עדיין לא יכול לספר לך את ההוכחות. וזה שיש רבנים שלא יכולים רשמית להכריז על כך זה בגלל אותו איש שזו המומחיות שלו להציג את הדברים, כאשר מול כל אחד יש לו 'קלף' לשלוף, וכולם שותקים.
אבל כאן לא נשתוק!!!
::'''[[[[שלום חיים נהר, אני רואה לעצמי חובה להתריע על כך ש"אחי ורעי" סיים זה עתה את ימי העיון שלו בניר עציון, וכנראה יחזור במהרה לעריכת הערך כראות עיניו, ונדמה לי שהסרתם את חסימת העריכה.....]]]].
:::הסרת ההגנה נעשתה כיון שההגנה מראש לא היית חובה, בהיות שהערך לא הושחת. שלחתי את המסמכים שברשותי לפורום בחב"ד אינפו, שם נוכל לדון ולהכריע בעניין. מקווה שיאשרו את זה כמה שיותר מהר. אגב, מהיכן לך המידע על "אחי ורעי"? --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 11:02, 14 בינואר 2010 (UTC)
::::מסמכים והוכחות נא להעלות לפורום בחב"ד אינפו בשם [http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3773 מסמכי פרשיית אגו"ח]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 23:44, 14 בינואר 2010 (UTC)
:::::טוב, אז לאחר האירוע דהחותמת היום בהשתתפותם של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' [[דוד אבא זלמנוב]] ור' [[בנימין ליפשיץ]], הופרכו כמה טענות...[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]

== מטה משיח ==

האם 'מטה משיח' אינו מופיע בערך בצורה מכוונת? הוא לא נחשב מחלקה או שזה נחשב מוסד בפ"ע?.--[[משתמש:Ll|לל]] 00:48, 3 ביוני 2010 (UTC)
:הוספתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 10:56, 3 ביוני 2010 (UTC)

== בנוגע לצבי יהודה פז ==
צבי יהודה פז מצא עבודה יותר משתלמת והוא כבר לא עובד אצל אהרונוב כדאי שתעדכנו..{{שכח|מאמיניסט}}
:שיניתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ב בטבת ה'תשע"א 17:22, 29 בדצמבר 2010 (UTC)

== זייער שיין ==

חיים, אני מוכרח להחמיא על העבודה הנפלאה שנע/שתה כאן - פנים חדשת, מכתבה בבי"מ זה הפך להיות ערך. יישכ"ח. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:תודה. חיזקתני. אודה לך באם תטה שכם ותוסיף מידע. נראה שעוד חסר הרבה על הפעילות במהלך השנים (לפני הפוליטיקה..). --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג באייר ה'תשע"א 15:47, 17 במאי 2011 (UTC)
::לפי הרושם שאני מקבל פשוט לא הייתה, זה הי' בעיקר גוף רשמי (בלבד), משהו 'מלמעלה', בכ"א אחפש. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

== התאמת הערך למציאות לאחר סיום ההליכים המשפטיים ==

השבוע הסתיימו ההליכים המשפטיים בנושא אגו"ח, כאשר בית המשפט העליון דחה את הערעורים והשאיר בתוקפה את החלטת בית המשפט המחוזי, שיש בה 2 החלטות עיקריות: 1) ביטול האסיפה שארגנו הרבנים אשכנזי ווילשאנסקי בתשס"ד, שמכוחה ניסו לטעון שהם השולטים באגו"ח. החלטה זו משאירה בתוקפן את האסיפות של הרב אהרונוב ואת כל ההחלטות שהתקבלו שם. 2) אישור חברותם של הרבנים וילשאנסקי, גינזבורג ורסקין כחברי אגו"ח.

לאור זאת ערכתי מחדש את הסעיף הזה, כדלהלן, וחבל שמיהרו לשחזר זאת. אני אגב מציע למחוק לחלוטין את כל פרשת המחלוקת, היות שהיא לא אקטואלית עכשיו והיא רק גורמת חילול כבוד חב"ד:--[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] - [[שיחת משתמש:אחי ורעי|שיחה]] 19:24, 4 בינואר 2012 (UTC)

'''משנת תשס"ד'''

בחג הפסח בשנת תשס"ד נפטר הרב מיידנצ'יק. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגו"ח במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל הוציא הרב משה אשכנזי מכתב קצר, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי ועד רבני אנ"ש. בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר צעירי חב"ד ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב נחמן מיידנצ'יק כיורשו של אביו).

בערב שביעי של פסח תשס"ד - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התקיימה ישיבה מיוחדת של חמשה מחברי בית דין רבני חב"ד באה"ק, ובה הם החליטו על; מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הורו להכניס חברים נוספים לעמותה, ועוד. להחלטה הצטרף לאחר מכן גם הרב אליהו יוחנן גוראריה, שלא נכח בישיבה. הרב: יוסף הכט מחברי ועד הרבנים הוציא מכתב ובו טען כי המהלך של עמיתיו מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף. לקביעה זו הצטרפו רבים שאינם חברי הבית דין: הרב ישעיה הרצל, הרב ברוך בועז יורקוביץ', הרב גדליהו אקסלרוד, הרב ישראל יוסף הנדל, הרב יגאל פיזם, הרב שלום דוב ליפשיץ והרב זכריה גורי.

בעקבות המחלוקת נערכו אסיפות של חברי אגו"ח שבה כל צד ניסה לקבוע עובדות כרצונו. לאחר מכן הוגשו עתירות לבית המשפט, כאשר כל צד מנסה לבטל את האסיפות שקיימו חברי הצד השני. בסופו של דבר ניצח הצד של הרב אהרונוב, ונדחו העתירות שהוגשו על ידי הצד השני. בח' טבת תשע"ב נדחה סופית הערעור שהגישו הרבנים וילשאנסקי ורסקין לבית המשפט העליון, והשליטה באגו"ח היא עכשיו בידי הוועד שבראשו עומד הרב אהרונוב. עם זאת, בית המשפט העליון גם לא קיבל את העתירות נגד חברותם של הרבנים וילשאנסקי, גינזבורג ורסקין באגו"ח, ולכן הם חברים לכל דבר.

'''הרכב אגו"ח הנוכחי'''

יו"ר: הרב יוסף יצחק אהרונוב.

חברי הנהלת אגו"ח: הרב יוסף יצחק אהרונוב, הרב ישראל ברוך בוטמן, הרב מרדכי גורודצקי, הרב יוסף יצחק חיטריק, הרב יעקב שלמה ליברמן.

חברי העמותה בלבד: הרב יצחק גולדברג, הרב חיים יוסף גינזבורג, הרב מנחם מענדל גרונר, הרב שמואל גרייזמן, הרב נתן וולף, הרב יוסף יצחק וילשאנסקי, הרב דוד אבא זלמנוב, הרב שמואל חפר, הרב יהושע יוזביץ, הרב בנימין ליפשיץ, הרב זושא פויזנר, הרב נפתלי רוט, הרב שלמה רסקין.

מזכ"ל: הרב אריאל למברג.

מנהל בית אגו"ח: הרב מנחם מענדל לאטר.

ס. מנהל: הרב דניא-ל צבי רוזנטל.

:והנה קישור ל[http://elyon1.court.gov.il/files/06/430/021/p14/06021430.p14.pdf "פסק דינם"] של הבג"ץ, הגוף הממונה על המלחמה בתורת ישראל. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' בטבת ה'תשע"ב, למניינם 00:53, 5 בינואר 2012 (UTC)
::הקישור הזה לא מראה על הבנה רבה בהליכים. בפועל המציאות היא שכל הבג"צ היה רק על פרט מסויים בהליך בבית המשפט המחוזי (עליו שני הצדדים ערערו). בג"צ דחה את שני הערעורים ולכן התיק חוזר לבית המשפט המחוזי וגם שם ניתן להמשיך להתדיין עוד שנים ארוכות, ואכ"מ
:::כותב יקר, אכן אינך מבין כי זה נושא משפטי. אבל המציאות היא אחרת. אחרי שהערעורים נדחו זה לא חוזר לבית המשפט המחוזי, אלא בדיוק להיפך, הפסק של המחוזי קיבל תוקף של העליון וההליכים נגמרו. זאת אומרת שהאסיפה שהתקיימה בבית הרב משה אשכנזי בטלה סופית, ולכן נשארו רק האסיפות שקיימו הרב אהרונוב וחבריו. לכן עכשיו זה כבר סופי שרק הם רשאים להשתמש בשם אגו"ח. והאמת והשלום אהבו. --[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] - [[שיחת משתמש:אחי ורעי|שיחה]] 06:35, 5 בינואר 2012 (UTC)
::::כיוון שאף אחד לא רודף אחרינו, נמתין מספר ימים עד להבהרת משמעות הפסק. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"א בטבת ה'תשע"ב 07:07, 6 בינואר 2012 (UTC)
:::::אסביר את משמעות הפסק: הטענה כאילו שני הצדדים יכולים להשתמש בשם אגו"ח נסמכת על הישיבה השנויה במחלוקת שהתקיימה בביתו של הרב משה אשכנזי בסוף קיץ תשס"ד. שם התקיימו למעשה שתי אסיפות, תחילה ע"י הרב אהרונוב, שבה אושררו החלטות בי"ד רבני חב"ד (על מינוי אהרונוב ליו"ר, צירוף חברים וכו'), ולאחר שזו ננעלה קיימו הרב וילשנסקי וחבריו אסיפה נפרדת, שבה נבחר גרייזמן ליו"ר ומונו מורשי חתימה אחרים. כתוצאה מזה יכלה הקבוצה השניה לטעון שהיא בעצם אגו"ח. נגד זה הגישו הרב אהרונוב וחבריו תביעה בבית המשפט, שבה דרשו לבטל את האסיפה הזאת ולהכריז עליה כבלתי חוקית. בית המשפט קיבל את העתירה וקבע שהאסיפה אכן היתה בלתי חוקית, ועל כן כל ההחלטות שנתקבלו בה אינן תקפות. דהיינו, גרייזמן, וילשנסקי וחבריהם אינם חברי '''ועד''' אגו"ח (חברי הנהלה) וכמו כן אין תוקף למינוי חברים נוספים שהם ניסו להכניס לאגו"ח. יחד עם זאת קבע בית המשפט שהם עצמם חברים בעמותה. הרב וילשנסקי ורסקין ערערו על ההחלטה לבית המשפט העליון, ואז ערער הצד של אהרונוב על ההחלטה להכיר בהם כחברי אגו"ח. ביהמ"ש העליון דחה את שני הערעורים ואישר את החלטת המחוזי. דהיינו: 1) האסיפה בבית הרב משה אשכנזי בטלה ומבוטלת וכל ההחלטות שנתקבלו בה אינן תקפות. 2) הרבנים וילשנסקי, גינזבורג ורסקין הם חברים בעמותה.

:::::למעשה זהו המצב החוקי מאז ההחלטה בביהמ"ש המחוזי, לפני כמה שנים (משניתנה החלטה היא הקובעת, וכל עוד לא נתקבל הערעור עליה או ניתן צו לעיכוב ביצועה, היא מבוצעת).

:::::אגו"ח מתנהלת כיום על בסיס האסיפות הכלליות שהתקיימו לאחר הפסיקות בבית המשפט המחוזי. י' בלוי (לאחר שהצליח לבטל אסיפה בקיץ תשס"ד שאליה לא הורשה להיכנס) ניסה לבטל אותן ועתירתו נדחתה. לכן המצב החוקי שאין עליו עוררין (אין שום עתירה נגד האסיפות האלה, ולמעשה גם לא יכולה להיות, כי התקנון החדש קובע שבירור סכסוכים באגו"ח לא יהיה בערכאות) הוא שהיו"ר הוא הרב אהרונוב וחברי הוועד המנהל לצידו הם הרבנים בוטמן, חיטריק, ליברמן וגורודצקי. האסיפה הכללית קבעה מי הם מורשי החתימה המוסמכים להתחייב בשם אגו"ח, ולאיש מלבדם אין סמכות לעשות זאת. הרבנים וילשנסקי, גינזבורג ורסקין הם חברים חוקיים בעמותה, והם מוזמנים לאסיפות כלליות ויכולים להביע את דעתם ולהצביע, אבל הרוב כמובן הוא הקובע. והאמת והשלום אהבו. --[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] - [[שיחת משתמש:אחי ורעי|שיחה]] 08:05, 6 בינואר 2012 (UTC)
::::::אחי ורעי, מקריאה שיטחית של פסק הדין נראה שבית המשפט ביטל גם את מיניו של אהרונוב כיו"ר וכינה זאת "ניסיון למחטף". הלא כן? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בטבת ה'תשע"ב 09:22, 8 בינואר 2012 (UTC)
:::::::חיים, אני ממליץ לך לקרוא יותר בעיון את מה שהסברתי. בית המשפט ביטל את האסיפה בביתו של הרב משה אשכנזי על שני חלקיה, אלא שההנהלה הנוכחית, בראשות הרב אהרונוב, אינה יונקת את כוחה '''מאותה''' אסיפה, אלא מאסיפות כלליות שהתקיימו '''לאחר''' פסד הדין בבית המשפט המחוזי, ושאינן תלויות בתוקפה או באי תוקפה של האסיפה שבוטלה. באותן אסיפות שהתקיימו מאז שנה אחר שנה, ושאיש לא ערער על חוקיותן, נבחרה ההנהלה ומונו מורשי החתימה ואושרו המאזנים וכו' וכו', וזוהי הנהלת אגו"ח החוקית ואין בלתה. גם אם תיאורטית מישהו יקום עכשיו ויטען טענות חדשות וינסה לעתור לבית המשפט - הרי כל עוד בית המשפט לא יקבל את העתירה '''וישנה''' את המצב הקיים - הרי ההנהלה הנוכחית היא ההנהלה החוקית האחת והיחידה. והאמת והשלום אהבו. --[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] - [[שיחת משתמש:אחי ורעי|שיחה]] 11:24, 8 בינואר 2012 (UTC)
::::::::אתה טועה ומטעה (כנראה בשוגג). התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בו נידון הרבה פרטים בנוגע לאגו"ח. היתה הכרעה בנושא אחד (האסיפה בביתו של הרב אשכנזי) ועל כך היה ערעור וממילא נעצרו המשך הדיונים בשאר הנושאים שנידונו עד להכרעת העליון. זה לקח שנים ארוכות ולבסוף נדחו שתי העתירות שהוגשו. לכן באופן מיידי ההליך חוזר למחוזי לסיום הבירור, אלא שבנתיים נוספו כמה ענינים כגון הכרעה אחרת של העליון בנושא בלוי ועוד. לכן, למרות שכעת ההנהלה החוקית היא בידי אהרונוב (בדיוק כפי שהיה בכל השנים האחרונות ודבר לא השתנה בעקבות פסק הדין של הבג"צ), הרי ברור שהמצב המשפטי רחוק מאוד מסיום. הדרך היחידה שזה לא יחזור למחוזי היא במקרה שהתובעים יחליטו שהם אינם מעוניינים להמשיך בהליך המשפטי.
:::::::::אני לא טועה ובוודאי לא מטעה. הרי גם אתה לא כתבת שום דבר שסותר את מה שכתבתי, אלא שלטענתך אפשר לחזור למחוזי ולדון שם. תיאורטית זה נכון. בית המשפט פתוח וכל אחד יכול להגיש עתירות ככל שיחפוץ. אבל עתירות עדיין אינן משנות את המצב החוקי, אלא אם כן השופט קיבל אותן או שנתן צו מניעה. בינתיים זה לא קרה. כבר שנים מתקיימות עוד ועוד אסיפות כלליות של אגו"ח, שבהן נבחר מדי שנה מחדש היו"ר והוועד המנהל, וזה המצב החוקי בפועל. בלוי ניסה לעתור ולטעון שההחלטה על ביטול האסיפה שבה נמנעה השתתפותו צריכה לבטל את כל האסיפות שהתקיימו אח"כ, וביהמ"ש דחה את העתירה, ובזה הוכח שלדעת ביהמ"ש האסיפות שהתקיימו אח"כ הן בתוקפן. והאמת והשלום אהבו. --[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] - [[שיחת משתמש:אחי ורעי|שיחה]] 14:44, 8 בינואר 2012 (UTC)

:ומה לגבי מה שנכתב בפסק: המחלוקת בנוגע לשליטה על ניהול אגו"ח "התברר ועודנה מתבררת במספר הליכים בערכאות שונות". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בטבת ה'תשע"ב 13:05, 8 בינואר 2012 (UTC)
::הכוונה לעתירה שהוגשה על אסיפה כללית שהתקיימה בשנת תשס"ה. העתירה הוקפאה ע"י העותרים. אם הם רוצים, הם יכולים לחדש אותה (לעניו"ד אין לה שום רלוונטיות, אבל זה לא משנה). אלא שצריך לזכור כלל פשוט - כל עוד בית המשפט לא מקבל את העתירה ולא משנה את המצב החוקי כרגע באגו"ח - הרי המצב הוא שההנהלה בראשות הרב אהרונוב היא ההנהלה.

::דבר אחד ברור: פסיקת ביהמ"ש העליון ביטלה לחלוטין את הבסיס לטענה שכביכול יש "עוד אגו"ח" בראשות הרב גרייזמן עם חברי הנהלה שנבחרו באותה אסיפה שנייה בביתו של הרב משה אשכנזי. עכשיו כבר הובהר לכל הדעות שטענה זו אין לה שום בסיס, כי האסיפה הזאת בטלה ומבוטלת. לכן צריך למחוק את כל הדבר הזה מהערך, כי אין לו שום קשר למציאות. והאמת והשלום אהבו. --[[משתמש:אחי ורעי|אחי ורעי]] - [[שיחת משתמש:אחי ורעי|שיחה]] 14:44, 8 בינואר 2012 (UTC)

== יש התפתחויות ==

הערך לא מעודכן לשבועות האחרונים. מישהו מתנדב? זה הדף הרביעי בנצפים ביותר!!! • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|?!]] • י"ד באייר ה'תשע"ג 08:43, 24 באפריל 2013 (IDT)
:זה דף מאוד עדין, ודוקא בגלל חשיבותו, כל ניסוח פה חייב להיות מדוייק. אני חושב שצריך להשאיר את התפקיד הזה לאלו שמצויים יותר בכל הפוליטיקה הזו, ויודעים בדיוק מה המשמעות של כל פסק דין וכל החלטה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ד באייר ה'תשע"ג • 14:14, 24 באפריל 2013 (IDT)
::הגיע הזמן לעדכן את הערך. כדאי להוציא את כל הפוליטיקה ולציין את המצב הנוכחי. {{אנונימי}}
:::במצב הנוכחי, לכאורה עדיף לחכות עם עדכון הערך עד שיתבהרו פרטי תוצאות האסיה שהתקיימה ביום ראשון דשבוע זה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י' בתמוז ה'תשע"ג • 12:06, 18 ביוני 2013 (UTC)
::::{{מונחון|אנונימי|‏212.235.22.215}}, האמן לי שאם תתחיל לכתוב, כולם יגררו אחריך. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י' בתמוז ה'תשע"ג 22:46, 18 ביוני 2013 (UTC)

== התאחדות החסידים ==

מדוע לא מזכירים את פעולות "התאחדות החסידים" מיסודה של אגו"ח?--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 20:28, 25 בספטמבר 2016 (UTC)

==שם הערך==
לעת עתה כל מי שמגיע לדף זה מגיע אליו דרך ערך "[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]" (תתקנו אותי אם אני טועה), מדוע אם כן שלא ישנו את שם הערך לשם אותו הנהיג הרבי על אגו"ח? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:18, כ' באייר, ה'תש"ף 16:18, 14 במאי 2020 (IST)
:אתה צודק שאנשים לא כותבים סוגריים אבל הם גם פחות כותבים 'בארץ הקודש' ולכן אני מציע להחליף ל[[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:11 • כ"ח בטבת ה'תשפ"א
::{{בוצע}} ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:56 • י"ט בשבט ה'תשפ"א

== מקושר בכל ==

חסר כאן הקטע, אולי שייך תחת פסקת ועדת החינוך החב"די שיש באמת לערוך אותה. למי שיש אפשרות מתבקש להוסיף ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:49 • כ"ח בטבת ה'תשפ"א

== יו”ר ==

{{חב"דפדים פעילים}} היכנסו לקישור:https://col.org.il/news/76295 כתוב במפורש שכל חברי העמותה מינו את אהרונוב ליו”ר.[[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  18:59, ט"ז באב, ה'תשפ"א
:מה שהבאת פה עכשיו לא מראה על דבר חוץ '''מבורות קשה''' בענייני והיסטוריית אגו"ח הזועקת לשמי שמי מרום.. ועל זה אין מה להוסיף כי אם לצחוק (או לבכות..) [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 19:10, 25 ביולי 2021 (UTC)
::ולחידוד העניין: תסתכל שנייה אחת מאיפה הבאת את הקישור - וכידוע ידיעת המחלה חצי תרופה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 19:13, 25 ביולי 2021 (UTC)
:::לא חשבתי על זה...[[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  19:18, ט"ז באב, ה'תשפ"א

== לא נשכח ולא נסלח ==
[[קובץ:אגוח ביהמש.jpg|ממוזער]]
מי נגד מי? בעקבות פטירתו המצערת של המשפיע הדגול הרב זושא ע"ה ז"ל פויזנער, '''ראוי''' ללמוד מי נגד מי: {{שכח|חב"דפדי פעיל}}

== "הרב יוסף יצחק אהרונוב מנכ"ל צעירי אגודת חב"ד שמונה לסגן היו"ר" ==

בערך על הרב [[משה אשכנזי]] כתוב שהוא היה סגן יו"ר --[[משתמש:חיים כ]] - מסמ ציכל -כ"ז בסיוון ה'תשפ"ג - 11:42, 16 ביוני 2023 (UTC)
:הוא באמת '''היה''' עד שניסה להשתיק את פעילות אגו"ח ואז מונה תחתיו הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 17:52, 18 ביוני 2023 (UTC)

== עדכון אקטואלי ==

הערך מעודכן לאב תשפ"ג. וכל סאגת הדיונים נכתבה כטקסט ארוך. פיצלתי לפסקאות ועדכנתי מאז אב פ"ג ועד היום. אך הכל בוטל ע"י [[משתמש:חב"דפדי פעיל]]. מדוע? [[משתמש:קאגאן|קאגאן]] - [[שיחת משתמש:קאגאן|שיחה]], 08:30, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ד 08:30, 1 במאי 2024 (IDT)
:: סודר [[משתמש:קרקר|קרקר]] - [[שיחת משתמש:קרקר|שיחה]], 16:57, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ד 16:57, 1 במאי 2024 (IDT)
:::הביטול היה בטעות. ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 17:10, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ד ''(1 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== בקשר לעריכות האחרונות ==

לא מובן האם החברים שבית המשפט הציע הוא '''בנוסף''' לחברים הוותיקים, או '''במקום'''. בנוסף, הייתי מציע במקום החלוקה הצורמת 'לפי דעות' לחלוקה 'לפי זיקה/השתייכות', ובמקום משיחיסטים ואנטי משיחיסטים להשתמש בביטויים 'זיקה לבית דין רבני חבד / זיקה לאנשי ר' יוסף יצחק אהרונוב', ו'זיקה לאנשי הרב שלמה מיידנצ'יק עליו השלום. או משהו כיו"ב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:51, כ"ז בניסן, ה'תשפ"ד 08:51, 5 במאי 2024 (IDT)
:כל החברים בעמותה הקודמת, פסולים מצד הרשויות לכהן כחברים, כי בעמותה היו בעיות כלכליות, כמו סכומי כסף גדולים שנעלמו [[משתמש:נתנוביץ|נתנוביץ]] - [[שיחת משתמש:נתנוביץ|שיחה]], 10:28, כ"ז בניסן, ה'תשפ"ד 10:28, 5 במאי 2024 (IDT)
::תודה על ההבהרה. לא לגמרי מבין איך אנשים שמידרו אותם בכל צורה אפשרית יכולים להיות אשמים באי סדרים בעמותה, אבל ניחא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:23, כ"ז בניסן, ה'תשפ"ד 11:23, 5 במאי 2024 (IDT)

== תמונת הסמל ==

אין משהו יותר ברור? זה תמונה שאולי כבר עדיף לוותר עליה.--[[משתמש:טינט און פעדער...|טינט און פעדער...]] - [[שיחת משתמש:טינט און פעדער...|שיחה]], 17:00, כ"ז בניסן, ה'תשפ"ד 17:00, 5 במאי 2024 (IDT)

קבוצה

2024-05-05T13:58:01Z

טינט און פעדער...:

[[קובץ:קבוצה סג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי קבוצה [[תשס"ג]] בתמונה הקבוצתית על רקע [[770]]]]
'''"קְבוּצֶה"''' הוא כינוי למסגרת הלימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] - [[770]] לתלמידי ה[[תמימים]], לאחר שסיימו את מסלול הלימודים ב[[ארץ ישראל]].

בתום שש שנות לימודים ב[[ישיבה קטנה]] וב[[ישיבה גדולה]] נוסעים הבחורים כקבוצה מיוחדת, מגובשת ומאורגנת, ללמוד במשך שנה שלימה, בבית רבינו 770. מסגרת מיוחדת זו קיבלה במהלך השנים את הכינוי הרווח בקרב כל [[אנ"ש]] - "קבוצה".

== היסטוריה ==
מסלול זה החל בשנת [[תשכ"ב]] בעקבות דרישה מצד הבחורים ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] לשהות במחיצת הרבי במשך שנה שלימה, ההנהלה סירבה לכך בתחילה, אולם לאחר שהציע הרבי שמספר בחורים מ[[ארצות הברית]] יבאו להחליף את הבחורים שיעזבו, בכדי לא להרוס את מבנה הישיבה, אישרה זאת ההנהלה והבחורים נסעו לשנה אצל הרבי וללמוד שם, ומאז נשאר כך הסדר{{הערה|[[יוסף בלוי]], '''[https://yoslbloy.info/?p=81 אחת שאלתי]''', באתר "חייל בדור השביעי".}}.

אחת מהמטרות בנסיעה ל"קבוצה" היא בכדי שיראו הבחורים כיצד מתנהגים בימים הטובים השונים אצל הרבי, ועל פי זה יתנהגו כל ימי חייהם, בכל מקום ומקום.

בעקבות הקמת מסגרת זו הופחה רוח חיים בקרב חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]], אם באמצעות מכתבים ששיגרו התלמידים למשפחותיהם ולחבריהם בישיבות, ואם בשובם של התלמידים בשנה שלאחר מכן לארץ הקודש.

לקראת שנת [[תש"נ]] הנהלת [[תומכי תמימים המרכזית - 770|הישיבה ב770]] ביקשו שכל בחור יחתום על מסמך עם רשימת דרישות שימלא במשך השנה{{הערה|[https://col.org.il/news/77433 תקנון 'קבוצה' תש"נ. על החתום: יעקב ז. קטן{{COL}}]}}.
===היתר היציאה מהארץ===
במשך השנים, בעיקר הראשונות, דאג הרבי באופן אישי שהתמימים יקבלו "היתרי יציאה" משלטונות [[צה"ל]] בכדי לשהות ב"קבוצה"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63049 הרבי מבקש: היתר מיוחד ליציאת הבחורים לקבוצה]}}.

בשנת [[תשנ"ה]] לא סודרו היתרי יציאה לבחורים וכן הנהלת הישיבה ב-770 לא קיבלה את הבחורים מהארץ. קבוצה גדולה של בחורים נסעה בעקשנות למרות כל הקשיים, ורק לאחר חג הפסח סודר היתר יציאה לתלמידי הישיבה בכפר חב"ד שבאו ללמוד ב-770 בחלק האחרון של השנה.

לקראת שנת הקבוצה [[תשע"ב]] החלו מגעים עם [[צה"ל]] לאפשר לבחורים לצאת עם אישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62991 בלעדי: הצבא יאשר נסיעה לשנת הקבוצה]}}.

בשנת [[תשע"ו]] היציאה אל [[הרבי]] הוסדרה בהסכם עם הצבא וכיום ה[[תמימים]] יכולים לטוס למשך שנה או שנתיים לקבוצה באישור מ[[צה"ל]].

הסכם זה עורר ביקורת רבה בקרב חלק מרבני חב"ד, בטענות על גיוס הבחורים וגם על כך שהישיבות מקבלות סכומי כסף עבור כל בוגר ישיבה שהתגייס לצה"ל בעקבות הסכם זה. בין הרבנים המתנגדים להסכם זה, הרב [[גדליהו אקסלרוד]],{{הערה|[https://m.kikar.co.il/haredim-news/207941 דיין בחב"ד מאשים: "רבנים קיבלו שלמונים";] באתר "כיכר השבת"}} הרב [[טוביה בלוי]],{{הערה|[https://www.kikar.co.il/haredim-news/206941 הסכם עם צה"ל? "כמו לכתוב אין לנו חלק באלוקי ישראל";] באתר "כיכר השבת"}} הרב [[טוביה זילברשטרום]] ועוד.
{{להשלים|הבלאגן שהיה בשנות המ"ם}}

== שנת הלימודים ==
בשנים הראשונות לקיום ה"קבוצה" שהו התמימים בחצרות קדשנו מ[[חודש ניסן]] עד [[ניסן]] הבא אחריו. עם חזרתם של קבוצה [[תשל"ז]]-[[תשל"ח]] השתנה הסדר, והחל מקבוצה [[תשל"ט]] (ח"י [[מנחם אב]] [[תשל"ח]] - ז' [[מר חשוון]] [[תש"מ]]), החלו תלמידי ה"קבוצה" לשהות ב[[חצרות קודשינו]] מ[[חודש תשרי]] עד [[תשרי]] הבא אחריו{{הערה|כשנה נוספת התעכבו מספר בחורים שנשלחו לישיבה במגדל העמק בשליחותם במקום לנסוע ל"קבוצה", וכיוון שמאוד רצו לנסוע, הרבי אמר שיגיעו ל[[תשרי]] (ולא לפסח). ר' אפרים וולף שאל את הרבי האם עדיף לעשות כך לכולם, והרבי השיבו שכן.}}.

כיום, שנת הלימודים באופן רשמי מתחילה מ[[ט"ו אלול]] ועד ל[[ז' בחשוון]] בשנת הלימודים שאחריה, כך שתלמידי שני המחזורים חופפים במשך תקופה של כחודש וחצי.

== מקום הלימודים ==
מקום הלימודים של תלמידי הקבוצה השתנה והתחלף במשך השנים. בתחילה למדו בחורי ה"קבוצה" ב-770, לאחר מכן עברו ללמוד בקומה התחתונה שבבניין ישיבת [[חובבי תורה]] [[קראון הייטס]] והיו באים ל-770 לתפילות עם [[הרבי]]. החל מ[[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]] החלו להיות שעות לא קבועות לתפילות, ומאז ועד עצם היום הזה נשארו הבחורים ללמוד ב-770 בכדי להשתתף בכל התפילות.

בשנים האחרונות תיכנן ראש הישיבה הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] לבנות עוד קומה בתחתית 770 עבור תלמידי הקבוצה כדי שלא יופרעו עם המתפללים, אך תכנית זאת התעכבה עקב המשפט על הבניין.

== מסגרת הלימודים ==
מסגרת הלימודים בשנת ה'קבוצה' זהה למסגרת הלימודים בישיבה. הבחורים לומדים [[חסידות]] בבוקר, [[נגלה]] במשך היום ושוב חסידות בערב.

מידי שבוע מוסר ראש הישיבה הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שיעור כללי לתמימים במסכת גמרא הנלמדת באותה שנה.

לאחר שנת הקבוצה, חוזרים חלק מחברי הקבוצה לארץ הקודש ומשמשים [[התלמידים השלוחים|כשלוחים בישיבות]], חלקם נשארים לשנים נוספות ללמוד אצל הרבי, וחלקם יוצאים לשליחות - לסייע בבתי חב"ד ברחבי העולם.

== הנהלת הישיבה ==
מסגרת ה"קבוצה" הינה תחת הנהלתה הרוחנית והגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

==ועדת ההורים קבוצה תשפ"ד==
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] הנהלת הישיבה החליטה לגבות שכר לימוד גבוה במיוחד, מה שעורר את הורי התלמידים העתידיים לפעול כדי להוריד את רף שכר הלימוד ויחד עם זאת לעשות הכל לרומם תנאי הקבוצה בגשמיות ורוחניות.

בתחילת חודש מנחם אב תשפ"ג הוקמה ועדת הורים המייצגים את התמימים מכל ישיבות חב"ד בארץ הקודש, ולאחר דיונים משותפים, נערכה פגישת תיאום עמדות מול מנהל הקבוצה הרב [[משה מאיר גלוכובסקי]]{{הערה|
[https://chabad.info/shishi-info-magazine/970745/ מפגש ועדת הורים והרב גלוכובסקי], {{אינפו}}}}.

==ראו גם==
* [[חב"דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה|רשימת תלמידי הקבוצה לפי שנים]]
*[[איגוד תלמידי הקבוצה]]

== קישורים חיצוניים ==
* [https://chabadpedia.co.il/images/5/5a/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94_LR.pdf '''קבוצה''']. מוסף [[שבועון בית משיח]] פסח [[תשפ"ד]], עורך: רפאל יצחק בליניצקי: הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ראש ישיבת תומכי תמימים ב770, על קבוצה בשנים הראשונות ומסלול רוחני רצוי של תמים בקבוצה. הרב [[חיים שלמה דיסקין]] רבה של קרית אתא - חיים חסידיים בקבוצה. הרב [[שניאור חביב]] תודת הורי תלמידי הקבוצה ל[[איגוד תלמידי הקבוצה]] על ההשקעה וההצלחה בתלמידי הקבוצה.
* מענדי ערד, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/688822399124.html קבוצי מעלה - סיפור נסיעתה של הקבוצה הראשונה לחצר הרבי]''' {{שבועון בית משיח}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15862 התמונות הקבוצתיות] של התלמידים מהשנים [[תשנ"ו]]-[[תשס"ו]] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%A0%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_83047.html סקירה: מ'קבוצה' לא נפרדים] {{COL}} כ"ט [[אייר]] [[תשע"ד]] (29.05.2014)
*'''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%97%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%96%D7%A8_%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A4%D7%98%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%D7%91_%E2%80%A2_%D7%94%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%95_117290.html מאמר שנשא הרבי בעת 'יחידות כללית' עם חזרת ה'קבוצה' הראשונה לארץ הקודש, י"ז אדר תשכ"ב (המאמר הראשון שנאמר במעמד של 'יחידות כללית')]''' {{אודיו}} {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_16.html וידאו נדיר של המשפיע הרב משה מרדכי ארנשטיין: 'קבוצה' זו השנה הטובה ביותר]''' , באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}

{{גלריה תמונות של הקבוצה לפי שנים}}
{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]

מאיר כהנא

2024-05-05T13:53:23Z

טינט און פעדער...:

[[קובץ:מאיר כהנא.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהנא, רביעי מימין, ב[[התוועדות חסידית]] בישיבת [[תורת אמת]] בשנת [[תשמ"ו]]]]
הרב '''מאיר דוד כהנא''' הי"ד ([[כ"ח תמוז]] [[תרצ"ב]] – [[י"ח חשוון]] [[תנש"א]]) היה ראש ישיבת הרעיון היהודי ב[[ירושלים]], חבר כנסת, מנהיג "הליגה להגנה יהודית" ב[[ארצות הברית]], ותנועת "כך" ב[[ארץ ישראל]].

נרצח בידי מתנקש ערבי בסיומו של נאום במנהטן, ניו יורק.

==תולדות חיים==
נולד וגדל ב[[ברוקלין]], למד בישיבת מיר בארצות הברית. בשנת ה'[[תשי"ז]] הוסמך לרבנות, ושימש כ[[רב]] בקהילת הווארד-ביץ' בקווינס.

בין השנים [[תשכ"ב]] - [[תשכ"ט]] ערך את העיתון היהודי "ג'ואיש פרס", והיה בעל טור בו עד [[תש"נ]].

בשנת [[תשל"א]] עלה לארץ, הקים את תנועת 'כך' והתמודד בבחירות לכנסת מספר פעמים ללא הצלחה. [[הבחירות לכנסת|בבחירות לכנסת]] ה-11, בשנת [[תשד"מ]], הצליח להיכנס לאחר שקיבל אחוז אחד מסך הקולות.

בהיותו בכנסת היה נחשב למוקצה, עד שהרב [[יעקב יוסף]] והרב [[חיים דרוקמן]] העידו כי היו בין חברי הכנסת היחידים שנשארו לשמוע את נאומיו. בעת כהונתו הגיש הרב כהנא שתי הצעות חוק שהיו קשורות לנושא [[מיהו יהודי]].

לקראת ה[[בחירות תשמ"ט|בחירות לכנסת השתים עשרה]] בשנת [[תשמ"ט]], נפסלו הרב כהנא ומפלגתו מלהתמודד לכנסת.

ב[[י"ח חשוון]] [[תנש"א]] הגיע הרב כהנא לנאום במלון מריוט במנהטן. בסיום הנאום, מחבל ערבי שהתחפש לחרדי רצח אותו בירייה.

==פעולותיו==
===הליגה להגנה יהודית===

בשנת ה'[[תשכ"ח]] הקים את "הליגה להגנה יהודית" (JDL), שעסקה בהגנה על יהודים מפני אנטישמיות.

לאחר הירצחו של ר' [[דוד אוקינוב]], הגיע כהנא לנאום בשכונת [[קראון הייטס]] על החשיבות בהחזקת נשק והגנה עצמית. הרבי ביקש מהרב [[דוד רסקין]] שיביא לו רשימה של המשתתפים באירוע.{{מקור}}

בין השנים [[תשכ"ט]] - [[תשל"א]] ארגן בארצות הברית הפגנות אלימות נגד השלטונות הסובייטים, במחאה על אי מתן היתרי עליה ליהודי [[ברית המועצות]]. ההפגנות כללו הטרדה של דיפלומטים רוסיים בארצות הברית, הפרעה לאירועים של אמנים רוסיים, ואף מקרה של שימוש בחומרי נפץ כלפי השגרירות הרוסית בניו יורק.

הרבי הביע את דעתו בחריפות מספר פעמים נגד הפגנות אלו. באחת ההזדמנויות אמר הרבי כי ניסה לפעול בחשאי כדי למנוע את ההפגנות, אך מכיוון שזה לא עזר הוא אומר בגלוי כי ההפגנות רק פוגעות ביהודי ברית המועצות ולא מועילות להם. (ראה בהמשך הערך, בפסקה "הפגנות למען יהודי ברית המועצות").

===מיהו יהודי===

הרב כהנא היה פעיל במאבק לתיקון חוק [[מיהו יהודי]], והציע פעמים רבות אי אמון בממשלה על רקע אי תיקון החוק.

בהזדמנות מסוימת אף הגיע במיוחד מפלורידה על מנת להצביע בעד תיקון החוק{{הערה|ראיון עם הרב [[שמואל חפר]]}}.

===שלימות הארץ===

הרב כהנא דגל בשיטה כי יש לשמור על [[ארץ ישראל]] בשלימותה, וטען כי יש להעביר את הערבים הגרים בארץ ישראל למדינות ערב השכנות, כאשר אלו שיתפנו מרצון יקבלו פיצויים, ואלו שלא יפונו בכח.

==יחסיו עם הרבי וחב"ד==
===ההפגנות למען יהודי ברית המועצות===
הרבי ביקר בחריפות פעולות בארגון הפגנות נגד ממשלת [[ברית המועצות]] בתקופת מסך הברזל שמטרתן הפעלת לחץ על השלטונות הסוביטיים לצורך הטבת מצבם ושחרורם של יהודי ברית המועצות. הרבי טען כי הפגנות אלו הובילו לתוצאה הפוכה, של הקרעת מצב של יהודי רוסיה ועצירת מתן רישיונות ההגירה מברית המועצות{{הערה|[https://col.org.il/news/135551 הוידאו מהשיחה נחשף: כשהרבי שלל את ההפגנות ליהודי רוסיה{{col}}], ועוד}}. כהנא היה יוזם פעיל בולט בארגונן של ההפגנות הללו.

הרבי טען שישנם אנשים שמנצלים את תמימותו של כהנא בעניין יהודי רוסיה, ושולחים אותו להפגין למרות שהדבר מזיק ליהודים ברוסיה. הרב כהנא מצידו אמר שהוא מבין את סברת הרבי, אך מכיון שאינו חסיד הוא מתיר לעצמו להמשיך בהפגנות{{דרוש מקור}}.

ב[[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] הגיע כהנא ל[[התוועדות]] של הרבי ב-770, אך סירב לשבת במקום מכובד שהוצע לו, בטענה כי הוא יודע שפעולותיו בנושא רוסיה גורמות לרבי עוגמת נפש, ולכן אינו רוצה שהרבי יראה אותו{{דרוש מקור}}.

זמן מה לפני שנרצח אמר כהנא שכעת, לאחר נפילת ברית המועצות, הוא נוכח לדעת כי הרבי צדק בשיטתו{{הערה|מפי הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]], נדפס ב"תקוות מנחם" ח"ב.{{דרוש מקור|מספר עמוד}}}}.

=== מוחה על הפגיעה בכבוד הרבי ===
באחד הדיונים שנערכו על חוק "מיהו יהודי", תקף זיידאן עטשי, חבר כנסת דרוזי ממפלגת שינוי, את דבריו של הרבי כי רק חברי כנסת יהודיים צריכים להצביע. לאחר מכן נאם הרב כהנא בכנסת ובסיום הנאום ביקש למחות על הפגיעה בכבוד הרבי וכי תובע את עלבונו של "אחד מגדולי הרבנים והמנהיגים בישראל, האדמו"ר מחב"ד", ובסוף המחאה סיים כי "ארץ ישראל שייכת לאדמו"ר מחב"ד ולא לחבר הכנסת זיידן עטשי". {{הערה|להלן דבריו של הרב כהנא: "לסיום, עלי לתבוע היום את עלבונו של אחד מגדולי הרבנים והמנהיגים בישראל, האדמו"ר מחב"ד, מלובביץ', לאחר שחבר כנסת אחד, לא יהודי, העז לזלזל בו ולהשמיצו. האדמו"ר טען, ובצדק, שלא ייתכן שלא-יהודי יצביע ויקבע מיהו יהודי, ושֶמה שאנו רואים פה בכנסת, כאשר גויים קובעים מיהו יהודי, מגיע לאבסורד. אני מצטט מה"ניו-יורק טיימס" למחרת ההצבעה הקודמת על "מיהו יהודי": "כל אימת שהכריזו שם של חבר כנסת ערבי בהצבעה, עבר בכנסת גל של צחוק, כשחברי הכנסת בעצמם לא יכלו לעצור בעד צחוקם האירוני, שערבים עוזרים לקבוע מיהו יהודי". אכן, היינו לעג וקלס בגויים. והנה קם חבר כנסת זה, הלא-יהודי, וגידף את האדמו"ר, כאילו הוא, הלא-יהודי, בעל-הבית כאן, כאילו הוא ציוני. אני זוכר את מה שהוא אמר כאן בכנסת. ...אבל חבר הכנסת שעליו אני מדבר הוא חבר במפלגה ציונית, ואף מכריז על עצמו כציוני. הוא השתתף בקביעה של "מיהו יהודי", ועכשיו הוא קובע מהי המדינה, וכך אמר חבר הכנסת זיידן עטשי, מ"שינוי", הציוני, אני מצטט מהפרוטוקול מאותו יום: - -- - "מדינת ישראל שייכת לעם היושב בה". אני רוצה להגיד לחברי הכנסת עטשי ומיעארי, לכולם: מדינת ישראל, ארץ-ישראל, שייכת ליהודי העולם, לעם היהודי כולו, לאלה שנמצאים כאן ולאלה שעדיין לא. זה הא' של הציונות, של היהדות. היא שייכת לאדמו"ר מחב"ד, ואינה שייכת לחבר הכנסת זיידן עטשי". (הישיבה המאה-חמישים-ושלוש של הכנסת האחת-עשרה. יום שני, י"א בטבת התשמ"ו) (‎23 בדצמבר ‎1985)}}

===הצבעה לכהנא===
במשך השנים היה מקובל לספר כי לאחר בחירות תשד"מ, שאל הרבי את המזכיר ר' [[לייבל גרונר]] למי הצביעו בכפר חב"ד, ר' לייבל ענה שהצביעו לכהנא{{הערה|על פי יומן הרב גרונר}} והרבי היה נראה שבע רצון והפטיר "א גלייכע זאך" [=דבר נכון]. בשנת [[תש"פ]] במענה לשאלת כתב [[col]]{{הערה|[https://col.org.il/news/123303 האם הרבי היה שבע רצון מהצבעה לכהנא?] {{Col}}}}, אמר הרב גרונר כי הכוונה הייתה לר' [[קלמן כהנא]] ממפלגת פא"י{{הערה|יש לציין שעל פי זאת ישנם שתי אפשריות: או שהסיפור אירע לפני תשד"מ (כי הרב קלמן כהנא כבר לא התמודד אז בבחירות), או שבגיל 88 הרב גרונר לא שלט היטב בפרטי המקרה.}}. בנוסף לכך, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] טען מנגד כי לאחר שסופר לרבי על כמות המצביעים למאיר כהנא, הגיב הרבי בתהדמה לנוכח המספר הגבוה{{הערה|הרב אשכנזי, חלק ב', עמ' 292; קודם לכן פעל הרב אשכנזי בתעמולה על מנת שלא יצביעו לו בבחירות, לנוכח אידאולוגיית המפלגה המנוגדת לשיטתו של הרבי.}}.

===תמונת הרב כהנא בביתו של הרבי===
ב[[כ"א טבת]] [[תשמ"ט]] הסתיימו אחד עשרה חודשים מהסתלקות [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית נ"ע]]. הרבי שליט"א עבר לפני התיבה ב[[פרזידנט 1304|ביתו]], ולאחר תפילת מנחה חילק דולרים. בסיום החלוקה עלה הרבי במדרגות לקומה העליונה, ובסרט הוידאו נקלט הרב [[בנימין קליין]] מחזיק פוסטר עם תמונת הרב כהנא ומראה אותה לחסידים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Dkwg4-gfOU0m8bZZUCerYOapEnISLHDn/view?usp=drivesdk סרט וידאו מכ"א טבת תשמ"ט (דקה 1:00:56)]}}

לא ברור מה הרקע לנשיאת התמונה. לכאורה לא מדובר בכרזת בחירות משום שבאותה שנה נפסל הרב כהנא מלהתמודד לכנסת.

===דולר לעילוי נשמתו===
[[קובץ:בנימין כהנא אצל הרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בנימין כהנא הי"ד בחלוקת דולרים, ב' ניסן [[תנש"א]]]]
כמה חודשים לאחר רצח אביו, ב[[ב' ניסן]] [[תנש"א]], עבר בנו, הרב בנימין כהנא הי"ד, אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]. הרבי ציין שקרא בעיתון כי הוא (בנימין) אמור לשאת נאום ובירך אותו בהצלחה בנאום. לאחר שיצא הרבי קרא לו לחזור, ונתן לו דולר נוסף באומרו "זה בשביל עליית הנשמה"{{הערה|קישור לצפייה ביוטיוב: m.youtube.com/watch?v=D3wXd-UDCq8&feature=youtu.be}}.

==ספריו==
*האתגר - אודות ייעודו של [[עם ישראל]].
*לשכים בעיניכם - ספר העוסק בזכויותיהם של הערבים ב[[ארץ ישראל]].
*פירוש המכבי - פירוש על ה[[תנ"ך]]. הופיע על ספר שמות, דברים, שמואל, ישעיהו, תרי עשר, ותהלים.
*ארבעים שנה - על [[חינוך]] הדור הצעיר.
*אור הרעיון - ספר נרחב על משנתו.
*סיפורה של הליגה להגנה יהודית - על פעולותיו נגד שלטונות [[ברית המועצות]].
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהנא, מאיר}}
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]]

מאיר כהנא

2024-05-05T13:49:10Z

טינט און פעדער...: /* יחסיו עם הרבי וחב"ד */

[[קובץ:מאיר כהנא.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהנא, רביעי מימין, ב[[התוועדות חסידית]] בישיבת [[תורת אמת]] בשנת [[תשמ"ו]]]]
הרב '''מאיר דוד כהנא''' הי"ד ([[כ"ח תמוז]] [[תרצ"ב]] – [[י"ח חשוון]] [[תנש"א]]) היה ראש ישיבת הרעיון היהודי ב[[ירושלים]], חבר כנסת, מנהיג "הליגה להגנה יהודית" ב[[ארצות הברית]], ותנועת "כך" ב[[ארץ ישראל]].

נרצח בידי מתנקש ערבי בסיומו של נאום במנהטן, ניו יורק.

==תולדות חיים==
נולד וגדל ב[[ברוקלין]], למד בישיבת מיר בארצות הברית. בשנת ה'[[תשי"ז]] הוסמך לרבנות, ושימש כ[[רב]] בקהילת הווארד-ביץ' בקווינס.

בין השנים [[תשכ"ב]] - [[תשכ"ט]] ערך את העיתון היהודי "ג'ואיש פרס", והיה בעל טור בו עד [[תש"נ]].

בשנת [[תשל"א]] עלה לארץ, הקים את תנועת 'כך' והתמודד בבחירות לכנסת מספר פעמים ללא הצלחה. [[הבחירות לכנסת|בבחירות לכנסת]] ה-11, בשנת [[תשד"מ]], הצליח להיכנס לאחר שקיבל אחוז אחד מסך הקולות.

בהיותו בכנסת היה נחשב למוקצה, עד שהרב [[יעקב יוסף]] והרב [[חיים דרוקמן]] העידו כי היו בין חברי הכנסת היחידים שנשארו לשמוע את נאומיו. בעת כהונתו הגיש הרב כהנא שתי הצעות חוק שהיו קשורות לנושא [[מיהו יהודי]].

לקראת ה[[בחירות תשמ"ט|בחירות לכנסת השתים עשרה]] בשנת [[תשמ"ט]], נפסלו הרב כהנא ומפלגתו מלהתמודד לכנסת.

ב[[י"ח חשוון]] [[תנש"א]] הגיע הרב כהנא לנאום במלון מריוט במנהטן. בסיום הנאום, מחבל ערבי שהתחפש לחרדי רצח אותו בירייה.

==פעולותיו==
===הליגה להגנה יהודית===

בשנת ה'[[תשכ"ח]] הקים את "הליגה להגנה יהודית" (JDL), שעסקה בהגנה על יהודים מפני אנטישמיות.

לאחר הירצחו של ר' [[דוד אוקינוב]], הגיע כהנא לנאום בשכונת [[קראון הייטס]] על החשיבות בהחזקת נשק והגנה עצמית. הרבי ביקש מהרב [[דוד רסקין]] שיביא לו רשימה של המשתתפים באירוע.{{מקור}}

===המאבק נגד שלטונות ברית המועצות===

בין השנים [[תשכ"ט]] - [[תשל"א]] ארגן בארצות הברית הפגנות אלימות נגד השלטונות הסובייטים, במחאה על אי מתן היתרי עליה ליהודי [[ברית המועצות]].

ההפגנות כללו הטרדה של דיפלומטים רוסיים בארצות הברית, הפרעה לאירועים של אמנים רוסיים, ואף מקרה של שימוש בחומרי נפץ כלפי השגרירות הרוסית בניו יורק.

הרבי הביע את דעתו בחריפות מספר פעמים נגד הפגנות אלו. באחת ההזדמנויות אמר הרבי כי ניסה לפעול בחשאי כדי למנוע את ההפגנות, אך מכיוון שזה לא עזר הוא אומר בגלוי כי ההפגנות רק פוגעות ביהודי ברית המועצות ולא מועילות להם.

ב[[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] הגיע כהנא ל[[התוועדות]] של הרבי ב-770, אך סירב לשבת במקום מכובד שהוצע לו, בטענה כי הוא יודע שפעולותיו בנושא רוסיה גורמות לרבי עוגמת נפש, ולכן אינו רוצה שהרבי יראה אותו{{דרוש מקור}}.

זמן מה לפני שנרצח אמר כהנא שכעת, לאחר נפילת ברית המועצות, הוא נוכח לדעת כי הרבי צדק בשיטתו{{הערה|מפי הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]], נדפס ב"תקוות מנחם" ח"ב.{{דרוש מקור|מספר עמוד}}}}.

===מיהו יהודי===

הרב כהנא היה פעיל במאבק לתיקון חוק [[מיהו יהודי]], והציע פעמים רבות אי אמון בממשלה על רקע אי תיקון החוק.

בהזדמנות מסוימת אף הגיע במיוחד מפלורידה על מנת להצביע בעד תיקון החוק{{הערה|ראיון עם הרב [[שמואל חפר]]}}.

=== מוחה על הפגיעה בכבוד הרבי ===
באחד הדיונים שנערכו על חוק "מיהו יהודי", תקף זיידאן עטשי, חבר כנסת דרוזי ממפלגת שינוי, את דבריו של הרבי כי רק חברי כנסת יהודיים צריכים להצביע. לאחר מכן נאם הרב כהנא בכנסת ובסיום הנאום ביקש למחות על הפגיעה בכבוד הרבי וכי תובע את עלבונו של "אחד מגדולי הרבנים והמנהיגים בישראל, האדמו"ר מחב"ד", ובסוף המחאה סיים כי "ארץ ישראל שייכת לאדמו"ר מחב"ד ולא לחבר הכנסת זיידן עטשי". {{הערה|להלן דבריו של הרב כהנא: "לסיום, עלי לתבוע היום את עלבונו של אחד מגדולי הרבנים והמנהיגים בישראל, האדמו"ר מחב"ד, מלובביץ', לאחר שחבר כנסת אחד, לא יהודי, העז לזלזל בו ולהשמיצו. האדמו"ר טען, ובצדק, שלא ייתכן שלא-יהודי יצביע ויקבע מיהו יהודי, ושֶמה שאנו רואים פה בכנסת, כאשר גויים קובעים מיהו יהודי, מגיע לאבסורד. אני מצטט מה"ניו-יורק טיימס" למחרת ההצבעה הקודמת על "מיהו יהודי": "כל אימת שהכריזו שם של חבר כנסת ערבי בהצבעה, עבר בכנסת גל של צחוק, כשחברי הכנסת בעצמם לא יכלו לעצור בעד צחוקם האירוני, שערבים עוזרים לקבוע מיהו יהודי". אכן, היינו לעג וקלס בגויים. והנה קם חבר כנסת זה, הלא-יהודי, וגידף את האדמו"ר, כאילו הוא, הלא-יהודי, בעל-הבית כאן, כאילו הוא ציוני. אני זוכר את מה שהוא אמר כאן בכנסת. ...אבל חבר הכנסת שעליו אני מדבר הוא חבר במפלגה ציונית, ואף מכריז על עצמו כציוני. הוא השתתף בקביעה של "מיהו יהודי", ועכשיו הוא קובע מהי המדינה, וכך אמר חבר הכנסת זיידן עטשי, מ"שינוי", הציוני, אני מצטט מהפרוטוקול מאותו יום: - -- - "מדינת ישראל שייכת לעם היושב בה". אני רוצה להגיד לחברי הכנסת עטשי ומיעארי, לכולם: מדינת ישראל, ארץ-ישראל, שייכת ליהודי העולם, לעם היהודי כולו, לאלה שנמצאים כאן ולאלה שעדיין לא. זה הא' של הציונות, של היהדות. היא שייכת לאדמו"ר מחב"ד, ואינה שייכת לחבר הכנסת זיידן עטשי". (הישיבה המאה-חמישים-ושלוש של הכנסת האחת-עשרה. יום שני, י"א בטבת התשמ"ו) (‎23 בדצמבר ‎1985)}}

===שלימות הארץ===

הרב כהנא דגל בשיטה כי יש לשמור על [[ארץ ישראל]] בשלימותה, וטען כי יש להעביר את הערבים הגרים בארץ ישראל למדינות ערב השכנות, כאשר אלו שיתפנו מרצון יקבלו פיצויים, ואלו שלא יפונו בכח.

==יחסיו עם הרבי וחב"ד==
הרבי ביקר בחריפות פעולות בארגון הפגנות נגד ממשלת [[ברית המועצות]] בתקופת מסך הברזל שמטרתן הפעלת לחץ על השלטונות הסוביטיים לצורך הטבת מצבם ושחרורם של יהודי ברית המועצות. הרבי טען כי הפגנות אלו הובילו לתוצאה הפוכה, של הקרעת מצב של יהודי רוסיה ועצירת מתן רישיונות ההגירה מברית המועצות{{הערה|[https://col.org.il/news/135551 הוידאו מהשיחה נחשף: כשהרבי שלל את ההפגנות ליהודי רוסיה{{col}}], ועוד}}. כהנא היה יוזם פעיל בולט בארגונן של ההפגנות הללו.

הרבי טען שישנם אנשים שמנצלים את תמימותו של כהנא בעניין יהודי רוסיה, ושולחים אותו להפגין למרות שהדבר מזיק ליהודים ברוסיה. הרב כהנא מצידו אמר שהוא מבין את סברת הרבי, אך מכיון שאינו חסיד הוא מתיר לעצמו להמשיך בהפגנות{{דרוש מקור}}.

===הצבעה לכהנא===
במשך השנים היה מקובל לספר כי לאחר בחירות תשד"מ, שאל הרבי את המזכיר ר' [[לייבל גרונר]] למי הצביעו בכפר חב"ד, ר' לייבל ענה שהצביעו לכהנא{{הערה|על פי יומן הרב גרונר}} והרבי היה נראה שבע רצון והפטיר "א גלייכע זאך" [=דבר נכון]. בשנת [[תש"פ]] במענה לשאלת כתב [[col]]{{הערה|[https://col.org.il/news/123303 האם הרבי היה שבע רצון מהצבעה לכהנא?] {{Col}}}}, אמר הרב גרונר כי הכוונה הייתה לר' [[קלמן כהנא]] ממפלגת פא"י{{הערה|יש לציין שעל פי זאת ישנם שתי אפשריות: או שהסיפור אירע לפני תשד"מ (כי הרב קלמן כהנא כבר לא התמודד אז בבחירות), או שבגיל 88 הרב גרונר לא שלט היטב בפרטי המקרה.}}. בנוסף לכך, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] טען מנגד כי לאחר שסופר לרבי על כמות המצביעים למאיר כהנא, הגיב הרבי בתהדמה לנוכח המספר הגבוה{{הערה|הרב אשכנזי, חלק ב', עמ' 292; קודם לכן פעל הרב אשכנזי בתעמולה על מנת שלא יצביעו לו בבחירות, לנוכח אידאולוגיית המפלגה המנוגדת לשיטתו של הרבי.}}.

===תמונת הרב כהנא בביתו של הרבי===
ב[[כ"א טבת]] [[תשמ"ט]] הסתיימו אחד עשרה חודשים מהסתלקות [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית נ"ע]]. הרבי שליט"א עבר לפני התיבה ב[[פרזידנט 1304|ביתו]], ולאחר תפילת מנחה חילק דולרים. בסיום החלוקה עלה הרבי במדרגות לקומה העליונה, ובסרט הוידאו נקלט הרב [[בנימין קליין]] מחזיק פוסטר עם תמונת הרב כהנא ומראה אותה לחסידים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Dkwg4-gfOU0m8bZZUCerYOapEnISLHDn/view?usp=drivesdk סרט וידאו מכ"א טבת תשמ"ט (דקה 1:00:56)]}}

לא ברור מה הרקע לנשיאת התמונה. לכאורה לא מדובר בכרזת בחירות משום שבאותה שנה נפסל הרב כהנא מלהתמודד לכנסת.

===דולר לעילוי נשמתו===
[[קובץ:בנימין כהנא אצל הרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בנימין כהנא הי"ד בחלוקת דולרים, ב' ניסן [[תנש"א]]]]
כמה חודשים לאחר רצח אביו, ב[[ב' ניסן]] [[תנש"א]], עבר בנו, הרב בנימין כהנא הי"ד, אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]. הרבי ציין שקרא בעיתון כי הוא (בנימין) אמור לשאת נאום ובירך אותו בהצלחה בנאום. לאחר שיצא הרבי קרא לו לחזור, ונתן לו דולר נוסף באומרו "זה בשביל עליית הנשמה"{{הערה|קישור לצפייה ביוטיוב: m.youtube.com/watch?v=D3wXd-UDCq8&feature=youtu.be}}.

==ספריו==
*האתגר - אודות ייעודו של [[עם ישראל]].
*לשכים בעיניכם - ספר העוסק בזכויותיהם של הערבים ב[[ארץ ישראל]].
*פירוש המכבי - פירוש על ה[[תנ"ך]]. הופיע על ספר שמות, דברים, שמואל, ישעיהו, תרי עשר, ותהלים.
*ארבעים שנה - על [[חינוך]] הדור הצעיר.
*אור הרעיון - ספר נרחב על משנתו.
*סיפורה של הליגה להגנה יהודית - על פעולותיו נגד שלטונות [[ברית המועצות]].
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהנא, מאיר}}
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]]

שיחה:אפרים פישל דמיחובסקי (כפר חב"ד)

2024-05-05T13:33:46Z

טינט און פעדער...:

אנמק כאן מדוע הסרתי את מה שהסרתי מהערך:

'''א.בעניין החתימה:''' חתימה על עצומה (בשנות הבחרות...) אינה מידע שווה ציון בערך. [אגב, נשוא הערך בעצמו לא מתייחס אל חתימתו זו כפי שנוצר הרושם. וד"ל, ואכ"מ.]

(אגב, עשרות-מאות תמימים חתמו על עצומה זו, מתוכם על עשרות יש ערך בחב"דפדיה. האם בערכים של כולם יש לשלב את העובדה שחתמו על העצומה?...)

'''ב.בעניין הדעות:''' נניח ויש ערך וחשיבות בפירוט דעות של נשואי הערכים. אבל:

(א) זה לא צריך להיות בפסקה בפני עצמה [חוץ מהערך על ר' יואל, שזה ערך מסוג שונה עם סוג שונה של משמעות לדעות האיש ולהשפעתן. ואכמ"ל]

(ב) דעה לא צריכה להיות תחת הפסקה "ביקורת" [גם אם הכותב אינו מסכים לה].

(לא מדובר בדעה קיצונית כמו זו של "במאי קמפלגי, אלא בפרשנות שונה בהבנת הדברים באופן שלא חייב להיות מצויין בכלל, וגם אם כן - לאו דווקא תחת הפסקה "ביקורת".)

(ג) נניח שיש צורך לציין את העובדה שדעתו היא כך וכך - יש לנסח את עמדתו ואת עמדת השוללים בצורה מובנת, ולא בניסוח "ניסה לקרר . . חזר על הגיגיו המשונים . ."

--[[משתמש:טינט און פעדער...|טינט און פעדער...]] - [[שיחת משתמש:טינט און פעדער...|שיחה]], 21:53, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ד 21:53, 30 באפריל 2024 (IDT)
:בקשר לחתימה, לא טרחתי להסתכל על איזו עצומה מדובר (אם כי אני יכול לשער...), אבל לדידי, בדיוק להיפך. מבחינתי, התמימים בכלל ובפרט אלו שזוכים להסתופף אצל הרבי, מסורים בלהט לעניני הרבי, ולא נתונים לכל מיני שיקולים חיצוניים זרים להשפיע על דעותיהם... ייתכן והסיבה שלא אצל כולם ציינו זאת, היא מכיון שאם כאשר האדם 'התבגר' נותר עם אותו קו ואותו להט, אכן אין סיבה לציין פרט ספציפי זה, אבל כאשר הוא כביכול שינה את דעתו והתמתן, הרי שיש מן העניין לציין את השינוי. בקשר לדעות, הרי שאכן נשוא הערך הולך ותופס מקום חשוב ונכבד, אמנם לא כמו הרי"כ, ובכל זאת. ועצם זה שמפריע לך שמציינים את דעתו, מוכיח שזה כן נוגע (ע"ד שיחת הרבי 'באם הלה מבעט'...). אכן, בנוגע לפיסקה ביקורת, והכותרת ביקורת בכלל, לענ"ד מיותרות באנציקלופדיה, ובפרט חב"דית, אלא אם כן נוצר פולמוס שלם של ביקורת ציבורית על ארגון או פעולות של אדם מסויים וכיו"ב, משהו משמעותי מאוד, שאז כן ראוי לציין. כנ"ל אני גם מסכים איתך בנוגע לצורת ההתנסחות שצריכה להיות עדינה ואובייקטיבית. ושוב, לא קראתי את טקסט המקור... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:35, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ד 00:35, 1 במאי 2024 (IDT)
::(א) בעניין החתימה: דברים גדולים בהרבה לא צריכים ציון, בטח לא זה - אבל נניח שכן. מ"מ, זה לא פרט ביוגרפי, אלא שייך לדעה והשקפה. לא "למד בקבוצה . . אז חתם על המחאה הידועה". [חוץ מזה, שאין ממכתב זה ראיה כלל לשום דבר: טענה הפוגת בשליטתו המוחלטת של הרבי בכל הקורות איתו - אינה קשורה לעניינים אחרים. ובפשט, כאמור, שנשוא הערך לא מייחס משמעות לחתיימה זו. ואכמ"ל] (ב) דעתו של אדם בעל השפעה, בנושא מרכזי - ראויה לציון. השאלה מי אדם ידוע שדעתו ראויה לאזכור בערך מלבד ובנוסף למידע הביוגרפי, ואיזו דעה נחשבת לדעה משמעותית. אשר לכן, לא מפריע לי שמציינים את דעתו. מוזר לי שמציינים דעה של איש לא משמעותי כ"כ (בטח ובטח, בשעה שאנשים חשובים ממנו בהרבה לא מצוינת דעתם והשקפתם.), והצורה הלא תקנית בה הדעה מנוסחת. דבר זה נכון לגבי כל ערך, וזה לאו דווקא בנוגע לנשוא ערך זה - במיוחד ובמיוחד, שבמקרה דנן לקחו דעה ו"נפחו" אותה להרבה יותר משמעותית ממה שהיא. [בטוחני שכותב הפסקה לא טרח לשמוע את הנאום המלא באותה ועידת צא"ח (גם אני לא הייתי שומע עשרים דקות של נואם אם הייתי יוצא מנקודת הנחה שהוא "עמלק"י. אבל השאלה היא מה היסוד בכלל להיותו עמלקי?...).].
::היה חשוב לי להבהיר את הטעם למחיקה בדף השיחה ע"מ שלא תפתח מלחמת עריכה שבעיצומה נשב לדיון.--[[משתמש:טינט און פעדער...|טינט און פעדער...]] - [[שיחת משתמש:טינט און פעדער...|שיחה]], 22:46, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ד 22:46, 2 במאי 2024 (IDT)

:::(א) מה שחותם החתימה מייחס לחשיבותה (או היום יצדיק את עצמו ויסביר לאחר ששינה את דעתו) לא משנה את ההבנה הפשוטה של מי שקורא את העצומה, מזכיר של הרבי ועסקן מאגו"ח פועלים נגד הרבי, בתשנ"ג יצאו נגדם, בתשפ"ד הם מופיעים במקומות רבים כמקושרים וחסידים גדולים, בארועים לתלמידי התמימים לא רק שהם מופיעים כאורחי כבוד אלא שבחורים מקשיבים להם וטועים בהם (מחוסר ידע), כשיש רב מוביל - איש צוות מוביל בכפר חב"ד, מוביל אצל שילת (יש שגם זוקפים לזכותו את העובדה שהוא חוזר ולך תדע אולי עוד יהיה הדמות הבאה באחד מארועי י"ט כסלו של שילת...), שחתם נגד מזכירו של הרבי, והוא לא נמנה כיום על אלו המתנערים כליל מהמזכיר, הרי שזה יכול לסייע ולהבהיר קצת לאלו הזקוקים לזה את היחס האמיתי לקרינסקי, בנוסף, כחסידים האמונים על הפצת בשורת הגאולה של הרבי אנו נפרסם דוקא את הקטעים בהם אלו שהיום קצת חלשים במשיחסיטיות את הדעות של הם לפני ג' תמוז, (שאלתך לא מתחילה כאן אלא בתוכניות ואביטה נפלאות, ספר האמנתי כי אדבר, וכו', כמו כן בחב"דפדיה עצמה מופיעים מקומות נוספים בהם נעשה מהלך זה.
:::(ב) הרב דמיחובסקי כן אדם משמעותי כפי שהארכתי באות הקודמת, זו לא סתם דעה והשקפה כפי שהארכתי באות הקודמת, באשר לשאלתך האם כותב הפסקה שמע את כל נאומו של הרב דמיחובסקי לפני שפסל אותו - אומר לך: נחשפתי לנאומו של הרב דמיחובסקי דרך מאמר כפירה שכתב תומר פרסיקו בקישור הזה: /tomerpersico.com/tag/%d7%97%d7%91%d7%93/, אתה אולי מנסה להיתמם ולמזער את נזקי הגיגיו של הרב דמיחובסקי אך חוקר כופר ששמע את נאומו הבין זאת בצורה הפשוטה: יש כאלו שמנסים להתנער מבשורת הגאולה של הרבי (רח"ל)! אתה מבין איזה חילול ה' נוצר מדבריו, בעיני הוא שווה בדיוק לחצקל סופר ויהושע מונדשיין עליהם יש פסקת ביקורת, אם כי אני לנוכח הערתך שמתי לב שייתכן והייתי פזיז מידי בניסוח בו כתבתי "חזר על הגיגיו המשונים", ו"ניסה לקרר את הנוכחים" (מילים שלא מתאימות לאנציקלופדיה אך כפשוט - משקפות את המציאות).
:::לגבי דבריך בפסקה הראשונה לא לכתוב זאת תחת פיסקת ביקורת - אכן כתבתי כך בהתחלה אך משתמש צובערנגען משיח הציע לשנות זאת בשביל הסדר, אם כי גם אז יש להדגיש כי זו דעה שלו בלבד והיא מושללת לחלוטין אצל חסידי חב"ד = אנשים המאמינים בדברי רבם --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[משתמש:כתית למאור/מיזם תרי"ג|חושב שיש לך ידע תורני? נראה אותך במיזם תרי"ג!]] 00:48, 3 במאי 2024 (IDT)
::::לפני שאגש לגוף העניין אשיב על הנקודות שהעלית:
::::(א) הבנתי קודם שמטרת הבאת החתימה היא להראות את עמדתו בענייני הבשורה. על כך השבתי, שאין קשר בין הנושא המחאה, לבין השאלה אם יש או אין בשורה.
::::מ"מ, גם בנושא זה, של היחס לקרינסקי – מניין לך שחזר בו מהאמור, ושהיום אינו מתנער מאמירות כאלו ומאיש זה?
::::מה אתה דורש ממנו לעשות כדי להימנות עם אלו "המתנערים כליל מהמזכיר"? להוציא מדי שבוע מחאה? אין לדמיכובסקי שום עיתון ו/או מוסד שדמיכובסקי מזמין אליו את קרינסקי [ואין לו שום השפעה אם יביאו את קרינסקי לדבר בכינוסים בתשרי].
::::מ"מ, אין קשר ל"ואביטה" ול"האמנתי כי אדבר".
::::(ב) כך הבנת ממאמר של כופר. זו בדיוק הבעיה: במקום לשמוע מפי האיש, ולקיים "וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב" – קראת מאמר של איזה כופר (שלא נפתח לי בהגנה, כך שאיני יכול לראות מה הסיק ממה ששמע), וממנו הבנת בדיוק מה שרצה כותב המאמר שתבין... כל דבר אפשר להוציא מהקשרו ומהבנתו [ע"ע הסרטון על סעודת משיח שהופק בשנה זו, איך הבינו אותו. מאמין שיוצרי הסרטון לא חשבו לרגל שכך הוא ייתפס, כהיפך כל היסודות של חב"ד בדור השביעי. אבל ככה זה כשהראש מחפש איך אפשר להבין כל דבר באופן שלילי: מתוך עשרים דקות של אמונה בביאת המשיח ותביעה לעבוגדה פנימי של ציפוי לביאתו - להוציא את שלושת המשפטים בהם אמר דברים שמשתמעים ככפירה]. לו היית חוקר ודורש ואעפ"כ אוחז בדעתך שהוא עמלק ומסית – החרשתי. זכותך לחשוב איך שתרצה. אבל להכריע מסקנה לפני בדיקה של הדברים במקורם – לכלול אותו ברשימת האנשים שאינם "מאמינים בדברי רבם = חסידי חב"ד", מבלי לשמוע מה אמר - זה מעשה לא הגון בכלל, ובפרט בנידון דנן.
::::'''בנוגע לגוף שיטתו:''' הוא רחוק מיחזקאל סופר כרחוק מזרח ממערב. יחזקאל סופר לא מאמין שהרבי משיח – דמיכובסקי כן. יחזקאל סופר לא בעל קאך בשיחות השנים האחרונות ובציפיה למשיח בקרוב – דמיכובסקי כאן.
::::אלא מה? שלדמיכובסקי יש צורה שונה של הבנה בשיחות תשנ"א-ב, שונה משלך ומשל רוב חסידי חב"ד. (ממש לא כמו של אלו שאומרים שאי אפשר להבינם, אלא להפך – שהן מובנות ביותר), והוא סבור שלא הייתה נקודת "אל חזור" של "קץ" שחל אז ועליו בישר הרבי, אלא התקדמות משמעותית לקראת הגאולה, בקרבה הכי גדולה. בזה - הוא מאמין בכל ליבו ונפשו.
::::זכותך לחשוב שזו אמונה חלקית, שזה הבנה מגמתית וסלקטיבית, ואתה גם יכול לקרוא לה "כפירה". אין כאן המקום לפתוח על זה דיון. לא זה העניין, ולא זה המקום.
::::העניין הוא איך כותבים ערך, מה נכנס בו ומה לא. את מה שהיה נראה לי לא מתאים - בצורתו הנוכחית – הורדתי, וכתבתי למה כאן בדף השיחה על מנת שננסח נוסחה מסודרת וברורה בלי להיגרר למלחמות עריכה.
::::'''אשר לכן, בנוגע לגופו של עניין:'''
::::אני מסכים שיש לציין את דעתו זו בערך, "כוותיה (אבל) ולאו מטעמיה" – פשוט בגלל שזו דעה שמאפיינת אותו מאוד, ומהווה חוט שידרה בהשקפת עולמו. מסכים כמובן שיש לציין שיש החולקים עליה, אבל בצורה מנוסחת ברורות.
::::הנני להציע נוסח בסגנון זה: '''"הרב דמיכובסקי סובר, כי בשיחות השנים תשנ"א-תשנ"ב, אותן חסידים רבים מפרשים כתחילת תקופה חדשה – לא חל שינוי סטטוס במצב לקראת הגאולה, אלא רק התקרבות מיוחדת ויתירה אל גאולה, ולא "בשורה" על עיתוי בו החלה תקופה חדשה. הרב דמיכובסקי חזר על אמירתו זו בהזדמנויות שונות, בהן נכחו משפיעים שונים ששללו את דבריו וטענו שלא חלה טעות בהבנת החסידים את דבריו של הרבי."''' בהערת שוליים: '''"בראיון לשבועון כפר חב"ד, שם שלל את הדברים המשפיע הרב משה גרוזמן (קישור), ובנאום בכינוס צא"ח בשנת תשע"ב, אז חלק על דבריו הרב זושא אלפרוביץ (קישור)"'''.
::::מה דעתכם על ניסוח בסגנון זה? נראה לי מסביר היטב על מה המחלוקת, ומביא באופן ברור ומובן את דעת השוללים את דבריו.--[[משתמש:טינט און פעדער...|טינט און פעדער...]] - [[שיחת משתמש:טינט און פעדער...|שיחה]], 16:33, כ"ז בניסן, ה'תשפ"ד 16:33, 5 במאי 2024 (IDT)

שיחה:אפרים פישל דמיחובסקי (כפר חב"ד)

2024-05-02T19:46:32Z

טינט און פעדער...:

שיחה:אפרים פישל דמיחובסקי (כפר חב"ד)

2024-04-30T18:53:53Z

טינט און פעדער...: יצירת דף עם התוכן "אנמק כאן מדוע הסרתי את מה שהסרתי מהערך: '''א.בעניין החתימה:''' חתימה על עצומה (בשנות הבחרות....."

אפרים פישל דמיחובסקי (כפר חב"ד)

2024-04-30T18:34:10Z

טינט און פעדער...:

[[קובץ:אפרים דמיכובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דמיחובסקי (במרכז) ב[[התוועדות]] חסידית (מימין נראה שליח הרבי בבני עייש הרב [[אהרון קרניאל]])]]
[[קובץ:אפרים דמיחוסקי בנאום בע''א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דמיחובסקי נושא דברים בכינוס הארצי של צעירי אגודת חסידי חב"ד שנערך בשנת תשע"ב]]
{{מפנה|אפרים פישל דמיכובסקי|שוחט ובודק, ו[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מינסק]]|אפרים פישל דמיכובסקי (מינסק)}}
הרב '''אפרים פישל דמיחובסקי''' (יליד שנת [[תשל"א]]) הינו [[משגיח]] ראשי ל[[דא"ח]] ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]] ומשפיע בביהכנ"ס [[מענדל'ס שול]]. כיהן בעבר כחבר בצוות ה[[חוזר|חוזרים]] על תורת הרבי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב סיון]] [[תשל"א]] ב[[סמרקנד]] שבברית המועצות להוריו [[אריה ליב דמיכובסקי|ר' אריה ליב]] ונחמה דמיכובסקי, כנצר למשפחה ותיקה של חסידי חב"ד, ונקרא על שם סבו החסיד [[אפרים פישל דמיכובסקי (מינסק)|ר' אפרים פישל]] שהיה אחיינו של [[הגאון הרוגוצ'ובי]] וגדל במחיצתו מכיוון שהתייתם מהוריו בגיל צעיר.

בילדותו, עלו הוריו לארץ הקודש, וקבעו את מגוריהם בעיר רחובות. בגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ולאחר מכן המשיך את מסלול לימודיו ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס|תומכי תמימים אהלי תורה]] שבשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר הרבי במשך מספר שנים. בשנת [[תנש"א]] התקבל כתלמיד מן המניין בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בקיץ של שנת [[תש"נ]] הצטרף לצוות ה'[[חוזר]]ים' של תורת הרבי, והיה מסייע בחזרה על דברי הרבי שנאמרו ב[[התוועדות]] השבת.
באותה תקופה, נבחר להיות יו"ר מערכת "[[פאקס א שיחה]]", ששלחה מדי שבוע לאלפי מנויים ברחבי העולם, באמצעות מכשיר הפאקס, תקציר מה[[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] האחרונה. הנחותיו לוקטו ויצאו בשני כרכים של [[שיחות קודש תנש"א|שיחות קודש]] על שנת תשנ"ב. בהמשך יצאו שני כרכים של שיחות קיץ [[תנש"א]].
גם לאחר שסיים את מסלול הלימודים, נשאר לשהות במחיצת הרבי והוסמך לרבנות.
בשנת [[תשנ"ד]] חזר לארץ הקודש ו[[נישואין|נשא]] את מרת שיילי בת ר' [[יצחק צבי פיין]]. במהלך השנים כיהן כר"מ בנגלה לשיעור ב' בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]; תקופה מסוימת שימש כר"מ בנגלה לשיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]], וכן בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

במהלך השנים הצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] כמשגיח ומשפיע דא"ח ובהמשך גם כ[[נו"נ]] בסדרי לימוד הנגלה.

כיום הינו משגיח דא"ח בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ומשפיע בש"ב בישיבה. התועדויותיו בישיבה הם לשם דבר, ודבריו במידה רבה מתווי דרכה של הישיבה.

כיום הרב דמיחובסקי עוסק רבות ב[[הפצת המעיינות]] בקרב ציבור בני התורה, והוא משמש כמנהל מערך הלימודים של תוכנית [[תורת חב"ד לבני הישיבות#תוכנית לב לדעת|לב לדעת]].

==משפחתו==
*חתנו, הרב מנחם מענדל אייזנבך, שליח הרבי באילת.

{{תורת הרבי}}
{{מיון רגיל:דמיכובסקי אפרים פישל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]

יעקב גולדשמיד

2024-04-30T18:26:38Z

טינט און פעדער...: /* תולדות חיים */

[[קובץ:יעקב ויצחק גולשמיד.jpg|ממוזער|הרב יעקב גולשמיד רוקד עם אחיו הר' יצחק גולשמיד שליח הרבי בלונג איילנד נ.י. בחתונת בת הר' עקיבא אחיהם]]
הרב '''יעקב גולדשמיד''', (יליד שנת [[תשכ"ט]] 1969) הוא [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ומראשי הישיבה, מרצה ומשפיע בסמינר "שושנת ירושלים". בעבר שימש כרב קהילת חב"ד ב'[[הר נוף]]'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[א' כסלו]] [[תשכ"ט]] לאביו הרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]], בנו של ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]].

בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. ובשנת [[תשמ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]].

בשנת [[תנש"א]] מונה ל[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]], וכעבור תקופה חזר ללמוד ב-770 ושימש כ[[נו"נ]] לבחורי הקבוצה.

לאחר נישואיו עם יונית בתו של הרב [[יוסף יצחק הבלין]], מונה לשמש כר"מ בישיבת חב"ד מרכז גוטניק ובשנת [[תש"ס]] כראש המכון להכשרת רבנים בכפר חב"ד. בשנת [[תשס"א]] נכנס לשמש כר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד ובמשך הזמן מונה גם ל[[משגיח]] ראשי, עד שבשנת [[תשע"ב]] עזב את ההשגחה כשאת מקומו מחליף הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי (כפר חב"ד)|אפרים דמיחובסקי]], שעד אז שימש כמשגיח [[דא"ח]] בישיבה{{הערה|[https://col.org.il/news/65955 הרב יעקב גולדשמיד יעזוב את תפקידו, יחליף: הרב דמיחובסקי] {{חב"ד און ליין}}}}.
בשנת [[תשע"ה]] הוא חזר לשמש כ[[משגיח]] כללי והיה כאחד מראשי הישיבה לצידו של הרב [[אליהו לנדא]].

בשנת תשע"ט, בעקבות שינויים בצוות ההשגחה של הישיבה, עזב את תפקידו ובמקומו נתמנה הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].

בשנת [[תשס"ג]] הוכתר כרב קהילת חב"ד ב[[הר נוף]], תפקיד ממנו פרש לאחר כמה שנים מיוזמתו,אבל בכל זאת ממשיך למסור שם שיעורים. כאשר מונה ל[[משפיע]] סמינר לבנות שושנת [[ירושלים]] חב"ד, שבשכונת [[רמת שלמה]].

==משפחתו==
* חתנו, הרב [[יחזקאל לאזאר]], [[שליח הרבי]] לקרים.
* בנו, הרב משה אהרן גולדשמיד.
* בנו, מנחם מענדל גולדשמיד.
* בנו, הת' לוי יצחק גולדשמיד ר"מ בישיבת תת"ל המרכזית לוד.
* בתו, מרת חנה, אשת הרב שמואל בצלאל אלטהויז.
* בנו, הילד דב אליעזר - נפטר ב' שבט תשס"ב.
* בתו, חיילת בצבאות השם רחל - נפטרה ט"ו ניסן תשפ"ד.

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=754 ויעקב הלך לדרכו] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גולדשמיד, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמת שלמה]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]

מזכירות הרבי

2024-04-25T22:15:14Z

טינט און פעדער...:

[[קובץ:מזכירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המזכירים בעבודתם בתוך חדר המזכירות. נראים בתמונה מימין לשמאל: [[חיים יהודה קרינסקי]], [[בנימין קליין]], [[יהודה לייב גרונר]] ו[[חיים ליברמן]]]]
'''מזכירות אדמו"ר שליט"א''' ניהלה את הקשר מבנין [[770]] בין [[הרבי]] לכלל העולם; היא הייתה אחראית על הגישה אל הרבי ועל העברת הוראותיו בנוגע לפעילותה של [[חסידות חב"ד]] בכל רחבי העולם.

==חדר המזכירות==
חדר המזכירות שוכן בקדמת בניין [[770]] בקומה הראשונה. בעת שבניין [[770]] היה שייך לרופא שבנה אותו, שימש החדר כחדר המתנה למטופליו. עם רכישת הבניין על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]], עבר החדר לשמש ככיתת לימוד של המחלקה הצעירה של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בניהולו של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. בשנת [[תש"ז]] עברה כיתת הלימוד למבנה אחר ברחוב אלבני בהוראתו של [[הרבי הריי"צ]], ואז הוסב החדר למשרדי ה[[מל"ח]], ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי|התמנותו של הרבי לנשיא]] - לחדר המזכירות שלו. בשנות היודי"ם נקבע בחדר שולחן ובקצהו קיר נמוך שהפריד בין חברי המזכירות לקהל המבקרים. כשנכנס הרבי לחדר לאחר הקמת הקיר, שאל את המזכיר [[אליהו קווינט]] מה מטרתו של הקיר, והרב קווינט השיב שהיא נועדה להבדיל "בין קודש לחול", והרבי תיקן את דבריו בחיוך "בין קודש לקודש הקודשים".

בשנים הראשונות בהם היה עורך הרבי הריי"צ [[התוועדות|התוועדויות]] ואת תפילות הימים הנוראים ב[[זאל הקטן]], היו פותחים את שתי הדלתות הגדולות המחברות בין החדר לזאל, על מנת לאפשר השתתפות של מאות אנשים בתפילות. נוהג זה הופסק עם העברת משרדי המל"ח לחדר בשנת תש"ז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמודים 11-12]}}.

בנוסף לחדר המזכירות הראשי בקומה הראשונה, לכמה מחברי המזכירות היו משרדים נפרדים בקומה זו, לרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] בסוף מסדרון הקומה הראשונה, ומשרד לרב [[יהודה לייב גרונר]] בסוף [[גן עדן התחתון]] מעל החניה שנסתמה בצד ימין של 770. כן ישנו חדר המשמש כארכיון למזכירות, ששימש בעבר למשרדם של הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] [[יהודה לייב גרונר|והרב גרונר]] (שתיקתק שם את המכתבים שניסח לו הרבי) עד לבניית משרדו, אז הפך לחדר ארכיון בלבד. חלק מהעתק ממכתבי הרבי שנשמר במזכירות אוכסנו בחדר הארכיון עליו הופקד המזכיר הרב [[שלום מנחם מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94.jpg ראו במפה]. חדר המזכירות הראשי ממוספר כ-8, משרדו של הרב חדקוב ממוספר כ-38, ארכיון הרב סימפסון כ-21, וארכיון המזכירות ממוספר כ-35. משרדו של הרב גרונר לא מופיע במפה זו כיוון ונבנה לאחר סגירת החניה כהוספה לקומה.}}.

==פעילות המזכירות==
מזכירי הרבי היו אחראים על סדרי הכניסה ל[[חדר הרבי]] והשיבוץ בתור ל[[יחידות]], ולא היה ניתן להיכנס ללא רשותם.

הם היו המתווכים והמקשרים בין ראשי ממשלות שרצו להעביר מסרים חסויים לרבי, שהצנעה יפה להם. הם היו אנשי סוד, והיו שומרים על כל המידע שנחשפו לו.

המזכירים היו אחראים על הקלדת מכתבי הרבי ותשובותיו אל הפונים אליו. התפקיד היה מוטל בהתחלה בעיקר על הרב [[משה לייב רודשטיין]] לו היה הרבי מנסח את נוסח התשובה, אותה הוא היה מקליד לאחר מכן. לאחר פטירתו של הרב רודשטיין בשנת [[תשכ"ח]] צומצם בהדרגה היקף השימוש במענה בצורת מכתב. גם המכתבים שכן נשלחו מאז פטירת הרב רודשטיין - לא היה הרבי מכתיב את נוסח המכתב ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדתו, אלא היה כותב את נוסח התשובה על גבי מכתבו של השואל.

===כולל אברכים===
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל אברכים (קראון הייטס)]]}}
המזכירות הפעילה גם מוסדות שונים ופעילויות שונים שהופעלו על ידי הרבי בעצמו, כגון [[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]]. על ידי הכולל יצאו במשך השנים ספרים וקובצים שונים. ערכו את הביאורים והמראי מקומות לספר [[ליקוטי תורה]], הוציאו לאור את קובץ [[יגדיל תורה (קובץ - ניו יורק)|יגדיל תורה]]. בשנת [[תשנ"ד]] שונה שמו ל'כולל מנחם'; ראש הכולל כיום הוא הרב [[יוסף אברהם הלר]].

הממונה על הכולל מטעם המזכירות היה המזכיר הרב בנימין קליין.

==חברי המזכירות==
[[קובץ:הרבי_עם_מזכיריו.jpeg|שמאל|ממוזער|300|הרבי מברך את מזכיריו בערב חג הסוכות תשמ"ח, לאחר שהעניק להם פרטים מתוך סט [[ארבעת המינים]] על מנת שישלבו אותם בסט ארבעת המינים האישי שלהם
מימין לשמאל: המזכירים - [[יהודה קרינסקי|קרינסקי]], [[בנימין קליין|קליין]], [[שלום מנחם מענדל סימפסון|סימפסון]], [[לייבל גרונר|גרונר]].]]
בין המזכירים נמנו הרבנים:
*[[מאיר ליבר קלר]] - לפני הנשיאות.
*[[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] - המזכיר הראשי
*[[יהודה לייב גרונר]] - המזכיר האישי (בין השנים נ' נ"ד).
*[[ירחמיאל בנימין קליין]] - מזכירו של הרב חודקוב ונהג.
*[[חיים יהודה קרינסקי]] - נהג ואחראי על קשרי חוץ ועיתונות.
*[[שלום מנחם מנדל סימפסון]] - מכתבים.
*[[אליהו קווינט]] - מכתבים, בעיקר המכתבים שכללו אופי ותוכן תורני
*[[משה לייב רודשטיין]] - מכתבים.
*[[ניסן מינדל]] - מכתבים באנגלית, ביניהם גם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]]

==לקריאה נוספת==
* [[מנחם זיגלבוים]], '''סיפורים מחדר הרבי'''

==קישורים חיצוניים==
*ניצוצי רבי - שבועון התקשרות, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15998&CategoryID=2475 מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א - רשימה ראשונה] {{*}} [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16018&CategoryID=2477 אנשי הקשר עם הרבי - רשימה שניה] {{*}} [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16041&CategoryID=2479 יכנסו למזכירות - רשימה שלישית]''', מגליונות 1335-1337.

{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]

שניאור אשכנזי

2024-04-25T22:10:34Z

טינט און פעדער...: מה זה "פרויקטים"?! שיעורים וספרים לא נקראים "פרויקטים", בטח שלא צריכים פיסקא משל עצמם. מיקמתי כל נושא במקומו הוא. כן השמטתי את הדיסק של השיעורים מבר המצווה של בנו - דיסקים עם שיעוריו הם דבר נפוץ מאוד (לפחות היו בעבר, טרום התפיסה החזקה של הרשתות). כן הורדתי את עובדת היותו מנהל כולל משכן מנחם - עובדה חסרת בסיס

[[קובץ:שניאור אשכני.jpg|שמאל|ממוזער|הרב שניאור אשכנזי]]
הרב '''שניאור זלמן אשכנזי''' (יליד שנת [[תש"מ]] - 1980), הוא [[שליח|שליח הרבי]] ורב בית הכנסת המרכזי ב[[ראשון לציון]], מרצה מבוקש העוסק גם בכתיבה ועריכה של ספרות המנגישה את תורתו של הרבי.
==תולדות חיים==
[[קובץ:15-12-2019-15-32-00-DSC02451-758x361.jpg|ממוזער|הרב אשכנזי בהתוועדות]]
[[קובץ:שניאור זלמן אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אשכנזי בשיעור]]
הרב אשכנזי נולד ב[[כ"א אדר]] [[תש"מ]] לרבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ולאימו הרבנית סימה, כדור שמיני ל[[אדמו"ר הזקן]].

את שנות ילדותו עשה ב'חיידר אידיש', ולאחריהם המשיך את לימודיו בישיבות חב"ד ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]].

בשנת [[תש"ס]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה היה חבר מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] והיה חבר במערכת הוצאה לאור של הספר 'מבית חיינו'{{הערה|כרך א'}} הכולל חידושי תורה של רבנים ותלמידי הישיבה.

עם סיום שנת ה'קבוצה' החל לעסוק בלימודי [[הלכה|הלכות]] '[[סמיכה|יורה דעה]]', ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] על ידי רבני חב"ד.

בשנת [[תשס"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה, בתו של הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] רב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]]. לאחר חתונתו, קבע את מגוריו יחד עם רעייתו ב[[ראשון לציון]], והצטרף לצוות [[שליח|שלוחי הרבי]] בעיר.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] התמנה לרב בית הכנסת המרכזי בראשון לציון, והוכתר בטקס חגיגי בהשתתפותו של הרב הראשי הרב [[דוד ברוך לאו]], אביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], שליח הרבי בעיר הרב [[יצחק גרוזמן]], ואישים נוספים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

שיעוריו של הרב אשכנזי בשיחות הרבי על פרשת השבוע הנמסרים ב[[כולל]] '[[משכן מנחם]]', מוסרטים בוידאו על ידי אתר [[יהדות TV]] ומתפרסמים בו, באתר [[col]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/homepage.rtx?cat=113 שיעורי הרב אשכנזי] באתר {{חב"ד און ליין}}}} ובאתר בית חב"ד. לשיעור השבועי מקשיבים עשרות אלפי אנשים כל שבוע.

נחשב היום לאחד המפיצים הגדולים של שיעורי תורה ברשת האינטרנט. שיעורו השבועי הנמשך כשעה שלימה ומופץ בתמיכתו של הנגיד הר' מינסקי, זוכה לעשרות אלפי צפיות שבועיות, ול-37,000,000 דקות צפיה בשנה בערוץ הרישמי באתר, מלבד הצופים בפלטפורמות אחרות ושלוחי הרבי שעושים שימוש בחומר המעובד, ומלבד שיעורים והרצאות נוספות שמעביר בפלטפורמות שונות ובהזדמנויות נוספות הזוכים אף הם לחשיפה רחבה.

ב[[חודש אלול]] [[תשפ"א]] החל למסור שיעור שבועי ב[[רדיו]] קול חי{{הערה|[https://chabad.info/news/708626/ קול חי: הרב אשכנזי יגיש שיעור תניא קבוע ברדיו].}}.

הרב אשכנזי משמש כחבר באגף "מבצע תורה" של [[צעירי אגודת חב"ד]], וכעורך ראשי בפרוייקט 'בסוד הפרשה' בחסות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ובניהול בית חב"ד ב[[באר שבע]].

==ספרים שערך==
*'''ארץ ושמיים''' - רעיונות ממשנתו של הרבי מליובאוויטש, ידיעות ספרים, תשע"ג.{{הערה|1=[http://www.shturem.net/images/news/65269_news_12082013_3623.pdf לצפיה בפרקים הראשונים של הספר] {{PDF}} - אתר שטורעם.}} תוך ימים ספורים זינק הספר לראש רשימת רבי המכר בישראל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php#!g=1&url=article&id=77578 הספר 'ארץ ושמים' מטפס לצמרת רבי המכר בישראל] {{אינפו}} ט"ו [[אלול]] תשע"ג.}}, נמכר בעשרות אלפי עותקים, וזכה לחשיפה רחבה בכלי התקשורת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77901 טובי שפיגל ב'גלי ישראל'] ● [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77849 ידידיה מאיר ב'רדיו כל חי'] ● [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77542 קובי אריאלי ב'גלי צה"ל'] ● [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77422 תשדירי רדיו פרסומיים ביוזמת 'ידיעות ספרים'].}}.
*'''עידן השוקולד''' - מדריך לחינוך ילדים, ברוח חכמת היהדות וגישתו של הרבי.
*'''14 כוסות תה בשבוע''' - מדריך ליחסים בין אישיים במשפחה ובעבודה, ברוח חכמת היהדות וגישתו של הרבי.
*'''מה שלמדתי מהרבי''' - אלבום הפורס את משנתו של הרבי בכל תחומי החיים, משולב בתמונות וסיפורים מעוררי השראה מהרבי.‏‎
*עורך שותף, '''חומש קול מנחם''' - מכון 'קול מנחם', תשס"ח-תשע"ב.
*עורך שותף, '''שערי תפילה ומנהג''' מאת אביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], תשע"ד.

==לקריאה נוספת==
*[[משה מרינובסקי]], '''37,000,000<ref>37 מיליון</ref> דקות תורה בשנה''' ראיון עם הרב אשכנזי ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1894
*מאיר סגל, '''שיעור ללא אופוזיציה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1993 עמוד 71

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/documentary/%d7%95%d7%90%d7%91%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%a0%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa/759632/ צפו: הרב שניאור אשכנזי נזכר בראיון הראשון לתקשורת]''' {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3875078 לומדים עם הרב שניאור אשכנזי]''', אתר הבית הכולל הרצאות דרשות סרטונים עיוניים פתגמים ומשלים פרי יצירתו (בתוך אתר בית חב"ד) {{בית חב"ד}}
*'''[http://www.col.org.il/homepage.rtx?cat=113 שיעורי הרב אשכנזי]''' נמסרים ב[[כולל]] '[[משכן מנחם]]' שבראשותו, מצולמים ונערכים על ידי אתר [[יהדות TV]] מובאים באתר {{חב"ד און ליין}} (קישור שבור כ' חשון תשפ"ג)
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/832861931563.html מה רע בלשון הרע?]''' - שיעור חסידות עם הרב אשכנזי {{וידאו}} - אתר [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77445 לקריאה: פרקים ראשונים מהספר 'ארץ ושמים']''' פרקים ראשונים מתוך ספרו 'ארץ ושמים' {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9943&CategoryID=1783 'לחבר ארץ ושמיים']''' מדור 'חיים יהודיים' בעלון [[שיחת השבוע]] {{חב"ד}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/759632/?old הרב שניאור אשכנזי נזכר בראיון הראשון לתקשורת במסגרת 'מעמד קבלת המלכות העולמי']''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/131655 כך התחיל השיעור שכיום מגיע לרבבות: הרב אשכנזי - משחזר]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/136441 הסודות נחשפים - כך מצליחים לכבוש קהל ולשמר לאורך זמן צופים ומאזינים קבועים]''', בסדרת הפודקאסטים 'ראש המוסד' {{COL}}{{אודיו}} אדר תשפ"ב

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אשכנזי, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:קבוצה תש"ס]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:שלוחים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:משפחת חריטונוב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"מ]]
[[קטגוריה:מרצים]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]

שמואל צדק שניאורסון

2024-02-25T11:15:21Z

טינט און פעדער...:

[[קובץ:שמואל צדק.jpg|ממוזער|הרב שמואל צדק מניח תפילין לחייל צה"ל]]
הרב '''שמואל צדק-שניאורסון (דלאקישוילי)''' ([[תרצ"ט]]-[[י"ט אדר|י"ט אדר ראשון]] [[תשד"מ]]) היה שוחט ובודק, רב העיירה ואני שבגרוזיה, ולאחר עלותו לארץ ממפעילי [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע חינוך]] ב[[קריית מלאכי]] וממנהיגי הקהילה הגרוזינית המקומית.

==תולדות חיים==
נולד בעיר וואני שב[[גרוזיה]] בשנת [[תרצ"ט]] לאביו ר' דוד דלאקישוילי.

בבחרותו נסע לישיבה גדולה 'קול יעקב' ב[[מוסקבה]] שם למד אצל רב העיר וראש הישיבה הרב [[יהודה לייב לוין (מוסקבה)|יהודה לייב לוין]] והרב [[שמעון טרבניק]], ובמהלך שנות לימודיו בישיבה אף [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] והתמחה כ[[שוחט ובודק]]. בהגיעו לגיל חתונה, בא בקשרי השידוכין עם מרת רחל ראיה{{הערה|נולד ב[[ח' ניסן]] [[תש"ג]].}}, בתו של רב העיירה וואני חכם אבישי דז'נשוילי.

לאחר החתונה החל לסייע לחמיו בעסקנות הכלל ושימש כשוחט עבור תושבי העיירה. בשנות מגוריו בגרוזיה, מסר את נפשו על חינוך ילדיו על טהרת הקודש. לאחר פטירת חמיו שימש כממלא מקומו כרב הקהילה.

בשנת [[תשל"א]] עלה לארץ הקודש, והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] שבקרית מלאכי, ועם התיישבותו החל לעסוק ב[[מבצע חינוך]] עם בני הנוער מהעדה הגרוזינית, ולא חסך מאמצים וטרחה כדי להכניס כמה שיותר נערים לחינוך הכשר, ולצורך כך אף היה נוסע לערים סמוכות להפעיל את כל כושר השכנוע שלו על הנערים וההורים.

לאחר עלותו ארצה, הוזמן יחד עם כל העולים על ידי המזכירות לבקר בחצרות קודשנו בחודש החגים. מאז פגישתו עם הרבי התקשר אליו בלב ונפש, ומגודל התקשרותו ביקש מהרבי רשות להחליף את שם משפחתו לשם שיכלול גם את שם משפחתו של הרבי - שניאורסון. הוא ביקש מהרבי להישאר לגור ב[[קראון הייטס]] סמוך לרבי, אך הרבי ציווה עליו לחזור לארץ ישראל. מאז טס לרבי עוד פעמים נוספות.

התמסר במיוחד ל[[מבצע תפילין]] בין חיילי [[צה"ל]], אליו הלך מדי יום בעת הפסקת צוהריים במפעל בו שימש כשוחט.

אף שלא היה בעל תפקיד רישמי, שימש עבור רבים מבני הקהילה הגרוזינית בעיר כרב ומורה דרך, ורבים נועצו בו.

נפטר ב[[י"ט אדר|י"ט אדר ראשון]] [[תשד"מ]], ונטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין הר הזיתים]].

23 שנים בדיוק לאחר פטירתו, אירעה תאונה ברכב בו נסעו בני משפחתו כדי לעלות על קברו, ורעייתו ובתו נהרגו באופן טראגי כתוצאה מתאונה זו, בעוד חתנו ניצל בנס{{הערה|1=[https://col.org.il/news/27840 דיווח על התאונה באתר {{COL}}].}}.

==משפחתו==
*בתו מרת יוכבד, רעיית הרב [[אהרון חן]] - משלוחי הרבי ב[[קווינס]], ומרבני הקהילה הגרוזינית המקומית.
*בנו, ר' שבתאי אבישי צדק-שניאורסון - [[נחלת הר חב"ד]]
*בתו, מרת אסתר מיכאלי, רעיית הרב שבתאי מיכאלי - [[לוד]]
*בתו מרת חנה, רעיית הרב [[אבישי בטשווילי]] - משלוחי הרבי ב[[ראשון לציון]]
*בתו, מרת רבקה מיכאלשווילי, רעיית הרב משיח מיכאלי, מרבני העדה הגרוזנית - [[נחלת הר חב"ד]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/136814 כך הגיב הרבי כשחכם שמואל צדק שניאורסון ז"ל לא הושיט יד]''' {{COL}}

==לקריאה נוספת==
* '''[https://tablet.otzar.org/#/b/140839/p/1/t/1674573347674/fs/0/start/0/end/0/c/1674573356900 חכם שמואל]''' ספר על תולדות חייו באתר [[אוצר החכמה]]
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון צדק, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד"מ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]

שמואל צדק שניאורסון

2024-02-25T11:14:27Z

טינט און פעדער...: /* תולדות חיים */

[[קובץ:שמואל צדק.jpg|ממוזער|הרב שמואל צדק מניח תפילין לחייל צה"ל]]
הרב '''שמואל צדק-שניאורסון (דלאקישוילי)''' ([[תרצ"ט]]-[[י"ט אדר|י"ט אדר ראשון]] [[תשד"מ]]) היה שוחט ובודק, מפעילי [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע חינוך]] ב[[קריית מלאכי]], וממנהיגי הקהילה הגרוזינית המקומית.

==תולדות חיים==
נולד בעיר וואני שב[[גרוזיה]] בשנת [[תרצ"ט]] לאביו ר' דוד דלאקישוילי.

בבחרותו נסע לישיבה גדולה 'קול יעקב' ב[[מוסקבה]] שם למד אצל רב העיר וראש הישיבה הרב [[יהודה לייב לוין (מוסקבה)|יהודה לייב לוין]] והרב [[שמעון טרבניק]], ובמהלך שנות לימודיו בישיבה אף [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] והתמחה כ[[שוחט ובודק]]. בהגיעו לגיל חתונה, בא בקשרי השידוכין עם מרת רחל ראיה{{הערה|נולד ב[[ח' ניסן]] [[תש"ג]].}}, בתו של רב העיירה וואני חכם אבישי דז'נשוילי.

לאחר החתונה החל לסייע לחמיו בעסקנות הכלל ושימש כשוחט עבור תושבי העיירה. בשנות מגוריו בגרוזיה, מסר את נפשו על חינוך ילדיו על טהרת הקודש. לאחר פטירת חמיו שימש כממלא מקומו כרב הקהילה.

בשנת [[תשל"א]] עלה לארץ הקודש, והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] שבקרית מלאכי, ועם התיישבותו החל לעסוק ב[[מבצע חינוך]] עם בני הנוער מהעדה הגרוזינית, ולא חסך מאמצים וטרחה כדי להכניס כמה שיותר נערים לחינוך הכשר, ולצורך כך אף היה נוסע לערים סמוכות להפעיל את כל כושר השכנוע שלו על הנערים וההורים.

לאחר עלותו ארצה, הוזמן יחד עם כל העולים על ידי המזכירות לבקר בחצרות קודשנו בחודש החגים. מאז פגישתו עם הרבי התקשר אליו בלב ונפש, ומגודל התקשרותו ביקש מהרבי רשות להחליף את שם משפחתו לשם שיכלול גם את שם משפחתו של הרבי - שניאורסון. הוא ביקש מהרבי להישאר לגור ב[[קראון הייטס]] סמוך לרבי, אך הרבי ציווה עליו לחזור לארץ ישראל. מאז טס לרבי עוד פעמים נוספות.

התמסר במיוחד ל[[מבצע תפילין]] בין חיילי [[צה"ל]], אליו הלך מדי יום בעת הפסקת צוהריים במפעל בו שימש כשוחט.

אף שלא היה בעל תפקיד רישמי, שימש עבור רבים מבני הקהילה הגרוזינית בעיר כרב ומורה דרך, ורבים נועצו בו.

נפטר ב[[י"ט אדר|י"ט אדר ראשון]] [[תשד"מ]], ונטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין הר הזיתים]].

23 שנים בדיוק לאחר פטירתו, אירעה תאונה ברכב בו נסעו בני משפחתו כדי לעלות על קברו, ורעייתו ובתו נהרגו באופן טראגי כתוצאה מתאונה זו, בעוד חתנו ניצל בנס{{הערה|1=[https://col.org.il/news/27840 דיווח על התאונה באתר {{COL}}].}}.

==משפחתו==
*בתו מרת יוכבד, רעיית הרב [[אהרון חן]] - משלוחי הרבי ב[[קווינס]], ומרבני הקהילה הגרוזינית המקומית.
*בנו, ר' שבתאי אבישי צדק-שניאורסון - [[נחלת הר חב"ד]]
*בתו, מרת אסתר מיכאלי, רעיית הרב שבתאי מיכאלי - [[לוד]]
*בתו מרת חנה, רעיית הרב [[אבישי בטשווילי]] - משלוחי הרבי ב[[ראשון לציון]]
*בתו, מרת רבקה מיכאלשווילי, רעיית הרב משיח מיכאלי, מרבני העדה הגרוזנית - [[נחלת הר חב"ד]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/136814 כך הגיב הרבי כשחכם שמואל צדק שניאורסון ז"ל לא הושיט יד]''' {{COL}}

==לקריאה נוספת==
* '''[https://tablet.otzar.org/#/b/140839/p/1/t/1674573347674/fs/0/start/0/end/0/c/1674573356900 חכם שמואל]''' ספר על תולדות חייו באתר [[אוצר החכמה]]
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון צדק, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד"מ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]

יצחק יהודה ירוסלבסקי

2024-02-08T23:25:05Z

טינט און פעדער...: /* קישורים חיצוניים */

{{מפנה|הרב ירוסלבסקי|ירוסלבסקי (פירושונים)}}
{{דמות|
שם= הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי
|תמונה= הרב_יצחק_יהודה.jpeg
|תיאור= רבה של [[נחלת הר חב"ד]] ורב העיר [[קריית מלאכי]]
|תאריך לידה= [[ט' תשרי]] [[תש"ג]]
|מקום פעילות= [[נחלת הר חב"ד]]
|תפקידים נוספים= מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]
}}
הרב '''יצחק יהודה ירוסלבסקי''' (יליד שנת [[תש"ג]], 1943) הוא [[רב]] שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]], [[אב"ד|אב בית הדין]] ורב העיר של [[קריית מלאכי]] ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].

[[קובץ:הרב ירוסלבסקי.png|ממוזער|X250|הרב ירוסלבסקי באירוע של [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]]]
==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' תשרי]] [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[משה זאב ירוסלבסקי]] ולאמו מרת חיה.

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] חב"ד בתל אביב. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובמקביל סייע לאביו בהחזקת [[חדרי תורה אור]].

בשנת [[תשכ"ב]] נסע ללמוד ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' - שנת הקבוצה הראשונה.

[[נישואין|נשא]] את מרת שולמית (בת הרב [[דב בעריש רוזנברג]]) לאחר החתונה עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מרבה הראשון של [[כפר חב"ד]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שהוסמך לרבנות על ידי הרב [[הירש בער]], רבה של [[ויטבסק]], שקיבל [[סמיכה]] מאת הרב [[יצחק אייזיק בהר"ד]] מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת [[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תשכ"ט]] נשלח בהוראת [[הרבי]], יחד עם משפחות נוספות, לייסד את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]]. הרב [[בנימין גורודצקי]] הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה. ב[[התוועדות]] ג' ד[[סליחות]] של אותה שנה הוכתר על ידי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] לרב השכונה.

כשהוקם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מונה הרב ירוסלבסקי לחבר בבית הדין יחד עם הרב [[דובער אליעזרוב]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[דוד חנזין]] תחת אב בית הדין הרב [[שלמה יוסף זווין]]. לאחר שהרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] פרש מתפקידו כמזכיר הבית דין נכנס לתפקיד הרב ירוסלבסקי. ביחידות בשנת [[תשמ"א]], אמר לו הרבי כי עליו מוטל התפקיד לדאוג לכל ענייני ומוסדות חב"ד בארץ הקודש{{הערה|התקשרות, גיליון פ"ב.}}.

בשנת [[תנש"א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]].

בשנת [[תשע"ב]] מונה הרב ירוסלבסקי לרבה האשכנזי של העיר [[קריית מלאכי]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|68610|מועצת קריית-מלאכי החליטה: הרב ירוסלבסקי ימונה לרב העיר}}}}. ב[[אלול]] [[תשפ"ב]] פירסם כי בעקבות מצבו הרפואי, הוא יפרוש מתפקידו בבית דין רבני חב"ד, ובמקומו ימונה בנו הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב"ד אלעד{{הערה|[https://col.org.il/news/140668 הרב ירוסלבסקי ביקש: בני הרב זלמן ימלא את מקומי בבית הדין] {{חב"ד און ליין}}}}.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]] - מחנך ב[[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] [[קריית מלאכי]] [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[אלעד]], דיין בבית דין רבני חב"ד וראש מכון הסמיכה בישיבת תות"ל קרית גת.
*בנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי - כפר חב"ד.
*חתנו, הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] - מנהל [[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] 'בני מנחם', [[בני ברק]].
*חתנו, הרב [[יוסף יצחק סלונים]] - שליח ורב מרכז העיר [[ירושלים]].
*חתנו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל ליפשיץ]] - יו"ר [[יד לאחים]].
*חתנו, הרב אלחנן יעקובוביץ' - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[יהושע אשר רבינוביץ]]' - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[ישיבה]] קטנה [[תות"ל]] [[אנטוורפן]] [[בלגיה]].
*חתנו, הרב יצחק שמואל מלוב - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[יעקב יוסף קורץ]] - [[שליח הרבי]] בישוב שדה משה.
*חתנו, הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]] - חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]] ומשגיח ראשי של ארגון הכשרות נחלת ההידור, [[נחלת הר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ראיון בית משיח 219]
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/633eac2653412_1665051686.pdf הזוכר למזכיריו]''' - אסופה מהוראות הרבי לרב ירוסלבסקי, תשורה מ"אויפרופעניש" של משפחת ירוסלבסקי, [[תשרי]] [[תשפ"ג]].

==לקריאה נוספת==
*'''ענק הרוח''' - ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054.pdf גליון המבשר תורני גל' 603 כ"ז בסיון תש"פ]
* [[ישראל אלפנביין]], '''האבא של התמימים''', בראיון על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], {{שבועון כפר חב"ד}} 1906 עמוד 37
* [[מנחם כהן]] ו[[מענדי קורטס]], '''"הרבי נתן את מלוא הכוח לעיתון כפר חב"ד"''', ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2000 עמוד 40
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ירוסלבסקי, יצחק יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ג]]
[[קטגוריה:משפחת ירוסלבסקי]]

יצחק יהודה ירוסלבסקי

2024-02-08T23:23:17Z

טינט און פעדער...:

{{מפנה|הרב ירוסלבסקי|ירוסלבסקי (פירושונים)}}
{{דמות|
שם= הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי
|תמונה= הרב_יצחק_יהודה.jpeg
|תיאור= רבה של [[נחלת הר חב"ד]] ורב העיר [[קריית מלאכי]]
|תאריך לידה= [[ט' תשרי]] [[תש"ג]]
|מקום פעילות= [[נחלת הר חב"ד]]
|תפקידים נוספים= מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]
}}
הרב '''יצחק יהודה ירוסלבסקי''' (יליד שנת [[תש"ג]], 1943) הוא [[רב]] שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]], [[אב"ד|אב בית הדין]] ורב העיר של [[קריית מלאכי]] ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].

[[קובץ:הרב ירוסלבסקי.png|ממוזער|X250|הרב ירוסלבסקי באירוע של [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]]]
==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' תשרי]] [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[משה זאב ירוסלבסקי]] ולאמו מרת חיה.

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] חב"ד בתל אביב. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובמקביל סייע לאביו בהחזקת [[חדרי תורה אור]].

בשנת [[תשכ"ב]] נסע ללמוד ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' - שנת הקבוצה הראשונה.

[[נישואין|נשא]] את מרת שולמית (בת הרב [[דב בעריש רוזנברג]]) לאחר החתונה עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מרבה הראשון של [[כפר חב"ד]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שהוסמך לרבנות על ידי הרב [[הירש בער]], רבה של [[ויטבסק]], שקיבל [[סמיכה]] מאת הרב [[יצחק אייזיק בהר"ד]] מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת [[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תשכ"ט]] נשלח בהוראת [[הרבי]], יחד עם משפחות נוספות, לייסד את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]]. הרב [[בנימין גורודצקי]] הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה. ב[[התוועדות]] ג' ד[[סליחות]] של אותה שנה הוכתר על ידי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] לרב השכונה.

כשהוקם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מונה הרב ירוסלבסקי לחבר בבית הדין יחד עם הרב [[דובער אליעזרוב]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[דוד חנזין]] תחת אב בית הדין הרב [[שלמה יוסף זווין]]. לאחר שהרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] פרש מתפקידו כמזכיר הבית דין נכנס לתפקיד הרב ירוסלבסקי. ביחידות בשנת [[תשמ"א]], אמר לו הרבי כי עליו מוטל התפקיד לדאוג לכל ענייני ומוסדות חב"ד בארץ הקודש{{הערה|התקשרות, גיליון פ"ב.}}.

בשנת [[תנש"א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]].

בשנת [[תשע"ב]] מונה הרב ירוסלבסקי לרבה האשכנזי של העיר [[קריית מלאכי]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|68610|מועצת קריית-מלאכי החליטה: הרב ירוסלבסקי ימונה לרב העיר}}}}. ב[[אלול]] [[תשפ"ב]] פירסם כי בעקבות מצבו הרפואי, הוא יפרוש מתפקידו בבית דין רבני חב"ד, ובמקומו ימונה בנו הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב"ד אלעד{{הערה|[https://col.org.il/news/140668 הרב ירוסלבסקי ביקש: בני הרב זלמן ימלא את מקומי בבית הדין] {{חב"ד און ליין}}}}.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]] - מחנך ב[[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] [[קריית מלאכי]] [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[אלעד]], דיין בבית דין רבני חב"ד וראש מכון הסמיכה בישיבת תות"ל קרית גת.
*בנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי - כפר חב"ד.
*חתנו, הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] - מנהל [[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] 'בני מנחם', [[בני ברק]].
*חתנו, הרב [[יוסף יצחק סלונים]] - שליח ורב מרכז העיר [[ירושלים]].
*חתנו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל ליפשיץ]] - יו"ר [[יד לאחים]].
*חתנו, הרב אלחנן יעקובוביץ' - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[יהושע אשר רבינוביץ]]' - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[ישיבה]] קטנה [[תות"ל]] [[אנטוורפן]] [[בלגיה]].
*חתנו, הרב יצחק שמואל מלוב - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[יעקב יוסף קורץ]] - [[שליח הרבי]] בישוב שדה משה.
*חתנו, הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]] - חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]] ומשגיח ראשי של ארגון הכשרות נחלת ההידור, [[נחלת הר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ראיון בית משיח 219]
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/633eac2653412_1665051686.pdf "הזוכר למזכיריו"]''' תשורה מ"אויפרופעניש" של משפחת ירוסלבסקי, [[תשרי]] [[תשפ"ג]].

==לקריאה נוספת==
*'''ענק הרוח''' - ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054.pdf גליון המבשר תורני גל' 603 כ"ז בסיון תש"פ]
* [[ישראל אלפנביין]], '''האבא של התמימים''', בראיון על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], {{שבועון כפר חב"ד}} 1906 עמוד 37
* [[מנחם כהן]] ו[[מענדי קורטס]], '''"הרבי נתן את מלוא הכוח לעיתון כפר חב"ד"''', ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2000 עמוד 40
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ירוסלבסקי, יצחק יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ג]]
[[קטגוריה:משפחת ירוסלבסקי]]

יצחק יהודה ירוסלבסקי

2024-02-08T23:21:39Z

טינט און פעדער...: מה הקשר?

{{מפנה|הרב ירוסלבסקי|ירוסלבסקי (פירושונים)}}
{{דמות|
שם= הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי
|תמונה= הרב_יצחק_יהודה.jpeg
|תיאור= רבה של [[נחלת הר חב"ד]] ורב העיר [[קריית מלאכי]]
|תאריך לידה= [[ט' תשרי]] [[תש"ג]]
|מקום פעילות= [[נחלת הר חב"ד]]
|תפקידים נוספים= מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]
}}
הרב '''יצחק יהודה ירוסלבסקי''' (יליד שנת [[תש"ג]], 1943) הוא [[רב]] שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]], [[אב"ד|אב בית הדין]] ו[[רב העיר]] של [[קריית מלאכי]] ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].

[[קובץ:הרב ירוסלבסקי.png|ממוזער|X250|הרב ירוסלבסקי באירוע של [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]]]
==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' תשרי]] [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[משה זאב ירוסלבסקי]] ולאמו מרת חיה.

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] חב"ד בתל אביב. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובמקביל סייע לאביו בהחזקת [[חדרי תורה אור]].

בשנת [[תשכ"ב]] נסע ללמוד ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' - שנת הקבוצה הראשונה.

[[נישואין|נשא]] את מרת שולמית (בת הרב [[דב בעריש רוזנברג]]) לאחר החתונה עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מרבה הראשון של [[כפר חב"ד]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שהוסמך לרבנות על ידי הרב [[הירש בער]], רבה של [[ויטבסק]], שקיבל [[סמיכה]] מאת הרב [[יצחק אייזיק בהר"ד]] מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת [[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תשכ"ט]] נשלח בהוראת [[הרבי]], יחד עם משפחות נוספות, לייסד את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]]. הרב [[בנימין גורודצקי]] הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה. ב[[התוועדות]] ג' ד[[סליחות]] של אותה שנה הוכתר על ידי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] לרב השכונה.

כשהוקם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מונה הרב ירוסלבסקי לחבר בבית הדין יחד עם הרב [[דובער אליעזרוב]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[דוד חנזין]] תחת אב בית הדין הרב [[שלמה יוסף זווין]]. לאחר שהרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] פרש מתפקידו כמזכיר הבית דין נכנס לתפקיד הרב ירוסלבסקי. ביחידות בשנת [[תשמ"א]], אמר לו הרבי כי עליו מוטל התפקיד לדאוג לכל ענייני ומוסדות חב"ד בארץ הקודש{{הערה|התקשרות, גיליון פ"ב.}}.

בשנת [[תנש"א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]].

בשנת [[תשע"ב]] מונה הרב ירוסלבסקי לרבה האשכנזי של העיר [[קריית מלאכי]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|68610|מועצת קריית-מלאכי החליטה: הרב ירוסלבסקי ימונה לרב העיר}}}}. ב[[אלול]] [[תשפ"ב]] פירסם כי בעקבות מצבו הרפואי, הוא יפרוש מתפקידו בבית דין רבני חב"ד, ובמקומו ימונה בנו הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב"ד אלעד{{הערה|[https://col.org.il/news/140668 הרב ירוסלבסקי ביקש: בני הרב זלמן ימלא את מקומי בבית הדין] {{חב"ד און ליין}}}}.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]] - מחנך ב[[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] [[קריית מלאכי]] [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[אלעד]], דיין בבית דין רבני חב"ד וראש מכון הסמיכה בישיבת תות"ל קרית גת.
*בנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי - כפר חב"ד.
*חתנו, הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] - מנהל [[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] 'בני מנחם', [[בני ברק]].
*חתנו, הרב [[יוסף יצחק סלונים]] - שליח ורב מרכז העיר [[ירושלים]].
*חתנו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל ליפשיץ]] - יו"ר [[יד לאחים]].
*חתנו, הרב אלחנן יעקובוביץ' - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[יהושע אשר רבינוביץ]]' - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[ישיבה]] קטנה [[תות"ל]] [[אנטוורפן]] [[בלגיה]].
*חתנו, הרב יצחק שמואל מלוב - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[יעקב יוסף קורץ]] - [[שליח הרבי]] בישוב שדה משה.
*חתנו, הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]] - חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]] ומשגיח ראשי של ארגון הכשרות נחלת ההידור, [[נחלת הר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ראיון בית משיח 219]
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/633eac2653412_1665051686.pdf "הזוכר למזכיריו"]''' תשורה מ"אויפרופעניש" של משפחת ירוסלבסקי, [[תשרי]] [[תשפ"ג]].

==לקריאה נוספת==
*'''ענק הרוח''' - ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054.pdf גליון המבשר תורני גל' 603 כ"ז בסיון תש"פ]
* [[ישראל אלפנביין]], '''האבא של התמימים''', בראיון על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], {{שבועון כפר חב"ד}} 1906 עמוד 37
* [[מנחם כהן]] ו[[מענדי קורטס]], '''"הרבי נתן את מלוא הכוח לעיתון כפר חב"ד"''', ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2000 עמוד 40
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ירוסלבסקי, יצחק יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ג]]
[[קטגוריה:משפחת ירוסלבסקי]]

יצחק יהודה ירוסלבסקי

2024-02-08T23:21:04Z

טינט און פעדער...:

{{מפנה|הרב ירוסלבסקי|ירוסלבסקי (פירושונים)}}
{{דמות|
שם= הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי
|תמונה= הרב_יצחק_יהודה.jpeg
|תיאור= רבה של [[נחלת הר חב"ד]] ורב העיר [[קריית מלאכי]]
|תאריך לידה= [[ט' תשרי]] [[תש"ג]]
|מקום פעילות= [[נחלת הר חב"ד]]
|תפקידים נוספים= מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]
}}
הרב '''יצחק יהודה ירוסלבסקי''' (יליד שנת [[תש"ג]], 1943) הוא [[רב]] שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]], [[אב"ד|אב בית הדין]] ו[[רב העיר]] של [[קריית מלאכי]] ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].

[[קובץ:הרב ירוסלבסקי.png|ממוזער|X250|הרב ירוסלבסקי באירוע של [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]]]
==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' תשרי]] [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[משה זאב ירוסלבסקי]] ולאמו מרת חיה.

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] חב"ד בתל אביב. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובמקביל סייע לאביו בהחזקת [[חדרי תורה אור]].

בשנת [[תשכ"ב]] נסע ללמוד ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' - שנת הקבוצה הראשונה.

[[נישואין|נשא]] את מרת שולמית (בת הרב [[דב בעריש רוזנברג]]) לאחר החתונה עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מרבה הראשון של [[כפר חב"ד]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שהוסמך לרבנות על ידי הרב [[הירש בער]], רבה של [[ויטבסק]], שקיבל [[סמיכה]] מאת הרב [[יצחק אייזיק בהר"ד]] מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת [[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תשכ"ט]] נשלח בהוראת [[הרבי]], יחד עם משפחות נוספות, לייסד את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]]. הרב [[בנימין גורודצקי]] הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה. ב[[התוועדות]] ג' ד[[סליחות]] של אותה שנה הוכתר על ידי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] לרב השכונה.

כשהוקם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מונה הרב ירוסלבסקי לחבר בבית הדין יחד עם הרב [[דובער אליעזרוב]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[דוד חנזין]] תחת אב בית הדין הרב [[שלמה יוסף זווין]]. לאחר שהרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] פרש מתפקידו כמזכיר הבית דין נכנס לתפקיד הרב ירוסלבסקי. ביחידות בשנת [[תשמ"א]], אמר לו הרבי כי עליו מוטל התפקיד לדאוג לכל ענייני ומוסדות חב"ד בארץ הקודש{{הערה|התקשרות, גיליון פ"ב.}}.

בשנת [[תנש"א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]].

בשנת [[תשע"ב]] מונה הרב ירוסלבסקי לרבה האשכנזי של העיר [[קריית מלאכי]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|68610|מועצת קריית-מלאכי החליטה: הרב ירוסלבסקי ימונה לרב העיר}}}}. ב[[אלול]] [[תשפ"ב]] פירסם כי בעקבות מצבו הרפואי, הוא יפרוש מתפקידו בבית דין רבני חב"ד, ובמקומו ימונה בנו הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב"ד אלעד{{הערה|[https://col.org.il/news/140668 הרב ירוסלבסקי ביקש: בני הרב זלמן ימלא את מקומי בבית הדין] {{חב"ד און ליין}}}}.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]] - מחנך ב[[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] [[קריית מלאכי]] [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[אלעד]], דיין בבית דין רבני חב"ד וראש מכון הסמיכה בישיבת תות"ל קרית גת.
*בנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי - כפר חב"ד.
*חתנו, הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] - מנהל [[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] 'בני מנחם', [[בני ברק]].
*חתנו, הרב [[יוסף יצחק סלונים]] - שליח ורב מרכז העיר [[ירושלים]].
*חתנו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל ליפשיץ]] - יו"ר [[יד לאחים]].
*חתנו, הרב אלחנן יעקובוביץ' - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[יהושע אשר רבינוביץ]]' - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[ישיבה]] קטנה [[תות"ל]] [[אנטוורפן]] [[בלגיה]].
*חתנו, הרב יצחק שמואל מלוב - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[יעקב יוסף קורץ]] - [[שליח הרבי]] בישוב שדה משה.
*חתנו, הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]] - חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]] ומשגיח ראשי של ארגון הכשרות נחלת ההידור, [[נחלת הר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ראיון בית משיח 219]
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/633eac2653412_1665051686.pdf "הזוכר למזכיריו"]''' תשורה מ"אויפרופעניש" של משפחת ירוסלבסקי, [[תשרי]] [[תשפ"ג]].

==לקריאה נוספת==
*'''ענק הרוח''' - ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054.pdf גליון המבשר תורני גל' 603 כ"ז בסיון תש"פ]
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]'''
* [[ישראל אלפנביין]], '''האבא של התמימים''', בראיון על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], {{שבועון כפר חב"ד}} 1906 עמוד 37
* [[מנחם כהן]] ו[[מענדי קורטס]], '''"הרבי נתן את מלוא הכוח לעיתון כפר חב"ד"''', ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2000 עמוד 40
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ירוסלבסקי, יצחק יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ג]]
[[קטגוריה:משפחת ירוסלבסקי]]

יואל כהן

2024-01-29T11:50:38Z

טינט און פעדער...: מפנה לערך עצמו

{{דמות
|שם= הרב יואל כהן
|תמונה=ר' יואל קאהן.jpg
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה= [[ט"ז שבט]] [[תר"צ]]
|מקום לידה= [[מוסקבה]], [[רוסיה]]
|תאריך פטירה= [[ו' מנחם אב]] [[תשפ"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים= [[חוזר]] ו[[משפיע]]
|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
הרב '''יואל כהן''' (נהגה קאהן, [[ט"ז בשבט]] [[תר"צ]] – [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]]), שימש כ[[חוזר]] הראשי של [[הרבי]] ומשפיע [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] במשך שנים רבות, ופורסם כאחד המשפיעים הבולטים ב[[חב"ד]], וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן היה מרצה מבוקש לשיעורי [[חסידות]] ו[[התוועדות|התוועדויות]], ובמיוחד אצל [[חסידי פולין]]. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.

[[קובץ:הרב יואל כהן אצל הרבי בחלוקת דולרים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| הרב יואל כהן עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים]]

==תולדות חיים==
ר' יואל נולד ב[[ט"ז שבט]] [[תר"צ]] ב[[מוסקבה]], לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ"ה]] יצאה משפחתו מרוסיה ועברה דרך פולין בדרכה ל[[ארץ ישראל]] להתגורר ב[[רמת גן]].
בפולין זכו להכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח [[הרבי]] עם הילד יואל, ושאלו: "מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?" ענה הילד יואל: "זה הרבי של כל הרביים". הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו פולע: "יש לך ילד מיוחד, תשמור על הבן שלך".

כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל שגרם לו נחת רוח, חפיסת שוקולד, האימא שחששה מ[[קנאה]] בין הילדים חילקה את השוקולד בין כל הילדים.

עלה ל[[ארץ ישראל]] ב[[א' באדר|ראש חודש אדר א']] [[תרצ"ה]]. בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו ב[[ארץ הקודש]], ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]].

החל משנת [[תרח"צ]] למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים בתל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[שלמה חיים קסלמן]] וכן ספג חינוכו מהחסיד המשכיל ר' [[משה גוראריה]] ומר' [[נחום גולדשמיד]], ר' [[מאיר בליז'ינסקי]] ועוד מזקני החסידים.

בניגוד לחלק גדול מבני קהילת אנ"ש שהלכו ללמוד בישיבת [[פוניבז']] ר' יואל סירב לשמוע על הצעה כזו. גם כאשר חבריו הרב [[ברוך דב פוברסקי]] והרב שלמה ברמן עברו מישיבת אחי תמימים לפוניבז', סירב לשמוע כלל על לימוד בישיבה לא חב"דית.

ר' יואל ביקש מספר פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לבוא ללמוד ב-[[770]] אך הרבי סירב. תקופה קצרה לפני [[י' שבט]] [[תש"י]] אישר הרבי את נסיעתו, ומיד סידר את הניירת והתכונן לנסיעה.

ב[[י"א שבט]] [[תש"י]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מ[[הסתלקות]]ו של [[הרבי הריי"צ]]. בדרך ל[[ארצות הברית]] נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר - בעקבות הוראה שקיבל מ[[הרבי]], ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי.

ב[[ט"ו אלול]] [[תשי"ד]] התחתן עם מרת לובא לאה{{הערה|ילידת ד' תמוז תרצ"ג.}}, בתו של ר' [[שניאור זלמן בוטמן]]. כפי שנהוג היה באותו תקופה, מי ששימש כמסדר הקידושין בחתונה היה הרבי.

==פעילותו התורנית==
===כ[[חוזר]]===
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהן במלאכת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים [[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]]

מיד עם הגיעו ל[[770]] ניכרו בו כשרונותיו המעולים, והתחיל לכתוב '[[הנחה|הנחות]]' משיחותיו של [[הרבי]], [[זקני החסידים]] שהיו עוד חוזרים אצל [[הרבי הרש"ב]] התפעלו מכוחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים. הרבי הורה לו להיות חוזרו הראשי ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו.

ר' יואל שימש כ[[חוזר]] תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר [[קבלת הנשיאות]] של הרבי, ב[[התוועדות]] [[י"א שבט]] [[תשי"א]] פנה אליו הרבי וביקשו להכין "[[הנחה]]" מ[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" שנאמר בהתוועדות. ידוע גם כי ב[[חג השבועות]] [[תשי"ב]] לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מה[[מקווה]]. בשנת [[תשכ"ה]] בעקבות ההתעסקות בכתיבת [[ספר הערכים]] ומצב רוחו הירוד, רצה ר' יואל להפסיק את החזרות. [[הרבי]] דיבר על כך בפומבי, והורה לו להמשיך בתפקידו למרת מצבו{{הערה|ש"פ תבא תשכ"ה.}}, בהמשך כשנה לאחר מכן בשנת [[תשכ"ו]] לערך הוסיף על ידי ר' [[יהושע דובראווסקי]] חברים חדשים ב[[וועד להפצת שיחות]], והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל{{הערה|ש"פ ט"ו בשבט תשכ"ו.}}.

בעקבות תפקידו זה, היה ר' יואל עומד בעת ה[[התוועדות עם הרבי]] במקומו הקבוע שתחת מקום ישיבתו של הרבי על מנת לעקוב אחר הדברים.

===ועד להפצת חסידות===
{{ערך מורחב|ועד להפצת חסידות}}
בשנת [[תשי"א]] הצטרף ר' יואל והחיה מחדש את הוועד להפצת חסידות שנוסד כעשר שנים לפני כן בשנת [[תש"א]], על מנת להדפיס את שיחות הרבי, וכן על מנת להפיץ חסידות בחוגים שונים, ר' יואל ערך החומר הנדפס והנמסר בשיעורים ה[[רדיו]], במסגרת זו הגיה הרבי שיחות רבות.

===לקוטי שיחות===
{{ערך מורחב|ליקוטי שיחות}}
בתור חוזר כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבות, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים א' עד ד' בסט [[לקוטי שיחות]]. לאחר שראו שהרבי מסכים להגיה את השיחות, אך דורש שיעברו עריכה מקיפה לפני ההכנסה להגהה, התמסר ר' יואל לעריכה מחדש של השיחות, שבהתחלה היה בעיקר שיחות על פירוש רש"י, שאותם התחיל הרבי לומר לאחר הסתלקות אמו [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] ומהם נדפסו לקוטי שיחות חלקים ה-ט.

בעקבות תחילת עבודתו בעריכת [[ספר הערכים]] הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים.

===מאמרים מוגהים===
{{להשלים}}
כן כתב חלק גדול מה[[הנחה|הנחות]] של מאמרי הרבי, והחל משנת [[תשמ"ו]] עסק בעריכה קבועה של מאמרי הרבי והכין אותם ל[[הגהה]], מהם הודפסו לאחר מכן ששה כרכי [[ספר המאמרים מלוקט]].

===ספר הערכים===
[[קובץ:יואל ושולם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל כהן יחד עם הרב [[שלום חריטונוב]], חברי מערכת ספר הערכים]]
{{ערך מורחב|ספר הערכים}}
בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת [[חסידות חב"ד]]. את הכתיבה התחיל יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] שבהמשך פרש מהעבודה. במענה להערת הרב [[שלמה יוסף זוין]] על האריכות רבה יותר מדי כשכל ענין מתחלק לפרטים, פרטי פרטים, ופרטי פרטי פרטים עד שהמעיין מאבד את החוט המקשר ולפעמים נדמה שהרי זה כמו מבוך, הגיב הרבי: "כמובן, צודק בהערתו ע"ד הפרטיות וכו' שבספר הערכים דחב"ד, וכמה פעמים עוררתי על דבר זה את העורכים שי' (ועוד ידי נטויה) – ולעת עתה פעלה במקצת. וקשה אפהאלטן פון קאכן זיך אין חסידות [=לעצור את ההתלהבות בחסידות], קשה "גם" להמגביל"{{הערה|[https://col.org.il/news/94004 מכתבו של הרב זוין ומענה הרבי]}}.

בין השנים [[תשמ"ג]]–[[תשמ"ה]], דיבר הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת [[פרשת לך לך]] על כך שר' יואל (בלי לנקוב בשמו) לא מתמקד בכתיבת ספר הערכים{{הערה|ראה ש"פ לך לך תשמ"ג, מ"ד ומ"ה.}}. כשהיו מי שניסו להתלות בדברים אלו להזמינו לדין תורה ופרסמו את האשמה זו לרעתו{{הערה|כדי להחליש בעיני הציבור החב"די את מעמדו על רקע התערבותו לחיזוק מעמד [[בד"צ קראון הייטס]] כרצון קודשו של הרבי}} כתב הרבי מענה מיוחד בו פירט את שבחו מחד ומאידך דוחה את הנימוקים שצויינו לתביעה:

{{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קראתי הנ"ל והמצו"ב והסיום "ושלום על ישראל" - שלאחרי שקלא וטריא '''דזמן רב''' וחקירה ודרישה (לכאורה על כל פנים) '''העיקר חסר'''. ומכריחים אותי (וגם - להעלות על הכתב) ביטוין שאיני רגיל בהם כלל. ועל כל פנים אקצר כפי האפשרי, ובהקדמה אף '''שפשוטה היא''': אין המדובר [ב]"יושבי קרנות" כי אם '''בהפכו ממש''': תביעה לבית דין ובנוגע לאיש '''מסוים''', והאיש מחנך '''בדברי אלוקים חיים''' מאות אנשים (ומהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'. ותוכן בקיצור דהתביעה: ציויתי להנ"ל בהתועדות '''ברבים''': 1) שלא יתעסק בשום דבר אחר כו', 2) שענינו רק דבר אחד כו' 3) והנ"ל ברבים עשה בהיפך ממש ובבית המדרש - מתפלל וכו' - ולכן תוארו (ובמילא דינו) כך וכך. כיון '''שמעולם''' לא ציוויתיו (וגם לא בקשתיו כיצא בזה) הנ"ל ברבים (וגם לא ביחיד), '''מפורסם''' '''שבעידודי''' עוסק '''בכמה וכמה דברים''' ועשיריות בשנים (ובודאי גם חברי הבית דין יודעים מזה), התביעה להבית דין והאשמות דהנ"ל - פורסמו להרבה יותר מג' אנשים. והמענה שלהם על כל זה (בצירוף תוכן המצורף בזה) הוא כנ"ל! ולהעיר - גם לאחרים לא ציוויתי כנ"ל (וגם לא בקשתי) - כי זהו '''היפך הטבע''' בו נברא האדם (להתעסק רק בדבר אחד) - ועל פי המבואר בדא"ח היפך מעלתו ([[לקוטי תורה]] אמור - לז, ב. ובכמה מקומות). עוד ענין - תביעה עיקרית אשר הפונה להבית דין והמאשים וכו' - בעצמו לא שמע '''אף מילה אחת''' מכל זה שכותב בשמי. אלא ששמע אותיות פורחות ואחר כך חיפש ברשימות וכו'. ולכאורה שאלה הראשונה דהבית דין אצלו הייתה צריכה להיות: מה שמע וכו' - וה"ז עיקר גורם לכל הנ"ל. ובאם התביעה אמתית - למה העלים ענין עיקרי כזה וכו'}}.

===משפיע ומחנך===
[[קובץ:הרב יואל כהן.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ר' יואל מוסר שיעור ל[[תמימים]] ב[[זאל הקטן]] שב[[770]] בשנים עברו]]
תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפורד ודין ואח"כ בישיבה ב-770. בתחילת שנת תשי"ד סידרו בישיבה כיתה חדשה לחסידות וחיפשו משגיח לחסידות. הציעו לפני הרבי כמה הצעות והרבי שאל: "פארוואס ניט יואל? ער וואלט זיין פאסיק צו דעם" [=למה לא יואל? הוא מתאים לזה]. במענה קדשו מ[[ז' אדר]] [[תשמ"ז]] כתב עליו הרבי: "אין המדובר ב"יושבי קרנות" כי אם '''בהפכו ממש''' . . והאיש מחנך ב'''דא"ח''' (מהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1hrQqtkKJ1ls_03nmB2ldxoZbo47YM0um/view ליקוט מענות קודש תשמ"ז] מענה קב}}.

ר' יואל שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]], מסר שיעורים ב-[[770]] והתוועד עם בחורי ה'[[קבוצה]]'{{הערה|יש לציין שאף בהתוועדויות הצוות ב[[י' שבט]] ו[[י"ט כסלו]] הוא נוכח ומתוועד.}}, כמו כן נהג להשתתף בחלק מאסיפות ההנהלה והיה מחווה דעה מזמן לזמן בעניני ניהול הישיבה). בהתוועדויות הרבות בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב ה[[תמימים]]) היה מדגיש בעיקר את הצורך ל[[התקשרות]] ל[[רבי]].

במשך שנים מסר שיעורים במונסי, ובלייקווד, במסגרתם התקרבו אלפים לחסידות חב"ד. במסגרת זו מסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעיתים יצא למסעות ל[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]], במהלכם מסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מ[[חסידי פולין]].

בין תלמידיו המובהקים נמנים סלתה ושמנה של משפיעי ורבני חב"ד, מהם: הרב [[שלמה זרחי]], הרב [[לייבל שפירא]], הרב [[נחמן שפירא]], הרב [[מענדל וכטר]], הרב [[אלימלך צוויבל]], ועוד.

==פעילות ציבורית==
{{להשלים}}

===מסעות בקרב גדולי תורה===
[[קובץ:ר' יואל והרב ושטיינמן.jpeg|ממוזער|בפגישה עם הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן|אהרון שטיינמן]]]]
[[קובץ:ר' יואל ור' חיים.jpg|ממוזער|בביקורו אצל הרב [[חיים קנייבסקי]]]]
בשנות הסמ"ך ועי"ן במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש נפגש ר' יואל עם גדולי תורה ואדמו"רים בציבור החרדי הליטאי והחסידי.

המסע על פי עצת כמה עסקני חב"ד, בהתייעצות עם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], על מנת שהפגישות יביאו קירוב בין הקהלים והחצרות, דבר שייסע להפצת החסידות.

בין היתר ניפגש עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_החוזר_הרב_כהן_נפגש_עם_האדמור_מגור_תמליל_בלעדי_93599.html ה'חוזר' הרב כהן נפגש עם האדמו"ר מגור ● תמליל בלעדי] {{חב"ד און ליין}}}}, [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=93562 ביקור היסטורי: ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם האדמו"ר מבעלזא] {{חב"ד און ליין}}}} הרב [[חיים קנייבסקי]] (בפגישה זו השתתף גם הרב [[אברהם מנחם מענדל וכטר]]){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=51448 הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן] {{חב"ד און ליין}}}}, עם ראשי-ישיבת פוניבז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]]{{הערה|שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' [[רפאל נחמן כהן]] בילדותו}}{{מקור}}, הרב חיים-פרץ ברמן (חתנו של הרב פוברסקי ו[[ר"מ]] בישיבת פונביז'), ועוד{{מקור}}.

ביקוריו זכו לסיקור נרחב בעיתונות החרדית בארץ הקודש.

===בעל מנגן===
ר' יואל היה נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא. את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת בביתו, הרבה לנגן ולדייק בניגונים, ואף פעמים שלימד ניגונים בלתי מפורסמים.

בהרבה [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של [[ד' בבות]] וכיוצא בזה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על הבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}.

בשנות היו"ד הרבי התלונן שאין סדר בניגונים בהתוועדויות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' [[צבי הירש גנזבורג]] (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדויות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' צבי.

בהתוועדות [[פורים]] [[תשל"ט]], ניגנו ילדי טהרן ניגון על הפיוט [[יגדל א-להים חי (פיוט)|יגדל אלוקים חי]]. במהלך שירתם שאל הרבי את ר' יואל האם קלט את הניגון, באמרו: "אומרים עליך שביכלתך לקלוט ניגון"{{הערה|"מ'זאגט אז דו נעמסט איבער א ניגון". ניתן לשמוע בהקלטת השיחה מההתוועדות, בדקה 26:19.}}.

===סיפורי חסידים===
[[קובץ:יואל כהן, אב עח.jpg|ממוזער|ר' יואל (אוחז ב[[תפילין]]) ב-770, אב תשע"ח]]
ר' יואל היה ממעתקי השמועה והמסורה בסיפורי חסידים שרבים קיבל מאביו, מחבר [[שמועות וסיפורים]] הרב [[רפאל נחמן כהן]], וכן מחסידים מבוגרים נוספים. ר' יואל היה דייקן גדול בפרטי הסיפורים ונהג לספרם בהתוועדויות ובסעודת ליל שבת בביתו לבחורים.

וכן יצא לאור בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]].

===דעותיו בענין משיח===
[[קובץ:Image (1).png|שמאל|ממוזער|ה[[חוזר]] הרב יואל כהן באחד מנאומיו הרבים ב770 בהם ניתח וביאר את [[בשורת הגאולה]] ואת מהותה ועניינה של התגלות [[הרבי כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]]]]

בשנת [[תנש"א]] בעקבות עידודי הרבי לפעולות לקבלת מלכותו כמלך המשיח כתב מאמר שבו הסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]] כשמבסס את דבריו על כך שהלכתית מוכח שמשיח הוא דווקא בן אדם, בשר ודם כשאף טען במאמר שלא רק שאין איסור על חסיד לומר על רבו שהוא המשיח אלא שמי שמאמין באמת שרבו הוא גדול הדור ומאמין במשיח, צריך בטבעיות להאמין שמשיח יהיה רבו, וכהנה וכהנה. המאמר הוגש לעיונו של הרבי לקבלת אישור להדפסתו ב[[שבועון כפר חב"ד]] אך הרבי שלל בחריפות את הדפסתו. בחודש [[שבט]] [[תשנ"ב]] נדפס מאמר כזה תחת שמו בשבועון כפר חב"ד כששבועיים לאחמ"כ נדפס אף ראיון ארוך עמו בנושאים הללו. הדבר נעשה לאחר שהפנו שוב שאלה לרבי בנוגע לכך והרבי אישר להדפיס זאת{{הערה|[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח] {{אינפו}} - מפי ר' פנחס (פינטו) גרינברג שסיפר זאת בשעת התרחשות הדברים לאחיו ר' [[ישראל גרינברג]].}}.

בשנת [[תשנ"ג]] שימש כחבר ב[[המטה העולמי להבאת המשיח|מטה העולמי להבאת המשיח]]. בתקופה זו עסק בלהט בנושא [[פרסום זהות משיח]], [[גאולה]] ו[[יחי אדוננו]], בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות ובראיונות ל[[שבועון כפר חב"ד]] - בהם השמיע את דעתו הברורה על הוודאות בהתגלותו השלימה של [[הרבי כמלך המשיח]] בדורנו ובנצחיות חייו בגוף גשמי. בהקשר זה השתמש בביטוי שהדבר וודאי יותר מזריחת השמש בכל בוקר, ביטוי שעם השנים הפך לסמל לעמדתו זו באותם ימים{{הערה|1=ראה דוגמאות ב'קישורים חיצוניים' להלן.}}.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק ב[[פרסום זהות משיח]]. למרות שאין ספק כי הרבי עתיד להיות המשיח - כיון שבמבט פנימי, תורתו ופועלו של הרבי הם ביטוי של גילוי נשמת המשיח (ולא רק "[[משיח שבכל דור|ראוי להיות משיח]]"){{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – ב]{{קישור שבור}}, עמוד 12, 19-20.}}, טען כי אין לערוך תעמולה על כך מחוץ לחב"ד, היות ולדבריו האמונה ברבי כמלך המשיח יסודה בביאורי [[תורת החסידות]] אודות עניינו של משיח, ולא על פסקי הלכה. מאז מאורע יום זה (ג' תמוז), הביע התנגדות לשיטה המתייחסת אליו כדמיון בלבד{{הערה|[https://col.org.il/news/26654 ראיון עם ר' יואל על זהות משיח], בעיתון כפר חב"ד, ה' שבט ה׳תשס״ז, באתר col.}}.

==סוף ימיו==
עם רכישת ביתו הפרטי של ר' [[מאיר איטקין]] הסמוך ל-770, והעברתו לידי בעלות [[ספריית ליובאוויטש]], שופץ עבורו חדר בקומה הראשונה שם שקד על עבודתו. ובהמשך גם עבר להתגורר בקומה הראשונה של הבית.

בשנה האחרונה לחייו ידע מצבו הרפואי עליות ומורדות. בשנת [[תש"פ]] בפרוץ [[מגיפת הקורונה]] בשכונת [[קראון הייטס]], נדבק אף הוא בנגיף אך החלים ממנו לאחר תקופה קצרה. בחודשים האחרונים לחייו אושפז מספר פעמים בבית הרפואה במנהטן עד שביום חמישי [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]] השיב את נשמתו לבוראה ונקבר למחרת ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] סמוך ל[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל אדמו"ר הריי"צ]].

== ספריו ==
* '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' (עורך ראשי) - אנציקלופדיה ל[[תורת החסידות]] 9 כרכים (כרכים נוספים נותרו בכתיבה) בהוצאת [[קה"ת]]
* קונטרס '''גדרן של מצוות חוקים ומשפטים''' במשנתו של [[הרבי]] (עורך שותף יחד עם הרב [[דוד אולידורט]]), [[תשנ"ד]]{{הערה|נדפס שוב בתוך "מחשבת החסידות" מהדורת [[מעיינותיך]], [[תשפ"ב]].}}
* '''מהותם של ישראל''' - לאור תורת החסידות
* '''מאי חנוכה''' - נס [[חנוכה]] על פי תורת החסידות
* '''המועדים בחסידות''' ו'''סוגיות בחסידות''' - 2 כרכים. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''חוקים ומשפטים''' - מהותם של המצוות על-פי שיחותיו של [[הרבי]]
* '''שיעורי חסידות - גאולה''' - שיכתוב שיעוריו של ר' יואל בנושאי [[גאולה]], [[משיח]] ו[[בית המקדש השלישי]]. נערך על ידי ר' [[שמואל חיים בלומינג]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ב]]
* '''[[אגרת התשובה]]''' - הוצאת מעיינות. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''[[שער היחוד והאמונה]]''' - ביאורים משיעורי ר' יואל על שער היחוד והאמונה בתניא. בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום
* '''[[מענה חכם]]''' - יישוב טענותיו של [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' על השקפת הרבי בנושא ה[[ציונות]] ואודות בענין עשרת המבצעים
* '''ליקוטי אמרים עם ביאור השווה לכל נפש''' - פירוש על התניא, בהוצאת המאור שבתורה, תשס"ג
* ''' מחשבת החסידות''' - שני כרכים, לקט נושאים ב[[תורת החסידות]] וב[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|מבט החסידות]], שנערכו מתוך שיעורי ר' [[יואל כהן]] על ידי הרבנים [[מנחם מענדל ברוד]] ו[[משה מרינובסקי]] עבור מדור בשם זה ב[[שבועון כפר חב"ד]]. הספר יצא לאור ב[[תשס"ה]] על ידי הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)|מנחם מענדל קפלן]]{{הערה|הספר יצא שלא ברצון הרב כהן, שטען שהחומר בספר לא הוגה כל צורכו.}}. מהדורה חדשה ומתוקנת - על "תורה ומצוות" בשנת [[תשפ"ב]] בהוצאת [[מעיינותיך]] ובעריכה מחודשת של הרב ברוד, ונכלל בו הקונטרס "גדרן של מצוות חוקים ומשפטים".
* '''[[בדרכי החסידים (ספר)|בדרכי החסידים]]''' - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת תלמידיו. חלק א - [[תשע"ה]]. מהדורה חדשה עם הוספות, יחד הוצאה לאור וספריית מעיינותיך, [[תשפ"ב]]. חלק ב - [[תשפ"ב]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''להבין ולהשכיל'''. ביאור ארבעה מאמרים של [[הרבי]] י"ל על ידי [[מעיינותיך]] [[תשע"ו]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''שיעורים בקונטרס ענינה של תורת החסידות''' - בהוצאת מעיינותיך [[תשע"ח]], בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]] והרב [[מאיר שלמה קפלן]]
* '''פירורים משולחנו של ר' יואל''' - לקט פנינים מדברים שנאמרו בהתוועדויות שערך עם בחורים שסעדו על שולחנו בליל שבת - אלול [[תש"פ]], בעריכת ר' אברהם גולדשמיד
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/9/90/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%94%D7%95_%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C.pdf חינוך חב"די מהו?]''', בהוצאת [[איגוד המלמדים (קראון הייטס)|איגוד המלמדים]], סיון תשפ"ג
*'''משולחנו של ר' יואל''' - הוצאת יחד [[תשפ"ב]], ליקוט מתוך הספרים "בדרכי החסידים"
*'''כולו אורה''' - הוצאת [[מעיינותיך]] [[תשפ"ג]], לקט שיחות שנמסרו על ידי ר' יואל ונערכו על ידי הרב [[מנחם מענדל פלדמן (נתניה)|מנחם מענדל פלדמן]] עבור גיליונות [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1koc74Eob-zXIPAmbH3DYH4Qq_DLolvuD/view פירסום על הספרים בגיליון כי קרוב].}}

===לאחר פטירתו===
לאחר פטירתו, התעורר בקשר להדפסת ספריו פולמוס הלכתי האם ניתן להדפיס דברים שנערכו על פי שיעורים והתוועדויות שאמר בציבור, אף שהביע את רצונו המפורש נגד זה, כאשר [[בית דין רבני חב"ד]] ופוסקים בולטים נוספים צידדו לאסור זאת, ולאפשר את הדפסת ספריו רק על ידי תלמידיו שהוסמכו לכך על ידו{{הערה|1='''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/06-02-2022-00-48-46-בית-ההוראה-14-E.pdf גליון 'מבית ההוראה' 14]''', אדר א' תשפ"ב}}.
* '''האמנתי כי אדבר (הוצאה ב')''' - לקט נאומים, [[התוועדות|התוועדויות]], וראיונות שאמר וכתב בשנים [[תנש"א]] - [[תשנ"ד]], נאומים אלו חדורים בלהט אודות [[משיח]] ו[[הרבי כמלך המשיח]]. [[כסלו]] [[תשפ"א]], בהוצאת מכון 'חוצה'.
* '''שמענו מר' יואל''' - בהוצאת [[חזק]], תשפ"א חודש לאחר פטירתו

== לקריאה נוספת ==
* '''השקפה אחרת, הבנה אחרת, ייחול אחר - ראיון מקיף עם ר' יואל''', "[[תחיינו]]" גליון מס' 3, [[י' שבט]] [[תשע"ו]]
*'''ר' יואל יצר אנשים חדשים''', [[שבועון כפר חב"ד]] 1920 עמוד 29
*'''ראש הישיבה של משנת החסידות''' - [[יצחק קפלן]] קווים לדמותו בתוך בטאון 'אור וחיות' [[אלול]] [[תשפ"א]]
*'''חוזרים מספרים''' - (מענדי קורטס) [[שבועון כפר חב"ד]] 1918 עמוד 44
*'''כל מילה שלו זעקה 'אין עוד מלבדו'''', שלום מגידמן, גליון [[שבועון כפר חב"ד]] מס' 1970 עמוד 49-57 {{*}} '''להיות חסיד''', ישראל שוחט ע' 60-65 {{*}} '''החוזר והפרופסור''', הרב שלום מגידמן, ע' 66-70

== קישורים חיצוניים ==
;שיעורים:
* [http://video.chasidut.net/videos/load/hachozer שיעורים והתוועדויות של הרב יואל כהן], באתר "חסידות נט" {{וידאו}}
* [https://www.chassidus.com/rebyoel/ שיעורים והתוועדויות של הרב יואל כהן], באתר [[היכל מנחם]]
* [https://otzerhachassidus.com/play/?filter%5boz_presenter%5d%5b%5d=%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%99%d7%95%d7%90%d7%9c-%d7%9b%d7%94%d7%9f שיעורים], באתר [[אוצר החסידות]]
;מפרי עטו, והוצאה לאור:
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/פירורים%20משולחנו%20של%20ר'%20יואל%20-%20תשורה%20גולדשמיד-2.pdf '''פירורים משולחנו של ר' יואל'''], תש"פ
*'''יומן החוזר:''' [https://files.anash.org/uploads/2021/01/יומן-החוזר-א.pdf חלק ראשון]''' {{*}} '''[https://files.anash.org/uploads/2021/03/יומן-החוזר-חלק-ב.pdf חלק שני]''', '''[https://files.anash.org/uploads/2022/08/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%92.pdf חלק שלישי]''' מערכת רבי דרייב {{PDF}}{{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/132646 התכתבויות ומסמכים משנותיו הצעירות של הרב ר' יואל כהן ע"ה]''' {{COL}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] {{חב"ד און ליין}}

;ראיונות, הרצאות ונאומים:
*'''[https://col.org.il/news/132591 כשהנאום המעורר של ר' יואל על כפייה דתית שודר בתאגיד • צפו]''' {{COL}}{{וידאו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/692772/ הרב יואל כהן בכינוס בט"ז שבט תשנ"ג: עידוד יחי פירושו התגלות]''' {{חב"ד אינפו}}
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 הרב יואל כהן ע"ה: הופכים את ליובאוויטש למוזיאון!]''' באתר{{חב"ד אינפו}}
* ראיון עם הרב כהן, שבועון [[כפר חב"ד]] גיליון 558, [[שבט]] [[תשנ"ג]] - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28818 קטעים מהראיון] - {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14988 הקלטה מהתוועדות] של ר' יואל כהן - אתר שטורעם {{שמע}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69786 "משיח כבר פה, וישנה כבר ההתגלות"] - נאום הרב כהן בסעודת ההודאה המסורתית - ר"ח כסלו [[תשנ"ד]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2523753 מפלתו של המן המודרני] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3346488 האורח חצה את קו התאריך]''' - הרב כהן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
* {{קישור חבד און ליין|92599|אל תחמיצו: נאומו של ה'חוזר' - אנחנו לא מבינים אבל 'מאמינים'.. ● עברית||כ"ה [[תשרי]] תשע"ו}}
לאחר פטירתו:
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 אבל בחב"ד: ה'חוזר' המשפיע הרב יואל כהן ע"ה]''' - ידיעה על פטירתו באתר {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/bdh/692675/ תמונות מחייו] {{אינפו}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:המבשר_תורני_-_פרשת_ואתחנן.pdf דבר חב"ד אשר היה אל יואל]''', המבשר תורני פרשת ואתחנן עמוד 20 ואילך {{PDF}}
*'''[https://col.org.il/news/132696 בניו יורק טיימס: כתבת ענק סוקרת את דמותו הנדירה של החוזר]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/132482 תורה חגרי שק: כתבה נרחבת ב'המבשר' על ה'חוזר' זצ"ל]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/132584 התוועדות ZOOM לזכרו]''' {{COL}}

;שונות:
*'''[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח]''' {{חב"ד אינפו}}
*[https://col.org.il/news/147061 כשהחוזר הרב יואל כהן עצר את הבחורים: "לא לערבב ניגונים"{{col}}]

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:כהן, יואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:משפיעים]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (2)]]

משתמש:טינט און פעדער.../טיוטה

2024-01-28T12:01:36Z

טינט און פעדער...: יצירת דף עם התוכן "ניגוני הבעל שם טוב: ==ניגון מיוחס לבעל שם טוב== ==ניגון ברוצקי== ==אסדר לסעודתא (ניגון מיו..."

ניגוני הבעל שם טוב:
==[[ניגון מיוחס לבעל שם טוב]]==
==ניגון ברוצקי==
==[[אסדר לסעודתא (ניגון מיוחס לבעל שם טוב)]]==
==[[ניגון שלוש תנועות]]==
==קרב יום==

מלכות הכתר (בית הוצאה לאור)

2024-01-28T01:32:16Z

טינט און פעדער...: /* ספרי המכון */

[[קובץ:מלכות הכתר סמל.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]]
מכון '''מלכות הכתר''' הינו מכון הוצאה לאור שנוסד בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב [[לוי יצחק גרונר]], ומתמקד בספרי ילדים ונוער, ובהוצאת ספרים חב"דיים המותאמים לגיל הרך.

==היסטוריה==
הספר הראשון שיצא לאור על ידי המכון, היה הספר 'מה שסיפר לי הרבי', ובו לוקטו מתוך שיחות הרבי סיפורים שסופרו בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] ערוכים ומנוקדים, ובסיום כל סיפור הופיע המסר של [[הרבי]] שאפשר להפיק מסיפור זה למעשה בפועל.

הספר זכה לתהודה רבה, ובמשך השנים יצאו לאור ארבעה כרכים נוספים בסדרה הפופולרית, שהביאו לפרסומה של ההוצאה.

בשנת [[תשע"ה]] נרשמה התרחבות יוצאת דופן של המכון, כאשר במהלך השנה יצאו לאור למעלה מעשרה ספרי ילדים.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] יצאו לאור תחת 'מלכות הכתר' למעלה מ-70 כותרים, עם דגש גדול על ספרי קומיקס צבעוני. יותר מ-40 כותרים תורגמו ל[[אנגלית]] וזכו לתפוצה רחבה.

משרדה הראשי של ההוצאה ממוקם ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]].

==ספרי המכון==
{{טורים|תוכן=
===קומיקס:===
*'''[[מלחמת ששת הימים]]''' - הפחד, האימה, והבטחת הנצחון ([[תשע"ה]]).
*'''[[מלחמת המפרץ]]''' - הפחד, הנבואה והניסים במלחמת המפרץ.
*'''הרבנית''' - מסע מרתק אל קורות חייה של [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] ([[תשע"ה]]).
*'''תעלומת הבית הנטוש''' - סיפור קומיקס מעובד על רבי [[יואל בעל שם]] מתוך [[ספר הזכרונות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ([[תשע"ה]]).
*'''חבורת ערנסקייט מבררים את אלג'יריה''' ([[תשע"ה]]).
*'''קומיקס הסיפור החסידי''' - מבחר סיפורי חסידים עם הוראות בעבודת ה' (2 חלקים, [[תשע"ד]]-[[תשע"ה]]).
*'''משפחת מצחיקומיקס''' ([[תשע"ה]]).
*'''עלילת הרופאים''' - סיפור [[עלילת הרופאים]] והתערבותו של הרבי בהצלתם של כלל יהודי [[רוסיה]] ([[תשע"ד]]).
*'''טיסה גורלית''' - עלילת מתח המבוססת על משלים של הרבי ([[תשע"ג]]).
*'''הסיפור המחייך''' - סיפורי הרבי בקומיקס ([[תשע"ב]]).
*'''מז'יבוז' 1''', '''מז'יבוז' 2''' - [[סיפורי הבעש"ט]] מעובדים לילדים בציורי האמן יניב גולשטיין.
*'''פטרבורג 1''', '''פטרבורג 2''' - סיפור מסירות נפשו של [[כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ]] כנגד רדיפות הדת [[ברוסיה הסובייטית]] לילדים, בציורי האמן שניאור ירחי.
*'''מבצע אנטבה''' - סיפור מעורבתו של הרבי בחטיפת המטוס לאוגנדה ובחילוץ בני הערובה על ידי חיילי צה"ל ([[תשפ"ב]]).
*'''נסיך בסכנה''' - משלו של הבעש"ט על השופר - "צעקה בקול פשוט" מעובד לילדים על ידי הת' [[שלום דובער לאופר]] - ([[תשפ"ג]]).
*'''הבריחה מאוקראינה''' - סיפור בריחתם של קהילה יהודית מאוקראינה בימי מלחמת רוסיה-אוקראינה על ידי הת' אברמי בלוי ובאיור האמן ג'קי ירחי - ([[תשפ"ג]]).
*'''מזימה במזוודה 1''' - שתי מזוודות, שתי עולמות, מליוני דולרים מול הרבי, תוכניות סודיות מול ספר תניא ייחודי.
===ספרי פלסטלינה:===
*'''חיים וחנה במעגל השנה''' - המחשת חגי ישראל לגיל הרך במשקפיים חב"דיות ([[תשע"ה]]).
*'''סידורי היקר''' - סידור לילדי הגן, על פי [[נוסח האריז"ל]] ([[תשע"ה]]).

===שונות:===
*'''לגעת ולדעת - בעלי חיים טהורים''', ספר תמונות על בעלי חיים טהורים לפעוטות, בשילוב פיסת פרווה ([[תשע"ה]]).
*'''קראתי ואין עונה''' - לקט מ[[שיחה|שיחות הרבי]] בעניני [[שלימות הארץ]].
*'''ספר המצוות היומי שלי''' (שני כרכים) - סיפורים מעובדים הממחישים את 'ספר המצוות' של [[הרמב"ם]], ומאפשרים לצרף גם ילדים צעירים לתקנת [[לימוד הרמב"ם]] של הרבי (חלק ראשון על שיעורים א-כו, [[תשע"ה]]).
*'''הרבי שלנו''' - סיפורים לגיל הרך על תולדות חייו של הרבי ושנות נשיאותו.
*'''גוט יום טוב''' - סיפורים של חגי חב"ד ([[תשע"ג]]).
*'''לעשות נפלאות גדולות לבדו''' - מופתים בפרסום ראשון מפי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] (חלק א' - [[תשע"ג]]).
*'''[[פרקי אבות]] מצוירים ומנוקדים לילדים''' ([[תשע"ד]]).
*'''בעקבות סיפורי חז"ל''' - סיפורים מאגדות חז"ל עם הוראות הרבי (חלק א' - [[תשע"ד]]).
*'''מה שסיפר לי הרבי''' - סיפורים מלוקטים משיחות הרבי עם הוראות בעבודת ה' (5 חלקים, [[תשס"ו]]-[[תשע"ו]]).
*'''נשיאינו בילדותם''' - סיפורים על נשיאי חב"ד ([[תשע"ג]]).
*'''המזכיר''' - קטעים מיוניו וזכרונותיו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] בחדרו של הרבי.
*'''מתוועדים''' - הרב [[מנחם מענדל גרונר]] - זכרונות, חוויות וסיפורים אישיים מהחדרים הפנימיים של [[770]] משובצים במסרים חסידיים.
===ספרים בתרגום לאנגלית:===
*'''Rebbe Told Us''' (סיפורים שסיפר לי הרבי).
*'''GUT YOM TOV''' (גוט יום טוב, סיפורם של חגי חב"ד).
*'''Our Rebbe''' (הרבי שלנו).
*'''DOCTORS PLOT''' (עלילת הרופאים).
*'''A Chassidic Comic Collection''' (הסיפור המחייך - סיפורי הרבי בקומיקס).
}}

==חברי המכון==
*[[לוי יצחק גרונר]]
*ישעיהו בריל

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנחלת הר חב"ד]]

מלכות הכתר (בית הוצאה לאור)

2024-01-28T01:30:19Z

טינט און פעדער...: מפוצץ מדי...

[[קובץ:מלכות הכתר סמל.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]]
מכון '''מלכות הכתר''' הינו מכון הוצאה לאור שנוסד בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב [[לוי יצחק גרונר]], ומתמקד בספרי ילדים ונוער, ובהוצאת ספרים חב"דיים המותאמים לגיל הרך.

==היסטוריה==
הספר הראשון שיצא לאור על ידי המכון, היה הספר 'מה שסיפר לי הרבי', ובו לוקטו מתוך שיחות הרבי סיפורים שסופרו בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] ערוכים ומנוקדים, ובסיום כל סיפור הופיע המסר של [[הרבי]] שאפשר להפיק מסיפור זה למעשה בפועל.

הספר זכה לתהודה רבה, ובמשך השנים יצאו לאור ארבעה כרכים נוספים בסדרה הפופולרית, שהביאו לפרסומה של ההוצאה.

בשנת [[תשע"ה]] נרשמה התרחבות יוצאת דופן של המכון, כאשר במהלך השנה יצאו לאור למעלה מעשרה ספרי ילדים.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] יצאו לאור תחת 'מלכות הכתר' למעלה מ-70 כותרים, עם דגש גדול על ספרי קומיקס צבעוני. יותר מ-40 כותרים תורגמו ל[[אנגלית]] וזכו לתפוצה רחבה.

משרדה הראשי של ההוצאה ממוקם ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]].

==ספרי המכון==
{{טורים|תוכן=
===קומיקס:===
*'''[[מלחמת ששת הימים]]''' - הפחד, האימה, והבטחת הנצחון ([[תשע"ה]]).
*'''[[מלחמת המפרץ]]''' - הפחד, הנבואה והניסים במלחמת המפרץ.
*'''הרבנית''' - מסע מרתק אל קורות חייה של [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] ([[תשע"ה]]).
*'''תעלומת הבית הנטוש''' - סיפור קומיקס מעובד על רבי [[יואל בעל שם]] מתוך [[ספר הזכרונות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ([[תשע"ה]]).
*'''חבורת ערנסקייט מבררים את אלג'יריה''' ([[תשע"ה]]).
*'''קומיקס הסיפור החסידי''' - מבחר סיפורי חסידים עם הוראות בעבודת ה' (2 חלקים, [[תשע"ד]]-[[תשע"ה]]).
*'''משפחת מצחיקומיקס''' ([[תשע"ה]]).
*'''עלילת הרופאים''' - סיפור [[עלילת הרופאים]] והתערבותו של הרבי בהצלתם של כלל יהודי [[רוסיה]] ([[תשע"ד]]).
*'''טיסה גורלית''' - עלילת מתח המבוססת על משלים של הרבי ([[תשע"ג]]).
*'''הסיפור המחייך''' - סיפורי הרבי בקומיקס ([[תשע"ב]]).
*'''מז'יבוז' 1''', '''מז'יבוז' 2''' - [[סיפורי הבעש"ט]] מעובדים לילדים בציורי האמן יניב גולשטיין.
*'''פטרבורג 1''', '''פטרבורג 2''' - סיפור מסירות נפשו של [[כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ]] כנגד רדיפות הדת [[ברוסיה הסובייטית]] לילדים, בציורי האמן שניאור ירחי.
*'''מבצע אנטבה''' - סיפור מעורבתו של הרבי בחטיפת המטוס לאוגנדה ובחילוץ בני הערובה על ידי חיילי צה"ל ([[תשפ"ב]]).
*'''נסיך בסכנה''' - משלו של הבעש"ט על השופר - "צעקה בקול פשוט" מעובד לילדים על ידי הת' [[שלום דובער לאופר]] - ([[תשפ"ג]]).
*'''הבריחה מאוקראינה''' - סיפור בריחתם של קהילה יהודית מאוקראינה בימי מלחמת רוסיה-אוקראינה על ידי הת' אברמי בלוי ובאיור האמן ג'קי ירחי - ([[תשפ"ג]]).
*'''מזימה במזוודה 1''' - שתי מזוודות, שתי עולמות, מליוני דולרים מול הרבי, תוכניות סודיות מול ספר תניא ייחודי.
===ספרי פלסטלינה:===
*'''חיים וחנה במעגל השנה''' - המחשת חגי ישראל לגיל הרך במשקפיים חב"דיות ([[תשע"ה]]).
*'''סידורי היקר''' - סידור לילדי הגן, על פי [[נוסח האריז"ל]] ([[תשע"ה]]).

===שונות:===
*'''לגעת ולדעת - בעלי חיים טהורים''', ספר תמונות על בעלי חיים טהורים לפעוטות, בשילוב פיסת פרווה ([[תשע"ה]]).
*'''קראתי ואין עונה''' - לקט מ[[שיחה|שיחות הרבי]] בעניני [[שלימות הארץ]] (מהדורת [[תשע"ה]]).
*'''ספר המצוות היומי שלי''' (שני כרכים) - סיפורים מעובדים הממחישים את 'ספר המצוות' של [[הרמב"ם]], ומאפשרים לצרף גם ילדים צעירים לתקנת [[לימוד הרמב"ם]] של הרבי (חלק ראשון על שיעורים א-כו, [[תשע"ה]]).
*'''הרבי שלנו''' - סיפורים לגיל הרך על תולדות חייו של הרבי ושנות נשיאותו.
*'''גוט יום טוב''' - סיפורים של חגי חב"ד ([[תשע"ג]]).
*'''לעשות נפלאות גדולות לבדו''' - מופתים בפרסום ראשון מפי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] (חלק א' - [[תשע"ג]]).
*'''[[פרקי אבות]] מצוירים ומנוקדים לילדים''' ([[תשע"ד]]).
*'''בעקבות סיפורי חז"ל''' - סיפורים מאגדות חז"ל עם הוראות הרבי (חלק א' - [[תשע"ד]]).
*'''מה שסיפר לי הרבי''' - סיפורים מלוקטים משיחות הרבי עם הוראות בעבודת ה' (5 חלקים, [[תשס"ו]]-[[תשע"ו]]).
*'''נשיאינו בילדותם''' - סיפורים על נשיאי חב"ד ([[תשע"ג]]).
*'''המזכיר''' - קטעים מיוניו וזכרונותיו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] בחדרו של הרבי.
*'''מתוועדים''' - הרב [[מנחם מענדל גרונר]] - זכרונות, חוויות וסיפורים אישיים מהחדרים הפנימיים של [[770]] משובצים במסרים חסידיים.
===ספרים בתרגום לאנגלית:===
*'''Rebbe Told Us''' (סיפורים שסיפר לי הרבי).
*'''GUT YOM TOV''' (גוט יום טוב, סיפורם של חגי חב"ד).
*'''Our Rebbe''' (הרבי שלנו).
*'''DOCTORS PLOT''' (עלילת הרופאים).
*'''A Chassidic Comic Collection''' (הסיפור המחייך - סיפורי הרבי בקומיקס).
}}

==חברי המכון==
*[[לוי יצחק גרונר]]
*ישעיהו בריל

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנחלת הר חב"ד]]

לוי יצחק אפשטיין

2023-12-14T18:57:46Z

טינט און פעדער...: עריכה; לא קשור לערך זה

[[קובץ:לויצ אפשטיין .jpg|ממוזער|הרב לוי יצחק אפשטיין (תשע"ח)]]
הרב '''לוי יצחק אפשטיין''' (יליד שנת [[תשנ"ב]], 1992) הוא [[שליח הרבי]] ורב קהילת חב"ד בחריש, ומחבר ספרי ביאור ועיבוד לתורת החסידות.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב יוסף מנדל אפשטיין בשנת [[תשנ"ב]] והתחנך במוסדות חינוך חב"ד ב[[ביתר עילית]].

למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים נתניה]] וישיבה גדולה [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ולאחר שלוש שנים המשיך לשנת שליחות בסניף הישיבה ב[[תומכי תמימים טבריה]], ולקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נסע ללמוד בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר שנה בה שימש כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד-שליח]] ב[[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים לילדי השלוחים במוסקבה]], ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. התחתן עם רעייתו מרת מרים בת הרב מרדכי בן יעקב.

במשך 3 שנים למד במסגרת כולל 'תורה שלימה' בכפר סבא לימודי הלכה ונבחן בהצלחה בכל המבחנים של הרבנות הראשית 'היכל שלמה'.

עם התרחבותה והתבססותה של העיר החדשה חריש, נקרא ע"י השלוחים הראשיים האחים הרב דוד כהן והרב אביחי כהן לשמש כשליח עם הציבור התורני בעיר. מיד עם קביעת משכנו בחריש פתח [[מרכז חמ"ש להפצת המעיינות|כולל ללימוד חסידות בשעות הערב]], וכן החל לפרסם שיעורים מעובדים משיחות הרבי על פרשת השבוע, שקובצו ונדפסו כספר עזר ל[[שליח|שלוחים]].

עם התפתחות הקהילה וקבלת מבנה לבית הכנסת חב"ד, החל לשמש כמורה צדק ורב בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר.

ב[[י"ח אלול]] [[תשפ"א]] הוכתר על ידי רבני [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/133396 דיווח באתר COL].}} לרב בקהילה{{הערה|הוראות הרבי שרב קהילה צריך להיבחר על ידי חברי הקהילה, כשבשונה ממקרה זה - היה לפי רצון השליח הראשי והרב גלוכובסקי חתמו 60 חברים בקהילה על המינוי '''לאחר''' ההכתרה, וזאת כדי למנוע מחלוקות ופירוד מיותרים.}}, והוא משמש בתפקיד לצד הרב שלום דן{{הערה|שהתמנה ללא בחירות של חברי הקהילה, גם כדי למנוע מחלוקות ופירוד מיותרים}}, המשמש כמשפיע ודמות רבנית בקהילת חב"ד 'בית מנחם - מאור החסידות'.

==ספריו==
*'''תורת חיים''' - רעיונות מעובדים מהרבי על פרשיות השבוע, 2 חלקים
*'''השמחה והתרנגולת''' - כלים וטיפים לשמחה בחיי היום יום, עורך ראשי. הטיפים מתחום האימון נכתבו ע"י הרב נדב כהן.
*'''אוהב שלום''' - תולדות חייו של הרב [[שלום דובער גורליק]], תשורה מנישואי משפחת פלדמן תשע"ז
*'''לכל אחת''' - מבט על נשיות, זוגיות וילדים על פי משנתו של הרבי, עורך שותף יחד עם אשתו, תשע"ח
*'''המשקפיים של תניא''' - עצות לחיים מעובדות על פי ספר התניא, כתב יחד עם נדב כהן, תשפ"ג
*'''מס' 1 בביטחון''' - עיבוד ל"שער הביטחון" בספר חובת הלבבות, כתב יחד עם [[נדב כהן]], תשפ"ד
*'''כוונה כהלכתה''' - גדרים הלכתיים בכוונה ומחשבה בקיום המצוות, תשפ"ד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אפשטיין, לוי יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בחריש]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים טבריה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

לוי יצחק אפשטיין

2023-12-14T18:54:56Z

טינט און פעדער...: יש לכותב מקור לזה?

[[קובץ:לויצ אפשטיין .jpg|ממוזער|הרב לוי יצחק אפשטיין (תשע"ח)]]
הרב '''לוי יצחק אפשטיין''' (יליד שנת [[תשנ"ב]], 1992) הוא [[שליח הרבי]] ורב קהילת חב"ד בחריש, ומחבר ספרי ביאור ועיבוד לתורת החסידות.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב יוסף מנדל אפשטיין בשנת [[תשנ"ב]] והתחנך במוסדות חינוך חב"ד ב[[ביתר עילית]].

למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים נתניה]] וישיבה גדולה [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ולאחר שלוש שנים המשיך לשנת שליחות בסניף הישיבה ב[[תומכי תמימים טבריה]], ולקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נסע ללמוד בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר שנה בה שימש כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד-שליח]] ב[[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים לילדי השלוחים במוסקבה]], ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. התחתן עם רעייתו מרת מרים בת הרב מרדכי בן יעקב.

במשך 3 שנים למד במסגרת כולל 'תורה שלימה' בכפר סבא לימודי הלכה ונבחן בהצלחה בכל המבחנים של הרבנות הראשית 'היכל שלמה'.

עם התרחבותה והתבססותה של העיר החדשה חריש, נקרא ע"י השלוחים הראשיים האחים הרב דוד כהן והרב אביחי כהן לשמש כשליח עם הציבור התורני בעיר. מיד עם קביעת משכנו בחריש פתח [[מרכז חמ"ש להפצת המעיינות|כולל ללימוד חסידות בשעות הערב]], וכן החל לפרסם שיעורים מעובדים משיחות הרבי על פרשת השבוע, שהפכו לספר המיועד לשלוחים.

עם התפתחות הקהילה וקבלת מבנה לבית הכנסת חב"ד, החל לשמש כמורה צדק ורב בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר.

קבלת מבנה בית הכנסת נעשתה בזכיה של מכרז. לאחר סיכום עם ראש המועצה, נפגשו איתו הרבנים [[ישעיהו הרצל]], [[יוסף יצחק גורביץ']] ו[[חיים שלמה דיסקין]] שבאו במיוחד לשכנעו לתת לחב"ד את המבנה כפי המגיע להם בניקוד שזכו במכרז ולא להיכנע ללחצים פוליטיים.

ב[[י"ח אלול]] [[תשפ"א]] הוכתר על ידי רבני [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/133396 דיווח באתר COL].}} לרב בקהילה{{הערה|הוראות הרבי שרב קהילה צריך להיבחר על ידי חברי הקהילה, כשבשונה ממקרה זה - היה לפי רצון השליח הראשי והרב גלוכובסקי חתמו 60 חברים בקהילה על המינוי '''לאחר''' ההכתרה, וזאת כדי למנוע מחלוקות ופירוד מיותרים.}}, והוא משמש בתפקיד לצד הרב שלום דן{{הערה|שהתמנה ללא בחירות של חברי הקהילה, גם כדי למנוע מחלוקות ופירוד מיותרים}}, המשמש כמשפיע ודמות רבנית בקהילת חב"ד 'בית מנחם - מאור החסידות'.

==ספריו==
*'''תורת חיים''' - רעיונות מעובדים מהרבי על פרשיות השבוע, 2 חלקים
*'''השמחה והתרנגולת''' - כלים וטיפים לשמחה בחיי היום יום, עורך ראשי. הטיפים מתחום האימון נכתבו ע"י הרב נדב כהן.
*'''אוהב שלום''' - תולדות חייו של הרב [[שלום דובער גורליק]], תשורה מנישואי משפחת פלדמן תשע"ז
*'''לכל אחת''' - מבט על נשיות, זוגיות וילדים על פי משנתו של הרבי, עורך שותף יחד עם אשתו, תשע"ח
*'''המשקפיים של תניא''' - עצות לחיים מעובדות על פי ספר התניא, כתב יחד עם נדב כהן, תשפ"ג
*'''מס' 1 בביטחון''' - עיבוד ל"שער הביטחון" בספר חובת הלבבות, כתב יחד עם [[נדב כהן]], תשפ"ד
*'''כוונה כהלכתה''' - גדרים הלכתיים בכוונה ומחשבה בקיום המצוות, תשפ"ד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אפשטיין, לוי יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בחריש]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים טבריה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

לוי יצחק אפשטיין

2023-12-14T18:53:57Z

טינט און פעדער...:

[[קובץ:לויצ אפשטיין .jpg|ממוזער|הרב לוי יצחק אפשטיין (תשע"ח)]]
הרב '''לוי יצחק אפשטיין''' (יליד שנת [[תשנ"ב]], 1992) הוא [[שליח הרבי]] ורב קהילת חב"ד בחריש, ומחבר ספרי ביאור ועיבוד לתורת החסידות.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב יוסף מנדל אפשטיין בשנת [[תשנ"ב]] והתחנך במוסדות חינוך חב"ד ב[[ביתר עילית]].

למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים נתניה]] וישיבה גדולה [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ולאחר שלוש שנים המשיך לשנת שליחות בסניף הישיבה ב[[תומכי תמימים טבריה]], ולקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נסע ללמוד בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר שנה בה שימש כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד-שליח]] ב[[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים לילדי השלוחים במוסקבה]], ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. התחתן עם רעייתו מרת מרים בת הרב מרדכי בן יעקב.

במשך 3 שנים למד בשקידה במסגרת כולל 'תורה שלימה' בכפר סבא לימודי הלכה ונבחן בהצלחה בכל המבחנים של הרבנות הראשית 'היכל שלמה'.

עם התרחבותה והתבססותה של העיר החדשה חריש, נקרא ע"י השלוחים הראשיים האחים הרב דוד כהן והרב אביחי כהן לשמש כשליח עם הציבור התורני בעיר. מיד עם קביעת משכנו בחריש פתח [[מרכז חמ"ש להפצת המעיינות|כולל ללימוד חסידות בשעות הערב]], וכן החל לפרסם שיעורים מעובדים משיחות הרבי על פרשת השבוע, שהפכו לספר המיועד לשלוחים.

עם התפתחות הקהילה וקבלת מבנה לבית הכנסת חב"ד, החל לשמש כמורה צדק ורב בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר.

קבלת מבנה בית הכנסת נעשתה בזכיה של מכרז. לאחר סיכום עם ראש המועצה, נפגשו איתו הרבנים [[ישעיהו הרצל]], [[יוסף יצחק גורביץ']] ו[[חיים שלמה דיסקין]] שבאו במיוחד לשכנעו לתת לחב"ד את המבנה כפי המגיע להם בניקוד שזכו במכרז ולא להיכנע ללחצים פוליטיים.

ב[[י"ח אלול]] [[תשפ"א]] הוכתר על ידי רבני [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/133396 דיווח באתר COL].}} לרב בקהילה{{הערה|הוראות הרבי שרב קהילה צריך להיבחר על ידי חברי הקהילה, כשבשונה ממקרה זה - היה לפי רצון השליח הראשי והרב גלוכובסקי חתמו 60 חברים בקהילה על המינוי '''לאחר''' ההכתרה, וזאת כדי למנוע מחלוקות ופירוד מיותרים.}}, והוא משמש בתפקיד לצד הרב שלום דן{{הערה|שהתמנה ללא בחירות של חברי הקהילה, גם כדי למנוע מחלוקות ופירוד מיותרים}}, המשמש כמשפיע ודמות רבנית בקהילת חב"ד 'בית מנחם - מאור החסידות'.

==ספריו==
*'''תורת חיים''' - רעיונות מעובדים מהרבי על פרשיות השבוע, 2 חלקים
*'''השמחה והתרנגולת''' - כלים וטיפים לשמחה בחיי היום יום, עורך ראשי. הטיפים מתחום האימון נכתבו ע"י הרב נדב כהן.
*'''אוהב שלום''' - תולדות חייו של הרב [[שלום דובער גורליק]], תשורה מנישואי משפחת פלדמן תשע"ז
*'''לכל אחת''' - מבט על נשיות, זוגיות וילדים על פי משנתו של הרבי, עורך שותף יחד עם אשתו, תשע"ח
*'''המשקפיים של תניא''' - עצות לחיים מעובדות על פי ספר התניא, כתב יחד עם נדב כהן, תשפ"ג
*'''מס' 1 בביטחון''' - עיבוד ל"שער הביטחון" בספר חובת הלבבות, כתב יחד עם [[נדב כהן]], תשפ"ד
*'''כוונה כהלכתה''' - גדרים הלכתיים בכוונה ומחשבה בקיום המצוות, תשפ"ד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אפשטיין, לוי יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בחריש]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים טבריה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

לוי יצחק אפשטיין

2023-12-14T18:52:36Z

טינט און פעדער...: /* ספריו */

[[קובץ:לויצ אפשטיין .jpg|ממוזער|הרב לוי יצחק אפשטיין (תשע"ח)]]
הרב '''לוי יצחק אפשטיין''' (יליד שנת [[תשנ"ב]], 1992) הוא [[שליח הרבי]] ורב קהילת חב"ד בחריש. עוסק גם בכתיבה תורנית.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב יוסף מנדל אפשטיין בשנת [[תשנ"ב]] והתחנך במוסדות חינוך חב"ד ב[[ביתר עילית]].

למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים נתניה]] וישיבה גדולה [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ולאחר שלוש שנים המשיך לשנת שליחות בסניף הישיבה ב[[תומכי תמימים טבריה]], ולקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נסע ללמוד בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר שנה בה שימש כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד-שליח]] ב[[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים לילדי השלוחים במוסקבה]], ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. התחתן עם רעייתו מרת מרים בת הרב מרדכי בן יעקב.

במשך 3 שנים למד בשקידה במסגרת כולל 'תורה שלימה' בכפר סבא לימודי הלכה ונבחן בהצלחה בכל המבחנים של הרבנות הראשית 'היכל שלמה'.

עם התרחבותה והתבססותה של העיר החדשה חריש, נקרא ע"י השלוחים הראשיים האחים הרב דוד כהן והרב אביחי כהן לשמש כשליח עם הציבור התורני בעיר. מיד עם קביעת משכנו בחריש פתח [[מרכז חמ"ש להפצת המעיינות|כולל ללימוד חסידות בשעות הערב]], וכן החל לפרסם שיעורים מעובדים משיחות הרבי על פרשת השבוע, שהפכו לספר המיועד לשלוחים.

עם התפתחות הקהילה וקבלת מבנה לבית הכנסת חב"ד, החל לשמש כמורה צדק ורב בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר.

קבלת מבנה בית הכנסת נעשתה בזכיה של מכרז. לאחר סיכום עם ראש המועצה, נפגשו איתו הרבנים [[ישעיהו הרצל]], [[יוסף יצחק גורביץ']] ו[[חיים שלמה דיסקין]] שבאו במיוחד לשכנעו לתת לחב"ד את המבנה כפי המגיע להם בניקוד שזכו במכרז ולא להיכנע ללחצים פוליטיים.

ב[[י"ח אלול]] [[תשפ"א]] הוכתר על ידי רבני [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/133396 דיווח באתר COL].}} לרב בקהילה{{הערה|הוראות הרבי שרב קהילה צריך להיבחר על ידי חברי הקהילה, כשבשונה ממקרה זה - היה לפי רצון השליח הראשי והרב גלוכובסקי חתמו 60 חברים בקהילה על המינוי '''לאחר''' ההכתרה, וזאת כדי למנוע מחלוקות ופירוד מיותרים.}}, והוא משמש בתפקיד לצד הרב שלום דן{{הערה|שהתמנה ללא בחירות של חברי הקהילה, גם כדי למנוע מחלוקות ופירוד מיותרים}}, המשמש כמשפיע ודמות רבנית בקהילת חב"ד 'בית מנחם - מאור החסידות'.

==ספריו==
*'''תורת חיים''' - רעיונות מעובדים מהרבי על פרשיות השבוע, 2 חלקים
*'''השמחה והתרנגולת''' - כלים וטיפים לשמחה בחיי היום יום, עורך ראשי. הטיפים מתחום האימון נכתבו ע"י הרב נדב כהן.
*'''אוהב שלום''' - תולדות חייו של הרב [[שלום דובער גורליק]], תשורה מנישואי משפחת פלדמן תשע"ז
*'''לכל אחת''' - מבט על נשיות, זוגיות וילדים על פי משנתו של הרבי, עורך שותף יחד עם אשתו, תשע"ח
*'''המשקפיים של תניא''' - עצות לחיים מעובדות על פי ספר התניא, כתב יחד עם נדב כהן, תשפ"ג
*'''מס' 1 בביטחון''' - עיבוד ל"שער הביטחון" בספר חובת הלבבות, כתב יחד עם [[נדב כהן]], תשפ"ד
*'''כוונה כהלכתה''' - גדרים הלכתיים בכוונה ומחשבה בקיום המצוות, תשפ"ד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אפשטיין, לוי יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בחריש]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים טבריה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

ועד תלמידי התמימים

2023-10-17T17:20:25Z

טינט און פעדער...: מקשר לערך לא קשור

[[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]
'''ועד תלמידי התמימים העולמי''' הינו ארגון עולמי הפועל עם [[תלמידי התמימים]] בחלק מישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי העולם.

משרדי הארגון ממוקמים ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], והוא מנוהל על ידי הרב [[צבי הירש אלטיין]]. את הפעילות בישראל מנהל הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]] ולועד סניף גם ב[[כפר חב"ד]].

הארגון הוקם בשנת [[תשס"ב]], כדי להוות אלטרנטיבה לארגון [[את"ה העולמי]] שהוקם שנתיים קודם לכן.

הארגון אינו עוסק במסגרת פעולותיו והוצאת ספריו ב[[בשורת הגאולה]] ו[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהותו של הרבי כמלך המשיח]] כחלק מאידאולוגית הארגון{{הערה|כך למשל בדין תורה שנערך לקראת תשרי תשע"ג ב[[בד"ץ קראון הייטס]] הצהירו נציגי הועד שהם בעד הסתרת אזכורים של שנת [[תשנ"ג]] והכרזת ושירת '[[יחי אדוננו]]' שעודד הרבי באותה השנה - הד לכך ניתן למצוא בנאומו של הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] בכינוס 'ברוכים הבאים' לאורחים שהגיעו לחודש תשרי [[תשע"ג]] (כינוס שנערך ב-770 ב[[כ"ו אלול]] [[תשע"ב]]), שם ציין בחריפות כי ישנם כאלו שסוברים ש"את [[תשנ"ג]] צריך 'למחוק מהמפה', רחמנא ליצלן" [https://drive.google.com/file/d/0B-7XjurRoQIyZTNzaDVlbWpoUDQ/view?usp=sharing לנאום המלא לחץ כאן]{{וידיאו}}.}}.

==מנהלים==

הנהלת ועד התמימים:

*ר' נתנאל בוני, חבר ועד
*ר' שניאור זלמן רבינוביץ, חבר ועד

ר' [[מנחם מענדל קנלסקי]], מורשה חתימה
ר' שניאור זלמן רבינוביץ, מורשה חתימה

ר' [[שרון גושן]], עו"ד ויועץ משפטי{{הערה|פרטי חברי ההנהלה מתוך אתר משרד המשפטים}}.

==פעילות==
* תוכנית לימודים, [[התוועדות|התוועדויות]], פעילות, אוכל ומקומות לינה לחלק מהאורחים הבאים לשהות ב[[770]] וב[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אהל]], במשך חודש [[תשרי]], [[י' בשבט]], [[י"א בניסן]] ו[[ג' בתמוז]].
* מבצעי לימוד נושאי פרסים ומלגות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב"ד. הפקת סרטי וידאו משיחותיו של הרבי, בשיתוף עם [[jem]].
* ביום קבלת הנשיאות של הרבי, [[י' בשבט]], מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב"ד בעולם, באולם "בית רבקה" ב[[קראון הייטס]]. ב[[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכפר חב"ד כנס ארצי לתלמידי התמימים בארץ הקודש, הכולל התוועדויות ענק, שיעורים והרצאות, ויציאה משותפת ל'מבצעים', בשם - "יום תמים לרבי". הוועד מקיים גם "שבת הכנה" לתלמידי התמימים בארץ לקראת [[ג' בתמוז]].
* ישיבת קיץ "צעירי ליובאוויטש" לצעירים.
* סדרי לימוד לתלמידי התמימים ברחבי העולם ב[[ליקוטי שיחות]].
* תמיכה כספית בבחורים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערה|[https://col.org.il/news/137410 מסורת נמשכת: כך יקבלו תלמידי ה'קבוצה' כובעים וחליפות לפסח{{תמונה}}{{COL}}]}}

==ביקורת==
יש המבקרים את פעילות הוועד על היותו ארגון מתחרה ל[[את"ה המרכזי 770]] (שהוקם שנתיים קודם לוועד) ופועל מאותו מקום (770). לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות "את"ה" לא היה מענה הולם לקהל רחב של בחורים.
==הוצאה לאור==
* '''בית חיינו''', עלון שבועי ב[[עברית]] ובו יומן משנת תשנ"ב ב-770, קטעי שיחות נבחרים, מופץ בישיבות חב"ד בעולם ובקהילות חב"ד בארץ.
* '''א חסידישער דעהרער''', מגזין חודשי ב[[אנגלית]] המופץ בישיבות חב"ד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], אנגליה.
* '''[[תחיינו]]''', מגזין ב[[עברית]] שיצא בעבר והופץ בישיבות חב"ד ובריכוזי אנ"ש בארץ מידי תקופה, יצא לאור בשיתוף עם "פעילי חב"ד" שב[[צעירי אגודת חב"ד]].
* '''קובץ לחיזוק ההתקשרות''' - מגזין הסוקר נושאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב"ד]]. יוצא לאור בתקופת ה[[חודש תשרי|חגים]] ומועדי חב"ד שונים. יוצאים לאור כשישה עלונים בשנה, בעיקר בחודש תשרי.
*'''פארברענגען עם הרבי''' - לקראת תאריכים חסידיים, מוציא הועד חוברות ובהם תרגום מלא וסיכומים של התוועדות נבחרת של הרבי.
* '''לעבן מיטן רבי'ן''' - מנשר הסוקר את המאורעות במרכז חב"ד.
* ספר מקיף על [[ישיבת תומכי תמימים]], יצא לאור בשנת תשס"ד.
* '''מקבץ לתורה''' - גיליון שבועי, העוסק בבירור סוגיות ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] בעיון, לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש במסגרת יוזמת מסלולי לימוד ה[[רמב"ם יומי|רמב"ם היומי]] ללמוד לפחות הלכה יומית אחת בעיון. הפצת הגיליון חדלה בשנת [[תשס"ז]]
*'''סוגיות בגאולה''' - כמה חוברות שהופיעו בשנים האחרונות, המלבנות לעומק סוגיות בעניני משיח וגאולה בתורתו של הרבי.
* חוברות עונתיות - לרגל מועדים, חגי חב"ד (כמו [[חג הגאולה]], יום הולדתו של הרבי וכדומה). חוברות אלו כוללות לקט דברי תורה של הרבי, מסמכים ומכתבים העוסקים בתולדות אדמו"רי וחסידי חב"ד בפרסום ראשון.
* "עזר וסיוע בלימוד ה[[רמב"ם]]" - חוברת דו-שבועית המתרגמת את שיעור לימוד [[הרמב"ם]] ל[[אנגלית]].
* '''אור וחום ההתקשרות''' - ספר המלקט את שיחותיו של הרבי אודות מהותו של נשיא הדור וההתקשרות אליו. הודפס במהדורה שלישית ומתוקנת לקראת [[י"א ניסן]] תשע"ו.
* '''ליובאוויטש שבליובאוויטש''' - מנשר יומי שיוצא לאור מדי יום במשך [[חודש תשרי]], ובו מסמכים ותמונות, וכן שיחות מיוחדות של הרבי בענייני דיומא החל משנת [[תשע"ג]].
* '''כתבית יהבית''' (או "קובץ רשימות") - פיענוח מחודש של [[רשימות]] הרבי. יוצא לאור מזמן לזמן לקראת יומא דפגרא, החל משנת [[תשע"ח]].
*'''נפלאות בכל''' - גליון שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות ויומנים מהווי [[בית חיינו]] בשנת [[תשנ"ב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/114480י יו"ד כסלו תשנ"ב במחיצת הרבי: יומן סוחף, תמונות נדירות ופנינים {{col}}]}}.
*'''מעשינו ועבודתינו''' - מגזין שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות, טורים, התוועדויות ותכנים מרוממים בענין ה[[שליחות]].
*'''נפלאות בעינינו''' - הפקת מולטימדיה ייחודית מ[[תשרי]] [[ה'תשנ"ב]] לרגל 30 שנה - יצא לכינוס ברוכים הבאים לאורחים שהגיעו לרבי ל[[חודש תשרי]] [[תשפ"ב]].
*'''אלבום תמונות תשרי''', ומגזין '''כולו אורה'''{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/04/64414c68e76df_1682001000.pdf חלקים מהקובץ 'כולו אורה' להורדה]}} - יצאו לאור לקראת [[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]].

בעבר היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]].

{{770}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]

הרועה הנאמן (סרט)

2023-10-17T17:14:20Z

טינט און פעדער...: /* המשתתפים בסרט */

'''הרועה הנאמן''' הוא סרט יחודי וראשוני מסוגו שיצא בשנת [[תשנ"ו]] המתאר את המצב לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] בו לא רואים את [[הרבי]] אך מצידו הוא נמצא ודואג לכל המצטרך. בשעתו הסרט עורר הדים רבים ב[[חסידות חב"ד]].

==היסטוריה והעלילה==
בשנת תשנ"ה קבוצת בחורים אמריקאים נמרצים ששהו בשליחות בישיבה בכפר חב"ד החלו בשורת פעולות נמרצות בעקבות ג' תמוז תשנ"ד, הם ארגנו כינוסי 'ראלי', הפיקו את האלבום '[[אוי רבי (דיסק)|אוי רבי]]' בעברית, הקימו פארק שעשועים ב[[כפר חב"ד]], וצילמו סרט באורך מלא בעל מסרים חב"דיים מובהקים.

הסרט מספר על ילד בשכונת [[קראון הייטס]] הלומד ב[[אהלי תורה]], אשר לאחרי ג' תמוז תשנ"ד החל להתקשות בלימודים, המורה קורה לו ושואל אותו מה קרה לו לאחרונה בהתנהגות ובלימודים, והילד מספר איך היה מקבל יחס ממש אישי מהרבי ואף אמר פסוק בכינוס ילדים וזה היה מעודד אותו ללמוד כמו שצריך, ועכשיו זה חסר לו מאוד.

המורה ענה לו בסיפור על קהילה קטנה בספרד שבראשה עמד חכם משה, הצלחת היהודים היתה לשם בעיר והם היו מאוד מיודדים עם מלך ספרד. לפתע באחד הימים חכם משה אומר לתלמידיו שעומדת להגיע צרה גדולה על תושבי המקום, הוא יצטרך ללכת והם יצטרכו לפעול אותה בלעדיו הוא משאיר להם את העבודה{{הערה|[[השיחה הידועה]]}} וגם אם ירגישו קושי בעבודה שיזכרו שהוא נמצא לידם בכל מקום. לאחר כמה ימים משרתי המלך ראו ברע את הצלחת היהודים וחשבו איך לגרש אותם מעירם. אחרי נסיונות כושלים לשכנע את המלך נגד חברו חכם משה לא צלח, הם החליטו לגנוב תכשיטים וכסף מאוצר המלך ולהחביא חלק ממנו בביתו של חכם משה. כאשר נודע הדבר למלך שלח שלוחים לחפש בביתו של חכם משה ומשרתי המלך חזרו עם התכשיטים והכסף שהחביאו בביתו של חכם משה והמלך גזר שאם תוך שבוע לא יחזרו כל שאר הכסף הוא יגרש את כל היהודים מהעיר.

התלמידים של חכם משה הלכו לחפש אותו ולהודיע לו על הגזרה אך לא מצאו אותו, אך כאשר נזכרו בדברי חכם משה לא היסהסו לנסות לבטל את הגזירה.

באותו לילה ישבו משרתי המלך בבית המרזח והחלו שיכורים כאשר אחד מתלמידיו עבר ליד חלון הבית שמע שמדברים על גניבת האוצר והטמנתו בבית חכם משה ומיד רץ לספר לחבריו. הם החליטו לנסות להתגנב אל המלך ולספר לו את מה ששמעו, אחד מתלמידיו של חכם משה החל נכנס לחצרו של המלך אך מבלי הצלחה, שומרי המלך תפסוהו ואסרוהו תוך קריאות שלא הספיק מה שכבר גנבו היהודים הוא רוצה לגנוב עוד.

חבריו שנשארו בחוץ החלו להתייאש מביטול הגזירה כאשר נשארו בלעדיו, הם שיחדו את השומר של הבית כלא בסכום כסף על מנת להעביר לחבר שלהם זוג תפילין. והוא מצידו החל לחשוב אם עשה נכון כאשר עכשיו נמצא בכלא, לאחר שהניח תפילין הסוהר סיפור לו שהוא יהודי מתבולל ושהוא זוכר איך שאבא שלו היה מניח תפילין, ושאל אותו מדוע הוא אם כן אתה נמצא בכלא והרי אתה נראה אדם ישר שמידותיו טובות ולא נראה כגנב והוא החל לספר לו שהולכים לגרש את יהודי העיר ורק רצה לומר למלך את הסיפור שהמשרתים של המלך הם בעצם הגנבים, הסוהר שמע את הדברים והעביר את הסיפור למלך. כאשר נודע למלך מהסיפור הוא גזר עונש תליה על שתי המשרתים וביטל את הגזירה על היהודים וקרא לקבוע את היום כיום שמחה לדורות.

==המסר==
כאשר נשיא הדור אומר שהוא נמצא איתו, גם אם לא רואים אותו הוא נמצא ומתפלל ורק צריכים לעשות עוד מעשים טובים וקיום תורת ומצוות ואז גם נחזור לראותו בעיני בשר

==השפעת הסרט==
לאחר שהסרט יצא הוא נמכר באלפי עותקים בכל העולם ואף הוקרן בריכוזי חב"ד ונטע עידוד ותקווה לילדי חב"ד הרבים.

בשנת [[תשע"ז]] לקראת [[בין הזמנים]], יצא הסרט בהפקה מחודשת בשם 'מבחן האמונה' והוקרן במחנות הקיץ [[קעמפ אורו של משיח]], [[קעמפ גן ישראל צפת]], ו[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש|דיי קעמפים]] נוספים{{הערה|[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/285271/ מבחן האמונה – הקרנה בלעדית במחנות הקיץ] אתר חבד אינפו, תשע"ז}}.

==המשתתפים בסרט ==
{{להשלים}}
'''החכם''' - ר' מענדי חנין{{ש}}
'''המלמד''' - הרב [[נועם ווגנר]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/video/kids/stories/160408/?old הסרט ''''הרועה הנאמן''''] {{וידפו}}
* [https://chabad.info/video/kids/stories/591012/ הסרט בהפקה חדשה בשם ''''מבחן האמונה''''] בהפקת [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש|רשת מחנות הקיץ שע"י צבאות השם בארץ הקודש]] {{וידפו}}
*[https://col.org.il/news/140729" הרועה הנאמן": הסרט שנטע תקווה בחסידים אחרי ג' תמוז{{col}}]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: ערכים במרחב האישי]]

ניגון בני היכלא

2023-07-07T12:34:03Z

טינט און פעדער...: /* יחוסו של הניגון */

{{קובץ|בני היכלא}}
'''בני היכלא''' הינו ניגון געגועים על פיוטו של [[האריז"ל]] (ושמו הקדוש - יצחק לוריא - רמוז בראשי תיבות של החרוזין של הפיוט{{הערה|מהחרוז השני ואילך}}).

הפיוט עוסק במעלתה של שעת [[רעוא דרעוין]] ב[[שבת]]. מקובל במסורת אצל חסידים שזהו מ[[עשרת הניגונים]] של [[אדמו"ר הזקן]].

[[אדמו"ר הזקן]] הכניס את הפיוט ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור התפילה שלו]] ב'סדר [[סעודה שלישית]]' של יום ה[[שבת]].

==יחוסו של הניגון==

מובא{{הערה|ראה ב[[ליקוטי סיפורי התוועדויות]], מאת הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], במדור [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. ועוד.}} שכאשר ר' [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] הגיע ל[[מגיד ממזריטש]] היה סועד ב' סעודות אצל הרב המגיד, וסעודה ג' היה עורך שולחן לעצמו. הרב המגיד ציוה את אדמו"ר הזקן שילך בשבת זו לסעודה שלישית אצל ר' מיכל. ושם קיבל אדמו"ר הזקן הניגון שהיה נוהג ר' מיכל לנגנו אצל הבעש"ט.

לכן מוצאים שהניגון מיוחס לפעמים גם לר' מיכל וגם להבעש"ט.

בחצרות מבית מדרשו של ר' מיכל מזלטשוב מנוגן הניגון בשינויים קלים.

ניגון זה הוא ניגון י' ב[[ספר הניגונים]].

מספר פעמים נוגן ניגון זה במחיצת הרבי, כאשר זמן ההתוועדויות חל בשעת הצוהורים של יום השבת.

==מילות הפיוט==
שמו של המחבר, חרוז באותיות הראשונות של כל אחד מהבתים בפיוט, כאשר כל בית בנוי מ-2 צלעות והצלע השניה שלו מתחרזת עם שאר הבתים.

בניגון החב"די של הפיוט, המנגינה חוזרת על עצמה בכל שלושה בתים מהפיוט, וכך יוצא שהבית האחרון נותר בודד ונוהגים לחזור ולנגן אותו שוב ושוב.

{{טורים|
{{ציטוט|תוכן=
'''מילות המקור:'''
בְּנֵי הֵיכָלָא דִּכְסִיפִין לְמֶחֱזֵי זִיו דִּזְעֵיר אַנְפִּין.{{ש}}
'''יְ'''הוֹן הָכָא בְּהַאי תַּכָּא דְּבֵהּ מַלְכָּא בְּגִלּוּפִין.{{ש}}
'''צְ'''בוּ לַחֲדָא בְּהַאי וַעֲדָא בְּגוֹ עִירִין וְכָל-גַּדְפִין.{{ש}}
'''חֲ'''דוּ הַשְׁתָּא בְּהַאי שַׁעְתָּא דְּבֵיהּ רַעֲוָא וְלֵית זַעֲפִין.{{ש}}
'''קְ'''רִיבוּ לִי חֲזוּ חֵילִי דְּלֵית דִּינִין דִּתְקִיפִין.{{ש}}
'''לְ'''בַר נַטְּלִין וְלָא עָאלִין הַנֵי כַּלְבִּין דַּחֲצִיפִין.{{ש}}
'''וְ'''הָא אַזְמִין עַתִּיק יוֹמִין לְמִצְחָא עֲדֵי יְהוֹן חַלְפִין.{{ש}}
'''רְ'''עוּ דִילֵהּ דְגַלֵי לֵיהּ לְבַטָּלָא בְּכָל-קְלִיפִין.{{ש}}
'''יְ'''שַׁוֵּי לוֹן בְּנוֹקְבֵיהוֹן וִיטַמְרוּן בְּגוֹ כֵיפִין.{{ש}}
'''אֲ'''רֵי הַשְׁתָּא בְּמִנְחָתָא בְּחֶדָוָתָא דִזְעֵיר אַנְפִּין. {{ש}}
|תרגום=
בני ההיכל הנכספים לראות זיוו של [[זעיר אנפין]]:{{ש}}
יהיו כאן בזה השולחן, שבו המלך בגילופין:{{ש}}
חפצו מאד באסיפה הזאת, בין [[מלאכים]] וכל בעל כנפיים:{{ש}}
שמחו עתה בזו השעה, שבה רצון ואין [[כעס]]:{{ש}}
קרבו אלי, ראו כחי, שאין דינים חזקים:{{ש}}
לחוץ נוסעים ואינם נכנסים, אותם הכלבים החצופים:{{ש}}
והנה אזמין [[עתיק יומין]] ל[[מנחה]], עד שהם יסתלקו:{{ש}}
[[רצון]] שלו שהוא גילה, לבטל את כל ה[[קליפות]]:{{ש}}
ישים אותם בנקרתם, וייגנזו בתוך סלעים:{{ש}}
כי עכשיו במנחה, בשמחה של [[זעיר אנפין]]:
|מקור=האריז"ל
}}
}}

==קישורים חיצוניים==
*ביצועים שונים של הפיוט: [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/03-13-B-Nei-Heichala-from-The-Alter-Rebbe-Heichal-Neginah.htm היכל הנגינה] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQQW5oV0VOOUtEQ3c/view?usp=sharing ר' דוד הורביץ]{{*}} [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=429 ר' אלאור ולנר] {{*}}[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=340 חב"ד קלאסיק 2] {{*}} [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=353 חב"ד קלאסיק 5] {{*}} [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1149 עצם הנשמה - ר' [[יאיר כלב]]] {{*}} [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=767 ביצוע פסנתר של [[ישראל אדלסון]]] {{שמע}}
* [http://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/%D7%A0%D7%93%D7%91-%D7%91%D7%9B%D7%A8-%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9F-%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%90/ הניגון 'בני היכלא' בביצועם של נדב בכר ואורן צור (עם כתוביות תרגום מארמית)]{{וידאו}}
{{שבת}}
{{ניגוני רבו"נ}}
{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:ניגונים בארמית]]

שמואל צדק שניאורסון

2023-06-10T20:48:47Z

טינט און פעדער...: /* משפחתו */

[[קובץ:שמואל צדק.jpg|ממוזער|הרב שמואל צדק מניח תפילין לחייל צה"ל]]
הרב '''שמואל צדק-שניאורסון (דלאקישוילי)''' ([[תרצ"ט]]-[[י"ט אדר|י"ט אדר ראשון]] [[תשד"מ]]) היה שוחט ובודק, מפעילי [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע חינוך]] ב[[קריית מלאכי]], וממנהיגי הקהילה הגרוזינית המקומית.

==תולדות חיים==
נולד בעיר וואני שב[[גרוזיה]] בשנת [[תרצ"ט]] לאביו ר' דוד דלאקישוילי.

בבחרותו נסע לישיבה גדולה 'קול יעקב' ב[[מוסקבה]] שם למד אצל רב העיר וראש הישיבה הרב [[יהודה לייב לוין (מוסקבה)|יהודה לייב לוין]] והרב [[שמעון טרבניק]], ובמהלך שנות לימודיו בישיבה אף [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] והתמחה כ[[שוחט ובודק]]. בהגיעו לגיל חתונה, בא בקשרי השידוכין עם מרת רחל ראיה{{הערה|נולד ב[[ח' ניסן]] [[תש"ג]].}}, בתו של רב העיירה וואני חכם אבישי דז'נשוילי.

לאחר החתונה החל לסייע לחמיו בעסקנות הכלל ושימש כשוחט עבור תושבי העיירה. בשנות מגוריו בגרוזיה, מסר את נפשו על חינוך ילדיו על טהרת הקודש.

בשנת [[תשל"א]] עלה לארץ הקודש, והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] שבקרית מלאכי, ועם התיישבותו החל לעסוק ב[[מבצע חינוך]] עם בני הנוער מהעדה הגרוזינית, ולא חסך מאמצים וטרחה כדי להכניס כמה שיותר נערים לחינוך הכשר, ולצורך כך אף היה נוסע לערים סמוכות להפעיל את כל כושר השכנוע שלו על הנערים וההורים.

לאחר עלותו ארצה, הוזמן יחד עם כל העולים על ידי המזכירות לבקר בחצרות קודשנו בחודש החגים. מאז פגישתו עם הרבי התקשר אליו בלב ונפש, ומגודל התקשרותו ביקש מהרבי רשות להחליף את שם משפחתו לשם שיכלול גם את שם משפחתו של הרבי - שניאורסון. הוא ביקש מהרבי להישאר לגור ב[[קראון הייטס]] סמוך לרבי, אך הרבי ציווה עליו לחזור לארץ ישראל. מאז טס לרבי עוד פעמים נוספות.

התמסר במיוחד ל[[מבצע תפילין]] בין חיילי [[צה"ל]], אליו הלך מדי יום בעת הפסקת צוהריים במפעל בו שימש כשוחט.

אף שלא היה בעל תפקיד רישמי, שימש עבור רבים מבני הקהילה הגרוזינית בעיר כרב ומורה דרך, ורבים נועצו בו.

נפטר ב[[י"ט אדר|י"ט אדר ראשון]] [[תשד"מ]], ונטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין הר הזיתים]].

23 שנים בדיוק לאחר פטירתו, אירעה תאונה ברכב בו נסעו בני משפחתו כדי לעלות על קברו, ורעייתו ובתו נהרגו באופן טראגי כתוצאה מתאונה זו, בעוד חתנו ניצל בנס{{הערה|1=[https://col.org.il/news/27840 דיווח על התאונה באתר {{COL}}].}}.

==משפחתו==
*בתו מרת יוכבד, רעיית הרב [[אהרון חן]] - משלוחי הרבי ב[[קווינס]], ומרבני הקהילה הגרוזינית המקומית.
*בנו, ר' שבתאי אבישי צדק-שניאורסון - [[נחלת הר חב"ד]]
*בתו, מרת אסתר מיכאלי, רעיית הרב שבתאי מיכאלי - [[לוד]]
*בתו מרת חנה, רעיית הרב [[אבישי בטשווילי]] - משלוחי הרבי ב[[ראשון לציון]]
*בתו, מרת רבקה מיכאלשווילי, רעיית הרב משיח מיכאלי, מרבני העדה הגרוזנית - [[נחלת הר חב"ד]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/136814 כך הגיב הרבי כשחכם שמואל צדק שניאורסון ז"ל לא הושיט יד]''' {{COL}}

==לקריאה נוספת==
* '''[https://tablet.otzar.org/#/b/140839/p/1/t/1674573347674/fs/0/start/0/end/0/c/1674573356900 חכם שמואל]''' ספר על תולדות חייו באתר [[אוצר החכמה]]
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון צדק, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד"מ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]

אבישי בטאשווילי

2023-06-10T20:47:13Z

טינט און פעדער...: /* תולדות חיים */

{{אין תמונה}}
הרב '''אבישי בטאשווילי''' (יליד שנת [[תשמ"א]], 1980), הוא [[שליח]] [[הרבי]] המשמש כרב בית הכנסת המרכזי בשכונת הכרמים, ב[[ראשון לציון]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[נחלת הר חב"ד]] ב[[א' טבת]] [[תשמ"א]] לר' אברהם ולמרת לאה בטאשווילי.

לאחר סיום מסלול הלימודים החב"די הרגיל, נסע לקראת שנת הלימודים [[תשס"א]] ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', לאחר מכן שימש כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד-שליח]] בישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב]], ובהמשך החל במסלול לימודי הלכה. הוא [[סמיכה לרבנות|הוסמך]] לשמש כרב עיר על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]], ובהמשך אף הוכשר כטוען רבני.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה בת ר' [[שמואל צדק שניאורסון]], יצא לפעול בשליחות הרבי ב[[אוקראינה]] ומדינות חבר העמים לשעבר, שימש בקייב ובטביליסי כיהן כרב הראשי למדינת גיאורגיה.

בהמשך, חזר לארץ הקודש והחל לשמש כרב בית הכנסת המרכזי בשכונת 'כרמים' ב[[ראשון לציון]], וכאחד משלוחי הרבי בעיר. מספר שנים שימש כראש [[כולל]]-ערב ללימוד חסידות בעיר.

לאורך השנים פירסם מספר כותרים בנושאי הלכה, והפך לדמות מוכרת ואהודה בעיר.

{{מיון רגיל:בטאשווילי, אבישי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:שלוחים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]

אבישי בטאשווילי

2023-06-10T20:46:42Z

טינט און פעדער...: /* תולדות חיים */

{{אין תמונה}}
הרב '''אבישי בטאשווילי''' (יליד שנת [[תשמ"א]], 1980), הוא [[שליח]] [[הרבי]] המשמש כרב בית הכנסת המרכזי בשכונת הכרמים, ב[[ראשון לציון]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[נחלת הר חב"ד]] ב[[א' טבת]] [[תשמ"א]] לר' אברהם ולמרת לאה בטאשווילי.

לאחר סיום מסלול הלימודים החב"די הרגיל, נסע לקראת שנת הלימודים [[תשס"א]] ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', לאחר מכן שימש כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד-שליח]] בישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב]], ובהמשך החל במסלול לימודי הלכה. הוא [[סמיכה לרבנות|הוסמך]] לשמש כרב עיר על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]], ובהמשך אף הוכשר כטוען רבני.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה בת ר' [[שמואל צדק שניאורסון]], יצא לפעול בשליחות הרבי ב[[אוקראינה]] ומדינות חבר העמים לשעבר, שימש בקייב ובטביליסי כיהן כרב הראשי למדינת גיאורגיה.

בהמשך, חזר לארץ הקודש והחל לשמש כרב בית הכנסת המרכזי בשכונת 'כרמים' ב[[ראשון לציון]], וכאחד משלוחי הרבי בעיר. מספר שנים שימש כראש כולל לחסידות בעיר.

לאורך השנים פירסם מספר כותרים בנושאי הלכה, והפך לדמות מוכרת ואהודה בעיר.

{{מיון רגיל:בטאשווילי, אבישי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:שלוחים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]

משתמש:טינט און פעדער...

2023-06-10T20:45:18Z

טינט און פעדער...:

{{תבנית:ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ויחייך הקצין שניאורסון, מהרהר,

עת הושיט את הכתב את היד,

וידבר: אי חב"ד, חבר צנזור יקר,
:אי חב"ד, חבר צנזור, חב"ד!

שמע גריגורי, שמע גרישה אחי, בן אגנצי,

תבינה אם אזן לי תט.
:הוי חב"ד ! קודם כל הוא ארגון אנטי-נאצי,
::אנטי-נאצי, אחי, בהחלט!

הם אינם מכירים ביאוש וכניעה
:וחמים הם כאש מתלקחת !
:(לו היתה בידיהם החזית השניה,
:היא היתה כבר, אחי, נפתחת).

וחזק בטחונם מכל צר ואסון
:ושוה בטחונם בטליונים !
::כך צוה עליהם [[הרבי|מנהיגם שניאורסון]],
:::ואני מאותם [[שפיץ חב"ד|שניאורסונים]]...

ו[[פארבריינגען|בדברי עליהם]]
:בלבבי ארגישה -
::כי אותו הניצוץ לא יכבה בי לעד !
ולא פעם בקרב, האמינה לי, גרישה,
::מתלקחת בי אש-להבה של חב"ד !

כי [[זקני החסידים|עבר]] ו[[דור השביעי|הווה]] מצטרפים ל[[הבאת המשיח|אחד]]
:באומה העומדת באש.

וכן מני לוב עד חזית סטלינגרד
:לא ביישו את חב"ד נכדיהם של חב"ד ...
::סלח דודקה - אני [[התקשרות#רגש ההתקשרות|מתרגש]] ...}}
"הטלגרמה של חב"ד"

חסידות סאטמר

2023-06-10T20:42:10Z

טינט און פעדער...:

[[קובץ:טיטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משה טייטלבוים]]

'''חסידות סאטמאר''' היא חצר הונגרית בסגנון חסידי שהפכה בארצות-הברית להיות מהגדולה שבחצרות, שמקורה בעיר 'סאטו מארה' שב[[רומניה]]. מייסדה היה הרב [[יואל טייטלבוים]] ואחריו הנהיג את החצר אחיינו, הרב [[משה טייטלבוים]], ששימש גם כנשיא [[העדה החרדית]]. לאחר פטירתו בשנת [[תשס"ו]] התפצלה החצר בין שני בניו, הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה זלמן לייב). מרכזי החצר היום הם ב[[וויליאמסבורג]]. חסידי סאטמר גרים גם ב[[ארץ ישראל]], בעיקר ב[[ירושלים]] וב[[בני ברק]] (ב"שיכון סאטמר" בעיר, שבו מתגוררות כ-250 משפחות).

==הקשר עם חסידות חב"ד==
בעת פרשיית יוסלה שוחמכר שרר קשר בין חצר סאטמר לליובאוויטש כשבהוראת האדמו"ר מסאטמר נשלחה משלחת להתייעץ בנושא עם הרבי{{הערה|{{קישור חבד אינפו|116211|חשיפה: המשלחת הסודית מסאטמר לליובאוויטש|שניאור זלמן ברגר|כ״ב בטבת ה׳תשע״ו}}}}.

הרב משה טייטלבוים, ה"ברך משה", היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין ה[[ציונים]]. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין{{הערה|[{{קישור חבד און ליין|19635|ביקורו של האדמו"ר מסאטמר אצל הרבי||ה' אייר ה׳תשס״ו}}}}.

המשורר ר' [[צבי יאיר שטיינמץ]] שהיה ידידו של רבי משה מאז ילדותו, היה נפגש עם הרב משה בסוף שנות הלמ"ד (עוד בחיי רבי יואל מסאטמר) ונהג לכתוב לרבי לאחר מכן על הפגישות. במכתב משנת [[תשל"ז]] מספר ר' צבי יאיר על פגישה עם רבי משה, ומציין: "בתום השיחה הארוכה הדגיש, שהוא מלא הערצה למפעליו של כ"ק אד"ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובה... ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו של כ"ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו הרב מסאטמער לפני כמה שנים לשתף פעולה עם כ"ק אד"ש בענייני חיזוק היהדות... אמר כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ"ק אם היה הדבר אפשר לו". בשולי מכתב משנת תשמ"ב הוא מציין שוב: "גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונה, כי הוא מחסידי כ"ק אד"ש ומעריך את פעולותיו, וכי הפציר בדודו [= בעל 'ויואל משה'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם ליובאוויטש"{{הערה|התקשרות, גליון 783: ליובאוויטש בעיני גדולי רבני הונגריה.}}.

הרה"ח ר' מאיר זאיאנץ שהיה מקורב לחצר סאטמר, נפגש בתחילת שנות המ"ם - בהוראת הרבי - עם האדמו"ר ר' משה טייטלבוים. מטרת הפגישה הייתה להשפיע על ר' משה שמעשי הבריונות והאלימות של בריוני סאטמר נגד הרב מענדל ווכטר ייפסקו. הם נפגשו, אך האדמו"ר מסאטמר טען שאין לו שליטה על הבריונים שבחצרו ושהוא חלש מדי לעומתם. לבסוף, לאחר שהרב זאיאנץ דיבר אליו בתוקף והעביר אליו מסר מהרבי נגד מעשיהם של הבריונים, האדמו"ר מסאטמר ניאות להבטיח שככל שהדבר תלוי בו, יוציא הבהרה שהוא מתנגד למעשי הבריונות וגם מוסדותיו הרשמיים יוציאו מחאה נגד מעשים אלו.(הדבר היה לפני שבריוני סאטמר תקפו את הרב ווכטר).
הרב זאיאנץ עשה מאמצים רבים במשך השנים על מנת שמעשי הבריונות של אנשי סאטמר נגד חסידי חב"ד ייפסקו.{{הערה|חיים של ברכה, עמ' 213 ואילך. ראו שם באריכות. וראו שם מעמ' 203 עד עמ' 216 על קשרי הרב זאיאנץ עם סאטמר.}}.

בכמה הזדמנויות הורה הרבי לעסקני שכונת קראון הייטס ללמוד מהנהגתם של חסידי סאטמר בויליאמסבורג בעסקנות בציינו לשבח את פועלם המחושב והנמרץ בענייני שכונת ווילאמסבורג ובכלל{{הערה|ראה לדוגמא ב[[ליקוט מענות קודש]] תשכ"ז-תשכ"ט מענה רצב, תשל"ב-תשל"ג מענה מג, תשמ"ז מענה רסא, ועוד}}.

==מלחמת סאטמר בחסידי חב"ד==
[[קובץ:כפר חב"ד על וכטר וקארף.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 110) בו מדווח על הרב [[פנחס קארף]] והרב [[מנחם מענדל וכטר]] ([[אלול]] [[תשמ"ג]])]]
בתקופת [[מבצע אנטבה]] גברו החיכוכים שבין [[חסידות חב"ד]] וסאטמר, זאת על רקע ההודיה לה' על הנס שאירע בעוד בחסידות סאטמר טענו שזה מעשה שטן ודמיון מחמת שהדבר נעשה ע"י הציונים.
[[קובץ:הטנק המנופץ.png|ממוזער|תמונה שהתפרסמה בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]], בה נראים שני ה[[תמימים]] ששהו בטנק בזמן שנרגם באבנים, מביטים דרך השמשה הקדמית המנותצת של [[טנק המבצעים]] שנהרס]]
כמה פעמים בחורף [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ע"י בריוני סאטמר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132009 חסיד בוויליאמסבורג שהזהיר את חב"ד מראש על 'תכנוני' סאטמר] {{COL}}}}.

בחודש [[שבט]] [[תשל"ז]] הגיעו חסידי סאטמר ל[[אוהל]] ונהגו בו בביזיון ובחוצפה. בהתוועדות ט"ו בשבט דיבר הרבי בעניין והתבטא בחריפות רבה על העניין באומרו: {{ציטוטון|אם להתבטא "דבר המצער", יהיה זה מעט מדי... אפילו אם מדובר היה בבית החיים של אנשים פשוטים לגמרי.. מובן ופשוט לכל בר דעת ולכל איש מישראל, ואפילו גם שאינם בני ברית (גויים) מבינים זאת...}}{{הערה|שיחות קודש תשל"ז, חלק א, עמ' 465 ואילך}}.הרבי סיפר בהרחבה אודות התנהגות בלתי הולמת שהתרחשה בעבר ברוסטוב בסביבות הציון של הרבי הרש"ב, והרבי הריי"צ הזהיר את הנוגעים בדבר לתקן את התנהגותם, וכשסירבו להישמע - נענשו קשות {{הערה| ראה גם: אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יד - מילואים, עמ' תמד, וראה שם עמ' רצא, ובהערה שם בשוה"ג, ד"ה בדבר הבית דירה.}}. הרבי קרא לכל המעורבים והשותפים במה שקרה בציון הרבי הריי"צ, לשוב בתשובה שלמה ולתקן את מעשם. מסופר שאחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}

ב[[יום טוב]] [[שביעי של פסח]] [[תשל"ז]] תקפו חסידי סאטמר באלימות ובאכזריות קשה את חסידי חב"ד שהגיעו כמידי שנה לויליאמסבורג ב[[תהלוכה]]. ב[[התוועדות]] [[אחרון של פסח]] שהתקיימה למחרת דיבר הרבי אודות המאורע המבהיל בצטטו את לשון הפסוק ש[[קריאת התורה|קראו בתורה]] באותו היום "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" כשהמסקנה שלא להגיב לאירוע החמור ויש לסמוך בענין זה על הקב"ה לחלוטין שהוא יטפל בכך בדרכיו הוא. אמנם הרבי הבהיר שה"תחרישון" לא יתפרש חלילה כהעדר עשייה, ואדרבה יש לפעול ולהוסיף בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וב"השכם והערב עליהן לבית המדרש". כמו כן הבהיר הרבי שאין כוונתו בהוראה זו שלא להגיב משום מחילה חס ושלום על כבודם של אותם שנפגעו בתהלוכה. על חומרת המעשה התבטא הרבי שזהו דבר מצער ומבהיל, דבר שלא ייאומן שאירע ועוד ברוב עם ובפרהסיא. הרבי הודה לחסידים שהשתתפו בתהלוכה על כך שלא נגררו להשתמש ב"ידיים - ידי עשיו" והשתמשו רק ב"קול - קול יעקב" שגורם לבטל את שליטת הידיים ידי עשיו{{הערה|שיחות קודש תשל"ז. שיחת אחש"פ, סעיף מ"א.}}. בעקבות האירועים בשנה שלאחר מכן, לקראת שביעי של פסח [[תשל"ח]] שאלו האחראים על התהלוכה את הרבי האם להמשיך בקיום התהלוכה לויליאמסבורג בשביעי של פסח כבכל שנה או שלא ובמענה הורה הרבי לשאול את הרבנים. הרבנים בראשות הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] פסקו, בהתאם לדברי המשטרה ולאור ידיעות שהגיעו על התכנון של בריוני סאטמר לשוב על מעשיהם ובהוספה, שאין ללכת משום [[פיקוח נפש]] ומני אז נפסק הסדר שבשביעי של פסח יוצאת תהלוכה לויליאמסבורג.

בשלהי חודש סיון [[תשמ"ג]] הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]] הוכה קשות ע"י בריוני סאטמר כשזקנו נגזז. שלושה שבועות אח"כ, בט' תמוז, הרב [[אברהם מענדל וכטר]], חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד והשפיע גם על אחרים מקהילת סאטמר ללמוד את תורת חסידות חב"ד, הוכה קשות על ידי בריוניהם, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] נגזזו, ולאחר שדקרוהו בסכין בכל חלקי גופו כולל בגרונו הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]] כשהוא ללא הכרה ובמצב אנוש, בלב כביש סואן באזור התעשייה הדרומי בברוקלין. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. בעקבות המאורעות הורו רבני חב"ד שלא לסמוך על מאכלים המיוצרים תחת הכשרות של חסידי סאטמר, ובהתוועדות בשבת שלאחר מכן גיבה הרבי את הוראה זו באומרו ש"אין אחר מעשה בית דין כלום" וממילא על כולם מוטלת החובה לציית לפסק הדין{{הערה|כפר חב"ד גליון המאה}}. הרבי התייחס לאירועים בחריפות רבה בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] באותה שנה, ומחה נחרצות נגד עושי המעשה בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו. כמו כן מחה הרבי נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}.

באותה התקופה הוצע לרב וכטר ע"י ידידו, יהודי חשוב ותלמיד חכם מחסידות סאטמר, לשבת ולשוחח עימו ב"ארבע עיניים", לא באופן של נצחנות אלא כדבר איש אל רעהו, והרב וכטר כתב לרבי שהוא חושב שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות ולקרב את אותו יהודי שרבים לומדים ממנו לתורת חסידות חב"ד. במענה השיב הרבי: {{ציטוטון|- שלא להתווכח (עמהם). לע"ע אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממחז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'}}{{הערה|האמונה והפצתה, תשורה לעונטל י"ט אדר תשנ"ו}}.

כמו כן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא "ביישנים רחמנים וגומלי חסדים".

בשנת [[תשמ"ה]], בעקבות דברי זלזול ו[[ליצנות]] שנכתבו ב[[עיתון]] "[[דער איד]]" שבהוצאת סאטמר כנגד לימוד [[הרמב"ם היומי]], [[מים אחרונים]] ונצחיות [[תורת החסידות]] ו[[הפצת המעיינות|הפצתה]], הורה הרבי שלא לקרוא בעיתון משום [[ביטול תורה]], [[ליצנות|מושב לצים]] וחשש לחלישות באמונה בתורת החסידות{{הערה|1={{ציטוטון|בהמשך למדובר לעיל אודות אלו שעושים "[[ליצנות]]" מלימוד [[הרמב"ם]] וכיוצא בו – יש צורך להבהיר ולהזהיר שלא יכנסו עמהם לוויכוחים כלל ועיקר, לא בכתב ובדפוס ולא בעל פה, ולא יהיה עסק עמהם כלל וכלל – "לא מהם ולא מהמונם"!

ומה שמדובר אודותם – אין זה אלא מפני שבעוונותינו הרבים ישנם יהודים תמימים שמתפעלים ומתבלבלים מדבריהם, בחשבם: "למה עשה ה' ככה" שיכתבו דברים כאלה על ידי יהודי עטור ב[[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]]?!{{ש}}
כנראה שכחו שאותם יהודים עטורי [[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]] – גזזו את זקנו ופאותיו של יהודים אחרים!

ולכן, לא יהיה לאף אחד עסק עמהם – "לא מהם ולא מהמונם", ופשיטא שלא יקראו ה"עיתונים" שלהם , שכן נוסף על ה"[[ביטול תורה]]" שבדבר, יש בזה איסור גמור: "ובמושב לצים לא ישב"!

ו"מצוה" גוררת "מצוה" - מדברי ליצנות לדברים שעלולים לגרום לחלישות באמונה ב[[תורת החסידות]], בין אם זו ה"סיסמא" ש"נשתכחה תורת [[הבעל שם טוב]]" או הטענה ש[[אדמו"ר הזקן]] כתב את דבריו עבור "[[אנ"ש|אנשי שלומנו]]" בלבד – דברים שהם '''שקר גמור!'''...

ואף על פי כן בא אותו '''"מחוצף"''' וכותב ומדפיס '''דברי שקר!'''

ולא עוד, אלא שמנסה לתלות עצמו באילן גדול, בה בשעה שאין כל יסוד לכך, ואדרבה, על ידי זה מושך את רבו למקום שבו הוא נמצא – "מגלין רבו עימו" – למקום הליצנות!

ובכל אופן, מכיון שהקריאה ב"עיתונים" שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רציות – הרי קריאה זו היא '''איסור גמור!'''}} [[תורת מנחם התוועדויות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=210 תשמ"ה חלק ד' עמוד 2227 והילך] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=202וראה שם עמוד 2219])(ההדגשות והגרשיים במקור)}}. כמו כן הזכיר הרבי שלא ילכו לבתי כנסת שלהם ולא ינסו לקרב אותם ו"יבוא בעל הכרם ויטול את כרמו".

כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד{{הערה|1=ראו גם [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}.

בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] ומרבני בית דין רבני חב"ד, כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.{{הערה|1=בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.}}

==רבי אהרן טייטלבוים==
[[קובץ:אהרן טייטלבוים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפגישה עם שלוחים של הרבי]]
רבי '''אהרן טייטלבוים''' הוא האדמו"ר מסאטמר-קריית יואל ומכהן גם כרבה ו[[ראש ישיבה|כראש]] [[ישיבה|ישיבות]] סאטמר שבה.

רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר, נפגש ב[[חודש אייר]] בשנת [[תשס"ח]] עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו"ר ספר בנושא [[גאולה ומשיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38133 השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו"ר מסאטמר] - {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשס"ט]], בעקבות [[הפיגוע בבית חב"ד מומבאי]], דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא {{ציטוטון|בית חב"ד הוא מקום קדוש}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42890 האדמו"ר מסאטמר: "בית חב"ד הוא מקום קדוש"] - {{אינפו}}.}} ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב"ד בעולם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44254 רבי אהרן יחד עם האדמו"ר מפאפא בבית חב"ד בפלאם ספרינגרס]. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59484 רבי אהרן טיילבוים בבית חב"ד במרילנד] וכן ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 בפאלם ספרינקס, קליפורניה] -{{אינפו}}.}}.

ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, ומשלחת רבני ועסקני חב"ד באו לנחמו. המשלחת הייתה בראשות המרא דאתרא וחבר ה[[בד"צ בקראון הייטס]], הרב [[אהרון יעקב שווי]] ומזכירו של [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] יחד עם שלוחים ועסקנים חב"דים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 חב"ד אינפו].}}.

כששמע במהלך ראיון כי המראיין{{הערה|בראיון לר' [[אריה ארליך]], בראיון לעיתון 'משפחה'. גליון מס' 1254}} מקורב ל[[ליובאוויטש]] אמר:"אגיד לך סוד -אני ליובאוויטשער אייניקל (היינו, [[ספר הצאצאים|צאצא]] ל[[אדמו"ר הזקן]])"

==רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים==
[[קובץ:גרונר אצל סאטמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[לייבל גרונר]] (עומד מימין) בניחום אבלים אצל האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה מסאטמר]]

רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר השתתף במספר התוועדויות של הרבי בשנים [[תשכ"ד]] ו[[תשכ"ה]]. גבאו של האדמו"ר העיד כי רבו עוסק בקביעות בספרי חב"ד, ולומד [[תניא]], [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]].

ב[[חודש סיון]] שנת [[תשס"ט]] ביקר ב[[עיירה]] ווטרבורי בקונטיקט, שם נפגש עם השליח במקום, הרב יוסי אייזנבך שאף העניק לאדמו"ר [[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)|ספר מאמרים מהאדמו"ר הזקן]] וכן מגילת ייחוסין בה נראה ייחוסו של האדמו"ר מסאטמר דור אחרי דור עד ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46612 חב"ד אינפו]}}.

ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]]. משלחת חבדי"ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרבי ומספר מעסקני חב"ד הגיעה לנחמו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 חב"ד אינפו].}}.

לאחרונה ביקש שיביאו לו בשביל חג הפסח יין שמיוצר על ידי חסידי ליובאוויטש דוקא {{דרוש מקור}}

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדמו"ר הזקן]{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 האדמו"ר מסאטמר ביקר את הרב החב"די]{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24543 האדמו"ר מסאטמר בביקור בביתו של הרב לנדא]{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166 האדמו"ר מסאטמר בספר הצאצאים של האדמו"ר הזקן]{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55681 האדמו"ר מסאטמר במכתב עידוד לרובאשקין]{{אינפו}}
*{{קישור חבד אינפו|172295|האדמו"ר מסאטמר התפעל מהתמימים בפוסטוויל|חב"ד אינפו|י״ג באב ה׳תשע״ו}}
*{{קישור חבד אינפו|245320|האדמו"ר מהר"א מסאטמר עוסק ב"מבצע תפילין" בבית חב"ד בפאלם ספרינג|חב"ד אינפו|י׳ בשבט ה׳תשע״ז}}
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/31/322933771710.html המשלחת הסודית מסאטמר לליובאוויטש]{{בית משיח}}{{קישור שבור}}

== ראו גם ==
*[[יואל טייטלבוים]]
*[[ויליאמסבורג]]

== לקריאה נוספת ==

*הרב מאיר זאייאנץ, חיים של ברכה, פרק חמישה עשר: קשריי עם סאטמר (עמ' 203 ואילך).

*בנימין ליפקין ויוסי אליטוב, בכל ביתי נאמן הוא, מסכת חייו ופועלו של הרב שניאור זלמן גורארי', פרק תשיעי: ידא אריכתא (מעמ' 268 ואילך).

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
{{סדרה|הקודם=-האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]] מסאטמר|רשימה=אדמו"רי [[סאטמר]]|שנה=?|הבא=-}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר|*]]

שלום מנחם מענדל סימפסון

2023-04-18T20:31:52Z

טינט און פעדער...:

[[קובץ:הרב סימפסון נואם בכינוס.jpg|ממוזער|300px|שמאל|הרב סימפסון נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] ב[[770]]]]
[[קובץ:הרב סימפסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי באמירת [[שיחה]] בעת [[קבלת פנים]] בחתונת הרב סימפסון]]
[[קובץ:סימפסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סימפסון]]
הרב '''שלום מנחם מענדל סימפסון''' ([[כ"ט תמוז]] [[תרפ"ט]] - כ"ט תמוז [[תשע"ט]]) היה מזכירו של [[הרבי]], מנהל [[קופת רבינו]] וה[[מרכז לענייני חינוך]], יו"ר [[ועד כינוס השלוחים העולמי]] וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] ו[[מחנה ישראל]].

== תולדות חיים ==
נולד לאביו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]], מזכיר [[אדמו"ר הריי"צ]].

זכה שהרבי סידר קידושין בחתונתו עם מרת רחל בת ר' [[מרדכי דב טלישבסקי]].

כבר בבחרותו ביקשו הרבי לעבוד ב[[מזכירות הרבי|מזכירות]], זאת בזכות אביו ששימש כמזכיר אדמו"ר הריי"צ ומילא את עבודתו בנאמנות תוך שמיר מליאה על סודית כשמעולם לא גילה ממה ששמע ביחידויות של אנשים אחרים אצל הרבי הריי"צ. גם התנאי הראשון לעבודתו של ר' שלום מענדל במזכירות היה שעליו להיות איש סודי.

במשך כמה שנים (!) נשמרה בסוד עצם העובדה שהוא עובד במזכירות, עד שהסוד (שכמותו אי אפשר לשמור לעולם) התגלה. במסגרת עבודתו עסק בניהול הכתבת העתקת ושליחת מכתבי הרבי. בתקופה הראשונה ממש היה עליו לעבוד בתוך חדרו הקדוש של הרבי בשעה שהרבי בחדר, כי הרבי רצה שלא להוציא את המכתבים וההעתקות בתוך החדר, והרב סימפסון תיאר שהדבר לא היה קל וההרגשה הייתה לא פשוטה. כעבור זמן מה קיבל הוא ארון קיר ליד ה[[זאל הקטן]] ובתוכו היה עומד שעות רבות לעשות את העבודה המוטלת עליו בהנכת המכתבים, ההעתקות וכו'. במשך הזמן, כאשר העבודה התרחבה עוד יותר התחיל הוא להשתמש בחדר שבו אביו היה כותב את ה[[פ"נ]] עבור אלו שבאו ליחידות לאדמו"ר הריי"צ. לאותו החדר היו נכנסים אנשים נוספים וגם שם נשמר הרב סימפסון שהכל יהיה בסודי סודיות.

במקביל לעבודתו במכתבי הרבי עסק הוא גם בניהול התכתובות השונות של [[מרכז לענייני חינוך]], וכן מונה, בהוראת הרבי, ל[[מרא דאתרא|רב קהילה]] בשכונת בריטן ביטש, [[ניו יורק]].

במשך השנים עסק הרב סימפסון במסגרת תפקידו במזכירות בעניינים ציבוריים שונים בכרם חב"ד. בין היתר, שימש כחבר ב[[מרכז לענייני חינוך]], עסק בניהול [[מעות חיטין]] ו[[חלוקת הש"ס]] מטעם [[מחנה ישראל]] ובהוצאת והפצת ספרי [[הוצאת ספרים קה"ת]]. לאור הוראת הרבי, מונה כנציג המל"ח בועד הבנין של הרחבת 770.

הרב סימפסון מונה ע"י הרבי לנהל את ארכיון המזכירות, בו שוכנים אגרות הקודש שכתב הרבי במשך השנים וכן מכתבי השואלים. בשנת [[תשמ"ז]] בהוראת הרב החלה סדרת ה[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לצאת לאור כשהרב סימפסון שותף להוצאת הסדרה בתור אחראי לבחור מן הארכיון את האגרות המתאימות וראויות לדפוס, ולבצע השמטות במידת הצורך וכדומה.

בשנת [[תשמ"ח]] מונה על ידי הרבי (ב'שטר צוואה') לחבר בהנהלה הראשית של מרכז לענייני חינוך (יחד עם הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] והרב [[ניסן מינדל]]). בשנת [[תש"נ]] מינה אותו הרבי בנוסף לכך לחבר רשמי בהנהלות [[אגודת חסידי חב"ד]] העולמית וב[[מחנה ישראל]]. עם ייסודה של [[קופת רבינו]], ב[[חשוון]] [[תשנ"ד]], מונה הרב סימפסון למנהל הקופה.

עם פטירתו של הרב ניסן מינדל, בשנת [[תשנ"ח]], נותר הרב סימפסון כיחיד שמונה על ידי הרבי להנהלה הראשית של המרכז לענייני חינוך. במסגרת זו, אירגן מדי שנה באנקעט של [[כינוס השלוחים העולמי]] ב-[[770]], סייע במימון פעילות ל[[שליח|שלוחים]] רבים וליווה אישית את פעילותם של רבים מהשלוחים. בנוסף, קיבל את אישורם של רבני קהילת [[קראון הייטס]] הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[אברהם אזדבא]] להוציא לאור את ספרי [[הוצאת הספרים קה"ת]] ולהחליט בענייני המרכז לענייני חינוך{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57696 שפל חדש בנסיונות להטעיית הציבור], בתמונה האחרונה.}}.

נפטר ביום הולדתו ה-90 ב[[כ"ט תמוז]] [[תשע"ט]], ונטמן בצמוד ל[[אוהל הרבי הריי"צ]].

==משפחתו==
*אביו הרב [[אליהו יאכיל סימפסון]], מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]].
*בנו הרב [[יוסף יצחק סימפסון]] - מנהל [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[קראון הייטס]].
*בנו ר' אברהם סימפסון - קראון הייטס.
*בנו ר' שמעון אהרן סימפסון - קראון הייטס.
*בנו ר' דוד סימפסון - שיפסד ביי.
*חתנו ר' חיים אליהו וילשנסקי - קראון הייטס.
*חתנו ר' לוי בורנשטיין - קראון הייטס.
*חתנו ר' משה פרייגר - קראון הייטס.

==לקריאה נוספת==
*'''בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א''', שבועון כפר חב"ד גליון 1819 עמוד 24

== קישורים חיצוניים ==
*[https://chabad.info/magazine/504905/ ראיון בלעדי עם הרב סימפסון על עבודתו הקדושה כמזכיר הרבי] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2115 הנאום המלא של הרב סימפסון בכינוס] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/beis-medrash/608265/ כשהרבי חתם בשמו של המזכיר] • [https://chabad.info/bdh/504524/ כתבה נוספת] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/520905/ הוקמה המצבה על קברו של הרב סימפסון ע"ה] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/506355/ תמונות מחייו] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[https://chabad.info/bdh/504766/ מאות ליוו למנוחות את המזכיר הרב סימפסון ע"ה] {{תמונה}} {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/638342 מה זה באופן המתקבל?'''] נאומו של הרב סימפסון ב[[כינוס השלוחים]] [[תשס"ד]], מתוך תכנית [[ואביטה נפלאות]] (החל מדקה 31:17) {{וידפו}}

{{סדרה|הקודם=[[ניסן מינדל]]|רשימה=[[מרכז לעניני חינוך|יושב ראש מל"ח]]|שנה=מ[[תשנ"ט]]}}
{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: סימפסון שלום מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:משפחת סימפסון]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]

מזכירות הרבי

2023-04-18T20:30:32Z

טינט און פעדער...: תמיד המזזכיר הראשי. גם כשלא יכל בערוב ימיו/נפטר - לא היה מזכיר ראשי אחר

[[קובץ:מזכירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המזכירים בעבודתם בתוך חדר המזכירות. נראים בתמונה מימין לשמאל: [[חיים יהודה קרינסקי]], [[בנימין קליין]], [[יהודה לייב גרונר]] ו[[חיים ליברמן]]]]
'''מזכירות אדמו"ר שליט"א''' ניהלה את הקשר מבנין [[770]] בין [[הרבי]] לכלל העולם; היא הייתה אחראית על הגישה אל הרבי ועל העברת הוראותיו בנוגע לפעילותה של [[חסידות חב"ד]] בכל רחבי העולם.

==חדר המזכירות==
חדר המזכירות שוכן בקדמת בניין [[770]] בקומה הראשונה. בעת שבניין [[770]] היה שייך לרופא שבנה אותו, שימש החדר כחדר המתנה למטופליו. עם רכישת הבניין על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]], עבר החדר לשמש ככיתת לימוד של המחלקה הצעירה של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בניהולו של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. בשנת [[תש"ז]] עברה כיתת הלימוד למבנה אחר ברחוב אלבני בהוראתו של [[הרבי הריי"צ]], ואז הוסב החדר למשרדי ה[[מל"ח]], ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי|התמנותו של הרבי לנשיא]] - לחדר המזכירות שלו. בשנות היודי"ם נקבע בחדר שולחן ובקצהו קיר נמוך שהפריד בין חברי המזכירות לקהל המבקרים. כשנכנס הרבי לחדר לאחר הקמת הקיר, שאל את המזכיר [[אליהו קווינט]] מה מטרתו של הקיר, והרב קווינט השיב שהיא נועדה להבדיל "בין קודש לחול", והרבי תיקן את דבריו בחיוך "בין קודש לקודש הקודשים".

בשנים הראשונות בהם היה עורך הרבי הריי"צ [[התוועדות|התוועדויות]] ואת תפילות הימים הנוראים ב[[זאל הקטן]], היו פותחים את שתי הדלתות הגדולות המחברות בין החדר לזאל, על מנת לאפשר השתתפות של מאות אנשים בתפילות. נוהג זה הופסק עם העברת משרדי המל"ח לחדר בשנת תש"ז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמודים 11-12]}}.

בנוסף לחדר המזכירות הראשי בקומה הראשונה, לכמה מחברי המזכירות היו משרדים נפרדים בקומה זו, לרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] בסוף מסדרון הקומה הראשונה, ומשרד לרב [[יהודה לייב גרונר]] בסוף [[גן עדן התחתון]] מעל החניה שנסתמה בצד ימין של 770. כן ישנו חדר המשמש כארכיון למזכירות, ששימש בעבר למשרדם של הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] [[יהודה לייב גרונר|והרב גרונר]] (שתיקתק שם את המכתבים שניסח לו הרבי) עד לבניית משרדו, אז הפך לחדר ארכיון בלבד. חלק מהעתק ממכתבי הרבי שנשמר במזכירות אוכסנו בחדר הארכיון עליו הופקד המזכיר הרב [[שלום מנחם מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94.jpg ראו במפה]. חדר המזכירות הראשי ממוספר כ-8, משרדו של הרב חדקוב ממוספר כ-38, ארכיון הרב סימפסון כ-21, וארכיון המזכירות ממוספר כ-35. משרדו של הרב גרונר לא מופיע במפה זו כיוון ונבנה לאחר סגירת החניה כהוספה לקומה.}}.

==פעילות המזכירות==
מזכירי הרבי היו אחראים על סדרי הכניסה ל[[חדר הרבי]] והשיבוץ בתור ל[[יחידות]], ולא היה ניתן להיכנס ללא רשותם.

הם היו המתווכים והמקשרים בין ראשי ממשלות שרצו להעביר מסרים חסויים לרבי, שהצנעה יפה להם. הם היו אנשי סוד, והיו שומרים על כל המידע שנחשפו לו.

המזכירים היו אחראים על הקלדת מכתבי הרבי ותשובותיו אל הפונים אליו. התפקיד היה מוטל בהתחלה בעיקר על הרב [[משה לייב רודשטיין]] לו היה הרבי מנסח את נוסח התשובה, אותה הוא היה מקליד לאחר מכן. לאחר פטירתו של הרב רודשטיין בשנת [[תשכ"ח]] צומצם בהדרגה היקף השימוש במענה בצורת מכתב. גם המכתבים שכן נשלחו מאז פטירת הרב רודשטיין - לא היה הרבי מכתיב את נוסח המכתב ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדתו, אלא היה כותב את נוסח התשובה על גבי מכתבו של השואל.

==כולל אברכים==
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל אברכים (קראון הייטס)]]}}
המזכירות הפעילה גם מוסדות שונים ופעילויות שונים שהופעלו על ידי הרבי בעצמו, כגון [[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]]. על ידי הכולל יצאו במשך השנים ספרים וקובצים שונים. ערכו את הביאורים והמראי מקומות לספר [[ליקוטי תורה]], הוציאו לאור את קובץ [[יגדיל תורה (קובץ - ניו יורק)|יגדיל תורה]]. בשנת [[תשנ"ד]] שונה שמו ל'כולל מנחם'; ראש הכולל כיום הוא הרב [[יוסף אברהם הלר]].

הממונה על הכולל מטעם המזכירות היה המזכיר הרב בנימין קליין.

==חברי המזכירות==
[[קובץ:הרבי_עם_מזכיריו.jpeg|שמאל|ממוזער|300|הרבי מברך את מזכיריו בערב חג הסוכות תשמ"ח, לאחר שהעניק להם פרטים מתוך סט [[ארבעת המינים]] על מנת שישלבו אותם בסט ארבעת המינים האישי שלהם
מימין לשמאל: המזכירים - [[יהודה קרינסקי|קרינסקי]], [[בנימין קליין|קליין]], [[שלום מנחם מענדל סימפסון|סימפסון]], [[לייבל גרונר|גרונר]].]]
בין המזכירים נמנו הרבנים:
*[[מאיר ליבר קלר]] - לפני הנשיאות.
*[[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] - המזכיר הראשי
*[[יהודה לייב גרונר]] - המזכיר האישי (בין השנים נ' נ"ד).
*[[ירחמיאל בנימין קליין]] - מזכירו של הרב חודקוב ונהג.
*[[חיים יהודה קרינסקי]] - נהג ואחראי על קשרי חוץ ועיתונות.
*[[שלום מנחם מנדל סימפסון]] - מכתבים.
*[[אליהו קווינט]] - מכתבים, בעיקר המכתבים שכללו אופי ותוכן תורני
*[[משה לייב רודשטיין]] - מכתבים.
*[[ניסן מינדל]] - מכתבים באנגלית, ביניהם גם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]]

==לקריאה נוספת==
* [[מנחם זיגלבוים]], '''סיפורים מחדר הרבי'''

==קישורים חיצוניים==
*ניצוצי רבי - שבועון התקשרות, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15998&CategoryID=2475 מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א - רשימה ראשונה] {{*}} [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16018&CategoryID=2477 אנשי הקשר עם הרבי - רשימה שניה] {{*}} [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16041&CategoryID=2479 יכנסו למזכירות - רשימה שלישית]''', מגליונות 1335-1337.

{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]

מזכירות הרבי

2023-04-18T20:25:50Z

טינט און פעדער...: /* חברי המזכירות */

[[קובץ:מזכירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המזכירים בעבודתם בתוך חדר המזכירות. נראים בתמונה מימין לשמאל: [[חיים יהודה קרינסקי]], [[בנימין קליין]], [[יהודה לייב גרונר]] ו[[חיים ליברמן]]]]
'''מזכירות אדמו"ר שליט"א''' ניהלה את הקשר מבנין [[770]] בין [[הרבי]] לכלל העולם; היא הייתה אחראית על הגישה אל הרבי ועל העברת הוראותיו בנוגע לפעילותה של [[חסידות חב"ד]] בכל רחבי העולם.

==חדר המזכירות==
חדר המזכירות שוכן בקדמת בניין [[770]] בקומה הראשונה. בעת שבניין [[770]] היה שייך לרופא שבנה אותו, שימש החדר כחדר המתנה למטופליו. עם רכישת הבניין על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]], עבר החדר לשמש ככיתת לימוד של המחלקה הצעירה של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בניהולו של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. בשנת [[תש"ז]] עברה כיתת הלימוד למבנה אחר ברחוב אלבני בהוראתו של [[הרבי הריי"צ]], ואז הוסב החדר למשרדי ה[[מל"ח]], ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי|התמנותו של הרבי לנשיא]] - לחדר המזכירות שלו. בשנות היודי"ם נקבע בחדר שולחן ובקצהו קיר נמוך שהפריד בין חברי המזכירות לקהל המבקרים. כשנכנס הרבי לחדר לאחר הקמת הקיר, שאל את המזכיר [[אליהו קווינט]] מה מטרתו של הקיר, והרב קווינט השיב שהיא נועדה להבדיל "בין קודש לחול", והרבי תיקן את דבריו בחיוך "בין קודש לקודש הקודשים".

בשנים הראשונות בהם היה עורך הרבי הריי"צ [[התוועדות|התוועדויות]] ואת תפילות הימים הנוראים ב[[זאל הקטן]], היו פותחים את שתי הדלתות הגדולות המחברות בין החדר לזאל, על מנת לאפשר השתתפות של מאות אנשים בתפילות. נוהג זה הופסק עם העברת משרדי המל"ח לחדר בשנת תש"ז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמודים 11-12]}}.

בנוסף לחדר המזכירות הראשי בקומה הראשונה, לכמה מחברי המזכירות היו משרדים נפרדים בקומה זו, לרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] בסוף מסדרון הקומה הראשונה, ומשרד לרב [[יהודה לייב גרונר]] בסוף [[גן עדן התחתון]] מעל החניה שנסתמה בצד ימין של 770. כן ישנו חדר המשמש כארכיון למזכירות, ששימש בעבר למשרדם של הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] [[יהודה לייב גרונר|והרב גרונר]] (שתיקתק שם את המכתבים שניסח לו הרבי) עד לבניית משרדו, אז הפך לחדר ארכיון בלבד. חלק מהעתק ממכתבי הרבי שנשמר במזכירות אוכסנו בחדר הארכיון עליו הופקד המזכיר הרב [[שלום מנחם מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94.jpg ראו במפה]. חדר המזכירות הראשי ממוספר כ-8, משרדו של הרב חדקוב ממוספר כ-38, ארכיון הרב סימפסון כ-21, וארכיון המזכירות ממוספר כ-35. משרדו של הרב גרונר לא מופיע במפה זו כיוון ונבנה לאחר סגירת החניה כהוספה לקומה.}}.

==פעילות המזכירות==
מזכירי הרבי היו אחראים על סדרי הכניסה ל[[חדר הרבי]] והשיבוץ בתור ל[[יחידות]], ולא היה ניתן להיכנס ללא רשותם.

הם היו המתווכים והמקשרים בין ראשי ממשלות שרצו להעביר מסרים חסויים לרבי, שהצנעה יפה להם. הם היו אנשי סוד, והיו שומרים על כל המידע שנחשפו לו.

המזכירים היו אחראים על הקלדת מכתבי הרבי ותשובותיו אל הפונים אליו. התפקיד היה מוטל בהתחלה בעיקר על הרב [[משה לייב רודשטיין]] לו היה הרבי מנסח את נוסח התשובה, אותה הוא היה מקליד לאחר מכן. לאחר פטירתו של הרב רודשטיין בשנת [[תשכ"ח]] צומצם בהדרגה היקף השימוש במענה בצורת מכתב. גם המכתבים שכן נשלחו מאז פטירת הרב רודשטיין - לא היה הרבי מכתיב את נוסח המכתב ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדתו, אלא היה כותב את נוסח התשובה על גבי מכתבו של השואל.

==כולל אברכים==
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל אברכים (קראון הייטס)]]}}
המזכירות הפעילה גם מוסדות שונים ופעילויות שונים שהופעלו על ידי הרבי בעצמו, כגון [[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]]. על ידי הכולל יצאו במשך השנים ספרים וקובצים שונים. ערכו את הביאורים והמראי מקומות לספר [[ליקוטי תורה]], הוציאו לאור את קובץ [[יגדיל תורה (קובץ - ניו יורק)|יגדיל תורה]]. בשנת [[תשנ"ד]] שונה שמו ל'כולל מנחם'; ראש הכולל כיום הוא הרב [[יוסף אברהם הלר]].

הממונה על הכולל מטעם המזכירות היה המזכיר הרב בנימין קליין.

==חברי המזכירות==
[[קובץ:הרבי_עם_מזכיריו.jpeg|שמאל|ממוזער|300|הרבי מברך את מזכיריו בערב חג הסוכות תשמ"ח, לאחר שהעניק להם פרטים מתוך סט [[ארבעת המינים]] על מנת שישלבו אותם בסט ארבעת המינים האישי שלהם
מימין לשמאל: המזכירים - [[יהודה קרינסקי|קרינסקי]], [[בנימין קליין|קליין]], [[שלום מנחם מענדל סימפסון|סימפסון]], [[לייבל גרונר|גרונר]].]]
בין המזכירים נמנו הרבנים:
*[[מאיר ליבר קלר]] - לפני הנשיאות.
*[[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] - המזכיר הראשי (רוב השנים).
*[[יהודה לייב גרונר]] - המזכיר האישי (בין השנים נ' נ"ד).
*[[ירחמיאל בנימין קליין]] - מזכירו של הרב חודקוב ונהג.
*[[חיים יהודה קרינסקי]] - נהג ואחראי על קשרי חוץ ועיתונות.
*[[שלום מנחם מנדל סימפסון]] - מכתבים.
*[[אליהו קווינט]] - מכתבים, בעיקר המכתבים שכללו אופי ותוכן תורני
*[[משה לייב רודשטיין]] - מכתבים.
*[[ניסן מינדל]] - מכתבים באנגלית, ביניהם גם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]]

==לקריאה נוספת==
* [[מנחם זיגלבוים]], '''סיפורים מחדר הרבי'''

==קישורים חיצוניים==
*ניצוצי רבי - שבועון התקשרות, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15998&CategoryID=2475 מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א - רשימה ראשונה] {{*}} [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16018&CategoryID=2477 אנשי הקשר עם הרבי - רשימה שניה] {{*}} [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16041&CategoryID=2479 יכנסו למזכירות - רשימה שלישית]''', מגליונות 1335-1337.

{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]

משתמש:טינט און פעדער...

2023-04-18T19:15:59Z

טינט און פעדער...: יצירת דף עם התוכן "{{תבנית:ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ויחייך הקצין שניאורסון, מהרהר, עת הושיט את הכתב את היד, וידב..."

{{תבנית:ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ויחייך הקצין שניאורסון, מהרהר,

עת הושיט את הכתב את היד,

וידבר: אי חב"ד, חבר צנזור יקר,
:אי חב"ד, חבר צנזור, חב"ד!

שמע גריגורי, שמע גרישה אחי, בן אגנצי,

תבינה אם אזן לי תט.
:הוי חב"ד ! קודם כל הוא ארגון אנטי-נאצי,
::אנטי-נאצי, אחי, בהחלט!

הם אינם מכירים ביאוש וכניעה
:וחמים הם כאש מתלקחת !
:(לו היתה בידיהם החזית השניה,
:היא היתה כבר, אחי, נפתחת).

וחזק בטחונם מכל צר ואסון
:ושוה בטחונם בטליונים !
::כך צוה עליהם [[הרבי|מנהיגם שניאורסון]],
:::ואני מאותם [[שפיץ חב"ד|שניאורסונים]]...

ו[[פארבריינגען|בדברי עליהם]]
:בלבבי ארגישה -
::כי אותו הניצוץ לא יכבה בי לעד !
ולא פעם בקרב, האמינה לי, גרישה,
::מתלקחת בי אש-להבה של חב"ד !

אז גרגורי אמר: כן, דוד, אני גוי

אבל [[שבע מצוות בני נח|בנתי לך, איני פתי]].

גם אנחנו זוכרים את דימיטרי דונסקוי,

אף כי אין הוא יליד המשטר הסובייטי.

כי [[זקני החסידים|עבר]] ו[[דור השביעי|הווה]] מצטרפים ל[[הבאת המשיח|אחד]]
:באומה העומדת באש.

וכן מני לוב עד חזית סטלינגרד
:לא ביישו את חב"ד נכדיהם של חב"ד ...
::סלח דודקה - אני [[התקשרות#רגש ההתקשרות|מתרגש]] ...}}
"הטלגרמה של חב"ד"

חב"דפדיה:ערכים מומלצים/רשימת המתנה

2023-04-18T18:54:29Z

טינט און פעדער...: /* תמונות וציורי רבותינו נשיאנו */ פסקה חדשה

[[קטגוריה:חב"דפדיה - ערכים מומלצים]]
{{‫חב"דפדיה:ערכים מומלצים/רשימת המתנה/פתיח}}
=ערכים מועמדים=

== [[הרבי]] ==

ב"ה לאחר עבודה ראשונית, וחלק מתוכנית להמלצת כל ערכי רבו"נ, לדעתי הערך אכן צריך להיות מומלץ, נשמח להערות ותיקונים. מתייג את {{חב"דפדים פעילים}} {{א|חלוקת קונטרסים}}, {{א|שיע.ק}} ואת ידידי {{א|קרייזי אבאוט משיח}}, וכמובן את כל המשתמשים הוותיקים והטובים. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 10:05, כ"ג בשבט, ה'תשפ"א, 5 בפבר' למניינם.
:מבלי להיכנס לפרטים הטכניים בערך, יש בעייה בכך ערך יהיה מומלץ, וזאת משום שכרגע הערך עשוי מהמון פסקאות, ומי שינסה לקבל בערך הזה את המידע על הרבי, לא יקבל כל כך משום שהערך מפנה אותו לערך אחר, כך שבמקרה הזה הערך על הרבי הוא לא ערך, הוא אוסף של המון ערכים שהתקבצו לערך אחד {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 19:47, 6 בפברואר 2021 (UTC)
:יורשה לי להעלות טיעון הנראה לדעתי. בין הערכים המומלצים לא אמורים להיכלל הערכים על רבותינו נשיאינו, זאת מפני שהם '''ערכי יסוד'''. טווח הערכים המומלצים אמור להיות בין אלו שמעבר להם, העוסקים אודות תחומים ממוקדים וספציפים יותר (על מנת לחדד את הכוונה - כשם שהערך על האתר עצמו לא יהיה מומלץ). זו רק דעתי, ותן לחכם ויחכם עוד.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 19:58, כ"ד בשבט, ה'תשפ"א 19:58, 6 בפברואר 2021 (UTC)
::אכן, לדעתי יש לשקול למחוק את הערכים האלו ולהוסיף אותם לערך עצמו במלואם. הרעיון של הערך כמומלץ מגיע מרשימת ערכים פוטנציאליים. בהצלחה נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 09:34, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א, 7 בפבר' למניינם.
:::ראה את סוף [[שיחת חב"דפדיה:ערכים מומלצים#בעקבות פתיחת דף לדיונים|השיחה שם]] ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:17 • כ"ה בשבט ה'תשפ"א

==[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]]==
הערך הועלה כאן לדיון לפני כ-שנה והוחלט שצריך שיפוץ, הוספת מקורות, וניסוח - ועד אז יהיה כ-ערך מובחר. אני חושב שאחרי כ-שנה נוספו בו הרבה מקורות, ניסוח מחודש, נמחקו דברים והערך הורחב. אשמח אם תביעו את דעתם מתייג {{חב"דפדים פעילים}}. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 21:42, 10 בפברואר 2022 (UTC)
:מאמין שעדיין יש מה להוסיף, וכן עדיין יש צורך בשיפור הניסוח {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:56, 13 בפברואר 2022 (UTC)
::תוכל לתת דוגמאות ספצפיות לדברים הטעונים שיפור? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 22:03, 14 בפברואר 2022 (UTC)
:::זה לא משהו ספציפי, בעז"ה אני יעבוד על זה {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:17, 4 במרץ 2022 (UTC)
::::הערך עדין נמצא בקטגוריה של צריכים הבהרה ומקורות. [[משתמש:חבד אינפו|חבד אינפו]] - [[שיחת משתמש:חבד אינפו|שיחה]], 16:54, י"ט באדר ב', ה'תשפ"ב 16:54, 22 במרץ 2022 (UTC)
:::::דבר זה איננו משנה כלל . דרושים כמה הבהרה ומקורות בערך אך הערך הוא ערך מושקע ויפה[[משתמש:זאל זיין תורה|זאל זיין תורה]] - [[שיחת משתמש:זאל זיין תורה|שיחה]], 19:46, י"ט באדר ב', ה'תשפ"בתורה
::::::בטח שזה משנה, כדי להיות מומלץ הערך צריך להיות '''מושלם'''. עם כל המקורות והבהרות. ראה קריטריונים. וראה מיזם. [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 14:07, כ"ב באדר ב', ה'תשפ"ב 14:07, 25 במרץ 2022 (UTC)

== פריידא - בת אדמוה"ז ==

קראו את הערך [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]], ואת [[חב"דפדיה:ערכים מומלצים/קריטריונים לקביעת ערך מומלץ|הקריטריונים לערכים '''מומלצים''']], ואחר כך תאמרו אם לפחות הערך מתאים להיות ערך מובחר, אם לא ערך מומלץ. (ואם ערך מומלץ על אחת כמה וכמה). [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 19:27, י"ד באדר א', ה'תשפ"ב
:ודאי שנקרא אותו, כאן תוכל לכתוב את נימוקך מדוע זה זכאי להיכלל ברשימת המומלצים. אם אתה מתכוון לפתוח דיון על ערך מובחר תציע את הערך במובחר, כאן זה מומלץ. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:35 • ט"ו באדר א' ה'תשפ"ב

== [[ליקוטי שיחות]] ==

{{חב"דפדים פעילים}}, למישהו יש הערות? אם לא, תוך שבוע אני מעביר את זה לדיונים. [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 13:31, י"ג באדר ב', ה'תשפ"ב 13:31, 16 במרץ 2022 (UTC)
:וגם תראו [[שיחה:לקוטי שיחות#ערך מקסים]], גם {{א|האמנתי כי אדבר}} מסכים איתי שזה צריך להיות ערך מומלץ. מה דעת {{מפעילי מערכת}}? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 13:35, י"ג באדר ב', ה'תשפ"ב 13:35, 16 במרץ 2022 (UTC)
::זה איוּם שאתה מעביר לדיונים? יש קריטריונים. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:00 • י"ד באדר ב' ה'תשפ"ב
::: התכוונתי שאם לדעת כולם זה מתאים לקריטריונים, אני מעביר להצבעה. לא איום. [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 14:03, כ"ב באדר ב', ה'תשפ"ב 14:03, 25 במרץ 2022 (UTC)
::::יש חובה שהערך יקבל ממליצים להצבעה, זה לא המלצה. לכן "אם לא, תוך שבוע אני מעביר את זה לדיונים" לא נשמע טוב. בכל אופן, מקווה שיהיה לי זמן לעבור על הערך. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:26 • כ"ב באדר ב' ה'תשפ"ב
::::::אחרי הנ"ל, אתם בעד הצבעה? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:58, ד' בניסן, ה'תשפ"ב 16:58, 5 באפריל 2022 (UTC)
:אם יש הצבעה אז אני {{נגד חזק}}[[ווי וואנט משיח נאו|בברכת ווי וואנט משיח נאו]] ~ [[משתמש:זאל זיין גאולה|זאל זיין גאולה]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]] 18:26, 5 באפריל 2022 (UTC)
== [[אשר ששונקין]] ==
הערך עבר שיפוצים רבים ונכתב ממקורות רבים. אשמח אם תביעו את דעתכם מתייג {{חב"דפדים פעילים}} ו[[משתמש:Chabadnik]]. --בברכה, [[משתמש:דער רעבע איז דא|דער רעבע איז דא]]! - [[שיחת משתמש:דער רעבע איז דא|נייעס חסידי מעניין]] 21:03, 20 באוקטובר 2022 (UTC)
:עברתי על הערך. מרשים ביותר במיוחד אחרי העריכה האחרונה אני תומך בעניין! {{בעד}} --בברכה, [[משתמש:הינוקא|הינוקא]] - [[שיחת משתמש:הינוקא|שוחח איתי]] 23:07, 20 באוקטובר 2022 (UTC)
::{{בעד חזק}} - [[משתמש:לוחם חב"די|לוחם חב"די]] - [[שיחת משתמש:לוחם חב"די|יצאנו למלחמה]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-10,000|מירוץ ה10,000]] 06:21, 21 באוקטובר 2022 (UTC)
:::{{בעד}} ההצבעה. עברתי על הערך ואני נותן את הסכמתי. בברכה, --[[משתמש:לוי התותח|לוי התותח]] - [[שיחת משתמש:לוי התותח|שיחה]], 22:17, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ג 22:17, 23 באוקטובר 2022 (UTC)
::::לא עברתי בעיון, אבל יש חוסר במקורות {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 07:02, 24 באוקטובר 2022 (UTC)
:::::{{נגד}}. בדיקה מעלה שהספר "יהדות הדממה" לא נזכר אפילו פעם אחת בערך, מה שמעלה חוסר במקורות עיקריים. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • ב' בחשוון ה'תשפ"ג ליצירה | 21:33, 27 באוקטובר 2022 (UTC)
::::::לאחר למעלה משבוע הערך הועבר לדיונים. מתייג את {{חב"דפדים פעילים}} --בברכה, [[משתמש:דער רעבע איז דא|דער רעבע איז דא]] - [[שיחת משתמש:דער רעבע איז דא|<big>נייעס חסידי מעניין</big>]] 20:21, 3 בנובמבר 2022 (UTC)
:::::::ממש לא, הובאה פה התנגדות שלא הושב עליה, ככה בחיים זה לא יוכל להפוך למומלץ {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 20:25, 3 בנובמבר 2022 (UTC)

== [[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] ==

ערך מיוחד, מקיף, שופע מקורות ותמונות, נושא מסקרן, חריג בנוף - לא ערך על אישיות ולא על מאורעות היסטוריים; ערכים כמותם יש למכביר. לאחר קצת שיפוץ סגנון ולשון - לטעמי יכול לעלות על שולחן מלכים, ולהוסיף הרבה צבע ועניין לרשימת הערכים המומלצים. מה דעתכם?[[משתמש:טינט און פעדער...|טינט און פעדער...]] - [[שיחת משתמש:טינט און פעדער...|שיחה]], 18:54, כ"ז בניסן, ה'תשפ"ג 18:54, 18 באפריל 2023 (UTC)

תמונות וציורי רבותינו נשיאנו

2023-04-18T18:40:59Z

טינט און פעדער...: /* תמונת המגיד ממזריטש */

[[קובץ:עידוד.jpg|שמאל|ממוזער|300px|צלמים מצלמים את [[הרבי]] מעודד את השירה]]
ל'''[[תמונה|תמונות]] וציורי [[רבותינו נשיאינו]]''' ישנה חשיבות גדולה ב[[חסידות חב"ד]] עקב המעלה הגדולה ב[[ציור פני הרב]], שניתן לקיימה גם על ידי [[תמונה]].

לחלק מ[[רבותינו נשיאינו]], אדמו"רי חב"ד, ישנם '''ציורים או תמונות''' שהגיעו לידינו: [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. מ[[אדמו"ר המהר"ש]] אין ציור או תמונה ברורים (ישנם ציורים המיוחסים לו), אולם ניתן לצייר את פניו על ידי הידיעה שהיה דומה מאוד לנכדו, אדמו"ר הריי"צ. מ[[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ומ[[אדמו"ר האמצעי]] אין אפילו השערה לגבי תואר פניהם.

== ציור פני הרב ==

{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}

'''ציור פני הרב''' היא אחת מדרכי ה[[התקשרות]] לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות: להתקשרות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}}, נתינת כח ללכת בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, להסיר פחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.

=== הכבוד הדרוש לתמונות רבותינו נשיאינו ===

למנהל מוסד שהדפיס דף שבראשו מתנוסס תמונתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ולידה שתי תמונות של נשים שעזרו למוסד, כתב [[הרבי]] מענה חריף בו שלל את העניין ואף כתב ש:"כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם", והורה לו להסיר את שמו מכל המכתבים והחוברות של המוסד. בנוסף גם כתב לו הרבי שעליו לצום מספר תעניות, ולאחר מכן ללכת ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] ולבקש ממנו [[סליחה]] וכפרה, ושילמד בקביעות עד ל[[ראש השנה]] במאמרי אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/מענות-נדירים-ביותר-בכתיק-נחשפים-בתשור/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}.}}.

כאשר הוצע להנפיק בול ובו תמונת [[אדמו"ר הזקן]], שלל [[הרבי]] את הרעיון היות וטבעו של בול הוא שהמעטפה עליה הוא מודבק מתגלגלת, בנוסף לכך שמכים על הבול, ובכך יגרם ביזיון לתמונתו של אדמו"ר הזקן{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15924&st=&pgnum=246&hilite= חלק י"ח ע' רכ"ו]}}.

== ציור ה[[בעל שם טוב]] ==

[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הדיוקן המפורסם המיוחסת בטעות להבעל שם טוב]]
לבעל שם טוב ישנה תמונה מפורסמת שמיוחסת אליו, אשר הופצה לראשונה בשנת [[תרס"ג]], אולם ישנו ספק אודות אמיתות ייחוסה. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד ([[גרמניה]]){{הערה|מפי ר' יעקב כ"ץ, שהעיד שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.

הרבי נימק זאת במספר סיבות, מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, שהעיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.

נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורת ניכרו בזקנו של הבעל שם טוב [[י"ג תיקוני דיקנא]], שאינם מופיעים בתמונה המפורסמת{{הערה|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער) - [[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.

בתקופה מאוחרת יותר הוכח שאכן תמונה זו שייכת לבעל שם אחר שהיה ב[[גרמניה]] ולאחר מכן ב[[לונדון]] בשם ר' חיים שמואל יעקב פאלק (תס"ח-[[תקמ"ב]]) שנחשד על ידי ר' [[יעקב עמדין]] בשבתאות{{הערה|שם=אהלי צדיקים|[https://zadikim.com/news/שתי-תמונות-זיוף-אחד/ שתי תמונות, זיוף אחד...] באתר אהלי צדיקים, מתוך גיליון [[המבשר]].}}. תמונה נוספת שמיוחסת להבעל שם טוב שפחות מוכרת, היא תמונה שנדפסה בספר "דרייסיג דורות אידן אין פולין" ([[ניו יורק]] [[תרפ"ז]]), אך גם בה פקפקו באמיתותה ויחוסה{{הערה|שם=אהלי צדיקים}}.

== תמונת [[המגיד ממזריטש]] ==

לא נמצאת בידנו תמונה מהמגיד ממזריטש{{הערה|בשנת תש"ה פרסם חוקר אודות [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:939.jpg תמונה מסוימת] כי היא תמונתו של המגיד, אך התברר כי היא תמונתו של ר' שמואל סלנטר}}. [[הרבי]] התבטא ואמר{{הערה|שם=המלך במסיבו א|ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה למגיד ממזריטש.

== תמונת [[אדמו"ר הזקן]] ==

{{ערך מורחב|תמונת אדמו"ר הזקן}}

[[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו"ר הזקן]]
[[קובץ:ציור אדמוה"ז נדיר.png|שמאל|ממוזער|200px|ציור של אדמו"ר הזקן, שנמצא בשנת תשס"ט]]
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' [[אהרן בליניטשער]] ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה החל עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הערה|תמונה זו כנראה אינה בידינו כעת, כי הציורים של אדמו"ר המהר"ש נראים מתקופה מאוחרת יותר, ולא בצעירותו (שנת תרט"ו אז היה כבן עשרים).}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.

כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובאוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.

בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.

בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).

במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובאוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי וב[[שטריימל]] של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.

בשנת [[תרמ"ח]] פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחידי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.

הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.

בשנת [[תרצ"ח]] התפרסמה בעיתון [[הארץ]] עדותו של הצייר שצייר את ההעתק בוריס שץ מ[[תרפ"ז]], לפיה הציור מזוייף{{הערה|[[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=37&lang=hebrew ציור תמונת אדמו"ר הזקן]''', באתר {{שטורעם}}.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] פרסם אז רשימת סיפורים בעיתון [[התמים (וורשא)|התמים]]{{הערה|[[כסלו]], [[תרצ"ח]].}} המעידים על אמיתות הציור.

בשנת [[תשס"ט]] חשף עיתון [[המבשר]] ציור חדש המיוחס לאדמו"ר הזקן, שנמצא אצל אדם שסיפר שהציור עובר אצלם במשפחה במשך דורות{{הערה|[https://col.org.il/news/47611 בלעדי ל-COL: תצלום מהציור המשוייך לאדמו"ר הזקן] ב{{חב"ד און ליין|}}.}}.

== תמונת [[אדמו"ר האמצעי]] ==

אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|1== "גם בדמיון אין בנמצא"}}{{הערה|שם=המלך במסיבו א}}.

באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; הרבי גם הוסיף שגם אצל [[אדמו"ר האמצעי]] אפשר לקיים זאת, מכיוון שצדיקים מכניסים את עצמם בתוך תורתם (וכמו שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו, בעיקר באופן של [[ראיה]], נחשב הדבר כאילו "בעל השמועה עמוד כנגדו", ולא רק באופן של "כאילו" אלא של "ממש" עומד כנגדו{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]). [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/635679/ רבי יומי: לצייר את בעל הגאולה].}}.

== תמונת [[הרבי הצמח צדק]] ==
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
| [[קובץ:צמח צדק אופנר.jpg|מרכז|ממוזער|160px|העתק שהתגלה בתשפ"א]]
| [[קובץ:צמח_צדק.jpg|מרכז|ממוזער|180px|העתק שהגיע מקאפוסט]]
|}
על ציורו של הצמח צדק מסופר, שהיה צייר גוי{{הערה|שם=תוכן קצר|הנחה בלתי מוגהת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]: תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. הצייר התחכם ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעיניו היו עצומות כך שלא היה יכול לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. (מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד]]י שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן.) לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצויירה בשבת - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערה|מסופר שהטעות אירעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי, הלך הצייר ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו וגרם לו לטעויות הללו. - דרוש מקור. וראו את השמועה בשם הרב שאול ברוק בהערה 28.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם (דרוש מקור.) שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה| ראו ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קיבל מכה מעמוד עץ, נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הנייר."}}.

בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת{{הערה|[https://col.org.il/news/47449 הסיפור שמאחורי התמונות ● מיוחד] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}.

בספריית ליובאוויטש בניו יורק שמור הדפס של תמונת הצמח צדק שנתנה הרבנית רבקה לאדמו"ר מוהריי"צ.
מעבר לתמונה רשם אדמו"ר מוהריי"צ: "תמונה זו קבלתי תשורה מאת כבוד א"ז (=אימי-זקנתי) הרבנית הצדקנית מר[ת] רבקה נ"ע זצ"ל זי"ע, ואמרה לי אשר תמונה זו מתאימה יותר משאר התמונות"{{הערה|/https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/15.htm}}

העתק שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תנש"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה "מבית הגנזים" מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.

בשנת [[תשפ"א]] גילה ר' [[יחיאל אופנר]] בעיזבון מרת הינדא גורביץ', נכדת הרבנית [[ביילא וולס]] בת [[אדמו"ר האמצעי]], ואחייניתו, בת אחות אשתו של [[המהרי"ן מניעז'ין]], בן הצמח צדק, העתק נוסף של הציור המקורי, הקדום ביותר, שככל הנראה צויר לבקשת המהרי"ן עצמו, ההעתק צויר כנראה לאחר פטירת הצ"צ, בציור תוקן הבגד והצד הימני מונח על הצד השמאלי, והספר הפך לספר עברי, ואף נרשם עליו "[[ספר צמח צדק|צמח צדק]]", מתחת לציור נרשם באותיות סת"ם (ב[[כתב אדמו"ר הזקן]]) {{ציטוטון|הא לכם תמונה אמיתית של אדמו"ר הרב הצדיק ר' מנחם מענדיל זצ"ל מליבאוויץ}}{{הערה|[https://chabad.info/special/635784/ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו"ר הצמח צדק] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/127876 ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף] {{COL}} לקריאה נוספת: [[מנחם ברונפמן]], '''הציור שעבר בירושה''' כפר חב"ד גליון מס' 1885}}.

== ציורי [[אדמו"ר המהר"ש]] ==
לא ידוע על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כארבעה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:
#צילום הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הערה|על פי השמועה. אך ראו בהמשך את דברי הרבי בנושא בי' כסלו תשד"מ ומהם לא משמע שהרבי הוא שהורה על כך.}}

#בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן ששמע מאנשים שראו את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]].
#ב[[שבועון כפר חב"ד]] התפרסמה תמונה שיוחסה לאדמו"ר המהר"ש{{הערה|כפר חב"ד, גליון 714, עמ' 73.}}. היו שפקפקו בכך{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=550 פתי יאמין? (גלריה)] באתר {{שטורעם}}}}.
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
| [[קובץ:ציור המהרש.jpg|מרכז|ממוזער|110px|{{כתב קטן|ציור אדמו"ר המהר"ש שהתפרסם בכפר חב"ד}}]]
| [[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|מרכז|ממוזער|130px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסם בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", וצוייר על ידי ר' זלצמן ששמע מאנשים שראו את המהר"ש}}]]
| [[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|מרכז|ממוזער|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|מרכז|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה הוא ציור פני [[המהר"ש]]. לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]
|}
על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש הייתה כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31. ועוד}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.
{{ציטוט|
מרכאות=כן|
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...

את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}

בעקבות כך אמר הרבי כי [[ציור פני הרב|ציור פני הרבי המהר"ש]] היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.
בהערת הרבי לשיחת י' כסלו תשד"מ, כותב הרבי, בין היתר: "בנוגע לאדמו"ר מהר"ש, שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה)". את המילים "לפנינו" ו"יש אומרים" הדגיש הרבי בהערה.{{הערה| התוועדויות תשד"מ שבהערה הקודמת}}. בהזדמנות אחרת אמר הרבי שאין תמונה מ[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|תוכן קצר - תש"נ, עמ' 257. בלתי מוגה.}}.

(ייתכן גם שהציורים המובאים לעיל והמיוחסים לרבי המהר"ש הם פשוט העתקים מתמונות של הרבי הריי"צ ואנשים ייחסו אותם בטעות לרבי המהר"ש.)

== תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]] ==
[[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|200px|הציור המוגה על ידי הרבנית]]
[[קובץ:תמונת אדמור הרשב.png|שמאל|ממוזער|200px|תמונת אדמו"ר הרש"ב מ[[תר"פ]] (מצד שמאל) לצד תמונה שנמצאה ב[[תש"פ]] (מצד ימין), המשוערת כתמונת הרש"ב]]
הרבי הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו, ובדרך כלל בשעה שהיה יוצא מביתו היו מקיפים אותו בחורי ישיבה גבוהים, במטרה להסתיר את דמותו ולמנוע אפשרות שהוא יצולם נגד רצונו{{הערה|היכל הבעל שם טוב, גיליון י"ג, מדור תגובות. ב"ליובאוויטש וחייליה" עמ' 29 מסופר שבחורים גבוהי קומה היו מסתירים את הרבי הרש"ב כשהלך לתשליך בר"ה כי היו צלמים שבאו מוויטבסק לצלמו בהליכתו לתשליך ונעמדו עם "מכונות צילום" על הגגות ולכן היה צורך בבחורים הגבוהים שיסתירו את הרבי.}}.

כשהלך הרבי הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגרם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר{{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.

בשנת [[תרע"ט]] תכנן הרבי הרש"ב לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.

לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1851, עמוד 67.}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש {{מקור|עמוד}}}}.

[[הרבנית חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב"ד גליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21). הציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}.

בשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה נכתב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)'''". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה ב[[אייר]] [[תרס"ח]], אולם עדיין היו שפקפקו באמינות התמונה וייחסו אותה ליהודי אחר באותו שם או לבן דודו של הרש"ב רבי [[שלום דובער מרציצה]]{{הערה|מקובל בשם ר' [[לייזר ננס]] שישנה [[תמונה]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] [[נ"ע]] שלא הגיעה לידינו, ואולי מדובר בתמונה זו {{מקור}}.}}{{הערה|[https://chabad.info/special/מיהו-רבי-שלום-דובער-שניאורסאהן-בתמונה/ התמונה] {{אינפו}}}}.

== תמונת [[הרבי הריי"צ]] ==
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|220px|תמונת אדמו"ר הריי"צ שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|220px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]
התמונה הראשונה של אדמו"ר הריי"צ היא מעט לפני חתונתו, בה הוא נראה לבוש בחליפה ו[[כובע קנייטש]]{{הערה|[[:קובץ:אדמו"ר הריי"צ בצעירותו בצעירותו.jpg|התמונה]].}}. בקיץ של שנת [[תנש"א]] נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת [[תר"פ]]. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה] {{אינפו}}}}.

[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] הרבי הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משתי זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפילת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.

מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנבהלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.

במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש]]ו, וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם. הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}

[[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית]] שהתרחש בשנת [[תר"צ]] תועד אז בעיתונות ונשתמרו ממנו תמונות רבות{{הערה|'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117454 שלושה תצלומי עיתונות גדולים – מהימים האחרונים לביקורו של האדמו"ר הריי"ץ בארה"ב בשנת תר"צ]''', אתר בית המכירות קדם.}} וכן ישנם סרטים (ללא פס קול) מביקור זה שפורסמו ע"י jem. ב[[בר מצווה]] של [[בערי גוראריה]] בשנת [[תרצ"ו]] העניק [[הרבי הריי"צ]] לבערי מצלמה במתנה. במצלמה זו צלם בערי פעמים רבות את הרבי הריי"צ, בעיקר מהתקופה שלאחר בואו ל[[ארצות הברית]] בשנת [[ת"ש]]. בקיץ של שנת [[תש"פ]] המצלמה נמכרה במכירה פומבית.

מבואו של הרבי הריי"צ בפעם השנייה לארה"ב, ישנם סרטים שצולמו אז (אך ללא פס קול) והם פורסמו ע"י jem.

קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תש"ט]] הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משתי הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שעוצמת ה"פלאש" לא תהיה גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו של אדמו"ר הריי"צ. האירוע גם הוסרט בסרט צבעוני (אך ללא פס קול), דבר יקר באותם ימים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ] {{אינפו}} {{*}} '''[https://col.org.il/news/129565 וידאו ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]''' {{וידאו}}{{COL}}.}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח בעצמו בהזדמנות את תמונתו לחסידים ששהו במחנות הפליטים{{הערה|תשרי בליובאוויטש - מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [[תש"פ]], עמ' 50.}}.

=== יחס הרבי לתמונות הרבי הריי"צ ===

הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, שאל הרבי אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבורה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.

הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311). ועוד}}.

==תמונות הרבי==
[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו הרשמית הראשונה של הרבי. צולמה ב[[ל' שבט]] [[תשי"א]] ב[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]] של ר' [[יהודה לייב פוזנר]]]]
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|220px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה ב[[ביתו של הרבי|ביתו]], בעת [[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]

=== לאחר הנשיאות ===
בשנת [[תשי"א]] פורסמה תמונתו של [[הרבי]] ששימשה כתמונתו של הרבי בפרסומים של חב"ד בעיתונות, במשך השנים שונתה התמונה לתמונה אחרת. תמונה זו הייתה היחידה אותה אישר הרבי לפרסם בשנים הראשונות. בשנת [[תש"ל]] הכין חסיד חב"ד מ[[לונדון]] אלבום תמונות של הרבי בשם "צ'אלנג" ובו פרסם שתי תמונות חדשות של הרבי{{הבהרה|האלבום הכיל 3 תמונות?}}, כאשר נשלח האלבום למזכירות, שלח חודוקוב לאותו חסיד ש:"בכל הפרסומים שנדפסו לאחר קבלת רשותנו, ישנה רק תמונה אחת של הרבי שליט"א אשר אנחנו מרשים לפרסמה ולכן לא צריך להיות שום שינוי ביחס ל'צ'אלנג'{{הערה|תשרי בליובאוויטש - מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], עמ' 52.}}.

=== י' שבט תש"ל ===
בשנים הראשונות התנגד הרבי לכך שיצלמו אותו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], ותמונות וסרטי וידיאו שצולמו נעשו בחשאי. רק לקראת התוועדות [[י' שבט תש"ל]] נתן הרבי אישור רשמי לצלם [[יצחק ברז]] לצלם את המעמד, והוא ניצל את ההזדמנות וצילם ללא הרף. כמה חסידים שהבחינו בו ניסו לגעור בו אך הרבי הורה להניח לו. הוא גם התייצב בהתוועדות שנערכה במוצאי שבת, ובאמצע אחד הניגונים אמר הרבי בחיוך (ומיד הקהל הפסיק בשירה): "פאר יעדר פיקטשער וואס ער וועט נעמען, וועט ער דארפן זאגן נאכאמאל לחיים. דברים שאין להם סוף, ער האלט אין איין נעמען פיקטשערס" [על כל תמונה שהוא לוקח הוא יצטרך לומר לחיים שוב. (מה)דברים שאין להם סוף, הוא לא מפסיק לקחת תמונות]. כאשר שמע הרבי כי בסך הכול צולמו כמאה עשרים תמונות הפטיר: "חשבתי שיצלם שתיים-שלוש תמונות ולא מאה עשרים..."{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}}.}}.

=== צילום הרבי בחתונות ===
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעיני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו החסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.

בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.

כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ובמקדש מלך (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רביעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}}.}}.

כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]] שהקריא את ה[[כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר השינה]]. בית משיח גילון 508}}. הרבנית אף סיפרה כי היא אינה מניחה למנקה שעבדה בביתם של הרבי והרבנית לנקות את התמונה, והיא מקפידה לנקות אותה בעצמה.

=== שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום ===

בשנים הראשונות, הרבי התנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הערה|הרבי לא היה מחזיר את המצלמה, אלא לוקחה לחדרו, ומדבר עם הנהלת הישיבה, שתעשה מבחן לילד על הלימוד, ואם ידע קיבל חזרה את המצלמה.}}. כאשר גילה הרבי את הילד גרשון שוסטרמן מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/31.htm?q=מראי%20מקומות למען ידעו בנים יוולדו פרק ה].}}.

כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]"{{מקור}}.

כך גם באחת מהתוועדויות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}{{מקור}}.

התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון|כ' מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שנייה, פעם שלישית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות!
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו!

מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של "חסידות"! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!...

ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חיצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך].}}

כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=תשרי_תשל%22ח_-_%22שיחות_קודש%22_(החדש)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}.

=== עידוד הרבי לצלמים ===

{{ערך מורחב|ערך=[[WLCC]], [[JEM]]}}
[[קובץ:הרבי-מחייך-לצלם.jpeg|×250|ממוזער|הרבי מחייך לעבר צלם]]
למרות היחס החריף של הרבי לעסוקים בצילום בצורה לא ראויה, רחש הרבי יחס של חיבה לצלמים שצילומיהם נועדו למטרת הוספה ב[[הפצת המעיינות]] ופרסום של [[חסידות חב"ד]] ו[[תורת חסידות חב"ד|תורתה]], כשהם מקבלים את רשות והסכמת הרבי לצלמו.

אחד הצלמים הבולטים היה [[לוי יצחק פריידין]]. הוא טס לרבי לראשונה לקראת חודש תשרי תשל"ו, ומאז נהג להגיע לרבי ל[[חודש תשרי]] כל שנה כשהוא מקפיד לתעד את ההתרחשויות המיוחדות בחודש החגים בעידודו של הרבי, כשלא אחת כאשר צילם את הרבי בעת יציאתו של הרבי מ[[ביתו של הרבי|ביתו]], הזמין אותו הרבי להצטרף אליו לנסיעה אל [[770]]. לאחר חזרתו לארץ היה מקיים תערוכות בהן המציג את התמונות שצילם, והקרנות ברחבי הארץ של קטעי ווידיאו מיוחדים שתיעד במהלך החודש.

בנוסף, במשך השנים פעל גם כן הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] בתיעוד החיים והאירועים במחיצת הרבי במסגרת ארגון '[[מרכז שידורי חב"ד]]' שהקים, בצילום חלוקות שונות כמו [[חלוקת דולרים]] ו[[חלוקת קונטרסים|קונטרסים]] בוידאו ובתמונות שהיה יכול העובר בחלוקה לרכוש לאחר המעמד. הוא עסק גם בהקלטת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות הרבי]] ובשנים המאוחרות יותר - בתיעודן בוידאו ושידורן ב[[טלוויזיה]]), ובשנים בהן התפלל הרבי ב[[זאל הגדול]] את שלושת תפילות היום במחיצת החסידים והרבה באמירת [[שיחה|שיחות]] וחלוקת דולרים לאחריהן - תיעד אותן במצלמה ייחודית שהייתה קבועה ומכוונת אל מקומו של הרבי.

החל מהתוועדות י"ט כסלו תשל"א, התחיל להתקיים תיעוד וידאו מלא מהתוועדות הרבי. בעקבות היקף הפרסום שגרם שידור קטעים נרחבים מההתוועדות הגדולה שהתקיימה בי' שבט תש"מ ב[[טלוויזיה]], ביקש הרבי מהרב [[הלל דוד קרינסקי]] שיידאג לפתח את העיסוק בעניין. בעקבות כך, בהתוועדות שקיים הרבי לקראת יום פטירת [[הרבנית חנה|אמו]] בו' תשרי תשמ"א התקיים שידור ההתוועדות אל לוס אנג'לס. בעקבות ההצלחה בשידור זה, דאג הרב קרינסקי לשידור ההתוועדות שקיים הרבי לכבוד [[י"ט כסלו]] באותה השנה בערוצי הטלוויזיה בכל רחבי [[ארצות הברית]]. במהלך השידורים היה צורך בתרגום סימולטני לאנגלית לתועלת אלו שלא הבינו את שפת ה[[אידיש]] בה אמר הרבי את ה[[שיחה|שיחות]], שבוצע על ידי הרב [[מאניס פרידמן]].

מאז התקיימו שידורים אלו בקביעות בערוצי הטלוויזיה בארצות הברית בתאריכים: [[י"ט כסלו]], [[י' שבט]], [[י"א ניסן]], [[י"ב תמוז]] ו[[כ' מנחם אב]]. על מנת לתפעל את כל מערך השידורים, הוקמה חברת '[[מדיה חינוכית יהודית]]'. בהמשך, יעדי השידורים הורחבו ל[[ארץ ישראל]], [[אנגליה]], ועוד.

מאז שידרה החברה אירועים נוספים במחיצת הרבי כמו [[הפאראד]] ו[[סאטלייט|חנוכה לייב]]{{הערה|ראה סקירה נרחבת על חברת ג'ם בגליון תחיינו מס' 4 עמוד 40 ואילך}}.

== ראו גם ==
* [[תמונה]]
* [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)#תמונתו|תמונת אביו של הרבי רבי לוי יצחק]]
* [[:קטגוריה:צלמי החצר|קטגוריה המרכזת צלמים שעסקו בצילום הרבי]]
* [[JEM]]

== לקריאה נוספת ==
*'''יותר יפה מהאורגינל''', סיפורו של הצייר רפאל נוריאל, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1863 עמוד 55
*'''יותר מאלף מילים''', 'הרבי והתמונות' בעקבות פטירתו של ר' צבי (הארי) טריינר, מראשוני הצלמים שצילמו את הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 52

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] – אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו {{*}} סקירה מרתקת] {{בית משיח}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-חוברת-תשרי-בליובאוויטש-Copy.pdf אור פני מלך חיים]''', סקירה על יחסם של רבותינו נשיאינו לצילום תמונותיהם - חלק ראשון, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 39
*הרב [[שמעון אייזנבך]], '''[https://col.org.il/news/128540 קצת סדר: האם הרבי היה שבע רצון מצירוף תמונתו לפרסומים שונים?]''' {{col}}
*'''[https://col.org.il/news/130601 הרב ביקש לתלות תמונת הרבי בביתו, וקיבל תשובה מפתיעה]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/131703 כשהרבי הסביר: מדוע חסידים זקוקים לתמונות של הרבי?]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/132881 לצלם את הרבי? לא מובן מאליו. תלוי מי אתה ולמה אתה מצלם]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]

המגיד ממזריטש

2023-04-18T18:39:02Z

טינט און פעדער...: /* תמונתו */

[[קובץ:מצבת המגיד ממזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה הישנה על ציונם של המגיד ממעזריטש ותלמידיו רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] באניפולי]]
רבי '''דב בֶּער פרידמן מִמֶזריטש''' מכונה '''"המגיד ממזריטש"''' (?{{הערה|שם=שנת לידתו}} - [[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]]) היה גדול תלמידי ה[[בעל שם טוב]], ושנה לאחר [[הסתלקות]]ו, מונה לממשיך דרכו ומנהיג תנועת החסידות הכללית, בתקופתו גדלה ההתנגדות לחסידות, אך גם הצטרפו לחסידות גדולי ואדירי עולם. לאחר הסתלקות המגיד הנהגת החסידות התפצלה בין כל תלמידיו. [[אדמו"ר הזקן]] היה מבחירי וגדולי תלמידיו, והתייחס אליו כאל "אביו הרוחני".

==תולדות חיים==
רבי דובער נולד לר' אברהם וחוה ב[[עיירה]] לוקאטש שליד העיר רובנו ב[[אוקראינה]], אין מסורת חב"דית על תאריך לידתו{{הערה|שם=שנת לידתו|1=רבים טוענים שנולד בשנת ה'תס"ד (1704)(ראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5695&st=&pgnum=40&hilite= אהלי צדיקים]). יש אומרים שנולד בערך בשנת ה'ת"ע (1710), ולפי מסורת קדומה של רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון) נולד בשנת ה'תנ"ח (1698). לפי מסורת זו האחרונה היה ממש בן גילו של רבו הבעש"ט, ויש האומרים שהיה גם מבוגר ממנו, ויש האומרים (ספר ראש בני ישראל עמ' כ"ח) שנולד בשנת תמ"ח. [[הרבי]] הסביר שתלמידיו של המגיד היו כ"כ שקועים בתורתו, ולא שמו את לבם לתאריכי שנות חייו, זאת ע"פ דברי [[אדמו"ר הריי"צ]] שאין יודעים את שנת לידתו}}.

אביו היה מיוחס עד ל[[תנא]] ר' [[יוחנן הסנדלר]], והתפרנס בדוחק מהיותו [[מלמד]] ילדים ובעצת רב העיר שלח את בנו הגאון, דובער, ללמוד בלבוב בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע (בעל [[פני יהושע]]).

רבי דובער [[נישואין|נשא]] (בזיווג ראשון) את מרת קיילא, ולאחר נישואיו שימש כאביו כ[[מלמד]] ב[[מזריטש]], במקביל הוא החל ללמוד את [[תורת הקבלה]]. בהמשך שימש כמגיד בעיר טורטשין ולאחר מכן גם בערים קוריץ ודובנא. המגיד חי בבית קטן ורעוע, והיה חולה מאוד ברגליו{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] מספר על חלום של [[אדמו"ר האמצעי]] בו ראה את המגיד עם רגל אחת שמנה, והשניה רזה, וזאת עקב מחלתו ברגליו.}}. במשך שנים ארוכות לאחר נישואיו טרם נולדו להם ילדים ובהיותו בן שלושים ושש שנה הציעה לו אשתו שיגרש אותה כדי שיוכל להתחתן עם אשה אחרת, שיהיו לו ממנה ילדים, אך המגיד דחה את הצעתה.

כשהגיע [[הבעל שם טוב]] אל ה"פני יהושע" אמר לו שיודיע למגיד שלא יוכל להבריא ברגליו עד שיבוא אליו{{הערה|יש לציין שעד סוף ימיו סבל הרב המגיד ברגליו ומתואר שהיה הולך עם קב.}}. בעצת מורו החליט להגיע ל[[מז'יבוז]]', עיירתו של הבעל שם טוב ושם נעשה לחסיד ולתלמיד מובהק שלו. הבעל שם טוב הבטיח למגיד שייוולד לו בן גדול ומהולל. בשנת [[תק"א]] נולד לו ולרעייתו בנם ר' [[אברהם המלאך]].

==נשיא החסידות==
[[קובץ:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון המגיד ממזריטש]]
לאחר פטירת הבעל שם טוב מונה בנו רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי הירש]], לממלא מקומו, אך לחסידות היה דרוש מנהיג חזק בעל שיעור קומה, שיוכל לעמוד בתוקף מול ה[[מתנגדים]], ורבי צבי לא היה כל-כך מתאים לכך.

ביום שני של [[חג השבועות]] - [[ז' סיון]] [[תקכ"א]], שנה לאחר [[הסתלקות]] הבעל שם טוב, נעמד רבי צבי בעת עריכתו את שולחנו הקדוש בהשתתפות רובם של תלמידי אביו, ואמר שאביו הורה לו ב[[חלום]] למסור את הנהגת החסידות לתלמידו הגדול ר' דובער ממזריטש. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב, פשט את בגדו העליון שהיה שייך לאביו [[הבעל שם טוב]]. הוא פינה את מקומו בראש השולחן, עבר לשבת כמו כל שאר התלמידים בשולחן, והמגיד עבר לשבת בראש השולחן. אז הוא אמר את הדרוש הראשון שלו שמתחיל במילים "מראיהם ומעשיהם"{{הערה|הודפס בספר [[תורה אור]] ב[[פרשת יתרו]].}}.

רבי דובער, בשונה מהבעל שם טוב שהיה נוסע ממקום למקום, התיישב ב[[מזריטש]] ומשם שלח את תלמידיו הגדולים להפיץ את [[תורת החסידות]] בכל מדינת [[פולין]] ומחוץ לה. בשנת [[תקכ"ה]] כבר היו מבוססים שלושה מרכזי חסידות גדולים חוץ מבמזריטש בראשות תלמידיו: ב[[ליובאוויטש]] (בראשות רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]), בקרלין (בראשות רבי [[אהרן מקרלין]] ורבי [[שלמה מקרלין]]) ובהורודוק (בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]).

המגיד מאד חפץ לעלות לישראל אך מן השמים עיכבו בעדו{{הערה|יש לציין שבשנת [[תקל"ז]] עלו לא"י כ-400 חסידים בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]], רבי [[אברהם מקליסק]] ורבי [[ישראל מפולוצק]], גם [[אדה"ז]] חפץ לעלות אתם אך בסוף לא עלה. - באריכות ראה בערך [[עליית החסידים]]}}.

בשנת [[תקל"ב]] פרצה במזריטש מגפה קשה. ר' [[זושא מאניפולי]] תלמידו של המגיד, הביא את המגיד ובני ביתו לאניפולי. שם התגורר המגיד כשבעה חודשים עד ל[[הסתלקות]]ו ב[[י"ט כסלו]] [[תקל"ג]].

==תורתו==
מסופר שכאשר היה חוזר את דברי תורתו בחסידות ובקבלה, היו כל תלמידיו יוצאים מכליהם מרוב התפעלות, והיו מקבלים שלשול, מלבד [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שיחת [[פרשת תצווה]] [[תשל"ה]] - [[שיחות קודש]]}}.

רק שניים מתלמידיו, רבי שניאור זלמן ו[[חיים וואלפער|הרב מוולפע]] (יש אומרים שגם רבי מנחם מענדל מוויטבסק) קבלו את תורתו בשלמות{{הערה|ראה בספר [[רשימות דברים]] ערך הרב מוואלפע}}.

יש אומרים{{הערה|ראה תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, הרב [[שלום דובער לוין]], בפרקים הראשונים.}} שבבית מדרשו של המגיד למדו גם הרבה פסקי הלכות, ולא רק חסידות, כפי שרואים מכמה פעמים בהם כותב [[אדמו"ר הזקן]] בסגנון ממנו מובן כך{{הערה|ראה שם את ההוכחות.}}.

==עם אדמו"ר הזקן==
[[אדמו"ר הזקן]] הגיע לראשונה למגיד בשנת [[תקכ"ד]], לפני בואו התלבט אדמו"ר הזקן בתור אברך צעיר להיכן לנסוע, ל[[וילנא]], או ל[[מעזריטש]], לבסוף החליט שמכיוון שבוילנא מלמדים כיצד ללמוד יותר טוב, ובמעזריטש מלמדים כיצד להתפלל יותר טוב, יסע למעזריטש כי ללמוד הוא הוא כבר יודע קצת, אבל להתפלל כמו שצריך עוד לא.

לאחר שבועיים בהם בחן ולמד את שיטת המגיד ממעזריטש החליט להשאר ולהתקשר אליו כחסיד מובהק{{הערה|היום יום עמ' ע"ח.}}, מאז ועד הסתלקות המגיד, במשך שמונה שנים נסע אדמו"ר הזקן, לתקופות ארוכות למגיד.

הקשר בין המגיד לאדמו"ר הזקן היה כבין אב לבן, [[אדמו"ר הזקן]] נהג לכנות את המגיד בשם 'האבא' או 'הרבי', מבין כל תלמידיו הגדולים חיבב במיוחד את תלמידו זה, אשר כונה על ידו "זלמניו" או "ליטוואק" (מהעיר ליטא).

כאשר הגיע אדמו"ר הזקן בפעם הראשונה למעזריטש קבע לו המגיד חברותא עם בנו רבי [[אברהם המלאך]] ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]], המגיד אמר שאדה"ז ילמד את ר' אברהם נגלה, אדה"ז תמיד היה מזיז את מחוגי השעון בלי שר' אברהם רואה כדי להגדיל את שעות לימוד החסידות.

בין השאר הורה המגיד ל[[אדמו"ר הזקן]] לערוך את ה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] שלו, הלכות בטעמיהן, ולהוסיף את דעות האחרונים.

בהיות אדמו"ר הזקן ב[[מאסר אדמו"ר הזקן|מאסר]] הגיע המגיד יחד עם ה[[בעש"ט]], לבקרו בתאו במעצר, והורו לו ביציאתו להמשיך ולהפיץ את תורת [[חסידות חב"ד]] ביתר שאת וביתר עוז.

מסופר כי באחד מ[[ראש השנה|ראשי השנה]] בהם שהה אדמו"ר הזקן במחיצת המגיד, הבחין המגיד כי אדמו"ר הזקן לא הגיע לשולחן, ולאחר שהתעכב זמן רב ושלח כמה מתלמדיו לחפשו. כשהגיעו התלמדים לבית הכנסת של המגיד ממנו נשמע קולו של אדמו"ר הזקן, נכנסו וראו את אדמו"ר הזקן מתגלגל על הרצפה אחוז [[דביקות]]{{הערה|דרכו של אדמו"ר הזקן הייתה שכשהיה נכנס ל[[דביקות]] היה נופל ומתחיל להתגלגל}} ובידיו שני רגלי השולחן שעקר מתוך דבקותו ומנגן {{ציטוטון|מרכאות=כן|וידע כל פעול כי אתה פעלתו... וידע כל יצור כי אתה יצרתו... וידע כל אשר נשמה באפו השם אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה...}}{{הערה|קטע מתפילות יום [[ראש השנה]]}}. חזרו התלמדים למגיד וספרו את שראו, וענה המגיד {{ציטוטון|מרכאות=כן|ר' זלמניא הגיע כבר לדרגה נעלית כל כך, עד שלדומם הוא מכניס כוח להתבונן ולהכיר שהקב"ה פעלו...}}{{הערה|מכתב מ[[חסידות צ'ורטקוב|ר' ישראל מטשורטקוב]], מובא בקובץ 'משכנותך יעקב סקווירא גליון א', ובגליון 'המבשר -תורני' 'מלכיות' - ערב ראש השנה תשע"ז}}

==ההתנגדות לחסידות בתקופתו==

בשנת [[תק"ל]] העידו בפני [[הגר"א]] מוילנה עדות רעה על המגיד ותלמידיו, והגר"א קיבל את העדות הזו וציווה להתרחק מהחסידים{{הערה|היה זה בגלל התנהגותם של חסידי רבי [[אברהם מקליסק]] שהיו מבזים מאד את ה[[מתנגדים]].}}.

בספר "[[בית רבי]]"{{הערה|פרק ד'}} מסופר, כי בעת עריכת החרם על ה[[חסידים]], החליטו תלמדי המגיד לערוך חרם על כותבי החרם ה[[מתנגדים]], כדין מה שכתוב על מקרה זה ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|ראה שולחן ערוך יורה דעה סימן שלד סעיף ל"ט: '''"המנדה את חבירו שלא כדין ואמר ליה הלה אדרבה נידוי של שני נידוי והני מילי שזה השני הוא גברא רבא (אף על פי שאינו נסמך) (מהרי"ק שורש קנ"ח) או שאינו ידוע מי הוא דחיישינן שמא הוא יותר גדול מהמנדה אבל אם המנדה שלא כדין תלמיד חכם והאחר אינו תלמיד חכם לא"'''}}. מאוחר יותר, שכבו תלמידי המגיד לישון, חוץ מ[[אדמו"ר הזקן]], שעשה כאילו נרדם. לאחר זמן מה נכנס המגיד עם נר, ועבר והאיר בפניו את פניו של כל תלמיד ותלמיד, וכשהגיע לאדמו"ר הזקן - הפטיר בהתפעלות: '''"היהודי הקטן הזה יהיה רב בכל מדינות רייסין!{{הערה|היינו [[רוסיא]]}}"'''. לשמע מאמר המגיד, התעוררו תלמדי המגיד, ועשה האדמו"ר הזקן כמתעורר גם. ואמר להם הרב המגיד:'''"תדעו שבזה הפסדתם את הראש שלכם"'''{{הערה|היינו [[הסתלקות]] הרב המגיד.}}, '''אך זאת הרווחתם: שבכל עת שיהיה מחלוקת בין החסידים למתנגדים, תהיה תמיד יד החסידים על העליונה"!'''. ואכן, תקופה קצרה מאוחר יותר הסתלק הרב המגיד.

==[[הסתלקות]]ו==
ביום ראשון [[י"ז בכסלו]] שנת [[תקל"ג]], (יומיים קודם הסתלקותו) אמר המגיד ל[[אדמו"ר הזקן]] שבשלושת ימי חייו האחרונים, רואה האדם רק את {{מונחון|דבר ה'|דבר ה' הוא הדיבור הרוחני המהווה מאין ליש את מציאות העולם}} הנמצא בכל דבר [[גשמי]]. כעבור יומיים, ביום שלישי, תפס המגיד בידיו של אדמו"ר הזקן ואמר לו: '''[[י"ט בכסלו]] הוא ההילולא של שנינו'''{{הערה|פשר המשפט הובן רק לאחר כמה שנים כאשר אדמו"ר הזקן יצא מ[[המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן|המאסר בתקנ"ט]] ביום י"ט כסלו, בשנת [[תקנ"ט]] (המילה 'הילולא' - פירושה שמחה).}}. ובאותו יום - י"ט בכסלו [[הסתלק]] המגיד ונטמן ב[[עיירה]] [[אניפולי]] {{הערה|ראה ספר התולדות המגיד ממעזריטש פרק הסתלקותו, מובא גם בספר התולדות [[אדמו"ר הזקן]] וסה"ת [[אדמו"ר האמצעי]].}}.

ה[[חברה קדישא]] ותלמידי המגיד חלקו ביניהם מי יתעסק ב[[טהרת הנפטר|טהרת]]ו. ב[[דין תורה]] הוחלט כי החברה קדישא והתלמידים שנרשמו בפנקס החברה קדישא בעירם יתעסקו בטהרתו. אחד מהם היה ה[[אדמו"ר הזקן]] שנרשם בפנקס הנ"ל בעירו [[ליאזנא]]. בגורל שהפילו התלמידים ביניהם באיזה אבר יזכה כל אחד מהם להתעסק בשעת הטהרה, זכה אדמו"ר הזקן בפתק בו נכתב "ראשו כתם פז", דהיינו הטבלת הראש. גופתו של המגיד הובלה ל[[מקוה טהרה]], אז אמר אדמו"ר הזקן שיניחו את רבו לטבול בעצמו, ואכן הניחוהו והמגיד טבל 3 פעמים!

===צוואתו===
ישנם לפחות שתי צוואות ידועים מהמגיד{{הערה|ספר התולדות - המגיד ממעזריטש עמ' 89 ואילך.}}, על הצוואה הראשונה היו חתומים בנוסף למגיד בעצמו גם גדולי תלמידיו: רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[זושא מאניפולי]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ו[[אדמו"ר הזקן]].

בצוואה זו כותב המגיד בין היתר שלאחר פטירתו יתעסקו בטהרת וקבורת הגוף רק חמשת התלמידים הנ"ל אשר חתומים בתחתית הדף ומלבדם אף אחד אינו רשאי לגעת.

בצוואה השניה המצויה, המיועדת באופן אישי לבנו רבי [[אברהם המלאך]], כותב המגיד לבנו למי להתחבר מבין תלמידיו ומה ללמוד מהם: מרבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] תשמע עצה, מרבי [[יהודה לייב הכהן]] תלמד את [[עבודת המידות]], מרבי [[זושא מאניפולי]] תלמד את ה[[ענווה]], ול[[אדמו"ר הזקן]] תציית בכל אשר יאמר ובכל דרכיו תשמע לו, כי כל היוצא מפיו הוא נבואה קטנה, ועד כדי שגם אם היה בין תלמידי [[הבעל שם טוב]] היה מגדולי תלמידיו.

{{ציטוט צף|וגם בענין הציון הקדוש של אור ישראל וקדושו המגיד הגדול ממעזריטש, בקשתי שיכתוב לי כ"ת נ"י{{הערה|כבוד תורתו נרו יאיר.}} פרטים שאוכל להראות את מכתבו ל[[הרבי|אדמו"ר מליובאוויטש]] שליט"א ועוד.{{A}}
דברתי על ידי הטלפון עם בן משק ביתו של האדמו"ר הנ"ל שליט"א הרב [..] [[הרב חודקוב|חדאקאוו]] נ"י, והלה אמר לי שנכין איזו פרטים להתראות ולהראות לכ"ק הנ"ל. היינו מצב הענין וכמה יעלה תקון הציון ומי יעשה זאת, ואיך לשלוח המעות, מי יעשה הדבר וכדומה.|ממכתב ה[[אליעזר זוסיא פרטיגול|אדמו"ר מסקולען]] ל[[אהרון חזן|רב אהרון חזן]]}}

=== שיפוץ הציון ===
ב[[בית החיים]] שב[[עיירה]] אניפולי הוקם [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו, ביניהם רבי [[זושא מאניפולי]], ורבי [[יהודה לייב הכהן]] בעל 'אור הגנוז', אך ב[[מלחמת העולם השנייה]] נחרב בית העלמין עם האוהל. לאחר שיקומו של בית החיים, יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ולתלמידיו.

ר' [[אהרון חזן]], [[חסיד חב"ד]] (שזוגתו, מרת נחמה לאה, הייתה דור שמיני למגיד ממעזריטש ודור שביעי לר' [[אברהם המלאך]]) שהיה ב[[רוסיה]], נסע לאוהל המגיד לפני שעלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] בשנת [[תשכ"ו]], וגילה את ההזנחה המחפירה במקום. הוא דאג ליציקת בטון מעל מקום מנוחתו של המגיד, למרות הקושי הנורא שהיה בהשגת מצרך כזה באותה תקופה, ובפרט לקבר [[צדיק]]. כשהגיע לארץ סיפר ל[[אדמו"ר]] [[אליעזר זוסיא פרטיגול|מסקולען]] שהיה ידידו, על המצב של הציון. במכתב השיב לו האדמו"ר כי הוא רוצה להעביר את נושא הטיפול ל{{ה|רבי}}{{הערה|ראה בציטוטון למעלה יותר את מכתבו של ה[[אדמו"ר]] [[אליעזר זוסיא פרטיגול|מסקולען]].}}.

==משפחתו==
*אביו: רבי אברהם פרידמן מלוקאטש
*אמו: הרבנית חוה
*זוגתו: הרבנית קיילא (בזיווג ראשון)
*בנו: רבי [[אברהם המלאך]]
*בתו: דאבא
*חותנו: ר' שלום שכנא מטורטשין
*אחותו: [[רוחמה]], אשת הרב [[נח אלטשולר]], סבו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]

==מתלמידיו==
{{טורים|תוכן=
*'''[[אדמו"ר הזקן]]'''
*רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]
*רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]
*רבי [[אברהם מקליסק (חסיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]
*רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]]
*רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]
*רבי [[זוסיא מאניפולי]]
*רבי [[אלימלך מליז'נסק]]
*רבי [[אהרן מקרלין]]
*רבי [[שלמה מקרלין]]
*רבי [[שמואל שמלקא מניקלשבורג]]
*רבי [[פנחס הורביץ]] "בעל ההפלאה"
*רבי [[אשר צבי מאוסטרואה]], מחבר ספר מעיין החכמה
*רבי [[אהרן שמואל מאוסטרהא]]
*רבי [[חיים חייקל מאמדור]], מחבר ספר חיים וחסד
*רבי [[יהודה לייב הכהן]]
*רבי [[יונה מפולוצק]]
*רבי ישראל הופשטיין, "[[המגיד מקוזניץ]]"
*רבי יעקב יצחק הלוי הורביץ, "[[החוזה מלובלין]]"
*רבי [[אברהם הרופא]]
*רבי [[אהרן גורדון]]
*רבי [[ברוך ממז'יבוז]]
*רבי אריה לייב, "[[הסבא משפולי]]"
*רבי [[חיים וולפר]], ה"וואלפער"
*רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]
*רבי [[יעקב יוסף מאוסטרהא]]
*רבי [[ישראל מפולוצק]]
*רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]]
*רבי [[עוזיאל מייזליש]]
*רבי [[צבי הירש מנדבורנא]]
}}

==ספריו==
המגיד לא כתב ספרים, דבריו נרשמו והודפסו בספרים שנכתבו על ידי תלמידיו:
*'''[[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]]''' - ספר זה נערך בחייו ועל פי בקשתו של המגיד. הודפס בקוריץ, שנת תקמ"א על ידי המגיד מלוצק.
*'''אור תורה''' - הודפס בקוריץ, שנת [[תקס"ב]]. כתב יד שהיה בידי רבי ישעיה מדינוביץ'.
*'''אור האמת''' - הודפס בהושאטין, שנת [[תרנ"ט]]. כתב יד שהיה ברשות ר' צבי חסיד, תלמידו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. בדף השער נאמר שהחיבור כולל את דברי המגיד שנכתבו על ידי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].
*'''דרכי ישרים''' - [[ז'יטומיר]], [[תקס"ה]], החיבור מיוחס לבעש"ט, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן והמגיד ממזריטש.
*'''כתבי קודש''' - [[ורשה]], [[תרמ"ד]], כתב יד שהיה בידי רבי [[המגיד מקוז'ניץ|ישראל מקוז'ניץ]]. המדפיס ייחסו לבעל שם טוב, המגיד, רבי לוי יצחק ורבי ישראל מקוז'ניץ.
*'''שמועה טובה''' - על פי הדפוס הראשון אלו דברי תורה שנכתבו על ידי תלמידו רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]. ורשה, [[תרצ"ח]].
*'''ליקוטים יקרים''' - נוסח הנהגות תלמידי הבעל שם טוב. יצא לאור בלמברג בשנת [[תקנ"ב]] מכתב יד שהיה ברשות רבי משולם פייבוש הלר. המדפיס מייחס את הדברים לבעש"ט, המגיד, רבי מנדל מפרמישלאן ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
* '''דברות המגיד''' - רובם נרשמו בשעתם על ידי תלמידו הגדול רבי לוי יצחק מברדיטשוב.

==ראו גם==
*[[שלוש תנועות (ניגון)]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - המגיד ממזריטש''', [[קה"ת]], [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]].
*נתנאל לדרברג "השער לאין - [[תורת החסידות]] בהגותו של רבי דוב בער המגיד ממזריץ'", הוצאת ראובן מס [[ירושלים]] תשע"א, מתוך הסדרה 'מאה שערים - הגות יהודית וביקורת התרבות'
* אבינועם ביר, "המסע ביעד - טבעה של החוויה המיסטית בהגות המגיד ממזריץ", דעת 81 (2016), עמ' 278–299.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=אין+מלך+בלא+עם&pgnum=1&hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'מגיד דבריו ליעקב'] - בהיברו בוקס.
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=אין+מלך+בלא+עם&pgnum=1&hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'אור תורה'] - בהיברו בוקס.
*'''[https://chabad.info/special/637751/ תגלית מרגשת: נחשף בית מדרשו הנעלם של המגיד ממעזריטש]''' {{אינפו}} י"ז בכסלו ה'תשפ"א

{{סדרה|הקודם=[[הבעל שם טוב]]|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=[[ז' בסיוון]] [[תקכ"א]] - [[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]]|הבא=[[אדמו"ר הזקן]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת המגיד|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|2]]
[[קטגוריה:חסידות הכללית]]
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:מגידים]]

אמירת פרק הרבי

2023-04-18T18:37:34Z

טינט און פעדער...:

מנהג ה[[חסיד|חסידים]] לומר בכל יום תיכף לאחר תפילת [[שחרית]] את פרק התהלים של [[הרבי]]{{הערה|ספר המנהגים עמ' 17.}}. זאת על פי מנהג [[הבעש"ט]] הידוע, שכל אדם יאמר את [[מזמור אישי|פרק התהלים המתאים למספר שנותיו]]. חסידים מקדימים, אפוא, ואומרים (לפני הפרק האישי שלהם) את פרקו של הרבי - המתאים למספר שנותיו.

זהו אחד מהענינים בהם מתבטאת [[התקשרות|התקשרותם]] של החסידים לרבי. מנהג זה היה קיים גם בדורות הקודמים{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[י"ב תמוז]] [[תש"י]]}}.

מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|שיר מיוחד על פרק התהלים של הרבי]], אותו מנגנים בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בפני הרבי, ובמועדים נוספים.

לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט תש"י]], חיזק הרבי את החסידים ב[[שיחה|שיחות]] ומכתבים להמשיך באמירת פרקו של [[אדמו"ר הריי"צ]] (באותה תקופה -פרק ע"א){{הערה|למשל [[אגרות קודש]] ח"ג עמ' ח, שמח, שצז, שנז, שיחת י"ב תמוז תש"י, שיחת י"א שבט תשי"א, ועוד}}.

ישנם הנוהגים לומר גם את פרקה של [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] מכיוון שכך נוהג הרבי, לומר את פרקה של אשתו, אך יש המסתייגים מכך{{הערה|הרב טוביה בלוי בספר על מנהגים וגלגוליהם}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגים כללי]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]

שיחה

2023-04-18T18:32:59Z

טינט און פעדער...:

[[קובץ:התועדות 770.jpg|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת שיחה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[זאל הגדול]] ב[[770]]]]
'''שיחה''' הוא כינוי מקובל בחסידות חב"ד ובחוגים נוספים לנאום אותם נושא ה[[רב]] או ה[[אדמו"ר]] בענייני [[תורה]] בפני תלמידיו. ה"שיחה" כוללת לרוב פרשנות בדברי תורה דברי [[מוסר]] התעוררות והתחזקות ב[[עבודת השם]].

מלבד זאת, שיחותיהם ותוכן דבריהם של נשיאי חב"ד עניינם המשכה אלוקית המתאימה לתוכן הזמן, ולכן מכוונים דבריהם ביותר גם לזמן אמירתם.{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק י"ט עמ' 161 (הערה 19).}}.

==בחסידות חב"ד==
בדורות הראשונים של חסידות חב"ד לא נאמרו שיחות קבועות מלבד מאמרי החסידות; מידי פעם היה ה[[אדמו"ר]] אומר "ווארט" (אמרה קצרה) או דברי התעוררות. בשנים מאוחרות יותר, בעיקר מאז נשיאותו של ה[[אדמו"ר הרש"ב]] ואילך, החלו האדמו"רים לומר "שיחות" בפני החסידים בהתוועדויות. שיחותיו של הרבי הרש"ב נאמרו בעיקר בשלשת ימי ההתוועדות הקבועים ב[[שמחת תורה]] ב[[יט בכסלו]] ב[[חג הפורים]] ומשנת [[תרס"ו]] גם ב[[אחרון של פסח]]. מלבד זאת קיים תיעוד של שיחות אותם לא אמר בפני כל קהל החסידים אלא בביתו לבני משפחתו ולחסידים המקורבים.
סגנון השיחות היה כמענה וכדיון בין החסידים והרבי, כשלרוב במהלך ההתוועדות נשאל הרבי שאלות מהחסידים ועליהם היה עונה בשיחה ובביאור.

גם ה[[הרבי הריי"צ]] היה מתוועד עם החסידים ובמהלכן היה אומר שיחות, מלבד הימים שבהם היה מתוועד אביו, הוסיף גם את [[י"ב תמוז]] משנת [[תרפ"ח]] ו[[ח"י באלול]] משנת [[תש"ג]] ובהזדמנויות שונות. סגנון שיחותיו היו אף הן כסגנון אביו כמענה לשאלות ולדברי החסידים.

במהלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. השיחות הראשונים שהודפסו היו שיחותיו של הרבי הריי"צ מכתב ידו שלו בסדרת [[ליקוטי דיבורים]], בשנת ה'[[תש"ז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות - תורת שלום]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] על ידי [[הרבי]], הספר הינו אוסף מתוך רשימותיהם של החסידים והוא כולל סיפורים לצד ביאורים עמוקים ב[[חסידות]] וב[[קבלה]], שיחות אלו מאופיינים וידועים באווירה ובסגנונם ה'סוער'.
לאחר שנים לוקטו כל שיחותיו של הרבי הריי"צ כולל [[הנחה|הנחות]] החסידים לסדרה המלאה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]].
שיחותיהם של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] נלקטו בספרי שיחות שלהם, שלוקטו מתורת הריי"צ ונדפסו בשנת [[תשנ"ג]].

== ההבדל בין שיחה למאמר ==
אצל אדמו"רי חב"ד יש לחלק בין סגנון השיחה לסגנון ה[[מאמר]]. לעיתים עניינים שבמאמרים התבארו בשפה מורכבת התבארו על ידי האדמו"ר בשפה פשוטה יותר בשיחה, לעיתים התמקדות מיוחדת בשיחות לפרטים ולבטים שבעבודת ה'. [[הרבי]] בשיחותיו עוסק רבות בהסברים בהלכה ובאגדה ובדברי חז"ל, בניגוד למאמריו המוקדשים ל[[דא"ח]] בלבד. כמו כן ישנם בשיחות התייחסויות לעניינים אקטואלים והוראות מעשיות להנהגה באירועי הזמן.

==בדור השביעי==
===סגנון אמירת השיחות===
שיחותיו של [[הרבי]] נאמרו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר, אמירתן נאמרה בסגנון "מלכותי" בו לא היה ניתן לשאול שאלות במהלך השיחות. שיחותיו נאמרו לרוב במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], והיו מרכז הקשר של הרבי עם חסידיו. בשיחות אלו הנחה הרבי את גישתו הייחודית בכל נושא, התייחס לנושאים העומדים על הפרק, הכריז על ה"[[מבצעים]]" ועוד ועוד.

השיחות השגרתיות שבמהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] פותחות בדרך כלל במובאה התורנית הקשורה עם התאריך או פרשת השבוע (בנוסף לשיחות הרגילות בפרשת השבוע, החל הרבי לאחר הסתלקות אמו, [[הרבנית חנה שניאורסון]], ב[[ו']] [[תשרי]] [[תשכ"ה]], להתוועד בכל שבת ולהקדיש בכל התוועדות שיחה מיוחדת לביאור פירוש [[רש"י]] הראשון והאחרון של ה[[פרשה]]), כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעיתים, בשלב זה, יוסיף הרבי ציטוטים נוספים ויקשה אף עליהם (ולבסוף יבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד או במה מתבטא ההבדל ביניהם).

כמבוא לביאור, יקדים את הבעיה המהותית אותה באה המובאה לפתור, ולפי זה יבאר כיצד הדברים אכן מדוייקים ומיישבים את הענין במלואו. לעיתים, בהמשך לכך יבואר תוכן הענין בפנימיות הענינים (לפי תורת החסידות) וכן הסקת מסקנות מהדברים בנוגע לעבודת הבורא.

על השיחות נערכה חזרה מיד לאחר ה[[התוועדות עם הרבי]] על ידי צוות "ה[[חוזר]]ים" בראשות ר' [[יואל כהן]] - החוזר הראשי. בהמשך נכתבו על ידי "מניחים", שתפקידם לרשום [[הנחה]] מהשיחה לאחר אמירתה ולאחר מכן נדפסו בסדרת [[שיחות קודש]] (בשפת ה[[אידיש]]). החל משנת [[תשמ"ב]] החלה ההוצאה לאור של שיחות הרבי בסדרת [[תורת מנחם - התוועדויות]] (בתרגום ועיבוד ל[[עברית]]). חלק מהנושאים המדוברים במהלך ההתוועדויות עברו ליקוט ועיבוד ולאחר מכן [[מוגה|הגהה]] על ידי הרבי ונדפסו בסדרת ה[[לקוטי שיחות]] משנת [[תשמ"ו]] ואילך החל הרבי להגיה את תוכנו המרכזי של כל ההתוועדות, אלו הודפסו בתחילה בהוספות ללקוטי שיחות ולאחר מכן יצאה לאור בסדרת הספרים [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]].

===מקום אמירת השיחות===
[[קובץ:כ"ח ניסן נ"א.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת [[השיחה הידועה]] במיקום בו אמר שיחות רבות בשנים המאוחרות, על הסטנדער המוצב על בימת התפילה]]
בנוסף לשיחות השגרתיות שנאמרו בהתוועדויות, היו הזדמנויות נוספות שבהם נאמרו שיחות על ידי [[הרבי]]; לאחרי [[תפילה|תפילות]], כינוסי ילדים ([[ראלי]]) ([[פאראד]]), אסיפות למסיימות [[בית רבקה]], מדריכות [[קעמפ אמונה]] שיחות לנשים, שיחות לילדים, שיחות לגבירים ואף היה שהרבי אמר שיחה מיוחד ל[[מצוייני צה"ל]], ואף בפעם נדירה בכניסה ל[[770]] בחזית בנין 770, בתאריך ט"ז בסיוון תשל"ה.
מאז שנת תשמ"ח, החל מנהג חדש אצל הרבי באמירת השיחות - כאשר פסק מלקיים התוועדויות בימות החול ותמורתן היה פותח בצורה פתאומית באמירת שיחה על ה[[עמוד תפילה|סטענדר]], לרוב (קודם או) אחרי תפילות, ולפעמים ב[[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]] או חלוקות אחרות, כאשר בדרך כלל הוא עומד על בימת התפילות לצד סטענדר מיוחד עבור זה כאשר הוא עומד בסוף הבימה וסמוך לקהל, עם מבט לקהל.

==ראו גם==
*[[מאמר]]
*[[מוגה]]
*[[בלתי מוגה]]
*[[הנחה]]
*[[חוזר]]
*[[התוועדות עם הרבי]]
וועדים סביב עריכת השיחות:
*[[ועד להפצת שיחות]]
*[[ועד הנחות התמימים]]
*[[ועד הנחות בלה"ק]]
ספרים המכילים שיחות:
*[[ליקוטי שיחות]]
*[[ספר השיחות תורת שלום]]
*[[ספר השיחות - אדמו"ר שליט"א]]
*[[דברי משיח]]
*[[תורת מנחם - התוועדויות]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א]]
{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}

חלוקת דולרים

2023-04-18T18:29:06Z

טינט און פעדער...:

[[קובץ:חלוקת דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] במעמד חלוקת דולרים באחד מימי ראשון]]
'''חלוקת דולרים''' הוא שמו של המעמד בו מחלק [[הרבי]] דולרים לקהל על מנת שייתנו אותם ל[[צדקה]]. תחילה נערכו החלוקות תוך כדי [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] שנערכו בימות חול, ללא קביעות מסודרת, והחל מי"א בניסן שנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לקיים מעמד זה בקביעות מדי יום ראשון, כשלעיתים אף מחלק פעמים נוספות לאורך השבוע.

המעמד בימי ראשון נמשך מדי שבוע שעות ארוכות בהן הרבי עומד על רגליו ומחלק לאלפי אנשים שבאים מכל רחבי העולם ומבקשים ברכה ועצה. במידה רבה מעמד זה מהווה תחליף ל[[יחידות]] פרטית{{הערה|שם=יחידות דעתה}}.

==היסטוריה==
[[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לוקח דולר אחד לעצמו בסוף החלוקה (ראה בפיסקא [[חלוקת דולרים#סדר החלוקה|סדר החלוקה]])]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרבי על נצחיות מנהג חלוקת הדולרים
|תוכן="וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-"יום אחד", שבו "היה [[הקב"ה]] יחיד בעולמו", ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת [[יחידה שבנפש]], שהיא הכלי ל"יחידו של עולם". ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות ה[[צדקה]] (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'"
{{יישור טקסט|שמאל|[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך ב[[שבת]] פרשת נשא [[תנש"א]]}}
}}
עוד קודם שהחל הרבי לחלק בקביעות דולרים באופן מסודר ועיקבי, שיגר הרבי מעת לעת שטרות של דולר לאנשים פרטיים, בתור סגולה לברכה והצלחה. באחת הפעמים הרבי אף הסביר שהדבר מיוסד על דברי חז"ל "כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך", שאפילו סכום קטן - משפיע ברכה על הכסף כולו{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20בן%20שחר.pdf תשורה ט"ו חשון תשפ"א עמוד 7].}}.

ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[ח"י אלול]] [[תשל"ד]], בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות ה'[[טנקיסטים]]'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1nqpaD5uoKwX8C6-YHllPPtr2wIGPFaDA/view יומן ר' שלום דובער שור].}}. נוהג זה התבסס במהלך שנת [[תשל"ה]] בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של קבע{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י"א ניסן תשמ"ג}}.

במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת [[תשמ"א]] לקבל קהל ל[[יחידות|יחידות פרטית]]{{הערה|בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע.}}, מאחר ורבו המבקשים להיכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם, הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת תשמ"א הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה ה[[יחידות כללית]] שהייתה בזמנים קבועים.

בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל [[ר"ח שבט]] [[תש"מ]], חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש"י – יום הסתלקותו של [[הרבי הריי"צ]], כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו{{הערה|תחיינו, גיליון 9, עמ' 49.}}.

ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשד"מ]] החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולאחר מכן לצאת, עם שקית מטבעות בידו, ולחלק בלובי של 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ"ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וארכה כעשר דקות{{הערה|זאת למעט מספר חלוקות מיוחדות שבהן ארכה החלוקה כחצי שעה - תחיינו, גיליון 9, עמ' 48.}}.

בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשמ"ו]], שלא כרגיל, לא חילק הרבי דולרים לקהל באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם ה[[סירטוק]] הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי{{הערה|עד שנת [[תש"נ]] היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדויות. בשנת תש"נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות}} והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.

חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לנסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל"א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה אליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.

בעקבות המאורע של [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/81136 תיעוד מרגש: 'חלוקת דולרים', ערב כ"ז אדר תשנ"ב ● וידאו] באתר {{חב"ד און ליין}}.}} לא יצא הרבי לחלוקת דולרים מדי יום ראשון למעט הזדמנות נדירה אחת ב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] שאז התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה שעברו לפני הרבי שחילק לכל אחד מהעוברים דולר, ובסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שהספיקו לעבור עד שהחלוקה נפסקה{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ו_תשרי_תשנ%22ד כ"ו תשרי תשנ"ד] באתר יומן 770.}}.

בשנת [[תשס"ה]] החלו כמה מה[[תמימים]] וה[[חסידים]] לארגן מעמדי חלוקת דולרים בזמנים בהם התקיים המעמד על ידי [[הרבי]] לפני [[ג' תמוז]], כמסתעף מהאמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ובהסתמך על שיחת הרבי אודות נצחיות החלוקה{{הערה|התועדות ש"פ נשא (הראשונה) התנש"א, דברי משיח, תנש"א חלק ד' עמ' 144.}}. לכשנשאלו המארגנים לפשר העניין ענו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1WsiVf_dpWv21Hjmkt_HIrZ9WsBQ01y92/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק א'] עמ' 9}} כי לא הם קבעו את סדר החלוקה אלא הרבי עצמו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1GeHExH8YKxbrKnjdBK0D9ae0hYhX3pVa/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק ב'].}}.

==הסברי הרבי מלך המשיח שליט"א על החלוקה==
הרבי הסביר את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעיתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. הרבי המליץ לנהוג כך גם במקומות נוספים, ולנצל כל פגישה בין יהודים להוספה בצדקה{{הערה|שיחת שבת פרשת בשלח תשמ"ח (סה"ש ח"א ע' 239).}}.

באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף השיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?"{{הערה|בית חיינו גליון 10. [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=107&CategoryID=205 כשסופרים ייהלומים לא מתעייפים] באתר חב"ד.}}.

ב[[ר"ח אייר]] [[תשל"ח]] חילק הרבי ל[[התלמידים השלוחים]] ל[[מגדל העמק]] שני שטרות של דולר לצדקה, כשב[[שיחה]] שאמר קודם לכן נימק הרבי שזה "כדי לעשות אחיזה בעניינים גשמיים". כשהוכנסה השיחה לרבי להגהה הוסיף ב[[כתב יד קודש|כתב ידו הקדוש]] על קטע זה [[מראי מקומות|מראה מקום]] לדברי ה[[רמב"ן]]{{הערה|על התורה לך לך יב, ו}}, המבאר שה[[נביא]]ים היו עושים פעולה גשמית בעת שמתנבאים כדי לתת לנבואה אחיזה גשמית שתבטיח שהיא תתקיים.

בחודש [[ניסן]] [[תש"נ]] כתב הרבי במענה לר' [[דובער יוניק]] ששאל בקשר למנהגו להיכנס ליחידות כל עשר שנים מיום היחידות הראשונה שלו ושאל מתי וכיצד להכנס: {{ציטוטון|ביום א' שזהו יחידות - דעתה ובהוספה - שליחות צדקה [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|שם=יחידות דעתה|[https://drive.google.com/file/d/1FoDiAMc7FFYyvnCtitpsiw8sniBBN4ma/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תש"נ] מענה רו.}}. כך גם כתב הרבי ב[[כ"ה אייר]] באותה שנה במענה לר' מענדל מבאריסוב שהגיע מרוסיה ל-[[770]] {{ציטוטון|. . בהנוגע לדיבור (יחידות) כנהוג בשנים האחרונות זהו ביום א' כידוע ומפורסם ואז גם הוספת שליחות לצדקה}}{{הערה|ליקוט מענות תש"נ, מענה רלט.}}.

==סדר החלוקה==
[[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק דולרים לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] שנערך עבור ילדי [[קעמפ גן ישראל]] ב[[זאל הגדול]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]]]
[[קובץ:חלוקת קונטרס דרושי חתונה י"ז כסלו תשנ"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח [[חדר הרבי|חדרו]] כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב]]
[[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת י"א תשרי תשנ"ב לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים: [[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר מלך המשיח שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידאו]]

החלוקה נערכת בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית. התור היה עובר ב[[זאל הגדול]] דרך המדרגות בהם הרבי יורד לתפילה, דרך הפרוזדור, ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך [[גן עדן התחתון]] ומשרדו של הרב יהודה לייב גרונר מחוץ ל-770. במהלך החלוקה הרבי עומד ונשען על השולחן שמונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לחדרו. במקביל אליו עמד ה[[מזכירות אדמו"ר מלך המשיח שליט"א|מזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] שהעביר את הדולרים למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שעמד מול דלת הכניסה והוא הגיש את הדולרים לרבי, שחילקם לקהל.

לצד ימין של הרבי (לכיוון [[גן עדן התחתון]]) עמד הרב [[מאיר הרליג]], שתפקידו (בהוראת הרבי) היה לזרז את העוברים{{הערה|כשנשים היו עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת אסתר שטרנברג, אשת ר' [[מנחם נחום שטרנברג]].}}, אך עם זאת במעמד ניתנה אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצידו של הרב בנימין קליין עמד גם הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] עם מצלמה רגילה ומצלמת וידאו, שצילם את העוברים.

סדר החלוקה היה שקודם כל היו עוברות הנשים, ורק לאחר מכן עבר התור של הגברים, ובהמשך, כשהצטבר תור נוסף של נשים שהגיעו מאוחר יותר, עשו הפסקה בתור של הגברים ונתנו להן פעם נוספת לעבור, וזאת במטרה למנוע את עיכובן{{הערה|הרבי אמר פעם לאחד הרבנים שעבר בחלוקת דולרים שמתנצל על כך שאשתו קיבלה לפניו, אך כך הוא הסדר על פי תורה, שהנשים מתביישות לעמוד ולבקש, ולכן הן מקבלות תחילה (מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1887 עמוד 24).}}, בנוסף, כאשר הגיעו אנשי ציבור, נציגי המשטרה וכדומה, הם הוכנסו מהצד מבלי לחכות בתור הארוך, וכך גם יכלו לעבור יחד במידת הצורך כל בני המשפחה הן הבעל הן האשה והן הילדים.

בין [[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] ל[[כ"ו אדר]] [[תש"פ]] התקיימה החלוקה על פי רוב לאחר תפילת מנחה ליד בימת התפילות שבזאל הגדול ב[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|הסכמת הרבי באמצעות האגרות קודש]]. משנת תש"פ החלוקה מתקיימת מול הדלת הראשית, במעבר שבכניסה ל-770{{הערה|למעט מפעמיים ([[א' באלול|אדר"ח אלול]] ו[[ח' באלול|ח' אלול]] [[תשפ"ב|ה'תשפ"ב]]) בהם התקיימה החלוקה (עקב השיפוצים בשביל הכניסה) בחניה הצמודה ל770 בית משיח.}}.

בסוף החלוקה הרבי מלך המשיח שליט"א נותן דולר למזכירים, והמשב"קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור, כשלפעמים כשלא עברו נתן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית שהייתה מונחת בתוך חלל הסטנדר לתוכה הכניסו את המתנות והספרים שהוגשו לו, ונכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]].

בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] (מ[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] ועד אמצע שנת [[תשמ"ט]]) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.

===חלוקות מיוחדות===

עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] והתעצם בשנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ב]]) לשאת [[שיחה]] לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[זאל הגדול]], נהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו הייתה שונה מהחלוקה הרגילה בכך שחלוקה זו יועדה רק בשביל מטרת חלוקת ה[[צדקה]] ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה הייתה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו. הרבי היה מחלק דולרים באולם גם לילדי קעמפ [[גן ישראל]] לאחר סיום השיחה שהיה נושא בפניהם בכינוס שהיה נערך עבורם בזאל הגדול ביום [[כ' מנחם אב]], לציון יום פטירתו של אביו של הרבי (ראה תמונה).

בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] שערך הרבי, הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).

יום למחרת [[יום הכיפורים]] של שנת [[תשנ"ב]], עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]], והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת לנסוע ל{{ה|אוהל}}, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.

ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד [[קבלת פ"נים]]. [[הושענא רבה]] תשנ"ב לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] תשנ"ב, בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפילת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

ביום ראשון [[י"א ניסן]] [[תשפ"ג]] החלוקה התקיימה בזאל הגדול זמן מה אחר תפילת שחרית עקב מעמד 'הקהל' שהתקיים בחוץ (וזו הפעם היחידה שהחלוקה אחר שחרית התקיימה בזאל הגדול).

הרבי מחלק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום [[יחידות כללית]], [[יחידות לגבירים]] ועוד.

{{גלריה חלוקת דולרים}}

==לקריאה נוספת==
*'''זורע צדקות - מצמיח ישועות''' - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, [[תשנ"ג]].
*[https://drive.google.com/file/d/19DfJexQUpHgSQ02ve2PmdLoS4NyrOMeQ/view?usp=sharing '''יחידות דעתה''' - סקירה על מעמד חלוקת הדולרים במגזין תחיינו גיליון 9], ע' 46 - 63.
*'''שונא מתנות יחיה''', כך נימק הרבי את סירובו לקבל מתנות גשמיות מהחסידים, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1940 עמוד 30

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/316737/ מתי החל הרבי במעמד 'חלוקת דולרים'?]''' {{וידפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39286 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב"ניו-יורק טיימס"] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3150 עדויות וסיפורים ממעמד 'חלוקת הדולרים' בכ"ו אדר תשנ"ב] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/279707/ כשהרבי העניק 138 דולרים...] {{וידפו|}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/280289/ כשהרבי ביקש מהילד לנגן ""נייעט נייעט ניקאווא"] {{וידפו|}}
*'''[https://col.org.il/news/135745 השעות שעשו היסטוריה: נחשף הוידאו מחלוקת דולרים הראשונה] {{*}} [https://col.org.il/news/135730 פורסם סרטון ייחודי: חלוקת הדולרים הראשונה • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

חלוקת דולרים

2023-04-18T18:28:48Z

טינט און פעדער...:

[[קובץ:חלוקת דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] במעמד חלוקת דולרים באחד מימי ראשון]]
'''חלוקת דולרים''' הוא שמו של המעמד בו מחלק [[הרבי]] דולרים לקהל על מנת שייתנו אותם ל[[צדקה]]. תחילה נערכו החלוקות תוך כדי [[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו בימות חול, ללא קביעות מסודרת, והחל מי"א בניסן שנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לקיים מעמד זה בקביעות מדי יום ראשון, כשלעיתים אף מחלק פעמים נוספות לאורך השבוע.

המעמד בימי ראשון נמשך מדי שבוע שעות ארוכות בהן הרבי עומד על רגליו ומחלק לאלפי אנשים שבאים מכל רחבי העולם ומבקשים ברכה ועצה. במידה רבה מעמד זה מהווה תחליף ל[[יחידות]] פרטית{{הערה|שם=יחידות דעתה}}.

==היסטוריה==
[[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לוקח דולר אחד לעצמו בסוף החלוקה (ראה בפיסקא [[חלוקת דולרים#סדר החלוקה|סדר החלוקה]])]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרבי על נצחיות מנהג חלוקת הדולרים
|תוכן="וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-"יום אחד", שבו "היה [[הקב"ה]] יחיד בעולמו", ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת [[יחידה שבנפש]], שהיא הכלי ל"יחידו של עולם". ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות ה[[צדקה]] (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'"
{{יישור טקסט|שמאל|[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך ב[[שבת]] פרשת נשא [[תנש"א]]}}
}}
עוד קודם שהחל הרבי לחלק בקביעות דולרים באופן מסודר ועיקבי, שיגר הרבי מעת לעת שטרות של דולר לאנשים פרטיים, בתור סגולה לברכה והצלחה. באחת הפעמים הרבי אף הסביר שהדבר מיוסד על דברי חז"ל "כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך", שאפילו סכום קטן - משפיע ברכה על הכסף כולו{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20בן%20שחר.pdf תשורה ט"ו חשון תשפ"א עמוד 7].}}.

ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[ח"י אלול]] [[תשל"ד]], בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות ה'[[טנקיסטים]]'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1nqpaD5uoKwX8C6-YHllPPtr2wIGPFaDA/view יומן ר' שלום דובער שור].}}. נוהג זה התבסס במהלך שנת [[תשל"ה]] בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של קבע{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י"א ניסן תשמ"ג}}.

במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת [[תשמ"א]] לקבל קהל ל[[יחידות|יחידות פרטית]]{{הערה|בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע.}}, מאחר ורבו המבקשים להיכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם, הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת תשמ"א הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה ה[[יחידות כללית]] שהייתה בזמנים קבועים.

בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל [[ר"ח שבט]] [[תש"מ]], חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש"י – יום הסתלקותו של [[הרבי הריי"צ]], כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו{{הערה|תחיינו, גיליון 9, עמ' 49.}}.

ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשד"מ]] החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולאחר מכן לצאת, עם שקית מטבעות בידו, ולחלק בלובי של 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ"ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וארכה כעשר דקות{{הערה|זאת למעט מספר חלוקות מיוחדות שבהן ארכה החלוקה כחצי שעה - תחיינו, גיליון 9, עמ' 48.}}.

בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשמ"ו]], שלא כרגיל, לא חילק הרבי דולרים לקהל באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם ה[[סירטוק]] הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי{{הערה|עד שנת [[תש"נ]] היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדויות. בשנת תש"נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות}} והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.

חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לנסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל"א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה אליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.

בעקבות המאורע של [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/81136 תיעוד מרגש: 'חלוקת דולרים', ערב כ"ז אדר תשנ"ב ● וידאו] באתר {{חב"ד און ליין}}.}} לא יצא הרבי לחלוקת דולרים מדי יום ראשון למעט הזדמנות נדירה אחת ב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] שאז התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה שעברו לפני הרבי שחילק לכל אחד מהעוברים דולר, ובסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שהספיקו לעבור עד שהחלוקה נפסקה{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ו_תשרי_תשנ%22ד כ"ו תשרי תשנ"ד] באתר יומן 770.}}.

בשנת [[תשס"ה]] החלו כמה מה[[תמימים]] וה[[חסידים]] לארגן מעמדי חלוקת דולרים בזמנים בהם התקיים המעמד על ידי [[הרבי]] לפני [[ג' תמוז]], כמסתעף מהאמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ובהסתמך על שיחת הרבי אודות נצחיות החלוקה{{הערה|התועדות ש"פ נשא (הראשונה) התנש"א, דברי משיח, תנש"א חלק ד' עמ' 144.}}. לכשנשאלו המארגנים לפשר העניין ענו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1WsiVf_dpWv21Hjmkt_HIrZ9WsBQ01y92/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק א'] עמ' 9}} כי לא הם קבעו את סדר החלוקה אלא הרבי עצמו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1GeHExH8YKxbrKnjdBK0D9ae0hYhX3pVa/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק ב'].}}.

==הסברי הרבי מלך המשיח שליט"א על החלוקה==
הרבי הסביר את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעיתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. הרבי המליץ לנהוג כך גם במקומות נוספים, ולנצל כל פגישה בין יהודים להוספה בצדקה{{הערה|שיחת שבת פרשת בשלח תשמ"ח (סה"ש ח"א ע' 239).}}.

באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף השיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?"{{הערה|בית חיינו גליון 10. [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=107&CategoryID=205 כשסופרים ייהלומים לא מתעייפים] באתר חב"ד.}}.

ב[[ר"ח אייר]] [[תשל"ח]] חילק הרבי ל[[התלמידים השלוחים]] ל[[מגדל העמק]] שני שטרות של דולר לצדקה, כשב[[שיחה]] שאמר קודם לכן נימק הרבי שזה "כדי לעשות אחיזה בעניינים גשמיים". כשהוכנסה השיחה לרבי להגהה הוסיף ב[[כתב יד קודש|כתב ידו הקדוש]] על קטע זה [[מראי מקומות|מראה מקום]] לדברי ה[[רמב"ן]]{{הערה|על התורה לך לך יב, ו}}, המבאר שה[[נביא]]ים היו עושים פעולה גשמית בעת שמתנבאים כדי לתת לנבואה אחיזה גשמית שתבטיח שהיא תתקיים.

בחודש [[ניסן]] [[תש"נ]] כתב הרבי במענה לר' [[דובער יוניק]] ששאל בקשר למנהגו להיכנס ליחידות כל עשר שנים מיום היחידות הראשונה שלו ושאל מתי וכיצד להכנס: {{ציטוטון|ביום א' שזהו יחידות - דעתה ובהוספה - שליחות צדקה [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|שם=יחידות דעתה|[https://drive.google.com/file/d/1FoDiAMc7FFYyvnCtitpsiw8sniBBN4ma/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תש"נ] מענה רו.}}. כך גם כתב הרבי ב[[כ"ה אייר]] באותה שנה במענה לר' מענדל מבאריסוב שהגיע מרוסיה ל-[[770]] {{ציטוטון|. . בהנוגע לדיבור (יחידות) כנהוג בשנים האחרונות זהו ביום א' כידוע ומפורסם ואז גם הוספת שליחות לצדקה}}{{הערה|ליקוט מענות תש"נ, מענה רלט.}}.

==סדר החלוקה==
[[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק דולרים לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] שנערך עבור ילדי [[קעמפ גן ישראל]] ב[[זאל הגדול]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]]]
[[קובץ:חלוקת קונטרס דרושי חתונה י"ז כסלו תשנ"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח [[חדר הרבי|חדרו]] כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב]]
[[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת י"א תשרי תשנ"ב לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים: [[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר מלך המשיח שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידאו]]

החלוקה נערכת בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית. התור היה עובר ב[[זאל הגדול]] דרך המדרגות בהם הרבי יורד לתפילה, דרך הפרוזדור, ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך [[גן עדן התחתון]] ומשרדו של הרב יהודה לייב גרונר מחוץ ל-770. במהלך החלוקה הרבי עומד ונשען על השולחן שמונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לחדרו. במקביל אליו עמד ה[[מזכירות אדמו"ר מלך המשיח שליט"א|מזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] שהעביר את הדולרים למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שעמד מול דלת הכניסה והוא הגיש את הדולרים לרבי, שחילקם לקהל.

לצד ימין של הרבי (לכיוון [[גן עדן התחתון]]) עמד הרב [[מאיר הרליג]], שתפקידו (בהוראת הרבי) היה לזרז את העוברים{{הערה|כשנשים היו עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת אסתר שטרנברג, אשת ר' [[מנחם נחום שטרנברג]].}}, אך עם זאת במעמד ניתנה אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצידו של הרב בנימין קליין עמד גם הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] עם מצלמה רגילה ומצלמת וידאו, שצילם את העוברים.

סדר החלוקה היה שקודם כל היו עוברות הנשים, ורק לאחר מכן עבר התור של הגברים, ובהמשך, כשהצטבר תור נוסף של נשים שהגיעו מאוחר יותר, עשו הפסקה בתור של הגברים ונתנו להן פעם נוספת לעבור, וזאת במטרה למנוע את עיכובן{{הערה|הרבי אמר פעם לאחד הרבנים שעבר בחלוקת דולרים שמתנצל על כך שאשתו קיבלה לפניו, אך כך הוא הסדר על פי תורה, שהנשים מתביישות לעמוד ולבקש, ולכן הן מקבלות תחילה (מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1887 עמוד 24).}}, בנוסף, כאשר הגיעו אנשי ציבור, נציגי המשטרה וכדומה, הם הוכנסו מהצד מבלי לחכות בתור הארוך, וכך גם יכלו לעבור יחד במידת הצורך כל בני המשפחה הן הבעל הן האשה והן הילדים.

בין [[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] ל[[כ"ו אדר]] [[תש"פ]] התקיימה החלוקה על פי רוב לאחר תפילת מנחה ליד בימת התפילות שבזאל הגדול ב[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|הסכמת הרבי באמצעות האגרות קודש]]. משנת תש"פ החלוקה מתקיימת מול הדלת הראשית, במעבר שבכניסה ל-770{{הערה|למעט מפעמיים ([[א' באלול|אדר"ח אלול]] ו[[ח' באלול|ח' אלול]] [[תשפ"ב|ה'תשפ"ב]]) בהם התקיימה החלוקה (עקב השיפוצים בשביל הכניסה) בחניה הצמודה ל770 בית משיח.}}.

בסוף החלוקה הרבי מלך המשיח שליט"א נותן דולר למזכירים, והמשב"קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור, כשלפעמים כשלא עברו נתן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית שהייתה מונחת בתוך חלל הסטנדר לתוכה הכניסו את המתנות והספרים שהוגשו לו, ונכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]].

בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] (מ[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] ועד אמצע שנת [[תשמ"ט]]) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.

===חלוקות מיוחדות===

עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] והתעצם בשנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ב]]) לשאת [[שיחה]] לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[זאל הגדול]], נהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו הייתה שונה מהחלוקה הרגילה בכך שחלוקה זו יועדה רק בשביל מטרת חלוקת ה[[צדקה]] ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה הייתה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו. הרבי היה מחלק דולרים באולם גם לילדי קעמפ [[גן ישראל]] לאחר סיום השיחה שהיה נושא בפניהם בכינוס שהיה נערך עבורם בזאל הגדול ביום [[כ' מנחם אב]], לציון יום פטירתו של אביו של הרבי (ראה תמונה).

בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] שערך הרבי, הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).

יום למחרת [[יום הכיפורים]] של שנת [[תשנ"ב]], עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]], והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת לנסוע ל{{ה|אוהל}}, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.

ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד [[קבלת פ"נים]]. [[הושענא רבה]] תשנ"ב לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] תשנ"ב, בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפילת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

ביום ראשון [[י"א ניסן]] [[תשפ"ג]] החלוקה התקיימה בזאל הגדול זמן מה אחר תפילת שחרית עקב מעמד 'הקהל' שהתקיים בחוץ (וזו הפעם היחידה שהחלוקה אחר שחרית התקיימה בזאל הגדול).

הרבי מחלק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום [[יחידות כללית]], [[יחידות לגבירים]] ועוד.

{{גלריה חלוקת דולרים}}

==לקריאה נוספת==
*'''זורע צדקות - מצמיח ישועות''' - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, [[תשנ"ג]].
*[https://drive.google.com/file/d/19DfJexQUpHgSQ02ve2PmdLoS4NyrOMeQ/view?usp=sharing '''יחידות דעתה''' - סקירה על מעמד חלוקת הדולרים במגזין תחיינו גיליון 9], ע' 46 - 63.
*'''שונא מתנות יחיה''', כך נימק הרבי את סירובו לקבל מתנות גשמיות מהחסידים, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1940 עמוד 30

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/316737/ מתי החל הרבי במעמד 'חלוקת דולרים'?]''' {{וידפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39286 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב"ניו-יורק טיימס"] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3150 עדויות וסיפורים ממעמד 'חלוקת הדולרים' בכ"ו אדר תשנ"ב] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/279707/ כשהרבי העניק 138 דולרים...] {{וידפו|}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/280289/ כשהרבי ביקש מהילד לנגן ""נייעט נייעט ניקאווא"] {{וידפו|}}
*'''[https://col.org.il/news/135745 השעות שעשו היסטוריה: נחשף הוידאו מחלוקת דולרים הראשונה] {{*}} [https://col.org.il/news/135730 פורסם סרטון ייחודי: חלוקת הדולרים הראשונה • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

צבי כהנא

2023-04-18T18:28:01Z

טינט און פעדער...:

[[קובץ:צבי כהנא.jpeg|ממוזער|הרב כהנא בשיחה עם [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]
הגאון ר' '''צבי כהנא''' היה מייסד וראש ישיבת הרי יהודה.

==תולדות חיים==
- ר' צבי כהנא (גרושקא) נולד בשנת [[תרפ"ב]] בעיירה סרני - וואהלין. למד בישיבת סטולין, ברנוביץ ובישיבת מיר ב[[פולין]] ולאחר מכן ב[[שנחאי]]. לאחר שעלה ארצה היה מראשוני התלמידים בישיבת [[סלבודקא]] ב[[בני ברק]]. לאחר נישואיו בשנת [[תש"י]] לרבנית חסידה בת הגאון רבי יצחק אריאלי בעל '''"עיניים למשפט"''' המשיך בלימודיו בישיבת מיר ב[[ירושלים]]. בשנת [[תשכ"ד]] הקים את ישיבת ''''הרי יהודה'''' במושב בית מאיר ליד ירושלים. אביו היה מחסידי [[קרלין]], וגם הוא עצמו היה מקורב לחסידות זו.

הרב כהנא היה מחדיר בתלמידיו תמיד ש"החכמה תחיה בעליה" ותורה מחכימת פתי, ועל ה[[אמת]] שהיא חותמו של [[הקב"ה]]. היה עצמו ידוע כאיש אמת, שחינך לאמת את כל תלמידיו ורבים השיב מעוון. בצוואתו כתב "לא למכור האמת בכל מחיר". על אף שישיבתו הייתה ישיבה ליטאית, לא הייתה בדרך ה[[התנגדות לתורת החסידות|התנגדות]] כלל, בישיבתו למדו גם מבתים חסידיים, גם בשיחות המוסר שהיה מוסר במוצאי שבתות הזכיר גם ספרי חסידות, ביניהם [[ספר התניא]].

בשעת השריפה הגדולה שהייתה בהרי ירושלים הבטיח הרב כהנא שלא יינזקו במושב בית מאיר כיון שהם שומרים [[שבת]], וכך היה.

נפטר בשנת [[תשנ"ו]].

== בשיחה מיוחדת עם הרבי ==

בשנת [[תש"נ]] כאשר התעוררו נגד [[הרבי]] שאלה איך "פסק" [[שינה בסוכה|כביכול שאסור לישון בסוכה]], בא רבי צבי אל הרבי יחד עם קרובו שהיה מחסידי חב"ד, והציג לפני הרבי את שאלתו, ואמר שברצונו לפרסם את תשובת הרבי לפני קהל ועדה ולהסיר ה"לעז" שהיה כביכול. הרבי השיב לו במשך כעשרים דקות כי זהו מנהג ישָן הנהוג ב[[חב"ד]] וב[[בעלז]], כך נהג חמיו [[הריי"צ]] וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד ה[[אדמו"ר הזקן]] שהוא היה כידוע בעל [[הלכה]] וכל מנהגיו היו על פי ה[[שולחן ערוך]]. כל השנים לא היו כל שאלות מצד גדולי ישראל שהיו ידידים של נשיאי חב"ד, ובכללם: רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי [[יצחק מוולוז'ין]], [[רבי חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], [[יצחק אלחנן ספקטור]], ולמה נתעוררו לזעוק על כך רק היום? מההכרח שזהו עצת הס"מ, הרוצה לזרוע מחלוקת בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את ה[[גאולה]] השלימה.

לבסוף, ביקש ראש הישיבה את ברכתו של הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47769 שיחת הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיון]] [[תש"נ]]}}.

== ראו גם ==
*[[סוכות]]
*[[שינה בסוכה]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא|כהנא צבי]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]

השיחה הידועה

2023-04-18T18:25:56Z

טינט און פעדער...: /* הרבי חוזר ומעביר את האחריות */

[[קובץ:כ"ח ניסן נ"א.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת ה[[שיחה]]]]
'''השיחה הידועה''' היא [[שיחה]] שנשא [[הרבי]] ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], בה הביע את צערו על האדישות בנושא [[הבאת המשיח]], והטיל על השומעים את האחריות לפעול את ביאתו: {{ציטוטון|הדבר היחידי שעוד יכולני לעשות: הנני מוסר זאת לכל אחד מכם, עשו כל אשר שביכולתכם לפעול ביאת משיח בפועל ממש}}. מאוחר יותר כינה הרבי את שיחה זו בתואר "השיחה הידועה"{{הערה|במכתב לר' [[רחמים אנטיאן]]; בשנת [[תשמ"א]], ארגן ר' רחמים אנטיאן קייטנה לילדים ב[[צפת]], תחת הסיסמה: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח". אחד הילדים שהיה חדור כל כך בכמיהה לביאת המשיח, לא פסק מלדבר על כך, עד שהוריו חששו לשלומו.
{{ש}}לאחר השיחה בכ"ח ניסן, נזכר ר' רמי באותו אירוע - וכתב לרבי את הסיפור, וסיים בכאב: "ואני שואל, רבונו של עולם! ולו רק בגלל ילד יהודי אחד שאחרי אלפיים שנה ש"אותותינו לא ראינו" - שכלתה נפשו בציפייה למשיח האם אין זה מן הראוי שתבוא כבר הגאולה על ידי מלך המשיח?!..." ועל כך ענה הרבי ביום [[ד' באייר]]: {{ציטוטון|והרי זו טענתי בשיחה הידועה, אזכיר על הציון}} (יומן 'אראנו נפלאות', ע' 152).}}, מאז נפוץ בין חסידי חב"ד שם זה ככינוי לשיחה.

השיחה גרמה להתעוררות רבה בקרב החסידים בנושא הבאת [[הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה]], ומשמשת עד היום נושא בולט בשיח החב"די מהבטים שונים של דיון משמעותה והדרך למימוש תביעתה. יוזמות ופעולות רבות{{הערה|ראה בפיסקה 'פעולות בעקבות השיחה'.}} בקשר לזירוז הגאולה נעשו בעקבותיה, וחלקם זכו להתייחסויות חיוביות ועידודים מהרבי.

==רקע==
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[בשורת הגאולה]], [[מלחמת המפרץ]], [[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]}}
מיום [[י' שבט תשי"א|עלותו לנשיאות]] הודיע [[הרבי]] ש[[דור השביעי|דורנו]] הוא הדור שיזכה ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]. עבודתנו היא לפעול לזרז את הגאולה על ידי קיום התורה והמצוות ובפרט [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות|המעיינות]]. בהדרגה, במהלך שנות נשיאותו, העלה הרבי יותר ויותר את רף ה[[ציפייה לגאולה]] והוסיף יותר ויותר לעורר ולדחוף לעשות את המרב להבאתה. במהלך השנים הרבה הרבי לצטט את דברי [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות תשובה פרק ג, הלכה ד.}}, אודות חובתו של כל אדם לפעול ולו פעולה קטנה, שבכוחה להביא את הגאולה: {{ציטוטון|צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב.. עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות, וגרם לו ולהם תשועה והצלה}}.

לקראת שנת [[תנש"א]] הכריז הרבי{{הערה|1=החל מ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15957&st=&pgnum=186&hilite= שיחת שבת פרשת אמור תש"נ], ומשם ואילך בשיחות רבות.}} שראשי התיבות של שנה זו הינם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''א'''ראנו '''נ'''פלאות", כלשון הפסוק המנבא על הגאולה העתידה{{הערה|מיכה ז, טו.}}: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". בהמשך, כאשר החל הסכסוך במפרץ הפרסי ובעקבותיו פרצה [[מלחמת המפרץ]], קרא הרבי לא לפחד והבטיח שבמלחמה זו יהיו ניסים גדולים. הרבי הדגיש שאירועי המלחמה הם התגשמות מדוייקת של ה[[מדרש]] ב[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|ישעיה רמז תצט.}} אודות ה"[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]"{{הערה|שיחות הרבי בתקופת המלחמה ולאחריה, על הקשר המובהק בין המלחמה לסימני הגאולה, נלקטו בספר "[[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]]".}}.

לאחר סיום המלחמה - בחודשים [[אדר]] ו[[ניסן]] [[תנש"א]] - קרא הרבי להתבונן בניסים הגלויים שאירעו בה, והסביר שהם גדולים יותר אפילו מניסי [[חג הפורים]]{{הערה|1=ראה [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAdTZXZXhmdm0xd0E מכתב כללי מכ"ה באדר תנש"א].}}. ב[[יחידות כללית]] ב[[כ"ו ניסן]], יומיים לפני אמירת השיחה הידועה, ביאר הרבי בהרחבה את הניסים הגלויים שנראו בתקופה זו, הן במלחמת המפרץ והן בהתרחשויות נוספות - כגון [[התפרקות ברית המועצות]] - והסביר שיהודי צריך להכיר בניסים אלו, {{ציטוטון|עד שהוא לא מתבייש לצאת בריקוד בגלל הניסים הגלויים!}}{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SANkdiQUxNZEozcmc שיחת כ"ו ניסן תנש"א]{{PDF|}}}}.

יומיים אחר כך - ביום חמישי בלילה, אור לכ"ח ניסן תנש"א, לאחר [[תפילת מעריב]] [[תפילה עם הרבי|משותפת עם החסידים]] - אמר הרבי את השיחה הידועה על בימת התפילה{{הערה|השיחה נאמרה בהפתעה, ולכן אפילו הרמקול לא היה מונח על גבי 'סטנד' - מעמיד - כרגיל.}}.

==תוכן השיחה==
[[קובץ:מכתב צאח אחרי כח ניסן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב בהול שנשלח ל[[שלוחים]] ממרכז [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] בבוקר שלאחר אמירת השיחה, [[כ"ט בניסן]]]]
את השיחה פתח [[הרבי]] בהסבר מעלת היום תוך הדגשת שייכותו לגאולה: '''שנת תנש"א''' - ראשי תיבות "תהא שנת אראנו נפלאות", הרומז לנפלאות שיתרחשו בגאולה; בשנה זו עצמה ב'''חודש ניסן''' - שעליו אמרו חז"ל{{הערה|[[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] יא, א.}}: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", בחודש זה עצמו ביום '''כ"ז בחודש''' שהוא [[שלוש]] פעמים שלוש פעמים שלוש - הרומז על חזקה בעניין החודש (הגאולה), ובזה גופה חזקה משולשת; ליל '''כ"ח בחודש''' - מלשון כח, חוזק ותקיפות; '''י"ב ל[[ספירת העומר|עומר]]''' - כמספר ה[[שבטים]]; ליל '''י"ג לעומר''' - בגימטריא "[[אחד]]", רמז ל[[אחדות ה']] שתתגלה בגאולה; וכך פירט את מעלותיהם של הימים הבאים.

לאחר מכן המשיך הרבי ואמר{{הערה|1=קטעים אלו של השיחה נאמרו על ידי הרבי בהתרגשות רבה, כאשר קולו גובר והסטענדר שעליו נשען התנענע. להלן מתוך [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAWXl6dkVmRGFVM2s הנוסח הסופי של השיחה] שנערך ו[[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי.}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=על פי האמור לעיל על דבר הדגשת ענין הגאולה (במיוחד) בזמן זה - מתעוררת תמיהה הכי גדולה: '''היתכן שמבלי הבט על כל הענינים - עדיין לא פעלו [[ביאת משיח|ביאת משיח צדקנו]] בפועל ממש?!... דבר שאינו מובן כלל וכלל!'''

ותמיהה נוספת - שמתאספים עשרה (וכמה וכמה עשיריות) מישראל ביחד, ובזמן זכאי בנוגע להגאולה, ואף על פי כן, אינם מרעישים לפעול ביאת המשיח תיכף ומיד, ולא מופרך אצלם, רחמנא ליצלן, שמשיח לא יבוא בלילה זה, וגם מחר לא יבוא משיח צדקנו, וגם מחרתיים לא יבוא משיח צדקנו, רחמנא ליצלן!!

גם כשצועקים "[[עד מתי]]" - הרי זה מפני הציווי כו', ואילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים '''באמת''', בוודאי ובוודאי שמשיח כבר היה בא!!

מה עוד יכולני לעשות כדי שכל [[בני ישראל]] ירעישו ויצעקו באמת ויפעלו להביא את המשיח בפועל, לאחרי שכל מה שנעשה עד עתה, '''לא הועיל''', והראי', שנמצאים עדיין ב[[גלות]], ועוד ועיקר – בגלות פנימי בעניני [[עבודת השם]].

הדבר היחיד שיכולני לעשות - למסור הענין אליכם: '''עשו כל אשר ביכלתכם''' - ענינים שהם באופן ד[[אורות]] ד[[תוהו]], אבל, ב[[כלים]] ד[[תיקון]] - '''להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש'''!

.. ואני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא תעשו אתם כל אשר ביכולתכם.

ויהי רצון שימצא מכם אחד, שנים, שלשה, שיטכסו עצה מה לעשות וכיצד לעשות, ועוד והוא העיקר - שיפעלו שתהיה הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש, תיכף ומיד ממש.}}

בשעת אמירת השיחה, הרבי השתמש בביטויים יותר חריפים, כשהחריף שבכולם - שבמקום המילים "ללא הועיל", אמר הרבי ש{{ציטוטון|אינני יודע מה לעשות, כיוון שכל מה שעשיתי עד היום היה '''להבל ולריק'''}}.

== בעקבות השיחה ==
{{דולרים אחרי השיחה}}
השיחה והביטויים החריפים זעזעו את ציבור הנוכחים, והדי הסערה שהתחוללה בעקבותיה הורגשו בעולם היהודי בכלל{{הערה|1=ראה כתבות בעיתונות הישראלית בעקבות השיחה, למשל: סימה קדמון, '''המפתחות בפנים''', סופשבוע מעריב, י"ט אייר תנש"א; עמוס נבו, '''או-טו-טו משיח''', 7 ימים - ידיעות אחרונות, י"ט אייר [[תנש"א]] (הודפסו ב[http://upload.chabad.info/Habesorah/index.html#p=15 מוסף "הבשורה"] של [[שבועון בית משיח|בית משיח]]).}}.

מיד לאחר השיחה פרצו הנוכחים כולם באופן ספונטני בזעקות "[[עד מתי]]" שהפכו בהמשך לשירת [[ניגון עד מתי|הניגון 'עד מתי']], וכן בזעקות "משיח נאו" הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] שעמד מתחת לבימתו של הרבי, היה בין הראשונים שקיבלו [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]] לאחר השיחה, וכאשר הרבי נתן לו את הדולר, הוא התבטא על הדברים: "לא נגע ולא פגע"{{הערה|1=עדותו של הרב גוראריה ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[כ"ח ניסן]] [[תשנ"ג]] ב-[[770]] - [https://drive.google.com/open?id=0B6TJjB7pbdurUk5YcnBkTmdxeFE יומן קבלת המלכות] עמוד 238 (בהוצאת [[יומן קבלת המלכות|את"ה העולמי]]). הביטוי על משקל לשון [[חז"ל]] ב[[מסכת חולין|חולין]] יט, א.}}.

כאשר הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] שניהל את [[WLCC]] הוציא את ההקלטה של השיחה, היא הושמעה ב-[[770]] שוב ושוב{{הערה|מסיבות שונות התעכבה הוצאת הקלטת יותר מהרגיל, והדבר הוסיף למתח בקהל, שחשבו שיש בזה ענין מכוון מהרבי.}}. באותו הלילה, התקיימו ב-770 אסיפות ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] בניסיון להבין למה בדיוק התכוון הרבי בדרישתו בשיחה. ביום שלמחרת - יום שישי, בו נהוג מדי שבוע לצאת ל[[מבצע תפילין]] - יצאו [[טנקים]] כדי לתגבר את הפעילות ולהפיץ את נושא הגאולה. על דו"ח פעילות הטנקים, ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות"ח [{{=}}נתקבל ותשואות חן] ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמ"ג [{{=}}והזמן גרמא] והענין. אזעה"צ [{{=}}אזכיר על הציון]}}.

במהלך יום שישי, יצאה השיחה [[מוגה]]ת מהרבי.

ב[[ארץ ישראל]] נשמעה השיחה ביום שישי לפנות בוקר, ועד כניסת השבת התפשטה הידיעה אודותיה, והוחלט על קיום כינוס חירום ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] עבור כל חסידי חב"ד בארץ. גם בכינוס זה השמיעו רבנים ומשפיעים את דבריהם בניסיון להבין את כוונת הרבי.

===הרבי חוזר ומעביר את האחריות===
אצל רבים נוצר בלבול בעקבות השיחה, בחשש שהרבי התייאש כביכול מנושא המשיח, או שהוא עלול להפסיק את פעילותו והנהגת החסידים{{הערה|הרב [[מרדכי אליהו]] סיפר שלאחר אמירת השיחה פנה אל הרבי בשאלה: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?" והרבי ענה: "לא, אמשיך הלאה" (מדבריו ב[[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ה]] ב[[כפר חב"ד]]).}}. לאור זאת היו ניסיונות לפנות אל הרבי שוב ושוב ולבקש ממנו שיפעל בנושא.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[שבת]] שלאחר מכן, [[פרשת שמיני]], נעמד בין השיחות הרב [[יצחק גאנזבורג]] וקרא שמכיוון ש"צדיק גוזר ו[[הקדוש ברוך הוא]] מקיים", מבקשים שהרבי יגזור שהגאולה תבוא מיד. את השיחה שלאחר מכן פתח הרבי והדגיש כי אין מקום להטיל את העבודה להביא משיח עליו, אלא זוהי עבודתו האישית של כל אחד:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|תוכן=במקום לנצל הזדמנות זו.. בכדי שכל אחד יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש אולי ימצאו בשבילי עבודה חדשה...

יש לי מספיק עבודה, ואין מה להטיל עלי עוד עבודה; מה עלי לעשות יודע אני בעצמי.. ובנוגע להבאת הגאולה - יודע אני בעצמי מה עלי לעשות, והנני עושה בזה עד כמה שידי מגעת, ולאחרי כל מה שנעשה עד עתה לא הועיל להביא את משיח בפועל (ואין כאן המקום לדון בטעם הדבר).

וממילא - אין מקום לנצל את זמן ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] כדי לחפש בשבילי תפקידים חדשים ולהטיל עלי עוד עבודה... הנני מוחל על הטובה, והיה עדיף שכל אחד יחליט מה עליו לעשות.

וכפי שאמרתי והדגשתי שהמשימה מוטלת עליכם לעשות כל מה שביכלתכם - שכל אחד צריך להתחיל לפעול בעצמו להבאת הגאולה!}}

גם ב[[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון שלאחר מכן, [[ל' בניסן]], דיבר הרבי ברוח זו עם כמה מהעוברים - שעליהם להתמקד בעבודתם האישית ולא להטיל את האחריות אל הרבי.

מענות בסגנון זה, ענה הרבי למכתבים ששלחו לו ובהם בקשה ודרישה שהרבי יתגלה: למכתב הרב [[גרשון מענדל גרליק]] וחסידי חב"ד מ[[מילאנו]] ב[[איטליה]], שכתבו שהם "תובעים בכל התוקף והחוצפה שהרבי יתגלה", ענה הרבי: {{ציטוטון|לא בזה מדובר כלל כי אם במענה על פי '''שכל''' למה שדיברתי '''ברור''' ובכהנ"ל [{{=}}ובכל הנזכר לעיל] אין אף תיבה '''אחת''' של מענה. כיוון שגם אחרים "עונים" על דרך זה, הרי זה '''בירור''' שאין אצלם אף תיבה '''אחת''' של מענה. ולמה עלי מאטערין זיי [{{=}}לייגע אותם] חס ושלום, ויעבדו ה' בשמחה וטוב לבב, והשם יצליחם. אזכיר על הציון}}. כמו כן על מכתב וחתימות בסגנון זה ששלח הרב [[שניאור זלמן בלומנפלד]] מפרו, ענה הרבי על המילים "כלו כל הקיצין": {{ציטוטון|הרי כל זה '''טענותיי''' וחזרת הטענות אינם מענה כלל. אזכיר על הציון}}{{הערה|מ. פריד, [https://chabad.info/opinions/49510/ "יחי" – ההבדל הגדול…], ה' באייר ה'תשע"ה {{אינפו}}}}.

הרב [[טוביה פלס]] והרב [[זושא ריבקין]] שלחו לרבי מספר ימים לאחר אמירת השיחה, כרטיס טיסה ל[[ארץ ישראל]], הרבי בתגובה הורה להם להחזיר את הכרטיסי טיסה וכתב ש:{{ציטוטון|כי לא בזה מדובר כלל וכלל כפשוט עוד יותר}}{{הערה|[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-ליקוט-מענות-קודש-תנשא.pdf ליקוט מענות קודש - תשנ"א], מענה שכ"ו.}}.

==פעולות בעקבות השיחה==
===הקמת מטה משיח===
[[קובץ:כינוס חרום.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מודעה לכינוס חרום שהתקיים בכפר חב"ד בעקבות השיחה]]
{{ערך מורחב|המטה העולמי להבאת המשיח}}
במוצאי יום שלישי, [[ג' באייר]] נערכה אסיפה במשרדי [[ניידות חב"ד]] ב[[קראון הייטס]] בהשתתפות כמה עשרות עסקנים, בה הוחלט על הקמת '[[המטה העולמי להבאת המשיח]]'. משתתפי האסיפה חתמו על דו"ח ובו פרוטוקול האסיפה עם תכניות המטה ושמות חבריו, כשעל הדו"ח הוסיף הרב [[דוד נחשון]] את המילים: "ו[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]". מענה הרבי היה: {{ציטוטון|כל זה נלקח להציון אזכיר על הציון}}.

פעולתו הראשונה של המטה הייתה כינוס אסיפה דחופה ב-770 למחרת, ביום חמישי [[ד' אייר]]. על פעולותיהם זכו פעילי המטה למענות ועידודים מיוחדים מהרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21382 הרב בוטמן מספר על פעולות המטה] {{אינפו}}}}.

===פסק דין===
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|150px|פסק הדין שנכתב על ידי הרב אשכנזי, בהמשך לאסיפת החירום]]
{{ערך מורחב|ערך=[[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]}}
במהלך כינוס החירום ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] במוצאי שבת, בו הרב [[זמרוני ציק]] היה המנחה של הכנס, הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מהרבנים ש[[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]. ההצעה התקבלה, ובאותו מעמד הכריז מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[דוד חנזין]] בשם הרבנים, שה[[רבי]] הוא [[מלך המשיח]]. באותו ערב, [[רב]]ו של כפר חב"ד הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב את הנוסח המלא של [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק הדין]].

בהמשך לכך טסו ל[[ניו יורק]], ל[[770|חצר הרבי]], הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] - על מנת להגיש לרבי את פסק הדין. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ושם חיכה ה[[רב]] דוד נחשון לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]].

בהמשך לכך נכתבו מהדורות נוספות של פסק הדין. כמו כן הרב דוד נחשון ור' אבי טאוב נשלחו על ידי רבני חב"ד ל[[רוסיה]], על מנת להקריא את פסק הדין בקברי [[רבותינו נשיאנו]]{{הערה|1=סיפור האירועים בפירוט בחוברת [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק']{{PDF}}{{אינפו}}}}.

===קבלת המלכות===
[[קובץ:טופס קבלת המלכות.png|שמאל|ממוזער|150px|טופס [[קבלת המלכות]] שהוגש לרבי בעקבות השיחה, הנחתם בהכרזת [[יחי אדוננו]]]]
{{ערך מורחב|קבלת המלכות}}
בנוסף לפסקי הדין מהרבנים, החלה ההתעוררות בין החסידים על החשיבות לקבל את מלכותו של [[הרבי כמלך המשיח]]. הרעיון עלה כבר בלילה שלאחר השיחה על ידי הרב [[אברהם ליפסקר]] שדיבר על כך בשידור טלפוני, אך התחזק בעיקר באסיפת החירום ב-770, ביום חמישי [[ד' באייר]]. בסיומה של האסיפה חתמו הנאספים - כ-250 איש - על טופס קבלת המלכות, בו הם מקבלים על עצמם את הרבי כמלך המשיח ומתחייבים להתמסר ולפעול כרצונו הקדוש. חתימות אלו הוכנסו לרבי וזכו למענה חיובי ומעודד{{הערה|נוסח המענה היה הנוסח הכללי של המענות באותה תקופה: {{ציטוטון|נת' ות"ח [{{=}}נתקבל ותשואות חן], ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמ"ג [{{=}}והזמן גרמא], כנתינת כח דחז"ל וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו ד[[הקב"ה]] שתוספתו מרובה כו'. והזמ"ג [{{=}}והזמן גרמא] שבאים מ[[חודש ניסן]] והשפעתו ונכנסים ל[[חודש אייר]] (ר"ת [[האבות]] ורחל - רגל הד') כמפורש בכמה מקומות. בשנת ה(י') ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות) אזכיר עה"צ [{{=}}על הציון]}}.}}. צילום המענה של הרבי נתלה על קירות 770 ועורר הדים רבים{{הערה|1=[https://chabad.info/moshiach/145881/ הכינוס הראשון של קבלת המלכות]{{אינפו}}}}.

לאחר מכן התפשט נושא ההחתמות על קבלת המלכות לארץ הקודש, וכן בין נשי ובנות חב"ד, בהסכמת וברכת הרבי.

===לימוד עניני גאולה ומשיח===
[[קובץ:מענה חיים גוטניק.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[מענה]] הרבי לרב [[חיים גוטניק]] על מכתבו, בכת"י [[יהודה לייב גרונר|הריל"ג]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[לימוד עניני גאולה ומשיח]]}}
במהלך השבוע שאחרי השיחה, הגו כמה [[תמימים]] מהישיבה בניו הייבן (ביניהם התמים [[דב מנחם דברוסקין]]) רעיון, לערוך [[מפתח עניינים]] לשיחותיו של הרבי בענייני גאולה ומשיח, כדי להוסיף ב[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] להבאת הגאולה. ב[[שיחה]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] אותה השבת, התייחס לכך הרבי במרומז - כאשר הסביר שלימוד עניני הגאולה הוא הדרך הישרה, הקלה והמהירה לפעול את התגלות וביאת המשיח; והוסיף "ובדורנו זה, שישנם ספרי המפתחות על סדר האותיות על כל מאמרי חז"ל וכו' (שנתווספו בדורות ושנים האחרונות) - קל יותר למצוא את מאמרי חז"ל והסוגיות הדנות בעניני משיח וגאולה"{{הערה|1=ראה [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/61207_he_1.pdf השטורם שלי ע"ד ביאת משיח], ע' 14 ואילך.}}.

בהמשך{{הערה|1=[[דבר מלכות]] [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAVUFjVWJEOVBqLWc שבת פרשת בלק תנש"א] סעיף ט' ואילך.}} הוסיף הרבי ואמר שלימוד ענייני הגאולה נדרש לא רק בתור סגולה לפעול את ביאת המשיח, אלא גם בשביל [[לחיות גאולה|לחיות בהתאם לתקופת סף הגאולה]], על ידי ה[[התבוננות]] בשכל בעניני הגאולה, וההנהגה המעשית בהתאם לכך.

כאשר הרב [[חיים גוטניק]] שלח מכתב לרבי בו שאל מהי העבודה הנדרשת שאליה התכוון הרבי בשיחה הידועה, הרבי השיב לשלוח לו את השיחה שאמר באותה שבת, [[פרשת תזריע מצורע]], בה מסביר שהדרך הישרה להביא את משיח היא על ידי לימוד עניני גאולה ומשיח{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/48764/ המכתב המיוחד של הרב גוטניק, והמענה של הרבי] {{אינפו|}}}}.

==ראו גם ==
*[[עד מתי]]

==לקריאה נוספת==
*משיח פרידמן '''[[ימי בשורה]]''', ניו יורק תשע"ג, פרק שלישי - השיחה הידועה, ע' 57.

== קישורים חיצוניים ==

;השיחה

*השיחה המוגהת: '''[https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAWXl6dkVmRGFVM2s/view בגרסת pdf] {{*}} [https://abc770.org/article_node_910/ בגרסת טקסט]'''.
* '''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/48405/ קטע קצר מהשיחה]'''{{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://hageula.com/vid/malkeinu/16657.htm השיחה המלאה וחלוקת הדולרים שלאחריה] {{וידאו}} {{הגאולה}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=45809 יומן מבית חיינו - כ"ח ניסן תנש"א] {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/144623/ יומן וידאו מאירועי כ"ח ניסן תנש"א]''' {{וידאו}} {{אינפו}}

;בעקבות השיחה

*'''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/48789/ מה לעשות כדי להביא משיח?]''' [[חלוקת דולרים]], בעקבות השיחה {{וידאו}}{{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3878 "אם אני רבי, אז דיברתי ברור"]''' [[חלוקת דולרים]], בעקבות השיחה {{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21382 פעילות חסידי חב"ד מיד אחרי כ"ח ניסן, בעידודו של הרבי - ראיון עם הרב שמואל בוטמן] {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/31669/ פעולות חסידים להבאת הגאולה]''' מאז השיחה הידועה {{וידאו}}{{אינפו}}

;אודות השיחה - מסמכים ומאמרי דעה
*[https://drive.google.com/open?id=0B6t2zW9zs378MHZCb2pSR1NLU3M '''השטורעם שלי ע"ד ביאת משיח'''] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAekV0LUYtel9OUkVBNnFaTWV2Y1QxUlpXUGxZ/view '''מבקש לפי כחן''' (תשע"ו)] {{*}} '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/04/09-04-2021-19-52-14-מבקש-לפי-כחן.pdf מבקש לפי כ"חן''' (תשפ"א)], בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61294 שיחה אחת: 20 שנים, 20 תובנות ● פרוייקט]''' - עשרים רבנים, שלוחים משפיעים ועוד, על המשמעות של השיחה {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/357084/ המשימה והאחריות – ראיון עומק על שיחת כ"ח ניסן]''' עם הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], בתוך [[שבועון בית משיח]] יחד עם מערכת [[מדקדקים]], פרשת שמיני תשע"ח
*'''[https://chabad.info/magazine/144565/ האם אין אף אחד שמבקש משיח באמת?]''' ראיון עם הרב [[זושא זילברשטיין]], מתוך שבועון בית משיח {{אינפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39399 "הרב ד"ר יצחק קראוס חוזר לאירוע המכונן בכ"ח ניסן תנש"א"]''' - מאמר שהתפרסם ב-ynet {{אינפו}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1rvs1ELk5YixJb3jZUtYESb6-AUJP5D9X/view?usp=sharing להביא את משיח זו לא עצה, זו שליחות!]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת תזריע-מצורע תשע"ז
*'''[https://drive.google.com/file/d/1stt4rQvSbQ4wFptt3aV22vbkVHLRUFx-/view משיחקאסט כ"ח ניסן]''' - מענדי איברט ואיצ'ה קראוס בתוכנית [[משיחקאסט]] מרתקת
*'''[https://chabad.info/moshiach/666449/ גיליון 'הזמן גרמא' בסימן שלושים שנה לכ"ח ניסן תנש"א • מרתק]''' {{PDF}}{{אינפו}}
*הרב שלום יעקב חזן, '''[https://chabad.info/blogs/666669/ בין פורים תשמ"ז לכ"ח ניסן תנש"א]''' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/666590/ שלושים שנה לשיחה המרעישה: הרב נחשון בראיון גלוי-לב]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/130348 ליל שישי ברדיו COL - פרשת שמיני, הרב מיכאל טייב על המסר מהשיחה]''' {{אודיו}}{{COL}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{שיחות הדבר מלכות}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מומלץ}}

[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]
[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|כ"ח ניסן]]

השיחה הידועה

2023-04-18T18:23:11Z

טינט און פעדער...:

[[קובץ:כ"ח ניסן נ"א.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת ה[[שיחה]]]]
'''השיחה הידועה''' היא [[שיחה]] שנשא [[הרבי]] ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], בה הביע את צערו על האדישות בנושא [[הבאת המשיח]], והטיל על השומעים את האחריות לפעול את ביאתו: {{ציטוטון|הדבר היחידי שעוד יכולני לעשות: הנני מוסר זאת לכל אחד מכם, עשו כל אשר שביכולתכם לפעול ביאת משיח בפועל ממש}}. מאוחר יותר כינה הרבי את שיחה זו בתואר "השיחה הידועה"{{הערה|במכתב לר' [[רחמים אנטיאן]]; בשנת [[תשמ"א]], ארגן ר' רחמים אנטיאן קייטנה לילדים ב[[צפת]], תחת הסיסמה: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח". אחד הילדים שהיה חדור כל כך בכמיהה לביאת המשיח, לא פסק מלדבר על כך, עד שהוריו חששו לשלומו.
{{ש}}לאחר השיחה בכ"ח ניסן, נזכר ר' רמי באותו אירוע - וכתב לרבי את הסיפור, וסיים בכאב: "ואני שואל, רבונו של עולם! ולו רק בגלל ילד יהודי אחד שאחרי אלפיים שנה ש"אותותינו לא ראינו" - שכלתה נפשו בציפייה למשיח האם אין זה מן הראוי שתבוא כבר הגאולה על ידי מלך המשיח?!..." ועל כך ענה הרבי ביום [[ד' באייר]]: {{ציטוטון|והרי זו טענתי בשיחה הידועה, אזכיר על הציון}} (יומן 'אראנו נפלאות', ע' 152).}}, מאז נפוץ בין חסידי חב"ד שם זה ככינוי לשיחה.

השיחה גרמה להתעוררות רבה בקרב החסידים בנושא הבאת [[הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה]], ומשמשת עד היום נושא בולט בשיח החב"די מהבטים שונים של דיון משמעותה והדרך למימוש תביעתה. יוזמות ופעולות רבות{{הערה|ראה בפיסקה 'פעולות בעקבות השיחה'.}} בקשר לזירוז הגאולה נעשו בעקבותיה, וחלקם זכו להתייחסויות חיוביות ועידודים מהרבי.

==רקע==
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[בשורת הגאולה]], [[מלחמת המפרץ]], [[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]}}
מיום [[י' שבט תשי"א|עלותו לנשיאות]] הודיע [[הרבי]] ש[[דור השביעי|דורנו]] הוא הדור שיזכה ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]. עבודתנו היא לפעול לזרז את הגאולה על ידי קיום התורה והמצוות ובפרט [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות|המעיינות]]. בהדרגה, במהלך שנות נשיאותו, העלה הרבי יותר ויותר את רף ה[[ציפייה לגאולה]] והוסיף יותר ויותר לעורר ולדחוף לעשות את המרב להבאתה. במהלך השנים הרבה הרבי לצטט את דברי [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות תשובה פרק ג, הלכה ד.}}, אודות חובתו של כל אדם לפעול ולו פעולה קטנה, שבכוחה להביא את הגאולה: {{ציטוטון|צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב.. עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות, וגרם לו ולהם תשועה והצלה}}.

לקראת שנת [[תנש"א]] הכריז הרבי{{הערה|1=החל מ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15957&st=&pgnum=186&hilite= שיחת שבת פרשת אמור תש"נ], ומשם ואילך בשיחות רבות.}} שראשי התיבות של שנה זו הינם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''א'''ראנו '''נ'''פלאות", כלשון הפסוק המנבא על הגאולה העתידה{{הערה|מיכה ז, טו.}}: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". בהמשך, כאשר החל הסכסוך במפרץ הפרסי ובעקבותיו פרצה [[מלחמת המפרץ]], קרא הרבי לא לפחד והבטיח שבמלחמה זו יהיו ניסים גדולים. הרבי הדגיש שאירועי המלחמה הם התגשמות מדוייקת של ה[[מדרש]] ב[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|ישעיה רמז תצט.}} אודות ה"[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]"{{הערה|שיחות הרבי בתקופת המלחמה ולאחריה, על הקשר המובהק בין המלחמה לסימני הגאולה, נלקטו בספר "[[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]]".}}.

לאחר סיום המלחמה - בחודשים [[אדר]] ו[[ניסן]] [[תנש"א]] - קרא הרבי להתבונן בניסים הגלויים שאירעו בה, והסביר שהם גדולים יותר אפילו מניסי [[חג הפורים]]{{הערה|1=ראה [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAdTZXZXhmdm0xd0E מכתב כללי מכ"ה באדר תנש"א].}}. ב[[יחידות כללית]] ב[[כ"ו ניסן]], יומיים לפני אמירת השיחה הידועה, ביאר הרבי בהרחבה את הניסים הגלויים שנראו בתקופה זו, הן במלחמת המפרץ והן בהתרחשויות נוספות - כגון [[התפרקות ברית המועצות]] - והסביר שיהודי צריך להכיר בניסים אלו, {{ציטוטון|עד שהוא לא מתבייש לצאת בריקוד בגלל הניסים הגלויים!}}{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SANkdiQUxNZEozcmc שיחת כ"ו ניסן תנש"א]{{PDF|}}}}.

יומיים אחר כך - ביום חמישי בלילה, אור לכ"ח ניסן תנש"א, לאחר [[תפילת מעריב]] [[תפילה עם הרבי|משותפת עם החסידים]] - אמר הרבי את השיחה הידועה על בימת התפילה{{הערה|השיחה נאמרה בהפתעה, ולכן אפילו הרמקול לא היה מונח על גבי 'סטנד' - מעמיד - כרגיל.}}.

==תוכן השיחה==
[[קובץ:מכתב צאח אחרי כח ניסן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב בהול שנשלח ל[[שלוחים]] ממרכז [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] בבוקר שלאחר אמירת השיחה, [[כ"ט בניסן]]]]
את השיחה פתח [[הרבי]] בהסבר מעלת היום תוך הדגשת שייכותו לגאולה: '''שנת תנש"א''' - ראשי תיבות "תהא שנת אראנו נפלאות", הרומז לנפלאות שיתרחשו בגאולה; בשנה זו עצמה ב'''חודש ניסן''' - שעליו אמרו חז"ל{{הערה|[[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] יא, א.}}: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", בחודש זה עצמו ביום '''כ"ז בחודש''' שהוא [[שלוש]] פעמים שלוש פעמים שלוש - הרומז על חזקה בעניין החודש (הגאולה), ובזה גופה חזקה משולשת; ליל '''כ"ח בחודש''' - מלשון כח, חוזק ותקיפות; '''י"ב ל[[ספירת העומר|עומר]]''' - כמספר ה[[שבטים]]; ליל '''י"ג לעומר''' - בגימטריא "[[אחד]]", רמז ל[[אחדות ה']] שתתגלה בגאולה; וכך פירט את מעלותיהם של הימים הבאים.

לאחר מכן המשיך הרבי ואמר{{הערה|1=קטעים אלו של השיחה נאמרו על ידי הרבי בהתרגשות רבה, כאשר קולו גובר והסטענדר שעליו נשען התנענע. להלן מתוך [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAWXl6dkVmRGFVM2s הנוסח הסופי של השיחה] שנערך ו[[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי.}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=על פי האמור לעיל על דבר הדגשת ענין הגאולה (במיוחד) בזמן זה - מתעוררת תמיהה הכי גדולה: '''היתכן שמבלי הבט על כל הענינים - עדיין לא פעלו [[ביאת משיח|ביאת משיח צדקנו]] בפועל ממש?!... דבר שאינו מובן כלל וכלל!'''

ותמיהה נוספת - שמתאספים עשרה (וכמה וכמה עשיריות) מישראל ביחד, ובזמן זכאי בנוגע להגאולה, ואף על פי כן, אינם מרעישים לפעול ביאת המשיח תיכף ומיד, ולא מופרך אצלם, רחמנא ליצלן, שמשיח לא יבוא בלילה זה, וגם מחר לא יבוא משיח צדקנו, וגם מחרתיים לא יבוא משיח צדקנו, רחמנא ליצלן!!

גם כשצועקים "[[עד מתי]]" - הרי זה מפני הציווי כו', ואילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים '''באמת''', בוודאי ובוודאי שמשיח כבר היה בא!!

מה עוד יכולני לעשות כדי שכל [[בני ישראל]] ירעישו ויצעקו באמת ויפעלו להביא את המשיח בפועל, לאחרי שכל מה שנעשה עד עתה, '''לא הועיל''', והראי', שנמצאים עדיין ב[[גלות]], ועוד ועיקר – בגלות פנימי בעניני [[עבודת השם]].

הדבר היחיד שיכולני לעשות - למסור הענין אליכם: '''עשו כל אשר ביכלתכם''' - ענינים שהם באופן ד[[אורות]] ד[[תוהו]], אבל, ב[[כלים]] ד[[תיקון]] - '''להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש'''!

.. ואני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא תעשו אתם כל אשר ביכולתכם.

ויהי רצון שימצא מכם אחד, שנים, שלשה, שיטכסו עצה מה לעשות וכיצד לעשות, ועוד והוא העיקר - שיפעלו שתהיה הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש, תיכף ומיד ממש.}}

בשעת אמירת השיחה, הרבי השתמש בביטויים יותר חריפים, כשהחריף שבכולם - שבמקום המילים "ללא הועיל", אמר הרבי ש{{ציטוטון|אינני יודע מה לעשות, כיוון שכל מה שעשיתי עד היום היה '''להבל ולריק'''}}.

== בעקבות השיחה ==
{{דולרים אחרי השיחה}}
השיחה והביטויים החריפים זעזעו את ציבור הנוכחים, והדי הסערה שהתחוללה בעקבותיה הורגשו בעולם היהודי בכלל{{הערה|1=ראה כתבות בעיתונות הישראלית בעקבות השיחה, למשל: סימה קדמון, '''המפתחות בפנים''', סופשבוע מעריב, י"ט אייר תנש"א; עמוס נבו, '''או-טו-טו משיח''', 7 ימים - ידיעות אחרונות, י"ט אייר [[תנש"א]] (הודפסו ב[http://upload.chabad.info/Habesorah/index.html#p=15 מוסף "הבשורה"] של [[שבועון בית משיח|בית משיח]]).}}.

מיד לאחר השיחה פרצו הנוכחים כולם באופן ספונטני בזעקות "[[עד מתי]]" שהפכו בהמשך לשירת [[ניגון עד מתי|הניגון 'עד מתי']], וכן בזעקות "משיח נאו" הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] שעמד מתחת לבימתו של הרבי, היה בין הראשונים שקיבלו [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]] לאחר השיחה, וכאשר הרבי נתן לו את הדולר, הוא התבטא על הדברים: "לא נגע ולא פגע"{{הערה|1=עדותו של הרב גוראריה ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[כ"ח ניסן]] [[תשנ"ג]] ב-[[770]] - [https://drive.google.com/open?id=0B6TJjB7pbdurUk5YcnBkTmdxeFE יומן קבלת המלכות] עמוד 238 (בהוצאת [[יומן קבלת המלכות|את"ה העולמי]]). הביטוי על משקל לשון [[חז"ל]] ב[[מסכת חולין|חולין]] יט, א.}}.

כאשר הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] שניהל את [[WLCC]] הוציא את ההקלטה של השיחה, היא הושמעה ב-[[770]] שוב ושוב{{הערה|מסיבות שונות התעכבה הוצאת הקלטת יותר מהרגיל, והדבר הוסיף למתח בקהל, שחשבו שיש בזה ענין מכוון מהרבי.}}. באותו הלילה, התקיימו ב-770 אסיפות ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] בניסיון להבין למה בדיוק התכוון הרבי בדרישתו בשיחה. ביום שלמחרת - יום שישי, בו נהוג מדי שבוע לצאת ל[[מבצע תפילין]] - יצאו [[טנקים]] כדי לתגבר את הפעילות ולהפיץ את נושא הגאולה. על דו"ח פעילות הטנקים, ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות"ח [{{=}}נתקבל ותשואות חן] ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמ"ג [{{=}}והזמן גרמא] והענין. אזעה"צ [{{=}}אזכיר על הציון]}}.

במהלך יום שישי, יצאה השיחה [[מוגה]]ת מהרבי.

ב[[ארץ ישראל]] נשמעה השיחה ביום שישי לפנות בוקר, ועד כניסת השבת התפשטה הידיעה אודותיה, והוחלט על קיום כינוס חירום ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] עבור כל חסידי חב"ד בארץ. גם בכינוס זה השמיעו רבנים ומשפיעים את דבריהם בניסיון להבין את כוונת הרבי.

===הרבי חוזר ומעביר את האחריות===
אצל רבים נוצר בלבול בעקבות השיחה, בחשש שהרבי התייאש כביכול מנושא המשיח, או שהוא עלול להפסיק את פעילותו והנהגת החסידים{{הערה|הרב [[מרדכי אליהו]] סיפר שלאחר אמירת השיחה פנה אל הרבי בשאלה: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?" והרבי ענה: "לא, אמשיך הלאה" (מדבריו ב[[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ה]] ב[[כפר חב"ד]]).}}. לאור זאת היו ניסיונות לפנות אל הרבי שוב ושוב ולבקש ממנו שיפעל בנושא.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[שבת]] שלאחר מכן, [[פרשת שמיני]], נעמד בין השיחות הרב [[יצחק גאנזבורג]] וקרא שמכיוון ש"צדיק גוזר ו[[הקדוש ברוך הוא]] מקיים", מבקשים שהרבי יגזור שהגאולה תבוא מיד. את השיחה שלאחר מכן פתח הרבי והדגיש כי אין מקום להטיל את העבודה להביא משיח עליו, אלא זוהי עבודתו האישית של כל אחד:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|תוכן=במקום לנצל הזדמנות זו.. בכדי שכל אחד יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש אולי ימצאו בשבילי עבודה חדשה...

יש לי מספיק עבודה, ואין מה להטיל עלי עוד עבודה; מה עלי לעשות יודע אני בעצמי.. ובנוגע להבאת הגאולה - יודע אני בעצמי מה עלי לעשות, והנני עושה בזה עד כמה שידי מגעת, ולאחרי כל מה שנעשה עד עתה לא הועיל להביא את משיח בפועל (ואין כאן המקום לדון בטעם הדבר).

וממילא - אין מקום לנצל את זמן ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] כדי לחפש בשבילי תפקידים חדשים ולהטיל עלי עוד עבודה... הנני מוחל על הטובה, והיה עדיף שכל אחד יחליט מה עליו לעשות.

וכפי שאמרתי והדגשתי שהמשימה מוטלת עליכם לעשות כל מה שביכלתכם - שכל אחד צריך להתחיל לפעול בעצמו להבאת הגאולה!}}

גם ב[[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון שלאחר מכן, [[ל' בניסן]], דיבר הרבי ברוח זו עם כמה מהעוברים - שעליהם להתמקד בעבודה האישית ולא להטיל את האחריות אל הרבי.

מענות בסגנון זה, ענה הרבי למכתבים ששלחו לו ובהם בקשה ודרישה שהרבי יתגלה: למכתב הרב [[גרשון מענדל גרליק]] וחסידי חב"ד מ[[מילאנו]] ב[[איטליה]], שכתבו שהם "תובעים בכל התוקף והחוצפה שהרבי יתגלה", ענה הרבי: {{ציטוטון|לא בזה מדובר כלל כי אם במענה על פי '''שכל''' למה שדיברתי '''ברור''' ובכהנ"ל [{{=}}ובכל הנזכר לעיל] אין אף תיבה '''אחת''' של מענה. כיוון שגם אחרים "עונים" על דרך זה, הרי זה '''בירור''' שאין אצלם אף תיבה '''אחת''' של מענה. ולמה עלי מאטערין זיי [{{=}}לייגע אותם] חס ושלום, ויעבדו ה' בשמחה וטוב לבב, והשם יצליחם. אזכיר על הציון}}. כמו כן על מכתב וחתימות בסגנון זה ששלח הרב [[שניאור זלמן בלומנפלד]] מפרו, ענה הרבי על המילים "כלו כל הקיצין": {{ציטוטון|הרי כל זה '''טענותיי''' וחזרת הטענות אינם מענה כלל. אזכיר על הציון}}{{הערה|מ. פריד, [https://chabad.info/opinions/49510/ "יחי" – ההבדל הגדול…], ה' באייר ה'תשע"ה {{אינפו}}}}.

הרב [[טוביה פלס]] והרב [[זושא ריבקין]] שלחו לרבי מספר ימים לאחר אמירת השיחה, כרטיס טיסה ל[[ארץ ישראל]], הרבי בתגובה הורה להם להחזיר את הכרטיסי טיסה וכתב ש:{{ציטוטון|כי לא בזה מדובר כלל וכלל כפשוט עוד יותר}}{{הערה|[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-ליקוט-מענות-קודש-תנשא.pdf ליקוט מענות קודש - תשנ"א], מענה שכ"ו.}}.

==פעולות בעקבות השיחה==
===הקמת מטה משיח===
[[קובץ:כינוס חרום.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מודעה לכינוס חרום שהתקיים בכפר חב"ד בעקבות השיחה]]
{{ערך מורחב|המטה העולמי להבאת המשיח}}
במוצאי יום שלישי, [[ג' באייר]] נערכה אסיפה במשרדי [[ניידות חב"ד]] ב[[קראון הייטס]] בהשתתפות כמה עשרות עסקנים, בה הוחלט על הקמת '[[המטה העולמי להבאת המשיח]]'. משתתפי האסיפה חתמו על דו"ח ובו פרוטוקול האסיפה עם תכניות המטה ושמות חבריו, כשעל הדו"ח הוסיף הרב [[דוד נחשון]] את המילים: "ו[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]". מענה הרבי היה: {{ציטוטון|כל זה נלקח להציון אזכיר על הציון}}.

פעולתו הראשונה של המטה הייתה כינוס אסיפה דחופה ב-770 למחרת, ביום חמישי [[ד' אייר]]. על פעולותיהם זכו פעילי המטה למענות ועידודים מיוחדים מהרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21382 הרב בוטמן מספר על פעולות המטה] {{אינפו}}}}.

===פסק דין===
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|150px|פסק הדין שנכתב על ידי הרב אשכנזי, בהמשך לאסיפת החירום]]
{{ערך מורחב|ערך=[[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]}}
במהלך כינוס החירום ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] במוצאי שבת, בו הרב [[זמרוני ציק]] היה המנחה של הכנס, הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מהרבנים ש[[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]. ההצעה התקבלה, ובאותו מעמד הכריז מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[דוד חנזין]] בשם הרבנים, שה[[רבי]] הוא [[מלך המשיח]]. באותו ערב, [[רב]]ו של כפר חב"ד הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב את הנוסח המלא של [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק הדין]].

בהמשך לכך טסו ל[[ניו יורק]], ל[[770|חצר הרבי]], הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] - על מנת להגיש לרבי את פסק הדין. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ושם חיכה ה[[רב]] דוד נחשון לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]].

בהמשך לכך נכתבו מהדורות נוספות של פסק הדין. כמו כן הרב דוד נחשון ור' אבי טאוב נשלחו על ידי רבני חב"ד ל[[רוסיה]], על מנת להקריא את פסק הדין בקברי [[רבותינו נשיאנו]]{{הערה|1=סיפור האירועים בפירוט בחוברת [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק']{{PDF}}{{אינפו}}}}.

===קבלת המלכות===
[[קובץ:טופס קבלת המלכות.png|שמאל|ממוזער|150px|טופס [[קבלת המלכות]] שהוגש לרבי בעקבות השיחה, הנחתם בהכרזת [[יחי אדוננו]]]]
{{ערך מורחב|קבלת המלכות}}
בנוסף לפסקי הדין מהרבנים, החלה ההתעוררות בין החסידים על החשיבות לקבל את מלכותו של [[הרבי כמלך המשיח]]. הרעיון עלה כבר בלילה שלאחר השיחה על ידי הרב [[אברהם ליפסקר]] שדיבר על כך בשידור טלפוני, אך התחזק בעיקר באסיפת החירום ב-770, ביום חמישי [[ד' באייר]]. בסיומה של האסיפה חתמו הנאספים - כ-250 איש - על טופס קבלת המלכות, בו הם מקבלים על עצמם את הרבי כמלך המשיח ומתחייבים להתמסר ולפעול כרצונו הקדוש. חתימות אלו הוכנסו לרבי וזכו למענה חיובי ומעודד{{הערה|נוסח המענה היה הנוסח הכללי של המענות באותה תקופה: {{ציטוטון|נת' ות"ח [{{=}}נתקבל ותשואות חן], ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמ"ג [{{=}}והזמן גרמא], כנתינת כח דחז"ל וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו ד[[הקב"ה]] שתוספתו מרובה כו'. והזמ"ג [{{=}}והזמן גרמא] שבאים מ[[חודש ניסן]] והשפעתו ונכנסים ל[[חודש אייר]] (ר"ת [[האבות]] ורחל - רגל הד') כמפורש בכמה מקומות. בשנת ה(י') ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות) אזכיר עה"צ [{{=}}על הציון]}}.}}. צילום המענה של הרבי נתלה על קירות 770 ועורר הדים רבים{{הערה|1=[https://chabad.info/moshiach/145881/ הכינוס הראשון של קבלת המלכות]{{אינפו}}}}.

לאחר מכן התפשט נושא ההחתמות על קבלת המלכות לארץ הקודש, וכן בין נשי ובנות חב"ד, בהסכמת וברכת הרבי.

===לימוד עניני גאולה ומשיח===
[[קובץ:מענה חיים גוטניק.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[מענה]] הרבי לרב [[חיים גוטניק]] על מכתבו, בכת"י [[יהודה לייב גרונר|הריל"ג]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[לימוד עניני גאולה ומשיח]]}}
במהלך השבוע שאחרי השיחה, הגו כמה [[תמימים]] מהישיבה בניו הייבן (ביניהם התמים [[דב מנחם דברוסקין]]) רעיון, לערוך [[מפתח עניינים]] לשיחותיו של הרבי בענייני גאולה ומשיח, כדי להוסיף ב[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] להבאת הגאולה. ב[[שיחה]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] אותה השבת, התייחס לכך הרבי במרומז - כאשר הסביר שלימוד עניני הגאולה הוא הדרך הישרה, הקלה והמהירה לפעול את התגלות וביאת המשיח; והוסיף "ובדורנו זה, שישנם ספרי המפתחות על סדר האותיות על כל מאמרי חז"ל וכו' (שנתווספו בדורות ושנים האחרונות) - קל יותר למצוא את מאמרי חז"ל והסוגיות הדנות בעניני משיח וגאולה"{{הערה|1=ראה [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/61207_he_1.pdf השטורם שלי ע"ד ביאת משיח], ע' 14 ואילך.}}.

בהמשך{{הערה|1=[[דבר מלכות]] [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAVUFjVWJEOVBqLWc שבת פרשת בלק תנש"א] סעיף ט' ואילך.}} הוסיף הרבי ואמר שלימוד ענייני הגאולה נדרש לא רק בתור סגולה לפעול את ביאת המשיח, אלא גם בשביל [[לחיות גאולה|לחיות בהתאם לתקופת סף הגאולה]], על ידי ה[[התבוננות]] בשכל בעניני הגאולה, וההנהגה המעשית בהתאם לכך.

כאשר הרב [[חיים גוטניק]] שלח מכתב לרבי בו שאל מהי העבודה הנדרשת שאליה התכוון הרבי בשיחה הידועה, הרבי השיב לשלוח לו את השיחה שאמר באותה שבת, [[פרשת תזריע מצורע]], בה מסביר שהדרך הישרה להביא את משיח היא על ידי לימוד עניני גאולה ומשיח{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/48764/ המכתב המיוחד של הרב גוטניק, והמענה של הרבי] {{אינפו|}}}}.

==ראו גם ==
*[[עד מתי]]

==לקריאה נוספת==
*משיח פרידמן '''[[ימי בשורה]]''', ניו יורק תשע"ג, פרק שלישי - השיחה הידועה, ע' 57.

== קישורים חיצוניים ==

;השיחה

*השיחה המוגהת: '''[https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAWXl6dkVmRGFVM2s/view בגרסת pdf] {{*}} [https://abc770.org/article_node_910/ בגרסת טקסט]'''.
* '''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/48405/ קטע קצר מהשיחה]'''{{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://hageula.com/vid/malkeinu/16657.htm השיחה המלאה וחלוקת הדולרים שלאחריה] {{וידאו}} {{הגאולה}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=45809 יומן מבית חיינו - כ"ח ניסן תנש"א] {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/144623/ יומן וידאו מאירועי כ"ח ניסן תנש"א]''' {{וידאו}} {{אינפו}}

;בעקבות השיחה

*'''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/48789/ מה לעשות כדי להביא משיח?]''' [[חלוקת דולרים]], בעקבות השיחה {{וידאו}}{{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3878 "אם אני רבי, אז דיברתי ברור"]''' [[חלוקת דולרים]], בעקבות השיחה {{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21382 פעילות חסידי חב"ד מיד אחרי כ"ח ניסן, בעידודו של הרבי - ראיון עם הרב שמואל בוטמן] {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/31669/ פעולות חסידים להבאת הגאולה]''' מאז השיחה הידועה {{וידאו}}{{אינפו}}

;אודות השיחה - מסמכים ומאמרי דעה
*[https://drive.google.com/open?id=0B6t2zW9zs378MHZCb2pSR1NLU3M '''השטורעם שלי ע"ד ביאת משיח'''] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAekV0LUYtel9OUkVBNnFaTWV2Y1QxUlpXUGxZ/view '''מבקש לפי כחן''' (תשע"ו)] {{*}} '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/04/09-04-2021-19-52-14-מבקש-לפי-כחן.pdf מבקש לפי כ"חן''' (תשפ"א)], בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61294 שיחה אחת: 20 שנים, 20 תובנות ● פרוייקט]''' - עשרים רבנים, שלוחים משפיעים ועוד, על המשמעות של השיחה {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/357084/ המשימה והאחריות – ראיון עומק על שיחת כ"ח ניסן]''' עם הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], בתוך [[שבועון בית משיח]] יחד עם מערכת [[מדקדקים]], פרשת שמיני תשע"ח
*'''[https://chabad.info/magazine/144565/ האם אין אף אחד שמבקש משיח באמת?]''' ראיון עם הרב [[זושא זילברשטיין]], מתוך שבועון בית משיח {{אינפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39399 "הרב ד"ר יצחק קראוס חוזר לאירוע המכונן בכ"ח ניסן תנש"א"]''' - מאמר שהתפרסם ב-ynet {{אינפו}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1rvs1ELk5YixJb3jZUtYESb6-AUJP5D9X/view?usp=sharing להביא את משיח זו לא עצה, זו שליחות!]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת תזריע-מצורע תשע"ז
*'''[https://drive.google.com/file/d/1stt4rQvSbQ4wFptt3aV22vbkVHLRUFx-/view משיחקאסט כ"ח ניסן]''' - מענדי איברט ואיצ'ה קראוס בתוכנית [[משיחקאסט]] מרתקת
*'''[https://chabad.info/moshiach/666449/ גיליון 'הזמן גרמא' בסימן שלושים שנה לכ"ח ניסן תנש"א • מרתק]''' {{PDF}}{{אינפו}}
*הרב שלום יעקב חזן, '''[https://chabad.info/blogs/666669/ בין פורים תשמ"ז לכ"ח ניסן תנש"א]''' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/666590/ שלושים שנה לשיחה המרעישה: הרב נחשון בראיון גלוי-לב]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/130348 ליל שישי ברדיו COL - פרשת שמיני, הרב מיכאל טייב על המסר מהשיחה]''' {{אודיו}}{{COL}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{שיחות הדבר מלכות}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מומלץ}}

[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]
[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|כ"ח ניסן]]

השיחה הידועה

2023-04-18T18:20:59Z

טינט און פעדער...: /* רקע */

[[קובץ:כ"ח ניסן נ"א.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת ה[[שיחה]]]]
'''השיחה הידועה''' היא [[שיחה]] שנשא [[הרבי]] ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], בה הביע את צערו על האדישות בנושא [[הבאת המשיח]] והטיל על השומעים את האחריות לפעול את ביאתו: {{ציטוטון|הדבר היחידי שעוד יכולני לעשות: הנני מוסר זאת לכל אחד מכם, עשו כל אשר שביכולתכם לפעול ביאת משיח בפועל ממש}}. שיחה זו כונתה על ידי הרבי לאחר מכן בתואר "השיחה הידועה"{{הערה|במכתב לר' [[רחמים אנטיאן]]; בשנת [[תשמ"א]], ארגן ר' רחמים אנטיאן קייטנה לילדים ב[[צפת]], תחת הסיסמה: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח". אחד הילדים שהיה חדור כל כך בכמיהה לביאת המשיח, לא פסק מלדבר על כך, עד שהוריו חששו לשלומו.
{{ש}}לאחר השיחה בכ"ח ניסן, נזכר ר' רמי באותו אירוע - וכתב לרבי את הסיפור, וסיים בכאב: "ואני שואל, רבונו של עולם! ולו רק בגלל ילד יהודי אחד שאחרי אלפיים שנה ש"אותותינו לא ראינו" - שכלתה נפשו בציפייה למשיח האם אין זה מן הראוי שתבוא כבר הגאולה על ידי מלך המשיח?!..." ועל כך ענה הרבי ביום [[ד' באייר]]: {{ציטוטון|והרי זו טענתי בשיחה הידועה, אזכיר על הציון}} (יומן 'אראנו נפלאות', ע' 152).}}, ומאז נפוץ כינוי זה ביחס לשיחה.

השיחה גרמה להתעוררות רבה בקרב החסידים בנושא הבאת [[הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה]], ומשמשת עד היום נושא בולט בשיח החב"די מהבטים שונים של דיון משמעותה והדרך למימוש תביעתה. יוזמות ופעולות רבות{{הערה|ראה בפיסקה 'פעולות בעקבות השיחה'.}} בקשר לזירוז הגאולה נעשו בעקבותיה, וחלקם זכו להתייחסויות חיוביות ועידודים מהרבי.

==רקע==
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[בשורת הגאולה]], [[מלחמת המפרץ]], [[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]}}
מיום [[י' שבט תשי"א|עלותו לנשיאות]] הודיע [[הרבי]] ש[[דור השביעי|דורנו]] הוא הדור שיזכה ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]. עבודתנו היא לפעול לזרז את הגאולה על ידי קיום התורה והמצוות ובפרט [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות|המעיינות]]. בהדרגה, במהלך שנות נשיאותו, העלה הרבי יותר ויותר את רף ה[[ציפייה לגאולה]] והוסיף יותר ויותר לעורר ולדחוף לעשות את המרב להבאתה. במהלך השנים הרבה הרבי לצטט את דברי [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות תשובה פרק ג, הלכה ד.}}, אודות חובתו של כל אדם לפעול ולו פעולה קטנה, שבכוחה להביא את הגאולה: {{ציטוטון|צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב.. עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות, וגרם לו ולהם תשועה והצלה}}.

לקראת שנת [[תנש"א]] הכריז הרבי{{הערה|1=החל מ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15957&st=&pgnum=186&hilite= שיחת שבת פרשת אמור תש"נ], ומשם ואילך בשיחות רבות.}} שראשי התיבות של שנה זו הינם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''א'''ראנו '''נ'''פלאות", כלשון הפסוק המנבא על הגאולה העתידה{{הערה|מיכה ז, טו.}}: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". בהמשך, כאשר החל הסכסוך במפרץ הפרסי ובעקבותיו פרצה [[מלחמת המפרץ]], קרא הרבי לא לפחד והבטיח שבמלחמה זו יהיו ניסים גדולים. הרבי הדגיש שאירועי המלחמה הם התגשמות מדוייקת של ה[[מדרש]] ב[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|ישעיה רמז תצט.}} אודות ה"[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]"{{הערה|שיחות הרבי בתקופת המלחמה ולאחריה, על הקשר המובהק בין המלחמה לסימני הגאולה, נלקטו בספר "[[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]]".}}.

לאחר סיום המלחמה - בחודשים [[אדר]] ו[[ניסן]] [[תנש"א]] - קרא הרבי להתבונן בניסים הגלויים שאירעו בה, והסביר שהם גדולים יותר אפילו מניסי [[חג הפורים]]{{הערה|1=ראה [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAdTZXZXhmdm0xd0E מכתב כללי מכ"ה באדר תנש"א].}}. ב[[יחידות כללית]] ב[[כ"ו ניסן]], יומיים לפני אמירת השיחה הידועה, ביאר הרבי בהרחבה את הניסים הגלויים שנראו בתקופה זו, הן במלחמת המפרץ והן בהתרחשויות נוספות - כגון [[התפרקות ברית המועצות]] - והסביר שיהודי צריך להכיר בניסים אלו, {{ציטוטון|עד שהוא לא מתבייש לצאת בריקוד בגלל הניסים הגלויים!}}{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SANkdiQUxNZEozcmc שיחת כ"ו ניסן תנש"א]{{PDF|}}}}.

יומיים אחר כך - ביום חמישי בלילה, אור לכ"ח ניסן תנש"א, לאחר [[תפילת מעריב]] [[תפילה עם הרבי|משותפת עם החסידים]] - אמר הרבי את השיחה הידועה על בימת התפילה{{הערה|השיחה נאמרה בהפתעה, ולכן אפילו הרמקול לא היה מונח על גבי 'סטנד' - מעמיד - כרגיל.}}.

==תוכן השיחה==
[[קובץ:מכתב צאח אחרי כח ניסן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב בהול שנשלח ל[[שלוחים]] ממרכז [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] בבוקר שלאחר אמירת השיחה, [[כ"ט בניסן]]]]
את השיחה פתח [[הרבי]] בהסבר מעלת היום תוך הדגשת שייכותו לגאולה: '''שנת תנש"א''' - ראשי תיבות "תהא שנת אראנו נפלאות", הרומז לנפלאות שיתרחשו בגאולה; בשנה זו עצמה ב'''חודש ניסן''' - שעליו אמרו חז"ל{{הערה|[[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] יא, א.}}: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", בחודש זה עצמו ביום '''כ"ז בחודש''' שהוא [[שלוש]] פעמים שלוש פעמים שלוש - הרומז על חזקה בעניין החודש (הגאולה), ובזה גופה חזקה משולשת; ליל '''כ"ח בחודש''' - מלשון כח, חוזק ותקיפות; '''י"ב ל[[ספירת העומר|עומר]]''' - כמספר ה[[שבטים]]; ליל '''י"ג לעומר''' - בגימטריא "[[אחד]]", רמז ל[[אחדות ה']] שתתגלה בגאולה; וכך פירט את מעלותיהם של הימים הבאים.

לאחר מכן המשיך הרבי ואמר{{הערה|1=קטעים אלו של השיחה נאמרו על ידי הרבי בהתרגשות רבה, כאשר קולו גובר והסטענדר שעליו נשען התנענע. להלן מתוך [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAWXl6dkVmRGFVM2s הנוסח הסופי של השיחה] שנערך ו[[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי.}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=על פי האמור לעיל על דבר הדגשת ענין הגאולה (במיוחד) בזמן זה - מתעוררת תמיהה הכי גדולה: '''היתכן שמבלי הבט על כל הענינים - עדיין לא פעלו [[ביאת משיח|ביאת משיח צדקנו]] בפועל ממש?!... דבר שאינו מובן כלל וכלל!'''

ותמיהה נוספת - שמתאספים עשרה (וכמה וכמה עשיריות) מישראל ביחד, ובזמן זכאי בנוגע להגאולה, ואף על פי כן, אינם מרעישים לפעול ביאת המשיח תיכף ומיד, ולא מופרך אצלם, רחמנא ליצלן, שמשיח לא יבוא בלילה זה, וגם מחר לא יבוא משיח צדקנו, וגם מחרתיים לא יבוא משיח צדקנו, רחמנא ליצלן!!

גם כשצועקים "[[עד מתי]]" - הרי זה מפני הציווי כו', ואילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים '''באמת''', בוודאי ובוודאי שמשיח כבר היה בא!!

מה עוד יכולני לעשות כדי שכל [[בני ישראל]] ירעישו ויצעקו באמת ויפעלו להביא את המשיח בפועל, לאחרי שכל מה שנעשה עד עתה, '''לא הועיל''', והראי', שנמצאים עדיין ב[[גלות]], ועוד ועיקר – בגלות פנימי בעניני [[עבודת השם]].

הדבר היחיד שיכולני לעשות - למסור הענין אליכם: '''עשו כל אשר ביכלתכם''' - ענינים שהם באופן ד[[אורות]] ד[[תוהו]], אבל, ב[[כלים]] ד[[תיקון]] - '''להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש'''!

.. ואני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא תעשו אתם כל אשר ביכולתכם.

ויהי רצון שימצא מכם אחד, שנים, שלשה, שיטכסו עצה מה לעשות וכיצד לעשות, ועוד והוא העיקר - שיפעלו שתהיה הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש, תיכף ומיד ממש.}}

בשעת אמירת השיחה, הרבי השתמש בביטויים יותר חריפים, כשהחריף שבכולם - שבמקום המילים "ללא הועיל", אמר הרבי ש{{ציטוטון|אינני יודע מה לעשות, כיוון שכל מה שעשיתי עד היום היה '''להבל ולריק'''}}.

== בעקבות השיחה ==
{{דולרים אחרי השיחה}}
השיחה והביטויים החריפים זעזעו את ציבור הנוכחים, והדי הסערה שהתחוללה בעקבותיה הורגשו בעולם היהודי בכלל{{הערה|1=ראה כתבות בעיתונות הישראלית בעקבות השיחה, למשל: סימה קדמון, '''המפתחות בפנים''', סופשבוע מעריב, י"ט אייר תנש"א; עמוס נבו, '''או-טו-טו משיח''', 7 ימים - ידיעות אחרונות, י"ט אייר [[תנש"א]] (הודפסו ב[http://upload.chabad.info/Habesorah/index.html#p=15 מוסף "הבשורה"] של [[שבועון בית משיח|בית משיח]]).}}.

מיד לאחר השיחה פרצו הנוכחים כולם באופן ספונטני בזעקות "[[עד מתי]]" שהפכו בהמשך לשירת [[ניגון עד מתי|הניגון 'עד מתי']], וכן בזעקות "משיח נאו" הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] שעמד מתחת לבימתו של הרבי, היה בין הראשונים שקיבלו [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]] לאחר השיחה, וכאשר הרבי נתן לו את הדולר, הוא התבטא על הדברים: "לא נגע ולא פגע"{{הערה|1=עדותו של הרב גוראריה ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[כ"ח ניסן]] [[תשנ"ג]] ב-[[770]] - [https://drive.google.com/open?id=0B6TJjB7pbdurUk5YcnBkTmdxeFE יומן קבלת המלכות] עמוד 238 (בהוצאת [[יומן קבלת המלכות|את"ה העולמי]]). הביטוי על משקל לשון [[חז"ל]] ב[[מסכת חולין|חולין]] יט, א.}}.

כאשר הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] שניהל את [[WLCC]] הוציא את ההקלטה של השיחה, היא הושמעה ב-[[770]] שוב ושוב{{הערה|מסיבות שונות התעכבה הוצאת הקלטת יותר מהרגיל, והדבר הוסיף למתח בקהל, שחשבו שיש בזה ענין מכוון מהרבי.}}. באותו הלילה, התקיימו ב-770 אסיפות ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] בניסיון להבין למה בדיוק התכוון הרבי בדרישתו בשיחה. ביום שלמחרת - יום שישי, בו נהוג מדי שבוע לצאת ל[[מבצע תפילין]] - יצאו [[טנקים]] כדי לתגבר את הפעילות ולהפיץ את נושא הגאולה. על דו"ח פעילות הטנקים, ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות"ח [{{=}}נתקבל ותשואות חן] ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמ"ג [{{=}}והזמן גרמא] והענין. אזעה"צ [{{=}}אזכיר על הציון]}}.

במהלך יום שישי, יצאה השיחה [[מוגה]]ת מהרבי.

ב[[ארץ ישראל]] נשמעה השיחה ביום שישי לפנות בוקר, ועד כניסת השבת התפשטה הידיעה אודותיה, והוחלט על קיום כינוס חירום ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] עבור כל חסידי חב"ד בארץ. גם בכינוס זה השמיעו רבנים ומשפיעים את דבריהם בניסיון להבין את כוונת הרבי.

===הרבי חוזר ומעביר את האחריות===
אצל רבים נוצר בלבול בעקבות השיחה, בחשש שהרבי התייאש כביכול מנושא המשיח, או שהוא עלול להפסיק את פעילותו והנהגת החסידים{{הערה|הרב [[מרדכי אליהו]] סיפר שלאחר אמירת השיחה פנה אל הרבי בשאלה: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?" והרבי ענה: "לא, אמשיך הלאה" (מדבריו ב[[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ה]] ב[[כפר חב"ד]]).}}. לאור זאת היו ניסיונות לפנות אל הרבי שוב ושוב ולבקש ממנו שיפעל בנושא.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[שבת]] שלאחר מכן, [[פרשת שמיני]], נעמד בין השיחות הרב [[יצחק גאנזבורג]] וקרא שמכיוון ש"צדיק גוזר ו[[הקדוש ברוך הוא]] מקיים", מבקשים שהרבי יגזור שהגאולה תבוא מיד. את השיחה שלאחר מכן פתח הרבי והדגיש כי אין מקום להטיל את העבודה להביא משיח עליו, אלא זוהי עבודתו האישית של כל אחד:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|תוכן=במקום לנצל הזדמנות זו.. בכדי שכל אחד יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש אולי ימצאו בשבילי עבודה חדשה...

יש לי מספיק עבודה, ואין מה להטיל עלי עוד עבודה; מה עלי לעשות יודע אני בעצמי.. ובנוגע להבאת הגאולה - יודע אני בעצמי מה עלי לעשות, והנני עושה בזה עד כמה שידי מגעת, ולאחרי כל מה שנעשה עד עתה לא הועיל להביא את משיח בפועל (ואין כאן המקום לדון בטעם הדבר).

וממילא - אין מקום לנצל את זמן ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] כדי לחפש בשבילי תפקידים חדשים ולהטיל עלי עוד עבודה... הנני מוחל על הטובה, והיה עדיף שכל אחד יחליט מה עליו לעשות.

וכפי שאמרתי והדגשתי שהמשימה מוטלת עליכם לעשות כל מה שביכלתכם - שכל אחד צריך להתחיל לפעול בעצמו להבאת הגאולה!}}

גם ב[[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון שלאחר מכן, [[ל' בניסן]], דיבר הרבי ברוח זו עם כמה מהעוברים - שעליהם להתמקד בעבודה האישית ולא להטיל את האחריות אל הרבי.

מענות בסגנון זה, ענה הרבי למכתבים ששלחו לו ובהם בקשה ודרישה שהרבי יתגלה: למכתב הרב [[גרשון מענדל גרליק]] וחסידי חב"ד מ[[מילאנו]] ב[[איטליה]], שכתבו שהם "תובעים בכל התוקף והחוצפה שהרבי יתגלה", ענה הרבי: {{ציטוטון|לא בזה מדובר כלל כי אם במענה על פי '''שכל''' למה שדיברתי '''ברור''' ובכהנ"ל [{{=}}ובכל הנזכר לעיל] אין אף תיבה '''אחת''' של מענה. כיוון שגם אחרים "עונים" על דרך זה, הרי זה '''בירור''' שאין אצלם אף תיבה '''אחת''' של מענה. ולמה עלי מאטערין זיי [{{=}}לייגע אותם] חס ושלום, ויעבדו ה' בשמחה וטוב לבב, והשם יצליחם. אזכיר על הציון}}. כמו כן על מכתב וחתימות בסגנון זה ששלח הרב [[שניאור זלמן בלומנפלד]] מפרו, ענה הרבי על המילים "כלו כל הקיצין": {{ציטוטון|הרי כל זה '''טענותיי''' וחזרת הטענות אינם מענה כלל. אזכיר על הציון}}{{הערה|מ. פריד, [https://chabad.info/opinions/49510/ "יחי" – ההבדל הגדול…], ה' באייר ה'תשע"ה {{אינפו}}}}.

הרב [[טוביה פלס]] והרב [[זושא ריבקין]] שלחו לרבי מספר ימים לאחר אמירת השיחה, כרטיס טיסה ל[[ארץ ישראל]], הרבי בתגובה הורה להם להחזיר את הכרטיסי טיסה וכתב ש:{{ציטוטון|כי לא בזה מדובר כלל וכלל כפשוט עוד יותר}}{{הערה|[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-ליקוט-מענות-קודש-תנשא.pdf ליקוט מענות קודש - תשנ"א], מענה שכ"ו.}}.

==פעולות בעקבות השיחה==
===הקמת מטה משיח===
[[קובץ:כינוס חרום.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מודעה לכינוס חרום שהתקיים בכפר חב"ד בעקבות השיחה]]
{{ערך מורחב|המטה העולמי להבאת המשיח}}
במוצאי יום שלישי, [[ג' באייר]] נערכה אסיפה במשרדי [[ניידות חב"ד]] ב[[קראון הייטס]] בהשתתפות כמה עשרות עסקנים, בה הוחלט על הקמת '[[המטה העולמי להבאת המשיח]]'. משתתפי האסיפה חתמו על דו"ח ובו פרוטוקול האסיפה עם תכניות המטה ושמות חבריו, כשעל הדו"ח הוסיף הרב [[דוד נחשון]] את המילים: "ו[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]". מענה הרבי היה: {{ציטוטון|כל זה נלקח להציון אזכיר על הציון}}.

פעולתו הראשונה של המטה הייתה כינוס אסיפה דחופה ב-770 למחרת, ביום חמישי [[ד' אייר]]. על פעולותיהם זכו פעילי המטה למענות ועידודים מיוחדים מהרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21382 הרב בוטמן מספר על פעולות המטה] {{אינפו}}}}.

===פסק דין===
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|150px|פסק הדין שנכתב על ידי הרב אשכנזי, בהמשך לאסיפת החירום]]
{{ערך מורחב|ערך=[[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]}}
במהלך כינוס החירום ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] במוצאי שבת, בו הרב [[זמרוני ציק]] היה המנחה של הכנס, הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מהרבנים ש[[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]. ההצעה התקבלה, ובאותו מעמד הכריז מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[דוד חנזין]] בשם הרבנים, שה[[רבי]] הוא [[מלך המשיח]]. באותו ערב, [[רב]]ו של כפר חב"ד הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב את הנוסח המלא של [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק הדין]].

בהמשך לכך טסו ל[[ניו יורק]], ל[[770|חצר הרבי]], הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] - על מנת להגיש לרבי את פסק הדין. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ושם חיכה ה[[רב]] דוד נחשון לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]].

בהמשך לכך נכתבו מהדורות נוספות של פסק הדין. כמו כן הרב דוד נחשון ור' אבי טאוב נשלחו על ידי רבני חב"ד ל[[רוסיה]], על מנת להקריא את פסק הדין בקברי [[רבותינו נשיאנו]]{{הערה|1=סיפור האירועים בפירוט בחוברת [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק']{{PDF}}{{אינפו}}}}.

===קבלת המלכות===
[[קובץ:טופס קבלת המלכות.png|שמאל|ממוזער|150px|טופס [[קבלת המלכות]] שהוגש לרבי בעקבות השיחה, הנחתם בהכרזת [[יחי אדוננו]]]]
{{ערך מורחב|קבלת המלכות}}
בנוסף לפסקי הדין מהרבנים, החלה ההתעוררות בין החסידים על החשיבות לקבל את מלכותו של [[הרבי כמלך המשיח]]. הרעיון עלה כבר בלילה שלאחר השיחה על ידי הרב [[אברהם ליפסקר]] שדיבר על כך בשידור טלפוני, אך התחזק בעיקר באסיפת החירום ב-770, ביום חמישי [[ד' באייר]]. בסיומה של האסיפה חתמו הנאספים - כ-250 איש - על טופס קבלת המלכות, בו הם מקבלים על עצמם את הרבי כמלך המשיח ומתחייבים להתמסר ולפעול כרצונו הקדוש. חתימות אלו הוכנסו לרבי וזכו למענה חיובי ומעודד{{הערה|נוסח המענה היה הנוסח הכללי של המענות באותה תקופה: {{ציטוטון|נת' ות"ח [{{=}}נתקבל ותשואות חן], ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמ"ג [{{=}}והזמן גרמא], כנתינת כח דחז"ל וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו ד[[הקב"ה]] שתוספתו מרובה כו'. והזמ"ג [{{=}}והזמן גרמא] שבאים מ[[חודש ניסן]] והשפעתו ונכנסים ל[[חודש אייר]] (ר"ת [[האבות]] ורחל - רגל הד') כמפורש בכמה מקומות. בשנת ה(י') ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות) אזכיר עה"צ [{{=}}על הציון]}}.}}. צילום המענה של הרבי נתלה על קירות 770 ועורר הדים רבים{{הערה|1=[https://chabad.info/moshiach/145881/ הכינוס הראשון של קבלת המלכות]{{אינפו}}}}.

לאחר מכן התפשט נושא ההחתמות על קבלת המלכות לארץ הקודש, וכן בין נשי ובנות חב"ד, בהסכמת וברכת הרבי.

===לימוד עניני גאולה ומשיח===
[[קובץ:מענה חיים גוטניק.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[מענה]] הרבי לרב [[חיים גוטניק]] על מכתבו, בכת"י [[יהודה לייב גרונר|הריל"ג]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[לימוד עניני גאולה ומשיח]]}}
במהלך השבוע שאחרי השיחה, הגו כמה [[תמימים]] מהישיבה בניו הייבן (ביניהם התמים [[דב מנחם דברוסקין]]) רעיון, לערוך [[מפתח עניינים]] לשיחותיו של הרבי בענייני גאולה ומשיח, כדי להוסיף ב[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] להבאת הגאולה. ב[[שיחה]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] אותה השבת, התייחס לכך הרבי במרומז - כאשר הסביר שלימוד עניני הגאולה הוא הדרך הישרה, הקלה והמהירה לפעול את התגלות וביאת המשיח; והוסיף "ובדורנו זה, שישנם ספרי המפתחות על סדר האותיות על כל מאמרי חז"ל וכו' (שנתווספו בדורות ושנים האחרונות) - קל יותר למצוא את מאמרי חז"ל והסוגיות הדנות בעניני משיח וגאולה"{{הערה|1=ראה [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/61207_he_1.pdf השטורם שלי ע"ד ביאת משיח], ע' 14 ואילך.}}.

בהמשך{{הערה|1=[[דבר מלכות]] [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAVUFjVWJEOVBqLWc שבת פרשת בלק תנש"א] סעיף ט' ואילך.}} הוסיף הרבי ואמר שלימוד ענייני הגאולה נדרש לא רק בתור סגולה לפעול את ביאת המשיח, אלא גם בשביל [[לחיות גאולה|לחיות בהתאם לתקופת סף הגאולה]], על ידי ה[[התבוננות]] בשכל בעניני הגאולה, וההנהגה המעשית בהתאם לכך.

כאשר הרב [[חיים גוטניק]] שלח מכתב לרבי בו שאל מהי העבודה הנדרשת שאליה התכוון הרבי בשיחה הידועה, הרבי השיב לשלוח לו את השיחה שאמר באותה שבת, [[פרשת תזריע מצורע]], בה מסביר שהדרך הישרה להביא את משיח היא על ידי לימוד עניני גאולה ומשיח{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/48764/ המכתב המיוחד של הרב גוטניק, והמענה של הרבי] {{אינפו|}}}}.

==ראו גם ==
*[[עד מתי]]

==לקריאה נוספת==
*משיח פרידמן '''[[ימי בשורה]]''', ניו יורק תשע"ג, פרק שלישי - השיחה הידועה, ע' 57.

== קישורים חיצוניים ==

;השיחה

*השיחה המוגהת: '''[https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAWXl6dkVmRGFVM2s/view בגרסת pdf] {{*}} [https://abc770.org/article_node_910/ בגרסת טקסט]'''.
* '''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/48405/ קטע קצר מהשיחה]'''{{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://hageula.com/vid/malkeinu/16657.htm השיחה המלאה וחלוקת הדולרים שלאחריה] {{וידאו}} {{הגאולה}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=45809 יומן מבית חיינו - כ"ח ניסן תנש"א] {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/144623/ יומן וידאו מאירועי כ"ח ניסן תנש"א]''' {{וידאו}} {{אינפו}}

;בעקבות השיחה

*'''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/48789/ מה לעשות כדי להביא משיח?]''' [[חלוקת דולרים]], בעקבות השיחה {{וידאו}}{{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3878 "אם אני רבי, אז דיברתי ברור"]''' [[חלוקת דולרים]], בעקבות השיחה {{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21382 פעילות חסידי חב"ד מיד אחרי כ"ח ניסן, בעידודו של הרבי - ראיון עם הרב שמואל בוטמן] {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/31669/ פעולות חסידים להבאת הגאולה]''' מאז השיחה הידועה {{וידאו}}{{אינפו}}

;אודות השיחה - מסמכים ומאמרי דעה
*[https://drive.google.com/open?id=0B6t2zW9zs378MHZCb2pSR1NLU3M '''השטורעם שלי ע"ד ביאת משיח'''] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAekV0LUYtel9OUkVBNnFaTWV2Y1QxUlpXUGxZ/view '''מבקש לפי כחן''' (תשע"ו)] {{*}} '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/04/09-04-2021-19-52-14-מבקש-לפי-כחן.pdf מבקש לפי כ"חן''' (תשפ"א)], בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61294 שיחה אחת: 20 שנים, 20 תובנות ● פרוייקט]''' - עשרים רבנים, שלוחים משפיעים ועוד, על המשמעות של השיחה {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/357084/ המשימה והאחריות – ראיון עומק על שיחת כ"ח ניסן]''' עם הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], בתוך [[שבועון בית משיח]] יחד עם מערכת [[מדקדקים]], פרשת שמיני תשע"ח
*'''[https://chabad.info/magazine/144565/ האם אין אף אחד שמבקש משיח באמת?]''' ראיון עם הרב [[זושא זילברשטיין]], מתוך שבועון בית משיח {{אינפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39399 "הרב ד"ר יצחק קראוס חוזר לאירוע המכונן בכ"ח ניסן תנש"א"]''' - מאמר שהתפרסם ב-ynet {{אינפו}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1rvs1ELk5YixJb3jZUtYESb6-AUJP5D9X/view?usp=sharing להביא את משיח זו לא עצה, זו שליחות!]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת תזריע-מצורע תשע"ז
*'''[https://drive.google.com/file/d/1stt4rQvSbQ4wFptt3aV22vbkVHLRUFx-/view משיחקאסט כ"ח ניסן]''' - מענדי איברט ואיצ'ה קראוס בתוכנית [[משיחקאסט]] מרתקת
*'''[https://chabad.info/moshiach/666449/ גיליון 'הזמן גרמא' בסימן שלושים שנה לכ"ח ניסן תנש"א • מרתק]''' {{PDF}}{{אינפו}}
*הרב שלום יעקב חזן, '''[https://chabad.info/blogs/666669/ בין פורים תשמ"ז לכ"ח ניסן תנש"א]''' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/666590/ שלושים שנה לשיחה המרעישה: הרב נחשון בראיון גלוי-לב]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/130348 ליל שישי ברדיו COL - פרשת שמיני, הרב מיכאל טייב על המסר מהשיחה]''' {{אודיו}}{{COL}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{שיחות הדבר מלכות}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מומלץ}}

[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]
[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|כ"ח ניסן]]

הבאת המשיח

2023-04-18T18:17:23Z

טינט און פעדער...:

[[קובץ:כ"ח ניסן נ"א.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת [[השיחה הידועה]], בה עורר את החסידים לנקוט יוזמה ופעילות אקטיבית להבאת המשיח]]
כחלק עיקרי מ[[האמונה בביאת המשיח|האמונה היהודית בביאת המשיח]] וה[[ציפיה לגאולה|ציפיה לכך]], מוטלת על כל [[עם ישראל]] החובה והאחריות לפעול על ידי [[מצוות|מעשיהם]] ו[[עבודת ה'|עבודתם]] את '''הבאת ה[[משיח]]''', ובכוחם להצליח ואכן להביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]].

אחריותו של כל יהודי להבאת המשיח - שהייתה קיימת לאורך כל שנות ה[[גלות]] - מתחזקת במיוחד ב[[דור השביעי|דור הנוכחי]], הדור האחרון של הגלות, ובמיוחד לקראת סיומו. תפנית חשובה באחריות זו הייתה באמירת [[השיחה הידועה]] שאמר [[הרבי]] ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], ובה מסר אחריות זו לכל אחד ואחד.

==מהות העבודה==
{{ערך מורחב|עבודת הגלות}}
מטרתה הפנימית של ה[[גלות]] היא שעל ידי הירידה בה וההתגברות על הקשיים וה[[ניסיון|ניסיונות]] ב[[עבודת ה']] יגלו [[בני ישראל]] אור אלוקי נעלה יותר, ובכך יביאו את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]. ולכן לאמתו של דבר - כל עבודת בני ישראל בגלות מכוונת למטרה זו, הבאת המשיח.

==פעולתו האישית של כל יהודי==
[[קובץ:כינוס חרום.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מודעה לכינוס חרום להבאת המשיח שהתקיים בכפר חב"ד בעקבות השיחה הידועה]]
העבודה להביא את המשיח הינה עבודתו של כל יהודי ויהודי. אף שנשיא הדור יכול לעשות זאת בכוחות עצמו, למרות זאת, הוא משתף את כל אנשי הדור בעבודה זו{{הערה|1= שיחת י' שבט תשי"א, סעיף יג - [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&st=&pgnum=225&hilite= בלקוטי שיחות ח"ב ע' 501, באידיש]; [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/26/213 בעברית]. וראה גם שיחת פורים תשמ"ז סי"ח ואילך ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=617 התוועדויות ח"ב ע' 620]).}}.

עבודתו של יהודי פועלת לא רק את הבאת המשיח, אלא את כל הגילויים הנפלאים שיהיו בגאולה - כולל אלו שמצד עצמם הם למעלה מכל שייכות עם הנבראים ועבודתם{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15804&st=&pgnum=83 לקוטי שיחות חלק י"ב ע' 73] ואילך. וראה גם דבר מלכות ש"פ אמור תנש"א.}}.

כאשר יבוא המשיח הוא יודה לכל יהודי על עבודתו ופעולתו בזמן הגלות עבור הבאת הגאולה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=173&hilite= שיחת ש"פ ואתחנן תשמ"ח]. וראה גם שיחת [[דבר מלכות]] ש"פ במדבר [[תנש"א]] בסופה.}}.

===כוחו של כל יהודי להביא משיח===
[[הרמב"ם]] פוסק{{הערה|הלכות תשובה פרק ג', הלכה ח'.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה, כאילו חציו זכאי וחציו חייב; וכן כל העולם, חצייו זכאי וחצייו חייב . .

עשה מצוה אחת - הרי הכריע את עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף זכות, וגרם להן תשועה והצלה}}

את דברי הרמב"ם אלו הביא הרבי בשיחותיו אינספור פעמים, וביאר אותם. הרבי מסביר את הכח שיש לכל יהודי על ידי פעולה אחת להביא את משיח, כיון שבפעולה זו הוא מגלה את [[עצם הנשמה]] שלו - בחינת ה[[יחידה]], ועל כך חל הכלל ש"העצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו"; וממילא ברור שגילוי זה פועל את הגילוי הכללי של העצם, בגאולה; ואדרבה, מתעוררת התמיהה לאידך גיסא - איך ייתכן שלאחר גילוי העצם כזה עוד לא באה הגאולה?{{הערה|1=שיחת עשרה בטבת תשמ"ז הערה 123. וראה גם לקוטי שיחות ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&st=&pgnum=323 חלק ב' ע' 599]; [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16077&st=&pgnum=535 חלק כ' ע' 522]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=376 חלק כ"ט ע' 361]) שמבאר את כוחו של כל יהודי להביא משיח מצד [[ניצוץ המשיח]] שבו.}}

במקום אחר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16010&st=&pgnum=454 שיחת י' שבט תשמ"ו].}} מדמה זאת הרבי לפצצת [[אטום]], שאותה יכול להפעיל אפילו אדם קטן שאינו מבין ויודע מה מהותה, וברגע אחד לפעול הרס בכל העולם - ומרובה מידה טובה, שמכך ניתן להבין '''בשכל אנושי''' (ולא רק באמונה) כיצד יכולה פעולה אחת של יהודי להביא גאולה לכל העולם.

בדורנו זה, שהוא הדור של [[עקבתא דמשיחא]] והנמוך ביותר מבין כל אלו שקדמוהו - עלולה להתעורר עוד יותר השאלה כיצד דור נחות כזה יכול להביא את המשיח. על כך מבאר הרבי שזהו כמשל ה[[ננס על גבי ענק]] - שאף על פי שהננס רואה למרחק קצר, הרבה פחות מהענק, עם זאת כשיעמוד על כתפי הענק יוכל לראות למרחק, אפילו יותר מהענק. כך גם בדורנו מצטברים הכוחות שנפעלו בזכות עבודתם של כל הדורות הקודמים, ומספיקה פעולה אחת של דורנו להביא את המשיח{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16028&st=&pgnum=136&hilite= שיחת אחרון של פסח תשמ"ב]. ובמקורות נוספים, ראה המובא בערך [[ננס על גבי ענק]].}}.

ענין נוסף מציין הרבי, ש'''דוקא בזכות''' היותנו הדור הנמוך ביותר לכן בכוחנו להעלות את כל הדורות שלפנינו, כיון שעל ידי [[הגבהת התחתון|העלייה של התחתון ביותר]] מתעלים ממילא כל החלקים שמעליו{{הערה|ש"פ בהעלותך, וכ"ח סיון תנש"א. וראה גם ש"פ שמיני תנש"א.}}.

===אחריותו של כל יהודי להביא משיח===
[[קובץ:עוד מעשה קטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט מקמפיין {{קס|פרסום| משיח}} של [[ממ"ש]], הקורא ליהודים לפעול להבאת המשיח]]
בנוסף לכך שבכוחו של כל אחד ואחת להביא את המשיח, הוא צריך לדעת שזוהי אחריות שלו, ולא להטיל את העבודה על אחרים{{הערה|שיחות פורים תשמ"ז, כ"ח ניסן וש"פ שמיני תנש"א.}}; וכמו כן להתמקד בעבודה הפרטית שלו, במצב שבו הוא נמצא, ולא לחשוב מה היה יכול לעשות לו היה במקום ובמצב אחר - כיון שדוקא על ידי שיהפוך את עניניו הפרטיים לגאולה, הוא יביא את הגאולה הכללית{{הערה|ש"פ פנחס תנש"א.}}.

אחריות זו הולכת ומתגברת ככל שמתקרבים יותר לגאולה{{הערה|שיחת ש"פ ואתחנן תשמ"ח הנ"ל. ועוד {{מקור}}}}. תפנית מיוחדת ומשמעותית אירעה באמירת [[השיחה הידועה]] על ידי הרבי ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], שבה העביר את האחריות להבאת המשיח לחסידים, באמרו: {{ציטוטון|עשו כל אשר ביכלתכם - ענינים שהם באופן דאורות דתוהו, אבל, בכלים דתיקון - להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!
. . ואני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא תעשו אתם כל אשר ביכולתכם}}{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[השיחה הידועה]].}}.

בכמה וכמה שיחות התייחס הרבי בחריפות לגישה כביכול אין צורך לפעול כדי להביא את המשיח - כיון שזהו תפקידו של הקב"ה וממילא "חשבון" שלו, ואין כל דרישה הלכתית מיהודי לפעול במטרה להביא את המשיח. הרבי התייחס לכך כאל חשיבה גלותית של יהודי השקוע בעצמו ובמילוי רצונותיו, וזו הסיבה שאין לו את האכפתיות לכך שהשכינה ובני ישראל נמצאים בגלות, ומוכרחים לצאת ממצב זה במהירות הכי גדולה{{הערה|שיחת ש"פ ואתחנן הנ"ל בהשלמות (שם ע' 163) שיחת ש"פ תצא תשמ"ח (שם ע' 280). ועוד{{מקור}}. וראה גם לקוטי שיחות [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/9/1/182.htm חלק ל' ע' 182].}}.

הרבי הדגיש שעבודה זו של הבאת המשיח אינה בסתירה לאיסור חז"ל{{הערה|כתובות קיא, א.}} "שלא ידחקו את ה[[קץ]]" - כי אין מדובר בפעולות של השבעות מלאכים וכדומה, אלא בהוספה בקיום התורה ומצוות, רק שיש בזה כוונה לזרז את הגאולה{{הערה|שם=חכ|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14943&st=&pgnum=397&hilite= לקוטי שיחות חלק כ', ע' 384].}}.

==עניני העבודה בגלות הממשיכים גילויים בגאולה==
בספר התניא מבואר:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[תניא]], תחילת {{קח|ליקוטי אמרים - |פרק ל"ז}}|תוכן=והנה תכלית השלימות הזה של [[ימות המשיח]] ו[[תחיית המתים]], שהוא גילוי [[אור אין סוף]] ברוך הוא ב[[עולם הזה הגשמי]], תלוי במעשינו ועבודתנו כל זמן משך ה[[גלות]]}}

על יסוד זה מבאר הרבי פעמים רבות, שכל גילוי שיהיה לעתיד לבוא, נמשך על ידי העבודה הדומה לו בזמן הזה. למשל:

*על ידי [[לימוד החסידות]] בהבנה והשגה, וכן על ידי עבודת ה[[מסירות נפש]] שלמעלה מהשגה - ממשיכים את הגילויים שיגלה [[מלך המשיח]] בתור "[[תורתו של משיח|רב]]" ובתור "[[מלכותו של מלך המשיח|מלך]]"{{הערה|1=ד"ה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/28/index.htm ונחה תשכ"ה] בסופו. וראה הערה 65 שם.}}. על ידי ה[[ביטול]], ה[[קבלת עול]] והמסירות נפש שבעבודה בזמן הגלות, באופן שהעבודה אינה מצד השגתו ומציאותו של האדם אלא מצד האלוקות - פועלים שהגילויים דלעתיד יהיו באופן של [[בלי גבול]] ועם זאת יחדרו בבשר ובגוף הגשמי{{הערה|1=ד"ה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/25/index.htm כימי צאתך תשי"ב].}}
*על ידי העבודה בשני הקוים - [[מלמטה למעלה]] ו[[מלמעלה למטה]] (המתבטאים בעבודות של: [[תפילה]] ו[[תורה]], [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]], ועוד) - ממשיכים את הגילוי שיהיה לעתיד לבוא "[[ושמתי כדכד שמשותיך]]"{{הערה|1=ד"ה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/43/index.htm ושמתי כדכד תשט"ז].}}.
*על ידי [[קיום המצוות]] ב[[מעשה]] בפועל, והעבודה של [[קבלת עול]], ממשיכים את הגילוי שיהיה לעתיד לבוא "[[מעשה#תלמוד גדול או מעשה גדול|מעשה גדול]]"{{הערה|1=ד"ה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/15/index.htm ציון במשפט תשל"ה]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/23/index.htm ביום השמיני תשמ"ו]. וראה גם ד"ה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/31/index.htm ועבדי דוד תשמ"ו] סעיף ז.}}.
* על ידי גילוי ה[[יחידה]] כפי שאפשר כעת, ממשיכים את גילוי היחידה הכללית שיהיה בשלימות לעתיד לבוא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/7/index.htm ד"ה פדה בשלום תשמ"ו]. ועוד.}}.
*על ידי הקרבת [[קרבנות]] [[חג הסוכות]] ב[[בית המקדש]] (וכן אמירת הפסוקים שכנגדם בזמן הגלות), שהם כנגד [[אומות העולם]] - ממשיכים את הגילוי שיהיה לעתיד לבוא{{הערה|ישעיה מט, כג.}} "והיו מלכים אומניך"{{הערה|1=ד"ה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/18/index.htm בסוכות תשבו תשל"ו] סעיף ח.}}.

==ענינים מסוגלים להבאת המשיח==
[[קובץ:שיעור גאומש תשרי.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שיעור {{קח|לימוד עניני |גאולה ומשיח}} ב-[[770]]. לימוד עניני גאולה ומשיח הוא "הדרך הישרה" להבאת הגאולה]]
אף שעל ידי כל ענין של תורה ומצוות מזרזים את הגאולה, ישנם ענינים מסויימים שלגביהם מבואר שישנה סגולה מיוחדת בהם להבאת המשיח. בכלל, מבין כל עניני התורה, מתייחדים הענינים הקשורים באופן ישיר לגאולה בכך שהם מזרזים עוד יותר את הגאולה{{הערה|"נוסף על זה שכל הענינים דתורה ומצוות (מעשינו ועבודתינו) מקרבים ומביאים גאולה העתידה, יש סגולה מיוחדת בענינים אלה השייכים בגלוי יותר למשיח" (מאמר ד"ה והחרים תשמ"ט, סעיף ד).}}.

להלן חלק מהענינים שעליהם מבואר שמזרזים את הגאולה:

===ציפיה ותביעת הגאולה===
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[ציפיה לגאולה]], [[עד מתי]]}}
פעמים רבות עורר הרבי על חשיבות ה[[ציפיה לגאולה]] ו[[תביעת הגאולה|תביעתה]], והביא את דברי [[החיד"א]] על כך שהציפיה ובקשת הגאולה בכוחם להביא אותה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=מדבר קדמות מערכת ק' אות טז|תוכן=אמרו ב{{קס|ילקוט| שמעוני}}... אפילו אין ביד ישראל אלא הקיווי, כדאי הם לגאולה בשכר הקיווי... ובזה פירש הרב הגדול מהר"ר יוסף דוד זלה"ה... מטבע ברכת "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום", דאומרו "'''כי''' לישועתך", אינו מובן: מה נתינת טעם היא? דאם מן הדין - נזכה בלא קיווי, והן לא - מה יועיל הקיווי? אבל על פי האמור {{מונחון|אתי שפיר|מובן}}, {{מונחון|והכי|וכך}} פירושה: את צמח דוד וכו', {{מונחון|וכי תימא|ואם תאמר}} שאין לנו זכות, מכל מקום תצמיח, כי לישועתך קוינו, ויש לנו הקיווי, ובשכר הקיווי כדאי שתגאלנו}}

הרבי ביקש לפרסם דברים אלו, וכן מקורות נוספים מגדולי ישראל על כוחה של בקשת הגאולה והציפיה אליה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=161&hilite= ש"פ האזינו תשמ"ו]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=541&hilite= ז' מרחשון תשמ"ו] לקוטי שיחות חלק ל' הנ"ל. ובשיחות רבות נוספות, נלקטו בספר '[[עד מתי (ספר)|עד מתי]]'.}}; ועד כדי כך שהתבטא שהדבר היחידי שאליו מחכים הוא עוד צעקה, תביעה ובקשה של יהודי "עד מתי"{{הערה|שיחת ש"פ דברים תנש"א בסופה.}}.

===לחיות גאולה===
{{ערך מורחב|לחיות גאולה}}
הרבי הסביר בהרחבה כמה פעמים, שהדרך להביא את הגאולה היא על ידי שהאדם מעמיד את עצמו כבר כעת - על סף הגאולה - במצב ורגש של גאולה. בכך הוא בעצם מכניס את הגאולה אל תוך הגלות, ומגלה שהגלות אינה אלא למראית עין ובפנימיותה גם היא גאולה{{הערה|1=ראה דבר מלכות ש"פ פנחס תנש"א. ש"פ שמות תשנ"ב. ועוד. וראה גם שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=48&hilite= י"א ניסן תשל"ו].}}.

===לימוד התורה===
על [[לימוד התורה]] התבטא הרבי שהוא ה"דרך ישרה", "הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה", לפעול את התגלות וביאת המשיח. זאת בגלל מעלתה המיוחדת של ה[[תורה]], שבכוחה לחבר [[אורות]] ו[[כלים]] - שזהו תוכנה הפנימי של הגאולה - ולהכין את הדרך לתפקידו של משיח כרב וכמלך{{הערה|שם=תזומ|דבר מלכות ש"פ תזריע מצורע תנש"א.}}.

באותה הזדמנות, ובהזדמנויות נוספות, פירט הרבי חלקים מסויימים בתורה שלגביהם מבואר שיש בהם סגולה מיוחדת להבאת הגאולה:
*'''לימוד [[משניות]]''': אמרו חז"ל{{הערה|ויקרא רבה פ"ז, ג.}} "אין כל הגלויות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות". הסיבה לסגולתם המיוחדת של המשניות היא בגלל שבחלק המשנה בתורה מודגש יותר האחדות בין כל ישראל, ולכן היא מבטלת את סיבת הגלות - שנאת חינם{{הערה|1=אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק א', [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/132.htm אגרת קלב].}}. ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת המשניות בפנימיות הענינים - שהם שייכים לבחינת [[חכמה]], שבכוחה נפעלת [[עבודת הבירורים]], ועבודה זו מביאה ל[[קיבוץ גלויות]] הפנימי - אסיפת [[רפ"ח ניצוצין|ניצוצות הקדושה]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/12/49c.htm תורה אור שמות מט, ג]. וראה ביאור נוסף ב[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/26/1b.htm לקוטי תורה דברים א, סע"ב].}}.
*'''לימוד [[פנימיות התורה]], ובפרט [[לימוד החסידות]]''': מעלת לימוד פנימיות התורה כדרך להבאת הגאולה מבוארת כבר ב[[ספר הזוהר]], שבו נאמר{{הערה|זוהר חלק ג קכד, ב - ברעיא מהימנא.}}: "בהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזהר. . יפקון ביה מן גלותא ברחמים" [=בחיבור זה שלך, שהוא ספר הזוהר . . יצאו בו מן הגלות ברחמים]. גם הרב [[חיים ויטאל]] כתב{{הערה|בהקדמתו לשער ההקדמות משמונה שערים.}} דברים חריפים על ההכרח ללמוד את פנימיות התורה, והדגיש שההמנעות מלימוד זה מעכבת את הגאולה. בתורת החסידות מודגשת יותר ויותר חשיבותו של הלימוד להבאת הגאולה וכהכנה אליה, ובתוספת ההבהרה - שלימוד פנימיות התורה באופן של הבנה כדרוש ללא חשש, יכול להיות רק באמצעות [[תורת חסידות חב"ד]]{{הערה|1=ראה בכל זה אגרות קודש חלק ג' [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/510.htm אגרת תקי]. [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/601.htm תרא]. חלק ד' [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1053.htm א'נג]. ועוד.}}.
*'''[[לימוד עניני גאולה ומשיח]]''': על לימוד זה בפרט התבטא הרבי שהוא "הדרך הישרה" להבאת המשיח - ובמיוחד כאשר הוא נעשה ברבים. הרבי ביקש לפרסם את הדברים{{הערה|שם=תזומ}}.
*'''לימוד [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]]''': על ידי ההחלטה ללמוד את שני ספרים אלו כל חלקיהם עד סיומם, ממהרים את המשכת הגאולה בפועל{{הערה|דבר מלכות ש"פ חיי שרה תשנ"ב בסופו.}}.
*'''חידוש [[חידושי תורה]]''': על ידי שיהודי מחדש בתורה, הוא מוציא חלק בתורה שהיה עד עכשיו בהעלם ומגלה אותו; ובכך הוא מזרז את גילויים המושלם של כל חלקי התורה הנמצאים בהעלם, שיתגלו ב"[[תורה חדשה מאתי תצא]]" בגאולה{{הערה|דבר מלכות ש"פ נשא תנש"א.}}.

===הפצת המעיינות===
{{ערך מורחב|הפצת המעיינות}}
[[קובץ:הפצת המעיינות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קמפיין של [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] לעידוד לימוד החסידות להבאת הגאולה]]
ב[[ראש השנה]] [[תק"ז]] ערך [[הבעל שם טוב]] עליית נשמה להיכל משיח, וכך סיפר{{הערה|1=אגרת הבעל שם טוב לגיסו רבי [[גרשון מקיטוב]], נדפסה ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/1 כתר שם טוב בתחלתו].}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ושאלתי את פי משיח: אימת אתי מר?{{ש}}והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה{{הערה|על פי לשון הפסוק - משלי ה, טז.}} מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה.}}

מאז הפכה [[הפצת המעיינות]] של [[תורת החסידות]] בכל מקום בעולם, על מנת להביא את המשיח, למטרה מרכזית בחסידות חב"ד, שהלכה והתגברה במשך הדורות - עד שבדורנו הפך לענין הכללי ביותר. בהמשך הודיע הרבי שכבר הסתיימה העבודה להפיץ את המעיינות, והם הגיעו לכל מקום - ולכן העבודה כעת היא להתכונן ל[[קבלת פני משיח צדקנו]]{{הערה|1=ראה שיחות: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=37 ש"פ וישב תנש"א סעיף יא]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=197 ש"פ עקב סעיף יד ואילך]. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג.}}.

===צדקה===
{{ערך מורחב|צדקה}}
[[קובץ:36257.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי [[חלוקת דולרים|מחלק דולרים]]. על חלוקה זו התבטא הרבי שעל ידה מזרזים ומביאים את הגאולה מיד]]
על מצוות הצדקה אמרו חז"ל{{הערה|בבא בתרא י, א.}} "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה", ועד שהרמב"ם פסק{{הערה|הלכות מתנות עניים פרק י', הלכה א'.}} "אין ישראל נגאלין אלא בצדקה". הרבי הזכיר זאת פעמים רבות - במיוחד כאשר [[חלוקת דולרים|חילק דולרים]] בסיום [[שיחה|שיחותיו]], והסביר שזה נעשה לזירוז הגאולה. הרבי אמר שבשעת נתינת הצדקה יש לכוון במיוחד על כך שהנתינה נעשית לזירוז הגאולה{{הערה|דבר מלכות ש"פ תזריע מצורע תנש"א, סוף סעיף יג.}}. הרבי התבטא אף ש{{ציטוטון|יתכן שהדבר היחיד שחסר להבאת הגאולה אינו אלא נתינת מטבעות אחדות לצדקה!...}}{{הערה|1=שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=43&hilite= נר א' דחנוכה תשנ"ב].}}.

===מצוות והנהגות נוספות===
*'''[[אמונה]] ו[[ביטחון]]''': חז"ל אומרים{{הערה|ילקוט שמעוני הושע רמז תקיט. וראה הנסמן בלקוטי שיחות חלק א דלהלן.}} ש"אין הגליות מתכנסות אלא בשכר אמונה . . לא נגאלו אבותינו ממצרים אלא בזכות האמונה". הרבי אומר שכן יהיה גם בגאולה העתידה, שתגיע בזכות אמונתם ובטחונם של בני ישראל בגאולה. עם זאת תחדור האמונה גם בפנימיות על ידי [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק א שיחת מצורע. חלק ג שיחת בא. ראה גם חלק טז, שיחת וארא א.}}.
*'''[[שמחה]]''': בכוחה של השמחה להביא את הגאולה, כיוון שהיא מבטאת את בטחוננו בגאולה, ובבטחון זה "מכריחים" כביכול את [[הקב"ה]] לממש אותו ולהביאה{{הערה|שם=חכ}}. הרבי הדגיש במיוחד את הצורך להוסיף בשמחה לא למטרה צדדית, אלא "שמחה בטהרתה" להבאת המשיח, שעל ידה בוודאי נצליח להביאו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=287&hilite= ש"פ תצא תשמ"ח סעיף ז ואילך].}}.
*'''[[אהבת ישראל]]''': חז"ל אמרו שחורבן [[בית המקדש השני]] ותחילת הגלות האחרונה אירעו בגלל שנאת חינם. לאור זאת, מבאר הרבי פעמים רבות שהתיקון לכך שיביא את הגאולה הוא אהבת חינם{{הערה|1=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/1/91 חלק א אגרת צא]. ובמקומות רבים.}}. אך בשנת תנש"א הודיע הרבי שכבר ניתקנה סיבת הגלות, ועל כן אהבת ישראל המיוחדת בזמננו היא כבר טעימה מהאחדות שתהיה בגאולה - ולא כדי לתקן את הגלות{{הערה|דבר מלכות ש"פ מטות מסעי תנש"א, סעיף יג.}}.
*'''[[פריה ורביה]]''': אמרו חז"ל{{הערה|יבמות סב, ב. עבודה זרה ה, א. נידה יג, ב.}} ש"אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף", כלומר, שלמעלה ישנו אוצר הנשמות הנקרא "גוף" ונשמות אלו צריכות לרדת לעולם. הרבי חזר על כך פעמים רבות והדגיש לאור זאת את חשיבותו של לידת כל ילד יהודי, ושלילת [[תכנון משפחה]]{{הערה|1=לקוטי שיחות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16051&st=&pgnum=50 חלק כה ע' 37]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=43&hilite= חלק ל ע' 30]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/20/4/21.htm שיחת ש"פ במדבר תשי"ז]. י' שבט תשל"ו.}}.
*'''הודיה לה' על ה[[נס|ניסים]]''': חז"ל מספרים שהקב"ה ביקש לעשות את [[חזקיהו המלך]] משיח, אך הסיבה שלא עשה כך היא כיוון שחזקיהו לא הודה לה' על הניסים שעשה לו. הרבי הדגיש לאור זאת את החשיבות להודות לה' על הניסים המתרחשים לנו, ולפרסם אותם, על מנת להביא את הגאולה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14946&st=&pgnum=248 לקוטי שיחות חלק כג ע' 233]. דבר מלכות ש"פ וישב תשנ"ב סעיפים יא-יב.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1341&CategoryID=244 אפשר לזרז את ביאת המשיח]''' באתר [[צעירי חב"ד]]

{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מגלות לגאולה]]

בנימין נתניהו

2023-04-18T18:13:36Z

טינט און פעדער...: /* קשריו עם הרבי וחב"ד */

[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תנש"א]]–1990, [[הרבי]] מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]
[[קובץ:בנימין נתניהו רמת אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנימין נתניהו בכנס לציון 30 שנה ל'מבצע אנטבה' ב[[תל אביב]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב"ד ברמת אביב]] ([[תמוז]] [[תשס"ו]]) 2006]]
[[קובץ:ביבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בנימין נתניהו בחתונה אצל ידידו ה[[טנקיסט]] הרב [[שמריה הראל]] כשהוא חבוש לראשו ב[[כיפת יחי]]]]
[[קובץ:עדין עם ביבי.jpg|ממוזער|250px|הרב [[עדין שטיינזלץ]] מחבר ה[[תלמוד הבבלי]] המנוקד והמבואר עם [[בנימין נתניהו]] בשיחה ידידותית]]
'''בנימין נתניהו'''{{הערה|הינו לוי מצד אם אביו משפחת סג"ל}} (מכונה '''ביבי נתניהו''', יליד שנת [[תש"י]], 1949), הוא [[ראש ממשלת ישראל]] ועומד בראשות תנועת הליכוד.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[כ"ח תשרי]] [[תש"י]] להוריו פרופסור בן ציון נתניהו ורעייתו צילה (משפחת נתניהו הינם לווים ושם המשפחה המקורי מיליקובסקי).

במשך השנים שימש כשגריר ישראל ב[[או"ם]], אז היה בקשר מיוחד עם [[הרבי]] כמו שיורחב להלן. שימש גם כשר בממשלות ישראל השונות ויו"ר האופוזיציה, וכקצין בכיר בסיירת מטכ"ל ב[[צה"ל]].

את דרכו הציבורית החל כדיפלומט זוטר. בשנת [[תשמ"ד]] נבחר לכהן מטעם [[מדינת ישראל]] כשגריר ישראל ב[[או"ם]], וכיהן בתפקידו זה עד שנת [[תשמ"ח]].

בשנת [[תשנ"ו]] התמודד לראשות הממשלה מול [[שמעון פרס]] וביקר אצל הרב [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים בביתו ב[[ירושלים]] לבקש ברכתו והבטיח לו שיהיה ראש הממשלה הבא, כמו כן רבים מ[[חסידות חב"ד]] התגייסו להצלחתו, בתקווה שיפעל למען שלימות העם והארץ, וזאת בהוראת [[בית דין רבני חב"ד]] ובפעילות [[צעירי אגודת חב"ד]] בראשותו של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. הסיסמא איתה הריצו חסידי חב"ד את קמפיין הבחירות, נוסחה ונהגתה על ידי ר' [[מנחם ברוד]] ונשאה את הסלוגן "נתניהו - זה טוב ליהודים"{{הערה|לצד זה, הושמע במהלך הקמפיין שירו של הזמר החב"די [[אברהם פריד]] שהולחן על ידי משה לאופר לכבוד היישוב "יד בנימין" אבל נלקח לטובת קמפיין הבחירות המילים ([[דברים]] לג, יב): '''לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד ה' יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו''' חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כׇּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵפָ֖יו שָׁכֵֽן וגו'}}.

אך מנגד היו אלו שזעקו "נתניהו לא טוב ליהודים" כגון הרב [[זמרוני זליג ציק]], הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שהתנגדו נחרצות למהלך מכיוון שלא סמכו על נתניהו שיעמוד בדיבורו (כפי שבאמת היה), וכן מכיוון שאסור לחב"ד להיות פוליטית.

זמן קצר לאחר שעלה על כסא הממשלה הוא בגד בתנועת חב"ד, והמשיך ב[[מסירת שטחים]] שהחלו קודמיו (הסכמי "וואי") ובעקבות כך הכריזו רבני חב"ד על התנערותם המוחלטת מתמיכה במפלגתו{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 כשחב"ד הפילו את נתניהו], נאומו של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] {{וידאו}}.}}. בשנת [[תשס"ה]] התפטר [[אריאל שרון]] מתפקידו כיושב ראש מפלגת הליכוד לטובת הקמת מפלגת קדימה, ונתניהו החליף אותו בהנהגת המפלגה.

בשנת [[תשס"ט]] נבחר שוב לראש ממשלה מטעם מפלגת הליכוד, ולקראת הבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ג]] רץ ברשימה מאוחדת יחד עם מפלגתו של חבר הכנסת [[אביגדור ליברמן]], תחת השם "הליכוד ביתנו", ונבחר שוב לכהונת ראש הממשלה, והקים את הקואליציה בשיתוף עם מפלגתו של [[יאיר לפיד]] ו[[נפתלי בנט]]. בשנת [[תשע"ה]] בבחירות לכנסת העשרים התמודד נתניהו כנגד מפלגת העבודה בראשות בוז'י [[יצחק הרצוג]], לבסוף הוביל נתניהו את מפלגת הליכוד לניצחון וזכייה ב-30 מנדטים. בבחירות לכנסת העשרים ואחד בתשע"ט התמודד מול מפלגת כחול לבן בראשות [[בני גנץ]], וגבר בפער קולות קטן על גנץ שקיבל 35 מנדטים. אך לאחר כישלון בהרכבת הקואליציה, הוביל לבחירות חוזרות שאז הביא את הליכוד ל-32 מנדטים ולאחר כישלון בהרכבת הקואליציה בפעם השנייה ברציפות הוביל לבחירות שלישיות, וגם בהן ניצח עם 36 מנדטים, אך התאחד עם בני גנץ והקים 'ממשלת אחדות'. באלול [[תש"פ]] חתם הסכמי שלום תמורת שלום עם איחוד האמירויות וממלכת בחריין, ובתשרי [[תשפ"א]] חתם הסכם עם סודן, ובטבת תשפ"א השיג הסכם נוסף עם מרוקו.

ב[[כסלו]] [[תשפ"א]] התפרקה הממשלה, ובבחירות שנערכו קיבלה מפלגת הליכוד 31 מנדטים, לאחר הבחירות הוטל תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו, אולם מכיוון שלא הצליח להשיג 61 חברי כנסת שתומכים בו, המנדט עבר ל[[יאיר לפיד]] שהקים ב[[ג' תמוז]] ממשלה יחד עם [[נפתלי בנט]], ונתניהו עבר לכהן כיו"ר האופוזציה{{הערה|[https://chabad.info/news/682869/ גאון יעקב: נאום הפרידה של נתניהו מראשות הממשלה] ב{{אינפו}}.}}. לאחר כשנה התפרקה הממשלה.

בבחירות שנערכו בשנת [[תשפ"ג]] הוביל את הליכוד ל-32 מנדטים ואת גוש הימין כולו לניצחון אדיר של 64 מנדטים ובה' טבת תשפ"ג הושבע בפעם השישית כראש ממשלת ישראל וממשלת הימין בראשותו החלה את עבודתה.

נתניהו הוא ראש הממשלה הישראלי שמכהן בתפקידו במשך התקופה הארוכה ביותר.

==קשריו עם הרבי וחב"ד==
[[קובץ:ביבי מאזין לשופר.jpeg|ממוזער|מר בנימין נתניהו מאזין ל[[תקיעת שופר]] על ידי הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]]]
נתניהו ביקר אצל הרבי מספר פעמים, בזכות ידידותו הקרובה עם הרב [[שמריהו הראל]], ששירת תחת פיקודו בסיירת מטכ"ל.

הפעם הראשונה הייתה במעמד ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ה]]{{הערה|1=[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/03/197.-Tzav-5779.pdf תיאור הביקור מאת עד נוסף שהיה חבר במשלחת].}}, בעת שכיהן כשגריר ישראל באו"ם. נתניהו אמר אז לרבי "באתי לראותך", והרבי ענה לו "רק לראות, לא לדבר?" ודיבר איתו שיחה ארוכה. במהלך הדברים אמר לו הרבי "אתה הולך ל[[האו"ם|בית של שקרים]], תזכור ששם, במקום חשוך לגמרי, אם תדליק נר אחד קטן, כולם יראו אותו".{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] [[חב"ד אינפו]] {{וידאו}}.}}. נתניהו מזכיר את פגישה זו ומספר עליה בהזדמנויות רבות, ביניהם בעת נאום באו"ם, בעת כהונתו כראש ממשלה, ובשיחה עם כתבים לאחר נאום שנה קודם לכן.‏

ביום שישי [[כ"ד שבט]] [[תשמ"ח]] הגיע יחד עם הרב [[דוד נחשון]] ואיש העסקים ר' [[אברהם טאוב]] ל[[תפילת מנחה]] ו[[ניחום אבלים]] בביתו של הרבי. כשניגש נתניהו אל הרבי עלה חיוך על פניו הקדושות כשהייתה זו הפעם ראשונה בה נראה הרבי מחייך מאז [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]{{הערה|1=
[https://col.org.il/news/123179 נתניהו ב'ניחום אבלים' אצל הרבי: "כל עם ישראל אתך"{{אודיו}} {{col}}]}}.

ב[[ב' אייר]] [[תשמ"ח]] לאחר נאום שנתן באו"ם, הרבי שבחו וברכו שיוכל להשפיע על אחרים, ולהתחיל ב"קשוט עצמך". מר נתניהו אמר לרבי תודה על החיזוק הנפשי שהוא נותן לו ולכל עם ישראל, והבטיח שימשיך בדיוק בקו הזה אותו החל להוליך. הרבי הגיב שהוא עדיין בתחילת המלאכה. הרבי חיזקו להמשיך לעמוד על המשמר לטובת התורה בכנסת מול 119 אנשים, ולא להבהל כיון ש[[הקב"ה]] בצד הזה. כמו כן בירכו הרבי בהתאם לשם משפחתו "שתהיה נתינה של הקב"ה"{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 חב"ד אינפו] {{וידאו}}.}}.

עם סיום תפקידו באו"ם שיגר לרבי מכתב תודה על העידוד והסיוע הרב שהעניק לו במהלך מילוי תפקידו באו"ם ומברך את הרבי ב"שנים רבות נוספות של השפעה רוחנית נעלה"{{הערה|1=[https://chabad.info/special/595733/ מה כתב ראש הממשלה נתניהו לרבי כשעזב את האו"ם?] {{אינפו}}}}. בתגובה לכך שיגר אליו הרבי אגרת בה מכנה את נתניהו בתארים נדירים: "העוסק בצורכי ציבור, רב פעלים, כולל ובמיוחד ההגנה על עניני ארץ ישראל ועם ישראל באו"ם". במכתב מודה לו הרבי על ברכתו ומברכו {{ציטוטון|שתהא עלייתו ארצה – עליה בכל המובנים ולהמשיך בניצול כשרונות שלו והאפשרויות ובכיוון האמור במיוחד"}}.

נתניהו ביקר אצל הרבי גם בר"ח כסלו [[תנש"א]], והרבי העניק לו ברכה "בכל העניינים". הרבי אף עורר אותו לפעול למען ביאת המשיח כשמדגיש שעל העשייה להיות "מתוך [[שמחה]] וטוב לבב" מכיוון שאצל [[חסידים]] מקפידים שכל העניינים ייעשו מתוך שמחה{{הערה|בוידאו הנ"ל.}}. לאחר הולדת בנו יאיר שיגר לו הרבי מכתב ברכה בו הוסיף בכתב יד קודשו: {{ציטוטון|ויאיר מזלם}}{{הערה|[https://col.org.il/news/119786 ויאיר מזלם] {{חב"ד און ליין}}}}.

בשנת [[תשנ"ג]] חתם יחד עוד 60 חברי כנסת על המכתב, בו הם מכריזים על [[הרבי כמלך המשיח]] ומתפללים להחלמתו והתגלותו{{הערה|[[:קובץ:חברי כנסת חותמים הרבי שליטא המלך המשיח.jpg|צילום הידיעה בעיתונות על חתימות החברי כנסת]].}}.

ידידותו וקשריו עם חסידי חב"ד נשמרו לאורך כל השנים, ואף לאחר בחירתו לראשות [[ממשלת ישראל]] בשנת [[תשע"ג]], השתתף במספר פעילויות של חסידי חב"ד, ואף קיבל בלשכתו קבוצה של ילדי החינוך המיוחד שהגיעו מטעם מחלקת החינוך של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

לקראת [[חג הפסח]] [[תשע"ד]] עשה סיור ב[[כפר חב"ד]] וביקר ב[[מאפיית המצות כפר חב"ד|מאפיית המצות]]. לאחר הסיור ישב עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ועסקנים חב"דים.

במהלך מסע הבחירות לכנסת ה-23, השתתף עם פמלייתו ב[[התוועדות]] [[חג הגאולה י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]], ביקור שסוקר בהרחבה בכלי התקשורת. במהלך דבריו שחזר את ביקורו הראשון אצל [[הרבי]], והתבטא שראשי התיבות של 'מחל' (אותיות הליכוד בבחירות לכנסת) הוא "[[משיח]] חייב לבוא".
[[קובץ:טוכפלד עם ביבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[מתי טוכפלד]] מעניק משלוח מנות מיוחד ל[[בנימין נתניהו]] מטעם ארגון [[ניידות חב"ד באה"ק]]]]

לקראת הבחירות של שנת תשפ"ג יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי של נתניהו, "ביבי - סיפור חיי", ובו נתניהו מספר בפירוט על ביקוריו אצל הרבי ועל הברכות והעידודים שזכה לקבל מהרבי. {{הערה| עיי' בספר "ביבי - סיפור חיי" בעמודים 161-160, ובעמ' 173. בטעות נכתב שם שהפגישה של נתניהו בה הרבי אמר לו שעליו יהיה לעמוד מול 119 איש, הייתה בהושענא רבה תשמ"ח. למעשה, פגישה זו הייתה בב' אייר תשמ"ח, כמוזכר לעיל.}} בספר מופיעה גם תמונתו עם הרבי בחלוקת הדולרים בשנת תנש"א. תוכן זה וכן התמונה מופיעים גם במהדורה האנגלית של הספר.

==משפחתו==
בשנת ה'[[תשל"ג]] (1972) התחתן לראשונה נתניהו ב[[ארצות הברית]] בעיר [[בוסטון]] עם ד"ר מרים מיקי וייצמן ממנה נולדה בתו הבכורה נועה רוט (הנשואה לרב [[דניאל רוט]] עסקן ותלמיד חכם), לאחר זמן התגרש ממנה, ונישא בשנית לגויה שעברה [[מיהו יהודי|גיור קונסרבטיבי]], ששמה פלאר קאטיס. גם ממנה התגרש, ונישא בשלישית לילידת [[ארץ ישראל]] שרה בן ארצי בת שמואל וחוה בן ארצי מקרית טבעון. מנישואין אלו נולדו לבנימין ושרה נתניהו שני ילדים, יאיר ואבנר.

רעייתו עובדת כפסיכולוגית במוסדות [[בית חנה ירושלים]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/special/595891/ בלעדי: המענה מהרבי למכתבו של נתניהו כשעלה לארץ]''', פרסום בלעדי על התכתבות ראש הממשלה נתניהו עם הרבי, בעת סיום תפקידו באו"ם ב{{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 ביקוריו של מר בנימין נתניהו אצל הרבי ([[ב' אייר]] [[תשמ"ח]] ו[[ר"ח כסלו]] [[תנש"א]])] {{וידאו}} (קישור שבור)
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] {{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2562 בנימין נתניהו מזכיר את דברי הרבי אליו, בנאומו באו"ם ([[אלול]] תשע"א)] {{וידאו}} (קישור שבור)
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=49958 הרבי לנתניהו: תפקידך באו"ם עד משיח] - תמליל שיחת הרבי עם נתניהו, בעת מעמד [[חלוקת לעקאח]] [[הושענא רבה]] [[תשמ"ח]] {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=50652 ראש ממשלת ישראל לשלוחים: "אני מצדיע לחב"ד"] {{שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2447 נתניהו צופה בביקורו אצל הרבי ומתרגש] {{אינפו}} (קישור שבור)
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3642600#utm_medium%3Demail&utm_source%3D93_subscription_he&utm_campaign%3Dhe&utm_content%3Dcontent הרבי אמר לי להאיר נר של אמת]''' - בראיון לרגל [[הוצאה לאור]] של הספר 'ברגע האמת' {{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/138208 צפו: כשנתניהו הגיע לרבי ושמע שיחה על לכתחילה אריבער]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{סדרה|הקודם=[[שמעון פרס]]|הבא= [[אהוד ברק]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשנ"ו]] - [[תשנ"ט]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אהוד אולמרט]]|הבא= [[נפתלי בנט]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשס"ט]] - [[תשפ"א]]}}
{{סדרה|הקודם=[[יאיר לפיד]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=מכהן מ[[ה' טבת]] [[תשפ"ג]] - מכהן}}

{{ראשי ממשלת ישראל}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נתניהו בנימין}}
[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"י]]