חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:שלום דובער גוראריה

2023-04-20T10:58:38Z

טיכואוט: /* מחאה על קיומו של ערך זה בחב"דפדי' */

==שם==
יש להעביר ל[[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]] --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ"ו באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 13:58, 6 באוגוסט 2010 (UTC)
:זה באמת נשמע הרבה יותר טוב, למה השמיטו זאת? --גומרים לבנות את ה[[דירה בתחתונים]]!!!__[[משתמש:חבדפד770|חבדפד770]]. [[שיחת משתמש:חבדפד770|טאמי וודקה בודיעט...]]--09:47, כ"ו בניסן, ה'תשפ"א ''(8 באפר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::ראה [[שיחת משתמש:חסיד/ארכיון 7#שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)|כאן]] ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:20 • א' באייר ה'תשפ"א

== התמונה ==

כדי שלא יהיה מדי הרבה חלל ריק בערך, העברתי את התמונה למרכז, ואף הגדלתי אותה מעט למען העיצוב והשוואת התמונות. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ"ט באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 02:34, 9 באוגוסט 2010 (UTC)
:שוחזר. אין זה מדרכנו, כמדובר פעמים רבות. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 10:49, 9 באוגוסט 2010 (UTC)

==התמונה==
בערך מופיע תמונה של ח' ובנה שד"ב, וכתוב שהתמונה צולמה בצאתם מביקור אצל האדמו"ר מסאטמר, בו בשעה שתמונה זו מופיעה בערך על אמו, ושם כתוב שהיה זה בביקור אצל האדמו"ר ממונקאטש. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 23:16, 26 בינואר 2012 (UTC)

== מה תאריך הולדתו המדוייק? ==

יש למישהו מושג? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 22:33, 20 באפריל 2014 (UTC)
:מצאתי בויקיפדיה. תודה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 22:36, 20 באפריל 2014 (UTC)

== א או ע ==

למה כתוב "בארי" ולא "בערי"?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:12, 3 בפברואר 2016 (UTC)

== מחאה על קיומו של ערך זה בחב"דפדי' ==

אני מוחה בכל תוקף על עצם קיומו של ערך זה, שפירושה "נתינת מקום" לשמיעת חוות דעתו של האיש. והאומנם יעלה על הדעת שחבדפדי' תרשה ערך כאותו האיש מבני ברק וכיו"ב? מה שאין כן לערך זה מותר להכנס לחבדפדי', וכ"נכד אדמו"ר מהוריי"צ", ולמי שלא מבין מדובר '''בא' האנשים שלחמו ברבי בצורה הגרועה ביותר''', החל מממעשיו המחפירים בתקופת קבלת הנשיאות, וביתר שאת בתקופת המשפט, שהסב לרבי עגמת נפש כה רבה ועלה בכל כך הרבה בריאות גופו הק', וגם לאחר שהנצחון הושג במלואו המשיך הלה בתביעת משפט אחר משפט שכווונו לרבי בעצמו, וכו' וכו'. אקווה ששורותי המעטות יפעלו את פעולתן, וערך מחפיר זה - וכן הערך של אמו של האיש, שנלחמה ברבי בתקופת קבלת הנשיאות ונתנה גיבוי מלא למעלליו במשפט הספרים - '''יוסר מ"חבדפדי'" בהקדם האפשרי'''. {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/24.47.216.114|24.47.216.114]] 04:41, 4 באוגוסט 2016 (UTC)
:{{בעד חזק|}} V 10:46, 7 בפברואר 2021 (UTC)

:{{בעד חזק|}} --[[משתמש:טיכואוט|טיכואוט - שיחה. מה בעי' שלכם?]] - [[שיחת משתמש:טיכואוט|שיחה]], 10:58, כ"ט בניסן, ה'תשפ"ג 10:58, 20 באפריל 2023 (UTC)

== תמונה נוספת? ==

הנער מאחורי אדמו"ר הריי"צ [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70121 כאן] זה הוא?--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 12:04, 3 באוקטובר 2017 (UTC)
:לא, ממש לא. הוא נראה אחרת בתמונות מאותו זמן בערך V 10:38, 7 בפברואר 2021 (UTC)

== ניתק את הקשר עם הרבי ==

בערך מופיע כי בתש"י הוא ניתק את קשריו עם חב"ד. אך ראיתי במכתבי ר' [[אוריאל צימר]] (אגרות חסיד, מכתבים לרב טוביה בלוי) שכותב בשנת תשי"ז או תשי"ח (לא זוכר במדויק) על כך שאשתו, כלת הרש"ג אכלה יחד עם הרבניות בליל הסדר, והשליח להבאת האפיקומן לרבניות היה בן הרש"ג. [[מיוחד:תרומות/176.12.203.144|176.12.203.144]] 10:11, 24 בפברואר 2020 (UTC)

==בנים==
האם היו לו בנים? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 00:53, ח' בסיוון, ה'תש"ף 00:53, 31 במאי 2020 (IST)
:מצטרף לשאלה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 16:15, ט"ו בכסלו, ה'תשפ"ב
::עכשיו שמעתי שלא היו לו ילדים. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:17, כ' בטבת, ה'תשפ"ב
היו לו שתי בנות מאומצות

== יחס הרבי הריי"ץ אליו בילדותו ==

הרבי הריי"ץ כותב ברשימת המאסר. {{ציטוטון|...והלכתי לחדר נכדי בן ביתי הילד שלום דובער יחי'ה, לראותו טרם הלכי אל שפאלערקע.
ילד יקר ונעים שוכב בערשו, ערש ברזל קטנה, ישן לו בנעימה, יאריך השם יתברך ימיו ושנותיו לאביו ולאימו, ולשמחת לבב כל משפחתינו ולשמחת לבב כל אוהבינו וידידינו יחיו, יגדלוהו לתורה לחופה ולמעשים טובים.
רגעים אחדים עמדתי בחדרו, ובלי חשבון הוצאתי אנחה מליבי: יהי רצון, אשר הוא, הילד הלזה יחי'ה לאורך ימים טובים יהי'ה גדול באחיו, יעמוד על אותו בסיס אשר עומד זקינו, בלי חת מכל דבר בעולם, ילך באותו הדרך אשר דרכו כ"ק אבותי הק' בתעצומות עוז, דם קדוש הנוזל בעורקיו הבא בירושה מאב לבנו, לנכדו ולנינו.
... והלואי כי נכדי זה לכשיגדל יעמוד על אותו הבסיס ועל אותו המעמד אשר סללו הוד כ"ק אבותינו הקדושים לעמוד חזק בכל הנוגע לתורה ויראת שמים, מבלי חת מכל מונע ומעכב, וילחום בעד החזקת התורה ויראת אלוקים ויעמוד לישע יראי אלוקים...}} {{שכח|קונטרס החלצו.}}
:כל כך כואב, שילד שהושקעו בו כ"כ הרבה מאמצים רוחניים שיגדל לתפארת אבותיו, נכנע כך ליצה"ר של תאוות ממון, אוי. | '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 16:09 - היום, [[כ"ו בתשרי]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::בזמנו שמעתי בשם אחד מאדמו"רי גור נדמה לי שמהאמרי אמת שלבנשקים יש יצר הרע מיוחדת מכולם.. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 16:17, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"א 16:17, 14 באוקטובר 2020 (UTC)

==ראיון איתו==
קיים ראיון וידיאו איתו בסרט התיעודי על [[הצלת אדמו"ר הריי"צ]] - [[הרבי והקצין הגרמני]]. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 16:49, כ"ג בשבט, ה'תשפ"ב
:בעבר ראיתי את הסרט ולא זכור לי כזה דבר. אשמח אם תוכל לכוון --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:41, 27 בינואר 2022 (UTC)
::אולי ראית המצונזר.. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:46, ו' באדר א', ה'תשפ"ב

שיחת משתמש:טיכואוט

2023-04-20T10:54:36Z

טיכואוט: הסרת כל התוכן מהדף

שמריהו גוראריה

2023-04-20T10:48:35Z

טיכואוט: ביטול גרסה 589869 של מה עם הארמון? (שיחה)

{{דמות
|שם=הרב שמריהו גוראריה
|תמונה=[[קובץ:הרשג.jpg|250px|ללא מסגרת|הרב שמריהו גוראריה על אוהל הרבי הריי"צ]]
|כינוי=הרש"ג
|תיאור=חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וגיסו של [[הרבי]]
|תאריך לידה=[[א' בכסלו]] [[תרנ"ח]]
|מקום לידה=[[קרעמנצ'וג]]
|תאריך פטירה=[[ו' באדר א']] [[תשמ"ט]]
|מקום פטירה=[[ניו יורק]]
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים=מנהל רשת ישיבות [[תומכי תמימים]]
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}

הרב '''שמריהו גוראריה''' ([[א' בכסלו]] [[תרנ"ח]] - [[ו' באדר א']] [[תשמ"ט]]; מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''הרש"ג'''), היה חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]], גיסו של [[הרבי]] ומנהל רשת ישיבות [[תומכי תמימים]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת [[מצרים]] (שם ביקר יחד עם הרבי הריי"צ).

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרבי נותן משקה לרשג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] נותן '[[משקה]]' לרש"ג במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]]]
[[קובץ:הרשג-בפתח-770.jpeg|ממוזער|250px|הרש"ג בפתח [[770]]]]
הרב שמריהו גוראריה נולד בעיר [[קרעמנצ'וג]] שב[[רוסיה]] ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תרנ"ח]] לנגיד החסיד הרב [[מנחם מענדל גוראריה]], שהיה מגדולי חסידי [[הרבי הרש"ב]] ולמרת שיינדל.

למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

ב[[י"ב תמוז תר"פ]]{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] חלק א' ע' 199.}} (שלושה חודשים לאחר [[הסתלקות]] הרבי הרש"ב) נערכו קישורי ה[[תנאים]] בינו לבין בת [[הרבי הריי"צ]] מרת [[חנה גוראריה|חנה]], וב[[י"א סיון]] [[תרפ"א]] התקיימה [[חתונה|חתונתם]] ב[[רוסטוב]]. החתונה שהתקיימה כשנה לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, נערכה באווירה קודרת, כשאפילו לא התקיימו ריקודים{{הערה|שמועות וסיפורים שם עמוד 201.}}.

מאז נישואיו גר כל השנים סמוך לחמיו [[הרבי הריי"צ]], והחל לעסוק בעסקנות ציבורית. הרש"ג נתמנה על ידי [[הרבי הריי"צ]] ל"מנהל פועל" ויושב ראש מרכז ישיבות [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש העולמית, תפקיד אותו מילא במסירות במשך שנים רבות עד ליומו האחרון.

בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסרו של חמיו]] הרבי הריי"צ נטל הרש"ג חלק פעיל בנסיונות ההצלה השונים לשחרורו. הוא הצטרף אליו בעזיבתו את [[רוסיה]] ל[[ריגה]] שב[[לטביה]], ומשם ל[[פולין]]. הרש"ג התלווה לחמיו הרבי הריי"צ בנסיעתו [[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#ביקורו בארץ בישראל|לארץ ישראל]] בשנת [[תרפ"ט]] ו[[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#ביקורו בארצות הברית|ביקורו של הרבי בארצות הברית]].

כאשר הגיע עם הרבי הריי"צ ל[[ארצות הברית]], מגוריו נקבעו בקומה השלישית של [[770]]. על פי הוראת הרבי הריי"צ{{הערה|בעת קישורי התנאים שלו.}} היה הרש"ג מתוועד וחוזר [[מאמר דא"ח]] בכל שבת ב[[רעווא דרעווין]] ב-770.

==התקשרותו לרבי==
[[קובץ:רשג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמריהו גוראריה, יושב במקומו הקבוע ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]]]]

לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הריי"צ]] והתחלת נשיאותו של גיסו, [[הרבי]] - [[התקשרות|התקשר]] בכל נפשו לרבי{{הערה|מסופר כי בתחילה היה לו קשה לקבל את מרות גיסו הרבי, שהיה אף צעיר ממנו - אך לדבריו, אחת הסיבות שהביאוהו להתבטל בפני הרבי היה [https://chabad.info/magazine/120404/ הסיפור הבא] שסיפר לימים לרב [[עזריאל זליג סלונים]]: פעם החליט להתייעץ בעניין מסויים עם גיסו הרבי. הרבי שקל את העניין בזהירות ואמר כי אינו רוצה לקחת אחריות בנושא כזה, אך היום מבקר הוא ב[[האוהל|ציון]] ושם ישאל את אדמו"ר הריי"צ. אמר הרש"ג: "גיסי הרבי, לא אומר גוזמאות. אם אמר שבכוונתו לדבר עם השווער באוהל הרי שכך היה, ואני על עצמי אני יודע שאינני מסוגל לכך, ולכן אני מסור אליו בלב ונפש".}}, וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ישב לצידו. בעת ה[[הקפות]] של [[שמחת תורה]], בהקפות של הרבי - ההקפה הראשונה והשביעית, כאשר הרבי עורך את ההקפה על הבימה ו[[ספר תורה]] בידו - היה נוהג הרבי לרקוד יחד עם הרש"ג{{הערה|1=בשנת [[תשמ"א]], היה הרש"ג בבית רפואה, ולא יכול היה להשתתף בהקפות. לאחר החג כשסיפרו לו שהרבי רקד לבדו ולא עם אף אחד אחר, היה מרוצה מאוד מכך (מפי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]] [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/2/11/950561573501.html גליון 1008]).}}.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[אחרון של פסח]] [[תשי"ג]] אמר הרש"ג לרבי כשהוא מעט מבושם: "אצלי ברור שאתם תוליכו אותנו לקראת משיח! היורש היחיד של [[הבעש"ט]] הוא גיסי. מוסר הנני לכם את כל הכוחות שיש לי בתור החתן המבוגר. אמרתי זאת באוהל, ואומר אני זאת כעת ברבים. רק בתנאי, שתחזיקוני כפי שחותננו החזיקני", כמו כן, ביקש הרש"ג מחילה מהרבי, על מאורע כל שהוא שאירע לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ.{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%92_-_%D7%A8%27_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F מיומן הרב יואל כהן].}}.

שנים רבות הרש"ג היה היחיד מכל זקני החסידים שהיה נוהג לעמוד כאשר הרבי אמר [[מאמר#מאמרי הרבי|
מאמר כעין שיחה]].

באיגרת ששיגר הרש"ג בח"י במרחשוון תשל"ח לר' שניאור זלמן גורביץ' ממונטריאול, כתב:
"בלתי שום ספק וספק-ספיקא, אשר כל אלו הנמצאים בעולם העליון בגן-עדן משתעשעים מהתרחבות תומכי-תמימים בארצות-הברית, אשר בבואו [=הנמען] מזמן לזמן בביקור לכ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א - ישלח לו [=לרבי] השי"ת רפו"ש ורפואה קרובה במהרה{{הערה|המכתב נכתב לאחר האירוע הבריאותי בשמח"ת תשל"ח.}} וימלא כל משאלות לבבו לטובה ולברכה ממש לאריכות ימים טובים אמן - רואה בעיניו את התלמידים התמימים שי' העומדים צפופים בכל פינות בית-המדרש ועיניהם וכל אשר להם הוא להאזין לדברי כ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א, ומקשיבים לכל הגה היוצא מפיו הקדוש, ומוכנים תמיד במסירות-נפש ממש להפיץ מעיינות התורה והחסידות חוצה בכל קצווי תבל".{{הערה| המכתב נדפס ב"כפר חב"ד", גיליון 374, עמ' 23}}.

כאשר בנו יחידו, [[שלום דובער גוראריה]], [[משפט הספרים|גנב את הספרים]] מ[[ספריית ליובאוויטש]] בשנת [[תשמ"ה]] - התנגד הרש"ג לגניבה זו. בעקבות זאת עזבו אשתו של הרש"ג ובנו את ביתו.

הייתה זו מסירות-נפש מופלאה והתקשרות עצומה לרבי - התגלה אז לעין כל רואה שעל אף שרעייתו ובנו עזבוהו בגלל מחלוקתם על הרבי, הוא נשאר לגור בגפו בביתו, מתוך ביטול והתקשרות לרבי.

==פטירתו==
[[קובץ:הרשג 2.jpg|ימין|ממוזער|180px|ציון הרש"ג ליד [[האוהל]] - ניו יורק]]
[[קובץ:מכתב רש''ג לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרש"ג לרבי, לקראת צאתו לביתו ב[[ר"ח כסלו תשל"ח]]:... היות ששמעתי אשר כ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א יחזור היום - בשטומ"צ - לביתו, אשר ע"כ הנני לאחל...]]
[[קובץ:הרבי על ציון רשג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] על ציון הרש"ג]]

בסוף ימיו היה הרש"ג חולה וחלוש, והיו תמימים מ[[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה המרכזית ב-770]] ששימשו אותו.

בבוקר יום השבת קודש, [[ו' אדר|ו' אדר ראשון]] [[תשמ"ט]], נפטר הרש"ג. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] באותה שבת התייחס הרבי לפטירתו כשדיבר על אלו שקיבלו כוחות מהרבי (הריי"צ) לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=355&hilite= שיחת ש"פ תרומה, ו' אד"ר תשמ"ט].}}. למחרת התקיימה [[הלוויה|הלוויתו]] ל[[בית העלמין מונטיפיורי]], שם נטמן ליד [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל חמיו]] - והרבי השתתף בה, ואחריה אף [[ניחום אבלים|ניחם]] את בנו, וכן נכנס לאוהל.

===לאחר פטירתו===
בכל [[שבעה|ימי האבל]] התפלל הרבי בביתו של הרש"ג בקומה השלישית ב-770. כמו כן, הורה להדפיס מהדורה מיוחדת של [[תניא]] לעילוי נשמתו, ושההדפסה תסתיים בתוך ימי השבעה. ביום ראשון, [[י"ד אדר א']] (פורים קטן) התקיימה הקמת המצבה על קברו. הרבי התייחס לכך בשיחה יום קודם לכן, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] השבת{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=373&hilite= שיחת ש"פ תצוה, ערב פורים קטן תשמ"ט].}}, והשתתף במעמד הקמת המצבה.

בשנת [[תש"נ]] - לקראת השנה הראשונה לפטירתו - הוציא הרבי [[מאמר]] לכבוד ה[[יארצייט]]{{הערה|ד"ה כל ישראל תשל"ג, נדפס בספר המאמרים מלוקט חלק ד'.}}.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יום היארצייט הראשון שחל ב[[שבת]] דיבר הרבי באריכות על גיסו הרש"ג וביאר את ההוראה הנלמדת משמו, "שמריהו", ואת הקשר שלה לענין ה[[גאולה]]. כמו כן ביאר את שם אביו, "מנחם מענדל", שהוא שמו של [[משיח צדקנו]]. הרבי הורה להנהלת הישיבה לערוך [[התוועדות חסידית|התוועדות]] לתלמידי התמימים לרגל היארצייט{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=357&hilite= שיחת ש"פ תרומה, ו' אדר תש"נ].}}.

בהתאם להוראת הרבי, נערכה [[התוועדות חסידית|התוועדות]] על ידי ההנהלה בכל שנה ביום היארצייט. הרבי נתן [[משקה]] ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] והתייחס לכך{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=331&hilite= שיחת ש"פ תרומה, ב' אדר תנש"א].}}.

בשנת [[תשנ"ב]], לאחר [[שיחה]] שאמר הרבי בליל [[ז' אדר א']] - ירד הרבי למקום [[חלוקת הדולרים]], ושם אמר שיחה מופלאה אודות הרש"ג והלימוד משמו, "שמריהו", שמורה ששימר את כל העניינים. הרבי אמר עוד באותה שיחה כי כל תלמידי תומכי תמימים בכל קצוי תבל הם תלמידיו{{הערה|1=[http://www.770live.com/en770/sichos.asp?id=5213070B&gif=_64 להאזנה לשיחה מז' אדר ראשון תשנ"ב] {{אודיו}}}}.

==לקריאה נוספת ==

*בכל ביתי נאמן הוא, מסכת חייו של רבי שניאור זלמן גורארי', עמ' 215-214. עמ' 378 ואילך. (אודות הרש"ג).

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/magazine/%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%92%D7%99%D7%A1%D7%99-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90-%E2%80%A2-%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E/ "כבוד קדושת גיסי אדמו"ר שליט"א" • סקירה מקיפה על הרב גוראריה והתבטלותו לרבי] {{אינפו}}
* {{קישור חבד אינפו|453329|גיסי שליט"א - הקשר בין הרש"ג לרבי|מתוך שבועון בית משיח|ו׳ באדר ה׳תשפ״ג}}
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1869&CategoryID=651 גיסא דבי נשיאה]
*שניאור זלמן לוין, [https://chabad.info/magazine/453329/ חתנא וגיסא דבי נשיאה] - מתוך [[שבועון בית משיח]]
;וידאו
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1814 הקמת מצבתו של הרב גוראריה] ([[י"ד באדר א']] [[תשמ"ט]]){{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63932 הרב גוראריה מקבל 'משקה' מהרבי]{{וידאו}} - [[י"ג באלול]] [[תשמ"ב]]{{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3749 הרבי מתפלל בביתו של הרש"ג] {{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%95-%D7%90%D7%93%D7%A8-%D7%90-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%92-%D7%A2%D7%94/ שיחת הרבי על הרב גוראריה] - ליל [[ז' אדר א']] [[תשנ"ב]]{{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109648 וידאו ממסע ההלוויה והקבורה של הרש"ג בהשתתפות הרבי וחסידים]{{וידאו}}{{חב"ד און ליין}}
https://chabad.info/magazine/453329/

;תמונות
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59695 הרב גוראריה בציון חותנו, אדמו"ר הריי"צ]{{תמונה}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58467 הרב גוראריה בהדלקת נרות חנוכה]{{תמונה}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26834 צרור תמונות מהרב גוראריה]{{תמונה}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/images/originalsize/891/89059.jpg פדיון נפש ששלח הרב גוראריה לרבי]{{תמונה}} - ערב [[י' בשבט]] [[תשל"ד]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19162 הרב גוראריה מבקש מהרבי להוסיף פסוק ב'אתה הראת']{{תמונה}} - מכתב ששלח לרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשמ"ב]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80216 גלריית תמונות ממעמד הקמת המצבה על קברו] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80226 הרש"ג ושז"ר]{{תמונה}}{{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}

{{מיון רגיל:גוראריה, שמריהו}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ט]]

חנוך הענדל הבלין

2023-04-20T10:47:48Z

טיכואוט: ביטול גרסה 589867 של מה עם הארמון? (שיחה)

'''באתר עם השם „חב"ד” לא כותבים ערכים על כלבים כאלו!!'''

חנה גוראריה

2023-04-20T10:47:22Z

טיכואוט: ביטול גרסה 589866 של מה עם הארמון? (שיחה)

'''באתר עם השם „חב"ד” לא כותבים ערכים על כלבים כאלו!!'''

שלום דובער גוראריה

2023-04-20T10:46:40Z

טיכואוט: ביטול גרסה 589868 של מה עם הארמון? (שיחה)

'''באתר עם השם „חב"ד” לא כותבים ערכים על כלבים כאלו!!'''

שיחת משתמש:מה עם הארמון?

2023-04-20T10:46:08Z

טיכואוט: /* טו תשובה!!! */ פסקה חדשה

{{בה}}נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:22, כ"ו בטבת, ה'תשפ"א (10 בינו' למניינם).

== אזהרה ==

{{אזהרה 1|סוכות}}{{שכח|משה כהן}}
:חרגתי אולי ב[[מלך המשיח]] [[שליט"א]] אבל למה מחקת את כל השאר?--[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 21:07, ט"ז באדר, ה'תשפ"א 21:07, 28 בפברואר 2021 (UTC)

== @ ==

מה המייל שלך? '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 06:33, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)''.

לְְמה אתה צריך? --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 12:23, י"ט באדר, ה'תשפ"א 12:23, 3 במרץ 2021 (UTC)

== העלאות ==

העלית לאתר [[:קובץ:פרק ז.pdf|קובץ של פרק ז']], מהי מטרת השימוש בו? אם התכוונת להכניס אותו לערך של פרק ז' אז יש צורך להמיר אותו מ-PDF לתמונה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:03 • ט"ז באייר ה'תשפ"א
:איך מוחקים קובץ? --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 19:44, ט"ז באייר, ה'תשפ"א 19:44, 28 באפריל 2021 (UTC)
::שמים בו תבנית {{תב|למ}} ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:05 • ט"ז באייר ה'תשפ"א
ראיתי שלא מחקת את פרק ז' חלק א'. צריך למחוק אותו כי כשהדף חתוך צריך לראות את העמוד למעלה. ראה למשל [[ליקוטי אמרים פרק ב'|כאן]] --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 11:31, י"ז באייר, ה'תשפ"א 11:31, 29 באפריל 2021 (UTC)
:עכשיו מחקתי. הכי טוב אם תעשה את סוף הפרק הקודם בצבע אפור ואת הפרק הנוכחי בצבע שחור ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 15:01 • י"ז באייר ה'תשפ"א
::אני לא חושב שיש לי את התוכנות המתאימות... --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 16:26, י"ז באייר, ה'תשפ"א 16:26, 29 באפריל 2021 (UTC)
:::אשמח לראות הוראות כתובות איך מסדרים את הקבצים בדף. (לבינתיים אני מסדר בהעתקות מדפים אחרים).
דרך אגב, למה כשאני חותם יש פעמיים את השעה? ניסיתי לשנות ולא הצלחתי. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 16:27, י"ז באייר, ה'תשפ"א 16:27, 29 באפריל 2021 (UTC)
:האמת שלא יזיק אם התמונות יהיו בגודל קצת יותר קטן, במילא צריך להיכנס כדי לקרוא. תוכל להתאים כפי שסידרתי בפרק א'. לגבי החתימה, כנראה שכתוב ב{{העדפות|פרטי המשתתמש|העדפות שלך}} את הקוד <code><nowiki>{{ס:#זמןמ: H:i}}</nowiki></code> ובאם תוריד אותו זה יסתדר. בהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:38 • כ' באייר ה'תשפ"א
::בנגוע לתניא - יבוצע בהמשך. בנוגע לחתימה, אני לא מוצא את הקוד שעליו דיברת... --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 21:30, כ' באייר, ה'תשפ"א 21:30, 2 במאי 2021 (UTC)
:::אולי תעתיק לכאן את הקוד שמופיע במקום החתימה ונראה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:12 • כ' באייר ה'תשפ"א
::::לא מובנת כוונתו... --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 11:51, כ"א באייר, ה'תשפ"א 11:51, 3 במאי 2021 (UTC)
:::::ב{{העדפות|פרטי המשתתמש|דף ההעדפות שלך}} תחת הכותרת "חתימה חדשה" יש קוד ואתה יכול להעתיק אותו לכאן שנדע במה הבעיה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:25 • כ"א באייר ה'תשפ"א
:המקום ריק.. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 12:12, כ"ג באייר, ה'תשפ"א 12:12, 5 במאי 2021 (UTC)
::אז איך הוספת תאריך עברי לחתימה? ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:46 • כ"ג באייר ה'תשפ"א
:::לא זוכר. אולי במבנה תאריך (או שזה לא קשור). בכל אופן, איזה קוד לכתוב עכשין כדי שהחתימה תהי' טובה? --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 12:45, כ"ה באייר, ה'תשפ"א 12:45, 7 במאי 2021 (UTC)
::::בשביל שיצא בדיוק אותו דבר כמו החתימה שיש לך כרגע, תכניס את הקוד: <code> --<nowiki>[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], {{ס:#זמןמ: H:i, xhxjj xjx xhxjY, j בF Y}}</nowiki> (UTC)</code> מה שיצור את התוצאה: <code> --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 14:05, כ"ה באייר ה'תשפ"א, 7 במאי 2021 (UTC)</code>. לאחר מכן תסמן וי בעיצוב חתימה אישי. בהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:05 • כ"ה באייר ה'תשפ"א
:מצטער על הבורות, אבל אני מסתכל בהעדפות, פרטי המשתמש, חתימה חדשה. ולא מצאתי איפה יש עיצוב חתימה אישי. כשהוספתי את הקוד לחתימה חדשה, זה כתב לי את כל הקוד בכל חתימה... עם 3 זרקאות זה עובד לי טוב: [[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 12:18, כ"ז באייר, ה'תשפ"א
::זה נקרא "התייחסות לחתימה כקוד ויקי", אם אתה רוצה לחתום עם 4 [[זרקא]]ות, תוריד את השעה והתאריך הלועזי מהקוד ע"י הכנסת הקוד <code> --<nowiki>[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], {{ס:#זמןמ:xhxjj xjx xhxjY}}</nowiki></code>. בהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:31 • כ"ז באייר ה'תשפ"א
:::א. כשכתבת לי בהתחלה להכניס קוד כתבת בסוף הקוד את זה: <code> --<nowiki>{{ס:#זמןמ: H:i, xhxjj xjx xhxjY, j בF Y}}</nowiki> (UTC)</code> בסוף כתבת להכניס את זה: <code> --<nowiki>{{ס:#זמןמ:xhxjj xjx xhxjY}}</nowiki></code>
ב. מה זה וי בעיצוב חתימה אישי?
ג. אחרי הקוד האחרון נשאר התאריך הלועזי. אשמח להורידו. יישר כח. ----[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], כ"ח באייר ה'תשפ"א 16:45, 10 במאי 2021 (UTC)
:א. האפשרות הראשונה זה אם אתה רוצה להכניס בכל דף שיחה 3 טילדות (זרקאות) והאפשרות השניה היא ל-4 טילדות. ב. אם תסמן וי ב"התייחסות לחתימה כקוד ויקי" הוא יתייחס לקוד שהכנסת מעליו, אם לא תסמן וי הוא יעשה לך חתימה ברירת מחדל. ג. איך שאתה רוצה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:26 • כ"ט באייר ה'תשפ"א

==תבנית:הידעת==
הוספת תבנית חדשה וכדאי לערוך אותה שתהיה קריאה (לפחות הקטע בראשון שכלל לא קריא). בנוסף ראוי לציין מקור בדף שיחת התבנית. בהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:12 • כ' באייר ה'תשפ"א
:התכוונת לזה: [[תבנית:הידעת?/215]]?? --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 11:45, כ"א באייר, ה'תשפ"א 11:45, 3 במאי 2021 (UTC)
::אכן ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:26 • כ"א באייר ה'תשפ"א

== תמונה ==

בכל קובץ שמעלים לאתר נדרש לשים קישור למקור. למידע נוסף ראה [[חב"דפדיה:זכויות יוצרים]] ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:40 • כ"ט באייר ה'תשפ"א

== חתימה ==

שים לב שהחתימה שלך ארוכה מדי, נא לקצר אותה. למידע נוסף ראה [[עזרה:חתימה#כללים לבחירת חתימה]] ובכלל 3 שם. בהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:24 • כ"ח בתמוז ה'תשפ"א
: תודה. ----[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!!!]], כ"ח בתמוז ה'תשפ"א 13:07, 8 ביולי 2021 (UTC)

== [[פתקים משולחנו של הרבי]] ==

יש לך דרך להשיג את הספר מתוקן?
או שתתקן בעצמך
[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 21:40, י"ח באייר, ה'תשפ"ב
:[[:קובץ:פתקים משולחנו של הרבי.jpg|בבקשה]]. צריך לכתוב בתיאור הקובץ מאיפה העלית אותו. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!!!]], י"ח באייר ה'תשפ"ב 21:52, 19 במאי 2022 (UTC)

== ברוך שובך ==

ל[[חב"דפדיה|הפצצת המעינות]] . מצפים שתמשיך להיות פעיל --[[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הפצצת המעינות]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] {{#זמןמ: H:i, xhxjj xjx, xhxjY}} ''{{גודל|1|{{#זמןמ: (j בM למניינם)}}}}'', [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|עוד 186 ומשיח בא]] 11:41, 7 ביולי 2022 (UTC)
:דרך אגב: א. בחתימתך אתה עובר על פסק הלכה מפורש: "וכל מי שאינו מאמין בו, '''או מי שאינו מחכה לביאתו''' – לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו". ב. [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%A6%D7%94#.D7.94.D7.94.D7.A4.D7.A6.D7.94_.D7.91.D7.93.D7.95.D7.A8_.D7.94.D7.A9.D7.91.D7.99.D7.A2.D7.99 סיימנו להפציץ המעיינות]. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!]], ח' בתמוז ה'תשפ"ב 19:31, 7 ביולי 2022 (UTC)

== הרבי צריך הסברים? ==

פליאתי עליך מר על הסברת לפשר העריכה בדף על ר' מנחם ברוד.
האם איננו יכולים לכתוב תשובה של הרבי באתרנו לולא נוסיף בה הסברים ופרשנויות אישיות (לעיתים שבריריות וחלשות ואכ"מ)?!
האם לא מן הראוי לפרט את הרקע שעליו מגיעה התשובה ואז לכתוב בדיוק, אבל בדיוק, מה שהרבי אמר ותו לא?!
אין לי עניין שישאר דווקא בערכו אך אני בהחלט חושב שכן כדאי לאזכר זאת. הוא מספר זאת על עצמו כמה פעמים ובכמה במות וטוען שעפי"ז פועל וכו'--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 21:38, כ"א בתמוז, ה'תשפ"ב 21:38, 20 ביולי 2022 (UTC)
:א. הרבי לא צריך הסברים, אנחנו צריכים להבין. בדף המשתמש שלך ובעריכותיך הנך מפרסם את זהות המשיח, וע"מ שלא תצא תקלה והקוראים יבינו אחרת צריך לכתוב אשר כפי הנראה, הרבי שליט"א מה"מ ענה כך לאלו שכתבו שזה מרחק וכו'. (דבר זה נכתב בריבוי מקומות, אם זה בעיתון בית משיח ואם זה במאמרו של ר' חלוי"צ גינבורג). ב. כפי שהסברתי, זה לא שייך לערך עליו, אלא לערך על [[פרסום זהות משיח|פרסום זהות המשיח]]. יש"כ. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!]], כ"ב בתמוז ה'תשפ"ב 05:34, 21 ביולי 2022 (UTC)
::מי אמר שאנחנו צריכים להבין?! אנחנו צריכים אולי '''לנסות''' להבין. האם אנחנו חברת ההצלה של ליובאוויטש שח"ו לא תצא תקלה מפרסום דברים של הרבי בלי הסברנו החביבים (שכנ"ל לעיתים קלושים, ואכ"מ)?! אגב, למיטב ידיעתך נאמרו בעניינים אלו ריבוי ביאורים של משפיע זה והמשפיע ההוא וההוגה דעות הזה וכו' (כהנ"ל בקרב דוגלי פרסום זהות משיח גופא) ובכל ביאור מעלות וחסרונות ועם דברים מסויימים מסתדר ודברים אחרים לא--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 10:20, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ב 10:20, 21 ביולי 2022 (UTC)
:::צודק, ובכל אופן לא שייך לערך עליו. בערך על פרסום זהות המשיח אפשר להכניס את זה, וכמובן שכל זה הוא לפני התנופה משמח"ת תשנ"ב. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!]], כ"ג בתמוז ה'תשפ"ב 12:44, 22 ביולי 2022 (UTC)

== על מה ולמה ==

על מה ולמה מחקת עריכתי בדף [[משה זלמנוב]], אני הק' כתבתי שם טעם וסיבה למחיקת ושינוי הנכתב, וכבודו מחק כך ללא סיבה, אשמח לשמוע חוו"ד בזה. בברכה --[[משתמש:משיח'סטן|משיח'סטן]] - [[שיחת משתמש:משיח'סטן|שיחה]], 13:14, א' באלול, ה'תשפ"ב 13:14, 28 באוגוסט 2022 (UTC)

== תקצירי עריכה ==

בקשר ל[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&curid=25068&diff=564160&oldid=546663 עריכה זו], לא ברור מדוע מחקת. בשביל זה בדיוק נועדו תקצירי העריכה, כדי להסביר האם זו טעות? האם לא מתאים? האם זה לא ניגון? לפעמים המחיקה היא סתם בטעות. בינתיים אני משחזר, אם מחקת בכוונה, תנמק בבקשה או בתקציר או בדף השיחה, ולהביא - תשתדל להקפיד על תקצירים. יישר כח! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:16, י"א באלול, ה'תשפ"ב 13:16, 7 בספטמבר 2022 (UTC)

:שים לב פשוט שזה כפול יש שם גם מפי קל וגם אין אדיר ובפועל שניהם אותו ניגון--[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!]], ט"ו באלול ה'תשפ"ב 12:54, 11 בספטמבר 2022 (UTC)

::עכשיו אני שם לב שזה לא אותו ניגון ונוגן בפעמים שונות (כ"א ומ"א) אבל בכל אופן כשלוחצים על הדף עצמו זה אותו ניגון...--[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!]], ט"ו באלול ה'תשפ"ב 12:57, 11 בספטמבר 2022 (UTC)

== טו תשובה!!! ==

−

−
'''אין אתה מעיז להשאיר ערכים כאלו, באתר עם השם „[[חב"ד]]” ( - „[[חב"דפדיה]]”).'''

−

−
אולי כתוב ערך על הס"מ (אותו האיש) ימ"ש מ[[בני ברק]]?

−

−
לכה"פ לא צריכים לשים תמונות מכלבים אלו, ולכתוב „מרת” „נפטרה” או „נפטר”.

−

'''ומהו ה„קונץ” למחוק את טענותי, אם יש לך בעי' תענה לי!!!'''

−
תתאר לעצמך אם אתר הזה הי' קיים בתקופת [[משפט הספרים]], והי' כאלו ערכים עליה, כל מי שהי' מעורבב בזה [ למשל: [[משתמש:חונן הדעת]], [[משתמש:חסיד של הרבי]], ועוד] לא היו מרשים אותו ליכנס ל[[770]].

−
בקיצור: '''תעשה תשובה'''

−
--[[משתמש:טיכואוט|טיכואוט]] - [[שיחת משתמש:טיכואוט|שיחה]], 10:46, כ"ט בניסן, ה'תשפ"ג 10:46, 20 באפריל 2023 (UTC)

חלוקת דולרים

2023-04-20T04:59:22Z

טיכואוט:

[[קובץ:חלוקת דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] במעמד חלוקת דולרים באחד מימי ראשון]]
'''חלוקת דולרים''' הוא שמו של המעמד בו מחלק [[הרבי]] דולרים לקהל על מנת שייתנו אותם ל[[צדקה]]. תחילה נערכו החלוקות תוך כדי [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] שנערכו בימות חול, ללא קביעות מסודרת, והחל מי"א בניסן שנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לקיים מעמד זה בקביעות מדי יום ראשון, כשלעיתים אף מחלק פעמים נוספות לאורך השבוע.

המעמד בימי ראשון נמשך מדי שבוע שעות ארוכות בהן הרבי עומד על רגליו ומחלק לאלפי אנשים שבאים מכל רחבי העולם ומבקשים ברכה ועצה. במידה רבה מעמד זה מהווה תחליף ל[[יחידות]] פרטית{{הערה|שם=יחידות דעתה}}.

==היסטוריה==
[[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לוקח דולר אחד לעצמו בסוף החלוקה (ראה בפיסקא [[חלוקת דולרים#סדר החלוקה|סדר החלוקה]])]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרבי על נצחיות מנהג חלוקת הדולרים
|תוכן="וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-"יום אחד", שבו "היה [[הקב"ה]] יחיד בעולמו", ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת [[יחידה שבנפש]], שהיא הכלי ל"יחידו של עולם". ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות ה[[צדקה]] (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'"
{{יישור טקסט|שמאל|[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך ב[[שבת]] פרשת נשא [[תנש"א]]}}
}}
עוד קודם שהחל הרבי לחלק בקביעות דולרים באופן מסודר ועיקבי, שיגר הרבי מעת לעת שטרות של דולר לאנשים פרטיים, בתור סגולה לברכה והצלחה. באחת הפעמים הרבי אף הסביר שהדבר מיוסד על דברי חז"ל "כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך", שאפילו סכום קטן - משפיע ברכה על הכסף כולו{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20בן%20שחר.pdf תשורה ט"ו חשון תשפ"א עמוד 7].}}.

ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[ח"י אלול]] [[תשל"ד]], בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות ה'[[טנקיסטים]]'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1nqpaD5uoKwX8C6-YHllPPtr2wIGPFaDA/view יומן ר' שלום דובער שור].}}. נוהג זה התבסס במהלך שנת [[תשל"ה]] בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של קבע{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י"א ניסן תשמ"ג}}.

במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת [[תשמ"א]] לקבל קהל ל[[יחידות|יחידות פרטית]]{{הערה|בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע.}}, מאחר ורבו המבקשים להיכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם, הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת תשמ"א הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה ה[[יחידות כללית]] שהייתה בזמנים קבועים.

בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל [[ר"ח שבט]] [[תש"מ]], חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש"י – יום הסתלקותו של [[הרבי הריי"צ]], כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו{{הערה|תחיינו, גיליון 9, עמ' 49.}}.

ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשד"מ]] החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולאחר מכן לצאת, עם שקית מטבעות בידו, ולחלק בלובי של 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ"ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וארכה כעשר דקות{{הערה|זאת למעט מספר חלוקות מיוחדות שבהן ארכה החלוקה כחצי שעה - תחיינו, גיליון 9, עמ' 48.}}.

בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשמ"ו]], שלא כרגיל, לא חילק הרבי דולרים לקהל באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם ה[[סירטוק]] הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי{{הערה|עד שנת [[תש"נ]] היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדויות. בשנת תש"נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות}} והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.

חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לנסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל"א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה אליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.

בעקבות המאורע של [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/81136 תיעוד מרגש: 'חלוקת דולרים', ערב כ"ז אדר תשנ"ב ● וידאו] באתר {{חב"ד און ליין}}.}} לא יצא הרבי לחלוקת דולרים מדי יום ראשון למעט הזדמנות נדירה אחת ב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] שאז התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה שעברו לפני הרבי שחילק לכל אחד מהעוברים דולר, ובסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שהספיקו לעבור עד שהחלוקה נפסקה{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ו_תשרי_תשנ%22ד כ"ו תשרי תשנ"ד] באתר יומן 770.}}.

בשנת [[תשס"ה]] החלו כמה מה[[תמימים]] וה[[חסידים]] לארגן מעמדי חלוקת דולרים בזמנים בהם התקיים המעמד על ידי [[הרבי]] לפני [[ג' תמוז]], כמסתעף מהאמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ובהסתמך על שיחת הרבי אודות נצחיות החלוקה{{הערה|התועדות ש"פ נשא (הראשונה) התנש"א, דברי משיח, תנש"א חלק ד' עמ' 144.}}. לכשנשאלו המארגנים לפשר העניין ענו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1WsiVf_dpWv21Hjmkt_HIrZ9WsBQ01y92/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק א'] עמ' 9}} כי לא הם קבעו את סדר החלוקה אלא הרבי עצמו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1GeHExH8YKxbrKnjdBK0D9ae0hYhX3pVa/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק ב'].}}.

==הסברי הרבי מלך המשיח שליט"א על החלוקה==
הרבי הסביר את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעיתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. הרבי המליץ לנהוג כך גם במקומות נוספים, ולנצל כל פגישה בין יהודים להוספה בצדקה{{הערה|שיחת שבת פרשת בשלח תשמ"ח (סה"ש ח"א ע' 239).}}.

באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף השיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?"{{הערה|בית חיינו גליון 10. [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=107&CategoryID=205 כשסופרים ייהלומים לא מתעייפים] באתר חב"ד.}}.

ב[[ר"ח אייר]] [[תשל"ח]] חילק הרבי ל[[התלמידים השלוחים]] ל[[מגדל העמק]] שני שטרות של דולר לצדקה, כשב[[שיחה]] שאמר קודם לכן נימק הרבי שזה "כדי לעשות אחיזה בעניינים גשמיים". כשהוכנסה השיחה לרבי להגהה הוסיף ב[[כתב יד קודש|כתב ידו הקדוש]] על קטע זה [[מראי מקומות|מראה מקום]] לדברי ה[[רמב"ן]]{{הערה|על התורה לך לך יב, ו}}, המבאר שה[[נביא]]ים היו עושים פעולה גשמית בעת שמתנבאים כדי לתת לנבואה אחיזה גשמית שתבטיח שהיא תתקיים.

בחודש [[ניסן]] [[תש"נ]] כתב הרבי במענה לר' [[דובער יוניק]] ששאל בקשר למנהגו להיכנס ליחידות כל עשר שנים מיום היחידות הראשונה שלו ושאל מתי וכיצד להכנס: {{ציטוטון|ביום א' שזהו יחידות - דעתה ובהוספה - שליחות צדקה [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|שם=יחידות דעתה|[https://drive.google.com/file/d/1FoDiAMc7FFYyvnCtitpsiw8sniBBN4ma/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תש"נ] מענה רו.}}. כך גם כתב הרבי ב[[כ"ה אייר]] באותה שנה במענה לר' מענדל מבאריסוב שהגיע מרוסיה ל-[[770]] {{ציטוטון|. . בהנוגע לדיבור (יחידות) כנהוג בשנים האחרונות זהו ביום א' כידוע ומפורסם ואז גם הוספת שליחות לצדקה}}{{הערה|ליקוט מענות תש"נ, מענה רלט.}}.

==סדר החלוקה==
[[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק דולרים לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] שנערך עבור ילדי [[קעמפ גן ישראל]] ב[[זאל הגדול]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]]]
[[קובץ:חלוקת קונטרס דרושי חתונה י"ז כסלו תשנ"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח [[חדר הרבי|חדרו]] כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב]]
[[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת י"א תשרי תשנ"ב לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים: [[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר מלך המשיח שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידאו]]

החלוקה נערכת בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית. התור היה עובר ב[[זאל הגדול]] דרך המדרגות בהם הרבי יורד לתפילה, דרך הפרוזדור, ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך [[גן עדן התחתון]] ומשרדו של הרב יהודה לייב גרונר מחוץ ל-770. במהלך החלוקה הרבי עומד ונשען על השולחן שמונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לחדרו. במקביל אליו עמד ה[[מזכירות אדמו"ר מלך המשיח שליט"א|מזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] שהעביר את הדולרים למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שעמד מול דלת הכניסה והוא הגיש את הדולרים לרבי, שחילקם לקהל.

לצד ימין של הרבי (לכיוון [[גן עדן התחתון]]) עמד הרב [[מאיר הרליג]], שתפקידו (בהוראת הרבי) היה לזרז את העוברים{{הערה|כשנשים היו עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת אסתר שטרנברג, אשת ר' [[מנחם נחום שטרנברג]].}}, אך עם זאת במעמד ניתנה אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצידו של הרב בנימין קליין עמד גם הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] עם מצלמה רגילה ומצלמת וידאו, שצילם את העוברים.

סדר החלוקה היה שקודם כל היו עוברות הנשים, ורק לאחר מכן עבר התור של הגברים, ובהמשך, כשהצטבר תור נוסף של נשים שהגיעו מאוחר יותר, עשו הפסקה בתור של הגברים ונתנו להן פעם נוספת לעבור, וזאת במטרה למנוע את עיכובן{{הערה|הרבי אמר פעם לאחד הרבנים שעבר בחלוקת דולרים שמתנצל על כך שאשתו קיבלה לפניו, אך כך הוא הסדר על פי תורה, שהנשים מתביישות לעמוד ולבקש, ולכן הן מקבלות תחילה (מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1887 עמוד 24).}}, בנוסף, כאשר הגיעו אנשי ציבור, נציגי המשטרה וכדומה, הם הוכנסו מהצד מבלי לחכות בתור הארוך, וכך גם יכלו לעבור יחד במידת הצורך כל בני המשפחה הן הבעל הן האשה והן הילדים.

בין [[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] ל[[כ"ו אדר]] [[תש"פ]] התקיימה החלוקה על פי רוב לאחר תפילת מנחה ליד בימת התפילות שבזאל הגדול ב[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|הסכמת הרבי באמצעות האגרות קודש]]. משנת תש"פ החלוקה מתקיימת מול הדלת הראשית, במעבר שבכניסה ל-770{{הערה|למעט מפעמיים ([[א' באלול|אדר"ח אלול]] ו[[ח' באלול|ח' אלול]] [[תשפ"ב|ה'תשפ"ב]]) בהם התקיימה החלוקה (עקב השיפוצים בשביל הכניסה) בחניה הצמודה ל770 בית משיח.}}.

בסוף החלוקה הרבי מלך המשיח שליט"א נותן דולר למזכירים, והמשב"קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור, כשלפעמים כשלא עברו נתן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית שהייתה מונחת בתוך חלל הסטנדר לתוכה הכניסו את המתנות והספרים שהוגשו לו, ונכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]].

בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] (מ[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] ועד אמצע שנת [[תשמ"ט]]) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.

===חלוקות מיוחדות===

עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] והתעצם בשנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ב]]) לשאת [[שיחה]] לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[זאל הגדול]], נהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו הייתה שונה מהחלוקה הרגילה בכך שחלוקה זו יועדה רק בשביל מטרת חלוקת ה[[צדקה]] ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה הייתה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו. הרבי היה מחלק דולרים באולם גם לילדי קעמפ [[גן ישראל]] לאחר סיום השיחה שהיה נושא בפניהם בכינוס שהיה נערך עבורם בזאל הגדול ביום [[כ' מנחם אב]], לציון יום פטירתו של אביו של הרבי (ראה תמונה).

בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] שערך הרבי, הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).

יום למחרת [[יום הכיפורים]] של שנת [[תשנ"ב]], עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]], והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת לנסוע ל{{ה|אוהל}}, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.

ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד [[קבלת פ"נים]]. [[הושענא רבה]] תשנ"ב לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] תשנ"ב, בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפילת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

הרבי מחלק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום [[יחידות כללית]], [[יחידות לגבירים]] ועוד.

{{גלריה חלוקת דולרים}}

==לקריאה נוספת==
*'''זורע צדקות - מצמיח ישועות''' - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, [[תשנ"ג]].
*[https://drive.google.com/file/d/19DfJexQUpHgSQ02ve2PmdLoS4NyrOMeQ/view?usp=sharing '''יחידות דעתה''' - סקירה על מעמד חלוקת הדולרים במגזין תחיינו גיליון 9], ע' 46 - 63.
*'''שונא מתנות יחיה''', כך נימק הרבי את סירובו לקבל מתנות גשמיות מהחסידים, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1940 עמוד 30

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/316737/ מתי החל הרבי במעמד 'חלוקת דולרים'?]''' {{וידפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39286 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב"ניו-יורק טיימס"] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3150 עדויות וסיפורים ממעמד 'חלוקת הדולרים' בכ"ו אדר תשנ"ב] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/279707/ כשהרבי העניק 138 דולרים...] {{וידפו|}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/280289/ כשהרבי ביקש מהילד לנגן ""נייעט נייעט ניקאווא"] {{וידפו|}}
*'''[https://col.org.il/news/135745 השעות שעשו היסטוריה: נחשף הוידאו מחלוקת דולרים הראשונה] {{*}} [https://col.org.il/news/135730 פורסם סרטון ייחודי: חלוקת הדולרים הראשונה • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

שיחה:עמוד ראשי

2023-04-20T04:08:41Z

טיכואוט: /* הקהל */

{{עמוד ראשי/שיחה}}
{{מעבר לתחתית הדף}}

== תבנית הידעת ==

{{א|שמואל חיים}}, קטע הידעת לא מעוצב למעלה, ייתכן ושכחת בעיצוב את המסגרת עליונה. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 05:30, כ"ד בתשרי, ה'תשפ"ב 05:30, 30 בספטמבר 2021 (UTC)
:תוקן ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:19 • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ב
::ייש"כ רב. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 08:47, כ"ז בתשרי, ה'תשפ"ב 08:47, 3 באוקטובר 2021 (UTC)

כל כמה זמן זה מתחלף? [[משתמש:אאק|אאק]] - [[שיחת משתמש:אאק|שיחה]], 12:44, ח' בשבט, ה'תשפ"ג 12:44, 30 בינואר 2023 (UTC)

כל כמה זמן זה מתחלף? [[משתמש:אאק|אאק]] - [[שיחת משתמש:אאק|שיחה]], 12:45, ח' בשבט, ה'תשפ"ג 12:45, 30 בינואר 2023 (UTC)

== ברוכים הבאים ויחי ==

ממליץ להחזיר לגופן ברירת מחדל. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:13 • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ב

== תאריך מעודכן ==

משום מה התאריך ב'ימי חב"ד' מעודכן אצלי לכ"ט מרחשון. האם זה טעות או שזה מכוון? אם זו טעות נא לתקן. [[מיוחד:תרומות/213.137.70.75|213.137.70.75]] 21:16, 3 בנובמבר 2021 (UTC)
:תירוץ אחד אני יכול לנחש שמא בשעון של מדינת האתר (נראה לי ארה"ב) עוד לא עברו לשעון חורף ולכן כבר אחרי 12 כביכול (למרות ששם 7 שעות לפני).. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 21:29, כ"ח בחשוון, ה'תשפ"ב 21:29, 3 בנובמבר 2021 (UTC)
::שמתי לב שקיימת בעיה גם בשעה שבחתימות למעלה, וכנראה שגם בשורה זו שאכתוב עכשיו. [[מיוחד:תרומות/213.137.70.75|213.137.70.75]] 21:30, 3 בנובמבר 2021 (UTC)
:::אכן השעון באתר מעודכן לפי איזור UTC שהוא שעתיים-שלוש 'אחרי' ישראל, מה שאומר שישראל תעבור לכ"ט חשוון לפני שהאתר יגיע לכ"ט חשוון. אך זה ענין אחר. מי שנרשם לאתר יכול לסדר ב{{העדפות|מראה}} שיציג לו את שעון ישראל ומלבד בחתימות השעות יסתדרו אצלו.
:::הסיבה למעבר המוקדם של האתר בתבנית זו לכ"ט נעוצה בכך שהתבנית משתמשת בתבנית {{תב|תאריך עברי נוכחי}} שמשתמשת בתבנית {{תב|שקיעה}} וכמו התאריך העברי גם התבנית אמורה להתחלף בשקיעה. אנסה בעז"ה לבדוק אם זה מוחלף בשקיעה האמיתית או לפי שעון UTC גם אצל מי שסידר בהעדפות שעון ישראל (שא"כ התבנית אמורה להתחלף בשעה {{שקיעה}} שזה ממש מוקדם ויש לסדר זאת בהקדם) ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:39 • כ"ט בחשוון ה'תשפ"ב

== הרב מטוסוב ==

מופיע כעת בעמוד הראשי שהוא מאלה שנולדו היום (י"ט טבת) ובגוף הערך כתוב שנולד בי"ז טבת. מה נכון? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 22:51, י"ח בטבת, ה'תשפ"ב ''(22 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 22:51, 22 בדצמבר 2021 (UTC)
:בדרך כלל הערך יותר מדוייק, כי בעוד וגם משתמשים מתחילים יודעים לשנות את הנכתב בערך, מעט מאוד יודעים להגיע לתבנית ולעדכן אותה. אם רוצים להיות בטוחים, אפשר להסתכל בגרסאות של התבנית ושל הערך עצמו, ולוודא איזה כיתוב התווסף אחרון. 'הלכתא כבתראי'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:41, י"ט בטבת, ה'תשפ"ב 05:41, 23 בדצמבר 2021 (UTC)
::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=304964&oldid=303077 לאו דווקא], זה אנונימי לא ברור ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:06 • י"ט בטבת ה'תשפ"ב
:::בדרך כלל המשמעות של אנונימי בתיקונים כאלו, הוא בן משפחה 'אורח לרגע' שתיקן מידע אישי מכלי ראשון. שוב, לא אומר שזה החלטי, אבל מסתברא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:38, י"ט בטבת, ה'תשפ"ב 09:38, 23 בדצמבר 2021 (UTC)
::::בדיוק ראיתי שפורסם היום: בהתחלה חשבו שיום הולדתו בי"ז, בהמשך התברר שבי"ט. כך הוא מספר. ביחידות שלו אצל הרבי הרבי אמר לו (תוכן) "לפי מה שאתה כותב שזהו יום הולדתך, תעבור על הסדרה". ולאחר שנים שהתברר התאריך המדוייק הבין את לשון הרבי. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 12:24, י"ט בטבת, ה'תשפ"ב.
:::::תוקן בערך ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:55 • כ' בטבת ה'תשפ"ב

==עצה==
מה אומרים על שיפור הדף הראשי של חב"דפדיה? הוא לא מעודכן, ה"תמונה היומית" מתחלפת פעם בחודש.. לדעתי אפשר לצרף גם כמו באתרי ויקי אחרים מקום לערך אחד מתוך הערכים המובחרים, מומלצים, ורגילים ועוד דברים.. נקודה למחשבה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 17:58, 5 בינואר 2022 (UTC)
:התמונה היומית מתחלפת פעם ב4-5 ימים. לגבי ערכים מובחרים/מומלצים ראה [[#תיבת מומלץ|כאן]]. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:26 • ג' בשבט ה'תשפ"ב

איף מוחקים משהו מדף המשתמש? [[משתמש:יחי המלך1|יחי המלך1]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך1|שיחה]], 17:12, ט' בטבת, ה'תשפ"ג 17:12, 2 בינואר 2023 (UTC)

==הסמל של חב"דפדיה==
הוא קטן מידי צריך להגדיל אותו. מתייג {{מפעילי מערכת}} (למרות שזה לא קשור אליהם אלא למתכנת) [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]]
:אם כך אולי יותר נכון לתייג את משתמשים פעילים {{חיוך}} ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:10 • ה' באדר א' ה'תשפ"ב
::אבל למה לשגע אותם אם אפשר לשגע אתכם? {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 03:11, 6 בפברואר 2022 (UTC)

== לגבי תבנית כא אדר א ==

משום מה התבנית של היום לא תקינה כנראה בגלל מחיקת התבנית ע"י חלוקת, חבל שאין תחליף לזה לשנה זו לפחות עד שימצא פיתרון קבוע. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 06:10, כ"א באדר א', ה'תשפ"ב 06:10, 22 בפברואר 2022 (UTC)
:בעצם אני מבין מפה [[חב"דפדיה:הידעת?/אדר א']] ומפה [[חב"דפדיה:הידעת?/אדר ב']] שהמצב יותר חמור, לדעתי עדיף לבטל זמני את התבנית הידעת בעמוד הראשי לפחות עד שיתוקן החוסר שם --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 06:33, כ"א באדר א', ה'תשפ"ב 06:33, 22 בפברואר 2022 (UTC)
::בוצע עד סוף אדר א'. אדר ב' יותר קל להעתיק. בכל אופן נשאר עוד עבודה. אם נהיה שוב קרובים לתאריך חסר אני יחליף בתבנית קבועה עד סיום העבודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:28 • כ"א באדר א' ה'תשפ"ב
:::תודה רבה, האם תוכל לסדר גם את תבנית ימי חב"ד לפחות לאדר א'? בתודה מראש --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 03:20, כ"ג באדר א', ה'תשפ"ב 03:20, 24 בפברואר 2022 (UTC)
::::אופס, לא שמתי לב לזה... סידרתי שזה יביא לבינתיים את א' וב' כמו את אדר בשנה רגילה. תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:53 • כ"ג באדר א' ה'תשפ"ב
:::::עכשיו אני שם לב שהחוסר לא היה מתחילת החודש אלא רק מהבוקר, עד כ"ג באדר יש תבניות מחולקות גם לאר א' וב'. כדאי פשוט להמשיך את פתיחת התבניות עד סוף החודש ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:58 • כ"ג באדר א' ה'תשפ"ב
::::::נוספו התבניות ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:22 • כ"ד באדר א' ה'תשפ"ב
:::::::אמנם דייה לצרה בשעתה אבל חוץ משתי ימים על אייר אין כלום על כל חודשי האביב והקיץ --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 01:21, כ"ט באדר א', ה'תשפ"ב 01:21, 2 במרץ 2022 (UTC)
::::::::לפני חודשיים לא היה גם על החורף... הכל קיים רק צריך להעביר לפי התאריכים הכתובים במיזם לשמות הנכונים. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:21 • ל' באדר א' ה'תשפ"ב
:::::::::ישר כח גדול 'חלוקת'. 23:43, 21 במרץ 2022 (UTC)

== פורטלים ==
למה הפורטלים הללו לא רשומים בעמוד ראשי? {{מפעילי מערכת}}?

פורטל:הפצת המעיינות

פורטל:הקהל

פורטל:כפר חב"ד

פורטל:קראון הייטס

[[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 13:41, ח' באדר ב', ה'תשפ"ב 13:41, 11 במרץ 2022 (UTC)
:טוב שאתה מעלה את הנושא, נראה לי שמתוך הנ"ל רק הפצת המעיינות עוסק בנושא מרכזי ומהותי, והשאר עם כל הכבוד לא צריכים להופיע בעמוד הראשי. אשמח לשמוע עוד דעות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באדר ב' ה'תשפ"ב 23:48, 21 במרץ 2022 (UTC)
::אכן, זו הסיבה גם שרק הפצת המעיינות נוסף לרשימת הפורטלים בתפריט הצד. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:55 • י"ט באדר ב' ה'תשפ"ב

==ימי חב"ד==
בעיה שעורר עליה מאן דהו באיזהו מקומן, שמפריעה גם לי תקופה, שתחת הכותרת "ימי חב"ד" בעמוד ראשי נכנסים כל המאורעות מהלוח שנה היהודי. חמור מכך, לפעמים איזה פטירה של אדמו"ר גוטער איד מחסידות אחרת וכיו"ב מופיע לפני מאורעות מרכזיים כמו י"ט כסלו וכדומה. מה ניתן לעשות בנידון? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 05:00, כ"ז באדר ב', ה'תשפ"ב
:בעד להשאיר רק כאלו שיש להם ערך. אבל זה אומר שצריך למצוא מישהו שמוכן לעשות עבודה ידנית... ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:12 • כ"ח באדר ב' ה'תשפ"ב
::האם ניתן לעשות הפרדה בין "אירועים ביהדות" לבין "ימי חב"ד" בעמוד הראשי כמו שזה בערכים של התאריכים? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 03:04, כ"ח באדר ב', ה'תשפ"ב
:::דוגמא למצב האבסורדי הקיים כעת: "בכ"ח באדר תשמ"ו - רבי מרדכי חברוני, ראש ישיבת 'חברון-כנסת ישראל', נפטר." איך המשפט דלעיל - מהתבנית של היום המוצגת בעמוד הראשי - קשור למען השם לכותרת "ימי חב"ד", ומדוע זה בא לפני הימי חב"ד? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 03:14, כ"ח באדר ב', ה'תשפ"ב
::::כרגע יש הפרדה של פס בין ימי חב"ד האמיתיים לאלו שיש להם קשר עקיף לחב"ד (כמו האבות והתנאים וכו'). מסכים אתך שאין קשר לאלו שנמצאים שם כרגע וצריך משתמש שמוכן לעבור להסיר את מה שלא קשור (מה שאין עליו ערך). ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ח באדר ב' ה'תשפ"ב • 07:04, 31 במרץ 2022 (UTC)
:::::ובהזדמנות זו, כדאי שיעבור גם על ערכי התאריכים לראות אם יש מה להוסיף ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ח באדר ב' ה'תשפ"ב • 07:05, 31 במרץ 2022 (UTC)

== בנות ==

לא מתאים (ואולי אף אסור) לשים תמונות של נשים (גם אם זה מהצד האחורי), ועוד בעמוד הרשי - עיי' בערך של ג'ם, התלונות עליהם.--[[משתמש:שפי"ץקייט|שפי"ץקייט]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 11:44, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ב 11:44, 25 באפריל 2022 (UTC)
:אשמח אם תציין לתאריך של תמונה ספציפית ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ט באייר ה'תשפ"ב • 22:48, 30 במאי 2022 (UTC)

== ויקפעדיא ==

האם לפענ"ד הק'אפ' להעתיק ערכים מויקפעדיא החסרים בק"ק דהכא?

לדוג'- עשיתי-ספרי [[הבן איש חי]], [[רבנו גרשום מאור הגולה|החרמות של רגמ"ה]], וכיו"ב.
:עיין [[חב"דפדיה:זכויות יוצרים]] ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ט באייר ה'תשפ"ב • 22:44, 30 במאי 2022 (UTC)

== תמונה נבחרת ==

למה התמונה הנבחרת מתחלפת פעם בשנה? ● [[User:יונה זאב סטמבלר|יונה זאב סטמבלר]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] 11:30, 30 במאי 2022 (UTC)
:היא מתחלפת אחת ל4-5 ימים ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ט באייר ה'תשפ"ב • 22:43, 30 במאי 2022 (UTC)
:וזה הרבה ● [[User:יונה זאב סטמבלר|יונה זאב סטמבלר]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] 06:19, 31 במאי 2022 (UTC)
::{{א|חלוקת קונטרסים}} אני יכול להעלות כעוד 10-20 תמונות של הרבי עם הסבר עליהם אם יסבירו לי איך לשים אותם בתור תמונה נבחרת --[[חב"ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב"דית]] 06:23, 31 במאי 2022 (UTC)
:::10-20 תמונות לא שווים את העבודה ביחס לזמן שתקצר את התחלופה. אפשר להעלות 50-60 תמונות שמותרים בהעלאה ואין עליהם זכויות יוצרים, להוסיף להם הסבר וכך התמונות בעמוד הראשי יתחלפו בערך כל יומיים. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • א' בסיוון ה'תשפ"ב • 18:58, 31 במאי 2022 (UTC)
::::למיטב ידיעתי {{א|זינגען א ניגן}} יכול להעלות גם 1500 תמונות. ● [[User:יונה זאב סטמבלר|יונה זאב סטמבלר]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] 05:48, 1 ביוני 2022 (UTC)
::::::חחח . למה אתה מגזים . אפשר יותר . חלוקת זה לא עבודה קשה מידי . אני אוסיף 60 תמונות ביחד עם יונה זאב סטמבלר . האם מותר להעלות מרבי דרייב תמונות? --[[חב"ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב"דית]] 05:56, 1 ביוני 2022 (UTC)
:::::::לא הייתי אומר שזה כ"כ פשוט למצוא תמונות ללא זכויות יוצרים. רבי דרייב זו שאלה קשה מאז שהם נתבעו. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ב' בסיוון ה'תשפ"ב • 14:56, 1 ביוני 2022 (UTC)
:::::::ומ[[JEM]] מותר? --[[חב"ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב"דית]] 15:23, 1 ביוני 2022 (UTC)
:::::::::פשוט תבדוק אם מה שאתה רוצה להעלות מ[[JEM]] מוגן בזכויות יוצרים או לא. [[User:יונה זאב סטמבלר| ● יונה זאב סטמבלר]] [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר| ● שיחה]] 05:43, 2 ביוני 2022 (UTC)
::::::::::הכול שם מוגן בזכויות יוצרים אבל השאלה היא האם יש לנו רישיון להעלות מהם תמונות. --[[חב"ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב"דית]] 05:57, 2 ביוני 2022 (UTC)

== תמונה נבחרת 2 ==

בתמונה הנוכחית כדי להוסיף '''פורים''' תשמ"ט !!

התמונה ידועה בתאריך הנ"ל, וכן נראה כובע ליצן.......

יישר כח!--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 20:07, ו' בתמוז, ה'תשפ"ב 20:07, 5 ביולי 2022 (UTC)
:{{בוצע}} [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:36, ו' בתמוז, ה'תשפ"ב

== חסר ==

חסר את המילה '''נפטר''' על הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]]. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 21:16, ו' בתמוז, ה'תשפ"ב ''(5 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 21:16, 5 ביולי 2022 (UTC)
:{{בוצע}} [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:36, ו' בתמוז, ה'תשפ"ב

== קישורים מומלצים ==

אולי כדאי להוסיף את האתר 'רבי דרייב'? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 03:36, י"א בתמוז, ה'תשפ"ב ''(10 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 03:36, 10 ביולי 2022 (UTC)
:[https://www.rebbedrive.org/ מתכוון לזה]? ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"א בתמוז ה'תשפ"ב • 12:57, 10 ביולי 2022 (UTC)
::וואלה מה זה? לא הכרתי.. בכ"א התכוונתי ל[https://www.rebbedrive.com/ זה].. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 15:20, י"א בתמוז, ה'תשפ"ב ''(10 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 15:20, 10 ביולי 2022 (UTC)
:::חשבתי שלא התכוונת, לכן שאלתי... ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"א בתמוז ה'תשפ"ב • 16:14, 10 ביולי 2022 (UTC)

== חסר 2 ==

להוסיף '''נולד''' ל[[ברוך סלונים]]. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 18:34, י"ב בתמוז, ה'תשפ"ב ''(11 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:34, 11 ביולי 2022 (UTC)
:{{תוקן}} [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:36, י"ב בתמוז, ה'תשפ"ב
::אגב, שאלה: איך אני בעצמי יכול לתקן בעמוד הראשי? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 21:58, י"ב בתמוז, ה'תשפ"ב ''(11 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 21:58, 11 ביולי 2022 (UTC)
:::למשל היום צריך לכתוב בשורת החיפוש "תבנית:י"ג בתמוז" ולתקן לפי הצורך. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:24, י"ב בתמוז, ה'תשפ"ב
:::: {{לייק}} [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 22:28, י"ב בתמוז, ה'תשפ"ב ''(11 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 22:28, 11 ביולי 2022 (UTC)

== אותו האיש 2 ==

הכדאי לבנות ערך '''''מינימלי''''' אודות האיש שאודותיו התבטא הרבי שהוא שליח הס"מ, שבו תוצג דעתו (באופן שלילי) אודות שטחים, הדלקת נרות, נאום השפנים וכיו"ב?--[[משתמש:שפי"ץקייט|שפי"ץקייט]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 12:14, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ב 12:14, 13 ביולי 2022 (UTC)

יכול לגרום רק חילול ה' שמישהו יבוא ויראה וכו' אם אינו מבין עניין לאישורו זה יגרום לו הפך הכבוד לחב"ד ומוסדותיה. [[משתמש:אאק|אאק]] - [[שיחת משתמש:אאק|שיחה]], 17:39, ז' בשבט, ה'תשפ"ג 17:39, 29 בינואר 2023 (UTC)

== הקהל ==

:מדוע בעמוד הראשי לא מופיע הפורטל [[פורטל:הקהל|הקהל]]? ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ה' בטבת]] [[ה'תשפ"ג]]

מסכים!! טאקע, למה לא?! --[[משתמש:טיכואוט|טיכואוט]] - [[שיחת משתמש:טיכואוט|שיחה]], 04:08, כ"ט בניסן, ה'תשפ"ג 04:08, 20 באפריל 2023 (UTC)

== שאלות משתמש ==

איך מוחקים משהו מהדף משתמש [[משתמש:יחי המלך1|יחי המלך1]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך1|שיחה]], 17:14, ט' בטבת, ה'תשפ"ג 17:14, 2 בינואר 2023 (UTC)

כמו ב"עריכה" רגילה... או שתיכנס [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A1&action=edit לכאן]--[[משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 17:30, כ"א בטבת, ה'תשפ"ג 17:30, 14 בינואר 2023 (UTC)

== קטעי הידעת ==

קריאה למנהלי המערכת - אולי ס"ס יגיע הזמן ויחליפו את קטעי הידעת?--[[משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 17:29, כ"א בטבת, ה'תשפ"ג 17:29, 14 בינואר 2023 (UTC)--[[משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 17:29, כ"א בטבת, ה'תשפ"ג 17:29, 14 בינואר 2023 (UTC)
:האמת בעבר דיברתי על זה כשהמפעילים היו פעילים ותוקן חלקי אז עכשיו כשאף אחד מהם לא פעיל אז בהצלחה.. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 17:57, כ"א בטבת, ה'תשפ"ג 17:57, 14 בינואר 2023 (UTC)

און דרך לפרוץ ולשנות?--[[משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 08:44, י"ד בשבט, ה'תשפ"ג 08:44, 5 בפברואר 2023 (UTC)

== אין מוסיפים מראה מקום וכן אין מוסיפים קישור לערך אחר ==

וכן אין מוסיפים קישור לערך אחר [[משתמש:חלק מעצם אמיתי|חלק מעצם אמיתי]] - [[שיחת משתמש:חלק מעצם אמיתי|שיחה]], 10:51, ט"ו בשבט, ה'תשפ"ג 10:51, 6 בפברואר 2023 (UTC)

== הווידיאו הראשון מהרבי ==

מישהו יודע מתי הוסרט הסרטון הראשון שרואים את הרבי? האם יש תמונות של הרבי בגיל 14-15-16? [[משתמש:זלמן770|זלמן770]] - [[שיחת משתמש:זלמן770|שיחה]], 18:19, ט"ז באדר, ה'תשפ"ג 18:19, 9 במרץ 2023 (UTC)

שיחת משתמש:שיע.ק

2023-04-20T04:07:13Z

טיכואוט: /* טו תשובה!!! */

{{/פתיח}}


== פיתוח ==

אם נא תואיל בטובך להציץ [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח|כאן]] ולהגיב (לאו דוקא לתקן) יש שם שאלות שמחכות לתגובה הרבה זמן כבר (לא רק שלי). תודה מראש, '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • ל' בתשרי ה'תשפ"א

== [[פורטל:הפצת המעיינות]] ==

שלום שיע היקר. האם יש אפשרות לשים פורטל חשוב זה בקישורים בצד של האתר לצד שאר הפורטלים האחרים? פורטל זה כבר הושלם ובהחלט יפה מאוד. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:31, כ"ז בכסלו, ה'תשפ"א, 13 בדצמ' למניינם, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''

== ר' שניאור זלמן לוי יצחק שיינין זצ"ל ==
שלום וברכה ר' שייע היקר הסבא רבא שלי היה רבה של עדת החסידים בעיר שקלוב משנת תרע"א ועד שנת תרפ"ז שנת פטירתו שמו היה ר' שניאור זלמן לוי יצחק שיינין זצ"ל

הסבא רבא שלי היה רבה של עדת החסידים בעיר [[שקלוב]] משנת תרע"א ועד שנת תרפ"ז שנת פטירתו. שמו היה ר' שניאור זלמן לוי יצחק שיינין זצ"ל משום מה הוא לא מוזכר בכלל בערך '''שקלוב''' ובכלל בערך שמות החסידים שישבו בשקלוב.
אף לא כחסיד בלבד מה גם שישנו מכתב שלו שבו התייעץ עם רבו השר"ב בעניין מקווה. כמו"כ לפני כן כיהן כרב בעיירה סמיליאן במשך 11 שנה לפחות, ובספר מלך ביופיו על הגאון ר' יחזקאל אברמסקי זצ"ל אף מופיע סיפור מענין, כי הגאון המ"ל נבחר אחריו להיות רבה של סמיליאן כאשר עבר לרבנות שקלוב, אך דא עקא שבא מליטא ולא היה רגיל לומר מאמר חסידי כנהוג אצל חסידים. לכן נשאר עימו הגה"ח ר' שזל"י שיינין למשך שלושה חודשים, ללמדו לומר מאמר חסידות.

אשמח לשמוע ממכם ואשמח לערוך ערך על אותו צדיק נפלא שהיה דבוק ברבותיו והוא עצמו היה נצר לגדולי חסידי ליובאוויטש.

מענין לענין באותו ענין, סבו היה הגאון ר' דובער שיינין שבסוף ימיו עלה לירושלים, וגם היה מעדת חסידי חב"ד, וישנן עדויות כתובות על כך שאבותיו היו מה"חוזרים" לפני האדמו"ר האמצעי. אשמח את תחזור אלי . מספר הטלפון שלי הוא 0548442555 אין לי סמס או וואטסאם בטלפון
לחילופין אפשר לשלוח לי למייל שלי ravzev44@gmail.com
:{{א|יצחק זאב}}, אשמח ליצור איתך קשר במייל. (אני לא שיע, אני אחד המשתמשים ומוכן להתנדב לכתוב ערך) [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  18:54, ה' בתמוז, ה'תשפ"א

==הפרת זכויות יוצרים==
ראה מה כתבתי לך באולם הדיונים. ככל שחולף יותר זמן ככה יהיה יותר מוזר לבוא. צריך לעשות סוף לגניבות הקרדיט מחב"דפדיה, ובחדרי חרדים זה לא פעם ראשונה ולדעתי בלי שיגור איום מרומז אליהם הם לא ישנו את מנהגם. בתקווה שתפנה אליהם כמה שיותר מהר. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|עוד לא הבעת הערכה לשלוחים בחזית? לחץ כאן והצטרף למיזם!}}]] 18:11, 13 במרץ 2022 (UTC)
:יש חדש? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|עוד לא הבעת הערכה לשלוחים בחזית? לחץ כאן והצטרף למיזם!}}]] 17:02, 15 במרץ 2022 (UTC)
::אנונימי כתב שם שאפשר לתבוע אותם (הוא כתב על 500,000 ₪ נראה לי). בכ"מ ניתן להשתמש בזה כאזהרה {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 19:29, י"ב באדר ב', ה'תשפ"ב ''(15 במרץ למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

==זכויות יוצרים מס' 12345==
אם זכור לך אחרי פטירת ר' נחום פרסמן פרסמו את מה שנכתב בחב"דפדיה ללא קרדיט לאתר - והדבר התגלגל עד כדי כך שאתרים אחרים העתיקו מאתר שהעתיק ממנו - וציינו קרדיט לאתר ההוא ולא לנו.. אמרת שם שכתבת להם על-כך והם טפלו בזה אך נראה שזה לא עזר.. הנה [https://www.bhol.co.il/news/1352929 קישור לבחדרי חרדים] הם עדיין לא טפלו בזה, www.kore.co.il/viewArticle/100299 לאתר הזה גם צריך לפנות. למרות שעבר הרבה זמן מאז עדיין יש לכך השלכות, עוד יחשבו שאנחנו מעתיקים מאתרים אחרים.. לדעתי רק איומים יעזרו פה. צריך רק להזכיר להם מה ענשו של מי שמפר זכויות יוצרים, ועוד לאחר הרבה אזהרות.. בתקווה לשינוי, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|עוד לא הבעת הערכה לשלוחים בחזית? לחץ כאן והצטרף למיזם!}}]] 13:25, 10 באוגוסט 2022 (UTC)
:יש"כ השינוי שדובר זה על מכאן ולהבא, וכמו שכתבתי שם, לדעתי חבל להשקיע אנרגיה וכח בכתבות ישנות שאף אחד לא נכנס אליהם. אגב התחלה של שינוי יש כבר בכך שמציינים קרדיט ב [[COL|https://col.org.il/news/140653]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באלול ה'תשפ"ב 16:53, 1 בספטמבר 2022 (UTC)
== שינוי שם משתמש ==
שולם וברכה! אשמח אם תטפל בתבניות שינוי שם המשתמש (ובתוכם שלי) הממתינות לשינוי. שכוייח מראש! יחי המלך! --בברכה, [[משתמש:יחי המלך והמלכה|יחי המלך והמלכה]]! - [[שיחת משתמש:יחי המלך והמלכה|נייעס חסידי מעניין]] 13:46, 20 באוקטובר 2022 (UTC)

==ק ר ד י ט י ם....==
עוד פעם זה קורה.. [https://col.org.il/news/144415 כתבה בcol על פטירתו של ר' ירמיאל אלפרוביץ' ע"ה] שכולה העתקה מילה במילה מחב"דפדה ללא קרדיט. כמובן אתה תכתוב להם לשים קרדיט והם "יזכרו" לשים (אם בכלל) עוד שבוע מתי שכבר אף אחד לא יסתכל בזה. שיע צריך לעשות לזה סוף הם לא לומדים לקח. אי אפשר רק לאיים עליהם יש גם עניין של נאה מקיים, אפשר סתם תלונה קטנה בשרת שלהם (אם יש כזה אני לא מבין באתרים) משהו קטן אבל שיעביר להם מסר. בברכה ובתקווה לשינוי, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם:מלחמתה של תורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חוזרים למערכה! עכשיו יותר מתמיד כולנו מתגייסים}}]] 18:24, 12 במרץ 2023 (UTC)
:אטפל בעז"ה, תודה על תשומת הלב, חשוב בהחלט. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בניסן ה'תשפ"ג 14:16, 7 באפריל 2023 (UTC)

== טו תשובה!!! ==

'''אין אתה מעיז להשאיר ערכים כאלו, באתר עם השם „[[חב"ד]]” ( - „[[חב"דפדיה]]”).'''

אולי כתוב ערך על הס"מ (אותו האיש) ימ"ש מ[[בני ברק]]?

לכה"פ לא צריכים לשים תמונות מכלבים אלו, ולכתוב „מרת” „נפטרה” או „נפטר”.

תתאר לעצמך אם אתר הזה הי' קיים בתקופת [[משפט הספרים]], והי' כאלו ערכים עליה, כל מי שהי' מעורבב בזה [ למשל: [[משתמש:חונן הדעת]], [[משתמש:חסיד של הרבי]], ועוד] לא היו מרשים אותו ליכנס ל[[770]].
בקיצור: '''תעשה תשובה'''
--[[משתמש:טיכואוט|טיכואוט]] - [[שיחת משתמש:טיכואוט|שיחה]], 03:56, כ"ט בניסן, ה'תשפ"ג 03:56, 20 באפריל 2023 (UTC)

שמריהו גוראריה

2023-04-20T04:05:12Z

טיכואוט:

חנוך הענדל הבלין

2023-04-20T04:04:36Z

טיכואוט: החלפת הדף בתוכן "'''באתר עם השם „חב"ד” לא כותבים ערכים על כלבים כאלו!!'''"

'''באתר עם השם „חב"ד” לא כותבים ערכים על כלבים כאלו!!'''

חנה גוראריה

2023-04-20T04:04:09Z

טיכואוט: החלפת הדף בתוכן "'''באתר עם השם „חב"ד” לא כותבים ערכים על כלבים כאלו!!'''"

'''באתר עם השם „חב"ד” לא כותבים ערכים על כלבים כאלו!!'''

שלום דובער גוראריה

2023-04-20T04:02:59Z

טיכואוט: ביטול גרסה 589683 של חונן הדעת (שיחה)

'''באתר עם השם „חב"ד” לא כותבים ערכים על כלבים כאלו!!'''

שיחת משתמש:שיע.ק

2023-04-20T03:56:37Z

טיכואוט: /* טו תשובה!!! */ פסקה חדשה

{{/פתיח}}


== פיתוח ==

אם נא תואיל בטובך להציץ [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח|כאן]] ולהגיב (לאו דוקא לתקן) יש שם שאלות שמחכות לתגובה הרבה זמן כבר (לא רק שלי). תודה מראש, '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • ל' בתשרי ה'תשפ"א

== [[פורטל:הפצת המעיינות]] ==

שלום שיע היקר. האם יש אפשרות לשים פורטל חשוב זה בקישורים בצד של האתר לצד שאר הפורטלים האחרים? פורטל זה כבר הושלם ובהחלט יפה מאוד. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:31, כ"ז בכסלו, ה'תשפ"א, 13 בדצמ' למניינם, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''

== ר' שניאור זלמן לוי יצחק שיינין זצ"ל ==
שלום וברכה ר' שייע היקר הסבא רבא שלי היה רבה של עדת החסידים בעיר שקלוב משנת תרע"א ועד שנת תרפ"ז שנת פטירתו שמו היה ר' שניאור זלמן לוי יצחק שיינין זצ"ל

הסבא רבא שלי היה רבה של עדת החסידים בעיר [[שקלוב]] משנת תרע"א ועד שנת תרפ"ז שנת פטירתו. שמו היה ר' שניאור זלמן לוי יצחק שיינין זצ"ל משום מה הוא לא מוזכר בכלל בערך '''שקלוב''' ובכלל בערך שמות החסידים שישבו בשקלוב.
אף לא כחסיד בלבד מה גם שישנו מכתב שלו שבו התייעץ עם רבו השר"ב בעניין מקווה. כמו"כ לפני כן כיהן כרב בעיירה סמיליאן במשך 11 שנה לפחות, ובספר מלך ביופיו על הגאון ר' יחזקאל אברמסקי זצ"ל אף מופיע סיפור מענין, כי הגאון המ"ל נבחר אחריו להיות רבה של סמיליאן כאשר עבר לרבנות שקלוב, אך דא עקא שבא מליטא ולא היה רגיל לומר מאמר חסידי כנהוג אצל חסידים. לכן נשאר עימו הגה"ח ר' שזל"י שיינין למשך שלושה חודשים, ללמדו לומר מאמר חסידות.

אשמח לשמוע ממכם ואשמח לערוך ערך על אותו צדיק נפלא שהיה דבוק ברבותיו והוא עצמו היה נצר לגדולי חסידי ליובאוויטש.

מענין לענין באותו ענין, סבו היה הגאון ר' דובער שיינין שבסוף ימיו עלה לירושלים, וגם היה מעדת חסידי חב"ד, וישנן עדויות כתובות על כך שאבותיו היו מה"חוזרים" לפני האדמו"ר האמצעי. אשמח את תחזור אלי . מספר הטלפון שלי הוא 0548442555 אין לי סמס או וואטסאם בטלפון
לחילופין אפשר לשלוח לי למייל שלי ravzev44@gmail.com
:{{א|יצחק זאב}}, אשמח ליצור איתך קשר במייל. (אני לא שיע, אני אחד המשתמשים ומוכן להתנדב לכתוב ערך) [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  18:54, ה' בתמוז, ה'תשפ"א

==הפרת זכויות יוצרים==
ראה מה כתבתי לך באולם הדיונים. ככל שחולף יותר זמן ככה יהיה יותר מוזר לבוא. צריך לעשות סוף לגניבות הקרדיט מחב"דפדיה, ובחדרי חרדים זה לא פעם ראשונה ולדעתי בלי שיגור איום מרומז אליהם הם לא ישנו את מנהגם. בתקווה שתפנה אליהם כמה שיותר מהר. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|עוד לא הבעת הערכה לשלוחים בחזית? לחץ כאן והצטרף למיזם!}}]] 18:11, 13 במרץ 2022 (UTC)
:יש חדש? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|עוד לא הבעת הערכה לשלוחים בחזית? לחץ כאן והצטרף למיזם!}}]] 17:02, 15 במרץ 2022 (UTC)
::אנונימי כתב שם שאפשר לתבוע אותם (הוא כתב על 500,000 ₪ נראה לי). בכ"מ ניתן להשתמש בזה כאזהרה {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 19:29, י"ב באדר ב', ה'תשפ"ב ''(15 במרץ למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

==זכויות יוצרים מס' 12345==
אם זכור לך אחרי פטירת ר' נחום פרסמן פרסמו את מה שנכתב בחב"דפדיה ללא קרדיט לאתר - והדבר התגלגל עד כדי כך שאתרים אחרים העתיקו מאתר שהעתיק ממנו - וציינו קרדיט לאתר ההוא ולא לנו.. אמרת שם שכתבת להם על-כך והם טפלו בזה אך נראה שזה לא עזר.. הנה [https://www.bhol.co.il/news/1352929 קישור לבחדרי חרדים] הם עדיין לא טפלו בזה, www.kore.co.il/viewArticle/100299 לאתר הזה גם צריך לפנות. למרות שעבר הרבה זמן מאז עדיין יש לכך השלכות, עוד יחשבו שאנחנו מעתיקים מאתרים אחרים.. לדעתי רק איומים יעזרו פה. צריך רק להזכיר להם מה ענשו של מי שמפר זכויות יוצרים, ועוד לאחר הרבה אזהרות.. בתקווה לשינוי, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|עוד לא הבעת הערכה לשלוחים בחזית? לחץ כאן והצטרף למיזם!}}]] 13:25, 10 באוגוסט 2022 (UTC)
:יש"כ השינוי שדובר זה על מכאן ולהבא, וכמו שכתבתי שם, לדעתי חבל להשקיע אנרגיה וכח בכתבות ישנות שאף אחד לא נכנס אליהם. אגב התחלה של שינוי יש כבר בכך שמציינים קרדיט ב [[COL|https://col.org.il/news/140653]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באלול ה'תשפ"ב 16:53, 1 בספטמבר 2022 (UTC)
== שינוי שם משתמש ==
שולם וברכה! אשמח אם תטפל בתבניות שינוי שם המשתמש (ובתוכם שלי) הממתינות לשינוי. שכוייח מראש! יחי המלך! --בברכה, [[משתמש:יחי המלך והמלכה|יחי המלך והמלכה]]! - [[שיחת משתמש:יחי המלך והמלכה|נייעס חסידי מעניין]] 13:46, 20 באוקטובר 2022 (UTC)

==ק ר ד י ט י ם....==
עוד פעם זה קורה.. [https://col.org.il/news/144415 כתבה בcol על פטירתו של ר' ירמיאל אלפרוביץ' ע"ה] שכולה העתקה מילה במילה מחב"דפדה ללא קרדיט. כמובן אתה תכתוב להם לשים קרדיט והם "יזכרו" לשים (אם בכלל) עוד שבוע מתי שכבר אף אחד לא יסתכל בזה. שיע צריך לעשות לזה סוף הם לא לומדים לקח. אי אפשר רק לאיים עליהם יש גם עניין של נאה מקיים, אפשר סתם תלונה קטנה בשרת שלהם (אם יש כזה אני לא מבין באתרים) משהו קטן אבל שיעביר להם מסר. בברכה ובתקווה לשינוי, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם:מלחמתה של תורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חוזרים למערכה! עכשיו יותר מתמיד כולנו מתגייסים}}]] 18:24, 12 במרץ 2023 (UTC)
:אטפל בעז"ה, תודה על תשומת הלב, חשוב בהחלט. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בניסן ה'תשפ"ג 14:16, 7 באפריל 2023 (UTC)

== טו תשובה!!! ==

'''אין אתה מעיז להשאיר ערכים כאלו, באתר עם השם „[[חב"ד]]” ( - „[[חב"דפדיה]]”).'''

אולי כתוב ערך על הס"מ (אותו האיש) ימ"ש מ[[בני ברק]]?

לה"פ לא צריכים לשים תמונות מכלבים אלו, ולכתוב „מרת” „נפטרה” או „נפטר”.

תתאר לעצמך אם אתר הזה הי' קיים בתקופת [[משפט הספרים]], והי' כאלו ערכים עליה, כל מי שהי' מעורבב בזה [ למשל: [[משתמש:חונן הדעת]], [[משתמש:חסיד של הרבי]], ועוד] לא היו מרשים אותו ליכנס ל[[770]].
בקיצור: '''תעשה תשובה'''
--[[משתמש:טיכואוט|טיכואוט]] - [[שיחת משתמש:טיכואוט|שיחה]], 03:56, כ"ט בניסן, ה'תשפ"ג 03:56, 20 באפריל 2023 (UTC)

שמריהו גוראריה

2023-04-19T09:53:12Z

טיכואוט: ביטול גרסה 589605 של חסיד של הרבי (שיחה)

חיים קניבסקי

2023-04-19T09:52:30Z

טיכואוט:

{{דמות
|שם=שמריהו יוסף חיים קנייבסקי
|תמונה=[[קובץ:חיים קנייבסקי חדש.jpg|250px]]
|תיאור=
|תאריך לידה=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ח]]
|מקום לידה= [[פינסק]], [[פולין]]
|מקום פעילות=[[בני ברק]] [[ארץ ישראל]]
|תאריך פטירה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו= קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]], דרך אמונה, ועוד
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}

'''שמריהו יוסף חיים קנייבסקי''' (מכונה '''ר' חיים''') (נולד ב-[[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ח]] [[פינסק]] [[פולין]] - [[ט"ו באדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] ב[[בני ברק]] [[ישראל]]) היה מהמנהיגים הרוחניים הבולטים בציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ח]] בפינסק, (אז ב[[פולין]]) כבנם הבכור של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחות ה[[חזון איש]]. אביו שימש [[סנדק]] בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. ב[[א' בניסן]] של שנת [[תרצ"ד]] עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב ב[[בני ברק]].

למד ב"תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז" ובנוסף למד עם אביו את רוב מסכתות הש"ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון עבר לישיבת בית יוסף, שם למד 'זמן' אחד, ומייד לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה ב[[פתח תקווה]], ובשנתו הראשונה שם סיים (בגיל 17) את כל הש"ס{{הערה|ומיני אז היה מסים כל שנה בערב פסח את כל ש"ס בבלי וירושלמי ורמב"ם ותנ"ך ועוד ועוד}} .

ב[[ז' כסלו]] [[תשי"ב]] נשא לאישה את מרת בת שבע, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]], אז עבר לפתח תקווה למספר חודשים והמשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק, שם החל ללמוד בכולל עטרת יוסף (שלימים נקרא כולל חזון איש), שם למד במשך עשרות שנים.

הרב קנייבסקי היה נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות [[חז"ל]], כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו זו הקנתה לו את התואר '''מרן שר ה[[תורה]]''' שבו הוא מכונה בציבור החרדי.

מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בהנהגת הציבור ולאחר פטירת הרב שטיינמן בשנת [[תשע"ח]] החל לשמש כמנהיג הציבור הליטאי.

הרב קנייבסקי עמד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה ליטאיים רבים.

קיבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה, ברכות ונתינת סגולות בתחומים שונים, דבר שהיווה חידוש עקב ההסתייגויות מהנהגה בדרך זו בציבור הליטאי בשנים קודמות. הרב קנייבסקי נהג לענות בתמציתיות על שאלות שהוא נשאל, הן פנים אל פנים והן דרך הדואר. הוא נתן הסכמות לספרים רבים שהובאו אליו לקריאה, בהלכה, במוסר או באגדה. הוא גם נהג להשתתף בכינוסי תפילה שנערכו על ידי מוסדות וארגונים שונים. כך גם חילק את יין הסיומים - יין שממנו שתו במעמד סיום הש"ס שערך מפעם לפעם.

===פטירתו ומסע הלוויה===
בבוקרו של יום שישי [[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] ("[[פורים דמוקפין]]") [[תשפ"ב]] התמוטט בביתו ולאחר ניסיונות החייאה שלא צלחו - נפטר בצהרי היום מ[[דום לב]] והוא בן 94{{הערה|[https://chabad.info/bdh/772545/ הלך לעולמו מנהיג הציבור הליטאי הרב חיים קנייבסקי] {{אינפו}}}}, הלוויתו נדחתה ליום ראשון [[י"ז באדר ב']] והתקיימה בעיר [[בני ברק]] בהשתתפות מאות אלפי משתתפים, והייתה אחת הלוויות הגדולות ביותר שהיתה אי פעם ב[[ארץ הקודש]].

===פסקיו===
הרב קנייבסקי נטה כמעט תמיד לקו המחמיר, וגם בדברים שלא היו מוסכמים על כלל מנהיגי הציבור הליטאי, חוץ מפעמים בודדות בנושא עירובין, בהם פסק לטובת הצד המקל.

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|מכתב ובו בקשת [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] להשגת [[ספר|ספריו]] של הרב קנייבסקי להרחבת ספריית ה[[מל"ח]]]]
===עם רבותינו נשיאינו===
במשך השנים פעל [[הרבי]] להרחבת ספריית ה[[מרכז לענייני חינוך]] אותה הקים בעצמו, ובשנת [[תשכ"ז]] נשלח מכתב מטעם [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[עזריאל זליג סלונים]] בבקשה להשגת ספרים נוספים, ולאחר מכן צוין במפורש את ספרו של בנו של {{מונחון|יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר|כינוי לרב יעקב ישראל, אביו של ר' חיים, על שם העיר בה נולד - הורון-סטייפלא}}" המכיל מראי מקומות וציונים לרמב"ם (ראה תמונה), ספרו "קרית מלך". תקופה קצרה לאחר התפרסמות המכתב, פעל ר' [[אריה ארליך]] להבאת המכתב לפני ר' חיים, שהתרגש לראות את המכתב{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=103129 איך הגיב הגר"ח קנייבסקי על המכתב ממזכירות הרבי?] {{חב"ד און ליין}}}}.

[[הרבי]] במכתב משנת [[תשל"ה]] דן בגרסא מסוימת ב[[משנה תורה לרמב"ם]] ומציין שבספרו של הרב קנייבסקי, "קרית מלך"{{הערה|{{היברובוקס|הרב חיים קנייבסקי|'''קרית מלך'''|49930|עמ' ק"ס, מהדורה שלישית|עמוד=160}}.}}, נכתב על גירסא זו "דפוס ישן"{{הערה|[[:קובץ:קרית ספר.jpg|ליקוטי שיחות, חלק י"ב, עמ' 188.]]}}.

בעת עריכת כרך ההשלמות לספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]], הורה [[הרבי]] לעבור בין גדולי התורה והחסידות ולבקש מהם סיוע במציאת מראי-מקומות לרמב"ם שעדיין לא הודפסו. בין היתר פנו אלו שפעלו בנושא בארץ אל ר' חיים וביקשו את עזרתו. ר' חיים התפעל מאוד מהספר ואמר כי "גנבו" לו את עבודתו בעריכת ספריו על הרמב"ם בהם שילב מראי-מקומות על הרמב"ם, והגיש לנציגי המערכת שני מראי מקומות על הרמב"ם שמצא על הרמב"ם מאז שהוציא את ספרו שעדיין לא הודפסו.

יש המספרים{{הערה|הרב שלמה זלמן שניאורסון (מרבני ישיבת טשעבין בהווה) נכדו של הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], המספר זאת בשם אחיו הרב שלמה זלמן שניאורסון ששמע זאת מסביהם בימי חולשתו.}} שב[[יחידות|יחידויות]] של [[הרבי]] עם הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ב[[ד' אלול]] [[תשמ"ט]], שאלו הרבי מיד עם כניסתו מיהו הגאון מבני ברק הרב חיים קנייבסקי, הרב שניאורסון שהתפלא מניין התוודע הרבי להרב קנייבסקי, הביע את תמיהתו בקול, והרבי השיב: "ראיתי את ספרו על הרמב"ם - 'קרית מלך', והוא מבהיל על הרעיון!". כאשר הרב שניאורסון הבהיר לרבי שהרב קנייבסקי לא מתעסק בהנהגת הציבור כפי שהיה באותה העת, הביע הרבי את מורת רוחו מכך{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1gM9NU5XkJq0FY463Q9iK4rkM89W4BAkq/view המבשר תורני, פרשת שלח תשפ"א] (עמוד ה)}}. יש המסתפקים במהימנות סיפור זה.

ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] נמצאת תמונה שלו כותב אות בספר התורה שנשלחה לרבי.

ר' חיים צידד בדעתו של הרבי בנושאים שונים, כמו במעלת חבישת [[פאה נוכרית]] על פני מטפחת{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111842 נחשף מכתב של הרב קנייבסקי: פאה - עדיפה ממטפחת] {{חב"ד און ליין}}}}, עובדת [[לוחות הברית]] מרובעות{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/3/31/דעת_גדו%22י_על_צורת_הלוחות.jpg גליון ובאותו הזמן מס' 5 (סיון תשפ"א)].}} ו[[קני המנורה|היות קני המנורה ישרים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/הרב-קנייבסקי-קני-המנורה-היו-באלכסון/ הרב קנייבסקי: קני המנורה היו באלכסון] {{חב"ד אינפו}}}}, כי סכומים שמוציאים על הפצת נרות שבת לאילו שאינן מדליקות נכללים בעניין של "הוצאות שבת חוזרות"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71333 הרב קנייבסקי מצטרף למבצע נש"ק] {{חב"ד אינפו}}}}, וכי נכון להביא ילדים לשמיעת [[עשרת הדיברות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111187 הרב קנייבסקי: נכון לקחת ילדים קטנים לשמיעת עשרת הדברות] {{חב"ד און ליין}}}}.

אביו הסטייפלער בספר מכתביו "קריינא דאיגרתא" הקשה על שיטת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799 כתבה בחב"ד אינפו]}} כי בנו, הרב קנייבסקי קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=673 תגובות בשטורעם]}}.

[[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קריאת קודש "להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב" מאת אדמו"רים ורבנים, עליה חתום גם הרב קנייבסקי]]
בחודש טבת של שנת תשע"ג חתם ר' חיים יחד עם רבנים ואדמו"רים נוספים רבים על קריאה ללימוד ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] (ראה תמונה){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: "ללמוד הלכות ת"ת בשו"ע אדמה"ז"] {{חב"ד און ליין}}}}. בשנת תשע"ז פורסם סרט וידאו של ר' חיים מאזין בהתרגשות לניגון אליו חוברו מילותיו של [[אדמו"ר הזקן]] בפרק מ"א [[ספר התניא]]: "והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=102122 ההתרגשות של הגר"ח קנייבסקי] {{חב"ד און ליין}}}}.

בתקופת התפשטות [[נגיף הקורונה]], ענה לשאלה במה יש להתחזק לקראת [[הימים הנוראים]] כסגולה לבריאות, כי יש ללמוד בכל יום הלכות שמיטה ויובל בספר [[משנה תורה לרמב"ם]], בדומה ל[[תקנת לימוד הרמב"ם]]{{הערה|[[:קובץ:קריאה ללימוד רמבם.jpg|תמונת המענה]].}}.

===עם חסידי חב"ד===
[[קובץ:ר' יואל ור' חיים.jpg|ממוזער|הרב [[יואל כהן]] בביקורו אצל הרב קנייבסקי]]
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו הרב [[גדליה אוברלנדר]] שהעניק לו את הספר 'ניצוצי אש' (אוסף אמרות לפי עניינים וערכי עבודת ה', מספרי [[אדמו"ר הזקן]]){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98607 בני-ברק: הרב קנייבסקי קיבל את הספר 'ניצוצי אש'] {{שטורעם}}}}, הרב [[יעקב גלויברמן]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=110861 תמונת הלילה ● בני ברק] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[ישעיהו ובר]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59748 חסיד חב"ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך] {{חב"ד און ליין}}}} הרב מאיר אליטוב, שהעניק לו ספר המנגיש מבאר מביאורי הרבי על [[מסכת בבא קמא]] המבוססים על הספר [[הדרנים על הרמב"ם והש"ס|הדרנים על הרמב"ם]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56579 הרב חיים קנייבסקי קיבל את "ספר ההדרנים של הרבי"] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אליהו צבי יעקובוביץ]]'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56389 גדולי הליטאים נתנו הסכמה לספר שחיבר "תמים" מכפר-חב"ד] {{חב"ד און ליין}}}}, ועוד. לאחר שקיבל את ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] "הרמב"ם השלם" על הלכות שבת, ציין כי הוא נהנה ממנו וש: "ניכר מזה עמלת ויגיעת התורה"{{הערה|[https://chabad.info/news/772861/ מכתבו של הרב קנייבסקי על "הרמב"ם השלם" של הרב וולפא] {{אינפו}}.}}.

בחודש כסלו של שנת תשע"ב נפגש ר' חיים עם ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]] ועם ה[[משפיע]] הרב [[מענדל וועכטר]] בביתו. בסוף הביקור העניקו לו ר' יואל והרב וועכטר סט אוצרות לקוטי שיחות שבהוצאת ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}.

בחודש כסלו בשנת [[תשע"ג]] נסע ר' חיים ל[[ניחום אבלים]] וביקור חולים אצל ה[[שליח הרבי|שליח]] הרב [[שמואל שארף]] שנפצע מטיל שנשלח לישראל במבצע עמוד ענן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72749 אורח מפתיע: הרב חיים קנייבסקי ניחם את השליח] {{חב"ד אינפו}}}}.

בקיץ [[תשע"ה]] נפגש עם הרב [[יעקב לנצ'נר]] במסגרת מבצע שינון בעל-פה לילדי המוסדות של ר' חיים, שנערך באמצעות מערכת 'ימות המשיח'. במהלך הפגישה העניק לו הרב לנצ'נר סט דבר מלכות - פיענוחים בהוצאת ממ"ש. לימים סיפר הרב לנצ'נר כי בעת שביקר לאחר תקופה בביתו של הרב קנייבסקי, סיפר לו אחד מבני הבית כי הרב קנייבסקי העביר את הסט לחדר בו הינו לומד, וכי מפעם לפעם נעה הסימניה בין הדפים - מה שהראה על לימודו המתמיד של הרב קנייבסקי בספר{{הערה|1=סופר מפי בעל המעשה הרב [[יעקב לנצ'נר]] בהתוועדות בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]}}.

בחודש כסלו של שנת תשע"ח ביקר השליח הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה, בארץ ישראל, על מנת להשתתף בהתוועדות י"ט כסלו הגדולה שנערכה בבני ברק, אז נפגש עם הרב קנייבסקי והגיש לו במתנה את קונטרס [[עניינה של תורת החסידות]] וסט של [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] המבוארים, בהוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], ור' חיים אמר שיעיין בספרים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98026 צפו: הרב בערל לאזאר נפגש עם הרב קנייבסקי] {{שטורעם}}}}.

בחודש סיוון בשנת תשע"ח כתב ר' חיים אות בספר תורה שנכתב לעילוי נשמת השלוחים [[גבי ורבקי הולצברג]], והוסיף כי זאת זכות לכתוב בספר שנכתב ונתרם לעילוי נשמת הקדושים שנרצחו בבית חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111411 הגר"ח קנייבסקי כתב אות בספר התורה לע"נ הזוג הולצברג הי"ד] {{חב"ד און ליין}}}}.
====רבנות בני ברק====
ב[[תשס"א]] הרב קנייבסקי היה מהרבנים שצירפו את חתימתם למכתב מחאה של חיים שאול קרליץ כנגד מינויו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]], כשבאותו מכתב תוקף קרליץ את חסידות חב"ד על זיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|[[:קובץ:מחאת הליטאים.jpeg|תמונת המכתב]].}}. גם בזמן הקמת [[כשרות|הכשר]] "שארית ישראל" כנגד הכשרות של הרב לנדא, תמך ר' חיים ב"שארית ישראל" והתנגד לכשרות הרב לנדא בשונה מרבנים ליטאים אחרים שהתברר כי דעתם לא הייתה נוחה מהמחלוקת{{הערה|[https://www.kikar.co.il/312228.html מרן הגראי"ל שטיינמן חשף: "ה'חזון איש' אחז מהרב לנדא"], באתר כיכר השבת.}}.

בחודש אדר ראשון תשס"ה נפגש הרב [[משה לנדא]] באופן מפתיע עם הרבנים המנהיגים את הציבור הליטאי, ובראשם הרב קנייבסקי{{הערה|[https://col.org.il/news/10308 מי עומד מאחרי פגישת הפיוס ההיסטורית?]}}, פגישות אלו היו מפתיעות ביותר, לאחר שנים ארוכות שהיו בעלות גוון של קשר שלילי ונתק, פגישות אלו היוו התחלה של פיוס בין ציבור החסידי לציבור הליטאי בעיר בני ברק, לאחר מכן נודע שבפגישות אלו סוכם{{מקור}}, שלאחר פטירתו של הרב משה ימונו רב חסידי ורב ליטאי לבני ברק כאשר הרב החסידי יהיה בנו הרב [[אייזיק לנדא]] והרב הליטאי הרב שבח רוזנבלט, וכך נעשה, אחר פטירת הרב משה לנדא בכ"ד אדר ב' תשע"ט, בכך היה הרב קנייבסקי שותף בעשיית שלום היסטורי בין החסידים והליטאים בבני ברק והקמת גוף כשרות משותף על כל הפלגים{{הערה|[https://chabad.info/news/708016/ לראשונה בהיסטוריה: כשרות חדשה בראשות רבני בני ברק]}}. ולאחר כשבועיים מיום התמנותם של הרבנים לנדא ורוזנבלט קיבל אותם בביתו יחד עם ראש העיר בני ברק הרב אברהם רובינשטיין וברכם, הדבר נתן אישור למינוי המאחד{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/471532/ תמונת הלילה]}}.
[[קובץ:קנייבסקי לנדא.jpg|ממוזער|הרב קנייבסקי מקבל את הרבנים [[אייזיק לנדא]] ושבח צבי רוזנבלט לאחר התמונתם לרבנים]]

===ציפייה למשיח===
בשיחה שקיים עם מקורביו בעניין 'עיקרי האמונה', דובר על העיקר הי"ב - האמונה בביאת המשיח, ואחד הנוכחים ציין שאצל בני הישיבות הנושא כביכול שייך לחוגים אחרים ור' חיים הביע צער ואמר שמוכרח שהנושא יהיה יותר מוכר שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה. הוא הזכיר של[[חפץ חיים]] היו שני נושאים עיקריים: שמירת הלשון והאמונה במשיח. ומשום מה מאחד עושים רעש גדול והשני מונח בקרן זווית. במענה לשאלת אחד הנוכחים מהי כוונתו, השיב: פשוט שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה, ומזה יצאו ידי הגדר של העיקר הי"ב וגם העניין של 'מחכה לביאתו' שהרמב"ם כותב שמי שאינו מחכה הרי זה כופר ר"ל הרי אם ילמדו ממילא יחכו לביאתו{{הערה|הרב חיים קנייבסקי, [https://bshch.blogspot.com/2013/08/blog-post_6702.html צריך ללמוד על משיח ולחזק את הציפייה אליו].}}.

לאחד ששאל האם זמנינו הוא זמן ביאת משיח, השיב: "כך אנחנו מאמינים, לזה אנחנו מצפים, אולי זה הזמן"{{הערה|"לקראת הגאולה", גיליון א', עמ' ח', [[מנחם אב]] [[תשע"ג]].}}. בהזדמנות נוספת ציין: "המשיח חי עמנו כיום, הגאולה מוכנה ומזומנת"{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/236901 הגר"ח קנייבסקי: "המשיח חי עמנו כיום. הגאולה מונה ומזומנת"] באתר הידברות.}}.

==מספריו==
* '''[http://hebrewbooks.org/49173 שונה הלכות]''' - קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]]
* '''[http://hebrewbooks.org/49935 שערי אמונה]''' - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים
* '''[http://hebrewbooks.org/49845 דרך אמונה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים בספר משנה תורה לרמב"ם, 5 כרכים
* '''[http://hebrewbooks.org/51409 דרך חכמה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות קדשים בספר משנה תורה לרמב"ם
* '''[http://hebrewbooks.org/49937 שקל הקודש]''' - פירוש על הלכות שקלים ועל הלכות קידוש החודש בספר משנה תורה
* '''[http://hebrewbooks.org/49046 ארחות יושר]''' - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים
* '''שיח השדה''' - [http://hebrewbooks.org/47700 חלק א'] ו[http://hebrewbooks.org/47701 חלק ב'] קונטרסים בנושאים שונים, בהם כתובת קעקע, כשרות חגבים, דברים המועילים לזיכרון ועוד. בחלקים כלולים גם קונטרסים שנדפסו בנפרד. חלק ג' הוא אוסף הערות על סדר הש"ס
* '''[http://hebrewbooks.org/49918 נחל איתן]''' - על הלכות עגלה ערופה
* '''[http://hebrewbooks.org/49911 טעמא דקרא]''' - חידושים על התנ"ך
* '''[http://hebrewbooks.org/49930 קריית מלך]''' - ציוני מקורות על משנה תורה
* '''[http://hebrewbooks.org/40560 בשער המלך]''' - בירורים וציונים על הקדמת הרמב"ם למשנה תורה. ספר זה נדפס גם כן כחלק משיח השדה, חלק א'
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47701&pgnum=2 ישוב הדעת]''' - יישובים לקושיות שהניחם המהרש"א ב'ויש ליישב', נדפס כחלק משיח השדה, חלק ב'
* ביאורים על המסכתות הקטנות, כגון אמת וצדק על מסכת גרים, מצרף ומטהר על מסכת כותים, קנין הגוף וקנין פירות על מסכת עבדים, ועוד
* '''[http://hebrewbooks.org/49913 למכסה עתיק]''' - מקומות בתנ"ך שבהם הפסוק סתום וחז"ל פירשו את הכוונה. לספר זה יצאו גרסאות מורחבות על ידי מחברים שונים.
* פירוש על התלמוד הירושלמי, בעריכת חתנו הרב זליג ברוורמן. הפירוש נדפס על גיליון התלמוד הירושלמי במהדורת 'עוז והדר' וכן במהדורה מיוחדת עם הירושלמי בלבד
* '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168788& דעת נוטה]''' - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שלושה חלקים, תשס"ט-תשע"ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים.
* '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28056& דרך שיחה]''' - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), שני חלקים
* '''כל משאלותיך''' - שאלות ותשובות במגוון רחב של נושאים, לפי סדר פרשיות השבוע, בני ברק תשע"ח
* '''[http://hebrewbooks.org/52835 שמעה תפילתי]''' - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס"ח
* '''בהיר בשחקים''' - ביאור על ספר הבהיר. כרך נוסף הוא הגהות על רזיאל המלאך, ספר נח וספר חנוך

{{סדרה|הקודם=[[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[כ"ד כסלו]] [[תשע"ח]] - [[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]]|הבא=[[גרשון אדלשטיין]]}}

==לקריאה נוספת==
*'''מצפה באמת לביאת המשיח''', גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1304 ע' 24-26
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קנייבסקי חיים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]

חיים קניבסקי

2023-04-19T09:52:10Z

טיכואוט:

{{דמות
|שם=שמריהו יוסף חיים קנייבסקי
|תמונה=[[קובץ:חיים קנייבסקי חדש.jpg|250px]]
|תיאור=
|תאריך לידה=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ח]]
|מקום לידה= [[פינסק]], [[פולין]]
|מקום פעילות=[[בני ברק]] [[ארץ ישראל]]
|תאריך פטירה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו= קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]], דרך אמונה, ועוד
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}

'''שמריהו יוסף חיים קנייבסקי''' (מכונה '''חיים קנייבסקי''') (נולד ב-[[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ח]] [[פינסק]] [[פולין]] - [[ט"ו באדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] ב[[בני ברק]] [[ישראל]]) היה מהמנהיגים הרוחניים הבולטים בציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ח]] בפינסק, (אז ב[[פולין]]) כבנם הבכור של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחות ה[[חזון איש]]. אביו שימש [[סנדק]] בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. ב[[א' בניסן]] של שנת [[תרצ"ד]] עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב ב[[בני ברק]].

למד ב"תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז" ובנוסף למד עם אביו את רוב מסכתות הש"ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון עבר לישיבת בית יוסף, שם למד 'זמן' אחד, ומייד לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה ב[[פתח תקווה]], ובשנתו הראשונה שם סיים (בגיל 17) את כל הש"ס{{הערה|ומיני אז היה מסים כל שנה בערב פסח את כל ש"ס בבלי וירושלמי ורמב"ם ותנ"ך ועוד ועוד}} .

ב[[ז' כסלו]] [[תשי"ב]] נשא לאישה את מרת בת שבע, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]], אז עבר לפתח תקווה למספר חודשים והמשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק, שם החל ללמוד בכולל עטרת יוסף (שלימים נקרא כולל חזון איש), שם למד במשך עשרות שנים.

הרב קנייבסקי היה נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות [[חז"ל]], כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו זו הקנתה לו את התואר '''מרן שר ה[[תורה]]''' שבו הוא מכונה בציבור החרדי.

מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בהנהגת הציבור ולאחר פטירת הרב שטיינמן בשנת [[תשע"ח]] החל לשמש כמנהיג הציבור הליטאי.

הרב קנייבסקי עמד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה ליטאיים רבים.

קיבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה, ברכות ונתינת סגולות בתחומים שונים, דבר שהיווה חידוש עקב ההסתייגויות מהנהגה בדרך זו בציבור הליטאי בשנים קודמות. הרב קנייבסקי נהג לענות בתמציתיות על שאלות שהוא נשאל, הן פנים אל פנים והן דרך הדואר. הוא נתן הסכמות לספרים רבים שהובאו אליו לקריאה, בהלכה, במוסר או באגדה. הוא גם נהג להשתתף בכינוסי תפילה שנערכו על ידי מוסדות וארגונים שונים. כך גם חילק את יין הסיומים - יין שממנו שתו במעמד סיום הש"ס שערך מפעם לפעם.

===פטירתו ומסע הלוויה===
בבוקרו של יום שישי [[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] ("[[פורים דמוקפין]]") [[תשפ"ב]] התמוטט בביתו ולאחר ניסיונות החייאה שלא צלחו - נפטר בצהרי היום מ[[דום לב]] והוא בן 94{{הערה|[https://chabad.info/bdh/772545/ הלך לעולמו מנהיג הציבור הליטאי הרב חיים קנייבסקי] {{אינפו}}}}, הלוויתו נדחתה ליום ראשון [[י"ז באדר ב']] והתקיימה בעיר [[בני ברק]] בהשתתפות מאות אלפי משתתפים, והייתה אחת הלוויות הגדולות ביותר שהיתה אי פעם ב[[ארץ הקודש]].

===פסקיו===
הרב קנייבסקי נטה כמעט תמיד לקו המחמיר, וגם בדברים שלא היו מוסכמים על כלל מנהיגי הציבור הליטאי, חוץ מפעמים בודדות בנושא עירובין, בהם פסק לטובת הצד המקל.

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|מכתב ובו בקשת [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] להשגת [[ספר|ספריו]] של הרב קנייבסקי להרחבת ספריית ה[[מל"ח]]]]
===עם רבותינו נשיאינו===
במשך השנים פעל [[הרבי]] להרחבת ספריית ה[[מרכז לענייני חינוך]] אותה הקים בעצמו, ובשנת [[תשכ"ז]] נשלח מכתב מטעם [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[עזריאל זליג סלונים]] בבקשה להשגת ספרים נוספים, ולאחר מכן צוין במפורש את ספרו של בנו של {{מונחון|יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר|כינוי לרב יעקב ישראל, אביו של ר' חיים, על שם העיר בה נולד - הורון-סטייפלא}}" המכיל מראי מקומות וציונים לרמב"ם (ראה תמונה), ספרו "קרית מלך". תקופה קצרה לאחר התפרסמות המכתב, פעל ר' [[אריה ארליך]] להבאת המכתב לפני ר' חיים, שהתרגש לראות את המכתב{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=103129 איך הגיב הגר"ח קנייבסקי על המכתב ממזכירות הרבי?] {{חב"ד און ליין}}}}.

[[הרבי]] במכתב משנת [[תשל"ה]] דן בגרסא מסוימת ב[[משנה תורה לרמב"ם]] ומציין שבספרו של הרב קנייבסקי, "קרית מלך"{{הערה|{{היברובוקס|הרב חיים קנייבסקי|'''קרית מלך'''|49930|עמ' ק"ס, מהדורה שלישית|עמוד=160}}.}}, נכתב על גירסא זו "דפוס ישן"{{הערה|[[:קובץ:קרית ספר.jpg|ליקוטי שיחות, חלק י"ב, עמ' 188.]]}}.

בעת עריכת כרך ההשלמות לספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]], הורה [[הרבי]] לעבור בין גדולי התורה והחסידות ולבקש מהם סיוע במציאת מראי-מקומות לרמב"ם שעדיין לא הודפסו. בין היתר פנו אלו שפעלו בנושא בארץ אל ר' חיים וביקשו את עזרתו. ר' חיים התפעל מאוד מהספר ואמר כי "גנבו" לו את עבודתו בעריכת ספריו על הרמב"ם בהם שילב מראי-מקומות על הרמב"ם, והגיש לנציגי המערכת שני מראי מקומות על הרמב"ם שמצא על הרמב"ם מאז שהוציא את ספרו שעדיין לא הודפסו.

יש המספרים{{הערה|הרב שלמה זלמן שניאורסון (מרבני ישיבת טשעבין בהווה) נכדו של הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], המספר זאת בשם אחיו הרב שלמה זלמן שניאורסון ששמע זאת מסביהם בימי חולשתו.}} שב[[יחידות|יחידויות]] של [[הרבי]] עם הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ב[[ד' אלול]] [[תשמ"ט]], שאלו הרבי מיד עם כניסתו מיהו הגאון מבני ברק הרב חיים קנייבסקי, הרב שניאורסון שהתפלא מניין התוודע הרבי להרב קנייבסקי, הביע את תמיהתו בקול, והרבי השיב: "ראיתי את ספרו על הרמב"ם - 'קרית מלך', והוא מבהיל על הרעיון!". כאשר הרב שניאורסון הבהיר לרבי שהרב קנייבסקי לא מתעסק בהנהגת הציבור כפי שהיה באותה העת, הביע הרבי את מורת רוחו מכך{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1gM9NU5XkJq0FY463Q9iK4rkM89W4BAkq/view המבשר תורני, פרשת שלח תשפ"א] (עמוד ה)}}. יש המסתפקים במהימנות סיפור זה.

ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] נמצאת תמונה שלו כותב אות בספר התורה שנשלחה לרבי.

ר' חיים צידד בדעתו של הרבי בנושאים שונים, כמו במעלת חבישת [[פאה נוכרית]] על פני מטפחת{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111842 נחשף מכתב של הרב קנייבסקי: פאה - עדיפה ממטפחת] {{חב"ד און ליין}}}}, עובדת [[לוחות הברית]] מרובעות{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/3/31/דעת_גדו%22י_על_צורת_הלוחות.jpg גליון ובאותו הזמן מס' 5 (סיון תשפ"א)].}} ו[[קני המנורה|היות קני המנורה ישרים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/הרב-קנייבסקי-קני-המנורה-היו-באלכסון/ הרב קנייבסקי: קני המנורה היו באלכסון] {{חב"ד אינפו}}}}, כי סכומים שמוציאים על הפצת נרות שבת לאילו שאינן מדליקות נכללים בעניין של "הוצאות שבת חוזרות"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71333 הרב קנייבסקי מצטרף למבצע נש"ק] {{חב"ד אינפו}}}}, וכי נכון להביא ילדים לשמיעת [[עשרת הדיברות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111187 הרב קנייבסקי: נכון לקחת ילדים קטנים לשמיעת עשרת הדברות] {{חב"ד און ליין}}}}.

אביו הסטייפלער בספר מכתביו "קריינא דאיגרתא" הקשה על שיטת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799 כתבה בחב"ד אינפו]}} כי בנו, הרב קנייבסקי קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=673 תגובות בשטורעם]}}.

[[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קריאת קודש "להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב" מאת אדמו"רים ורבנים, עליה חתום גם הרב קנייבסקי]]
בחודש טבת של שנת תשע"ג חתם ר' חיים יחד עם רבנים ואדמו"רים נוספים רבים על קריאה ללימוד ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] (ראה תמונה){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: "ללמוד הלכות ת"ת בשו"ע אדמה"ז"] {{חב"ד און ליין}}}}. בשנת תשע"ז פורסם סרט וידאו של ר' חיים מאזין בהתרגשות לניגון אליו חוברו מילותיו של [[אדמו"ר הזקן]] בפרק מ"א [[ספר התניא]]: "והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=102122 ההתרגשות של הגר"ח קנייבסקי] {{חב"ד און ליין}}}}.

בתקופת התפשטות [[נגיף הקורונה]], ענה לשאלה במה יש להתחזק לקראת [[הימים הנוראים]] כסגולה לבריאות, כי יש ללמוד בכל יום הלכות שמיטה ויובל בספר [[משנה תורה לרמב"ם]], בדומה ל[[תקנת לימוד הרמב"ם]]{{הערה|[[:קובץ:קריאה ללימוד רמבם.jpg|תמונת המענה]].}}.

===עם חסידי חב"ד===
[[קובץ:ר' יואל ור' חיים.jpg|ממוזער|הרב [[יואל כהן]] בביקורו אצל הרב קנייבסקי]]
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו הרב [[גדליה אוברלנדר]] שהעניק לו את הספר 'ניצוצי אש' (אוסף אמרות לפי עניינים וערכי עבודת ה', מספרי [[אדמו"ר הזקן]]){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98607 בני-ברק: הרב קנייבסקי קיבל את הספר 'ניצוצי אש'] {{שטורעם}}}}, הרב [[יעקב גלויברמן]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=110861 תמונת הלילה ● בני ברק] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[ישעיהו ובר]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59748 חסיד חב"ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך] {{חב"ד און ליין}}}} הרב מאיר אליטוב, שהעניק לו ספר המנגיש מבאר מביאורי הרבי על [[מסכת בבא קמא]] המבוססים על הספר [[הדרנים על הרמב"ם והש"ס|הדרנים על הרמב"ם]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56579 הרב חיים קנייבסקי קיבל את "ספר ההדרנים של הרבי"] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אליהו צבי יעקובוביץ]]'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56389 גדולי הליטאים נתנו הסכמה לספר שחיבר "תמים" מכפר-חב"ד] {{חב"ד און ליין}}}}, ועוד. לאחר שקיבל את ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] "הרמב"ם השלם" על הלכות שבת, ציין כי הוא נהנה ממנו וש: "ניכר מזה עמלת ויגיעת התורה"{{הערה|[https://chabad.info/news/772861/ מכתבו של הרב קנייבסקי על "הרמב"ם השלם" של הרב וולפא] {{אינפו}}.}}.

בחודש כסלו של שנת תשע"ב נפגש ר' חיים עם ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]] ועם ה[[משפיע]] הרב [[מענדל וועכטר]] בביתו. בסוף הביקור העניקו לו ר' יואל והרב וועכטר סט אוצרות לקוטי שיחות שבהוצאת ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}.

בחודש כסלו בשנת [[תשע"ג]] נסע ר' חיים ל[[ניחום אבלים]] וביקור חולים אצל ה[[שליח הרבי|שליח]] הרב [[שמואל שארף]] שנפצע מטיל שנשלח לישראל במבצע עמוד ענן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72749 אורח מפתיע: הרב חיים קנייבסקי ניחם את השליח] {{חב"ד אינפו}}}}.

בקיץ [[תשע"ה]] נפגש עם הרב [[יעקב לנצ'נר]] במסגרת מבצע שינון בעל-פה לילדי המוסדות של ר' חיים, שנערך באמצעות מערכת 'ימות המשיח'. במהלך הפגישה העניק לו הרב לנצ'נר סט דבר מלכות - פיענוחים בהוצאת ממ"ש. לימים סיפר הרב לנצ'נר כי בעת שביקר לאחר תקופה בביתו של הרב קנייבסקי, סיפר לו אחד מבני הבית כי הרב קנייבסקי העביר את הסט לחדר בו הינו לומד, וכי מפעם לפעם נעה הסימניה בין הדפים - מה שהראה על לימודו המתמיד של הרב קנייבסקי בספר{{הערה|1=סופר מפי בעל המעשה הרב [[יעקב לנצ'נר]] בהתוועדות בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]}}.

בחודש כסלו של שנת תשע"ח ביקר השליח הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה, בארץ ישראל, על מנת להשתתף בהתוועדות י"ט כסלו הגדולה שנערכה בבני ברק, אז נפגש עם הרב קנייבסקי והגיש לו במתנה את קונטרס [[עניינה של תורת החסידות]] וסט של [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] המבוארים, בהוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], ור' חיים אמר שיעיין בספרים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98026 צפו: הרב בערל לאזאר נפגש עם הרב קנייבסקי] {{שטורעם}}}}.

בחודש סיוון בשנת תשע"ח כתב ר' חיים אות בספר תורה שנכתב לעילוי נשמת השלוחים [[גבי ורבקי הולצברג]], והוסיף כי זאת זכות לכתוב בספר שנכתב ונתרם לעילוי נשמת הקדושים שנרצחו בבית חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111411 הגר"ח קנייבסקי כתב אות בספר התורה לע"נ הזוג הולצברג הי"ד] {{חב"ד און ליין}}}}.
====רבנות בני ברק====
ב[[תשס"א]] הרב קנייבסקי היה מהרבנים שצירפו את חתימתם למכתב מחאה של חיים שאול קרליץ כנגד מינויו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]], כשבאותו מכתב תוקף קרליץ את חסידות חב"ד על זיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|[[:קובץ:מחאת הליטאים.jpeg|תמונת המכתב]].}}. גם בזמן הקמת [[כשרות|הכשר]] "שארית ישראל" כנגד הכשרות של הרב לנדא, תמך ר' חיים ב"שארית ישראל" והתנגד לכשרות הרב לנדא בשונה מרבנים ליטאים אחרים שהתברר כי דעתם לא הייתה נוחה מהמחלוקת{{הערה|[https://www.kikar.co.il/312228.html מרן הגראי"ל שטיינמן חשף: "ה'חזון איש' אחז מהרב לנדא"], באתר כיכר השבת.}}.

בחודש אדר ראשון תשס"ה נפגש הרב [[משה לנדא]] באופן מפתיע עם הרבנים המנהיגים את הציבור הליטאי, ובראשם הרב קנייבסקי{{הערה|[https://col.org.il/news/10308 מי עומד מאחרי פגישת הפיוס ההיסטורית?]}}, פגישות אלו היו מפתיעות ביותר, לאחר שנים ארוכות שהיו בעלות גוון של קשר שלילי ונתק, פגישות אלו היוו התחלה של פיוס בין ציבור החסידי לציבור הליטאי בעיר בני ברק, לאחר מכן נודע שבפגישות אלו סוכם{{מקור}}, שלאחר פטירתו של הרב משה ימונו רב חסידי ורב ליטאי לבני ברק כאשר הרב החסידי יהיה בנו הרב [[אייזיק לנדא]] והרב הליטאי הרב שבח רוזנבלט, וכך נעשה, אחר פטירת הרב משה לנדא בכ"ד אדר ב' תשע"ט, בכך היה הרב קנייבסקי שותף בעשיית שלום היסטורי בין החסידים והליטאים בבני ברק והקמת גוף כשרות משותף על כל הפלגים{{הערה|[https://chabad.info/news/708016/ לראשונה בהיסטוריה: כשרות חדשה בראשות רבני בני ברק]}}. ולאחר כשבועיים מיום התמנותם של הרבנים לנדא ורוזנבלט קיבל אותם בביתו יחד עם ראש העיר בני ברק הרב אברהם רובינשטיין וברכם, הדבר נתן אישור למינוי המאחד{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/471532/ תמונת הלילה]}}.
[[קובץ:קנייבסקי לנדא.jpg|ממוזער|הרב קנייבסקי מקבל את הרבנים [[אייזיק לנדא]] ושבח צבי רוזנבלט לאחר התמונתם לרבנים]]

===ציפייה למשיח===
בשיחה שקיים עם מקורביו בעניין 'עיקרי האמונה', דובר על העיקר הי"ב - האמונה בביאת המשיח, ואחד הנוכחים ציין שאצל בני הישיבות הנושא כביכול שייך לחוגים אחרים ור' חיים הביע צער ואמר שמוכרח שהנושא יהיה יותר מוכר שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה. הוא הזכיר של[[חפץ חיים]] היו שני נושאים עיקריים: שמירת הלשון והאמונה במשיח. ומשום מה מאחד עושים רעש גדול והשני מונח בקרן זווית. במענה לשאלת אחד הנוכחים מהי כוונתו, השיב: פשוט שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה, ומזה יצאו ידי הגדר של העיקר הי"ב וגם העניין של 'מחכה לביאתו' שהרמב"ם כותב שמי שאינו מחכה הרי זה כופר ר"ל הרי אם ילמדו ממילא יחכו לביאתו{{הערה|הרב חיים קנייבסקי, [https://bshch.blogspot.com/2013/08/blog-post_6702.html צריך ללמוד על משיח ולחזק את הציפייה אליו].}}.

לאחד ששאל האם זמנינו הוא זמן ביאת משיח, השיב: "כך אנחנו מאמינים, לזה אנחנו מצפים, אולי זה הזמן"{{הערה|"לקראת הגאולה", גיליון א', עמ' ח', [[מנחם אב]] [[תשע"ג]].}}. בהזדמנות נוספת ציין: "המשיח חי עמנו כיום, הגאולה מוכנה ומזומנת"{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/236901 הגר"ח קנייבסקי: "המשיח חי עמנו כיום. הגאולה מונה ומזומנת"] באתר הידברות.}}.

==מספריו==
* '''[http://hebrewbooks.org/49173 שונה הלכות]''' - קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]]
* '''[http://hebrewbooks.org/49935 שערי אמונה]''' - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים
* '''[http://hebrewbooks.org/49845 דרך אמונה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים בספר משנה תורה לרמב"ם, 5 כרכים
* '''[http://hebrewbooks.org/51409 דרך חכמה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות קדשים בספר משנה תורה לרמב"ם
* '''[http://hebrewbooks.org/49937 שקל הקודש]''' - פירוש על הלכות שקלים ועל הלכות קידוש החודש בספר משנה תורה
* '''[http://hebrewbooks.org/49046 ארחות יושר]''' - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים
* '''שיח השדה''' - [http://hebrewbooks.org/47700 חלק א'] ו[http://hebrewbooks.org/47701 חלק ב'] קונטרסים בנושאים שונים, בהם כתובת קעקע, כשרות חגבים, דברים המועילים לזיכרון ועוד. בחלקים כלולים גם קונטרסים שנדפסו בנפרד. חלק ג' הוא אוסף הערות על סדר הש"ס
* '''[http://hebrewbooks.org/49918 נחל איתן]''' - על הלכות עגלה ערופה
* '''[http://hebrewbooks.org/49911 טעמא דקרא]''' - חידושים על התנ"ך
* '''[http://hebrewbooks.org/49930 קריית מלך]''' - ציוני מקורות על משנה תורה
* '''[http://hebrewbooks.org/40560 בשער המלך]''' - בירורים וציונים על הקדמת הרמב"ם למשנה תורה. ספר זה נדפס גם כן כחלק משיח השדה, חלק א'
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47701&pgnum=2 ישוב הדעת]''' - יישובים לקושיות שהניחם המהרש"א ב'ויש ליישב', נדפס כחלק משיח השדה, חלק ב'
* ביאורים על המסכתות הקטנות, כגון אמת וצדק על מסכת גרים, מצרף ומטהר על מסכת כותים, קנין הגוף וקנין פירות על מסכת עבדים, ועוד
* '''[http://hebrewbooks.org/49913 למכסה עתיק]''' - מקומות בתנ"ך שבהם הפסוק סתום וחז"ל פירשו את הכוונה. לספר זה יצאו גרסאות מורחבות על ידי מחברים שונים.
* פירוש על התלמוד הירושלמי, בעריכת חתנו הרב זליג ברוורמן. הפירוש נדפס על גיליון התלמוד הירושלמי במהדורת 'עוז והדר' וכן במהדורה מיוחדת עם הירושלמי בלבד
* '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168788& דעת נוטה]''' - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שלושה חלקים, תשס"ט-תשע"ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים.
* '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28056& דרך שיחה]''' - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), שני חלקים
* '''כל משאלותיך''' - שאלות ותשובות במגוון רחב של נושאים, לפי סדר פרשיות השבוע, בני ברק תשע"ח
* '''[http://hebrewbooks.org/52835 שמעה תפילתי]''' - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס"ח
* '''בהיר בשחקים''' - ביאור על ספר הבהיר. כרך נוסף הוא הגהות על רזיאל המלאך, ספר נח וספר חנוך

{{סדרה|הקודם=[[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[כ"ד כסלו]] [[תשע"ח]] - [[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]]|הבא=[[גרשון אדלשטיין]]}}

==לקריאה נוספת==
*'''מצפה באמת לביאת המשיח''', גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1304 ע' 24-26
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קנייבסקי חיים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]

חיים קניבסקי

2023-04-19T09:51:37Z

טיכואוט: ביטול גרסה 589602 של חסיד של הרבי (שיחה)

עובדיה יוסף

2023-04-19T09:51:11Z

טיכואוט:

{{דמות
|שם=עובדיה יוסף
|תמונה=[[קובץ:עובדיה.jpg|250px]]
|כינוי=ראשון לציון, מרן
|תיאור=
|תאריך לידה=[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]]
|מקום לידה=בגדד, עיראק
|תאריך פטירה=[[ג' בחשוון]] [[תשע"ד]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]], ישראל
|מקום פעילות=פתח תקוה, תל אביב, ירושלים
|תפקידים נוספים=[[רב]] ונשיא מועצת חכמי התורה
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[עובדיה יוסף#ספריו|ראו בהמשך]]
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ספרד|רבני ספרד]]
}}
'''עובדיה יוסף''', ([[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו. מכונה בקרב הציבור הספרדי בתואר "מרן".

==תולדות חיים==
[[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ"ב, עובדיה כרב הראשי לישראל הספרדי (מימין עמיתו הרב [[שלמה גורן]] הרב הראשי לישראל האשכנזי ורעייתו מרת צפיה גורן)]]
עובדיה יוסף נולד ב[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה ולאמו ג'ורג'יה. בשנת [[תרפ"ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]], בה גדל יחד עם אחיו
ואחיותיו, אהרן, שושנה, אסתר, אליהו, מרגלית, נעים עובדיה{{הערה|(שכשגדל התגייס לאצ"ל והיה בעל מכולת כאביו בסמיכות לרחוב דוד ילין)}} ואברהם עובדיה{{הערה|(שכשגדל היה פקיד מס שומה בכיר במס הכנסה)}}
. בנערותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]], שם התבלט בכישוריו הגאוניים.

בשנת [[תש"ד]] [[נישואין|נשא]] את מרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש"ה]]-[[תש"ז]] שימש כדיין בבית הדין של [[העדה החרדית]] הספרדית. בשנים תש"ז-[[תש"י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]].

עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ"ה]]-[[תשכ"ח]] כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, ובתשכ"ה היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ"ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].

בחשוון [[תשל"ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי הספרדי]], לצד הרב [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ"ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד"מ]] ייסד את [[מפלגת ש"ס]] והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.

===סוף ימיו===
בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות [[תשע"ד]] אושפז הרב יוסף בבית החולים הדסה עין כרם עקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים. בג' חשוון תשע"ד נפטר.

==הקשר לחסידות ולחב"ד==
[[קובץ:עם רבני חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף עם רבני חב"ד (תשע"ג)]]
[[קובץ:עובדיה_יוסף_מילאנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור במוסדות חב"ד במילאנו]]
[[קובץ:עובדיה_יוסף_בקריית_גת.JPG|שמאל|ממוזער|×250|הרב עובדיה יוסף בביקור במוסדות חב"ד ב[[קריית גת]]]]
בנו הרב יעקב יוסף העיד{{הערה|בראיון שהעניק לשבועון כפר חב"ד בשנת תשמ"ח גיליון 313}} כי "לאבא יש הערכה והערצה לחסידות והוא משתמש בדברי חסידות בשיחותיו בשבת". בנו הרב יצחק יוסף העיד ש "כשאבא דיבר על האדמו"ר, הכל היה מתוך כבוד"{{הערה|בהתוועדות י"ט כסלו תשע"ד בכפר חב"ד}}.

עוד בשנות צעירותו בא במגע עם [[חסיד]]י [[חב"ד]] והיה עמם בקשרים מצויינים. בין היתר, שלח את ילדיו לישיבת ערב ב[[שיכון חב"ד ירושלים|שיכון חב"ד בירושלים]] שנוהלה על ידי הרב [[נפתלי רוט]]{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79897 נאומו של בנו] [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]] במעמד [[סיום הרמב"ם]] שבט [[תשע"ד]] {{וידאו}}}} והפעילות בה הייתה ברוח החסידות ולאור הדרכות הרבי, סייע רבות לפעולות [[מרכז הצלה לילדי ישראל]], בהנהלת הרבנים [[עזריאל זליג סלונים]]. בדרשתו השבועית ב[[מוצאי שבת]], שהייתה מועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב"ד.

בספריו מזכיר תדיר את [[שו"ע הרב]], ה[[צמח צדק]], ואת ספרי הרב [[חיים נאה]]. מספר פעמים מציין בספריו לספר התניא. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש".

חסידי חב"ד רבים יוחסו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[שמעון אליטוב]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. כמו כן שמר על יחסים חמים עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.

היה בין המצדדים הבולטים בבניית [[מקווה חב"ד]], ואף הורה לתלמידיו לבנות מקוואות בשיטה זו{{הערה|1=[https://chabad.info/news/601690/ הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב"ד] {{אינפו}}. [https://col.org.il/news/78539 כך הכריע הגר"ע יוסף בסוגיית מקווה חב"ד {{חב"ד און ליין}}]}}.

אפיזודה בה ניכר יחסו החיובי לחסידות חב"ד היה כשהרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] רצה בבחרותו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] אך הוריו התנגדו למהלך וכשהרב גינזבורג פנה לרב עובדיה פסק הוא לו שיכול לעבור על אף התנגדות הוריו{{הערה|גיליון החייל}}.

במהלך שיעור שמסר בכולל ב[[נחלת הר חב"ד]] בשנות הלמ"דים, שיעור שעסק בענין 'פסיק רישא', הציג הרב אשכנזי את שיטתו של [[אדמו"ר הזקן]] בסוגיה ואת שיחתו של הרבי בנושא. במקום התפתח דיון תורני מעמיק כדרכה של תורה כשבתומו הכריז הרב עובדיה בהסכמה: "מי שחפץ לנהוג כשיטתו של "הרב" - ינהג כמוה". לאחר השיעור ביקש הרב עובדיה מהרב אשכנזי שימציא לידו את שיחתו הקדושה של הרבי בנושא במילואה על מנת שיעיין בה{{הערה|ספר 'הרב אשכנזי'}}.

בשנת תשל"ח שיגר מכתב אל תושבי חולון בו ממליץ לשלוח את ילדיהם לבית ספר חב"ד "כדי שיתחנכו על פי מסורת ישראל סבא"{{הערה|[https://col.org.il/news/113009 הרב עובדיה: לשלוח לבתי ספר חב"ד {{חב"ד און ליין}}]}}.

במכתב מ[[כ"ו אב]] [[תשל"ט]], ביקש מהרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] שיעביר מכתב {{ציטוטון|לצדיק המפורסם פאר הדור והדרו כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש}} שיתפלל עבור כלתו אשת הרב [[יעקב יוסף]] שהייתה אז ב[[בית רפואה]]{{הערה|שלמה מן, [https://col.org.il/news/126463 כשהגר"ע יוסף ביקש, באמצעות הרב גולדברג זצ"ל, ברכה מהרבי], באתר [[COL]], ו' אלול ה'תש"פ {{COL}}.}}.

לקראת [[סיום הרמב"ם]] השני צלצל מזכירו של הרב, אל הרב [[טוביה בלוי]] ממארגני הסיום והביע את רצונו של הרב ליטול חלק בחגיגת הסיום כשהדברים נעשים מיוזמתו{{הערה|ספר ימי תמימים}} ואכן נטל חלק בסיום הרמב"ם ב[[רחובות]] על חשיבותה של התקנה.

===כתיבתו אל הרבי===
א. בחודש [[ניסן]] [[תשט"ז]] שלח [[הרבי|לרבי]] באמצעות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] את ספריו 'יביע אומר' (ב' חלקים) ו'חזון עובדיה', כשהוא מצרף אליהם את המכתב הבא:

{{ציטוט|תוכן=ב"ה יום ה' ג' בניסן תשט"ז, כבוד האדמו"ר הקדוש מליובאוויטש שליט"א. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו! הנני שולח אליו את ספרי, חזון עובדיה על סדר ליל פסח, ושו"ת יביע אומר ב' חלקים, על ד' חלקי השולחן ערוך, ואשמח מאד אם כבוד קדושתו יכתוב לי הערות והארות בדברי תורה וחוות דעתו הקדושה על הספרים.

את הספרים שלחתי על ידי הרה"ג רבי עזריאל זליג סלונים שליט"א מנהל כולל חב"ד בירושלים. ומטובו קיבל עליו לטפל במשלוח הספרים. תודה לה' יתברך יש אצלי עוד בכתובים בכפל כפלים לתושיה ממה שנדפס כבר, ומקוה שבעזרת ה' יתברך אוכל לשלם את החובות שעלי מהספרים שנדפסו, ושוב אוכל בעזרת ה' להמשיך בהדפסת עוד ספרים כיוצא בזה, להגדיל תורה ולהאדירה, כי הם חיינו ואורך ימינו. והנני בזה דורש שלום כבוד קדושתו, בברכת חג כשר ושמח. בכל הכבוד והיקר. עובדיה יוסף ס"ט}}

[[קובץ:הרב עובדיה יוסף כותב לרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל"ב]]
ב. לקראת [[י"א בניסן]] [[תשל"ב]], יום ההולדת השבעים של [[הרבי]], שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:

{{ציטוט|מקור=נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא ב[[ספריית הרבי]]. [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=66549 מופיע גם כאן]|תוכן= בעזה"י. ו' [[ניסן]] תשל"ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.

שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.
אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

השי"ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן ואמן. בברכת חג כשר ושמח וכל טוב. וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.}}

ג. בשנת [[תשמ"ג]], שנת כהונתו האחרונה כ'ראשון לציון', כתב אל הרבי בעניין עולי אתיופיה, וזה לשון מכתבו:

{{ציטוט|תוכן=ב"ה, ירושלים. ג' מנחם אב תשמ"ג. הוד כבוד גאון ישראל פאר הדור והדרו האדמו"ר מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון שליט"א.

אחרי עתירת החיים והשלום וכל טוב סלה. הריני פונה בזה אל כ"ק שליט"א בבקשה בדבר אחינו הפלשים, אשר כידוע כתב עליהם הרדב"ז (הל' אישות סי' ח), שבלי ספק הם משבט דן, ורק מפני שלא היו ביניהם חכמים מבעלי הקבלה תפסו להם פשטי המקראות, ודינם כתינוק שנשבה בין הגוים, ודינם כישראל שאנו מצווים לפדותם ולהחיותם וכו'. וכן כתב תלמידו המהריק"ש בהגהות ערך לחם יו"ד (סימן קנח). וכן כתבו עוד הרבה מגדולי ישראל. זה יותר מעשר שנים שפירסמתי גילוי דעת בנוגע לפלשים, על פי הפוסקים הנ"ל, וגם שלטונות מדינת ישראל הטו אוזן קשבת לקריאתי, והשתדלנו להעלות מאות ואלפים מהפלשים למדינת ישראל, ולהצילם מכליון וחרץ. ובחלקם הגדול נעשה להם על פי הוראתי הטפת דם ברית וטבילה לשם יהדות לחומרא, לאחר קבלת מצות בפני שלשה כדת. ומזקנים אתבונן הם גאוני ישראל אשר קדמוני.

ברם דא עקא, כי למרות שהפלשים מוכנים ללמוד ולקיים כל מצות תוה"ק כקבלת חז"ל, שבת, כשרות, טהרת המשפחה, וכו', אולם מוסדות הקליטה במדינת ישראל אשר רבים ממדריכיהם חילוניים ופורקי עול, נמנעים מלהקנות את הערכים המקודשים של עם ישראל ולהנחילם לאחינו הפלשים, הצמאים לדבר ה'. וכמה פעמים שהלכתי אליהם למוסדות הקליטה, ואף בבואם אלי לירושלים, דיברתי עמהם (באמצעות מתורגמן מעדת הפלשים אשר זכה ללמוד בישיבות שלנו) על שמירת מצות התורה כפי הקבלה שלנו, וקבלו דברי בהתלהבות רבה, אבל לדאבון לבנו חסרות לנו ידים נאמנות עובדות שיבאו ללמדם תורה ודעת, ולפני שיתפזרו בכל רחבי הארץ, ומה מאוד יכאב וידאב לבנו על עדה שלמה עם שרידי חרב אשר ח"ו צפויה ליפול בידי חילוניים המסיתים נגד תורתינו הקדושה. ואין דורש ואין מבקש.

לפיכך אחלי פני אדוני גאון ישראל ותפארתו שליט"א להורות לצאן מרעיתו חסידי חב"ד שבאה"ק שיועילו להחלץ חושים לקרב את אחינו הפלשים לצור מחצבתם, כמו ליתר שבטי ישראל, ויחנכום לקיים מצות התורה, ולעודדם לחנך ילדיהם במוסדות התורה בישראל. ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, וזכות הרבים תלויה בו. ויה"ר שיקיים בו "ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור". ועינינו תחזינה בבוא לציון גואל בב"א ויקויים בנו: ומלאה הארץ דעה את ה'. ונזכה לראות בנחמם ציון וירושלים אמן. ביקרא דאורייתא ובכל הכבוד הראוי}}.
יש לציין שכידוע, דעת הרבי בנושא האתיופים שונה לחלוטין מדעת הרב יוסף {{הערה|ראה אגרות קודש, חלק לב, עמ' פב-פג. וראה בערך "ביתא ישראל" בארוכה.}}.

== התייחסויות מהרבי ==
===מכתב הרבי אליו===
בכ"ז ניסן תשט"ז כתב הרבי אגרת קודש מיוחדת{{הערה|האגרת לא נדפסה בסדרת ה[[אגרות קודש]] ופורסמה לראשונה לרגל ג' תמוז תשע"ט בעיתון 'יום ליום' - [https://www.bhol.co.il/news/1014822 ההתכתבות בין הרבי והרב עובדיה]. יצויין כי העמוד השני של המכתב בו הופיעו הערות והארות אותם כתב הרבי על ספרי הגר"ע, לא הגיע לידינו לעת עתה (וככל הנראה לא נכתב, ולכאורה זו הסיבה שלא נשלח)}} במענה למכתבו של הרב עובדיה יחד עם משלוח הספרים :

{{ציטוטון|ב"ה. כז' ניסן תשט"ז, ברוקלין, הרה"ג אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים מוה' עובדי' שליט"א. שלום וברכה! מאשר הנני קבלת מכתבו ואח"כ גם הספרים, ונעם לי לקרות במכתבו של ש"ב הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים מוהרע"ז סלונים שליט"א, שקיבל כת"ר ספרי חסידות תמורתם. ובוודאי יקבע בהם שיעור לימוד ככל הדרוש, ובפרט בדורותנו אלה אשר הודיע האריז"ל שמצוה לגלות זאת החכמה (ראה אגרת הקדש לרבנו הזקן סי' כו' עמוד קמ"ב ע"ב) והוא במכש"כ וק"ו מדין תורתנו (מרדכי, הובא להלכה בשו"ע חו"מ סי' רצ"ב סעיף כ') בספרים המופקדים ועאכו"כ שהם שלו. כדרכי במילי דחביבותא כגון דא, באתי באיזה הערות בשולי הגליון בעברי בין הדפים בחפזה מתאים לרשיון הזמן וכמרז"ל עה"כ ואת והב בסופה. בברכה}}.

במכתב ששלח הרבי באותה תקופה לר' עזריאל זעליג סלונים דרכו שלח הרב עובדיה את ספריו (כנ"ל) מאשר הרבי את קבלת ספרי "'''החכם עובדיה''' שי".

===מסרים שונים מהרבי===
בחודש [[טבת]] [[תשל"ג]] שלח הרבי אל הרב עובדיה יוסף שליח מיוחד שיאמר לו שעיני כל ישראל נשואות אליו בקשר למצב הנוכחי - המאבק שניהל הרבי בעניין שלימות העם{{הערה|ימי תמימים ח"ו ע' 81}}.

בחודש [[ניסן]] [[תשל"ד]] התבקש הרב [[אפרים וולף]] למסור לרב עובדיה באופן רשמי מהמזכירות שמתפלאים על תכנונו לבקר ב[[ארצות הברית]] בשעה שחוגים שונים עלולים לפגוע בכבודו ולכן אין הזמן גרמא כלל לביקורו בארצות הברית{{הערה|ימי תמימים ח"ו ע' 285}}.

בשנת תש"נ, כשעמדה על הפרק אפשרות לחידוש ממשלת האחדות בין פרס לשמיר, הרבי הורה לרב יוסף יצחק גוטניק שינסה למנוע זאת בכל מחיר. בי"א אייר תש"נ בערב מסר הרבי לרב גוטניק באמצעות המזכיר הרב גרונר כי כדאי שיבקר אצל הרב עובדיה יוסף, מנהיגה של ש"ס, שהוקמה 6 שנים קודם לכן. בסופו של דבר הוקמה ממשלת ימין צרה בח"י סיוון תש"נ, כרצון הרבי. {{הערה|כפר חב"ד, גליון 1989, עמ' 46 מראיון עם הרב גוטניק}}.

אך בשנת תשנ"ג, לאחר שש"ס הצטרפה לממשלת השמאל של רבין, והרב גוטניק שאל את הרבי אם להיפגש עם הרב עובדיה יוסף, הורה לו הרבי: "לבקר אצל גדולי ישראל באה"ק ולעשות תעמולה בנוגע שלמות הארץ, ושאסור להחזיר שטחים"... וכן: "לא להיפגש עם הרב עובדיה יוסף, אבל עם הרב כדורי כן להיפגש". {{הערה|מענה מי"ט אדר תשנ"ג. מענות קודש תשנ"ג, עמ' 53, מענה עג. מ"תשורה" גוטניק.}}

=== עידוד לקשר עם רבני חב"ד===
לאחר שהרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוציא את ספרו 'מראי מקומות וציונים לשו"ע אדמו"ר הזקן', העביר הרבי דרך המזכיר הרב [[חודקוב]] רשימה של רבנים להם על הרב אשכנזי למסור את הספר כשבין רשימת האנשים מתנוסס שמו של הרב עובדיה יוסף. הרב אשכנזי והרב וולף מסרו לו את הספר בלשכתו ושוחחו עימו ארוכות אודות תורתו הרחבה של [[אדמו"ר הזקן]], וגדלותו התורנית של הרבי. הם אף הזמינוהו, על פי הוראתו של הרבי, למסור שיעור בישיבה ב[[כפר חב"ד]]. הוא אכן נענה להזמנה, ושיעורו שנערך בתקופת חג ה[[פסח]], עסק במנהגם השונה של האשכנזים והספרדים בעניין אכילת קטניות בפסח{{הערה|ספר הרב אשכנזי ע' 310}}.

כמו כן באחת משנות הלמ"דים מסר הרב עובדיה שיעור בכולל אברכים שב[[נחלת הר חב"ד]], הרבי הורה לרב אשכנזי לנסוע במיוחד ולהשתתף בשיעור. מקרה נוסף שאירע לרב אשכנזי עם הרב עובדיה היה כשבחור צרפתי כתב לרבי על חתונתו הצפויה, ונענה לברר את כשרות הייחוסין. תשובת הרבי הגיעה לפתחו של הרב אשכנזי, ומתברר לאחר חקירה מאומצת, שאותו בחור נולד מנישואין שניים של אמו ויש שאלה על הגט. הרב אשכנזי העביר את התיק הסבוך לידי הרב עובדיה שהושיב בית דין מיוחד וכתב את התשובה להיתר בכתב ידו. פסק הדין של הרב עובדיה יוסף כפי שכתבו בכתב ידו שוגר במהירות לרבי שאישר את השידוך ושיגר את ברכתו{{הערה|[https://col.org.il/news/107406 הרבי מעניק את ברכתו לשידוך לאור פסקו של הרב עובדיה {{חב"ד און ליין}}]}}.

בשנת תשמ"ו שיגר הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מכתב לרב עובדיה ובו העיר על מה שפסק הגר"ע אשר על הנער המגיע לגיל י"ג לכוון בברכת "אהבת עולם" בתפילת מעריב הראשונה שמתפלל כ"בר חיובא" לצאת ידי חובתו גם בברכת התורה, כיון שאין ברכת התורה של הבוקר עולה לו, כיון שאז לא בירך אותה בתור "בר חיובא" אלא מצד מצות חינוך בלבד והעיר הרב הכט לרב עובדיה אשר ה[[צמח צדק]] מדייק מדברי הרמב"ם שגם על קטן יש חיוב תלמוד תורה מדאורייתא. הרב הכט כתב דיווח על לרבי על תוכן מכתבו אל הרב עובדיה והרבי השיב - "נתקבל ות"ח. בטח יודיע באם יהיה המשך". כמו כן העיר הרבי על דברי הגר"ע שלא יצא ידי חובה בברכת התורה שבבוקר - "ואם כן לא ילמוד תורה עד שיתפלל ויכוון בברכת אהבת עולם – ואין נוהגין כן בישיבות דכתות הנ"ל".

על מכתב הרב [[שלום דובער וולפא]] שביקש את הסכמתו לספר [[יחי המלך]] (וכן את הסכמת הרבנים הראשיים הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]) התעניין הרבי על תוצאות בקשת ההסכמה וכתב "התוצאות?!"{{הערה|ראה לקמן את הסכמתו}}.

===הזכרתו ב'ליקוטי שיחות'===
בשנת [[תשמ"ט]], לקראת פרשת שלח, יצאה חוברת ה[[ליקוטי שיחות]] השבועית בה דן הרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי [[האר"י]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה, את ספרו של הרב עובדיה, בלשון זו{{הערה|1=בשלהי הערה 3, נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1M1yjm2jQMcHW0iFWoTRAxTkwWgkS1NjP/view?usp=drivesdk ליקוטי שיחות חל"ג עמ' 95 ואילך].}}: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) חלק ב' ס"א ובס' שנסמנו שם}}. העתקים מהשיחה נשלחו לדפוס קודם שהרבי הוסיף הערה זו ובהוראת הרבי העתקים אלו הושמדו והשיחה נדפסה מיד מחדש עם ההערה{{הערה|מפי המעורבים בהכנת השיחה לדפוס, יומן ר' [[שניאור הלפרין]] שהיה מעוזריו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]}}.

כמו כן, כשהגיה הרבי את שיחתו עם ה'פני מנחם' {{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמ' 1050}} ציין הרבי בהערה שם:
"העירני חכם אחד משו"ת מים חיים... שו"ת בית ישראל... יביע אומר ח"א או"ח סוף סי' כו".

===דברים שאמר וכתב בשבחו של הרבי===
א. באחד מספריו שנמצא בספריית הרבי שב-[[770]] מופיעה הקדשה אישית אל הרבי אותה כתב הרב עובדיה בכתב ידו, וזה לשונה: "'''כבוד ידידנו הדגול איש חי רב פעלים לתורה ולתעודה, הגאון הגדול המפו' בוצינא קדישא פאר הדור,''' כ"ק האדמו"ר ר' מנחם מנדל שניאורסון שליט"א. מוגש ב'''הוקרה והערצה רבה ונאמנה''', וביקרא דאורייתא, מאת המחבר עובדיה יוסף".

ב. בשנת [[תש"מ]] חתם על 'קול קורא' המצטרף לקריאת הרבי בעניין [[טהרת המשפחה]]. בראש הקריאה נכתב: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של '''ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש'''"{{הערה|[https://col.org.il/news/70100 הרב אלישיב חותם: ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש {{אינפו}}]}}.

ג. בקובץ 'כבוד חכמים עטרת פז' שיצא לאור ב[[תש"נ]] בקשר ליום הולדתו ה-87 של הרבי פירסם הרב עובדיה פלפול מפרי עטו כשבהקדמה לפלפול כותב הרב: "תשובה זו מוקדשת לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א"{{הערה|[https://col.org.il/news/78553 הגר"ע יוסף כותב על הרבי: "פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל" {{חב"ד און ליין}}]}}.

ד. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] נשא דברים על דמותו של הרבי שליט"א וכך אמר: '''"גאון אמיתי בכל מקצועות התורה בנגלה ובנסתר.''' גאונותו זאת משתקפת מתוך עשרות הספרים מתורתו שיצאו לאור.. '''מנהיג משכמו ומעלה גבוה מכל העם''', וזכה להקים עולה של תורה בכל רחבי תבל. אלפי ורבבות מאחינו בית ישראל זכו לשוב בתשובה שלמה לאבינו שבשמים בזכות שלוחיו הרבים הפזורים ברחבי העולם, אשר הקימו ישיבות ומוסדות תורה והצילו רבים מהתבוללות ושמד. על מעריציו וחסידיו הרבים של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש להמשיך במרץ רב ובהתלהבות דאורייתא את עבודת הקודש, לקרב ליבם של ישראל לאבינו שבשמים, וח"ו לא להרפות ידיים".

ה. ב[[י"א ניסן]] [[תשע"ב]] התקיים [[סיום הרמב"ם]] מרכזי ב[[ארץ הקודש]] (על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]]), בשילוב ציון יום הולדתו של [[הרבי]]. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67802 הגר"ע יוסף: "אבוא בשמחה לסיום הרמב"ם] {{אינפו}}.}}, הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי '''כ"יחיד בדורו" ושלא קם כמוהו'''{{הערה|ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.}}. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב [[אברהם יוסף]]{{הערה|1= לשעבר רבה הספרדי של [[חולון]]}}, מכתב מיוחד, בו שיבח את [[תקנת לימוד הרמב"ם]] ואת מחוללה, הרבי.

ו. בשבט תשפ"ג נחשף מכתב של הרב עובדיה מאלול תשמ"ו להרב אברהם העכט, ובו מספר על קשריו עם הרבי בנוגע לתיקון החוק "מיהו יהודי", ועוד. בתחילת המכתב מכנה הרב עובדיה את הרבי "ידיד נפשנו, הגאון הגדול המפורסם, בוצינא קדישא, בנן של קדושים, אראלים ותרשישים, פאר הדור, עמוד הימני, המאור הגדול לממשלת התורה, ממצדיקי הרבים ככוכבים, ועל ישראל הדרתו, כבוד קדושת רבנו מנחם מנדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש". {{הערה|חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל על הרבי. - col, ט' שבט ה׳תשפ״ג. 31.01.2023.}}

==הסכמתו לספרים 'יחי המלך' ו'יחי המלך המשיח'==
[[קובץ:הסכמת הרב עובדיה יוסף לספר יחי המלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום הסכמת הרב יוסף לספר "יחי המלך" ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר "יחי המלך המשיח"]]
ביום [[ג' חשון]] [[תשנ"ב]], העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב [[שלום בער וולפא]] '[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]', העוסק בביאור הלכות מלכים ב[[רמב"ם]]. תוכן הספר הוא שכאשר מתקיימים סימני '[[בחזקת משיח]]' בצדיק הדור, יש לקבל את מלכותו ולהכיר בהיותו מלך המשיח - הכרה המתבטאת בהכרזה "יחי המלך!".

כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר: {{ציטוטון|הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר "יחי המלך" על [[הרמב"ם]] הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה חכו ממתקים וכולו מחמדים. תהילתו בקהל חסידים שמן תורק שמו טעמו ונימוקו עימו.. ולפעלא טבא אמינא איישר חילא}}.

ביום ג' חשון [[תשנ"ג]], אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]], המהווה המשך לקודמו ובו מבואר כיצד התממשו בדורנו סימני "[[בחזקת משיח]]" ברבי ובזה להבהיר את היסוד לפסקי דין הרבנים שהתפרסם באותה תקופה בה קבעו שהרבי הוא מלך המשיח.

== חיכוכים ==
בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לפני היותו רב ראשי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן{{הערה|1=הרבי התבטא על כך כבר בשנת תשכ"א: "לא הייתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו"- [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הראשיים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף. בשנת [[תשע"ג]], שינה את דעתו וצידד בעד שינוי החוק, והזכיר הרב את דעת הרבי בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76322 הרב עובדיה יוסף הפתיע: "רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש"]. [[כ"ד סיון]] [[תשע"ג]] (02.06.2013) {{אינפו}}.}}.

כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת ובברכה, פסק לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שולחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה, ולכן אין להורות כן לספרדיות. (לעומת זאת, רבנים ספרדים אחרים, עודדו את מבצע נש"ק לבנות וביניהם הבאבא סאלי והרב שלום משאש).

בשנים [[תשמ"ט]]-[[תנש"א]], ניסו גורמים מהציבור הליטאי לצרף את הרב עובדיה למחלוקת נגד חסידות חב"ד. באותם ימים (לאחר שהתפרסמה הקלטה שלו בה הוא מתבטא - רח"ל - נגד הרבי) - קרא הרב עובדיה את הרב [[שמעון אליטוב]] לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, ושיבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו מפיו בשגגה לאחר שגורם מסוים הטעה אותו בזדון, וכי הוא - הרב עובדיה - מצטער מאוד על כך. הרב עובדיה גם נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שאותו אדם לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשיל אותו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו"ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הרב עובדיה. {{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא האמן את היונק - אליטוב, תשע"ח עמוד 160. ועיינו בתשורה בלינוב - תשפ"ב, עמ' 34 בה מסופר על שנת תשמ"ט: "באותם ימים השתוללה ברחובות אש המחלוקת הנוראה, והיו שניסו בכל התוקף ליצור את הרושם כאילו גם הגר"ע נשיא מועצת חכמי התורה תומך בזה. כדי להזים שמועות אלו בחר הגר"ע באמצעות הרב חנניה יוסף אייזנבך לפרסם אז מאמר תורני חשוב ובראשיתו כתב בזה"ל: "תשובה זו מוקדשת לספר "מכבוד חכמים", לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, להגיעו בע"ה לשנת הפ"ז. זכות מעשיו הכבירים להפצת התורה ואמונה טהורה בכל קצוי תבל תעמוד לו לאורך ימים ושנות חיים בבריות גופא ונהורא מעליא עד ביאת הגואל בב"א. עובדיה יוסף".}}.

בתגובה על מכתב חצוף שכתב אחד ממנהיגי הציבור הליטאי נגד תקנת לימוד הרמב"ם היומי, כתב הרב עובדיה יוסף בכתב ידו: "מה חידוש יש בזה שלומדים הרמב"ם, הלא זה בכלל מה שכתוב "כל השונה הלכות בכל יום", אלא רק כוונתו (=של אותו ליטאי) לחלוק על חב"ד". {{הערה|שבתי ויינטראוב, בסוד שיח, ירושלים, מכון באהלי צדיקים, תשע"ד, עמ' 196–197. שם מופיע צילום מכתב היד של הרב עובדיה.}}

==משפחתו==
*בנו הרב [[יעקב יוסף]] היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב"ד, ומנכדיו לומדים ב[[מוסדות חב"ד]].
*בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, המכהן [[הרבנות הראשית לישראל|כרב הראשי לישראל]] החל מ[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]].
*בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[חולון]] לשעבר.
*בנו הרב דוד יוסף, רבה של שכונת הר נוף בירושלים.
*בנו הרב משה יוסף, מנהל הכשרות של בד"צ בית יוסף.
כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב"ד ומסייעים ל[[שליח|שלוחי הרבי]] במקומות שונים.

==ספריו==
*'''שו"ת יביע אומר''' - ספר השו"ת המרכזי של הרב יוסף (אחד עשר כרכים). בשנת [[תשס"ט]] יצא כרך מפתחות עד חלק י.
*'''שו"ת יחוה דעת''' - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על [[מסכת הוריות]] (ששה כרכים).
*'''חזון עובדיה''' - [[הגדה של פסח]], וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, [[פרוזבול]], [[אבלות]], תרומה ו[[מעשרות]], והלכות [[שבת]]. (18 כרכים)
*'''קול סיני''' - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.
*'''לוית חן''' - על הלכות שבת על סדר [[שולחן ערוך|שו"ע]], שעיקרו השגות על ספר [[משנה ברורה]].
*'''טהרת הבית''' - שלושה כרכים על הלכות נידה ו[[מקואות]].
*'''מאור ישראל''' - שני כרכי פירושים על הש"ס, כולל ביאורים וחידושים על [[סדר מועד]] ו[[מסכת ברכות]].
*'''מאור ישראל''' - טבעת המלך - על [[משנה תורה]] ל[[הרמב"ם]].
*'''מאור ישראל''' - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.
*'''הליכות עולם''' - הערות והשגות על ספר ההלכה "בן איש חי" של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).
*'''ענף עץ אבות''' - על [[פרקי אבות]].

===ספרים אחרים===
*'''[[כף החיים]]''' - הרב עובדיה יוסף השלים את כתיבת הספר כף החיים מאת המחבר [[הרב יעקב חיים סופר]] (חלק ב' [[יורה דעה]] מסימן קי"ט ואילך) על פי בקשת הסוחר החשוב מר [[משה סופר (ירושלים)]] בן הרב [[יעקב חיים סופר]] בעל כף החיים (י' חלקים){{הערה|שאצלו למד בטל ילדותו בשושנים לדוד}} ששילם לו על כך שכרו במיטב כראוי.
*'''משא עובדיה''' - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.
*'''פיתוחי חותם''' - ספר מפתחות על פי סדר השו"ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.
*'''מעין אומר''' - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.

==לקריאה נוספת==
*ספר '''שר התורה''' תולדות חייו מאת הרב [[יוסף סופר]].
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''
*'''אני בעל חוב לרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1929 עמוד 40
* '''[[בסוד שיח]]'''
* '''[[מנחם משיב נפשי]]'''
* '''[[נודע בשיעורים]]''' עמ' 182.
*'''ספר הרב אשכנזי''' - במפתח שמות ערך הרב עובדיה יוסף.

==קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1w74oXKZNwCvOb1CPch01k8Tu7cUFPfOr/view סקירה אודות קשריו עם הרבי]''' בתשורה לכבוד נישואי צאצאו הרב התמים יעקב יוסף, שבט תשפ"ב {{PDF}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא את האמן - אליטוב, תשע"ח עמוד 160 ואילך - יחסי חב"ד והגר"ע.]
*[https://col.org.il/news/78634 הסכם אוסלו בטל ומבוטל].
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2897 הרב עובדיה יוסף בשיעורו השבועי: אנו רוצים משיח עכשיו!] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 הרב עובדיה יוסף] מגן על שיעוריו של הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] {{וידאו}}.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_עובדיה_יוסף_חשף_הוראה_מהרבי_הצילה_נערה_וידאו_75681.html הרב עובדיה מספר מעשה מהרבי], [[חב"ד און ליין]]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78320 גלריית תמונות מביקורו של הרב עובדיה יוסף במוסדות חב"ד במילאנו] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב עובדיה יוסף. [[חשוון]], [[תשע"ד]] {{PDF}} - שטורעם. נט
*'''[https://col.org.il/news/134305 הסיפור המטלטל שפורסם ב'כפר חב"ד': הרב שניאור אשכנזי תיאר]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2353122/jewish/Rabbi-Ovadia-Yosef-a-Leader-of-Sephardic-Jewry-Dies-at-93.htm מנהיג יהדות ספרד בארץ הקודש נפטר בגיל 93]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*'''[https://col.org.il/news/143677 חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל על הרבי] {{COL}}

{{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]]}}
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=מנהיג תנועת ש"ס|שנה=[[י"ט תמוז]] [[תשנ"ח]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]|הבא=[[שלום כהן]]}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:יוסף, עובדיה}}
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]

עובדיה יוסף

2023-04-19T09:50:34Z

טיכואוט: ביטול גרסה 589599 של חסיד של הרבי (שיחה)

{{דמות
|שם=עובדיה יוסף
|תמונה=[[קובץ:עובדיה.jpg|250px]]
|כינוי=ראשון לציון, מרן
|תיאור=
|תאריך לידה=[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]]
|מקום לידה=בגדד, עיראק
|תאריך פטירה=[[ג' בחשוון]] [[תשע"ד]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]], ישראל
|מקום פעילות=פתח תקוה, תל אביב, ירושלים
|תפקידים נוספים=[[רב]] ונשיא מועצת חכמי התורה
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[עובדיה יוסף#ספריו|ראו בהמשך]]
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ספרד|רבני ספרד]]
}}
'''עובדיה יוסף''', ([[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו. מכונה בקרב הציבור הספרדי בתואר "מרן".

==תולדות חיים==
[[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ"ב, עובדיה כרב הראשי לישראל הספרדי (מימין עמיתו הרב [[שלמה גורן]] הרב הראשי לישראל האשכנזי ורעייתו מרת צפיה גורן)]]
עובדיה יוסף נולד ב[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה ולאמו ג'ורג'יה. בשנת [[תרפ"ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]], בה גדל יחד עם אחיו
ואחיותיו, אהרן, שושנה, אסתר, אליהו, מרגלית, נעים עובדיה{{הערה|(שכשגדל התגייס לאצ"ל והיה בעל מכולת כאביו בסמיכות לרחוב דוד ילין)}} ואברהם עובדיה{{הערה|(שכשגדל היה פקיד מס שומה בכיר במס הכנסה)}}
. בנערותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]], שם התבלט בכישוריו הגאוניים.

בשנת [[תש"ד]] [[נישואין|נשא]] את מרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש"ה]]-[[תש"ז]] שימש כדיין בבית הדין של [[העדה החרדית]] הספרדית. בשנים תש"ז-[[תש"י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]].

עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ"ה]]-[[תשכ"ח]] כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, ובתשכ"ה היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ"ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].

בחשוון [[תשל"ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי הספרדי]], לצד הרב [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ"ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד"מ]] ייסד את [[מפלגת ש"ס]] והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.

===סוף ימיו===
בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות [[תשע"ד]] אושפז הרב יוסף בבית החולים הדסה עין כרם עקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים. בג' חשוון תשע"ד מת.

==הקשר לחסידות ולחב"ד==
[[קובץ:עם רבני חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף עם רבני חב"ד (תשע"ג)]]
[[קובץ:עובדיה_יוסף_מילאנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור במוסדות חב"ד במילאנו]]
[[קובץ:עובדיה_יוסף_בקריית_גת.JPG|שמאל|ממוזער|×250|הרב עובדיה יוסף בביקור במוסדות חב"ד ב[[קריית גת]]]]
בנו הרב יעקב יוסף העיד{{הערה|בראיון שהעניק לשבועון כפר חב"ד בשנת תשמ"ח גיליון 313}} כי "לאבא יש הערכה והערצה לחסידות והוא משתמש בדברי חסידות בשיחותיו בשבת". בנו הרב יצחק יוסף העיד ש "כשאבא דיבר על האדמו"ר, הכל היה מתוך כבוד"{{הערה|בהתוועדות י"ט כסלו תשע"ד בכפר חב"ד}}.

עוד בשנות צעירותו בא במגע עם [[חסיד]]י [[חב"ד]] והיה עמם בקשרים מצויינים. בין היתר, שלח את ילדיו לישיבת ערב ב[[שיכון חב"ד ירושלים|שיכון חב"ד בירושלים]] שנוהלה על ידי הרב [[נפתלי רוט]]{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79897 נאומו של בנו] [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]] במעמד [[סיום הרמב"ם]] שבט [[תשע"ד]] {{וידאו}}}} והפעילות בה הייתה ברוח החסידות ולאור הדרכות הרבי, סייע רבות לפעולות [[מרכז הצלה לילדי ישראל]], בהנהלת הרבנים [[עזריאל זליג סלונים]]. בדרשתו השבועית ב[[מוצאי שבת]], שהייתה מועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב"ד.

בספריו מזכיר תדיר את [[שו"ע הרב]], ה[[צמח צדק]], ואת ספרי הרב [[חיים נאה]]. מספר פעמים מציין בספריו לספר התניא. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש".

חסידי חב"ד רבים יוחסו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[שמעון אליטוב]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. כמו כן שמר על יחסים חמים עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.

היה בין המצדדים הבולטים בבניית [[מקווה חב"ד]], ואף הורה לתלמידיו לבנות מקוואות בשיטה זו{{הערה|1=[https://chabad.info/news/601690/ הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב"ד] {{אינפו}}. [https://col.org.il/news/78539 כך הכריע הגר"ע יוסף בסוגיית מקווה חב"ד {{חב"ד און ליין}}]}}.

אפיזודה בה ניכר יחסו החיובי לחסידות חב"ד היה כשהרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] רצה בבחרותו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] אך הוריו התנגדו למהלך וכשהרב גינזבורג פנה לרב עובדיה פסק הוא לו שיכול לעבור על אף התנגדות הוריו{{הערה|גיליון החייל}}.

במהלך שיעור שמסר בכולל ב[[נחלת הר חב"ד]] בשנות הלמ"דים, שיעור שעסק בענין 'פסיק רישא', הציג הרב אשכנזי את שיטתו של [[אדמו"ר הזקן]] בסוגיה ואת שיחתו של הרבי בנושא. במקום התפתח דיון תורני מעמיק כדרכה של תורה כשבתומו הכריז הרב עובדיה בהסכמה: "מי שחפץ לנהוג כשיטתו של "הרב" - ינהג כמוה". לאחר השיעור ביקש הרב עובדיה מהרב אשכנזי שימציא לידו את שיחתו הקדושה של הרבי בנושא במילואה על מנת שיעיין בה{{הערה|ספר 'הרב אשכנזי'}}.

בשנת תשל"ח שיגר מכתב אל תושבי חולון בו ממליץ לשלוח את ילדיהם לבית ספר חב"ד "כדי שיתחנכו על פי מסורת ישראל סבא"{{הערה|[https://col.org.il/news/113009 הרב עובדיה: לשלוח לבתי ספר חב"ד {{חב"ד און ליין}}]}}.

במכתב מ[[כ"ו אב]] [[תשל"ט]], ביקש מהרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] שיעביר מכתב {{ציטוטון|לצדיק המפורסם פאר הדור והדרו כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש}} שיתפלל עבור כלתו אשת הרב [[יעקב יוסף]] שהייתה אז ב[[בית רפואה]]{{הערה|שלמה מן, [https://col.org.il/news/126463 כשהגר"ע יוסף ביקש, באמצעות הרב גולדברג זצ"ל, ברכה מהרבי], באתר [[COL]], ו' אלול ה'תש"פ {{COL}}.}}.

לקראת [[סיום הרמב"ם]] השני צלצל מזכירו של הרב, אל הרב [[טוביה בלוי]] ממארגני הסיום והביע את רצונו של הרב ליטול חלק בחגיגת הסיום כשהדברים נעשים מיוזמתו{{הערה|ספר ימי תמימים}} ואכן נטל חלק בסיום הרמב"ם ב[[רחובות]] על חשיבותה של התקנה.

===כתיבתו אל הרבי===
א. בחודש [[ניסן]] [[תשט"ז]] שלח [[הרבי|לרבי]] באמצעות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] את ספריו 'יביע אומר' (ב' חלקים) ו'חזון עובדיה', כשהוא מצרף אליהם את המכתב הבא:

{{ציטוט|תוכן=ב"ה יום ה' ג' בניסן תשט"ז, כבוד האדמו"ר הקדוש מליובאוויטש שליט"א. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו! הנני שולח אליו את ספרי, חזון עובדיה על סדר ליל פסח, ושו"ת יביע אומר ב' חלקים, על ד' חלקי השולחן ערוך, ואשמח מאד אם כבוד קדושתו יכתוב לי הערות והארות בדברי תורה וחוות דעתו הקדושה על הספרים.

את הספרים שלחתי על ידי הרה"ג רבי עזריאל זליג סלונים שליט"א מנהל כולל חב"ד בירושלים. ומטובו קיבל עליו לטפל במשלוח הספרים. תודה לה' יתברך יש אצלי עוד בכתובים בכפל כפלים לתושיה ממה שנדפס כבר, ומקוה שבעזרת ה' יתברך אוכל לשלם את החובות שעלי מהספרים שנדפסו, ושוב אוכל בעזרת ה' להמשיך בהדפסת עוד ספרים כיוצא בזה, להגדיל תורה ולהאדירה, כי הם חיינו ואורך ימינו. והנני בזה דורש שלום כבוד קדושתו, בברכת חג כשר ושמח. בכל הכבוד והיקר. עובדיה יוסף ס"ט}}

[[קובץ:הרב עובדיה יוסף כותב לרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל"ב]]
ב. לקראת [[י"א בניסן]] [[תשל"ב]], יום ההולדת השבעים של [[הרבי]], שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:

{{ציטוט|מקור=נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא ב[[ספריית הרבי]]. [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=66549 מופיע גם כאן]|תוכן= בעזה"י. ו' [[ניסן]] תשל"ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.

שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.
אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

השי"ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן ואמן. בברכת חג כשר ושמח וכל טוב. וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.}}

ג. בשנת [[תשמ"ג]], שנת כהונתו האחרונה כ'ראשון לציון', כתב אל הרבי בעניין עולי אתיופיה, וזה לשון מכתבו:

{{ציטוט|תוכן=ב"ה, ירושלים. ג' מנחם אב תשמ"ג. הוד כבוד גאון ישראל פאר הדור והדרו האדמו"ר מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון שליט"א.

אחרי עתירת החיים והשלום וכל טוב סלה. הריני פונה בזה אל כ"ק שליט"א בבקשה בדבר אחינו הפלשים, אשר כידוע כתב עליהם הרדב"ז (הל' אישות סי' ח), שבלי ספק הם משבט דן, ורק מפני שלא היו ביניהם חכמים מבעלי הקבלה תפסו להם פשטי המקראות, ודינם כתינוק שנשבה בין הגוים, ודינם כישראל שאנו מצווים לפדותם ולהחיותם וכו'. וכן כתב תלמידו המהריק"ש בהגהות ערך לחם יו"ד (סימן קנח). וכן כתבו עוד הרבה מגדולי ישראל. זה יותר מעשר שנים שפירסמתי גילוי דעת בנוגע לפלשים, על פי הפוסקים הנ"ל, וגם שלטונות מדינת ישראל הטו אוזן קשבת לקריאתי, והשתדלנו להעלות מאות ואלפים מהפלשים למדינת ישראל, ולהצילם מכליון וחרץ. ובחלקם הגדול נעשה להם על פי הוראתי הטפת דם ברית וטבילה לשם יהדות לחומרא, לאחר קבלת מצות בפני שלשה כדת. ומזקנים אתבונן הם גאוני ישראל אשר קדמוני.

ברם דא עקא, כי למרות שהפלשים מוכנים ללמוד ולקיים כל מצות תוה"ק כקבלת חז"ל, שבת, כשרות, טהרת המשפחה, וכו', אולם מוסדות הקליטה במדינת ישראל אשר רבים ממדריכיהם חילוניים ופורקי עול, נמנעים מלהקנות את הערכים המקודשים של עם ישראל ולהנחילם לאחינו הפלשים, הצמאים לדבר ה'. וכמה פעמים שהלכתי אליהם למוסדות הקליטה, ואף בבואם אלי לירושלים, דיברתי עמהם (באמצעות מתורגמן מעדת הפלשים אשר זכה ללמוד בישיבות שלנו) על שמירת מצות התורה כפי הקבלה שלנו, וקבלו דברי בהתלהבות רבה, אבל לדאבון לבנו חסרות לנו ידים נאמנות עובדות שיבאו ללמדם תורה ודעת, ולפני שיתפזרו בכל רחבי הארץ, ומה מאוד יכאב וידאב לבנו על עדה שלמה עם שרידי חרב אשר ח"ו צפויה ליפול בידי חילוניים המסיתים נגד תורתינו הקדושה. ואין דורש ואין מבקש.

לפיכך אחלי פני אדוני גאון ישראל ותפארתו שליט"א להורות לצאן מרעיתו חסידי חב"ד שבאה"ק שיועילו להחלץ חושים לקרב את אחינו הפלשים לצור מחצבתם, כמו ליתר שבטי ישראל, ויחנכום לקיים מצות התורה, ולעודדם לחנך ילדיהם במוסדות התורה בישראל. ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, וזכות הרבים תלויה בו. ויה"ר שיקיים בו "ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור". ועינינו תחזינה בבוא לציון גואל בב"א ויקויים בנו: ומלאה הארץ דעה את ה'. ונזכה לראות בנחמם ציון וירושלים אמן. ביקרא דאורייתא ובכל הכבוד הראוי}}.
יש לציין שכידוע, דעת הרבי בנושא האתיופים שונה לחלוטין מדעת הרב יוסף {{הערה|ראה אגרות קודש, חלק לב, עמ' פב-פג. וראה בערך "ביתא ישראל" בארוכה.}}.

== התייחסויות מהרבי ==
===מכתב הרבי אליו===
בכ"ז ניסן תשט"ז כתב הרבי אגרת קודש מיוחדת{{הערה|האגרת לא נדפסה בסדרת ה[[אגרות קודש]] ופורסמה לראשונה לרגל ג' תמוז תשע"ט בעיתון 'יום ליום' - [https://www.bhol.co.il/news/1014822 ההתכתבות בין הרבי והרב עובדיה]. יצויין כי העמוד השני של המכתב בו הופיעו הערות והארות אותם כתב הרבי על ספרי הגר"ע, לא הגיע לידינו לעת עתה (וככל הנראה לא נכתב, ולכאורה זו הסיבה שלא נשלח)}} במענה למכתבו של הרב עובדיה יחד עם משלוח הספרים :

{{ציטוטון|ב"ה. כז' ניסן תשט"ז, ברוקלין, הרה"ג אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים מוה' עובדי' שליט"א. שלום וברכה! מאשר הנני קבלת מכתבו ואח"כ גם הספרים, ונעם לי לקרות במכתבו של ש"ב הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים מוהרע"ז סלונים שליט"א, שקיבל כת"ר ספרי חסידות תמורתם. ובוודאי יקבע בהם שיעור לימוד ככל הדרוש, ובפרט בדורותנו אלה אשר הודיע האריז"ל שמצוה לגלות זאת החכמה (ראה אגרת הקדש לרבנו הזקן סי' כו' עמוד קמ"ב ע"ב) והוא במכש"כ וק"ו מדין תורתנו (מרדכי, הובא להלכה בשו"ע חו"מ סי' רצ"ב סעיף כ') בספרים המופקדים ועאכו"כ שהם שלו. כדרכי במילי דחביבותא כגון דא, באתי באיזה הערות בשולי הגליון בעברי בין הדפים בחפזה מתאים לרשיון הזמן וכמרז"ל עה"כ ואת והב בסופה. בברכה}}.

במכתב ששלח הרבי באותה תקופה לר' עזריאל זעליג סלונים דרכו שלח הרב עובדיה את ספריו (כנ"ל) מאשר הרבי את קבלת ספרי "'''החכם עובדיה''' שי".

===מסרים שונים מהרבי===
בחודש [[טבת]] [[תשל"ג]] שלח הרבי אל הרב עובדיה יוסף שליח מיוחד שיאמר לו שעיני כל ישראל נשואות אליו בקשר למצב הנוכחי - המאבק שניהל הרבי בעניין שלימות העם{{הערה|ימי תמימים ח"ו ע' 81}}.

בחודש [[ניסן]] [[תשל"ד]] התבקש הרב [[אפרים וולף]] למסור לרב עובדיה באופן רשמי מהמזכירות שמתפלאים על תכנונו לבקר ב[[ארצות הברית]] בשעה שחוגים שונים עלולים לפגוע בכבודו ולכן אין הזמן גרמא כלל לביקורו בארצות הברית{{הערה|ימי תמימים ח"ו ע' 285}}.

בשנת תש"נ, כשעמדה על הפרק אפשרות לחידוש ממשלת האחדות בין פרס לשמיר, הרבי הורה לרב יוסף יצחק גוטניק שינסה למנוע זאת בכל מחיר. בי"א אייר תש"נ בערב מסר הרבי לרב גוטניק באמצעות המזכיר הרב גרונר כי כדאי שיבקר אצל הרב עובדיה יוסף, מנהיגה של ש"ס, שהוקמה 6 שנים קודם לכן. בסופו של דבר הוקמה ממשלת ימין צרה בח"י סיוון תש"נ, כרצון הרבי. {{הערה|כפר חב"ד, גליון 1989, עמ' 46 מראיון עם הרב גוטניק}}.

אך בשנת תשנ"ג, לאחר שש"ס הצטרפה לממשלת השמאל של רבין, והרב גוטניק שאל את הרבי אם להיפגש עם הרב עובדיה יוסף, הורה לו הרבי: "לבקר אצל גדולי ישראל באה"ק ולעשות תעמולה בנוגע שלמות הארץ, ושאסור להחזיר שטחים"... וכן: "לא להיפגש עם הרב עובדיה יוסף, אבל עם הרב כדורי כן להיפגש". {{הערה|מענה מי"ט אדר תשנ"ג. מענות קודש תשנ"ג, עמ' 53, מענה עג. מ"תשורה" גוטניק.}}

=== עידוד לקשר עם רבני חב"ד===
לאחר שהרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוציא את ספרו 'מראי מקומות וציונים לשו"ע אדמו"ר הזקן', העביר הרבי דרך המזכיר הרב [[חודקוב]] רשימה של רבנים להם על הרב אשכנזי למסור את הספר כשבין רשימת האנשים מתנוסס שמו של הרב עובדיה יוסף. הרב אשכנזי והרב וולף מסרו לו את הספר בלשכתו ושוחחו עימו ארוכות אודות תורתו הרחבה של [[אדמו"ר הזקן]], וגדלותו התורנית של הרבי. הם אף הזמינוהו, על פי הוראתו של הרבי, למסור שיעור בישיבה ב[[כפר חב"ד]]. הוא אכן נענה להזמנה, ושיעורו שנערך בתקופת חג ה[[פסח]], עסק במנהגם השונה של האשכנזים והספרדים בעניין אכילת קטניות בפסח{{הערה|ספר הרב אשכנזי ע' 310}}.

כמו כן באחת משנות הלמ"דים מסר הרב עובדיה שיעור בכולל אברכים שב[[נחלת הר חב"ד]], הרבי הורה לרב אשכנזי לנסוע במיוחד ולהשתתף בשיעור. מקרה נוסף שאירע לרב אשכנזי עם הרב עובדיה היה כשבחור צרפתי כתב לרבי על חתונתו הצפויה, ונענה לברר את כשרות הייחוסין. תשובת הרבי הגיעה לפתחו של הרב אשכנזי, ומתברר לאחר חקירה מאומצת, שאותו בחור נולד מנישואין שניים של אמו ויש שאלה על הגט. הרב אשכנזי העביר את התיק הסבוך לידי הרב עובדיה שהושיב בית דין מיוחד וכתב את התשובה להיתר בכתב ידו. פסק הדין של הרב עובדיה יוסף כפי שכתבו בכתב ידו שוגר במהירות לרבי שאישר את השידוך ושיגר את ברכתו{{הערה|[https://col.org.il/news/107406 הרבי מעניק את ברכתו לשידוך לאור פסקו של הרב עובדיה {{חב"ד און ליין}}]}}.

בשנת תשמ"ו שיגר הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מכתב לרב עובדיה ובו העיר על מה שפסק הגר"ע אשר על הנער המגיע לגיל י"ג לכוון בברכת "אהבת עולם" בתפילת מעריב הראשונה שמתפלל כ"בר חיובא" לצאת ידי חובתו גם בברכת התורה, כיון שאין ברכת התורה של הבוקר עולה לו, כיון שאז לא בירך אותה בתור "בר חיובא" אלא מצד מצות חינוך בלבד והעיר הרב הכט לרב עובדיה אשר ה[[צמח צדק]] מדייק מדברי הרמב"ם שגם על קטן יש חיוב תלמוד תורה מדאורייתא. הרב הכט כתב דיווח על לרבי על תוכן מכתבו אל הרב עובדיה והרבי השיב - "נתקבל ות"ח. בטח יודיע באם יהיה המשך". כמו כן העיר הרבי על דברי הגר"ע שלא יצא ידי חובה בברכת התורה שבבוקר - "ואם כן לא ילמוד תורה עד שיתפלל ויכוון בברכת אהבת עולם – ואין נוהגין כן בישיבות דכתות הנ"ל".

על מכתב הרב [[שלום דובער וולפא]] שביקש את הסכמתו לספר [[יחי המלך]] (וכן את הסכמת הרבנים הראשיים הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]) התעניין הרבי על תוצאות בקשת ההסכמה וכתב "התוצאות?!"{{הערה|ראה לקמן את הסכמתו}}.

===הזכרתו ב'ליקוטי שיחות'===
בשנת [[תשמ"ט]], לקראת פרשת שלח, יצאה חוברת ה[[ליקוטי שיחות]] השבועית בה דן הרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי [[האר"י]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה, את ספרו של הרב עובדיה, בלשון זו{{הערה|1=בשלהי הערה 3, נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1M1yjm2jQMcHW0iFWoTRAxTkwWgkS1NjP/view?usp=drivesdk ליקוטי שיחות חל"ג עמ' 95 ואילך].}}: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) חלק ב' ס"א ובס' שנסמנו שם}}. העתקים מהשיחה נשלחו לדפוס קודם שהרבי הוסיף הערה זו ובהוראת הרבי העתקים אלו הושמדו והשיחה נדפסה מיד מחדש עם ההערה{{הערה|מפי המעורבים בהכנת השיחה לדפוס, יומן ר' [[שניאור הלפרין]] שהיה מעוזריו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]}}.

כמו כן, כשהגיה הרבי את שיחתו עם ה'פני מנחם' {{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמ' 1050}} ציין הרבי בהערה שם:
"העירני חכם אחד משו"ת מים חיים... שו"ת בית ישראל... יביע אומר ח"א או"ח סוף סי' כו".

===דברים שאמר וכתב בשבחו של הרבי===
א. באחד מספריו שנמצא בספריית הרבי שב-[[770]] מופיעה הקדשה אישית אל הרבי אותה כתב הרב עובדיה בכתב ידו, וזה לשונה: "'''כבוד ידידנו הדגול איש חי רב פעלים לתורה ולתעודה, הגאון הגדול המפו' בוצינא קדישא פאר הדור,''' כ"ק האדמו"ר ר' מנחם מנדל שניאורסון שליט"א. מוגש ב'''הוקרה והערצה רבה ונאמנה''', וביקרא דאורייתא, מאת המחבר עובדיה יוסף".

ב. בשנת [[תש"מ]] חתם על 'קול קורא' המצטרף לקריאת הרבי בעניין [[טהרת המשפחה]]. בראש הקריאה נכתב: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של '''ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש'''"{{הערה|[https://col.org.il/news/70100 הרב אלישיב חותם: ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש {{אינפו}}]}}.

ג. בקובץ 'כבוד חכמים עטרת פז' שיצא לאור ב[[תש"נ]] בקשר ליום הולדתו ה-87 של הרבי פירסם הרב עובדיה פלפול מפרי עטו כשבהקדמה לפלפול כותב הרב: "תשובה זו מוקדשת לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א"{{הערה|[https://col.org.il/news/78553 הגר"ע יוסף כותב על הרבי: "פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל" {{חב"ד און ליין}}]}}.

ד. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] נשא דברים על דמותו של הרבי שליט"א וכך אמר: '''"גאון אמיתי בכל מקצועות התורה בנגלה ובנסתר.''' גאונותו זאת משתקפת מתוך עשרות הספרים מתורתו שיצאו לאור.. '''מנהיג משכמו ומעלה גבוה מכל העם''', וזכה להקים עולה של תורה בכל רחבי תבל. אלפי ורבבות מאחינו בית ישראל זכו לשוב בתשובה שלמה לאבינו שבשמים בזכות שלוחיו הרבים הפזורים ברחבי העולם, אשר הקימו ישיבות ומוסדות תורה והצילו רבים מהתבוללות ושמד. על מעריציו וחסידיו הרבים של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש להמשיך במרץ רב ובהתלהבות דאורייתא את עבודת הקודש, לקרב ליבם של ישראל לאבינו שבשמים, וח"ו לא להרפות ידיים".

ה. ב[[י"א ניסן]] [[תשע"ב]] התקיים [[סיום הרמב"ם]] מרכזי ב[[ארץ הקודש]] (על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]]), בשילוב ציון יום הולדתו של [[הרבי]]. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67802 הגר"ע יוסף: "אבוא בשמחה לסיום הרמב"ם] {{אינפו}}.}}, הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי '''כ"יחיד בדורו" ושלא קם כמוהו'''{{הערה|ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.}}. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב [[אברהם יוסף]]{{הערה|1= לשעבר רבה הספרדי של [[חולון]]}}, מכתב מיוחד, בו שיבח את [[תקנת לימוד הרמב"ם]] ואת מחוללה, הרבי.

ו. בשבט תשפ"ג נחשף מכתב של הרב עובדיה מאלול תשמ"ו להרב אברהם העכט, ובו מספר על קשריו עם הרבי בנוגע לתיקון החוק "מיהו יהודי", ועוד. בתחילת המכתב מכנה הרב עובדיה את הרבי "ידיד נפשנו, הגאון הגדול המפורסם, בוצינא קדישא, בנן של קדושים, אראלים ותרשישים, פאר הדור, עמוד הימני, המאור הגדול לממשלת התורה, ממצדיקי הרבים ככוכבים, ועל ישראל הדרתו, כבוד קדושת רבנו מנחם מנדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש". {{הערה|חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל על הרבי. - col, ט' שבט ה׳תשפ״ג. 31.01.2023.}}

==הסכמתו לספרים 'יחי המלך' ו'יחי המלך המשיח'==
[[קובץ:הסכמת הרב עובדיה יוסף לספר יחי המלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום הסכמת הרב יוסף לספר "יחי המלך" ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר "יחי המלך המשיח"]]
ביום [[ג' חשון]] [[תשנ"ב]], העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב [[שלום בער וולפא]] '[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]', העוסק בביאור הלכות מלכים ב[[רמב"ם]]. תוכן הספר הוא שכאשר מתקיימים סימני '[[בחזקת משיח]]' בצדיק הדור, יש לקבל את מלכותו ולהכיר בהיותו מלך המשיח - הכרה המתבטאת בהכרזה "יחי המלך!".

כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר: {{ציטוטון|הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר "יחי המלך" על [[הרמב"ם]] הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה חכו ממתקים וכולו מחמדים. תהילתו בקהל חסידים שמן תורק שמו טעמו ונימוקו עימו.. ולפעלא טבא אמינא איישר חילא}}.

ביום ג' חשון [[תשנ"ג]], אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]], המהווה המשך לקודמו ובו מבואר כיצד התממשו בדורנו סימני "[[בחזקת משיח]]" ברבי ובזה להבהיר את היסוד לפסקי דין הרבנים שהתפרסם באותה תקופה בה קבעו שהרבי הוא מלך המשיח.

== חיכוכים ==
בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לפני היותו רב ראשי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן{{הערה|1=הרבי התבטא על כך כבר בשנת תשכ"א: "לא הייתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו"- [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הראשיים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף. בשנת [[תשע"ג]], שינה את דעתו וצידד בעד שינוי החוק, והזכיר הרב את דעת הרבי בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76322 הרב עובדיה יוסף הפתיע: "רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש"]. [[כ"ד סיון]] [[תשע"ג]] (02.06.2013) {{אינפו}}.}}.

כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת ובברכה, פסק לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שולחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה, ולכן אין להורות כן לספרדיות. (לעומת זאת, רבנים ספרדים אחרים, עודדו את מבצע נש"ק לבנות וביניהם הבאבא סאלי והרב שלום משאש).

בשנים [[תשמ"ט]]-[[תנש"א]], ניסו גורמים מהציבור הליטאי לצרף את הרב עובדיה למחלוקת נגד חסידות חב"ד. באותם ימים (לאחר שהתפרסמה הקלטה שלו בה הוא מתבטא - רח"ל - נגד הרבי) - קרא הרב עובדיה את הרב [[שמעון אליטוב]] לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, ושיבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו מפיו בשגגה לאחר שגורם מסוים הטעה אותו בזדון, וכי הוא - הרב עובדיה - מצטער מאוד על כך. הרב עובדיה גם נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שאותו אדם לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשיל אותו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו"ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הרב עובדיה. {{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא האמן את היונק - אליטוב, תשע"ח עמוד 160. ועיינו בתשורה בלינוב - תשפ"ב, עמ' 34 בה מסופר על שנת תשמ"ט: "באותם ימים השתוללה ברחובות אש המחלוקת הנוראה, והיו שניסו בכל התוקף ליצור את הרושם כאילו גם הגר"ע נשיא מועצת חכמי התורה תומך בזה. כדי להזים שמועות אלו בחר הגר"ע באמצעות הרב חנניה יוסף אייזנבך לפרסם אז מאמר תורני חשוב ובראשיתו כתב בזה"ל: "תשובה זו מוקדשת לספר "מכבוד חכמים", לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, להגיעו בע"ה לשנת הפ"ז. זכות מעשיו הכבירים להפצת התורה ואמונה טהורה בכל קצוי תבל תעמוד לו לאורך ימים ושנות חיים בבריות גופא ונהורא מעליא עד ביאת הגואל בב"א. עובדיה יוסף".}}.

בתגובה על מכתב חצוף שכתב אחד ממנהיגי הציבור הליטאי נגד תקנת לימוד הרמב"ם היומי, כתב הרב עובדיה יוסף בכתב ידו: "מה חידוש יש בזה שלומדים הרמב"ם, הלא זה בכלל מה שכתוב "כל השונה הלכות בכל יום", אלא רק כוונתו (=של אותו ליטאי) לחלוק על חב"ד". {{הערה|שבתי ויינטראוב, בסוד שיח, ירושלים, מכון באהלי צדיקים, תשע"ד, עמ' 196–197. שם מופיע צילום מכתב היד של הרב עובדיה.}}

==משפחתו==
*בנו הרב [[יעקב יוסף]] היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב"ד, ומנכדיו לומדים ב[[מוסדות חב"ד]].
*בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, המכהן [[הרבנות הראשית לישראל|כרב הראשי לישראל]] החל מ[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]].
*בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[חולון]] לשעבר.
*בנו הרב דוד יוסף, רבה של שכונת הר נוף בירושלים.
*בנו הרב משה יוסף, מנהל הכשרות של בד"צ בית יוסף.
כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב"ד ומסייעים ל[[שליח|שלוחי הרבי]] במקומות שונים.

==ספריו==
*'''שו"ת יביע אומר''' - ספר השו"ת המרכזי של הרב יוסף (אחד עשר כרכים). בשנת [[תשס"ט]] יצא כרך מפתחות עד חלק י.
*'''שו"ת יחוה דעת''' - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על [[מסכת הוריות]] (ששה כרכים).
*'''חזון עובדיה''' - [[הגדה של פסח]], וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, [[פרוזבול]], [[אבלות]], תרומה ו[[מעשרות]], והלכות [[שבת]]. (18 כרכים)
*'''קול סיני''' - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.
*'''לוית חן''' - על הלכות שבת על סדר [[שולחן ערוך|שו"ע]], שעיקרו השגות על ספר [[משנה ברורה]].
*'''טהרת הבית''' - שלושה כרכים על הלכות נידה ו[[מקואות]].
*'''מאור ישראל''' - שני כרכי פירושים על הש"ס, כולל ביאורים וחידושים על [[סדר מועד]] ו[[מסכת ברכות]].
*'''מאור ישראל''' - טבעת המלך - על [[משנה תורה]] ל[[הרמב"ם]].
*'''מאור ישראל''' - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.
*'''הליכות עולם''' - הערות והשגות על ספר ההלכה "בן איש חי" של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).
*'''ענף עץ אבות''' - על [[פרקי אבות]].

===ספרים אחרים===
*'''[[כף החיים]]''' - הרב עובדיה יוסף השלים את כתיבת הספר כף החיים מאת המחבר [[הרב יעקב חיים סופר]] (חלק ב' [[יורה דעה]] מסימן קי"ט ואילך) על פי בקשת הסוחר החשוב מר [[משה סופר (ירושלים)]] בן הרב [[יעקב חיים סופר]] בעל כף החיים (י' חלקים){{הערה|שאצלו למד בטל ילדותו בשושנים לדוד}} ששילם לו על כך שכרו במיטב כראוי.
*'''משא עובדיה''' - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.
*'''פיתוחי חותם''' - ספר מפתחות על פי סדר השו"ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.
*'''מעין אומר''' - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.

==לקריאה נוספת==
*ספר '''שר התורה''' תולדות חייו מאת הרב [[יוסף סופר]].
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''
*'''אני בעל חוב לרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1929 עמוד 40
* '''[[בסוד שיח]]'''
* '''[[מנחם משיב נפשי]]'''
* '''[[נודע בשיעורים]]''' עמ' 182.
*'''ספר הרב אשכנזי''' - במפתח שמות ערך הרב עובדיה יוסף.

==קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1w74oXKZNwCvOb1CPch01k8Tu7cUFPfOr/view סקירה אודות קשריו עם הרבי]''' בתשורה לכבוד נישואי צאצאו הרב התמים יעקב יוסף, שבט תשפ"ב {{PDF}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא את האמן - אליטוב, תשע"ח עמוד 160 ואילך - יחסי חב"ד והגר"ע.]
*[https://col.org.il/news/78634 הסכם אוסלו בטל ומבוטל].
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2897 הרב עובדיה יוסף בשיעורו השבועי: אנו רוצים משיח עכשיו!] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 הרב עובדיה יוסף] מגן על שיעוריו של הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] {{וידאו}}.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_עובדיה_יוסף_חשף_הוראה_מהרבי_הצילה_נערה_וידאו_75681.html הרב עובדיה מספר מעשה מהרבי], [[חב"ד און ליין]]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78320 גלריית תמונות מביקורו של הרב עובדיה יוסף במוסדות חב"ד במילאנו] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב עובדיה יוסף. [[חשוון]], [[תשע"ד]] {{PDF}} - שטורעם. נט
*'''[https://col.org.il/news/134305 הסיפור המטלטל שפורסם ב'כפר חב"ד': הרב שניאור אשכנזי תיאר]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2353122/jewish/Rabbi-Ovadia-Yosef-a-Leader-of-Sephardic-Jewry-Dies-at-93.htm מנהיג יהדות ספרד בארץ הקודש נפטר בגיל 93]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*'''[https://col.org.il/news/143677 חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל על הרבי] {{COL}}

{{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]]}}
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=מנהיג תנועת ש"ס|שנה=[[י"ט תמוז]] [[תשנ"ח]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]|הבא=[[שלום כהן]]}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:יוסף, עובדיה}}
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]

אלתר דובער חסקינד

2023-04-19T09:49:25Z

טיכואוט: ביטול גרסה 589607 של חסיד של הרבי (שיחה)

[[קובץ:חסקינד בערל 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דובער חסקינד]]
הרב '''אלתר דובער חסקינד''' ([[תרנ"ז]] - [[כ"ו אלול]] [[תשי"ח]]) מזקני החסידים ב[[ארצות הברית]], חבר [[אגודת חסידי חב"ד]], [[ניחו"ח]] ו[[רייונדשל]], ואחד ממזכיריו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

==תולדות חיים==
הרב אלתר דובער חסקינד נולד בשנת תרנ"ז ב[[עיירה]] דולינסק לאביו ר' דניאל חסקינד, מצד אשתו היה צאצא של הרב [[יוסף תומרקין]].

בהיותו תלמיד ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] היה מקורב ל[[רבנית רבקה]] אשת [[אדמו"ר המהר"ש]], והיה שומע ממנה [[סיפורים]]. בתקופת לימודו בישיבה חלה בדלקת ריאות קשה, והרבנית אירגנה עבורו מניין של תלמידי הישיבה שיתפללו עבורו על ציוני [[אדמו"ר הצמח צדק]] ואדמו"ר המהר"ש.

{{להשלים}}

=== המאסר והשחרור ===
{{חלונית
|כותרת=מכתב "[[אגודת ישראל]]" למנהל מחלקת העלייה, לבקשת קבלת [[סרטיפיקט]] לר' בערל
|תוכן= כ"ב טבת [[תרצ"ה]] 28.12.1934

מעלת כבוד מנהל מחלקת העלייה ירושלים

מעלת כבודו

הרב בער חסקינד, רב בעיר ריגא, לאטויא, ידוע לנו שהוא הנהו [[רב]] בפועל, ואנו מבקשים לתת לו ולמשפחתו את הרשיון לעלות ל[[ארץ ישראל]].

הרב הנ"ל ימשיך להיות רב גם בארץ ישראל ואנו אחראים שהוא לא יפול למשא על הציבור.
אנו מצרפים בזה את כתב התחייבותנו כחוק
}}
ר' דובער התגורר ב[[מוסקבה]], וכשיצא מ[[רוסיה]] עבר ל[[ריגא]], שם עסק במשלוחי [[מזון]] ליהודי [[רוסיה]] בעידוד [[הרבי הריי"צ]]. ממשלת לטביה לא ראתה פעילות זו בעין חיובית, והוא נעצר יחד עם ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]], ר' [[משה גוראריה]], ור' [[שמר'ל גוראריה]].

לאחר מספר ימים שוחרר בערבות כספית גבוהה, ובשל היותו נתין זר דרשה הממשלה את גירושו מהמדינה לצמיתות, או מעצר ממושך. [[הרבי הריי"צ]] הורה לו לקבל את גזירת הגירוש, ולעלות ל[[ארץ ישראל]].

באותה תקופה שהה הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) בארץ ישראל, בשליחות [[הרבי הריי"צ]] להשגת [[סרטיפיקטים]] עבור יהודי רוסיה. כשנודע מעצרם החל הרש"ג לדאוג באופן מיוחד להשגת סרטיפיקטים עבורם, ולאחר מאמצים והתערבות הרב [[אברהם יצחק קוק]], הצליח לקבל עבורם סרטיפיקטים.

במאמצי ההצלה סייעו גם ר' [[מרדכי דובין]] - מעסקני חב"ד בריגא, ר' משה פרוש - מזכיר [[אגודת ישראל]] ב[[ירושלים]], ו'הועד לקהילות האשכנזים' ([[העדה החרדית]]).

=== בניו יורק ===

עלה לארץ ישראל ב[[א' באדר|ראש חודש אדר ב']] [[תרצ"ה]], התיישב ב[[תל אביב]] וביום [[ו' אדר|ו' באדר א']] [[תרצ"ח|תרח"צ]] עבר ל[[ניו יורק]], והיה מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר, ושימש עבור הנערים שהתקרבו לחסידות חב"ד כמקור לתיאור חי של תולדות ודרכי החסידים.

בהיותו בניו יורק נמנה על [[גבאי בית הכנסת 770]] וזכה לקירובים רבים מ[[אדמו"ר הריי"צ]], והיה בן בית אצל הרבי. הרבי הריי"צ התבטא עליו ש"הוא מהחברים הקרובים שלי"{{הערה|השני שהרבי התכוון אליו היה ר' [[יוחנן גורדון]].}}, ומינה אותו לגבאי צדקה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ חלק י"ג אגרת ד'תשפח}}, כן היה שולח אותו הרבי לשליחויות סודיות שונות.

גם [[הרבי מלך המשיח]] מכנה אותו במכתב "ידידנו הרד"ח"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/7769.htm [[אגרות קודש]] כרך כא איגרת ז'תשסט].}}.

===פעולותיו ל[[קבלת הנשיאות של הרבי|קבלת נשיאות הרבי]]===

לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, היה מהפועלים ש[[הרבי]] יקבל על עצמו את נשיאות חב"ד. היה הראשון שביקש מ[[הרבי]] להגיה את הרשימות משיחותיו עבור אנ"ש בערי השדה. בחודש [[מנחם אב]] [[תש"י]] נסע לארץ הקודש במיוחד, כדי לעורר את חסידי חב"ד בארץ להתקשר לרבי, ואירגן כינוסים ברחבי הארץ למטרה זו. ביום שמחת תורה בשנת [[תשי"א]] העלה את הרבי לתורה ל[[חתן בראשית]], ובהתרגשות ובבכיות כינה את הרבי בתואר 'אדוננו מורנו ורבינו'.

נפטר ב[[כ"ו אלול]] [[תשי"ח]] בגיל 61, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ.

== משפחתו ==
*בנו הרב [[שלום חסקינד]].

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://anash.org/yedid-beis-harav/ ידיד בית הרב]'''{{אנש}}
*'''[https://drive.google.com/open?id=11je3Q-qAHED5yurIBCiBhwv_yIQRbVum תשורה - ר' בערל]''' - מתוך 'אוצר החכמה'

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:חסקינד, אלתר דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]]

חנוך הענדל הבלין

2023-04-19T09:48:12Z

טיכואוט: ביטול גרסה 589597 של חסיד של הרבי (שיחה)

חיים ליברמן

2023-04-19T09:47:40Z

טיכואוט: ביטול גרסה 589598 של חסיד של הרבי (שיחה)

[[קובץ:חיים ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיים ליברמן]]
'''חיים ליברמן''' ([[כ"ו בתמוז]] [[תרנ"ב]] (1892) - [[כ"ו סיוון]] [[תנש"א]] (1991)) היה מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], וממנהלי [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], היה חוקר חסידות, ביביליוגרף, והוציא לאור ספר בשם "אוהל רח"ל" בן שלושה כרכים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ו תמוז]] [[תרנ"ב]] ב[[עיירה]] [[פלשניץ]] (הסמוכה לבוריסוב), [[רוסיה]] לאביו הרב [[ראובן ליברמן]], שהיה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[עיירה]].

למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומאוחר יותר החל לשמש כמזכירו של [[הרבי הריי"צ]], וכאיש סודו לשליחיות מסוכנות למען הפצת היהדות והחזקת הישיבות המחתרתיות.

במאסרו של הרבי הריי"צ בשנת [[תרפ"ז]], נעצר עמו ליברמן, והם השתחררו יחד (לאחר מכן נתמנה הרב [[יחזקאל פייגין]] להיות עוזרו). ליברמן עזב את [[רוסיה]] יחד עם הרבי הריי"צ ושימש אותו בנסיעתו ל[[פולין]], שם החל ליברמן את עבודתו כספרן וכמנהל ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] מיום הקמתה.

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] נלכד בוורשה הבוערת, הבין ליברמן כי מוכרחים להפעיל לחצים דיפלומטיים, ולהודיע לחסידים ב[[ארצות הברית]] על מצבו של הרבי. היות ומתוך ורשה הנצורה הדבר היה בלתי אפשרי, ליברמן החליט לקחת על עצמו את המשימה וניחם את עצמו שגם אם ייפגע - לא יאמלל אף אחד היות והוא איש ערירי. הוא יצא לדרך בלא להודיע לאדמו"ר הריי"צ, ולאחר תלאות שונות הצליח לצאת את גבולות הכיבוש הנאצי ויצר קשר עם החסידים בארצות החופש, מה שהוביל להצלתו של הרבי{{הערה|ראו בהרחבה [[תשורה]] מנישואי הר' מנחם מענדל חנין, [[שושן פורים]] תשס"ה.}}.

ב[[ט' אדר]] [[ת"ש]] הגיע עם [[הרבי הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] והמשיך לכהן כספרן, כשבמקביל היה מזכירו האישי של הרבי הריי"צ ושימש אותו בשנותיו האחרונות ב[[ניו יורק]]. בסוף ימיו בשנת [[תש"מ]] צירף אליו את הרב [[יצחק וילהלם]] לעזרה לניהול הספריה{{הערה|הרב שלום דובער לוין, משפט הספרים-דידן נצח, עמוד ה.}}. את הספריה ניהל ר' חיים ליברמן עד לפרישתו בתקופה הסמוכה ל[[משפט הספרים]], מאז - מנהל הספריה הוא הרב [[שלום דובער לוין]].

חיים ליברמן מעולם לא התחתן. הוא בא בקשרי התנאים עם אשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנפטרה במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] לפני שהספיקו להתחתן. מייחסים את רווקותו לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות [[אדמו"ר הריי"צ]] ולתחזוק הספרייה.

בשנים האחרונות לחיי אדמו"ר הריי"צ ביקש אדמו"ר הריי"צ את בנותיו הרבנית חיה מושקא ואחותה חנה, שמכיון ש ליברמן גלמוד - שידאגו לו, ההוראה התקיימה במלואה עד יומו האחרון של ר' חיים; {{הערה|1=גם לאחר משפט הספרים הרבי והסתלקות הרבנית, הרבי דאג לו על ידי באי כוחו על פי הוראת חמיו הרבי מהוריי"צ.}} הן דאגו לו לכל מחסורו והוא היה סועד סעודות חג ומועד בבית [[הרש"ג]].

חיים נודע בעולם הספרות היהודית בתור אחד מגדולי הביביליוגרפים. יודעי תולדות הספרות היהודית, וגדולי הספרנים העבריים בעולם התכתבו איתו והשתדלו לדלות ממנו מידע והבנה על תולדות ימי הדפוס העברי ומהדורות ספרים שונות.

בשהותו ארצות הברית התגורר ב-[[770]]. הייתה תקופה בה חיים ליברמן נכנס לחדר של [[הרבי]] מידי יום שלישי לשיחה בעניני ספרים וספרות (עד למשפט הספרים).

בשנים מאוחרות יותר, הרבי הורה לרב [[שניאור זלמן חנין]] מנהל ה[[ועד להפצת שיחות]] לסייע לר' חיים בהדפסת ספריו המחקריים, מבלי שיידע שסיוע זה מגיע בעקבות הוראתו של הרבי. בתור הכרת תודה על העזרה בהוצאה לאור, העניק לו חיים ליברמן לר' זלמן מכתבים מקוריים שקיבל מהרבי והרבנית בזמן שהותם ב[[פריז]]{{הערה|המכתבים התפרסמו ב[[תשורה]] מחתונת בנו הרב אייזיק חנין ב[[כ"ג אדר]] [[תשע"ג]].}}.

==משפט הספרים==
{{ערך מורחב|פרשת הספרים}}
[[קובץ:ליברמן עם הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' חיים ליברמן לצד [[הרבי הריי"צ]] ב[[פולין]] ([[תרצ"ד]])]]
בחורף [[תשמ"ה]] נגנבו 400 ספרים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] השוכנת ב-[[770]] דירתו של [[הרבי הריי"צ]], על ידי נכדו של הרבי הריי"צ, [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]]. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים. הייתה זו תחילתה של פרשה ארוכה ומסעירה בתולדות ליובאוויטש. לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני, הגיעה הפרשיה לבית משפט, ו[[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע ל[[משפט הספרים|משפט]]. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב"ד]] בדורנו.

במשפט היה ר' חיים ליברמן לצִדו של [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]], ואף העיד לטובתו במשפט ובחקירה נגדית. [[הרבי]] התייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם זה שליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו "מעשה שטן שאין כדוגמתו".

בהמשך המשפט, לאחר גילוי מסמכים וחקירות העו"ד, התערערה נאמנותו של ליברמן לאחר שהוא עצמו סיפר בעדותו כי במשך 35 שנה היה אוכל על שולחנה של [[חנה גוראריה]].

דבר נוסף: הטיעון העיקרי שלו נבע מהעובדה שכ[[מזכיר]] של הרבי, שכתב, לטענתו, את כל המכתבים של הרבי, הוא העיד שאת המכתב המפורסם של [[הרבי הריי"צ]] שעליו נסובה אחת הראיות של הצד של הרבי - מכתב לד"ר מרקס משנת [[תש"ו]], בו כתב לו הרבי הריי"צ בפירוש שהספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד]], הרי לפי עדותו של ליברמן, הרבי לא התכוון לזה והוא כתב את הדברים מחוסר ברירה. הוא העיד זאת כמי שכתב את כל מכתבי הרבי הריי"צ.

אלא שבימים האחרונים כשהועלה לחקירה נגדית הוכיח העו"ד של הרבי לפי כמה סימנים ברורים שכלל לא הוא כתב את המכתב אלא מזכיר אחר הרב [[משה לייב רודשטיין]]. לליברמן לא נותרה כל ברירה והוא הודה שכך אכן היה והוא כלל לא ידע על המכתב. כמו כן כשנשאל, אחר שהתבקש לצייר לעצמו את פניו של [[הרבי הריי"צ]], האם הוא חושב שייתכן שהרבי הריי"צ שיקר ח"ו במכתב - ענה: הרבי לא משקר. בכך סייע לצד של הרבי.

אך ההפתעה הגדולה ביותר הייתה כאשר ליברמן בעצמו הודה ששרף והשמיד כמה וכמה מסמכים המראים בבירור על שייכות אגו"ח לספריה{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=245}}.

מאז ניתק חיים ליברמן לתקופה את קשריו עם חסידות חב"ד. יש אומרים, כי ברבות הימים חזר בו ר' חיים ליברמן{{מקור}}.

==שנותיו האחרונות==
בשנים האחרונות לחייו חיים ליברמן שהה בבית אבות 'אשל אברהם' ב[[ויליאמסבורג]], וכמה אברכי [[חסידות סאטמר|סאטמר]] דאגו לו. הוא שלח פעם אחד מהם לבקש ברכה עבורו אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]]{{מקור}}.

הרבי שלח באופן תדיר את [[שלום דובער לוין]] ועוד לבקרו. וכאשר שבר ליברמן את רגלו, שלח הרבי בליל שבת את המשב"ק ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|מענדול גאנזבורג]]{{הערה|1=מפי ר' מענדול גנזבורג}} ללכת בליל שבת לבקרו, ולחזור ולעדכן את הרבי במצבו.

נפטר ב[[כ"ו בסיוון]] [[תנש"א]] ונטמן בהר-הזיתים ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
*אביו, הרב [[ראובן ליברמן]] - היה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[עיירה]] פלשניץ.
*אחיו, הרב [[צבי ליברמן]] - [[כפר חב"ד]].

==חיבוריו==
[[קובץ:ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ליברמן (משמאל) עם הרבנים [[יהודה לייב גרונר]] ו[[בנימין קליין]] מעיינים בספרים עתיקים]]

חיים ליברמן כתב מאמרים רבים ב[[לשון הקודש]] וב[[יידיש]]. מחקריו עסקו בתולדות הדפוס העברי, ספרות יידיש, זיהוי מחבריהם של ספרים תורניים שונים, תנועת החסידות, מחקרים ביבליוגרפיים ונושאים קרובים.

מחקריו פורסמו בכתבי עת רבים, כגון 'קרית ספר' של הספרייה הלאומית, 'עלי ספר', 'סיני', 'יידישע שפראך', 'אידישער קעמפער' ועוד. הביבליוגרף ד"ר ישראל מהלמן יזם הוצאה לאור של כרך ממאמריו בהוצאת בית הספרים הלאומי שהסכים לכך, ותוכנית דומה הגה נשיא המדינה, זלמן [[שז"ר]]. שתי התוכניות לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל.{{הערה|ראו אצל דוד אסף, נספח ביבליוגרפי, בתוך: גרשם שלום, '''השלב האחרון''', מחקרי החסידות של גרשם שלום, עורכים דוד אסף ואסתר ליבס, הוצאת ספרים עם עובד ומאגנס, ירושלים, תשס"ט-2008 (להלן: "שלום, השלב האחרון"), עמ' 89 - 90.}}

===אוהל רח"ל===
לימים כינס ליברמן עצמו את מאמריו בשלושה כרכים הנקראים '''[[אהל רח"ל]]''' (ראשי תיבות של שמו, ושמה של כלתו שנרצחה){{הערה|חלק א: מסביב לחסידות - ביבליוגרפיא: א. על דפוסים--ב. על ספרים--ג. על ספרי יידיש, אישים, שונות, נספח: מעשה ר' בירך. [10], 582 ע. ניו יורק, 1980. חלק ב: אין פרוזדור פון חסידות, ליטערארישע-היסטארישע ענינים, אין פעלד פון יידיש ענינים, הוספה לחלק א. [8], 568 ע'. ‬ניו יורק, 1981. חלק ג: מסביב לחסידות, עניני ספרות-הסטורית בשדה חקר שפת יידיש, הוספות לחלקא זוטות, צילומי שערים, מפתחות לכרכים א-ג.,XIII 749 ע'. ניו יורק, 1984.}} הכרך הראשון כלל את מאמריו ב[[עברית]] והכרך השני ביידיש (למעט חלקו האחרון). הכרך השלישי הוא תרגום ל[[עברית]] מיידיש של הכרך השני, ומצורפת לו הקדמה מאת פרופ' דב סדן, על ר' חיים ליברמן ודרכו במחקר.

הוצאת הספר הייתה בהוראתו של [[הרבי]], שהורה לר' [[זלמן חאנין]] לשלם לחיים ליברמן כדי שיעבוד על הספר ואף על הוצאות הדפוס, והרבי בעצמו שילם אחר כך לזלמן חאנין את ההוצאות.

פעמים רבות בטרם נסיעתו של הרבי לאוהל, ביקש מ[[זלמן חאנין]] דו"ח, בנוגע להתקדמות בעריכת הספר.

==ראו גם==
* [[פרשת הספרים]]
* [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]

==לקריאה נוספת==
*[[יהושע ד. לבנון]], '''תולדות אדם: ר' חיים ליברמן, האיש ומחקריו''', בתוך כתב-העת לביבליוגרפיה היוצא מטעם אוניברסיטת בר-אילן שהוקדש לכבודו לרגל יום הולדתו ה-85.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hebrewbooks.org/24647 ספר אוהל רח"ל חלק א' באתר 'היברו בוקס']
;מכתבי הרבניות לליברמן
* [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=29470&ord_tguva=invert דאגת הרבי והרבנית, מכתבים בפרסום ראשון], כ"ז [[סיוון]] ה'תשס"ז (13.06.2007) {{אינפו}}
* [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=32055 פרסום ראשון: מכתבי הרבניות], י"ג [[תשרי]] ה'תשס"ח (25.09.2007) {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליברמן, חיים}}
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]

חנה גוראריה

2023-04-19T09:47:11Z

טיכואוט: ביטול גרסה 589596 של חסיד של הרבי (שיחה)

שלום דובער גוראריה

2023-04-19T09:46:45Z

טיכואוט: ביטול גרסה 589604 של חסיד של הרבי (שיחה)

===== '''באתר עם השם "חב"ד" לא כותבים ערכים על כלכים כאלו!!
'''
==
=====

משתמש:טיכואוט

2023-04-19T07:47:12Z

טיכואוט: יצירת דף עם התוכן " == == תפקידי היא למחוק כל דבר שמתנגד לשם „חב"ד” == =="

==
== תפקידי היא למחוק כל דבר שמתנגד לשם „חב"ד” ==
==

אגודת חסידי חב"ד העולמית

2023-04-19T07:42:07Z

טיכואוט: /* חברי האגודה כיום */

{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד העולמית|אחר=אגודת חסידי חב"ד בישראל|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל]]}}
{{לעדכן|כל הערך=כן}}
אגודת חסידי חב"ד העולמית נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], ובשנות הקמתה הייתה הזרוע המרכזית באמצעותה תמך אדמו"ר הריי"צ בפעולות חב"ד ב[[ברית המועצות]], [[לטביה]] ו[[פולין]], כולל גם הפעלתה והרחבתה של "ספריית ליובאוויטש".

==מטרתה==
הרבי ביאר שאדמו"ר הריי"צ בחר דווקא את השם ''''אגודת''' חסידי חב"ד', על פי המבואר בחסידות{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31630&st=&pgnum=314 אור התורה פרשת בא עמוד שי ואילך].}} אודות ענינה של אגודה שרומזת ל[[ספירת המלכות]] שבה נאגדים כל האורות העליונים ושכל ענינה הוא לחבר ולאחד מעלה ומטה{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1MH4Y-HpYWLuwtKAr-7mBu6HDEAZ4nXr4/view לקוטי שיחות חלק כ"א הוספות לפרשת בא, ממכתב כ"ד סיון תשי"א].}}.

{{להשלים}}

==התבססותה==
בשנת [[תרצ"ד]] התמנה הרב [[ניסן טלושקין]] ליו"ר האגודה ושימש בתפקיד עד שנת [[ת"ש]].

ב[[תרצ"ה]] מינה הרבי [[הריי"צ]] את החסיד ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] לחזק ולחדש את פעלותו הארגון, לצורך כך הוזמנו חברי האגודה לוועידה כללית ב[[י"ט כסלו]] תרצ"ה, באותה וועידה הוחלט על שלושה דברים: 1) פתיחת משרד מיוחד וקבוע לאגודה. 2) מינוי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] למנהל האגודה. 3) הוצאת בטאון רשמי מטעם האגודה - [[חב"ד בולעטין]].

==חברי האגודה במשך השנים==

חברי האגודה במשך השנים היו הרבנים [[חיים שניאור זלמן קרמר]], [[ניסן טלושקין]], [[ישראל דזייקאבסאן]], [[שלמה סאדאווסקי]], [[שמריהו גוראריה]], [[יוחנן גורדון]], [[נחום חדש]], [[שלמה זלמן הכט]], [[אברהם פריז]], [[משה לייב רוטשטיין]], [[לייב עבר]], [[אליהו סימפסון]], [[מנחם מענדל לוקשין]], [[שמואל זלמנוב]], [[דוד מאיר רבינוביץ]], [[אליהו נחום שקלאר]], [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], [[אפרים וולף]], [[אריה לייב קפלן]], [[בנימין אליהו גורודצקי]], [[דובער חסקינד]], [[אברהם ברוך קרמר]], [[זאב קזיניץ]], [[מנחם מענדל קונין]], [[זלמן שמעון דבורקין]], [[הרשל פוקס]], [[יצחק דוב אושפאל]], [[מרדכי מענטליק]], [[שמואל דוד רייטשיק]], [[יעקב יהודה הכט]], [[משה יצחק הכט]], [[פנחס משה כ"ץ]], [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[ניסן מינדל]], [[שלום מרוזוב]], [[יהושע קארף]], [[בערל יוניק]], [[דוד רסקין]], [[יוסף וינברג]], [[שניאור זלמן גוראריה]], [[נחמן סודאק]], [[יהודה צבי פוגלמן]], [[שמעון גולדמאן]], ו[[שלום מענדל סימפסון]].

עד שנת [[תש"נ]] היה קיים ועד פועל לאגודה; במשך השנים עמד בראשו הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]]; בשנת [[תשמ"ה]] מינה הרבי את הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] ליו"ר{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24627 פיענוח כתי"ק].}}; בשנת [[תש"נ]] בוטל ועד הפועל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 פס"ד ועד רבני ליובאוויטש]}}.

==אגו"ח ו[[משפט הספרים]]==

בשנת [[תרח"צ]] עלה הרעיון לרשום את כל רכושה של תנועת חב"ד ב[[פולין]] על-שם "אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית", היות ובאותה שעה כבר לא היה מצבם של היהודים ורכושם בטוח. לאחר מגעים נמרצים שהתנהלו בנידון, רכשה "אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית" את כל רכושה של תנועת חב"ד בפולין.

מהלך זה סייע ברבות השנים לנצחון ב[[משפט הספרים]], אבל עוד שנים רבות קודם לכן, היווה מהלך זה פתח ההצלה שבזכותו ניצל חלק גדול מהספרייה:

כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]], בעוד אדמו"ר הריי"צ מיטלטל בדרכים, מנסה להבקיע את המצור הנאצי ולהגיע לארצות הברית - לא נח ולא שקט לרגע מדאגתו לגורל הספרייה וכתבי היד. אז התברר כי הדרך היחידה להצלת הספרייה, היא, לערב את המימשל האמריקאי בעניין, שיודיע לקונסול בוורשה שיקח את הספרייה תחת חסותו, שהרי, כאמור, ספרייה זו היא רכושה של תנועת חב"ד בארצות הברית.

כתוצאה מהמגעים שהתנהלו בנידון, הועברו שלוש תיבות, ובהן רוב כתבי היד של הספרייה לבניין השגרירות האמריקאית בוורשה, והונחו שם למשמרת. ב[[חודש חשון]] [[תשל"ח]] הוחזרו חלק גדול מכתבי היד לספריית הרבי בניו-יורק. בשנת [[תשנ"ז]] אותר החלק השני של כתבי היד על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב יוחנן ברמן, בארכיון הצבא הרוסי, ומאז מתנהל מאבק משפטי להחזרת הכתבים לספריית ליובאוויטש. ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] פסק בית המשפט בארצות הברית כי על [[רוסיה]] להחזיר את הספרים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56298 ביהמ"ש פסק: על [[רוסיה]] להחזיר את הספרים] - [[חב"ד אינפו]]}}.

===שטר צוואה===

{{ערך מורחב|ערך=[[צוואת הרבי|צוואת הרבי שליט"א]]}}

בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלת אגודת חסידי חב"ד הרבנים: [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[שניאור זלמן גוראריה]] ו[[דוד ראסקין]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על ידי [[הרבי]], אך למעשה אין בידינו עותק חתום. הטענה היא שהרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא הועלם. כך גם העיד הרב [[ניסן מינדל]], וכך העיד הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. ועד מיוחד של ארבעה רבנים, שנבחרו על ידי כלל רבני חב"ד בעולם: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה. לפסק זה הצטרפו אחדים מרבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] ורבנים נוספים.

בהתאם לכך מאז קיץ [[תשנ"ד]], כל מכתב שיצא חתום על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], היה חתום "ממונה מטעם אדמו"ר להנהלת אגו"ח". בהמשך לכך באסיפה בה השתתף הרב [[אברהם שמטוב]], 'פוטר' הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. כתוצאה מכך, תבעו קבוצה מאנ"ש יחד עם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] את הרב [[אברהם שמטוב]] ב[[בד"ץ קראון הייטס]].

אנשי "אגו"ח" בראשות הרב שם טוב טענו כי הצוואה לא חתומה ולמעשה אין לה תוקף. לקביעה זו הצטרפו רוב [[ועד רבני ליובאוויטש]]. עקב אי קיום הצוואה, הוציא [[בד"ץ קראון הייטס]] כתב 'לא ציית לדינא' נגד הרב [[יהודה קרינסקי]]; בשנת ה'[[תש"ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב"ד און ליין]}}, אך על פי פסיקת הרב רונזברג בסוגיית [[קראון הייטס]], הרי כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54190 פסק דין ברור: להחלטות צד אחד אין כל תוקף] - [[חב"ד אינפו]]}}.

==חברא קדישא==
{{ערך מורחב|ערך=[[חברא קדישא קראון הייטס]]}}
בשנת [[תש"א]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את מחלקת "חברא קדישא" באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, על מנת לקבור כראוי את מתי ישראל. בראש החברא קדישא עמדו הרבנים [[שמואל זלמנוב]], [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] ו[[מרדכי מענטליק]]. הגבאים הראשיים היו [[יהושע קארף]] והרב [[יצחק דוב אושפאל]] הסגן היה הרב [[שמואל צבי פוקס]]. כיום משמשים בחברא קדישא ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] ר' [[שלום ישראל חודקוב]] ר'[[יהודה לייב פוזנר]], ר' אלי' עבער, ר' יוסקה וילמובסקי ור' משה שמוקלער. ר' [[בערל ליפסקר]] משמש כיום כמזכיר.
==ייחס הרבי==
ב[[אגרות קודש]] מובא דברי הרבי על תפקידי אגו"ח:
{{ציטוט|תוכן= ...ולכן לפי דעתי מתפקידי אגו"ח: (א) לייצג את אנ"ש בענינים שונים השייכים לסוג ג' הנ"ל, דהיינו ענינים שונים שאינם שייכים למוסד פרטי ולא לסוג פרטי מאנ"ש (ב) להתאים עבודת המוסדות כדי למנוע סיכסוכים ובלבולים בעבודת אחד ברעהו (ג) פיקוח כללי על המוסדות, מבלי להתערב בענינים הפנימיים שלהם (ד)...|מקור=אג"ק מיום ט' אלול תיש"א}}

כמו כן הרבי אמר גם:
{{ציטוט|תוכן= ...בכמה ענינים מוכרח הדבר ובכמה ענינים על כל פנים טוב הוא, שיהי' בא כוח אחד לכל המוסדות, ותפקיד זה הוא של אגודת חב"ד, היינו שאגודת חב"ד תציג כלפי חוץ, בכל ענין הדורש זאת, את כל המוסדות באה"ק אשר חותם חב"ד עליהם|מקור=אג"ק מיום י"ג כסלו ה'תשי"ב}}.

כידוע הרבי הורה לרשום בכל מקום ומקום את מוסדות חב"ד בדרך חוקית. הרבי גם עשה פעולות ונתן הוראות כדי להבטיח את ההתנהלות המסודרת של מוסדות חב"ד, בדרך שתמנע הסגת גבול ואי סדרים.

ביחידות המיוחדת שקיים הרבי עם חברי אגו"ח בארה"ב, בט' במרחשוון ה'תשמ"ט, אמר הרבי בין השאר (הרבי הגיה את השיחה באידיש, להלן בתרגום חפשי): "ועוד וגם זה עיקר שיערכו רישום רשמי שפלוני הוא האחראי בסטייט או מדינה פלונית".

==חברי האגודה כיום==
*יו"ר: [[אברהם יצחק שם טוב]]
*מנהל הספריה: [[שלום בער לוין]]
*מזכיר: [[יהודה קרינסקי]]
*מנהל הפעילות: הרב [[ברוך שלמה אליהו קונין]].
*חבר: הרב [[שלום דובער מוצ'קין]].
*חבר: [[משה יהודה קוטלרסקי]].
*חבר: [[משה הרסון]].
*חבר: [[לוי יצחק אזימוב]].

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]

כינוס השלוחים העולמי

2023-04-19T07:40:49Z

טיכואוט: /* הכינוס */

{{מפנה|כינוס השלוחים}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|ממוזער|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית]]
'''כינוס השלוחים העולמי''' הינו כינוס שנתי בו מתכנסים כל [[שליחות|שלוחי]] [[הרבי מליובאוויטש מלך המשיח]] מרחבי העולם, על מנת לחזק את הקשר שלהם עם הרבי וכן לטכס עצה ולדון בנושאים עימם הם מתמודדים בעבודת השליחות. הכינוס מתקיים מידי שנה ב[[שבת מברכים]] [[חודש כסלו]] ב-[[770]].

==היסטוריה==
כינוס השלוחים החל בשנת [[תשד"מ]] כהתכנסות איזורית של השלוחים ב[[ארצות הברית]]. לאחר ארבע שנים, בשנת [[תשמ"ח]] - שהייתה [[שנת הקהל]] - הפך כינוס השלוחים לעולמי, ומאז הוא הולך וגדל מידי שנה.

==במשך השנים==
[[קובץ:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי השלוחים בתמונה קבוצתית בחזית [[770]] במהלך הכינוס בשנת תשנ"ד]]
* [[תשמ"ו]] - הרבי מעניק על ידי ה[[מזכירות]] 201$ לכל אחד מהשלוחים שהגיעו לכינוס.
* [[תשמ"ח]] - הרבי מחלק לשלוחים בלבד את [[קונטרס ר"ח כסלו תשמ"ח]].
* [[תשנ"ב]] - בהתוועדות השבת הרבי מודיע שעבודת השלוחים ב[[הפצת המעיינות]] הסתיימה, וכעת שליחותם היחידה היא להכין את תושבי עירם וכל סביבתם ל[[קבלת פני משיח צדקנו]].
* [[תשנ"ג]] - הרבי יוצא בהפתעה למרפסת ב-770, באמצע מעמד הבנקט, ומעודד את שירת השלוחים "{{יחי}}". זו הייתה הפעם היחידה שבה השתתף הרבי בעצמו בבנקט. באותה שנה, בהמשך לכינוס השלוחים, נתלה שלט ה'יחי אדוננו' שהיה תלוי בכינוס השלוחים ב[[זאל הגדול]] של [[770]].
* [[תשנ"ד]] - השלוחים זוכים ל[[יחידות]] מיוחדת במהלכה הם עוברים על פני הרבי בפתח [[חדר הרבי|חדרו]], לאחר כשבועיים שבהם לא נראה כלל לקהל.

==הכינוס==
[[קובץ:כינוס השלוחים העולמי תשפ"א.jpg|ממוזער|250px|כינוס השלוחים העולמי [[תשפ"א]]]]
הכינוס מתקיים על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]], ומנוהל בפועל ע"י [[ועד כינוס השלוחים העולמי|ועד הכינוס]] שנבחר ע"י ה[[מרכז לעניני חינוך]].

במהלך הכינוס מתקיימות סדנאות בנושאים שונים המסייעים ל[[שליח]] בפעילויותיו השונות במקום מגוריו. כמו כן מתקיימים ירידים ומכירות של מוצרים המתאימים לשלוחים.

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://www.kinus.info דף הבית של כינוס השלוחים העולמי]''' שע"י ה[[מרכז לעניני חינוך]]
*[https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] בכינוס השלוחים [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}
* [http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/יומן-וידאו-באנקעט-כינוס-השלוחים-בהשתת/ יומן וידאו: באנקעט כינוס השלוחים בהשתתפות הרבי] - תשנ"ג {{אינפו}}
* '[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78446 כינוס השלוחים תשנ"ד: הכל חדור בגאולה ו"יחי"]', מתוך עיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=72659 כינוס השלוחים העולמי תשע"ג], כתבה מסכמת {{אינפו}}
* [http://chabad.info/video/news-video/חבד-בראי-התקשורת/ערוץ-7-בסיקור-מיוחד-מכינוס-השלוחים-העול/ ערוץ 7 בסיקור מיוחד מכינוס השלוחים העולמי תשע"ו] {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/17-11-2020-18-28-54-תשפא.pdf?&~nfopt(fileDistorted=83402768407501) להביא לימות המשיח]''', תשורה בהוצאת ועד חיילי בית דוד הסוקרת את כינוסי השלוחים בשנים תשנ"ב - תשנ"ד, לרגל כינוס השלוחים העולמי ה'תשפ"א {{PDF}}{{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/134323 הסודות של הכינוס: התאריך, המארש ולמה עושים "רול-קול"?]''' {{COL}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כינוסים]]
[[קטגוריה:כינוסים חב"דיים]]
[[קטגוריה:שליחות|*]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

כינוס השלוחים העולמי

2023-04-19T07:39:54Z

טיכואוט: /* ועד כינוס השלוחים העולמי */

{{מפנה|כינוס השלוחים}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|ממוזער|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית]]
'''כינוס השלוחים העולמי''' הינו כינוס שנתי בו מתכנסים כל [[שליחות|שלוחי]] [[הרבי מליובאוויטש מלך המשיח]] מרחבי העולם, על מנת לחזק את הקשר שלהם עם הרבי וכן לטכס עצה ולדון בנושאים עימם הם מתמודדים בעבודת השליחות. הכינוס מתקיים מידי שנה ב[[שבת מברכים]] [[חודש כסלו]] ב-[[770]].

==היסטוריה==
כינוס השלוחים החל בשנת [[תשד"מ]] כהתכנסות איזורית של השלוחים ב[[ארצות הברית]]. לאחר ארבע שנים, בשנת [[תשמ"ח]] - שהייתה [[שנת הקהל]] - הפך כינוס השלוחים לעולמי, ומאז הוא הולך וגדל מידי שנה.

==במשך השנים==
[[קובץ:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי השלוחים בתמונה קבוצתית בחזית [[770]] במהלך הכינוס בשנת תשנ"ד]]
* [[תשמ"ו]] - הרבי מעניק על ידי ה[[מזכירות]] 201$ לכל אחד מהשלוחים שהגיעו לכינוס.
* [[תשמ"ח]] - הרבי מחלק לשלוחים בלבד את [[קונטרס ר"ח כסלו תשמ"ח]].
* [[תשנ"ב]] - בהתוועדות השבת הרבי מודיע שעבודת השלוחים ב[[הפצת המעיינות]] הסתיימה, וכעת שליחותם היחידה היא להכין את תושבי עירם וכל סביבתם ל[[קבלת פני משיח צדקנו]].
* [[תשנ"ג]] - הרבי יוצא בהפתעה למרפסת ב-770, באמצע מעמד הבנקט, ומעודד את שירת השלוחים "{{יחי}}". זו הייתה הפעם היחידה שבה השתתף הרבי בעצמו בבנקט. באותה שנה, בהמשך לכינוס השלוחים, נתלה שלט ה'יחי אדוננו' שהיה תלוי בכינוס השלוחים ב[[זאל הגדול]] של [[770]].
* [[תשנ"ד]] - השלוחים זוכים ל[[יחידות]] מיוחדת במהלכה הם עוברים על פני הרבי בפתח [[חדר הרבי|חדרו]], לאחר כשבועיים שבהם לא נראה כלל לקהל.

==הכינוס==
[[קובץ:כינוס השלוחים העולמי תשפ"א.jpg|ממוזער|250px|כינוס השלוחים העולמי [[תשפ"א]]]]
הכינוס מתקיים על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]], ומנוהל בפועל ע"י [[ועד כינוס השלוחים העולמי|ועד הכינוס]] שנבחר ע"י ה[[מרכז לעניני חינוך]].

במהלך הכינוס מתקיימות סדנאות בנושאים שונים המסייעים ל[[שליח]] בפעילויותיו השונות במקום מגוריו. כמו כן מתקיימים ירידים ומכירות של מוצרים המתאימים לשלוחים.

פתיחתו הרשמית של הכינוס היא בשבת בצהריים, בשעה 13:30. אז מתחיל הכינוס בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]]. בדרך כלל מתייחס הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] זו לתפקידם של השלוחים, ומקשר זאת ל[[פרשת חיי שרה|פרשת השבוע]].

המעמד המרכזי הוא ה'באנקעט' המפואר שמתקיים באחד האולמות בשכונה (עד שנת [[תשע"ט]] הבאנקעט היה מתקיים ב-[[770]]{{הערה|בעקבות [[נגיף הקורונה]]: בשנת [[תשפ"א]] הבאנקעט התקיים באופן פיזי מצומצם יחסית ובשידור ישיר מ-[[770]], ובשנת [[תשפ"ב]] באוהל ענק מחוץ ל[[770]].}}) ב[[מוצאי שבת]]{{הערה|בשנים [[תשפ"א]] ו[[תשפ"ב]], בעקבות [[נגיף הקורונה]], הבאנקעט התקיים ביום ראשון. וראו הערה קודמת.}}. אחד האירועים המיוחדים בבאנקעט הינו ה'רול - קול', בו קמים השלוחים על-פי הכרזת המנחה את מקום שליחותם, כשבסיומו של ה'רול - קול' פורצים השלוחים בשירה וריקודים.

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://www.kinus.info דף הבית של כינוס השלוחים העולמי]''' שע"י ה[[מרכז לעניני חינוך]]
*[https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] בכינוס השלוחים [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}
* [http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/יומן-וידאו-באנקעט-כינוס-השלוחים-בהשתת/ יומן וידאו: באנקעט כינוס השלוחים בהשתתפות הרבי] - תשנ"ג {{אינפו}}
* '[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78446 כינוס השלוחים תשנ"ד: הכל חדור בגאולה ו"יחי"]', מתוך עיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=72659 כינוס השלוחים העולמי תשע"ג], כתבה מסכמת {{אינפו}}
* [http://chabad.info/video/news-video/חבד-בראי-התקשורת/ערוץ-7-בסיקור-מיוחד-מכינוס-השלוחים-העול/ ערוץ 7 בסיקור מיוחד מכינוס השלוחים העולמי תשע"ו] {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/17-11-2020-18-28-54-תשפא.pdf?&~nfopt(fileDistorted=83402768407501) להביא לימות המשיח]''', תשורה בהוצאת ועד חיילי בית דוד הסוקרת את כינוסי השלוחים בשנים תשנ"ב - תשנ"ד, לרגל כינוס השלוחים העולמי ה'תשפ"א {{PDF}}{{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/134323 הסודות של הכינוס: התאריך, המארש ולמה עושים "רול-קול"?]''' {{COL}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כינוסים]]
[[קטגוריה:כינוסים חב"דיים]]
[[קטגוריה:שליחות|*]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

קופת רבינו

2023-04-19T07:35:52Z

טיכואוט:

{{מקורות}}
'''קופת רבינו''' היא מוסד [[צדקה]] מרכזי של [[חסידות חב"ד]], האחראית על [[קרן השנה]], [[מעות חיטים]] ו[[מעמד]].

==היסטוריה==
קופת רבינו נוסדה בשנת [[תרפ"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], הכספים בקופה, חולקו על ידי הריי"צ.

בראש הקופה עמד הרב [[אליהו הבר]].

בשנת [[תש"נ]] הודיע הרבי על השתתפות קופת רבינו בהוצאות ובבנין מוסדות [[חב"ד]].

==דמי מעמד==
{{ערך מורחב|ערך=[[דמי מעמד]]}}

נתינת כסף מהחסידים לצרכי החזקת בית הרב, הייתה נהוגה כבר מראשית התייסדות החסידות.

במכתבי אדמו"רי חב"ד מכונה המעמד בשם 'נפנה' כשכל אות מהמילה 'מעמד' מוחלפת באות שלאחריה.

על פי הוראת הרבי מלך המשיח, מעבירים כיום החסידים את דמי ה'מעמד' לקופת רבינו עבור 'מחנה ישראל', בכל מקום ישנם ממונים המעבירים את הכסף למזכירות בארצות הברית

==קרן השנה==
{{ערך מורחב|ערך=[[קרן השנה]]}}

קרן השנה עניינה הוא שבערב ראש השנה נותנים סכום מסוים שמכוון כנגד כל ימות השנה ל"קרן", וממנה מחלקים לצדקה מדי יום ביומו.

את הקרן ייסד הרבי בשבת בראשית תשי"ד על ידי מחנה ישראל.

== הקופה ב[[ארץ הקודש]] ==

מפתיחת [[קופת רבינו]] ב[[ארץ הקודש]] בשנת תשי"א, עמד בראשה הרב [[אברהם פריז]], ומפטירתו בשנת [[תשכ"ח]] עמד בראשה הרב [[דובער חן]].

לאחר פטירתו בשנת [[תש"נ]] מונו לעמוד בראשה הרב [[ליפא קורצוויל]] ו[[זאב קסלמן]].

{{לעדכן}}

== ראו גם ==
*[[דמי מעמד]]
*[[קרן השנה]]
*[[מעות חיטים]]
*[[מחנה ישראל]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קופת רבינו|*]]
[[קטגוריה:מוסדות שהקים הרבי הריי"צ]]

קופת רבינו

2023-04-19T07:35:27Z

טיכואוט: /* הקופה בארץ הקודש */

{{מקורות}}
[[קובץ:מודעה קופת רבינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאה לתרומה ל'קופת רבינו' ([[אלול]] [[תשע"א]])]]
'''קופת רבינו''' היא מוסד [[צדקה]] מרכזי של [[חסידות חב"ד]], האחראית על [[קרן השנה]], [[מעות חיטים]] ו[[מעמד]].

==היסטוריה==
קופת רבינו נוסדה בשנת [[תרפ"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], הכספים בקופה, חולקו על ידי הריי"צ.

בראש הקופה עמד הרב [[אליהו הבר]].

בשנת [[תש"נ]] הודיע הרבי על השתתפות קופת רבינו בהוצאות ובבנין מוסדות [[חב"ד]].

==דמי מעמד==
{{ערך מורחב|ערך=[[דמי מעמד]]}}

נתינת כסף מהחסידים לצרכי החזקת בית הרב, הייתה נהוגה כבר מראשית התייסדות החסידות.

במכתבי אדמו"רי חב"ד מכונה המעמד בשם 'נפנה' כשכל אות מהמילה 'מעמד' מוחלפת באות שלאחריה.

על פי הוראת הרבי מלך המשיח, מעבירים כיום החסידים את דמי ה'מעמד' לקופת רבינו עבור 'מחנה ישראל', בכל מקום ישנם ממונים המעבירים את הכסף למזכירות בארצות הברית

==קרן השנה==
{{ערך מורחב|ערך=[[קרן השנה]]}}

קרן השנה עניינה הוא שבערב ראש השנה נותנים סכום מסוים שמכוון כנגד כל ימות השנה ל"קרן", וממנה מחלקים לצדקה מדי יום ביומו.

את הקרן ייסד הרבי בשבת בראשית תשי"ד על ידי מחנה ישראל.

== הקופה ב[[ארץ הקודש]] ==

מפתיחת [[קופת רבינו]] ב[[ארץ הקודש]] בשנת תשי"א, עמד בראשה הרב [[אברהם פריז]], ומפטירתו בשנת [[תשכ"ח]] עמד בראשה הרב [[דובער חן]].

לאחר פטירתו בשנת [[תש"נ]] מונו לעמוד בראשה הרב [[ליפא קורצוויל]] ו[[זאב קסלמן]].

{{לעדכן}}

== ראו גם ==
*[[דמי מעמד]]
*[[קרן השנה]]
*[[מעות חיטים]]
*[[מחנה ישראל]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קופת רבינו|*]]
[[קטגוריה:מוסדות שהקים הרבי הריי"צ]]

קופת רבינו

2023-04-19T07:34:05Z

טיכואוט: /* הקופה בארץ הקודש */

{{מקורות}}
[[קובץ:מודעה קופת רבינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאה לתרומה ל'קופת רבינו' ([[אלול]] [[תשע"א]])]]
'''קופת רבינו''' היא מוסד [[צדקה]] מרכזי של [[חסידות חב"ד]], האחראית על [[קרן השנה]], [[מעות חיטים]] ו[[מעמד]].

==היסטוריה==
קופת רבינו נוסדה בשנת [[תרפ"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], הכספים בקופה, חולקו על ידי הריי"צ.

בראש הקופה עמד הרב [[אליהו הבר]].

בשנת [[תש"נ]] הודיע הרבי על השתתפות קופת רבינו בהוצאות ובבנין מוסדות [[חב"ד]].

==דמי מעמד==
{{ערך מורחב|ערך=[[דמי מעמד]]}}

נתינת כסף מהחסידים לצרכי החזקת בית הרב, הייתה נהוגה כבר מראשית התייסדות החסידות.

במכתבי אדמו"רי חב"ד מכונה המעמד בשם 'נפנה' כשכל אות מהמילה 'מעמד' מוחלפת באות שלאחריה.

על פי הוראת הרבי מלך המשיח, מעבירים כיום החסידים את דמי ה'מעמד' לקופת רבינו עבור 'מחנה ישראל', בכל מקום ישנם ממונים המעבירים את הכסף למזכירות בארצות הברית

==קרן השנה==
{{ערך מורחב|ערך=[[קרן השנה]]}}

קרן השנה עניינה הוא שבערב ראש השנה נותנים סכום מסוים שמכוון כנגד כל ימות השנה ל"קרן", וממנה מחלקים לצדקה מדי יום ביומו.

את הקרן ייסד הרבי בשבת בראשית תשי"ד על ידי מחנה ישראל.

== הקופה ב[[ארץ הקודש]] ==

מפתיחת [[קופת רבינו]] ב[[ארץ הקודש]]<ref>הכתובת של 'קופת רבינו' היא: קרן קופת אדמו"ר ת. ד. 1247 קריית מלאכי.</ref> בשנת תשי"א, עמד בראשה הרב [[אברהם פריז]], ומפטירתו בשנת [[תשכ"ח]] עמד בראשה הרב [[דובער חן]].

לאחר פטירתו בשנת [[תש"נ]] מונו לעמוד בראשה הרב [[ליפא קורצוויל]] ו[[זאב קסלמן]].

{{לעדכן}}

== ראו גם ==
*[[דמי מעמד]]
*[[קרן השנה]]
*[[מעות חיטים]]
*[[מחנה ישראל]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קופת רבינו|*]]
[[קטגוריה:מוסדות שהקים הרבי הריי"צ]]

קופת רבינו

2023-04-19T07:33:41Z

טיכואוט: /* קישורים חיצוניים */

{{מקורות}}
[[קובץ:מודעה קופת רבינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאה לתרומה ל'קופת רבינו' ([[אלול]] [[תשע"א]])]]
'''קופת רבינו''' היא מוסד [[צדקה]] מרכזי של [[חסידות חב"ד]], האחראית על [[קרן השנה]], [[מעות חיטים]] ו[[מעמד]].

==היסטוריה==
קופת רבינו נוסדה בשנת [[תרפ"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], הכספים בקופה, חולקו על ידי הריי"צ.

בראש הקופה עמד הרב [[אליהו הבר]].

בשנת [[תש"נ]] הודיע הרבי על השתתפות קופת רבינו בהוצאות ובבנין מוסדות [[חב"ד]].

==דמי מעמד==
{{ערך מורחב|ערך=[[דמי מעמד]]}}

נתינת כסף מהחסידים לצרכי החזקת בית הרב, הייתה נהוגה כבר מראשית התייסדות החסידות.

במכתבי אדמו"רי חב"ד מכונה המעמד בשם 'נפנה' כשכל אות מהמילה 'מעמד' מוחלפת באות שלאחריה.

על פי הוראת הרבי מלך המשיח, מעבירים כיום החסידים את דמי ה'מעמד' לקופת רבינו עבור 'מחנה ישראל', בכל מקום ישנם ממונים המעבירים את הכסף למזכירות בארצות הברית

==קרן השנה==
{{ערך מורחב|ערך=[[קרן השנה]]}}

קרן השנה עניינה הוא שבערב ראש השנה נותנים סכום מסוים שמכוון כנגד כל ימות השנה ל"קרן", וממנה מחלקים לצדקה מדי יום ביומו.

את הקרן ייסד הרבי בשבת בראשית תשי"ד על ידי מחנה ישראל.

== הקופה ב[[ארץ הקודש]] ==

מפתיחת [[קופת רבינו]] ב[[ארץ הקודש]]<ref>הכתובת של 'קופת רבינו' היא: קרן קופת אדמו"ר ת. ד. 1247 קריית מלאכי.</ref> בשנת תשי"א, עמד בראשה הרב [[אברהם פריז]], ומפטירתו בשנת [[תשכ"ח]] עמד בראשה הרב [[דובער חן]].

לאחר פטירתו בשנת [[תש"נ]] מונו לעמוד בראשה הרב [[ליפא קורצוויל]] ו[[זאב קסלמן]].

אחד מסניפיה המרכזיים נפתח ב[[צפת]], בראשו עומד הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
{{לעדכן}}

== ראו גם ==
*[[דמי מעמד]]
*[[קרן השנה]]
*[[מעות חיטים]]
*[[מחנה ישראל]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קופת רבינו|*]]
[[קטגוריה:מוסדות שהקים הרבי הריי"צ]]

קופת רבינו

2023-04-19T07:33:28Z

טיכואוט: /* קרן השנה */

{{מקורות}}
[[קובץ:מודעה קופת רבינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאה לתרומה ל'קופת רבינו' ([[אלול]] [[תשע"א]])]]
'''קופת רבינו''' היא מוסד [[צדקה]] מרכזי של [[חסידות חב"ד]], האחראית על [[קרן השנה]], [[מעות חיטים]] ו[[מעמד]].

==היסטוריה==
קופת רבינו נוסדה בשנת [[תרפ"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], הכספים בקופה, חולקו על ידי הריי"צ.

בראש הקופה עמד הרב [[אליהו הבר]].

בשנת [[תש"נ]] הודיע הרבי על השתתפות קופת רבינו בהוצאות ובבנין מוסדות [[חב"ד]].

==דמי מעמד==
{{ערך מורחב|ערך=[[דמי מעמד]]}}

נתינת כסף מהחסידים לצרכי החזקת בית הרב, הייתה נהוגה כבר מראשית התייסדות החסידות.

במכתבי אדמו"רי חב"ד מכונה המעמד בשם 'נפנה' כשכל אות מהמילה 'מעמד' מוחלפת באות שלאחריה.

על פי הוראת הרבי מלך המשיח, מעבירים כיום החסידים את דמי ה'מעמד' לקופת רבינו עבור 'מחנה ישראל', בכל מקום ישנם ממונים המעבירים את הכסף למזכירות בארצות הברית

==קרן השנה==
{{ערך מורחב|ערך=[[קרן השנה]]}}

קרן השנה עניינה הוא שבערב ראש השנה נותנים סכום מסוים שמכוון כנגד כל ימות השנה ל"קרן", וממנה מחלקים לצדקה מדי יום ביומו.

את הקרן ייסד הרבי בשבת בראשית תשי"ד על ידי מחנה ישראל.

== הקופה ב[[ארץ הקודש]] ==

מפתיחת [[קופת רבינו]] ב[[ארץ הקודש]]<ref>הכתובת של 'קופת רבינו' היא: קרן קופת אדמו"ר ת. ד. 1247 קריית מלאכי.</ref> בשנת תשי"א, עמד בראשה הרב [[אברהם פריז]], ומפטירתו בשנת [[תשכ"ח]] עמד בראשה הרב [[דובער חן]].

לאחר פטירתו בשנת [[תש"נ]] מונו לעמוד בראשה הרב [[ליפא קורצוויל]] ו[[זאב קסלמן]].

אחד מסניפיה המרכזיים נפתח ב[[צפת]], בראשו עומד הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
{{לעדכן}}

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://kupasrabeinu.org דף הבית של 'קופת רבינו']'''

== ראו גם ==
*[[דמי מעמד]]
*[[קרן השנה]]
*[[מעות חיטים]]
*[[מחנה ישראל]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קופת רבינו|*]]
[[קטגוריה:מוסדות שהקים הרבי הריי"צ]]

קופת רבינו

2023-04-19T07:32:54Z

טיכואוט: /* היסטוריה */

{{מקורות}}
[[קובץ:מודעה קופת רבינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאה לתרומה ל'קופת רבינו' ([[אלול]] [[תשע"א]])]]
'''קופת רבינו''' היא מוסד [[צדקה]] מרכזי של [[חסידות חב"ד]], האחראית על [[קרן השנה]], [[מעות חיטים]] ו[[מעמד]].

==היסטוריה==
קופת רבינו נוסדה בשנת [[תרפ"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], הכספים בקופה, חולקו על ידי הריי"צ.

בראש הקופה עמד הרב [[אליהו הבר]].

בשנת [[תש"נ]] הודיע הרבי על השתתפות קופת רבינו בהוצאות ובבנין מוסדות [[חב"ד]].

==דמי מעמד==
{{ערך מורחב|ערך=[[דמי מעמד]]}}

נתינת כסף מהחסידים לצרכי החזקת בית הרב, הייתה נהוגה כבר מראשית התייסדות החסידות.

במכתבי אדמו"רי חב"ד מכונה המעמד בשם 'נפנה' כשכל אות מהמילה 'מעמד' מוחלפת באות שלאחריה.

על פי הוראת הרבי מלך המשיח, מעבירים כיום החסידים את דמי ה'מעמד' לקופת רבינו עבור 'מחנה ישראל', בכל מקום ישנם ממונים המעבירים את הכסף למזכירות בארצות הברית

==קרן השנה==
{{ערך מורחב|ערך=[[קרן השנה]]}}

קרן השנה עניינה הוא שבערב ראש השנה נותנים סכום מסוים שמכוון כנגד כל ימות השנה ל"קרן", וממנה מחלקים לצדקה מדי יום ביומו.

את הקרן ייסד הרבי בשבת בראשית תשי"ד על ידי מחנה ישראל.

בחודש חשוון תשנ"ד הפך הרבי את קופת רבינו לאחראית על קרן השנה.

== הקופה ב[[ארץ הקודש]] ==

מפתיחת [[קופת רבינו]] ב[[ארץ הקודש]]<ref>הכתובת של 'קופת רבינו' היא: קרן קופת אדמו"ר ת. ד. 1247 קריית מלאכי.</ref> בשנת תשי"א, עמד בראשה הרב [[אברהם פריז]], ומפטירתו בשנת [[תשכ"ח]] עמד בראשה הרב [[דובער חן]].

לאחר פטירתו בשנת [[תש"נ]] מונו לעמוד בראשה הרב [[ליפא קורצוויל]] ו[[זאב קסלמן]].

אחד מסניפיה המרכזיים נפתח ב[[צפת]], בראשו עומד הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
{{לעדכן}}

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://kupasrabeinu.org דף הבית של 'קופת רבינו']'''

== ראו גם ==
*[[דמי מעמד]]
*[[קרן השנה]]
*[[מעות חיטים]]
*[[מחנה ישראל]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קופת רבינו|*]]
[[קטגוריה:מוסדות שהקים הרבי הריי"צ]]

משמש בקודש

2023-04-19T07:31:25Z

טיכואוט: /* משב"קים אצל אדמו"ר הריי"צ */

[[קובץ:יוניק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המשב"ק ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]] מגיש לרבי את הספל ל[[נטילת ידים]]]]
'''משמש בקודש''' (בקיצור '''משב"ק''') הוא כינוי למי שמשמש אישית את ה[[אדמו"ר]] בביתו בצרכיו הפרטיים; נקיון הבית, בישול המזון, ועוד.

החסידים בדור השביעי שזכו לשמש כמשב"קים ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]], היו נכנסים לשיחה עם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] לפני הכניסה לעבודה בפועל, במהלכה סיפרה להם הרבנית סיפור שהתרחש בילדותה, המראה עד כמה חשוב לשמור על הוראות של הרבי בדייקנות המירבית.

בשונה מתפקיד ה'מזכיר', רבותינו נשיאינו לאורך הדורות נהגו לקחת כמסייעים בעניני הבית הפרטיים דווקא גויים או יהודים שאינם מסוגלים להבין הרבה ממה שהם רואים, וזאת בכדי לשמור על הפרטיות והסודיות בכל הנוגע להנהגה הפרטית של משפחת בית הרב.

אצל חסידים רווח פתגם, שמשב"ק הוא אחד מהשלושה שאינם יכולים להיות חסידים המסורים לחלוטין לרבי, מכיוון שהוא רואה את הרבי בהנהגה היום-יומית שלו, והדבר גורם לו להסתכל על הרבי כאיש גשמי, ולא כעל איש אלוקי וקדוש המורם מעם.

רבים מהמשב"קים בדור השביעי ביקשו מהרבי ברכה שימשיכו להיות חסידים ו[[התקשרות|מקושרים]], ושהעבודה שלהם כסיוע בבית הרבי לא תפריע לקשר בינם לבין הרבי. חלקם אף ביקשו ברכה שיצליחו לנצור סוד ולא לספר את מה שהם ראו בביתו של הרבי.
==רשימת המשבקים==
{{פסקה חסרה}}

===משב"קים אצל [[אדמו"ר הזקן]]===
לא ידוע

===משב"קים אצל [[אדמו"ר האמצעי]]===
===משב"קים אצל אדמו"ר ה[[צמח צדק]]===
* [[חיים בער חיימסון]].
* הירשל (צבי) דער געלער - ממונה על מלאכות הבית העדינות.
* הירשל (צבי) דער שווארצער - ממונה על העבודות הקשות, מחוץ לבית.
* יהודה אריה לייב ליברמן.
*[[יוסף מרדכי המשרת]]
===משב"קים אצל [[אדמו"ר מהר"ש]]===
*יוסף מרדכי המשרת
===משב"קים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]===
*יוסף מרדכי המשרת
===משב"קים אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]===
* [[חיים ליברמן]]
* ר' [[שלום בער אייכהורן]]
* ר' [[אלתר דובער חסקינד]]

===משב"קים אצל [[הרבי]]===
* ר' [[יהודה לייב גרונר]]
* ר' [[שלום בער גנזבורג]].
* ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]].
* ר' [[דובער יוניק]].
* ר' [[חיים ברוך הלברשטם]].
* ר' [[חס"ד הלברשטאם]].
* ר' [[יעקב צבי הולצמן]].
* ר' [[מענדל נאטיק]].
* ר' [[עמרם מלכא]].
*ר' [[שלמה רייניץ|חיים שלמה רייניץ]].
* ר'[[מאיר הארליג]]
* ר' [[משה קליין]].
* ר' [[אינגי ביסטריצקי]].

[[קטגוריה:משמשים בקודש|*]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]

אלתר דובער חסקינד

2023-04-19T07:30:47Z

טיכואוט: /* משפחתו */

שמריהו גוראריה

2023-04-19T07:29:30Z

טיכואוט: /* משפחתו */

שלום דובער גוראריה

2023-04-19T07:26:19Z

טיכואוט:

===== '''באתר עם השם "חב"ד" לא כותבים ערכים על כלכים כאלו!!
'''
==
=====

שלום דובער גוראריה

2023-04-19T07:26:09Z

טיכואוט:

===== '''באתר ען השם "חב"ד" לא כותבים ערכים על כלכים כאלו!!
'''
==
=====

משה דובער ריבקין

2023-04-19T07:20:56Z

טיכואוט: /* תולדות חיים */

[[קובץ:משה דובער ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה דובער ריבקין]]
'''משה דובער ריבקין''' ([[כ"א כסלו]] [[תרנ"ג]] - [[י"ח חשוון]] [[תשל"ז]]) היה ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] וראש [[ישיבת תורה ודעת]] בניו-יורק. נחשב לאחד מגדולי הרבנים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית, העמיד אלפי תלמידים והוציא מתחת ידיו עשרות כותרים של חידושי תורה עמוקים.

==תולדות חיים==
[[קובץ:ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה דובער (משמאל) ובן דודו ר' [[ישראל צבי הבר]]]]
נולד לאביו הרב [[בן ציון ריבקין]] רבה של [[סינצי]] שבפלך [[פולטבה]] במדינת [[רוסיה]], ב[[כ"א כסלו]] [[תרנ"ג]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/4/30/148 ספר השיחות תש"ז עמוד 148].}}.

מגיל אחד עשרה עד הבר מצווה למד בעיר זוויהל אצל הרב הגאון יואל שארין.

בשנת [[תרס"ה]] נשלח על ידי אביו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שם נקשר במיוחד ל[[משפיע]] ר' [[מיכאל בלינער]].

לאחר תום לימודיו [[נישואין|נשא]] את בת ה[[חסיד]] ר' [[יעקב טוביה הבר]] שהייתה בידידות קרובה עם הרבנית [[חיה מושקא שניאורסאהן]] אשת [[הרבי]].

בשנת [[תרע"ו]] כאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] העתיק ל[[רוסטוב]] התלווה אליו הרב הבר ועמו הרב ריבקין. הרב ריבקין היה בן ביתו של הרבי, ושמשו עד [[הסתלקות]]ו ב[[ב' ניסן תר"פ]]. לאחר ההסתלקות היה קרוב במיוחד אל בנו ממלא מקומו של הרבי הרש"ב [[הרבי הריי"צ]]. על ימים אלו חיבר את הספר [[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]].

===תורת אמת===
[[קובץ:הנהלת תורת אמת.png|ממוזער|הרב ריבקין (עומד מימין) עם הנהלת ישיבת תורת אמת]]
בשנת [[תרפ"ד]] עלה לארץ ישראל וכיהן כראש ישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת ירושלים]]. בשנת [[תרפ"ח]] נסע ל[[ארצות הברית]] ושם היה ראש ישיבת "[[ישיבת תורה ודעת|תורה ודעת]]".

הי' חבר בארגוני [[ניח"ח]] ו[[הועד לבניין האהל]].

הרב ריבקין היה משתתף קבוע ב[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]], והיה יושב מאחורי הרבי, באזני מספר [[חסיד]]ים אמר{{הערה|מפי הרב [[הלל פבזנר]].}}: "מדוע אומרים עלי שאיני [[התקשרות|מקושר]] לרבי? הלא אני מקפיד באופן קבוע להגיע להתוועדויות, יותר מחסידים גדולים?!"{{הערה|בספרו 'אשכבתא דרבי' הדפיס תיאור מלא שבח על 'כ"ק אדמו"ר גאון ישראל הרמ"מ שליט"א', המרומם קרן [[חסידות חב"ד]]}}.

===נתק בין חתנו לחצר הרבי===
בשנת [[תשל"ה]] אחד מחברי הכנסת דיבר במליאת הממשלה נגד תיקון חוק [[מיהו יהודי]], כשבין דבריו התבטא שלא אכפת לו מה גדולי ישראל אומרים, ומה החפץ חיים אומר בעניין זה. לאחר שעברו מספר שבועות ואף אחד לא הוציא מחאה נגד דבריו של אותו חבר כנסת, הרבי דיבר ב[[התוועדות]] (י"ט כסלו, תשל"ה) על הנושא ודרש שתלמידי החפץ חיים ימחו ברבים על ביטוי שכזה המבזה ברבים את אחד מגדולי ישראל האמיתיים.

בעקבות דברי הרבי הוציאו רבני חב"ד מכתב מחאה, שמו של הרב ריבקין הופיע גם הוא במכתב אך למחרת פרסום המחאה פירסם הרב ריבקין הכחשה גורפת וטען שאין כל קשר בינו לבין מכתב המחאה. היו בחורים שכעסו על מעשיו ושברו את מנעול הדלת של ביתו.

בעקבות הפרשה, החל חתנו אהרן שורין בפרסום כתבות נאצה נגד תנועת חב"ד והרבי העומד בראשה. במהלך הפרשייה שנמשכה כמה שבועות, היו התבטאויות מאוד חריפות של הרבי על חתנו של הרב ריבקין{{הערה| ראו בשיחות י' שבט תשל"ה, סמ"ג ואילך (נדפס בקונטרס שיצא לאור ע"י ועד הנחות בלה"ק לש"פ תרומה תשפ"ב). שיחת ש"פ בשלח תשל"ה. שיחת ט"ו בשבט תשל"ה, ס"ז ואילך (נדפס ע"י ועד הנחות בלה"ק בקונטרס שי"ל לש"פ יתרו תשפ"ג).}}, והרב ריבקין הרגיש מאוד שלא בנוח להגיע להתוועדויות של הרבי בעקבות עגמת ה[[נפש]] שגרם.

הרבי עודד מאוד את הרב ריבקין להדפיס את חידושיו בנגלה. {{הערה|ראו למשל אג"ק חלק כט, עמ' קע. שם, עמ' רפד. חלק ל, עמ' נה-נו.}}.

הרב ריבקין נפטר ב[[י"ח חשוון]] [[תשל"ז]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/4/30/148 ספר השיחות תש"ז עמוד 148].}}, ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

הרבי השתתף בלווייתו של הרב ריבקין (שהתקיימה בכ"א מרחשוון תשל"ז), והלך אחרי הארון. {{הערה|חדשות מבית חיינו, כ"א מ"ח תשל"ז.}}

== ספריו ==
*'''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - מתאר את [[הסתלקות]] אדמו"ר הרש"ב. בספר מופיעים גם מנהגי [[אדמו"ר הרש"ב]] ופעמים ביאורים הלכתיים מקיפים בנושא.
*'''קונטרס א' - ד'''' - קונטרסים בנושאים שונים, נדפס על ידי תלמידיו בין השנים [[תשט"ו]] - [[תשכ"ב]].
*'''שני קונטרסים''' - כעין הקונטרסים א' - ד'. נדפס בשנת תשכ"א.
*'''תפארת ציון''' - חדושים וביאורים שונים בש"ס ובראשונים, נדפס בשנת תשל"ה.
*רבים מחידושיו מופיעים בקבצי '''[[האוהל]]''' (קובץ תורני).

==משפחתו==

*בנו, הגאון רבי [[שלום ריבקין]] {{הערה|ראו דברי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אודותיו לאביו, ר' משה דובער, בסה"ש ה'שי"ת, עמ' 376. ימי בראשית, עמ' 27.}}, [[גאב"ד]] סט. לואיס, [[ארה"ב]].

*חתנו: אהרן בן-ציון שורין.

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=912 פרק העוסק בדמותו בתוך הספר 'גדולי האומה'] {{שטורעם}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ריבקין, משה דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורה ודעת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]]

חיים קניבסקי

2023-04-19T07:17:58Z

טיכואוט:

חיים קניבסקי

2023-04-19T07:17:38Z

טיכואוט:

{{דמות
|שם=שמריהו יוסף חיים קנייבסקי
|תמונה=[[קובץ:חיים קנייבסקי חדש.jpg|250px]]
|תיאור=
|תאריך לידה=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ח]]
|מקום לידה= [[פינסק]], [[פולין]]
|מקום פעילות=[[בני ברק]] [[ארץ ישראל]]
|תאריך פטירה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו= קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]], דרך אמונה, ועוד
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}

הרב '''שמריהו יוסף חיים קנייבסקי''' (מכונה '''ר' חיים''') (נולד ב-[[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ח]] [[פינסק]] [[פולין]] - [[ט"ו באדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] ב[[בני ברק]] [[ישראל]]) היה מהמנהיגים הרוחניים הבולטים בציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ח]] בפינסק, (אז ב[[פולין]]) כבנם הבכור של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחות ה[[חזון איש]]. אביו שימש [[סנדק]] בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. ב[[א' בניסן]] של שנת [[תרצ"ד]] עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב ב[[בני ברק]].

למד ב"תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז" ובנוסף למד עם אביו את רוב מסכתות הש"ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון עבר לישיבת בית יוסף, שם למד 'זמן' אחד, ומייד לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה ב[[פתח תקווה]], ובשנתו הראשונה שם סיים (בגיל 17) את כל הש"ס{{הערה|ומיני אז היה מסים כל שנה בערב פסח את כל ש"ס בבלי וירושלמי ורמב"ם ותנ"ך ועוד ועוד}} .

ב[[ז' כסלו]] [[תשי"ב]] נשא לאישה את מרת בת שבע, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]], אז עבר לפתח תקווה למספר חודשים והמשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק, שם החל ללמוד בכולל עטרת יוסף (שלימים נקרא כולל חזון איש), שם למד במשך עשרות שנים.

הרב קנייבסקי היה נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות [[חז"ל]], כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו זו הקנתה לו את התואר '''מרן שר ה[[תורה]]''' שבו הוא מכונה בציבור החרדי.

מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בהנהגת הציבור ולאחר פטירת הרב שטיינמן בשנת [[תשע"ח]] החל לשמש כמנהיג הציבור הליטאי.

הרב קנייבסקי עמד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה ליטאיים רבים.

קיבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה, ברכות ונתינת סגולות בתחומים שונים, דבר שהיווה חידוש עקב ההסתייגויות מהנהגה בדרך זו בציבור הליטאי בשנים קודמות. הרב קנייבסקי נהג לענות בתמציתיות על שאלות שהוא נשאל, הן פנים אל פנים והן דרך הדואר. הוא נתן הסכמות לספרים רבים שהובאו אליו לקריאה, בהלכה, במוסר או באגדה. הוא גם נהג להשתתף בכינוסי תפילה שנערכו על ידי מוסדות וארגונים שונים. כך גם חילק את יין הסיומים - יין שממנו שתו במעמד סיום הש"ס שערך מפעם לפעם.

===פטירתו ומסע הלוויה===
בבוקרו של יום שישי [[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] ("[[פורים דמוקפין]]") [[תשפ"ב]] התמוטט בביתו ולאחר ניסיונות החייאה שלא צלחו - נפטר בצהרי היום מ[[דום לב]] והוא בן 94{{הערה|[https://chabad.info/bdh/772545/ הלך לעולמו מנהיג הציבור הליטאי הרב חיים קנייבסקי] {{אינפו}}}}, הלוויתו נדחתה ליום ראשון [[י"ז באדר ב']] והתקיימה בעיר [[בני ברק]] בהשתתפות מאות אלפי משתתפים, והייתה אחת הלוויות הגדולות ביותר שהיתה אי פעם ב[[ארץ הקודש]].

===פסקיו===
הרב קנייבסקי נטה כמעט תמיד לקו המחמיר, וגם בדברים שלא היו מוסכמים על כלל מנהיגי הציבור הליטאי, חוץ מפעמים בודדות בנושא עירובין, בהם פסק לטובת הצד המקל.

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|מכתב ובו בקשת [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] להשגת [[ספר|ספריו]] של הרב קנייבסקי להרחבת ספריית ה[[מל"ח]]]]
===עם רבותינו נשיאינו===
במשך השנים פעל [[הרבי]] להרחבת ספריית ה[[מרכז לענייני חינוך]] אותה הקים בעצמו, ובשנת [[תשכ"ז]] נשלח מכתב מטעם [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[עזריאל זליג סלונים]] בבקשה להשגת ספרים נוספים, ולאחר מכן צוין במפורש את ספרו של בנו של {{מונחון|יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר|כינוי לרב יעקב ישראל, אביו של ר' חיים, על שם העיר בה נולד - הורון-סטייפלא}}" המכיל מראי מקומות וציונים לרמב"ם (ראה תמונה), ספרו "קרית מלך". תקופה קצרה לאחר התפרסמות המכתב, פעל ר' [[אריה ארליך]] להבאת המכתב לפני ר' חיים, שהתרגש לראות את המכתב{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=103129 איך הגיב הגר"ח קנייבסקי על המכתב ממזכירות הרבי?] {{חב"ד און ליין}}}}.

[[הרבי]] במכתב משנת [[תשל"ה]] דן בגרסא מסוימת ב[[משנה תורה לרמב"ם]] ומציין שבספרו של הרב קנייבסקי, "קרית מלך"{{הערה|{{היברובוקס|הרב חיים קנייבסקי|'''קרית מלך'''|49930|עמ' ק"ס, מהדורה שלישית|עמוד=160}}.}}, נכתב על גירסא זו "דפוס ישן"{{הערה|[[:קובץ:קרית ספר.jpg|ליקוטי שיחות, חלק י"ב, עמ' 188.]]}}.

בעת עריכת כרך ההשלמות לספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]], הורה [[הרבי]] לעבור בין גדולי התורה והחסידות ולבקש מהם סיוע במציאת מראי-מקומות לרמב"ם שעדיין לא הודפסו. בין היתר פנו אלו שפעלו בנושא בארץ אל ר' חיים וביקשו את עזרתו. ר' חיים התפעל מאוד מהספר ואמר כי "גנבו" לו את עבודתו בעריכת ספריו על הרמב"ם בהם שילב מראי-מקומות על הרמב"ם, והגיש לנציגי המערכת שני מראי מקומות על הרמב"ם שמצא על הרמב"ם מאז שהוציא את ספרו שעדיין לא הודפסו.

יש המספרים{{הערה|הרב שלמה זלמן שניאורסון (מרבני ישיבת טשעבין בהווה) נכדו של הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], המספר זאת בשם אחיו הרב שלמה זלמן שניאורסון ששמע זאת מסביהם בימי חולשתו.}} שב[[יחידות|יחידויות]] של [[הרבי]] עם הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ב[[ד' אלול]] [[תשמ"ט]], שאלו הרבי מיד עם כניסתו מיהו הגאון מבני ברק הרב חיים קנייבסקי, הרב שניאורסון שהתפלא מניין התוודע הרבי להרב קנייבסקי, הביע את תמיהתו בקול, והרבי השיב: "ראיתי את ספרו על הרמב"ם - 'קרית מלך', והוא מבהיל על הרעיון!". כאשר הרב שניאורסון הבהיר לרבי שהרב קנייבסקי לא מתעסק בהנהגת הציבור כפי שהיה באותה העת, הביע הרבי את מורת רוחו מכך{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1gM9NU5XkJq0FY463Q9iK4rkM89W4BAkq/view המבשר תורני, פרשת שלח תשפ"א] (עמוד ה)}}. יש המסתפקים במהימנות סיפור זה.

ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] נמצאת תמונה שלו כותב אות בספר התורה שנשלחה לרבי.

ר' חיים צידד בדעתו של הרבי בנושאים שונים, כמו במעלת חבישת [[פאה נוכרית]] על פני מטפחת{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111842 נחשף מכתב של הרב קנייבסקי: פאה - עדיפה ממטפחת] {{חב"ד און ליין}}}}, עובדת [[לוחות הברית]] מרובעות{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/3/31/דעת_גדו%22י_על_צורת_הלוחות.jpg גליון ובאותו הזמן מס' 5 (סיון תשפ"א)].}} ו[[קני המנורה|היות קני המנורה ישרים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/הרב-קנייבסקי-קני-המנורה-היו-באלכסון/ הרב קנייבסקי: קני המנורה היו באלכסון] {{חב"ד אינפו}}}}, כי סכומים שמוציאים על הפצת נרות שבת לאילו שאינן מדליקות נכללים בעניין של "הוצאות שבת חוזרות"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71333 הרב קנייבסקי מצטרף למבצע נש"ק] {{חב"ד אינפו}}}}, וכי נכון להביא ילדים לשמיעת [[עשרת הדיברות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111187 הרב קנייבסקי: נכון לקחת ילדים קטנים לשמיעת עשרת הדברות] {{חב"ד און ליין}}}}.

אביו הסטייפלער בספר מכתביו "קריינא דאיגרתא" הקשה על שיטת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799 כתבה בחב"ד אינפו]}} כי בנו, הרב קנייבסקי קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=673 תגובות בשטורעם]}}.

[[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קריאת קודש "להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב" מאת אדמו"רים ורבנים, עליה חתום גם הרב קנייבסקי]]
בחודש טבת של שנת תשע"ג חתם ר' חיים יחד עם רבנים ואדמו"רים נוספים רבים על קריאה ללימוד ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] (ראה תמונה){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: "ללמוד הלכות ת"ת בשו"ע אדמה"ז"] {{חב"ד און ליין}}}}. בשנת תשע"ז פורסם סרט וידאו של ר' חיים מאזין בהתרגשות לניגון אליו חוברו מילותיו של [[אדמו"ר הזקן]] בפרק מ"א [[ספר התניא]]: "והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=102122 ההתרגשות של הגר"ח קנייבסקי] {{חב"ד און ליין}}}}.

בתקופת התפשטות [[נגיף הקורונה]], ענה לשאלה במה יש להתחזק לקראת [[הימים הנוראים]] כסגולה לבריאות, כי יש ללמוד בכל יום הלכות שמיטה ויובל בספר [[משנה תורה לרמב"ם]], בדומה ל[[תקנת לימוד הרמב"ם]]{{הערה|[[:קובץ:קריאה ללימוד רמבם.jpg|תמונת המענה]].}}.

===עם חסידי חב"ד===
[[קובץ:ר' יואל ור' חיים.jpg|ממוזער|הרב [[יואל כהן]] בביקורו אצל הרב קנייבסקי]]
במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו הרב [[גדליה אוברלנדר]] שהעניק לו את הספר 'ניצוצי אש' (אוסף אמרות לפי עניינים וערכי עבודת ה', מספרי [[אדמו"ר הזקן]]){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98607 בני-ברק: הרב קנייבסקי קיבל את הספר 'ניצוצי אש'] {{שטורעם}}}}, הרב [[יעקב גלויברמן]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=110861 תמונת הלילה ● בני ברק] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[ישעיהו ובר]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59748 חסיד חב"ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך] {{חב"ד און ליין}}}} הרב מאיר אליטוב, שהעניק לו ספר המנגיש מבאר מביאורי הרבי על [[מסכת בבא קמא]] המבוססים על הספר [[הדרנים על הרמב"ם והש"ס|הדרנים על הרמב"ם]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56579 הרב חיים קנייבסקי קיבל את "ספר ההדרנים של הרבי"] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אליהו צבי יעקובוביץ]]'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56389 גדולי הליטאים נתנו הסכמה לספר שחיבר "תמים" מכפר-חב"ד] {{חב"ד און ליין}}}}, ועוד. לאחר שקיבל את ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] "הרמב"ם השלם" על הלכות שבת, ציין כי הוא נהנה ממנו וש: "ניכר מזה עמלת ויגיעת התורה"{{הערה|[https://chabad.info/news/772861/ מכתבו של הרב קנייבסקי על "הרמב"ם השלם" של הרב וולפא] {{אינפו}}.}}.

בחודש כסלו של שנת תשע"ב נפגש ר' חיים עם ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]] ועם ה[[משפיע]] הרב [[מענדל וועכטר]] בביתו. בסוף הביקור העניקו לו ר' יואל והרב וועכטר סט אוצרות לקוטי שיחות שבהוצאת ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}.

בחודש כסלו בשנת [[תשע"ג]] נסע ר' חיים ל[[ניחום אבלים]] וביקור חולים אצל ה[[שליח הרבי|שליח]] הרב [[שמואל שארף]] שנפצע מטיל שנשלח לישראל במבצע עמוד ענן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72749 אורח מפתיע: הרב חיים קנייבסקי ניחם את השליח] {{חב"ד אינפו}}}}.

בקיץ [[תשע"ה]] נפגש עם הרב [[יעקב לנצ'נר]] במסגרת מבצע שינון בעל-פה לילדי המוסדות של ר' חיים, שנערך באמצעות מערכת 'ימות המשיח'. במהלך הפגישה העניק לו הרב לנצ'נר סט דבר מלכות - פיענוחים בהוצאת ממ"ש. לימים סיפר הרב לנצ'נר כי בעת שביקר לאחר תקופה בביתו של הרב קנייבסקי, סיפר לו אחד מבני הבית כי הרב קנייבסקי העביר את הסט לחדר בו הינו לומד, וכי מפעם לפעם נעה הסימניה בין הדפים - מה שהראה על לימודו המתמיד של הרב קנייבסקי בספר{{הערה|1=סופר מפי בעל המעשה הרב [[יעקב לנצ'נר]] בהתוועדות בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]}}.

בחודש כסלו של שנת תשע"ח ביקר השליח הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה, בארץ ישראל, על מנת להשתתף בהתוועדות י"ט כסלו הגדולה שנערכה בבני ברק, אז נפגש עם הרב קנייבסקי והגיש לו במתנה את קונטרס [[עניינה של תורת החסידות]] וסט של [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] המבוארים, בהוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], ור' חיים אמר שיעיין בספרים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98026 צפו: הרב בערל לאזאר נפגש עם הרב קנייבסקי] {{שטורעם}}}}.

בחודש סיוון בשנת תשע"ח כתב ר' חיים אות בספר תורה שנכתב לעילוי נשמת השלוחים [[גבי ורבקי הולצברג]], והוסיף כי זאת זכות לכתוב בספר שנכתב ונתרם לעילוי נשמת הקדושים שנרצחו בבית חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111411 הגר"ח קנייבסקי כתב אות בספר התורה לע"נ הזוג הולצברג הי"ד] {{חב"ד און ליין}}}}.
====רבנות בני ברק====
ב[[תשס"א]] הרב קנייבסקי היה מהרבנים שצירפו את חתימתם למכתב מחאה של חיים שאול קרליץ כנגד מינויו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]], כשבאותו מכתב תוקף קרליץ את חסידות חב"ד על זיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|[[:קובץ:מחאת הליטאים.jpeg|תמונת המכתב]].}}. גם בזמן הקמת [[כשרות|הכשר]] "שארית ישראל" כנגד הכשרות של הרב לנדא, תמך ר' חיים ב"שארית ישראל" והתנגד לכשרות הרב לנדא בשונה מרבנים ליטאים אחרים שהתברר כי דעתם לא הייתה נוחה מהמחלוקת{{הערה|[https://www.kikar.co.il/312228.html מרן הגראי"ל שטיינמן חשף: "ה'חזון איש' אחז מהרב לנדא"], באתר כיכר השבת.}}.

בחודש אדר ראשון תשס"ה נפגש הרב [[משה לנדא]] באופן מפתיע עם הרבנים המנהיגים את הציבור הליטאי, ובראשם הרב קנייבסקי{{הערה|[https://col.org.il/news/10308 מי עומד מאחרי פגישת הפיוס ההיסטורית?]}}, פגישות אלו היו מפתיעות ביותר, לאחר שנים ארוכות שהיו בעלות גוון של קשר שלילי ונתק, פגישות אלו היוו התחלה של פיוס בין ציבור החסידי לציבור הליטאי בעיר בני ברק, לאחר מכן נודע שבפגישות אלו סוכם{{מקור}}, שלאחר פטירתו של הרב משה ימונו רב חסידי ורב ליטאי לבני ברק כאשר הרב החסידי יהיה בנו הרב [[אייזיק לנדא]] והרב הליטאי הרב שבח רוזנבלט, וכך נעשה, אחר פטירת הרב משה לנדא בכ"ד אדר ב' תשע"ט, בכך היה הרב קנייבסקי שותף בעשיית שלום היסטורי בין החסידים והליטאים בבני ברק והקמת גוף כשרות משותף על כל הפלגים{{הערה|[https://chabad.info/news/708016/ לראשונה בהיסטוריה: כשרות חדשה בראשות רבני בני ברק]}}. ולאחר כשבועיים מיום התמנותם של הרבנים לנדא ורוזנבלט קיבל אותם בביתו יחד עם ראש העיר בני ברק הרב אברהם רובינשטיין וברכם, הדבר נתן אישור למינוי המאחד{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/471532/ תמונת הלילה]}}.
[[קובץ:קנייבסקי לנדא.jpg|ממוזער|הרב קנייבסקי מקבל את הרבנים [[אייזיק לנדא]] ושבח צבי רוזנבלט לאחר התמונתם לרבנים]]

===ציפייה למשיח===
בשיחה שקיים עם מקורביו בעניין 'עיקרי האמונה', דובר על העיקר הי"ב - האמונה בביאת המשיח, ואחד הנוכחים ציין שאצל בני הישיבות הנושא כביכול שייך לחוגים אחרים ור' חיים הביע צער ואמר שמוכרח שהנושא יהיה יותר מוכר שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה. הוא הזכיר של[[חפץ חיים]] היו שני נושאים עיקריים: שמירת הלשון והאמונה במשיח. ומשום מה מאחד עושים רעש גדול והשני מונח בקרן זווית. במענה לשאלת אחד הנוכחים מהי כוונתו, השיב: פשוט שיישבו וילמדו את הנושאים הקשורים לזה, ומזה יצאו ידי הגדר של העיקר הי"ב וגם העניין של 'מחכה לביאתו' שהרמב"ם כותב שמי שאינו מחכה הרי זה כופר ר"ל הרי אם ילמדו ממילא יחכו לביאתו{{הערה|הרב חיים קנייבסקי, [https://bshch.blogspot.com/2013/08/blog-post_6702.html צריך ללמוד על משיח ולחזק את הציפייה אליו].}}.

לאחד ששאל האם זמנינו הוא זמן ביאת משיח, השיב: "כך אנחנו מאמינים, לזה אנחנו מצפים, אולי זה הזמן"{{הערה|"לקראת הגאולה", גיליון א', עמ' ח', [[מנחם אב]] [[תשע"ג]].}}. בהזדמנות נוספת ציין: "המשיח חי עמנו כיום, הגאולה מוכנה ומזומנת"{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/236901 הגר"ח קנייבסקי: "המשיח חי עמנו כיום. הגאולה מונה ומזומנת"] באתר הידברות.}}.

==מספריו==
* '''[http://hebrewbooks.org/49173 שונה הלכות]''' - קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]]
* '''[http://hebrewbooks.org/49935 שערי אמונה]''' - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים
* '''[http://hebrewbooks.org/49845 דרך אמונה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים בספר משנה תורה לרמב"ם, 5 כרכים
* '''[http://hebrewbooks.org/51409 דרך חכמה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות קדשים בספר משנה תורה לרמב"ם
* '''[http://hebrewbooks.org/49937 שקל הקודש]''' - פירוש על הלכות שקלים ועל הלכות קידוש החודש בספר משנה תורה
* '''[http://hebrewbooks.org/49046 ארחות יושר]''' - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים
* '''שיח השדה''' - [http://hebrewbooks.org/47700 חלק א'] ו[http://hebrewbooks.org/47701 חלק ב'] קונטרסים בנושאים שונים, בהם כתובת קעקע, כשרות חגבים, דברים המועילים לזיכרון ועוד. בחלקים כלולים גם קונטרסים שנדפסו בנפרד. חלק ג' הוא אוסף הערות על סדר הש"ס
* '''[http://hebrewbooks.org/49918 נחל איתן]''' - על הלכות עגלה ערופה
* '''[http://hebrewbooks.org/49911 טעמא דקרא]''' - חידושים על התנ"ך
* '''[http://hebrewbooks.org/49930 קריית מלך]''' - ציוני מקורות על משנה תורה
* '''[http://hebrewbooks.org/40560 בשער המלך]''' - בירורים וציונים על הקדמת הרמב"ם למשנה תורה. ספר זה נדפס גם כן כחלק משיח השדה, חלק א'
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47701&pgnum=2 ישוב הדעת]''' - יישובים לקושיות שהניחם המהרש"א ב'ויש ליישב', נדפס כחלק משיח השדה, חלק ב'
* ביאורים על המסכתות הקטנות, כגון אמת וצדק על מסכת גרים, מצרף ומטהר על מסכת כותים, קנין הגוף וקנין פירות על מסכת עבדים, ועוד
* '''[http://hebrewbooks.org/49913 למכסה עתיק]''' - מקומות בתנ"ך שבהם הפסוק סתום וחז"ל פירשו את הכוונה. לספר זה יצאו גרסאות מורחבות על ידי מחברים שונים.
* פירוש על התלמוד הירושלמי, בעריכת חתנו הרב זליג ברוורמן. הפירוש נדפס על גיליון התלמוד הירושלמי במהדורת 'עוז והדר' וכן במהדורה מיוחדת עם הירושלמי בלבד
* '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168788& דעת נוטה]''' - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שלושה חלקים, תשס"ט-תשע"ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים.
* '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28056& דרך שיחה]''' - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), שני חלקים
* '''כל משאלותיך''' - שאלות ותשובות במגוון רחב של נושאים, לפי סדר פרשיות השבוע, בני ברק תשע"ח
* '''[http://hebrewbooks.org/52835 שמעה תפילתי]''' - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס"ח
* '''בהיר בשחקים''' - ביאור על ספר הבהיר. כרך נוסף הוא הגהות על רזיאל המלאך, ספר נח וספר חנוך

{{סדרה|הקודם=[[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[כ"ד כסלו]] [[תשע"ח]] - [[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]]|הבא=[[גרשון אדלשטיין]]}}

==לקריאה נוספת==
*'''מצפה באמת לביאת המשיח''', גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1304 ע' 24-26
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קנייבסקי חיים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]

משתמש:חב"דפדי פעיל

2023-04-19T07:15:43Z

טיכואוט:

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - התגלות היום}}
{{משתמש - מאמין בנצחיות חייו של הרבי}}
{{משתמש - דף הבית חב"דפדיה}}
{{משתמש - אגו"ח}}
{{משתמש - כיפת יחי}}
{{משתמש - דגלון}}
{{משתמש - ראשלצי}}
{{משתמש - ספרים כשרים}}
}}

{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן|4|ורלה|[[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']]}}}}}}
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|6|{{גופן|4|וילנא|{{יחי}}}}}}}}
{{יישור טקסט|מרכז|<big>ליצירת קשר: '''[[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|דף שיחתי]]'''</big>}}

== תחזוקה ==

* '''{{דפים בקטגוריה:דפים מועמדים למחיקה}} דפים''' ב[[:קטגוריה:דפים מועמדים למחיקה|קטגוריה: למחיקה]]
* '''{{דפים בקטגוריה:חב"דפדיה: ערכים שיש להבהיר את מעמדם}} דפים''' ב[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים שיש להבהיר את מעמדם|קטגוריה: חשיבות]]
* '''{{דפים בקטגוריה:ערכים להעברה למרחב האישי}} דפים''' ב[[:קטגוריה:ערכים להעברה למרחב האישי|קטגוריה: העברה למרחב האישי]]
* '''{{דפים בקטגוריה:חב"דפדיה: הצבעות מחיקה}} דפים''' ב[[:קטגוריה:חב"דפדיה: הצבעות מחיקה|קטגוריה: הצבעות מחיקה]]
* יש '''{{גודל דף:שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|>R|21000}} בתים''' ב[[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|דף השיחה שלי]]
* '''רשימת הערכים שיצרתי מופיעה [[משתמש:חב"דפדי פעיל/ערכים שיצרתי|כאן]]'''.

== משימות ==

=== לעזרה בעריכה ===

* [[משתמש:חב"דפדי פעיל/ארגז חול|ארגז החול שלי]]
* [[משתמש:חב"דפדי פעיל/טיוטה|טיוטות ודברים שמורים]]
* [[משתמש:חב"דפדי פעיל/יצירת ערכים|אשף יצירת הערכים שלי]]

{{תחזוקה}}

{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|3|{{גופן|4|חיים|קרדיט ל{{א|שמואל חיים}} על דף המשתמש}}}}}}
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן|4|וילנא|{{יחי}}}}}}}}

משתמש:חב"דפדי פעיל

2023-04-19T07:15:26Z

טיכואוט: /* לעריכה */

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - התגלות היום}}
{{משתמש - מאמין בנצחיות חייו של הרבי}}
{{משתמש - דף הבית חב"דפדיה}}
{{משתמש - אגו"ח}}
{{משתמש - כיפת יחי}}
{{משתמש - דגלון}}
{{משתמש - ראשלצי}}
{{משתמש - ספרים כשרים}}
}}
[[קובץ:י"א ניסן תשפ"ב - 120 שנה - ברכת הרבי מלך המשיח שליט"א.jpeg|300px|ממוזער|ימין|[[הרבי מלך המשיח שליט"א]] מברך את [[חסידים|קהל אנ"ש]] וה[[תמימים]] לרגל [[י"א ניסן|מלאת 120 שנה להולדתו]], [[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]]]]

{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן|4|ורלה|[[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']]}}}}}}
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|6|{{גופן|4|וילנא|{{יחי}}}}}}}}
{{יישור טקסט|מרכז|<big>ליצירת קשר: '''[[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|דף שיחתי]]'''</big>}}

== תחזוקה ==

* '''{{דפים בקטגוריה:דפים מועמדים למחיקה}} דפים''' ב[[:קטגוריה:דפים מועמדים למחיקה|קטגוריה: למחיקה]]
* '''{{דפים בקטגוריה:חב"דפדיה: ערכים שיש להבהיר את מעמדם}} דפים''' ב[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים שיש להבהיר את מעמדם|קטגוריה: חשיבות]]
* '''{{דפים בקטגוריה:ערכים להעברה למרחב האישי}} דפים''' ב[[:קטגוריה:ערכים להעברה למרחב האישי|קטגוריה: העברה למרחב האישי]]
* '''{{דפים בקטגוריה:חב"דפדיה: הצבעות מחיקה}} דפים''' ב[[:קטגוריה:חב"דפדיה: הצבעות מחיקה|קטגוריה: הצבעות מחיקה]]
* יש '''{{גודל דף:שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|>R|21000}} בתים''' ב[[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|דף השיחה שלי]]
* '''רשימת הערכים שיצרתי מופיעה [[משתמש:חב"דפדי פעיל/ערכים שיצרתי|כאן]]'''.

== משימות ==

=== לעזרה בעריכה ===

* [[משתמש:חב"דפדי פעיל/ארגז חול|ארגז החול שלי]]
* [[משתמש:חב"דפדי פעיל/טיוטה|טיוטות ודברים שמורים]]
* [[משתמש:חב"דפדי פעיל/יצירת ערכים|אשף יצירת הערכים שלי]]

{{תחזוקה}}

{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|3|{{גופן|4|חיים|קרדיט ל{{א|שמואל חיים}} על דף המשתמש}}}}}}
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן|4|וילנא|{{יחי}}}}}}}}

משה דובער ריבקין

2023-04-19T07:11:34Z

טיכואוט:

[[קובץ:משה דובער ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה דובער ריבקין]]
'''משה דובער ריבקין''' ([[כ"א כסלו]] [[תרנ"ג]] - [[י"ח חשוון]] [[תשל"ז]]) היה ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] וראש [[ישיבת תורה ודעת]] בניו-יורק. נחשב לאחד מגדולי הרבנים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית, העמיד אלפי תלמידים והוציא מתחת ידיו עשרות כותרים של חידושי תורה עמוקים.

==תולדות חיים==
[[קובץ:ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה דובער (משמאל) ובן דודו ר' [[ישראל צבי הבר]]]]
נולד לאביו הרב [[בן ציון ריבקין]] רבה של [[סינצי]] שבפלך [[פולטבה]] במדינת [[רוסיה]], ב[[כ"א כסלו]] [[תרנ"ג]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/4/30/148 ספר השיחות תש"ז עמוד 148].}}.

מגיל אחד עשרה עד הבר מצווה למד בעיר זוויהל אצל הרב הגאון יואל שארין.

בשנת [[תרס"ה]] נשלח על ידי אביו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שם נקשר במיוחד ל[[משפיע]] ר' [[מיכאל בלינער]].

לאחר תום לימודיו [[נישואין|נשא]] את בת ה[[חסיד]] ר' [[יעקב טוביה הבר]] שהייתה בידידות קרובה עם הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון]] אשת [[הרבי]].

בשנת [[תרע"ו]] כאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] העתיק ל[[רוסטוב]] התלווה אליו הרב הבר ועמו הרב ריבקין. הרב ריבקין היה בן ביתו של הרבי, ושמשו עד [[הסתלקות]]ו ב[[ב' ניסן תר"פ]]. לאחר ההסתלקות היה קרוב במיוחד אל בנו ממלא מקומו של הרבי הרש"ב [[הרבי הריי"צ]]. על ימים אלו חיבר את הספר [[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]].

===תורת אמת===
[[קובץ:הנהלת תורת אמת.png|ממוזער|הרב ריבקין (עומד מימין) עם הנהלת ישיבת תורת אמת]]
בשנת [[תרפ"ד]] עלה לארץ ישראל וכיהן כראש ישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת ירושלים]]. בשנת [[תרפ"ח]] נסע ל[[ארצות הברית]] ושם היה ראש ישיבת "[[ישיבת תורה ודעת|תורה ודעת]]".

הי' חבר בארגוני [[ניח"ח]] ו[[הועד לבניין האהל]].

הרב ריבקין היה משתתף קבוע ב[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]], והיה יושב מאחורי הרבי, באזני מספר [[חסיד]]ים אמר{{הערה|מפי הרב [[הלל פבזנר]].}}: "מדוע אומרים עלי שאיני [[התקשרות|מקושר]] לרבי? הלא אני מקפיד באופן קבוע להגיע להתוועדויות, יותר מחסידים גדולים?!"{{הערה|בספרו 'אשכבתא דרבי' הדפיס תיאור מלא שבח על 'כ"ק אדמו"ר גאון ישראל הרמ"מ שליט"א', המרומם קרן [[חסידות חב"ד]]}}.

===נתק בין חתנו לחצר הרבי===
בשנת [[תשל"ה]] אחד מחברי הכנסת דיבר במליאת הממשלה נגד תיקון חוק [[מיהו יהודי]], כשבין דבריו התבטא שלא אכפת לו מה גדולי ישראל אומרים, ומה החפץ חיים אומר בעניין זה. לאחר שעברו מספר שבועות ואף אחד לא הוציא מחאה נגד דבריו של אותו חבר כנסת, הרבי דיבר ב[[התוועדות]] (י"ט כסלו, תשל"ה) על הנושא ודרש שתלמידי החפץ חיים ימחו ברבים על ביטוי שכזה המבזה ברבים את אחד מגדולי ישראל האמיתיים.

בעקבות דברי הרבי הוציאו רבני חב"ד מכתב מחאה, שמו של הרב ריבקין הופיע גם הוא במכתב אך למחרת פרסום המחאה פירסם הרב ריבקין הכחשה גורפת וטען שאין כל קשר בינו לבין מכתב המחאה. היו בחורים שכעסו על מעשיו ושברו את מנעול הדלת של ביתו.

בעקבות הפרשה, החל חתנו אהרן שורין בפרסום כתבות נאצה נגד תנועת חב"ד והרבי העומד בראשה. במהלך הפרשייה שנמשכה כמה שבועות, היו התבטאויות מאוד חריפות של הרבי על חתנו של הרב ריבקין{{הערה| ראו בשיחות י' שבט תשל"ה, סמ"ג ואילך (נדפס בקונטרס שיצא לאור ע"י ועד הנחות בלה"ק לש"פ תרומה תשפ"ב). שיחת ש"פ בשלח תשל"ה. שיחת ט"ו בשבט תשל"ה, ס"ז ואילך (נדפס ע"י ועד הנחות בלה"ק בקונטרס שי"ל לש"פ יתרו תשפ"ג).}}, והרב ריבקין הרגיש מאוד שלא בנוח להגיע להתוועדויות של הרבי בעקבות עגמת ה[[נפש]] שגרם.

הרבי עודד מאוד את הרב ריבקין להדפיס את חידושיו בנגלה. {{הערה|ראו למשל אג"ק חלק כט, עמ' קע. שם, עמ' רפד. חלק ל, עמ' נה-נו.}}.

הרב ריבקין נפטר ב[[י"ח חשוון]] [[תשל"ז]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/4/30/148 ספר השיחות תש"ז עמוד 148].}}, ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

הרבי השתתף בלווייתו של הרב ריבקין (שהתקיימה בכ"א מרחשוון תשל"ז), והלך אחרי הארון. {{הערה|חדשות מבית חיינו, כ"א מ"ח תשל"ז.}}

== ספריו ==
*'''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - מתאר את [[הסתלקות]] אדמו"ר הרש"ב. בספר מופיעים גם מנהגי [[אדמו"ר הרש"ב]] ופעמים ביאורים הלכתיים מקיפים בנושא.
*'''קונטרס א' - ד'''' - קונטרסים בנושאים שונים, נדפס על ידי תלמידיו בין השנים [[תשט"ו]] - [[תשכ"ב]].
*'''שני קונטרסים''' - כעין הקונטרסים א' - ד'. נדפס בשנת תשכ"א.
*'''תפארת ציון''' - חדושים וביאורים שונים בש"ס ובראשונים, נדפס בשנת תשל"ה.
*רבים מחידושיו מופיעים בקבצי '''[[האוהל]]''' (קובץ תורני).

==משפחתו==

*בנו, הגאון רבי [[שלום ריבקין]] {{הערה|ראו דברי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אודותיו לאביו, ר' משה דובער, בסה"ש ה'שי"ת, עמ' 376. ימי בראשית, עמ' 27.}}, [[גאב"ד]] סט. לואיס, [[ארה"ב]].

*חתנו: אהרן בן-ציון שורין.

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=912 פרק העוסק בדמותו בתוך הספר 'גדולי האומה'] {{שטורעם}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ריבקין, משה דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורה ודעת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]]

דוד פישר

2023-04-19T07:08:42Z

טיכואוט:

{{פירוש נוסף|נוכחי=איש עסקים חב"די|אחר=שחקן זמר , וחזן המקורב לחסידות חב"ד|ראו=דודו פישר}}
[[קובץ:דוד פ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוד פישר]]
'''שמואל חיים דוד הלוי פישר''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1947) הינו רב בית כנסת בשכונת קראון הייטס ואיש עסקים חב"די.

בעבר היה מראשי העסקנים לביסוס והרחבת שכונת [[קראון הייטס]] ופוטר מתפקידו בשל אי-סדר בכספים שהיו תחת ידיו.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ו תשרי ]] [[תש"ח]] לאביו ר' שמשון הלוי פישר{{הערה|נפטר ב[[כ"ה סיון]] [[תשכ"ט]].}} ולאמו מרת חיה שרה ב[[צ'כיה]], ונקרא על שם זקנו מצד אביו ר' חיים דוד פישר ועל שם זקנו מצד אמו ר' שמואל חיים מילר.

למד בישיבת עץ חיים, תומכי תמימים לוד ובהמשך בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], היה חבר ב[[ועד הנחות התמימים]], ורשם באופן סדיר רבים מהשיחות והמאמרים שנאמרו על ידי הרבי באותן שנים, כשחלקם שוחזרו מתוך כתביו בלבד בהיעדר 'הנחות' אחרות.

בשנת תשכ"ט התחתן עם מרת גיטל בת ר' [[אברהם מאיר זרחי]]{{הערה|נפטר ב[[ה' תשרי]] [[תשל"ה]].}}, התיישב ב[[קראון הייטס]], שלח ידו בעסקים וראה ברכה במעשה ידיו.

בשנת [[תשל"א]] היה יחד עם ר' [[שלום דובער חייקין]] נציגם של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] לבחינת תלמידים מעוניינים להתקבל ללמוד בישיבה.

===עסקנות===
בעקבות ההגירה השלילית משכונת [[קראון הייטס]] ופעולותיו של הרבי למניעת הבריחה, הוקם ועד בשם 'חברה מחזיקי השכונה' לרכישת בתים וביסוס השכונה, והוא הועמד בראש הועד לצד העסקנים ר' [[מענדל שמטוב]], ר' [[נחום פינסון]], ומייסדי הועד הרב [[חייקל חאנין]] והרב [[צבי שטיינמיץ]]. בנוסף, בחברת הבת שהקים לצורך רכישת בניני המגורים בפינות הרחובות, פעלו תחתיו העסקנים ר' [[זלמן יהודה דייטש]], ר' [[שמשון סטאק]], ור' [[יצחק גורביץ]]. לצורך רכישת הבניינים ופעילות הועד, הורה הרבי שכל אחד מתושבי השכונה יראה לעצמו זכות וחובה להפקיד סכומי כסף גדולים בידי הועד, מתוך מטרה שברבות השנים יוחזר כסף זה בתוספת הרווחים שיצטברו ממכירת הבתים. רבים מתושבי שכונת [[קראון הייטס]] לקחו לצורך כך הלוואות גדולות ואף נכנסו לחובות לצורך זה, והפקידו את הכספים בידי הועד. אך אף שהועד רשם הצלחה רבה בפינוי דירות המגורים ורכש כארבעים בנינים, רובו של הכסף לא הוחזר, ובשנת [[תשמ"ו]] תושבים ממורמרים פנו אל חברי [[בית דין צדק קראון הייטס]] ותבעו אותו לדין תורה. בהמשך הוטל עליו נידוי ע"י [[בית דין צדק קראון הייטס|בי"ד צדק קראון הייטס]]{{הערה|1=[[:קובץ:חרם על פישר.jpg|צילום המכתב.]]}} והוא פוטר מראשות הועד.

בעת הבחירות לרבנות קראון הייטס הכריז שאם יבחרו לרב את המועמד שלו ייתן הוא כסף ויחזיק את מוסד הרבנות על חשבונו ואם לאו לא יתן. כמו כן היה הוא בין אלו שפעלו להפריע בקיום הבחירות לרבנים. ב[[התוועדות]] שבת פרשת [[מטות]] [[מסעי]] [[תשמ"ו]] התייחס הרבי לפעולותיו הללו ואמר שכפיית דעתו זו על הציבור באמצעות כסף היא שוחד הכי גדול וחמור כשהרבי קובע שכספים אלו{{הערה|שניתנים לטובת הציבור כביכול בתנאי שיעשו כרצונו של נותן הכסף}} אינם אפילו מ[[קליפת נוגה]] ובוודאי שאינם מצד הקדושה, ובמילא, אסור להשתמש בכספים אלו עבור עניני קדושה!{{הערה|1=[[:קובץ:השמטה מטו''מ תשמ''ו.pdf|צילום השיחה]]. (הושמט ב[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]]).}}. כמו כן דיבר הרבי אודות הפעולות לביטול ודחיית הבחירות ואמר שלא שיער שיצטרך להתערב בעניין הבחירות היות ואין זה מעניינו אך הפעולות הללו לא הותירו לו ברירה והוא הוצרך להתערב ולפנות מכל ענייניו ולהניחם הצידה ולדאוג לקיום הבחירות כתקנם ועל פי ה[[שלחן ערוך]].

במהלך פרשייה זו, בחורף תשמ"ז, הוא ביזה את בד"צ קראון הייטס. בעקבות כך, [[ועד הקהל קראון הייטס]] קרא לתושבי קראון הייטס לאסיפה פומבית ודחופה נגדו ב-770. לאור בקשתו מהגבאים שלא לאפשר את קיום האסיפה ב-770 ניסו הגבאים למנוע זאת באמצעות סגירת בית הכנסת ללא הצלחה. הרבי מחה בחריפות על הנסיון למנוע את האסיפה כשבקשר לכך כותב לאחד הגבאים: {{ציטוטון|שגבאים יסגרו הבית הכנסת בפני רובם ככולם דהמתפללים בו – לפי ידיעותי רק במוסקבא '''וחברותיה''' – הגבאים עושים זה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ז מענה צ}} ובסיום התוועדות פורים תשמ"ז שהתקיימה באותה תקופה התעלם הרבי בצורה בולטת מגבאי זה כשניגש ב[[חלוקת דולרים]] שבסיום ההתוועדות. אחר כך הרבי הסביר זאת במענה לאותו גבאי: {{ציטוטון|חלוקת הדולרים היא כפשוט בעין יפה כלפי המקבל שי', ואין ביכלתי לתתנם להמקבל ע"י אחד שיצא עליו הקול (ויותר מג' בני ישראל) שהיה בראש אלה שלא הניחו להיכנס לבית הכנסת בו חילקתי הדולרים (אלא שזכו ולא עלתה בידם)}}{{הערה|מהעתקת המזכיר.}}.

הדברים השתלשלו כך שהוא נאלץ לעזוב את גבולות [[ארצות הברית]] ולקבוע את מגוריו ב[[ירושלים]]. טרם עזיבתו את [[קראון הייטס]] ביקשה רעייתו מהרבי על יד ה[[מקווה]] שהדבר לא יזיק לילדיהם והרבי אמר שאין להם כל שייכות לכך{{הערה|מפי השמועה}}.

בי"ט [[אדר ראשון]] [[תשנ"ב]] עבר אחיו ב[[חלוקת הדולרים]] וביקש עבורו ברכה בקשר למשפט אליו הועמד שהכל יסתיים, והרבי הגיב: {{ציטוטון|שהכל יסתיים כפי פסק דין הרבנים. שיהיה ברכה והצלחה}}{{הערה|במקור באידיש: "ס'זאל זיך אלץ אויסלאזן זיך ווי דער פסק דין פון רבנים. זאל זיין ברכה והצלחה" (ע"פ [[דברי משיח]] [[תשנ"ב]] ח"ג).}}.

===החזרה לקראון הייטס===
בשנת [[תשס"ה]] בעקבות מערכת לחצים מאסיבית, הגיע להסכם עם [[ועד הקהל (קראון הייטס)|ועד הקהל]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|12549|ועד הקהל ב[[קראון הייטס]] הגיע להסכם עם הרב דוד פישר||כ"ד סיון תשס"ה}}.}} במסגרתו הסיר הרב [[אברהם אזדבא]] מצדו את החרם של הבית דין. אך רבים טוענים כי לסיכומים אלו אין כל תוקף, היות והכספים בפועל לא הושבו לבעליהם, מלבד מעטים שהוחזר להם סכומים מזעריים, ומי שביטל את החרם היה רב בודד מתוך הרכב בית הדין, ועל-פי החלטת הבי"ד כדי לבטל החלטה של הבי"ד צריך שכל הרכב בי"ד יבטל את ההחלטה{{הערה|1=[[:קובץ:כל חברי הבי"ד.jpg|צילום ההחלטה.]]}}.

לאחר ביטול החרם מצד הרב אזדבא, חזר להתיישב ב[[קראון הייטס]], וייסד בית כנסת בו משמש כרב.

כיום מממן את חלוקת הכובעים וחליפות של חלק מישיבות חב"ד בארה"ק, תחת קרן חסדי שמשון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}}}, תורם לשלוחים רבים ול[[וועד הנחות בלה"ק]].

==משפחתו==
בניו:
*בנו, ר' שמשון פישר ואשתו מרת טובה, [[בני ברק]]
*בנו, ר' שלמה פישר
*בנו, הרב [[אברהם מאיר פישר]] - שליח הרבי ורב העיר [[טילאטי]], [[רוסיה]]
*בנו, ר' מנחם מענדל פישר, [[מיאמי]].
*בנו, ר' שניאור זלמן פישר
*בנו, ר' צבי הירש פישר
*בנו, ר' ישראל פישר - אשתו מרת רות, בת הרב [[שמואל רבינוביץ']] רב הכותל והמקומות הקדושים, [[ירושלים]].
*בנו, ר' עמרם פישר, [[ירושלים]].

בנותיו:
*בתו, מרת נחמה דינה, אשת ר' מנחם מענדל בריקמן - שליחי הרבי ב[[ירושלים]].בשכונת [[ארנונה]]
*בתו, מרת ברכה, אשת ר' [[מנחם וולף]].
*בתו, מרת שולמית
*בתו, מרת חיה שרה אשת ר' יונתן זאב רוזנבאום
*בתו, מרת בתיה יענטא, אשת הרב [[שניאור זלמן דייטש]] - שליח הרבי ב[[מינסק]], [[רוסיה הלבנה]]
*בתו, מרת רבקה, אשת ר' חיים מאיר זלמנוב.
*בתו, מרת רחל דאבע רייזע, אשת ר' [[שרגא פייביש מרוזוב]].
*בתו, מרת דבורה לאה, אשת ר' שלמה דוד כ"ץ.
*בתו, מרת חנה, אשת ר' יוסף יצחק צוויבל.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פישר, שמואל חיים דוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]

עובדיה יוסף

2023-04-19T07:07:29Z

טיכואוט: /* תולדות חיים */

{{דמות
|שם=עובדיה יוסף
|תמונה=[[קובץ:עובדיה.jpg|250px]]
|כינוי=ראשון לציון, מרן
|תיאור=
|תאריך לידה=[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]]
|מקום לידה=בגדד, עיראק
|תאריך פטירה=[[ג' בחשוון]] [[תשע"ד]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]], ישראל
|מקום פעילות=פתח תקוה, תל אביב, ירושלים
|תפקידים נוספים=[[רב]] ונשיא מועצת חכמי התורה
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[עובדיה יוסף#ספריו|ראו בהמשך]]
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ספרד|רבני ספרד]]
}}
'''עובדיה יוסף''', ([[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו. מכונה בקרב הציבור הספרדי בתואר "מרן".

==תולדות חיים==
[[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ"ב, עובדיה כרב הראשי לישראל הספרדי (מימין עמיתו הרב [[שלמה גורן]] הרב הראשי לישראל האשכנזי ורעייתו מרת צפיה גורן)]]
עובדיה יוסף נולד ב[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה ולאמו ג'ורג'יה. בשנת [[תרפ"ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]], בה גדל יחד עם אחיו
ואחיותיו, אהרן, שושנה, אסתר, אליהו, מרגלית, נעים עובדיה{{הערה|(שכשגדל התגייס לאצ"ל והיה בעל מכולת כאביו בסמיכות לרחוב דוד ילין)}} ואברהם עובדיה{{הערה|(שכשגדל היה פקיד מס שומה בכיר במס הכנסה)}}
. בנערותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]], שם התבלט בכישוריו הגאוניים.

בשנת [[תש"ד]] [[נישואין|נשא]] את מרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש"ה]]-[[תש"ז]] שימש כדיין בבית הדין של [[העדה החרדית]] הספרדית. בשנים תש"ז-[[תש"י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]].

עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ"ה]]-[[תשכ"ח]] כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, ובתשכ"ה היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ"ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].

בחשוון [[תשל"ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי הספרדי]], לצד הרב [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ"ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד"מ]] ייסד את [[מפלגת ש"ס]] והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.

===סוף ימיו===
בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות [[תשע"ד]] אושפז הרב יוסף בבית החולים הדסה עין כרם עקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים. בג' חשוון תשע"ד מת.

==הקשר לחסידות ולחב"ד==
[[קובץ:עם רבני חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף עם רבני חב"ד (תשע"ג)]]
[[קובץ:עובדיה_יוסף_מילאנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור במוסדות חב"ד במילאנו]]
[[קובץ:עובדיה_יוסף_בקריית_גת.JPG|שמאל|ממוזער|×250|הרב עובדיה יוסף בביקור במוסדות חב"ד ב[[קריית גת]]]]
בנו הרב יעקב יוסף העיד{{הערה|בראיון שהעניק לשבועון כפר חב"ד בשנת תשמ"ח גיליון 313}} כי "לאבא יש הערכה והערצה לחסידות והוא משתמש בדברי חסידות בשיחותיו בשבת". בנו הרב יצחק יוסף העיד ש "כשאבא דיבר על האדמו"ר, הכל היה מתוך כבוד"{{הערה|בהתוועדות י"ט כסלו תשע"ד בכפר חב"ד}}.

עוד בשנות צעירותו בא במגע עם [[חסיד]]י [[חב"ד]] והיה עמם בקשרים מצויינים. בין היתר, שלח את ילדיו לישיבת ערב ב[[שיכון חב"ד ירושלים|שיכון חב"ד בירושלים]] שנוהלה על ידי הרב [[נפתלי רוט]]{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79897 נאומו של בנו] [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]] במעמד [[סיום הרמב"ם]] שבט [[תשע"ד]] {{וידאו}}}} והפעילות בה הייתה ברוח החסידות ולאור הדרכות הרבי, סייע רבות לפעולות [[מרכז הצלה לילדי ישראל]], בהנהלת הרבנים [[עזריאל זליג סלונים]]. בדרשתו השבועית ב[[מוצאי שבת]], שהייתה מועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב"ד.

בספריו מזכיר תדיר את [[שו"ע הרב]], ה[[צמח צדק]], ואת ספרי הרב [[חיים נאה]]. מספר פעמים מציין בספריו לספר התניא. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש".

חסידי חב"ד רבים יוחסו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[שמעון אליטוב]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. כמו כן שמר על יחסים חמים עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.

היה בין המצדדים הבולטים בבניית [[מקווה חב"ד]], ואף הורה לתלמידיו לבנות מקוואות בשיטה זו{{הערה|1=[https://chabad.info/news/601690/ הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב"ד] {{אינפו}}. [https://col.org.il/news/78539 כך הכריע הגר"ע יוסף בסוגיית מקווה חב"ד {{חב"ד און ליין}}]}}.

אפיזודה בה ניכר יחסו החיובי לחסידות חב"ד היה כשהרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] רצה בבחרותו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] אך הוריו התנגדו למהלך וכשהרב גינזבורג פנה לרב עובדיה פסק הוא לו שיכול לעבור על אף התנגדות הוריו{{הערה|גיליון החייל}}.

במהלך שיעור שמסר בכולל ב[[נחלת הר חב"ד]] בשנות הלמ"דים, שיעור שעסק בענין 'פסיק רישא', הציג הרב אשכנזי את שיטתו של [[אדמו"ר הזקן]] בסוגיה ואת שיחתו של הרבי בנושא. במקום התפתח דיון תורני מעמיק כדרכה של תורה כשבתומו הכריז הרב עובדיה בהסכמה: "מי שחפץ לנהוג כשיטתו של "הרב" - ינהג כמוה". לאחר השיעור ביקש הרב עובדיה מהרב אשכנזי שימציא לידו את שיחתו הקדושה של הרבי בנושא במילואה על מנת שיעיין בה{{הערה|ספר 'הרב אשכנזי'}}.

בשנת תשל"ח שיגר מכתב אל תושבי חולון בו ממליץ לשלוח את ילדיהם לבית ספר חב"ד "כדי שיתחנכו על פי מסורת ישראל סבא"{{הערה|[https://col.org.il/news/113009 הרב עובדיה: לשלוח לבתי ספר חב"ד {{חב"ד און ליין}}]}}.

במכתב מ[[כ"ו אב]] [[תשל"ט]], ביקש מהרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] שיעביר מכתב {{ציטוטון|לצדיק המפורסם פאר הדור והדרו כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש}} שיתפלל עבור כלתו אשת הרב [[יעקב יוסף]] שהייתה אז ב[[בית רפואה]]{{הערה|שלמה מן, [https://col.org.il/news/126463 כשהגר"ע יוסף ביקש, באמצעות הרב גולדברג זצ"ל, ברכה מהרבי], באתר [[COL]], ו' אלול ה'תש"פ {{COL}}.}}.

לקראת [[סיום הרמב"ם]] השני צלצל מזכירו של הרב, אל הרב [[טוביה בלוי]] ממארגני הסיום והביע את רצונו של הרב ליטול חלק בחגיגת הסיום כשהדברים נעשים מיוזמתו{{הערה|ספר ימי תמימים}} ואכן נטל חלק בסיום הרמב"ם ב[[רחובות]] על חשיבותה של התקנה.

===כתיבתו אל הרבי===
א. בחודש [[ניסן]] [[תשט"ז]] שלח [[הרבי|לרבי]] באמצעות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] את ספריו 'יביע אומר' (ב' חלקים) ו'חזון עובדיה', כשהוא מצרף אליהם את המכתב הבא:

{{ציטוט|תוכן=ב"ה יום ה' ג' בניסן תשט"ז, כבוד האדמו"ר הקדוש מליובאוויטש שליט"א. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו! הנני שולח אליו את ספרי, חזון עובדיה על סדר ליל פסח, ושו"ת יביע אומר ב' חלקים, על ד' חלקי השולחן ערוך, ואשמח מאד אם כבוד קדושתו יכתוב לי הערות והארות בדברי תורה וחוות דעתו הקדושה על הספרים.

את הספרים שלחתי על ידי הרה"ג רבי עזריאל זליג סלונים שליט"א מנהל כולל חב"ד בירושלים. ומטובו קיבל עליו לטפל במשלוח הספרים. תודה לה' יתברך יש אצלי עוד בכתובים בכפל כפלים לתושיה ממה שנדפס כבר, ומקוה שבעזרת ה' יתברך אוכל לשלם את החובות שעלי מהספרים שנדפסו, ושוב אוכל בעזרת ה' להמשיך בהדפסת עוד ספרים כיוצא בזה, להגדיל תורה ולהאדירה, כי הם חיינו ואורך ימינו. והנני בזה דורש שלום כבוד קדושתו, בברכת חג כשר ושמח. בכל הכבוד והיקר. עובדיה יוסף ס"ט}}

[[קובץ:הרב עובדיה יוסף כותב לרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל"ב]]
ב. לקראת [[י"א בניסן]] [[תשל"ב]], יום ההולדת השבעים של [[הרבי]], שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:

{{ציטוט|מקור=נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא ב[[ספריית הרבי]]. [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=66549 מופיע גם כאן]|תוכן= בעזה"י. ו' [[ניסן]] תשל"ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.

שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.
אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

השי"ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן ואמן. בברכת חג כשר ושמח וכל טוב. וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.}}

ג. בשנת [[תשמ"ג]], שנת כהונתו האחרונה כ'ראשון לציון', כתב אל הרבי בעניין עולי אתיופיה, וזה לשון מכתבו:

{{ציטוט|תוכן=ב"ה, ירושלים. ג' מנחם אב תשמ"ג. הוד כבוד גאון ישראל פאר הדור והדרו האדמו"ר מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון שליט"א.

אחרי עתירת החיים והשלום וכל טוב סלה. הריני פונה בזה אל כ"ק שליט"א בבקשה בדבר אחינו הפלשים, אשר כידוע כתב עליהם הרדב"ז (הל' אישות סי' ח), שבלי ספק הם משבט דן, ורק מפני שלא היו ביניהם חכמים מבעלי הקבלה תפסו להם פשטי המקראות, ודינם כתינוק שנשבה בין הגוים, ודינם כישראל שאנו מצווים לפדותם ולהחיותם וכו'. וכן כתב תלמידו המהריק"ש בהגהות ערך לחם יו"ד (סימן קנח). וכן כתבו עוד הרבה מגדולי ישראל. זה יותר מעשר שנים שפירסמתי גילוי דעת בנוגע לפלשים, על פי הפוסקים הנ"ל, וגם שלטונות מדינת ישראל הטו אוזן קשבת לקריאתי, והשתדלנו להעלות מאות ואלפים מהפלשים למדינת ישראל, ולהצילם מכליון וחרץ. ובחלקם הגדול נעשה להם על פי הוראתי הטפת דם ברית וטבילה לשם יהדות לחומרא, לאחר קבלת מצות בפני שלשה כדת. ומזקנים אתבונן הם גאוני ישראל אשר קדמוני.

ברם דא עקא, כי למרות שהפלשים מוכנים ללמוד ולקיים כל מצות תוה"ק כקבלת חז"ל, שבת, כשרות, טהרת המשפחה, וכו', אולם מוסדות הקליטה במדינת ישראל אשר רבים ממדריכיהם חילוניים ופורקי עול, נמנעים מלהקנות את הערכים המקודשים של עם ישראל ולהנחילם לאחינו הפלשים, הצמאים לדבר ה'. וכמה פעמים שהלכתי אליהם למוסדות הקליטה, ואף בבואם אלי לירושלים, דיברתי עמהם (באמצעות מתורגמן מעדת הפלשים אשר זכה ללמוד בישיבות שלנו) על שמירת מצות התורה כפי הקבלה שלנו, וקבלו דברי בהתלהבות רבה, אבל לדאבון לבנו חסרות לנו ידים נאמנות עובדות שיבאו ללמדם תורה ודעת, ולפני שיתפזרו בכל רחבי הארץ, ומה מאוד יכאב וידאב לבנו על עדה שלמה עם שרידי חרב אשר ח"ו צפויה ליפול בידי חילוניים המסיתים נגד תורתינו הקדושה. ואין דורש ואין מבקש.

לפיכך אחלי פני אדוני גאון ישראל ותפארתו שליט"א להורות לצאן מרעיתו חסידי חב"ד שבאה"ק שיועילו להחלץ חושים לקרב את אחינו הפלשים לצור מחצבתם, כמו ליתר שבטי ישראל, ויחנכום לקיים מצות התורה, ולעודדם לחנך ילדיהם במוסדות התורה בישראל. ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, וזכות הרבים תלויה בו. ויה"ר שיקיים בו "ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור". ועינינו תחזינה בבוא לציון גואל בב"א ויקויים בנו: ומלאה הארץ דעה את ה'. ונזכה לראות בנחמם ציון וירושלים אמן. ביקרא דאורייתא ובכל הכבוד הראוי}}.
יש לציין שכידוע, דעת הרבי בנושא האתיופים שונה לחלוטין מדעת הרב יוסף {{הערה|ראה אגרות קודש, חלק לב, עמ' פב-פג. וראה בערך "ביתא ישראל" בארוכה.}}.

== התייחסויות מהרבי ==
===מכתב הרבי אליו===
בכ"ז ניסן תשט"ז כתב הרבי אגרת קודש מיוחדת{{הערה|האגרת לא נדפסה בסדרת ה[[אגרות קודש]] ופורסמה לראשונה לרגל ג' תמוז תשע"ט בעיתון 'יום ליום' - [https://www.bhol.co.il/news/1014822 ההתכתבות בין הרבי והרב עובדיה]. יצויין כי העמוד השני של המכתב בו הופיעו הערות והארות אותם כתב הרבי על ספרי הגר"ע, לא הגיע לידינו לעת עתה (וככל הנראה לא נכתב, ולכאורה זו הסיבה שלא נשלח)}} במענה למכתבו של הרב עובדיה יחד עם משלוח הספרים :

{{ציטוטון|ב"ה. כז' ניסן תשט"ז, ברוקלין, הרה"ג אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים מוה' עובדי' שליט"א. שלום וברכה! מאשר הנני קבלת מכתבו ואח"כ גם הספרים, ונעם לי לקרות במכתבו של ש"ב הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים מוהרע"ז סלונים שליט"א, שקיבל כת"ר ספרי חסידות תמורתם. ובוודאי יקבע בהם שיעור לימוד ככל הדרוש, ובפרט בדורותנו אלה אשר הודיע האריז"ל שמצוה לגלות זאת החכמה (ראה אגרת הקדש לרבנו הזקן סי' כו' עמוד קמ"ב ע"ב) והוא במכש"כ וק"ו מדין תורתנו (מרדכי, הובא להלכה בשו"ע חו"מ סי' רצ"ב סעיף כ') בספרים המופקדים ועאכו"כ שהם שלו. כדרכי במילי דחביבותא כגון דא, באתי באיזה הערות בשולי הגליון בעברי בין הדפים בחפזה מתאים לרשיון הזמן וכמרז"ל עה"כ ואת והב בסופה. בברכה}}.

במכתב ששלח הרבי באותה תקופה לר' עזריאל זעליג סלונים דרכו שלח הרב עובדיה את ספריו (כנ"ל) מאשר הרבי את קבלת ספרי "'''החכם עובדיה''' שי".

===מסרים שונים מהרבי===
בחודש [[טבת]] [[תשל"ג]] שלח הרבי אל הרב עובדיה יוסף שליח מיוחד שיאמר לו שעיני כל ישראל נשואות אליו בקשר למצב הנוכחי - המאבק שניהל הרבי בעניין שלימות העם{{הערה|ימי תמימים ח"ו ע' 81}}.

בחודש [[ניסן]] [[תשל"ד]] התבקש הרב [[אפרים וולף]] למסור לרב עובדיה באופן רשמי מהמזכירות שמתפלאים על תכנונו לבקר ב[[ארצות הברית]] בשעה שחוגים שונים עלולים לפגוע בכבודו ולכן אין הזמן גרמא כלל לביקורו בארצות הברית{{הערה|ימי תמימים ח"ו ע' 285}}.

בשנת תש"נ, כשעמדה על הפרק אפשרות לחידוש ממשלת האחדות בין פרס לשמיר, הרבי הורה לרב יוסף יצחק גוטניק שינסה למנוע זאת בכל מחיר. בי"א אייר תש"נ בערב מסר הרבי לרב גוטניק באמצעות המזכיר הרב גרונר כי כדאי שיבקר אצל הרב עובדיה יוסף, מנהיגה של ש"ס, שהוקמה 6 שנים קודם לכן. בסופו של דבר הוקמה ממשלת ימין צרה בח"י סיוון תש"נ, כרצון הרבי. {{הערה|כפר חב"ד, גליון 1989, עמ' 46 מראיון עם הרב גוטניק}}.

אך בשנת תשנ"ג, לאחר שש"ס הצטרפה לממשלת השמאל של רבין, והרב גוטניק שאל את הרבי אם להיפגש עם הרב עובדיה יוסף, הורה לו הרבי: "לבקר אצל גדולי ישראל באה"ק ולעשות תעמולה בנוגע שלמות הארץ, ושאסור להחזיר שטחים"... וכן: "לא להיפגש עם הרב עובדיה יוסף, אבל עם הרב כדורי כן להיפגש". {{הערה|מענה מי"ט אדר תשנ"ג. מענות קודש תשנ"ג, עמ' 53, מענה עג. מ"תשורה" גוטניק.}}

=== עידוד לקשר עם רבני חב"ד===
לאחר שהרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוציא את ספרו 'מראי מקומות וציונים לשו"ע אדמו"ר הזקן', העביר הרבי דרך המזכיר הרב [[חודקוב]] רשימה של רבנים להם על הרב אשכנזי למסור את הספר כשבין רשימת האנשים מתנוסס שמו של הרב עובדיה יוסף. הרב אשכנזי והרב וולף מסרו לו את הספר בלשכתו ושוחחו עימו ארוכות אודות תורתו הרחבה של [[אדמו"ר הזקן]], וגדלותו התורנית של הרבי. הם אף הזמינוהו, על פי הוראתו של הרבי, למסור שיעור בישיבה ב[[כפר חב"ד]]. הוא אכן נענה להזמנה, ושיעורו שנערך בתקופת חג ה[[פסח]], עסק במנהגם השונה של האשכנזים והספרדים בעניין אכילת קטניות בפסח{{הערה|ספר הרב אשכנזי ע' 310}}.

כמו כן באחת משנות הלמ"דים מסר הרב עובדיה שיעור בכולל אברכים שב[[נחלת הר חב"ד]], הרבי הורה לרב אשכנזי לנסוע במיוחד ולהשתתף בשיעור. מקרה נוסף שאירע לרב אשכנזי עם הרב עובדיה היה כשבחור צרפתי כתב לרבי על חתונתו הצפויה, ונענה לברר את כשרות הייחוסין. תשובת הרבי הגיעה לפתחו של הרב אשכנזי, ומתברר לאחר חקירה מאומצת, שאותו בחור נולד מנישואין שניים של אמו ויש שאלה על הגט. הרב אשכנזי העביר את התיק הסבוך לידי הרב עובדיה שהושיב בית דין מיוחד וכתב את התשובה להיתר בכתב ידו. פסק הדין של הרב עובדיה יוסף כפי שכתבו בכתב ידו שוגר במהירות לרבי שאישר את השידוך ושיגר את ברכתו{{הערה|[https://col.org.il/news/107406 הרבי מעניק את ברכתו לשידוך לאור פסקו של הרב עובדיה {{חב"ד און ליין}}]}}.

בשנת תשמ"ו שיגר הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מכתב לרב עובדיה ובו העיר על מה שפסק הגר"ע אשר על הנער המגיע לגיל י"ג לכוון בברכת "אהבת עולם" בתפילת מעריב הראשונה שמתפלל כ"בר חיובא" לצאת ידי חובתו גם בברכת התורה, כיון שאין ברכת התורה של הבוקר עולה לו, כיון שאז לא בירך אותה בתור "בר חיובא" אלא מצד מצות חינוך בלבד והעיר הרב הכט לרב עובדיה אשר ה[[צמח צדק]] מדייק מדברי הרמב"ם שגם על קטן יש חיוב תלמוד תורה מדאורייתא. הרב הכט כתב דיווח על לרבי על תוכן מכתבו אל הרב עובדיה והרבי השיב - "נתקבל ות"ח. בטח יודיע באם יהיה המשך". כמו כן העיר הרבי על דברי הגר"ע שלא יצא ידי חובה בברכת התורה שבבוקר - "ואם כן לא ילמוד תורה עד שיתפלל ויכוון בברכת אהבת עולם – ואין נוהגין כן בישיבות דכתות הנ"ל".

על מכתב הרב [[שלום דובער וולפא]] שביקש את הסכמתו לספר [[יחי המלך]] (וכן את הסכמת הרבנים הראשיים הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]) התעניין הרבי על תוצאות בקשת ההסכמה וכתב "התוצאות?!"{{הערה|ראה לקמן את הסכמתו}}.

===הזכרתו ב'ליקוטי שיחות'===
בשנת [[תשמ"ט]], לקראת פרשת שלח, יצאה חוברת ה[[ליקוטי שיחות]] השבועית בה דן הרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי [[האר"י]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה, את ספרו של הרב עובדיה, בלשון זו{{הערה|1=בשלהי הערה 3, נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1M1yjm2jQMcHW0iFWoTRAxTkwWgkS1NjP/view?usp=drivesdk ליקוטי שיחות חל"ג עמ' 95 ואילך].}}: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) חלק ב' ס"א ובס' שנסמנו שם}}. העתקים מהשיחה נשלחו לדפוס קודם שהרבי הוסיף הערה זו ובהוראת הרבי העתקים אלו הושמדו והשיחה נדפסה מיד מחדש עם ההערה{{הערה|מפי המעורבים בהכנת השיחה לדפוס, יומן ר' [[שניאור הלפרין]] שהיה מעוזריו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]}}.

כמו כן, כשהגיה הרבי את שיחתו עם ה'פני מנחם' {{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמ' 1050}} ציין הרבי בהערה שם:
"העירני חכם אחד משו"ת מים חיים... שו"ת בית ישראל... יביע אומר ח"א או"ח סוף סי' כו".

===דברים שאמר וכתב בשבחו של הרבי===
א. באחד מספריו שנמצא בספריית הרבי שב-[[770]] מופיעה הקדשה אישית אל הרבי אותה כתב הרב עובדיה בכתב ידו, וזה לשונה: "'''כבוד ידידנו הדגול איש חי רב פעלים לתורה ולתעודה, הגאון הגדול המפו' בוצינא קדישא פאר הדור,''' כ"ק האדמו"ר ר' מנחם מנדל שניאורסון שליט"א. מוגש ב'''הוקרה והערצה רבה ונאמנה''', וביקרא דאורייתא, מאת המחבר עובדיה יוסף".

ב. בשנת [[תש"מ]] חתם על 'קול קורא' המצטרף לקריאת הרבי בעניין [[טהרת המשפחה]]. בראש הקריאה נכתב: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של '''ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש'''"{{הערה|[https://col.org.il/news/70100 הרב אלישיב חותם: ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש {{אינפו}}]}}.

ג. בקובץ 'כבוד חכמים עטרת פז' שיצא לאור ב[[תש"נ]] בקשר ליום הולדתו ה-87 של הרבי פירסם הרב עובדיה פלפול מפרי עטו כשבהקדמה לפלפול כותב הרב: "תשובה זו מוקדשת לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א"{{הערה|[https://col.org.il/news/78553 הגר"ע יוסף כותב על הרבי: "פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל" {{חב"ד און ליין}}]}}.

ד. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] נשא דברים על דמותו של הרבי שליט"א וכך אמר: '''"גאון אמיתי בכל מקצועות התורה בנגלה ובנסתר.''' גאונותו זאת משתקפת מתוך עשרות הספרים מתורתו שיצאו לאור.. '''מנהיג משכמו ומעלה גבוה מכל העם''', וזכה להקים עולה של תורה בכל רחבי תבל. אלפי ורבבות מאחינו בית ישראל זכו לשוב בתשובה שלמה לאבינו שבשמים בזכות שלוחיו הרבים הפזורים ברחבי העולם, אשר הקימו ישיבות ומוסדות תורה והצילו רבים מהתבוללות ושמד. על מעריציו וחסידיו הרבים של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש להמשיך במרץ רב ובהתלהבות דאורייתא את עבודת הקודש, לקרב ליבם של ישראל לאבינו שבשמים, וח"ו לא להרפות ידיים".

ה. ב[[י"א ניסן]] [[תשע"ב]] התקיים [[סיום הרמב"ם]] מרכזי ב[[ארץ הקודש]] (על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]]), בשילוב ציון יום הולדתו של [[הרבי]]. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67802 הגר"ע יוסף: "אבוא בשמחה לסיום הרמב"ם] {{אינפו}}.}}, הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי '''כ"יחיד בדורו" ושלא קם כמוהו'''{{הערה|ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.}}. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב [[אברהם יוסף]]{{הערה|1= לשעבר רבה הספרדי של [[חולון]]}}, מכתב מיוחד, בו שיבח את [[תקנת לימוד הרמב"ם]] ואת מחוללה, הרבי.

ו. בשבט תשפ"ג נחשף מכתב של הרב עובדיה מאלול תשמ"ו להרב אברהם העכט, ובו מספר על קשריו עם הרבי בנוגע לתיקון החוק "מיהו יהודי", ועוד. בתחילת המכתב מכנה הרב עובדיה את הרבי "ידיד נפשנו, הגאון הגדול המפורסם, בוצינא קדישא, בנן של קדושים, אראלים ותרשישים, פאר הדור, עמוד הימני, המאור הגדול לממשלת התורה, ממצדיקי הרבים ככוכבים, ועל ישראל הדרתו, כבוד קדושת רבנו מנחם מנדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש". {{הערה|חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל על הרבי. - col, ט' שבט ה׳תשפ״ג. 31.01.2023.}}

==הסכמתו לספרים 'יחי המלך' ו'יחי המלך המשיח'==
[[קובץ:הסכמת הרב עובדיה יוסף לספר יחי המלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום הסכמת הרב יוסף לספר "יחי המלך" ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר "יחי המלך המשיח"]]
ביום [[ג' חשון]] [[תשנ"ב]], העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב [[שלום בער וולפא]] '[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]', העוסק בביאור הלכות מלכים ב[[רמב"ם]]. תוכן הספר הוא שכאשר מתקיימים סימני '[[בחזקת משיח]]' בצדיק הדור, יש לקבל את מלכותו ולהכיר בהיותו מלך המשיח - הכרה המתבטאת בהכרזה "יחי המלך!".

כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר: {{ציטוטון|הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר "יחי המלך" על [[הרמב"ם]] הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה חכו ממתקים וכולו מחמדים. תהילתו בקהל חסידים שמן תורק שמו טעמו ונימוקו עימו.. ולפעלא טבא אמינא איישר חילא}}.

ביום ג' חשון [[תשנ"ג]], אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]], המהווה המשך לקודמו ובו מבואר כיצד התממשו בדורנו סימני "[[בחזקת משיח]]" ברבי ובזה להבהיר את היסוד לפסקי דין הרבנים שהתפרסם באותה תקופה בה קבעו שהרבי הוא מלך המשיח.

== חיכוכים ==
בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לפני היותו רב ראשי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן{{הערה|1=הרבי התבטא על כך כבר בשנת תשכ"א: "לא הייתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו"- [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הראשיים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף. בשנת [[תשע"ג]], שינה את דעתו וצידד בעד שינוי החוק, והזכיר הרב את דעת הרבי בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76322 הרב עובדיה יוסף הפתיע: "רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש"]. [[כ"ד סיון]] [[תשע"ג]] (02.06.2013) {{אינפו}}.}}.

כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת ובברכה, פסק לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שולחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה, ולכן אין להורות כן לספרדיות. (לעומת זאת, רבנים ספרדים אחרים, עודדו את מבצע נש"ק לבנות וביניהם הבאבא סאלי והרב שלום משאש).

בשנים [[תשמ"ט]]-[[תנש"א]], ניסו גורמים מהציבור הליטאי לצרף את הרב עובדיה למחלוקת נגד חסידות חב"ד. באותם ימים (לאחר שהתפרסמה הקלטה שלו בה הוא מתבטא - רח"ל - נגד הרבי) - קרא הרב עובדיה את הרב [[שמעון אליטוב]] לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, ושיבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו מפיו בשגגה לאחר שגורם מסוים הטעה אותו בזדון, וכי הוא - הרב עובדיה - מצטער מאוד על כך. הרב עובדיה גם נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שאותו אדם לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשיל אותו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו"ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הרב עובדיה. {{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא האמן את היונק - אליטוב, תשע"ח עמוד 160. ועיינו בתשורה בלינוב - תשפ"ב, עמ' 34 בה מסופר על שנת תשמ"ט: "באותם ימים השתוללה ברחובות אש המחלוקת הנוראה, והיו שניסו בכל התוקף ליצור את הרושם כאילו גם הגר"ע נשיא מועצת חכמי התורה תומך בזה. כדי להזים שמועות אלו בחר הגר"ע באמצעות הרב חנניה יוסף אייזנבך לפרסם אז מאמר תורני חשוב ובראשיתו כתב בזה"ל: "תשובה זו מוקדשת לספר "מכבוד חכמים", לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, להגיעו בע"ה לשנת הפ"ז. זכות מעשיו הכבירים להפצת התורה ואמונה טהורה בכל קצוי תבל תעמוד לו לאורך ימים ושנות חיים בבריות גופא ונהורא מעליא עד ביאת הגואל בב"א. עובדיה יוסף".}}.

בתגובה על מכתב חצוף שכתב אחד ממנהיגי הציבור הליטאי נגד תקנת לימוד הרמב"ם היומי, כתב הרב עובדיה יוסף בכתב ידו: "מה חידוש יש בזה שלומדים הרמב"ם, הלא זה בכלל מה שכתוב "כל השונה הלכות בכל יום", אלא רק כוונתו (=של אותו ליטאי) לחלוק על חב"ד". {{הערה|שבתי ויינטראוב, בסוד שיח, ירושלים, מכון באהלי צדיקים, תשע"ד, עמ' 196–197. שם מופיע צילום מכתב היד של הרב עובדיה.}}

==משפחתו==
*בנו הרב [[יעקב יוסף]] היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב"ד, ומנכדיו לומדים ב[[מוסדות חב"ד]].
*בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, המכהן [[הרבנות הראשית לישראל|כרב הראשי לישראל]] החל מ[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]].
*בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[חולון]] לשעבר.
*בנו הרב דוד יוסף, רבה של שכונת הר נוף בירושלים.
*בנו הרב משה יוסף, מנהל הכשרות של בד"צ בית יוסף.
כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב"ד ומסייעים ל[[שליח|שלוחי הרבי]] במקומות שונים.

==ספריו==
*'''שו"ת יביע אומר''' - ספר השו"ת המרכזי של הרב יוסף (אחד עשר כרכים). בשנת [[תשס"ט]] יצא כרך מפתחות עד חלק י.
*'''שו"ת יחוה דעת''' - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על [[מסכת הוריות]] (ששה כרכים).
*'''חזון עובדיה''' - [[הגדה של פסח]], וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, [[פרוזבול]], [[אבלות]], תרומה ו[[מעשרות]], והלכות [[שבת]]. (18 כרכים)
*'''קול סיני''' - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.
*'''לוית חן''' - על הלכות שבת על סדר [[שולחן ערוך|שו"ע]], שעיקרו השגות על ספר [[משנה ברורה]].
*'''טהרת הבית''' - שלושה כרכים על הלכות נידה ו[[מקואות]].
*'''מאור ישראל''' - שני כרכי פירושים על הש"ס, כולל ביאורים וחידושים על [[סדר מועד]] ו[[מסכת ברכות]].
*'''מאור ישראל''' - טבעת המלך - על [[משנה תורה]] ל[[הרמב"ם]].
*'''מאור ישראל''' - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.
*'''הליכות עולם''' - הערות והשגות על ספר ההלכה "בן איש חי" של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).
*'''ענף עץ אבות''' - על [[פרקי אבות]].

===ספרים אחרים===
*'''[[כף החיים]]''' - הרב עובדיה יוסף השלים את כתיבת הספר כף החיים מאת המחבר [[הרב יעקב חיים סופר]] (חלק ב' [[יורה דעה]] מסימן קי"ט ואילך) על פי בקשת הסוחר החשוב מר [[משה סופר (ירושלים)]] בן הרב [[יעקב חיים סופר]] בעל כף החיים (י' חלקים){{הערה|שאצלו למד בטל ילדותו בשושנים לדוד}} ששילם לו על כך שכרו במיטב כראוי.
*'''משא עובדיה''' - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.
*'''פיתוחי חותם''' - ספר מפתחות על פי סדר השו"ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.
*'''מעין אומר''' - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.

==לקריאה נוספת==
*ספר '''שר התורה''' תולדות חייו מאת הרב [[יוסף סופר]].
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''
*'''אני בעל חוב לרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1929 עמוד 40
* '''[[בסוד שיח]]'''
* '''[[מנחם משיב נפשי]]'''
* '''[[נודע בשיעורים]]''' עמ' 182.
*'''ספר הרב אשכנזי''' - במפתח שמות ערך הרב עובדיה יוסף.

==קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1w74oXKZNwCvOb1CPch01k8Tu7cUFPfOr/view סקירה אודות קשריו עם הרבי]''' בתשורה לכבוד נישואי צאצאו הרב התמים יעקב יוסף, שבט תשפ"ב {{PDF}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא את האמן - אליטוב, תשע"ח עמוד 160 ואילך - יחסי חב"ד והגר"ע.]
*[https://col.org.il/news/78634 הסכם אוסלו בטל ומבוטל].
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2897 הרב עובדיה יוסף בשיעורו השבועי: אנו רוצים משיח עכשיו!] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 הרב עובדיה יוסף] מגן על שיעוריו של הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] {{וידאו}}.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_עובדיה_יוסף_חשף_הוראה_מהרבי_הצילה_נערה_וידאו_75681.html הרב עובדיה מספר מעשה מהרבי], [[חב"ד און ליין]]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78320 גלריית תמונות מביקורו של הרב עובדיה יוסף במוסדות חב"ד במילאנו] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב עובדיה יוסף. [[חשוון]], [[תשע"ד]] {{PDF}} - שטורעם. נט
*'''[https://col.org.il/news/134305 הסיפור המטלטל שפורסם ב'כפר חב"ד': הרב שניאור אשכנזי תיאר]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2353122/jewish/Rabbi-Ovadia-Yosef-a-Leader-of-Sephardic-Jewry-Dies-at-93.htm מנהיג יהדות ספרד בארץ הקודש נפטר בגיל 93]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*'''[https://col.org.il/news/143677 חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל על הרבי] {{COL}}

{{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]]}}
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=מנהיג תנועת ש"ס|שנה=[[י"ט תמוז]] [[תשנ"ח]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]|הבא=[[שלום כהן]]}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:יוסף, עובדיה}}
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]

עובדיה יוסף

2023-04-19T07:07:14Z

טיכואוט:

{{דמות
|שם=עובדיה יוסף
|תמונה=[[קובץ:עובדיה.jpg|250px]]
|כינוי=ראשון לציון, מרן
|תיאור=
|תאריך לידה=[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]]
|מקום לידה=בגדד, עיראק
|תאריך פטירה=[[ג' בחשוון]] [[תשע"ד]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]], ישראל
|מקום פעילות=פתח תקוה, תל אביב, ירושלים
|תפקידים נוספים=[[רב]] ונשיא מועצת חכמי התורה
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[עובדיה יוסף#ספריו|ראו בהמשך]]
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ספרד|רבני ספרד]]
}}
'''עובדיה יוסף''', ([[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו. מכונה בקרב הציבור הספרדי בתואר "מרן".

==תולדות חיים==
[[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ"ב, עובדיה כרב הראשי לישראל הספרדי (מימין עמיתו הרב [[שלמה גורן]] הרב הראשי לישראל האשכנזי ורעייתו מרת צפיה גורן)]]
הרב עובדיה יוסף נולד ב[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה ולאמו ג'ורג'יה. בשנת [[תרפ"ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]], בה גדל יחד עם אחיו
ואחיותיו, אהרן, שושנה, אסתר, אליהו, מרגלית, נעים עובדיה{{הערה|(שכשגדל התגייס לאצ"ל והיה בעל מכולת כאביו בסמיכות לרחוב דוד ילין)}} ואברהם עובדיה{{הערה|(שכשגדל היה פקיד מס שומה בכיר במס הכנסה)}}
. בנערותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]], שם התבלט בכישוריו הגאוניים.

בשנת [[תש"ד]] [[נישואין|נשא]] את מרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש"ה]]-[[תש"ז]] שימש כדיין בבית הדין של [[העדה החרדית]] הספרדית. בשנים תש"ז-[[תש"י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]].

עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ"ה]]-[[תשכ"ח]] כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, ובתשכ"ה היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ"ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].

בחשוון [[תשל"ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי הספרדי]], לצד הרב [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ"ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד"מ]] ייסד את [[מפלגת ש"ס]] והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.

===סוף ימיו===
בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות [[תשע"ד]] אושפז הרב יוסף בבית החולים הדסה עין כרם עקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים. בג' חשוון תשע"ד מת.

==הקשר לחסידות ולחב"ד==
[[קובץ:עם רבני חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף עם רבני חב"ד (תשע"ג)]]
[[קובץ:עובדיה_יוסף_מילאנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור במוסדות חב"ד במילאנו]]
[[קובץ:עובדיה_יוסף_בקריית_גת.JPG|שמאל|ממוזער|×250|הרב עובדיה יוסף בביקור במוסדות חב"ד ב[[קריית גת]]]]
בנו הרב יעקב יוסף העיד{{הערה|בראיון שהעניק לשבועון כפר חב"ד בשנת תשמ"ח גיליון 313}} כי "לאבא יש הערכה והערצה לחסידות והוא משתמש בדברי חסידות בשיחותיו בשבת". בנו הרב יצחק יוסף העיד ש "כשאבא דיבר על האדמו"ר, הכל היה מתוך כבוד"{{הערה|בהתוועדות י"ט כסלו תשע"ד בכפר חב"ד}}.

עוד בשנות צעירותו בא במגע עם [[חסיד]]י [[חב"ד]] והיה עמם בקשרים מצויינים. בין היתר, שלח את ילדיו לישיבת ערב ב[[שיכון חב"ד ירושלים|שיכון חב"ד בירושלים]] שנוהלה על ידי הרב [[נפתלי רוט]]{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79897 נאומו של בנו] [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]] במעמד [[סיום הרמב"ם]] שבט [[תשע"ד]] {{וידאו}}}} והפעילות בה הייתה ברוח החסידות ולאור הדרכות הרבי, סייע רבות לפעולות [[מרכז הצלה לילדי ישראל]], בהנהלת הרבנים [[עזריאל זליג סלונים]]. בדרשתו השבועית ב[[מוצאי שבת]], שהייתה מועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב"ד.

בספריו מזכיר תדיר את [[שו"ע הרב]], ה[[צמח צדק]], ואת ספרי הרב [[חיים נאה]]. מספר פעמים מציין בספריו לספר התניא. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש".

חסידי חב"ד רבים יוחסו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[שמעון אליטוב]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. כמו כן שמר על יחסים חמים עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.

היה בין המצדדים הבולטים בבניית [[מקווה חב"ד]], ואף הורה לתלמידיו לבנות מקוואות בשיטה זו{{הערה|1=[https://chabad.info/news/601690/ הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב"ד] {{אינפו}}. [https://col.org.il/news/78539 כך הכריע הגר"ע יוסף בסוגיית מקווה חב"ד {{חב"ד און ליין}}]}}.

אפיזודה בה ניכר יחסו החיובי לחסידות חב"ד היה כשהרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] רצה בבחרותו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] אך הוריו התנגדו למהלך וכשהרב גינזבורג פנה לרב עובדיה פסק הוא לו שיכול לעבור על אף התנגדות הוריו{{הערה|גיליון החייל}}.

במהלך שיעור שמסר בכולל ב[[נחלת הר חב"ד]] בשנות הלמ"דים, שיעור שעסק בענין 'פסיק רישא', הציג הרב אשכנזי את שיטתו של [[אדמו"ר הזקן]] בסוגיה ואת שיחתו של הרבי בנושא. במקום התפתח דיון תורני מעמיק כדרכה של תורה כשבתומו הכריז הרב עובדיה בהסכמה: "מי שחפץ לנהוג כשיטתו של "הרב" - ינהג כמוה". לאחר השיעור ביקש הרב עובדיה מהרב אשכנזי שימציא לידו את שיחתו הקדושה של הרבי בנושא במילואה על מנת שיעיין בה{{הערה|ספר 'הרב אשכנזי'}}.

בשנת תשל"ח שיגר מכתב אל תושבי חולון בו ממליץ לשלוח את ילדיהם לבית ספר חב"ד "כדי שיתחנכו על פי מסורת ישראל סבא"{{הערה|[https://col.org.il/news/113009 הרב עובדיה: לשלוח לבתי ספר חב"ד {{חב"ד און ליין}}]}}.

במכתב מ[[כ"ו אב]] [[תשל"ט]], ביקש מהרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] שיעביר מכתב {{ציטוטון|לצדיק המפורסם פאר הדור והדרו כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש}} שיתפלל עבור כלתו אשת הרב [[יעקב יוסף]] שהייתה אז ב[[בית רפואה]]{{הערה|שלמה מן, [https://col.org.il/news/126463 כשהגר"ע יוסף ביקש, באמצעות הרב גולדברג זצ"ל, ברכה מהרבי], באתר [[COL]], ו' אלול ה'תש"פ {{COL}}.}}.

לקראת [[סיום הרמב"ם]] השני צלצל מזכירו של הרב, אל הרב [[טוביה בלוי]] ממארגני הסיום והביע את רצונו של הרב ליטול חלק בחגיגת הסיום כשהדברים נעשים מיוזמתו{{הערה|ספר ימי תמימים}} ואכן נטל חלק בסיום הרמב"ם ב[[רחובות]] על חשיבותה של התקנה.

===כתיבתו אל הרבי===
א. בחודש [[ניסן]] [[תשט"ז]] שלח [[הרבי|לרבי]] באמצעות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] את ספריו 'יביע אומר' (ב' חלקים) ו'חזון עובדיה', כשהוא מצרף אליהם את המכתב הבא:

{{ציטוט|תוכן=ב"ה יום ה' ג' בניסן תשט"ז, כבוד האדמו"ר הקדוש מליובאוויטש שליט"א. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו! הנני שולח אליו את ספרי, חזון עובדיה על סדר ליל פסח, ושו"ת יביע אומר ב' חלקים, על ד' חלקי השולחן ערוך, ואשמח מאד אם כבוד קדושתו יכתוב לי הערות והארות בדברי תורה וחוות דעתו הקדושה על הספרים.

את הספרים שלחתי על ידי הרה"ג רבי עזריאל זליג סלונים שליט"א מנהל כולל חב"ד בירושלים. ומטובו קיבל עליו לטפל במשלוח הספרים. תודה לה' יתברך יש אצלי עוד בכתובים בכפל כפלים לתושיה ממה שנדפס כבר, ומקוה שבעזרת ה' יתברך אוכל לשלם את החובות שעלי מהספרים שנדפסו, ושוב אוכל בעזרת ה' להמשיך בהדפסת עוד ספרים כיוצא בזה, להגדיל תורה ולהאדירה, כי הם חיינו ואורך ימינו. והנני בזה דורש שלום כבוד קדושתו, בברכת חג כשר ושמח. בכל הכבוד והיקר. עובדיה יוסף ס"ט}}

[[קובץ:הרב עובדיה יוסף כותב לרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל"ב]]
ב. לקראת [[י"א בניסן]] [[תשל"ב]], יום ההולדת השבעים של [[הרבי]], שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:

{{ציטוט|מקור=נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא ב[[ספריית הרבי]]. [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=66549 מופיע גם כאן]|תוכן= בעזה"י. ו' [[ניסן]] תשל"ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.

שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.
אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

השי"ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן ואמן. בברכת חג כשר ושמח וכל טוב. וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.}}

ג. בשנת [[תשמ"ג]], שנת כהונתו האחרונה כ'ראשון לציון', כתב אל הרבי בעניין עולי אתיופיה, וזה לשון מכתבו:

{{ציטוט|תוכן=ב"ה, ירושלים. ג' מנחם אב תשמ"ג. הוד כבוד גאון ישראל פאר הדור והדרו האדמו"ר מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון שליט"א.

אחרי עתירת החיים והשלום וכל טוב סלה. הריני פונה בזה אל כ"ק שליט"א בבקשה בדבר אחינו הפלשים, אשר כידוע כתב עליהם הרדב"ז (הל' אישות סי' ח), שבלי ספק הם משבט דן, ורק מפני שלא היו ביניהם חכמים מבעלי הקבלה תפסו להם פשטי המקראות, ודינם כתינוק שנשבה בין הגוים, ודינם כישראל שאנו מצווים לפדותם ולהחיותם וכו'. וכן כתב תלמידו המהריק"ש בהגהות ערך לחם יו"ד (סימן קנח). וכן כתבו עוד הרבה מגדולי ישראל. זה יותר מעשר שנים שפירסמתי גילוי דעת בנוגע לפלשים, על פי הפוסקים הנ"ל, וגם שלטונות מדינת ישראל הטו אוזן קשבת לקריאתי, והשתדלנו להעלות מאות ואלפים מהפלשים למדינת ישראל, ולהצילם מכליון וחרץ. ובחלקם הגדול נעשה להם על פי הוראתי הטפת דם ברית וטבילה לשם יהדות לחומרא, לאחר קבלת מצות בפני שלשה כדת. ומזקנים אתבונן הם גאוני ישראל אשר קדמוני.

ברם דא עקא, כי למרות שהפלשים מוכנים ללמוד ולקיים כל מצות תוה"ק כקבלת חז"ל, שבת, כשרות, טהרת המשפחה, וכו', אולם מוסדות הקליטה במדינת ישראל אשר רבים ממדריכיהם חילוניים ופורקי עול, נמנעים מלהקנות את הערכים המקודשים של עם ישראל ולהנחילם לאחינו הפלשים, הצמאים לדבר ה'. וכמה פעמים שהלכתי אליהם למוסדות הקליטה, ואף בבואם אלי לירושלים, דיברתי עמהם (באמצעות מתורגמן מעדת הפלשים אשר זכה ללמוד בישיבות שלנו) על שמירת מצות התורה כפי הקבלה שלנו, וקבלו דברי בהתלהבות רבה, אבל לדאבון לבנו חסרות לנו ידים נאמנות עובדות שיבאו ללמדם תורה ודעת, ולפני שיתפזרו בכל רחבי הארץ, ומה מאוד יכאב וידאב לבנו על עדה שלמה עם שרידי חרב אשר ח"ו צפויה ליפול בידי חילוניים המסיתים נגד תורתינו הקדושה. ואין דורש ואין מבקש.

לפיכך אחלי פני אדוני גאון ישראל ותפארתו שליט"א להורות לצאן מרעיתו חסידי חב"ד שבאה"ק שיועילו להחלץ חושים לקרב את אחינו הפלשים לצור מחצבתם, כמו ליתר שבטי ישראל, ויחנכום לקיים מצות התורה, ולעודדם לחנך ילדיהם במוסדות התורה בישראל. ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, וזכות הרבים תלויה בו. ויה"ר שיקיים בו "ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור". ועינינו תחזינה בבוא לציון גואל בב"א ויקויים בנו: ומלאה הארץ דעה את ה'. ונזכה לראות בנחמם ציון וירושלים אמן. ביקרא דאורייתא ובכל הכבוד הראוי}}.
יש לציין שכידוע, דעת הרבי בנושא האתיופים שונה לחלוטין מדעת הרב יוסף {{הערה|ראה אגרות קודש, חלק לב, עמ' פב-פג. וראה בערך "ביתא ישראל" בארוכה.}}.

== התייחסויות מהרבי ==
===מכתב הרבי אליו===
בכ"ז ניסן תשט"ז כתב הרבי אגרת קודש מיוחדת{{הערה|האגרת לא נדפסה בסדרת ה[[אגרות קודש]] ופורסמה לראשונה לרגל ג' תמוז תשע"ט בעיתון 'יום ליום' - [https://www.bhol.co.il/news/1014822 ההתכתבות בין הרבי והרב עובדיה]. יצויין כי העמוד השני של המכתב בו הופיעו הערות והארות אותם כתב הרבי על ספרי הגר"ע, לא הגיע לידינו לעת עתה (וככל הנראה לא נכתב, ולכאורה זו הסיבה שלא נשלח)}} במענה למכתבו של הרב עובדיה יחד עם משלוח הספרים :

{{ציטוטון|ב"ה. כז' ניסן תשט"ז, ברוקלין, הרה"ג אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים מוה' עובדי' שליט"א. שלום וברכה! מאשר הנני קבלת מכתבו ואח"כ גם הספרים, ונעם לי לקרות במכתבו של ש"ב הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים מוהרע"ז סלונים שליט"א, שקיבל כת"ר ספרי חסידות תמורתם. ובוודאי יקבע בהם שיעור לימוד ככל הדרוש, ובפרט בדורותנו אלה אשר הודיע האריז"ל שמצוה לגלות זאת החכמה (ראה אגרת הקדש לרבנו הזקן סי' כו' עמוד קמ"ב ע"ב) והוא במכש"כ וק"ו מדין תורתנו (מרדכי, הובא להלכה בשו"ע חו"מ סי' רצ"ב סעיף כ') בספרים המופקדים ועאכו"כ שהם שלו. כדרכי במילי דחביבותא כגון דא, באתי באיזה הערות בשולי הגליון בעברי בין הדפים בחפזה מתאים לרשיון הזמן וכמרז"ל עה"כ ואת והב בסופה. בברכה}}.

במכתב ששלח הרבי באותה תקופה לר' עזריאל זעליג סלונים דרכו שלח הרב עובדיה את ספריו (כנ"ל) מאשר הרבי את קבלת ספרי "'''החכם עובדיה''' שי".

===מסרים שונים מהרבי===
בחודש [[טבת]] [[תשל"ג]] שלח הרבי אל הרב עובדיה יוסף שליח מיוחד שיאמר לו שעיני כל ישראל נשואות אליו בקשר למצב הנוכחי - המאבק שניהל הרבי בעניין שלימות העם{{הערה|ימי תמימים ח"ו ע' 81}}.

בחודש [[ניסן]] [[תשל"ד]] התבקש הרב [[אפרים וולף]] למסור לרב עובדיה באופן רשמי מהמזכירות שמתפלאים על תכנונו לבקר ב[[ארצות הברית]] בשעה שחוגים שונים עלולים לפגוע בכבודו ולכן אין הזמן גרמא כלל לביקורו בארצות הברית{{הערה|ימי תמימים ח"ו ע' 285}}.

בשנת תש"נ, כשעמדה על הפרק אפשרות לחידוש ממשלת האחדות בין פרס לשמיר, הרבי הורה לרב יוסף יצחק גוטניק שינסה למנוע זאת בכל מחיר. בי"א אייר תש"נ בערב מסר הרבי לרב גוטניק באמצעות המזכיר הרב גרונר כי כדאי שיבקר אצל הרב עובדיה יוסף, מנהיגה של ש"ס, שהוקמה 6 שנים קודם לכן. בסופו של דבר הוקמה ממשלת ימין צרה בח"י סיוון תש"נ, כרצון הרבי. {{הערה|כפר חב"ד, גליון 1989, עמ' 46 מראיון עם הרב גוטניק}}.

אך בשנת תשנ"ג, לאחר שש"ס הצטרפה לממשלת השמאל של רבין, והרב גוטניק שאל את הרבי אם להיפגש עם הרב עובדיה יוסף, הורה לו הרבי: "לבקר אצל גדולי ישראל באה"ק ולעשות תעמולה בנוגע שלמות הארץ, ושאסור להחזיר שטחים"... וכן: "לא להיפגש עם הרב עובדיה יוסף, אבל עם הרב כדורי כן להיפגש". {{הערה|מענה מי"ט אדר תשנ"ג. מענות קודש תשנ"ג, עמ' 53, מענה עג. מ"תשורה" גוטניק.}}

=== עידוד לקשר עם רבני חב"ד===
לאחר שהרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוציא את ספרו 'מראי מקומות וציונים לשו"ע אדמו"ר הזקן', העביר הרבי דרך המזכיר הרב [[חודקוב]] רשימה של רבנים להם על הרב אשכנזי למסור את הספר כשבין רשימת האנשים מתנוסס שמו של הרב עובדיה יוסף. הרב אשכנזי והרב וולף מסרו לו את הספר בלשכתו ושוחחו עימו ארוכות אודות תורתו הרחבה של [[אדמו"ר הזקן]], וגדלותו התורנית של הרבי. הם אף הזמינוהו, על פי הוראתו של הרבי, למסור שיעור בישיבה ב[[כפר חב"ד]]. הוא אכן נענה להזמנה, ושיעורו שנערך בתקופת חג ה[[פסח]], עסק במנהגם השונה של האשכנזים והספרדים בעניין אכילת קטניות בפסח{{הערה|ספר הרב אשכנזי ע' 310}}.

כמו כן באחת משנות הלמ"דים מסר הרב עובדיה שיעור בכולל אברכים שב[[נחלת הר חב"ד]], הרבי הורה לרב אשכנזי לנסוע במיוחד ולהשתתף בשיעור. מקרה נוסף שאירע לרב אשכנזי עם הרב עובדיה היה כשבחור צרפתי כתב לרבי על חתונתו הצפויה, ונענה לברר את כשרות הייחוסין. תשובת הרבי הגיעה לפתחו של הרב אשכנזי, ומתברר לאחר חקירה מאומצת, שאותו בחור נולד מנישואין שניים של אמו ויש שאלה על הגט. הרב אשכנזי העביר את התיק הסבוך לידי הרב עובדיה שהושיב בית דין מיוחד וכתב את התשובה להיתר בכתב ידו. פסק הדין של הרב עובדיה יוסף כפי שכתבו בכתב ידו שוגר במהירות לרבי שאישר את השידוך ושיגר את ברכתו{{הערה|[https://col.org.il/news/107406 הרבי מעניק את ברכתו לשידוך לאור פסקו של הרב עובדיה {{חב"ד און ליין}}]}}.

בשנת תשמ"ו שיגר הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מכתב לרב עובדיה ובו העיר על מה שפסק הגר"ע אשר על הנער המגיע לגיל י"ג לכוון בברכת "אהבת עולם" בתפילת מעריב הראשונה שמתפלל כ"בר חיובא" לצאת ידי חובתו גם בברכת התורה, כיון שאין ברכת התורה של הבוקר עולה לו, כיון שאז לא בירך אותה בתור "בר חיובא" אלא מצד מצות חינוך בלבד והעיר הרב הכט לרב עובדיה אשר ה[[צמח צדק]] מדייק מדברי הרמב"ם שגם על קטן יש חיוב תלמוד תורה מדאורייתא. הרב הכט כתב דיווח על לרבי על תוכן מכתבו אל הרב עובדיה והרבי השיב - "נתקבל ות"ח. בטח יודיע באם יהיה המשך". כמו כן העיר הרבי על דברי הגר"ע שלא יצא ידי חובה בברכת התורה שבבוקר - "ואם כן לא ילמוד תורה עד שיתפלל ויכוון בברכת אהבת עולם – ואין נוהגין כן בישיבות דכתות הנ"ל".

על מכתב הרב [[שלום דובער וולפא]] שביקש את הסכמתו לספר [[יחי המלך]] (וכן את הסכמת הרבנים הראשיים הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]) התעניין הרבי על תוצאות בקשת ההסכמה וכתב "התוצאות?!"{{הערה|ראה לקמן את הסכמתו}}.

===הזכרתו ב'ליקוטי שיחות'===
בשנת [[תשמ"ט]], לקראת פרשת שלח, יצאה חוברת ה[[ליקוטי שיחות]] השבועית בה דן הרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי [[האר"י]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה, את ספרו של הרב עובדיה, בלשון זו{{הערה|1=בשלהי הערה 3, נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1M1yjm2jQMcHW0iFWoTRAxTkwWgkS1NjP/view?usp=drivesdk ליקוטי שיחות חל"ג עמ' 95 ואילך].}}: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) חלק ב' ס"א ובס' שנסמנו שם}}. העתקים מהשיחה נשלחו לדפוס קודם שהרבי הוסיף הערה זו ובהוראת הרבי העתקים אלו הושמדו והשיחה נדפסה מיד מחדש עם ההערה{{הערה|מפי המעורבים בהכנת השיחה לדפוס, יומן ר' [[שניאור הלפרין]] שהיה מעוזריו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]}}.

כמו כן, כשהגיה הרבי את שיחתו עם ה'פני מנחם' {{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמ' 1050}} ציין הרבי בהערה שם:
"העירני חכם אחד משו"ת מים חיים... שו"ת בית ישראל... יביע אומר ח"א או"ח סוף סי' כו".

===דברים שאמר וכתב בשבחו של הרבי===
א. באחד מספריו שנמצא בספריית הרבי שב-[[770]] מופיעה הקדשה אישית אל הרבי אותה כתב הרב עובדיה בכתב ידו, וזה לשונה: "'''כבוד ידידנו הדגול איש חי רב פעלים לתורה ולתעודה, הגאון הגדול המפו' בוצינא קדישא פאר הדור,''' כ"ק האדמו"ר ר' מנחם מנדל שניאורסון שליט"א. מוגש ב'''הוקרה והערצה רבה ונאמנה''', וביקרא דאורייתא, מאת המחבר עובדיה יוסף".

ב. בשנת [[תש"מ]] חתם על 'קול קורא' המצטרף לקריאת הרבי בעניין [[טהרת המשפחה]]. בראש הקריאה נכתב: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של '''ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש'''"{{הערה|[https://col.org.il/news/70100 הרב אלישיב חותם: ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש {{אינפו}}]}}.

ג. בקובץ 'כבוד חכמים עטרת פז' שיצא לאור ב[[תש"נ]] בקשר ליום הולדתו ה-87 של הרבי פירסם הרב עובדיה פלפול מפרי עטו כשבהקדמה לפלפול כותב הרב: "תשובה זו מוקדשת לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א"{{הערה|[https://col.org.il/news/78553 הגר"ע יוסף כותב על הרבי: "פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל" {{חב"ד און ליין}}]}}.

ד. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] נשא דברים על דמותו של הרבי שליט"א וכך אמר: '''"גאון אמיתי בכל מקצועות התורה בנגלה ובנסתר.''' גאונותו זאת משתקפת מתוך עשרות הספרים מתורתו שיצאו לאור.. '''מנהיג משכמו ומעלה גבוה מכל העם''', וזכה להקים עולה של תורה בכל רחבי תבל. אלפי ורבבות מאחינו בית ישראל זכו לשוב בתשובה שלמה לאבינו שבשמים בזכות שלוחיו הרבים הפזורים ברחבי העולם, אשר הקימו ישיבות ומוסדות תורה והצילו רבים מהתבוללות ושמד. על מעריציו וחסידיו הרבים של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש להמשיך במרץ רב ובהתלהבות דאורייתא את עבודת הקודש, לקרב ליבם של ישראל לאבינו שבשמים, וח"ו לא להרפות ידיים".

ה. ב[[י"א ניסן]] [[תשע"ב]] התקיים [[סיום הרמב"ם]] מרכזי ב[[ארץ הקודש]] (על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]]), בשילוב ציון יום הולדתו של [[הרבי]]. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67802 הגר"ע יוסף: "אבוא בשמחה לסיום הרמב"ם] {{אינפו}}.}}, הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי '''כ"יחיד בדורו" ושלא קם כמוהו'''{{הערה|ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.}}. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב [[אברהם יוסף]]{{הערה|1= לשעבר רבה הספרדי של [[חולון]]}}, מכתב מיוחד, בו שיבח את [[תקנת לימוד הרמב"ם]] ואת מחוללה, הרבי.

ו. בשבט תשפ"ג נחשף מכתב של הרב עובדיה מאלול תשמ"ו להרב אברהם העכט, ובו מספר על קשריו עם הרבי בנוגע לתיקון החוק "מיהו יהודי", ועוד. בתחילת המכתב מכנה הרב עובדיה את הרבי "ידיד נפשנו, הגאון הגדול המפורסם, בוצינא קדישא, בנן של קדושים, אראלים ותרשישים, פאר הדור, עמוד הימני, המאור הגדול לממשלת התורה, ממצדיקי הרבים ככוכבים, ועל ישראל הדרתו, כבוד קדושת רבנו מנחם מנדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש". {{הערה|חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל על הרבי. - col, ט' שבט ה׳תשפ״ג. 31.01.2023.}}

==הסכמתו לספרים 'יחי המלך' ו'יחי המלך המשיח'==
[[קובץ:הסכמת הרב עובדיה יוסף לספר יחי המלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום הסכמת הרב יוסף לספר "יחי המלך" ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר "יחי המלך המשיח"]]
ביום [[ג' חשון]] [[תשנ"ב]], העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב [[שלום בער וולפא]] '[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]', העוסק בביאור הלכות מלכים ב[[רמב"ם]]. תוכן הספר הוא שכאשר מתקיימים סימני '[[בחזקת משיח]]' בצדיק הדור, יש לקבל את מלכותו ולהכיר בהיותו מלך המשיח - הכרה המתבטאת בהכרזה "יחי המלך!".

כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר: {{ציטוטון|הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר "יחי המלך" על [[הרמב"ם]] הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה חכו ממתקים וכולו מחמדים. תהילתו בקהל חסידים שמן תורק שמו טעמו ונימוקו עימו.. ולפעלא טבא אמינא איישר חילא}}.

ביום ג' חשון [[תשנ"ג]], אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]], המהווה המשך לקודמו ובו מבואר כיצד התממשו בדורנו סימני "[[בחזקת משיח]]" ברבי ובזה להבהיר את היסוד לפסקי דין הרבנים שהתפרסם באותה תקופה בה קבעו שהרבי הוא מלך המשיח.

== חיכוכים ==
בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לפני היותו רב ראשי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן{{הערה|1=הרבי התבטא על כך כבר בשנת תשכ"א: "לא הייתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו"- [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הראשיים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף. בשנת [[תשע"ג]], שינה את דעתו וצידד בעד שינוי החוק, והזכיר הרב את דעת הרבי בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76322 הרב עובדיה יוסף הפתיע: "רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש"]. [[כ"ד סיון]] [[תשע"ג]] (02.06.2013) {{אינפו}}.}}.

כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת ובברכה, פסק לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שולחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה, ולכן אין להורות כן לספרדיות. (לעומת זאת, רבנים ספרדים אחרים, עודדו את מבצע נש"ק לבנות וביניהם הבאבא סאלי והרב שלום משאש).

בשנים [[תשמ"ט]]-[[תנש"א]], ניסו גורמים מהציבור הליטאי לצרף את הרב עובדיה למחלוקת נגד חסידות חב"ד. באותם ימים (לאחר שהתפרסמה הקלטה שלו בה הוא מתבטא - רח"ל - נגד הרבי) - קרא הרב עובדיה את הרב [[שמעון אליטוב]] לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, ושיבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו מפיו בשגגה לאחר שגורם מסוים הטעה אותו בזדון, וכי הוא - הרב עובדיה - מצטער מאוד על כך. הרב עובדיה גם נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שאותו אדם לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשיל אותו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו"ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הרב עובדיה. {{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא האמן את היונק - אליטוב, תשע"ח עמוד 160. ועיינו בתשורה בלינוב - תשפ"ב, עמ' 34 בה מסופר על שנת תשמ"ט: "באותם ימים השתוללה ברחובות אש המחלוקת הנוראה, והיו שניסו בכל התוקף ליצור את הרושם כאילו גם הגר"ע נשיא מועצת חכמי התורה תומך בזה. כדי להזים שמועות אלו בחר הגר"ע באמצעות הרב חנניה יוסף אייזנבך לפרסם אז מאמר תורני חשוב ובראשיתו כתב בזה"ל: "תשובה זו מוקדשת לספר "מכבוד חכמים", לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, להגיעו בע"ה לשנת הפ"ז. זכות מעשיו הכבירים להפצת התורה ואמונה טהורה בכל קצוי תבל תעמוד לו לאורך ימים ושנות חיים בבריות גופא ונהורא מעליא עד ביאת הגואל בב"א. עובדיה יוסף".}}.

בתגובה על מכתב חצוף שכתב אחד ממנהיגי הציבור הליטאי נגד תקנת לימוד הרמב"ם היומי, כתב הרב עובדיה יוסף בכתב ידו: "מה חידוש יש בזה שלומדים הרמב"ם, הלא זה בכלל מה שכתוב "כל השונה הלכות בכל יום", אלא רק כוונתו (=של אותו ליטאי) לחלוק על חב"ד". {{הערה|שבתי ויינטראוב, בסוד שיח, ירושלים, מכון באהלי צדיקים, תשע"ד, עמ' 196–197. שם מופיע צילום מכתב היד של הרב עובדיה.}}

==משפחתו==
*בנו הרב [[יעקב יוסף]] היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב"ד, ומנכדיו לומדים ב[[מוסדות חב"ד]].
*בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, המכהן [[הרבנות הראשית לישראל|כרב הראשי לישראל]] החל מ[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]].
*בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[חולון]] לשעבר.
*בנו הרב דוד יוסף, רבה של שכונת הר נוף בירושלים.
*בנו הרב משה יוסף, מנהל הכשרות של בד"צ בית יוסף.
כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב"ד ומסייעים ל[[שליח|שלוחי הרבי]] במקומות שונים.

==ספריו==
*'''שו"ת יביע אומר''' - ספר השו"ת המרכזי של הרב יוסף (אחד עשר כרכים). בשנת [[תשס"ט]] יצא כרך מפתחות עד חלק י.
*'''שו"ת יחוה דעת''' - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על [[מסכת הוריות]] (ששה כרכים).
*'''חזון עובדיה''' - [[הגדה של פסח]], וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, [[פרוזבול]], [[אבלות]], תרומה ו[[מעשרות]], והלכות [[שבת]]. (18 כרכים)
*'''קול סיני''' - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.
*'''לוית חן''' - על הלכות שבת על סדר [[שולחן ערוך|שו"ע]], שעיקרו השגות על ספר [[משנה ברורה]].
*'''טהרת הבית''' - שלושה כרכים על הלכות נידה ו[[מקואות]].
*'''מאור ישראל''' - שני כרכי פירושים על הש"ס, כולל ביאורים וחידושים על [[סדר מועד]] ו[[מסכת ברכות]].
*'''מאור ישראל''' - טבעת המלך - על [[משנה תורה]] ל[[הרמב"ם]].
*'''מאור ישראל''' - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.
*'''הליכות עולם''' - הערות והשגות על ספר ההלכה "בן איש חי" של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).
*'''ענף עץ אבות''' - על [[פרקי אבות]].

===ספרים אחרים===
*'''[[כף החיים]]''' - הרב עובדיה יוסף השלים את כתיבת הספר כף החיים מאת המחבר [[הרב יעקב חיים סופר]] (חלק ב' [[יורה דעה]] מסימן קי"ט ואילך) על פי בקשת הסוחר החשוב מר [[משה סופר (ירושלים)]] בן הרב [[יעקב חיים סופר]] בעל כף החיים (י' חלקים){{הערה|שאצלו למד בטל ילדותו בשושנים לדוד}} ששילם לו על כך שכרו במיטב כראוי.
*'''משא עובדיה''' - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.
*'''פיתוחי חותם''' - ספר מפתחות על פי סדר השו"ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.
*'''מעין אומר''' - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.

==לקריאה נוספת==
*ספר '''שר התורה''' תולדות חייו מאת הרב [[יוסף סופר]].
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''
*'''אני בעל חוב לרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1929 עמוד 40
* '''[[בסוד שיח]]'''
* '''[[מנחם משיב נפשי]]'''
* '''[[נודע בשיעורים]]''' עמ' 182.
*'''ספר הרב אשכנזי''' - במפתח שמות ערך הרב עובדיה יוסף.

==קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1w74oXKZNwCvOb1CPch01k8Tu7cUFPfOr/view סקירה אודות קשריו עם הרבי]''' בתשורה לכבוד נישואי צאצאו הרב התמים יעקב יוסף, שבט תשפ"ב {{PDF}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא את האמן - אליטוב, תשע"ח עמוד 160 ואילך - יחסי חב"ד והגר"ע.]
*[https://col.org.il/news/78634 הסכם אוסלו בטל ומבוטל].
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2897 הרב עובדיה יוסף בשיעורו השבועי: אנו רוצים משיח עכשיו!] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 הרב עובדיה יוסף] מגן על שיעוריו של הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] {{וידאו}}.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_עובדיה_יוסף_חשף_הוראה_מהרבי_הצילה_נערה_וידאו_75681.html הרב עובדיה מספר מעשה מהרבי], [[חב"ד און ליין]]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78320 גלריית תמונות מביקורו של הרב עובדיה יוסף במוסדות חב"ד במילאנו] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב עובדיה יוסף. [[חשוון]], [[תשע"ד]] {{PDF}} - שטורעם. נט
*'''[https://col.org.il/news/134305 הסיפור המטלטל שפורסם ב'כפר חב"ד': הרב שניאור אשכנזי תיאר]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2353122/jewish/Rabbi-Ovadia-Yosef-a-Leader-of-Sephardic-Jewry-Dies-at-93.htm מנהיג יהדות ספרד בארץ הקודש נפטר בגיל 93]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*'''[https://col.org.il/news/143677 חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל על הרבי] {{COL}}

{{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]]}}
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=מנהיג תנועת ש"ס|שנה=[[י"ט תמוז]] [[תשנ"ח]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]|הבא=[[שלום כהן]]}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:יוסף, עובדיה}}
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]