https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%97%D7%A6%D7%A7%D7%9C 2026-04-18T03:11:34Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A8&diff=335229 2020-05-07T15:37:21Z

<p>חצקל: ספר המנהגים ומשפחה</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב יהודה לייב גרונר.jpg|שמאל|ממוזער|350px| הרב גרונר נואם בערב לרגל גליון האלף של [[בית משיח]]]]<br /> <br /> הרב '''יהודה לייב גרונר''' ([[ז' אייר]] [[תרצ&quot;א]] - [[י&quot;ד ניסן]] [[תש&quot;פ]]) היה מזכירו האישי של [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]], חבר הנהלת [[קופת רבינו]], מעורכי ההוספות ל[[ליקוטי תורה]] ו[[סידור אדמו&quot;ר הזקן]] וממלקטי [[ספר המנהגים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:יהודה לייב גרונר והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרונר במסגרת עבודתו (משמאל ל[[הרבי|רבי]])]]<br /> הרב יהודה לייב גרונר נולד ב[[ז' באייר]] שנת [[תרצ&quot;א]] לר' [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] ומנוחה רחל גרונר. אמו היא מצאצאי [[אדמו&quot;ר הזקן]]. בילדותו זכה לקירובים גדולים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ב[[חודש אייר]] [[תש&quot;ד]] חגג הרב גרונר את בר-המצווה שלו, בה השתתף [[הרבי]]{{מקור}} (כונה באותה תקופה, לפני נשיאותו, הרמ&quot;ש) שאף דיבר במשך כשעה ועשרים דקות. בסיום פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו: &quot;לייבל, האם הבנת את מה שדובר?&quot; הרב גרונר שתק והרבי הגיב: &quot;אל לך להתבייש, גם רבים מן העומדים בצד לא הבינו&quot;. בבחרותו למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב[[ניו יורק]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]] פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו האם הוא מעוניין לעזור לו בזמנו הפנוי. הרב גרונר נענה להצעה ותחילה החל לעסוק בעיקר ב[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]] שהיה באותה תקופה בהנהלת הרבי ועם הזמן הוגברה עבודתו במזכירות. בשנת [[תשי&quot;א]], כשהרבי קיבל את הנשיאות באופן רשמי, הוא ביקש מהרב גרונר שיעמוד לידו בזמן ה[[התוועדות]] למקרה והוא יצטרך משהו. ב [[ט&quot;ו אלול]] [[תשי&quot;ד]] התחתן. לאחר חתונתו המשיך את עבודתו במזכירות. בשנים המאוחרות יותר העברת המכתבים האישיים אל הרבי ומסירת התשובות מהרבי, נעשה על ידי הרב גרונר ועמיתו למזכירות הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]].<br /> <br /> בתשכ&quot;ו ליקט וערך, יחד עם הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], את [[ספר המנהגים]] חב&quot;ד בהוצאת [[קה&quot;ת]] בהוראת הרבי.<br /> <br /> בעת חלוקת ה[[תניא]] ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשד&quot;מ]] התבטא עליו [[הרבי]] &quot;מיין גנרל&quot; [=הגנרל שלי]{{הערה|ע&quot;פ סרט הוידאו.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] לאחר פטירת המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] אישר הרבי את מינויו יחד עם שאר חברי המזכירות כחברי הנהלת המוסדות [[מרכז לעניני חינוך]], [[מחנה ישראל]], ו[[קה&quot;ת]]. ובשנת [[תשנ&quot;ד]] אישר הרבי את ייסוד [[קופת רבינו]] וחתימתו מופיעה בראש החותמים על פתיחת העמותה.<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ד ניסן|ערב חג הפסח]] [[תש&quot;פ]] לאחר שחלה ב[[מגפה|נגיף הקורונה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> * אחיו, הרב [[יצחק דוד גרונר]] - שליח הרבי לאוסטרליה.<br /> * אחיו, הרב [[משה גרונר]] - קראון הייטס.<br /> * אחיו, הרב יעקב גרונר - ירושלים.<br /> * אחותו, מרת נחמה ביומגרטן - קראון הייטס.<br /> <br /> * בנו, הרב [[יוסף יצחק גרונר]] - שליח הרבי בצפון ודרום קרוליינה וחבר אגו&quot;ח.<br /> * בנו, הרב [[מנחם מענדל גרונר]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים קרית גת]].<br /> * בנו, ר' אהרן גרונר - [[מונסי]]<br /> * חתנו, ר' ישראל זאנדהויז, [[קראון הייטס]].<br /> * חתנו, הרב לוי טננבוים - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים חובבי תורה]] ובעל תוקע ב[[תקיעות]] מעומד ב-[[770]].<br /> * חתנו, ר' ישראל לוין.<br /> * חתנו, ר' ישראל.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> ** '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''', [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס&quot;ט]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/592817/ אבידה עצומה: המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ע&quot;ה - חב&quot;ד אינפו]<br /> *[https://chabad.info/bdh/592824/ תיעוד מחייו של המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ע&quot;ה • חלק א' - חב&quot;ד אינפו]<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/114594/ &quot;הרבי שאל אותי: מדוע אומרים שהוא המשיח?&quot; - חב&quot;ד אינפו]<br /> *[https://chabad.info/bdh/61832/ אמונה לוהטת • הרב גרונר בראיון: &quot;הרבי רואה ויודע הכל&quot; - חב&quot;ד אינפו]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42673 אתם שלוחים לדרוש את הגאולה]{{שמע}} - דברי הרב גרונר בהלווית הנרצחים ר' [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] - [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47183 קול ישראל: [[התוועדות]] עם הרב גרונר]{{שמע}} - חב&quot;ד אינפו<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/14/880842258620.html הרבי הריי&quot;ץ התרומם וזעק: הצילו אותי!]''', זכרונותיו של הרב גרונר ממאורעות י' שבט תש&quot;י, בתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=24082 33 שנים לשמיני עצרת תשל&quot;ח ● יומני המזכיר]''' - {{אינפו|}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=26646 איך נעבור ליד הרבי? ● התוועדות]''' - {{אינפו|}}<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{מיון רגיל:גרונר יהודה לייב}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרונר]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%97_%D7%A0%D7%A4%D7%A9&diff=335000 2020-05-06T20:02:36Z

<p>חצקל: עריכות</p> <hr /> <div>פיקוח נפש הוא גדר הלכתי המתאר מצב בו [[יהודי]] נמצא בסכנת [[מוות]]{{הערה| ולא רק יסורים - לקוטי שיחות חלק י&quot;ב עמוד 192 }}.<br /> <br /> ==דוחה את כל התורה==<br /> {{ציטוט צף|מפתגמי [[אדמו&quot;ר הזקן]]: אין לנו כל השגה עד כמה יקר בעיני ה' יתברך גוף של יהודי.|מתורגם מ[[תבנית:היום יום/כט' אלול|היום יום, כט' אלול]].}}<br /> בגמרא מובא שאין דבר העומד בפני פיקוח נפש אלא [[עבודה זרה]] ו[[גילוי עריות]] ו[[שפיכות דמים]]{{הערה| יומא פב, א.}} אך שאר [[תרי&quot;ג מצות|מצות התורה]] נדחים כשבאים במקום שיגרום סכנה. <br /> <br /> המקור בכללות לדין זה הוא מהפסוק{{הערה|אחרי יח, ה.}} &quot;ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם&quot; ודרשו חז&quot;ל &quot;וחי בהם ולא שימות בהם&quot;, היינו שחיי אדם חשובים יותר מקיום המצוות. <br /> <br /> וכן פסק הרי&quot;ף בספרו{{הערה|אלפסי סנהדרין פ&quot;ח דף רפ&quot;ז ע&quot;ב)}} בלשון המוכר: &quot;פקוח נפש דוחה את כל התורה כולה חוץ מעבודה זרה גלוי עריות ושפיכת דמים&quot;.<br /> <br /> ===שבת===<br /> <br /> {{ערך מורחב|פיקוח נפש בשבת}}<br /> <br /> לגבי הלכות [[שבת]] ישנה התייחסות מיוחדת לכך שהם נדחים במקרה פיקוח נפש, והוא הכלל המובא בגמרא{{הערה| יומא פה, ב.}} &quot;חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה&quot;. מקור כלל זה נדרש מהפסוק &quot;ושמרו בני ישראל את השבת&quot;{{הערה|שמות לא, טז.}}. ביטוי המובא בגמרא בענין זה{{הערה| שבת קנא, ב.}}: &quot;תינוק בן יומו חי מחללין עליו את השבת [[דוד המלך|דוד מלך ישראל]] מת אין מחללין עליו את השבת&quot;. <br /> <br /> [[הרבי]] מציין{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק כ&quot;ז עמוד 133.}} שיחודייותו של דחיית השבת במקום פיקוח נפש ניכר גם ב[[רמב&quot;ם]] שמביא את דין דחיית השבת בהלכות שבת, ואינו מביאו במקום שמדבר בשאר דברים הנדחים במקום פיקוח נפש{{הערה|שהוא בהלכות יסודי התורה ריש פ&quot;ה.}}.<br /> <br /> [[הרבי]] מבאר שישנו חילוק מהותי בין דחיית השבת לדחיית שאר [[תרי&quot;ג מצוות|המצוות]] - מבחינה הלכתית, שבשאר מצות פיקוח נפש '''דוחה''' את המצוה משום שהיא גדולה וחשובה ממנה, מה שאין כן בשבת נעשית '''מותרת''' לכתחילה ונעשית כמו יום חול. לכן ישנו מקור מיוחד עבור דחיית השבת, המלמדנו שחילול השבת עבור הצלת יהודי אינה חילול שבת כלל אלא להיפך, חילול זה הוא חלק משמירת שבת, מכיון שענין השבת הוא לבטאות &quot;כי אות היא ביני וביניכם&quot;{{הערה|שמות לא, יג.}}, וכשהתורה מצוה להציל חיי יהודי, הרי זה מראה את הקשר והבחירה של הקב&quot;ה ביהודים.<br /> <br /> עוד מבהיר [[אדה&quot;ז]] ב[[תניא]]{{הערה|[[תניא - פרק כ&quot;ד|פרק כד]].}}, שהסיבה לכך שפיקוח נפש אינו דוחה את המצות [[עבודה זרה]], [[גילוי עריות]], ו[[שפיכות דמים]], וכן דוחה את שאר מצות התורה, אינו בגלל שהמצות האחרות קלות ביחס לשלשה מצות אלו, אלא זהו [[גזירת הכתוב]]. ומוכיח זאת משבת, שלמרות שחומרתה היא כחומרת שלשה מצות אלו{{הערה|לענין שחיטת מומר – [[שולחן ערוך]] יורה דעה סימן ב'.}}, מכל מקום נדחית במקום פיקוח נפש.<br /> <br /> ===הסיבה שלא נדרש מסירות נפש===<br /> {{ערך מורחב|מסירות נפש}}<br /> ב[[חסידות]] מבואר, שהסיבה לכך שב[[תורה שבכתב]] לא כתוב ציווי למסור את הנפש הוא משום ששרש התורה שבכתב היא ב[[ספירת החכמה]], וכמאמר הזהר{{הערה|חלק ב' סב, א. פה, א. קכא, א. ח&quot;ג פא, א. קפב, א. רסא, א.}} &quot;[[אורייתא מחכמה נפקת]]&quot;, וכיון שמ[[מסירות נפש]] אינה התנהגות שעל פי טעם ודעת, אינה מצווה בתורה. <br /> אמנם [[הרבי]] מסביר{{הערה|בהערותיו בשולי מאמרי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - סה&quot;מ תרפ&quot;ד סוף עמוד רצג, ואילך. תש&quot;ט עמוד 121.}} שזהו רק ביאור למה אין מצוה של מסירות נפש כמצוה בפני עצמה, אך זה שאין חיוב מסירות נפש מצד חומרת כל מצוה מצד עצמה, לזה צריכים את הלימוד של &quot;וחי בהם&quot;{{הערה|ראה עוד ביאורים בהערות שם.}}.<br /> אמנם שרש [[נשמות ישראל]] הוא למעלה משרש התורה, וכדברי המדרש{{הערה|תנא דבי אליהו רבה פרק י&quot;ד.}} &quot;שני דברים קדמו לעולם, תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהם קדם, אומר אני ישראל קדמו&quot;. ולכן יש כח לנשמות ישראל למסור את הנפש אף שאינם מצוים על כך.<br /> <br /> ===&quot;פיקוח נפש דוחה את כל התורה&quot; רשות או חיוב===<br /> <br /> נחלקו הפוסקים האם מותר הלכתית, לאדם &quot;להחמיר&quot; ולקיים מצווה שאינה משלושת המצוות החומרות אף שהדבר כרוך בפיקוח נפש, או שאסור לו הלכתית לקיים מצוות אלו במצב פיקוח נפש.<br /> <br /> ===אפילו בשביל רגע אחד===<br /> <br /> מסופר{{הערה|[[לקוטי סיפורים]] עמוד פח.}} שפעם אחת מקרובותיו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], זקנה בת למעלה מתשעים חלתה, וכולם ראו שהגיע זמנה למסור נשמתה למי שקיבלה ממנו, והיה זה בשבת קודש, והביאו רופא, ומאחר וב[[ליובאוויטש]] לא היה בית מרקחת, הורה הרבי האמצעי לשלוח מיד עגלה ל[[דוברובנה]] ולהביא משם את סמי המרפא שרשם הרופא. רמז לו אחד מהנוכחים, שכולם הרי רואים שהגיע זמנה, ומדוע צריך להתעסק כל כך ועוד בשבת קודש? ענה לו הרבי האמצעי: אינם יודעים את התענוג למעלה כשהנשמה נמצאת בגוף אפילו רגע אחד נוסף, ומחוייבים לעשות כל מה שיכולים.<br /> <br /> ==יציאת הניצוץ מידי הקליפות==<br /> <br /> דברים האסורים מן התורה נקראים &quot;אסורים&quot; שזהו מלשון קשורים, משום שה[[ניצוצות|ניצוץ]] שבדבר קשור בידי [[ג' קליפות הטמאות]]{{הערה|ראה [[תניא - פרק ח']].}}, ואינם יכולים לעלות ולהיכלל ב[[קדושה]], אמנם בזמן שהדבר נדחה מפני פיקוח נפש – כותב [[אדה&quot;ז]]{{הערה|[[אגרת הקודש]] סימן כו.}} שהדבר נעשה היתר גמור{{הערה|מלשון אדה&quot;ז &quot;היתר '''גמור'''&quot; נראה ש: א. במקום פיקוח נפש אומרים שהמצוה &quot;הותרה&quot; ולא רק שהיא &quot;דחויה&quot; מפני דבר גדול וחשוב יותר. ב. שאין לדבר שום השפעה רעה על האדם שנעשה מזגו כמזג הדבר שאכל וכיו&quot;ב. וראה בלקוטי שיחות ח&quot;ג עמוד 984.}}<br /> <br /> ומסביר [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' עמוד קסז.}}, שאין זה שבשעת סכנה יוצאת הניצוץ של ג' קליפות הטמאות ומתחלף עמו ניצוץ אחר של [[קליפת נוגה]], שאיך יוכל פעולה מוגבלת של אדם לשנות את מקור חיותו של הדבר, אלא השינוי שנעשה הוא שאותו הניצוץ אלוקי שנקרא ג' קליפות הטמאות משום שלא הרגיש את היותו ניצוץ אלוקי - כתוצאה מכך שהיה מקושר בידי [[קליפה|החיצונים]], במקום של פיקוח נפש ניתר מקשרו, ומרגיש את היותו ניצוץ אלוקי, ואותו [[העלאת ניצוצות הקדושה|מעלה]] [[עבודת הבירורים|ומברר]].<br /> <br /> ==מצוה בגדול==<br /> <br /> בנוגע לדחיית שבת משום פיקוח נפש מובא בגמרא{{הערה| יומא פד, ב.}} &quot;ואין עושין דברים הללו, לא על ידי [[גוי|נכרים]] ולא על ידי כותיים אלא על ידי גדולי ישראל&quot;. ובמשמעות &quot;גדולי ישראל&quot; נחלקו הפוסקים, אם הכוונה לשלול ילדים שהם קטנים{{הערה|כן הוא שיטת התשב&quot;ץ ח&quot;א סימן נד. וכן למד הכסף משנה ברמב&quot;ם שם (אך אדה&quot;ז מציין לרמב&quot;ם כמקור לשיטתו, ואם כן רואים שכך למד ברמב&quot;ם.), וכך פסק בשולחן ערוך סימן שכח סי&quot;ב.}}. או הכוונה לאנשים הגדולים בחכמה משאר פשוטי העם, וכפי שכתב הרמב&quot;ם{{הערה|הלכות שבת פ&quot;ב ה&quot;ג.}}: &quot;גדולי ישראל וחכמיהם&quot;, וכן כתב [[אדה&quot;ז]]{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחן ערוך]] סימן שכח סי&quot;ג.}}: &quot;על ידי ישראלים גדולים בחכמה ולא על ידי הדיוטות ונשים&quot;. ואחד הטעמים לכך כתב, הוא להורות הלכה למעשה ברבים.<br /> <br /> [[הרבי]] סיפר בכמה הזדמנויות{{הערה|לדגומא, במאמר הראשון, [[באתי לגני|מאמר ד&quot;ה באתי לגני]] תשי&quot;א – סה&quot;מ מלוקט חלק א' עמוד ז.}} שפעם אחת [[אדה&quot;ז]], בעודו מתפלל תפילת יום כיפור{{הערה|ובשיחה שם: ישנם גירסאות שזה היה שבת.}} פשט את טליתו, והלך לביתה של יולדת שהיתה בקצה העיר, ונשארה לבדה בביתה לאחר שכל בני ביתה הלכו לבית הכנסת, והוא הרגיש בכך שהיא צריכה עזרה, והלך וקצץ עצים, ובישל מרק והאכיל בעצמו את היולדת.<br /> <br /> הרבי הוסיף פעם{{הערה|1=שיחת י&quot;ט כסליו [[תשמ&quot;ד]] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73861 ראה בוידיאו - חב&quot;ד אינפו].}}, שאת סיפור זה שמע מחותנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], תוך שהוא מוסיף ש&quot;בזמנו חסידים לא נהגו לספר סיפור זה&quot;, אך הרבי התבטא על כך (תרגום מאידיש) ש&quot;הוא וודאי ידע שלא אוכל להתאפק, ובמוקדם או במאוחר אני אעשה רעש גדול מזה, נראה לי שכבר סיפרתי זאת פעם, אך אם לא היה מזה רעש עד עכשיו, מספר אנ זאת עכשיו עם הרעש&quot;.<br /> <br /> בהזדמנות אחרת ביאר [[הרבי]]{{הערה|שיחת ש&quot;פ בראשית [[תשכ&quot;ד]] – שיחות קודש תשכ&quot;ד ח&quot;א עמוד 62.}} שהצלת נפש מישראל דומה לדין &quot;העוסק במצוה פטור מן המצוה&quot;, שטעם דין זה הוא משום שבכל מצוה יש חלק השווה בכל המצות, ומצד פרט זה נפטר מכל שאר המצות. וכמו כן הוא בנפשות ישראל, מכיון שבכל יהודי ישנו חלק ו[[עצם הנפש|עצם]] אחד השווה בכל יהודי (שלכן נאמר ש&quot;המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא&quot;{{הערה| סנהדרין פ&quot;ד משנה ה'.}}), לכן אין הבדל איזה סוג יהודי הוא הניצל, ולא איזה סוג יהודי הוא המציל, כיון שכל ההצלה מיוסדת על חלק השווה בין כל היהודים.<br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%97_%D7%A0%D7%A4%D7%A9&diff=334998 2020-05-06T20:01:17Z

<p>חצקל: עריכות</p> <hr /> <div>פיקוח נפש הוא גדר הלכתי המתאר מצב בו [[יהודי]] נמצא בסכנת [[מוות]]{{הערה| ולא רק יסורים - לקוטי שיחות חלק י&quot;ב עמוד 192 }}.<br /> <br /> ==דוחה את כל התורה==<br /> {{ציטוט צף|מפתגמי [[אדמו&quot;ר הזקן]]: אין לנו כל השגה עד כמה יקר בעיני ה' יתברך גוף של יהודי.|מתורגם מ[[תבנית:היום יום/כט' אלול|היום יום, כט' אלול]].}}<br /> בגמרא מובא שאין דבר העומד בפני פיקוח נפש אלא [[עבודה זרה]] ו[[גילוי עריות]] ו[[שפיכות דמים]]{{הערה| יומא פב, א.}} אך שאר [[תרי&quot;ג מצות|מצות התורה]] נדחים כשבאים במקום שיגרום סכנה. <br /> <br /> המקור בכללות לדין זה הוא מהפסוק{{הערה|אחרי יח, ה.}} &quot;ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם&quot; ודרשו חז&quot;ל &quot;וחי בהם ולא שימות בהם&quot;, היינו שחיי אדם חשובים יותר מקיום המצוות. <br /> <br /> וכן פסק הרי&quot;ף בספרו{{הערה|אלפסי סנהדרין פ&quot;ח דף רפ&quot;ז ע&quot;ב)}} בלשון המוכר: &quot;פקוח נפש דוחה את כל התורה כולה חוץ מעבודה זרה גלוי עריות ושפיכת דמים&quot;.<br /> <br /> ===שבת===<br /> <br /> {{ערך מורחב|פיקוח נפש בשבת}}<br /> <br /> לגבי הלכות [[שבת]] ישנה התייחסות מיוחדת לכך שהם נדחים במקרה פיקוח נפש, והוא הכלל המובא בגמרא{{הערה| יומא פה, ב.}} &quot;חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה&quot;. מקור כלל זה נדרש מהפסוק &quot;ושמרו בני ישראל את השבת&quot;{{הערה|שמות לא, טז.}}. ביטוי המובא בגמרא בענין זה{{הערה| שבת קנא, ב.}}: &quot;תינוק בן יומו חי מחללין עליו את השבת [[דוד המלך|דוד מלך ישראל]] מת אין מחללין עליו את השבת&quot;. <br /> <br /> [[הרבי]] מציין{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק כ&quot;ז עמוד 133.}} שיחודייותו של דחיית השבת במקום פיקוח נפש ניכר גם ב[[רמב&quot;ם]] שמביא את דין דחיית השבת בהלכות שבת, ואינו מביאו במקום שמדבר בשאר דברים הנדחים במקום פיקוח נפש{{הערה|שהוא בהלכות יסודי התורה ריש פ&quot;ה.}}.<br /> <br /> [[הרבי]] מבאר שישנו חילוק מהותי בין דחיית השבת לדחיית שאר [[תרי&quot;ג מצוות|המצוות]] - מבחינה הלכתית, שבשאר מצות פיקוח נפש '''דוחה''' את המצוה משום שהיא גדולה וחשובה ממנה, מה שאין כן בשבת נעשית '''מותרת''' לכתחילה ונעשית כמו יום חול. לכן ישנו מקור מיוחד עבור דחיית השבת, המלמדנו שחילול השבת עבור הצלת יהודי אינה חילול שבת כלל אלא להיפך, חילול זה הוא חלק משמירת שבת, מכיון שענין השבת הוא לבטאות &quot;כי אות היא ביני וביניכם&quot;{{הערה|שמות לא, יג.}}, וכשהתורה מצוה להציל חיי יהודי, הרי זה מראה את הקשר והבחירה של הקב&quot;ה ביהודים.<br /> <br /> עוד מבהיר [[אדה&quot;ז]] ב[[תניא]]{{הערה|[[תניא - פרק כ&quot;ד|פרק כד]].}}, שהסיבה לכך שפיקוח נפש אינו דוחה את המצות [[עבודה זרה]], [[גילוי עריות]], ו[[שפיכות דמים]], וכן דוחה את שאר מצות התורה, אינו בגלל שהמצות האחרות קלות ביחס לשלשה מצות אלו, אלא זהו [[גזירת הכתוב]]. ומוכיח זאת משבת, שלמרות שחומרתה היא כחומרת שלשה מצות אלו{{הערה|לענין שחיטת מומר – [[שולחן ערוך]] יורה דעה סימן ב'.}}, מכל מקום נדחית במקום פיקוח נפש.<br /> <br /> ===הסיבה שלא נדרש מסירות נפש===<br /> {{ערך מורחב|מסירות נפש}}<br /> ב[[חסידות]] מבואר, שהסיבה לכך שב[[תורה שבכתב]] לא כתוב ציווי למסור את הנפש הוא משום ששרש התורה שבכתב היא ב[[ספירת החכמה]], וכמאמר הזהר{{הערה|חלק ב' סב, א. פה, א. קכא, א. ח&quot;ג פא, א. קפב, א. רסא, א.}} &quot;[[אורייתא מחכמה נפקת]]&quot;, וכיון שמ[[מסירות נפש]] אינה התנהגות שעל פי טעם ודעת, אינה מצווה בתורה. <br /> אמנם [[הרבי]] מסביר{{הערה|בהערותיו בשולי מאמרי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - סה&quot;מ תרפ&quot;ד סוף עמוד רצג, ואילך. תש&quot;ט עמוד 121.}} שזהו רק ביאור למה אין מצוה של מסירות נפש כמצוה בפני עצמה, אך זה שאין חיוב מסירות נפש מצד חומרת כל מצוה מצד עצמה, לזה צריכים את הלימוד של &quot;וחי בהם&quot;{{הערה|ראה עוד ביאורים בהערות שם.}}.<br /> אמנם שרש [[נשמות ישראל]] הוא למעלה משרש התורה, וכדברי המדרש{{הערה|תנא דבי אליהו רבה פרק י&quot;ד.}} &quot;שני דברים קדמו לעולם, תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהם קדם, אומר אני ישראל קדמו&quot;. ולכן יש כח לנשמות ישראל למסור את הנפש אף שאינם מצוים על כך.<br /> <br /> ===פיקוח נפש דוחה את כל התורה רשות או חיוב===<br /> <br /> נחלקו הפוסקים האם מותר הלכתית, לאדם &quot;להחמיר&quot; ולקיים מצווה שאינה משלושת המצוות החומרות אף שהדבר כרוך בפיקוח נפש, או שאסור לו הלכתית לקיים מצוות אלו במצב פיקוח נפש.<br /> <br /> <br /> ===אפילו בשביל רגע אחד===<br /> <br /> מסופר{{הערה|[[לקוטי סיפורים]] עמוד פח.}} שפעם אחת מקרובותיו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], זקנה בת למעלה מתשעים חלתה, וכולם ראו שהגיע זמנה למסור נשמתה למי שקיבלה ממנו, והיה זה בשבת קודש, והביאו רופא, ומאחר וב[[ליובאוויטש]] לא היה בית מרקחת, הורה הרבי האמצעי לשלוח מיד עגלה ל[[דוברובנה]] ולהביא משם את סמי המרפא שרשם הרופא. רמז לו אחד מהנוכחים, שכולם הרי רואים שהגיע זמנה, ומדוע צריך להתעסק כל כך ועוד בשבת קודש? ענה לו הרבי האמצעי: אינם יודעים את התענוג למעלה כשהנשמה נמצאת בגוף אפילו רגע אחד נוסף, ומחוייבים לעשות כל מה שיכולים.<br /> <br /> ==יציאת הניצוץ מידי הקליפות==<br /> <br /> דברים האסורים מן התורה נקראים &quot;אסורים&quot; שזהו מלשון קשורים, משום שה[[ניצוצות|ניצוץ]] שבדבר קשור בידי [[ג' קליפות הטמאות]]{{הערה|ראה [[תניא - פרק ח']].}}, ואינם יכולים לעלות ולהיכלל ב[[קדושה]], אמנם בזמן שהדבר נדחה מפני פיקוח נפש – כותב [[אדה&quot;ז]]{{הערה|[[אגרת הקודש]] סימן כו.}} שהדבר נעשה היתר גמור{{הערה|מלשון אדה&quot;ז &quot;היתר '''גמור'''&quot; נראה ש: א. במקום פיקוח נפש אומרים שהמצוה &quot;הותרה&quot; ולא רק שהיא &quot;דחויה&quot; מפני דבר גדול וחשוב יותר. ב. שאין לדבר שום השפעה רעה על האדם שנעשה מזגו כמזג הדבר שאכל וכיו&quot;ב. וראה בלקוטי שיחות ח&quot;ג עמוד 984.}}<br /> <br /> ומסביר [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' עמוד קסז.}}, שאין זה שבשעת סכנה יוצאת הניצוץ של ג' קליפות הטמאות ומתחלף עמו ניצוץ אחר של [[קליפת נוגה]], שאיך יוכל פעולה מוגבלת של אדם לשנות את מקור חיותו של הדבר, אלא השינוי שנעשה הוא שאותו הניצוץ אלוקי שנקרא ג' קליפות הטמאות משום שלא הרגיש את היותו ניצוץ אלוקי - כתוצאה מכך שהיה מקושר בידי [[קליפה|החיצונים]], במקום של פיקוח נפש ניתר מקשרו, ומרגיש את היותו ניצוץ אלוקי, ואותו [[העלאת ניצוצות הקדושה|מעלה]] [[עבודת הבירורים|ומברר]].<br /> <br /> ==מצוה בגדול==<br /> <br /> בנוגע לדחיית שבת משום פיקוח נפש מובא בגמרא{{הערה| יומא פד, ב.}} &quot;ואין עושין דברים הללו, לא על ידי [[גוי|נכרים]] ולא על ידי כותיים אלא על ידי גדולי ישראל&quot;. ובמשמעות &quot;גדולי ישראל&quot; נחלקו הפוסקים, אם הכוונה לשלול ילדים שהם קטנים{{הערה|כן הוא שיטת התשב&quot;ץ ח&quot;א סימן נד. וכן למד הכסף משנה ברמב&quot;ם שם (אך אדה&quot;ז מציין לרמב&quot;ם כמקור לשיטתו, ואם כן רואים שכך למד ברמב&quot;ם.), וכך פסק בשולחן ערוך סימן שכח סי&quot;ב.}}. או הכוונה לאנשים הגדולים בחכמה משאר פשוטי העם, וכפי שכתב הרמב&quot;ם{{הערה|הלכות שבת פ&quot;ב ה&quot;ג.}}: &quot;גדולי ישראל וחכמיהם&quot;, וכן כתב [[אדה&quot;ז]]{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחן ערוך]] סימן שכח סי&quot;ג.}}: &quot;על ידי ישראלים גדולים בחכמה ולא על ידי הדיוטות ונשים&quot;. ואחד הטעמים לכך כתב, הוא להורות הלכה למעשה ברבים.<br /> <br /> [[הרבי]] סיפר בכמה הזדמנויות{{הערה|לדגומא, במאמר הראשון, [[באתי לגני|מאמר ד&quot;ה באתי לגני]] תשי&quot;א – סה&quot;מ מלוקט חלק א' עמוד ז.}} שפעם אחת [[אדה&quot;ז]], בעודו מתפלל תפילת יום כיפור{{הערה|ובשיחה שם: ישנם גירסאות שזה היה שבת.}} פשט את טליתו, והלך לביתה של יולדת שהיתה בקצה העיר, ונשארה לבדה בביתה לאחר שכל בני ביתה הלכו לבית הכנסת, והוא הרגיש בכך שהיא צריכה עזרה, והלך וקצץ עצים, ובישל מרק והאכיל בעצמו את היולדת.<br /> <br /> הרבי הוסיף פעם{{הערה|1=שיחת י&quot;ט כסליו [[תשמ&quot;ד]] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73861 ראה בוידיאו - חב&quot;ד אינפו].}}, שאת סיפור זה שמע מחותנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], תוך שהוא מוסיף ש&quot;בזמנו חסידים לא נהגו לספר סיפור זה&quot;, אך הרבי התבטא על כך (תרגום מאידיש) ש&quot;הוא וודאי ידע שלא אוכל להתאפק, ובמוקדם או במאוחר אני אעשה רעש גדול מזה, נראה לי שכבר סיפרתי זאת פעם, אך אם לא היה מזה רעש עד עכשיו, מספר אנ זאת עכשיו עם הרעש&quot;.<br /> <br /> בהזדמנות אחרת ביאר [[הרבי]]{{הערה|שיחת ש&quot;פ בראשית [[תשכ&quot;ד]] – שיחות קודש תשכ&quot;ד ח&quot;א עמוד 62.}} שהצלת נפש מישראל דומה לדין &quot;העוסק במצוה פטור מן המצוה&quot;, שטעם דין זה הוא משום שבכל מצוה יש חלק השווה בכל המצות, ומצד פרט זה נפטר מכל שאר המצות. וכמו כן הוא בנפשות ישראל, מכיון שבכל יהודי ישנו חלק ו[[עצם הנפש|עצם]] אחד השווה בכל יהודי (שלכן נאמר ש&quot;המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא&quot;{{הערה| סנהדרין פ&quot;ד משנה ה'.}}), לכן אין הבדל איזה סוג יהודי הוא הניצל, ולא איזה סוג יהודי הוא המציל, כיון שכל ההצלה מיוסדת על חלק השווה בין כל היהודים.<br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%97_%D7%A0%D7%A4%D7%A9&diff=334997 2020-05-06T20:00:28Z

<p>חצקל: עריכות</p> <hr /> <div>פיקוח נפש הוא גדר הלכתי המתאר מצב בו [[יהודי]] נמצא בסכנת [[מוות]]{{הערה| ולא רק יסורים - לקוטי שיחות חלק י&quot;ב עמוד 192 }}.<br /> <br /> ==דוחה את כל התורה==<br /> {{ציטוט צף|מפתגמי [[אדמו&quot;ר הזקן]]: אין לנו כל השגה עד כמה יקר בעיני ה' יתברך גוף של יהודי.|מתורגם מ[[תבנית:היום יום/כט' אלול|היום יום, כט' אלול]].}}<br /> בגמרא מובא שאין דבר העומד בפני פיקוח נפש אלא [[עבודה זרה]] ו[[גילוי עריות]] ו[[שפיכות דמים]]{{הערה| יומא פב, א.}} אך שאר [[תרי&quot;ג מצות|מצות התורה]] נדחים כשבאים במקום שיגרום סכנה. <br /> <br /> המקור בכללות לדין זה הוא מהפסוק{{הערה|אחרי יח, ה.}} &quot;ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם&quot; ודרשו חז&quot;ל &quot;וחי בהם ולא שימות בהם&quot;, היינו שחיי אדם חשובים יותר מקיום המצוות. <br /> <br /> וכן פסק הרי&quot;ף בספרו{{הערה|אלפסי סנהדרין פ&quot;ח דף רפ&quot;ז ע&quot;ב)}} בלשון המוכר: &quot;פקוח נפש דוחה את כל התורה כולה חוץ מעבודה זרה גלוי עריות ושפיכת דמים&quot;.<br /> <br /> ===שבת===<br /> <br /> {{ערך מורחב|פיקוח נפש בשבת}}<br /> <br /> לגבי הלכות [[שבת]] ישנה התייחסות מיוחדת לכך שהם נדחים במקרה פיקוח נפש, והוא הכלל המובא בגמרא{{הערה| יומא פה, ב.}} &quot;חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה&quot;. מקור כלל זה נדרש מהפסוק &quot;ושמרו בני ישראל את השבת&quot;{{הערה|שמות לא, טז.}}. ביטוי המובא בגמרא בענין זה{{הערה| שבת קנא, ב.}}: &quot;תינוק בן יומו חי מחללין עליו את השבת [[דוד המלך|דוד מלך ישראל]] מת אין מחללין עליו את השבת&quot;. <br /> <br /> [[הרבי]] מציין{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק כ&quot;ז עמוד 133.}} שיחודייותו של דחיית השבת במקום פיקוח נפש ניכר גם ב[[רמב&quot;ם]] שמביא את דין דחיית השבת בהלכות שבת, ואינו מביאו במקום שמדבר בשאר דברים הנדחים במקום פיקוח נפש{{הערה|שהוא בהלכות יסודי התורה ריש פ&quot;ה.}}.<br /> <br /> [[הרבי]] מבאר שישנו חילוק מהותי בין דחיית השבת לדחיית שאר [[תרי&quot;ג מצוות|המצוות]] - מבחינה הלכתית, שבשאר מצות פיקוח נפש '''דוחה''' את המצוה משום שהיא גדולה וחשובה ממנה, מה שאין כן בשבת נעשית '''מותרת''' לכתחילה ונעשית כמו יום חול. לכן ישנו מקור מיוחד עבור דחיית השבת, המלמדנו שחילול השבת עבור הצלת יהודי אינה חילול שבת כלל אלא להיפך, חילול זה הוא חלק משמירת שבת, מכיון שענין השבת הוא לבטאות &quot;כי אות היא ביני וביניכם&quot;{{הערה|שמות לא, יג.}}, וכשהתורה מצוה להציל חיי יהודי, הרי זה מראה את הקשר והבחירה של הקב&quot;ה ביהודים.<br /> <br /> עוד מבהיר [[אדה&quot;ז]] ב[[תניא]]{{הערה|[[תניא - פרק כ&quot;ד|פרק כד]].}}, שהסיבה לכך שפיקוח נפש אינו דוחה את המצות [[עבודה זרה]], [[גילוי עריות]], ו[[שפיכות דמים]], וכן דוחה את שאר מצות התורה, אינו בגלל שהמצות האחרות קלות ביחס לשלשה מצות אלו, אלא זהו [[גזירת הכתוב]]. ומוכיח זאת משבת, שלמרות שחומרתה היא כחומרת שלשה מצות אלו{{הערה|לענין שחיטת מומר – [[שולחן ערוך]] יורה דעה סימן ב'.}}, מכל מקום נדחית במקום פיקוח נפש.<br /> <br /> ===הסיבה שלא נדרש מסירות נפש===<br /> {{ערך מורחב|מסירות נפש}}<br /> ב[[חסידות]] מבואר, שהסיבה לכך שב[[תורה שבכתב]] לא כתוב ציווי למסור את הנפש הוא משום ששרש התורה שבכתב היא ב[[ספירת החכמה]], וכמאמר הזהר{{הערה|חלק ב' סב, א. פה, א. קכא, א. ח&quot;ג פא, א. קפב, א. רסא, א.}} &quot;[[אורייתא מחכמה נפקת]]&quot;, וכיון שמ[[מסירות נפש]] אינה התנהגות שעל פי טעם ודעת, אינה מצווה בתורה. <br /> אמנם [[הרבי]] מסביר{{הערה|בהערותיו בשולי מאמרי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - סה&quot;מ תרפ&quot;ד סוף עמוד רצג, ואילך. תש&quot;ט עמוד 121.}} שזהו רק ביאור למה אין מצוה של מסירות נפש כמצוה בפני עצמה, אך זה שאין חיוב מסירות נפש מצד חומרת כל מצוה מצד עצמה, לזה צריכים את הלימוד של &quot;וחי בהם&quot;{{הערה|ראה עוד ביאורים בהערות שם.}}.<br /> אמנם שרש [[נשמות ישראל]] הוא למעלה משרש התורה, וכדברי המדרש{{הערה|תנא דבי אליהו רבה פרק י&quot;ד.}} &quot;שני דברים קדמו לעולם, תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהם קדם, אומר אני ישראל קדמו&quot;. ולכן יש כח לנשמות ישראל למסור את הנפש אף שאינם מצוים על כך.<br /> <br /> ==פיקוח נפש דוחה את כל התורה רשות או חיוב==<br /> <br /> נחלקו הפוסקים האם מותר הלכתית, לאדם &quot;להחמיר&quot; ולקיים מצווה שאינה משלושת המצוות החומרות אף שהדבר כרוך בפיקוח נפש, או שאסור לו הלכתית לקיים מצוות אלו במצב פיקוח נפש.<br /> <br /> <br /> ===אפילו בשביל רגע אחד===<br /> <br /> מסופר{{הערה|[[לקוטי סיפורים]] עמוד פח.}} שפעם אחת מקרובותיו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], זקנה בת למעלה מתשעים חלתה, וכולם ראו שהגיע זמנה למסור נשמתה למי שקיבלה ממנו, והיה זה בשבת קודש, והביאו רופא, ומאחר וב[[ליובאוויטש]] לא היה בית מרקחת, הורה הרבי האמצעי לשלוח מיד עגלה ל[[דוברובנה]] ולהביא משם את סמי המרפא שרשם הרופא. רמז לו אחד מהנוכחים, שכולם הרי רואים שהגיע זמנה, ומדוע צריך להתעסק כל כך ועוד בשבת קודש? ענה לו הרבי האמצעי: אינם יודעים את התענוג למעלה כשהנשמה נמצאת בגוף אפילו רגע אחד נוסף, ומחוייבים לעשות כל מה שיכולים.<br /> <br /> ==יציאת הניצוץ מידי הקליפות==<br /> <br /> דברים האסורים מן התורה נקראים &quot;אסורים&quot; שזהו מלשון קשורים, משום שה[[ניצוצות|ניצוץ]] שבדבר קשור בידי [[ג' קליפות הטמאות]]{{הערה|ראה [[תניא - פרק ח']].}}, ואינם יכולים לעלות ולהיכלל ב[[קדושה]], אמנם בזמן שהדבר נדחה מפני פיקוח נפש – כותב [[אדה&quot;ז]]{{הערה|[[אגרת הקודש]] סימן כו.}} שהדבר נעשה היתר גמור{{הערה|מלשון אדה&quot;ז &quot;היתר '''גמור'''&quot; נראה ש: א. במקום פיקוח נפש אומרים שהמצוה &quot;הותרה&quot; ולא רק שהיא &quot;דחויה&quot; מפני דבר גדול וחשוב יותר. ב. שאין לדבר שום השפעה רעה על האדם שנעשה מזגו כמזג הדבר שאכל וכיו&quot;ב. וראה בלקוטי שיחות ח&quot;ג עמוד 984.}}<br /> <br /> ומסביר [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' עמוד קסז.}}, שאין זה שבשעת סכנה יוצאת הניצוץ של ג' קליפות הטמאות ומתחלף עמו ניצוץ אחר של [[קליפת נוגה]], שאיך יוכל פעולה מוגבלת של אדם לשנות את מקור חיותו של הדבר, אלא השינוי שנעשה הוא שאותו הניצוץ אלוקי שנקרא ג' קליפות הטמאות משום שלא הרגיש את היותו ניצוץ אלוקי - כתוצאה מכך שהיה מקושר בידי [[קליפה|החיצונים]], במקום של פיקוח נפש ניתר מקשרו, ומרגיש את היותו ניצוץ אלוקי, ואותו [[העלאת ניצוצות הקדושה|מעלה]] [[עבודת הבירורים|ומברר]].<br /> <br /> ==מצוה בגדול==<br /> <br /> בנוגע לדחיית שבת משום פיקוח נפש מובא בגמרא{{הערה| יומא פד, ב.}} &quot;ואין עושין דברים הללו, לא על ידי [[גוי|נכרים]] ולא על ידי כותיים אלא על ידי גדולי ישראל&quot;. ובמשמעות &quot;גדולי ישראל&quot; נחלקו הפוסקים, אם הכוונה לשלול ילדים שהם קטנים{{הערה|כן הוא שיטת התשב&quot;ץ ח&quot;א סימן נד. וכן למד הכסף משנה ברמב&quot;ם שם (אך אדה&quot;ז מציין לרמב&quot;ם כמקור לשיטתו, ואם כן רואים שכך למד ברמב&quot;ם.), וכך פסק בשולחן ערוך סימן שכח סי&quot;ב.}}. או הכוונה לאנשים הגדולים בחכמה משאר פשוטי העם, וכפי שכתב הרמב&quot;ם{{הערה|הלכות שבת פ&quot;ב ה&quot;ג.}}: &quot;גדולי ישראל וחכמיהם&quot;, וכן כתב [[אדה&quot;ז]]{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחן ערוך]] סימן שכח סי&quot;ג.}}: &quot;על ידי ישראלים גדולים בחכמה ולא על ידי הדיוטות ונשים&quot;. ואחד הטעמים לכך כתב, הוא להורות הלכה למעשה ברבים.<br /> <br /> [[הרבי]] סיפר בכמה הזדמנויות{{הערה|לדגומא, במאמר הראשון, [[באתי לגני|מאמר ד&quot;ה באתי לגני]] תשי&quot;א – סה&quot;מ מלוקט חלק א' עמוד ז.}} שפעם אחת [[אדה&quot;ז]], בעודו מתפלל תפילת יום כיפור{{הערה|ובשיחה שם: ישנם גירסאות שזה היה שבת.}} פשט את טליתו, והלך לביתה של יולדת שהיתה בקצה העיר, ונשארה לבדה בביתה לאחר שכל בני ביתה הלכו לבית הכנסת, והוא הרגיש בכך שהיא צריכה עזרה, והלך וקצץ עצים, ובישל מרק והאכיל בעצמו את היולדת.<br /> <br /> הרבי הוסיף פעם{{הערה|1=שיחת י&quot;ט כסליו [[תשמ&quot;ד]] - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73861 ראה בוידיאו - חב&quot;ד אינפו].}}, שאת סיפור זה שמע מחותנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], תוך שהוא מוסיף ש&quot;בזמנו חסידים לא נהגו לספר סיפור זה&quot;, אך הרבי התבטא על כך (תרגום מאידיש) ש&quot;הוא וודאי ידע שלא אוכל להתאפק, ובמוקדם או במאוחר אני אעשה רעש גדול מזה, נראה לי שכבר סיפרתי זאת פעם, אך אם לא היה מזה רעש עד עכשיו, מספר אנ זאת עכשיו עם הרעש&quot;.<br /> <br /> בהזדמנות אחרת ביאר [[הרבי]]{{הערה|שיחת ש&quot;פ בראשית [[תשכ&quot;ד]] – שיחות קודש תשכ&quot;ד ח&quot;א עמוד 62.}} שהצלת נפש מישראל דומה לדין &quot;העוסק במצוה פטור מן המצוה&quot;, שטעם דין זה הוא משום שבכל מצוה יש חלק השווה בכל המצות, ומצד פרט זה נפטר מכל שאר המצות. וכמו כן הוא בנפשות ישראל, מכיון שבכל יהודי ישנו חלק ו[[עצם הנפש|עצם]] אחד השווה בכל יהודי (שלכן נאמר ש&quot;המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא&quot;{{הערה| סנהדרין פ&quot;ד משנה ה'.}}), לכן אין הבדל איזה סוג יהודי הוא הניצל, ולא איזה סוג יהודי הוא המציל, כיון שכל ההצלה מיוסדת על חלק השווה בין כל היהודים.<br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94&diff=296432 2017-07-07T11:07:37Z

<p>חצקל: /* קבוצה תשנ&quot;ז */</p> <hr /> <div>דף זה מרכז את שמות התמימים שלמדו ב[[קבוצה]] - 770 החל מהשנה הראשונה [[תש&quot;כ]]-[[תשכ&quot;א]]. רשימה '''חלקית''' בלבד.<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ב==<br /> <br /> יוסף הומינר | [[אהרן הלפרין]] | [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] | [[אשר לעמיל כהן]] הכהן | [[משה ליפש]] (ז&quot;ל) | בנימין מזרחי |[[אלימלך צוויבל]] | יעקב צירקוס | [[נחום קפלן]] | [[מיכה שטיינמץ]] | [[נחום שטרנברג]] |<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ד==<br /> שלום לייב אייזנבך | [[מרדכי שמואל אשכנזי]] | אברהם אבא ברוק | [[שלמה גלעדי]] | [[יקותיאל גרין]] | שמואל הבר | אהרון הלפרין | [[שלום דובער וולף (קרית מלאכי)|שלום דובער וולף]] | מרדכי זילברברג | מנחם חנזין | אלחנן יעקובוביץ' | אריה יהודה לייב לוין | [[בן ציון ליפסקר]] | מאיר לרר | חיים אשר זעליג סלומון | מאיר פרידמן (חצור) | ברוך קפלן | שלום שירום<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ה==<br /> עמנואל אלטהויז | [[ישעיהו הרצל]] | [[ מני מנחם מענדל וולף]] | [[שמואל יחזקאל הכהן]] |<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ו==<br /> אברהם אלתר הבר | [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]] | [[עמרם מלכא]] |רפאל נחום כהן | שרגא פייטל סודקביץ |<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ז==<br /> [[יעקב הורוביץ]] | [[יהושע יחזקאל סופר]] | [[דוד מאיר דרוקמן]] | [[יהושע מונדשיין]] | [[יוסף שמחה גינזבורג]] | {{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=77969 תמונות ושמות של חלק מחברי הקבוצה]}}<br /> דניאל אליעזר ליפא קורצוייל<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ח==<br /> [[שלום דובער וולפא]] | [[דוד נחשון]] | [[יקותיאל מנחם ראפ]] | [[דב אלראי]] | [[שלום ברוכשטט]] |<br /> <br /> ==קבוצה תשכ&quot;ט==<br /> [[שלמה זלמן לבקיבקר]] | [[מרדכי צבי אלפנביין]] | [[חיים אשכנזי]] | אברהם יהושע העשיל הגר |<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;ל==<br /> [[ישראל יוסף הנדל]] (מגדל העמק) | [[מנחם מענדל טננבוים]] (י-ם) | [[יוסף יצחק סגל (מגדל העמק)]] | [[יצחק אייזיק קעניג]] (ראש [[תומכי תמימים לוד|ישיבת לוד]]) | [[יוסף יצחק לבקיבקר]] | [[קלונימוס קופצ'יק]] (חדרה) |שמואל שטרן (רחובות) | חיים יוסף וייספיש (רמת שלמה) | מנשה חדד | [[יחיאל גולדברג]] | [[אליהו פרידמן]] | זלמן פריז | רחמים קריספין | משה בלוי | מרדכי שטיינברג | שלמה רוזנברג | תנחום פינסון (כפר חב&quot;ד) | [[יוסף יצחק קמינצקי]] | [[מנחם וולפא]] | [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] | [[יוסף לבקיבקר]] | [[חיים אברהם בליניצקי]] |<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;א==<br /> [[משה מרדכי ארנשטיין]] | [[חיים שלום סגל (עפולה)]] | [[יוסף יצחק אבלסקי]] | [[אהרן יצחק לייכטר]] |<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ב==<br /> [[מנחם וולפא]] | [[משה דיקשטיין]] | [[צבי לידר]]<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ג==<br /> [[יצחק גולדברג]] | [[נחמן יוסף טברסקי]] | [[ברוך בועז יורקוביץ']]| [[אהרון דוב הלפרין]] |[[יוסף יצחק וילשאנסקי]] |<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ד==<br /> [[עזרא ערד]] | [[אברהם מנחם כהן]] | [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]]<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ה==<br /> [[יצחק יהודה הולצמן ]] | יוסף שמואל הרשקוביץ | [[דוד וועקנין]] | [[יואל ימיני]] | משה לדיוב | אברהם מקוביצקי | יוסף יצחק נפרסטק | [[זאב פרידמן (צפת)|זאב פרידמן]] | יהודה קליין &gt; חיים מרדכי עקשטיין<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ו==<br /> [[דוד אולידורט]] | נפתלי גרינולד | מענדל זלמנוב | פייביש זלמנוב | אלי כהן | בערל לבקובסקי | יוסף יצחק לוין | בצלאל לשס | הירשעל נוטיק | יוסקה שפרינגר | אלעזר צבי בקשי<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ז==<br /> [[הירש פרבר]] | [[בועז סגל]] | [[שלמה יהודה סגל (עפולה)]]<br /> <br /> ==קבוצה תשל&quot;ט==<br /> שלמה אלפרוביץ | [[שלמה מאיר יששכר מארק]] | אליעזר שלמה חסקינד ישראל ברוך בוטמן, ישכר דב בן שחר, משה שניאור, יעקב מאיר בלוי<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;מ==<br /> [[יצחק גרוזמן]] | [[שלמה זלמן לנדא]]|אברהם כהן|[[אריה גולדברג]]<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;א==<br /> [[יחזקאל מרקוביץ']] | [[יוסף יצחק בוטמן]] | [[מנחם מענדל יצחק ברוד]] | [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מנחם מענדל גורביץ']] | [[ישראל הרשקוביץ]] | [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] | [[מנשה אלטהויז]] | [[אוריאל לויוב]], [[אריה פרקש]], [[אליעזר זלמנוב]]<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ב==<br /> מנחם מענדל גליצנשטיין | [[זאב פיזם]] | שמואל קוביטשעק |[[טוביה יעקובוביץ]] | [[אליהו וילהלם]] | [[יעקב סנגאוי]] | בגין קלימי | [[נפתלי שפרינגר]] |יצחק מאיר הלפרין<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ג==<br /> <br /> [[שמעון גורליק]] (נהריה) | יוסף ריבקין | [[פרץ אוריאל בלוי]] | [[חיים פרוס]] |<br /> [[שמעון בן ציון אייזנבך]] (אילת) | דוד פרידמן | [[שלום דוב גרוזמן]] (שליח בוינא) | [[צבי מאיר וינפלד]]<br /> <br /> ==קבוצה תשד&quot;מ==<br /> <br /> פנחס טודרוס אלטהויז | שאול משה אליטוב | משה אקסלרוד | [[אפרים בוגרד]] | יצחק בלוי | זלמן ברקוביץ | ישראל גליס | משה צבי הלפרין | בנימין נחום זילברשטרום| ירמיהו זלמנוב | יחזקאל חנונו | מרדכי ידגר | בצלאל יקונט | שמעון ירדני | [[מרדכי מנשה לאופר]] | [[נפתלי ליפסקר]] | [[משה מרינובסקי]] | [[יהושע סגל]] | [[בנימין קופרמן]] | [[משה קורנט]] (נשר) | משה ריבקין | יעקב שטיינברג | אהרן שיפמן | [[יעקב אריה שמולביץ]] | מאיר סויסא | יצחק יעקב גלבשטיין<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ה==<br /> חיים אוחיון | מענדל איזנבך | מרדכי גלזמן | ישראל גרינוולד | ישראל שכנא דברוסקין | אברהם הרוניין | מאיר הרשקוביץ | [[ברוך וילהלם]] משה וייס| מנחם כהן | יוסף יצחק כ&quot;ץ| אברהם לוי | [[רפאל שמשון לוינסון]] | יצחק לפקיבקר | רפאל לרר | נפתלי מרינובסקי | [[זלמן נוב]] | [[מנחם נוימן (אבן יהודה)]] | יוסף יצחק נפרסטק | יגאל עובדיה | צבי ערנטרוי | דרור פרומר | מרדכי יואל פרידמן | אליעזר פרסיה | [[יוסף יצחק קפלן]] | [[יוסף קרסיק]] | יעקב רבינוביץ | אליעזר שמולביץ | [[נחמיה שמרלינג]] |משה ששונקין| אבינועם תעיזי | אריה צבי גרינברג<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ו==<br /> יוסף אולידורט | בנימין אקסלרוד | מרדכי מישולבין | ברוך מרגליות | [[שניאור זלמן גורליק]] | רפאל בוסי | שמואל חיים צבי בקרמן<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ז==<br /> [[שאול אקסלרוד]] | דניאל קריאף | אשר דייטש | שלמה איזנבך יוסי ליפקין | [[אריה זאב וועג]] | קלמן ויינפלד | זושא אבלסקי | מנחם וייספיש | שמואל זוהר | משה אהרן משי זהב | [[שמואל קראוס]] | אליהו ויספיש | יהודה חלילי|[[מנחם טל]] | בנציון פרידמן | [[צפריר ולנר]] | [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] | [[אורי מרדכי ליפש]] | מאיר אליטוב |מאיר סגל | שמואל לוין | יעקב טורנהיים | [[יעקב שוויכה]] | [[בנימין ליפשיץ]] | בנימין לרר | יעקב ערנטרי | רפאל בכר | יונה פרוס | דובער סגל | שניאור וילהלם | יוסי בקרמן | דורון שוורץ | חיים מנדלסון | נחום ערנטרי | אברהם לוי | שמעון אייזנבך | מנחם שיינגרטן | שמואל לנדא | אליעזר ויספיש | [[שמשון פיזם]] | זאב קפלן | [[יעקב משה מנדלסון]] | [[יוסף צבי צירקוס]] | יוסי תמם | שמואל לוין | יעקב טורנהיים | יצחק שטיינמיץ | שלום פוזילוב | שמואל קוט | שמואל טייכמן | ישראל ריבר | [[שאול רוזנבלט]] | אברהם הרשקופ | יוסף ערנטרי | מנחם מייזליש | יצחק אברמי | חיים שאלט | [[זלמן גורליק]] | חיים סלונים | [[ישעיה זושא אבלסקי]] | חיים וולף | [[אלישיב קפלון]]<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ח==<br /> [[שלום דובער בלוי]] | [[פנחס וישצקי]] | יוסף משי זהב | [[שניאור זלמן וולף]] | משה הבר | ברוך כהנא | יצחק גולדשמיד | אליהו שניאורסאהן | שבתאי מיכאלשווילי | בנימין גרין | חיים זבדי | שלמה לרר | יוסף אייזנברג | שאול בן שחר | שמואל גלבשטיין | [[שניאור זלמן רודרמן]] | בניהו חסין | מרדכי זיגלבוים | שחר ולנר | אלחנן מישלובין | חגי חסין | [[יהודה בוטמן]] | משה הלל | שלום גוטליב | שניאור יוזביץ | ישראל ליפש | יוסף יצחק סלונים | משה מעטוף | יוסי בורשנסקי | מיכאל קריספיק | מנחם חפר | יואל פורסט | אביעזר רפאל מור יוסף | מנחם ערנטרי | שמואל ערנרטי | מנחם מענדל דהן | [[יוחנן בוטמן]] | יעקב נקי | אהרון חנונו | חנן כוחונובסקי | גדליה כץ | יגאל כספי | שלמה ליפש | יעקב נקי | אוריאל דונל | פנחס סלפושניק |אברהם אבא קורנט|שמואל סננס /דוד אלמליח/אלעזר סלמן / שלמה בנישתי / גד מישלי / יקותיאל אלנקווה/<br /> <br /> ==קבוצה תשמ&quot;ט==<br /> שגיא הר שפר | [[משה אורנשטיין]] | [[מאיר אשכנזי|מאיר אשכנזי (כפר חב&quot;ד)]] | שלמה וילהלם | ראובן בראל (אלאשווילי) | ישראל הלפרין | [[יעקב גולדשמיד]] | שמשון טל | אברהם רוחמקין | בנימין ביטון | יצחק ארי'ה לייב יעקובוביץ | אהרון גליס | [[זלמן נוטיק]] | [[יוסף חיים רוזנבלט]] | זאב מינצברג | יוסף רבינוביץ | [[שניאור זלמן גרוזמן]] | ישראל ניסן מור יוסף | מאיר הולצברג (אלעד) | שניאור זלמן וובר | יוסף יצחק הלוי הבר | מנחם מענדל לבקיבקר | פנחס כהן | [[עוזי קפלון]] | שלום רייכמן | שניאור הניג | [[ברוך סלונים]] | דורון שאער | ניסים נחמיאס | יוסף יצחק יפרח | ישראל ליפסקר | אשר ביטון | ברוך וילהלם | מנחם זוהר | יוסף ליפש (חיפה) | ינאם בן ארוש | מרדכי פינקוביץ | שמחה אופנר | צבי הרשקוביץ<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;נ==<br /> אליהו אוחיון | חיים אטיאס | מרדכי אייזנבך | רחמים אייזנברג | שמעון אלהרר | שאר ישוב אלחרר | מיכאל אלפרין | מנחם אמיתי | אברהם בארנס | שלמה חיים בלפר | יאיר בס | רפאל ברדה | [[נועם ברטוב]] | עזריאל בריל | זאב ברנשטוק | אליהו גבאי | עקיבא גולדשמיד | יצחק גזולי | שלמה דואק | [[מנחם מענדל דונין]] | צמח הלל | שניאור הלמן | [[שניאור זלמן הרצל]] | אברהם יעקב וובר | אבנר ווהב | [[אליהו וולף]] | אליהו וולצקי | יעקב ויספיש | יהושע זייגן | אבירם זילברברג | מאיר ז'נו | טוביה חבקין | אליהו חבר | נריה גמליאל חסין | ישראל טייכמן | אברהם טיישדלר | מרדכי טנג'י | יוסף יצחק יצחקוב | משה דוד כהן | צבי כהן | אליהו לוי | דובער לויטין| [[ ברוך ליפקין]] | יוסף יהודה ליפש | [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל לייב ליפשיץ]] | איתן לירן | [[אברהם מאן]] | אהרן מזרחי | קלמן מיכאל | דובער מיכאלשוילי | יוסף מלכא | [[מנחם מאניש מן]] | יאיר מעודה | שניאור זלמן מעטוף | יצחק מרקוביץ | ישראל נמירובסקי | שלמה יהודא סגל | שי סוקניק | ניסים סלמן | אילן סננס | נתנאל סעיד | צבי עמיתי | אליהו פטרבורסקי | פינקוביץ יוסף יצחק | [[יקותיאל ליפא פלדמן]] | גרשון פקטור | יום טוב יהודה קובלקין | מרדכי ניסן קורנט | [[יעקב קטן]] | מיכאל קלמן | אליעזר קרוגליאק | יהושע קרישבסקי |שמעון רבינוביץ מנחם שאער | יצחק שיינר | בן ציון שמח | [[פנחס שנור]] | יוסף יצחק תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;א==<br /> <br /> נחמיה קפלון | שלמה דייטש | פישל העניג | שלום מישולבין | יעקב הבר | אסף אמיתי |נריה ישעיהו | [[חיים אליעזר אשכנזי]] | שמריהו לרנר | [[יוסף ישעיה ברוין]] | נחמן סגל | מנחם אדרעי | יצחק קורץ | אהרון מנגמי | אלחנן סגל | עמנואל חביב | שמואל גדליה מנדלזון | שמעון ויינר | ברק כוכבי | אבינועם אהרוני | מענדל וילהלם | [[דוד פלדמן (כפר חב&quot;ד)]]| נחום רוקח | שלום שיינר | יעקב כהנא | אהרן קרניאל | דוד אופנר | בצלאל מזרחי | שלום גרינוולד | מחם מענדל קפלן | [[הוד דוד אריה]] | משה גרוזמן | מנחם מענדל קליין | מאיר אלפרוביץ | אוריאל שחר | נועם רוט | לוי הענדל | מנחם מיכאלשוילי | [[משה גרוזמן]] | ירון אברהם | [[ישעיה אלעזר כהן]] | אברהם קדוש | נתנאל אביעד | מרדכי יהושע יעקובוביץ | מרדכי שיינר | צבי פינסקי | צבי גרינברג | [[אפרים פישל דמיחובסקי]] | מלכיאל מחפוץ | יוסי נחשון | יעקב יוסף קופרמן | שמעון אלמליח | יעקב מויאל | יוסף יצחק ניסילעוויטש | חיים פיזם | [[ישראל אלפנביין]] | [[שמואל שלמה ליפשיץ]] | שמעון לסאוו |יוסי מרקוביץ מרדכי מינצברג<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ב==<br /> שלמה חיים אברהם | צבי אדלר | לוי אדרעי | גלעד ברטוב | מרדכי ויסברג] | אפרים יהושע גרינברג | יהודה דונין| מנחם מענדל הנדל| שניאור זלמן וינפלד | יוסף וולף (חרסון) | יוסף וולף (ביתר) | טוביה ויגלר | שבתי ויינטרוב | שמואל ויינקרט | נח וייספיש | יהודה לייב זילברשטרום | רפאל חימי | שמואל טייכמן | אלחנן יעקובוביץ | אברהמי ליפסקר | שלומי מזרחי | יקיר מלכה | צבי סלונים | לוי יצחק ספרנוביץ | שלמה חיים פלדמן | נחום פרסמן | שלום פש | יחיאל קוצר | אבי קדוש | אברהם קרביצקי | שלום שיינר | דובער קעניג |צבי ליפשיץ | אלחנן ישראל הכהן | [[יחיאל קוצר]] | שלום לפקיבקר (ערד) |<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ג==<br /> זליג אשכנזי | אביחי רוטשילד | יוסף יצחק קרישבסקי | דובער גורביץ | מנחם מענדל משי זהב | מאיר הולצברג | גיל סודרי | [[עמוס כהן]] | מענדי ג'רופי (הזמר) | [[יוסף יצחק פריימן]] (זכרון יעקב) | [[דניאל גראבסקי]] | נחום ברגר | אשר גליס | יצחק אלחנן הכהן | משה אריאל הכהן רוט | נחשון פקטור | ישראל לבקובסקי | אריאל מדר | אליהו ברדוגו | שניאור זלמן גורביץ | שמואל אייזנברג | איתמר שיינר | יצחק נפתלין | עמיחי ליאני | איצ'ה סגל | זאב טביב | יואל פרידמן | מאיר סמדז'ה | יעקב לוי | משה משולבין | משה בלוי (ערבה) | יוסף יצחק ליפסקר | מנחם מענדל קורצוויל | אליהו קנטרמן | מאיר רוטר | יעקב בנימין לפקיבקר | יוסף יצחק סופר | דורון לינדמן | נועם כהן (אושען סיטי מרילנד) | שמואל הכהן סעידוב | חנניה הלוי לויוב | [[מנחם זיגלבוים]] | שניאור זלמן ניימרק |מנחם מענדל קוטנר | שלמה חיים ליסון | [[יוסף יצחק אליטוב]] | יהודה אריה זוהר |<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ד==<br /> [[דב אקסלרוד]] | דניאל אהרון | יחיאל אוירכמן | [[יחיאל אופנר]] | חיים גלינסקי | שניאור זלמן גרינברג | שלום גופין | יצחק מאיר הגר | [[משה הורביץ]] | שלום הלל | [[שלמה הלפרן]] | יוסף וולף | חיים דוד לאופר | [[אריה לייב כהן]](ר&quot;מ בישיבת חב&quot;ד נתניה) | אריה לוי | יוסף יצחק לוין | משה לחיאני | יחזקאל ליפשיץ | יוסף לרר | פנחס מור | שמואל מינסקי | יוסף יצחק סילברמן | עופר פנר | [[אסף חנוך פרומר]] | [[פרץ פרידמן]] | [[שלום דובער פריימן]] | גדעון קיי | אברהם קנלסקי | יוסף רייניץ | יוסף שטיינברגר | יוסף שיף | [[בנימין מנשה ליפקין]] | שלמה רוזנבלט |מאיר כהן (ביתר) | שמואל אליעזר הכהן (ראש הכולל בנה&quot;ח) |<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ה==<br /> מנחם מענדל אלוש | אליהו שלום אליאב | אריה ברוך בלוך | [[מנחם מענדל בלניצקי (מגדל העמק)]] | אליאב בנימין | שמעון ברגמן | איל ברק | שמעון גולדברג | ירחמיאל גורליק | דוד הלל | חוטר ישי הלל | [[שמואל הנדל]] | [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]] | יוסי ויפלד | [[אלאור וולנר]] | מנחם מענדל וואלף | שניאור זלמן זקלס | לוי יצחק טייכטל | מנחם מענדל טייכמן | שניאור טרבניק | אליהו לאסקר | צמח דוד שלום מזרחי | יואל שמחה מן | יוסף יצחק סלוין | יעקב סלונים | [[חיים פוזן ]]| משה פיליפ | [[יוסף יצחק פריימן]] | לוי צירקוס | [[אריה קדם]] | מנחם מרדכי קעניג | שניאור שניאורסון | ראובן קופצ'יק | [[מרדכי ביסטריצקי]] | חגי אוריאן | גרשון שנור | יוסף יצחק וינפלד | [[יצחק מאיר סגל]] | חיים פוזן | אביעד דישראלי | שלמה חיים קסלמן | דניאל קריצ'בסקי | [[אורי למברג]] | יוסף יצחק דרוק | [[אברהם חיים מזרחי]] | אריה מלכיאלי |<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ו==<br /> יוסף מיירס | לירון אדרי | לוי יצחק אהרון | גיל דוד אוריאן | אהרון אוריאן | שלמה אלמלם | דודי אלרואי | יוסי אנגלמן | ירון בבלי | ישי בוגרד | דוד משה ביטון | בן-ציון בקרמן | אברהם בראך | חיים ברנד | מאיר ברנשטיין | שי גודי | שימי גולדשטיין | שמוליק גופין | מוטי גורליק | מנדי גרינפלד | יוסי דדון | זלמן דייטש | יוסי הבלין | שניאור הבלין | שמואל נחמן הבר | אפרים הלפרין | יוסי הנדל | שלום בער הניג | בני וולף | מנדי ועג | מישאל ורדי | ברוך שלום זהר | לוי חדד | יחיאל צמח חנזין | ידידיה חסין | מאיר טביב | יהודה יזדי | שוקי ירחי | יהודה לייב כהן | יוסי כהן | שלמה לדיוב | שניאור לדיוב | אהרן לוי | מנחם לוין | ירמיהו ליכט | יוסי ליפסקר | יואב למברג | בני לרר | פיני מדר | יעקב מוזיקנט | שלמה חיים מזרחי | לייזר מישולבין | גיל מנור | גאון יוסף מעטוף | שניאור מעטוף | יענקי מקס | איציק מרטון | ישראל יצחק משי זהב | שמואל נחימובסקי | שלומי ניימרק | שניאור נפרסטק | שאול נפתלין | יוסי סגל | יוסי סודרי | [[שלמה סלומון]] | אברהם פינקוביץ | שמוליק פלס | שמוליק קופרמן | רפי קורנט | אהרן קטורזה | מנחם קטשוילי | אליהו צבי קליין | אורי קנטרוביץ | דודי קסטנבאום | חיים קעניג | מנחם קרץ | יוסי רבינוביץ | נחשון רובין | לוי רוזנברג | מתניה רוטשילד | יהודה ריבקין | שניאור רייכמן | יוסי רפאל | יעקב שוורץ | שלמה שוורץ | שאולי שטיינבך | [[שמואל שטיינברגר]] | גבריאל שטרסברג | [[משה שילת]] | יהושע שמעוני | יהודה שפלטר | נחומי ששונקין<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ז==<br /> <br /> אשר אדרעי | שמואל צבי אזימוב | יוסף יצחק אייזנבך | משה יהושע אייזנבך | משה אליאס | מנחם מענדל אלרואי | מנחם מענדל בורגן | שמוליק ברגמן | משה ברנשטיין | מאיר גבאי | אלעזר גולדברג | אהרן דרוק | [[אריאל גורן]] | ראובן גול | יוסף גולד | מנחם הלפרין | שניאור הלפרין | [[משה שמואל הרטמן (אודיסה) ]] | [[שמואל וייספיש]] | מרדכי אליעזר וובר | יוסף ורזוב | יהודה טויטו | בנימין כץ | מנחם מענדל לוין | דובער משה ליפש | שלמה ליצמן | יוסף יצחק ממו | שניאור זלמן משי-זהב | [[לוי יצחק סגל ]] | נח סוליש | שמואל קוט | לוי יצחק קופציק | דב רוקח | שמעון ריינהולד | מנחם מענדל רסקין<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ח==<br /> מנחם אברהם | אליהו דוד אדרי | בנימין יחזקאל אדרעי | שמואל אהרון | ציון רביב אוהב | שמעון אולמן | חיים שניאור זלמן אופן | שמעון דניאל איסטנר | רפאל אלטין | משה אליאס| חיים אלפרוביץ | חיים אלראי | מנחם מענדל אשכנזי | מאיר אשכנזי | שניאור זלמן בוקיעט | יואל בורגן | אהרון ביטון | שלמה בייטש | אלימלך בינשטוק | יונתן אשר בינשטוק | [[שניאור זלמן ביסטריצקי]] | צבי בלוי | חיים מאיר גולדברג | [[שמעון גדסי]] | [[שלמה דניאל גולדפרב]] | נחום גולדשמיד | ניר גושן | שרון גושן | שמואל גלינסקי | חמדת אבנר גנץ | חיים דב בער ג'רופי | מנחם מענדל דדון | מאיר יהודה דהאן | יהודה דישראלי | זאב דב הלפרין | שניאור זלמן הלפרין | [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]] | [[שלום דוב בער הענדל]] | אריה הרטמן | שלמה נתנאל הר-צבי | מאיר הרצל | [[מאיר ווילשנסקי]] | לוי יצחק וולוביק | עזריאל זעליג וולפא | שניאור זלמן ויגלר | מנחם מענדל וינר | איציק ויספיש | דוד זהר | יונתן זיגמן | משה זילברשטרום | יוסף זליקוביץ' | שניאור זלמן חביב | אברהם חדד | חיים אליעזר חיטריק | שלמה חריר | משה טאלר | שמואל א. טברדוביץ | מאיר צבי טורקוב | שניאור זלמן ירס | ערן כהן | אליהו כהן | מנחם מענדל א. כהן | גדליה אליהו כהן | מנחם מענדל כהן | לוי יצחק כהן | שניאור ז. כהן (סעידוב) | דוד חי לדיוב | ישעיהו צבי ה. ליברוב | חיים מאיר ליברמן | עזריאל שלום מוזיקנט | עמנואל מזרחי | שמואל מנחם מזרחי | משה מייזליש | יוסף יצחק מלמד | ברוך מנדלסון | מרדכי אריה לייב מנדלסון | יוסף יצחק מרזל | ברק משרקי | שלמה נחימובסקי | [[מנחם מענדל נחשון]] | אליהו סגל | חנני סגל | שמואל סגל | ראובן שמעון סויסא | מנחם מענדל סלבטיצקי | לוי יצחק סלומון | חננאל פיזם | יואל זאב פינסון | מנחם מענדל פלמן | יוסף יצחק פלס | צבי פרידמן | שניאור זלמן פרידמן | [[לוי יצחק פרלשטיין]] | מרדכי קוסאשוילי | שניאור זלמן קורץ | יוסף דוד קטורזה | אברהם קלר | אברהם אהרון קעניג | שניאור זלמן קעניג | נחום קפלן | [[אליהו חיים קריאף]] | מאיר ש. קריצבסקי | שניאור זלמן קרישבסקי | [[לוי אריה קרץ]] | יונתן רובין | דוד מתיתיהו רוזן | אהרן נפתלי רוזן | יוסף יצחק רוזנברג | שמואל לייב רוזנברג | [[אברהם ישעיהו רייניץ]] | דב רינקוף | מנחם מענדל שארף | מנחם מענדל שטרסברג | מאיר שיינר | לוי יצחק שמח | יונתן שפיצר | בועז שרון<br /> <br /> ==קבוצה תשנ&quot;ט==<br /> יהודה טויטו | חיים מאיר בורגן | ישראל בייזר | ישי גבאי | [[ישעיהו גולדברג]] | משה גולדשטיין | יעקב נחום גופין | דוד גורביץ | יצחק גלבשטיין | יחיאל מיכל דאברוסקין | מאיר הבר | יוסף הלפרין | אברהם וואלף | מנחם מענדל וילהלם | שלום שמחה זילברשטרום |איתמר חייקין| יהושע יעקוביאן | זלמן כהן | טל לוי | מנדי לייכטער | הלל מונדשיין | נחמן מנדלזון | דוד עידה | נחום פינסון | ישראל קופציק | אלי'הו שמעון קליינברג | [[אלעזר מרדכי קעניג (מודיעין עלית)]] | [[דוד קפלן ]]| חיים אלימלך רבינוביץ | משה שארף | יהודה שלג |<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;ס==<br /> שלום אברג'ל | אלעד אוריאן | אברהם אושר | עמית אטדגי | אליהו איידלקופ | שמעון אייזנבך | יעקב דב אייזנבך | דניאל אלאשוילי | שלמה אלבז | ליאור אלמלם | אשר אלפנביין | מנחם מענדל אלפרוביץ | שניאור זלמן אלפרוביץ | יעקב אלראי | יוסף יצחק אמיתי | [[מוני אנדר]] | [[שניאור זלמן אשכנזי]] | מאיר אשכנזי | ישראל בוקיעט | שניאור זלמן בוקרב | יאיר בורוכוב | זלמן שלמה בינשטוק | שניאור בלוך | יששכר בן דוד | מנחם מענדל ברוך | אייל בריא | אפרים ברנשטיין | מנחם מענדל גאנזבורג | מאיר גדסי | מנחם מענדל גול | משה גולדשטיין | לוי יצחק גופין | שניאור זלמן גורי | שמואל גלדציילר | ינון גלעדי | מנחם מענדל גערליצקי | מרדכי אברהם גרונר | יוסף חיים גרינברג | מנחם מענדל גרשוביץ | חיים עזרא דרוקמן | יעקב דרוקמן | אהרון דרורי | דוד דריזין | דוד משה דרעיזין | יצחק הבר | ברוך הגמן | יוסף הולצברג | יוסף מנחם הלפרין | נחמן הלר | אלון המבורגר | שלמה זלמן העכט | בני וגנר | [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] | יהודה וולפא | מנחם מענדל ויגלר | [[שלמה חיים וינפלד]] | חנוך יואל וינר | זאב ויסברג | יוסף יצחק ויסמן | פנחס וישצקי | שמעון ועקנין | [[אפרים וקסלר]] | [[נועם זיגמן]] | רועי זיגמן | נתנאל זילברמן | ישראל זילברשטרום | יהודה זכריה | פנחס ירוחם פישל זקלס | גיל חדד | ברוך חדד | יצחק דוד חזן | מנחם מענדל חממי | מנחם מענדל חרותי | יואל טאפ | יצחק יחיאל טביב | רפאל טוויל | פנחס טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | יעקב אפרים טורנהיים | מנחם אשר טורקוב | אוריאל ימיני | יוסף יצחק יעקובוביץ | עזריאל יצחקי | אשר ירס | יוסף יצחק ישעיהו | יוסף יצחק כהן | בצלאל שמואל כהן | שמואל צבי הירש כהן | שמחה כהן | דרור כהן | דוד כץ | אהוד ישראל לדרמן | יגאל לוטקין | שניאור זלמן לוין | יעקב דוד לייטר | שניאור זלמן ליסון | שניאור זלמן ליפסקר | יעקב ליפש | יעקב נעם מזוז | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל מינצברג | נתן יהודה מינצברג | יוסף יחיאל מלוב | ישראל מלוב | [[אפרים מלוב]] | שניאור ממו | שמואל מעטוף | מנחם מענדל מקמל | אפרים מרזל | עמיחי מרינובסקי | [[ יהושע נויהויזר]] | מנחם מענדל נוימן | שמוליק נחשון | דן נפתלין | ישראל נרובסקי | שמעון סגל | [[שניאור זלמן סגל]] | ישראל סודרי | שבתיי סויסא | שמואל סטולין | אורן סיבוני | שי סייג | יצחק חיים ספרנצ'יק | בועז ספתי | אבי עובדיה | אברהם פופאק | ירון פטאל | אריה אפרים פטברוסקי | מנחם מענדל פיקרסקי | חיים בנימין פרידלנד | מיכאל פרידמן | נתן נטע פריז | אחיקם פרייליך | אריה יהודה פרסמן | שלום דוב בער פרסמן | מאיר קוזלובסקי | חננאל קוט | גד קולטון | עמוס יצחק קיי | מיכאל קישון | בנימין מאיר קלי | דוד קלעצ'י | ישראל נח קמינצקי | לוי קמינצקי | מנחם מענדל קנלסקי | יוסף יצחק קעניג | שניאור זלמן קעשטיבוק | נועם קציר | מנחם מענדל קרומבי | [[יוסף יצחק קרץ]] | מאיר רבינוביץ | צבי רבינוביץ | שלום רוזנברג | מנחם מענדל רוזנפלד | מנחם מענדל רוכוורגר | עקיבא רומנובסקי | מנחם מענדל ריבקין | יהודה רייכמן | [[מנחם מענדל רייצעס]] | עקיבא שי ריפקין | יוסף מנחם שאולזון | אסי שאולזון | אריה שופט | מיכאל שטרן | מנשה שטרנפלד | יוסף שכטר | אריה שניאורסון | יעקב ישראל שניידר | מרדכי שניידרמן | ארז תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;א==<br /> אבי אבוקסיס | דודו אוחנונה | חיים ברוך אוירכמן | מנחם מענדל אופן | מרדכי אושר | צבי איזיקוביץ | מענדי איידלקופ | איתן אישבית | מנשה אמיתי | חיים אמיתי | יוסי אנטיזדה | יהודה אסרף | שלמה בונה | נתנאל בוני | שעיה בועז | שלום דובער בורגן | גילעד בזאל | אבישי בטאשווילי | אברהם ביטקין | יצחק ביר | יאיר בן דרור | יוסף יצחק בקשי | חיים הלל ברוך | נחום יצחק ברכהן | רפאל גולדמיץ | [[שמואל גולדפרב]] | מנחם מענדל גורביץ | ישעיהו גלויברמן | שמואל גליצנשטיין | מאיר פייביש גענוט | אלעזר מרדכי גרוסמן | משה גרייזמן | שמואל גרינפלד | שעי' גרליצקי | שלום דגיאן | שמואל דדון | מענדי דוברבסקי | מענדי דיקשטיין | יוסף דמיחובסקי | יעקב דקל | צבי הירש דרוקמן | אלעזר ניסן הולצמן | שמריהו הלל | שלום הרפז | בערל'ה הרצל | נפתלי צבי הרצל | שרון הרשקו | מאיר ואזנה | שמואל אהרן וולף | שניאור זלמן ויגלר | יחיאל יעקב וילהלם | שניאור זלמן וילהלם | ישראל וינפלד | מנחם וינקרט | יוסף יצחק ויסברג | משה ויצמן | דוד ורדי | שאול חיים זוהל | משה מרדכי חדד | אריאל חדד | מענדי חייבי | שלמה חימסון | יקר חלילי | משה שמחה טברדוביץ | שניאור זלמן טורקוב | יהודה טייכטל | מאיר טרעגער | מנדל כהן | אביחי כהן | יחיאל יעקב כהן | רפאל לויוב | סנדר לושלסקי | שניאור זלמן ליברוב | אריאל למברג | מנחם מענדל לרנר | יוסף יצחק מור יוסף | דניאל מוריאל | אהרן אברהם מושקוביץ | אברמי מיידנצ'יק | שמואל חיים מלוב | אברהם שמואל מלכא | ארז מלכה | צבי מנדלזון | לוי מנדלסון | אלעד מעברי | שלומי מעטוף | ברוך משה מקמל | שלום דובער מרזל | [[אלחנן משה נחמנסון]] | צבי ניימן | שניאור זלמן סגל | נחמי'ה הלוי סגל | מענדי סגל | מיכאל אליהו סיטבון | [[משה דניאל עבד]] | שלמה חיים עזאגווי | מנחם יעקב עזריאל | יחיאל עמר | [[שמעון יהודה פיזם]] | יוסי פיים | מוטי פרידמן | מענדל'ה פרידמן | יהודה צבי קוזלובסקי | משה קוט | יובל ברוך קולטון | אברהם משה קומער | אהרן דוד קופציק | דב קוק | שמואל קוק | בנימיו שמעון קטורזה | [[אליהו אברהם קירשנבאום]] | אברהם קלי | יענקי קליין | אפרים נח קמיסר | [[אלעד קנטור]] | מנחם מענדל קסטל | שניאור זלמן קעניג | טל קפלן | [[שרגא קרומבי]] | יוסף יצחק הלוי קריצ | יוסף יצחק קריצבסקי | מנחם מענדל קרמר | אברהם מנחם רבינוביץ | מנחם מענדל רבינוביץ | יקיר רדי | רועי רוזנבויום | משה רוזנבלט | מנחם מענדל רוזנפלד | ינון רוט | דוד רוטבן | שמוליק רייניץ | שאול רייצעס | הראל שער | אסף שלמה שעתל<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ב==<br /> דוד אבוקסיס | שמואל חיים אביוב | אליהו פנחס אביוב | מנחם הילל אביוב | מנחם מענדל אופן | גדי אורבן | רפאל יוסף זלמן אושר | מאיר צבי אייזן | נועם מרדכי אליאס | אורי מצליח אלעל | ישראל אלפרוביץ | מנחם מענדל אלפרוביץ | משה אסולין | ישראל יעקב אשכנזי | יוסף יצחק בוקובזה | [[ראובן בורושנסקי]] | מרדכי ביכובסקי | יוסף יצחק בלוי | שלום דב בער בליניצקי | דוד בליניצקי | מנחם מענדל בליניצקי | אייל בן שמחון | שמואל בנימיני | רפאל בס | ברוך בקרמן | יעקב בר סלע | חיים ברנשטיין | עמי גדליהו | מנחם מענדל גדסי | ישעיהו גופין | דניאל גורדון | מנחם מענדל גינזבורג | משה גלייזר | ישראל גנזבורג | [[לוי יצחק גרונר]] | יצחק גרשוביץ | משה מרדכי דהן | דוד דימחובסקי | שלום דב בער דיקשטיין | יוסף דניאל | אליהו דקל | שמוליק דרוק | יוסף יצחק דרייפוס | [[מנחם מענדל הראל]] | שי הרמתי | שלום דובער וולפא | יוסי וילהלם | מענדל וישצקי | אייל זוכמן | נתניאל גדליה זיס | [[אברהם זלמנוב]] | מנחם מענדל זקלס | שלום דובער חביב | שלום דובער חזן | דניאל חסקינד | שניאור זלמן חרותי | יעקב אלימלך טהאלער | ישראל שלמה יהודה | אופיר יהודה | אברהם יחובוב | וינפלד יחיאל | אלדד יפת | אסף יוסף ירחי | שמעון כהן | מנחם אהרון כהן | מנחם מענדל כהן | אלעד כהן | יוסף יצחק כהן | מנחם אהרון כהן | אלחנן כהן | לוי כהן | שמוליק כפלין | מנחם מענדל כץ | מנחם מענדל לדיוב | מנחם מענדל לדיוב | שמואל לוזון | חיים לויטין | יניב ליליאב | אהרון מושקוביץ | יעקב מזרחי | אברהם מזרחי | יחיאל מינצברג | מנחם יעקב - זליג מיפעי | לוי ישראל ממו | דוד מנחם מעטוף | אלחנן (חוני) מעטוף | מנחם מענדל נפרסטק | אחי'ה סגל | יוסף יצחק סגל | שלמה יהודה סגל | שלום שניאור סודרי | נחום סטולין | אופיר סמימי | אופיר סמימי | מנחם מענדל ערד | [[מאיר ערד]] | מיכאל פזולאו | מנחם מענדל פלג | שניאור זלמן פרסיקו | אליעזר צייזלר | שניאור זלמן ציק | יחיאל יהודה קופצ'יק | אברהם קופצ'יק | שמוליק קליינמן | יצחק מאיר קליינמן | מנחם מענדל קמינקר | אלעזר מרדכי קעניג | חגי קפלן | שמוליק קרביץ | חיים קרישבסקי | יואל חיים רוזן | אלי רוזנברג | יוסף יצחק רוך | דוד מנחם מענדל שאער | יוחאי יהודה שאער | דניאל אהרון שהינו | יוסף יצחק שווארץ | דוד מנחם מענדל שטרסברג | מנחם מענדל שכטר | מנחם שמח | מנחם שערבי | [[חיים הלל שפרינגר]]<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ג==<br /> אריאל אביעד<br /> | ישראל אדלר<br /> | שמואל מנחם מענדל אוליבר<br /> | אייל אונגר<br /> | שמואל אופן (ב&quot;ר יצחק)<br /> | שמואל אופן (ב&quot;ר דוד)<br /> | שמואל אזיזה<br /> | דוד אסרף<br /> | לוי יצחק ארנשטיין<br /> | דניאל אש<br /> | יוסף יצחק בוארון<br /> | מנחם מענדל בורגן<br /> | מנחם מענדל בייזר<br /> | [[שמואל ביסטריצקי]]<br /> | יואל בליניצקי<br /> | מנחם מענדל בקשי<br /> | גיא ברגר<br /> | שמואל גבירץ<br /> | אליהו גוילי<br /> | אברהם משה גולדברג<br /> | יוסף יצחק ג'ייקובס<br /> | יוסף יצחק דגן<br /> | משה מרדכי דהן<br /> | מרדכי דוקטורוביץ'<br /> | משה דרוקמן<br /> | יוסף היימן עורב<br /> | מנחם מענדל הלפרין<br /> | יניב הרשקוביץ נחשון<br /> | יוסף יצחק ויינר<br /> | מתן לוי ויצמן<br /> | מנחם מענדל ועקנין<br /> | מנחם מענדל חרבי<br /> | יהודה טויטו<br /> | יוסף יצחק טורקוב<br /> | חנן דניאל טרכטנברג<br /> | מנחם מענדל כהן<br /> | מנחם מענדל כהן (רחובות)<br /> | חנוך כהן<br /> | רונן לגטיוי<br /> | יפתח יעקב לוזיה<br /> | מנחם לוי<br /> | יוסף יצחק לוי <br /> | יוסף יצחק לוי (פילפינים)<br /> | אביאל לוי<br /> | מנחם מענדל ליברמן<br /> | מנחם מענדל לייכטער<br /> | אליהו לנדו<br /> | אליעד לנקין<br /> | שמעון מאייר<br /> | יעקב ישראל מזרחי<br /> | יואל מיפעי<br /> | שלום ממו<br /> | מתתיהו מעטוף<br /> | חגי מפעי<br /> | מנחם מענדל מרגולין<br /> | שרגא מרזל<br /> | ישעיה מרנץ<br /> | יוסף מרקוביץ<br /> | אליהו נחום<br /> | ישראל נחמני<br /> | לוי יצחק נחשון<br /> | שלמה יהודה סגל<br /> | זאב סנדרוי<br /> | מאיר שמואל סעיד<br /> | מנחם עקיבא<br /> | בנימין ערד<br /> | דוד שלמה פיין<br /> | דניאל פיש<br /> | דובער פרבר<br /> | אברהם יצחק פרודנשטסקי<br /> | ראובן פרידמן<br /> | בן ציון פרישמן<br /> | דוד פרקש<br /> | אברהם פרקש<br /> | אהוד מרדכי צייזלר<br /> | שלום דובער קארף<br /> | יוסף יצחק קדוש<br /> | דוד יהודה קולטיניוק<br /> | שניאור זלמן קופצ'יק<br /> | שי דוד קורס<br /> | אריה לייב קישון<br /> | ישי קלי<br /> | יהושע קעניג<br /> | מנחם מענדל קעניג<br /> | יצחק קרומבי<br /> | אברהם רבינשטיין<br /> | לירון רחמים רווח<br /> | הראל רחימי<br /> | שמואל שארף<br /> | מנחם ניסים שהינו<br /> | יהושע שוורצבורויט<br /> | אריה לייב שור<br /> | אוהד שחר<br /> | שמעון שניאורסון<br /> | צמח צדק תעיזי<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ד==<br /> דוד אברג'ל | נתן אברהם | שניאור זלמן אוטומזגין | ראובן אורבן | יוסף אייזנבך | יוסף אלבז | מ. אליסון | יעקב אלמליח | יוסף יצחק אלפרוביץ | דן אלשטיין | ליאור אמור | גבריאל אמינוב | מתניה אנגלמן | יצחק אנטיזדה | שאול אסייג | אליעזר אשכנזי | אברהם באזיס | יובל בוים | ישראל בוקובזה | אברהם בוקסבוים | שניאור זלמן בורגן | שמואל בורנשטין | ניר ביטון | אליעזר ביכלר | יוסף יצחק בכר | זיו בלבן<br /> | נתנאל בן מעש<br /> | שאול בן שחר<br /> | שלום דובער בנימיני<br /> | צבי בס<br /> | מרדכי בק<br /> | ישראל מאיר בקשי<br /> | יאיר בר <br /> | עזריאל ברגר<br /> | שלום דוב בער ברוד<br /> | דוד גבירץ<br /> | מנחם מענדל גודמן<br /> | יוסף גולדברג<br /> | שניאור זלמן גולדמיץ<br /> | יוסף יצחק גולשטיין<br /> | מ. גולשמיד<br /> | אהרון גופין<br /> | חנוך גכטמן<br /> | מנחם מענדל גלויברמן<br /> | גרשון גרצמן<br /> | מאיר יהודה דוד<br /> | יעקב דן<br /> | יחזקאל דערען<br /> | לוי הנאו<br /> | מנחם מענדל הרשקוביץ<br /> | יוסף ווגובסקי<br /> | שלום דוב בער ויינר<br /> | לוי יצחק וילנקין<br /> | חיים ווייס<br /> | [[חנניה זהר]]<br /> | יהושע זיגמן<br /> | שמחה זאיאנץ<br /> | פנחס זכרי<br /> | משה חדד<br /> | צבי חדד<br /> | מנחם מענדל חיות<br /> | שלמה טביב<br /> | רועי טולדנו<br /> | דוד טורנהיים<br /> | נחום טננבוים<br /> | דוד טרעגער<br /> | מנחם מענדל יהושע<br /> | מנחם ישעיהו<br /> | ישראל כהן<br /> | יצחק כהן<br /> | אלעד כהן<br /> | מאור כהן<br /> | דניאל כלב<br /> | יואל כפלין<br /> | דוד כץ<br /> | אסף כרמי<br /> | שמעיה לוי<br /> | שאול לוין<br /> | יהושע ליפשיץ<br /> | חיים ליפשיץ<br /> | שניאור זלמן לישנר<br /> | ברוך זאב לנקין<br /> | עידן מגור<br /> | נריה מזרחי<br /> | שמואל ג. מנדלזון<br /> | שמואל גרונם מנדלזון<br /> | ישראל מנדלזון<br /> | שמואל מנדלסון<br /> | דוד מעטוף<br /> | מנחם מעטוף<br /> | ישראל מעטוף<br /> | אברהם מקוביצקי<br /> | אליעזר מקובצקי<br /> | ישראל נתנאלוב<br /> | אהרון סגל<br /> | נתן סורגובט<br /> | שמואל סיטבון<br /> | מנחם מענדל סמדר<br /> | מנחם עומר<br /> | מנחם עמרם<br /> | מנחם מענדל עמרן<br /> | לוי ערנטרוי<br /> | דוד פולק<br /> | יצחק פורש<br /> | דב בער פנחס פיזם<br /> | אברהם שמחה פיין<br /> | אהרן פינסאן<br /> | אייל פלג<br /> | מנחם מענדל פלדמן<br /> | משה פלס<br /> | שמחה פרידמן<br /> | שמחה פרידמן(צפת) <br /> | שלמה פרישמן<br /> | ראובן קוניק<br /> | יוסף יצחק קורנט<br /> | יחזקאל קירשנבוים<br /> | דוד קירשנזפט<br /> | הישל קליין<br /> | דובער קלמן קליין<br /> | גרשון רובין<br /> | נתן רוז<br /> | שניאור זלמן רוזן<br /> | ישראל רוחמקין<br /> | זאב רויטמן<br /> | שניאור זלמן ריינץ<br /> | צבי שוקטי<br /> | לוי יצחק שמואלי<br /> | מנחם מענדל שפירו<br /> | ינון ששון<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ה==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> שלום דובער אופן | דביר איציק | לוי יצחק אליאס | חיים יוסף אליזם | מאיר יהודה אלפסי | לוי באום | יהודה בן זכאי | צבי הירש בראון |[[ חיים ברוד]] | מנחם מענדל ברון | שי שמואל בריגה | שניאור זלמן ברנשטיין | ישראל גבירץ | יהונתן גבעוני | אליהו יהודה גולן | חיים א. גלוכובסקי | שלמה חיים גרוזמן | מוטי גרומאך | ניר דוננפלד | יהושע הורביץ | שניאור יעקב הלל | צבי משה הלפרין | אמצי' הרמתי | אליקים ווייסגלאס | [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] | ארי' ולדמן | בנימין ועקנין | ניר חקק | ירון חרפק | שלום דובער טאלר | מנחם מענדל אלימלך יהודה | אהרן ימיני | מנחם מענדל ינקוביץ | לוי יצחק כהן | צחי כהן | שמואל חיים כהן | שלום לבקיבקר | שמואל לבקיבקר | אייל לוי | אליהו לוי | מנחם מענדל לוי | מנחם מענדל לנצ'נר | רועי דוד לנקין | מנחם יצחק לסקר | מנחם אשר מוריס | דוד שלום מזרחי | שמואל מחפוץ | דוד מינסקי | ברוך שלום מיפעי | מנחם מענדל מיפעי | דוד מרנץ | אהרן ארי' מרק | יוסף מרקוביץ | מנחם מענדל יונה נבון | יהודה נחמיאס | לוי יצחק ניסלעוויטש | עירן נקר | נדב יהודה נתן | חיים שלום סגל | יוסף יצחק סיימון | אלכסנדר ספיבק | מנשה עמרן | שניאור זלמן פייגין | חיים אליעזר פיקארסקי | יקיר פלד | שי פלדמן | שניאור זלמן פלדמן | יוסף נפתלי פלמן | מנחם מענדל פנר | יוסף יצחק פרבר | מנחם מענדל פרדני | יאיר פריגן | מני פרידמן | נדב פרידן | מרדכי פריימאן | מנחם מענדל פרקש | אלחנן צייגר | אהרן קוביציק | חיים נח קוט | [[משה קורנוויץ]] | מנחם מענדל קורנט | ברוך קטורזה | אהרן מאיר קיי | ארי' קירשנזפט | גיא קנטור | ארי' לייב קפלן | ישראל מאיר ראדאל | אלון רוזנשיין | שמואל ארי' רוך | שלמה רייניץ | אסף רפאל | שניאור זלמן שארף | שמעון י. שווארץ | שניאור זלמן שחר | מנחם מענדל שטיינר | רן שפירא | יוסף יצחק שרון | מנחם ישראל שרון <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> פנחס אלטהויז | דוד יוסף אליאס | אליהו מאיר אמור | שניאור זלמן בוטמן | שלום בוקיעט | יואל בורובסקי | ישראל בן-נון | שניאור זלמן ברוד | [[מנחם מענדל ברונפמן]] | אביב ברמי | שלום דובער ג'רופי | יעקב גאלדבערג | אברהם גולבצ'וב | עובדי' שמואל גורי | מנחם מענדל גורעוויטש | לוי יצחק הירץ | לוי הכט | אברהם וולס | יצחק זילברשטרום | שמואל זילזניאק | ניצן זרח | שמואל חיים חדד | שניאור זלמן חדד | אהרן חיים לייאנס | מנחם מענדל ליפסקער | מנחם מענדל מוזיקנט | מנחם מענדל מוזס | שניאור זלמן מושקוביץ | פנחס צבי מנדלזון | עידו מפעי | מנחם מענדל מרילוס | מנחם דוד מרנץ | אהרן נאבול | יעקב פריז | זאב קושנורסקי | חיים הלל קירנברג | לוי י. קנייבסקי | שלמה קעניג | יהודה קריספין | יוסף יצחק רוזנברג | יוסף רפאלוב <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> חיים מ. אלפרוביץ | יוסף יצחק בורגן | יוסף יצחק בייטש | ישראל בייטש | ברוך בלוי | דובער בעלינאוו | נתנאל דרורי | צבי הירש זלמנוב | חיים זקס | יצחק חדד | שמואל חדד | טהרני-ופה אדמונד | מנחם מענדל לישנר | מנחם מענדל לסקר | שלמה סלוין | אברהם קוק | יצחק קפלן | שמואל ראסקין | יוסף יצחק רבינוביץ | שלום דובער רבינוביץ <br /> <br /> ;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> לוי יצחק אבייב | דובער אלפרוביץ | שלום דובער בקשי | אליעזר גלפערין | שניאור זלמן הולצברג | יוסף יצחק הורביץ | אליעזר זוננפלד | שניאור זלמן לביא | יהודה לויוב | מנחם מענדל ליצמן | יעקב מויאל | זבולון נתנוב | חיים שלום סגל | לוי יצחק סוסובר | משה פולק | אורן פייבישביץ | דניאל קהלני | מיכאל שלוש <br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים]]<br /> מרדכי אהרן | מנחם מענדל בנאמו | יוסף מיכאל ברון | חן ברק | שמואל גמליאל | מיכאל דברושווילי | שניאור זלמן זלמנוב | יוסף יצחק מלמד | חיים שמואל ממו | אביאל מעטוף | ישראל דוד מעטוף | רונן חיים עטייה | חיים פייזייב | רפאל קדביל | דוד רוז | יוסף יצחק רוזנצווייג | צבי ריבקינד <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]<br /> לוי יצחק ביטון | שניאור זלמן גודמן | ירחמיאל גורליק | דובער הרטמן | משה חזן | חיים ינקוביץ | אשר ישראלי | שלמה לבנוני | פנחס מוזגארשווילי | מנחם מענדל מרזל | זלמן סנטנר | יוסף יצחק פרוס | מרדכי קאיקוב | אלן קורק | עקיבא קמיסר <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> יאיר בורנשטיין | [[נדב כהן]] | אלעד שם-טוב<br /> <br /> ;בני ברק<br /> אדם משה אריאל | מנחם ראובן ליאני<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ו==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> יונתן אדמוני | חגי אהרן | ישראל אופן | יוסף אוריאן | יעקב ישראל אושר | ישי אלגזי | שניאור אליאס | יוסף אלקובי | מנשה אמיתי | מנחם אקוע | מנשה אראבוב | יוסף בוסי | שלום בלוי | ישראל בלוך | נח בלינצקי | דן בן חור | גלעד בר | שמואל לוי ברדוגו | דובער גדסי | אליהו גולדשטיין | יהושוע יצחק גור | שניאור גרופינקל | מנחם מענדל ברדוגו | מנחם מענדל גמליאל | משה דן |יהודה דיל | יוסף הלל | תנחום הרשקוביץ | שניאור וישצקי | [[שלום דובער וולף (צפת)]] | יוסף וולנסי | אלעזר שמעון ועקנין | אלימלך זאבין | בועז זכאי | דוד חביב | מנחם מענדל חלפא | יצחק חפץ | אפרים חרמ&quot;ץ | יוסף טאוב | חנן טל | אהרן כהן | יוסף כהן | מנחם מענדל כהן | שלום דובער כהן | לוי יצחק דקל | יניב לוי | יהודה לורבר | חיים לוריא | מיכאל לי | מנחם מענדל ליפש | דניאל לנאו | משה מאזוז | שרון מושקוביץ | ישראל מידינציק | מנחם מענדל מינסקי | לוי מיפעי | יוסף מיפעי | זלמן מישלובין | אמיתי מעטוף | מצליח משה | לוי מרנץ | דוד משרקי | נחמן סגל | זלמן סוסבר | שניאור סעדי | יוסף יצחק עובדיה | חי עמנואל | משה עמוס | מנחם מענדל ערד | דוד ערנטרוי | טוביה פיש | מנחם מענדל פעלדמאן | מנחם מענדל פרידמן | ישראל ציקשווילי | מאיר קבקוב | אראיאל קהניאל | יוסף יצחק קופצ'יק | ארז גבריאל קורנפלד | נתן קירנברג | שמואל קלי | פריאל מאיר קלימי | שלמה קעניג | ישראל קפלן | שלום דובער קרומבי | מנחם מענדל קרישבסקי | אליצור רווה | יאיר רוזנטל | שניאור זלמן רותם | מורן שמעיה | שילו שאער | נתן שפאלטער | ישראל שפרינגר | שניאור ניסים תעיזי|<br /> קרית גת:<br /> אליהו זאב קעניג<br /> כפר חבד: <br /> פנחס צבי וולס<br /> יעקב לנדא<br /> מתתיהו ברגמן<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ז==<br /> אולי אבוטבול | חיים אדרעי | אפרים אהרונוב | יריב אוחיון | חיים אושקי | יצחק איזגווי | אלי אליאב | שמעון אלקיים | ליאור אמתי | מנחם מענדל באראס | ישראל בורנשטין | יוסף יצחק ביטון | יהודה בלאטנר | בלינוב | רודי בנטי | שמוליק בקשי | לוי יצחק ברוק | שניאור זלמן בריסקי | אברימי גבירץ | גודמן | מענדי גרוזמן | ישראל גרנובטר | מרדכי דינערמאן | רפי דינרי | אליהו דיקשטיין | אשל הורביץ | מנחם מענדל הכטמן | מרדכי הלר | צאלי ווילשאנסקי | משה וולבוסקי | הרשי וולפא | מענדי וירט | אברהם יצחק זאיאנץ | חיים יהושוע זילבערנאגעל | יצחק זקס | אפרים חג'ג | אהרון חורושוכין | חיים ישראל חזן | זאב טביב | מענדי ידגר | מנדי יוניק | שניאור זלמן ישראלי | אביעד כלב | יצחק לאבסקובסקי | אלי לאופר | אריאל לוזון | לוי יצחק ליבעראוו | שייע ליפש | מנחם מענדל ליפשיץ | ישראל לנגזם | ברוך לנדא |[[יעקב לנדא (צפת)]] |שמואל לרנר | בני מאירי | יוסף יצחק מורדכיוב | יוסי מוריס | מנחם מענדל מטוסוב | מנחם מענדל מטלס | מענדי מייזליש | אילן מייערס | מנחם מענדל מינקאוויטש | משה מיעסקי | ישראל מלמד | מישאל מנגמי | ירמיהו מעהלמאן | ישראל מעטוף | יחיאל מיכל מרוזוב | רחמים נימני | [[יואל נפרסטק]] | יוסף יצחק סאבאל | נחום סאריטשוו |חיים שמריהו הלוי סגל עקיבא סודרי | צבי הירש סטאליק | לוי סימפסון | מענדי סימפסון | יוסף יצחק סעלניק | חיים ישראל ספערלין | הושאל עסיס | שמוליק ערד | מנחם מענדל פיקרסקי | רועי פלוג | לוי יצחק פרוס | יצחק פרץ | אבי צוקרמן | לוי יצחק צפתמן | מנחם מענדל צפתמן | מרדכי קאסטינער | משה קארף | זאב משה קגן | לוי יצחק רביסקי | מרדכי ריטשלער | יוסי ריינהולד | אפרים רייניץ | מענדי שטיינר | מנדי שיפמן | מחפוץ שיקגו | [[איסר שפרינגר]] בנימין גנדל עזריאל פייגין נחום לוין.<br /> <br /> כפר חבד: שמואל וולס<br /> נוטע גערליצקי<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ח==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> יוסף יצחק אבצן | יוסף יצחק אהרון | עזריה חיים אהרנבייב | יוסף משה אוחנונה | ישראל אוריאן | אברהם אורנשטיין | שם טוב אליאס | מנחם מענדל אלימי | שמואל אלישביץ | יוסף יצחק אמיתי | אברהם בוארון | אהרון בוטבול | ישראל בנימין בולטון | מאיר ישראל בוקצין | אלקנה בורוכוב | שמואל ביטון | יצחק יעקב בלולו | דביר בלומשטיין | לוי יצחק בן זכריה | מענדי בן עגו | יוסף בניטה | דוד משה ברדריאן | יעקב אוריאל ברוך | דובער בריסקי | לוי יצחק ברקוביץ | מנחם בשארי | מנחם מענדל גבירץ | בצלאל גבעוני | מנחם מענדל גוחפי | יהונתן גוריאצניק | אלקון גורפינקל | שניאור זלמן גמליאל | אברהם ג׳ובני | שלמה גנדל | מנחם מענדל דורון | דישראלי | נחשון שלום דובער הורביץ | משה ליב הכטמן | שמעון ווארקין | לוי יצחק שמואל ווייס | מנחם מענדל וולוסוב | יוסף יצחק שלמה זורנו | אברהם זילברמן | ישראל יצחק זלמנוב | אברהם זקס | פנחס חבבו | אליהו חביב | מנחם מענדל חביב | מנחם מענדל טהאלער | עומר ישועה | יוחאי יעקובוב | יאיר יצחייק | אביאל כהן | שלום דניאל כהן | שניאור זלמן כהן | דוד כפלין | לוי יצחק לוי | יוסף יצחק לוין | משה סעדיה ליברוב | משה ליכשטיין | שניאור זלמן מזרחי | יקותיאל יהודה מיודובניק | מנחם מענדל מיפעי | שניאור זלמן מלכא | יהודה מנדלסון | יחיאל מאיר מעטוף | נתנאל יצחק מעטוף | ישראל יהודה ליב מעל | יהונתן משה | שמואל מרדכי נוטיק (שליח בקניה)| אשר יהונתן נוי | מנחם מענדל ניסילביץ | ברוך מרדכי ניר | יחזקאל נפרסטק | דניאל נתנאלוב | יוסף יצחק סגל | צביקה סגל | יוסף יצחק סימה | אדיר סלמה | שניאור זלמן סמדר | מאיר חי עזיזה | מרדכי עמור | גד רון גואל עמנואל | שניאור זלמן מרדכי ערד | אייל גדי פאר | שניאור זלמן פוגאטש | מנחם מענדל פיזם | שלום בער פייגין | אריה לייב פלג | ברוך נחום פרבר | שמעון פרוס | דובער פרידמן | בנימין פריימן | יעקב יהודה ישראל צינאמון | דוד קדוש | שניאור זלמן קוביצק | פנחם מאיר קירשנזפט | יחיאל קפלן | אלישע קצבי | אהרון קרומבי | משה יהודה לייב רבינוביץ | ריכרד רובין | מנחם רויטבלאט | רז יעקב רזיאל | מנחם מענדל ריבקין | צבי ריבקין | נתן ישראל ריטרמן | יעקב שאער | שניאור זלמן שטינבערגער | זיו אליעזר שמח | מנחם מענדל שעתל | שי שרון | אריאל תורגמן | עמיחי ישראל תירם<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> שלום אזדבא | מנחם מענדל אייזנבאך | שלמה אלבז | מנשה אלטהויז | מנחם מענדל אנטיזדה | משה מאיר אסולין | חיים זאב בלוי | שמחה בליזינסקי | חיים בניימין ברוד | ישראל נח גנזבורג | יוסף גרוזמן | מנחם מענדל גרוזמן | אברהם זאב גרוס | מנחם מענדל דרייפוס | מנחם מענדל הוניקמן | חנניה יוסף וולס | שניאור זלמן וולף | יעקב זלמנוב | מנחם מענדל זלמנוביץ | יוסף יצחק חאדאאד | ישראל יוסף חממי | חיים אליעזר טברדוביץ | ישראל משה טייטלבוים | עמיר יהודה יעקובוביץ | ישועה דוד כהן | עזרא איתן כהן | שמואל לוינסון | אברהם לסרי | מנחם מענדל מדינה | בנימין מזור | בנימין מנדלסון | מרדכי מנחם מנור | לוי יצחק מקמל | מנחם מענדל סגל | יעקב ישראל סויסא | ראובן ישראל סויסא | אברהם יונה סופר | זמיר סננס | חנא חיים פרידמן | שמעון צייטלין | חיים דוד קופליק | שניאור זלמן קרישבסקי | שמואל חיים רייניץ | שניאור זלמן רסקין | דוד מנחם מענדל שולקין | יעקב חיים שכטר | שלמה שפערלינג <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> נועם אפרתי | שלום דובער בלוי | צבי הירש גודמן | אלישע גולדובסקי | ב&quot;צ גופין | מנחם מענדל גליס | חיים שאול גליצינשטיין | שניאור זלמן הרצל | מנחם מענדל וובר | נתן יוסף יצחק ווילדא | שמואל זלץ | חיים ירחמיאל זקהיים | חיים יעקב צבי כהן | נחום ליפשיץ | ישראל לנדא | בן ציון משה לספין | מנחם יאיר מדר | בנימין שמואל ממן | יהודה אריה פרוס | עקיבא יוסף פרידמן | שניאור זלמן קנייבסקי | ישראל אריה לייב רבינוביץ<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]<br /> אברהם אדלר | יוסף אלושווילי | לוי חיים אברהם אלטאבי | מנחם מענדל אליטוב | יוסף יצחק בלסבערג | דוב בער גודמן | אברהם הגר | לוי יצחק הלפרין | מנחם מענדל העלער | אהרון כהן | אילן דניאל לוי | שמואל מושיאשווילי | מיכאלשווילי | שמואל פיש | שניאור זלמן פרוש | חיים שניאור זלמן פרידמן | אהרון פריימן | יותם קדם | מנחם מענדל רויטמאן<br /> <br /> ;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> לוי יצחק גול | שניאור זלמן גלבר | מנחם מענדל דיסקין | משה שלום הנקין | מנחם מענדל וויספיש | מנחם מענדל כהן | יאיר לויוב | שמואל ליפסקר | חיים משה לייב נוטיק | מנחם סעיד | מנחם מענדל פרנקל | שניאור זלמן פרנקל | שלום דובער קומער | ראובן קיל | נתן דוד קניש | שמואל רוזנשיין<br /> <br /> ==קבוצה תשס&quot;ט==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]] ו[[תומכי תמימים נצרת עלית|נצרת עלית]]<br /> אליעזר אוטינסקי | אהרון אוריאן | לוי אושקי | ליאב אליעזר | דובי אלפרוביץ' | רחמים אמזלג | יוסי אסמן | בצלאל אסרף | זכריה ארבל | שניאור אשכנזי | תום באר | מענדוש בוקובזה | יענקי בורגן | [[שניאור בורקיס ]]| שמואל בייטש | מוישי בלומברג | בן גין טל | דניאל בנימיני | מענדי בנימיני | לוי יצחק בר-זוהר | שמואל בראון | מנחם ברדה | מרדכי ברוך | אמיתי ברוצקי | שניאור ברנדלר | יהודה גינזבורג | מענדי גינזבורג | יהודה גלויברמן | ישראל שניאור גלעדי | מנחם גנדל | זלמן גרומך | יוסי גרוס | שמואל גרינברג | יוסף יצחק גרשוביץ | ישראל דהאן | שניאור דוברוסקין | רועי דיאמנט | אליהו דינרי | אביגדור דיקשטיין | בצלאל הורנשטיין | משה הלל | שמעיה העכט | מנחם וויליאמס | שמוליק ווינר | יוסף יצחק וויספיש | מענדלה וולף | יהודה ויסגלס | לוי ורנאי | משה חביב | אברהם חיאב | דוד טיילור | יוסף טסלר | דניאל טרעגער | שמוליק ינקוביץ' | רזיאל יעקב | מימון יפרח | מעיין יצחק | מענדי ירדני | מנחם ישראלי | מוטי כהן | ניסים כהן | אוריאל כלב | יוסף יצחק כלפון | ישראל כץ | שמוליק לבקיבקר | פיצי' לבקיבקר | דוד לואיס | אליעזר לוי | שמוליק ליס | מענדי ליסק | יודיק ליפש | שמוליק לנג | זכריה לנדאו | נחום לנדאו | בער לנצ'נר | נחמן לרנר | אברמי מאירי | מוישי מאירי | אליהו מרדכייב | ברוך מזרחי | מנחם שניאור מיודבניק | שלום מיפעי | מענדי מלמד | ינון מעברי | שניאור מעטוף | דובער מעטוף | שמואל מקמל | אבאל'ה מרזל | מנחם מרטון | רועי מרילי | ישראליק משה | אשר משולם | שניאור נבון | משה נחמיאס | מאיר נפרסטק | אברמי סודרי | פיצ' סטריים | שלום סינגאוי | אוריאל סיקסיק | אלעד סעיד | יעקב עטיה | דודו עטר | יוסי עקיבא | שמוליק פופאק | שמוליק פלג | ברק פרידמן | יוסי פרידמן | שוקי פריימן | לייזר פרלשטיין | איציק צוברי | בנימין קבקוב | נח קונסיפולסקי | מענדי קופצ'יק | ערן קורן | שוקי קורנט | בצלאל קירנברג | אליהו קלפא | מאיר קריאף | שניאור רוסין | חיים ריבקין | יענקי ריבקין | מאיר ריבקין | תנחום ריבקין | חיים שאער | שולם שארף | דוידי שהינו | שמעון שכטר | יאיר שניידר | דניאל שפרבר | שניאור שרעבי | רום תומר | מנחם תמם | זכריה תעיזי<br /> <br /> ;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> יצחק אייזנבך | אברהם ארבוב | חיים ארטובסקי | ישראל ביינדמן | מאיר גמליאל | ראובן דיסקין | לוי יצחק הולצמן | מנחם מענדל הניג | חיים דוד וילהלם | שניאור זלמן טרנר | א. יורקוביץ | שלום דובער לויוב | רפאל לוין | ישראל ליברמן | מאיר קריאף | שניאור זלמן שימונוביץ<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> שמואל זלמנוב<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]<br /> אורי בלוי | שמעון ברששת | יצחק חסון | ינותן טימסיט | בנימין כהן | חיים לביוב | לוי ליברמן | אהרון מיכאלשוילי | ישי סרצו'ק | רפאל שלוש | אליעזר תקתוק<br /> <br /> ==קבוצה תש&quot;ע==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> בנימין אבן-חן | מנחם מענדל אברהמי | ניסים אדוט | לוי יצחק אזדבא | יוסף ישראל אילנתנוב | אלעד אלפי | מנחם מענדל אמיתי | מאיר אנקרי | ישראל אראבוב | מנחם מענדל אראבוב | מנחם מרדכי אריאל | שי בהרמנד | אפרים בורש | שניאור זלמן ביטון | משה בלוי | שלום זאב בן-דוד | איתמר בן יוסף | עמוס שניאור ברדה | יוסף יצחק בשארי | יוחאי אלעזר גדז' | דובער גלבר | מנחם מענדל גנזבורג | יחיאל מיכל גרליק | שמעון נתנאל גרשוביץ | חנוך שלמה דהאן | גרשון לוי יצחק דובקין | רחמים שלום דרחי | מנחם אהרון הוד | שמואל הרוש | שלום דובער וייס | מנחם מענדל ועקנין | מנחם דניאל ורדי | רמי זדה | אליהו מנחם זיתוני | אביעד זכריה | מנחם מענדל (ב&quot;ר משה) זלמנוב | מנחם מענדל (ב&quot;ר שמואל) זלמנוב | שלום זנגולסז | שניאור זלמן חבבו | לוי יצחק חמילבסקי | מנחם מענדל טייב | לוי יצחק טננבוים | שניאור משה יצחק | אביתר צדוק כהן | ישראל אליהו כהן | משה לוי | מתתיהו יהודה לוינסון | לוי ליפש | שמואל ללום | מנחם מענדל לנג | חיים דוד לנדא | שמואל מארעק | יפת יעקב י. מדוויל | יקיר משה מויאל | רותם מזרחי | אברהם מיכאשלשוילי | יוסף יצחק (ב&quot;ר אליצור) מיפעי | יוסף יצחק (ב&quot;ר אפרים) מיפעי | ניסים מלכה | יצחק מלמד | אברהם אביחי מעטוף | ליאור מריאסיס | בנימין משה | יוסף יצחק משרקי | אסף נאמן | אליהו סבאג | מתן ישראל סבאג | יחזקאל סגל | מרדכי סגל | מנחם מענדל סנגאוי | שניאור זלמן סנדרוי | יעקב ספייטר | הילו מנחם סקולניק | יוסף יצחק סתהון | מיכאל עבאדי | חיים אליהו עטיה | שניאור עטיה | ישראל ניסים עידה | שרגא פייבל עמית | רועי עמרן | שניאור זלמן ערנטרוי | מרדכי פופק | אשר פיזם | אברהם פלדמן | יחיאל פלמן | איתמר פרוכטמן | בנימין פרוס | ארנון פרידמן | לוי יצחק פרידמן | מנחם מענדל פרידמן | יוסף יצחק פרנסי | דניאל פתחוב | הלל צייגר | מנחם מענדל צרפתי | מנחם מענדל קדוש | שמעון מ. קוביטשעק | מאיר מארק קוגן | יהושע קוסקס | מנחם מענדל קירש | אביהו קירשינבוים | לוי יצחק קירשינזפט | אליעזר י.ח. קלנגל | יוסף יצחק קעניג | דוד קרומבי | מנחם מענדל קרת | מנחם משה רוטשילד | שמואל יוסף רויטמן | שניאור זלמן רוכוורגר | ישראל רונן | מרדכי שלום ריבק | ירחמיאל ריבקין | דביר רפופורט | יונתן שמעון שיקלר | ישראל שלג | נצח דוד שמח | ברוך דוב בער שנאן | זאב וולף שנקר | חיים שפרינגר | שניאור זלמן שקולניק | ישראל ארי'ה שרון | שמואל ששון | אייל משה ש. תיתו<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ע׳ד כבליובאוויטש|ברינוא צרפת]]<br /> יהונתן עמוס | מרדכי סגל<br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> יוסף יצחק אוחיון | שמואל אייזנברג | אשרי בוגלר | לוי בורובסקי | דוד צבי בייץ | דוד מ. א. בן-נתן | מנחם מענדל ברוד | רפאל נחמן ברוד | שניאור זלמן גולדברג | משה פנחס גכטמן | מנחם מענדל הלפרין | היונה הר-צבי | אברהם חדד | מרדכי חזן | אליהו חפר | שניאור זלמן טורנהיים | ישראל יהושע | מנחם מענדל כ&quot;ץ | ישראל כלפון | חייים משה א. לביוב | שלום דובער לייכטר | צבי משה ליפשיץ | ישראל דניאל מאור | שלום סגל | אלכסנדר סורוקה | יוסף דובער קסטל | אליהו נחום קעניג | נחום דובער קפלן | דוד קרייטמן | אהרון יואל ריבקין | מנחם מענדל שייקביץ | מנחם מענדל חיים שכטר | אלחנן שניידר | לוי יצחק שפרינגר | שניאור זלמן הרוש | מנחם אהרון חסין<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> ברוך יהודה לייב בלוי | משה בנימין בלוי | לוי יצחק בר סלע | שלמה גאליץ |ישראל א.ל. גרליצקי | יוסף גרייזמן | שמואל אשר גרפונקל | בנימין הכהן דערן| אברהם ברוך הבלין | אשר הלפרין | לוי יצחק וילהלם | יוסף יצחק ויספיש | מנחם י. טייטלבוים | לוי יצחק יודקין |יוסף יצחק יצחקי | אליהו צבי יעקובוביץ | משה לוי יצחק לאופר | דוד לואיס |ישעיה דוב מזרחי | מנחם מענדל מן | אברהם משען | יצחק אלכסנדר נוב | שמעון עקשטיין | יעקב פלדמן | ישראל אברהם פרץ | זאב וואלף הלוי קריצ'בסקי | מנחם מענדל קרניאל | יוסף יצחק רבינוביץ | שניאור זלמן רבינוביץ | חיים ברוך רוזן | מנחם מענדל רייכער | אליהו שוויכה<br /> <br /> ;[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]<br /> שלום חי אהרונוב | דוד ארייב | דניאל ארייב | גבריאל גבריאלוב | ניסן חנימוב | רמי יוסופוב | אברהם יעקובי | שמעון אלעזר יפרח | אברהם מאיר לדיוב | ישראל יעקב מלאיוב | יצחק סעיד | ברוך קימיאגרוב <br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עלית]]<br /> זלמן שמעון איזאגווי | אחי' אלגבסי | נתנאל בינימיני | אלקנה בצלאל גלעדי | צבי משה זפרני | יוסף יצחק טאניס | יהושע ישורון | מנחם מענדל סטזגובסקי | שמעון מאיר פרבר | ישראל קליינמן | יוסף יהודה ריבק<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> אברהם חי אליאס | מנחם מענדל אקסלרוד | שמואל בר-זוהר | יעקב שניאור גורפינקל | לוי יצחק הלפרין | ישראל ויצמן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]], [[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]], [[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]], [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> ישראל קלמן אבגי | שחר אביטל | יוסף חנינא ביינדמן | יוסף ניסן בן חיים | שמעון בר-ששת | יחיאל בשארי | שלום דובער גרונר | אדיר דניאל | אליסף לביוב | יוסף יצחק מ. ליצמן | משה יהודה מלוב | יואב סידה | אור-חיים סרצוק | שלמה אליעזר רוזנשיין | שניאור זלמן שטיינברג<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;א==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> דוד אוריאן | שמואל בורקיס | ראובן בן נפשי | יוסף יצחק בן ציון | מנחם מענדל בן ציון | יעקב מאיר בן שבת | יוסף בן שמעון | מנחם מענדל בקרמן | שלמה ברדה | יוסף יהודה ברקוביץ | יוסף יצחק בשארי | שניאור זלמן ג'ובני | פנחס גרוזמן | ישראל דורון | יהודה דיילס | שלמה דיקשטיין | ישעי'ה דרעיזין | יוסף יצחק הרפז | משה קלמן וואגעל | יוסף יצחק ועקנין | שניאור זלמן ועקנין | תמיר יוסף זילברמן | שמעון חביב | מנחם מענדל חגג | חיים פנחס טהאלער | לוי יצחק טורקוב | משה טרעגער | מנחם מענדל ידגר | גל יהב | תומר ימיני | לוי יצחק ישראלי | גרשום חיים י. כהן | שלום כלפון | שמואל כלפון | משה חי לביא | אברהם חיים לודיוב | מאיר שלמה ליבעראוו | משה לידר | שאול שרגא לידר | מנחם מענדל מדוויל | מנחם מענדל מזוז | שמואל בצלאל מזרחי | מנחם מענדל מיפעי | יוסף חיים מליוב | יוסף מנחם מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | שניאור זלמן מקמל | שניאור זלמן מרקוביץ | לוי יצחק נבון | אור נגר | יוסף יצחק נגר | שמואל נפרסטק | שניאור ישראל סעדון | אריאל מנחם סעיד | בניהו עמרני | מנחם מענדל פוגאטש | ישראל רפאל פלג | אהרן פרז | לוי יצחק צבי | שניאור זלמן צייגר | מנחם מענדל קדוש | דובער קוביטשעק | מאיר שלום קולטון | משה קולקר | שלמה דידן נצח קופציק | מנחם מענדל קורנט | דוד מנחם קיסלמן | יואב זאב רובינסון | שלום דובער רוז | אברהם מנחם מענדל רייכמן | לוי יצחק רייניץ | ישראל א. שוראקי | מנחם מענדל שושן | חנני'ה שיקלר | שמואל יצחק שכטר | חיים שמחון | אליהו שריד | שלום דובער תמם<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> מנחם מענדל אוירכמן | יהונתן בייץ | יעקב בלינוב | אברהם בן שחר | שמעון ברגמן | שמואל גודמן | יצחק גורביץ' | מנחם מענדל גורדון | לוי גליצנשטיין | ישראל גרינוולד | שמחה י. גרפונקל | לוי יצחק דרוקמן | צבי הלפרין | מנחם מענדל הרצל | בנימין זאב וילהלם | שלום דובער חדד | ישראל טורנהיים | זכרי'ה טריסטר | שלום דובער לביא | לוי יצחק לוין | מנחם מענדל לוין | בנימין צבי לנדא | שלום דובער לסקר | מנחם מענדל מעודה | שמואל סגל | יעקב סטמבלר | שניאור זלמן פיקארסקי | מנחם מענדל פלס | רפאל דובער פרידמן | יהושע מנחם מענדל פרנקל | ניתאי מנחם פש | מנחם מענדל קוט | שמואל קופרמן | ישראל קטרי | ירמי'ה מ. קירנברג | אליעזר קליין | דוד קליין | לוי יצחק רבינוביץ' | מנחם מענדל רבינוביץ' | אלחנן יהודה רייצעס | שמחה שטיינברג<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> שמואל אדרעי | [[חיים זליג אלטהויז (לוד)|חיים זליג אלטהויז]] | אליקם בן מעש | יאיר ברונשטיין | יוסף יצחק גולדשטיין | שמואל צבי הלפרין | מנחם מענדל וילהלם | מנחם מענדל ולנר | בצלאל נפתלי חדד | איתי דוד יעקובוביץ | שניאור זלמן כהן | שלום דובער כץ | שלום דובער ליטוואק | משה חיים מקמל | יוסף יצחק נאבול | מנחם מענדל י. ניאזוב | שניאור זלמן משה סקובלו | שלום דובער פייגין | ישראל א. ל. פלדמן | שרגא צבי פליישמן | אברהם פרנקל | ראובן קמינצקי | שרגא מלך קפלן | עקיבא קרמר | מנחם מענדל רוזנברג | ירחמיאל ריבקין | פז שביט | ראובן שכטר<br /> <br /> ;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> חיים לייב אייגרמן | י. מ. בטוניאשוילי | יוסף יצחק ברקש | דוד ברוך גלבר | יוסף יצחק הויכברג | ישבעם נחמי'ה הלל | שמואל זיגדון | יואל משה זקהיים | אברהם זקלס | לוי לייכטר | יוסף יצחק ליסון | חיים מייזליש | יוסף יצחק נוימן | מנחם מענדל נקי | רפאל ברוך סבאן | יוסף יצחק עובדי'ה | משה עוז | חי שלום יגאל עזרי'ה | מנחם מענדל פולק | ברק בנימין פיבישביץ | חנני'ה יוסף צירקינד | יצחק קורנט | שמואל זאב ריבר | דוב בער שיינברגר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]<br /> מנחם מענדל אלבז | ברוך יהודה בלוי | משה נתנאל בן יוסף | ישעיהו גורליק | ישראל גרברצ'יק | חנני'ה יוסף הלפרין | חיים ישראל וייספיש | משה חיים חנונו | בנימין ידידי'ה טויסטר | ישראל יצחקי | דובער ירוסלבסקי | יוסף יצחק גואל מרנץ | לוי משי-זהב | יעקב פלדמן | אברהם פרוס | יעקב שמעון פרסמן | נתן ארי'ה א. צוקרמן | משה חזקיהו קאיקוב | שמואל קוביטשעק | שמואל שפירא<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עלית]]<br /> יצחק יעקב דאשיף | מנחם מענדל בלמו | אברהם הורביץ | יוסף ישורון | אברהם רפאל מזרחי | ישראל מקמל | ישראל נחמיאס | לוי יצחק נחמיאס | בני'ה נחשוני | יאיר מאיר עטר | שמואל פרלשטיין | שמואל רותם | מאור י.ח. שמח | יוסף חיים תם<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> בצלאל חיים אליאב | לוי גדסי | שי סאסי חג'ג | אלירן כהן | שמחה אור | שניאור ניסן כהן | ישעיהו זכרי'ה לידר | משה שטרנבוך <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]] ו[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]<br /> ש. יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן רייניץ | מנחם מענדל שרעבי | אברהם בורוכוב | שמואל שמעון חנונו | יוסף יצחק קסטיאל<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ב==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> חיים אביטן (נצרת)| תום אדלשטיין (נצרת)| דוד אדרעי | שניאור אודרמן | שניאור אלבו | נתנאל אלחדד | ישראל אלפסי (ביתר)| מנחם אסולין | חגי אפרתי | בנימין בובלי (קראון הייטס)| נחום בורוויץ | שבתי בטוניאשווילי | אלון ביתן | ברוך בן ארויה | יוסף בן ארויה | אלרם בן הרוש | מנחם משיח בן-מעש | אליהו בן-עיון | דוד ברוך | אלישע ברוצקי (גבעת אולגה) | עמיחי בריח (צפת) | מנחם בשארי | אהרן גבאי | משה גולדברג | מנחם מענדל גלעדי | [[נחמיה גרייזמן]] (צפת) | בנימין גרונברג (קריות)| יונתן גרינברג | שניאור זלמן גרינברג | אייל דוייב | מנחם מענדל דורון | מרדכי דינר | שמעון דינר | לוי יצחק דינרי | יצחק דרעי | דניאל הושיאר | יוסף הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | שניאור זלמן הראל (נצרת) | מרדכי הרשקופ | מנחם מענדל ויינר | יוסף יצחק ווישנפסקי (נחה&quot;ח)| יוחאי ברוך וולמאן | נועם וולף | משה וידברג | אלימלך צבי וילהלם | יצחק וירט | נחום זילברמן | אפרים זלמנוב | יוסף יצחק חבבו (חדרה)| חיים עדיאל | לוי יצחק חרותי | יוסף יצחק טל | ינון יהושע יחזקאלי | הלל כהן | חיים שניאור כהן (רחובות)| מנשה כהן | ישראל לבקיבקר | מנחם מענדל לוין | ישראל לייטר | ישראל יעקב למברוזו | שלמה זאב לנדא | שניאור זלמן לנדאו | מנחם מענדל לרנר | יעקב מג'אה | מנחם מענדל מדויל | צבי הירש מיידנצ'יק | שמואל מיידנצ'יק | ישראל מיפעי | משה חיים מיפעי | שלום דובער מיפעי | שמואל מיפעי | שלמה מלכה | מנחם מענדל מעודה | אוראל מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | ישראל מרנץ | מתני' נאמן | ברוך נוטיק | אריאל נחום | דוד סימנטובוב | אליהו דוד סינגאווי | מנחם מענדל סננס | מנחם מענדל עובדיה | לוי פוגאטש | חיים אליעזר (קלוש) פיזם (עכו) | מנחם מענדל פרבר (צפת) | ישראל נח פרידמן | מאיר פרידמן | [[משיח ישראל נח פרידמן]] | יוסף יצחק פרלשטיין | לוי יצחק פרסיקו | יעקב צבי | דוד צדוק | יוסף יצחק קאיקוב | שלום דובער קדוש | יעקב ישראל קוסקס | יוסף דובער קורן | שלום דובער קטורזה | מרדכי לייב קיי | בנימין קירנברג | חננאל רוזנבאום (רחובות) | מנחם מענדל רותם | אמיר רחמן-פור | חיים שארף | שלום דובער שטרית | אביתר שלר | אליהו שמח | לוי יצחק שמח | משה חי שמעון | ניסים שניאור | ברוך שפרינגר<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עלית]]<br /> חיים אברבי'ה | אליאור איש שלום | יוסף יצחק אמיתי | שמואל ברדוגו | מנחם ג'יאן | יוסף יצחק גרינוולד | אברהם דובקין | אלעזר ולדמן | מנחם זרביב | שמעון כדורי | שניאור מעטוף | מנחם מענדל נוטיק | מיכאל נחשוני | מרדכי פילצר | אריה קולין | שמואל רייכמן | מנחם מענדל שוקרון | ישראל שטיפל | יוסף שיטרית <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> לוי יצחק אוטינסקי | שניאור זלמן ברונשטיין | שמואל דוד וובר | נח יגורוב | מנחם מענדל ידגר | מנחם מענדל ליפסקר | שלמה מרנץ | מאיר שלום רוזנבלט | נחום יוסף רויטנבורד | יוסף יצחק ריבקין | מאיר ריבקין | מנחם מענדל רייניץ | דוד יחזקאל שטרן <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> דוד ביטון | זיו כוכבא | נריה מקסימוב | אביאל צברי | אביב תורג'מן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> שניאור זלמן ארבוב | מנחם מענדל מיכאלשווילי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]<br /> אלחנן חאניע בירמן | אברהם בכר<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> שלום דובער זורנו | יונתן חדד | יהודה חיון | יצחק טואטי | נתנאל יעקובי | אפרים כהן | מנחם מענדל ליפסקר | ישראל עמר | משה קרוטמן | מיכאל שטרנבוך <br /> <br /> ;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> מנחם מענדל בורש | יעקב בן אהרון | מנחם בן יעקב | מאיר גליצנשטיין | מרדכי הולצברג | יחיאל הניג | שניאור זלמן וועג | יוסף יצחק חזן | דוד לדיוב | אריאל לויוב | מנחם מענדל ליפקין | אריאל מרקוביץ | שמואל נתן | יוסף יצחק ניאזוב | חי שלום עזריהו | ברק פייבישביץ | אלחנן קופרמן | רפאל קלימיאן | נתנאל רוטנברג | יצחק שיינברגר <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]<br /> דובער אייברמס | דוד צמח אליטוב | אברהם אלפרוביץ | יהודה אנקווה | בשניאור זלמן יטון | יצחק גולן | סעדי' גלויברמן | בנימין גליס | שניאור זלמן גרוזמן | יצחק מאיר הנדלס | לוי יצחק הרשקוביץ | משה זיו | משה זקלס | פנחס ישראל חלילי | מנחם מענדל חסקינד | לוי יצחק טובול | מנחם מענדל טייב | אברהם ירוסלבסקי | יוסף יהודה כהן | ינון יגאל כהן | שניאור כץ | יוסף שניאור לבל | מנחם מענדל מודכיוב | לוי מוזיקנט | דוד מונסטירסקי | מנחם מענדל מיכאלי | שמואל מנדלזון | לוי יצחק מעטוף | שניאור שלמה מעטוף | משה סויסא | מנחם מענדל עידה | יהודה פבזנר | יהושע פיש | מנחם מענדל פלדמן | אשר שלמה פריז | רועי צנעני | מנחם מענדל קעניג | נתנאל רויטמן | יעקב יוסף רסקין | מנחם מענדל שמואלביץ <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> שניאור זלמן אוירכמן | שמעון בן ציון אורנשטיין | מנחם מענדל אייזנבאך | יוסף יצחק אסולין | לוי יצחק אפשטיין | אשכנזי | רונן ביטון | אהרן ברוך | יאיר ברושנטיין | אהרן משה דורון | ראובן זאיאנץ | מנחם מענדל זילברשטרום | יהונתן טייטלבוים | יוסף יצחק יהושע | אביחי יצחק | לוי יצחק כהן | אליהו לייב לוריא | מזוז | מנחם מענדל מרינובסקי | שמואל סלאוין | דוב סעידוב | דניאל ספייסקי | לוי פורסט | חיים פטליאר | יעקב פילפייב | יוסף יצחק פלדמן | צבי יונתן שניאורסאן <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> אהרן אביוב | [[שלמה אזימאוו]] | יצחק איילנברג | מנחם אפרתי | מנחם מענדל בלוי | שניאור זלמן בלויא | שלום דובער בעלינוב | [[שאול גולדברג]] | לוי יצחק דערן | רפאל זלצמן | מנחם ימקוב | שניאור זלמן כהן | ישראל לאופר | אריה מויאל | [[לוי מנדלזון]] | דוד סוסובר | שמואל סופער | יהושע סלפושניק | יוסף סנדורי | [[שמריהו קוביטשעק]] | [[אפרים רבינוביץ]] | יוסף יצחק רבינוביץ<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ג==<br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]<br /> לוי יצחק אבלסקי | לוי יצחק אברמוב | מנחם מענדל אוזן | לוי יצחק אוריאן | שניאור זלמן אושקי | מנחם מענדל ראובן איבערט | משיח מאיר אליאס | יעקב מנחם אמור | יהונתן ארזוני | יוסף יצחק אשכנזי | יעקב בוטנרו | דור ביטון | ניסים רועי בן-הרוש | אורי בניסטי | חיים נחמן בנסמיאן | מנחם מענדל בס | בר-יהודה ליב זוהר | יוסף חי ג'ובני | שלום לוי יצחק גולדצוייג | יצחק גורליק | לוי יצחק גינזבורג | יעקב גרינברג | מנחם מענדל גרינברג | שלמה דהאן | שניאור זלמן דוברי | מנחם מענדל דיין | משה דנסקר | שלמה דרורי | דוד מאיר דריי | נח יעקב דרסלר | שניאור זלמן הורביץ | חנניה יוסף הלפרין | משה יצחק העכט | יוסף חיים וואראוויטש | ישראל ווייסגלאס | לוי יצחק זלמנוב | יוסף יצחק זרביב | יוסף חדד | מנחם מענדל טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | שלום מענדל טורקוב | בנצי טטרואשוילי | חיים טל | ישראל ידגר | בכור יוחנוב | מנחם מענדל יומטוביאן | בנימין משה שמח | דובער יורקוביץ | יחיאל יעקובוביץ | ישראל ירדני | ישראל ירון | כהן-רחמים צמח | ניצן טל כהן | מנחם מענדל כלפון | יוסף יצחק לורבר | דוד ליאם | מנחם מענדל ליפש | שמואל ליפש | מנחם מענדל מאיר | שקד מינר | ישראל מיפעי | אברהם חיים מעטוף | שמואל חיים מעטוף | יוסף משה | מנחם מענדל נוטיק | שניאור זלמן נמירובסקי | משה סלמן | משה יהודה סנדרוי | מנחם מענדל עבאדי | יוסף חיים עלמאן | שלמה חיים עמוס | לוי יצחק עמית | משה חיים יהושע עמית | אביעד עמרני | עקיבא פרידמן | נחום חיים פרקש | אליהו אהרן קאשי | משיח קופציק | יעקב ישראל רוז | לוי יצחק רוזנבלט | יוסף רוזנברג | חיים ריבק | ישראל רסקין | שלמה שושן | צבי מנשה שטיינמץ | יחזקאל שייקביץ | אלעזר ראובן שינאן | דעאל בנימין שיקיאר | שניאור זלמן שכטר | מנחם מענדל שניאור | דוד שניידר | משה שרמן | יוסף יצחק שרעבי | שמואל שרעבי | שלום תעיזי <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]<br /> נחמן בצלאל בירמן | מנחם מענדל בכר | לוי יצחק דורון | מנחם מענדל הרוניין | ישראל מעודה | נתן עוז | יוסף יצחק צינאמון | לוי יוסף יצחק קראוס | מנחם מענדל קריאף | מנחם מענדל קריספין <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> נועם טימסיט | דביר גולד | שלום יצחק | שלום מרנץ | חיים פרץ <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> מיכאל אדרעי | יוסף יצחק לנג | מאיר צייזלר | שמואל רייניץ <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> לוי יצחק הלל | שניאור זלמן הרשקוביץ | משה יחזקאל וואגעל | לוי יצחק מור יוסף | מנחם מענדל מחפוץ | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל רובין | מנחם מענדל ריבקין | ישראל יוסף ריפקיינד | צמח מענדל שוחט<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> רון אהרון | בועז ביטון | זכרי' חיים יהונתן | חורי, יוסף | חיים, אברהם | נתנאל טורג'מן | שלמה יפרח | אברהם חיים נתני | מאיר חיים סויסה | מנחם פלג | לוי פרסיה <br /> <br /> ;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> יחיאל נתן בן שחר | יהונתן גולוב | שלמה דנה | מנחם מענדל יוזביץ | יוסף יצחק חנניה כהן | משה ליטוואק | שמואל ליכטשטיין | שלום אברהם מגידמן | דוב בער מישולובין | מאיר מרדכי שלמה נקי | יצחק פוראטי <br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]<br /> ישעיהו אבני | שניאור זלמן אבצן | דוד אולידורט | אהרן שלמה אופן | שניאור זלמן אלבז | אברהם אלפרוביץ | בועז בן יעקב | משה קלמן ברונשטיין | אברהם ברששת | אפרים שמואל גורינשטיין | שמחה גורליק | שניאור זלמן גרונר | אלפרין גרשון | דובער אליעזר הבלין | שלום דובער ויסוצקי | מנחם מענדל זילברשטרום | שניאור זלמן דוד זלמנוביץ | מנחם חכמון | נדב מאיר חכמון | נחום חסקינד | מנחם מענדל טויסטר | ישעיהו יהודה | יוסף יצחק אצרף | מנחם מענדל (אלעד) ירוסלבסקי | מנחם מענדל (נחה&quot;ח) ירוסלבסקי | נחום אליהו כהן | שלמה כהן | מנחם מענדל כהנא | שלום דב כץ | משה מרדכי לאופר | אבי דוב לרמן | שלמה זלמן לרר | מנחם מענדל מאור | שמואל מוזיקנט | דוד מושאשווילי | ישראל אהרן מנדלזון | לוי יצחק נאבול | שאול שלמה פייבישביץ | מנחם מענדל פלדמן | מנחם מענדל (ב&quot;ר ערן) פלדמן | יצחק יהודה פלמן | אהרן עזרא קוביטשעק | משה מאיר קורנט | אליעזר קליין | שלום דובער רוזנברג | מנחם מענדל ריבקין | יצחק רסקין | יוסף יצחק שדמי <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> צבי הירש אלפרוביץ' | מנחם מענדל אסולין | יצחק מאיר בריכטא | יהוידע יוסף ג'ורי | שלום דובער גלבשטיין | שניאור זלמן אליעזר הורוביץ | חיים צבי הרשקוביץ | יוסף לוין | ישראל אריה ליב וולוסוב | לוי יצחק חפר | מאיר איתמר יפרח | שניאור זלמן כץ | מנחם מענדל לירן | אהרן ישראל סגל | חיים צבי פילדסטיל | מנחם מענדל פישר | דוד קפלן | שמואל קרסיק | מרדכי אלפרוביץ'<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> משה אבוטבול | אלי' אשר אביוב | אהרן אופן | שניאור זלמן אליאס | נתנאל בלוי | ישראל רפאל בלויא | דוד גולדברג | מרדכי ליבר גלבשטיין | שניאור זלמן גרליצקי | ברוך צבי הופמן | שניאור זלמן זקס | מנחם מענדל חדד | יואל טייטלבוים | ישראל מרדכי לישנר | שניאור זלמן לסקר | ישראל לרר | אברהם מויאל | אריה זאב מנדלזון | שבתי מקוביצקי | שמואל דוד מקובצקי | מנחם מענדל סגל | שניאור זלמן פינסקי | משה פרידמן | מנחם מענדל קאופמן | שמעון קופרמן | ישעי' קנייבסקי | יואל משה רוזן | יעקב הלל רוזנברג | מנחם מענדל שוויכה<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ד==<br /> <br /> ;[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]<br /> אריאל אברמוב | חיים אדוט | יוסף אזדאבא | מיכאל אזולאי | יהונתן אליהו | איתמר אנטיאן | יונתן אנקווה | אליהו אקסלרוד | מרדכי דוד אקסלרוד | חזקיהו יוסף חיים ארונסון | ראובן בולקא | מנחם מענדל בוסי | מאיר בלויא-חנוכה | איתמר מאיר בן חורין | מנחם מענדל בן עזרא | שניאור זלמן בן ציון | יוסף יצחק ברדה | צבי יחיאל ברקוביץ | ישראל בש | אבשלום גבאי | אלעזר גדסי | יצחק גוחפי | יוסף חיים סנדר גולדברג | שניאור זלמן משה גלפמן | יהודה לייב גרונברג | דניאל מרדכי גרוס | חיים אברהם שמואל דיקשטיין | יוסף יצחק דרחי | יוסף הרוניין | יצחק הרשקוביץ | שניאור וולמן | שניאור זלמן ווישנפסקי | ירון אפרים חודורוב | יוסף יצחק חורושוכין | אלתר דובער חסקינד | שניאור זלמן טל | יוסף ידגר | שניאור זלמן יהושע | יוסף חיים כהן | ישראל יעקב כהן | מנחם מענדל כהן אלורו | מרדכי אליהו כץ | נתן לייב כץ | לוי ליבעראוו | שמואל ליסון | שמואל לנצ'נר | שלום דובער לרנר | גדי נתן מדוויל | עמנואל מהאצרי | שניאור זלמן מטוסוב | לוי יצחק מיודובניק | יצחק מאיר מיידנצ'יק | שמואל מייזליש | יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן מיפעי | שולם מישולובין | שמואל מעודה | פנחס צבי מרגליות | שניאור זלמן נוימן | שניאור זלמן נימץ | יוסף יצחק נתן | ישי מרדכי סבג | מנשה שלום סיגמן | יוסף יצחק סינגאוי | דוד משה סלהוב | יוסף יצחק ססי | מנחם מענדל עובדיה | צמח צדק עובדיה | שלום דובער ערד | דוד ישראל פוזילוב | משה חיים פיזם | אליהו פיחה | משה אברהם פרבר | יעקב פרידמן | צבי חי מאיר פרקש | שלום דובער צ'ופין | שמואל צבי | חיים דוד קורנט | זבולון שמחה קזידו | שניאור קירש | מרדכי קמינקר | יהודה לייב רוזנבאום | מנחם מענדל רטובסקי | מנחם מענדל ריבר | אלחנן שארף | מנחם מענדל שמולביץ | שניאור זלמן שמולביץ | רפאל שמעיה | מנחם מענדל שפרינגר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> יעקב אברהם | שלום בער אדרי | דובער אוירכמן | יהודה זונדל אייזנבאך | מנחם מענדל אייזנבאך | לוי&quot;צ אנגלסמן | יונתן אפרתי | חיים שלום בירנהאק | מנחם מענדל בלינוב | מנחם בן הרוש | מאיר ג'ובני | לוי יצחק גליס | שאול משה גליצנשטיין | מרדכי גרוזמן | ישראל דערן | זאב דוב הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | מנחם מענדל כהן | אליהו ליפש | לוי לסקר | אלירן מושיאשוילי | דרור מזרחי | מנחם מענדל מנדלזון | נחום נוב | שניאור זלמן סלפושניק | מאיר שלמה פעווזנער | יעקב ציקוואשוילי | יצחק קאלטמן | שמואל קפלן | ישעיהו רוטנבערג<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> דוד אבא אולידורט | זעליג אלטהויז | מנחם מענדל בוהדנה | לוי בוטמן | צבי אהרן ברוד | לוי גודלברג | ישראל גולדיאן | יוסף יצחק גמליאל | צבי מנשה וולנר | משה וועג | דן זלטופולסקי | אברהם חיים | שניאור ישעיהו | יוחאי כהן | שלום כהן | מנחם מענדל כץ | ברוך לאש | אברהם לייבוביץ | חיים לייבמן | מנחם מענדל ליפשיץ | יוסף יצחק לנדא | יעקב מלצ'ק | יוסף יצחק מרילוס | נחום מרכוס | מנחם מענדל נוטיק | נתנאל עוקבי | יוסף מרדכי פרסמן | אלנתן קארה<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]<br /> מנחם מענדל אטיאס | מנחם מענדל אמיתי | יוסף יצחק בוהדנה | ישראל אריה ליב בכר | ינון חנניה בצלאל | יהודה זונדל בק | יצחק מרדכי בק | לוי יצחק בקרמן | שלום ברששת | מנחם מענדל הרשקוביץ | ישעיהו וייס | מנחם מענדל (בר&quot;ב) זילברשטרום | מנחם מענדל (בר&quot;ח) זילברשטרום | ישראל משה חיים טויסטר | ישראל כהן | יהושע לבייב | מנחם מענדל ליפקין | חננאל לרר | אליעזר שלמה מזרחי | מיכאל משיח מיכאלשוילי | ישראל אהרן מנדלזון | מנחם מענדל סלונים(ברי&quot;י) | דוב בער ערנטרוי | מאיר פילדסטיל | יצחק דב פינקוביץ' | מרדכי פרסמן | יעקב שניאור זלמן קאיקוב | עמוס ישראל קאשי | רותם קנטור | שמואל יוסף קרלנשטיין | שניאור זלמן רבינוביץ | שניאור זלמן רוזנברג | שניאור זלמן שמואל ריבקין | ישראל ארי' ליב שחר | חיים שטראקס | משה שיינברגר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]<br /> מנחם מענדל אלפסי | לוי יצחק הורוביץ | חיים דוד מפעי | שלום דובער נחשון | שלום דובער צדוק | אברהם צינאמון | אופיר יצחק צמח | ראובן רביבו | מיכאל שרייבר<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> דייויד ג'מיל | מיכאל הלל | בן סגל | ישראל אוחנה<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]<br /> מנחם מענדל אפל | דוד שמחה בית יעקב | אברהם יגודייב | יוסף מירלסון | יוסף יצחק נחום | ישראל שמעיה<br /> <br /> ;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> שמחה בונים ירט | לוי לויוב | דין חיים קנפו | יוסף אליהו פרישמן<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> יחיאל אלפנביין | מנחם מענדל אקסלרוד | מנחם מענדל גורליק | מנחם מענדל דייטש | מנחם מענדל חלילי | מנחם מענדל טרבניק | מנחם מענדל מזרחי | יעקב קופרמן | משה קורנט | מרדכי דב ריבר | מנחם מענדל רייצעס | אריה לייב שורקי | מרדכי שטרן | מנחם יאיר תם | לוי יצחק תמם<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עילית]]<br /> שמואל בלמו | שניאור בנימיני | יעקב חביב | יוסף כהן | שניאור זלמן לנצ'נר | שלום מעטוף | אביעד נאמן | שניאור זלמן סננס | יעקב שוקרון<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים פרנקפורט|פרנקפורט]]<br /> בונים בלום | מנחם מענדל בריכטא | מנחם מענדל סטמבלר | יחיאל שמעון פרנקל | יצחק ריבקין<br /> <br /> ;קריות<br /> יוסף יצחק פודורובסקי<br /> <br /> ;בריסל<br /> שמואל אסולין | שנ&quot;ז ליפשיץ | מ&quot;מ לפקיבקר<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ה==<br /> <br /> ;[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]<br /> אוריאל משה אזולאי<br /> | דוד אזולאי<br /> | מ&quot;מ אלקיים<br /> | מ&quot;מ אקסלרוד<br /> | יוסף יצחק בוטבול<br /> | יוסף חיים בורוכוב<br /> | מרדכי חיים ביגיו<br /> | מ&quot;מ בן זכרי'<br /> | פינחס בר-מוחא<br /> | לוי&quot;צ ברדוגו<br /> | שד&quot;ב ברוצקי<br /> | ישעיהו בריל<br /> | מ&quot;מ ברנשטיין<br /> | שמואל גינזבורג<br /> | מרדכי גרוזמן<br /> | מ&quot;מ גרומך<br /> | עידו דאוס<br /> | מ&quot;מ דודאוויץ<br /> | מ&quot;מ דרורי<br /> | אליעזר דרמון<br /> | מ&quot;מ הלוי<br /> | יצחק הלל<br /> | מנחם מענדל הלל<br /> | מ&quot;מ הלפרין<br /> | שמעון הרשקוביץ<br /> | יהוסף וולפא<br /> | שמואל זלמנוב<br /> | ישראל אריה לייב זלצמן<br /> | שבתי זקהיים<br /> | שמואל ברוך חביב<br /> | עזרא ינון חיים<br /> | מ&quot;מ חלק<br /> | דניאל יהונתן חממי<br /> | יוחאי טוויטו<br /> | יעקב שלום טויטו<br /> | מנחם מענדל טולידנו<br /> | מ&quot;מ טל<br /> | משה יהודה<br /> | אברהם צבי כהן<br /> | יונתן כהן<br /> | מ&quot;מ כהן (ירושלים) <br /> | מנחם מענדל כהן (תפוח)<br /> | שלום דב כהן<br /> | לוי&quot;צ כוחונובסקי<br /> | דוד כלפון<br /> | מ&quot;מ כספי<br /> | אברהם לוי<br /> | בועז לוי<br /> | דוד ינון לנג<br /> | שנ&quot;ז לרנר<br /> | חיים מאירי<br /> | יצחק איתן מזרחי<br /> | מ&quot;מ מיידנציק<br /> | שי שמואל י. מרקוביץ<br /> | דב ברק משה<br /> | ישראל נבון<br /> | צמח דוד נוטיק<br /> | ברוך נתנוב<br /> | מאור עמר<br /> | משה פוגאטש<br /> | לוי פורט<br /> | מנחם מענדל פישר<br /> | ישראל פרוס<br /> | יחמלך פרידמן<br /> | שרגא פייבל פרידמן<br /> | מ&quot;מ פש<br /> | אבשלום צוברי<br /> | מ&quot;מ קורנט<br /> | יעקב יוסף קריאף<br /> | אריאל רוזנבוים<br /> | מ&quot;מ רוזנפלד<br /> | לוי&quot;צ רוחמקין<br /> | מנשה רוכוורגר<br /> | מ&quot;מ רחימי<br /> | לוי שארף<br /> | יוסף יצחק שושן<br /> | יונה שיפרין<br /> | מ&quot;מ שיקלי<br /> <br /> ;[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עילית]]<br /> שד&quot;ב אלימי<br /> | לוי מימון טובול<br /> | מענדל דוד טובול<br /> | לוי יצחק כהן<br /> | מ&quot;מ כהן<br /> | אליהו לדיוב<br /> | אביחי משה סעיד<br /> | אברהם יוסף שוואב<br /> | יי&quot;צ שמלה<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]<br /> מ&quot;מ אמיתי<br /> | רפא' חנני' שרגא הירץ<br /> | יוסף לייבמן<br /> | שמואל נוטיק<br /> | שניאור זלמן ציק<br /> | נרי' רידי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]<br /> חביב חיים בן-אריה<br /> <br /> ;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]<br /> אריאל אוהב ציון<br /> | מ&quot;מ אייזנבאך<br /> | מ&quot;מ יוזביץ<br /> | מ&quot;מ נאבול<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]<br /> מ&quot;מ אמיר<br /> | נועם אברהם בן-חמו<br /> | מ&quot;מ גבאי<br /> | יוסף יצחק גרינברג<br /> | מ&quot;מ טייכמן<br /> | אליהו יצחקוב<br /> | מ&quot;מ ממן<br /> | דניאל סימן טוב<br /> | שמואל ערד<br /> | יצחק קורנט<br /> | מ&quot;מ רייכמן<br /> | מ&quot;מ שוואב<br /> <br /> ;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]<br /> מנחם מענדל אלגריסי<br /> | ישראל אלמליח<br /> | סעדיה הלל<br /> | מנחם מענדל יוסף<br /> | יוסי לנדו<br /> | שלמה סויסה<br /> | נתנאל קטנוב<br /> <br /> ;'''מכון סמיכה בריסל'''<br /> מ&quot;מ אג'יאשוילי<br /> | לוי&quot;צ מיפעי<br /> <br /> ;'''מכון סמיכה ביתר'''<br /> ירחמיאל בנסעיד<br /> | דן זרדון<br /> | לוי יצחק קטן<br /> <br /> ;'''[[מכון תורני טכנולוגי]]'''<br /> רפאל בן לולו<br /> | אוהד זכריה<br /> | מיכאל לסטר<br /> | צבי שמעון ריבק<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]<br /> מ&quot;מ אופנר<br /> | מ&quot;מ אורנשטיין<br /> | עמנואל אלדין<br /> | לוי אלפרוביץ<br /> | מ&quot;מ אנגלסמן<br /> | נהוראי ביטון<br /> | נחמן ביטון<br /> | יעקב ביינדמן<br /> | מענדי ביר<br /> | שמחה בונים בירנהאק<br /> | שניאור זלמן ברוד<br /> | אשר ברוצקי<br /> | יוסף יצחק דוברוסקין<br /> | מנחם מענדל הניג<br /> | מ&quot;מ הרשקוביץ<br /> | מ&quot;מ ב&quot;ר צבי הרשקוביץ<br /> | אלחנן וובר<br /> | שד&quot;ב ווייספיש<br /> | יחיאל מיכל וולס<br /> | שמעון וולס<br /> | אשר וילהלם<br /> | מנחם מענדל וילהלם<br /> | מ&quot;מ וינקרט<br /> | מ&quot;מ ב&quot;ר י&quot;ד זהר<br /> | מ&quot;מ ב&quot;ר יי&quot;צ זהר<br /> | לוי&quot;צ זילברשטרום<br /> | לוי יצחק זלמנוביץ<br /> | מנחם מענדל חנונו<br /> | יהושע העשיל יארמוש<br /> | לוי&quot;צ כהנא<br /> | שד&quot;ב ליפסקער<br /> | שמואל לפקיבקר<br /> | שניאור מוזס<br /> | ארי' מייערס<br /> | אברהם אליעזר מרינובסקי<br /> | שמעיה יהודה מרינובסקי<br /> | אליסף נזירי<br /> | מ&quot;מ נפתלין<br /> | מ&quot;מ סויסא<br /> | מנחם סוסובר<br /> | מ&quot;מ סלפושניק<br /> | יוסף יצחק עידה<br /> | מנחם מענדל ערנטרוי<br /> | לוי פלדמן<br /> | מרדכי אהרן פרידמן<br /> | מ&quot;מ פריימן<br /> | שנ&quot;ז ציקוושוילי<br /> | מנחם מענדל קולסקי<br /> | מ&quot;מ קעניג<br /> | יחיאל מיכל רודרמן<br /> | מאיר רוזנברג<br /> | שמואל שצקי<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> '''שיעור ד' - טבריה'''<br /> ישראל אלבז<br /> | מ&quot;מ אשכנזי<br /> | אליעזר בורובסקי<br /> | ראובן בטקין<br /> | מאיר בליזינסקי<br /> | יוסף חנניה ברוד<br /> | אוריה ג'ורי<br /> | דוד אבא זלמנוב<br /> | לוי חדד<br /> | מ&quot;מ חמו<br /> | מ&quot;מ חסין<br /> | יוחאי מדלי'ה<br /> | יהודה מורי<br /> | שניאור זלמן מקמל<br /> | מ&quot;מ פילדסטיל<br /> | דוד לייב ריינהולד<br /> | ישראל שוחט<br /> | לוי יצחק שכטר<br /> <br /> '''שיעור ג' - מגדל העמק''' <br /> אורן בן-עמר<br /> | יעקב הלוי<br /> | משה צבי הלפרין<br /> | אלון יעקובוביץ<br /> | ברוך יעקובוביץ<br /> | לוי יצחק לאטר<br /> | משה זאב ליפשיץ<br /> | ישראל מדר<br /> | לוי מושקוביץ<br /> | אביחי סקעת<br /> | מ&quot;מ קופרמן<br /> | יהושע תנחום קסטל<br /> <br /> ;[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]<br /> נרי' אבל<br /> | שנ&quot;ז אופנר<br /> | שד&quot;ב אלפרוביץ<br /> | חיים אורי בלוי<br /> | מנחם מענדל בליא<br /> | חיים בנימין ברוד<br /> | בנימין גולדשמיד<br /> | מנחם מענדל גולדשמיד<br /> | שד&quot;ב גורביץ<br /> | נחום גערליצקי<br /> | מנחם מענדל גרינברג<br /> | אברהם מנחם גרשוני<br /> | יעקב דוברבסקי<br /> | לוי יצחק הניג<br /> | משה שמחה וואלף<br /> | שמעון וינפלד<br /> | יונה אלימלך זילברשטרום<br /> | יוסף טייטלבוים<br /> | חנניה יוסף יעקובוביץ<br /> | אברהם ליב כהן<br /> | שניאור זלמן כהן<br /> | שנ&quot;ז כהנא<br /> | יוסף יצחק סוסול<br /> | מ&quot;מ פרידמן<br /> | משה אהרן קוט<br /> | לוי&quot;צ רבינוביץ<br /> | מנחם רודרמן<br /> | נפתלי רייניץ<br /> | מנחם מענדל שייקביץ<br /> <br /> ==קבוצה תשע&quot;ו==<br /> [[צפת]]<br /> <br /> לוי חיים אלימלך אבצן | מנחם מענדל אברהם (ינוב ) | מנחם מענדל אברהם (קריות) | שלום אוריאן | מ&quot;מ אורנשטיין | יוסף יצחק אלון | מאיר משה אלטמן | שניאור זלמן אליאס | אביעד אליהו | פנחס אלימלך | מנחם אסייג | שמואל אקוע | יוסף יצחק אקסלרוד | ישראל שנ&quot;ז ארבוב | מ&quot;מ בטוניאשווילי | לוי בלמו | מ&quot;מ בלשניקוב | מ&quot;מ בן חמו | מ&quot;מ בן שמואל | שניאור בקשי | מ&quot;מ בריל | שניאור ברקוביץ | ישראל גדסי | אסף גואטה | לוי גוביץ | דור גוהר | מאיר אהרן גולדברג | בנימין גולדשטיין | זהר גינדי | יעקב גינדי | מ&quot;מ גרוזמן | שניאור גרוזמן | מ&quot;מ גרינוולד | מ&quot;מ גרנשטט | מ&quot;מ דהן | יוסף יצחק דורון | מאיר דיאמנט | ברוך דקל | שגיא דקל | אברהם דרמנקוב | לוי הורביץ | משה הורוביץ | משה הלפרין | מ&quot;מ הרצל | יוסף יצחק וילהלם | מ&quot;מ וייסמן | שלום דב בער וישנפסקי | גיל ולטר | יוספי ועקנין | דוד ורנאי | יעקב זאסלאווסקי | מנחם זטלוף | יוני זנגולסז | שמואל זרביב | מ&quot;מ חבר | מ&quot;מ חורושוכין | מ&quot;מ חורי | שמעון חי חכמוב | מ&quot;מ חמו | דניאל חן | מ&quot;מ חסון | מ&quot;מ חרמ&quot;ץ | שמואל חי חתן | שניאור זלמן טאלער | חיים חי טויטו | לייב טולוצ'ינסקי | יי&quot;צ טורין | שמעון יגודייב | יעקב יעקב | דניאל יצחקי | יגאל כהן | מנחם כהן | יאיר כהן | אהרון כהן | דב בער כהן-אלורו | יונתן לבקוביץ | אברהם אריה לוי | פרי ליבוביץ' | יוסף יצחק ליפש | יעקב לרנר | מ&quot;מ מאור | שנ&quot;ז מוריס | שלמה מוריסון | צ&quot;צ מזרחי | ישראל מיפעי | צמח מיפעי | מ&quot;מ מישולובין | משה ישראל מלכה | מ&quot;מ מנגמי | אהרן מסעוד | משה מעטוף | יוסף חיים מעטוף | אהרון מנדל | יי&quot;צ נאמן | משה נבון | שנ&quot;ז נגר | יוסף נוטיק | מאיר נוטיק | ברוך שניאור נחשון | דובער נימץ | מנחם נמירובסקי | ישראל נתנוב | גירא סאמינסקי | ינון עבאדי | יוחאי עטר | שלמה עטר | שמואל עמית | יי&quot;צ עסיס | ישראל ערד | אלעזר ערנטרוי | מאיר פורמן | יעקב מנחם פינטו | יצחק פינטל | משה חיים פישר | שלום פליישר | לוי&quot;צ פקטור | ניצן פרטוק | ראובן פריי | דובער פרלמן | מ&quot;מ צייטקין | מ&quot;מ צנעני | י&quot;י צרפתי | מ&quot;מ קאליפא | נחשון קדם | מ&quot;מ קונסטנטיני | מ&quot;מ קורן | אליהו קטורזה | דן קינן | צבי קירש | נחמיה קירשנזפט | לוי יצחק קליין | יוסף אבינועם קלימיאן | מ&quot;מ קלפמן | מנחם קמרי | יוסף חיים רוזנבלט | מרדכי רוזנבלט | מ&quot;מ רוזנברג | מנחם רום | יוסף רחימי | אליהו רטובסקי | משה ריבק | שמואל ריבר | רמי רייכמיסטרובסקי | מ&quot;מ רייכמן | יי&quot;צ שאער | דוד דרור שוורץ | מ&quot;מ שוורץ | מתנאל שורקי | מ&quot;מ שטיינברג | מ&quot;מ שטיינמץ | מ&quot;מ שמי | שמואל שניאור | מ&quot;מ שניאורסאהן (צפת) | מ&quot;מ שניאורסאהן (אור יהודה) | חן שראבני | מ&quot;מ שרוגו | שד&quot;ב תמרי | מ&quot;מ תמרין | איתמר תקתוק<br /> <br /> [[ראשון לציון]]<br /> <br /> אהרון אברהם קעניג |<br /> <br /> [[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> שמואל מישולבין<br /> <br /> [[מגדל העמק]]<br /> <br /> שניאור זלמן חמו | אוריה מדליה | שמואל שניאורסון | אופיר מ&quot;מ ביטון | יצחק אלחנן פרנקל | מנחם מנדל ביטון | מנחם מנדל אייגרמן | שניאור זלמן ארליך-ובר | שניאור זלמן בריכטא | שלמה אשר בטקין | מנחם מנדל קליין | מנחם מנדל רסקין | מנחם מנדל הרשקוביץ | מנחם מנדל ציפורי | מנחם מנדל בליזובסקי | מנחם מנדל הולצמן | יונה קמרי | מנחם מנדל זאיאנץ | חננאל חדד<br /> <br /> מגדל העמק - טבריה<br /> <br /> שניאור זלמן אייזנברגר | מנחם מנדל הר-שושן | מנחם מנדל ריבקין | שבתאי מיכאלשוילי | נפתלי גלנט | מנחם לייבמן | יוסף יצחק אהרונסון <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=295558 2017-06-25T10:24:08Z

<p>חצקל: עריכה</p> <hr /> <div>[[קובץ:Sipur.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מאזינים לסיפור חסידי. ציור]]<br /> סיפור וקיבוץ '''סיפורי חסידים''' הוא אחד מאבני היסוד בחסידות, וכולל את המסורה החסידית העוברת מדור לדור, את מעשיות אדמו&quot;רי וגדולי החסידות. מקום חשוב תופס &quot;סיפורי החסידים&quot; בהווי החסידי, ומטרת הסיפורים להביא את האדם להתחזקות ולהתעודדות ב[[עבודת ה']] ולחדד את הדרך הנכונה אליה עליו לשאוף ולצעוד.<br /> <br /> בזמן ה[[התוועדות]] נהוג לספר סיפורי חסידים ופתגמים שנונים מפי גדולי החסידים, וכן חשוב להעניק לילדים כבר מגיל צעיר את ההרגל בשמיעת וקריאת סיפורי חסידים על פני [[ספרים חיצוניים]].<br /> <br /> בדורנו [[הרבי]] קרא ודחק בכל ה[[חסידים]] בכלל וב[[זקני החסידים]] בפרט, להעלות על הכתב את מה שקיבלו, שמעו וספגו בצעירותם ובעברם על מנת שגם הדור הצעיר והדורות הבאים יקבלו באמצעות הסיפורים את ההדרכה הנכונה.<br /> <br /> ==מעלת הסיפור החסידי==<br /> האדמו&quot;ר הריי&quot;צ סיפר מעשה, המלמד על מעלת הסיפור החסידי{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ו עמ' עו ואילך.}}: שני אנשים יודעי ספר ניגשו לבקש מהרב הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]] הסכמות על ספריהם. האחד חיבר ספר של חידושי תורה, וחברו ליקט סיפורי חסידים. למרבה הפלא, הקדים רבי ישראל מרוז'ין, וציווה לכתוב את הסכמתו לספר הסיפורים '''לפני''' שיכתבו את הסכמתו על הספר עם חידושי התורה.<br /> <br /> עד כדי כך גדלה מעלתו של הסיפור החסידי, ש[[צמח צדק|אדמו&quot;ר ה'צמח צדק']] השווה אותו במעלתו לציווי התורה לספר ביציאת מצרים, ואת כוחו וסגולתו של הסיפור - להוציא את החסיד מהמצב בו הוא נמצא{{הערה|שיחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ליל כ' כסלו תרצ&quot;ב. ובספר המאמרים [[תש&quot;י]] (עמ' 197) כותב על דרך זה: &quot;גם ב[[יציאת מצרים]] של חסידות ישנה המצוה של סיפור [[יציאת מצרים]] בדיבור. לספר סיפורים חסידיים ולהרגיש את הסיפור המסופר בפנימיות דפנימיות. צריכים לדעת שכל סיפור הינו הוראה בחיים איך צריכים להתנהג בפועל ממש, וממילא צריך כל סיפור להביא למדה טובה ולחיות פנימית בהידור מצוה, ולהרגיש את דרכי הנועם של תורת החסידות&quot;.}}:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה - חב&quot;די שלם - מצוה עלינו לספר. צריכים לספר סיפור חסידי, ובסיפור עצמו יוצאים ממצרים}}<br /> <br /> יתירה מזו, התבטא אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ד' עמ' סה.}}:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כאשר שמענו מהרבי (היינו המגיד ממעזריטש) דברי תורה - היה זה אצלנו [[תורה שבעל פה]], וכאשר שמענו מהרבי סיפור - היה זה אצלנו כמו [[תורה שבכתב]]!}}<br /> <br /> ר' הלל מפאריטש, ביכר את מעלתם של הסיפורים, ואמר כי שני הספרים הראשונים בחמשת חומשי התורה הינם 'בראשית' ו'שמות', שרובם סיפורי מעשיות, ורק לאחר הקדמת שמיעת הסיפורים, ניתן ללמוד תורה כראוי{{הערה| אגרות קודש חלק ד' עמ' נב.}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מספר{{הערה|ספר השיחות ה'תש&quot;ד עמ' 36.}}, שבאחת ההזדמנויות כאשר הביא לאביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ספר סיפורים, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה מאוד שבע רצון, והתבטא: '''&quot;אני מייקר זאת יותר מאשר היית מביא לי [[ביכלאך|כתב של רבי]]!&quot;'''.<br /> <br /> וכך התבטא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|לקוטי דיבורים, חלק ג-ד, עמ' 618.}}: '''&quot;פתגם חסידי ודאי טוב וסיפור חסידי ודאי נחוץ!...&quot;'''.<br /> <br /> ==הסיפור בחינוך החסידי==<br /> [[קובץ:Sipur_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיפורי החסידים הינם חלק בלתי נפרד מהחינוך החב&quot;די]]<br /> במכתב לר' [[אליהו חיים ליפסקר]] כותב [[הרבי]]{{הערה|ח' כסלו תשי&quot;ג, אגרות קודש חלק ז' עמ' נז.}}: &quot;נהניתי לקרות במכתבו על דבר השתדלותו להחדיר בתוך התלמידים והתלמידות שלו סיפורים חסידותיים.. ובטח יוסיף אומץ בזה, כי הרי זהו כל האדם&quot;.<br /> <br /> באגרות קודש שלו כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|חלק ג', עמ' שיא.}}, שקריאת סיפורי צדיקים אצל ילדים הינו עיקר גדול בחינוכם, אך בכך לא די, וצריך לחנכם גם '''לספר''' את מה שקראו, ולהסביר להם את המוסר השכל מהסיפורים אותם הם קוראים:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עיקר גדול בהדרכה לקטנים, לתת להם סיפורים טובים מהנהגות צדיקים.. להשגיח עליהם שיקראו זה בשימת לב, ולבוחנם אם יודעים מה שקראו, '''ולהרגילם לספר במתינות ובסדר כל מה שקראו''', ואחר כל סיפור שיקראו - נחוץ להסביר להם את המוסר-השכל ב[[יראת שמים]] היוצא מסיפור זה}}<br /> <br /> הסיפור החסידי משמש ככלי לחינוך ולהדרכה לא רק בנוגע לילדים קטנים, כי אם גם בנוגע להדרכת האברכים וחינוכם בדרכי החסידות.<br /> <br /> בתקופתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], התמנה רבי [[הלל מפאריטש]] כמשפיע כללי, והוא הופקד על חינוכם של האברכים, שהיו נשלחים אליו ישירות על ידי אדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> ר' הלל ייחס חשיבות רבה לסיפור החסידי, והוא היה עיקר החינוך וההדרכה של האברך. וכך מסופר באגרות קודש של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמ' נא.}}: &quot;דרכו של הרה&quot;ג הרב הלל מפאריטש היתה, שבתחילת בואו של איזה אברך אליו, היה מוסרו בידי שנים מהאברכים, להסביר לו לא רק את כללות ענין דרכי החסידות, ללמדו את האל&quot;ף בי&quot;ת החסידי, אלא '''עיקר העבודה היתה''' שהאברכים היו צריכים לספר לאברך החדש סיפורי מעשיות מהוד האדמו&quot;רים ומהחסידים הישנים ועל כל סיפור היו חוזרים כמה וכמה פעמים עד שהיה נקלט אצל האברך החדש בכי טוב והיה שגור בו היטב בכל פרטי הענין על בוריו. לאחר מכן היו שואלים את האברך החדש איזה ענין בתיקון המידות, ב[[יראת שמים]] ובהשגת הבורא ברוך הוא, הוא יכול ללמוד מאותו סיפור, '''והיו מכריחים את האברך לייגע עצמו בענין זה כמו בלימוד עיוני, והיו עוזרים לו בזה, ולאחר מכן היו מספרים מה שאמר מחנכם ומדריכם הרב הלל באותו ענין&quot;.<br /> <br /> ===לספר גם סיפורים 'תמוהים'===<br /> [[הרבי]] מספר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&amp;st=&amp;pgnum=104&amp;hilite= ליקוטי שיחות חלק י&quot;ט עמוד 91].}}, שחמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לקח פעם מלמד שנמנע מלספר לילדים סיפורים &quot;תמוהים&quot;, ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הורה לפטר את המלמד מייד. את הסיבה לכך הסביר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב: &quot;צריך להתחיל דוקא עם אמונה וקבלת-עול ולא עם שכל; גם הענינים המובנים בשכל צריך לעשותם עם קבלת-עול. וכך הוא גם ענין החינוך: צריך לספר לילדים ענינים של מופתים, שהם למעלה מהשכל, וזה נוטע בם אמונה. והטענות שאין זה סדר, ולאיזה צורך צריך להתחיל עם ענינים המבהילים את הרעיון והדומה - באים מהיצר-הרע, המלך זקן וכסיל&quot;.<br /> <br /> ===בעת [[התוועדות]] חסידים===<br /> הסיפורים החסידיים, תופסים חלק נכבד בעת ה[[התוועדות]] החסידית, &quot;בין עובדי ה' במוחם והן עובדי ה' בלבם - צריכים חיזוק, והחיזוק בעבודת התפילה הוא [[התוועדות]] חסידותית, בסיפורי צדיקים וחזרת פתגמיהם&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ו עמ' שלב.}}.<br /> <br /> וכן: &quot;בימים עברו.. בשבתות וביומי דפגרא היו מתאספים, מנגנים [[ניגונים]] לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד, ומספרים סיפורים שונים מהנהגות הרביים, מהנהגות זקני החסידים, ומעניני &quot;יחידות&quot;&quot;{{הערה|לקוטי דיבורים (בלה&quot;ק), חלק ג' עמ' 306.}}<br /> <br /> ==סוגים שונים בסיפורת החסידית==<br /> הסיפור החסידי נחלק בכללותו לשני מחלקות עיקריות, כשלכל אחת מהמחלקות ישנם מעלות ויתרונות המיוחדות לו.<br /> <br /> ===סיפורי צדיקים===<br /> תולדות חייהם, פעולותיהם והנהגותיהם של נשיאי החסידות הכללית בכלל, ורבותינו נשיאינו, נשיאי תנועת חב&quot;ד בפרט.<br /> <br /> מלבד ענין אמונת הצדיקים המוחדרת על ידי סיפורים אלו, ישנה בהם את עצם המעלה של סיפורים העוסקים בנשיאי החסידות.<br /> <br /> ===סיפורי חסידים===<br /> עיקר הדגש בסיפורי חסידים (היינו סיפורים העוסקים ב'''חסידים''') הוא, התמסרותם לביצוע דברי הרבי, אופן התקרבותם לחסידות, והנהגתם בחיי היום-יום.<br /> <br /> מטרתם של סיפורים אלה הינה להטביע בשומע הסיפור את יסודות החסידות, כגון [[התקשרות]] חסרת גבולות לצדיק, אמונה תמימה, [[אהבת ישראל]], ועוד.<br /> <br /> ב'[[יחידות]]' של הרב [[אבא פליסקין]]{{הערה|תשכ&quot;ג.}}, טען הרבי כי חסרה 'לחלוחית' חסידית אצל [[תמים|תלמידי התמימים]]. והרבי הסביר: &quot;צריך לספר סיפורים מחסידים שהיו יהודים חסידיים (חסידישע אידן), וכוונתי '''דוקא מחסידים לא מרביים''', שכן כאשר מספרים אודות רבי נהי' קס&quot;ד שזהו ריחוק באין ערוך וכו' מה שאין כן כשמספרים מחסידים לומדים מכך וכו'&quot;.<br /> <br /> ==אופן הסיפור החסידי==<br /> ===הכנה לסיפור===<br /> בנוסף לכך, נדרשת הכנה כללית לפני שמספרים סיפור חסידי, הן מצד המספר, והן מצד שומע הסיפור{{הערה|ספר השיחות ה'תש&quot;ד, עמ' 341.}}: '''&quot;המספר זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לומר מאמר עמוק ביותר, ומי ששומע סיפור - זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לשמוע מאמר עמוק ביותר&quot;'''.<br /> <br /> וכך התבטא אדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|[[אגרות קודש]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ה' עמ' סה.}}: &quot;צריך כשרון שכלי לדעת כיצד '''לספר''' סיפור, וצריך כשרון שכלי לדעת כיצד '''לשמוע''' סיפור&quot;.<br /> <br /> ===לספר את הרקע===<br /> מלבד סיפור המעשה עצמו, דרשו רבותינו נשיאינו{{הערה|ראה בהערה דלעיל.}} לספר בפרטיות גם את הרקע הכללי למצב התקופה בעת התרחשות המאורע המסופר, וכל שאר הפרטים הקשורים אליו, וזאת על מנת שהסיפור יעמוד בצורה חיה לנגד עיני השומע, ויחדור אצלו בפנימיות.<br /> <br /> ===דיוק בפרטים===<br /> באותה שיחה, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ממשיך ומזהיר, כי כאשר מספרים סיפור שאינו אמיתי - הרי זה משחית את מידותיו של שומע הסיפור, ועושה אותו ל'חיצון', ולשקרן.<br /> <br /> ובמקום אחר{{הערה|ליקוטי דיבורים, ליקוט כג.}}, מניח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ דגש מיוחד על חשיבות הדיוק בסיפורי חסידים: '''&quot;צריכים ללמוד כיצד לספר סיפור חסידי, לא לייפות את הסיפור בביאורים והסברים עצמיים, לספר את הסיפור דבר דבור על אופנו&quot;'''.<br /> <br /> הדבר אמור לא רק כלפי סיפורים מיוחדים, אלא כלפי כל סיפור חסידי, ואפילו קטע קטן המסופר מתוך סיפור שלם, צריך להיות מסופר בדיוק מירבי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ו עמ' רפ.}}: &quot;דבר ידוע ומפורסם בשם הוד אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע, אשר כל דבר סיפור צדיקים או של חסידים - בלי הבדל תוכן, כי גם סיפור אשר בהשקפה ראשונה לא נראה בו שום תוכן, הנה באמת יש בו תוכן רב - צריך להיות מסופר בדיוק רב, וגם קטע של סיפור צריך להיות מסופר בסדר מדוייק&quot;.<br /> <br /> ===מקור הסיפור===<br /> מלבד הדיוק בפרטי הסיפור, ישנה חשיבות לציון מקור הסיפור על מנת לברר את פרטיו המדוייקים ואת מידת האמינות שלו. וכך כותב [[הרבי]] באגרת קודש לרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|כ&quot;א תמוז תשט&quot;ו, נדפס בלקוטי שיחות חלק כ&quot;ד, עמ' 560.}}: &quot;בדורנו מבולבל זה, הנה ככל שיש להבהיר הענינים ולהוסיף דיוק, מועיל הוא ביותר.. אם בשולי הגליון או על כל פנים בסוף הספר, מקורו של כל סיפור והעיקר - הסמכות שלו&quot;.<br /> <br /> באותו מכתב מדגיש הרבי, שהדברים אמורים במיוחד בנוגע לסיפורי חסידים, אשר חוסר הדיוק וציון המקור שלהם, עלול לגרום ליהודים להתרחק מלימוד [[תורת החסידות]] חס-ושלום: &quot;ואם בהנוגע לכל נשיאי ישראל הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה לנשיאי תנועת החסידות, אשר ידיעות שאינן מדוייקות.. הביאו נזק רב להפצת [[תורת החסידות]] והחדרת הדרכותי' ומנהגי' לחוגים יותר רחבים&quot;.<br /> <br /> ===לשנן את הסיפור===<br /> כפי שניתן לראות בתיאור אופן הדרכת האברכים אצל ר' הלל מפאריטש, היה דגש מיוחד אצל זקני החסידים שהתלמידים ישננו את הסיפורים ששומעים, ויחזרו עליהם שוב ושוב עד שידעו אותם היטב, עם כל פרטיהם ודיוקיהם.<br /> <br /> ==פעולת הסיפור החסידי==<br /> ===הטבה כללית===<br /> &quot;סיפורי חסידים הם הטבה כללית, העושים מן האדם בעל מדות ועובד ה'. לאחר הטבת הנרות, מגיע תורו של האור המאיר&quot;{{הערה|ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) תשי&quot;א, עמ' 60.}}.<br /> <br /> ===מטהר את הלב ואת המוח===<br /> &quot;סיפור ממשכיל ועובד מטהר את מוח השומע, סיפור מעובד ומשכיל מטהר את לב השומע&quot;{{הערה|תרגום חופשי מספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) תשי&quot;א, עמ' 65.}}.<br /> <br /> ===מביא לצלילות הדעת===<br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אמר: &quot;פתגם חסידי מביא לצלילות הדעת ו&quot;מנקה&quot; את הלב&quot;{{הערה|לוח &quot;היום-יום...&quot; כ&quot;ב תמוז.}}.<br /> <br /> ===מפשט עקמומיות הלב===<br /> &quot;על כל סיפור להוסיף ענין בעבודה ולהביא לפתיחת הלב והמוח בהשכלה. על כל סיפור להביא לפישוט העקמומיות שבלב.. ספר בראשית הוא ברובו סיפורי מעשיות, ונקרא &quot;ספר הישר&quot;, שכן הסיפורים הקדושים מביאים ישרות בלב ובמוח האדם, שיהיו כלים לקבלת תורה ועבודה. וכך על כל סיפור להביא תועלת בהשכלה ובעבודה&quot;{{הערה|לקו&quot;ד חלק א' ליקוט ה' חלק ב' אות י'.}}.<br /> <br /> ===מאיר את הפינות החשוכות===<br /> &quot;כל סיפור הוא חלון. מבעד לחלון זה - זורח אור ה&quot;עבודה&quot; שמקורו בשמש החסידות. אור זה - מאיר את כל הפינות החשוכות של בני האדם&quot;{{הערה|ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) תשי&quot;א, עמ' 147.}}. <br /> <br /> ==כתיבת הסיפורים==<br /> בשנים הראשונות לנשיאותו, עודד הרבי{{הערה|גם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התעסק בנושא זה, ואף כתב מכתבים רבים לאנ&quot;ש בו מעורר אותם להעלות על גבי הכתב זכרונות ימי קדם. ראה לדוגמא אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ה' עמ' צז, ובהנסמן בהערות שם.}} את זקני החסידים להעלות על גבי הכתב את זיכרונותיהם מרבותינו נשיאינו ואת הסיפורים ששמעו בעת ההתוועדויות מזקני החסידים.<br /> <br /> אגרות קודש רבות נכתבו בנושא זה, להלן חלקם:<br /> <br /> ===זכרונות מרבותינו נשיאינו===<br /> באגרת אל הגאון רבי [[זלמן שמעון דווארקין]] (לימים, רבה של שכונת [[קראון הייטס]], כותב הרבי{{הערה|כ&quot;ח מר חשון תשי&quot;ב, אגרות קודש הרבי חלק ה' עמ' מ.}}: &quot;קבלתי מכתבו בצירוף רשימות זכרונות מהשנים הראשונות לנשיאות מו&quot;ח אדמו&quot;ר, ותשואות חן על העבר, ובקשה רבה וכפולה להמשיך בזה, כי אף שמרובים הסיפורים שרשם באיכות, אבל מעטים הם בכמות, ובלי ספק אשר רשומים בזכרונו עוד כהנה וכהנה. כן אם יש בידו לזרז את אלו שיודע שגם הם זוכרים ענינים וסיפורים מהשנים ההם, נא ונא לעשות בזה, או להודיעני ואכתוב אני אליהם ישר&quot;.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> ===ספרי סיפורים===<br /> שוק הספרים החסידי, גדל מיום ליום, ומידי חודש בחודשו נדפסים ספרי סיפורים נוספים. להלן רשימה חלקית של הספרים היוצאים לאור תחת סוגה זו:<br /> <br /> ;{{גודל|5|'''זכרונות ימי קדם'''}}<br /> בעקבות הוראותיו של הרבי לזקני החסידים להעלות את זיכרונותיהם על גבי הכתב, העלו חסידים רבים את זיכרונותיהם. סיפורים אלו נדפסו בספרים:<br /> *[[לקוטי סיפורים]] (הרב [[חיים מרדכי פרלוב]]).<br /> *[[זכרונותי]] (הרב [[נחום שמריהו ששונקין]]).<br /> *[[שמועות וסיפורים]] (הרב [[רפאל נחמן כהן]]).<br /> *[https://docs.google.com/fileview?id=0B52qnbuuCHrpNjIzZDIwMTItMmRjYy00NGMxLTljYzYtNGY1ZjBlZGMwN2U2&amp;hl=iw זכרון הרז&quot;ש] (הרב [[זלמן שמעון דווארקין]]).<br /> *[[רשימות דברים]] (הרב [[יהודה חיטריק]]).<br /> *[[הלקח והליבוב]] (הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]).<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146550 ספר הזכרונות דברי הימים] (הרב [[מאיר גורקוב]]).<br /> *[[לב הארי (ספר)|לב הארי]] (הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]).<br /> *[[זכרון צדיקים וחסידים]] (הרב [[שמשון דובער יפה]]).<br /> <br /> ;{{גודל|5|'''ספרי ביוגרפיה'''}}<br /> בשנים האחרונות החלה מגמה כוללת להוציא לאור ספרי ביוגרפיה על תולדותיהם של זקני החסידים ודמויות ההוד מקרב חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> בספרים אלה נכללים ענינים נוספים הקשורים עם נשוא הספר, כגון מכתבים ששיגר אליו [[הרבי]], אמרות חסידיות שנשמעו ממנו, יומנים שכתב בעת שהותו בבית חיינו, ורשימות פרטיות נוספות של הוראות שקיבל מהרבי וכדומה. <br /> <br /> ;להלן רשימה חלקית:<br /> *[[ר' מענדל]] - תולדות המשפיע החסידי ר' [[מענדל פוטרפס]].<br /> *[[הטרקטוריסט של הרבי]] - תולדות המשפיע החסידי ר' [[ראובן דונין]].<br /> *[[ברוך אומר ועושה]] - תולדות הרב [[ברוך פאריז]].<br /> *[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]] - תולדות הרב [[אברהם פאריז]].<br /> *[[גאון וחסיד]] - תולדות הרב [[זלמן לייב אסטולין]].<br /> *[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - תולדותיהם של זקני החסידים בארץ הקודש, בניו יורק, בברית המועצות ובפולין, וברחבי תבל.<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rznbm.pdf תולדות אברהם חיים] - תולדות הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]].<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?26947 גבורה יהודית במלכות הרשע] - תולדות הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]].<br /> *[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]] - תולדות הרב [[זושא וילימובסקי]].<br /> *[[מאחורי מסך הברזל (ספר)|מאחורי מסך הברזל]] - הרב [[רפאל נחמן כהן|פולע כהן]].<br /> *[[הלב של צפת (ספר)|הלב של צפת]] - תולדות הרב [[לוי ביסטריצקי]].<br /> *[[עבד אברהם אנוכי (ספר)|עבד אברהם אנוכי]] - תולדות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]].<br /> *[[אנשים חסידים היו]] - תולדות החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין|אברהם דרייזין (מאיור)]].<br /> *[[המאבק והנצחון (ספר)|המאבק והנצחון]] - תולדות הרב [[אהרן חזן]].<br /> *[[דובר שלום (ספר)|דובר שלום]] - תודות הרב [[שלום דובער וולף|ברק'ה וולף]].<br /> *[[נודע בשיעורים (ספר)|נודע בשיעורים]] - הגה&quot;ח ר' [[אברהם חיים נאה]].<br /> *[[המשפיע שלא חזר (ספר)|המשפיע שלא חזר]] - תולדות הרב [[אברהם ברוך פבזנר]].<br /> *[[חסידים ואנשי אמת (ספר)|חסידים ואנשי אמת]] - תולדות הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]] ובנו ר' [[יהושע העשיל צייטלין]].<br /> *[[ורבים השיב ליהדות ולחסידות (ספר)|ורבים השיב ליהדות ולחסידות]] - תולדות הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]].<br /> *[[ודוד עבדי (ספר)|ודוד עבדי]] - תולדות הרב [[דוד חנזין]].<br /> *אלה תולדות פרץ - תולדות הרב [[פרץ מוצקין]].<br /> *[[אבני חן (ספר)|אבני חן]] - תולדות בני [[משפחת חן]] החב&quot;דית.<br /> *ר' מאיר החסיד שאמר הנני - תולדות החסיד ר' [[מאיר פריימן]].<br /> *הקטר של חב&quot;ד - תולדות החסיד ר' [[שלמה מיידנצ'יק]].<br /> <br /> ;{{גודל|5|'''עיבודים לילדים'''}}<br /> *[[מחניים|סדרת הספרים 'מחניים']].<br /> *[[ספר הזכרונות#עיבודים|ספר הזכרונות לילדים]] (מ. בן אור).<br /> *[[ספר הזכרונות#עיבודים|דרכים נסתרות]] ([[זלמן רודרמן]]).<br /> *[[רבותינו נשיאינו (ספר)|סדרת 'רבותינו נשיאינו']] (קמינצקי).<br /> *[[סיפורי מופת]] ([[זלמן רודרמן]]).<br /> *[[שמועות וסיפורים|שמועות וסיפורים מעובד לילדים]] (פרדי ברוד).<br /> *[[סיפורי רבותינו נשיאינו]] (הוצאת [[לדורות (בית הוצאה לאור)|&quot;לדורות&quot;]]).<br /> *[[סיפורים שאהבתי לספר (ספר)|סיפורים שאהבתי לספר]] (הרב [[טוביה ליצמן]]).<br /> *[[101 סיפורים לילד החסידי (ספר)|101 סיפורים לילד החסידי]] (הוצאת [[ופרצת (בית הוצאה לאור)|&quot;ופרצת&quot;]]).<br /> *[[מה שסיפר לי סבא (ספר)|מה שסיפר לי סבא]] (ליקוט סיפורים שהתפרסמו ב&quot;[[שיחות לנוער]]&quot;).<br /> *[[המשפיע (ספר)|המשפיע]] (סיפורי ר' [[מענדל פוטרפס]] מעובדים לילדים).<br /> *[[המאסר והגאולה (ספר)|המאסר והגאולה]] (ר' [[זלמן רודרמן]] - סיפור מאסרו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]).<br /> *[[המגיד ממזריטש (ספר)|המגיד ממזריטש]] (ר' [[זלמן רודרמן]]).<br /> <br /> ;{{גודל|5|'''לגיל הרך'''}}<br /> *[[הסיפור המחייך (ספר)|הסיפור המחייך]] - קומיקס צבעוני.<br /> *[[גוט יום טוב (ספר)|גוט יום טוב]] - סיפורם של חגי חב&quot;ד לילדים.<br /> <br /> ===הוצאות לאור===<br /> רוב ספרי הסיפורים היוצאים לאור כיום נדפסים על ידי ההוצאות לאור החב&quot;דיות:<br /> *[[חזק הוצאה לאור]]<br /> *[[אש&quot;ל (בית הוצאה לאור)|אש&quot;ל]]<br /> *[[לדורות]]<br /> *[[מלכות הכתר]]<br /> *[[מחניים (בית הוצאה לאור)|מחניים]]<br /> <br /> ==הוראות בנוגע להדפסת סיפורי חסידים==<br /> ===הדפסת סיפורים לא מדוייקים===<br /> באגרת הרבי לרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|צוטטה לעיל.}} כותב הרבי שניתן להדפיס סיפורים חסידיים שלא נודעה מידת אמינותם, מכיון שסיפורים אלו - גם אם לא התרחשו בפועל - משקפים את מהלך הרוח של חסידים ואת אורח חייהם, ואף אם המעשה לא אמת, הרי שהוא היה יכול להיות באמת (&quot;אויב די מעשה איז ניט אמת, האט עס אבער געקענט זיין אמת&quot;).<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אמר{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ד' עמ' נט.}}: &quot;אוהב אני סיפורי החסידים ושיחתם, גם אלה הדברים המסופרים שאינם מדוייקים כל כך, ואפילו אלה הדברים שהם מוגזמים. הסיפורים החסידיים מחממים ומאירים את הבית החסידי&quot;.<br /> <br /> התנאי היחיד שמציב הרבי לסיפורים כאלו, הינו למסור מודעה מפורשת שסיפורים אלו הינם ללא מסורת, ולא נודעה מידת אמינותם{{הערה|ראה המכתב בשלימותו, בלקוטי שיחות חכ&quot;ד דלעיל.}}{{הערה|1=להרחבה, ראו מאמרו של הרב שמעיה הכט: '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf מעשה (ש)לא היה]''', [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע&quot;ז.}}.<br /> .<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פתגם חסידי]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''[http://www.otzar.org//wotzar/book.aspx?27042 הקדמה לספר 'אוצר סיפורי חב&quot;ד']''' - מאת הסופר החסידי הרב [[חנוך גליצנשטיין]]. ספריית '[[אוצר החכמה]]'.<br /> * '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62218/ סיפורי חסידים: מעשיות או פרקי היסטוריה?]''' - ראיון מרתק עם הסופר החסידי ר' [[מנחם זיגלבוים]] {{אינפו}}<br /> *'''וסיפרתם לכם''', לקט התבטאויות קודש מרבותינו נשיאינו אודות סיפורי חסידים {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 278 עמוד 36 ואילך<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=295557 2017-06-25T10:23:09Z

<p>חצקל: </p> <hr /> <div>[[קובץ:Sipur.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מאזינים לסיפור חסידי. ציור]]<br /> סיפור וקיבוץ '''סיפורי חסידים''' הוא אחד מאבני היסוד בחסידות, וכולל את המסורה החסידית העוברת מדור לדור, את מעשיות אדמו&quot;רי וגדולי החסידות, מקום חשוב תופס &quot;סיפורי החסידים&quot; בהווי החסידי, ומעלת הסיפורים להביא את האדם להתחזקות ולהתעודדות ב[[עבודת ה']] ולחדד את הדרך הנכונה אליה עליו לשאוף.<br /> <br /> בזמן ה[[התוועדות]] נהוג לספר סיפורי חסידים ופתגמים שנונים מפי גדולי החסידים, וכן חשוב להעניק לילדים כבר מגיל צעיר את ההרגל בשמיעת וקריאת סיפורי חסידים על פני [[ספרים חיצוניים]].<br /> <br /> בדורנו [[הרבי]] קרא לכל ה[[חסידים]] בכלל ול[[זקני החסידים]] בפרט, להעלות על הכתב את מה שקיבלו, שמעו וספגו בצעירותם ובעברם על מנת שגם הדור הצעיר והדורות הבאים יקבלו באמצעות הסיפורים את ההדרכה הנכונה.<br /> <br /> ==מעלת הסיפור החסידי==<br /> האדמו&quot;ר הריי&quot;צ סיפר מעשה, המלמד על מעלת הסיפור החסידי{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ו עמ' עו ואילך.}}: שני אנשים יודעי ספר ניגשו לבקש מהרב הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]] הסכמות על ספריהם. האחד חיבר ספר של חידושי תורה, וחברו ליקט סיפורי חסידים. למרבה הפלא, הקדים רבי ישראל מרוז'ין, וציווה לכתוב את הסכמתו לספר הסיפורים '''לפני''' שיכתבו את הסכמתו על הספר עם חידושי התורה.<br /> <br /> עד כדי כך גדלה מעלתו של הסיפור החסידי, ש[[צמח צדק|אדמו&quot;ר ה'צמח צדק']] השווה אותו במעלתו לציווי התורה לספר ביציאת מצרים, ואת כוחו וסגולתו של הסיפור - להוציא את החסיד מהמצב בו הוא נמצא{{הערה|שיחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ליל כ' כסלו תרצ&quot;ב. ובספר המאמרים [[תש&quot;י]] (עמ' 197) כותב על דרך זה: &quot;גם ב[[יציאת מצרים]] של חסידות ישנה המצוה של סיפור [[יציאת מצרים]] בדיבור. לספר סיפורים חסידיים ולהרגיש את הסיפור המסופר בפנימיות דפנימיות. צריכים לדעת שכל סיפור הינו הוראה בחיים איך צריכים להתנהג בפועל ממש, וממילא צריך כל סיפור להביא למדה טובה ולחיות פנימית בהידור מצוה, ולהרגיש את דרכי הנועם של תורת החסידות&quot;.}}:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה - חב&quot;די שלם - מצוה עלינו לספר. צריכים לספר סיפור חסידי, ובסיפור עצמו יוצאים ממצרים}}<br /> <br /> יתירה מזו, התבטא אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ד' עמ' סה.}}:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כאשר שמענו מהרבי (היינו המגיד ממעזריטש) דברי תורה - היה זה אצלנו [[תורה שבעל פה]], וכאשר שמענו מהרבי סיפור - היה זה אצלנו כמו [[תורה שבכתב]]!}}<br /> <br /> ר' הלל מפאריטש, ביכר את מעלתם של הסיפורים, ואמר כי שני הספרים הראשונים בחמשת חומשי התורה הינם 'בראשית' ו'שמות', שרובם סיפורי מעשיות, ורק לאחר הקדמת שמיעת הסיפורים, ניתן ללמוד תורה כראוי{{הערה| אגרות קודש חלק ד' עמ' נב.}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מספר{{הערה|ספר השיחות ה'תש&quot;ד עמ' 36.}}, שבאחת ההזדמנויות כאשר הביא לאביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ספר סיפורים, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה מאוד שבע רצון, והתבטא: '''&quot;אני מייקר זאת יותר מאשר היית מביא לי [[ביכלאך|כתב של רבי]]!&quot;'''.<br /> <br /> וכך התבטא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|לקוטי דיבורים, חלק ג-ד, עמ' 618.}}: '''&quot;פתגם חסידי ודאי טוב וסיפור חסידי ודאי נחוץ!...&quot;'''.<br /> <br /> ==הסיפור בחינוך החסידי==<br /> [[קובץ:Sipur_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיפורי החסידים הינם חלק בלתי נפרד מהחינוך החב&quot;די]]<br /> במכתב לר' [[אליהו חיים ליפסקר]] כותב [[הרבי]]{{הערה|ח' כסלו תשי&quot;ג, אגרות קודש חלק ז' עמ' נז.}}: &quot;נהניתי לקרות במכתבו על דבר השתדלותו להחדיר בתוך התלמידים והתלמידות שלו סיפורים חסידותיים.. ובטח יוסיף אומץ בזה, כי הרי זהו כל האדם&quot;.<br /> <br /> באגרות קודש שלו כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|חלק ג', עמ' שיא.}}, שקריאת סיפורי צדיקים אצל ילדים הינו עיקר גדול בחינוכם, אך בכך לא די, וצריך לחנכם גם '''לספר''' את מה שקראו, ולהסביר להם את המוסר השכל מהסיפורים אותם הם קוראים:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עיקר גדול בהדרכה לקטנים, לתת להם סיפורים טובים מהנהגות צדיקים.. להשגיח עליהם שיקראו זה בשימת לב, ולבוחנם אם יודעים מה שקראו, '''ולהרגילם לספר במתינות ובסדר כל מה שקראו''', ואחר כל סיפור שיקראו - נחוץ להסביר להם את המוסר-השכל ב[[יראת שמים]] היוצא מסיפור זה}}<br /> <br /> הסיפור החסידי משמש ככלי לחינוך ולהדרכה לא רק בנוגע לילדים קטנים, כי אם גם בנוגע להדרכת האברכים וחינוכם בדרכי החסידות.<br /> <br /> בתקופתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], התמנה רבי [[הלל מפאריטש]] כמשפיע כללי, והוא הופקד על חינוכם של האברכים, שהיו נשלחים אליו ישירות על ידי אדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> ר' הלל ייחס חשיבות רבה לסיפור החסידי, והוא היה עיקר החינוך וההדרכה של האברך. וכך מסופר באגרות קודש של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמ' נא.}}: &quot;דרכו של הרה&quot;ג הרב הלל מפאריטש היתה, שבתחילת בואו של איזה אברך אליו, היה מוסרו בידי שנים מהאברכים, להסביר לו לא רק את כללות ענין דרכי החסידות, ללמדו את האל&quot;ף בי&quot;ת החסידי, אלא '''עיקר העבודה היתה''' שהאברכים היו צריכים לספר לאברך החדש סיפורי מעשיות מהוד האדמו&quot;רים ומהחסידים הישנים ועל כל סיפור היו חוזרים כמה וכמה פעמים עד שהיה נקלט אצל האברך החדש בכי טוב והיה שגור בו היטב בכל פרטי הענין על בוריו. לאחר מכן היו שואלים את האברך החדש איזה ענין בתיקון המידות, ב[[יראת שמים]] ובהשגת הבורא ברוך הוא, הוא יכול ללמוד מאותו סיפור, '''והיו מכריחים את האברך לייגע עצמו בענין זה כמו בלימוד עיוני, והיו עוזרים לו בזה, ולאחר מכן היו מספרים מה שאמר מחנכם ומדריכם הרב הלל באותו ענין&quot;.<br /> <br /> ===לספר גם סיפורים 'תמוהים'===<br /> [[הרבי]] מספר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&amp;st=&amp;pgnum=104&amp;hilite= ליקוטי שיחות חלק י&quot;ט עמוד 91].}}, שחמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לקח פעם מלמד שנמנע מלספר לילדים סיפורים &quot;תמוהים&quot;, ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הורה לפטר את המלמד מייד. את הסיבה לכך הסביר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב: &quot;צריך להתחיל דוקא עם אמונה וקבלת-עול ולא עם שכל; גם הענינים המובנים בשכל צריך לעשותם עם קבלת-עול. וכך הוא גם ענין החינוך: צריך לספר לילדים ענינים של מופתים, שהם למעלה מהשכל, וזה נוטע בם אמונה. והטענות שאין זה סדר, ולאיזה צורך צריך להתחיל עם ענינים המבהילים את הרעיון והדומה - באים מהיצר-הרע, המלך זקן וכסיל&quot;.<br /> <br /> ===בעת [[התוועדות]] חסידים===<br /> הסיפורים החסידיים, תופסים חלק נכבד בעת ה[[התוועדות]] החסידית, &quot;בין עובדי ה' במוחם והן עובדי ה' בלבם - צריכים חיזוק, והחיזוק בעבודת התפילה הוא [[התוועדות]] חסידותית, בסיפורי צדיקים וחזרת פתגמיהם&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ו עמ' שלב.}}.<br /> <br /> וכן: &quot;בימים עברו.. בשבתות וביומי דפגרא היו מתאספים, מנגנים [[ניגונים]] לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד, ומספרים סיפורים שונים מהנהגות הרביים, מהנהגות זקני החסידים, ומעניני &quot;יחידות&quot;&quot;{{הערה|לקוטי דיבורים (בלה&quot;ק), חלק ג' עמ' 306.}}<br /> <br /> ==סוגים שונים בסיפורת החסידית==<br /> הסיפור החסידי נחלק בכללותו לשני מחלקות עיקריות, כשלכל אחת מהמחלקות ישנם מעלות ויתרונות המיוחדות לו.<br /> <br /> ===סיפורי צדיקים===<br /> תולדות חייהם, פעולותיהם והנהגותיהם של נשיאי החסידות הכללית בכלל, ורבותינו נשיאינו, נשיאי תנועת חב&quot;ד בפרט.<br /> <br /> מלבד ענין אמונת הצדיקים המוחדרת על ידי סיפורים אלו, ישנה בהם את עצם המעלה של סיפורים העוסקים בנשיאי החסידות.<br /> <br /> ===סיפורי חסידים===<br /> עיקר הדגש בסיפורי חסידים (היינו סיפורים העוסקים ב'''חסידים''') הוא, התמסרותם לביצוע דברי הרבי, אופן התקרבותם לחסידות, והנהגתם בחיי היום-יום.<br /> <br /> מטרתם של סיפורים אלה הינה להטביע בשומע הסיפור את יסודות החסידות, כגון [[התקשרות]] חסרת גבולות לצדיק, אמונה תמימה, [[אהבת ישראל]], ועוד.<br /> <br /> ב'[[יחידות]]' של הרב [[אבא פליסקין]]{{הערה|תשכ&quot;ג.}}, טען הרבי כי חסרה 'לחלוחית' חסידית אצל [[תמים|תלמידי התמימים]]. והרבי הסביר: &quot;צריך לספר סיפורים מחסידים שהיו יהודים חסידיים (חסידישע אידן), וכוונתי '''דוקא מחסידים לא מרביים''', שכן כאשר מספרים אודות רבי נהי' קס&quot;ד שזהו ריחוק באין ערוך וכו' מה שאין כן כשמספרים מחסידים לומדים מכך וכו'&quot;.<br /> <br /> ==אופן הסיפור החסידי==<br /> ===הכנה לסיפור===<br /> בנוסף לכך, נדרשת הכנה כללית לפני שמספרים סיפור חסידי, הן מצד המספר, והן מצד שומע הסיפור{{הערה|ספר השיחות ה'תש&quot;ד, עמ' 341.}}: '''&quot;המספר זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לומר מאמר עמוק ביותר, ומי ששומע סיפור - זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לשמוע מאמר עמוק ביותר&quot;'''.<br /> <br /> וכך התבטא אדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|[[אגרות קודש]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ה' עמ' סה.}}: &quot;צריך כשרון שכלי לדעת כיצד '''לספר''' סיפור, וצריך כשרון שכלי לדעת כיצד '''לשמוע''' סיפור&quot;.<br /> <br /> ===לספר את הרקע===<br /> מלבד סיפור המעשה עצמו, דרשו רבותינו נשיאינו{{הערה|ראה בהערה דלעיל.}} לספר בפרטיות גם את הרקע הכללי למצב התקופה בעת התרחשות המאורע המסופר, וכל שאר הפרטים הקשורים אליו, וזאת על מנת שהסיפור יעמוד בצורה חיה לנגד עיני השומע, ויחדור אצלו בפנימיות.<br /> <br /> ===דיוק בפרטים===<br /> באותה שיחה, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ממשיך ומזהיר, כי כאשר מספרים סיפור שאינו אמיתי - הרי זה משחית את מידותיו של שומע הסיפור, ועושה אותו ל'חיצון', ולשקרן.<br /> <br /> ובמקום אחר{{הערה|ליקוטי דיבורים, ליקוט כג.}}, מניח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ דגש מיוחד על חשיבות הדיוק בסיפורי חסידים: '''&quot;צריכים ללמוד כיצד לספר סיפור חסידי, לא לייפות את הסיפור בביאורים והסברים עצמיים, לספר את הסיפור דבר דבור על אופנו&quot;'''.<br /> <br /> הדבר אמור לא רק כלפי סיפורים מיוחדים, אלא כלפי כל סיפור חסידי, ואפילו קטע קטן המסופר מתוך סיפור שלם, צריך להיות מסופר בדיוק מירבי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ו עמ' רפ.}}: &quot;דבר ידוע ומפורסם בשם הוד אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע, אשר כל דבר סיפור צדיקים או של חסידים - בלי הבדל תוכן, כי גם סיפור אשר בהשקפה ראשונה לא נראה בו שום תוכן, הנה באמת יש בו תוכן רב - צריך להיות מסופר בדיוק רב, וגם קטע של סיפור צריך להיות מסופר בסדר מדוייק&quot;.<br /> <br /> ===מקור הסיפור===<br /> מלבד הדיוק בפרטי הסיפור, ישנה חשיבות לציון מקור הסיפור על מנת לברר את פרטיו המדוייקים ואת מידת האמינות שלו. וכך כותב [[הרבי]] באגרת קודש לרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|כ&quot;א תמוז תשט&quot;ו, נדפס בלקוטי שיחות חלק כ&quot;ד, עמ' 560.}}: &quot;בדורנו מבולבל זה, הנה ככל שיש להבהיר הענינים ולהוסיף דיוק, מועיל הוא ביותר.. אם בשולי הגליון או על כל פנים בסוף הספר, מקורו של כל סיפור והעיקר - הסמכות שלו&quot;.<br /> <br /> באותו מכתב מדגיש הרבי, שהדברים אמורים במיוחד בנוגע לסיפורי חסידים, אשר חוסר הדיוק וציון המקור שלהם, עלול לגרום ליהודים להתרחק מלימוד [[תורת החסידות]] חס-ושלום: &quot;ואם בהנוגע לכל נשיאי ישראל הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה לנשיאי תנועת החסידות, אשר ידיעות שאינן מדוייקות.. הביאו נזק רב להפצת [[תורת החסידות]] והחדרת הדרכותי' ומנהגי' לחוגים יותר רחבים&quot;.<br /> <br /> ===לשנן את הסיפור===<br /> כפי שניתן לראות בתיאור אופן הדרכת האברכים אצל ר' הלל מפאריטש, היה דגש מיוחד אצל זקני החסידים שהתלמידים ישננו את הסיפורים ששומעים, ויחזרו עליהם שוב ושוב עד שידעו אותם היטב, עם כל פרטיהם ודיוקיהם.<br /> <br /> ==פעולת הסיפור החסידי==<br /> ===הטבה כללית===<br /> &quot;סיפורי חסידים הם הטבה כללית, העושים מן האדם בעל מדות ועובד ה'. לאחר הטבת הנרות, מגיע תורו של האור המאיר&quot;{{הערה|ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) תשי&quot;א, עמ' 60.}}.<br /> <br /> ===מטהר את הלב ואת המוח===<br /> &quot;סיפור ממשכיל ועובד מטהר את מוח השומע, סיפור מעובד ומשכיל מטהר את לב השומע&quot;{{הערה|תרגום חופשי מספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) תשי&quot;א, עמ' 65.}}.<br /> <br /> ===מביא לצלילות הדעת===<br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אמר: &quot;פתגם חסידי מביא לצלילות הדעת ו&quot;מנקה&quot; את הלב&quot;{{הערה|לוח &quot;היום-יום...&quot; כ&quot;ב תמוז.}}.<br /> <br /> ===מפשט עקמומיות הלב===<br /> &quot;על כל סיפור להוסיף ענין בעבודה ולהביא לפתיחת הלב והמוח בהשכלה. על כל סיפור להביא לפישוט העקמומיות שבלב.. ספר בראשית הוא ברובו סיפורי מעשיות, ונקרא &quot;ספר הישר&quot;, שכן הסיפורים הקדושים מביאים ישרות בלב ובמוח האדם, שיהיו כלים לקבלת תורה ועבודה. וכך על כל סיפור להביא תועלת בהשכלה ובעבודה&quot;{{הערה|לקו&quot;ד חלק א' ליקוט ה' חלק ב' אות י'.}}.<br /> <br /> ===מאיר את הפינות החשוכות===<br /> &quot;כל סיפור הוא חלון. מבעד לחלון זה - זורח אור ה&quot;עבודה&quot; שמקורו בשמש החסידות. אור זה - מאיר את כל הפינות החשוכות של בני האדם&quot;{{הערה|ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) תשי&quot;א, עמ' 147.}}. <br /> <br /> ==כתיבת הסיפורים==<br /> בשנים הראשונות לנשיאותו, עודד הרבי{{הערה|גם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התעסק בנושא זה, ואף כתב מכתבים רבים לאנ&quot;ש בו מעורר אותם להעלות על גבי הכתב זכרונות ימי קדם. ראה לדוגמא אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ה' עמ' צז, ובהנסמן בהערות שם.}} את זקני החסידים להעלות על גבי הכתב את זיכרונותיהם מרבותינו נשיאינו ואת הסיפורים ששמעו בעת ההתוועדויות מזקני החסידים.<br /> <br /> אגרות קודש רבות נכתבו בנושא זה, להלן חלקם:<br /> <br /> ===זכרונות מרבותינו נשיאינו===<br /> באגרת אל הגאון רבי [[זלמן שמעון דווארקין]] (לימים, רבה של שכונת [[קראון הייטס]], כותב הרבי{{הערה|כ&quot;ח מר חשון תשי&quot;ב, אגרות קודש הרבי חלק ה' עמ' מ.}}: &quot;קבלתי מכתבו בצירוף רשימות זכרונות מהשנים הראשונות לנשיאות מו&quot;ח אדמו&quot;ר, ותשואות חן על העבר, ובקשה רבה וכפולה להמשיך בזה, כי אף שמרובים הסיפורים שרשם באיכות, אבל מעטים הם בכמות, ובלי ספק אשר רשומים בזכרונו עוד כהנה וכהנה. כן אם יש בידו לזרז את אלו שיודע שגם הם זוכרים ענינים וסיפורים מהשנים ההם, נא ונא לעשות בזה, או להודיעני ואכתוב אני אליהם ישר&quot;.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> ===ספרי סיפורים===<br /> שוק הספרים החסידי, גדל מיום ליום, ומידי חודש בחודשו נדפסים ספרי סיפורים נוספים. להלן רשימה חלקית של הספרים היוצאים לאור תחת סוגה זו:<br /> <br /> ;{{גודל|5|'''זכרונות ימי קדם'''}}<br /> בעקבות הוראותיו של הרבי לזקני החסידים להעלות את זיכרונותיהם על גבי הכתב, העלו חסידים רבים את זיכרונותיהם. סיפורים אלו נדפסו בספרים:<br /> *[[לקוטי סיפורים]] (הרב [[חיים מרדכי פרלוב]]).<br /> *[[זכרונותי]] (הרב [[נחום שמריהו ששונקין]]).<br /> *[[שמועות וסיפורים]] (הרב [[רפאל נחמן כהן]]).<br /> *[https://docs.google.com/fileview?id=0B52qnbuuCHrpNjIzZDIwMTItMmRjYy00NGMxLTljYzYtNGY1ZjBlZGMwN2U2&amp;hl=iw זכרון הרז&quot;ש] (הרב [[זלמן שמעון דווארקין]]).<br /> *[[רשימות דברים]] (הרב [[יהודה חיטריק]]).<br /> *[[הלקח והליבוב]] (הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]).<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146550 ספר הזכרונות דברי הימים] (הרב [[מאיר גורקוב]]).<br /> *[[לב הארי (ספר)|לב הארי]] (הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]).<br /> *[[זכרון צדיקים וחסידים]] (הרב [[שמשון דובער יפה]]).<br /> <br /> ;{{גודל|5|'''ספרי ביוגרפיה'''}}<br /> בשנים האחרונות החלה מגמה כוללת להוציא לאור ספרי ביוגרפיה על תולדותיהם של זקני החסידים ודמויות ההוד מקרב חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> בספרים אלה נכללים ענינים נוספים הקשורים עם נשוא הספר, כגון מכתבים ששיגר אליו [[הרבי]], אמרות חסידיות שנשמעו ממנו, יומנים שכתב בעת שהותו בבית חיינו, ורשימות פרטיות נוספות של הוראות שקיבל מהרבי וכדומה. <br /> <br /> ;להלן רשימה חלקית:<br /> *[[ר' מענדל]] - תולדות המשפיע החסידי ר' [[מענדל פוטרפס]].<br /> *[[הטרקטוריסט של הרבי]] - תולדות המשפיע החסידי ר' [[ראובן דונין]].<br /> *[[ברוך אומר ועושה]] - תולדות הרב [[ברוך פאריז]].<br /> *[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]] - תולדות הרב [[אברהם פאריז]].<br /> *[[גאון וחסיד]] - תולדות הרב [[זלמן לייב אסטולין]].<br /> *[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - תולדותיהם של זקני החסידים בארץ הקודש, בניו יורק, בברית המועצות ובפולין, וברחבי תבל.<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rznbm.pdf תולדות אברהם חיים] - תולדות הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]].<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?26947 גבורה יהודית במלכות הרשע] - תולדות הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]].<br /> *[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]] - תולדות הרב [[זושא וילימובסקי]].<br /> *[[מאחורי מסך הברזל (ספר)|מאחורי מסך הברזל]] - הרב [[רפאל נחמן כהן|פולע כהן]].<br /> *[[הלב של צפת (ספר)|הלב של צפת]] - תולדות הרב [[לוי ביסטריצקי]].<br /> *[[עבד אברהם אנוכי (ספר)|עבד אברהם אנוכי]] - תולדות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]].<br /> *[[אנשים חסידים היו]] - תולדות החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין|אברהם דרייזין (מאיור)]].<br /> *[[המאבק והנצחון (ספר)|המאבק והנצחון]] - תולדות הרב [[אהרן חזן]].<br /> *[[דובר שלום (ספר)|דובר שלום]] - תודות הרב [[שלום דובער וולף|ברק'ה וולף]].<br /> *[[נודע בשיעורים (ספר)|נודע בשיעורים]] - הגה&quot;ח ר' [[אברהם חיים נאה]].<br /> *[[המשפיע שלא חזר (ספר)|המשפיע שלא חזר]] - תולדות הרב [[אברהם ברוך פבזנר]].<br /> *[[חסידים ואנשי אמת (ספר)|חסידים ואנשי אמת]] - תולדות הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]] ובנו ר' [[יהושע העשיל צייטלין]].<br /> *[[ורבים השיב ליהדות ולחסידות (ספר)|ורבים השיב ליהדות ולחסידות]] - תולדות הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]].<br /> *[[ודוד עבדי (ספר)|ודוד עבדי]] - תולדות הרב [[דוד חנזין]].<br /> *אלה תולדות פרץ - תולדות הרב [[פרץ מוצקין]].<br /> *[[אבני חן (ספר)|אבני חן]] - תולדות בני [[משפחת חן]] החב&quot;דית.<br /> *ר' מאיר החסיד שאמר הנני - תולדות החסיד ר' [[מאיר פריימן]].<br /> *הקטר של חב&quot;ד - תולדות החסיד ר' [[שלמה מיידנצ'יק]].<br /> <br /> ;{{גודל|5|'''עיבודים לילדים'''}}<br /> *[[מחניים|סדרת הספרים 'מחניים']].<br /> *[[ספר הזכרונות#עיבודים|ספר הזכרונות לילדים]] (מ. בן אור).<br /> *[[ספר הזכרונות#עיבודים|דרכים נסתרות]] ([[זלמן רודרמן]]).<br /> *[[רבותינו נשיאינו (ספר)|סדרת 'רבותינו נשיאינו']] (קמינצקי).<br /> *[[סיפורי מופת]] ([[זלמן רודרמן]]).<br /> *[[שמועות וסיפורים|שמועות וסיפורים מעובד לילדים]] (פרדי ברוד).<br /> *[[סיפורי רבותינו נשיאינו]] (הוצאת [[לדורות (בית הוצאה לאור)|&quot;לדורות&quot;]]).<br /> *[[סיפורים שאהבתי לספר (ספר)|סיפורים שאהבתי לספר]] (הרב [[טוביה ליצמן]]).<br /> *[[101 סיפורים לילד החסידי (ספר)|101 סיפורים לילד החסידי]] (הוצאת [[ופרצת (בית הוצאה לאור)|&quot;ופרצת&quot;]]).<br /> *[[מה שסיפר לי סבא (ספר)|מה שסיפר לי סבא]] (ליקוט סיפורים שהתפרסמו ב&quot;[[שיחות לנוער]]&quot;).<br /> *[[המשפיע (ספר)|המשפיע]] (סיפורי ר' [[מענדל פוטרפס]] מעובדים לילדים).<br /> *[[המאסר והגאולה (ספר)|המאסר והגאולה]] (ר' [[זלמן רודרמן]] - סיפור מאסרו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]).<br /> *[[המגיד ממזריטש (ספר)|המגיד ממזריטש]] (ר' [[זלמן רודרמן]]).<br /> <br /> ;{{גודל|5|'''לגיל הרך'''}}<br /> *[[הסיפור המחייך (ספר)|הסיפור המחייך]] - קומיקס צבעוני.<br /> *[[גוט יום טוב (ספר)|גוט יום טוב]] - סיפורם של חגי חב&quot;ד לילדים.<br /> <br /> ===הוצאות לאור===<br /> רוב ספרי הסיפורים היוצאים לאור כיום נדפסים על ידי ההוצאות לאור החב&quot;דיות:<br /> *[[חזק הוצאה לאור]]<br /> *[[אש&quot;ל (בית הוצאה לאור)|אש&quot;ל]]<br /> *[[לדורות]]<br /> *[[מלכות הכתר]]<br /> *[[מחניים (בית הוצאה לאור)|מחניים]]<br /> <br /> ==הוראות בנוגע להדפסת סיפורי חסידים==<br /> ===הדפסת סיפורים לא מדוייקים===<br /> באגרת הרבי לרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|צוטטה לעיל.}} כותב הרבי שניתן להדפיס סיפורים חסידיים שלא נודעה מידת אמינותם, מכיון שסיפורים אלו - גם אם לא התרחשו בפועל - משקפים את מהלך הרוח של חסידים ואת אורח חייהם, ואף אם המעשה לא אמת, הרי שהוא היה יכול להיות באמת (&quot;אויב די מעשה איז ניט אמת, האט עס אבער געקענט זיין אמת&quot;).<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אמר{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ד' עמ' נט.}}: &quot;אוהב אני סיפורי החסידים ושיחתם, גם אלה הדברים המסופרים שאינם מדוייקים כל כך, ואפילו אלה הדברים שהם מוגזמים. הסיפורים החסידיים מחממים ומאירים את הבית החסידי&quot;.<br /> <br /> התנאי היחיד שמציב הרבי לסיפורים כאלו, הינו למסור מודעה מפורשת שסיפורים אלו הינם ללא מסורת, ולא נודעה מידת אמינותם{{הערה|ראה המכתב בשלימותו, בלקוטי שיחות חכ&quot;ד דלעיל.}}{{הערה|1=להרחבה, ראו מאמרו של הרב שמעיה הכט: '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf מעשה (ש)לא היה]''', [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע&quot;ז.}}.<br /> .<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פתגם חסידי]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''[http://www.otzar.org//wotzar/book.aspx?27042 הקדמה לספר 'אוצר סיפורי חב&quot;ד']''' - מאת הסופר החסידי הרב [[חנוך גליצנשטיין]]. ספריית '[[אוצר החכמה]]'.<br /> * '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62218/ סיפורי חסידים: מעשיות או פרקי היסטוריה?]''' - ראיון מרתק עם הסופר החסידי ר' [[מנחם זיגלבוים]] {{אינפו}}<br /> *'''וסיפרתם לכם''', לקט התבטאויות קודש מרבותינו נשיאינו אודות סיפורי חסידים {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 278 עמוד 36 ואילך<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=295556 2017-06-25T10:22:51Z

<p>חצקל: עריכה</p> <hr /> <div>[[קובץ:Sipur.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מאזינים לסיפור חסידי. ציור]]<br /> סיפור ואיסוף '''סיפורי חסידים''' הוא אחד מאבני היסוד בחסידות, וכולל את המסורה החסידית העוברת מדור לדור, את מעשיות אדמו&quot;רי וגדולי החסידות, מקום חשוב תופס &quot;סיפורי החסידים&quot; בהווי החסידי, ומעלת הסיפורים להביא את האדם להתחזקות ולהתעודדות ב[[עבודת ה']] ולחדד את הדרך הנכונה אליה עליו לשאוף.<br /> <br /> בזמן ה[[התוועדות]] נהוג לספר סיפורי חסידים ופתגמים שנונים מפי גדולי החסידים, וכן חשוב להעניק לילדים כבר מגיל צעיר את ההרגל בשמיעת וקריאת סיפורי חסידים על פני [[ספרים חיצוניים]].<br /> <br /> בדורנו [[הרבי]] קרא לכל ה[[חסידים]] בכלל ול[[זקני החסידים]] בפרט, להעלות על הכתב את מה שקיבלו, שמעו וספגו בצעירותם ובעברם על מנת שגם הדור הצעיר והדורות הבאים יקבלו באמצעות הסיפורים את ההדרכה הנכונה.<br /> <br /> ==מעלת הסיפור החסידי==<br /> האדמו&quot;ר הריי&quot;צ סיפר מעשה, המלמד על מעלת הסיפור החסידי{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ו עמ' עו ואילך.}}: שני אנשים יודעי ספר ניגשו לבקש מהרב הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]] הסכמות על ספריהם. האחד חיבר ספר של חידושי תורה, וחברו ליקט סיפורי חסידים. למרבה הפלא, הקדים רבי ישראל מרוז'ין, וציווה לכתוב את הסכמתו לספר הסיפורים '''לפני''' שיכתבו את הסכמתו על הספר עם חידושי התורה.<br /> <br /> עד כדי כך גדלה מעלתו של הסיפור החסידי, ש[[צמח צדק|אדמו&quot;ר ה'צמח צדק']] השווה אותו במעלתו לציווי התורה לספר ביציאת מצרים, ואת כוחו וסגולתו של הסיפור - להוציא את החסיד מהמצב בו הוא נמצא{{הערה|שיחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ליל כ' כסלו תרצ&quot;ב. ובספר המאמרים [[תש&quot;י]] (עמ' 197) כותב על דרך זה: &quot;גם ב[[יציאת מצרים]] של חסידות ישנה המצוה של סיפור [[יציאת מצרים]] בדיבור. לספר סיפורים חסידיים ולהרגיש את הסיפור המסופר בפנימיות דפנימיות. צריכים לדעת שכל סיפור הינו הוראה בחיים איך צריכים להתנהג בפועל ממש, וממילא צריך כל סיפור להביא למדה טובה ולחיות פנימית בהידור מצוה, ולהרגיש את דרכי הנועם של תורת החסידות&quot;.}}:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה - חב&quot;די שלם - מצוה עלינו לספר. צריכים לספר סיפור חסידי, ובסיפור עצמו יוצאים ממצרים}}<br /> <br /> יתירה מזו, התבטא אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ד' עמ' סה.}}:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כאשר שמענו מהרבי (היינו המגיד ממעזריטש) דברי תורה - היה זה אצלנו [[תורה שבעל פה]], וכאשר שמענו מהרבי סיפור - היה זה אצלנו כמו [[תורה שבכתב]]!}}<br /> <br /> ר' הלל מפאריטש, ביכר את מעלתם של הסיפורים, ואמר כי שני הספרים הראשונים בחמשת חומשי התורה הינם 'בראשית' ו'שמות', שרובם סיפורי מעשיות, ורק לאחר הקדמת שמיעת הסיפורים, ניתן ללמוד תורה כראוי{{הערה| אגרות קודש חלק ד' עמ' נב.}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מספר{{הערה|ספר השיחות ה'תש&quot;ד עמ' 36.}}, שבאחת ההזדמנויות כאשר הביא לאביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ספר סיפורים, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה מאוד שבע רצון, והתבטא: '''&quot;אני מייקר זאת יותר מאשר היית מביא לי [[ביכלאך|כתב של רבי]]!&quot;'''.<br /> <br /> וכך התבטא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|לקוטי דיבורים, חלק ג-ד, עמ' 618.}}: '''&quot;פתגם חסידי ודאי טוב וסיפור חסידי ודאי נחוץ!...&quot;'''.<br /> <br /> ==הסיפור בחינוך החסידי==<br /> [[קובץ:Sipur_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיפורי החסידים הינם חלק בלתי נפרד מהחינוך החב&quot;די]]<br /> במכתב לר' [[אליהו חיים ליפסקר]] כותב [[הרבי]]{{הערה|ח' כסלו תשי&quot;ג, אגרות קודש חלק ז' עמ' נז.}}: &quot;נהניתי לקרות במכתבו על דבר השתדלותו להחדיר בתוך התלמידים והתלמידות שלו סיפורים חסידותיים.. ובטח יוסיף אומץ בזה, כי הרי זהו כל האדם&quot;.<br /> <br /> באגרות קודש שלו כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|חלק ג', עמ' שיא.}}, שקריאת סיפורי צדיקים אצל ילדים הינו עיקר גדול בחינוכם, אך בכך לא די, וצריך לחנכם גם '''לספר''' את מה שקראו, ולהסביר להם את המוסר השכל מהסיפורים אותם הם קוראים:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עיקר גדול בהדרכה לקטנים, לתת להם סיפורים טובים מהנהגות צדיקים.. להשגיח עליהם שיקראו זה בשימת לב, ולבוחנם אם יודעים מה שקראו, '''ולהרגילם לספר במתינות ובסדר כל מה שקראו''', ואחר כל סיפור שיקראו - נחוץ להסביר להם את המוסר-השכל ב[[יראת שמים]] היוצא מסיפור זה}}<br /> <br /> הסיפור החסידי משמש ככלי לחינוך ולהדרכה לא רק בנוגע לילדים קטנים, כי אם גם בנוגע להדרכת האברכים וחינוכם בדרכי החסידות.<br /> <br /> בתקופתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], התמנה רבי [[הלל מפאריטש]] כמשפיע כללי, והוא הופקד על חינוכם של האברכים, שהיו נשלחים אליו ישירות על ידי אדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> ר' הלל ייחס חשיבות רבה לסיפור החסידי, והוא היה עיקר החינוך וההדרכה של האברך. וכך מסופר באגרות קודש של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמ' נא.}}: &quot;דרכו של הרה&quot;ג הרב הלל מפאריטש היתה, שבתחילת בואו של איזה אברך אליו, היה מוסרו בידי שנים מהאברכים, להסביר לו לא רק את כללות ענין דרכי החסידות, ללמדו את האל&quot;ף בי&quot;ת החסידי, אלא '''עיקר העבודה היתה''' שהאברכים היו צריכים לספר לאברך החדש סיפורי מעשיות מהוד האדמו&quot;רים ומהחסידים הישנים ועל כל סיפור היו חוזרים כמה וכמה פעמים עד שהיה נקלט אצל האברך החדש בכי טוב והיה שגור בו היטב בכל פרטי הענין על בוריו. לאחר מכן היו שואלים את האברך החדש איזה ענין בתיקון המידות, ב[[יראת שמים]] ובהשגת הבורא ברוך הוא, הוא יכול ללמוד מאותו סיפור, '''והיו מכריחים את האברך לייגע עצמו בענין זה כמו בלימוד עיוני, והיו עוזרים לו בזה, ולאחר מכן היו מספרים מה שאמר מחנכם ומדריכם הרב הלל באותו ענין&quot;.<br /> <br /> ===לספר גם סיפורים 'תמוהים'===<br /> [[הרבי]] מספר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&amp;st=&amp;pgnum=104&amp;hilite= ליקוטי שיחות חלק י&quot;ט עמוד 91].}}, שחמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לקח פעם מלמד שנמנע מלספר לילדים סיפורים &quot;תמוהים&quot;, ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הורה לפטר את המלמד מייד. את הסיבה לכך הסביר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב: &quot;צריך להתחיל דוקא עם אמונה וקבלת-עול ולא עם שכל; גם הענינים המובנים בשכל צריך לעשותם עם קבלת-עול. וכך הוא גם ענין החינוך: צריך לספר לילדים ענינים של מופתים, שהם למעלה מהשכל, וזה נוטע בם אמונה. והטענות שאין זה סדר, ולאיזה צורך צריך להתחיל עם ענינים המבהילים את הרעיון והדומה - באים מהיצר-הרע, המלך זקן וכסיל&quot;.<br /> <br /> ===בעת [[התוועדות]] חסידים===<br /> הסיפורים החסידיים, תופסים חלק נכבד בעת ה[[התוועדות]] החסידית, &quot;בין עובדי ה' במוחם והן עובדי ה' בלבם - צריכים חיזוק, והחיזוק בעבודת התפילה הוא [[התוועדות]] חסידותית, בסיפורי צדיקים וחזרת פתגמיהם&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ו עמ' שלב.}}.<br /> <br /> וכן: &quot;בימים עברו.. בשבתות וביומי דפגרא היו מתאספים, מנגנים [[ניגונים]] לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד, ומספרים סיפורים שונים מהנהגות הרביים, מהנהגות זקני החסידים, ומעניני &quot;יחידות&quot;&quot;{{הערה|לקוטי דיבורים (בלה&quot;ק), חלק ג' עמ' 306.}}<br /> <br /> ==סוגים שונים בסיפורת החסידית==<br /> הסיפור החסידי נחלק בכללותו לשני מחלקות עיקריות, כשלכל אחת מהמחלקות ישנם מעלות ויתרונות המיוחדות לו.<br /> <br /> ===סיפורי צדיקים===<br /> תולדות חייהם, פעולותיהם והנהגותיהם של נשיאי החסידות הכללית בכלל, ורבותינו נשיאינו, נשיאי תנועת חב&quot;ד בפרט.<br /> <br /> מלבד ענין אמונת הצדיקים המוחדרת על ידי סיפורים אלו, ישנה בהם את עצם המעלה של סיפורים העוסקים בנשיאי החסידות.<br /> <br /> ===סיפורי חסידים===<br /> עיקר הדגש בסיפורי חסידים (היינו סיפורים העוסקים ב'''חסידים''') הוא, התמסרותם לביצוע דברי הרבי, אופן התקרבותם לחסידות, והנהגתם בחיי היום-יום.<br /> <br /> מטרתם של סיפורים אלה הינה להטביע בשומע הסיפור את יסודות החסידות, כגון [[התקשרות]] חסרת גבולות לצדיק, אמונה תמימה, [[אהבת ישראל]], ועוד.<br /> <br /> ב'[[יחידות]]' של הרב [[אבא פליסקין]]{{הערה|תשכ&quot;ג.}}, טען הרבי כי חסרה 'לחלוחית' חסידית אצל [[תמים|תלמידי התמימים]]. והרבי הסביר: &quot;צריך לספר סיפורים מחסידים שהיו יהודים חסידיים (חסידישע אידן), וכוונתי '''דוקא מחסידים לא מרביים''', שכן כאשר מספרים אודות רבי נהי' קס&quot;ד שזהו ריחוק באין ערוך וכו' מה שאין כן כשמספרים מחסידים לומדים מכך וכו'&quot;.<br /> <br /> ==אופן הסיפור החסידי==<br /> ===הכנה לסיפור===<br /> בנוסף לכך, נדרשת הכנה כללית לפני שמספרים סיפור חסידי, הן מצד המספר, והן מצד שומע הסיפור{{הערה|ספר השיחות ה'תש&quot;ד, עמ' 341.}}: '''&quot;המספר זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לומר מאמר עמוק ביותר, ומי ששומע סיפור - זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לשמוע מאמר עמוק ביותר&quot;'''.<br /> <br /> וכך התבטא אדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|[[אגרות קודש]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ה' עמ' סה.}}: &quot;צריך כשרון שכלי לדעת כיצד '''לספר''' סיפור, וצריך כשרון שכלי לדעת כיצד '''לשמוע''' סיפור&quot;.<br /> <br /> ===לספר את הרקע===<br /> מלבד סיפור המעשה עצמו, דרשו רבותינו נשיאינו{{הערה|ראה בהערה דלעיל.}} לספר בפרטיות גם את הרקע הכללי למצב התקופה בעת התרחשות המאורע המסופר, וכל שאר הפרטים הקשורים אליו, וזאת על מנת שהסיפור יעמוד בצורה חיה לנגד עיני השומע, ויחדור אצלו בפנימיות.<br /> <br /> ===דיוק בפרטים===<br /> באותה שיחה, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ממשיך ומזהיר, כי כאשר מספרים סיפור שאינו אמיתי - הרי זה משחית את מידותיו של שומע הסיפור, ועושה אותו ל'חיצון', ולשקרן.<br /> <br /> ובמקום אחר{{הערה|ליקוטי דיבורים, ליקוט כג.}}, מניח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ דגש מיוחד על חשיבות הדיוק בסיפורי חסידים: '''&quot;צריכים ללמוד כיצד לספר סיפור חסידי, לא לייפות את הסיפור בביאורים והסברים עצמיים, לספר את הסיפור דבר דבור על אופנו&quot;'''.<br /> <br /> הדבר אמור לא רק כלפי סיפורים מיוחדים, אלא כלפי כל סיפור חסידי, ואפילו קטע קטן המסופר מתוך סיפור שלם, צריך להיות מסופר בדיוק מירבי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ו עמ' רפ.}}: &quot;דבר ידוע ומפורסם בשם הוד אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע, אשר כל דבר סיפור צדיקים או של חסידים - בלי הבדל תוכן, כי גם סיפור אשר בהשקפה ראשונה לא נראה בו שום תוכן, הנה באמת יש בו תוכן רב - צריך להיות מסופר בדיוק רב, וגם קטע של סיפור צריך להיות מסופר בסדר מדוייק&quot;.<br /> <br /> ===מקור הסיפור===<br /> מלבד הדיוק בפרטי הסיפור, ישנה חשיבות לציון מקור הסיפור על מנת לברר את פרטיו המדוייקים ואת מידת האמינות שלו. וכך כותב [[הרבי]] באגרת קודש לרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|כ&quot;א תמוז תשט&quot;ו, נדפס בלקוטי שיחות חלק כ&quot;ד, עמ' 560.}}: &quot;בדורנו מבולבל זה, הנה ככל שיש להבהיר הענינים ולהוסיף דיוק, מועיל הוא ביותר.. אם בשולי הגליון או על כל פנים בסוף הספר, מקורו של כל סיפור והעיקר - הסמכות שלו&quot;.<br /> <br /> באותו מכתב מדגיש הרבי, שהדברים אמורים במיוחד בנוגע לסיפורי חסידים, אשר חוסר הדיוק וציון המקור שלהם, עלול לגרום ליהודים להתרחק מלימוד [[תורת החסידות]] חס-ושלום: &quot;ואם בהנוגע לכל נשיאי ישראל הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה לנשיאי תנועת החסידות, אשר ידיעות שאינן מדוייקות.. הביאו נזק רב להפצת [[תורת החסידות]] והחדרת הדרכותי' ומנהגי' לחוגים יותר רחבים&quot;.<br /> <br /> ===לשנן את הסיפור===<br /> כפי שניתן לראות בתיאור אופן הדרכת האברכים אצל ר' הלל מפאריטש, היה דגש מיוחד אצל זקני החסידים שהתלמידים ישננו את הסיפורים ששומעים, ויחזרו עליהם שוב ושוב עד שידעו אותם היטב, עם כל פרטיהם ודיוקיהם.<br /> <br /> ==פעולת הסיפור החסידי==<br /> ===הטבה כללית===<br /> &quot;סיפורי חסידים הם הטבה כללית, העושים מן האדם בעל מדות ועובד ה'. לאחר הטבת הנרות, מגיע תורו של האור המאיר&quot;{{הערה|ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) תשי&quot;א, עמ' 60.}}.<br /> <br /> ===מטהר את הלב ואת המוח===<br /> &quot;סיפור ממשכיל ועובד מטהר את מוח השומע, סיפור מעובד ומשכיל מטהר את לב השומע&quot;{{הערה|תרגום חופשי מספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) תשי&quot;א, עמ' 65.}}.<br /> <br /> ===מביא לצלילות הדעת===<br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אמר: &quot;פתגם חסידי מביא לצלילות הדעת ו&quot;מנקה&quot; את הלב&quot;{{הערה|לוח &quot;היום-יום...&quot; כ&quot;ב תמוז.}}.<br /> <br /> ===מפשט עקמומיות הלב===<br /> &quot;על כל סיפור להוסיף ענין בעבודה ולהביא לפתיחת הלב והמוח בהשכלה. על כל סיפור להביא לפישוט העקמומיות שבלב.. ספר בראשית הוא ברובו סיפורי מעשיות, ונקרא &quot;ספר הישר&quot;, שכן הסיפורים הקדושים מביאים ישרות בלב ובמוח האדם, שיהיו כלים לקבלת תורה ועבודה. וכך על כל סיפור להביא תועלת בהשכלה ובעבודה&quot;{{הערה|לקו&quot;ד חלק א' ליקוט ה' חלק ב' אות י'.}}.<br /> <br /> ===מאיר את הפינות החשוכות===<br /> &quot;כל סיפור הוא חלון. מבעד לחלון זה - זורח אור ה&quot;עבודה&quot; שמקורו בשמש החסידות. אור זה - מאיר את כל הפינות החשוכות של בני האדם&quot;{{הערה|ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) תשי&quot;א, עמ' 147.}}. <br /> <br /> ==כתיבת הסיפורים==<br /> בשנים הראשונות לנשיאותו, עודד הרבי{{הערה|גם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התעסק בנושא זה, ואף כתב מכתבים רבים לאנ&quot;ש בו מעורר אותם להעלות על גבי הכתב זכרונות ימי קדם. ראה לדוגמא אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ה' עמ' צז, ובהנסמן בהערות שם.}} את זקני החסידים להעלות על גבי הכתב את זיכרונותיהם מרבותינו נשיאינו ואת הסיפורים ששמעו בעת ההתוועדויות מזקני החסידים.<br /> <br /> אגרות קודש רבות נכתבו בנושא זה, להלן חלקם:<br /> <br /> ===זכרונות מרבותינו נשיאינו===<br /> באגרת אל הגאון רבי [[זלמן שמעון דווארקין]] (לימים, רבה של שכונת [[קראון הייטס]], כותב הרבי{{הערה|כ&quot;ח מר חשון תשי&quot;ב, אגרות קודש הרבי חלק ה' עמ' מ.}}: &quot;קבלתי מכתבו בצירוף רשימות זכרונות מהשנים הראשונות לנשיאות מו&quot;ח אדמו&quot;ר, ותשואות חן על העבר, ובקשה רבה וכפולה להמשיך בזה, כי אף שמרובים הסיפורים שרשם באיכות, אבל מעטים הם בכמות, ובלי ספק אשר רשומים בזכרונו עוד כהנה וכהנה. כן אם יש בידו לזרז את אלו שיודע שגם הם זוכרים ענינים וסיפורים מהשנים ההם, נא ונא לעשות בזה, או להודיעני ואכתוב אני אליהם ישר&quot;.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> ===ספרי סיפורים===<br /> שוק הספרים החסידי, גדל מיום ליום, ומידי חודש בחודשו נדפסים ספרי סיפורים נוספים. להלן רשימה חלקית של הספרים היוצאים לאור תחת סוגה זו:<br /> <br /> ;{{גודל|5|'''זכרונות ימי קדם'''}}<br /> בעקבות הוראותיו של הרבי לזקני החסידים להעלות את זיכרונותיהם על גבי הכתב, העלו חסידים רבים את זיכרונותיהם. סיפורים אלו נדפסו בספרים:<br /> *[[לקוטי סיפורים]] (הרב [[חיים מרדכי פרלוב]]).<br /> *[[זכרונותי]] (הרב [[נחום שמריהו ששונקין]]).<br /> *[[שמועות וסיפורים]] (הרב [[רפאל נחמן כהן]]).<br /> *[https://docs.google.com/fileview?id=0B52qnbuuCHrpNjIzZDIwMTItMmRjYy00NGMxLTljYzYtNGY1ZjBlZGMwN2U2&amp;hl=iw זכרון הרז&quot;ש] (הרב [[זלמן שמעון דווארקין]]).<br /> *[[רשימות דברים]] (הרב [[יהודה חיטריק]]).<br /> *[[הלקח והליבוב]] (הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]).<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146550 ספר הזכרונות דברי הימים] (הרב [[מאיר גורקוב]]).<br /> *[[לב הארי (ספר)|לב הארי]] (הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]).<br /> *[[זכרון צדיקים וחסידים]] (הרב [[שמשון דובער יפה]]).<br /> <br /> ;{{גודל|5|'''ספרי ביוגרפיה'''}}<br /> בשנים האחרונות החלה מגמה כוללת להוציא לאור ספרי ביוגרפיה על תולדותיהם של זקני החסידים ודמויות ההוד מקרב חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> בספרים אלה נכללים ענינים נוספים הקשורים עם נשוא הספר, כגון מכתבים ששיגר אליו [[הרבי]], אמרות חסידיות שנשמעו ממנו, יומנים שכתב בעת שהותו בבית חיינו, ורשימות פרטיות נוספות של הוראות שקיבל מהרבי וכדומה. <br /> <br /> ;להלן רשימה חלקית:<br /> *[[ר' מענדל]] - תולדות המשפיע החסידי ר' [[מענדל פוטרפס]].<br /> *[[הטרקטוריסט של הרבי]] - תולדות המשפיע החסידי ר' [[ראובן דונין]].<br /> *[[ברוך אומר ועושה]] - תולדות הרב [[ברוך פאריז]].<br /> *[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]] - תולדות הרב [[אברהם פאריז]].<br /> *[[גאון וחסיד]] - תולדות הרב [[זלמן לייב אסטולין]].<br /> *[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - תולדותיהם של זקני החסידים בארץ הקודש, בניו יורק, בברית המועצות ובפולין, וברחבי תבל.<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rznbm.pdf תולדות אברהם חיים] - תולדות הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]].<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?26947 גבורה יהודית במלכות הרשע] - תולדות הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]].<br /> *[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]] - תולדות הרב [[זושא וילימובסקי]].<br /> *[[מאחורי מסך הברזל (ספר)|מאחורי מסך הברזל]] - הרב [[רפאל נחמן כהן|פולע כהן]].<br /> *[[הלב של צפת (ספר)|הלב של צפת]] - תולדות הרב [[לוי ביסטריצקי]].<br /> *[[עבד אברהם אנוכי (ספר)|עבד אברהם אנוכי]] - תולדות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]].<br /> *[[אנשים חסידים היו]] - תולדות החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין|אברהם דרייזין (מאיור)]].<br /> *[[המאבק והנצחון (ספר)|המאבק והנצחון]] - תולדות הרב [[אהרן חזן]].<br /> *[[דובר שלום (ספר)|דובר שלום]] - תודות הרב [[שלום דובער וולף|ברק'ה וולף]].<br /> *[[נודע בשיעורים (ספר)|נודע בשיעורים]] - הגה&quot;ח ר' [[אברהם חיים נאה]].<br /> *[[המשפיע שלא חזר (ספר)|המשפיע שלא חזר]] - תולדות הרב [[אברהם ברוך פבזנר]].<br /> *[[חסידים ואנשי אמת (ספר)|חסידים ואנשי אמת]] - תולדות הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]] ובנו ר' [[יהושע העשיל צייטלין]].<br /> *[[ורבים השיב ליהדות ולחסידות (ספר)|ורבים השיב ליהדות ולחסידות]] - תולדות הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]].<br /> *[[ודוד עבדי (ספר)|ודוד עבדי]] - תולדות הרב [[דוד חנזין]].<br /> *אלה תולדות פרץ - תולדות הרב [[פרץ מוצקין]].<br /> *[[אבני חן (ספר)|אבני חן]] - תולדות בני [[משפחת חן]] החב&quot;דית.<br /> *ר' מאיר החסיד שאמר הנני - תולדות החסיד ר' [[מאיר פריימן]].<br /> *הקטר של חב&quot;ד - תולדות החסיד ר' [[שלמה מיידנצ'יק]].<br /> <br /> ;{{גודל|5|'''עיבודים לילדים'''}}<br /> *[[מחניים|סדרת הספרים 'מחניים']].<br /> *[[ספר הזכרונות#עיבודים|ספר הזכרונות לילדים]] (מ. בן אור).<br /> *[[ספר הזכרונות#עיבודים|דרכים נסתרות]] ([[זלמן רודרמן]]).<br /> *[[רבותינו נשיאינו (ספר)|סדרת 'רבותינו נשיאינו']] (קמינצקי).<br /> *[[סיפורי מופת]] ([[זלמן רודרמן]]).<br /> *[[שמועות וסיפורים|שמועות וסיפורים מעובד לילדים]] (פרדי ברוד).<br /> *[[סיפורי רבותינו נשיאינו]] (הוצאת [[לדורות (בית הוצאה לאור)|&quot;לדורות&quot;]]).<br /> *[[סיפורים שאהבתי לספר (ספר)|סיפורים שאהבתי לספר]] (הרב [[טוביה ליצמן]]).<br /> *[[101 סיפורים לילד החסידי (ספר)|101 סיפורים לילד החסידי]] (הוצאת [[ופרצת (בית הוצאה לאור)|&quot;ופרצת&quot;]]).<br /> *[[מה שסיפר לי סבא (ספר)|מה שסיפר לי סבא]] (ליקוט סיפורים שהתפרסמו ב&quot;[[שיחות לנוער]]&quot;).<br /> *[[המשפיע (ספר)|המשפיע]] (סיפורי ר' [[מענדל פוטרפס]] מעובדים לילדים).<br /> *[[המאסר והגאולה (ספר)|המאסר והגאולה]] (ר' [[זלמן רודרמן]] - סיפור מאסרו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]).<br /> *[[המגיד ממזריטש (ספר)|המגיד ממזריטש]] (ר' [[זלמן רודרמן]]).<br /> <br /> ;{{גודל|5|'''לגיל הרך'''}}<br /> *[[הסיפור המחייך (ספר)|הסיפור המחייך]] - קומיקס צבעוני.<br /> *[[גוט יום טוב (ספר)|גוט יום טוב]] - סיפורם של חגי חב&quot;ד לילדים.<br /> <br /> ===הוצאות לאור===<br /> רוב ספרי הסיפורים היוצאים לאור כיום נדפסים על ידי ההוצאות לאור החב&quot;דיות:<br /> *[[חזק הוצאה לאור]]<br /> *[[אש&quot;ל (בית הוצאה לאור)|אש&quot;ל]]<br /> *[[לדורות]]<br /> *[[מלכות הכתר]]<br /> *[[מחניים (בית הוצאה לאור)|מחניים]]<br /> <br /> ==הוראות בנוגע להדפסת סיפורי חסידים==<br /> ===הדפסת סיפורים לא מדוייקים===<br /> באגרת הרבי לרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|צוטטה לעיל.}} כותב הרבי שניתן להדפיס סיפורים חסידיים שלא נודעה מידת אמינותם, מכיון שסיפורים אלו - גם אם לא התרחשו בפועל - משקפים את מהלך הרוח של חסידים ואת אורח חייהם, ואף אם המעשה לא אמת, הרי שהוא היה יכול להיות באמת (&quot;אויב די מעשה איז ניט אמת, האט עס אבער געקענט זיין אמת&quot;).<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אמר{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ד' עמ' נט.}}: &quot;אוהב אני סיפורי החסידים ושיחתם, גם אלה הדברים המסופרים שאינם מדוייקים כל כך, ואפילו אלה הדברים שהם מוגזמים. הסיפורים החסידיים מחממים ומאירים את הבית החסידי&quot;.<br /> <br /> התנאי היחיד שמציב הרבי לסיפורים כאלו, הינו למסור מודעה מפורשת שסיפורים אלו הינם ללא מסורת, ולא נודעה מידת אמינותם{{הערה|ראה המכתב בשלימותו, בלקוטי שיחות חכ&quot;ד דלעיל.}}{{הערה|1=להרחבה, ראו מאמרו של הרב שמעיה הכט: '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf מעשה (ש)לא היה]''', [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע&quot;ז.}}.<br /> .<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פתגם חסידי]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''[http://www.otzar.org//wotzar/book.aspx?27042 הקדמה לספר 'אוצר סיפורי חב&quot;ד']''' - מאת הסופר החסידי הרב [[חנוך גליצנשטיין]]. ספריית '[[אוצר החכמה]]'.<br /> * '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62218/ סיפורי חסידים: מעשיות או פרקי היסטוריה?]''' - ראיון מרתק עם הסופר החסידי ר' [[מנחם זיגלבוים]] {{אינפו}}<br /> *'''וסיפרתם לכם''', לקט התבטאויות קודש מרבותינו נשיאינו אודות סיפורי חסידים {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 278 עמוד 36 ואילך<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%D7%9C&diff=295555 2017-06-25T10:03:48Z

<p>חצקל: /* מה שלומך אח יקר? */</p> <hr /> <div>{{בה}} '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ב, למניינם 02:15, 19 בפברואר 2012 (UTC)<br /> <br /> == דפי שיחה זרים ==<br /> <br /> שלום חצק'ל. לא נהוג לערוך דפי משתמשים אחרים ללא קבלת רשום מפורשת מהם. תודה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ח בסיוון ה'תשע&quot;ב 13:14, 18 ביוני 2012 (IDT)<br /> מה חדש?--[[משתמש:זלמי|זלמי]] - [[שיחת משתמש:זלמי|שיחה]] 13:10, 6 ביולי 2012 (IDT)<br /> <br /> אתה על המחשב עכשיו?<br /> <br /> == מאיר הארליג ==<br /> <br /> רציתי לדעת האם אין ערך על מאיר הרליג מסיבה כלשהי? כי כתוב שהיה ונמחק--[[משתמש:חצקל|יחי המלך!, חצקל]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 09:31, 2 באפריל 2013 (IDT)<br /> :חצקל שלום, לשאלתך, אין כי עדיין לא כתבו ואתה מוזמן לעשות זאת. הסיבה ל'אזהרה' שהיה ונמחק, היא שהיה ערך חסר כל תוכן אלא רק מילים בודדות ולכן הוא נמחק. המערכת מזהה אוטומטית שהיה ערך ונמחק ומפנה את תשומת ליבך לכך, למקרה שמדובר בערך שאכן עקרונית לא מוכנים שהוא יהיה פה. אך כאמור ערך זה רצוי שיהיה ונמחק מהסיבה הנ&quot;ל. <br /> :עניין טכני, אך חשוב למען הסדר, שאלה מעין זו, רצוי לכתוב בדף של [[חב&quot;דפדיה:מפעיל מערכת|מפעיל מערכת]], או ב[[שיחה:מאיר הרליג|שיחה]] של הערך הרלוונטי. אם אתה בכל זאת רוצה לכתבו בדף שלך, עשה זאת בדף ה[[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] שלך, שכן דף המשתמש שלך (כלומר הדף עליו עליו כתבת את הבקשה), מיועד לך בלבד, ולא נהוג שאחרים יערכו אותו. לכן ברשותך העברתי את הדיון לדף שיחתך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ג 01:59, 3 באפריל 2013 (IDT)<br /> <br /> ישר כח!! אני חדש פה ועדיין לומד.--[[משתמש:חצקל|יחי המלך!, חצקל]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 10:25, 3 באפריל 2013 (IDT)<br /> <br /> ==הרשאה== <br /> {{תבנית:הרשאות}} <br /> <br /> אגב אורחא אביע ברכות {{ברכות}} על הערכים החדשים והמחכימים שיצרת. והערה בונה: בערכים [[עתיד חזיר להטהר]] ו[[אין עוד מלבדו]], צריך להדגיש את שם הערך ולתאר בקצרה את עניינו כבר בפתיח.<br /> <br /> הנה כמה מילים בנושא מויקיפדיה: &quot;הפתיח הוא חלק חשוב ביותר בערך. הוא חייב לעמוד במשימה הקשה של מתן מענה תמציתי לחמשת המ&quot;מים (מתי, מהיכן, מי, מה ומדוע) ולהיבנות כך שמי שיקרא רק את הפתיח יצליח להפיק ממנו את המידע הבסיסי והחשוב ביותר שעליו ללמוד. הפתיח צריך לענות גם על השאלה השישית, הנסתרת - מה חשיבותו של הערך? <br /> <br /> בהצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:18, 4 באפריל 2013 (IDT)<br /> :בנוגע להעלאת תמונות היה כדאי פעם הבאה לחתוך את השוליים הלבנים של התמונה כדי שזה יראה טוב יותר (אתה יכול לראות מה שעשיתי בתמונה של [[שו&quot;ת מנחם משיב נפשי]] שהעלת), וכן לציין שהתמונה נלקחה מאינפו. יישר כח! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ט באב ה'תשע&quot;ג • 13:57, 5 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> == קישורים פנימיים ==<br /> <br /> נא להקפיד על הכנסת קישורים פנימיים במקומות המתאימים. זו עבודה כפולה ובזבוז זמן לעבור שוב על ערך קיים, כשהעבודה יכלה להיעשות תוך כדי. בתקווה להבנה. [[חב&quot;דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • כ&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ג 08:48, 7 באפריל 2013 (IDT)<br /> :באם אתה לא עובד כעת על הערך [[אברהם אבא פערסון]] אעשה זאת בעצמי. [[חב&quot;דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • כ&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ג 09:29, 7 באפריל 2013 (IDT)<br /> ::וכן על קישור הערך בערכים שאמורים לעסוק בו, ושוב, כדוגמא, את הערך החדש שהוספת [[שו&quot;ת מנחם משיב נפשי]] שהיה צריך להפנות אליו הן מהערך של וייצהנדלר שערך אותו, והן מהערך של מכון אהלי צדיקים שהוציא אותו לאור (וכן בערך על האג&quot;ק של הרבי, אלא ששם כבר הוספתי לפני כן, ומן הסתם שבעקבות זה הוספת את הערך). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ט באב ה'תשע&quot;ג • 14:03, 5 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> :::צודק אשתדל להבא, אגב הוספתי את הערך כי ראיתיו ב[[בקשת ערכים]]--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 14:06, 5 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> == מקורות ==<br /> <br /> יישר כוח על כתיבת ערכים חדשים! בערך האחרון [[קיבוץ גלויות]] חסרים מקורות רבים, ואני מניח שיהיה לך קל להמציא אותם, כי החומר נגיש אצלך והמקורות לפניך. אם תוכל להוסיף ולהשביח את הערך (כמו למשל, מדרש ילקוט שמעוני, הזוהר, הגמרא, הרמב&quot;ם ועוד). ושוב, יישר כוח! [[חב&quot;דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • כ&quot;ח בניסן ה'תשע&quot;ג 18:06, 8 באפריל 2013 (IDT)<br /> <br /> == שים לב ==<br /> <br /> דבר ראשון יש&quot;כ על תרומתיך למיזם החשוב חב&quot;דפדיה, הוספותיך מועילות, המשך כך. רק שים לב לערכיות שעשיתי בערכים [[עתיד חזיר להטהר]] ובערך [[פסקי דינים אדמו&quot;ר האמצעי]] תוכל ללמוד מכך רבות על צורת העריכה וכו'--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 17:23, 14 ביולי 2013 (UTC)<br /> :אגב, בערך [[עתיד חזיר להטהר]] הבאת הוראה בעבודת השם שהמקור לזה הוא משיחת ויצא תש&quot;נ סעיף ח'. מצטער, חיפשתי בכל השיחה ולא מצאתי איזכור לעניין, אם תוכל לבדוק את המקור של זה--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 04:27, 15 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::צודק זה טעות, זה אמור להיות תשנ&quot;א. תודה רבה [[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 06:55, 15 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> =='''חזרתי!'''== <br /> <br /> אשמח אם מישהו יוכל לתת לי רעיונות לכתיבת ערכים (ולא ממה שיש בערך &quot;בקשת ערכים&quot;) וערכים שאפשר למצוא עליהם חומר בספרים ועלונים וכו'--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:40, 1 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :אם אתה מחפש משהו שיש בספרים, תסתכל בספר [[אבינו מלכנו (ספר)]] ותכתוב את הערך [[שבעת הקנים]] או [[הקנים]]. הצלחה רבה ומופלגה, כל זמן שאתה כותב, ואת הדרך מנתב, הפצצת מעיין נוסף, והחשת היעוד הנכסף...• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:15, 1 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> ::תודה, אבדוק, התכוונתי גם לחסידים מדורות עברו שאין עליהם ערך ואפשר למצוא עליהם חומר בכל מיני ספרים (בספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ לדוגמא, שעליהם אין זכויות יוצרים) ולא רק ערכים שכבר מופיעים בספר וצריך רק להעתיק. --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 08:26, 2 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :::דווקא תולדות חייהם של חסידים, או גם אירועים בתולדות החסידות? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו באב ה'תשע&quot;ג 18:20, 2 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> ::::בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] יש אנשים רבים עליהם יש שם מידע רב ומעניין, ובתוספת חיפוש קצר במקומות נוספים תוכל לכתוב ערכים ארוכים ומעניינים. גם ב&quot;רשימת אבות החסידות&quot; של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יש שפע של חומר. &quot;רשימת אבות החסידות&quot; זו תוכנית שמנקרת לי כבר זמן רב בראש, לעבור עליה ולהכניס את כל התוכן, אך אין עיתותיי בידי ותוכל לעשות זאת. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו באב ה'תשע&quot;ג 18:22, 2 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> :::::תודה רבה! <br /> :::::איפה אני יכול למצוא את &quot;רשימת אבות החסידות&quot;? ובקשר לשאלתך, אם זה מאורעות שיש עליהם בכתובים (ולא רק בין המשפיעים) אז כן. --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 18:32, 3 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> ::::::רשימת אבות החסידות נמצאת ב'התמים' (ורשה) שמן הסתם יש לך בבית, והתפרסמה לאחרונה בחוברות של ועד חיילי בית דוד שמועלות באופן קבוע לאינפו ומתוייגות תחת 'ועד חיילי בית דוד'. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ח באב ה'תשע&quot;ג • 01:21, 4 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :::::::אגב, יישר כח על ההוספות הנפלאות שלך, וכדאי באמת להקפיד על מיעוט בשימוש בראשי תיבות וקיצורים, וכן להשתדל לקשר לערכים המתאימים. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ח באב ה'תשע&quot;ג • 01:21, 4 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> == ערך נפלא! ==<br /> יישר כוח גדול! [[ואולך אתכם קוממיות]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו באב ה'תשע&quot;ג 18:41, 2 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> == מלאכים ==<br /> <br /> [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9D_%28%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA%29&amp;diff=174560&amp;oldid=174549 דרושה הבהרה]. השתדל שאנשים נוספים יבינו אותך, ולא רק אתה או המעגל הקרוב אליך. תוכל למשל לכתוב בתמציתיות את רשמיו של ר' יואל מהביקור בבית הכנסת, או עכ&quot;פ את הכיוון. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ד 12:41, 13 באפריל 2014 (UTC)<br /> :רק עכשיו אני רואה שכתבת לו. הספקתי בינתיים כבר לערוך באופן שלא יישארו שתי תבניות {{הבהרה}} בתוך שלוש שורות. אם רוצים לערוך את זה בצורה טובה יותר לא אכפת לי שיבטלו את הגירסא שלי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:01, 13 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == בת ים ==<br /> <br /> במענה לשאלתך: זהו שלא בדקתי וגם לא הצלחתי להכנס לאתר של חב&quot;ד בת ים, אשמח אם תוכל לבדוק לי, ואם האתר מתאים אז אשמח אם תוכל ליצור לו קישור בערך, תודה--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 14:08, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == פסח ==<br /> <br /> יש&quot;כ על הרחבת הערך, שים לב שנוצר בתחילתו המשפט המוזר &quot; החג חל בן שבעת ימים&quot; --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ד 20:46, 19 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> :תודה על ההערה לא שמתי לב כשערכתי. דא&quot;ג הולך פה שמח עם החסימות היום אה? זה תמיד זה ככה? אין אולי אפשרות לחסום כתיבה באנגלית? אולי זה יכול למנוע קצת בלאגן --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:50, 19 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::זה קורה לכולם, ולא הייתי מעיר לך, אלא מתקן זאת בעצמי, לולא תקלה מסויימת שחסמה אותי. לגבי הספאם, לא זה מתקפה זמנית ובעז&quot;ה זה יטופל בצורה יסודית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ד 20:54, 19 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::עוד עניין, באנציקלופדיה, אין מקום לתארים כגון 'ביאור '''נפלא'''', 'אדם '''טוב'''', 'ספר '''מרתק'''' וכו'. תארים כגון אלו, אין בהם מידע אוביקטיבי ועניני. בברכה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשע&quot;ד 11:33, 20 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::חשבתי על זה, אבל לא יכלתי להתאפק ולאחר כתיבת הפיסקא מרוב התפעלות הוספתי את המילה &quot;נפלא&quot; --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 11:46, 20 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::::אני רואה ש[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90&amp;diff=next&amp;oldid=175185 אתה כבר פועל בסגנון זה] {{חיוך}}. יש&quot;כ . --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ב בניסן ה'תשע&quot;ד 14:25, 22 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == איות ==<br /> <br /> כותבים פויזנר או פוזנר?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 09:17, 24 באפריל 2014 (UTC)<br /> :הם כותבים פויזנר, אבל בחב&quot;דפדיה כותבים כמו שנהוג בעברית - פוזנר. אפשר ליצור הפניה אם אתה חושב שמישהו יחפש פויזנר ולא ימצא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:59, 24 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> {{א|להתראות}}, הפוך, הם כותבים 'פוזנר' כי בהברה אשכנזית חולם אינה קמץ, אך כאן אולי צריך לכתוב עם יו&quot;ד שלא יבטאו החולם כקמץ (אף שבמכתבי הרבי הקודם יש ונכתב 'פאזנער'). '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:46, 19 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == עצה טובה קא משמע לן ==<br /> <br /> כשמוסיפים ערך, ובפרט ערך תורני, צריך לדאוג שיהיו כמה שיותר מופעים המקשרים לערך זה. אחרת, הוא ישב בפינה כאבן שאין לה הופכין ומעט מאוד אנשים יחשפו אליו. צריך לבדוק מאיזה ערכים נוספים אפשר לקשר לערך באופן כזה שאנשים יתקלו בערך הזה לא רק דרך חיפוש ישיר של המושג, אלא גם דרך קריאה ועיון בחב&quot;דפדיה. ככלל, זוהי מעלתה של מהדורה אינטרנטית מקוונת, שאדם עובר מנושא לנושא מבלי להרגיש באמצעות הקישורים. אתה יכול לראות לדוגמא שקישרתי לערך [[בלע המוות]] מתוך הערך [[תחיית המתים]].<br /> <br /> בנוסף, ואני מקווה שאני לא מכביד עליך, כדאי גם לחשוב באיזה עוד ווריאציות של כתיבה אנשים עלולים לחפש את הערך, וליצור דפי הפניה לערך אותו יצרת (לדוגמא בערך הנוכחי, אפשר לכתוב &quot;בעל המות&quot; גם עם וא&quot;ו אחת וגם עם שתיים). בהצלחה, ויישר כח גדול. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:59, 25 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> שכויח --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 13:03, 25 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == הגהה? ==<br /> <br /> לפי איזה כללים אתה מבצע את ההגהות שלך על ערכים? מדוע אתה מעוניין להשמיט תוארים ופסיקים? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:25, 23 במרץ 2015 (UTC)<br /> :אין לי דבר נגד תוארים, אבל אם בערך מסוים (במיוחד כזה אם הרבה שמות) שעל רובם אין תוארים, לא ראיתי סיבה להוספה, ומה גם שבכלל לדעתי עדיף לא להסתבך עם תוארי אנשים ולקבוע תואר מסוים (או בלי שום תואר) לכל שמות הרבנים, השולחים, העסקנים, ושאר חסידי ואוהדי רבינו. <br /> :אגב אני שמח לראות שאתה פה איתנו שוב פעם!(אמנם בשינוי אדרת אך אותה הגברת)--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:53, 23 במרץ 2015 (UTC)<br /> <br /> == קישורים לדפים ==<br /> <br /> ראשית כל יישר כח עצום על הערך [[פורס מפה ומקדש]]. זה פשוט היה נצרך ודרוש, ועשית את זה על הצד הטוב ביותר מבחינת התוכן והעריכה. יחד עם זה, אולי כדאי כשמציינים לספרים שנמצאים בהיברו בוקס, לתת קישור ישיר, מה שמעשיר מאוד את הערך. תראה מה שעשיתי בערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:26, 2 באפריל 2015 (UTC)<br /> :(ואגב, אולי כדאי גם להוסיף נקודות בשולי הערות השוליים. נראה לי יותר מתאים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:27, 2 באפריל 2015 (UTC)<br /> ::צודק לגמרי, צריך גם להפנות למקומות בהם דנו בנושא בהרחבה, אם יש.--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 11:18, 2 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> == ה' הידיעה ==<br /> <br /> יש&quot;כ על תרומותיך למיזם. שיניתי מ'ה'צדיקים 'ה'נסתרים. ל'צדיקים נסתרים'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ה 12:54, 2 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> == ערכים הזקוקים לשיפור ==<br /> <br /> הערך על הרב [[יוסף יצחק אופן]], פשוט מזעזע, בדף יש סך הכל 4 (!) שורות ועוד כמה קישורים.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 15:01, 5 באפריל 2015 (UTC)<br /> :הרחבתי מעט. בהנאה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:46, 5 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> == תנאים ==<br /> <br /> ב[[תבנית:תנאים]], בפיסקה דור שלישי הקישור לר' ישמעאל מפנה לערך [[רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול]], שנמצא באותה תבנית בדור ראשון!!--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 15:39, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :הוא דור שלישי, תיקנתי.--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 16:56, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> ::שים לב שבפורטל:תורת הנגלה, יש בדיוק את אותה תבנית אך לא בתוך ציטוט של התבנית אלא פשוט הקלידו שם את כל הנוסחאות של התבנית, וכתוצאה מכך יש כמה שינויים בין תבנית זו לשאר התבניות של ה'תנאים', אולי כדאי למזג את התנאים שבשתי הרשימות, ולמחוק את כל הטקסטים של התבנית שם ולכתוב פשוט את הקיצור בתוך גרשיים כאלו, מה דעתך?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 17:16, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::למה לא, אם אתה לא בטוח על תנא מסוים באיזה דור הוא, מותר לפתוח ויקיפדיה ולראות, כתוב שם, בקשר לערך פסח, לקמן..--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 17:59, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ==ערכים עם שגיאת ציטוט==<br /> :::ועוד, סליחה שאני משגע אותך, בערך על [[פסח|פסח#שמות החג]] יש למטה 'שגיעת ציטוט', ואני לא מצליח להכנס לשם מכיון שאתרוג לא נותן לי, יש מצב שאתה מסדר את זה?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 17:29, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> ::::כמו שכתבתי לך הוספתי והרחבתי שם הרבה (תראה בהיסטוריה) הבעיה היא בקישור לשיחה המתורגמת יש שם תבנית REF&gt; וזה הטעות--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 17:38, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> :::::נו אז מה עושים?--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 17:45, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> ::::::מוחקים...--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:16, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> :::::::את השגיאה כמובן..--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:41, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> אז בכבוד, אני לא מתמחה בכל הטכניקות פה, ובטח לא בתיקונים--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:46, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> :זה לא עניין של &quot;כבוד&quot; אלא עניין של יכולת באם אינך גולש על אתרוג אזי האפשרות בידיך לתקן על ידי שתוריד מהערה הראשונה בו מופיע קישור את התבנית שציינתי לעיל ותבדוק אם זה עוזר, אם לא, תוריד את כל הקישור. וסליחה על הטרחה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:57, 7 באפריל 2015 (UTC)==ערכים עם שגיאת ציטוט==<br /> <br /> תיקנתי, תזכיר לי איפה עוד טיפלת ויש את הבעיה הזאת--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:14, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :אתה קצת מצחיק... אני לא זוכר עוד מקום עם הבעיה, אתה [[שיחת משתמש:הנחה|התקפת אותי]] על כך ללא הצדקה. בכל אופן תודה רבה על התיקון!!--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:25, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> ::לצחוק זה בריא, בכל אופן הכל [[בקטע טוב]]! (מה אין על זה ערך?)....--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:26, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ::: מי שכותב ערכים עם שמות לא נכונים, בסוף יכתוב ערכים על ביטויים לא קשורים. מה הקשר ערך על 'בקטע טוב'???--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:30, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ::::חמוד אתה, פינחסי {{חיוך}}--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:34, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> :::::ועכשיו אתה מוזמן פשוט לשבת על הערך ולהרחיב אותו. בכל אופן פסח זה חג באמת עשיר חבל שיהי עליו ערך כל כך דליל ואומלל--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:39, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> ==שמות ערכים==<br /> :::אגב שגיאות: פעם דיברתי עם 'זוננשיין' אודות שמות הערכים, והוא אמר את דעתו ששם הערך לא צריך להיות מאויית כמו שמאייתים בדיוק את המילה, כי המטרה היא שהמחפש יוכל למצוא את הערך בקלות. ואני אמרתי את דעתי ששם ערך צריך להיות מאויית כמו שצריך לכתוב באמת, ואם רוצים שהמחפש ימצא את זה צריך להרבות בהפניות. הוא התעקש בדעתו. מה דעתכם? דוגמא: הערכים על משפחת [[ווילשאנסקי]].--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:12, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::::נראה לי שמר זוננשין צודק, זה אינצקלופדיה המיועדת גם (אולי אפילו בעיקר) לאנשים מבחוץ, לכן יותר מתאים לקרוא לערכים בשמות בהם אנשים קוראים להם בעברית תקנית, ולא לפי הסליינג האידשאית וכד' ובדוגמא שלך וילשאנסקי זה לא בעברית.--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:23, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::::::אבל פשוט שערך על אדם, שזה אמור לאפיין את האדם ולייצג אותו, צ&quot;ל כמו שמו האמיתי. ווילשאנסקי זה באמת באידיש, כי הם החליטו שיהי' להם שם משפחה באידיש, ואם מישהוא כותב את שמם באופן אחר, הוא פשוט טועה, ומדוע הטעות הזאת צריכה להיכנס לערך על שמו??--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:30, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ::::::לדעתי זו אינציקלופיה וצריכה להיות כתובה בעברית תקינה, וחוץ מזה צריך להוסיף הפניות לטובת הגולשים כ&quot;י, ואגב חצקל, סליחה שאנחנו הופכים פה את העמוד לאולם דיוניים {{קריצה}}.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 20:44, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::::::זה בסדר תרגישו בבית...--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:46, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ::::::::עברית תקינה? הן 'ווילשאנסקי', והן 'וילשנסקי' זה לא בעברית תקינה. אולי גם אל תעשה ערך על 'שטורעם' כי זה לא בעברית תקינה? הן מה לעשות, זה שם המשפחה, וככה צריך להיות שם הערך.--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:48, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> למסקנת הענין זה לא יעזור כי ישנם אלפי ערכים שכתובים כך ואלפים כך, ואין משועמם שיעבור וישנה את כל השמות של הערכים, ולגופו של פילסוף 'שטורעם' זה מילה נטו באידיש, שם משפחה, לא משנה מה המקור שלה, ובאיזה שפה, משתנית טיפה לפי השפה והאיות...--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:55, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> :ואגב אתם מוזמנים לבקר ב[[חב&quot;דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]].--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 14:57, 8 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ==טעויות בזמן העריכה==<br /> אגב אפשר להבין למה אתה מדלל ערכים לפני שאתה מדבר, זה לא נימוסי, בשביל מה יש דף שיחה לכל ערך?--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:31, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ::::על מה אתה מדבר?--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:33, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::::[[ראש חודש]], לא שהוא מושלם, יש שם המון לתקן ולהוסיף..--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:36, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::::התכוונתי לעשות תיקון אחד, ובטעות מחקתי. אני מצטער.--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:38, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> טעות בשם של ערך זה פחות נורא מלמחוק בטעות ערך....--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:41, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::אתה מדבר על טעות זמנית, שזה קורה, ואפשר להתווכח עד כמה זה נורא, ואני מדבר עניינית על שמות ערכים. אין קשר בין שני הדברים, ואם אתה מנסה להחזיר על העקיצה לעיל, אז בבקשה לעלות רמה.--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:43, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> == תבניות ==<br /> <br /> בויקיפידיה הרבה יותר קל להכין תבניות, וזה ע&quot;י תבנית קיימת שעליה בונים את כל התבניות, כך שלא צריך כל פעם לכתוב את כל הטקסטים באנגלית כל הזמן, לדוגמא: [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2 תבנית פרשיות השבוע], בעצם בנויה על [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%98_%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%AA תבנית ניווט קבוצות].<br /> נראה לך שמותר לנו להעתיק מהם את התבנית הזאת וליצור כזאת תבנית כאן?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 17:51, 8 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> == ראשי תיבות של שנות המ&quot;מים ==<br /> <br /> ראיתי שהוספת את הראשי תיבות שהרבי קבע לכל אחת מהשנים. אולי היה כדאי להוסיף בהערה בכל אחד מהערכים את הפעם הראשונה שבה הרבי 'הציע' וקבע את הסימן של השנה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:48, 23 ביולי 2015 (UTC)<br /> <br /> == האוהל ==<br /> <br /> לחצקל שיחי', כתבתי לך את תגובתי ב[[שיחה:האוהל]], אם כי בטעות הפניתי אותה למשתמש מלך, אך היא מיועדת אליך.<br /> בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 14:53, 18 באוקטובר 2015 (UTC)<br /> <br /> == [[אברהם יצחק שם טוב]] ==<br /> <br /> האם יש לך מקור ברור למה שהוספת בערך עליו? &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 22:11, 17 במאי 2016 (UTC)<br /> <br /> == הצדעה ==<br /> <br /> הריני להביע את הצעדתי בעקבות הדברים הנוכחים שהוספת בדף המשתמש, אשר ראויים להמצא בעמוד הראשי של חבדפ&quot;דיה {{קריצה|}}:<br /> {{ציטוט|תוכן=להעדיף את האיכות על הכמות, ולהתמקד בעיקר בשיפור הקיים, ופחות בהוספת ערכים זוטרים. המדד הוא לפי סטטיסטיקת הצפיות.}}<br /> ובהוספה, מלבד סטטיסטיקת הצפיות, גם בהתאם לערכים העקרוניים והחשובים יותר (אלו השייכים ל[[תורת החסידות]], ל[[גאולה]] ול[[הרבי מלך המשיח שליט&quot;א|גואל]]). בהצלחה רבה • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:26, י&quot;ב באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> <br /> ==הזמנת כבוד==<br /> הריני להזמין את כ' לבקר בדף [[חב&quot;דפדיה:ערכים מומלצים/דיונים]] ולציין את דעתו החשובה בנוגע לערך [[השיחה הידועה]]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:10, י&quot;ח באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> ::ועכשיו בדיון אודות ערך [[ניצוץ משיח]] - [[חב&quot;דפדיה:ערכים מומלצים/דיונים#ניצוץ משיח]].--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:19, 25 ביולי 2016 (UTC)<br /> <br /> == תמונות עם זכויות יוצרים ==<br /> <br /> '''אסור!''' להעלות תמונות עם זכויות יוצרים דוגמת התמונה של קרינסקי שהעלית. בתקווה להבנה ובתודה מראש על להבא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:31, 30 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> <br /> == תבדוק את הענין == <br /> אם תוכל לבדוק את הענין - [[שיחה:לייב שרה'ס|בלאגאן]]--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 22:09, 7 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> ::לענ&quot;ד צריך לבטל את ההפניה [[אריה לייב שרה'ס]] ל[[סבא משפולי']], ואכן להוסיף לשם הערך '''אריה''' (למרות שיש אומרים ששמו היה יהודה לייב), כחסידים ה&quot;אולי יש לומר&quot; של הרבי היא וודאי אצלנו, אך, צריך להשאיר שני ערכים נפרדים, ובכל אחד מהם להביא את כל סיפורי המסורה אודותיו (מה שעד עתה חסר בערך דליל זה של לייב שרה'ס, אשר עוסק כולו בדיון האם זה אותו אישיות, ולפי&quot;ז צריך להעתיק את הדיון גם לערך על הסבא משפולי') ולציין בהדגשה אולי בפיסקא הראשונה את דברי הרבי, וכן על זה הדרך בערך של הסבא משפולי'. '''אז קדימה לעבודה, אתה מומלץ לעבוד על הערך היקר [[לייב שרה'ס]] ולשפרו ולשפצו'''. --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 22:32, 7 בינואר 2017 (UTC)<br /> רק לא לישכוח מה שכתוב בערך &quot;והן בנוגע לר' לייב שרה'ס, יודעים מאוד מעט.&quot; [[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 22:42, 7 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == נפש החיים ==<br /> <br /> המקור שהבאת אינו מקור, זה שווה ל&quot;מפי השמועה&quot;, עדיף לשים תבנית מקור (וגם אינו קשור לסיבה שהוא כתב). '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:51, 19 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :וואי וואי איזה התקפה {{קריצה}}, כשנכנסתי מקודם לחב&quot;דפדיה היה נראה ששקט פה היום, יש לכם (אתה והנחה) מעקב על המשתמש שלי? יתכן ואתה צודק, אך לעניות דעתי [[שמעון ויצהנדלר]] כן מקור, אצלי לפחות הוא מוחזק כבעל שמועה אמין, לגבי עצם הסיפור לדעתי סיפור חזק ביותר המבטא את יחס החסידים לספר, וגם מבטא כמה וכמה ענינים מענינים, כמו הקנאות של הרבנית, &quot;הגם לכבוש את המלכה עמי בבית - כחלק מהקטרוג של משפט הספרים&quot; ועוד.. ואכ&quot;מ. ולכן מקומו בחב&quot;דפדיה וודאי, אולי ניתן להתווכח ולהכניס את הסיפור בערך [[עדות הרבנית]], או הרבנית [[חיה מושקא]], אך שוב לדעתי מקום הסיפור הוא בהחלט בערך [[חיים מוואלאז'ין]], ובגלל שזה לא ממש מקור לכן השמטתיו לתחתית העמוד, זו רק דעתי --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 21:01, 19 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::מקור רשמי הוא לאו דווקא עניין של אמינות לדעתי בכגון זה ראוי לכתוב: &quot;ר' שמעון וינצהנדלר טוען/מספר וכו'&quot; ולהוסיף את המקור (ספר/עיתון/מאמר/הקלטה) בו נאמרו/צוטטו הדברים. לדעתי זעזוע היא הגדרה לא אנציקלופדית לפי שהיא מגבירה (כמדובר כמ&quot;פ), יש צורך להשתמש במילים יותר מוגדרות, מה אמרה, איזה תנועה עשתה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:11, 19 בינואר 2017 (UTC)<br /> :::שכחתי להוסיף שלדעתי כל זמן שאין סקירה על הספר אשר מתוכה יצא ברור מה סיבת היחס של החסידים לספר (וכן מקור ברור לשמועה שהיא כתחליף לספר התניא) תוכן פסקה זו מעורר אצל הקורא תמיהה והוא קצת חילול ה'..--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:19, 19 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> ::::{{קריצה}}למה אתם גורמים לי לעשות עבודות מחקר?? סתם כתבתי מה ששמעתי, אבל לאחר חיפוש קל מצאתי מקור לכל הענין--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 00:48, 20 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :::::שמעון ווייצהאנדלער אינו מקור לא משום שהוא שקרן, אלא כי הוא אינו מקור. חס&quot;ד האלבערשטאם הוא כן מקור אף שהוא לא אמין. מקוה שהבנת את כונתי. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:54, 20 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> ::::::שמעון ויצהנדלר בוודאי לא היה שם ובוודאי הוא בעצמו קרה/שמע ממקור יותר מוסמך כגון הדוגמא שהבאת, אך היות ובמקרה דנן לא היה בידי את המקור ממנו שאב ר' שמעון את המידע, והיות והוא אמין כפי שהסכמת, וגם לא נעלמה מעיניו האבחון שנתת לחס&quot;ד, בשעת הדחק אני חושב שהוא כן מקור כאחד שיודע את המקור האמיתי, ומה עוד שהרי לו יצוייר שהוא היה כותב את זה שחור על גבי לבן בכתבה בבית משיח לדגומא, זה היה מקור מהימן ביותר. ובקיצור אני בטוח שיש מקור קדום לשמעון, ואני ינסה לחפש באמת, אבל בכל זאת על מנת שהסיפור לא ישמע כשטויות העדפתי לציין מקור כלשהו על פני שום מקור.--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 09:57, 20 בינואר 2017 (UTC)<br /> :::::::מהערכה היכרות ונסיון, שמעון וייצהנדלר הוא בעל ידע רחב על צד הפלא, אך אינו בעל שמועה משום שהוא זוכר את הדברים כפי שהם התקבלו בנקודת המבט שלו. כך לדוגמא אני זוכר ששמעתי ממנו ציטוט משיחה של הרבי כפי שחיקה אותה עם המנדינה, וכשהתחקיתי אחר מקור השיחה - התברר שהתאריך לא היה מדוייק, והתוכן לא היה מדוייק. בשביל להעביר את הדברים בדיוק כפי ששמעת/קראת/ראית אותם, צריך נפש מסוג מאוד מיוחד. אני עצמי שמעתי במבצעים בחנוכה סיפור בפרסום ראשון מהרבי, וכל פעם שסיפרתי את הסיפור - 'השתלבו' לי בסיפור פרטים נוספים שאני יודע בוודאות שלא שמעתי אותם. אמנם פרטים שוליים ולא רלוונטיים, אך עם זאת - פרטים שנוספו אצלי. אני פשוט לא מצליח להעביר את הדברים '''במדוייק''' כפי ששמעתי. לעצם הדיון, לעניות דעתי באנציקלופדיה החב&quot;דית במצבה הנוכחי הוא כן יכול לשמש כמקור. והסיבה היא פשוטה: כשכותבים את שם המקור, יודעים איך להתייחס למידע ואם מישהו ירצה בעתיד לחלוק או בהווה לדעת איך הוא רוצה להתייחס - יסתכל.על המקור ויתייחס למידע כאוות נפשו [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:45, 20 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::::::::עם ההכרעה איני מסכים. האתר הוא לא רק לחבדניקים אלא גם לכאלו שבאים מבחוץ ואינם מבינים את החילוק בין המקורות.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:44, 21 בינואר 2017 (UTC)<br /> :::::::::יפה כתב הנחה: &quot;בכגון זה ראוי לכתוב: &quot;ר' שמעון וינצהנדלר טוען/מספר וכו'&quot; ולהוסיף את המקור (ספר/עיתון/מאמר/הקלטה) בו נאמרו/צוטטו הדברים.&quot; זה מאפשר גם למי שאינו חב&quot;דניק להבין שמדובר במקור מפי השמועה ולא מקור כתוב וקדמון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג בטבת ה'תשע&quot;ז 21:45, 21 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == אופס... ==<br /> <br /> לאחר שכתבתי את הערך על [[פעולת כראמה]], ראיתי שכתוב בדף המשתמש שלך שאתה מתכוון לכתוב אותו... עמך הסליחה. [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 16:34, 23 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == מה שלומך אח יקר? ==<br /> <br /> טוב לראות אותך נכנס לבקר כאן לפעמים. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:46, א' בתמוז ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> :באמת תקופה ארוכה ועסוקה עוברת עלי, אך במסירות נפש עילאית אני שם את כל עיסוקי הצידה ותורם כפי יכולתי ל&quot;חאדארם&quot; הנפלא של חבדפדיה!<br /> :אולי תעשה לי סקירה קצרה על מה שפיספסתי בתקופת החצי שנה האחרונה, אילו '''ערכים''' חדשים מענינים נכתבו או עורכו.. אילו '''עורכים''' חדשים :וטובים התווספו לצבא החבדפדים... --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 10:03, 25 ביוני 2017 (UTC)</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%AA&diff=295554 2017-06-25T09:59:48Z

<p>חצקל: </p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> סדר השתלשלות הוא כינוי כללי וכוללני של כל שלבי ודרגות תהליך צמצום האור האלוקי '''הרוחני''' החל מהשלב הכי גבוהה המכונה [[אור אין סוף]] המאיר מ[[עצמות ומהות]] הבורא, ועד לשלב הכי נמוך - בריאת [[העולם הזה]] '''הגשמי''' והנחות. <br /> <br /> בשונה מספרי הקבלה בהם מרבים לעסוק בתרשימים ובסידור המושגים על פי סדר כרונולוגי או סדרים שונים, שונה היא שיטת החסידות בכך שעוסקת ברובה ככולה של סוגייותיה בביאור יסודי ומהותי של כל בחינה ודרגא, וללא התמקדות במציאות הדרגא בסולם הדרגות מתוך קביעת כללים חדים ביחס לדרגות השונות. ומצד המהות התוכני הכל הוא אחד והכל כלול אחד בשני והסדר והדירוג אינו בולט וניכר.<br /> <br /> ==פירוש המילה השתלשלות==<br /> <br /> היחס בין מושג ועולם לעולם או מושג אחר בתורת החסידות, אינו קשר כללי, כי אם קשר ותוצאה ישירה אחד מהשני, הכל קשור להכל, ובכל דרגא יש ברובד פנימי יותר עוד דרגות, וכל דרגא היא עליונה רק ביחס לדרגא שמתחתיה אך לעומת הדרגא שמעליה היא נחשבת דרגא נמוכה.<br /> <br /> המונח '''השתלשלות''' מבטא שני ענינים:<br /> <br /> א. כמו שלשלת שמשלשלים ממקום גבוה למקום נמוך, כך כל העולמות והדרגות הקדושות הם תהליך של הורדת והגשמת האור המופש.<br /> <br /> ב. כמו שהשלשלת בנויה מהרבה טבעות קטנות המחוברות יחדיו ויוצרות את החבל הארוך, כך כל דרגא ודרגא מחוברת ותלויה בדרגא שמעליה ושתחתיה.<br /> ומכך יוצא שהעולם הגשמי הוא תוצאה ישירה מה[[אור אין סוף]]. <br /> <br /> ==קיצור סדר ההשתלשלות==<br /> <br /> ===עצמות ומהות===<br /> <br /> התואר '''עצמות ומהות''' נסוב על [[הקדוש ברוך הוא]] בכבודו ובעצמו, עצמות ומהות אינו חלק מסדר ההשתלשלות כי הוא לא תלוי ולא נתלה בשום בחינה ודרגא, ואין לו התחלה ואין לו סוף.<br /> <br /> ממנו מאיר ומתגלה כתוצאה ישירה כמו אור השמש מהשמש ללא כל פעולה של ירידה, דרגת [[אור אין סוף]]:<br /> <br /> ===א. אור אין סוף===<br /> השלב הכי גבוה בסדר ההשתלשלות הוא אור אין סוף, והוא האור שהאיר עוד לפני שנברא העולם כמו שכתוב &quot;עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו [=אורו] בלבד&quot; באור זה נמצאים כבר הספירות, אך הם רק גנוזות באור בפוטנציאל כשם שהאש קיים בפוטנציאל בצור החלמיש - באבן המוציא אש. <br /> <br /> בדרגת אור אין סוף יש שלושה דרגות:<br /> '''א.''' עצם האור שאינו שייך לשום דבר אחד וחיצוני.<br /> '''ב.''' ההתפשטות וההתגלות של האור אבל עדיין אור שלמעלה מהתלבשות והשתייכות לשום עולם. וזהו השורש ל[[אור הסובב כל עלמין]].<br /> '''ג.''' התפשטות וההתגלות שיש בו נתינת מקום (אמנם בדקות דדקות) לעולמות ודרגות, וזהו השורש ל[[אור הממלא כל עלמין]].<br /> <br /> על מנת להתחיל בתהליך בריאת העולם היה צריך בראשית כל לצמצם ולסלק את האור האין סופי הזה:<br /> <br /> ===ב. הצמצום הראשון - סילוק האור===<br /> <br /> ==למעלה מהשתלשלות==<br /> &quot;למעלה מהשתלשלות&quot; מתאר את דרגות האלקות שלמעלה מה[[עולמות]] המשתלשלים זה מזה, עד ל[[עצמות ומהות]]. נקרא גם לדרגת ה&quot;אחד עשר&quot;, הרומז להיותו מעבר לעשר הספירות שבסדר השתלשלות. האחד עשר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> [[תמונה:סדר.jpg|left|thumb|150px|שער הספר סדר השתלשלות מהרב יוסף אייבס]]<br /> * '''סדר ההשתלשלות''' - מבוא לתורת השתלשלות העולמות והספירות על פי משנת [[חסידות חב&quot;ד]],- הרב [[יוסף אייבס]]. <br /> * '''[[מדרכי ההשתלשלות]] (שלושה כרכים)''' - הת' דניאל מרדכי ארטובסקי.<br /> <br /> {{ערך חסר}} <br /> [[קטגוריה:צמצום]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%AA&diff=295474 2017-06-24T19:34:39Z

<p>חצקל: עריכה</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> סדר השתלשלות הוא כינוי כללי וכוללני של כל שלבי ודרגות צמצום האור האלוקי '''הרוחני''' החל מהשלב הכי גבוהה המכונה [[אור אין סוף]] המאיר מ[[עצמות ומהות]] הבורא, ועד לשלב הכי נמוך לבריאת [[העולם הזה]] '''הגשמי''' והנחות. <br /> <br /> בתורת החסידות לא מובא ולא עוסקים באף מקום בציור ותיאור תרשים מסודר ומובנה של סדר ההשתלשלות, והדגש על מקום וסדר הספירות אינו חזק כמו שהוא בספרי הקבלה, כי בתורת החסידות בכל [[מאמר]] ומאמר הדגש הוא לבאר את '''המהות''' הפנימית של דרגא מסוימת ולא את ה'''מציאות''' שלה בסדר ההשתלשלות.<br /> <br /> ==פירוש המילה השתלשלות==<br /> <br /> היחס בין מושג ועולם לעולם או מושג אחר בתורת החסידות, אינו קשר כללי, כי אם קשר ותוצאה ישירה אחד מהשני, הכל קשור להכל, ובכל דרגא יש ברובד פנימי יותר עוד דרגות, וכל דרגא היא עליונה רק ביחס לדרגא שמתחתיה אך לעומת הדרגא שמעליה היא נחשבת דרגא נמוכה.<br /> <br /> המונח '''השתלשלות''' מבטא שני ענינים:<br /> <br /> א. כמו שלשלת שמשלשלים ממקום גבוה למקום נמוך, כך כל העולמות והדרגות הקדושות הם תהליך של הורדת והגשמת האור המופש.<br /> <br /> ב. כמו שהשלשלת בנויה מהרבה טבעות קטנות המחוברות יחדיו ויוצרות את החבל הארוך, כך כל דרגא ודרגא מחוברת ותלויה בדרגא שמעליה ושתחתיה.<br /> ומכך יוצא שהעולם הגשמי הוא תוצאה ישירה מה[[אור אין סוף]]. <br /> <br /> ==קיצור סדר ההשתלשלות==<br /> <br /> ===עצמות ומהות===<br /> <br /> התואר '''עצמות ומהות''' נסוב על [[הקדוש ברוך הוא]] בכבודו ובעצמו, עצמות ומהות אינו חלק מסדר ההשתלשלות כי הוא לא תלוי ולא נתלה בשום בחינה ודרגא, ואין לו התחלה ואין לו סוף.<br /> <br /> ממנו מאיר ומתגלה כתוצאה ישירה כמו אור השמש מהשמש ללא כל פעולה של ירידה, דרגת [[אור אין סוף]]:<br /> <br /> ===א. אור אין סוף===<br /> השלב הכי גבוה בסדר ההשתלשלות הוא אור אין סוף, והוא האור שהאיר עוד לפני שנברא העולם כמו שכתוב &quot;עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו [=אורו] בלבד&quot; באור זה נמצאים כבר הספירות, אך הם רק גנוזות באור בפוטנציאל כשם שהאש קיים בפוטנציאל בצור החלמיש - באבן המוציא אש. <br /> <br /> בדרגת אור אין סוף יש שלושה דרגות:<br /> '''א.''' עצם האור שאינו שייך לשום דבר אחד וחיצוני.<br /> '''ב.''' ההתפשטות וההתגלות של האור אבל עדיין אור שלמעלה מהתלבשות והשתייכות לשום עולם. וזהו השורש ל[[אור הסובב כל עלמין]].<br /> '''ג.''' התפשטות וההתגלות שיש בו נתינת מקום (אמנם בדקות דדקות) לעולמות ודרגות, וזהו השורש ל[[אור הממלא כל עלמין]].<br /> <br /> על מנת להתחיל בתהליך בריאת העולם היה צריך בראשית כל לצמצם ולסלק את האור האין סופי הזה:<br /> <br /> ===ב. הצמצום הראשון - סילוק האור===<br /> <br /> ==למעלה מהשתלשלות==<br /> &quot;למעלה מהשתלשלות&quot; מתאר את דרגות האלקות שלמעלה מה[[עולמות]] המשתלשלים זה מזה, עד ל[[עצמות ומהות]]. נקרא גם לדרגת ה&quot;אחד עשר&quot;, הרומז להיותו מעבר לעשר הספירות שבסדר השתלשלות. האחד עשר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> [[תמונה:סדר.jpg|left|thumb|150px|שער הספר סדר השתלשלות מהרב יוסף אייבס]]<br /> * '''סדר ההשתלשלות''' - מבוא לתורת השתלשלות העולמות והספירות על פי משנת [[חסידות חב&quot;ד]],- הרב [[יוסף אייבס]]. <br /> * '''[[מדרכי ההשתלשלות]] (שלושה כרכים)''' - הת' דניאל מרדכי ארטובסקי.<br /> <br /> {{ערך חסר}} <br /> [[קטגוריה:צמצום]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%AA&diff=295470 2017-06-24T19:07:58Z

<p>חצקל: עריכה, הרחבה</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> סדר השתלשלות הוא כינוי כללי וכוללני של כל שלבי ודרגות צמצום האור האלוקי '''הרוחני''' החל מהשלב הכי גבוהה המכונה [[אור אין סוף]] המאיר מ[[עצמות ומהות]] הבורא, ועד לשלב הכי נמוך לבריאת [[העולם הזה]] '''הגשמי''' והנחות. <br /> <br /> בתורת החסידות לא מובא ולא עוסקים באף מקום בציור ותיאור תרשים מסודר ומובנה של סדר ההשתלשלות, והדגש על מקום וסדר הספירות אינו חזק כמו שהוא בספרי הקבלה, כי בתורת החסידות בכל [[מאמר]] ומאמר הדגש הוא לבאר את '''המהות''' הפנימית של דרגא מסוימת ולא את ה'''מציאות''' שלה בסדר ההשתלשלות.<br /> <br /> ==פירוש המילה השתלשלות==<br /> <br /> היחס בין מושג ועולם לעולם או מושג אחר בתורת החסידות, אינו קשר כללי, כי אם קשר ותוצאה ישירה אחד מהשני, הכל קשור להכל, ובכל דרגא יש ברובד פנימי יותר עוד דרגות, וכל דרגא היא עליונה רק ביחס לדרגא שמתחתיה אך לעומת הדרגא שמעליה היא נחשבת דרגא נמוכה.<br /> <br /> המונח '''השתלשלות''' מבטא שני ענינים:<br /> א. כמו שלשלת שמשלשלים ממקום גבוה למקום נמוך, כך כל העולמות והדרגות הקדושות הם תהליך של הורדת והגשמת האור המופש.<br /> <br /> ב. כמו שהשלשלת בנויה מהרבה טבעות קטנות המחוברות יחדיו ויוצרות את החבל הארוך, כך כל דרגא ודרגא מחוברת ותלויה בדרגא שמעליה ושתחתיה.<br /> ומכך יוצא שהעולם הגשמי הוא תוצאה ישירה מה[[אור אין סוף]]. <br /> <br /> ==קיצור סדר ההשתלשלות==<br /> <br /> ===עצמות ומהות===<br /> <br /> התואר '''עצמות ומהות''' נסוב על [[הקדוש ברוך הוא]] בכבודו ובעצמו, עצמות ומהות אינו חלק מסדר ההשתלשלות כי הוא לא תלוי ולא נתלה בשום בחינה ודרגא, ואין לו התחלה ואין לו סוף.<br /> <br /> ממנו מאיר ומתגלה כתוצאה ישירה כמו אור השמש מהשמש ללא כל פעולה של ירידה, דרגת [[אור אין סוף]]:<br /> <br /> ===א. אור אין סוף===<br /> השלב הכי גבוה בסדר ההשתלשלות הוא אור אין סוף, והוא האור שהאיר עוד לפני שנברא העולם כמו שכתוב &quot;עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו [=אורו] בלבד&quot;. <br /> <br /> בדרגת אור אין סוף יש שלושה דרגות:<br /> '''א.''' עצם האור שאינו שייך לשום דבר אחד וחיצוני.<br /> '''ב.''' ההתפשטות וההתגלות של האור אבל עדיין אור שלמעלה מהתלבשות והשתייכות לשום עולם. וזהו השורש ל[[אור הסובב כל עלמין]].<br /> '''ג.''' התפשטות וההתגלות שיש בו נתינת מקום (אמנם בדקות דדקות) לעולמות ודרגות, וזהו השורש ל[[אור הממלא כל עלמין]].<br /> <br /> על מנת להתחיל בתהליך בריאת העולם היה צריך בראשית כל לצמצם ולסלק את האור האין סופי הזה:<br /> <br /> ===ב. הצמצום הראשון - סילוק האור===<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==למעלה מהשתלשלות==<br /> &quot;למעלה מהשתלשלות&quot; מתאר את דרגות האלקות שלמעלה מה[[עולמות]] המשתלשלים זה מזה, עד ל[[עצמות ומהות]]. נקרא גם לדרגת ה&quot;אחד עשר&quot;, הרומז להיותו מעבר לעשר הספירות שבסדר השתלשלות. האחד עשר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> [[תמונה:סדר.jpg|left|thumb|150px|שער הספר סדר השתלשלות מהרב יוסף אייבס]]<br /> * '''סדר ההשתלשלות''' - מבוא לתורת השתלשלות העולמות והספירות על פי משנת [[חסידות חב&quot;ד]],- הרב [[יוסף אייבס]]. <br /> * '''[[מדרכי ההשתלשלות]] (שלושה כרכים)''' - הת' דניאל מרדכי ארטובסקי.<br /> <br /> {{ערך חסר}} <br /> [[קטגוריה:צמצום]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A7%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%90&diff=295305 2017-06-19T20:33:34Z

<p>חצקל: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>'''בוצינא דקרדוניתא''' - ביטוי מספר ה[[זוהר]] המובא רבות בספרי [[חסידות]] ופרושו '''קו המידה''' - היינו שתפקידו למדוד ולצמצם את ה[[אור אין סוף]], ועל ידו מתאפשר ל[[אור]] לרדת ולהתלבש ב[[עולמות]]. <br /> <br /> ==פירוש מילולי==<br /> פירוש המילה '''בוצינא''' הוא נר. לגבי פירוש המילה '''קורדוניתא''' ישנם כמה אופנים לפרש:<br /> * מלשון &quot;חיטי קרדנייתא{{הערה|פסחים ז,א. כא, ב.}}&quot; דהיינו (חיטים) קשים וחזקים, ופירושו נר חזק.<br /> * מלשון &quot;קדרות ושחרות&quot;{{הערה|תורה אור מקץ, לט, שם מובא בחדא מחתא גם הפירוש הקודם.}} דהיינו חושך, ופרושו נר של חושך.<br /> * מלשון &quot;מקדרים בהרים{{הערה|עירובין נה, א.}}&quot; דהיינו מלשון מדידה{{הערה|פירוש דרך האמת על הוזהר בתחילתו. אך פירוש זה לא מובא בחסידות למרות היותו הכי קרוב לפרוש ענינו: קו המידה.}}. <br /> <br /> ברוב הפעמים בהם מובא ב[[מאמרי חסידות]] ענין &quot;בוצינא דקרדוניתא&quot; לא מוסבר תרגומו המילולי אלא ענינו, שהוא &quot;קו המידה&quot; ללא הסבר איך מתקשר לפירוש הפשוט של המילים.<br /> <br /> ==ענינו==<br /> במאמר הפותח את ספר הזוהר כתוב: &quot;[[בריש הורמנותא דמלכא|בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה בוצינא דקרדוניתא]]&quot; [= בתחילת (לפני) רצונו של המלך, חקק חקיקה באור העליון, (ועשהו) קו המידה].<br /> <br /> דהיינו כאשר [[הקב&quot;ה]] ברא את העולם, על ידי השפעת האור שלו להחיות את העולמות העליונים והתחתונים, הוצרך (כביכול) לצמצם את אורו הגדול המכונה [[אור אין סוף]], על מנת שיוכל להתצמצם ולרדת להיות דרגה פחותה, ולאחר מכן להתצמצם ולרדת עוד להיות דרגה עוד יותר פחותה, וכן הלאה כל [[סדר השתלשלות]] עד שאחרי ירידות וצמצומים רבים נברא העולם הזה הגשמי.<br /> <br /> הכח הזה המצמצם את האור נקרא &quot;בוצינא דקרדוניתא&quot; שכנ&quot;ל פירושו המילולי (העיקרי) הוא נר החושך. היינו שמטרתו לקבוע היכן נגמר האור ומתחיל החושך.<br /> <br /> ==השורש הראשון למידת הגבורה==<br /> אל אף שבמקורו נאמר הביטוי &quot;בוצינא דקרדוניתא&quot; על הצמצום וקו המידה שב[[אור אין סוף]], בחסידות מובא בדרך כלל כ&quot;[[גבורה]] ([[ה' גבורות]]) ד[[עתיק יומין]]&quot; (או גבורה עילאה דעתיק יומין) היינו כח המצמצם וקו המידה שב[[כתר]] (בכתר ישנם שתי בחינות: חיצוניות הכתר - [[אריך אנפין]] ופנימיות הכתר - [[עתיק יומין]]){{הערה|תניא [[שער היחוד והאמונה]] פרק ד'}}.<br /> <br /> כל הספירות שבכתר הינם שורש ומקור לאותם [[ספירות]] שהשתלשלו אחר כך בעולם שמתחתיו [[עולם האצילות]], וכך גם מידת ה[[גבורה]] שב[[כתר]] ב[[עתיק יומין]] הינו היסוד והשורש ל[[מידת הגבורה]] שבעולם האצילות, ושב[[עולם הבריאה]] וכו', היינו ש&quot;בוצינא דקרדוניתא&quot; שקאי על הגבורה דעתיק יומין הינו המקור לכל [[מידת הגבורה]] שבכל העולמות. <br /> <br /> [[מידת הגבורה]] ענינה ופעולה צמצום, כי הינה בדיוק ההפך ממידת ה[[חסד]] אשר כל מהותה [[אהבה]] והשפעה, אך הגבורה מסמלת את התוקף והדין שמגביל את ההשפעה רק למקומות מסוימים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[צמצום]]<br /> *[[חכמה סתימאה]]<br /> *[[גבורה דעתיק]]<br /> *[[אור הקו]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:צמצום]]<br /> [[קטגוריה:עולם המלבוש]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A7%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%90&diff=295304 2017-06-19T20:33:16Z

<p>חצקל: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>'''בוצינא דקרדוניתא''' - ביטוי מספר ה[[זוהר]] המובא רבות בספרי [[חסידות]] ופרושו '''קו המידה''' - היינו שתפקידו למדוד ולצמצם את ה[[אור אין סוף]], ועל ידו מתאפשר ל[[אור]] לרדת ולהתלבש ב[[עולמות]]. <br /> <br /> ==פירוש מילולי==<br /> פירוש המילה '''בוצינא''' הוא נר. לגבי פירוש המילה '''קורדוניתא''' ישנם כמה אופנים לפרש:<br /> * מלשון &quot;חיטי קרדנייתא{{הערה|פסחים ז,א. כא, ב.}}&quot; דהיינו (חיטים) קשים וחזקים, ופירושו נר חזק.<br /> * מלשון &quot;קדרות ושחרות&quot;{{הערה|תורה אור מקץ, לט, שם מובא בחדא מחתא גם הפירוש הקודם.}} דהיינו חושך, ופרושו נר של חושך.<br /> * מלשון &quot;מקדרים בהרים{{הערה|עירובין נה, א.}}&quot; דהיינו מלשון מדידה{{הערה|פירוש דרך האמת על הוזהר בתחילתו. אך פירוש זה לא מובא בחסידות למרות היותו הכי קרוב לפרוש ענינו: קו המידה.}}. <br /> <br /> ברוב הפעמים בהם מובא ב[[מאמרי חסידות]] ענין &quot;בוצינא דקרדוניתא&quot; לא מוסבר תרגומו המילולי אלא ענינו, שהוא &quot;קו המידה&quot; ללא הסבר איך מתקשר לפירוש הפשוט של המילים.<br /> <br /> ==ענינו==<br /> במאמר הפותח את ספר הזוהר כתוב: &quot;[[בריש הורמנותא דמלכא|בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה בוצינא דקרדוניתא]]&quot; [= בתחילת (לפני) רצונו של המלך, חקק חקיקה באור העליון, (ועשהו) קו המידה].<br /> <br /> דהיינו כאשר [[הקב&quot;ה]] ברא את העולם, על ידי השפעת האור שלו להחיות את העולמות העליונים והתחתונים, הוצרך (כביכול) לצמצם את אורו הגדול המכונה [[אור אין סוף]], על מנת שיוכל להתצמצם ולרדת להיות דרגה פחותה, ולאחר מכן להתצמצם ולרדת עוד להיות דרגה עוד יותר פחותה, וכן הלאה כל [[סדר השתלשלות]] עד שאחרי ירידות וצמצומים רבים נברא העולם הזה הגשמי.<br /> <br /> הכח הזה המצמצם את האור נקרא &quot;בוצינא דקרדוניתא&quot; שכנ&quot;ל פירושו המילולי (העיקרי) הוא נר החושך. היינו שמטרתו לקבוע היכן נגמר האור ומתחיל החושך.<br /> <br /> ==השורש הראשון למידת הגבורה==<br /> אל אף שבמקורו נאמר הביטוי &quot;בוצינא דקרדוניתא&quot; על הצמצום וקו המידה שב[[אור אין סוף]], בחסידות מובא בדרך כלל כ&quot;[[גבורה]] ([[ה' גבורות]]) ד[[עתיק יומין]]&quot; (או גבורה עילאה דעתיק יומין) היינו כח המצמצם וקו המידה שב[[כתר]] (בכתר ישנם שתי בחינות: חיצוניות הכתר - [[אריך אנפין]] ופנימיות הכתר - [[עתיק יומין]]){{הערה|תניא [[שער היחוד והאמונה]] פרק ד'}}.<br /> <br /> כל הספירות שבכתר הינם שורש ומקור לאותם [[ספירות]] שהשתלשלו אחר כך בעולם שמתחתיו [[עולם האצילות]], וכך גם מידת ה[[גבורה]] שב[[כתר]] ב[[עתיק יומין]] הינו היסוד והשורש ל[[מידת הגבורה]] שבעולם האצילות, ושב[[עולם הבריאה]] וכו', היינו ש&quot;בוצינא דקרדוניתא&quot; שקאי על הגבורה דעתיק יומין הינו המקור לכל [[מידת הגבורה]] שבכל העולמות. <br /> <br /> [[מידת הגבורה]] ענינה ופעולה צמצום, כי הינה בדיוק ההפך ממידת ה[[חסד]] אשר כל מהותה [[אהבה]] והשפעה, אך הגבורה מסמלת את התוקף והדין שמגביל את ההשפעה רק למקומות מסוימים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[צמצום]]<br /> *[[חכמה סתימאה]]<br /> *[[גבורה דעתיק]]<br /> *[[אור הקו]]<br /> *[[קו המדה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:צמצום]]<br /> [[קטגוריה:עולם המלבוש]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%93%22%D7%A7&diff=295303 2017-06-19T20:30:53Z

<p>חצקל: הפניה</p> <hr /> <div>#הפניה [[בוצינא דקרדוניתא]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA&diff=284195 2017-01-25T07:59:10Z

<p>חצקל: /* עם ישראל משפיעים על חיות הקליפות */</p> <hr /> <div>'''שלוש קליפות הטמאות''' - מושג יסוד בתורת החסידות, כינוי להתגלמות ה[[רוע]] וה[[טומאה]] בעולם. נקרא בשם קליפות, כי דומה לקליפת הפרי אשר מכסה על הפרי אף שהוא בעצמו פסולת חסר חשיבות, כך הטומאה והרע ניכרים בעולם למרות שהם לא אמיתת המציאות כי אם כיסוי על המציאות האלוקית הקדושה.<br /> <br /> עבודת האדם ביחס ל'קליפות' הוא התעלמות מוחלטת או שבירתם וביטולם לגמרי, לא ניתן 'לברר' ולזכך את הקליפות מכיון שהינם רעים מצד עצם מציאותם, רק בזמן ה[[גאולה]], הקליפות ישתנו ויהפכו לקדושה, כמו כן אדם שהגיע לדרגת [[צדיק]] יש בכחו להעלות את הקליפות לעולם הקדושה.<br /> <br /> שמות וכינויים נוספים לשלוש קליפות הטמאות: '''סטרא אחרא''', '''החיצונים'''.<br /> <br /> ==שורש התהוותם==<br /> <br /> ==מהותם==<br /> שלוש הקליפות מתוארות ב[[מרכבה]] שראה [[יחזקאל]], שם נאמר &quot;רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב&quot;&lt;ref&gt;יחזקאל א, ד.&lt;/ref&gt;. מבואר כי &quot;רוח סערה&quot; &quot;ענן גדול&quot; ו&quot;אש מתלקחת&quot;, הם שלוש קליפות הטמאות לגמרי, והם יונקות את חיותם מ[[קליפת נוגה]] שהיא [[ממוצע|ממוצעת]] בין הקדושה לטומאה.<br /> <br /> הדברים בעולם הזה שנמשכים מג' קליפות הם:&lt;ref&gt;[[תניא]] סוף פרק ו'.&lt;/ref&gt; נפשות אומות העולם (מלבד [[חסידי אומות העולם]]&lt;ref&gt;ר' [[הלל מפריטש]] בשם [[אדמו&quot;ר הזקן]].&lt;/ref&gt;) וכן החיות שממנה קיים גופו של הגוי (שהיא חיות נפרדת שהרי גם לאחרי שמת ממשיך גופו להתקיים), חיותם של בעלי-חיים הטמאים ואסורים באכילה וכן הכוח המקיים גופם של אותם בעלי חיים, הכוח המקיים את כל ה[[צומח]] האסור באכילה וכן החיות שמצמיח את אותם הצמחים, הכוח לעשיית עבירה במעשה, דיבור או [[מחשבה]] ותנועת הנפש הרעה שבעשיית העבירה (הרצון בעבירה&lt;ref&gt;[[דרך מצוותיך]] מצוות [[וידוי]] ותשובה.&lt;/ref&gt;).<br /> <br /> ==יניקת החיצונים==<br /> כל הברואים הקיימים בעולם מתקיימים ומתהווים בכל רגע מחדש, על ידי ה[[חיות]] ש[[הקב&quot;ה]] מעניק להם, לולא חיות זה הם היו מתבטלים ונעלמים בין רגע. אך ישנו הבדל בין החיות האלוקית השורה בברואים הנמצאים תחת הקטגוריה של ה[[קדושה]], וכן תחת קטגוריית [[קליפת נוגה]] (הכולל את כל מה שאינו [[רע]] אך אינו גם [[טוב]]), ל לבין הברואים הנמצאים תחת קטגוריית &quot;הקליפות&quot;.<br /> <br /> יסוד ההבדל הוא, שכל מה שאינו קליפה ורע, [[הקב&quot;ה]], מחיה אותו מרצונו האמיתי והפנימי, ומשל לכך מאדם הנותן מתנה לאהובו שנותן לו מאהבה, בסבר פנים ובשפע. אך את הקליפות מחיה הקב&quot;ה, כביכול, בדרך אגב (בלשון [[החסידות]] &quot;כמאן דשדי בתר כתפוי&quot; - כמי שזורק מאחורי כתפיו), לא מתוך רצון פנימי ואמיתי, ונמשל למלך העושה סעודה לשריו ומקורביו, שגם עבדיו נהנים מסעודה זו, אך כמובן שהם לא מטרת ועיקר הסעודה אבל גם הם נהנים מאיסוף השאריות, ונתינה זו היא בזלזול ובכמות מועטת. <br /> <br /> אך ישנם כמה אופנים יוצאי דופן בהם הקליפות מצליחות בכל זאת לקבל את אותו דרגת החיות המיועדת לקדושה, ונחלק בדרך כלל לשתי אופנים:<br /> *אופן יניקה א' - &quot;בריבוי [[צמצום|צמצומים]]&quot; - מאחר וכל חיות אלוקית אשר יוצאת מ[[עצמות]]ו ממש, עוברת מסלול של [[צמצום]] והגבלה על מנת שתוכל להחיות ולהתלבש בנבראים גשמיים, פעמים והאור משפיל את עצמו ויורד כל כך עד שגם הקליפות מצליחות לקבל אור זה. אלא שיניקת חיות זו הינה חיות מצומצמת מאד.<br /> *אופן יניקה ב' &quot;הגבהה וחוצפה&quot; - לפני שהאור - החיות, יורד ומצטמצם ממקורו הוא נמצא בעולם ה&quot;סובב&quot; המקיף על כל העולמות בשווה, בעולם זה אין עדיין הבדל בין אור לחושך, כי [[עולם הסובב]] הינו למעלה, מעלה מהעולמות התחתונים ולכן אין שם התייחסות לחושך וקליפות. ופעמים והקליפות מתעלים ב&quot;חוצפתם&quot; לדרגה זו ועוקפים את כל [[סדר ההשתלשלות]] ויונקים את חיותם משם. אופן זה נמשל ל[[נשר]], כי הנשר אף שאינו עליון במעלה מעופו הינו הגבוה מכל הנבראים.<br /> <br /> ===עם ישראל משפיעים על חיות הקליפות===<br /> קצבת כמות השפע ודרגת השפע לקליפות תלוי ומושפע ישירות מהתנהגות [[עם ישראל]], ב[[חסידות]] מוסבר רבות שכל העולמות העליונים והתחתונים מושפעים ממעשיו של כל [[יהודי]], כאשר מקיימים את רצון ה' בקיום [[תורה]] ו[[מצוות]], השפע והחיות האלוקי מגיע ומושפע למקומו הנכון ומחזק ומגדיל את הקדושה. אך כאשר [[עם ישראל]], במצב שאינם מקיימים את רצון הבורא, ניתנת אפשרות לקליפות לקבל את החיות השמור לקדושה.<br /> <br /> ובפרטיות לפי החלוקה הנ&quot;ל:<br /> *&quot;דרך צמצום&quot; - יניקה זו מתאפשרת לקליפות אך ורק כאשר ישנו ירידה רוחנית בעם ישראל - ירידה המתבטאת בהשפלה ונפילה ל[[תאוות]] זרות עד שדומה ל[[בהמה]] ממש המחוסרת שכל, ופועלת על פי תאוות ליבה בלבד. ירידה רוחנית זו, גורמת לאור האלוקי גם, לרדת למטה מטה, עד למקום כל כך תחתון שהקליפות גם יונקות משם את החיות המצומצמת והמושפלת.<br /> * &quot;הגבהה וחוצפה&quot; - יניקה זו מתאפשרת לקליפות כאשר ישנו ירידה רוחנית בעם ישראל - ירידה המתבטאת ב[[גסות הרוח]] וחוצפה שהאדם מתמלא [[גאווה]] ומרגיש את עצמו ל[[יש]]ות עליונה, ואת [[הקב&quot;ה]] ל[[אין ואפס]]. ירידה זו גורמת לקליפות גם להתחצף ולהתרומם למקומות שאינם שייכים שם, ולקבל את חיותם ממקור האור והחיות{{הערה|ספר המאמרים תרל&quot;ב עמ' נב לא מאמר דיבור המתחיל לא יצא האיש לא בסייף, ספר המאמרים [[תרנ&quot;ט]], מאמר דיבור המתחיל ת&quot;ר נר חנוכה, [[תניא]] ?, [[קונטרס ומעין]] עמ' 77}}.<br /> <br /> ==בעבודת האדם==<br /> בניגוד לקליפת נוגה, ג' קליפות הטמאות שייכות אך ורק לצד של הטומאה, ומה שקשור אליהן לא ניתן להעלותו לקדושה.<br /> <br /> למשל, דבר מאכל שהינו אסור באכילה על פי ההלכה היהודית, גם אם יהודי יברך עליו ויעבוד את ה' בכח האכילה ההיא, עדיין לא יהיה ניתן להוציא את [[ניצוצות הקדושה]] משייכותם עד אותה עת לג' קליפות הטמאות, ולהעלות אותן לקדושה (עד שיבא [[משיח]] צדקנו).<br /> <br /> אולם, על ידי תשובה עילאה הרי גם החיות שמג' הקליפות עולה לקדושה&lt;ref&gt;בכל הנ&quot;ל ראה [[תניא]] פרקים ז'-ח'.&lt;/ref&gt;, כמו כן כאשר יהודי נמצא במצב שמותר לו לאכול דבר זה, כגון חולה בסכנה או שהאיסור מתבטל בשישים - אזי החיות האלוקית עולה לקדושה אם יעבוד בכח האכילה ההיא את ה'.<br /> <br /> תקנתם של ג' הקליפות הטמאות - היא בשבירתם, שעל ידי שיהודי מתגבר על הקליפה ושוברה - הרי ניצוץ האלוקות שבה עולה לקדושה.<br /> <br /> בעת [[תפילת שמונה עשרה]] בברכת &quot;ולמלשינים&quot; - בין תיבות &quot;תעקר תשבר ותמגר&quot;, לתיבת &quot;ותכניע&quot; נהוג לעשות הפסקה, כיון שג' התיבות הראשונות הם כנגד ג' הקליפות הטמאות, שצריכים עקירה לגמרי, מה שאין כן תיבת &quot;ותכניע&quot;, שהיא כנגד קליפת נוגה.<br /> <br /> ==כינוים==<br /> בנוסף לשמם &quot;רוח סערה&quot;, &quot;ענן גדול&quot;, &quot;אש מתלקחת&quot;, כמו כן נקראות הקליפות בשם &quot;נחש&quot; &quot;שרף&quot; ו&quot;עקרב&quot;.<br /> <br /> <br /> <br /> ==בגאולה==<br /> ==ראו גם==<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> &lt;references/&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:קליפות]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA&diff=284194 2017-01-25T07:42:59Z

<p>חצקל: /* יניקת החיצונים */</p> <hr /> <div>'''שלוש קליפות הטמאות''' - מושג יסוד בתורת החסידות, כינוי להתגלמות ה[[רוע]] וה[[טומאה]] בעולם. נקרא בשם קליפות, כי דומה לקליפת הפרי אשר מכסה על הפרי אף שהוא בעצמו פסולת חסר חשיבות, כך הטומאה והרע ניכרים בעולם למרות שהם לא אמיתת המציאות כי אם כיסוי על המציאות האלוקית הקדושה.<br /> <br /> עבודת האדם ביחס ל'קליפות' הוא התעלמות מוחלטת או שבירתם וביטולם לגמרי, לא ניתן 'לברר' ולזכך את הקליפות מכיון שהינם רעים מצד עצם מציאותם, רק בזמן ה[[גאולה]], הקליפות ישתנו ויהפכו לקדושה, כמו כן אדם שהגיע לדרגת [[צדיק]] יש בכחו להעלות את הקליפות לעולם הקדושה.<br /> <br /> שמות וכינויים נוספים לשלוש קליפות הטמאות: '''סטרא אחרא''', '''החיצונים'''.<br /> <br /> ==שורש התהוותם==<br /> <br /> ==מהותם==<br /> שלוש הקליפות מתוארות ב[[מרכבה]] שראה [[יחזקאל]], שם נאמר &quot;רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב&quot;&lt;ref&gt;יחזקאל א, ד.&lt;/ref&gt;. מבואר כי &quot;רוח סערה&quot; &quot;ענן גדול&quot; ו&quot;אש מתלקחת&quot;, הם שלוש קליפות הטמאות לגמרי, והם יונקות את חיותם מ[[קליפת נוגה]] שהיא [[ממוצע|ממוצעת]] בין הקדושה לטומאה.<br /> <br /> הדברים בעולם הזה שנמשכים מג' קליפות הם:&lt;ref&gt;[[תניא]] סוף פרק ו'.&lt;/ref&gt; נפשות אומות העולם (מלבד [[חסידי אומות העולם]]&lt;ref&gt;ר' [[הלל מפריטש]] בשם [[אדמו&quot;ר הזקן]].&lt;/ref&gt;) וכן החיות שממנה קיים גופו של הגוי (שהיא חיות נפרדת שהרי גם לאחרי שמת ממשיך גופו להתקיים), חיותם של בעלי-חיים הטמאים ואסורים באכילה וכן הכוח המקיים גופם של אותם בעלי חיים, הכוח המקיים את כל ה[[צומח]] האסור באכילה וכן החיות שמצמיח את אותם הצמחים, הכוח לעשיית עבירה במעשה, דיבור או [[מחשבה]] ותנועת הנפש הרעה שבעשיית העבירה (הרצון בעבירה&lt;ref&gt;[[דרך מצוותיך]] מצוות [[וידוי]] ותשובה.&lt;/ref&gt;).<br /> <br /> ==יניקת החיצונים==<br /> כל הברואים הקיימים בעולם מתקיימים ומתהווים בכל רגע מחדש, על ידי ה[[חיות]] ש[[הקב&quot;ה]] מעניק להם, לולא חיות זה הם היו מתבטלים ונעלמים בין רגע. אך ישנו הבדל בין החיות האלוקית השורה בברואים הנמצאים תחת הקטגוריה של ה[[קדושה]], וכן תחת קטגוריית [[קליפת נוגה]] (הכולל את כל מה שאינו [[רע]] אך אינו גם [[טוב]]), ל לבין הברואים הנמצאים תחת קטגוריית &quot;הקליפות&quot;.<br /> <br /> יסוד ההבדל הוא, שכל מה שאינו קליפה ורע, [[הקב&quot;ה]], מחיה אותו מרצונו האמיתי והפנימי, ומשל לכך מאדם הנותן מתנה לאהובו שנותן לו מאהבה, בסבר פנים ובשפע. אך את הקליפות מחיה הקב&quot;ה, כביכול, בדרך אגב (בלשון [[החסידות]] &quot;כמאן דשדי בתר כתפוי&quot; - כמי שזורק מאחורי כתפיו), לא מתוך רצון פנימי ואמיתי, ונמשל למלך העושה סעודה לשריו ומקורביו, שגם עבדיו נהנים מסעודה זו, אך כמובן שהם לא מטרת ועיקר הסעודה אבל גם הם נהנים מאיסוף השאריות, ונתינה זו היא בזלזול ובכמות מועטת. <br /> <br /> אך ישנם כמה אופנים יוצאי דופן בהם הקליפות מצליחות בכל זאת לקבל את אותו דרגת החיות המיועדת לקדושה, ונחלק בדרך כלל לשתי אופנים:<br /> *אופן יניקה א' - &quot;בריבוי [[צמצום|צמצומים]]&quot; - מאחר וכל חיות אלוקית אשר יוצאת מ[[עצמות]]ו ממש, עוברת מסלול של [[צמצום]] והגבלה על מנת שתוכל להחיות ולהתלבש בנבראים גשמיים, פעמים והאור משפיל את עצמו ויורד כל כך עד שגם הקליפות מצליחות לקבל אור זה. אלא שיניקת חיות זו הינה חיות מצומצמת מאד.<br /> *אופן יניקה ב' &quot;הגבהה וחוצפה&quot; - לפני שהאור - החיות, יורד ומצטמצם ממקורו הוא נמצא בעולם ה&quot;סובב&quot; המקיף על כל העולמות בשווה, בעולם זה אין עדיין הבדל בין אור לחושך, כי [[עולם הסובב]] הינו למעלה, מעלה מהעולמות התחתונים ולכן אין שם התייחסות לחושך וקליפות. ופעמים והקליפות מתעלים ב&quot;חוצפתם&quot; לדרגה זו ועוקפים את כל [[סדר ההשתלשלות]] ויונקים את חיותם משם. אופן זה נמשל ל[[נשר]], כי הנשר אף שאינו עליון במעלה מעופו הינו הגבוה מכל הנבראים.<br /> <br /> ===עם ישראל משפיעים על חיות הקליפות===<br /> קצבת כמות השפע ודרגת השפע לקליפות תלוי ומושפע ישירות מהתנהגות [[עם ישראל]], ב[[חסידות]] מוסבר רבות שכל העולמות העליונים והתחתונים מושפעים ממעשיו של כל [[יהודי]], כאשר מקיימים את רצון ה' בקיום [[תורה]] ו[[מצוות]], השפע והחיות האלוקי מגיע ומושפע למקומו הנכון ומחזק ומגדיל את הקדושה. אך כאשר [[עם ישראל]], במצב שאינם מקיימים את רצון הבורא, ניתנת אפשרות לקליפות לקבל את החיות השמור לקדושה.<br /> <br /> ובפרטיות לפי החלוקה הנ&quot;ל:<br /> *&quot;דרך צמצום&quot; - יניקה זו מתאפשרת לקליפות אך ורק כאשר ישנו ירידה רוחנית בעם ישראל - ירידה המתבטאת בהשפלה ונפילה ל[[תאוות]] זרות עד שדומה ל[[בהמה]] ממש המחוסרת שכל, ופועלת על פי תאוות ליבה בלבד. ירידה רוחנית זו, גורמת לאור האלוקי גם, לרדת למטה מטה, עד למקום כל כך תחתון שהקליפות גם יונקות משם את החיות המצומצמת והמושפלת.<br /> * &quot;הגבהה וחוצפה&quot; - יניקה זו מתאפשרת לקליפות כאשר ישנו ירידה רוחנית בעם ישראל - ירידה המתבטאת ב[[גסות הרוח]] וחוצפה שהאדם מתמלא [[גאווה]] ומרגיש את עצמו ל[[יש]]ות עליונה, ואת [[הקב&quot;ה]] ל[[אין ואפס]]. ירידה זו גורמת לקליפות גם להתחצף ולהתרומם למקומות שאינם שייכים שם, ולקבל את חיותם ממקור האור והחיות{{הערה|ספר המאמרים [[תרנ&quot;ט]], דיבור המתחיל ת&quot;ר נר חנוכה, [[תניא]] ?, [[קונטרס ומעין]] ?}}.<br /> <br /> ==בעבודת האדם==<br /> בניגוד לקליפת נוגה, ג' קליפות הטמאות שייכות אך ורק לצד של הטומאה, ומה שקשור אליהן לא ניתן להעלותו לקדושה.<br /> <br /> למשל, דבר מאכל שהינו אסור באכילה על פי ההלכה היהודית, גם אם יהודי יברך עליו ויעבוד את ה' בכח האכילה ההיא, עדיין לא יהיה ניתן להוציא את [[ניצוצות הקדושה]] משייכותם עד אותה עת לג' קליפות הטמאות, ולהעלות אותן לקדושה (עד שיבא [[משיח]] צדקנו).<br /> <br /> אולם, על ידי תשובה עילאה הרי גם החיות שמג' הקליפות עולה לקדושה&lt;ref&gt;בכל הנ&quot;ל ראה [[תניא]] פרקים ז'-ח'.&lt;/ref&gt;, כמו כן כאשר יהודי נמצא במצב שמותר לו לאכול דבר זה, כגון חולה בסכנה או שהאיסור מתבטל בשישים - אזי החיות האלוקית עולה לקדושה אם יעבוד בכח האכילה ההיא את ה'.<br /> <br /> תקנתם של ג' הקליפות הטמאות - היא בשבירתם, שעל ידי שיהודי מתגבר על הקליפה ושוברה - הרי ניצוץ האלוקות שבה עולה לקדושה.<br /> <br /> בעת [[תפילת שמונה עשרה]] בברכת &quot;ולמלשינים&quot; - בין תיבות &quot;תעקר תשבר ותמגר&quot;, לתיבת &quot;ותכניע&quot; נהוג לעשות הפסקה, כיון שג' התיבות הראשונות הם כנגד ג' הקליפות הטמאות, שצריכים עקירה לגמרי, מה שאין כן תיבת &quot;ותכניע&quot;, שהיא כנגד קליפת נוגה.<br /> <br /> ==כינוים==<br /> בנוסף לשמם &quot;רוח סערה&quot;, &quot;ענן גדול&quot;, &quot;אש מתלקחת&quot;, כמו כן נקראות הקליפות בשם &quot;נחש&quot; &quot;שרף&quot; ו&quot;עקרב&quot;.<br /> <br /> <br /> <br /> ==בגאולה==<br /> ==ראו גם==<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> &lt;references/&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:קליפות]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA&diff=283851 2017-01-24T19:19:10Z

<p>חצקל: הרחבה</p> <hr /> <div>'''שלוש קליפות הטמאות''' - מושג יסוד בתורת החסידות, כינוי להתגלמות ה[[רוע]] וה[[טומאה]] בעולם. נקרא בשם קליפות, כי דומה לקליפת הפרי אשר מכסה על הפרי אף שהוא בעצמו פסולת חסר חשיבות, כך הטומאה והרע ניכרים בעולם למרות שהם לא אמיתת המציאות כי אם כיסוי על המציאות האלוקית הקדושה.<br /> <br /> עבודת האדם ביחס ל'קליפות' הוא התעלמות מוחלטת או שבירתם וביטולם לגמרי, לא ניתן 'לברר' ולזכך את הקליפות מכיון שהינם רעים מצד עצם מציאותם, רק בזמן ה[[גאולה]], הקליפות ישתנו ויהפכו לקדושה, כמו כן אדם שהגיע לדרגת [[צדיק]] יש בכחו להעלות את הקליפות לעולם הקדושה.<br /> <br /> שמות וכינויים נוספים לשלוש קליפות הטמאות: '''סטרא אחרא''', '''החיצונים'''.<br /> <br /> ==שורש התהוותם==<br /> <br /> ==מהותם==<br /> שלוש הקליפות מתוארות ב[[מרכבה]] שראה [[יחזקאל]], שם נאמר &quot;רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב&quot;&lt;ref&gt;יחזקאל א, ד.&lt;/ref&gt;. מבואר כי &quot;רוח סערה&quot; &quot;ענן גדול&quot; ו&quot;אש מתלקחת&quot;, הם שלוש קליפות הטמאות לגמרי, והם יונקות את חיותם מ[[קליפת נוגה]] שהיא [[ממוצע|ממוצעת]] בין הקדושה לטומאה.<br /> <br /> הדברים בעולם הזה שנמשכים מג' קליפות הם:&lt;ref&gt;[[תניא]] סוף פרק ו'.&lt;/ref&gt; נפשות אומות העולם (מלבד [[חסידי אומות העולם]]&lt;ref&gt;ר' [[הלל מפריטש]] בשם [[אדמו&quot;ר הזקן]].&lt;/ref&gt;) וכן החיות שממנה קיים גופו של הגוי (שהיא חיות נפרדת שהרי גם לאחרי שמת ממשיך גופו להתקיים), חיותם של בעלי-חיים הטמאים ואסורים באכילה וכן הכוח המקיים גופם של אותם בעלי חיים, הכוח המקיים את כל ה[[צומח]] האסור באכילה וכן החיות שמצמיח את אותם הצמחים, הכוח לעשיית עבירה במעשה, דיבור או [[מחשבה]] ותנועת הנפש הרעה שבעשיית העבירה (הרצון בעבירה&lt;ref&gt;[[דרך מצוותיך]] מצוות [[וידוי]] ותשובה.&lt;/ref&gt;).<br /> <br /> ==יניקת החיצונים==<br /> כל הברואים הקיימים בעולם מתקיימים ומתהווים בכל רגע מחדש, על ידי ה[[חיות]] ש[[הקב&quot;ה]] מעניק להם, לולא חיות זה הם היו מתבטלים ונעלמים בין רגע. אך ישנו הבדל בין החיות האלוקית השורה בברואים הנמצאים תחת הקטגוריה של ה[[קדושה]], וכן תחת קטגוריית [[קליפת נוגה]] (הכולל את כל מה שאינו [[רע]] אך אינו גם [[טוב]]), ל לבין הברואים הנמצאים תחת קטגוריית &quot;הקליפות&quot;.<br /> <br /> יסוד ההבדל הוא, שכל מה שאינו קליפה ורע, [[הקב&quot;ה]], מחיה אותו מרצונו האמיתי והפנימי, ומשל לכך מאדם הנותן מתנה לאהובו שנותן לו מאהבה, בסבר פנים ובשפע. אך את הקליפות מחיה הקב&quot;ה, כביכול, בדרך אגב (בלשון [[החסידות]] &quot;כמאן דשדי בתר כתפוי&quot; - כמי שזורק מאחורי כתפיו), לא מתוך רצון פנימי ואמיתי, ונמשל לאדם הנותן מתנה לשונאו בלית ברירה וזורק לו בזלזול ובכמות מועטת. <br /> <br /> אך ישנם כמה אופנים יוצאי דופן בהם הקליפות מצליחות בכל זאת לקבל את אותו דרגת החיות המיועדת לקדושה, ונחלק בדרך כלל לשתי אופנים:<br /> *אופן יניקה א' - &quot;דרך [[צמצום]]&quot; - מאחר וכל חיות אלוקית אשר יוצאת מ[[עצמות]]ו ממש, עוברת מסלול של [[צמצום]] והגבלה על מנת שתוכל להחיות ולהתלבש בנבראים גשמיים, פעמים והאור משפיל את עצמו ויורד כל כך עד שגם הקליפות מצליחות לקבל אור זה. אלא שיניקת חיות זו הינה חיות מצומצמת מאד.<br /> *אופן יניקה ב' &quot;הגבהה וחוצפה&quot; - לפני שהאור - החיות, יורד ומצטמצם ממקורו הוא נמצא בעולם ה&quot;סובב&quot; המקיף על כל העולמות בשווה, בעולם זה אין עדיין הבדל בין אור לחושך, כי [[עולם הסובב]] הינו למעלה, מעלה מהעולמות התחתונים ולכן אין שם התייחסות לחושך וקליפות. ופעמים והקליפות מתעלים ב&quot;חוצפתם&quot; לדרגה זו ועוקפים את כל [[סדר ההשתלשלות]] ויונקים את חיותם משם. אופן זה נמשל ל[[נשר]], כי הנשר אף שאינו עליון במעלה מעופו הינו הגבוה מכל הנבראים.<br /> <br /> ===עם ישראל משפיעים על חיות הקליפות===<br /> קצבת כמות השפע ודרגת השפע לקליפות תלוי ומושפע ישירות מהתנהגות [[עם ישראל]], ב[[חסידות]] מוסבר רבות שכל העולמות העליונים והתחתונים מושפעים ממעשיו של כל [[יהודי]], כאשר מקיימים את רצון ה' בקיום [[תורה]] ו[[מצוות]], השפע והחיות האלוקי מגיע ומושפע למקומו הנכון ומחזק ומגדיל את הקדושה. אך כאשר [[עם ישראל]], במצב שאינם מקיימים את רצון הבורא, ניתנת אפשרות לקליפות לקבל את החיות השמור לקדושה.<br /> <br /> ובפרטיות לפי החלוקה הנ&quot;ל:<br /> *&quot;דרך צמצום&quot; - יניקה זו מתאפשרת לקליפות אך ורק כאשר ישנו ירידה רוחנית בעם ישראל - ירידה המתבטאת בהשפלה ונפילה ל[[תאוות]] זרות עד שדומה ל[[בהמה]] ממש המחוסרת שכל, ופועלת על פי תאוות ליבה בלבד. ירידה רוחנית זו, גורמת לאור האלוקי גם, לרדת למטה מטה, עד למקום כל כך תחתון שהקליפות גם יונקות משם את החיות המצומצמת והמושפלת.<br /> * &quot;הגבהה וחוצפה&quot; - יניקה זו מתאפשרת לקליפות כאשר ישנו ירידה רוחנית בעם ישראל - ירידה המתבטאת ב[[גסות הרוח]] וחוצפה שהאדם מתמלא [[גאווה]] ומרגיש את עצמו ל[[יש]]ות עליונה, ואת [[הקב&quot;ה]] ל[[אין ואפס]]. ירידה זו גורמת לקליפות גם להתחצף ולהתרומם למקומות שאינם שייכים שם, ולקבל את חיותם ממקור האור והחיות{{הערה|ספר המאמרים [[תרנ&quot;ט]], דיבור המתחיל ת&quot;ר נר חנוכה, [[תניא]] ?, [[קונטרס ומעין]] ?}}.<br /> <br /> ==בעבודת האדם==<br /> בניגוד לקליפת נוגה, ג' קליפות הטמאות שייכות אך ורק לצד של הטומאה, ומה שקשור אליהן לא ניתן להעלותו לקדושה.<br /> <br /> למשל, דבר מאכל שהינו אסור באכילה על פי ההלכה היהודית, גם אם יהודי יברך עליו ויעבוד את ה' בכח האכילה ההיא, עדיין לא יהיה ניתן להוציא את [[ניצוצות הקדושה]] משייכותם עד אותה עת לג' קליפות הטמאות, ולהעלות אותן לקדושה (עד שיבא [[משיח]] צדקנו).<br /> <br /> אולם, על ידי תשובה עילאה הרי גם החיות שמג' הקליפות עולה לקדושה&lt;ref&gt;בכל הנ&quot;ל ראה [[תניא]] פרקים ז'-ח'.&lt;/ref&gt;, כמו כן כאשר יהודי נמצא במצב שמותר לו לאכול דבר זה, כגון חולה בסכנה או שהאיסור מתבטל בשישים - אזי החיות האלוקית עולה לקדושה אם יעבוד בכח האכילה ההיא את ה'.<br /> <br /> תקנתם של ג' הקליפות הטמאות - היא בשבירתם, שעל ידי שיהודי מתגבר על הקליפה ושוברה - הרי ניצוץ האלוקות שבה עולה לקדושה.<br /> <br /> בעת [[תפילת שמונה עשרה]] בברכת &quot;ולמלשינים&quot; - בין תיבות &quot;תעקר תשבר ותמגר&quot;, לתיבת &quot;ותכניע&quot; נהוג לעשות הפסקה, כיון שג' התיבות הראשונות הם כנגד ג' הקליפות הטמאות, שצריכים עקירה לגמרי, מה שאין כן תיבת &quot;ותכניע&quot;, שהיא כנגד קליפת נוגה.<br /> <br /> ==כינוים==<br /> בנוסף לשמם &quot;רוח סערה&quot;, &quot;ענן גדול&quot;, &quot;אש מתלקחת&quot;, כמו כן נקראות הקליפות בשם &quot;נחש&quot; &quot;שרף&quot; ו&quot;עקרב&quot;.<br /> <br /> <br /> <br /> ==בגאולה==<br /> ==ראו גם==<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> &lt;references/&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:קליפות]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=283807 2017-01-24T15:20:32Z

<p>חצקל: ביטול גרסה 283784 של 213.151.38.143 (שיחה)</p> <hr /> <div>{{מפנה|מלך המשיח|כך כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח|הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח}}<br /> '''מלך המשיח''' הוא מלך ישראל שעתיד למלוך על ישראל באחרית הימים ולממש את נבואות הנביאים אודות הגאולה השלימה. מלך המשיח הינו נצר למשפחת דוד המלך, שראוי במעלותיו, חכמתו וצדקתו למלאות את תפקיד המשיח. משיבחר על ידי [[הקב&quot;ה]] להיות המשיח תתגלה בו נשמת המשיח, ימלוך על ישראל, יכוף אותם על קיום התורה והמצוות, ילחם למען קיום רצון הבורא בעולם וישלוט על כל באי עולם, יבנה את בית המקדש, יקבץ את היהודים מכל העולם להביאם לארץ ישראל, יתקן את העולם לגילויים אלוקיים ויביא את כל באי העולם לדעת את [[הקב&quot;ה]] באופן הכי רחב ומעמיק.<br /> <br /> האמונה בביאת המלך המשיח היא אמונה עיקרית בתורה; נבואות רבות נאמרו אודותיו. במשך הדורות מייחלים בני ישראל לביאתו, כמה וכמה תפילות תיקנו חז&quot;ל על ביאתו. <br /> <br /> חסידי [[חב&quot;ד]] כמו [[יהודי]]ם רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא [[הרבי|הרבי מליובאוויטש]], והוא עתיד להתגלות ולגאול את ישראל, בקיץ [[תשנ&quot;א]] נכתב [[פסק דין שהרבי מלך המשיח|פסק דין]] עליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח|הרבי מתאים]] להגדרות המשיח. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות.<br /> <br /> ==במקורות==<br /> מלך המשיח הוא מהאישים המדוברים ביותר במקרא ובתלמוד בדברי ימי ישראל. על אישיותו, מלכותו, ביאתו והתגלותו מובאים תיאורים ונבואות רבים, החל מנבואת יעקב אבינו משה רבינו עד לנבואות הנביאים האחרונים. הגמרא במקומות רבים דנה אודותיו ופרטי פעולותיו גם הראשונים כהרמב&quot;ם מקדיש פרק שלם בספרו ההלכתי לתיאור אישיותו ואופן התגלותו בנוסף לאגרות הרבים שכתב בנושא זה. במשך מאות השנים דנו בתיאורים אלו שבמקרא ובגמרא רבים מגדולי ישראל ונכתבו אודותיו בספרים רבים. <br /> ===בתורה===<br /> התורה מעידה שעתיד [[הקב&quot;ה]] להוציא ולגאול את בני ישראל מגלותם ולהשיבם לארצם:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְשָׁב ה' אֱלֹקיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, שָׁמָּה. אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ. |מקור=דברים ל, ג-ה}}<br /> פשטות לשון הפסוק אין במשמעותו שגאולה זו תיעשה על ידי המשיח {{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272 הערה 16 שבמשנה תורה לרמב&quot;ם (הלכות מלכים פרק יא הלכה א) משמע שמפסוק זה למדים גם פרט זה וראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 114}} אמנם בנבואת משה רבינו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 274 בהערה.}} בפרשת בלעם התנבא, שבעתיד יקום מלך שינהיג את עם ישראל וישלוט על כל העמים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.|מקור=במדבר כד, יז-יח}} <br /> <br /> פסוק זה דרשו אותו חז&quot;ל{{הערה|1=ראה פירוש רבינו בחיי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38019&amp;st=&amp;pgnum=210&amp;hilite= על הפסוק] שמביא כן בשם המדרש. וכן כתב [[הרמב&quot;ן]] בספר הגאולה שער א בשם רבותינו וראה מדרש אגדה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33178&amp;st=&amp;pgnum=143 על פסוק זה]}} על שני המשיחים שיעמדו לעם ישראל: [[דוד המלך]] ומלך המשיח, כשכל קטע מהפסוק חלקו הראשון מנבא אודות דוד המלך וחלקו השני על מלך המשיח. ישנם מפרשים שפרשו את כל הפסוק כנבואה על מלך המשיח.{{הערה|ראה תנחומא ישן ו. וראה ירושלמי תענית ד,ה. וראה דברים רבה א, יז.}}{{הערה|תרגום יונתן, [[רמב&quot;ן]] בפירושו על התורה ובספר הגאולה, רשב&quot;ם על הפסוק}} אמנם יש שפירשו כולו על דוד המלך.{{הערה|אבן עזרא על הפסוק (נראה לשיטתו שאין בתורה נבואה על '''מלך'' המשיח ורק בנביאים.)}} גם [[רש&quot;י]] מפרש הפסוקים על דוד המלך, אמנם לדבריו הפסוק בהמשך &quot;וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר&quot; הוא נבואה על מלך המשיח.<br /> ויש שפירשו שפסוק זה הוא נבואה על הגאולה העתידה בכלל ולא על אישיותו של מלך המשיח.{{הערה|חזקוני ספורנו ועוד}}<br /> <br /> מפסוק זה הסיק [[הרמב&quot;ם]] בספרו ההלכתי [[משנה תורה]] שהכופר באישיותו של מלך המשיח (למרות שמאמין בגאולה בכללה) הוא חולק על דברי התורה ונבואתו של משה רבינו והרי הוא כופר ואפיקורס. (אמנם הוסיף להוכיח גם מהפסוק &quot;ושב ה' אלוקיך את שבותך&quot; משום שיעוד הגאולה מפורשת בה בניגוד לנבואת פרשת בלעם שנכתבה ברמז ונדרשת ב[[תורה שבעל פה]]).{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל&quot;ד עמוד 114}}<br /> <br /> מקור נוסף נמצא בתורה{{הערה|בראשית מט, י.}}<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים.}}<br /> פסוק זה פירשו רוב המפרשים שהכוונה בפסוק על מלך המשיח שיהיה נצר לדוד המלך שהוא משבט [[יהודה]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37457&amp;st=&amp;pgnum=270 בראשית רבה צ&quot;ט י] רש&quot;י, רמב&quot;ן, תרגום אונקלוס, על הפסוק ועוד.}}<br /> <br /> (אמנם [[הרמב&quot;ם]] לא הביא פסוק זה לפי שאין עניינו ללקט כל פסוקי התורה ובחר בפסוק &quot;אראנו ולא עתה וגו'&quot; שבו הנבואה אודות המשיח כי בו מרומז בנוסף להופעתו גם מאפייני אישיותו תפקידו ופועלו של המשיח בהנהגת העם ואומות העולם{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 115 הערה 11}}<br /> <br /> ===בנביאים===<br /> אמנם דברי הנביאים &quot;מלאים מדבר זה&quot;{{הערה|לשון [[הרמב&quot;ם]] הלכות מלכים פרק יא הלכה א'}} - פסוקים רבים בדבריהם מנבאים את הגאולה העתידה ואת קיומה על ידי מלך המשיח. אחד המקומות הבולטים לכך שבו מתואר אישיותו ופעולתיו הוא בנבואת הנביא ישעיהו: <br /> {{ציטוט|תוכן=וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ ה'--רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת ה'. וַהֲרִיחוֹ, בְּיִרְאַת ה'; וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי-אָרֶץ; וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו...וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ; וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ, כָּבוֹד.|מקור=ישעיהו י&quot;א פסוקים א'-ה' ו-י'.|מרכאות=כן}}. <br /> <br /> גם בנבואות הנביא ירמיהו מוצאים אנו נבואה מפורשת עליו:<br /> {{ציטוט|תוכן=הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-ה', וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח; וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ, ה' צִדְקֵנוּ. |מקור=ירמיהו כ&quot;ג ה.|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ===בדברי חז&quot;ל===<br /> במקומות רבים בדברי חז&quot;ל נמצאים תיאורים אודות המשיח הן על שמותיו{{הערה|סנהדרין צח, ב}} מעלותיו{{מקור}} זמן ביאתו{{מקור}} ועוד.(ראה בכל זה להלן)<br /> ====קיסר ופלגי קיסר====<br /> {{להשלים|פי' הראשונים}}<br /> התייחסות מעניינת נמצא בדברי חז&quot;ל למלך המשיח העתיד למלוך על ישראל{{הערה|סנהדרין צח עמוד ב}}:{{ציטוט|תוכן='''אמר רב יהודה אמר רב עתיד [[הקדוש ברוך הוא]] להעמיד להם דוד אחר, שנאמר''' (ירמיה ל, ט) '''&quot;וְעָבְדוּ אֵת ה' אֱלֹקיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם&quot; הֵקים לא נאמר אלא אקים.''' (ומקשה הגמרא:)'''אמר ליה רב פפא לאביי והכתיב''' (יחזקאל לז, כה.) '''וְדָוִד עַבְדִּי, נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם? '''( - משמע שדוד המלך בעצמו ימלוך עליהם ולא אחר? מתרצת הגמרא:) '''כגון קיסר ופלגי קיסר.''' (מלך ושני לו. כן דוד החדש - מלך, כדכתיב ודוד מלכם אשר אקים. ודוד המלך - שני לו, כדכתיב: נשיא להם ולא כתוב מלך. - [[רש&quot;י]]).}}<br /> <br /> הפירוש הפשוט בדברי רב יהודה בשם רב הוא שמלך המשיח אינו דוד המלך. אולם גם דוד המלך יקום לתחייה ויהיה בזמן הגאולה. והוא יהיה שני למשיח כעין סגן שלו.<br /> <br /> הרבי מבאר שהן &quot;קיסר&quot; והן &quot;פלגי קיסר&quot; שניהם תיאורים המתארים את המלך המשיח עצמו. ותוכנו הוא, שבמלכותו של המשיח יהיו תכונות נוספות מחודשות לגמרי ביחס למלכותו של דוד המלך. ועל שם אותם הפרטים המיוחדים שיהיו במלך המשיח הוא נקרא 'קיסר'. ועל שם אותם הפרטים שבו הוא &quot;ממשיך&quot; את מלכותו של דוד המלך נקרא המשיח פלגי קיסר.{{הערה|ראה ערך [[מלכותו של מלך המשיח]] בפרטי ההנהגה של מלך המשיח יותר מדוד המלך.}}{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל&quot;ה שיחת פרשת ויגש (ג)}}<br /> <br /> ====שיטת רבי הלל====<br /> בגמרא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&amp;st=&amp;pgnum=208 סנהדרין צט, א]}} מובאת שיטת התנא רבי הלל שטען &quot;אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו&quot; הגמרא מביאה את דברי התנא רבי יוסף שהתרעם על דבריו ביותר ואמר: &quot;שרא ליה מריה&quot; (ימחול לו [[הקב&quot;ה]] שאמר דברים אשר לא כן - פירוש רש&quot;י) <br /> <br /> נחלקו פרשני התלמוד בפירוש דברי רבי הלל: [[רש&quot;י]] מפרש את דבריו ש&quot;אין משיח&quot;: &quot;אלא [[הקב&quot;ה]] ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו&quot; לדעת [[רש&quot;י]] לא ביטל רבי הלל את הגאולה כי אם טען שהיא לא תעשה על ידי המשיח. ואינו סתירה לפסוקים זאת משום שטען שהנבואה אודות המשיח כבר התקיימה במלך חזקיהו.{{הערה|ספר העיקרים בתחילתו.}}<br /> ולפי זה יש שביארו את דברי רבי הלל בצורה חיובית שמכיוון שזכו ישראל ליעודים הגשמיים בימי חזקיהו ממילא בזמן הגאולה יחיו המתים ומיד &quot;כבוד ה' יראה עליהם&quot;.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14458&amp;st=&amp;pgnum=167 חידושי הר&quot;ן סנהדרין שם]. הובא בלקוטי שיחות שם.}} אולם יש מה[[ראשונים]]{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14764&amp;st=&amp;pgnum=172 חידושי יד רמ&quot;ה בגמ' שם]}} שביארו את דברי רבי הלל שכוונתו לשלול את הגאולה עצמה שלא יזכו בה כלל. דעה נוספת יש בזה, שלא עלתה על דעתו של רבי הלל שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא בזכות ישראל לפי שרבי הלל טען שישראל אבדו זכויותיהם בזמן המלך חזקיהו. והוא יבוא רק מצד שיגיע זמן הגאולה.{{הערה|דעת אברבנאל בראש אמנה פרק הארבע עשר.}}<br /> <br /> אמנם כל זה הוא דיון בפשט הגמרא אמנם להלכה לא נפסק כדברי רבי הלל שהוא דעת יחיד, וכבר פסק [[הרמב&quot;ם]] שכל מי שאינו מאמין בו או שאינו מחכה לביאתו הוא כופר ואפיקורס.{{הערה|והסכימו כל הפוסקים (אף שדנו אם הוא עיקר בפני עצמו) ראה להלן 'האמונה במשיח'.}}<br /> <br /> ==שמותיו==<br /> המשיח נקרא בשם &quot;משיח&quot;&lt;ref&gt;‏עי' פסחים ה א; מגילה יב א; סנהדרין צח ב ועוד בכמ&quot;ק.‏&lt;/ref&gt; או &quot;[[מלך המשיח]]&quot;‏‏&lt;ref&gt;‏עי' ירושלמי ברכות פ&quot;ב ה&quot;ד; מדרש רבה על שיר השירים פ&quot;ב ז; [[רמב&quot;ם]] מלכים פי&quot;א ה&quot;א ועוד.‏&lt;/ref&gt;, או &quot;משיח בן דוד&quot;‏‏&lt;ref&gt;‏עי' סוכה נב ב ועוד, ועי&quot;ש שהוזכר גם [[משיח בן יוסף]] שיבא לפני [[משיח בן דוד]], וכ&quot;ה בכמה מדרשים. ועי' ליקוט כל מאמרי חז&quot;ל וד' הראשונים והאחרונים, על מציאותו ופעולותיו של [[משיח בן יוסף]], בהקדמה לס' קול התור, בהתקופה הגדולה להרמ&quot;מ כשר, עמ' תכא - תלא.‏&lt;/ref&gt;, או &quot;בן דוד&quot; סתם‏‏&lt;ref&gt;‏עי' ערובין מג א; יבמות סב א; [[סנהדרין]] צח א; נדה יג ב; [[רש&quot;י]] [[סנהדרין]] צז א ד&quot;ה ושני אלפים, עי&quot;ש בגמרא על שנות העולם, וברש&quot;י שם ד&quot;ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'‏&lt;/ref&gt; <br /> ===מקור המונח משיח===<br /> המילה &quot;משיח&quot; מקורה מן השורש מ. ש. ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ&quot;ב]] חלק א' עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]&lt;ref&gt;ויקרא פרק ד, ג&lt;/ref&gt; [[כהן גדול|הכהן הגדול]] &quot;הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ&quot;, מפני שהוא &quot;הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ&quot;&lt;ref&gt;במדבר פרק לה, כה&lt;/ref&gt;. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את [[שאול]] &quot;מְשִׁיחַ ה'&quot;&lt;ref&gt;שמואל א כד, ו&lt;/ref&gt;, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות &quot;משיח&quot;. בהשאלה, נאמר הכינוי &quot;משיח&quot; גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]]&lt;ref&gt;ישעיהו פרק מה, א&lt;/ref&gt;: &quot;כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ&quot;, כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]&lt;ref&gt;כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): &quot;הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד&quot;.&lt;/ref&gt;. גם הנביא ישעיהו עצמו &quot;נמשח&quot; במובן זה&lt;ref&gt;ישעיהו סא, א&lt;/ref&gt;.<br /> ה[[אברבנאל]] מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|[[דון יצחק אברבנאל]] בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}.<br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש&quot;ד]] עמ' 110.}}.<br /> <br /> ===שאר שמותיו===<br /> שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ג'.}}, &quot;וסימנך: בראשי&quot;ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|[[אגרא דכלא]], צירופי בראשית.}}&quot;. המדרש{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י&quot;ד.}} מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א' מ&quot;ח.}} כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא{{הערה|ילקוט הראובני בראשית א' ב'.}}, כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]] ועל [[אבן השתייה]].<br /> <br /> במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בספר [[נצח ישראל]] ל[[המהר&quot;ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד{{הערה|[[הרמב&quot;ם]] ב[[אגרת תימן]].}}, אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק{{הערה|&quot;ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר &quot;יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'&quot;, יצחק שמו, שנאמר &quot;אז ימלא שחוק פינו&quot;. (שיחת שבת פרשת תזו&quot;מ [[תנש&quot;א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ&quot;י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם &quot;(מנחם) בן חזקיה&quot;, אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ&quot;ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו&quot;מ שוה&quot;ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|&quot;מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''&quot; - ספה&quot;ש תנש&quot;א חלק א' עמ' 14.}}.<br /> <br /> ==דרגת נשמתו==<br /> על דרגתו דרשו חז&quot;ל את הפסוק{{הערה|ישעיה נב, יג.}}:&quot;הנה ישכיל עבדי ירום ונשיא וגבה מאוד&quot; שיש ברוממות זו חמש דרגות, שהוא מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}. &quot;וגבה מא&quot;ד&quot; [[אותיות]] אדם שהוא יהיה מנושא מאדם הראשון.{{הערה|דרך מצוותיך מינוי מלך. ועוד}} ועל נשמתו אמר דוד המלך{{הערה|תהילים כא, ה.}} &quot;חיים שאל ממך נתת לו&quot;, שחייו - נשמתו, אתה בעצמך - האין סוף בעצמו - נתת לו. (מה שאין כן [[נשמה|נשמות]] של צדיקים אחרים על אף רוממותם אינם מאור אין סוף בעצמו כי אם מספירות (חכמה, מלכות וכיו&quot;ב)). <br /> <br /> דרגת נשמתו הגבוהה באה לידי ביטוי הן באישיותו (חכמתו), במלכותו, בלימודו והשפעתו לעם ישראל.<br /> <br /> ====שורש נשמתו למעלה====<br /> בשורש נשמתו נאמרו כמה וכמה דרגות זו למעלה מזו:<br /> *שורש נשמתו הוא מפנימיות [[עתיק יומין]] - פנימיות הכתר{{הערה|שער האמונה פרק נו.}} ושרשו למעלה מחכמה עילאה, שזהו שכתוב{{הערה|בראשית א, ב.}} &quot;ורוח אלוקים מרחפת על פני המים&quot; ודרשו חז&quot;ל{{מקור}}: &quot;זה רוחו של מלך המשיח&quot; שרוחו גבוהה &quot;'''על''' פני המים&quot; מעל דרגת החכמה (לפני התחלקותה על ידי הרקיע).{{הערה|שם=אמצעי ויקרא}}<br /> *שורשו מ[[הוד]] ד[[עתיק]] שדווקא בספירת הוד מתגלה עומק ו[[פנימיות עתיק]] (מלכות דאין סוף).{{הערה|סידור עם [[דא&quot;ח]] שער ה[[ל&quot;ג בעומר]] ד&quot;ה להבין שרשי הדברים (ושם בשם ה[[משנת חסידים]]{{מקור}}).}}<br /> <br /> *בשונה מנשמת המלכים כ[[דוד המלך]] ששרשם ב[[מלכות דאצילות]] שרש מלכותו היא מ[[אדם קדמון|מלכות דא&quot;ק]].{{הערה|דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.}}<br /> <br /> *ומשיח יהיה מרכבה למלכות דאין סוף ממש שלפני הצמצום. ויקבל מ[[חכמה]] ד[[מלכות דאין סוף]] (שהוא למעלה מכל סדר השתלשלות - [[משפיע]] ו[[מקבל]] ולכן על ידו יושפע השפעה שווה לכל ישראל ש&quot;לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי&quot;){{הערה|שם=אמצעי ויקרא}}<br /> <br /> מובא{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], [[פלח הרימון]] על [[חומש ויקרא]] דף תק&quot;ה.}} כי בנשמת [[משיח]] מאירה בחינתו של [[אדם הראשון]] קודם שחטא ב[[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר הארה רוחנית זו לכל [[יהודי]]. אמנם בריבוי מקומות מובא שבאמת במשיח יאיר דרגה גבוהה יותר (וכנזכר לעיל) מדרגת [[אדם הראשון]] שלפני החטא (שלכן אד&quot;ם ראשי תיבות אדם דוד משיח על פי סדר אמנם על משיח נאמר מא&quot;ד בסדר [[אותיות]] שמורה על גילוי ללא הגבלות).{{הערה|ראה לדוגמא מאמר דיבור המחיל [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/19/165.htm איכה תשל&quot;א].}}<br /> <br /> ====יחידה====<br /> {{להשלים}}<br /> נשמתו של משיח היא (הבחינה הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה), בחינת [[יחידה הכללית]] של [[עם ישראל]]{{הערה|רמ&quot;ז לזח&quot;ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). ל&quot;ת להאריז&quot;ל עה&quot;פ (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד.}}, הכוללת ממילא את כל [[נשמה|נשמות ישראל]] - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי.<br /> ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל [[עם ישראל]]{{הערה|לקוטי שיחות ח&quot;כ עמ' 522.}}.{{הערת שוליים|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י&quot;ט כסלו]] [[תשכ&quot;ו]], אות ה' ואילך.}},<br /> נשמתו היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה קיים אצל כל [[יהודי]].<br /> <br /> בעומק יותר עניינו של משיח הוא [[עצם הנשמה]] שלמעלה אפילו מדרגת היחידה לפי שגם דרגת היחידה היא דרגה ותואר ועניינו של משיח הוא העצם שלמעלה משמות ותוארים.{{הבהרה|יש להרחיב על פי הביאור שם בשיחה מה הכוונה בזה.}}{{הערה|שיחת שבת פרשת תולדות תשנ&quot;ב.}}<br /> <br /> ==מאפייני אישיותו==<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ===מאפיינים פיזיים===<br /> על הפסוק &quot;חכלילי [[עיניים]] מיין&quot; - אומר ה'תרגום יונתן': &quot;כמה יאין עינוהי דמשיח&quot; - כמה יפות ה[[עיניים]] של המשיח.<br /> <br /> <br /> ===חכמתו===<br /> על מלך המשיח נאמר{{הערה|ישעיהו יא, ב}} &quot;ונחה עליו רוח ה', רוח [[חכמה]] ו[[בינה]].. רוח דעת ו[[יראת ה']]&quot;, [[הרמב&quot;ם]] כותב{{הערה|הלכות תשובה ט, ב}} כי מלך המשיח &quot;בעל [[חכמה]] יהיה יתר מ[[שלמה]]&quot; עליו נאמר{{הערה|מלכים א' ה, יא}} &quot;ויחכם מכל אדם&quot;. <br /> וכן הנביא מתארו: &quot;הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאוד&quot; דרגת חכמתו היא מדרגת החכמה שבאין סוף שלפני ה[[צמצום]] וה[[פרסא]] (משאין כן חכמת משה ושלמה שהוא מדרגות שלאחרי ההבדלה והצמצום){{הערה|שם=אמצעי ויקרא|מאמרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ויקרא א, עמוד קצ&quot;ה.}}<br /> <br /> (בנוסף לגדולתו בתורה, בקי הוא גם בשאר חכמות העולם.{{מקור}})<br /> <br /> ===יחוסו===<br /> למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|[[ילקוט מעם לועז]], [[תהילים]], ח&quot;א, עמ' רע&quot;ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ&quot;ט, ק&quot;ס.}} ו[[תמר]]{{הערה|בראשית רבה, פ&quot;ה, א.}}, [[מנשה]]{{הערה|במדבר רבה, י&quot;ד, א'}} ו[[דן]]{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא ל[[נחשון בן עמינדב]], ל[[רות]], אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב&quot;ר שם, נצח ישראל פל&quot;ב, [[מסכת סנהדרין]], צ&quot;ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב:ם הלכות מלך המשיח פי&quot;א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|על פי פירוש ה[[משניות]] לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש, [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס&quot;ג]] - ברשימתו של ה[[תמימים]] מנחם מענדל פלדמן.}}, ו[[זורבבל בן שאלתיאל]]{{הערה|מצו&quot;ד, חגי, כב, כ&quot;ג.}}.<br /> <br /> [מצד יחוסו לדוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]<br /> <br /> בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהיה דווקא בן אחר בן{{הערה|[http://jedwabny.narod.ru/letters/Hebrew/Kanevsky1.html ליקוט בעניין] במכתבי שואל לר' [[חיים קנייבסקי]].}}; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהיה מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש הנ&quot;ל.}}.<br /> <br /> [[הרמב&quot;ם]] כותב{{הערה|פירוש ה[[משניות]] הקדמה לפ' חלק, [[אגרת תימן]] פ&quot;ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל&quot;ת שס&quot;ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה&quot;פ{{הערה|ש&quot;ב, פ&quot;ז, פס' י&quot;ב.}} (בנוגע לשלמה): &quot;וכוננתי את כס מלכותו עד עולם&quot;.<br /> <br /> בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ&quot;ל, ובס' שערי ישיבה ח&quot;ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא [[יואש]] - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקבות הרי אינו מוכרח שמשיח מזרע שלמה.<br /> <br /> מדברי הרבי מלך המשיח{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חכ&quot;ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש&quot;א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]].<br /> <br /> ===ענווה===<br /> אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם [[האבות]] ו[[משה רבינו]], עם כל זה יהיה בתכלית ה[[ענווה]] וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|על פי [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}. זו גם משמעותה הפנימי של תיאור ביאתו של משיח כ&quot;עני ורוכב על חמור&quot;{{הערה|זכריה ט, ט. וראה סנהדרין צח, א.}} שיחד עם זה שיהיה בתכלית התוקף וההתנשאות יהיה אצלו תנועת ה[[ענווה]] והביטול כעני ורוכב על חמור.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&amp;st=&amp;pgnum=234 התוועדויות [[תשד&quot;מ]] חלק ג עמוד 1618].}}{{הערה|בנוגע לאיך שיהיה בפועל שייך שני אופנים, כמבואר בגמרא סנהדרין שם (וראה בשיחה שבזמננו בודאי יהיה עם ענני שמיא).}}<br /> <br /> ===מלכות===<br /> משיח הוא מזרע דוד המלך, והוא מאותם שיש להם ממשלה בזמן הגלות כ[[רבינו הקדוש]].{{הערה|מהרש&quot;א סנהדרין צ&quot;ח ב.}} והוא לפי שתכונת המלכות שלו היא תכונה עצמית בו ועוד קודם להתגלותו כמלך המשיח יש בו כבר תכונת המלכות.{{הערה|וראה {{קישור אוצר 770|45|320|B|התוועדויות שנת [[תשנ&quot;ב]] כרך א' [[תשרי]] - כסלו}} שיחת שבת פרשת תולדות תשנ&quot;ב, שלכן כש&quot;יעמוד מלך&quot; מתגלה בזה &quot;עצם&quot; מציאותו - מלך בעצם. וראה להלן בפנים.}}<br /> <br /> ===נבואה===<br /> בנוגע למעלת הנבואה של מלך המשיח, ישנם ב[[חז&quot;ל]] מדרשים חלוקים. בצורה מפורשת הגדיר זאת הרמב&quot;ם שמעלת משיח צדקנו תהיה מעולה ממעלת הנביאים, זולת משה רבנו שיהיה למעלה ממשיח{{הערה|אגרת תימן לרמב&quot;ם.}}.<br /> <br /> לעומתו סוברים אחרים וביניהם הרבי כי מעלת מלך המשיח תהיה יתרה אף על מעלת משה רבנו{{הערה|על פי מדרש תנחומא תולדות סימן יד.}}. <br /> <br /> יש דעה נוספת, שאף שמלך המשיח ירום ממשה בממשלה וגדולה, כי ישב על כסא ה', אולם במעלה והשגת הנבואה גדול משה ממלך המשיח{{הערה|עקידת יצחק לפרשת וישב; ענף יוסף אברבנאל ישעיה נב.}}.<br /> <br /> ==הנהגתו==<br /> ===&quot;מלך&quot; המשיח===<br /> {{ערך מורחב|מלכותו של מלך המשיח}}<br /> מפסוקי התורה ונבואת הנביאים למדים שהמשיח יהיה מלך. מלכותו הוא עיקר מציאותו (עד שעצם מציאותו של משיח היא רוממות מלכותו ואינו רק תכונה או תואר שמתכנה בה) משום שעל פי ה[[הלכה]] משמעות ביאת המשיח הוא לא רק יעוד טוב בלבד, אלא זמן בו תממש בפועל נצחיות התורה וקיומה בשלימות על ידי שתחזור המלכות לישראל.{{הערה|שם=לקו&quot;ש חי בלק|לקוטי שיחות חלק י&quot;ח עמוד 182 שיחה לפרשת בלק}} מלכותו תהיה בשיא השלמות בכל התחומים <br /> <br /> גם השפעתו בעבודת ה' של העם תהיה לאין ערוך לפי גודל מעלתו שלכן ביטול העם כלפיו תהיה במידה הגדולה ביותר ויפעל גם ב[[נשמה|נשמות]] הגבוהות ביותר ביטול ויראת שמים.{{הערה|תורת מנחם [[התוועדות]] [[שבת בראשית]] תשמ&quot;ב}}<br /> <br /> המשיח [[בחזקת משיח#יעמוד מלך מבית דוד|יכהן כמלך]] כבר בזמן הגלות עוד קודם הגאולה בפועל בזמן המוגדר כ[[בחזקת משיח|חזקת משיח]].{{הערה|שם=מלך גלות 1|תורת מנחם התוועדויות [[תשנ&quot;א]] חלק ג עמוד 159 הערה 66 על פי [[הרמב&quot;ם]] הלכות מלכים פרק יא}} מלכות זו לא תהיה על פי בית דין ולא על פי נביא{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמוד 361 בהערה.}} וגם לא תהיה על ידי משיחה בשמן. אלא תהיה על ידי שיקבלו ישראל מלכותו עליהם ואת עצמם לעבדים אליו.{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ח' שם וראה לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 ובשולי הגליון שמשמעות שם שחיסרון יש בזה שאינו מלך על ידי נביא ובית דין. ועל כל פנים דין מלך יש רק או על ידי נביא או על ידי קבלת מלכותו על ידי כל ישראל (או רובו) ראה רדב&quot;ז הלכות מלכים הלכות מלכים פרק ג הלכה ח' וראה לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 ולקוטי שיחות חלק כא עמוד 196. (באגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק א עמוד שי שלא יהיה לו דין מלך עד לאחרי קיבוץ הגלויות ובהכרח שגדר מלך יהיה קודם כהרמב&quot;ם, שימלוך בחלק מישראל שיהיו בטלים אמנם דין &quot;מלך ישראל&quot; יהיה בקיבוץ גלויות שיקבלו כולם מלכותו).}}<br /> <br /> ===בונה המקדש===<br /> {{ערך מורחב|בית המקדש השלישי}}<br /> בבניין בית מקדש השלישי ישנן מדרשות חז&quot;ל מחולקות. במקומות שונים{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח בין המצרים (שיחה אחרונה) וראה [[התוועדות]] תשל&quot;ט המצויין שם}} נאמר שירד בנוי מהשמים. ובמקומות אחרים{{מקור}} כתוב שיבנה על ידי העם. הרמב&quot;ם{{הערה|שם=רמ מ יא}} פוסק שחלק מפעולותיו של המשיח (שהוא גם חלק מפרטי הזיהוי מי הוא המשיח) הוא בנין בית המקדש.<br /> <br /> בניין המקדש הוא חלק מגדריו ההלכתיים של מלך המשיח לפי שבזה מביא שלמות בקיום המצוות, במצוות התלויות בבניין המקדש כמצוות הקורבנות וכדומה.{{הערה|שם=לקו&quot;ש חי בלק}}<br /> <br /> בנין המקדש קודם לקיבוץ הגלויות.{{הערה|אגרות קודש [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] חלק א' מכתב ק&quot;ל}}<br /> <br /> ===ומקבץ נדחי ישראל===<br /> {{ערך מורחב|קיבוץ גלויות}}<br /> מלך המשיח עתיד להחזיר את כל בני ישראל מקצווי תבל על אדמתם.{{הערה|רמב&quot;ם פרק יא מהלכות מלכים, וראה מדרש רבה שיר השירים על הפסוק השבעתי אתכם, חולין דף סג ע&quot;א (&quot;אשרקה להם ואקבצם&quot; קודם אשרקה - ביאת המשיח ואחר כך ואקבצם) ספר הזהר - שמות דף ט ע&quot;א.}} ועל שם זה נקרא{{הערה| במדבר כד, יז}} &quot;כוכב&quot;.{{הערה|רמב&quot;ן שם.}} פעולה זו תעשה דווקא לאחרי בנין בית המקדש.<br /> <br /> עיקר ביאת המשיח יתרחש דווקא לאחרי קיבוץ הגלויות לפי: שעיקר '''מלכותו''' תחל דווקא לאחרי קיבוץ גלויות כשבני ישראל על אדמתם ויהיו תחת סמכותו וימלוך עליהם ועל העולם כולו. (וכן בעצם המלכות שדווקא לאחרי הפעולות אלו מתגלה מלכותו העצמית{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז ראה לעיל בפנים הערך.}}). גם ה'''גלויים''' האלוקיים שיאירו על ידו יהיו דווקא לאחרי קיבוץ גלויות לפי שתוכן הקיבוץ הוא גמר ושלימות עבודת הבירורים וכשיושלם העבודה יאיר גילוי נעלה יותר על ידי משיח.{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב עמוד שי.}}<br /> <br /> בגדרי ההלכה קיבוץ הגלויות על ידי המשיח הוא השלב הסופי בביאת המשיח{{הערה|רמב&quot;ם הלכות מלכים פרק יא}} לפי שענינו הוא להביא שלמות בקיום המצוות (כנ&quot;ל) ועל ידי קיבוץ הגלויות יתקיימו כל המצוות שחיובם רק בשעה שכל ישראל על אדמתם כ[[שמיטה]] ו[[יובל]]ות.{{הערה|שם=לקו&quot;ש חי בלק}}<br /> <br /> ===מחזיר המשפטים===<br /> {{להשלים}}<br /> הרמב&quot;ם כותב &quot;שחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם&quot; דבר זה יעשה על ידי מלך המשיח, שמלכי בית דוד יושבים ודנים את ישראל.{{הערה|רמב&quot;ם הלכות מלכים פרק ב הלכה ה.}} ומתפקידיו של המלך לעשות משפט.{{הערה|ראה רמב&quot;ם הלכות מלכים סוף פרק ד ורמב&quot;ם הלכות סנהדרין פרק ב הלכה ה.}}<br /> <br /> לדעת הרדב&quot;ז בנוסף לזה שיחזיר המשפטים במשפטיו יסמוך בית דין ויקים סנהדרין שידונו בכל דיני התורה בד מיתות וכיוצא בזה.{{הערה|שם=לקו&quot;ש חי בלק}}. אבל הרבי מעיר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 105 הערה 74}}שמדברי [[הרמב&quot;ם]] בפירוש המשנה נראה שחידוש הסנהדרין יהיה לפני ביאת המשיח.<br /> <br /> ===&quot;רב&quot; - מלמד תורה===<br /> {{ערך מורחב|תורתו של משיח}}<br /> בנוסף להיותו &quot;מלך&quot; המשיח יהיה גם רב שילמד תורה עם כל [[עם ישראל]] וכדברי הרמב&quot;ם{{הערה|רמב&quot;ם הלכות תשובה פרק ט הלכה ב.}}:{{ציטוט|תוכן=שֶׁאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲמֹד מִזֶּרַע דָּוִד בַּעַל חָכְמָה יִהְיֶה יֶתֶר מִשְּׁלֹמֹה. וְנָבִיא גָּדוֹל הוּא קָרוֹב לְמשֶׁה רַבֵּנוּ. וּלְפִיכָךְ יְלַמֵּד כָּל הָעָם וְיוֹרֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ ה'. וְיָבוֹאוּ כָּל הַגּוֹיִם לְשָׁמְעוֹ.}}<br /> ועל ידי משיח תתגלה שורש התורה כפי שהוא למעלה משרש האצילות - [[חכמה סתימאה]] והוא פנימיות וסודות וצפונות וטעמי התורה. <br /> משיח שיגלה את התורה כפי שהיא בשרשה בעצמות המאציל יגלה אותה באופן של ראיה כלשון הפסוק{{מקור}}: &quot;והיו עינך רואות את מורך&quot; ובזה יגלה את עצם התורה שיתגלה לכל ישראל בשווה ממש שלכן אחד היעודים הוא ש&quot;לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי&quot;<br /> (וגם ענין זה שייך לזה שמשיח הוא &quot;מלך&quot; שלימודו עם העם הוא לא על ידי דעת והשגה כי אם בראיה &quot;באור פני מלך&quot;).{{הערה|ראה בכל זה בספר שער אמונה ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]] פרקים נ&quot;ו עד ס&quot;א.}} על-ידי לימוד באופן זה יוכל ללמד את כל ישראל כולם.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&amp;search=%d7%9e%d7%9c%d7%9a+%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97 [[תורת מנחם]] חלק ט&quot;ז עמ' 139].}}.<br /> <br /> גילוי זה יהיה על ידי מלך המשיח לפי ששרש נשמת משיח הוא מפנימיות [[עתיק יומין]] מ[[עצמות]] המאציל. אולם יחד עם זה שהוא ישפיע לבני ישראל דעת ותורה הוא עצמו יהיה גבוה מהם מפני &quot;לו בעצמו יתגלה הרבה יותר לאין קץ ותכלית ממה שיוכל הוא לגלות לעם&quot; ומצד זה הוא יהיה מלך עליהם ומרומם מהם.{{הערה|דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.}}<br /> <br /> על שם תפקיד ופעולה זו מתואר המשיח בשם &quot;[[נשיא]]&quot; ובתואר &quot;רב&quot; ונקרא אף &quot;רועה&quot; ומטעם זה מתייחסת נשיאותו לדוד המלך לפי שבדוד המלך דווקא האירה המלכות באופן פנימי.<br /> <br /> אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ&quot;ב]], התוועדויות חלק ב' עמ' 292}}.<br /> משום שעיקר ענינו הוא &quot;מלך&quot; ואף על פי כן לאחרי שיסיים תפקידו כמלך &quot;לשבור זרוע הרשעים&quot; ול&quot;תקן העולם&quot; עיקר פעולתו תהיה ללמד תורה את כל העם ואז יהיה עיקר ענינו{{הערה|גם אז יהיה עיקר עניינו &quot;מלך&quot; מצד השפעותיו בביטול העם (כדלעיל מלך על פי החסידות). (לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210 הערה 36).}} ללמד תורה את כל העם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210.}}{{הערה|ראה שפר השיחות תש&quot;נ חלק א עמוד 222 הערה 107.}}<br /> <br /> ==ביאתו וסדר התגלותו==<br /> ===משיח בזמן הגלות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[משיח שבכל דור]]}}<br /> משיח הינו ילוד אישה הנמצא בזמן ומקום הגלות וסובל מהגלות וכשמגיע הזמן הרי הוא מתגלה אל בני ישראל ומולך עליהם וגואלם (כדלהלן). הגמרא{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ&quot;ב ה&quot;ד.}} מתארת שכבר ב[[תשעה באב]] במהלך חורבן [[בית המקדש]], נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי, (זמן עיבורו החל בתאריך תחילת המצור על [[ירושלים]] [[עשרה בטבת]]{{הערה|ספר השיחות [[תשנ&quot;ב]] חלק א' עמ' 230.}}). הכוונה בלידה זו הוא למצב בו מוכן המשיח ל[[התגלות]], ולגאול את עם ישראל.{{הערה|שם חלק ב' עמ' 744 הערה 93; וראה תורת מנחם התוועדויות [[תשנ&quot;א]] חלק ד עמוד 134 הע' 93}}{{הערה|וראה בספר נצח ישראל למהר&quot;ל פרק כ&quot;ו מבאר ביאור הלידה (שאינה לידה גשמית רק) שאז נעשה ראוי העולם למשיח עיי&quot;ש וראה בספר ישעות משיחו העיון השני פרק א.}}<br /> <br /> רבי עובדיה מברטנורא בפירושו למגילת רות{{מקור|?.}} כותב: &quot;בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל&quot;. ובשו&quot;ת [[חתם סופר]]{{הערת שוליים|חלק ו', סימן צ&quot;ח ד&quot;ה הריני נזיר.}}: &quot;ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי&quot;ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו&quot;. ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערת שוליים|פרשת דברים, אות י&quot;ג.}} כתוב: &quot;בכל דור יש [[נפש]] אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי&quot;.<br /> <br /> ===התגלותו===<br /> {{ערך מורחב|ערכים=[[בחזקת משיח]], [[משיח ודאי]]}}<br /> הרמב&quot;ם בפסקיו{{הערה|בשונה משאר התיאורים המובאים בשאר המקורות שאינם פסק הלכה שאינם בהכרח שיהיו בפועל פסקי ההלכה שברמב&quot;ם ואין חולק בהכרח שכך יהיה.{{מקור}}}} מתאר את אופן התגלותו של המשיח וזיהויו על ידי העם. לפי תיאורו יהיו שני שלבים בהופעתו: בתחילה יהיו בו סימנים ראשוניים למלכותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו בשלב זה הרי הוא &quot;בחזקת משיח&quot;. אמנם במצב זה הוא עדיין אינו 'משיח' לפי שפעולות אלו הם פעולות של כל מלכי ישראל. רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו של המשיח, יתברר כי הוא &quot;משיח בוודאי&quot; שגאל את ישראל.<br /> <br /> ההבדל בשלבים אלו הוא לא רק ביחס לפעולות שלו, אלא גם בעיקר באישיותו שלו שעיקר מעלתו כמלך המשיח יהיה דווקא לאחרי השלב השני כשיהיה משיח ודאי.{{הערה|אגרות קודש הרש&quot;ב חלק א עמוד שי.}}{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 281 הערה 66.}}<br /> שתי שלבים אלו שבמלך המשיח הם על דרך שני התקופות שבימות המשיח תקופה הראשונה שבה לא יהיה שינוי במנהגו של עולם ועניינה תיקון העולם. ותקופה השנייה שבה יהיו שינויים ועליה בקדושה עצמה. כך גם שני השלבים במלך המשיח בחזקת משיח - עניינו תיקון העולם. ובשלב השני - משיח ודאי - עניינו בגאולה עצמה בנית המקדש וכו'{{הערה|ספר השיחות תש&quot;נ חלק א עמוד 222 הערה107}}<br /> <br /> הרמב&quot;ם קובע שבשום שלב לא יצטרך לעשות אותות ומופתים ושינוי הטבע בכדי להוכיח את משיחיותו, והסיבה לזה - כפי שהרבי מבאר בדבריו - היות והמשיח תוכנו שלימות התורה לכן הסימנים לזהותו הם בפעולותיו בתחום זה להביא שלימות בקיום התורה.{{הערה|שם=לקו&quot;ש חי בלק}}{{הבהרה|בשיחה יש הרחבה בזה וכנראה יש עוד פרטים ודיוקים בזה, גם יש חולקים לכאורה על [[הרמב&quot;ם]] והוא עצמו באגרת תימן יל&quot;ע בזה.}} <br /> <br /> לפי המדרש{{הערה|במדבר רבה יא, ג.}} אמונת העם במלך המשיח בעת התגלותו לא תהיה בהכרח שוויונית עד שיהיו שיאמינו בו ו&quot;הוא אוכל שרשי רתמים ועלי מלוחים. וכל מי שאינו הולך אחריו, הוא הולך ומשלים לאומות-העולם&quot; ובמדרש אחר מסופר{{הערה|ילקוט שמעוני על ישעיה רמז תצט.}} שבעת התגלותו מכריז מלך המשיח ואומר &quot;ואם אין אתם מאמינים, ראו באורי שזרח עליכם&quot;. <br /> <br /> במדרשים תיאורים רבים אודות אופן התגלותו, מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוספות יום טוב בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יענה לו 'שלום עליכם'. בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהילים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}.<br /> <br /> מלך המשיח יתקן את [[אומות העולם]] [[עבודת השם|לעבוד את ה']] ביחד, שנאמר{{הערת שוליים|צפני' ג', ט'.}}: &quot;כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד&quot;.<br /> <br /> בהשפעתו של המשיח ישנם שני שלבים: שלב הראשון, הוא באופן של מלחמה וניצחון יכוף כל ישראל לחיזוק התורה והמצוות, ילחם באומות וינצחם - באופן של שליטה. שלב השני הוא ישפיע אלוקות, יבנה [[בית המקדש]] וישפיע על האומות, עד שאומות העולם יבואו מעצמם ויכירו בה'.{{הערת שוליים|משיחת [[הרבי]] [[ליקוטי שיחות]] חלק י&quot;א ע' 283}}<br /> <br /> ==חיים נצחיים==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חיים נצחיים במלך המשיח]]}}<br /> <br /> ל[[מלך המשיח]] יש [[חיים נצחיים]], הרמב&quot;ן{{הערה|כתבי [[הרמב&quot;ן]] חלק א' עמ' שכ&quot;ה.}} כותב כי הוא יאריך ימים &quot;לעדי עולם&quot;, &quot;לעולם לא ימות&quot;{{הערה|ברכת שמואל עה&quot;ת, [[חומש בראשית]], פ&quot;ב פ' סט&quot;ז.}}, ואף &quot;לא יטעום טעם מיתה&quot;{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון ש&quot;[[הקדוש ברוך הוא]] משקהו כוס סם של חיים&quot;{{הערה|מדרש &quot;אותיות ד[[רבי עקיבא]]&quot; חלק א' ד&quot;ה 'דבר אחר'.}}.<br /> <br /> בתורת מוסברת הסיבה לחייו הנצחיים, כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ&quot;[[אין סוף]]&quot;, לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק&quot;ו}}, ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר &quot;דוד מלך ישראל חי וקיים&quot; אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד&quot;ה]] &quot;לםרבה המשרה ושלום אין קץ&quot;.}}.<br /> <br /> בתלמוד{{הערה|[[מסכת סוכה]], נ&quot;ב.).}} מובא שלפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: &quot;מה אתה מבקש?&quot;, והוא עונה: &quot;איני מבקש ממך אלא חיים&quot;, עונה לו הקב&quot;ה: &quot;חייך נצחיים&quot;, שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]] {{הערה|[[תהילים]], כ&quot;א, ה'}}: &quot;חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד&quot;.<br /> <br /> ==האמונה במשיח==<br /> {{ערך מורחב|האמונה בביאת המשיח}}<br /> האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה{{הערה|1=הפסוק הראשון שהביא [[הרמב&quot;ם]] בספרו בהלכות מלכים הוא: &quot;ושב ה' אלקיך, ואחר כך מוסיף, &quot;ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'&quot; זה שהביא שני הפסוקים הוא לפי שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז&quot;ל) והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא ומזה מוכח ששני פרטים באמונה א. גאולה ב.מלך המשיח. - {{קישור אוצר 770|107|114|B|לקוטי שיחות כרך ל&quot;ד דברים עמוד 114}} וראה {{קישור אוצר 770|99|272|B|לקוטי שיחות כרך י&quot;ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17|שיחת הרבי}}}}) היא חובה על כל אחד מישראל.<br /> אמונה זו כוללת גם את האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע' כלומר שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם כי אם גם לחכות לה בכל עת{{הערה|שם=רמ|רמב&quot;ם פרק י&quot;א מהלכות מלכים ומלחמותיהם}}. וכפי שמבארו [[הרמב&quot;ם]] בפירושו על המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'}}שבנוסף לזה &quot;שיאמין ויאמת שיבוא&quot; גם &quot;לא יחשוב שיתאחר&quot; שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק.{{הערה|בית אלקים למבי&quot;ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}} ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ולצפות לביאתו בכל עת מתוך [[בטחון]] גמור בביאתו המידית.{{הערה|1= שו&quot;ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&amp;pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}}{{הערה|1=בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&amp;st=&amp;pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ&quot;ח עמוד 163]. (אף שלכאורה יקשה מה שייך &quot;עיקר&quot; ברגש הלב).}} באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשל היעודים הרוחניים לכן חז&quot;ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ&quot;ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.}}<br /> ===מעיקרי הדת===<br /> הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה ובכל הנביאים שהתנבאו בזה{{הערה|האם דינו רק כופר או גם אפיקורס ראה {{קישור אוצר 770|99|274|B|לקוטי שיחות כרך י&quot;ח במדבר}} וראה בלקוטי שיחות חלק ל&quot;ד שם שע&quot;כ גם אפיקורס יש לו שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן עיי&quot;ש}} הרמב&quot;ם{{הערה|שם=רמ}} מבאר שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת והוא אחד מ[[י&quot;ג עיקרים]].<br /> <br /> הרבי מבאר - שטעמו של [[הרמב&quot;ם]] הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה כנ&quot;ל (שעתידה להתקיים בשלמותה) לכן הוא פרט נוסף בעיקרי הדת שהתורה נצחית.{{הערה|שם=לקו&quot;ש חי בלק}}<br /> <br /> ==הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}<br /> בדורנו, רבים מאמינים כי [[הרבי מליובאוויטש]] הוא הוא המלך המשיח עליו הבטיחה התורה. אמונה זו, מסתמכת בין השאר על שיחותיו הק' של [[הרבי]] בעצמו, לדוגמה: 'המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]' {{הערה|שיחות קודש - תשנ&quot;ב, חלק א' עמ' 318, משיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ&quot;ב.}}. 'מלך המשיח פועל בעולם ורואים את פעולותיו' {{הערה|שיחות קודש שבת פרשת משפטים}}. 'הרבי הוא נשיא הדור ונביא הדור, והדברים אודות הגאולה שירדה לעולם, הנם דברי נבואה שנתנבא בהם הוא בעצמו' {{הערה|שיחות קודש פרשת שופטים}}. כך גם ישנם ביטויים שונים של הרבי אודות חמיו (אשר הרבי הנו ממלא-מקומו) כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא &quot;נשיא דורנו&quot; {{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי&quot;ק באתר 'הגאולה'.}}.<br /> <br /> הרבי מוגדר כמלך המשיח העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב&quot;ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.<br /> <br /> עם תחילת התגלות המשיח עליו הכריז הרבי בתשנ&quot;א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: {{יחי}}.<br /> <br /> == ראה גם ==<br /> * [[גאולה]]<br /> * [[מלך]]<br /> * [[צפייה לגאולה]]<br /> * [[ניצוץ משיח]]<br /> *[[כיפת יחי]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי ומיכאל פרידמן, '''[[מלך המשיח (ספר)|מלך המשיח]]''' - ליקוט בנושא &quot;אישיותו של מלך המשיח&quot;, מכון אורו של משיח צפת, [[תשנ&quot;ו]].<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> === בספרות התורנית ===<br /> * [[מהר&quot;ל מפראג]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42854&amp;st=&amp;pgnum=5 ספרו נצח ישראל חלק ב]''' - מלך המשיח מעלתו זמנו הופעתו שיכותו לדוד המלך, גלות וגאולה ועוד.<br /> <br /> ===ספרי חסידות===<br /> * [[אדמו&quot;ר האמצעי]] '''[http://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/2/88b.htm שער אמונה - פרק נה -סא]''' - ילמד תורה: דרגתו, אופנו, ועוד.<br /> * [[אדמו&quot;ר האמצעי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15955&amp;st=&amp;pgnum=196 מאמרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - ויקרא א עמוד קצג ואילך]''' - דרגת נשמתו, חכמתו, השפעתו בכלל ישראל בידיעת ה' ובהנהגתו.<br /> * [[הצמח צדק]] '''[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/46/110b.htm דרך מצוותיך - מצוות מינוי מלך פרק ג]''' - גדר מלכותו של מלך המשיח.<br /> * [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&amp;st=&amp;pgnum=361 אגרות קודש - חלק א' אגרת קל]''' - סדר הגאולה משיח בנין המקדש קיבוץ גלויות ועוד.<br /> * [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14941&amp;st=&amp;pgnum=280 לקוטי שיחות חלק יח - שיחה פרשת בלק (ב)]''' - גדרו ההלכתי של מלך המשיח. (אידיש)<br /> * [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&amp;st=&amp;pgnum=218 לקוטי שיחות חלק לה - שיחה לפרשת ויגש (ג)]''' - קיסר ופלגי קיסר במלכותו של מלך המשיח.<br /> * [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14957&amp;st=&amp;pgnum=126 לקוטי שיחות חלק לד - שיחה לפרשת שופטים (ג)]''' - האמונה בביאת המשיח וודאותה.<br /> <br /> ===מאמרים שונים===<br /> * הרב [[גרשון אבצן]], '''[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=864 האם משיח יכול לבוא מן המתים?]''' {{אינפו}}<br /> * הרב שלום דובער וולף, סקירה תורנית: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76428 משיח שבכל דור] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גאולה ומשיח]]<br /> [[קטגוריה:מלך המשיח|*]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%D7%9C/%D7%9C%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99&diff=283697 2017-01-23T21:23:40Z

<p>חצקל: יצירת דף עם התוכן &quot;{{ארגז חול - פתוח}} &#039;&#039;&#039;לבן האמרי&#039;&#039;&#039; - בן בתואל בנו של נחור, אחיו של רבקה, ואביו של ...&quot;</p> <hr /> <div>{{ארגז חול - פתוח}}<br /> <br /> '''לבן האמרי''' - בן בתואל בנו של נחור, אחיו של [[רבקה אמנו|רבקה]], ואביו של [[רחל אמנו|רחל]] ו[[לאה אמנו|לאה]]. מתואר בתורה כרשע נוכל ושקרן, ובעולם הספירות שבצד ה[[קליפות]], מכוון כנגד ה[[לובן העליון]] שבקדושה, דרגת ה[[אין סוף]], שלמעל מכל הגבלה וספירה, כי צבע הלבן הינו הגוון המקורי והראשוני לפני צביעה ונגיעה כלשהו בדבר, אך מצד היותו רמאי ותככן מדמה אותו לספירת החכמה להבדיל בעולם הספירות שבקדושה. <br /> <br /> ==במקרא==<br /> <br /> ==בחסידות==<br /> ===יעקב מברר את לבן===<br /> ===לבן מנשק את בניו===<br /> ===בנית הגל על ידי לבן===<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==מראי מקומות==<br /> *תורה אור עמ' כד<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31687&amp;st=&amp;pgnum=216 המשך תער&quot;ב מאמר פרשת וישלח, עמ' רח, וריז].<br /> * תרס&quot;ו פרשת וישלח</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=283445 2017-01-22T10:43:22Z

<p>חצקל: /* התעלמות הרבי */</p> <hr /> <div>זקוק לעריכה? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' באייר ה'תשע&quot;א, למניינם 05:27, 11 במאי 2011 (UTC)<br /> :כן, אבל לא כל כך דחוף. הסרתי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ז' באייר ה'תשע&quot;א 06:50, 11 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ==מקורות==<br /> כמה חבל שאין אפי' מקור ''אחד'''...--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:29, 25 בדצמבר 2014 (UTC)<br /> <br /> == הצד השני הרגיש שהולך להפסיד כשהמשפט עוד לא התחיל?!... ==<br /> <br /> כתוב בי&quot;ג כסלו מ&quot;ו היה נצחון על הצד השני שרצה שהרבי יבוא להעיד במשפט מכיון שהרגיש שהוא הולך להפסיד... הייתכן?! הרי לפני זה בתחילת הערך כתוב שהמשפט החל בי&quot;ט כסלו מ&quot;ו!!! [[מיוחד:תרומות/81.218.251.251|81.218.251.251]] 11:00, 16 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> :וכי זאת הטעות היחידה?! הערך כולו לא עונה על כללים סטנדרטיים של אנציקלופדיה מאימנה, בכל אופן שיפרתי..--[[מיוחד:תרומות/95.86.64.15|95.86.64.15]] 18:19, 16 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> == הרחבה - הדברים של הרבי בענין ==<br /> <br /> הוספתי כמה קטעים ארוכים על היחס של הרבי לענין - הן בתחילת הפרשיה והן בסיומה. עשיתי את זה בעיקר מהזכרון בלי הרבה מקורות, ולכן ייתכן גם שטעיתי קצת - אבל הייתי חייב, ממש הפליא אותי שבערך מפורט זה חסר ענין כל כך עיקרי (ואולי הכי עיקרי). מי שיוכל להרחיב ולהוסיף מקורות וכו', תבוא עליו הברכה. [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 12:44, 23 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> == תיאור הרבי ==<br /> <br /> הרבי בשיחותו הידועה בי&quot;ב תמוז תיאר את האירוע בצורה שונה מהידועה לנו, והיות והרבי לא סיפק מספיק פרטים שנדע בבירור מה כוונתו ואין איתנו יודע על מה יכוונו הדברים. נראה לי שיש לכתוב את השתלשלות הדברים כפי שתיארו העומדים אל אתר והמעורבים בדברים, ולציין שהרבי בשיחתו תיאר עוד פרטים שאינם ידועים (כשהכוונה גם שאין ידוע מה עומד מאחוריהם).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:06, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :כוונתך למה שהרבי אמר שהיו שלש שלקחו וכו'? '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:37, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::אכן, וכן לכך שהיו שראו אותם בחוץ (אט דער רבי גלייך באוויזען א נס..) לא כפי שמתואר בדברי הימים ועוד.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:43, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> :::האם ברור שזה שראו אותם כשיצאו מתייחס לכל השלשה? (השנים האחרים לא היו קשורים אליו) '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:54, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::::יתכן שלא, אבל האחד והיחיד שידוע עליו לא נודע על ידי שראו אותו בחוץ אלא מתוך המצלמות וגם אם נרצה לומר שהרבי סיפר במכוון (מטעמים השמורים עמו את הסיפור בדרך רמז כשהכוונה שראו הוא על יד מצמות מה היא ההדגשה נס). <br /> ::::השבת סיפר לי יהודי סיפור מתח בשם אחד שבבחרותו נהג לחדור למזכירות ולגנוב כתבי יד וכיו&quot;ב, ופעם נכנסו הוא וחבירו לספריה ושמעו קול וכו' ונבהלו וברחו, ואח&quot;כ הלכו לרבי בקש תיקון ואמרו שנגעו גם בסידור הבעש&quot;ט ושאל הרבי אם היו במקווה ואחד שאמר שכן נתן הרבי תיקון ולאותו של אמר הרבי שאינן יכול לעזור לו...... (וכפי הנראה אתה אמור לאהוב את הסיפורים האלה, שהתאים אותם המספר לרגל שלשים שנה... כדי שכולם יוכלו להבין מה הרבי התכוון בשיחתו ולא יהי ח&quot;ו חלישות באמונה...)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:02, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :::::א. סיפור דומה אכן קרה, ויודעים גם את השמות (את החלק של המקוה וסידור הבעש&quot;ט שמעתי לראשונה שבוע שעבר, מה שסיפרו שהרבי נתן תיקון על גניבת ספרים שילמדו את כל תורת החסידות. אחד מהם (הלא הוא ר' מ.ל. מהשלוחים בקליפורניה אאל&quot;ט) עשה את זה ושב ורפא לו, והשני ירד מהדרך). גם שמעתי השבוע לראשונה איך תפסו אותם.<br /> :::::ב. '''ממש לא'''!!!!! אני שונא כשמתאימים את המציאות לדברי הרבי! '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 12:14, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::::::עכ&quot;פ הצלחתי להוציא ממך שיש סיפור דומה עם פרטים... במטותא, תהיה מוכן לכתוב זאת בשילוב בתוך החלק העיקרי העוסק בבערי, שהרבי התבטא כך וכך, ויש מפרשים שכוונתו לסיפור שאליו אתה מציין ומה טוב כמה שיותר פרטים והכי טוב &quot;מ-ק-ו-ר-ו-ת&quot;--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:22, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> :::::::עכשיו הבנתי שרצית להוציא ממני את המחשבה שאתה אוהב, אבל בדיוק בשביל זה הוספתי נקודות.. כלומר, כמה שאתה '''לא אוהב''' {{קריצה}}.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:24, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> בעז&quot;ה כשאהי' ליד מחשב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 12:25, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> : {{א|הנחה}}, אומרים שהרבי רצה לתת לו סולם לרדת מהעץ, כשכלל אותו עם שניים אחרים, שכן עד אז לא כולם ידעו מיהם.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 17:39, י&quot;א בטבת, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(9 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::נראה מדבריך שהיום כן יודעים מי הם, (דרך אגב, מתוכן דבריך נראה שאתה סובר אשר למרות שהסיפור היה שונה, '''שינה''' הרבי את הסיפור צוליב טעמים משלו... וישנם כאלו שרוצים להסביר את טעם הדבר... האמת שלי אישית לא מפריע לומר כך - כוונתי לחלק הראשון של הרעיון, אבל כמדומני שהרבה משתמשים יתנגדו להגדיר כך את הדברים.)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:12, 9 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == סדר ביוגרפי ==<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> *חורף תשמ&quot;ה - נכנס בערי לספריה ולוקח ספרים ללא ידיעה.<br /> *פורים תשמ&quot;ה - מתעורר החשד לראשונה באופן ברור ומותקנת הזעקה.<br /> *אחרון של פסח - בעת ניתוק האזעקה שוב נכנס ולוקח ספרים. מותקנת מצלמה נסתרת.<br /> *שבועות תשמ&quot;ה - בערי נכנס שוב לספריה, כניסתו נקלטת במצלמה, כעת ידועה זהותו של הגנב בבירור.<br /> *ראש חודש תמוז תשמ&quot;ה - הרבי מכנס את חברי אגו&quot;ח ליחידות.<br /> *י&quot;ב תמוז תשמ&quot;ה - בעת ההתוועדות הרבי חושף לראשונה את הסיפור בפני הציבור.<br /> *ט&quot;ו תמוז ביחידות - שוב מתייחס הרבי לעניין בציבור בעת יחידות כללית (פירוט...). <br /> *פרשת פנחס (תאריך?) - שוב מתייחס הרבי...<br /> *תשרי תשמ&quot;ו - תחילת החקירות של עורכי הדין אלו את אלו.<br /> *י&quot;ג כסלו תשמ&quot;ו<br /> *י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו - יום תחילת המשפט.<br /> *ח' טבת תשמ&quot;ו - סיום המשפט.<br /> *ה טבת תשמ&quot;ז - ניתן פסק הדין כי הספרים שייכים לאגו&quot;ח, הרבי אומר שיחה לאחרי מנחה.<br /> *ה' - י&quot;ב טבת מידי לילה מתקיימת ב770 התוועודת וריקודים עד אור הבוקר.<br /> *ו טבת תשמ&quot;ז - הרבי מכריז כי למחרת יהי על האוהל וכל הפושט יד נותנים לו.<br /> *יב טבת תשמ&quot;ז - הרבי מספר את סיפור המדרש בה אמרו היהודים &quot;דידן נצח&quot; וכי יש להסיק מסקנות מדידן נצח של ספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> *ה טבת תשמ&quot;ח - קובע הרבי את החג ליום חג שנתי שבו &quot;דידן - דהספרים - נצח&quot; בו יש להוסיף בקניית ספרים אנשים נשים וטף. יו&quot;ל מאמר מוגה מיחד ליום זה.<br /> *ה' טבת תשנ&quot;ב - קורא הרבי להמשיך פדיון הספרים ולהוציא גם את שאר ספרי רבותינו נשיאנו הנמצאים בשביה בממשלת רוסיה.<br /> <br /> == התעלמות הרבי ==<br /> <br /> שמעתי בשבת האחרונה טענה כי התעלמותו של הרבי לאחר ה טבת מהמשפט וכו' נבעה מרצונו להשכיח את הרקע לחגיגה זו (ונימקו שלו, שעד כמה שהשמחה בניצחון גדולה, צערו של הרבי מהרקע גדולה ביותר שנכדו של הרבי וכו' וכו'), ולקבוע אותה על דבר אחד שביום זה יקנו ספרים, וטען הטוען שאלו הקרובים לבית הרב יודעים את הדבר, ואם כן הוא הדבר ערך זה צ&quot;ע. משהו יודע פרטים אודות הנ&quot;ל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:26, 22 בינואר 2017 (UTC)<br /> :שמועה זו שמעתי גם לראשונה השנה, ולכאורה סיבת הפצת השמועה השנה מקורה בכתבה שהתפרסמה בבית משיח השנה עם לקסיקון מושגי [[דידן נצח]]:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=בלקסיקון המושגים שערכנו, כמעט לא תמצאו פרטים אודות המשפט עצמו. במשך כל השנים משתדל 'בית משיח' שלא לפרסם פרטים אודות הסיפור שהוביל למשפט הספרים – זאת בהתאם לדברי הרבי (ש&quot;פ ויחי תשמ&quot;ז) שכל הסיפור שאירע, לא היה אלא ניסיון בלבד, ועל פי המוסבר בחסידות שלאחר שעומדים בניסיון, מתברר שמלכתחילה לא היה שום מציאות של ניסיון – לכן הורה הרבי שלא לעשות מזה שום מציאות, ולא לדבר על זה.<br /> בהנחה בלתי–מוגה של אותה שיחה, מובא שהרבי הסביר את ההבדל בין הסיפור של חג הפורים, שכן חוזרים מידי שנה על פרטי הגזירה – מכיוון שנהיה חלק מכתבי הקודש. &quot;אמנם כל זה אינו שייך לנידון דידן, מכיון שאין זה אלא עניין של שטות, בעלמא . . ומובן שגם אם אתמול היה שוטה ועסק בזה, הרי, מכאן ולהבא יכול להתנהג כדבעי כו'&quot;.<br /> שנה אחר–כך, כאשר הכריז הרבי על מבצע משלוח הספרים לספריית אגו&quot;ח, והורה להכין מודעות לעיתונות – הכינו נוסח מודעה בו נזכר אודות המשפט והניצחון. הרבי מחק את רוב הנוסח הזה, וכתב &quot;יעורר מחדש את כל השקו&quot;ט<br /> [= השקלא–וטריא] והזכרונות וכו'&quot;.}}--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 10:43, 22 בינואר 2017 (UTC)</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%D7%9C/%D7%A2%D7%91%D7%93&diff=283443 2017-01-22T10:27:42Z

<p>חצקל: חצקל העביר את הדף שיחת משתמש:חצקל/עבד ל־שיחת משתמש:חצקל/עבד ובן</p> <hr /> <div>#הפניה [[שיחת משתמש:חצקל/עבד ובן]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%D7%9C/%D7%A2%D7%91%D7%93_%D7%95%D7%91%D7%9F&diff=283442 2017-01-22T10:27:42Z

<p>חצקל: חצקל העביר את הדף שיחת משתמש:חצקל/עבד ל־שיחת משתמש:חצקל/עבד ובן</p> <hr /> <div>== המצווה ==<br /> <br /> אפילו שהערכים [[עבד עברי]] ו[[עבד כנעני]] ו[[אמה עבריה]] ריקים מתוכן ממשי לצערנו. מכל מקום, כאשר כותבים כבר על עבדות, אולי תוכל קצת לכתוב עליהם (ובפרט שאמש סיימנו את הלכות עבדים..{{קריצה|}}).. יישר כוח. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:20, 31 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :ואגב הייתי ממליץ למחוק את הערכים הנ&quot;ל ולהופכם להפניה לערך הזה שבעז&quot;ה יהי' ערך מובחר ומומלץ ומלא בתוכן וכו' וכו' (ואגב ב770 מסיימים כעת את הלכות עבדים...)--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 23:24, 31 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> ::למה למחוק?? המתחיל במצווה אומרים לו גמור, אתה כתבת את הערכים האלו.. ולענ&quot;ד הם יכולים להיות ערכים נפרדים ונפלאים, כמובן שלצורך כך יש המון מה להוסיף שם, סומכים עליך {{קריצה}}, תנצל את העובדה שיש לך עוד שבועיים פנויים {{קריצה}}<br /> <br /> ::מה דעתכם? האם לעשות ערך אחד [[עבד ובן]] או רק [[עבד]], רוב החומר על עבד ובן זה על החילוק שבין עבד לבן, ולכן לענ&quot;ד כדאי שהם יהיו ערך אחד, אך זו רק דעתי מה שלכם? --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 22:49, 1 בספטמבר 2016 (UTC)</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%D7%9C/%D7%A2%D7%91%D7%93&diff=283441 2017-01-22T10:27:42Z

<p>חצקל: חצקל העביר את הדף משתמש:חצקל/עבד ל־משתמש:חצקל/עבד ובן</p> <hr /> <div>#הפניה [[משתמש:חצקל/עבד ובן]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%D7%9C/%D7%A2%D7%91%D7%93_%D7%95%D7%91%D7%9F&diff=283440 2017-01-22T10:27:42Z

<p>חצקל: חצקל העביר את הדף משתמש:חצקל/עבד ל־משתמש:חצקל/עבד ובן</p> <hr /> <div>אחד מהאופנים לתאר את היחס בין [[עם ישראל]] ל[[הקב&quot;ה]] הוא על דרך היחס בין עבד לאדון, כשם שהעבד עושה את כל מצוות אדונו בכפיה, ואף שבאמת מצד רצונו חפץ להשתחרר ולעשות כאוות נפשו, הוא כופה את רצונו ומתבטל לרצון האדון, הוא נמצא בתמידיות בפחד מהאדון, ולכן נזהר שלא לעבור על רצונו. כך עם ישראל הם כעבדים להקב&quot;ה אשר עושים את רצונו בהתבטלות מוחלטת. מכאן גם מגיע הביטוי &quot;קבלת עול&quot; דהיינו הציות המחולט ללא הבנה שכלית או רצון אישי. אמנם בד בבד עם ישראל גם מכונה כ[[בן]] לאביו - הקב&quot;ה.<br /> <br /> ב[[חסידות]] מובא אינספור פעמים, המשל של עבד לאדונו, ומבואר בהרחבה ובפירוט החילוקים בין סוגי העבדים, המעלות שבהם, וההוראה למעשה בפועל, ובכללות החילוק בין &quot;עבודת עבד&quot; ל&quot;עבודת בן&quot;. <br /> <br /> ==החילוק בין עבד לבן==<br /> עם ישראל מכונים בדרך כלל &quot;בנים&quot; להקב&quot;ה, כמו שכתוב &quot;בנים אתם לה' אלוקיכם{{הערה|[[ספר דברים]], יד, א}}&quot; וכן &quot;בני בכורי ישראל{{הערה|[[ספר שמות]], ד, כב}}&quot;. ופעמים שמכונים גם עבדים להקב&quot;ה כמו שכתוב &quot;כי לי בני ישראל עבדים{{הערה|[[ספר במדבר]], כה, נה}}&quot;. בחסידות מבואר בכמה אופנים חילוק הדברים מי ומתי נקראים עבדים ומי ומתי נקראים בנים. <br /> <br /> ההבדל הכללי בין היחס של עבד לאדונו, ובן לאביו, הוא שהבן עושה את רצון האב מאהבתו לאביו ומרצונו הפרטי, למרות שהבן בפועל מתמסר טוטאלית לרצון אביו, ועד כדי כך שרצון האב הוא ממילא רצון הבן, כי טבע הבן לאהוב ולהמשך אל שורשו ומולידו. אך עדיין אין זה ביטול מוחלט, מכיוון שמגיע מצד רגש האהבה, ורגש האהבה מבטא שני מציאויות נפרדות הקשורות יחדיו, דהיינו הבן באמת מציאות לעצמו, אלא שבגלל שאביו חשוב ואהוב אצלו לכן הוא מסור אליו. <br /> <br /> משא&quot;כ היחס בין עבד לאדונו מגיע מצד יראת ואימת העבד מהאדון, ורגש היראה נובע הרי מתחושת הביטול וחוסר הערך העצמי, ולכן העבד מתבטל בצורה טוטאלית, ולא מחשיב את עצמו ורצונותיו האישיים למציאות כלל. אי לכך, התמסרות העבד לאדון, אף שהיא נטולת חיות ורצון, היא הרבה יותר מוחלטת. אצלו את אפילו הווא אמינא לא לקיים את רצון האדון.<br /> <br /> ===בחסידות===<br /> בכללות, התוארים עבד ובן קאי על הגוף והנשמה, הנשמה מכונה בנו של הקב&quot;ה, והגוף מכונה עבד להקב&quot;ה. אך בפרטיות מדובר על שני סוגי נשמות או יותר מדוייק שני מצבים נפשיים אצל כל אחד ואחד:<br /> *בן - קאי על אותם נשמות העובדות את ה' באהבה רבה, קיום המצוות אצלם הוא דבר המובן מאליו, הם מקיים את כל מצוות התורה בהתלהבות ובשמחה, יש להם הבנה והשגה שכלית בגדולת והפלאת הבורא, אין להם שום מאמץ או יגיעה בעבודתם. כל מטרתם היא לעשות נחת רוח לאהובם הקב&quot;ה כאהבת בן לאביו.<br /> *עבד - קאי על אותם נשמות העבודות את ה' כעבודת עבד, דהיינו שעבודתם נטולת חיות והתלהבות ואין להם שום הנאה בקיום המצוות, אלא שכופים את עצמם ומכריחים את עצמם לקיים את התורה ומצוות, והכפיה היא כל כך חזקה שבפועל הם בטלים לגמרי לרצון הקב&quot;ה וממלאים את ציוויו בשלימות.<br /> <br /> ====לימוד תורה וקיום מצוות====<br /> *'''בן - לימוד תורה''' - <br /> <br /> *'''עבד - קיום מצוות''' -<br /> <br /> ==עבד נאמן ועבד פשוט==<br /> ישנם שני סוגי עבדים, עבד פשוט ורגיל, ועבד נאמן לגמרי לאדונו.<br /> *'''עבד פשוט''' - עבד אשר אין לו שום תענוג בכלל בעבודתו, אין לו רשום רצון וחשק עצמי לספק ולרצות את האדון כי אם כל מטרתו הוא לעשות את מה שהאדון אומר וזהו, מצד עצמו אין לו שום אהבה לאדון, וחפץ להתשחרר לגמרי.<br /> *'''עבד נאמן''' - עבד אשר מעריך ומעריץ את אדונו באמת ולכן מנסה ורוצה בכל יכולתו לגרום נחת רוח ותענוג לאדונו, העבד נאמן מתענג על עבודתו וזכותו לעבוד את האדון וממילא גם אדונו סומך עליו ומפקיד בידיו את דבריו החשובים והיקרים ביותר<br /> <br /> ===בחסידות===<br /> <br /> ==סדר העבודה==<br /> תחילת סדר עבודת ה' הוא דווקא בקו של &quot;עבד&quot; וכפי שכותב [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[ספר התניא]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=ראשית העבודה ועיקרה ושרשה.. לעורר תחלה היראה הטבעית המסותרת בלב כל ישראל שלא למרוד בממ&quot;ה הקב&quot;ה כנ&quot;ל שתהא בהתגלות לבו או מוחו עכ&quot;פ דהיינו להתבונן במחשבתו עכ&quot;פ גדולת א&quot;ס ב&quot;ה ומלכותו . . והוא גם הוא מקבל עליו מלכותו להיות מלך עליו ולעבדו ולעשות רצונו בכל מיני עבודת עבד. והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי. ועל כן צריך לעבוד לפניו באימה וביראה כעומד לפני המלך.|מרכאות=כן|מקור=[[תניא]] ריש פרק מא}}<br /> ==מקורות==<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&amp;st=&amp;pgnum=319= ספר המאמרים תרס&quot;ו עמ' שח ד&quot;ה ומקנה רב]'''<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15966&amp;st=&amp;pgnum=233= ספר המאמרים תרפ&quot;ד עמ' רכז ד&quot;ה בשעה שהקדימו]'''<br /> {{הערות שוליים|}}</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=283437 2017-01-22T10:21:50Z

<p>חצקל: /* אוסף הרבי */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד|ראו=[[ספריית חב&quot;ד (פירושונים)]]}}<br /> [[תמונה:ספריה.jpg|left|thumb|350px|ספרית ליובאוויטש צמודה לבנין 770]]<br /> '''ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד''' - אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש, ממוקמת במרכז תנועת חב&quot;ד העולמי - [[איסטערן פארקוויי]] [[770]], ברוקלין נ. י.<br /> <br /> ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. הספריה כוללת 250 אלף כותרים לערך, עתיקים ונדירים ברובם; מהם לערך 200 אלף ספרים בלשון הקודש ובאידיש, ולערך 50 אלף ספרים בשאר השפות. <br /> <br /> הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]] וקדם לו ר' [[חיים ליברמן]].<br /> <br /> ==אוספים עיקריים בספריה==<br /> *אוסף של אלפי כרכי כתבי-יד; רובם ככולם הם כתבי חסידות חב&quot;ד, גוף כתב-יד-קודש אדמו&quot;רי חב&quot;ד, או העתקות שהעתיקו לעצמם החסידים.<br /> <br /> *ארכיון גדול של מכתבים וכתבים הקשורים לחב&quot;ד; כולל ארכיון המכתבים הענק של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> *גנזך חפצי קודש שנשארו ב[[ירושה]] מאדמו&quot;רי חב&quot;ד, וכן חפצים מכל הסוגים שניתנו במתנה לרבי במשך שנות נשיאותו.<br /> <br /> *אוסף תמונות של החסידים ופעילות חב&quot;ד שנשלחו אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במשך שנות נשיאותו, ואל [[הרבי]] במשך שנות נשיאותו.<br /> <br /> *ארכיון גדול של קטעי עתונות הקשורים לתנועת חב&quot;ד וליהדות בכלל, וכן מחלקות שונות של מודעות ופרסומים שונים שנשלחו לרבי במשך השנים. <br /> <br /> צוות מיוחד עובד בקביעות על אוסף כתבי היד והארכיונים, ועל פיהם נערכים ונדפסים ספרי דרושי, שיחות ואגרות-קודש אדמו&quot;רי חב&quot;ד.<br /> <br /> אוסף הספרים פתוח לקהל החוקרים לעיון, ונערך לו קטלוג מפורט וממוחשב. לקהל הרחב ניתנת הגישה לעיון בקטלוג, באתר ה[[אינטרנט]] של הספריה, וכן לעותק אלקטרוני (סריקה) של רבים מהספרים.<br /> <br /> בספריה ישנו אולם תערוכות, ובו מוצגת תערוכה מתחלפת, ובה פריטים נבחרים מתוך גנזך החפצים, התמונות, הספרים וכתבי היד.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> לאורך ימי חסידות חב&quot;ד, היה קיים אוסף ספרים וכתבי-יד במרכזה, ברשות האדמו&quot;ר נשיא התנועה.<br /> <br /> אוסף הדורות הראשונים של החסידות כמעט ולא שרד. רובם המכריע של הספרים וכתבי-היד שהיו בו נשרפו בשריפות המרובות, שפקדו את העיירות הקטנות בימים ההם, או שאבדו בשאר הרפתקאות הזמנים.<br /> עיקרו של האוסף הנוכחי התחיל להיאסף בדור השלישי לחסידות חב&quot;ד, והלך והתרחב במשך הדורות, עד אשר הפך לאחת הספריות היהודיות החשובות שבעולם, אם לא החשובה שבהן.<br /> <br /> מהדור הראשון של חסידות חב&quot;ד, ידועה לנו רשימה של כמאה כרכי ספרי דפוס שנלקחו לבדיקה מבית [[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, בעת מאסרו. כרכים אלו היו חלק מספריו שנלקחו על ידם כדי ללמוד מהם על כלל ספריו האם כוללים חומר נגד המלוכה.<br /> <br /> אפשר שהמדובר הוא רק בספריה של כמה מאות ספרים; אבל גם סכום זה של מאות כרכים, גדול היה ברוסיא של אותם הימים. <br /> <br /> בסוף ימיו היו שתי שריפות בבית רבינו הזקן, האחת בשנת תק&quot;ע, שאז נשרף גם כתב-יד-קדשו, חיבור [[שולחן ערוך הרב|השלחן ערוך]] שחיבר. והשניה בתקופת מלחמת נפוליון כאשר רבינו הזקן עזב את ביתו ב[[ליאדי]] בשלהי שנת תקע&quot;ב, וטולטל בדרך עד ל[[הסתלקות]]ו ב[[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]].<br /> <br /> בנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ממלא מקומו והאדמו&quot;ר בדור השני של חב&quot;ד, התיישב ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בשלהי אותה שנה, בנה שם בית ובית כנסת גדול, עם ספריה שכללה 611 כרכים, מסודרים בארבע ארונות. כך מסופר בדיווח שנרשם אחרי החיפוש בית שערכו לו בשנת תקפ&quot;ו.<br /> <br /> אוסף ספרים גדול התחיל להיבנות בדור השלישי - אצל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], וגדל מדור לדור.<br /> <br /> על אוסף זה עברו הרפתקאות וגלגולים רבים: בשריפות שפרצו בליובאוויטש נשרף חלק גדול ממנו. חלק מספרי הדפוס של האוסף הזה עבר לידי יורשי אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] - אחר [[הסתלקות]]ו, ולידי יורשי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] - אחר [[הסתלקות]]ו.<br /> <br /> רובו של אוסף ספרי הדפוס שנאסף על ידי רבותינו עד למלחמת העולם הראשונה, הוחרם על ידי הממשל הקומוניסטי, כדלהלן. ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התחיל לבנות אוסף חדש של ספרי דפוס.<br /> <br /> == אוסף שניאורסון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אוסף שניאורסון]]}}<br /> [[הרבי הרש&quot;ב]], האדמו&quot;ר בדור החמישי של חב&quot;ד, עזב את ליובאוויטש במלחמת העולם הראשונה, כאשר הצבא הגרמני התקרב לאיזור, והתיישב בעיר רוסטוב על נהר דון. את אוצר הספרים הניח למשמרת במחסן במוסקבה, על מנת לקבלו בחזרה אחרי תום המלחמה.<br /> <br /> בשלהי תקופת המלחמה, אירעה [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ב[[רוסטוב]], ונשיאות חב&quot;ד עברה לידי בנו ממלא מקומו אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, האדמו&quot;ר בדור השישי של חב&quot;ד, אשר התחיל להתעניין במצב הספרים במחסן וקבלתם בחזרה, אלא שבאותה עת תפס המשטר הקומוניסטי את השלטון, המחסנים הולאמו, והספרים נלקחו משם והונחו בספריה הצבורית במוסקבא.<br /> <br /> במשך השנים פעל והשתדל אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, לקבל את הספרים בחזרה, אך הממשלה הסובייטית עמדה בסירובה להחזירם.<br /> <br /> כשהתחילו ניצני העידן החדש ברוסיה, בשנת [[תשמ&quot;א]], המשיך [[הרבי]] לעסוק במרץ בגאולת האוסף הקדוש הזה, והתבטא כי מדובר ב'פדיון שבויים' של ניצוצי קדושה הנמצאים בגלות בידי גויים.<br /> <br /> כיום חלק מהספרים נמצאים במוזיאון היהודי במוסקבה.<br /> <br /> ==אוסף אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> באותה שעה בה הונח אוסף הספרים בספריה הציבורית ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרפ&quot;ד]], התחיל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבנות מחדש את ספריית ליובאוויטש.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ה]] רכש את אוסף הספרים של הביבליוגרף והאספן ר' [[שמואל וינר]], אוסף שמנה כחמשת אלפי ספרים יקרי ערך עתיקים ונדירים, ומיד התחיל להתעסק בהרחבת הספריה והשלמתה בספרי יהדות מכל הסוגים.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]] נאסר, נשלח לגלות, שוחרר והוכרח לעזוב את רוסיה. בתחילה לא התירו לו לקחת עמו את האוסף החדש הזה, אך לאחר הודעתו האיתנה שבלי הספרים אינו נוסע משם, ניתן לו הרשיון והעביר את האוסף הזה למרכז החדש של חסידות חב&quot;ד בעיר ריגא.<br /> <br /> משם פנה במכתבים והודעות לאנ&quot;ש ברחבי תבל, להשתדל לה[[עשירות|עשיר]] את &quot;ספריית ליובאוויטש&quot; בספרים מכל הסוגים. ונמשך גם לאחר העברת מרכז חב&quot;ד לפולין, בעיר ווארשא וב[[אטוואצק]].<br /> <br /> במסעותיו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לא משו ממנו 3 מזוודות ובהם כתבי יד, רק במסעו לארה&quot;ק בשנת [[תרפ&quot;ט]] הפקידם בידי הרבי בפרידתו ממנו בטריאסט שבאיטליה.<br /> <br /> בתחלת ימי [[מלחמת העולם השניה]], היה האדמו&quot;ר בווארשא הכבושה על ידי הנאצים ימ&quot;ש במשך תקופה של כמה חדשים, עד אשר בשלהי חורף [[ת&quot;ש]] יצא משם עם בני ביתו ומזכיריו; בתחלה עברו דרך ברלין לריגא, שטוקהולם, ומשם הגיעו לנ. י.<br /> <br /> אוסף הספרים נשאר ב[[פולין]] הכבושה. חלקו עבר במשך שנה וחצי, על ידי אלו שעסקו בהעברת האוצר הזה ממקום למקום ובדרך לא דרך תוך כדי המלחמה, עד אשר הגיע לנ. י. בשלהי שנת תש&quot;א, אז הוקדשה לספריה זו קומת הקרקע של מרכז חב&quot;ד החדש [[770]] איסטערן פארקוויי.<br /> <br /> חלק נוסף של האוסף היקר והקדוש הזה, אבד שם למשך שלושים ושמונה שנים. אמנם ה' ברחמיו המרובים<br /> לא השבית חסדו מעלינו, וכעבור שנים רבות נמצא האוסף בספריה בווארשא, ובראשית שנת תשל&quot;ח הוחזר לספרייה המרכזית בנ. י.<br /> <br /> חלק נוסף של האוסף הופקד בשגרירות האמריקאית בווארשא, אך הנאצים בזזו את השגרירות, ועם תום המלחמה עברו הספרים מידם לידי הצבא הרוסי, שאיחסן אותם באחד ממחסניו הרבים, ובמשך שנים רבות לא נודע מה עלה בגורלם.<br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ז מצא אספן ספרים (חסיד קרלין) את הספרים בחיפושיו במחסני הצבא הרוסי, ועל פי הוראת רבו הודיע על כך לחסידי חב&quot;ד. מערכת &quot;אוצר החסידים&quot; צילמה את הספרים בעלות אסטרונומית, אך הממשלה הרוסית מסרבת להחזירם עד היום הזה, על אף פניות חוזרות ונשנות של חסידות חב&quot;ד ושל הממשל האמריקאי.<br /> <br /> ==אוסף [[הרבי]]==<br /> מיד כשהגיע הרבי ל[[ניו יורק]] בקיץ [[תש&quot;א]], מונה על ידי חותנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לעמוד בראש ה&quot;[[מרכז לענייני חינוך]]&quot;. הרבי החל אז לאסוף ספרים למשרדיו ב-[[770]] כדי לשרת את עבודת המרכז לעניני חנוך.<br /> <br /> אחרי [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, ב[[י' שבט תש&quot;י]], עברה נשיאות [[חב&quot;ד]] לידי הרבי. אז התחיל להרחיב את האוסף הזה, בספרים רבים שנאספו על פי הוראותיו, על ידי שלוחיו הרבים ברחבי תבל.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]], כשגדל האוסף הזה לממדים גדולים, נקנה הבית הסמוך ל-770 כדי לאכסן בו את הספריה המיוחדת הזאת.<br /> <br /> במשך השנים [[תשכ&quot;ח]]-[[תשמ&quot;ה]] התקיימו במרכז חב&quot;ד שני ספריות מקבילות, א. האוסף של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בקומת הקרקע של 770. ב. האוסף של הרבי בבנין הסמוך ל770.<br /> <br /> בשנים [[תשמ&quot;ו]]-[[תשמ&quot;ז|ז]] התקיים [[משפט הספרים]] בו טען [[שלום בער גוראריה|נכד]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבעלות על חלק מהאוסף שלו, בית המשפט פסק כי כל הספרים שייכים לספריית [[אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> אחרי נצחון הרבי במשפט, הכריז על מבצע ענק של הגדלת הספריה, ואף הורה לאחד את שני האוספים תחת ה&quot;ספריה המרכזית של אגודת חסידי חב&quot;ד אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש&quot;. בשנת [[תשמ&quot;ט]] הורה על שיפוץ והרחבת בנין הספריה, וחיבורו פיזית לבנין המרכזי של 770. ומיד החלו ההכנות לפתיחת הספריה לקהל החוקרים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] הסתיימה בניית הספריה ועריכת הקטלוג הממוחשב, ונפתח אולם הקריאה לקהל החוקרים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] נפתח לצבור הרחב אולם התערוכות של הספריה הממוקמת בקומה השלישית של 770, קומה זו שימשה בעבר כדירתו של ה[[רש&quot;ג]].<br /> <br /> ==אוסף כתבי היד והארכיון==<br /> במשך שבעת הדורות של חסידות חב&quot;ד, בד בבד עם הגדלת אוסף ספרי הדפוס, גדל גם אוסף כתבי היד. עיקרו של האוסף הזה הוא כתבי-יד של תורת חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> הדבר התחיל בתקופת נשיאות אדמו&quot;ר הזקן, בשעה ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] עדיין לא הדפיס ספר מספריו. את הדרושים שהיה אומר מדי שבת בשבתו היה רושם אחיו, הרה&quot;ק רבי יהודה ליב אבד&quot;ק יאנאוויטש<br /> מחבר ספר שארית יהודה. העתקות רבות היו נעשות מ&quot;הנחות&quot; אלו שהיו מופצות בין אלפי החסידים. גם ספר ה&quot;תניא&quot; לא נדפס עדיין באותה שעה והיה מופץ בין החסידים בהעתקות רבות. כך התחיל להיווצר אוסף כתבי-היד<br /> של תורת חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> אוסף זה לא היה שמור בבית רבנו הזקן. אמנם כעבור שני דורות השתדל נכדו וממלא מקומו - אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] - לרכז את כתבי היד האלו למקום אחד, וכך התחיל להבנות אוסף כתבי-היד, שנשמר תמיד במרכז נשיאות חב&quot;ד.<br /> <br /> מזמן לזמן גדל האוסף הזה, הן על ידי רכישת כתבי-יד, תורות וכתבי-יד האדמו&quot;רים הקודמים, והן על ידי דרושי האדמו&quot;ר של הדור ההוא, שהיה רושם את דרושיו או שהיה אומרם ברבים והחסידים היו רושמים ומעתיקים אותם<br /> בהעתקות רבות. אוסף זה עבר תמיד מנשיא התנועה לממלא מקומו.<br /> <br /> גם אוסף הזה לא ניצל לגמרי מהרפתקאות הזמנים. מספר קטן של כרכים נתגלגל לידי שאר יורשי האדמו&quot;ר אחר [[הסתלקות]]ו. השריפות הנזכרות שפקדו את העיר ליובאוויטש לא פסחו גם על אוסף כתבי-היד, שגם מהם<br /> נשרפו כרכים רבים.<br /> <br /> אמנם רובו ועיקרו של האוסף הזה נשמר תמיד במרכז תנועת חב&quot;ד. גם הכרכים שנתגלגלו לידי שאר היורשים, נרכשו בסופו של דבר על ידי הרבי ואנשיו, והוחזרו לרשות הרבי, נשיא התנועה.<br /> <br /> לאחר הרפתקאות וגלגולים רבים, זכינו סוף סוף, שרובו הניכר של האוסף הגדול והנדיר הזה, שנאסף על ידי נשיאי חב&quot;ד במשך הדורות, נשמר. וחלק הארי שבו נמצא כיום ב&quot;ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> בספריה נמצאים כיום כשלושת אלפי כרכים כתבי-יד; יותר ממאה מהם כתובים בגוף כתב-יד-קודש רבותינו נשיאינו.<br /> <br /> כל אלה, בנוסף לארכיון ענק שבו כמאה אלף מכתבים ומסמכים של כל שבעת דורות נשיאי חב&quot;ד (אמנם רק מועטים מהם מהדורות הראשונים), וכן מכתבים אליהם, בנוסף לאלפי מכתבים ומסמכים אחרים.<br /> <br /> על כתבי היד האלו עובד צוות מיוחד, העורך ומדפיס מהם את סדרת דרושי שיחות ואגרות-קודש רבותינו אדמו&quot;רי חב&quot;ד לדורותיהם.<br /> <br /> ==מבנה הספרייה==<br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] נרכש על ידי אגודת חסידי חב&quot;ד בניין מספר 766 בשדרת [[איסטרן פארקווי]] הצמוד מצידו הימני לבניין מרכז תנועת חב&quot;ד העולמית - [[770]]. הבניין נרכש על מנת לאחסן במקום את ארכיון הספרייה, שהתרחב לממדים גדולים, ועל מנת לספק את הצורך לסדר את הספרים בצורה מקוטלגת יותר ולשמר אותם בתנאי אחסון טובים יותר.<br /> <br /> מלבד שימושו של הבניין כמשרדי הספרייה וכמקום אחסון רחב, הוא שימש לאורך השנים למטרות שונות, וביניהם ששימש כאולם לביקורים מיוחדים של אישים מכובדים שנפגשו עם הרבי (ביניהם, הפגישות של הרבי עם [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] [[מרדכי אליהו]] ו[[אברהם שפירא]]), וכן לחדר פרטי של הרבי והרבנית בו שהו בשבתות ובחגים בשנים האחרונות לחייה של הרבנית.<br /> <br /> לאחר פטירתו של [[הרש&quot;ג]] בשנת [[תש&quot;נ]] התפנתה הקומה העליונה של [[770]] והרבי הורה לפנות אותה ולהכשיר את המקום לפתיחת תצוגה מתחלפת מארכיון הספרייה. בעקבות זאת נבנה גשר המחבר את הבניין עם 770, על מנת לאפשר מעבר ישיר מהספרייה אל אולם התערוכה ששופץ בדירתו של [[הרש&quot;ג]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A9770_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_82534.html כש-770 חובר לספריית 'אגודת-חסידי-חב&quot;ד' {{*}} תמונות נדירות] {{COL}}}}. כמו כן במהלך שיפוצים אלו חוברו מרתפי הבניין עם קומת המרתף של 770.<br /> <br /> במהלך השנים התרחב ארכיון הספריה בצורה משמעותית ונוצר צורך ממשי להרחיב את המקום. לאחר פטירתו של הרב [[מאיר איטקין]] בשנת [[תשס&quot;ז]] החלו להתנהל מגעים עם המשפחה לרכישת ביתו הצמוד לבניין הספרייה, ובשנת [[תשע&quot;ד]] הושלמה הרכישה והחלו השיפוצים לאיחודם של הבתים ואבטחתם משריפות וחדירת מים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=81639 הבית הצמוד לבית חיינו נמכר לספריית ליובאוויטש] {{אינפו}} ו' [[אייר]] התשע&quot;ד (06.05.2014)}}.<br /> <br /> ===אולם התערוכות===<br /> הספריה הזאת אינה מיועדת להשאלה, או לקריאת ספרים בה על ידי הציבור הרחב, אלא כפי שהודגש כמה פעמים על ידי רבותינו נשיאינו, שהיא ספריה לחוקרים, רבנים ראשי-ישיבה ומחברים הרוצים לעיין בספר נדיר.<br /> <br /> כדי לרוות את נפש הציבור הרחב אשר חשקה נפשו לראות מעט מזעיר מהאוצרות הקדושים הגנוזים בספריה, הוקדש בספריה אולם מיוחד לתערוכות. כל שנה נבחר על ידי הנהלת הספריה נושא מיוחד, שאליו מוקדשת התערוכה של השנה הזאת. במשך השנים הוצגו בתערוכה הזאת פריטים מיוחדים, הקשורים לכל אחד מאדמו&quot;רי חב&quot;ד ולכל שטח של פעילות חב&quot;ד. בתערוכות הוצגו ספרים, כתבי-יד, חפצים, ציורים ותמונות הקשורים לאדמו&quot;רים ולפעילות חב&quot;ד, לגדולי ישראל ובפרט - גדולי החסידות, כך, גם הוצג אוסף ההגדות המיוחד של הספריה; כתובות, והוצאות הראשונות של ספרי חסידות, שנדפסו בדורות הראשונים.<br /> <br /> לתערוכות האלו באים אנשים ונשים מכל החוגים, ילדי בתי הספר, קבוצות תיירים, וכל מי שרוצה לראות בעיניו ספרים וחפצים - המלמדים את תולדות החסידות ואוצרות הספריה, אשר אחרי הכנות של דורות - פתוחה היא גם לציבור.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[מבית הגנזים (ספר)|מבית הגנזים]]''', מאת שלום דובער לוין, קה&quot;ת, תשע&quot;א.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://chabadlibrary.org chabadlibrary.org] אתר ספריית אגו&quot;ח<br /> * [http://chabadlibrary.org/books מדור טקסט] חלק מספרי רבותינו נשיאנו בפורמט טקסט, באתר ספריית אגו&quot;ח<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=51421 הספריה החסידית הגדולה בעולם]''' - 'המבשר' בכתבה מרתקת על ספריית ליובאוויטש - {{אינפו|}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=283434 2017-01-22T10:14:49Z

<p>חצקל: /* מזכירות בית הדין */</p> <hr /> <div>[[תמונה:חותמת בית דין רבני חבד.jpg|left|thumb|150px|חותמת בית הדין]]<br /> '''[[בית דין]] רבני חב&quot;ד''' ב[[ארץ הקודש]] נוסד בשנת [[תשל&quot;ו]] כגוף המאגד את רבני חב&quot;ד.<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] כתב [[הרבי]] כי:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תוקף והנהגת וענין [[אנ&quot;ש]] ב[[אה&quot;ק]] בידי [[אגו&quot;ח]] ב[[ארץ הקודש]] הוא בידי אגו&quot;ח ב[[ארץ הקודש]] ובראשם (ועד) רבני אנ&quot;ש שהם הדיינים ופס&quot;ד בכח ה[[תורה]]}} <br /> <br /> מזכיר בית הדין הוא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רב קהילת חב&quot;ד ב[[קרית מלאכי]]. סגנו הוא הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב&quot;ד ב[[רחובות]].<br /> <br /> ==הקמתו==<br /> ה[[גוף]] הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל&quot;ו, בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב&quot;ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[חודש מנחם אב]] תשל&quot;ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב&quot;ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.<br /> <br /> ב[[תשל&quot;ח]] נפטר האב&quot;ד הרב זווין. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל כמה חודשים נערכה הגרלה מי יכהן כאב-בית-הדין בפועל. השלושה היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב&quot;ד [[בני ברק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב&quot;ד ב[[ירושלים]]. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב&quot;ד ב[[פתח תקווה]]. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מונה למזכיר בית-הדין.<br /> <br /> בשנים הראשונות כל רבני חב&quot;ד בארץ היו חברים בבית הדין. במשך השנים צורפו רבנים נוספים. במשך השנים מאז ייסודו של בית-הדין, נפטרו רוב החברים בה, ואילו מהרבנים החדשים שמונו בקהילות חב&quot;ד בארץ צורפו רק מעטים לבית הדין. החברים האחרונים שצורפו היו הרבנים [[לוי ביסטריצקי]], [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], [[יוסף הכט]] ו[[אליהו יוחנן גוראריה]]. במשך מספר שנים לא צורפו חברים חדשים, ובשנת [[תשע&quot;ו]] צורף הרב [[משה הבלין]] לבית הדין, וכיום חברים בו שבעה רבנים בלבד.<br /> <br /> '''מטרות הקמתו של בית-הדין{{מקור}}:'''<br /> <br /> א. לאגד את רבני חב&quot;ד.<br /> <br /> ב. לפקח על פעילות מוסדות חב&quot;ד.<br /> <br /> ג. לפקח על [[חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> על הקמת בית הדין הוכרז בכנס ארצי של חסידי חב&quot;ד בשנת [[תשל&quot;ו]]. שמו של בית הדין היה אז: &quot;בית דין רבני ארצי של חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו&quot;.<br /> <br /> ===חברי בית הדין עם הקמתו===<br /> אב בית הדין היה הרב [[שלמה יוסף זווין]]. חבריו היו הרבנים: [[יעקב לנדא]] מ[[בני ברק]], [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] מ[[תל אביב]], [[גרשון חן]] מ[[ירושלים]], [[יהודה בוטרשוולי]] מ[[נחלת הר חב&quot;ד|קרית מלאכי]], [[נחום טרבניק]] מ[[כפר חב&quot;ד]], [[דב בער אליעזרוב]] מ[[ירושלים]], [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] מ[[חיפה]], [[דוד חנזין]] מ[[פתח תקווה]], [[משה אשכנזי]] מ[[תל אביב]],[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מ[[נחלת הר חב&quot;ד|קרית מלאכי]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מ[[כפר חב&quot;ד]], [[גדליהו אקסלרוד]] מ[[רמת גן]] ו[[אברהם מיכאל הלפרין]] מ[[ירושלים]].<br /> <br /> ==שינויים בהרכב בית הדין במשך השנים==<br /> במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין, ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: [[יהוסף גדליה רלב&quot;ג]], [[לוי ביסטריצקי]], [[בן ציון ליפסקר]] ויבלחט&quot;א: [[זאב דב סלונים]], [[יוסף הכט]], [[אליהו יוחנן גוראריה]] ו[[מנחם מענדל גלוכובסקי]].<br /> <br /> הרב [[גדליהו אקסלרוד]] שימש כחבר בית הדין בין השנים [[תשל&quot;ו]]-[[תשמ&quot;א]], כאשר שימש כרב קהילת חב&quot;ד ב[[רמת גן]]. ב[[תשמ&quot;א]] נתמנה לדיין ובהמשך לאב&quot;ד בבית הדין הרבני בחיפה.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] התמנה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת תשס&quot;ה.<br /> <br /> ==בית הדין כיום==<br /> <br /> ===הרכב בית הדין===<br /> <br /> הרכב בית הדין הנוכחי הוא:<br /> <br /> * הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב&quot;ד]] - מזכיר (תפקיד האחראי לניהול בית הדין).<br /> <br /> * הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב&quot;ד ב[[רחובות]] - סגן מזכיר{{מקור}}.<br /> <br /> * הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], רב מרכז העיר [[ירושלים]].<br /> <br /> * הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], רבה של [[חולון]].<br /> <br /> * הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]], רב שכונת הגבעה הצרפתית ב[[ירושלים]].<br /> <br /> * הרב [[יוסף העכט]], רבה של [[אילת]].<br /> <br /> *הרב [[משה הבלין]] - רב הערים [[קרית גת]] ושדרות וראש ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] (צורף בשנת תשע&quot;ו){{הערה|1={{קישור חבד און ליין|94986|פרסום ראשון ב-COL: הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני חב&quot;ד||כ&quot;ד שבט תשע&quot;ו}}}}.<br /> <br /> ====דיינים נוספים בבית הדין====<br /> *הרב [[אפרים בוגרד]] - רב בשכונת רמות בירושלים.<br /> <br /> *הרב [[בנימין קופרמן]] - רב [[בית הכנסת]] הגדול ודיין ב[[רמת גן]].<br /> <br /> ====מזכירות בית הדין====<br /> מזכירות בית הדין נמצאת בעיר [[רחובות]], מזכיר בית הדין הוא ר' [[זלמן נוב]].<br /> <br /> ==פעילות בית הדין==<br /> <br /> ====אגף ההשלתמויות====<br /> [[תמונה:יומעיון.jpg|left|thumb|250px|אחד מימי העיון שמארגן בית הדין]]<br /> אגף ההשתלמויות של בית הדין, בראשות הרב מנחם מענדל עמאר, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי &quot;הבית היהודי&quot;{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56603 תשועה בְּרַב יועץ] - סיכומי ההרצאות מ[[אלול]] [[תש&quot;ע]] {{אינפו}}}}<br /> <br /> אגף ההשתלמויות נוסד בברכת [[הרבי]] בשנת [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> ====כינוסי רבנים====<br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] הורה הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב [[יעקב לנדא]]. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים{{דרוש מקור<br /> }}.<br /> <br /> ===מוסדות הפועלים מטעם בית הדין===<br /> <br /> [[ספר התורה של ילדי ישראל|הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל]], בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]], פועל מטעם בית הדין.<br /> <br /> כמו כן פועל בחסות בית הדין [[המטה לשלום העם והארץ]].<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> בשנים האחרונות{{מקור}} גברה הביקורת על הועד, בעיקר מרבני חב&quot;ד שאינם חברי הועד, על סירובם של חברי הועד להכניס רבני חב&quot;ד נוספים כמו: הרבנים [[אליעזר ברוד]] - רבה של כרמי יוסף, [[ברוך בועז יורקוביץ]] - רב קהילת חב&quot;ד לוד, [[דוד מאיר דרוקמן]] - רב העיר קרית מוצקין, [[יגאל פיזם]] - רב קהילת חב&quot;ד קרית שמואל, [[ישעיהו הרצל]] - רב העיר נצרת עלית, [[משה לנדא]] - רב העיר בני ברק, [[יוסף יצחק בלינוב]] - רב מרכז העיר בני ברק, [[יוסף יצחק הבלין]] - רב קהילת חב&quot;ד רמת שלמה ירושלים, [[יקותיאל פרקש]] - מו&quot;צ בירושלים, [[חיים שלמה דיסקין]] - רב העיר קרית אתא, [[מנחם וולפא]] - רב קהילת חב&quot;ד נתניה, [[ישראל הלפרין]] - רב קהילת חב&quot;ד הרצליה, [[מאיר סויסא]] - רב קהילת חב&quot;ד באר שבע וסגן רב העיר, [[ישראל יוסף הענדל]] - רב קהילת חב&quot;ד מגדל העמק, [[מרדכי דוברבסקי]] - רב קהילת חב&quot;ד ראשון לציון, [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב&quot;ד אלעד, [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב&quot;ד עמנואל, [[מרדכי ביסטריצקי]] - רב קהילת חב&quot;ד צפת, [[שמעון אליטוב]] - רבה של מבשרת ציון, ועוד.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית דין צדק קראון הייטס]]<br /> *[[מכון הלכה - חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/229582.jpg בי&quot;ד רבני חב&quot;ד: אין לקבל כספים מקרן הידידות] {{תמונה}} {{אינפו}} <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47420 ביה&quot;ד: עניני חב&quot;ד ידונו אך ורק בישיבה] {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד|*]]<br /> [[קטגוריה:בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש|*]]<br /> [[קטגוריה:בתי דין]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד רחובות: מוסדות]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F&diff=283274 2017-01-20T10:45:38Z

<p>חצקל: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:וולזין.jpg|left|thumb|250px|בנין הישיבה בוולוז'ין, כיום]]<br /> הרב '''חיים איצקוביץ'''' (ז' ב[[סיון]] [[תק&quot;ט]]- י&quot;ד ב[[סיון]] [[תקפ&quot;א]]), (ידוע בשם '''ר' חיים מוולוז'ין''') בן הגאון רבי נחמן מפוהסט, היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]], רב ה[[עיירה]] וולוז'ין ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין &quot;אם הישיבות&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' חיים נולד בשנת [[תק&quot;ט]], לאביו רבי יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה ב[[וולוז'ין]] ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט. בצעירותו למד במשך כשנתיים אצל רבי [[רפאל הכהן המבורגר]], רבה של [[מינסק]] ואחר כך אצל בעל ה&quot;שאגת אריה&quot;. מגיל 19 החל נוסע אל [[הגאון מווילנה]] (הגר&quot;א), ונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו וברכתו של רבו, הגאון מווילנה, חזר רבי חיים לוולוז'ין ושימש כרבה של ה[[עיירה]]. כרבה של וולוז'ין החל לשמש ככל הנראה בשנת ה'[[תקל&quot;ד]] (1774). לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד יומו האחרון.<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים בשנת ה'[[תקס&quot;ב]], במכתב גלוי אל &quot;אוהבי התורה&quot; בליטא, ובו קרא להרים את קרן [[לימוד התורה]] והישיבות. במכתב זה הונח היסוד לגישתו הרוחנית ביחס ללימוד התורה, והוא מהווה את ראשית התקבלותו כמנהיג הרוחני של יהודי ליטא.<br /> <br /> == הקשר לרבותינו נשיאינו ==<br /> הגאון רבי חיים מוואלז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר&quot;א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו ה[[מתנגדים]] כנגד מחנה [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם.{{הערה|[[בית רבי]], וראה תולדות החסידות לר&quot;א מרכוס פ&quot;ה.}} בהזדמנות מסויימת התבטא [[הרבי]]: &quot;רבי חיים, שהיה תלמידו הקרוב של הגר&quot;א ופרסם את תורתו, לא היה מתנגד - בכלל יראי ה' מעולם לא היו מתנגדים - היו רק מחוצפים שרצו לפעול את שליחות ה[[ס&quot;מ]] של מלחמת ה' במדין, שהוא לזרוע [[שנאת חינם]] בין בני תורה&quot;.{{הערת שוליים|מדברי הרבי לרב [[צבי כהנא]] (שיח שרפי קודש עמוד 209).}} לפי גירסתו של רבי חיים, הסיבה לכך שהגר&quot;א לא קיבל אליו את [[אדמו&quot;ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], אינה תלויה בו שהרי הוא עצמו רצה לקבלם, ודווקא אמו של הגר&quot;א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו {{הערת שוליים|[[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 36.}}. הרבי הריי&quot;צ מתאר בזכרונותיו שבתחילה היו 2 כתות מתנגדים, כת ראשונה - יראי שמים שבאמת חששו שמא תצא תקלה מחידושי החסידות - ולאחר זמן כשראו שאין זה כך - אלא אדרבה החסידים מהדרים במצוות - חזרו מהתנגדותם. הכת השניה לא פעלה לשם שמים, והמשיכה גם אחר כך. רבי חיים מוואלז'ין היה שייך לכת הראשונה.{{מקור|מבוקש מקור הן לעצם הדברים שהיו שני סוגים והן לכך שר' חיים היה מכת הראשונה (יתכן שכלל לא כתוב והכותב כתבו מעצמו).}}<br /> <br /> אחרי פטירת [[הגר&quot;א]] כשנתקשה בשו&quot;ת חמור, היה בביקור אצל רבינו לשאול אותו את ספקותיו. יש אומרים כי היה זה בשנת [[תקס&quot;ג]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&amp;hilite=885784b1-7eb1-479b-8548-758f5c8dd40d&amp;st=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%A7%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A7&amp;pgnum=150 בית רבי עמ' 150].}}<br /> <br /> הוא היה מקרב מאוד את התלמידים שהיו נוטים לחסידות.{{הערת שוליים|ה[[חסיד]] ר' [[יעקב קידנר]] בספר מצרף העבודה - ויכוחא רבא. במשך השנים קמו עוררין על עדות זו, וראיות לאמיתותה נדפסו בביטאון '[[עלי ספר]]' (?).}} כאשר חסידו של אדמו&quot;ר הזקן, רבי [[ישראל יפה]] עבר בעירו, הזמינו ר' חיים ל[[סעודת שבת]] ובסעודה ביקש ממנו לחזור מתורותיו של רבו [[אדמו&quot;ר הזקן]] בתורת החב&quot;ד.{{הערה|1= תולדות הרב מוואלזין, הובא ב[[דור דעה]] וב[[הרב מלאדי ומפלגת חב&quot;ד]].}}<br /> <br /> רבי חיים היה מיודד עם [[האדמו&quot;ר האמצעי]], ועם אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] דיברו בניהם כמה פעמים בענייני הלכה.{{מקור|וכן במה התבטא? והיכן?}} <br /> גם בנו רבי [[יצחק מוולוז'ין|איצהל'ה מואלאזי'ן]] המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]], וביחד פעלו בכמה עניינים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש&quot;נ]]}}. רבי יצחק מוואלזין אף היה מעיין בעומק הדעת בספרי החסידות.{{הערה|בית רבי. נשיאי חב&quot;ד ובני דורם עמ' 35.}}<br /> <br /> ==ספרו נפש החיים==<br /> כתגובה לספר התניא בפרט, ולתורת החסידות בכלל, חיבר ר' חיים את ספרו &quot;נפש החיים&quot; - ספר המשלב בתוכנו דברי קבלה המבוססים על ספר ה[[זוהר]] וספר [[עץ חיים]] ועוד ספרי קבלה, הספר בנוי באופן המזכיר את ספר התניא ובכמה מקומות פורך דברים המובאים בחסידות, מספרים שאת ספרו זה כתב על פי ציווי רבו הגר&quot;א{{הערה|כפר חב&quot;ד גליון 641 וגליון 834}}.<br /> <br /> הרבי הזכיר את ספרו נפש החיים ואת שיטתו בענין ה&quot;צמצום&quot; אך גם ציין ש&quot;נפש החיים&quot; יצא לאור על מנת להפחית ולמזער את ההשפעה וההתלהבות של ספר התניא, ומסיבה זו נמנעו חסידים במשך הדורות מלהשתמש ולעיין בספר זה.{{הערה| המלך במסיבו ח&quot;ב ע' רכב. מסופר שבזמן שהרבנית [[חיה מושקא]], העידה ב[[משפט הספרים]], בין צוות בית המשפט שהגיע לביתה לערוך את העדות, הגיע מתרוגמן מרוסית לאנגלית, יהודי חרדי ליטאי, באמצע העדות עצרו להפסקה קצרה, והרבנית הבחינה בו פותח ספר ומעיין, היא שאלה אותו לתומה &quot;מה אתה עושה? אומר תהלים?&quot;, והוא הראה לה שלומד מהספר &quot;נפש החיים&quot; והרבנית הביעה מורת רוח מכך שבביתה הפרטי לומדים מספר זה}}.<br /> <br /> ===צמצום לאו כפשוטו===<br /> בתחילת התפשטות [[תורת החסידות]], ו[[התנגדות לחסידות|המחלוקת הגדולה]] אחת מטענות המתנגדים כנגד ה[[חסידים]] הייתה על מה שנכתב בספרי החסידות שהצמצום ב[[אין סוף]] המובא בכתבי [[האריז&quot;ל]] הוא [[צמצום לא כפשוטו|לא כפשוטו]]. טענה שנכתבה בכתבים שפרסמו נגד החסידים באותה התקופה, גם ה[[גר&quot;א]] שהיה גדול ה[[מתנגדים]] סבר כי הצמצום כפשוטו. אולם ר' חיים תלמידו, כותב בספרו נפש החיים שלא כרבו שהצמצום לא כפשוטו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&amp;hilite=9c80bd3d-aef9-4a85-bb8f-cb2ab1fa4d7c&amp;st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F&amp;pgnum=300 נפש החיים (ש&quot;ג פ&quot;ז)] - ראה [[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק א' אגרת י&quot;א. [[היכל הבעש&quot;ט]] גליון ה'}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו רבי [[יצחק מוולוז'ין]].<br /> *נכדו רבי אליהו, בן בנו ר' יוסף, - הצטרף לעדת החסידים{{הערה|שערי יצחק עמ' נו, א}}. <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא|חיים]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%D7%9C&diff=283272 2017-01-20T09:57:31Z

<p>חצקל: /* נפש החיים */</p> <hr /> <div>{{בה}} '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ב, למניינם 02:15, 19 בפברואר 2012 (UTC)<br /> <br /> == דפי שיחה זרים ==<br /> <br /> שלום חצק'ל. לא נהוג לערוך דפי משתמשים אחרים ללא קבלת רשום מפורשת מהם. תודה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ח בסיוון ה'תשע&quot;ב 13:14, 18 ביוני 2012 (IDT)<br /> מה חדש?--[[משתמש:זלמי|זלמי]] - [[שיחת משתמש:זלמי|שיחה]] 13:10, 6 ביולי 2012 (IDT)<br /> <br /> אתה על המחשב עכשיו?<br /> <br /> == מאיר הארליג ==<br /> <br /> רציתי לדעת האם אין ערך על מאיר הרליג מסיבה כלשהי? כי כתוב שהיה ונמחק--[[משתמש:חצקל|יחי המלך!, חצקל]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 09:31, 2 באפריל 2013 (IDT)<br /> :חצקל שלום, לשאלתך, אין כי עדיין לא כתבו ואתה מוזמן לעשות זאת. הסיבה ל'אזהרה' שהיה ונמחק, היא שהיה ערך חסר כל תוכן אלא רק מילים בודדות ולכן הוא נמחק. המערכת מזהה אוטומטית שהיה ערך ונמחק ומפנה את תשומת ליבך לכך, למקרה שמדובר בערך שאכן עקרונית לא מוכנים שהוא יהיה פה. אך כאמור ערך זה רצוי שיהיה ונמחק מהסיבה הנ&quot;ל. <br /> :עניין טכני, אך חשוב למען הסדר, שאלה מעין זו, רצוי לכתוב בדף של [[חב&quot;דפדיה:מפעיל מערכת|מפעיל מערכת]], או ב[[שיחה:מאיר הרליג|שיחה]] של הערך הרלוונטי. אם אתה בכל זאת רוצה לכתבו בדף שלך, עשה זאת בדף ה[[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] שלך, שכן דף המשתמש שלך (כלומר הדף עליו עליו כתבת את הבקשה), מיועד לך בלבד, ולא נהוג שאחרים יערכו אותו. לכן ברשותך העברתי את הדיון לדף שיחתך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ג 01:59, 3 באפריל 2013 (IDT)<br /> <br /> ישר כח!! אני חדש פה ועדיין לומד.--[[משתמש:חצקל|יחי המלך!, חצקל]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 10:25, 3 באפריל 2013 (IDT)<br /> <br /> ==הרשאה== <br /> {{תבנית:הרשאות}} <br /> <br /> אגב אורחא אביע ברכות {{ברכות}} על הערכים החדשים והמחכימים שיצרת. והערה בונה: בערכים [[עתיד חזיר להטהר]] ו[[אין עוד מלבדו]], צריך להדגיש את שם הערך ולתאר בקצרה את עניינו כבר בפתיח.<br /> <br /> הנה כמה מילים בנושא מויקיפדיה: &quot;הפתיח הוא חלק חשוב ביותר בערך. הוא חייב לעמוד במשימה הקשה של מתן מענה תמציתי לחמשת המ&quot;מים (מתי, מהיכן, מי, מה ומדוע) ולהיבנות כך שמי שיקרא רק את הפתיח יצליח להפיק ממנו את המידע הבסיסי והחשוב ביותר שעליו ללמוד. הפתיח צריך לענות גם על השאלה השישית, הנסתרת - מה חשיבותו של הערך? <br /> <br /> בהצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:18, 4 באפריל 2013 (IDT)<br /> :בנוגע להעלאת תמונות היה כדאי פעם הבאה לחתוך את השוליים הלבנים של התמונה כדי שזה יראה טוב יותר (אתה יכול לראות מה שעשיתי בתמונה של [[שו&quot;ת מנחם משיב נפשי]] שהעלת), וכן לציין שהתמונה נלקחה מאינפו. יישר כח! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ט באב ה'תשע&quot;ג • 13:57, 5 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> == קישורים פנימיים ==<br /> <br /> נא להקפיד על הכנסת קישורים פנימיים במקומות המתאימים. זו עבודה כפולה ובזבוז זמן לעבור שוב על ערך קיים, כשהעבודה יכלה להיעשות תוך כדי. בתקווה להבנה. [[חב&quot;דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • כ&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ג 08:48, 7 באפריל 2013 (IDT)<br /> :באם אתה לא עובד כעת על הערך [[אברהם אבא פערסון]] אעשה זאת בעצמי. [[חב&quot;דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • כ&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ג 09:29, 7 באפריל 2013 (IDT)<br /> ::וכן על קישור הערך בערכים שאמורים לעסוק בו, ושוב, כדוגמא, את הערך החדש שהוספת [[שו&quot;ת מנחם משיב נפשי]] שהיה צריך להפנות אליו הן מהערך של וייצהנדלר שערך אותו, והן מהערך של מכון אהלי צדיקים שהוציא אותו לאור (וכן בערך על האג&quot;ק של הרבי, אלא ששם כבר הוספתי לפני כן, ומן הסתם שבעקבות זה הוספת את הערך). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ט באב ה'תשע&quot;ג • 14:03, 5 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> :::צודק אשתדל להבא, אגב הוספתי את הערך כי ראיתיו ב[[בקשת ערכים]]--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 14:06, 5 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> == מקורות ==<br /> <br /> יישר כוח על כתיבת ערכים חדשים! בערך האחרון [[קיבוץ גלויות]] חסרים מקורות רבים, ואני מניח שיהיה לך קל להמציא אותם, כי החומר נגיש אצלך והמקורות לפניך. אם תוכל להוסיף ולהשביח את הערך (כמו למשל, מדרש ילקוט שמעוני, הזוהר, הגמרא, הרמב&quot;ם ועוד). ושוב, יישר כוח! [[חב&quot;דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • כ&quot;ח בניסן ה'תשע&quot;ג 18:06, 8 באפריל 2013 (IDT)<br /> <br /> == שים לב ==<br /> <br /> דבר ראשון יש&quot;כ על תרומתיך למיזם החשוב חב&quot;דפדיה, הוספותיך מועילות, המשך כך. רק שים לב לערכיות שעשיתי בערכים [[עתיד חזיר להטהר]] ובערך [[פסקי דינים אדמו&quot;ר האמצעי]] תוכל ללמוד מכך רבות על צורת העריכה וכו'--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 17:23, 14 ביולי 2013 (UTC)<br /> :אגב, בערך [[עתיד חזיר להטהר]] הבאת הוראה בעבודת השם שהמקור לזה הוא משיחת ויצא תש&quot;נ סעיף ח'. מצטער, חיפשתי בכל השיחה ולא מצאתי איזכור לעניין, אם תוכל לבדוק את המקור של זה--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 04:27, 15 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::צודק זה טעות, זה אמור להיות תשנ&quot;א. תודה רבה [[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 06:55, 15 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> =='''חזרתי!'''== <br /> <br /> אשמח אם מישהו יוכל לתת לי רעיונות לכתיבת ערכים (ולא ממה שיש בערך &quot;בקשת ערכים&quot;) וערכים שאפשר למצוא עליהם חומר בספרים ועלונים וכו'--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:40, 1 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :אם אתה מחפש משהו שיש בספרים, תסתכל בספר [[אבינו מלכנו (ספר)]] ותכתוב את הערך [[שבעת הקנים]] או [[הקנים]]. הצלחה רבה ומופלגה, כל זמן שאתה כותב, ואת הדרך מנתב, הפצצת מעיין נוסף, והחשת היעוד הנכסף...• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:15, 1 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> ::תודה, אבדוק, התכוונתי גם לחסידים מדורות עברו שאין עליהם ערך ואפשר למצוא עליהם חומר בכל מיני ספרים (בספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ לדוגמא, שעליהם אין זכויות יוצרים) ולא רק ערכים שכבר מופיעים בספר וצריך רק להעתיק. --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 08:26, 2 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :::דווקא תולדות חייהם של חסידים, או גם אירועים בתולדות החסידות? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו באב ה'תשע&quot;ג 18:20, 2 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> ::::בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] יש אנשים רבים עליהם יש שם מידע רב ומעניין, ובתוספת חיפוש קצר במקומות נוספים תוכל לכתוב ערכים ארוכים ומעניינים. גם ב&quot;רשימת אבות החסידות&quot; של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יש שפע של חומר. &quot;רשימת אבות החסידות&quot; זו תוכנית שמנקרת לי כבר זמן רב בראש, לעבור עליה ולהכניס את כל התוכן, אך אין עיתותיי בידי ותוכל לעשות זאת. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו באב ה'תשע&quot;ג 18:22, 2 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> :::::תודה רבה! <br /> :::::איפה אני יכול למצוא את &quot;רשימת אבות החסידות&quot;? ובקשר לשאלתך, אם זה מאורעות שיש עליהם בכתובים (ולא רק בין המשפיעים) אז כן. --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 18:32, 3 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> ::::::רשימת אבות החסידות נמצאת ב'התמים' (ורשה) שמן הסתם יש לך בבית, והתפרסמה לאחרונה בחוברות של ועד חיילי בית דוד שמועלות באופן קבוע לאינפו ומתוייגות תחת 'ועד חיילי בית דוד'. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ח באב ה'תשע&quot;ג • 01:21, 4 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :::::::אגב, יישר כח על ההוספות הנפלאות שלך, וכדאי באמת להקפיד על מיעוט בשימוש בראשי תיבות וקיצורים, וכן להשתדל לקשר לערכים המתאימים. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ח באב ה'תשע&quot;ג • 01:21, 4 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> == ערך נפלא! ==<br /> יישר כוח גדול! [[ואולך אתכם קוממיות]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו באב ה'תשע&quot;ג 18:41, 2 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> == מלאכים ==<br /> <br /> [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9D_%28%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA%29&amp;diff=174560&amp;oldid=174549 דרושה הבהרה]. השתדל שאנשים נוספים יבינו אותך, ולא רק אתה או המעגל הקרוב אליך. תוכל למשל לכתוב בתמציתיות את רשמיו של ר' יואל מהביקור בבית הכנסת, או עכ&quot;פ את הכיוון. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ד 12:41, 13 באפריל 2014 (UTC)<br /> :רק עכשיו אני רואה שכתבת לו. הספקתי בינתיים כבר לערוך באופן שלא יישארו שתי תבניות {{הבהרה}} בתוך שלוש שורות. אם רוצים לערוך את זה בצורה טובה יותר לא אכפת לי שיבטלו את הגירסא שלי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:01, 13 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == בת ים ==<br /> <br /> במענה לשאלתך: זהו שלא בדקתי וגם לא הצלחתי להכנס לאתר של חב&quot;ד בת ים, אשמח אם תוכל לבדוק לי, ואם האתר מתאים אז אשמח אם תוכל ליצור לו קישור בערך, תודה--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 14:08, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == פסח ==<br /> <br /> יש&quot;כ על הרחבת הערך, שים לב שנוצר בתחילתו המשפט המוזר &quot; החג חל בן שבעת ימים&quot; --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ד 20:46, 19 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> :תודה על ההערה לא שמתי לב כשערכתי. דא&quot;ג הולך פה שמח עם החסימות היום אה? זה תמיד זה ככה? אין אולי אפשרות לחסום כתיבה באנגלית? אולי זה יכול למנוע קצת בלאגן --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:50, 19 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::זה קורה לכולם, ולא הייתי מעיר לך, אלא מתקן זאת בעצמי, לולא תקלה מסויימת שחסמה אותי. לגבי הספאם, לא זה מתקפה זמנית ובעז&quot;ה זה יטופל בצורה יסודית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ד 20:54, 19 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::עוד עניין, באנציקלופדיה, אין מקום לתארים כגון 'ביאור '''נפלא'''', 'אדם '''טוב'''', 'ספר '''מרתק'''' וכו'. תארים כגון אלו, אין בהם מידע אוביקטיבי ועניני. בברכה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשע&quot;ד 11:33, 20 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::חשבתי על זה, אבל לא יכלתי להתאפק ולאחר כתיבת הפיסקא מרוב התפעלות הוספתי את המילה &quot;נפלא&quot; --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 11:46, 20 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::::אני רואה ש[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90&amp;diff=next&amp;oldid=175185 אתה כבר פועל בסגנון זה] {{חיוך}}. יש&quot;כ . --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ב בניסן ה'תשע&quot;ד 14:25, 22 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == איות ==<br /> <br /> כותבים פויזנר או פוזנר?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 09:17, 24 באפריל 2014 (UTC)<br /> :הם כותבים פויזנר, אבל בחב&quot;דפדיה כותבים כמו שנהוג בעברית - פוזנר. אפשר ליצור הפניה אם אתה חושב שמישהו יחפש פויזנר ולא ימצא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:59, 24 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> {{א|להתראות}}, הפוך, הם כותבים 'פוזנר' כי בהברה אשכנזית חולם אינה קמץ, אך כאן אולי צריך לכתוב עם יו&quot;ד שלא יבטאו החולם כקמץ (אף שבמכתבי הרבי הקודם יש ונכתב 'פאזנער'). '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:46, 19 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == עצה טובה קא משמע לן ==<br /> <br /> כשמוסיפים ערך, ובפרט ערך תורני, צריך לדאוג שיהיו כמה שיותר מופעים המקשרים לערך זה. אחרת, הוא ישב בפינה כאבן שאין לה הופכין ומעט מאוד אנשים יחשפו אליו. צריך לבדוק מאיזה ערכים נוספים אפשר לקשר לערך באופן כזה שאנשים יתקלו בערך הזה לא רק דרך חיפוש ישיר של המושג, אלא גם דרך קריאה ועיון בחב&quot;דפדיה. ככלל, זוהי מעלתה של מהדורה אינטרנטית מקוונת, שאדם עובר מנושא לנושא מבלי להרגיש באמצעות הקישורים. אתה יכול לראות לדוגמא שקישרתי לערך [[בלע המוות]] מתוך הערך [[תחיית המתים]].<br /> <br /> בנוסף, ואני מקווה שאני לא מכביד עליך, כדאי גם לחשוב באיזה עוד ווריאציות של כתיבה אנשים עלולים לחפש את הערך, וליצור דפי הפניה לערך אותו יצרת (לדוגמא בערך הנוכחי, אפשר לכתוב &quot;בעל המות&quot; גם עם וא&quot;ו אחת וגם עם שתיים). בהצלחה, ויישר כח גדול. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:59, 25 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> שכויח --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 13:03, 25 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == הגהה? ==<br /> <br /> לפי איזה כללים אתה מבצע את ההגהות שלך על ערכים? מדוע אתה מעוניין להשמיט תוארים ופסיקים? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:25, 23 במרץ 2015 (UTC)<br /> :אין לי דבר נגד תוארים, אבל אם בערך מסוים (במיוחד כזה אם הרבה שמות) שעל רובם אין תוארים, לא ראיתי סיבה להוספה, ומה גם שבכלל לדעתי עדיף לא להסתבך עם תוארי אנשים ולקבוע תואר מסוים (או בלי שום תואר) לכל שמות הרבנים, השולחים, העסקנים, ושאר חסידי ואוהדי רבינו. <br /> :אגב אני שמח לראות שאתה פה איתנו שוב פעם!(אמנם בשינוי אדרת אך אותה הגברת)--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:53, 23 במרץ 2015 (UTC)<br /> <br /> == קישורים לדפים ==<br /> <br /> ראשית כל יישר כח עצום על הערך [[פורס מפה ומקדש]]. זה פשוט היה נצרך ודרוש, ועשית את זה על הצד הטוב ביותר מבחינת התוכן והעריכה. יחד עם זה, אולי כדאי כשמציינים לספרים שנמצאים בהיברו בוקס, לתת קישור ישיר, מה שמעשיר מאוד את הערך. תראה מה שעשיתי בערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:26, 2 באפריל 2015 (UTC)<br /> :(ואגב, אולי כדאי גם להוסיף נקודות בשולי הערות השוליים. נראה לי יותר מתאים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:27, 2 באפריל 2015 (UTC)<br /> ::צודק לגמרי, צריך גם להפנות למקומות בהם דנו בנושא בהרחבה, אם יש.--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 11:18, 2 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> == ה' הידיעה ==<br /> <br /> יש&quot;כ על תרומותיך למיזם. שיניתי מ'ה'צדיקים 'ה'נסתרים. ל'צדיקים נסתרים'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ה 12:54, 2 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> == ערכים הזקוקים לשיפור ==<br /> <br /> הערך על הרב [[יוסף יצחק אופן]], פשוט מזעזע, בדף יש סך הכל 4 (!) שורות ועוד כמה קישורים.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 15:01, 5 באפריל 2015 (UTC)<br /> :הרחבתי מעט. בהנאה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:46, 5 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> == תנאים ==<br /> <br /> ב[[תבנית:תנאים]], בפיסקה דור שלישי הקישור לר' ישמעאל מפנה לערך [[רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול]], שנמצא באותה תבנית בדור ראשון!!--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 15:39, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :הוא דור שלישי, תיקנתי.--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 16:56, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> ::שים לב שבפורטל:תורת הנגלה, יש בדיוק את אותה תבנית אך לא בתוך ציטוט של התבנית אלא פשוט הקלידו שם את כל הנוסחאות של התבנית, וכתוצאה מכך יש כמה שינויים בין תבנית זו לשאר התבניות של ה'תנאים', אולי כדאי למזג את התנאים שבשתי הרשימות, ולמחוק את כל הטקסטים של התבנית שם ולכתוב פשוט את הקיצור בתוך גרשיים כאלו, מה דעתך?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 17:16, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::למה לא, אם אתה לא בטוח על תנא מסוים באיזה דור הוא, מותר לפתוח ויקיפדיה ולראות, כתוב שם, בקשר לערך פסח, לקמן..--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 17:59, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ==ערכים עם שגיאת ציטוט==<br /> :::ועוד, סליחה שאני משגע אותך, בערך על [[פסח|פסח#שמות החג]] יש למטה 'שגיעת ציטוט', ואני לא מצליח להכנס לשם מכיון שאתרוג לא נותן לי, יש מצב שאתה מסדר את זה?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 17:29, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> ::::כמו שכתבתי לך הוספתי והרחבתי שם הרבה (תראה בהיסטוריה) הבעיה היא בקישור לשיחה המתורגמת יש שם תבנית REF&gt; וזה הטעות--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 17:38, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> :::::נו אז מה עושים?--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 17:45, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> ::::::מוחקים...--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:16, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> :::::::את השגיאה כמובן..--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:41, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> אז בכבוד, אני לא מתמחה בכל הטכניקות פה, ובטח לא בתיקונים--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:46, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> :זה לא עניין של &quot;כבוד&quot; אלא עניין של יכולת באם אינך גולש על אתרוג אזי האפשרות בידיך לתקן על ידי שתוריד מהערה הראשונה בו מופיע קישור את התבנית שציינתי לעיל ותבדוק אם זה עוזר, אם לא, תוריד את כל הקישור. וסליחה על הטרחה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:57, 7 באפריל 2015 (UTC)==ערכים עם שגיאת ציטוט==<br /> <br /> תיקנתי, תזכיר לי איפה עוד טיפלת ויש את הבעיה הזאת--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:14, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :אתה קצת מצחיק... אני לא זוכר עוד מקום עם הבעיה, אתה [[שיחת משתמש:הנחה|התקפת אותי]] על כך ללא הצדקה. בכל אופן תודה רבה על התיקון!!--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:25, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> ::לצחוק זה בריא, בכל אופן הכל [[בקטע טוב]]! (מה אין על זה ערך?)....--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:26, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ::: מי שכותב ערכים עם שמות לא נכונים, בסוף יכתוב ערכים על ביטויים לא קשורים. מה הקשר ערך על 'בקטע טוב'???--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:30, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ::::חמוד אתה, פינחסי {{חיוך}}--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:34, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> :::::ועכשיו אתה מוזמן פשוט לשבת על הערך ולהרחיב אותו. בכל אופן פסח זה חג באמת עשיר חבל שיהי עליו ערך כל כך דליל ואומלל--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:39, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> ==שמות ערכים==<br /> :::אגב שגיאות: פעם דיברתי עם 'זוננשיין' אודות שמות הערכים, והוא אמר את דעתו ששם הערך לא צריך להיות מאויית כמו שמאייתים בדיוק את המילה, כי המטרה היא שהמחפש יוכל למצוא את הערך בקלות. ואני אמרתי את דעתי ששם ערך צריך להיות מאויית כמו שצריך לכתוב באמת, ואם רוצים שהמחפש ימצא את זה צריך להרבות בהפניות. הוא התעקש בדעתו. מה דעתכם? דוגמא: הערכים על משפחת [[ווילשאנסקי]].--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:12, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::::נראה לי שמר זוננשין צודק, זה אינצקלופדיה המיועדת גם (אולי אפילו בעיקר) לאנשים מבחוץ, לכן יותר מתאים לקרוא לערכים בשמות בהם אנשים קוראים להם בעברית תקנית, ולא לפי הסליינג האידשאית וכד' ובדוגמא שלך וילשאנסקי זה לא בעברית.--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:23, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::::::אבל פשוט שערך על אדם, שזה אמור לאפיין את האדם ולייצג אותו, צ&quot;ל כמו שמו האמיתי. ווילשאנסקי זה באמת באידיש, כי הם החליטו שיהי' להם שם משפחה באידיש, ואם מישהוא כותב את שמם באופן אחר, הוא פשוט טועה, ומדוע הטעות הזאת צריכה להיכנס לערך על שמו??--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:30, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ::::::לדעתי זו אינציקלופיה וצריכה להיות כתובה בעברית תקינה, וחוץ מזה צריך להוסיף הפניות לטובת הגולשים כ&quot;י, ואגב חצקל, סליחה שאנחנו הופכים פה את העמוד לאולם דיוניים {{קריצה}}.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 20:44, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::::::זה בסדר תרגישו בבית...--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:46, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ::::::::עברית תקינה? הן 'ווילשאנסקי', והן 'וילשנסקי' זה לא בעברית תקינה. אולי גם אל תעשה ערך על 'שטורעם' כי זה לא בעברית תקינה? הן מה לעשות, זה שם המשפחה, וככה צריך להיות שם הערך.--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:48, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> למסקנת הענין זה לא יעזור כי ישנם אלפי ערכים שכתובים כך ואלפים כך, ואין משועמם שיעבור וישנה את כל השמות של הערכים, ולגופו של פילסוף 'שטורעם' זה מילה נטו באידיש, שם משפחה, לא משנה מה המקור שלה, ובאיזה שפה, משתנית טיפה לפי השפה והאיות...--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:55, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> :ואגב אתם מוזמנים לבקר ב[[חב&quot;דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]].--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 14:57, 8 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ==טעויות בזמן העריכה==<br /> אגב אפשר להבין למה אתה מדלל ערכים לפני שאתה מדבר, זה לא נימוסי, בשביל מה יש דף שיחה לכל ערך?--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:31, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ::::על מה אתה מדבר?--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:33, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::::[[ראש חודש]], לא שהוא מושלם, יש שם המון לתקן ולהוסיף..--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:36, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::::התכוונתי לעשות תיקון אחד, ובטעות מחקתי. אני מצטער.--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:38, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> טעות בשם של ערך זה פחות נורא מלמחוק בטעות ערך....--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:41, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::אתה מדבר על טעות זמנית, שזה קורה, ואפשר להתווכח עד כמה זה נורא, ואני מדבר עניינית על שמות ערכים. אין קשר בין שני הדברים, ואם אתה מנסה להחזיר על העקיצה לעיל, אז בבקשה לעלות רמה.--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:43, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> == תבניות ==<br /> <br /> בויקיפידיה הרבה יותר קל להכין תבניות, וזה ע&quot;י תבנית קיימת שעליה בונים את כל התבניות, כך שלא צריך כל פעם לכתוב את כל הטקסטים באנגלית כל הזמן, לדוגמא: [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2 תבנית פרשיות השבוע], בעצם בנויה על [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%98_%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%AA תבנית ניווט קבוצות].<br /> נראה לך שמותר לנו להעתיק מהם את התבנית הזאת וליצור כזאת תבנית כאן?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 17:51, 8 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> == ראשי תיבות של שנות המ&quot;מים ==<br /> <br /> ראיתי שהוספת את הראשי תיבות שהרבי קבע לכל אחת מהשנים. אולי היה כדאי להוסיף בהערה בכל אחד מהערכים את הפעם הראשונה שבה הרבי 'הציע' וקבע את הסימן של השנה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:48, 23 ביולי 2015 (UTC)<br /> <br /> == האוהל ==<br /> <br /> לחצקל שיחי', כתבתי לך את תגובתי ב[[שיחה:האוהל]], אם כי בטעות הפניתי אותה למשתמש מלך, אך היא מיועדת אליך.<br /> בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 14:53, 18 באוקטובר 2015 (UTC)<br /> <br /> == [[אברהם יצחק שם טוב]] ==<br /> <br /> האם יש לך מקור ברור למה שהוספת בערך עליו? &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 22:11, 17 במאי 2016 (UTC)<br /> <br /> == הצדעה ==<br /> <br /> הריני להביע את הצעדתי בעקבות הדברים הנוכחים שהוספת בדף המשתמש, אשר ראויים להמצא בעמוד הראשי של חבדפ&quot;דיה {{קריצה|}}:<br /> {{ציטוט|תוכן=להעדיף את האיכות על הכמות, ולהתמקד בעיקר בשיפור הקיים, ופחות בהוספת ערכים זוטרים. המדד הוא לפי סטטיסטיקת הצפיות.}}<br /> ובהוספה, מלבד סטטיסטיקת הצפיות, גם בהתאם לערכים העקרוניים והחשובים יותר (אלו השייכים ל[[תורת החסידות]], ל[[גאולה]] ול[[הרבי מלך המשיח שליט&quot;א|גואל]]). בהצלחה רבה • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:26, י&quot;ב באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> <br /> ==הזמנת כבוד==<br /> הריני להזמין את כ' לבקר בדף [[חב&quot;דפדיה:ערכים מומלצים/דיונים]] ולציין את דעתו החשובה בנוגע לערך [[השיחה הידועה]]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:10, י&quot;ח באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> ::ועכשיו בדיון אודות ערך [[ניצוץ משיח]] - [[חב&quot;דפדיה:ערכים מומלצים/דיונים#ניצוץ משיח]].--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:19, 25 ביולי 2016 (UTC)<br /> <br /> == תמונות עם זכויות יוצרים ==<br /> <br /> '''אסור!''' להעלות תמונות עם זכויות יוצרים דוגמת התמונה של קרינסקי שהעלית. בתקווה להבנה ובתודה מראש על להבא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:31, 30 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> <br /> == תבדוק את הענין == <br /> אם תוכל לבדוק את הענין - [[שיחה:לייב שרה'ס|בלאגאן]]--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 22:09, 7 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> ::לענ&quot;ד צריך לבטל את ההפניה [[אריה לייב שרה'ס]] ל[[סבא משפולי']], ואכן להוסיף לשם הערך '''אריה''' (למרות שיש אומרים ששמו היה יהודה לייב), כחסידים ה&quot;אולי יש לומר&quot; של הרבי היא וודאי אצלנו, אך, צריך להשאיר שני ערכים נפרדים, ובכל אחד מהם להביא את כל סיפורי המסורה אודותיו (מה שעד עתה חסר בערך דליל זה של לייב שרה'ס, אשר עוסק כולו בדיון האם זה אותו אישיות, ולפי&quot;ז צריך להעתיק את הדיון גם לערך על הסבא משפולי') ולציין בהדגשה אולי בפיסקא הראשונה את דברי הרבי, וכן על זה הדרך בערך של הסבא משפולי'. '''אז קדימה לעבודה, אתה מומלץ לעבוד על הערך היקר [[לייב שרה'ס]] ולשפרו ולשפצו'''. --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 22:32, 7 בינואר 2017 (UTC)<br /> רק לא לישכוח מה שכתוב בערך &quot;והן בנוגע לר' לייב שרה'ס, יודעים מאוד מעט.&quot; [[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 22:42, 7 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == נפש החיים ==<br /> <br /> המקור שהבאת אינו מקור, זה שווה ל&quot;מפי השמועה&quot;, עדיף לשים תבנית מקור (וגם אינו קשור לסיבה שהוא כתב). '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:51, 19 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :וואי וואי איזה התקפה {{קריצה}}, כשנכנסתי מקודם לחב&quot;דפדיה היה נראה ששקט פה היום, יש לכם (אתה והנחה) מעקב על המשתמש שלי? יתכן ואתה צודק, אך לעניות דעתי [[שמעון ויצהנדלר]] כן מקור, אצלי לפחות הוא מוחזק כבעל שמועה אמין, לגבי עצם הסיפור לדעתי סיפור חזק ביותר המבטא את יחס החסידים לספר, וגם מבטא כמה וכמה ענינים מענינים, כמו הקנאות של הרבנית, &quot;הגם לכבוש את המלכה עמי בבית - כחלק מהקטרוג של משפט הספרים&quot; ועוד.. ואכ&quot;מ. ולכן מקומו בחב&quot;דפדיה וודאי, אולי ניתן להתווכח ולהכניס את הסיפור בערך [[עדות הרבנית]], או הרבנית [[חיה מושקא]], אך שוב לדעתי מקום הסיפור הוא בהחלט בערך [[חיים מוואלאז'ין]], ובגלל שזה לא ממש מקור לכן השמטתיו לתחתית העמוד, זו רק דעתי --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 21:01, 19 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::מקור רשמי הוא לאו דווקא עניין של אמינות לדעתי בכגון זה ראוי לכתוב: &quot;ר' שמעון וינצהנדלר טוען/מספר וכו'&quot; ולהוסיף את המקור (ספר/עיתון/מאמר/הקלטה) בו נאמרו/צוטטו הדברים. לדעתי זעזוע היא הגדרה לא אנציקלופדית לפי שהיא מגבירה (כמדובר כמ&quot;פ), יש צורך להשתמש במילים יותר מוגדרות, מה אמרה, איזה תנועה עשתה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:11, 19 בינואר 2017 (UTC)<br /> :::שכחתי להוסיף שלדעתי כל זמן שאין סקירה על הספר אשר מתוכה יצא ברור מה סיבת היחס של החסידים לספר (וכן מקור ברור לשמועה שהיא כתחליף לספר התניא) תוכן פסקה זו מעורר אצל הקורא תמיהה והוא קצת חילול ה'..--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:19, 19 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> ::::{{קריצה}}למה אתם גורמים לי לעשות עבודות מחקר?? סתם כתבתי מה ששמעתי, אבל לאחר חיפוש קל מצאתי מקור לכל הענין--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 00:48, 20 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :::::שמעון ווייצהאנדלער אינו מקור לא משום שהוא שקרן, אלא כי הוא אינו מקור. חס&quot;ד האלבערשטאם הוא כן מקור אף שהוא לא אמין. מקוה שהבנת את כונתי. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:54, 20 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> ::::::שמעון ויצהנדלר בוודאי לא היה שם ובוודאי הוא בעצמו קרה/שמע ממקור יותר מוסמך כגון הדוגמא שהבאת, אך היות ובמקרה דנן לא היה בידי את המקור ממנו שאב ר' שמעון את המידע, והיות והוא אמין כפי שהסכמת, וגם לא נעלמה מעיניו האבחון שנתת לחס&quot;ד, בשעת הדחק אני חושב שהוא כן מקור כאחד שיודע את המקור האמיתי, ומה עוד שהרי לו יצוייר שהוא היה כותב את זה שחור על גבי לבן בכתבה בבית משיח לדגומא, זה היה מקור מהימן ביותר. ובקיצור אני בטוח שיש מקור קדום לשמעון, ואני ינסה לחפש באמת, אבל בכל זאת על מנת שהסיפור לא ישמע כשטויות העדפתי לציין מקור כלשהו על פני שום מקור.--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 09:57, 20 בינואר 2017 (UTC)</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F&diff=283228 2017-01-20T01:10:45Z

<p>חצקל: /* ספרו נפש החיים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:וולזין.jpg|left|thumb|250px|בנין הישיבה בוולוז'ין, כיום]]<br /> הגאון הרב '''חיים איצקוביץ'''' (ז' ב[[סיון]] [[תק&quot;ט]]- י&quot;ד ב[[סיון]] [[תקפ&quot;א]]), (מכונה '''ר' חיים מוולוז'ין''') בן הגאון רבי נחמן מפוהסט, היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]], רב ה[[עיירה]] וולוז'ין ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין &quot;אם הישיבות&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב חיים נולד בשנת [[תק&quot;ט]], לאביו רבי יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה ב[[וולוז'ין]] ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט. בצעירותו למד במשך כשנתיים אצל רבי [[רפאל הכהן המבורגר]], רבה של [[מינסק]] ואחר כך אצל השאגת אריה. מגיל 19 החל נוסע אל [[הגאון מווילנה]] (הגר&quot;א), ונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו וברכתו של רבו, הגאון מווילנה, חזר רבי חיים מווילנה לוולוז'ין ושימש כרבה של ה[[עיירה]]. כרבה של וולוז'ין החל לשמש ככל הנראה בשנת ה'[[תקל&quot;ד]] (1774). לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד יומו האחרון.<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים בשנת ה'[[תקס&quot;ב]], במכתב גלוי אל &quot;אוהבי התורה&quot; בליטא, ובו קרא להרים את קרן [[לימוד התורה]] והישיבות. במכתב זה הונח היסוד לגישתו הרוחנית ביחס ללימוד התורה, והוא מהווה את ראשית התקבלותו כמנהיג הרוחני של יהודי ליטא.<br /> <br /> == הקשר לרבותינו נשיאינו ==<br /> הגאון רבי חיים מוואלז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר&quot;א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו ה[[מתנגדים]] כנגד מחנה [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם.{{הערה|[[בית רבי]], וראה תולדות החסידות לר&quot;א מרכוס פ&quot;ה.}} התבטא עליו [[הרבי]] כי &quot;רבי חיים, שהיה תלמיד אישי של הגר&quot;א ופרסם את תורתו, לא היה מתנגד, כי מיראי ה' מעולם לא היו מתנגדים, היו רק מחוצפים שרצו לפעול את שליחות ה[[ס&quot;מ]] של מלחמת ה' במדין, שהוא לזרוע [[שנאת חינם]] בין בני תורה&quot;.{{הערת שוליים|מדברי הרבי לרב [[צבי כהנא]].}} לפי גירסתו של רבי חיים, הסיבה לכך שהגר&quot;א לא קיבל אליו את [[אדמו&quot;ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], אינה תלויה בו שהרי הוא עצמו רצה לקבלם, ודווקא אמו של הגר&quot;א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו {{הערת שוליים|[[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 36.}}. הרבי ריי&quot;צ מתאר בזכרונותיו שבתחילה היו 2 כתות מתנגדים, כת ראשונה - יראי שמים שבאמת חששו שמא תצא תקלה מחידושי החסידות - ולאחר זמן כשראו שאין זה כך - אלא אדרבה החסידים מהדרים במצוות - חזרו מהתנגדותם. הכת השניה לא פעלה לשם שמים, והמשיכה גם אחר כך. רבי חיים מוואלז'ין היה שייך כמובן לכת הראשונה.<br /> <br /> אחרי פטירת [[הגר&quot;א]] כשנתקשה בשו&quot;ת חמור, היה בביקור אצל רבינו לשאול אותו את ספקותיו. יש אומרים כי היה זה בשנת [[תקס&quot;ג]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&amp;hilite=885784b1-7eb1-479b-8548-758f5c8dd40d&amp;st=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%A7%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A7&amp;pgnum=150 בית רבי עמ' 150].}}<br /> <br /> הוא היה מקרב מאוד את התלמידים שהיו נוטים לחסידות.{{הערת שוליים|ה[[חסיד]] ר' [[יעקב קידנר]] בספר מצרף העבודה - ויכוחא רבא. במשך השנים קמו עוררין על עדות זו, וראיות לאמיתותה נדפסו בביטאון '[[עלי ספר]]' (?).}} כאשר חסידו של אדמו&quot;ר הזקן, הוא המדפיס מקאפוסט רבי [[ישראל יפה]] עבר בעירו, הוא הזמין אותו ל[[סעודת שבת]] ובסעודה ביקש ממנו לחזור מתורותיו של רבו [[אדמו&quot;ר הזקן]] בתורת החב&quot;ד.{{הערה|1תולדות הרב מוואלזין, הובא ב[[דור דיעה]] וכן ב[[הרב מלאדי ומפלגת חב&quot;ד]].}}<br /> <br /> רבי חיים היה בקשרי ידידות עם [[האדמו&quot;ר האמצעי]], דיברו ביחד בעניני הלכה. כמו כן היה רבי חיים מיודד עם אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]]. <br /> <br /> גם בנו רבי [[יצחק מוולוז'ין|איצהל'ה מואלאזי'ן]] המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]], וביחד פעלו ענינים חשובים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש&quot;נ]]}}. רבי יצחק מוואלזין אף היה מעיין בעומק הדעת בספרי החסידות.{{הערה|בית רבי. נשיאי חב&quot;ד ובני דורם עמ' 35.}}<br /> <br /> ==ספרו נפש החיים==<br /> כתגובה לספר התניא בפרט, ולתורת החסידות בכלל, חיבר ר' חיים את ספרו &quot;נפש החיים&quot; - ספר המשלב בתוכנו דברי קבלה המבוססים על ספר ה[[זוהר]] וספר [[עץ חיים]] ועוד ספרי קבלה, הספר בנוי באופן המזכיר את ספר התניא ובכמה מקומות פורך דברים המובאים בחסידות, מספרים שאת ספרו זה כתב על פי ציווי רבו הגר&quot;א{{הערה|כפר חב&quot;ד גליון 641 וגליון 834}}.<br /> <br /> הרבי הזכיר את ספרו נפש החיים ואת שיטתו בענין ה&quot;צמצום&quot; אך גם ציין ש&quot;נפש החיים&quot; יצא לאור על מנת להפחית ולמזער את ההשפעה וההתלהבות של ספר התניא, ומסיבה זו נמנעו חסידים במשך הדורות מלהשתמש ולעיין בספר זה.{{הערה| המלך במסיבו ח&quot;ב ע' רכב. מסופר שבזמן שהרבנית [[חיה מושקא]], העידה ב[[משפט הספרים]], בין צוות בית המשפט שהגיע לביתה לערוך את העדות, הגיע מתרוגמן מרוסית לאנגלית, יהודי חרדי ליטאי, באמצע העדות עצרו להפסקה קצרה, והרבנית הבחינה בו פותח ספר ומעיין, היא שאלה אותו לתומה &quot;מה אתה עושה? אומר תהילים?&quot;, והוא הראה לה שלומד מהספר &quot;נפש החיים&quot; והרבנית הביעה מורת רחו מכך שבביתה הפרטי לומדים מספר זה}}.<br /> <br /> ===צמצום לאו כפשוטו===<br /> בתחילת התפשטות [[תורת החסידות]], ו[[התנגדות לחסידות|המחלוקת הגדולה]] חלק מטענת המתגדים כנגד ה[[חסידים]] הייתה על מה שנכתב בספרי החסידות שהצמצום המובא בכתבי [[האריז&quot;ל]] שהיה בעת בריאת העולם, הינו [[צמצום לא כפשוטו|לא כפשוטם]] של דברים שאכן היה צמצום ב[[הקדוש ברוך הוא|קב&quot;ה]]. מחלוקת זו גרמה לשריפת ספרי החסידות ובראשם הספר [[צוואת הריב&quot;ש]]. ה[[גר&quot;א]] היה בין גדולי ה[[מתנגדים]] לאמירה שצמצום לא כפשוטו. ר' חיים, למרות שהיה תלמידו, סבר כמו החסידים ובספרו כתב שאכן הצמצום לא היה כפשוטו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&amp;hilite=9c80bd3d-aef9-4a85-bb8f-cb2ab1fa4d7c&amp;st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F&amp;pgnum=300 נפש החיים (ש&quot;ג פ&quot;ז)] - ראה [[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק א' אגרת י&quot;א. [[היכל הבעש&quot;ט]] גליון ה'}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו רבי [[יצחק מוולוז'ין]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא|חיים]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F&diff=283227 2017-01-20T01:09:47Z

<p>חצקל: מקורות</p> <hr /> <div>[[תמונה:וולזין.jpg|left|thumb|250px|בנין הישיבה בוולוז'ין, כיום]]<br /> הגאון הרב '''חיים איצקוביץ'''' (ז' ב[[סיון]] [[תק&quot;ט]]- י&quot;ד ב[[סיון]] [[תקפ&quot;א]]), (מכונה '''ר' חיים מוולוז'ין''') בן הגאון רבי נחמן מפוהסט, היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]], רב ה[[עיירה]] וולוז'ין ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין &quot;אם הישיבות&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב חיים נולד בשנת [[תק&quot;ט]], לאביו רבי יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה ב[[וולוז'ין]] ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט. בצעירותו למד במשך כשנתיים אצל רבי [[רפאל הכהן המבורגר]], רבה של [[מינסק]] ואחר כך אצל השאגת אריה. מגיל 19 החל נוסע אל [[הגאון מווילנה]] (הגר&quot;א), ונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו וברכתו של רבו, הגאון מווילנה, חזר רבי חיים מווילנה לוולוז'ין ושימש כרבה של ה[[עיירה]]. כרבה של וולוז'ין החל לשמש ככל הנראה בשנת ה'[[תקל&quot;ד]] (1774). לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד יומו האחרון.<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים בשנת ה'[[תקס&quot;ב]], במכתב גלוי אל &quot;אוהבי התורה&quot; בליטא, ובו קרא להרים את קרן [[לימוד התורה]] והישיבות. במכתב זה הונח היסוד לגישתו הרוחנית ביחס ללימוד התורה, והוא מהווה את ראשית התקבלותו כמנהיג הרוחני של יהודי ליטא.<br /> <br /> == הקשר לרבותינו נשיאינו ==<br /> הגאון רבי חיים מוואלז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר&quot;א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו ה[[מתנגדים]] כנגד מחנה [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם.{{הערה|[[בית רבי]], וראה תולדות החסידות לר&quot;א מרכוס פ&quot;ה.}} התבטא עליו [[הרבי]] כי &quot;רבי חיים, שהיה תלמיד אישי של הגר&quot;א ופרסם את תורתו, לא היה מתנגד, כי מיראי ה' מעולם לא היו מתנגדים, היו רק מחוצפים שרצו לפעול את שליחות ה[[ס&quot;מ]] של מלחמת ה' במדין, שהוא לזרוע [[שנאת חינם]] בין בני תורה&quot;.{{הערת שוליים|מדברי הרבי לרב [[צבי כהנא]].}} לפי גירסתו של רבי חיים, הסיבה לכך שהגר&quot;א לא קיבל אליו את [[אדמו&quot;ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], אינה תלויה בו שהרי הוא עצמו רצה לקבלם, ודווקא אמו של הגר&quot;א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו {{הערת שוליים|[[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 36.}}. הרבי ריי&quot;צ מתאר בזכרונותיו שבתחילה היו 2 כתות מתנגדים, כת ראשונה - יראי שמים שבאמת חששו שמא תצא תקלה מחידושי החסידות - ולאחר זמן כשראו שאין זה כך - אלא אדרבה החסידים מהדרים במצוות - חזרו מהתנגדותם. הכת השניה לא פעלה לשם שמים, והמשיכה גם אחר כך. רבי חיים מוואלז'ין היה שייך כמובן לכת הראשונה.<br /> <br /> אחרי פטירת [[הגר&quot;א]] כשנתקשה בשו&quot;ת חמור, היה בביקור אצל רבינו לשאול אותו את ספקותיו. יש אומרים כי היה זה בשנת [[תקס&quot;ג]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&amp;hilite=885784b1-7eb1-479b-8548-758f5c8dd40d&amp;st=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%A7%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A7&amp;pgnum=150 בית רבי עמ' 150].}}<br /> <br /> הוא היה מקרב מאוד את התלמידים שהיו נוטים לחסידות.{{הערת שוליים|ה[[חסיד]] ר' [[יעקב קידנר]] בספר מצרף העבודה - ויכוחא רבא. במשך השנים קמו עוררין על עדות זו, וראיות לאמיתותה נדפסו בביטאון '[[עלי ספר]]' (?).}} כאשר חסידו של אדמו&quot;ר הזקן, הוא המדפיס מקאפוסט רבי [[ישראל יפה]] עבר בעירו, הוא הזמין אותו ל[[סעודת שבת]] ובסעודה ביקש ממנו לחזור מתורותיו של רבו [[אדמו&quot;ר הזקן]] בתורת החב&quot;ד.{{הערה|1תולדות הרב מוואלזין, הובא ב[[דור דיעה]] וכן ב[[הרב מלאדי ומפלגת חב&quot;ד]].}}<br /> <br /> רבי חיים היה בקשרי ידידות עם [[האדמו&quot;ר האמצעי]], דיברו ביחד בעניני הלכה. כמו כן היה רבי חיים מיודד עם אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]]. <br /> <br /> גם בנו רבי [[יצחק מוולוז'ין|איצהל'ה מואלאזי'ן]] המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]], וביחד פעלו ענינים חשובים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש&quot;נ]]}}. רבי יצחק מוואלזין אף היה מעיין בעומק הדעת בספרי החסידות.{{הערה|בית רבי. נשיאי חב&quot;ד ובני דורם עמ' 35.}}<br /> <br /> ==ספרו נפש החיים==<br /> כתגובה לספר התניא בפרט, ולתורת החסידות בכלל, חיבר ר' חיים את ספרו &quot;נפש החיים&quot; - ספר המשלב בתוכנו דברי קבלה המבוססים על ספר ה[[זוהר]] וספר [[עץ חיים]] ועוד ספרי קבלה, הספר בנוי באופן המזכיר את ספר התניא ובכמה מקומות פורך דברים המובאים בחסידות, מספרים שאת ספרו זה כתב על פי ציווי רבו הגר&quot;א{{הערה|כפר חב&quot;ד גליון 641 וגליון 834}}.<br /> <br /> הרבי הזכיר את ספרו נפש החיים ואת שיטתו בענין ה&quot;צמצום&quot; אך גם ציין ש&quot;נפש החיים&quot; יצא לאור על מנת להפחית ולמזער את ההשפעה וההתלהבות של ספר התניא, ומסיבה זו נמנעו חסידים במשך הדורות מלהשתמש ולעיין בספר זה.{{הערה| המלך במסיבו ח&quot;ב ע' רכב, מסופר שבזמן שהרבנית [[חיה מושקא]], העידה ב[[משפט הספרים]], בין צוות בית המשפט שהגיע לביתה לערוך את העדות, הגיע מתרוגמן מרוסית לאנגלית, יהודי חרדי ליטאי, באמצע העדות עצרו להפסקה קצרה, והרבנית הבחינה בו פותח ספר ומעיין, היא שאלה אותו לתומה &quot;מה אתה עושה? אומר תהילים?&quot;, והוא הראה לה שלומד מהספר &quot;נפש החיים&quot; והרבנית הביעה מורת רחו מכך שבביתה הפרטי לומדים מספר זה}}.<br /> <br /> ===צמצום לאו כפשוטו===<br /> בתחילת התפשטות [[תורת החסידות]], ו[[התנגדות לחסידות|המחלוקת הגדולה]] חלק מטענת המתגדים כנגד ה[[חסידים]] הייתה על מה שנכתב בספרי החסידות שהצמצום המובא בכתבי [[האריז&quot;ל]] שהיה בעת בריאת העולם, הינו [[צמצום לא כפשוטו|לא כפשוטם]] של דברים שאכן היה צמצום ב[[הקדוש ברוך הוא|קב&quot;ה]]. מחלוקת זו גרמה לשריפת ספרי החסידות ובראשם הספר [[צוואת הריב&quot;ש]]. ה[[גר&quot;א]] היה בין גדולי ה[[מתנגדים]] לאמירה שצמצום לא כפשוטו. ר' חיים, למרות שהיה תלמידו, סבר כמו החסידים ובספרו כתב שאכן הצמצום לא היה כפשוטו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&amp;hilite=9c80bd3d-aef9-4a85-bb8f-cb2ab1fa4d7c&amp;st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F&amp;pgnum=300 נפש החיים (ש&quot;ג פ&quot;ז)] - ראה [[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק א' אגרת י&quot;א. [[היכל הבעש&quot;ט]] גליון ה'}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו רבי [[יצחק מוולוז'ין]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא|חיים]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%D7%9C&diff=283226 2017-01-20T00:48:20Z

<p>חצקל: /* נפש החיים */מקור מוסמך</p> <hr /> <div>{{בה}} '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ב, למניינם 02:15, 19 בפברואר 2012 (UTC)<br /> <br /> == דפי שיחה זרים ==<br /> <br /> שלום חצק'ל. לא נהוג לערוך דפי משתמשים אחרים ללא קבלת רשום מפורשת מהם. תודה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ח בסיוון ה'תשע&quot;ב 13:14, 18 ביוני 2012 (IDT)<br /> מה חדש?--[[משתמש:זלמי|זלמי]] - [[שיחת משתמש:זלמי|שיחה]] 13:10, 6 ביולי 2012 (IDT)<br /> <br /> אתה על המחשב עכשיו?<br /> <br /> == מאיר הארליג ==<br /> <br /> רציתי לדעת האם אין ערך על מאיר הרליג מסיבה כלשהי? כי כתוב שהיה ונמחק--[[משתמש:חצקל|יחי המלך!, חצקל]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 09:31, 2 באפריל 2013 (IDT)<br /> :חצקל שלום, לשאלתך, אין כי עדיין לא כתבו ואתה מוזמן לעשות זאת. הסיבה ל'אזהרה' שהיה ונמחק, היא שהיה ערך חסר כל תוכן אלא רק מילים בודדות ולכן הוא נמחק. המערכת מזהה אוטומטית שהיה ערך ונמחק ומפנה את תשומת ליבך לכך, למקרה שמדובר בערך שאכן עקרונית לא מוכנים שהוא יהיה פה. אך כאמור ערך זה רצוי שיהיה ונמחק מהסיבה הנ&quot;ל. <br /> :עניין טכני, אך חשוב למען הסדר, שאלה מעין זו, רצוי לכתוב בדף של [[חב&quot;דפדיה:מפעיל מערכת|מפעיל מערכת]], או ב[[שיחה:מאיר הרליג|שיחה]] של הערך הרלוונטי. אם אתה בכל זאת רוצה לכתבו בדף שלך, עשה זאת בדף ה[[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] שלך, שכן דף המשתמש שלך (כלומר הדף עליו עליו כתבת את הבקשה), מיועד לך בלבד, ולא נהוג שאחרים יערכו אותו. לכן ברשותך העברתי את הדיון לדף שיחתך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ג 01:59, 3 באפריל 2013 (IDT)<br /> <br /> ישר כח!! אני חדש פה ועדיין לומד.--[[משתמש:חצקל|יחי המלך!, חצקל]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 10:25, 3 באפריל 2013 (IDT)<br /> <br /> ==הרשאה== <br /> {{תבנית:הרשאות}} <br /> <br /> אגב אורחא אביע ברכות {{ברכות}} על הערכים החדשים והמחכימים שיצרת. והערה בונה: בערכים [[עתיד חזיר להטהר]] ו[[אין עוד מלבדו]], צריך להדגיש את שם הערך ולתאר בקצרה את עניינו כבר בפתיח.<br /> <br /> הנה כמה מילים בנושא מויקיפדיה: &quot;הפתיח הוא חלק חשוב ביותר בערך. הוא חייב לעמוד במשימה הקשה של מתן מענה תמציתי לחמשת המ&quot;מים (מתי, מהיכן, מי, מה ומדוע) ולהיבנות כך שמי שיקרא רק את הפתיח יצליח להפיק ממנו את המידע הבסיסי והחשוב ביותר שעליו ללמוד. הפתיח צריך לענות גם על השאלה השישית, הנסתרת - מה חשיבותו של הערך? <br /> <br /> בהצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:18, 4 באפריל 2013 (IDT)<br /> :בנוגע להעלאת תמונות היה כדאי פעם הבאה לחתוך את השוליים הלבנים של התמונה כדי שזה יראה טוב יותר (אתה יכול לראות מה שעשיתי בתמונה של [[שו&quot;ת מנחם משיב נפשי]] שהעלת), וכן לציין שהתמונה נלקחה מאינפו. יישר כח! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ט באב ה'תשע&quot;ג • 13:57, 5 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> == קישורים פנימיים ==<br /> <br /> נא להקפיד על הכנסת קישורים פנימיים במקומות המתאימים. זו עבודה כפולה ובזבוז זמן לעבור שוב על ערך קיים, כשהעבודה יכלה להיעשות תוך כדי. בתקווה להבנה. [[חב&quot;דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • כ&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ג 08:48, 7 באפריל 2013 (IDT)<br /> :באם אתה לא עובד כעת על הערך [[אברהם אבא פערסון]] אעשה זאת בעצמי. [[חב&quot;דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • כ&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ג 09:29, 7 באפריל 2013 (IDT)<br /> ::וכן על קישור הערך בערכים שאמורים לעסוק בו, ושוב, כדוגמא, את הערך החדש שהוספת [[שו&quot;ת מנחם משיב נפשי]] שהיה צריך להפנות אליו הן מהערך של וייצהנדלר שערך אותו, והן מהערך של מכון אהלי צדיקים שהוציא אותו לאור (וכן בערך על האג&quot;ק של הרבי, אלא ששם כבר הוספתי לפני כן, ומן הסתם שבעקבות זה הוספת את הערך). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ט באב ה'תשע&quot;ג • 14:03, 5 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> :::צודק אשתדל להבא, אגב הוספתי את הערך כי ראיתיו ב[[בקשת ערכים]]--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 14:06, 5 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> == מקורות ==<br /> <br /> יישר כוח על כתיבת ערכים חדשים! בערך האחרון [[קיבוץ גלויות]] חסרים מקורות רבים, ואני מניח שיהיה לך קל להמציא אותם, כי החומר נגיש אצלך והמקורות לפניך. אם תוכל להוסיף ולהשביח את הערך (כמו למשל, מדרש ילקוט שמעוני, הזוהר, הגמרא, הרמב&quot;ם ועוד). ושוב, יישר כוח! [[חב&quot;דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • כ&quot;ח בניסן ה'תשע&quot;ג 18:06, 8 באפריל 2013 (IDT)<br /> <br /> == שים לב ==<br /> <br /> דבר ראשון יש&quot;כ על תרומתיך למיזם החשוב חב&quot;דפדיה, הוספותיך מועילות, המשך כך. רק שים לב לערכיות שעשיתי בערכים [[עתיד חזיר להטהר]] ובערך [[פסקי דינים אדמו&quot;ר האמצעי]] תוכל ללמוד מכך רבות על צורת העריכה וכו'--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 17:23, 14 ביולי 2013 (UTC)<br /> :אגב, בערך [[עתיד חזיר להטהר]] הבאת הוראה בעבודת השם שהמקור לזה הוא משיחת ויצא תש&quot;נ סעיף ח'. מצטער, חיפשתי בכל השיחה ולא מצאתי איזכור לעניין, אם תוכל לבדוק את המקור של זה--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 04:27, 15 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::צודק זה טעות, זה אמור להיות תשנ&quot;א. תודה רבה [[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 06:55, 15 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> =='''חזרתי!'''== <br /> <br /> אשמח אם מישהו יוכל לתת לי רעיונות לכתיבת ערכים (ולא ממה שיש בערך &quot;בקשת ערכים&quot;) וערכים שאפשר למצוא עליהם חומר בספרים ועלונים וכו'--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:40, 1 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :אם אתה מחפש משהו שיש בספרים, תסתכל בספר [[אבינו מלכנו (ספר)]] ותכתוב את הערך [[שבעת הקנים]] או [[הקנים]]. הצלחה רבה ומופלגה, כל זמן שאתה כותב, ואת הדרך מנתב, הפצצת מעיין נוסף, והחשת היעוד הנכסף...• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:15, 1 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> ::תודה, אבדוק, התכוונתי גם לחסידים מדורות עברו שאין עליהם ערך ואפשר למצוא עליהם חומר בכל מיני ספרים (בספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ לדוגמא, שעליהם אין זכויות יוצרים) ולא רק ערכים שכבר מופיעים בספר וצריך רק להעתיק. --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 08:26, 2 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :::דווקא תולדות חייהם של חסידים, או גם אירועים בתולדות החסידות? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו באב ה'תשע&quot;ג 18:20, 2 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> ::::בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] יש אנשים רבים עליהם יש שם מידע רב ומעניין, ובתוספת חיפוש קצר במקומות נוספים תוכל לכתוב ערכים ארוכים ומעניינים. גם ב&quot;רשימת אבות החסידות&quot; של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יש שפע של חומר. &quot;רשימת אבות החסידות&quot; זו תוכנית שמנקרת לי כבר זמן רב בראש, לעבור עליה ולהכניס את כל התוכן, אך אין עיתותיי בידי ותוכל לעשות זאת. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו באב ה'תשע&quot;ג 18:22, 2 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> :::::תודה רבה! <br /> :::::איפה אני יכול למצוא את &quot;רשימת אבות החסידות&quot;? ובקשר לשאלתך, אם זה מאורעות שיש עליהם בכתובים (ולא רק בין המשפיעים) אז כן. --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 18:32, 3 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> ::::::רשימת אבות החסידות נמצאת ב'התמים' (ורשה) שמן הסתם יש לך בבית, והתפרסמה לאחרונה בחוברות של ועד חיילי בית דוד שמועלות באופן קבוע לאינפו ומתוייגות תחת 'ועד חיילי בית דוד'. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ח באב ה'תשע&quot;ג • 01:21, 4 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :::::::אגב, יישר כח על ההוספות הנפלאות שלך, וכדאי באמת להקפיד על מיעוט בשימוש בראשי תיבות וקיצורים, וכן להשתדל לקשר לערכים המתאימים. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ח באב ה'תשע&quot;ג • 01:21, 4 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> == ערך נפלא! ==<br /> יישר כוח גדול! [[ואולך אתכם קוממיות]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו באב ה'תשע&quot;ג 18:41, 2 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> == מלאכים ==<br /> <br /> [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9D_%28%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA%29&amp;diff=174560&amp;oldid=174549 דרושה הבהרה]. השתדל שאנשים נוספים יבינו אותך, ולא רק אתה או המעגל הקרוב אליך. תוכל למשל לכתוב בתמציתיות את רשמיו של ר' יואל מהביקור בבית הכנסת, או עכ&quot;פ את הכיוון. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ד 12:41, 13 באפריל 2014 (UTC)<br /> :רק עכשיו אני רואה שכתבת לו. הספקתי בינתיים כבר לערוך באופן שלא יישארו שתי תבניות {{הבהרה}} בתוך שלוש שורות. אם רוצים לערוך את זה בצורה טובה יותר לא אכפת לי שיבטלו את הגירסא שלי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:01, 13 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == בת ים ==<br /> <br /> במענה לשאלתך: זהו שלא בדקתי וגם לא הצלחתי להכנס לאתר של חב&quot;ד בת ים, אשמח אם תוכל לבדוק לי, ואם האתר מתאים אז אשמח אם תוכל ליצור לו קישור בערך, תודה--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 14:08, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == פסח ==<br /> <br /> יש&quot;כ על הרחבת הערך, שים לב שנוצר בתחילתו המשפט המוזר &quot; החג חל בן שבעת ימים&quot; --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ד 20:46, 19 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> :תודה על ההערה לא שמתי לב כשערכתי. דא&quot;ג הולך פה שמח עם החסימות היום אה? זה תמיד זה ככה? אין אולי אפשרות לחסום כתיבה באנגלית? אולי זה יכול למנוע קצת בלאגן --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:50, 19 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::זה קורה לכולם, ולא הייתי מעיר לך, אלא מתקן זאת בעצמי, לולא תקלה מסויימת שחסמה אותי. לגבי הספאם, לא זה מתקפה זמנית ובעז&quot;ה זה יטופל בצורה יסודית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ד 20:54, 19 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::עוד עניין, באנציקלופדיה, אין מקום לתארים כגון 'ביאור '''נפלא'''', 'אדם '''טוב'''', 'ספר '''מרתק'''' וכו'. תארים כגון אלו, אין בהם מידע אוביקטיבי ועניני. בברכה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשע&quot;ד 11:33, 20 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::חשבתי על זה, אבל לא יכלתי להתאפק ולאחר כתיבת הפיסקא מרוב התפעלות הוספתי את המילה &quot;נפלא&quot; --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 11:46, 20 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::::אני רואה ש[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90&amp;diff=next&amp;oldid=175185 אתה כבר פועל בסגנון זה] {{חיוך}}. יש&quot;כ . --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ב בניסן ה'תשע&quot;ד 14:25, 22 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == איות ==<br /> <br /> כותבים פויזנר או פוזנר?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 09:17, 24 באפריל 2014 (UTC)<br /> :הם כותבים פויזנר, אבל בחב&quot;דפדיה כותבים כמו שנהוג בעברית - פוזנר. אפשר ליצור הפניה אם אתה חושב שמישהו יחפש פויזנר ולא ימצא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:59, 24 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> {{א|להתראות}}, הפוך, הם כותבים 'פוזנר' כי בהברה אשכנזית חולם אינה קמץ, אך כאן אולי צריך לכתוב עם יו&quot;ד שלא יבטאו החולם כקמץ (אף שבמכתבי הרבי הקודם יש ונכתב 'פאזנער'). '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:46, 19 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == עצה טובה קא משמע לן ==<br /> <br /> כשמוסיפים ערך, ובפרט ערך תורני, צריך לדאוג שיהיו כמה שיותר מופעים המקשרים לערך זה. אחרת, הוא ישב בפינה כאבן שאין לה הופכין ומעט מאוד אנשים יחשפו אליו. צריך לבדוק מאיזה ערכים נוספים אפשר לקשר לערך באופן כזה שאנשים יתקלו בערך הזה לא רק דרך חיפוש ישיר של המושג, אלא גם דרך קריאה ועיון בחב&quot;דפדיה. ככלל, זוהי מעלתה של מהדורה אינטרנטית מקוונת, שאדם עובר מנושא לנושא מבלי להרגיש באמצעות הקישורים. אתה יכול לראות לדוגמא שקישרתי לערך [[בלע המוות]] מתוך הערך [[תחיית המתים]].<br /> <br /> בנוסף, ואני מקווה שאני לא מכביד עליך, כדאי גם לחשוב באיזה עוד ווריאציות של כתיבה אנשים עלולים לחפש את הערך, וליצור דפי הפניה לערך אותו יצרת (לדוגמא בערך הנוכחי, אפשר לכתוב &quot;בעל המות&quot; גם עם וא&quot;ו אחת וגם עם שתיים). בהצלחה, ויישר כח גדול. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:59, 25 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> שכויח --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 13:03, 25 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == הגהה? ==<br /> <br /> לפי איזה כללים אתה מבצע את ההגהות שלך על ערכים? מדוע אתה מעוניין להשמיט תוארים ופסיקים? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:25, 23 במרץ 2015 (UTC)<br /> :אין לי דבר נגד תוארים, אבל אם בערך מסוים (במיוחד כזה אם הרבה שמות) שעל רובם אין תוארים, לא ראיתי סיבה להוספה, ומה גם שבכלל לדעתי עדיף לא להסתבך עם תוארי אנשים ולקבוע תואר מסוים (או בלי שום תואר) לכל שמות הרבנים, השולחים, העסקנים, ושאר חסידי ואוהדי רבינו. <br /> :אגב אני שמח לראות שאתה פה איתנו שוב פעם!(אמנם בשינוי אדרת אך אותה הגברת)--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:53, 23 במרץ 2015 (UTC)<br /> <br /> == קישורים לדפים ==<br /> <br /> ראשית כל יישר כח עצום על הערך [[פורס מפה ומקדש]]. זה פשוט היה נצרך ודרוש, ועשית את זה על הצד הטוב ביותר מבחינת התוכן והעריכה. יחד עם זה, אולי כדאי כשמציינים לספרים שנמצאים בהיברו בוקס, לתת קישור ישיר, מה שמעשיר מאוד את הערך. תראה מה שעשיתי בערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:26, 2 באפריל 2015 (UTC)<br /> :(ואגב, אולי כדאי גם להוסיף נקודות בשולי הערות השוליים. נראה לי יותר מתאים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:27, 2 באפריל 2015 (UTC)<br /> ::צודק לגמרי, צריך גם להפנות למקומות בהם דנו בנושא בהרחבה, אם יש.--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 11:18, 2 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> == ה' הידיעה ==<br /> <br /> יש&quot;כ על תרומותיך למיזם. שיניתי מ'ה'צדיקים 'ה'נסתרים. ל'צדיקים נסתרים'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ה 12:54, 2 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> == ערכים הזקוקים לשיפור ==<br /> <br /> הערך על הרב [[יוסף יצחק אופן]], פשוט מזעזע, בדף יש סך הכל 4 (!) שורות ועוד כמה קישורים.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 15:01, 5 באפריל 2015 (UTC)<br /> :הרחבתי מעט. בהנאה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:46, 5 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> == תנאים ==<br /> <br /> ב[[תבנית:תנאים]], בפיסקה דור שלישי הקישור לר' ישמעאל מפנה לערך [[רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול]], שנמצא באותה תבנית בדור ראשון!!--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 15:39, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :הוא דור שלישי, תיקנתי.--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 16:56, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> ::שים לב שבפורטל:תורת הנגלה, יש בדיוק את אותה תבנית אך לא בתוך ציטוט של התבנית אלא פשוט הקלידו שם את כל הנוסחאות של התבנית, וכתוצאה מכך יש כמה שינויים בין תבנית זו לשאר התבניות של ה'תנאים', אולי כדאי למזג את התנאים שבשתי הרשימות, ולמחוק את כל הטקסטים של התבנית שם ולכתוב פשוט את הקיצור בתוך גרשיים כאלו, מה דעתך?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 17:16, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::למה לא, אם אתה לא בטוח על תנא מסוים באיזה דור הוא, מותר לפתוח ויקיפדיה ולראות, כתוב שם, בקשר לערך פסח, לקמן..--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 17:59, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ==ערכים עם שגיאת ציטוט==<br /> :::ועוד, סליחה שאני משגע אותך, בערך על [[פסח|פסח#שמות החג]] יש למטה 'שגיעת ציטוט', ואני לא מצליח להכנס לשם מכיון שאתרוג לא נותן לי, יש מצב שאתה מסדר את זה?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 17:29, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> ::::כמו שכתבתי לך הוספתי והרחבתי שם הרבה (תראה בהיסטוריה) הבעיה היא בקישור לשיחה המתורגמת יש שם תבנית REF&gt; וזה הטעות--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 17:38, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> :::::נו אז מה עושים?--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 17:45, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> ::::::מוחקים...--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:16, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> :::::::את השגיאה כמובן..--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:41, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> אז בכבוד, אני לא מתמחה בכל הטכניקות פה, ובטח לא בתיקונים--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:46, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> :זה לא עניין של &quot;כבוד&quot; אלא עניין של יכולת באם אינך גולש על אתרוג אזי האפשרות בידיך לתקן על ידי שתוריד מהערה הראשונה בו מופיע קישור את התבנית שציינתי לעיל ותבדוק אם זה עוזר, אם לא, תוריד את כל הקישור. וסליחה על הטרחה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:57, 7 באפריל 2015 (UTC)==ערכים עם שגיאת ציטוט==<br /> <br /> תיקנתי, תזכיר לי איפה עוד טיפלת ויש את הבעיה הזאת--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:14, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :אתה קצת מצחיק... אני לא זוכר עוד מקום עם הבעיה, אתה [[שיחת משתמש:הנחה|התקפת אותי]] על כך ללא הצדקה. בכל אופן תודה רבה על התיקון!!--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:25, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> ::לצחוק זה בריא, בכל אופן הכל [[בקטע טוב]]! (מה אין על זה ערך?)....--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:26, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ::: מי שכותב ערכים עם שמות לא נכונים, בסוף יכתוב ערכים על ביטויים לא קשורים. מה הקשר ערך על 'בקטע טוב'???--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:30, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ::::חמוד אתה, פינחסי {{חיוך}}--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:34, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> :::::ועכשיו אתה מוזמן פשוט לשבת על הערך ולהרחיב אותו. בכל אופן פסח זה חג באמת עשיר חבל שיהי עליו ערך כל כך דליל ואומלל--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:39, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> ==שמות ערכים==<br /> :::אגב שגיאות: פעם דיברתי עם 'זוננשיין' אודות שמות הערכים, והוא אמר את דעתו ששם הערך לא צריך להיות מאויית כמו שמאייתים בדיוק את המילה, כי המטרה היא שהמחפש יוכל למצוא את הערך בקלות. ואני אמרתי את דעתי ששם ערך צריך להיות מאויית כמו שצריך לכתוב באמת, ואם רוצים שהמחפש ימצא את זה צריך להרבות בהפניות. הוא התעקש בדעתו. מה דעתכם? דוגמא: הערכים על משפחת [[ווילשאנסקי]].--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:12, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::::נראה לי שמר זוננשין צודק, זה אינצקלופדיה המיועדת גם (אולי אפילו בעיקר) לאנשים מבחוץ, לכן יותר מתאים לקרוא לערכים בשמות בהם אנשים קוראים להם בעברית תקנית, ולא לפי הסליינג האידשאית וכד' ובדוגמא שלך וילשאנסקי זה לא בעברית.--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:23, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::::::אבל פשוט שערך על אדם, שזה אמור לאפיין את האדם ולייצג אותו, צ&quot;ל כמו שמו האמיתי. ווילשאנסקי זה באמת באידיש, כי הם החליטו שיהי' להם שם משפחה באידיש, ואם מישהוא כותב את שמם באופן אחר, הוא פשוט טועה, ומדוע הטעות הזאת צריכה להיכנס לערך על שמו??--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:30, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ::::::לדעתי זו אינציקלופיה וצריכה להיות כתובה בעברית תקינה, וחוץ מזה צריך להוסיף הפניות לטובת הגולשים כ&quot;י, ואגב חצקל, סליחה שאנחנו הופכים פה את העמוד לאולם דיוניים {{קריצה}}.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 20:44, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::::::זה בסדר תרגישו בבית...--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:46, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ::::::::עברית תקינה? הן 'ווילשאנסקי', והן 'וילשנסקי' זה לא בעברית תקינה. אולי גם אל תעשה ערך על 'שטורעם' כי זה לא בעברית תקינה? הן מה לעשות, זה שם המשפחה, וככה צריך להיות שם הערך.--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:48, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> למסקנת הענין זה לא יעזור כי ישנם אלפי ערכים שכתובים כך ואלפים כך, ואין משועמם שיעבור וישנה את כל השמות של הערכים, ולגופו של פילסוף 'שטורעם' זה מילה נטו באידיש, שם משפחה, לא משנה מה המקור שלה, ובאיזה שפה, משתנית טיפה לפי השפה והאיות...--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:55, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> :ואגב אתם מוזמנים לבקר ב[[חב&quot;דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]].--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 14:57, 8 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ==טעויות בזמן העריכה==<br /> אגב אפשר להבין למה אתה מדלל ערכים לפני שאתה מדבר, זה לא נימוסי, בשביל מה יש דף שיחה לכל ערך?--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:31, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ::::על מה אתה מדבר?--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:33, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::::[[ראש חודש]], לא שהוא מושלם, יש שם המון לתקן ולהוסיף..--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:36, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::::התכוונתי לעשות תיקון אחד, ובטעות מחקתי. אני מצטער.--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:38, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> טעות בשם של ערך זה פחות נורא מלמחוק בטעות ערך....--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:41, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::אתה מדבר על טעות זמנית, שזה קורה, ואפשר להתווכח עד כמה זה נורא, ואני מדבר עניינית על שמות ערכים. אין קשר בין שני הדברים, ואם אתה מנסה להחזיר על העקיצה לעיל, אז בבקשה לעלות רמה.--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:43, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> == תבניות ==<br /> <br /> בויקיפידיה הרבה יותר קל להכין תבניות, וזה ע&quot;י תבנית קיימת שעליה בונים את כל התבניות, כך שלא צריך כל פעם לכתוב את כל הטקסטים באנגלית כל הזמן, לדוגמא: [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2 תבנית פרשיות השבוע], בעצם בנויה על [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%98_%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%AA תבנית ניווט קבוצות].<br /> נראה לך שמותר לנו להעתיק מהם את התבנית הזאת וליצור כזאת תבנית כאן?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 17:51, 8 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> == ראשי תיבות של שנות המ&quot;מים ==<br /> <br /> ראיתי שהוספת את הראשי תיבות שהרבי קבע לכל אחת מהשנים. אולי היה כדאי להוסיף בהערה בכל אחד מהערכים את הפעם הראשונה שבה הרבי 'הציע' וקבע את הסימן של השנה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:48, 23 ביולי 2015 (UTC)<br /> <br /> == האוהל ==<br /> <br /> לחצקל שיחי', כתבתי לך את תגובתי ב[[שיחה:האוהל]], אם כי בטעות הפניתי אותה למשתמש מלך, אך היא מיועדת אליך.<br /> בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 14:53, 18 באוקטובר 2015 (UTC)<br /> <br /> == [[אברהם יצחק שם טוב]] ==<br /> <br /> האם יש לך מקור ברור למה שהוספת בערך עליו? &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 22:11, 17 במאי 2016 (UTC)<br /> <br /> == הצדעה ==<br /> <br /> הריני להביע את הצעדתי בעקבות הדברים הנוכחים שהוספת בדף המשתמש, אשר ראויים להמצא בעמוד הראשי של חבדפ&quot;דיה {{קריצה|}}:<br /> {{ציטוט|תוכן=להעדיף את האיכות על הכמות, ולהתמקד בעיקר בשיפור הקיים, ופחות בהוספת ערכים זוטרים. המדד הוא לפי סטטיסטיקת הצפיות.}}<br /> ובהוספה, מלבד סטטיסטיקת הצפיות, גם בהתאם לערכים העקרוניים והחשובים יותר (אלו השייכים ל[[תורת החסידות]], ל[[גאולה]] ול[[הרבי מלך המשיח שליט&quot;א|גואל]]). בהצלחה רבה • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:26, י&quot;ב באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> <br /> ==הזמנת כבוד==<br /> הריני להזמין את כ' לבקר בדף [[חב&quot;דפדיה:ערכים מומלצים/דיונים]] ולציין את דעתו החשובה בנוגע לערך [[השיחה הידועה]]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:10, י&quot;ח באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> ::ועכשיו בדיון אודות ערך [[ניצוץ משיח]] - [[חב&quot;דפדיה:ערכים מומלצים/דיונים#ניצוץ משיח]].--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:19, 25 ביולי 2016 (UTC)<br /> <br /> == תמונות עם זכויות יוצרים ==<br /> <br /> '''אסור!''' להעלות תמונות עם זכויות יוצרים דוגמת התמונה של קרינסקי שהעלית. בתקווה להבנה ובתודה מראש על להבא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:31, 30 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> <br /> == תבדוק את הענין == <br /> אם תוכל לבדוק את הענין - [[שיחה:לייב שרה'ס|בלאגאן]]--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 22:09, 7 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> ::לענ&quot;ד צריך לבטל את ההפניה [[אריה לייב שרה'ס]] ל[[סבא משפולי']], ואכן להוסיף לשם הערך '''אריה''' (למרות שיש אומרים ששמו היה יהודה לייב), כחסידים ה&quot;אולי יש לומר&quot; של הרבי היא וודאי אצלנו, אך, צריך להשאיר שני ערכים נפרדים, ובכל אחד מהם להביא את כל סיפורי המסורה אודותיו (מה שעד עתה חסר בערך דליל זה של לייב שרה'ס, אשר עוסק כולו בדיון האם זה אותו אישיות, ולפי&quot;ז צריך להעתיק את הדיון גם לערך על הסבא משפולי') ולציין בהדגשה אולי בפיסקא הראשונה את דברי הרבי, וכן על זה הדרך בערך של הסבא משפולי'. '''אז קדימה לעבודה, אתה מומלץ לעבוד על הערך היקר [[לייב שרה'ס]] ולשפרו ולשפצו'''. --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 22:32, 7 בינואר 2017 (UTC)<br /> רק לא לישכוח מה שכתוב בערך &quot;והן בנוגע לר' לייב שרה'ס, יודעים מאוד מעט.&quot; [[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 22:42, 7 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == נפש החיים ==<br /> <br /> המקור שהבאת אינו מקור, זה שווה ל&quot;מפי השמועה&quot;, עדיף לשים תבנית מקור (וגם אינו קשור לסיבה שהוא כתב). '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:51, 19 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :וואי וואי איזה התקפה {{קריצה}}, כשנכנסתי מקודם לחב&quot;דפדיה היה נראה ששקט פה היום, יש לכם (אתה והנחה) מעקב על המשתמש שלי? יתכן ואתה צודק, אך לעניות דעתי [[שמעון ויצהנדלר]] כן מקור, אצלי לפחות הוא מוחזק כבעל שמועה אמין, לגבי עצם הסיפור לדעתי סיפור חזק ביותר המבטא את יחס החסידים לספר, וגם מבטא כמה וכמה ענינים מענינים, כמו הקנאות של הרבנית, &quot;הגם לכבוש את המלכה עמי בבית - כחלק מהקטרוג של משפט הספרים&quot; ועוד.. ואכ&quot;מ. ולכן מקומו בחב&quot;דפדיה וודאי, אולי ניתן להתווכח ולהכניס את הסיפור בערך [[עדות הרבנית]], או הרבנית [[חיה מושקא]], אך שוב לדעתי מקום הסיפור הוא בהחלט בערך [[חיים מוואלאז'ין]], ובגלל שזה לא ממש מקור לכן השמטתיו לתחתית העמוד, זו רק דעתי --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 21:01, 19 בינואר 2017 (UTC)<br /> ::מקור רשמי הוא לאו דווקא עניין של אמינות לדעתי בכגון זה ראוי לכתוב: &quot;ר' שמעון וינצהנדלר טוען/מספר וכו'&quot; ולהוסיף את המקור (ספר/עיתון/מאמר/הקלטה) בו נאמרו/צוטטו הדברים. לדעתי זעזוע היא הגדרה לא אנציקלופדית לפי שהיא מגבירה (כמדובר כמ&quot;פ), יש צורך להשתמש במילים יותר מוגדרות, מה אמרה, איזה תנועה עשתה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:11, 19 בינואר 2017 (UTC)<br /> :::שכחתי להוסיף שלדעתי כל זמן שאין סקירה על הספר אשר מתוכה יצא ברור מה סיבת היחס של החסידים לספר (וכן מקור ברור לשמועה שהיא כתחליף לספר התניא) תוכן פסקה זו מעורר אצל הקורא תמיהה והוא קצת חילול ה'..--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:19, 19 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> ::::{{קריצה}}למה אתם גורמים לי לעשות עבודות מחקר?? סתם כתבתי מה ששמעתי, אבל לאחר חיפוש קל מצאתי מקור לכל הענין--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 00:48, 20 בינואר 2017 (UTC)</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%D7%9C&diff=283212 2017-01-19T21:01:10Z

<p>חצקל: /* נפש החיים */</p> <hr /> <div>{{בה}} '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ב, למניינם 02:15, 19 בפברואר 2012 (UTC)<br /> <br /> == דפי שיחה זרים ==<br /> <br /> שלום חצק'ל. לא נהוג לערוך דפי משתמשים אחרים ללא קבלת רשום מפורשת מהם. תודה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ח בסיוון ה'תשע&quot;ב 13:14, 18 ביוני 2012 (IDT)<br /> מה חדש?--[[משתמש:זלמי|זלמי]] - [[שיחת משתמש:זלמי|שיחה]] 13:10, 6 ביולי 2012 (IDT)<br /> <br /> אתה על המחשב עכשיו?<br /> <br /> == מאיר הארליג ==<br /> <br /> רציתי לדעת האם אין ערך על מאיר הרליג מסיבה כלשהי? כי כתוב שהיה ונמחק--[[משתמש:חצקל|יחי המלך!, חצקל]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 09:31, 2 באפריל 2013 (IDT)<br /> :חצקל שלום, לשאלתך, אין כי עדיין לא כתבו ואתה מוזמן לעשות זאת. הסיבה ל'אזהרה' שהיה ונמחק, היא שהיה ערך חסר כל תוכן אלא רק מילים בודדות ולכן הוא נמחק. המערכת מזהה אוטומטית שהיה ערך ונמחק ומפנה את תשומת ליבך לכך, למקרה שמדובר בערך שאכן עקרונית לא מוכנים שהוא יהיה פה. אך כאמור ערך זה רצוי שיהיה ונמחק מהסיבה הנ&quot;ל. <br /> :עניין טכני, אך חשוב למען הסדר, שאלה מעין זו, רצוי לכתוב בדף של [[חב&quot;דפדיה:מפעיל מערכת|מפעיל מערכת]], או ב[[שיחה:מאיר הרליג|שיחה]] של הערך הרלוונטי. אם אתה בכל זאת רוצה לכתבו בדף שלך, עשה זאת בדף ה[[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] שלך, שכן דף המשתמש שלך (כלומר הדף עליו עליו כתבת את הבקשה), מיועד לך בלבד, ולא נהוג שאחרים יערכו אותו. לכן ברשותך העברתי את הדיון לדף שיחתך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ג 01:59, 3 באפריל 2013 (IDT)<br /> <br /> ישר כח!! אני חדש פה ועדיין לומד.--[[משתמש:חצקל|יחי המלך!, חצקל]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 10:25, 3 באפריל 2013 (IDT)<br /> <br /> ==הרשאה== <br /> {{תבנית:הרשאות}} <br /> <br /> אגב אורחא אביע ברכות {{ברכות}} על הערכים החדשים והמחכימים שיצרת. והערה בונה: בערכים [[עתיד חזיר להטהר]] ו[[אין עוד מלבדו]], צריך להדגיש את שם הערך ולתאר בקצרה את עניינו כבר בפתיח.<br /> <br /> הנה כמה מילים בנושא מויקיפדיה: &quot;הפתיח הוא חלק חשוב ביותר בערך. הוא חייב לעמוד במשימה הקשה של מתן מענה תמציתי לחמשת המ&quot;מים (מתי, מהיכן, מי, מה ומדוע) ולהיבנות כך שמי שיקרא רק את הפתיח יצליח להפיק ממנו את המידע הבסיסי והחשוב ביותר שעליו ללמוד. הפתיח צריך לענות גם על השאלה השישית, הנסתרת - מה חשיבותו של הערך? <br /> <br /> בהצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:18, 4 באפריל 2013 (IDT)<br /> :בנוגע להעלאת תמונות היה כדאי פעם הבאה לחתוך את השוליים הלבנים של התמונה כדי שזה יראה טוב יותר (אתה יכול לראות מה שעשיתי בתמונה של [[שו&quot;ת מנחם משיב נפשי]] שהעלת), וכן לציין שהתמונה נלקחה מאינפו. יישר כח! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ט באב ה'תשע&quot;ג • 13:57, 5 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> == קישורים פנימיים ==<br /> <br /> נא להקפיד על הכנסת קישורים פנימיים במקומות המתאימים. זו עבודה כפולה ובזבוז זמן לעבור שוב על ערך קיים, כשהעבודה יכלה להיעשות תוך כדי. בתקווה להבנה. [[חב&quot;דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • כ&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ג 08:48, 7 באפריל 2013 (IDT)<br /> :באם אתה לא עובד כעת על הערך [[אברהם אבא פערסון]] אעשה זאת בעצמי. [[חב&quot;דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • כ&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ג 09:29, 7 באפריל 2013 (IDT)<br /> ::וכן על קישור הערך בערכים שאמורים לעסוק בו, ושוב, כדוגמא, את הערך החדש שהוספת [[שו&quot;ת מנחם משיב נפשי]] שהיה צריך להפנות אליו הן מהערך של וייצהנדלר שערך אותו, והן מהערך של מכון אהלי צדיקים שהוציא אותו לאור (וכן בערך על האג&quot;ק של הרבי, אלא ששם כבר הוספתי לפני כן, ומן הסתם שבעקבות זה הוספת את הערך). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ט באב ה'תשע&quot;ג • 14:03, 5 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> :::צודק אשתדל להבא, אגב הוספתי את הערך כי ראיתיו ב[[בקשת ערכים]]--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 14:06, 5 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> == מקורות ==<br /> <br /> יישר כוח על כתיבת ערכים חדשים! בערך האחרון [[קיבוץ גלויות]] חסרים מקורות רבים, ואני מניח שיהיה לך קל להמציא אותם, כי החומר נגיש אצלך והמקורות לפניך. אם תוכל להוסיף ולהשביח את הערך (כמו למשל, מדרש ילקוט שמעוני, הזוהר, הגמרא, הרמב&quot;ם ועוד). ושוב, יישר כוח! [[חב&quot;דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • כ&quot;ח בניסן ה'תשע&quot;ג 18:06, 8 באפריל 2013 (IDT)<br /> <br /> == שים לב ==<br /> <br /> דבר ראשון יש&quot;כ על תרומתיך למיזם החשוב חב&quot;דפדיה, הוספותיך מועילות, המשך כך. רק שים לב לערכיות שעשיתי בערכים [[עתיד חזיר להטהר]] ובערך [[פסקי דינים אדמו&quot;ר האמצעי]] תוכל ללמוד מכך רבות על צורת העריכה וכו'--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 17:23, 14 ביולי 2013 (UTC)<br /> :אגב, בערך [[עתיד חזיר להטהר]] הבאת הוראה בעבודת השם שהמקור לזה הוא משיחת ויצא תש&quot;נ סעיף ח'. מצטער, חיפשתי בכל השיחה ולא מצאתי איזכור לעניין, אם תוכל לבדוק את המקור של זה--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 04:27, 15 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::צודק זה טעות, זה אמור להיות תשנ&quot;א. תודה רבה [[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 06:55, 15 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> =='''חזרתי!'''== <br /> <br /> אשמח אם מישהו יוכל לתת לי רעיונות לכתיבת ערכים (ולא ממה שיש בערך &quot;בקשת ערכים&quot;) וערכים שאפשר למצוא עליהם חומר בספרים ועלונים וכו'--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:40, 1 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :אם אתה מחפש משהו שיש בספרים, תסתכל בספר [[אבינו מלכנו (ספר)]] ותכתוב את הערך [[שבעת הקנים]] או [[הקנים]]. הצלחה רבה ומופלגה, כל זמן שאתה כותב, ואת הדרך מנתב, הפצצת מעיין נוסף, והחשת היעוד הנכסף...• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:15, 1 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> ::תודה, אבדוק, התכוונתי גם לחסידים מדורות עברו שאין עליהם ערך ואפשר למצוא עליהם חומר בכל מיני ספרים (בספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ לדוגמא, שעליהם אין זכויות יוצרים) ולא רק ערכים שכבר מופיעים בספר וצריך רק להעתיק. --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 08:26, 2 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :::דווקא תולדות חייהם של חסידים, או גם אירועים בתולדות החסידות? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו באב ה'תשע&quot;ג 18:20, 2 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> ::::בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] יש אנשים רבים עליהם יש שם מידע רב ומעניין, ובתוספת חיפוש קצר במקומות נוספים תוכל לכתוב ערכים ארוכים ומעניינים. גם ב&quot;רשימת אבות החסידות&quot; של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יש שפע של חומר. &quot;רשימת אבות החסידות&quot; זו תוכנית שמנקרת לי כבר זמן רב בראש, לעבור עליה ולהכניס את כל התוכן, אך אין עיתותיי בידי ותוכל לעשות זאת. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו באב ה'תשע&quot;ג 18:22, 2 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> :::::תודה רבה! <br /> :::::איפה אני יכול למצוא את &quot;רשימת אבות החסידות&quot;? ובקשר לשאלתך, אם זה מאורעות שיש עליהם בכתובים (ולא רק בין המשפיעים) אז כן. --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 18:32, 3 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> ::::::רשימת אבות החסידות נמצאת ב'התמים' (ורשה) שמן הסתם יש לך בבית, והתפרסמה לאחרונה בחוברות של ועד חיילי בית דוד שמועלות באופן קבוע לאינפו ומתוייגות תחת 'ועד חיילי בית דוד'. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ח באב ה'תשע&quot;ג • 01:21, 4 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :::::::אגב, יישר כח על ההוספות הנפלאות שלך, וכדאי באמת להקפיד על מיעוט בשימוש בראשי תיבות וקיצורים, וכן להשתדל לקשר לערכים המתאימים. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ח באב ה'תשע&quot;ג • 01:21, 4 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> == ערך נפלא! ==<br /> יישר כוח גדול! [[ואולך אתכם קוממיות]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו באב ה'תשע&quot;ג 18:41, 2 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> == מלאכים ==<br /> <br /> [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9D_%28%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA%29&amp;diff=174560&amp;oldid=174549 דרושה הבהרה]. השתדל שאנשים נוספים יבינו אותך, ולא רק אתה או המעגל הקרוב אליך. תוכל למשל לכתוב בתמציתיות את רשמיו של ר' יואל מהביקור בבית הכנסת, או עכ&quot;פ את הכיוון. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ד 12:41, 13 באפריל 2014 (UTC)<br /> :רק עכשיו אני רואה שכתבת לו. הספקתי בינתיים כבר לערוך באופן שלא יישארו שתי תבניות {{הבהרה}} בתוך שלוש שורות. אם רוצים לערוך את זה בצורה טובה יותר לא אכפת לי שיבטלו את הגירסא שלי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:01, 13 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == בת ים ==<br /> <br /> במענה לשאלתך: זהו שלא בדקתי וגם לא הצלחתי להכנס לאתר של חב&quot;ד בת ים, אשמח אם תוכל לבדוק לי, ואם האתר מתאים אז אשמח אם תוכל ליצור לו קישור בערך, תודה--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 14:08, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == פסח ==<br /> <br /> יש&quot;כ על הרחבת הערך, שים לב שנוצר בתחילתו המשפט המוזר &quot; החג חל בן שבעת ימים&quot; --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ד 20:46, 19 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> :תודה על ההערה לא שמתי לב כשערכתי. דא&quot;ג הולך פה שמח עם החסימות היום אה? זה תמיד זה ככה? אין אולי אפשרות לחסום כתיבה באנגלית? אולי זה יכול למנוע קצת בלאגן --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:50, 19 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::זה קורה לכולם, ולא הייתי מעיר לך, אלא מתקן זאת בעצמי, לולא תקלה מסויימת שחסמה אותי. לגבי הספאם, לא זה מתקפה זמנית ובעז&quot;ה זה יטופל בצורה יסודית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ד 20:54, 19 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::עוד עניין, באנציקלופדיה, אין מקום לתארים כגון 'ביאור '''נפלא'''', 'אדם '''טוב'''', 'ספר '''מרתק'''' וכו'. תארים כגון אלו, אין בהם מידע אוביקטיבי ועניני. בברכה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשע&quot;ד 11:33, 20 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::חשבתי על זה, אבל לא יכלתי להתאפק ולאחר כתיבת הפיסקא מרוב התפעלות הוספתי את המילה &quot;נפלא&quot; --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 11:46, 20 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::::אני רואה ש[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90&amp;diff=next&amp;oldid=175185 אתה כבר פועל בסגנון זה] {{חיוך}}. יש&quot;כ . --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ב בניסן ה'תשע&quot;ד 14:25, 22 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == איות ==<br /> <br /> כותבים פויזנר או פוזנר?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 09:17, 24 באפריל 2014 (UTC)<br /> :הם כותבים פויזנר, אבל בחב&quot;דפדיה כותבים כמו שנהוג בעברית - פוזנר. אפשר ליצור הפניה אם אתה חושב שמישהו יחפש פויזנר ולא ימצא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:59, 24 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> {{א|להתראות}}, הפוך, הם כותבים 'פוזנר' כי בהברה אשכנזית חולם אינה קמץ, אך כאן אולי צריך לכתוב עם יו&quot;ד שלא יבטאו החולם כקמץ (אף שבמכתבי הרבי הקודם יש ונכתב 'פאזנער'). '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:46, 19 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == עצה טובה קא משמע לן ==<br /> <br /> כשמוסיפים ערך, ובפרט ערך תורני, צריך לדאוג שיהיו כמה שיותר מופעים המקשרים לערך זה. אחרת, הוא ישב בפינה כאבן שאין לה הופכין ומעט מאוד אנשים יחשפו אליו. צריך לבדוק מאיזה ערכים נוספים אפשר לקשר לערך באופן כזה שאנשים יתקלו בערך הזה לא רק דרך חיפוש ישיר של המושג, אלא גם דרך קריאה ועיון בחב&quot;דפדיה. ככלל, זוהי מעלתה של מהדורה אינטרנטית מקוונת, שאדם עובר מנושא לנושא מבלי להרגיש באמצעות הקישורים. אתה יכול לראות לדוגמא שקישרתי לערך [[בלע המוות]] מתוך הערך [[תחיית המתים]].<br /> <br /> בנוסף, ואני מקווה שאני לא מכביד עליך, כדאי גם לחשוב באיזה עוד ווריאציות של כתיבה אנשים עלולים לחפש את הערך, וליצור דפי הפניה לערך אותו יצרת (לדוגמא בערך הנוכחי, אפשר לכתוב &quot;בעל המות&quot; גם עם וא&quot;ו אחת וגם עם שתיים). בהצלחה, ויישר כח גדול. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:59, 25 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> שכויח --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 13:03, 25 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == הגהה? ==<br /> <br /> לפי איזה כללים אתה מבצע את ההגהות שלך על ערכים? מדוע אתה מעוניין להשמיט תוארים ופסיקים? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:25, 23 במרץ 2015 (UTC)<br /> :אין לי דבר נגד תוארים, אבל אם בערך מסוים (במיוחד כזה אם הרבה שמות) שעל רובם אין תוארים, לא ראיתי סיבה להוספה, ומה גם שבכלל לדעתי עדיף לא להסתבך עם תוארי אנשים ולקבוע תואר מסוים (או בלי שום תואר) לכל שמות הרבנים, השולחים, העסקנים, ושאר חסידי ואוהדי רבינו. <br /> :אגב אני שמח לראות שאתה פה איתנו שוב פעם!(אמנם בשינוי אדרת אך אותה הגברת)--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:53, 23 במרץ 2015 (UTC)<br /> <br /> == קישורים לדפים ==<br /> <br /> ראשית כל יישר כח עצום על הערך [[פורס מפה ומקדש]]. זה פשוט היה נצרך ודרוש, ועשית את זה על הצד הטוב ביותר מבחינת התוכן והעריכה. יחד עם זה, אולי כדאי כשמציינים לספרים שנמצאים בהיברו בוקס, לתת קישור ישיר, מה שמעשיר מאוד את הערך. תראה מה שעשיתי בערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:26, 2 באפריל 2015 (UTC)<br /> :(ואגב, אולי כדאי גם להוסיף נקודות בשולי הערות השוליים. נראה לי יותר מתאים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:27, 2 באפריל 2015 (UTC)<br /> ::צודק לגמרי, צריך גם להפנות למקומות בהם דנו בנושא בהרחבה, אם יש.--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 11:18, 2 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> == ה' הידיעה ==<br /> <br /> יש&quot;כ על תרומותיך למיזם. שיניתי מ'ה'צדיקים 'ה'נסתרים. ל'צדיקים נסתרים'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ה 12:54, 2 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> == ערכים הזקוקים לשיפור ==<br /> <br /> הערך על הרב [[יוסף יצחק אופן]], פשוט מזעזע, בדף יש סך הכל 4 (!) שורות ועוד כמה קישורים.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 15:01, 5 באפריל 2015 (UTC)<br /> :הרחבתי מעט. בהנאה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:46, 5 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> == תנאים ==<br /> <br /> ב[[תבנית:תנאים]], בפיסקה דור שלישי הקישור לר' ישמעאל מפנה לערך [[רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול]], שנמצא באותה תבנית בדור ראשון!!--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 15:39, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :הוא דור שלישי, תיקנתי.--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 16:56, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> ::שים לב שבפורטל:תורת הנגלה, יש בדיוק את אותה תבנית אך לא בתוך ציטוט של התבנית אלא פשוט הקלידו שם את כל הנוסחאות של התבנית, וכתוצאה מכך יש כמה שינויים בין תבנית זו לשאר התבניות של ה'תנאים', אולי כדאי למזג את התנאים שבשתי הרשימות, ולמחוק את כל הטקסטים של התבנית שם ולכתוב פשוט את הקיצור בתוך גרשיים כאלו, מה דעתך?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 17:16, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::למה לא, אם אתה לא בטוח על תנא מסוים באיזה דור הוא, מותר לפתוח ויקיפדיה ולראות, כתוב שם, בקשר לערך פסח, לקמן..--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 17:59, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ==ערכים עם שגיאת ציטוט==<br /> :::ועוד, סליחה שאני משגע אותך, בערך על [[פסח|פסח#שמות החג]] יש למטה 'שגיעת ציטוט', ואני לא מצליח להכנס לשם מכיון שאתרוג לא נותן לי, יש מצב שאתה מסדר את זה?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 17:29, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> ::::כמו שכתבתי לך הוספתי והרחבתי שם הרבה (תראה בהיסטוריה) הבעיה היא בקישור לשיחה המתורגמת יש שם תבנית REF&gt; וזה הטעות--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 17:38, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> :::::נו אז מה עושים?--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 17:45, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> ::::::מוחקים...--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:16, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> :::::::את השגיאה כמובן..--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:41, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> אז בכבוד, אני לא מתמחה בכל הטכניקות פה, ובטח לא בתיקונים--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:46, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> :זה לא עניין של &quot;כבוד&quot; אלא עניין של יכולת באם אינך גולש על אתרוג אזי האפשרות בידיך לתקן על ידי שתוריד מהערה הראשונה בו מופיע קישור את התבנית שציינתי לעיל ותבדוק אם זה עוזר, אם לא, תוריד את כל הקישור. וסליחה על הטרחה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:57, 7 באפריל 2015 (UTC)==ערכים עם שגיאת ציטוט==<br /> <br /> תיקנתי, תזכיר לי איפה עוד טיפלת ויש את הבעיה הזאת--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:14, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :אתה קצת מצחיק... אני לא זוכר עוד מקום עם הבעיה, אתה [[שיחת משתמש:הנחה|התקפת אותי]] על כך ללא הצדקה. בכל אופן תודה רבה על התיקון!!--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:25, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> ::לצחוק זה בריא, בכל אופן הכל [[בקטע טוב]]! (מה אין על זה ערך?)....--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:26, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ::: מי שכותב ערכים עם שמות לא נכונים, בסוף יכתוב ערכים על ביטויים לא קשורים. מה הקשר ערך על 'בקטע טוב'???--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:30, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ::::חמוד אתה, פינחסי {{חיוך}}--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:34, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> :::::ועכשיו אתה מוזמן פשוט לשבת על הערך ולהרחיב אותו. בכל אופן פסח זה חג באמת עשיר חבל שיהי עליו ערך כל כך דליל ואומלל--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:39, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> ==שמות ערכים==<br /> :::אגב שגיאות: פעם דיברתי עם 'זוננשיין' אודות שמות הערכים, והוא אמר את דעתו ששם הערך לא צריך להיות מאויית כמו שמאייתים בדיוק את המילה, כי המטרה היא שהמחפש יוכל למצוא את הערך בקלות. ואני אמרתי את דעתי ששם ערך צריך להיות מאויית כמו שצריך לכתוב באמת, ואם רוצים שהמחפש ימצא את זה צריך להרבות בהפניות. הוא התעקש בדעתו. מה דעתכם? דוגמא: הערכים על משפחת [[ווילשאנסקי]].--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:12, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::::נראה לי שמר זוננשין צודק, זה אינצקלופדיה המיועדת גם (אולי אפילו בעיקר) לאנשים מבחוץ, לכן יותר מתאים לקרוא לערכים בשמות בהם אנשים קוראים להם בעברית תקנית, ולא לפי הסליינג האידשאית וכד' ובדוגמא שלך וילשאנסקי זה לא בעברית.--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:23, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::::::אבל פשוט שערך על אדם, שזה אמור לאפיין את האדם ולייצג אותו, צ&quot;ל כמו שמו האמיתי. ווילשאנסקי זה באמת באידיש, כי הם החליטו שיהי' להם שם משפחה באידיש, ואם מישהוא כותב את שמם באופן אחר, הוא פשוט טועה, ומדוע הטעות הזאת צריכה להיכנס לערך על שמו??--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:30, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ::::::לדעתי זו אינציקלופיה וצריכה להיות כתובה בעברית תקינה, וחוץ מזה צריך להוסיף הפניות לטובת הגולשים כ&quot;י, ואגב חצקל, סליחה שאנחנו הופכים פה את העמוד לאולם דיוניים {{קריצה}}.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 20:44, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::::::זה בסדר תרגישו בבית...--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:46, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ::::::::עברית תקינה? הן 'ווילשאנסקי', והן 'וילשנסקי' זה לא בעברית תקינה. אולי גם אל תעשה ערך על 'שטורעם' כי זה לא בעברית תקינה? הן מה לעשות, זה שם המשפחה, וככה צריך להיות שם הערך.--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:48, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> למסקנת הענין זה לא יעזור כי ישנם אלפי ערכים שכתובים כך ואלפים כך, ואין משועמם שיעבור וישנה את כל השמות של הערכים, ולגופו של פילסוף 'שטורעם' זה מילה נטו באידיש, שם משפחה, לא משנה מה המקור שלה, ובאיזה שפה, משתנית טיפה לפי השפה והאיות...--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:55, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> :ואגב אתם מוזמנים לבקר ב[[חב&quot;דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]].--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 14:57, 8 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ==טעויות בזמן העריכה==<br /> אגב אפשר להבין למה אתה מדלל ערכים לפני שאתה מדבר, זה לא נימוסי, בשביל מה יש דף שיחה לכל ערך?--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:31, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> ::::על מה אתה מדבר?--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:33, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::::[[ראש חודש]], לא שהוא מושלם, יש שם המון לתקן ולהוסיף..--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:36, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::::התכוונתי לעשות תיקון אחד, ובטעות מחקתי. אני מצטער.--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:38, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> טעות בשם של ערך זה פחות נורא מלמחוק בטעות ערך....--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 20:41, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> :::אתה מדבר על טעות זמנית, שזה קורה, ואפשר להתווכח עד כמה זה נורא, ואני מדבר עניינית על שמות ערכים. אין קשר בין שני הדברים, ואם אתה מנסה להחזיר על העקיצה לעיל, אז בבקשה לעלות רמה.--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:43, 7 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> == תבניות ==<br /> <br /> בויקיפידיה הרבה יותר קל להכין תבניות, וזה ע&quot;י תבנית קיימת שעליה בונים את כל התבניות, כך שלא צריך כל פעם לכתוב את כל הטקסטים באנגלית כל הזמן, לדוגמא: [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2 תבנית פרשיות השבוע], בעצם בנויה על [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%98_%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%AA תבנית ניווט קבוצות].<br /> נראה לך שמותר לנו להעתיק מהם את התבנית הזאת וליצור כזאת תבנית כאן?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 17:51, 8 באפריל 2015 (UTC)<br /> <br /> == ראשי תיבות של שנות המ&quot;מים ==<br /> <br /> ראיתי שהוספת את הראשי תיבות שהרבי קבע לכל אחת מהשנים. אולי היה כדאי להוסיף בהערה בכל אחד מהערכים את הפעם הראשונה שבה הרבי 'הציע' וקבע את הסימן של השנה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:48, 23 ביולי 2015 (UTC)<br /> <br /> == האוהל ==<br /> <br /> לחצקל שיחי', כתבתי לך את תגובתי ב[[שיחה:האוהל]], אם כי בטעות הפניתי אותה למשתמש מלך, אך היא מיועדת אליך.<br /> בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 14:53, 18 באוקטובר 2015 (UTC)<br /> <br /> == [[אברהם יצחק שם טוב]] ==<br /> <br /> האם יש לך מקור ברור למה שהוספת בערך עליו? &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 22:11, 17 במאי 2016 (UTC)<br /> <br /> == הצדעה ==<br /> <br /> הריני להביע את הצעדתי בעקבות הדברים הנוכחים שהוספת בדף המשתמש, אשר ראויים להמצא בעמוד הראשי של חבדפ&quot;דיה {{קריצה|}}:<br /> {{ציטוט|תוכן=להעדיף את האיכות על הכמות, ולהתמקד בעיקר בשיפור הקיים, ופחות בהוספת ערכים זוטרים. המדד הוא לפי סטטיסטיקת הצפיות.}}<br /> ובהוספה, מלבד סטטיסטיקת הצפיות, גם בהתאם לערכים העקרוניים והחשובים יותר (אלו השייכים ל[[תורת החסידות]], ל[[גאולה]] ול[[הרבי מלך המשיח שליט&quot;א|גואל]]). בהצלחה רבה • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:26, י&quot;ב באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> <br /> ==הזמנת כבוד==<br /> הריני להזמין את כ' לבקר בדף [[חב&quot;דפדיה:ערכים מומלצים/דיונים]] ולציין את דעתו החשובה בנוגע לערך [[השיחה הידועה]]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:10, י&quot;ח באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> ::ועכשיו בדיון אודות ערך [[ניצוץ משיח]] - [[חב&quot;דפדיה:ערכים מומלצים/דיונים#ניצוץ משיח]].--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:19, 25 ביולי 2016 (UTC)<br /> <br /> == תמונות עם זכויות יוצרים ==<br /> <br /> '''אסור!''' להעלות תמונות עם זכויות יוצרים דוגמת התמונה של קרינסקי שהעלית. בתקווה להבנה ובתודה מראש על להבא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:31, 30 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> <br /> == תבדוק את הענין == <br /> אם תוכל לבדוק את הענין - [[שיחה:לייב שרה'ס|בלאגאן]]--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 22:09, 7 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> ::לענ&quot;ד צריך לבטל את ההפניה [[אריה לייב שרה'ס]] ל[[סבא משפולי']], ואכן להוסיף לשם הערך '''אריה''' (למרות שיש אומרים ששמו היה יהודה לייב), כחסידים ה&quot;אולי יש לומר&quot; של הרבי היא וודאי אצלנו, אך, צריך להשאיר שני ערכים נפרדים, ובכל אחד מהם להביא את כל סיפורי המסורה אודותיו (מה שעד עתה חסר בערך דליל זה של לייב שרה'ס, אשר עוסק כולו בדיון האם זה אותו אישיות, ולפי&quot;ז צריך להעתיק את הדיון גם לערך על הסבא משפולי') ולציין בהדגשה אולי בפיסקא הראשונה את דברי הרבי, וכן על זה הדרך בערך של הסבא משפולי'. '''אז קדימה לעבודה, אתה מומלץ לעבוד על הערך היקר [[לייב שרה'ס]] ולשפרו ולשפצו'''. --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 22:32, 7 בינואר 2017 (UTC)<br /> רק לא לישכוח מה שכתוב בערך &quot;והן בנוגע לר' לייב שרה'ס, יודעים מאוד מעט.&quot; [[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 22:42, 7 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == נפש החיים ==<br /> <br /> המקור שהבאת אינו מקור, זה שווה ל&quot;מפי השמועה&quot;, עדיף לשים תבנית מקור (וגם אינו קשור לסיבה שהוא כתב). '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:51, 19 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> :וואי וואי איזה התקפה {{קריצה}}, כשנכנסתי מקודם לחב&quot;דפדיה היה נראה ששקט פה היום, יש לכם (אתה והנחה) מעקב על המשתמש שלי? יתכן ואתה צודק, אך לעניות דעתי [[שמעון ויצהנדלר]] כן מקור, אצלי לפחות הוא מוחזק כבעל שמועה אמין, לגבי עצם הסיפור לדעתי סיפור חזק ביותר המבטא את יחס החסידים לספר, וגם מבטא כמה וכמה ענינים מענינים, כמו הקנאות של הרבנית, &quot;הגם לכבוש את המלכה עמי בבית - כחלק מהקטרוג של משפט הספרים&quot; ועוד.. ואכ&quot;מ. ולכן מקומו בחב&quot;דפדיה וודאי, אולי ניתן להתווכח ולהכניס את הסיפור בערך [[עדות הרבנית]], או הרבנית [[חיה מושקא]], אך שוב לדעתי מקום הסיפור הוא בהחלט בערך [[חיים מוואלאז'ין]], ובגלל שזה לא ממש מקור לכן השמטתיו לתחתית העמוד, זו רק דעתי --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 21:01, 19 בינואר 2017 (UTC)</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F&diff=283206 2017-01-19T20:00:08Z

<p>חצקל: ספר נפש החיים</p> <hr /> <div>[[תמונה:וולזין.jpg|left|thumb|250px|בנין הישיבה בוולוז'ין, כיום]]<br /> הגאון הרב '''חיים איצקוביץ'''' (ז' ב[[סיון]] [[תק&quot;ט]]- י&quot;ד ב[[סיון]] [[תקפ&quot;א]]), (מכונה '''ר' חיים מוולוז'ין''') בן הגאון רבי נחמן מפוהסט, היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]], רב ה[[עיירה]] וולוז'ין ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין &quot;אם הישיבות&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב חיים נולד בשנת [[תק&quot;ט]], לאביו רבי יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה ב[[וולוז'ין]] ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט. בצעירותו למד במשך כשנתיים אצל רבי [[רפאל הכהן המבורגר]], רבה של [[מינסק]] ואחר כך אצל השאגת אריה. מגיל 19 החל נוסע אל [[הגאון מווילנה]] (הגר&quot;א), ונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו וברכתו של רבו, הגאון מווילנה, חזר רבי חיים מווילנה לוולוז'ין ושימש כרבה של ה[[עיירה]]. כרבה של וולוז'ין החל לשמש ככל הנראה בשנת ה'[[תקל&quot;ד]] (1774). לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד יומו האחרון.<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים בשנת ה'[[תקס&quot;ב]], במכתב גלוי אל &quot;אוהבי התורה&quot; בליטא, ובו קרא להרים את קרן [[לימוד התורה]] והישיבות. במכתב זה הונח היסוד לגישתו הרוחנית ביחס ללימוד התורה, והוא מהווה את ראשית התקבלותו כמנהיג הרוחני של יהודי ליטא.<br /> <br /> == הקשר לרבותינו נשיאינו ==<br /> הגאון רבי חיים מוואלז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר&quot;א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו ה[[מתנגדים]] כנגד מחנה [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם.{{הערה|[[בית רבי]], וראה תולדות החסידות לר&quot;א מרכוס פ&quot;ה.}} התבטא עליו [[הרבי]] כי &quot;רבי חיים, שהיה תלמיד אישי של הגר&quot;א ופרסם את תורתו, לא היה מתנגד, כי מיראי ה' מעולם לא היו מתנגדים, היו רק מחוצפים שרצו לפעול את שליחות ה[[ס&quot;מ]] של מלחמת ה' במדין, שהוא לזרוע [[שנאת חינם]] בין בני תורה&quot;.{{הערת שוליים|מדברי הרבי לרב [[צבי כהנא]].}} לפי גירסתו של רבי חיים, הסיבה לכך שהגר&quot;א לא קיבל אליו את [[אדמו&quot;ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], אינה תלויה בו שהרי הוא עצמו רצה לקבלם, ודווקא אמו של הגר&quot;א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו {{הערת שוליים|[[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 36.}}. הרבי ריי&quot;צ מתאר בזכרונותיו שבתחילה היו 2 כתות מתנגדים, כת ראשונה - יראי שמים שבאמת חששו שמא תצא תקלה מחידושי החסידות - ולאחר זמן כשראו שאין זה כך - אלא אדרבה החסידים מהדרים במצוות - חזרו מהתנגדותם. הכת השניה לא פעלה לשם שמים, והמשיכה גם אחר כך. רבי חיים מוואלז'ין היה שייך כמובן לכת הראשונה.<br /> <br /> אחרי פטירת [[הגר&quot;א]] כשנתקשה בשו&quot;ת חמור, היה בביקור אצל רבינו לשאול אותו את ספקותיו. יש אומרים כי היה זה בשנת [[תקס&quot;ג]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&amp;hilite=885784b1-7eb1-479b-8548-758f5c8dd40d&amp;st=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%A7%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A7&amp;pgnum=150 בית רבי עמ' 150].}}<br /> <br /> הוא היה מקרב מאוד את התלמידים שהיו נוטים לחסידות.{{הערת שוליים|ה[[חסיד]] ר' [[יעקב קידנר]] בספר מצרף העבודה - ויכוחא רבא. במשך השנים קמו עוררין על עדות זו, וראיות לאמיתותה נדפסו בביטאון '[[עלי ספר]]' (?).}} כאשר חסידו של אדמו&quot;ר הזקן, הוא המדפיס מקאפוסט רבי [[ישראל יפה]] עבר בעירו, הוא הזמין אותו ל[[סעודת שבת]] ובסעודה ביקש ממנו לחזור מתורותיו של רבו [[אדמו&quot;ר הזקן]] בתורת החב&quot;ד.{{הערה|1תולדות הרב מוואלזין, הובא ב[[דור דיעה]] וכן ב[[הרב מלאדי ומפלגת חב&quot;ד]].}}<br /> <br /> רבי חיים היה בקשרי ידידות עם [[האדמו&quot;ר האמצעי]], דיברו ביחד בעניני הלכה. כמו כן היה רבי חיים מיודד עם אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]]. <br /> <br /> גם בנו רבי [[יצחק מוולוז'ין|איצהל'ה מואלאזי'ן]] המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]], וביחד פעלו ענינים חשובים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש&quot;נ]]}}. רבי יצחק מוואלזין אף היה מעיין בעומק הדעת בספרי החסידות.{{הערה|בית רבי. נשיאי חב&quot;ד ובני דורם עמ' 35.}}<br /> <br /> ==צמצום לא כפשוטו==<br /> בתחילת התפשטות [[תורת החסידות]], ו[[התנגדות לחסידות|המחלוקת הגדולה]] חלק מטענת המתגדים כנגד ה[[חסידים]] הייתה על מה שנכתב בספרי החסידות שהצמצום המובא בכתבי [[האריז&quot;ל]] שהיה בעת בריאת העולם, הינו [[צמצום לא כפשוטו|לא כפשוטם]] של דברים שאכן היה צמצום ב[[הקדוש ברוך הוא|קב&quot;ה]]. מחלוקת זו גרמה לשריפת ספרי החסידות ובראשם הספר [[צוואת הריב&quot;ש]]. ה[[גר&quot;א]] היה בין גדולי ה[[מתנגדים]] לאמירה שצמצום לא כפשוטו. ר' חיים, למרות שהיה תלמידו, סבר כמו החסידים ובספרו כתב שאכן הצמצום לא היה כפשוטו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&amp;hilite=9c80bd3d-aef9-4a85-bb8f-cb2ab1fa4d7c&amp;st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F&amp;pgnum=300 נפש החיים (ש&quot;ג פ&quot;ז)] - ראה [[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק א' אגרת י&quot;א. [[היכל הבעש&quot;ט]] גליון ה'. אמנם יש לציין שהוא סבר שהצמצום במאור, ולא באור כדעת אדמו&quot;ר הזקן}}.<br /> <br /> ==ספרו נפש החיים==<br /> כתב ספר המשלב בתוכנו דברי קבלה המבוססים על ספר ה[[זוהר]] וספר [[עץ חיים]] ועוד ספרי קבלה, השמועה אומרת שחיבור הספר נועד כאלטרנטיבה וספר נגדי לספר ה[[תניא]], שחיבר [[אדמו&quot;ר הזקן]], ולכן חסידים נהגו שלא לעיין בספר זה‏‏‏‏{{הערה|לא ידוע מקור השמועה ממש, אך מסופר שבזמן שהרבנית [[חיה מושקא]], העידה ב[[משפט הספרים]], בין צוות בית המשפט שהגיע לביתה לערוך את העדות, הגיע מתרוגמן מרוסית לאנגלית, יהודי חרדי ליטאי, באמצע העדות עצרו להפסקה קצרה, והרבנית הבחינה בו פותח ספר ומעיין, היא שאלה אותו לתומה &quot;מה אתה עושה? אומר תהילים?&quot;, והוא הראה לה שלומד מהספר &quot;נפש החיים&quot; והרבנית הזדעזעה מכך שבביתה הפרטי לומדים מספר זה - מפי ר' [[שמעון ויצהנדלר]]}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו רבי [[יצחק מוולוז'ין]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא|חיים]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%9F&diff=283008 2017-01-18T17:17:08Z

<p>חצקל: /* קווים לדמותו */</p> <hr /> <div>יש הרבה חומר ל[[חב&quot;דפדיה:ציטוטים מחב&quot;דפדיה]]. כל הכתבות עליו ללא יוצא מהכלל נלקחו ככל הנראה מכאן, הם רק מתחלקים לאלו שניסו לטשטש טיפה עקבות ולאלו שגם זה לא...<br /> <br /> והקיצו ורננו שוכני עפר והוא בתוכם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:09, י&quot;ח בטבת ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> == קווים לדמותו ==<br /> <br /> אנונימי הוסיף כאן פסקה קווים לדמותו, {{א|חצקל}} מחק ובצדק הוא היה כתוב לא אנציקלופדי, אולם ברור שחשוב שיופיע באנציקלופדיה חסידית קווים לדמותו, אלא שחשוב שיופיע בצורה הנכונה. כלומר, אין להשתמש בביטויים רגשיים (או ביטויים שבאים להגביר את עוצמת הרעיון במילים שאינם ברורות ומוגדרות הייטב) אלא רק במילים המגדירות במדוייק את החסיד שלפנינו.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:45, 18 בינואר 2017 (UTC)<br /> :{{א|חצקל}}, הארה קטנה: &quot;מופלג&quot; עונה בדיוק להגדרה דלעיל של מילים מגבירות.{{חיוך}}.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 17:02, 18 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> ::אתה צודק, לא מצאתי דרך אחרת לכתוב שבחים על הבנאדם בלי לחרוג את הכללים, הכללים בענין זה הם לא הכי ברורים, ולכן מחקתי הכל--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 17:17, 18 בינואר 2017 (UTC).</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%9F&diff=283005 2017-01-18T16:44:29Z

<p>חצקל: החזרתי בקיצור</p> <hr /> <div>[[קובץ:רמצ גרוזמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרוזמן]]<br /> הרב '''מאיר צבי (מונק'ע) גרוזמן''' ([[י&quot;ז שבט]] [[תרצ&quot;ד]] - [[י&quot;ז טבת]] [[תשע&quot;ז]]) היה מחשובי ראשי הישיבות בחב&quot;ד, ששימש בתפקיד זה במספר ישיבות בארץ הקודש, והתפרסם בעיקר בתפקידו כראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] במשך קרוב ליובל שנים.<br /> <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מאיר צבי גרוזמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוסר שיעור בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] ([[תשע&quot;ג]])]]<br /> נולד בברית המועצות ב[[י&quot;ז שבט]] [[תרצ&quot;ד]] לאביו הרב [[מרדכי גרוזמן]] ולאמו פלה. בשנת [[תש&quot;ח]] בהיותו בגיל 14, הצליחו הוריו לעלות לארץ יחד עם בני משפחתם, והתיישבו ב[[רמת גן]].<br /> עם הגיעו לארץ נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] שם הפך לתלמידו החביב של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], והמשיך להיות קשור אליו גם לאחר מכן כאשר הרב קסלמן עבר ללמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] והוא בעקבותיו. בימים בהם הרב קסלמן לא היה חוזר לביתו שב[[כפר חב&quot;ד]] אלא נשאר ללון בפנימיית הישיבה, היה ישן בחדרו דבר שהיווה גורם נוסף לכך שהרב גרוזמן זכה לשיחות [[נפש]] ארוכות ולשהות שעות רבות במחיצתו.<br /> <br /> בהיותו בחור היה בין המייסדים של גליון [[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]], ועוד קודם נישואיו החל לכהן כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], כאשר שמחת ה[[נישואין]] שלו עם רעייתו חיה נערכה בו' [[אלול]] תשט&quot;ו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]] הצטרף לצ'רטר הראשון שהושכר על ידי חסידי חב&quot;ד בארץ על מנת [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]].<br /> <br /> בעבר היה ראש ישיבת [[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]] עת היתה מכינה ל[[ישיבה גדולה]], ותקופה מסוימת היה מראשי ישיבת [[תומכי תמימים חולון]].<br /> <br /> נפטר בגיל 83 ביום ראשון [[י&quot;ז טבת]] [[תשע&quot;ז]]. הלוויתו יצאה מהיכל ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], והוא נטמן בחלקת חב&quot;ד ב[[בית העלמין בצפת]].<br /> <br /> זכור בקרב תלמידיו הרבים כ[[ירא שמים]] מופלג ו[[עובד ה']], בעל אהבת ישראל אמיתית לכל יהודי ויהודי. <br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> * הרב [[יצחק גרוזמן]], [[שליח]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] ב[[ראשון לציון]]<br /> * הרב [[שמואל גרוזמן]], [[שליח]] במושבה מגדל<br /> * הרב שלום דובער גרוזמן, שליח הרבי ב[[וינה]], אוסטריה<br /> * הרב יוסף ישראל גרוזמן - לשעבר [[שליח]] הרבי במינסק<br /> * הרב [[שניאור זלמן גרוזמן]] - צפת<br /> * הרב [[משה גרוזמן]], [[שליח]] ו[[משפיע]] ב[[ראשון לציון]]<br /> * חתנו, ר' שניאור זלמן זאיינץ, ברזיל.<br /> * חתנו, מר רונן רייכמן, מודיעין.<br /> נכדו;<br /> * [[מענדי גרוזמן]] (ירושלים)<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''אמרי צבי''' - חידושים ושיעורים על מסכת שבת. יצא לאור במהדורה מחודשת עם הוספות בשנת [[תשע&quot;א]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775180 להיות קשורים]''' - הרב גרוזמן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: גרוזמן מאיר צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F&diff=282616 2017-01-18T11:24:33Z

<p>חצקל: הגהה, ניסוח</p> <hr /> <div>[[קובץ:שלמה גורן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה גורן (צילום: יעקב סער, לע&quot;מ)]]<br /> [[קובץ:הרב גורן בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה גורן תוקע בשופר במעמד שחרור [[הכותל המערבי]] (צילום: לע&quot;מ)]]<br /> הרב '''שלמה גורן''' (במקור: '''גורונצ'יק'''); ([[כ&quot;א בשבט]] [[תרע&quot;ח]] - [[כ&quot;ד בחשוון]] [[תשנ&quot;ה]]), היה הרב הצבאי הראשי משנת [[תש&quot;ח]] ועד [[תשל&quot;א]]. שימש למשך תקופה קצרה הרב הראשי של [[תל אביב]] יפו ולאחר מכן [[הרב הראשי לישראל]] בשנים [[תשל&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ג]]. הוא נפגש עם [[הרבי]], שמר על ידידות חמה עם רבני וחסידי חב&quot;ד ב[[ארה&quot;ק]]. בעקבות פסקו ב[[פרשת הממזרים]] הוא זכה לגינוי חריף מ[[הרבי]] שקרא לו להתפטר מתפקידו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיר זמברוב שב[[פולין]] לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק. בשנת [[תרפ&quot;ה]] (1925) עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. בתחילה התגוררה המשפחה בכפר חסידים, שאביו היה בין מייסדיו, ושם למד בבית הספר של המזרחי{{הערה|[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F חלק מהחומר מויקיפדיה]‏}}.<br /> <br /> לאחר מכן עברה משפחתו ל[[ירושלים]], והרב עבר ללמוד בתלמוד תורה &quot;עץ חיים&quot;, שם הוכר כ'עילוי'. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת [[חברון]] ב[[ירושלים]] - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 [[סמיכה|נסמך לרבנות]] ופרסם את ספרו הראשון &quot;נזר הקודש&quot; (חידושים על [[רמב&quot;ם#חיבורו משנה תורה - &quot;יד החזקה&quot;|משנה תורה]] ל[[רמב&quot;ם]] הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו &quot;שערי טהרה&quot;, שבו ליקט את קטעי [[תלמוד בבלי|הבבלי]] [[תלמוד ירושלמי|והירושלמי]] השייכים ל[[משניות]] של [[מסכת מקוואות]] (עליה אין תלמוד ערוך), וחיברם יחד למעין תלמוד על מסכת מקוואות. כל ימיו גילה חיבה מיוחדת לתלמוד הירושלמי, לו ייחס מסורת [[הלכה|הלכתית]] שונה מן התלמוד הבבלי. בשנת [[תשכ&quot;א]] אף זכה בפרס ישראל ליהדות על עבודתו בחקר התלמוד הירושלמי.<br /> <br /> נשא לאשה את צפיה גורן, בתו של הרב דוד כהן (הרב הנזיר), שהיה מתלמידיו המובהקים של הרב [[אברהם יצחק קוק]]. <br /> <br /> בשנים [[ת&quot;ש]] - [[תש&quot;ד]] למד באוניברסיטה העברית.<br /> <br /> ==תקופת שירותו הצבאי==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]], עם פרוץ &quot;המרד הערבי הגדול&quot;, הצטרף לארגון ההגנה ונלחם בשורותיו באזור [[ירושלים]].<br /> <br /> כאשר הוקם [[צבא הגנה לישראל]] בשנת [[תש&quot;ח]], הקים הרב גורן את מערך הרבנות הצבאית, ושירת שנים ארוכות כרב הצבאי הראשי בדרגת אלוף. תוך כדי [[מלחמת העצמאות]] ולאחריה עסק רבות בהבאת חללי צה&quot;ל לקבורה ובהתרת נשות החללים והנעדרים מעגינותן.<br /> <br /> כרב הראשי הראשון לצה&quot;ל, הרב גורן בנה את יסודותיה של הרבנות הצבאית, ובין השאר ידועות פעולותיו בנושאי הוצאת ה[[סידור]] של [[צה&quot;ל]] וקביעת נוסח צה&quot;ל האחיד, מדידות ושרטוטים של הר הבית ופסיקה הלכתית תקדימית.<br /> <br /> הרב גורן היה בין הראשונים שהגיעו להר הבית ול[[כותל המערבי]] ב[[מלחמת ששת הימים]], שם אמר ברכת שהחיינו, 'אל מלא רחמים' והלל בברכה. את כניסתו לעיר העתיקה ואת התפילות ליווה בתקיעות [[שופר]]{{הערת שוליים|בספר &quot;הר המריבה&quot; הביא נדב שרגאי עדויות לפיהן שקל הרב גורן לאחר כיבוש הר הבית את האפשרות של פיצוץ המסגדים ואף שיתף אישים נוספים מצמרת [[צה&quot;ל]] ברעיון זה. הרב גורן עצמו לא חזר על רעיון זה בשנים שלאחר מכן והכחיש כי אי פעם שקל ברצינות אפשרות מעין זו ('הר המריבה', כתר, 1995, עמ' 30-29).}}. הרב גורן ונהגו היו הראשונים שהגיעו ל[[קבר רחל]] ב[[בית לחם]] ול[[מערת המכפלה]] ב[[חברון]]{{הערה|1=[http://www.machpela.com/content.asp?pageid=67 ראיון עם הרב גורן באתר מערת המכפלה]‏}}.<br /> <br /> באותה תקופה עלה בחשאי לכיפת הסלע שב[[הר הבית]], המזוהה עם מקום [[קודש הקודשים]], וצולם כש[[ספר תורה]] בידו האחת ו[[שופר]] בידו השנייה. בחזית הדרום עלה למקום המזוהה כ[[הר סיני]] כשספר תורה בידו. <br /> <br /> הרב גורן השתחרר מצה&quot;ל בשנת [[תשל&quot;א]]. ומחליפו כרב צבאי ראשי היה הרב מרדכי פירון.<br /> <br /> ==כהונתו כרב הראשי לישראל==<br /> [[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ&quot;ב כרב הראשי לישראל (משמאל הרב [[עובדיה יוסף]])]]<br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] נבחר לרב הראשי של [[תל אביב]] אולם החל למלא את התפקיד רק בשנת [[תשל&quot;א]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] נבחר לרב הראשי האשכנזי לישראל, בהחליפו את הרב [[איסר יהודה אונטרמן]], במהלך תקופת הבחירות ההיא דיבר הרבי בחריפות רבה נגד כל הענין של בחירות לרבנות, שזהו היפך ההלכה.<br /> <br /> הרב גורן כיהן בתפקיד זה עד שנת [[תשמ&quot;ג]]. תקופת כהונתו התאפיינה במחלוקות ומאבקים בלתי פוסקים בינו ובין הראשון לציון, הרב [[עובדיה יוסף]]. מאבקי כוח אלה פגעו קשות בשמה הטוב של [[הרבנות הראשית]]. <br /> <br /> הרב גורן פרש מתפקידו כרב ראשי בשנת [[תשמ&quot;ג]] כאשר הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] החליפו.<br /> <br /> המשיך לעורר מחלוקת גם לאחר פרישתו. בעשור האחרון לחייו הביע לא אחת אי נחת ממוסד הרבנות הראשית בתקופה שלאחר כהונתו שלו, ואף קרא לביטולו.<br /> <br /> לאחר שפרש הקים סמוך ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ב[[ירושלים]] את ישיבת האידרא (המילה אידרא בארמית פירושה &quot;גורן&quot;) ועמד ב[[ראש ישיבה|ראשה]] עד לפטירתו.<br /> <br /> נפטר ב[[תל אביב]] בליל [[שבת]] פרשת [[חיי שרה]] [[תשנ&quot;ה]], ונטמן בהר הזיתים.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי וחב&quot;ד==<br /> [[קובץ:עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורן משוחח עם הרבי במהלך [[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] תשכ&quot;ג]]<br /> הרב גורן היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ארבעה פעמים, פעם בשנה, במשך ארבעה שנים ברציפות. ובכל אחד מהפעמים שהה בחדר יותר מארבע שעות. ה[[יחידות]] שלו תחילה תמיד ב- 11:30 בלילה, ונמשכה עד קרוב לארבע לפנות בוקר.<br /> <br /> בכל פעם היה הרבי מוסר בידו מסר של &quot;דבר תורה&quot; למסור לחסידים ב[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> באחד השנים הורה הרבי לעסקני חב&quot;ד לסייע למינוי רבנים חב&quot;דיים לקבל תפקידי רבני ערים. בין ראש הפועלים בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[חיים זושא וילימובסקי]], שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר. <br /> <br /> לרב גורן, שהיה אז הרב הראשי לישראל; היה קשר מיוחד עם ר' זושא, ורב גורן היה מסייע לו לסדר את ההליכים הנדרשים על מנת לקבל 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] ביקר הרב גורן ב[[אילת]] והיה אורח של [[צעירי חב&quot;ד]] באילת לכבוד סיום [[הרמב&quot;ם]] שהתקיים ברוב פאר והדר בהשתתפות מאות איש.<br /> <br /> בביקורם באילת ביקרו הזוג גורן בגני ומוסדות חב&quot;ד בעיר. באותו ערב התבטא הרב גורן על גדלותו של הרבי: &quot;מלבד היותו גדול וענק בתורה הוא גם דואג להקים בתי חינוך כשרים בכל תפוצות העולם כולל כאן באילת כפי שראיתי היום בביקורי בגני חב&quot;ד&quot;{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=5179 'כשהרב גורן ביקר בחב&quot;ד']}}.<br /> <br /> הרב גורן לא התייחס בכבוד ראוי לרבים מגדולי וגאוני דורו, וחלק עליהם רבות. אך כלפי הרבי היה לו דרך ארץ גדול, מצד גאונותו של הרבי ופעולותיו.<br /> <br /> פעם הוא נפגש עם כמה למדני [[בני ברק]], והם ניסו לומר לו כי מכתבי ה'לומדות' של הרבי נכתבים על ידי [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|המזכירים]] ולא מהרבי עצמו, הרב גורן הגיב להם מיניה וביה: רבי שיש לו כאלה מזכירים למדנים - ק&quot;ו מה גדלותו של הרבי עצמו...{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].}}.<br /> <br /> פעם לאחר שדיבר בהוסטל ב[[כפר חב&quot;ד]] שהמדינה היא [[אתחלתא דגאולה]], התווכח איתו הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] על זה לאור שיטת [[הרמב&quot;ם]] שהרבי תמיד צמוד אליה. לאחר ששמע את שיטת הרבי, הוא כבר לא התווכח, אלא הגיב (שלא כאופיו הסוער) בכבוד ובדרך ארץ{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].}}.<br /> <br /> ===למה לא עולה הרבי לארץ הקודש?===<br /> כל פעם שהרב גורן נכנס ל[[יחידות]] הוא שאל את הרבי למה אין הרבי מבקר בארץ?<br /> <br /> ובכל שיחה במשך ארבע השנים נתן הרבי טעם אחר לאי-בואו לארץ. בפעם הראשונה ענה שאינו מבקר בארץ משום שמאז עלה לנשיאות שלו לא יצא מ[[ליובאוויטש]], והרבי הבטיח שאם יחליט לצאת מליובאוויטש, המקום הראשון שיסע אליו יהיה ארץ ישראל.<br /> <br /> הרב גורן שאל והרי הרבי מתגורר בניו יורק, ב770 איסטרן פארקוויי, ולא בליובאוויטש אשר ברוסיה. ענה הרבי: אנו העתקנו לכאן את ליובאוויטש, ואין אנו מתגוררים כלל בניו יורק. חזר הרב גורן ושאל: הרי כבודו נוהג להשתטח על קברו של חותנו? על זה ענה: שאנשי חב&quot;ד יצרו מעין פרוזדור של ליובאוויטש מבית המדרש עד לציון קברו של חותנו...<br /> <br /> בשנה שאחריה ענה שהוא כבר היה מוכן לבקר בארץ, אבל אז לא יוכל לעזוב אותה עוד ותישאר החסידים ללא מנהיג וללא נשיא. והוסיף שלעזוב את ארץ ישראל, הקדושה בעשר קדושות ולצאת לחוץ לארץ, אין מעשה זה הולם את ההלכה.<br /> <br /> בשנה השלישית הפעם לאחר שהתווכח עם הרבי על מדינת ישראל ועל צה&quot;ל, שוב שאל, והרבי ענה שבעצם הוא מוכן לבקר בארץ והתחיל לעשות הכנות לכך. תוך כדי ההכנות לנסיעה, נזכר שאף אחד מרבותינו נשאינו של חב&quot;ד שקדמו לו לא עלה לארץ, ואינו רוצה לשנות ממנהגם.<br /> <br /> הרב גורן הגיב ואמר שאין ללמוד מהנשיאים שקדמו לו, משום שאז לא הייתה מדינת ישראל קיימת ולא היו בארץ מיליוני יהודים. מה שאין כן עתה, כשמצפים לבואו רבבות חסידים וסתם עמך, וביקורו של האדמו&quot;ר יעלה את רוחם ויביא לידי זרם חדש של עולים.<br /> <br /> הרבי ענה כי אילו הביקור בארץ ישראל היה חשוב מנקודת השקפה של החסידות, היו הנשיאים שלפניו עולים לא&quot;י במסירות נפש, ואם לא עשו כך סימן שישנם עיכובים מן השמים לנשיאי חב&quot;ד שלא יעלו לארץ.<br /> <br /> כשהרב גורן הגיע ל[[כפר חב&quot;ד]] למסיבת [[י&quot;ט כסלו]] סיפר לקהל הרב את דברי הרבי. לאחר המסיבה פנה אליו רבו של כפר חב&quot;ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]] בתמיהה, ואמר כי לא יתכן שהרבי אמר כך שהרי [[הרבי הריי&quot;צ]] ביקר בארץ? הרב גורן התבלבל, והחליט שבביקור הבא אצל הרבי יעיר לרבי על מה שאמר לו וישאל על ביקור [[הריי&quot;צ]].<br /> <br /> כשנסע לרבי לשנה הבאה ונכנס ליחידות. הרבי עמד בפתח חדרו לקבלו ועוד בטרם שהרב גורן אמר משהו, אמר לו הרבי בוודאי יש לכבודו תמיהה על דברי בשנה שעברה, שאמרתי לו שלכן החלטנו לא לבקר בארץ משום שרבותינו נשיאנו לא ביקרו בא&quot;י, והרי חותני ביקר בארץ והתפלל על קברי [[האבות]] בחברון. הרבי המשיך ואמר כעת אגלה לכבודו את כל האמת למה אין אנו מבקרים בארץ: משום שעבודת הקודש של נשיאי חב&quot;ד קשורה עם הקברים הקדושים של נשיאי חב&quot;ד הקודמים. כל הבקשות בכתב ובע&quot;פ שאנו מקבלים אנו מביאין אותן לקברים הקדושים ודרכם אנו מפעילים את מידת ה[[רחמים]] בשמים. בימיו של חותני לא היה לו ציון וקבר לשטוח עליהם את תפילותיו ובקשותיו, משום שהקברים של הנשיאים הקודמים נשארו ב[[רוסיה]] ולא היתה לנו גישה אליהם. לכן לא היתה לחותני דרך אחרת אלא לנסוע לא&quot;י ולהעביר לשם את כל הבקשות ולשטחן על קברי [[האבות]] בחברון.<br /> <br /> אבל אנו יש לנו הציון של חותני, הנמצא כאן. עליו אנו יכולים לשטוח את הבקשות והתפילות, ולכן אין אנו זקוקים לבקר בארץ.<br /> <br /> כשהרב גורן סיפר את הסיפור הוא הוסיף: &quot;אני אחוז התפעלות כיצד ידע הרבי על השאלה שקננה בליבי ולא נתנה לי מנוח והוא מצא לנכון להרגיענו מיד בכניסתי לחדרו.&quot;{{הערה|1=מפי הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח הרבי ב[[אילת]], ששמע זאת מהרב גורן בעצמו כששהה במלונו באילת בשנת תש&quot;נ - [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=5179 'מדוע הרבי נמנע מלעלות לארץ']}}<br /> <br /> ===מדבריו על הרבי===<br /> [[קובץ:מכתב לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב גורן לרבי לקראת [[י&quot;א בניסן]], יום הולדת השבעים של הרבי]]<br /> לקראת [[י&quot;א בניסן]], יום הולדת השבעים של הרבי, כתב לרבי (בין השאר):<br /> <br /> {{ציטוט<br /> |מרכאות=כן<br /> |מקור=&quot;מבית הגנזים&quot;<br /> |תוכן=יברך ה' מציון את עטרת תפארת ישראל, גאון התורה והדרה, אריה דבי עילאי, כבוד קדושת שם תפארתו נר ישראל עמוד הימיני, מוהר&quot;ר מנחם מנדל שניאורסון שליט&quot;א, האדמו&quot;ר מליובאוויטש יצ&quot;ו...<br /> <br /> זכה האדמו&quot;ר שליט&quot;א להרבות בכבוד שמים ולקרב לבבות לאלפים ורבבות בכל קצוי תבל לאבינו שבשמים.. אין כמעט פינה בעולם היהודי ששם חב&quot;ד לא ינשא לתהילה בכבוד ובהערצה. וגחלת ישראל שלא כבתה ב[[רוסיה]] ובנותיה, גם היא בזכות מסירות הנפש של חב&quot;ד...<br /> <br /> בכותב וחותם בכל חותמי הברכות שבמקדש ושבמדינה,<br /> <br /> '''שלמה גורן'''}}<br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] הוא כתב על הרבי:<br /> <br /> {{ציטוט<br /> |מרכאות=כן<br /> |מקור=הארכיון לאיסוף ושימור יחידויות<br /> |תוכן=.. האדמו&quot;ר עלה על כל נשיאיה הקודמים של חב&quot;ד בזה שהצליח לבנות ולהקים אימפריה רוחנית חובקת עולם. אין פינה בעולם שמצויים בה יהודים, שידה של חב&quot;ד לא השיגה אותם. מתוך [[מסירות נפש]] ונאמנות אין קץ למנהיגם, סיכנו חסידיו את חייהם, ופעלו ללא לאות בארצות המסוכנות ביותר לפעילות רוחנית זו.<br /> <br /> אין ספק שהאדמו&quot;ר עצמו ניחן בכוחות פיסיים ורוחניים על–אנושיים, בזאת נוכחתי בעצמי כמה פעמים, בשיחות יחיד שקיימתי עמו.<br /> <br /> .. אין ספק שהאדמו&quot;ר לא הניח כמותו בעולם בגדולתו בתורה, בכל ענפי ה[[מחשבה]] היהודית, בכושר מנהיגותו ובתנופת העשייה שלו. ולא קם כמוהו גם בדורות הקודמים.}}<br /> <br /> ==פרשת הממזרים==<br /> {{ערך מורחב|פרשת הממזרים}}<br /> <br /> בכסלו [[תשל&quot;ג]] הוציא בית דין רבני מיוחד בראשות הרב גורן פסק הדין שטיהר את האחים חנוך ומרים לנגר מחשד לממזרות, וסיים פרשה ארוכת שנים שגרמה לסערה בישראל. מהלכיו של הרב גורן בפרשה הביאו לזעם גדול עליו בקרב הציבור החרדי ולהרחבת הקרע בין הציבור החרדי והרבנות הראשית לישראל.<br /> <br /> חשד הממזרות עלה מכיוון שאמם של האח והאחות הייתה נשואה לגר. לאחר שנפרדה ממנו ללא גט התחתנה עם בעל שני, אביהם של האח והאחות. שאלת ממזרותם של האח והאחות הייתה תלויה בשאלה האם אכן התגייר הבעל הראשון גיור תקף. אם הבעל הראשון אינו נחשב לגר, לא היו נישואי האם עמו תקפים, ואין הילדים שנולדו לה מגבר אחר נחשבים לממזרים. על יסוד זה טיהר הרכב מיוחד וחשאי בראשות הרב גורן את האח והאחות מממזרותם, והפך בכך החלטות קודמות של בתי הדין הרבניים.<br /> <br /> [[הרבי]] יצא בתוקף נגד המהלך, במיוחד הדגיש את העובדה שהרב גורן נבחר רק כדי שיפסוק את הפסק המקל, וגינה בחריפות את התערבות הממשלה בפסקי התורה, ואת הצהרותיהם של שרי הממשלה כי האח והאחות מותרים לבוא בקהל, וזאת עוד לפני פסק הרבנים, דבר המהווה התערבות גסה וחמורה בפסק התורה, התערבות שלו הייתה קוראת בכל בית משפט המתנהל לפי חוקי העמים, הייתה מזעזעת את הציבור הנאור בעולם כולו.<br /> <br /> הרבי אמר כי ללא ספק ויתור זה של הרב גורן על ההלכה הוא רק הראשון, וללא ספק יפנו אליו ל&quot;מצוא היתר&quot; ל&quot;בעיות&quot; הלכתיות נוספות, כמו נישואי [[כהן]] עם גרושה וכדומה.<br /> <br /> הרבי אמר כי השרים ה&quot;דתיים&quot;, שרי המפד&quot;ל הצהירו כי הם דואגים לעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. על שלימות הארץ הם כבר ויתרו בויתורים המפליגים, על עם ישראל כבר ויתרו בחוק [[מיהו יהודי]], וכעת ויתרו על תורת ישראל.<br /> <br /> הרבי קרא להרב גורן להתפטר מתפקידו, ובכך לתקן מעט את המעוות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12319&amp;st=&amp;pgnum=29 הפרדס שנה מ&quot;ז עמ' 27].}}.<br /> <br /> ב[[ד' בשבט]] הגיע לביקור אצל הרבי נשיא המדינה דאז, מר [[שז&quot;ר]], הרבי אמר לו כי אין לו טענות אישיות לרב גורן. הוא מחזיק ממנו בתור תלמיד חכם, אבל סובר שהוא חייב לומר שאינו יכול לעמוד מול הלחצים, ושיחזור לכהן כרב הראשי של תל אביב, אבל רב הראשי לישראל הוא לא יכול להיות. הוא חייב להתפטר!<br /> <br /> הרבי הוסיף ואמר, כי גם אם פסק הדין של הרב גורן כן היה לפי ה[[שולחן ערוך]], בכל זאת היה עליו להתפטר, כי פסק הדין הגיע כתנאי והתחייבות לממשלה מראש, שנתפרש על ידי הציבור כ&quot;פריצת דרך&quot; בהלכה{{הערה|1=[http://www.algemeiner.net/generic.asp?id=3546 ה'אלגעמיינעם זשורנאל' מדווח על ביקורו של שז&quot;ר].}}.<br /> <br /> בכנס שהתקיים נגד המהלך ובמחאה האדירה שהתקיימה, השתתפו רבני חב&quot;ד, ביניהם הרב [[יעקב לנדא]] שהדגיש את הנגיעה האישית שהייתה לרב גורן, שמונה לרב עקב הפסיקה המקילה שעליה הצהיר מראש, ואמר שפסק שיש לפוסק נגיעה בפסק אינו פסק על אחת כמה וכמה כאשר נעשה כדי למצוא חן בעיני חילונים. בנוסף השתתפו במחאה כל גדולי רבני הציבור החרדי ביניהם כל מנהיגי הליטאים, ביניהם [[הסטייפלר]] ששלח את נציגיו למעמד, הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] כתב מכתב חריף, והרב אלישיב על הפסק ש&quot;לכדי [[ליצנות]] לא הגיע&quot;.<br /> <br /> בעקבות מחאתו הנמרצת של הרבי, החל עיתון הצופה שבבעלות המפד&quot;ל לבזות במאמרים רדודים את הרבי ותנועת ליובאוויטש, נגדה השתמשו במילים גסות ובוטות. גדולי ישראל מחו נגד חוצפה זו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12321&amp;st=&amp;pgnum=6 הפרדס שנה מ&quot;ז].}}.<br /> <br /> הרב גורן היה הראשון להוציא את נושא הגיורים מבתי הדין, והקים מינהלת גיורים מיוחדת שטיפלה בזה. עד אז מי שהתגורר בקיבוץ חילוני ורצה להתגייר, לא יכול היה לפתוח תיק גיור בבתי הדין הרבניים, מהסיבה הפשוטה - שהוא לא יוכל לשמור שם תורה ומצוות, והרי זהו תנאי בל יעבור בתהליך הגיור. המפנה שהוביל הרב גורן גרם לכך שגם גויים שהתגוררו בקיבוצים יכלו להגיש בקשה להתגייר. <br /> <br /> ומאז הפרשה נוצר ריחוק בינו לרבי. אבל, הרב גורן מצידו המשיך לעזור לחב&quot;ד (כנ&quot;ל במתן 'כושר').<br /> <br /> הרב גורן סיפר פעם להרב [[דוד מאיר דרוקמן]] כי בשעה שעמד לעבור ניתוח לב רציני ב[[ארה&quot;ב]] הוא פתח [[תנ&quot;ך]] ויצא לו פסוק לא טוב, והוא השתוקק לכתוב לרבי ולבקש ממנו ברכה, אבל, הוא חש בושה כלפי הרבי לאור הפרשה הנ&quot;ל{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].}}.<br /> <br /> ==שלימות הארץ==<br /> <br /> כדמות ציבורית בולטת במגזר הדתי תמך הרב גורן בהקמת יישובים מעבר לקו הירוק ובחיזוקם. התנגד למדיניות השלום של ראש הממשלה [[יצחק רבין]], ובעת פולמוס החתימה על [[הסכמי אוסלו]] כינה את ההסכמים &quot;שטניים&quot; וקרא להרוג את יאסר ערפאת, מה שעורר דרישות להעמדתו לדין, ואף לשלול את דרגתו הצבאית ואת הגימלה הנובעת ממנה.<br /> <br /> בעקבות ההסכמים הוציא פסק הלכה האוסר על פינוי יישובים{{הערה| עם זאת, במהלך פינוי ימית פעל גורן למען הרגעת הקיצוניים שבין מתנגדי הפינוי, ואף זכה להוקרה מצד [[מנחם בגין]] על פעילותו במקום.}}, לפיו יש לסרב לפקודת פינוי יישובים או בסיסי צבא והעברתם לידי הפלסטינים.{{הערה|1=ירון אונגר, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02408.pdf גבולות הציות והסרבנות לפקודה צבאית], אתר הכנסת {{PDF}}}}. {{ציטוטון|&quot;אין לציית לפקודה צבאית הנוגדת את מצוות התורה, והרי ברור שמצוות ישוב ארץ ישראל היא חמורה... ברור איפוא שפקודה מהצבא, המפירה את המצווה החמורה הזאת, אין לה תוקף.&quot;}} הוא כותב{{הערה|תשובות הרב גורן, נספח בספר פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 265}}.<br /> <br /> בספרו 'פניני הלכה בעניני העם והארץ' הוא כותב:<br /> <br /> {{ציטוטון|&quot;ערביי ארץ ישראל מעולם לא הייתה להם יישות לאומית עצמאית בארץ, לא נקראו בשם פלשתינאים, ולא התיימרו לרשת את זכויות הפלישתים בארץ... והנה קם ראש ממשלת ישראל, שדגל תמיד בשתי גדות לירדן ובשלימות הארץ, וביצע כביכול תחיית מתים לעם הפלשתי, ויצר במו ידיו ישות לאומית חדשה לערביי ארץ ישראל ששמה העם הפלשתינאי. בזה שחתם על מסמך בהסכם קמפ-דייויד שממשלת ישראל מתחייבת לספק את הזכויות הלגיטימיות של העם הפלשתינאי גרם בכייה לדורות... דווקא ראש המשלה היהודי הימני הקיצוני כביכול, הוא אשר יצר יש מאין, והוליד בחתימת ידו, עם חדש בארצנו הקדושה. עם שאבד עליו הכלח זה למעלה מאלפיים שנה, ביצע בו מר מנחם בגין תרגילי החייאה, והציג אותו בשם העם הפלשתינאי&quot;}}{{הערה|תשובות הרב גורן, נספח בספר פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 246-247}}.<br /> ==משפחתו==<br /> [[קובץ:באילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב והרבנית גורן במוסדות חב&quot;ד באילת (תש&quot;נ)]]<br /> אשתו, הרבנית '''צפיה גורן''' נולדה להוריה הרב דוד כהן (המכונה &quot;הרב הנזיר&quot;) ולרבנית שרה ב[[ד' באלול]] [[תרפ&quot;ה]] (1925). את שמה המיוחד נתנו לה הוריה על שם הציפייה ל[[גאולה]] ול[[נבואה]] שהרב הנזיר שאף אליהן כל ימיו. השם ניתן לאחר שרבו של הרב הנזיר, רבה הראשי של ארץ ישראל הרב [[אברהם יצחק קוק]], הסכים לו במכתב מלא רמזים וברכות מפליגות שכתב ממקום חופשתו במוצא.<br /> <br /> בפני מכריה, חסידי [[חב&quot;ד]] תמיד סיפרה כיצד הרבי כיבד אותה ואף קם בפניה כאשר התלוותה לבעלה שכיהן אז כהרב הראשי לצה&quot;ל. הרבי אמר לה שהוא מכיר להם תודה על היותם נכדי הרב מ[[לוגה]] הרב הרב [[חנוך העניך אטקין]], שהרבי הסתתר אצלם. הרבי בחר להשתכן אצל הרב מלוגא דווקא בשל העובדה שלא התפרנס ממלאכת הרבנות אלא התפרנס מעבודתו ככורך וכך לא חשד בו השלטון הקומיניסטי ולא הרבה לבקר אותו.<br /> <br /> היתה מזכירה בערגה את ביקוריהם של הרב [[חיים זושא וילימובסקי|זושא וילמובסקי]] (הפרטיזן) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] כשהיו נכנסים באמצע הלילה לביתם כש[[ניגון חב&quot;ד]] בפיהם ואליהם מצטרפים רבני חב&quot;ד שהרב תמיד היה שמח לעזור להם.<br /> <br /> נפטרה ב[[כ&quot;ה באייר]] [[תשס&quot;ח]] (2008) ונטמנה בהר הזיתים, בסמוך לבעלה.<br /> <br /> חתנה, הקרדיולוג הפרופסור ישראל תמרי שבמסגרת השתלמות ברפואה היה בארה&quot;ב הגיע ל[[התוועדות]] ב-[[770]] התכבד מאוד על ידי הרבי, בזכות היותו נשוי עם נינתו של הרב מלוגא.<br /> <br /> אחיה של הרבנית גורן הוא הרב [[שאר ישוב כהן]], הרב הראשי וראב&quot;ד ל[[חיפה]] ונשיא מוסדות &quot;אריאל&quot; זכה אף הוא למכתבים מהרבי, והיה ב[[יחידות]].<br /> <br /> ==מספריו==<br /> * '''נזר הקדש''': חידושים על ה[[רמב&quot;ם]] הלכות פסולי המוקדשין, [[ירושלים]] [[תרצ&quot;ה]].<br /> * '''שערי טהרה''': תלמוד על מסכת מקוואות מלוקט מתלמוד בבלי ירושלמי והסיפרות התנאית [[ירושלים]] [[ת&quot;ש]].<br /> * '''משיב מלחמה''': שאלות ותשובות בענייני צבא, מלחמה וביטחון (ג' כרכים).<br /> * '''הר הבית''': גבולות הר הבית והלכותיו (משיב מלחמה ד').<br /> * '''קובץ פסקי הלכות צבא''', בהוצאת הרבנות הצבאית, [[תשי&quot;ט]].<br /> * '''תורת המועדים''': מחקרים ומאמרים על מועדי ישראל לאור ההלכה, הוצאת א' ציוני, [[תשכ&quot;ד]].<br /> * '''מועדי ישראל'''<br /> * '''פסק הדין בעניין האח והאחות''', בהוצאת הרבנות הראשית לישראל, [[תשל&quot;ג]].<br /> * '''תורת השבת והמועד''', בעריכת שלמה שמידט, בהוצאת ההסתדרות הציונית, [[תשמ&quot;ב]].<br /> * '''תורת המקרא''': דרשות על פרשת השבוע, בעריכת הרב מיכה הלוי, הוצאת האידרא רבה, [[תשנ&quot;ו]].<br /> * '''תורת המדינה''': הלכות מדינה.<br /> * '''ספר משנת המדינה''': מחקר הלכתי היסטורי בנושאים העומדים ברומה של מדינת ישראל מאז תקומתה, בעריכת ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, [[תשנ&quot;ו]].<br /> * '''תורת הפילוסופיה''': לקט הרצאות בפילוסופיה יהודית, הוצאת האידרא רבה, [[תשנ&quot;ח]].<br /> * '''תורת הרפואה''': מחקרים הלכתיים בנושאי רפואה, בעריכת חתנו ד&quot;ר ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, [[תשס&quot;א]].<br /> * '''תרומת הגורן''': שאלות ותשובות אורח חיים א', [[תשס&quot;ה]]<br /> * '''הירושלמי והגר&quot;א''': על חידושי והגהות ה[[גר&quot;א]].<br /> * '''ירושלמי ברכות''': פירוש ובירור של מסכת ברכות בירושלמי, מוסד הרב קוק ירושלים [[תשכ&quot;א]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[פרשת הממזרים]]<br /> * [[מלחמת ששת הימים]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://chabadlibrarybooks.com/40626 נזר הקדש חלק א'] - אתר hebrewbooks {{PDF}}<br /> * [http://chabadlibrarybooks.com/40569 הירושלמי המפורש] - אתר hebrewbooks {{PDF}}<br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם=הרב [[איסר יהודה אונטרמן]]|הבא=הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל&quot;ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ&quot;ג]]}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים|גורן שלמה]]<br /> [[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל|גורן שלמה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99:%D7%A7%D7%90%D7%9A&diff=282615 2017-01-18T11:17:56Z

<p>חצקל: מה דעתכם?</p> <hr /> <div>{{חשיבות}}<br /> '''קאָך''' (נהגה ב[[קמץ]] קטן) הוא ביטוי מ[[אידיש]]{{הערה|התרגום המילולי של המילה הוא &quot;בישול&quot;, והוא משמש בהשאלה כביטוי של להט מיוחד בנושא מסויים.}} המבטא להט וחיות מיוחדת שיש לאדם בנושא מסויים תוך גילוי אכפתיות יוצאת דופן לדברים הנוגעים בו.<br /> <br /> כאשר אומרים על אדם שיש לו &quot;קאָך&quot; בגאולה ומשיח, משמעות הדבר היא שהוא שם דגש מיוחד על העיסוק בנושא זה, כשהדיבורים והמחשבות שלו מתקשרים לנושא באופן אסוציאטיבי.<br /> <br /> אצל חסידים, ה&quot;קאָך&quot; והחיות מתבטאים בדברים שהרבי מעלה על סדר היום, ובדברים שבהם הרבי עוסק בהדגשה מיוחדת - יש לזה &quot;קאָך&quot; מיוחד אצל החסידים.<br /> <br /> החסידים בדור הקודם התאפיינו בעיקר ב&quot;קאָך&quot; בנושאי הפצת יהדות במסירות נפש, ו[[תלמידי התמימים]] מתאפיינים בעיקר ב&quot;קאָך&quot; מיוחד בלימוד תורתו של הרבי וביציאה ל[[מבצעים]].<br /> <br /> בשנים האחרונות, העלה הרבי את סף הציפיה לביאת משיח, ודרש מהחסידים &quot;קאָך&quot; מיוחד בנושא זה.<br /> <br /> במוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ&quot;א]] התבטא הרבי ש[[חסיד חב&quot;ד]] הוא אחד שיש לו &quot;קאָך&quot; ב[[מיהו יהודי]], [[שלמות הארץ]] ו[[מבצע משיח]].<br /> <br /> הרבי העיד על עצמו: {{ציטוטון|איך קָאך זיך דָאך בלימוד פירוש רש&quot;י}} [= לי הרי יש &quot;קאָך&quot; בלימוד פירוש רש&quot;י]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&amp;hilite=0281c88c-ca4d-4ebb-8195-9656c74d9df3&amp;st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&amp;pgnum=689 התוועדויות [[תשמ&quot;ה]] ח&quot;א]}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2881 נאומו של [[ג'ימי גוראריה]]: אז אין וואס דער רבי קאָך זיך אין דעם דארף מיר קאָכן]''' (בתרגום ללשון הקודש: '''במה שלרבי יש קאָך, בזה צריך להיות הקאָך שלנו''') {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:פתגמים]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%9F&diff=282614 2017-01-18T11:16:42Z

<p>חצקל: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רמצ גרוזמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרוזמן]]<br /> הרב '''מאיר צבי (מונק'ע) גרוזמן''' ([[י&quot;ז שבט]] [[תרצ&quot;ד]] - [[י&quot;ז טבת]] [[תשע&quot;ז]]) היה מחשובי ראשי הישיבות בחב&quot;ד, ששימש בתפקיד זה במספר ישיבות בארץ הקודש, והתפרסם בעיקר בתפקידו כראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] במשך קרוב ליובל שנים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מאיר צבי גרוזמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוסר שיעור בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] ([[תשע&quot;ג]])]]<br /> נולד בברית המועצות ב[[י&quot;ז שבט]] [[תרצ&quot;ד]] לאביו הרב [[מרדכי גרוזמן]] ולאמו פלה. בשנת [[תש&quot;ח]] בהיותו בגיל 14, הצליחו הוריו לעלות לארץ יחד עם בני משפחתם, והתיישבו ב[[רמת גן]].<br /> עם הגיעו לארץ נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] שם הפך לתלמידו החביב של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], והמשיך להיות קשור אליו גם לאחר מכן כאשר הרב קסלמן עבר ללמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] והוא בעקבותיו. בימים בהם הרב קסלמן לא היה חוזר לביתו שב[[כפר חב&quot;ד]] אלא נשאר ללון בפנימיית הישיבה, היה ישן בחדרו דבר שהיווה גורם נוסף לכך שהרב גרוזמן זכה לשיחות [[נפש]] ארוכות ולשהות שעות רבות במחיצתו.<br /> <br /> בהיותו בחור היה בין המייסדים של גליון [[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]], ועוד קודם נישואיו החל לכהן כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], כאשר שמחת ה[[נישואין]] שלו עם רעייתו חיה נערכה בו' [[אלול]] תשט&quot;ו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]] הצטרף לצ'רטר הראשון שהושכר על ידי חסידי חב&quot;ד בארץ על מנת [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]].<br /> <br /> בעבר היה ראש ישיבת [[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]] עת היתה מכינה ל[[ישיבה גדולה]], ותקופה מסוימת היה מראשי ישיבת [[תומכי תמימים חולון]].<br /> <br /> נפטר בגיל 83 ביום ראשון [[י&quot;ז טבת]] [[תשע&quot;ז]]. הלוויתו יצאה מהיכל ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], והוא נטמן בחלקת חב&quot;ד ב[[בית העלמין בצפת]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> * הרב [[יצחק גרוזמן]], [[שליח]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] ב[[ראשון לציון]]<br /> * הרב [[שמואל גרוזמן]], [[שליח]] במושבה מגדל<br /> * הרב שלום דובער גרוזמן, שליח הרבי ב[[וינה]], אוסטריה<br /> * הרב יוסף ישראל גרוזמן - לשעבר [[שליח]] הרבי במינסק<br /> * הרב [[שניאור זלמן גרוזמן]] - צפת<br /> * הרב [[משה גרוזמן]], [[שליח]] ו[[משפיע]] ב[[ראשון לציון]]<br /> * חתנו, ר' שניאור זלמן זאיינץ, ברזיל.<br /> * חתנו, מר רונן רייכמן, מודיעין.<br /> נכדו;<br /> * [[מענדי גרוזמן]] (ירושלים)<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''אמרי צבי''' - חידושים ושיעורים על מסכת שבת. יצא לאור במהדורה מחודשת עם הוספות בשנת [[תשע&quot;א]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775180 להיות קשורים]''' - הרב גרוזמן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: גרוזמן מאיר צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%9F&diff=282613 2017-01-18T11:16:25Z

<p>חצקל: חב&quot;דפדיה אינו מקום להספדים או פסוטים</p> <hr /> <div>[[קובץ:רמצ גרוזמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרוזמן]]<br /> הרב '''מאיר צבי (מונק'ע) גרוזמן''' ([[י&quot;ז שבט]] [[תרצ&quot;ד]] - [[י&quot;ז טבת]] [[תשע&quot;ז]]) היה מחשובי ראשי הישיבות בחב&quot;ד, ששימש בתפקיד זה במספר ישיבות בארץ הקודש, והתפרסם בעיקר בתפקידו כראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] במשך קרוב ליובל שנים.<br /> <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מאיר צבי גרוזמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוסר שיעור בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] ([[תשע&quot;ג]])]]<br /> נולד בברית המועצות ב[[י&quot;ז שבט]] [[תרצ&quot;ד]] לאביו הרב [[מרדכי גרוזמן]] ולאמו פלה. בשנת [[תש&quot;ח]] בהיותו בגיל 14, הצליחו הוריו לעלות לארץ יחד עם בני משפחתם, והתיישבו ב[[רמת גן]].<br /> עם הגיעו לארץ נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] שם הפך לתלמידו החביב של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], והמשיך להיות קשור אליו גם לאחר מכן כאשר הרב קסלמן עבר ללמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] והוא בעקבותיו. בימים בהם הרב קסלמן לא היה חוזר לביתו שב[[כפר חב&quot;ד]] אלא נשאר ללון בפנימיית הישיבה, היה ישן בחדרו דבר שהיווה גורם נוסף לכך שהרב גרוזמן זכה לשיחות [[נפש]] ארוכות ולשהות שעות רבות במחיצתו.<br /> <br /> בהיותו בחור היה בין המייסדים של גליון [[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]], ועוד קודם נישואיו החל לכהן כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], כאשר שמחת ה[[נישואין]] שלו עם רעייתו חיה נערכה בו' [[אלול]] תשט&quot;ו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]] הצטרף לצ'רטר הראשון שהושכר על ידי חסידי חב&quot;ד בארץ על מנת [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]].<br /> <br /> בעבר היה ראש ישיבת [[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]] עת היתה מכינה ל[[ישיבה גדולה]], ותקופה מסוימת היה מראשי ישיבת [[תומכי תמימים חולון]].<br /> <br /> נפטר בגיל 83 ביום ראשון [[י&quot;ז טבת]] [[תשע&quot;ז]]. הלוויתו יצאה מהיכל ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], והוא נטמן בחלקת חב&quot;ד ב[[בית העלמין בצפת]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> * הרב [[יצחק גרוזמן]], [[שליח]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] ב[[ראשון לציון]]<br /> * הרב [[שמואל גרוזמן]], [[שליח]] במושבה מגדל<br /> * הרב שלום דובער גרוזמן, שליח הרבי ב[[וינה]], אוסטריה<br /> * הרב יוסף ישראל גרוזמן - לשעבר [[שליח]] הרבי במינסק<br /> * הרב [[שניאור זלמן גרוזמן]] - צפת<br /> * הרב [[משה גרוזמן]], [[שליח]] ו[[משפיע]] ב[[ראשון לציון]]<br /> * חתנו, ר' שניאור זלמן זאיינץ, ברזיל.<br /> * חתנו, מר רונן רייכמן, מודיעין.<br /> נכדו;<br /> * [[מענדי גרוזמן]] (ירושלים)<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''אמרי צבי''' - חידושים ושיעורים על מסכת שבת. יצא לאור במהדורה מחודשת עם הוספות בשנת [[תשע&quot;א]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775180 להיות קשורים]''' - הרב גרוזמן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: גרוזמן מאיר צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%9C&diff=282531 2017-01-18T00:45:05Z

<p>חצקל: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>ר' '''מנחם מענדל ריזל''' (מוכר כמנדי, יליד שנת [[תשמ&quot;ה]] - 1985) הינו חסיד חב&quot;ד המתגורר כשליח בשדרות ומשמש כעיתונאי ושדרן בתחנת הרדיו 'קול ברמה' וכעורך ב'קו עיתונות דתית'.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד בלוד ב[[י&quot;ג מנחם אב]] [[תשמ&quot;ה]] להוריו ר' ישראל ונחמה ריזל.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחריה בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] ממנה המשיך ל[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] בה למד במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' בשנת תשס&quot;ו, ולאחר מכן נסע לשנת שליחות בישיבת חב&quot;ד בעיר ניז'ני-נובגורוד ולמד [[סמיכה]] במילאנו.<br /> <br /> שנה לאחר נישואיו עם רעייתו מלכה בתו של שליח הרבי בשדרות הרב [[משה זאב פיזם]] הצטרפו לצבא השלוחים בשדרות לצד חמיו, והחל לעסוק בתחום העיתונאות.<br /> <br /> במשך מספר שנים פרסם כתבות בעיתון 'המבשר' שהיה אז בחיתוליו, ולאחר מכן עבר ל'קול ברמה' ככתב הצבאי ובמקביל הוא עובד כעורך משנה ב'קו עיתונות דתית'.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * אחיו התאום [[שלמה צבי ריזל]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:ריזל, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אנשי תקשורת]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד שדרות:אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ו]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=282529 2017-01-18T00:38:02Z

<p>חצקל: הרחבה</p> <hr /> <div>{{עריכה}}<br /> [[תמונה:מצבת המגיד ממזריטש.jpg|left|thumb|250px|מצבת המגיד ממעזריטש ותלמידיו באניפולי]]<br /> רבי '''דב בֶּער מִמֶזריטש''' מכונה '''&quot;המגיד ממזריטש&quot;''' ([[תס&quot;ד]]? - [[י&quot;ט בכסלו]] [[תקל&quot;ג]]) היה מגדולי תלמידי ה[[בעל שם טוב]] ושנה לאחר [[הסתלקות]]ו מונה למנהיג תנועת החסידות הכללית, בתקופתו גדלה ההתנגדות לחסידות, אך גם הצטרפו לחסידות, ולחבורת המגיד גדולי ואדירי עולם. לאחר [[הסתלקות]] המגיד הנהגת החסידות התפצלה בין כל תלמידיו. [[אדמו&quot;ר הזקן]] היה מבחירי וגדולי תלמידיו, ואף התייחס אליו כאל &quot;אביו הרוחני&quot;. <br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> רבי דובער נולד לר' אברהם וחוה ב[[עיירה]] [[לוקאטש]] שליד העיר [[רובנו]] ב[[אוקראינה]], אין מסורת חב&quot;דית על תאריך לידתו{{הערה|1=יש המשערים שנולד בשנת ה'תס&quot;ד (1704)(ראה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5695&amp;hilite=e5b52346-8bc9-4fc6-99d5-46cd0008ec21&amp;st=%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93+%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA+%D7%AA%D7%A1%22%D7%93&amp;pgnum=40 אהלי צדיקים]). יש אומרים שנולד בערך בשנת ה'ת&quot;ע (1710), ולפי מסורת קדומה של רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון) נולד בשנת ה'תנ&quot;ח (1698). לפי מסורת זו האחרונה היה ממש בן גילו של רבו הבעש&quot;ט, ויש האומרים שהיה גם מבוגר ממנו.}}.<br /> <br /> אביו היה מיוחס עד ל[[תנא]] ר' [[יוחנן הסנדלר]]. התפרנס בדוחק מהיותו [[מלמד]] ילדים ובעצת רב העיר שלח את בנו, דובער, ללמוד בלבוב בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע (בעל [[פני יהושע]]).<br /> <br /> רבי דובער [[נישואין|נשא]] את מרת קיילא ולאחר נישואיו שימש כ[[מלמד]] ב[[מזריטש]] ומקביל החל ללמוד את [[תורת הקבלה]]. בהמשך שימש כמגיד בעיר טורטשין ולאחר מכן גם בקוריץ ובדובנא. המגיד חי בבית קטן ורעוע והיה חולה מאוד ברגליו. במשך שנים ארוכות לאחר נישואיו טרם נולדו להם ילדים ובהיותו בן שלושים ושש שנה הציעה לו אשתו שיגרש אותה כדי שיוכל להתחתן עם אשה אחרת, שיהיו לו ממנה ילדים, אך המגיד דחה את הצעתה.<br /> <br /> כשהגיע [[הבעל שם טוב]] אל ה&quot;פני יהושע&quot; אמר לו שיודיע למגיד שלא יוכל להבריא ברגליו עד שיבוא אליו{{הערה|יש לציין שעד סוף ימיו סבל הרב המגיד ברגליו ומתואר שהיה הולך עם קב.}}. בעצת מורו החליט להגיע ל[[מז'יבוז]]', עיירתו של הבעל שם טוב ושם נעשה לחסיד ולתלמיד מובהק שלו. הבעל שם טוב הבטיח למגיד שייוולד לו בן גדול ומהולל. בשנת [[תק&quot;א]] נולד בנם ר' [[אברהם המלאך]].<br /> <br /> ==נשיא החסידות==<br /> [[תמונה:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|left|thumb|250px|ציון המגיד ממזריטש]]<br /> לאחר פטירת הבעל שם טוב מונה רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי הירש]], בנו של הבעל שם טוב, לממלא מקומו. ביום [[ז' סיון תקכ&quot;א]], שנה לאחר [[הסתלקות]] הבעל שם טוב, במהלך סעודת יום טוב שני של [[חג השבועות]], נעמד רבי צבי ואמר שאביו הודיעו ב[[חלום]] למסור את הנהגת החסידות לר' דובער. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב ומסר לו את בגדו העליון שהיה שייך לבעל שם טוב. המגיד עבר לשבת בראש השולחן והדרוש הראשון שאמר היה &quot;מראיהם ומעשיהם&quot;{{הערת שוליים|הודפס בספר [[תורה אור]] ב[[פרשת יתרו]].}}.<br /> <br /> רבי דובער, בשונה מהבעל שם טוב שהיה נוסע ממקום למקום, התיישב ב[[מזריטש]] ומשם שלח את תלמידיו להפיץ את [[תורת החסידות]] בכל מדינת [[פולין]] ומחוץ לה. בשנת [[תקכ&quot;ה]] כבר היו מבוססים שלושה מרכזי חסידות גדולים; ב[[ליובאוויטש]] (בראשות רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]), בקרלין (בראשות רבי [[אהרן מקרלין]] ורבי [[שלמה מקרלין]]) ובהורודוק (בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]).<br /> <br /> מבית מדרשו של המגיד יצאה &quot;העליה החסידית הגדולה&quot;, גדולים וחשובים מתלמידיו שעלו להתיישב בארץ הקודש. הרב המגיד חפץ לעלות לישראל אך מן השמים עיכבו בעדו. <br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] פרצה במזריטש מגפה. ר' [[זושא מאניפולי]] תלמידו, הביא את המגיד ובני ביתו לאניפולי. שם התגורר המגיד כשבעה חודשים עד ליום [[הסתלקות]]ו.<br /> <br /> ==תורתו==<br /> מסופר שכאשר היה חוזר את דברי תורתו בחסידות ובקבלה, היו כל תלמידיו יוצאים מכליהם מרוב התפעלות, והיו מקבלים שלשול, מלבד [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|שיחות קודש תשל&quot;ה שיחת פרשת תצווה}}.<br /> <br /> רק שניים מתלמידיו, רבי שניאור זלמן ו[[חיים וואלפער|הרב מוולפע]] (יש אומרים שגם רבי מנחם מענדל מוויטבסק) קבלו את תורתו בשלמות{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> ==עם [[אדמו&quot;ר הזקן]]==<br /> אדמו&quot;ר הזקן הגיע לראשונה למגיד בשנת [[תקכ&quot;ד]], לפני בואו התלבט אדמו&quot;ר הזקן בתור אברך צעיר להיכן לנסוע, ל[[וילנא]], או ל[[מעזריטש]], לבסוף החליט שמכיוון שבוילנא מלמדים כיצד ללמוד יותר טוב, ובמעזריטש מלמדים כיצד להתפלל יותר טוב, יסע למעזריטש כי ללמוד הוא הוא כבר יודע קצת, אבל להתפלל כמו שצריך עוד לא.<br /> לאחר שבועיים בהם בחן ולמד את שיטת המגיד ממעזריטש החליט להשאר ולהתקשר אליו כחסיד מובהק{{הערה|היום יום עמ' עח}}, מאז ועד הסתלקות המגיד, במשך שמונה שנים נסע אדמו&quot;ר הזקן, לתקופות ארוכות למורו ורבו.<br /> <br /> הקשר בין המגיד לאדמו&quot;ר הזקן היה כבין אב לבן, וכך כינו אחד את השני, מבין כל תלמידיו הגדולים חיבב במיוחד את תלמידו זה, אשר כונה על ידו &quot;זלמניו&quot; או &quot;ליטוואק&quot; (מהעיר ליטא), יעיד על היחס הנדיר ביניהם, חברותא מיוחדת בלימוד שהיה לאדמו&quot;ר הזקן עם בן המגיד ר' [[אברהם המלאך]], המגיד גם בחר בו מבין כל תלמידיו לחבר את החיבור החשוב, [[שלחן ערוך הרב]], חיבור שילקט את פסקי הדורות עם טעמי ההלכות ערוך ומסודר על מילואו. <br /> <br /> בהיות אדמו&quot;ר הזקן ב[[מאסר אדמו&quot;ר הזקן|מאסר]] הגיע המגיד יחד עם ה[[בעש&quot;ט]], לבקרו בתאו במעצר, והורו לו ביציאתו להמשיך ולהפיץ את תורת [[חסידות חב&quot;ד]] ביתר שאת וביתר עז. <br /> <br /> ==ההתנגדות לחסידות בתקופתו==<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ל]] דיברו לשון הרע בפני הגר&quot;א מוילנה על המגיד ותלמידיו והגר&quot;א לתומו קיבל את עדותם וציווה להתרחק מהחסידים.<br /> <br /> ==[[הסתלקות]]ו==<br /> ביום ראשון [[י&quot;ז בכסלו]] שנת [[תקל&quot;ג]], (יומיים קודם הסתלקותו) אמר המגיד ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] שבשלושת ימי חייו האחרונים, רואה האדם רק את {{מונחון|דבר ה'|דבר ה' הוא הדיבור הרוחני המהווה מאין ליש את מציאות העולם}} הנמצא בכל דבר [[גשמי]]. כעבור יומיים, ביום שלישי, תפס המגיד בידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואמר לו: '''[[י&quot;ט בכסלו]] הוא ההילולא של שנינו''' {{הערה|פשר המשפט הובן רק לאחר כמה שנים כאשר אדמו&quot;ר הזקן יצא מ[[המאסר והגאולה של אדמו&quot;ר הזקן|המאסר בתקנ&quot;ט]] ביום י&quot;ט כסלו, (המילה הילולא פרושה יום שמחה)}}. ובאותו יום - [[י&quot;ט בכסלו]] [[הסתלק]] המגיד ונטמן ב[[עיירה]] [[אניפולי]] ([[אוקראינה]]).<br /> <br /> ה[[חברה קדישא]] ותלמידי המגיד חלקו ביניהם מי יתעסק ב[[טהרת הנפטר|טהרת]]ו. ב[[דין תורה]] הוחלט כי החברה קדישא והתלמידים שנרשמו בפנקס החברה קדישא בעירם יתעסקו בטהרתו. אחד מהם היה ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] שנרשם בפנקס הנ&quot;ל בעירו [[ליאזני]]. בגורל שהפילו התלמידים ביניהם באיזה אבר יזכה כל אחד מהם להתעסק בשעת הטהרה, זכה [[אדמו&quot;ר הזקן]] בראש. גופתו של המגיד הובלה ל[[מקוה טהרה]], ואז אמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] שיניחו את רבו לטבול בעצמו, ואכן הניחוהו והמגיד טבל 3 פעמים!<br /> <br /> ===צוואתו===<br /> ישנם לפחות שני צוואות ידועים מהמגיד{{הערה|ספר התולדות - המגיד ממעזריטש עמ' 89 ואילך.}}, על הצוואה הראשונה היו חתומים בנוסף למגיד בעצמו גם גדולי תלמידיו: רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[זושא מאניפולי]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בצוואה זו כותב המגיד בין היתר שלאחר פטירתו יתעסקו בטהרת וקבורת הגוף רק חמשת התלמידים הנ&quot;ל אשר חתומים בתחתית הדף ומלבדם אף אחד אינו רשאי לגעת.<br /> <br /> בצוואה השניה המצויה, המיועדת באופן אישי לבנו רבי [[אברהם המלאך]], כותב המגיד לבנו למי להתחבר מבין תלמידיו ומה ללמוד מהם: מרבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] תשמע עצה, מרבי [[יהודה לייב הכהן]] תלמד את [[עבודת המידות]], מרבי [[זושא מאניפולי]] תלמד את ה[[ענווה]], ול[[אדמו&quot;ר הזקן]] תציית בכל אשר יאמר ובכל דרכיו תשמע לו, כי כל היוצא מפיו הוא נבואה קטנה, ועד כדי שגם אם היה בין תלמידי [[הבעל שם טוב]] היה מגדולי תלמידיו.<br /> <br /> {{ציטוט צף|וגם בענין הציון הקדוש של אור ישראל וקדושו המגיד הגדול ממעזריטש, בקשתי שיכתוב לי כ&quot;ת נ&quot;י פרטים שאוכל להראות את מכתבו לאדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א ועוד.{{A}}<br /> דברתי על ידי הטלפון עם בן משק ביתו של האדמו&quot;ר הנ&quot;ל שליט&quot;א הרב [..] [[הרב חודקוב|חדאקאוו]] נ&quot;י, והלה אמר לי שנכין איזו פרטים להתראות ולהראות לכ&quot;ק הנ&quot;ל. היינו מצב הענין וכמה יעלה תקון הציון ומי יעשה זאת, ואיך לשלוח המעות, מי יעשה הדבר וכדומה.|ממכתב ה[[אדמו&quot;ר]] מ[[סקולען]] ל[[אהרון חזן|הרב חזן]]}}<br /> === שיפוץ הציון ===<br /> ב[[בית החיים]] שב[[עיירה]] אניפולי הוקם [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו, אך ב[[מלחמת העולם השניה]] נחרב בית העלמין עם האוהל. לאחר שיקומו של בית החיים, יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ולתלמידיו.<br /> <br /> ר' [[אהרון חזן]], [[חסיד חב&quot;ד]] (שזוגתו, מרת נחמה לאה הייתה דור שמיני למגיד ממעזריטש ודור שביעי לר' אברהם המלאך) שהיה ב[[רוסיה]] נסע לאוהל המגיד לפני שעלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] בשנת [[תשכ&quot;ו]] וגילה את ההזנחה המחפירה במקום. הוא דאג ליציקת בטון מעל מקום מנוחתו של המגיד, למרות הקושי הנורא שהיה בהשגת מצרך כזה באותה תקופה, ובפרט לקבר [[צדיק]]. כשהגיע לארץ סיפר ל[[אדמו&quot;ר]] מ[[סקולען]] שהיה ידידו, על המצב של הציון. במכתב השיב לו האדמו&quot;ר כי הוא רוצה להעביר את נושא הטיפול ל{{ה|רבי}}.<br /> <br /> ==תמונתו==<br /> [[תמונה:939.jpg|left|thumb|250px|תמונת רבי שמואל סלנט, שזוהתה בטעות על ידי חוקר כתמונת הרב המגיד]] <br /> כיום אין בידינו תמונה של המגיד ממעזריטש. בשנת [[תש&quot;ה]] טען חוקר מסויים שהוא מצא תמונה של המגיד והוא פירסמה. מיד התבררה טעותו והיה זה התמונה של רבי [[שמואל סלנט]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אביו: רבי אברהם. <br /> *אמו: הרבנית חוה.<br /> *אשתו: הרבנית קיילא (בזיווג ראשון).<br /> * אחותו: אשת הרב [[נח אלטשולר]], סבו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> *בנו: רבי [[אברהם המלאך]], המכונה ברוסיא &quot;הקדוש&quot; וב[[פולין]] &quot;המלאך&quot;, ובעל הספר &quot;חסד לאברהם&quot;.<br /> *חותנו: ר' שלום שכנא מטורטשין.<br /> <br /> ==מתלמידיו== <br /> *[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]].<br /> *רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]].<br /> *רבי [[אברהם מקליסק (חסיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]].<br /> *רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]].<br /> *האחים - ר' [[זוסיא מאניפולי]] ורבי [[אלימלך מליז'נסק]].<br /> *רבי [[אהרן מקרלין]].<br /> *רבי [[שלמה מקרלין]].<br /> *האחים - ר' [[שמואל שמלקא מניקלשבורג]].<br /> *רבי [[פנחס הורביץ]] בעל ההפלאה.<br /> *רבי אשר צבי מאוסטרהא, מחבר ספר מעיין החכמה.<br /> *רבי [[חיים חייקא מאמדורא]], מחבר ספר חיים וחסד.<br /> *רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוזניץ]].<br /> *רבי יעקב יצחק הלוי הורביץ [[החוזה מלובלין]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> המגיד לא כתב ספרים, דבריו נרשמו והודפסו בספרים שכתבו על ידי תלמידיו:<br /> <br /> *'''[[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]]''' - ספר זה נערך בחייו ועל פי בקשתו של המגיד. הודפס בקאריץ, שנת תקמ&quot;א על ידי המגיד מלוצק.<br /> *'''אור התורה''' - הודפס בקוריץ, שנת [[תקס&quot;ב]]. כתב יד שהיה בידי רבי ישעיה מדינוביץ'.<br /> *'''אור האמת''' - הודפס בהושאטין, שנת [[תרנ&quot;ט]]. כתב יד שהיה ברשות ר' צבי חסיד, תלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. בדף השער נאמר שהחיבור כולל את דברי המגיד שנכתבו על ידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב.<br /> *'''דרכי ישרים''' - [[ז'יטומיר]], [[תקס&quot;ה]], החיבור מיוחס לבעש&quot;ט, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן והמגיד ממזריטש.<br /> *'''כתבי קודש''' - [[ורשה]], [[תרמ&quot;ד]], כתב יד שהיה בידי רבי ישראל מקוז'ניץ. המדפיס ייחסו לבעל שם טוב, המגיד, רבי לוי יצחק ורבי ישראל מקוז'ניץ.<br /> *'''שמועה טובה''' - על פי הדפוס הראשון אלו דברי תורה שנכתבו על ידי תלמידו רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]. ורשה, [[תרצ&quot;ח]].<br /> *'''ליקוטים יקרים''' - נוסח הנהגות תלמידי הבעל שם טוב. יצא לאור בלמברג בשנת [[תקנ&quot;ב]] מכתב יד שהיה ברשות רבי משולם פייבוש הלר. המדפיס מייחס את הדברים לבעש&quot;ט, המגיד, רבי מנדל מפרמישלאן ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.<br /> ==ראו גם==<br /> *[[שלוש תנועות (ניגון)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''ספר התולדות - המגיד ממזריטש''', [[קה&quot;ת]], [[תשל&quot;ו]].<br /> *נתנאל לדרברג &quot;השער לאין - [[תורת החסידות]] בהגותו של רבי דוב בער המגיד ממזריץ'&quot;, הוצאת ראובן מס [[ירושלים]] תשע&quot;א, מתוך הסדרה 'מאה שערים - הגות יהודית וביקורת התרבות'<br /> * אבינועם ביר, &quot;המסע ביעד - טבעה של החוויה המיסטית בהגות המגיד ממזריץ&quot;, דעת 81 (2016), עמ' 299-278.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&amp;st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D&amp;pgnum=1&amp;hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'מגיד דבריו ליעקב'] - בהיברו בוקס.<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&amp;st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D&amp;pgnum=1&amp;hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'אור תורה'] - בהיברו בוקס.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[הבעל שם טוב]]|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=נפטר ב[[י&quot;ט בכסלו]] [[תקל&quot;ג]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|2]]<br /> [[קטגוריה:חסידות הכללית]]<br /> [[קטגוריה:משפחת המגיד|*]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=282521 2017-01-18T00:06:44Z

<p>חצקל: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב-גדליה-אקסלרוד.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב אקסלרוד]]<br /> [[קובץ:מי לה' אליי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד לבוש שק ותוקע בשופר, בכינוס &quot;מי לה' אלי&quot; בבנייני האומה בירושלים, בתקופה שלפני [[ההתנתקות]]]]<br /> הרב '''גדליהו אקסלרוד''' (יליד שנת [[תש&quot;א]], 1941) הינו מחשובי [[רבני חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ומרבני קהילת חב&quot;ד [[חיפה]], שימש בעבר כאב בית הדין ב[[חיפה]] וכראש ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]]. הרב אקסלרוד ידוע כרב שלא נרתע מלצאת למאבקים ולומר את דעת התורה ללא חשש.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב אקסלרוד נולד ב[[ד' אלול]] [[תש&quot;א]], להוריו [[משה אקסלרוד|הרב משה ושרה אקסלרוד]] בעיר [[רמת גן]]. למד ב[[תלמוד תורה]] דתי ב[[רמת גן]] וכן בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] וקיבל השפעה מהרב [[שלמה חיים קסלמן]]. בהיותו בגיל שמונה עשרה נפטר אביו{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7220.htm מכתב שקיבל הרב אקסלרוד מהרבי לאחר פטירת אביו]}}. [[הרבי]] דאג שהוא יכהן כרב במקום רבנותו של אביו ב[[רמת גן]].<br /> <br /> ב[[חג הפורים]] [[תשכ&quot;ו]] הגיע לראשונה ל[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] מונה כרב ב[[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] וכיהן בתפקיד זה עד לשנת [[תשמ&quot;א]], מאז התמנה לאב בית הדין הרבני בחיפה ובשנת [[תשס&quot;א]] יצא לגמלאות. חבר הנהלה ב[[מטה משיח]] והיה בין הרבנים הראשונים שחתמו על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] ([[אייר]] [[תשנ&quot;א]]).<br /> <br /> משנת [[תשנ&quot;ב]] החל להוציא את סדרת ספריו [[שו&quot;ת מגדל צופים]] (ח' חלקים) וכן חידושים ב[[חסידות]] על הפרשה בשם &quot;מגדל צופים על התורה&quot;.<br /> <br /> הרב אקסלרוד פועל רבות בעניין [[מיהו יהודי]]. ומביע את דעתו הקדושה של [[הרבי]] בעניין בפומבי. עוסק רבות בנושא הגיורים ומנושאי דגל המאבק בגיור האלטרנטיבי, מאבק שכמעט ועלה לו בתפקידו. פעמיים אף נחקר במשטרה בעוון התבטאויות נחרצות נגד אותן הקלות בגיורים, וזכה במשך השנים לברכותיו של [[הרבי]] בעניין זה.<br /> <br /> הרב אקסלרוד פועל רבות בעניין [[שלימות הארץ]]. הוא נמנה בעבר בין רבני [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]. לקראת הבחירות לממשלה בשנת [[תשע&quot;ג]] הודיע יו&quot;ר המטה הרב [[שלום דובער וולפא]] על תמיכתו במפלגת 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט. בעקבות כך פרשו חלק מהרבנים שתמכו ב[[המטה העולמי להצלת העם והארץ|מטה העולמי להצלת העם והארץ]] והרב אקסלרוד ביניהם.<br /> מפורסמות הם תמונותיו כשהוא לבוש שק, תוקע בשופר ועושה 'קריעה', בכינוס &quot;מי לה' אלי&quot; בבנייני האומה ב[[ירושלים]], בתקופה שלפני [[ההתנתקות]]{{הערה|בט&quot;ו אדר א' תשס&quot;ד}}. לאחר אותו כינוס פנתה תנועת 'שלום עכשיו' לשרת המשפטים בבקשה דחופה להדיחו מתפקידו כ[[דיין]] בבית הדין הרבני בחיפה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=9703 שלום עכשיו: להדיח את הרב אקסלרוד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ארגן הרב [[זמרוני זליג ציק]] כינוס לרגל שישים שנות נשיאותו של [[הרבי]] ב[[י' שבט]]. מספר ימים לפני מועד הכינוס פרסם הרב אקסלרוד מכתב בו הוא קורא לא להשתתף בכינוס, זאת בעקבות מעשים שהם - היפך ה[[שולחן ערוך]] (אכילה בצום שבעה עשר בתמוז{{הערת שוליים|1=[http://www.hageula.com/news/moshiach/3506.html רצו אין מתענים - בתחילת ימות המשיח.] {{הגאולה}}}}, ביטול [[נפילת אפים]] והשקפה שגויה ב[[אחדות ה']]) ושראוי להטיל חרם על עושיהם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52513 הרב אקסלרוד: יש להחרים את ציק אם לא יחזור בו.] {{אינפו}}}}. מכתב זה עורר הדים רבים בקרב חסידי חב&quot;ד{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52666 ראה לדוגמא מכתבו של הרב וולפא: גילוי דעת בנושא הצומות בימינו] {{אינפו}}. גורמים שונים התייחסו אף הם לדברים במכתבים משלהם.}} והרב ציק הוציא גלויי דעת בנושא{{הערת שוליים|1=[http://www.hageula.com/news/moshiach/3294.html הבהרה וקריאה להשתתפות בעצרת 60 שנות נשיאות] {{הגאולה}}}}. לקראת [[ג' בתמוז]] באותה שנה פרסם הרב ציק וידאו בו מצהיר שהוא צם בכל ד' הצומות שקבעו חז&quot;ל ולא הורה מעולם לאדם שלא לצום{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1939 הרב ציק: יש לנהוג רק על פי השולחן ערוך] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] הוחלט במשרד לשירותי דת שלא לאפשר מתן קבורה רגילה בחינם אלא רק 'קבורת קומות' הנוגדת את עמדת פוסקי ההלכה הנודעים. לאור זאת יצא הרב אקסלרוד למאבק. הוא קיים פגישות עם גדולי הרבנים בארץ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69713 מכתב הרב שריה דבליצקי לרב אקסלרוד {{אינפו}}]}}. הוציא לאור מאמרים וחוברות המבארים את עמדת ההלכה כלפי קבורה בקומות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/68690_he_2.pdf הקונטרס שחולל סערה כנגד קבורה בקומות]}}. קיים הפגנות מול משרדי הממשלה והחברא קדישא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=63334 אינפו]}}. מה שהביא להד תקשורתי גדול ולהעלאת המודעות בחומרת העניין.<br /> [[קובץ:הרב אקסלרוד מפגין נגד קבורה בקומות.jpeg|שמאל|ממוזער|280px|הרב אקסלרוד מפגין נגד קבורה בקומות]]<br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הצטרף לרבני '[[מכון הלכה - חב&quot;ד]]'.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *'''אשתו''': הרבנית ציפורה אקסלרוד.<br /> ;בניו:<br /> *הרב משה אקסלרוד - [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל מוסדות [[חב&quot;ד]] ב[[עתלית]].<br /> *הרב בנימין אקסלרוד - [[פתח תקווה]].<br /> *הרב [[שאול אקסלרוד]] - [[שליח]] [[הרבי]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תפארת תמימים]] בגבעת אולגה, [[חדרה]].<br /> *הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - ראש ישיבת חב&quot;ד פתח תקווה.<br /> *הרב [[דב אקסלרוד]] - [[שליח]] [[הרבי]] בעיר [[צ'רקאסי]], אוקראינה.<br /> *הרב שלמה אקסלרוד [[בני ברק]].<br /> <br /> [[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי. הרב אקסלרוד הוסיף לפני חתימתו: &quot;בכח תורתנו הקדושה הגיע עת התגלות כבוד קדושת אדמו&quot;ר שליט&quot;א כמלך המשיח אשר ישב על כסא ה'&quot;]]<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שו&quot;ת מגדל צופים''' 8 כרכים.<br /> *'''מגדל צופים על התורה'''.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=38748 האמת הנוקבת שבסערת הגיורים ● ראיון עם הרב אקסלרוד] {{אינפו}} א [[סיוון]] [[תשס&quot;ח]] (04.06.2008)<br /> *[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389392.jpg טור של הרב אקסלרוד] - על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93/ שו&quot;ת [[פורים]] עם הרב אקסלרוד] - ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=71725 מאבקו של הרב אקסלרוד נגד קבורה בקומות נושא פרי: נעצרו הכספים לקבורת קומות] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75594 הרב אקסלרוד בראיון ל'קול הציבור' - &quot;נשות הכותל הן אויבות העם היהודי&quot;] {{אינפו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2186 בראיון ל'מבט' בנושא הגיורים המזוייפים בצה&quot;ל] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=65761 עימות: הרב אקסלרוד והשר מרגי בנושא קבורת קומות] - ברדיו קול חי {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A2-%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%91/ הרב אקסלרוד מתריע: תלמידי ישיבות חב&quot;ד בסכנת גיוס] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אקסלרוד, גדליהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום]]<br /> [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:דיינים]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד חיפה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%A4%D7%A0%D7%99&diff=282520 2017-01-18T00:06:22Z

<p>חצקל: קטגוריה</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב שניאור זלמן גפני<br /> |תמונה=[[תמונה:הרב גפני.jpg|left|thumb|250px|]]<br /> |כינוי=הרב גפני<br /> |תיאור= ראש ישיבת &quot;אור תמימים&quot;. <br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ג כסלו]] [[תרח&quot;צ]]<br /> |מקום לידה=בעיר מלבורן ב[[אוסטרליה]]<br /> <br /> <br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]], [[צפת]]<br /> |תפקידים נוספים=ראש [[כולל אברכים|כולל]] בבניברק<br /> |משפיעיו=ר' [[זלמן סאריבראנסקי]], ר' [[נחום גולדשמיד]]<br /> <br /> תלמידיו:רבים הם ואי אפשר לפורטם.}}<br /> הרב '''שניאור זלמן גפני''' (יליד שנת [[תרח&quot;צ]], 1937) הינו חסיד חב&quot;ד תושב צפת שכיהן בעבר כראש ישיבת [[אור תמימים כפר חב&quot;ד]] וזכה לקרב עשרות צעירים מחו&quot;ל לעולמה של [[חסידות חב&quot;ד]], וכיהן כראש [[כולל]] ב[[בני ברק]] במשך עשרות שנים. כיום מתגורר ב[[צפת]] ומוסר שיעורים בכולל בהנהלת בנו ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]] ב[[כ&quot;ג כסלו]] [[תרח&quot;צ]] למשפחה לא יהודית. <br /> <br /> בגיל חמש עשרה נכנס ללמוד באוניברסיטת מלבורן, שם למד פילוסופיה ומדעי רוח, ולא מקצועות טכניים. שם היה חבר בקבוצה שכפרה בבורא עולם, ובתקופה שאחרי [[מלחמת העולם השניה]] חיפשו רעיונות לשיפור החברה בעולם. אך אחרי זמן גילה שכל הרעיונות רחוקות משלימות. במשך תקופה ארוכה התבודד בבקתה שבמעבה היער, וכולם חשבו שנטרפה דעתו מלבד אימו שהמשיכה לדאוג לו. <br /> <br /> לבסוף פגש בנער שידע אותו אודות יהדות, ואחרי חיפוש קצר הגיע לרב [[יצחק שלזינגר]]. ניצול [[שואה]] שאיבד את כל משפחתו בשואה והגיע לאוסטרליה ונישא בשנית, אך למרות כל מה שעבר, דבק באמונתו. אצלו היה מברר את כל הלבטים והשאלות שצצו אצלו. כשראה הרב שלזינגר ששאלותיו מורכבות ועמוקות אמר לו בפשטות, תראה, &quot;אני נתתי לך את כל מה שאני יודע, אם רצונך בעומק ובפנימיות יותר, תפנה לחסידי [[ליובאוויטש]]&quot;,ושלחו אל ה[[משפיע]] הרב [[זלמן סריברנסקי]].<br /> <br /> כשהגיע אליו היה הוא באמצע למסור שיעור בחסידות באידיש ואנגלית. אחרי שישב והאזין לשיעור הרגיש שהגיע לאמת. במשך הזמן יצר קשר גם עם חסידים נוספים כמו הרב [[אבא פליסקין]], הרב [[יצחק דוד גרונר]], הרב [[נחום זלמן גורביץ]] ומשפחתו, והרב [[איסר קלווגנט]] ומשפחתו, וכן הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]].<br /> <br /> מה שהכי תפס אותו בחב&quot;ד, זו העובדה שהם מקיימים באדיקות את כל מה שהם לומדים. הם כולם, ובייחוד הרב סריברנסקי, שהיווה דוגמה חיה מהלכת. שלא כמו באוניברסיטה ששם ראה פרופסורים שיכלו לדבר על פילוסופיה זו או אחרת בהתלהבות רבה, אך לנהוג בחיי היום יום שלהם בדיוק ההפך. ואילו החסידים דיברו על [[אהבת ישראל]] וניתן היה לראות אותה אצלם במוחש, שכן הרב גפני בן בית אצלם. הם דיברו על תפילה בעבודה, והם אכן התפללו בצורה כזו. החסידים הללו השליכו את חייהם בכדי לסייע ליהודי אחר, וזה שבה את לבו. ובעקבות זאת הגיע להחלטה שכך גם הוא רוצה לחיות את חיו. <br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ב]] על פי הוראת [[הרבי]] נסע ל[[ארץ הקודש]], שם היה לתלמידו של הרב [[נחום גולדשמיד]]. לאחר נישואיו בשנת [[תשכ&quot;ד]] קבע את מגוריו ב[[בני ברק]].<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> ב[[חודש אלול]] [[תשכ&quot;ו]] נסע בפעם הראשונה ל[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א|רבי]], שם קיבל הוראה לפעול בקרב סטודנטים. בעקבות הוראה זו, פתח את ישיבת [[אור תמימים כפר חב&quot;ד]], בראשה עמד במשך עשרות שנים. במקביל פתח [[כולל]] ערב ללימוד [[חסידות]] ב[[בני ברק]], ושימש כמנהל ומגיד שיעור.<br /> <br /> באחת הפעמים שהיה אצל הרבי, ב[[שמחת תורה]] שנת ה'[[תש&quot;ל]], כשירד הרבי ל'הקפה' הראשונה, עצר לידו ואמר לו: &quot;זאל זיין א שמחה פאר דער גאנצער כולל&quot; (בתרגום חופשי: &quot;שיהיה שמחה בשביל כל הכולל&quot;). הרב גפני לא הבין למה מתכוון הרבי, עד לשנת ה'[[תשס&quot;ז]], אז התמנה בנו יוסף יצחק לכהן כראש [[כולל אברכים|כולל]] 'אוהל משה' ב[[צפת]], אז קישר בין הדברים.{{הבהרה}}<br /> <br /> בשנת ה'[[תשע&quot;ג]] עבר הרב גפני לגור ב[[צפת]], שם החל למסור שיעורים ב[[חסידות]] ב[[כולל]] הפועל בהנהלת בנו ר' יוסף יצחק.(בכולל כיהן בעבר כ[[משפיע]] הרב [[חיים פוזן]]).<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל גפני - [[שליח]] הרבי ב[[בולטימור]]<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק גפני - ראש [[כולל]] 'אוהל משה' ב[[צפת]]<br /> *חתנו, ר' יהושע וייס - [[רמת גן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389397.jpg טור של הרב גפני] - על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75026 הרב גפני מספר על הנבואה של הרבי] {{אינפו}}.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62503 קבלת המלכות באמונה ובשכל {{*}} טור [[מחשבה]] חסידית מאת הרב גפני בקשר עם ג' תמוז] {{אינפו}} ג' תמוז התשע&quot;א (05.07.2011)<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:גפני, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: אישים]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%A4%D7%A0%D7%99&diff=282519 2017-01-18T00:03:36Z

<p>חצקל: /* תולדות חייו */ הגהה</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב שניאור זלמן גפני<br /> |תמונה=[[תמונה:הרב גפני.jpg|left|thumb|250px|]]<br /> |כינוי=הרב גפני<br /> |תיאור= ראש ישיבת &quot;אור תמימים&quot;. <br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ג כסלו]] [[תרח&quot;צ]]<br /> |מקום לידה=בעיר מלבורן ב[[אוסטרליה]]<br /> <br /> <br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]], [[צפת]]<br /> |תפקידים נוספים=ראש [[כולל אברכים|כולל]] בבניברק<br /> |משפיעיו=ר' [[זלמן סאריבראנסקי]], ר' [[נחום גולדשמיד]]<br /> <br /> תלמידיו:רבים הם ואי אפשר לפורטם.}}<br /> הרב '''שניאור זלמן גפני''' (יליד שנת [[תרח&quot;צ]], 1937) הינו חסיד חב&quot;ד תושב צפת שכיהן בעבר כראש ישיבת [[אור תמימים כפר חב&quot;ד]] וזכה לקרב עשרות צעירים מחו&quot;ל לעולמה של [[חסידות חב&quot;ד]], וכיהן כראש [[כולל]] ב[[בני ברק]] במשך עשרות שנים. כיום מתגורר ב[[צפת]] ומוסר שיעורים בכולל בהנהלת בנו ר' יוסף יצחק.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]] ב[[כ&quot;ג כסלו]] [[תרח&quot;צ]] למשפחה לא יהודית. <br /> <br /> בגיל חמש עשרה נכנס ללמוד באוניברסיטת מלבורן, שם למד פילוסופיה ומדעי רוח, ולא מקצועות טכניים. שם היה חבר בקבוצה שכפרה בבורא עולם, ובתקופה שאחרי [[מלחמת העולם השניה]] חיפשו רעיונות לשיפור החברה בעולם. אך אחרי זמן גילה שכל הרעיונות רחוקות משלימות. במשך תקופה ארוכה התבודד בבקתה שבמעבה היער, וכולם חשבו שנטרפה דעתו מלבד אימו שהמשיכה לדאוג לו. <br /> <br /> לבסוף פגש בנער שידע אותו אודות יהדות, ואחרי חיפוש קצר הגיע לרב [[יצחק שלזינגר]]. ניצול [[שואה]] שאיבד את כל משפחתו בשואה והגיע לאוסטרליה ונישא בשנית, אך למרות כל מה שעבר, דבק באמונתו. אצלו היה מברר את כל הלבטים והשאלות שצצו אצלו. כשראה הרב שלזינגר ששאלותיו מורכבות ועמוקות אמר לו בפשטות, תראה, &quot;אני נתתי לך את כל מה שאני יודע, אם רצונך בעומק ובפנימיות יותר, תפנה לחסידי [[ליובאוויטש]]&quot;,ושלחו אל ה[[משפיע]] הרב [[זלמן סריברנסקי]].<br /> <br /> כשהגיע אליו היה הוא באמצע למסור שיעור בחסידות באידיש ואנגלית. אחרי שישב והאזין לשיעור הרגיש שהגיע לאמת. במשך הזמן יצר קשר גם עם חסידים נוספים כמו הרב [[אבא פליסקין]], הרב [[יצחק דוד גרונר]], הרב [[נחום זלמן גורביץ]] ומשפחתו, והרב [[איסר קלווגנט]] ומשפחתו, וכן הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]].<br /> <br /> מה שהכי תפס אותו בחב&quot;ד, זו העובדה שהם מקיימים באדיקות את כל מה שהם לומדים. הם כולם, ובייחוד הרב סריברנסקי, שהיווה דוגמה חיה מהלכת. שלא כמו באוניברסיטה ששם ראה פרופסורים שיכלו לדבר על פילוסופיה זו או אחרת בהתלהבות רבה, אך לנהוג בחיי היום יום שלהם בדיוק ההפך. ואילו החסידים דיברו על [[אהבת ישראל]] וניתן היה לראות אותה אצלם במוחש, שכן הרב גפני בן בית אצלם. הם דיברו על תפילה בעבודה, והם אכן התפללו בצורה כזו. החסידים הללו השליכו את חייהם בכדי לסייע ליהודי אחר, וזה שבה את לבו. ובעקבות זאת הגיע להחלטה שכך גם הוא רוצה לחיות את חיו. <br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ב]] על פי הוראת [[הרבי]] נסע ל[[ארץ הקודש]], שם היה לתלמידו של הרב [[נחום גולדשמיד]]. לאחר נישואיו בשנת [[תשכ&quot;ד]] קבע את מגוריו ב[[בני ברק]].<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> ב[[חודש אלול]] [[תשכ&quot;ו]] נסע בפעם הראשונה ל[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א|רבי]], שם קיבל הוראה לפעול בקרב סטודנטים. בעקבות הוראה זו, פתח את ישיבת [[אור תמימים כפר חב&quot;ד]], בראשה עמד במשך עשרות שנים. במקביל פתח [[כולל]] ערב ללימוד [[חסידות]] ב[[בני ברק]], ושימש כמנהל ומגיד שיעור.<br /> <br /> באחת הפעמים שהיה אצל הרבי, ב[[שמחת תורה]] שנת ה'[[תש&quot;ל]], כשירד הרבי ל'הקפה' הראשונה, עצר לידו ואמר לו: &quot;זאל זיין א שמחה פאר דער גאנצער כולל&quot; (בתרגום חופשי: &quot;שיהיה שמחה בשביל כל הכולל&quot;). הרב גפני לא הבין למה מתכוון הרבי, עד לשנת ה'[[תשס&quot;ז]], אז התמנה בנו יוסף יצחק לכהן כראש [[כולל אברכים|כולל]] 'אוהל משה' ב[[צפת]], אז קישר בין הדברים.{{הבהרה}}<br /> <br /> בשנת ה'[[תשע&quot;ג]] עבר הרב גפני לגור ב[[צפת]], שם החל למסור שיעורים ב[[חסידות]] ב[[כולל]] הפועל בהנהלת בנו ר' יוסף יצחק.(בכולל כיהן בעבר כ[[משפיע]] הרב [[חיים פוזן]]).<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל גפני - [[שליח]] הרבי ב[[בולטימור]]<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק גפני - ראש [[כולל]] 'אוהל משה' ב[[צפת]]<br /> *חתנו, ר' יהושע וייס - [[רמת גן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389397.jpg טור של הרב גפני] - על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75026 הרב גפני מספר על הנבואה של הרבי] {{אינפו}}.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62503 קבלת המלכות באמונה ובשכל {{*}} טור [[מחשבה]] חסידית מאת הרב גפני בקשר עם ג' תמוז] {{אינפו}} ג' תמוז התשע&quot;א (05.07.2011)<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:גפני, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: אישים]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%A7&diff=282518 2017-01-18T00:00:05Z

<p>חצקל: קטגוריה</p> <hr /> <div>[[תמונה:שלום גוטניק.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום דובער גוטניק]]<br /> הרב '''שלום דובער גוטניק''' נולד לאביו ר' [[מרדכי זאב גוטניק]] בשנת [[תרפ&quot;ד]] כאשר עדיין גרו בטארשצה. <br /> <br /> בן שלוש היה שלום דובער הצעיר, כשהם עזבו את [[רוסיה]] לארץ הקודש ומשם היגרו ל[[לונדון]]. <br /> <br /> הרב שלום בער גוטניק למד בישיבת 'עץ חיים' בלונדון, כאשר בד בבד החל למסור שיעורים ולהרביץ תורה. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ו]] נסע ללמוד בישיבת 'עץ חיים' במונטרה שבשווייץ, שם, לאור בקשתו של הרב באטשקא, החל למסור שיעורי גמרא וללמד תלמידים. <br /> <br /> כבר באותה עת זכה לקשר עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. בג' ב[[מנחם אב]] תש&quot;ו הוא זוכה לקבל מכתב מהרבי הריי&quot;צ: נהניתי לשמוע כי לומד בישיבת עץ חיים במונטרה והשי&quot;ת יחזק את בריאותו וישקוד ויצליח בלימודו ויודיעני מלימודו והנהגתו. <br /> <br /> ט&quot;ז ב[[אלול]] אותה שנה זכה לקבל מכתב נוסף מהרבי הריי&quot;צ בו מכנה אותו &quot;התלמיד החשוב מר שלום דובער&quot;. <br /> <br /> טרגדיה קשה אירעה באותם ימים במנטרה שבשוייץ כאשר חתנו של הרב באטשקא נהרג מפגיעת רכבת. מי שהמשיך להחזיק את המקום היה הרב שלום דובער גוטניק שהמשיך בשיעורי הגמרא ואף כיהן כר&quot;מ.<br /> <br /> ==חזרה ללונדון== <br /> לאחר כשנה החליט הרב גוטניק לחזור ללונדון, שם המשיך את פעילותו המבורכת בהרבצת התורה ואף התקבל לרב [[בית הכנסת]] &quot;חברה ש&quot;ס&quot;. <br /> <br /> במכתב שכתב בעש&quot;ק הגדול [[תש&quot;ח]] לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אנו למדים במקצת על פעילותו בלונדון להצפת התורה. &quot;ל[[חג הפסח]] דשנת תש&quot;ז חזרתי לביתי (בלונדון) ממנטרייה שבשווייץ, והמשכתי את לימודי בישיבת עץ חיים דפה. בקיץ של שנה הנ&quot;ל נסמכתי להורות ולדון מראשי ישיבת עץ חיים וגם מהגאון שמואל יוסף ראבינאוו שיח' וידידנו הרב הגאון הח' ר' ירחמיאל בנימינסאהן. בחודש [[כסלו]] נתמניתי לרב בקהלה חברה ש&quot;ס בלונדון. <br /> <br /> בכל ערב אני מגיד שיעור גמרא ובשבתות אני דורש ולומד לפניהם מענייני דיומא. בכל [[שבת קודש]] אני נותן שיעור גמרא בשפה ה[[אנגלית]] לפני בחורים בעלי מסחר ומלאכה מהם שלמדו בישיבות מקדם. וכמעט כל היום אני בישיבה. <br /> <br /> אבקש ברכתו הקדושה שיזכני השי&quot;ת בלימוד התורה ו[[יראת שמים]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות ויזמין לידי השי&quot;ת שידוך המוכשר ולהסתדר בחיים טובים בטוב האמיתי&quot;. <br /> <br /> בשלהי [[תש&quot;ח]] זכה הרב גוטניק להיכנס בפעם הראשונה ל'[[יחידות]]' אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] יחד עם אמו. היה זה ערב בואם לאוסטרליה, כאשר בדרך לאוסטרליה נסעו דרך ניו יורק על מנת לזכות ולהיפגש עם הרבי בפעם הראשונה. <br /> <br /> ==באוסטרליה==<br /> לאחר שהות של מספר שבועות בניו יורק - שם התארחו אצל ר' [[מרדכי טלישבסקי]] - נסע הרב גוטניק עם אמו לאוסטרליה. <br /> <br /> מיד כשהגיע לאוסטרליה הצטרף הרב גוטניק לעבוד לצידו של הרב אברמסון לחזק את שיעורי התורה ומצב הדת במקום. <br /> <br /> בכ&quot;ג באדר [[תשי&quot;ב]] [[נישואין|נשא לאישה]] את זוגתו הרבנית מרת דבורה שתחי' לבית משפחת פייגלין, שהתיישבו באוסטרליה שנים רבות קודם לכן והיו הגרעין הראשון של חב&quot;ד בשפרטון. <br /> <br /> באותם ימים [[הרבי]] [[מלך המשיח]] כבר אחז בשרביט ההנהגה והנשיאות, ובמכתב נדיר שכתב לו הרבי לרגל חתונתו, הוא מבאר את הנושא של עידי [[קידושין ונישואין|קידושין]] על פי חסידות ונגלה. <br /> <br /> ביתם של הרב שלום דובער גוטניק ורעייתו הפך עד מהרה לבית של הפצת תורה ויהדות. בביתם הפרטי החלו שיעורי חסידות ו&quot;חדר&quot; לילדים.<br /> <br /> ==בראשות הישיבה במלבורן==<br /> בתוך חודשיים מאז חתונתו של הרב גוטניק, התכנס הגרעין הראשון של [[אנ&quot;ש]] באוסטרליה לישיבת חירום כדי לראות מה אפשר לעשות כדי להפיח רוח חיים בפעילות ובביסוס הישיבה על מנת לקרב את בני הנוער. אחת ההחלטות שהתקבלו פה אחד באותה ישיבה, הייתה למנות את הרב שלום דובער גוטניק לראש הישיבה. <br /> <br /> בהמשך זכה הרב שלום דובער גוטניק למכתבים תמידים כסדרם ובהם הדרכות מפורטות נוכח עבודתו בקודש בישיבה, כמו גם עידודים רבים על כך שזכה לקחת על עצמו את התפקיד למרות הקשיים. במכתב מא' [[סיוון]] [[תשי&quot;ב]] כותב לו הרבי: &quot;בלי ספק יצליחו בריבוי כמות התלמידים ואחר כך גם בהגדלת איכותם&quot;. <br /> <br /> במשך השנים, כאשר הישיבה התפתחה והתרחבה, עסק הרב גוטניק רבות בקניית מקום חדש ורחב ידיים. הוא היה זה שאיתר את המבנים בהם שוכנת הישיבה כיום, ברחוב. אד צקיאםי. כמה שנים אחר-כך מצא גם מקום לישיבה גדולה. הוא טרח והשתדל רבות לדאוג לבניין מרווח ואף דאג להתרים על כך אנשים בעלי יכולת כספית. <br /> <br /> נוסף לעבודתו בישיבה, הקים בהוראת הרבי בית כנסת גדול במלבורן, ק&quot;ק 'אהבת שלום', כאשר בחגי ישראל ומועדיו מתפללים בו אלפי יהודים. הרבי היתנה את משרתו הרבנית בבית הכנסת בתנאי שזו לא תפריע לו בעבודתו בישיבה. כמעט ולא היה מוסד באוסטרליה שהרב גוטניק לא היה ראש וראשון, דוחף ומסייע. כך למשל הקים את כולל '[[תפארת זקנים מלבורן|תפארת זקנים]]' הראשון במלבורן. <br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ג]] הגיע הרב גוטניק לארה&quot;ב לביקור אצל הרבי. בין ההוראות שקיבל מהרבי באותם ימים, להסתובב באירופה ולבקר במוסדות חב&quot;ד ולחזקם. כך אכן עשה בחזרתו מהרבי לביתו. הוא עצר באירופה ועבר בקרב מוסדות רבים, חיזקם ועודדם להמשיך בעבודתם, עבודת הקודש. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[שניאור חיים גוטניק]], רב הקהילה היהודית במלבורן אוסטרליה, והרב הצבאי הראשי במדינה.<br /> <br /> {{מיון רגיל:גוטניק, שלום דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוטניק]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מלבורן: אישים]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A8&diff=282517 2017-01-17T23:58:42Z

<p>חצקל: קטגוריה</p> <hr /> <div>[[תמונה:יצחק דוד גרונר.jpg|left|thumb|150px|הרב יצחק דוד גרונר]]<br /> [[תמונה:הרבי שליטא עם יצחק דוד גרונר.jpg|left|thumb|150px|[[הרבי]] מעניק דולרים לשליחות מצוה בידי הרב יצחק דוד גרונר]]<br /> '''הרב יצחק דוד גרונר''' ([[תרפ&quot;ו]]-[[תשס&quot;ח]]) היה שליח הרבי ב[[אוסטרליה]] רב קהילת חב&quot;ד ומייסד מוסדות חב&quot;ד המקומיים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ו]] לאביו הרב [[אברהם ישעיה גרונר]] ולאימו הרבנית מנוחה רחל שהיתה מצאצאי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[הרבנית מנוחה רחל]]. היה חבר ב[[משלחת חב&quot;ד בג'וינט]].<br /> <br /> בהגיעו לפרקו התחתן עם בתו של הרב [[חיים צבי קוניקוב]]. <br /> <br /> ב[[תש&quot;ד]] מונה לראש ישיבת [[אחי תמימים רוטשסטר]] וב[[כ&quot;ג במנחם אב]] שנת [[תש&quot;ה]], עם היווסדה של ישיבת &quot;אחי תמימים&quot; בפראווידנס הוא התמנה לראש הישיבה שם. בשנת [[תשי&quot;ח]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[אוסטרליה]] והקים שם מעצמה של מוסדות ופעילות.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות סבל ממספר מחלות קשות ואת מקומו מילא חתנו הרב [[צבי טלזנר]].<br /> <br /> נפטר ב[[יום שני]] [[ד' בתמוז]] שנת [[תשס&quot;ח]] בבוקר (על פי שעון אוסטרליה), בהיותו בן שמונים ושתיים. מנוחתו כבוד ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, מזכירו האישי של [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]].<br /> *חתנו, הרב [[צבי טלזנר]], ממלא מקומו בהנהגת הקהילה במלבורן, אוסטרליה<br /> ;בניו<br /> *הרב [[מנחם מענדל]], [[שליח]] הרבי באוסטרליה.<br /> <br /> {{מיון רגיל:גרונר יצחק דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרונר]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מלבורן: אישים]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%A7&diff=282516 2017-01-17T23:58:30Z

<p>חצקל: </p> <hr /> <div>[[תמונה:חייים.jpg|left|thumb|280px|הרב שניאור חיים גוטניק בקבלת דולר לברכה מהרבי]]<br /> הרב '''שניאור חיים הכהן גוטניק''' נולד בשנת [[תרפ&quot;ב]] בברית המועצות, לאביו הרב מרדכי זאב הכהן גוטניק. הרב מרדכי היה מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומשלוחי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ לעיר טיפליס שבגרוזיה. <br /> <br /> הרב שניאור חיים, מראשוני המתיישבים החב&quot;דיים באוסטרליה, היה מקושר בלב ונפש לרבי מלך המשיח. במשך שנים רבות כיהן כרב קהילה וכרב הראשי של צבא אוסטרליה. זכה לקירובים נדירים מהרבי מלך המשיח ועסק רבות ב[[הפצת המעיינות]] וקירובם של יהודים לאביהם שבשמיים. <br /> <br /> ב[[חודש סיון]] [[תשס&quot;ג]] הודיע הרב על פרישתו מתפקיד רב קהילת &quot;אלווד&quot;, והפתיע את בני הקהילה. &quot;בהרבה מובנים, הרב גוטניק הוא הרב הראשי הלא-רשמי של אוסטרליה&quot;, נכתב באותם ימים ב'אוסטרליאן ג'ואיש ניוז' -[[עיתון]] יהודי באוסטרליה. נפטר ב[[כ&quot;ט בתשרי]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> ==נדודים ברחבי תבל== <br /> <br /> נדודים ברחבי תבל היו חלק מחייו של הרב חיים בשנות ילדותו. בהיותו ילד, הצליח אביו בניסי ניסים לקבל היתר יציאה מברית המועצות. בעקבות זאת עלתה המשפחה לארץ הקודש והתיישבה בתל אביב. <br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]] קיבל אביו הצעת רבנות באנגליה. הוא כתב על כך ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], אשר לא רק שהסכים לכך, אלא עשה רבות כדי שההצעה תצא לפועל, ושלח מכתבים לרבנים וחסידים וזירזם לתרגם את ההצעה הלכה למעשה. <br /> <br /> מאמציו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נשאו פרי, וכעבור זמן לא רב המשיכה משפחת גוטניק בנדודיה, והפעם לעבר אנגליה. <br /> <br /> בבית הוריו ספג חיים הצעיר חינוך חסידי אמיתי, חינוך להתקשרות אמיתית לרבי. די אם נאמר כי בשנים ההם עסק אביו בסיוע לאספקת מצות ליהודים שהתגוררו במדינות ברית המועצות. <br /> <br /> התקשרותו של הרב מרדכי לא ידעה גבולות ובקיץ [[תרפ&quot;ט]] נסע לריגא כדי לשהות במחיצתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאחר שעזב את תחומי רוסיה. <br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] תרצ&quot;ב, נפטר הרב מרדכי והוא אברך צעיר בן שלושים וארבע בלבד. היה זה אסון ושבר נורא עבור חיים שהיה ילד כבן עשר בלבד. כמה שנים לאחר מכן, נישאה אמו בשנית לחסיד הרב אשר אברהמסון, לימים רבה הראשי של סידני. <br /> <br /> הנדודים בחייו לא נפסקו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטו מאנגליה יהודים רבים שחששו לגורלם, ביניהם הייתה גם משפחתו של הרב גוטניק. יחד עם רבים אחרים הפליגו באוניה עד לאוסטרליה הרחוקה, שם התיישבה המשפחה בעיר סידני.<br /> <br /> ==באוסטרליה== <br /> <br /> לסידני הגיעה באותם ימים קבוצת בחורי ישיבה שנמלטו מאירופה הבוערת, הרב גוטניק מצא מקום להתחבר אליהם ולהיות במחיצתם. חברי קבוצה זו ביקשו להקים ישיבה בה יוכלו ללמוד תורה כפי שלמדו באירופה. אולם יהודי העיר, גם לא מעט מהרבנים שבה, דחו את הרעיון מחשש שהדבר יגביר את רוח האנטישמיות בעיר. הקהילה המקומית עשתה הכול כדי שהישיבה לא תיפתח. <br /> <br /> לאחר שבחורי הישיבה הבינו כי אין סיכוי לייסד ישיבה באוסטרליה, היגרו לארצות הברית. הרב גוטניק שחונך להתקשרות אמיתית לרבי, כתב מכתב לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בו גולל את מה שאירע עם קבוצת הבחורים שביקשו לייסד ישיבה. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הורה להם להישאר באוסטרליה. המענה הגיע באמצעות מברק: &quot;מה' מצעדי גבר כוננו ומאחר שהוליכה אתכם ההשגחה העליונה לאוסטרליה סימן שזהו מקומכם&quot;. בהמשך המברק כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כי מאחר שסוף כל סוף תיגמר המלחמה, ואלפי יהודים יגיעו כפליטים לאוסטרליה,– יש לדאוג להכשיר את הקרקע לקראת בואם כדי שזו תהיה מקום תורה. &quot;און מ'זאל קענען געפינען דעם אויבערשטן&quot; [= שיוכלו למצוא את הקדוש ברוך הוא]. <br /> <br /> הרב גוטניק מילא את הוראת הרבי ונשאר בסידני. מאחר שחברי הקבוצה כבר נסעו לדרכם, שוב נדחתה ההזדמנות לפתוח ישיבה. אולם גם אז המשיך הרבי לעודדו והבטיח לו שבבוא העת ישלח לשם שלוחים. <br /> <br /> כעבור שנים רבות בברכת הרבי נפתחה ישיבת חב&quot;ד באוסטרליה. היה זה בי&quot;א שבט [[תשכ&quot;ו]] כאשר הוקמה הישיבה במלבורן, בעוד הרב חיים גוטניק נמנה על מייסדי הישיבה. <br /> <br /> ==כשרונות נשגבים== <br /> <br /> בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם בתו של החסיד הנודע הרב חיים טשעסטער. לאחר נישואיו התגורר בסידני, ולאחר שנים ספורות העתיק את מקום מגוריו והתיישב בעיר מלבורן. <br /> <br /> כבר בצעירותו הפך לעסקן שעשה רבות למען [[הפצת המעיינות]] באוסטרליה, למרות שבאותה תקופה היו בה חסידי חב&quot;ד מעטים. כך ב[[חודש חשון]] [[תש&quot;ח]] ביקש ממנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לסייע לרב [[יצחק דוד גרונר]] שהגיע כמה חודשים קודם לכן למלבורן בשליחות מרכז ישיבות תומכי תמימים: <br /> <br /> ובזה הנני לבקשו לעזור לתלמידי יקירי הרב גראנער שי' בעבודתו הק' ליסד שיעורי לימוד ברבים, ובייחוד בעד הנוער והצעירים יחיו ובייסוד חדרי לימוד בחינוך הכשר ולקשרם עם המוסד &quot;[[מרכז לענייני חינוך]]&quot; - מל&quot;ח - אשר ייסדתי&quot;. <br /> <br /> בהמשך המכתב מבקש ממנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבקש מחותנו הרב חיים טשעסטער לסייע אף הוא לרב גרונר. שנים מאוחר יותר, הגיע הרב גרונר למדינה על מנת לשמש כשליח קבוע במלבורן, ועמד בראש המוסדות שם במשך עשרות שנים עד לפטירתו בשנת תשס&quot;ח.<br /> <br /> חסיד ומקושר היה, וכמים הפנים לפנים. במכתב לאביו החורג כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - בא' [[מנחם אב]] [[תש&quot;ח]] - &quot;ומשנה עונג שמחתי להיודע משלומו ומצבו הנעלה של בן רעייתו הרבנית תחי' ר' שניאור חיים שי' ומשפחתו יחיו&quot;. <br /> <br /> כשרונות נעלים היו לרב גוטניק ועל כך כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהמשך המכתב כי כשרונותיו נעלים אפילו [[משל]] אביו: &quot;ולא אפונה אשר מתנוססים בו כשרונות נשגבים מכשרוני ידידי אביו הרב &quot;.<br /> <br /> ==כהונתו==<br /> <br /> לאחר זמן הוצעה לרב גוטניק מישרת רבנות באדלייד ובב' כסלו [[תשי&quot;ז]] הוא כתב על כך לרבי. ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] משיב לו הרבי במכתב כי עליו לקחת משרה זו. <br /> <br /> מסיבות מסויימות לא יצא הדבר אל הפועל, ובשביעי של פסח [[תשי&quot;ח]] מונה לרב קהילת &quot;אלווד&quot; במלבורן, שם כיהן ברבנות במשך 45 שנים. <br /> <br /> הרב גוטניק היה למדן גדול ובעל פה מפיק מרגליות. כל ימיו עסק ברבנות והיה נואם בחסד עליון. תמיד נהג לשלב בדבריו הומור. בגלל היותו רב למדן ומסור כל כך לקהילתו, התמנה בשנת [[תשכ&quot;ז]] לנשיא ועד רבני ויקטוריה, גוף רבני חשוב באוסטרליה. <br /> <br /> תפקיד נוסף בו כיהן, היה הרב היהודי של צבא אוסטרליה. במסגרת תפקיד זה עשה רבות למען החיילים היהודיים שבשירות הצבאי. הוא דאג להם לאוכל כשר, תשמישי קדושה ועוד. כל יום חיפש אחר חיילים יהודיים נוספים שלא ביקשו אוכל כשר ובית כנסת, והוא עשה הכל כדי לקרבם ליהדות. בזכותו חיילים רבים התחזקו בשמירת מצוות. <br /> <br /> ==קירובים נדירים== <br /> <br /> הרב גוטניק היה מסור בלב ונפש למוסדות חב&quot;ד בעירו - כפי שהוא עצמו העיד במכתבו לרבי. <br /> <br /> כשהגיע לרבי זכה לקירובים נדירים. דוגמא לאחד מהם: ב&quot;[[פאראד]]&quot; של [[ל&quot;ג בעומר]] הזמינו הרבי לעמוד על הבימה כשהוא לבוש במדי צבא אוסטרליה. מקורביו מספרים כי הרבי אף שילם לו את כרטיס-הטיסה הראשון מאוסטרליה לניו-יורק. <br /> <br /> הרב גוטניק זכה למכתבים ויחידויות בהם קיבל הוראות רבות ומפורטות. בשנת [[תשכ&quot;ח]] הרבי נתן לו מאה ואחד דולר, בכדי שידפיסו את התניא במלבורן בפעם השניה. <br /> <br /> ==פטירתו== <br /> <br /> בשנים האחרונות עמד בראש מכון הסמיכה שפתח בנו הנגיד [[יוסף יצחק גוטניק]]. <br /> <br /> ב[[חודש סיון]] [[תשס&quot;ג]] הודיע הרב על פרישתו מתפקיד רב קהילת &quot;אלווד&quot;, והפתיע את בני הקהילה. &quot;בהרבה מובנים, הרב גוטניק הוא הרב הראשי הלא-רשמי של אוסטרליה&quot;, נכתב באותם ימים ב'אוסטרליאן ג'ואיש ניוז' -עיתון יהודי באוסטרליה. נפטר ב[[כ&quot;ט תשרי]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[שלום דובער גוטניק]], ראש ישיבת חב&quot;ד ב[[מלבורן]] אוסטרליה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://chabad.info/moshiach/%D7%9B%D7%97-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%92%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%A7-%D7%95%D7%94%D7%9E/ המכתב המיוחד של הרב גוטניק, והמענה של הרבי] {{אינפו|}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גוטניק, שניאור חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוטניק]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מלבורן: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%A7&diff=282515 2017-01-17T23:57:34Z

<p>חצקל: קטגוריה</p> <hr /> <div>[[תמונה:חייים.jpg|left|thumb|280px|הרב שניאור חיים גוטניק בקבלת דולר לברכה מהרבי]]<br /> הרב '''שניאור חיים הכהן גוטניק''' נולד בשנת [[תרפ&quot;ב]] בברית המועצות, לאביו הרב מרדכי זאב הכהן גוטניק. הרב מרדכי היה מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומשלוחי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ לעיר טיפליס שבגרוזיה. <br /> <br /> הרב שניאור חיים, מראשוני המתיישבים החב&quot;דיים באוסטרליה, היה מקושר בלב ונפש לרבי מלך המשיח. במשך שנים רבות כיהן כרב קהילה וכרב הראשי של צבא אוסטרליה. זכה לקירובים נדירים מהרבי מלך המשיח ועסק רבות ב[[הפצת המעיינות]] וקירובם של יהודים לאביהם שבשמיים. <br /> <br /> ב[[חודש סיון]] [[תשס&quot;ג]] הודיע הרב על פרישתו מתפקיד רב קהילת &quot;אלווד&quot;, והפתיע את בני הקהילה. &quot;בהרבה מובנים, הרב גוטניק הוא הרב הראשי הלא-רשמי של אוסטרליה&quot;, נכתב באותם ימים ב'אוסטרליאן ג'ואיש ניוז' -[[עיתון]] יהודי באוסטרליה. נפטר ב[[כ&quot;ט בתשרי]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> ==נדודים ברחבי תבל== <br /> <br /> נדודים ברחבי תבל היו חלק מחייו של הרב חיים בשנות ילדותו. בהיותו ילד, הצליח אביו בניסי ניסים לקבל היתר יציאה מברית המועצות. בעקבות זאת עלתה המשפחה לארץ הקודש והתיישבה בתל אביב. <br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]] קיבל אביו הצעת רבנות באנגליה. הוא כתב על כך ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], אשר לא רק שהסכים לכך, אלא עשה רבות כדי שההצעה תצא לפועל, ושלח מכתבים לרבנים וחסידים וזירזם לתרגם את ההצעה הלכה למעשה. <br /> <br /> מאמציו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נשאו פרי, וכעבור זמן לא רב המשיכה משפחת גוטניק בנדודיה, והפעם לעבר אנגליה. <br /> <br /> בבית הוריו ספג חיים הצעיר חינוך חסידי אמיתי, חינוך להתקשרות אמיתית לרבי. די אם נאמר כי בשנים ההם עסק אביו בסיוע לאספקת מצות ליהודים שהתגוררו במדינות ברית המועצות. <br /> <br /> התקשרותו של הרב מרדכי לא ידעה גבולות ובקיץ [[תרפ&quot;ט]] נסע לריגא כדי לשהות במחיצתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאחר שעזב את תחומי רוסיה. <br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] תרצ&quot;ב, נפטר הרב מרדכי והוא אברך צעיר בן שלושים וארבע בלבד. היה זה אסון ושבר נורא עבור חיים שהיה ילד כבן עשר בלבד. כמה שנים לאחר מכן, נישאה אמו בשנית לחסיד הרב אשר אברהמסון, לימים רבה הראשי של סידני. <br /> <br /> הנדודים בחייו לא נפסקו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטו מאנגליה יהודים רבים שחששו לגורלם, ביניהם הייתה גם משפחתו של הרב גוטניק. יחד עם רבים אחרים הפליגו באוניה עד לאוסטרליה הרחוקה, שם התיישבה המשפחה בעיר סידני.<br /> <br /> ==באוסטרליה== <br /> <br /> לסידני הגיעה באותם ימים קבוצת בחורי ישיבה שנמלטו מאירופה הבוערת, הרב גוטניק מצא מקום להתחבר אליהם ולהיות במחיצתם. חברי קבוצה זו ביקשו להקים ישיבה בה יוכלו ללמוד תורה כפי שלמדו באירופה. אולם יהודי העיר, גם לא מעט מהרבנים שבה, דחו את הרעיון מחשש שהדבר יגביר את רוח האנטישמיות בעיר. הקהילה המקומית עשתה הכול כדי שהישיבה לא תיפתח. <br /> <br /> לאחר שבחורי הישיבה הבינו כי אין סיכוי לייסד ישיבה באוסטרליה, היגרו לארצות הברית. הרב גוטניק שחונך להתקשרות אמיתית לרבי, כתב מכתב לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בו גולל את מה שאירע עם קבוצת הבחורים שביקשו לייסד ישיבה. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הורה להם להישאר באוסטרליה. המענה הגיע באמצעות מברק: &quot;מה' מצעדי גבר כוננו ומאחר שהוליכה אתכם ההשגחה העליונה לאוסטרליה סימן שזהו מקומכם&quot;. בהמשך המברק כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כי מאחר שסוף כל סוף תיגמר המלחמה, ואלפי יהודים יגיעו כפליטים לאוסטרליה,– יש לדאוג להכשיר את הקרקע לקראת בואם כדי שזו תהיה מקום תורה. &quot;און מ'זאל קענען געפינען דעם אויבערשטן&quot; [= שיוכלו למצוא את הקדוש ברוך הוא]. <br /> <br /> הרב גוטניק מילא את הוראת הרבי ונשאר בסידני. מאחר שחברי הקבוצה כבר נסעו לדרכם, שוב נדחתה ההזדמנות לפתוח ישיבה. אולם גם אז המשיך הרבי לעודדו והבטיח לו שבבוא העת ישלח לשם שלוחים. <br /> <br /> כעבור שנים רבות בברכת הרבי נפתחה ישיבת חב&quot;ד באוסטרליה. היה זה בי&quot;א שבט [[תשכ&quot;ו]] כאשר הוקמה הישיבה במלבורן, בעוד הרב חיים גוטניק נמנה על מייסדי הישיבה. <br /> <br /> ==כשרונות נשגבים== <br /> <br /> בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם בתו של החסיד הנודע הרב חיים טשעסטער. לאחר נישואיו התגורר בסידני, ולאחר שנים ספורות העתיק את מקום מגוריו והתיישב בעיר מלבורן. <br /> <br /> כבר בצעירותו הפך לעסקן שעשה רבות למען [[הפצת המעיינות]] באוסטרליה, למרות שבאותה תקופה היו בה חסידי חב&quot;ד מעטים. כך ב[[חודש חשון]] [[תש&quot;ח]] ביקש ממנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לסייע לרב [[יצחק דוד גרונר]] שהגיע כמה חודשים קודם לכן למלבורן בשליחות מרכז ישיבות תומכי תמימים: <br /> <br /> ובזה הנני לבקשו לעזור לתלמידי יקירי הרב גראנער שי' בעבודתו הק' ליסד שיעורי לימוד ברבים, ובייחוד בעד הנוער והצעירים יחיו ובייסוד חדרי לימוד בחינוך הכשר ולקשרם עם המוסד &quot;[[מרכז לענייני חינוך]]&quot; - מל&quot;ח - אשר ייסדתי&quot;. <br /> <br /> בהמשך המכתב מבקש ממנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבקש מחותנו הרב חיים טשעסטער לסייע אף הוא לרב גרונר. שנים מאוחר יותר, הגיע הרב גרונר למדינה על מנת לשמש כשליח קבוע במלבורן, ועמד בראש המוסדות שם במשך עשרות שנים עד לפטירתו בשנת תשס&quot;ח.<br /> <br /> חסיד ומקושר היה, וכמים הפנים לפנים. במכתב לאביו החורג כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - בא' [[מנחם אב]] [[תש&quot;ח]] - &quot;ומשנה עונג שמחתי להיודע משלומו ומצבו הנעלה של בן רעייתו הרבנית תחי' ר' שניאור חיים שי' ומשפחתו יחיו&quot;. <br /> <br /> כשרונות נעלים היו לרב גוטניק ועל כך כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהמשך המכתב כי כשרונותיו נעלים אפילו [[משל]] אביו: &quot;ולא אפונה אשר מתנוססים בו כשרונות נשגבים מכשרוני ידידי אביו הרב &quot;.<br /> <br /> ==כהונתו==<br /> <br /> לאחר זמן הוצעה לרב גוטניק מישרת רבנות באדלייד ובב' כסלו [[תשי&quot;ז]] הוא כתב על כך לרבי. ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] משיב לו הרבי במכתב כי עליו לקחת משרה זו. <br /> <br /> מסיבות מסויימות לא יצא הדבר אל הפועל, ובשביעי של פסח [[תשי&quot;ח]] מונה לרב קהילת &quot;אלווד&quot; במלבורן, שם כיהן ברבנות במשך 45 שנים. <br /> <br /> הרב גוטניק היה למדן גדול ובעל פה מפיק מרגליות. כל ימיו עסק ברבנות והיה נואם בחסד עליון. תמיד נהג לשלב בדבריו הומור. בגלל היותו רב למדן ומסור כל כך לקהילתו, התמנה בשנת [[תשכ&quot;ז]] לנשיא ועד רבני ויקטוריה, גוף רבני חשוב באוסטרליה. <br /> <br /> תפקיד נוסף בו כיהן, היה הרב היהודי של צבא אוסטרליה. במסגרת תפקיד זה עשה רבות למען החיילים היהודיים שבשירות הצבאי. הוא דאג להם לאוכל כשר, תשמישי קדושה ועוד. כל יום חיפש אחר חיילים יהודיים נוספים שלא ביקשו אוכל כשר ובית כנסת, והוא עשה הכל כדי לקרבם ליהדות. בזכותו חיילים רבים התחזקו בשמירת מצוות. <br /> <br /> ==קירובים נדירים== <br /> <br /> הרב גוטניק היה מסור בלב ונפש למוסדות חב&quot;ד בעירו - כפי שהוא עצמו העיד במכתבו לרבי. <br /> <br /> כשהגיע לרבי זכה לקירובים נדירים. דוגמא לאחד מהם: ב&quot;[[פאראד]]&quot; של [[ל&quot;ג בעומר]] הזמינו הרבי לעמוד על הבימה כשהוא לבוש במדי צבא אוסטרליה. מקורביו מספרים כי הרבי אף שילם לו את כרטיס-הטיסה הראשון מאוסטרליה לניו-יורק. <br /> <br /> הרב גוטניק זכה למכתבים ויחידויות בהם קיבל הוראות רבות ומפורטות. בשנת [[תשכ&quot;ח]] הרבי נתן לו מאה ואחד דולר, בכדי שידפיסו את התניא במלבורן בפעם השניה. <br /> <br /> ==פטירתו== <br /> <br /> בשנים האחרונות עמד בראש מכון הסמיכה שפתח בנו הנגיד [[יוסף יצחק גוטניק]]. <br /> <br /> ב[[חודש סיון]] [[תשס&quot;ג]] הודיע הרב על פרישתו מתפקיד רב קהילת &quot;אלווד&quot;, והפתיע את בני הקהילה. &quot;בהרבה מובנים, הרב גוטניק הוא הרב הראשי הלא-רשמי של אוסטרליה&quot;, נכתב באותם ימים ב'אוסטרליאן ג'ואיש ניוז' -עיתון יהודי באוסטרליה. נפטר ב[[כ&quot;ט תשרי]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[שלום דובער גוטניק]], ראש ישיבת חב&quot;ד ב[[מלבורן]] אוסטרליה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://chabad.info/moshiach/%D7%9B%D7%97-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%92%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%A7-%D7%95%D7%94%D7%9E/ המכתב המיוחד של הרב גוטניק, והמענה של הרבי] {{אינפו|}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גוטניק, שניאור חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוטניק]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מלבורן]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]</div>

חצקל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A8&diff=282514 2017-01-17T23:56:05Z

<p>חצקל: קטגוריה</p> <hr /> <div>[[תמונה:יצחק דוד גרונר.jpg|left|thumb|150px|הרב יצחק דוד גרונר]]<br /> [[תמונה:הרבי שליטא עם יצחק דוד גרונר.jpg|left|thumb|150px|[[הרבי]] מעניק דולרים לשליחות מצוה בידי הרב יצחק דוד גרונר]]<br /> '''הרב יצחק דוד גרונר''' ([[תרפ&quot;ו]]-[[תשס&quot;ח]]) היה שליח הרבי ב[[אוסטרליה]] רב קהילת חב&quot;ד ומייסד מוסדות חב&quot;ד המקומיים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ו]] לאביו הרב [[אברהם ישעיה גרונר]] ולאימו הרבנית מנוחה רחל שהיתה מצאצאי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[הרבנית מנוחה רחל]]. היה חבר ב[[משלחת חב&quot;ד בג'וינט]].<br /> <br /> בהגיעו לפרקו התחתן עם בתו של הרב [[חיים צבי קוניקוב]]. <br /> <br /> ב[[תש&quot;ד]] מונה לראש ישיבת [[אחי תמימים רוטשסטר]] וב[[כ&quot;ג במנחם אב]] שנת [[תש&quot;ה]], עם היווסדה של ישיבת &quot;אחי תמימים&quot; בפראווידנס הוא התמנה לראש הישיבה שם. בשנת [[תשי&quot;ח]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[אוסטרליה]] והקים שם מעצמה של מוסדות ופעילות.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות סבל ממספר מחלות קשות ואת מקומו מילא חתנו הרב [[צבי טלזנר]].<br /> <br /> נפטר ב[[יום שני]] [[ד' בתמוז]] שנת [[תשס&quot;ח]] בבוקר (על פי שעון אוסטרליה), בהיותו בן שמונים ושתיים. מנוחתו כבוד ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, מזכירו האישי של [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]].<br /> *חתנו, הרב [[צבי טלזנר]], ממלא מקומו בהנהגת הקהילה במלבורן, אוסטרליה<br /> ;בניו<br /> *הרב [[מנחם מענדל]], [[שליח]] הרבי באוסטרליה.<br /> <br /> {{מיון רגיל:גרונר יצחק דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרונר]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מלבורן]]</div>

חצקל