https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%97%D7%A6%D7%A7%27%D7%9C 2026-04-18T15:37:29Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=448277 2021-01-21T00:55:42Z

<p>חצק&#039;ל: /* הצוואות, פסק הבית דין והפיצול */</p> <hr /> <div>{{הפיצול בחב&quot;ד|<br /> |שם=התפצלות חסידות חב&quot;ד (תרכ&quot;ו)<br /> |תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]<br /> |כתובית=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הפיצול החל לאחר הסתלקותו<br /> |תאריך התחלה=ניסן [[תרכ&quot;ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]]<br /> |תאריך סיום=[[ט&quot;ו טבת]] [[תרפ&quot;ג]], הסתלקות אחרון אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבוברויסק<br /> |משך הפיצול=[[חסידות קאפוסט]] - 57 שנים{{ש}}[[חסידות ליאדי]] 43 שנים {{ש}}[[חסידות ניעז'ין]] - 15 שנים<br /> |ענפים שקמו=[[חסידות חב&quot;ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב&quot;ד - ליאדי|חסידות ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב&quot;ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]<br /> |חב&quot;ד הרשמית=חב&quot;ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> |מייסדי הענפים=[[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב&quot;ד ניעז'ין|ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br /> |אירועים משמעותיים=פרישת [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע&quot;ב]] מ[[כולל חב&quot;ד]] והקמת [[כולל חב&quot;ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפוסט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם.}}<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |חסידי אדמו&quot;ר הצמח צדק (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק|חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> |חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br /> }}<br /> '''התפצלות חסידות חב&quot;ד''' הוא מהלך בו התפצלו כמה ענפים מ[[חסידות חב&quot;ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ&quot;ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלשה ענפים חדשים בנוסף על [[חב&quot;ד ליובאוויטש]]: [[חב&quot;ד קאפוסט]], [[חב&quot;ד ניעז'ין]] ו[[חב&quot;ד ליאדי]]. מקימי הענפים השונים היו שלושה מבני אדמו&quot;ר הצמח צדק, אחיו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]: [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן מליאדי]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח מניעז'ין]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה הבן הצעיר - [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו לחב&quot;ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר סופית בשנת [[תרפ&quot;ג]], לאחר שאחרון אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]], שהיה אדמו&quot;ר בעיר בוברויסק, נפטר ובני משפחתו לא רצו להמשיך אותו בנשיאות. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], חלק קטן מחסידיו עזבו את חב&quot;ד או את דרך החסידות בכלל.<br /> <br /> ==רקע==<br /> <br /> לאדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים{{הערה|ראה ספר התולדות אדמו&quot;ר הצמח צדק, עמ' 228 ואילך, פרק &quot;משפחתו&quot;.}}: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]]{{הערה|כונה הרב&quot;ש, לאחר הפיצול התקשר לאדמו&quot;ר המהר&quot;ש.}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|כונה המהרי&quot;ל, ייסד את ענף [[חב&quot;ד קאפוסט]].}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{הערה|כונה הרחש&quot;ז, ייסד את ענף [[חב&quot;ד ליאדי]].}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]{{הערה|כונה המהרי&quot;ן, ייסד את ענף [[חב&quot;ד ניעז'ין]].}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]{{הערה|כונה הריי&quot;ץ, כיהן כאדמו&quot;ר בעיירה אוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק.}}, רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]{{הערה|כונה רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ&quot;ז]].}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שמואל]] - ([[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש.}}.<br /> <br /> בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר ביקשו ממנו [[חסיד]]ים, בנוסף על מאמרי אביהם הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו{{הערה|ראה היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז, עמ' קס&quot;ח, וראה פירוט על-כך ברשימות תרכ&quot;ו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].}}. בשונה משאר האחים, לא היה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מקבל את פניהם של רוב החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}, אך היה חוזר לעיתים דברי תורה בפני [[הרשב&quot;ץ]] והרב [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|[[ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] תרצ&quot;ז, עמ' 195}}. בשנותיו האחרונות של אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] הוא נהג לשלוח את בניו לחזור מאמרי חסידות בעיירות השונות, היו חסידים שהיו מקושרים מאד למהרי&quot;ל בנו של הצ&quot;צ, עד כדי כך שהיו מעיזים לבקש מאדמו&quot;ר הצ&quot;צ שישלח להם דווקא את המהרי&quot;ל{{הערה|כך סיפר הרב [[פרץ חן (צ'רניגוב)]] וכן היה בעוד עיירות - ראה היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז, עמ' קס&quot;א.}}.<br /> <br /> בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו&quot;רות בסגנון [[חסידי פולין]] בעיירה אוורוטש{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ&quot;ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע&quot;ג]] אגרות ס&quot;ו-ס&quot;ז - עמ' קמ&quot;ו ואילך.}}, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו, בערך בשנת [[תקצ&quot;ז]]{{הערה|היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ו עמ' קט&quot;ו.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרט&quot;ז]], החל בנו של [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|המהרי&quot;ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מסביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. היות ובשנים קודמות יצא סבו אדמו&quot;ר הצ&quot;צ למסעות בקרב חסידיו בעיירות הקטנות, בהם אמר לפניהם חסידות, הוא אף פנה אל חסידי חב&quot;ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שיבקשו מאדמו&quot;ר הצמח צדק שישלח אליהם את אחד מבניו שיחזור להם חסידות, בטענה שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן הרב שהיא ערכה והעלויות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו ויחזור חסידות{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבין הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי&quot;ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה, וכשהמהרי&quot;ל קיבל את פניות החסידים שיבוא לחזור בעיירתם [[דא&quot;ח]] הלך בתום לב לעיירות אלה, ולא ידע שהכל נעשה בעקבות תעמולתו של בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]]{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}. <br /> <br /> לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}.{{הערה|שמועות וסיפורים [[תשל&quot;ד]], עמ' 57}}כחלק מהתעמולה של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בקשו החסידים ב[[צ'רניגוב]] מר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] שיבקש מאדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] שישלח את בנו [[המהרי&quot;ל]] לעירם כדי שיחזור להם [[דא&quot;ח]], בתחילה ר' פרץ חן לא רצה לכתוב מפורשות, אלא לכתוב שישלח את אחד מבניו, אך לאחר הפצרותיהם של החסידים ב[[צ'רניגוב]] שיפרש שכוונתם היא דווקא על [[המהרי&quot;ל]] הוא כתב כך, וכאשר ר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] הגיע ל[[ליובאויטש]] מתח על-כך אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] ביקורת ואמר לו {{ציטוטון|{{מונחון|וואס זיינען זיי בעלי-בתים אויף מיינע קינדער וועמען צו שיקן|מי הם בעלי הבית על ילדיי למי לשלוח}}}}. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי&quot;ל אל הנעשה מסביבו.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ב]], הורה הצמח צדק לבנו אדמו&quot;ר המהר&quot;ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב&quot;ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}.<br /> <br /> {{ציטוט-צף|סדר המסע לקיעוו &lt;small&gt;[קייב]&lt;/small&gt; הי' דרך כמה עיירות מאנ&quot;ש שהתעכב בהם רק כשעות אחדות, ובכל מקום עברו הי' חוזר דא&quot;ח כפי אשר הבטיח לכ&quot;ק אביו הרה&quot;ק אשר ציוהו לחזור דא&quot;ח וגם לקבל אנשים. אמנם את זאת – לקבל אנשים – לא קיים. ונסיעתו זו עשתה כנפיים, עד כי בבואו לקיעוו &lt;small&gt;[קייב]&lt;/small&gt; הייתה לו קבלת פנים מהודרה &lt;small&gt;[מהודרת]&lt;/small&gt; מכל נכבדי העדה כמעט בלי הבדל מפלגה. לא מיבעי ממפלגת החסידים ויראי אלקים, אלא גם המשכילים הנלהבים באו לקבל פניו. ובמשך ימי שבתו בקיעוו כעשרה ימים, הייתה העיר והסביבה מליאה ברגש נפלא במינו, ורבים מהחסידים מצערניגעוו, פלטאוע, חערסאן, ניעזין, לובען, ראמען באו לקיעוו. אך חוק שם לו לבלי לקבל ביחידות, רק הי' יוצא אל הנאספים לשוחח עמהם שעה קלה. וכמעט אשר בכל יום בשעה השביעית אחר הצהרים הי' אומר דא&quot;ח כחצי שעה או כג' רבעי שעה. ורבו המתאוננים על אשר אינו מקבל על יחידות.|[[רשימות תרכ&quot;ו]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]|}}<br /> בשנת [[תרכ&quot;ג]] נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת אדמו&quot;ר הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל קייב. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות, אך אז נתגלה לכלל החסידים בקיאותו הרבה של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ב[[נגלה]] וב[[חסידות]]{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ו]], שוב הורה לו אביו אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] לחזור [[חסידות]]. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב&quot;ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|שם=תרכ&quot;ו|מבוסס על 'רשימת תרכ&quot;ו' שכתב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ&quot;ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], וכן ב[[רשימות היומן]], חוברת קמ, עמ' 4. מ'יומן' שנת [[תרצ&quot;ג]]}}.<br /> <br /> במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור בין השנים [[תר&quot;י]] לשנת [[תרכ&quot;ד]] מאמרים מיוחדים לפני [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש עמוד 35}}. וכן אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] [[פ&quot;נ]] לעיתים{{הערה|שם=פ&quot;נ|ספר [[קיצור תולדות חב&quot;ד]], עמ' 167 למטה}}.<br /> <br /> אך אדמו&quot;ר הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכשראה אותו אדמו&quot;ר הצמח צדק אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש&quot;ט (גיליון)|היכל הבעש&quot;ט]] חלק ט&quot;ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ&quot;צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב&quot;ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי&quot;ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ&quot;ז}}, כמו כן הצ&quot;צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי&quot;ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק רצה לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי&quot;ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} (&quot;יהודי טוב&quot; - היה כינוי לאדמו&quot;ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ&quot;ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ&quot;נ]] לבנו המהרי&quot;ל{{הערה|שם=היכל|}}. אך כאמור אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב [[פ&quot;נ|פני&quot;ם]] גם לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|שם=פ&quot;נ}}.<br /> <br /> ==הצוואות, פסק הבית דין והפיצול==<br /> <br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> |[[קובץ:מכתב הצמח צדק למהרש.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתב שכתב הצמח צדק לבנו, אדמו&quot;ר המהר&quot;ש בו כותב את רצונו שינהיג את עדת החסידים]]<br /> |[[קובץ:זכרון הפסק דין.png|שמאל|ממוזער|250px|הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] על הפסק דין שבו פסק לטובת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שהוא זה שימשיך את [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] &lt;small&gt;(נתן לקרוא את נוסך הזכרון בחלונית למטה)&lt;/small&gt;&lt;small&gt;טקסט מוקטן&lt;/small&gt;]]<br /> |}<br /> [[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו&quot;ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי&quot;ל ולרבי מהר&quot;ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. }}. אך לאחר מכן נכדו רבי שלמה זלמן שניארסון בן המהרי&quot;ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את המהרי&quot;ל מההנהגה ובמקביל קירב את אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. <br /> <br /> [[הצמח צדק]] אמר לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש&quot;ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר המאמרים]] תש&quot;י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ&quot;ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עמ' 36. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]], חלק ח', עמ' 32. 'אורות אמונים' עמ' ד'. [[קיצור תולדות חב&quot;ד]] עמ' 167, ועוד.}}.<br /> {{חלונית <br /> |כותרת = נוסח הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br /> |תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה&quot;י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו&quot;ר ז&quot;ל נבג&quot;מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ&quot;ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי&quot;ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=430 המכתב התפרסם] בקובץ &quot;אגרות בעל תורת חסד&quot;}}. <br /> |מקור = <br /> }}<br /> ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תרכ&quot;ו]] הסתלק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי&quot;ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, כמו כן באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת עצומה בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב מה קרה כשחזר [[המהרי&quot;ל]] מ[[קרמנצ'וג]]{{הערה|היה שם כחלק ממסעו להפצת [[דא&quot;ח]] בקרב [[חסידי חב&quot;ד]]}} ל[[ליובאוויטש]] לשבת שבעה על אביו [[הצמח צדק]]: {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. <br /> <br /> במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br /> <br /> בזמן [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] היה בנו [[המהרי&quot;ל]] בעיירה [[קרמנצ'וג]]{{הערה|שם=דברים|[[רשימות דברים]] חלק ב' דף פ&quot;ה}}, והוא תכנן לשבות שם את [[חג הפסח]]. וכשהתקבלה הידיעה בדבר הסתלקותו של [[הצמח צדק]] ל[[קרמנצ'וג]] ביקשו ממנו החסידים שימלא את מקום אביו, [[המהרי&quot;ל]] ענה להם שקודם הוא רוצה ללכת ל[[ליובאוויטש]] ולשבת עם אחיו, בין האחים הוא הזכיר גם את [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] והחסידים אמרו לו על כך בזלזול &quot;גם הוא מסכת&quot;?! [[המהרי&quot;ל]] ענה להם {{ציטוטון|בכבוד והוקרה, בודאי שהוא מסכת, ועוד איזה מסכת!}}{{הערה|שם=דברים}} לימים המהרי&quot;ל כתב על לכתו ל[[ליובאוויטש]] באיגרת ששלח לגיסו ר' זלמן וויליז, וזה לשון האיגרת: {{ציטוטון|ידוע לכל שבקרמנצ'וג בחזירתי בכל העיירות שדברו עמי לקבל על עצמי השבתי לכולם שאיני רוצה בשום שינוי שם חדש כלל מכמו שהוא מקודם רק התנהג כמו שהיה בחיים חיותו לחזור דא&quot;ח כו'}}{{הערה|ראה היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' קס&quot;ח.}}. <br /> <br /> אך חסידיו של [[המהרי&quot;ל|המהרי&quot;ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל&quot;ו-ל&quot;ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי&quot;ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב&quot;ש]] עמ' מ&quot;ה ועמ' ס&quot;ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.<br /> <br /> ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק&quot;מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל&quot;ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הבית דין קבע ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות חב&quot;ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' 172}}.<br /> <br /> החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ענה לו ע&quot;כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ספר השיחות]] תש&quot;ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב&quot;ד חלק ח' עמ' 32}}.<br /> <br /> לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br /> <br /> לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|[[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] גיליון מספר 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ&quot;ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב&quot;ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי&quot;ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש&quot;ט, ט&quot;ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי&quot;ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נשאר כשנתיים בעיירה [[ליובאוויטש]], ולאחריהם נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב&quot;ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נשאר גם הוא כמה שנים ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|שם=ליאדי|היכל הבעש&quot;ט, חלק י&quot;ח עמ' ק&quot;ג}} ולאחריהם נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב&quot;ד - ליאדי]]. ובן זקוניו של הצמח צדק, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך משם את שושלת חב&quot;ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]: {{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{הערה|מפי הרב [[יעקב לנדא]], [[אוצר החסידים (ספר)]]}}.<br /> <br /> ==חב&quot;ד ליובאוויטש והפיצול==<br /> [[חב&quot;ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב&quot;ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}. <br /> <br /> כאשר נודע לחסיד ר' [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן שמע ר' יקותיאל מאמר חסידות מכל האחים, וכששמע את מאמר החסידות של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה&quot;רבי&quot; שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר &quot;רבנו הצמח צדק&quot; עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] ה'תש&quot;ב עמ' 104 - 103}} .<br /> <br /> החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר&quot;ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ&quot;ז]] נפטר [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> עד שנת [[תרפ&quot;ג]] נכחדו ענפיה השונים של חב&quot;ד וכך כל שאר רוב חסידי חב&quot;ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br /> <br /> שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו&quot;רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:<br /> <br /> ===חב&quot;ד קאפוסט===<br /> {{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> |[[קובץ:מיוחס למהר&quot;ש.jpg|150px|ממוזער|מרכז|תמונת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, ממשיכו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]]]<br /> |[[קובץ:מהריל.jpg|150px|ממוזער|מרכז|מצבתו של [[המהרי&quot;ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br /> |}<br /> מייסד הענף היה [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] בהשתדלות בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק).<br /> <br /> לאחר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי&quot;ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי&quot;ל]] כאדמו&quot;ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br /> <br /> בגלל שהמהרי&quot;ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו&quot;רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו&quot;ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב&quot;ד]], והענף החסידית [[חב&quot;ד קאפוסט]] הייתה בתחילה הענף הגדול ביותר ב[[חסידות חב&quot;ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ&quot;ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי&quot;ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה שנים רבות, אף לא אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש&quot;ב]]}}<br /> <br /> המהרי&quot;ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br /> <br /> הענף התקיים במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ&quot;ו]] עד שנת [[תרפ&quot;ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו&quot;רים של הענף חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ===חב&quot;ד ליאדי===<br /> {{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br /> מייסד הענף היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br /> <br /> בתחילה אחרי [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נשאר בעיירה [[ליובאוויטש]] במשך כשנתיים{{הערה|שם=ליאדי}}, ובשנת [[תרכ&quot;ח]] כשרצה לעקור מ[[ליובאוויטש]] באו אליו חסידים מ[[ליאדי]] ובשקו ממנו שיתיישב בעיירתם ויחזיר עטרה ליושנה{{הערה|ראה היכל הבעש&quot;ט עמ' ק&quot;ד}}. וכאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו&quot;רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו&quot;ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}{{הערה|שם=ליאדי ב'|ראה היכל הבעש&quot;ט, חלק י&quot;ח עמ' ק&quot;ג - ק&quot;ד, ועוד..}}. עד שהגיע ל[[ליאדי]] הייתה העיירה חריבה ושוממה, וכשהגיע ל[[ליאדי]] החיה מחדש את העיירה והחזיר עטרה ליושנה{{הערה|[[בית רבי]] חלק א', פרק כ&quot;ג}}. <br /> <br /> עוד לפני שאדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] [[הסתלקות|הסתלק]] היו חסידים שנקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]], כגון החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]] מהאמלי, אחיו ר' זלמן דוכמן מקארמה, ועוד. וכשהגיע לליאדי ופתח את חצרו נהרו אליו עוד רבים מגדולי תלמידיו של [[הצמח צדק]], ביניהם ר&quot;ז מדיסנא שהיה ממשפחת [[הגר&quot;א]] ולאחר מכן נהיה חסיד של [[הצמח צדק]] ונקשר לבנו [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז מליאדי]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג', פרק י'}}, החסיד ר' רפאל נחמן מנאווע שהיה עוד חסיד של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ועוד עשרות חסידים גדולים וחשובים{{הערה|שם=ליאדי ב'}}. <br /> <br /> עם פטירתו של [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] נהרו מאות מחסדיו לליובאוויטש, ומקצתם נקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|רחש&quot;ז]] שהתגורר עדיין בעיירה [[ליובאוויטש]], כאשר אליו נקשרו בין השאר החסידים ר' משה ישראל מדריסא (בנו של ר' [[מרדכי מליעפלי]]), ר' מרדכי מקאמיל שהיה מתלמידי [[הצמח צדק]], ועוד{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.<br /> <br /> חסידות [[חב&quot;ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה &quot;סירטשין ליאדי&quot;. לאחר שנפטרו האדמו&quot;רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב&quot;ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב&quot;ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב&quot;ד ליובאוויטש.<br /> <br /> ===חב&quot;ד ניעז'ין===<br /> {{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br /> מייסד הענף היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br /> <br /> הענף התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ&quot;ח]] ועד לשנת [[תרמ&quot;ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ&quot;ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב&quot;ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br /> <br /> ==אדמו&quot;רי חב&quot;ד בתקופת הפיצול==<br /> השנים מציינות את שנות כהונת האדמו&quot;ר או הענף<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; border=&quot;1&quot;<br /> ! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br /> |-<br /> |'''[[חב&quot;ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי&quot;ל מקאפוסט|המהרי&quot;ל]] (ניסן [[תרכ&quot;ו]] - חשון [[תרכ&quot;ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ&quot;ז]] - [[תר&quot;ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ&quot;ג]] - [[תרס&quot;ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר&quot;ס]] - [[תרפ&quot;ג]]) || [[תרכ&quot;ו]] - [[תרפ&quot;ג]]{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ&quot;ו - תרמ&quot;ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ&quot;ג - תר&quot;ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר&quot;ס - תרס&quot;ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס&quot;ט - תרפ&quot;ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br /> |-<br /> |'''[[חב&quot;ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שנ&quot;ז]] ([[תרכ&quot;ז]] - [[תר&quot;מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר&quot;מ]] - [[תר&quot;ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר&quot;מ]] - [[תרס&quot;ה]])}} || [[תרכ&quot;ז]] - [[תר&quot;ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br /> |-<br /> |'''[[חב&quot;ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי&quot;ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ&quot;ח]] - [[תרמ&quot;ג]])}} || {{יישור טקסט|מרכז|בני המהרי&quot;ן סרבו להתמנות כאדמו&quot;רים והענף חדל מלהתקיים}} || {{שורה אחת|[[תרכ&quot;ח]] - [[תרמ&quot;ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי&quot;ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> |-<br /> ! colspan=&quot;5&quot; style=&quot;border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;&quot; | השוואה לחב&quot;ד ליובאוויטש<br /> |-<br /> |'''{{שורה אחת|[[חב&quot;ד ליובאוויטש]]}}''' || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ([[תרכ&quot;ו]] - [[תרמ&quot;ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ([[תרמ&quot;ג]] - [[תר&quot;פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ&quot;ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], הסתיימה תקופת הפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br /> |}<br /> <br /> ==מרכזי הענפים שהתפצלו==<br /> [[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]] - עיירתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ומרכז חסידי חב&quot;ד מאז ועד היום. במרכז המפה נתן לראות את חצר רבותינו נשיאנו]]<br /> בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם הענף שהקים{{הערה|[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב&quot;ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב&quot;ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב&quot;ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ס]] כשהאדמו&quot;ר מ[[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו&quot;רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו&quot;ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו&quot;ר בעיירה [[בברויסק]]. כך של[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] היו שני ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], ולאחריו בעיר [[בברויסק]], וכן חלק מרכזי היו בעיירה [[רציצא]]{{הערה|הריכוז ב[[רציצא]] היה במקביל ל[[קאפוסט]] ול[[בברויסק]]}}.<br /> <br /> כך גם ב[[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ&quot;ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות [[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br /> <br /> ==בתי כנסת וקהילות חב&quot;ד בתקופת הפיצול==<br /> [[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב&quot;ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב&quot;ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br /> [[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br /> [[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br /> [[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br /> בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב&quot;דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא&quot;ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים ב[[סטרדוב]] שדווקא [[המהרי&quot;ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ&quot;ו]] רוב חסידי חב&quot;ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של [[המהרי&quot;ל]] מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי&quot;ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי&quot;ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ&quot;ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|כוחה של סניגוריה, עמ' 141 ו142}}.<br /> <br /> גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי&quot;ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו [[המהרי&quot;ל]] היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את [[המהרי&quot;ל]] נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, ו[[המהרי&quot;ל]] מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי&quot;ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי&quot;ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br /> <br /> בעיירה קראוטה היה ריכוז חב&quot;די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי&quot;ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי&quot;ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' בער הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי&quot;ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי&quot;ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי&quot;ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' 176}}.<br /> <br /> ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]].<br /> <br /> גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י&quot;ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב&quot;ד מקושרים לאדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י&quot;ז}}.<br /> <br /> בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב&quot;ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br /> <br /> ב[[פולוצק]] היו רוב החסידים [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] אך למרות זאת חסידי קאפסוט בפולוצק חבבו את אנשי ליובאוויטש ולא היה מחלוקת ביניהם. בהקשר לכך מסופר שאנשי קאפוסט בעיירה בקשו מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שישלח עבורם משפיע, בתחילה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלח להם חסיד שלא הצליח להסתדר אתם כי דרך ליובוויטש שונה מקאפסוט, ולאחר שאנשי קאפוסט כתבו על-כך ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הוא שלח את המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיכהן כמשפיע בעירם באמרו ש{{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אוהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}{{הערה|נוסך אחר (מפי זכרונו של ר' [[יהושע מונדשיין]]): {{ציטוטון|אתה נח לבריות, ואתה תסדר איתם}}}}{{הערה|המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, עמ' 29}}.<br /> <br /> קהילת חב&quot;ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות &quot;גירוש מוסקבה&quot; שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב&quot;דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב&quot;דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ&quot;א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br /> <br /> בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב&quot;דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב&quot;ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה&quot;חב&quot;דניצע של דוקשיץ&quot;] {{שטורעם}}}}.<br /> <br /> ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] מכל הענפים, הקהילה החב&quot;דית הגדולה ביותר ב[[ריגא]] הייתה של [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל&quot;ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל&quot;ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב&quot;דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב&quot;ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש ל[[ריגא]] ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br /> <br /> בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב&quot;דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ&quot;ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]] [[תש&quot;ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב&quot;ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב&quot;ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]{{הערה|שם=י&quot;ז|ראה קובץ [[היכל הבעש&quot;ט]] חלק י&quot;ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב&quot;דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה [[חב&quot;ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br /> <br /> בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב&quot;די שהשתייך ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה&quot;מגן אבות&quot; להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י&quot;ז}}.<br /> <br /> בית כנסת חב&quot;ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] ב[[ירושלים]] השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br /> <br /> ==היחסים בין ליובאוויטש לענפים שהתפצלו==<br /> [[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע&quot;פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב&quot;ד]] והקימו את [[כולל חב&quot;ד המיוחד]]]]<br /> ===יחסי ליובאוויטש עם חב&quot;ד קאפוסט===<br /> היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מלווים במתיחות גדולה משנת הקמת הענף, ובמיוחד לאחר ש[[המהרי&quot;ל]] הסתלק.<br /> <br /> [[חסידי חב&quot;ד]] ליובאוויטש הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י&quot;ז}}.<br /> <br /> על אף המחלוקת הורה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בשנת [[תרל&quot;ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק. היו מ[[אנ&quot;ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]], קה&quot;ת, תשס&quot;ו, עמ' רפח}}.<br /> <br /> לאחר הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הלכו חסידי ליובאוויטש ל[[ווילנא]] כדי להדפיס את ספרו [[לקוטי תורה לג' פרשיות]], [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] ששמעו על-כך רצו לעשות תחבולה ולהחליף את המאמרים שנכתבו שם על-ידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] במאמרים של אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] המיוסדים על אותם פסוקים, ובכך &quot;להוכיח&quot; ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לא חידש כלום כביכול אלא רק חזר על מאמריו של אביו. ואכן השלוחים שבאו לוילנא כדי להדפיס את הספר לא שמו לב לכך שהדפים שהיו בידיהם ובם מאמריו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הוחלפו במאמריו של אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]], וכך הם הדפיסו את ה[[לקוטי תורה לג' פרשיות]] בתחילה. וכשהביאו את הספר ל[[ליובאוויטש]] והוא החל להתפרסם עשו מכך [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רעש גדול, בטענם שזה חיקוי למאמריו של [[הצמח צדק]] והספר הופסק להתפרסם למספר שנים{{הערה|[[המלך במסיבו]], עמ' ע&quot;ט, ועמ' פ&quot;ב}}.<br /> <br /> ב[[שמחת תורה]] [[תרע&quot;א]] התבטא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שאין במאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שום חידוש{{הערה|רשימות הרב&quot;ש ע' כד.}}, ושהחסידות בקאפוסט היא &quot;ללא יסודות כלל&quot;{{הערה|שם ע' סט.}}. לעומת זאת, רבי שלמה זלמן שיבח את אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שהוא ירא שמים גדול{{הערה|רשימות הרב&quot;ש ע' כו.}}.<br /> <br /> מאורע משמעותי היה בשנת [[תרע&quot;ב]], כאשר חסידי קאפוסט וחסידי ליאדי באר ישראל פרשו מ[[כולל חב&quot;ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב&quot;ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל&quot;ג, הערה ס&quot;ד. נדפס בתשנ&quot;ו}}. יש לציין שכאשר ביקר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארץ בשנת [[תרפ&quot;ט]], שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, קיבלו על עצמם אנשי [[כולל חב&quot;ד המיוחד]] באופן רשמי את נשיאות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על הכולל.<br /> <br /> ===יחסי ליובאוויטש עם חב&quot;ד ליאדי===<br /> בתחילה היו היסים בין ליובאוויטש ל[[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] מהודקים וקרובים זה לזה, במיוחד במהלך נשיאותו של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]]. אך לאחר שהרחש&quot;ז [[הסתלקות|הסתלק]] והענף [[חב&quot;ד ליאדי]] נחלק בין חתנו ולבין בנו השתפרו היחסים בין ליאדי ו[[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]], ובמקביל היחסים התקררו עם ליובאוויטש{{הערה|שם=המיוחד}}{{הערה|כאמור הסדק הכי גדול ביחסים היה ההצטרפות של [[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] לקאפוסט במאבקה נגד ליובאוויטש ב[[כולל חב&quot;ד]].}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז מליאדי]] חבבו מאוד זה את זה. הקרבה המיוחדת ביניהם התחילה כאשר [[הצמח צדק]] שידך בין [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ולבן בתו של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]], ה[[חתונה]] נערכה ברוב פאר והדר ובין המוזמנים היה החסיד ר' [[הלל מפאריטש]], כשראה ר' הלל את [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]] אמר לו בבדיחות {{ציטוטון|איך אתם משתדכים עם מחותן שאינכם מכירים?}} כששמע זאת אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] אמר לר' הלל {{ציטוטון|הוא גם לא מכיר את החתן...}}{{הערה|[[לקוטי סיפורים]], עמ' קי&quot;ב}}. אך במהלך ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה ונפטרה. אך גם כ[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] [[נישואים|נישא]] ל[[רבנית רבקה]] הקשר ביניהם לא הפסיק{{הערה|שם=ליאדי ג'|היכל הבעש&quot;ט, חלק י&quot;ח, עמ', קי&quot;ח - ק&quot;כ}}.<br /> <br /> כמו כן לפני חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], אביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שלח אותו ביחד עם אחיו ר' זלמן אהרן לקבל ברכה מ[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]] ב[[ליאדי]] ולשמוע ממנו מאמרי חסידות{{הערה|[[ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עמ' 135}}.<br /> <br /> בהקשר לכך אחד מילידי [[ליאדי]] סיפר שהרחש&quot;ז מליאדי היה נוהג לעלות פעם בשנה לציונו של [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]], ובכל פעם שהיה מגיע לעיירה היה נפגש עם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|שם=ליאדי ג'}}, ולפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרחש&quot;ז [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שלח את בניו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ור' זלמן אהרן לשמוע ממנו חסידות, ולמרות חוליו וחולשתו הרחש&quot;ז התיישב במיטתו ואמר בפניהם מאמר ד&quot;ה &quot;כרע שכב כארי&quot;{{הערה|[[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.<br /> <br /> עוד סיפור שממחיש את קרבתה של ליאדי לליובאוויטש בשנים הראשונות סיפר החסיד ר' רפאל קימין, שפעם בא מעיירתו ביעשינקאוויטש אל [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בעניין שהטריד אותו, ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לא התייחס לשאלותיו אלא אמר לו {{ציטוטון|מדוע אין אביך ר' יהודה יוסף מתמנה לרב בביעשינקאוויטש?}} הדבר הפליא אותו מכיון שבעיירה היה כבר רב אחר, ואמר זאת ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אדמו&quot;ר המהר&quot;ש מצידו אמר לו ללכת להתייעץ עם אחיו [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז מליאדי]]. ר' רפאל הלך אל הרחש&quot;ז ודבר אתו בדבר שהטריד אותו, אך הרחש&quot;ז כמו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לא התייחס לדבריו ושאל אותה שאלה &quot;מדוע אין אביך מתמנה כרב בביעשינקאוויטש&quot;? ר' רפאל העיד שהדבר הפליא אותו שבעתיים, הן השאלה התמוהה והן רוח הקודש השורה בין האחים מ[[ליובאוויטש]] ו[[ליאדי]]. וכשחזר לעיירתו הרב הקודם נפטר כעבור מספר ימים ואביו החליף את מקומו, אז הבין את שאלתם של הרחש&quot;ז ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|היכל הבעש&quot;ט חלק י&quot;ח עמ' קי&quot;ח קי&quot;ט. וכן ב[[שמועות וסיפורים]]}}.<br /> <br /> ==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת =האגרת שכתב רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בשם אביו [[המהרי&quot;ל]] ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br /> |תוכן ={{ציטוטון|צוויתי מכאאמו&quot;ר שליט&quot;א לכתוב לאנ&quot;ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע&quot;ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו&quot;כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין}}<br /> |מקור = היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' 171, בשם כת&quot;י שנמצא<br /> }}<br /> ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ&quot;צ בחודש ניסן [[תרכ&quot;ו]] כשהגיע [[המהרי&quot;ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי&quot;ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]]{{הערה|אז [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]] התגורר בעיירה [[ליובאוויטש]] ולא פתח עדיין את חצרו}}, וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]{{הערה|היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' קע&quot;ב קע&quot;ג}}. <br /> <br /> כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת {{גודל|2|(ראה האגרת בחלונית בצד שמאל)}} בשם אביו המהרי&quot;ל ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br /> <br /> כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי&quot;ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב&quot;ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עמ' 37}}.<br /> <br /> כמו כן כשנת [[תר&quot;מ]] כאשר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז מליאדי]] נחלה בא אליו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] כדי לבקרו ולהתפלל עליו, וכן הביא איתו רופא מומחה שיבדוק את הרחש&quot;ז (מכאן רואים את גודל החשיבות והכבוד שיחס [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לאחיו למרות המחלוקת ביניהם) כמה ימים לאחר מכן ב[[ד' טבת]] [[הסתלקות|הסתלק]] [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]] מליאדי{{הערה|על פי היכל הבעש&quot;ט חלק י&quot;ח, עמ' קי&quot;ט, וכן [[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.<br /> <br /> לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה&quot;מגן אבות&quot; הוא שלח [[פ&quot;נ]] ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' רכ&quot;ו}}.<br /> <br /> [[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|&quot;המלך במסיבו&quot; חלק ב' עמוד רפד}}.<br /> <br /> ==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br /> [[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שמואל בזפלוב]], שעקב היותו מקושר לליובאוויטש סירב לרשת את מקומו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק באדמו&quot;ריות, ובפועל החליפו רק ברבנות]]<br /> בזמן הפיצול היה בליובאוויטש יחס ביקורתי כלפי הענפים השונים בחב&quot;ד, אך כיום דבר זה השתנה. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והרבי החשיבו את אדמו&quot;רי הענפים השונים בחב&quot;ד כחלק מאדמו&quot;רי חב&quot;ד, אך כענפים שונים{{הערה|ראה ב[[היום יום]] שם מגדיר הרבי את כל האדמו&quot;רים הללו בתואר &quot;אדמו&quot;ר&quot; וכן בקובץ [[יגדלי תורה]] שבו הורה הרבי לשים את רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] מליאדי במדור &quot;רבותינו נשיאנו&quot; (ראה פר &quot;עבודת הקודש&quot; עמוד כ&quot;ג)}}.<br /> <br /> כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ&quot;ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר &quot;אדמו&quot;ר&quot;, ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו&quot;ר.<br /> <br /> כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי&quot;ד) מ[[חסידות חב&quot;ד - ליאדי|ליאדי]] במדור &quot;חסידים הראשונים&quot;, וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור &quot;רבותינו נשיאנו&quot;, אך בהפסק שלוש נקודות בינו לבין אדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר &quot;עבודת הקודש&quot; עמ' כ&quot;ג}}.<br /> <br /> ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] על ידי [[חב&quot;ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו&quot;ר מבברויסק שמן למאור הודפס ב[[כפר חב&quot;ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]}}.<br /> <br /> כאשר [[הרבי]] בא לנחם את [[הרש&quot;ג]] בב[[כ&quot;ה תשרי]] [[תש&quot;ל]] אחרי פטירת אמו, נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש&quot;ג בהקשר לספר &quot;מגן אבות&quot; של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש&quot;ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר &quot;מגן אבות&quot; והרבי השיב בחיוב. הרש&quot;ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שהספר &quot;מגן אבות&quot; מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמן הפיצול אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של [[הצמח צדק]] למרות שרק ההקדמה נכתבה על ידי חסיד קאפוסט, אך הרבי ציין שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד{{הערה|שם=המלך|המלך במסיבו בעריכת ר' משה מרדכי לאופר - הוצאת קה&quot;ת, עמ' ס&quot;ז ואילך}}{{הערה|היכל הבעש&quot;ט חלק י&quot;ז, עמ' קמ&quot;ג}}.<br /> <br /> ==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br /> במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב&quot;ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב&quot;ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ&quot;ח]] ועד לשנת [[תרמ&quot;ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י&quot;ז ניסן]] [[תרמ&quot;ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב&quot;ד קאפוסט]].<br /> <br /> לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב&quot;ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס&quot;ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב&quot;ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br /> <br /> לאחר חמש עשרה שנה ו[[חב&quot;ד ניעז'ין]] נסגרה. לאחר ארבעים ושלוש שנה [[חב&quot;ד ליאדי]] נסגרה. במשך שתים עשרה שנה נשאר רק ענף [[חב&quot;ד קאפוסט|קפוסט]] מיתר הענפים. יש לציין שבתקופה האחרונה קאפוסט על חצרותיה הייתה מאוד קטנה בעוד שליובאוויטש הייתה גדולה מאוד. <br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] כשהאדמו&quot;ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט הסתלק ולא השאיר אחריו בנים חיים - מכיון ששני בניו ר' זלמן ור' מנחם מענדל נפטרו עוד בחייו{{הערה|שם=ברוך|ספר &quot;תולדות ברוך מרדכי&quot; עמ' 11 - 112}}, אז הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו&quot;ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח&quot;א ביחובסקי עמוד ק&quot;נ ואילך}}, אולם הם סירבו, תושבי בבוירסק בקשו מחתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו&quot;רת עקב היותו מקורב לאדמו&quot;רי חב&quot;ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]{{הערה|שם=ברוך}}. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br /> <br /> ==חסידות אוורוטש ==<br /> {{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br /> בן נוסף של אדמו&quot;ר הצמח צדק, האדמו&quot;ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה&quot;צ'רקאסר&quot;), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי&quot;ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב&quot;ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט&quot;ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח&quot;כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט&quot;ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&amp;st=&amp;pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש&quot;ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי&quot;ט הכריחו כ&quot;ק חותנו אדמו&quot;ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' מנחם נחום ב. אדמו&quot;ר ההר&quot;ק ר' מרדכי ג. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&amp;st=&amp;pgnum=7 תשרי תש&quot;ה, מדור &quot;זכרון זכות אבות - י&quot;ג תשרי&quot;]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר &quot;כ&quot;ק אדמו&quot;ר&quot;.}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב&quot;ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ&quot;ג: &quot;הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב&quot;ד&quot;}}. <br /> <br /> את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו&quot;ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ&quot;ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט&quot;ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב&quot;ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&amp;st=&amp;pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש&quot;ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ&quot;ק אדמו&quot;ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר&quot;ר נחום דובער בן הוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר הגאון חסידא ופרישא כ&quot;ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר&quot;ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר&quot;ק ר' מרדכי ג. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה&quot;ק מוהריי&quot;צ}}}}.<br /> <br /> יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[התפצלות החסידות]]<br /> *[[חב&quot;ד קאפוסט]]<br /> *[[חב&quot;ד ליאדי]]<br /> *[[חב&quot;ד ניעז'ין]]<br /> *[[שושלת צ'רקס]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *קובץ &quot;דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט&quot;<br /> *[[עמרם בלוי]], קובץ [[היכל הבעש&quot;ט]] חלקים ט&quot;ו, י&quot;ז, וי&quot;ח{{הבהרה|צריך הפניה לעמודים וכותרות המאמרים}}<br /> *ספר [[כוחה של סנגוריה]]{{הבהרה|עמודים? לא כל הספר עוסק בפיצול}}<br /> * [[רשימות תרכ&quot;ו]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%93-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf קובץ &quot;ליובאוויטש שבליובאוויטש&quot;] עמ' 18 ואילך<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך מובחר}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חצרות חב&quot;ד]]</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=448276 2021-01-21T00:54:33Z

<p>חצק&#039;ל: /* חב&quot;ד ליובאוויטש והפיצול */</p> <hr /> <div>{{הפיצול בחב&quot;ד|<br /> |שם=התפצלות חסידות חב&quot;ד (תרכ&quot;ו)<br /> |תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]<br /> |כתובית=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הפיצול החל לאחר הסתלקותו<br /> |תאריך התחלה=ניסן [[תרכ&quot;ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]]<br /> |תאריך סיום=[[ט&quot;ו טבת]] [[תרפ&quot;ג]], הסתלקות אחרון אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבוברויסק<br /> |משך הפיצול=[[חסידות קאפוסט]] - 57 שנים{{ש}}[[חסידות ליאדי]] 43 שנים {{ש}}[[חסידות ניעז'ין]] - 15 שנים<br /> |ענפים שקמו=[[חסידות חב&quot;ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב&quot;ד - ליאדי|חסידות ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב&quot;ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]<br /> |חב&quot;ד הרשמית=חב&quot;ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> |מייסדי הענפים=[[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב&quot;ד ניעז'ין|ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br /> |אירועים משמעותיים=פרישת [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע&quot;ב]] מ[[כולל חב&quot;ד]] והקמת [[כולל חב&quot;ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפוסט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם.}}<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |חסידי אדמו&quot;ר הצמח צדק (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק|חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> |חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br /> }}<br /> '''התפצלות חסידות חב&quot;ד''' הוא מהלך בו התפצלו כמה ענפים מ[[חסידות חב&quot;ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ&quot;ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלשה ענפים חדשים בנוסף על [[חב&quot;ד ליובאוויטש]]: [[חב&quot;ד קאפוסט]], [[חב&quot;ד ניעז'ין]] ו[[חב&quot;ד ליאדי]]. מקימי הענפים השונים היו שלושה מבני אדמו&quot;ר הצמח צדק, אחיו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]: [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן מליאדי]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח מניעז'ין]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה הבן הצעיר - [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו לחב&quot;ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר סופית בשנת [[תרפ&quot;ג]], לאחר שאחרון אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]], שהיה אדמו&quot;ר בעיר בוברויסק, נפטר ובני משפחתו לא רצו להמשיך אותו בנשיאות. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], חלק קטן מחסידיו עזבו את חב&quot;ד או את דרך החסידות בכלל.<br /> <br /> ==רקע==<br /> <br /> לאדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים{{הערה|ראה ספר התולדות אדמו&quot;ר הצמח צדק, עמ' 228 ואילך, פרק &quot;משפחתו&quot;.}}: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]]{{הערה|כונה הרב&quot;ש, לאחר הפיצול התקשר לאדמו&quot;ר המהר&quot;ש.}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|כונה המהרי&quot;ל, ייסד את ענף [[חב&quot;ד קאפוסט]].}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{הערה|כונה הרחש&quot;ז, ייסד את ענף [[חב&quot;ד ליאדי]].}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]{{הערה|כונה המהרי&quot;ן, ייסד את ענף [[חב&quot;ד ניעז'ין]].}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]{{הערה|כונה הריי&quot;ץ, כיהן כאדמו&quot;ר בעיירה אוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק.}}, רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]{{הערה|כונה רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ&quot;ז]].}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שמואל]] - ([[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש.}}.<br /> <br /> בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר ביקשו ממנו [[חסיד]]ים, בנוסף על מאמרי אביהם הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו{{הערה|ראה היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז, עמ' קס&quot;ח, וראה פירוט על-כך ברשימות תרכ&quot;ו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].}}. בשונה משאר האחים, לא היה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מקבל את פניהם של רוב החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}, אך היה חוזר לעיתים דברי תורה בפני [[הרשב&quot;ץ]] והרב [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|[[ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] תרצ&quot;ז, עמ' 195}}. בשנותיו האחרונות של אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] הוא נהג לשלוח את בניו לחזור מאמרי חסידות בעיירות השונות, היו חסידים שהיו מקושרים מאד למהרי&quot;ל בנו של הצ&quot;צ, עד כדי כך שהיו מעיזים לבקש מאדמו&quot;ר הצ&quot;צ שישלח להם דווקא את המהרי&quot;ל{{הערה|כך סיפר הרב [[פרץ חן (צ'רניגוב)]] וכן היה בעוד עיירות - ראה היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז, עמ' קס&quot;א.}}.<br /> <br /> בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו&quot;רות בסגנון [[חסידי פולין]] בעיירה אוורוטש{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ&quot;ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע&quot;ג]] אגרות ס&quot;ו-ס&quot;ז - עמ' קמ&quot;ו ואילך.}}, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו, בערך בשנת [[תקצ&quot;ז]]{{הערה|היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ו עמ' קט&quot;ו.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרט&quot;ז]], החל בנו של [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|המהרי&quot;ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מסביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. היות ובשנים קודמות יצא סבו אדמו&quot;ר הצ&quot;צ למסעות בקרב חסידיו בעיירות הקטנות, בהם אמר לפניהם חסידות, הוא אף פנה אל חסידי חב&quot;ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שיבקשו מאדמו&quot;ר הצמח צדק שישלח אליהם את אחד מבניו שיחזור להם חסידות, בטענה שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן הרב שהיא ערכה והעלויות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו ויחזור חסידות{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבין הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי&quot;ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה, וכשהמהרי&quot;ל קיבל את פניות החסידים שיבוא לחזור בעיירתם [[דא&quot;ח]] הלך בתום לב לעיירות אלה, ולא ידע שהכל נעשה בעקבות תעמולתו של בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]]{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}. <br /> <br /> לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}.{{הערה|שמועות וסיפורים [[תשל&quot;ד]], עמ' 57}}כחלק מהתעמולה של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בקשו החסידים ב[[צ'רניגוב]] מר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] שיבקש מאדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] שישלח את בנו [[המהרי&quot;ל]] לעירם כדי שיחזור להם [[דא&quot;ח]], בתחילה ר' פרץ חן לא רצה לכתוב מפורשות, אלא לכתוב שישלח את אחד מבניו, אך לאחר הפצרותיהם של החסידים ב[[צ'רניגוב]] שיפרש שכוונתם היא דווקא על [[המהרי&quot;ל]] הוא כתב כך, וכאשר ר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] הגיע ל[[ליובאויטש]] מתח על-כך אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] ביקורת ואמר לו {{ציטוטון|{{מונחון|וואס זיינען זיי בעלי-בתים אויף מיינע קינדער וועמען צו שיקן|מי הם בעלי הבית על ילדיי למי לשלוח}}}}. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי&quot;ל אל הנעשה מסביבו.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ב]], הורה הצמח צדק לבנו אדמו&quot;ר המהר&quot;ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב&quot;ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}.<br /> <br /> {{ציטוט-צף|סדר המסע לקיעוו &lt;small&gt;[קייב]&lt;/small&gt; הי' דרך כמה עיירות מאנ&quot;ש שהתעכב בהם רק כשעות אחדות, ובכל מקום עברו הי' חוזר דא&quot;ח כפי אשר הבטיח לכ&quot;ק אביו הרה&quot;ק אשר ציוהו לחזור דא&quot;ח וגם לקבל אנשים. אמנם את זאת – לקבל אנשים – לא קיים. ונסיעתו זו עשתה כנפיים, עד כי בבואו לקיעוו &lt;small&gt;[קייב]&lt;/small&gt; הייתה לו קבלת פנים מהודרה &lt;small&gt;[מהודרת]&lt;/small&gt; מכל נכבדי העדה כמעט בלי הבדל מפלגה. לא מיבעי ממפלגת החסידים ויראי אלקים, אלא גם המשכילים הנלהבים באו לקבל פניו. ובמשך ימי שבתו בקיעוו כעשרה ימים, הייתה העיר והסביבה מליאה ברגש נפלא במינו, ורבים מהחסידים מצערניגעוו, פלטאוע, חערסאן, ניעזין, לובען, ראמען באו לקיעוו. אך חוק שם לו לבלי לקבל ביחידות, רק הי' יוצא אל הנאספים לשוחח עמהם שעה קלה. וכמעט אשר בכל יום בשעה השביעית אחר הצהרים הי' אומר דא&quot;ח כחצי שעה או כג' רבעי שעה. ורבו המתאוננים על אשר אינו מקבל על יחידות.|[[רשימות תרכ&quot;ו]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]|}}<br /> בשנת [[תרכ&quot;ג]] נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת אדמו&quot;ר הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל קייב. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות, אך אז נתגלה לכלל החסידים בקיאותו הרבה של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ב[[נגלה]] וב[[חסידות]]{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ו]], שוב הורה לו אביו אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] לחזור [[חסידות]]. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב&quot;ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|שם=תרכ&quot;ו|מבוסס על 'רשימת תרכ&quot;ו' שכתב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ&quot;ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], וכן ב[[רשימות היומן]], חוברת קמ, עמ' 4. מ'יומן' שנת [[תרצ&quot;ג]]}}.<br /> <br /> במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור בין השנים [[תר&quot;י]] לשנת [[תרכ&quot;ד]] מאמרים מיוחדים לפני [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש עמוד 35}}. וכן אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] [[פ&quot;נ]] לעיתים{{הערה|שם=פ&quot;נ|ספר [[קיצור תולדות חב&quot;ד]], עמ' 167 למטה}}.<br /> <br /> אך אדמו&quot;ר הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכשראה אותו אדמו&quot;ר הצמח צדק אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש&quot;ט (גיליון)|היכל הבעש&quot;ט]] חלק ט&quot;ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ&quot;צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב&quot;ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי&quot;ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ&quot;ז}}, כמו כן הצ&quot;צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי&quot;ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק רצה לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי&quot;ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} (&quot;יהודי טוב&quot; - היה כינוי לאדמו&quot;ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ&quot;ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ&quot;נ]] לבנו המהרי&quot;ל{{הערה|שם=היכל|}}. אך כאמור אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב [[פ&quot;נ|פני&quot;ם]] גם לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|שם=פ&quot;נ}}.<br /> <br /> ==הצוואות, פסק הבית דין והפיצול==<br /> <br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> |[[קובץ:מכתב הצמח צדק למהרש.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתב שכתב הצמח צדק לבנו, אדמו&quot;ר המהר&quot;ש בו כותב את רצונו שינהיג את עדת החסידים]]<br /> |[[קובץ:זכרון הפסק דין.png|שמאל|ממוזער|250px|הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] על הפסק דין שבו פסק לטובת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שהוא זה שימשיך את [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]]]]<br /> |}<br /> [[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו&quot;ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי&quot;ל ולרבי מהר&quot;ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. }}. אך לאחר מכן נכדו רבי שלמה זלמן שניארסון בן המהרי&quot;ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את המהרי&quot;ל מההנהגה ובמקביל קירב את אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. <br /> <br /> [[הצמח צדק]] אמר לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש&quot;ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר המאמרים]] תש&quot;י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ&quot;ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עמ' 36. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]], חלק ח', עמ' 32. 'אורות אמונים' עמ' ד'. [[קיצור תולדות חב&quot;ד]] עמ' 167, ועוד.}}.<br /> {{חלונית <br /> |כותרת = הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br /> |תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה&quot;י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו&quot;ר ז&quot;ל נבג&quot;מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ&quot;ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי&quot;ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=430 המכתב התפרסם] בקובץ &quot;אגרות בעל תורת חסד&quot;}}. <br /> |מקור = <br /> }}<br /> ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תרכ&quot;ו]] הסתלק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי&quot;ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, כמו כן באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת עצומה בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב מה קרה כשחזר [[המהרי&quot;ל]] מ[[קרמנצ'וג]]{{הערה|היה שם כחלק ממסעו להפצת [[דא&quot;ח]] בקרב [[חסידי חב&quot;ד]]}} ל[[ליובאוויטש]] לשבת שבעה על אביו [[הצמח צדק]]: {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. <br /> <br /> במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br /> <br /> בזמן [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] היה בנו [[המהרי&quot;ל]] בעיירה [[קרמנצ'וג]]{{הערה|שם=דברים|[[רשימות דברים]] חלק ב' דף פ&quot;ה}}, והוא תכנן לשבות שם את [[חג הפסח]]. וכשהתקבלה הידיעה בדבר הסתלקותו של [[הצמח צדק]] ל[[קרמנצ'וג]] ביקשו ממנו החסידים שימלא את מקום אביו, [[המהרי&quot;ל]] ענה להם שקודם הוא רוצה ללכת ל[[ליובאוויטש]] ולשבת עם אחיו, בין האחים הוא הזכיר גם את [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] והחסידים אמרו לו על כך בזלזול &quot;גם הוא מסכת&quot;?! [[המהרי&quot;ל]] ענה להם {{ציטוטון|בכבוד והוקרה, בודאי שהוא מסכת, ועוד איזה מסכת!}}{{הערה|שם=דברים}} לימים המהרי&quot;ל כתב על לכתו ל[[ליובאוויטש]] באיגרת ששלח לגיסו ר' זלמן וויליז, וזה לשון האיגרת: {{ציטוטון|ידוע לכל שבקרמנצ'וג בחזירתי בכל העיירות שדברו עמי לקבל על עצמי השבתי לכולם שאיני רוצה בשום שינוי שם חדש כלל מכמו שהוא מקודם רק התנהג כמו שהיה בחיים חיותו לחזור דא&quot;ח כו'}}{{הערה|ראה היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' קס&quot;ח.}}. <br /> <br /> אך חסידיו של [[המהרי&quot;ל|המהרי&quot;ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל&quot;ו-ל&quot;ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי&quot;ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב&quot;ש]] עמ' מ&quot;ה ועמ' ס&quot;ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.<br /> <br /> ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק&quot;מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל&quot;ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הבית דין קבע ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות חב&quot;ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' 172}}.<br /> <br /> החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ענה לו ע&quot;כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ספר השיחות]] תש&quot;ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב&quot;ד חלק ח' עמ' 32}}.<br /> <br /> לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br /> <br /> לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|[[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] גיליון מספר 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ&quot;ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב&quot;ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי&quot;ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש&quot;ט, ט&quot;ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי&quot;ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נשאר כשנתיים בעיירה [[ליובאוויטש]], ולאחריהם נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב&quot;ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נשאר גם הוא כמה שנים ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|שם=ליאדי|היכל הבעש&quot;ט, חלק י&quot;ח עמ' ק&quot;ג}} ולאחריהם נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב&quot;ד - ליאדי]]. ובן זקוניו של הצמח צדק, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך משם את שושלת חב&quot;ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]: {{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{הערה|מפי הרב [[יעקב לנדא]], [[אוצר החסידים (ספר)]]}}.<br /> <br /> ==חב&quot;ד ליובאוויטש והפיצול==<br /> [[חב&quot;ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב&quot;ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}. <br /> <br /> כאשר נודע לחסיד ר' [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן שמע ר' יקותיאל מאמר חסידות מכל האחים, וכששמע את מאמר החסידות של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה&quot;רבי&quot; שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר &quot;רבנו הצמח צדק&quot; עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] ה'תש&quot;ב עמ' 104 - 103}} .<br /> <br /> החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר&quot;ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ&quot;ז]] נפטר [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> עד שנת [[תרפ&quot;ג]] נכחדו ענפיה השונים של חב&quot;ד וכך כל שאר רוב חסידי חב&quot;ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br /> <br /> שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו&quot;רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:<br /> <br /> ===חב&quot;ד קאפוסט===<br /> {{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> |[[קובץ:מיוחס למהר&quot;ש.jpg|150px|ממוזער|מרכז|תמונת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, ממשיכו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]]]<br /> |[[קובץ:מהריל.jpg|150px|ממוזער|מרכז|מצבתו של [[המהרי&quot;ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br /> |}<br /> מייסד הענף היה [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] בהשתדלות בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק).<br /> <br /> לאחר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי&quot;ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי&quot;ל]] כאדמו&quot;ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br /> <br /> בגלל שהמהרי&quot;ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו&quot;רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו&quot;ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב&quot;ד]], והענף החסידית [[חב&quot;ד קאפוסט]] הייתה בתחילה הענף הגדול ביותר ב[[חסידות חב&quot;ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ&quot;ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי&quot;ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה שנים רבות, אף לא אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש&quot;ב]]}}<br /> <br /> המהרי&quot;ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br /> <br /> הענף התקיים במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ&quot;ו]] עד שנת [[תרפ&quot;ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו&quot;רים של הענף חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ===חב&quot;ד ליאדי===<br /> {{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br /> מייסד הענף היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br /> <br /> בתחילה אחרי [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נשאר בעיירה [[ליובאוויטש]] במשך כשנתיים{{הערה|שם=ליאדי}}, ובשנת [[תרכ&quot;ח]] כשרצה לעקור מ[[ליובאוויטש]] באו אליו חסידים מ[[ליאדי]] ובשקו ממנו שיתיישב בעיירתם ויחזיר עטרה ליושנה{{הערה|ראה היכל הבעש&quot;ט עמ' ק&quot;ד}}. וכאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו&quot;רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו&quot;ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}{{הערה|שם=ליאדי ב'|ראה היכל הבעש&quot;ט, חלק י&quot;ח עמ' ק&quot;ג - ק&quot;ד, ועוד..}}. עד שהגיע ל[[ליאדי]] הייתה העיירה חריבה ושוממה, וכשהגיע ל[[ליאדי]] החיה מחדש את העיירה והחזיר עטרה ליושנה{{הערה|[[בית רבי]] חלק א', פרק כ&quot;ג}}. <br /> <br /> עוד לפני שאדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] [[הסתלקות|הסתלק]] היו חסידים שנקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]], כגון החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]] מהאמלי, אחיו ר' זלמן דוכמן מקארמה, ועוד. וכשהגיע לליאדי ופתח את חצרו נהרו אליו עוד רבים מגדולי תלמידיו של [[הצמח צדק]], ביניהם ר&quot;ז מדיסנא שהיה ממשפחת [[הגר&quot;א]] ולאחר מכן נהיה חסיד של [[הצמח צדק]] ונקשר לבנו [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז מליאדי]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג', פרק י'}}, החסיד ר' רפאל נחמן מנאווע שהיה עוד חסיד של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ועוד עשרות חסידים גדולים וחשובים{{הערה|שם=ליאדי ב'}}. <br /> <br /> עם פטירתו של [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] נהרו מאות מחסדיו לליובאוויטש, ומקצתם נקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|רחש&quot;ז]] שהתגורר עדיין בעיירה [[ליובאוויטש]], כאשר אליו נקשרו בין השאר החסידים ר' משה ישראל מדריסא (בנו של ר' [[מרדכי מליעפלי]]), ר' מרדכי מקאמיל שהיה מתלמידי [[הצמח צדק]], ועוד{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.<br /> <br /> חסידות [[חב&quot;ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה &quot;סירטשין ליאדי&quot;. לאחר שנפטרו האדמו&quot;רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב&quot;ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב&quot;ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב&quot;ד ליובאוויטש.<br /> <br /> ===חב&quot;ד ניעז'ין===<br /> {{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br /> מייסד הענף היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br /> <br /> הענף התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ&quot;ח]] ועד לשנת [[תרמ&quot;ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ&quot;ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב&quot;ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br /> <br /> ==אדמו&quot;רי חב&quot;ד בתקופת הפיצול==<br /> השנים מציינות את שנות כהונת האדמו&quot;ר או הענף<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; border=&quot;1&quot;<br /> ! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br /> |-<br /> |'''[[חב&quot;ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי&quot;ל מקאפוסט|המהרי&quot;ל]] (ניסן [[תרכ&quot;ו]] - חשון [[תרכ&quot;ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ&quot;ז]] - [[תר&quot;ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ&quot;ג]] - [[תרס&quot;ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר&quot;ס]] - [[תרפ&quot;ג]]) || [[תרכ&quot;ו]] - [[תרפ&quot;ג]]{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ&quot;ו - תרמ&quot;ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ&quot;ג - תר&quot;ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר&quot;ס - תרס&quot;ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס&quot;ט - תרפ&quot;ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br /> |-<br /> |'''[[חב&quot;ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שנ&quot;ז]] ([[תרכ&quot;ז]] - [[תר&quot;מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר&quot;מ]] - [[תר&quot;ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר&quot;מ]] - [[תרס&quot;ה]])}} || [[תרכ&quot;ז]] - [[תר&quot;ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br /> |-<br /> |'''[[חב&quot;ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי&quot;ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ&quot;ח]] - [[תרמ&quot;ג]])}} || {{יישור טקסט|מרכז|בני המהרי&quot;ן סרבו להתמנות כאדמו&quot;רים והענף חדל מלהתקיים}} || {{שורה אחת|[[תרכ&quot;ח]] - [[תרמ&quot;ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי&quot;ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> |-<br /> ! colspan=&quot;5&quot; style=&quot;border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;&quot; | השוואה לחב&quot;ד ליובאוויטש<br /> |-<br /> |'''{{שורה אחת|[[חב&quot;ד ליובאוויטש]]}}''' || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ([[תרכ&quot;ו]] - [[תרמ&quot;ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ([[תרמ&quot;ג]] - [[תר&quot;פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ&quot;ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], הסתיימה תקופת הפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br /> |}<br /> <br /> ==מרכזי הענפים שהתפצלו==<br /> [[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]] - עיירתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ומרכז חסידי חב&quot;ד מאז ועד היום. במרכז המפה נתן לראות את חצר רבותינו נשיאנו]]<br /> בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם הענף שהקים{{הערה|[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב&quot;ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב&quot;ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב&quot;ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ס]] כשהאדמו&quot;ר מ[[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו&quot;רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו&quot;ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו&quot;ר בעיירה [[בברויסק]]. כך של[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] היו שני ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], ולאחריו בעיר [[בברויסק]], וכן חלק מרכזי היו בעיירה [[רציצא]]{{הערה|הריכוז ב[[רציצא]] היה במקביל ל[[קאפוסט]] ול[[בברויסק]]}}.<br /> <br /> כך גם ב[[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ&quot;ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות [[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br /> <br /> ==בתי כנסת וקהילות חב&quot;ד בתקופת הפיצול==<br /> [[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב&quot;ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב&quot;ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br /> [[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br /> [[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br /> [[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br /> בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב&quot;דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא&quot;ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים ב[[סטרדוב]] שדווקא [[המהרי&quot;ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ&quot;ו]] רוב חסידי חב&quot;ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של [[המהרי&quot;ל]] מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי&quot;ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי&quot;ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ&quot;ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|כוחה של סניגוריה, עמ' 141 ו142}}.<br /> <br /> גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי&quot;ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו [[המהרי&quot;ל]] היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את [[המהרי&quot;ל]] נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, ו[[המהרי&quot;ל]] מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי&quot;ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי&quot;ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br /> <br /> בעיירה קראוטה היה ריכוז חב&quot;די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי&quot;ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי&quot;ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' בער הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי&quot;ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי&quot;ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי&quot;ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' 176}}.<br /> <br /> ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]].<br /> <br /> גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י&quot;ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב&quot;ד מקושרים לאדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י&quot;ז}}.<br /> <br /> בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב&quot;ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br /> <br /> ב[[פולוצק]] היו רוב החסידים [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] אך למרות זאת חסידי קאפסוט בפולוצק חבבו את אנשי ליובאוויטש ולא היה מחלוקת ביניהם. בהקשר לכך מסופר שאנשי קאפוסט בעיירה בקשו מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שישלח עבורם משפיע, בתחילה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלח להם חסיד שלא הצליח להסתדר אתם כי דרך ליובוויטש שונה מקאפסוט, ולאחר שאנשי קאפוסט כתבו על-כך ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הוא שלח את המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיכהן כמשפיע בעירם באמרו ש{{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אוהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}{{הערה|נוסך אחר (מפי זכרונו של ר' [[יהושע מונדשיין]]): {{ציטוטון|אתה נח לבריות, ואתה תסדר איתם}}}}{{הערה|המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, עמ' 29}}.<br /> <br /> קהילת חב&quot;ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות &quot;גירוש מוסקבה&quot; שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב&quot;דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב&quot;דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ&quot;א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br /> <br /> בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב&quot;דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב&quot;ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה&quot;חב&quot;דניצע של דוקשיץ&quot;] {{שטורעם}}}}.<br /> <br /> ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] מכל הענפים, הקהילה החב&quot;דית הגדולה ביותר ב[[ריגא]] הייתה של [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל&quot;ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל&quot;ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב&quot;דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב&quot;ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש ל[[ריגא]] ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br /> <br /> בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב&quot;דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ&quot;ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]] [[תש&quot;ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב&quot;ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב&quot;ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]{{הערה|שם=י&quot;ז|ראה קובץ [[היכל הבעש&quot;ט]] חלק י&quot;ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב&quot;דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה [[חב&quot;ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br /> <br /> בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב&quot;די שהשתייך ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה&quot;מגן אבות&quot; להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י&quot;ז}}.<br /> <br /> בית כנסת חב&quot;ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] ב[[ירושלים]] השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br /> <br /> ==היחסים בין ליובאוויטש לענפים שהתפצלו==<br /> [[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע&quot;פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב&quot;ד]] והקימו את [[כולל חב&quot;ד המיוחד]]]]<br /> ===יחסי ליובאוויטש עם חב&quot;ד קאפוסט===<br /> היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מלווים במתיחות גדולה משנת הקמת הענף, ובמיוחד לאחר ש[[המהרי&quot;ל]] הסתלק.<br /> <br /> [[חסידי חב&quot;ד]] ליובאוויטש הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י&quot;ז}}.<br /> <br /> על אף המחלוקת הורה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בשנת [[תרל&quot;ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק. היו מ[[אנ&quot;ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]], קה&quot;ת, תשס&quot;ו, עמ' רפח}}.<br /> <br /> לאחר הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הלכו חסידי ליובאוויטש ל[[ווילנא]] כדי להדפיס את ספרו [[לקוטי תורה לג' פרשיות]], [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] ששמעו על-כך רצו לעשות תחבולה ולהחליף את המאמרים שנכתבו שם על-ידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] במאמרים של אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] המיוסדים על אותם פסוקים, ובכך &quot;להוכיח&quot; ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לא חידש כלום כביכול אלא רק חזר על מאמריו של אביו. ואכן השלוחים שבאו לוילנא כדי להדפיס את הספר לא שמו לב לכך שהדפים שהיו בידיהם ובם מאמריו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הוחלפו במאמריו של אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]], וכך הם הדפיסו את ה[[לקוטי תורה לג' פרשיות]] בתחילה. וכשהביאו את הספר ל[[ליובאוויטש]] והוא החל להתפרסם עשו מכך [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רעש גדול, בטענם שזה חיקוי למאמריו של [[הצמח צדק]] והספר הופסק להתפרסם למספר שנים{{הערה|[[המלך במסיבו]], עמ' ע&quot;ט, ועמ' פ&quot;ב}}.<br /> <br /> ב[[שמחת תורה]] [[תרע&quot;א]] התבטא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שאין במאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שום חידוש{{הערה|רשימות הרב&quot;ש ע' כד.}}, ושהחסידות בקאפוסט היא &quot;ללא יסודות כלל&quot;{{הערה|שם ע' סט.}}. לעומת זאת, רבי שלמה זלמן שיבח את אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שהוא ירא שמים גדול{{הערה|רשימות הרב&quot;ש ע' כו.}}.<br /> <br /> מאורע משמעותי היה בשנת [[תרע&quot;ב]], כאשר חסידי קאפוסט וחסידי ליאדי באר ישראל פרשו מ[[כולל חב&quot;ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב&quot;ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל&quot;ג, הערה ס&quot;ד. נדפס בתשנ&quot;ו}}. יש לציין שכאשר ביקר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארץ בשנת [[תרפ&quot;ט]], שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, קיבלו על עצמם אנשי [[כולל חב&quot;ד המיוחד]] באופן רשמי את נשיאות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על הכולל.<br /> <br /> ===יחסי ליובאוויטש עם חב&quot;ד ליאדי===<br /> בתחילה היו היסים בין ליובאוויטש ל[[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] מהודקים וקרובים זה לזה, במיוחד במהלך נשיאותו של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]]. אך לאחר שהרחש&quot;ז [[הסתלקות|הסתלק]] והענף [[חב&quot;ד ליאדי]] נחלק בין חתנו ולבין בנו השתפרו היחסים בין ליאדי ו[[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]], ובמקביל היחסים התקררו עם ליובאוויטש{{הערה|שם=המיוחד}}{{הערה|כאמור הסדק הכי גדול ביחסים היה ההצטרפות של [[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] לקאפוסט במאבקה נגד ליובאוויטש ב[[כולל חב&quot;ד]].}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז מליאדי]] חבבו מאוד זה את זה. הקרבה המיוחדת ביניהם התחילה כאשר [[הצמח צדק]] שידך בין [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ולבן בתו של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]], ה[[חתונה]] נערכה ברוב פאר והדר ובין המוזמנים היה החסיד ר' [[הלל מפאריטש]], כשראה ר' הלל את [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]] אמר לו בבדיחות {{ציטוטון|איך אתם משתדכים עם מחותן שאינכם מכירים?}} כששמע זאת אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] אמר לר' הלל {{ציטוטון|הוא גם לא מכיר את החתן...}}{{הערה|[[לקוטי סיפורים]], עמ' קי&quot;ב}}. אך במהלך ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה ונפטרה. אך גם כ[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] [[נישואים|נישא]] ל[[רבנית רבקה]] הקשר ביניהם לא הפסיק{{הערה|שם=ליאדי ג'|היכל הבעש&quot;ט, חלק י&quot;ח, עמ', קי&quot;ח - ק&quot;כ}}.<br /> <br /> כמו כן לפני חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], אביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שלח אותו ביחד עם אחיו ר' זלמן אהרן לקבל ברכה מ[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]] ב[[ליאדי]] ולשמוע ממנו מאמרי חסידות{{הערה|[[ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עמ' 135}}.<br /> <br /> בהקשר לכך אחד מילידי [[ליאדי]] סיפר שהרחש&quot;ז מליאדי היה נוהג לעלות פעם בשנה לציונו של [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]], ובכל פעם שהיה מגיע לעיירה היה נפגש עם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|שם=ליאדי ג'}}, ולפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרחש&quot;ז [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שלח את בניו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ור' זלמן אהרן לשמוע ממנו חסידות, ולמרות חוליו וחולשתו הרחש&quot;ז התיישב במיטתו ואמר בפניהם מאמר ד&quot;ה &quot;כרע שכב כארי&quot;{{הערה|[[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.<br /> <br /> עוד סיפור שממחיש את קרבתה של ליאדי לליובאוויטש בשנים הראשונות סיפר החסיד ר' רפאל קימין, שפעם בא מעיירתו ביעשינקאוויטש אל [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בעניין שהטריד אותו, ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לא התייחס לשאלותיו אלא אמר לו {{ציטוטון|מדוע אין אביך ר' יהודה יוסף מתמנה לרב בביעשינקאוויטש?}} הדבר הפליא אותו מכיון שבעיירה היה כבר רב אחר, ואמר זאת ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אדמו&quot;ר המהר&quot;ש מצידו אמר לו ללכת להתייעץ עם אחיו [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז מליאדי]]. ר' רפאל הלך אל הרחש&quot;ז ודבר אתו בדבר שהטריד אותו, אך הרחש&quot;ז כמו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לא התייחס לדבריו ושאל אותה שאלה &quot;מדוע אין אביך מתמנה כרב בביעשינקאוויטש&quot;? ר' רפאל העיד שהדבר הפליא אותו שבעתיים, הן השאלה התמוהה והן רוח הקודש השורה בין האחים מ[[ליובאוויטש]] ו[[ליאדי]]. וכשחזר לעיירתו הרב הקודם נפטר כעבור מספר ימים ואביו החליף את מקומו, אז הבין את שאלתם של הרחש&quot;ז ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|היכל הבעש&quot;ט חלק י&quot;ח עמ' קי&quot;ח קי&quot;ט. וכן ב[[שמועות וסיפורים]]}}.<br /> <br /> ==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת =האגרת שכתב רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בשם אביו [[המהרי&quot;ל]] ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br /> |תוכן ={{ציטוטון|צוויתי מכאאמו&quot;ר שליט&quot;א לכתוב לאנ&quot;ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע&quot;ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו&quot;כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין}}<br /> |מקור = היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' 171, בשם כת&quot;י שנמצא<br /> }}<br /> ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ&quot;צ בחודש ניסן [[תרכ&quot;ו]] כשהגיע [[המהרי&quot;ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי&quot;ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]]{{הערה|אז [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]] התגורר בעיירה [[ליובאוויטש]] ולא פתח עדיין את חצרו}}, וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]{{הערה|היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' קע&quot;ב קע&quot;ג}}. <br /> <br /> כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת {{גודל|2|(ראה האגרת בחלונית בצד שמאל)}} בשם אביו המהרי&quot;ל ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br /> <br /> כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי&quot;ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב&quot;ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עמ' 37}}.<br /> <br /> כמו כן כשנת [[תר&quot;מ]] כאשר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז מליאדי]] נחלה בא אליו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] כדי לבקרו ולהתפלל עליו, וכן הביא איתו רופא מומחה שיבדוק את הרחש&quot;ז (מכאן רואים את גודל החשיבות והכבוד שיחס [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לאחיו למרות המחלוקת ביניהם) כמה ימים לאחר מכן ב[[ד' טבת]] [[הסתלקות|הסתלק]] [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]] מליאדי{{הערה|על פי היכל הבעש&quot;ט חלק י&quot;ח, עמ' קי&quot;ט, וכן [[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.<br /> <br /> לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה&quot;מגן אבות&quot; הוא שלח [[פ&quot;נ]] ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' רכ&quot;ו}}.<br /> <br /> [[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|&quot;המלך במסיבו&quot; חלק ב' עמוד רפד}}.<br /> <br /> ==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br /> [[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שמואל בזפלוב]], שעקב היותו מקושר לליובאוויטש סירב לרשת את מקומו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק באדמו&quot;ריות, ובפועל החליפו רק ברבנות]]<br /> בזמן הפיצול היה בליובאוויטש יחס ביקורתי כלפי הענפים השונים בחב&quot;ד, אך כיום דבר זה השתנה. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והרבי החשיבו את אדמו&quot;רי הענפים השונים בחב&quot;ד כחלק מאדמו&quot;רי חב&quot;ד, אך כענפים שונים{{הערה|ראה ב[[היום יום]] שם מגדיר הרבי את כל האדמו&quot;רים הללו בתואר &quot;אדמו&quot;ר&quot; וכן בקובץ [[יגדלי תורה]] שבו הורה הרבי לשים את רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] מליאדי במדור &quot;רבותינו נשיאנו&quot; (ראה פר &quot;עבודת הקודש&quot; עמוד כ&quot;ג)}}.<br /> <br /> כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ&quot;ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר &quot;אדמו&quot;ר&quot;, ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו&quot;ר.<br /> <br /> כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי&quot;ד) מ[[חסידות חב&quot;ד - ליאדי|ליאדי]] במדור &quot;חסידים הראשונים&quot;, וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור &quot;רבותינו נשיאנו&quot;, אך בהפסק שלוש נקודות בינו לבין אדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר &quot;עבודת הקודש&quot; עמ' כ&quot;ג}}.<br /> <br /> ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] על ידי [[חב&quot;ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו&quot;ר מבברויסק שמן למאור הודפס ב[[כפר חב&quot;ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]}}.<br /> <br /> כאשר [[הרבי]] בא לנחם את [[הרש&quot;ג]] בב[[כ&quot;ה תשרי]] [[תש&quot;ל]] אחרי פטירת אמו, נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש&quot;ג בהקשר לספר &quot;מגן אבות&quot; של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש&quot;ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר &quot;מגן אבות&quot; והרבי השיב בחיוב. הרש&quot;ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שהספר &quot;מגן אבות&quot; מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמן הפיצול אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של [[הצמח צדק]] למרות שרק ההקדמה נכתבה על ידי חסיד קאפוסט, אך הרבי ציין שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד{{הערה|שם=המלך|המלך במסיבו בעריכת ר' משה מרדכי לאופר - הוצאת קה&quot;ת, עמ' ס&quot;ז ואילך}}{{הערה|היכל הבעש&quot;ט חלק י&quot;ז, עמ' קמ&quot;ג}}.<br /> <br /> ==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br /> במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב&quot;ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב&quot;ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ&quot;ח]] ועד לשנת [[תרמ&quot;ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י&quot;ז ניסן]] [[תרמ&quot;ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב&quot;ד קאפוסט]].<br /> <br /> לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב&quot;ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס&quot;ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב&quot;ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br /> <br /> לאחר חמש עשרה שנה ו[[חב&quot;ד ניעז'ין]] נסגרה. לאחר ארבעים ושלוש שנה [[חב&quot;ד ליאדי]] נסגרה. במשך שתים עשרה שנה נשאר רק ענף [[חב&quot;ד קאפוסט|קפוסט]] מיתר הענפים. יש לציין שבתקופה האחרונה קאפוסט על חצרותיה הייתה מאוד קטנה בעוד שליובאוויטש הייתה גדולה מאוד. <br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] כשהאדמו&quot;ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט הסתלק ולא השאיר אחריו בנים חיים - מכיון ששני בניו ר' זלמן ור' מנחם מענדל נפטרו עוד בחייו{{הערה|שם=ברוך|ספר &quot;תולדות ברוך מרדכי&quot; עמ' 11 - 112}}, אז הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו&quot;ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח&quot;א ביחובסקי עמוד ק&quot;נ ואילך}}, אולם הם סירבו, תושבי בבוירסק בקשו מחתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו&quot;רת עקב היותו מקורב לאדמו&quot;רי חב&quot;ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]{{הערה|שם=ברוך}}. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br /> <br /> ==חסידות אוורוטש ==<br /> {{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br /> בן נוסף של אדמו&quot;ר הצמח צדק, האדמו&quot;ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה&quot;צ'רקאסר&quot;), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי&quot;ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב&quot;ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט&quot;ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח&quot;כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט&quot;ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&amp;st=&amp;pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש&quot;ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי&quot;ט הכריחו כ&quot;ק חותנו אדמו&quot;ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' מנחם נחום ב. אדמו&quot;ר ההר&quot;ק ר' מרדכי ג. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&amp;st=&amp;pgnum=7 תשרי תש&quot;ה, מדור &quot;זכרון זכות אבות - י&quot;ג תשרי&quot;]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר &quot;כ&quot;ק אדמו&quot;ר&quot;.}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב&quot;ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ&quot;ג: &quot;הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב&quot;ד&quot;}}. <br /> <br /> את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו&quot;ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ&quot;ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט&quot;ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב&quot;ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&amp;st=&amp;pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש&quot;ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ&quot;ק אדמו&quot;ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר&quot;ר נחום דובער בן הוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר הגאון חסידא ופרישא כ&quot;ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר&quot;ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר&quot;ק ר' מרדכי ג. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה&quot;ק מוהריי&quot;צ}}}}.<br /> <br /> יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[התפצלות החסידות]]<br /> *[[חב&quot;ד קאפוסט]]<br /> *[[חב&quot;ד ליאדי]]<br /> *[[חב&quot;ד ניעז'ין]]<br /> *[[שושלת צ'רקס]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *קובץ &quot;דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט&quot;<br /> *[[עמרם בלוי]], קובץ [[היכל הבעש&quot;ט]] חלקים ט&quot;ו, י&quot;ז, וי&quot;ח{{הבהרה|צריך הפניה לעמודים וכותרות המאמרים}}<br /> *ספר [[כוחה של סנגוריה]]{{הבהרה|עמודים? לא כל הספר עוסק בפיצול}}<br /> * [[רשימות תרכ&quot;ו]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%93-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf קובץ &quot;ליובאוויטש שבליובאוויטש&quot;] עמ' 18 ואילך<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך מובחר}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חצרות חב&quot;ד]]</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=448275 2021-01-21T00:54:17Z

<p>חצק&#039;ל: /* הצוואות, פסק הבית דין והפיצול */</p> <hr /> <div>{{הפיצול בחב&quot;ד|<br /> |שם=התפצלות חסידות חב&quot;ד (תרכ&quot;ו)<br /> |תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]<br /> |כתובית=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הפיצול החל לאחר הסתלקותו<br /> |תאריך התחלה=ניסן [[תרכ&quot;ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]]<br /> |תאריך סיום=[[ט&quot;ו טבת]] [[תרפ&quot;ג]], הסתלקות אחרון אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבוברויסק<br /> |משך הפיצול=[[חסידות קאפוסט]] - 57 שנים{{ש}}[[חסידות ליאדי]] 43 שנים {{ש}}[[חסידות ניעז'ין]] - 15 שנים<br /> |ענפים שקמו=[[חסידות חב&quot;ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב&quot;ד - ליאדי|חסידות ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב&quot;ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]<br /> |חב&quot;ד הרשמית=חב&quot;ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> |מייסדי הענפים=[[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב&quot;ד ניעז'ין|ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br /> |אירועים משמעותיים=פרישת [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע&quot;ב]] מ[[כולל חב&quot;ד]] והקמת [[כולל חב&quot;ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפוסט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם.}}<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |חסידי אדמו&quot;ר הצמח צדק (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק|חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> |חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br /> }}<br /> '''התפצלות חסידות חב&quot;ד''' הוא מהלך בו התפצלו כמה ענפים מ[[חסידות חב&quot;ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ&quot;ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלשה ענפים חדשים בנוסף על [[חב&quot;ד ליובאוויטש]]: [[חב&quot;ד קאפוסט]], [[חב&quot;ד ניעז'ין]] ו[[חב&quot;ד ליאדי]]. מקימי הענפים השונים היו שלושה מבני אדמו&quot;ר הצמח צדק, אחיו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]: [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן מליאדי]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח מניעז'ין]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה הבן הצעיר - [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו לחב&quot;ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר סופית בשנת [[תרפ&quot;ג]], לאחר שאחרון אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]], שהיה אדמו&quot;ר בעיר בוברויסק, נפטר ובני משפחתו לא רצו להמשיך אותו בנשיאות. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], חלק קטן מחסידיו עזבו את חב&quot;ד או את דרך החסידות בכלל.<br /> <br /> ==רקע==<br /> <br /> לאדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים{{הערה|ראה ספר התולדות אדמו&quot;ר הצמח צדק, עמ' 228 ואילך, פרק &quot;משפחתו&quot;.}}: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]]{{הערה|כונה הרב&quot;ש, לאחר הפיצול התקשר לאדמו&quot;ר המהר&quot;ש.}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|כונה המהרי&quot;ל, ייסד את ענף [[חב&quot;ד קאפוסט]].}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{הערה|כונה הרחש&quot;ז, ייסד את ענף [[חב&quot;ד ליאדי]].}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]{{הערה|כונה המהרי&quot;ן, ייסד את ענף [[חב&quot;ד ניעז'ין]].}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]{{הערה|כונה הריי&quot;ץ, כיהן כאדמו&quot;ר בעיירה אוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק.}}, רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]{{הערה|כונה רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ&quot;ז]].}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שמואל]] - ([[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש.}}.<br /> <br /> בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר ביקשו ממנו [[חסיד]]ים, בנוסף על מאמרי אביהם הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו{{הערה|ראה היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז, עמ' קס&quot;ח, וראה פירוט על-כך ברשימות תרכ&quot;ו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].}}. בשונה משאר האחים, לא היה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מקבל את פניהם של רוב החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}, אך היה חוזר לעיתים דברי תורה בפני [[הרשב&quot;ץ]] והרב [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|[[ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] תרצ&quot;ז, עמ' 195}}. בשנותיו האחרונות של אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] הוא נהג לשלוח את בניו לחזור מאמרי חסידות בעיירות השונות, היו חסידים שהיו מקושרים מאד למהרי&quot;ל בנו של הצ&quot;צ, עד כדי כך שהיו מעיזים לבקש מאדמו&quot;ר הצ&quot;צ שישלח להם דווקא את המהרי&quot;ל{{הערה|כך סיפר הרב [[פרץ חן (צ'רניגוב)]] וכן היה בעוד עיירות - ראה היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז, עמ' קס&quot;א.}}.<br /> <br /> בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו&quot;רות בסגנון [[חסידי פולין]] בעיירה אוורוטש{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ&quot;ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע&quot;ג]] אגרות ס&quot;ו-ס&quot;ז - עמ' קמ&quot;ו ואילך.}}, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו, בערך בשנת [[תקצ&quot;ז]]{{הערה|היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ו עמ' קט&quot;ו.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרט&quot;ז]], החל בנו של [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|המהרי&quot;ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מסביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. היות ובשנים קודמות יצא סבו אדמו&quot;ר הצ&quot;צ למסעות בקרב חסידיו בעיירות הקטנות, בהם אמר לפניהם חסידות, הוא אף פנה אל חסידי חב&quot;ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שיבקשו מאדמו&quot;ר הצמח צדק שישלח אליהם את אחד מבניו שיחזור להם חסידות, בטענה שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן הרב שהיא ערכה והעלויות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו ויחזור חסידות{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבין הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי&quot;ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה, וכשהמהרי&quot;ל קיבל את פניות החסידים שיבוא לחזור בעיירתם [[דא&quot;ח]] הלך בתום לב לעיירות אלה, ולא ידע שהכל נעשה בעקבות תעמולתו של בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]]{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}. <br /> <br /> לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}.{{הערה|שמועות וסיפורים [[תשל&quot;ד]], עמ' 57}}כחלק מהתעמולה של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בקשו החסידים ב[[צ'רניגוב]] מר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] שיבקש מאדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] שישלח את בנו [[המהרי&quot;ל]] לעירם כדי שיחזור להם [[דא&quot;ח]], בתחילה ר' פרץ חן לא רצה לכתוב מפורשות, אלא לכתוב שישלח את אחד מבניו, אך לאחר הפצרותיהם של החסידים ב[[צ'רניגוב]] שיפרש שכוונתם היא דווקא על [[המהרי&quot;ל]] הוא כתב כך, וכאשר ר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] הגיע ל[[ליובאויטש]] מתח על-כך אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] ביקורת ואמר לו {{ציטוטון|{{מונחון|וואס זיינען זיי בעלי-בתים אויף מיינע קינדער וועמען צו שיקן|מי הם בעלי הבית על ילדיי למי לשלוח}}}}. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי&quot;ל אל הנעשה מסביבו.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ב]], הורה הצמח צדק לבנו אדמו&quot;ר המהר&quot;ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב&quot;ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}.<br /> <br /> {{ציטוט-צף|סדר המסע לקיעוו &lt;small&gt;[קייב]&lt;/small&gt; הי' דרך כמה עיירות מאנ&quot;ש שהתעכב בהם רק כשעות אחדות, ובכל מקום עברו הי' חוזר דא&quot;ח כפי אשר הבטיח לכ&quot;ק אביו הרה&quot;ק אשר ציוהו לחזור דא&quot;ח וגם לקבל אנשים. אמנם את זאת – לקבל אנשים – לא קיים. ונסיעתו זו עשתה כנפיים, עד כי בבואו לקיעוו &lt;small&gt;[קייב]&lt;/small&gt; הייתה לו קבלת פנים מהודרה &lt;small&gt;[מהודרת]&lt;/small&gt; מכל נכבדי העדה כמעט בלי הבדל מפלגה. לא מיבעי ממפלגת החסידים ויראי אלקים, אלא גם המשכילים הנלהבים באו לקבל פניו. ובמשך ימי שבתו בקיעוו כעשרה ימים, הייתה העיר והסביבה מליאה ברגש נפלא במינו, ורבים מהחסידים מצערניגעוו, פלטאוע, חערסאן, ניעזין, לובען, ראמען באו לקיעוו. אך חוק שם לו לבלי לקבל ביחידות, רק הי' יוצא אל הנאספים לשוחח עמהם שעה קלה. וכמעט אשר בכל יום בשעה השביעית אחר הצהרים הי' אומר דא&quot;ח כחצי שעה או כג' רבעי שעה. ורבו המתאוננים על אשר אינו מקבל על יחידות.|[[רשימות תרכ&quot;ו]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]|}}<br /> בשנת [[תרכ&quot;ג]] נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת אדמו&quot;ר הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל קייב. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות, אך אז נתגלה לכלל החסידים בקיאותו הרבה של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ב[[נגלה]] וב[[חסידות]]{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ו]], שוב הורה לו אביו אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] לחזור [[חסידות]]. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב&quot;ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|שם=תרכ&quot;ו|מבוסס על 'רשימת תרכ&quot;ו' שכתב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ&quot;ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], וכן ב[[רשימות היומן]], חוברת קמ, עמ' 4. מ'יומן' שנת [[תרצ&quot;ג]]}}.<br /> <br /> במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור בין השנים [[תר&quot;י]] לשנת [[תרכ&quot;ד]] מאמרים מיוחדים לפני [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש עמוד 35}}. וכן אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] [[פ&quot;נ]] לעיתים{{הערה|שם=פ&quot;נ|ספר [[קיצור תולדות חב&quot;ד]], עמ' 167 למטה}}.<br /> <br /> אך אדמו&quot;ר הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכשראה אותו אדמו&quot;ר הצמח צדק אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש&quot;ט (גיליון)|היכל הבעש&quot;ט]] חלק ט&quot;ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ&quot;צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב&quot;ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי&quot;ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ&quot;ז}}, כמו כן הצ&quot;צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי&quot;ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק רצה לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי&quot;ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} (&quot;יהודי טוב&quot; - היה כינוי לאדמו&quot;ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ&quot;ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ&quot;נ]] לבנו המהרי&quot;ל{{הערה|שם=היכל|}}. אך כאמור אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב [[פ&quot;נ|פני&quot;ם]] גם לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|שם=פ&quot;נ}}.<br /> <br /> ==הצוואות, פסק הבית דין והפיצול==<br /> <br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> |[[קובץ:מכתב הצמח צדק למהרש.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתב שכתב הצמח צדק לבנו, אדמו&quot;ר המהר&quot;ש בו כותב את רצונו שינהיג את עדת החסידים]]<br /> |[[קובץ:זכרון הפסק דין.png|שמאל|ממוזער|250px|הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] על הפסק דין שבו פסק לטובת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שהוא זה שימשיך את [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]]]]<br /> |}<br /> [[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו&quot;ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי&quot;ל ולרבי מהר&quot;ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. }}. אך לאחר מכן נכדו רבי שלמה זלמן שניארסון בן המהרי&quot;ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את המהרי&quot;ל מההנהגה ובמקביל קירב את אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. <br /> <br /> [[הצמח צדק]] אמר לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש&quot;ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר המאמרים]] תש&quot;י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ&quot;ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עמ' 36. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]], חלק ח', עמ' 32. 'אורות אמונים' עמ' ד'. [[קיצור תולדות חב&quot;ד]] עמ' 167, ועוד.}}.<br /> {{חלונית <br /> |כותרת = הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br /> |תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה&quot;י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו&quot;ר ז&quot;ל נבג&quot;מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ&quot;ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי&quot;ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=430 המכתב התפרסם] בקובץ &quot;אגרות בעל תורת חסד&quot;}}. <br /> |מקור = <br /> }}<br /> ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תרכ&quot;ו]] הסתלק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי&quot;ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, כמו כן באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת עצומה בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב מה קרה כשחזר [[המהרי&quot;ל]] מ[[קרמנצ'וג]]{{הערה|היה שם כחלק ממסעו להפצת [[דא&quot;ח]] בקרב [[חסידי חב&quot;ד]]}} ל[[ליובאוויטש]] לשבת שבעה על אביו [[הצמח צדק]]: {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. <br /> <br /> במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br /> <br /> בזמן [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] היה בנו [[המהרי&quot;ל]] בעיירה [[קרמנצ'וג]]{{הערה|שם=דברים|[[רשימות דברים]] חלק ב' דף פ&quot;ה}}, והוא תכנן לשבות שם את [[חג הפסח]]. וכשהתקבלה הידיעה בדבר הסתלקותו של [[הצמח צדק]] ל[[קרמנצ'וג]] ביקשו ממנו החסידים שימלא את מקום אביו, [[המהרי&quot;ל]] ענה להם שקודם הוא רוצה ללכת ל[[ליובאוויטש]] ולשבת עם אחיו, בין האחים הוא הזכיר גם את [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] והחסידים אמרו לו על כך בזלזול &quot;גם הוא מסכת&quot;?! [[המהרי&quot;ל]] ענה להם {{ציטוטון|בכבוד והוקרה, בודאי שהוא מסכת, ועוד איזה מסכת!}}{{הערה|שם=דברים}} לימים המהרי&quot;ל כתב על לכתו ל[[ליובאוויטש]] באיגרת ששלח לגיסו ר' זלמן וויליז, וזה לשון האיגרת: {{ציטוטון|ידוע לכל שבקרמנצ'וג בחזירתי בכל העיירות שדברו עמי לקבל על עצמי השבתי לכולם שאיני רוצה בשום שינוי שם חדש כלל מכמו שהוא מקודם רק התנהג כמו שהיה בחיים חיותו לחזור דא&quot;ח כו'}}{{הערה|ראה היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' קס&quot;ח.}}. <br /> <br /> אך חסידיו של [[המהרי&quot;ל|המהרי&quot;ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל&quot;ו-ל&quot;ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי&quot;ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב&quot;ש]] עמ' מ&quot;ה ועמ' ס&quot;ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.<br /> <br /> ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק&quot;מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל&quot;ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הבית דין קבע ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות חב&quot;ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' 172}}.<br /> <br /> החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ענה לו ע&quot;כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ספר השיחות]] תש&quot;ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב&quot;ד חלק ח' עמ' 32}}.<br /> <br /> לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br /> <br /> לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|[[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] גיליון מספר 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ&quot;ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב&quot;ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי&quot;ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש&quot;ט, ט&quot;ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי&quot;ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נשאר כשנתיים בעיירה [[ליובאוויטש]], ולאחריהם נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב&quot;ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נשאר גם הוא כמה שנים ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|שם=ליאדי|היכל הבעש&quot;ט, חלק י&quot;ח עמ' ק&quot;ג}} ולאחריהם נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב&quot;ד - ליאדי]]. ובן זקוניו של הצמח צדק, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך משם את שושלת חב&quot;ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]: {{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{הערה|מפי הרב [[יעקב לנדא]], [[אוצר החסידים (ספר)]]}}.<br /> <br /> ==חב&quot;ד ליובאוויטש והפיצול==<br /> [[קובץ:זכרון הפסק דין.png|שמאל|ממוזער|250px|הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] על הפסק דין שבו פסק לטובת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שהוא זה שימשיך את [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]]]]<br /> [[חב&quot;ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב&quot;ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}. <br /> <br /> כאשר נודע לחסיד ר' [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן שמע ר' יקותיאל מאמר חסידות מכל האחים, וכששמע את מאמר החסידות של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה&quot;רבי&quot; שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר &quot;רבנו הצמח צדק&quot; עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] ה'תש&quot;ב עמ' 104 - 103}} .<br /> <br /> החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר&quot;ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ&quot;ז]] נפטר [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> עד שנת [[תרפ&quot;ג]] נכחדו ענפיה השונים של חב&quot;ד וכך כל שאר רוב חסידי חב&quot;ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br /> <br /> שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו&quot;רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:<br /> <br /> ===חב&quot;ד קאפוסט===<br /> {{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> |[[קובץ:מיוחס למהר&quot;ש.jpg|150px|ממוזער|מרכז|תמונת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, ממשיכו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]]]<br /> |[[קובץ:מהריל.jpg|150px|ממוזער|מרכז|מצבתו של [[המהרי&quot;ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br /> |}<br /> מייסד הענף היה [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] בהשתדלות בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק).<br /> <br /> לאחר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי&quot;ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי&quot;ל]] כאדמו&quot;ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br /> <br /> בגלל שהמהרי&quot;ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו&quot;רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו&quot;ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב&quot;ד]], והענף החסידית [[חב&quot;ד קאפוסט]] הייתה בתחילה הענף הגדול ביותר ב[[חסידות חב&quot;ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ&quot;ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי&quot;ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה שנים רבות, אף לא אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש&quot;ב]]}}<br /> <br /> המהרי&quot;ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br /> <br /> הענף התקיים במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ&quot;ו]] עד שנת [[תרפ&quot;ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו&quot;רים של הענף חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ===חב&quot;ד ליאדי===<br /> {{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br /> מייסד הענף היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br /> <br /> בתחילה אחרי [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נשאר בעיירה [[ליובאוויטש]] במשך כשנתיים{{הערה|שם=ליאדי}}, ובשנת [[תרכ&quot;ח]] כשרצה לעקור מ[[ליובאוויטש]] באו אליו חסידים מ[[ליאדי]] ובשקו ממנו שיתיישב בעיירתם ויחזיר עטרה ליושנה{{הערה|ראה היכל הבעש&quot;ט עמ' ק&quot;ד}}. וכאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו&quot;רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו&quot;ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}{{הערה|שם=ליאדי ב'|ראה היכל הבעש&quot;ט, חלק י&quot;ח עמ' ק&quot;ג - ק&quot;ד, ועוד..}}. עד שהגיע ל[[ליאדי]] הייתה העיירה חריבה ושוממה, וכשהגיע ל[[ליאדי]] החיה מחדש את העיירה והחזיר עטרה ליושנה{{הערה|[[בית רבי]] חלק א', פרק כ&quot;ג}}. <br /> <br /> עוד לפני שאדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] [[הסתלקות|הסתלק]] היו חסידים שנקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]], כגון החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]] מהאמלי, אחיו ר' זלמן דוכמן מקארמה, ועוד. וכשהגיע לליאדי ופתח את חצרו נהרו אליו עוד רבים מגדולי תלמידיו של [[הצמח צדק]], ביניהם ר&quot;ז מדיסנא שהיה ממשפחת [[הגר&quot;א]] ולאחר מכן נהיה חסיד של [[הצמח צדק]] ונקשר לבנו [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז מליאדי]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג', פרק י'}}, החסיד ר' רפאל נחמן מנאווע שהיה עוד חסיד של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ועוד עשרות חסידים גדולים וחשובים{{הערה|שם=ליאדי ב'}}. <br /> <br /> עם פטירתו של [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] נהרו מאות מחסדיו לליובאוויטש, ומקצתם נקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|רחש&quot;ז]] שהתגורר עדיין בעיירה [[ליובאוויטש]], כאשר אליו נקשרו בין השאר החסידים ר' משה ישראל מדריסא (בנו של ר' [[מרדכי מליעפלי]]), ר' מרדכי מקאמיל שהיה מתלמידי [[הצמח צדק]], ועוד{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.<br /> <br /> חסידות [[חב&quot;ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה &quot;סירטשין ליאדי&quot;. לאחר שנפטרו האדמו&quot;רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב&quot;ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב&quot;ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב&quot;ד ליובאוויטש.<br /> <br /> ===חב&quot;ד ניעז'ין===<br /> {{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br /> מייסד הענף היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br /> <br /> הענף התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ&quot;ח]] ועד לשנת [[תרמ&quot;ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ&quot;ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב&quot;ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br /> <br /> ==אדמו&quot;רי חב&quot;ד בתקופת הפיצול==<br /> השנים מציינות את שנות כהונת האדמו&quot;ר או הענף<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; border=&quot;1&quot;<br /> ! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br /> |-<br /> |'''[[חב&quot;ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי&quot;ל מקאפוסט|המהרי&quot;ל]] (ניסן [[תרכ&quot;ו]] - חשון [[תרכ&quot;ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ&quot;ז]] - [[תר&quot;ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ&quot;ג]] - [[תרס&quot;ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר&quot;ס]] - [[תרפ&quot;ג]]) || [[תרכ&quot;ו]] - [[תרפ&quot;ג]]{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ&quot;ו - תרמ&quot;ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ&quot;ג - תר&quot;ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר&quot;ס - תרס&quot;ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס&quot;ט - תרפ&quot;ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br /> |-<br /> |'''[[חב&quot;ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שנ&quot;ז]] ([[תרכ&quot;ז]] - [[תר&quot;מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר&quot;מ]] - [[תר&quot;ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר&quot;מ]] - [[תרס&quot;ה]])}} || [[תרכ&quot;ז]] - [[תר&quot;ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br /> |-<br /> |'''[[חב&quot;ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי&quot;ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ&quot;ח]] - [[תרמ&quot;ג]])}} || {{יישור טקסט|מרכז|בני המהרי&quot;ן סרבו להתמנות כאדמו&quot;רים והענף חדל מלהתקיים}} || {{שורה אחת|[[תרכ&quot;ח]] - [[תרמ&quot;ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי&quot;ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> |-<br /> ! colspan=&quot;5&quot; style=&quot;border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;&quot; | השוואה לחב&quot;ד ליובאוויטש<br /> |-<br /> |'''{{שורה אחת|[[חב&quot;ד ליובאוויטש]]}}''' || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ([[תרכ&quot;ו]] - [[תרמ&quot;ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ([[תרמ&quot;ג]] - [[תר&quot;פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ&quot;ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], הסתיימה תקופת הפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br /> |}<br /> <br /> ==מרכזי הענפים שהתפצלו==<br /> [[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]] - עיירתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ומרכז חסידי חב&quot;ד מאז ועד היום. במרכז המפה נתן לראות את חצר רבותינו נשיאנו]]<br /> בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם הענף שהקים{{הערה|[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב&quot;ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב&quot;ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב&quot;ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ס]] כשהאדמו&quot;ר מ[[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו&quot;רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו&quot;ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו&quot;ר בעיירה [[בברויסק]]. כך של[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] היו שני ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], ולאחריו בעיר [[בברויסק]], וכן חלק מרכזי היו בעיירה [[רציצא]]{{הערה|הריכוז ב[[רציצא]] היה במקביל ל[[קאפוסט]] ול[[בברויסק]]}}.<br /> <br /> כך גם ב[[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ&quot;ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות [[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br /> <br /> ==בתי כנסת וקהילות חב&quot;ד בתקופת הפיצול==<br /> [[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב&quot;ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב&quot;ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br /> [[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br /> [[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br /> [[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br /> בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב&quot;דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא&quot;ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים ב[[סטרדוב]] שדווקא [[המהרי&quot;ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ&quot;ו]] רוב חסידי חב&quot;ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של [[המהרי&quot;ל]] מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי&quot;ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי&quot;ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ&quot;ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|כוחה של סניגוריה, עמ' 141 ו142}}.<br /> <br /> גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי&quot;ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו [[המהרי&quot;ל]] היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את [[המהרי&quot;ל]] נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, ו[[המהרי&quot;ל]] מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי&quot;ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי&quot;ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br /> <br /> בעיירה קראוטה היה ריכוז חב&quot;די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי&quot;ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי&quot;ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' בער הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי&quot;ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי&quot;ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי&quot;ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' 176}}.<br /> <br /> ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]].<br /> <br /> גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י&quot;ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב&quot;ד מקושרים לאדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י&quot;ז}}.<br /> <br /> בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב&quot;ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br /> <br /> ב[[פולוצק]] היו רוב החסידים [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] אך למרות זאת חסידי קאפסוט בפולוצק חבבו את אנשי ליובאוויטש ולא היה מחלוקת ביניהם. בהקשר לכך מסופר שאנשי קאפוסט בעיירה בקשו מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שישלח עבורם משפיע, בתחילה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלח להם חסיד שלא הצליח להסתדר אתם כי דרך ליובוויטש שונה מקאפסוט, ולאחר שאנשי קאפוסט כתבו על-כך ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הוא שלח את המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיכהן כמשפיע בעירם באמרו ש{{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אוהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}{{הערה|נוסך אחר (מפי זכרונו של ר' [[יהושע מונדשיין]]): {{ציטוטון|אתה נח לבריות, ואתה תסדר איתם}}}}{{הערה|המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, עמ' 29}}.<br /> <br /> קהילת חב&quot;ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות &quot;גירוש מוסקבה&quot; שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב&quot;דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב&quot;דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ&quot;א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br /> <br /> בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב&quot;דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב&quot;ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה&quot;חב&quot;דניצע של דוקשיץ&quot;] {{שטורעם}}}}.<br /> <br /> ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] מכל הענפים, הקהילה החב&quot;דית הגדולה ביותר ב[[ריגא]] הייתה של [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל&quot;ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל&quot;ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב&quot;דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב&quot;ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש ל[[ריגא]] ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br /> <br /> בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב&quot;דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ&quot;ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]] [[תש&quot;ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב&quot;ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב&quot;ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]{{הערה|שם=י&quot;ז|ראה קובץ [[היכל הבעש&quot;ט]] חלק י&quot;ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב&quot;דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה [[חב&quot;ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br /> <br /> בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב&quot;די שהשתייך ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה&quot;מגן אבות&quot; להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י&quot;ז}}.<br /> <br /> בית כנסת חב&quot;ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] ב[[ירושלים]] השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br /> <br /> ==היחסים בין ליובאוויטש לענפים שהתפצלו==<br /> [[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע&quot;פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב&quot;ד]] והקימו את [[כולל חב&quot;ד המיוחד]]]]<br /> ===יחסי ליובאוויטש עם חב&quot;ד קאפוסט===<br /> היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מלווים במתיחות גדולה משנת הקמת הענף, ובמיוחד לאחר ש[[המהרי&quot;ל]] הסתלק.<br /> <br /> [[חסידי חב&quot;ד]] ליובאוויטש הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י&quot;ז}}.<br /> <br /> על אף המחלוקת הורה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בשנת [[תרל&quot;ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק. היו מ[[אנ&quot;ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]], קה&quot;ת, תשס&quot;ו, עמ' רפח}}.<br /> <br /> לאחר הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הלכו חסידי ליובאוויטש ל[[ווילנא]] כדי להדפיס את ספרו [[לקוטי תורה לג' פרשיות]], [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] ששמעו על-כך רצו לעשות תחבולה ולהחליף את המאמרים שנכתבו שם על-ידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] במאמרים של אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] המיוסדים על אותם פסוקים, ובכך &quot;להוכיח&quot; ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לא חידש כלום כביכול אלא רק חזר על מאמריו של אביו. ואכן השלוחים שבאו לוילנא כדי להדפיס את הספר לא שמו לב לכך שהדפים שהיו בידיהם ובם מאמריו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הוחלפו במאמריו של אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]], וכך הם הדפיסו את ה[[לקוטי תורה לג' פרשיות]] בתחילה. וכשהביאו את הספר ל[[ליובאוויטש]] והוא החל להתפרסם עשו מכך [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רעש גדול, בטענם שזה חיקוי למאמריו של [[הצמח צדק]] והספר הופסק להתפרסם למספר שנים{{הערה|[[המלך במסיבו]], עמ' ע&quot;ט, ועמ' פ&quot;ב}}.<br /> <br /> ב[[שמחת תורה]] [[תרע&quot;א]] התבטא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שאין במאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שום חידוש{{הערה|רשימות הרב&quot;ש ע' כד.}}, ושהחסידות בקאפוסט היא &quot;ללא יסודות כלל&quot;{{הערה|שם ע' סט.}}. לעומת זאת, רבי שלמה זלמן שיבח את אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שהוא ירא שמים גדול{{הערה|רשימות הרב&quot;ש ע' כו.}}.<br /> <br /> מאורע משמעותי היה בשנת [[תרע&quot;ב]], כאשר חסידי קאפוסט וחסידי ליאדי באר ישראל פרשו מ[[כולל חב&quot;ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב&quot;ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל&quot;ג, הערה ס&quot;ד. נדפס בתשנ&quot;ו}}. יש לציין שכאשר ביקר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארץ בשנת [[תרפ&quot;ט]], שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, קיבלו על עצמם אנשי [[כולל חב&quot;ד המיוחד]] באופן רשמי את נשיאות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על הכולל.<br /> <br /> ===יחסי ליובאוויטש עם חב&quot;ד ליאדי===<br /> בתחילה היו היסים בין ליובאוויטש ל[[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] מהודקים וקרובים זה לזה, במיוחד במהלך נשיאותו של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]]. אך לאחר שהרחש&quot;ז [[הסתלקות|הסתלק]] והענף [[חב&quot;ד ליאדי]] נחלק בין חתנו ולבין בנו השתפרו היחסים בין ליאדי ו[[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]], ובמקביל היחסים התקררו עם ליובאוויטש{{הערה|שם=המיוחד}}{{הערה|כאמור הסדק הכי גדול ביחסים היה ההצטרפות של [[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] לקאפוסט במאבקה נגד ליובאוויטש ב[[כולל חב&quot;ד]].}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז מליאדי]] חבבו מאוד זה את זה. הקרבה המיוחדת ביניהם התחילה כאשר [[הצמח צדק]] שידך בין [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ולבן בתו של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]], ה[[חתונה]] נערכה ברוב פאר והדר ובין המוזמנים היה החסיד ר' [[הלל מפאריטש]], כשראה ר' הלל את [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]] אמר לו בבדיחות {{ציטוטון|איך אתם משתדכים עם מחותן שאינכם מכירים?}} כששמע זאת אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] אמר לר' הלל {{ציטוטון|הוא גם לא מכיר את החתן...}}{{הערה|[[לקוטי סיפורים]], עמ' קי&quot;ב}}. אך במהלך ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה ונפטרה. אך גם כ[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] [[נישואים|נישא]] ל[[רבנית רבקה]] הקשר ביניהם לא הפסיק{{הערה|שם=ליאדי ג'|היכל הבעש&quot;ט, חלק י&quot;ח, עמ', קי&quot;ח - ק&quot;כ}}.<br /> <br /> כמו כן לפני חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], אביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שלח אותו ביחד עם אחיו ר' זלמן אהרן לקבל ברכה מ[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]] ב[[ליאדי]] ולשמוע ממנו מאמרי חסידות{{הערה|[[ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עמ' 135}}.<br /> <br /> בהקשר לכך אחד מילידי [[ליאדי]] סיפר שהרחש&quot;ז מליאדי היה נוהג לעלות פעם בשנה לציונו של [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]], ובכל פעם שהיה מגיע לעיירה היה נפגש עם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|שם=ליאדי ג'}}, ולפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרחש&quot;ז [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שלח את בניו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ור' זלמן אהרן לשמוע ממנו חסידות, ולמרות חוליו וחולשתו הרחש&quot;ז התיישב במיטתו ואמר בפניהם מאמר ד&quot;ה &quot;כרע שכב כארי&quot;{{הערה|[[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.<br /> <br /> עוד סיפור שממחיש את קרבתה של ליאדי לליובאוויטש בשנים הראשונות סיפר החסיד ר' רפאל קימין, שפעם בא מעיירתו ביעשינקאוויטש אל [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בעניין שהטריד אותו, ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לא התייחס לשאלותיו אלא אמר לו {{ציטוטון|מדוע אין אביך ר' יהודה יוסף מתמנה לרב בביעשינקאוויטש?}} הדבר הפליא אותו מכיון שבעיירה היה כבר רב אחר, ואמר זאת ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אדמו&quot;ר המהר&quot;ש מצידו אמר לו ללכת להתייעץ עם אחיו [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז מליאדי]]. ר' רפאל הלך אל הרחש&quot;ז ודבר אתו בדבר שהטריד אותו, אך הרחש&quot;ז כמו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לא התייחס לדבריו ושאל אותה שאלה &quot;מדוע אין אביך מתמנה כרב בביעשינקאוויטש&quot;? ר' רפאל העיד שהדבר הפליא אותו שבעתיים, הן השאלה התמוהה והן רוח הקודש השורה בין האחים מ[[ליובאוויטש]] ו[[ליאדי]]. וכשחזר לעיירתו הרב הקודם נפטר כעבור מספר ימים ואביו החליף את מקומו, אז הבין את שאלתם של הרחש&quot;ז ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|היכל הבעש&quot;ט חלק י&quot;ח עמ' קי&quot;ח קי&quot;ט. וכן ב[[שמועות וסיפורים]]}}.<br /> <br /> ==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת =האגרת שכתב רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בשם אביו [[המהרי&quot;ל]] ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br /> |תוכן ={{ציטוטון|צוויתי מכאאמו&quot;ר שליט&quot;א לכתוב לאנ&quot;ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע&quot;ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו&quot;כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין}}<br /> |מקור = היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' 171, בשם כת&quot;י שנמצא<br /> }}<br /> ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ&quot;צ בחודש ניסן [[תרכ&quot;ו]] כשהגיע [[המהרי&quot;ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי&quot;ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]]{{הערה|אז [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]] התגורר בעיירה [[ליובאוויטש]] ולא פתח עדיין את חצרו}}, וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]{{הערה|היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' קע&quot;ב קע&quot;ג}}. <br /> <br /> כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת {{גודל|2|(ראה האגרת בחלונית בצד שמאל)}} בשם אביו המהרי&quot;ל ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br /> <br /> כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי&quot;ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב&quot;ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עמ' 37}}.<br /> <br /> כמו כן כשנת [[תר&quot;מ]] כאשר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז מליאדי]] נחלה בא אליו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] כדי לבקרו ולהתפלל עליו, וכן הביא איתו רופא מומחה שיבדוק את הרחש&quot;ז (מכאן רואים את גודל החשיבות והכבוד שיחס [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לאחיו למרות המחלוקת ביניהם) כמה ימים לאחר מכן ב[[ד' טבת]] [[הסתלקות|הסתלק]] [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]] מליאדי{{הערה|על פי היכל הבעש&quot;ט חלק י&quot;ח, עמ' קי&quot;ט, וכן [[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.<br /> <br /> לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה&quot;מגן אבות&quot; הוא שלח [[פ&quot;נ]] ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' רכ&quot;ו}}.<br /> <br /> [[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|&quot;המלך במסיבו&quot; חלק ב' עמוד רפד}}.<br /> <br /> ==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br /> [[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שמואל בזפלוב]], שעקב היותו מקושר לליובאוויטש סירב לרשת את מקומו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק באדמו&quot;ריות, ובפועל החליפו רק ברבנות]]<br /> בזמן הפיצול היה בליובאוויטש יחס ביקורתי כלפי הענפים השונים בחב&quot;ד, אך כיום דבר זה השתנה. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והרבי החשיבו את אדמו&quot;רי הענפים השונים בחב&quot;ד כחלק מאדמו&quot;רי חב&quot;ד, אך כענפים שונים{{הערה|ראה ב[[היום יום]] שם מגדיר הרבי את כל האדמו&quot;רים הללו בתואר &quot;אדמו&quot;ר&quot; וכן בקובץ [[יגדלי תורה]] שבו הורה הרבי לשים את רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] מליאדי במדור &quot;רבותינו נשיאנו&quot; (ראה פר &quot;עבודת הקודש&quot; עמוד כ&quot;ג)}}.<br /> <br /> כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ&quot;ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר &quot;אדמו&quot;ר&quot;, ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו&quot;ר.<br /> <br /> כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי&quot;ד) מ[[חסידות חב&quot;ד - ליאדי|ליאדי]] במדור &quot;חסידים הראשונים&quot;, וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור &quot;רבותינו נשיאנו&quot;, אך בהפסק שלוש נקודות בינו לבין אדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר &quot;עבודת הקודש&quot; עמ' כ&quot;ג}}.<br /> <br /> ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] על ידי [[חב&quot;ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו&quot;ר מבברויסק שמן למאור הודפס ב[[כפר חב&quot;ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]}}.<br /> <br /> כאשר [[הרבי]] בא לנחם את [[הרש&quot;ג]] בב[[כ&quot;ה תשרי]] [[תש&quot;ל]] אחרי פטירת אמו, נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש&quot;ג בהקשר לספר &quot;מגן אבות&quot; של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש&quot;ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר &quot;מגן אבות&quot; והרבי השיב בחיוב. הרש&quot;ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שהספר &quot;מגן אבות&quot; מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמן הפיצול אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של [[הצמח צדק]] למרות שרק ההקדמה נכתבה על ידי חסיד קאפוסט, אך הרבי ציין שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד{{הערה|שם=המלך|המלך במסיבו בעריכת ר' משה מרדכי לאופר - הוצאת קה&quot;ת, עמ' ס&quot;ז ואילך}}{{הערה|היכל הבעש&quot;ט חלק י&quot;ז, עמ' קמ&quot;ג}}.<br /> <br /> ==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br /> במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב&quot;ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב&quot;ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ&quot;ח]] ועד לשנת [[תרמ&quot;ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י&quot;ז ניסן]] [[תרמ&quot;ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב&quot;ד קאפוסט]].<br /> <br /> לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב&quot;ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס&quot;ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב&quot;ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br /> <br /> לאחר חמש עשרה שנה ו[[חב&quot;ד ניעז'ין]] נסגרה. לאחר ארבעים ושלוש שנה [[חב&quot;ד ליאדי]] נסגרה. במשך שתים עשרה שנה נשאר רק ענף [[חב&quot;ד קאפוסט|קפוסט]] מיתר הענפים. יש לציין שבתקופה האחרונה קאפוסט על חצרותיה הייתה מאוד קטנה בעוד שליובאוויטש הייתה גדולה מאוד. <br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] כשהאדמו&quot;ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט הסתלק ולא השאיר אחריו בנים חיים - מכיון ששני בניו ר' זלמן ור' מנחם מענדל נפטרו עוד בחייו{{הערה|שם=ברוך|ספר &quot;תולדות ברוך מרדכי&quot; עמ' 11 - 112}}, אז הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו&quot;ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח&quot;א ביחובסקי עמוד ק&quot;נ ואילך}}, אולם הם סירבו, תושבי בבוירסק בקשו מחתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו&quot;רת עקב היותו מקורב לאדמו&quot;רי חב&quot;ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]{{הערה|שם=ברוך}}. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br /> <br /> ==חסידות אוורוטש ==<br /> {{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br /> בן נוסף של אדמו&quot;ר הצמח צדק, האדמו&quot;ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה&quot;צ'רקאסר&quot;), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי&quot;ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב&quot;ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט&quot;ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח&quot;כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט&quot;ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&amp;st=&amp;pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש&quot;ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי&quot;ט הכריחו כ&quot;ק חותנו אדמו&quot;ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' מנחם נחום ב. אדמו&quot;ר ההר&quot;ק ר' מרדכי ג. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&amp;st=&amp;pgnum=7 תשרי תש&quot;ה, מדור &quot;זכרון זכות אבות - י&quot;ג תשרי&quot;]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר &quot;כ&quot;ק אדמו&quot;ר&quot;.}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב&quot;ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ&quot;ג: &quot;הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב&quot;ד&quot;}}. <br /> <br /> את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו&quot;ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ&quot;ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט&quot;ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב&quot;ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&amp;st=&amp;pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש&quot;ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ&quot;ק אדמו&quot;ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר&quot;ר נחום דובער בן הוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר הגאון חסידא ופרישא כ&quot;ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר&quot;ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר&quot;ק ר' מרדכי ג. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה&quot;ק מוהריי&quot;צ}}}}.<br /> <br /> יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[התפצלות החסידות]]<br /> *[[חב&quot;ד קאפוסט]]<br /> *[[חב&quot;ד ליאדי]]<br /> *[[חב&quot;ד ניעז'ין]]<br /> *[[שושלת צ'רקס]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *קובץ &quot;דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט&quot;<br /> *[[עמרם בלוי]], קובץ [[היכל הבעש&quot;ט]] חלקים ט&quot;ו, י&quot;ז, וי&quot;ח{{הבהרה|צריך הפניה לעמודים וכותרות המאמרים}}<br /> *ספר [[כוחה של סנגוריה]]{{הבהרה|עמודים? לא כל הספר עוסק בפיצול}}<br /> * [[רשימות תרכ&quot;ו]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%93-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf קובץ &quot;ליובאוויטש שבליובאוויטש&quot;] עמ' 18 ואילך<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך מובחר}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חצרות חב&quot;ד]]</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A2/%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=448208 2021-01-20T21:59:36Z

<p>חצק&#039;ל: /* מסע ברדיטשוב */</p> <hr /> <div>{{הפיצול בחב&quot;ד|<br /> |שם=התפצלות החסידות (תקנ&quot;ז)<br /> |תמונה=[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|ללא מסגרת|250px]]דיוקן מייסד [[חסידות חב&quot;ד]], אדמו&quot;ר הזקן<br /> |תאריך התחלה=[[תקנ&quot;ז]]<br /> |מייסדי הענפים=רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]], [[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> |אירועים משמעותיים=פרישת רבי אברהם מקאליסק ותומכיו, מ&quot;קופת מעות ארץ הקודש&quot;, שבראשה עמד אדמו&quot;ר הזקן, קריאת שם החסידים לראשונה, כחסידי חב&quot;ד.<br /> }}<br /> '''התפצלות החסידות''' הוא מהלך בו התפצלה ה[[חסידות]] בזמן [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשנת [[תקנ&quot;ז]], אולם הפיצול בפועל התרחש החל משנת [[תקס&quot;ב]]. הפיצול עצמו החל בעקבות ויכוח של [[אדמו&quot;ר הזקן]] עם רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] על [[ספר התניא]].<br /> ==רקע==<br /> לאחר עליית [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] ל[[ארץ ישראל]], פנה רבי מנחם מענדל לאדמו&quot;ר הזקן, בבקשה שישמש כמנהיג החסידים ב[[רוסיה]], יחד עם רבי [[ישראל מפולוצק]] ורבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]{{הערה|כמובא במבוא לאגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן אות ז', [[ד' אדר]] [[תקמ&quot;ב]].}}. למרות זאת, סירב [[אדמו&quot;ר הזקן]] לקבל עליו את עול הנשיאות.<br /> <br /> לרבי מנחם מענדל מויטבסק הצטרף רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] , אשר שלח מכתב לאדמו&quot;ר הזקן, בו הוא מפציר בו להתמנות לנשיא. במכתב זה כתב בין היתר:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=והנה בענין המעשה רב להם כבוד אהובינו וידידנו ידיד ה' אור יקר כק&quot;ש מו&quot;ה שניאור זלמן נ&quot;י שיחי', מלא כבוד ד' ברוח חכמה ובינה ודעת את ד' להורות להם הדרך, בטחוננו בחסדי ד' ית' שיפתח להם את אוצרו הטוב ביראת ה'|מרכאות=כן|מקור=מבוא לאגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן אות ז', ד', [[אדר]] [[תקמ&quot;ב]].}}<br /> <br /> לאחר הפצרות רבות קיבל אדמו&quot;ר הזקן עליו את עול הנשיאות בשנת [[תקמ&quot;ו]]. בשנת [[תקמ&quot;ח]] נפטר רבי מנחם מנדל מוויטבסק, ולאור זאת, רבי אברהם מקאליסק החליף אותו בהנהגת החסידים ב[[ארץ ישראל]]. כקודמו, גם רבי אברהם מקאליסק שלח מכתבי עידוד לאדמו&quot;ר הזקן וכן תמך בתקנותיו{{הערה|[[בית רבי]], ט&quot;ו, א.}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן היה שולח בחזרה מכתבים לרבי אברהם מקאליסק בו הוא משבחו ומכנהו: {{ציטוטון|יושבי ארה&quot;ק ומלכם בראשם הרב הכהן הגדול מאחיו מו' אברהם שי}}{{הערה|אגרות קודש ל[[אדמו&quot;ר הזקן]], אגרת כ&quot;ז}}, ולעיתים גם {{ציטוטון|הרב הכהן הגדול מאחיו}}{{הערה|אגרות קודש ל[[אדמו&quot;ר הזקן]], אגרת ל, ל&quot;ג.}}.<br /> <br /> כמו כן, רבי [[ברוך ממז'יבוז]] התבטא בעת שקיבל את [[ספר התניא]] שזהו &quot;ספר השכל&quot;{{הערה|כמובא באוצר סיפורי חב&quot;ד, ח&quot;ג, עמ' 314.}}.<br /> <br /> ==הפיצולים==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת = מכתבו של רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]<br /> |תוכן = <br /> {{ציטוטון|וקא חזינא לספר הבינונים שהדפיס כת&quot;ר, ולא מצאתי בו תועלת כל כך להצלת נפשות ... ויהי' הדבר ההוא סמוי מן העין, ועל הכלל חסידים די להם באמונת חכמים ושיכירו חסרונם. וחס אנכי על זרעי' דאבא ה&quot;ה בנו המופלג הוותיק מו&quot;ה דוב בער, לאשר כת&quot;ר הכניס אותו בנסיון גדול, כאני' בלב ים, שצריך פרקליטין גדולים להנצל ממצודת הגאוה והגדלות ... וכת&quot;ר הכניס בנו בזה, והוא עדיין רך בשנים ... וכל שכן אחים קטני האיכות ורבי הכמות אשר בכל עיר ועיר, המה אשר נקראו ראשי מנינים, ללמדם ספר הבינונים ... האמת והיושר כתבתי לאחי שיעמוד איש אחד בעזרו להקל מעליו איזה דבר, כוונתי היתה שיהי' האיש ההוא זקן ורגיל ומכיר ערכו, ושלא ידבר כי אם דברים פשוטים ... אהובי אחי נדרשתי לאשר לא שאלוני, כי האהבה מקלקלת השורה, ומהראוי שכת&quot;ר יתן דעתו לכל אשר אמרתי}}<br /> |מקור = [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הזקן)|אגרות קודש לאדמו&quot;ר הזקן]] נספחים 22 - 23, עמ' תצ&quot;ח.<br /> }}<br /> ===הפיצול הראשון===<br /> בשנת [[תקנ&quot;ז]] הוציא אדמו&quot;ר הזקן את ספר התניא, שהיווה באותם ימים חידוש עצום. לאחר הוצאת הספר, כתב רבי אברהם מקאליסק מכתב לאדמו&quot;ר הזקן, בו הוא תוקף את ספרו. במכתב העלה טיעון, כי החסידים צריכים להתנהג ב[[יראת שמים]] פשוטה, ואילו סודות התורה אותם חשף אדמו&quot;ר הזקן בספר התניא, יש להגביל לבני עלייה בלבד.<br /> <br /> את שיטתו ביסס רבי אברהם על הפסוק: &quot;וצדיק באמונתו יחיה&quot;{{הערה|[[מסכת מכות]], כד,א.}}, עליה כותב במכתב לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]: &quot;מה יגיעות יגעתי עמו במכתבים שונים להעמידו על אחת וצדיק באמונתו יחיה&quot;{{הערה|אגרות בעה&quot;ת אגרת ק}}. בשנת [[תק&quot;ס]] שלח אדמו&quot;ר הזקן מכתב לרבי אברהם מקאליסק, בו הוא מתנצל על האיחור בכתיבת על המכתב{{הערה|מפני מאסרו.}}, ומסביר את שיטתו בעניין זה{{הערה|מכתב זה אבד במשך השנים.}}.<br /> <br /> בעקבות כך, הוציא רבי אברהם מקאליסק מכתב בו הוא מתחרט מהביקורת על אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|תולדות חב&quot;ד בארה&quot;ק, ד, &quot;וצדיק באמונתו יחיה ושיטת חב&quot;ד&quot;.}}.<br /> ===הפיצול השני===<br /> רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] היה שולח שליחים ל[[רוסיה]], בכדי שיאספו כסף בשביל יהודי [[ארץ ישראל]]. אותם שליחים היו מציקים ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] רבות, וכאשר היו חוזרים בחזרה לרבי אברהם מקאליסק, היו מלשינים דברים מופרכים על אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|שם=בית רבי|[[בית רבי]], עמ' 120 - 132}}.<br /> <br /> כמו כן מסופר, כי אחד מחסידי אדמו&quot;ר הזקן שעלה לארץ ישראל, הגיע לרבי אברהם מקאליסק בכדי ללמוד אצלו, אולם אותו חסיד לא הסתפק בהלימוד אצל רבי אברהם ותכנן לחזור בחזרה ל[[רוסיה]] אל אדמו&quot;ר הזקן. רבי אברהם שחיבב את אותו חסיד, הזהיר אותו מפני הסכנות שבדרך, אולם אותו חסיד לא חשש מטענה זאת, באומרו כי הוא לא מפחד מפני שהוא חסיד של אדמו&quot;ר הזקן. דברים אלו עוררו קנאה אצל רבי אברהם מקאליסק, ובעקבות כך בשנת [[תקס&quot;ב]] יצא נגד [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|שם=בית רבי}}.<br /> <br /> בנוסף, שליחיו של רבי אברהם מקאליסק, שהגיעו לרבי ברוך ממז'יבוז, ואל רבי [[מרדכי מלכוויץ]] ורבי [[אשר מסטולין]], דברו דברי שקר נגד אדמו&quot;ר הזקן, ובעקבות כך, הצטרפו גם הם לרבי אברהם מקאליסק, נגד אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|שם=בית רבי}}.<br /> <br /> כחלק מהמאבק באדמוה&quot;ז, רבי אברהם מקאליסק שלח מכתב לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בו הוא מסית נגד אדמו&quot;ר הזקן וטוען שהוא סוטה מדרך [[המגיד ממזריטש]] ומדרך רבי מנחם מענדל מוויטבסק{{הערה|אגרות קודש ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] נספחים 22 - 23, עמ' תצ&quot;ח.}}, אך רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שלח מכתב בתגובה, בו תומך באדמו&quot;ר הזקן, ובהמשך הוא אף התבטא ש&quot;כולנו אכלנו מתוך קערה אחת אך ה{{מונחון|&quot;ליטאי&quot;|אדמור הזקן}} לקח את השמנונית ואת העיקר&quot;{{הערה|[[תורת שלום]], [[ספר השיחות]], עמ' 51 - 52.}}.<br /> <br /> לאור המאבק דהחריף בהמשך, במכתב משנת [[תקס&quot;ה]] כותב אדמו&quot;ר הזקן לרבי אברהם מקאליסק, כי לאור כך שהוא אינו תלמידו, הוא אינו זקוק לאישורו של רבי אברהם, לכתיבת ספרי חסידות{{הערה|כמובא באגרות קודש ל[[אדמו&quot;ר הזקן]], עמ' ק&quot;כ - קכ&quot;ט.}}.<br /> <br /> ==היחסים בין שני הצדדים==<br /> בשנת תקס&quot;ה, בעקבות המחלוקת, פרש רבי אברהם מקאליסק יחד עם רבי אשר מסטולין ורבי מרדכי מלכוויץ מ&quot;קופת מעות ארץ הקודש&quot; שבראשה עמד אדמו&quot;ר הזקן, והם הקימו קופה חדשה. רבי מרדכי לכוויץ מינה את ר' אהרן ואת ר' ישראל מאוסטראוונא לשני הגבאים הכללים של הקופה.<br /> <br /> בעקבות ההתפצלות, שונה שם הקופה מ&quot;קופת מעות ארץ הקודש&quot; ל&quot;כולל חב&quot;ד&quot;, כאשר הגבאי הראשי היה ר' יעקב סלימאן{{הערה|נזכר לראשונה בתפקיד זה באיגרת של מנחם מנדל מוויטבסק מחודש אדר תקמ&quot;ב (1782) (יעקב ברנאי, איגרות חסידים מארץ ישראל, עמ' 93). האזכור האחרון המתוארך משנת תקס&quot;ה (1805), אגרת הקודש עמ' קכח.}}.<br /> <br /> הסכסוך השפיע על חסידי חב&quot;ד בארץ ישראל, והם נאלצו לעבור יחד עם חסידי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] מ[[טבריה]] ל[[צפת]]. בעקבות הפיצול כונו חסידי אדמו&quot;ר הזקן, לראשונה, בשם &quot;חב&quot;ד&quot;.<br /> ===היחס בין רבי ברוך ממזיבוז' לאדמו&quot;ר הזקן===<br /> [[קובץ:מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציון של ר' ברוך ממזיבוז']]<br /> רבי ברוך ממז'יבוז בתחילה היה מאוהבי אדמו&quot;ר הזקן, אולם כאשר שמע שהרבנית [[פריידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)|פריידא]] אומרת [[חסידות]], התנגד לכך נחרצוות, אך לאחר מכן התפייס בחזרה עם אדמו&quot;ר הזקן. עם התעוררות המחלוקת בין אדמו&quot;ר הזקן לרבי אברהם מקאליסק, רבי ברוך הצטרף למתנגדי שיטת אדמוה&quot;ז, ויצא נגדו{{הערה|בית רבי, כ&quot;א}}.<br /> <br /> אודות היחס מסופר, כי רבי [[ברוך ממז'יבוז]] אמר באחת הפעמים שהפוגע ב[[אדמו&quot;ר הזקן]], מובטח לו כי יהיה לו [[גן עדן]], ואכן, אחד מחסידיו של רבי ברוך ששמע זאת, חיכה להזדמנות בה היה [[אדמו&quot;ר הזקן]] לבדו, וזרק עליו אבן ופגע באדמוה&quot;ז. בתגובה, אדמו&quot;ר הזקן הביט בו, ולפתע החל אותו חסיד לרעוד. בתחילה החסיד סבר, כי הרגשה זו תעבור לו, אולם לאחר שנוכח לראות כי התחושה לא עברה, החסיד רץ לרבי ברוך בבקשה שירפא אותו. אך כאשר החסיד סיפר שהוא זרק אבן על אדמו&quot;ר הזקן כאשר ציווה אותו, השיב לו רבי ברוך, כי את הבטחתו יקיים, אולם את מה שקיבל החסיד לא יטול מממנו, ואכן החסיד נשאר כל ימיו רועד, כאשר הדבר עבר גם לבניו ונכדיו{{הערה|שם=אוצר|[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]], עמ' 488}}{{הערה|רבי [[זלמן לייב אסטולין]] סיפר שחותנו רבי [[חיים בנימין ברוד]] הכיר את נכדיו של אותו איש ואף ראה אותם רועדים כמובא באוצר שם.}}.<br /> <br /> במהלך פגישת רבי נחמן עם אדמוה&quot;ז, התבטא רבי [[נחמן מברסלב]] על רבי ברוך בפני אדמו&quot;ר הזקן, כי &quot;מפטרבורג כבר נפטרתם, אך מהדוד ברוך עדיין לא&quot;{{הערה|בית רבי, עמ' 191}}.<br /> <br /> עם זאת, אדמו&quot;ר הזקן הבהיר פעם שהמחלוקת עם רבי ברוך ממז'יבוז אינה מחלוקת רגילה, אלא המשך של המחלוקת שהייתה בין [[שאול]] ל[[דוד המלך]]{{הערה|&quot;שמועות וסיפורים&quot;, ח&quot;א, עמ' 44}}.<br /> <br /> כמו כן מסופר, כי באחת הפעמים נסע אדמו&quot;ר הזקן דרך עיר שאנשיה היו חסידי רבי [[ברוך ממז'יבוז]], וכאשר עברה עגלתו של אדמו&quot;ר הזקן במקום, זרקו אנשי העיר אבנים על אדמו&quot;ר הזקן, וכמה ימים אחר האירוע, נשרפה העיר כולה. לאחר מכן, כאשר בנו את העיר מחדש, העיר נשרפה בפעם השנייה. לאחר [[הסתלקות אדמו&quot;ר הזקן]], כאשר הגיע בנו רבי [[חיים אברהם שניאורי]] לעיר, כיבדו אותו אנשי העיר וביקשו ממנו שיסיר את הקפידה מאביו אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|רשימות דברים, ח&quot;ד, עמ' קנו - קנז}}.<br /> <br /> עוד מסופר, כי אחד מחסידי רבי ברוך שזרק אבנים על אדמוה&quot;ז, רבי ברוך גער בו, וקללו שלא ימות על מטתו, ואכן, לאחר זמן קצר אותו חסיד מת מיריית רובה{{הערה|זכרונות שילה, מגדל עז, עמ' רנב}}.<br /> <br /> ===מסע ברדיטשוב===<br /> {{ערך מורחב|מסע ברדיטשוב}}<br /> בשנת [[תק&quot;ע]] יצא אדמו&quot;ר הזקן למסע שנועד בין היתר בשביל לבקר אצל רבי ברוך ולהתפייס איתו{{הערה|'שבחי הרב' עמ' 31; אגרות קודש (עמ' קטו)}}. במהלך המסע הגיע אדמו&quot;ר הזקן לבקר אצל רבי נחמן מברסלב, אשר ניסה באותה תקופה לגשר בין שני הצדדים.<br /> <br /> בחודש [[אדר]] באותה תקופה, הגיע אדמו&quot;ר הזקן לרבי ברוך והחל לדברו בעניין המחלוקת, ובפגישה הוכיח אותו אדמו&quot;ר הזקן על היותו כפי טובה, לאור כך שהוא נאסר פעמיים רק בשביל סבו [[הבעש&quot;ט]], למרות שהיה יכול להפיל האשמה עליו, שהרי היותו נכדו של הבעש&quot;ט. בהמשך השיחה הבהיר לו [[אדמו&quot;ר הזקן]] שכל הדברים שאמרו עליו לפניו הם [[לשון הרע]]{{הערה|אגרות קודש עמ' קמא - קמב.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[התפצלות חסידות חב&quot;ד (תרכ&quot;ו)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]]''', &quot;בין מזיבוז ואפטא לרבנו הזקן&quot;, עמ' 159 - 169.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=448205 2021-01-20T21:58:40Z

<p>חצק&#039;ל: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>{{הפיצול בחב&quot;ד|<br /> |שם=התפצלות חסידות חב&quot;ד (תרכ&quot;ו)<br /> |תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]<br /> |כתובית=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הפיצול החל לאחר הסתלקותו<br /> |תאריך התחלה=ניסן [[תרכ&quot;ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]]<br /> |תאריך סיום=[[ט&quot;ו טבת]] [[תרפ&quot;ג]], הסתלקות אחרון אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבוברויסק<br /> |משך הפיצול=[[חסידות קאפוסט]] - 57 שנים{{ש}}[[חסידות ליאדי]] 43 שנים {{ש}}[[חסידות ניעז'ין]] - 15 שנים<br /> |ענפים שקמו=[[חסידות חב&quot;ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב&quot;ד - ליאדי|חסידות ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב&quot;ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]<br /> |חב&quot;ד הרשמית=חב&quot;ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> |מייסדי הענפים=[[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב&quot;ד ניעז'ין|ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br /> |אירועים משמעותיים=פרישת [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע&quot;ב]] מ[[כולל חב&quot;ד]] והקמת [[כולל חב&quot;ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפוסט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם.}}<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |חסידי אדמו&quot;ר הצמח צדק (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק|חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> |חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br /> }}<br /> '''התפצלות חסידות חב&quot;ד''' הוא מהלך בו התפצלו כמה ענפים מ[[חסידות חב&quot;ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ&quot;ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלשה ענפים חדשים בנוסף על [[חב&quot;ד ליובאוויטש]]: [[חב&quot;ד קאפוסט]], [[חב&quot;ד ניעז'ין]] ו[[חב&quot;ד ליאדי]]. מקימי הענפים השונים היו שלושה מבני אדמו&quot;ר הצמח צדק, אחיו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]: [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן מליאדי]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח מניעז'ין]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה הבן הצעיר - [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו לחב&quot;ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר סופית בשנת [[תרפ&quot;ג]], לאחר שאחרון אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]], שהיה אדמו&quot;ר בעיר בוברויסק, נפטר ובני משפחתו לא רצו להמשיך אותו בנשיאות. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], חלק קטן מחסידיו עזבו את חב&quot;ד או את דרך החסידות בכלל.<br /> <br /> ==רקע==<br /> <br /> לאדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים{{הערה|ראה ספר התולדות אדמו&quot;ר הצמח צדק, עמ' 228 ואילך, פרק &quot;משפחתו&quot;.}}: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]]{{הערה|כונה הרב&quot;ש, לאחר הפיצול התקשר לאדמו&quot;ר המהר&quot;ש.}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|כונה המהרי&quot;ל, ייסד את ענף [[חב&quot;ד קאפוסט]].}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{הערה|כונה הרחש&quot;ז, ייסד את ענף [[חב&quot;ד ליאדי]].}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]{{הערה|כונה המהרי&quot;ן, ייסד את ענף [[חב&quot;ד ניעז'ין]].}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]{{הערה|כונה הריי&quot;ץ, כיהן כאדמו&quot;ר בעיירה אוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק.}}, רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]{{הערה|כונה רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ&quot;ז]].}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שמואל]] - ([[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש.}}.<br /> <br /> בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר ביקשו ממנו [[חסיד]]ים, בנוסף על מאמרי אביהם הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו{{הערה|ראה היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז, עמ' קס&quot;ח, וראה פירוט על-כך ברשימות תרכ&quot;ו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].}}. בשונה משאר האחים, לא היה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מקבל את פניהם של רוב החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}, אך היה חוזר לעיתים דברי תורה בפני [[הרשב&quot;ץ]] והרב [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|[[ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] תרצ&quot;ז, עמ' 195}}. בשנותיו האחרונות של אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] הוא נהג לשלוח את בניו לחזור מאמרי חסידות בעיירות השונות, היו חסידים שהיו מקושרים מאד למהרי&quot;ל בנו של הצ&quot;צ, עד כדי כך שהיו מעיזים לבקש מאדמו&quot;ר הצ&quot;צ שישלח להם דווקא את המהרי&quot;ל{{הערה|כך סיפר הרב [[פרץ חן (צ'רניגוב)]] וכן היה בעוד עיירות - ראה היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז, עמ' קס&quot;א.}}.<br /> <br /> בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו&quot;רות בסגנון [[חסידי פולין]] בעיירה אוורוטש{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ&quot;ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע&quot;ג]] אגרות ס&quot;ו-ס&quot;ז - עמ' קמ&quot;ו ואילך.}}, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו, בערך בשנת [[תקצ&quot;ז]]{{הערה|היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ו עמ' קט&quot;ו.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרט&quot;ז]], החל בנו של [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|המהרי&quot;ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מסביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. היות ובשנים קודמות יצא סבו אדמו&quot;ר הצ&quot;צ למסעות בקרב חסידיו בעיירות הקטנות, בהם אמר לפניהם חסידות, הוא אף פנה אל חסידי חב&quot;ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שיבקשו מאדמו&quot;ר הצמח צדק שישלח אליהם את אחד מבניו שיחזור להם חסידות, בטענה שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן הרב שהיא ערכה והעלויות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו ויחזור חסידות{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבין הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי&quot;ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה, וכשהמהרי&quot;ל קיבל את פניות החסידים שיבוא לחזור בעיירתם [[דא&quot;ח]] הלך בתום לב לעיירות אלה, ולא ידע שהכל נעשה בעקבות תעמולתו של בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]]{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}. <br /> <br /> לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}.{{הערה|שמועות וסיפורים [[תשל&quot;ד]], עמ' 57}}כחלק מהתעמולה של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בקשו החסידים ב[[צ'רניגוב]] מר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] שיבקש מאדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] שישלח את בנו [[המהרי&quot;ל]] לעירם כדי שיחזור להם [[דא&quot;ח]], בתחילה ר' פרץ חן לא רצה לכתוב מפורשות, אלא לכתוב שישלח את אחד מבניו, אך לאחר הפצרותיהם של החסידים ב[[צ'רניגוב]] שיפרש שכוונתם היא דווקא על [[המהרי&quot;ל]] הוא כתב כך, וכאשר ר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] הגיע ל[[ליובאויטש]] מתח על-כך אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] ביקורת ואמר לו {{ציטוטון|{{מונחון|וואס זיינען זיי בעלי-בתים אויף מיינע קינדער וועמען צו שיקן|מי הם בעלי הבית על ילדיי למי לשלוח}}}}. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי&quot;ל אל הנעשה מסביבו.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ב]], הורה הצמח צדק לבנו אדמו&quot;ר המהר&quot;ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב&quot;ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}.<br /> <br /> {{ציטוט-צף|סדר המסע לקיעוו &lt;small&gt;[קייב]&lt;/small&gt; הי' דרך כמה עיירות מאנ&quot;ש שהתעכב בהם רק כשעות אחדות, ובכל מקום עברו הי' חוזר דא&quot;ח כפי אשר הבטיח לכ&quot;ק אביו הרה&quot;ק אשר ציוהו לחזור דא&quot;ח וגם לקבל אנשים. אמנם את זאת – לקבל אנשים – לא קיים. ונסיעתו זו עשתה כנפיים, עד כי בבואו לקיעוו &lt;small&gt;[קייב]&lt;/small&gt; הייתה לו קבלת פנים מהודרה &lt;small&gt;[מהודרת]&lt;/small&gt; מכל נכבדי העדה כמעט בלי הבדל מפלגה. לא מיבעי ממפלגת החסידים ויראי אלקים, אלא גם המשכילים הנלהבים באו לקבל פניו. ובמשך ימי שבתו בקיעוו כעשרה ימים, הייתה העיר והסביבה מליאה ברגש נפלא במינו, ורבים מהחסידים מצערניגעוו, פלטאוע, חערסאן, ניעזין, לובען, ראמען באו לקיעוו. אך חוק שם לו לבלי לקבל ביחידות, רק הי' יוצא אל הנאספים לשוחח עמהם שעה קלה. וכמעט אשר בכל יום בשעה השביעית אחר הצהרים הי' אומר דא&quot;ח כחצי שעה או כג' רבעי שעה. ורבו המתאוננים על אשר אינו מקבל על יחידות.|[[רשימות תרכ&quot;ו]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]|}}<br /> בשנת [[תרכ&quot;ג]] נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת אדמו&quot;ר הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל קייב. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות, אך אז נתגלה לכלל החסידים בקיאותו הרבה של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ב[[נגלה]] וב[[חסידות]]{{הערה|שם=תרכ&quot;ו}}.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ו]], שוב הורה לו אביו אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] לחזור [[חסידות]]. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב&quot;ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|שם=תרכ&quot;ו|מבוסס על 'רשימת תרכ&quot;ו' שכתב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ&quot;ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], וכן ב[[רשימות היומן]], חוברת קמ, עמ' 4. מ'יומן' שנת [[תרצ&quot;ג]]}}.<br /> <br /> במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור בין השנים [[תר&quot;י]] לשנת [[תרכ&quot;ד]] מאמרים מיוחדים לפני [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש עמוד 35}}. וכן אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] [[פ&quot;נ]] לעיתים{{הערה|שם=פ&quot;נ|ספר [[קיצור תולדות חב&quot;ד]], עמ' 167 למטה}}.<br /> <br /> אך אדמו&quot;ר הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכשראה אותו אדמו&quot;ר הצמח צדק אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש&quot;ט (גיליון)|היכל הבעש&quot;ט]] חלק ט&quot;ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ&quot;צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב&quot;ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]] [[תש&quot;א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי&quot;ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ&quot;ז}}, כמו כן הצ&quot;צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי&quot;ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק רצה לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי&quot;ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} (&quot;יהודי טוב&quot; - היה כינוי לאדמו&quot;ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ&quot;ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ&quot;נ]] לבנו המהרי&quot;ל{{הערה|שם=היכל|}}. אך כאמור אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב [[פ&quot;נ|פני&quot;ם]] גם לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|שם=פ&quot;נ}}.<br /> <br /> ==הצוואות, פסק הבית דין והפיצול==<br /> [[קובץ:מכתב הצמח צדק למהרש.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתב שכתב הצמח צדק לבנו, אדמו&quot;ר המהר&quot;ש בו כותב את רצונו שינהיג את עדת החסידים]]<br /> [[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו&quot;ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי&quot;ל ולרבי מהר&quot;ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. }}. אך לאחר מכן נכדו רבי שלמה זלמן שניארסון בן המהרי&quot;ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את המהרי&quot;ל מההנהגה ובמקביל קירב את אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. <br /> <br /> [[הצמח צדק]] אמר לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש&quot;ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר המאמרים]] תש&quot;י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ&quot;ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עמ' 36. [[אוצר סיפורי חב&quot;ד]], חלק ח', עמ' 32. 'אורות אמונים' עמ' ד'. [[קיצור תולדות חב&quot;ד]] עמ' 167, ועוד.}}.<br /> {{חלונית <br /> |כותרת = הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br /> |תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה&quot;י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו&quot;ר ז&quot;ל נבג&quot;מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ&quot;ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי&quot;ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=430 המכתב התפרסם] בקובץ &quot;אגרות בעל תורת חסד&quot;}}. <br /> |מקור = <br /> }}<br /> ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תרכ&quot;ו]] הסתלק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי&quot;ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, כמו כן באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת עצומה בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב מה קרה כשחזר [[המהרי&quot;ל]] מ[[קרמנצ'וג]]{{הערה|היה שם כחלק ממסעו להפצת [[דא&quot;ח]] בקרב [[חסידי חב&quot;ד]]}} ל[[ליובאוויטש]] לשבת שבעה על אביו [[הצמח צדק]]: {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. <br /> <br /> במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br /> <br /> בזמן [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] היה בנו [[המהרי&quot;ל]] בעיירה [[קרמנצ'וג]]{{הערה|שם=דברים|[[רשימות דברים]] חלק ב' דף פ&quot;ה}}, והוא תכנן לשבות שם את [[חג הפסח]]. וכשהתקבלה הידיעה בדבר הסתלקותו של [[הצמח צדק]] ל[[קרמנצ'וג]] ביקשו ממנו החסידים שימלא את מקום אביו, [[המהרי&quot;ל]] ענה להם שקודם הוא רוצה ללכת ל[[ליובאוויטש]] ולשבת עם אחיו, בין האחים הוא הזכיר גם את [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] והחסידים אמרו לו על כך בזלזול &quot;גם הוא מסכת&quot;?! [[המהרי&quot;ל]] ענה להם {{ציטוטון|בכבוד והוקרה, בודאי שהוא מסכת, ועוד איזה מסכת!}}{{הערה|שם=דברים}} לימים המהרי&quot;ל כתב על לכתו ל[[ליובאוויטש]] באיגרת ששלח לגיסו ר' זלמן וויליז, וזה לשון האיגרת: {{ציטוטון|ידוע לכל שבקרמנצ'וג בחזירתי בכל העיירות שדברו עמי לקבל על עצמי השבתי לכולם שאיני רוצה בשום שינוי שם חדש כלל מכמו שהוא מקודם רק התנהג כמו שהיה בחיים חיותו לחזור דא&quot;ח כו'}}{{הערה|ראה היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' קס&quot;ח.}}. <br /> <br /> אך חסידיו של [[המהרי&quot;ל|המהרי&quot;ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל&quot;ו-ל&quot;ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי&quot;ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב&quot;ש]] עמ' מ&quot;ה ועמ' ס&quot;ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.<br /> <br /> ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק&quot;מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל&quot;ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הבית דין קבע ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות חב&quot;ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' 172}}.<br /> <br /> החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ענה לו ע&quot;כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ספר השיחות]] תש&quot;ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב&quot;ד חלק ח' עמ' 32}}.<br /> <br /> לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br /> <br /> לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|[[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] גיליון מספר 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ&quot;ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב&quot;ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי&quot;ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש&quot;ט, ט&quot;ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי&quot;ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נשאר כשנתיים בעיירה [[ליובאוויטש]], ולאחריהם נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב&quot;ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נשאר גם הוא כמה שנים ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|שם=ליאדי|היכל הבעש&quot;ט, חלק י&quot;ח עמ' ק&quot;ג}} ולאחריהם נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב&quot;ד - ליאדי]]. ובן זקוניו של הצמח צדק, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך משם את שושלת חב&quot;ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]: {{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{הערה|מפי הרב [[יעקב לנדא]], [[אוצר החסידים (ספר)]]}}.<br /> <br /> ==חב&quot;ד ליובאוויטש והפיצול==<br /> [[קובץ:זכרון הפסק דין.png|שמאל|ממוזער|250px|הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] על הפסק דין שבו פסק לטובת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שהוא זה שימשיך את [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]]]]<br /> [[חב&quot;ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב&quot;ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}. <br /> <br /> כאשר נודע לחסיד ר' [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן שמע ר' יקותיאל מאמר חסידות מכל האחים, וכששמע את מאמר החסידות של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה&quot;רבי&quot; שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר &quot;רבנו הצמח צדק&quot; עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] ה'תש&quot;ב עמ' 104 - 103}} .<br /> <br /> החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר&quot;ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ&quot;ז]] נפטר [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> עד שנת [[תרפ&quot;ג]] נכחדו ענפיה השונים של חב&quot;ד וכך כל שאר רוב חסידי חב&quot;ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br /> <br /> שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו&quot;רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:<br /> <br /> ===חב&quot;ד קאפוסט===<br /> {{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> |[[קובץ:מיוחס למהר&quot;ש.jpg|150px|ממוזער|מרכז|תמונת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, ממשיכו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]]]<br /> |[[קובץ:מהריל.jpg|150px|ממוזער|מרכז|מצבתו של [[המהרי&quot;ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br /> |}<br /> מייסד הענף היה [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] בהשתדלות בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק).<br /> <br /> לאחר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי&quot;ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי&quot;ל]] כאדמו&quot;ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br /> <br /> בגלל שהמהרי&quot;ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו&quot;רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו&quot;ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב&quot;ד]], והענף החסידית [[חב&quot;ד קאפוסט]] הייתה בתחילה הענף הגדול ביותר ב[[חסידות חב&quot;ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ&quot;ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי&quot;ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה שנים רבות, אף לא אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש&quot;ב]]}}<br /> <br /> המהרי&quot;ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br /> <br /> הענף התקיים במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ&quot;ו]] עד שנת [[תרפ&quot;ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו&quot;רים של הענף חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ===חב&quot;ד ליאדי===<br /> {{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br /> מייסד הענף היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br /> <br /> בתחילה אחרי [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נשאר בעיירה [[ליובאוויטש]] במשך כשנתיים{{הערה|שם=ליאדי}}, ובשנת [[תרכ&quot;ח]] כשרצה לעקור מ[[ליובאוויטש]] באו אליו חסידים מ[[ליאדי]] ובשקו ממנו שיתיישב בעיירתם ויחזיר עטרה ליושנה{{הערה|ראה היכל הבעש&quot;ט עמ' ק&quot;ד}}. וכאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו&quot;רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו&quot;ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}{{הערה|שם=ליאדי ב'|ראה היכל הבעש&quot;ט, חלק י&quot;ח עמ' ק&quot;ג - ק&quot;ד, ועוד..}}. עד שהגיע ל[[ליאדי]] הייתה העיירה חריבה ושוממה, וכשהגיע ל[[ליאדי]] החיה מחדש את העיירה והחזיר עטרה ליושנה{{הערה|[[בית רבי]] חלק א', פרק כ&quot;ג}}. <br /> <br /> עוד לפני שאדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] [[הסתלקות|הסתלק]] היו חסידים שנקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]], כגון החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]] מהאמלי, אחיו ר' זלמן דוכמן מקארמה, ועוד. וכשהגיע לליאדי ופתח את חצרו נהרו אליו עוד רבים מגדולי תלמידיו של [[הצמח צדק]], ביניהם ר&quot;ז מדיסנא שהיה ממשפחת [[הגר&quot;א]] ולאחר מכן נהיה חסיד של [[הצמח צדק]] ונקשר לבנו [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז מליאדי]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג', פרק י'}}, החסיד ר' רפאל נחמן מנאווע שהיה עוד חסיד של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ועוד עשרות חסידים גדולים וחשובים{{הערה|שם=ליאדי ב'}}. <br /> <br /> עם פטירתו של [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] נהרו מאות מחסדיו לליובאוויטש, ומקצתם נקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|רחש&quot;ז]] שהתגורר עדיין בעיירה [[ליובאוויטש]], כאשר אליו נקשרו בין השאר החסידים ר' משה ישראל מדריסא (בנו של ר' [[מרדכי מליעפלי]]), ר' מרדכי מקאמיל שהיה מתלמידי [[הצמח צדק]], ועוד{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.<br /> <br /> חסידות [[חב&quot;ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה &quot;סירטשין ליאדי&quot;. לאחר שנפטרו האדמו&quot;רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב&quot;ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב&quot;ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב&quot;ד ליובאוויטש.<br /> <br /> ===חב&quot;ד ניעז'ין===<br /> {{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br /> מייסד הענף היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br /> <br /> הענף התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ&quot;ח]] ועד לשנת [[תרמ&quot;ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ&quot;ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב&quot;ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br /> <br /> ==אדמו&quot;רי חב&quot;ד בתקופת הפיצול==<br /> השנים מציינות את שנות כהונת האדמו&quot;ר או הענף<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; border=&quot;1&quot;<br /> ! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br /> |-<br /> |'''[[חב&quot;ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי&quot;ל מקאפוסט|המהרי&quot;ל]] (ניסן [[תרכ&quot;ו]] - חשון [[תרכ&quot;ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ&quot;ז]] - [[תר&quot;ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ&quot;ג]] - [[תרס&quot;ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר&quot;ס]] - [[תרפ&quot;ג]]) || [[תרכ&quot;ו]] - [[תרפ&quot;ג]]{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ&quot;ו - תרמ&quot;ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ&quot;ג - תר&quot;ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר&quot;ס - תרס&quot;ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס&quot;ט - תרפ&quot;ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br /> |-<br /> |'''[[חב&quot;ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שנ&quot;ז]] ([[תרכ&quot;ז]] - [[תר&quot;מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר&quot;מ]] - [[תר&quot;ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר&quot;מ]] - [[תרס&quot;ה]])}} || [[תרכ&quot;ז]] - [[תר&quot;ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br /> |-<br /> |'''[[חב&quot;ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי&quot;ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ&quot;ח]] - [[תרמ&quot;ג]])}} || {{יישור טקסט|מרכז|בני המהרי&quot;ן סרבו להתמנות כאדמו&quot;רים והענף חדל מלהתקיים}} || {{שורה אחת|[[תרכ&quot;ח]] - [[תרמ&quot;ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי&quot;ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> |-<br /> ! colspan=&quot;5&quot; style=&quot;border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;&quot; | השוואה לחב&quot;ד ליובאוויטש<br /> |-<br /> |'''{{שורה אחת|[[חב&quot;ד ליובאוויטש]]}}''' || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ([[תרכ&quot;ו]] - [[תרמ&quot;ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ([[תרמ&quot;ג]] - [[תר&quot;פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ&quot;ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], הסתיימה תקופת הפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br /> |}<br /> <br /> ==מרכזי הענפים שהתפצלו==<br /> [[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]] - עיירתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ומרכז חסידי חב&quot;ד מאז ועד היום. במרכז המפה נתן לראות את חצר רבותינו נשיאנו]]<br /> בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם הענף שהקים{{הערה|[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב&quot;ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב&quot;ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב&quot;ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ס]] כשהאדמו&quot;ר מ[[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו&quot;רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו&quot;ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו&quot;ר בעיירה [[בברויסק]]. כך של[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] היו שני ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], ולאחריו בעיר [[בברויסק]], וכן חלק מרכזי היו בעיירה [[רציצא]]{{הערה|הריכוז ב[[רציצא]] היה במקביל ל[[קאפוסט]] ול[[בברויסק]]}}.<br /> <br /> כך גם ב[[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ&quot;ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות [[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br /> <br /> ==בתי כנסת וקהילות חב&quot;ד בתקופת הפיצול==<br /> [[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב&quot;ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב&quot;ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br /> [[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br /> [[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br /> [[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br /> בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב&quot;דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא&quot;ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים ב[[סטרדוב]] שדווקא [[המהרי&quot;ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ&quot;ו]] רוב חסידי חב&quot;ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של [[המהרי&quot;ל]] מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי&quot;ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי&quot;ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ&quot;ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|כוחה של סניגוריה, עמ' 141 ו142}}.<br /> <br /> גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי&quot;ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו [[המהרי&quot;ל]] היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את [[המהרי&quot;ל]] נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, ו[[המהרי&quot;ל]] מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי&quot;ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי&quot;ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br /> <br /> בעיירה קראוטה היה ריכוז חב&quot;די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי&quot;ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי&quot;ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' בער הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי&quot;ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי&quot;ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי&quot;ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' 176}}.<br /> <br /> ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]].<br /> <br /> גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י&quot;ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב&quot;ד מקושרים לאדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י&quot;ז}}.<br /> <br /> בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב&quot;ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br /> <br /> ב[[פולוצק]] היו רוב החסידים [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] אך למרות זאת חסידי קאפסוט בפולוצק חבבו את אנשי ליובאוויטש ולא היה מחלוקת ביניהם. בהקשר לכך מסופר שאנשי קאפוסט בעיירה בקשו מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שישלח עבורם משפיע, בתחילה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלח להם חסיד שלא הצליח להסתדר אתם כי דרך ליובוויטש שונה מקאפסוט, ולאחר שאנשי קאפוסט כתבו על-כך ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הוא שלח את המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיכהן כמשפיע בעירם באמרו ש{{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אוהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}{{הערה|נוסך אחר (מפי זכרונו של ר' [[יהושע מונדשיין]]): {{ציטוטון|אתה נח לבריות, ואתה תסדר איתם}}}}{{הערה|המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, עמ' 29}}.<br /> <br /> קהילת חב&quot;ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות &quot;גירוש מוסקבה&quot; שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב&quot;דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב&quot;דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ&quot;א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br /> <br /> בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב&quot;דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב&quot;ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה&quot;חב&quot;דניצע של דוקשיץ&quot;] {{שטורעם}}}}.<br /> <br /> ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] מכל הענפים, הקהילה החב&quot;דית הגדולה ביותר ב[[ריגא]] הייתה של [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל&quot;ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל&quot;ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב&quot;דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב&quot;ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש ל[[ריגא]] ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br /> <br /> בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב&quot;דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ&quot;ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]] [[תש&quot;ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב&quot;ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב&quot;ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]{{הערה|שם=י&quot;ז|ראה קובץ [[היכל הבעש&quot;ט]] חלק י&quot;ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב&quot;דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה [[חב&quot;ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br /> <br /> בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב&quot;די שהשתייך ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה&quot;מגן אבות&quot; להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י&quot;ז}}.<br /> <br /> בית כנסת חב&quot;ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] ב[[ירושלים]] השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br /> <br /> ==היחסים בין ליובאוויטש לענפים שהתפצלו==<br /> [[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע&quot;פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב&quot;ד]] והקימו את [[כולל חב&quot;ד המיוחד]]]]<br /> ===יחסי ליובאוויטש עם חב&quot;ד קאפוסט===<br /> היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מלווים במתיחות גדולה משנת הקמת הענף, ובמיוחד לאחר ש[[המהרי&quot;ל]] הסתלק.<br /> <br /> [[חסידי חב&quot;ד]] ליובאוויטש הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י&quot;ז}}.<br /> <br /> על אף המחלוקת הורה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בשנת [[תרל&quot;ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק. היו מ[[אנ&quot;ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]], קה&quot;ת, תשס&quot;ו, עמ' רפח}}.<br /> <br /> לאחר הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הלכו חסידי ליובאוויטש ל[[ווילנא]] כדי להדפיס את ספרו [[לקוטי תורה לג' פרשיות]], [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] ששמעו על-כך רצו לעשות תחבולה ולהחליף את המאמרים שנכתבו שם על-ידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] במאמרים של אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] המיוסדים על אותם פסוקים, ובכך &quot;להוכיח&quot; ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לא חידש כלום כביכול אלא רק חזר על מאמריו של אביו. ואכן השלוחים שבאו לוילנא כדי להדפיס את הספר לא שמו לב לכך שהדפים שהיו בידיהם ובם מאמריו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הוחלפו במאמריו של אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]], וכך הם הדפיסו את ה[[לקוטי תורה לג' פרשיות]] בתחילה. וכשהביאו את הספר ל[[ליובאוויטש]] והוא החל להתפרסם עשו מכך [[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רעש גדול, בטענם שזה חיקוי למאמריו של [[הצמח צדק]] והספר הופסק להתפרסם למספר שנים{{הערה|[[המלך במסיבו]], עמ' ע&quot;ט, ועמ' פ&quot;ב}}.<br /> <br /> ב[[שמחת תורה]] [[תרע&quot;א]] התבטא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שאין במאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שום חידוש{{הערה|רשימות הרב&quot;ש ע' כד.}}, ושהחסידות בקאפוסט היא &quot;ללא יסודות כלל&quot;{{הערה|שם ע' סט.}}. לעומת זאת, רבי שלמה זלמן שיבח את אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שהוא ירא שמים גדול{{הערה|רשימות הרב&quot;ש ע' כו.}}.<br /> <br /> מאורע משמעותי היה בשנת [[תרע&quot;ב]], כאשר חסידי קאפוסט וחסידי ליאדי באר ישראל פרשו מ[[כולל חב&quot;ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב&quot;ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל&quot;ג, הערה ס&quot;ד. נדפס בתשנ&quot;ו}}. יש לציין שכאשר ביקר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארץ בשנת [[תרפ&quot;ט]], שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, קיבלו על עצמם אנשי [[כולל חב&quot;ד המיוחד]] באופן רשמי את נשיאות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על הכולל.<br /> <br /> ===יחסי ליובאוויטש עם חב&quot;ד ליאדי===<br /> בתחילה היו היסים בין ליובאוויטש ל[[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] מהודקים וקרובים זה לזה, במיוחד במהלך נשיאותו של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]]. אך לאחר שהרחש&quot;ז [[הסתלקות|הסתלק]] והענף [[חב&quot;ד ליאדי]] נחלק בין חתנו ולבין בנו השתפרו היחסים בין ליאדי ו[[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]], ובמקביל היחסים התקררו עם ליובאוויטש{{הערה|שם=המיוחד}}{{הערה|כאמור הסדק הכי גדול ביחסים היה ההצטרפות של [[חב&quot;ד ליאדי|ליאדי]] לקאפוסט במאבקה נגד ליובאוויטש ב[[כולל חב&quot;ד]].}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז מליאדי]] חבבו מאוד זה את זה. הקרבה המיוחדת ביניהם התחילה כאשר [[הצמח צדק]] שידך בין [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ולבן בתו של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]], ה[[חתונה]] נערכה ברוב פאר והדר ובין המוזמנים היה החסיד ר' [[הלל מפאריטש]], כשראה ר' הלל את [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]] אמר לו בבדיחות {{ציטוטון|איך אתם משתדכים עם מחותן שאינכם מכירים?}} כששמע זאת אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] אמר לר' הלל {{ציטוטון|הוא גם לא מכיר את החתן...}}{{הערה|[[לקוטי סיפורים]], עמ' קי&quot;ב}}. אך במהלך ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה ונפטרה. אך גם כ[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] [[נישואים|נישא]] ל[[רבנית רבקה]] הקשר ביניהם לא הפסיק{{הערה|שם=ליאדי ג'|היכל הבעש&quot;ט, חלק י&quot;ח, עמ', קי&quot;ח - ק&quot;כ}}.<br /> <br /> כמו כן לפני חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], אביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שלח אותו ביחד עם אחיו ר' זלמן אהרן לקבל ברכה מ[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]] ב[[ליאדי]] ולשמוע ממנו מאמרי חסידות{{הערה|[[ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עמ' 135}}.<br /> <br /> בהקשר לכך אחד מילידי [[ליאדי]] סיפר שהרחש&quot;ז מליאדי היה נוהג לעלות פעם בשנה לציונו של [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]], ובכל פעם שהיה מגיע לעיירה היה נפגש עם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|שם=ליאדי ג'}}, ולפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרחש&quot;ז [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שלח את בניו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ור' זלמן אהרן לשמוע ממנו חסידות, ולמרות חוליו וחולשתו הרחש&quot;ז התיישב במיטתו ואמר בפניהם מאמר ד&quot;ה &quot;כרע שכב כארי&quot;{{הערה|[[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.<br /> <br /> עוד סיפור שממחיש את קרבתה של ליאדי לליובאוויטש בשנים הראשונות סיפר החסיד ר' רפאל קימין, שפעם בא מעיירתו ביעשינקאוויטש אל [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בעניין שהטריד אותו, ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לא התייחס לשאלותיו אלא אמר לו {{ציטוטון|מדוע אין אביך ר' יהודה יוסף מתמנה לרב בביעשינקאוויטש?}} הדבר הפליא אותו מכיון שבעיירה היה כבר רב אחר, ואמר זאת ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אדמו&quot;ר המהר&quot;ש מצידו אמר לו ללכת להתייעץ עם אחיו [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז מליאדי]]. ר' רפאל הלך אל הרחש&quot;ז ודבר אתו בדבר שהטריד אותו, אך הרחש&quot;ז כמו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לא התייחס לדבריו ושאל אותה שאלה &quot;מדוע אין אביך מתמנה כרב בביעשינקאוויטש&quot;? ר' רפאל העיד שהדבר הפליא אותו שבעתיים, הן השאלה התמוהה והן רוח הקודש השורה בין האחים מ[[ליובאוויטש]] ו[[ליאדי]]. וכשחזר לעיירתו הרב הקודם נפטר כעבור מספר ימים ואביו החליף את מקומו, אז הבין את שאלתם של הרחש&quot;ז ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|היכל הבעש&quot;ט חלק י&quot;ח עמ' קי&quot;ח קי&quot;ט. וכן ב[[שמועות וסיפורים]]}}.<br /> <br /> ==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת =האגרת שכתב רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בשם אביו [[המהרי&quot;ל]] ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br /> |תוכן ={{ציטוטון|צוויתי מכאאמו&quot;ר שליט&quot;א לכתוב לאנ&quot;ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע&quot;ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו&quot;כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין}}<br /> |מקור = היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' 171, בשם כת&quot;י שנמצא<br /> }}<br /> ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ&quot;צ בחודש ניסן [[תרכ&quot;ו]] כשהגיע [[המהרי&quot;ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי&quot;ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]]{{הערה|אז [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]] התגורר בעיירה [[ליובאוויטש]] ולא פתח עדיין את חצרו}}, וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]{{הערה|היכל הבעש&quot;ט חלק ט&quot;ז עמ' קע&quot;ב קע&quot;ג}}. <br /> <br /> כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת {{גודל|2|(ראה האגרת בחלונית בצד שמאל)}} בשם אביו המהרי&quot;ל ל[[חב&quot;ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br /> <br /> כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי&quot;ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב&quot;ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עמ' 37}}.<br /> <br /> כמו כן כשנת [[תר&quot;מ]] כאשר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז מליאדי]] נחלה בא אליו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] כדי לבקרו ולהתפלל עליו, וכן הביא איתו רופא מומחה שיבדוק את הרחש&quot;ז (מכאן רואים את גודל החשיבות והכבוד שיחס [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לאחיו למרות המחלוקת ביניהם) כמה ימים לאחר מכן ב[[ד' טבת]] [[הסתלקות|הסתלק]] [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש&quot;ז]] מליאדי{{הערה|על פי היכל הבעש&quot;ט חלק י&quot;ח, עמ' קי&quot;ט, וכן [[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.<br /> <br /> לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה&quot;מגן אבות&quot; הוא שלח [[פ&quot;נ]] ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' רכ&quot;ו}}.<br /> <br /> [[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|&quot;המלך במסיבו&quot; חלק ב' עמוד רפד}}.<br /> <br /> ==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br /> [[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שמואל בזפלוב]], שעקב היותו מקושר לליובאוויטש סירב לרשת את מקומו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק באדמו&quot;ריות, ובפועל החליפו רק ברבנות]]<br /> בזמן הפיצול היה בליובאוויטש יחס ביקורתי כלפי הענפים השונים בחב&quot;ד, אך כיום דבר זה השתנה. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והרבי החשיבו את אדמו&quot;רי הענפים השונים בחב&quot;ד כחלק מאדמו&quot;רי חב&quot;ד, אך כענפים שונים{{הערה|ראה ב[[היום יום]] שם מגדיר הרבי את כל האדמו&quot;רים הללו בתואר &quot;אדמו&quot;ר&quot; וכן בקובץ [[יגדלי תורה]] שבו הורה הרבי לשים את רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] מליאדי במדור &quot;רבותינו נשיאנו&quot; (ראה פר &quot;עבודת הקודש&quot; עמוד כ&quot;ג)}}.<br /> <br /> כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ&quot;ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר &quot;אדמו&quot;ר&quot;, ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו&quot;ר.<br /> <br /> כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי&quot;ד) מ[[חסידות חב&quot;ד - ליאדי|ליאדי]] במדור &quot;חסידים הראשונים&quot;, וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור &quot;רבותינו נשיאנו&quot;, אך בהפסק שלוש נקודות בינו לבין אדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר &quot;עבודת הקודש&quot; עמ' כ&quot;ג}}.<br /> <br /> ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] על ידי [[חב&quot;ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו&quot;ר מבברויסק שמן למאור הודפס ב[[כפר חב&quot;ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]}}.<br /> <br /> כאשר [[הרבי]] בא לנחם את [[הרש&quot;ג]] בב[[כ&quot;ה תשרי]] [[תש&quot;ל]] אחרי פטירת אמו, נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש&quot;ג בהקשר לספר &quot;מגן אבות&quot; של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש&quot;ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר &quot;מגן אבות&quot; והרבי השיב בחיוב. הרש&quot;ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שהספר &quot;מגן אבות&quot; מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמן הפיצול אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של [[הצמח צדק]] למרות שרק ההקדמה נכתבה על ידי חסיד קאפוסט, אך הרבי ציין שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד{{הערה|שם=המלך|המלך במסיבו בעריכת ר' משה מרדכי לאופר - הוצאת קה&quot;ת, עמ' ס&quot;ז ואילך}}{{הערה|היכל הבעש&quot;ט חלק י&quot;ז, עמ' קמ&quot;ג}}.<br /> <br /> ==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br /> במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב&quot;ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב&quot;ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ&quot;ח]] ועד לשנת [[תרמ&quot;ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י&quot;ז ניסן]] [[תרמ&quot;ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב&quot;ד קאפוסט]].<br /> <br /> לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב&quot;ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס&quot;ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב&quot;ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br /> <br /> לאחר חמש עשרה שנה ו[[חב&quot;ד ניעז'ין]] נסגרה. לאחר ארבעים ושלוש שנה [[חב&quot;ד ליאדי]] נסגרה. במשך שתים עשרה שנה נשאר רק ענף [[חב&quot;ד קאפוסט|קפוסט]] מיתר הענפים. יש לציין שבתקופה האחרונה קאפוסט על חצרותיה הייתה מאוד קטנה בעוד שליובאוויטש הייתה גדולה מאוד. <br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] כשהאדמו&quot;ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט הסתלק ולא השאיר אחריו בנים חיים - מכיון ששני בניו ר' זלמן ור' מנחם מענדל נפטרו עוד בחייו{{הערה|שם=ברוך|ספר &quot;תולדות ברוך מרדכי&quot; עמ' 11 - 112}}, אז הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו&quot;ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח&quot;א ביחובסקי עמוד ק&quot;נ ואילך}}, אולם הם סירבו, תושבי בבוירסק בקשו מחתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו&quot;רת עקב היותו מקורב לאדמו&quot;רי חב&quot;ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]{{הערה|שם=ברוך}}. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br /> <br /> ==חסידות אוורוטש ==<br /> {{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br /> בן נוסף של אדמו&quot;ר הצמח צדק, האדמו&quot;ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה&quot;צ'רקאסר&quot;), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי&quot;ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב&quot;ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט&quot;ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח&quot;כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט&quot;ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&amp;st=&amp;pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש&quot;ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי&quot;ט הכריחו כ&quot;ק חותנו אדמו&quot;ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' מנחם נחום ב. אדמו&quot;ר ההר&quot;ק ר' מרדכי ג. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&amp;st=&amp;pgnum=7 תשרי תש&quot;ה, מדור &quot;זכרון זכות אבות - י&quot;ג תשרי&quot;]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר &quot;כ&quot;ק אדמו&quot;ר&quot;.}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב&quot;ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ&quot;ג: &quot;הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב&quot;ד&quot;}}. <br /> <br /> את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו&quot;ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ&quot;ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט&quot;ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב&quot;ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&amp;st=&amp;pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש&quot;ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ&quot;ק אדמו&quot;ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר&quot;ר נחום דובער בן הוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר הגאון חסידא ופרישא כ&quot;ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר&quot;ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר&quot;ק ר' מרדכי ג. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה&quot;ק מוהריי&quot;צ}}}}.<br /> <br /> יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[התפצלות החסידות]]<br /> *[[חב&quot;ד קאפוסט]]<br /> *[[חב&quot;ד ליאדי]]<br /> *[[חב&quot;ד ניעז'ין]]<br /> *[[שושלת צ'רקס]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *קובץ &quot;דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט&quot;<br /> *[[עמרם בלוי]], קובץ [[היכל הבעש&quot;ט]] חלקים ט&quot;ו, י&quot;ז, וי&quot;ח{{הבהרה|צריך הפניה לעמודים וכותרות המאמרים}}<br /> *ספר [[כוחה של סנגוריה]]{{הבהרה|עמודים? לא כל הספר עוסק בפיצול}}<br /> * [[רשימות תרכ&quot;ו]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%93-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf קובץ &quot;ליובאוויטש שבליובאוויטש&quot;] עמ' 18 ואילך<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך מובחר}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חצרות חב&quot;ד]]</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%27%D7%9C&diff=448197 2021-01-20T21:34:32Z

<p>חצק&#039;ל: /* חתימה */</p> <hr /> <div>יחי המלך!<br /> <br /> כולי תפילה שדף שיחה זה יתמלא במהרה וימינו אמן.<br /> <br /> == אולם דיונים ==<br /> <br /> אין בעיה של החזקת שני שמות משתמש. יש בעיה כששני השמות משתמשים להטיית דיון או להצבעה. במילא כאשר אתה כותב את דעתך באולם דיונים תשתמש רק בשם אחד. בהצלחה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 18:08 • כ&quot;ד באייר ה'תש&quot;ף<br /> <br /> ==חסיד יקר==<br /> <br /> אני רואה שאתה אוהב את עצמך יותר מדי. בכל מקרה, עצתי אליך היא להתעסק בדברים חשובים בחב&quot;דפדיה ולא בעריכת הפניות לדף המשתמש שלך, זה מטופש ומוגזם!!! ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 16:14, 11 ביוני 2020 (IST)<br /> <br /> ==חתימה==<br /> ניסיון א'.. [[משתמש:חצק&amp;#39;ל|חצק&amp;#39;ל]] - [[שיחת משתמש:חצק&amp;#39;ל|שיחה]], 19:53, א' בטבת, ה'תשפ&quot;א 19:53, 16 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :ניסיון ב'.. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 19:57, 16 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==שני משתמשים==<br /> <br /> למה אתה עורך משני משתמשים? (מקווה שתיזכר בסיסמה!)--נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • ב' בטבת ה'תשפ&quot;א • 06:00, 17 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :כפי שכבר הודיע, הוא שכח את הסיסמא שלו. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 13:51, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;17 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> ::אני יודע! התכוונתי ל &quot;חב&quot;ד על הזמן&quot; &quot;וחצקל&quot;--נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • ב' בטבת ה'תשפ&quot;א • 14:07, 17 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == מייל ==<br /> <br /> שלחתי לך משהו. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 12:57, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> :לא קבלתי כלום. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:58, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ::ראה בהזמנות. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:00, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> :::קיבלת? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:15, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> ::::לא. לאיזה מיל שלחת את זה? [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 13:21, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::::למייל הראשון שלך (מקוה שאתה משתמש בו) נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:22, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> ::::::בדרך כלל אני משתמש '''רק''' בו... אבל מכיון שאני רואה שלא קבלתי כלום אז {{א|פולע|תשלח}} למיל הזה: mendi770koen@gmail.com. בברכה, [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 15:22, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> ==חתימה==<br /> נא להוריד את הרקע מהחתימה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:33 • ו' בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> :{{בוצע}} {{א|חצק'ל|חסיד של הרבי}} {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 21:34, 20 בינואר 2021 (UTC)</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%27%D7%9C/%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%94&diff=448196 2021-01-20T21:34:12Z

<p>חצק&#039;ל: </p> <hr /> <div>{{א|חצק'ל|חסיד של הרבי}} {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]]</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A2/%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=447743 2021-01-19T20:56:27Z

<p>חצק&#039;ל: /* היחס בין רבי ברוך ממזיבוז לאדמו&quot;ר הזקן */</p> <hr /> <div>{{הפיצול בחב&quot;ד|<br /> |שם=התפצלות החסידות (תקנ&quot;ז)<br /> |תמונה=[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|ללא מסגרת|250px]]דיוקן מייסד [[חסידות חב&quot;ד]], אדמו&quot;ר הזקן<br /> |תאריך התחלה=[[תקנ&quot;ז]]<br /> |מייסדי הענפים=רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]], [[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> |אירועים משמעותיים=פרישת רבי אברהם מקאליסק ותומכיו, מ&quot;קופת מעות ארץ הקודש&quot;, שבראשה עמד אדמו&quot;ר הזקן, קריאת שם החסידים לראשונה, כחסידי חב&quot;ד.<br /> }}<br /> '''התפצלות החסידות''' הוא מהלך בו התפצלה ה[[חסידות]] בזמן [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשנת [[תקנ&quot;ז]], אולם הפיצול בפועל התרחש החל משנת [[תקס&quot;ב]]. הפיצול עצמו החל בעקבות ויכוח של [[אדמו&quot;ר הזקן]] עם רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] על [[ספר התניא]].<br /> ==רקע==<br /> לאחר עליית [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] ל[[ארץ ישראל]], פנה רבי מנחם מענדל לאדמו&quot;ר הזקן, בבקשה שישמש כמנהיג החסידים ב[[רוסיה]], יחד עם רבי [[ישראל מפולוצק]] ורבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]{{הערה|כמובא במבוא לאגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן אות ז', [[ד' אדר]] [[תקמ&quot;ב]].}}. למרות זאת, סירב [[אדמו&quot;ר הזקן]] לקבל עליו את עול הנשיאות.<br /> <br /> לרבי מנחם מענדל מויטבסק הצטרף רבי אברהם מקאליסק, אשר שלח מכתב לאדמו&quot;ר הזקן, בו הוא מפציר בו להתמנות לנשיא. במכתב זה כתב בין היתר:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=והנה בענין המעשה רב להם כבוד אהובינו וידידנו ידיד ה' אור יקר כק&quot;ש מו&quot;ה שניאור זלמן נ&quot;י שיחי', מלא כבוד ד' ברוח חכמה ובינה ודעת את ד' להורות להם הדרך, בטחוננו בחסדי ד' ית' שיפתח להם את אוצרו הטוב ביראת ה'|מרכאות=כן|מקור=מבוא לאגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן אות ז', ד', [[אדר]] [[תקמ&quot;ב]].}}.<br /> <br /> לאחר הפצרות רבות קיבל אדמו&quot;ר הזקן עליו את עול הנשיאות בשנת [[תקמ&quot;ו]]. בשנת [[תקמ&quot;ח]] נפטר רבי מנחם מנדל מוויטבסק, ולאור זאת, רבי אברהם מקאליסק החליף אותו בהנהגת החסידים ב[[ארץ ישראל]]. כקודמו, גם רבי אברהם מקאליסק שלח מכתבי עידוד לאדמו&quot;ר הזקן וכן תמך בתקנותיו{{הערה|[[בית רבי]], ט&quot;ו, א.}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן היה שולח בחזרה מכתבים לרבי אברהם מקאליסק בו הוא משבחו ומכנהו: {{ציטוטון|יושבי ארה&quot;ק ומלכם בראשם הרב הכהן הגדול מאחיו מו' אברהם שי}}{{הערה|אגרות קודש ל[[אדמו&quot;ר הזקן]], אגרת כ&quot;ז}}, ולעיתים גם {{ציטוטון|הרב הכהן הגדול מאחיו}}{{הערה|אגרות קודש ל[[אדמו&quot;ר הזקן]], אגרת ל, ל&quot;ג.}}.<br /> <br /> כמו כן, רבי [[ברוך ממז'יבוז]] התבטא בעת שקיבל את [[ספר התניא]] שזהו &quot;ספר השכל&quot;{{הערה|כמובא באוצר סיפורי חב&quot;ד, ח&quot;ג, עמ' 314.}}.<br /> <br /> ==הפיצולים==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת = מכתבו של רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]<br /> |תוכן = <br /> {{ציטוטון|וקא חזינא לספר הבינונים שהדפיס כת&quot;ר, ולא מצאתי בו תועלת כל כך להצלת נפשות ... ויהי' הדבר ההוא סמוי מן העין, ועל הכלל חסידים די להם באמונת חכמים ושיכירו חסרונם. וחס אנכי על זרעי' דאבא ה&quot;ה בנו המופלג הוותיק מו&quot;ה דוב בער, לאשר כת&quot;ר הכניס אותו בנסיון גדול, כאני' בלב ים, שצריך פרקליטין גדולים להנצל ממצודת הגאוה והגדלות ... וכת&quot;ר הכניס בנו בזה, והוא עדיין רך בשנים ... וכל שכן אחים קטני האיכות ורבי הכמות אשר בכל עיר ועיר, המה אשר נקראו ראשי מנינים, ללמדם ספר הבינונים ... האמת והיושר כתבתי לאחי שיעמוד איש אחד בעזרו להקל מעליו איזה דבר, כוונתי היתה שיהי' האיש ההוא זקן ורגיל ומכיר ערכו, ושלא ידבר כי אם דברים פשוטים ... אהובי אחי נדרשתי לאשר לא שאלוני, כי האהבה מקלקלת השורה, ומהראוי שכת&quot;ר יתן דעתו לכל אשר אמרתי}}<br /> |מקור = אגרות קודש ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] נספחים 22 - 23, עמ' תצ&quot;ח.<br /> }}<br /> ===הפיצול הראשון===<br /> בשנת [[תקנ&quot;ז]] הוציא אדמו&quot;ר הזקן את ספר התניא, שהיווה באותם ימים חידוש עצום. לאחר הוצאת הספר, כתב רבי אברהם מקאליסק מכתב לאדמו&quot;ר הזקן, בו הוא תוקף את ספרו. במכתב העלה טיעון, כי החסידים צריכים להתנהג ב[[יראת שמים]] פשוטה, ואילו סודות התורה אותם חשף אדמו&quot;ר הזקן בספר התניא, יש להגביל לבני עלייה בלבד.<br /> <br /> את שיטתו ביסס רבי אברהם על הפסוק: &quot;וצדיק באמונתו יחיה&quot;{{הערה|[[מסכת מכות]], כד,א.}}, עליה כותב במכתב לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]: &quot;מה יגיעות יגעתי עמו במכתבים שונים להעמידו על אחת וצדיק באמונתו יחיה&quot;{{הערה|אגרות בעה&quot;ת אגרת ק}}. בשנת [[תק&quot;ס]] שלח אדמו&quot;ר הזקן מכתב לרבי אברהם מקאליסק, בו הוא מתנצל על האיחור בכתיבת על המכתב{{הערה|מפני מאסרו.}}, ומסביר את שיטתו בעניין זה{{הערה|מכתב זה אבד במשך השנים.}}.<br /> <br /> בעקבות כך, הוציא רבי אברהם מקאליסק מכתב בו הוא מתחרט מהביקורת על אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|תולדות חב&quot;ד בארה&quot;ק, ד, &quot;וצדיק באמונתו יחיה ושיטת חב&quot;ד&quot;.}}.<br /> ===הפיצול השני===<br /> רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] היה שולח שלוחים ל[[רוסיה]], בכדי שיאספו כסף בשביל יהודי [[ארץ ישראל]]. אותם שלוחים היו מציקים ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] רבות, וכאשר היו חוזרים בחזרה לרבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] היו מלשינים על [[אדמו&quot;ר הזקן]].{{הערה|שם=בית רבי|[[בית רבי]], עמ' 120 - 132}}.<br /> <br /> מסופר, כי אחד מחסידי אדמו&quot;ר הזקן שעלה לארץ ישראל, הגיע לרבי אברהם מקאליסק בכדי ללמוד אצלו, אולם אותו חסיד לא הסתפק בהלימוד אצל רבי אברהם ותכנן לחזור בחזרה ל[[רוסיה]] אל אדמו&quot;ר הזקן. רבי אברהם שחיבב את אותו חסיד, הזהיר אותו מפני הסכנות שבדרך, אולם אותו חסיד לא חשש מטענה זאת, באומרו כי הוא לא מפחד מפני שהוא חסיד של אדמו&quot;ר הזקן. דברים אלו עוררו קנאה אצל רבי אברהם מקאליסק, ובעקבות כך בשנת [[תקס&quot;ב]] יצא נגד [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|שם=בית רבי}}.<br /> <br /> כמו כן, שלוחיו של רבי אברהם מקאליסק, הגיעו לרבי ברוך ממז'יבוז, רבי [[מרדכי מלכוויץ]] ורבי [[אשר מסטולין]], ודברו נגד אדמו&quot;ר הזקן. בעקבות כך, הצטרפו גם הם לרבי אברהם מקאליסק, נגד אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|שם=בית רבי}}.<br /> <br /> כחלק מהמאבק באדמוה&quot;ז, רבי אברהם מקאליסק שלח מכתב לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] בו הוא מסית נגד אדמו&quot;ר הזקן וטוען שהוא סוטה מדרך [[המגיד ממזריטש]] ורבי מנחם מענדל מוויטבסק{{הערה|אגרות קודש ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] נספחים 22 - 23, עמ' תצ&quot;ח.}}, אך רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שלח מכתב בתגובה, בו תומך באדמו&quot;ר הזקן, ובהמשך הוא אף התבטא ש&quot;כולנו אכלנו מתוך קערה אחת אך {{מונחון|ה&quot;ליטאי&quot;|אדמור הזקן}} לקח את השמנונית ואת העיקר&quot;{{הערה|[[תורת שלום]], [[ספר השיחות]], עמ' 51 - 52.}}.<br /> <br /> המאבק אף החריף בהמשך, ואף במכתב משנת [[תקס&quot;ה]] כותב אדמו&quot;ר הזקן לרבי אברהם מקאליסק, כי לאור כך שהוא אינו תלמידו, הוא אינו זקוק לאישורו של רבי אברהם, לכתיבת ספרי חסידות{{הערה|כמובא באגרות קודש ל[[אדמו&quot;ר הזקן]], עמ' ק&quot;כ - קכ&quot;ט.}}.<br /> <br /> ==היחסים בין שני הצדדים==<br /> בשנת תקס&quot;ה, בעקבות המחלוקת, פרש רבי אברהם מקאליסק יחד עם רבי אשר מסטולין ורבי מרדכי מלכוויץ מ&quot;קופת מעות ארץ הקודש&quot; שבראשה עמד [[אדמו&quot;ר הזקן]], והם הקימו קופה חדשה. רבי מרדכי לכוויץ מינה את ר' אהרן ואת ר' ישראל מאוסטראוונא לשני הגבאים הכללים של הקופה.<br /> <br /> בעקבות ההתפצלות, שונה שם הקופה &quot;קופת מעות ארץ הקודש&quot; ל&quot;כולל חב&quot;ד&quot;, כאשר הגבאי הראשי הוא ר' יעקב סלימאן{{הערה|נזכר לראשונה בתפקיד זה באיגרת של מנחם מנדל מוויטבסק מחודש אדר תקמ&quot;ב (1782) (יעקב ברנאי, איגרות חסידים מארץ ישראל, עמ' 93). האזכור האחרון המתוארך משנת תקס&quot;ה (1805), אגרת הקודש עמ' קכח.}}.<br /> <br /> הסכסוך השפיע על חסידי חב&quot;ד בארץ ישראל, והם נאלצו לעבור יחד עם חסידי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] מ[[טבריה]] ל[[צפת]]. בעקבות הפיצול כונו חסידי אדמו&quot;ר הזקן, לראשונה, בשם &quot;חב&quot;ד&quot;.<br /> ===היחס בין רבי ברוך ממזיבוז לאדמו&quot;ר הזקן===<br /> רבי ברוך ממז'יבוז בתחילה היה מאוהבי אדמו&quot;ר הזקן, אולם כשאר שמע שהרבנית [[פריידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)|פריידא]] אומרת [[חסידות]], התנגד לכך נחרצוות, ולאחר מכן התפייס בחזרה עם אדמו&quot;ר הזקן. אך עם התעוררות המחלוקת בין אדמו&quot;ר הזקן לרבי אברהם מקאליסק, רבי ברוך הצטרף למתנגדי שיטת אדמוה&quot;ז, ויצא נגד אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|בית רבי, כ&quot;א}}.<br /> <br /> אודות הייחס מסופר, כי רבי [[ברוך ממז'יבוז]] אמר באחת הפעמים שמי שיפגע ב[[אדמו&quot;ר הזקן]] מובטח לו שיהיה לו [[גן עדן]], ואכן אחד מחסידיו של רבי ברוך ששמע זאת חיכה להזדמנות בה היה [[אדמו&quot;ר הזקן]] לבדו, וזרק עליו אבן ופגע בו. בתגובה, אדמו&quot;ר הזקן הביט בו, ולפתע החל אותו חסיד לרעוד. בתחילה החסיד סבר, כי הרגשה זו תעבור לו, אולם לאחר שנוכח לראות כי זה לא עבר, החסיד רץ לרבי ברוך בבקשה שירפא אותו, אך כאשר החסיד סיפר שהוא זרק אבן על אדמו&quot;ר הזקן כאשר ציווה אותו, השיב לו רבי ברוך, כי את הבטחתו יקיים, אולם את מה שקיבל החסיד לא יטול מממנו, ואכן החסיד נשאר כל ימיו רועד, כאשר הדבר עבר גם לבניו ונכדיו{{הערה|שם=אוצר|[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]], עמ' 488}}{{הערה|רבי [[זלמן לייב אסטולין]] סיפר שחותנו רבי [[חיים בנימין ברוד]] הכיר את נכדיו של אותו איש ואף ראה אותם רועדים כמובא באוצר שם.}}.<br /> <br /> אך לאומת זאת מסופר{{מקור}} שפעם אחת אדמו&quot;ר הזקן הלך לעיירה כלשהי, בעיירה הזאת שכן אחד מחסידיו של רבי ברוך וכששמע אותו חסיד שאדמו&quot;ר הזקן מגיע לעיירתו ארז את חפציו והלך למז'יבוז' עד תום ביקורו של אדמו&quot;ר הזקן בעיירה, כשראה רבי ברוך את החסיד שאל אותו מה הוא עושה במז'יבוז, החסיד ענה לו שאדמו&quot;ר הזקן מגיע, ואף כינה אותו בשמות בזויים. כשביזה החסיד את אדמו&quot;ר הזקן הורה לו רבי ברוך ללכת מיד לבקש את סליחתו של אדמו&quot;ר הזקן כי הוא {{ציטוטון|אדם קדוש וטהור}}. <br /> <br /> במהלך פגישת רבי נחמן עם אדמוה&quot;ז, התטבא רבי [[נחמן מברסלב]] על רבי ברוך בפני אדמו&quot;ר הזקן כי &quot;מפטרבורג כבר נפטרתם, מהדוד ברוך עדיין לא&quot;{{הערה|בית רבי, עמ' 191}}.<br /> <br /> ===מסע ברדיטשוב===<br /> {{ערך מורחב|מסע ברדיטשוב}}<br /> בשנת [[תק&quot;ע]] יצא אדמו&quot;ר הזקן למסע שנועד בין היתר בשביל לבקר אצל רבי ברוך ולהתפייס איתו{{הערה|'שבחי הרב' עמ' 31; אגרות קודש (עמ' קטו)}}. במהלך המסע הגיע אדמו&quot;ר הזקן לבקר אצל רבי נחמן מברסלב, אשר ניסה באותה תקופה לגשר בין שני הצדדים.<br /> <br /> בחודש [[אדר]] באותה תקופה, הגיע אדמו&quot;ר הזקן לרבי ברוך והחל לדברו בעניין המחלוקת, ובפגישה הוכיח אותו אדמו&quot;ר הזקן על היותו כפי טובה, לאור כך שהוא נסאסר פעמיים רק בשביל סבו [[הבעש&quot;ט]], למרות שהיה יכול להפיל האשמה עליו, שהרי היותו נכדו של הבעש&quot;ט. בהמשך השיחה הבהיר לו [[אדמו&quot;ר הזקן]] שכל הדברים שאמרו עליו לפניו הם [[לשון הרע]]{{הערה|אגרות קודש עמ' קמא - קמב.}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]]''', &quot;בין מזיבוז ואפטא לרבנו הזקן&quot;, עמ' 159 - 169.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=447663 2021-01-19T17:59:27Z

<p>חצק&#039;ל: יצירת דף עם התוכן &quot;{{חב&quot;דפדים פעילים}}, לדעתכם זה ראוי לערך? ~~~~&quot;</p> <hr /> <div>{{חב&quot;דפדים פעילים}}, לדעתכם זה ראוי לערך? [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 17:59, 19 בינואר 2021 (UTC)</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=447662 2021-01-19T17:58:14Z

<p>חצק&#039;ל: </p> <hr /> <div>'''רוזה (רייזל) מיידנצ'יק''' היא מנשי החסד הידועות שהיו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רוזה מיידנצ'יק נולדה לאביה ר' [[יצחק מאיר גרינברג]] בעיר פנזה שבברית המועצות, אז הם עדיין לא היו משפחת חב&quot;דית. בתחילה היא נקראה בשם &quot;רייזל&quot; אך במכתבי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאביה (ובהמשך במכתבי הרבי שליט&quot;א) קרא לה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשם &quot;רוזה&quot; ולא רייזל, בעקבות כך היא נקראה מאז רוזה.<br /> <br /> בשנת תש&quot;ט [[נישואים|נישא]] רוזה לבעלה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] אותה הכירה עוד ממחנה העכורים ב[[פוקינג]] שם למד בישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]], לאחר נישואיהם הם התגוררו בבית ערבי נטוש ליד הרכבת ב[[כפר חב&quot;ד]] ולאחר מכן עברו לנחלה אותה קבלו ביחד עם 70 המשפחות הראשונות שהגיעו לכפר מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בסמיכות אליה גר אחיה ר' [[שמואל גרונם גרינברג]].<br /> <br /> לאחר ש[[אור שמחה כפר חב&quot;ד]] הוקם היא עבדה שם בתור חניכה, תלמידיה מספרים שהיא הייתה מוסרת את כולה למען החניכים והייתה ממש משקיעה בהם כאילו הם בניה, את חלק מהם אף הביאה לביתה לסעודות שבת. רוזה מיידנצ'יק נפטרה ביום שישי.. [[תשס&quot;ג]], בתחילה רצו לקבות אותה ב[[הר הזיתים]], אך בעקבות כך שלא היו מספיקים לקבור אותה עד השבת בהר הזיתים הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] אמר שלא יחקו למוצאי שבת אלא יקברו אותה באותו יום, המקום היחיד שבו הספיקו לקבור אותה היה בבית העלמין באחיעזר שם היא נטמנה, שנה לאחר מכן ב[[ט&quot;ו ניסן]] [[תשס&quot;ד]] נפטר בעלה הרב [[שלמה מיידנצ'יק|שלייימק'ה מיידנצ'יק]] והוא נקבר בסמיכות אליה.</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=447661 2021-01-19T17:58:01Z

<p>חצק&#039;ל: יצירת דף עם התוכן &quot;רוזה (רייזל) מיידנצ&#039;יק היא מנשי החסד הידועות שהיו בכפר חב&quot;ד. ==תולדות חיים== רוזה מיידנצ&#039;...&quot;</p> <hr /> <div>רוזה (רייזל) מיידנצ'יק היא מנשי החסד הידועות שהיו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רוזה מיידנצ'יק נולדה לאביה ר' [[יצחק מאיר גרינברג]] בעיר פנזה שבברית המועצות, אז הם עדיין לא היו משפחת חב&quot;דית. בתחילה היא נקראה בשם &quot;רייזל&quot; אך במכתבי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאביה (ובהמשך במכתבי הרבי שליט&quot;א) קרא לה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשם &quot;רוזה&quot; ולא רייזל, בעקבות כך היא נקראה מאז רוזה.<br /> <br /> בשנת תש&quot;ט [[נישואים|נישא]] רוזה לבעלה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] אותה הכירה עוד ממחנה העכורים ב[[פוקינג]] שם למד בישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]], לאחר נישואיהם הם התגוררו בבית ערבי נטוש ליד הרכבת ב[[כפר חב&quot;ד]] ולאחר מכן עברו לנחלה אותה קבלו ביחד עם 70 המשפחות הראשונות שהגיעו לכפר מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בסמיכות אליה גר אחיה ר' [[שמואל גרונם גרינברג]].<br /> <br /> לאחר ש[[אור שמחה כפר חב&quot;ד]] הוקם היא עבדה שם בתור חניכה, תלמידיה מספרים שהיא הייתה מוסרת את כולה למען החניכים והייתה ממש משקיעה בהם כאילו הם בניה, את חלק מהם אף הביאה לביתה לסעודות שבת. רוזה מיידנצ'יק נפטרה ביום שישי.. [[תשס&quot;ג]], בתחילה רצו לקבות אותה ב[[הר הזיתים]], אך בעקבות כך שלא היו מספיקים לקבור אותה עד השבת בהר הזיתים הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] אמר שלא יחקו למוצאי שבת אלא יקברו אותה באותו יום, המקום היחיד שבו הספיקו לקבור אותה היה בבית העלמין באחיעזר שם היא נטמנה, שנה לאחר מכן ב[[ט&quot;ו ניסן]] [[תשס&quot;ד]] נפטר בעלה הרב [[שלמה מיידנצ'יק|שלייימק'ה מיידנצ'יק]] והוא נקבר בסמיכות אליה.</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=447579 2021-01-19T15:34:38Z

<p>חצק&#039;ל: </p> <hr /> <div>{|cellpadding=&quot;4&quot; cellspacing=&quot;0&quot; width=&quot;250&quot; style=&quot;float: left; border: 1px solid #ccd2d9; margin: 0 1em 1em 0em; background: #f1ffc9; font-size: 85%;&quot;<br /> !align=&quot;center&quot; colspan=&quot;2&quot; style=&quot;font-size: larger; background-color:#b7bd17; color: #FFFFFF;&quot; | {{#תנאי:{{{שם|}}}|{{{שם|}}}|{{שם הדף}}}}<br /> |-valign=&quot;top&quot;<br /> {{#תנאי:{{{תמונה|&lt;noinclude&gt;-&lt;/noinclude&gt;}}} |<br /> {{!}} colspan=&quot;2&quot; align=&quot;center&quot; {{!}} {{{תמונה}}}{{#תנאי:{{{כתובית|&lt;noinclude&gt;-&lt;/noinclude&gt;}}}|&lt;br /&gt;{{{כתובית}}}|}}<br /> {{!}}-valign=&quot;top&quot;<br /> }}<br /> {{#תנאי:{{{תאריך התחלה|&lt;noinclude&gt;-&lt;/noinclude&gt;}}} |<br /> {{!}} '''{{ללא גלישה|תאריך התחלה}}'''<br /> {{!}} {{{תאריך התחלה}}} <br /> {{!}}-valign=&quot;top&quot;<br /> }}<br /> {{#תנאי:{{{תאריך סיום|&lt;noinclude&gt;-&lt;/noinclude&gt;}}} |<br /> {{!}} '''{{ללא גלישה|תאריך סיום}}'''<br /> {{!}} {{{תאריך סיום}}} <br /> {{!}}-valign=&quot;top&quot;<br /> }}<br /> {{#תנאי:{{{ענפים שקמו|&lt;noinclude&gt;-&lt;/noinclude&gt;}}} |<br /> {{!}} '''{{ללא גלישה|ענפים שקמו}}'''<br /> {{!}} {{{ענפים שקמו}}} <br /> {{!}}-valign=&quot;top&quot;<br /> }}<br /> {{#תנאי:{{{משך הפיצול|&lt;noinclude&gt;-&lt;/noinclude&gt;}}} |<br /> {{!}} '''{{ללא גלישה|משך הפיצול}}'''<br /> {{!}} {{{משך הפיצול}}} <br /> {{!}}-valign=&quot;top&quot;<br /> }}<br /> {{#תנאי:{{{חב&quot;ד הרשמית|&lt;noinclude&gt;-&lt;/noinclude&gt;}}} |<br /> {{!}} '''{{ללא גלישה|חב&quot;ד הרשמית}}'''<br /> {{!}} {{{חב&quot;ד הרשמית}}} <br /> {{!}}-valign=&quot;top&quot;<br /> }}<br /> {{#תנאי:{{{מייסדי הענפים|&lt;noinclude&gt;-&lt;/noinclude&gt;}}} |<br /> {{!}} '''{{ללא גלישה|מייסדי הענפים}} '''<br /> {{!}} {{{מייסדי הענפים}}} <br /> {{!}}-valign=&quot;top&quot;<br /> }}<br /> {{#תנאי:{{{אירועים משמעותיים|&lt;noinclude&gt;-&lt;/noinclude&gt;}}} |<br /> {{!}} '''{{ללא גלישה|אירועים משמעותיים}} '''<br /> {{!}} {{{אירועים משמעותיים}}} <br /> {{!}}-valign=&quot;top&quot;<br /> }}<br /> {{#תנאי:{{{ראו גם|&lt;noinclude&gt;-&lt;/noinclude&gt;}}} |<br /> {{!}} colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center; border-top: solid 1px {{{צבע|#b7bd17}}}; background-color: {{{צבע כותרת|#b7bd17}}}; padding: 0.2em1em 0.2em 0; font-size: 100%;&quot; {{!}} {{{ראו גם}}}<br /> }}<br /> |-<br /> {{#תנאי:{{{חסידי אדמו&quot;ר הצמח צדק (קטגוריה)|&lt;noinclude&gt;-&lt;/noinclude&gt;}}} |<br /> {{!}} colspan=&quot;2&quot; style=&quot;border-top: solid 1px #aaaaaa; padding: 0.4em 0 0.4em 0; text-align: center;&quot; align=&quot;center&quot; {{!}} {{{חסידי אדמו&quot;ר הצמח צדק (קטגוריה)}}}<br /> }}<br /> |-<br /> {{#תנאי:{{{חסידי קאפוסט (קטגוריה)|&lt;noinclude&gt;-&lt;/noinclude&gt;}}} |<br /> {{!}} colspan=&quot;2&quot; style=&quot;border-top: solid 1px #aaaaaa; padding: 0.4em 0 0.4em 0; text-align: center;&quot; align=&quot;center&quot; {{!}} {{{חסידי קאפוסט (קטגוריה)}}}}}<br /> |}&lt;noinclude&gt;<br /> התבנית משמשת לתיאור [[התפצלות חסידות חב&quot;ד]] '''בלבד'''.<br /> <br /> <br /> {| align=right border=1<br /> |-valign=&quot;top&quot;<br /> |<br /> &lt;nowiki&gt;{{הפיצול בחב&quot;ד|&lt;/nowiki&gt;&lt;br /&gt;<br /> &lt;nowiki&gt;|שם=&lt;/nowiki&gt;&lt;br /&gt;<br /> &lt;nowiki&gt;|תמונה=&lt;/nowiki&gt;&lt;br /&gt;<br /> &lt;nowiki&gt;|כתובית=&lt;/nowiki&gt;&lt;br /&gt;<br /> &lt;nowiki&gt;|תאריך התחלה=&lt;/nowiki&gt;&lt;br /&gt;<br /> &lt;nowiki&gt;|תאריך סיום=&lt;/nowiki&gt;&lt;br /&gt;<br /> &lt;nowiki&gt;|ענפים שקמו=&lt;/nowiki&gt;&lt;br /&gt;<br /> &lt;nowiki&gt;|משך הפיצול=&lt;/nowiki&gt;&lt;br /&gt;<br /> &lt;nowiki&gt;|חב&quot;ד הרשמית=&lt;/nowiki&gt;&lt;br /&gt;<br /> &lt;nowiki&gt;|מייסדי הענפים=&lt;/nowiki&gt;&lt;br /&gt;<br /> &lt;nowiki&gt;|אירועים משמעותיים=&lt;/nowiki&gt;&lt;br /&gt;<br /> &lt;nowiki&gt;|ראו גם=&lt;/nowiki&gt;&lt;br /&gt;<br /> &lt;nowiki&gt;|חסידי אדמו&quot;ר הצמח צדק (קטגוריה)=&lt;/nowiki&gt;&lt;br /&gt;<br /> &lt;nowiki&gt;|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=&lt;/nowiki&gt;&lt;br /&gt;<br /> &lt;nowiki&gt;}}&lt;/nowiki&gt;<br /> | rowspan=&quot;2&quot; |<br /> == ביאור מספר פרמטרים ==<br /> * '''תמונה''' - בפורמט &lt;nowiki&gt;[[קובץ:שם התמונה|כיתוב]]&lt;/nowiki&gt;, ללא יישור וללא המאפיין &quot;ממוזער&quot;<br /> * '''שם''' – <br /> * '''תאריך התחלה''' – הזמן בו התחיל הפיצול<br /> * '''תאריך סיום''' – התאריך בו הסתיים הפיצול<br /> * '''ענפים שקמו''' - שמות הענפים שקמו<br /> * '''משך הפיצול''' – הזמן בו היו עוד ענפים בנוסף לחב&quot;ד ליובאוויטש<br /> *'''חב&quot;ד הרשמית'''- (חב&quot;ד ליובאוויטש) הענף הממשיך של חב&quot;ד<br /> * '''מייסדי הענפים'''- בני הצמח צדק שייסדו את הענפים השונים<br /> * '''אירועים משמעותיים''' - אירועים משמעותיים שהתרחשו בתקופת הפיצול<br /> * '''ראו גם'''- במקרה ויש את הקטגוריות דלהלן, יש לכתוב &lt;nowiki&gt;'''ראו גם'''&lt;/nowiki&gt;<br /> * '''חסידי אדמו&quot;ר הצמח צדק (קטגוריה)''' – הפניה לקטגוריה המתאימה<br /> * '''חסידי קאפוסט (קטגוריה)''' - הפניה לקטגוריה המתאימה<br /> |-<br /> | width=&quot;250&quot; | &lt;small&gt;ניתן לסמן את הטקסט הנ&quot;ל על ידי לחיצה על CTRL ולחיצה על לחצן עכבר שמאלי. לאחר הסימון ניתן להעתיק לזיכרון את המידע באמצעות CTRL + C ולהדביק בערך באמצעות CTRL + V.&lt;/small&gt;<br /> |}__NOEDITSECTION__<br /> <br /> &lt;/noinclude&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;br clear=&quot;both&quot;&gt;<br /> [[קטגוריה:תבניות פרמטריות - כללי]]</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%27%D7%9C&diff=447578 2021-01-19T15:23:04Z

<p>חצק&#039;ל: /* מייל */</p> <hr /> <div>יחי המלך!<br /> <br /> כולי תפילה שדף שיחה זה יתמלא במהרה וימינו אמן.<br /> <br /> == אולם דיונים ==<br /> <br /> אין בעיה של החזקת שני שמות משתמש. יש בעיה כששני השמות משתמשים להטיית דיון או להצבעה. במילא כאשר אתה כותב את דעתך באולם דיונים תשתמש רק בשם אחד. בהצלחה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 18:08 • כ&quot;ד באייר ה'תש&quot;ף<br /> <br /> ==חסיד יקר==<br /> <br /> אני רואה שאתה אוהב את עצמך יותר מדי. בכל מקרה, עצתי אליך היא להתעסק בדברים חשובים בחב&quot;דפדיה ולא בעריכת הפניות לדף המשתמש שלך, זה מטופש ומוגזם!!! ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 16:14, 11 ביוני 2020 (IST)<br /> <br /> ==חתימה==<br /> ניסיון א'.. [[משתמש:חצק&amp;#39;ל|חצק&amp;#39;ל]] - [[שיחת משתמש:חצק&amp;#39;ל|שיחה]], 19:53, א' בטבת, ה'תשפ&quot;א 19:53, 16 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :ניסיון ב'.. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 19:57, 16 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==שני משתמשים==<br /> <br /> למה אתה עורך משני משתמשים? (מקווה שתיזכר בסיסמה!)--נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • ב' בטבת ה'תשפ&quot;א • 06:00, 17 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :כפי שכבר הודיע, הוא שכח את הסיסמא שלו. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 13:51, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;17 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> ::אני יודע! התכוונתי ל &quot;חב&quot;ד על הזמן&quot; &quot;וחצקל&quot;--נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • ב' בטבת ה'תשפ&quot;א • 14:07, 17 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == מייל ==<br /> <br /> שלחתי לך משהו. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 12:57, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> :לא קבלתי כלום. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:58, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ::ראה בהזמנות. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:00, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> :::קיבלת? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:15, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> ::::לא. לאיזה מיל שלחת את זה? [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 13:21, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::::למייל הראשון שלך (מקוה שאתה משתמש בו) נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:22, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> ::::::בדרך כלל אני משתמש '''רק''' בו... אבל מכיון שאני רואה שלא קבלתי כלום אז {{א|פולע|תשלח}} למיל הזה: mendi770koen@gmail.com. בברכה, [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 15:22, 19 בינואר 2021 (UTC)</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%27%D7%9C&diff=447577 2021-01-19T15:22:38Z

<p>חצק&#039;ל: /* מייל */</p> <hr /> <div>יחי המלך!<br /> <br /> כולי תפילה שדף שיחה זה יתמלא במהרה וימינו אמן.<br /> <br /> == אולם דיונים ==<br /> <br /> אין בעיה של החזקת שני שמות משתמש. יש בעיה כששני השמות משתמשים להטיית דיון או להצבעה. במילא כאשר אתה כותב את דעתך באולם דיונים תשתמש רק בשם אחד. בהצלחה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 18:08 • כ&quot;ד באייר ה'תש&quot;ף<br /> <br /> ==חסיד יקר==<br /> <br /> אני רואה שאתה אוהב את עצמך יותר מדי. בכל מקרה, עצתי אליך היא להתעסק בדברים חשובים בחב&quot;דפדיה ולא בעריכת הפניות לדף המשתמש שלך, זה מטופש ומוגזם!!! ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 16:14, 11 ביוני 2020 (IST)<br /> <br /> ==חתימה==<br /> ניסיון א'.. [[משתמש:חצק&amp;#39;ל|חצק&amp;#39;ל]] - [[שיחת משתמש:חצק&amp;#39;ל|שיחה]], 19:53, א' בטבת, ה'תשפ&quot;א 19:53, 16 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :ניסיון ב'.. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 19:57, 16 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==שני משתמשים==<br /> <br /> למה אתה עורך משני משתמשים? (מקווה שתיזכר בסיסמה!)--נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • ב' בטבת ה'תשפ&quot;א • 06:00, 17 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :כפי שכבר הודיע, הוא שכח את הסיסמא שלו. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 13:51, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;17 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> ::אני יודע! התכוונתי ל &quot;חב&quot;ד על הזמן&quot; &quot;וחצקל&quot;--נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • ב' בטבת ה'תשפ&quot;א • 14:07, 17 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == מייל ==<br /> <br /> שלחתי לך משהו. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 12:57, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> :לא קבלתי כלום. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:58, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ::ראה בהזמנות. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:00, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> :::קיבלת? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:15, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> ::::לא. לאיזה מיל שלחת את זה? [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 13:21, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::::למייל הראשון שלך (מקוה שאתה משתמש בו) נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:22, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> ::::::בדרך כלל אני משתמש '''רק''' בו... אבל מכיון שאני רואה שלא קבלתי כלום אז {{|פולע|תשלח}} למיל הזה: mendi770koen@gmail.com. בברכה, [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 15:22, 19 בינואר 2021 (UTC)</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%27%D7%9C&diff=447576 2021-01-19T15:22:25Z

<p>חצק&#039;ל: /* מייל */</p> <hr /> <div>יחי המלך!<br /> <br /> כולי תפילה שדף שיחה זה יתמלא במהרה וימינו אמן.<br /> <br /> == אולם דיונים ==<br /> <br /> אין בעיה של החזקת שני שמות משתמש. יש בעיה כששני השמות משתמשים להטיית דיון או להצבעה. במילא כאשר אתה כותב את דעתך באולם דיונים תשתמש רק בשם אחד. בהצלחה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 18:08 • כ&quot;ד באייר ה'תש&quot;ף<br /> <br /> ==חסיד יקר==<br /> <br /> אני רואה שאתה אוהב את עצמך יותר מדי. בכל מקרה, עצתי אליך היא להתעסק בדברים חשובים בחב&quot;דפדיה ולא בעריכת הפניות לדף המשתמש שלך, זה מטופש ומוגזם!!! ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 16:14, 11 ביוני 2020 (IST)<br /> <br /> ==חתימה==<br /> ניסיון א'.. [[משתמש:חצק&amp;#39;ל|חצק&amp;#39;ל]] - [[שיחת משתמש:חצק&amp;#39;ל|שיחה]], 19:53, א' בטבת, ה'תשפ&quot;א 19:53, 16 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :ניסיון ב'.. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 19:57, 16 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==שני משתמשים==<br /> <br /> למה אתה עורך משני משתמשים? (מקווה שתיזכר בסיסמה!)--נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • ב' בטבת ה'תשפ&quot;א • 06:00, 17 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :כפי שכבר הודיע, הוא שכח את הסיסמא שלו. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 13:51, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;17 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> ::אני יודע! התכוונתי ל &quot;חב&quot;ד על הזמן&quot; &quot;וחצקל&quot;--נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • ב' בטבת ה'תשפ&quot;א • 14:07, 17 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == מייל ==<br /> <br /> שלחתי לך משהו. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 12:57, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> :לא קבלתי כלום. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:58, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ::ראה בהזמנות. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:00, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> :::קיבלת? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:15, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> ::::לא. לאיזה מיל שלחת את זה? [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 13:21, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::::למייל הראשון שלך (מקוה שאתה משתמש בו) נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:22, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> ::::::בדרך כלל אני משתמש '''רק''' בו... אבל מכיון שאני רואה שלא קבלתי כלום אז {א|פולע|תשלח}} למיל הזה: mendi770koen@gmail.com. בברכה, [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 15:22, 19 בינואר 2021 (UTC)</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%27%D7%9C&diff=447553 2021-01-19T13:21:51Z

<p>חצק&#039;ל: /* מייל */</p> <hr /> <div>יחי המלך!<br /> <br /> כולי תפילה שדף שיחה זה יתמלא במהרה וימינו אמן.<br /> <br /> == אולם דיונים ==<br /> <br /> אין בעיה של החזקת שני שמות משתמש. יש בעיה כששני השמות משתמשים להטיית דיון או להצבעה. במילא כאשר אתה כותב את דעתך באולם דיונים תשתמש רק בשם אחד. בהצלחה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 18:08 • כ&quot;ד באייר ה'תש&quot;ף<br /> <br /> ==חסיד יקר==<br /> <br /> אני רואה שאתה אוהב את עצמך יותר מדי. בכל מקרה, עצתי אליך היא להתעסק בדברים חשובים בחב&quot;דפדיה ולא בעריכת הפניות לדף המשתמש שלך, זה מטופש ומוגזם!!! ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 16:14, 11 ביוני 2020 (IST)<br /> <br /> ==חתימה==<br /> ניסיון א'.. [[משתמש:חצק&amp;#39;ל|חצק&amp;#39;ל]] - [[שיחת משתמש:חצק&amp;#39;ל|שיחה]], 19:53, א' בטבת, ה'תשפ&quot;א 19:53, 16 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :ניסיון ב'.. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 19:57, 16 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==שני משתמשים==<br /> <br /> למה אתה עורך משני משתמשים? (מקווה שתיזכר בסיסמה!)--נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • ב' בטבת ה'תשפ&quot;א • 06:00, 17 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :כפי שכבר הודיע, הוא שכח את הסיסמא שלו. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 13:51, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;17 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> ::אני יודע! התכוונתי ל &quot;חב&quot;ד על הזמן&quot; &quot;וחצקל&quot;--נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • ב' בטבת ה'תשפ&quot;א • 14:07, 17 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == מייל ==<br /> <br /> שלחתי לך משהו. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 12:57, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> :לא קבלתי כלום. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:58, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ::ראה בהזמנות. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:00, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> :::קיבלת? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:15, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> ::::לא. לאיזה מיל שלחת את זה? [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 13:21, 19 בינואר 2021 (UTC)</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=447548 2021-01-19T13:10:20Z

<p>חצק&#039;ל: /* ניגונים */</p> <hr /> <div>__NEWSECTIONLINK__<br /> {{אולם דיונים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - תחזוקה]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> == תבניות ==<br /> <br /> שלום, בביקורי באתר אני רואה ערכים שהתבניות אצלם (הכוונה לבתניות של אמרואים, ראשונים, אחרונים וכו') הם לפני הערות שוליים, וחלק מהערכים התבניות הם אחרי הערות שוליים. דבר זה יוצר (לכל הפחות לי) בלבול ויוצר רושם של אי סדר באתר. אשמח שתטפלו בכך [[משתמש:פולע|פולע]] - [[שיחת משתמש:פולע|שיחה]], 08:21, י&quot;ד בחשוון, ה'תשפ&quot;א 08:21, 1 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :אם ישנו את זה עדיף לדעתי שיהיה לפני ההערות!-[[משתמש:מר&amp;#34;ש|מר&amp;#34;ש]] - [[שיחת משתמש:מר&amp;#34;ש|שיחה]], 08:38, י&quot;ד בחשוון, ה'תשפ&quot;א 08:38, 1 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::לדעתי דווקא אחרי. זה לא נראה בצורה טובה שזה לפני[[משתמש:פולע|פולע]] - [[שיחת משתמש:פולע|שיחה]], 08:40, י&quot;ד בחשוון, ה'תשפ&quot;א 08:40, 1 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :::לפי דעתי גם צריך שיהיה לפני. ~מ. מ. ויספיש~<br /> ::::ראה [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 21#תבנית:סדרה והערות שוליים|כאן]] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:40 • י&quot;ד בחשוון ה'תשפ&quot;א<br /> :::::זה אומר שצריך ליפני, נכון?--[[משתמש:מר&amp;#34;ש|מר&amp;#34;ש]] - [[שיחת משתמש:מר&amp;#34;ש|שיחה]], 06:08, ט&quot;ו בחשוון, ה'תשפ&quot;א 06:08, 2 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::::אכן. שההערות שוליים יהיו בשוליים. ותבניות ושאר דברים לפניהם ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:05 • ט&quot;ו בחשוון ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::: '''ל מ. מ. ויספיש -'''<br /> ::::::# אם אתה רוצה לערוך וכו' כדאי לך לפתוח חשבון משתמש! ע&quot;י שתלחץ על יצירת חשבון (הכי למעלה משמאל)!<br /> ::::::# {{הזחה}}.--[[משתמש:מר&amp;#34;ש|מר&amp;#34;ש]] - [[שיחת משתמש:מר&amp;#34;ש|שיחה]], 10:19, ט&quot;ו בחשוון, ה'תשפ&quot;א 10:19, 2 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> {{שבירה}}{{א|חלוקת קונטרסים}}, {{א|קרייזי אבאוט משיח}} ו{{א|להתראות}}, הרשו לי לחלוק עליכם, אמנם אכן הערות שוליים הם אמורות להיות בשוליים, אך בשוליים שך הטקסט. תבניות הם לא חלק מהטקסט, ולכן הם אמורות להיות בתחתית העומוד, כנהוג באתרים אחרים כמדומני. מתייג לדיון זה גם את {{חב&quot;דפדים פעלים}}. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:23, כ&quot;ט בכסלו, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;15 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> :חלוק עליך, הערות צריכות להיות בשולי הערך, לא בשולי הטקסט. תבניות הם חלק מהערך¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 18:33 - היום, [[כ&quot;ט בכסלו]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::אני מסכים עם {{א|פולע}} שקודם הערות שוליים ואח&quot;כ התבנית • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|א פריילכען חנוכה]]''' • 19:59, כ&quot;ט בכסלו, ה'תשפ&quot;א<br /> :::מה עושים לפועל? (הצבעה?) (ביינתים יש רוב שאומר לפני הערות שוליים) --נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • א' בטבת ה'תשפ&quot;א • 06:28, 16 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::::גם לדעתי לפני--''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 10:32, א' בטבת, ה'תשפ&quot;א<br /> :::::לא הצבעה, כי כבר הוחלט מזמן ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 19:10 - היום, [[א' בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::::::{{א|חבר}}, אל תגזים. דיון שהיה לפני חצי שנה, ובו הוכרע ברוב מחריד של 2X1, לא נראה לי כל כך תקף לגבי הדיון הנוכחי. (ובמיוחד ששם המתנגד הביא סמוכות לדבריו).--''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 22:00, א' בטבת, ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::לדעתי העניה הסיבה לזה פשוטה, אם התבניות יהיו בסוף ייתכן שהקורא יפספס אותן ולא יבחין שקיימות, משא&quot;כ להיפך את ההערות לא יפספסו בכל מקרה, כי מגיעים אליהם מתוך הערך ולא אחרי סיום הקריאה. הדיון הקודם בהחלט לאו דוקא מחייב, אם תהיה הצבעה נא לגזור מכאן את דעתי. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:04, א' בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::::זה לא הוכרע ב&quot;דיון&quot; הזה, מישהו שאל, ענו לו והסבירו למה, התכוונתי שהוכרע מעשית, עוד מלפני ה&quot;דיון&quot; ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 22:23 - היום, [[א' בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> :::::::::ואיי, שתהיו בריאים. איפה ראיתם אותי מתנגד לכך שהתבניות יהיו לפני הערות שוליים? אמרתי שלדעתי אולי יותר יפה שיהיה אחרי. זהו. אין לי שום בעיה שיהיה לפני. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 06:11, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;17 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> ::::::::::אם כך היגענו למסקנה שתבנית לפני הערת שוליים!נכון? נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • ג' בטבת ה'תשפ&quot;א • 06:08, 18 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :::::::::::ואם מדברים על הערות שוליים אז קודם שמים נקודה ואז הערות שוליים או קודם הערות שוליים ואז נקודה (בטקסט עצמו)? נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • ג' בטבת ה'תשפ&quot;א • 10:25, 18 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> {{שבירה}}לא הגענו למסקנה, כך היה וכך נשאר, שמים קודם הערה ואז נקודה ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 10:48 - היום, [[ג' בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> :טוב תודה! נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • ג' בטבת ה'תשפ&quot;א • 10:53, 18 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==חידוד הכתיבה באתר==<br /> לאחרונה שמתי לב שבערכים על אישים של&quot;ע רח&quot;ל חלו במחלה הידועה, חלוקים בתואר המחלה. כאלה (כגון [[זלדה המשוררת]] ע&quot;ה) שמתואר השם המלא של המחלה, ואילו לעומת זאת יש ערכים (למשל הרה&quot;ח [[זלמן נוטיק]] ע&quot;ה) שהמחלה מתוארת כ'המחלה הידועה'. אשמח לשמוע את דעת המשתמשים הוותיקים באתר.[[משתמש:פולע|פולע]] - [[שיחת משתמש:פולע|שיחה]], 13:53, י&quot;ז בחשוון, ה'תשפ&quot;א<br /> :יש לתקן ל'המחלה הידועה' ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 11:16 - היום, [[י&quot;ח בחשוון]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::[[חב&quot;דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה#כללי|במדיניות]] כתוב {{ציטוטון|חב&quot;דפדיה פונה לדוברי העברית המודרנית ולכן יש להקפיד על כתיבה בהתאם לכללים התקפים בשפה העברית המודרנית (פרט למקרים יוצאי דופן)|מדיניות חב&quot;דפדיה}}. בשפה העברית המודרנית נהוג לכנות את המחלה 'סרטן'. בברכת &quot;והסרתי מחלה מקרבך&quot; ובברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 12:21, י&quot;ח בחשוון, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(5 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :::אישית הנני חושב שהמחלה הינה {{ציטוטון|(פרט למקרים יוצאי דופן)}}. [[משתמש:פולע|פולע]] - [[שיחת משתמש:פולע|שיחה]], 12:41, י&quot;ח בחשוון, ה'תשפ&quot;א<br /> ::::לדעתי האישית בלבד ה&quot;מקרים יוצאי הדופן&quot; ממעטים את מה שכתוב במדיניות במפורש אחרת (לא בטוח שישנו) או שהיה על כך דיון רציני והרוב הצביעו בעד שינוי הלשון. אם יש לך מקור ל'''חיוב''' לרשום דווקא 'המחלה הידועה' אפשר לדון על זה, אם לא אז אין סיבה להחריג מהמדיניות. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 13:01, י&quot;ח בחשוון, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(5 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> ==פסקאות בנותיו\חתניו==<br /> שמתי לב שיש ערכים על אישים, שבהם ישנם פסקאות בשם 'בנותיו' - לדוגמא: בתו, פלונית אלמונית, אשת הרב וכו'. לעומת זאת ישנם ערכים על אישים בשם 'חתניו' - לדגומא: חתנו, הרב פלוני אלמוני, וכו'. כייצד יש לכתוב, צריך לענ&quot;ד אחידות בערכים. אשמח לשמוע את דעת {{חב&quot;דפדים פעילים}}. [[משתמש:פולע|פולע]] - [[שיחת משתמש:פולע|שיחה]], 11:15, י&quot;ח בחשוון, ה'תשפ&quot;א<br /> :זה תלוי עם ידועים שמות הבנות או לא ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 11:17 - היום, [[י&quot;ח בחשוון]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::זה בעיקר תלוי אם קראו את המדיניות (כמו למשל הדף [[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#בני משפחה|הזה]]) או לא.. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 12:25, י&quot;ח בחשוון, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(5 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :::ייש&quot;כ. [[משתמש:פולע|פולע]] - [[שיחת משתמש:פולע|שיחה]], 12:40, י&quot;ח בחשוון, ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> ==העריכה נתקעת==<br /> זה קורה רק לי שאם אני לוחץ על המקש הימני בעכבר (כדאי להדביק ולהעתיק) אז העריכה ניתקעת לי ואני צריך לרענן את הדף! (לעוד מישהוא זה קורה?)--[[משתמש:מר&amp;#34;ש|מר&amp;#34;ש]] - [[שיחת משתמש:מר&amp;#34;ש|שיחה]], 09:14, י&quot;ט בחשוון, ה'תשפ&quot;א 09:14, 6 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :גם לי כבר הרבה זמן זה קורה, ומנע ממני לעשות הרבה דברים, וגם היום כשסידרתי את ערכי התאריכים זה קרה לי מדי פעם, אבל אני מחכה ולא מרענן, אלא אם כן מופיע לי הודעה שהדף לא מגיב ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 09:18 - היום, [[י&quot;ט בחשוון]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::זה משהו שאפשר לתקן? גם לי זה מאוד מפריע! (אם אתה מחכה זה עובד?)--[[משתמש:מר&amp;#34;ש|מר&amp;#34;ש]] - [[שיחת משתמש:מר&amp;#34;ש|שיחה]], 09:21, י&quot;ט בחשוון, ה'תשפ&quot;א 09:21, 6 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :::איני יודע. (בד&quot;כ כן, אלא אם כן מופיע הודעה וכו') ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 09:23 - היום, [[י&quot;ט בחשוון]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::::כדאי לתייג מפעיל מערכת?--[[משתמש:מר&amp;#34;ש|מר&amp;#34;ש]] - [[שיחת משתמש:מר&amp;#34;ש|שיחה]], 09:25, י&quot;ט בחשוון, ה'תשפ&quot;א 09:25, 6 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::כדאי לתייג מתכנת.... ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 09:29 - היום, [[י&quot;ט בחשוון]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::::: אין כזו תבנית [[משתמש:מר&amp;#34;ש|מר&amp;#34;ש]] - [[שיחת משתמש:מר&amp;#34;ש|שיחה]], 09:32, י&quot;ט בחשוון, ה'תשפ&quot;א 09:32, 6 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::::שמח לשמוע שזה לא בעיה במכשיר שלי וזו צרת רבים... כשזה קורה לי אני עובר לחלון אחר וחוזר ואז משתחרר. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 14:03, י&quot;ט בחשוון, ה'תשפ&quot;א 14:03, 6 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::::::רק כעת ראיתי שזו צרת רבים. חשבתי שזה קשור למחשב שלי. אני אישית כשזה קורה לי, אני מזכיר לעצמי שיש משהו שלא עשיתי ואולי הזנחתי בגלל העריכה. אולי כוס מים, אולי לעשות טלפון, ואולי פשוט להזכר במציאות השי&quot;ת. ממליץ לכולם! [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 13:20, א' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 13:20, 17 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :::::::::{{חיוך}} {{חיוך רחב}}--[[משתמש:מר&amp;#34;ש|מר&amp;#34;ש - יחי המלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:מר&amp;#34;ש|שיחה]], 15:15, א' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 15:15, 17 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == פרסום חב&quot;דפדיה ==<br /> <br /> שלום וברכה לכל משתתפי המיזם האדיר - [[חב&quot;דפדיה]].<br /> <br /> אין ספק שהאתר מכיל מידע רב ועצום, ומליוני אנשים נעזרים בו. עלה לי לאחרונה כמה מחשובת בנוגע לפרסום (יח&quot;צנות..) האתר:<br /> <br /> א. פרסום '''מדור''' בעיתון בית משיח - אפשר אולי חודשי, או לקראת יומא דפגרא, או בכלל, מדור חד פעמי לקראת תאריך מסוים (אולי כ&quot;ח ניסן), ובו יוצג תוכן מערך מומלץ, ערכים חדשים, מהנעשה והנשמע באתר ועוד.<br /> <br /> ב. פרסום '''מודעה''' בעיתון בית משיח, מנוסח היטב כראוי, כמדומני כבר עשו את זה פעם וזה יכול להיות טוב.<br /> <br /> ג. כפי שהציעו בעבר, '''ניזולטר''' שבועי\חודשי למייל, בו יוצגו עדכונים חדשים באתר וכו' - צריך משהו שמבין בעניינים הללו.<br /> <br /> ד. עכשיו בנוגע לשדרוגים וכדומה - ישנם אתרים שעושים סאת, ואולי יש לשקול גם אצלנו: כידוע, האתר ב&quot;ה משתדרג מדי פעם, ויחסית טוב, אך תמיד יש מה לשפר,וזה עולה כסף.. אולי '''נפרסם מודעות באתר''' (עדיף של ארגונים חב&quot;דים) תמורת תשלום?<br /> <br /> מה דעתכם? הייתי שמח לשמוע את דעת {{חב&quot;דפדים פעילים}} וגם את חוו&quot;ד של הר' {{א|שיע.ק}}. בברכה, [[משתמש:פולע|פולע]] ▪ '''[[שיחת משתמש:פולע|הערות התמימים ואנ&quot;ש]]''' ▪ [[ב&quot;ה]], היום , [[כ&quot;ד בחשוון]] [[ה'תשפ&quot;א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 08:01, 11 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :א.היה פעם כזה דבר ב[[חב&quot;ד אינפו]], לא חושב שזה כזה קריטי<br /> :ב.רלוונטי<br /> :ג.הקמת &quot;ניוזלטר&quot; עולה כסף, אפשר לנסות לעשות בדרכים אחרות<br /> :ד.היה פעם בעבר פרסומות אולם הוחלט להוריד אותם, הסיבה היא שאם יש פרסומות אז זה יכול לגרום לאנשים לחוב שהאתר נוטה לצד מסוים, וגם אנשים לא הולכים לערו באתר אם הם ידעו שהם גורמים לאתר לקבל כסף (מהפרסומות)&lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:שמואל חיים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman rashi&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שמואל חיים&lt;/font&gt;]] ('''[[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]]''')<br /> ::בחב&quot;ד אינפו היה קובייה, עם ערך על אדם שהוחלף פעם ב.., וחוץ מזה שעיתון בית משיח קוראים כאלה שאת אינפו לא קוראים. [[משתמש:פולע|פולע]] ▪ '''[[שיחת משתמש:פולע|הערות התמימים ואנ&quot;ש]]''' ▪ [[ב&quot;ה]], היום , [[כ&quot;ד בחשוון]] [[ה'תשפ&quot;א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 08:07, 11 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :::הקוביה בחב&quot;ד אינפו הייתה של מומלץ או מובחר, הפרסומות היו של גוגל, ולפעמים הופיעו פרסומות לא ראויות לאתר חסידי. (אאל&quot;ט הייתה פרסומת מסיונרית) ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 08:11 - היום, [[כ&quot;ד בחשוון]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::::אכן, ואי לכך אמרתי שישימו פרסומות של ארגונים חב&quot;דים. [[משתמש:פולע|פולע]] ▪ '''[[שיחת משתמש:פולע|הערות התמימים ואנ&quot;ש]]''' ▪ [[ב&quot;ה]], היום , [[כ&quot;ד בחשוון]] [[ה'תשפ&quot;א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 08:35, 11 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :::::התועלת העיקרית בפרסום בבי&quot;מ היא שינוי היחס כלפי האתר. אצל אנשים רבים האתר נתפס כמשהו שולי ולא מהימן. ברגע שמצטטים אותו בקביעות בעיתון, זה מקבע תודעה אחרת. ובנוסף, אם יצטרכו כל שבוע לקחת ערך אחד ולעבוד עליו כראוי כדי שיהיה מתאים לפרסום, והיה זה שכרנו. ובלשון אדה&quot;ז בתניא, &quot;כי הגורם שכר מצווה היא המצווה בעצמה&quot;, כשה'שכר' וה'עבודה' הם באותו עניין ממש. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:20, כ&quot;ד בחשוון, ה'תשפ&quot;א 09:20, 11 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::::לפי דעתי נכון שיהיה מדור קבוע מתוך דפי חבדפדיה בעיתון בת משיח [[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 15:39, כ&quot;ד בחשוון, ה'תשפ&quot;א 15:39, 11 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == [[:קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]] ==<br /> <br /> רעיון שעלה במוחי: פיצול הקטגוריה לידידי חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הזקן, האמצעי וכו', מתייג את המפעיל {{א|חלוקת קונטרסים}}, מומחה הקטגוריות {{א|חלוקת דולרים}} והמומחים לענייני ידידי חב&quot;ד {{א|להתראות}} ו{{א|שלום עליכם}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 12:51 - היום, [[כ&quot;ד בחשוון]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> :לדעתי החלוקה ההגיונית יותר לפי רבנים / עסקנים וכיו&quot;ב ולא לפי תקופות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:09, כ&quot;ד בחשוון, ה'תשפ&quot;א 15:09, 11 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::לפי דעתי יותר טוב לחלק לפי שמות בסדר הא' ב' [[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 15:19, כ&quot;ד בחשוון, ה'תשפ&quot;א<br /> :::אלף בית זה סידור ולא חלוקה. וזה נעשה אוטומטית. כאשר יש הרבה ערכים בקטגוריה אחת, משתדלים לחלק אותה לקטגוריות משנה, אחרת כל הטעם בקטגוריה לסייע בהתמצאות - מאבד מערכו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:58, כ&quot;ד בחשוון, ה'תשפ&quot;א 16:58, 11 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::{{א|חבר}}, אם יש לך רצון לעבוד על זה, זה ממש חשוב. רעיון הקטגוריה של 'ידידי חב&quot;ד' היא תחליף לקטגוריות 'חסידים מתקופת..' ונראה לי שמאחר ושניהם מפוצצים בערכים יהיה נכון למחוק אותם ולפתוח קטגוריות של 'אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ב', 'אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;א'. לאחר מכן לסדר את הקטגוריות האלו בתוך ''''אישים''' מתקופת אדמו&quot;ר..'. זה הרבה עבודה אבל כך זה יהיה ברור ומסודר. מקווה שהובנתי ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:09 • כ&quot;ד בחשוון ה'תשפ&quot;א<br /> :::::הבנתי, אבל זה יקח הרבה יותר זמן ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 19:22 - היום, [[כ&quot;ד בחשוון]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::::::רעיון יפה וחשוב. אם אוכל ויהיה לי זמן ברשותי אתנדב לכך בל&quot;נ בעז&quot;ה[[משתמש:פולע|פולע]] ▪ '''[[שיחת משתמש:פולע|הערות התמימים ואנ&quot;ש]]''' ▪ [[ב&quot;ה]], היום , [[כ&quot;ד בחשוון]] [[ה'תשפ&quot;א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 19:30, 11 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :::::::רק לשים לב לא לפתוח הרבה קטגוריות יחד בלי להכניס בהם מספיק ערכים (לפחות 5). בהצלחה למעונין בדבר חשוב זה! ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:13 • כ&quot;ה בחשוון ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == מרחב אישי דאנונימים ==<br /> <br /> שמתי לב לאחרונה שישנם ערכים שנמצאים שבמרחב האישי של אנונימים מפאת כך שהם לא ערוכים מספיק, מושלמים וכו', אך רציתי להעיר בכל כמה דברים:<br /> <br /> א. מצד האנונימי עצמו, הוא לא ימצע את הערך מן הסתם, אלא אם כן הוא מכיר את כללי האתר.<br /> <br /> ב. חב&quot;דפדיה אינה מקום לערכים במחרחב של אונימים - לכן מומלץ לענ&quot;ד שבמקום להחזיר את הערך למרחב האישי של האנונימי, יתנו לו {{תב|הזמנה}} לאתר, ואם הוא יירשם - יעבירו את הערך למרחב של המשתמש הרשמי שלו, ובאם לאו - ימחקו.<br /> <br /> כך גם ירשמו לאתר תורמים, וגם לא יהיה ערכים במרחב של אנונימים שלא יערכו בכלל (מן הסתם). מה דעתכם? [[משתמש:פולע|פולע]] ▪ '''[[שיחת משתמש:פולע|הערות התמימים ואנ&quot;ש]]''' ▪ [[ב&quot;ה]], היום , [[כ&quot;ד בחשוון]] [[ה'תשפ&quot;א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 14:11, 11 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :: אני חושב שכדאי לעדכן את הערכים שמדברים על ספרים. אני גם חושב שכדאי שנעשה הספק לעצמינו - בכל יום להוסיף חמישה ערכים! ושכל מי שמוסיף ערך, שיעדכן באולם הדיונים! [[מיוחד:תרומות/37.60.42.48|37.60.42.48]] 14:20, 11 בנובמבר 2020 (UTC)מענדלה[[מיוחד:תרומות/37.60.42.48|37.60.42.48]] 14:20, 11 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::: רוצים שנגיע עד י&quot;ט כסלו ל8000 ערכים?<br /> ::::שלום אנונימי יקר. בכדי שנוכל לשוחח עמך בצורה יותר נוחה, אנא [[חב&quot;דפדיה:איך ליצור חשבון חדש|הרשם לאתר]]. בהצלחה! [[משתמש:פולע|פולע]] ▪ '''[[שיחת משתמש:פולע|הערות התמימים ואנ&quot;ש]]''' ▪ [[ב&quot;ה]], היום , [[כ&quot;ד בחשוון]] [[ה'תשפ&quot;א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 14:30, 11 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::: הלוואי והייתי יודע איך נרשמים!<br /> ::::::[[עזרה:איך לפתוח חשבון חדש]] ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 15:06 - היום, [[כ&quot;ד בחשוון]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::::::: הצלחתי להרשם! [[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 15:08, כ&quot;ד בחשוון, ה'תשפ&quot;א 15:08, 11 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::::::תלחץ ב[[מיוחד:יצירת חשבון|קישור הזה]]''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 15:11, כ&quot;ד בחשוון, ה'תשפ&quot;א 15:11, 11 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :::::::::לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה. עדיף פחות ערכים, אך מושקעים ומכובדים, מאשר ערך שהועלה רק בשביל לסמן וי על היעד של 5 ערכים ליום. מנסיון רב שנים כאן באתר, ערך שעולה לא מושלם - אפילו עם הכוונות הכי טובות - דינו בדרך כלל להישאר לא מושלם עדי עד. (ובדידי הווה עובדא, הערך [[אבלות]] לדוגמא, ועוד). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:13, כ&quot;ד בחשוון, ה'תשפ&quot;א 15:13, 11 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::::::::{{מצטרף}} לכל מילה של וותיק העורכים באתר, משתמש להתראות. שמע ממנו, על אחריותי אתה עוד תודה לו.. [[משתמש:פולע|פולע]] ▪ '''[[שיחת משתמש:פולע|הערות התמימים ואנ&quot;ש]]''' ▪ [[ב&quot;ה]], היום , [[כ&quot;ד בחשוון]] [[ה'תשפ&quot;א]] , [[משיח]] [[התגלות משיח|מתגלה!]] 15:14, 11 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::::::::: בכל אופן תודה על העזרה להצטרפות! [[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 15:17, כ&quot;ד בחשוון, ה'תשפ&quot;א 15:17, 11 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ==שיפוץ האתר==<br /> :מי הכותב?<br /> ::לא יודע, אבל הוא כותב לעניין, דווקא חשוב להתחיל לעדכן את התמונות, אני פותח מלא דפים, וכולם עם תמונות לא נכונות, או לא נכונות לעכשיו. וגם את התוכן עצמו, צריך לעדכן ולשפץ! [[משתמש:ידע חסידי]][[מיוחד:תרומות/37.60.42.48|37.60.42.48]] 16:23, 11 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == ניגון דער רבי איז געזנוט ==<br /> <br /> מי מרים את הכפפה ויוצר ערך? (שיע מחוץ לחשבון) {{אנונימי}}<br /> :הכוונה לברוך המקום? או לניגון שבמנגינת יחי? ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 10:34 - היום, [[א' בכסלו]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::מתנדב. כי [[משתמש:ספרא|ספרא אמר, ספרא יודע!]] - [[שיחת משתמש:ספרא|בפקודיך אשיחה]] 10:35, א' בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(17 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 10:35, 17 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == חתימה ==<br /> <br /> אם מוסיפים אפשרות חתימה באולם דיונים אז צריך להוסיף גם בלוח מודעות.--[[משתמש:מר&amp;#34;ש|מר&amp;#34;ש - יחי המלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:מר&amp;#34;ש|שיחה]], 12:13, א' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 12:13, 17 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == משהו מוזר מאוד! ==<br /> <br /> מה זה הדבר הזה?[[ברית הכהונה#בתורת חב&quot;ד]].--[[משתמש:מר&amp;#34;ש|מר&amp;#34;ש - יחי המלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:מר&amp;#34;ש|שיחה]], 06:41, ב' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 06:41, 18 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :אני מטפל עכשיו בכל התקלות שנשארו משדרוג אתמול ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 07:00 - היום, [[ב' בכסלו]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::'''אבקש מכולם לא להשתמש בסימן | בתוך הערות, לחלופין אפשר להשתמש ב{{תב|*}}''' ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 07:18 - היום, [[ב' בכסלו]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> :::אין טעם בכלל להוסיף | באמצע הערות כך שלא צריך להוסיף גם * בתוך ההערות ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:27 • ב' בכסלו ה'תשפ&quot;א<br /> ::::הכוונה למקומות שמביאים כמה עניינים בהערה אחת ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 20:08 - היום, [[ב' בכסלו]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> <br /> == ניסוח מודעה ==<br /> <br /> לאחר שהר' {{א|שיע.ק}} נתן את אישורו, אני מנסח כאן הודעה שאשאלח בעז&quot;ה לחב&quot;ד אינפו בעניין ההקדשות לאתר שיהיה מימון לענינים הטכניים באתר {{כתב קטן|(להרחבה ראה [[משתמש:דער חב&quot;דסקער/מימון האתר|כאן]])}}:<br /> <br /> חב&quot;דפדיה מציגה: הקדשת דף יומי/שבועי<br /> <br /> אין מי שלא נעזר באתר חב&quot;דפדיה - האנציקלופדיה החב&quot;דית הגדולה ברשת. בין אם זה בהעשרת ידע, או בירור פרטים בנוגע לנושים בתורת החסידות, הנגלה או בענייני גאולה ומשיח.<br /> <br /> כעת, כל זה יכול להיות לזכותכם!<br /> <br /> בתרומה של {{מונחון|500|או פחות או יותר - הציעו כאן}} ש&quot;ח לצורך מימון האתר, יוקדש הדף הראשי למשך יום (או שבוע) שלם לזכות או לעילוי נשמת יקיריך. <br /> <br /> כל 7,660 ערכים שבאתר - יוקדשו לזכותך - בתרומה לאתר העוסק ללא הרף בהפצת המעיינות.<br /> <br /> לפרטים, פנו למייל: מייל שאני יקים (שיע לא יהיה זמן לזה כנראה, נראה) בעז&quot;ה בקרוב.<br /> <br /> מה אומרים על הניסוח? על ההקדשות בכלל? [[משתמש:דער חב&quot;דסקער|דער חב&quot;דסקער]] - [[שיחת משתמש:דער חב&quot;דסקער|שיחה]] 06:56, ב' בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(18 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 06:56, 18 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :מתייג את {{חב&quot;דפדים פעילים}} ואת {{מפעילי מערכת|}}. [[משתמש:דער חב&quot;דסקער|דער חב&quot;דסקער]] - [[שיחת משתמש:דער חב&quot;דסקער|שיחה]] 07:47, ב' בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(18 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 07:47, 18 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::מהמם אבל זה - &quot;כל 7,660 ערכים שבאתר - יוקדשו לזכותך - בתרומה לאתר העוסק ללא הרף בהפצת המעיינות.&quot; לא כתוב כמה כסף צריך לתרום על זה.--[[משתמש:מר&amp;#34;ש|מר&amp;#34;ש - יחי המלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:מר&amp;#34;ש|שיחה]], 08:10, ב' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 08:10, 18 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :::תקרא את השורה למעלה: 500 ש&quot;ח - או סכום אחר שנתדיין עליו פה. [[משתמש:דער חב&quot;דסקער|דער חב&quot;דסקער]] - [[שיחת משתמש:דער חב&quot;דסקער|שיחה]] 08:13, ב' בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(18 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 08:13, 18 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :::: בהקדשה של הדף הראשי יהיה כתוב למטה כן?--[[משתמש:מר&amp;#34;ש|מר&amp;#34;ש - יחי המלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:מר&amp;#34;ש|שיחה]], 08:17, ב' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 08:17, 18 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::::צריך להציע 100 ליום או 500 לשבוע. וכדי להגביר את ההבנה שמדובר ב&quot;עילוי נשמה&quot; אמיתי, צריך להסביר שלפי הנתונים אזי אלפי אנשים לומדים מדי יום בתורת החסידות על ידי לימוד המושגים באתר, כך שמדובר גם בתחזוק &quot;ישיבה&quot; לכל דבר וענין. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 08:19, ב' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 08:19, 18 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :::::::צודק, ומה עם לפרסם בעלונים?--[[משתמש:מר&amp;#34;ש|מר&amp;#34;ש - יחי המלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:מר&amp;#34;ש|שיחה]], 08:24, ב' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 08:24, 18 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::::::{{לפני התנגשות}} אוקיי. נצטרך לשלב את זה בניסוח. ההקדשות יופיעו בעמוד הראשי למטה, דף זה מוקדש לזכות פלוני אלמוני או לע&quot;נ פלוני אלמוני בן פלון אלמון וכו'. עכשיו השאלה היא איך נבצע את זה. האם שיע יהיה אחראי על זה, או שנראה לי שהוא מדי עסוק, ואז נחבר כמה משתמשים ונקים מייל מיוחד לזה. לדעתי יש להקים '[[חב&quot;דפדיה:הקדשות]] לצורך זה. יש מתנגדים מה [[משתמש:דער חב&quot;דסקער|דער חב&quot;דסקער]] - [[שיחת משתמש:דער חב&quot;דסקער|שיחה]] 08:26, ב' בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(18 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 08:26, 18 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :::::::::{{בעד}} גם המייל המיוחד! וכל מי שתורם לפי סדר יכתב בדף הראשי,וגם כמו שאמר שלום עליכם &quot;כדי להגביר את ההבנה שמדובר ב&quot;עילוי נשמה&quot; אמיתי, צריך להסביר שלפי הנתונים אזי אלפי אנשים לומדים מדי יום בתורת החסידות על ידי לימוד המושגים באתר,&quot; ומה עם פרסום בעלונים?--[[משתמש:מר&amp;#34;ש|מר&amp;#34;ש - יחי המלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:מר&amp;#34;ש|שיחה]], 08:41, ב' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 08:41, 18 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::::::::צריך לנסח את המודעה מושכת מילולית ועיצובית! ואז יהיה אפשר לפרסם בחב&quot;ד אינפו ובעלונים למיניהם (עם יתאפשר)!--[[משתמש:מר&amp;#34;ש|מר&amp;#34;ש - יחי המלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:מר&amp;#34;ש|שיחה]], 08:56, ב' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 08:56, 18 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> {{שבירה|::::::::::}}'''מה אתם אומרים על השינויים האלו:'''<br /> <br /> חב&quot;דפדיה מציגה: הקדשת דף יומי/שבועי<br /> <br /> אין מי שלא נעזר באתר חב&quot;דפדיה - האנציקלופדיה החב&quot;דית הגדולה ברשת. בין אם זה בהעשרת ידע, או בירור פרטים בנוגע לנושים בתורת החסידות, הנגלה או בענייני גאולה ומשיח כעת, כל זה יכול להיות לזכותכם!<br /> <br /> תרומה של 100\500 ש&quot;ח לצורך מימון האתר, יוקדש הדף הראשי למשך שבוע\יום שלם לזכות או לעילוי נשמת יקיריך.<br /> <br /> לימודם של (מאות\אלפי) אנשים הלומדים מדי יום את תורת החסידות מתוך הערכים שבאתר - יוקדשו לזכותך - בתרומה לאתר העוסק ללא הרף בהפצת המעיינות.<br /> <br /> לפרטים, פנו למייל: (מיוחד לדבר זה)<br /> <br /> כמובן שצריך לעבור עריכה גרפית!--[[משתמש:מר&amp;#34;ש|מר&amp;#34;ש - יחי המלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:מר&amp;#34;ש|שיחה]], 10:08, ב' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 10:08, 18 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :וגם תיקון משגיאות כתיב. חוץ מזה, אני חושב שראוי לציין שהכסף ילך למימון האתר ולא סתם לעורכים.''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 18:23, ב' בכסלו, ה'תשפ&quot;א<br /> ::ברור שלמימון האתר! (אבל מה יש לממן)?-[[משתמש:מר&amp;#34;ש|מר&amp;#34;ש - יחי המלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:מר&amp;#34;ש|שיחה]], 18:30, ב' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 18:30, 18 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :::אנשים, אף אחד לא תורם בימינו, אם לא מתקשרים אליו אישית. שאו ברכה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 19:40, ב' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 19:40, 18 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::אפר לנסות בחב&quot;ד אינפו יכול להיות שיסכימו שנפרסם בחינם אז למה לא לנסות.-[[משתמש:מר&amp;#34;ש|מר&amp;#34;ש - יחי המלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:מר&amp;#34;ש|שיחה]], 19:42, ב' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 19:42, 18 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == ערכים מובחרים ==<br /> <br /> מה המשתמשים מציעים, לעשות כפי שעשיתי ב[[:קטגוריה:חב&quot;דפדיה - מועמדים לערך מובחר]] - כפי שכתוב לעשות בנהלים, או כמו שעשו עד היום ([[חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים/ארכיון 1]]) ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:04 • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;א<br /> :לדעתי זה יותר נח - [[חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים/ארכיון 1]]--[[משתמש:מר&amp;#34;ש|מר&amp;#34;ש - יחי המלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:מר&amp;#34;ש|שיחה]], 06:19, ג' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 06:19, 19 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::תקח בחשבון שאם זה יהיה שם אף אחד לא ידע שהיה על הערך הזה הצבעה לערכים מובחרים ואם זה יהיה בדף מיוחד יהיה אליו קישור בדף שיחה (כמו שיש בערך שבקטגוריה וכמו שיש בערכים מומלצים) ותהיה קטגוריה של הערכים האלו כך שזה יהיה יותר בולט ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:32 • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;א<br /> :::טוב מקבל את דעתך--[[משתמש:מר&amp;#34;ש|~ מר&amp;#34;ש~ יחי המלך המשיח]] - [[שיחת משתמש:מר&amp;#34;ש|שיחה]], 05:36, ד' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 05:36, 20 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::לא הבעתי דעה, רק שאלתי. כאשר כתבת שאחד האפשרויות יותר נח הבאתי לפניך את הצד השני כדי שהשיקול יהיה אמיתי תוך הסתכלות על כל הפרטים ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:53 • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;א<br /> :::::טוב, יש חיסרון ויתרון בכל אחד, {{חב&quot;דפדים פעילים}} למה רק אני מגיב! תגיבו גם מה אתם חושבים!-[[משתמש:מר&quot;ש|~ מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח ]] - [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|שיחת רעים]] 06:07, 20 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::::אני מעדיף את 'קטגוריה:חב&quot;דפדיה - מועמדים לערך מובחר'. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' בכסלו ה'תשפ&quot;א 16:20, 25 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == הקמת אתר תלמודי תורני חב&quot;די ==<br /> <br /> עלה במחשבתי רעיון להקמת אתר (תחת חב&quot;דפדיה) על השרת הויקי של חב&quot;דפדיה תורני, ובו יהיו ערכים על סוגיות בגמרא, שיחות של הרבי, וכו' - כמובן אנציקלופדי (עד כמה שאפשר) ובמלוא היחס של הרבי או רבותינו נשיאינו לעניין. מאוד חסר אתר כזה, ובמיוחד שאין ליצור כאן ערכים בסגנונות תורניות וכו'. לדעתי באם יהיו לפחות 200 (או 770) ערכים איכותים (שאני יהיה מוכן לעבוד עליהם באם יתקבל האישור) יהיה אפשר כבר לפתוח את האתר. כי לפני אתר חב&quot;דפדיה באנגלית או רוסית, צריך חב&quot;דפדיה בשפה תורנית. אשמח לשמוע בעיקר את דעותיהם של {{א|שיע.ק}}, {{א|להתראות}} ושאר המשתמשים הוותיקם הפעילים. • [[משתמש:דער תמים|תמים]] • [[שיחת משתמש:דער תמים|'''תומך תמימים הושיעה נא''']] • 09:50, י&quot;ג בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(29 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 09:50, 29 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :ואת {{חב&quot;דפדים פעילים}} ואת {{מפעילי מערכת}}• [[משתמש:דער תמים|תמים]] • [[שיחת משתמש:דער תמים|'''תומך תמימים הושיעה נא''']] • 10:02, י&quot;ג בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(29 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 10:02, 29 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::אפשר ליצור את זה בתוך חב&quot;דפדיה עצמה, בשביל מהצריך אתר בנפרד &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:שמואל חיים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman rashi&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שמואל חיים&lt;/font&gt;]] ('''[[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]]''') [[קובץ:Compass 2 Flat Icon GIF Animation.gif|20px]] '''אוטוטו משיח בא!''' 12:50, 29 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::איך בדיוק בתוך האתר?• [[משתמש:דער תמים|תמים]] • [[שיחת משתמש:דער תמים|תומך תמימים הושיעה נא]] • [[משתמש:דער תמים/טיוטה|'''עושים מהפכה!''']] • 13:11, י&quot;ג בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(29 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 13:11, 29 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :::תכתוב פה באתר ערכים &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:שמואל חיים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman rashi&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שמואל חיים&lt;/font&gt;]] ('''[[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]]''') [[קובץ:Compass 2 Flat Icon GIF Animation.gif|10px]] '''אוטוטו משיח בא!''' 13:17, 29 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::לדעתי צריך אתר נפרד ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 13:18 - היום, [[י&quot;ג בכסלו]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> :::::כנ&quot;ל. השאלה היא האם זה אפשרי בכלל, ומה דעת שאר המשתמשים. כמובן שלא נפתח סתם, אלא באם יהיה לפחות נגיד 100 ערכים טובים (או כמות אחרת) נפתח. • [[משתמש:דער תמים|תמים]] • [[שיחת משתמש:דער תמים|תומך תמימים הושיעה נא]] • [[משתמש:דער תמים/טיוטה|'''עושים מהפכה!''']] • 13:27, י&quot;ג בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(29 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 13:27, 29 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::::שמואל חיים, ככל הנראה לא הבנת כלל את מטרת הקמת האתר - הערכים לאתר זה (כמעט רובם) לא שייכים לחב&quot;דפדיה מהסיבות הנ&quot;ל. • [[משתמש:דער תמים|תמים]] • [[שיחת משתמש:דער תמים|תומך תמימים הושיעה נא]] • [[משתמש:דער תמים/טיוטה|'''עושים מהפכה!''']] • 13:28, י&quot;ג בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(29 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 13:28, 29 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :::::::אפשר לעשות את זה תחת מרחב חב&quot;דפדיה, היינו הערכים שם יקראו &quot;אספקלריא חב&quot;דית:סוגיית אש משום חיצו&quot; וכנ&quot;ל, מכל מקום להקים אתר בנפרד זה סתם עולה עוד כסף, וכבר הוכח שכאשר פותחים מיזמים לרוב הם נשארים לנצח תקועים &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:שמואל חיים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman rashi&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שמואל חיים&lt;/font&gt;]] ('''[[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]]''') [[קובץ:Compass 2 Flat Icon GIF Animation.gif|10px]] '''אוטוטו משיח בא!''' 13:31, 29 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::::::לא בטוח שבאתר זה יצליח. אכן, לכן אני אומר - רק כאשר אם יהיו כמות ערכים טובים אשר יצדיקו פתיחת מיזם\אתר בפני עצמו - אז נפתח. • [[משתמש:דער תמים|תמים]] • [[שיחת משתמש:דער תמים|תומך תמימים הושיעה נא]] • [[משתמש:דער תמים/טיוטה|'''עושים מהפכה!''']] • 14:43, י&quot;ג בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(29 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 14:43, 29 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> {{שבירה}}משהו? כדאי מאוד לקדם את מיזם זה. • [[משתמש:דער תמים|תמים]] • [[שיחת משתמש:דער תמים|תומך תמימים הושיעה נא]] • [[משתמש:דער תמים/טיוטה|'''עושים מהפכה!''']] • 15:57, י&quot;ג בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(29 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 15:57, 29 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :אדרבה, תתחיל במרחב האישי שלך ואם תהיה כמות נכבדה (ואיכות נכבדה) זה ידרבן משתמשים אחרים לכתוב. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 16:11, י&quot;ג בכסלו, ה'תשפ&quot;א 16:11, 29 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::תתחיל. לפתוח כזה אתר זה כמו לפתוח את חב&quot;דפדיה האנגלית. רק זהירות מזכויות יוצרים.--''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 16:13, י&quot;ג בכסלו, ה'תשפ&quot;א<br /> :::כמובן, בעז&quot;ה אכן אתחיל במרחב האישי. רק אשמח להכוונתכם איזה ערכים נחוצים בשביל התחלת מיזם זה. תודה!• [[משתמש:דער תמים|תמים]] • [[שיחת משתמש:דער תמים|תומך תמימים הושיעה נא]] • [[משתמש:דער תמים/טיוטה|'''עושים מהפכה!''']] • 16:14, י&quot;ג בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(29 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 16:14, 29 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::יש למשהו שם מתאים למיזם? ומחכה לאישור (להתחלת המיזם באישי - שלא יהיה סתם להבל ולריק) גם של המפעילים. • [[משתמש:דער תמים|תמים]] • [[שיחת משתמש:דער תמים|תומך תמימים הושיעה נא]] • [[משתמש:דער תמים/טיוטה|'''עושים מהפכה!''']] • 16:55, י&quot;ג בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(29 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 16:55, 29 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::::אני בעד לפתוח במרחב מיוחד כאן בחב&quot;דפדיה. וכמו שכתב שמואל חיים. בסגנון זה גם יש בויקישיבה, ערכים תורניים תחת מרחב שם מיוחד (איני זוכר בדיוק השם). אולי יהיה תחת מרחב השם סוגיא, למשל [[סוגיא:אשו משום חציו]]. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 20:19, י&quot;ג בכסלו, ה'תשפ&quot;א 20:19, 29 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :::::::בויקישיבה יש פרויקט דרשני ופרשני, שזה כמו אתר בתוך אתר. תראה למשל פרשני [https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 כאן]. האם יש אפשרות לעשות כך בחב&quot;דפדיה? בכל מקרה, מי שיכול שיתן שם טוב למיזם (חשבתי אולי 'אספקלריה חב&quot;דית' ) ורשמית ערכים נחוצים לפתיחת המיזם, ואני ישתדל לעבוד עליו בעז&quot;ה בל&quot;נ. מתייג את {{א|שלום עליכם}} • [[משתמש:דער תמים|תמים]] • [[שיחת משתמש:דער תמים|תומך תמימים הושיעה נא]] • [[משתמש:דער תמים/טיוטה|'''עושים מהפכה!''']] • 20:22, י&quot;ג בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(29 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:22, 29 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :::::::::אספקלריא חבדי&quot;ת היא שם כוללני מדי שאינו מצביע על המטרה. בכלל ההגדרה &quot;חבדית&quot; מיותרת ככל שמדובר באתר חב&quot;דפדיה, הרי כל מה שנעשה ויעשה באתר זה הוא תחת המשקפת החבדית. לכן כדאי לבחור שם קצר ופשוט כמו ,סוגיא' או אם אתם מתעקשים 'אספקלריא'.<br /> :::::::::רשימת ערכים היא מיותרת, מכיון שלא על כל סוגיא יש התייחסות בספרי נשיאי חב&quot;ד. ההיפך הוא הנכון - כדאי לבדוק על מה יש חומר - ועליו להתחיל לערוך. יש לציין שברשימת הערכים על הש&quot;ס יש את ההפניות לדברי הרבי על הסוגיות השונות, כמו למשל בערכים [[בבא קמא]] [[בבא בתרא]]. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 11:04, י&quot;ד בכסלו, ה'תשפ&quot;א 11:04, 30 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::::::::רעיון טוב אבל לא צריך להידמות בשום צורה לויקישיבה שהמיזמים שלהם הפכו את האתר לרמה 0... כשכותבים ערך אנציקלופדי אפשר לתרץ שהתורניות שמאחוריו מתלבשת בשפה אנציקלופדית ולכן היא נמוכה אבל כשהערך תורני לא יהיה אפשר ליצור ערכים באופן שחצי חצי, לכן הערכים שם יצטרכו להיות ברמה מסוימת כדי לא לבייש את שאר האתר ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:37 • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;א<br /> {{שבירה}}אז צריך שיהיה משהו שיקבע את הסגנון ... • [[משתמש:דער תמים|תמים]] • [[שיחת משתמש:דער תמים|תומך תמימים הושיעה נא]] • [[משתמש:דער תמים/טיוטה|'''עושים מהפכה!''']] • 15:04, י&quot;ד בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(30 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 15:04, 30 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::::::::::התפקיד של חב&quot;דפדיה זה לתת למי שצריך ידע ומידע חסידי({{קריצה}}), ולא להיות מורים בדף היומי!, אם אתה כ&quot;כ רוצה, אתה יכול לפתוח קישור מומלץ....--[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 17:59, כ&quot;א בכסלו, ה'תשפ&quot;א 17:59, 7 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == בובות קש ==<br /> <br /> לאחרונה, מסיבה לא מובנת, רבו בובות הקש בחב&quot;דפדיה. ישנם משתמשים שמפעילים מספר חשבונות מקבילים (יש לנו דרכים לבדוק זאת) והדבר אינו מוסיף לאימון בין המשתמשים. אנחנו מבקשים, אפילו מתחננים, להפסיק את ההתנהלות הזאת, שלא מוסיפה ליחס האימון המוחלט שאמור לשרור בין שותפים בפרוייקט החשוב שלנו. אנא אל תשתמשו ביותר מחשבון אחד. בבקשה. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 11:49, ט&quot;ו בכסלו, ה'תשפ&quot;א 11:49, 1 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :כוונתי אגב למשתמשים שאינם מצהירים בריש גלי על החשבון הנוסף שיש להם. מתייג {{חב&quot;דפדים פעילים}} [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 11:51, ט&quot;ו בכסלו, ה'תשפ&quot;א 11:51, 1 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::בכל מקרה אין בכך לגרוע מחשיבות העריכות והתרומות הנעשות - לא משנה מאיזה חשבון. אתם מוזמנים להמשיך ולתרום לחב&quot;דפדיה. אנחנו אוהבים ומעריכים אותכם - ורק מאהבת ריעים אנו כותבים זאת - בואו והתכתבו איתנו כאיש אל רעהו, בלי מסכות ובלי שינוי צורות - ואז ייטב לכולנו... [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 07:01, ט&quot;ז בכסלו, ה'תשפ&quot;א 07:01, 2 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :::מה רבינו רוצה שנעשה, הבובות קש יודעים שזה מפריע לא יעזור כמה פעמים נגיד להם &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:שמואל חיים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman rashi&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שמואל חיים&lt;/font&gt;]] ('''[[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]]''') [[קובץ:Compass 2 Flat Icon GIF Animation.gif|10px]] '''אוטוטו משיח בא!''' 13:07, 2 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::::אני חושב שבובת קש שמשקר ואמר שהוא משתמש חדש, יש לחסום אותו ליומיים שלושה. וידידי הויקיפדים יאמרו כיצד מטפלים בהם בשדה הקליפה.--''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 19:29, י&quot;ז בכסלו, ה'תשפ&quot;א<br /> :::::לא רק שאני מתוסכל מריבוי בבות הקש, גם ה[[משתמש:בובת הקש של חבר]] מצטרף.... (כמובן שמעולם לא הייתה לי בובת קש שלא הצהרתי מראש שהיא שלי, וזה פשוט מבחיל לפעמים בובות קש) ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 22:31 - היום, [[י&quot;ז בכסלו]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> :::::::אין לי כ&quot;כ בעיה עם משתמש שהסתכסך עם משתמש אחר, והחליט לפתוח דף חדש בשם משתמש חדש, ובלבד שזה יהיה באופן חד פעמי, ולא בשימוש קבוע בכמה בובות יחד. אם המטרה היא לפעול בצורה חיובית בחב&quot;דפדיה, אז לא נורא להחליף שם משתמש ולפתוח דף חדש. אך אם המטרה היא לבלבל את האויב, אז אנחנו לא אויב. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 07:41, כ' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 07:41, 6 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::::::::בקיצור (אם יש לכם בובת קש) תחליטו באיזה משתמש אתם משתמשים ולא בכמה ביחד! (דרך הגב מאוד אהבתי את ההתנסחות של שלום עליכם!)--[[משתמש:מר&quot;ש|~ מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח ]] - [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|שיחת רעים]] 18:42, 6 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==החסרת דפים = הורדת החשיבות של האתר!!!==<br /> <br /> למה על כל דף שיוסיפו, תחילת הכותרת תיהיה שמו של המשתמש? דוגמא: [[משתמש:ידע חסידי/תולדות אדמו&quot;ר הזקן בקצרה]]. למה הכותרת מתחילה בשמו של המשתמש היוצר?, במצב כזה, המבקרים באתר [שאינם יודעים את שמותיהם של המשתמשים], לא יוכלו לפתוח הרבה דפים, מכיוון שאיני יודע למה, אבל, למה הכותרת מתחילה בשמו של היוצר? אני אשמח אם משהו מהצוות [החכם שבהם] יפעל בכך!--[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 18:07, כ&quot;א בכסלו, ה'תשפ&quot;א 18:07, 7 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :דף שתחילת הכותרת היא שמו של המשתמש, זה אומר שהוא לא מוכן, ודף לא מוכן שהוא בלי השם של המשתמש זה מה שמוריד את החשיבות של האתר! ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 18:32 - היום, [[כ&quot;א בכסלו]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> <br /> ==שימו ב &quot;סיבה&quot;==<br /> <br /> עוד לא הבנתי למה עושים לי כל מיני משתמשים את: {{סיבה}}???? למה להיות רשעים? אנשים עובדים ואתם מוחקים? {{שכח|ידע חסידי}}<br /> :שלום {{א|ידע חסידי}}: ראשית, בבקשה לכתוב בנועם וכראוי לחסיד, על מנת להשרות אווירה נעימה בין משתתפי המיזם. שנית - אין כזאת תבנית, נשמח אם תצביע על מקרה ספציפי שאירע. תודה ובהצלחה. '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) - הוקלד בתאריך כ&quot;א בכסלו ה'תשפ&quot;א, 18:34, 7 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ::תודה על דברי הפסיכולוגיה. &quot;ראשית&quot;: התכוונתי שמוחקים לי דפים לצמיתות. שנית: למה באמת עושים את זה? [הפעם אמרתי את זה ברוגע {{קריצה}}]. {{שכח|ידע חסידי}}<br /> :::קודם כל בבקשה ממך תחתום כשאתה כותב. ובנוסף: ערכיך נמחקים לאור כך שאינם לרוח ולפי מדיניות האתר. בהצלחה '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) - הוקלד בתאריך כ&quot;א בכסלו ה'תשפ&quot;א, 18:57, 7 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::::אם כך, אז למה יש באתר דפים שאינם 'לרוח האתר' ואינם נמחקים? דוגמא: [קורונה]! תדעו לכם שאני כועס!🎃,😉--[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 14:22, כ&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;א 14:22, 8 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == ערכי ספרים ==<br /> <br /> יש לקבוע אחת ולתמיד מהם הקריטיונרים לערכים על ספרים.--''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 12:35, כ&quot;ג בכסלו, ה'תשפ&quot;א<br /> :כפי שכתבת, ראשית כל חב&quot;דפדיה לא אמורה להיות אתר או חנות ספרים, היינו, לא לשבח ולהלל את ספר, כלומר, לא לדבר בצורה שיווקית. בעז&quot;ה אוסיף בהמשך עוד מהגיגי ליבי בנושא חושב זה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בתאריך כ&quot;ג בכסלו ה'תשפ&quot;א, בשעה 19:38, 9 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::כן, אבל בנוסף כלך גם לא לכתוב על סתם ספר שיצא לשוק. באמת שזה לא מעניין אף אחד, לא מוסיף בהפצת המעיינות ולא מוסיף בכלל לחב&quot;דפדיה. (כמובן הנידון לגבי ספרים של סתם סופרים, לא של חסידות או משהו) אה, נזכרתי! פעם אחת קרה שהועיל לי ערך על ספר בחב&quot;דפדיה! זה היה [[מעשה מלך]] ורק בגלל שהיה שם קישור חיצוני לתוכן שלו..--''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 19:43, כ&quot;ג בכסלו, ה'תשפ&quot;א<br /> :::ראה מה שכתבתי ב[[שיחת חב&quot;דפדיה:עקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכים]] 19:46, 9 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::::לענ&quot;ד '''כל הספרים צריכים להופיע בחב&quot;דפדיה''', השאלה רק באיזה אופן, האם כשורה או כפיסקא בתוך הדף על נושא הספר, או ככותרת נפרדת אם יש מה להרחיב על הספר מעבר לפרטים טכניים (מקום ושנת הדפסה, כותב עורך, וכיו&quot;ב), ואם זה ספר שקובע ברכה לעצמו, וניתן לכתוב עליו 2000 תווים '''לא שיווקיים''', אכן כדאי שיופיע בערך נפרד (שלא יעמיס על הדף של הערך עצמו), עם הפניה מדף הערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:53, כ&quot;ג בכסלו, ה'תשפ&quot;א 19:53, 9 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :::::{{א|להתראות}}, הרשה לי לחלוק עליך: אני פשוט מצטט מהעמוד הראשי, {{ציטוטון| מטרתנו היא '''הפצת תורת חסידות חב&quot;ד תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח''' בשפה פשוטה וברורה. המיזם עוסק גם בנושאים אחרים הקשורים בחסידות חב&quot;ד וביהדות בכלל, מושגים, אישים והיסטוריה}}. וכפשוט: המיזם עוסק בהפצת תורת חסידות. איך ערכים על ספרים שונים למינהם שבהוצאה חב&quot;דית גורמים למימוש מטרת האתר, הפצת תורת החסידות ועניני גאומ&quot;ש? לדעתי, בכל דבר ודבר צריך לפעול ולחשוב האם זה פועל למימוש מטרת וחזון האתר. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בתאריך כ&quot;ג בכסלו ה'תשפ&quot;א, בשעה 19:56, 9 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::::::נכון. ובנוסף לכך, שמספר התווים לא אומר כלום. עם שני קישורים חיצוניים משלימים את זה בכיף. רגע, אולי בכלל נעשה ערך על כל כרך בליקוטי שיחות ותורת מנח, התוועדויות.. והופו! יש לנו בחב&quot;דפדיה 1235836392628262 ערכים ;-) כמובן שכל ספר צריך להיות כאן, אבל זה ב&quot;לקריאה נוספת&quot;.''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 20:40, כ&quot;ג בכסלו, ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::בנושא זה אין לי אלא לציין לדבריו משכבר הימים של {{א|כתית למאור}} ב[[שיחת קטגוריה:ספרים]], שלא נס ליחם. אם מישהו יתנדב למחוק את הערכים שאינם ראויים, תבוא עליו ברכה, ובכל אופן ודאי שיש להזהר שלא ייכתבו עוד ערכים כאלו. מובן שאין מניעה לציין ב&quot;לקריאה נוספת&quot; וכד', ולא על זה הדיון. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:04, כ&quot;ג בכסלו ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::::{{א|פולע}} הנכבד, שתהיה בריא וטרי. אכלת היום ארוחת בוקר? וזה הביא את משיח? אולי לא באופן ישיר, אבל אם זה משמש אותך כדי שיהיה לך כח לפעול פעולות להבאת המשיח - אז כן, זה חלק מביאת משיח. לענ&quot;ד אכן כל הנחלים הולכים אל הים, האם אתה חושב שערך '''מכובד''' על ספר חב&quot;די שאינו עוסק ישירות בחסידות או בגאולה ומשיח מוסיף לאתר או מוריד? אם הוא מוסיף, הרי שהוא מסייע באופן עקיף למטרת האתר. לי אין שום ספק בכך שחב&quot;דפדיה צריכה לכלול את כל הערכים והמידע הקשור לחסידות חב&quot;ד באופן אנציקלופדי. {{א|יוסי מ.}}, אין שום בעיה לעשות ערך על כל כרך בלקוטי שיחות. אם אכן הערך יכלול את הייחודיות שלו (לדוגמא: מכרך זה ואילך התחילו להתפרסם אגרות קודש כהוספה / הרבי חילק כרך זה לשלוחים / כרך זה פותח את סדרת הביאורים בפירש&quot;י על התורה וכל כיו&quot;ב), קישורים חיצוניים (קישור לתקייית דרייב או לתשורה עם הגהות הרבי על שיחות הכלולות בספר), סקירה קצרה על התוכן וכו', מה הבעיה בכך? ייתכן באמת שכדי להצדיק ערך נפרד על ספר צריך להגביל ולקבוע רף נמוך גדול יותר של תווים כהצדקה, אבל אני מדבר על העיקרון. מדיניות המחיקה לא מוכיחה את עצמה ולא ברורה התועלת שבה. שוב, אני מסכים שיש מקרים רבים שצריך למחוק, אבל מחג החנוכה אנחנו לומדים שהפעולה העיקרית שלנו היא להוסיף באור, ומעט התעסקות בכתיבה והוספת תוכן, דוחה הרבה חושך של עריכות לא ראויות ודיוני סרק וכתיבת כללים. גם אם העולם לא יכול בלי בורסקי, תעדיפו לומר מידי בוקר &quot;יהי חלקי&quot; עם אנשי הבשמים שתפקידם הוא להוסיף ולהושיב ולא להחסיר ולהעמיד. וד&quot;ל. לחיים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 14:32, כ&quot;ח בכסלו, ה'תשפ&quot;א 14:32, 14 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::::::::::דברים נפלאים! רק שכמעט כל הפרטים שמנית שיהיו בכרכי הלקו&quot;ש, אינם כמעט '''בשום''' ערך על ספר. אני גם בעד אלו המענינים כ[[סודו של הרבי]] וכד', אך כיום על כל ספרון ילדים כותבים ער, אז וכו'... לגבי הכללים, נראה לי זצריך ללכת לפי מה שכתב הכתות [[שיחת קטגוריה:ספרים|כאן]] שלכאו' אז כולם הסכימו. לגבי מחיקות, אני אישית גם נגד, המדובר פה זה על ספרים עתידיים. [אח, הלוואי ותמיד היה לי כח '''לכתוב''' ערכים..] ''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 14:40, כ&quot;ח בכסלו, ה'תשפ&quot;א<br /> {{לפני התנגשות}}{{א|להתראות}}, אכלתי בצהריים, גם נקרא? ולגופו של עניין, אין שום מקום לערכים על ספרי מתח של רודרמן או קפלון. חוץ מכך שהסופרים שלהם חב&quot;דים, מה החשיבות בכך? ובנידו&quot;ד, זה לא מוסיף כלום להבאת המשיח ולהעשרת הקורא החב&quot;די, בעניין תורת החסידות או גאומ&quot;ש. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 14:41, כ&quot;ח בכסלו, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;14 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> ::אכן ספרים עם חשיבות מועטה שכזו, צריכים להופיע רק כשורה בערך על הסופר. לדעתך גם זה לא צריך להופיע? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:23, א' בטבת, ה'תשפ&quot;א 07:23, 16 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :::באם יש ערך על סופר, גם אם אין חשיבות לספרים, מיילא כותבים את ספריו. לא הבנתי את דבריך, {{א|להתראות}}. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 07:45, א' בטבת, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;16 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> ::::נראה לי שהגענו כולנו להסכמה מלאה עודד לפני תחילת הדיון, רק כל אחד מדבר פה בשפה שונה..-''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 11:07, א' בטבת, ה'תשפ&quot;א<br /> ::::לא מבין מה לא מובן במה שכתבתי לעיל, אצטט שוב מילה במילה: {{ציטוטון|לענ&quot;ד '''כל הספרים צריכים להופיע בחב&quot;דפדיה''', השאלה רק באיזה אופן, האם כשורה או כפיסקא בתוך הדף על נושא הספר, או ככותרת נפרדת אם יש מה להרחיב על הספר מעבר לפרטים טכניים (מקום ושנת הדפסה, כותב עורך, וכיו&quot;ב), ואם זה ספר שקובע ברכה לעצמו, וניתן לכתוב עליו 2000 תווים לא שיווקיים, אכן כדאי שיופיע בערך נפרד (שלא יעמיס על הדף של הערך עצמו), עם הפניה מדף הערך}}. אכן מן הראוי לקבוע קריטריונים וכדומה, אבל לא על מנת למחוק אלא על מנת לראות איך לכלול אותם בצורה שתכבד את הספרים הסופרים והמספרים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:59, א' בטבת, ה'תשפ&quot;א<br /> :::::אכן תלוי באיזה אופן, ואכן אני סובר שיש לקבוע רמה של טקסט לערך על ספר (מינימום). נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 12:07, א' בטבת, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;16 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> ::::::לחידוד: אתה מסכים עם [[שיחת קטגוריה:ספרים|כללים אלו]]?--''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 12:33, א' בטבת, ה'תשפ&quot;א<br /> {{שבירה}}בעיקרון כן, אך השאלה היא האם הכללים אלו יפעלו לערכים הבאים, או רק הערכים שיווצרו? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 12:40, א' בטבת, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;16 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> <br /> == אחת ולתמיד! ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} בא נקבע אחת ולתמיד את כללי חב&quot;דפדיה! {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|אדום|'''שיחה'''}}]] 14:00, 10 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> *ערך ללא קשר חב&quot;די לא זכאי לערך!<br /> *מינימום לקצרמר:1000 בתים<br /> :שמואל חיים, לדעתי אני חושב שלא צריך תמיד לעשות הצבעה, יש להעלות את שני הצדדים, ברוגע ובנועם, ובאם לא יושג הסכם יש לערוך הצבעה. התסכים עמי? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בתאריך כ&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;א, בשעה 14:03, 10 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::{{לפני התנגשות}}האם קיים ערך כלשהוא ללא קשר חב&quot;די? בנוסף, יש לחתום בהצבעה--''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 14:04, כ&quot;ד בכסלו, ה'תשפ&quot;א <br /> :::{{א|פולע}} במקרה של קשר לחב&quot;ד הועלה לפני זמן רב ולא הוסכם ולכן יש ללכת להצבעה, {{א|יוסי מ.}} יש את הערכים הרבים על סיפורי התנ&quot;ך... {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|אדום|'''שיחה'''}}]] 14:05, 10 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::::אבל כותבים בהם ביאורי חסידות. (חוץ מאלו שעשה כתית)--''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 14:07, כ&quot;ד בכסלו, ה'תשפ&quot;א <br /> :::::ובכלל, לא יעזור מחיקה המונית. אני בעד לפתיחת מיזם (לאו דוקא רשמי, עם דף מיזם וכו') עצמי של הכותבים, להשלים את הערכים האלו. באם זה ממש מגיע להצקה ולמצב של [[פיקוח נפש]], יש מקום ליצירת 'טיוטות' או 'קצרמרים' רשמיים של האתר, היינו 'קצרמר:פרד&quot;ס' וכו' - והעיקר שיהיה לכם שמח שהם במרחב הראשי ערכים כאלו. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בתאריך כ&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;א, בשעה 14:20, 10 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :::::::בקשר ל&quot;קשר לחב&quot;ד&quot;, לענ&quot;ד, זה הכל קשור איפה והיכן, בקשר לתנ&quot;ך - אפשר להסתפק בלי, בקשר לרב גודל או פוסק - חובה קשר! בקשר לא' מגדולי הראשונים - אפשר בלי, אחרונים - חובה קשר! הערה: בקשר להצבעה שאתה שם &quot;בעד&quot;, שים לב שלא הגדרת בעד מה, בעד שיהיה חובה קשר או בעד שלא יהיה חובה, בעד שיהיה מינימום מסויים לקצרמר או לא, וכן הלאה! ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 19:21, כ&quot;ד בכסלו, ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::::וזאת דעתי הקטנה: אכן, חב&quot;דפדיה תפקידה היא להפיץ את המעיינות ובמיוחד עניני גאומ&quot;ש. אך גם היא נושאת תפקיד לא פחות חשוב - במקביל או בשילוב: העשרת הידע של הקורא. כך שגם ערך על תנ&quot;ך - מלכתחילה, ברור שכדאי לשים ביאור מתורת החסידות על הנושא (ותאמינו לי - אין היום כמעט נושא שאין לו ייחס בתורת החסידות (אגב, לא חייב של חסידות חב&quot;ד (בשעת הדחק)). אם בכל מקרה אין - ברור שזה לא סיבה למחיקת הערך. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:14, י&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;26 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> ===הצבעה על קשר לחב&quot;ד===<br /> *{{בעד}} {{א|שמואל חיים}}<br /> <br /> ===הצבעה על מינימום לקצרמר===<br /> *{{בעד}} {{א|שמואל חיים}}<br /> <br /> ==אחידות בקישורים חיצוניים==<br /> התחלתי לעבוד על הכנסת כל הניגונים מ[[היכל נגינה]] אל ערכי הניגונים (אשמח לעזרה, בתיאום),<br /> <br /> ונתקלתי בשתי שאלות:<br /> #האם נהוג '''להדגיש''' את מילות המפתח של הקישור החיצוני (כמו שעשו בחצי מחב&quot;דפדיה) או שלא (כמו שעשו בחצי השני)?<br /> #קישור חיצוני לא פעיל (ניגונים מחב&quot;ד אינפו הישן או מהאתר של בית משיח וכיו&quot;ב), יש עניין לכתוב לידו &quot;לא פעיל&quot; או כיוצא בזה?<br /> אשמח לתגובות ולהחלטה בנושא האחידות בקישורים החיצוניים. חנוכה שמח! [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:08, כ&quot;ז בכסלו, ה'תשפ&quot;א 01:08, 13 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :לדעתי יש להדגיש את מפתח הקישור. בקשר ל-2, השאלה אם יש טעם בכלל להשאיר את הקישור אם הוא לא פעיל, דהיינו האם יעבוד אי פעם, ואיני יודע בזה כ&quot;כ... ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 10:33, כ&quot;ז בכסלו, ה'תשפ&quot;א<br /> ::אם אתה רוצה באמת משהו שילמד את הנכנסים לאתר ניגונים, אני ממליץ על ההקלטות של דוד הורביץ, אם אתה ירושלמי או ביתריסט או בני-ברקי, יש לך את זה בהיכל מנחם.--[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 17:17, כ&quot;ז בכסלו, ה'תשפ&quot;א 17:17, 13 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :::יש את התבנית {{קישור שבור|כ&quot;ח כסלו תשפ&quot;א}} שאפשר להכניס ליד כל קישור לא תקין ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 16:15 • כ&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == ציון שנים ==<br /> <br /> אני מבקש בכל לשון של בקשה, שלאור כך שאתרינו הינו אנציקלופדיה יהודית (וק&quot;ו חסידית), תקפידו בבקשה על ציון ה' אלפים לפני שנים, היינו ה'תשפ&quot;א ולא תשפ&quot;א וכדו'. זה אולי נראה בעינכם עניין שולי, אך כמו שבאתר לועזי מציינים תאריך לועזי כראוי, כך להבדיל באתר יהודי יש לציין תאריך יהודי '''כראוי'''. תודה ובהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 15:03, כ&quot;ז בכסלו, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;13 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> :ובנוסף לדברים אלו, איני מבין מדוע השנים באתר לא מצוינים כראוי כנ&quot;ל. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 15:05, כ&quot;ז בכסלו, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;13 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> ::כבר הוחלט ב[[חב&quot;דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה|מדיניות]] בעקבות דיון באולם (ארכיון 21) מה עושים ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 15:44 - היום, [[כ&quot;ז בכסלו]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> <br /> :&quot;חלוקת&quot; נמצא?--[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 17:16, כ&quot;ז בכסלו, ה'תשפ&quot;א 17:16, 13 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::מה צריך? ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 16:16 • כ&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> ==[https://projectlikkuteisichos.org/he/%d7%93%d7%a3-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%aa/ פרוייקט לקוטי שיחות]==<br /> <br /> בחודש אייר שנה העברה, נפתח [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 21#ערך חדש|דיון]] אודות ערך על פרוייקט לקו&quot;ש, בסוף הערך לא נפתח משום שהיו כמה מתנגדים, אחת הטענות (העיקרית) היתה שיש קודם לבדוק את הצלחת היוזמה. ב&quot;ה היוזמה הצילחה, וכיום, קרוב לשנה לאחר פתיחתה היא ממשיכה לגדול ולצמוח. ברצוני להעלות שוב את הדיון על הנושא, האם אוכל לפתוח את הערך כעת, {{חב&quot;דפדים פעילים}}, אשמח לשמוע דעתכם... ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 10:20, כ&quot;ט בכסלו, ה'תשפ&quot;א<br /> :איה הצלחתה?-''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 10:39, כ&quot;ט בכסלו, ה'תשפ&quot;א<br /> ::תכנס לאתר ותראה, מדי שבוע יש הרבה מאד שיעורים, ויוצאת השיחה במהדורה חדשה, החל מתחלת ח&quot;י התחילו להוציא חוברת &quot;הערות&quot; על השיחה, בנוסף לעוד הרבה דפי עזר על השיחה, וקיבוץ הערות ישנות על השיחה. בנוסף לכך יש מעל 7000 מצטרפים, ונלמדו כבר למעלה מ-100 שיחות, ופשוט כדאי שתעיין באתר (שחבל שהקישור אליו לא עובד... תחפש &quot;פרוייקט לקוטי שיחות&quot;) בהצלחה... ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 15:14, כ&quot;ט בכסלו, ה'תשפ&quot;א <br /> :::{{א|יוסי מ.}}, ההצלחה שלהם מובא באתר שלהם, ואני מצטט: {{ציטוטון|7026 מצטרפים, 101 שיחות נלמדו, 1,118 שיחות לסיום}}. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 15:21, כ&quot;ט בכסלו, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;15 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> ::::אה, סליחה חשבתי שהוא מדבר על הפורטל שהתחיל שמואל חיים.--''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 16:09, כ&quot;ט בכסלו, ה'תשפ&quot;א<br /> :::::ביקשתי להוסיף את האתר לרשימה הלבנה. --[[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]] • כ&quot;ט בכסלו ה'תשפ&quot;א • 16:50, 15 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::::::ובכן, אני מתחיל לכתוב את הערך תחת המרחב האישי... ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 10:22, א' בטבת, ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::הקישור לאתר פתוח בכותרת, אם תלחצו באתר על &quot;אודות&quot; תקבלו פרטים על המיזם. -נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • ב' בטבת ה'תשפ&quot;א • 05:50, 17 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==העלאת קובץ==<br /> זה {{א|חסיד של הרבי}}, הצלחתי להיכנס לחשבון השני שלי, הבעיה שאין לו הרבה תרומות ככה שאני לא יכול לקבל עדיין הראשה להעלאת תמונות.. תזכירו לי כמה עריכות צריך בשביל לעלות קבצים? [[משתמש:חצק&amp;#39;ל|חצק&amp;#39;ל]] - [[שיחת משתמש:חצק&amp;#39;ל|שיחה]], 19:04, א' בטבת, ה'תשפ&quot;א 19:04, 16 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :4 ימים ו-50 עריכות. אתה יכול לבקש ממשתמשים וותיקים שיעלו לך. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 19:05, א' בטבת, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;16 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> ::אתה יכול לבקש ממפעיל מערכת שיעביר לך את כל התרומות שלך! -נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • ב' בטבת ה'תשפ&quot;א • 05:56, 17 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==7770 ערכים==<br /> נראה שעובדים כאן קשה לשלוח ערכים למרחב האישי וכיו&quot;ב, השאלה האם זה כי שואפים להגיע ל7770 ערכים?--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 00:06, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;א 00:06, 17 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :נראה לי שפשוט בגלל ששואפים להגיע לפחות ל1,000 ערכים איכותים וטובים. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 06:14, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;17 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> <br /> == דיון לגבי האנונימים ==<br /> <br /> אני יודע שכנראה אני אהיה בדעת מיעוט אבל אם כל ההשחתות שקורה באתר אולי צריך להתחיל להגביל לעריכות רק למשתמשים רשומים הגיעו מים עד נפש [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 18:25, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;א 18:25, 17 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :{{א|דוד קורצוג}}, אני מבין היטב את הרגשתך מנסיון, אך ישנם הרבה תורמים אנונימים לאתר בדברים טובים, וסה&quot;כ אנו בשליטה על ה{{מונחון|חושך|משחיתים}}. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:27, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;17 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> ::אבל הבעיה שלי איתם שאני אפילו לא יכול לבקש מהם הסבר לגבי העריכות שלהם בגלל שזה אלמוני ואין לי למי לדבר, אפילו כשאני טועה יש את הדף שיחה שלי שיכולים להעיר לי, איתם אין את זה [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 18:33, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;א 18:33, 17 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :::ראשית כל, יש אפשרות לשוחח עמם, ויש להם שיחה כפי שיש לכל משתמש באתר, אמנם אני מסופק אם הם ייתנו לך בכל זאת הסבר (הגיוני) לעריכות שלהם..{{קריצה}}. מה לעשות. תמיד יש את החושך שנלחם באור, נקוה שבעז&quot;ה הם יפינימו שאם הם רוצים לכתוב ככל העולה על רוחם, שישיקיעו ויפתחו אתר משלהם. '''חב&quot;דפדיה הוא אתר לכולם, אך מוביל בכל תוקף את הדעה ה'משיחיסטית' או איך שיקראו לזה, נקודה.''' נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:37, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;17 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> ::::אני יכול להבין את דוד, הרי כשאנונימי עורך משהו, ואתה לא יודע מאיפה הוא הביא את זה, אין עם מי לדבר, כי איך משתמשים בשיחה לאו דווקא שהם יודעים ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 23:12 - היום, [[ב' בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> :::::צודק נראה לי '''שלא''' כתוב להם למעלה &quot;יש לך הודעות חדשות&quot; או למשל גם '''אין''' להם קישור למעלה שכתוב בו &quot;שיחה&quot; (תצאו מהחשבון לשניה ותראו איך הם רואים) נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • ג' בטבת ה'תשפ&quot;א • 06:01, 18 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::::::לדעתי לא נרוויח בזה כלום. גם נפסיד תרומות טובות של אנונימים, ובכל מקרה, מי שירצה להשחית יפתח חשבון חדש, וגם ב&quot;ה בקלות משחזרים את ההשחתות שלהם. אין לי בעיה אם באמת יוגבל הגישה רק למשתמשים רשומים, רק קחו בחשבון את הדברים. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:37, ג' בטבת, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;18 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> :::::::פולע צודק אבל רק אם יהיה מי שינתר את כל העריכות שלהם! ולגבי מה שכתבתי קודם טעיתי, הם כן מקבלים הודעה על זה שיש להם הודעה בדף שיחה שלהם, וכן יש להם קישור לדף השיחה שלהם למעלה (אבל נראה לי שהם לא יתייחסו לזה בגלל שם לא מקירים את עולם העריכה של חב&quot;דפדיה נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • ג' בטבת ה'תשפ&quot;א • 10:20, 18 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :::::::::באתרים ויקיקליפה והמכלול באמת לא נותנים לאנונימיים לערוך, אך כמדומני שבאתרינו כבר היה ע&quot;כ דיון פעם, אינני זוכר איפה ראיתי את, בכל מקר - דעתי נוטית להשאיר אפשרויות עריכה לאנונימיים, כי הם נותנים יותר תועלת מנזק... ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 10:36, ג' בטבת, ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::::::ודאי שבויקיפדיה יש אפשרות עריכה לאנונימיים ושם יש הרבה יותר משחיתים מכאן. חב&quot;דפדיה היא אנציקלופדיה חופשית שיתופית. הבעיה העיקרית בחסימת אנונימיים היא שרבים מהמשתמשים הרשומים המועילים והנחמדים מגיעים לחב&quot;דפדיה בתור אנונימיים שעורכים ואח&quot;כ כשקולטים שכל אחד יכול באמת לערוך הם מצטרפים ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:42 • ו' בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == ארכוב ==<br /> <br /> נראה לי שכבר יש לארכב את אולם הדיונים, כבר נהיה ארוך ומציק, {{חב&quot;דפדים פעילים|}}. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 12:56, ג' בטבת, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;18 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> :בהחלט כן נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • ד' בטבת ה'תשפ&quot;א • 16:59, 19 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :: מה אתם חושבים אפשר לעשות את זה סוף סוף? נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • [[משפט הספרים|'''גוט יום טוב''']] • ה' בטבת ה'תשפ&quot;א • 17:41, 20 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :::מי יודע לארכב נשמח אם יעשה זאת. נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • [[משפט הספרים|'''גוט יום טוב''']] • ה' בטבת ה'תשפ&quot;א • 17:50, 20 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::::חוזר בי, מראותי את הדיונים הישנים אני רואה ש-27 פסקאות יחיסת קצר לארכיון. כמו-כן ייתכן גם שישנם דיונים שעדיין פעילים, כך שיש לחכות לפחות שבוע ובאם אף אחד לא יגיב בדיונים נראה מה נעשה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 11:59, ט' בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;24 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :::::אפשר לאחד את חלק מהארכיונים.-'''נכתב ע&quot;י:''' [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • י&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;א • 09:56, 27 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::::::זה דוגמה לשירשור שלא צריך לארכב אותו - כשמארכבים ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:55 • ב' בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == עריכה אנציקלופדית - גם בכותרות ==<br /> <br /> נתקלתי לאחרונה בערכים עם פסקות ששמם - מתאים יותר לכתבה, אך לא לאנציקלופדיה. ולדוגמא: בערך היפה [[שפיץ חב&quot;ד]] בפסקה על השלילת השפיץ, ישנה כותרת בשם &quot;'''נשבר ה&quot;שפיץ&quot;'''&quot;. אז ברצוני לשאול אתכם, האם לדעתכם זה מתאים לאנציקלופדיה, ואם לא- אז יש לקבוע בנושא זה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 11:57, ט' בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;24 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :על מה הדיון? הנתקל במשהו לא אנציקלופדי - יערכו בהקדם, ויבוא על שכרו מן השמים. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:12, י&quot;א בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == יצירת ערכי לקוטי תורה ==<br /> <br /> מה דעת {{חב&quot;דפדים פעילים}}, ו{{א|שלום עליכם}}, {{א|להתראות}}, {{א|שיע.ק}} - וכל משתתפי המיזם הגדול, על יצירת ערכים על מאמרי אדמו&quot;ר הזקן מלקוטי תורה? וא&quot;כ - איך נקרא להם? ד&quot;ה____ ? או לקוטי תורה___ ? אשמח להערותיכם. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:10, י&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;26 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :מיזם ערכי הדבר מלכות אמור היה להצליח הרבה יותר בקלות מלקו&quot;ת, ואעפ&quot;כ [[שיחת חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות#אבא בבית?|מצבו קשה עד אנוש]]. וא&quot;כ קל וחומר שאין מקום לפתיחת מיזם יומרני שכזה, שהסיכוי שיבייש את האתר גבוה עוד יותר. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:02, י&quot;א בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> ::לא חושב שעל כל ערכים פותחים ויש להיקרא להם מיזם. מטרת המיזמים היא בסה&quot;כ לשתף פעולה למען יצירת ערכים בנושא מסוים, או שיפור ערכים וכדו'. מבלי להכינס למיזם דבר מלכות (שלדעתי הוא מיזם מאוד מוצלח ויפה, והיתורנות גוברים על החסרונות), אחזור לגופו של עניין: איך אמור להיות המבנה שלהם? על חשיבות אני לא מדבר, כי באתר חב&quot;די כחבדפדיה אין ספק שמותצר ויש לעשות ערכים על מאמרי ושיחות רבותינו נשיאינו. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 20:08, י&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;26 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :::הסבר דעתי בנושא תמצא ב[[שיחה:שיחת עם זו יצרתי לי#חשיבות]]. קצת קשה, איך הדיון נפתח מ&quot;מה דעת . . על יצירת ערכים . . ואם כן&quot;, ותוך כמה שורות כבר &quot;על חשיבות אני לא מדבר, כי . . אין ספק&quot;. מה התחדש בינתיים שהתיר את הספק? איך שיהיה, לדעתי אין ספק שאין לפתוח, ובכל מקרה, הרוצה לקבוע ככלל ש&quot;יש לעשות ערכים על מאמרי ושיחות רבותינו נשיאינו&quot; (כלומר: לכל ערך על מאמר ושיחה יש חשיבות!) - ודאי יצטרך לפתוח דיון רחב היקף לקבוע מדיניות זו, לפני שירוץ לפתוח ערך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:16, י&quot;א בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> ::::הבנתי שלא הובנתי בדבריי, ולכן הבהרתי שאין לי ספק (ע&quot;פ הדמיניות) שיש חשיבות לערכים על מאמרים ושיחות. כוונתי הייתה בכללות, כמפורט בהמשך-- מבנה הערך וכדו'. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 20:23, י&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;26 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :::::ועל כך השבתי, שלי הקטן אין ספק שע&quot;פ המדיניות לעולם לא יהיה פתיחת ערך לכל מאמר ושיחה (גם שיש מה לכתוב עליו). אבל גם אם אתה חולק עלי, אתה מוזמן לפתוח דיון ולקבוע את המדיניות באופן אחר (שאינו אנציקלופדי כלל לענ&quot;ד, כפי שהסברתי שם). כמובן שכל עוד לא נקבע, אי אפשר לחדש חידושים עצומים כאלו בדרך אגב, ואז לשאול מה מבנה הערך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:31, י&quot;א בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::מיותר. בשונה משיחות הדבר מלכות שאלפי חסידים לומדים אותם מידי שבוע, אם אכן נצליח ליצור ערכים מלאים על כל השיחות בצורה שימושית ומועילה, יש סיכוי טוב שאנשים ישתמשו בזה. לעומת זאת הסיכוי שמישהו שלומד מאמר כל שהוא בלקוטי תורה ידע שבדיוק על המאמר הזה יש ערך ובשביל זה הוא יפתח את חב&quot;דפדיה כדי להיעזר בלימוד המאמר או בידיעת ההיסטוריה שלו - שואפת לאפס... כמובן שאם מדובר על מאמרים מיוחדים כמו והדרת פני זקן וכיו&quot;ב, יש הגיון בפתיחת ערך (רק אם הוא ערוך כדבעי כמובן), אבל החלום לפתוח מאות ערכים על כל המאמרים - נראה לי שזה בעיקר בזבוז זמן וכח מאשר תרומה ותועלת. ודי למבין. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:52, י&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;א 20:52, 26 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> {{שבירה}}טוב, בלית ברירה אקבל אני את דעתכם, אך מכיוון שחבל שילכו כמה ערכים לפח, צריך לחשוב על מקומם , היינו לעשות אותם בתור מיזם כפי שהציעו כאן בעבר. למשל {{א|דער תמים}} התחיל משהו וכבר יש לוגו - רק שתוכן אין.. אולי באמת עשה את זה בתור מיזם זה. מה דעתכם {{א|קרייזי אבאוט משיח}}, {{א|להתראות}} ושאר המשתמשים? האם כדאי להשקיע בכלל? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 09:14, י&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;27 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :אני מסכים עם קרייזי ולהתראות, במקום לבזבז עוד כח על פתיחת מיזם חדש (וערוך ביותר), כדאי קודם לסיים את המיזמים הקודמים, ובמיוחד את הדבר מלכות שהוא לעניות דעתי המיזם הכי חשוב.-'''נכתב ע&quot;י:''' [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • י&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;א • 09:55, 27 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::לא מובן כל קשר למיזם. 'לבזבז כח' - אני בעד שכל משתמש יערוך כיצד שלבו חפץ, כמובן שעם זאת אני הייתי שמח אם כולם היו מתמקדים בעיקר לערוך ולשפר מפני ליצור, אך כמובן שכל אחד כפי שלבו חפץ. 'כדאי קודם לסיים את המיזמים הקודמים', למי שלא קרא, לא מדובר פה בפתיחת מיזם, אלא שאלה על מבנה הערכים שהובילה לחשיבותם בכלל. כלל המיזמים הם חשובים, ובעיקר המיזמים של שיפור הערכים. רק אפשר להבין שאין כאן מקום לערכים על מאמרים ושיחות, כי זה יכול להיות אי מסודר, ולכן אולי כדאי לעשות אותם בתור מיזם (שכפי הציע דער תמים: 'אספקלריא'). מתייג את {{א|חלוקת קונטרסים}}. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 11:48, י&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;27 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :::נראה שהתנגדות לערכי השיחות היא לא מחוסר סדר אלא מחוסר חשיבות. אני לא חושב שאחד המשתמשים באתר מתנגד ליצירת ערכים חדשים כל עוד הערכים האחרים במצב גרוע אלא יש משתמשים שמתנגדים ליצירת ערכים בנושאים חסרי חשיבות.. כפי שכתבתי באחד הדיונים הטריים בנושא, יש לכתוב ערך (לא אנציקלופדי) בצורה אנציקלופדית ויש לכתוב ערך אנציקלופדי והם שני דברים שונים, מה שאתה מציע לעשות תואם יותר את האפשרות הראשונה ולזה אין מקום באתר לולא יש סיבה אמיתית לכתיבת הערך (שלכן גם רוב ערכי הדבר מלכות על־סף מחיקה וק&quot;ו וכו') ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:11 • י&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> ::::אוקיי, בסדר. קבלתי את דעתכם. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 12:21, י&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;27 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> <br /> == קישורים אדומים ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} אני רוצה לפתוח דיון בשביל לדעת אחת ולתמיד האם צריך את הקישורים האדומים בערכים? אשמח לתגובות מהירות. [[משתמש:משה כהן|לחיים חסידים! יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 20:24, י&quot;ג בטבת, ה'תשפ&quot;א 20:24, 28 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :שימו לב לדף [[מיוחד:דפים מבוקשים]], לדעתי צריך להפעיל שיקול דעת בכל מקרה לגופו ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 20:32 - היום, [[י&quot;ג בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::יש למעט בקישורים אדומים, רק אם בטוח אמור להיות ערך אלא שעדין אף אחד לא כתב אותו אז מומלץ לקשר אותו אפילו שהוא אדום ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:38 • י&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> :::לא מובן למה זה באולם דיונים - מתאים ל[[חב&quot;דפדיה:חממה]] וכדו'. לא על כל שאלה פותחים דיון.. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 06:09, י&quot;ד בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;29 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> ::::ראה את מה שכתוב למעלה: &quot;הגעתם לאולם הדיונים המרכזי של חב&quot;דפדיה. המקום מיועד לדיונים בין האורחים, העורכים והמפעילים.&quot;, ולגבי הקישורים זה תלוי לפעמים יש להשאיר קישורים אדומים אם הערך שעליו מקשרים הוא חשוב.'''נכתב ע&quot;י:''' [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • י&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;א • 06:18, 29 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :::::או ל[[חב&quot;דפדיה:דלפק ייעוץ]]. גם לא צריך לכתוב 'אחת ולתמיד' או 'אשמח לתגובות מהירות' שכן אני לא חושב שכאשר אחד המשמתמשים רואה שאלה ויש לו מה לענות הוא אומר אני יענה לו מחר... ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:35 • י&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::מי ידע שיש כזה דבר? באולם דיונים כולם רואים.-'''נכתב ע&quot;י:''' [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • י&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;א • 06:40, 29 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :::::::אני לא רואה פה דיון, אני רואה פה משתמש שמתבייש לשאול שאלה, ולכן כותב זאת באולם הדיונים, וכפי שאמר חלוקת. אין מה להתבייש, 'אין הביישן למד'. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 10:42, י&quot;ד בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;29 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> <br /> == תבנית ==<br /> <br /> כשמכניסים לערך תבנית לדוגמה {תבנית:מזמורי ספר התהלים} איפה צריך לשים אותה בקישורים חיצוניים או ב לקריאה נוספת?'''נכתב ע&quot;י:''' [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • י&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;א • 10:03, 29 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :לפני הערות שוליים, לא משנה מה הכותרת ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 10:35 - היום, [[י&quot;ד בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::כנ&quot;ל. כבר דנו רבות על כך אם תעיין באולם הדיונים. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 10:41, י&quot;ד בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;29 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :::ברור שלפני הערות שוליים התדיינו על זה הרבה, אני שואל אם ב'''קישורים חיצוניים''' או ב'''לקריאה נוספת''' לא שאלתי בכלל על הערות שוליים!-'''נכתב ע&quot;י:''' [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • י&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;א • 15:20, 29 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::::חכם מבין דבר מתוך דבר.. באם זה לפני הערות שוליים, ברור שזה יהיה אחרי כל הפסקאות. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 15:49, י&quot;ד בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;29 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :::::גם זה שייך לאחד המדורים האחרים ([[חב&quot;דפדיה:חממה|חממה]]/[[חב&quot;דפדיה:דלפק ייעוץ|דלפק ייעוץ]]) ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:55 • י&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::אפשר להעביר אם רוצים.-'''נכתב ע&quot;י:''' [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • 06:24, ט&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(30 בדצמ' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> <br /> == קטגוריות משפחות ==<br /> <br /> לאחר עבודה מאומצת לסינון קטגוריות משפחות לא נצרכות, אני פותח דיון - כמה ערכים צריך להיות המינימום לפתיחת קטגוריה? חמש, שש או שבע? קודם כל דיון, אח&quot;כ הצבעה. {{מפעילי מערכת}} {{חב&quot;דפדים פעילים|}} {{א|להתראות}} {{א|חלוקת דולרים}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 10:54 - היום, [[ט&quot;ו בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> :לפני הדיון, יש להקדים מה מטרת הקטגוריות של המשפחות {{א|חבר}}. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 10:58, ט&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;30 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> ::מציאת ערכי בני משפחות משמעותיות בצורה קלה ומסודרת ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 11:01 - היום, [[ט&quot;ו בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::: משום שבתחום זה, איני מבין כ&quot;כ, אך בתור אדם שרוצה למצוא בצורה קלה כהגדרתך, מה הבעיה שיהיו ג' ערכים? ייתכן ולא הבנתי את המשמעות, אשמח שתסבירו אם טעיתי. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 11:07, ט&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;30 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> ::::מטרת הקטגוריות היא הקלה בחיפוש אחר ערך מבוקש. מטרת קטגוריות משפחות היא הקלה בחיפוש אחר אישיות מבוקשת. בכדי שיהיה באמת ניתן בקלות לחפש אישיות בקטגוריית משפחות נצרך שהקטגוריה תהיה ברורה, מסודרת וכמה שפחות עמוסה. לצורך כך יש קריטריונים איזה קטגוריה מועילה ולכן יש לה חשיבות ואיזה קטגוריה מעמיסה (אפשר בקלות להסתדר בלעדיה) ולכן אין לה חשיבות. לעת עתה, לאחר עבודה מאומצת גובשו קריטריונים בדף [[משתמש:חבר/קטגוריות משפחות]] שנכתבו בצורה ברורה בדף [[משתמש:חלוקת קונטרסים/קטגוריות משפחות]] (מי שדעתו שונה מהקריטריונים שהובאו בדפים אלה שיכתוב את דעתו באחת השיחות או בדיון כאן). בחלק מהקטגוריות יש דפי פירושונים או עצי משפחה, הם כמובן לא נחשבים כערך לגבי חשיבות של הקטגוריות אך מלבדיהם לדעתי אין צורך שיהיו שבע או יותר ערכים בכדי ליצור חשיבות ואפשר להסתפק גם ב-6, מה דעת שאר המשתמשים ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:22 • ט&quot;ו בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> :::::אם אין סיבה מיוחדת אני לא מבין למה כדאי לחרוג מהכלל הרגיל של 5 ערכים לקטגוריה. אם יש סיבה מיוחדת לשנות, לא ציינתם אותה.<br /> <br /> :::::ב. אני מסכים שבגלל המיוחדות של קטגוריות משפחה כדאי לא לחשב פירושונים ועצי משפחה כחלק מחמשת הערכים הנדרשים. בקשר למספר הדורות, אני ממליץ לפשט ולקבוע מינימום של שלוש דורות. בברכת הגאולה השלמה. {{מחוץ לחשבון|חלוקת דולרים}}<br /> ::::::אגב, אני חושב שיש החריג משפחות כמו חריטונוב, מפאת החשיבות של המשפחה. בנוסף, גם אם מכריעים על מספר מינימום, קטגוריות שיש בני משפחה נוספים עם חשיבות, והגיוני שעוד יהיה עליהם ערך כדאי להחריג, דוגמאות: קעניג, וישצקי. ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 13:22 - היום, [[כ&quot;ב בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> <br /> == תמונות של ספרים מחב&quot;ד שופ ==<br /> <br /> האם מותר לקחת תמונות של ספרים וכדומה מ[[חב&quot;ד שופ]]? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 10:44, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;א 10:44, 5 בינואר 2021 (UTC)<br /> :מדוע לא? הרי הם שייכים לחב&quot;ד אינפו ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 11:26 - היום, [[כ&quot;א בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> :: עוד מישהו חושב כך? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 10:38, כ&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;א 10:38, 6 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::{{מצטרף}} לחבר. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 12:03, כ&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;6 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> ::::כנ&quot;ל.-'''נכתב ע&quot;י:''' [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • 17:26, כ&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(6 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> <br /> == {{תב|שינוי שם}} ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}}, {{א|חלוקת קונטרסים}}, {{א|קרייזי אבאוט משיח}} - לדעתי מן הראוי שהתבנית תוצב בדף של הערך ולא בשיחה, ובתבנית ייכתב 'בדף השיחה מתקיים כעת דיון על שם הערך'. מה דעתכם? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 15:52, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;5 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> <br /> == ציון שנים ==<br /> <br /> בנוגע לדיונים רבים אודות כך - אעלה לדיון מסודר ובתקוה שבעז&quot;ה יסוכם סוף כל סוף ויימנע דיונים המתמתחים מדי שנה:<br /> <br /> האם בכל שנה יש לציין שאנו בטוחים שהרבי יתגלה בשנה זו? אם הולכים לפי ההרגש החסידי, ייתכן ויש לכתוב. אבל האם לאנציקלופדיה זה מתאים? בא&quot;כ - אזי יש לכתוב גם בכל חודש, שחסידי חב&quot;ד בטוחים שבחודש זה הרבי יתגלה וכן הלאה. לדעתי זה בתלי אנציקלופדי ומגוכח, שהרי האמונה להתגלות הרבי אינה תלויה בשנה מסוימת, אלא בכל יום ויום. או יותר נכון: בכל רגע ורגע! חוץ מכך שזה אינו אנציקלופדי , גם לפי ההרגש החסידי, זה לא מדויק כלל, ובאם היו ערכים על רגעים - הרי שהערכים האלו היו ממולאים בכך שברגע זה הרבי עתיד להתגלות.. <br /> <br /> אשמח לשמוע את דעתכם, בצורה מנומקת ועניינית. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:29, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;5 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :מה הבעיה בציון עובדה? (חודש - ודאי שלא מתאים, כי מדבר על החודש בכל השנים) ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 17:41 - היום, [[כ&quot;א בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::אין שום מקור לכך שבשנה מסוימת הרבי יתגלה. בכל רגע ורגע אנו מאמינים שהרבי יתגלה בעז&quot;ה. אם כבר, יש לכתוב, שבכל הרגעים שבשנה זו, מאמינים כי הרבי יתגלה.. (נו ו-? הרי בכל שנה האמינו כי הרבי יתגלה, או מקסימום יוסיפו את שנות נשיאות הרבי, ויכתבו שהחל מי' שבט תש&quot;י מאמינים חסידי חב&quot;ד שבחודש זה הרבי יתגלה...) נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:47, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;5 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :::לא רואה בעיה בציון העובדה הזו, טכנית אי אפשר להכניס אותה לימים אבל לשנה זה מספיק זמן כדי להכניס את זה והאתר ישאר מעודכן. אגב, כמעט בכל שיחות הדבר מלכות הרבי מקשר את ביאת הגאולה עם השנה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:50 • ב' בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == מנטרים ==<br /> <br /> שנייה לפני שאני עוזב, מבקש לעורר שוב על עניין המנטרים, {{א|שיע.ק}} ממליץ למנות את {{א|פולע}}, {{א|חבר}}, {{א|להתראות}} לתפקיד {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 12:58, 6 בינואר 2021 (UTC)<br /> :אין לבקש למנות משתמשים למנטר לפני שמקבלים את אישורם... בכל מקרה, אמנם לא הייתי מתנגד לקבלת התפקיד, אך חשוב מאוד להזכיר את מטרת התפקיד: שיפור האתר, סיוע למפעילים בין היתר ובעיקר בדיקה מקיפה על כל השינויים. המנטר צריך לדעת מהם עריכות אנציקלופדיות, ומה לא, כי אם יסמן חלילה ערך שלא בדק אותו היטב כבדוק - יצא הפסדנו בשכרנו. אך כן מצטרף לקריאה למנות מנטר, לאור הפחתת הזמינות של מפעילי המערכת, ובטחוני שמינוי מנטר, יקדם פי כמה את חב&quot;דפדיה, ויעזור למפעילים , וייקל עליהם את העבודה, כך שיוכלו גם להתפנות לדבר שרק הם יכולים לבצע. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 13:05, כ&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;6 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> <br /> == ניגונים ==<br /> <br /> באתר יש ערכים על ניגונים שמתחילים '''ניגון...''', ויש שמסיימים '''...(ניגון)'''. מה {{חב&quot;דפדים פעילים}} חושבים שעדיף? ושיהיה קישור לשני • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 14:33, כ&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;א<br /> : שיתחיל ב&quot;ניגון&quot; יהה הערך.'''נכתב ע&quot;י:''' [[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:מר&quot;ש]] [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • 18:02, כ&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(13 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> ::שיהיה שם הניגון קודם ואחריו בסוגריים (ניגון), וייצרו הפניה עם שמות הניגון. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 07:33, א' בשבט, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2.5&quot;&gt;14 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :::לדעתי המילה ניגון קודם, אמה אחרים אומרים??.'''נכתב ע&quot;י:''' [[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:מר&quot;ש]] [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • 07:34, א' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(14 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> ::::נראה מ[[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכים#בחירת שם לערך|כאן]] שכדאי בלי ניגון בכלל ובמקרה הצורך ניגון לפני השם ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:03 • ב' בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> :::::אהה, טוב זה אומר שצריך לשנות את כמעט כל השמות של הניגונים (ולהשאיר הפניות כמובן).-'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:52, ב' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(15 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> ::::::חלוקת, בעיקרון כך במכלול ובוקיקליפה, ראה את הערך ד' בבות למשל, אך מכיוון שיש כאן ערכים על כל הניגונים, לפעמים זה לא מסתדר (למשל ניגון לכתחילה אריבער וכו'), ולכן עצתי היא שנשים בסוף בסוגריים ניגון, או לכל הפחות בניגונים שצריך. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 08:23, ב' בשבט, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2.5&quot;&gt;15 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :::::::אני חושב שאנשים שמחפשים בדרך כלל מחפשים '''[[ניגון א מאשינקע]]''' ולא '''א מאשינקע''' • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 14:37, ב' בשבט, ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::::זה תלוי באיזה ניגונים, ולכן אני אומר שעדיף את השם ואח&quot;כ בסוגריים ניכון. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 14:39, ב' בשבט, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2.5&quot;&gt;15 בינו' למניינם&lt;/font&gt;) - '''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ&quot;א|קדימה לעבודה!]]'''<br /> :::::::::אז מה תכלס לשנות ל(סוגרים) או לא? • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 20:43, ד' בשבט, ה'תשפ&quot;א<br /> ::::::::::{{א|מר&quot;ש|נו..}} {{א|פולע|מה}} {{א|חלוקת קונטרסים|הוחלט?}} • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 00:47, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א<br /> {{שבירה}}חלוקת לא ענה. מתייג גם {{א|שמואל חיים}} ואת השגריר ר' {{א|חצק'ל}}, ונערוך הצבעה כפשוט, כפי שנהוג. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:04, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> :אגב {{א|פדיונר}}, לא תייגת אותנו (כלומר לא קיבלנו התראה ממך) כיוון שככל הנראה לא חתמת כשכתבת בפעם הראשונה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:05, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> ::לדעתי הדלה שיכתב לפני &quot;ניגון&quot; ואח&quot;כ את שם הניגון. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 13:10, 19 בינואר 2021 (UTC)</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%27%D7%9C&diff=447537 2021-01-19T12:58:51Z

<p>חצק&#039;ל: /* מייל */</p> <hr /> <div>יחי המלך!<br /> <br /> כולי תפילה שדף שיחה זה יתמלא במהרה וימינו אמן.<br /> <br /> == אולם דיונים ==<br /> <br /> אין בעיה של החזקת שני שמות משתמש. יש בעיה כששני השמות משתמשים להטיית דיון או להצבעה. במילא כאשר אתה כותב את דעתך באולם דיונים תשתמש רק בשם אחד. בהצלחה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 18:08 • כ&quot;ד באייר ה'תש&quot;ף<br /> <br /> ==חסיד יקר==<br /> <br /> אני רואה שאתה אוהב את עצמך יותר מדי. בכל מקרה, עצתי אליך היא להתעסק בדברים חשובים בחב&quot;דפדיה ולא בעריכת הפניות לדף המשתמש שלך, זה מטופש ומוגזם!!! ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 16:14, 11 ביוני 2020 (IST)<br /> <br /> ==חתימה==<br /> ניסיון א'.. [[משתמש:חצק&amp;#39;ל|חצק&amp;#39;ל]] - [[שיחת משתמש:חצק&amp;#39;ל|שיחה]], 19:53, א' בטבת, ה'תשפ&quot;א 19:53, 16 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :ניסיון ב'.. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 19:57, 16 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==שני משתמשים==<br /> <br /> למה אתה עורך משני משתמשים? (מקווה שתיזכר בסיסמה!)--נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • ב' בטבת ה'תשפ&quot;א • 06:00, 17 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :כפי שכבר הודיע, הוא שכח את הסיסמא שלו. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 13:51, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;17 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> ::אני יודע! התכוונתי ל &quot;חב&quot;ד על הזמן&quot; &quot;וחצקל&quot;--נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • ב' בטבת ה'תשפ&quot;א • 14:07, 17 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == מייל ==<br /> <br /> שלחתי לך משהו. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 12:57, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א - 19 בינו' למניינם, 2021.<br /> :לא קבלתי כלום. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:58, 19 בינואר 2021 (UTC)</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=447532 2021-01-19T12:50:14Z

<p>חצק&#039;ל: /* חסימות */</p> <hr /> <div>{{בקשות ממפעילים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - תחזוקה]]<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --&gt;<br /> <br /> ==שמות מוטעים==<br /> {{בקשות ממפעילים/העברה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --&gt;<br /> <br /> ==מחיקה==<br /> {{בקשות ממפעילים/מחיקה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --&gt;<br /> <br /> == הגנה ==<br /> {{בקשות ממפעילים/הגנה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להגנה על ערך. --&gt;<br /> *[[שלמה הלפרן]] ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 23:02 - היום, [[כ&quot;ג בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::המשחית נחסם לפני שבועיים ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:49 • כ&quot;ו בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> :::עדיין ישנה היתכנות להשחתות ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 15:21 - היום, [[כ&quot;ו בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> *[[לוי ביסטריצקי]] ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 23:02 - היום, [[כ&quot;ג בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::הופסקו ההשחתות בשנה שעברה.. או שיש משהו חדש? ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:49 • כ&quot;ו בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> :::עדיין ישנה היתכנות להשחתות ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 15:21 - היום, [[כ&quot;ו בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::::{{א|חבר|אתה}} אומר זאת מידיעה? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 16:22, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2.5&quot;&gt;10 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :::::אפשר לשער ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 18:31 - היום, [[כ&quot;ו בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::::::ראה מה כתוב במסגרת &quot;עדיף להימנע מהטלת הגנה על דפים, ויש לעשות זאת רק במקרה של השחתות חוזרות ונשנות&quot;, אני בספק אם זה נצרך ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:25 • כ&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> ==חסימות==<br /> {{בקשות ממפעילים/חסימה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לחסימת משתמש. --&gt;<br /> <br /> *{{א|מוישי מיידנצי'ק}}, שם משתמש בעייתי, השם קיים במציאות. בברכה, [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:49, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> == ספאם ==<br /> {{בקשות ממפעילים/ספאם}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימת הלבנה של מסנן הספאם. --&gt;<br /> ===בקשות לטיפול===<br /> zachor.michlala.edu/khila/brodi.asp בערך ברודי.'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 18:11, ד' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(17 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> <br /> ===לטיפול שיע.ק===<br /> * he.chabad.org/therebbe/sichoskodesh_cdo/year/5751/month/1/day/27/cat//x/55/y/27 האתר עצמו פתוח רק שהקישור עושה בעיות.<br /> <br /> ===בקשות שטופלו===<br /> * //4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2016/04/14-04-2020-00-38-32-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A4-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91.pdf לוח הלכה למעשה - ימים אחרונים של חג הפסח, באחד הערכים.-'''נכתב ע&quot;י:''' [[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:מר&quot;ש]] [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • 15:46, כ&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(12 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> *בערך של [[סיפורי צדיקים - מחניים]], אם אפשר לפתוח שמה את הלינק בקישורים חיצנויים: machanaym דט קום, שמתי שמה הליניק בהוספת פ באמצע<br /> ::בוצע. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 06:23, כ&quot;ג בטבת, ה'תשפ&quot;א 06:23, 7 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::לא בוצע אם תוכלו בבקשה להוסיף.'''נכתב ע&quot;י:''' [[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:מר&quot;ש]] [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • 15:59, כ&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(12 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> ::::זה כן בוצע. לא התעמקתי להבין למה זה לא מופיע כקישור, אך תנסה להוסיף אותו קישור למקום אחר ותראה שהוא נוסף. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 22:42, כ&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;א 22:42, 12 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::::כי אתה הוספת אותו לרשימה הלבנה בלי ה - https:// ולכן גם הקישור לא עובד כי אין לו את החלק הזה.-'''נכתב ע&quot;י:''' [[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:מר&quot;ש]] [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • 08:39, כ&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(13 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> ::::::הבעיה סודרה, [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2016/04/14-04-2020-00-38-32-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A4-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91.pdf עכשיו הוא עובד] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:01 • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::הקישור של הלוח הלכה למעשה עובד, '''אבל לא של מחניים''' שלום עליכם הוסיף אותו ללא - https:// אבל צריך להוסיף לרישימה כולל הסייומת!(machanaym ו https:// ביחד).-'''נכתב ע&quot;י:''' [[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:מר&quot;ש]] [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • 06:48, א' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(14 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> ::::::::באמת לא אמורים לעשות קידומת. [https://machanaym.com/ סידרתי גם את זה] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:56 • א' בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> *kore.co.il/ אתר חדשות חרדי - לצורך קישור לכתבה שם ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 11:24 - היום, [[כ&quot;ג בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::זה לא ממש נראה חרדי, זה כתבה ממש חשובה לאתרינו? ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:02 • כ&quot;ו בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> :::אתר חרדי לחלוטין, פתוח גם במערכות הסינון המחמירות ביותר. איני יודע עד כמה הכתבה חשובה ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 15:21 - היום, [[כ&quot;ו בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::::תבדוק כמה זה חשוב, חשבתי לפתוח רק את הקישור הספציפי אם הוא נצרך ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:27 • כ&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> :::::מה זה 'תבדוק'... בכ&quot;מ, זה בערך [[שלמה זלמן רייכמן]] ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 23:50 - היום, [[כ&quot;ט בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::::::סודר ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:56 • א' בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == בקשת הרשאות ==<br /> * אשמח להרשאה להעלות תמונות. צריך לעדכן בגלריית ספרי ממש, וכו' וכו'. [[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 12:59, כ&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;א 12:59, 12 בינואר 2021 (UTC)<br /> :ראה: [[חב&quot;דפדיה:משתמש ותיק]] רק אז תוכל להעלות תמונות.'''נכתב ע&quot;י:''' [[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:מר&quot;ש]] [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • 16:05, כ&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(12 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> <br /> ==תקלות==<br /> <br /> ==החלפת טקסט==<br /> &quot;נישא לרעייתו&quot; - נשא את רעייתו&quot; ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 19:42 - היום, [[ה' בשבט]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> <br /> ==שונות==</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=447531 2021-01-19T12:49:54Z

<p>חצק&#039;ל: /* חסימות */</p> <hr /> <div>{{בקשות ממפעילים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - תחזוקה]]<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --&gt;<br /> <br /> ==שמות מוטעים==<br /> {{בקשות ממפעילים/העברה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --&gt;<br /> <br /> ==מחיקה==<br /> {{בקשות ממפעילים/מחיקה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --&gt;<br /> <br /> == הגנה ==<br /> {{בקשות ממפעילים/הגנה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להגנה על ערך. --&gt;<br /> *[[שלמה הלפרן]] ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 23:02 - היום, [[כ&quot;ג בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::המשחית נחסם לפני שבועיים ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:49 • כ&quot;ו בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> :::עדיין ישנה היתכנות להשחתות ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 15:21 - היום, [[כ&quot;ו בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> *[[לוי ביסטריצקי]] ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 23:02 - היום, [[כ&quot;ג בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::הופסקו ההשחתות בשנה שעברה.. או שיש משהו חדש? ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:49 • כ&quot;ו בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> :::עדיין ישנה היתכנות להשחתות ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 15:21 - היום, [[כ&quot;ו בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::::{{א|חבר|אתה}} אומר זאת מידיעה? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 16:22, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2.5&quot;&gt;10 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> :::::אפשר לשער ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 18:31 - היום, [[כ&quot;ו בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::::::ראה מה כתוב במסגרת &quot;עדיף להימנע מהטלת הגנה על דפים, ויש לעשות זאת רק במקרה של השחתות חוזרות ונשנות&quot;, אני בספק אם זה נצרך ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:25 • כ&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> ==חסימות==<br /> {{בקשות ממפעילים/חסימה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לחסימת משתמש. --&gt;<br /> <br /> *{{א|מוישי מיידנצ'יק}}, שם משתמש בעייתי, השם קיים במציאות. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:49, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> == ספאם ==<br /> {{בקשות ממפעילים/ספאם}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימת הלבנה של מסנן הספאם. --&gt;<br /> ===בקשות לטיפול===<br /> zachor.michlala.edu/khila/brodi.asp בערך ברודי.'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 18:11, ד' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(17 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> <br /> ===לטיפול שיע.ק===<br /> * he.chabad.org/therebbe/sichoskodesh_cdo/year/5751/month/1/day/27/cat//x/55/y/27 האתר עצמו פתוח רק שהקישור עושה בעיות.<br /> <br /> ===בקשות שטופלו===<br /> * //4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2016/04/14-04-2020-00-38-32-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A4-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91.pdf לוח הלכה למעשה - ימים אחרונים של חג הפסח, באחד הערכים.-'''נכתב ע&quot;י:''' [[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:מר&quot;ש]] [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • 15:46, כ&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(12 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> *בערך של [[סיפורי צדיקים - מחניים]], אם אפשר לפתוח שמה את הלינק בקישורים חיצנויים: machanaym דט קום, שמתי שמה הליניק בהוספת פ באמצע<br /> ::בוצע. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 06:23, כ&quot;ג בטבת, ה'תשפ&quot;א 06:23, 7 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::לא בוצע אם תוכלו בבקשה להוסיף.'''נכתב ע&quot;י:''' [[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:מר&quot;ש]] [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • 15:59, כ&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(12 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> ::::זה כן בוצע. לא התעמקתי להבין למה זה לא מופיע כקישור, אך תנסה להוסיף אותו קישור למקום אחר ותראה שהוא נוסף. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 22:42, כ&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;א 22:42, 12 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::::כי אתה הוספת אותו לרשימה הלבנה בלי ה - https:// ולכן גם הקישור לא עובד כי אין לו את החלק הזה.-'''נכתב ע&quot;י:''' [[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:מר&quot;ש]] [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • 08:39, כ&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(13 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> ::::::הבעיה סודרה, [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2016/04/14-04-2020-00-38-32-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A4-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91.pdf עכשיו הוא עובד] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:01 • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::הקישור של הלוח הלכה למעשה עובד, '''אבל לא של מחניים''' שלום עליכם הוסיף אותו ללא - https:// אבל צריך להוסיף לרישימה כולל הסייומת!(machanaym ו https:// ביחד).-'''נכתב ע&quot;י:''' [[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:מר&quot;ש]] [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • 06:48, א' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(14 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> ::::::::באמת לא אמורים לעשות קידומת. [https://machanaym.com/ סידרתי גם את זה] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:56 • א' בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> *kore.co.il/ אתר חדשות חרדי - לצורך קישור לכתבה שם ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 11:24 - היום, [[כ&quot;ג בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::זה לא ממש נראה חרדי, זה כתבה ממש חשובה לאתרינו? ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:02 • כ&quot;ו בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> :::אתר חרדי לחלוטין, פתוח גם במערכות הסינון המחמירות ביותר. איני יודע עד כמה הכתבה חשובה ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 15:21 - היום, [[כ&quot;ו בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::::תבדוק כמה זה חשוב, חשבתי לפתוח רק את הקישור הספציפי אם הוא נצרך ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:27 • כ&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> :::::מה זה 'תבדוק'... בכ&quot;מ, זה בערך [[שלמה זלמן רייכמן]] ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 23:50 - היום, [[כ&quot;ט בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::::::סודר ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:56 • א' בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == בקשת הרשאות ==<br /> * אשמח להרשאה להעלות תמונות. צריך לעדכן בגלריית ספרי ממש, וכו' וכו'. [[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 12:59, כ&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;א 12:59, 12 בינואר 2021 (UTC)<br /> :ראה: [[חב&quot;דפדיה:משתמש ותיק]] רק אז תוכל להעלות תמונות.'''נכתב ע&quot;י:''' [[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:מר&quot;ש]] [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • 16:05, כ&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(12 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •<br /> <br /> ==תקלות==<br /> <br /> ==החלפת טקסט==<br /> &quot;נישא לרעייתו&quot; - נשא את רעייתו&quot; ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 19:42 - היום, [[ה' בשבט]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> <br /> ==שונות==</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A2/%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=447530 2021-01-19T12:47:55Z

<p>חצק&#039;ל: </p> <hr /> <div>וואו {{א|פולע}} עכשיו ראיתי את הערך הזה, יש לי קובץ של על בדיוק על הערך הזה, אתה הולך לעשות אם זה משהו? --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 12:45, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :מצטרף מכל קירות ליבי לקריאת הוואו של ידידי משכבר הימים הרב {{א|שמואל חיים}} שליט&quot;א, באמת רעיון יוצא מן הכלל! [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:47, 19 בינואר 2021 (UTC)</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%D7%99%27%D7%A7&diff=447527 2021-01-19T12:33:43Z

<p>חצק&#039;ל: /* שולם וברוכה */</p> <hr /> <div>{{ב&quot;ה}}<br /> {{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}<br /> {{עמוד ראשי/תיבה<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=34<br /> |צבע=כתום<br /> |id=mp-tfp<br /> |title={{יישור טקסט|מרכז|{{צבע גופן|תכלת| שלום רב לכל מבקרי היקרים, הנכם נמצאים בדף השיחה של המשתמש ''' מוישי שליט&quot;א'''}}}}<br /> |תוכן=[[קובץ:הרבי שליטא מהמ.jpg|ימין|ממוזער|100px|והוא יגאלנו..]]<br /> [[קובץ:החסיד המרקד.gif|שמאל|100px]]<br /> {{יישור טקסט|מרכז|&lt;big&gt;'''[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]!'''}}&lt;/big&gt;<br /> {{מעבר לתחתית הדף|צבע=צהוב|גודל=גדול|טקסט=כדי להגיע לסוף הדף, אתם צריכים ללחוץ כאן}}}}<br /> <br /> <br /> {{בה}}{{חממה}} • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 16:36, ה' בשבט, ה'תשפ&quot;א <br /> <br /> '''א.''' {{חתימה|}}<br /> <br /> '''ב.''' חב&quot;דפדיה לא באה לספר סיפורים וכו' אלא היא אנציקלופדיה חב&quot;דית.-'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 08:43, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' • 08:43, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> :גם לי מותר לכתוב בדף שלי מה שאני רוצה?!!! (וגם איך עושים צבע לחתימה) --[[משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|מוישי מיידנצי&amp;#39;ק]] - [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|שיחה]], 09:56, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א 09:56, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> ::'''א.''' {{הזחה|}} '''ב.''' לגבי החתימה: מעדיף לא להגיד לך. '''ג.''' (כתבת בדף שלך &quot;ערכים שהוספתי בהם הרבה - ליובאוויטש וחייליה&quot; להוסיף משוב זה לא אומר שהוספת כלום.-'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:03, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::א: הנה אני יודע פשוט שכחתי! ב: לא צריך, אני ילמד לבד! ג: אני יחשוב על זה<br /> וגם הנה תראה! למדתי לעשות חתימה לבד עם כל הצבעים וכו' '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מוישי~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:03, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' • 11:35, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ==שולם וברוכה==<br /> עדיף שלא להרשם לחב&quot;דפדיה בשם אמיתי אלא בשמות בדויים.. ובדך אגב, יש לך מיל? [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 10:24, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :מה אכפת לך? אין לי (גם אם יש לי למה אתה צריך?) [[משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|מוישי מיידנצי&amp;#39;ק]] - [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|שיחה]], 11:30, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א 11:30, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ::מה שתרצה.. תרשה לי רק לשאול, אתה גר בהרצליה? הנכד של ה.? [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 11:56, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::אם שמך הוא אמיתי אז אני קשור אליך, השאלה היא דרך מי.. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:00, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ::::סודי מאוד! מה השם שלך (יש כאלה שקוראים לך יוסקה אולי??)? '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מוישי~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:03, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' • 12:05, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::::לא.. רק להעיר שאם השם שלך לא אמיתי אז תצץרך להחליף אותו, אם זה השם שלך באמת אז אין בזה בעיה, אבל אם אתה משתמש בשמות של אנשים אחרים זה בעיה גדולה מאוד ותצטרך להחליף שם משתמש. ובשביל לבדוק האם שמך הוא אכן אמיתי אני מנסה לברר אתך ביחד מי אתה. אשמח אם תכתוב לי את האות בו מתחיל שמו של אבא של, או משהו בסגנון כדי לראות האם אתה אכן מי שאתה מתיימר להיות. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:14, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ::::::איפה כתוב את זה ?! אני לא יכול להגיד לך את השם שלי או של משהו אחר, כי אני לא יודע מי אתה ! ! לא כתוב בשום מקום שצריך להגיד אם השם שלך אמיתי או לא ! ! '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מוישי~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:03, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' • 12:16, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::::::לא צריך להגיד את זה כי זה פשוט ביותר, אם אתה משתמש בשמו של אדם יחסמו אותך, לכן אני רוצה לברר אם אתה מי שאתה. (אני הוא א.צ. אם אתה לא יודע מי זה, זה אומר שאתה '''באמת לא מי שאתה מתיימר להיות'''). [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:18, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ::::::::מה נטפלת אלי ?! לך לכל המשתמשים הקרווים בשמות ושונים ותגיד להם גם! וחוץ מזה שאין לי שום קרוב בשם חצק'ל ! (אגב: א.צ זה השם שמכנים אותך או השם המלא? כי אם זה השם שמכנים אותך אז אני לא מכיר) 12:27, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::::::::א.צ. זה שם מלא. לא נטפלתי אליך, רק אתה משתמש בשם קיים של מישהו אמיתי, ואם זה לא אתה זה פשוט הונאה. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:33, 19 בינואר 2021 (UTC)</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%D7%99%27%D7%A7&diff=447526 2021-01-19T12:33:26Z

<p>חצק&#039;ל: /* שולם וברוכה */</p> <hr /> <div>{{ב&quot;ה}}<br /> {{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}<br /> {{עמוד ראשי/תיבה<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=34<br /> |צבע=כתום<br /> |id=mp-tfp<br /> |title={{יישור טקסט|מרכז|{{צבע גופן|תכלת| שלום רב לכל מבקרי היקרים, הנכם נמצאים בדף השיחה של המשתמש ''' מוישי שליט&quot;א'''}}}}<br /> |תוכן=[[קובץ:הרבי שליטא מהמ.jpg|ימין|ממוזער|100px|והוא יגאלנו..]]<br /> [[קובץ:החסיד המרקד.gif|שמאל|100px]]<br /> {{יישור טקסט|מרכז|&lt;big&gt;'''[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]!'''}}&lt;/big&gt;<br /> {{מעבר לתחתית הדף|צבע=צהוב|גודל=גדול|טקסט=כדי להגיע לסוף הדף, אתם צריכים ללחוץ כאן}}}}<br /> <br /> <br /> {{בה}}{{חממה}} • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 16:36, ה' בשבט, ה'תשפ&quot;א <br /> <br /> '''א.''' {{חתימה|}}<br /> <br /> '''ב.''' חב&quot;דפדיה לא באה לספר סיפורים וכו' אלא היא אנציקלופדיה חב&quot;דית.-'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 08:43, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' • 08:43, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> :גם לי מותר לכתוב בדף שלי מה שאני רוצה?!!! (וגם איך עושים צבע לחתימה) --[[משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|מוישי מיידנצי&amp;#39;ק]] - [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|שיחה]], 09:56, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א 09:56, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> ::'''א.''' {{הזחה|}} '''ב.''' לגבי החתימה: מעדיף לא להגיד לך. '''ג.''' (כתבת בדף שלך &quot;ערכים שהוספתי בהם הרבה - ליובאוויטש וחייליה&quot; להוסיף משוב זה לא אומר שהוספת כלום.-'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:03, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::א: הנה אני יודע פשוט שכחתי! ב: לא צריך, אני ילמד לבד! ג: אני יחשוב על זה<br /> וגם הנה תראה! למדתי לעשות חתימה לבד עם כל הצבעים וכו' '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מוישי~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:03, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' • 11:35, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ==שולם וברוכה==<br /> עדיף שלא להרשם לחב&quot;דפדיה בשם אמיתי אלא בשמות בדויים.. ובדך אגב, יש לך מיל? [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 10:24, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :מה אכפת לך? אין לי (גם אם יש לי למה אתה צריך?) [[משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|מוישי מיידנצי&amp;#39;ק]] - [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|שיחה]], 11:30, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א 11:30, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ::מה שתרצה.. תרשה לי רק לשאול, אתה גר בהרצליה? הנכד של ה.? [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 11:56, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::אם שמך הוא אמיתי אז אני קשור אליך, השאלה היא דרך מי.. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:00, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ::::סודי מאוד! מה השם שלך (יש כאלה שקוראים לך יוסקה אולי??)? '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מוישי~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:03, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' • 12:05, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::::לא.. רק להעיר שאם השם שלך לא אמיתי אז תצץרך להחליף אותו, אם זה השם שלך באמת אז אין בזה בעיה, אבל אם אתה משתמש בשמות של אנשים אחרים זה בעיה גדולה מאוד ותצטרך להחליף שם משתמש. ובשביל לבדוק האם שמך הוא אכן אמיתי אני מנסה לברר אתך ביחד מי אתה. אשמח אם תכתוב לי את האות בו מתחיל שמו של אבא של, או משהו בסגנון כדי לראות האם אתה אכן מי שאתה מתיימר להיות. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:14, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ::::::איפה כתוב את זה ?! אני לא יכול להגיד לך את השם שלי או של משהו אחר, כי אני לא יודע מי אתה ! ! לא כתוב בשום מקום שצריך להגיד אם השם שלך אמיתי או לא ! ! '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מוישי~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:03, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' • 12:16, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::::::לא צריך להגיד את זה כי זה פשוט ביותר, אם אתה משתמש בשמו של אדם יחסמו אותך, לכן אני רוצה לברר אם אתה מי שאתה. (אני הוא א.צ. אם אתה לא יודע מי זה, זה אומר שאתה '''באמת לא מי שאתה מתיימר להיות'''). [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:18, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ::::::::מה נטפלת אלי ?! לך לכל המשתמשים הקרווים בשמות ושונים ותגיד להם גם! וחוץ מזה שאין לי שום קרוב בשם חצק'ל ! (אגב: א.צ זה השם שמכנים אותך או השם המלא? כי אם זה השם שמכנים אותך אז אני לא מכיר) 12:27, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::::::::שם מלא, לא נטפלתי אליך, רק אתה משתמש בשם קיים של מישהו אמיתי, ואם זה לא אתה זה פשוט הונאה. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:33, 19 בינואר 2021 (UTC)</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=447523 2021-01-19T12:22:11Z

<p>חצק&#039;ל: /* שימת לב */</p> <hr /> <div>{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:כתית למאור/ארכיון קיץ תשע&quot;ג|קיץ תשע&quot;ג]] {{*}} [[שיחת משתמש:כתית למאור/ארכיון ע&quot;ד-ע&quot;ו|ע&quot;ד - ע&quot;ו]] {{*}} [[שיחת משתמש:כתית למאור/ארכיון חורף תשע&quot;ז|חורף תשע&quot;ז]]}}<br /> <br /> ==שינוי שם==<br /> כיצד אני משנה את שם המשתמש שלי?--[[משתמש:יחי מלכנו משיחנו לעד|יחי מלכנו משיחנו לעד]] - [[שיחת משתמש:יחי מלכנו משיחנו לעד|שיחה]] 11:26, 23 במרץ 2017 (UTC)<br /> :פותח חדש, ומבקש מאחד המנהלים שליט&quot;א לחסום את השם הישן. בהצלחה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 11:50, כ&quot;ו באדר, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 במרץ למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> <br /> == תמיהה ==<br /> <br /> כתוב ב[[חב&quot;דפדיה]] (ב[[עזרה]] [[דף משתמש]]) ציטוט: &quot;יש להמנע מעריכת דפי משתמש של משתמשים אחרים ללא רשותם&quot;. ובכל זאת שינית ב[[דף משתמש]] שלי, היית כותב לי ואני הייתי משנה אצלי [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|שיחה]] [[יחי המלך]] 22:00, 24 ביוני 2017 (UTC).<br /> : כבר התנצלתי בתקציר העריכה, ואם תרצה אעשה זאת שוב. ובקיצור, הרב {{א|רון}} מה רצונך להשיג בהערתך זו שהגיעה אחרי זמן כ&quot;כ ארוך מאז שהשינוי נעשה? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 08:52, א' בתמוז, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(25 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::שום דבר רק רציתי להבין מה הסיבה ששינית את זה ולא אמרת לי. נ.ב. אני לא חושב שזה יהיה קידוש [[ה']] גדול שהגולשים הלא חבדי&quot;ם יראו שב[[חב&quot;ד]] משתמשים בציניות האתר הזה נועד בשביל לקדש שם שמים ולא להפך... [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]] --[[יחי המלך]] 21:07, 27 ביוני 2017 (UTC)<br /> ::: 1. לא זוכר בדיוק מה חשבתי אז (כנראה משהו בסגנון של - אם אתה חדש לאו דווקא שתבין..), ואני מתנצל שוב. 2. לא הבנתי, אתה לא חב&quot;דניק, ומה הקשר לציניות? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 10:52, ד' בתמוז, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(28 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> ::::מה פירוש אתה לא חבדני&quot;ק? ברור שאני כן. לגבי ציניות, לגולשים הלא חבדי&quot;ם לשון כמו הרב רון וכו' נשמע כמו ציניות וזילזול. נ.ב. משתמש חדש הוא בהכרח לא מבין דברים? יכול להיות שהוא מבוגר ממך בעשרים שנה או עם ניסיון רב יותר בטכנולוגיה ... [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]] --[[יחי המלך]] 12:57, 28 ביוני 2017 (UTC)<br /> ::::: הרב רון זוהי פניה מכובדת. אני מתנצל מראש בפני אלו החושבים שמדובר בציניות. ואגב, אשמח להכירך (דרך האימייל...) וכתבתי שאני לא ממש זוכר מה חשבתי אז.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 14:44, ד' בתמוז, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(28 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::::סלח לי שחשדתיך על ביטוים ציניים. נ.ב. אני מעדיף להישאר אנונימי. תודה. [[ד' תמוז]] ה[[תשע&quot;ז]] [[משתמש:רון|רון]] [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]]<br /> :::::::אימייל זה יכול להיות ג&quot;כ אנונימי. (אגב, כדאי לשים לב למספר ה: ששמים בתחילת השורה). פשוט אמרת שאתה יכול להיות מבוגר ממני ב20 שנה, וזה מסקרן אותי - האמנם? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 19:03, ד' בתמוז, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(28 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::::::אני לא יודע בן כמה אתה.. אני כתבתי את זה שתבין שזה לא הולך לפי מי שחדש או ותיק. (אגב למה חשבת שאני לא חבדניק? זה מוזר כי רואים שאני כן לפי החתימה שלי ומה שכתבתי ב[[משתמש: רון|דף המשתמש]]). [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]] [[ה' תמוז]] ה[[תשע&quot;ז]] --[[יחי המלך]] 16:31, 29 ביוני 2017 (UTC)<br /> :::::::::אני יודע, אך הדבר ארע, זה לא היה שינוי תוכן שיעצבן למעלה מיכולת הסיבולת, בוא נתקדם... אתה מוזמן לבקר בדף משתמש שלי ולהצטרף לאחד הפרוייקטים שמצויינים בתחתיתו. (לא חשבתי.. כתבת, אז שאלתי..) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:08, ה' בתמוז, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(29 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> לא הבנתי, איזה דבר ארע? ואיזה שינוי תוכן? [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]] --[[יחי המלך]] 19:39, 1 ביולי 2017 (UTC)<br /> <br /> == עזרה ==<br /> אתה יכול לנקד את הציטוט מהמקרא בערך צפרדע? (פשוט אין לי אפשרות לנקד) [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]], --[[יחי המלך]] 10:41, 12 ביולי 2017 (UTC).<br /> : בהזדמנות, אבל לא מנקדים, מעתיקים טקסט מנוקד... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 11:34, י&quot;ח בתמוז, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(12 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::לזה התכוונתי. מאיפה אפשר להעתיק? [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]], --[[יחי המלך]] 12:26, 12 ביולי 2017 (UTC).<br /> :::ויקיטקטס למשל [[מיוחד:תרומות/209.140.35.142|209.140.35.142]] 11:10, 17 ביולי 2017 (UTC)<br /> ::::תודה. [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]], --[[יחי המלך]] 12:44, 20 ביולי 2017 (UTC).<br /> <br /> == [[תבנית:לשוניות]] עובדת ==<br /> <br /> ראה אולם דיונים--[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. '''כעת,כ&quot;ה באב ה'תשע&quot;ז, 07:58 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br /> <br /> == שחזורך ==<br /> <br /> שחזור [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5&amp;diff=301611&amp;oldid=301592 זה] ו[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5&amp;diff=301610&amp;oldid=301593 זה] הינם בגלל התוכן (שלא נעשה על ידי) או העיצוב הכללי ש(בעיני) שיפרתי?--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 13:28, 1 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> : לא הבנתי אם אתה שינת או לא. זהו שינוי פוליטי ולכן הוא שוחזר. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 02:04, י&quot;ב בתשרי, ה'תשע&quot;ח ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(2 באוק' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::שינוי [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5&amp;diff=prev&amp;oldid=301542 זה] ושינוי [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5&amp;diff=prev&amp;oldid=301575 זה] נעשה (כהגדרתך) פוליטית על ידי משתמש אחר. לעומת זאת שינוי [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5&amp;diff=next&amp;oldid=301576 זה] ו[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5&amp;diff=prev&amp;oldid=301592 זה] נעשה לתיקון העיצוב על ידי.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 07:26, 2 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> <br /> == '''[[חב&quot;דפדיה:א חסידישע פארבריינגען#עשרים וארבע שנים!!! עד מתי???!!!|התוועדות חירום!]]''' ==<br /> <br /> --[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 18:40, 4 בנובמבר 2017 (UTC)<br /> <br /> == אני לא ידוע בדיוק לענות ==<br /> <br /> ב&quot;ה.<br /> אבל התכוונתי לערוך, לקחת חומר שהכנסתי ולסדר אותו יותר<br /> אתה בטח מתכון על מה שהכנסתי שלושה מכתבים של מרדכי פעווזנער?<br /> <br /> אני לא יודע בדיוק איך לענות, אתה יכול לענות בדף שלי וכו',<br /> <br /> [[משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד]] - [[שיחת משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|שיחה]] 03:23, 29 באפריל 2018 (IST)<br /> <br /> == רמב&quot;ם פרענקל ==<br /> <br /> ב&quot;ה<br /> <br /> ישר כח על העזרה בעריכת הערך.<br /> <br /> הדבר שמסמל אצלי הערכה לעבודתי כאשר מישהו משפרה.<br /> <br /> לא הבנתי למה הסרת את הלינק לכתוב בהפלס, על הזיופים בספר המפתח, <br /> <br /> לענ&quot;ד הכתבה בפלס, היא הרבה יותר חזקה, כי יש מ&quot;מ מדוייקים היכן נזכרו הספרים הנ&quot;ל.<br /> [[משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד]] - [[שיחת משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|שיחה]] 22:34, 9 במאי 2018 (IST)<br /> : לענ&quot;ד, זה כמו שתביא מ&quot;מ מיתד נאמן.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:50, כ&quot;ה באייר, ה'תשע&quot;ח ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(10 במאי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::חחח. זה כמו לציין לפרנקל עצמו, ולאגרות בעל התניא ובני דורו, וכיוצ&quot;ב, ועכ&quot;ז לא ראינו שהרבי ימנע מלציין קבוע, וכמה שציינתי בגוף הערך, שישנה שיחה שב 4!! מקומות הרבי מצטט הגירסא של השינויי גירסאות שלהם, דרך אגב אני רוצה להוסיף שהרבי לא החזיק מהגירסא המוזרה שלהם, שהם שילבו גירסא לפי הבנתם וצעקו על כך &quot;זוהי גירסת הרמב&quot;ם המקורית&quot;, שזה אדרבה נגד שיטת הרבי, שכאשר יש גירסא לא מתאימה בדרך כלל היא האמתיתי ולא להיפך,<br /> ::נוסף לזה בדעתי להקדיש זמן, ולציין שכאשר הם הגיהו את &quot;הגהות מיימניות&quot; נגד גירסא שאדמה&quot;ז מביא, יתכן מאוד שהם הגיהו מדעתם,<br /> ::דרך אגב, הערך של פרנקל בוויקי מאוד דל לפי ערך, וראיתי שכאשר אנשים מחפשים משהו, ומגיעים לחבדפדיה ואצלנו כתוב טוב ולענין, הם פשוט מקבלים את הגירסא שלנוו וגודל הזכות והאחריות[[משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד]] - [[שיחת משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|שיחה]] 13:35, 10 במאי 2018 (IST)<br /> <br /> == שיחזור ==<br /> <br /> בנוגע למה ששיחזרת לי בערך נצחיות חייו של הרבי. כתבתי את זה על פי שיחת חיי שרה נ&quot;ב סעיף א' ועוד שכבר סיימו להיות מוכנים לקבלת פני משיח ועכשיו צריך לקבל אותו בפועל ממש. בנוגע להבדל עיין בס' עניינו של משיח בחלק התגלות משיח. אם אני זוכר נכון בסוף פרק לג'. זה נמצא גם בקובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש ע&quot;י הרב שד&quot;ב וולף קובץ נח' לע&quot;ד. וכן קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש ישיבת חח&quot;ל חיפה קובץ יו&quot;ד בשם הת' משיח אוריאן נראה לי. [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 09:30, 24 ביולי 2018 (IST)<br /> <br /> סליחה, עכשיו בדקתי בספר עניינו של משיח וזה מופיע בסוף פרק מא' בעמ' 589. [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 09:34, 24 ביולי 2018 (IST)<br /> : הנקודה היא, שצריך להכין את העולם לקבל בפועל ממש. אם לא, מהי השליחות, אתה יכול להיות מוכן בעצמך, אבל אדם אחר, אם לא תכין אותו הוא לא יהיה מוכן. וע&quot;ד שהדור מוכן ויש רק פצעים בעור, אבל מ&quot;מ אותם צריך לרפא... אם הייתי מדבר עמך פנים בפנים הייתי במשפט אחד מבהיר לך את העניין. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 14:10, י&quot;ב באב, ה'תשע&quot;ח ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :: כתוב עכשיו - שההוראה העיקרית של הרבי היא הכנת העולם לקבל פני משיח, וזה לא נכון! וכאן אני רוצה לעשות קצת סדר, הרבי אומר ב'נח' נ&quot;ב שאמנם כל אחד כשלעצמו אולי צריך תיקון אבל אין זה מפריע לעבודה הכללית שמבחינתה אנו כבר מוכנים לגאולה. לאחר מכן ב'חיי שרה' נ&quot;ב הרבי מוסיף שכבר סיימו את השליחות (שהיא להכין עולם לקבלת פניו) ועכשיו מה שנשאר זה (לא להכין עולם אלא) לקבל בפועל! ובמילא כשאתה כותב בערך מהי הוראתו העיקרית של הרבי שליט&quot;א מלך המשיח אתה לא כותב שצריך להכין את העולם ח&quot;ו (כי את עבודה זו כבר סיימו ואין סותר לזה שנשאר לתקן דברים אישיים) אלא שצריך לקבל את פניו בפועל ממש.[[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 01:44, 30 ביולי 2018 (IST)<br /> :::אז צריך לכתוב שדואגים לכך שכל אנשי הדור יקבלו בפועל.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 15:52, י&quot;ח באב, ה'תשע&quot;ח ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(30 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::ישר כח על ההבנה, חבל שבערך עדין כתוב &quot;יעמדו מוכנים&quot; ולא &quot;יקבלו בפועל&quot; כפי שסיכמנו. הייתי משנה, אבל אני יודע שתשחזר אותי ללא חקירה ודרישה בשיחה, אז אני מעדיף שאתה תעשה זאת. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 17:13, 2 באוגוסט 2018 (IST)<br /> :::::זוהי לשון אד&quot;ש: {{ציטוטון|והכוונה בפשטות היא – שמכינוס השלוחים צריכים לבוא ולהביא החלטות טובות כיצד כל שליח צריך להתכונן בעצמו '''ולהכין''' את כל בנ&quot;י במקומו ובעירו וכו' '''לקבלת פני משיח צדקנו''', ע&quot;י שהוא מסביר את ענינו של משיח, כמבואר בתושב&quot;כ ובתושבע&quot;פ, באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד לפי שכלו והבנתו, כולל במיוחד – ע&quot;י לימוד עניני משיח וגאולה, ובפרט באופן של חכמה בינה ודעת.}} ואין אחר דברי המלך כלום! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 22:13, כ&quot;א באב, ה'תשע&quot;ח ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(2 באוג' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == שיחזור 2 ==<br /> <br /> בנוגע למה ששיחזרת בדף יוסף יצחק קרץ עיין בדיון שהיה בדף של שלום דובער ברוד ותחזיר את מה שעשיתי. (המסקנה שם היא שצריך לרשום ביקורת במקום למחוק את הערך.) [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 01:44, 30 ביולי 2018 (IST)<br /> :זו לא ביקורת נכונה! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 15:42, י&quot;ח באב, ה'תשע&quot;ח ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(30 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::ביקורת נכונה מאוד!<br /> <br /> == יחי ==<br /> <br /> בקשר לערך של קרץ אתה לא הסתכלת בדף השיחה של ברוד ולכן שיחזרת את מה ששיחזרת. הדיון שם הגיע למסקנה שצריך לכתוב ביקורת וזה מה שעשיתי. לאחר מכן שיחזרת אותי ואחד אחר שיחזר אותך.<br /> בקשר למה שכתבת שהאתר הזה קיים להפצת המעיינות ולא ל.. זה מה שגם אני טענתי שם ולכן אמרתי שכיון שיש עליו ביקורת.. כדאי להשמיט את הערך עד יעבור זעם. אחרים אמרו כי &quot;אהוב את הביקורת&quot; ולכן נאלצתי לנסח ביקורת שלא תפגע בהפצת המעיינות. [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 00:46, 31 ביולי 2018 (IST)<br /> : דבריך אינם מחזיקים מים, ללא אישור של אחד מהמנהלים כאן, דברים אלו לא ישארו. וווב שהזכרת לי על הערכים האחרים... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 07:09, י&quot;ט באב, ה'תשע&quot;ח ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(31 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == שחזורים ==<br /> <br /> מדוע שחזרת את עריכותיי? האם הבטת בתוכנן? [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 14:02, י&quot;ד באייר, ה'תשע&quot;ט 14:02, 19 במאי 2019 (IST)<br /> :משתמש חדש, שמוחק ערכים ומותיר תבנית {{תב|למחיקה}}, דינו כמשחית - ועריכותיו תשוחזרנה. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:00, י&quot;ד באייר, ה'תשע&quot;ט ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 במאי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::טיעון לא משכנע. לא אתקן את מעשיך, אעדיף שתבין מעצמך שטעית. בהצלחה לך. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 20:23, י&quot;ד באייר, ה'תשע&quot;ט 20:23, 19 במאי 2019 (IST)<br /> :::אם יש לך בעיה תוכל תמיד לפנות ל{{א|שיע.ק}}. יש למקום כללים, ותוכל לראות אותם בדפי העזרה והמדיניות. בברכה! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:26, י&quot;ד באייר, ה'תשע&quot;ט ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 במאי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::סליחה שאני נדחף לשיחה, אבל לדעתי כל הערכים עליהם שם {{א|תוקידידס}} תבנית מחיקה, אכן זקוקים לתבנית כזו. [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]], 20:48, י&quot;ד באייר, ה'תשע&quot;ט 20:48, 19 במאי 2019 (IST)<br /> :::::אז לא מוחקים את הכל, אלא מניחים את התבנית, וממתינים שיתפתח דיון, או שאחד המנהלים ימחק אותו. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:53, י&quot;ד באייר, ה'תשע&quot;ט ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 במאי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::::אחד החסרונות שבהרשאת מנטר, זה יכולת לשחזר עריכה בלא לראות אותה. ובענייננו, מטבע הדברים צודק הרב כתית שיש להיות זהיר ביותר כלפי משתמשים חדשים אשר עושים סוג עריכות כאלה בסיטונאות. אך מדובר בערכים רובם בני שורה אחת ותו לא. כפי שאמר פעם {{א|קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע}}, אם למישהו יש אומץ לכתוב, לא בטוח שיהיה אומץ למחוק... '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:08, 20 במאי 2019 (IST)<br /> <br /> ==מחיקה==<br /> אני לא מבן למה מחקת? הרבה ערכים יש משפחתו בסגנון הזה{{אנונימי|שכח}}<br /> :אין ערכים בסגנון הזה, בשאר הערכים כותבים רק את בניו ואם מוסיפים זה רק אם זה מישהו ממש רציני ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 12:00, 8 בדצמבר 2019 (UTC)<br /> :: אם אכן יש, יש למחוק גם בערכים אלו! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 22:36, י' בכסלו, ה'תש&quot;ף ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(8 בדצמ' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == ל&quot;ג שמח. ==<br /> <br /> א. ביע'''ת'''א בכותחא, כלשון הגמ' בכתובות. ב. תוכל להפנות אותי לערך חשוב ל[[הפצת המעיינות]] הזקוק לעריכה ושיפוץ? בברכת הגאולה השלימה. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 23:32, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 23:32, 11 במאי 2020 (IST)<br /> :# טעות לעולם חוזרת.. <br /> :# בדף המשתמש שלי יש כמה מיזמים, תוכל לפנות אליהם.. ([[משתמש:כתית למאור/אסם תפילה|זה]] ו[[משתמש:כתית למאור/אסם שונות|זה]] וגם [[משתמש:כתית למאור/מיזם תרי&quot;ג|זה]] ו[[משתמש:כתית למאור/מיזם התנ&quot;ך|זה]]) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 11:52, י&quot;ח באייר, ה'תש&quot;ף ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(12 במאי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 11:52, 12 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> == ערכים מומלצים ==<br /> <br /> העמדתי לדיון את [[חב&quot;ד סטרשלה]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], צריך 3 שיאשרו להעמיד א&quot;ז להצבעה, אני כבר הגהתי כמיטב יכולתי את הערכים, יש מצב שאתה מצטרף??? ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 15:48, 5 ביוני 2020 (IST)<br /> <br /> == הרשאות מפעיל מערכת ==<br /> <br /> ברכות לרגל היבחרך ל[[מפעיל מערכת]] ב[[חב&quot;דפדיה]] - האנציקלופדיה החב&quot;דית ברשת. הצלחה רבה בתפקיד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בתמוז ה'תש&quot;ף 22:38, 25 ביוני 2020 (UTC)<br /> <br /> :מצטרף לברכות... חברך משכבר הימים [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 03:10, ד' בתמוז, ה'תש&quot;ף 03:10, 26 ביוני 2020 (UTC)<br /> :: תודה, מקווה שאצליח בתפקיד החדש... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:41, ד' בתמוז, ה'תש&quot;ף ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(26 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 06:41, 26 ביוני 2020 (UTC)<br /> :::מזל&quot;ט. אני מקוה שתהיה יותר פעיל, אין ראוי ממך לתפקיד... ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 09:29, ד' בתמוז, ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == כמדומני. ==<br /> <br /> נוהגים לבקש מהמשתמש לשנות את שמו כשהוא בעייתי, ואם אינו מסכים אז חוסמים אותו, כך נראה לי. בהצלחה! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 18:05, ז' בתמוז, ה'תש&quot;ף ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(29 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :ואגב, אני שמח לראות שהיה שווה לבחור אותך, כשאתה שם לב על דברים שבהם מפעיל מערכת צריך, דהיינו מחיקות / חסימות ושימת לב לכל השטויות שמפריעות לאור כאן להתגלות.. ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 19:57, ז' בתמוז, ה'תש&quot;ף<br /> <br /> ==[[שניאור זלמן אליהו הנדל]]==<br /> אני יפתח עליו ערך ואבקשך אם תוכל אחר כך להוסיף ולתקן בו כטוב בעיניך. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 04:42, י' באב, ה'תש&quot;ף 04:42, 31 ביולי 2020 (UTC)<br /> : אין לי מה להוסיף יותר ממך!אתה מכיר אותו בטח יותר טוב.. {{קריצה}} • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 08:46, י' באב, ה'תש&quot;ף ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(31 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 08:46, 31 ביולי 2020 (UTC)<br /> ::אגב<br /> #יש מה לעשות ערך על [[חוש הציור]]? <br /> #מה בנוגע לזכויות יוצרים על המאגר של ספר החסידים? אפשר להעלות משם תמונות לכאן בציון מקור? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 11:55, י' באב, ה'תש&quot;ף 11:55, 31 ביולי 2020 (UTC)<br /> :::#בהחלט, יש התייחסויות מעניינות בעיקר של אדמו&quot;ר הקודם, כמו ליקוט ז, ובסהמ תשי.<br /> :::#צריך לשאול אצל האחראים על הספריה, ואולי {{א|שיע.ק}} ידע לומר יותר טוב. {{ש}}בברכה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 12:42, י' באב, ה'תש&quot;ף ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(31 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 12:42, 31 ביולי 2020 (UTC)<br /> <br /> == אשמח לשמוע את חוות דעתך ==<br /> <br /> על מה שכתבתי באולם הדיונים--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 14:21, ט&quot;ו באב, ה'תש&quot;ף 14:21, 5 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> ==חסימה מיידית==<br /> נא לחסום את המשחית {{א|ר' איד}} ולשקול לתבוע אותו. '''זה כבר בלתי נסבל!! צריך לעשות לזה סוף!!''' &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 19:35, 9 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> == בנוגע למה שמחקת [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג/רבי שמעון בן נתנאל|פה]]... ==<br /> <br /> אני יכול לראות את הארכיון (לא להחזיר, רק פשוט אני צריך לבדוק שם משהו)? [[משתמש:לאמטערנעצ&amp;#39;יק|לאמטערנעצ&amp;#39;יק]] - [[שיחת משתמש:לאמטערנעצ&amp;#39;יק|שיחה]], 10:11, א' באלול, ה'תש&quot;ף<br /> : לא, אינני זוכר אם אני מחקתי, אך בכדי שתראה, יש צורך לשחזר את הדף. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 10:14, א' באלול, ה'תש&quot;ף ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(21 באוג' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 10:14, 21 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::לא רואה אפשרות כזאת. אבדוק [[משתמש:לאמטערנעצ&amp;#39;יק|לאמטערנעצ&amp;#39;יק]] - [[שיחת משתמש:לאמטערנעצ&amp;#39;יק|שיחה]], 10:20, א' באלול, ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == צנזור בדיקה על דף המשתמש של חסיד של הרבי ==<br /> <br /> אינני נמנה על חוג חב&quot;ד אבל לא נראה לי מתאים הדברים שכותב &quot;חסיד של הרבי&quot; בדף משתמש שלו יש שם הרבה שטויות ובפרט גישה של זלזול בת&quot;ח<br /> :אתה לא נמנה על חוג חב&quot;ד? דווקא נראה שכן... ואגב, למיטב ידיעתי נהוג לחתום!!! --[[מיוחד:תרומות/212.76.99.140|212.76.99.140]] 16:37, 23 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::מי אתם? [[משתמש:לאמטערנעצ&amp;#39;יק|לאמטערנעצ&amp;#39;יק]] - [[שיחת משתמש:לאמטערנעצ&amp;#39;יק|שיחה]], 14:45, ד' באלול, ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == מייל ==<br /> <br /> יש לך מייל?--[[משתמש:יוסי מ.|&amp;#39;&amp;#39;&amp;#39;יוסי מ. *יחי המלך המשיח*&amp;#39;&amp;#39;&amp;#39;]] - [[שיחת משתמש:יוסי מ.|שיחה]], 15:02, ד' באלול, ה'תש&quot;ף 15:02, 24 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> == הרב כתית ==<br /> <br /> אני בדיוק עכשיו באמצע עבודה על ערך של מוקצה ( [[משתמש:חסיד ליובאוויטש/מוקצה]] ) , וחלק מהחיפושים בספרים וכדו', אני מוצא משהו שנראה לי גם קשור אליך...:<br /> <br /> '''ידוע הפתגם שאמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב נ&quot;ע (ספר השיחות 'תורת שלום' עמ' 26) בנוגע למאסרו של אדמו&quot;ר הזקן ממנו נגאל בי&quot;ט כסלו, &quot;מה הזית הזה כשכותשין אותו, הוא מוציא שמנו&quot; (שמות-רבה, פרשה ל&quot;ו), כן על-ידי הקטרוגים שהיו בפטרבורג נתגלה הפנימיות דווקא.<br /> <br /> בשבת-פרשת וישב תשמ&quot;ב (התוועדויות תשמ&quot;ב כרך ב' עמ' 575) הסביר הרבי בהרחבה את משמעות הפתגם, וביאר שישנם שלושה מצבים בעניין זה: 1. קודם הכתישה (המאסר). 2. לאחר הכתישה (לאחר הגאולה מהמאסר). 3. בעת הכתישה (המאסר) עצמו.<br /> <br /> לפני המאסר גם היה גילוי תורת החסידות, אך מובן שלא ניתן להשוותו לגילוי תורת החסידות שלאחר המאסר, שאז נפעל עיקר העניין של יפוצו מעיינותיך חוצה. אמנם, בעת המאסר עצמו לא יכול היה להיות גילוי החסידות, ולכן הרי זה לכאורה למטה יותר מהמעמד-ומצב שלפני המאסר. כאן הוסיף הרבי (לפי התוועדויות שם, בלתי-מוגה):<br /> <br /> ויש לומר שענין זה (שבעת המאסר לא היה גילוי החסידות) הוא בדוגמא לזית שנמצא תחת קורת בית-הבד (בעת הכתישה) – שיש לו דין מוקצה דהיינו, היות שבערב שבת בין השמשות לא היה הזית ראוי לאכילה (כי היה מונח כבר תחת קורת בית הבד והתחילה כתישתו). זאת אומרת, שעל-ידי שהכניס את הזית תחת קורת בית-הבד דחה אותו בידים, ולכן הרי זה מוקצה.<br /> <br /> ודוגמתו בנמשל – אי-יכולתו של אדמו&quot;ר הזקן לומר חסידות בעת שבתו במאסר (בעת הכתישה) הוא על-דרך העניין דמוקצה.<br /> <br /> אבל לכאורה אינו מובן:<br /> <br /> מבואר בשולחן-ערוך (אורח חיים, סימן ש&quot;י סעיף ב') שבנוגע לכל הפירות כו' (חוץ מגרוגרות וצימוקים) אין דין מוקצה אפילו אם דחה אותם בידיים, אם כן גם לאחרי שהזית נמצא תחת קורת בית-הבד היינו לאחרי שדחה אותו בידיים, אין לו דין מוקצה, ויכול להוציאו ולאכלו כו'?!<br /> <br /> והביאור בזה:<br /> <br /> האמור לעיל שגם לאחרי שדחה אותם בידיים אין בהם דין מוקצה – הרי זה דוקא כאשר חוזר בו מדחייתו ורוצה לאכול את הפירות שאז מתבטלת הדחייה בידיים, ולכן אין זה מוקצה. אבל כאשר הוא ממשיך לדחות אותם בידיים, הנה עת הדחייה הרי זה בוודאי מוקצה מאחר שאינו רוצה לאכול דבר זה.<br /> <br /> ובענייננו – כל זמן ישיבת אדמו&quot;ר הזקן במאסר (בעת הכתישה הרי זה בדוגמת העניין שממשיך לדחותו בידיים (שדוחה את הזית ואינו רוצה לאכול), ולכן הרי זה בגדר של מוקצה. בפרט שלאחרי שמכניסים את הזית תחת קורת בית-הבד נמאס הזית למאכל אדם, מאחר שבעת הכתישה מתערב בשר הזית עם השמן והשמרים והגרעין כו', ואם-כן הרי בוודאי שממשיך לדחותו בידיים.<br /> <br /> ונוסף לזה: לדעת רבי יהודה יש דין מוקצה באוכלין שדחה אותם בידיים. ואף-על-פי שההלכה אינה כן – הרי ידוע ש&quot;אלו ואלו דברי אלקים חיים&quot;, ואם-כן האמור לעיל מתאים לדעת רבי יהודה על-כל-פנים.'''<br /> <br /> אתה מוזמן גם לעזור לי שם קצת..{{קריצה}}--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה]] · [[הכחלת ערכים|עושים סדר בליובאוויטש]]· [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]] 08:32, 26 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> == לשקול חסימה נוספת ==<br /> <br /> המשתמש לאמטערענצ'יק הלא הוא זאבי מינצברג כנראה שלאלמד את הלקח מחסימתו שעברה, והוא שוב מטריד משתמשים בדפי שיחה. אתה מוזמן לראות בדף השיחה שלי. דוגמא: אני החלפתי את החתימה שלי ומיד הוא העתיק לכמו שלי ואז הוא שינה את חתימותיו הקודמות שלו באולם דיונים, (אתה יכול לראות בגרסאות קודמות את השינוי שעשה ביום ה' אלול בשעה 07:40 (איני יודע אם זהו לפי השעות שלי, יתכן ואצלך זה שעה שונה)), ולאחר מכן התחיל לשגע אותי בדף שיחה שאני העתקתי ממנו!! פשוט מגוחך שזה המצב אליו הגיע --'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|ליקוטי דיבורים]]''' 14:27, 26 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :אבקש לחסום את יוסי עקב שקרים וניבולי פה באתר. לאחר שראה את חתימתי החליף ועוד מעז לשקר. אין מקומו פה באתר! '''[[משתמש:לאמטערנעצ&amp;#39;יק|לאמטערנעצ&amp;#39;יק]] ~''' '''[[שיחת משתמש:לאמטערנעצ&amp;#39;יק|ליקוטי דיבורים]]''', 12:02, ז' באלול, ה'תש&quot;ף<br /> :לאמטערנעצ'יק, נא להציג רק טענות עניניות ועם הוכחות.--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|ליקוטי דיבורים]]''' 14:03, 27 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::א. הטענה עניינית לחלוטין. ב. שיוכל לראות בדף ש העלון החבדפדי. שם הוא יוכל להיות. '''[[משתמש:לאמטערנעצ&amp;#39;יק|לאמטערנעצ&amp;#39;יק]] ● כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה! ● [[שיחת משתמש:לאמטערנעצ&amp;#39;יק|ליקוטי דיבורים]]''', 12:54, ח' באלול, ה'תש&quot;ף<br /> :::א. לא נמצאה בדף [[שיחת חב&quot;דפדיה:עלון|הזה]] כל חתימה שלך עם &quot;ליקוטי דיבורים&quot; ב. אם תתחיל לתרום לחב&quot;דפדיה אבטל בקשה זו לחסימתך. --'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|ליקוטי דיבורים]]''' 13:45, 28 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> == תבנית בעבודה ==<br /> <br /> {{בעבודה מתיישנת|תבנית:יחזקאל}} ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:53 • כ&quot;א באלול תש&quot;פ<br /> <br /> == מה נשמע? ==<br /> <br /> יש מצב שאתה כותב ערך על [[מגילת תענית]]? | נכתב בשעה 09:53 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ב באלול]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> <br /> == לכתית למאור ==<br /> אני ממש לא מתקון לתקוף! אבל ראיתי שמחקתה משתמש כי השם שלו לא הולם, לדעתי זה לא יפה, אם לדעתכה יש בעיה תכתוב לו והוא ישנה את שמו, וגם אם הוא לא ישנה לא צריך למחוק.<br /> סתם זה מאוד הציק לי מקווה שזה לא יעשה שוב.--רטהאוז 17:29, 29 בספטמבר 2020 (UTC) תודה רבה!!<br /> <br /> == ברוך הבא ==<br /> <br /> טוב לראות שוב את אחד מזקני המשתמשים... אשמח אם יענה לי כת&quot;ר במייל, בתודה... ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 13:50, ט' בחשוון, ה'תשפ&quot;א<br /> :תוכל לעבור על ההתראות? פניתי אליך מס' פעמים בתיוגים ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 13:53 - היום, [[ט' בחשוון]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::אם עוסקים בוותק אני כנראה יותר ותיק ממנו... ומה זה מועיל לי אני עדיין פחות מ500 עריכות חח --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 14:10, ט' בחשוון, ה'תשפ&quot;א 14:10, 27 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> :::{{א|חב&quot;דניק}}, לא קיבלתי ממך שום אימייל. {{א|חבר}} ראיתי בנוגע לערך של עקיבא גולדשמיד, אין לי מה להוסיף, מלבד זה שכשהצצתי בו אז היו חסרים הרבה סימני פיסוק. {{א|דוד קורצוג}} לא הבנתי. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 16:27, ט' בחשוון, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(27 באוק' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 16:27, 27 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> ::::שכויח ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 19:26 - היום, [[ט' בחשוון]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> <br /> == מערכת האותיות ==<br /> <br /> לענ&quot;ד יש להחליף את הפונט המוצג בכל אות במערכת האותיות בפונט חב&quot;ד. אינני יודע לעשות זאת אבל באם יש צורך יש לי פונט שבניתי. אפשר להשיג אותי דרך שייע.[[משתמש:Mdafula|Mdafula]] - [[שיחת משתמש:Mdafula|שיחה]], 18:04, י' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 18:04, 26 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> : תוכל לשלוח לי אימייל דרך הקישור שבצד העמוד. בברכה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:00, י&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(28 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:00, 28 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ==צו 8==<br /> {{יישור טקסט|מרכז|&lt;big&gt;'''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ&quot;א|מיזם השבחת ערכים התחיל!]]'''&lt;/big&gt;}} <br /> <br /> ב&quot;ה, אחרי עבודה, הנני משיק את [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ&quot;א|מיזם השבחת ערכים]] - למען שיפור ועריכת ערכים הדורשים עריכה ב[[חב&quot;דפדיה]].<br /> <br /> היום - יום ה', ט&quot;ז טבת ה'תשפ&quot;א, אנו פותחים את השלב הראשון והחשוב של המיזם:<br /> <br /> עריכת ושיפור הערכים.<br /> <br /> ===כללים ומונחים===<br /> *'''משתתף יקר!''' למען העדכון והסדר - ליד כל ערך ששופר, תציב תבנית {{תב|בוצע}} בצירוף חתימתך. באם אתה באמצע עבודה של שיפור ערך, רשום ליד הערך '''בעבודה''', בצירוף חתימתך.<br /> *'''שים לב!''' הסרת תבנית {{תב|לעריכה}} על ידך - מהווה כי הערך הושלם, ו'''אינו זקוק לעריכה'''. אנא שקול וחשוב פעמיים לפני הסרת התבנית - האם הערך אכן אינו זקוק לעריכה. באם הינך מסופק, שאל משתמש וותיק.<br /> *'''מצב הערך:''' ייתכן וישנם ערכים המופיעים כאן או בקטגורית ערכים הדרושים עריכה, שאינם תואמות לקטגוריה, היינו - שיש להשלים אותם או שיש להבהיר את חשיבותם וכדומה. אנא שינו בהתאם את התבנית.<br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''לפרטים נוספים, לחצו [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ&quot;א|כאן]]. הצטרפו אלינו! בהצלחה.'''}}<br /> <br /> '''כתית, לפחות את הערך [[בישול ישראל]] - שקשה לערוך אותו בצורה אנציקלופדית..''' נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:46, י&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;1 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> <br /> == הסרת תמונה ==<br /> <br /> למה הסרת את התמונה הבאה:<br /> [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%94%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94_%D7%9E%D7%9E%D7%A9&amp;diff=prev&amp;oldid=445640 כאן]. <br /> [[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 21:09, כ&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;א 21:09, 12 בינואר 2021 (UTC)<br /> : מאחר ואיננה משרתת את מטרת הערך, אין כל אזכור שלה בגוף הערך. בנוסף, חב&quot;דפדיה אינה פלטפורמה של פרסומות. לדעתי, יש די והותר תמונות בדף זה. בברכה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:20, כ&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(12 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 21:20, 12 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> == שאלה! ==<br /> <br /> מר כתית הנכבד ! מדוע אתה מוחק דברים שאני כותב . ? ! '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מוישי~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:03, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' • 12:14, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> ==שימת לב==<br /> נראה לי שהמשתמש הנכבד {{א|מוישי מיידנצי'ק}} הוא זאבי מינצברג שקם לתחייה.. אשמח אם תברר את העניין, בהצלחה בכל! [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:20, 19 בינואר 2021 (UTC)</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=447522 2021-01-19T12:20:38Z

<p>חצק&#039;ל: /* שאלה! */</p> <hr /> <div>{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:כתית למאור/ארכיון קיץ תשע&quot;ג|קיץ תשע&quot;ג]] {{*}} [[שיחת משתמש:כתית למאור/ארכיון ע&quot;ד-ע&quot;ו|ע&quot;ד - ע&quot;ו]] {{*}} [[שיחת משתמש:כתית למאור/ארכיון חורף תשע&quot;ז|חורף תשע&quot;ז]]}}<br /> <br /> ==שינוי שם==<br /> כיצד אני משנה את שם המשתמש שלי?--[[משתמש:יחי מלכנו משיחנו לעד|יחי מלכנו משיחנו לעד]] - [[שיחת משתמש:יחי מלכנו משיחנו לעד|שיחה]] 11:26, 23 במרץ 2017 (UTC)<br /> :פותח חדש, ומבקש מאחד המנהלים שליט&quot;א לחסום את השם הישן. בהצלחה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 11:50, כ&quot;ו באדר, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 במרץ למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> <br /> == תמיהה ==<br /> <br /> כתוב ב[[חב&quot;דפדיה]] (ב[[עזרה]] [[דף משתמש]]) ציטוט: &quot;יש להמנע מעריכת דפי משתמש של משתמשים אחרים ללא רשותם&quot;. ובכל זאת שינית ב[[דף משתמש]] שלי, היית כותב לי ואני הייתי משנה אצלי [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|שיחה]] [[יחי המלך]] 22:00, 24 ביוני 2017 (UTC).<br /> : כבר התנצלתי בתקציר העריכה, ואם תרצה אעשה זאת שוב. ובקיצור, הרב {{א|רון}} מה רצונך להשיג בהערתך זו שהגיעה אחרי זמן כ&quot;כ ארוך מאז שהשינוי נעשה? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 08:52, א' בתמוז, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(25 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::שום דבר רק רציתי להבין מה הסיבה ששינית את זה ולא אמרת לי. נ.ב. אני לא חושב שזה יהיה קידוש [[ה']] גדול שהגולשים הלא חבדי&quot;ם יראו שב[[חב&quot;ד]] משתמשים בציניות האתר הזה נועד בשביל לקדש שם שמים ולא להפך... [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]] --[[יחי המלך]] 21:07, 27 ביוני 2017 (UTC)<br /> ::: 1. לא זוכר בדיוק מה חשבתי אז (כנראה משהו בסגנון של - אם אתה חדש לאו דווקא שתבין..), ואני מתנצל שוב. 2. לא הבנתי, אתה לא חב&quot;דניק, ומה הקשר לציניות? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 10:52, ד' בתמוז, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(28 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> ::::מה פירוש אתה לא חבדני&quot;ק? ברור שאני כן. לגבי ציניות, לגולשים הלא חבדי&quot;ם לשון כמו הרב רון וכו' נשמע כמו ציניות וזילזול. נ.ב. משתמש חדש הוא בהכרח לא מבין דברים? יכול להיות שהוא מבוגר ממך בעשרים שנה או עם ניסיון רב יותר בטכנולוגיה ... [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]] --[[יחי המלך]] 12:57, 28 ביוני 2017 (UTC)<br /> ::::: הרב רון זוהי פניה מכובדת. אני מתנצל מראש בפני אלו החושבים שמדובר בציניות. ואגב, אשמח להכירך (דרך האימייל...) וכתבתי שאני לא ממש זוכר מה חשבתי אז.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 14:44, ד' בתמוז, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(28 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::::סלח לי שחשדתיך על ביטוים ציניים. נ.ב. אני מעדיף להישאר אנונימי. תודה. [[ד' תמוז]] ה[[תשע&quot;ז]] [[משתמש:רון|רון]] [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]]<br /> :::::::אימייל זה יכול להיות ג&quot;כ אנונימי. (אגב, כדאי לשים לב למספר ה: ששמים בתחילת השורה). פשוט אמרת שאתה יכול להיות מבוגר ממני ב20 שנה, וזה מסקרן אותי - האמנם? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 19:03, ד' בתמוז, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(28 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::::::אני לא יודע בן כמה אתה.. אני כתבתי את זה שתבין שזה לא הולך לפי מי שחדש או ותיק. (אגב למה חשבת שאני לא חבדניק? זה מוזר כי רואים שאני כן לפי החתימה שלי ומה שכתבתי ב[[משתמש: רון|דף המשתמש]]). [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]] [[ה' תמוז]] ה[[תשע&quot;ז]] --[[יחי המלך]] 16:31, 29 ביוני 2017 (UTC)<br /> :::::::::אני יודע, אך הדבר ארע, זה לא היה שינוי תוכן שיעצבן למעלה מיכולת הסיבולת, בוא נתקדם... אתה מוזמן לבקר בדף משתמש שלי ולהצטרף לאחד הפרוייקטים שמצויינים בתחתיתו. (לא חשבתי.. כתבת, אז שאלתי..) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:08, ה' בתמוז, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(29 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> לא הבנתי, איזה דבר ארע? ואיזה שינוי תוכן? [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]] --[[יחי המלך]] 19:39, 1 ביולי 2017 (UTC)<br /> <br /> == עזרה ==<br /> אתה יכול לנקד את הציטוט מהמקרא בערך צפרדע? (פשוט אין לי אפשרות לנקד) [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]], --[[יחי המלך]] 10:41, 12 ביולי 2017 (UTC).<br /> : בהזדמנות, אבל לא מנקדים, מעתיקים טקסט מנוקד... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 11:34, י&quot;ח בתמוז, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(12 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::לזה התכוונתי. מאיפה אפשר להעתיק? [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]], --[[יחי המלך]] 12:26, 12 ביולי 2017 (UTC).<br /> :::ויקיטקטס למשל [[מיוחד:תרומות/209.140.35.142|209.140.35.142]] 11:10, 17 ביולי 2017 (UTC)<br /> ::::תודה. [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]], --[[יחי המלך]] 12:44, 20 ביולי 2017 (UTC).<br /> <br /> == [[תבנית:לשוניות]] עובדת ==<br /> <br /> ראה אולם דיונים--[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. '''כעת,כ&quot;ה באב ה'תשע&quot;ז, 07:58 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br /> <br /> == שחזורך ==<br /> <br /> שחזור [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5&amp;diff=301611&amp;oldid=301592 זה] ו[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5&amp;diff=301610&amp;oldid=301593 זה] הינם בגלל התוכן (שלא נעשה על ידי) או העיצוב הכללי ש(בעיני) שיפרתי?--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 13:28, 1 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> : לא הבנתי אם אתה שינת או לא. זהו שינוי פוליטי ולכן הוא שוחזר. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 02:04, י&quot;ב בתשרי, ה'תשע&quot;ח ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(2 באוק' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::שינוי [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5&amp;diff=prev&amp;oldid=301542 זה] ושינוי [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5&amp;diff=prev&amp;oldid=301575 זה] נעשה (כהגדרתך) פוליטית על ידי משתמש אחר. לעומת זאת שינוי [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5&amp;diff=next&amp;oldid=301576 זה] ו[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5&amp;diff=prev&amp;oldid=301592 זה] נעשה לתיקון העיצוב על ידי.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 07:26, 2 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> <br /> == '''[[חב&quot;דפדיה:א חסידישע פארבריינגען#עשרים וארבע שנים!!! עד מתי???!!!|התוועדות חירום!]]''' ==<br /> <br /> --[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 18:40, 4 בנובמבר 2017 (UTC)<br /> <br /> == אני לא ידוע בדיוק לענות ==<br /> <br /> ב&quot;ה.<br /> אבל התכוונתי לערוך, לקחת חומר שהכנסתי ולסדר אותו יותר<br /> אתה בטח מתכון על מה שהכנסתי שלושה מכתבים של מרדכי פעווזנער?<br /> <br /> אני לא יודע בדיוק איך לענות, אתה יכול לענות בדף שלי וכו',<br /> <br /> [[משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד]] - [[שיחת משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|שיחה]] 03:23, 29 באפריל 2018 (IST)<br /> <br /> == רמב&quot;ם פרענקל ==<br /> <br /> ב&quot;ה<br /> <br /> ישר כח על העזרה בעריכת הערך.<br /> <br /> הדבר שמסמל אצלי הערכה לעבודתי כאשר מישהו משפרה.<br /> <br /> לא הבנתי למה הסרת את הלינק לכתוב בהפלס, על הזיופים בספר המפתח, <br /> <br /> לענ&quot;ד הכתבה בפלס, היא הרבה יותר חזקה, כי יש מ&quot;מ מדוייקים היכן נזכרו הספרים הנ&quot;ל.<br /> [[משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד]] - [[שיחת משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|שיחה]] 22:34, 9 במאי 2018 (IST)<br /> : לענ&quot;ד, זה כמו שתביא מ&quot;מ מיתד נאמן.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:50, כ&quot;ה באייר, ה'תשע&quot;ח ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(10 במאי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::חחח. זה כמו לציין לפרנקל עצמו, ולאגרות בעל התניא ובני דורו, וכיוצ&quot;ב, ועכ&quot;ז לא ראינו שהרבי ימנע מלציין קבוע, וכמה שציינתי בגוף הערך, שישנה שיחה שב 4!! מקומות הרבי מצטט הגירסא של השינויי גירסאות שלהם, דרך אגב אני רוצה להוסיף שהרבי לא החזיק מהגירסא המוזרה שלהם, שהם שילבו גירסא לפי הבנתם וצעקו על כך &quot;זוהי גירסת הרמב&quot;ם המקורית&quot;, שזה אדרבה נגד שיטת הרבי, שכאשר יש גירסא לא מתאימה בדרך כלל היא האמתיתי ולא להיפך,<br /> ::נוסף לזה בדעתי להקדיש זמן, ולציין שכאשר הם הגיהו את &quot;הגהות מיימניות&quot; נגד גירסא שאדמה&quot;ז מביא, יתכן מאוד שהם הגיהו מדעתם,<br /> ::דרך אגב, הערך של פרנקל בוויקי מאוד דל לפי ערך, וראיתי שכאשר אנשים מחפשים משהו, ומגיעים לחבדפדיה ואצלנו כתוב טוב ולענין, הם פשוט מקבלים את הגירסא שלנוו וגודל הזכות והאחריות[[משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד]] - [[שיחת משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|שיחה]] 13:35, 10 במאי 2018 (IST)<br /> <br /> == שיחזור ==<br /> <br /> בנוגע למה ששיחזרת לי בערך נצחיות חייו של הרבי. כתבתי את זה על פי שיחת חיי שרה נ&quot;ב סעיף א' ועוד שכבר סיימו להיות מוכנים לקבלת פני משיח ועכשיו צריך לקבל אותו בפועל ממש. בנוגע להבדל עיין בס' עניינו של משיח בחלק התגלות משיח. אם אני זוכר נכון בסוף פרק לג'. זה נמצא גם בקובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש ע&quot;י הרב שד&quot;ב וולף קובץ נח' לע&quot;ד. וכן קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש ישיבת חח&quot;ל חיפה קובץ יו&quot;ד בשם הת' משיח אוריאן נראה לי. [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 09:30, 24 ביולי 2018 (IST)<br /> <br /> סליחה, עכשיו בדקתי בספר עניינו של משיח וזה מופיע בסוף פרק מא' בעמ' 589. [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 09:34, 24 ביולי 2018 (IST)<br /> : הנקודה היא, שצריך להכין את העולם לקבל בפועל ממש. אם לא, מהי השליחות, אתה יכול להיות מוכן בעצמך, אבל אדם אחר, אם לא תכין אותו הוא לא יהיה מוכן. וע&quot;ד שהדור מוכן ויש רק פצעים בעור, אבל מ&quot;מ אותם צריך לרפא... אם הייתי מדבר עמך פנים בפנים הייתי במשפט אחד מבהיר לך את העניין. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 14:10, י&quot;ב באב, ה'תשע&quot;ח ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :: כתוב עכשיו - שההוראה העיקרית של הרבי היא הכנת העולם לקבל פני משיח, וזה לא נכון! וכאן אני רוצה לעשות קצת סדר, הרבי אומר ב'נח' נ&quot;ב שאמנם כל אחד כשלעצמו אולי צריך תיקון אבל אין זה מפריע לעבודה הכללית שמבחינתה אנו כבר מוכנים לגאולה. לאחר מכן ב'חיי שרה' נ&quot;ב הרבי מוסיף שכבר סיימו את השליחות (שהיא להכין עולם לקבלת פניו) ועכשיו מה שנשאר זה (לא להכין עולם אלא) לקבל בפועל! ובמילא כשאתה כותב בערך מהי הוראתו העיקרית של הרבי שליט&quot;א מלך המשיח אתה לא כותב שצריך להכין את העולם ח&quot;ו (כי את עבודה זו כבר סיימו ואין סותר לזה שנשאר לתקן דברים אישיים) אלא שצריך לקבל את פניו בפועל ממש.[[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 01:44, 30 ביולי 2018 (IST)<br /> :::אז צריך לכתוב שדואגים לכך שכל אנשי הדור יקבלו בפועל.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 15:52, י&quot;ח באב, ה'תשע&quot;ח ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(30 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::ישר כח על ההבנה, חבל שבערך עדין כתוב &quot;יעמדו מוכנים&quot; ולא &quot;יקבלו בפועל&quot; כפי שסיכמנו. הייתי משנה, אבל אני יודע שתשחזר אותי ללא חקירה ודרישה בשיחה, אז אני מעדיף שאתה תעשה זאת. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 17:13, 2 באוגוסט 2018 (IST)<br /> :::::זוהי לשון אד&quot;ש: {{ציטוטון|והכוונה בפשטות היא – שמכינוס השלוחים צריכים לבוא ולהביא החלטות טובות כיצד כל שליח צריך להתכונן בעצמו '''ולהכין''' את כל בנ&quot;י במקומו ובעירו וכו' '''לקבלת פני משיח צדקנו''', ע&quot;י שהוא מסביר את ענינו של משיח, כמבואר בתושב&quot;כ ובתושבע&quot;פ, באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד לפי שכלו והבנתו, כולל במיוחד – ע&quot;י לימוד עניני משיח וגאולה, ובפרט באופן של חכמה בינה ודעת.}} ואין אחר דברי המלך כלום! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 22:13, כ&quot;א באב, ה'תשע&quot;ח ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(2 באוג' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == שיחזור 2 ==<br /> <br /> בנוגע למה ששיחזרת בדף יוסף יצחק קרץ עיין בדיון שהיה בדף של שלום דובער ברוד ותחזיר את מה שעשיתי. (המסקנה שם היא שצריך לרשום ביקורת במקום למחוק את הערך.) [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 01:44, 30 ביולי 2018 (IST)<br /> :זו לא ביקורת נכונה! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 15:42, י&quot;ח באב, ה'תשע&quot;ח ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(30 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::ביקורת נכונה מאוד!<br /> <br /> == יחי ==<br /> <br /> בקשר לערך של קרץ אתה לא הסתכלת בדף השיחה של ברוד ולכן שיחזרת את מה ששיחזרת. הדיון שם הגיע למסקנה שצריך לכתוב ביקורת וזה מה שעשיתי. לאחר מכן שיחזרת אותי ואחד אחר שיחזר אותך.<br /> בקשר למה שכתבת שהאתר הזה קיים להפצת המעיינות ולא ל.. זה מה שגם אני טענתי שם ולכן אמרתי שכיון שיש עליו ביקורת.. כדאי להשמיט את הערך עד יעבור זעם. אחרים אמרו כי &quot;אהוב את הביקורת&quot; ולכן נאלצתי לנסח ביקורת שלא תפגע בהפצת המעיינות. [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 00:46, 31 ביולי 2018 (IST)<br /> : דבריך אינם מחזיקים מים, ללא אישור של אחד מהמנהלים כאן, דברים אלו לא ישארו. וווב שהזכרת לי על הערכים האחרים... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 07:09, י&quot;ט באב, ה'תשע&quot;ח ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(31 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == שחזורים ==<br /> <br /> מדוע שחזרת את עריכותיי? האם הבטת בתוכנן? [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 14:02, י&quot;ד באייר, ה'תשע&quot;ט 14:02, 19 במאי 2019 (IST)<br /> :משתמש חדש, שמוחק ערכים ומותיר תבנית {{תב|למחיקה}}, דינו כמשחית - ועריכותיו תשוחזרנה. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:00, י&quot;ד באייר, ה'תשע&quot;ט ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 במאי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::טיעון לא משכנע. לא אתקן את מעשיך, אעדיף שתבין מעצמך שטעית. בהצלחה לך. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 20:23, י&quot;ד באייר, ה'תשע&quot;ט 20:23, 19 במאי 2019 (IST)<br /> :::אם יש לך בעיה תוכל תמיד לפנות ל{{א|שיע.ק}}. יש למקום כללים, ותוכל לראות אותם בדפי העזרה והמדיניות. בברכה! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:26, י&quot;ד באייר, ה'תשע&quot;ט ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 במאי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::סליחה שאני נדחף לשיחה, אבל לדעתי כל הערכים עליהם שם {{א|תוקידידס}} תבנית מחיקה, אכן זקוקים לתבנית כזו. [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]], 20:48, י&quot;ד באייר, ה'תשע&quot;ט 20:48, 19 במאי 2019 (IST)<br /> :::::אז לא מוחקים את הכל, אלא מניחים את התבנית, וממתינים שיתפתח דיון, או שאחד המנהלים ימחק אותו. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:53, י&quot;ד באייר, ה'תשע&quot;ט ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 במאי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::::אחד החסרונות שבהרשאת מנטר, זה יכולת לשחזר עריכה בלא לראות אותה. ובענייננו, מטבע הדברים צודק הרב כתית שיש להיות זהיר ביותר כלפי משתמשים חדשים אשר עושים סוג עריכות כאלה בסיטונאות. אך מדובר בערכים רובם בני שורה אחת ותו לא. כפי שאמר פעם {{א|קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע}}, אם למישהו יש אומץ לכתוב, לא בטוח שיהיה אומץ למחוק... '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:08, 20 במאי 2019 (IST)<br /> <br /> ==מחיקה==<br /> אני לא מבן למה מחקת? הרבה ערכים יש משפחתו בסגנון הזה{{אנונימי|שכח}}<br /> :אין ערכים בסגנון הזה, בשאר הערכים כותבים רק את בניו ואם מוסיפים זה רק אם זה מישהו ממש רציני ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 12:00, 8 בדצמבר 2019 (UTC)<br /> :: אם אכן יש, יש למחוק גם בערכים אלו! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 22:36, י' בכסלו, ה'תש&quot;ף ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(8 בדצמ' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == ל&quot;ג שמח. ==<br /> <br /> א. ביע'''ת'''א בכותחא, כלשון הגמ' בכתובות. ב. תוכל להפנות אותי לערך חשוב ל[[הפצת המעיינות]] הזקוק לעריכה ושיפוץ? בברכת הגאולה השלימה. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 23:32, י&quot;ז באייר, ה'תש&quot;ף 23:32, 11 במאי 2020 (IST)<br /> :# טעות לעולם חוזרת.. <br /> :# בדף המשתמש שלי יש כמה מיזמים, תוכל לפנות אליהם.. ([[משתמש:כתית למאור/אסם תפילה|זה]] ו[[משתמש:כתית למאור/אסם שונות|זה]] וגם [[משתמש:כתית למאור/מיזם תרי&quot;ג|זה]] ו[[משתמש:כתית למאור/מיזם התנ&quot;ך|זה]]) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 11:52, י&quot;ח באייר, ה'תש&quot;ף ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(12 במאי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 11:52, 12 במאי 2020 (IST)<br /> <br /> == ערכים מומלצים ==<br /> <br /> העמדתי לדיון את [[חב&quot;ד סטרשלה]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], צריך 3 שיאשרו להעמיד א&quot;ז להצבעה, אני כבר הגהתי כמיטב יכולתי את הערכים, יש מצב שאתה מצטרף??? ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 15:48, 5 ביוני 2020 (IST)<br /> <br /> == הרשאות מפעיל מערכת ==<br /> <br /> ברכות לרגל היבחרך ל[[מפעיל מערכת]] ב[[חב&quot;דפדיה]] - האנציקלופדיה החב&quot;דית ברשת. הצלחה רבה בתפקיד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בתמוז ה'תש&quot;ף 22:38, 25 ביוני 2020 (UTC)<br /> <br /> :מצטרף לברכות... חברך משכבר הימים [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 03:10, ד' בתמוז, ה'תש&quot;ף 03:10, 26 ביוני 2020 (UTC)<br /> :: תודה, מקווה שאצליח בתפקיד החדש... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:41, ד' בתמוז, ה'תש&quot;ף ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(26 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 06:41, 26 ביוני 2020 (UTC)<br /> :::מזל&quot;ט. אני מקוה שתהיה יותר פעיל, אין ראוי ממך לתפקיד... ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 09:29, ד' בתמוז, ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == כמדומני. ==<br /> <br /> נוהגים לבקש מהמשתמש לשנות את שמו כשהוא בעייתי, ואם אינו מסכים אז חוסמים אותו, כך נראה לי. בהצלחה! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 18:05, ז' בתמוז, ה'תש&quot;ף ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(29 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :ואגב, אני שמח לראות שהיה שווה לבחור אותך, כשאתה שם לב על דברים שבהם מפעיל מערכת צריך, דהיינו מחיקות / חסימות ושימת לב לכל השטויות שמפריעות לאור כאן להתגלות.. ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 19:57, ז' בתמוז, ה'תש&quot;ף<br /> <br /> ==[[שניאור זלמן אליהו הנדל]]==<br /> אני יפתח עליו ערך ואבקשך אם תוכל אחר כך להוסיף ולתקן בו כטוב בעיניך. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 04:42, י' באב, ה'תש&quot;ף 04:42, 31 ביולי 2020 (UTC)<br /> : אין לי מה להוסיף יותר ממך!אתה מכיר אותו בטח יותר טוב.. {{קריצה}} • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 08:46, י' באב, ה'תש&quot;ף ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(31 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 08:46, 31 ביולי 2020 (UTC)<br /> ::אגב<br /> #יש מה לעשות ערך על [[חוש הציור]]? <br /> #מה בנוגע לזכויות יוצרים על המאגר של ספר החסידים? אפשר להעלות משם תמונות לכאן בציון מקור? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 11:55, י' באב, ה'תש&quot;ף 11:55, 31 ביולי 2020 (UTC)<br /> :::#בהחלט, יש התייחסויות מעניינות בעיקר של אדמו&quot;ר הקודם, כמו ליקוט ז, ובסהמ תשי.<br /> :::#צריך לשאול אצל האחראים על הספריה, ואולי {{א|שיע.ק}} ידע לומר יותר טוב. {{ש}}בברכה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 12:42, י' באב, ה'תש&quot;ף ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(31 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 12:42, 31 ביולי 2020 (UTC)<br /> <br /> == אשמח לשמוע את חוות דעתך ==<br /> <br /> על מה שכתבתי באולם הדיונים--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 14:21, ט&quot;ו באב, ה'תש&quot;ף 14:21, 5 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> ==חסימה מיידית==<br /> נא לחסום את המשחית {{א|ר' איד}} ולשקול לתבוע אותו. '''זה כבר בלתי נסבל!! צריך לעשות לזה סוף!!''' &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 19:35, 9 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> == בנוגע למה שמחקת [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג/רבי שמעון בן נתנאל|פה]]... ==<br /> <br /> אני יכול לראות את הארכיון (לא להחזיר, רק פשוט אני צריך לבדוק שם משהו)? [[משתמש:לאמטערנעצ&amp;#39;יק|לאמטערנעצ&amp;#39;יק]] - [[שיחת משתמש:לאמטערנעצ&amp;#39;יק|שיחה]], 10:11, א' באלול, ה'תש&quot;ף<br /> : לא, אינני זוכר אם אני מחקתי, אך בכדי שתראה, יש צורך לשחזר את הדף. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 10:14, א' באלול, ה'תש&quot;ף ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(21 באוג' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 10:14, 21 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::לא רואה אפשרות כזאת. אבדוק [[משתמש:לאמטערנעצ&amp;#39;יק|לאמטערנעצ&amp;#39;יק]] - [[שיחת משתמש:לאמטערנעצ&amp;#39;יק|שיחה]], 10:20, א' באלול, ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == צנזור בדיקה על דף המשתמש של חסיד של הרבי ==<br /> <br /> אינני נמנה על חוג חב&quot;ד אבל לא נראה לי מתאים הדברים שכותב &quot;חסיד של הרבי&quot; בדף משתמש שלו יש שם הרבה שטויות ובפרט גישה של זלזול בת&quot;ח<br /> :אתה לא נמנה על חוג חב&quot;ד? דווקא נראה שכן... ואגב, למיטב ידיעתי נהוג לחתום!!! --[[מיוחד:תרומות/212.76.99.140|212.76.99.140]] 16:37, 23 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::מי אתם? [[משתמש:לאמטערנעצ&amp;#39;יק|לאמטערנעצ&amp;#39;יק]] - [[שיחת משתמש:לאמטערנעצ&amp;#39;יק|שיחה]], 14:45, ד' באלול, ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == מייל ==<br /> <br /> יש לך מייל?--[[משתמש:יוסי מ.|&amp;#39;&amp;#39;&amp;#39;יוסי מ. *יחי המלך המשיח*&amp;#39;&amp;#39;&amp;#39;]] - [[שיחת משתמש:יוסי מ.|שיחה]], 15:02, ד' באלול, ה'תש&quot;ף 15:02, 24 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> == הרב כתית ==<br /> <br /> אני בדיוק עכשיו באמצע עבודה על ערך של מוקצה ( [[משתמש:חסיד ליובאוויטש/מוקצה]] ) , וחלק מהחיפושים בספרים וכדו', אני מוצא משהו שנראה לי גם קשור אליך...:<br /> <br /> '''ידוע הפתגם שאמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב נ&quot;ע (ספר השיחות 'תורת שלום' עמ' 26) בנוגע למאסרו של אדמו&quot;ר הזקן ממנו נגאל בי&quot;ט כסלו, &quot;מה הזית הזה כשכותשין אותו, הוא מוציא שמנו&quot; (שמות-רבה, פרשה ל&quot;ו), כן על-ידי הקטרוגים שהיו בפטרבורג נתגלה הפנימיות דווקא.<br /> <br /> בשבת-פרשת וישב תשמ&quot;ב (התוועדויות תשמ&quot;ב כרך ב' עמ' 575) הסביר הרבי בהרחבה את משמעות הפתגם, וביאר שישנם שלושה מצבים בעניין זה: 1. קודם הכתישה (המאסר). 2. לאחר הכתישה (לאחר הגאולה מהמאסר). 3. בעת הכתישה (המאסר) עצמו.<br /> <br /> לפני המאסר גם היה גילוי תורת החסידות, אך מובן שלא ניתן להשוותו לגילוי תורת החסידות שלאחר המאסר, שאז נפעל עיקר העניין של יפוצו מעיינותיך חוצה. אמנם, בעת המאסר עצמו לא יכול היה להיות גילוי החסידות, ולכן הרי זה לכאורה למטה יותר מהמעמד-ומצב שלפני המאסר. כאן הוסיף הרבי (לפי התוועדויות שם, בלתי-מוגה):<br /> <br /> ויש לומר שענין זה (שבעת המאסר לא היה גילוי החסידות) הוא בדוגמא לזית שנמצא תחת קורת בית-הבד (בעת הכתישה) – שיש לו דין מוקצה דהיינו, היות שבערב שבת בין השמשות לא היה הזית ראוי לאכילה (כי היה מונח כבר תחת קורת בית הבד והתחילה כתישתו). זאת אומרת, שעל-ידי שהכניס את הזית תחת קורת בית-הבד דחה אותו בידים, ולכן הרי זה מוקצה.<br /> <br /> ודוגמתו בנמשל – אי-יכולתו של אדמו&quot;ר הזקן לומר חסידות בעת שבתו במאסר (בעת הכתישה) הוא על-דרך העניין דמוקצה.<br /> <br /> אבל לכאורה אינו מובן:<br /> <br /> מבואר בשולחן-ערוך (אורח חיים, סימן ש&quot;י סעיף ב') שבנוגע לכל הפירות כו' (חוץ מגרוגרות וצימוקים) אין דין מוקצה אפילו אם דחה אותם בידיים, אם כן גם לאחרי שהזית נמצא תחת קורת בית-הבד היינו לאחרי שדחה אותו בידיים, אין לו דין מוקצה, ויכול להוציאו ולאכלו כו'?!<br /> <br /> והביאור בזה:<br /> <br /> האמור לעיל שגם לאחרי שדחה אותם בידיים אין בהם דין מוקצה – הרי זה דוקא כאשר חוזר בו מדחייתו ורוצה לאכול את הפירות שאז מתבטלת הדחייה בידיים, ולכן אין זה מוקצה. אבל כאשר הוא ממשיך לדחות אותם בידיים, הנה עת הדחייה הרי זה בוודאי מוקצה מאחר שאינו רוצה לאכול דבר זה.<br /> <br /> ובענייננו – כל זמן ישיבת אדמו&quot;ר הזקן במאסר (בעת הכתישה הרי זה בדוגמת העניין שממשיך לדחותו בידיים (שדוחה את הזית ואינו רוצה לאכול), ולכן הרי זה בגדר של מוקצה. בפרט שלאחרי שמכניסים את הזית תחת קורת בית-הבד נמאס הזית למאכל אדם, מאחר שבעת הכתישה מתערב בשר הזית עם השמן והשמרים והגרעין כו', ואם-כן הרי בוודאי שממשיך לדחותו בידיים.<br /> <br /> ונוסף לזה: לדעת רבי יהודה יש דין מוקצה באוכלין שדחה אותם בידיים. ואף-על-פי שההלכה אינה כן – הרי ידוע ש&quot;אלו ואלו דברי אלקים חיים&quot;, ואם-כן האמור לעיל מתאים לדעת רבי יהודה על-כל-פנים.'''<br /> <br /> אתה מוזמן גם לעזור לי שם קצת..{{קריצה}}--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה]] · [[הכחלת ערכים|עושים סדר בליובאוויטש]]· [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]] 08:32, 26 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> == לשקול חסימה נוספת ==<br /> <br /> המשתמש לאמטערענצ'יק הלא הוא זאבי מינצברג כנראה שלאלמד את הלקח מחסימתו שעברה, והוא שוב מטריד משתמשים בדפי שיחה. אתה מוזמן לראות בדף השיחה שלי. דוגמא: אני החלפתי את החתימה שלי ומיד הוא העתיק לכמו שלי ואז הוא שינה את חתימותיו הקודמות שלו באולם דיונים, (אתה יכול לראות בגרסאות קודמות את השינוי שעשה ביום ה' אלול בשעה 07:40 (איני יודע אם זהו לפי השעות שלי, יתכן ואצלך זה שעה שונה)), ולאחר מכן התחיל לשגע אותי בדף שיחה שאני העתקתי ממנו!! פשוט מגוחך שזה המצב אליו הגיע --'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|ליקוטי דיבורים]]''' 14:27, 26 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :אבקש לחסום את יוסי עקב שקרים וניבולי פה באתר. לאחר שראה את חתימתי החליף ועוד מעז לשקר. אין מקומו פה באתר! '''[[משתמש:לאמטערנעצ&amp;#39;יק|לאמטערנעצ&amp;#39;יק]] ~''' '''[[שיחת משתמש:לאמטערנעצ&amp;#39;יק|ליקוטי דיבורים]]''', 12:02, ז' באלול, ה'תש&quot;ף<br /> :לאמטערנעצ'יק, נא להציג רק טענות עניניות ועם הוכחות.--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|ליקוטי דיבורים]]''' 14:03, 27 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::א. הטענה עניינית לחלוטין. ב. שיוכל לראות בדף ש העלון החבדפדי. שם הוא יוכל להיות. '''[[משתמש:לאמטערנעצ&amp;#39;יק|לאמטערנעצ&amp;#39;יק]] ● כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה! ● [[שיחת משתמש:לאמטערנעצ&amp;#39;יק|ליקוטי דיבורים]]''', 12:54, ח' באלול, ה'תש&quot;ף<br /> :::א. לא נמצאה בדף [[שיחת חב&quot;דפדיה:עלון|הזה]] כל חתימה שלך עם &quot;ליקוטי דיבורים&quot; ב. אם תתחיל לתרום לחב&quot;דפדיה אבטל בקשה זו לחסימתך. --'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|ליקוטי דיבורים]]''' 13:45, 28 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> == תבנית בעבודה ==<br /> <br /> {{בעבודה מתיישנת|תבנית:יחזקאל}} ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:53 • כ&quot;א באלול תש&quot;פ<br /> <br /> == מה נשמע? ==<br /> <br /> יש מצב שאתה כותב ערך על [[מגילת תענית]]? | נכתב בשעה 09:53 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ב באלול]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> <br /> == לכתית למאור ==<br /> אני ממש לא מתקון לתקוף! אבל ראיתי שמחקתה משתמש כי השם שלו לא הולם, לדעתי זה לא יפה, אם לדעתכה יש בעיה תכתוב לו והוא ישנה את שמו, וגם אם הוא לא ישנה לא צריך למחוק.<br /> סתם זה מאוד הציק לי מקווה שזה לא יעשה שוב.--רטהאוז 17:29, 29 בספטמבר 2020 (UTC) תודה רבה!!<br /> <br /> == ברוך הבא ==<br /> <br /> טוב לראות שוב את אחד מזקני המשתמשים... אשמח אם יענה לי כת&quot;ר במייל, בתודה... ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 13:50, ט' בחשוון, ה'תשפ&quot;א<br /> :תוכל לעבור על ההתראות? פניתי אליך מס' פעמים בתיוגים ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 13:53 - היום, [[ט' בחשוון]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::אם עוסקים בוותק אני כנראה יותר ותיק ממנו... ומה זה מועיל לי אני עדיין פחות מ500 עריכות חח --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 14:10, ט' בחשוון, ה'תשפ&quot;א 14:10, 27 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> :::{{א|חב&quot;דניק}}, לא קיבלתי ממך שום אימייל. {{א|חבר}} ראיתי בנוגע לערך של עקיבא גולדשמיד, אין לי מה להוסיף, מלבד זה שכשהצצתי בו אז היו חסרים הרבה סימני פיסוק. {{א|דוד קורצוג}} לא הבנתי. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 16:27, ט' בחשוון, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(27 באוק' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 16:27, 27 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> ::::שכויח ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 19:26 - היום, [[ט' בחשוון]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> <br /> == מערכת האותיות ==<br /> <br /> לענ&quot;ד יש להחליף את הפונט המוצג בכל אות במערכת האותיות בפונט חב&quot;ד. אינני יודע לעשות זאת אבל באם יש צורך יש לי פונט שבניתי. אפשר להשיג אותי דרך שייע.[[משתמש:Mdafula|Mdafula]] - [[שיחת משתמש:Mdafula|שיחה]], 18:04, י' בכסלו, ה'תשפ&quot;א 18:04, 26 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> : תוכל לשלוח לי אימייל דרך הקישור שבצד העמוד. בברכה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:00, י&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(28 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:00, 28 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ==צו 8==<br /> {{יישור טקסט|מרכז|&lt;big&gt;'''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ&quot;א|מיזם השבחת ערכים התחיל!]]'''&lt;/big&gt;}} <br /> <br /> ב&quot;ה, אחרי עבודה, הנני משיק את [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ&quot;א|מיזם השבחת ערכים]] - למען שיפור ועריכת ערכים הדורשים עריכה ב[[חב&quot;דפדיה]].<br /> <br /> היום - יום ה', ט&quot;ז טבת ה'תשפ&quot;א, אנו פותחים את השלב הראשון והחשוב של המיזם:<br /> <br /> עריכת ושיפור הערכים.<br /> <br /> ===כללים ומונחים===<br /> *'''משתתף יקר!''' למען העדכון והסדר - ליד כל ערך ששופר, תציב תבנית {{תב|בוצע}} בצירוף חתימתך. באם אתה באמצע עבודה של שיפור ערך, רשום ליד הערך '''בעבודה''', בצירוף חתימתך.<br /> *'''שים לב!''' הסרת תבנית {{תב|לעריכה}} על ידך - מהווה כי הערך הושלם, ו'''אינו זקוק לעריכה'''. אנא שקול וחשוב פעמיים לפני הסרת התבנית - האם הערך אכן אינו זקוק לעריכה. באם הינך מסופק, שאל משתמש וותיק.<br /> *'''מצב הערך:''' ייתכן וישנם ערכים המופיעים כאן או בקטגורית ערכים הדרושים עריכה, שאינם תואמות לקטגוריה, היינו - שיש להשלים אותם או שיש להבהיר את חשיבותם וכדומה. אנא שינו בהתאם את התבנית.<br /> {{יישור טקסט|מרכז|'''לפרטים נוספים, לחצו [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ&quot;א|כאן]]. הצטרפו אלינו! בהצלחה.'''}}<br /> <br /> '''כתית, לפחות את הערך [[בישול ישראל]] - שקשה לערוך אותו בצורה אנציקלופדית..''' נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:46, י&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2&quot;&gt;1 בינו' למניינם&lt;/font&gt;).<br /> <br /> == הסרת תמונה ==<br /> <br /> למה הסרת את התמונה הבאה:<br /> [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%94%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94_%D7%9E%D7%9E%D7%A9&amp;diff=prev&amp;oldid=445640 כאן]. <br /> [[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 21:09, כ&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;א 21:09, 12 בינואר 2021 (UTC)<br /> : מאחר ואיננה משרתת את מטרת הערך, אין כל אזכור שלה בגוף הערך. בנוסף, חב&quot;דפדיה אינה פלטפורמה של פרסומות. לדעתי, יש די והותר תמונות בדף זה. בברכה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:20, כ&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(12 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 21:20, 12 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> == שאלה! ==<br /> <br /> מר כתית הנכבד ! מדוע אתה מוחק דברים שאני כותב . ? ! '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מוישי~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:03, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' • 12:14, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> ==שימת לב==<br /> נראה לי שהמתמש הנכבד {{א|מוישי מיידנצ'יק}} הוא זאבי מינצברג שקם לתחייה.. אשמח אם תברר את העניין, בהצלחה בכל! [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:20, 19 בינואר 2021 (UTC)</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%D7%99%27%D7%A7&diff=447521 2021-01-19T12:18:29Z

<p>חצק&#039;ל: /* שולם וברוכה */</p> <hr /> <div>{{ב&quot;ה}}<br /> {{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}<br /> {{עמוד ראשי/תיבה<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=34<br /> |צבע=כתום<br /> |id=mp-tfp<br /> |title={{יישור טקסט|מרכז|{{צבע גופן|תכלת| שלום רב לכל מבקרי היקרים, הנכם נמצאים בדף השיחה של המשתמש ''' מוישי שליט&quot;א'''}}}}<br /> |תוכן=[[קובץ:הרבי שליטא מהמ.jpg|ימין|ממוזער|100px|והוא יגאלנו..]]<br /> [[קובץ:החסיד המרקד.gif|שמאל|100px]]<br /> {{יישור טקסט|מרכז|&lt;big&gt;'''[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]!'''}}&lt;/big&gt;<br /> {{מעבר לתחתית הדף|צבע=צהוב|גודל=גדול|טקסט=כדי להגיע לסוף הדף, אתם צריכים ללחוץ כאן}}}}<br /> <br /> <br /> {{בה}}{{חממה}} • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 16:36, ה' בשבט, ה'תשפ&quot;א <br /> <br /> '''א.''' {{חתימה|}}<br /> <br /> '''ב.''' חב&quot;דפדיה לא באה לספר סיפורים וכו' אלא היא אנציקלופדיה חב&quot;דית.-'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 08:43, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' • 08:43, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> :גם לי מותר לכתוב בדף שלי מה שאני רוצה?!!! (וגם איך עושים צבע לחתימה) --[[משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|מוישי מיידנצי&amp;#39;ק]] - [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|שיחה]], 09:56, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א 09:56, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> ::'''א.''' {{הזחה|}} '''ב.''' לגבי החתימה: מעדיף לא להגיד לך. '''ג.''' (כתבת בדף שלך &quot;ערכים שהוספתי בהם הרבה - ליובאוויטש וחייליה&quot; להוסיף משוב זה לא אומר שהוספת כלום.-'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:03, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::א: הנה אני יודע פשוט שכחתי! ב: לא צריך, אני ילמד לבד! ג: אני יחשוב על זה<br /> וגם הנה תראה! למדתי לעשות חתימה לבד עם כל הצבעים וכו' '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מוישי~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:03, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' • 11:35, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ==שולם וברוכה==<br /> עדיף שלא להרשם לחב&quot;דפדיה בשם אמיתי אלא בשמות בדויים.. ובדך אגב, יש לך מיל? [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 10:24, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :מה אכפת לך? אין לי (גם אם יש לי למה אתה צריך?) [[משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|מוישי מיידנצי&amp;#39;ק]] - [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|שיחה]], 11:30, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א 11:30, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ::מה שתרצה.. תרשה לי רק לשאול, אתה גר בהרצליה? הנכד של ה.? [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 11:56, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::אם שמך הוא אמיתי אז אני קשור אליך, השאלה היא דרך מי.. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:00, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ::::סודי מאוד! מה השם שלך (יש כאלה שקוראים לך יוסקה אולי??)? '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מוישי~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:03, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' • 12:05, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::::לא.. רק להעיר שאם השם שלך לא אמיתי אז תצץרך להחליף אותו, אם זה השם שלך באמת אז אין בזה בעיה, אבל אם אתה משתמש בשמות של אנשים אחרים זה בעיה גדולה מאוד ותצטרך להחליף שם משתמש. ובשביל לבדוק האם שמך הוא אכן אמיתי אני מנסה לברר אתך ביחד מי אתה. אשמח אם תכתוב לי את האות בו מתחיל שמו של אבא של, או משהו בסגנון כדי לראות האם אתה אכן מי שאתה מתיימר להיות. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:14, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ::::::איפה כתוב את זה ?! אני לא יכול להגיד לך את השם שלי או של משהו אחר, כי אני לא יודע מי אתה ! ! לא כתוב בשום מקום שצריך להגיד אם השם שלך אמיתי או לא ! ! '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מוישי~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:03, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' • 12:16, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::::::לא צריך להגיד את זה כי זה פשוט ביותר, אם אתה משתמש בשמו של אדם יחסמו אותך, לכן אני רוצה לברר אם אתה מי שאתה. (אני הוא א.צ. אם אתה לא יודע מי זה, זה אומר שאתה '''באמת לא מי שאתה מתיימר להיות'''). [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:18, 19 בינואר 2021 (UTC)</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%D7%99%27%D7%A7&diff=447519 2021-01-19T12:14:38Z

<p>חצק&#039;ל: /* שולם וברוכה */</p> <hr /> <div>{{ב&quot;ה}}<br /> {{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}<br /> {{עמוד ראשי/תיבה<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=34<br /> |צבע=כתום<br /> |id=mp-tfp<br /> |title={{יישור טקסט|מרכז|{{צבע גופן|תכלת| שלום רב לכל מבקרי היקרים, הנכם נמצאים בדף השיחה של המשתמש ''' מוישי שליט&quot;א'''}}}}<br /> |תוכן=[[קובץ:הרבי שליטא מהמ.jpg|ימין|ממוזער|100px|והוא יגאלנו..]]<br /> [[קובץ:החסיד המרקד.gif|שמאל|100px]]<br /> {{יישור טקסט|מרכז|&lt;big&gt;'''[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]!'''}}&lt;/big&gt;<br /> {{מעבר לתחתית הדף|צבע=צהוב|גודל=גדול|טקסט=כדי להגיע לסוף הדף, אתם צריכים ללחוץ כאן}}}}<br /> <br /> <br /> {{בה}}{{חממה}} • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 16:36, ה' בשבט, ה'תשפ&quot;א <br /> <br /> '''א.''' {{חתימה|}}<br /> <br /> '''ב.''' חב&quot;דפדיה לא באה לספר סיפורים וכו' אלא היא אנציקלופדיה חב&quot;דית.-'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 08:43, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' • 08:43, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> :גם לי מותר לכתוב בדף שלי מה שאני רוצה?!!! (וגם איך עושים צבע לחתימה) --[[משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|מוישי מיידנצי&amp;#39;ק]] - [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|שיחה]], 09:56, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א 09:56, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> ::'''א.''' {{הזחה|}} '''ב.''' לגבי החתימה: מעדיף לא להגיד לך. '''ג.''' (כתבת בדף שלך &quot;ערכים שהוספתי בהם הרבה - ליובאוויטש וחייליה&quot; להוסיף משוב זה לא אומר שהוספת כלום.-'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:03, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::א: הנה אני יודע פשוט שכחתי! ב: לא צריך, אני ילמד לבד! ג: אני יחשוב על זה<br /> וגם הנה תראה! למדתי לעשות חתימה לבד עם כל הצבעים וכו' '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מוישי~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:03, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' • 11:35, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ==שולם וברוכה==<br /> עדיף שלא להרשם לחב&quot;דפדיה בשם אמיתי אלא בשמות בדויים.. ובדך אגב, יש לך מיל? [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 10:24, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :מה אכפת לך? אין לי (גם אם יש לי למה אתה צריך?) [[משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|מוישי מיידנצי&amp;#39;ק]] - [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|שיחה]], 11:30, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א 11:30, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ::מה שתרצה.. תרשה לי רק לשאול, אתה גר בהרצליה? הנכד של ה.? [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 11:56, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::אם שמך הוא אמיתי אז אני קשור אליך, השאלה היא דרך מי.. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:00, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ::::סודי מאוד! מה השם שלך (יש כאלה שקוראים לך יוסקה אולי??)? '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מוישי~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:03, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' • 12:05, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::::לא.. רק להעיר שאם השם שלך לא אמיתי אז תצץרך להחליף אותו, אם זה השם שלך באמת אז אין בזה בעיה, אבל אם אתה משתמש בשמות של אנשים אחרים זה בעיה גדולה מאוד ותצטרך להחליף שם משתמש. ובשביל לבדוק האם שמך הוא אכן אמיתי אני מנסה לברר אתך ביחד מי אתה. אשמח אם תכתוב לי את האות בו מתחיל שמו של אבא של, או משהו בסגנון כדי לראות האם אתה אכן מי שאתה מתיימר להיות. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:14, 19 בינואר 2021 (UTC)</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%D7%99%27%D7%A7&diff=447512 2021-01-19T12:00:57Z

<p>חצק&#039;ל: /* שולם וברוכה */</p> <hr /> <div>{{ב&quot;ה}}<br /> {{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}<br /> {{עמוד ראשי/תיבה<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=34<br /> |צבע=כתום<br /> |id=mp-tfp<br /> |title={{יישור טקסט|מרכז|{{צבע גופן|תכלת| שלום רב לכל מבקרי היקרים, הנכם נמצאים בדף השיחה של המשתמש ''' מוישי שליט&quot;א'''}}}}<br /> |תוכן=[[קובץ:הרבי שליטא מהמ.jpg|ימין|ממוזער|100px|והוא יגאלנו..]]<br /> [[קובץ:החסיד המרקד.gif|שמאל|100px]]<br /> {{יישור טקסט|מרכז|&lt;big&gt;'''[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]!'''}}&lt;/big&gt;<br /> {{מעבר לתחתית הדף|צבע=צהוב|גודל=גדול|טקסט=כדי להגיע לסוף הדף, אתם צריכים ללחוץ כאן}}}}<br /> <br /> <br /> {{בה}}{{חממה}} • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 16:36, ה' בשבט, ה'תשפ&quot;א <br /> <br /> '''א.''' {{חתימה|}}<br /> <br /> '''ב.''' חב&quot;דפדיה לא באה לספר סיפורים וכו' אלא היא אנציקלופדיה חב&quot;דית.-'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 08:43, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' • 08:43, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> :גם לי מותר לכתוב בדף שלי מה שאני רוצה?!!! (וגם איך עושים צבע לחתימה) --[[משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|מוישי מיידנצי&amp;#39;ק]] - [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|שיחה]], 09:56, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א 09:56, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> ::'''א.''' {{הזחה|}} '''ב.''' לגבי החתימה: מעדיף לא להגיד לך. '''ג.''' (כתבת בדף שלך &quot;ערכים שהוספתי בהם הרבה - ליובאוויטש וחייליה&quot; להוסיף משוב זה לא אומר שהוספת כלום.-'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:03, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::א: הנה אני יודע פשוט שכחתי! ב: לא צריך, אני ילמד לבד! ג: אני יחשוב על זה<br /> וגם הנה תראה! למדתי לעשות חתימה לבד עם כל הצבעים וכו' '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מוישי~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:03, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' • 11:35, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ==שולם וברוכה==<br /> עדיף שלא להרשם לחב&quot;דפדיה בשם אמיתי אלא בשמות בדויים.. ובדך אגב, יש לך מיל? [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 10:24, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :מה אכפת לך? אין לי (גם אם יש לי למה אתה צריך?) [[משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|מוישי מיידנצי&amp;#39;ק]] - [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|שיחה]], 11:30, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א 11:30, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ::מה שתרצה.. תרשה לי רק לשאול, אתה גר בהרצליה? הנכד של ה.? [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 11:56, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :::אם שמך הוא אמיתי אז אני קשור אליך, השאלה היא דרך מי.. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:00, 19 בינואר 2021 (UTC)</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%D7%99%27%D7%A7&diff=447511 2021-01-19T11:56:21Z

<p>חצק&#039;ל: /* שולם וברוכה */</p> <hr /> <div>{{ב&quot;ה}}<br /> {{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}<br /> {{עמוד ראשי/תיבה<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=34<br /> |צבע=כתום<br /> |id=mp-tfp<br /> |title={{יישור טקסט|מרכז|{{צבע גופן|תכלת| שלום רב לכל מבקרי היקרים, הנכם נמצאים בדף השיחה של המשתמש ''' מוישי שליט&quot;א'''}}}}<br /> |תוכן=[[קובץ:הרבי שליטא מהמ.jpg|ימין|ממוזער|100px|והוא יגאלנו..]]<br /> [[קובץ:החסיד המרקד.gif|שמאל|100px]]<br /> {{יישור טקסט|מרכז|&lt;big&gt;'''[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]!'''}}&lt;/big&gt;<br /> {{מעבר לתחתית הדף|צבע=צהוב|גודל=גדול|טקסט=כדי להגיע לסוף הדף, אתם צריכים ללחוץ כאן}}}}<br /> <br /> <br /> {{בה}}{{חממה}} • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 16:36, ה' בשבט, ה'תשפ&quot;א <br /> <br /> '''א.''' {{חתימה|}}<br /> <br /> '''ב.''' חב&quot;דפדיה לא באה לספר סיפורים וכו' אלא היא אנציקלופדיה חב&quot;דית.-'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 08:43, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' • 08:43, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> :גם לי מותר לכתוב בדף שלי מה שאני רוצה?!!! (וגם איך עושים צבע לחתימה) --[[משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|מוישי מיידנצי&amp;#39;ק]] - [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|שיחה]], 09:56, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א 09:56, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> ::'''א.''' {{הזחה|}} '''ב.''' לגבי החתימה: מעדיף לא להגיד לך. '''ג.''' (כתבת בדף שלך &quot;ערכים שהוספתי בהם הרבה - ליובאוויטש וחייליה&quot; להוסיף משוב זה לא אומר שהוספת כלום.-'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:03, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::א: הנה אני יודע פשוט שכחתי! ב: לא צריך, אני ילמד לבד! ג: אני יחשוב על זה<br /> וגם הנה תראה! למדתי לעשות חתימה לבד עם כל הצבעים וכו' '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מוישי~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי'ק|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:03, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' • 11:35, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ==שולם וברוכה==<br /> עדיף שלא להרשם לחב&quot;דפדיה בשם אמיתי אלא בשמות בדויים.. ובדך אגב, יש לך מיל? [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 10:24, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> :מה אכפת לך? אין לי (גם אם יש לי למה אתה צריך?) [[משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|מוישי מיידנצי&amp;#39;ק]] - [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|שיחה]], 11:30, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א 11:30, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> ::מה שתרצה.. תרשה לי רק לשאול, אתה גר בהרצליה? הנכד של ה.? [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 11:56, 19 בינואר 2021 (UTC)</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%D7%99%27%D7%A7&diff=447474 2021-01-19T10:24:26Z

<p>חצק&#039;ל: </p> <hr /> <div>{{בה}}{{חממה}} • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 16:36, ה' בשבט, ה'תשפ&quot;א <br /> <br /> '''א.''' {{חתימה|}}<br /> <br /> '''ב.''' חב&quot;דפדיה לא באה לספר סיפורים וכו' אלא היא אנציקלופדיה חב&quot;דית.-'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 08:43, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' • 08:43, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> :גם לי מותר לכתוב בדף שלי מה שאני רוצה?!!! (וגם איך עושים צבע לחתימה) --[[משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|מוישי מיידנצי&amp;#39;ק]] - [[שיחת משתמש:מוישי מיידנצי&amp;#39;ק|שיחה]], 09:56, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א 09:56, 19 בינואר 2021 (UTC)<br /> <br /> ::'''א.''' {{הזחה|}} '''ב.''' לגבי החתימה: מעדיף לא להגיד לך. '''ג.''' (כתבת בדף שלך &quot;ערכים שהוספתי בהם הרבה - ליובאוויטש וחייליה&quot; להוסיף משוב זה לא אומר שהוספת כלום.-'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 10:03, ו' בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> <br /> ==שולם וברוכה==<br /> עדיף שלא להרשם לחב&quot;דפדיה בשם אמיתי אלא בשמות בדויים.. ובדך אגב, יש לך מיל? [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 10:24, 19 בינואר 2021 (UTC)</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A0%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=447410 2021-01-18T22:19:47Z

<p>חצק&#039;ל: </p> <hr /> <div>[[קובץ:נמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נמנוב נואם ב[[שבת]] אחדות]]<br /> הרב '''יצחק נמנוב''' הוא מנהל הרוחני ו[[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] ב[[צרפת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד בכ&quot;א אדר [[תש&quot;ח]] בפאריז לאביו המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]]. הואלמד והתחנך בברינוא ומאוחר יותר למד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] [[נישואין|נשא]] את אשתו מרת פרלה בתו של הרב אברהם פלדמן.<br /> <br /> בשליחות [[הרבי]] הגיע ל[[תומכי תמימים ברינוא]]. בשלהי [[תשמ&quot;ד]] לאחר פטירתו של אביו הרב [[ניסן נמנוב]] מינה אותו [[הרבי]] למנהל הרוחני של הישיבה.<br /> <br /> הרב נמנוב שם דגש רב על [[קבלת עול]] בחינוך תלמידי ה[[תמימים]], בדרכו של אביו.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[תומכי תמימים ברינוא]]<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|נמנוב יצחק]]</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=447372 2021-01-18T17:46:27Z

<p>חצק&#039;ל: אחידות</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה אהרון טייכמן .jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב טייכמן (משמאל) בהתוועדות חסידית]]<br /> הרב '''משה אהרן טייכמן''' (יליד שנת [[תרצ&quot;ז]], 1937) הינו איש חינוך ומשפיע תושב [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[רומניה]] ביום א' ד[[ראש השנה]] [[תרח&quot;צ]] לאביו ר' שמואל ולאמו מרת פרידה רחל טייכמן בכפר ציגאנאשי: באזור מולדובה, הנמצא במרחק 20 ק&quot;מ מן העיר יאשי.<br /> <br /> כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]], נשלח אביו למחנה עבודה, בעוד שאר המשפחה היגרו לעיר הסמוכה בכפייה על ידי הרומנים, ששיתפו פעולה עם הנאצים.<br /> <br /> לאחר המלחמה התאחדה המשפחה מחדש, אך אביו נפל למשכב ונפטר מדלקת ריאות חריפה. האמא שלחה אותו ואת [[דב טייכמן|אחיו הצעיר]] לבוקרשט, להתחנך בצילו של רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], שם עסק בחינוך שליח אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ הרב [[זלמן אבעלסקי]], והביא להם את טעמה של חסידות חב&quot;ד ליובאוויטש וכעבור שנתיים עלתה המשפחה לארץ הקודש אליה הגיעו בשנת [[תשי&quot;א]], והשתכנו ב[[נס ציונה]].<br /> <br /> לאחר תקופות קצרות של לימוד במוסדות חינוך שונים, בהשתדלות השליח הרב [[זלמן אבעלסקי]] נכנס יחד עם אחיו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וכאשר השלים את מסלול הלימודים, החל לשמש כמדריך בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] במחלקה שפעלה עם ילדי העולים. באותה תקופה קיבל את הדרכת הרבי כי מוטב להתפלל עם המודרכים מאשר להתפלל ביחידות במנוחת הדעת.<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת ר' [[ברוך פריז]] והתיישב ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> רעייתו מרת שרה, הייתה מראשי הפעילים במוסדות [[חדרי תורה אור]] שאביה הרב ברוך פריז שימש בהם כחבר ההנהלה, וכן כתבה את ספר הביגורפיה על אביה 'ברוך אומר ועושה' ואת הספר על סבה החסיד ר' פאלע כהן &quot;מאחורי מסך הברזל&quot;, &quot;סיפורי מורשה לילדים&quot; (מראשוני הספרים לילדים בציבור החרדי).<br /> <br /> שימש במשך שנים ארוכות כאיש חינוך, ובשנת [[תשס&quot;ג]] הוציא לאור את ספריו 'תורת הבעל שם טוב', שנדפסו בהסכמת האדמו&quot;ר מגור בעל 'פני מנחם', ומאירים יסודות בתורת החסידות על מקורות בדברי חז&quot;ל.<br /> <br /> ובשנת [[תשע&quot;ט]] הוציא לאור את ספרו 'מרומניה עד כפר חב&quot;ד', ובו מתאר זכרונות תולדתיו במשך ימי חייו.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''תורת הבעל שם טוב''', כפר חב&quot;ד תשס&quot;ג, 2 חלקים<br /> *'''מרומניה עד כפר חב&quot;ד''', כפר חב&quot;ד תשע&quot;ט<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב דב טייכמן - טבריה<br /> *בנו, ר' שמואל טייכמן - נחלת הר חב&quot;ד<br /> *חתנו, ר' מאיר יעקב לבנוני - כפר חב&quot;ד<br /> *חתנו, ר' דוד זילברשטרום - כפר חב&quot;ד<br /> *בנו, ר' אברהם טייכמן - קראון הייטס<br /> *חתנו, ר' יונתן חלמיסקי - כפר חב&quot;ד<br /> *חתנו, ר' טוביה יעקובוביץ' - כפר חב&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור חבד און ליין|19083|חסידים מספרים על הרבי||י&quot;א ניסן תשס&quot;ו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:טייכמן, משה אהרן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פאריז]]</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%96%D7%A4%D7%98&diff=447355 2021-01-18T15:24:32Z

<p>חצק&#039;ל: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:קירשנזפט.jpg|שמאל|250px|ממוזער|הרב קירשנזפט ברכבו לאחר הפיגוע]]<br /> הרב יגאל קירשנזפט הוא שליח הרבי ליישוב ניצן ול[[תוכנית ההתנתקות|מגורשי גוש קטיף]]. בעבר היה שליח לגוש קטיף.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד בשנת ה'[[תשי&quot;ט]] ב[[תל אביב]] להוריו ברוך וזהבה קירשנזפט.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת ימית בראשות הרב ישראל אריאל. לאחר השירות בצה&quot;ל חזר לחבל ימית, והקים את היישוב חצר אדר. בשנים ה'[[תשמ&quot;א]] - ה'[[תשמ&quot;ב]] היה מפעילי המאבק נגד [[הסכם השלום עם מצרים|גירוש יהודי חבל סיני]].<br /> <br /> בשנת ה'[[תשמ&quot;ב]] נשא את מרת צפורה חנה לבית מרוזוב, בת ר' [[אברהם דוד מרוזוב]] הי&quot;ד, נינת הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]] הי&quot;ד.<br /> <br /> לאחר חתונתו יצא לשליחות ביישוב נווה דקלים בגוש קטיף שהיה אז רק בתחילת בניתו, ושימש כרכז הביטחון של היישוב. במסגרת פעילותו היה מנהל תלמוד תורה ביישוב עצמונה. בשנת ה'[[תשס&quot;ד]] נפגע רכבו מרימון אותו זרקו מחבלים, אך בנס לא אירע דבר. בשנת ה'[[תשס&quot;ה]] נפצע מפגיעת פצמ&quot;ר, אך ניצל.<br /> <br /> לאחר [[תוכנית ההתנתקות|גירוש יהודי גוש קטיף]] עבר להתגורר ביישוב המגורשים ניצן, ומשם פועל עם מגורשי גוש קטיף בכל הארץ.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו:<br /> *דוד קירשנזפט - מלמד בתלמוד תורה חב&quot;ד בטבריה<br /> *[[אריה קירשנזפט]] - משפיע בישיבת &quot;דעת&quot; רחובות, משפיע ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *פיני קירשנזפט - שליח הרבי למגורשי גוש קטיף בניצן<br /> *[[לוי יצחק קירשנזפט]] - משפיע בישיבת [[חנוך לנער צפת]]<br /> <br /> ;חתניו:<br /> *שמעון שוורץ - מלמד בתלמוד תורה בנצרת עילית<br /> *מנחם מענדל קופציק - משפיע ב[[מכון תורני טכנולוגי]]<br /> *יהודה לוינסון - משפיע ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבת חח&quot;ל צפת קטנה]]<br /> *בנימין ארנברג<br /> *שמואל הכהן פרידמן (בן הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל]])<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> [http://chabad.info/magazine/%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9B%D7%95%D7%90%D7%91-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97-%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%A8/| ראיון עם הרב קירשנזפט] במגזין [[עולמות]]<br /> <br /> [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=7536| האל&quot;ף בי&quot;ת של יגאל קירשנזפט] {{שטורעם}}<br /> <br /> [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=17510| עימות טלויזיוני בין הרב יגאל קירשנזפט ובשיא] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> {{מיון רגיל:קירשנזפט, יגאל}}<br /> י[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מרוזוב]]</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%AA&diff=447249 2021-01-18T01:03:34Z

<p>חצק&#039;ל: /* הדור השלישי - אדמו&quot;ר הצמח צדק */</p> <hr /> <div>'''האוכלוסייה החב&quot;דית''' ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים{{הערה|ראו לדוגמא [[התפצלות חסידות חב&quot;ד (תרכ&quot;ו)]].}}, דיכוי והגליה המוניים, ועוד.<br /> <br /> ב[[הדור השביעי|דור השביעי]] של החסידות, עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב&quot;ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי ל[[פריה ורביה|ריבוי הילודה]], והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל.<br /> <br /> ההערכה כיום לגבי מספרם של חסידי חב&quot;ד ברחבי העולם עומדת על כ-20,000 משפחות שרואות עצמם כחסידי חב&quot;ד ומחנכות את ילדיהם במוסדות חב&quot;ד, כאשר עוד אלפים נוספים רבים נוהגים באופן חלקי במנהגי חב&quot;ד והוגים מעת-לעת בתורתו של הרבי, ואף רואים את עצמם כמקורבים וקשורים לחסידות חב&quot;ד ברמה מסויימת, מה שמקשה על הגדרה מדוייקת בנוגע להיקף האוכלוסייה החב&quot;דית.<br /> <br /> השפעת הכח החב&quot;די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסייה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים דוגמת כח השפעתם על הבחירות המונציפליות, ההיחשפות לפעולותיהם ודעותיהם בתקשורת ובמדיה, ועוד. ולפי סקר שנערך למעלה מ-1,000,000 (מליון) [[יהודים]] מתפללים מידי שנה בבתי כנסת חב&quot;ד{{הבהרה|מי עשה את הסקר, מקור}}.<br /> <br /> ==האוכלוסייה לאורך הדורות==<br /> ===הדור הראשון - אדמו&quot;ר הזקן===<br /> {{ציטוט צף|אם [[אדמו&quot;ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים &quot;במדת אמת ליעקב&quot; ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] &quot;קטנתי&quot; - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]]}}<br /> כאשר [[אדמו&quot;ר הזקן]] ייסד את חסידות חב&quot;ד בשנת [[תקל&quot;ב]], היה זה עוד בחייו של רבו [[המגיד ממעזריטש]]. שיטתו שהתמקדה בשימת דגש על עבודת ה' על ידי השכל וההתבוננות, משכה אליה בעיקר אברכים מוכשרים אותם הדריך בעניני עבודת ה', והמקושרים אליו בתקופה זו מנו כמאתיים משפחות.<br /> <br /> בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב&quot;ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו&quot;ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב&quot;ד ו[[התקשרות|התקשרו]] לאדמו&quot;ר הזקן, ובשנת [[תק&quot;מ]] מנו חסידי חב&quot;ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=בטאון חב&quot;ד|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_38.pdf רשימת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בתוך [[בטאון חב&quot;ד]] שבט תשל&quot;ג].}}.<br /> <br /> במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב&quot;ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת [[תקנ&quot;ה]] נערך מפקד על ידי ה[[שד&quot;ר|שד&quot;רים]] וה[[משפיעים]] שמינה [[אדמו&quot;ר הזקן]] להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי [[רוסיה]] ואוקראינה{{הערה|שם=בטאון חב&quot;ד}}.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ז]] הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין חסידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] נאמד במאה אלף{{הערה|[[הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות (ספר)|הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות]], עמוד 29.}}, מה שהביא לכך ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] הגביל את הנסיעה אליו ב[[תקנות ליאזנא|שורת תקנות מיוחדות]] והדפיס את [[ספר התניא]] מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'.<br /> <br /> בפגישתם של [[אדמו&quot;ר הזקן]] עם ר' [[נחמן מברסלב]] בשנת [[תק&quot;ע]] שנים ספורות לפני הסתלקותו, שאל אותו ר' נחמן האם זה נכון שיש לו 80,000 חסידים, ואדמו&quot;ר הזקן השיב שאכן הדבר ייתכן, היות והרבה מחסידיו משמשים כמלמדים ומחזיקים [[קופת צדקה]] [[דמי מעמד|המיועדת עבור החזקת ביתו]] והם מחנכים את ילדיהם לתת בזה צדקה וממילא גם ילדים אלו נחשבים לחסידים שלו{{הערה|1=[https://toratchabad.com/%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F-%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F-%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91 פגישתם של אדמו&quot;ר הזקן ורבי נחמן מברסלב].}}.<br /> <br /> ===הדור השני - אדמו&quot;ר האמצעי===<br /> עם [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] התפצלו חסידי חב&quot;ד בין תלמידו רבי [[אהרן מסטרשלה]] לבין בנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהמשיך להנהיג את רוב חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> מיד עם עלותו על כס הנשיאות, נרשמה עליה חדה במספר החסידים וכבר בשנה הראשונה הצטרפו עוד חמש עשרה אלף חסידים והפכו לחסידי חב&quot;ד, כאשר בשנה השניה התפשטה חסידות חב&quot;ד וכבשה את כל פלך [[צ'רניגוב]], ובסך הכללי הכפילה החסידות את עצמה בתקופת נשיאותו פי שניים ויותר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_385.pdf אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ג ע' שמה].}}.<br /> <br /> ===הדור השלישי - אדמו&quot;ר הצמח צדק===<br /> בתקופת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], שקטה לחלוטין המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]], ומספר שנים לאחר שהחל את רבנותו נפטר רבי [[חיים רפאל הורביץ]] ששימש כבנו וממשיך דרכו של אביו רבי [[אהרן מסטרשלה]], ורבים מחסידיו חזרו להסתופף בצילו של הצמח צדק.<br /> <br /> בזמן אדמו&quot;ר הצמח צדק הייתה התקופה עם כמות חסידי חב&quot;ד הגדולה ביותר שמנתה כ- 600,000 חסידים (שישים ריבוא).<br /> <br /> יחד עם זאת, בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לחולל שמות בעולם היהודי, והצליחה להפיל צעירים רבים מדרכי התורה והמצוות ובכללם גם ילדים ממשפחות חב&quot;דיות שנטשו את הדרך והתרחקו מהחסידות ומשמירת תורה ומצוות.<br /> <br /> בתקופתו וביוזמתו הוקמה ה[[עיירה]] החסידית [[שצעדרין]] שהייתה המסגרת החב&quot;דית הראשונה בה שוכנו חסידי חב&quot;ד במקום מרוכז והיוו קהילה עצמאית שוקקת חיים. בשנות השיא שלה עלה מספר תושבי ה[[עיירה]] ל-12,000 תושבים, כשרובם המוחלט היו חסידי חב&quot;ד{{הערה|כל עצמותי, עמוד 2.}}.<br /> <br /> ===הדור הרביעי - אדמו&quot;ר המהר&quot;ש===<br /> לאחר פטירתו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], המשיכו שישה מבניו את דרכו ופתחו חצרות חסידיות ומשכו אחריהם חסידים רבים. אצל [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שהיה הבן הצעיר ביותר, נשארה קבוצה קטנה בלבד מתוך הסך הכללי של חסידי אביו, וחסידיו מנו כשלושים אלף נפשות בלבד{{מקור}}, ידוע שלקראת סוף חייו הציעו אנשי ביל&quot;ו{{הערה|ר&quot;ת &quot;בית יעקב לכו ונלכה&quot;}} לאדמו&quot;ר המהר&quot;ש לעלות לארץ, אולם אז ענה להם אדמו&quot;ר המהר&quot;ש שאם הם היו מקימים את ההמשך של הפסוק שאליו הר&quot;ת שלו &quot;באור ה'&quot; אזי הוא יעלה לארץ ישראל עם מאה אלף חסידיו, מכאן מובן שבתקופה זו היו לו מאה אלף חסידים.<br /> <br /> ===הדור החמישי - אדמו&quot;ר הרש&quot;ב===<br /> לאחר [[הסתלקות]] אביו, במשך עשר שנים לא הסכים [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לקחת על עצמו באופן רישמי את הנהגת הנשיאות והדרכת החסידים תקופה שנקראה בשם [[חורבן ליובאוויטש]] וכללה גם ירידה מתונה במספר האוכלוסייה של חסידים חלשי אופי שחיפשו לעצמם מורה רוחני 'אקטיבי' יותר.<br /> <br /> בתקופת נשיאותו, נגדעו באיבם השושלות המקבילות של חסידות חב&quot;ד לאחר שמנהיגיהם נפטרו ולא נמצא להם מחליף, ורוב חסידיהם התמזגו חזרה עם חסידי חב&quot;ד-ליובאוויטש וקיבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תרנ&quot;ז]] הקים [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] והעמיד בראשה את בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הישיבה שקנתה לעצמה תוך זמן קצר שם טוב, משכה אליה צעירים רבים מכל רחבי [[רוסיה]] גם ממשפחות שאינם חסידי חב&quot;ד, ואלו הפכו ברובם לחסידי חב&quot;ד, דבר שהביא לגידול חיצוני של האוכלוסייה החב&quot;דית. מגמה זו נמשכה גם בתקופת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], דבר שבלט בעיקר בסניפי הישיבה ב[[פולין]] שם רוב תלמידי הישיבה היו ממשפחות לא חב&quot;דיות.<br /> <br /> בסוף זמן נשיאותו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], שגררה את [[רוסיה]] כולה לשפל כלכלי ותברואתי. באזורים רבים ב[[רוסיה]] אנשים רעבו למוות, ומתו ממחלות שונות שלא הצליחו לעמוד בפניהם עקב מצב בריאותם הלקוי וחלישות המערכת החיסונית. מצב זה פגע גם בחלקים רבים של האוכלוסייה החב&quot;דית והביא למותם של אלפים רבים.<br /> <br /> ===הדור השישי - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> ארבע שנים לאחר עלותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על כס הנשיאות, בעקבות עלייתו של סטאלין לשלטון בשנת [[תרפ&quot;ד]] הממשל הקומוניסטי החמיר את יחסו העוין כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות וניהל מלחמת חורמה נגד אנשים שפעלו להחזקת הדת ברחבי רוסיה.<br /> <br /> הנפגעים הראשיים מרודנות זו היו חסידי חב&quot;ד שבמצוותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ המשיכו להפעיל במחתרת מקוואות [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] [[תומכי תמימים|ישיבות]] ושירותי דת, ובעקבות כך הוגלו באלפיהם אל מחנות עבודה ב[[סיביר]] שם מצאו רבים מהם את מותם.<br /> <br /> בנוסף, בעקבות ההגבלות הרבות על שמירת הדת, חלה ירידה דרסטית בגידול הטבעי של חסידי חב&quot;ד הן בגלל מחסור בגישה סדירה ל[[מקווה טהרה]], והן בגלל עליית גיל ה[[נישואין]] והקושי במציאת שידוך הולם תחת עיניהם הפקוחות של ה[[ק.ג.ב.]] תוך כדי ניהול חיים מחתרתיים כפולים וחוסר הוודאות להיכן יישלח הבעל בהוראה מלמעלה זמן קצר לאחר חתונתו.<br /> <br /> עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], הוקל במעט סבלם של חסידי חב&quot;ד ב[[רוסיה]] מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב&quot;ד ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים ימ&quot;ש.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ו]], החל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להקים ולארגן מחדש את חסידי חב&quot;ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית [[יציאת רוסיה תש&quot;ו]], ושלח את אלפי החסידים שיצאו מ[[רוסיה]] להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב&quot;דית. מרכזים כאלו הוקמו ב[[פריז]] שבצרפת, ב[[כפר חב&quot;ד]] שב[[ארץ ישראל]], וב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]].<br /> <br /> ככול הנראה היו באותו העת כ2000 חסידי חב&quot;ד{{הערה|באותו העת רובם של חסידי חב&quot;ד היו ברוסיה , וביציאה הגדולה שבה יצאו רוב מוחלט מחסידים שם יצאו כאלף חסידי חב&quot;ד}}.<br /> <br /> ===הדור השביעי - אדמו&quot;ר שליט&quot;א===<br /> עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב&quot;ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהסתפחות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי המצוות]] ומפעל ה[[שלוחים]] העולמי תחת הסיסמא '[[ופרצת]]'.<br /> <br /> ==התייחסויות מרבותינו נשיאינו==<br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] נודע כבעל חוש דיבור וכריזמה, והוא עשה נפשות רבות לתורת החסידות. בזכות ביקוריו במעוזי ה[[מתנגדים]], [[התקשרות|התקשרו]] בני תורה רבים ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. אך בכל הנוגע לחסידות חב&quot;ד, [[אדמו&quot;ר הזקן]] דרש עבודה פנימית ואמיתית ללא סטיות, מה שגרם לרבים מבני אותו הדור שלא להימנות על חסידיו. בקשר לזה נפוץ בפי חסידים פתגמו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ש&quot;אם [[אדמו&quot;ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים &quot;במדת אמת ליעקב&quot; ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] &quot;קטנתי&quot; - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת&quot;{{הערה|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]].}}.<br /> <br /> למרות מספרם העצום של חסידי חב&quot;ד, ביטא [[אדמו&quot;ר הזקן]] את רצונו ש&quot;שכל ה[[חסיד|חסידים]] יחיו כמו משפחה אחת על פי ה[[תורה]] ב[[אהבה]]&quot;{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ&quot;ד טבת|היום יום, כ&quot;ד טבת]].}}, ונכדו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] טבע את הביטוי &quot;[[חסידים איין משפחה]]&quot; - חסידים הינם משפחה אחת.<br /> <br /> ==האוכלוסייה החב&quot;דית כיום==<br /> המספרים לקמן הינם אומדן משוער של משפחות הרואות את עצמם כחסידי חב&quot;ד, ומחנכים את ילדיהם במוסדות חב&quot;ד. <br /> <br /> ===שלוחי הרבי בעולם===<br /> *'''[[אסיה]]''' - 50.<br /> *'''[[אירופה]]''' - 1200.<br /> *'''[[אפריקה]]''' - 50.<br /> *'''[[אוסטרליה]]''' - 100.<br /> *'''[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]''' - 2500.<br /> *'''[[ארץ ישראל]]''' - 1000.<br /> * סך הכל שלוחים - 5300{{הערה|[https://col.org.il/news/127732 'קול חי' מציג: המספרים המיוחדים של עולם השליחות] {{COL}}}}<br /> <br /> === משפחות אנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד בעולם===<br /> {{טורים|מספר=4|תוכן=<br /> <br /> ====ארצות הברית====<br /> *[[קראון הייטס]] - 5,000.<br /> *[[בורו פארק]] - 250.<br /> *[[מונסי]] - 200.<br /> *פיטסבורג - 100<br /> *[[פלורידה]] - 700<br /> *[[דטרויט]] - 100<br /> *שיקגו - 100<br /> *[[ניו ג'רזי]] - 100<br /> *לוס אנג'לס - 100<br /> סך הכל - 6,600<br /> <br /> ====קנדה====<br /> *[[מונטריאול]] - 700.<br /> *טורונטו - 400.<br /> סך הכל - 1,100<br /> <br /> ====אוסטרליה====<br /> *סידני - 100<br /> *מלבורן - 200.<br /> סך הכל - 300<br /> ====אירופה====<br /> <br /> ====אנגליה====<br /> *לונדון - 700.<br /> *מנצ'סטר - 100.<br /> סך הכל - 800<br /> <br /> ====איטליה====<br /> *[[מילאנו]] - 50.<br /> *[[רומא]] - 30.<br /> סך הכל - 80<br /> ====צרפת====<br /> *[[פריז]] - 1,700. <br /> *[[ברינוא]] - 100.<br /> *יער - 50.<br /> סך הכל - 1,850<br /> <br /> ====בלגיה====<br /> *[[אנטוורפן]] - 50.<br /> <br /> ====רוסיה====<br /> *[[מוסקבה]] - 100.<br /> *[[פטרבורג]] - 50.<br /> סך הכל - 150<br /> <br /> ====אוקראינה====<br /> *אודסה - 50.<br /> *דונייצק - 50.<br /> *[[דנייפרפטרובסק]] - 150.<br /> סך הכל - 250<br /> <br /> ====דרום אפריקה====<br /> *יוהנסבורג - 600.<br /> *קייפטאון - 20.<br /> סך הכל - 620<br /> <br /> ====[[ארץ ישראל]]====<br /> *[[אופקים]] - 40.<br /> *[[אור יהודה]] - 50.<br /> *[[אילת]] - <br /> *[[אלעד]] - 250. <br /> *[[אשדוד]] - <br /> *[[אשקלון]] - <br /> *[[באר שבע]] - 130.<br /> *[[בית שאן]] - 25.<br /> *[[בית שמש]] - 300.<br /> *[[ביתר עילית]] - 600.<br /> *[[בני ברק]] - 300.<br /> *[[ברקת]] - 60.<br /> *[[בת ים]] - 50.<br /> *[[גדרה]] - <br /> *[[דימונה]] - <br /> *[[הרצליה]] - 100.<br /> *[[חדרה]] - <br /> *[[חולון]] - 100.<br /> *[[חיפה]] - 200. <br /> *[[חברון]] - <br /> *[[טבריה]] - <br /> *[[ירושלים]] - 700.<br /> *[[יצהר]] - <br /> *[[כפר חב&quot;ד]] - 2,500.<br /> *[[כפר סבא]] - 50.<br /> *[[לוד]] - 1000.<br /> *[[מגדל העמק]] - 200.<br /> *[[נהריה]] - 30.<br /> *[[נוף הגליל]] - 100.<br /> *[[נתיבות]] - <br /> *[[נתניה]] - 300.<br /> *[[עכו]] - <br /> *[[עמנואל]] - 80.<br /> *[[עפולה]] - 100.<br /> *[[ערד]] - <br /> *[[פתח תקווה]] - 200.<br /> *[[צפת]] - 800.<br /> *[[קריית אתא]] - 100.<br /> *קריית ביאליק - 50.<br /> *[[קריית גת]] - 180.<br /> *קריית חיים - 50.<br /> *קריית ים - 50.<br /> *קריית מוצקין - 100.<br /> *[[קריית מלאכי]] - 1,000.<br /> *[[קריית שמואל]] - 150.<br /> *ראש פינה - 15.<br /> *[[ראשון לציון]] - 200.<br /> *[[רחובות]] - 700.<br /> *[[רמלה]] - <br /> *[[רמת גן]] - <br /> *[[רעננה]] - 50.<br /> *[[שדרות]] - <br /> *[[תל אביב]] - 100.<br /> *[[רמת אביב]] - 80.<br /> סך הכל בארץ - 8,285<br /> }}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד|*]]</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%27%D7%9C/%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%99&diff=447248 2021-01-18T01:00:47Z

<p>חצק&#039;ל: </p> <hr /> <div>*[[התפצלות חסידות חב&quot;ד (תרכ&quot;ו)]]<br /> *[[חב&quot;דפדיה:עלון]]<br /> *[[משתמש:חסיד של הרבי/מוסדות חינוך אור ליובאוויטש כפר חב&quot;ד]]<br /> *[[חב&quot;דפדיה:ערכים מומלצים]]<br /> *[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%93-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf עמ' 18 - הוספות לערך על הפיצול]<br /> *[[האוכלוסיה החב&quot;דית]]</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=447195 2021-01-17T21:07:50Z

<p>חצק&#039;ל: /* פטירתו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=שלמה מיידנצ'יק<br /> |תמונה=[[קובץ:השווער.jpg|שמאל|ללא מסגרת]]<br /> |כינוי=<br /> |תיאור=ר' שליימק'ה מיידנצ'יק<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=מינקוביץ', [[אוקראינה]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט&quot;ו בניסן]] [[תשס&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה=[[כפר חב&quot;ד]]<br /> |מקום פעילות=[[כפר חב&quot;ד]], [[ארה&quot;ק]]<br /> |תפקידים נוספים=יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק]], חבר הנהלת [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד בארה&quot;ק]], יו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]], מקים ומייסד [[מטה משיח בארה&quot;ק]], [[יד לילד המיוחד]], [[ארגון שפרה ופועה]], ועוד<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> [[קובץ:שליימקה בחלוקת כוס של ברכה.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שליימק'ה מיידנצ'יק מקבל מהרבי [[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]]]<br /> [[קובץ:שליימקה.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שליימקה מקבל מהרבי דולר במעמד [[חלוקת דולרים]]]]<br /> [[קובץ:שלמקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה מיידנצ'יק]]<br /> [[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יצחק שמיר]] בביקור ב[[מאפיית מצות כפר חב&quot;ד|מאפיית המצות]] ב[[כפר חב&quot;ד]] לצידו של ר' שלוימק'ה]]<br /> הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' (מוכר בכינויו: '''שלוימ'קה''', [[י&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ד]] - [[ט&quot;ו ניסן]] [[תשס&quot;ד]]), היה שליחו האישי של הרבי באלפי נושאים במשך יובל שנים, והיה הזרוע המבצעת של הקמת מוסדות חב&quot;ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]]; כמו כן בזכות כישוריו הרבים וחיוכו הכובש, היה איש הקשר בין [[חסידות חב&quot;ד]] עם ראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והערכית - כל זאת לצד תפקידיו &quot;הרשמיים&quot;: יושב ראש [[ועד כפר חב&quot;ד]] ויו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בבר מצווה ל[[יתומי צה&quot;ל]]]]<br /> נולד בעיירה מינקוביץ' שב[[אוקראינה]] ב[[י&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ד]] להוריו ר' צבי הירש ומרת מרים עטל (לבית פרידמן), משפחתו מיוחסת ל[[מהר&quot;ל מפראג]]{{הערה|ספר הקטר של חב&quot;ד}}. אביו ר' צבי הירש עשה ככל יכולתו לחנך את בנו חינוך יהודי, לימד אותו בגיל צעיר חומש עם רש&quot;י והקנה לו יסודות מרכזיים ביהדות. אך בהמשך נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי, שם החברה הגויית עשתה את שלה, והנער נגרר אט-אט אחר חבריו, ואף היה חבר בתנועת-הנוער הקומוניסטית. <br /> <br /> בגיל 17 סיים את התיכון, ואז פרצה מלחמת-העולם השניה. לאוניברסיטה לא היה יכול להתקבל בגלל היותו [[יהודי]], על-כן נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי רכבות. שם החל לחוש את משמעות היותו יהודי.<br /> <br /> כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. שם גם פגש יהודים ואת חסידי חב&quot;ד והושפע מהמשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] שקירב אותו ל[[חב&quot;ד]]. בתום המלחמה חזר לעיירת מגוריו מינקוביץ, שם גילה שרוב משפחתו נרצחו על-ידי הנאצים. לאחר מכן חזר ל[[רוסיה]] ויצא ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד ב[[תומכי תמימים פוקינג]]. בתקופת לימודיו שם כתב ר' שליימקה מכתב ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בו כתב שהוא מרגיש שהוא לא כלי עדיין ללמוד בתומכי תמימים, במכתב תשובה השיב לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שמחשבות אלה מגיעים מענווה שמקורה ב[[נפש הבהמית]] ובוודאי שהוא רשאי ללמוד בתומכי תמימים.<br /> <br /> לאחר שהות של מספר חודשים באירופה תכנן לבוא לראות את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואף להשתקע ב[[קראון הייטס]], אך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הורה לו לעלות לארץ ישראל. וכך הגיע בקבוצת העולים הראשונה יחד עם קבוצת החסידים לארץ שם השתכן יחד עם העולים במעברה בפרדס חנה והשתדך עם רעייתו מרת רוזה (בת ר' [[יצחק מאיר גרינברג]]).<br /> <br /> לאחר שהות של מספר חודשים במעברת פרדס חנה עלה יחד עם קבוצת חסידים לחורבת הכפר הערבי הנטוש &quot;ספריה&quot; כדי להקים את היישוב החב&quot;די, נמנה עם מייסדי [[כפר חב&quot;ד]] והמשיך את לימודיו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].<br /> <br /> בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - [[תל אביב]] - דימונה. במהלך עבודתו הרבה לעסוק במבצעים ובהפצת מעיינות החסידות. בהקשר לכך מסופר שפעם יצא במדי הקטר כדי להניח ליהודים תפילין ברכבת, באותו זמן החליף אותו בנסיעה עוזרו, כשבא ליהודי אחד והציע לו להניח תפילין סרב היהודי ושאל את ר' שליימק'ה מי מסיע את הרכבת, ר' שליימק'ה ענה לאותו יהודי בצחות ש&quot;הוא עושה להקב&quot;ה את העבודה ומניח ליהודים תפילין, והקב&quot;ה עושה לו את העבודה ומסיע את הרכבת&quot; כששמע זאת היהודי אמר לר' שליימק'ה שיניח לו מהר תפילין ויחזור לקטר..<br /> <br /> מעדות האנשים הקרובים אליו סדר יומו של ר' שליימקה היה צפוף מאוד, כאשר בלילה היה נוהג בנהג קטר, וביום היה עוסק בעסקנות ציבורית. הוא מיעט בשינה ככל האפשר והיה נוהג לישון בממוצע כ3-4 שעות ביממה. נהגו האישי סיפר שבמהלך הנסיעות שלו בין משרדי הממשלה השונים ניצל ר' שליימקה את הזמן כדי להשלים שעות שינה.<br /> <br /> לר' שליימקה היה בית קטן ופשוט ב[[כפר חב&quot;ד]], והיה מרבה לעשות בו ערבי חב&quot;ד שלהם הזמין את כל צמרת הממשלה מכל הקשת הפוליטית, והיה מחדיר בהם יהדות. בהמשך כשראה שביתו קטן מלהכיל את כל המוזמנים הרחיב אותו במקצת והוסיף סלון מיוחד עם מחיצה - כדי שבערבי חב&quot;ד יהיה מקום מיוחד גם לנשים. <br /> <br /> בשנותיו האחרונות ר' שליימ'ה היה יושן בקומה השנייה ב[[770 (כפר חב&quot;ד)|בית אגו&quot;ח 770]], כך היה עד לפטריתו ב[[ט&quot;ו ניסן]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> ==יחס מיוחד מהרבי==<br /> {{פסקה בעבודה}}<br /> מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שליימק'ה לרבי ל[[יחידות]] הוא נתן לרבי פ&quot;ן בו כתב את שמות ילדיו, אך הוא שכח לכתוב שם של אחד מהם. כשקרא הרבי את הפ&quot;ן הרבי שאל את שליימק'ה אם הוא רשם את כל שמות ילדיו, ר' שליימקה הנה באישור, הרבי שאל זאת שוב ולאחר ששליימקה ענה שוב בהינון אמר לו הרבי את השם של בתו של שליימקה אותה הוא שכח לכתוב בפ&quot;ן..<br /> <br /> לשליימקה הייתה פרנסה קשה, והיו ימים שהוא אף בקושי והביא לחם הביתה.. וכהיה צריך לחתן את ביתו לא היה לו מאיפה להשיג את הכסף, כששמע על-כך הרבי דאג הרבי לכיסוי ההוצאות ומימן את חתונת ביתו של שליימקה. כמו כן מסופר שפעם אחת אשתו של ר' שליימה, רוזה מיידנצ'יק אספה לרבי כסף עבור דבר מסויים, כשהגיע הכסף למזכירות הורה הרבי להחזיר את הכסף באומרו שהכסף הזה הוא מתנה ממנו למשפחתו של שליימק'ה.<br /> <br /> בהקשר לכך בשנת... נתן הרבי ביחידות לר' שליימקה מעטפה ובה 1,500 דולר, הרבי אמר לשליימקה שכסף זה הוא מתנה ממנו עבור ילדיו (10 במספר) ושיביא לכל אחד מהם 100 דולר.<br /> <br /> לקראת י&quot;א ניסן [[תשל&quot;ב]] - שנת השבעים להולדת הרבי נכנס ר' שליימק'ה ליחדיות, בה הביא לרבי כהרגלו מידי י&quot;א ניסן אלבומים מלאים בברכות לכבוד י&quot;א ניסן מכל צמרת השלטון וההנהגה בישראל, בתגובה הביא לו הרבי 4 אגדות של פסח, אחת בשביל הפרזידנט [[זלמן שז&quot;ר]], אחת בשביל אחייניתו של הרבי [[דליה רוטמן]], אחת בשבילו, ואחת בשביל ביתו הבכורה.<br /> <br /> סיפור שממחיש את אימונו של הרבי ויחסו המיוחד לשלימקה אירע בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל&quot;ז]], בהפסקה שהתקיימה בין תפילת [[מוסף]] ל[[נעילה]] כשהרבי עלה לחדרו קרא המזכיר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לר' שליימקה (ששימש אז כיו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]]) ומסר לו שהרבי נתן לו הוראה להקים את [[שפרה ופועה]] ומסר לו את הפרטים, לאחר יום כיפור נתן הרב חדוקוב לר' שליימקה 1,000 דולר כאות השתתפות מהרבי עבור הקמת הארגון..<br /> <br /> כמו כן באחת משנות הממי&quot;ם לפני [[חג הפסח]]קרא הרבי לר' שליימקה ולפרופסור [[ירמיהו ברנובר]] לחדרו הקדוש ל[[יחידות]], שם חזה הרבי שעומד להיות עלייה מ[[רוסיה]] לארץ הקודש וציווה עליהם לדאוג לשיכון עבור העולים הרוסים ב[[ירושלים]]. לאחר היחידות נתן הרבי לכל אחד מצה, כשהיגעו לארץ גאדו אצל ראשי המדינה והשלטון למען הקמת שכונה עבור העולים הרוסים.<br /> <br /> כמו כן כהורה הרבי להקים את [[נחלת הר חב&quot;ד]] ר' שליימקה היה מהפועלים הראשיים בעניין ביסוסה, בתקופה זו [[קריית מלאכי]] (העיר בה שוכן השכונה) הייתה נחשבת לעיר מבודדת ובקושי והיה ביקוש להגיע לשכונה, כשראה ר' שליימק'ה שהעבודה בשכונה מתחילה להיעצר הוא עשה אסיפה דחופה ב[[בית כנסת המרכזי]] ב[[כפר חב&quot;ד]] בה דיבר קשות על-כך שרצון הרבי שחסידים יבואו לגור בנחל'ה החדשה ולמרות זאת אף אחד לא מגיע לגור שם, לכן ר' שליימקה הודיע שהוא מתכנן לעבור עם משפחתו מ[[כפר חב&quot;ד]] לנחל'ה. דבריו עוררו סערה בכפר חב&quot;ד וזמן קצר לאחר מכן קבל ר' שליימקה טל' בהול מהמזכירות בו הודיעו לו שהרבי אוסר עליו לעבור לנחל'ה אלא רצונו הקדוש שימשיך בעבדותו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות. <br /> <br /> אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות הייתה בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בערב [[ראש השנה]] [[תשד&quot;מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שליימקה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא.<br /> <br /> הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שליימקה מתנהג באופן של &quot;למעלה מגדר אנושי&quot;.<br /> <br /> בכל פעם שר' שליימק'ה היה בא לתשרי ל[[רבי]] היה ר' [[דוד רסקין]] מביא לר' שליימקה מפתח של אחד החדרים בקומה העליונה של [[770]] שם היה ר' שליימקה יושן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שליימקה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שליימה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה.<br /> <br /> במהלך כהונתו של ר' שליימקה כיו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד ואגו&quot;ח היה הרבי מתקשר אליו דרך אחד המזכירים לעתים קרובות, - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים ב[[כפר חב&quot;ד]] בכלל וב[[חב&quot;ד]] בפרט.<br /> <br /> ==יו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד== <br /> <br /> במקביל לעבודתו כקטר ברכבת ישראל כיהן ר' שלוימקה כיו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]], שם מסר את גופו ונפשו עבור טובת כלל תושבי הכפר ומוסדותיו. בלילות היה עושה את הדרך ברכבת בקו תל אביב דימונה ובימים היה מתרוצץ במשרדי הממשלה השונים עבור פיתוחו של הכפר ושגשוגו. <br /> <br /> כשנכנס לתפקידו, היה זה לאחר תשע שנים של ייסורי לידה של הכפר, כאשר בזה אחר זה התחלפו היו&quot;רים, ולא הייתה מדיניות יציבה ומתוקנת. כמו כן לכפר היה שם באותם ימים בממשלה כ&quot;כפר בעייתי&quot; שהתושבים בו לא משלמים מיסים, דבר שהקשה מאוד על קבלת תקציבים וסיוע מהמדינה. לאחר הפצרות רבות מצד המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] ר' שלוימק'ה נקרא אל הדגל והחל לעשות סדר, והפך את [[כפר חב&quot;ד]] לעיר הבירה של חב&quot;ד בארה&quot;ק, לנחת רוחו של הרבי. לצדו עמד מזכירו ר' [[אהרון נחמן פרידמן]].<br /> <br /> מיד כשהתמנה ליו&quot;ר הועד החל ר' שליימקה לעסוק בעסקנות ציבורית וצבר קשרים רבים בצמרת השלטון בישראל, ובעקבות הקפידו שתושבי הכפר ישלמו מיסים החל מעמדו של הכפר לעלות והכפר החל לקבל תקציבים רבים מהמדינה. התושבים בתחילה דחו את מאמציו של ר' שליימקה בטענה שזה פוגע בהם, כשכתבו על-כך לרבי צידד הרבי בעד מדיניותו של ר' שליימק'ה וכתב מכיון שרוב תושבי הכפר הגיעו מרוסיה שם נהגו שלא לשלם מיסים הם חושבים שכך צריך לעשות גם עכשיו, אך בעקבות כך שנמצאים עתה במדינה יהודית שהכסף הולך כדי לעזור ליהודים אחרים אין שום סיבה שלא ישלמו מיסים.<br /> <br /> לאחר שנים התברר שכל מה שעשה ר' שליימקה היה בהוראה ישירה מהרבי, כשמזכירו האישי העיד על-כך שהיה מקבל מאות פתקים מהרבי ונצטווה להשמיד אותם מיד בתום הקריאה בהם.<br /> <br /> מפעלותיו של ר' שליימקה בתור יו&quot;ר הועד ניתן למנות את הצלחתו במאבק של תושבי הכפר ביישוב &quot;תוחלת&quot; שהוקם בסמוך לו וסיפוח היישוב לשטח הכפר, את בניית שכונת השיכונים החדשים, חיזוק מעמדו של הכפר בעיניי השלטון, ועוד..<br /> <br /> עשרות שנים עסק ר' שליימק'ה בצרכי ציבור באמונה.<br /> <br /> ==פעילות עם ראשי המדינה== <br /> [[קובץ:1234.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גזיר [[עיתון]] המראה את הרב מיידנצ'יק עם [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בשבע ברכות של בתו, תשנ&quot;ה]]<br /> [[קובץ:משרד אגו''ח מיידנצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב שלמה מיידנצ'יק ב&quot;אולם קבלת פנים&quot; ב770 בכפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> במסגרת עבודתו כיו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא&quot;י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל. <br /> <br /> בשמחות משפחתיות שערך השתתפו בין השאר: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; [[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], אליקים רובינשטיין, זאבי, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי [[צה&quot;ל]] לדורותיהם ועוד רבים. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה מצידו בנה קשר של אימון בצורה מוחלטת. לא ניצל את קשריו לצרכים אישיים או פוליטיים, אלא דווקא בשביל לעורר איזשהו זיק יהודי חבוי.<br /> <br /> ==פעולתו לטובת מוסדות חב&quot;ד== <br /> ר' שלוימק'ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב&quot;ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב&quot;דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד. <br /> <br /> הקשר האישי שיצר במשך השנים, נרקם בזכות ה[[אהבה]] והחיבה הבלתי-מזוייפים שהפגין כלפי ידידיו. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה רקם קשר אישי עם כל ראשי הממשלה מטעם מפא&quot;י{{הערה|חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור}}. היה לו קשר עם כל הרמט&quot;כלים וכל האלופים. לא היה אלוף שלא הכיר אותו. זאת הוא ניצל על מנת לקשר את כולם עם הרבי מלך המשיח. לפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם [[פ&quot;נ|פנ&quot;ים]], וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.<br /> <br /> ר' שלוימק'ה הגיע יחד עם משלחת [[רבני חב&quot;ד]] אל הרב גורן שכיהן בימים דאז כרבה הראשי של [[ישראל]] בנסיון לשכנעו למנות שלוחים ו[[חסידי חב&quot;ד]] לרבני ערים ושכונות ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|כמסופר בספר 'הרב מרדכי שמואל אשכנזי'}}.<br /> <br /> כמו כן ר' שליימקה עזר רבות בהקמת שכונות חדשות לחסידי חב&quot;ד, בין השכונות שר' שליימקה עזר רבות בהקמתו ניתן למנות את שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]], את ייסודה של קהילת חב&quot;ד ב[[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], ועוד..<br /> <br /> ==יו&quot;ר אגו&quot;ח באה&quot;ק==<br /> באמצע שנות הממ&quot;ים פרש ר' שלוימק'ה מתפקידו כיושב ראש ועד כפר חב&quot;ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק]] בשנת תש&quot;נ, הוא פעל להקים את עיר חב&quot;ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם כל ה'מי ומי' בישראל - דבר שתפס את כל סדר יומו. <br /> <br /> בשנת תש&quot;נ חזר ר' שלוימק'ה לעסקנות ציבורית, לאחר שהרבי הורה ל[[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק|רבני חב&quot;ד]] למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק כדי שינהלו את ענייני חב&quot;ד בארץ. ר' שלוימק'ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב&quot;ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ'יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי &quot;ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו' אזכיר עה&quot;צ&quot;. <br /> <br /> בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב&quot;ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב&quot;ד בפני גורמי הממשלה. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב&quot;ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו. <br /> <br /> במסגרת תפקידו סייע ר' שלוימק'ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב&quot;ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו&quot;ח. <br /> <br /> את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ'יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע. <br /> <br /> במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר' שלוימק'ה בראשות אגודת חסידי חב&quot;ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב&quot;ד בארה&quot;ק, הוא הקים את 'מחלקת המוסדות' שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב&quot;דיים שונים בארה&quot;ק; 'מחלקת הקמת שכונות חב&quot;דיות', וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה&quot;ק, הקרקע נרשמה ע&quot;ש אגודת חסידי חב&quot;ד, וההפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו&quot;ח. כך זה בשכון חב&quot;ד ב[[לוד]], ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב&quot;דית ב[[רמת שלמה]] בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו&quot;ח, בהוראת הרבי. <br /> <br /> כמו כן הוקמה 'ועדת הביקורת' ו'ועדת חינוך' שעסקו בחיזוק החינוך החב&quot;די בארה&quot;ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה 'מחלקת קליטה' שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן איגוד המשפיעים. <br /> <br /> בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את '[[מטה משיח בארץ הקודש]]' בניהולו של הרב [[שמואל הנדל]] כארגון הפועל בחסות אגו&quot;ח.<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשס&quot;ד]] - זמן קצר לפני פטירתו, הקים את הארגון [[יד לילד המיוחד]] המסייע לילדים עם צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם, מחליפו בניהול הארגון כיום, הוא נכדו - הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:מיידנצ'יק_הקטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר הסוקר את תולדות חייו]]<br /> בבוקרו של [[ט&quot;ו ניסן|יום ראשון של חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]], התדרדר לפתע מצבו הבריאותי. בשעות אחר הצהריים הוא פקח לפתע את עיניו. בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק|ישראל]] ששהה עמו בחג, סיפר לו היכן עשה כל אחד מהילדים והנכדים את ליל הסדר. הוא האזין בדריכות וניכרה על פניו התעניינות וקורת רוח רבה. לאחר מכן בנו ונכדו הת' [[אברהם מיידנצ'יק|אברהם]], יצאו בריקוד עם הניגון &quot;[[יחי אדוננו]]&quot; ו&quot;[[מאה שנה (ניגון)|מאה ושתיים שנה לרבי מלך המשיח]]&quot;, כפי שר' שלוימק'ה עצמו היה רגיל לשיר בהגיעו מידי שבת וחג לבתי ילדיו ונכדיו בכפר חב&quot;ד. וכך, בעוד ששירת הקודש על שפתותיהם, עצם את עיניו והשיב את נשמתו לגנזי מרומים, והוא בן 80. <br /> <br /> אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב&quot;ד - 770, ב[[כפר חב&quot;ד]], במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת &quot;[[בית מנחם]]&quot; ומשם לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] 'אחיעזר', שם נטמן.<br /> <br /> במהלך השבעה שישבו משפחתו הגיעו רבים מצמרת השלטון בישראל, ביניהם אף ראש הממשלה דאז - [[אריק שרון]]. במהלך ה'שלושים' שלאחר פטירתו ארגנו כינוס מיוחד לזכרו ב770, שם נאם אף ידידו הקרוב הרמטכ&quot;ל אמנון ליפקין שסיפר על היכרותו של ר' שליימקה והתמסרותו המלאה לרבי. במהלך הכינוס חולק כתשורה דף של [[בול חב&quot;ד]] שר' שליימקה עבד רבות כדי שיצא לאור.<br /> <br /> ב[[תשע&quot;ג]] יצא לאור ספר על תולדות חייו &quot;הקטר של חב&quot;ד&quot; בהוצאת המשפחה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו, יהושע מיידנצ'יק, גני תקווה.<br /> <br /> ;בניו:<br /> *הרב צבי הירש מיידנצ'יק - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - כפר חב&quot;ד, מנהל [[בית חב&quot;ד נמל התעופה לוד (נתב&quot;ג)]], וחבר [[אגו&quot;ח]] באה&quot;ק.<br /> *הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], מנהל בנין [[770 כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב יעקב משה מיידנצ'יק, מורה ב[[אהלי תורה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ;חתניו:<br /> *הרב חיים אברהם בלינצקי - [[כפר חב&quot;ד]], משלוחי הרבי בשדה התעופה.<br /> *הרב מנחם קליינמן - באר שבע.<br /> *הרב [[דובער מנדלזון|בערקה מנדלסון]] - כפר חב&quot;ד, איש [[אגו&quot;ח]] וחבר [[ועדת החינוך החב&quot;די]].<br /> *הרב [[עופר מיודובניק]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *הרב [[בן-ציון קארף]] - מנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד במיאמי, [[פלורידה]].<br /> *הרב אמיר רוזן - כפר חב&quot;ד<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב&quot;ד''', [[תשע&quot;ג]] (2013)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60691 התבטאות נדירה של הרבי על מיידנצ'יק] {{וידאו}}<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1393865 הרבי נותן דולר ל'ראש העיר' של כפר חב&quot;ד] {{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=64915 גלעד שרון על הרב מיידנצ'יק] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76538 ערב השקה לספר &quot;הקטר של חב&quot;ד&quot;], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76535 אתר ynet מדווח: ערב השקה לספר על יו&quot;ר אגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/135615/ שלמה מיידנצ'יק הולך לוושינגטון]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת צו תשע&quot;ו {{אינפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[דוד ברוומן]]|הבא=[[מנחם לרר]]|רשימה=[[ועד כפר חב&quot;ד|יושב ראש ועד כפר חב&quot;ד]]|שנה=[[תשי&quot;ח]] - [[תשמ&quot;ג]]}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אפרים וולף]]|הבא=[[שמואל גרייזמן]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב&quot;ד (ישראל)|יושב ראש אגו&quot;ח]]|שנה=[[תש&quot;נ]] - [[תשס&quot;ד]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מיידנצ'יק שלמה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]<br /> [[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינברג 2]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=447055 2021-01-17T13:41:33Z

<p>חצק&#039;ל: /* הרחבה */</p> <hr /> <div>ל[[חסיד]] זהות כותבי הספר ידועה לך, ולכן מחקת. אם כן כתוב בבקשה את שמם [[משתמש:פיני|פיני]] 02:54, 15 מאי 2009 (EDT)<br /> :היא לא ידועה לי, אך אין טעם באנצקלופדי' להזכיר כזה פרט שלא ידועה זהותם, אם אכן לא ידועה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> ::נראה לי שגם אין טעם בכלל לכתוב עובדה זו באנציקלופדיה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:24, 18 מאי 2009 (EDT)<br /> אם קוראים בעגה רוסית/חב&quot;דית שמו הוא אכן: שלוימק'ה, אבל בד&quot;כ כותבים פה בעברית ולכן יש לאיית את שמו: שליימק'ה. דעתכם? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 07:58, 5 באוקטובר 2010 (UTC)<br /> :::לדעתי זה כלל אינו צריך להופיע בערך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ז בתשרי ה'תשע&quot;א 10:48, 5 באוקטובר 2010 (UTC)<br /> <br /> == שלומי חסקי ==<br /> <br /> מישהו יודע פרטים על הסופר או על הספר? מיהו שלומי חסקי, שם מקורי או שם עט? המשפחה ביקשה את שירותיו, או שהוא מיוזמתו החליט לכתוב על מישהו שהוא מכיר? הספר כתוב בצורה ראויה וניתן לקנות-לקרוא אותו? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בתמוז ה'תשע&quot;ג • 16:08, 17 ביוני 2013 (UTC)<br /> :איזו בדיחה {{חיוך רחב}} - הסתכלתי הרגע בויקיפדיה, וכך כתוב שם (שם הסופר הוא שמו האמיתי!): {{ציטוטון|מיידנצ'יק - הכתר של חב&quot;ד, 2013}}. {{חיוך רחב}}{{חיוך רחב}}{{חיוך רחב}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בתמוז ה'תשע&quot;ג • 16:10, 17 ביוני 2013 (UTC)<br /> ::אם כבר ויקיפדיה תראו מה מצאתי בדף שיחה של הערך שלו שם פתיחת ציטוט: הנה הקישור: http://www.chabad.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6'%D7%99%D7%A7 אנונימי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם/ה<br /> <br /> שלום לך. אתה מוזמן להוסיף לערך בעצמך פרטים מתוך חב&quot;דפדיה. לאחר שציינת פה שמקורם בחב&quot;דפדיה. שים לב לדרך וכללי העריכה פה. כדי שלא ימחקו את עריכותך. אתה יכול לעיין ב מדריך הבא: ויקיפדיה:ויקיפדיה צעד אחר צעד. בברכה --שיע • (שיחה) • כ&quot;ט באב ה'תשע&quot;א • 18:07, 29 באוגוסט 2011 (IDT) סוף ציטוט. {{חיוך רחב}} --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 22:27, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;א 22:27, 17 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :::כ&quot;כ הרבה עריכות עשו שם ומכל זה יצא בקושי שש שורות עלובות.. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 22:32, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;א 22:32, 17 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == להכניס גם את זה?? ==<br /> <br /> http://chabad.info/news/%d7%96%d7%99%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%94%d7%95%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%92%d7%95%d7%97-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%93/<br /> <br /> ==חד היה בדרא==<br /> ר' שליימק'ה מיידנצ'יק הוא אחד החסידים המיוחדים של דורנו, ראוי שהערך עליו יהיה גדול בהרבה. יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 01:59, כ&quot;ג באייר, ה'תש&quot;ף 01:59, 17 במאי 2020 (IST)<br /> :אתה מוזמן להרחיב מידיעותיך ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 03:46 • כ&quot;ג באייר ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == הרחבה ==<br /> <br /> {{א|חצק'ל}} - רק מזכיר שערכים הם אינם מקומות לסיפורים, ואם יש לך פנינים מיוחדים, אתה מוזמן לכתוב אותם ב[[חסידישעפדיה|א חסידשע פארבריינגען]].. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 12:21, ד' בשבט, ה'תשפ&quot;א (&lt;font size=&quot;2.5&quot;&gt;17 בינו' למניינם&lt;/font&gt;) - '''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ&quot;א|קדימה לעבודה!]]'''<br /> :זה לא בידיוק סיפורים - זה בא בשקר לשם הפסקה &quot;יחס מהרבי&quot;, אולי אפשר לקצר את זה קצת.. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 13:41, 17 בינואר 2021 (UTC)</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=447034 2021-01-17T12:14:31Z

<p>חצק&#039;ל: /* יחס מיוחד מהרבי */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=שלמה מיידנצ'יק<br /> |תמונה=[[קובץ:השווער.jpg|שמאל|ללא מסגרת]]<br /> |כינוי=<br /> |תיאור=ר' שליימק'ה מיידנצ'יק<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=מינקוביץ', [[אוקראינה]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט&quot;ו בניסן]] [[תשס&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה=[[כפר חב&quot;ד]]<br /> |מקום פעילות=[[כפר חב&quot;ד]], [[ארה&quot;ק]]<br /> |תפקידים נוספים=יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק]], חבר הנהלת [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד בארה&quot;ק]], יו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]], מקים ומייסד [[מטה משיח בארה&quot;ק]], [[יד לילד המיוחד]], [[ארגון שפרה ופועה]], ועוד<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> [[קובץ:שליימקה בחלוקת כוס של ברכה.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שליימק'ה מיידנצ'יק מקבל מהרבי [[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]]]<br /> [[קובץ:שליימקה.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שליימקה מקבל מהרבי דולר במעמד [[חלוקת דולרים]]]]<br /> [[קובץ:שלמקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה מיידנצ'יק]]<br /> [[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יצחק שמיר]] בביקור ב[[מאפיית מצות כפר חב&quot;ד|מאפיית המצות]] ב[[כפר חב&quot;ד]] לצידו של ר' שלוימק'ה]]<br /> הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' (מוכר בכינויו: '''שלוימ'קה''', [[י&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ד]] - [[ט&quot;ו ניסן]] [[תשס&quot;ד]]), היה שליחו האישי של הרבי באלפי נושאים במשך יובל שנים, והיה הזרוע המבצעת של הקמת מוסדות חב&quot;ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]]; כמו כן בזכות כישוריו הרבים וחיוכו הכובש, היה איש הקשר בין [[חסידות חב&quot;ד]] עם ראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והערכית - כל זאת לצד תפקידיו &quot;הרשמיים&quot;: יושב ראש [[ועד כפר חב&quot;ד]] ויו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בבר מצווה ל[[יתומי צה&quot;ל]]]]<br /> נולד בעיירה מינקוביץ' שב[[אוקראינה]] ב[[י&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ד]] להוריו ר' צבי הירש ומרת מרים עטל (לבית פרידמן), משפחתו מיוחסת ל[[מהר&quot;ל מפראג]]{{הערה|ספר הקטר של חב&quot;ד}}. אביו ר' צבי הירש עשה ככל יכולתו לחנך את בנו חינוך יהודי, לימד אותו בגיל צעיר חומש עם רש&quot;י והקנה לו יסודות מרכזיים ביהדות. אך בהמשך נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי, שם החברה הגויית עשתה את שלה, והנער נגרר אט-אט אחר חבריו, ואף היה חבר בתנועת-הנוער הקומוניסטית. <br /> <br /> בגיל 17 סיים את התיכון, ואז פרצה מלחמת-העולם השניה. לאוניברסיטה לא היה יכול להתקבל בגלל היותו [[יהודי]], על-כן נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי רכבות. שם החל לחוש את משמעות היותו יהודי.<br /> <br /> כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. שם גם פגש יהודים ואת חסידי חב&quot;ד והושפע מהמשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] שקירב אותו ל[[חב&quot;ד]]. בתום המלחמה חזר לעיירת מגוריו מינקוביץ, שם גילה שרוב משפחתו נרצחו על-ידי הנאצים. לאחר מכן חזר ל[[רוסיה]] ויצא ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד ב[[תומכי תמימים פוקינג]]. בתקופת לימודיו שם כתב ר' שליימקה מכתב ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בו כתב שהוא מרגיש שהוא לא כלי עדיין ללמוד בתומכי תמימים, במכתב תשובה השיב לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שמחשבות אלה מגיעים מענווה שמקורה ב[[נפש הבהמית]] ובוודאי שהוא רשאי ללמוד בתומכי תמימים.<br /> <br /> לאחר שהות של מספר חודשים באירופה תכנן לבוא לראות את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואף להשתקע ב[[קראון הייטס]], אך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הורה לו לעלות לארץ ישראל. וכך הגיע בקבוצת העולים הראשונה יחד עם קבוצת החסידים לארץ שם השתכן יחד עם העולים במעברה בפרדס חנה והשתדך עם רעייתו מרת רוזה (בת ר' [[יצחק מאיר גרינברג]]).<br /> <br /> לאחר שהות של מספר חודשים במעברת פרדס חנה עלה יחד עם קבוצת חסידים לחורבת הכפר הערבי הנטוש &quot;ספריה&quot; כדי להקים את היישוב החב&quot;די, נמנה עם מייסדי [[כפר חב&quot;ד]] והמשיך את לימודיו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].<br /> <br /> בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - [[תל אביב]] - דימונה. במהלך עבודתו הרבה לעסוק במבצעים ובהפצת מעיינות החסידות. בהקשר לכך מסופר שפעם יצא במדי הקטר כדי להניח ליהודים תפילין ברכבת, באותו זמן החליף אותו בנסיעה עוזרו, כשבא ליהודי אחד והציע לו להניח תפילין סרב היהודי ושאל את ר' שליימק'ה מי מסיע את הרכבת, ר' שליימק'ה ענה לאותו יהודי בצחות ש&quot;הוא עושה להקב&quot;ה את העבודה ומניח ליהודים תפילין, והקב&quot;ה עושה לו את העבודה ומסיע את הרכבת&quot; כששמע זאת היהודי אמר לר' שליימק'ה שיניח לו מהר תפילין ויחזור לקטר..<br /> <br /> מעדות האנשים הקרובים אליו סדר יומו של ר' שליימקה היה צפוף מאוד, כאשר בלילה היה נוהג בנהג קטר, וביום היה עוסק בעסקנות ציבורית. הוא מיעט בשינה ככל האפשר והיה נוהג לישון בממוצע כ3-4 שעות ביממה. נהגו האישי סיפר שבמהלך הנסיעות שלו בין משרדי הממשלה השונים ניצל ר' שליימקה את הזמן כדי להשלים שעות שינה.<br /> <br /> לר' שליימקה היה בית קטן ופשוט ב[[כפר חב&quot;ד]], והיה מרבה לעשות בו ערבי חב&quot;ד שלהם הזמין את כל צמרת הממשלה מכל הקשת הפוליטית, והיה מחדיר בהם יהדות. בהמשך כשראה שביתו קטן מלהכיל את כל המוזמנים הרחיב אותו במקצת והוסיף סלון מיוחד עם מחיצה - כדי שבערבי חב&quot;ד יהיה מקום מיוחד גם לנשים. <br /> <br /> בשנותיו האחרונות ר' שליימ'ה היה יושן בקומה השנייה ב[[770 (כפר חב&quot;ד)|בית אגו&quot;ח 770]], כך היה עד לפטריתו ב[[ט&quot;ו ניסן]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> ==יחס מיוחד מהרבי==<br /> {{פסקה בעבודה}}<br /> מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שליימק'ה לרבי ל[[יחידות]] הוא נתן לרבי פ&quot;ן בו כתב את שמות ילדיו, אך הוא שכח לכתוב שם של אחד מהם. כשקרא הרבי את הפ&quot;ן הרבי שאל את שליימק'ה אם הוא רשם את כל שמות ילדיו, ר' שליימקה הנה באישור, הרבי שאל זאת שוב ולאחר ששליימקה ענה שוב בהינון אמר לו הרבי את השם של בתו של שליימקה אותה הוא שכח לכתוב בפ&quot;ן..<br /> <br /> לשליימקה הייתה פרנסה קשה, והיו ימים שהוא אף בקושי והביא לחם הביתה.. וכהיה צריך לחתן את ביתו לא היה לו מאיפה להשיג את הכסף, כששמע על-כך הרבי דאג הרבי לכיסוי ההוצאות ומימן את חתונת ביתו של שליימקה. כמו כן מסופר שפעם אחת אשתו של ר' שליימה, רוזה מיידנצ'יק אספה לרבי כסף עבור דבר מסויים, כשהגיע הכסף למזכירות הורה הרבי להחזיר את הכסף באומרו שהכסף הזה הוא מתנה ממנו למשפחתו של שליימק'ה.<br /> <br /> בהקשר לכך בשנת... נתן הרבי ביחידות לר' שליימקה מעטפה ובה 1,500 דולר, הרבי אמר לשליימקה שכסף זה הוא מתנה ממנו עבור ילדיו (10 במספר) ושיביא לכל אחד מהם 100 דולר.<br /> <br /> לקראת י&quot;א ניסן [[תשל&quot;ב]] - שנת השבעים להולדת הרבי נכנס ר' שליימק'ה ליחדיות, בה הביא לרבי כהרגלו מידי י&quot;א ניסן אלבומים מלאים בברכות לכבוד י&quot;א ניסן מכל צמרת השלטון וההנהגה בישראל, בתגובה הביא לו הרבי 4 אגדות של פסח, אחת בשביל הפרזידנט [[זלמן שז&quot;ר]], אחת בשביל אחייניתו של הרבי [[דליה רוטמן]], אחת בשבילו, ואחת בשביל ביתו הבכורה.<br /> <br /> סיפור שממחיש את אימונו של הרבי ויחסו המיוחד לשלימקה אירע בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל&quot;ז]], בהפסקה שהתקיימה בין תפילת [[מוסף]] ל[[נעילה]] כשהרבי עלה לחדרו קרא המזכיר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לר' שליימקה (ששימש אז כיו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]]) ומסר לו שהרבי נתן לו הוראה להקים את [[שפרה ופועה]] ומסר לו את הפרטים, לאחר יום כיפור נתן הרב חדוקוב לר' שליימקה 1,000 דולר כאות השתתפות מהרבי עבור הקמת הארגון..<br /> <br /> כמו כן באחת משנות הממי&quot;ם לפני [[חג הפסח]]קרא הרבי לר' שליימקה ולפרופסור [[ירמיהו ברנובר]] לחדרו הקדוש ל[[יחידות]], שם חזה הרבי שעומד להיות עלייה מ[[רוסיה]] לארץ הקודש וציווה עליהם לדאוג לשיכון עבור העולים הרוסים ב[[ירושלים]]. לאחר היחידות נתן הרבי לכל אחד מצה, כשהיגעו לארץ גאדו אצל ראשי המדינה והשלטון למען הקמת שכונה עבור העולים הרוסים.<br /> <br /> כמו כן כהורה הרבי להקים את [[נחלת הר חב&quot;ד]] ר' שליימקה היה מהפועלים הראשיים בעניין ביסוסה, בתקופה זו [[קריית מלאכי]] (העיר בה שוכן השכונה) הייתה נחשבת לעיר מבודדת ובקושי והיה ביקוש להגיע לשכונה, כשראה ר' שליימק'ה שהעבודה בשכונה מתחילה להיעצר הוא עשה אסיפה דחופה ב[[בית כנסת המרכזי]] ב[[כפר חב&quot;ד]] בה דיבר קשות על-כך שרצון הרבי שחסידים יבואו לגור בנחל'ה החדשה ולמרות זאת אף אחד לא מגיע לגור שם, לכן ר' שליימקה הודיע שהוא מתכנן לעבור עם משפחתו מ[[כפר חב&quot;ד]] לנחל'ה. דבריו עוררו סערה בכפר חב&quot;ד וזמן קצר לאחר מכן קבל ר' שליימקה טל' בהול מהמזכירות בו הודיעו לו שהרבי אוסר עליו לעבור לנחל'ה אלא רצונו הקדוש שימשיך בעבדותו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות. <br /> <br /> אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות הייתה בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בערב [[ראש השנה]] [[תשד&quot;מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שליימקה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא.<br /> <br /> הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שליימקה מתנהג באופן של &quot;למעלה מגדר אנושי&quot;.<br /> <br /> בכל פעם שר' שליימק'ה היה בא לתשרי ל[[רבי]] היה ר' [[דוד רסקין]] מביא לר' שליימקה מפתח של אחד החדרים בקומה העליונה של [[770]] שם היה ר' שליימקה יושן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שליימקה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שליימה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה.<br /> <br /> במהלך כהונתו של ר' שליימקה כיו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד ואגו&quot;ח היה הרבי מתקשר אליו דרך אחד המזכירים לעתים קרובות, - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים ב[[כפר חב&quot;ד]] בכלל וב[[חב&quot;ד]] בפרט.<br /> <br /> ==יו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד== <br /> <br /> במקביל לעבודתו כקטר ברכבת ישראל כיהן ר' שלוימקה כיו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]], שם מסר את גופו ונפשו עבור טובת כלל תושבי הכפר ומוסדותיו. בלילות היה עושה את הדרך ברכבת בקו תל אביב דימונה ובימים היה מתרוצץ במשרדי הממשלה השונים עבור פיתוחו של הכפר ושגשוגו. <br /> <br /> כשנכנס לתפקידו, היה זה לאחר תשע שנים של ייסורי לידה של הכפר, כאשר בזה אחר זה התחלפו היו&quot;רים, ולא הייתה מדיניות יציבה ומתוקנת. כמו כן לכפר היה שם באותם ימים בממשלה כ&quot;כפר בעייתי&quot; שהתושבים בו לא משלמים מיסים, דבר שהקשה מאוד על קבלת תקציבים וסיוע מהמדינה. לאחר הפצרות רבות מצד המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] ר' שלוימק'ה נקרא אל הדגל והחל לעשות סדר, והפך את [[כפר חב&quot;ד]] לעיר הבירה של חב&quot;ד בארה&quot;ק, לנחת רוחו של הרבי. לצדו עמד מזכירו ר' [[אהרון נחמן פרידמן]].<br /> <br /> מיד כשהתמנה ליו&quot;ר הועד החל ר' שליימקה לעסוק בעסקנות ציבורית וצבר קשרים רבים בצמרת השלטון בישראל, ובעקבות הקפידו שתושבי הכפר ישלמו מיסים החל מעמדו של הכפר לעלות והכפר החל לקבל תקציבים רבים מהמדינה. התושבים בתחילה דחו את מאמציו של ר' שליימקה בטענה שזה פוגע בהם, כשכתבו על-כך לרבי צידד הרבי בעד מדיניותו של ר' שליימק'ה וכתב מכיון שרוב תושבי הכפר הגיעו מרוסיה שם נהגו שלא לשלם מיסים הם חושבים שכך צריך לעשות גם עכשיו, אך בעקבות כך שנמצאים עתה במדינה יהודית שהכסף הולך כדי לעזור ליהודים אחרים אין שום סיבה שלא ישלמו מיסים.<br /> <br /> לאחר שנים התברר שכל מה שעשה ר' שליימקה היה בהוראה ישירה מהרבי, כשמזכירו האישי העיד על-כך שהיה מקבל מאות פתקים מהרבי ונצטווה להשמיד אותם מיד בתום הקריאה בהם.<br /> <br /> מפעלותיו של ר' שליימקה בתור יו&quot;ר הועד ניתן למנות את הצלחתו במאבק של תושבי הכפר ביישוב &quot;תוחלת&quot; שהוקם בסמוך לו וסיפוח היישוב לשטח הכפר, את בניית שכונת השיכונים החדשים, חיזוק מעמדו של הכפר בעיניי השלטון, ועוד..<br /> <br /> עשרות שנים עסק ר' שליימק'ה בצרכי ציבור באמונה.<br /> <br /> ==פעילות עם ראשי המדינה== <br /> [[קובץ:1234.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גזיר [[עיתון]] המראה את הרב מיידנצ'יק עם [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בשבע ברכות של בתו, תשנ&quot;ה]]<br /> [[קובץ:משרד אגו''ח מיידנצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב שלמה מיידנצ'יק ב&quot;אולם קבלת פנים&quot; ב770 בכפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> במסגרת עבודתו כיו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא&quot;י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל. <br /> <br /> בשמחות משפחתיות שערך השתתפו בין השאר: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; [[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], אליקים רובינשטיין, זאבי, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי [[צה&quot;ל]] לדורותיהם ועוד רבים. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה מצידו בנה קשר של אימון בצורה מוחלטת. לא ניצל את קשריו לצרכים אישיים או פוליטיים, אלא דווקא בשביל לעורר איזשהו זיק יהודי חבוי.<br /> <br /> ==פעולתו לטובת מוסדות חב&quot;ד== <br /> ר' שלוימק'ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב&quot;ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב&quot;דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד. <br /> <br /> הקשר האישי שיצר במשך השנים, נרקם בזכות ה[[אהבה]] והחיבה הבלתי-מזוייפים שהפגין כלפי ידידיו. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה רקם קשר אישי עם כל ראשי הממשלה מטעם מפא&quot;י{{הערה|חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור}}. היה לו קשר עם כל הרמט&quot;כלים וכל האלופים. לא היה אלוף שלא הכיר אותו. זאת הוא ניצל על מנת לקשר את כולם עם הרבי מלך המשיח. לפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם [[פ&quot;נ|פנ&quot;ים]], וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.<br /> <br /> ר' שלוימק'ה הגיע יחד עם משלחת [[רבני חב&quot;ד]] אל הרב גורן שכיהן בימים דאז כרבה הראשי של [[ישראל]] בנסיון לשכנעו למנות שלוחים ו[[חסידי חב&quot;ד]] לרבני ערים ושכונות ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|כמסופר בספר 'הרב מרדכי שמואל אשכנזי'}}.<br /> <br /> כמו כן ר' שליימקה עזר רבות בהקמת שכונות חדשות לחסידי חב&quot;ד, בין השכונות שר' שליימקה עזר רבות בהקמתו ניתן למנות את שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]], את ייסודה של קהילת חב&quot;ד ב[[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], ועוד..<br /> <br /> ==יו&quot;ר אגו&quot;ח באה&quot;ק==<br /> באמצע שנות הממ&quot;ים פרש ר' שלוימק'ה מתפקידו כיושב ראש ועד כפר חב&quot;ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק]] בשנת תש&quot;נ, הוא פעל להקים את עיר חב&quot;ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם כל ה'מי ומי' בישראל - דבר שתפס את כל סדר יומו. <br /> <br /> בשנת תש&quot;נ חזר ר' שלוימק'ה לעסקנות ציבורית, לאחר שהרבי הורה ל[[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק|רבני חב&quot;ד]] למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק כדי שינהלו את ענייני חב&quot;ד בארץ. ר' שלוימק'ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב&quot;ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ'יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי &quot;ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו' אזכיר עה&quot;צ&quot;. <br /> <br /> בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב&quot;ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב&quot;ד בפני גורמי הממשלה. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב&quot;ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו. <br /> <br /> במסגרת תפקידו סייע ר' שלוימק'ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב&quot;ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו&quot;ח. <br /> <br /> את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ'יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע. <br /> <br /> במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר' שלוימק'ה בראשות אגודת חסידי חב&quot;ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב&quot;ד בארה&quot;ק, הוא הקים את 'מחלקת המוסדות' שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב&quot;דיים שונים בארה&quot;ק; 'מחלקת הקמת שכונות חב&quot;דיות', וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה&quot;ק, הקרקע נרשמה ע&quot;ש אגודת חסידי חב&quot;ד, וההפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו&quot;ח. כך זה בשכון חב&quot;ד ב[[לוד]], ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב&quot;דית ב[[רמת שלמה]] בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו&quot;ח, בהוראת הרבי. <br /> <br /> כמו כן הוקמה 'ועדת הביקורת' ו'ועדת חינוך' שעסקו בחיזוק החינוך החב&quot;די בארה&quot;ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה 'מחלקת קליטה' שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן איגוד המשפיעים. <br /> <br /> בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את '[[מטה משיח בארץ הקודש]]' בניהולו של הרב [[שמואל הנדל]] כארגון הפועל בחסות אגו&quot;ח.<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשס&quot;ד]] - זמן קצר לפני פטירתו, הקים את הארגון [[יד לילד המיוחד]] המסייע לילדים עם צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם, מחליפו בניהול הארגון כיום, הוא נכדו - הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:מיידנצ'יק_הקטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר הסוקר את תולדות חייו]]<br /> בבוקרו של [[ט&quot;ו ניסן|יום ראשון של חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]], התדרדר לפתע מצבו הבריאותי. בשעות אחר הצהריים הוא פקח לפתע את עיניו. בנו ר' ישראל ששהה עמו בחג, סיפר לו היכן עשה כל אחד מהילדים והנכדים את ליל הסדר. הוא האזין בדריכות וניכרה על פניו התעניינות וקורת רוח רבה. לאחר מכן בנו ונכדו הת' אברהם, יצאו בריקוד עם הניגון &quot;[[יחי אדוננו]]&quot; ו&quot;[[מאה שנה (ניגון)|מאה ושתיים שנה לרבי מלך המשיח]]&quot;, כפי שר' שלוימק'ה עצמו היה רגיל לשיר בהגיעו מידי שבת וחג לבתי ילדיו ונכדיו בכפר חב&quot;ד. וכך, בעוד ששירת הקודש על שפתותיהם, עצם את עיניו והשיב את נשמתו לגנזי מרומים, והוא בן 80. <br /> <br /> אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב&quot;ד - 770, ב[[כפר חב&quot;ד]], במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת &quot;[[בית מנחם]]&quot; ומשם לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] 'אחיעזר', שם נטמן.<br /> <br /> במהלך השבעה שישבו משפחתו הגיעו רבים מצמרת השלטון בישראל, ביניהם אף ראש הממשלה דאז - [[אריק שרון]]. במהלך ה'שלושים' שלאחר פטירתו ארגנו כינוס מיוחד לזכרו ב770, שם נאם אף ידידו הקרוב הרמטכ&quot;ל אמנון ליפקין שסיפר על היכרותו של ר' שליימקה והתמסרותו המלאה לרבי. במהלך הכינוס חולק כתשורה דף של [[בול חב&quot;ד]] שר' שליימקה עבד רבות כדי שיצא לאור.<br /> <br /> ב[[תשע&quot;ג]] יצא לאור ספר על תולדות חייו &quot;הקטר של חב&quot;ד&quot; בהוצאת המשפחה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו, יהושע מיידנצ'יק, גני תקווה.<br /> <br /> ;בניו:<br /> *הרב צבי הירש מיידנצ'יק - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - כפר חב&quot;ד, מנהל [[בית חב&quot;ד נמל התעופה לוד (נתב&quot;ג)]], וחבר [[אגו&quot;ח]] באה&quot;ק.<br /> *הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], מנהל בנין [[770 כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב יעקב משה מיידנצ'יק, מורה ב[[אהלי תורה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ;חתניו:<br /> *הרב חיים אברהם בלינצקי - [[כפר חב&quot;ד]], משלוחי הרבי בשדה התעופה.<br /> *הרב מנחם קליינמן - באר שבע.<br /> *הרב [[דובער מנדלזון|בערקה מנדלסון]] - כפר חב&quot;ד, איש [[אגו&quot;ח]] וחבר [[ועדת החינוך החב&quot;די]].<br /> *הרב [[עופר מיודובניק]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *הרב [[בן-ציון קארף]] - מנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד במיאמי, [[פלורידה]].<br /> *הרב אמיר רוזן - כפר חב&quot;ד<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב&quot;ד''', [[תשע&quot;ג]] (2013)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60691 התבטאות נדירה של הרבי על מיידנצ'יק] {{וידאו}}<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1393865 הרבי נותן דולר ל'ראש העיר' של כפר חב&quot;ד] {{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=64915 גלעד שרון על הרב מיידנצ'יק] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76538 ערב השקה לספר &quot;הקטר של חב&quot;ד&quot;], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76535 אתר ynet מדווח: ערב השקה לספר על יו&quot;ר אגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/135615/ שלמה מיידנצ'יק הולך לוושינגטון]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת צו תשע&quot;ו {{אינפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[דוד ברוומן]]|הבא=[[מנחם לרר]]|רשימה=[[ועד כפר חב&quot;ד|יושב ראש ועד כפר חב&quot;ד]]|שנה=[[תשי&quot;ח]] - [[תשמ&quot;ג]]}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אפרים וולף]]|הבא=[[שמואל גרייזמן]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב&quot;ד (ישראל)|יושב ראש אגו&quot;ח]]|שנה=[[תש&quot;נ]] - [[תשס&quot;ד]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מיידנצ'יק שלמה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]<br /> [[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינברג 2]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=447032 2021-01-17T11:58:39Z

<p>חצק&#039;ל: /* בטל לרבי */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=שלמה מיידנצ'יק<br /> |תמונה=[[קובץ:השווער.jpg|שמאל|ללא מסגרת]]<br /> |כינוי=<br /> |תיאור=ר' שליימק'ה מיידנצ'יק<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=מינקוביץ', [[אוקראינה]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט&quot;ו בניסן]] [[תשס&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה=[[כפר חב&quot;ד]]<br /> |מקום פעילות=[[כפר חב&quot;ד]], [[ארה&quot;ק]]<br /> |תפקידים נוספים=יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק]], חבר הנהלת [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד בארה&quot;ק]], יו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]], מקים ומייסד [[מטה משיח בארה&quot;ק]], [[יד לילד המיוחד]], [[ארגון שפרה ופועה]], ועוד<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> [[קובץ:שליימקה בחלוקת כוס של ברכה.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שליימק'ה מיידנצ'יק מקבל מהרבי [[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]]]<br /> [[קובץ:שליימקה.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שליימקה מקבל מהרבי דולר במעמד [[חלוקת דולרים]]]]<br /> [[קובץ:שלמקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה מיידנצ'יק]]<br /> [[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יצחק שמיר]] בביקור ב[[מאפיית מצות כפר חב&quot;ד|מאפיית המצות]] ב[[כפר חב&quot;ד]] לצידו של ר' שלוימק'ה]]<br /> הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' (מוכר בכינויו: '''שלוימ'קה''', [[י&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ד]] - [[ט&quot;ו ניסן]] [[תשס&quot;ד]]), היה שליחו האישי של הרבי באלפי נושאים במשך יובל שנים, והיה הזרוע המבצעת של הקמת מוסדות חב&quot;ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]]; כמו כן בזכות כישוריו הרבים וחיוכו הכובש, היה איש הקשר בין [[חסידות חב&quot;ד]] עם ראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והערכית - כל זאת לצד תפקידיו &quot;הרשמיים&quot;: יושב ראש [[ועד כפר חב&quot;ד]] ויו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בבר מצווה ל[[יתומי צה&quot;ל]]]]<br /> נולד בעיירה מינקוביץ' שב[[אוקראינה]] ב[[י&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ד]] להוריו ר' צבי הירש ומרת מרים עטל (לבית פרידמן), משפחתו מיוחסת ל[[מהר&quot;ל מפראג]]{{הערה|ספר הקטר של חב&quot;ד}}. אביו ר' צבי הירש עשה ככל יכולתו לחנך את בנו חינוך יהודי, לימד אותו בגיל צעיר חומש עם רש&quot;י והקנה לו יסודות מרכזיים ביהדות. אך בהמשך נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי, שם החברה הגויית עשתה את שלה, והנער נגרר אט-אט אחר חבריו, ואף היה חבר בתנועת-הנוער הקומוניסטית. <br /> <br /> בגיל 17 סיים את התיכון, ואז פרצה מלחמת-העולם השניה. לאוניברסיטה לא היה יכול להתקבל בגלל היותו [[יהודי]], על-כן נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי רכבות. שם החל לחוש את משמעות היותו יהודי.<br /> <br /> כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. שם גם פגש יהודים ואת חסידי חב&quot;ד והושפע מהמשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] שקירב אותו ל[[חב&quot;ד]]. בתום המלחמה חזר לעיירת מגוריו מינקוביץ, שם גילה שרוב משפחתו נרצחו על-ידי הנאצים. לאחר מכן חזר ל[[רוסיה]] ויצא ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד ב[[תומכי תמימים פוקינג]]. בתקופת לימודיו שם כתב ר' שליימקה מכתב ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בו כתב שהוא מרגיש שהוא לא כלי עדיין ללמוד בתומכי תמימים, במכתב תשובה השיב לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שמחשבות אלה מגיעים מענווה שמקורה ב[[נפש הבהמית]] ובוודאי שהוא רשאי ללמוד בתומכי תמימים.<br /> <br /> לאחר שהות של מספר חודשים באירופה תכנן לבוא לראות את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואף להשתקע ב[[קראון הייטס]], אך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הורה לו לעלות לארץ ישראל. וכך הגיע בקבוצת העולים הראשונה יחד עם קבוצת החסידים לארץ שם השתכן יחד עם העולים במעברה בפרדס חנה והשתדך עם רעייתו מרת רוזה (בת ר' [[יצחק מאיר גרינברג]]).<br /> <br /> לאחר שהות של מספר חודשים במעברת פרדס חנה עלה יחד עם קבוצת חסידים לחורבת הכפר הערבי הנטוש &quot;ספריה&quot; כדי להקים את היישוב החב&quot;די, נמנה עם מייסדי [[כפר חב&quot;ד]] והמשיך את לימודיו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].<br /> <br /> בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - [[תל אביב]] - דימונה. במהלך עבודתו הרבה לעסוק במבצעים ובהפצת מעיינות החסידות. בהקשר לכך מסופר שפעם יצא במדי הקטר כדי להניח ליהודים תפילין ברכבת, באותו זמן החליף אותו בנסיעה עוזרו, כשבא ליהודי אחד והציע לו להניח תפילין סרב היהודי ושאל את ר' שליימק'ה מי מסיע את הרכבת, ר' שליימק'ה ענה לאותו יהודי בצחות ש&quot;הוא עושה להקב&quot;ה את העבודה ומניח ליהודים תפילין, והקב&quot;ה עושה לו את העבודה ומסיע את הרכבת&quot; כששמע זאת היהודי אמר לר' שליימק'ה שיניח לו מהר תפילין ויחזור לקטר..<br /> <br /> מעדות האנשים הקרובים אליו סדר יומו של ר' שליימקה היה צפוף מאוד, כאשר בלילה היה נוהג בנהג קטר, וביום היה עוסק בעסקנות ציבורית. הוא מיעט בשינה ככל האפשר והיה נוהג לישון בממוצע כ3-4 שעות ביממה. נהגו האישי סיפר שבמהלך הנסיעות שלו בין משרדי הממשלה השונים ניצל ר' שליימקה את הזמן כדי להשלים שעות שינה.<br /> <br /> לר' שליימקה היה בית קטן ופשוט ב[[כפר חב&quot;ד]], והיה מרבה לעשות בו ערבי חב&quot;ד שלהם הזמין את כל צמרת הממשלה מכל הקשת הפוליטית, והיה מחדיר בהם יהדות. בהמשך כשראה שביתו קטן מלהכיל את כל המוזמנים הרחיב אותו במקצת והוסיף סלון מיוחד עם מחיצה - כדי שבערבי חב&quot;ד יהיה מקום מיוחד גם לנשים. <br /> <br /> בשנותיו האחרונות ר' שליימ'ה היה יושן בקומה השנייה ב[[770 (כפר חב&quot;ד)|בית אגו&quot;ח 770]], כך היה עד לפטריתו ב[[ט&quot;ו ניסן]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> ==יחס מיוחד מהרבי==<br /> {{פסקה בעבודה}}<br /> מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שליימק'ה לרבי ל[[יחידות]] הוא נתן לרבי פ&quot;ן בו כתב את שמות ילדיו, אך הוא שכח לכתוב שם של אחד מהם. כשקרא הרבי את הפ&quot;ן הרבי שאל את שליימק'ה אם הוא רשם את כל שמות ילדיו, ר' שליימקה הנה באישור, הרבי שאל זאת שוב ולאחר ששליימקה ענה שוב בהינון אמר לו הרבי את השם של בתו של שליימקה אותה הוא שכח לכתוב בפ&quot;ן..<br /> <br /> לשליימקה הייתה פרנסה קשה, והיו ימים שהוא אף בקושי והביא לחם הביתה.. וכהיה צריך לחתן את ביתו לא היה לו מאיפה להשיג את הכסף, כששמע על-כך הרבי דאג הרבי לכיסוי ההוצאות ומימן את חתונת ביתו של שליימקה. כמו כן מסופר שפעם אחת אשתו של ר' שליימה, רוזה מיידנצ'יק אספה לרבי כסף עבור דבר מסויים, כשהגיע הכסף למזכירות הורה הרבי להחזיר את הכסף באומרו שהכסף הזה הוא מתנה ממנו למשפחתו של שליימק'ה.<br /> <br /> בהקשר לכך בשנת... נתן הרבי ביחידות לר' שליימקה מעטפה ובה 1,500 דולר, הרבי אמר לשליימקה שכסף זה הוא מתנה ממנו עבור ילדיו (10 במספר) ושיביא לכל אחד מהם 100 דולר.<br /> <br /> לקראת י&quot;א ניסן [[תשל&quot;ב]] - שנת השבעים להולדת הרבי נכנס ר' שליימק'ה ליחדיות, בה הביא לרבי כהרגלו מידי י&quot;א ניסן אלבומים מלאים בברכות לכבוד י&quot;א ניסן מכל צמרת השלטון וההנהגה בישראל, בתגובה הביא לו הרבי 4 אגדות של פסח, אחת בשביל הפרזידנט [[זלמן שז&quot;ר]], אחת בשביל אחייניתו של הרבי [[דליה רוטמן]], אחת בשבילו, ואחת בשביל ביתו הבכורה.<br /> <br /> סיפור שממחיש את אימונו של הרבי ויחסו המיוחד לשלימקה אירע בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל&quot;ז]], בהפסקה שהתקיימה בין תפילת [[מוסף]] ל[[נעילה]] כשהרבי עלה לחדרו קרא המזכיר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לר' שליימקה (ששימש אז כיו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]]) ומסר לו שהרבי נתן לו הוראה להקים את [[שפרה ופועה]] ומסר לו את הפרטים, לאחר יום כיפור נתן הרב חדוקוב לר' שליימקה 1,000 דולר כאות השתתפות מהרבי עבור הקמת הארגון..<br /> <br /> כמו כן כהורה הרבי להקים את [[נחלת הר חב&quot;ד]] ר' שליימקה היה מהפועלים הראשיים בעניין ביסוסה, בתקופה זו [[קריית מלאכי]] (העיר בה שוכן השכונה) הייתה נחשבת לעיר מבודדת ובקושי והיה ביקוש להגיע לשכונה, כשראה ר' שליימק'ה שהעבודה בשכונה מתחילה להיעצר הוא עשה אסיפה דחופה ב[[בית כנסת המרכזי]] ב[[כפר חב&quot;ד]] בה דיבר קשות על-כך שרצון הרבי שחסידים יבואו לגור בנחל'ה החדשה ולמרות זאת אף אחד לא מגיע לגור שם, לכן ר' שליימקה הודיע שהוא מתכנן לעבור עם משפחתו מ[[כפר חב&quot;ד]] לנחל'ה. דבריו עוררו סערה בכפר חב&quot;ד וזמן קצר לאחר מכן קבל ר' שליימקה טל' בהול מהמזכירות בו הודיעו לו שהרבי אוסר עליו לעבור לנחל'ה אלא רצונו הקדוש שימשיך בעבדותו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות. <br /> <br /> אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות הייתה בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בערב [[ראש השנה]] [[תשד&quot;מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שליימקה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא.<br /> <br /> הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שליימקה מתנהג באופן של &quot;למעלה מגדר אנושי&quot;.<br /> <br /> בכל פעם שר' שליימק'ה היה בא לתשרי ל[[רבי]] היה ר' [[דוד רסקין]] מביא לר' שליימקה מפתח של אחד החדרים בקומה העליונה של [[770]] שם היה ר' שליימקה יושן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שליימקה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שליימה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה.<br /> <br /> במהלך כהונתו של ר' שליימקה כיו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד ואגו&quot;ח היה הרבי מתקשר אליו דרך אחד המזכירים לעתים קרובות, - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים ב[[כפר חב&quot;ד]] בכלל וב[[חב&quot;ד]] בפרט.<br /> <br /> ==יו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד== <br /> <br /> במקביל לעבודתו כקטר ברכבת ישראל כיהן ר' שלוימקה כיו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]], שם מסר את גופו ונפשו עבור טובת כלל תושבי הכפר ומוסדותיו. בלילות היה עושה את הדרך ברכבת בקו תל אביב דימונה ובימים היה מתרוצץ במשרדי הממשלה השונים עבור פיתוחו של הכפר ושגשוגו. <br /> <br /> כשנכנס לתפקידו, היה זה לאחר תשע שנים של ייסורי לידה של הכפר, כאשר בזה אחר זה התחלפו היו&quot;רים, ולא הייתה מדיניות יציבה ומתוקנת. כמו כן לכפר היה שם באותם ימים בממשלה כ&quot;כפר בעייתי&quot; שהתושבים בו לא משלמים מיסים, דבר שהקשה מאוד על קבלת תקציבים וסיוע מהמדינה. לאחר הפצרות רבות מצד המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] ר' שלוימק'ה נקרא אל הדגל והחל לעשות סדר, והפך את [[כפר חב&quot;ד]] לעיר הבירה של חב&quot;ד בארה&quot;ק, לנחת רוחו של הרבי. לצדו עמד מזכירו ר' [[אהרון נחמן פרידמן]].<br /> <br /> מיד כשהתמנה ליו&quot;ר הועד החל ר' שליימקה לעסוק בעסקנות ציבורית וצבר קשרים רבים בצמרת השלטון בישראל, ובעקבות הקפידו שתושבי הכפר ישלמו מיסים החל מעמדו של הכפר לעלות והכפר החל לקבל תקציבים רבים מהמדינה. התושבים בתחילה דחו את מאמציו של ר' שליימקה בטענה שזה פוגע בהם, כשכתבו על-כך לרבי צידד הרבי בעד מדיניותו של ר' שליימק'ה וכתב מכיון שרוב תושבי הכפר הגיעו מרוסיה שם נהגו שלא לשלם מיסים הם חושבים שכך צריך לעשות גם עכשיו, אך בעקבות כך שנמצאים עתה במדינה יהודית שהכסף הולך כדי לעזור ליהודים אחרים אין שום סיבה שלא ישלמו מיסים.<br /> <br /> לאחר שנים התברר שכל מה שעשה ר' שליימקה היה בהוראה ישירה מהרבי, כשמזכירו האישי העיד על-כך שהיה מקבל מאות פתקים מהרבי ונצטווה להשמיד אותם מיד בתום הקריאה בהם.<br /> <br /> מפעלותיו של ר' שליימקה בתור יו&quot;ר הועד ניתן למנות את הצלחתו במאבק של תושבי הכפר ביישוב &quot;תוחלת&quot; שהוקם בסמוך לו וסיפוח היישוב לשטח הכפר, את בניית שכונת השיכונים החדשים, חיזוק מעמדו של הכפר בעיניי השלטון, ועוד..<br /> <br /> עשרות שנים עסק ר' שליימק'ה בצרכי ציבור באמונה.<br /> <br /> ==פעילות עם ראשי המדינה== <br /> [[קובץ:1234.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גזיר [[עיתון]] המראה את הרב מיידנצ'יק עם [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בשבע ברכות של בתו, תשנ&quot;ה]]<br /> [[קובץ:משרד אגו''ח מיידנצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב שלמה מיידנצ'יק ב&quot;אולם קבלת פנים&quot; ב770 בכפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> במסגרת עבודתו כיו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא&quot;י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל. <br /> <br /> בשמחות משפחתיות שערך השתתפו בין השאר: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; [[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], אליקים רובינשטיין, זאבי, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי [[צה&quot;ל]] לדורותיהם ועוד רבים. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה מצידו בנה קשר של אימון בצורה מוחלטת. לא ניצל את קשריו לצרכים אישיים או פוליטיים, אלא דווקא בשביל לעורר איזשהו זיק יהודי חבוי.<br /> <br /> ==פעולתו לטובת מוסדות חב&quot;ד== <br /> ר' שלוימק'ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב&quot;ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב&quot;דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד. <br /> <br /> הקשר האישי שיצר במשך השנים, נרקם בזכות ה[[אהבה]] והחיבה הבלתי-מזוייפים שהפגין כלפי ידידיו. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה רקם קשר אישי עם כל ראשי הממשלה מטעם מפא&quot;י{{הערה|חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור}}. היה לו קשר עם כל הרמט&quot;כלים וכל האלופים. לא היה אלוף שלא הכיר אותו. זאת הוא ניצל על מנת לקשר את כולם עם הרבי מלך המשיח. לפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם [[פ&quot;נ|פנ&quot;ים]], וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.<br /> <br /> ר' שלוימק'ה הגיע יחד עם משלחת [[רבני חב&quot;ד]] אל הרב גורן שכיהן בימים דאז כרבה הראשי של [[ישראל]] בנסיון לשכנעו למנות שלוחים ו[[חסידי חב&quot;ד]] לרבני ערים ושכונות ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|כמסופר בספר 'הרב מרדכי שמואל אשכנזי'}}.<br /> <br /> כמו כן ר' שליימקה עזר רבות בהקמת שכונות חדשות לחסידי חב&quot;ד, בין השכונות שר' שליימקה עזר רבות בהקמתו ניתן למנות את שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]], את ייסודה של קהילת חב&quot;ד ב[[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], ועוד..<br /> <br /> ==יו&quot;ר אגו&quot;ח באה&quot;ק==<br /> באמצע שנות הממ&quot;ים פרש ר' שלוימק'ה מתפקידו כיושב ראש ועד כפר חב&quot;ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק]] בשנת תש&quot;נ, הוא פעל להקים את עיר חב&quot;ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם כל ה'מי ומי' בישראל - דבר שתפס את כל סדר יומו. <br /> <br /> בשנת תש&quot;נ חזר ר' שלוימק'ה לעסקנות ציבורית, לאחר שהרבי הורה ל[[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק|רבני חב&quot;ד]] למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק כדי שינהלו את ענייני חב&quot;ד בארץ. ר' שלוימק'ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב&quot;ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ'יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי &quot;ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו' אזכיר עה&quot;צ&quot;. <br /> <br /> בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב&quot;ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב&quot;ד בפני גורמי הממשלה. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב&quot;ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו. <br /> <br /> במסגרת תפקידו סייע ר' שלוימק'ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב&quot;ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו&quot;ח. <br /> <br /> את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ'יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע. <br /> <br /> במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר' שלוימק'ה בראשות אגודת חסידי חב&quot;ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב&quot;ד בארה&quot;ק, הוא הקים את 'מחלקת המוסדות' שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב&quot;דיים שונים בארה&quot;ק; 'מחלקת הקמת שכונות חב&quot;דיות', וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה&quot;ק, הקרקע נרשמה ע&quot;ש אגודת חסידי חב&quot;ד, וההפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו&quot;ח. כך זה בשכון חב&quot;ד ב[[לוד]], ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב&quot;דית ב[[רמת שלמה]] בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו&quot;ח, בהוראת הרבי. <br /> <br /> כמו כן הוקמה 'ועדת הביקורת' ו'ועדת חינוך' שעסקו בחיזוק החינוך החב&quot;די בארה&quot;ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה 'מחלקת קליטה' שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן איגוד המשפיעים. <br /> <br /> בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את '[[מטה משיח בארץ הקודש]]' בניהולו של הרב [[שמואל הנדל]] כארגון הפועל בחסות אגו&quot;ח.<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשס&quot;ד]] - זמן קצר לפני פטירתו, הקים את הארגון [[יד לילד המיוחד]] המסייע לילדים עם צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם, מחליפו בניהול הארגון כיום, הוא נכדו - הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:מיידנצ'יק_הקטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר הסוקר את תולדות חייו]]<br /> בבוקרו של [[ט&quot;ו ניסן|יום ראשון של חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]], התדרדר לפתע מצבו הבריאותי. בשעות אחר הצהריים הוא פקח לפתע את עיניו. בנו ר' ישראל ששהה עמו בחג, סיפר לו היכן עשה כל אחד מהילדים והנכדים את ליל הסדר. הוא האזין בדריכות וניכרה על פניו התעניינות וקורת רוח רבה. לאחר מכן בנו ונכדו הת' אברהם, יצאו בריקוד עם הניגון &quot;[[יחי אדוננו]]&quot; ו&quot;[[מאה שנה (ניגון)|מאה ושתיים שנה לרבי מלך המשיח]]&quot;, כפי שר' שלוימק'ה עצמו היה רגיל לשיר בהגיעו מידי שבת וחג לבתי ילדיו ונכדיו בכפר חב&quot;ד. וכך, בעוד ששירת הקודש על שפתותיהם, עצם את עיניו והשיב את נשמתו לגנזי מרומים, והוא בן 80. <br /> <br /> אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב&quot;ד - 770, ב[[כפר חב&quot;ד]], במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת &quot;[[בית מנחם]]&quot; ומשם לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] 'אחיעזר', שם נטמן.<br /> <br /> במהלך השבעה שישבו משפחתו הגיעו רבים מצמרת השלטון בישראל, ביניהם אף ראש הממשלה דאז - [[אריק שרון]]. במהלך ה'שלושים' שלאחר פטירתו ארגנו כינוס מיוחד לזכרו ב770, שם נאם אף ידידו הקרוב הרמטכ&quot;ל אמנון ליפקין שסיפר על היכרותו של ר' שליימקה והתמסרותו המלאה לרבי. במהלך הכינוס חולק כתשורה דף של [[בול חב&quot;ד]] שר' שליימקה עבד רבות כדי שיצא לאור.<br /> <br /> ב[[תשע&quot;ג]] יצא לאור ספר על תולדות חייו &quot;הקטר של חב&quot;ד&quot; בהוצאת המשפחה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו, יהושע מיידנצ'יק, גני תקווה.<br /> <br /> ;בניו:<br /> *הרב צבי הירש מיידנצ'יק - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - כפר חב&quot;ד, מנהל [[בית חב&quot;ד נמל התעופה לוד (נתב&quot;ג)]], וחבר [[אגו&quot;ח]] באה&quot;ק.<br /> *הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], מנהל בנין [[770 כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב יעקב משה מיידנצ'יק, מורה ב[[אהלי תורה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ;חתניו:<br /> *הרב חיים אברהם בלינצקי - [[כפר חב&quot;ד]], משלוחי הרבי בשדה התעופה.<br /> *הרב מנחם קליינמן - באר שבע.<br /> *הרב [[דובער מנדלזון|בערקה מנדלסון]] - כפר חב&quot;ד, איש [[אגו&quot;ח]] וחבר [[ועדת החינוך החב&quot;די]].<br /> *הרב [[עופר מיודובניק]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *הרב [[בן-ציון קארף]] - מנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד במיאמי, [[פלורידה]].<br /> *הרב אמיר רוזן - כפר חב&quot;ד<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב&quot;ד''', [[תשע&quot;ג]] (2013)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60691 התבטאות נדירה של הרבי על מיידנצ'יק] {{וידאו}}<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1393865 הרבי נותן דולר ל'ראש העיר' של כפר חב&quot;ד] {{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=64915 גלעד שרון על הרב מיידנצ'יק] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76538 ערב השקה לספר &quot;הקטר של חב&quot;ד&quot;], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76535 אתר ynet מדווח: ערב השקה לספר על יו&quot;ר אגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/135615/ שלמה מיידנצ'יק הולך לוושינגטון]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת צו תשע&quot;ו {{אינפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[דוד ברוומן]]|הבא=[[מנחם לרר]]|רשימה=[[ועד כפר חב&quot;ד|יושב ראש ועד כפר חב&quot;ד]]|שנה=[[תשי&quot;ח]] - [[תשמ&quot;ג]]}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אפרים וולף]]|הבא=[[שמואל גרייזמן]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב&quot;ד (ישראל)|יושב ראש אגו&quot;ח]]|שנה=[[תש&quot;נ]] - [[תשס&quot;ד]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מיידנצ'יק שלמה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]<br /> [[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינברג 2]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%27%D7%9C/%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=447031 2021-01-17T11:57:46Z

<p>חצק&#039;ל: /* יחס מיוחד מהרבי */</p> <hr /> <div>==יחס מיוחד מהרבי==<br /> {{פסקה בעבודה}}<br /> מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שליימק'ה לרבי ל[[יחידות]] הוא נתן לרבי פ&quot;ן בו כתב את שמות ילדיו, אך הוא שכח לכתוב שם של אחד מהם. כשקרא הרבי את הפ&quot;ן הרבי שאל את שליימק'ה אם הוא רשם את כל שמות ילדיו, ר' שליימקה הנה באישור, הרבי שאל זאת שוב ולאחר ששליימקה ענה שוב בהינון אמר לו הרבי את השם של בתו של שליימקה אותה הוא שכח לכתוב בפ&quot;ן..<br /> <br /> לשליימקה הייתה פרנסה קשה, והיו ימים שהוא אף בקושי והביא לחם הביתה.. וכהיה צריך לחתן את ביתו לא היה לו מאיפה להשיג את הכסף, כששמע על-כך הרבי דאג הרבי לכיסוי ההוצאות ומימן את חתונת ביתו של שליימקה. כמו כן מסופר שפעם אחת אשתו של ר' שליימה, רוזה מיידנצ'יק אספה לרבי כסף עבור דבר מסויים, כשהגיע הכסף למזכירות הורה הרבי להחזיר את הכסף באומרו שהכסף הזה הוא מתנה ממנו למשפחתו של שליימק'ה.<br /> <br /> בהקשר לכך בשנת... נתן הרבי ביחידות לר' שליימקה מעטפה ובה 1,500 דולר, הרבי אמר לשליימקה שכסף זה הוא מתנה ממנו עבור ילדיו (10 במספר) ושיביא לכל אחד מהם 100 דולר.<br /> <br /> לקראת י&quot;א ניסן [[תשל&quot;ב]] - שנת השבעים להולדת הרבי נכנס ר' שליימק'ה ליחדיות, בה הביא לרבי כהרגלו מידי י&quot;א ניסן אלבומים מלאים בברכות לכבוד י&quot;א ניסן מכל צמרת השלטון וההנהגה בישראל, בתגובה הביא לו הרבי 4 אגדות של פסח, אחת בשביל הפרזידנט [[זלמן שז&quot;ר]], אחת בשביל אחייניתו של הרבי [[דליה רוטמן]], אחת בשבילו, ואחת בשביל ביתו הבכורה.<br /> <br /> סיפור שממחיש את אימונו של הרבי ויחסו המיוחד לשלימקה אירע בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל&quot;ז]], בהפסקה שהתקיימה בין תפילת [[מוסף]] ל[[נעילה]] כשהרבי עלה לחדרו קרא המזכיר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לר' שליימקה (ששימש אז כיו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]]) ומסר לו שהרבי נתן לו הוראה להקים את [[שפרה ופועה]] ומסר לו את הפרטים, לאחר יום כיפור נתן הרב חדוקוב לר' שליימקה 1,000 דולר כאות השתתפות מהרבי עבור הקמת הארגון..<br /> <br /> כמו כן כהורה הרבי להקים את [[נחלת הר חב&quot;ד]] ר' שליימקה היה מהפועלים הראשיים בעניין ביסוסה, בתקופה זו [[קריית מלאכי]] (העיר בה שוכן השכונה) הייתה נחשבת לעיר מבודדת ובקושי והיה ביקוש להגיע לשכונה, כשראה ר' שליימק'ה שהעבודה בשכונה מתחילה להיעצר הוא עשה אסיפה דחופה ב[[בית כנסת המרכזי]] ב[[כפר חב&quot;ד]] בה דיבר קשות על-כך שרצון הרבי שחסידים יבואו לגור בנחל'ה החדשה ולמרות זאת אף אחד לא מגיע לגור שם, לכן ר' שליימקה הודיע שהוא מתכנן לעבור עם משפחתו מ[[כפר חב&quot;ד]] לנחל'ה. דבריו עוררו סערה בכפר חב&quot;ד וזמן קצר לאחר מכן קבל ר' שליימקה טל' בהול מהמזכירות בו הודיעו לו שהרבי אוסר עליו לעבור לנחל'ה אלא רצונו הקדוש שימשיך בעבדותו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות. <br /> <br /> אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות הייתה בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בערב [[ראש השנה]] [[תשד&quot;מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שליימקה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא.<br /> <br /> הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שליימקה מתנהג באופן של &quot;למעלה מגדר אנושי&quot;.<br /> <br /> בכל פעם שר' שליימק'ה היה בא לתשרי ל[[רבי]] היה ר' [[דוד רסקין]] מביא לר' שליימקה מפתח של אחד החדרים בקומה העליונה של [[770]] שם היה ר' שליימקה יושן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שליימקה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שליימה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה.<br /> <br /> במהלך כהונתו של ר' שליימקה כיו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד ואגו&quot;ח היה הרבי מתקשר אליו דרך אחד המזכירים לעתים קרובות, - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים ב[[כפר חב&quot;ד]] בכלל וב[[חב&quot;ד]] בפרט.<br /> <br /> ==עוד הוספות==<br /> לקראת תשרי תשמ&quot;ט כשר' שלימק'ה הגיע לרבי עם רעייתו מרת רוזה לא היה להם איפה לישון ולאכול, כשראה זאת ידידו הקרוב ר' [[אברהם דרייזין]] הוא הביא לזוג מיידנצ'יק דירה גדולה בסמוך ל770, ר' שליימק'ה מיד כשקיבל את הדירה מילא אותה באורחים שלא היה להם איפה לישון ואיפה לאכול. מסופר שכשהיגע פעם אחת בזמן זה ר' שליימקה ל770 ראה שם אדם יושב ובוכה, כששאל אותו למה הוא בוכה סיפר לו אותו אדם שהוא הגריל כרטיס טיסה לרבי עם רעייתו, אך אין להם איפה לישון ואיפה לאכול והוא לא יודע מה לעשות, מיד כששמע זאת ר' שליימקה לקח את מזוודתו של האיש והביא אותו לדירתו, שם קנה לו גם ארוחה טובה ומזינה מכסף שהלווה במיוחד עבור כך.<br /> <br /> בהמשך מספר האורחים שר' שליימקה שיכן בדירה הגיע ליותר מ60 איש, להם ר' שליימקה מימן ארוחות ואש&quot;ל מלא למרות שהוא בעצמו לא היה לו כסף עבור כך, והוא הלווה במיוחד עבור האורחים.</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%27%D7%9C/%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=447030 2021-01-17T11:57:01Z

<p>חצק&#039;ל: /* יחס מיוחד מהרבי */</p> <hr /> <div>==יחס מיוחד מהרבי==<br /> מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שליימק'ה לרבי ל[[יחידות]] הוא נתן לרבי פ&quot;ן בו כתב את שמות ילדיו, אך הוא שכח לכתוב שם של אחד מהם. כשקרא הרבי את הפ&quot;ן הרבי שאל את שליימק'ה אם הוא רשם את כל שמות ילדיו, ר' שליימקה הנה באישור, הרבי שאל זאת שוב ולאחר ששליימקה ענה שוב בהינון אמר לו הרבי את השם של בתו של שליימקה אותה הוא שכח לכתוב בפ&quot;ן..<br /> <br /> לשליימקה הייתה פרנסה קשה, והיו ימים שהוא אף בקושי והביא לחם הביתה.. וכהיה צריך לחתן את ביתו לא היה לו מאיפה להשיג את הכסף, כששמע על-כך הרבי דאג הרבי לכיסוי ההוצאות ומימן את חתונת ביתו של שליימקה. כמו כן מסופר שפעם אחת אשתו של ר' שליימה, רוזה מיידנצ'יק אספה לרבי כסף עבור דבר מסויים, כשהגיע הכסף למזכירות הורה הרבי להחזיר את הכסף באומרו שהכסף הזה הוא מתנה ממנו למשפחתו של שליימק'ה.<br /> <br /> בהקשר לכך בשנת... נתן הרבי ביחידות לר' שליימקה מעטפה ובה 1,500 דולר, הרבי אמר לשליימקה שכסף זה הוא מתנה ממנו עבור ילדיו (10 במספר) ושיביא לכל אחד מהם 100 דולר.<br /> <br /> לקראת י&quot;א ניסן [[תשל&quot;ב]] - שנת השבעים להולדת הרבי נכנס ר' שליימק'ה ליחדיות, בה הביא לרבי כהרגלו מידי י&quot;א ניסן אלבומים מלאים בברכות לכבוד י&quot;א ניסן מכל צמרת השלטון וההנהגה בישראל, בתגובה הביא לו הרבי 4 אגדות של פסח, אחת בשביל הפרזידנט [[זלמן שז&quot;ר]], אחת בשביל אחייניתו של הרבי [[דליה רוטמן]], אחת בשבילו, ואחת בשביל ביתו הבכורה.<br /> <br /> סיפור שממחיש את אימונו של הרבי ויחסו המיוחד לשלימקה אירע בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל&quot;ז]], בהפסקה שהתקיימה בין תפילת [[מוסף]] ל[[נעילה]] כשהרבי עלה לחדרו קרא המזכיר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לר' שליימקה (ששימש אז כיו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]]) ומסר לו שהרבי נתן לו הוראה להקים את [[שפרה ופועה]] ומסר לו את הפרטים, לאחר יום כיפור נתן הרב חדוקוב לר' שליימקה 1,000 דולר כאות השתתפות מהרבי עבור הקמת הארגון..<br /> <br /> כמו כן כהורה הרבי להקים את [[נחלת הר חב&quot;ד]] ר' שליימקה היה מהפועלים הראשיים בעניין ביסוסה, בתקופה זו [[קריית מלאכי]] (העיר בה שוכן השכונה) הייתה נחשבת לעיר מבודדת ובקושי והיה ביקוש להגיע לשכונה, כשראה ר' שליימק'ה שהעבודה בשכונה מתחילה להיעצר הוא עשה אסיפה דחופה ב[[בית כנסת המרכזי]] ב[[כפר חב&quot;ד]] בה דיבר קשות על-כך שרצון הרבי שחסידים יבואו לגור בנחל'ה החדשה ולמרות זאת אף אחד לא מגיע לגור שם, לכן ר' שליימקה הודיע שהוא מתכנן לעבור עם משפחתו מ[[כפר חב&quot;ד]] לנחל'ה. דבריו עוררו סערה בכפר חב&quot;ד וזמן קצר לאחר מכן קבל ר' שליימקה טל' בהול מהמזכירות בו הודיעו לו שהרבי אוסר עליו לעבור לנחל'ה אלא רצונו הקדוש שימשיך בעבדותו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות. <br /> <br /> אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות הייתה בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בערב [[ראש השנה]] [[תשד&quot;מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שליימקה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא.<br /> <br /> הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שליימקה מתנהג באופן של &quot;למעלה מגדר אנושי&quot;.<br /> <br /> בכל פעם שר' שליימק'ה היה בא לתשרי ל[[רבי]] היה ר' [[דוד רסקין]] מביא לר' שליימקה מפתח של אחד החדרים בקומה העליונה של [[770]] שם היה ר' שליימקה יושן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שליימקה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שליימה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה.<br /> <br /> במהלך כהונתו של ר' שליימקה כיו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד ואגו&quot;ח היה הרבי מתקשר אליו דרך אחד המזכירים לעתים קרובות, - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים ב[[כפר חב&quot;ד]] בכלל וב[[חב&quot;ד]] בפרט.<br /> <br /> ==עוד הוספות==<br /> לקראת תשרי תשמ&quot;ט כשר' שלימק'ה הגיע לרבי עם רעייתו מרת רוזה לא היה להם איפה לישון ולאכול, כשראה זאת ידידו הקרוב ר' [[אברהם דרייזין]] הוא הביא לזוג מיידנצ'יק דירה גדולה בסמוך ל770, ר' שליימק'ה מיד כשקיבל את הדירה מילא אותה באורחים שלא היה להם איפה לישון ואיפה לאכול. מסופר שכשהיגע פעם אחת בזמן זה ר' שליימקה ל770 ראה שם אדם יושב ובוכה, כששאל אותו למה הוא בוכה סיפר לו אותו אדם שהוא הגריל כרטיס טיסה לרבי עם רעייתו, אך אין להם איפה לישון ואיפה לאכול והוא לא יודע מה לעשות, מיד כששמע זאת ר' שליימקה לקח את מזוודתו של האיש והביא אותו לדירתו, שם קנה לו גם ארוחה טובה ומזינה מכסף שהלווה במיוחד עבור כך.<br /> <br /> בהמשך מספר האורחים שר' שליימקה שיכן בדירה הגיע ליותר מ60 איש, להם ר' שליימקה מימן ארוחות ואש&quot;ל מלא למרות שהוא בעצמו לא היה לו כסף עבור כך, והוא הלווה במיוחד עבור האורחים.</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%27%D7%9C/%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=447028 2021-01-17T11:54:46Z

<p>חצק&#039;ל: /* יחס מיוחד מהרבי */</p> <hr /> <div>==יחס מיוחד מהרבי==<br /> מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שליימק'ה לרבי ל[[יחדיות]] הוא נתן לרבי פ&quot;ן בו כתב את שמות ילדיו, אך הוא שכח לכתוב שם של אחד מהם. כשקרא הרבי את הפ&quot;ן הרבי שאל את שליימק'ה אם הוא רשם את כל שמות ילדיו, ר' שליימקה הנה באישור, הרבי שאל זאת שוב ולאחר ששליימקה ענה שוב בהינון אמר לו הרבי את השם של בתו של שליימקה אותה הוא שכח לכתוב בפ&quot;ן..<br /> <br /> לשליימקה הייתה פרנסה קשה, והיו ימים שהוא אף בקושי והביא לחם הביתה.. וכהיה צריך לחתן את ביתו לא היה לו מאיפה להשיג את הכסף, כששמע על-כך הרבי דאג הרבי לכיסוי ההוצאות ומימן את חתונת ביתו של שליימקה. כמו כן מסופר שפעם אחת אשתו של ר' שליימה, רוזה מיידנצ'יק אספה לרבי כסף עבור דבר מסויים, כשהגיע הכסף למזכירות הורה הרבי להחזיר את הכסף באומרו שהכסף הזה הוא מתנה ממנו למשפחתו של שליימק'ה.<br /> <br /> לקראת י&quot;א ניסן [[תשל&quot;ב]] - שנת השבעים להולדת הרבי נכנס ר' שליימק'ה ליחדיות, בה הביא לרבי כהרגלו מידי י&quot;א ניסן אלבומים מלאים בברכות לכבוד י&quot;א ניסן מכל צמרת השלטון וההנהגה בישראל, בתגובה הביא לו הרבי 4 אגדות של פסח, אחת בשביל הפרזידנט [[זלמן שז&quot;ר]], אחת בשביל אחייניתו של הרבי [[דליה רוטמן]], אחת בשבילו, ואחת בשביל ביתו הבכורה.<br /> <br /> סיפור שממחיש את אימונו של הרבי ויחסו המיוחד לשלימקה אירע בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל&quot;ז]], בהפסקה שהתקיימה בין תפילת [[מוסף]] ל[[נעילה]] כשהרבי עלה לחדרו קרא המזכיר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לר' שליימקה (ששימש אז כיו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]]) ומסר לו שהרבי נתן לו הוראה להקים את [[שפרה ופועה]] ומסר לו את הפרטים, לאחר יום כיפור נתן הרב חדוקוב לר' שליימקה 1,000 דולר כאות השתתפות מהרבי עבור הקמת הארגון..<br /> <br /> כמו כן כהורה הרבי להקים את [[נחלת הר חב&quot;ד]] ר' שליימקה היה מהפועלים הראשיים בעניין ביסוסה, בתקופה זו [[קריית מלאכי]] (העיר בה שוכן השכונה) הייתה נחשבת לעיר מבודדת ובקושי והיה ביקוש להגיע לשכונה, כשראה ר' שליימק'ה שהעבודה בשכונה מתחילה להיעצר הוא עשה אסיפה דחופה ב[[בית כנסת המרכזי]] ב[[כפר חב&quot;ד]] בה דיבר קשות על-כך שרצון הרבי שחסידים יבואו לגור בנחל'ה החדשה ולמרות זאת אף אחד לא מגיע לגור שם, לכן ר' שליימקה הודיע שהוא מתכנן לעבור עם משפחתו מ[[כפר חב&quot;ד]] לנחל'ה. דבריו עוררו סערה בכפר חב&quot;ד וזמן קצר לאחר מכן קבל ר' שליימקה טל' בהול מהמזכירות בו הודיעו לו שהרבי אוסר עליו לעבור לנחל'ה אלא רצונו הקדוש שימשיך בעבדותו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות. <br /> <br /> אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות הייתה בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בערב [[ראש השנה]] [[תשד&quot;מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שליימקה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא.<br /> <br /> הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שליימקה מתנהג באופן של &quot;למעלה מגדר אנושי&quot;.<br /> <br /> בכל פעם שר' שליימק'ה היה בא לתשרי ל[[רבי]] היה ר' [[דוד רסקין]] מביא לר' שליימקה מפתח של אחד החדרים בקומה העליונה של [[770]] שם היה ר' שליימקה יושן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שליימקה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שליימה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה.<br /> <br /> במהלך כהונתו של ר' שליימקה כיו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד ואגו&quot;ח היה הרבי מתקשר אליו דרך אחד המזכירים לעתים קרובות, - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים ב[[כפר חב&quot;ד]] בכלל וב[[חב&quot;ד]] בפרט.<br /> <br /> ==עוד הוספות==<br /> לקראת תשרי תשמ&quot;ט כשר' שלימק'ה הגיע לרבי עם רעייתו מרת רוזה לא היה להם איפה לישון ולאכול, כשראה זאת ידידו הקרוב ר' [[אברהם דרייזין]] הוא הביא לזוג מיידנצ'יק דירה גדולה בסמוך ל770, ר' שליימק'ה מיד כשקיבל את הדירה מילא אותה באורחים שלא היה להם איפה לישון ואיפה לאכול. מסופר שכשהיגע פעם אחת בזמן זה ר' שליימקה ל770 ראה שם אדם יושב ובוכה, כששאל אותו למה הוא בוכה סיפר לו אותו אדם שהוא הגריל כרטיס טיסה לרבי עם רעייתו, אך אין להם איפה לישון ואיפה לאכול והוא לא יודע מה לעשות, מיד כששמע זאת ר' שליימקה לקח את מזוודתו של האיש והביא אותו לדירתו, שם קנה לו גם ארוחה טובה ומזינה מכסף שהלווה במיוחד עבור כך.<br /> <br /> בהמשך מספר האורחים שר' שליימקה שיכן בדירה הגיע ליותר מ60 איש, להם ר' שליימקה מימן ארוחות ואש&quot;ל מלא למרות שהוא בעצמו לא היה לו כסף עבור כך, והוא הלווה במיוחד עבור האורחים.</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A6%D7%A7%27%D7%9C/%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%99&diff=446933 2021-01-16T19:08:32Z

<p>חצק&#039;ל: יצירת דף עם התוכן &quot;*התפצלות חסידות חב&quot;ד (תרכ&quot;ו) *חב&quot;דפדיה:עלון *משתמש:חסיד של הרבי/מוסדות חינוך אור ליובא...&quot;</p> <hr /> <div>*[[התפצלות חסידות חב&quot;ד (תרכ&quot;ו)]]<br /> *[[חב&quot;דפדיה:עלון]]<br /> *[[משתמש:חסיד של הרבי/מוסדות חינוך אור ליובאוויטש כפר חב&quot;ד]]<br /> *[[חב&quot;דפדיה:ערכים מומלצים]]<br /> *[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%93-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf עמ' 18 - הוספות לערך על הפיצול]</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%91%D7%94&diff=446697 2021-01-14T21:53:46Z

<p>חצק&#039;ל: /* צו גיוס (הלעומת זה) */</p> <hr /> <div>ערך ממש דל. תמונה למפתח&quot;: [[:קובץ:מארינה רושצ'ה תרצ+.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת מארינה רושצא בשנות ה'תר&quot;צ ומשהו]]<br /> <br /> ==צו גיוס (הלעומת זה)==<br /> לכל משתמשי חב&quot;דפדיה היקרים, {{חב&quot;דפדים פעילים}}. קחו על עצמכם ערך זה כפרוייקט.. אם הייתי יכול הייתי אני עצמי עוסק בזה אבל אני פה ממש לזמן קצר. <br /> <br /> לאלה שבוודאי יעבדו פה אז יש בקישורים חיצוניים של הערך קישור ל&quot;תולדות חב&quot;ד ברוסיה&quot; שם בטח יש הרבה חומר בעניין.. בהצלחה בהמשך! [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 21:53, 14 בינואר 2021 (UTC)</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%91%D7%94&diff=446696 2021-01-14T21:53:27Z

<p>חצק&#039;ל: </p> <hr /> <div>ערך ממש דל. תמונה למפתח&quot;: [[:קובץ:מארינה רושצ'ה תרצ+.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת מארינה רושצא בשנות ה'תר&quot;צ ומשהו]]<br /> <br /> ==צו גיוס (הלעומת זה)==<br /> לכל משתמשי חב&quot;דפדיה היקרים, {{חב&quot;דפדים פעילים}}. כחו על עצמכם ערך זה כפרוייקט.. אם הייתי יכול הייתי אני עצמי עוסק בזה אבל אני פה ממש לזמן קצר. לאלה שבוודאי יעבדו פה אז יש בקישורים חיצוניים של הערך קישור ל&quot;תולדות חב&quot;ד ברוסיה&quot; שם בטח יש הרבה חומר בעניין.. בהצלחה בהמשך! [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ &lt;small&gt;(חסיד של הרבי)&lt;/small&gt;}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב&quot;דפדיה]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 21:53, 14 בינואר 2021 (UTC)</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%91%D7%94&diff=446695 2021-01-14T21:50:03Z

<p>חצק&#039;ל: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> {{לעריכה|כל הערך=כן|דרוש עריכה ד-ח-ו-פ-ה-! - היסטוריית קהילת חב&quot;ד במקום, הקהילה החב&quot;דית כיום, בתי חב&quot;ד ומוסדות חב&quot;ד הנמצאים שם, סיקור קטן על העיר, התייחסות מרבותינו נשיאינו.. ועוד}}<br /> [[קובץ:בית כנסת מרינה רושצה במוסקבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת מרינה רושצה ב[[מוסקבה]] ([[אב]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> '''מוסקבה''' היא עיר הבירה של [[רוסיה]]. במשך שנים רבות הייתה בה קהילה חב&quot;דית גדולה. וכיום פועלים בה עשרות שלוחים, ובה נמצאים המשרדים המרכזיים של הארגונים המסייעים לשלוחי חב&quot;ד בחבר העמים.<br /> <br /> רבותינו נשיאינו, ביקרו בעיר באופן תדיר, בכדי לפעול למען הכלל. <br /> <br /> הקהילה החב&quot;דית ב[[מוסקבה]] החלה להתפתח לאחר המהפיכה הקומוניסטית. ובמשך למעלה מעשרים שנה, גרו בה חסידי חב&quot;ד רבים, ולהם [[בית הכנסת]] &quot;[[מרינא רושצ'א]]&quot; (קרי: 'רושא', ברוסית: марина роша).<br /> <br /> בימי [[מלחמת העולם השניה]], נמלטו רבים מהחסידים מהעיר, בגלל ההפגזות. ולאחר המלחמה התיישבו בה קבוצה של חסידים. <br /> <br /> בשנים הבאות, חסידי חב&quot;ד פעלו סביב [[בית הכנסת]] '[[מרינה רושצ'א]]', אשר שכן במבנה עץ דו קומתי, בסמטה קטנה בשכונת 'מרינה רושצ'א'. <br /> <br /> כיום השליח הראשי בעיר הוא הרב [[שלמה דובער פנחס לאזר]] שמכהן כרבה הראשי של רוסיה. <br /> <br /> בעיר פועלים עשרות שלוחי הרבי, ובעשרות מוסדות, לומדים תלמידים רבים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ט]].<br /> *[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', [[תשד&quot;מ]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים== <br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46154 רשמי ביקור במוסקבה, בעיתון המודיע]. {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42096 המתיבתא]. {{אינפו}}<br /> <br /> {{תבנית:עיירות ברוסיה}}<br /> [[קטגוריה:עיירות ברוסיה]]</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=446694 2021-01-14T21:42:50Z

<p>חצק&#039;ל: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=שלמה מיידנצ'יק<br /> |תמונה=[[קובץ:השווער.jpg|שמאל|ללא מסגרת]]<br /> |כינוי=<br /> |תיאור=ר' שליימק'ה מיידנצ'יק<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=מינקוביץ', [[אוקראינה]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט&quot;ו בניסן]] [[תשס&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה=[[כפר חב&quot;ד]]<br /> |מקום פעילות=[[כפר חב&quot;ד]], [[ארה&quot;ק]]<br /> |תפקידים נוספים=יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק]], חבר הנהלת [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד בארה&quot;ק]], יו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]], מקים ומייסד [[מטה משיח בארה&quot;ק]], [[יד לילד המיוחד]], [[ארגון שפרה ופועה]], ועוד<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> [[קובץ:שליימקה בחלוקת כוס של ברכה.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שליימק'ה מיידנצ'יק מקבל מהרבי [[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]]]<br /> [[קובץ:שליימקה.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שליימקה מקבל מהרבי דולר במעמד [[חלוקת דולרים]]]]<br /> [[קובץ:שלמקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה מיידנצ'יק]]<br /> [[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יצחק שמיר]] בביקור ב[[מאפיית מצות כפר חב&quot;ד|מאפיית המצות]] ב[[כפר חב&quot;ד]] לצידו של ר' שלוימק'ה]]<br /> הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' (מוכר בכינויו: '''שלוימ'קה''', [[י&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ד]] - [[ט&quot;ו ניסן]] [[תשס&quot;ד]]), היה שליחו האישי של הרבי באלפי נושאים במשך יובל שנים, והיה הזרוע המבצעת של הקמת מוסדות חב&quot;ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]]; כמו כן בזכות כישוריו הרבים וחיוכו הכובש, היה איש הקשר בין [[חסידות חב&quot;ד]] עם ראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והערכית - כל זאת לצד תפקידיו &quot;הרשמיים&quot;: יושב ראש [[ועד כפר חב&quot;ד]] ויו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בבר מצווה ל[[יתומי צה&quot;ל]]]]<br /> נולד בעיירה מינקוביץ' שב[[אוקראינה]] ב[[י&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ד]] להוריו ר' צבי הירש ומרת מרים עטל (לבית פרידמן), משפחתו מיוחסת ל[[מהר&quot;ל מפראג]]{{הערה|ספר הקטר של חב&quot;ד}}. אביו ר' צבי הירש עשה ככל יכולתו לחנך את בנו חינוך יהודי, לימד אותו בגיל צעיר חומש עם רש&quot;י והקנה לו יסודות מרכזיים ביהדות. אך בהמשך נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי, שם החברה הגויית עשתה את שלה, והנער נגרר אט-אט אחר חבריו, ואף היה חבר בתנועת-הנוער הקומוניסטית. <br /> <br /> בגיל 17 סיים את התיכון, ואז פרצה מלחמת-העולם השניה. לאוניברסיטה לא היה יכול להתקבל בגלל היותו [[יהודי]], על-כן נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי רכבות. שם החל לחוש את משמעות היותו יהודי.<br /> <br /> כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. שם גם פגש יהודים ואת חסידי חב&quot;ד והושפע מהמשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] שקירב אותו ל[[חב&quot;ד]]. בתום המלחמה חזר לעיירת מגוריו מינקוביץ, שם גילה שרוב משפחתו נרצחו על-ידי הנאצים. לאחר מכן חזר ל[[רוסיה]] ויצא ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד ב[[תומכי תמימים פוקינג]]. בתקופת לימודיו שם כתב ר' שליימקה מכתב ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בו כתב שהוא מרגיש שהוא לא כלי עדיין ללמוד בתומכי תמימים, במכתב תשובה השיב לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שמחשבות אלה מגיעים מענווה שמקורה ב[[נפש הבהמית]] ובוודאי שהוא רשאי ללמוד בתומכי תמימים.<br /> <br /> לאחר שהות של מספר חודשים באירופה תכנן לבוא לראות את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואף להשתקע ב[[קראון הייטס]], אך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הורה לו לעלות לארץ ישראל. וכך הגיע בקבוצת העולים הראשונה יחד עם קבוצת החסידים לארץ שם השתכן יחד עם העולים במעברה בפרדס חנה והשתדך עם רעייתו מרת רוזה (בת ר' [[יצחק מאיר גרינברג]]).<br /> <br /> לאחר שהות של מספר חודשים במעברת פרדס חנה עלה יחד עם קבוצת חסידים לחורבת הכפר הערבי הנטוש &quot;ספריה&quot; כדי להקים את היישוב החב&quot;די, נמנה עם מייסדי [[כפר חב&quot;ד]] והמשיך את לימודיו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].<br /> <br /> בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - [[תל אביב]] - דימונה. במהלך עבודתו הרבה לעסוק במבצעים ובהפצת מעיינות החסידות. בהקשר לכך מסופר שפעם יצא במדי הקטר כדי להניח ליהודים תפילין ברכבת, באותו זמן החליף אותו בנסיעה עוזרו, כשבא ליהודי אחד והציע לו להניח תפילין סרב היהודי ושאל את ר' שליימק'ה מי מסיע את הרכבת, ר' שליימק'ה ענה לאותו יהודי בצחות ש&quot;הוא עושה להקב&quot;ה את העבודה ומניח ליהודים תפילין, והקב&quot;ה עושה לו את העבודה ומסיע את הרכבת&quot; כששמע זאת היהודי אמר לר' שליימק'ה שיניח לו מהר תפילין ויחזור לקטר..<br /> <br /> מעדות האנשים הקרובים אליו סדר יומו של ר' שליימקה היה צפוף מאוד, כאשר בלילה היה נוהג בנהג קטר, וביום היה עוסק בעסקנות ציבורית. הוא מיעט בשינה ככל האפשר והיה נוהג לישון בממוצע כ3-4 שעות ביממה. נהגו האישי סיפר שבמהלך הנסיעות שלו בין משרדי הממשלה השונים ניצל ר' שליימקה את הזמן כדי להשלים שעות שינה.<br /> <br /> לר' שליימקה היה בית קטן ופשוט ב[[כפר חב&quot;ד]], והיה מרבה לעשות בו ערבי חב&quot;ד שלהם הזמין את כל צמרת הממשלה מכל הקשת הפוליטית, והיה מחדיר בהם יהדות. בהמשך כשראה שביתו קטן מלהכיל את כל המוזמנים הרחיב אותו במקצת והוסיף סלון מיוחד עם מחיצה - כדי שבערבי חב&quot;ד יהיה מקום מיוחד גם לנשים. <br /> <br /> בשנותיו האחרונות ר' שליימ'ה היה יושן בקומה השנייה ב[[770 (כפר חב&quot;ד)|בית אגו&quot;ח 770]], כך היה עד לפטריתו ב[[ט&quot;ו ניסן]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> ==בטל לרבי==<br /> באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות. <br /> <br /> אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות הייתה בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בערב [[ראש השנה]] [[תשד&quot;מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שליימקה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא.<br /> <br /> הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שליימקה מתנהג באופן של &quot;למעלה מגדר אנושי&quot;.<br /> <br /> בכל פעם שר' שליימק'ה היה בא לתשרי ל[[רבי]] היה ר' [[דוד רסקין]] מביא לר' שליימקה מפתח של אחד החדרים בקומה העליונה של [[770]] שם היה ר' שליימקה יושן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שליימקה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שליימה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה.<br /> <br /> במהלך כהונתו של ר' שליימקה כיו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד ואגו&quot;ח היה הרבי מתקשר אליו דרך אחד המזכירים לעתים קרובות, - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים ב[[כפר חב&quot;ד]] בכלל וב[[חב&quot;ד]] בפרט.<br /> <br /> ==יו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד== <br /> <br /> במקביל לעבודתו כקטר ברכבת ישראל כיהן ר' שלוימקה כיו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]], שם מסר את גופו ונפשו עבור טובת כלל תושבי הכפר ומוסדותיו. בלילות היה עושה את הדרך ברכבת בקו תל אביב דימונה ובימים היה מתרוצץ במשרדי הממשלה השונים עבור פיתוחו של הכפר ושגשוגו. <br /> <br /> כשנכנס לתפקידו, היה זה לאחר תשע שנים של ייסורי לידה של הכפר, כאשר בזה אחר זה התחלפו היו&quot;רים, ולא הייתה מדיניות יציבה ומתוקנת. כמו כן לכפר היה שם באותם ימים בממשלה כ&quot;כפר בעייתי&quot; שהתושבים בו לא משלמים מיסים, דבר שהקשה מאוד על קבלת תקציבים וסיוע מהמדינה. לאחר הפצרות רבות מצד המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] ר' שלוימק'ה נקרא אל הדגל והחל לעשות סדר, והפך את [[כפר חב&quot;ד]] לעיר הבירה של חב&quot;ד בארה&quot;ק, לנחת רוחו של הרבי. לצדו עמד מזכירו ר' [[אהרון נחמן פרידמן]].<br /> <br /> מיד כשהתמנה ליו&quot;ר הועד החל ר' שליימקה לעסוק בעסקנות ציבורית וצבר קשרים רבים בצמרת השלטון בישראל, ובעקבות הקפידו שתושבי הכפר ישלמו מיסים החל מעמדו של הכפר לעלות והכפר החל לקבל תקציבים רבים מהמדינה. התושבים בתחילה דחו את מאמציו של ר' שליימקה בטענה שזה פוגע בהם, כשכתבו על-כך לרבי צידד הרבי בעד מדיניותו של ר' שליימק'ה וכתב מכיון שרוב תושבי הכפר הגיעו מרוסיה שם נהגו שלא לשלם מיסים הם חושבים שכך צריך לעשות גם עכשיו, אך בעקבות כך שנמצאים עתה במדינה יהודית שהכסף הולך כדי לעזור ליהודים אחרים אין שום סיבה שלא ישלמו מיסים.<br /> <br /> לאחר שנים התברר שכל מה שעשה ר' שליימקה היה בהוראה ישירה מהרבי, כשמזכירו האישי העיד על-כך שהיה מקבל מאות פתקים מהרבי ונצטווה להשמיד אותם מיד בתום הקריאה בהם.<br /> <br /> מפעלותיו של ר' שליימקה בתור יו&quot;ר הועד ניתן למנות את הצלחתו במאבק של תושבי הכפר ביישוב &quot;תוחלת&quot; שהוקם בסמוך לו וסיפוח היישוב לשטח הכפר, את בניית שכונת השיכונים החדשים, חיזוק מעמדו של הכפר בעיניי השלטון, ועוד..<br /> <br /> עשרות שנים עסק ר' שליימק'ה בצרכי ציבור באמונה.<br /> <br /> ==פעילות עם ראשי המדינה== <br /> [[קובץ:1234.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גזיר [[עיתון]] המראה את הרב מיידנצ'יק עם [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בשבע ברכות של בתו, תשנ&quot;ה]]<br /> [[קובץ:משרד אגו''ח מיידנצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב שלמה מיידנצ'יק ב&quot;אולם קבלת פנים&quot; ב770 בכפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> במסגרת עבודתו כיו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא&quot;י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל. <br /> <br /> בשמחות משפחתיות שערך השתתפו בין השאר: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; [[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], אליקים רובינשטיין, זאבי, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי [[צה&quot;ל]] לדורותיהם ועוד רבים. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה מצידו בנה קשר של אימון בצורה מוחלטת. לא ניצל את קשריו לצרכים אישיים או פוליטיים, אלא דווקא בשביל לעורר איזשהו זיק יהודי חבוי.<br /> <br /> ==פעולתו לטובת מוסדות חב&quot;ד== <br /> ר' שלוימק'ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב&quot;ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב&quot;דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד. <br /> <br /> הקשר האישי שיצר במשך השנים, נרקם בזכות ה[[אהבה]] והחיבה הבלתי-מזוייפים שהפגין כלפי ידידיו. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה רקם קשר אישי עם כל ראשי הממשלה מטעם מפא&quot;י{{הערה|חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור}}. היה לו קשר עם כל הרמט&quot;כלים וכל האלופים. לא היה אלוף שלא הכיר אותו. זאת הוא ניצל על מנת לקשר את כולם עם הרבי מלך המשיח. לפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם [[פ&quot;נ|פנ&quot;ים]], וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.<br /> <br /> ר' שלוימק'ה הגיע יחד עם משלחת [[רבני חב&quot;ד]] אל הרב גורן שכיהן בימים דאז כרבה הראשי של [[ישראל]] בנסיון לשכנעו למנות שלוחים ו[[חסידי חב&quot;ד]] לרבני ערים ושכונות ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|כמסופר בספר 'הרב מרדכי שמואל אשכנזי'}}.<br /> <br /> כמו כן ר' שליימקה עזר רבות בהקמת שכונות חדשות לחסידי חב&quot;ד, בין השכונות שר' שליימקה עזר רבות בהקמתו ניתן למנות את שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]], את ייסודה של קהילת חב&quot;ד ב[[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], ועוד..<br /> <br /> ==יו&quot;ר אגו&quot;ח באה&quot;ק==<br /> באמצע שנות הממ&quot;ים פרש ר' שלוימק'ה מתפקידו כיושב ראש ועד כפר חב&quot;ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק]] בשנת תש&quot;נ, הוא פעל להקים את עיר חב&quot;ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם כל ה'מי ומי' בישראל - דבר שתפס את כל סדר יומו. <br /> <br /> בשנת תש&quot;נ חזר ר' שלוימק'ה לעסקנות ציבורית, לאחר שהרבי הורה ל[[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק|רבני חב&quot;ד]] למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק כדי שינהלו את ענייני חב&quot;ד בארץ. ר' שלוימק'ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב&quot;ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ'יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי &quot;ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו' אזכיר עה&quot;צ&quot;. <br /> <br /> בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב&quot;ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב&quot;ד בפני גורמי הממשלה. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב&quot;ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו. <br /> <br /> במסגרת תפקידו סייע ר' שלוימק'ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב&quot;ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו&quot;ח. <br /> <br /> את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ'יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע. <br /> <br /> במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר' שלוימק'ה בראשות אגודת חסידי חב&quot;ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב&quot;ד בארה&quot;ק, הוא הקים את 'מחלקת המוסדות' שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב&quot;דיים שונים בארה&quot;ק; 'מחלקת הקמת שכונות חב&quot;דיות', וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה&quot;ק, הקרקע נרשמה ע&quot;ש אגודת חסידי חב&quot;ד, וההפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו&quot;ח. כך זה בשכון חב&quot;ד ב[[לוד]], ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב&quot;דית ב[[רמת שלמה]] בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו&quot;ח, בהוראת הרבי. <br /> <br /> כמו כן הוקמה 'ועדת הביקורת' ו'ועדת חינוך' שעסקו בחיזוק החינוך החב&quot;די בארה&quot;ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה 'מחלקת קליטה' שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן איגוד המשפיעים. <br /> <br /> בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את '[[מטה משיח בארץ הקודש]]' בניהולו של הרב [[שמואל הנדל]] כארגון הפועל בחסות אגו&quot;ח.<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשס&quot;ד]] - זמן קצר לפני פטירתו, הקים את הארגון [[יד לילד המיוחד]] המסייע לילדים עם צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם, מחליפו בניהול הארגון כיום, הוא נכדו - הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:מיידנצ'יק_הקטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר הסוקר את תולדות חייו]]<br /> בבוקרו של [[ט&quot;ו ניסן|יום ראשון של חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]], התדרדר לפתע מצבו הבריאותי. בשעות אחר הצהריים הוא פקח לפתע את עיניו. בנו ר' ישראל ששהה עמו בחג, סיפר לו היכן עשה כל אחד מהילדים והנכדים את ליל הסדר. הוא האזין בדריכות וניכרה על פניו התעניינות וקורת רוח רבה. לאחר מכן בנו ונכדו הת' אברהם, יצאו בריקוד עם הניגון &quot;[[יחי אדוננו]]&quot; ו&quot;[[מאה שנה (ניגון)|מאה ושתיים שנה לרבי מלך המשיח]]&quot;, כפי שר' שלוימק'ה עצמו היה רגיל לשיר בהגיעו מידי שבת וחג לבתי ילדיו ונכדיו בכפר חב&quot;ד. וכך, בעוד ששירת הקודש על שפתותיהם, עצם את עיניו והשיב את נשמתו לגנזי מרומים, והוא בן 80. <br /> <br /> אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב&quot;ד - 770, ב[[כפר חב&quot;ד]], במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת &quot;[[בית מנחם]]&quot; ומשם לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] 'אחיעזר', שם נטמן.<br /> <br /> במהלך השבעה שישבו משפחתו הגיעו רבים מצמרת השלטון בישראל, ביניהם אף ראש הממשלה דאז - [[אריק שרון]]. במהלך ה'שלושים' שלאחר פטירתו ארגנו כינוס מיוחד לזכרו ב770, שם נאם אף ידידו הקרוב הרמטכ&quot;ל אמנון ליפקין שסיפר על היכרותו של ר' שליימקה והתמסרותו המלאה לרבי. במהלך הכינוס חולק כתשורה דף של [[בול חב&quot;ד]] שר' שליימקה עבד רבות כדי שיצא לאור.<br /> <br /> ב[[תשע&quot;ג]] יצא לאור ספר על תולדות חייו &quot;הקטר של חב&quot;ד&quot; בהוצאת המשפחה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו, יהושע מיידנצ'יק, גני תקווה.<br /> <br /> ;בניו:<br /> *הרב צבי הירש מיידנצ'יק - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - כפר חב&quot;ד, מנהל [[בית חב&quot;ד נמל התעופה לוד (נתב&quot;ג)]], וחבר [[אגו&quot;ח]] באה&quot;ק.<br /> *הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], מנהל בנין [[770 כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב יעקב משה מיידנצ'יק, מורה ב[[אהלי תורה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ;חתניו:<br /> *הרב חיים אברהם בלינצקי - [[כפר חב&quot;ד]], משלוחי הרבי בשדה התעופה.<br /> *הרב מנחם קליינמן - באר שבע.<br /> *הרב [[דובער מנדלזון|בערקה מנדלסון]] - כפר חב&quot;ד, איש [[אגו&quot;ח]] וחבר [[ועדת החינוך החב&quot;די]].<br /> *הרב [[עופר מיודובניק]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *הרב [[בן-ציון קארף]] - מנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד במיאמי, [[פלורידה]].<br /> *הרב אמיר רוזן - כפר חב&quot;ד<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב&quot;ד''', [[תשע&quot;ג]] (2013)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60691 התבטאות נדירה של הרבי על מיידנצ'יק] {{וידאו}}<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1393865 הרבי נותן דולר ל'ראש העיר' של כפר חב&quot;ד] {{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=64915 גלעד שרון על הרב מיידנצ'יק] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76538 ערב השקה לספר &quot;הקטר של חב&quot;ד&quot;], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76535 אתר ynet מדווח: ערב השקה לספר על יו&quot;ר אגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/135615/ שלמה מיידנצ'יק הולך לוושינגטון]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת צו תשע&quot;ו {{אינפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[דוד ברוומן]]|הבא=[[מנחם לרר]]|רשימה=[[ועד כפר חב&quot;ד|יושב ראש ועד כפר חב&quot;ד]]|שנה=[[תשי&quot;ח]] - [[תשמ&quot;ג]]}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אפרים וולף]]|הבא=[[שמואל גרייזמן]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב&quot;ד (ישראל)|יושב ראש אגו&quot;ח]]|שנה=[[תש&quot;נ]] - [[תשס&quot;ד]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מיידנצ'יק שלמה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]<br /> [[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינברג 2]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=446693 2021-01-14T21:42:10Z

<p>חצק&#039;ל: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=שלמה מיידנצ'יק<br /> |תמונה=[[קובץ:השווער.jpg|שמאל|ללא מסגרת]]<br /> |כינוי=<br /> |תיאור=ר' שליימק'ה מיידנצ'יק<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=מינקוביץ', [[אוקראינה]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט&quot;ו בניסן]] [[תשס&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה=[[כפר חב&quot;ד]]<br /> |מקום פעילות=[[כפר חב&quot;ד]], [[ארה&quot;ק]]<br /> |תפקידים נוספים=יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק]], חבר הנהלת [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד בארה&quot;ק]], יו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]], מקים ומייסד [[מטה משיח בארה&quot;ק]], [[יד לילד המיוחד]], [[ארגון שפרה ופועה]], ועוד<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> [[קובץ:שליימקה בחלוקת כוס של ברכה.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שליימק'ה מיידנצ'יק מקבל מהרבי [[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]]]<br /> [[קובץ:שליימקה.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שליימקה מקבל מהרבי דולר במעמד [[חלוקת דולרים]]]]<br /> [[קובץ:שלמקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה מיידנצ'יק]]<br /> [[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יצחק שמיר]] בביקור ב[[מאפיית מצות כפר חב&quot;ד|מאפיית המצות]] ב[[כפר חב&quot;ד]] לצידו של ר' שלוימק'ה]]<br /> הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' (מוכר בכינויו: '''שלוימ'קה''', [[י&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ד]] - [[ט&quot;ו ניסן]] [[תשס&quot;ד]]), היה שליחו האישי של הרבי באלפי נושאים במשך יובל שנים, והיה הזרוע המבצעת של הקמת מוסדות חב&quot;ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]]; כמו כן בזכות כישוריו הרבים וחיוכו הכובש, היה איש הקשר בין [[חסידות חב&quot;ד]] עם ראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והערכית - כל זאת לצד תפקידיו &quot;הרשמיים&quot;: יושב ראש [[ועד כפר חב&quot;ד]] ויו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בבר מצווה ל[[יתומי צה&quot;ל]]]]<br /> נולד בעיירה מינקוביץ' שב[[אוקראינה]] ב[[י&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ד]] להוריו ר' צבי הירש ומרת מרים עטל (לבית פרידמן), משפחתו מיוחסת ל[[מהר&quot;ל מפראג]]{{הערה|ספר הקטר של חב&quot;ד}}. אביו ר' צבי הירש עשה ככל יכולתו לחנך את בנו חינוך יהודי, לימד אותו בגיל צעיר חומש עם רש&quot;י והקנה לו יסודות מרכזיים ביהדות. אך בהמשך נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי, שם החברה הגויית עשתה את שלה, והנער נגרר אט-אט אחר חבריו, ואף היה חבר בתנועת-הנוער הקומוניסטית. <br /> <br /> בגיל 17 סיים את התיכון, ואז פרצה מלחמת-העולם השניה. לאוניברסיטה לא היה יכול להתקבל בגלל היותו [[יהודי]], על-כן נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי רכבות. שם החל לחוש את משמעות היותו יהודי.<br /> <br /> כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. שם גם פגש יהודים ואת חסידי חב&quot;ד והושפע מהמשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] שקירב אותו ל[[חב&quot;ד]]. בתום המלחמה חזר לעיירת מגוריו מינקוביץ, שם גילה שרוב משפחתו נרצחו על-ידי הנאצים. לאחר מכן חזר ל[[רוסיה]] ויצא ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד ב[[תומכי תמימים פוקינג]]. בתקופת לימדודיו שם כתב ר'שליימקה מכתב ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בו כתב שהוא מרגיש שהוא לא כלי עדיין ללמוד בתומכי תמימים, במכתב תשובה השיב לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שמחשבות אלה מגיעים מענווה שמקורה ב[[נפש הבהמית]] ובוודאי שהוא רשאי ללמוד בתומכי תמימים.<br /> <br /> לאחר שהות של מספר חודשים באירופה תכנן לבוא לראות את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואף להשתקע ב[[קראון הייטס]], אך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הורה לו לעלות לארץ ישראל. וכך הגיע בקבוצת העולים הראשונה יחד עם קבוצת החסידים לארץ שם השתכן יחד עם העולים במעברה בפרדס חנה והשתדך עם רעייתו מרת רוזה (בת ר' [[יצחק מאיר גרינברג]]).<br /> <br /> לאחר שהות של מספר חודשים במעברת פרדס חנה עלה יחד עם קבוצת חסידים לחורבת הכפר הערבי הנטוש &quot;ספריה&quot; כדי להקים את היישוב החב&quot;די, נמנה עם מייסדי [[כפר חב&quot;ד]] והמשיך את לימודיו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].<br /> <br /> בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - [[תל אביב]] - דימונה. במהלך עבודתו הרבה לעסוק במבצעים ובהפצת מעיינות החסידות. בהקשר לכך מסופר שפעם יצא במדי הקטר כדי להניח ליהודים תפילין ברכבת, באותו זמן החליף אותו בנסיעה עוזרו, כשבא ליהודי אחד והציע לו להניח תפילין סרב היהודי ושאל את ר' שליימק'ה מי מסיע את הרכבת, ר' שליימק'ה ענה לאותו יהודי בצחות ש&quot;הוא עושה להקב&quot;ה את העבודה ומניח ליהודים תפילין, והקב&quot;ה עושה לו את העבודה ומסיע את הרכבת&quot; כששמע זאת היהודי אמר לר' שליימק'ה שיניח לו מהר תפילין ויחזור לקטר..<br /> <br /> מעדות האנשים הקרובים אליו סדר יומו של ר' שליימקה היה צפוף מאוד, כאשר בלילה היה נוהג בנהג קטר, וביום היה עוסק בעסקנות ציבורית. הוא מיעט בשינה ככל האפשר והיה נוהג לישון בממוצע כ3-4 שעות ביממה. נהגו האישי סיפר שבמהלך הנסיעות שלו בין משרדי הממשלה השונים ניצל ר' שליימקה את הזמן כדי להשלים שעות שינה.<br /> <br /> לר' שליימקה היה בית קטן ופשוט ב[[כפר חב&quot;ד]], והיה מרבה לעשות בו ערבי חב&quot;ד שלהם הזמין את כל צמרת הממשלה מכל הקשת הפוליטית, והיה מחדיר בהם יהדות. בהמשך כשראה שביתו קטן מלהכיל את כל המוזמנים הרחיב אותו במקצת והוסיף סלון מיוחד עם מחיצה - כדי שבערבי חב&quot;ד יהיה מקום מיוחד גם לנשים. <br /> <br /> בשנותיו האחרונות ר' שליימ'ה היה יושן בקומה השנייה ב[[770 (כפר חב&quot;ד)|בית אגו&quot;ח 770]], כך היה עד לפטריתו ב[[ט&quot;ו ניסן]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> ==בטל לרבי==<br /> באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות. <br /> <br /> אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות הייתה בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בערב [[ראש השנה]] [[תשד&quot;מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שליימקה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא.<br /> <br /> הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שליימקה מתנהג באופן של &quot;למעלה מגדר אנושי&quot;.<br /> <br /> בכל פעם שר' שליימק'ה היה בא לתשרי ל[[רבי]] היה ר' [[דוד רסקין]] מביא לר' שליימקה מפתח של אחד החדרים בקומה העליונה של [[770]] שם היה ר' שליימקה יושן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שליימקה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שליימה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה.<br /> <br /> במהלך כהונתו של ר' שליימקה כיו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד ואגו&quot;ח היה הרבי מתקשר אליו דרך אחד המזכירים לעתים קרובות, - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים ב[[כפר חב&quot;ד]] בכלל וב[[חב&quot;ד]] בפרט.<br /> <br /> ==יו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד== <br /> <br /> במקביל לעבודתו כקטר ברכבת ישראל כיהן ר' שלוימקה כיו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]], שם מסר את גופו ונפשו עבור טובת כלל תושבי הכפר ומוסדותיו. בלילות היה עושה את הדרך ברכבת בקו תל אביב דימונה ובימים היה מתרוצץ במשרדי הממשלה השונים עבור פיתוחו של הכפר ושגשוגו. <br /> <br /> כשנכנס לתפקידו, היה זה לאחר תשע שנים של ייסורי לידה של הכפר, כאשר בזה אחר זה התחלפו היו&quot;רים, ולא הייתה מדיניות יציבה ומתוקנת. כמו כן לכפר היה שם באותם ימים בממשלה כ&quot;כפר בעייתי&quot; שהתושבים בו לא משלמים מיסים, דבר שהקשה מאוד על קבלת תקציבים וסיוע מהמדינה. לאחר הפצרות רבות מצד המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] ר' שלוימק'ה נקרא אל הדגל והחל לעשות סדר, והפך את [[כפר חב&quot;ד]] לעיר הבירה של חב&quot;ד בארה&quot;ק, לנחת רוחו של הרבי. לצדו עמד מזכירו ר' [[אהרון נחמן פרידמן]].<br /> <br /> מיד כשהתמנה ליו&quot;ר הועד החל ר' שליימקה לעסוק בעסקנות ציבורית וצבר קשרים רבים בצמרת השלטון בישראל, ובעקבות הקפידו שתושבי הכפר ישלמו מיסים החל מעמדו של הכפר לעלות והכפר החל לקבל תקציבים רבים מהמדינה. התושבים בתחילה דחו את מאמציו של ר' שליימקה בטענה שזה פוגע בהם, כשכתבו על-כך לרבי צידד הרבי בעד מדיניותו של ר' שליימק'ה וכתב מכיון שרוב תושבי הכפר הגיעו מרוסיה שם נהגו שלא לשלם מיסים הם חושבים שכך צריך לעשות גם עכשיו, אך בעקבות כך שנמצאים עתה במדינה יהודית שהכסף הולך כדי לעזור ליהודים אחרים אין שום סיבה שלא ישלמו מיסים.<br /> <br /> לאחר שנים התברר שכל מה שעשה ר' שליימקה היה בהוראה ישירה מהרבי, כשמזכירו האישי העיד על-כך שהיה מקבל מאות פתקים מהרבי ונצטווה להשמיד אותם מיד בתום הקריאה בהם.<br /> <br /> מפעלותיו של ר' שליימקה בתור יו&quot;ר הועד ניתן למנות את הצלחתו במאבק של תושבי הכפר ביישוב &quot;תוחלת&quot; שהוקם בסמוך לו וסיפוח היישוב לשטח הכפר, את בניית שכונת השיכונים החדשים, חיזוק מעמדו של הכפר בעיניי השלטון, ועוד..<br /> <br /> עשרות שנים עסק ר' שליימק'ה בצרכי ציבור באמונה.<br /> <br /> ==פעילות עם ראשי המדינה== <br /> [[קובץ:1234.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גזיר [[עיתון]] המראה את הרב מיידנצ'יק עם [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בשבע ברכות של בתו, תשנ&quot;ה]]<br /> [[קובץ:משרד אגו''ח מיידנצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב שלמה מיידנצ'יק ב&quot;אולם קבלת פנים&quot; ב770 בכפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> במסגרת עבודתו כיו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא&quot;י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל. <br /> <br /> בשמחות משפחתיות שערך השתתפו בין השאר: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; [[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], אליקים רובינשטיין, זאבי, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי [[צה&quot;ל]] לדורותיהם ועוד רבים. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה מצידו בנה קשר של אימון בצורה מוחלטת. לא ניצל את קשריו לצרכים אישיים או פוליטיים, אלא דווקא בשביל לעורר איזשהו זיק יהודי חבוי.<br /> <br /> ==פעולתו לטובת מוסדות חב&quot;ד== <br /> ר' שלוימק'ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב&quot;ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב&quot;דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד. <br /> <br /> הקשר האישי שיצר במשך השנים, נרקם בזכות ה[[אהבה]] והחיבה הבלתי-מזוייפים שהפגין כלפי ידידיו. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה רקם קשר אישי עם כל ראשי הממשלה מטעם מפא&quot;י{{הערה|חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור}}. היה לו קשר עם כל הרמט&quot;כלים וכל האלופים. לא היה אלוף שלא הכיר אותו. זאת הוא ניצל על מנת לקשר את כולם עם הרבי מלך המשיח. לפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם [[פ&quot;נ|פנ&quot;ים]], וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.<br /> <br /> ר' שלוימק'ה הגיע יחד עם משלחת [[רבני חב&quot;ד]] אל הרב גורן שכיהן בימים דאז כרבה הראשי של [[ישראל]] בנסיון לשכנעו למנות שלוחים ו[[חסידי חב&quot;ד]] לרבני ערים ושכונות ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|כמסופר בספר 'הרב מרדכי שמואל אשכנזי'}}.<br /> <br /> כמו כן ר' שליימקה עזר רבות בהקמת שכונות חדשות לחסידי חב&quot;ד, בין השכונות שר' שליימקה עזר רבות בהקמתו ניתן למנות את שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]], את ייסודה של קהילת חב&quot;ד ב[[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], ועוד..<br /> <br /> ==יו&quot;ר אגו&quot;ח באה&quot;ק==<br /> באמצע שנות הממ&quot;ים פרש ר' שלוימק'ה מתפקידו כיושב ראש ועד כפר חב&quot;ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק]] בשנת תש&quot;נ, הוא פעל להקים את עיר חב&quot;ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם כל ה'מי ומי' בישראל - דבר שתפס את כל סדר יומו. <br /> <br /> בשנת תש&quot;נ חזר ר' שלוימק'ה לעסקנות ציבורית, לאחר שהרבי הורה ל[[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק|רבני חב&quot;ד]] למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק כדי שינהלו את ענייני חב&quot;ד בארץ. ר' שלוימק'ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב&quot;ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ'יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי &quot;ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו' אזכיר עה&quot;צ&quot;. <br /> <br /> בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב&quot;ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב&quot;ד בפני גורמי הממשלה. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב&quot;ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו. <br /> <br /> במסגרת תפקידו סייע ר' שלוימק'ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב&quot;ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו&quot;ח. <br /> <br /> את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ'יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע. <br /> <br /> במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר' שלוימק'ה בראשות אגודת חסידי חב&quot;ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב&quot;ד בארה&quot;ק, הוא הקים את 'מחלקת המוסדות' שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב&quot;דיים שונים בארה&quot;ק; 'מחלקת הקמת שכונות חב&quot;דיות', וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה&quot;ק, הקרקע נרשמה ע&quot;ש אגודת חסידי חב&quot;ד, וההפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו&quot;ח. כך זה בשכון חב&quot;ד ב[[לוד]], ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב&quot;דית ב[[רמת שלמה]] בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו&quot;ח, בהוראת הרבי. <br /> <br /> כמו כן הוקמה 'ועדת הביקורת' ו'ועדת חינוך' שעסקו בחיזוק החינוך החב&quot;די בארה&quot;ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה 'מחלקת קליטה' שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן איגוד המשפיעים. <br /> <br /> בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את '[[מטה משיח בארץ הקודש]]' בניהולו של הרב [[שמואל הנדל]] כארגון הפועל בחסות אגו&quot;ח.<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשס&quot;ד]] - זמן קצר לפני פטירתו, הקים את הארגון [[יד לילד המיוחד]] המסייע לילדים עם צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם, מחליפו בניהול הארגון כיום, הוא נכדו - הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:מיידנצ'יק_הקטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר הסוקר את תולדות חייו]]<br /> בבוקרו של [[ט&quot;ו ניסן|יום ראשון של חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]], התדרדר לפתע מצבו הבריאותי. בשעות אחר הצהריים הוא פקח לפתע את עיניו. בנו ר' ישראל ששהה עמו בחג, סיפר לו היכן עשה כל אחד מהילדים והנכדים את ליל הסדר. הוא האזין בדריכות וניכרה על פניו התעניינות וקורת רוח רבה. לאחר מכן בנו ונכדו הת' אברהם, יצאו בריקוד עם הניגון &quot;[[יחי אדוננו]]&quot; ו&quot;[[מאה שנה (ניגון)|מאה ושתיים שנה לרבי מלך המשיח]]&quot;, כפי שר' שלוימק'ה עצמו היה רגיל לשיר בהגיעו מידי שבת וחג לבתי ילדיו ונכדיו בכפר חב&quot;ד. וכך, בעוד ששירת הקודש על שפתותיהם, עצם את עיניו והשיב את נשמתו לגנזי מרומים, והוא בן 80. <br /> <br /> אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב&quot;ד - 770, ב[[כפר חב&quot;ד]], במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת &quot;[[בית מנחם]]&quot; ומשם לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] 'אחיעזר', שם נטמן.<br /> <br /> במהלך השבעה שישבו משפחתו הגיעו רבים מצמרת השלטון בישראל, ביניהם אף ראש הממשלה דאז - [[אריק שרון]]. במהלך ה'שלושים' שלאחר פטירתו ארגנו כינוס מיוחד לזכרו ב770, שם נאם אף ידידו הקרוב הרמטכ&quot;ל אמנון ליפקין שסיפר על היכרותו של ר' שליימקה והתמסרותו המלאה לרבי. במהלך הכינוס חולק כתשורה דף של [[בול חב&quot;ד]] שר' שליימקה עבד רבות כדי שיצא לאור.<br /> <br /> ב[[תשע&quot;ג]] יצא לאור ספר על תולדות חייו &quot;הקטר של חב&quot;ד&quot; בהוצאת המשפחה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו, יהושע מיידנצ'יק, גני תקווה.<br /> <br /> ;בניו:<br /> *הרב צבי הירש מיידנצ'יק - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - כפר חב&quot;ד, מנהל [[בית חב&quot;ד נמל התעופה לוד (נתב&quot;ג)]], וחבר [[אגו&quot;ח]] באה&quot;ק.<br /> *הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], מנהל בנין [[770 כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב יעקב משה מיידנצ'יק, מורה ב[[אהלי תורה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ;חתניו:<br /> *הרב חיים אברהם בלינצקי - [[כפר חב&quot;ד]], משלוחי הרבי בשדה התעופה.<br /> *הרב מנחם קליינמן - באר שבע.<br /> *הרב [[דובער מנדלזון|בערקה מנדלסון]] - כפר חב&quot;ד, איש [[אגו&quot;ח]] וחבר [[ועדת החינוך החב&quot;די]].<br /> *הרב [[עופר מיודובניק]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *הרב [[בן-ציון קארף]] - מנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד במיאמי, [[פלורידה]].<br /> *הרב אמיר רוזן - כפר חב&quot;ד<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב&quot;ד''', [[תשע&quot;ג]] (2013)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60691 התבטאות נדירה של הרבי על מיידנצ'יק] {{וידאו}}<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1393865 הרבי נותן דולר ל'ראש העיר' של כפר חב&quot;ד] {{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=64915 גלעד שרון על הרב מיידנצ'יק] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76538 ערב השקה לספר &quot;הקטר של חב&quot;ד&quot;], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76535 אתר ynet מדווח: ערב השקה לספר על יו&quot;ר אגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/135615/ שלמה מיידנצ'יק הולך לוושינגטון]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת צו תשע&quot;ו {{אינפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[דוד ברוומן]]|הבא=[[מנחם לרר]]|רשימה=[[ועד כפר חב&quot;ד|יושב ראש ועד כפר חב&quot;ד]]|שנה=[[תשי&quot;ח]] - [[תשמ&quot;ג]]}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אפרים וולף]]|הבא=[[שמואל גרייזמן]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב&quot;ד (ישראל)|יושב ראש אגו&quot;ח]]|שנה=[[תש&quot;נ]] - [[תשס&quot;ד]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מיידנצ'יק שלמה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]<br /> [[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינברג 2]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=446692 2021-01-14T21:35:12Z

<p>חצק&#039;ל: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:איצ'ה גרינברג.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' יצחק מאיר גרינברג (קיצוני מימין) ב[[התוועדות]] ב[[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> [[קובץ:יצחק מאיר גרינברג.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' יצחק מאיר גרינברג (מימין) עם בנו, ר' [[שמואל גרונם גרינברג]] (מרכז) ועם חתנו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]]]]<br /> ר' '''יצחק מאיר גרינברג''' היה ממייסדי [[כפר חב&quot;ד]] ומזקני [[אנ&quot;ש]] חסידי חב&quot;ד בארץ ובעולם.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' יצחק מאיר גרינברג נולד למשפחה [[חסידות גור|חסידי גור]] בשנת [[תרנ&quot;ב]] לאביו ר' נחמן יוסף גרינברג בעיירה יהודית ב[[פולין]]. <br /> <br /> בבחרותו למד ר' יצחק מאיר בישיבה בבריסק שב[[ליטא]]. לאחר מכן היגר יצחק מאיר לרוסיה, שם נשא לאשתו מרת חיה דבורה לבית דייטש מהעיר דרויע שבברית המועצות (כיום בבלארוס), וקבע את מגוריו בעיר פנזה שבברית המועצות.<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ויהודים רבים ברחו משטחי האש לרוסיה קבל אותם ר' יצחק מאיר וביתו היה פתוח לכל הפליטים שהגיעו לעיר פנזה, לאחר שמלחמת העולם השנייה נדד ר' יצחק מאיר עם משפחתו ברחבי אירופה, כשהגיעו לעיר זלצבורג באוסטריה פגשו שם [[חסידי חב&quot;ד]], שם ר' יצחק מאיר נקשר אליהם והפך לחסיד חב&quot;ד ביחד עם ילדיו, לאחר שהות קצרה בזלצבורג הלך עם החסידים לצרפת, שם גם למד בנו ר' [[שמואל גרונם גרינברג]] ב[[תומכי תמימים ברינואה]], לאחר מכן הגר יחד עם משפחתו לארץ הקודש וקבעו את מגוריהם ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ר' יצחק מאיר גרינברג נמנה על מייסדי היישוב החב&quot;די [[כפר חב&quot;ד]], ר' יצחק מאיר היה גר בשכונת [[השיכונים הרוסים]] הסמוכה לבית הכנסת [[בית מנחם]].<br /> <br /> בכפר ניהל ר' יצחק מאיר גרינברג קיוסק קטן שהיה למעשה החנות הראשונה שקמה ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ב[[י&quot;א בשבט]] [[תשל&quot;ו]] נפטר ר' יצחק מאיר גרינברג ונקבר ב[[חלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו ר' [[שמואל גרונם גרינברג]].<br /> *בתו מרת רוזה מיידנצ'יק (אשת ר' [[שלמה מיידנצ'יק]]).<br /> *בתו מרת ריבה.<br /> *בתו מרת שרה.<br /> <br /> {{מיון רגיל:גרינברג, יצחק מאיר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפולין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינברג 2]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]</div>

חצק'ל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91_(%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%91%D7%95%D7%A9)&diff=446267 2021-01-13T20:34:43Z

<p>חצק&#039;ל: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:זלמן ליברוב.jpg|ממוזער|הרב ליברוב מוסר [[לימוד תורת הגאולה|שיעור בעניני גאולה ומשיח]] ב-[[770]] (תשע&quot;ט)]]<br /> הרב '''שניאור זלמן ליברוב''' הוא [[שליח]] הרבי לשכונת [[פלאטבוש]] החרדית ב[[ניו יורק]], ומרצה מפורסם בעניני [[גאולה ומשיח]] ומראשי העומדים בחזית האמונה בנצחיות חייו של הרבי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]] ולאמו דאברושא. מצד אימו, הוא נכדו של ה[[משפיע]] הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].<br /> <br /> לאחר נישואיו (לבתו של הרב [[זושא פוזנר]]) יצא לשליחות בשכונת [[פלאטבוש]], שכונה חרדית בניו יורק המאופיינת בקהל ליטאי-לייט.<br /> <br /> בחודש [[טבת]] בשנת [[תש&quot;ע]], אירעה תאונת דרכים מחרידה, בה נהרג בנו הצעיר אברהם דוד, והרב ליברוב עצמו ניצל בנס מהתאונה. האירוע גרם לזעזוע רב אצל חסידי חב&quot;ד ברחבי תבל, ובאותה שנה בכינוס ילדי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] שהתקיים ביד אליהו ב[[תל אביב]], התקיימה אמירת תהלים המונית לרפואת הרב ליברוב ולעילוי נשמת בנו.<br /> <br /> ידוע בסגנון דיבורו המפורסם במגוון נושאים ומוזמן לנאום בכנסים ובהתוועדויות רבות{{הערה|1=ראו לדוגמא: [https://chabad.info/news/277913/ לוח זמנים של המשפיע הרב ליברוב במסע התוועדויות ושיעורים בארץ הקודש - ג' תמוז ה'תשע&quot;ז].}}, בעיקר בעניני גאולה ומשיח ומרבה לעורר על הצורך וההכרח באחדות בין החסידים. כמו כן, הינו מראשי ה[[משפיעים]] ו[[השלוחים]] העומדים באמונה בנצחיות חייו של [[הרבי מלך המשיח]].<br /> <br /> הרב ליברוב הוא חבר הוועדה הרוחנית של שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב לוי ליברוב, עורך מגזין '[[בית משיח]]' במהדורה בשפה אנגלית.<br /> *בנו הרב יוסף ליברוב, שליח כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ בפורטא אלעגרי, בראזיל.<br /> *בנו, שלום דובער ליברוב (חתנו של מד&quot;א שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[יוסף ישעיה ברוין]])<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;id=931 דרושה: אחדות ● מאת הרב זלמן ליברוב]''' {{שטורעם}}<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/591810/ התוועדות טלפונית]''' ביוזמת 'התאחדות החסידים', ניסן ה'תש&quot;פ<br /> *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/444718/ 'ואוהבי שמו' - חשיבות ההתקשרות לנשיא הדור]''', קטע וידאו מעורר, ביוזמת את&quot;ה העולמי לקראת י' שבט ה'תש&quot;פ {{וידפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ליברוב, זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליברוב]]</div>

חצק'ל