https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9 2026-04-19T05:26:42Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94&diff=409457 2020-09-22T10:44:17Z

<p>חסיד-ליובאוויטש: /* אצל הרבי */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> [[קובץ:התרת נדרים2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] עורך [[התרת נדרים]] בערב ראש השנה]]<br /> '''ערב [[ראש השנה]]''', [[כ&quot;ט באלול]], הוא היום האחרון של השנה והכנה לראש השנה הבאה. ביום זה ישנם מנהגים רבים כהכנה לשנה הבאה, ביניהם [[התרת נדרים]], השתטחות על [[קברי צדיקים]], כתיבת [[פ&quot;נ]] ועוד.<br /> <br /> ==ליל ערב ראש השנה==<br /> ליל ה&quot;זכור ברית&quot; (ליל ערב ראש השנה) היה ה&quot;וואך נאכט&quot; (ליל שימורים) של הימים הנוראים. בזמן זה מתכוננים לערב ראש השנה, שהוא המבוא לימי הדין והמשפט{{הערה|ספר השיחות ה'ש&quot;ת, עמ' 10}}.<br /> <br /> ==עבודת היום==<br /> בערב ראש השנה יש לומר תהלים במשך כל היום, לשוב בתשובה על המעשים הלא טובים שעשו בשנה שעברה, כדי שבתפילת ערבית דראש השנה כבר יהיו זכים ונקיים מכל ההרגלים הרעים של השנה שעברה{{הערה|[[ספר השיחות]] תש&quot;ד, עמוד 1.}}.<br /> <br /> ==התרת נדרים==<br /> {{ערך מורחב|התרת נדרים}}<br /> בערב ראש השנה נוהגים לעשות [[התרת נדרים]].<br /> <br /> ==קברי צדיקים==<br /> נוהגים - הנמצאים בקירוב מקום - להשתטח על [[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|ספר המנהגים.}}. מנהג הרבי לנסוע לאוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אחר חצות היום, ולשהות שם שעות רבות עד עת ה[[מנחה]].<br /> <br /> <br /> ==[[פדיון נפש]] בערב [[ראש השנה]]==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פדיון נפש]]}}<br /> בערב ראש השנה מוסר כל אחד [[פדיון נפש]] עבורו ועבור בני ביתו - ליד האדמו&quot;ר המברך את כל אחד ואחד בכתיבה וחתימה טובה. אלו שהם בריחוק מקום - משתדלים לשלוח את ה'פ&quot;נ' באופן שיתקבל אצל האדמו&quot;ר קודם ראש-השנה{{הערה|ספר המנהגים}}.<br /> <br /> ====אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]====<br /> בתקופת שנת [[תר&quot;נ]] בערך, נהג [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לקבל את הפדיונות בערב [[ראש השנה]] בבוקר, אחר &quot;[[סליחות]]&quot;, קודם התפילה. אחר כך התפלל וערך [[התרת נדרים]]{{הערה|ספר השיחות [[תש&quot;ד]], עמ' 1}}. בערב ר&quot;ה, אחרי תפילת שחרית, כל אחד הגיש [[פדיון נפש]] לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|[[רשימות דברים]], א, עמ' שכז.}}.<br /> <br /> בערב [[ראש השנה]] היה [[הרבי הרש&quot;ב]] מקבל פדיונות בבוקר. את הפדיונות היה מקבל בדלת אחרת, לא בדלת שנכנסים ל[[יחידות]]. בתוך ה[[פ&quot;נ]] היו כורכים מעות פ&quot;נ, אף הבחורים{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 27.}}... היו עומדים בחדר החיצון, ומזמן לזמן היה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] יוצא מהדלת האדומה ונוטל את הפדיונות. בנו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], יצא מחדר האוכל, נעמד והביט. וכך עמד זמן רב. סביב השולחן שליד החלונות עמדו כמה בחורים מבוגרים מהתמימים. אחר כך ניגש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לדלת, ואביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נכנס עמו פנימה...<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[תרפ&quot;ה]] (או [[תרפ&quot;ו]]), דיבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] על האופן שבו היה נוטל אביו את הפדיונות, שלא מכולם היה נוטל בשווה: מאחד היה מקבל בידו, ומאחר בין אצבעותיו. ואמר ל[[פנחס אלטהויז]: &quot;ממך, כשהיית ילד קטן, נטל אבי את הפדיון כפי שנהג לגבי המקורבים - בין אצבעותיו! והראה בידו בין אלו אצבעות...{{הערה|[[לשמע אזן]], עמ' 140}}&quot;<br /> <br /> ====אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ====<br /> בימי ראש השנה [[תרצ&quot;ז]] היתה ההנהגה והסדר כבשנים קדמוניות בלי שינויים כלל, רק בזה שבכל פעם היה הסדר אשר [מוהריי&quot;צ] היה יוצא בערב ר&quot;ה בעת קבלת הפ&quot;נ והיה עומד על פתח חדרו והיה מקבל הפ&quot;נ, וכעת לא היה ביכולתו, רק ישב על מקומו ונכנסו אליו באותו הסדר הרגיל, היינו כי דרכו היה לצאת לא פחות משלוש פעמים, ושנה זו היה בדיוק, כי נכנסו בשלוש כתות לא פחות{{הערה|ממכתב הרב ר&quot;י פייגין. אגרות קודש מוהריי&quot;צ, ד, עמ' 7}}.<br /> <br /> בערב ראש השנה [דשנת תש&quot;ה] נכנסו לחדרו של אדמו&quot;ר [מוהריי&quot;צ] שליט&quot;א כל הרבנים, אנ&quot;ש והתמימים שעל אתר, וכן אורחים רבים מערי השדה שבאו אל הרבי ליום טוב, כדי למסור את ה'פדיון נפש' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמו ושם אמו ושמות כל בני משפחתו ושם אמם - לרבי שליט&quot;א{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 5, עמ' 70}}.<br /> <br /> ====אצל [[הרבי שליט&quot;א|הרבי]]====<br /> בערב [[ראש השנה]] בשנת [[תש&quot;ז]], בעת שמסרו ל[[רבי הריי&quot;צ]] הר&quot;ש לוויטין שי' והר&quot;א סימפסון שי' את הפדיונות של אנ&quot;ש, נתן ברכתו הק': השי&quot;ת ימלא כל הברכות וואס מען בענטשט אידען בגשמיות וברוחניות{{הערה|שיחות תש&quot;ז - כת&quot;י}}.<br /> <br /> אחר התפילה והתרת נדרים [בערב ר&quot;ה דשנת ה'תשט&quot;ז], נערך כל ה'עולם' בשורה ליד דלתו של הרבי, כדי למסור את ה'פ&quot;נ' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמות בני משפחתם ושם אמם - לפני ראש השנה, כפי הסדר הנהוג בליובאוויטש. והרבי בירך את כל אחד ואחד, בברכת &quot;שנה טובה ומתוקה&quot;{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 13, עמ' 56}}.<br /> <br /> [בערב ר&quot;ה דשנת תשכ&quot;ג]: הרביעומד בפתח חדרו, ומקבל בחיבה את פתקו של כל אחד, ובברכה &quot;כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה&quot;{{הערה|בטאון חב&quot;ד, 20, עמ' 16}}.<br /> <br /> [בערב ר&quot;ה דשנת תשכ&quot;ד]:.. מברך בברכת &quot;שנה טובה ומתוקה&quot;.. הרבי עמד במפתן חדרו, לקח את הפדיון המושט לו בידו הימנית, בירך את הנותן בשנה טובה ומתוקה, שם את הפדיון בידו השמאלית, וכאשר נערמה בידו ערימה גדולה של פדיונות, נכנם לחדרו, שהה איזה משך זמן, ויצא שוב להמשיך לקבל את הפדיונות.. לא כולם הספיקו למסור את פדיונותיהם, בינתיים הרבי נוסע לאוהל.. אלו שלא הספיקו, עומדים אחרי הצהרים ומחכים שהרבי יצא ויקבל מהם את הפדיונות{{הערה|[[בטאון חב&quot;ד]], 24, עמ' 11}}.<br /> <br /> [בערב ר&quot;ה דשנת תשכ&quot;ח]: כמה פעמים סגר הדלת כשלא היו אנשים, וחזר ופתחה אחר כך. בדרך כלל לקח את הפ&quot;נ בכל חמש אצבעותיו, והעביר כל פ&quot;נ לידו השניה. אמר לכל אחד: &quot;כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה&quot;{{הערה|רשימות יומן}}.<br /> <br /> החל משנת תשל&quot;ח, מחמת ריבוי אנ&quot;ש כ&quot;י, קיבל הרבי את הפדיונות במשך כמה ימים לפני ראש השנה (בנוסף לערב ר&quot;ה), והיה מקבלם בפתח חדרו.<br /> <br /> הרבי נהג במשך שנים רבות להשיב על כל מכתבי ה'פ&quot;נ' שנשלחו אליו, ובדרך כלל היה עונה במכתב בזה הלשון:<br /> <br /> ב&quot;ה, ימי הסליחות [ה'תש...]... שלום וברכה! הפ&quot;נ נתקבל. ולקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי, לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה והתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות. בברכה...<br /> <br /> גם הבחורים היו מקבלים מכתב דומה, אבל בשינוי לשון:.. הנני בזה להביע לו ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה... בברכה לתלמוד תורה ביראת שמים...<br /> <br /> ==פדיון נפש כללי==<br /> החסידים מוסרים 'פ&quot;נ' עבור הרבי ובני ביתו, ועבור כלל ישראל, הנקרא בשם 'פ&quot;נ הכללי'.<br /> <br /> בעת קבלת ה'פ&quot;נ הכללי' נוהג האדמו&quot;ר לברך את כל בני ישראל, בכל מקום שהם, בברכת &quot;כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה&quot;{{הערה|ספר המנהגים}}.<br /> <br /> ====אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ====<br /> בשנים האחרונות של המלחמה העולמית הונהג, שלבד מהפדיונות שכל אחד מוסר באופן פרטי, נותנים זקני אנ&quot;ש, הרבנים והתמימים לרבי [מוהריי&quot;צ] שליט&quot;א, 'פדיון כללי' עבור אחינו בני ישראל, ובפרט עבור אנ&quot;ש והתמימים שמעבר לים. הרבי אומר בשעת מעשה כמה דברי התעוררות, ומאחל שנה טובה ומתוקה{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 5, עמ' 70}}<br /> <br /> בספר השיחות תש&quot;ב{{הערה|עמ' 1}} מובאים דברי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאמר &quot;אחרי קריאת הפ&quot;נ על דבר בריאותו&quot;, ו&quot;אחרי קריאת הפ&quot;נ אודות אנ&quot;ש וכלל ישראל מעבר לים&quot;.<br /> <br /> ובספר השיחות תש&quot;ד{{הערה|עמ' 2}} נדפסו הדברים שאמר &quot;אחר מסירת הפ&quot;נ הכללי מזקני אנ&quot;ש והתמימים&quot;, ו&quot;אחרי מסירת הפ&quot;נ השני על דבר אחינו בני ישראל בכלל, ואנ&quot;ש בפרט, שמעבר לים&quot;.<br /> <br /> בספר השיחות תש&quot;ה{{הערה|עמ' 2}}: בעת שמסרו אנ&quot;ש לאדמו&quot;ר [מוהריי&quot;צ] את ה'פ&quot;נ' עבורו ביחוד, אחרי שקרא את ה'פ&quot;נ' והשמות החתומים שעליו, אמר...; אחר כך מסרו אנ&quot;ש את ה'פ&quot;נ הכללי' עבור אחינו בני ישראל ואנ&quot;ש שמעבר לים. תיכף ומיד כשהתחיל אדמו&quot;ר לקרוא את ה'פ&quot;נ' הזה זלגו עיניו דמעות שליש באנחה חרישית, ולאחר קראו אותו ואת שמות החתומים עליו התחיל לספר...<br /> <br /> בערב ראש השנה דשנת תש&quot;ז, בעת שמסרו לו [לאדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ] את הפדיון הפרטי הידוע, בירך: השי&quot;ת ימלא משאלותיכם בגו&quot;ר{{הערה|שיחות תש&quot;ז - כת&quot;י}} <br /> <br /> [בערב ר&quot;ה דשנת תש&quot;י], בעת שנתנו לאדמו&quot;ר [מוהריי&quot;צ] את הפדיון על דבר כלל ישראל, והפדיון השייך לאדמו&quot;ר בעצמו, אמר [בפתיחת דבריו]: &quot;היום הוא הזמן שהפרט צריך להיכלל בכלל&quot;. ומעיר הרבי: &quot;זו הפעם היחידה שענה מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ כנ&quot;ל אודות הפדיון שלו&quot;{{הערה|ס' המאמרים תשי''א - מלוקט - עמ' 17}}.<br /> <br /> ====אצל הרבי====<br /> אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר&quot;ה דשנת תשט&quot;ז], נכנסה אל הרבי קבוצה מזקני הרבנים ואנ&quot;ש, ומסרו את ה'פדיון כללי' - כפי המנהג הידוע - והרבי אמר...{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 13, עמ' 57}}<br /> <br /> אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר&quot;ה דשנת תשי&quot;ז] לידי הרבי, נכנסה להיכל קדשו קבוצה מזקני הרבנים ואנ&quot;ש, ומסרו את ה'פ&quot;נ הכללי' כפי המנהג הידוע בליובאוויטש, זו פיתקת בקשה להתעוררות [[רחמים]] על כללות בית חיינו, ועל הרבי בפרט, שהשי&quot;ת יתן לו הצלחה מופלגה לבצע את הכוונה העליונה בהרבצת התורה והפצת מעיינות תורת החסידות, מתוך הרחבה בגשמיות וברוחניות, ושהרבייוליכנו בתוך כלל בני ישראל לקבל את פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. בשעת נתינת ה'פ&quot;נ כללי' אמר הרבי...{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 15, עמ' 2}}<br /> <br /> זה כמה שנים נהוג שמוסרים 'פ&quot;נ כללי' לרבי בערב ראש השנה (חוץ ממה שכל אחד מוסר 'פ&quot;נ' עבורו), היינו שמבקשים את הרבי לעורר [[רחמים]] רבים על כללות בית חיינו ועל אדמו&quot;ר בעצמו, שרצון קדשו ורצון כל הנשיאים יושלם בנו כפי הכוונה העליונה, ושיהיה בהצלחה מתוך הרחבה{{הערה|בטאון חב&quot;ד, יג [תשי'&quot;ז], עמ' לג}}<br /> <br /> בדרך כלל נכנסים למסור את ה'פ&quot;נ' רק הזקנים מאנ&quot;ש{{הערה|שם}}<br /> <br /> בערב ר&quot;ה שלהי תשי&quot;ט, קודם שנכנסו למסור את ה'פ&quot;נ הכללי', ציוה הרבי להכריז שיכנסו רק הנשואים, ולא התלמידים. ואחר מסירת ה'פ&quot;נ' הסביר: מה שבקשו להכריז שהתלמידים לא יכנסו, אין זאת בגלל שהם קטנים יותר, אלא היות וכל עניינם צריך להיות בתורה, ועל ידי התורה נמשכים כל העניינים. אין להם לעסוק בשום עניינים אחרים, אלא רק היות מונחים בתורה{{הערה|שיחות קודש תש&quot;כ, עמ' 1}}.<br /> <br /> ==שיחה עם הרבנית==<br /> בערב ראש השנה, סמוך לכניסת החג, נהגו רבותינו נשיאינו להכנס ולשוחח זמן מה עם זוגתם הרבנית{{הערה|משיחות י' [[שבט]] [[תשי&quot;ב]], ב' דר&quot;ה [[תשל&quot;ה]] ו[[תשמ&quot;ח]].}}. וענין זה הוא הוראה לרבים{{הערה|שיחת ב' דר&quot;ה תשמ&quot;ח.}}.<br /> <br /> ==תפילת מנחה==<br /> כשהיה הוד [[רבינו הזקן]] אצל מורו ורבו הרב [[המגיד ממזריטש]], ראה כי רבו המגיד מתפלל את תפילת המנחה של ערב ראש ראש השנה באריכות גדולה, ב[[קול]] ניגון של התעוררות ובבכיות עצומות, כמי שנפרד מאוהבו הנאמן.. בסדר זה הדריך רבינו הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש&quot;ב]], עמ' 2.}}.<br /> <br /> הרבי התפלל [[תפילת מנחה]] דערב ראש השנה [[תשי&quot;א]] בבכיות נוראות להפליא. אחרי [[תפילת מנחה]] התחיל הרבי לומר [[תהלים]] (בס' [[תהלים]] עם פירוש ה&quot;מצודות&quot;) ב[[דביקות]] עצומה, במשך שעה ומחצה.. אמר מאוד בלחש, ורצינות איומה היתה נסוכה על פניו הקדושים{{הערה|[[ימי בראשית]], עמ' 248.}}.<br /> <br /> בערב ראש השנה קודם [[תפילת מנחה]] - שהיא התפילה האחרונה דשנה העברה - עושה חשבון צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך השנה, הן בענייני מצוות עשה ומצוות לא תעשה, והן בענייני המידות ויראת שמים, בין בעניינים שבין אדם למקום והן בעניינים שבין אדם לחבירו, והחשבון שעושה הוא אדעתא דנפשיה באמת לאמיתו..<br /> <br /> וכשמתבונן במעמדו ומצבו הכללי בגשמיות וברוחניות, רואה הוא כי השי&quot;ת התנהג עמו ועם בני ביתו בחסד חינם.. שלא כפי המגיע לו עבור הנהגותיו.. הנה כאשר מתבונן בכל זה באריכות ו[[התבוננות]] הרי הוא מכיר בחטאו ופשעו, ובתפילת המנחה שהיא התפילה האחרונה דהשנה העוברת הרי הוא מתעורר בהתעוררות גדולה בחרטה מעומקא דליבא על כל העבר, והוא שב להוי' לקבל עול מלכותו ית'{{הערה|[[ספר המאמרים]] [[תש&quot;ג]], עמ' 42 41.}}.<br /> <br /> ==יום הולדת הצמח צדק==<br /> כ&quot;ט אלול, הוא [[יום הולדת|יום ההולדת]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], בשנת [[תקמ&quot;ט]].<br /> <br /> בכל ערב ראש השנה, נהג הצמח צדק לומר מאמר חסידות אחר סליחות, ואחר כך אמר דברי התעוררות{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש&quot;ד]], עמ' 162.}}.<br /> <br /> בשנים [[תשל&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ז]] נהג [[הרבי]] [[התוועדות עם הרבי|להתוועד]] באור לכ&quot;ט באלול, והיה אומר שיחות וגם מאמר דא&quot;ח. התוועדות זו היתה גם כעין &quot;קבלת פנים&quot; לחסידים האורחים [[נסיעה לרבי|שבאו אל הרבי]] לראש השנה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/in-focus/530843/ עבודת הקודש של הרבי בערב ראש השנה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> <br /> {{ראש השנה}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{תבנית:אוצר מנהגי חב&quot;ד}}<br /> [[קטגוריה:הכנות לראש השנה]]</div>

חסיד-ליובאוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=409449 2020-09-22T10:17:27Z

<p>חסיד-ליובאוויטש: /* משתמש חדש */</p> <hr /> <div>{{בה}}{{חממה}}<br /> --'''[[משתמש:מקושר|מקושר]] ~ [[שיחת משתמש:מקושר|ועידת התקשרות]] ~ כ&quot;ט באלול ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == ברוך הבא ==<br /> <br /> שלום חסיד! נהנה לראות שיש כאן עוד חסיד כמוני...{{קריצה}}<br /> <br /> אך עדיף שתמחוק את החשבון הזה ותפתח חשבון חדש עם שם אחר בכדי שלא יתבלבלו ביננו. א גוריסע הצלחה!--[[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:חסיד ליובאוויטש]] [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] • [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש| שיחה]] • [[חב&quot;דפדיה:הצטרפו למיזם| הנה משיח בא]] 07:38, 21 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :יש לך תבנית משתמש על 'שפיצים'?{{קריצה}} בעז&quot;ה אחרי שאני יסיים כמה עניינים שאני עובד עליהם אני יחליף שם. אולי ליובאוויטשע'ר חסיד או משהו כזה... נראה כב...{{קריצה}} --[[משתמש:חסיד-ליובאוויטש|חסיד-ליובאוויטש]] - [[שיחת משתמש:חסיד-ליובאוויטש|שיחה]], 08:46, ג' בתשרי, ה'תשפ&quot;א 08:46, 21 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == משתמש חדש ==<br /> <br /> ברוך הבא לאתר, ומקווה שתתרום לאתר כפי שצריך. <br /> <br /> אך נא להחליף את השם שלך כמה שיותר מהר. חוץ מזה שאין טעם להעתיק ממשתמשים וותיקים את שמותיהם, זה יוצר בלבול ענק ולא נוח.<br /> <br /> שיהיה לך בהצלחה באתר.--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[תורת החסידות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 09:18, 21 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :מענדי היקר, אין טעם וכתוב שוב ושוב אותו דבר. חסיד כבר כתב לי ע&quot;כ, ועניתי לו (מלבד זאת שאני נותן לך לחשוב לבד למה לא עניתי לך באותה צורה שעניתי ל{{א|חסיד ליובאוויטש|חסיד}}...). עוד מעט אני יחליף בעז&quot;ה. --'''[[משתמש:חסיד-ליובאוויטש|חסיד-ליובאוויטש]] ~ [[עשרת ימי תשובה|גמר חתימה טובה!]] ~ [[שיחת משתמש:חסיד-ליובאוויטש|ועידת ליובאוויטש]]''' 09:25, 21 בספטמבר 2020 (UTC)</div>

חסיד-ליובאוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94&diff=409057 2020-09-21T09:46:38Z

<p>חסיד-ליובאוויטש: /* פדיון נפש בערב ראש השנה */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> [[קובץ:התרת נדרים2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] עורך [[התרת נדרים]] בערב ראש השנה]]<br /> '''ערב [[ראש השנה]]''', [[כ&quot;ט באלול]], הוא היום האחרון של השנה והכנה לראש השנה הבאה. ביום זה ישנם מנהגים רבים כהכנה לשנה הבאה, ביניהם [[התרת נדרים]], השתטחות על [[קברי צדיקים]], כתיבת [[פ&quot;נ]] ועוד.<br /> <br /> ==ליל ערב ראש השנה==<br /> ליל ה&quot;זכור ברית&quot; (ליל ערב ראש השנה) היה ה&quot;וואך נאכט&quot; (ליל שימורים) של הימים הנוראים.<br /> <br /> ==עבודת היום==<br /> בערב ראש השנה יש לומר תהלים במשך כל היום, לשוב בתשובה על המעשים הלא טובים שעשו בשנה שעברה, כדי שבתפילת ערבית דראש השנה כבר יהיו זכים ונקיים מכל ההרגלים הרעים של השנה שעברה{{הערה|[[ספר השיחות]] תש&quot;ד, עמוד 1.}}.<br /> <br /> ==התרת נדרים==<br /> {{ערך מורחב|התרת נדרים}}<br /> בערב ראש השנה נוהגים לעשות [[התרת נדרים]].<br /> <br /> ==קברי צדיקים==<br /> נוהגים - הנמצאים בקירוב מקום - להשתטח על [[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|ספר המנהגים.}}. מנהג הרבי לנסוע לאוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אחר חצות היום, ולשהות שם שעות רבות עד עת ה[[מנחה]].<br /> <br /> <br /> ==[[פדיון נפש]] בערב [[ראש השנה]]==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פדיון נפש]]}}<br /> בערב ראש השנה מוסר כל אחד [[פדיון נפש]] עבורו ועבור בני ביתו - ליד האדמו&quot;ר המברך את כל אחד ואחד בכתיבה וחתימה טובה. אלו שהם בריחוק מקום - משתדלים לשלוח את ה'פ&quot;נ' באופן שיתקבל אצל האדמו&quot;ר קודם ראש-השנה{{הערה|ספר המנהגים}}.<br /> <br /> ====אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]====<br /> בתקופת שנת [[תר&quot;נ]] בערך, נהג [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לקבל את הפדיונות בערב [[ראש השנה]] בבוקר, אחר &quot;[[סליחות]]&quot;, קודם התפילה. אחר כך התפלל וערך [[התרת נדרים]]{{הערה|ספר השיחות [[תש&quot;ד]], עמ' 1}}. בערב ר&quot;ה, אחרי תפילת שחרית, כל אחד הגיש [[פדיון נפש]] לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|[[רשימות דברים]], א, עמ' שכז.}}.<br /> <br /> בערב [[ראש השנה]] היה [[הרבי הרש&quot;ב]] מקבל פדיונות בבוקר. את הפדיונות היה מקבל בדלת אחרת, לא בדלת שנכנסים ל[[יחידות]]. בתוך ה[[פ&quot;נ]] היו כורכים מעות פ&quot;נ, אף הבחורים{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 27.}}... היו עומדים בחדר החיצון, ומזמן לזמן היה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] יוצא מהדלת האדומה ונוטל את הפדיונות. בנו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], יצא מחדר האוכל, נעמד והביט. וכך עמד זמן רב. סביב השולחן שליד החלונות עמדו כמה בחורים מבוגרים מהתמימים. אחר כך ניגש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לדלת, ואביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נכנס עמו פנימה...<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[תרפ&quot;ה]] (או [[תרפ&quot;ו]]), דיבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] על האופן שבו היה נוטל אביו את הפדיונות, שלא מכולם היה נוטל בשווה: מאחד היה מקבל בידו, ומאחר בין אצבעותיו. ואמר ל[[פנחס אלטהויז]: &quot;ממך, כשהיית ילד קטן, נטל אבי את הפדיון כפי שנהג לגבי המקורבים - בין אצבעותיו! והראה בידו בין אלו אצבעות...{{הערה|[[לשמע אזן]], עמ' 140}}&quot;<br /> <br /> ====אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ====<br /> בימי ראש השנה [[תרצ&quot;ז]] היתה ההנהגה והסדר כבשנים קדמוניות בלי שינויים כלל, רק בזה שבכל פעם היה הסדר אשר [מוהריי&quot;צ] היה יוצא בערב ר&quot;ה בעת קבלת הפ&quot;נ והיה עומד על פתח חדרו והיה מקבל הפ&quot;נ, וכעת לא היה ביכולתו, רק ישב על מקומו ונכנסו אליו באותו הסדר הרגיל, היינו כי דרכו היה לצאת לא פחות משלוש פעמים, ושנה זו היה בדיוק, כי נכנסו בשלוש כתות לא פחות{{הערה|ממכתב הרב ר&quot;י פייגין. אגרות קודש מוהריי&quot;צ, ד, עמ' 7}}.<br /> <br /> בערב ראש השנה [דשנת תש&quot;ה] נכנסו לחדרו של אדמו&quot;ר [מוהריי&quot;צ] שליט&quot;א כל הרבנים, אנ&quot;ש והתמימים שעל אתר, וכן אורחים רבים מערי השדה שבאו אל הרבי ליום טוב, כדי למסור את ה'פדיון נפש' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמו ושם אמו ושמות כל בני משפחתו ושם אמם - לרבי שליט&quot;א{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 5, עמ' 70}}.<br /> <br /> ====אצל הרבי====<br /> בערב ראש השנה דשנת [[תש&quot;ז]], בעת שמסרו לו [למוהריי&quot;צ] הר&quot;ש לוויטין שי' והר&quot;א סימפסון שי' את הפדיונות של אנ&quot;ש, נתן ברכתו הק': השי&quot;ת ימלא כל הברכות וואס מען בענטשט אידען בגשמיות וברוחניות{{הערה|שיחות תש&quot;ז - כת&quot;י}}.<br /> <br /> אחר התפילה והתרת נדרים [בערב ר&quot;ה דשנת ה'תשט&quot;ז], נערך כל ה'עולם' בשורה ליד דלתו של הרבי, כדי למסור את ה'פ&quot;נ' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמות בני משפחתם ושם אמם - לפני ראש השנה, כפי הסדר הנהוג בליובאוויטש. והרבי בירך את כל אחד ואחד, בברכת &quot;שנה טובה ומתוקה&quot;{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 13, עמ' 56}}.<br /> <br /> [בערב ר&quot;ה דשנת תשכ&quot;ג]: הרביעומד בפתח חדרו, ומקבל בחיבה את פתקו של כל אחד, ובברכה &quot;כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה&quot;{{הערה|בטאון חב&quot;ד, 20, עמ' 16}}.<br /> <br /> [בערב ר&quot;ה דשנת תשכ&quot;ד]:.. מברך בברכת &quot;שנה טובה ומתוקה&quot;.. הרבי עמד במפתן חדרו, לקח את הפדיון המושט לו בידו הימנית, בירך את הנותן בשנה טובה ומתוקה, שם את הפדיון בידו השמאלית, וכאשר נערמה בידו ערימה גדולה של פדיונות, נכנם לחדרו, שהה איזה משך זמן, ויצא שוב להמשיך לקבל את הפדיונות.. לא כולם הספיקו למסור את פדיונותיהם, בינתיים הרבי נוסע לאוהל.. אלו שלא הספיקו, עומדים אחרי הצהרים ומחכים שהרבי יצא ויקבל מהם את הפדיונות{{הערה|[[בטאון חב&quot;ד]], 24, עמ' 11}}.<br /> <br /> [בערב ר&quot;ה דשנת תשכ&quot;ח]: כמה פעמים סגר הדלת כשלא היו אנשים, וחזר ופתחה אחר כך. בדרך כלל לקח את הפ&quot;נ בכל חמש אצבעותיו, והעביר כל פ&quot;נ לידו השניה. אמר לכל אחד: &quot;כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה&quot;{{הערה|רשימות יומן}}.<br /> <br /> החל משנת תשל&quot;ח, מחמת ריבוי אנ&quot;ש כ&quot;י, קיבל הרבי את הפדיונות במשך כמה ימים לפני ראש השנה (בנוסף לערב ר&quot;ה), והיה מקבלם בפתח חדרו.<br /> <br /> הרבי נהג במשך שנים רבות להשיב על כל מכתבי ה'פ&quot;נ' שנשלחו אליו, ובדרך כלל היה עונה במכתב בזה הלשון:<br /> <br /> ב&quot;ה, ימי הסליחות [ה'תש...]... שלום וברכה! הפ&quot;נ נתקבל. ולקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי, לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה והתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות. בברכה...<br /> <br /> גם הבחורים היו מקבלים מכתב דומה, אבל בשינוי לשון:.. הנני בזה להביע לו ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה... בברכה לתלמוד תורה ביראת שמים...<br /> <br /> ==פדיון נפש כללי==<br /> החסידים מוסרים 'פ&quot;נ' עבור הרבי ובני ביתו, ועבור כלל ישראל, הנקרא בשם 'פ&quot;נ הכללי'.<br /> <br /> בעת קבלת ה'פ&quot;נ הכללי' נוהג האדמו&quot;ר לברך את כל בני ישראל, בכל מקום שהם, בברכת &quot;כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה&quot;{{הערה|ספר המנהגים}}.<br /> <br /> ====אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ====<br /> בשנים האחרונות של המלחמה העולמית הונהג, שלבד מהפדיונות שכל אחד מוסר באופן פרטי, נותנים זקני אנ&quot;ש, הרבנים והתמימים לרבי [מוהריי&quot;צ] שליט&quot;א, 'פדיון כללי' עבור אחינו בני ישראל, ובפרט עבור אנ&quot;ש והתמימים שמעבר לים. הרבי אומר בשעת מעשה כמה דברי התעוררות, ומאחל שנה טובה ומתוקה{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 5, עמ' 70}}<br /> <br /> בספר השיחות תש&quot;ב{{הערה|עמ' 1}} מובאים דברי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאמר &quot;אחרי קריאת הפ&quot;נ על דבר בריאותו&quot;, ו&quot;אחרי קריאת הפ&quot;נ אודות אנ&quot;ש וכלל ישראל מעבר לים&quot;.<br /> <br /> ובספר השיחות תש&quot;ד{{הערה|עמ' 2}} נדפסו הדברים שאמר &quot;אחר מסירת הפ&quot;נ הכללי מזקני אנ&quot;ש והתמימים&quot;, ו&quot;אחרי מסירת הפ&quot;נ השני על דבר אחינו בני ישראל בכלל, ואנ&quot;ש בפרט, שמעבר לים&quot;.<br /> <br /> בספר השיחות תש&quot;ה{{הערה|עמ' 2}}: בעת שמסרו אנ&quot;ש לאדמו&quot;ר [מוהריי&quot;צ] את ה'פ&quot;נ' עבורו ביחוד, אחרי שקרא את ה'פ&quot;נ' והשמות החתומים שעליו, אמר...; אחר כך מסרו אנ&quot;ש את ה'פ&quot;נ הכללי' עבור אחינו בני ישראל ואנ&quot;ש שמעבר לים. תיכף ומיד כשהתחיל אדמו&quot;ר לקרוא את ה'פ&quot;נ' הזה זלגו עיניו דמעות שליש באנחה חרישית, ולאחר קראו אותו ואת שמות החתומים עליו התחיל לספר...<br /> <br /> בערב ראש השנה דשנת תש&quot;ז, בעת שמסרו לו [לאדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ] את הפדיון הפרטי הידוע, בירך: השי&quot;ת ימלא משאלותיכם בגו&quot;ר{{הערה|שיחות תש&quot;ז - כת&quot;י}} <br /> <br /> [בערב ר&quot;ה דשנת תש&quot;י], בעת שנתנו לאדמו&quot;ר [מוהריי&quot;צ] את הפדיון על דבר כלל ישראל, והפדיון השייך לאדמו&quot;ר בעצמו, אמר [בפתיחת דבריו]: &quot;היום הוא הזמן שהפרט צריך להיכלל בכלל&quot;. ומעיר הרבי: &quot;זו הפעם היחידה שענה מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ כנ&quot;ל אודות הפדיון שלו&quot;{{הערה|ס' המאמרים תשי''א - מלוקט - עמ' 17}}.<br /> <br /> ====אצל הרבי====<br /> אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר&quot;ה דשנת תשט&quot;ז], נכנסה אל הרבי קבוצה מזקני הרבנים ואנ&quot;ש, ומסרו את ה'פדיון כללי' - כפי המנהג הידוע - והרבי אמר...{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 13, עמ' 57}}<br /> <br /> אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר&quot;ה דשנת תשי&quot;ז] לידי הרבי, נכנסה להיכל קדשו קבוצה מזקני הרבנים ואנ&quot;ש, ומסרו את ה'פ&quot;נ הכללי' כפי המנהג הידוע בליובאוויטש, זו פיתקת בקשה להתעוררות [[רחמים]] על כללות בית חיינו, ועל הרבי בפרט, שהשי&quot;ת יתן לו הצלחה מופלגה לבצע את הכוונה העליונה בהרבצת התורה והפצת מעיינות תורת החסידות, מתוך הרחבה בגשמיות וברוחניות, ושהרבייוליכנו בתוך כלל בני ישראל לקבל את פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. בשעת נתינת ה'פ&quot;נ כללי' אמר הרבי...{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 15, עמ' 2}}<br /> <br /> זה כמה שנים נהוג שמוסרים 'פ&quot;נ כללי' לרבי בערב ראש השנה (חוץ ממה שכל אחד מוסר 'פ&quot;נ' עבורו), היינו שמבקשים את הרבי לעורר [[רחמים]] רבים על כללות בית חיינו ועל אדמו&quot;ר בעצמו, שרצון קדשו ורצון כל הנשיאים יושלם בנו כפי הכוונה העליונה, ושיהיה בהצלחה מתוך הרחבה{{הערה|בטאון חב&quot;ד, יג [תשי'&quot;ז], עמ' לג}}<br /> <br /> בדרך כלל נכנסים למסור את ה'פ&quot;נ' רק הזקנים מאנ&quot;ש{{הערה|שם}}<br /> <br /> בערב ר&quot;ה שלהי תשי&quot;ט, קודם שנכנסו למסור את ה'פ&quot;נ הכללי', ציוה הרבי להכריז שיכנסו רק הנשואים, ולא התלמידים. ואחר מסירת ה'פ&quot;נ' הסביר: מה שבקשו להכריז שהתלמידים לא יכנסו, אין זאת בגלל שהם קטנים יותר, אלא היות וכל עניינם צריך להיות בתורה, ועל ידי התורה נמשכים כל העניינים. אין להם לעסוק בשום עניינים אחרים, אלא רק היות מונחים בתורה{{הערה|שיחות קודש תש&quot;כ, עמ' 1}}.<br /> <br /> ==שיחה עם הרבנית==<br /> בערב ראש השנה, סמוך לכניסת החג, נהגו רבותינו נשיאינו להכנס ולשוחח זמן מה עם זוגתם הרבנית{{הערה|משיחות י' [[שבט]] [[תשי&quot;ב]], ב' דר&quot;ה [[תשל&quot;ה]] ו[[תשמ&quot;ח]].}}. וענין זה הוא הוראה לרבים{{הערה|שיחת ב' דר&quot;ה תשמ&quot;ח.}}.<br /> <br /> ==תפילת מנחה==<br /> כשהיה הוד [[רבינו הזקן]] אצל מורו ורבו הרב [[המגיד ממזריטש]], ראה כי רבו המגיד מתפלל את תפילת המנחה של ערב ראש ראש השנה באריכות גדולה, ב[[קול]] ניגון של התעוררות ובבכיות עצומות, כמי שנפרד מאוהבו הנאמן.. בסדר זה הדריך רבינו הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש&quot;ב]], עמ' 2.}}.<br /> <br /> הרבי התפלל [[תפילת מנחה]] דערב ראש השנה [[תשי&quot;א]] בבכיות נוראות להפליא. אחרי [[תפילת מנחה]] התחיל הרבי לומר [[תהלים]] (בס' [[תהלים]] עם פירוש ה&quot;מצודות&quot;) ב[[דביקות]] עצומה, במשך שעה ומחצה.. אמר מאוד בלחש, ורצינות איומה היתה נסוכה על פניו הקדושים{{הערה|[[ימי בראשית]], עמ' 248.}}.<br /> <br /> בערב ראש השנה קודם [[תפילת מנחה]] - שהיא התפילה האחרונה דשנה העברה - עושה חשבון צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך השנה, הן בענייני מצוות עשה ומצוות לא תעשה, והן בענייני המידות ויראת שמים, בין בעניינים שבין אדם למקום והן בעניינים שבין אדם לחבירו, והחשבון שעושה הוא אדעתא דנפשיה באמת לאמיתו..<br /> <br /> וכשמתבונן במעמדו ומצבו הכללי בגשמיות וברוחניות, רואה הוא כי השי&quot;ת התנהג עמו ועם בני ביתו בחסד חינם.. שלא כפי המגיע לו עבור הנהגותיו.. הנה כאשר מתבונן בכל זה באריכות ו[[התבוננות]] הרי הוא מכיר בחטאו ופשעו, ובתפילת המנחה שהיא התפילה האחרונה דהשנה העוברת הרי הוא מתעורר בהתעוררות גדולה בחרטה מעומקא דליבא על כל העבר, והוא שב להוי' לקבל עול מלכותו ית'{{הערה|[[ספר המאמרים]] [[תש&quot;ג]], עמ' 42 41.}}.<br /> <br /> ==יום הולדת הצמח צדק==<br /> כ&quot;ט אלול, הוא [[יום הולדת|יום ההולדת]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], בשנת [[תקמ&quot;ט]].<br /> <br /> בכל ערב ראש השנה, נהג הצמח צדק לומר מאמר חסידות אחר סליחות, ואחר כך אמר דברי התעוררות{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש&quot;ד]], עמ' 162.}}.<br /> <br /> בשנים [[תשל&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ז]] נהג [[הרבי]] [[התוועדות עם הרבי|להתוועד]] באור לכ&quot;ט באלול, והיה אומר שיחות וגם מאמר דא&quot;ח. התוועדות זו היתה גם כעין &quot;קבלת פנים&quot; לחסידים האורחים [[נסיעה לרבי|שבאו אל הרבי]] לראש השנה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/in-focus/530843/ עבודת הקודש של הרבי בערב ראש השנה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> <br /> {{ראש השנה}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{תבנית:אוצר מנהגי חב&quot;ד}}<br /> [[קטגוריה:הכנות לראש השנה]]</div>

חסיד-ליובאוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%22%D7%A0_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99&diff=409056 2020-09-21T09:39:15Z

<p>חסיד-ליובאוויטש: הפניה לדף פ&quot;נ כללי</p> <hr /> <div>#הפניה[[פ&quot;נ כללי]]</div>

חסיד-ליובאוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=409054 2020-09-21T09:26:06Z

<p>חסיד-ליובאוויטש: /* משתמש חדש */</p> <hr /> <div>{{בה}}{{חממה}}<br /> --'''[[משתמש:מקושר|מקושר]] ~ [[שיחת משתמש:מקושר|ועידת התקשרות]] ~ כ&quot;ט באלול ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == ברוך הבא ==<br /> <br /> שלום חסיד! נהנה לראות שיש כאן עוד חסיד כמוני...{{קריצה}}<br /> <br /> אך עדיף שתמחוק את החשבון הזה ותפתח חשבון חדש עם שם אחר בכדי שלא יתבלבלו ביננו. א גוריסע הצלחה!--[[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:חסיד ליובאוויטש]] [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] • [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש| שיחה]] • [[חב&quot;דפדיה:הצטרפו למיזם| הנה משיח בא]] 07:38, 21 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :יש לך תבנית משתמש על 'שפיצים'?{{קריצה}} בעז&quot;ה אחרי שאני יסיים כמה עניינים שאני עובד עליהם אני יחליף שם. אולי ליובאוויטשע'ר חסיד או משהו כזה... נראה כב...{{קריצה}} --[[משתמש:חסיד-ליובאוויטש|חסיד-ליובאוויטש]] - [[שיחת משתמש:חסיד-ליובאוויטש|שיחה]], 08:46, ג' בתשרי, ה'תשפ&quot;א 08:46, 21 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == משתמש חדש ==<br /> <br /> ברוך הבא לאתר, ומקווה שתתרום לאתר כפי שצריך. <br /> <br /> אך נא להחליף את השם שלך כמה שיותר מהר. חוץ מזה שאין טעם להעתיק ממשתמשים וותיקים את שמותיהם, זה יוצר בלבול ענק ולא נוח.<br /> <br /> שיהיה לך בהצלחה באתר.--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[תורת החסידות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 09:18, 21 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :מענדי היקר, אין טעם וכתוב שוב ושוב אותו דבר. חסיד כבר כתב לי ע&quot;כ, ועניתי לו (מלבד זאת שאני נותן לך לחשוב לבד למה לא עניתי לך באותה צורה שעניתי ל{{א|חסיד ליובאוויטש|חסיד}}...). עוד מעט אני יחליף בעז&quot;ה. --'''[[משתמש:חסיד-ליובאוויטש|חסיד-ליובאוויטש]] ~ [[עשרת ימי תשובה|גמר חתימה טובה!]] ~ [[שיחת משתמש:חסיד-ליובאוויטש|ועידת ליובאוויטש]] 09:25, 21 בספטמבר 2020 (UTC)</div>

חסיד-ליובאוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=409053 2020-09-21T09:25:30Z

<p>חסיד-ליובאוויטש: /* משתמש חדש */</p> <hr /> <div>{{בה}}{{חממה}}<br /> --'''[[משתמש:מקושר|מקושר]] ~ [[שיחת משתמש:מקושר|ועידת התקשרות]] ~ כ&quot;ט באלול ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == ברוך הבא ==<br /> <br /> שלום חסיד! נהנה לראות שיש כאן עוד חסיד כמוני...{{קריצה}}<br /> <br /> אך עדיף שתמחוק את החשבון הזה ותפתח חשבון חדש עם שם אחר בכדי שלא יתבלבלו ביננו. א גוריסע הצלחה!--[[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:חסיד ליובאוויטש]] [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] • [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש| שיחה]] • [[חב&quot;דפדיה:הצטרפו למיזם| הנה משיח בא]] 07:38, 21 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :יש לך תבנית משתמש על 'שפיצים'?{{קריצה}} בעז&quot;ה אחרי שאני יסיים כמה עניינים שאני עובד עליהם אני יחליף שם. אולי ליובאוויטשע'ר חסיד או משהו כזה... נראה כב...{{קריצה}} --[[משתמש:חסיד-ליובאוויטש|חסיד-ליובאוויטש]] - [[שיחת משתמש:חסיד-ליובאוויטש|שיחה]], 08:46, ג' בתשרי, ה'תשפ&quot;א 08:46, 21 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == משתמש חדש ==<br /> <br /> ברוך הבא לאתר, ומקווה שתתרום לאתר כפי שצריך. <br /> <br /> אך נא להחליף את השם שלך כמה שיותר מהר. חוץ מזה שאין טעם להעתיק ממשתמשים וותיקים את שמותיהם, זה יוצר בלבול ענק ולא נוח.<br /> <br /> שיהיה לך בהצלחה באתר.--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[תורת החסידות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 09:18, 21 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :מענדי היקר, אין טעם וכתוב שוב ושוב אותו דבר. חסיד כבר כתב לי ע&quot;כ, ועניתי לו (מלבד זאת שאני נותן לך לחשוב לבד למה לא עניתי לך באותה צורה שעניתי ל{{א|חסיד יובאוויטש|חסיד}}...). עוד מעט אני יחליף בעז&quot;ה. --'''[[משתמש:חסיד-ליובאוויטש|חסיד-ליובאוויטש]] ~ [[עשרת ימי תשובה|גמר חתימה טובה!]] ~ [[שיחת משתמש:חסיד-ליובאוויטש|ועידת לובאוויטש]] 09:25, 21 בספטמבר 2020 (UTC)</div>

חסיד-ליובאוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94&diff=409050 2020-09-21T09:17:49Z

<p>חסיד-ליובאוויטש: /* ליל ערב ראש השנה */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> [[קובץ:התרת נדרים2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] עורך [[התרת נדרים]] בערב ראש השנה]]<br /> '''ערב [[ראש השנה]]''', [[כ&quot;ט באלול]], הוא היום האחרון של השנה והכנה לראש השנה הבאה. ביום זה ישנם מנהגים רבים כהכנה לשנה הבאה, ביניהם [[התרת נדרים]], השתטחות על [[קברי צדיקים]], כתיבת [[פ&quot;נ]] ועוד.<br /> <br /> ==ליל ערב ראש השנה==<br /> ליל ה&quot;זכור ברית&quot; (ליל ערב ראש השנה) היה ה&quot;וואך נאכט&quot; (ליל שימורים) של הימים הנוראים.<br /> <br /> ==עבודת היום==<br /> בערב ראש השנה יש לומר תהלים במשך כל היום, לשוב בתשובה על המעשים הלא טובים שעשו בשנה שעברה, כדי שבתפילת ערבית דראש השנה כבר יהיו זכים ונקיים מכל ההרגלים הרעים של השנה שעברה{{הערה|[[ספר השיחות]] תש&quot;ד, עמוד 1.}}.<br /> <br /> ==התרת נדרים==<br /> {{ערך מורחב|התרת נדרים}}<br /> בערב ראש השנה נוהגים לעשות [[התרת נדרים]].<br /> <br /> ==קברי צדיקים==<br /> נוהגים - הנמצאים בקירוב מקום - להשתטח על [[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|ספר המנהגים.}}. מנהג הרבי לנסוע לאוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אחר חצות היום, ולשהות שם שעות רבות עד עת ה[[מנחה]].<br /> <br /> <br /> ==פדיון נפש בערב ראש השנה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פדיון נפש]]}}<br /> בערב ראש השנה מוסר כל אחד [[פדיון נפש]] עבורו ועבור בני ביתו - ליד האדמו&quot;ר המברך את כל אחד ואחד בכתיבה וחתימה טובה. אלו שהם בריחוק מקום - משתדלים לשלוח את ה'פ&quot;נ' באופן שיתקבל אצל האדמו&quot;ר קודם ראש-השנה{{הערה|ספר המנהגים}}.<br /> <br /> ====אצל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב====<br /> בתקופת שנת [[תר&quot;נ]] בערך, נהג [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לקבל את הפדיונות בערב ראש השנה בבוקר, אחר &quot;סליחות&quot;, קודם התפילה. אחר כך התפלל וערך התרת נדרים{{הערה|ספר השיחות [[תש&quot;ד]], עמ' 1}}. בערב ר&quot;ה, אחרי תפילת שחרית, כל אחד הגיש [[פדיון נפש]] לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|[[רשימות דברים]], א, עמ' שכז.}}.<br /> <br /> בערב ראש השנה היה הרבי הרש&quot;ב מקבל פדיונות בבוקר. את הפדיונות היה מקבל בדלת אחרת, לא בדלת שנכנסים ליחידות. בתוך הפ&quot;נ היו כורכים מעות פ&quot;נ, אף הבחורים{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 27.}}... היו עומדים בחדר החיצון, ומזמן לזמן היה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] יוצא מהדלת האדומה ונוטל את הפדיונות. בנו, אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, יצא מחדר האוכל, נעמד והביט. וכך עמד זמן רב. סביב השולחן שליד החלונות עמדו כמה בחורים מבוגרים מהתמימים. אחר כך ניגש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לדלת, ואביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נכנס עמו פנימה...<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[תרפ&quot;ה]] (או [[תרפ&quot;ו]]), דיבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] על האופן שבו היה נוטל אביו את הפדיונות, שלא מכולם היה נוטל בשווה: מאחד היה מקבל בידו, ומאחר בין אצבעותיו. ואמר לפנחס בנימינ'ס [אלטהויז]..: ממך, כשהיית ילד קטן, נטל אבי את הפדיון כפי שנהג לגבי המקורבים - בין אצבעותיו! והראה בידו בין אלו אצבעות...{{הערה|[[לשמע אזן]], עמ' 140.}}<br /> <br /> ====אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ====<br /> בימי ראש השנה [[תרצ&quot;ז]] היתה ההנהגה והסדר כבשנים קדמוניות בלי שינויים כלל, רק בזה שבכל פעם היה הסדר אשר [מוהריי&quot;צ] היה יוצא בערב ר&quot;ה בעת קבלת הפ&quot;נ והיה עומד על פתח חדרו והיה מקבל הפ&quot;נ, וכעת לא היה ביכולתו, רק ישב על מקומו ונכנסו אליו באותו הסדר הרגיל, היינו כי דרכו היה לצאת לא פחות משלוש פעמים, ושנה זו היה בדיוק, כי נכנסו בשלוש כתות לא פחות{{הערה|ממכתב הרב ר&quot;י פייגין. אגרות קודש מוהריי&quot;צ, ד, עמ' 7}}.<br /> <br /> בערב ראש השנה [דשנת תש&quot;ה] נכנסו לחדרו של אדמו&quot;ר [מוהריי&quot;צ] שליט&quot;א כל הרבנים, אנ&quot;ש והתמימים שעל אתר, וכן אורחים רבים מערי השדה שבאו אל הרבי ליום טוב, כדי למסור את ה'פדיון נפש' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמו ושם אמו ושמות כל בני משפחתו ושם אמם - לרבי שליט&quot;א{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 5, עמ' 70}}.<br /> <br /> ====אצל הרבי====<br /> בערב ראש השנה דשנת [[תש&quot;ז]], בעת שמסרו לו [למוהריי&quot;צ] הר&quot;ש לוויטין שי' והר&quot;א סימפסון שי' את הפדיונות של אנ&quot;ש, נתן ברכתו הק': השי&quot;ת ימלא כל הברכות וואס מען בענטשט אידען בגשמיות וברוחניות{{הערה|שיחות תש&quot;ז - כת&quot;י}}.<br /> <br /> אחר התפילה והתרת נדרים [בערב ר&quot;ה דשנת ה'תשט&quot;ז], נערך כל ה'עולם' בשורה ליד דלתו של הרבי, כדי למסור את ה'פ&quot;נ' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמות בני משפחתם ושם אמם - לפני ראש השנה, כפי הסדר הנהוג בליובאוויטש. והרבי בירך את כל אחד ואחד, בברכת &quot;שנה טובה ומתוקה&quot;{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 13, עמ' 56}}.<br /> <br /> [בערב ר&quot;ה דשנת תשכ&quot;ג]: הרביעומד בפתח חדרו, ומקבל בחיבה את פתקו של כל אחד, ובברכה &quot;כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה&quot;{{הערה|בטאון חב&quot;ד, 20, עמ' 16}}.<br /> <br /> [בערב ר&quot;ה דשנת תשכ&quot;ד]:.. מברך בברכת &quot;שנה טובה ומתוקה&quot;.. הרבי עמד במפתן חדרו, לקח את הפדיון המושט לו בידו הימנית, בירך את הנותן בשנה טובה ומתוקה, שם את הפדיון בידו השמאלית, וכאשר נערמה בידו ערימה גדולה של פדיונות, נכנם לחדרו, שהה איזה משך זמן, ויצא שוב להמשיך לקבל את הפדיונות.. לא כולם הספיקו למסור את פדיונותיהם, בינתיים הרבי נוסע לאוהל.. אלו שלא הספיקו, עומדים אחרי הצהרים ומחכים שהרבי יצא ויקבל מהם את הפדיונות{{הערה|[[בטאון חב&quot;ד]], 24, עמ' 11}}.<br /> <br /> [בערב ר&quot;ה דשנת תשכ&quot;ח]: כמה פעמים סגר הדלת כשלא היו אנשים, וחזר ופתחה אחר כך. בדרך כלל לקח את הפ&quot;נ בכל חמש אצבעותיו, והעביר כל פ&quot;נ לידו השניה. אמר לכל אחד: &quot;כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה&quot;{{הערה|רשימות יומן}}.<br /> <br /> החל משנת תשל&quot;ח, מחמת ריבוי אנ&quot;ש כ&quot;י, קיבל הרבי את הפדיונות במשך כמה ימים לפני ראש השנה (בנוסף לערב ר&quot;ה), והיה מקבלם בפתח חדרו.<br /> <br /> הרבי נהג במשך שנים רבות להשיב על כל מכתבי ה'פ&quot;נ' שנשלחו אליו, ובדרך כלל היה עונה במכתב בזה הלשון:<br /> <br /> ב&quot;ה, ימי הסליחות [ה'תש...]... שלום וברכה! הפ&quot;נ נתקבל. ולקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי, לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה והתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות. בברכה...<br /> <br /> גם הבחורים היו מקבלים מכתב דומה, אבל בשינוי לשון:.. הנני בזה להביע לו ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה... בברכה לתלמוד תורה ביראת שמים...<br /> <br /> ==פדיון נפש כללי==<br /> החסידים מוסרים 'פ&quot;נ' עבור הרבי ובני ביתו, ועבור כלל ישראל, הנקרא בשם 'פ&quot;נ הכללי'.<br /> <br /> בעת קבלת ה'פ&quot;נ הכללי' נוהג האדמו&quot;ר לברך את כל בני ישראל, בכל מקום שהם, בברכת &quot;כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה&quot;{{הערה|ספר המנהגים}}.<br /> <br /> ====אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ====<br /> בשנים האחרונות של המלחמה העולמית הונהג, שלבד מהפדיונות שכל אחד מוסר באופן פרטי, נותנים זקני אנ&quot;ש, הרבנים והתמימים לרבי [מוהריי&quot;צ] שליט&quot;א, 'פדיון כללי' עבור אחינו בני ישראל, ובפרט עבור אנ&quot;ש והתמימים שמעבר לים. הרבי אומר בשעת מעשה כמה דברי התעוררות, ומאחל שנה טובה ומתוקה{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 5, עמ' 70}}<br /> <br /> בספר השיחות תש&quot;ב{{הערה|עמ' 1}} מובאים דברי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאמר &quot;אחרי קריאת הפ&quot;נ על דבר בריאותו&quot;, ו&quot;אחרי קריאת הפ&quot;נ אודות אנ&quot;ש וכלל ישראל מעבר לים&quot;.<br /> <br /> ובספר השיחות תש&quot;ד{{הערה|עמ' 2}} נדפסו הדברים שאמר &quot;אחר מסירת הפ&quot;נ הכללי מזקני אנ&quot;ש והתמימים&quot;, ו&quot;אחרי מסירת הפ&quot;נ השני על דבר אחינו בני ישראל בכלל, ואנ&quot;ש בפרט, שמעבר לים&quot;.<br /> <br /> בספר השיחות תש&quot;ה{{הערה|עמ' 2}}: בעת שמסרו אנ&quot;ש לאדמו&quot;ר [מוהריי&quot;צ] את ה'פ&quot;נ' עבורו ביחוד, אחרי שקרא את ה'פ&quot;נ' והשמות החתומים שעליו, אמר...; אחר כך מסרו אנ&quot;ש את ה'פ&quot;נ הכללי' עבור אחינו בני ישראל ואנ&quot;ש שמעבר לים. תיכף ומיד כשהתחיל אדמו&quot;ר לקרוא את ה'פ&quot;נ' הזה זלגו עיניו דמעות שליש באנחה חרישית, ולאחר קראו אותו ואת שמות החתומים עליו התחיל לספר...<br /> <br /> בערב ראש השנה דשנת תש&quot;ז, בעת שמסרו לו [לאדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ] את הפדיון הפרטי הידוע, בירך: השי&quot;ת ימלא משאלותיכם בגו&quot;ר{{הערה|שיחות תש&quot;ז - כת&quot;י}} <br /> <br /> [בערב ר&quot;ה דשנת תש&quot;י], בעת שנתנו לאדמו&quot;ר [מוהריי&quot;צ] את הפדיון על דבר כלל ישראל, והפדיון השייך לאדמו&quot;ר בעצמו, אמר [בפתיחת דבריו]: &quot;היום הוא הזמן שהפרט צריך להיכלל בכלל&quot;. ומעיר הרבי: &quot;זו הפעם היחידה שענה מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ כנ&quot;ל אודות הפדיון שלו&quot;{{הערה|ס' המאמרים תשי''א - מלוקט - עמ' 17}}.<br /> <br /> ====אצל הרבי====<br /> אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר&quot;ה דשנת תשט&quot;ז], נכנסה אל הרבי קבוצה מזקני הרבנים ואנ&quot;ש, ומסרו את ה'פדיון כללי' - כפי המנהג הידוע - והרבי אמר...{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 13, עמ' 57}}<br /> <br /> אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר&quot;ה דשנת תשי&quot;ז] לידי הרבי, נכנסה להיכל קדשו קבוצה מזקני הרבנים ואנ&quot;ש, ומסרו את ה'פ&quot;נ הכללי' כפי המנהג הידוע בליובאוויטש, זו פיתקת בקשה להתעוררות [[רחמים]] על כללות בית חיינו, ועל הרבי בפרט, שהשי&quot;ת יתן לו הצלחה מופלגה לבצע את הכוונה העליונה בהרבצת התורה והפצת מעיינות תורת החסידות, מתוך הרחבה בגשמיות וברוחניות, ושהרבייוליכנו בתוך כלל בני ישראל לקבל את פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. בשעת נתינת ה'פ&quot;נ כללי' אמר הרבי...{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 15, עמ' 2}}<br /> <br /> זה כמה שנים נהוג שמוסרים 'פ&quot;נ כללי' לרבי בערב ראש השנה (חוץ ממה שכל אחד מוסר 'פ&quot;נ' עבורו), היינו שמבקשים את הרבי לעורר [[רחמים]] רבים על כללות בית חיינו ועל אדמו&quot;ר בעצמו, שרצון קדשו ורצון כל הנשיאים יושלם בנו כפי הכוונה העליונה, ושיהיה בהצלחה מתוך הרחבה{{הערה|בטאון חב&quot;ד, יג [תשי'&quot;ז], עמ' לג}}<br /> <br /> בדרך כלל נכנסים למסור את ה'פ&quot;נ' רק הזקנים מאנ&quot;ש{{הערה|שם}}<br /> <br /> בערב ר&quot;ה שלהי תשי&quot;ט, קודם שנכנסו למסור את ה'פ&quot;נ הכללי', ציוה הרבי להכריז שיכנסו רק הנשואים, ולא התלמידים. ואחר מסירת ה'פ&quot;נ' הסביר: מה שבקשו להכריז שהתלמידים לא יכנסו, אין זאת בגלל שהם קטנים יותר, אלא היות וכל עניינם צריך להיות בתורה, ועל ידי התורה נמשכים כל העניינים. אין להם לעסוק בשום עניינים אחרים, אלא רק היות מונחים בתורה{{הערה|שיחות קודש תש&quot;כ, עמ' 1}}.<br /> <br /> ==שיחה עם הרבנית==<br /> בערב ראש השנה, סמוך לכניסת החג, נהגו רבותינו נשיאינו להכנס ולשוחח זמן מה עם זוגתם הרבנית{{הערה|משיחות י' [[שבט]] [[תשי&quot;ב]], ב' דר&quot;ה [[תשל&quot;ה]] ו[[תשמ&quot;ח]].}}. וענין זה הוא הוראה לרבים{{הערה|שיחת ב' דר&quot;ה תשמ&quot;ח.}}.<br /> <br /> ==תפילת מנחה==<br /> כשהיה הוד [[רבינו הזקן]] אצל מורו ורבו הרב [[המגיד ממזריטש]], ראה כי רבו המגיד מתפלל את תפילת המנחה של ערב ראש ראש השנה באריכות גדולה, ב[[קול]] ניגון של התעוררות ובבכיות עצומות, כמי שנפרד מאוהבו הנאמן.. בסדר זה הדריך רבינו הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש&quot;ב]], עמ' 2.}}.<br /> <br /> הרבי התפלל [[תפילת מנחה]] דערב ראש השנה [[תשי&quot;א]] בבכיות נוראות להפליא. אחרי [[תפילת מנחה]] התחיל הרבי לומר [[תהלים]] (בס' [[תהלים]] עם פירוש ה&quot;מצודות&quot;) ב[[דביקות]] עצומה, במשך שעה ומחצה.. אמר מאוד בלחש, ורצינות איומה היתה נסוכה על פניו הקדושים{{הערה|[[ימי בראשית]], עמ' 248.}}.<br /> <br /> בערב ראש השנה קודם [[תפילת מנחה]] - שהיא התפילה האחרונה דשנה העברה - עושה חשבון צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך השנה, הן בענייני מצוות עשה ומצוות לא תעשה, והן בענייני המידות ויראת שמים, בין בעניינים שבין אדם למקום והן בעניינים שבין אדם לחבירו, והחשבון שעושה הוא אדעתא דנפשיה באמת לאמיתו..<br /> <br /> וכשמתבונן במעמדו ומצבו הכללי בגשמיות וברוחניות, רואה הוא כי השי&quot;ת התנהג עמו ועם בני ביתו בחסד חינם.. שלא כפי המגיע לו עבור הנהגותיו.. הנה כאשר מתבונן בכל זה באריכות ו[[התבוננות]] הרי הוא מכיר בחטאו ופשעו, ובתפילת המנחה שהיא התפילה האחרונה דהשנה העוברת הרי הוא מתעורר בהתעוררות גדולה בחרטה מעומקא דליבא על כל העבר, והוא שב להוי' לקבל עול מלכותו ית'{{הערה|[[ספר המאמרים]] [[תש&quot;ג]], עמ' 42 41.}}.<br /> <br /> ==יום הולדת הצמח צדק==<br /> כ&quot;ט אלול, הוא [[יום הולדת|יום ההולדת]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], בשנת [[תקמ&quot;ט]].<br /> <br /> בכל ערב ראש השנה, נהג הצמח צדק לומר מאמר חסידות אחר סליחות, ואחר כך אמר דברי התעוררות{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש&quot;ד]], עמ' 162.}}.<br /> <br /> בשנים [[תשל&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ז]] נהג [[הרבי]] [[התוועדות עם הרבי|להתוועד]] באור לכ&quot;ט באלול, והיה אומר שיחות וגם מאמר דא&quot;ח. התוועדות זו היתה גם כעין &quot;קבלת פנים&quot; לחסידים האורחים [[נסיעה לרבי|שבאו אל הרבי]] לראש השנה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/in-focus/530843/ עבודת הקודש של הרבי בערב ראש השנה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> <br /> {{ראש השנה}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{תבנית:אוצר מנהגי חב&quot;ד}}<br /> [[קטגוריה:הכנות לראש השנה]]</div>

חסיד-ליובאוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94&diff=409048 2020-09-21T09:14:12Z

<p>חסיד-ליובאוויטש: /* ליל ערב ראש השנה */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> [[קובץ:התרת נדרים2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] עורך [[התרת נדרים]] בערב ראש השנה]]<br /> '''ערב [[ראש השנה]]''', [[כ&quot;ט באלול]], הוא היום האחרון של השנה והכנה לראש השנה הבאה. ביום זה ישנם מנהגים רבים כהכנה לשנה הבאה, ביניהם [[התרת נדרים]], השתטחות על [[קברי צדיקים]], כתיבת [[פ&quot;נ]] ועוד.<br /> <br /> ==ליל ערב ראש השנה==<br /> ליל ה&quot;זכור ברית&quot; (ליל ערב ראש השנה] היה ה&quot;וואך נאכט&quot; (ליל שימורים) של הימים הנוראים.<br /> <br /> ==עבודת היום==<br /> בערב ראש השנה יש לומר תהלים במשך כל היום, לשוב בתשובה על המעשים הלא טובים שעשו בשנה שעברה, כדי שבתפילת ערבית דראש השנה כבר יהיו זכים ונקיים מכל ההרגלים הרעים של השנה שעברה{{הערה|[[ספר השיחות]] תש&quot;ד, עמוד 1.}}.<br /> <br /> ==התרת נדרים==<br /> {{ערך מורחב|התרת נדרים}}<br /> בערב ראש השנה נוהגים לעשות [[התרת נדרים]].<br /> <br /> ==קברי צדיקים==<br /> נוהגים - הנמצאים בקירוב מקום - להשתטח על [[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|ספר המנהגים.}}. מנהג הרבי לנסוע לאוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אחר חצות היום, ולשהות שם שעות רבות עד עת ה[[מנחה]].<br /> <br /> <br /> ==פדיון נפש בערב ראש השנה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פדיון נפש]]}}<br /> בערב ראש השנה מוסר כל אחד [[פדיון נפש]] עבורו ועבור בני ביתו - ליד האדמו&quot;ר המברך את כל אחד ואחד בכתיבה וחתימה טובה. אלו שהם בריחוק מקום - משתדלים לשלוח את ה'פ&quot;נ' באופן שיתקבל אצל האדמו&quot;ר קודם ראש-השנה{{הערה|ספר המנהגים}}.<br /> <br /> ====אצל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב====<br /> בתקופת שנת [[תר&quot;נ]] בערך, נהג [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לקבל את הפדיונות בערב ראש השנה בבוקר, אחר &quot;סליחות&quot;, קודם התפילה. אחר כך התפלל וערך התרת נדרים{{הערה|ספר השיחות [[תש&quot;ד]], עמ' 1}}. בערב ר&quot;ה, אחרי תפילת שחרית, כל אחד הגיש [[פדיון נפש]] לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|[[רשימות דברים]], א, עמ' שכז.}}.<br /> <br /> בערב ראש השנה היה הרבי הרש&quot;ב מקבל פדיונות בבוקר. את הפדיונות היה מקבל בדלת אחרת, לא בדלת שנכנסים ליחידות. בתוך הפ&quot;נ היו כורכים מעות פ&quot;נ, אף הבחורים{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 27.}}... היו עומדים בחדר החיצון, ומזמן לזמן היה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] יוצא מהדלת האדומה ונוטל את הפדיונות. בנו, אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, יצא מחדר האוכל, נעמד והביט. וכך עמד זמן רב. סביב השולחן שליד החלונות עמדו כמה בחורים מבוגרים מהתמימים. אחר כך ניגש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לדלת, ואביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נכנס עמו פנימה...<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[תרפ&quot;ה]] (או [[תרפ&quot;ו]]), דיבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] על האופן שבו היה נוטל אביו את הפדיונות, שלא מכולם היה נוטל בשווה: מאחד היה מקבל בידו, ומאחר בין אצבעותיו. ואמר לפנחס בנימינ'ס [אלטהויז]..: ממך, כשהיית ילד קטן, נטל אבי את הפדיון כפי שנהג לגבי המקורבים - בין אצבעותיו! והראה בידו בין אלו אצבעות...{{הערה|[[לשמע אזן]], עמ' 140.}}<br /> <br /> ====אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ====<br /> בימי ראש השנה [[תרצ&quot;ז]] היתה ההנהגה והסדר כבשנים קדמוניות בלי שינויים כלל, רק בזה שבכל פעם היה הסדר אשר [מוהריי&quot;צ] היה יוצא בערב ר&quot;ה בעת קבלת הפ&quot;נ והיה עומד על פתח חדרו והיה מקבל הפ&quot;נ, וכעת לא היה ביכולתו, רק ישב על מקומו ונכנסו אליו באותו הסדר הרגיל, היינו כי דרכו היה לצאת לא פחות משלוש פעמים, ושנה זו היה בדיוק, כי נכנסו בשלוש כתות לא פחות{{הערה|ממכתב הרב ר&quot;י פייגין. אגרות קודש מוהריי&quot;צ, ד, עמ' 7}}.<br /> <br /> בערב ראש השנה [דשנת תש&quot;ה] נכנסו לחדרו של אדמו&quot;ר [מוהריי&quot;צ] שליט&quot;א כל הרבנים, אנ&quot;ש והתמימים שעל אתר, וכן אורחים רבים מערי השדה שבאו אל הרבי ליום טוב, כדי למסור את ה'פדיון נפש' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמו ושם אמו ושמות כל בני משפחתו ושם אמם - לרבי שליט&quot;א{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 5, עמ' 70}}.<br /> <br /> ====אצל הרבי====<br /> בערב ראש השנה דשנת [[תש&quot;ז]], בעת שמסרו לו [למוהריי&quot;צ] הר&quot;ש לוויטין שי' והר&quot;א סימפסון שי' את הפדיונות של אנ&quot;ש, נתן ברכתו הק': השי&quot;ת ימלא כל הברכות וואס מען בענטשט אידען בגשמיות וברוחניות{{הערה|שיחות תש&quot;ז - כת&quot;י}}.<br /> <br /> אחר התפילה והתרת נדרים [בערב ר&quot;ה דשנת ה'תשט&quot;ז], נערך כל ה'עולם' בשורה ליד דלתו של הרבי, כדי למסור את ה'פ&quot;נ' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמות בני משפחתם ושם אמם - לפני ראש השנה, כפי הסדר הנהוג בליובאוויטש. והרבי בירך את כל אחד ואחד, בברכת &quot;שנה טובה ומתוקה&quot;{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 13, עמ' 56}}.<br /> <br /> [בערב ר&quot;ה דשנת תשכ&quot;ג]: הרביעומד בפתח חדרו, ומקבל בחיבה את פתקו של כל אחד, ובברכה &quot;כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה&quot;{{הערה|בטאון חב&quot;ד, 20, עמ' 16}}.<br /> <br /> [בערב ר&quot;ה דשנת תשכ&quot;ד]:.. מברך בברכת &quot;שנה טובה ומתוקה&quot;.. הרבי עמד במפתן חדרו, לקח את הפדיון המושט לו בידו הימנית, בירך את הנותן בשנה טובה ומתוקה, שם את הפדיון בידו השמאלית, וכאשר נערמה בידו ערימה גדולה של פדיונות, נכנם לחדרו, שהה איזה משך זמן, ויצא שוב להמשיך לקבל את הפדיונות.. לא כולם הספיקו למסור את פדיונותיהם, בינתיים הרבי נוסע לאוהל.. אלו שלא הספיקו, עומדים אחרי הצהרים ומחכים שהרבי יצא ויקבל מהם את הפדיונות{{הערה|[[בטאון חב&quot;ד]], 24, עמ' 11}}.<br /> <br /> [בערב ר&quot;ה דשנת תשכ&quot;ח]: כמה פעמים סגר הדלת כשלא היו אנשים, וחזר ופתחה אחר כך. בדרך כלל לקח את הפ&quot;נ בכל חמש אצבעותיו, והעביר כל פ&quot;נ לידו השניה. אמר לכל אחד: &quot;כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה&quot;{{הערה|רשימות יומן}}.<br /> <br /> החל משנת תשל&quot;ח, מחמת ריבוי אנ&quot;ש כ&quot;י, קיבל הרבי את הפדיונות במשך כמה ימים לפני ראש השנה (בנוסף לערב ר&quot;ה), והיה מקבלם בפתח חדרו.<br /> <br /> הרבי נהג במשך שנים רבות להשיב על כל מכתבי ה'פ&quot;נ' שנשלחו אליו, ובדרך כלל היה עונה במכתב בזה הלשון:<br /> <br /> ב&quot;ה, ימי הסליחות [ה'תש...]... שלום וברכה! הפ&quot;נ נתקבל. ולקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי, לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה והתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות. בברכה...<br /> <br /> גם הבחורים היו מקבלים מכתב דומה, אבל בשינוי לשון:.. הנני בזה להביע לו ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה... בברכה לתלמוד תורה ביראת שמים...<br /> <br /> ==פדיון נפש כללי==<br /> החסידים מוסרים 'פ&quot;נ' עבור הרבי ובני ביתו, ועבור כלל ישראל, הנקרא בשם 'פ&quot;נ הכללי'.<br /> <br /> בעת קבלת ה'פ&quot;נ הכללי' נוהג האדמו&quot;ר לברך את כל בני ישראל, בכל מקום שהם, בברכת &quot;כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה&quot;{{הערה|ספר המנהגים}}.<br /> <br /> ====אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ====<br /> בשנים האחרונות של המלחמה העולמית הונהג, שלבד מהפדיונות שכל אחד מוסר באופן פרטי, נותנים זקני אנ&quot;ש, הרבנים והתמימים לרבי [מוהריי&quot;צ] שליט&quot;א, 'פדיון כללי' עבור אחינו בני ישראל, ובפרט עבור אנ&quot;ש והתמימים שמעבר לים. הרבי אומר בשעת מעשה כמה דברי התעוררות, ומאחל שנה טובה ומתוקה{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 5, עמ' 70}}<br /> <br /> בספר השיחות תש&quot;ב{{הערה|עמ' 1}} מובאים דברי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאמר &quot;אחרי קריאת הפ&quot;נ על דבר בריאותו&quot;, ו&quot;אחרי קריאת הפ&quot;נ אודות אנ&quot;ש וכלל ישראל מעבר לים&quot;.<br /> <br /> ובספר השיחות תש&quot;ד{{הערה|עמ' 2}} נדפסו הדברים שאמר &quot;אחר מסירת הפ&quot;נ הכללי מזקני אנ&quot;ש והתמימים&quot;, ו&quot;אחרי מסירת הפ&quot;נ השני על דבר אחינו בני ישראל בכלל, ואנ&quot;ש בפרט, שמעבר לים&quot;.<br /> <br /> בספר השיחות תש&quot;ה{{הערה|עמ' 2}}: בעת שמסרו אנ&quot;ש לאדמו&quot;ר [מוהריי&quot;צ] את ה'פ&quot;נ' עבורו ביחוד, אחרי שקרא את ה'פ&quot;נ' והשמות החתומים שעליו, אמר...; אחר כך מסרו אנ&quot;ש את ה'פ&quot;נ הכללי' עבור אחינו בני ישראל ואנ&quot;ש שמעבר לים. תיכף ומיד כשהתחיל אדמו&quot;ר לקרוא את ה'פ&quot;נ' הזה זלגו עיניו דמעות שליש באנחה חרישית, ולאחר קראו אותו ואת שמות החתומים עליו התחיל לספר...<br /> <br /> בערב ראש השנה דשנת תש&quot;ז, בעת שמסרו לו [לאדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ] את הפדיון הפרטי הידוע, בירך: השי&quot;ת ימלא משאלותיכם בגו&quot;ר{{הערה|שיחות תש&quot;ז - כת&quot;י}} <br /> <br /> [בערב ר&quot;ה דשנת תש&quot;י], בעת שנתנו לאדמו&quot;ר [מוהריי&quot;צ] את הפדיון על דבר כלל ישראל, והפדיון השייך לאדמו&quot;ר בעצמו, אמר [בפתיחת דבריו]: &quot;היום הוא הזמן שהפרט צריך להיכלל בכלל&quot;. ומעיר הרבי: &quot;זו הפעם היחידה שענה מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ כנ&quot;ל אודות הפדיון שלו&quot;{{הערה|ס' המאמרים תשי''א - מלוקט - עמ' 17}}.<br /> <br /> ====אצל הרבי====<br /> אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר&quot;ה דשנת תשט&quot;ז], נכנסה אל הרבי קבוצה מזקני הרבנים ואנ&quot;ש, ומסרו את ה'פדיון כללי' - כפי המנהג הידוע - והרבי אמר...{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 13, עמ' 57}}<br /> <br /> אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר&quot;ה דשנת תשי&quot;ז] לידי הרבי, נכנסה להיכל קדשו קבוצה מזקני הרבנים ואנ&quot;ש, ומסרו את ה'פ&quot;נ הכללי' כפי המנהג הידוע בליובאוויטש, זו פיתקת בקשה להתעוררות [[רחמים]] על כללות בית חיינו, ועל הרבי בפרט, שהשי&quot;ת יתן לו הצלחה מופלגה לבצע את הכוונה העליונה בהרבצת התורה והפצת מעיינות תורת החסידות, מתוך הרחבה בגשמיות וברוחניות, ושהרבייוליכנו בתוך כלל בני ישראל לקבל את פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. בשעת נתינת ה'פ&quot;נ כללי' אמר הרבי...{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 15, עמ' 2}}<br /> <br /> זה כמה שנים נהוג שמוסרים 'פ&quot;נ כללי' לרבי בערב ראש השנה (חוץ ממה שכל אחד מוסר 'פ&quot;נ' עבורו), היינו שמבקשים את הרבי לעורר [[רחמים]] רבים על כללות בית חיינו ועל אדמו&quot;ר בעצמו, שרצון קדשו ורצון כל הנשיאים יושלם בנו כפי הכוונה העליונה, ושיהיה בהצלחה מתוך הרחבה{{הערה|בטאון חב&quot;ד, יג [תשי'&quot;ז], עמ' לג}}<br /> <br /> בדרך כלל נכנסים למסור את ה'פ&quot;נ' רק הזקנים מאנ&quot;ש{{הערה|שם}}<br /> <br /> בערב ר&quot;ה שלהי תשי&quot;ט, קודם שנכנסו למסור את ה'פ&quot;נ הכללי', ציוה הרבי להכריז שיכנסו רק הנשואים, ולא התלמידים. ואחר מסירת ה'פ&quot;נ' הסביר: מה שבקשו להכריז שהתלמידים לא יכנסו, אין זאת בגלל שהם קטנים יותר, אלא היות וכל עניינם צריך להיות בתורה, ועל ידי התורה נמשכים כל העניינים. אין להם לעסוק בשום עניינים אחרים, אלא רק היות מונחים בתורה{{הערה|שיחות קודש תש&quot;כ, עמ' 1}}.<br /> <br /> ==שיחה עם הרבנית==<br /> בערב ראש השנה, סמוך לכניסת החג, נהגו רבותינו נשיאינו להכנס ולשוחח זמן מה עם זוגתם הרבנית{{הערה|משיחות י' [[שבט]] [[תשי&quot;ב]], ב' דר&quot;ה [[תשל&quot;ה]] ו[[תשמ&quot;ח]].}}. וענין זה הוא הוראה לרבים{{הערה|שיחת ב' דר&quot;ה תשמ&quot;ח.}}.<br /> <br /> ==תפילת מנחה==<br /> כשהיה הוד [[רבינו הזקן]] אצל מורו ורבו הרב [[המגיד ממזריטש]], ראה כי רבו המגיד מתפלל את תפילת המנחה של ערב ראש ראש השנה באריכות גדולה, ב[[קול]] ניגון של התעוררות ובבכיות עצומות, כמי שנפרד מאוהבו הנאמן.. בסדר זה הדריך רבינו הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש&quot;ב]], עמ' 2.}}.<br /> <br /> הרבי התפלל [[תפילת מנחה]] דערב ראש השנה [[תשי&quot;א]] בבכיות נוראות להפליא. אחרי [[תפילת מנחה]] התחיל הרבי לומר [[תהלים]] (בס' [[תהלים]] עם פירוש ה&quot;מצודות&quot;) ב[[דביקות]] עצומה, במשך שעה ומחצה.. אמר מאוד בלחש, ורצינות איומה היתה נסוכה על פניו הקדושים{{הערה|[[ימי בראשית]], עמ' 248.}}.<br /> <br /> בערב ראש השנה קודם [[תפילת מנחה]] - שהיא התפילה האחרונה דשנה העברה - עושה חשבון צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך השנה, הן בענייני מצוות עשה ומצוות לא תעשה, והן בענייני המידות ויראת שמים, בין בעניינים שבין אדם למקום והן בעניינים שבין אדם לחבירו, והחשבון שעושה הוא אדעתא דנפשיה באמת לאמיתו..<br /> <br /> וכשמתבונן במעמדו ומצבו הכללי בגשמיות וברוחניות, רואה הוא כי השי&quot;ת התנהג עמו ועם בני ביתו בחסד חינם.. שלא כפי המגיע לו עבור הנהגותיו.. הנה כאשר מתבונן בכל זה באריכות ו[[התבוננות]] הרי הוא מכיר בחטאו ופשעו, ובתפילת המנחה שהיא התפילה האחרונה דהשנה העוברת הרי הוא מתעורר בהתעוררות גדולה בחרטה מעומקא דליבא על כל העבר, והוא שב להוי' לקבל עול מלכותו ית'{{הערה|[[ספר המאמרים]] [[תש&quot;ג]], עמ' 42 41.}}.<br /> <br /> ==יום הולדת הצמח צדק==<br /> כ&quot;ט אלול, הוא [[יום הולדת|יום ההולדת]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], בשנת [[תקמ&quot;ט]].<br /> <br /> בכל ערב ראש השנה, נהג הצמח צדק לומר מאמר חסידות אחר סליחות, ואחר כך אמר דברי התעוררות{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש&quot;ד]], עמ' 162.}}.<br /> <br /> בשנים [[תשל&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ז]] נהג [[הרבי]] [[התוועדות עם הרבי|להתוועד]] באור לכ&quot;ט באלול, והיה אומר שיחות וגם מאמר דא&quot;ח. התוועדות זו היתה גם כעין &quot;קבלת פנים&quot; לחסידים האורחים [[נסיעה לרבי|שבאו אל הרבי]] לראש השנה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/in-focus/530843/ עבודת הקודש של הרבי בערב ראש השנה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> <br /> {{ראש השנה}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{תבנית:אוצר מנהגי חב&quot;ד}}<br /> [[קטגוריה:הכנות לראש השנה]]</div>

חסיד-ליובאוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=409047 2020-09-21T09:11:20Z

<p>חסיד-ליובאוויטש: </p> <hr /> <div>&lt;includeonly&gt;{{#בחר:{{{ללא}}}|כן=|#ברירת מחדל={{צבע גופן|כחול|חב&quot;דפדים פעילים}}}}‎‏{{א|שמואל חיים| }}{{א|חבר| }}{{א|חסיד ליובאוויטש| }}{{א|מקושר| }}{{א|חב&quot;דניק| }}{{א|חסיד של הרבי| }}{{א|חסיד-ליובאוויטש| }}{{כ}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;<br /> &lt;!--- <br /> חב&quot;דפדים שלא מעוניינים בתיוג:<br /> --&gt;<br /> תיוג החב&quot;דפדים הפעילים בדף בו נעשה שימוש בתבנית (יקבלו הודעה על אזכור שמם). התבנית תיצור את המילה &quot;חב&quot;דפדים פעילים&quot;, ובמקביל תתייג את החב&quot;דפדים. כל המעוניין יכול לצרף את עצמו לתבנית זו.<br /> {{אופן השימוש}}<br /> &lt;/noinclude&gt;</div>

חסיד-ליובאוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A1%D7%A7%D7%A2%D7%A8&diff=409046 2020-09-21T09:02:02Z

<p>חסיד-ליובאוויטש: /* עריכותיך בפרשיות */</p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> --'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|וקרא זה אל זה]]''' • כ&quot;ה באלול ה'תש&quot;ף • 14:08, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==ישר כח==<br /> ישר כח על עריכותיך המופלאות באתר עם הירשמך! [[חב&quot;דפדיה]] זקוקוה לאנשים כמוך! --'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|וקרא זה אל זה]]''' • כ&quot;ה באלול ה'תש&quot;ף • 16:19, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :יישר כוח, אך לא חושב שמגיע תודה על עבודה שכל אחד (לפחות חסיד חב&quot;ד) חייב. --[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] - [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]], 16:39, כ&quot;ה באלול, ה'תש&quot;ף 16:39, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == יישר כוח עצום! ==<br /> <br /> רציתי להציע לך, אך נראה שאתה בקי באתר... בכל מקרה אם אתה זקוק לעזרה אתה מוזמן לפנות אלי, או ל[[חב&quot;דפדיה|חממה]]. בהצלחה רבה באתר! נהנה לראות את עריכותיך--&lt;span style=&quot;{{#תנאי:5|font-size:{{#בחר:5<br /> |1=0.63<br /> |2=0.82<br /> |3=1.0<br /> |4=1.13<br /> |5=1.5<br /> |6=2<br /> |7=3<br /> |#ברירת מחדל=1}}em;}}font-family:{{#בחר:פרנקרויאל|<br /> אריאל=arial|<br /> דוד=david|<br /> נרקיסים=narkisim|<br /> חיים=Guttman Haim|<br /> סתם1=Guttman Stam1|<br /> סתם=Guttman Stam|<br /> טולדו=Guttman-Toledo|<br /> יד=Guttman yad|<br /> יד1=Guttman yad-brush|<br /> יד2=Guttman yad-light|<br /> וילנא=Guttman vilna|<br /> רשי=Guttman rashi|<br /> פרנקרויאל=FrankRuehl|<br /> #ברירת מחדל=פרנקרויאל}};&quot;&gt;[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] &lt;/span&gt; ~ &lt;span style=&quot;{{#תנאי:5|font-size:{{#בחר:5<br /> |1=0.63<br /> |2=0.82<br /> |3=1.0<br /> |4=1.13<br /> |5=1.5<br /> |6=2<br /> |7=3<br /> |#ברירת מחדל=1}}em;}}font-family:{{#בחר:פרנקרויאל|<br /> אריאל=arial|<br /> דוד=david|<br /> נרקיסים=narkisim|<br /> חיים=Guttman Haim|<br /> סתם1=Guttman Stam1|<br /> סתם=Guttman Stam|<br /> טולדו=Guttman-Toledo|<br /> יד=Guttman yad|<br /> יד1=Guttman yad-brush|<br /> יד2=Guttman yad-light|<br /> וילנא=Guttman vilna|<br /> רשי=Guttman rashi|<br /> פרנקרויאל=FrankRuehl|<br /> #ברירת מחדל=פרנקרויאל}};&quot;&gt;[[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]] &lt;/span&gt; ~ &lt;span style=&quot;{{#תנאי:5|font-size:{{#בחר:5<br /> |1=0.63<br /> |2=0.82<br /> |3=1.0<br /> |4=1.13<br /> |5=1.5<br /> |6=2<br /> |7=3<br /> |#ברירת מחדל=1}}em;}}font-family:{{#בחר:פרנקרויאל|<br /> אריאל=arial|<br /> דוד=david|<br /> נרקיסים=narkisim|<br /> חיים=Guttman Haim|<br /> סתם1=Guttman Stam1|<br /> סתם=Guttman Stam|<br /> טולדו=Guttman-Toledo|<br /> יד=Guttman yad|<br /> יד1=Guttman yad-brush|<br /> יד2=Guttman yad-light|<br /> וילנא=Guttman vilna|<br /> רשי=Guttman rashi|<br /> פרנקרויאל=FrankRuehl|<br /> #ברירת מחדל=פרנקרויאל}};&quot;&gt;[[חב&quot;דפדיה:הצטרפו למיזם|עושים סדר בליובאוויטש]] &lt;/span&gt; 18:23, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> {{ויקי שכויח|תמונה=[[קובץ:זגמ.png]]|סיבה=עורך חדש וערכים וכבר עריכות יפה על בנושאי תורת החסידות|חתימה=--[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] ● '''היום בכ&quot;ה באלול ה'תש&quot;ף מגיע משיח!''' 18:26, 14 בספטמבר 2020 (UTC)}}<br /> ::יישר כוח, אישית רואה בעריכותי דבר בסיסי שפלא בעיני שבאתר אין. --[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] - [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]], 18:28, כ&quot;ה באלול, ה'תש&quot;ף 18:28, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == מדוע ==<br /> <br /> מדוע הינך מבטל עריכותיי? מה פגם מצאת בהם? בכנות, אשמח לשמוע! | נכתב בשעה 19:45 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ה באלול]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :{{א|חבר}} מחילה שלא הסברתי, אך לדעתי באנקצילופדיה יש לכתוב תיאור לתמונה, לא? זה לא כ&quot;כ נראה אנקצילופדי, זאת דעתי הקטנה. אם אתה לא חושב כך- אז תשחזר, וסליחה.--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] - [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]], 19:47, כ&quot;ה באלול, ה'תש&quot;ף 19:47, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> ::בסה&quot;כ רציתי לשפר נראות הערכים, ייש&quot;כ, אך השתדל להבא שלא לבטל עריכות ללא דיון קודם, ושוב יישר כח, תוך חצי יום הספקת כאן הרבה | נכתב בשעה 19:48 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ה באלול]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :::האמת {{א|חבר}} גם יש משהו טיפה מיושן באתר, שצריך לשפץ, אך לא נראה לי כ&quot;כ שיש תמונות שכן עם מסגרת ויש שלא. בכל מקרה אני משתדל להפחית (או בכלל לא) להיות בדיונים, לפחות עכשיו, כי אין זה מתאים שיהיה משתמש צעיר וחסר נסיון שיתווכח עכשיו עם משתמשים שחלקם מפעילי מערכת או וותיקים ומנוסים ומבינים היטב. בכל זאת, רק אתמול נוצרתי...--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] - [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]], 06:01, כ&quot;ו באלול, ה'תש&quot;ף 06:01, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == ציטוטים ==<br /> <br /> ישר כח על הרחבת הערכים, תשתדל להוסיף עם כמה שפחות ציטוטים, אפשר לבאר אותם בלשון ובסגנון שלך ובסוף לשים את המקור עצמו. ישר כח! ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:08 • כ&quot;ה באלול תש&quot;פ<br /> :ישר כח על ההוספה ב[[פרשת נח]] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:37 • כ&quot;ה באלול תש&quot;פ<br /> ::{{א|חלוקת קונטרסים}}, אני מבין שהסבריי למה לא מגיע לי תודה לא מועילים ומשכנעים, אז נזרום{{קריצה}}... יישר כוח על הברכות ועל כל פועלך למען האתר. נשתדל אי&quot;ה בל&quot;נ--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] - [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]], 06:02, כ&quot;ו באלול, ה'תש&quot;ף 06:02, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==התבודדות==<br /> #יישר כח. <br /> #אין לאחד את זה עם חשבון נפש, זה נושא בפני עצמו. <br /> #הדברים שהכנסת בערך היה מוטב אם איזה משפיע עומד מאחוריהם. לא איזה מגיב אנונימי באתר.<br /> #מעיון בקישור בשולי הערך מובן שהיתה דרך בעבודת ה' של התבודדות כדרך חיים. הרבי הריי&quot;צ בשיחה מבאר שהיא אינה תואמת עם תכלית הכוונה דירה בתחתונים. יש עניין נוסף של התבודדות לדיבור עם ה'. יש את ההתבודדות כדרך לקבלת נבואה. צריך לעבור על מקורות בדברי הבעל שם טוב והמגיד וכו' אודות התבודדות. וכו'<br /> <br /> ושוב, יישר כח וברוך הבא, צריכים פה משתמשים רציניים כמוך! יחי המלך. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 06:26, כ&quot;ו באלול, ה'תש&quot;ף 06:26, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :שכוייעח, כפי הידוע לי המגיב הנ&quot;ל אינו סתם אנונימי, ולא מעט מקשיבים לדבריו, אך ייתכן שטעות היא. אשפר בעז&quot;ה עוד בקרוב. ויישר כוח עצום לך על הערך הנ&quot;ל!--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] - [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]], 06:28, כ&quot;ו באלול, ה'תש&quot;ף 06:28, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == כתוב על עצמך! ==<br /> <br /> {{כתוב על עצמך}} | נכתב בשעה 12:40 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ו באלול]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :בעז&quot;ה בל&quot;נ אחרי שאסיים לשפר את הפרשות, אולי אמצא זמן להתעסק בכך.--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[תורת החסידות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 12:50, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> ::אולי רק תיצור לבנתיים. יש יותר מדי אדמומיות בשינויים אחרונים.... | נכתב בשעה 13:29 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ו באלול]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :::זה מפריע לעין?--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[תורת החסידות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 13:30, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> ::::עכ&quot;פ לעין שלי.... | נכתב בשעה 13:32 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ו באלול]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> ::::{{ישר כוח}}| נכתב בשעה 15:08 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ו באלול]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> <br /> ==עריכותיך בפרשיות==<br /> שמתי לב להעריכות שלך בערכי הפרשיות, אומנם העריכות כתובות בשפה לא אנציקלופדית, אשמח לשמוע את חוות דעתם של {{חב&quot;דפדים פעילים}}, האם זה אפשרי להשאיר את כתוב בצורה כזאת --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] ● '''היום בכ&quot;ו באלול ה'תש&quot;ף מגיע משיח!''' 13:43, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :הפסקאות הינם ביאור מתורת החסידות, אותם אי אפשר להפוך לאנקצילופדי, מה שכן אפשר לערוך אתת זה יותר בסגנון מתאים. אם אתה מעוניין אתה מוזמן לעשות את זה.--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[תורת החסידות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 13:45, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :סלח לי, אך ניכר על עריכותייך שהם מועתקות ממקום כלשהו. כדאי שתערוך אותם לפני שאתה מכניס אותם לערכים (מובן שאין אני רוצה להרפות אותך ממיזם חשוב זה, אך &quot;אהוב את הביקורת...&quot;), אני כעת עובד קצת על הביאורים בחסידות שהוספת, אתה מוזמן להצטרף. בברכה והערכה --[[משתמש:חסיד-ליובאוויטש|חסיד-ליובאוויטש]] - [[שיחת משתמש:חסיד-ליובאוויטש|שיחה]], 09:02, ג' בתשרי, ה'תשפ&quot;א 09:02, 21 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> == מקורות ==<br /> <br /> אם אתה כזה מתנגד לתודה אז לא אודה לך... תשתדל להוסיף מקורות על מה שאתה כותב. אם אתה לא זוכר איפה כתוב, תוסיף את התבנית הזו:&lt;nowiki&gt;{{מקור}}&lt;/nowiki&gt;--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|וקרא זה אל זה]]''' • כ&quot;ו באלול ה'תש&quot;ף • 13:47, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :עד שהתחלתי לזרום...{{קריצה}}, בעיקרון זה מה שאני עושה. האם אתה רואה עבודות שלי שאין להם מקורות? אשמח לשמוע.--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[תורת החסידות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 13:51, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==פרשיות השבוע==<br /> הנני מוכרח להודות לך ע&quot;כ מעומק לבבי... מחיה נפשות!!! '''[[משתמש:זייט מקושר!!!|חסידים - בואו נתקשר לרבי]]''' --- ''[[שיחת משתמש:זייט מקושר!!!|בית וועד לחסידים]]'' --- 14:08, כ&quot;ו באלול, ה'תש&quot;ף<br /> :יישר כוח, אשמח שתצטרף אליי, בהצלחה רבה ומופלגה באתר--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[תורת החסידות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 14:15, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> ::אין מה להשוות... אתה עורך הרבה יותר... עכ&quot;פ, בהצלחה מרובה בהמשך הדרך... '''[[משתמש:זייט מקושר!!!|חסידים - בואו נתקשר לרבי]]''' --- ''[[שיחת משתמש:זייט מקושר!!!|בית וועד לחסידים]]'' --- 14:17, כ&quot;ו באלול, ה'תש&quot;ף<br /> :::יישר כוח קרומבי! הביאור הנ&quot;ל בדיוק מה שהיה חסר לאתר, ולא בלשון לגלוג...--חסיד ליובאוויטש 14:37, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == כל הכבוד! ==<br /> <br /> טוב לראות משתמש הבוחר להשקיע בנושאים החשובים יותר, היינו נגלה וחסידות ושיחות. שים לב לכתוב בסגנון אנציקלופדי, כלומר שיפנה לקהל מבחוץ, וכו'. בהצלחה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 15:22, כ&quot;ז באלול ה'תש&quot;ף<br /> :העונג כולו שלי. בעז&quot;ה בל&quot;נ --[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[תורת החסידות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 16:19, 16 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == הפרשות ==<br /> <br /> למה לשלושת הפרשות הראשונות מוצמדת המלה 'פרשת', משא&quot;כ לשאר? כדאי לשנות שלהכל יהיה כתוב 'פרשת'... ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 15:57, כ&quot;ח באלול, ה'תש&quot;ף<br /> :בדף משתמש שלי? עניין טכני, כי העתקתי את הרשימה הזאת מהתבנית, והתעצלתי לכתוב הכל כפרשה. מעוניין לסדר{{קריצה}}?--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[תורת החסידות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 17:19, 17 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==מיל==<br /> יש לכבודו מיל? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד על הזמן שלנו!]] 18:47, 17 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :תכתוב את המייל שלך ואעביר לך, בתנאי שלא תעביר לאף אחד, תודה.--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[תורת החסידות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 18:48, 17 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> ::שכויח. המיל שלי מופיע בראש דף השיחה שלי.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד על הזמן שלנו!]] 19:17, 17 בספטמבר 2020 (UTC)</div>

חסיד-ליובאוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A1%D7%A7%D7%A2%D7%A8&diff=409045 2020-09-21T08:59:02Z

<p>חסיד-ליובאוויטש: /* עריכותיך בפרשיות */</p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> --'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|וקרא זה אל זה]]''' • כ&quot;ה באלול ה'תש&quot;ף • 14:08, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==ישר כח==<br /> ישר כח על עריכותיך המופלאות באתר עם הירשמך! [[חב&quot;דפדיה]] זקוקוה לאנשים כמוך! --'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|וקרא זה אל זה]]''' • כ&quot;ה באלול ה'תש&quot;ף • 16:19, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :יישר כוח, אך לא חושב שמגיע תודה על עבודה שכל אחד (לפחות חסיד חב&quot;ד) חייב. --[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] - [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]], 16:39, כ&quot;ה באלול, ה'תש&quot;ף 16:39, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == יישר כוח עצום! ==<br /> <br /> רציתי להציע לך, אך נראה שאתה בקי באתר... בכל מקרה אם אתה זקוק לעזרה אתה מוזמן לפנות אלי, או ל[[חב&quot;דפדיה|חממה]]. בהצלחה רבה באתר! נהנה לראות את עריכותיך--&lt;span style=&quot;{{#תנאי:5|font-size:{{#בחר:5<br /> |1=0.63<br /> |2=0.82<br /> |3=1.0<br /> |4=1.13<br /> |5=1.5<br /> |6=2<br /> |7=3<br /> |#ברירת מחדל=1}}em;}}font-family:{{#בחר:פרנקרויאל|<br /> אריאל=arial|<br /> דוד=david|<br /> נרקיסים=narkisim|<br /> חיים=Guttman Haim|<br /> סתם1=Guttman Stam1|<br /> סתם=Guttman Stam|<br /> טולדו=Guttman-Toledo|<br /> יד=Guttman yad|<br /> יד1=Guttman yad-brush|<br /> יד2=Guttman yad-light|<br /> וילנא=Guttman vilna|<br /> רשי=Guttman rashi|<br /> פרנקרויאל=FrankRuehl|<br /> #ברירת מחדל=פרנקרויאל}};&quot;&gt;[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] &lt;/span&gt; ~ &lt;span style=&quot;{{#תנאי:5|font-size:{{#בחר:5<br /> |1=0.63<br /> |2=0.82<br /> |3=1.0<br /> |4=1.13<br /> |5=1.5<br /> |6=2<br /> |7=3<br /> |#ברירת מחדל=1}}em;}}font-family:{{#בחר:פרנקרויאל|<br /> אריאל=arial|<br /> דוד=david|<br /> נרקיסים=narkisim|<br /> חיים=Guttman Haim|<br /> סתם1=Guttman Stam1|<br /> סתם=Guttman Stam|<br /> טולדו=Guttman-Toledo|<br /> יד=Guttman yad|<br /> יד1=Guttman yad-brush|<br /> יד2=Guttman yad-light|<br /> וילנא=Guttman vilna|<br /> רשי=Guttman rashi|<br /> פרנקרויאל=FrankRuehl|<br /> #ברירת מחדל=פרנקרויאל}};&quot;&gt;[[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]] &lt;/span&gt; ~ &lt;span style=&quot;{{#תנאי:5|font-size:{{#בחר:5<br /> |1=0.63<br /> |2=0.82<br /> |3=1.0<br /> |4=1.13<br /> |5=1.5<br /> |6=2<br /> |7=3<br /> |#ברירת מחדל=1}}em;}}font-family:{{#בחר:פרנקרויאל|<br /> אריאל=arial|<br /> דוד=david|<br /> נרקיסים=narkisim|<br /> חיים=Guttman Haim|<br /> סתם1=Guttman Stam1|<br /> סתם=Guttman Stam|<br /> טולדו=Guttman-Toledo|<br /> יד=Guttman yad|<br /> יד1=Guttman yad-brush|<br /> יד2=Guttman yad-light|<br /> וילנא=Guttman vilna|<br /> רשי=Guttman rashi|<br /> פרנקרויאל=FrankRuehl|<br /> #ברירת מחדל=פרנקרויאל}};&quot;&gt;[[חב&quot;דפדיה:הצטרפו למיזם|עושים סדר בליובאוויטש]] &lt;/span&gt; 18:23, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> {{ויקי שכויח|תמונה=[[קובץ:זגמ.png]]|סיבה=עורך חדש וערכים וכבר עריכות יפה על בנושאי תורת החסידות|חתימה=--[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] ● '''היום בכ&quot;ה באלול ה'תש&quot;ף מגיע משיח!''' 18:26, 14 בספטמבר 2020 (UTC)}}<br /> ::יישר כוח, אישית רואה בעריכותי דבר בסיסי שפלא בעיני שבאתר אין. --[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] - [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]], 18:28, כ&quot;ה באלול, ה'תש&quot;ף 18:28, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == מדוע ==<br /> <br /> מדוע הינך מבטל עריכותיי? מה פגם מצאת בהם? בכנות, אשמח לשמוע! | נכתב בשעה 19:45 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ה באלול]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :{{א|חבר}} מחילה שלא הסברתי, אך לדעתי באנקצילופדיה יש לכתוב תיאור לתמונה, לא? זה לא כ&quot;כ נראה אנקצילופדי, זאת דעתי הקטנה. אם אתה לא חושב כך- אז תשחזר, וסליחה.--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] - [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]], 19:47, כ&quot;ה באלול, ה'תש&quot;ף 19:47, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> ::בסה&quot;כ רציתי לשפר נראות הערכים, ייש&quot;כ, אך השתדל להבא שלא לבטל עריכות ללא דיון קודם, ושוב יישר כח, תוך חצי יום הספקת כאן הרבה | נכתב בשעה 19:48 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ה באלול]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :::האמת {{א|חבר}} גם יש משהו טיפה מיושן באתר, שצריך לשפץ, אך לא נראה לי כ&quot;כ שיש תמונות שכן עם מסגרת ויש שלא. בכל מקרה אני משתדל להפחית (או בכלל לא) להיות בדיונים, לפחות עכשיו, כי אין זה מתאים שיהיה משתמש צעיר וחסר נסיון שיתווכח עכשיו עם משתמשים שחלקם מפעילי מערכת או וותיקים ומנוסים ומבינים היטב. בכל זאת, רק אתמול נוצרתי...--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] - [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]], 06:01, כ&quot;ו באלול, ה'תש&quot;ף 06:01, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == ציטוטים ==<br /> <br /> ישר כח על הרחבת הערכים, תשתדל להוסיף עם כמה שפחות ציטוטים, אפשר לבאר אותם בלשון ובסגנון שלך ובסוף לשים את המקור עצמו. ישר כח! ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:08 • כ&quot;ה באלול תש&quot;פ<br /> :ישר כח על ההוספה ב[[פרשת נח]] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:37 • כ&quot;ה באלול תש&quot;פ<br /> ::{{א|חלוקת קונטרסים}}, אני מבין שהסבריי למה לא מגיע לי תודה לא מועילים ומשכנעים, אז נזרום{{קריצה}}... יישר כוח על הברכות ועל כל פועלך למען האתר. נשתדל אי&quot;ה בל&quot;נ--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] - [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]], 06:02, כ&quot;ו באלול, ה'תש&quot;ף 06:02, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==התבודדות==<br /> #יישר כח. <br /> #אין לאחד את זה עם חשבון נפש, זה נושא בפני עצמו. <br /> #הדברים שהכנסת בערך היה מוטב אם איזה משפיע עומד מאחוריהם. לא איזה מגיב אנונימי באתר.<br /> #מעיון בקישור בשולי הערך מובן שהיתה דרך בעבודת ה' של התבודדות כדרך חיים. הרבי הריי&quot;צ בשיחה מבאר שהיא אינה תואמת עם תכלית הכוונה דירה בתחתונים. יש עניין נוסף של התבודדות לדיבור עם ה'. יש את ההתבודדות כדרך לקבלת נבואה. צריך לעבור על מקורות בדברי הבעל שם טוב והמגיד וכו' אודות התבודדות. וכו'<br /> <br /> ושוב, יישר כח וברוך הבא, צריכים פה משתמשים רציניים כמוך! יחי המלך. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 06:26, כ&quot;ו באלול, ה'תש&quot;ף 06:26, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :שכוייעח, כפי הידוע לי המגיב הנ&quot;ל אינו סתם אנונימי, ולא מעט מקשיבים לדבריו, אך ייתכן שטעות היא. אשפר בעז&quot;ה עוד בקרוב. ויישר כוח עצום לך על הערך הנ&quot;ל!--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] - [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]], 06:28, כ&quot;ו באלול, ה'תש&quot;ף 06:28, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == כתוב על עצמך! ==<br /> <br /> {{כתוב על עצמך}} | נכתב בשעה 12:40 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ו באלול]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :בעז&quot;ה בל&quot;נ אחרי שאסיים לשפר את הפרשות, אולי אמצא זמן להתעסק בכך.--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[תורת החסידות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 12:50, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> ::אולי רק תיצור לבנתיים. יש יותר מדי אדמומיות בשינויים אחרונים.... | נכתב בשעה 13:29 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ו באלול]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :::זה מפריע לעין?--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[תורת החסידות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 13:30, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> ::::עכ&quot;פ לעין שלי.... | נכתב בשעה 13:32 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ו באלול]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> ::::{{ישר כוח}}| נכתב בשעה 15:08 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ו באלול]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> <br /> ==עריכותיך בפרשיות==<br /> שמתי לב להעריכות שלך בערכי הפרשיות, אומנם העריכות כתובות בשפה לא אנציקלופדית, אשמח לשמוע את חוות דעתם של {{חב&quot;דפדים פעילים}}, האם זה אפשרי להשאיר את כתוב בצורה כזאת --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] ● '''היום בכ&quot;ו באלול ה'תש&quot;ף מגיע משיח!''' 13:43, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :הפסקאות הינם ביאור מתורת החסידות, אותם אי אפשר להפוך לאנקצילופדי, מה שכן אפשר לערוך אתת זה יותר בסגנון מתאים. אם אתה מעוניין אתה מוזמן לעשות את זה.--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[תורת החסידות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 13:45, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> ::סלח לי, אך ניכר על עריכותייך שהם מועתקות ממקום כלשהו. כדאי שתערוך אותם לפני שאתה מכניס אותם לערכים (מובן שאין אני רוצה להרפות אותך ממיזם חשוב זה, אך &quot;אהוב את הביקורת...&quot;), בברכה והערכה --[[משתמש:חסיד-ליובאוויטש|חסיד-ליובאוויטש]] - [[שיחת משתמש:חסיד-ליובאוויטש|שיחה]], 08:59, ג' בתשרי, ה'תשפ&quot;א 08:59, 21 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == מקורות ==<br /> <br /> אם אתה כזה מתנגד לתודה אז לא אודה לך... תשתדל להוסיף מקורות על מה שאתה כותב. אם אתה לא זוכר איפה כתוב, תוסיף את התבנית הזו:&lt;nowiki&gt;{{מקור}}&lt;/nowiki&gt;--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|וקרא זה אל זה]]''' • כ&quot;ו באלול ה'תש&quot;ף • 13:47, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :עד שהתחלתי לזרום...{{קריצה}}, בעיקרון זה מה שאני עושה. האם אתה רואה עבודות שלי שאין להם מקורות? אשמח לשמוע.--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[תורת החסידות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 13:51, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==פרשיות השבוע==<br /> הנני מוכרח להודות לך ע&quot;כ מעומק לבבי... מחיה נפשות!!! '''[[משתמש:זייט מקושר!!!|חסידים - בואו נתקשר לרבי]]''' --- ''[[שיחת משתמש:זייט מקושר!!!|בית וועד לחסידים]]'' --- 14:08, כ&quot;ו באלול, ה'תש&quot;ף<br /> :יישר כוח, אשמח שתצטרף אליי, בהצלחה רבה ומופלגה באתר--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[תורת החסידות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 14:15, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> ::אין מה להשוות... אתה עורך הרבה יותר... עכ&quot;פ, בהצלחה מרובה בהמשך הדרך... '''[[משתמש:זייט מקושר!!!|חסידים - בואו נתקשר לרבי]]''' --- ''[[שיחת משתמש:זייט מקושר!!!|בית וועד לחסידים]]'' --- 14:17, כ&quot;ו באלול, ה'תש&quot;ף<br /> :::יישר כוח קרומבי! הביאור הנ&quot;ל בדיוק מה שהיה חסר לאתר, ולא בלשון לגלוג...--חסיד ליובאוויטש 14:37, 15 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == כל הכבוד! ==<br /> <br /> טוב לראות משתמש הבוחר להשקיע בנושאים החשובים יותר, היינו נגלה וחסידות ושיחות. שים לב לכתוב בסגנון אנציקלופדי, כלומר שיפנה לקהל מבחוץ, וכו'. בהצלחה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 15:22, כ&quot;ז באלול ה'תש&quot;ף<br /> :העונג כולו שלי. בעז&quot;ה בל&quot;נ --[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[תורת החסידות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 16:19, 16 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == הפרשות ==<br /> <br /> למה לשלושת הפרשות הראשונות מוצמדת המלה 'פרשת', משא&quot;כ לשאר? כדאי לשנות שלהכל יהיה כתוב 'פרשת'... ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 15:57, כ&quot;ח באלול, ה'תש&quot;ף<br /> :בדף משתמש שלי? עניין טכני, כי העתקתי את הרשימה הזאת מהתבנית, והתעצלתי לכתוב הכל כפרשה. מעוניין לסדר{{קריצה}}?--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[תורת החסידות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 17:19, 17 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==מיל==<br /> יש לכבודו מיל? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד על הזמן שלנו!]] 18:47, 17 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :תכתוב את המייל שלך ואעביר לך, בתנאי שלא תעביר לאף אחד, תודה.--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[תורת החסידות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 18:48, 17 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> ::שכויח. המיל שלי מופיע בראש דף השיחה שלי.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד על הזמן שלנו!]] 19:17, 17 בספטמבר 2020 (UTC)</div>

חסיד-ליובאוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA&diff=409044 2020-09-21T08:53:42Z

<p>חסיד-ליובאוויטש: /* בתורת החסידות */</p> <hr /> <div>'''פרשת בראשית''' היא הפרשה הראשונה בחומש בראשית (מפרק א' פסוק א' עד פרק ו' פסוק ח').<br /> <br /> ==הפרשה בקצרה==<br /> ===בריאת העולם===<br /> הפרשה פותחת בתיאור בריאת העולם. התורה מפרטת בעיקר אודות הנבראים העיקריים והכלליים - האור והחושך, השמים, הים והיבשה, עולם הצומח, השמש, הירח והכוכבים, עולם החי והאדם.<br /> <br /> יום ראשון - בריאת האור וחומרי יסוד של הבריאה כמו מים, אוויר ואדמה, כשהם מעורבים זה בזה. הבדלת האור מהחושך, מאפשרת הגדרה ראשונה של יממה - היום הראשון לבריאה.<br /> יום שני - הגדרת המושגים ארץ ושמים תוך פינוי החלל שביניהם ממים.<br /> יום שלישי - הקווית אל חלק משטח כדור הארץ והגדרת ים ויבשה. בציווי ה', מוציאה הארץ מיני צומח, עשבים ועצים.<br /> יום רביעי - בריאת גרמי השמים - שמש, ירח וכוכבים וחלוקת המשמרות והתפקידים ביניהם.<br /> יום חמישי - [[דגים]] ויצורי המים, עופות וכל בעלי הכנף.<br /> יום שישי - כל היצורים החיים על האדמה, ובריאת האדם.<br /> האדם מתואר כיצור הנברא בצלם אלוקים. האדם מקבל את הסמכות למשול בכל הנבראים שבים וביבשה.<br /> ===השבת===<br /> <br /> [[הקב&quot;ה]] סיים את מלאכת בריאת העולם בששה ימים ובחר לקבוע את היום השביעי, האחרון במעגל השבוע, כיום שביתה ומנוחה. ה' בירך את יום השביעי וקידש אותו.<br /> <br /> ===האדם ותפקידו===<br /> העולם לא יכול להגיע לשלמותו ותכליתו ללא עבודת האדם. התורה ממחישה זאת באומרה ששיח ה[[שדה]] לא צומח ללא גשם, ואת הגשם אין ה' מוריד כי אין אדם לעבוד את האדמה.<br /> ואכן, את בריאת האדם מתארת התורה בשונה מיתר הנבראים. בריאתו היא מחומר גשמי, אך [[הקב&quot;ה]] נופח באפיו נשמת חיים המבדילה אותו מיתר הנבראים.<br /> את האדם מניח [[הקב&quot;ה]] בגן עדן. זהו גן שבו צומחים שני עצים מיוחדים - עץ החיים שלפירותיו סגולת חיי נצח, ו[[עץ הדעת]] שבאכילת פירותיו נחשפים למושגי הטוב והרע שבעולם. ה' מצווה על האדם לשמור על הגן ולא לאכול מפרי עץ הדעת.<br /> <br /> ===בריאת האשה===<br /> ה' אינו רוצה להשאיר את האדם לבדו בעולם, ויוצר מאחת מצלעותיו את האישה. מכאן תכונת היסוד באדם לדבוק באשה ולהקים עמה את התא המשפחתי.<br /> ה' מביא לפני האדם את כל בעלי החיים, כמי שתפקידו לשלוט בעולם החי והצומח, כדי שייתן להם את שמם הראוי. בהמשך, לאחר תיאור חטא עץ הדעת, מספרת התורה (ג, כ), כי גם לאשתו נתן האדם שם - חוה, כי היא אם כל חי.<br /> <br /> ===חטא עץ הדעת===<br /> הנחש הקדמוני, שונה ומתוחכם בהרבה מהנחש אותו אנו מכירים כיום. הוא פונה לאישה ומפתה אותה לאכול מפרי [[עץ הדעת]] האסור באכילה. האישה אוכלת, ומפתה גם את בעלה לאכול מהפרי. אכילת פרי הדעת, יוצרת אצל שניהם תחושת אי-נוחות מהיותם ערומים, והם תופרים לעצמם חגורות מעלי התאנה.<br /> [[הקב&quot;ה]] כועס על הנחש המחטיא ועל האדם והאישה החוטאים. על הנחש נגזר להיות ארור מכל חית ה[[שדה]] ולזחול על גחונו, כשהוא נמצא בעימות מתמיד עם האדם. האישה נידונה לקושי בהריון ובלידה ולתשוקה אל הגבר שימשול בה. האדם, נידון למלחמה מתמדת בהשגת הפרנסה מן האדמה שנתקללה אף היא בגינו. האדם גם נידון לשוב לאחר שנות חייו אל האדמה ממנה נברא.<br /> [[הקב&quot;ה]] מגרש את אדם וחוה מגן עדן, וחוסם את האפשרות לחזור אליו.<br /> <br /> ===קין והבל===<br /> אדם וחווה מביאים לעולם שני ילדים - קין והבל.<br /> קין, עובד אדמה, מחליט להביא מנחה מפרי האדמה לה'. אך הוא מביא מנחה עלובה. לעומתו הבל, רועה הצאן, מביא ממבחר עדריו. ה' מקבל את מנחת הבל ודוחה את מנחת אחיו. בראות ה' את אכזבתו של קין הוא מסביר לו את יסוד הבחירה החופשית, את הצורך לגבור על יצר-הרע המסית את האדם לדבר עבירה.<br /> קין הפגוע ומקנא, מנצל את היותם לבד בשדה, והורג את הבל אחיו.<br /> [[הקב&quot;ה]] כועס על קין ומגרשו מעל אדמתו.<br /> למך, דור שישי לצאצאי קין וצייד עיוור הנעזר בבנו תובל-קין, הורג בשוגג בשעת צייד את קין סב-סבו מתוך טעות כאילו הוא חיה בשדה. כך מגיע קין על עונשו.<br /> <br /> ===עשרה דורות מאדם עד נח===<br /> הדמות המשמעותית הבאה בסיפור התפתחות העולם הוא נח, הצדיק בדור המבול. התורה מונה בפירוט אך בלא להרבות בסיפורי דברים, את הצאצאים של אדם וחוה עד להולדת נח והולדת שלושת בניו שם חם ויפת.<br /> תוך כדי פירוט סדר הדורות אנו לומדים, כי אנשי הדורות ההם חיו שנים רבות. השיא שייך למתושלח שחי 969 שנה!<br /> בני התקופה ההיא הכעיסו את הקב&quot;ה, בורא העולם, במעשיהם. ה' מחליט למחות את כל המין האנושי, ואת כל בעלי החיים למיניהם, מלבד נח שמצא חן בעיניו וקומץ בעלי חיים שיישארו לצורך הקמת העולם החדש.<br /> ==בתורת החסידות==<br /> ב[[לקוטי שיחות]]{{הערה|ח&quot;י עמ' 13 ואילך}} [[הרבי]] שואל, שכתוב של[[נחש הקדמוני|נחש]] היה כוח הדיבור לפני ה[[חטא עץ הדעת|חטא]], אך אחריו לא. ומדוע לא כללו את העונש הזה בשאר הקללות שנתן [[הקב&quot;ה]] לנחש?<br /> <br /> מבאר על כך [[הרבי שליט&quot;א|הרבי]] שכל הקללות של הנחש{{הערה|&quot;על גחונך תלך&quot; וכו'}}, אינם עונשים שנוגעים לפעולתו של הנחש בכדי להחטיא את חווה, ולכן מה שאמר [[הקב&quot;ה]] {{ציטוטון|&quot;כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה&quot;}}, אין פירושו שרק הנחש יהיה ארור באופן כללי, אלא בזה [[ה']] אומר שמה שהחטאת את חווה זה היה בכוח הדיבור, כך גם אתה תענש בכוח הדיבור - ע&quot;י אמירת 'ארור אתה'.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [http://www.chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=190 רעיונות לפרשת בראשית] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> * [http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=190&amp;article=1446 טקסט פרשת בראשית עם פירוש רש&quot;י] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{פרשות השבוע}}<br /> [[קטגוריה:פרשות השבוע|א01]]<br /> [[קטגוריה:חומש בראשית|א01]]</div>

חסיד-ליובאוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=409043 2020-09-21T08:46:12Z

<p>חסיד-ליובאוויטש: /* ברוך הבא */</p> <hr /> <div>{{בה}}{{חממה}}<br /> --'''[[משתמש:מקושר|מקושר]] ~ [[שיחת משתמש:מקושר|ועידת התקשרות]] ~ כ&quot;ט באלול ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == ברוך הבא ==<br /> <br /> שלום חסיד! נהנה לראות שיש כאן עוד חסיד כמוני...{{קריצה}}<br /> <br /> אך עדיף שתמחוק את החשבון הזה ותפתח חשבון חדש עם שם אחר בכדי שלא יתבלבלו ביננו. א גוריסע הצלחה!--[[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:חסיד ליובאוויטש]] [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] • [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש| שיחה]] • [[חב&quot;דפדיה:הצטרפו למיזם| הנה משיח בא]] 07:38, 21 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :יש לך תבנית משתמש על 'שפיצים'?{{קריצה}} בעז&quot;ה אחרי שאני יסיים כמה עניינים שאני עובד עליהם אני יחליף שם. אולי ליובאוויטשע'ר חסיד או משהו כזה... נראה כב...{{קריצה}} --[[משתמש:חסיד-ליובאוויטש|חסיד-ליובאוויטש]] - [[שיחת משתמש:חסיד-ליובאוויטש|שיחה]], 08:46, ג' בתשרי, ה'תשפ&quot;א 08:46, 21 בספטמבר 2020 (UTC)</div>

חסיד-ליובאוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94&diff=408947 2020-09-18T13:32:22Z

<p>חסיד-ליובאוויטש: </p> <hr /> <div>סלחו לי על עזותי לכתוב משהו על היום הראשון שאני נכנס למערכת... בכ&quot;א, בפסקה הראשונה כתוב &quot;מהיותי בגיל שש...&quot;, על מי מדברים? --[[משתמש:חסיד-ליובאוויטש|חסיד-ליובאוויטש]] - [[שיחת משתמש:חסיד-ליובאוויטש|שיחה]], 13:32, כ&quot;ט באלול, ה'תש&quot;ף 13:32, 18 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> ==חשיבות==<br /> הערך בכלל לא אנקצילופדי. חב&quot;דפדיה אינה מאגר מנהגים, בטח לא ערך שלם ע&quot;כ. תומהני על המשתמשים הוותיקים שלא שמו לב לכך.--[[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:חסיד ליובאוויטש]] [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] · [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]] · [[חב&quot;דפדיה:הצטרפו למיזם| עושים סדר בליובאוויטש]] 08:43, 10 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> :ודאי שיש לערך חשיבות, אולי איחוד עם הערך ראש השנה אבל התוכן צריך להישאר ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:49 • כ&quot;א באלול תש&quot;פ<br /> ::לדעתי יש חשיבות אבל מוכרחת עריכה, ככל הערכים בנושא ראש השנה, שהועתקו ללא שום עריכה מ&quot;אוצר מנהגי חב&quot;ד&quot;. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 13:48, כ&quot;ח באלול ה'תש&quot;ף</div>

חסיד-ליובאוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94&diff=408946 2020-09-18T13:29:37Z

<p>חסיד-ליובאוויטש: /* ליל ערב ראש השנה */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> [[קובץ:התרת נדרים2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] עורך [[התרת נדרים]] בערב ראש השנה]]<br /> '''ערב [[ראש השנה]]''', [[כ&quot;ט באלול]], הוא היום האחרון של השנה והכנה לראש השנה הבאה. ביום זה ישנם מנהגים רבים כהכנה לשנה הבאה, ביניהם [[התרת נדרים]], השתטחות על [[קברי צדיקים]], כתיבת [[פ&quot;נ]] ועוד.<br /> <br /> ==ליל ערב ראש השנה==<br /> ליל ה&quot;זכור ברית&quot; (ליל ערב ראש השנה] היה ה&quot;וואך נאכט&quot; (ליל שימורים) של הימים הנוראים. מאז היותי בן שש שנים, לא זכור לי שבליל ערב ראש השנה ילכו לישון בבלילה רגיל; כל אחד התכונן בדרכו שלו לערב ר&quot;ה הממשמש ובא, שהוא המבוא לימי הדין והמשפט{{הערה|ספר השיחות ה'ש&quot;ת, עמ' 10}}.<br /> <br /> ==עבודת היום==<br /> בערב ראש השנה יש לומר תהלים במשך כל היום, לשוב בתשובה על המעשים הלא טובים שעשו בשנה שעברה, כדי שבתפילת ערבית דראש השנה כבר יהיו זכים ונקיים מכל ההרגלים הרעים של השנה שעברה{{הערה|[[ספר השיחות]] תש&quot;ד, עמוד 1.}}.<br /> <br /> ==התרת נדרים==<br /> {{ערך מורחב|התרת נדרים}}<br /> בערב ראש השנה נוהגים לעשות [[התרת נדרים]].<br /> <br /> ==קברי צדיקים==<br /> נוהגים - הנמצאים בקירוב מקום - להשתטח על [[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|ספר המנהגים.}}. מנהג הרבי לנסוע לאוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אחר חצות היום, ולשהות שם שעות רבות עד עת ה[[מנחה]].<br /> <br /> <br /> ==פדיון נפש בערב ראש השנה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פדיון נפש]]}}<br /> בערב ראש השנה מוסר כל אחד [[פדיון נפש]] עבורו ועבור בני ביתו - ליד האדמו&quot;ר המברך את כל אחד ואחד בכתיבה וחתימה טובה. אלו שהם בריחוק מקום - משתדלים לשלוח את ה'פ&quot;נ' באופן שיתקבל אצל האדמו&quot;ר קודם ראש-השנה{{הערה|ספר המנהגים}}.<br /> <br /> ====אצל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב====<br /> בתקופת שנת [[תר&quot;נ]] בערך, נהג [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לקבל את הפדיונות בערב ראש השנה בבוקר, אחר &quot;סליחות&quot;, קודם התפילה. אחר כך התפלל וערך התרת נדרים{{הערה|ספר השיחות [[תש&quot;ד]], עמ' 1}}. בערב ר&quot;ה, אחרי תפילת שחרית, כל אחד הגיש [[פדיון נפש]] לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|[[רשימות דברים]], א, עמ' שכז.}}.<br /> <br /> בערב ראש השנה היה הרבי הרש&quot;ב מקבל פדיונות בבוקר. את הפדיונות היה מקבל בדלת אחרת, לא בדלת שנכנסים ליחידות. בתוך הפ&quot;נ היו כורכים מעות פ&quot;נ, אף הבחורים{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 27.}}... היו עומדים בחדר החיצון, ומזמן לזמן היה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] יוצא מהדלת האדומה ונוטל את הפדיונות. בנו, אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, יצא מחדר האוכל, נעמד והביט. וכך עמד זמן רב. סביב השולחן שליד החלונות עמדו כמה בחורים מבוגרים מהתמימים. אחר כך ניגש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לדלת, ואביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נכנס עמו פנימה...<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[תרפ&quot;ה]] (או [[תרפ&quot;ו]]), דיבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] על האופן שבו היה נוטל אביו את הפדיונות, שלא מכולם היה נוטל בשווה: מאחד היה מקבל בידו, ומאחר בין אצבעותיו. ואמר לפנחס בנימינ'ס [אלטהויז]..: ממך, כשהיית ילד קטן, נטל אבי את הפדיון כפי שנהג לגבי המקורבים - בין אצבעותיו! והראה בידו בין אלו אצבעות...{{הערה|[[לשמע אזן]], עמ' 140.}}<br /> <br /> ====אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ====<br /> בימי ראש השנה [[תרצ&quot;ז]] היתה ההנהגה והסדר כבשנים קדמוניות בלי שינויים כלל, רק בזה שבכל פעם היה הסדר אשר [מוהריי&quot;צ] היה יוצא בערב ר&quot;ה בעת קבלת הפ&quot;נ והיה עומד על פתח חדרו והיה מקבל הפ&quot;נ, וכעת לא היה ביכולתו, רק ישב על מקומו ונכנסו אליו באותו הסדר הרגיל, היינו כי דרכו היה לצאת לא פחות משלוש פעמים, ושנה זו היה בדיוק, כי נכנסו בשלוש כתות לא פחות{{הערה|ממכתב הרב ר&quot;י פייגין. אגרות קודש מוהריי&quot;צ, ד, עמ' 7}}.<br /> <br /> בערב ראש השנה [דשנת תש&quot;ה] נכנסו לחדרו של אדמו&quot;ר [מוהריי&quot;צ] שליט&quot;א כל הרבנים, אנ&quot;ש והתמימים שעל אתר, וכן אורחים רבים מערי השדה שבאו אל הרבי ליום טוב, כדי למסור את ה'פדיון נפש' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמו ושם אמו ושמות כל בני משפחתו ושם אמם - לרבי שליט&quot;א{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 5, עמ' 70}}.<br /> <br /> ====אצל הרבי====<br /> בערב ראש השנה דשנת [[תש&quot;ז]], בעת שמסרו לו [למוהריי&quot;צ] הר&quot;ש לוויטין שי' והר&quot;א סימפסון שי' את הפדיונות של אנ&quot;ש, נתן ברכתו הק': השי&quot;ת ימלא כל הברכות וואס מען בענטשט אידען בגשמיות וברוחניות{{הערה|שיחות תש&quot;ז - כת&quot;י}}.<br /> <br /> אחר התפילה והתרת נדרים [בערב ר&quot;ה דשנת ה'תשט&quot;ז], נערך כל ה'עולם' בשורה ליד דלתו של הרבי, כדי למסור את ה'פ&quot;נ' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמות בני משפחתם ושם אמם - לפני ראש השנה, כפי הסדר הנהוג בליובאוויטש. והרבי בירך את כל אחד ואחד, בברכת &quot;שנה טובה ומתוקה&quot;{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 13, עמ' 56}}.<br /> <br /> [בערב ר&quot;ה דשנת תשכ&quot;ג]: הרביעומד בפתח חדרו, ומקבל בחיבה את פתקו של כל אחד, ובברכה &quot;כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה&quot;{{הערה|בטאון חב&quot;ד, 20, עמ' 16}}.<br /> <br /> [בערב ר&quot;ה דשנת תשכ&quot;ד]:.. מברך בברכת &quot;שנה טובה ומתוקה&quot;.. הרבי עמד במפתן חדרו, לקח את הפדיון המושט לו בידו הימנית, בירך את הנותן בשנה טובה ומתוקה, שם את הפדיון בידו השמאלית, וכאשר נערמה בידו ערימה גדולה של פדיונות, נכנם לחדרו, שהה איזה משך זמן, ויצא שוב להמשיך לקבל את הפדיונות.. לא כולם הספיקו למסור את פדיונותיהם, בינתיים הרבי נוסע לאוהל.. אלו שלא הספיקו, עומדים אחרי הצהרים ומחכים שהרבי יצא ויקבל מהם את הפדיונות{{הערה|[[בטאון חב&quot;ד]], 24, עמ' 11}}.<br /> <br /> [בערב ר&quot;ה דשנת תשכ&quot;ח]: כמה פעמים סגר הדלת כשלא היו אנשים, וחזר ופתחה אחר כך. בדרך כלל לקח את הפ&quot;נ בכל חמש אצבעותיו, והעביר כל פ&quot;נ לידו השניה. אמר לכל אחד: &quot;כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה&quot;{{הערה|רשימות יומן}}.<br /> <br /> החל משנת תשל&quot;ח, מחמת ריבוי אנ&quot;ש כ&quot;י, קיבל הרבי את הפדיונות במשך כמה ימים לפני ראש השנה (בנוסף לערב ר&quot;ה), והיה מקבלם בפתח חדרו.<br /> <br /> הרבי נהג במשך שנים רבות להשיב על כל מכתבי ה'פ&quot;נ' שנשלחו אליו, ובדרך כלל היה עונה במכתב בזה הלשון:<br /> <br /> ב&quot;ה, ימי הסליחות [ה'תש...]... שלום וברכה! הפ&quot;נ נתקבל. ולקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי, לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה והתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות. בברכה...<br /> <br /> גם הבחורים היו מקבלים מכתב דומה, אבל בשינוי לשון:.. הנני בזה להביע לו ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה... בברכה לתלמוד תורה ביראת שמים...<br /> <br /> ==פדיון נפש כללי==<br /> החסידים מוסרים 'פ&quot;נ' עבור הרבי ובני ביתו, ועבור כלל ישראל, הנקרא בשם 'פ&quot;נ הכללי'.<br /> <br /> בעת קבלת ה'פ&quot;נ הכללי' נוהג האדמו&quot;ר לברך את כל בני ישראל, בכל מקום שהם, בברכת &quot;כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה&quot;{{הערה|ספר המנהגים}}.<br /> <br /> ====אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ====<br /> בשנים האחרונות של המלחמה העולמית הונהג, שלבד מהפדיונות שכל אחד מוסר באופן פרטי, נותנים זקני אנ&quot;ש, הרבנים והתמימים לרבי [מוהריי&quot;צ] שליט&quot;א, 'פדיון כללי' עבור אחינו בני ישראל, ובפרט עבור אנ&quot;ש והתמימים שמעבר לים. הרבי אומר בשעת מעשה כמה דברי התעוררות, ומאחל שנה טובה ומתוקה{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 5, עמ' 70}}<br /> <br /> בספר השיחות תש&quot;ב{{הערה|עמ' 1}} מובאים דברי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאמר &quot;אחרי קריאת הפ&quot;נ על דבר בריאותו&quot;, ו&quot;אחרי קריאת הפ&quot;נ אודות אנ&quot;ש וכלל ישראל מעבר לים&quot;.<br /> <br /> ובספר השיחות תש&quot;ד{{הערה|עמ' 2}} נדפסו הדברים שאמר &quot;אחר מסירת הפ&quot;נ הכללי מזקני אנ&quot;ש והתמימים&quot;, ו&quot;אחרי מסירת הפ&quot;נ השני על דבר אחינו בני ישראל בכלל, ואנ&quot;ש בפרט, שמעבר לים&quot;.<br /> <br /> בספר השיחות תש&quot;ה{{הערה|עמ' 2}}: בעת שמסרו אנ&quot;ש לאדמו&quot;ר [מוהריי&quot;צ] את ה'פ&quot;נ' עבורו ביחוד, אחרי שקרא את ה'פ&quot;נ' והשמות החתומים שעליו, אמר...; אחר כך מסרו אנ&quot;ש את ה'פ&quot;נ הכללי' עבור אחינו בני ישראל ואנ&quot;ש שמעבר לים. תיכף ומיד כשהתחיל אדמו&quot;ר לקרוא את ה'פ&quot;נ' הזה זלגו עיניו דמעות שליש באנחה חרישית, ולאחר קראו אותו ואת שמות החתומים עליו התחיל לספר...<br /> <br /> בערב ראש השנה דשנת תש&quot;ז, בעת שמסרו לו [לאדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ] את הפדיון הפרטי הידוע, בירך: השי&quot;ת ימלא משאלותיכם בגו&quot;ר{{הערה|שיחות תש&quot;ז - כת&quot;י}} <br /> <br /> [בערב ר&quot;ה דשנת תש&quot;י], בעת שנתנו לאדמו&quot;ר [מוהריי&quot;צ] את הפדיון על דבר כלל ישראל, והפדיון השייך לאדמו&quot;ר בעצמו, אמר [בפתיחת דבריו]: &quot;היום הוא הזמן שהפרט צריך להיכלל בכלל&quot;. ומעיר הרבי: &quot;זו הפעם היחידה שענה מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ כנ&quot;ל אודות הפדיון שלו&quot;{{הערה|ס' המאמרים תשי''א - מלוקט - עמ' 17}}.<br /> <br /> ====אצל הרבי====<br /> אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר&quot;ה דשנת תשט&quot;ז], נכנסה אל הרבי קבוצה מזקני הרבנים ואנ&quot;ש, ומסרו את ה'פדיון כללי' - כפי המנהג הידוע - והרבי אמר...{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 13, עמ' 57}}<br /> <br /> אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר&quot;ה דשנת תשי&quot;ז] לידי הרבי, נכנסה להיכל קדשו קבוצה מזקני הרבנים ואנ&quot;ש, ומסרו את ה'פ&quot;נ הכללי' כפי המנהג הידוע בליובאוויטש, זו פיתקת בקשה להתעוררות [[רחמים]] על כללות בית חיינו, ועל הרבי בפרט, שהשי&quot;ת יתן לו הצלחה מופלגה לבצע את הכוונה העליונה בהרבצת התורה והפצת מעיינות תורת החסידות, מתוך הרחבה בגשמיות וברוחניות, ושהרבייוליכנו בתוך כלל בני ישראל לקבל את פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. בשעת נתינת ה'פ&quot;נ כללי' אמר הרבי...{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 15, עמ' 2}}<br /> <br /> זה כמה שנים נהוג שמוסרים 'פ&quot;נ כללי' לרבי בערב ראש השנה (חוץ ממה שכל אחד מוסר 'פ&quot;נ' עבורו), היינו שמבקשים את הרבי לעורר [[רחמים]] רבים על כללות בית חיינו ועל אדמו&quot;ר בעצמו, שרצון קדשו ורצון כל הנשיאים יושלם בנו כפי הכוונה העליונה, ושיהיה בהצלחה מתוך הרחבה{{הערה|בטאון חב&quot;ד, יג [תשי'&quot;ז], עמ' לג}}<br /> <br /> בדרך כלל נכנסים למסור את ה'פ&quot;נ' רק הזקנים מאנ&quot;ש{{הערה|שם}}<br /> <br /> בערב ר&quot;ה שלהי תשי&quot;ט, קודם שנכנסו למסור את ה'פ&quot;נ הכללי', ציוה הרבי להכריז שיכנסו רק הנשואים, ולא התלמידים. ואחר מסירת ה'פ&quot;נ' הסביר: מה שבקשו להכריז שהתלמידים לא יכנסו, אין זאת בגלל שהם קטנים יותר, אלא היות וכל עניינם צריך להיות בתורה, ועל ידי התורה נמשכים כל העניינים. אין להם לעסוק בשום עניינים אחרים, אלא רק היות מונחים בתורה{{הערה|שיחות קודש תש&quot;כ, עמ' 1}}.<br /> <br /> ==שיחה עם הרבנית==<br /> בערב ראש השנה, סמוך לכניסת החג, נהגו רבותינו נשיאינו להכנס ולשוחח זמן מה עם זוגתם הרבנית{{הערה|משיחות י' [[שבט]] [[תשי&quot;ב]], ב' דר&quot;ה [[תשל&quot;ה]] ו[[תשמ&quot;ח]].}}. וענין זה הוא הוראה לרבים{{הערה|שיחת ב' דר&quot;ה תשמ&quot;ח.}}.<br /> <br /> ==תפילת מנחה==<br /> כשהיה הוד [[רבינו הזקן]] אצל מורו ורבו הרב [[המגיד ממזריטש]], ראה כי רבו המגיד מתפלל את תפילת המנחה של ערב ראש ראש השנה באריכות גדולה, ב[[קול]] ניגון של התעוררות ובבכיות עצומות, כמי שנפרד מאוהבו הנאמן.. בסדר זה הדריך רבינו הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש&quot;ב]], עמ' 2.}}.<br /> <br /> הרבי התפלל [[תפילת מנחה]] דערב ראש השנה [[תשי&quot;א]] בבכיות נוראות להפליא. אחרי [[תפילת מנחה]] התחיל הרבי לומר [[תהלים]] (בס' [[תהלים]] עם פירוש ה&quot;מצודות&quot;) ב[[דביקות]] עצומה, במשך שעה ומחצה.. אמר מאוד בלחש, ורצינות איומה היתה נסוכה על פניו הקדושים{{הערה|[[ימי בראשית]], עמ' 248.}}.<br /> <br /> בערב ראש השנה קודם [[תפילת מנחה]] - שהיא התפילה האחרונה דשנה העברה - עושה חשבון צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך השנה, הן בענייני מצוות עשה ומצוות לא תעשה, והן בענייני המידות ויראת שמים, בין בעניינים שבין אדם למקום והן בעניינים שבין אדם לחבירו, והחשבון שעושה הוא אדעתא דנפשיה באמת לאמיתו..<br /> <br /> וכשמתבונן במעמדו ומצבו הכללי בגשמיות וברוחניות, רואה הוא כי השי&quot;ת התנהג עמו ועם בני ביתו בחסד חינם.. שלא כפי המגיע לו עבור הנהגותיו.. הנה כאשר מתבונן בכל זה באריכות ו[[התבוננות]] הרי הוא מכיר בחטאו ופשעו, ובתפילת המנחה שהיא התפילה האחרונה דהשנה העוברת הרי הוא מתעורר בהתעוררות גדולה בחרטה מעומקא דליבא על כל העבר, והוא שב להוי' לקבל עול מלכותו ית'{{הערה|[[ספר המאמרים]] [[תש&quot;ג]], עמ' 42 41.}}.<br /> <br /> ==יום הולדת הצמח צדק==<br /> כ&quot;ט אלול, הוא [[יום הולדת|יום ההולדת]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], בשנת [[תקמ&quot;ט]].<br /> <br /> בכל ערב ראש השנה, נהג הצמח צדק לומר מאמר חסידות אחר סליחות, ואחר כך אמר דברי התעוררות{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש&quot;ד]], עמ' 162.}}.<br /> <br /> בשנים [[תשל&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ז]] נהג [[הרבי]] [[התוועדות עם הרבי|להתוועד]] באור לכ&quot;ט באלול, והיה אומר שיחות וגם מאמר דא&quot;ח. התוועדות זו היתה גם כעין &quot;קבלת פנים&quot; לחסידים האורחים [[נסיעה לרבי|שבאו אל הרבי]] לראש השנה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/in-focus/530843/ עבודת הקודש של הרבי בערב ראש השנה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> <br /> {{ראש השנה}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{תבנית:אוצר מנהגי חב&quot;ד}}<br /> [[קטגוריה:הכנות לראש השנה]]</div>

חסיד-ליובאוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A1%D7%92%D7%9C_(%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=408945 2020-09-18T13:26:27Z

<p>חסיד-ליובאוויטש: </p> <hr /> <div>הגביר רבי '''יהודה ליב הלוי סגל''', היה מנכבדי קהילת ויטבסק ודור שמיני למהרי&quot;ל סגל.<br /> <br /> התחתן עם אשתו מרת [[ביילא סגל (חותנת אדמו&quot;ר הזקן)|ביילא]].<br /> ==משפחתו==<br /> * בתו [[סטערנא|הרבנית סטערנא]] היתה אשת [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> {{קצרמר|בית רבי}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]</div>

חסיד-ליובאוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A1%D7%92%D7%9C_(%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=408944 2020-09-18T13:25:59Z

<p>חסיד-ליובאוויטש: </p> <hr /> <div>הגביר רבי '''יהודה ליב הלוי סגל''', היה מנכבדי קהילת ויטבסק ודור שמיני למהרי&quot;ל סגל.<br /> <br /> התחתן עם אשתו מרת [[ביילא סגל (חותנת אדמו&quot;ר הזקן|ביילא]].<br /> ==משפחתו==<br /> * בתו [[סטערנא|הרבנית סטערנא]] היתה אשת [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> {{קצרמר|בית רבי}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]</div>

חסיד-ליובאוויטש