חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שלמה מיידנצ'יק

2026-03-29T18:48:31Z

חסיד של הרבי: /* בכפר חב"ד */

{{דמות
|שם=הרב שלמה מיידנצ'יק
|תמונה=השווער.jpg
|כינוי=
|תיאור=ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק
|תאריך לידה=[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]]
|מקום לידה=מינקוביץ', [[אוקראינה]]
|תאריך פטירה=[[ט"ו בניסן]] [[תשס"ד]]
|מקום פטירה=[[כפר חב"ד]]
|מקום פעילות=כפר חב"ד, [[ארה"ק]]
|השכלה=ישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]], [[תומכי תמימים ברינואה]], ו[[אחי תמימים תל אביב]]
|תפקידים נוספים=יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]], חבר הנהלת [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]], יו"ר [[ועד כפר חב"ד]], ממנהלי [[רשת אהלי יוסף יצחק]]{{הערה|שם=רשת|[https://col.org.il/news/16949 כינוס ה'רשת' יועבר בשידור חי לבתי ספר בעולם] {{COL}}}} מקים ומייסד: [[מטה משיח בארה"ק]], [[התאחדות החסידים]], [[ועדת החינוך החב"די]], [[יד לילד המיוחד]], [[ארגון שפרה ופועה|שפרה ופועה]], [[תומכי תמימים באר שבע]] ועוד
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
[[קובץ:שלוימק'ה עם הרבי.png|ממוזער|ר' שלוימק'ה עומד לצד הרבי לאחר שעלה לתורה, [[תשרי]] [[תשד"מ]]]]
[[קובץ:שלוימקה מיידנצ'יק.jpg|ממוזער|ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק בחלוקת כוס של ברכה]]
[[קובץ:שליימקה בחלוקת כוס של ברכה.png|ממוזער|ר' שליימק'ה מיידנצ'יק מקבל מהרבי [[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]]]
[[קובץ:שליימקה.png|ממוזער|ר' שלוימק'ה מקבל מהרבי דולר במעמד [[חלוקת דולרים]]]]
[[קובץ:שלמקה.jpg|ממוזער|ר' שלוימק'ה]]
[[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|ממוזער|[[יצחק שמיר]] בביקור ב[[מאפיית מצות כפר חב"ד|מאפיית המצות]] ב[[כפר חב"ד]] לצידו של ר' שלוימק'ה]]
הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' (מוכר בכינויו: '''שלוימ'קה'''), ([[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] - [[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]]) היה שליחו האישי של הרבי בנושאים רבים במשך יובל שנים, הזרוע המבצעת של הקמת והתפתחות קהילות [[חב"ד]]{{הערה|בין השאר נמנה על מייסדי ומקימי: [[כפר חב"ד]], [[נחלת הר חב"ד]], [[קרית חב"ד צפת]], [[רמת שלמה]], ועוד}} ומוסדות חב"ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]], כמו כן שימש כאיש הקשר בין [[חסידות חב"ד]] לראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והתקשורת - כל זאת לצד תפקידיו הרשמיים: יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]], ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

ר' שלוימק'ה שימש גם כחבר הנהלה ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]] וב[[רשת אהלי יוסף יצחק]]{{הערה|שם=רשת}}, ובתור יו"ר אגו"ח ייסד את הארגונים [[מטה משיח בארץ הקודש]], [[התאחדות החסידים]], [[ועדת החינוך החב"די]], [[יד לילד המיוחד]] ועוד. בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל"ז]] הטיל עליו הרבי לייסד את ארגון [[שפרה ופועה]]. בנוסף היה מהתמימים המייסדים של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] בשנת [[תש"ח]].

==תולדות חיים==
===נעוריו===
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|ממוזער|ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק בראשות משלחת [[אגודת חסידי חב"ד]] בסיום [[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשס"ג]] באולם הקבינט הבטחוני. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר [[אגו"ח]] הרב שלוימק'ה מיידנצ'יק, הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] והרב [[נתן וולף]]]]
[[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|ממוזער|ר' שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בבר מצווה ל[[יתומי צה"ל]]]]
ר' שלוימק'ה נולד למשפחה מ[[חסידות בויאן]] בעיירה מינקוביץ' ב[[אוקראינה]] תחת המשטר הקומוניסטי של [[ברית המועצות]] ב[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] לאמו מרים עטל (לבית פרידמן) ולאביו ר' צבי הירש מיידנצ'יק כצאצא ל[[מהר"ל מפראג]] מצד אביו, ולרבי [[ישראל מרוז'ין]], לרבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], ול[[מגיד ממעזריטש]] מצד אימו. אביו ר' צבי הירש עשה ככל יכולתו לחנך את שלוימק'ה [[חינוך על טהרת הקודש|חינוך יהודי]] תחת התנאים הקשים ששררו באותם זמנים, הוא לימד אותו בגיל צעיר [[חומש (ספר)|חומש]] עם [[רש"י]] והקנה לו יסודות מרכזיים ב[[יהדות]]{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ 19.}}. בהמשך הוא נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי ('השקולה'), אך גם שם שמר במסירות נפש על יהדותו ונמנה מללכת לבית הספר בשבתות וחגי ישראל, גם לאחר שנאלץ ללכת גם בשבתות ל'שקולה' נמנע מלעבור על איסורי שבת. כך היה מספר שנים עד שאט אט נגרר תחת השפעת המורים וחבריו הקומניסטים ואף היה חבר בתנועת הנוער הקומוניסטית{{הערה|שם=בית}}.

לאחר שגמר את שנות הלימוד בבית הספר עבר לתיכון, בגיל 17 סיים את התיכון ואז פרצה [[מלחמת העולם השנייה]]. שלוימק'ה רצה ללמוד ב[[אוניברסיטה]] אך בעקבות היותו [[יהודי]] הוא לא התקבל, בעקבות-כך נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי [[רכבת|רכבות]]. בקראסנאדאר החל לחוש את משמעות היותו יהודי{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ 22.}}.

כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. כשראה ר' שלוימק'ה את היהודים עטורי הזקנים בעיר הוא נזכר בבית אביו ובעיירה ממנה הגיע והחליט לחזור ליהדותו, בתחילה קרבו האדמו"ר [[אברהם יהושע העשיל טברסקי]] מ[[מכנובקא]] ובין השאר הזמינו לסעוד אצלו את [[ליל הסדר]] (דבר נדיר ביותר אצל האדמו"ר בכלל ובאותה תקופה בפרט){{הערה|בזמנים אלה האדמו"ר ממכונבקא נמנע מליצור קשר עם איש בעקבות החשש מסוכני ק.ג.ב., אך ר' שלוימק'ה ללא רקע קודם מיד כשראה אותו קרבו קירובים מיוחדים}} לאחר מכן ר' שלוימק'ה החל להיכנס לבית כנסת חב"ד בעיר, בתחילה הוא נחשד על ידי החסידים כמרגל של ה[[ק.ג.ב.]] אך לאחר זמן רב שהופיע בתפילות, וכשהחסיד ר' [[אהרן חזן]] ראה אותו סועד יחד עם האדמו"ר ממכנובקא את ליל הסדר הוא קרבו ל[[חסידות חב"ד]], ולאחר מכן אף הדריכו המשפיע החסיד ר' [[שלמה חיים קסלמן]] הדרכה אישית.

לאחר סיום המלחמה יצא ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד ב[[תומכי תמימים פוקינג]]. בתקופת לימודיו שם כתב ר' שלוימק'ה מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהוא חושב שאינו ראוי ללמוד בתומכי תמימים, כמכתב תשובה ענה לו אדמו""ר הריי"צ: {{ציטוטון|ומה שאמרת .. שאין אתה רוצה להטעות את עצמך ואת אחרים שאין אתה ראוי להיות תלמיד מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ידוע תדע אשר הם דברי [[הנפש הבהמית|הנה"ב]] הרוצה ח"ו ללכדך ברשתו}}{{הערה|שם=בית|הקטר של חב"ד, פרק 2 "לידה מחדש", עמ' 28 ואילך.}}.

בהיותו ב[[פוקינג]] שהתה שם גם אמו של הרבי [[הרבנית חנה]], ור' שלוימק'ה דאג לרבנית חנה לעצי הסקה באחד הימים הקרים, ב[[תשכ"א]] כשהגיע לרבי בצ'ארטר הראשון בקשה הרבנית חנה לראותו ואמרה לו (תוכן המילים): {{ציטוטון|אמנם אני לא מכירה אותך אבל שמעתי שאתה עושה הרבה נחת רוח לבני}}.

לאחר שהות של כשנה וחצי בפוקינג עבר ר' שלוימק'ה יחד עם צוות ותלמידי הישיבה מפוקינג לעיירה [[ברינואה]], שם התאחדו עם ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] החדשה ונמנה על התמימים המייסדים של הישיבה. בברינואה השתדך עם רעייתו מרת רוזה (בת ר' [[יצחק מאיר גרינברג]]). בברינואה נהגו החסידים לטבול במעיין שזרם בסמוך לעיירה, ור' [[לוזיק גורליק]] העיד כי בימי החורף הקפואים כשהמעיין קפא ולא היה נתן לטבול בו ר' שלוימק'ה היה הראשון שבא ושבר את הקרח במעיין כדי לטבול בו.

===בכפר חב"ד===
[[קובץ:שלמה מיידנצי'ק.jpeg|ממוזער|ר' שלוימק'ה עם מדי רכבת ישראל]]
לאחר שהות של מספר חודשים בברינואה תכנן לבוא לראות את [[הרבי הריי"צ]] ולהשתקע עם משפחת ארוסתו ב[[קראון הייטס]], אך הרבי הריי"צ הורה לו לעלות עם ארוסתו לארץ ישראל. וכך הגיע בקבוצת העולים הראשונה יחד עם קבוצת החסידים לארץ שם השתכן יחד עם העולים במעברה בפרדס חנה וב[[ט' ניסן]] [[תש"ט]] [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת רוזה{{הערה|שם=בית}}.

לאחר שהות של מספר חודשים במעברת פרדס חנה עלה יחד עם קבוצת חסידים לחורבת הכפר הערבי הנטוש "ספריה" כדי להקים את היישוב החב"די, נמנה עם מייסדי [[כפר חב"ד]] ולאחר מכן קבל יחד עם 70 המשפחות הראשונות שהתיישבו בכפר נחלה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. במשך זמן זה המשיך את לימודיו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]{{הערה|הקטר של חב"ד, פרק 3 "המעברה החסידית", עמ' 45 ואילך.}}.

בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה, כששאל את אדמו"ר הריי"ץ האם לקבל את ההצעה השיב לו אדמו"ר הריי"ץ בחיוב{{הערה|שם=בר|בית משיח גיליון 1315 עמודים 36 - 40}}{{הערה|[https://chabad.info/news/317606/ האזינו: עסקני חב"ד בדור הקודם בראיון נדיר {{צליל}}{{אינפו}}] מדקה 21 והלאה}}. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - [[תל אביב]] - דימונה. במהלך עבודתו הרבה לעסוק במבצעים ובהפצת מעיינות החסידות. בהקשר לכך מסופר שפעם יצא במדי נהג הקטר כדי להניח ליהודים תפילין ברכבת, באותו זמן החליף אותו בנסיעה עוזרו, כשבא ליהודי אחד והציע לו להניח תפילין סרב היהודי ושאל את ר' שלוימק'ה מי מסיע את הרכבת, ר' שלוימק'ה ענה לאותו יהודי בצחות ש"הוא עושה להקב"ה את העבודה ומניח ליהודים תפילין, והקב"ה עושה לו את העבודה ומסיע את הרכבת" כששמע זאת היהודי אמר לר' שלוימק'ה שיניח לו מהר תפילין ויחזור אל הקטר..

בשנת [[תשי"ח]] נבחר בעידוד רב הכפר הרב טרבניק ליו"ר [[ועד כפר חב"ד]] בו כיהן כ-25 שנים עד שנת [[תשמ"ד]]. במשך שנות היותו יו"ר הועד פתח צינורות במשרדי הממשלה השונים לטובת הכפר תחת הדרכה אישית מהרבי, פיתח את התשתיות של הכפר, הקים מוסודת חדשים ייסד את שכונת השיכונים החדשים, סיפח את היישוב [[תוחלת]] לשטח הכפר כל זאת לצד הדרכות מפורטות מהרבי על שלל נושאים שנמסרו לו בכתב בעל-פה ודרך שיחות אישיות שנערכו עם הרבי דרך המזכירות אחת לשבוע (לפירוט ראו בהמשך הערך).

בשנת [[תנש"א]] נבחר לכהן כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] תפקיד בו כיהן עד לפטירתו ב[[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]]. (לפירוט ראו בהמשך הערך).

מעדות האנשים הקרובים אליו סדר יומו של ר' שלוימק'ה היה צפוף מאוד, כאשר בלילה היה {{מונחון|קטר|נהג ברכבת}} ברכבת, וביום היה עוסק בעסקנות ציבורית. הוא מיעט בשינה ככל האפשר והיה נוהג לישון בממוצע כ3–4 שעות ביממה. נהגיו השונים סיפרו שבמהלך הנסיעות שלו בין משרדי הממשלה השונים ניצל ר' שלוימק'ה את הזמן כדי להשלים שעות שינה.

בשבתות וחגים היה נוהג ר' שלוימק'ה לעשות קידוש על [[משקה]]. וזאת בשל ההיתר של הרבי לשתיית משקה ליוצאי מדינות רוסיה.

לר' שלוימק'ה היה בית קטן ופשוט ב[[כפר חב"ד]], והיה מרבה לעשות בו ערבי חב"ד שלהם הזמין את כל צמרת הממשלה מכל הקשת הפוליטית, והיה מחדיר בהם יהדות. בהמשך כשראה שביתו קטן מלהכיל את כל המוזמנים הרחיב אותו במקצת והוסיף סלון מיוחד עם מחיצה - כדי שבערבי חב"ד יהיה מקום מיוחד גם לנשים.

בשנותיו האחרונות ר' שלוימק'ה היה ישן בקומה השנייה ב[[770 (כפר חב"ד)|בית אגו"ח 770]].

===פטירתו והנצחתו===
ימים ספורים לאחר [[חג פורים]] [[תשס"ד]] קבל ר' שלוימק'ה אירוע מוחי ומאז עד פטירתו אושפז בבית הרפואה אסף הרופא, בבוקרו של [[ט"ו ניסן|יום ראשון של חג הפסח]] תשס"ד, התדרדר מצבו הבריאותי, עד שנפטר תוך כדי שירת יחי{{הערה|[https://col.org.il/news/4507 משפחת מיידנצ'יק יושבת 'שבעה'] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}
אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב"ד - 770, ב[[כפר חב"ד]], במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת "[[בית מנחם]]" ומשם לעבר ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך לכפר חב"ד, שם נטמן{{הערה|היה הדמות החב"דית המשמעותית הראשונה שנטמנה בבית עלמין זה, ובעקבותיו החלו משפחות נוספות לטמון בו את יקיריהן.}}.

במהלך השבעה שישבו משפחתו הגיעו חסידי חב"ד רבים רבנים משפיעים וחברי אגו"ח, כמו כן הגיעו רבים מצמרת השלטון בישראל, ביניהם אף ראש הממשלה לשעבר - [[אריק שרון]]. במהלך ה'שלושים' שלאחר פטירתו ארגנו כינוס מיוחד לזכרו ב-770, שם נאם אף ידידו הקרוב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שסיפר על היכרותו של ר' שלוימק'ה והתמסרותו המלאה לרבי, וכן הוקרן סרטון בו ספד ראש הממשלה אריאל שרון על ר' שלוימק'ה. במהלך הכינוס חולק כתשורה דף של [[בול חב"ד]] שר' שלוימק'ה עבד רבות כדי שיצא לאור.

בשנת [[תשס"ד]] לאחר פטירתו הקימו בני משפחתו את ארגון [[בית חב"ד לאישי ציבור]] שפועל אצל כל אישי הציבור מכל גווני הקשת. את הארגון מנהלים כיום בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ונכדיו ר' [[אברהם מיידנצ'יק]] ור' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].

בשנת [[תשס"ז]] הקים ארגון [[התאחדות החסידים]] קרן לנזקקים על שמו של מייסד הארגון ויו"ר אגו"ח ר' שלוימק'ה ועל שם סגנו הרב [[משה אשכנזי]], הקרן נקראת בשם "חסדי שלמה ומשה". ב[[תשע"ג]] יצא לאור ספר על תולדות חייו "הקטר של חב"ד" בהוצאת המשפחה. ב[[תשע"ו]] הוכנס ספר תורה ל[[בית חב"ד שדה תעופה]] לעילוי נשמתו.

לקראת [[שנת השמיטה]] - [[תשפ"ב]] הוציא [[מכון הלכה חב"ד]] את הספר 'הלכה למעשה - שמיטה' ב"מהדורת מיידנצ'יק" לעילוי נשמתו.

==פעילות ציבורית==
===יו"ר ועד כפר חב"ד===
במקביל לעבודתו כקטר ברכבת ישראל כיהן ר' שלוימקה החל משנת [[תשי"ח]]{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ' 53.}} כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]]. כשנכנס לתפקידו, היה הכפר מסומן במשרדי הממשלה כ"כפר בעייתי" שהתושבים בו לא משלמים מיסים, דבר שהקשה מאוד על קבלת תקציבים וסיוע מהמדינה. תחילת כהונתו החלה לאחר שהיורי"ם בכפר התחלפו זה אחר זה. לתפקיד נכנס לאחר הפצרות רבות מצד רב הכפר ורבו עוד מתקופת לימודיו בפוקניג ובברינואה הרב [[נחום טרבניק]]. ר' שלוימקה במסגרת תפקידו הפך את [[כפר חב"ד]] לעיר הבירה של חב"ד בארה"ק. הוא היה מתרוצץ בין משרדי הממשלה במטרה להשיג תקציבים עבור הכפר. לצדו עמד מזכירו ר' [[אהרון נחמן פרידמן]].

מיד כשהתמנה ליו"ר הועד החל ר' שלוימק'ה לעסוק בעסקנות ציבורית וצבר קשרים רבים בצמרת השלטון בישראל, ובעקבות הקפדתו שתושבי הכפר ישלמו מיסים החל מעמדו של הכפר לעלות והכפר החל לקבל תקציבים רבים מהמדינה. התושבים בתחילה דחו את מאמציו של ר' שלוימק'ה בטענה שזה פוגע בהם, כשכתבו על-כך לרבי צידד הרבי בעד מדיניותו של ר' שלוימק'ה וכתב מכיון שרוב תושבי הכפר הגיעו מרוסיה שם נהגו שלא לשלם מיסים הם חושבים שכך צריך לעשות גם עכשיו, אך בעקבות כך שנמצאים עתה במדינה יהודית שהכסף הולך כדי לעזור ליהודים אחרים אין שום סיבה שלא ישלמו מיסים.

לאחר שנים התברר שכל מה שעשה ר' שלוימק'ה - כולל ובמיוחד דברים שגרמו להתנגדות עזה מצד תושבי הכפר אל שלוימק'ה - היה בהוראה ישירה מהרבי, כשר' [[משה נפרסטק]] העיד על-כך שהיה מקבל מאות פתקים מהרבי ונצטווה להשמיד אותם מיד בתום הקריאה בהם, וכן נצטווה לקיים את הנאמר בהם שלא בשם הרבי{{הערה|ראה קובץ "אגודת חסידי חב"ד, מטרותיה תפקידיה ופעולותיה" - עמוד 37}}.

מפעלותיו של ר' שלוימק'ה בתור יו"ר הועד ניתן למנות את הצלחתו במאבק של תושבי הכפר ביישוב "תוחלת" שהוקם בסמוך לו וסיפוח היישוב לשטח הכפר, את בניית שכונת השיכונים החדשים, חיזוק מעמדו של הכפר בעיני השלטון, ועוד. בתפקיד זה שימש עד לשנת [[תשמ"ג]] אז מונה בבחירות שנערכו הרב [[מנחם לרר]].

כמו כן כלל פעולותיו הציבוריות של ר' של ר' שלוימקה נעשו בהתנדבות גמורה מצדו ללא קבלת שכר למרות הצעות רבות שהציעו לו, בעקבות כך יצא שאת כספו קבל בעבודתו ברכבת. סדר יומו היה שבלילה עבד ברכבת, וביום עסק בעסקנות ציבורית כך היה יושן שעתיים בלבד מדי לילה. כשר' [[אפרים וולף]] כתב על-כך לרבי וביקש שהרבי יורה לר' שלוימק'ה לעזוב את עבודתו ברכבת ולקבל משכורת עבור עבודתו הציבורית אמר הרבי שצריך לכבד את עקרונותיו{{הערה|שם=בר}}.

===פעילות עם ראשי המדינה===
[[קובץ:1234.jpg|ממוזער|גזיר [[עיתון]] המראה את ר' שלוימק'ה עם [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בשבע ברכות של בתו, תשנ"ה]]
[[קובץ:משרד אגו''ח מיידנצ'יק.jpg|ממוזער|ר' שלוימק'ה ב"אולם קבלת פנים" ב-770 בכפר חב"ד]]
במסגרת עבודתו כיו"ר ועד כפר חב"ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא"י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל. מבין אנשי הציבור עימם היה בקשר נמנו: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; [[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], אליקים רובינשטיין, זאבי, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי [[צה"ל]] לדורותיהם ועוד רבים.

הוא היה בקשר אישי עם כל ראשי הממשלות מטעם מפא"י{{הערה|חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור}}, ולפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם [[פ"נ|פנ"ים]], וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.

ר' שלוימק'ה מצידו בנה איתם קשר של אימון בצורה מוחלטת, וניצל זאת לקירובם ליהדות.

===פעולתו לטובת מוסדות חב"ד===
ר' שלוימק'ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב"ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב"דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד.

בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל"ז]], בהפסקה שהתקיימה בין תפילת [[מוסף]] ל[[נעילה]] כשהרבי עלה לחדרו קרא המזכיר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לר' שלוימקה (ששימש אז כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]]) ומסר לו שהרבי נתן לו הוראה להקים את [[שפרה ופועה]] ומסר לו את הפרטים, לאחר יום כיפור נתן הרב חדקוב לר' שלוימקה 1,000 דולר כאות השתתפות מהרבי עבור הקמת הארגון.

במהלך הזמן היו לר' שלוימק'ה יריבים רבים שטענו שפעולותיו בתור יו"ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגו"ח תוקפניים מידי, ולמרות זאת כשהיו צריכים אותם אנשים עזרה במוסדותיהם עזר להם ר' שלוימק'ה בשמחה. בנושא זה קיבלה ההנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בארץ הקודש בחודש [[שבט]] [[תשד"מ]] את המענה הבא על שכתבו אודות המצב הכספי הקשה של הישיבה:

{{ציטוטון|בהקדם – להפתעתי הגדולה ולטובה – הר"ש שי' מיידנצ'יק בחזרתו מכאן לאחרי החגים לאה"ק הרי למעלה מגדר אנושי – מילא בקשתי לאנ"ש שי' בארץ הקודש על דבר שלום ואהבת ישראל אמיתיים וכו' '''ובהכנעה ובזריזות''' וביקר ביחד עם הנלחמים בו בכמה וכמה מוסדות וכו' להודיע שמכאן ולהבא הם הבעלי בתים וכו'. לעומת זה כו"כ מהנלחמים בו החליטו – למטה מגדר אנושי – שכדאי לסכן היחס למוסדות חב"ד, להתקציבים, "היחס" לחב"ד בכלל וכו' ובלבד לגמור הנצחון "שלהם" במלחמה '''שלהם''' נגדו וגם לאחרי שראו '''בפועל''' ההיזק הכספי, ההיזק לשם חב"ד וכו' – ממשיכים בשיטה זו ובעוונתינו הרבים דוקא הם המכריעים בנוגע לפועל, וכטבע כל מנצח (מלבד שמנצח לשם שמים כמובן) מוסיף בנצחנות ובנקמה "ובאהבת ישראל". טובת הישיבה ובית ספר למלאכה וכיו"ב דורשת שבכל הנ"ל ובכו"כ
מהמשרדים תהי' ההשתדלות בראשות הר"ש שי' מיידנצ'יק, וההקדם בזה משובח}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1ogIVYqmTmNdF4Y5BmB-oNpUDNG97lk7Y/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תשד"מ] מענה צו}}.

===ביסוס וייסוד שכונות חב"דיים===
במקביל לעזרתו הרבה של ר' שלוימק'ה בביסוס מוסדות חב"ד, בהוראתו של הרבי אף עסק בביסוס הקמת ופיתוח ריכוזים ושכונות חב"דיים בארץ ישראל, הן במסגרת תפקידו כ-יו"ר ועד כפר חב"ד והן במסגרת תפקידו כ-יו"ר אגו"ח.

בסוף שנות הכפ"ים הרבי הורה לעסקני חב"ד בארץ לחפש מקום מתאים שיוכלו לשכן בו את חסידי חב"ד שעולים מרוסיה, ר' שלומיק'ה במסגרת קשריו קבל ידיעה מאחד מבכירי משרד השיכון על 80 יחידות דיור ריקות בעיר [[קרית מלאכי]] שבעקבות מיקומה המרוחק של העיר אף אחד לא חפץ לגור בה וכך 80 יחידות הדיור נשארו ריקות. כששמע זאת ר' שלויקמ'ה כתב לרבי שאפשר לשכן ביחידות דיור אלה את חסידי חב"ד וקבל על-כך את ברכתו של הרבי, ואכן בעקבות ברכתו של הרבי לרעיון הוחלט להקים את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי והחלו בתכנונים ראשוניים לקליטת חסידי חב"ד בעיר.

כשהבשילו הצעדים ושכונת [[נחלת הר חב"ד]] הוקמה ב[[קרית מלאכי]] רק בודדים הסכימו לבוא לגור שם בעוד רובם המכריע של חסידי חב"ד לא חפצו כלל לעבור לשם בעקבות מעמדה של העיר ומצבה הירוד, כשראה ר' שלוימק'ה שהעבודה בשכונה מתחילה להיעצר הוא עשה אסיפה דחופה ב[[בית כנסת המרכזי כפר חב"ד|בית הכנסת המרכזי]] ב[[כפר חב"ד]] בה דיבר קשות על-כך שרצון הרבי שחסידים יבואו לגור בנחל'ה החדשה ולמרות זאת אף אחד לא מגיע לגור שם, לכן ר' שלוימק'ה הודיע שהוא מתכנן לעבור עם משפחתו מכפר חב"ד לנחל'ה. דבריו עוררו סערה בכפר חב"ד וזמן קצר לאחר מכן קבל ר' שלוימק'ה טל' בהול מהמזכירות בו הודיעו לו שהרבי אוסר עליו לעבור לנחל'ה אלא רצונו הקדוש שימשיך בעבדותו בכפר חב"ד..

בשנת [[תשל"ג]] הורה הרבי על חידוש ההתיישבות החב"דית בצפת והקמת [[קרית חב"ד צפת]]. הועדה שפעלה בנושא ההקמה כללה את החברים: השליח ר' [[אריה לייב קפלן]], ר' שלוימק'ה, ר' [[אפרים וולף]], ר' [[שמואל חפר]], ור' [[זושא וולימובסקי]]. בעקבות הקשיים הרבים מצד הממשלה ר' שלוימק'ה שימש כאיש הקשר עם שרי הממשלה ופעל בעזרת קשריו לתקציבים רבים, ואף להקצאת השטח שעליו הוקם בהמשך [[קריית חב"ד צפת]].

בחורף שנת [[תשנ"ב]] ייסד ר' שלוימקה מיידנצ'יק באמצעות הרב [[יעקב שנור]] את קריית ליובאוויטש בשכונת [[רמת שלמה]] בירושלים המונה כיום למעלה מ-150 משפחות
.

ר' שלוימק'ה הגיע יחד עם משלחת [[רבני חב"ד]] אל הרב גורן שכיהן כרבה הראשי של [[ישראל]] בנסיון לשכנעו למנות שלוחים ו[[חסידי חב"ד]] לרבני ערים ושכונות ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|כמסופר בספר 'הרב מרדכי שמואל אשכנזי'}}.

כמו כן ר' שלוימק'ה עזר רבות בהקמת שכונות חדשות לחסידי חב"ד, בין השכונות שר' שלוימק'ה עזר רבות בהקמתו ניתן למנות ייסודה של קהילת חב"ד ב[[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], ועוד.

===יו"ר אגו"ח באה"ק===
באמצע שנות הממ"ים פרש ר' שלוימק'ה מתפקידו כיושב ראש ועד כפר חב"ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]] בשנת תש"נ, הוא פעל להקים את עיר חב"ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם אישים בכירים בישראל זאת לצד פעילות עניפה לטובת חב"ד בארץ הקודש - דבר שתפס את כל סדר יומו.

בשנת תש"נ חזר ר' שלוימק'ה לעסקנות ציבורית, לאחר שהרבי הורה ל[[בית דין רבני חב"ד באה"ק|רבני חב"ד]] למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב"ד בארה"ק כדי שינהלו את ענייני חב"ד בארץ. ר' שלוימק'ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב"ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ'יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי "ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו' אזכיר עה"צ".

מאז נכנס לתפקיד, אגו"ח שוב תפסה את קידמת הבימה החב"דית, בהגשת סיוע אדיר לכל המוסדות, ארגונים ובתי חב"ד, זאת באמצעות קשר אישי ידידותי וישיר עם שרים, חברי כנסת, מנכ"לי משרדים וגם אילי הון ומנהלי כלי תקשורת החשובים בישראל.

בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב"ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב"ד בפני גורמי הממשלה.

ר' שלוימק'ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב"ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו.

במסגרת תפקידו סייע ר' שלוימק'ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב"ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו"ח.

את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ'יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע.

במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר' שלוימק'ה בראשות אגודת חסידי חב"ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב"ד בארה"ק, הוא הקים את 'מחלקת המוסדות' שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב"דיים שונים בארה"ק; 'מחלקת הקמת שכונות חב"דיות', וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה"ק, הקרקע נרשמה ע"ש אגודת חסידי חב"ד, וההפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו"ח. כך זה בשכון חב"ד ב[[לוד]], ב[[נחלת הר חב"ד]] ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב"דית ב[[רמת שלמה]] בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו"ח, בהוראת הרבי.

כמו כן הוקמה 'ועדת הביקורת' ו'ועדת חינוך' שעסקו בחיזוק החינוך החב"די בארה"ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה 'מחלקת קליטה' שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן [[איגוד המשפיעים]].

בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את '[[מטה משיח בארץ הקודש]]' בניהולו של הרב [[שמואל הנדל]] כארגון הפועל בחסות אגו"ח.

בתחילת שנת [[תשס"ד]] - זמן קצר לפני פטירתו, הקים את הארגון [[יד לילד המיוחד]] המסייע לילדים עם צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם, מחליפו בניהול הארגון כיום, הוא נכדו - הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].

==קרבתו לרבי==
מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שלוימק'ה לרבי ל[[יחידות]] הוא נתן לרבי [[פ"נ]] בו כתב את שמות ילדיו, אך הוא שכח לכתוב שם של אחד מהם. כשקרא הרבי את הפ"נ הרבי שאל את ר' שלוימק'ה אם הוא רשם את כל שמות ילדיו, ר' שלוימק'ה הנהן באישור, הרבי שאל זאת שוב ולאחר שר' שלוימק'ה ענה שוב בהינהון אמר לו הרבי את השם של בתו של ר' שלוימק'ה אותה הוא שכח לכתוב בפ"נ.

לר' שלוימקה היו קשיי פרנסה וכשהיה צריך לחתן את ביתו, הרבי פנה אל ר' [[אפרים וולף]] והורה לדאוג לכיסוי הוצאות החתונה.

בשנת [[תשל"ו]] כשנפטר ה'שווער' של ר' שלוימק'ה ר' [[יצחק מאיר גרינברג]] מכרו את דירתו ואת הכסף שקבלו תמורת הדירה נתנו ר' שלוימק'ה ורעייתו רוזה לרבי, כשהגיע לאחר זמן מה ל[[יחידות]] מסר הרבי לר' שלוימק'ה מעטפה ובה הכסף ששלחו הוא ורעייתו.

לקראת י"א ניסן [[תשל"ב]] - שנת השבעים להולדת הרבי נכנס ר' שלוימק'ה ליחידות, בה הביא לרבי כהרגלו מידי י"א ניסן אלבומים מלאים בברכות לכבוד י"א ניסן מכל צמרת השלטון וההנהגה בישראל (אף שולמית אלוני חברת כנסת שמאלנית היתה בין המברכים), בתגובה הביא לו הרבי 4 הגדות של פסח, אחת עבור [[זלמן שז"ר]], אחת בשביל אחייניתו של הרבי [[דליה רוטמן]], אחת בשבילו, ואחת בשביל בתו הבכורה.

ר' שלוימק'ה אף היה רגיל לנסוע לרבי ל[[י"א ניסן]], ולעיתים אף היה נשאר אצל הרבי פסח{{הערה|באותו זמן הייתה הוראה מהרבי שאנ"ש הנוסעים לי"א ניסן לא ישארו שם גם פסח אלא יחזרו למשפחתם, לכן מי שהיה רוצה להשאר גם פסח אצל הרבי היה צריך לקבל אישור מיוחד לכך}}, וכשהרבי ערך את הסיבוב בסדר פסח של התמימים, ר' שלוימק'ה הצטרף אליו על פי הוראתו והלכו יחד לסיבוב. כמו כן באחת משנות הממי"ם לפני [[חג הפסח]] קרא הרבי לר' שלוימקה ולפרופסור [[ירמיהו ברנובר]] לחדרו הקדוש ל[[יחידות]], שם חזה הרבי שעומד להיות עלייה מ[[רוסיה]] לארץ הקודש וציווה עליהם לדאוג לשיכון עבור העולים הרוסים ב[[ירושלים]]. לאחר היחידות נתן הרבי לכל אחד מצה, כשהגיעו לארץ דאגו אצל ראשי המדינה והשלטון למען הקמת שכונה עבור העולים הרוסים.

לקראת הכנסת [[ספר תורה של משיח]] אצל הרבי בשנת [[תש"ל]] כתב הרבי מכתב לוועדה המארגנת של הכנס, שאת 15 הפסוקים של "אתה הראת" יגידו 15 מזקני החסידים, ביניהם כתב הרבי אף את ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק שיכובד אף הוא באמירת פסוק{{הערה|[https://collive.com/the-rebbe-wrote-list-of-honors/ הרבי כתב את רשימת הכבוד] - COLlive, המקור ב'''אנגלית'''}}.

באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות.

אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות הייתה בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בערב [[ראש השנה]] [[תשד"מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שלוימק'ה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא.

הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שלוימק'ה מתנהג באופן של "למעלה מגדר אנושי".

בכל פעם שר' שלוימק'ה היה בא לתשרי ל[[רבי]] היה ר' [[דוד רסקין]] מביא לר' שלוימקה מפתח של אחד החדרים בקומה העליונה של [[770]] שם היה ר' שלוימק'ה ישן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שלוימק'ה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב-770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שלוימק'ה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה.

במהלך כהונתו של ר' שלוימק'ה כיו"ר ועד כפר חב"ד ואגו"ח היה הרבי מעביר אליו הוראות דרך אחד המזכירים לעתים קרובות - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים ב[[כפר חב"ד]] בכלל וב[[חב"ד]] בפרט.

==משפחתו==
רעייתו רוזה<ref>נפטרה ב[[ו' בטבת|ו' טבת]] [[תשס"ב]]</ref>
*חמיו, ר' [[יצחק מאיר גרינברג]]<ref>נפטר ב[[י"א בשבט|י"א שבט]] [[תשל"ו]]</ref> - חבר בועד המייסד של כפר חב"ד
*אחיו, יהושע מיידנצ'יק
*גיסו, ר' [[שמואל גרונם גרינברג]]<ref>נפטר ב[[א' בכסלו|א' כסלו]] [[תשד"מ]]</ref>
;בניו:
*הרב צבי הירש מיידנצ'יק - [[כפר חב"ד]]
*הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - כפר חב"ד, מנהל [[בית חב"ד נמל התעופה לוד (נתב"ג)]], וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח באה"ק]]
*הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] - כפר חב"ד, מנהל בנין בית אגו"ח [[770 כפר חב"ד]]
*הרב יעקב משה מיידנצ'יק - כפר חב"ד, עוזר מלמד במוסדות החינוך ב[[כפר חב"ד]]

;חתניו:
*הרב [[חיים אברהם בלניצקי|חיים אברהם בלינצקי]] - [[כפר חב"ד]], משלוחי הרבי בשדה התעופה
*הרב מנחם קליינמן - באר שבע
*הרב [[דובער מנדלזון|בערקה מנדלזון]] - כפר חב"ד, איש [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]] וחבר [[ועדת החינוך החב"די]]
*הרב [[עופר מיודובניק]] - [[צפת]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ויו"ר הנהלת [[התאחדות החסידים]]
*הרב [[בן-ציון קארף]] - [[מיאמי]], [[פלורידה]]. מנכ"ל מוסדות חב"ד פלורידה.
*הרב אמיר רוזן - כפר חב"ד

;בין נכדיו הידועים
*ר' [[אברהם מיידנצ'יק]] - שליח ב[[ראשון לציון]], איש [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]], חבר [[התאחדות החסידים]] ופעיל [[בית חב"ד לאישי ציבור]]
*ר' [[שניאור זלמן מיידנצ'יק]] - שליח הרבי לסרי לנקה
*ר' [[מנחם מענדל מיידנצ'יק]] - שליח הרבי להרצליה פיתוח ולכפר שמריהו
*ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]] - כפר חב"ד. מנהל הפרויקטים של אגו"ח ומעסקני חב"ד בארה"ק
*ר' [[שמואל מנדלזון]] - שליח הרבי לרחובות
*ר' [[שלום דובער קליינמן]] - משלוחי הרבי ב[[מיאמי ביץ']], [[פלורידה]] ומראשי [[מוסדות חב"ד במיאמי]]
*ר' [[יקותיאל יהודה מיודובניק]] - צפת, שליח למגדל תפן. ר"מ ומשפיע במכון הטכנולוגי של [[ישיבת חנוך לנער]] בצפת

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:מיידנצ'יק_הקטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר הסוקר את תולדות חייו]]
* שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] (2013)
*[[מנחם זיגלבוים]] '''[https://drive.google.com/drive/folders/1_qTOoGhtF7x12okj8VqYNDdC7gSqRjh3 ר' שלוימקה]''' שבועון [[בית משיח (שבועון)| בית משיח]] גליון 418 ע' 28 פרשת נשא [[תשס"ג]]
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/26/קטר_ועסקן_בברכת_הרבי.pdf קטר ועסקן בברכת הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] פרשת שלח [[תשפ"ב]]
*שניאור זלמן ברגר, שבועון [[בית משיח (שבועון)| בית משיח]] מס' 1315 עמ' 36–39.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60691 התבטאות נדירה של הרבי על מיידנצ'יק] {{וידאו}}
*[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1393865 הרבי נותן דולר ל'ראש העיר' של כפר חב"ד] {{וידאו}}
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1owwT0Mo8KCS7i5-7N5jJvJCO9QjTac2i נאומו של הרב מיידנצ'יק ח"י אלול תשנ"ט]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64915 גלעד שרון על הרב מיידנצ'יק] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76538 ערב השקה לספר "הקטר של חב"ד"], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76535 אתר ynet מדווח: ערב השקה לספר על יו"ר אגו"ח] {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/135615/ שלמה מיידנצ'יק הולך לוושינגטון]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת צו תשע"ו {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/49370/ ידיעות אחרונות מספר על ר' שלמה מיידנצ'יק] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47544 לדמותו של "השגריר של הרבי"] {{וידפו}}
*[https://col.org.il/news/135890 הסנאטור האמריקני ביקר בכפר. כעת נחשפות התמונות] {{col}}
*[https://col.org.il/news/4452 ר' שליימק'ה] כתבה וגלריה מחייו של ר' שלומקה {{col}}
*[https://col.org.il/news/138678 "יסלל רק על גופותינו": כך נלחמו תושבי כפ"ח בכביש המהיר], מאבקו של ר' שלוימק'ה בנושא הנתיב המהיר בכפר חב"ד, כ"ד אייר תשפ"ב {{col}}
*[https://col.org.il/news/107446 'קול ישראל' ביום שידורים בכפר חב"ד • היו ימים] ראיון ברדיו "קול ישראל" עם ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק, י"ז חשון תשע"ח {{col}}
*[https://col.org.il/news/142298 נדיר: המסמך שחושף את גדלותו של העסקן ר' שלמה מיידנצ'יק] - {{col}}

{{סדרה|הקודם=[[דוד ברוומן]]|הבא=[[מנחם לרר]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יושב ראש ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשי"ח]] - [[תשמ"ג]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אפרים וולף]]|הבא=–|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תש"נ]] - [[תשס"ד]]}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מיידנצ'יק, שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג (2)]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ד]]
[[קטגוריה:מייסדי כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]

שלמה מיידנצ'יק

2026-03-20T02:35:35Z

חסיד של הרבי:

{{דמות
|שם=הרב שלמה מיידנצ'יק
|תמונה=השווער.jpg
|כינוי=
|תיאור=ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק
|תאריך לידה=[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]]
|מקום לידה=מינקוביץ', [[אוקראינה]]
|תאריך פטירה=[[ט"ו בניסן]] [[תשס"ד]]
|מקום פטירה=[[כפר חב"ד]]
|מקום פעילות=כפר חב"ד, [[ארה"ק]]
|השכלה=ישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]], [[תומכי תמימים ברינואה]], ו[[אחי תמימים תל אביב]]
|תפקידים נוספים=יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]], חבר הנהלת [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]], יו"ר [[ועד כפר חב"ד]], ממנהלי [[רשת אהלי יוסף יצחק]]{{הערה|שם=רשת|[https://col.org.il/news/16949 כינוס ה'רשת' יועבר בשידור חי לבתי ספר בעולם] {{COL}}}} מקים ומייסד: [[מטה משיח בארה"ק]], [[התאחדות החסידים]], [[ועדת החינוך החב"די]], [[יד לילד המיוחד]], [[ארגון שפרה ופועה|שפרה ופועה]], [[תומכי תמימים באר שבע]] ועוד
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
[[קובץ:שלוימק'ה עם הרבי.png|ממוזער|ר' שלוימק'ה עומד לצד הרבי לאחר שעלה לתורה, [[תשרי]] [[תשד"מ]]]]
[[קובץ:שלוימקה מיידנצ'יק.jpg|ממוזער|ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק בחלוקת כוס של ברכה]]
[[קובץ:שליימקה בחלוקת כוס של ברכה.png|ממוזער|ר' שליימק'ה מיידנצ'יק מקבל מהרבי [[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]]]
[[קובץ:שליימקה.png|ממוזער|ר' שלוימק'ה מקבל מהרבי דולר במעמד [[חלוקת דולרים]]]]
[[קובץ:שלמקה.jpg|ממוזער|ר' שלוימק'ה]]
[[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|ממוזער|[[יצחק שמיר]] בביקור ב[[מאפיית מצות כפר חב"ד|מאפיית המצות]] ב[[כפר חב"ד]] לצידו של ר' שלוימק'ה]]
הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' (מוכר בכינויו: '''שלוימ'קה'''), ([[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] - [[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]]) היה שליחו האישי של הרבי בנושאים רבים במשך יובל שנים, הזרוע המבצעת של הקמת והתפתחות קהילות [[חב"ד]]{{הערה|בין השאר נמנה על מייסדי ומקימי: [[כפר חב"ד]], [[נחלת הר חב"ד]], [[קרית חב"ד צפת]], [[רמת שלמה]], ועוד}} ומוסדות חב"ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]], כמו כן שימש כאיש הקשר בין [[חסידות חב"ד]] לראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והתקשורת - כל זאת לצד תפקידיו הרשמיים: יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]], ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

ר' שלוימק'ה שימש גם כחבר הנהלה ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]] וב[[רשת אהלי יוסף יצחק]]{{הערה|שם=רשת}}, ובתור יו"ר אגו"ח ייסד את הארגונים [[מטה משיח בארץ הקודש]], [[התאחדות החסידים]], [[ועדת החינוך החב"די]], [[יד לילד המיוחד]] ועוד. בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל"ז]] הטיל עליו הרבי לייסד את ארגון [[שפרה ופועה]]. בנוסף היה מהתמימים המייסדים של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] בשנת [[תש"ח]].

==תולדות חיים==
===נעוריו===
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|ממוזער|ר' [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]] בראשות משלחת [[אגודת חסידי חב"ד]] בסיום [[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשס"ג]] באולם הקבינט הבטחוני. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר [[אגו"ח]] הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] והרב [[נתן וולף]]]]
[[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|ממוזער|ר' שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בבר מצווה ל[[יתומי צה"ל]]]]
ר' שלוימק'ה נולד למשפחה מ[[חסידות בויאן]] בעיירה מינקוביץ' ב[[אוקראינה]] תחת המשטר הקומוניסטי של [[ברית המועצות]] ב[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] לאמו מרים עטל (לבית פרידמן) ולאביו ר' צבי הירש מיידנצ'יק כצאצא ל[[מהר"ל מפראג]] מצד אביו, ולרבי [[ישראל מרוז'ין]], לרבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], ול[[מגיד ממעזריטש]] מצד אימו. אביו ר' צבי הירש עשה ככל יכולתו לחנך את שלוימק'ה [[חינוך על טהרת הקודש|חינוך יהודי]] תחת התנאים הקשים ששררו באותם זמנים, הוא לימד אותו בגיל צעיר [[חומש (ספר)|חומש]] עם [[רש"י]] והקנה לו יסודות מרכזיים ב[[יהדות]]{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ 19.}}. בהמשך הוא נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי ('השקולה'), אך גם שם שמר במסירות נפש על יהדותו ונמנה מללכת לבית הספר בשבתות וחגי ישראל, גם לאחר שנאלץ ללכת גם בשבתות ל'שקולה' נמנע מלעבור על איסורי שבת. כך היה מספר שנים עד שאט אט נגרר תחת השפעת המורים וחבריו הקומניסטים ואף היה חבר בתנועת הנוער הקומוניסטית{{הערה|שם=בית}}.

לאחר שגמר את שנות הלימוד בבית הספר עבר לתיכון, בגיל 17 סיים את התיכון ואז פרצה [[מלחמת העולם השנייה]]. שלוימק'ה רצה ללמוד ב[[אוניברסיטה]] אך בעקבות היותו [[יהודי]] הוא לא התקבל, בעקבות-כך נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי [[רכבת|רכבות]]. בקראסנאדאר החל לחוש את משמעות היותו יהודי{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ 22.}}.

כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. כשראה ר' שלוימק'ה את היהודים עטורי הזקנים בעיר הוא נזכר בבית אביו ובעיירה ממנה הגיע והחליט לחזור ליהדותו, בתחילה קרבו האדמו"ר [[אברהם יהושע העשיל טברסקי]] מ[[מכנובקא]] ובין השאר הזמינו לסעוד אצלו את [[ליל הסדר]] (דבר נדיר ביותר אצל האדמו"ר בכלל ובאותה תקופה בפרט){{הערה|בזמנים אלה האדמו"ר ממכונבקא נמנע מליצור קשר עם איש בעקבות החשש מסוכני ק.ג.ב., אך ר' שלוימק'ה ללא רקע קודם מיד כשראה אותו קרבו קירובים מיוחדים}} לאחר מכן ר' שלוימק'ה החל להיכנס לבית כנסת חב"ד בעיר, בתחילה הוא נחשד על ידי החסידים כמרגל של ה[[ק.ג.ב.]] אך לאחר זמן רב שהופיע בתפילות, וכשהחסיד ר' [[אהרן חזן]] ראה אותו סועד יחד עם האדמו"ר ממכנובקא את ליל הסדר הוא קרבו ל[[חסידות חב"ד]], ולאחר מכן אף הדריכו המשפיע החסיד ר' [[שלמה חיים קסלמן]] הדרכה אישית.

לאחר סיום המלחמה יצא ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד ב[[תומכי תמימים פוקינג]]. בתקופת לימודיו שם כתב ר' שלוימק'ה מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהוא חושב שאינו ראוי ללמוד בתומכי תמימים, כמכתב תשובה ענה לו אדמו""ר הריי"צ: {{ציטוטון|ומה שאמרת .. שאין אתה רוצה להטעות את עצמך ואת אחרים שאין אתה ראוי להיות תלמיד מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ידוע תדע אשר הם דברי [[הנפש הבהמית|הנה"ב]] הרוצה ח"ו ללכדך ברשתו}}{{הערה|שם=בית|הקטר של חב"ד, פרק 2 "לידה מחדש", עמ' 28 ואילך.}}.

בהיותו ב[[פוקינג]] שהתה שם גם אמו של הרבי [[הרבנית חנה]], ור' שלוימק'ה דאג לרבנית חנה לעצי הסקה באחד הימים הקרים, ב[[תשכ"א]] כשהגיע לרבי בצ'ארטר הראשון בקשה הרבנית חנה לראותו ואמרה לו (תוכן המילים): {{ציטוטון|אמנם אני לא מכירה אותך אבל שמעתי שאתה עושה הרבה נחת רוח לבני}}.

לאחר שהות של כשנה וחצי בפוקינג עבר ר' שלוימק'ה יחד עם צוות ותלמידי הישיבה מפוקינג לעיירה [[ברינואה]], שם התאחדו עם ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] החדשה ונמנה על התמימים המייסדים של הישיבה. בברינואה השתדך עם רעייתו מרת רוזה (בת ר' [[יצחק מאיר גרינברג]]). בברינואה נהגו החסידים לטבול במעיין שזרם בסמוך לעיירה, ור' [[לוזיק גורליק]] העיד כי בימי החורף הקפואים כשהמעיין קפא ולא היה נתן לטבול בו ר' שלוימק'ה היה הראשון שבא ושבר את הקרח במעיין כדי לטבול בו.

===בכפר חב"ד===
[[קובץ:שלמה מיידנצי'ק.jpeg|ממוזער|ר' שלוימק'ה עם מדי רכבת ישראל]]
לאחר שהות של מספר חודשים בברינואה תכנן לבוא לראות את [[הרבי הריי"צ]] ולהשתקע עם משפחת ארוסתו ב[[קראון הייטס]], אך הרבי הריי"צ הורה לו לעלות עם ארוסתו לארץ ישראל. וכך הגיע בקבוצת העולים הראשונה יחד עם קבוצת החסידים לארץ שם השתכן יחד עם העולים במעברה בפרדס חנה ו[[חתונה|התחתן]]{{הערה|שם=בית}}.

לאחר שהות של מספר חודשים במעברת פרדס חנה עלה יחד עם קבוצת חסידים לחורבת הכפר הערבי הנטוש "ספריה" כדי להקים את היישוב החב"די, נמנה עם מייסדי [[כפר חב"ד]] ולאחר מכן קבל יחד עם 70 המשפחות הראשונות שהתיישבו בכפר נחלה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. במשך זמן זה המשיך את לימודיו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]{{הערה|הקטר של חב"ד, פרק 3 "המעברה החסידית", עמ' 45 ואילך.}}.

בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה, כששאל את אדמו"ר הריי"ץ האם לקבל את ההצעה השיב לו אדמו"ר הריי"ץ בחיוב{{הערה|שם=בר|בית משיח גיליון 1315 עמודים 36 - 40}}{{הערה|[https://chabad.info/news/317606/ האזינו: עסקני חב"ד בדור הקודם בראיון נדיר {{צליל}}{{אינפו}}] מדקה 21 והלאה}}. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - [[תל אביב]] - דימונה. במהלך עבודתו הרבה לעסוק במבצעים ובהפצת מעיינות החסידות. בהקשר לכך מסופר שפעם יצא במדי נהג הקטר כדי להניח ליהודים תפילין ברכבת, באותו זמן החליף אותו בנסיעה עוזרו, כשבא ליהודי אחד והציע לו להניח תפילין סרב היהודי ושאל את ר' שלוימק'ה מי מסיע את הרכבת, ר' שלוימק'ה ענה לאותו יהודי בצחות ש"הוא עושה להקב"ה את העבודה ומניח ליהודים תפילין, והקב"ה עושה לו את העבודה ומסיע את הרכבת" כששמע זאת היהודי אמר לר' שלוימק'ה שיניח לו מהר תפילין ויחזור אל הקטר..

בשנת [[תשי"ח]] נבחר בעידוד רב הכפר הרב גורליק ליו"ר [[ועד כפר חב"ד]] בו כיהן כ-25 שנים עד שנת [[תשמ"ד]]. במשך שנות היותו יו"ר הועד פתח צינורות במשרדי הממשלה השונים לטובת הכפר תחת הדרכה אישית מהרבי, פיתח את התשתיות של הכפר, הקים מוסודת חדשים ייסד את שכונת השיכונים החדשים, סיפח את היישוב [[תוחלת]] לשטח הכפר כל זאת לצד הדרכות מפורטות מהרבי על שלל נושאים שנמסרו לו בכתב בעל-פה ודרך שיחות אישיות שנערכו עם הרבי דרך המזכירות אחת לשבוע (לפירוט ראו בהמשך הערך).

בשנת [[תנש"א]] נבחר לכהן כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] תפקיד בו כיהן עד לפטירתו ב[[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]]. (לפירוט ראו בהמשך הערך).

מעדות האנשים הקרובים אליו סדר יומו של ר' שלוימק'ה היה צפוף מאוד, כאשר בלילה היה {{מונחון|קטר|נהג ברכבת}} ברכבת, וביום היה עוסק בעסקנות ציבורית. הוא מיעט בשינה ככל האפשר והיה נוהג לישון בממוצע כ3–4 שעות ביממה. נהגיו השונים סיפרו שבמהלך הנסיעות שלו בין משרדי הממשלה השונים ניצל ר' שלוימק'ה את הזמן כדי להשלים שעות שינה.

בשבתות וחגים היה נוהג ר' שלוימק'ה לעשות קידוש על [[משקה]]. וזאת בשל ההיתר של הרבי לשתיית משקה ליוצאי מדינות רוסיה.

לר' שלוימק'ה היה בית קטן ופשוט ב[[כפר חב"ד]], והיה מרבה לעשות בו ערבי חב"ד שלהם הזמין את כל צמרת הממשלה מכל הקשת הפוליטית, והיה מחדיר בהם יהדות. בהמשך כשראה שביתו קטן מלהכיל את כל המוזמנים הרחיב אותו במקצת והוסיף סלון מיוחד עם מחיצה - כדי שבערבי חב"ד יהיה מקום מיוחד גם לנשים.

בשנותיו האחרונות ר' שלוימק'ה היה ישן בקומה השנייה ב[[770 (כפר חב"ד)|בית אגו"ח 770]].

===פטירתו והנצחתו===
ימים ספורים לאחר [[חג פורים]] [[תשס"ד]] קבל ר' שלוימק'ה אירוע מוחי ומאז עד פטירתו אושפז בבית הרפואה אסף הרופא, בבוקרו של [[ט"ו ניסן|יום ראשון של חג הפסח]] [[תשס"ד]], התדרדר מצבו הבריאותי, עד שנפטר תוך כדי שירת יחי{{הערה|[https://col.org.il/news/4507 משפחת מיידנצ'יק יושבת 'שבעה'] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}
אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב"ד - 770, ב[[כפר חב"ד]], במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת "[[בית מנחם]]" ומשם לעבר ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך לכפר חב"ד, שם נטמן{{הערה|היה הדמות החב"דית המשמעותית הראשונה שנטמנה בבית עלמין זה, ובעקבותיו החלו משפחות נוספות לטמון בו את יקיריהן.}}.

במהלך השבעה שישבו משפחתו הגיעו חסידי חב"ד רבים רבנים משפיעים וחברי אגו"ח, כמו כן הגיעו רבים מצמרת השלטון בישראל, ביניהם אף ראש הממשלה לשעבר - [[אריק שרון]]. במהלך ה'שלושים' שלאחר פטירתו ארגנו כינוס מיוחד לזכרו ב-770, שם נאם אף ידידו הקרוב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שסיפר על היכרותו של ר' שלוימק'ה והתמסרותו המלאה לרבי, וכן הוקרן סרטון בו ספד ראש הממשלה אריאל שרון על ר' שלוימק'ה. במהלך הכינוס חולק כתשורה דף של [[בול חב"ד]] שר' שלוימק'ה עבד רבות כדי שיצא לאור.

בשנת [[תשס"ד]] לאחר פטירתו הקימו בני משפחתו את ארגון [[בית חב"ד לאישי ציבור]] שפועל אצל כל אישי הציבור מכל גווני הקשת. את הארגון מנהלים כיום בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ונכדיו ר' [[אברהם מיידנצ'יק]] ור' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].

בשנת [[תשס"ז]] הקים ארגון [[התאחדות החסידים]] קרן לנזקקים על שמו של מייסד הארגון ויו"ר אגו"ח ר' שלוימק'ה ועל שם סגנו הרב [[משה אשכנזי]], הקרן נקראת בשם "חסדי שלמה ומשה". ב[[תשע"ג]] יצא לאור ספר על תולדות חייו "הקטר של חב"ד" בהוצאת המשפחה. ב[[תשע"ו]] הוכנס ספר תורה ל[[בית חב"ד שדה תעופה]] לעילוי נשמתו.

לקראת [[שנת השמיטה]] - [[תשפ"ב]] הוציא [[מכון הלכה חב"ד]] את הספר 'הלכה למעשה - שמיטה' ב"מהדורת מיידנצ'יק" לעילוי נשמתו.

==פעילות ציבורית==
===יו"ר ועד כפר חב"ד===
במקביל לעבודתו כקטר ברכבת ישראל כיהן ר' שלוימקה החל משנת [[תשי"ח]]{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ' 53.}} כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]]. כשנכנס לתפקידו, היה הכפר מסומן במשרדי הממשלה כ"כפר בעייתי" שהתושבים בו לא משלמים מיסים, דבר שהקשה מאוד על קבלת תקציבים וסיוע מהמדינה. תחילת כהונתו החלה לאחר שהיורי"ם בכפר התחלפו זה אחר זה. לתפקיד נכנס לאחר הפצרות רבות מצד רב הכפר ורבו עוד מתקופת לימודיו בפוקניג ובברינואה הרב [[נחום טרבניק]]. ר' שלוימקה במסגרת תפקידו הפך את [[כפר חב"ד]] לעיר הבירה של חב"ד בארה"ק. הוא היה מתרוצץ בין משרדי הממשלה במטרה להשיג תקציבים עבור הכפר. לצדו עמד מזכירו ר' [[אהרון נחמן פרידמן]].

מיד כשהתמנה ליו"ר הועד החל ר' שלוימק'ה לעסוק בעסקנות ציבורית וצבר קשרים רבים בצמרת השלטון בישראל, ובעקבות הקפדתו שתושבי הכפר ישלמו מיסים החל מעמדו של הכפר לעלות והכפר החל לקבל תקציבים רבים מהמדינה. התושבים בתחילה דחו את מאמציו של ר' שלוימק'ה בטענה שזה פוגע בהם, כשכתבו על-כך לרבי צידד הרבי בעד מדיניותו של ר' שלוימק'ה וכתב מכיון שרוב תושבי הכפר הגיעו מרוסיה שם נהגו שלא לשלם מיסים הם חושבים שכך צריך לעשות גם עכשיו, אך בעקבות כך שנמצאים עתה במדינה יהודית שהכסף הולך כדי לעזור ליהודים אחרים אין שום סיבה שלא ישלמו מיסים.

לאחר שנים התברר שכל מה שעשה ר' שלוימק'ה - כולל ובמיוחד דברים שגרמו להתנגדות עזה מצד תושבי הכפר אל שלוימק'ה - היה בהוראה ישירה מהרבי, כשר' [[משה נפרסטק]] העיד על-כך שהיה מקבל מאות פתקים מהרבי ונצטווה להשמיד אותם מיד בתום הקריאה בהם, וכן נצטווה לקיים את הנאמר בהם שלא בשם הרבי{{הערה|ראה קובץ "אגודת חסידי חב"ד, מטרותיה תפקידיה ופעולותיה" - עמוד 37}}.

מפעלותיו של ר' שלוימק'ה בתור יו"ר הועד ניתן למנות את הצלחתו במאבק של תושבי הכפר ביישוב "תוחלת" שהוקם בסמוך לו וסיפוח היישוב לשטח הכפר, את בניית שכונת השיכונים החדשים, חיזוק מעמדו של הכפר בעיני השלטון, ועוד. בתפקיד זה שימש עד לשנת [[תשמ"ג]] אז מונה בבחירות שנערכו הרב [[מנחם לרר]].

כמו כן כלל פעולותיו הציבוריות של ר' של ר' שלוימקה נעשו בהתנדבות גמורה מצדו ללא קבלת שכר למרות הצעות רבות שהציעו לו, בעקבות כך יצא שאת כספו קבל בעבודתו ברכבת. סדר יומו היה שבלילה עבד ברכבת, וביום עסק בעסקנות ציבורית כך היה יושן שעתיים בלבד מדי לילה. כשר' [[אפרים וולף]] כתב על-כך לרבי וביקש שהרבי יורה לר' שלוימק'ה לעזוב את עבודתו ברכבת ולקבל משכורת עבור עבודתו הציבורית אמר הרבי שצריך לכבד את עקרונותיו{{הערה|שם=בר}}.

===פעילות עם ראשי המדינה===
[[קובץ:1234.jpg|ממוזער|גזיר [[עיתון]] המראה את ר' שלוימק'ה עם [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בשבע ברכות של בתו, תשנ"ה]]
[[קובץ:משרד אגו''ח מיידנצ'יק.jpg|ממוזער|ר' שלוימק'ה ב"אולם קבלת פנים" ב-770 בכפר חב"ד]]
במסגרת עבודתו כיו"ר ועד כפר חב"ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא"י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל. מבין אנשי הציבור עימם היה בקשר נמנו: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; [[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], אליקים רובינשטיין, זאבי, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי [[צה"ל]] לדורותיהם ועוד רבים.

הוא היה בקשר אישי עם כל ראשי הממשלות מטעם מפא"י{{הערה|חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור}}, ולפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם [[פ"נ|פנ"ים]], וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.

ר' שלוימק'ה מצידו בנה איתם קשר של אימון בצורה מוחלטת, וניצל זאת לקירובם ליהדות.

===פעולתו לטובת מוסדות חב"ד===
ר' שלוימק'ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב"ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב"דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד.

בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל"ז]], בהפסקה שהתקיימה בין תפילת [[מוסף]] ל[[נעילה]] כשהרבי עלה לחדרו קרא המזכיר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לר' שלוימקה (ששימש אז כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]]) ומסר לו שהרבי נתן לו הוראה להקים את [[שפרה ופועה]] ומסר לו את הפרטים, לאחר יום כיפור נתן הרב חדקוב לר' שלוימקה 1,000 דולר כאות השתתפות מהרבי עבור הקמת הארגון.

במהלך הזמן היו לר' שלוימק'ה יריבים רבים שטענו שפעולותיו בתור יו"ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגו"ח תוקפניים מידי, ולמרות זאת כשהיו צריכים אותם אנשים עזרה במוסדותיהם עזר להם ר' שלוימק'ה בשמחה. בנושא זה קיבלה ההנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בארץ הקודש בחודש [[שבט]] [[תשד"מ]] את המענה הבא על שכתבו אודות המצב הכספי הקשה של הישיבה:

{{ציטוטון|בהקדם – להפתעתי הגדולה ולטובה – הר"ש שי' מיידנצ'יק בחזרתו מכאן לאחרי החגים לאה"ק הרי למעלה מגדר אנושי – מילא בקשתי לאנ"ש שי' בארץ הקודש על דבר שלום ואהבת ישראל אמיתיים וכו' '''ובהכנעה ובזריזות''' וביקר ביחד עם הנלחמים בו בכמה וכמה מוסדות וכו' להודיע שמכאן ולהבא הם הבעלי בתים וכו'. לעומת זה כו"כ מהנלחמים בו החליטו – למטה מגדר אנושי – שכדאי לסכן היחס למוסדות חב"ד, להתקציבים, "היחס" לחב"ד בכלל וכו' ובלבד לגמור הנצחון "שלהם" במלחמה '''שלהם''' נגדו וגם לאחרי שראו '''בפועל''' ההיזק הכספי, ההיזק לשם חב"ד וכו' – ממשיכים בשיטה זו ובעוונתינו הרבים דוקא הם המכריעים בנוגע לפועל, וכטבע כל מנצח (מלבד שמנצח לשם שמים כמובן) מוסיף בנצחנות ובנקמה "ובאהבת ישראל". טובת הישיבה ובית ספר למלאכה וכיו"ב דורשת שבכל הנ"ל ובכו"כ
מהמשרדים תהי' ההשתדלות בראשות הר"ש שי' מיידנצ'יק, וההקדם בזה משובח}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1ogIVYqmTmNdF4Y5BmB-oNpUDNG97lk7Y/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תשד"מ] מענה צו}}.

===ביסוס וייסוד שכונות חב"דיים===
במקביל לעזרתו הרבה של ר' שלוימק'ה בביסוס מוסדות חב"ד, בהוראתו של הרבי אף עסק בביסוס הקמת ופיתוח ריכוזים ושכונות חב"דיים בארץ ישראל, הן במסגרת תפקידו כ-יו"ר ועד כפר חב"ד והן במסגרת תפקידו כ-יו"ר אגו"ח.

בסוף שנות הכפ"ים הרבי הורה לעסקני חב"ד בארץ לחפש מקום מתאים שיוכלו לשכן בו את חסידי חב"ד שעולים מרוסיה, ר' שלומיק'ה במסגרת קשריו קבל ידיעה מאחד מבכירי משרד השיכון דאז על 80 יחידות דיור ריקות בעיר [[קרית מלאכי]] שבעקבות מיקומה המרוחק של העיר אף אחד לא חפץ לגור בה וכך 80 יחידות הדיור נשארו ריקות. כששמע זאת ר' שלויקמ'ה כתב לרבי שאפשר לשכן ביחידות דיור אלה את חסידי חב"ד וקבל על-כך את ברכתו של הרבי, ואכן בעקבות ברכתו של הרבי לרעיון הוחלט להקים את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי והחלו בתכנונים ראשוניים לקליטת חסידי חב"ד בעיר.

כשהבשילו הצעדים ושכונת [[נחלת הר חב"ד]] הוקמה ב[[קרית מלאכי]] רק בודדים הסכימו לבוא לגור שם בעוד רובם המכריע של חסידי חב"ד לא חפצו כלל לעבור לשם בעקבות מעמדה של העיר ומצבה הירוד, כשראה ר' שלוימק'ה שהעבודה בשכונה מתחילה להיעצר הוא עשה אסיפה דחופה ב[[בית כנסת המרכזי כפר חב"ד|בית הכנסת המרכזי]] ב[[כפר חב"ד]] בה דיבר קשות על-כך שרצון הרבי שחסידים יבואו לגור בנחל'ה החדשה ולמרות זאת אף אחד לא מגיע לגור שם, לכן ר' שלוימק'ה הודיע שהוא מתכנן לעבור עם משפחתו מכפר חב"ד לנחל'ה. דבריו עוררו סערה בכפר חב"ד וזמן קצר לאחר מכן קבל ר' שלוימק'ה טל' בהול מהמזכירות בו הודיעו לו שהרבי אוסר עליו לעבור לנחל'ה אלא רצונו הקדוש שימשיך בעבדותו בכפר חב"ד..

בשנת [[תשל"ג]] הורה הרבי על חידוש ההתיישבות החב"דית בצפת והקמת [[קרית חב"ד צפת]]. הועדה שפעלה בנושא ההקמה כללה את החברים: השליח ר' [[אריה לייב קפלן]], ר' שלוימק'ה, ר' [[אפרים וולף]], ר' [[שמואל חפר]], ור' [[זושא וולימובסקי]]. בעקבות הקשיים הרבים מצד הממשלה ר' שלוימק'ה שימש כאיש הקשר עם שרי הממשלה ופעל בעזרת קשריו לתקציבים רבים, ואף להקצאת השטח שעליו הוקם בהמשך [[קריית חב"ד צפת]].

בחורף שנת [[תשנ"ב]] ייסד ר' שלוימקה מיידנצ'יק באמצעות הרב [[יעקב שנור]] את קריית ליובאוויטש בשכונת [[רמת שלמה]] בירושלים המונה כיום למעלה מ-150 משפחות
.

ר' שלוימק'ה הגיע יחד עם משלחת [[רבני חב"ד]] אל הרב גורן שכיהן כרבה הראשי של [[ישראל]] בנסיון לשכנעו למנות שלוחים ו[[חסידי חב"ד]] לרבני ערים ושכונות ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|כמסופר בספר 'הרב מרדכי שמואל אשכנזי'}}.

כמו כן ר' שלוימק'ה עזר רבות בהקמת שכונות חדשות לחסידי חב"ד, בין השכונות שר' שלוימק'ה עזר רבות בהקמתו ניתן למנות ייסודה של קהילת חב"ד ב[[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], ועוד.

===יו"ר אגו"ח באה"ק===
באמצע שנות הממ"ים פרש ר' שלוימק'ה מתפקידו כיושב ראש ועד כפר חב"ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]] בשנת תש"נ, הוא פעל להקים את עיר חב"ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם אישים בכירים בישראל זאת לצד פעילות עניפה לטובת חב"ד בארץ הקודש - דבר שתפס את כל סדר יומו.

בשנת תש"נ חזר ר' שלוימק'ה לעסקנות ציבורית, לאחר שהרבי הורה ל[[בית דין רבני חב"ד באה"ק|רבני חב"ד]] למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב"ד בארה"ק כדי שינהלו את ענייני חב"ד בארץ. ר' שלוימק'ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב"ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ'יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי "ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו' אזכיר עה"צ".

מאז נכנס לתפקיד, אגו"ח שוב תפסה את קידמת הבימה החב"דית, בהגשת סיוע אדיר לכל המוסדות, ארגונים ובתי חב"ד, זאת באמצעות קשר אישי ידידותי וישיר עם שרים, חברי כנסת, מנכ"לי משרדים וגם אילי הון ומנהלי כלי תקשורת החשובים בישראל.

בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב"ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב"ד בפני גורמי הממשלה.

ר' שלוימק'ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב"ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו.

במסגרת תפקידו סייע ר' שלוימק'ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב"ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו"ח.

את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ'יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע.

במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר' שלוימק'ה בראשות אגודת חסידי חב"ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב"ד בארה"ק, הוא הקים את 'מחלקת המוסדות' שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב"דיים שונים בארה"ק; 'מחלקת הקמת שכונות חב"דיות', וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה"ק, הקרקע נרשמה ע"ש אגודת חסידי חב"ד, וההפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו"ח. כך זה בשכון חב"ד ב[[לוד]], ב[[נחלת הר חב"ד]] ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב"דית ב[[רמת שלמה]] בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו"ח, בהוראת הרבי.

כמו כן הוקמה 'ועדת הביקורת' ו'ועדת חינוך' שעסקו בחיזוק החינוך החב"די בארה"ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה 'מחלקת קליטה' שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן [[איגוד המשפיעים]].

בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את '[[מטה משיח בארץ הקודש]]' בניהולו של הרב [[שמואל הנדל]] כארגון הפועל בחסות אגו"ח.

בתחילת שנת [[תשס"ד]] - זמן קצר לפני פטירתו, הקים את הארגון [[יד לילד המיוחד]] המסייע לילדים עם צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם, מחליפו בניהול הארגון כיום, הוא נכדו - הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].

==קרבתו לרבי==
מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שלוימק'ה לרבי ל[[יחידות]] הוא נתן לרבי [[פ"נ]] בו כתב את שמות ילדיו, אך הוא שכח לכתוב שם של אחד מהם. כשקרא הרבי את הפ"נ הרבי שאל את ר' שלוימק'ה אם הוא רשם את כל שמות ילדיו, ר' שלוימק'ה הנהן באישור, הרבי שאל זאת שוב ולאחר שר' שלוימק'ה ענה שוב בהינהון אמר לו הרבי את השם של בתו של ר' שלוימק'ה אותה הוא שכח לכתוב בפ"נ.

לר' שלוימקה היו קשיי פרנסה וכשהיה צריך לחתן את ביתו, הרבי פנה אל ר' [[אפרים וולף]] והורה לדאוג לכיסוי הוצאות החתונה.

בשנת [[תשל"ו]] כשנפטר ה'שווער' של ר' שלוימק'ה ר' [[יצחק מאיר גרינברג]] מכרו את דירתו ואת הכסף שקבלו תמורת הדירה נתנו ר' שלוימק'ה ורעייתו רוזה לרבי, כשהגיע לאחר זמן מה ל[[יחידות]] מסר הרבי לר' שלוימק'ה מעטפה ובה הכסף ששלחו הוא ורעייתו.

לקראת י"א ניסן [[תשל"ב]] - שנת השבעים להולדת הרבי נכנס ר' שלוימק'ה ליחידות, בה הביא לרבי כהרגלו מידי י"א ניסן אלבומים מלאים בברכות לכבוד י"א ניסן מכל צמרת השלטון וההנהגה בישראל (אף שולמית אלוני חברת כנסת שמאלנית היתה בין המברכים), בתגובה הביא לו הרבי 4 הגדות של פסח, אחת עבור [[זלמן שז"ר]], אחת בשביל אחייניתו של הרבי [[דליה רוטמן]], אחת בשבילו, ואחת בשביל בתו הבכורה.

ר' שלוימק'ה אף היה רגיל לנסוע לרבי ל[[י"א ניסן]], ולעיתים אף היה נשאר אצל הרבי פסח{{הערה|באותו זמן הייתה הוראה מהרבי שאנ"ש הנוסעים לי"א ניסן לא ישארו שם גם פסח אלא יחזרו למשפחתם, לכן מי שהיה רוצה להשאר גם פסח אצל הרבי היה צריך לקבל אישור מיוחד לכך}}, וכשהרבי ערך את הסיבוב בסדר פסח של התמימים, ר' שלוימק'ה הצטרף אליו על פי הוראתו והלכו יחד לסיבוב. כמו כן באחת משנות הממי"ם לפני [[חג הפסח]] קרא הרבי לר' שלוימקה ולפרופסור [[ירמיהו ברנובר]] לחדרו הקדוש ל[[יחידות]], שם חזה הרבי שעומד להיות עלייה מ[[רוסיה]] לארץ הקודש וציווה עליהם לדאוג לשיכון עבור העולים הרוסים ב[[ירושלים]]. לאחר היחידות נתן הרבי לכל אחד מצה, כשהגיעו לארץ דאגו אצל ראשי המדינה והשלטון למען הקמת שכונה עבור העולים הרוסים.

לקראת הכנסת [[ספר תורה של משיח]] אצל הרבי בשנת [[תש"ל]] כתב הרבי מכתב לוועדה המארגנת של הכנס, שאת 15 הפסוקים של "אתה הראת" יגידו 15 מזקני החסידים, ביניהם כתב הרבי אף את ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק שיכובד אף הוא באמירת פסוק{{הערה|[https://collive.com/the-rebbe-wrote-list-of-honors/ הרבי כתב את רשימת הכבוד] - COLlive, המקור ב'''אנגלית'''}}.

באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות.

אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות הייתה בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בערב [[ראש השנה]] [[תשד"מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שלוימק'ה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא.

הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שלוימק'ה מתנהג באופן של "למעלה מגדר אנושי".

בכל פעם שר' שלוימק'ה היה בא לתשרי ל[[רבי]] היה ר' [[דוד רסקין]] מביא לר' שלוימקה מפתח של אחד החדרים בקומה העליונה של [[770]] שם היה ר' שלוימק'ה ישן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שלוימק'ה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב-770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שלוימק'ה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה.

במהלך כהונתו של ר' שלוימק'ה כיו"ר ועד כפר חב"ד ואגו"ח היה הרבי מעביר אליו הוראות דרך אחד המזכירים לעתים קרובות - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים ב[[כפר חב"ד]] בכלל וב[[חב"ד]] בפרט.

==משפחתו==
רעייתו רוזה<ref>נפטרה ב[[ו' בטבת|ו' טבת]] [[תשס"ב]]</ref>
*חמיו, ר' [[יצחק מאיר גרינברג]]<ref>נפטר ב[[י"א בשבט|י"א שבט]] [[תשל"ו]]</ref> - חבר בועד המייסד של כפר חב"ד
*אחיו, יהושע מיידנצ'יק
*גיסו, ר' [[שמואל גרונם גרינברג]]<ref>נפטר ב[[א' בכסלו|א' כסלו]] [[תשד"מ]]</ref>
;בניו:
*הרב צבי הירש מיידנצ'יק - [[כפר חב"ד]]
*הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - כפר חב"ד, מנהל [[בית חב"ד נמל התעופה לוד (נתב"ג)]], וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח באה"ק]]
*הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] - כפר חב"ד, מנהל בנין בית אגו"ח [[770 כפר חב"ד]]
*הרב יעקב משה מיידנצ'יק - כפר חב"ד, עוזר מלמד במוסדות החינוך ב[[כפר חב"ד]]

;חתניו:
*הרב [[חיים אברהם בלניצקי|חיים אברהם בלינצקי]] - [[כפר חב"ד]], משלוחי הרבי בשדה התעופה
*הרב מנחם קליינמן - באר שבע
*הרב [[דובער מנדלזון|בערקה מנדלזון]] - כפר חב"ד, איש [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]] וחבר [[ועדת החינוך החב"די]]
*הרב [[עופר מיודובניק]] - [[צפת]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ויו"ר הנהלת [[התאחדות החסידים]]
*הרב [[בן-ציון קארף]] - [[מיאמי]], [[פלורידה]]. מנכ"ל מוסדות חב"ד [[פלורידה]].
*הרב אמיר רוזן - כפר חב"ד

;בין נכדיו הידועים
*ר' [[אברהם מיידנצ'יק]] - שליח ב[[ראשון לציון]], איש [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]], חבר [[התאחדות החסידים]] ופעיל [[בית חב"ד לאישי ציבור]]
*ר' [[שניאור זלמן מיידנצ'יק]] - שליח הרבי לסרי לנקה
*ר' [[מנחם מענדל מיידנצ'יק]] - שליח הרבי להרצליה פיתוח ולכפר שמריהו
*ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]] - כפר חב"ד. מנהל הפרויקטים של אגו"ח ומעסקני חב"ד בארה"ק
*ר' [[שמואל מנדלזון]] - שליח הרבי לרחובות
*ר' [[שלום דובער קליינמן]] - משלוחי הרבי ב[[מיאמי ביץ']], [[פלורידה]] ומראשי [[מוסדות חב"ד במיאמי]]
*ר' [[יקותיאל יהודה מיודובניק]] - צפת, שליח למגדל תפן. ר"מ ומשפיע במכון הטכנולוגי של [[ישיבת חנוך לנער]] בצפת

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:מיידנצ'יק_הקטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר הסוקר את תולדות חייו]]
* שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] (2013)
*[[מנחם זיגלבוים]] '''[https://drive.google.com/drive/folders/1_qTOoGhtF7x12okj8VqYNDdC7gSqRjh3 ר' שלוימקה]''' שבועון [[בית משיח (שבועון)| בית משיח]] גליון 418 ע' 28 פרשת נשא [[תשס"ג]]
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/26/קטר_ועסקן_בברכת_הרבי.pdf קטר ועסקן בברכת הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] פרשת שלח [[תשפ"ב]]
*שניאור זלמן ברגר, שבועון [[בית משיח (שבועון)| בית משיח]] מס' 1315 עמ' 36–39.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60691 התבטאות נדירה של הרבי על מיידנצ'יק] {{וידאו}}
*[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1393865 הרבי נותן דולר ל'ראש העיר' של כפר חב"ד] {{וידאו}}
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1owwT0Mo8KCS7i5-7N5jJvJCO9QjTac2i נאומו של הרב מיידנצ'יק ח"י אלול תשנ"ט]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64915 גלעד שרון על הרב מיידנצ'יק] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76538 ערב השקה לספר "הקטר של חב"ד"], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76535 אתר ynet מדווח: ערב השקה לספר על יו"ר אגו"ח] {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/135615/ שלמה מיידנצ'יק הולך לוושינגטון]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת צו תשע"ו {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/49370/ ידיעות אחרונות מספר על ר' שלמה מיידנצ'יק] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47544 לדמותו של "השגריר של הרבי"] {{וידפו}}
*[https://col.org.il/news/135890 הסנאטור האמריקני ביקר בכפר. כעת נחשפות התמונות] {{col}}
*[https://col.org.il/news/4452 ר' שליימק'ה] כתבה וגלריה מחייו של ר' שלומקה {{col}}
*[https://col.org.il/news/138678 "יסלל רק על גופותינו": כך נלחמו תושבי כפ"ח בכביש המהיר], מאבקו של ר' שלוימק'ה בנושא הנתיב המהיר בכפר חב"ד, כ"ד אייר תשפ"ב {{col}}
*[https://col.org.il/news/107446 'קול ישראל' ביום שידורים בכפר חב"ד • היו ימים] ראיון ברדיו "קול ישראל" עם ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק, י"ז חשון תשע"ח {{col}}
*[https://col.org.il/news/142298 נדיר: המסמך שחושף את גדלותו של העסקן ר' שלמה מיידנצ'יק] - {{col}}

{{סדרה|הקודם=[[דוד ברוומן]]|הבא=[[מנחם לרר]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יושב ראש ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשי"ח]] - [[תשמ"ג]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אפרים וולף]]|הבא=–|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תש"נ]] - [[תשס"ד]]}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מיידנצ'יק, שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג (2)]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]
[[קטגוריה:מייסדי כפר חב"ד]]

שלמה מיידנצ'יק

2026-03-20T02:28:53Z

חסיד של הרבי: /* נעוריו */

{{דמות
|שם=הרב שלמה מיידנצ'יק
|תמונה=השווער.jpg
|כינוי=
|תיאור=ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק
|תאריך לידה=[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]]
|מקום לידה=מינקוביץ', [[אוקראינה]]
|תאריך פטירה=[[ט"ו בניסן]] [[תשס"ד]]
|מקום פטירה=[[כפר חב"ד]]
|מקום פעילות=כפר חב"ד, [[ארה"ק]]
|השכלה=ישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]], [[תומכי תמימים ברינואה]], ו[[אחי תמימים תל אביב]]
|תפקידים נוספים=יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]], חבר הנהלת [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]], יו"ר [[ועד כפר חב"ד]], ממנהלי [[רשת אהלי יוסף יצחק]]{{הערה|שם=רשת|[https://col.org.il/news/16949 כינוס ה'רשת' יועבר בשידור חי לבתי ספר בעולם] {{COL}}}} מקים ומייסד: [[מטה משיח בארה"ק]], [[התאחדות החסידים]], [[ועדת החינוך החב"די]], [[יד לילד המיוחד]], [[ארגון שפרה ופועה|שפרה ופועה]], [[תומכי תמימים באר שבע]] ועוד
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
[[קובץ:שלוימק'ה עם הרבי.png|ממוזער|ר' שלוימק'ה עומד לצד הרבי לאחר שעלה לתורה, [[תשרי]] [[תשד"מ]]]]
[[קובץ:שלוימקה מיידנצ'יק.jpg|ממוזער|ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק בחלוקת כוס של ברכה]]
[[קובץ:שליימקה בחלוקת כוס של ברכה.png|ממוזער|ר' שליימק'ה מיידנצ'יק מקבל מהרבי [[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]]]
[[קובץ:שליימקה.png|ממוזער|ר' שלוימק'ה מקבל מהרבי דולר במעמד [[חלוקת דולרים]]]]
[[קובץ:שלמקה.jpg|ממוזער|ר' שלוימק'ה]]
[[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|ממוזער|[[יצחק שמיר]] בביקור ב[[מאפיית מצות כפר חב"ד|מאפיית המצות]] ב[[כפר חב"ד]] לצידו של ר' שלוימק'ה]]
הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' (מוכר בכינויו: '''שלוימ'קה'''), ([[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] - [[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]]) היה שליחו האישי של הרבי בנושאים רבים במשך יובל שנים, הזרוע המבצעת של הקמת והתפתחות קהילות [[חב"ד]]{{הערה|בין השאר נמנה על מייסדי ומקימי: [[כפר חב"ד]], [[נחלת הר חב"ד]], [[קרית חב"ד צפת]], [[רמת שלמה]], ועוד}} ומוסדות חב"ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]], כמו כן שימש כאיש הקשר בין [[חסידות חב"ד]] לראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והתקשורת - כל זאת לצד תפקידיו הרשמיים: יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]], ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

ר' שלוימק'ה שימש גם כחבר הנהלה ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]] וב[[רשת אהלי יוסף יצחק]]{{הערה|שם=רשת}}, ובתור יו"ר אגו"ח ייסד את הארגונים [[מטה משיח בארץ הקודש]], [[התאחדות החסידים]], [[ועדת החינוך החב"די]], [[יד לילד המיוחד]] ועוד. בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל"ז]] הטיל עליו הרבי לייסד את ארגון [[שפרה ופועה]]. בנוסף היה מהתמימים המייסדים של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] בשנת [[תש"ח]].

==תולדות חיים==
===נעוריו===
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|ממוזער|ר' [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]] בראשות משלחת [[אגודת חסידי חב"ד]] בסיום [[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשס"ג]] באולם הקבינט הבטחוני. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר [[אגו"ח]] הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] והרב [[נתן וולף]]]]
[[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|ממוזער|ר' שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בבר מצווה ל[[יתומי צה"ל]]]]
ר' שלוימק'ה נולד למשפחה מ[[חסידות בויאן]] בעיירה מינקוביץ' ב[[אוקראינה]] תחת המשטר הקומוניסטי של [[ברית המועצות]] ב[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] לאמו מרים עטל (לבית פרידמן) ולאביו ר' צבי הירש מיידנצ'יק כצאצא ל[[מהר"ל מפראג]] מצד אביו, ולרבי [[ישראל מרוז'ין]], לרבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], ול[[מגיד ממעזריטש]] מצד אימו. אביו ר' צבי הירש עשה ככל יכולתו לחנך את שלוימק'ה [[חינוך על טהרת הקודש|חינוך יהודי]] תחת התנאים הקשים ששררו באותם זמנים, הוא לימד אותו בגיל צעיר [[חומש (ספר)|חומש]] עם [[רש"י]] והקנה לו יסודות מרכזיים ב[[יהדות]]{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ 19.}}. בהמשך הוא נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי ('השקולה'), אך גם שם שמר במסירות נפש על יהדותו ונמנה מללכת לבית הספר בשבתות וחגי ישראל, גם לאחר שנאלץ ללכת גם בשבתות ל'שקולה' נמנע מלעבור על איסורי שבת. כך היה מספר שנים עד שאט אט נגרר תחת השפעת המורים וחבריו הקומניסטים ואף היה חבר בתנועת הנוער הקומוניסטית{{הערה|שם=בית}}.

לאחר שגמר את שנות הלימוד בבית הספר עבר לתיכון, בגיל 17 סיים את התיכון ואז פרצה [[מלחמת העולם השנייה]]. שלוימק'ה רצה ללמוד ב[[אוניברסיטה]] אך בעקבות היותו [[יהודי]] הוא לא התקבל, בעקבות-כך נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי [[רכבת|רכבות]]. בקראסנאדאר החל לחוש את משמעות היותו יהודי{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ 22.}}.

כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. כשראה ר' שלוימק'ה את היהודים עטורי הזקנים בעיר הוא נזכר בבית אביו ובעיירה ממנה הגיע והחליט לחזור ליהדותו, בתחילה קרבו האדמו"ר [[אברהם יהושע העשיל טברסקי]] מ[[מכנובקא]] ובין השאר הזמינו לסעוד אצלו את [[ליל הסדר]] (דבר נדיר ביותר אצל האדמו"ר בכלל ובאותה תקופה בפרט){{הערה|בזמנים אלה האדמו"ר ממכונבקא נמנע מליצור קשר עם איש בעקבות החשש מסוכני ק.ג.ב., אך ר' שלוימק'ה ללא רקע קודם מיד כשראה אותו קרבו קירובים מיוחדים}} לאחר מכן ר' שלוימק'ה החל להיכנס לבית כנסת חב"ד בעיר, בתחילה הוא נחשד על ידי החסידים כמרגל של ה[[ק.ג.ב.]] אך לאחר זמן רב שהופיע בתפילות, וכשהחסיד ר' [[אהרן חזן]] ראה אותו סועד יחד עם האדמו"ר ממכנובקא את ליל הסדר הוא קרבו ל[[חסידות חב"ד]], ולאחר מכן אף הדריכו המשפיע החסיד ר' [[שלמה חיים קסלמן]] הדרכה אישית.

לאחר סיום המלחמה יצא ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד ב[[תומכי תמימים פוקינג]]. בתקופת לימודיו שם כתב ר' שלוימק'ה מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהוא חושב שאינו ראוי ללמוד בתומכי תמימים, כמכתב תשובה ענה לו אדמו""ר הריי"צ: {{ציטוטון|ומה שאמרת .. שאין אתה רוצה להטעות את עצמך ואת אחרים שאין אתה ראוי להיות תלמיד מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ידוע תדע אשר הם דברי [[הנפש הבהמית|הנה"ב]] הרוצה ח"ו ללכדך ברשתו}}{{הערה|שם=בית|הקטר של חב"ד, פרק 2 "לידה מחדש", עמ' 28 ואילך.}}.

בהיותו ב[[פוקינג]] שהתה שם גם אמו של הרבי [[הרבנית חנה]], ור' שלוימק'ה דאג לרבנית חנה לעצי הסקה באחד הימים הקרים, ב[[תשכ"א]] כשהגיע לרבי בצ'ארטר הראשון בקשה הרבנית חנה לראותו ואמרה לו (תוכן המילים): {{ציטוטון|אמנם אני לא מכירה אותך אבל שמעתי שאתה עושה הרבה נחת רוח לבני}}.

לאחר שהות של כשנה וחצי בפוקינג עבר ר' שלוימק'ה יחד עם צוות ותלמידי הישיבה מפוקינג לעיירה [[ברינואה]], שם התאחדו עם ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] החדשה ונמנה על התמימים המייסדים של הישיבה. בברינואה השתדך עם רעייתו מרת רוזה (בת ר' [[יצחק מאיר גרינברג]]). בברינואה נהגו החסידים לטבול במעיין שזרם בסמוך לעיירה, ור' [[לוזיק גורליק]] העיד כי בימי החורף הקפואים כשהמעיין קפא ולא היה נתן לטבול בו ר' שלוימק'ה היה הראשון שבא ושבר את הקרח במעיין כדי לטבול בו.

===בכפר חב"ד===
[[קובץ:שלמה מיידנצי'ק.jpeg|ממוזער|ר' שלוימק'ה עם מדי רכבת ישראל]]
לאחר שהות של מספר חודשים בברינואה תכנן לבוא לראות את [[הרבי הריי"צ]] ולהשתקע עם משפחת ארוסתו ב[[קראון הייטס]], אך הרבי הריי"צ הורה לו לעלות עם ארוסתו לארץ ישראל. וכך הגיע בקבוצת העולים הראשונה יחד עם קבוצת החסידים לארץ שם השתכן יחד עם העולים במעברה בפרדס חנה ו[[חתונה|התחתן]]{{הערה|שם=בית}}.

לאחר שהות של מספר חודשים במעברת פרדס חנה עלה יחד עם קבוצת חסידים לחורבת הכפר הערבי הנטוש "ספריה" כדי להקים את היישוב החב"די, נמנה עם מייסדי [[כפר חב"ד]] ולאחר מכן קבל יחד עם 70 המשפחות הראשונות שהתיישבו בכפר נחלה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. במשך זמן זה המשיך את לימודיו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]{{הערה|הקטר של חב"ד, פרק 3 "המעברה החסידית", עמ' 45 ואילך.}}.

בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה, כששאל את אדמו"ר הריי"ץ האם לקבל את ההצעה השיב לו אדמו"ר הריי"ץ בחיוב{{הערה|שם=בר|בית משיח גיליון 1315 עמודים 36 - 40}}{{הערה|[https://chabad.info/news/317606/ האזינו: עסקני חב"ד בדור הקודם בראיון נדיר {{צליל}}{{אינפו}}] מדקה 21 והלאה}}. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - [[תל אביב]] - דימונה. במהלך עבודתו הרבה לעסוק במבצעים ובהפצת מעיינות החסידות. בהקשר לכך מסופר שפעם יצא במדי נהג הקטר כדי להניח ליהודים תפילין ברכבת, באותו זמן החליף אותו בנסיעה עוזרו, כשבא ליהודי אחד והציע לו להניח תפילין סרב היהודי ושאל את ר' שלוימק'ה מי מסיע את הרכבת, ר' שלוימק'ה ענה לאותו יהודי בצחות ש"הוא עושה להקב"ה את העבודה ומניח ליהודים תפילין, והקב"ה עושה לו את העבודה ומסיע את הרכבת" כששמע זאת היהודי אמר לר' שלוימק'ה שיניח לו מהר תפילין ויחזור אל הקטר..

בשנת [[תשי"ח]] נבחר בעידוד רב הכפר הרב גורליק ליו"ר [[ועד כפר חב"ד]] בו כיהן כ-25 שנים עד שנת [[תשמ"ד]]. במשך שנות היותו יו"ר הועד פתח צינורות במשרדי הממשלה השונים לטובת הכפר תחת הדרכה אישית מהרבי, פיתח את התשתיות של הכפר, הקים מוסודת חדשים ייסד את שכונת השיכונים החדשים, סיפח את היישוב [[תוחלת]] לשטח הכפר כל זאת לצד הדרכות מפורטות מהרבי על שלל נושאים שנמסרו לו בכתב בעל-פה ודרך שיחות אישיות שנערכו עם הרבי דרך המזכירות אחת לשבוע (לפירוט ראו בהמשך הערך).

בשנת [[תנש"א]] נבחר לכהן כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] תפקיד בו כיהן עד לפטירתו ב[[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]]. (לפירוט ראו בהמשך הערך).

מעדות האנשים הקרובים אליו סדר יומו של ר' שלוימק'ה היה צפוף מאוד, כאשר בלילה היה {{מונחון|קטר|נהג ברכבת}} ברכבת, וביום היה עוסק בעסקנות ציבורית. הוא מיעט בשינה ככל האפשר והיה נוהג לישון בממוצע כ3–4 שעות ביממה. נהגיו השונים סיפרו שבמהלך הנסיעות שלו בין משרדי הממשלה השונים ניצל ר' שלוימק'ה את הזמן כדי להשלים שעות שינה.

בשבתות וחגים היה נוהג ר' שלוימק'ה לעשות קידוש על [[משקה]]. וזאת בשל ההיתר של הרבי לשתיית משקה ליוצאי מדינות רוסיה.

לר' שלוימק'ה היה בית קטן ופשוט ב[[כפר חב"ד]], והיה מרבה לעשות בו ערבי חב"ד שלהם הזמין את כל צמרת הממשלה מכל הקשת הפוליטית, והיה מחדיר בהם יהדות. בהמשך כשראה שביתו קטן מלהכיל את כל המוזמנים הרחיב אותו במקצת והוסיף סלון מיוחד עם מחיצה - כדי שבערבי חב"ד יהיה מקום מיוחד גם לנשים.

בשנותיו האחרונות ר' שלוימק'ה היה ישן בקומה השנייה ב[[770 (כפר חב"ד)|בית אגו"ח 770]].

===פטירתו והנצחתו===
בבוקרו של [[ט"ו ניסן|יום ראשון של חג הפסח]] [[תשס"ד]], התדרדר מצבו הבריאותי, עד שנפטר תוך כדי שירת יחי{{הערה|[https://col.org.il/news/4507 משפחת מיידנצ'יק יושבת 'שבעה'] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}
אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב"ד - 770, ב[[כפר חב"ד]], במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת "[[בית מנחם]]" ומשם לעבר ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך לכפר חב"ד, שם נטמן{{הערה|היה הדמות החב"דית המשמעותית הראשונה שנטמנה בבית עלמין זה, ובעקבותיו החלו משפחות נוספות לטמון בו את יקיריהן.}}.

במהלך השבעה שישבו משפחתו הגיעו חסידי חב"ד רבים רבנים משפיעים וחברי אגו"ח, כמו כן הגיעו רבים מצמרת השלטון בישראל, ביניהם אף ראש הממשלה לשעבר - [[אריק שרון]]. במהלך ה'שלושים' שלאחר פטירתו ארגנו כינוס מיוחד לזכרו ב-770, שם נאם אף ידידו הקרוב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שסיפר על היכרותו של ר' שלוימק'ה והתמסרותו המלאה לרבי, וכן הוקרן סרטון בו ספד ראש הממשלה אריאל שרון על ר' שלוימק'ה. במהלך הכינוס חולק כתשורה דף של [[בול חב"ד]] שר' שלוימק'ה עבד רבות כדי שיצא לאור.

בשנת [[תשס"ד]] לאחר פטירתו הקימו בני משפחתו את ארגון [[בית חב"ד לאישי ציבור]] שפועל אצל כל אישי הציבור מכל גווני הקשת. את הארגון מנהלים כיום בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ונכדיו ר' [[אברהם מיידנצ'יק]] ור' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].

בשנת [[תשס"ז]] הקים ארגון [[התאחדות החסידים]] קרן לנזקקים על שמו של מייסד הארגון ויו"ר אגו"ח ר' שלוימק'ה ועל שם סגנו הרב [[משה אשכנזי]], הקרן נקראת בשם "חסדי שלמה ומשה". ב[[תשע"ג]] יצא לאור ספר על תולדות חייו "הקטר של חב"ד" בהוצאת המשפחה. ב[[תשע"ו]] הוכנס ספר תורה ל[[בית חב"ד שדה תעופה]] לעילוי נשמתו.

לקראת [[שנת השמיטה]] - [[תשפ"ב]] הוציא [[מכון הלכה חב"ד]] את הספר 'הלכה למעשה - שמיטה' ב"מהדורת מיידנצ'יק" לעילוי נשמתו.

==פעילות ציבורית==
===יו"ר ועד כפר חב"ד===
במקביל לעבודתו כקטר ברכבת ישראל כיהן ר' שלוימקה החל משנת [[תשי"ח]]{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ' 53.}} כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]]. כשנכנס לתפקידו, היה הכפר מסומן במשרדי הממשלה כ"כפר בעייתי" שהתושבים בו לא משלמים מיסים, דבר שהקשה מאוד על קבלת תקציבים וסיוע מהמדינה. תחילת כהונתו החלה לאחר שהיורי"ם בכפר התחלפו זה אחר זה. לתפקיד נכנס לאחר הפצרות רבות מצד רב הכפר ורבו עוד מתקופת לימודיו בפוקניג ובברינואה הרב [[נחום טרבניק]]. ר' שלוימקה במסגרת תפקידו הפך את [[כפר חב"ד]] לעיר הבירה של חב"ד בארה"ק. הוא היה מתרוצץ בין משרדי הממשלה במטרה להשיג תקציבים עבור הכפר. לצדו עמד מזכירו ר' [[אהרון נחמן פרידמן]].

מיד כשהתמנה ליו"ר הועד החל ר' שלוימק'ה לעסוק בעסקנות ציבורית וצבר קשרים רבים בצמרת השלטון בישראל, ובעקבות הקפדתו שתושבי הכפר ישלמו מיסים החל מעמדו של הכפר לעלות והכפר החל לקבל תקציבים רבים מהמדינה. התושבים בתחילה דחו את מאמציו של ר' שלוימק'ה בטענה שזה פוגע בהם, כשכתבו על-כך לרבי צידד הרבי בעד מדיניותו של ר' שלוימק'ה וכתב מכיון שרוב תושבי הכפר הגיעו מרוסיה שם נהגו שלא לשלם מיסים הם חושבים שכך צריך לעשות גם עכשיו, אך בעקבות כך שנמצאים עתה במדינה יהודית שהכסף הולך כדי לעזור ליהודים אחרים אין שום סיבה שלא ישלמו מיסים.

לאחר שנים התברר שכל מה שעשה ר' שלוימק'ה - כולל ובמיוחד דברים שגרמו להתנגדות עזה מצד תושבי הכפר אל שלוימק'ה - היה בהוראה ישירה מהרבי, כשר' [[משה נפרסטק]] העיד על-כך שהיה מקבל מאות פתקים מהרבי ונצטווה להשמיד אותם מיד בתום הקריאה בהם, וכן נצטווה לקיים את הנאמר בהם שלא בשם הרבי{{הערה|ראה קובץ "אגודת חסידי חב"ד, מטרותיה תפקידיה ופעולותיה" - עמוד 37}}.

מפעלותיו של ר' שלוימק'ה בתור יו"ר הועד ניתן למנות את הצלחתו במאבק של תושבי הכפר ביישוב "תוחלת" שהוקם בסמוך לו וסיפוח היישוב לשטח הכפר, את בניית שכונת השיכונים החדשים, חיזוק מעמדו של הכפר בעיני השלטון, ועוד. בתפקיד זה שימש עד לשנת [[תשמ"ג]] אז מונה בבחירות שנערכו הרב [[מנחם לרר]].

כמו כן כלל פעולותיו הציבוריות של ר' של ר' שלוימקה נעשו בהתנדבות גמורה מצדו ללא קבלת שכר למרות הצעות רבות שהציעו לו, בעקבות כך יצא שאת כספו קבל בעבודתו ברכבת. סדר יומו היה שבלילה עבד ברכבת, וביום עסק בעסקנות ציבורית כך היה יושן שעתיים בלבד מדי לילה. כשר' [[אפרים וולף]] כתב על-כך לרבי וביקש שהרבי יורה לר' שלוימק'ה לעזוב את עבודתו ברכבת ולקבל משכורת עבור עבודתו הציבורית אמר הרבי שצריך לכבד את עקרונותיו{{הערה|שם=בר}}.

===פעילות עם ראשי המדינה===
[[קובץ:1234.jpg|ממוזער|גזיר [[עיתון]] המראה את ר' שלוימק'ה עם [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בשבע ברכות של בתו, תשנ"ה]]
[[קובץ:משרד אגו''ח מיידנצ'יק.jpg|ממוזער|ר' שלוימק'ה ב"אולם קבלת פנים" ב-770 בכפר חב"ד]]
במסגרת עבודתו כיו"ר ועד כפר חב"ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא"י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל. מבין אנשי הציבור עימם היה בקשר נמנו: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; [[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], אליקים רובינשטיין, זאבי, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי [[צה"ל]] לדורותיהם ועוד רבים.

הוא היה בקשר אישי עם כל ראשי הממשלות מטעם מפא"י{{הערה|חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור}}, ולפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם [[פ"נ|פנ"ים]], וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.

ר' שלוימק'ה מצידו בנה איתם קשר של אימון בצורה מוחלטת, וניצל זאת לקירובם ליהדות.

===פעולתו לטובת מוסדות חב"ד===
ר' שלוימק'ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב"ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב"דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד.

בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל"ז]], בהפסקה שהתקיימה בין תפילת [[מוסף]] ל[[נעילה]] כשהרבי עלה לחדרו קרא המזכיר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לר' שלוימקה (ששימש אז כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]]) ומסר לו שהרבי נתן לו הוראה להקים את [[שפרה ופועה]] ומסר לו את הפרטים, לאחר יום כיפור נתן הרב חדקוב לר' שלוימקה 1,000 דולר כאות השתתפות מהרבי עבור הקמת הארגון.

במהלך הזמן היו לר' שלוימק'ה יריבים רבים שטענו שפעולותיו בתור יו"ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגו"ח תוקפניים מידי, ולמרות זאת כשהיו צריכים אותם אנשים עזרה במוסדותיהם עזר להם ר' שלוימק'ה בשמחה. בנושא זה קיבלה ההנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בארץ הקודש בחודש [[שבט]] [[תשד"מ]] את המענה הבא על שכתבו אודות המצב הכספי הקשה של הישיבה:

{{ציטוטון|בהקדם – להפתעתי הגדולה ולטובה – הר"ש שי' מיידנצ'יק בחזרתו מכאן לאחרי החגים לאה"ק הרי למעלה מגדר אנושי – מילא בקשתי לאנ"ש שי' בארץ הקודש על דבר שלום ואהבת ישראל אמיתיים וכו' '''ובהכנעה ובזריזות''' וביקר ביחד עם הנלחמים בו בכמה וכמה מוסדות וכו' להודיע שמכאן ולהבא הם הבעלי בתים וכו'. לעומת זה כו"כ מהנלחמים בו החליטו – למטה מגדר אנושי – שכדאי לסכן היחס למוסדות חב"ד, להתקציבים, "היחס" לחב"ד בכלל וכו' ובלבד לגמור הנצחון "שלהם" במלחמה '''שלהם''' נגדו וגם לאחרי שראו '''בפועל''' ההיזק הכספי, ההיזק לשם חב"ד וכו' – ממשיכים בשיטה זו ובעוונתינו הרבים דוקא הם המכריעים בנוגע לפועל, וכטבע כל מנצח (מלבד שמנצח לשם שמים כמובן) מוסיף בנצחנות ובנקמה "ובאהבת ישראל". טובת הישיבה ובית ספר למלאכה וכיו"ב דורשת שבכל הנ"ל ובכו"כ
מהמשרדים תהי' ההשתדלות בראשות הר"ש שי' מיידנצ'יק, וההקדם בזה משובח}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1ogIVYqmTmNdF4Y5BmB-oNpUDNG97lk7Y/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תשד"מ] מענה צו}}.

===ביסוס וייסוד שכונות חב"דיים===
במקביל לעזרתו הרבה של ר' שלוימק'ה בביסוס מוסדות חב"ד, בהוראתו של הרבי אף עסק בביסוס הקמת ופיתוח ריכוזים ושכונות חב"דיים בארץ ישראל, הן במסגרת תפקידו כ-יו"ר ועד כפר חב"ד והן במסגרת תפקידו כ-יו"ר אגו"ח.

בסוף שנות הכפ"ים הרבי הורה לעסקני חב"ד בארץ לחפש מקום מתאים שיוכלו לשכן בו את חסידי חב"ד שעולים מרוסיה, ר' שלומיק'ה במסגרת קשריו קבל ידיעה מאחד מבכירי משרד השיכון דאז על 80 יחידות דיור ריקות בעיר [[קרית מלאכי]] שבעקבות מיקומה המרוחק של העיר אף אחד לא חפץ לגור בה וכך 80 יחידות הדיור נשארו ריקות. כששמע זאת ר' שלויקמ'ה כתב לרבי שאפשר לשכן ביחידות דיור אלה את חסידי חב"ד וקבל על-כך את ברכתו של הרבי, ואכן בעקבות ברכתו של הרבי לרעיון הוחלט להקים את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי והחלו בתכנונים ראשוניים לקליטת חסידי חב"ד בעיר.

כשהבשילו הצעדים ושכונת [[נחלת הר חב"ד]] הוקמה ב[[קרית מלאכי]] רק בודדים הסכימו לבוא לגור שם בעוד רובם המכריע של חסידי חב"ד לא חפצו כלל לעבור לשם בעקבות מעמדה של העיר ומצבה הירוד, כשראה ר' שלוימק'ה שהעבודה בשכונה מתחילה להיעצר הוא עשה אסיפה דחופה ב[[בית כנסת המרכזי כפר חב"ד|בית הכנסת המרכזי]] ב[[כפר חב"ד]] בה דיבר קשות על-כך שרצון הרבי שחסידים יבואו לגור בנחל'ה החדשה ולמרות זאת אף אחד לא מגיע לגור שם, לכן ר' שלוימק'ה הודיע שהוא מתכנן לעבור עם משפחתו מכפר חב"ד לנחל'ה. דבריו עוררו סערה בכפר חב"ד וזמן קצר לאחר מכן קבל ר' שלוימק'ה טל' בהול מהמזכירות בו הודיעו לו שהרבי אוסר עליו לעבור לנחל'ה אלא רצונו הקדוש שימשיך בעבדותו בכפר חב"ד..

בשנת [[תשל"ג]] הורה הרבי על חידוש ההתיישבות החב"דית בצפת והקמת [[קרית חב"ד צפת]]. הועדה שפעלה בנושא ההקמה כללה את החברים: השליח ר' [[אריה לייב קפלן]], ר' שלוימק'ה, ר' [[אפרים וולף]], ר' [[שמואל חפר]], ור' [[זושא וולימובסקי]]. בעקבות הקשיים הרבים מצד הממשלה ר' שלוימק'ה שימש כאיש הקשר עם שרי הממשלה ופעל בעזרת קשריו לתקציבים רבים, ואף להקצאת השטח שעליו הוקם בהמשך [[קריית חב"ד צפת]].

בחורף שנת [[תשנ"ב]] ייסד ר' שלוימקה מיידנצ'יק באמצעות הרב [[יעקב שנור]] את קריית ליובאוויטש בשכונת [[רמת שלמה]] בירושלים המונה כיום למעלה מ-150 משפחות
.

ר' שלוימק'ה הגיע יחד עם משלחת [[רבני חב"ד]] אל הרב גורן שכיהן כרבה הראשי של [[ישראל]] בנסיון לשכנעו למנות שלוחים ו[[חסידי חב"ד]] לרבני ערים ושכונות ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|כמסופר בספר 'הרב מרדכי שמואל אשכנזי'}}.

כמו כן ר' שלוימק'ה עזר רבות בהקמת שכונות חדשות לחסידי חב"ד, בין השכונות שר' שלוימק'ה עזר רבות בהקמתו ניתן למנות ייסודה של קהילת חב"ד ב[[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], ועוד.

===יו"ר אגו"ח באה"ק===
באמצע שנות הממ"ים פרש ר' שלוימק'ה מתפקידו כיושב ראש ועד כפר חב"ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]] בשנת תש"נ, הוא פעל להקים את עיר חב"ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם אישים בכירים בישראל זאת לצד פעילות עניפה לטובת חב"ד בארץ הקודש - דבר שתפס את כל סדר יומו.

בשנת תש"נ חזר ר' שלוימק'ה לעסקנות ציבורית, לאחר שהרבי הורה ל[[בית דין רבני חב"ד באה"ק|רבני חב"ד]] למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב"ד בארה"ק כדי שינהלו את ענייני חב"ד בארץ. ר' שלוימק'ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב"ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ'יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי "ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו' אזכיר עה"צ".

מאז נכנס לתפקיד, אגו"ח שוב תפסה את קידמת הבימה החב"דית, בהגשת סיוע אדיר לכל המוסדות, ארגונים ובתי חב"ד, זאת באמצעות קשר אישי ידידותי וישיר עם שרים, חברי כנסת, מנכ"לי משרדים וגם אילי הון ומנהלי כלי תקשורת החשובים בישראל.

בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב"ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב"ד בפני גורמי הממשלה.

ר' שלוימק'ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב"ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו.

במסגרת תפקידו סייע ר' שלוימק'ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב"ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו"ח.

את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ'יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע.

במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר' שלוימק'ה בראשות אגודת חסידי חב"ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב"ד בארה"ק, הוא הקים את 'מחלקת המוסדות' שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב"דיים שונים בארה"ק; 'מחלקת הקמת שכונות חב"דיות', וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה"ק, הקרקע נרשמה ע"ש אגודת חסידי חב"ד, וההפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו"ח. כך זה בשכון חב"ד ב[[לוד]], ב[[נחלת הר חב"ד]] ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב"דית ב[[רמת שלמה]] בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו"ח, בהוראת הרבי.

כמו כן הוקמה 'ועדת הביקורת' ו'ועדת חינוך' שעסקו בחיזוק החינוך החב"די בארה"ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה 'מחלקת קליטה' שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן [[איגוד המשפיעים]].

בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את '[[מטה משיח בארץ הקודש]]' בניהולו של הרב [[שמואל הנדל]] כארגון הפועל בחסות אגו"ח.

בתחילת שנת [[תשס"ד]] - זמן קצר לפני פטירתו, הקים את הארגון [[יד לילד המיוחד]] המסייע לילדים עם צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם, מחליפו בניהול הארגון כיום, הוא נכדו - הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].

==קרבתו לרבי==
מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שלוימק'ה לרבי ל[[יחידות]] הוא נתן לרבי [[פ"נ]] בו כתב את שמות ילדיו, אך הוא שכח לכתוב שם של אחד מהם. כשקרא הרבי את הפ"נ הרבי שאל את ר' שלוימק'ה אם הוא רשם את כל שמות ילדיו, ר' שלוימק'ה הנהן באישור, הרבי שאל זאת שוב ולאחר שר' שלוימק'ה ענה שוב בהינהון אמר לו הרבי את השם של בתו של ר' שלוימק'ה אותה הוא שכח לכתוב בפ"נ.

לר' שלוימקה היו קשיי פרנסה וכשהיה צריך לחתן את ביתו, הרבי פנה אל ר' [[אפרים וולף]] והורה לדאוג לכיסוי הוצאות החתונה.

בשנת [[תשל"ו]] כשנפטר ה'שווער' של ר' שלוימק'ה ר' [[יצחק מאיר גרינברג]] מכרו את דירתו ואת הכסף שקבלו תמורת הדירה נתנו ר' שלוימק'ה ורעייתו רוזה לרבי, כשהגיע לאחר זמן מה ל[[יחידות]] מסר הרבי לר' שלוימק'ה מעטפה ובה הכסף ששלחו הוא ורעייתו.

לקראת י"א ניסן [[תשל"ב]] - שנת השבעים להולדת הרבי נכנס ר' שלוימק'ה ליחידות, בה הביא לרבי כהרגלו מידי י"א ניסן אלבומים מלאים בברכות לכבוד י"א ניסן מכל צמרת השלטון וההנהגה בישראל (אף שולמית אלוני חברת כנסת שמאלנית היתה בין המברכים), בתגובה הביא לו הרבי 4 הגדות של פסח, אחת עבור [[זלמן שז"ר]], אחת בשביל אחייניתו של הרבי [[דליה רוטמן]], אחת בשבילו, ואחת בשביל בתו הבכורה.

ר' שלוימק'ה אף היה רגיל לנסוע לרבי ל[[י"א ניסן]], ולעיתים אף היה נשאר אצל הרבי פסח{{הערה|באותו זמן הייתה הוראה מהרבי שאנ"ש הנוסעים לי"א ניסן לא ישארו שם גם פסח אלא יחזרו למשפחתם, לכן מי שהיה רוצה להשאר גם פסח אצל הרבי היה צריך לקבל אישור מיוחד לכך}}, וכשהרבי ערך את הסיבוב בסדר פסח של התמימים, ר' שלוימק'ה הצטרף אליו על פי הוראתו והלכו יחד לסיבוב. כמו כן באחת משנות הממי"ם לפני [[חג הפסח]] קרא הרבי לר' שלוימקה ולפרופסור [[ירמיהו ברנובר]] לחדרו הקדוש ל[[יחידות]], שם חזה הרבי שעומד להיות עלייה מ[[רוסיה]] לארץ הקודש וציווה עליהם לדאוג לשיכון עבור העולים הרוסים ב[[ירושלים]]. לאחר היחידות נתן הרבי לכל אחד מצה, כשהגיעו לארץ דאגו אצל ראשי המדינה והשלטון למען הקמת שכונה עבור העולים הרוסים.

לקראת הכנסת [[ספר תורה של משיח]] אצל הרבי בשנת [[תש"ל]] כתב הרבי מכתב לוועדה המארגנת של הכנס, שאת 15 הפסוקים של "אתה הראת" יגידו 15 מזקני החסידים, ביניהם כתב הרבי אף את ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק שיכובד אף הוא באמירת פסוק{{הערה|[https://collive.com/the-rebbe-wrote-list-of-honors/ הרבי כתב את רשימת הכבוד] - COLlive, המקור ב'''אנגלית'''}}.

באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות.

אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות הייתה בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בערב [[ראש השנה]] [[תשד"מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שלוימק'ה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא.

הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שלוימק'ה מתנהג באופן של "למעלה מגדר אנושי".

בכל פעם שר' שלוימק'ה היה בא לתשרי ל[[רבי]] היה ר' [[דוד רסקין]] מביא לר' שלוימקה מפתח של אחד החדרים בקומה העליונה של [[770]] שם היה ר' שלוימק'ה ישן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שלוימק'ה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב-770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שלוימק'ה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה.

במהלך כהונתו של ר' שלוימק'ה כיו"ר ועד כפר חב"ד ואגו"ח היה הרבי מעביר אליו הוראות דרך אחד המזכירים לעתים קרובות - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים ב[[כפר חב"ד]] בכלל וב[[חב"ד]] בפרט.

==משפחתו==
רעייתו רוזה<ref>נפטרה ב[[ו' בטבת|ו' טבת]] [[תשס"ב]]</ref>
*חמיו, ר' [[יצחק מאיר גרינברג]]<ref>נפטר ב[[י"א בשבט|י"א שבט]] [[תשל"ו]]</ref> - חבר בועד המייסד של כפר חב"ד
*אחיו, יהושע מיידנצ'יק
*גיסו, ר' [[שמואל גרונם גרינברג]]<ref>נפטר ב[[א' בכסלו|א' כסלו]] [[תשד"מ]]</ref>
;בניו:
*הרב צבי הירש מיידנצ'יק - [[כפר חב"ד]]
*הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - כפר חב"ד, מנהל [[בית חב"ד נמל התעופה לוד (נתב"ג)]], וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח באה"ק]]
*הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] - כפר חב"ד, מנהל בנין בית אגו"ח [[770 כפר חב"ד]]
*הרב יעקב משה מיידנצ'יק - כפר חב"ד, עוזר מלמד במוסדות החינוך ב[[כפר חב"ד]]

;חתניו:
*הרב [[חיים אברהם בלניצקי|חיים אברהם בלינצקי]] - [[כפר חב"ד]], משלוחי הרבי בשדה התעופה
*הרב מנחם קליינמן - באר שבע
*הרב [[דובער מנדלזון|בערקה מנדלזון]] - כפר חב"ד, איש [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]] וחבר [[ועדת החינוך החב"די]]
*הרב [[עופר מיודובניק]] - [[צפת]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ויו"ר הנהלת [[התאחדות החסידים]]
*הרב [[בן-ציון קארף]] - [[מיאמי]], [[פלורידה]]. מנכ"ל מוסדות חב"ד [[פלורידה]].
*הרב אמיר רוזן - כפר חב"ד

;בין נכדיו הידועים
*ר' [[אברהם מיידנצ'יק]] - שליח ב[[ראשון לציון]], איש [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]], חבר [[התאחדות החסידים]] ופעיל [[בית חב"ד לאישי ציבור]]
*ר' [[שניאור זלמן מיידנצ'יק]] - שליח הרבי לסרי לנקה
*ר' [[מנחם מענדל מיידנצ'יק]] - שליח הרבי להרצליה פיתוח ולכפר שמריהו
*ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]] - כפר חב"ד. מנהל הפרויקטים של אגו"ח ומעסקני חב"ד בארה"ק
*ר' [[שמואל מנדלזון]] - שליח הרבי לרחובות
*ר' [[שלום דובער קליינמן]] - משלוחי הרבי ב[[מיאמי ביץ']], [[פלורידה]] ומראשי [[מוסדות חב"ד במיאמי]]
*ר' [[יקותיאל יהודה מיודובניק]] - צפת, שליח למגדל תפן. ר"מ ומשפיע במכון הטכנולוגי של [[ישיבת חנוך לנער]] בצפת

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:מיידנצ'יק_הקטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר הסוקר את תולדות חייו]]
* שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] (2013)
*[[מנחם זיגלבוים]] '''[https://drive.google.com/drive/folders/1_qTOoGhtF7x12okj8VqYNDdC7gSqRjh3 ר' שלוימקה]''' שבועון [[בית משיח (שבועון)| בית משיח]] גליון 418 ע' 28 פרשת נשא [[תשס"ג]]
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/26/קטר_ועסקן_בברכת_הרבי.pdf קטר ועסקן בברכת הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] פרשת שלח [[תשפ"ב]]
*שניאור זלמן ברגר, שבועון [[בית משיח (שבועון)| בית משיח]] מס' 1315 עמ' 36–39.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60691 התבטאות נדירה של הרבי על מיידנצ'יק] {{וידאו}}
*[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1393865 הרבי נותן דולר ל'ראש העיר' של כפר חב"ד] {{וידאו}}
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1owwT0Mo8KCS7i5-7N5jJvJCO9QjTac2i נאומו של הרב מיידנצ'יק ח"י אלול תשנ"ט]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64915 גלעד שרון על הרב מיידנצ'יק] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76538 ערב השקה לספר "הקטר של חב"ד"], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76535 אתר ynet מדווח: ערב השקה לספר על יו"ר אגו"ח] {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/135615/ שלמה מיידנצ'יק הולך לוושינגטון]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת צו תשע"ו {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/49370/ ידיעות אחרונות מספר על ר' שלמה מיידנצ'יק] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47544 לדמותו של "השגריר של הרבי"] {{וידפו}}
*[https://col.org.il/news/135890 הסנאטור האמריקני ביקר בכפר. כעת נחשפות התמונות] {{col}}
*[https://col.org.il/news/4452 ר' שליימק'ה] כתבה וגלריה מחייו של ר' שלומקה {{col}}
*[https://col.org.il/news/138678 "יסלל רק על גופותינו": כך נלחמו תושבי כפ"ח בכביש המהיר], מאבקו של ר' שלוימק'ה בנושא הנתיב המהיר בכפר חב"ד, כ"ד אייר תשפ"ב {{col}}
*[https://col.org.il/news/107446 'קול ישראל' ביום שידורים בכפר חב"ד • היו ימים] ראיון ברדיו "קול ישראל" עם ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק, י"ז חשון תשע"ח {{col}}
*[https://col.org.il/news/142298 נדיר: המסמך שחושף את גדלותו של העסקן ר' שלמה מיידנצ'יק] - {{col}}

{{סדרה|הקודם=[[דוד ברוומן]]|הבא=[[מנחם לרר]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יושב ראש ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשי"ח]] - [[תשמ"ג]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אפרים וולף]]|הבא=–|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תש"נ]] - [[תשס"ד]]}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מיידנצ'יק, שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג (2)]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]
[[קטגוריה:מייסדי כפר חב"ד]]

שלמה מיידנצ'יק

2026-03-20T02:27:54Z

חסיד של הרבי: /* נעוריו */

{{דמות
|שם=הרב שלמה מיידנצ'יק
|תמונה=השווער.jpg
|כינוי=
|תיאור=ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק
|תאריך לידה=[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]]
|מקום לידה=מינקוביץ', [[אוקראינה]]
|תאריך פטירה=[[ט"ו בניסן]] [[תשס"ד]]
|מקום פטירה=[[כפר חב"ד]]
|מקום פעילות=כפר חב"ד, [[ארה"ק]]
|השכלה=ישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]], [[תומכי תמימים ברינואה]], ו[[אחי תמימים תל אביב]]
|תפקידים נוספים=יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]], חבר הנהלת [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]], יו"ר [[ועד כפר חב"ד]], ממנהלי [[רשת אהלי יוסף יצחק]]{{הערה|שם=רשת|[https://col.org.il/news/16949 כינוס ה'רשת' יועבר בשידור חי לבתי ספר בעולם] {{COL}}}} מקים ומייסד: [[מטה משיח בארה"ק]], [[התאחדות החסידים]], [[ועדת החינוך החב"די]], [[יד לילד המיוחד]], [[ארגון שפרה ופועה|שפרה ופועה]], [[תומכי תמימים באר שבע]] ועוד
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
[[קובץ:שלוימק'ה עם הרבי.png|ממוזער|ר' שלוימק'ה עומד לצד הרבי לאחר שעלה לתורה, [[תשרי]] [[תשד"מ]]]]
[[קובץ:שלוימקה מיידנצ'יק.jpg|ממוזער|ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק בחלוקת כוס של ברכה]]
[[קובץ:שליימקה בחלוקת כוס של ברכה.png|ממוזער|ר' שליימק'ה מיידנצ'יק מקבל מהרבי [[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]]]
[[קובץ:שליימקה.png|ממוזער|ר' שלוימק'ה מקבל מהרבי דולר במעמד [[חלוקת דולרים]]]]
[[קובץ:שלמקה.jpg|ממוזער|ר' שלוימק'ה]]
[[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|ממוזער|[[יצחק שמיר]] בביקור ב[[מאפיית מצות כפר חב"ד|מאפיית המצות]] ב[[כפר חב"ד]] לצידו של ר' שלוימק'ה]]
הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' (מוכר בכינויו: '''שלוימ'קה'''), ([[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] - [[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]]) היה שליחו האישי של הרבי בנושאים רבים במשך יובל שנים, הזרוע המבצעת של הקמת והתפתחות קהילות [[חב"ד]]{{הערה|בין השאר נמנה על מייסדי ומקימי: [[כפר חב"ד]], [[נחלת הר חב"ד]], [[קרית חב"ד צפת]], [[רמת שלמה]], ועוד}} ומוסדות חב"ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]], כמו כן שימש כאיש הקשר בין [[חסידות חב"ד]] לראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והתקשורת - כל זאת לצד תפקידיו הרשמיים: יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]], ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

ר' שלוימק'ה שימש גם כחבר הנהלה ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]] וב[[רשת אהלי יוסף יצחק]]{{הערה|שם=רשת}}, ובתור יו"ר אגו"ח ייסד את הארגונים [[מטה משיח בארץ הקודש]], [[התאחדות החסידים]], [[ועדת החינוך החב"די]], [[יד לילד המיוחד]] ועוד. בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל"ז]] הטיל עליו הרבי לייסד את ארגון [[שפרה ופועה]]. בנוסף היה מהתמימים המייסדים של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] בשנת [[תש"ח]].

==תולדות חיים==
===נעוריו===
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|ממוזער|ר' [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]] בראשות משלחת [[אגודת חסידי חב"ד]] בסיום [[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשס"ג]] באולם הקבינט הבטחוני. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר [[אגו"ח]] הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] והרב [[נתן וולף]]]]
[[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|ממוזער|ר' שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בבר מצווה ל[[יתומי צה"ל]]]]
ר' שלוימק'ה נולד למשפחה מ[[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] בעיירה מינקוביץ' ב[[אוקראינה]] תחת המשטר הקומוניסטי של [[ברית המועצות]] ב[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] לאמו מרים עטל (לבית פרידמן) ולאביו ר' צבי הירש מיידנצ'יק כצאצא ל[[מהר"ל מפראג]] מצד אביו, ולרבי [[ישראל מרוז'ין]], לרבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], ול[[מגיד ממעזריטש]] מצד אימו. אביו ר' צבי הירש עשה ככל יכולתו לחנך את שלוימק'ה [[חינוך על טהרת הקודש|חינוך יהודי]] תחת התנאים הקשים ששררו באותם זמנים, הוא לימד אותו בגיל צעיר [[חומש (ספר)|חומש]] עם [[רש"י]] והקנה לו יסודות מרכזיים ב[[יהדות]]{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ 19.}}. בהמשך הוא נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי ('השקולה'), אך גם שם שמר במסירות נפש על יהדותו ונמנה מללכת לבית הספר בשבתות וחגי ישראל, גם לאחר שנאלץ ללכת גם בשבתות ל'שקולה' נמנע מלעבור על איסורי שבת. כך היה מספר שנים עד שאט אט נגרר תחת השפעת המורים וחבריו הקומניסטים ואף היה חבר בתנועת הנוער הקומוניסטית{{הערה|שם=בית}}.

לאחר שגמר את שנות הלימוד בבית הספר עבר לתיכון, בגיל 17 סיים את התיכון ואז פרצה [[מלחמת העולם השנייה]]. שלוימק'ה רצה ללמוד ב[[אוניברסיטה]] אך בעקבות היותו [[יהודי]] הוא לא התקבל, בעקבות-כך נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי [[רכבת|רכבות]]. בקראסנאדאר החל לחוש את משמעות היותו יהודי{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ 22.}}.

כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. כשראה ר' שלוימק'ה את היהודים עטורי הזקנים בעיר הוא נזכר בבית אביו ובעיירה ממנה הגיע והחליט לחזור ליהדותו, בתחילה קרבו האדמו"ר [[אברהם יהושע העשיל טברסקי]] מ[[מכנובקא]] ובין השאר הזמינו לסעוד אצלו את [[ליל הסדר]] (דבר נדיר ביותר אצל האדמו"ר בכלל ובאותה תקופה בפרט){{הערה|בזמנים אלה האדמו"ר ממכונבקא נמנע מליצור קשר עם איש בעקבות החשש מסוכני ק.ג.ב., אך ר' שלוימק'ה ללא רקע קודם מיד כשראה אותו קרבו קירובים מיוחדים}} לאחר מכן ר' שלוימק'ה החל להיכנס לבית כנסת חב"ד בעיר, בתחילה הוא נחשד על ידי החסידים כמרגל של ה[[ק.ג.ב.]] אך לאחר זמן רב שהופיע בתפילות, וכשהחסיד ר' [[אהרן חזן]] ראה אותו סועד יחד עם האדמו"ר ממכנובקא את ליל הסדר הוא קרבו ל[[חסידות חב"ד]], ולאחר מכן אף הדריכו המשפיע החסיד ר' [[שלמה חיים קסלמן]] הדרכה אישית.

לאחר סיום המלחמה יצא ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד ב[[תומכי תמימים פוקינג]]. בתקופת לימודיו שם כתב ר' שלוימק'ה מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהוא חושב שאינו ראוי ללמוד בתומכי תמימים, כמכתב תשובה ענה לו אדמו""ר הריי"צ: {{ציטוטון|ומה שאמרת .. שאין אתה רוצה להטעות את עצמך ואת אחרים שאין אתה ראוי להיות תלמיד מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ידוע תדע אשר הם דברי [[הנפש הבהמית|הנה"ב]] הרוצה ח"ו ללכדך ברשתו}}{{הערה|שם=בית|הקטר של חב"ד, פרק 2 "לידה מחדש", עמ' 28 ואילך.}}.

בהיותו ב[[פוקינג]] שהתה שם גם אמו של הרבי [[הרבנית חנה]], ור' שלוימק'ה דאג לרבנית חנה לעצי הסקה באחד הימים הקרים, ב[[תשכ"א]] כשהגיע לרבי בצ'ארטר הראשון בקשה הרבנית חנה לראותו ואמרה לו (תוכן המילים): {{ציטוטון|אמנם אני לא מכירה אותך אבל שמעתי שאתה עושה הרבה נחת רוח לבני}}.

לאחר שהות של כשנה וחצי בפוקינג עבר ר' שלוימק'ה יחד עם צוות ותלמידי הישיבה מפוקינג לעיירה [[ברינואה]], שם התאחדו עם ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] החדשה ונמנה על התמימים המייסדים של הישיבה. בברינואה השתדך עם רעייתו מרת רוזה (בת ר' [[יצחק מאיר גרינברג]]). בברינואה נהגו החסידים לטבול במעיין שזרם בסמוך לעיירה, ור' [[לוזיק גורליק]] העיד כי בימי החורף הקפואים כשהמעיין קפא ולא היה נתן לטבול בו ר' שלוימק'ה היה הראשון שבא ושבר את הקרח במעיין כדי לטבול בו.

===בכפר חב"ד===
[[קובץ:שלמה מיידנצי'ק.jpeg|ממוזער|ר' שלוימק'ה עם מדי רכבת ישראל]]
לאחר שהות של מספר חודשים בברינואה תכנן לבוא לראות את [[הרבי הריי"צ]] ולהשתקע עם משפחת ארוסתו ב[[קראון הייטס]], אך הרבי הריי"צ הורה לו לעלות עם ארוסתו לארץ ישראל. וכך הגיע בקבוצת העולים הראשונה יחד עם קבוצת החסידים לארץ שם השתכן יחד עם העולים במעברה בפרדס חנה ו[[חתונה|התחתן]]{{הערה|שם=בית}}.

לאחר שהות של מספר חודשים במעברת פרדס חנה עלה יחד עם קבוצת חסידים לחורבת הכפר הערבי הנטוש "ספריה" כדי להקים את היישוב החב"די, נמנה עם מייסדי [[כפר חב"ד]] ולאחר מכן קבל יחד עם 70 המשפחות הראשונות שהתיישבו בכפר נחלה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. במשך זמן זה המשיך את לימודיו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]{{הערה|הקטר של חב"ד, פרק 3 "המעברה החסידית", עמ' 45 ואילך.}}.

בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה, כששאל את אדמו"ר הריי"ץ האם לקבל את ההצעה השיב לו אדמו"ר הריי"ץ בחיוב{{הערה|שם=בר|בית משיח גיליון 1315 עמודים 36 - 40}}{{הערה|[https://chabad.info/news/317606/ האזינו: עסקני חב"ד בדור הקודם בראיון נדיר {{צליל}}{{אינפו}}] מדקה 21 והלאה}}. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - [[תל אביב]] - דימונה. במהלך עבודתו הרבה לעסוק במבצעים ובהפצת מעיינות החסידות. בהקשר לכך מסופר שפעם יצא במדי נהג הקטר כדי להניח ליהודים תפילין ברכבת, באותו זמן החליף אותו בנסיעה עוזרו, כשבא ליהודי אחד והציע לו להניח תפילין סרב היהודי ושאל את ר' שלוימק'ה מי מסיע את הרכבת, ר' שלוימק'ה ענה לאותו יהודי בצחות ש"הוא עושה להקב"ה את העבודה ומניח ליהודים תפילין, והקב"ה עושה לו את העבודה ומסיע את הרכבת" כששמע זאת היהודי אמר לר' שלוימק'ה שיניח לו מהר תפילין ויחזור אל הקטר..

בשנת [[תשי"ח]] נבחר בעידוד רב הכפר הרב גורליק ליו"ר [[ועד כפר חב"ד]] בו כיהן כ-25 שנים עד שנת [[תשמ"ד]]. במשך שנות היותו יו"ר הועד פתח צינורות במשרדי הממשלה השונים לטובת הכפר תחת הדרכה אישית מהרבי, פיתח את התשתיות של הכפר, הקים מוסודת חדשים ייסד את שכונת השיכונים החדשים, סיפח את היישוב [[תוחלת]] לשטח הכפר כל זאת לצד הדרכות מפורטות מהרבי על שלל נושאים שנמסרו לו בכתב בעל-פה ודרך שיחות אישיות שנערכו עם הרבי דרך המזכירות אחת לשבוע (לפירוט ראו בהמשך הערך).

בשנת [[תנש"א]] נבחר לכהן כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] תפקיד בו כיהן עד לפטירתו ב[[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]]. (לפירוט ראו בהמשך הערך).

מעדות האנשים הקרובים אליו סדר יומו של ר' שלוימק'ה היה צפוף מאוד, כאשר בלילה היה {{מונחון|קטר|נהג ברכבת}} ברכבת, וביום היה עוסק בעסקנות ציבורית. הוא מיעט בשינה ככל האפשר והיה נוהג לישון בממוצע כ3–4 שעות ביממה. נהגיו השונים סיפרו שבמהלך הנסיעות שלו בין משרדי הממשלה השונים ניצל ר' שלוימק'ה את הזמן כדי להשלים שעות שינה.

בשבתות וחגים היה נוהג ר' שלוימק'ה לעשות קידוש על [[משקה]]. וזאת בשל ההיתר של הרבי לשתיית משקה ליוצאי מדינות רוסיה.

לר' שלוימק'ה היה בית קטן ופשוט ב[[כפר חב"ד]], והיה מרבה לעשות בו ערבי חב"ד שלהם הזמין את כל צמרת הממשלה מכל הקשת הפוליטית, והיה מחדיר בהם יהדות. בהמשך כשראה שביתו קטן מלהכיל את כל המוזמנים הרחיב אותו במקצת והוסיף סלון מיוחד עם מחיצה - כדי שבערבי חב"ד יהיה מקום מיוחד גם לנשים.

בשנותיו האחרונות ר' שלוימק'ה היה ישן בקומה השנייה ב[[770 (כפר חב"ד)|בית אגו"ח 770]].

===פטירתו והנצחתו===
בבוקרו של [[ט"ו ניסן|יום ראשון של חג הפסח]] [[תשס"ד]], התדרדר מצבו הבריאותי, עד שנפטר תוך כדי שירת יחי{{הערה|[https://col.org.il/news/4507 משפחת מיידנצ'יק יושבת 'שבעה'] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}
אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב"ד - 770, ב[[כפר חב"ד]], במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת "[[בית מנחם]]" ומשם לעבר ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך לכפר חב"ד, שם נטמן{{הערה|היה הדמות החב"דית המשמעותית הראשונה שנטמנה בבית עלמין זה, ובעקבותיו החלו משפחות נוספות לטמון בו את יקיריהן.}}.

במהלך השבעה שישבו משפחתו הגיעו חסידי חב"ד רבים רבנים משפיעים וחברי אגו"ח, כמו כן הגיעו רבים מצמרת השלטון בישראל, ביניהם אף ראש הממשלה לשעבר - [[אריק שרון]]. במהלך ה'שלושים' שלאחר פטירתו ארגנו כינוס מיוחד לזכרו ב-770, שם נאם אף ידידו הקרוב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שסיפר על היכרותו של ר' שלוימק'ה והתמסרותו המלאה לרבי, וכן הוקרן סרטון בו ספד ראש הממשלה אריאל שרון על ר' שלוימק'ה. במהלך הכינוס חולק כתשורה דף של [[בול חב"ד]] שר' שלוימק'ה עבד רבות כדי שיצא לאור.

בשנת [[תשס"ד]] לאחר פטירתו הקימו בני משפחתו את ארגון [[בית חב"ד לאישי ציבור]] שפועל אצל כל אישי הציבור מכל גווני הקשת. את הארגון מנהלים כיום בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ונכדיו ר' [[אברהם מיידנצ'יק]] ור' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].

בשנת [[תשס"ז]] הקים ארגון [[התאחדות החסידים]] קרן לנזקקים על שמו של מייסד הארגון ויו"ר אגו"ח ר' שלוימק'ה ועל שם סגנו הרב [[משה אשכנזי]], הקרן נקראת בשם "חסדי שלמה ומשה". ב[[תשע"ג]] יצא לאור ספר על תולדות חייו "הקטר של חב"ד" בהוצאת המשפחה. ב[[תשע"ו]] הוכנס ספר תורה ל[[בית חב"ד שדה תעופה]] לעילוי נשמתו.

לקראת [[שנת השמיטה]] - [[תשפ"ב]] הוציא [[מכון הלכה חב"ד]] את הספר 'הלכה למעשה - שמיטה' ב"מהדורת מיידנצ'יק" לעילוי נשמתו.

==פעילות ציבורית==
===יו"ר ועד כפר חב"ד===
במקביל לעבודתו כקטר ברכבת ישראל כיהן ר' שלוימקה החל משנת [[תשי"ח]]{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ' 53.}} כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]]. כשנכנס לתפקידו, היה הכפר מסומן במשרדי הממשלה כ"כפר בעייתי" שהתושבים בו לא משלמים מיסים, דבר שהקשה מאוד על קבלת תקציבים וסיוע מהמדינה. תחילת כהונתו החלה לאחר שהיורי"ם בכפר התחלפו זה אחר זה. לתפקיד נכנס לאחר הפצרות רבות מצד רב הכפר ורבו עוד מתקופת לימודיו בפוקניג ובברינואה הרב [[נחום טרבניק]]. ר' שלוימקה במסגרת תפקידו הפך את [[כפר חב"ד]] לעיר הבירה של חב"ד בארה"ק. הוא היה מתרוצץ בין משרדי הממשלה במטרה להשיג תקציבים עבור הכפר. לצדו עמד מזכירו ר' [[אהרון נחמן פרידמן]].

מיד כשהתמנה ליו"ר הועד החל ר' שלוימק'ה לעסוק בעסקנות ציבורית וצבר קשרים רבים בצמרת השלטון בישראל, ובעקבות הקפדתו שתושבי הכפר ישלמו מיסים החל מעמדו של הכפר לעלות והכפר החל לקבל תקציבים רבים מהמדינה. התושבים בתחילה דחו את מאמציו של ר' שלוימק'ה בטענה שזה פוגע בהם, כשכתבו על-כך לרבי צידד הרבי בעד מדיניותו של ר' שלוימק'ה וכתב מכיון שרוב תושבי הכפר הגיעו מרוסיה שם נהגו שלא לשלם מיסים הם חושבים שכך צריך לעשות גם עכשיו, אך בעקבות כך שנמצאים עתה במדינה יהודית שהכסף הולך כדי לעזור ליהודים אחרים אין שום סיבה שלא ישלמו מיסים.

לאחר שנים התברר שכל מה שעשה ר' שלוימק'ה - כולל ובמיוחד דברים שגרמו להתנגדות עזה מצד תושבי הכפר אל שלוימק'ה - היה בהוראה ישירה מהרבי, כשר' [[משה נפרסטק]] העיד על-כך שהיה מקבל מאות פתקים מהרבי ונצטווה להשמיד אותם מיד בתום הקריאה בהם, וכן נצטווה לקיים את הנאמר בהם שלא בשם הרבי{{הערה|ראה קובץ "אגודת חסידי חב"ד, מטרותיה תפקידיה ופעולותיה" - עמוד 37}}.

מפעלותיו של ר' שלוימק'ה בתור יו"ר הועד ניתן למנות את הצלחתו במאבק של תושבי הכפר ביישוב "תוחלת" שהוקם בסמוך לו וסיפוח היישוב לשטח הכפר, את בניית שכונת השיכונים החדשים, חיזוק מעמדו של הכפר בעיני השלטון, ועוד. בתפקיד זה שימש עד לשנת [[תשמ"ג]] אז מונה בבחירות שנערכו הרב [[מנחם לרר]].

כמו כן כלל פעולותיו הציבוריות של ר' של ר' שלוימקה נעשו בהתנדבות גמורה מצדו ללא קבלת שכר למרות הצעות רבות שהציעו לו, בעקבות כך יצא שאת כספו קבל בעבודתו ברכבת. סדר יומו היה שבלילה עבד ברכבת, וביום עסק בעסקנות ציבורית כך היה יושן שעתיים בלבד מדי לילה. כשר' [[אפרים וולף]] כתב על-כך לרבי וביקש שהרבי יורה לר' שלוימק'ה לעזוב את עבודתו ברכבת ולקבל משכורת עבור עבודתו הציבורית אמר הרבי שצריך לכבד את עקרונותיו{{הערה|שם=בר}}.

===פעילות עם ראשי המדינה===
[[קובץ:1234.jpg|ממוזער|גזיר [[עיתון]] המראה את ר' שלוימק'ה עם [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בשבע ברכות של בתו, תשנ"ה]]
[[קובץ:משרד אגו''ח מיידנצ'יק.jpg|ממוזער|ר' שלוימק'ה ב"אולם קבלת פנים" ב-770 בכפר חב"ד]]
במסגרת עבודתו כיו"ר ועד כפר חב"ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא"י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל. מבין אנשי הציבור עימם היה בקשר נמנו: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; [[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], אליקים רובינשטיין, זאבי, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי [[צה"ל]] לדורותיהם ועוד רבים.

הוא היה בקשר אישי עם כל ראשי הממשלות מטעם מפא"י{{הערה|חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור}}, ולפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם [[פ"נ|פנ"ים]], וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.

ר' שלוימק'ה מצידו בנה איתם קשר של אימון בצורה מוחלטת, וניצל זאת לקירובם ליהדות.

===פעולתו לטובת מוסדות חב"ד===
ר' שלוימק'ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב"ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב"דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד.

בעיצומו של [[יום כיפור]] [[תשל"ז]], בהפסקה שהתקיימה בין תפילת [[מוסף]] ל[[נעילה]] כשהרבי עלה לחדרו קרא המזכיר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לר' שלוימקה (ששימש אז כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]]) ומסר לו שהרבי נתן לו הוראה להקים את [[שפרה ופועה]] ומסר לו את הפרטים, לאחר יום כיפור נתן הרב חדקוב לר' שלוימקה 1,000 דולר כאות השתתפות מהרבי עבור הקמת הארגון.

במהלך הזמן היו לר' שלוימק'ה יריבים רבים שטענו שפעולותיו בתור יו"ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגו"ח תוקפניים מידי, ולמרות זאת כשהיו צריכים אותם אנשים עזרה במוסדותיהם עזר להם ר' שלוימק'ה בשמחה. בנושא זה קיבלה ההנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בארץ הקודש בחודש [[שבט]] [[תשד"מ]] את המענה הבא על שכתבו אודות המצב הכספי הקשה של הישיבה:

{{ציטוטון|בהקדם – להפתעתי הגדולה ולטובה – הר"ש שי' מיידנצ'יק בחזרתו מכאן לאחרי החגים לאה"ק הרי למעלה מגדר אנושי – מילא בקשתי לאנ"ש שי' בארץ הקודש על דבר שלום ואהבת ישראל אמיתיים וכו' '''ובהכנעה ובזריזות''' וביקר ביחד עם הנלחמים בו בכמה וכמה מוסדות וכו' להודיע שמכאן ולהבא הם הבעלי בתים וכו'. לעומת זה כו"כ מהנלחמים בו החליטו – למטה מגדר אנושי – שכדאי לסכן היחס למוסדות חב"ד, להתקציבים, "היחס" לחב"ד בכלל וכו' ובלבד לגמור הנצחון "שלהם" במלחמה '''שלהם''' נגדו וגם לאחרי שראו '''בפועל''' ההיזק הכספי, ההיזק לשם חב"ד וכו' – ממשיכים בשיטה זו ובעוונתינו הרבים דוקא הם המכריעים בנוגע לפועל, וכטבע כל מנצח (מלבד שמנצח לשם שמים כמובן) מוסיף בנצחנות ובנקמה "ובאהבת ישראל". טובת הישיבה ובית ספר למלאכה וכיו"ב דורשת שבכל הנ"ל ובכו"כ
מהמשרדים תהי' ההשתדלות בראשות הר"ש שי' מיידנצ'יק, וההקדם בזה משובח}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1ogIVYqmTmNdF4Y5BmB-oNpUDNG97lk7Y/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תשד"מ] מענה צו}}.

===ביסוס וייסוד שכונות חב"דיים===
במקביל לעזרתו הרבה של ר' שלוימק'ה בביסוס מוסדות חב"ד, בהוראתו של הרבי אף עסק בביסוס הקמת ופיתוח ריכוזים ושכונות חב"דיים בארץ ישראל, הן במסגרת תפקידו כ-יו"ר ועד כפר חב"ד והן במסגרת תפקידו כ-יו"ר אגו"ח.

בסוף שנות הכפ"ים הרבי הורה לעסקני חב"ד בארץ לחפש מקום מתאים שיוכלו לשכן בו את חסידי חב"ד שעולים מרוסיה, ר' שלומיק'ה במסגרת קשריו קבל ידיעה מאחד מבכירי משרד השיכון דאז על 80 יחידות דיור ריקות בעיר [[קרית מלאכי]] שבעקבות מיקומה המרוחק של העיר אף אחד לא חפץ לגור בה וכך 80 יחידות הדיור נשארו ריקות. כששמע זאת ר' שלויקמ'ה כתב לרבי שאפשר לשכן ביחידות דיור אלה את חסידי חב"ד וקבל על-כך את ברכתו של הרבי, ואכן בעקבות ברכתו של הרבי לרעיון הוחלט להקים את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי והחלו בתכנונים ראשוניים לקליטת חסידי חב"ד בעיר.

כשהבשילו הצעדים ושכונת [[נחלת הר חב"ד]] הוקמה ב[[קרית מלאכי]] רק בודדים הסכימו לבוא לגור שם בעוד רובם המכריע של חסידי חב"ד לא חפצו כלל לעבור לשם בעקבות מעמדה של העיר ומצבה הירוד, כשראה ר' שלוימק'ה שהעבודה בשכונה מתחילה להיעצר הוא עשה אסיפה דחופה ב[[בית כנסת המרכזי כפר חב"ד|בית הכנסת המרכזי]] ב[[כפר חב"ד]] בה דיבר קשות על-כך שרצון הרבי שחסידים יבואו לגור בנחל'ה החדשה ולמרות זאת אף אחד לא מגיע לגור שם, לכן ר' שלוימק'ה הודיע שהוא מתכנן לעבור עם משפחתו מכפר חב"ד לנחל'ה. דבריו עוררו סערה בכפר חב"ד וזמן קצר לאחר מכן קבל ר' שלוימק'ה טל' בהול מהמזכירות בו הודיעו לו שהרבי אוסר עליו לעבור לנחל'ה אלא רצונו הקדוש שימשיך בעבדותו בכפר חב"ד..

בשנת [[תשל"ג]] הורה הרבי על חידוש ההתיישבות החב"דית בצפת והקמת [[קרית חב"ד צפת]]. הועדה שפעלה בנושא ההקמה כללה את החברים: השליח ר' [[אריה לייב קפלן]], ר' שלוימק'ה, ר' [[אפרים וולף]], ר' [[שמואל חפר]], ור' [[זושא וולימובסקי]]. בעקבות הקשיים הרבים מצד הממשלה ר' שלוימק'ה שימש כאיש הקשר עם שרי הממשלה ופעל בעזרת קשריו לתקציבים רבים, ואף להקצאת השטח שעליו הוקם בהמשך [[קריית חב"ד צפת]].

בחורף שנת [[תשנ"ב]] ייסד ר' שלוימקה מיידנצ'יק באמצעות הרב [[יעקב שנור]] את קריית ליובאוויטש בשכונת [[רמת שלמה]] בירושלים המונה כיום למעלה מ-150 משפחות
.

ר' שלוימק'ה הגיע יחד עם משלחת [[רבני חב"ד]] אל הרב גורן שכיהן כרבה הראשי של [[ישראל]] בנסיון לשכנעו למנות שלוחים ו[[חסידי חב"ד]] לרבני ערים ושכונות ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|כמסופר בספר 'הרב מרדכי שמואל אשכנזי'}}.

כמו כן ר' שלוימק'ה עזר רבות בהקמת שכונות חדשות לחסידי חב"ד, בין השכונות שר' שלוימק'ה עזר רבות בהקמתו ניתן למנות ייסודה של קהילת חב"ד ב[[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], ועוד.

===יו"ר אגו"ח באה"ק===
באמצע שנות הממ"ים פרש ר' שלוימק'ה מתפקידו כיושב ראש ועד כפר חב"ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]] בשנת תש"נ, הוא פעל להקים את עיר חב"ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם אישים בכירים בישראל זאת לצד פעילות עניפה לטובת חב"ד בארץ הקודש - דבר שתפס את כל סדר יומו.

בשנת תש"נ חזר ר' שלוימק'ה לעסקנות ציבורית, לאחר שהרבי הורה ל[[בית דין רבני חב"ד באה"ק|רבני חב"ד]] למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב"ד בארה"ק כדי שינהלו את ענייני חב"ד בארץ. ר' שלוימק'ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב"ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ'יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי "ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו' אזכיר עה"צ".

מאז נכנס לתפקיד, אגו"ח שוב תפסה את קידמת הבימה החב"דית, בהגשת סיוע אדיר לכל המוסדות, ארגונים ובתי חב"ד, זאת באמצעות קשר אישי ידידותי וישיר עם שרים, חברי כנסת, מנכ"לי משרדים וגם אילי הון ומנהלי כלי תקשורת החשובים בישראל.

בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב"ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב"ד בפני גורמי הממשלה.

ר' שלוימק'ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב"ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו.

במסגרת תפקידו סייע ר' שלוימק'ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב"ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו"ח.

את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ'יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע.

במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר' שלוימק'ה בראשות אגודת חסידי חב"ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב"ד בארה"ק, הוא הקים את 'מחלקת המוסדות' שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב"דיים שונים בארה"ק; 'מחלקת הקמת שכונות חב"דיות', וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה"ק, הקרקע נרשמה ע"ש אגודת חסידי חב"ד, וההפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו"ח. כך זה בשכון חב"ד ב[[לוד]], ב[[נחלת הר חב"ד]] ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב"דית ב[[רמת שלמה]] בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו"ח, בהוראת הרבי.

כמו כן הוקמה 'ועדת הביקורת' ו'ועדת חינוך' שעסקו בחיזוק החינוך החב"די בארה"ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה 'מחלקת קליטה' שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן [[איגוד המשפיעים]].

בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את '[[מטה משיח בארץ הקודש]]' בניהולו של הרב [[שמואל הנדל]] כארגון הפועל בחסות אגו"ח.

בתחילת שנת [[תשס"ד]] - זמן קצר לפני פטירתו, הקים את הארגון [[יד לילד המיוחד]] המסייע לילדים עם צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם, מחליפו בניהול הארגון כיום, הוא נכדו - הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].

==קרבתו לרבי==
מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שלוימק'ה לרבי ל[[יחידות]] הוא נתן לרבי [[פ"נ]] בו כתב את שמות ילדיו, אך הוא שכח לכתוב שם של אחד מהם. כשקרא הרבי את הפ"נ הרבי שאל את ר' שלוימק'ה אם הוא רשם את כל שמות ילדיו, ר' שלוימק'ה הנהן באישור, הרבי שאל זאת שוב ולאחר שר' שלוימק'ה ענה שוב בהינהון אמר לו הרבי את השם של בתו של ר' שלוימק'ה אותה הוא שכח לכתוב בפ"נ.

לר' שלוימקה היו קשיי פרנסה וכשהיה צריך לחתן את ביתו, הרבי פנה אל ר' [[אפרים וולף]] והורה לדאוג לכיסוי הוצאות החתונה.

בשנת [[תשל"ו]] כשנפטר ה'שווער' של ר' שלוימק'ה ר' [[יצחק מאיר גרינברג]] מכרו את דירתו ואת הכסף שקבלו תמורת הדירה נתנו ר' שלוימק'ה ורעייתו רוזה לרבי, כשהגיע לאחר זמן מה ל[[יחידות]] מסר הרבי לר' שלוימק'ה מעטפה ובה הכסף ששלחו הוא ורעייתו.

לקראת י"א ניסן [[תשל"ב]] - שנת השבעים להולדת הרבי נכנס ר' שלוימק'ה ליחידות, בה הביא לרבי כהרגלו מידי י"א ניסן אלבומים מלאים בברכות לכבוד י"א ניסן מכל צמרת השלטון וההנהגה בישראל (אף שולמית אלוני חברת כנסת שמאלנית היתה בין המברכים), בתגובה הביא לו הרבי 4 הגדות של פסח, אחת עבור [[זלמן שז"ר]], אחת בשביל אחייניתו של הרבי [[דליה רוטמן]], אחת בשבילו, ואחת בשביל בתו הבכורה.

ר' שלוימק'ה אף היה רגיל לנסוע לרבי ל[[י"א ניסן]], ולעיתים אף היה נשאר אצל הרבי פסח{{הערה|באותו זמן הייתה הוראה מהרבי שאנ"ש הנוסעים לי"א ניסן לא ישארו שם גם פסח אלא יחזרו למשפחתם, לכן מי שהיה רוצה להשאר גם פסח אצל הרבי היה צריך לקבל אישור מיוחד לכך}}, וכשהרבי ערך את הסיבוב בסדר פסח של התמימים, ר' שלוימק'ה הצטרף אליו על פי הוראתו והלכו יחד לסיבוב. כמו כן באחת משנות הממי"ם לפני [[חג הפסח]] קרא הרבי לר' שלוימקה ולפרופסור [[ירמיהו ברנובר]] לחדרו הקדוש ל[[יחידות]], שם חזה הרבי שעומד להיות עלייה מ[[רוסיה]] לארץ הקודש וציווה עליהם לדאוג לשיכון עבור העולים הרוסים ב[[ירושלים]]. לאחר היחידות נתן הרבי לכל אחד מצה, כשהגיעו לארץ דאגו אצל ראשי המדינה והשלטון למען הקמת שכונה עבור העולים הרוסים.

לקראת הכנסת [[ספר תורה של משיח]] אצל הרבי בשנת [[תש"ל]] כתב הרבי מכתב לוועדה המארגנת של הכנס, שאת 15 הפסוקים של "אתה הראת" יגידו 15 מזקני החסידים, ביניהם כתב הרבי אף את ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק שיכובד אף הוא באמירת פסוק{{הערה|[https://collive.com/the-rebbe-wrote-list-of-honors/ הרבי כתב את רשימת הכבוד] - COLlive, המקור ב'''אנגלית'''}}.

באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות.

אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות הייתה בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בערב [[ראש השנה]] [[תשד"מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שלוימק'ה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא.

הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שלוימק'ה מתנהג באופן של "למעלה מגדר אנושי".

בכל פעם שר' שלוימק'ה היה בא לתשרי ל[[רבי]] היה ר' [[דוד רסקין]] מביא לר' שלוימקה מפתח של אחד החדרים בקומה העליונה של [[770]] שם היה ר' שלוימק'ה ישן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שלוימק'ה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב-770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שלוימק'ה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה.

במהלך כהונתו של ר' שלוימק'ה כיו"ר ועד כפר חב"ד ואגו"ח היה הרבי מעביר אליו הוראות דרך אחד המזכירים לעתים קרובות - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים ב[[כפר חב"ד]] בכלל וב[[חב"ד]] בפרט.

==משפחתו==
רעייתו רוזה<ref>נפטרה ב[[ו' בטבת|ו' טבת]] [[תשס"ב]]</ref>
*חמיו, ר' [[יצחק מאיר גרינברג]]<ref>נפטר ב[[י"א בשבט|י"א שבט]] [[תשל"ו]]</ref> - חבר בועד המייסד של כפר חב"ד
*אחיו, יהושע מיידנצ'יק
*גיסו, ר' [[שמואל גרונם גרינברג]]<ref>נפטר ב[[א' בכסלו|א' כסלו]] [[תשד"מ]]</ref>
;בניו:
*הרב צבי הירש מיידנצ'יק - [[כפר חב"ד]]
*הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - כפר חב"ד, מנהל [[בית חב"ד נמל התעופה לוד (נתב"ג)]], וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח באה"ק]]
*הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] - כפר חב"ד, מנהל בנין בית אגו"ח [[770 כפר חב"ד]]
*הרב יעקב משה מיידנצ'יק - כפר חב"ד, עוזר מלמד במוסדות החינוך ב[[כפר חב"ד]]

;חתניו:
*הרב [[חיים אברהם בלניצקי|חיים אברהם בלינצקי]] - [[כפר חב"ד]], משלוחי הרבי בשדה התעופה
*הרב מנחם קליינמן - באר שבע
*הרב [[דובער מנדלזון|בערקה מנדלזון]] - כפר חב"ד, איש [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]] וחבר [[ועדת החינוך החב"די]]
*הרב [[עופר מיודובניק]] - [[צפת]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ויו"ר הנהלת [[התאחדות החסידים]]
*הרב [[בן-ציון קארף]] - [[מיאמי]], [[פלורידה]]. מנכ"ל מוסדות חב"ד [[פלורידה]].
*הרב אמיר רוזן - כפר חב"ד

;בין נכדיו הידועים
*ר' [[אברהם מיידנצ'יק]] - שליח ב[[ראשון לציון]], איש [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]], חבר [[התאחדות החסידים]] ופעיל [[בית חב"ד לאישי ציבור]]
*ר' [[שניאור זלמן מיידנצ'יק]] - שליח הרבי לסרי לנקה
*ר' [[מנחם מענדל מיידנצ'יק]] - שליח הרבי להרצליה פיתוח ולכפר שמריהו
*ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]] - כפר חב"ד. מנהל הפרויקטים של אגו"ח ומעסקני חב"ד בארה"ק
*ר' [[שמואל מנדלזון]] - שליח הרבי לרחובות
*ר' [[שלום דובער קליינמן]] - משלוחי הרבי ב[[מיאמי ביץ']], [[פלורידה]] ומראשי [[מוסדות חב"ד במיאמי]]
*ר' [[יקותיאל יהודה מיודובניק]] - צפת, שליח למגדל תפן. ר"מ ומשפיע במכון הטכנולוגי של [[ישיבת חנוך לנער]] בצפת

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:מיידנצ'יק_הקטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר הסוקר את תולדות חייו]]
* שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] (2013)
*[[מנחם זיגלבוים]] '''[https://drive.google.com/drive/folders/1_qTOoGhtF7x12okj8VqYNDdC7gSqRjh3 ר' שלוימקה]''' שבועון [[בית משיח (שבועון)| בית משיח]] גליון 418 ע' 28 פרשת נשא [[תשס"ג]]
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/26/קטר_ועסקן_בברכת_הרבי.pdf קטר ועסקן בברכת הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] פרשת שלח [[תשפ"ב]]
*שניאור זלמן ברגר, שבועון [[בית משיח (שבועון)| בית משיח]] מס' 1315 עמ' 36–39.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60691 התבטאות נדירה של הרבי על מיידנצ'יק] {{וידאו}}
*[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1393865 הרבי נותן דולר ל'ראש העיר' של כפר חב"ד] {{וידאו}}
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1owwT0Mo8KCS7i5-7N5jJvJCO9QjTac2i נאומו של הרב מיידנצ'יק ח"י אלול תשנ"ט]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64915 גלעד שרון על הרב מיידנצ'יק] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76538 ערב השקה לספר "הקטר של חב"ד"], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76535 אתר ynet מדווח: ערב השקה לספר על יו"ר אגו"ח] {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/135615/ שלמה מיידנצ'יק הולך לוושינגטון]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת צו תשע"ו {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/49370/ ידיעות אחרונות מספר על ר' שלמה מיידנצ'יק] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47544 לדמותו של "השגריר של הרבי"] {{וידפו}}
*[https://col.org.il/news/135890 הסנאטור האמריקני ביקר בכפר. כעת נחשפות התמונות] {{col}}
*[https://col.org.il/news/4452 ר' שליימק'ה] כתבה וגלריה מחייו של ר' שלומקה {{col}}
*[https://col.org.il/news/138678 "יסלל רק על גופותינו": כך נלחמו תושבי כפ"ח בכביש המהיר], מאבקו של ר' שלוימק'ה בנושא הנתיב המהיר בכפר חב"ד, כ"ד אייר תשפ"ב {{col}}
*[https://col.org.il/news/107446 'קול ישראל' ביום שידורים בכפר חב"ד • היו ימים] ראיון ברדיו "קול ישראל" עם ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק, י"ז חשון תשע"ח {{col}}
*[https://col.org.il/news/142298 נדיר: המסמך שחושף את גדלותו של העסקן ר' שלמה מיידנצ'יק] - {{col}}

{{סדרה|הקודם=[[דוד ברוומן]]|הבא=[[מנחם לרר]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יושב ראש ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשי"ח]] - [[תשמ"ג]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אפרים וולף]]|הבא=–|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תש"נ]] - [[תשס"ד]]}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מיידנצ'יק, שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג (2)]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]
[[קטגוריה:מייסדי כפר חב"ד]]

אריאל למברג

2026-03-16T02:22:46Z

חסיד של הרבי: זה לא אגוח.......

[[קובץ:הרב אריאל למברג.png|ממוזער|ר' אריאל למברג נואם]]
הרב '''אריאל למברג''' (יליד שנת [[תשמ"א]], 1981), חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] (עד להגעתם לפירוק), חבר הנהלת [[מכללת בית רבקה]] ומוסדות חב"דיים נוספים, ורב [[ביהכנ"ס]] הצעירים של קהילת חב"ד ב[[נתניה]] (שכונת נורדאו).

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשמ"א]] לאביו הרב [[מרדכי למברג]] ולאימו רחל בעפולה.

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]], בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תשס"א]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]].

ב-[[תשס"ז|תשס"ד]] [[נישואים|נישא]] לחני בת הרב [[מנחם וולפא]] רבה של קהילת חב"ד ב[[נתניה]].

לאחר חתונתו שימש כמה שנים כמחנך ב[[דברי מנחם נתניה|תלמוד תורה חב"ד בנתניה]] והחל להיות מעורב ופעיל ב[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד בישראל]], בהמשך מונה על ידי הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], במינוי שנוי במחלוקת, לשמש כמזכ"ל אגודת חסידי חב"ד ואף למורשה חתימה בה עד להגעתה לפירוק בשנת תשע"ז{{הערה|[https://chabad.info/news/123790/ עמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק בסכנת פירוק], כ"ג בשבט תשע"ו, באתר חב"ד אינפו}}. ב-[[תשס"ט]] נבחר כאיש השנה של אתר [[חב"ד און ליין]] (COL){{הערה|[https://col.org.il/news/49860 'אנשי השנה' של COL], 17.09.2009}}.

הרב למברג אחראי לעריכתם והדפסתם של פרסומים כמו עיתוני "המהפכנים" למנהלי מוסדות חב"ד, "ילקוט הגבאי" לגבאי בתי הכנסת, ולוחות שנה עם מנהגי חב"ד. הרב למברג אף יזם את הפקת "אלבום חב"ד בארצנו הקדושה" והוא בעל טור ברשת המקומונים "קו עיתונות".

זמן לאחר הקמתה של המרכז לצעירים בקהילת חב"ד נתניה נתמנה הרב למברג על ידי חותנו הרב מנחם וולפא לרב [[ביהכנ"ס]] הצעירים.

בחודש [[אדר ב']] [[תשפ"ד]] ניתן פסק דין בנוגע לתפקוד [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] בו נפסק כי ימונו חברים חדשים לעמותה שאינם נמנים על אנשיו של הרב אהרונוב, בעקבות הפסדו במשפט שיגר הרב אריאל למברג (שהינו יד ימינו של הרב אהרונוב) מכתב לרשם העמותות בו הוא מבקש לפרק את [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]]{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו"ח]}}.

{{קצרמר|אישים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:למברג, אריאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד נתניה]]

זאב וולף קסלמן

2026-01-15T11:18:22Z

חסיד של הרבי:

[[קובץ:זאב קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וועלוועל קסלמן]]
[[רב (תואר)|הרב]] '''זאב וולף (וועלוועל) קסלמן''' ([[י"ז אייר]] [[תרפ"ז]] - [[ג' אדר שני]] [[תשע"ט]]) היה בנו של ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]], מזקני חסידי חב"ד, התגורר ב[[כפר חב"ד]] ושימש כמשפיע [[אנ"ש]] בבית הכנסת "[[בית מנחם]]".

==תולדות חיים==

הרב זאב וולף קסלמן נולד בי"ז [[אייר]] [[תרפ"ז]] ברוסיה לאביו המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] ולאמו מרת בלומא ברונשטיין, ביחד עם אחיו התאום ה[[משפיע]] הרב [[שלום דובער קסלמן]]. בלידתם אירעו להם בעיות בריאותיות ו[[אדמו"ר הריי"צ]] התעניין כמה פעמים במצבם מתוך דאגה לשלומם.

בבואו ב[[ברית מילה|בריתו של אברהם אבינו]] העניקו לו הוריו את השם 'זאב וולף' על שם סבו הרב [[זאב וולף ברונשטיין (צ'רקאס)|זאב וולף ברונשטיין]] (מטש'ערקאס).

בשנת [[תש"ז]] השתתף ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], יצא את גבולות [[רוסיה]] והגיע למחנה המעבר ב[[פוקינג]], שם היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים פאקינג]]. בשנת [[תש"ח]] עלה ל[[ארץ הקודש]] יחד עם אביו, ובשנת [[תש"ט]] התיישב ב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש ניסן]] [[תשי"ד]] התחתן עם חנה{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/קסלמן%26אלרואי%20סופי.pdf '''תשורה''' (קסלמן–אלרואי)], כ"ה אלול ה'תשפ"ג, ע' 4–7.}} בת ר' אליעזר אהרונוב. עסק בחינוך, ובשנת [[תשכ"ד]] הורה לו הרבי "להשתדל להיות מורה בדרגא חשובה"{{הערה|שם, ע' 8–9.}}.

בשנת [[תש"נ]] מונה לאחראי על [[קופת רבינו]] ו[[דמי מעמד]] ב[[ארץ הקודש]], כממלא מקומו של הרב [[חיים דובער חן]].

בשנת [[תשס"ג]] היה הרב קסלמן מהדוחפים לחדש את [[איגוד המשפיעים]] ומונה לחבר בהנהלת האיגוד.

הרב קסלמן היה מופקד על [[ועדת ההגרלה]] לנסיעה ל{{ה|רבי}} משנת [[תשל"ט]].

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי ]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. הרב קסלמן היה ידוע בדבקותו באמונת החסידים ש[[הרבי חי וקיים]] ושיש לעסוק ב[[פרסום זהות משיח]], והיה נוהג להתוועד על כך רבות. היה משתתף קבוע ברבות מהחופות של זוגות אנ"ש והיה מכריז בהם את 'הכרזת הקודש' - [[יחי אדוננו]] ואף נאם בכינוסים שאירגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

נפטר ביום ראשון, [[ג' אדר|ג' אדר שני]] [[תשע"ט]] בגיל 91, ונטמן בב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב"ד]].

==משפחתו==
*בנו הרב [[יוסף יצחק קסלמן]] שליח [[הרבי]] ליוהנסבורג, דרום אפריקה.
*בנו הרב אליעזר קסלמן שליח הרבי ומחנך במוסדות חב"ד בלונדון, אנגליא.
* בנו הת' מענדל, עורך הספר ר' שלמה חיים קסלמן, קראון הייטס
* בנו ר' שלמה חיים, איש חינוך ב[[כפר חב"ד]].
*חתנו הרב [[יצחק גרוזמן]] - [[שליח]] הרבי ל[[ראשון לציון]].
*חתנו הרב חיים גוטליב - שליח הרבי לתלפיות ירושלים.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/07/blog-post_48.html הרב וועלוועל קסלמן מחזק בתשנ"ד: יש להפנים שנמצאים ברגעי ההתגלות]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4323364/jewish/Velvel-Kesselman-91-a-Devoted-Chassid-in-Stalins-USSR-and-Kfar-Chabad-Israel.htm חסיד מסור בברית המועצות של סטלין ובכפר חב"ד]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_67.html וידאו מיוחד: הרב זאב (וועלוועל) קסלמן בדביקות באמירת פרק תהלים]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: קסלמן, זאב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת קסלמן]]
[[קטגוריה:משפחת ברונשטיין]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]

פלורידה

2026-01-09T08:26:51Z

חסיד של הרבי: /* מיאמי ביץ' */

{{לעריכה}}
'''פלורידה''' - היא מדינה בדרום [[ארצות הברית]], השלישית במספר תושביה ב[[ארצות הברית]].

נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה כ-21,538,187 תושבים וכ-3% ממנה יהודים.

==היסטוריה==
ה[[שליחות|שליח]] הראשון לפלורידה{{הערה|שהוא גם השליח השני ל[[ארצות הברית]]}} הינו הרב [[אברהם קארף]] שהגיע למדינה בשנת [[תשכ"א]] ובשליחות הרבי החל להתיישב במדינת פלורידה.

בשנה הראשונה לשליחות החל להסתובב ברחבי פלורידה כהוראת הרב חדוקוב אליו ולהיפגש עם מנהיגי הקהילות הרפורמיות ולשוחח איתם. הוא מסר בהם שיעורים לסטודנטים, וכך החל להקים מוסדות חינוך ומרכז יהדות פעיל.

במדינה קיימת פעילות חב"דית רחבה, מידי שנה מתקיים באחד הערים במדינה שבוע שיעורים לסטודנטים מאוניברסיטאות שונות ברחבי העולם הנקרא בשם "מיאמי תורה". בשבוע זה הם לומדים על היהדות והחסידות ונהנים מטיולים{{הערה|[https://chabad.info/news/334220/ פלורידה: תלמידי האוניברסיטה משתתפים בחוויה תורנית]}}. בתאריך [[ה' באייר]] בו אלפי ישראלים במדינה פוקדים פארק ענק במדינה, השלוחים מנצלים את ההזדמנות לצאת ולקרב אותם ופותחים שם דוכנים של הנחת תפילין, אפשרות לכתיבת לרבי באגרות קודש ועוד{{הערה|[https://chabad.info/news/146379/ פלורידה: מבצע תפילין עם אלפי ישראלים]}}.

במהלך השנים הצטרפו עוד שלוחים לפעילות במדינה ונכון לשנת [[תשפ"א]] יש במקום כ-250 בתי חב"ד.

לאחר פטירת ר' [[אברהם קארף]] ב[[י"א תמוז]] [[תשפ"ה]] החליפו בתפקיד מנכ"ל [[מוסדות חב"ד פלורידה]] בנו ר' [[בן-ציון קארף]].

==בית משיח פורט לודרדייל==
{{ערך מורחב|בית משיח 770 (פלורידה)}}
מי שהקים את המקום ושימש כרב קהילת חב"ד בעיר זהו [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[מרדכי ענתי]]. במשך הזמן פעילות חב"ד גדלה והוקמה במקום קהילת חב"ד. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מהפעילות, עברו להתגורר בקהילות חב"ד בכל רחבי העולם.

בית חב"ד במקום דאג להקים מרכז תשמישי קדושה, ישיבה ללימודי 'סמיכה', כולל ערב, מכון בר מצווה, בית תמחוי, מרכז צבאות ה', ספריה תורנית, מעונות, גני ילדים והוא בשלבי הקמת בית ספר.

ברשותו עומד [[טנק מבצעים]] שפועל מידי יום ברחבי העיר. במשך השנים עברו 3 טנקים כאשר הטנק הישן (משנת תשנ"ג) משמש כמחסן, השני נמכר והשלישי הוא טנק חדיש ומשוכלל בו נוסעים מידי שבוע למרכזים וקניונים על מנת לעשות [[מבצעים]].

בשנת תש"ס נפתח מכון [[סמיכה לרבנות]] כשמידי שנה מגיעה קבוצה של [[תמימים]] הנמצאים בישיבה ובד בבד עוזרים בפעילות הבית חב"ד עם [[טנק מבצעים]] הפועל במקום. לקראת ה[[יום טוב|חגים]] בבית חב"ד הפעילות בבית חב"ד בשיאה, ובעיקר בחגים [[ראש השנה]], [[שמחת תורה]], [[חנוכה]], [[פורים]] ו[[פסח]].

==מוסדות חינוך==
{{ערך מורחב|מוסדות חב"ד במיאמי}}
[[קובץ:מוסדות חב"ד במיאמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוסדות חב"ד במיאמי עד כיתה ה']]
כחלק מהוראת הרבי אל הרב קארף שמרכז הפצת היהדות צריך להיות בעיר מיאמי ביץ' הקים במקום את חלק ממוסדות החינוך שפתח.

מוסדות החינוך נמצאים במתחם אחד בבנין ענק ומפואר השוכן בנורת' מיאמי ובו לומדים כ-1200 תלמידים. בבנין זה הכולל 7 קומות קיימים גני ילדים, ותלמודי תורה בנים.
במתחם אחר במיאמי ביץ' נמצאים מוסדות החינוך לבנות.
במתחם אחר במיאמי ביץ' נמצאים המתיבתא ותומכי תמימים מיאמי.

בחלקים אחרים בפלורידה ובמיאמי עצמה קיימים מספר מוסדות נוספים המשמשים את אלפי השלוחים ברחבי המדינה.

==בתי כנסת חב"ד==
* בית מנחם{{הערה|[https://chabad.info/news/105720/ פלורידה: הונחה אבן הפינה לבית כנסת חדש במיאמי ביטש]}} - הרב לייב שפירא.
* בית הכנסת ליד האוקיינוס - הרב דוד הכהן קודאן, הרב לייבל הכהן קודאן והרב שלום דובער הכהן קודאן.
* בית הכנסת בוקה רטון - הרב שלום בער ליפסקר, הרב שיע רובינשטיין, הרב משה ברוק, הרב שלמה קטן, הרב שניאור זלמן ליפסקר, הרב שמואל טברדוביץ', הרב דב שוחט, הרב שייע פרקש.
* בית הכנסת רשב"י - הרב דוח, והרב ביטון{{הערה|[https://chabad.info/news/55665/ הדינר השנתי המפואר של קהילת רשב"י פלורידה]}}.
* בית הכנסת הבבא סאלי.
* בית הכנסת אהבת ישראל - הרב [[אהרון יצחק ליברמן]].
* בית כנסת הנפש האלוקית - הרב ישראל נסרטי.
* בית כנסת "די שטעטל - שמנוהל ע"י איתמר תקתוק, ותחת [[בית משיח פלורידה]].

==בתי חב"ד בפלורידה==
===[[מיאמי ביץ']]===
* בית חב"ד - הרב [[בן-ציון קארף]], וחתניו הרב חיים שטרן והרב מנחם מענדל כץ
* אנשי ליובאוויטש - הרב דוד שפירא והרב יצחק טייטלבאום
* קהילת עולי רוסיה - הרב שלמה בלאנק
* קהילת עולי וונציה - הרב שמואל מן
* ספריית אור מנחם מענדל - הרב אהרן רבין
* בית חב"ד על גלגלים - הרב זאב כץ
* סאוד' ביץ' - הרב שרגא מן

===אלטמונטה ספרינגס===
* בית חב"ד - הרב מנחם מענדל ברונשטיין
* גראטר אורלנדו - הרב שלום ברוך דובוב
* במכללת רולינס - הרב שמולי ששונקין
* נורת' אורלנדו - הרב יעקב מג'סקי
* מרכז אורלנדו - הרב לוי דובוב
* אוניברסיטה - הרב חיים ברוך ליפסקר, הרב יוסף קוניקוב, הרב [[ניסן זיבל]], הרב מאיר לסוף

===אבנטורה===
* בית חב"ד - הרב לוי פורטה, הרב כתריאל בראוסנקין
* דרום אבנטורה - הרב מנחם מענדל רוזנפלד, הרב שמואל דוד ספלטר, הרב יוסף לוטקין
* the Waterways - ישראל בראוסנקין
* סוני איסלנד ביץ' - הרב ישראל ברון
* גולדן ביץ' - הרב חי עמר, הרב מנחם מענדל אלגרישי
* מרכז חב"ד לרוסים בדרום בלורידה - הרב אלכסנדר קלר, הרב שאול סנובסקי, הרב חזקי אלטיין
* חוף המזרחי - הרב אליהו רוזנפלד
* איילנד לקסס - הרב משה קייבמן
* בית חב"ד לישראלים - הרב מנחם חירותי{{הערה|[https://www.chabadisraeli.info/templates/articlecco_cdo/aid/337898/jewish/-.htm/lang/he אתר בית חב"ד לישראלים]}}
* סקיילייק - הרב רפאל רוזנברג, הרב יהושע קארף
* אבנטורה איסלס - הרב יצחק קפלן
* בית מנחם נורת' מיאמי ביץ' - הרב יוסף יצחק מארלו, הרב חיים ברוד, הרב אליהו לאופר
* יונייטד ג'ואיש גנריישנ'ס - הרב מנחם מענדל סמית
* ישיבת תורה אור - הרב עימנואל סטורפר, הרב ישראל גייסינסקי, הרב מתתיהו דבלין
* דרום ברוארד - הרב רפאל טננהאוס, הרב דוד קודן, הרב אהרן קאופמן, הרב משה שוורץ, הרב לוי טננהאוס, הרב מרדכי פיינר, הרב אליעזר פיליפס, הרב מנחם מענדל גורביץ'
* סמינר חיה אידל - הרב יוסף יצחק לייבוביץ'
* סאות' ביטש - הרב שלום דובער קליינמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77495 ביטש בפלורידה, בהנהלתו של הרב שולם קליינמן]}}
* מכון אל"ף - הרב אהרן ליפסקר, הרב מנחם כץ, הרב משה ברוק, הרב יוסף יצחק שטרן, הרב יהושע ברוק, הרב יוסף יצחק בריסקי, הרב שלום מרדכי רובשקין, הרב פרץ מוצ'קין, הרב אליה אסטרין
* מכון למנהיגות חינוכית יהודית - הרב ישראל פרנקפורטר
* הוליווד/ודניה - הרב מנחם מענדל טננהאוס

===בוקה רטון===
* בית חב"ד - הרב זלמן בוקיאט, משה דנבורג
* מרכז בוקה רטון - הרב משה דנבורג, הרב אהרן גופין, הרב משה וולבובסקי, הרב יוסף יצחק דנבורג, הרב שלום בער קסלר
* מערב בוקה רטון - הרב זלמן בוקיאט, הרב משה קרמר
* מזרח בוקה רטון - הרב ראובן נאו, הרב שלום דובער גוראריה
* מרכז חב"ד לישראלים - הרב נפתלי הרצל
* מרכז חב"ד לסטודנטים - הרב ברוך שמואל ליברוב
* המרכז ההומניטרי - הרב מאיר קסלר
* רשת הנוער - הרב שמואל גוטניק
* צפון מזרח ברוארד - יהושע ביסטון

===פורט לודרדייל===
* [[בית משיח פלורידה]] - הרב [[מרדכי ענתי]].

===מקומות אחרים===
* צפון מיאמי ביץ' - הרב יוסף יצחק מארלו{{הערה|[https://chabad.info/news/368527/ חנוכת בית כנסת חב"ד בצפון מיאמי ביטש]}}
* פלאם ביץ' - משה שיינר{{הערה|[https://chabad.info/news/487977/ "שאל את הרב": כולל ערב בבית חב"ד בפלאם ביץ', פלורידה]}}
* הוליווד - הרב ישראל נסרטי, הרב שמואל אלישביץ{{הערה|[https://chabad.info/news/463478/ הוליווד: פורים שמח במרכז 'הנפש האלוקית']}}
* וונציה - הרב שלום דובער שמערלינג.
* דרום מערב פלורידה - הרב יצחק מינקוביץ'{{הערה|[https://chabad.info/news/356368/ מושל פלורידה נפגש עם שליח הרבי], [https://chabad.info/news/569339/ פלורידה: השלוחים הקדישו בית עלמין חדש]}}
* קורל ספרינגס - אברהם פרידמן{{הערה|[https://chabad.info/news/344318/ פלורידה: המושל נפגש עם שלוחי חב"ד לדון באבטחת המוסדות]}}
* גיינסוויל - בערל גולדמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80280 פלורידה: נחנך בית חב"ד בעלות של כחמש מליון דולר]}}
* ס. אגוסטין, פלורידה - הרב לוי וואגל {{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/04/5c2b4dec216c4_1546341868_news_main_main_page_regular.jpg שלוחים חדשים לפלורידה: משפחת וואגל] }}

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/122705 מדינה אחת, 200 בתי חב"ד]
* [https://chabad.info/news/480414/ מבצע תפילין ענק בהפנינג ישראלים בפלורידה]

{{מדינות בארצות הברית}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פלורידה|*]]
[[קטגוריה:ארצות הברית]]
[[en:Florida]]

פלורידה

2026-01-09T08:26:06Z

חסיד של הרבי:

{{לעריכה}}
'''פלורידה''' - היא מדינה בדרום [[ארצות הברית]], השלישית במספר תושביה ב[[ארצות הברית]].

נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה כ-21,538,187 תושבים וכ-3% ממנה יהודים.

==היסטוריה==
ה[[שליחות|שליח]] הראשון לפלורידה{{הערה|שהוא גם השליח השני ל[[ארצות הברית]]}} הינו הרב [[אברהם קארף]] שהגיע למדינה בשנת [[תשכ"א]] ובשליחות הרבי החל להתיישב במדינת פלורידה.

בשנה הראשונה לשליחות החל להסתובב ברחבי פלורידה כהוראת הרב חדוקוב אליו ולהיפגש עם מנהיגי הקהילות הרפורמיות ולשוחח איתם. הוא מסר בהם שיעורים לסטודנטים, וכך החל להקים מוסדות חינוך ומרכז יהדות פעיל.

במדינה קיימת פעילות חב"דית רחבה, מידי שנה מתקיים באחד הערים במדינה שבוע שיעורים לסטודנטים מאוניברסיטאות שונות ברחבי העולם הנקרא בשם "מיאמי תורה". בשבוע זה הם לומדים על היהדות והחסידות ונהנים מטיולים{{הערה|[https://chabad.info/news/334220/ פלורידה: תלמידי האוניברסיטה משתתפים בחוויה תורנית]}}. בתאריך [[ה' באייר]] בו אלפי ישראלים במדינה פוקדים פארק ענק במדינה, השלוחים מנצלים את ההזדמנות לצאת ולקרב אותם ופותחים שם דוכנים של הנחת תפילין, אפשרות לכתיבת לרבי באגרות קודש ועוד{{הערה|[https://chabad.info/news/146379/ פלורידה: מבצע תפילין עם אלפי ישראלים]}}.

במהלך השנים הצטרפו עוד שלוחים לפעילות במדינה ונכון לשנת [[תשפ"א]] יש במקום כ-250 בתי חב"ד.

לאחר פטירת ר' [[אברהם קארף]] ב[[י"א תמוז]] [[תשפ"ה]] החליפו בתפקיד מנכ"ל [[מוסדות חב"ד פלורידה]] בנו ר' [[בן-ציון קארף]].

==בית משיח פורט לודרדייל==
{{ערך מורחב|בית משיח 770 (פלורידה)}}
מי שהקים את המקום ושימש כרב קהילת חב"ד בעיר זהו [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[מרדכי ענתי]]. במשך הזמן פעילות חב"ד גדלה והוקמה במקום קהילת חב"ד. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מהפעילות, עברו להתגורר בקהילות חב"ד בכל רחבי העולם.

בית חב"ד במקום דאג להקים מרכז תשמישי קדושה, ישיבה ללימודי 'סמיכה', כולל ערב, מכון בר מצווה, בית תמחוי, מרכז צבאות ה', ספריה תורנית, מעונות, גני ילדים והוא בשלבי הקמת בית ספר.

ברשותו עומד [[טנק מבצעים]] שפועל מידי יום ברחבי העיר. במשך השנים עברו 3 טנקים כאשר הטנק הישן (משנת תשנ"ג) משמש כמחסן, השני נמכר והשלישי הוא טנק חדיש ומשוכלל בו נוסעים מידי שבוע למרכזים וקניונים על מנת לעשות [[מבצעים]].

בשנת תש"ס נפתח מכון [[סמיכה לרבנות]] כשמידי שנה מגיעה קבוצה של [[תמימים]] הנמצאים בישיבה ובד בבד עוזרים בפעילות הבית חב"ד עם [[טנק מבצעים]] הפועל במקום. לקראת ה[[יום טוב|חגים]] בבית חב"ד הפעילות בבית חב"ד בשיאה, ובעיקר בחגים [[ראש השנה]], [[שמחת תורה]], [[חנוכה]], [[פורים]] ו[[פסח]].

==מוסדות חינוך==
{{ערך מורחב|מוסדות חב"ד במיאמי}}
[[קובץ:מוסדות חב"ד במיאמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוסדות חב"ד במיאמי עד כיתה ה']]
כחלק מהוראת הרבי אל הרב קארף שמרכז הפצת היהדות צריך להיות בעיר מיאמי ביץ' הקים במקום את חלק ממוסדות החינוך שפתח.

מוסדות החינוך נמצאים במתחם אחד בבנין ענק ומפואר השוכן בנורת' מיאמי ובו לומדים כ-1200 תלמידים. בבנין זה הכולל 7 קומות קיימים גני ילדים, ותלמודי תורה בנים.
במתחם אחר במיאמי ביץ' נמצאים מוסדות החינוך לבנות.
במתחם אחר במיאמי ביץ' נמצאים המתיבתא ותומכי תמימים מיאמי.

בחלקים אחרים בפלורידה ובמיאמי עצמה קיימים מספר מוסדות נוספים המשמשים את אלפי השלוחים ברחבי המדינה.

==בתי כנסת חב"ד==
* בית מנחם{{הערה|[https://chabad.info/news/105720/ פלורידה: הונחה אבן הפינה לבית כנסת חדש במיאמי ביטש]}} - הרב לייב שפירא.
* בית הכנסת ליד האוקיינוס - הרב דוד הכהן קודאן, הרב לייבל הכהן קודאן והרב שלום דובער הכהן קודאן.
* בית הכנסת בוקה רטון - הרב שלום בער ליפסקר, הרב שיע רובינשטיין, הרב משה ברוק, הרב שלמה קטן, הרב שניאור זלמן ליפסקר, הרב שמואל טברדוביץ', הרב דב שוחט, הרב שייע פרקש.
* בית הכנסת רשב"י - הרב דוח, והרב ביטון{{הערה|[https://chabad.info/news/55665/ הדינר השנתי המפואר של קהילת רשב"י פלורידה]}}.
* בית הכנסת הבבא סאלי.
* בית הכנסת אהבת ישראל - הרב [[אהרון יצחק ליברמן]].
* בית כנסת הנפש האלוקית - הרב ישראל נסרטי.
* בית כנסת "די שטעטל - שמנוהל ע"י איתמר תקתוק, ותחת [[בית משיח פלורידה]].

==בתי חב"ד בפלורידה==
===[[מיאמי ביץ']]===
* בית חב"ד - הרב [[בן-ציון קארף]],וחתניו הרב חיים שטרן והרב מנחם מענדל כץ
* אנשי ליובאוויטש - הרב דוד שפירא והרב יצחק טייטלבאום
* קהילת עולי רוסיה - הרב שלמה בלאנק
* קהילת עולי וונציה - הרב שמואל מן
* ספריית אור מנחם מענדל - הרב אהרן רבין
* בית חב"ד על גלגלים - הרב זאב כץ
* סאוד' ביץ' - הרב שרגא מן

===אלטמונטה ספרינגס===
* בית חב"ד - הרב מנחם מענדל ברונשטיין
* גראטר אורלנדו - הרב שלום ברוך דובוב
* במכללת רולינס - הרב שמולי ששונקין
* נורת' אורלנדו - הרב יעקב מג'סקי
* מרכז אורלנדו - הרב לוי דובוב
* אוניברסיטה - הרב חיים ברוך ליפסקר, הרב יוסף קוניקוב, הרב [[ניסן זיבל]], הרב מאיר לסוף

===אבנטורה===
* בית חב"ד - הרב לוי פורטה, הרב כתריאל בראוסנקין
* דרום אבנטורה - הרב מנחם מענדל רוזנפלד, הרב שמואל דוד ספלטר, הרב יוסף לוטקין
* the Waterways - ישראל בראוסנקין
* סוני איסלנד ביץ' - הרב ישראל ברון
* גולדן ביץ' - הרב חי עמר, הרב מנחם מענדל אלגרישי
* מרכז חב"ד לרוסים בדרום בלורידה - הרב אלכסנדר קלר, הרב שאול סנובסקי, הרב חזקי אלטיין
* חוף המזרחי - הרב אליהו רוזנפלד
* איילנד לקסס - הרב משה קייבמן
* בית חב"ד לישראלים - הרב מנחם חירותי{{הערה|[https://www.chabadisraeli.info/templates/articlecco_cdo/aid/337898/jewish/-.htm/lang/he אתר בית חב"ד לישראלים]}}
* סקיילייק - הרב רפאל רוזנברג, הרב יהושע קארף
* אבנטורה איסלס - הרב יצחק קפלן
* בית מנחם נורת' מיאמי ביץ' - הרב יוסף יצחק מארלו, הרב חיים ברוד, הרב אליהו לאופר
* יונייטד ג'ואיש גנריישנ'ס - הרב מנחם מענדל סמית
* ישיבת תורה אור - הרב עימנואל סטורפר, הרב ישראל גייסינסקי, הרב מתתיהו דבלין
* דרום ברוארד - הרב רפאל טננהאוס, הרב דוד קודן, הרב אהרן קאופמן, הרב משה שוורץ, הרב לוי טננהאוס, הרב מרדכי פיינר, הרב אליעזר פיליפס, הרב מנחם מענדל גורביץ'
* סמינר חיה אידל - הרב יוסף יצחק לייבוביץ'
* סאות' ביטש - הרב שלום דובער קליינמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77495 ביטש בפלורידה, בהנהלתו של הרב שולם קליינמן]}}
* מכון אל"ף - הרב אהרן ליפסקר, הרב מנחם כץ, הרב משה ברוק, הרב יוסף יצחק שטרן, הרב יהושע ברוק, הרב יוסף יצחק בריסקי, הרב שלום מרדכי רובשקין, הרב פרץ מוצ'קין, הרב אליה אסטרין
* מכון למנהיגות חינוכית יהודית - הרב ישראל פרנקפורטר
* הוליווד/ודניה - הרב מנחם מענדל טננהאוס

===בוקה רטון===
* בית חב"ד - הרב זלמן בוקיאט, משה דנבורג
* מרכז בוקה רטון - הרב משה דנבורג, הרב אהרן גופין, הרב משה וולבובסקי, הרב יוסף יצחק דנבורג, הרב שלום בער קסלר
* מערב בוקה רטון - הרב זלמן בוקיאט, הרב משה קרמר
* מזרח בוקה רטון - הרב ראובן נאו, הרב שלום דובער גוראריה
* מרכז חב"ד לישראלים - הרב נפתלי הרצל
* מרכז חב"ד לסטודנטים - הרב ברוך שמואל ליברוב
* המרכז ההומניטרי - הרב מאיר קסלר
* רשת הנוער - הרב שמואל גוטניק
* צפון מזרח ברוארד - יהושע ביסטון

===פורט לודרדייל===
* [[בית משיח פלורידה]] - הרב [[מרדכי ענתי]].

===מקומות אחרים===
* צפון מיאמי ביץ' - הרב יוסף יצחק מארלו{{הערה|[https://chabad.info/news/368527/ חנוכת בית כנסת חב"ד בצפון מיאמי ביטש]}}
* פלאם ביץ' - משה שיינר{{הערה|[https://chabad.info/news/487977/ "שאל את הרב": כולל ערב בבית חב"ד בפלאם ביץ', פלורידה]}}
* הוליווד - הרב ישראל נסרטי, הרב שמואל אלישביץ{{הערה|[https://chabad.info/news/463478/ הוליווד: פורים שמח במרכז 'הנפש האלוקית']}}
* וונציה - הרב שלום דובער שמערלינג.
* דרום מערב פלורידה - הרב יצחק מינקוביץ'{{הערה|[https://chabad.info/news/356368/ מושל פלורידה נפגש עם שליח הרבי], [https://chabad.info/news/569339/ פלורידה: השלוחים הקדישו בית עלמין חדש]}}
* קורל ספרינגס - אברהם פרידמן{{הערה|[https://chabad.info/news/344318/ פלורידה: המושל נפגש עם שלוחי חב"ד לדון באבטחת המוסדות]}}
* גיינסוויל - בערל גולדמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80280 פלורידה: נחנך בית חב"ד בעלות של כחמש מליון דולר]}}
* ס. אגוסטין, פלורידה - הרב לוי וואגל {{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/04/5c2b4dec216c4_1546341868_news_main_main_page_regular.jpg שלוחים חדשים לפלורידה: משפחת וואגל] }}

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/122705 מדינה אחת, 200 בתי חב"ד]
* [https://chabad.info/news/480414/ מבצע תפילין ענק בהפנינג ישראלים בפלורידה]

{{מדינות בארצות הברית}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פלורידה|*]]
[[קטגוריה:ארצות הברית]]
[[en:Florida]]

פלורידה

2026-01-09T08:25:20Z

חסיד של הרבי: /* היסטוריה */

{{לעריכה}}
'''פלורידה''' - היא מדינה בדרום [[ארצות הברית]], השלישית במספר תושביה ב[[ארצות הברית]].

נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה כ-21,538,187 תושבים וכ-3% ממנה יהודים.

==היסטוריה==
ה[[שליחות|שליח]] הראשון לפלורידה{{הערה|שהוא גם השליח השני ל[[ארצות הברית]]}} הינו הרב [[אברהם קארף]] שהגיע למדינה בשנת [[תשכ"א]] ובשליחות הרבי החל להתיישב במדינת פלורידה.

בשנה הראשונה לשליחות החל להסתובב ברחבי פלורידה כהוראת הרב חדוקוב אליו ולהיפגש עם מנהיגי הקהילות הרפורמיות ולשוחח איתם. הוא מסר בהם שיעורים לסטודנטים, וכך החל להקים מוסדות חינוך ומרכז יהדות פעיל.

במדינה קיימת פעילות חב"דית רחבה, מידי שנה מתקיים באחד הערים במדינה שבוע שיעורים לסטודנטים מאוניברסיטאות שונות ברחבי העולם הנקרא בשם "מיאמי תורה". בשבוע זה הם לומדים על היהדות והחסידות ונהנים מטיולים{{הערה|[https://chabad.info/news/334220/ פלורידה: תלמידי האוניברסיטה משתתפים בחוויה תורנית]}}. בתאריך [[ה' באייר]] בו אלפי ישראלים במדינה פוקדים פארק ענק במדינה, השלוחים מנצלים את ההזדמנות לצאת ולקרב אותם ופותחים שם דוכנים של הנחת תפילין, אפשרות לכתיבת לרבי באגרות קודש ועוד{{הערה|[https://chabad.info/news/146379/ פלורידה: מבצע תפילין עם אלפי ישראלים]}}.

במהלך השנים הצטרפו עוד שלוחים לפעילות במדינה ונכון לשנת [[תשפ"א]] יש במקום כ-250 בתי חב"ד.

לאחר פטירת ר' [[אברהם קארף]] ב[[י"א תמוז]] [[תשפ"ה]] החליפו בתפקיד מנכ"ל [[מוסדות חב"ד פלורידה]] בנו ר' [[בן-ציון קארף]].

==בית משיח פורט לודרדייל==
{{ערך מורחב|בית משיח 770 (פלורידה)}}
מי שהקים את המקום ושימש כרב קהילת חב"ד בעיר זהו [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[מרדכי ענתי]]. במשך הזמן פעילות חב"ד גדלה והוקמה במקום קהילת חב"ד. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מהפעילות, עברו להתגורר בקהילות חב"ד בכל רחבי העולם.

בית חב"ד במקום דאג להקים מרכז תשמישי קדושה, ישיבה ללימודי 'סמיכה', כולל ערב, מכון בר מצווה, בית תמחוי, מרכז צבאות ה', ספריה תורנית, מעונות, גני ילדים והוא בשלבי הקמת בית ספר.

ברשותו עומד [[טנק מבצעים]] שפועל מידי יום ברחבי העיר. במשך השנים עברו 3 טנקים כאשר הטנק הישן (משנת תשנ"ג) משמש כמחסן, השני נמכר והשלישי הוא טנק חדיש ומשוכלל בו נוסעים מידי שבוע למרכזים וקניונים על מנת לעשות [[מבצעים]].

בשנת תש"ס נפתח מכון [[סמיכה לרבנות]] כשמידי שנה מגיעה קבוצה של [[תמימים]] הנמצאים בישיבה ובד בבד עוזרים בפעילות הבית חב"ד עם [[טנק מבצעים]] הפועל במקום. לקראת ה[[יום טוב|חגים]] בבית חב"ד הפעילות בבית חב"ד בשיאה, ובעיקר בחגים [[ראש השנה]], [[שמחת תורה]], [[חנוכה]], [[פורים]] ו[[פסח]].

==מוסדות חינוך==
{{ערך מורחב|מוסדות חב"ד במיאמי}}
[[קובץ:מוסדות חב"ד במיאמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוסדות חב"ד במיאמי עד כיתה ה']]
כחלק מהוראת הרבי אל הרב קארף שמרכז הפצת היהדות צריך להיות בעיר מיאמי ביץ' הקים במקום את חלק ממוסדות החינוך שפתח.

מוסדות החינוך נמצאים במתחם אחד בבנין ענק ומפואר השוכן בנורת' מיאמי ובו לומדים כ-1200 תלמידים. בבנין זה הכולל 7 קומות קיימים גני ילדים, ותלמודי תורה בנים.
במתחם אחר במיאמי ביץ' נמצאים מוסדות החינוך לבנות.
במתחם אחר במיאמי ביץ' נמצאים המתיבתא ותומכי תמימים מיאמי.

בחלקים אחרים בפלורידה ובמיאמי עצמה קיימים מספר מוסדות נוספים המשמשים את אלפי השלוחים ברחבי המדינה.

==בתי כנסת חב"ד==
* בית מנחם{{הערה|[https://chabad.info/news/105720/ פלורידה: הונחה אבן הפינה לבית כנסת חדש במיאמי ביטש]}} - הרב לייב שפירא.
* בית הכנסת ליד האוקיינוס - הרב דוד הכהן קודאן, הרב לייבל הכהן קודאן והרב שלום דובער הכהן קודאן.
* בית הכנסת בוקה רטון - הרב שלום בער ליפסקר, הרב שיע רובינשטיין, הרב משה ברוק, הרב שלמה קטן, הרב שניאור זלמן ליפסקר, הרב שמואל טברדוביץ', הרב דב שוחט, הרב שייע פרקש.
* בית הכנסת רשב"י - הרב דוח, והרב ביטון{{הערה|[https://chabad.info/news/55665/ הדינר השנתי המפואר של קהילת רשב"י פלורידה]}}.
* בית הכנסת הבבא סאלי.
* בית הכנסת אהבת ישראל - הרב [[אהרון יצחק ליברמן]].
* בית כנסת הנפש האלוקית - הרב ישראל נסרטי.
* בית כנסת "די שטעטל - שמנוהל ע"י איתמר תקתוק, ותחת [[בית משיח פלורידה]].

==בתי חב"ד בפלורידה==
===[[מיאמי ביץ']]===
* בית חב"ד - הרב [[בן-ציון קארף]], הרב חיים שטרן והרב מנחם מענדל כץ
* אנשי ליובאוויטש - הרב דוד שפירא והרב יצחק טייטלבאום
* קהילת עולי רוסיה - הרב שלמה בלאנק
* קהילת עולי וונציה - הרב שמואל מן
* ספריית אור מנחם מענדל - הרב אהרן רבין
* בית חב"ד על גלגלים - הרב זאב כץ
* סאוד' ביץ' - הרב שרגא מן

===אלטמונטה ספרינגס===
* בית חב"ד - הרב מנחם מענדל ברונשטיין
* גראטר אורלנדו - הרב שלום ברוך דובוב
* במכללת רולינס - הרב שמולי ששונקין
* נורת' אורלנדו - הרב יעקב מג'סקי
* מרכז אורלנדו - הרב לוי דובוב
* אוניברסיטה - הרב חיים ברוך ליפסקר, הרב יוסף קוניקוב, הרב [[ניסן זיבל]], הרב מאיר לסוף

===אבנטורה===
* בית חב"ד - הרב לוי פורטה, הרב כתריאל בראוסנקין
* דרום אבנטורה - הרב מנחם מענדל רוזנפלד, הרב שמואל דוד ספלטר, הרב יוסף לוטקין
* the Waterways - ישראל בראוסנקין
* סוני איסלנד ביץ' - הרב ישראל ברון
* גולדן ביץ' - הרב חי עמר, הרב מנחם מענדל אלגרישי
* מרכז חב"ד לרוסים בדרום בלורידה - הרב אלכסנדר קלר, הרב שאול סנובסקי, הרב חזקי אלטיין
* חוף המזרחי - הרב אליהו רוזנפלד
* איילנד לקסס - הרב משה קייבמן
* בית חב"ד לישראלים - הרב מנחם חירותי{{הערה|[https://www.chabadisraeli.info/templates/articlecco_cdo/aid/337898/jewish/-.htm/lang/he אתר בית חב"ד לישראלים]}}
* סקיילייק - הרב רפאל רוזנברג, הרב יהושע קארף
* אבנטורה איסלס - הרב יצחק קפלן
* בית מנחם נורת' מיאמי ביץ' - הרב יוסף יצחק מארלו, הרב חיים ברוד, הרב אליהו לאופר
* יונייטד ג'ואיש גנריישנ'ס - הרב מנחם מענדל סמית
* ישיבת תורה אור - הרב עימנואל סטורפר, הרב ישראל גייסינסקי, הרב מתתיהו דבלין
* דרום ברוארד - הרב רפאל טננהאוס, הרב דוד קודן, הרב אהרן קאופמן, הרב משה שוורץ, הרב לוי טננהאוס, הרב מרדכי פיינר, הרב אליעזר פיליפס, הרב מנחם מענדל גורביץ'
* סמינר חיה אידל - הרב יוסף יצחק לייבוביץ'
* סאות' ביטש - הרב שלום דובער קליינמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77495 ביטש בפלורידה, בהנהלתו של הרב שולם קליינמן]}}
* מכון אל"ף - הרב אהרן ליפסקר, הרב מנחם כץ, הרב משה ברוק, הרב יוסף יצחק שטרן, הרב יהושע ברוק, הרב יוסף יצחק בריסקי, הרב שלום מרדכי רובשקין, הרב פרץ מוצ'קין, הרב אליה אסטרין
* מכון למנהיגות חינוכית יהודית - הרב ישראל פרנקפורטר
* הוליווד/ודניה - הרב מנחם מענדל טננהאוס

===בוקה רטון===
* בית חב"ד - הרב זלמן בוקיאט, משה דנבורג
* מרכז בוקה רטון - הרב משה דנבורג, הרב אהרן גופין, הרב משה וולבובסקי, הרב יוסף יצחק דנבורג, הרב שלום בער קסלר
* מערב בוקה רטון - הרב זלמן בוקיאט, הרב משה קרמר
* מזרח בוקה רטון - הרב ראובן נאו, הרב שלום דובער גוראריה
* מרכז חב"ד לישראלים - הרב נפתלי הרצל
* מרכז חב"ד לסטודנטים - הרב ברוך שמואל ליברוב
* המרכז ההומניטרי - הרב מאיר קסלר
* רשת הנוער - הרב שמואל גוטניק
* צפון מזרח ברוארד - יהושע ביסטון

===פורט לודרדייל===
* [[בית משיח פלורידה]] - הרב [[מרדכי ענתי]].

===מקומות אחרים===
* צפון מיאמי ביץ' - הרב יוסף יצחק מארלו{{הערה|[https://chabad.info/news/368527/ חנוכת בית כנסת חב"ד בצפון מיאמי ביטש]}}
* פלאם ביץ' - משה שיינר{{הערה|[https://chabad.info/news/487977/ "שאל את הרב": כולל ערב בבית חב"ד בפלאם ביץ', פלורידה]}}
* הוליווד - הרב ישראל נסרטי, הרב שמואל אלישביץ{{הערה|[https://chabad.info/news/463478/ הוליווד: פורים שמח במרכז 'הנפש האלוקית']}}
* וונציה - הרב שלום דובער שמערלינג.
* דרום מערב פלורידה - הרב יצחק מינקוביץ'{{הערה|[https://chabad.info/news/356368/ מושל פלורידה נפגש עם שליח הרבי], [https://chabad.info/news/569339/ פלורידה: השלוחים הקדישו בית עלמין חדש]}}
* קורל ספרינגס - אברהם פרידמן{{הערה|[https://chabad.info/news/344318/ פלורידה: המושל נפגש עם שלוחי חב"ד לדון באבטחת המוסדות]}}
* גיינסוויל - בערל גולדמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80280 פלורידה: נחנך בית חב"ד בעלות של כחמש מליון דולר]}}
* ס. אגוסטין, פלורידה - הרב לוי וואגל {{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/04/5c2b4dec216c4_1546341868_news_main_main_page_regular.jpg שלוחים חדשים לפלורידה: משפחת וואגל] }}

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/122705 מדינה אחת, 200 בתי חב"ד]
* [https://chabad.info/news/480414/ מבצע תפילין ענק בהפנינג ישראלים בפלורידה]

{{מדינות בארצות הברית}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פלורידה|*]]
[[קטגוריה:ארצות הברית]]
[[en:Florida]]

גיל הנישואין

2025-12-24T01:38:01Z

חסיד של הרבי: /* בחסידות חב"ד */

'''גיל הנישואין''' הוא הגיל המזערי המותר ל[[נישואין|הינשא]] על פי [[דינא דמלכותא דינא|חוק]]. החוק משתנה לפי כל מדינה. ב[[מדינת ישראל]] החוק הוא גיל 18, ובהרבה מדינות אחרות מקובל שהגיל הוא 18. לעיתים נקבע שגיל האישה מוקדם יותר מגיל הגבר.

על פי ה[[הלכה]] מותר לאשה ל[[נישואין|הינשא]] כבר בגיל 12. ב[[מסורת ישראל]] הגיל הוא 18 בממוצע, כשהגיל משתנה בין העדות וה[[מנהג]]ים.

== מקורות ביהדות ==
ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה', משנה כ"א.}} אומרים [[חז"ל]] שראוי לאדם לישא אישה בגיל שמונה עשרה, ובלשונם: {{ציטוטון|בן שמונה עשרה ל[[חופה]]}}. וב[[גמרא]] מוגבל גיל הנישואין ללא יאוחר מגיל עשרים:
{{ציטוט|
|מרכאות=כן
|תוכן=עד עשרים שנה יושב [[הקב"ה]] ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע לגיל עשרים ולא נשא אומר תיפח עצמותיו
|מקור=[[מסכת קידושין]], דף כ"ט, עמוד ב'}}

לאחר מכן מסתייגת הגמרא ואומרת שעל הגבר מוטלת קודם חובת [[לימוד תורה]] ובגינה הוא רשאי לדחות את הנישואין בכמה שנים ומביאה עוד שני דעות בענין:
{{ציטוט|
|מרכאות=כן
|תוכן=א"ל רבא לר' נתן בר אמי: אדידך על צוארי דבריך משיתסר ועד עשרים ותרתי. ואמרי לה: מתמני סרי עד עשרים וארבעה.

(...) כתנאי: ר' יהודה ורבי נחמיה. חד אמר: משיתסר ועד עשרים ותרתין. וחד אמר: מתמני סרי ועד עשרים וארבעה
|מקור=[[מסכת קידושין]], דף ל', עמוד א'}}

[[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות אישות טו, א.}} תוחם את גיל הנישואין עד גיל 20 "ואימתי האיש נתחייב במצוה זו מבן שבע עשרה, וכיון שעברו עשרים שנה ולא נשא אשה הרי זה עובר ומבטל מצות עשה" ומסייג שאם רוצה ללמוד תורה יכול להתאחר משום ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה וכ"ש בלימוד תורה". עם זאת כותב הרמב"ם ש{{ציטוטון|דרך בעלי דעה - שיקבע לו אדם מלאכה [[פרנסה|המפרנסת]] אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה..."}}{{הערה|רמב"ם הלכות דעות ה, יא.}}.

קיימות שיטות שונות בעניין הזיווגים: האם הקב"ה קובע במדוייק שפלוני ישא את פלונית, או שהשידוך תלוי ב[[בחירה חופשית|בחירתו החופשית]] של האדם. אולם, לכל הדעות (גם לאלו הסוברים שהשידוך נקבע מלמעלה) האדם יכול להפסיד את השידוך שלו אם "הקדימו אחר"{{הערה|על־פי לשון חז"ל במסכת מועד־קטן דף יח, עמוד ב.}}, לכן צריך להשתדל בשידוכין ואין לדחות אותו, שהרי אז הוא עלול לאבד, חס וחלילה, את שידוכו{{הערה| אגרות קודש חלק ב אגרת רסה: "המורם מכל השיטות הנ"ל דבכל הזווגים יכול אחר לקדמו. ונפסקה הלכה למעשה דבכל אופן שיהיה מארסין נשים בחוש"מ מטעם זה, ובמילא יש מקום להשתדלות.}}.

== מנהג ישראל ==
אצל בני ספרד נהגו להתחתן בגיל מוקדם יותר. מסורת זו התקלקלה בשנים האחרונות, ו[[הרבי]] דאג לחזק את המסורת ולעודד את בני עדות המזרח להמשיך במסורת אבותיהם{{הערה|מכתבים רבים מופיעים בסדרת הספרים [[אגרות קודש]].}}.

בנסיונות שנעשו לחוקק את חוק גיל הנישואין לגיל מאוחר יותר, השתדל הרבי להתיר את הנישואין לבני ספרד. הרבי נימק זאת בשני טעמים{{הערה|ממכתב ל{{ה|רב זווין}} ב[[ג' בתמוז]] [[תשכ"ד]].}}:
#כיוון שגם כך נעשים נישואין לפני הגיל המותר בחוק, ומפני האיסור זה נעשה בצנעה. ומובן הקלקול בכך.
#ועוד ועיקר, הלוואי וגם האשכנזים ינהגו כך, ולא כמו בהווה. ובפרט לבני ספרד שזו מסורת אבותם.

אצל מרבית מה[[חסידים]] ([[חסידי פולין]]) נוהגים [[שידוך|להשתדך]] בגיל 17 ולהתחתן שנה לאחר מכן, בגיל 18. אצל חלק זה משתנה לשידוך בגיל 18 ונישואין בגיל 19.

===בחסידות חב"ד===
אצל [[חסידי חב"ד]] הגיל הממוצע לחתונה אצל הבחורים הוא 23, וזאת בגלל שנות הלימודים הרבות בישיבות. 3 שנים ב[[ישיבה קטנה]], 3 שנים נוספות ב[[ישיבה גדולה]] ושנה נוספת ב[[שנת הקבוצה]] (רבים נשארים ליותר משנה אחת). לאחר סיום הלימודים הרשמיים ב[[ישיבה]] יוצאים ל[[התלמידים השלוחים|שנת שליחות]] בישיבות אחרות, דבר שהנהיג הרבי בעצמו. חלק משלבים בין השליחות בישיבה ללימודי ה[[סמיכה לרבנות]] וחלק עושים זאת בגמר השליחות. יש גם קבוצות שנוסעות לסייע ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]].

מנהג טוב ונכון להתחתן בגיל צעיר יחסית, ולא לדחות את הנישואין לגיל מבוגר{{הערה|אגרות קודש חלק יד, עמוד קעג. חלק ד, עמוד ש.}}, והרבי עצמו התבטא שהגיל הנכון לחפש שידוך הוא לאחר גיל עשרים, ולא להתעכב לגיל 25 ואילך{{הערה|1=[https://col.org.il/news/147546 שיחת י"ד כסלו תשי"ד, יובל ה-25 לנישואי הרבי].}}.

== החוק בישראל ==
החוק ב[[מדינת ישראל]] אוסר על נישואין מתחת לגיל 18, ועל פי פסיקה של [[הרבנות הראשית]] אסורים לישא אישה בטרם מלאו לה שמונה עשרה שנה ויום אחד.

[[הרבי]] השתדל לעגן בחוק את מסורת בני ספרד להתחתן מוקדם. בשנת [[תשכ"ד]] שלח הרבי מכתב ל{{ה|רב זווין}} בו הוא מבקש ממנו לפעול להתיר את הנישואין בגיל מוקדם, בעיקר בנוגע לספרדים שזו המסורה שלהם:

{{ציטוט|
|מרכאות=כן
|תוכן=שמוכרח לעשות מה בנוגע להיתר נשואין [באחינו בני ישראל הספרדים] בגיל מוקדם להמותר על פי החוק דכנסת, ומכמה טעמים: לכל לראש - כיון שגם עתה ישנם כמה וכמה מקרים דאירוסין ו[[קידושין]] וגם נשואין, ושמפני החוק נעשים בצנעא, ומובן הקלקול שבדבר. ועוד - וגם זה עיקר - שבדורנו, הלואי שגם האשכנזים היו משיאים בניהם ובנותיהם קרוב לפרקם ולא כהמצב בהווה, ועל אחת כמה וכמה בנוגע הספרדים שמאז ומקדם הורגלו בכל הנ"ל
|מקור=[[שו"ת מנחם משיב נפשי]], מכתב ל{{ה|רב זווין}} מ[[ג' בתמוז]] [[תשכ"ד]]}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67138 מהו הגיל המתאים לחתונת בחור חב"די?] {{אינפו|}}
{{חתונה}}{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חתונה]]

חסידות חב"ד - ליאדי

2025-12-10T19:08:49Z

חסיד של הרבי:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ענף שהתפצל מ[[חסידות חב"ד]] [[ליובאוויטש]]|אחר=עיירה שהתגורר בה [[אדמו"ר הזקן]]|ראו=[[ליאדי|ליאדי (עיירה)]]}}
[[קובץ:חבד ליאדי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של [[אוהל (קבר הצדיק)|אהל]] אדמו"רי חב"ד ליאדי בעיירה [[ליאדי]]]]
'''חסידות ליאדי''' הייתה חצר חסידית, ענף של [[חסידות חב"ד]], שנוסדה בעת [[התפצלות חסידות חב"ד]] לאחר פטירת [[אדמו"ר הצמח צדק]], והתקיימה שלושה דורות.

==היסטוריה==
[[קובץ:מצבה ליאדי.webp|שמאל|ממוזער|150px|מצבתו של הרחש"ז מייסד חסידות חב"ד-ליאדי (צולם בשנת [[תר"צ]])]]
[[קובץ:מצבה3.webp|שמאל|ממוזער|150px|מצבתו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] בנו של הרחש"ז והאדמו"ר השני של חב"ד-ליאדי (צולם בשנת תר"צ - 20 שנה לאחר הסתלקותו)]]
החסידות נוסדה על ידי רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], בנו השלישי של [[אדמו"ר הצמח צדק]], בערך בשנת [[תרכ"ט]]{{הערה|בכתב העת 'האסיף', [[ורשה]] [[תקמ"ט]], מופיע התאריך [[אב]] [[תרכ"ח]].}}, שלוש שנים אחרי [[הסתלקות]] אביו, בעיר [[ליאדי]], על פי בקשת תושבי העיר. נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - ליאדי". בבואו לליאדי אמר רבי חיים שניאור זלמן: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי ל[[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר בליאדי){{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}.

בתחלת הנהגתו התגורר בבית רבי לוי יצחק, נכדו של רבי [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)]], ולאחר תקופה קנה לעצמו בית רחב ידיים.

רבי חיים שניאור זלמן הרבה לומר מאמרי חסידות. מידי שבת אמר שתיים או שלוש מאמרים, שנלמדו בעיון רב על ידי חסידיו. הנהגתו התאפיינה בקירוב אל חסידיו. הוא קיבל חסידים בכל יום, בירך ויעץ. חסידיו מצידו העריצוהו והרבו לדבר במעלתו.

ב[[ד' בטבת]] [[תר"מ]] נפטר ומנוחתו כבוד בליאדי.

לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] בעל [[סידור מהרי"ד]], ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו רבי [[לוי יצחק מסיראטשין]] (צאצא לאדמו"רי [[רדזימין]] שב[[פולין]], שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו [[סירטשין]] לאחרי פטירתם לא היה המשך לחצרות. אף כי בניהם נהגו ברבנות אך כרבנות ולא אדמור"ות{{הערה|שם=ליאדי|לאחר פטירת רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער, המשיכו אותם ברבנות רבי שלום שכנא שניאורסון ורבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. אך שניהם נהגו ברבנות, היו "רבנים" ולא אדמו"רים, בספר היום יום הרבי לא מזכיר אותם כאדמו"רים}}.

ב[[כ' באייר]] [[עת"ר]] הסתלק ה[[אדמו"ר]] רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] ומנוחתו כבוד בליאדי{{הערה|שם=ליאדי}}.

==לקריאה נוספת==

*הרב [[עמרם בלוי]], '''בית לאדי: דיוקניהם של אדמו"רי לאדי''', [[היכל הבעש"ט]], גליון י"ח.

==ראו גם==
*[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]]
*[[חב"ד קאפוסט]]
*[[חב"ד ניעז'ין]]

{{הערות שוליים}}

{{חצרות}}

[[קטגוריה:חצרות חב"ד|ל]]

חסידות חב"ד - ליאדי

2025-12-10T19:07:36Z

חסיד של הרבי: /* היסטוריה */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ענף שהתפצל מ[[חסידות חב"ד]] [[ליובאוויטש]]|אחר=עיירה שהתגורר בה [[אדמו"ר הזקן]]|ראו=[[ליאדי|ליאדי (עיירה)]]}}
[[קובץ:חבד ליאדי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של [[אוהל (קבר הצדיק)|אהל]] אדמו"רי חב"ד ליאדי בעיירה [[ליאדי]]]]
'''חסידות ליאדי''' הייתה חצר חסידית, ענף של [[חסידות חב"ד]], שנוסדה בעת [[התפצלות חסידות חב"ד]] לאחר פטירת [[אדמו"ר הצמח צדק]], והתקיימה שלושה דורות.

==היסטוריה==
[[קובץ:מצבה ליאדי.webp|שמאל|ממוזער|150px|מצבתו של הרחש"ז מייסד חסידות חב"ד-ליאדי (צולם בשנת [[תר"צ]])]]
[[קובץ:מצבה3.webp|שמאל|ממוזער|150px|מצבתו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] בנו של הרחש"ז והאדמו"ר השני של חב"ד-ליאדי (צולם בשנת תר"צ)]]
החסידות נוסדה על ידי רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], בנו השלישי של [[אדמו"ר הצמח צדק]], בערך בשנת [[תרכ"ט]]{{הערה|בכתב העת 'האסיף', [[ורשה]] [[תקמ"ט]], מופיע התאריך [[אב]] [[תרכ"ח]].}}, שלוש שנים אחרי [[הסתלקות]] אביו, בעיר [[ליאדי]], על פי בקשת תושבי העיר. נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - ליאדי". בבואו לליאדי אמר רבי חיים שניאור זלמן: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי ל[[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר בליאדי){{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}.

בתחלת הנהגתו התגורר בבית רבי לוי יצחק, נכדו של רבי [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)]], ולאחר תקופה קנה לעצמו בית רחב ידיים.

רבי חיים שניאור זלמן הרבה לומר מאמרי חסידות. מידי שבת אמר שתיים או שלוש מאמרים, שנלמדו בעיון רב על ידי חסידיו. הנהגתו התאפיינה בקירוב אל חסידיו. הוא קיבל חסידים בכל יום, בירך ויעץ. חסידיו מצידו העריצוהו והרבו לדבר במעלתו.

ב[[ד' בטבת]] [[תר"מ]] נפטר ומנוחתו כבוד בליאדי.

לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] בעל [[סידור מהרי"ד]], ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו רבי [[לוי יצחק מסיראטשין]] (צאצא לאדמו"רי [[רדזימין]] שב[[פולין]], שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו [[סירטשין]] לאחרי פטירתם לא היה המשך לחצרות. אף כי בניהם נהגו ברבנות אך כרבנות ולא אדמור"ות{{הערה|שם=ליאדי|לאחר פטירת רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער, המשיכו אותם ברבנות רבי שלום שכנא שניאורסון ורבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. אך שניהם נהגו ברבנות, היו "רבנים" ולא אדמו"רים, בספר היום יום הרבי לא מזכיר אותם כאדמו"רים}}.

ב[[כ' באייר]] [[עת"ר]] הסתלק ה[[אדמו"ר]] רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] ומנוחתו כבוד בליאדי{{הערה|שם=ליאדי}}.

==לקריאה נוספת==

*הרב [[עמרם בלוי]], '''בית לאדי: דיוקניהם של אדמו"רי לאדי''', [[היכל הבעש"ט]], גליון י"ח.

==ראו גם==
*[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]]
*[[חב"ד קאפוסט]]
*[[חב"ד ניעז'ין]]

{{הערות שוליים}}

{{חצרות}}

[[קטגוריה:חצרות חב"ד|ל]]

חסידות חב"ד - ליאדי

2025-12-10T19:07:02Z

חסיד של הרבי:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ענף שהתפצל מ[[חסידות חב"ד]] [[ליובאוויטש]]|אחר=עיירה שהתגורר בה [[אדמו"ר הזקן]]|ראו=[[ליאדי|ליאדי (עיירה)]]}}
[[קובץ:חבד ליאדי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של [[אוהל (קבר הצדיק)|אהל]] אדמו"רי חב"ד ליאדי בעיירה [[ליאדי]]]]
'''חסידות ליאדי''' הייתה חצר חסידית, ענף של [[חסידות חב"ד]], שנוסדה בעת [[התפצלות חסידות חב"ד]] לאחר פטירת [[אדמו"ר הצמח צדק]], והתקיימה שלושה דורות.

==היסטוריה==
[[קובץ:מצבה ליאדי.webp|שמאל|ממוזער|150px|מצבת של הרחש"ז מייסד חסידות חב"ד-ליאדי (צולם בשנת [[תר"צ]])]]
[[קובץ:מצבה3.webp|שמאל|ממוזער|150px|מצבתו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] בנו של הרחש"ז והאדמו"ר השני של חב"ד-ליאדי (צולם בשנת תר"צ)]]
החסידות נוסדה על ידי רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], בנו השלישי של [[אדמו"ר הצמח צדק]], בערך בשנת [[תרכ"ט]]{{הערה|בכתב העת 'האסיף', [[ורשה]] [[תקמ"ט]], מופיע התאריך [[אב]] [[תרכ"ח]].}}, שלוש שנים אחרי [[הסתלקות]] אביו, בעיר [[ליאדי]], על פי בקשת תושבי העיר. נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - ליאדי". בבואו לליאדי אמר רבי חיים שניאור זלמן: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי ל[[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר בליאדי){{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}.

בתחלת הנהגתו התגורר בבית רבי לוי יצחק, נכדו של רבי [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)]], ולאחר תקופה קנה לעצמו בית רחב ידיים.

רבי חיים שניאור זלמן הרבה לומר מאמרי חסידות. מידי שבת אמר שתיים או שלוש מאמרים, שנלמדו בעיון רב על ידי חסידיו. הנהגתו התאפיינה בקירוב אל חסידיו. הוא קיבל חסידים בכל יום, בירך ויעץ. חסידיו מצידו העריצוהו והרבו לדבר במעלתו.

ב[[ד' בטבת]] [[תר"מ]] נפטר ומנוחתו כבוד בליאדי.

לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] בעל [[סידור מהרי"ד]], ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו רבי [[לוי יצחק מסיראטשין]] (צאצא לאדמו"רי [[רדזימין]] שב[[פולין]], שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו [[סירטשין]] לאחרי פטירתם לא היה המשך לחצרות. אף כי בניהם נהגו ברבנות אך כרבנות ולא אדמור"ות{{הערה|שם=ליאדי|לאחר פטירת רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער, המשיכו אותם ברבנות רבי שלום שכנא שניאורסון ורבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. אך שניהם נהגו ברבנות, היו "רבנים" ולא אדמו"רים, בספר היום יום הרבי לא מזכיר אותם כאדמו"רים}}.

ב[[כ' באייר]] [[עת"ר]] הסתלק ה[[אדמו"ר]] רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] ומנוחתו כבוד בליאדי{{הערה|שם=ליאדי}}.

==לקריאה נוספת==

*הרב [[עמרם בלוי]], '''בית לאדי: דיוקניהם של אדמו"רי לאדי''', [[היכל הבעש"ט]], גליון י"ח.

==ראו גם==
*[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]]
*[[חב"ד קאפוסט]]
*[[חב"ד ניעז'ין]]

{{הערות שוליים}}

{{חצרות}}

[[קטגוריה:חצרות חב"ד|ל]]

קובץ:מצבה3.webp

2025-12-10T19:04:02Z

חסיד של הרבי: מצבתו של רבי יצחק דובער שניארסהן האדמו"ר השני של חב"ד-ליאדי. צולם בשנת תר"צ

== תקציר ==
מצבתו של רבי יצחק דובער שניארסהן האדמו"ר השני של חב"ד-ליאדי. צולם בשנת תר"צ

חסידות חב"ד - ליאדי

2025-12-10T19:01:00Z

חסיד של הרבי: /* היסטוריה */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ענף שהתפצל מ[[חסידות חב"ד]] [[ליובאוויטש]]|אחר=עיירה שהתגורר בה [[אדמו"ר הזקן]]|ראו=[[ליאדי|ליאדי (עיירה)]]}}
[[קובץ:חבד ליאדי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של [[אוהל (קבר הצדיק)|אהל]] אדמו"רי חב"ד ליאדי בעיירה [[ליאדי]]]]
'''חסידות ליאדי''' הייתה חצר חסידית, ענף של [[חסידות חב"ד]], שנוסדה בעת [[התפצלות חסידות חב"ד]] לאחר פטירת [[אדמו"ר הצמח צדק]], והתקיימה שלושה דורות.

==היסטוריה==
[[קובץ:מצבה ליאדי.webp|שמאל|ממוזער|150px|מצבת הרחש"ז מייסד חסידות חב"ד-ליאדי (צולם בשנת [[תר"צ]])]]
החסידות נוסדה על ידי רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], בנו השלישי של [[אדמו"ר הצמח צדק]], בערך בשנת [[תרכ"ט]]{{הערה|בכתב העת 'האסיף', [[ורשה]] [[תקמ"ט]], מופיע התאריך [[אב]] [[תרכ"ח]].}}, שלוש שנים אחרי [[הסתלקות]] אביו, בעיר [[ליאדי]], על פי בקשת תושבי העיר. נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - ליאדי". בבואו לליאדי אמר רבי חיים שניאור זלמן: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי ל[[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר בליאדי){{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}.

בתחלת הנהגתו התגורר בבית רבי לוי יצחק, נכדו של רבי [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)]], ולאחר תקופה קנה לעצמו בית רחב ידיים.

רבי חיים שניאור זלמן הרבה לומר מאמרי חסידות. מידי שבת אמר שתיים או שלוש מאמרים, שנלמדו בעיון רב על ידי חסידיו. הנהגתו התאפיינה בקירוב אל חסידיו. הוא קיבל חסידים בכל יום, בירך ויעץ. חסידיו מצידו העריצוהו והרבו לדבר במעלתו.

ב[[ד' בטבת]] [[תר"מ]] נפטר ומנוחתו כבוד בליאדי.

לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] בעל [[סידור מהרי"ד]], ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו רבי [[לוי יצחק מסיראטשין]] (צאצא לאדמו"רי [[רדזימין]] שב[[פולין]], שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו [[סירטשין]] לאחרי פטירתם לא היה המשך לחצרות. אף כי בניהם נהגו ברבנות אך כרבנות ולא אדמור"ות{{הערה|שם=ליאדי|לאחר פטירת רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער, המשיכו אותם ברבנות רבי שלום שכנא שניאורסון ורבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. אך שניהם נהגו ברבנות, היו "רבנים" ולא אדמו"רים, בספר היום יום הרבי לא מזכיר אותם כאדמו"רים}}.

ב[[כ' באייר]] [[עת"ר]] הסתלק ה[[אדמו"ר]] רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] ומנוחתו כבוד בליאדי{{הערה|שם=ליאדי}}.

==לקריאה נוספת==

*הרב [[עמרם בלוי]], '''בית לאדי: דיוקניהם של אדמו"רי לאדי''', [[היכל הבעש"ט]], גליון י"ח.

==ראו גם==
*[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]]
*[[חב"ד קאפוסט]]
*[[חב"ד ניעז'ין]]

{{הערות שוליים}}

{{חצרות}}

[[קטגוריה:חצרות חב"ד|ל]]

קובץ:מצבה ליאדי.webp

2025-12-10T18:57:07Z

חסיד של הרבי: מצבת רבי חיים שניאור זלמן שניארסהן האדמו"ר מחב"ד-ליאדי בן אדמו"ר הצמח-צדק

== תקציר ==
מצבת רבי חיים שניאור זלמן שניארסהן האדמו"ר מחב"ד-ליאדי בן אדמו"ר הצמח-צדק

אריאל למברג

2025-11-12T22:45:56Z

חסיד של הרבי: ביטול גרסה 809314 של ספרא רבא (שיחה)

[[קובץ:הרב אריאל למברג.png|ממוזער|ר' אריאל למברג נואם בכנס של [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]]]]
הרב '''אריאל למברג''' (יליד שנת [[תשמ"א]], 1981), חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] (עד להגעתם לפירוק), חבר הנהלת [[מכללת בית רבקה]] ומוסדות חב"דיים נוספים, ורב [[ביהכנ"ס]] הצעירים של קהילת חב"ד ב[[נתניה]] (שכונת נורדאו).

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשמ"א]] לאביו הרב [[מרדכי למברג]] ולאימו רחל בעפולה.

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]], בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תשס"א]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]].

ב-[[תשס"ז|תשס"ד]] [[נישואים|נישא]] לחני בת הרב [[מנחם וולפא]] רבה של קהילת חב"ד ב[[נתניה]].

לאחר חתונתו שימש כמה שנים כמחנך ב[[דברי מנחם נתניה|תלמוד תורה חב"ד בנתניה]] והחל להיות מעורב ופעיל ב[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד בישראל]], בהמשך מונה על ידי הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], במינוי שנוי במחלוקת, לשמש כמזכ"ל אגודת חסידי חב"ד ואף למורשה חתימה בה עד להגעתה לפירוק בשנת תשע"ז{{הערה|[https://chabad.info/news/123790/ עמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק בסכנת פירוק], כ"ג בשבט תשע"ו, באתר חב"ד אינפו}}. ב-[[תשס"ט]] נבחר כאיש השנה של אתר [[חב"ד און ליין]] (COL){{הערה|[https://col.org.il/news/49860 'אנשי השנה' של COL], 17.09.2009}}.

הרב למברג אחראי לעריכתם והדפסתם של פרסומים כמו עיתוני "המהפכנים" למנהלי מוסדות חב"ד, "ילקוט הגבאי" לגבאי בתי הכנסת, ולוחות שנה עם מנהגי חב"ד. הרב למברג אף יזם את הפקת "אלבום חב"ד בארצנו הקדושה" והוא בעל טור ברשת המקומונים "קו עיתונות".

זמן לאחר הקמתה של המרכז לצעירים בקהילת חב"ד נתניה נתמנה הרב למברג על ידי חותנו הרב מנחם וולפא לרב [[ביהכנ"ס]] הצעירים.

בחודש [[אדר ב']] [[תשפ"ד]] ניתן פסק דין בנוגע לתפקוד [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] בו נפסק כי ימונו חברים חדשים לעמותה שאינם נמנים על אנשיו של אהרונוב, בעקבות הפסדו במשפט שיגר אריאל למברג (שהינו יד ימינו של אהרונוב) מכתב לרשם העמותות בו הוא מבקש לפרק את [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] בעקבות הפסדו במשפט. המכתב גרר בעקבותיו זעזוע בקרב חסידי חב"ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו"ח]}}.

{{קצרמר|אישים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:למברג, אריאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד נתניה]]

איגוד תלמידי הקבוצה

2025-11-11T04:41:55Z

חסיד של הרבי:

[[קובץ:איגוד התמימים.jpeg|שמאל|ממוזער|לוגו האיגוד]]
'''איגוד תלמידי הקבוצה''' הוא ארגון שנוסד בשנת [[תשע"ח]] במטרה לדאוג ל[[תמימים]] הלומדים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] בשנת ה'[[קבוצה]]' לצרכיהם הגשמיים והרוחניים.

החל משנת [[תשפ"ג]] הארגון חדל מלפעול כארגון עצמאי ונכנס תחת [[משה מאיר גלוכובסקי]] מההנהלה הגשמית של [[תומכי תמימים המרכזית - 770]], כך גם הדירות והפנימייה החדשה [[755]] רשומית תחת משה מאיר גלוכובסקי מההנהלה הגשמית.

==היסטוריה==
האיגוד נוסד בשנת תשע"ח בשיתוף פעולה עם הנהלת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במטרה שהתמימים הלומדים בשנת הקבוצה ילמדו בשקידה ובהתמדה ללא הפרעות, מניעות ועיכובים בצרכי התמימים כגון: צוות לימודי הדואג גם לאורחות החיים החסידיים ובד בבד לתנאי מחיה, חומרי לימוד מגוונים, לינה ועוד.

הארגון הוקם בגין אתגרים ובעיות במהלך הלימודים והשהות בקבוצה, כולל באתגרים הגשמיים{{הערה|לינה, מלגות}} והרגשיים{{הערה|מעבר לשנה שלמה ללא ההורים, קשיי למידה ועוד}} שכלולים בשנת הקבוצה.

איגוד תלמידי הקבוצה שואף להעניק לכל תלמיד מענה פרטני המותאם לצרכיו; הכוונה וקשר אישי שיבטיחו את התפתחותו והעצמתו; מגוון מסלולי לימוד אתגריים - נושאי מלגות קיום - שיביאו למיצוי את הפוטנציאל הגלום בכל תלמיד ויעזרו לו להציב יעדים ושאיפות וייתרו לחלוטין את הצורך להשיג הכנסה צדדית; תנאי פנימייה ואש"ל איכותיים; צוות מורחב של רבנים ומשגיחים העומדים לימין התלמידים בכל עת ומסייעים להם להעמיק בלימוד ולהתגבר על כל קושי ואתגר; משגיחים ומדריכים למעקב אחר התקדמות התלמידים; קורסי הכנה לחיי שליחות ורבנות המעניקים למשתתפים כלים מעשיים להתנהלות נבונה בכל תחומי החיים, ועוד.

==מפעולות הארגון==
[[קובץ:ישכר וזבולון.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת המלגות לתמימים כחלק מפרויקט ישכר וזבולון]]

עם הקמת האיגוד הוא החל בהקמת מסגרת מסודרת לתלמידי התמימים. פעולתו הראשונה, הייתה מינוי רב שיהיה קשוב לצרכיהם וילמד לעומק את האתגרים העומדים בפניהם.

בשנת [[תשע"ט]], פעילות האיגוד המשיכה להתפתח וחמישה רבנים נוספים מונו לעמוד בקשר הדוק עם התלמידים ולהעניק להם סיוע והכוונה. בנוסף, נפתחו שתי פנימיות איכותיות לתועלת התלמידים.

בשנת [[תש"פ]], הצוות המשיך להתפתח וכבר כלל עשרה רבנים ואנשי צוות ושלוש פנימיות, בנוסף, האיגוד עזר רבות לתמימים בתקופת [[מגפת הקורונה]] בצרכים הגשמיים והרגשיים של כל בחור.

במהלך שנת [[תשפ"א]], הצוות המשיך להתרחב והגיע לכדי 15 רבנים ואנשי צוות העומדים לשירות התמימים, בנוסף לחמש פנימיות איכותיות ומטופחות המעניקות לתמימים בית חם ומסור.

בנוסף מחולקות 'מלגות קיום' המוענקות לתמימים העמלים בעמלה של תורה, מלוא זמנם של התמימים מוקדש לתורה, תפילה ועבודת ה' ואין להם צורך לצאת אף לרגע ממסגרת הישיבה בכדי להתקיים.

האיגוד פועל בהרחבת הפעילות והוספת שירות רחב יותר שיקל על התמימים. מהקמת האיגוד, ובמהלך כל שלבי התפתחותו, הנהלת ישיבת תומכי-תמימים המרכזית מסייעת ומעודכנת בכל מהלך בפעילות האיגוד.
בשנת [[תשפ"א]] החל האיגוד לשפץ את בניין [[749]] ולהכשירו לשמש כפנימייה לתלמידים הבוגרים{{הערה|[https://chabad.info/shishi-info-magazine/889894/ מהלך שיפוץ פנימיית 749] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשפ"ב]] קנה האיגוד את הבניין הסמוך ל749, בניין [[755 איסטרן פארקווי|755]]{{הערה|[https://chabad.info/crown_heights/751361/ בשעה טובה - נרכש הבניין הסמוך ל749] {{אינפו}}}}. הבניין משמש פנימיה לתלמידים, ובקומת המרתף ממוקמים משרדי האיגוד וכיתת לימוד.

[[קובץ:צוות רוחני איגוד תלמידי הקבוצה.jpeg|שמאל|ממוזער|חלק מצוות הרוחני בעת ראיון עם הרב [[אברהם רייניץ]] לעיתון [[שבועון בית משיח|בית משיח]]]]
[[קובץ:איגוד צוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מצוות הגשמי במעמד חנוכת בניין 755 איסטערן פארקווי]]

==הצוות==
'''הנהלת האיגוד:'''
*הרב [[פנחס צבי מרגליות]] - מנהל רוחני
*הרב [[שלמה יעקב וילהלם|שלמה וילהלם]] - חבר הנהלה
*הרב [[חיים מאיר זלמנוב]] - חבר הנהלה

'''רבני האיגוד:'''
*הרב [[חנוך כהן]]
*הרב [[ישראל קפלן]]
*הרב הלל רסקין
*הרב שמואל גרוזמן
*הרב יחימלך פרידמן
*הרב מ"מ יומטוביאן
*הרב [[שלום דוד גייסינסקי]]
*הרב דוד אקסלרוד

'''מנהלי פרויקט יששכר וזבולון:'''
*הרב משיח אליאס
*הרב מרדכי גרוזמן

'''מנהל הגשמיות והפנימיה:'''
*הרב משה יהודה סנדרוי

'''חברי העמותה:'''
*ר' [[מאיר בוקצ'ין]]
*ר' [[מאיר קבקוב]]

==לקריאה נוספת==
*'''[https://chabad.info/magazine/925332/ וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ: סקירה על מהפכת ארגון 'איגוד תלמידי הקבוצה']''' {{אינפו}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://kvutze.org אתר האיגוד]
*[https://chabad.info/tag/איגוד-תלמידי-הקבוצה/ תגית: איגוד תלמידי הקבוצה] באתר {{אינפו}}
* [https://col.org.il/news/140552 מהפכה: ועד חדש ומאוחד הוקם בהנהלת הישיבה ב-770] {{COL}}
* [https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/699445/ איגוד תלמידי הקבוצה בסיקור לפרויקט המוצלח!] {{וידפו}}
* [https://chabad.info/crown_heights/751387/ מזל טוב: קביעת מזוזה בפתח בנין הישיבה החדש] {{אינפו}} {{תמונה}}
*[https://chabad.info/crown_heights/960008/ מפגש בין ראשי ישיבת תות"ל המרכזית לרב הראשי לישראל] {{אינפו}} {{תמונה}}
* [https://www.hageula.com/news/chabad/21840.htm שהחיינו: תומכי 'איגוד תלמידי הקבוצה' חגגו בבנין החדש] {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:צוות איגוד תלמידי הקבוצה|*]]

איגוד תלמידי הקבוצה

2025-11-11T04:40:29Z

חסיד של הרבי:

[[קובץ:איגוד התמימים.jpeg|שמאל|ממוזער|לוגו האיגוד]]
'''איגוד תלמידי הקבוצה''' הוא ארגון שנוסד בשנת [[תשע"ח]] במטרה לדאוג ל[[תמימים]] הלומדים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] בשנת ה'[[קבוצה]]' לצרכיהם הגשמיים והרוחניים.

החל משנת [[תשפ"ג]] הארגון חדל מלפעול כארגון עצמאי והחל לפעול תחת [[משה מאיר גלוכובסקי]] מההנהלה הגשמית של [[תומכי תמימים המרכזית - 770]].

==היסטוריה==
האיגוד נוסד בשנת תשע"ח בשיתוף פעולה עם הנהלת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במטרה שהתמימים הלומדים בשנת הקבוצה ילמדו בשקידה ובהתמדה ללא הפרעות, מניעות ועיכובים בצרכי התמימים כגון: צוות לימודי הדואג גם לאורחות החיים החסידיים ובד בבד לתנאי מחיה, חומרי לימוד מגוונים, לינה ועוד.

הארגון הוקם בגין אתגרים ובעיות במהלך הלימודים והשהות בקבוצה, כולל באתגרים הגשמיים{{הערה|לינה, מלגות}} והרגשיים{{הערה|מעבר לשנה שלמה ללא ההורים, קשיי למידה ועוד}} שכלולים בשנת הקבוצה.

איגוד תלמידי הקבוצה שואף להעניק לכל תלמיד מענה פרטני המותאם לצרכיו; הכוונה וקשר אישי שיבטיחו את התפתחותו והעצמתו; מגוון מסלולי לימוד אתגריים - נושאי מלגות קיום - שיביאו למיצוי את הפוטנציאל הגלום בכל תלמיד ויעזרו לו להציב יעדים ושאיפות וייתרו לחלוטין את הצורך להשיג הכנסה צדדית; תנאי פנימייה ואש"ל איכותיים; צוות מורחב של רבנים ומשגיחים העומדים לימין התלמידים בכל עת ומסייעים להם להעמיק בלימוד ולהתגבר על כל קושי ואתגר; משגיחים ומדריכים למעקב אחר התקדמות התלמידים; קורסי הכנה לחיי שליחות ורבנות המעניקים למשתתפים כלים מעשיים להתנהלות נבונה בכל תחומי החיים, ועוד.

==מפעולות הארגון==
[[קובץ:ישכר וזבולון.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת המלגות לתמימים כחלק מפרויקט ישכר וזבולון]]

עם הקמת האיגוד הוא החל בהקמת מסגרת מסודרת לתלמידי התמימים. פעולתו הראשונה, הייתה מינוי רב שיהיה קשוב לצרכיהם וילמד לעומק את האתגרים העומדים בפניהם.

בשנת [[תשע"ט]], פעילות האיגוד המשיכה להתפתח וחמישה רבנים נוספים מונו לעמוד בקשר הדוק עם התלמידים ולהעניק להם סיוע והכוונה. בנוסף, נפתחו שתי פנימיות איכותיות לתועלת התלמידים.

בשנת [[תש"פ]], הצוות המשיך להתפתח וכבר כלל עשרה רבנים ואנשי צוות ושלוש פנימיות, בנוסף, האיגוד עזר רבות לתמימים בתקופת [[מגפת הקורונה]] בצרכים הגשמיים והרגשיים של כל בחור.

במהלך שנת [[תשפ"א]], הצוות המשיך להתרחב והגיע לכדי 15 רבנים ואנשי צוות העומדים לשירות התמימים, בנוסף לחמש פנימיות איכותיות ומטופחות המעניקות לתמימים בית חם ומסור.

בנוסף מחולקות 'מלגות קיום' המוענקות לתמימים העמלים בעמלה של תורה, מלוא זמנם של התמימים מוקדש לתורה, תפילה ועבודת ה' ואין להם צורך לצאת אף לרגע ממסגרת הישיבה בכדי להתקיים.

האיגוד פועל בהרחבת הפעילות והוספת שירות רחב יותר שיקל על התמימים. מהקמת האיגוד, ובמהלך כל שלבי התפתחותו, הנהלת ישיבת תומכי-תמימים המרכזית מסייעת ומעודכנת בכל מהלך בפעילות האיגוד.
בשנת [[תשפ"א]] החל האיגוד לשפץ את בניין [[749]] ולהכשירו לשמש כפנימייה לתלמידים הבוגרים{{הערה|[https://chabad.info/shishi-info-magazine/889894/ מהלך שיפוץ פנימיית 749] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשפ"ב]] קנה האיגוד את הבניין הסמוך ל749, בניין [[755 איסטרן פארקווי|755]]{{הערה|[https://chabad.info/crown_heights/751361/ בשעה טובה - נרכש הבניין הסמוך ל749] {{אינפו}}}}. הבניין משמש פנימיה לתלמידים, ובקומת המרתף ממוקמים משרדי האיגוד וכיתת לימוד.

[[קובץ:צוות רוחני איגוד תלמידי הקבוצה.jpeg|שמאל|ממוזער|חלק מצוות הרוחני בעת ראיון עם הרב [[אברהם רייניץ]] לעיתון [[שבועון בית משיח|בית משיח]]]]
[[קובץ:איגוד צוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מצוות הגשמי במעמד חנוכת בניין 755 איסטערן פארקווי]]

==הצוות==
'''הנהלת האיגוד:'''
*הרב [[פנחס צבי מרגליות]] - מנהל רוחני
*הרב [[שלמה יעקב וילהלם|שלמה וילהלם]] - חבר הנהלה
*הרב [[חיים מאיר זלמנוב]] - חבר הנהלה

'''רבני האיגוד:'''
*הרב [[חנוך כהן]]
*הרב [[ישראל קפלן]]
*הרב הלל רסקין
*הרב שמואל גרוזמן
*הרב יחימלך פרידמן
*הרב מ"מ יומטוביאן
*הרב [[שלום דוד גייסינסקי]]
*הרב דוד אקסלרוד

'''מנהלי פרויקט יששכר וזבולון:'''
*הרב משיח אליאס
*הרב מרדכי גרוזמן

'''מנהל הגשמיות והפנימיה:'''
*הרב משה יהודה סנדרוי

'''חברי העמותה:'''
*ר' [[מאיר בוקצ'ין]]
*ר' [[מאיר קבקוב]]

==לקריאה נוספת==
*'''[https://chabad.info/magazine/925332/ וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ: סקירה על מהפכת ארגון 'איגוד תלמידי הקבוצה']''' {{אינפו}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://kvutze.org אתר האיגוד]
*[https://chabad.info/tag/איגוד-תלמידי-הקבוצה/ תגית: איגוד תלמידי הקבוצה] באתר {{אינפו}}
* [https://col.org.il/news/140552 מהפכה: ועד חדש ומאוחד הוקם בהנהלת הישיבה ב-770] {{COL}}
* [https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/699445/ איגוד תלמידי הקבוצה בסיקור לפרויקט המוצלח!] {{וידפו}}
* [https://chabad.info/crown_heights/751387/ מזל טוב: קביעת מזוזה בפתח בנין הישיבה החדש] {{אינפו}} {{תמונה}}
*[https://chabad.info/crown_heights/960008/ מפגש בין ראשי ישיבת תות"ל המרכזית לרב הראשי לישראל] {{אינפו}} {{תמונה}}
* [https://www.hageula.com/news/chabad/21840.htm שהחיינו: תומכי 'איגוד תלמידי הקבוצה' חגגו בבנין החדש] {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:צוות איגוד תלמידי הקבוצה|*]]

שלום דובער שניאורסון (רציצה)

2025-10-26T16:56:26Z

חסיד של הרבי:

{{מפנה|שלום דובער שניאורסון (מרציצא)|שלום דובער שניאורסון (פירושונים)}}
רבי '''שלום דובער שניאורסון''' מ[[רציצא]] ([[תקצ"ד]] - [[ט"ז בתשרי]] [[תרס"ט]]) היה [[אדמו"ר]] ב[[חסידות חב"ד קאפוסט]], השלישי בשושלת זו, ורב בעיר רציצה.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקצ"ד]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] לאביו אדמו"ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]].

אדמו"ר ה[[צמח צדק]] היה מקרבו מאד, והיה לומד איתו שיעור [[תניא]] כל יום.

לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] עבר יחד עם אביו ל[[עיירה]] [[קפוסט]]. אחרי הסתלקות אביו, נשאר בקפוסט והיה מקושר לאחיו אדמו"ר [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], אך למרות זאת החל לנהוג באדמו"רות כבר בחיי אחיו.

כעבור מספר שנים נתמנה לרב העיר בעיר [[רציצא]]. הרשד"ב היה ידוע כפוסק הלכה מובהק, ותשובות ממנו נתפרסמו בכתבי עת רבים. הרשד"ב זכה ללמד תלמידים שמהם היו לאחר מכן מגדולי הרבנים ב[[רוסיה]] ופולין. הוא הסמיך לרבנות את הרב [[שלמה יוסף זוין]], ועוד רבים. גם ההוגה הרב [[הלל צייטלין]] היה מתלמידיו.

הסכמת הרשד"ב התפרסמה לסידור 'לקוטי תורה' שנדפס ב[[וילנא]] בשנת [[תער"ב]].

לאחר הסתלקות אחיו החלו חסידים רבים להגיע אליו וקבלו אותו כ[[אדמו"ר]], גם אחיו רבי [[שמריה נח שניאורסון|שמריה נח]] נהג כאדמו"ר יחד איתו, אדמו"ר מרציצא היה בקשר הדוק עם [[אדמו"ר הרש"ב]].

יש המייחסים אליו את תמונת [[הרבי הרש"ב]] שנתגלתה ב[[תש"פ]]{{הערה|[https://chabad.info/special/574192/ לתמונה] {{אינפו}}}}. יש הטוענים שהוא הנראה צועד מאחורי אחיו האדמו"ר ר' [[שמריה נח שניאורסון]]{{מקור}}.

===הסתלקותו===
הסתלק ב[[ט"ז תשרי]] [[תרס"ט]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=84&hilite= הערת המו"ל - אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב, ע' תעח].}}. ידיעה על פטירתו בעיתון חבצלת 16.11.1908.

== בניו ==
*רבי '''[[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן]]''' רבה של [[סטארדוב]]. לאחר הסתלקות אביו (הרשד"ב), פעל [[אדמו"ר הרש"ב]] שימלא את מקומו ברבנות העיר רצ'יצ'ה. בנו היה הפרופסור [[פישל שניאורסון]].
*רבי '''[[חיים ישעיה שניאורסון]]''' (תרכ"ה - תרפ"ח). התחתן עם אסתר הנדל בתו של רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]]. משנת תרנ"ד רבה של [[פאריטש]]. משנת תרס"א רבה של [[רומני]]. נפטר [[ט"ז כסלו]] [[תרפ"ח]] ומנוחתו כבוד בבית העלמין היהודי ב[[סנקט פטרבורג]], רוסיה{{הערה|אהלי שם, [http://matzevot.net/Shneerson.html תמונת המצבה שלו באתר מצבות נט].}}.
*רבי '''יהודה לייב''', [[נישואין|התחתן]] עם בילא, בת הרב [[מרדכי שניאורסון]] מויטבסק, נכד הצמח צדק. בזוו"ר נשא את יוכבד ב"ר פנחס גאמערמאן, היא נפטרה חודש לאחר לידת בנם פנחס , בכ"ו אדר תרנ"ג בת 22.
*רבי מנחם מענדל. נפטר בן י"ד שנה בט"ו אייר תרע"ב בוורשה (חלקה 75, שורה 1, קבר 69).
*משה.
*בתו '''חיה''' '''רחל''' שנישאה לר' דוד יהושע העשיל ב"ר [אברהם] דובער מאגאזאניק מקייב שנספה באנייה סטרומה. נפטרה בז׳ באדר תש״ב.
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות קאפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תקצ"ד]] - [[תר"ע]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://anash.org/the-life-and-passing-of-the-rechitser-rebbe/ חייו והסתלקותו של הרבי מרציצא] - {{אנש}} [המקור באנגלית]
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, שלום דובער}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
[[קטגוריה:אדמו"רי קאפוסט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקצ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ט]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]
[[en:Shalom Dov Ber Schneerson of Retzitza]]

חסידות גור

2025-09-12T19:24:47Z

חסיד של הרבי: /* החידושי הרי"מ */

[[קובץ:בית המדרש בגור.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש בגור]]
[[קובץ:ציון השפת אמת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונם של החידושי הרי"ם והשפת אמת]]
[[קובץ:גור 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם מרדכי מגור קורא בעצרת תפילה בשנת תש"ב ב[[בית הכנסת החורבה]] ב[[ירושלים]] לאחר שהגיעו ידיעות על רצח יהודי פולין]]
'''שושלת גור''' היא שושלת בת של חסידות פשיסחא, מיסודו של רבי בונם מפשיסחא. מיסודות החסידות: התחדשות ואמתיות בעבודת השם, ודבקות ב[[תורה]]. החסידות נותנת דגש מיוחד על 'קדושה'. לפני השואה מרכז החסידות היה ב[[פולין]] ובתקופת השואה עברה חצר גור לארץ הקודש וקבעה משכנה ב[[ירושלים]].
==פשיסחא וקוצק ==
רבי שמחה בונם היה למעשה ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחא, שהיה אמנם תלמיד מובהק של [[החוזה מלובלין]], אך עם זאת חידש דרך מיוחדת בעבודת השם. רבי שמחה בונם שהיה תלמיד החוזה והיהודי, המשיך את דרכו של היהודי הקדוש באופן קיצוני מעט יותר מרבו, אך בנו של היהודי הקדוש רבי ירחמיאל העיד כי רבו הקדוש סמך עליו את ידו והעריצו הערצה מופלגת.

לאחר פטירתו של רבי שמחה בונם, מונה תלמידו רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], שהיה גם תלמידם של החוזה והיהודי הקדוש, למלא את מקומו, ואף ידידו החידושי הרי"ם, תלמידו של רבי שמחה בונם, נכנע למרותו. לאחר שרבי מנחם מנדל מקוצק הסתגר עשר שנים בחדרו, פרשה קבוצה מחסידי קוצק ומינתה לרבן את הרב מאיזביצא. שאר חסידי קוצק ובתוכם החידושי הרי"ם נשארו נאמנים לרבי מנחם מנדל על אף הסתגרותו.

==החידושי הרי"מ==
לאחר פטירתו של רבי מנחם מנדל חסידיו באו לרבי [[יצחק מאיר רוטנברג-אלתר|יצחק מאיר רוטנברג - אלתר]] מגור בעל החידושי הרי"ם, שהיה ידוע במיוחד בגאונותו ובצדקותו{{הערה|שם משפחתו האמיתי היה רוטנברג. בשנת [[תרי"א]] גזרה מלכות [[פולין]], כי על כל היהודים לגזור את פיאותיהם וזקנם, ולהוריד מהם את מלבושיהם המיוחדים. פקידי הממשלה רצו לתפוס את החידושי הרי"ם כדי להסיר ממנו את פיאותיו וזקנו. הוא הסתתר, ובאותה תקופה הוא שינה את שם משפחתו לשם אלתר.}} כדי שימלא את מקומו של הרמ"ם מקוצק.

בתחילה רבי יצחק מאיר הסתגר רבות ולא חפץ כלל לשמוע על מילוי המקום, במקום זאת הודיע כי הוא משתוקק לעבור ל[[ליובאוויטש]] להשתופף בצילו של אדמו"ר [[הצמח צדק]] ואף שלח קבוצה מנאמניו לליובאוויטש כדי שיכינו לו מקום לקראת בואו. אך לבסוף נעתר רבי יצחק מאיר להפצרת חסידיו וזנח את רעיונו להשתופף בצילו של הצמח צדק וייסד את חצר גור.

לאחר פטירתו של רבי יצחק מאיר, לאחר שכל בניו נפטרו בחייו, מונה לממשיך השושלת האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר, שתורותיו לוקטו בספר חשבה לטובה.

לאחר פטירתו חזרה המלכות לנכדו של רבי יצחק מאיר, הלא הוא רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)|יהודה אריה לייב אלתר]] מגור, בעל השפת אמת, אשר היה בקשרים תמידיים עם [[אדמו"ר הרש"ב]].{{הערה|1=המוזכרים בהרחבה באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, עיין שם במפתח שמות אנשים בסוף חלק ג.}} ועם אדמו"ר הריי"צ.

== האמרי אמת ==
[[קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG|ממוזער|האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור ביחידות אצל הרבי.]]
לאחר פטירתו מונה רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מגור (האמרי אמת) לאדמו"ר אשר המשיך גם כן את הקשרים עם [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|הרבי הרש"ב]] ו[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]], ואחר כך שלושת בניו, שכולם היו בקשרים הדוקים עם [[הרבי]], הלא הם: רבי [[ישראל אלתר]] מגור הבית ישראל, רבי [[שמחה בונם אלתר]] מגור הלב שמחה, ורבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור - צעיר בניו של האמרי אמת מזיוו"ש, בעל הפני מנחם. את החסידות כיום מנהיג האדמו"ר רבי [[יעקב אריה אלתר]] מגור, בנו של רבי שמחה בונים. קיים פלג של חסידות גור המונהג על ידי הרב [[שאול אלתר]] בנו של רבי פנחס מנחם.

==ראו גם==
*[[יהודה אריה לייב אלתר]] (הראשון)
*[[ניגון גערער מארשגע]]

==לקריאה נוספת==
*'''בני הרבי מגור ב'ארמון' הרבי הרש"ב''', שבועון כפר חב"ד גליון 2054 עמוד 101

{{חצרות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידות גור|*]]

נחלת הר חב"ד

2025-08-01T00:09:00Z

חסיד של הרבי: טעות מחילה.. ;-)

[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב"ד]]
[[שכונה|שכונת]] '''נחלת הר חב"ד''' (מכונה גם: נחל'ה) היא שכונה חב"דית בעיר [[קריית מלאכי]], התייסדה ביוזמת [[הרבי]], השכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות [[הרבי]] ועל ניהול השכונה מופקדים חברי [[ועד נחלת הר חב"ד]] בראשות הרב [[יצחק בליז'ינסקי]]. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מתגוררים בה ובשאר חלקי העיר קרית מלאכי כ-'''1,500''' משפחות{{הערה|במוסף מהפכנים של כפר חב"ד סוכות תשפ"ד - 1600 ואילו ב'נשימה' -מוסף הנשים של [[שבועון כפר חב"ד]] - גיליון מספר 2076 (ט' אלול תשפ"ד) עמוד 35 - 1400. והממוצע ביניהם 1500}} [[חב"ד]]יות ובשנים האחרונות יש הגירה חיובית רצופה והקהילה החב"דית הולכת ומתרחבת. בקרית מלאכי מצוי הריכוז השני בגודלו של חסידי חב"ד ב[[ישראל]] (לאחר [[כפר חב"ד]]), והשלישי בגודלו בעולם (לאחר [[קראון הייטס]] ו[[כפר חב"ד]]).

==היסטוריה==
[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]]
בעקבות העליה מ[[גרוזיה]], [[הרבי]] הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולי גרוזיה בה התיישבו לצד חסידי חב"ד, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב [[בנימין גורודצקי]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שטח הולם אך בתקופה זו בגין העליה מ[[ברית המועצות]], שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים.

התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] עם מר [[לובה אליאב]] סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי ב[[קרית מלאכי]] עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו ל[[קרית מלאכי]] והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם [[הרבי]]. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק{{הערה|שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85}} מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל"{{הערה|אגרות קודש}}.

בהוראת הרבי, הרב [[בנימין גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] אירגנו קבוצת אברכים חב"דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ומספר ימים לפני [[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה{{הערה|ביניהם משפחת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משפחת הרב יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב [[אברהם אלתר הבר]], משפחת הרב [[אלחנן יעקובוביץ]], הת' [[פתחיה ליפסקר]] ועוד.}}. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב"ד.

בשנים הבאות בעידוד בלתי פוסק של הרבי, עולי רוסיה חסידי חב"ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.

בהוראת הרבי הוקמו בנחלת הר חב"ד מפעלים בהם מועסקים תושבי נחלת הר חב"ד ובהם מפעלים שפעלו שנים רבות בניהול הרב מרדכי גורודצקי והרב מאיר לרר. ומפעלו של ר'מאיר זיילר פועל גם כיום (תשפ"ד){{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}.

===הרב ירוסלבסקי - רב השכונה===
בתקופה שקדמה להקמת השכונה, הרב בנימין גורודצקי הציע לרב יצחק יהודה ירוסלבסקי לכהן כרבה של השכונה החב"דית המתעתדת לקום, הרב ירוסלבסקי שאל את מזכיר הרבי הרב חדקוב, וקיבל מענה כי עליו להחליט בעצמו. בימים הבאים הרב גורודצקי הזמין את הרב ירוסלבסקי והבהיר כי "מעבר לים" אמרו שאתה מתלבט ו"היו רוצים" שתקבל את התפקיד. הרב הבין את הטרמינולוגיה, דהיינו שזו הוראה מהרבי ומיד נענה להצעה והיה מהתושבים הראשונים שהגיעו לנחלת הר חב"ד ומהיום הראשון להקמת השכונה מכהן כרבה של נחלת הר חב"ד {{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.

==ספרי תורה מהרבי==
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]
לרגל הקמת נחלת הר חב"ד, הרבי שלח לשכונה החדשה, שני ספרי תורה במתנה.

כחודש אחר הקמת השכונה, בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]] והם הועברו לחדר הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.

הרבי הסביר את הסיבה לשליחת '''שני''' ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.

לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה.

המשלוח נקבע ליום [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.

הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. [[ספר תורה]] אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל [[בית הכנסת]] הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.

לאחר מכן נסע הרבי ל'[[אוהל]]' ובשובו התפלל [[מנחה]]. בתום ה[[תפילה]] הוציאו את ספרי התורה מ[[ארון הקודש]] וכשהרבי לבוש [[בגד]]י שבת אזור ב[[אבנט]], ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב [[בנימין קליין]]. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו [[חסידים]] ו[[תמימים]] רבים.
הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש [[סרטוק]]. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.

הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.

בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.

יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב [[הרבי הריי"צ]] שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.

חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י"ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר [[בית הכנסת]] בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.

[[קובץ:אליהו וולוביק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[אליהו וולוביק]] עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד]]

כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. [[ספר תורה]] הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס"ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "ה[[ספר תורה של הרבי]]". ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].

==ועד נחלת הר חב"ד==
{{ערך מורחב|ועד נחלת הר חב"ד}}
===הקמת הועד===
על פי הוראות הרבי בשנת [[תשל"ב]] - בהתעסקותו של ר' [[מרדכי קוזלינר]] הוקם [[ועד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, והכולל וכיום מוסדות החינוך וגם בתי הכנסת המרכזיים והמקוואות המרכזיים וארגונים רבים פועלים בניהול ועד נחלת הר חב"ד.

בשנת תשל"ב כשלוש שנים לאחר התייסדות נחלת הר חב"ד, הרב [[ישראל ליבוב]] יו"ר [[צעירי חב"ד]] נכנס ל'יחידות' והרבי שאלו מדוע בנחלה אין ועד המנהל את השכונה כמו ב[[כפר חב"ד]]. ולמרות שהרב ליבוב הבהיר כי אין לו קשר לניהול נחלה, הרבי אמר שחשוב שידע זאת. הרב ליבוב שב לארץ הקודש ואת דברי הרבי העביר לרב יצחק מענדל ליס, אשר מיהר ליישם את הוראת הרבי להקים ועד לשכונה החדשה ובועד החדש אשר התארגן בסיוע הרב מרדכי קוזלינר, היו חברים ארבעה: הרב [[מרדכי גורודצקי]] יו"ר (מונה בגלל הניסיון הקודם כחבר ועד כפר חב"ד), הרב [[מרדכי קוזלינר]], הרב [[יצחק מענדל ליס]], הרב [[בערל ריקמן]].

חברי הועד שלחו לרבי מכתב אודות הקמת הועד, ושאלו אם לקיים בחירות לחברי הועד, והרבי השיב כי אלה החתומים על המכתב, דהיינו ארבעת החברים, יוסיפו עוד שלושה ויחד יקבלו החלטה כי זהו הרכב הועד, עד אשר חברי הועד יחליטו להוסיף או לשנות חברים. ארבעת החברים יישמו את הוראת הרבי והוסיפו עוד שלושה: הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]], ר' מיכאל מיכאלשוילי, הרב [[אברהם אלתר הבר]] (בתקופה הבאה מונה בהסכמת הרבי למזכיר הועד){{הערה|הנחלה של הרבי, פרק ועד נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] גיליון 219}}.

הרב מרדכי גורודצקי שהתמנה ליו"ר הועד, הגיע לנחלת הר חב"ד בב' ניסן תש"ל בעידודו של הרבי, כדי לנהל את מפעל גולגוטקס{{הערה|ר' זושא וולף, ייסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד עמוד 132}}. תקופה קצרה לאחר הקמת הועד, היושב ראש הרב מרדכי גורודצקי אשר לפי הוראות הרבי ניהל את מפעל גולגוטקס שהעסיק עשרות מתושבי נחלה, אמר לרבי כי לא רואה את עצמו מתאים לתפקיד יו"ר הועד, וכי אין לו את הכישורים והניסיון לכך וגם לא זמן [בגין היותו מנהל מפעל], על כך השיב לו הרבי:
"כיון שזכית להיות ראש הועד - מי ממאן לכזה מינוי" והמשיך כי המתעסקים בצרכי ציבור זכות הרבים מסייעתם, ובפרט שזה קשור עם חב"ד, וכאן החל הרבי למנות את כל שמות הרביים, מאדמו"ר הזקן. הרבי אמר לו שיוכל להתייעץ עם מי שירצה, אך ההחלטות יהיו אך ורק על ידי הועד.

מספר שנים לאחר מכן ביקש מהרבי שיחרור מתפקיד היושב ראש, אך הרבי ענה: אדרבה, "יתעסק בועד נחלת הר חב"ד ביתר שאת"{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.

===הועד בשנים האחרונות===

כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך, בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.

חברי הועד:
*יו"ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי
*הרב שמואל חיים פרנקל
*הרב שבתאי מיכאלשווילי
*הרב יוסף ארבוב
*הרב שמואל אליסון
*הרב שמואל לוין
*הרב משה מעטוף
*הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]]
*מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב]}}

===נציגי חב"ד בעירייה===
ב[[תשמ"ט]], נבחר לראשונה ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] מוניציפליות, נציג חב"ד בעיריית [[קרית מלאכי]]. טרם הבחירות ועד נחלת הר חב"ד שאל את הרבי, ולפי הוראה שהתקבלה, הוחלט להריץ נציג חב"די בתוך מפלגה אחרת.

====רשימת חב"ד====
לקראת בחירות תשפ"ד, לאור התפתחות ושגשוג שכונת נחלת הר חב"ד במהירות מדהימה והצורך החיוני והדחוף בהרחבת מוסדות חינוך ובתי הכנסת, הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב"ד להקים מפלגה נפרדת לחב"ד בשם "ואהבת" ובה הוצבו ארבעה מתושבי השכונה וארבעתם נבחרו לנציגי חב"ד בעיריית קרית מלאכי{{הערה|[https://chabad.info/news/1007355/ נחלת הר חב"ד: הוגשה רשימת חב"ד לבחירות הקרובות]}}:
*עו"ד ר' יהודה קריספין דירקטור בחברה לפיתוח קרית מלאכי.
*ר' [[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)|לוי רסקין]] (בן הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] שכיהן כנציג חב"ד בעיריית צפת).
*ר' יוסי סעדי (חתן הרב [[יוסף לדיוב]]) מעסקני נחלת הר חב"ד ומראשי בית הכנסת "בליז'נסקי שול".
*ר' [[חיים שטיינר]] - פרויקטור ועד נחלת הר חב"ד, סגן ראש עיריית קרית מלאכי לשעבר.

====נציגי חב"ד בעירייה בעבר====
*ר' אלי בן אהרן
*ר' אפרים משעל - גבאי בית כנסת עולי גרוזיה בית שמואל בנחלת הר חב"ד
*הרב [[משה לרנר]] בן הרב [[צבי הירש לרנר]]
*הרב [[יוסף יצחק יוזביץ'|יוסף יוזביץ]] בן הרב [[יהושע יוזביץ]]
*הרב משה מלייב
*הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]], מנהל הרשקופ שול
*הרב [[בצלאל מזרחי]],כיהן כממלא מקום ראש העיר קרית מלאכי

==הועד מרחיב את נחלה==
לפי הוראות שהתקבלו מהרבי, ועד נחלת הר חב"ד ביסס והרחיב את השכונה באמצעות בניית בנייני מגורים ובהם דירות גדולות המתאימות למשפחות עם ילדים.

מול שורת הבניינים שנבנו בשנות הל', הקים ועד נחלת הר חב"ד מוסדות חינוך: ישיבה, תלמוד תורה, בית ספר בנות תיכון, בניין [[חמ"ה]], גנים, מעונות ומרכז מסחרי ובו חנויות וסניף דואר.

===גני חב"ד===
בשנת [[תשנ"ג]] בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב"ד, שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.

===המ"ג===
בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ"ג, אירגן ועד נחלת הר חב"ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה.

===נחלת מנחם===
בשנת [[תש"ס]] הרב [[בועז לרנר]] הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם [[נחלת מנחם]] ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.

===פס חב"ד - הרבי מליובאוויטש===
שנים רבות נאבקו אנשי הועד והנציגים בעירייה עד אשר החלה בניית בתים פרטיים בשיטת בנה ביתך, ברצועת שטח צרה וארוכה השוכנת בין נחלה וכביש ראשי, אשר מעבר אליו נבנתה שכונת נחלת מנחם ובהמשך השכונות החדשות של קרית מלאכי.

לשטח קראו פס חב"ד ובמהלך הבניה הוחלף לרחוב הרבי מליובאוויטש.

===שכונות חדשות===
בשנים הבאות חסידי חב"ד רבים התיישבו בשכונות כרמי הנדיב והמחנה הקרובות לשכונת חב"ד. על פי הערכות מתגוררים בנחל'ה והשכונות מסביב, למעלה מ1600 משפחות חסידי חב"ד (ריכוז חב"ד מהגדולים בארץ).

==התפתחות הנחל'ה לפי שנים==
[[קובץ:תומכי תמימים נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תומכי תמימים. הוקם בתשל"ב]]
[[קובץ:מקוה מי משה תשפג.jpeg|ממוזער|שמאל|מקוה מי משה, נחנך בתשפ"ג]]
[[קובץ:מעון חמה מחנה תשפד.jpeg|ממוזער|שמאל|מעון חמ"ה, נחנך בתשפ"ד]]
*'''[[תשכ"ט]]''' - הרבי מקים את נחלת הר חב"ד, הרבי שולח שני ספרי תורה, נוסד [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד|תלמוד תורה חב"ד]], נוסד בית ספר בנות חב"ד.
*'''[[תש"ל]]''' - נוסד [[בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד]].
*'''[[תשל"א]]''' - הרבי הקים [[גמ"ח]] עבור תושבי נחלה בראשות הרב [[בערל ריקמן]] הרב [[נפתלי קרביצקי]] והרב [[יהודה בוטרשווילי]].
*'''[[תשל"ב]]''' – הרבי הורה להקים את [[ועד נחלת הר חב"ד]] ומאז הועד דאג ודואג לפיתוח והרחבת השכונה ומוסדותיה כדלהלן: נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]],
*בהוראת הרבי הרב [[ליפא קורצוויל]] הקים את סניף צעירי חב"ד (בית חב"ד) קרית מלאכי.
*'''[[תשל"ו]]''' – חנוכת [[בית כנסת חב"ד המרכזי נחלת הר חב"ד|בית כנסת המרכזי - בית אליהו]] (בתחילה נקרא בית יצחק), חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'.
*'''[[תשל"ח]]''' – חנוכת מבנה תלמוד תורה חב"ד.
*'''[[תש"מ]]''' – חנוכת בית כנסת בית שמואל (על שם הרב שמואל לויטין) לעולי גיאורגיה, חנוכת בית כנסת חבסוב לעולי בוכרה.
*'''[[תשד"מ]]''' – נוסדה [[ישיבת בית הר"מ]].
*'''[[תשמ"ה]]''' – נוסד תיכון בית חנה.
*'''[[תשמ"ז]]''' – חנוכת קומפלקס בית חנה.
*'''[[תשנ"ח]]''' – חנוכת מקוה חיה מושקא.
*'''[[תשע"ה]]''' – חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה.
*'''[[תשע"ט]]''' – חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות{{הערה| התפתחות לפי שנים על פי: [[שניאור זלמן ברגר]], הנחלה של הרבי, עמוד 6.}}.
*'''[[תשפ"ג]]''' – חנוכת ה[[מקווה]] המפואר "מי משה".
*'''[[תשפ"ד]]''' – חנוכת מעון חב"ד - [[חמ"ה]] סניף שני בשכונת המחנה על-ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] וארגון חמ"ה., נוסד בית הוראה., פתיחת תלמוד תורה נוסף בשכונת המחנה עקב התפתחות השכונה וריבוי המשפחות.

==בית הוראה==
באלול תשפ"ד הרב ירוסלבסקי הקים בית הוראה בו רבנים מורי הוראה ישיבו דבר הלכה מידי יום.
רבני בית ההוראה:
*הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]
*הרב [[יעקב קרוגליאק]]
*הרב [[יעקב שוויכה]]
*הרב [[משה הלל]]
*הרב [[לוי הלל]]
*הרב [[ישראל מעטוף]]
*הרב [[יצחק שלמה קרביצקי]]
*הרב [[דובער ירוסלבסקי]]
*הרב [[דביר גולד]]{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1428 עמוד 69}}.

==בתי כנסת==
בשכונה קיימים מספר רב של בתי כנסת, המשמשים את תושבי השכונה:
*[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי{{הערה|תיעוד ויזואלי מהנחת אבן הפינה וחנוכת הבית של בית הכנסת, ב: זושא וולף, ייסודה של נחלת הר חב"ד עמודים 256-261}}. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]]. גבאי ראשי: הרב אליעזר שייקביץ. רב: הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי רב השכונה
*בית הכנסת [[חמ"ה]] - לעולי רוסיה. גבאי ראשי: הרב [[יוסף יצחק ניסלביץ']].
*בית הכנסת לעולי גרוזיה, בית שמואל. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]], לזכרו של הרב [[שמואל לויטין]]. רב: הרב חכם [[שבתאי מיכאלשוילי]]
*בית כנסת לעולי בוכרה - הצריף - הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]].
*בית כנסת לעולי בוכרה - חבסוב - הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]].
*בית כנסת לעולי בוכרה - סמרקנד
*בית כנסת לעולי בוכרה - יעקובוב. הוקם על ידי משפחת יעקובוב
*[[בית הכנסת תפארת אליעזר]] - הוקם על-ידי הרב [[בועז לרנר]] בשכונת [[נחלת מנחם]]. גבאי ראשי: הרב מנדי לרנר.
*[[בית משיח קריית מלאכי|בית הכנסת בית משיח]] - הוקם במרכז קרית מלאכי על ידי הרב שלום פש, במטרה לקרב רבים. גבאי ראשי: הרב [[שלום פש]]
*בית הכנסת 'חבדניצע שול' בשכונת המ"ג. רב: הרב [[אליהו וילהלם]].
*'הצעירים' - בנין [[חמ"ה]]. רב: הרב [[משה הבר]]
*בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|תומכי תמימים]]. גבאי ראשי: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]
*בית הכנסת 'תלמוד תורה'.
*בית הכנסת 'אחוות מנחם' שכונת המחנה.
*בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה
*בית כנסת הרשקופ שול (הוקם בקורונה על ידי הרב אברהם יוסף הרשקופ, נדד וכיום באוהל בשכונת כרמי הנדיב). גבאי ראשי: הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]. רב: הרב דובער ירוסלבסקי
*בית כנסת נוסח מרוקו, הוקם על ידי משפחת תורג'מן
*בית כנסת יוצאי תימן
*בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות
*מניינים נוספים קימיים במוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד
*בית הכנסת 'זיילר שול' (המרכזי למטה) גבאי: בצלאל גלויברמן, רב: הרב אהרון לוי.
*בית הכנסת "בליזינסקי שול", גבאי: ר' יוסי קירז'נר, רב: הרב יוסי ווישנפסקי.

==מקוואות==
[[קובץ:מקוה מי משה נחלת הר חב"ד.jpeg|ממוזער|שמאל| [https://chabad.info/news/866244/ מקוה מי משה] בנחלת הר חב"ד]]

כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שלוש מקוואות מפוארים:
*מקוה חיה מושקא בניהול [[ועד נחלת הר חב"ד]]. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.
*מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב [[בועז לרנר]] וכיום המנהל בנו הרב מנדי לרנר.
* "[https://chabad.info/news/866244/ המקווה החדש מי משה]" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] יחד עם ועדת המקווה. מקווה מי משה נחשב למקווה המפואר ביותר בין מקוואות חב"ד בארץ הקודש. נבנה בפיקוח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ובסיוע עיריית קרית מלאכי, השר אריה דרעי, הנגיד הרב מאיר זיילר, ובסיוע רב של התרמה בקרב תושבי נחלת הר חב"ד וחסידי חב"ד ברחבי תבל.

==מוסדות חינוך==
*גני ילדים (נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] פועלים כ-20 גני חב"ד ב[[קריית מלאכי]])
{{ערך מורחב|תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד}}
*[[תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי- למעלה מ-700 תלמידים. מנהל: הרב אהרן מנגמי שליח בקרית מלאכי
*[[בית ספר חב"ד בנות קרית מלאכי|בית ספר חב"ד בנות]] - מנהלת: גב' שריתה שוויכה. מנהלים/ות בעבר: גב' רחל מונדשיין (רעיית הרב [[יהושע מונדשיין]]), גב' יהודית סירוטה, הרב [[יוסף מעטוף]], גב' רחל הבר.
*תיכון בית חנה - מנהלת: גב' עזריאל. מנהלות בעבר: גב' [[הענא פריווע קרניאל]], גב' תמר גרוזמן.
*בית הספר למלאכה - מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]]. מנהלים בעבר: הרב [[יוסף הרטמן]], הרב מרדכי ליפסקר.
*מעון יום [[חמ"ה]] - מנהלת גב' בורגן, מנהלת בעבר: גב' בלוי.
*[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]]. מנהל: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]. מנהל בעבר: הרב [[מרדכי קוזלינר]]. מגידי שיעורים: הרב [[יעקב נוטיק]], המשפיע הרב [[יוסף יצחק פרידמן]]
*[[ישיבת בית הר"מ]] - ראש הישיבה הרב [[שלום בער כהן]]. מנהל: הרב [[נתן וולף]].[[קובץ:שלום בער כהן.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|הרב שלום בער כהן ראש ישיבת בית הר"מ]]
*כולל אברכים - [[חמ"ה]] (התייסד על פי הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן. ראשי הכולל בעבר: הרב [[אברהם זלצמן]], הרב [[מענדל ווכטר]].
*כולל תפארת זקנים. - בבניין ובתמיכת [[חמ"ה]]. מנהל: הרב [[שמואל יחזקאל כהן]].
*ישיבת ערב - מאות תלמידי התלמוד תורה לומדים מידי ערב בבית הכנסת. מנהל: הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|[https://chabad.info/news/875340/ חגיגת סיום שנה בישיבת ערב]}}

==בתי חב"ד==

בית חב"ד קרית מלאכי הוקם על ידי הרב [[ליפא קורצוויל]]:
בשנת [[תשל"ב]] הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב [[מרדכי קוזלינר]], וב[[בית הספר למלאכה]] בנחלת הר חב"ד{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.

במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, אירגן ערבי חב"ד ביישובים באזור ועוד.

הנחה במשך שנים את ארועי [[שמחת בית השואבה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], ועוד ב[[נחלת הר חב"ד]]. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה{{הערה|[https://col.org.il/news/142857. השליח הרב שרון אוחיון: מסר נפשו בשביל הרבי]{{col}}}}.

מאז פטירתו, מנהלת רעייתו את בית חב"ד.

===בתי חב"ד בקרית מלאכי===
*בית חב"ד קרית מלאכי - מנהלת גב' חנה קורצוויל{{הערה|אלמנת הרב [[ליפא קורצוויל]]}}
*בית חב"ד המחנה - הרב יצחק שלמה קרביצקי{{הערה|חתן הרב [[מענדל ווכטר]]}}
*בית חב"ד כרמי הנדיב - הרב מענדי ליצמן{{הערה|בן הרב [[טוביה ליצמן]]}} {{הערה|[https://chabad.info/news/833095/ התוועדות בבית חב"ד כרמי הנדיב]}}
*בית חב"ד איזור תעשיה - הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|נכד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]}}

==תפקידים בקהילה==
{{טורים
| תוכן = *רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]
* רב, מו"צ, מגיד שיעור - הרב [[מענדל ווכטר]]
*[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]]
*יו"ר ועד השכונה - הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] (נכד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], וחתן הרב [[מרדכי גורודצקי]] אשר מילא במשך עשרות שנים את תפקיד זה).
* מזכיר הועד - ר' [[הרצל מימון]]
*מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] בן המנהל הראשון הרב [[מרדכי קוזלינר]]
*יו"ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]]
*מנהל צעירי חב"ד - הרב [[ליפא קורצוויל]] ע"ה וכיום רעייתו גב' חנה קורצוויל.
*גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - ר' [[אליעזר שייקביץ]] ור' [[בצלאל גלויברמן]]
*גבאי בית כנסת אוהל לוי יצחק - הרב ג'קי סוסי (שליח באשדוד)
*מנהל בית כנסת הרשקופ שול - הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]
*רב קהילת הגיאורגים קרית מלאכי ורב ראשי ליהדות גיאורגיה - הרב חכם [[שבתי מיכאלשוילי]] ממלא מקום אביו הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]
*מנהל הגנים וישיבת בית הר"מ - הרב [[נתן וולף]]
*מנהל התלמוד-תורה - הרב [[אהרן מנגמי]]
*חבר לשכת הרבנות (ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] - הרב [[יעקב שוויכה]]
*רב ומו"צ - הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]
*מנהלת תיכון חב"ד, יעל עזריאל
*מנהלת בית ספר בנות חב"ד, שטערנא שרה שוויכה בת הרב [[שמעון אליטוב]] (רעיית הרב [[יעקב שוויכה]]
*ראש ישיבת [[בית הר"מ]] - הרב [[שלום דובער כהן]]
*משפיע בישיבת בית הר"מ - הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]
*נציגי חב"ד בעירייה - ר' [[יהודה קריספין]], ר' [[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)]], ר' [[יוסי סעדי]], ר' [[חיים שטיינר]]
*ראש [[כולל אברכים|כולל]] האברכים - הרב [[שמואל כהן]]
* מנהל [[חב"דניצע שול]] - הרב [[אליהו וילהלם]]
* [[משפיע]] בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]]
* מנהלי [[חמ"ה]] - הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], הרב [[שמואל לוין]]
* יו"ר מרכזי יד לילד - הרב [[אלימלך הרצל]]
* ראש [[כולל תפארת זקנים]] - הרב [[יחזקאל כהן]]
* מנהל ישיבת ערב - הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי
* חברי הקהילה במועצה הדתית ר' [[בצלאל גלויברמן]] ור' [[דובער קעניג]]
}}

===פגיעת הטיל בנחל'ה===
ב[[ר"ח כסלו]] [[תשע"ג]] במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב"ד ונהרגו שלושה:
*השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב [[שמואל שארף]] ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל.
* הרה"ח ר' אהרון סמדג'ה
* הבחור יצחק אמסלם

== לקריאה נוספת ==
{{בית|[[שי גפן]]|הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי|201|24-30|תשנ"ט}}
*'''קונטרס נחלת הר חב"ד'''
* '''תורת נחלת הר חב"ד'''
*''' נחלה בלי מצרים''' - יו"ל ע"י [[ועד נחלת הר חב"ד]] בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ"ב.
*[[שניאור זלמן ברגר]]. '''הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים "כרצון כל עדה"''', [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 26-31

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]
* [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/magazine/1066307/ הנחלה של הרבי, הקמת והתפתחות נחלה, אגרות ומענות. טור לרגל 55 שנה להקמת נחלה] {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/5780%20-%20Nachlas%20Har%20Chabad%20-%2050th%20Anniversary.pdf הנחלה של הרבי]''', קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב"ד
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-34-16-גליון-ד-ושמחת-לפני-ה.pdf נחלת הר חב"ד]''', בתוך קובץ "ושמחתם לפני ה'" - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ט, ע' 22 {{קישור שבור|י"ג שבט תשפ"ד}}
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/602fbaeb21367_1613740779.pdf ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש]''', [[תשע"ט]] {{PDF}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=60971 ונתן לנו את התורה - דיינו!]''', סקירה על ספרי התורה ששלח הרבי לשכונה עם ייסודה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]
*[[מענדי קורטס]], '''[https://col.org.il/news/129232 יריעת היסטוריה: מאבקים שניהלו עסקני חב"ד על דירות פנויות בשכונה המתמלאת]''', כ"ז שבט תשפ"א {{COL}}
*נחלה בלי מצרים - שבת זכור-ויקרא תשפ"ב, 52 לנחלת הר חב"ד [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf גיליון מיוחד על אז ועכשו בנחלת הר חב"ד] {{קישור שבור|ל' אדר א' תשפ"ד}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד]]

נחלת הר חב"ד

2025-08-01T00:07:42Z

חסיד של הרבי: כמדובר כבר בדף השיחה כמדומני הנתונים הרשמיים פחותים בהרבה מהנתונים האמיתיים...

[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב"ד]]
[[שכונה|שכונת]] '''נחלת הר חב"ד''' (מכונה גם: נחל'ה) היא שכונה חב"דית בעיר [[קריית מלאכי]], התייסדה ביוזמת [[הרבי]], השכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות [[הרבי]] ועל ניהול השכונה מופקדים חברי [[ועד נחלת הר חב"ד]] בראשות הרב [[יצחק בליז'ינסקי]]. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מתגוררים בה ובשאר חלקי העיר קרית מלאכי כ-'''1,500''' משפחות{{הערה|במוסף מהפכנים של כפר חב"ד סוכות תשפ"ד - 1600 ואילו ב'נשימה' -מוסף הנשים של [[שבועון כפר חב"ד]] - גיליון מספר 2076 (ט' אלול תשפ"ד) עמוד 35 - 1400. והממוצע ביניהם 1500}} [[חב"ד]]יות ובשנים האחרונות יש הגירה חיובית רצופה והקהילה החב"דית הולכת ומתרחבת. בקרית מלאכי מצוי הריכוז הראשון בגודלו של חסידי חב"ד ב[[ישראל]] והשני בגודלו בעולם (לאחר [[קראון הייטס]]).

==היסטוריה==
[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]]
בעקבות העליה מ[[גרוזיה]], [[הרבי]] הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולי גרוזיה בה התיישבו לצד חסידי חב"ד, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב [[בנימין גורודצקי]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שטח הולם אך בתקופה זו בגין העליה מ[[ברית המועצות]], שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים.

התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] עם מר [[לובה אליאב]] סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי ב[[קרית מלאכי]] עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו ל[[קרית מלאכי]] והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם [[הרבי]]. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק{{הערה|שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85}} מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל"{{הערה|אגרות קודש}}.

בהוראת הרבי, הרב [[בנימין גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] אירגנו קבוצת אברכים חב"דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ומספר ימים לפני [[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה{{הערה|ביניהם משפחת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משפחת הרב יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב [[אברהם אלתר הבר]], משפחת הרב [[אלחנן יעקובוביץ]], הת' [[פתחיה ליפסקר]] ועוד.}}. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב"ד.

בשנים הבאות בעידוד בלתי פוסק של הרבי, עולי רוסיה חסידי חב"ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.

בהוראת הרבי הוקמו בנחלת הר חב"ד מפעלים בהם מועסקים תושבי נחלת הר חב"ד ובהם מפעלים שפעלו שנים רבות בניהול הרב מרדכי גורודצקי והרב מאיר לרר. ומפעלו של ר'מאיר זיילר פועל גם כיום (תשפ"ד){{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}.

===הרב ירוסלבסקי - רב השכונה===
בתקופה שקדמה להקמת השכונה, הרב בנימין גורודצקי הציע לרב יצחק יהודה ירוסלבסקי לכהן כרבה של השכונה החב"דית המתעתדת לקום, הרב ירוסלבסקי שאל את מזכיר הרבי הרב חדקוב, וקיבל מענה כי עליו להחליט בעצמו. בימים הבאים הרב גורודצקי הזמין את הרב ירוסלבסקי והבהיר כי "מעבר לים" אמרו שאתה מתלבט ו"היו רוצים" שתקבל את התפקיד. הרב הבין את הטרמינולוגיה, דהיינו שזו הוראה מהרבי ומיד נענה להצעה והיה מהתושבים הראשונים שהגיעו לנחלת הר חב"ד ומהיום הראשון להקמת השכונה מכהן כרבה של נחלת הר חב"ד {{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.

==ספרי תורה מהרבי==
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]
לרגל הקמת נחלת הר חב"ד, הרבי שלח לשכונה החדשה, שני ספרי תורה במתנה.

כחודש אחר הקמת השכונה, בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]] והם הועברו לחדר הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.

הרבי הסביר את הסיבה לשליחת '''שני''' ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.

לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה.

המשלוח נקבע ליום [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.

הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. [[ספר תורה]] אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל [[בית הכנסת]] הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.

לאחר מכן נסע הרבי ל'[[אוהל]]' ובשובו התפלל [[מנחה]]. בתום ה[[תפילה]] הוציאו את ספרי התורה מ[[ארון הקודש]] וכשהרבי לבוש [[בגד]]י שבת אזור ב[[אבנט]], ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב [[בנימין קליין]]. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו [[חסידים]] ו[[תמימים]] רבים.
הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש [[סרטוק]]. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.

הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.

בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.

יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב [[הרבי הריי"צ]] שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.

חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י"ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר [[בית הכנסת]] בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.

[[קובץ:אליהו וולוביק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[אליהו וולוביק]] עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד]]

כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. [[ספר תורה]] הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס"ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "ה[[ספר תורה של הרבי]]". ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].

==ועד נחלת הר חב"ד==
{{ערך מורחב|ועד נחלת הר חב"ד}}
===הקמת הועד===
על פי הוראות הרבי בשנת [[תשל"ב]] - בהתעסקותו של ר' [[מרדכי קוזלינר]] הוקם [[ועד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, והכולל וכיום מוסדות החינוך וגם בתי הכנסת המרכזיים והמקוואות המרכזיים וארגונים רבים פועלים בניהול ועד נחלת הר חב"ד.

בשנת תשל"ב כשלוש שנים לאחר התייסדות נחלת הר חב"ד, הרב [[ישראל ליבוב]] יו"ר [[צעירי חב"ד]] נכנס ל'יחידות' והרבי שאלו מדוע בנחלה אין ועד המנהל את השכונה כמו ב[[כפר חב"ד]]. ולמרות שהרב ליבוב הבהיר כי אין לו קשר לניהול נחלה, הרבי אמר שחשוב שידע זאת. הרב ליבוב שב לארץ הקודש ואת דברי הרבי העביר לרב יצחק מענדל ליס, אשר מיהר ליישם את הוראת הרבי להקים ועד לשכונה החדשה ובועד החדש אשר התארגן בסיוע הרב מרדכי קוזלינר, היו חברים ארבעה: הרב [[מרדכי גורודצקי]] יו"ר (מונה בגלל הניסיון הקודם כחבר ועד כפר חב"ד), הרב [[מרדכי קוזלינר]], הרב [[יצחק מענדל ליס]], הרב [[בערל ריקמן]].

חברי הועד שלחו לרבי מכתב אודות הקמת הועד, ושאלו אם לקיים בחירות לחברי הועד, והרבי השיב כי אלה החתומים על המכתב, דהיינו ארבעת החברים, יוסיפו עוד שלושה ויחד יקבלו החלטה כי זהו הרכב הועד, עד אשר חברי הועד יחליטו להוסיף או לשנות חברים. ארבעת החברים יישמו את הוראת הרבי והוסיפו עוד שלושה: הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]], ר' מיכאל מיכאלשוילי, הרב [[אברהם אלתר הבר]] (בתקופה הבאה מונה בהסכמת הרבי למזכיר הועד){{הערה|הנחלה של הרבי, פרק ועד נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] גיליון 219}}.

הרב מרדכי גורודצקי שהתמנה ליו"ר הועד, הגיע לנחלת הר חב"ד בב' ניסן תש"ל בעידודו של הרבי, כדי לנהל את מפעל גולגוטקס{{הערה|ר' זושא וולף, ייסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד עמוד 132}}. תקופה קצרה לאחר הקמת הועד, היושב ראש הרב מרדכי גורודצקי אשר לפי הוראות הרבי ניהל את מפעל גולגוטקס שהעסיק עשרות מתושבי נחלה, אמר לרבי כי לא רואה את עצמו מתאים לתפקיד יו"ר הועד, וכי אין לו את הכישורים והניסיון לכך וגם לא זמן [בגין היותו מנהל מפעל], על כך השיב לו הרבי:
"כיון שזכית להיות ראש הועד - מי ממאן לכזה מינוי" והמשיך כי המתעסקים בצרכי ציבור זכות הרבים מסייעתם, ובפרט שזה קשור עם חב"ד, וכאן החל הרבי למנות את כל שמות הרביים, מאדמו"ר הזקן. הרבי אמר לו שיוכל להתייעץ עם מי שירצה, אך ההחלטות יהיו אך ורק על ידי הועד.

מספר שנים לאחר מכן ביקש מהרבי שיחרור מתפקיד היושב ראש, אך הרבי ענה: אדרבה, "יתעסק בועד נחלת הר חב"ד ביתר שאת"{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.

===הועד בשנים האחרונות===

כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך, בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.

חברי הועד:
*יו"ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי
*הרב שמואל חיים פרנקל
*הרב שבתאי מיכאלשווילי
*הרב יוסף ארבוב
*הרב שמואל אליסון
*הרב שמואל לוין
*הרב משה מעטוף
*הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]]
*מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב]}}

===נציגי חב"ד בעירייה===
ב[[תשמ"ט]], נבחר לראשונה ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] מוניציפליות, נציג חב"ד בעיריית [[קרית מלאכי]]. טרם הבחירות ועד נחלת הר חב"ד שאל את הרבי, ולפי הוראה שהתקבלה, הוחלט להריץ נציג חב"די בתוך מפלגה אחרת.

====רשימת חב"ד====
לקראת בחירות תשפ"ד, לאור התפתחות ושגשוג שכונת נחלת הר חב"ד במהירות מדהימה והצורך החיוני והדחוף בהרחבת מוסדות חינוך ובתי הכנסת, הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב"ד להקים מפלגה נפרדת לחב"ד בשם "ואהבת" ובה הוצבו ארבעה מתושבי השכונה וארבעתם נבחרו לנציגי חב"ד בעיריית קרית מלאכי{{הערה|[https://chabad.info/news/1007355/ נחלת הר חב"ד: הוגשה רשימת חב"ד לבחירות הקרובות]}}:
*עו"ד ר' יהודה קריספין דירקטור בחברה לפיתוח קרית מלאכי.
*ר' [[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)|לוי רסקין]] (בן הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] שכיהן כנציג חב"ד בעיריית צפת).
*ר' יוסי סעדי (חתן הרב [[יוסף לדיוב]]) מעסקני נחלת הר חב"ד ומראשי בית הכנסת "בליז'נסקי שול".
*ר' [[חיים שטיינר]] - פרויקטור ועד נחלת הר חב"ד, סגן ראש עיריית קרית מלאכי לשעבר.

====נציגי חב"ד בעירייה בעבר====
*ר' אלי בן אהרן
*ר' אפרים משעל - גבאי בית כנסת עולי גרוזיה בית שמואל בנחלת הר חב"ד
*הרב [[משה לרנר]] בן הרב [[צבי הירש לרנר]]
*הרב [[יוסף יצחק יוזביץ'|יוסף יוזביץ]] בן הרב [[יהושע יוזביץ]]
*הרב משה מלייב
*הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]], מנהל הרשקופ שול
*הרב [[בצלאל מזרחי]],כיהן כממלא מקום ראש העיר קרית מלאכי

==הועד מרחיב את נחלה==
לפי הוראות שהתקבלו מהרבי, ועד נחלת הר חב"ד ביסס והרחיב את השכונה באמצעות בניית בנייני מגורים ובהם דירות גדולות המתאימות למשפחות עם ילדים.

מול שורת הבניינים שנבנו בשנות הל', הקים ועד נחלת הר חב"ד מוסדות חינוך: ישיבה, תלמוד תורה, בית ספר בנות תיכון, בניין [[חמ"ה]], גנים, מעונות ומרכז מסחרי ובו חנויות וסניף דואר.

===גני חב"ד===
בשנת [[תשנ"ג]] בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב"ד, שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.

===המ"ג===
בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ"ג, אירגן ועד נחלת הר חב"ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה.

===נחלת מנחם===
בשנת [[תש"ס]] הרב [[בועז לרנר]] הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם [[נחלת מנחם]] ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.

===פס חב"ד - הרבי מליובאוויטש===
שנים רבות נאבקו אנשי הועד והנציגים בעירייה עד אשר החלה בניית בתים פרטיים בשיטת בנה ביתך, ברצועת שטח צרה וארוכה השוכנת בין נחלה וכביש ראשי, אשר מעבר אליו נבנתה שכונת נחלת מנחם ובהמשך השכונות החדשות של קרית מלאכי.

לשטח קראו פס חב"ד ובמהלך הבניה הוחלף לרחוב הרבי מליובאוויטש.

===שכונות חדשות===
בשנים הבאות חסידי חב"ד רבים התיישבו בשכונות כרמי הנדיב והמחנה הקרובות לשכונת חב"ד. על פי הערכות מתגוררים בנחל'ה והשכונות מסביב, למעלה מ1600 משפחות חסידי חב"ד (ריכוז חב"ד מהגדולים בארץ).

==התפתחות הנחל'ה לפי שנים==
[[קובץ:תומכי תמימים נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תומכי תמימים. הוקם בתשל"ב]]
[[קובץ:מקוה מי משה תשפג.jpeg|ממוזער|שמאל|מקוה מי משה, נחנך בתשפ"ג]]
[[קובץ:מעון חמה מחנה תשפד.jpeg|ממוזער|שמאל|מעון חמ"ה, נחנך בתשפ"ד]]
*'''[[תשכ"ט]]''' - הרבי מקים את נחלת הר חב"ד, הרבי שולח שני ספרי תורה, נוסד [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד|תלמוד תורה חב"ד]], נוסד בית ספר בנות חב"ד.
*'''[[תש"ל]]''' - נוסד [[בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד]].
*'''[[תשל"א]]''' - הרבי הקים [[גמ"ח]] עבור תושבי נחלה בראשות הרב [[בערל ריקמן]] הרב [[נפתלי קרביצקי]] והרב [[יהודה בוטרשווילי]].
*'''[[תשל"ב]]''' – הרבי הורה להקים את [[ועד נחלת הר חב"ד]] ומאז הועד דאג ודואג לפיתוח והרחבת השכונה ומוסדותיה כדלהלן: נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]],
*בהוראת הרבי הרב [[ליפא קורצוויל]] הקים את סניף צעירי חב"ד (בית חב"ד) קרית מלאכי.
*'''[[תשל"ו]]''' – חנוכת [[בית כנסת חב"ד המרכזי נחלת הר חב"ד|בית כנסת המרכזי - בית אליהו]] (בתחילה נקרא בית יצחק), חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'.
*'''[[תשל"ח]]''' – חנוכת מבנה תלמוד תורה חב"ד.
*'''[[תש"מ]]''' – חנוכת בית כנסת בית שמואל (על שם הרב שמואל לויטין) לעולי גיאורגיה, חנוכת בית כנסת חבסוב לעולי בוכרה.
*'''[[תשד"מ]]''' – נוסדה [[ישיבת בית הר"מ]].
*'''[[תשמ"ה]]''' – נוסד תיכון בית חנה.
*'''[[תשמ"ז]]''' – חנוכת קומפלקס בית חנה.
*'''[[תשנ"ח]]''' – חנוכת מקוה חיה מושקא.
*'''[[תשע"ה]]''' – חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה.
*'''[[תשע"ט]]''' – חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות{{הערה| התפתחות לפי שנים על פי: [[שניאור זלמן ברגר]], הנחלה של הרבי, עמוד 6.}}.
*'''[[תשפ"ג]]''' – חנוכת ה[[מקווה]] המפואר "מי משה".
*'''[[תשפ"ד]]''' – חנוכת מעון חב"ד - [[חמ"ה]] סניף שני בשכונת המחנה על-ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] וארגון חמ"ה., נוסד בית הוראה., פתיחת תלמוד תורה נוסף בשכונת המחנה עקב התפתחות השכונה וריבוי המשפחות.

==בית הוראה==
באלול תשפ"ד הרב ירוסלבסקי הקים בית הוראה בו רבנים מורי הוראה ישיבו דבר הלכה מידי יום.
רבני בית ההוראה:
*הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]
*הרב [[יעקב קרוגליאק]]
*הרב [[יעקב שוויכה]]
*הרב [[משה הלל]]
*הרב [[לוי הלל]]
*הרב [[ישראל מעטוף]]
*הרב [[יצחק שלמה קרביצקי]]
*הרב [[דובער ירוסלבסקי]]
*הרב [[דביר גולד]]{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1428 עמוד 69}}.

==בתי כנסת==
בשכונה קיימים מספר רב של בתי כנסת, המשמשים את תושבי השכונה:
*[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי{{הערה|תיעוד ויזואלי מהנחת אבן הפינה וחנוכת הבית של בית הכנסת, ב: זושא וולף, ייסודה של נחלת הר חב"ד עמודים 256-261}}. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]]. גבאי ראשי: הרב אליעזר שייקביץ. רב: הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי רב השכונה
*בית הכנסת [[חמ"ה]] - לעולי רוסיה. גבאי ראשי: הרב [[יוסף יצחק ניסלביץ']].
*בית הכנסת לעולי גרוזיה, בית שמואל. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]], לזכרו של הרב [[שמואל לויטין]]. רב: הרב חכם [[שבתאי מיכאלשוילי]]
*בית כנסת לעולי בוכרה - הצריף - הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]].
*בית כנסת לעולי בוכרה - חבסוב - הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]].
*בית כנסת לעולי בוכרה - סמרקנד
*בית כנסת לעולי בוכרה - יעקובוב. הוקם על ידי משפחת יעקובוב
*[[בית הכנסת תפארת אליעזר]] - הוקם על-ידי הרב [[בועז לרנר]] בשכונת [[נחלת מנחם]]. גבאי ראשי: הרב מנדי לרנר.
*[[בית משיח קריית מלאכי|בית הכנסת בית משיח]] - הוקם במרכז קרית מלאכי על ידי הרב שלום פש, במטרה לקרב רבים. גבאי ראשי: הרב [[שלום פש]]
*בית הכנסת 'חבדניצע שול' בשכונת המ"ג. רב: הרב [[אליהו וילהלם]].
*'הצעירים' - בנין [[חמ"ה]]. רב: הרב [[משה הבר]]
*בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|תומכי תמימים]]. גבאי ראשי: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]
*בית הכנסת 'תלמוד תורה'.
*בית הכנסת 'אחוות מנחם' שכונת המחנה.
*בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה
*בית כנסת הרשקופ שול (הוקם בקורונה על ידי הרב אברהם יוסף הרשקופ, נדד וכיום באוהל בשכונת כרמי הנדיב). גבאי ראשי: הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]. רב: הרב דובער ירוסלבסקי
*בית כנסת נוסח מרוקו, הוקם על ידי משפחת תורג'מן
*בית כנסת יוצאי תימן
*בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות
*מניינים נוספים קימיים במוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד
*בית הכנסת 'זיילר שול' (המרכזי למטה) גבאי: בצלאל גלויברמן, רב: הרב אהרון לוי.
*בית הכנסת "בליזינסקי שול", גבאי: ר' יוסי קירז'נר, רב: הרב יוסי ווישנפסקי.

==מקוואות==
[[קובץ:מקוה מי משה נחלת הר חב"ד.jpeg|ממוזער|שמאל| [https://chabad.info/news/866244/ מקוה מי משה] בנחלת הר חב"ד]]

כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שלוש מקוואות מפוארים:
*מקוה חיה מושקא בניהול [[ועד נחלת הר חב"ד]]. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.
*מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב [[בועז לרנר]] וכיום המנהל בנו הרב מנדי לרנר.
* "[https://chabad.info/news/866244/ המקווה החדש מי משה]" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] יחד עם ועדת המקווה. מקווה מי משה נחשב למקווה המפואר ביותר בין מקוואות חב"ד בארץ הקודש. נבנה בפיקוח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ובסיוע עיריית קרית מלאכי, השר אריה דרעי, הנגיד הרב מאיר זיילר, ובסיוע רב של התרמה בקרב תושבי נחלת הר חב"ד וחסידי חב"ד ברחבי תבל.

==מוסדות חינוך==
*גני ילדים (נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] פועלים כ-20 גני חב"ד ב[[קריית מלאכי]])
{{ערך מורחב|תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד}}
*[[תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי- למעלה מ-700 תלמידים. מנהל: הרב אהרן מנגמי שליח בקרית מלאכי
*[[בית ספר חב"ד בנות קרית מלאכי|בית ספר חב"ד בנות]] - מנהלת: גב' שריתה שוויכה. מנהלים/ות בעבר: גב' רחל מונדשיין (רעיית הרב [[יהושע מונדשיין]]), גב' יהודית סירוטה, הרב [[יוסף מעטוף]], גב' רחל הבר.
*תיכון בית חנה - מנהלת: גב' עזריאל. מנהלות בעבר: גב' [[הענא פריווע קרניאל]], גב' תמר גרוזמן.
*בית הספר למלאכה - מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]]. מנהלים בעבר: הרב [[יוסף הרטמן]], הרב מרדכי ליפסקר.
*מעון יום [[חמ"ה]] - מנהלת גב' בורגן, מנהלת בעבר: גב' בלוי.
*[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]]. מנהל: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]. מנהל בעבר: הרב [[מרדכי קוזלינר]]. מגידי שיעורים: הרב [[יעקב נוטיק]], המשפיע הרב [[יוסף יצחק פרידמן]]
*[[ישיבת בית הר"מ]] - ראש הישיבה הרב [[שלום בער כהן]]. מנהל: הרב [[נתן וולף]].[[קובץ:שלום בער כהן.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|הרב שלום בער כהן ראש ישיבת בית הר"מ]]
*כולל אברכים - [[חמ"ה]] (התייסד על פי הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן. ראשי הכולל בעבר: הרב [[אברהם זלצמן]], הרב [[מענדל ווכטר]].
*כולל תפארת זקנים. - בבניין ובתמיכת [[חמ"ה]]. מנהל: הרב [[שמואל יחזקאל כהן]].
*ישיבת ערב - מאות תלמידי התלמוד תורה לומדים מידי ערב בבית הכנסת. מנהל: הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|[https://chabad.info/news/875340/ חגיגת סיום שנה בישיבת ערב]}}

==בתי חב"ד==

בית חב"ד קרית מלאכי הוקם על ידי הרב [[ליפא קורצוויל]]:
בשנת [[תשל"ב]] הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב [[מרדכי קוזלינר]], וב[[בית הספר למלאכה]] בנחלת הר חב"ד{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.

במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, אירגן ערבי חב"ד ביישובים באזור ועוד.

הנחה במשך שנים את ארועי [[שמחת בית השואבה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], ועוד ב[[נחלת הר חב"ד]]. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה{{הערה|[https://col.org.il/news/142857. השליח הרב שרון אוחיון: מסר נפשו בשביל הרבי]{{col}}}}.

מאז פטירתו, מנהלת רעייתו את בית חב"ד.

===בתי חב"ד בקרית מלאכי===
*בית חב"ד קרית מלאכי - מנהלת גב' חנה קורצוויל{{הערה|אלמנת הרב [[ליפא קורצוויל]]}}
*בית חב"ד המחנה - הרב יצחק שלמה קרביצקי{{הערה|חתן הרב [[מענדל ווכטר]]}}
*בית חב"ד כרמי הנדיב - הרב מענדי ליצמן{{הערה|בן הרב [[טוביה ליצמן]]}} {{הערה|[https://chabad.info/news/833095/ התוועדות בבית חב"ד כרמי הנדיב]}}
*בית חב"ד איזור תעשיה - הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|נכד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]}}

==תפקידים בקהילה==
{{טורים
| תוכן = *רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]
* רב, מו"צ, מגיד שיעור - הרב [[מענדל ווכטר]]
*[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]]
*יו"ר ועד השכונה - הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] (נכד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], וחתן הרב [[מרדכי גורודצקי]] אשר מילא במשך עשרות שנים את תפקיד זה).
* מזכיר הועד - ר' [[הרצל מימון]]
*מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] בן המנהל הראשון הרב [[מרדכי קוזלינר]]
*יו"ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]]
*מנהל צעירי חב"ד - הרב [[ליפא קורצוויל]] ע"ה וכיום רעייתו גב' חנה קורצוויל.
*גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - ר' [[אליעזר שייקביץ]] ור' [[בצלאל גלויברמן]]
*גבאי בית כנסת אוהל לוי יצחק - הרב ג'קי סוסי (שליח באשדוד)
*מנהל בית כנסת הרשקופ שול - הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]
*רב קהילת הגיאורגים קרית מלאכי ורב ראשי ליהדות גיאורגיה - הרב חכם [[שבתי מיכאלשוילי]] ממלא מקום אביו הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]
*מנהל הגנים וישיבת בית הר"מ - הרב [[נתן וולף]]
*מנהל התלמוד-תורה - הרב [[אהרן מנגמי]]
*חבר לשכת הרבנות (ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] - הרב [[יעקב שוויכה]]
*רב ומו"צ - הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]
*מנהלת תיכון חב"ד, יעל עזריאל
*מנהלת בית ספר בנות חב"ד, שטערנא שרה שוויכה בת הרב [[שמעון אליטוב]] (רעיית הרב [[יעקב שוויכה]]
*ראש ישיבת [[בית הר"מ]] - הרב [[שלום דובער כהן]]
*משפיע בישיבת בית הר"מ - הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]
*נציגי חב"ד בעירייה - ר' [[יהודה קריספין]], ר' [[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)]], ר' [[יוסי סעדי]], ר' [[חיים שטיינר]]
*ראש [[כולל אברכים|כולל]] האברכים - הרב [[שמואל כהן]]
* מנהל [[חב"דניצע שול]] - הרב [[אליהו וילהלם]]
* [[משפיע]] בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]]
* מנהלי [[חמ"ה]] - הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], הרב [[שמואל לוין]]
* יו"ר מרכזי יד לילד - הרב [[אלימלך הרצל]]
* ראש [[כולל תפארת זקנים]] - הרב [[יחזקאל כהן]]
* מנהל ישיבת ערב - הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי
* חברי הקהילה במועצה הדתית ר' [[בצלאל גלויברמן]] ור' [[דובער קעניג]]
}}

===פגיעת הטיל בנחל'ה===
ב[[ר"ח כסלו]] [[תשע"ג]] במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב"ד ונהרגו שלושה:
*השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב [[שמואל שארף]] ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל.
* הרה"ח ר' אהרון סמדג'ה
* הבחור יצחק אמסלם

== לקריאה נוספת ==
{{בית|[[שי גפן]]|הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי|201|24-30|תשנ"ט}}
*'''קונטרס נחלת הר חב"ד'''
* '''תורת נחלת הר חב"ד'''
*''' נחלה בלי מצרים''' - יו"ל ע"י [[ועד נחלת הר חב"ד]] בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ"ב.
*[[שניאור זלמן ברגר]]. '''הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים "כרצון כל עדה"''', [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 26-31

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]
* [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/magazine/1066307/ הנחלה של הרבי, הקמת והתפתחות נחלה, אגרות ומענות. טור לרגל 55 שנה להקמת נחלה] {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/5780%20-%20Nachlas%20Har%20Chabad%20-%2050th%20Anniversary.pdf הנחלה של הרבי]''', קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב"ד
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-34-16-גליון-ד-ושמחת-לפני-ה.pdf נחלת הר חב"ד]''', בתוך קובץ "ושמחתם לפני ה'" - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ט, ע' 22 {{קישור שבור|י"ג שבט תשפ"ד}}
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/602fbaeb21367_1613740779.pdf ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש]''', [[תשע"ט]] {{PDF}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=60971 ונתן לנו את התורה - דיינו!]''', סקירה על ספרי התורה ששלח הרבי לשכונה עם ייסודה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]
*[[מענדי קורטס]], '''[https://col.org.il/news/129232 יריעת היסטוריה: מאבקים שניהלו עסקני חב"ד על דירות פנויות בשכונה המתמלאת]''', כ"ז שבט תשפ"א {{COL}}
*נחלה בלי מצרים - שבת זכור-ויקרא תשפ"ב, 52 לנחלת הר חב"ד [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf גיליון מיוחד על אז ועכשו בנחלת הר חב"ד] {{קישור שבור|ל' אדר א' תשפ"ד}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד]]

בולטימור

2025-07-28T05:12:43Z

חסיד של הרבי:

{{קהילת חב"ד|
|שם=בולטימור
|תמונה=[[קובץ:חבד בולטימור.jpg|250px]]
|כתובית=בית חב"ד בשכונה טוסון שבבולטימור
|עיר=בולטימור
|מדינה=מרילנד, [[ארצות הברית]]
|שכונה חב"דית
|מייסדי הקהילה=חסידים שברחו מרוסיה בזמן [[הצמח צדק]]
|רב הקהילה=
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=חיידר לבנים, בית ספר בנות, ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור|תומכי תמימים]]{{הערה| ישיבה גדולה, [https://chabad.info/news/coronavirus/593879/ ראה אותה ברשימה כאן] ({{חב"ד אינפו}})}}, בתי כנסת ומקוואות חב"ד.
|שלוחים מרכזיים=הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] ע"ה, הרב [[יצחק שפרינגר]] ע"ה, הרב [[שמואל קפלן]]
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=מעל ל-25{{הערה|שם=ב|ראה ב[https://he.chabad.org/centers/default_cdo/city/Baltimore/state/Maryland/country/USA/jewish/page.htm אתר בתי חב"ד]}}
|מספר משפחות בקהילה=כ-200 משפחות
|ראו גם=
|אישים בקהילה (קטגוריה)=
}}
[[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|שמאל|ממוזער|250px|כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת ביקורו בבולטימור, [[תר"צ]]]]
'''בולטימור''' (באנגלית: '''Baltimore''') היא העיר הגדולה במדינת מרילנד ב[[ארצות הברית]], ומתגוררים בה למעלה מ-500,000 תושבים, מתוכם כ-27,000 יהודים המהווים כ-4% מאוכלוסיית העיר. בבולטימור יש קהילה חב"דית וותיקה שנוסדה בימי [[הצמח צדק]] על-ידי חסידים שנמלטו מפוגרומים שהתרחשו ב[[רוסיה]]{{הערה|שם=הת}}. נכון לשנת [[תש"פ]] מונה הקהילה החב"דית בבולטימור כ-200 משפחות להם מוסדות לימוד בתי כנסת ובתי חב"ד המפוזרים בכל העיר{{הערה|שם=סי}} .

==קהילת חב"ד בולטימור==
[[קובץ:צצ בולטימור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת הוותיק צמח צדק]], מראה מהצד. ([[חודש ניסן]], [[תשפ"ג]])]]
קהילת חב"ד בבולטימור נוסדה בידי חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] שברחו מ[[רוסיה]] בעקבות הפוגרומים שהתבצעו שם, כשהגיעו ל[[ארצות הברית]] התיישבו בבולטימור והקימו בית כנסת בשם [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|שם=הת|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54035 בולטימור: בית הכנסת החב"די נגאל מהכנסיה] {{חב"ד אינפו}}}}. בזמן [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרמ"ט]] נרשמה הגירה נוספת של חסידים מרוסיה לעיירה והקהילה גדלה{{הערה|שם=סי|[https://anash.org/tag/baltimore/ מתוך סיקור על הקהילה באתר] {{אנש}}}}, בשנת [[תר"צ]] ערך [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקור בעיר שערך כשלושה שבועות{{הערה|[https://col.org.il/news/52525 80 שנה לביקור הריי"צ בבולטימור: השלוחים סגרו מעגל {{col}}]}}.

נכון לשנת [[תרצ"ז]] היו בבלוטימור כ-חמישה בתי כנסת חב"ד: אנשי טשרניגוב (נוסד בשנת [[תרנ"ו]]), אנשי ניעז'ין הרה"ח ר' אברהם נחמן אבראמוויטש, אנשי באברויסק, אנשי ליובאוויטש רב מרדכי גיפטער,אגודת אחים, ובית הכנסת הוותיק [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|צמח צדק]]{{הערה|ספר תולדות חב"ד בארצות הברית עמוד קכ"ה}}.

במשך שנים רבות בערך משנת [[תרפ"ד]] שימש כרב העיירה בולטימור הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] מגדולי חסידי חב"ד בתקופה ההיא, לאחר שנפטר בשנת [[תשי"ב]] הקהילה החב"דית בעיר הייתה בשפל וכמעט ולא היו חסידים בעיר, כך עד להגעת שלוחים למקום (בהם הרב [[מנחם מענדל פלדמן (בולטימור)|מנחם מענדל פלדמן]]), דבר שהחיה במקצת את הקהילה הקטנה במקום והגדיל אותה{{הערה|שם=הת}}. בשנת [[תשס"ה]] הוקם בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]], לאחר הקמת הישיבה הקהילה החב"דית בעיירה החלה להתבסס{{הערה|שם=סי}}.

לקראת שנת הלימודים [[תשס"ז]] הרב [[אלחנן ליסבון]] ייסד בבולטימור [[תלמוד תורה]] חב"די בשם "חדר חב"ד", החדר התחיל במרתף עם כ-12 תלמידים בלבד בגילאי הגן. נכון להיום (שנת הלימודים [[תשפ"ד]]) לומדים בחדר למעלה מ-400 תלמידים מגילאי הגן ועד כיתה ח'. הקמת החדר חזקה את ההתבססות החדשה של קהילת חב"ד בבולטימור ובמקביל הלקמת החדר נוסדו בתי כנסת חב"ד נוספים.

כיום פועלים בבולטימור למעלה מ-25 בתי חב"ד{{הערה|שם=ב}}, בנוסף לבתי כנסת ומקוואות חב"ד ומוסדות לימוד וגמח"ים, הקהילה החב"דית בעיר מונה (נכון לשנת [[תשפ"ב]]) כ-200 משפחות והיא מתרכזת בעיקר בשכונות פארק הייטס (שם גרים רוב אנ"ש).

בשנים האחרונות קמו קהילות חב"ד נוספות בסמיכות לבתי חב"ד הפזורים בעיר.

בחודש טבת, תשפ"א נחנך מבנה חדש לישיבת תומכי תמימים בעיר, המבנה נבנה כעותק ל[[770]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128559 עוד עותק מוכן: הבניין החדש של הישיבה בבולטימור - בצורת 770 {{COL}}], [https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{אינפו}}}}, וכן החלו בתכנונים להקמת תיכון.

בחודש אלול תשפ"ב נפתח מתיבתא עם שני כתות על ידי השליח ר׳ וועלוועל גאפין, ונכון לשנת הלימודים תשפ"ד לומדים במתיבתא כ-40 תלמידים.

לקראת שנת [[תשפ"ד]] נפתח בית ספר תיכון חדש לבנות חב"ד{{הערה|[https://anash.org/new-baltimore-girls-high-school-opens-to-great-acclaim-2/ בית ספר התיכון החדש לבנות בבולטימור נפתח בשמחה רבה] '''[המקור באנגלית]''' באתר {{אנש}}}}.

==ביקור אדמו"ר הריי"צ בבולטימור==
{{ערך מורחב|מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)}}
בשנת [[תרפ"ט]] - [[תר"צ]] [[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)|נסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית]] במטרה לעורר את יהודי ארצות הברית ברוחניות. בכל תקופת זמן נסע אדמו"ר הריי"צ לעיר אחרת שם ישב וחיזק את הקהילה החב"דית במקום ואת יהודי העיר. בחודש [[טבת]] של שנת [[תר"צ]] לאחר שגמר את מסעו בפילדלפיה נסע אדמו"ר הריי"צ לבולטימור. כשהגיע הרבי לעיר קבל את פניו רב העיר שהיה חסיד חב"ד הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] בראשות אלפים מתושבי העיר, זאת למרות היותה של הקהילה החב"דית בעיר קטנה יחסית. המעמד נערך בבניין העירייה וראש העיר מר ויליאם פרדריק היה אף הוא במעמד.

אדמו"ר הריי"צ שהה בבולטימור כשלושה שבועות - מ[[י"ב טבת]] עד ל[[ה' שבט]] - במהלכם שוכן בכתובת 2343 יוטא פלייס שם קבל אנשים ליחידות כשלוש שעות ביום, בליל שישי [[כ"ד טבת]] ערך אדמו"ר הריי"צ התוועדות מיוחדת ב[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר בהשתתפות מאות אנשים (אף רפורמים). ב[[ד' שבט]] נערך מעמד צאתכם לשלום וב[[ה' שבט]] חזר אדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]].

==מוסדות חב"ד בעיר==
*'''[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]] (הוותיק)'''{{הערה|ראה [http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת].}}.
*'''בית הכנסת מרכז ליובאוויטש'''.
*'''בית הכנסת חב"ד אהל לוי יצחק''', רב בית הכנסת - הרב אלחנן ליסבון.
*'''בית הכנסת לצעירים "אנ"ש.
*'''בית ליובאוויטש'''.
*'''בית חב"ד לישראלים''', רב בית הכנסת - הרב שמואל גוראריה.
*'''בית משיח בולטימור'''{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66544 התוועדות י' שבט בבולטימור] {{חב"ד אינפו}}}}.
*'''חדר חב"ד בולטימור''' חיידר עם כ-400 תלמידים מהגנים ועד לכיתה ח'. מנהל - ר' אפרים סורקין
*'''תיכון לבנות חב"ד'''.
*'''ישיבת [[תומכי תמימים בולטימור]]'''. מנהל הישיבה - הרב לוי יצחק יהודה נג'ר.
*'''מתיבתא תומכי תמימים ליובאוויטש בולטימור
*'''בית חב"ד גרינווי
*'''בית חב"ד ג'נס הופקינס
*'''בית חב"ד דונטון'''. - ר' לוי יצחק דרוק

==ראו גם==
*[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קובץ שהוציא בית הכנסת צמח צדק בעיר על מסעו של אדמו"ר הריי"צ בבולטימור]. {{PDF}}
*[https://anash.org/tag/baltimore/ בולטימור: קהילה גדולה בעיר קטנה] '''[המקור באנגלית]''' סיקור על חיי הקהילה החב"דית בבולטימור באתר {{אנש}} כ"ב מנחם-אב ה'תש"פ
*[https://collive.com/chabad-of-downtown-baltimore-marks-13 בית חב"ד במרכז העיר בולטימור חוגג 13] '''[המקור באנגלית]''' כתבה באתר {{COLlive}} כ"ב כסלו ה'תשפ"א
*[https://anash.org/baltimore-chabad-community-experiences-explosive-growth/ קהילת חב"ד בבולטימור בצמיחה אדירה] '''[המקור באנגלית]''' {{אנש}} ה' ניסן ה'תשפ"ב
*[https://chabad.info/news/1029942/ בצורת 770: תיעוד מרהיב מישיבת 'בית ליובאוויטש' בבולטימור] {{תמונה}} גלריית תמונות של הצלם החב"די ר' [[מרדכי לובעצקי]] באתר {{אינפו}} ז' כסלו ה׳תשפ״ד

{{ערים בארצות הברית}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערים בארצות הברית]]
[[en:Baltimore]]

התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)

2025-07-28T04:57:40Z

חסיד של הרבי: דיוק

{{הפיצול בחב"ד|
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)
|תמונה=[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|250px]]
|כתובית=מפת העיירה [[ליובאוויטש]] - העיירה בה התרחשו המאורעות שהובילו לפיצול, ובה קבע [[אדמו"ר המהר"ש]] את מושבו. במרכז המפה נתן לראות את חצר רבותינו נשיאנו
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבוברויסק
|משך הפיצול=חב"ד קאפוסט - 57 שנים{{ש}}חב"ד ליאדי - 43 שנים {{ש}}חב"ד ניעז'ין - 15 שנים
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]
|ממשיכו של אדמו"ר הצ"צ=[[אדמו"ר המהר"ש]] שהמשיך את הנשיאות בעיירה [[ליובאוויטש]]
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] וליאדי בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפוסט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם.}} {{*}} מאז ועד היום חסידות חב"ד החלה להקרא בשם '''חסידות חב"ד-ליובאוויטש'''{{הערה|נקראה כך גם על שם מקום מושבו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בעיירה ליובאוויטש, וגם כדי להבדיל אותה מהענפים האחרים (חב"ד-קאפוסט, חב"ד-ליאדי וחב"ד-ניעז'ין)}}
|ראו גם='''ראו גם'''
|חסידי אדמו"ר הצמח צדק (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]
|חסידי אדמו"ר המהר"ש (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|חסידי ליובאוויטש]]
}}
'''התפצלות חסידות חב"ד''' היה מאורע היסטורי שהתרחש בין השנים [[תרכ"ו]] ל[[תרפ"ג]] שבו התפצלה בהדרגתיות [[חסידות חב"ד]] למספר ענפים. הפיצול התרחש לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת תרכ"ו בעקבות מחלוקת בשאלת יורשו של אדמו"ר הצמח צדק, שלושה מבניו ([[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]], [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]], ו[[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]]) פתחו חצרות נפרדות מחב"ד-ליובאוויטש. ממשיך דרכו בפועל של [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]] היה בנו הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש]] ששימש באדמו"רות ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|על פי פסק בית הדין שדן בעניין יורשו של [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצמח צדק]], להרחבה ראו בפסקה [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)#הצוואות, פסק הבית דין והפיצול|הצוואות, פסק הבית דין והפיצול]]}} ובמקביל אליו שימשו שלושת אחיו כאדמו"רים ברוח חב"ד: [[המהרי"ל מקאפוסט|רבי יהודה לייב]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[קאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ליאדי]], ורבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ניעז'ין]].

במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו לחסידות חב"ד - ליובאוויטש. הפיצול הסתיים בשנת [[תרפ"ג]], לאחר שאחרון אדמו"רי קאפוסט, [[רבי שמריה נח שניאורסון]], שהיה אדמו"ר בעיר בוברויסק, הסתלק ולא נמצא לו יורש. לאחר הסתלקותו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובמקביל חלק מחסידי קאפוסט עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.

==רקע==
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן פניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול בחסידות חב"ד בין בניו השונים התרחש לאחר הסתלקותו]]
לאדמו"ר הצמח צדק היו שבעה בנים{{הערה|ראה ספר התולדות אדמו"ר הצמח צדק, עמ' 228 ואילך, פרק "משפחתו". בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו), כותב הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] שלאדמו"ר הצמח צדק היה בן נוסף בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך אודות ילדו זה לא מובא בשום מקום מלבד בספר זה.}}: רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]{{הערה|כונה הרב"ש, לאחר הפיצול התקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]].}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|כונה המהרי"ל, ייסד את ענף [[חב"ד קאפוסט]].}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]]{{הערה|כונה הרחש"ז, ייסד את ענף [[חב"ד ליאדי]].}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]]{{הערה|כונה המהרי"ן, ייסד את ענף [[חב"ד ניעז'ין]].}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]{{הערה|כונה הריי"ץ, כיהן כ[[אדמו"ר]] בעיירה אוורוטש בסגנון חצרות [[טשערנוביל]] עוד בחיי אביו אדמו"ר הצמח צדק.}}, רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]{{הערה|כונה רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]].}}, ורבי [[אדמו"ר המהר"ש|שמואל - אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|ממלא מקום אביו ב[[ליובאוויטש]].}}.

בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר ביקשו ממנו [[חסיד]]ים, בנוסף על מאמרי אביהם הצמח צדק שנאמרו ב[[שבת]], והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"ח, וראה פירוט על-כך ברשימות תרכ"ו של [[אדמו"ר הריי"צ]].}}. בשונה משאר האחים, לא היה [[אדמו"ר המהר"ש]] מקבל את פניהם של רוב החסידים וחוזר לפניהם [[חסידות]] והיה מרבה להתרועע עם ה[[יהודי]]ם הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה 'מודרנית' יותר{{הערה|שם=תרכ"ו}}, אך היה חוזר לעיתים דברי תורה בפני [[הרשב"ץ]] והרב [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרצ"ז, עמ' 195}}. בשנותיו האחרונות של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הוא נהג לשלוח את בניו לחזור מאמרי חסידות בעיירות השונות, היו חסידים שהיו מקושרים מאוד ל[[מהרי"ל]] בנו של [[הצמח צדק]], עד כדי כך שהיו מעיזים לבקש מאדמו"ר הצמח צדק שישלח להם דווקא את המהרי"ל{{הערה|כך סיפר הרב [[פרץ חן (צ'רניגוב)]] וכן היה בעוד עיירות - ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"א.}}.

בנו החמישי של ה[[צמח צדק]] רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון חצרות טשערנוביל בעיירה אוורוטש{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז - עמ' קמ"ו ואילך.}}, ומדי פעם היה מגיע ל[[ליובאוויטש]] ואמר [[חסידות]] לפני יחידי סגולה המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו, בערך בשנת [[תקצ"ז]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' קט"ו.}}.

===מסעות ילדי הצמח צדק===
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מסביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] לאחר [[הסתלקות]]ו. היות ובשנים קודמות יצא סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] למסעות בקרב חסידיו בעיירות הקטנות, בהם אמר לפניהם [[חסידות]], הוא אף פנה אל חסידי [[חב"ד]] הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שיבקשו מאדמו"ר הצמח צדק שישלח אליהם את אחד מבניו שיחזור להם חסידות, בטענה שלא התאפשר להם להגיע ל[[ליובאוויטש]] מפני טורח הדרך, הזמן הרב שהיא ערכה והעלויות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו ויחזור חסידות{{הערה|שם=תרכ"ו}}. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבין הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל ה[[מהרי"ל]] בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה, וכש[[המהרי"ל]] קיבל את פניות ה[[חסיד]]ים שיבוא לחזור בעיירתם [[דא"ח]] הלך בתום לב לעיירות אלה, ולא ידע שהכל נעשה בעקבות תעמולתו של בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.

לפועל החליט ה[[צמח צדק]] לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}{{הערה|שמועות וסיפורים [[תשל"ד]], עמ' 57}}.כחלק מהתעמולה של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בקשו החסידים ב[[צ'רניגוב]] מר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] שיבקש מאדמו"ר [[הצמח צדק]] שישלח את בנו [[המהרי"ל]] לעירם כדי שיחזור להם [[דא"ח]], בתחילה ר' פרץ חן לא רצה לכתוב מפורשות, אלא לכתוב שישלח את אחד מבניו, אך לאחר הפצרותיהם של החסידים בצ'רניגוב שיפרש שכוונתם היא דווקא על [[המהרי"ל]] הוא כתב כך, וכאשר ר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] הגיע ל[[ליובאויטש]] מתח על-כך [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביקורת ואמר לו {{ציטוטון|{{מונחון|וואס זיינען זיי בעלי-בתים אויף מיינע קינדער וועמען צו שיקן|מי הם בעלי הבית על ילדיי למי לשלוח}}}}. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של [[הצמח צדק]] רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו [[המהרי"ל]] אל הנעשה מסביבו.

===מסעות אדמו"ר המהר"ש===
בשנת [[תרכ"ב]], הורה [[הצמח צדק]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]]{{הערה|פטירתו הייתה בשנת תרי"ז, עוד קודם תחילת הפיצול והסתלקות הצמח צדק.}}, ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.

{{ציטוט-צף|סדר המסע לקיעוו {{קטן|[קייב]}} היה דרך כמה עיירות מאנ"ש שהתעכב בהם רק כשעות אחדות, ובכל מקום שעברו היה חוזר דא"ח כפי אשר הבטיח לכ"ק אביו הרה"ק אשר ציוהו לחזור דא"ח וגם לקבל אנשים. אמנם את זאת – לקבל אנשים – לא קיים. ונסיעתו זו עשתה כנפיים, עד כי בבואו לקיעוו הייתה לו קבלת פנים מהודרה {{קטן|[מהודרת]}} מכל נכבדי העדה כמעט בלי הבדל מפלגה. לא מיבעי ממפלגת החסידים ויראי אלקים, אלא גם המשכילים הנלהבים באו לקבל פניו. ובמשך ימי שבתו בקיעוו כעשרה ימים, הייתה העיר והסביבה מליאה ברגש נפלא במינו, ורבים מהחסידים מצערניגעוו {{קטן|[צ'רניגוב]}}, פלטאוע {{קטן|[פולטובה]}}, חערסאן {{קטן|[חרסון]}}, ניעזין {{קטן|[נייז'ין]}}, לובען, ראמען באו לקיעוו. אך חוק שם לו לבלי לקבל ביחידות, רק היה יוצא אל הנאספים לשוחח עמהם שעה קלה. וכמעט אשר בכל יום בשעה השביעית אחר הצהרים הי' אומר דא"ח כחצי שעה או כג' רבעי שעה. ורבו המתאוננים על אשר אינו מקבל על יחידות.|[[רשימות תרכ"ו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]}}
בשנת [[תרכ"ג]] נסע אדמו"ר המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת אדמו"ר הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל קייב. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. אדמו"ר המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות, אך אז נתגלה לכלל החסידים בקיאותו הרבה של [[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[נגלה]] וב[[חסידות]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.

בשנת [[תרכ"ו]], שוב הורה לו אביו אדמו"ר [[הצמח צדק]] לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|שם=תרכ"ו|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]], וכן ב[[רשימות היומן]], חוברת קמ, עמ' 4. מ'יומן' שנת [[תרצ"ג]]}}.

===חביבותם של אדמו"ר המהר"ש והמהרי"ל בעיני הצמח צדק===
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור בין השנים [[תר"י]] לשנת [[תרכ"ד]] מאמרים מיוחדים לפני [[אדמו"ר המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מדי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}. וכן אדמו"ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב ל[[אדמו"ר המהר"ש]] [[פ"נ]] לעיתים{{הערה|שם=פ"נ|ספר [[קיצור תולדות חב"ד]], עמ' 167 למטה}}.

אך אדמו"ר הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכשראה אותו אדמו"ר הצמח צדק אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק רצה לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובעזרתו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל}}. אך כאמור אדמו"ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב פני"ם גם לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=פ"נ}}.

ביטוי נוסף לחיבה ששררה בין האחים, היה בעובדה שבעת לידת [[אדמו"ר הרש"ב]], נדחתה ה[[ברית]] בהוראת הסבא [[אדמו"ר הצמח צדק]], ובעת שהגיע זמן הברית התנה זאת הסבא בכך שהאבא לא ישתף אף מוזמן בטקס והוא יערוך לבדו את הברית בחדרו הקדוש, וכשראה אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] כי בחצר מסתובב אחיו המהרי"ל (דוד התינוק), התחנן לאביו שלכל הפחות אחיו המהרי"ל ישתתף - והצמח צדק נתן את אישורו לכך.

==הצוואות, פסק הבית דין והפיצול==
<gallery widths="180px" heights="150px" style="float: left; text-align: center;">
קובץ:מכתב הצמח צדק למהרש.png|מכתב שכתב הצמח צדק לבנו, אדמו"ר המהר"ש בו כותב את רצונו שינהיג את עדת החסידים
קובץ:זכרון הפסק דין.png|הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] על הפסק דין שבו פסק לטובת [[אדמו"ר המהר"ש]] שהוא זה שימשיך את [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] (נתן לקרוא את נוסך הזכרון בחלונית למטה)
</gallery>

===הצוואה וההסתלקות===
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.

ב[[צוואה]] שהשאיר אחריו אדמו"ר הצמח צדק ציווה שאת בית הכנסת ב[[ליובאוויטש]] ינהיגו המהרי"ל ואדמו"ר המהר"ש{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/6702230086 אגרות קודש הצמח צדק, אגרת ע"ט].}}, אך ביקש שכל בניו ינהיגו את החסידות בשווה{{הערה|שם=שאו|[https://chabadlibrary.org/books/1402880065 מאמר "שאו ידכם קודש"], שבת פרשת פנחס, [[י"ד תמוז]] [[תשכ"ז]], תורת מנחם, חלק נ', עמ' 227.}}. עם זאת את "פך השמן הרוחני", ואת תפקיד "[[נשיא הדור]]"{{הערה|שם=שאו}} העביר הצמח צדק לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]], כפי שהתבטא בפניו:{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י, עמ' 163.}}.

בפתק שכתב אדמו"ר הצמח צדק לאדמו"ר המהר"ש, זמן קצר קודם פטירתו, חזר על ההבטחה וחזקו ועודדו לא לירא:
{{ציטוט|תוכן=לבני ידידי וחביבי הר"ש שי'.

ראיתי דא"ח שלך והוטב בעיני מאד. השי"ת יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש, פתח פיך ויאירו דבריך, '''ואני מבטיח לך מה שאמרתי בעל פה''', וכאשר אמרתי לך מה ששמעתי מאאזמו"ר הגאון ז"ל. '''חזק ואמץ לכתוב ולהגיד ואני סומך אותך בסמיכה רבה''', ואל תירא משום אדם. והשי"ת יצליח לך ברו"ג ללמוד וללמד לשמור ולעשות.

אביך הדורש שלומך וטובת אנ"ש, מנחם מענדל בן דבורה לאה|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/6702230084 אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק, אגרת ע"ז]|מרכאות=כן}}

בפתק נוסף שהשאיר הצמח צדק שיועד לעדת החסידים, כתב על אדמו"ר המהר"ש:{{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|שם=פתקים|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 36. [[אוצר סיפורי חב"ד]], חלק ח', עמ' 32. 'אורות אמונים' עמ' ד'. [[קיצור תולדות חב"ד]] עמ' 167, ועוד.}}.
{{חלונית
|כותרת = נוסח הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}.
|מקור =
}}
===המחלוקת והכרעת הבית דין===
בזמן [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] היה [[המהרי"ל]] בעיירה [[קרמנצ'וג]]{{הערה|שם=דברים|[[רשימות דברים]] חלק ב' דף פ"ה.}}, והוא תכנן לשבות שם את [[חג הפסח]]. כשהתקבלה הידיעה בדבר הסתלקותו של הצמח צדק לקרמנצ'וג ביקשו ממנו החסידים שימלא את מקום אביו, המהרי"ל ענה להם שקודם הוא רוצה ללכת ל[[ליובאוויטש]] ולשבת עם אחיו. בין האחים הוא הזכיר גם את [[אדמו"ר המהר"ש]], והחסידים ענו על כך בזלזול "גם הוא מסכת"?!, המהרי"ל ענה להם:{{ציטוטון|בכבוד והוקרה, בודאי שהוא מסכת, ועוד איזה מסכת!}}{{הערה|בספר [[ליקוטי סיפורים]] מובאת הגרסא: "א גרויסע מסכת" (מסכת גדולה).}}{{הערה|שם=דברים}}. לימים כתב המהרי"ל על לכתו ל[[ליובאוויטש]] באיגרת ששלח לגיסו ר' זלמן וויליז ש: {{ציטוטון|ידוע לכל שבקרמנצ'וג בחזירתי בכל העיירות שדברו עמי לקבל על עצמי השבתי לכולם שאיני רוצה בשום שינוי שם חדש כלל מכמו שהוא מקודם רק התנהג כמו שהיה בחיים חיותו לחזור דא"ח כו'}}{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' קס"ח.}}. ב[[בית רבי]] מסופר שכאשר חזר המהרי"ל מ[[קרמנצ'וג]] לליובאוויטש:{{ציטוטון|מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'.}}.

כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, ובעיקר לאחר גמר השבעה, דרשו חסידי [[המהרי"ל]] שרבם ימונה לממלא מקומו של הצמח צדק בנשיאות{{הערה|ראה ספר "ספריית ליובאוויטש", פרק ד', עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובמקום החל פולמוס נרחב בנוגע לכך. בנוסף הופצו אז פתקים שבהם משמע שהצמח צדק מתנגד למינויו של המהרי"ל כאדמו"ר{{הערה|בני הצמח צדק, עמ' 97.}}. בין דין של הרבנים ר' [[מנחם טוביה פיראטין]], ר' מרדכי מדיסנא ור' משה ישראל מדריסא קבעו שהפתקים מזויפים{{הערה|בני הצמח צדק, עמ' 98.}}.

בעקבות המחלוקת שהתעוררה, כתב המהרי"ל מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שיש לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח{{הבהרה|לא רשום שם על זה בכלל!}}, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130.}}.

בשל כך הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש. בית דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]], קבעו שאדמו"ר המהר"ש הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172.}}.

החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בקיאותו של אדמו"ר המהר"ש ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות גילו הצעיר יחסית, ומראיות המוכיחות את הערכתו של הצמח צדק אליו, שהתבטאו במספר פתקים שכתב הצמח צדק בהם הביע את רצונו שהמהר"ש ימלא את מקומו{{הערה|שם=פתקים}}. מסופר לאחר שהמהר"ש הראה את בקיאותו הגדולה בנגלה, שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו צעיר, [[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש:{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}.

בתקופה מאוחרת יותר כתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.

===אחרית דבר===
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר לאדמו"ר המהר"ש{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מספר 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] הוסע מתוך לחץ ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם נפתחה חצר חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. היו שטענו ש[[המהרי"ל]] ובנו רבי שלמה זלמן שניאורסון היו אחראים להתפרצות המחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזו הייתה אחת הסיבות שחסידיו של המהרי"ל עזבו איתו (בעל-כרחו) את [[ליובאוויטש]] ועברו לעיירה קאפוסט{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}{{הערה|לפני ההתיישבות בקאפוסט, היה המהרי"ל תקופה מסויימת ב[[ליאדי]] (לאחר בדיקתם של בניו על המקום), אך עזב את ליאדי, יש שאומרים שעזב מפני שרצו לתת לו את השטח עליו עמד בית אדמו"ר הזקן בעבר (לאחר שנשרף במהלך מלחמת נפוליאון בונפרטה), ולא רצה שתתפתח מחלוקת לאיזה מן הזרמים שייך המקום - בני הצמח צדק, עמ' 102.}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נשאר כשנתיים בעיירה ליובאוויטש, ולאחר כך נסע לעיירה [[ניעז'ין]], לבקשת יהודי המקום{{הערה|שם=לכתחילה|לכתחילה היה זה לרבנות.}}, שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נשאר גם הוא כמה שנים בליובאוויטש{{הערה|שם=ליאדי|היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג}} ולאחר כך נסע ל[[ליאדי]], לבקשת יהודי המקום {{הערה|שם=לכתחילה}} וייסד שם את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. בן זקוניו של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך משם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.

אדמו"ר המהר"ש הציע לאחיו להישאר בליובאוויטש ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו אמר רבי יהודה לייב מקאפוסט לאדמו"ר המהר"ש: {{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{הערה|מפי הרב [[יעקב לנדא]], [[אוצר החסידים (ספר)]] עמ' 473}}.

==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}.

מסופר שכאשר נודע לחסיד ר' [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא החל לפרוץ בבכי ולשבור את החלונות, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של הצמח צדק, כשהגיע לליובאוויטש הודיע שהוא לא יתפלל ולא יאכל כלום עד שישמע מה יאמר לו הצמח צדק וכך עשה. ר' יקותיאל מליעפלי שהה על הציון במשך כל היום, ולאחר זמן, שר' יקותיאל לא יצא, נכנסו החסידים לציון וראו אותו מעולף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד, והחל לחזור על מאמר חסידות ששמע מהצמח צדק בציון. לאחר מכן שמע ר' יקותיאל מאמר חסידות מכל האחים, ולאחר ששמע את מאמר החסידות של אדמו"ר המהר"ש, בחר רבי יקותיאל באדמו"ר המהר"ש כרבי, באומרו:ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .

מסופר שהחסיד ר' [[שניאור זלמן פראדקין]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ואדמו"ר המהר"ש ענה לו ש{{ציטוטון|אבי אמר לי שהדבר ימשך חדשיים בלבד}}. ואכן לאחר חודשיים מאמירתו של אדמו"ר המהר"ש ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] הסתלק [[המהרי"ל מקאפוסט]], וחסידי קאפוסט רבים חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|אלה תולדות פרץ עמוד 653, הובא בספר בני הצמח צדק עמוד 107}}.

עד שנת [[תרפ"ג]] התמזגו ענפיה השונים של חב"ד ורוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו לליובאוויטש כליל וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

==הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==

שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:

===חב"ד קאפוסט===
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}
<gallery widths="150px" heights="145px" style="float: left; text-align: center;">
קובץ:ציור הרבי המהר"ש.jpg|ציור המיוחס לאדמו"ר המהר"ש, ממשיכו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]
קובץ:מהריל.jpg|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]
</gallery>
מייסד הענף היה [[המהרי"ל מקאפוסט]].

בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והיה אף זה שזכה לראות את פני [[אדמו"ר הזקן]], נהרו אליו מרבית החסידים, והענף [[חב"ד קאפוסט]] היה בתחילה הענף הגדול ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בחגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים ממקומות רבים, גם כאילו שלא נמנו על עדת חסידי חב"ד{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}

המהרי"ל הסתלק כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר הוקמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]]. לאחר שהסתלק מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].

הענף התקיים במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]].

===חב"ד ליאדי===
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}
[[קובץ:חבד ליאדי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של [[אוהל (קבר הצדיק)|אהל]] אדמו"רי חב"ד ליאדי בעיירה [[ליאדי]]]]
מייסד הענף היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]]. עוד לפני שאדמו"ר [[הצמח צדק]] [[הסתלקות|הסתלק]], היו חסידים רבים שנקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|אלו]], כגון החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]] מהאמלי, אחיו ר' זלמן דוכמן מקארמה, ועוד. לאחר פטירתו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] נהרו מאות מחסידיו לליובאוויטש, ומקצתם נקשרו לרחש"ז שהתגורר אז עדיין בעיירה [[ליובאוויטש]], כגון ר' משה ישראל מדריסא (בנו של ר' [[מרדכי מליעפלי]]), ר' מרדכי מקאמיל, ועוד{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.

כאשר נסע לעיירה ליאדי בשנת [[תרכ"ח]], בקשו ממנו החסידים במקום, שינהג באדמו"רות וישמש להם כרבי, ואכן רבי חיים שניאור זלמן הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות. מסופר כאשר הוא הגיע לשם התבטא:{{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}{{הערה|שם=ליאדי ב'|ראה היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג - ק"ד, ועוד..}}. עד שהגיע ל[[ליאדי]] הייתה הקהילה במקום קטנה ונידחת, וכשהגיע לליאדי הוא החיה מחדש את המקום והחזיר עטרה ליושנה{{הערה|[[בית רבי]] חלק א', פרק כ"ג}}. לליאדי נהרו אליו עוד רבים מגדולי תלמידיו של הצמח צדק, ביניהם הר"ז מדיסנא{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג', פרק י'}}, החסיד ר' רפאל נחמן מנאווע, ועוד עשרות חסידים גדולים וחשובים{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.

חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין-ליאדי". לאחר שהסתלקו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.

===חב"ד ניעז'ין===
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}
[[קובץ:ניעזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בעיירה [[ניעז'ין]] ששימש כמרכז [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]] כיום]]
מייסד הענף היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].

הענף התקיים במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], בשנת תרמ"ג נפטר רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] ובניו סרבו לשמש באדמו"רות אחריו. לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת תרמ"ג עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.

===חסידות אוורוטש===
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}.

את שושלת זו פתח לאחר שהכריחו חותנו בניגוד לרצון אביו, אך מהמכתבים שבהם התדיינו בנושא, ניתן לראות כי אדמו"ר הצמח צדק כבר מחל לחותנו.

את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.

יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].

==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או הענף
{| class="wikitable" border="1"
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות
|-
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, תרכ"ז - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - תרפ"ג{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - [[תרמ"ג]] התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים [[תרמ"ג]] - [[תר"ס]] התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ו[[רצ'יצ'ה]], בשנים [[תר"ס]] - [[תרס"ט]] התקיימו במקביל החצרות ב[[רצ'יצ'ה]] ו[[בברויסק]] ובשנים [[תרס"ט]] - [[תרפ"ג]] התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).
|-
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, תר"מ - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.
|-
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{יישור טקסט|מרכז|בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים}} || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[אדמו"ר הריי"צ]].
|-
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש
|-
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] (תרמ"ג - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול עד היום}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]], הסתיימה תקופת הפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.
|}

==מרכזי הענפים שהתפצלו==
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם הענף שהקים{{הערה|[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).

בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מקאפוסט רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך שלחסידי קאפוסט היו שני ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], ולאחריו בעיר בברויסק, וכן חלק מרכזי היו בעיירה רציצא{{הערה|הריכוז ב[[רציצא]] היה במקביל ל[[קאפוסט]] ול[[בברויסק]]}}.

כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות ליאדי התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.

==ריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול==
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] בירושלים, בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]
'''פסקה זו לא יורדת לפרטים אלא היא באה לתת נקודת מבט '''כללית''' על המצב שנוצר בריכוזי חב"ד ברוסיה ובליטא לאחר ההתפצלות מליובאוויטש. אם כי לרוב המצב שנכתב מבטא את המציאות ששררה אז בשנים הראשונות להסתלקות הצמח צדק ויתכן מאוד שלאחר שהמהומות שכחו המצב בעיירות אלה השתנה.'''

בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים בסטרדוב שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של המהרי"ל מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של אדמו"ר המהר"ש{{הערה|כוחה של סניגוריה, עמ' 141 ו142}}.

גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו המהרי"ל היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את המהרי"ל הפך ל[[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, והמהרי"ל מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל למוהילוב היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.

בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי הצמח צדק שקראו לו ר' בער זעק שזה לא ייתכן שלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את הצמח צדק, ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו שהמהרי"ל ימלא את מקום הצמח צדק) ואותו ר' בער הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי להמהרי"ל), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את המהרי"ל ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי [[היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 176}}.

ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב [[אהרן לוין]], שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשהסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].

גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו לחסידי קאפוסט רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים חסידי קאפוסט, אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.

בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.

ב[[פולוצק]] היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] אך למרות זאת חסידי קאפסוט בפולוצק חבבו את אנשי ליובאוויטש ולא היה מחלוקת ביניהם. בהקשר לכך מסופר שאנשי קאפוסט בעיירה בקשו מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישלח עבורם משפיע, בתחילה אדמו"ר הריי"צ שלח להם חסיד שלא הצליח להסתדר אתם כי דרך ליובאוויטש שונה מקאפסוט, ולאחר שאנשי קאפוסט כתבו על-כך לאדמו"ר הריי"צ הוא שלח את המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיכהן כמשפיע בעירם באמרו ש{{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אוהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}{{הערה|נוסח אחר (מפי זכרונו של ר' [[יהושע מונדשיין]]): {{ציטוטון|אתה נח לבריות, ואתה תסדר איתם}}}}{{הערה|המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, עמ' 29}}.

קהילת חב"ד ב[[וורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר ורשה שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].

בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[ווילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.

ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בריגא הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת תרל"ח הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך לחסידי קאפוסט. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש לריגא ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.

בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא וייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו חסידי קאפוסט{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה חסיד קאפוסט אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.

בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך לחסידי קאפוסט, ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.

בית כנסת חב"ד הידוע [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] בירושלים השתייך לחסידי ליובאוויטש.

ב[[ארצות הברית]] היו קהילות של חסידי ליובאוויטש לצד חסידי ניעז'ין, בין השאר בעיר [[ניו יורק]] שם הייתה לחסידי ניעז'ין חלקה משותפת ב[[חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק)|בית העלמין היהודי]] עם חסידי ליובאוויטש{{הערה|שם=ניו}}{{הערה|שם=עוד|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82462 חשיפה: החלקה החב"דית הראשונה בבית עלמין בניו יורק {{חב"ד אינפו}}]}}, וכן בעיר [[בולטימור]] היו קהילות של חסידי ליובאוויטש להם היה בית הכנסת בשם "אנשי ליובאוויטש נוסח האר"י" ולחסידי ניעז'ין את בית הכנסת "אנשי ניעז'ין". בעיר [[פילדלפיה]] היה לחסידי ניעז'ין בית כנסת בשם "אהבת אחים אנשי ניעז'ין"{{הערה|ראה בספר [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30475_138.pdf תולדות חב"ד בארצות הברית, שלום דובער לוין - עמוד קכ"ח].}}.

==היחסים בין ליובאוויטש לענפים שהתפצלו==
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט. ממקימי [[כולל חב"ד המיוחד]]]]
במהלך השנים הראשונות לפיצול שררה מערכת יחסים חמה יחסית בין מייסדי הענפים - בניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], אך לאחר הסתלקותם המחלוקת החריפה בין החצרות השונים עד תקופת [[אדמו"ר הריי"צ]].

===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד קאפוסט===
היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מלווים במתיחות גדולה משנת הקמת הענף, ובמיוחד לאחר ש[[המהרי"ל]] הסתלק.

בין השאר שררו חילוקי דעות בין ליובאוויטש וקאפוסט בעניינים מופשטים בחסידות, ואף במנהגים. לדוגמה התעוררה מחלוקת בין חסידי ליובאוויטש ולרבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט בשאלה האם [[הצמצום]] נגע ב[[אותיות הרשימו]] או לא, אדמו"ר המהר"ש כתב שהצמצום לא נגע באותיות הרשימו{{הערה|ראה גם ב[[תורת שמואל]] - מאמר ד"ה אז ישיר [[תר"מ]]. וכן ד"ה שובה ישראל (הנחה א') תר"מ. ועוד}} ובעל ה"מגן אבות" חלק על כך וטען שהצמצום נגע גם באותיות הרשימו{{הערה|ראה ספר [[מגן אבות]] להרש"ז מקאפוסט, ד"ה ויגש אליו יהודה. קטע המאמר בו כותב הרש"ז את דעתו בעניין הרשימו צוטט בספר [[המלך במסיבו]] חלק ב' בנספחים בעמוד רע"ג}} (החסיד המפורסם ר' דוב תומארקין - מחסידי הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש - התפלפל על-כך בחילופי מכתבים עם אדמו"ר בעל המגן אבות מקאפוסט){{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב', עמוד פ"ב, וכן בנספחים עמודים רס"ז - רצ"ג}}. אף במנהגי חסידים היו שינויים קלים - לדוגמה חסידי קאפוסט הקפידו לחגוג את [[חג הגאולה י"ט כסלו]] בליל י"ט כסלו, ולעומת זאת חסידי ליובאוויטש נהגו לחגוג את י"ט כסלו דווקא בליל כ' כסלו{{הערה|הובא בספר "החייל - סיפורו של תמים" (הוצאת [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש|ממש]]) עמוד 101. ולהעיר שלמרות שיש העורכים התוועדויות אף בליל י"ט כסלו, עדיין ההתוועדות המרכזית היא ביום י"ט כסלו הגולשת לליל כ' כסלו.}}.

[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] וההקדמה לספר נכתבה על-ידיהם{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד פ"ה}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר דרך מצוותיך הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}.

על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים ב[[בברויסק]].

לאחר הסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש הלכו חסידי ליובאוויטש ל[[ווילנא]] כדי להדפיס את ספרו [[לקוטי תורה לג' פרשיות]], [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] ששמעו על-כך רצו לעשות תחבולה ולהחליף את המאמרים שנכתבו שם על-ידי אדמו"ר המהר"ש במאמרים של אדמו"ר [[הצמח צדק]] המיוסדים על אותם פסוקים, ובכך "להוכיח" שאדמו"ר המהר"ש לא חידש כלום כביכול אלא רק חזר על מאמריו של אביו. ואכן השלוחים שבאו לוילנא כדי להדפיס את הספר לא שמו לב לכך שהדפים שהיו בידיהם ובם מאמריו של אדמו"ר המהר"ש הוחלפו במאמריו של אדמו"ר הצמח צדק, וכך הם הדפיסו את הלקוטי תורה לג' פרשיות בתחילה. וכשהביאו את הספר ל[[ליובאוויטש]] והוא החל להתפרסם עשו מכך חסידי קאפוסט רעש גדול, בטענם שזה חיקוי למאמריו של הצמח צדק והספר הופסק להתפרסם למספר שנים{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב', עמוד ע"ט, ועמוד פ"ב}}.

מסופר שפעם הגיע רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] לביקור ב[[ליובאוויטש]] כדי להשתטח על קברו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ולאחר מכן הוא הגיע לבקר את [[אדמו"ר המהר"ש]]. כאשר הם נפגשו, אמר לו אדמו"ר המהר"ש: "יודע אתה למה לא מצאת את הרבי [בציון]? - כי הוא היה אצלי"{{הערה|בני הצמח צדק, עמ' 260, בנוסח דומה ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/11/638483b9166c6_1669628857.pdf תשורה קפלון תשפ"ג, עמ' 23].}}.

ב[[שמחת תורה]] [[תרע"א]] התבטא [[אדמו"ר הרש"ב]] שאין במאמריו של רבי שלמה זלמן שניאורסון שום חידוש{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], ע' כד.}}, ושהחסידות בקאפוסט היא "ללא יסודות כלל"{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], ע' סט.}}. לעומת זאת, רבי שלמה זלמן שיבח את אדמו"ר הרש"ב שהוא ירא שמים גדול{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], ע' כו.}}.

לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" הוא שלח [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], כשחזר אדמו"ר הרש"ב מהציון הוא היה נראה מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ואדמו"ר הרש"ב ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי שלמה זלמן שניאורסון{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' רכ"ו}}.

מאורע משמעותי היה בשנת [[תרע"ב]], כאשר חסידי קאפוסט פרשו מ[[כולל חב"ד]] בעקבות כמה חילוקי דעות בין האדמו"ר מוהרש"נ מבאברויסק ל[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בענין מנהלי הכולל, ראו ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מ"א בארוכה.}}, שהיה נתון לשליטתם של כל אדמו"רי הענפים השונים, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}, בציינם שזה על מנת לחזור חזרה ולהתאחד ולהשקיט את המחלוקת שבינתיים. יש לציין שכאשר ביקר אדמו"ר הריי"צ בארץ בשנת [[תרפ"ט]], שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, קיבלו על עצמם אנשי כולל חב"ד המיוחד באופן רשמי את נשיאות אדמו"ר הריי"צ על הכולל.

===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד ליאדי===
בהתחלה היו יחסים קרובים בין ליובאוויטש ל[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], במיוחד במהלך נשיאותו של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]]. אך לאחר שהרחש"ז [[הסתלקות|הסתלק]] והענף חב"ד ליאדי נחלק בין חתנו ובין בנו השתפרו היחסים בין ליאדי ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], ובמקביל היחסים התקררו עם ליובאוויטש{{הערה|שם=המיוחד}}.

[[אדמו"ר המהר"ש]] והרחש"ז מליאדי חבבו מאוד זה את זה. הקרבה המיוחדת ביניהם התחילה כאשר [[הצמח צדק]] שידך בין אדמו"ר המהר"ש לבין בתו של הרחש"ז, ה[[חתונה]] נערכה ברוב פאר והדר ובין המוזמנים היה החסיד ר' [[הלל מפאריטש]], כשראה ר' הלל את הרחש"ז אמר לו בבדיחות {{ציטוטון|איך אתם משתדכים עם מחותן שאינכם מכירים?}} כששמע זאת אדמו"ר הצמח צדק אמר לר' הלל {{ציטוטון|הוא גם לא מכיר את החתן...}}{{הערה|[[לקוטי סיפורים]], עמ' קי"ב}}. במהלך ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה ונפטרה לאחר שלשה חודשים. אך גם כש[[אדמו"ר המהר"ש]] [[נישואים|נישא]] ל[[רבנית רבקה]] הקשר ביניהם לא הפסיק{{הערה|שם=ליאדי ג'|היכל הבעש"ט, חלק י"ח, עמ', קי"ח - ק"כ}}.

כמו כן לפני חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הרש"ב]], אביו אדמו"ר המהר"ש שלח אותו ביחד עם אחיו ר' זלמן אהרן לקבל ברכה מ[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] ב[[ליאדי]] ולשמוע ממנו מאמרי חסידות{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 135}}.

בהקשר לכך אחד מילידי ליאדי סיפר שהרחש"ז מליאדי היה נוהג לעלות פעם בשנה לציונו של [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]], ובכל פעם שהיה מגיע לעיירה היה נפגש עם [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ליאדי ג'}}, ולפני [[הסתלקות]]ו של הרחש"ז אדמו"ר המהר"ש שלח את בניו [[אדמו"ר הרש"ב]] ור' זלמן אהרן לשמוע ממנו חסידות, ולמרות חוליו וחולשתו הרחש"ז התיישב במיטתו ואמר בפניהם מאמר [[דיבור המתחיל]] "כרע שכב כארי"{{הערה|[[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.

עוד סיפור שממחיש את קרבתה של ליאדי לליובאוויטש בשנים הראשונות סיפר החסיד ר' רפאל קימין, שפעם בא מעיירתו ביעשינקאוויטש אל [[אדמו"ר המהר"ש]] בעניין שהטריד אותו, ואדמו"ר המהר"ש לא התייחס לשאלותיו אלא אמר לו {{ציטוטון|מדוע אין אביך ר' יהודה יוסף מתמנה לרב בביעשינקאוויטש?}} הדבר הפליא אותו מכיון שבעיירה כבר היה רב אחר, ואמר זאת לאדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר המהר"ש מצידו אמר לו ללכת להתייעץ עם אחיו [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]]. ר' רפאל הלך אל הרחש"ז ודבר אתו בדבר שהטריד אותו, אך הרחש"ז כמו אדמו"ר המהר"ש לא התייחס לדבריו ושאל את אותה השאלה "מדוע לא יכהן מר אביך כרב בביעשינקאוויטש"? ר' רפאל העיד שהדבר הפליא אותו שבעתיים, הן השאלה התמוהה והן רוח הקודש השורה בין האחים מ[[ליובאוויטש]] ו[[ליאדי]]. מספר ימים לאחר שחזר לעיירתו הרב הקודם נפטר ואביו החליף את מקומו, אז הבין את שאלתם של הרחש"ז ואדמו"ר המהר"ש{{הערה|היכל הבעש"ט חלק י"ח עמ' קי"ח קי"ט. וכן ב[[שמועות וסיפורים]].}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] סירב לשמוע מאמר חסידות מרבי שמריה נח שניאורסון (שהיה אדמו"ר ממבוברויסק-קאפוסט), והסכים לשמוע רק מאדמו"רי ליאדי{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], עמ' קנ"א.}}.

===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד ניעז'ין===
הרבנית [[נחמה דינה שניאורסון]] אשת [[אדמו"ר הריי"צ]] היא נכדתו של מייסד הענף רבי [[ישראל נח שניאורסון]].

בנו של המהרי"ן רבי [[אברהם שניאורסון]] כשהיה אברך בא בהזדמנות מ[[קישינב]] עירו אל אביו המהרי"ן ואמר לו:"אבא, לא אקבל ממך שלום, כי הפעם לא באתי כבן אל אבא, אלא כחסיד לפני רבו" אמר לו אביו המהרי"ן "זאת אומרת שאתה זקוק לעצה? עצתי היא שתסע אל דודך [[אדמו"ר המהר"ש]] בליובאוויטש", רבי אברהם אכן נסע לליובאוויטש והתקבל ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר המהר"ש, כאשר חזר מליובאוויטש לקישינב הוא עבר דרך ניעז'ין, וכשהגיע לאביו, אמר לו אביו:"נו, עצה טובה נתתי לך?..."{{הערה|[[לשמע אוזן]], מדור אדמו"ר המהר"ש, אות ט'.}}.

לאחר הסתלקות המהרי"ן הפצירו חסידי ניעז'ין בבנו רבי אברהם לקבל על-עצמו את הנהגת חסידי ניעז'ין ולשבת תחת אביו כאדמו"ר לעדת החסידים, אך רבי אברהם סירב עקב היותו מקושר לליובאוויטש. בהזדמנות אחרת רבי אברהם התבטא על [[אדמו"ר הרש"ב]] ש{{ציטוטון|האמת והמסירות נפש שלו הן שני עמודי אור. ולאיזו דרגה של אמת ומסירות נפש זה יכול להגיע - אי אפשר לאף אחד להשיג, ביחוד האמת ומסירות נפש של נשמה כללית. ידעתי מי יהיה ממלא מקומו של הרבי מהר"ש}}{{הערה|בית משיח גיליון מספר 896, עמוד 57}}.

באחד מבתי העלמין היהודים ב[[ניו יורק]] יש חלקה משותפת לחסידי ליובאוויטש וניעז'ין, הנקראת בשם [[חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק)|חלקת אנשי ליובאוויטש וניעז'ין]]{{הערה|שם=ניו|[[בית משיח]] גיליון 1262 עמודים 34 - 35}}{{הערה|שם=עוד}}.

==ניסיונות ליישוב המחלוקת==
{{חלונית
|כותרת =האגרת שכתב רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בשם אביו [[המהרי"ל]] ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]
|תוכן ={{ציטוטון|צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין}}
|מקור = [[היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא
}}
ניסיונות ליישב את המחלוקת היו אצל כמעט כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצמח צדק בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]]{{הערה|אז [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] התגורר בעיירה [[ליובאוויטש]] ולא פתח עדיין את חצרו}}, וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]{{הערה|[[היכל הבעש"ט]], חלק ט"ז, עמ' קע"ב קע"ג}}.

כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת {{גודל|2|(ראה האגרת בחלונית בצד שמאל)}} בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.

כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.

כמו כן כשנת [[תר"מ]] כאשר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]] נחלה בא אליו אדמו"ר המהר"ש כדי לבקרו ולהתפלל עליו, וכן הביא איתו רופא מומחה שיבדוק את הרחש"ז (מכאן רואים את גודל החשיבות והכבוד שיחס אדמו"ר המהר"ש לאחיו למרות המחלוקת בין חסידיהם) כמה ימים לאחר מכן ב[[ד' טבת]] [[הסתלקות|הסתלק]] הרחש"ז מליאדי{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק י"ח, עמ' קי"ט, וכן [[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.

[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו אדמו"ר המהר"ש ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידויות{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד רפד}}. אך לאחר זמן ענה אדמו"ר הרש"ב על שאלותיו של הרש"ז מקאפוסט בנושא למעט שאלה אחת (ישנם הלומדים תשובה לשאלה זו מתשובה אחרת){{הערה|[https://chabadlibrary.org/catalog/pdf.php?config=eyJocmVmIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJjb3VudGVyIjpudWxsLCJsaW5rcyI6eyJ0YWJsZSI6Im1zY2F0YWxvZ19tYXAiLCJwYWdlcyI6eyJoZWFkZXIiOiJcdTA1ZTJcdTA1ZGVcdTA1ZDVcdTA1ZDNcdTA1ZDlcdTA1ZGQiLCJsaW5rIjoiXHUwNWUyXHUwNWRlXHUwNWQ1XHUwNWQzIn0sInVzZWlkIjp0cnVlLCJpbWFnZSI6ZmFsc2V9LCJyb3ciOnsiMCI6IjIzNTUiLCJoYl9pZCI6IjIzNTUiLCIxIjoiMTYiLCJwYWdlcyI6IjE2IiwiMiI6IjIzNTUiLCJ2b2xubyI6IjIzNTUiLCIzIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zIiwicHJlZml4IjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zIiwiNCI6IjAiLCJzaGFhciI6IjAiLCI1IjoiXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJwb3N0Zml4IjoiXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYifX0= כתבי המחלוקת], באתר ספריית ליובאוויטש.}}.

==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שמואל בזפלוב]], שעקב היותו מקושר לליובאוויטש סירב לרשת את מקומו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק באדמו"ריות, ובפועל החליפו רק ברבנות]]
בזמן הפיצול היה בליובאוויטש יחס ביקורתי כלפי הענפים השונים בחב"ד, אך כיום דבר זה השתנה. [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי החשיבו את אדמו"רי הענפים השונים בחב"ד כחלק מאדמו"רי חב"ד, אך כענפים שונים{{הערה|ראה ב[[היום יום]] שם מגדיר הרבי את כל האדמו"רים הללו בתואר "אדמו"ר" וכן להלן אודות הכנסתו של המהרקי"ד מליאדי למדור "רבותינו נשיאנו".}}.

אדמו"ר הריי"צ שציין את בני ונכדי הצמח צדק ב[[הקריאה והקדושה]] כינה אותם בשם "אדמו"ר", [[הרבי]] ציין זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] והתבטא שמכך לומדים שכל יהודי יכול לקחת את ההתפשטות וההתרחבות דהתואר אדמו"ר{{הערה|[[שיחה|שיחת]] ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]].}}

כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] העביר הרבי את זה למדור "רבותינו נשיאנו", אך בהפסק שלוש נקודות בינו לבין אדמו"ר הרש"ב{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמ' כ"ג}}.

ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד הסכים לאחר הפצרות, כתגובה הרבי הדפיס את הספר שמ"ן למאור - דרושיו של הרב שמריה נח{{הערה|[[רבי שמריהו נח מבברויסק|רבי שמריה נח]] ציווה בצוואתו להדפיס את דברי תורתו, אך היא לא הודפסה בפועל מפני מאורעות השואה.}}. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק שמן למאור הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] עמ' 159-160.}}.

כאשר [[הרבי]] בא לנחם את [[הרש"ג]] בב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] אחרי פטירת אמו, נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "[[מגן אבות]]" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. הרבי אף אמר שמאמרי המגן אבות הם "זיי זיינען געשמאק מאמרים" [= אלו מאמרים ערבים]. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמן הפיצול אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של הצמח צדק למרות שרק ההקדמה נכתבה על ידי חסיד קאפוסט, אך הרבי ציין שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד, וכיום ניתן ללמוד במגן אבות{{הערה|שם=המלך|[[המלך במסיבו]] חלק ב' בעריכת ר' משה מרדכי לאופר - הוצאת קה"ת, עמודים ס"ז ואילך}}{{הערה|[[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז, עמ' קמ"ג}}.

==אחרית דבר==
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] תרמ"ג עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].

לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].

לאחר חמש עשרה שנה [[חב"ד ניעז'ין]] נסגרה. לאחר ארבעים ושלוש שנה חב"ד ליאדי נסגרה. במשך שתים עשרה שנה נשאר רק ענף [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] מיתר הענפים. יש לציין שבתקופה האחרונה קאפוסט על חצרותיה הייתה מאוד קטנה בעוד שליובאוויטש הייתה גדולה מאוד.

בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט הסתלק ולא השאיר אחריו בנים חיים - מכיון ששני בניו ר' זלמן ור' מנחם מענדל נפטרו עוד בחייו{{הערה|שם=ברוך|ספר "תולדות ברוך מרדכי" עמ' 11 - 112}}, לכן כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}} וחסידיו אכן כתבו כבר מכתבי התקשרות אל נכדיו, אולם הם סירבו. תושבי בבוירסק בקשו מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שידבר עם חתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] שיקבל על עצמו את האדמו"רות ואדמו"ר הריי"צ אכן כתב לו מכתב, אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עקב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]{{הערה|שם=ברוך}}. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים לאדמו"ר הריי"צ וחזרו לליובאוויטש.

==ראו גם==
* [[חב"ד קאפוסט]]
* [[חב"ד ליאדי]]
* [[חב"ד ניעז'ין]]
* [[שושלת צ'רקס]]
* [[כולל חב"ד#כולל חב"ד המיוחד|התפלגות כולל חב"ד]]
*[[חסידות סטרשלה]]

==לקריאה נוספת==
* [[עמרם בלוי|בלוי עמרם]], '''בני הצמח צדק''', תשפ"א, הוצאת מעיינותיך{{הערה|1=[https://anash.org/how-much-do-you-know-about-kopust/ סקירת הספר] באתר אנ"ש (אנגלית).}}
* קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט"
* [[רשימות תרכ"ו]]
* '''חב"ד ליובאוויטש''', מוסף בית משיח 'במחנה צבאות השם' כ"ד מנחם אב תש"פ עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/04/blog-post_30.html מרתק: כך נפתרה המחלוקת והסאגה אודות מינוי הרבי המהר"ש כמנהיג ישראל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-קובץ-ד-לקריאה.pdf קובץ "ליובאוויטש שבליובאוויטש"] עמוד 18 ואילך {{PDF}} {{קישור שבור|}}

{{הערות שוליים}}
{{ערך מומלץ}}
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
[[קטגוריה:חצרות חב"ד]]

כפר חב"ד

2025-07-22T00:40:30Z

חסיד של הרבי: ביטול גרסה 785031 של 147.235.196.230 (שיחה)

{{מפנה|כפר חב"ד}}
{{כפר חב"ד|
|שם=כפר חב"ד
|תמונה=[[קובץ:770 כפר חב"ד במבט אוירי.jpeg|250px]]
|כתובית=[[770 כפר חב"ד]] במבט אווירי
|כפר=
|שטח שיפוטי=2,500 דונם
|רשות מונציפאלית=[[ועד כפר חב"ד]], מועצה אזורית שדות דן
|שכונות= אזור המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק]] א', וב', ושכונת בנה ביתך ושכונת כפר חב"ד ב' המיוחסת באופן ישיר לכפר חב"ד
|ארץ=[[ארץ ישראל|ישראל]]
|עיר תאומה=[[קראון הייטס]], ברוקלין. נ.י.
|ממייסדי הכפר=[[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]]
|רב=הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]
|יו"ר ועד האגודה=ר' [[מנחם לרר]]
|יו"ר הועד המקומי=[[שמעון רבינוביץ']]
|משפיעים בבירה=
|גופים ומוסדות=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], משרדי [[שבועון כפר חב"ד]], [[בית משיח]], [[אות בספר התורה לילדי ישראל]],[[מטה משיח]]ועוד
|מוסדות הקהילה=[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה]], [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה אהלי תורה]], [[חדר אור ליובאוויטש]], [[תלמוד תורה כפר חב"ד]], [[בית רבקה]] ועוד
|בתי כנסת=29 בתי כנסת
|מספר משפחות=1,800 משפחות
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בכפר (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בכפר חב"ד|אישים בכפר חב"ד]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|מוסדות בכפר חב"ד]]
|שלוחים המתגוררים בכפר (קטגוריה)=
}}
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא בתחומי המועצה אזורית שדות דן{{הערה|בעבר עמק לוד}}. בכפר נמצא הריכוז הראשון בגודלו ב[[ישראל]] והשני בגודלו בעולם{{הערה|אחרי [[קראון הייטס]]}} של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ומוסדות [[חסידות חב"ד|חב"ד]], והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. בכפר גרים נכון לשנת [[תשפ"ה]] כ-1,500 משפחות{{מקור}}.

היישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שיצאו מ[[ברית המועצות]] בתום [[מלחמת העולם השנייה]] ושהו במחנות העקורים ב[[אירופה]] {{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}} הכפר נוסד בשטח הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וגם כיום ישנם תושבים שמחזיקים בכפר כוורות דבש ופרדסי אתרוגים מגזע [[קלבריא]].

== היסטוריה ==
===רעיון ההקמה===
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] מחשובי רבני חב"ד ובשנים הבאות יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש. הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.

הצעת הרב קרסיק הפכה לאקטואלית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב קרסיק וגיסו הרב [[משה גוראריה]] נסעו אז למחנות העקורים ב[[אירופה]] ובדקו את הלך הרוח, ומאירופה נסעו לקראת תשרי לניו יורק אל אדמו"ר הריי"צ. ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים לאדמו"ר הריי"צ ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס [[שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83 ומתוך מכתב שזר אל הרבי שפורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1359, עולה כי כבר בקיץ תש"ז, שזר היה אצל אדמו"ר הריי"צ וסוכם על הקמת כפר חב"ד. על פרשנות זו חולק הרב [[שמואל קראוס]] מחבר הספר [[נשיא וחסיד]] אודות קשרי שזר והרבי. במאמרו שפורסם כמכתב למערכת ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון 1361, מבהיר כי גם לאחר המכתב שפורסם בבית משיח, ברור כי שזר הגיע לאדמו"ר הריי"צ לראשונה בכסלו תש"ח ואזי יתקיימה הפגישה בה הוכרע להקים יישוב חב"די ולכן לדעתו שנת הקמת כפר חב"ד היא: תש"ח}}.

ב[[י"ט כסלו]] תש"ח פנה [[שז"ר]] לאדמו"ר הריי"צ וסוכם על תוכנית להקמת יישוב חב"די בארץ הקודש. ובחודשים הבאים החלה מלחמת השחרור והתוכנית נדחתה.

בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי [[אגודת חסידי חב"ד]] על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי, מר שזר הציע לערוך מגבית ב[[ארצות הברית]] לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד [[צפת]] או [[מירון]]. שזר ביקש לדעת האם בזמן הקרוב אמורים להגיע קבוצה גדולה של חסידים, שרק אז יוכלו לעזור להם בצורה מסודרת. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח להם את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|מכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]}}.

ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית: {{ציטוטון|בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של מר זלמן שי' רובאשוו [[שזר]] בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך}}{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}.

באותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע ל[[ארצות הברית]], חלק ל[[ארץ הקודש]], ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.

לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]]}}{{הערה|[https://col.org.il/news/137669 היסטורי ומרגש: בקרון עם חסידי חב"ד מרוסיה, בדרך לישראל{{col}}]}}.

===יסוד הכפר===
[[קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מכתב [[הרבי הריי"צ]] לעולים הראשונים ליישוב, כשהוא מצרף למכתבו לספר תורה מיוחד שנשלח עבורם]]
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]]
[[קובץ:כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] תש"ט]]
[[קובץ:השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|השר חיים שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות]]
כשהגיעו קבוצת החסידים הראשונה לארץ הם השתכנו במעברה בפרדס חנה וכל משפחה קבלה צריף קטן למגורים זמניים, שם - במקביל לוועד לסידור הפליטים - הוקם ועד נוסף על ידי העולים שעסק בהקמת המושבה שבראשו הועמד ר' [[זלמן פלדמן]], ולצידו: ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[יצחק מאיר גרינברג]], ר' [[אברהם שמואל גרליק]], ר' [[דוד חן]] ור' [[זלמן סודקביץ']]. אנשי תנועת המזרחי הציעו להם ולועד לסידור הפליטים לייסד את המושבה החב"דית על חורבות הכפר הערבי "ספריא", אולם הם התנו זאת בכך שתושבי הכפר ירשמו בפנקסי המפלגה.

חברי [[אגו"ח]] סרבו לכך בכל תוקף וניסו לפעול בסוכנות היהודית, להקמת הכפר גם בלי להירשם בפנקסי תנועת המזרחי. במקביל ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] 70 משפחות מקרב חסידי חב"ד ששכנו במעבורות החלו להתיישב בבתים הערבים הנטושים באופן בלתי רשמי. ב[[כ"א אייר]] תש"ט העניק [[לוי אשכול]] את ההסכמה להקמת הכפר, והוא הוקם באופן רשמי. בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר־בחוקותי [[תש"ט]] שלח [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|עם ר' [[אברהם פריז]]}}מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על [[ספר תורה]] שנשלח אליהם.

במשך השנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]]}}.

בהתאם לבקשת [[אגו"ח בארץ הקודש|אגו"ח]] ו[[הרש"ג]], התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.

[[קובץ:תוחלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב הנוסטלגי של ר' ישראל קוק (לאש) בכפר שעליו השלט 'תוחלת']]
בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ולאחר [[חג השבועות]] הגיעו עוד שלושים משפחות. הבתים בהם התיישבו המתיישבים היו במצב לא טוב, ובעזרתה של הסוכנות הם שופצו.

הכפר נחנך רשמית ב[[י"ב תמוז]] [[תש"ט]], באירוע גדול שנערך בו השתתף [[הרש"ג]] כנציגו של [[הרבי הריי"צ]]. באותה תקופה שלח אדמו"ר הריי"צ עם הרב [[אברהם פריז]] [[ספר תורה]] לכפר חב"ד{{הערה|עם השנים הפרוכת התיישנה וב[[ח' סיוון]] [[תשע"ח]] נשלחה לתיקון ונערכה הכנסת ספר תורה, שיצאה מחדר הרבי ב-770 שבכפר חב"ד, ל[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר.

[https://chabad.info/news/368004/ בכפר חב"ד חגגו עם ספר התורה ששלח הרבי הריי"צ{{אינפו}}]}}.

בתקופת ייסוד הכפר, התיישבו מספר אנשי תנועת המזרחי, לצד הישוב החדש, והקימו בו ישוב משלהם שכונה אז "תוחלת", בטענה כי השטח שאליו מתגוררים תושבי הכפר שייך למפלגתם. במכתב לנגיד החסידי ר' [[שלמה פלמר]], מתאר הרב קרסיק את פרשיית הדברים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר}}
לאחר מספר שנים עזבו מרבית תושבי "תוחלת" את מקומם, למעט מספר תושבים בודדים שהתעקשו לחיות במעין אוטונומיה בגבעה קטנה בתוככי כפר חב"ד{{הערה|לפני בניית [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]] פינו את תושבי תוחלת מהגבעה על מנת לבנות את הבנין (מלבד 2 משפחות שהתעקשו להישאר)}}.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]}}.

===השנים הראשונות===
ב[[תשרי]] [[תש"י]] נערכה אסיפה, בקרב התושבים בה הוחלט למנות את הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כרב הכפר. אדמו"ר הריי"צ שלח לאחר מכן להרב גרליק מכתב ברכה על המינוי{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, ח"י, עמ' של"ב.}}. מפעולותיו הראשונים של הרב גרליק במסגרת תפקידו, היה הקמת ה[[מקווה]] בכפר שנעשה בעידודו של הרבי{{הערה|[[התמים הראשון]], עמ' 100 - 101.}}.

לקראת שנת ה[[שמיטה]] שחלה בשנת [[תשי"ב]], שלח הרבי מכתב לתושבי הכפר בו הורה להם שלא להסתמך על [[היתר מכירה]], ובמקביל פעל הרבי להשגת סיוע כספי לתושבי הכפר למשך שנת השמיטה{{הערה|התמים הראשון, עמ' 101 - 105, וראה בערך [[קרן השביעית]].}}.

בשנת תשי"ב הרבי הודיע באגרת לרב [[שלמה יוסף זווין]] מרבני חב"ד בירושלים, כי אם צריך ישלם חצי מהוצאות הבניה של כל בניין חדש בכפר חב"ד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1437 ע' 12}}.

בשנת תשט"ו הרבי עודד הצעת הקמת [[כפר חב"ד ב'|כפר חב"ד שני]] בו התיישבו עולי [[מרוקו]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1437 ע' 13}}.

בשנת [[תשט"ו]] הוקם בכפר [[בית הספר למלאכה]], בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, [[רצח יד החמישה|הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וחמישה תלמידים הי"ד. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

לאחר שנודע לרבי שלנערות הכפר אין מוסד חינוכי לשהות בו לאחר גמר לימודיהם, הורה הרבי לפעול להקמת תיכון חב"די בכפר, שבמקביל הורה לדאוג שהבנות ישלחו למוסד הכי חרדי שקיים{{הערה|מכתב מ[[י"ד אב]] [[תשט"ז]].}}. בשנת [[תשי"ז]] הוקם [[בית רבקה כפר חב"ד]].

בשנת [[תש"כ]] נבנו מספר בתים חדשים ליד הרכבת בכפר שכונו אז "כפר חב"ד ב'"{{הערה|אגרת שלמה זלמן שרגאי, עמ' 319.}}.

בשנת [[תשכ"ג]] הועברה ישיבת תומכי תמימים ב[[לוד]] לכפר חב"ד.

בשנת [[תשכ"ו]] בעקבות הוראת הרבי, הוקם וועד מיוחד שדאג להתקנת [[גנרטור]] בכפר.

בשנת [[תש"ל]] הוקם בכפר [[ישיבת הבוכרים]] "אור שמחה" על ידי ר' [[שמחה גורודצקי]].

בשנת [[תשל"ג]] הוקם [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]] על ידי ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ור' [[משה וישצקי]].

באותם שנים החלה בנייתו של בית הכנסת [[בית מנחם]], שנחנך ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ח]].

ב[[ח' סיוון]] [[תשל"ד]] נהרג רבו של הכפר הרב שניאור זלמן גרליק בתאונת דרכים. לאחר פטירתו הוחלט למנות את הרב [[נחום טרבניק]] בתור הרב, ואת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתור מו"צ.

===משנות הממי"ם ואילך===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית אגו"ח 770 כפר חב"ד]]}}
{{להשלים}}
ב[[ג' תשרי]] [[תשמ"ד]] נפטר רבה של כפר חב"ד הרב [[נחום טרבניק]], והרב אשכנזי מונה בתור ממלא מקומו.

בעקבות [[פרשיית הספרים]], הוקם בכפר בהוראה ישירה של הרבי, העתק של [[770]] בכפר. הבניין נחנך ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]].

ב[[שבט]] [[תשנ"ב]] במעמד חשובי רבני חב"ד, הונחה [[אבן הפינה]] ל[[ארמון למלך המשיח]], שמקומו נבחר על ידי הרבי ליד מבנה העתק של 770.

בשנת [[תשע"ב]] הוקם בכפר תלמוד תורה חדש בשם "[[ת"ת בית ליובאוויטש]]".

ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] נפטר רבה של הכפר הרב אשכנזי, ובמקומו מונה בנו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]].

בתחילת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הוקמו בכפר [[חדר אור ליובאוויטש]], ו[[ישיבת חב"ד פתח תקווה]] עברה למשכנה במתחם [[ישיבת הבוכרים]].

בשנת [[תשס"ז]] אוכלסה שכונת '''[[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)|לוי יצחק ב']]'''.
ובשנת [[תשע"א]] שכונת '''בנה ביתך'''.

==שם הכפר==
במשך השנים נערך מאבק על שמו של הכפר.
בתחילה נקרא הכפר בשם "ספריא" על שם הכפר הערבי ששכן במקום ולאחר מכן "לוד ה'" ולאחר מכן ועדת השמות החליטה לעברת את השם הערבי ל"מושב שפריר", בשנת [[תשט"ו]] ביקשו תושבי הכפר בהוראת הרבי לשנות את השם, לשם "כפר חב"ד"{{הערה|שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147.}}, הרבי גם לאחר מכן החל לפעול שהשם ישונה ל"כפר חב"ד" במסמכים שונים ובעיתונות{{הערה|אגה"ק, חט"ו, עמ' 18.}}, השם נכנס בסופו של דבר לתודעה הציבורית לאחר הטבח בבית ספר למלאכה{{הערה|[https://col.org.il/news/138199 ברקע הפיגוע: הרבי שב ומתעקש – השם הוא "כפר חב"ד" בלבד! {{COL}}]}}.

הרבי בהזדמנות ביאר את משמעות השם: "כפר" - על פי המבואר בחסידות שאדם שהוא "בן הכפר" מתפעל יותר מלראות את ה[[מלך]], כך שיבוא [[מלך המשיח]] יתפעלו ביותר תושבי הכפר, ו"חב"ד" - שממנו יפוצו מעיינות חב"ד{{הערה|התוועדויות תשמ"ז, ח"ג, עמ' 92}}{{הערה|[https://col.org.il/news/134656 ספריא? שפריר? לוד ה'? ולמה לא פשוט - "כפר חב"ד"?]{{col}}.}}.

==התייחסויות מהרבי==
[[קובץ:אתרוגים כפר חב"ד.png|ממוזער|משלחת מכפר חב"ד מוסרת ל{{ה|רבי}} [[אתרוג קלבריה#נתינת האתרוג לרבי|אתרוגים מהפרדסים בכפר חב"ד]]]]
[[הרבי]] במשך השנים עודד את תושבי הכפר, והיה מקבל לעיתים תכופות ל[[יחידות]] משלחת המייצגת תושבי כפר חב"ד, הרבי אף פעמים רבות היה מעודד אישים חשובים להגיע לביקור בכפר חב"ד, ל[[שז"ר]] כתב הרבי:"בוודאי כמנהגו הטוב כמה שנים יבקר בכפר חב"ד ביום הבהיר הוא יום י"ט כסליו הבע"ל"{{הערה|'אגרות-קודש' כרך חי עמ' צ.}}, הרבי היה אומר לאישים שהגיעו לארץ, למסור דרישת שלום לכפר חב"ד.

[[הרבי]] היה אף מעורב בכל פרט בכפר חב"ד.

ביחידות לתושבי כפר חב"ד ב[[תשרי]] [[תשמ"ד]], אמר [[הרבי]]:
{{ציטוטון|היסודות הרוחניים של כפר חב"ד הם בראשונה ("לכל לראש") כמובן כשמו של כפר חב"ד – לימוד פנימיות התורה, נשמת התורה, חב"ד דתורה יחד עם לימוד נגלה דתורה. ולזה דרושה גם הקדמת עבודת התפילה{{הערה|משבחי רבי עמ' 180.}}}}.

בהמשך היחידות אמר הרבי גם:{{ציטוטון|לנשי ובנות ישראל יש השפעה גדולה מאוד על בעליהן, הוריהן, אחיהן ואחיותיהן. מובן, אפוא, שקיום כל עניינים אלו- של "האמת והשלום אהבו" – תלוי בהן. ובוודאי הן תראינה דוגמה חיה בכך, ובשמחה ובטוב לבב. וכך לא תהיה ל"מלך זקן וכסיל" שום דריסת רגל בכפר חב"ד{{הערה|משבחי רבי עמ' 187-186.}}}}.

במשך שנות כהונתו של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרבי היה נוהג להתקשר אליו לעיתים תכופות על-ידי אחד המזכירים ולהתענין בנעשה בכפר, כמו כן הרב מיידנצ'יק קיבל מאות פתקים סודיים מהרבי בנוגע לניהול הכפר, פתקים אלו הורה הרבי להשמיד מיד בתום קריאתם{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/%D7%90%D7%92%D7%95%22%D7%97_%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%94.pdf קובץ אגו"ח ותפקידיה {{PDF}}] עמוד 36}}.
===בירת ארץ ישראל===
[[הרבי]] התבטא מספר פעמים שכפר חב"ד הוא עיר הבירה של [[ארץ ישראל]] ושם אפשר לחוש אלוקות במוחש{{הערה|משבחי רבי, עמ' 179}} על אף שהוא נקרא "כפר"{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ח]], ח"א, עמ' 402.}}. להרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שסיפר לרבי שהוא מתכוון לגור ב[[ירושלים]] או ב[[תל אביב]], ענה הרבי ש:"מדוע לא בכפר חב"ד, עיר הבירה של ארץ ישראל?"{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 685, עמ' 26.}}.

הרבי הוסיף שתפקידם של תושבי כפר חב"ד הוא לכבוש את [[ארץ ישראל]] בענייני כפר חב"ד{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ט]], ח"א, עמ' 330.}}, ושכפר חב"ד עצמו הוא מקום שנוגע לכל ארץ ישראל{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"א]], עמ' 279.}}.

כמו כן הרבי אמר לר' [[שלמה מיידנצ'יק|שלוימק'ה מיידנצ'יק]] ביחידות בשנת [[תשמ"ד]] שכאשר בכפר חב"ד תשרור שמחה המצב ישפיע על כל ארץ ישראל שכולם יהיו בה בשמחה, והמצב בארץ ישראל ישפיע על כל העולם.

== גאוגרפיה ==
[[קובץ:כפח - צילום מרחפן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' וב' במבט מהאוויר]]
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם, נכון לשנת [[תש"פ]] אכלוסיית הכפר מונה למעלה מ-2,000 בתי אב וכ-8,500 נפשות. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית שדות דן. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. כמו כן בכפר מתגוררת קהילת חב"ד הגדולה בישראל והשנייה בגודלה בעולם (לאחר [[קראון הייטס]]).

=== שכונות ורחובות===
[[קובץ:השכונה החדשה כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' במבט אווירי]]

בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)|שכונת לוי יצחק]] א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלושת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תש"פ).

בשנת [[תשע"ו]] ביוזמת יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' ב[[אלול]] [[תשט"ו]] לתת שמות לרחובות הכפר: {{הדגשה|אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר}}{{הערה|הרב [[שבתי יונה פרידמן]] (מהדיר), זכרונות ר' איצ'ה מענדל ליס עמוד 92. [[שבועון בית משיח]] גיליון 494 עמוד 42.}}.

הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/הרב-אשכנזי-תומך-רחובות-כפר-חבד-יקבלו-ש/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}.

הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי)]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/ואלה-שמותרחובות-כפר-חבד/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}.

== מוסדות וארגונים בכפר ==
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין 770 בכפר]]
*בית [[אגודת חסידי חב"ד]] [[770 כפר חב"ד]]
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]
*[[אור אבנר]]
*[[מעון עולים כפר חב"ד]]
*[[איגוד תלמידי הישיבות]] - [[את"ה המרכזי - 770]]
*[[אשנב לחב"ד]]
*[[מטה משיח באה"ק]]
*משרדי "[[התאחדות החסידים]]"
*[[יד לילד המיוחד]]
*[[מכון לוי יצחק]]
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]]
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]]
*[[ארגון הפנסאים|הפנסאים]]
*[[שבועון בית משיח]]
*[[שבועון כפר חב"ד]]
*[[מרכז את"ה בארץ הקודש]]
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

=== בתי כנסת ===

[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]
*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] הגדול והמרכזי בכפר, בו יש מניינים משעות הבוקר המוקדמות ועד אחר חצות הלילה ובו מתקיימות ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[ח"י אלול]], ועוד.
[[קובץ:בית_מנחם_כפח.PNG|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת [[בית מנחם]]]]
*[[בית כנסת 'המרכזי']]
*בית הכנסת בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]] (בקומה הראשונה משפיע בית הכנסת הרב דוד אבא זלמנוב)
*[[בית נחום יצחק]]. ע"ש הרב [[נחום יצחק פינסון]]. משפיע בית הכנסת - הרב [[זלמן גופין]]
*[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)| ישראל אריה לייב]]. (תפילה למשה) ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב בית הכנסת - הרב [[אליעזר ברוד]]
*בית הכנסת לצעירים "שטיינבאך שול" בשכונת השיכונים החדשים
*בית הכנסת לצעירים "גבעת ליובאוויטש". רב ביהכ"נ - הרב [[שמעון גופין]]
[[קובץ:רייטשיק שול.png|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת רייטשיק שול בכפר חב"ד]]
*"מניין זושא" - מרתף [[בית מנחם]]. רב בית הכנסת - הרב [[דב טברדוביץ']]
*ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ו[[משפיע]] בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]]
*[[רייטשיק שול]]. על-שם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]]. רב בית הכנסת - הרב [[אשר אייזנבאך]]
*ברק'ה שול - על-שם הרב [[שלום דובער ליפסקר]]. ממוקם במתחם חנות "היפר ליפסקר"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}
*לאטר שול - הספריה בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]]. משפיע בית הכנסת - הרב [[דוד אבא זלמנוב]]
*בית הכנסת "אהל יעקב"
*בית הכנסת בית מרדכי שמואל. ע"ש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של כפר חב"ד
*יעקב אבינו - [[אברהם גינדי|משפחת גינדי]]
*שערי אליהו
*בית הכנסת בכפר חב"ד ב'
*מזרחי שול
*דן יואל'ס שול
*משכן יעקב. רב בית הכנסת - הרב [[אייל חלק]]
*אוהל יוסף יצחק בורובסקי
*תפארת שלמה (הולצמן) - רבנים: הרב [[מיכאל מויאל]], הרב [[ניסים כהן]].
*בער'ל שול - בית הכנסת בביתו של הרב [[דובער פרוס]] בשכונת השיכונים החדשים. מרבני בית הכנסת - הרב [[חיים פרוס]].
*מניין אדמו"ר הזקן - אהל תפילה ברחוב אדמו"ר הזקן. ממוקם ברחבת החניה של [[תלמוד תורה כפר חב"ד]]. רב בית הכנסת - הרב [[צבי רוטנברג]].
*בית כנסת לצעירים קלמנסון שול. רב בית הכנסת -הרב [[יוסף יצחק פרידמן (כפר חב"ד)|יוסף יצחק פרידמן]]. ממוקם בשכונת הרכבת.
*פיצ'ה שול - בית כנסת ברחבת חנות הירקות של משפחת ריבקין במרכז הכפר - פועל בשבתות וחגים.
*בית כנסת צמח צדק - פועל בשבתות וחגים ובמשך השבוע מתקיים "יגדיל תורה".
*כתר עובדיה - ממוקם בחצר בית הרב [[עזריאל מפעי]].
*בית הכנסת "אהבת ישראל" על שם החייל ישראל יודקין הי"ד

=== מוסדות חינוך ===
[[קובץ:ישיבה כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]
[[קובץ:חיידר אידיש - 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת המבנה החדש ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]] [[תשע"א]]]]
*גני ילדים
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]
*[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]]
*[[חדר אור ליובאוויטש]], (בעבר [[בית חינוך ליובאוויטש]])
*[[בית ספר למלאכה]] (נסגר)
*מוסד חינוכי "תקשורת" המשמש מוסד לילדים בעלי קשיי למידה
*[[בית רבקה כפר חב"ד|תיכון בית רבקה]]
*[[בית רבקה כפר חב"ד|מכללת בית רבקה]]
*מוסדות [[אור שמחה]]
*[[גן ישראל כפר חב"ד]]
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*ישיבת [[אור תמימים]] (נסגרה)
*[[ישיבת אהלי תמימים כפר חב"ד|ישיבת אהלי תמימים]] בראשות ראש הישיבה הרב [[משה הלל]]
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]] (נסגרה)
*[[ישיבת הבוכרים]].
*[[ישיבה קטנה כפר חב"ד]] בראשות ראש הישיבה הרב [[יצחק אקסלרוד]] - בעבר היתה בעיר [[פתח תקווה]].
*[[ישיבת אהלי מנחם מענדל]] לבוגרי [[קבוצה]] ולמקורבים, בראשות ראשי הישיבה הרב [[זלמן טורנהיים]] והרב [[יהודה לייב נחמנסון]].
*[[כולל אברכים]] - כיום בבניין 770

=== מבני ציבור ===
[[קובץ:מבנה שדות דן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה מועצה אזורית שדות דן ב[[כפר חב"ד]]]]
* משרדי [[ועד כפר חב"ד]].
* המועצה האזורית שדות דן.
* מעיינות - מתנ"ס כפר חב"ד.
* מרפאת "שירותי בריאות - כללית" ו"טיפת חלב".
* מרפאת קופת "מאוחדת".
* אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' (הוקם ב[[תשס"ג]])
* אולם אירועים ב[[כפר חב"ד ב']] (החל לפעול ב[[תשע"ג]]){{הערה|באולמות אלו מתקיימות רובם של החתונות החב"דיות ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]]}}.
*אולם ה[[תלמוד תורה]].
*אולם [[הפנסאים]].

===שונות===
* "'''[[מאחורי הדבש]]'''" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבש בתוך מכוורת שניאורסון, בניהול בני משפחת ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה שניאורסון]] ע"ה.
* '''בריכת כפר חב"ד''' - בריכה נפרדת לנשים ולגברים במתחם בית הספר למלאכה
* '''[[מאפיית מצות כפר חב"ד]]'''.
* שני פרדסי אתרוגי קלבריה.
* '''[[משחטת כפר חב"ד]]'''.

=== מקוואות ===
* המקוה המרכזי.
* מקוה [[בית מנחם]].
* 'מקוה ישראל' בביהכ"נ נחום יצחק.
* מקווה '[[רייטשיק שול]]'.
* 'יענקל'ס מקווה' על שם ר' [[יעקב סטמבלר]]{{הערה|[https://col.org.il/news/67934 התרגשות רבה: מחרתיים ייחנך מקווה טהרה חדש בכפר חב"ד{{col}}]}}.
* מקווה ב[[כפר חב"ד ב']].

== כלכלה ==
[[קובץ:מאחורי הדבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכוורת "[[מאחורי הדבש]]" ב[[כפר חב"ד]]]]
רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"[[מאחורי הדבש]]") ופרדסי אתרוגי קלברי.

בכפר יש 3 צרכניות, חנויות [[בגד]]ים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים{{הערה|ראו [https://drive.google.com/file/d/1FaJw10mndRq3zpehEiL_1bBcNQd5h-G0/view?usp=drive_link סיקור על חנות דגי שניאורסון] ב[[רשת התקשורת עדכוני חב"ד]], [[כסלו]] [[תשפ"ה]] {{וידאו}}}}, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד [[עור]] ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "[[מאחורי הדבש]]" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.

סניף הדואר בכפר חב"ד נפתח ב[[י"ד אדר א']] [[תשי"ט]], בשנת [[תשס"ז]] עבר סניף הדואר שיפוץ וכן עבר למקום חדש -במרכז הכפר ליד היפר ליפסקר.

== תחבורה ==
חלק נרחב מהתחבורה לכפר וממנו נעשית באמצעות רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד המשמשת את כלל יישובי הסביבה, כמו-כן קיימים כששה קווי אוטובוסים קבועים המופעלים על-ידי חברות אגד סופרבוס ודן שפועלים בתחנות אוטובוס המפוזרים ברחבי הכפר:
*'''קו 354''' מכפר חב"ד ל[[בני ברק]] וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה ביישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת. קו 354 הנו הקו עם התדירות הגבוהה ביותר בכפר.
* '''קו 357''' - מכפר חב"ד ל[[ירושלים]] וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ו[[מוצאי שבת]].
*'''קו 134''' - מכפר חב"ד ל[[ביתר עילית]] וחזרה.
* '''קו 548''' - מכפר חב"ד ל[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] וחזרה. בימי [[יום ראשון|ראשון]] עד [[יום רביעי|רביעי]] וכן ב[[יום שישי]] הקו פועל פעמיים ביום (בשעות הבוקר והצהריים), ב[[יום חמישי]] הקו אינו פועל, וב[[מוצאי שבת]] יוצא פעם אחת.
*'''קו 174''' מכפר חב"ד ל[[אלעד]] וחזרה.
*'''קו 153''' מכפר חב"ד ל[[תל אביב]] וחזרה.
*(כיום, מתנהלת תוכנית חדשה באמצעות עסקני הכפר אוטובוס ישיר שיצא מכפר חב"ד ישירות ל[[קריית גת]])
חוץ מקווים אלה היוצאים ישירות מכפר חב"ד יש בצומת הכפר שני תחנות אוטובוס נוספות בהם עוברים מדי יום אוטובוסים בתדירות גבוהה לערים [[תל אביב]], [[בית שמש]], [[ירושלים]], [[ראשון לציון]], [[רמלה]], [[באר יעקב]], [[לוד]], [[אזור]], חולון, ועוד.
=== תחנת הרכבת ===
{{ערך מורחב|תחנת הרכבת כפר חב"ד}}
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה.

עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" שנקראה ספריא על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים. במשך שנים רבות נחשבה תחנת הרכבת בכפר לתחנה הארוכה בישראל.

ברוב שעות היום עוצרות בתחנה חמש רכבות בשעה כשרובם ממשיכות לתחנות [[תל אביב]] ו[[לוד]] ומשם למגוון יעדים.

== ועד כפר חב"ד ==
[[קובץ:ועד כפר חב"ד.png|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו של [[ועד כפר חב"ד]]]]

[[קובץ:רבני כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]
{{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות [[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]], אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז|פיניע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.

בשנת [[תש"כ]] מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן [[מנחם לרר]] ואחריו הרב [[בנימין ליפשיץ]]. אחריו כיהן הרב [[שמעון רבינוביץ']].

לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]]. הרב [[מאיר פריימן]] ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק.

ב[[חודש שבט]] [[תשע"ו]] נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' [[שמעון רבינוביץ]] קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב [[י' שבט]] עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.
בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד לנחת רוח [[הרבי]].

ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] נערכו בחירות נוספות לוועד הכפר, מערכת הבחירות הייתה סוערת בעיקר בגלל התערבות הרב [[מאיר אשכנזי]] שתמך בוועד החדש. באסיפה שקיים בכ' אדר שאל הרב שאלות נוקבות ביותר על התנהלותו המלאה של הועד הקודם בראשות ר' [[שמעון רבינוביץ]] והראה חוסר שביעות רצון מריצה נוספת של רוב חברי הוועד. בעקבות ריצתו של הוועד חרף נאומו של הרב, הדגיש הרב לתושבים את גודל האחריות וחילול השם היכול להיגרם ותמך באופן בולט בוועד החדש.
ביום חמישי כ"ח אדר נערכו הבחירות ונבחר הוועד החדש בראשות ר' [[נחמן רייכמן]].

{{ערך מורחב|ועד מקומי כפר חב"ד}}
בשנת [[תשע"ט]] נערכו בחירות נוספות ל[[ועד מקומי כפר חב"ד|וועד המקומי]]. בחירות אלו שנויים במחלוקת עקב היותם הפעם הראשונה בה שני הוועדים של הכפר, המונציפלי ווועד האגודה עומדים להתפצל עקב הוראתו של הרב בנושא.

אף שהרב תמך ברשימה בראשות ר' [[נחמן רייכמן]] - יו"ר ועד האגודה, נבחר בסופו של דבר לראשות הועד ר' [[שמעון רבינוביץ']].

לקראת הבחירות המוניציפליות בשנת תשפ"ד, הוסכם בין חברי כל הרשימות להותיר את המצב על כנו ולא לערוך בחירות לועד המקומי בראשות הרב רבינוביץ, אלא רק לנציגים במועצה האיזורית שדות דן{{הערה|[https://col.org.il/news/160544 בחירות תשפ"ד כפר חב"ד]}}

בו' אדר א' פורסם כי הוחלט לערוך בחירות לועד כפר חב"ד (האגודה), הבחירות נקבעו לי' סיון תשפ"ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93_%D7%9C%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%94.pdf החלטת רשמת האגודות - בחירות לועד כפר חב"ד תשפ"ד]}}.
בבחירות התמודדות מספר רשימות, והתוצאות:
*'''יו"ר''' הועד הוא '''ר' [[מנחם לרר]]'''.

חברי הועד: ר' [[בנימין ליפשיץ]], ר' [[מנחם לרר]], ר' יוסף יצחק אמיתי, ר' יצחק רויטבלט, ר' [[נחמן רייכמן]], ר' [[מנחם מענדל בלוי (כפר חב"ד)|מנדי בלוי]], ור' [[משה גוטמן|מוישל'ה גוטמן]].

==מועצה איזורית שדות דן==
לפי הוראות הרבי, נציגי חב"ד מכפר חב"ד מתמודדים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] ונבחרים לחברי מועצה האיזורית שדות דן (עמק לוד לשעבר).

נציגי כפר חב"ד כיהנו ומכהנים בתפקידים בכירים במועצה, כמו סגן יו"ר, מנהל מחלקת חינוך, גזבר ועוד.

נציגי כפר חב"ד במועצה:
*הרב [[בנימין ליפשיץ]]
*הרב [[חיים רייכמן]]
*הרב שמואל אזימוב
*הרב מנחם מענדל בלוי
*הרב מנחם מענדל דוברוסקין

== רבני כפר חב"ד ==
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.
* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.
* הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד מאז פטירתו בשנת [[תשע"ה]].

== כפר חב"ד ב' ==
[[קובץ:כפר חבד ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד ב']]}}
כפר חב"ד ב' - קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי השוכן בקירבת הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב [[שמואל חפר]] ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].

ולאחרי פטירתו של הרב חפר באיסרו חג פסח תש"פ מנהל זאת חתנו, הרב מנחם מענדל דיסקין מבאר יעקב, ואת המכללה מנהל בנו, הרב משה חפר.

בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (כ-60 משפחות) (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו שני [[בית כנסת]] ומקווה טהרה.

במתחם פועל אולם שמחות בחדר האוכל, אשר שימש את התלמידות שהיו בפנימיה, וכיום אין תלמידות בפנימיה. אולם השמחות בניהול קייטרינג ריבקין.

היום כבר ישנו עוד אולם הנמצא ברשות קייטרינג ריבקין השוכן ממש ליד התיכון.

<gallery widths="150px" ;"="" !="" style="padding: 35.5px; text-align: center;" heights="120px" perrow="8">
קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|כפר חב"ד ב' במבט מהאויר
קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלום אווירי
קובץ:שכונת בנה ביתך ברדוגו.jpg|השכונה החדשה 'בנה ביתך' בצפון כפר חב"ד
קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|בנייני המועצה האזורית עמק לוד, וועד כפר חב"ד
</gallery>

== לקריאה נוספת ==
*'''[[כפר חב"ד (ספר)|כפר חב"ד]]''' - ליקט משיחות ומכתבי הרבי על כפר חב"ד, יצא לאור לראשונה על ידי הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]]. במהדורת שני כרכים, הוצאת ועד כפר חב"ד, [[תשס"ד]], מהדורה מורחבת בכרך אחד בעריכת הרב [[זושא וולף]], הוצאת [[ועד כפר חב"ד]] (אגודה) [[תשרי]] [[תשפ"ג]]{{הערה|[https://col.org.il/news/141345 הרבי ועיר הבירה: מהדורה מורחבת לספר "כפר חב"ד" {{COL}}]}}
* [[היציאה מרוסיה (ספר)]] שער חמישי נדודים - ההתיישבות בכפר חב"ד
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 1359 עמוד 19. חשיפה, מתי הוקם כפר חב"ד? (מכתב [[זלמן שזר]] לפיו נראה לשנות את תאריך התחלת תוכנית הקמת כפר חב"ד)
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]]. תיעוד ויזואלי של חב"ד בארץ הקודש ובכלל זה מוסדות ובתי כפר חב"ד.
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]] - הקמת כפר חב"ד
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]] - סיוע שזר להקמת והתפתחות כפר חב"ד ומוסדותיו
*[[שניאור זלמן רודרמן]], '''70 פנים לכפר חב"ד''', [[תשע"ח]].
*שניאור זלמן רבינוביץ', '''התמים הראשון''' תולדות הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב של כפר חב"ד, פרק רביעי "רב פעלים", [[תשפ"א]].
'''ביוגרפיות מייסדי הכפר'''
*שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] - ביוגרפית יו"ר ועד כפר חב"ד
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], [[תשס"ה]] - ביוגרפית מזכיר ועד כפר חב"ד
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]] - ביוגרפית הרב אליעזר קרסיק יוזם הקמת כפר חב"ד

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://kfar-chabad.com/ אתר הבית]''' של [[ועד כפר חב"ד]]
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13282&CategoryID=2162 יחס הרבי לכפר חב"ד]''' סקירה על יחס הרבי ב[[גיליון התקשרות]] מס' 1189
*'''[https://kfar-chabad.com/מכתבי-הרבי-לתושבים מכתב הרבי לכפר חב"ד]'''
;מדיה
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/05/blog-post_19.html עסקני חב"ד בדור הקודם בראיון נדיר על כפר חב"ד • האזינו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{אודיו}}
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר {{חב"ד און ליין}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80207 כפר חב"ד בתצלום מהאוויר] {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/130802 תשכ"ו: סרט דוקומנטרי נדיר ומרגש על כפר חב"ד]''' {{וידאו}}{{COL}}

;כתבות היסטוריות
*'''[https://col.org.il/news/134656 המערכה על השם "כפר חב"ד"]''' {{COL}}
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_פלישה_באישון_לילה_כל_השלבים_שהביאו_להקמת_כפר_חב"ד_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - {{חב"ד און ליין}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/432953421071.html תחנת כפר חב"ד סניף וילנה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] [[תשע"ו]]
*'''[https://col.org.il/news/131954 ימי הבראשית של כפר חב"ד - כך הוא היה נראה לפני עשרות שנים • נדיר]''' {{COL}}
*[https://chabad.info/in-focus/751519/ מגבעת על הראש וטורייה ביד: התמונות הנדירות מכפר חב"ד {{אינפו}}]
*[https://col.org.il/news/135890 הסנאטור האמריקני ביקר בכפר. כעת נחשפות התמונות • נדיר] {{col}}
*[https://col.org.il/news/138589 73 שנים להקמתו של כפר חב"ד: העיתונות דאז עם צילומים נדירים{{col}}]
*[https://chabadpedia.co.il/images/5/51/%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%90%D7%96_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D.pdf בתי כנסת בכפר חב"ד אז והיום], הכפר של הרבי
;גלריה
*[https://col.org.il/news/124991 פרויקט מיוחד: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק ראשון {{col}}]
*[https://col.org.il/news/124993 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שני | צפו {{col}}]
*[https://col.org.il/news/125003 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שלישי | צפו {{col}}]
*[https://chabad.info/in-focus/889528/ הכטמן מגיש: בנין 770 בכפר חב"ד • תיעוד מרהיב] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/in-focus/907252/ כפר חב"ד מזווית שלא הכרתם • הצלם החב"די מגיש תיעוד] {{אינפו}} {{תמונה}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]
[[en:Kfar Chabad]]

שמואל אבצן

2025-06-25T16:21:39Z

חסיד של הרבי: לא אנציקלופדי בעליל, מיותר.

[[קובץ:הרב שמואל אבצן.jpeg|250px|ממוזער|הרב שמואל אבצן]]
הרב '''שמואל אבצן''' (נולד ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תשמ"ז]], 1987) הוא מנהל ועד [[שיחות אין אינגליש]], ומשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. וחבר מטה מצוות הקהל שע"י צא"ח המרכזית בארה"ב.

==תולדות חיים==
נולד לר' [[יונה אבצן]] ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תשמ"ז]], למד ב[[אוהלי תורה (קראון הייטס)|חיידר אהלי תורה]] שב[[קראון הייטס]].

למד ב[[תות"ל לוד|ישיבה הקטנה בלוד]] וב[[ישיבת תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. לאחר מכן נסע לשנתיים ל[[התלמידים השלוחים|שליחות]] ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]].

נשא בשנת [[תשע"ב]] את בתו של הרב [[יוסף יצחק מיוניץ]] מנהל הישיבה ב[[בופולו (ניו יורק)|בופולו]].

בשנים [[תשע"ג]]-[[תשע"ד]] שימש כמשפיע ב[[ישיבת חובבי תורה (קראון הייטס)|ישיבת חובבי תורה]].

כאשר תומכי תמימים סיגייט עברו להרי הפוקונוס, הצטרף כמשפיע למשך השנים [[תשע"ה]]-[[תשע"ו]], ובזה היה עמוד יסוד בהתפתחות הישיבה מחדש.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] הצטרף כמשפיע לצוות [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. כיום (לאחר פטירת המשפיע הראשי ר' [[יואל כהן]]) הוא מוסר שיעורים בקביעות בסדר חסידות בערב, ומתוועד מזמן לזמן.
[[קובץ:הרב שמואל אבצן, רמ בחסידות בתותל המרכזית..jpg|ממוזער|הרב שמואל אבצן, משפיע ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].]]
בשנת [[תשע"ט]], לאחר פטירת אביו, התמנה בהחלטת המשפחה והנוגעים בדבר, כממלא מקומו בניהול ועד [[שיחות אין אינגליש]].

==פרויקטים בהם היה שותף==
* אונזער קינדער - מתן תמיכה וסיוע ל[[תלמידים השלוחים]] בישיבות בחו"ל.
* Back2Basic - תרגום שיחות מהחלקים הראשונים ב[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] לתלמיד האמריקאי הממוצע.
* [[לקראת שבת (גליון)|לקראת שבת]].

==לקריאה נוספת==
*'''"If It's Important, You Should Have It in English"''', מגזין COLive גליון 27 טבת ה'תשפ"ה עמוד 40

{{מיון רגיל:אבצן, שמואל}}
[[קטגוריה:משפחת אבצן]]
[[קטגוריה:משפחת חזן]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]

התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)

2025-06-25T06:39:35Z

חסיד של הרבי: /* יחסי ליובאוויטש עם חב"ד ניעז'ין */

{{הפיצול בחב"ד|
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)
|תמונה=[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|250px]]
|כתובית=מפת העיירה [[ליובאוויטש]] - העיירה בה התרחשו המאורעות שהובילו לפיצול, ובה קבע [[אדמו"ר המהר"ש]] את מושבו. במרכז המפה נתן לראות את חצר רבותינו נשיאנו
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבוברויסק
|משך הפיצול=חב"ד קאפוסט - 57 שנים{{ש}}חב"ד ליאדי - 43 שנים {{ש}}חב"ד ניעז'ין - 15 שנים
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]
|ממשיכו של אדמו"ר הצ"צ=[[אדמו"ר המהר"ש]] שהמשיך את הנשיאות בעיירה [[ליובאוויטש]]
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] וליאדי בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפוסט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם.}} {{*}} מאז ועד היום חסידות חב"ד החלה להקרא בשם '''חסידות חב"ד-ליובאוויטש'''{{הערה|נקראה כך גם על שם מקום מושבו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בעיירה ליובאוויטש, וגם כדי להבדיל אותה מהענפים האחרים (חב"ד-קאפוסט, חב"ד-ליאדי וחב"ד-ניעז'ין)}}
|ראו גם='''ראו גם'''
|חסידי אדמו"ר הצמח צדק (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]
|חסידי אדמו"ר המהר"ש (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|חסידי ליובאוויטש]]
}}
'''התפצלות חסידות חב"ד''' היה מאורע היסטורי שהתרחש בין השנים [[תרכ"ו]] ל[[תרפ"ג]] שבו התפצלה בהדרגתיות [[חסידות חב"ד]] למספר ענפים. הפיצול התרחש לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת תרכ"ו בעקבות מחלוקת בשאלת יורשו של אדמו"ר הצמח צדק, שלושה מבניו ([[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]], [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]], ו[[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]]) פתחו חצרות נפרדות מחב"ד-ליובאוויטש. ממשיך דרכו בפועל של [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]] היה בנו הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש]] ששימש באדמו"רות ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|על פי פסק בית הדין שדן בעניין יורשו של [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצמח צדק]], להרחבה ראו בפסקה [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)#הצוואות, פסק הבית דין והפיצול|הצוואות, פסק הבית דין והפיצול]]}} ובמקביל אליו שימשו שלושת אחיו כאדמו"רים ברוח חב"ד: [[המהרי"ל מקאפוסט|רבי יהודה לייב]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[קאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ליאדי]], ורבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ניעז'ין]].

במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו לחסידות חב"ד - ליובאוויטש. הפיצול הסתיים בשנת [[תרפ"ג]], לאחר שאחרון אדמו"רי קאפוסט, [[רבי שמריה נח שניאורסון]], שהיה אדמו"ר בעיר בוברויסק, הסתלק ולא נמצא לו יורש. לאחר הסתלקותו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובמקביל חלק מחסידי קאפוסט עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.

==רקע==
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן פניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול בחסידות חב"ד בין בניו השונים התרחש לאחר הסתלקותו]]
לאדמו"ר הצמח צדק היו שבעה בנים{{הערה|ראה ספר התולדות אדמו"ר הצמח צדק, עמ' 228 ואילך, פרק "משפחתו". בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו), כותב הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] שלאדמו"ר הצמח צדק היה בן נוסף בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך אודות ילדו זה לא מובא בשום מקום מלבד בספר זה.}}: רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]{{הערה|כונה הרב"ש, לאחר הפיצול התקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]].}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|כונה המהרי"ל, ייסד את ענף [[חב"ד קאפוסט]].}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]]{{הערה|כונה הרחש"ז, ייסד את ענף [[חב"ד ליאדי]].}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]]{{הערה|כונה המהרי"ן, ייסד את ענף [[חב"ד ניעז'ין]].}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]{{הערה|כונה הריי"ץ, כיהן כ[[אדמו"ר]] בעיירה אוורוטש בסגנון חצרות [[טשערנוביל]] עוד בחיי אביו אדמו"ר הצמח צדק.}}, רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]{{הערה|כונה רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]].}}, ורבי [[אדמו"ר המהר"ש|שמואל - אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|ממלא מקום אביו ב[[ליובאוויטש]].}}.

בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר ביקשו ממנו [[חסיד]]ים, בנוסף על מאמרי אביהם הצמח צדק שנאמרו ב[[שבת]], והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"ח, וראה פירוט על-כך ברשימות תרכ"ו של [[אדמו"ר הריי"צ]].}}. בשונה משאר האחים, לא היה [[אדמו"ר המהר"ש]] מקבל את פניהם של רוב החסידים וחוזר לפניהם [[חסידות]] והיה מרבה להתרועע עם ה[[יהודי]]ם הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה 'מודרנית' יותר{{הערה|שם=תרכ"ו}}, אך היה חוזר לעיתים דברי תורה בפני [[הרשב"ץ]] והרב [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרצ"ז, עמ' 195}}. בשנותיו האחרונות של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הוא נהג לשלוח את בניו לחזור מאמרי חסידות בעיירות השונות, היו חסידים שהיו מקושרים מאוד ל[[מהרי"ל]] בנו של [[הצמח צדק]], עד כדי כך שהיו מעיזים לבקש מאדמו"ר הצמח צדק שישלח להם דווקא את המהרי"ל{{הערה|כך סיפר הרב [[פרץ חן (צ'רניגוב)]] וכן היה בעוד עיירות - ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז, עמ' קס"א.}}.

בנו החמישי של ה[[צמח צדק]] רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון חצרות טשערנוביל בעיירה אוורוטש{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז - עמ' קמ"ו ואילך.}}, ומדי פעם היה מגיע ל[[ליובאוויטש]] ואמר [[חסידות]] לפני יחידי סגולה המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו, בערך בשנת [[תקצ"ז]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' קט"ו.}}.

===מסעות ילדי הצמח צדק===
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מסביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] לאחר [[הסתלקות]]ו. היות ובשנים קודמות יצא סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] למסעות בקרב חסידיו בעיירות הקטנות, בהם אמר לפניהם [[חסידות]], הוא אף פנה אל חסידי [[חב"ד]] הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שיבקשו מאדמו"ר הצמח צדק שישלח אליהם את אחד מבניו שיחזור להם חסידות, בטענה שלא התאפשר להם להגיע ל[[ליובאוויטש]] מפני טורח הדרך, הזמן הרב שהיא ערכה והעלויות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו ויחזור חסידות{{הערה|שם=תרכ"ו}}. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבין הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל ה[[מהרי"ל]] בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה, וכש[[המהרי"ל]] קיבל את פניות ה[[חסיד]]ים שיבוא לחזור בעיירתם [[דא"ח]] הלך בתום לב לעיירות אלה, ולא ידע שהכל נעשה בעקבות תעמולתו של בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון|שלמה זלמן]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.

לפועל החליט ה[[צמח צדק]] לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}{{הערה|שמועות וסיפורים [[תשל"ד]], עמ' 57}}.כחלק מהתעמולה של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בקשו החסידים ב[[צ'רניגוב]] מר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] שיבקש מאדמו"ר [[הצמח צדק]] שישלח את בנו [[המהרי"ל]] לעירם כדי שיחזור להם [[דא"ח]], בתחילה ר' פרץ חן לא רצה לכתוב מפורשות, אלא לכתוב שישלח את אחד מבניו, אך לאחר הפצרותיהם של החסידים בצ'רניגוב שיפרש שכוונתם היא דווקא על [[המהרי"ל]] הוא כתב כך, וכאשר ר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]] הגיע ל[[ליובאויטש]] מתח על-כך [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביקורת ואמר לו {{ציטוטון|{{מונחון|וואס זיינען זיי בעלי-בתים אויף מיינע קינדער וועמען צו שיקן|מי הם בעלי הבית על ילדיי למי לשלוח}}}}. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של [[הצמח צדק]] רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו [[המהרי"ל]] אל הנעשה מסביבו.

===מסעות אדמו"ר המהר"ש===
בשנת [[תרכ"ב]], הורה [[הצמח צדק]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]]{{הערה|פטירתו הייתה בשנת תרי"ז, עוד קודם תחילת הפיצול והסתלקות הצמח צדק.}}, ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.

{{ציטוט-צף|סדר המסע לקיעוו {{קטן|[קייב]}} היה דרך כמה עיירות מאנ"ש שהתעכב בהם רק כשעות אחדות, ובכל מקום שעברו היה חוזר דא"ח כפי אשר הבטיח לכ"ק אביו הרה"ק אשר ציוהו לחזור דא"ח וגם לקבל אנשים. אמנם את זאת – לקבל אנשים – לא קיים. ונסיעתו זו עשתה כנפיים, עד כי בבואו לקיעוו הייתה לו קבלת פנים מהודרה {{קטן|[מהודרת]}} מכל נכבדי העדה כמעט בלי הבדל מפלגה. לא מיבעי ממפלגת החסידים ויראי אלקים, אלא גם המשכילים הנלהבים באו לקבל פניו. ובמשך ימי שבתו בקיעוו כעשרה ימים, הייתה העיר והסביבה מליאה ברגש נפלא במינו, ורבים מהחסידים מצערניגעוו {{קטן|[צ'רניגוב]}}, פלטאוע {{קטן|[פולטובה]}}, חערסאן {{קטן|[חרסון]}}, ניעזין {{קטן|[נייז'ין]}}, לובען, ראמען באו לקיעוו. אך חוק שם לו לבלי לקבל ביחידות, רק היה יוצא אל הנאספים לשוחח עמהם שעה קלה. וכמעט אשר בכל יום בשעה השביעית אחר הצהרים הי' אומר דא"ח כחצי שעה או כג' רבעי שעה. ורבו המתאוננים על אשר אינו מקבל על יחידות.|[[רשימות תרכ"ו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]}}
בשנת [[תרכ"ג]] נסע אדמו"ר המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת אדמו"ר הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל קייב. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. אדמו"ר המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות, אך אז נתגלה לכלל החסידים בקיאותו הרבה של [[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[נגלה]] וב[[חסידות]]{{הערה|שם=תרכ"ו}}.

בשנת [[תרכ"ו]], שוב הורה לו אביו אדמו"ר [[הצמח צדק]] לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|שם=תרכ"ו|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]], וכן ב[[רשימות היומן]], חוברת קמ, עמ' 4. מ'יומן' שנת [[תרצ"ג]]}}.

===חביבותם של אדמו"ר המהר"ש והמהרי"ל בעיני הצמח צדק===
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור בין השנים [[תר"י]] לשנת [[תרכ"ד]] מאמרים מיוחדים לפני [[אדמו"ר המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מדי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}. וכן אדמו"ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב ל[[אדמו"ר המהר"ש]] [[פ"נ]] לעיתים{{הערה|שם=פ"נ|ספר [[קיצור תולדות חב"ד]], עמ' 167 למטה}}.

אך אדמו"ר הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכשראה אותו אדמו"ר הצמח צדק אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק רצה לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובעזרתו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל}}. אך כאמור אדמו"ר [[הצמח צדק]] היה נוהג לכתוב פני"ם גם לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=פ"נ}}.

ביטוי נוסף לחיבה ששררה בין האחים, היה בעובדה שבעת לידת [[אדמו"ר הרש"ב]], נדחתה ה[[ברית]] בהוראת הסבא [[אדמו"ר הצמח צדק]], ובעת שהגיע זמן הברית התנה זאת הסבא בכך שהאבא לא ישתף אף מוזמן בטקס והוא יערוך לבדו את הברית בחדרו הקדוש, וכשראה אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] כי בחצר מסתובב אחיו המהרי"ל (דוד התינוק), התחנן לאביו שלכל הפחות אחיו המהרי"ל ישתתף - והצמח צדק נתן את אישורו לכך.

==הצוואות, פסק הבית דין והפיצול==
<gallery widths="180px" heights="150px" style="float: left; text-align: center;">
קובץ:מכתב הצמח צדק למהרש.png|מכתב שכתב הצמח צדק לבנו, אדמו"ר המהר"ש בו כותב את רצונו שינהיג את עדת החסידים
קובץ:זכרון הפסק דין.png|הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] על הפסק דין שבו פסק לטובת [[אדמו"ר המהר"ש]] שהוא זה שימשיך את [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] (נתן לקרוא את נוסך הזכרון בחלונית למטה)
</gallery>

===הצוואה וההסתלקות===
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.

ב[[צוואה]] שהשאיר אחריו אדמו"ר הצמח צדק ציווה שאת בית הכנסת ב[[ליובאוויטש]] ינהיגו המהרי"ל ואדמו"ר המהר"ש{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/6702230086 אגרות קודש הצמח צדק, אגרת ע"ט].}}, אך ביקש שכל בניו ינהיגו את החסידות בשווה{{הערה|שם=שאו|[https://chabadlibrary.org/books/1402880065 מאמר "שאו ידכם קודש"], שבת פרשת פנחס, [[י"ד תמוז]] [[תשכ"ז]], תורת מנחם, חלק נ', עמ' 227.}}. עם זאת את "פך השמן הרוחני", ואת תפקיד "[[נשיא הדור]]"{{הערה|שם=שאו}} העביר הצמח צדק לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]], כפי שהתבטא בפניו:{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י, עמ' 163.}}.

בפתק שכתב אדמו"ר הצמח צדק לאדמו"ר המהר"ש, זמן קצר קודם פטירתו, חזר על ההבטחה וחזקו ועודדו לא לירא:
{{ציטוט|תוכן=לבני ידידי וחביבי הר"ש שי'.

ראיתי דא"ח שלך והוטב בעיני מאד. השי"ת יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש, פתח פיך ויאירו דבריך, '''ואני מבטיח לך מה שאמרתי בעל פה''', וכאשר אמרתי לך מה ששמעתי מאאזמו"ר הגאון ז"ל. '''חזק ואמץ לכתוב ולהגיד ואני סומך אותך בסמיכה רבה''', ואל תירא משום אדם. והשי"ת יצליח לך ברו"ג ללמוד וללמד לשמור ולעשות.

אביך הדורש שלומך וטובת אנ"ש, מנחם מענדל בן דבורה לאה|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/6702230084 אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק, אגרת ע"ז]|מרכאות=כן}}

בפתק נוסף שהשאיר הצמח צדק שיועד לעדת החסידים, כתב על אדמו"ר המהר"ש:{{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|שם=פתקים|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 36. [[אוצר סיפורי חב"ד]], חלק ח', עמ' 32. 'אורות אמונים' עמ' ד'. [[קיצור תולדות חב"ד]] עמ' 167, ועוד.}}.
{{חלונית
|כותרת = נוסח הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}.
|מקור =
}}
===המחלוקת והכרעת הבית דין===
בזמן [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] היה [[המהרי"ל]] בעיירה [[קרמנצ'וג]]{{הערה|שם=דברים|[[רשימות דברים]] חלק ב' דף פ"ה.}}, והוא תכנן לשבות שם את [[חג הפסח]]. כשהתקבלה הידיעה בדבר הסתלקותו של הצמח צדק לקרמנצ'וג ביקשו ממנו החסידים שימלא את מקום אביו, המהרי"ל ענה להם שקודם הוא רוצה ללכת ל[[ליובאוויטש]] ולשבת עם אחיו. בין האחים הוא הזכיר גם את [[אדמו"ר המהר"ש]], והחסידים ענו על כך בזלזול "גם הוא מסכת"?!, המהרי"ל ענה להם:{{ציטוטון|בכבוד והוקרה, בודאי שהוא מסכת, ועוד איזה מסכת!}}{{הערה|בספר [[ליקוטי סיפורים]] מובאת הגרסא: "א גרויסע מסכת" (מסכת גדולה).}}{{הערה|שם=דברים}}. לימים כתב המהרי"ל על לכתו ל[[ליובאוויטש]] באיגרת ששלח לגיסו ר' זלמן וויליז ש: {{ציטוטון|ידוע לכל שבקרמנצ'וג בחזירתי בכל העיירות שדברו עמי לקבל על עצמי השבתי לכולם שאיני רוצה בשום שינוי שם חדש כלל מכמו שהוא מקודם רק התנהג כמו שהיה בחיים חיותו לחזור דא"ח כו'}}{{הערה|ראה היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' קס"ח.}}. ב[[בית רבי]] מסופר שכאשר חזר המהרי"ל מ[[קרמנצ'וג]] לליובאוויטש:{{ציטוטון|מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'.}}.

כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, ובעיקר לאחר גמר השבעה, דרשו חסידי [[המהרי"ל]] שרבם ימונה לממלא מקומו של הצמח צדק בנשיאות{{הערה|ראה ספר "ספריית ליובאוויטש", פרק ד', עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובמקום החל פולמוס נרחב בנוגע לכך. בנוסף הופצו אז פתקים שבהם משמע שהצמח צדק מתנגד למינויו של המהרי"ל כאדמו"ר{{הערה|בני הצמח צדק, עמ' 97.}}. בין דין של הרבנים ר' [[מנחם טוביה פיראטין]], ר' מרדכי מדיסנא ור' משה ישראל מדריסא קבעו שהפתקים מזויפים{{הערה|בני הצמח צדק, עמ' 98.}}.

בעקבות המחלוקת שהתעוררה, כתב המהרי"ל מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שיש לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח{{הבהרה|לא רשום שם על זה בכלל!}}, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130.}}.

בשל כך הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש. בית דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]], קבעו שאדמו"ר המהר"ש הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172.}}.

החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בקיאותו של אדמו"ר המהר"ש ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות גילו הצעיר יחסית, ומראיות המוכיחות את הערכתו של הצמח צדק אליו, שהתבטאו במספר פתקים שכתב הצמח צדק בהם הביע את רצונו שהמהר"ש ימלא את מקומו{{הערה|שם=פתקים}}. מסופר לאחר שהמהר"ש הראה את בקיאותו הגדולה בנגלה, שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו צעיר, [[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש:{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}.

בתקופה מאוחרת יותר כתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.

===אחרית דבר===
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר לאדמו"ר המהר"ש{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מספר 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] הוסע מתוך לחץ ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם נפתחה חצר חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. היו שטענו ש[[המהרי"ל]] ובנו רבי שלמה זלמן שניאורסון היו אחראים להתפרצות המחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזו הייתה אחת הסיבות שחסידיו של המהרי"ל עזבו איתו (בעל-כרחו) את [[ליובאוויטש]] ועברו לעיירה קאפוסט{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}{{הערה|לפני ההתיישבות בקאפוסט, היה המהרי"ל תקופה מסויימת ב[[ליאדי]] (לאחר בדיקתם של בניו על המקום), אך עזב את ליאדי, יש שאומרים שעזב מפני שרצו לתת לו את השטח עליו עמד בית אדמו"ר הזקן בעבר (לאחר שנשרף במהלך מלחמת נפוליאון בונפרטה), ולא רצה שתתפתח מחלוקת לאיזה מן הזרמים שייך המקום - בני הצמח צדק, עמ' 102.}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נשאר כשנתיים בעיירה ליובאוויטש, ולאחר כך נסע לעיירה [[ניעז'ין]], לבקשת יהודי המקום{{הערה|שם=לכתחילה|לכתחילה היה זה לרבנות.}}, שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נשאר גם הוא כמה שנים בליובאוויטש{{הערה|שם=ליאדי|היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג}} ולאחר כך נסע ל[[ליאדי]], לבקשת יהודי המקום {{הערה|שם=לכתחילה}} וייסד שם את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. בן זקוניו של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך משם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.

אדמו"ר המהר"ש הציע לאחיו להישאר בליובאוויטש ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו אמר רבי יהודה לייב מקאפוסט לאדמו"ר המהר"ש: {{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{הערה|מפי הרב [[יעקב לנדא]], [[אוצר החסידים (ספר)]] עמ' 473}}.

==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}.

מסופר שכאשר נודע לחסיד ר' [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא החל לפרוץ בבכי ולשבור את החלונות, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של הצמח צדק, כשהגיע לליובאוויטש הודיע שהוא לא יתפלל ולא יאכל כלום עד שישמע מה יאמר לו הצמח צדק וכך עשה. ר' יקותיאל מליעפלי שהה על הציון במשך כל היום, ולאחר זמן, שר' יקותיאל לא יצא, נכנסו החסידים לציון וראו אותו מעולף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד, והחל לחזור על מאמר חסידות ששמע מהצמח צדק בציון. לאחר מכן שמע ר' יקותיאל מאמר חסידות מכל האחים, ולאחר ששמע את מאמר החסידות של אדמו"ר המהר"ש, בחר רבי יקותיאל באדמו"ר המהר"ש כרבי, באומרו:ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .

מסופר שהחסיד ר' [[שניאור זלמן פראדקין]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ואדמו"ר המהר"ש ענה לו ש{{ציטוטון|אבי אמר לי שהדבר ימשך חדשיים בלבד}}. ואכן לאחר חודשיים מאמירתו של אדמו"ר המהר"ש ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] הסתלק [[המהרי"ל מקאפוסט]], וחסידי קאפוסט רבים חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|אלה תולדות פרץ עמוד 653, הובא בספר בני הצמח צדק עמוד 107}}.

עד שנת [[תרפ"ג]] התמזגו ענפיה השונים של חב"ד ורוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו לליובאוויטש כליל וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

==הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==

שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:

===חב"ד קאפוסט===
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}
<gallery widths="150px" heights="145px" style="float: left; text-align: center;">
קובץ:ציור הרבי המהר"ש.jpg|ציור המיוחס לאדמו"ר המהר"ש, ממשיכו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]
קובץ:מהריל.jpg|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]
</gallery>
מייסד הענף היה [[המהרי"ל מקאפוסט]].

בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והיה אף זה שזכה לראות את פני [[אדמו"ר הזקן]], נהרו אליו מרבית החסידים, והענף [[חב"ד קאפוסט]] היה בתחילה הענף הגדול ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בחגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים ממקומות רבים, גם כאילו שלא נמנו על עדת חסידי חב"ד{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}

המהרי"ל הסתלק כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר הוקמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]]. לאחר שהסתלק מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].

הענף התקיים במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]].

===חב"ד ליאדי===
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}
[[קובץ:חבד ליאדי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של [[אוהל (קבר הצדיק)|אהל]] אדמו"רי חב"ד ליאדי בעיירה [[ליאדי]]]]
מייסד הענף היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]]. עוד לפני שאדמו"ר [[הצמח צדק]] [[הסתלקות|הסתלק]], היו חסידים רבים שנקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|אלו]], כגון החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]] מהאמלי, אחיו ר' זלמן דוכמן מקארמה, ועוד. לאחר פטירתו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] נהרו מאות מחסידיו לליובאוויטש, ומקצתם נקשרו לרחש"ז שהתגורר אז עדיין בעיירה [[ליובאוויטש]], כגון ר' משה ישראל מדריסא (בנו של ר' [[מרדכי מליעפלי]]), ר' מרדכי מקאמיל, ועוד{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.

כאשר נסע לעיירה ליאדי בשנת [[תרכ"ח]], בקשו ממנו החסידים במקום, שינהג באדמו"רות וישמש להם כרבי, ואכן רבי חיים שניאור זלמן הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות. מסופר כאשר הוא הגיע לשם התבטא:{{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}{{הערה|שם=ליאדי ב'|ראה היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג - ק"ד, ועוד..}}. עד שהגיע ל[[ליאדי]] הייתה הקהילה במקום קטנה ונידחת, וכשהגיע לליאדי הוא החיה מחדש את המקום והחזיר עטרה ליושנה{{הערה|[[בית רבי]] חלק א', פרק כ"ג}}. לליאדי נהרו אליו עוד רבים מגדולי תלמידיו של הצמח צדק, ביניהם הר"ז מדיסנא{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג', פרק י'}}, החסיד ר' רפאל נחמן מנאווע, ועוד עשרות חסידים גדולים וחשובים{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.

חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין-ליאדי". לאחר שהסתלקו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.

===חב"ד ניעז'ין===
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}
[[קובץ:ניעזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בעיירה [[ניעז'ין]] ששימש כמרכז [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]] כיום]]
מייסד הענף היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].

הענף התקיים במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], בשנת תרמ"ג נפטר רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] ובניו סרבו לשמש באדמו"רות אחריו. לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת תרמ"ג עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.

===חסידות אוורוטש===
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}.

את שושלת זו פתח לאחר שהכריחו חותנו בניגוד לרצון אביו, אך מהמכתבים שבהם התדיינו בנושא, ניתן לראות כי אדמו"ר הצמח צדק כבר מחל לחותנו.

את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.

יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].

==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או הענף
{| class="wikitable" border="1"
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות
|-
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, תרכ"ז - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - תרפ"ג{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - [[תרמ"ג]] התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים [[תרמ"ג]] - [[תר"ס]] התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ו[[רצ'יצ'ה]], בשנים [[תר"ס]] - [[תרס"ט]] התקיימו במקביל החצרות ב[[רצ'יצ'ה]] ו[[בברויסק]] ובשנים [[תרס"ט]] - [[תרפ"ג]] התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).
|-
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, תר"מ - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.
|-
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{יישור טקסט|מרכז|בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים}} || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[אדמו"ר הריי"צ]].
|-
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש
|-
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] (תרמ"ג - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול עד היום}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]], הסתיימה תקופת הפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.
|}

==מרכזי הענפים שהתפצלו==
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם הענף שהקים{{הערה|[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).

בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מקאפוסט רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך שלחסידי קאפוסט היו שני ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], ולאחריו בעיר בברויסק, וכן חלק מרכזי היו בעיירה רציצא{{הערה|הריכוז ב[[רציצא]] היה במקביל ל[[קאפוסט]] ול[[בברויסק]]}}.

כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות ליאדי התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.

==ריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול==
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] בירושלים, בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]
'''פסקה זו לא יורדת לפרטים אלא היא באה לתת נקודת מבט '''כללית''' על המצב שנוצר בריכוזי חב"ד ברוסיה ובליטא לאחר ההתפצלות מליובאוויטש. אם כי לרוב המצב שנכתב מבטא את המציאות ששררה אז בשנים הראשונות להסתלקות הצמח צדק ויתכן מאוד שלאחר שהמהומות שכחו המצב בעיירות אלה השתנה.'''

בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים בסטרדוב שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של המהרי"ל מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של אדמו"ר המהר"ש{{הערה|כוחה של סניגוריה, עמ' 141 ו142}}.

גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו המהרי"ל היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את המהרי"ל הפך ל[[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, והמהרי"ל מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל למוהילוב היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.

בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי הצמח צדק שקראו לו ר' בער זעק שזה לא ייתכן שלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את הצמח צדק, ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו שהמהרי"ל ימלא את מקום הצמח צדק) ואותו ר' בער הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי להמהרי"ל), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את המהרי"ל ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי [[היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 176}}.

ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב [[אהרן לוין]], שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשהסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].

גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו לחסידי קאפוסט רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים חסידי קאפוסט, אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.

בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.

ב[[פולוצק]] היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] אך למרות זאת חסידי קאפסוט בפולוצק חבבו את אנשי ליובאוויטש ולא היה מחלוקת ביניהם. בהקשר לכך מסופר שאנשי קאפוסט בעיירה בקשו מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישלח עבורם משפיע, בתחילה אדמו"ר הריי"צ שלח להם חסיד שלא הצליח להסתדר אתם כי דרך ליובאוויטש שונה מקאפסוט, ולאחר שאנשי קאפוסט כתבו על-כך לאדמו"ר הריי"צ הוא שלח את המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיכהן כמשפיע בעירם באמרו ש{{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אוהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}{{הערה|נוסח אחר (מפי זכרונו של ר' [[יהושע מונדשיין]]): {{ציטוטון|אתה נח לבריות, ואתה תסדר איתם}}}}{{הערה|המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, עמ' 29}}.

קהילת חב"ד ב[[וורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר ורשה שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].

בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[ווילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.

ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בריגא הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת תרל"ח הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך לחסידי קאפוסט. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש לריגא ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.

בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא וייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו חסידי קאפוסט{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה חסיד קאפוסט אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.

בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך לחסידי קאפוסט, ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.

בית כנסת חב"ד הידוע [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] בירושלים השתייך לחסידי ליובאוויטש.

ב[[ארצות הברית]] היו קהילות של חסידי ליובאוויטש לצד חסידי ניעז'ין, בין השאר בעיר [[ניו יורק]] שם הייתה לחסידי ניעז'ין חלקה משותפת ב[[חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק)|בית העלמין היהודי]] עם חסידי ליובאוויטש{{הערה|שם=ניו}}{{הערה|שם=עוד|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82462 חשיפה: החלקה החב"דית הראשונה בבית עלמין בניו יורק {{חב"ד אינפו}}]}}, וכן בעיר [[בולטימור]] היו קהילות של חסידי ליובאוויטש להם היה בית הכנסת בשם "אנשי ליובאוויטש נוסח האר"י" ולחסידי ניעז'ין את בית הכנסת "אנשי ניעז'ין". בעיר [[פילדלפיה]] היה לחסידי ניעז'ין בית כנסת בשם "אהבת אחים אנשי ניעז'ין"{{הערה|ראה בספר [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30475_138.pdf תולדות חב"ד בארצות הברית, שלום דובער לוין - עמוד קכ"ח].}}.

==היחסים בין ליובאוויטש לענפים שהתפצלו==
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט. ממקימי [[כולל חב"ד המיוחד]]]]
במהלך השנים הראשונות לפיצול שררה מערכת יחסים חמה יחסית בין מייסדי הענפים - בניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], אך לאחר הסתלקותם המחלוקת החריפה בין החצרות השונים עד תקופת [[אדמו"ר הריי"צ]].

===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד קאפוסט===
היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מלווים במתיחות גדולה משנת הקמת הענף, ובמיוחד לאחר ש[[המהרי"ל]] הסתלק.

בין השאר שררו חילוקי דעות בין ליובאוויטש וקאפוסט בעניינים מופשטים בחסידות, ואף במנהגים. לדוגמה התעוררה מחלוקת בין חסידי ליובאוויטש ולרבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט בשאלה האם [[הצמצום]] נגע ב[[אותיות הרשימו]] או לא, אדמו"ר המהר"ש כתב שהצמצום לא נגע באותיות הרשימו{{הערה|ראה גם ב[[תורת שמואל]] - מאמר ד"ה אז ישיר [[תר"מ]]. וכן ד"ה שובה ישראל (הנחה א') תר"מ. ועוד}} ובעל ה"מגן אבות" חלק על כך וטען שהצמצום נגע גם באותיות הרשימו{{הערה|ראה ספר [[מגן אבות]] להרש"ז מקאפוסט, ד"ה ויגש אליו יהודה. קטע המאמר בו כותב הרש"ז את דעתו בעניין הרשימו צוטט בספר [[המלך במסיבו]] חלק ב' בנספחים בעמוד רע"ג}} (החסיד המפורסם ר' דוב תומארקין - מחסידי הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש - התפלפל על-כך בחילופי מכתבים עם אדמו"ר בעל המגן אבות מקאפוסט){{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב', עמוד פ"ב, וכן בנספחים עמודים רס"ז - רצ"ג}}. אף במנהגי חסידים היו שינויים קלים - לדוגמה חסידי קאפוסט הקפידו לחגוג את [[חג הגאולה י"ט כסלו]] בליל י"ט כסלו, ולעומת זאת חסידי ליובאוויטש נהגו לחגוג את י"ט כסלו דווקא בליל כ' כסלו{{הערה|הובא בספר "החייל - סיפורו של תמים" (הוצאת [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש|ממש]]) עמוד 101. ולהעיר שלמרות שיש העורכים התוועדויות אף בליל י"ט כסלו, עדיין ההתוועדות המרכזית היא ביום י"ט כסלו הגולשת לליל כ' כסלו.}}.

[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] וההקדמה לספר נכתבה על-ידיהם{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד פ"ה}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר דרך מצוותיך הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}.

על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים ב[[בברויסק]].

לאחר הסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש הלכו חסידי ליובאוויטש ל[[ווילנא]] כדי להדפיס את ספרו [[לקוטי תורה לג' פרשיות]], [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] ששמעו על-כך רצו לעשות תחבולה ולהחליף את המאמרים שנכתבו שם על-ידי אדמו"ר המהר"ש במאמרים של אדמו"ר [[הצמח צדק]] המיוסדים על אותם פסוקים, ובכך "להוכיח" שאדמו"ר המהר"ש לא חידש כלום כביכול אלא רק חזר על מאמריו של אביו. ואכן השלוחים שבאו לוילנא כדי להדפיס את הספר לא שמו לב לכך שהדפים שהיו בידיהם ובם מאמריו של אדמו"ר המהר"ש הוחלפו במאמריו של אדמו"ר הצמח צדק, וכך הם הדפיסו את הלקוטי תורה לג' פרשיות בתחילה. וכשהביאו את הספר ל[[ליובאוויטש]] והוא החל להתפרסם עשו מכך חסידי קאפוסט רעש גדול, בטענם שזה חיקוי למאמריו של הצמח צדק והספר הופסק להתפרסם למספר שנים{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב', עמוד ע"ט, ועמוד פ"ב}}.

מסופר שפעם הגיע רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] לביקור ב[[ליובאוויטש]] כדי להשתטח על קברו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ולאחר מכן הוא הגיע לבקר את [[אדמו"ר המהר"ש]]. כאשר הם נפגשו, אמר לו אדמו"ר המהר"ש: "יודע אתה למה לא מצאת את הרבי [בציון]? - כי הוא היה אצלי"{{הערה|בני הצמח צדק, עמ' 260, בנוסח דומה ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/11/638483b9166c6_1669628857.pdf תשורה קפלון תשפ"ג, עמ' 23].}}.

ב[[שמחת תורה]] [[תרע"א]] התבטא [[אדמו"ר הרש"ב]] שאין במאמריו של רבי שלמה זלמן שניאורסון שום חידוש{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], ע' כד.}}, ושהחסידות בקאפוסט היא "ללא יסודות כלל"{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], ע' סט.}}. לעומת זאת, רבי שלמה זלמן שיבח את אדמו"ר הרש"ב שהוא ירא שמים גדול{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], ע' כו.}}.

לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" הוא שלח [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], כשחזר אדמו"ר הרש"ב מהציון הוא היה נראה מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ואדמו"ר הרש"ב ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי שלמה זלמן שניאורסון{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' רכ"ו}}.

מאורע משמעותי היה בשנת [[תרע"ב]], כאשר חסידי קאפוסט פרשו מ[[כולל חב"ד]] בעקבות כמה חילוקי דעות בין האדמו"ר מוהרש"נ מבאברויסק ל[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בענין מנהלי הכולל, ראו ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מ"א בארוכה.}}, שהיה נתון לשליטתם של כל אדמו"רי הענפים השונים, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}, בציינם שזה על מנת לחזור חזרה ולהתאחד ולהשקיט את המחלוקת שבינתיים. יש לציין שכאשר ביקר אדמו"ר הריי"צ בארץ בשנת [[תרפ"ט]], שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, קיבלו על עצמם אנשי כולל חב"ד המיוחד באופן רשמי את נשיאות אדמו"ר הריי"צ על הכולל.

===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד ליאדי===
בהתחלה היו יחסים קרובים בין ליובאוויטש ל[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], במיוחד במהלך נשיאותו של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]]. אך לאחר שהרחש"ז [[הסתלקות|הסתלק]] והענף חב"ד ליאדי נחלק בין חתנו ובין בנו השתפרו היחסים בין ליאדי ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], ובמקביל היחסים התקררו עם ליובאוויטש{{הערה|שם=המיוחד}}.

[[אדמו"ר המהר"ש]] והרחש"ז מליאדי חבבו מאוד זה את זה. הקרבה המיוחדת ביניהם התחילה כאשר [[הצמח צדק]] שידך בין אדמו"ר המהר"ש לבין בתו של הרחש"ז, ה[[חתונה]] נערכה ברוב פאר והדר ובין המוזמנים היה החסיד ר' [[הלל מפאריטש]], כשראה ר' הלל את הרחש"ז אמר לו בבדיחות {{ציטוטון|איך אתם משתדכים עם מחותן שאינכם מכירים?}} כששמע זאת אדמו"ר הצמח צדק אמר לר' הלל {{ציטוטון|הוא גם לא מכיר את החתן...}}{{הערה|[[לקוטי סיפורים]], עמ' קי"ב}}. במהלך ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה ונפטרה לאחר שלשה חודשים. אך גם כש[[אדמו"ר המהר"ש]] [[נישואים|נישא]] ל[[רבנית רבקה]] הקשר ביניהם לא הפסיק{{הערה|שם=ליאדי ג'|היכל הבעש"ט, חלק י"ח, עמ', קי"ח - ק"כ}}.

כמו כן לפני חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הרש"ב]], אביו אדמו"ר המהר"ש שלח אותו ביחד עם אחיו ר' זלמן אהרן לקבל ברכה מ[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] ב[[ליאדי]] ולשמוע ממנו מאמרי חסידות{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 135}}.

בהקשר לכך אחד מילידי ליאדי סיפר שהרחש"ז מליאדי היה נוהג לעלות פעם בשנה לציונו של [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]], ובכל פעם שהיה מגיע לעיירה היה נפגש עם [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ליאדי ג'}}, ולפני [[הסתלקות]]ו של הרחש"ז אדמו"ר המהר"ש שלח את בניו [[אדמו"ר הרש"ב]] ור' זלמן אהרן לשמוע ממנו חסידות, ולמרות חוליו וחולשתו הרחש"ז התיישב במיטתו ואמר בפניהם מאמר [[דיבור המתחיל]] "כרע שכב כארי"{{הערה|[[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.

עוד סיפור שממחיש את קרבתה של ליאדי לליובאוויטש בשנים הראשונות סיפר החסיד ר' רפאל קימין, שפעם בא מעיירתו ביעשינקאוויטש אל [[אדמו"ר המהר"ש]] בעניין שהטריד אותו, ואדמו"ר המהר"ש לא התייחס לשאלותיו אלא אמר לו {{ציטוטון|מדוע אין אביך ר' יהודה יוסף מתמנה לרב בביעשינקאוויטש?}} הדבר הפליא אותו מכיון שבעיירה כבר היה רב אחר, ואמר זאת לאדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר המהר"ש מצידו אמר לו ללכת להתייעץ עם אחיו [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]]. ר' רפאל הלך אל הרחש"ז ודבר אתו בדבר שהטריד אותו, אך הרחש"ז כמו אדמו"ר המהר"ש לא התייחס לדבריו ושאל את אותה השאלה "מדוע לא יכהן מר אביך כרב בביעשינקאוויטש"? ר' רפאל העיד שהדבר הפליא אותו שבעתיים, הן השאלה התמוהה והן רוח הקודש השורה בין האחים מ[[ליובאוויטש]] ו[[ליאדי]]. מספר ימים לאחר שחזר לעיירתו הרב הקודם נפטר ואביו החליף את מקומו, אז הבין את שאלתם של הרחש"ז ואדמו"ר המהר"ש{{הערה|היכל הבעש"ט חלק י"ח עמ' קי"ח קי"ט. וכן ב[[שמועות וסיפורים]].}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] סירב לשמוע מאמר חסידות מרבי שמריה נח שניאורסון (שהיה אדמו"ר ממבוברויסק-קאפוסט), והסכים לשמוע רק מאדמו"רי ליאדי{{הערה|[[רשימות הרב"ש]], עמ' קנ"א.}}.

===יחסי ליובאוויטש עם חב"ד ניעז'ין===
הרבנית [[נחמה דינה שניאורסון]] אשת [[אדמו"ר הריי"צ]] היא נכדתו של מייסד הענף רבי [[ישראל נח שניאורסון]].

בנו של המהרי"ן רבי [[אברהם שניאורסון]] כשהיה אברך בא בהזדמנות מ[[קישינב]] עירו אל אביו המהרי"ן ואמר לו:"אבא, לא אקבל ממך שלום, כי הפעם לא באתי כבן אל אבא, אלא כחסיד לפני רבו" אמר לו אביו המהרי"ן "זאת אומרת שאתה זקוק לעצה? עצתי היא שתסע אל דודך [[אדמו"ר המהר"ש]] בליובאוויטש", רבי אברהם אכן נסע לליובאוויטש והתקבל ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר המהר"ש, כאשר חזר מליובאוויטש לקישינב הוא עבר דרך ניעז'ין, וכשהגיע לאביו, אמר לו אביו:"נו, עצה טובה נתתי לך?..."{{הערה|[[לשמע אוזן]], מדור אדמו"ר המהר"ש, אות ט'.}}.

לאחר הסתלקות המהרי"ן הפצירו חסידי ניעז'ין בבנו רבי אברהם לקבל על-עצמו את הנהגת חסידי ניעז'ין ולשבת תחת אביו כאדמו"ר לעדת החסידים, אך רבי אברהם סירב עקב היותו מקושר לליובאוויטש. רבי אברהם אף התבטא על [[אדמו"ר הרש"ב]] ש{{ציטוטון|האמת והמסירות נפש שלו הן שני עמודי אור. ולאיזו דרגה של אמת ומסירות נפש זה יכול להגיע - אי אפשר לאף אחד להשיג, ביחוד האמת ומסירות נפש של נשמה כללית. ידעתי מי יהיה ממלא מקומו של הרבי מהר"ש}}{{הערה|בית משיח גיליון מספר 896, עמוד 57}}.

באחד מבתי העלמין היהודים ב[[ניו יורק]] יש חלקה משותפת לחסידי ליובאוויטש וניעז'ין, הנקראת בשם [[חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק)|חלקת אנשי ליובאוויטש וניעז'ין]]{{הערה|שם=ניו|[[בית משיח]] גיליון 1262 עמודים 34 - 35}}{{הערה|שם=עוד}}.

==ניסיונות ליישוב המחלוקת==
{{חלונית
|כותרת =האגרת שכתב רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בשם אביו [[המהרי"ל]] ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]
|תוכן ={{ציטוטון|צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין}}
|מקור = [[היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא
}}
ניסיונות ליישב את המחלוקת היו אצל כמעט כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצמח צדק בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]]{{הערה|אז [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] התגורר בעיירה [[ליובאוויטש]] ולא פתח עדיין את חצרו}}, וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]{{הערה|[[היכל הבעש"ט]], חלק ט"ז, עמ' קע"ב קע"ג}}.

כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת {{גודל|2|(ראה האגרת בחלונית בצד שמאל)}} בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.

כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.

כמו כן כשנת [[תר"מ]] כאשר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז מליאדי]] נחלה בא אליו אדמו"ר המהר"ש כדי לבקרו ולהתפלל עליו, וכן הביא איתו רופא מומחה שיבדוק את הרחש"ז (מכאן רואים את גודל החשיבות והכבוד שיחס אדמו"ר המהר"ש לאחיו למרות המחלוקת בין חסידיהם) כמה ימים לאחר מכן ב[[ד' טבת]] [[הסתלקות|הסתלק]] הרחש"ז מליאדי{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק י"ח, עמ' קי"ט, וכן [[בית רבי]] - אידיש עמ' 183}}.

[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו אדמו"ר המהר"ש ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידויות{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד רפד}}. אך לאחר זמן ענה אדמו"ר הרש"ב על שאלותיו של הרש"ז מקאפוסט בנושא למעט שאלה אחת (ישנם הלומדים תשובה לשאלה זו מתשובה אחרת){{הערה|[https://chabadlibrary.org/catalog/pdf.php?config=eyJocmVmIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJjb3VudGVyIjpudWxsLCJsaW5rcyI6eyJ0YWJsZSI6Im1zY2F0YWxvZ19tYXAiLCJwYWdlcyI6eyJoZWFkZXIiOiJcdTA1ZTJcdTA1ZGVcdTA1ZDVcdTA1ZDNcdTA1ZDlcdTA1ZGQiLCJsaW5rIjoiXHUwNWUyXHUwNWRlXHUwNWQ1XHUwNWQzIn0sInVzZWlkIjp0cnVlLCJpbWFnZSI6ZmFsc2V9LCJyb3ciOnsiMCI6IjIzNTUiLCJoYl9pZCI6IjIzNTUiLCIxIjoiMTYiLCJwYWdlcyI6IjE2IiwiMiI6IjIzNTUiLCJ2b2xubyI6IjIzNTUiLCIzIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zIiwicHJlZml4IjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL21zIiwiNCI6IjAiLCJzaGFhciI6IjAiLCI1IjoiXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJwb3N0Zml4IjoiXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYifX0= כתבי המחלוקת], באתר ספריית ליובאוויטש.}}.

==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שמואל בזפלוב]], שעקב היותו מקושר לליובאוויטש סירב לרשת את מקומו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק באדמו"ריות, ובפועל החליפו רק ברבנות]]
בזמן הפיצול היה בליובאוויטש יחס ביקורתי כלפי הענפים השונים בחב"ד, אך כיום דבר זה השתנה. [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי החשיבו את אדמו"רי הענפים השונים בחב"ד כחלק מאדמו"רי חב"ד, אך כענפים שונים{{הערה|ראה ב[[היום יום]] שם מגדיר הרבי את כל האדמו"רים הללו בתואר "אדמו"ר" וכן להלן אודות הכנסתו של המהרקי"ד מליאדי למדור "רבותינו נשיאנו".}}.

אדמו"ר הריי"צ שציין את בני ונכדי הצמח צדק ב[[הקריאה והקדושה]] כינה אותם בשם "אדמו"ר", [[הרבי]] ציין זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] והתבטא שמכך לומדים שכל יהודי יכול לקחת את ההתפשטות וההתרחבות דהתואר אדמו"ר{{הערה|[[שיחה|שיחת]] ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]].}}

כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] העביר הרבי את זה למדור "רבותינו נשיאנו", אך בהפסק שלוש נקודות בינו לבין אדמו"ר הרש"ב{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמ' כ"ג}}.

ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד הסכים לאחר הפצרות, כתגובה הרבי הדפיס את הספר שמ"ן למאור - דרושיו של הרב שמריה נח{{הערה|[[רבי שמריהו נח מבברויסק|רבי שמריה נח]] ציווה בצוואתו להדפיס את דברי תורתו, אך היא לא הודפסה בפועל מפני מאורעות השואה.}}. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק שמן למאור הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] עמ' 159-160.}}.

כאשר [[הרבי]] בא לנחם את [[הרש"ג]] בב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] אחרי פטירת אמו, נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "[[מגן אבות]]" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. הרבי אף אמר שמאמרי המגן אבות הם "זיי זיינען געשמאק מאמרים" [= אלו מאמרים ערבים]. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמן הפיצול אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של הצמח צדק למרות שרק ההקדמה נכתבה על ידי חסיד קאפוסט, אך הרבי ציין שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד, וכיום ניתן ללמוד במגן אבות{{הערה|שם=המלך|[[המלך במסיבו]] חלק ב' בעריכת ר' משה מרדכי לאופר - הוצאת קה"ת, עמודים ס"ז ואילך}}{{הערה|[[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז, עמ' קמ"ג}}.

==אחרית דבר==
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] תרמ"ג עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].

לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].

לאחר חמש עשרה שנה [[חב"ד ניעז'ין]] נסגרה. לאחר ארבעים ושלוש שנה חב"ד ליאדי נסגרה. במשך שתים עשרה שנה נשאר רק ענף [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] מיתר הענפים. יש לציין שבתקופה האחרונה קאפוסט על חצרותיה הייתה מאוד קטנה בעוד שליובאוויטש הייתה גדולה מאוד.

בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט הסתלק ולא השאיר אחריו בנים חיים - מכיון ששני בניו ר' זלמן ור' מנחם מענדל נפטרו עוד בחייו{{הערה|שם=ברוך|ספר "תולדות ברוך מרדכי" עמ' 11 - 112}}, לכן כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}} וחסידיו אכן כתבו כבר מכתבי התקשרות אל נכדיו, אולם הם סירבו. תושבי בבוירסק בקשו מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שידבר עם חתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] שיקבל על עצמו את האדמו"רות ואדמו"ר הריי"צ אכן כתב לו מכתב, אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עקב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]{{הערה|שם=ברוך}}. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים לאדמו"ר הריי"צ וחזרו לליובאוויטש.

==ראו גם==
* [[חב"ד קאפוסט]]
* [[חב"ד ליאדי]]
* [[חב"ד ניעז'ין]]
* [[שושלת צ'רקס]]
* [[כולל חב"ד#כולל חב"ד המיוחד|התפלגות כולל חב"ד]]
*[[חסידות סטרשלה]]

==לקריאה נוספת==
* [[עמרם בלוי|בלוי עמרם]], '''בני הצמח צדק''', תשפ"א, הוצאת מעיינותיך{{הערה|1=[https://anash.org/how-much-do-you-know-about-kopust/ סקירת הספר] באתר אנ"ש (אנגלית).}}
* קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט"
* [[רשימות תרכ"ו]]
* '''חב"ד ליובאוויטש''', מוסף בית משיח 'במחנה צבאות השם' כ"ד מנחם אב תש"פ עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/04/blog-post_30.html מרתק: כך נפתרה המחלוקת והסאגה אודות מינוי הרבי המהר"ש כמנהיג ישראל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-קובץ-ד-לקריאה.pdf קובץ "ליובאוויטש שבליובאוויטש"] עמוד 18 ואילך {{PDF}} {{קישור שבור|}}

{{הערות שוליים}}
{{ערך מומלץ}}
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
[[קטגוריה:חצרות חב"ד]]

לונדון

2025-06-23T03:08:51Z

חסיד של הרבי: ?????

{{קהילת חב"ד|
|שם=לונדון
|תמונה=[[קובץ:בית ליובאויטש.jpg|250px]]
|כתובית=מתחם [[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש]] בלונדון
|עיר=[[לונדון]]
|מדינה=[[אנגליה]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה= הרב [[לוי יצחק רסקין]]
| השליח הראשי= הרב [[ שמואל לו ]]
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=[[בית ליובאוויטש לונדון]], [[בית משיח לונדון]]
|שלוחים מרכזיים=
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=76
|מספר משפחות בקהילה=400 משפחות אנ"ש
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בלונדון|אישים בלונדון]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים באנגליה|מוסדות וארגונים באנגליה]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים באנגליה]]
}}

'''לונדון''' (באנגלית: '''London''') היא עיר הבירה של [[אנגליה]] ושל הממלכה המאוחדת. מתגוררים בה למעלה מ-8 מליון תושבים מתוכם כ-200,000 (מאתיים אלף) יהודים המרוכזים בעיקר בשכונות סטמפורד היל וגולדס גרין, בעיר גם קהילה חב"דית גדולה המונה כ-400 משפחות אנ"ש. בעיר יש את מרכז העסקים השני בגודלו בעולם לאחר [[ניו יורק]].

השלוחים המרכזיים: הרב [[בן ציון שם טוב]], חתנו הרב [[נחמן סודק]] והרב [[שרגא פייביש ווגל]]. הרב [[לוי יצחק רסקין]] חתן הרב סודק הוא רב קהילת חב"ד בלונדון.

==קהילת חב"ד בעיר==
לפני [[השואה]] היו [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מעטים ב[[לונדון]] ולהם בית כנסת חב"ד.

בשנת [[תש"ט]] - מספר שנים לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] נרשמה הגירה של מספר חסידי חב"ד אל בריטניה, רובם ככולם התרכזו בלונדון, אך עדיין לא היו לקהילה מסודרת.

כאשר שמע על כך [[אדמו"ר הריי"צ]] שלח את הרב [[בן ציון שם טוב]] לחזק את הקהילה היהודית בבריטניה, ובכלל זה את הקהילה החב"דית הטריה שנרקמה זה עתה בלונדון.

הרב [[בן ציון שם טוב]] נחל הצלחה גדולה, והחל לפתוח מוסדות ומסגרות לילדים היהודים בבריטניה. כמו כן הרב שם טוב פתח [[תלמוד תורה]] זמני לקהילת חב"ד בלונדון בביתו הפרטי ברח' קרניץ, החדר נוהל על ידי אשתו ובתו. והרב [[עובדיה שטראקס]] היה מחנך בתלמוד תורה ושותף להקת וניהול המוסדות באותה תקופה.

בנוסף ל'חדר' הזה הקים הרב שם טוב 'חדרים' נוספים בעוד מספר מוקדים ברחבי לונדון. את מרכז הפעילות של חב"ד בבריטניה ריכז הרב [[בן ציון שם טוב]] בשכונת סטמפורד היל.

==בית ליובאוויטש==
בשנת [[תשי"ט]], כאשר פעילות חב"ד בבריטניה גברה, והקהילה הורחבה. הוחלט על רכישת מבנה גדול בשכונה. המבנה נרכש וניתן לו השם "[[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש]]". מיד לאחר קנייתו החלו בבנין שיפוצים נרחבים כדי שיוכל להכיל בית כנסת לקהילה, משרדים, מקווה, ו'חדר'.

השיפוצים הושלמו סופית בשנת [[תשכ"ט]] ולחנוכת המבנה שלח הרבי מברק מיוחד. במקביל נקנו מבנים לתלמוד תורה ולבית הספר בנות, והוקם בית הספר יסודי לבנים המיועד לתלמידים מבתים לא חב"דיים, בזמני הקיץ התקיים קעמפ מיוחד לילדי חב"ד בבריטניה. כמו כן הוקמו מספר כוללים לאברכים, הוקם ארגון [[נשי ובנות חב"ד]] אנגליה, ועוד.

זמן קצר לאחר פתיחת [[בית ליובאוויטש לונדון]], נפתח "מרכז ליובאוויטש לצעירים" ברחוב "סינגלטון" בעיר. הקמת מוסדות אלו סימנו את התחלתה של האמפרייה החב"דית בבריטניה.

בשנת תש"כ הגיע ללונדון השליח הרב [[נחמן סודק]] חתן הרב בן ציון שם טוב, ובשנת תשכ"א השליח הרב [[שרגא פייביש ווגל]]. הרב סודק והרב ווגל ביססו והרחיבו את פעילות הפצת היהדות והמעיינות בעיר. כאשר הרב ווגל מנהל את בית ליובאוויטש שהפך עם השנים למרכז חב"ד הראשי באנגליה.

==25 בתי חב"ד==
כיום פועלים בלונדון{{הערה|[https://he.chabad.org/centers/default_cdo/city/London/country/England מספר בתי חב"ד]}} מעל ל25 בתי חב"ד הפועלים בכל רחבי העיר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה קהילת חב"ד בלונדון מאות משפחות [[אנ"ש]]. רב קהילת חב"ד בלונדון הוא הרב [[לוי יצחק רסקין]].

==בית משיח לונדון==
[[קובץ:קונגרס משיח האירופאי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|חלק מהרבנים השלוחים המשתתפים בקונגרס משיח האירופאי האחד עשרה (תשע"א) המתקיים בבית משיח לונדון]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית משיח לונדון]]}}
בית משיח לונדון הוא כינויו של [[בית כנסת|בית הכנסת]] ו[[בית חב"ד]] בניהולו של הרב [[חיים יצחק כהן]] הממוקם בשכונת סטמפורד היל ב[[לונדון]], [[אנגליה]]. 'בית משיח' פועל עם תושביה החרדים של לונדון, וכן עם יהודים ישראלים החיים בעיר.

==ישיבת תומכי תמימים==
[[קובץ:ישיבה לונדון.jpg|ממוזער|תמונת מחזור]]
'''ישיבה גדולה ליובאוויטש - [[לונדון]]''' היא סניף של [[ישיבת תומכי תמימים]] המיועדת לתלמידים בגילאי [[ישיבה גדולה]].

בראשות הישיבה עומד הרב [[יצחק מאיר הרץ]], והיא מונה עשרות תמימים.

==מוסדות חב"ד בלונדון==
*'''[[בית ליובאוויטש לונדון]]''' מהווה את מרכז חב"ד בלונדון ממקומים בו בית ספר ובית כנסת ומשדים.
*''' כולל אברכים ליובאוויטש''' - כולל אברכים בלונדון שהוקם לעילוי-נשמת הרב [[נחמן סודאק]] מראשי חב"ד ב[[אנגליה]].
*'''[[בית משיח לונדון]]''' בית חב"ד בניהול ר' [[חיים יצחק כהן]].
*'''בית הכנסת אנש - היכל מנחם''' בשכונת גולדס גרין.
*'''[[ישיבה גדולה ליובאוויטש לונדון ]]'''.
{{להשלים}}

==ראו גם==
*[[בית ליובאוויטש לונדון]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.chabad.org.uk/ אתר הקהילה]
*[https://chabad.info/moshiach/638550/ קונגרס משיח האירופאי ה21 בלונדון] {{חב"ד אינפו}}
*[https://col.org.il/news/119227 5 שנים לפטירת השליח לאנגליה: סבב התוועדויות בלונדון {{col}}]
*[https://col.org.il/news/139839 רבני ואדמו"רי לונדון קיבלו בנועם את חברי כולל 'אור החסידות'], באתר {{COL}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אנגליה]]

תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)

2025-01-30T22:32:19Z

חסיד של הרבי: ביטול גרסה 736146 של 212.76.102.132 (שיחה)

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה שנפתחה ב-[[תשס"ו]]|אחר=ישיבת אחי תמימים ראשון לציון (תשי"ב - תשס"ה)|ראו=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
{{ישיבה|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש, ראשון לציון
|תמונה=ראשלצ ברבאק.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה בעבר
|אפיון= ישיבה גדולה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ו]]
|מיקום=יהודה טיבוביץ 4 ראשון לציון
|ראש הישיבה=הרב [[שמעון ויצהנדלר|שמעון וייצהנדלר]]
|מנהל גשמי=
|מספר תלמידים=כ-35
|ספר פלפולים=קובץ מפרשים
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש]], מגזין החייל.
|משגיח ראשי=חי קלנגל}}
[[קובץ:התוועדות יט כסלו תשעא ישיבת ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט בכסלו]] [[תשע"א]] בישיבה. נואם: ה[[משפיע]] הרב [[אברהם מייזליש]]]]
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] ב[[ראשון לציון]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב יואל רוזן ובראשה עומד הרב [[שמעון ויצהנדלר]] היא מישיבות חב"ד הבודדות שמצהירה לאי לימוד [[לימודי חול|ליב"ה]] ואינה רשומה במוסדות המדינה. נכון לשנת [[תשפ"ה]] לומדים בישיבה כ-35 [[תמימים]].

==היסטוריה==
הישיבה הוקמה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב [[שי הרמתי]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[שמעון וויצהנדלר]] והרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם קעניג]]. בעת הקמתה היא נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעוד לא בשלו אצלם התנאים להשתלב בישיבת [[תומכי תמימים]] ותיקה. בשנת [[תש"ע]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים כך שכיום כל תלמידי הישיבה הינם כאלה.

בשנת [[תשע"ב]] נפתחה בישיבה מסגרת של [[מכון סמיכה]], בראשה עומד הרב [[אלחנן רקובר]] מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מדי שבוע לתלמידי הישיבה.

נכון לשנת הלימודים תשפ"ה מונה הישיבה כ-35 תלמידים.

== מבנה הישיבה ==
בתקופת הקמתה על ידי הרב יואל רוזן הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול ברחוב פינסקר. בשנת [[תשס"ט]] עברה למזרח העיר (שיכון המזרח) לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב{{הערה|על קריית קאליב היה מענה מהרבי לישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] (לפני שעברה ל[[כפר חב"ד]]) לשאלתם בדבר מיקום הישיבה בקריית קאליב: "עוד חזון למועד".}}. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת. בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] עברו החדר אוכל וזאל הישיבה למבנה חדש ברחוב טיבוביץ בעיר. (המבנה בו שוכנת אף ה[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה]]) הנמצא במרחק קצר מהמבנה הוותיק, לאחר תקופה קצרה עברה גם הפנימיה
==מפעולות הישיבה==
[[קובץ:החייל.png|250px|שמאל|ממוזער|ספר החייל]]הישיבה גדולה בראשון לציון מתאפיינת בעיקר בפעילויות אותם מארגנים תלמידיה, מהם נתן למנות:

<nowiki>*</nowiki> '''[[פרסום משיח]]''' - בכל יום יוצאים ה[[תמימים]] למבצע פרסום משיח על ידי ריסוסי הגאולה, תליית [[דגל משיח|דגלים]], והדבקת פוסטרים ,(על חשבון זמנם הפנוי ומחוץ לסדרים).

* '''[[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו מעיינותיך]]''' - מדי [[ליל שישי]] מתארגנים מספר קבוצות של תמימים שמחלקים עלונים לשבת (בעיקר גיליונות [[אחרית הימים (גיליון)|אחרית הימים]],[[שיחת הגאולה]] וקובץ סיפורים) ברחבי הארץ.
* '''[[מבצע קידוש]]''' - מידי [[ליל שבת]] יוצאים מספר תמימים מהישיבה אל עבר, מרכזי הבילוי והפאבים ברחבי העיר לזכות יהודים בשמיעת [[קידוש]] (מיסודו של הרב [[זלמן נוטיק]]).
* '''[[הקהלת קהילות]]''' - התמימים בישיבה הולכים מידי שבת להקהלת קהילות בעשרות בתי כנסת (בעיקר בערים [[ראשון לציון]] ו[[בת ים]]).
* לומדים [[חסידות]] עם אברכים שאינם חב"דיים ב[[חברותא]] ובאופן ווירטואלי.

* מדי שבוע עולה סרטון לרשת ובו תימצות ה[[דבר מלכות]] השבועי.
* [[הצמתות]] .מדי יום מפיצים התמימים חומר על הגאולה בצמתי הכבישים, כשהרמזור בצבע אדום.

* בליל שישי מתקיימת [[התוועדות חסידית|התוועדות]] רחוב במרכזי בילוי בראשון לציון והסביבה.
* שיעורים בישיבות - מדי שבוע מגיעים התמימים לישיבות לא חב"דיות באזור ולומדים איתם את שיחות ה[[דבר מלכות]].
* כינוסי מקורבים - כמה פעמים במהלך השנה מתקיים כינוס למקורבים של התמימים במבצעים, המקורבים מגיעים לישיבה ומקבלים חומר חסידי וגאולתי.
* לימוד בחברותות - המקורבים של התמימים מהמבצעים מהצמתים ומהטרמפים מוזמנים על ידם להגיע אל הישיבה מתי שירצו בכדי לשבת ללימוד בחברותא עם התמימים.

== הוצאה לאור ==
{{ערך מורחב|החייל - סיפורו של תמים}}
החל מחודש [[אייר]] [[תשע"ח]] החל לצאת לאור על ידי תלמידי וצוות הישיבה גיליון 'החייל' הכולל כתבות תורניות בנושאים הנלמדים בישיבה וכתבות השקפה חסידיות, הגיליון נקרא בשם 'החייל' על שם המדור המרכזי בגיליון, המספר את סיפורו של תמים בדור השביעי ומבוסס על דמויות ומקרים שאירעו בישיבה לאורך השנים, בשנת [[תשפ"א]] לוקט המדור לספר שיצא לאור בהוצאת [[ממש]] בשם [[החייל - סיפורו של תמים|החייל]]. מיד לאחר סיום כתיבת פרק החייל החלו בכתיבת חלקו השני של הספר שנקרא בשם "הלמדן" המבוסס גם הוא על אירועים שאירעו בישיבה.

בנוסף לכך מזמן לזמן מוציאה הישיבה לאור קובץ מפרשים המלקט את המפרשים העוסקים בסוגיות הנלמדות בישיבה מסוכמים ומבוארים על ידי רבני הישיבה. האחראי להוצאת הקובץ הוא הרב [[יוסף יצחק רוך]] ר"מ ומשפיע בישיבה. כמו כן בשנת תשפ"א החל לצאת קובץ מפרשים לסדרי הלכה בעריכת הרב [[אלחנן רקובר]].

לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"ב]] הוציאה הישיבה ספר [[הערות התמימים ואנ"ש]] (290 עמודים) ובו מאמרים עם פיענוחים, קובץ 'אוצרות' ובו פירושים של רבותינו נשיאנו על [[מסכת שבת]] שנלמדה בשנה ההיא בכלל ישיבות תות"ל בעולם, והערות של התמימים ורבני הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/755599/ תות"ל ראשל"צ: מנחת עשיר – קובץ הערות לכבוד י' שבט] {{אינפו}}}}.

== צוות הישיבה ==
[[קובץ:חלוי"צ גינזבורג בישיבה.png|שמאל|ממוזער|הרב גינזבורג מוסר שיעור בישיבה]]
[[קובץ:הרב וויצנדלר ראשון.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ראש הישיבה הרב וייצהנדלר]]
* [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], [[ר"מ]] שיעור ב' ומשפיע שיעור ג'- הרב [[שמעון וייצהנדלר]].
* הרב [[מאיר בוסטומסקי]] - חבר הנהלה.
* הרב יוסף יצחק רוך - משגיח ר"מ וחבר הנהלה.
* הרב [[אהרן קעניג|אהרן אברהם קעניג]] - מנהל גשמי.

;[[משפיע]]ים
* הרב ישראל קופצ'יק - משפיע שיעור ג'
* הרב [[בן ציון פרישמן|חיים אלתר בן ציון פרישמן]] - משפיע שיעור ב'
* הרב [[חיים משה אלפרוביץ' (ראשון לציון)|חיים משה אלפרוביץ']] - משפיע שיעור א'
* הרב [[שמואל שניאור מזרחי]] - משפיע שיעור א'

;
;[[ר"מ|רמי"ם]]
* הרב [[חיים טל]] - ר"מ שיעור א'
* הרב [[שמעון וייצהנדלר|שמעון ויצהנדלר]] - ר"מ שיעור ב'
* הרב [[אלחנן רקובר]] - ר"מ שיעור ג'

;
;[[נו"נ]]
* הרב ירחמיאל רוך
* הרב [[יעקב יצחק בלום]]
* הרב [[יעקב לנצ'נר]]
* הרב [[לוי יוסף יצחק קראוס]]
* הרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם מענדל קעניג]]
* הרב דוד גבאי

;[[משגיח]]ים
* הרב אליעזר יוסף חי קלנגל (משגיח ראשי)
* הרב אביחי פנחס רוטשילד
* הרב [[יעקב יצחק בלום]]
* הרב יוסף יצחק רוך

===צוות הישיבה בעבר===
*הרב [[טוביה בולטון]] - נו"נ בישיבה (עד שנת [[תשפ"ג]])
*הרב [[לב לייבמן]] - משפיע בישיבה (עד שנת [[תשפ"ד]])
*הרב [[שי הרמתי]] - [[ראש הישיבה]] (תשס"ו - תשס"ט).
*הרב יואל חיים רוזן - מנכ"ל הישיבה (תשס"ו - תשע"ח).
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - ר"מ ומשפיע.
*הרב [[ינון ששון]] משגיח ומשפיע (תשע"א - תשע"ט).
*הרב [[אברהם בן ציון מייזליש]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"א - תשע"ה).
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע ראשי (תשס"ה- תשע"ט).
*הרב [[זלמן נוטיק|זלמן ניסן פנחס נוטיק]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"ט - תשפ"א).
*הרב מנחם מענדל הרצל משגיח (תשע"ט - תשפ"א)
*הרב מאיר טביב - ר"מ בישיבה ([[תשפ"ד]])

== הישיבה הקטנה ==
{{ערך מורחב|תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)}}
לקראת שנת הלימודים תשפ"א קיבלה הנהלת הישיבה הגדולה כמה מכתבים מהרבי על הרחבת הישיבה, ובהתאם לכך הוחלט להקים גם [[ישיבה קטנה ראשון לציון|ישיבה קטנה בעיר]] כסניף של הישיבה הגדולה, לצוות ההרכב הראשוני של הישיבה התמנה [[זלמן פלדמן|הרב זלמן פלדמן]] כמנהל רוחני, הרב [[לוי דורון]] והרב [[שלום דובער טאלער]] כמשפיעים, הרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם קעניג ]] כיועץ חינוכי.

==קישורים חיצוניים==
* [http://totrashlats.com/ אתר בו מופיעים שיעורים מרבני הישיבה]
* [https://sinun770.org/author/UCklgrgpjvlw-NMkw_LDjhmQ/#tab2 ערוץ יוטיוב המכיל שיעורים מרבני הישיבה] באתר סינון חב"ד
* [https://drive.google.com/drive/folders/1F-6pbw2LhJEEz03oesAn9N6rlCJm7hNA תקיית 'גוגל דרייב' המכילה את גליונות 'החייל' שיו"ל על ידי הישיבה] {{PDF}}
* [https://drive.google.com/file/d/1ug5Ub-mfXgQ7T8pBLeMcj6dKq1SqWsO0/view קובץ הערות התמימים ואנש, י' שבט תשפ"ב] {{PDF}}
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/20688.htm סימפוזיון משיח וגאולה ו' אייר] בישיבת תות"ל ראשון לציון באתר {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/tag/?term=ישיבת%20תומכי%20תמימים%20ליובאוויטש%20ראשון%20לציון ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ראשון לציון] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/sichat_hageula/Life/23407.htm בראשון לציון התכוננו לגאולה ב'ערב חב"ד'] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/moshiach/17880.htm ראשון לציון • התמימים חנכו מקום מיוחד למלך המשיח בהיכל הישיבה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/chabad/24572.htm חגיגת סיום הרמב"ם בישיבת ראשון לציון] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://chabad.info/news/1175264/ ערב עם חב"ד בישיבה {{אינפו}}][[חב"ד אינפו|[[קובץ:אינפו.jpg|קישור=|27x27 פיקסלים]]]]

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל: ראשון לציון}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

משתמש:חסיד של הרבי/עיצוב דף משתמש 2

2024-11-13T16:09:29Z

חסיד של הרבי:

{{DISPLAYTITLE:'''משתמש: חסיד של הרבי'''}}
<div style="border: blue; background: linear-gradient(80deg, #c0dfeb, #ffffff, #befaf4); padding: 0.5em;">
<div id="stub" style="background-color:;#1a9176 border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>[[קובץ:דגל זהות 2.png|27px|קישור=דגל משיח]] '''<big><big>{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=שחור|גופן=וילנא|טקסט=יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד}}</big></big> [[קובץ:דגל זהות 1.png|27px|קישור=דגל משיח]]'''</CENTER></div>
{{תיבה
| צבע = #2d4796
| צבע מפריד =
| תמונה =סמליל ד.jpg
| קישור תמונה =[[חב"דפדיה]]
| גודל = 75px
| כותרת ={{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|גודל=6|צבע=שחור|גופן=גוטמן סתם|טקסט=קער א וועלט היינט!}}}}
| הסבר ={{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=גוטמן סתם|~ חב"דפדים הופכים את העולם ~}}}}
| כפתורים =
}}
{{כפתור לחיץ|צבע=כחול|רוחב=300px|לדף שיחתי [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|לחץ כאן]]}} {{כפתור לחיץ|צבע=כחול|רוחב=300px|למעבר ל'''ערכים מומלצים''' [[חב"דפדיה:ערכים מומלצים|לחץ כאן]]}} {{כפתור לחיץ|צבע=כחול|רוחב=300px|למעבר ל'''ערכים מובחרים''' [[חב"דפדיה:ערכים מובחרים|לחץ כאן]]}}
{{כפתור לחיץ|צבע=אדום|[[משתמש:חסיד של הרבי/סיפור עם מסר|לחץ כאן]] לסיפור קצר וקולע.}}
{{דמות
|שם=חסיד של הרבי
|תמונה=עד לנשיאות.jpg|250px
|כינוי=
|תיאור=חסיד של הרבי, מוותיקי משתמשי חב"דפדיה
|תאריך לידה=יום חמישי, [[י"ב אייר]] [[תש"פ]]
|מקום לידה=[[חב"דפדיה]], [[ארץ הקודש]]
|מקום פעילות=[[חב"דפדיה]]
|תפקידים נוספים=מלחמה במשחיתים, כתיבה בנושא היסטוריה חסידית, יצירת מיזמים
|רבותיו=
|תלמידיו=עשרות משתמשים ברחבי האתר
|חיבוריו=
|השתייכות=חב"דפדים פעילים
}}
<div style="text-align: center;">
{{עיצוב גופן|גודל=5|צבע=חום|גופן=וילנא|טקסט=אם [[ישיבת חח"ל צפת|צפת]] (=[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשל"צ]]) הם משוגעים, ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] הם כופרים - אז עדיף להיות משוגע, '''אבל לא כופר!'''}} {{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=וילנא|טקסט=(מפי הרב [[זושא אלפרוביץ']] [[משפיע]] ראשי של ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]])}}
</div>
{| style="border: 1px solid #8888aa;border-collapse:collapse;" border="1"
|- style="vertical-align:top;"
| style="background:#fafafa;padding-right:5px;" |
'''חסיד של הרבי'''. נקודה.

<div style="border:1px solid;border-radius:1em;box-shadow:0em 1em 1em #3399CC;padding-top:1em;margin:2em 0 2em 0;">
<div style="font-size:85%;float:left;">[ [{{SERVER}}/w/index.php?title=מיוחד:Contributions&target=ערן כל התרומות] ]</div>
{{יישור טקסט|מרכז|תיבות המשתמש שלי:}}
<div style="height:300px;overflow:auto">

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - יחי}}
{{משתמש - פעיל יפוצו}}
{{משתמש - ערים מופצות|10|
:;ב[[ארצות הברית]]
#[[בורו פארק]]
#[[ווילאמסבורג]]
#[[פלטבוש]]
#[[מונסי]], ניו-יורק
#מונרו (קריית יואל), ניו-יורק
#[[לייקווד]], ניו-ג'רזי
#:;ב[[ארץ ישראל]]
#[[בית שמש]]
#[[מודיעין עילית]]
#[[ביתר עילית]]
#[[ירושלים]]}}
{{משתמש - אגו"ח}}
{{משתמש - אתר הגאולה}}
{{משתמש - ראשלצי}}
{{משתמש - פטור}}
{{משתמש - כותב אידיש}}
{{משתמש - מספר דפים|93}}
{{משתמש - מספר עריכות|12,600}}
{{משתמש - תמים}}
{{משתמש - מאמין בנצחיות חייו של הרבי}}
{{משתמש - דביר נגבי}}
{{משתמש - הדבקות}}
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}
{{משתמש - פינת החי}}
{{משתמש - כפר חב"ד חדש}}
{{משתמש - יודע היסטוריה}}
{{משתמש - נוסע לרבי}}
{{משתמש - מקווה}}
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}
}}

</div>
|
[[קובץ:לערך הרבי שליט"א.png|מרכז|ממוזער|250PX|{{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=שחור|גופן=וילנא|טקסט=תואר פני כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח}}}}]]

{{גלריה|רבותינו נשיאנו נשיאי חב"ד|

<gallery widths=74px>

קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|[[רבי שניאור זלמן ברוכוביטש]] ('''אדמו"ר הזקן''') - מייסד [[חסידות חב"ד]]

קובץ:אדמו"ר האמצעי.jpg|[[רבי דובער שניאורי]] ('''אדמו"ר האמצעי''') - הנשיא השני של חסידות חב"ד

קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|רבי מנחם מענדל שניאורסון]] ('''אדמו"ר הצמח צדק''') - הנשיא השלישי של חסידות חב"ד

קובץ:תורת שמואל.jpg|[[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|רבי שמואל שניאורסון]] ('''אדמו"ר המהר"ש''') - הנשיא הרביעי של חסידות חב"ד

קובץ:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|[[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|רבי שלום דובער שניאורסון]] ('''אדמו"ר הרש"ב''') - הנשיא החמישי של חסידות חב"ד

קובץ:אדמור הרייץ.jpg|[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|רבי יוסף יצחק שניאורסון]] ('''אדמו"ר הריי"צ''') - הרבי הקודם. הנשיא השישי של חסידות בחב"ד

קובץ:לערך הרבי שליט"א.png|250PX|[[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]] '''ר'''אש '''ב'''ני '''י'''שראל. [[דור השביעי]] לנשיאי חב"ד, [[נשיא הדור]] ו[[הרבי כמלך המשיח|משיח צדקנו]]

</gallery>

}}

{{גופן|3|וילנא|שלום רב לכל באי האתר היקרים מכל, חסידים מקושרים לרבינו משיחנו שליט"א, הנכם נמצאים בדף המשתמש של '''חסיד של הרבי'''.}}

{{גופן|4|נרקיס|מי שרוצה לשאול או לכתוב לי משהו - '''בכל עניין שהוא''' - שיכתוב לי בדף השיחה ואשמח לענות לו בעז"ה. גם אם למישהו יש ביקורת על משהו שאני כותב או לא, מוזמן לכתוב לי ע"כ בדף השיחה ובעז"ה אתקן זאת.}}

{{גופן|4|נרקיס|אני מייחל לייחל(..) להיות מעשרה העקשנים שיביאו את התגלותו המידית של הרבי שליט"א מה"מ. אני אוהד במיוחד את הרה"ח ר' שלמה מיידנצ'יק ע"ה היו"ר הנצחי של אגודת חסידי חב"ד בארה"ק ושגרירו של הרבי שליט"א מה"מ בארה"ק}}

{{גופן|3|וילנא|'''להתראות ב770 המחובר לבית המקדש השלישי עוד היום; [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]! יחי המלך!}}

<big>'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''
</big>

{| cellpadding="1" style="font-size: 95%; margin: 0 3px 0 2px;"
| style="color:#ffffff;font-weight:bold;border: 2px outset #66CCFF;border-radius:0 1em 0 5em; background: #3399CC; text-align: center;" | '''{{גופן|4|וילנא|קצת עליי}}'''
|-
|
|
{| style="border: 1px solid #8888aa;border-collapse:collapse;" border="1"
|- style="vertical-align:top;"
| style="background:#fafafa;padding-right:5px;" |
קצת עליי:

<div style="border:1px solid;border-radius:1em;box-shadow:0em 1em 1em #3399CC;padding-top:1em;margin:2em 0 2em 0;">
{{יישור טקסט|מרכז|<big>'''קצת עליי'''</big>}}
<div style="height:300px;overflow:auto">

[[קובץ:התוועדות תשרי תשפ"ד.jpeg|ימין|ממוזער|250px|תוצאה של שלוש שנות ניסיון: {{ציטוטון|מודעה מקיר תזעק}} - מודעה מטעם אש"ל על [https://chabad.info/news/tishrei/1014519/ ההתוועדות למשתמשי חב"דפדיה] שנתלתה ב770 בחודש תשרי תשפ"ד]]
נרשמתי לחב"דפדיה ב[[י"ב אייר]] [[תש"פ]], בזמן ש[[מגפת הקורונה|הקורונה ז"ל]] השתוללה בעולם. הישיבות נסגרו (לא חשבו עדיין על קפסולות..), סגרים הוטלו, וקלגסים חיפשו עבריינים מתפללים בבמנייני חצרות (עוד לפני שזה היה חוקי להתפלל, זוכרים?) ואני מצאתי את עצמי מובטל יותר מאיי פעם.. ואז גיליתי את חב"דפדיה, נשביתי בקסמה. עשיתי קצת פדיחות בהתחלה, טעיות בהמשך, עד שעליתי על הגל (מקווה שעל הגל הנכון).. וכל השאר? - היסטוריה..

תחום התעניינותי הוא: '''היסטוריה חסידית''' (ראה לדוגמא ערכים שיצרתי בנושא היסטוריה חסידית על: [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]], [[חסידות חב"ד - סטרשלה]], [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]], [[קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק]], [[גזירת הלבוש]], וכו')..
ו'''ריכוזי חב"ד בארץ ובעולם''' (ראה לדוגמא ערכים שיצרתי על קהילות חב"ד ב[[קינגסטון (עיירה)]], [[פיטסבורג]], [[מיאמי]], [[מלבורן]], [[לונדון]], [[בולטימור]], [[לוס אנג'לס]], [[שיקגו]], [[נחלת מנחם]], [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אישי:קהילות חב"ד בארצות הברית|ועוד חזון למועד..]]).

בנוסף אני מאמין שצריך להשקיע בערכי החסידות בחב"דפדיה להרחיב אותם ולהוסיף כמה שיותר ערכים בנושאים חסידיים (ראה לדוגמא הערכים שיצרתי [[אהבה כרשפי אש]], [[אהבה כמים]], [[מזמור לתודה]], [[אין ערוך]], [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם ערכי חסידות|ועוד חזון למועד]])..

חלום (שאולי יהפוך עוד יום אחד למציאות, מי יודע?) זהו {{ציטוטון|{{מונחון|מאכן און שרייבן חב"דפעדיע אין אידיש|ליצור ולכתוב חבדפדיה באידיש}}}}, עד אז אני [[משתמש:חסיד של הרבי/תרגום ערכים לאידיש|מסתפק בלהשתעשע ברעיון זה..]] ומי יודע, אולי יום אחד חלום זה יתגשם?..

יצא לכם לבקר בערך שאהבתם או כתבתם? לי זה יצא.. הנה הסיפור: בחודש ניסן תשפ"ג במהלך נסיעה מ-770 לוושינגטון, עצרתי להתפלל מנחה בבית כנסת [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|צמח צדק]] ב[[בולטימור]] (על עיירה זו יצרתי ערך ותמיד עניין אותי להיות שם..) ועל הדרך צלמתי במיוחד עבור חב"דפדיה מספר תמונות מבית הכנסת כדי להכניס לערך תמונה יותר עדכנית ממקור הכי טוב שיש. (בעצירה זו גילתי שלא כמו שנכתב אז בערך בחב"דפדיה בית כנסת זה הוא "לא בידיוק" בית הכנסת המרכזי של הקהילה החב"דית שם, למעשה הוא כלל לא פעיל.. וכמובן עדכנתי את הערך {{חיוך}}).

בנוסף, מאז יצירתו דף המשתמש שלי - בכל גרסאותיו השונות - היווה ומהווה השראה להמוני משתמשים צעירים ברחבי האתר.

לאחר 3 שנות ניסיון, ב[[חודש תשרי]] [[תשפ"ד]] הגשמתי משאלה: בקשיים מרובים ובדרך לא דרך אורגנה [https://chabad.info/news/tishrei/1014519/ התוועדות אחדות למשתמשי חב"דפדיה לדורותיהם] הראשונה בהיסטוריה המתועדת שהתקיימה בחצרות קדשנו בה השתתפו כ-15 משתמשים בעבר ובהווה שנמשכה למעלה מ-5 שעות של התעלות רוחנית בניחוח חב"דפדי! ובעז"ה כולי תקווה שהתוועדות זו תהפוך למסורתית ותתקיים מדי שנה בשנה במשרדי חב"דפדיה שישכנו להם לבטח ב[[בית המקדש השלישי]] סמוך ונראה לחדר היחידות של [[הרבי|המלך המשיח]]. להתראות שם עוד היום!

עוד משהו שאם אתם חדשים כנראה לא ידעתם ואם אתם ותיקים לא תופתעו {{קריצה}}: אני די בטוח שאם יעשו סקר בשאלה "מי הוא המשתמש הכי פרובוקטיבי בחב"דפדיה" אני יזכה לרוב קולות! ממש ה'בן גביר' של חב"דפדיה.. ואני דווקא חובב את זה, זה מרתיע משחיתים ונותן קצת 'רגש' בעריכות באתר. לא התחברתם? - מצוין, סימן שזה עובד!
</div>

|-
| style="color:#ffffff;font-weight:bold;border: 2px outset #66CCFF;border-radius:0 1em 0 5em; background: #3399CC; text-align: center;" | {{גופן|4|וילנא|ציוני דרך}}
|-
| {{ציטוט צף|... ושמחתי לקרוא החלטתו להתעסק בהפצת אור החסידות וכו'. ורק חבל על שדוחה זה לאחר זמן - בה בשעה ש"הנה זה עומד אחר כתלינו" ורק הפצת המעיינות מעכבת והיש לשער הצער של רגע אחד בגלות, או רגע אחד נוסף בזמן הגאולה, ותענוגו בו.|[[אגרות קודש]], כרך ד', אגרת א'קנ"ז [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1157.htm (לחץ כאן) לצפייה במכתב]|}}
*נוצרתי ב[[יום חמישי]], [[י"ב אייר]] [[תש"פ]], בשעה 21:53.
*ביום שישי, כ' סיון, [[תש"פ]] מלאו לי אלף עריכות. (העריכה האלף היא בערך [[האוכלוסיה החב"דית]])
*ביום ראשון, ו' תמוז [[תש"פ]] מלאו לי אלפיים עריכות (העריכה האלפיים הייתה בערך [[כרטיס משיח]])
*ב[[מוצאי שבת]] [[פרשת דברים]], [[ד' אב]] [[תש"פ]] מלאו לי כחמשת-אלפים עריכות. (העריכה ה5,000 הייתה בערך [[יצחק חזן]])
*ב[[מוצאי שבת]] ומוצאי [[חג הסוכות]] [[תשפ"א]] בעקבות ההוספות שהוספתי לערך שיצרתי [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]] הוא הוגדל משמועתית והוצב במקום השני בגודלו בחב"דפדיה מבין הערכים האנציקלופדים(!) ומקום רביעי מבין כל 7,500 הערכים שיש באתר!
*ביום חמישי [[ח' שבט]] [[תשפ"א]] בשעה 16:30 לאחר תקופה ארוכה בה שכחתי את הסיסמה של המשתמש {{א|חסיד של הרבי}} עליתי עליה וחזרתי לכתוב ממשתמש זה! (בתקופה קשה זו ערכתי מהמשתמש ה'שגריר' {{א|חצק'ל}}{ ומגיע לו {{שכויח}} על-כך)
*ב[[מוצאי שבת]] [[פרשת פקודי]] - ב'אדר ב' תשפ"ב ערכתי את העריכה העשרת-אלפים שלי בחב"דפדיה בערך שיצרתי [[יצחק פנחס וישצקי]].
|-
| style="color:#ffffff;font-weight:bold;border: 2px outset #66CCFF;border-radius:0 1em 0 5em; background: #3399CC; text-align: center;" |{{גופן|4|וילנא|מדיניותי הקדושה}}
|-
|
{{ציטוט צף|פשוט אבדוק בחב"דפדיה, האתר שבו נעזרתי כדי להכין את דברי ההנחיה. זה כמו ויקיפדיה, אבל על חב"ד בלבד. כלומר, אם ויקיפדיה מנסה להקיף את כל הידע העולמי באשר הוא, באופן הכי רחב, '''כאן לא הולכים לרוחב אלא לעומק.''' כמה שיותר פרטני, כמה שיותר דקדקני ונוקדני, והכול על החסידות הזאת ורק עליה|[http://chabad.info/blogs/ידידיה-מאיר-כותב-על-חבדפדיה-פריק-של-יו/ מדבריו של ידידה מאיר בעיתון בשבע, פורסם ב{{חב"ד אינפו}}]|}}
#עידוד כתיבת עריכם עדיף על פני עידוד מחיקתם.
#מדיניות חב"דפיה אינה יכולה להיות סלחנית כלפי [[יוסף יצחק אהרונוב|מחריביה]] [[יחזקאל סופר|ומהרסיה]] של חב"ד.
#כל אשר משמעם לו - ילך לחב"דפדיה והיא זו שתפיג את שיעמומו.
#'''שיפור אמינות האתר:'''
#:'''א': מקור לתמונות!''' זה נשמע אולי דבר קטן, אבל זה חשוב '''מאוד''' בשביל האמינות של חב"דפדיה לאנשים מבחוץ! שימו לב: בתמונות שמעלים לאתר חייב להיות מצויין המקור שלהם, בעיקרון התמונות '''היחידות''' שנתן לעלות לאתרי ויקי זה תמונות שצולמו על-ידי משתמשים רשומים, וצריכים לציין את זה בזמן העלאת הקובץ. בחב"דפדיה נתן להעלות גם מחב"ד אינפו '''עם ציון קישור''' לכתבה ממנה הועתקה התמונה. בהתאם לכך בכל מקום אליו אני מגיע שיש עליו ערך בחב"דפדיה אני מצלם מספר תמונות ומעלה אותם לערך, במיוחד כשאני נמצא במקומות "נדירים" שלא יוצא לאנשים לבוא אליהם, כגון בעצירות ביניים וכדו'.
#:'''ב': מקור בערכים עצמם''' קראתם משהו בעיתון חב"די? כתבה? 50 % שיש בנושא הזה איזה אזכור בחב"דפדיה, ויכול להיות שהאכזור הנ"ל מצויין ללא מקור. לא קשה מדי.. לפעמים כתבה אחת בבית משיח (או כפר חב"ד..) יכולה להוות מקור להרבה מאוד ערכים, מומלץ לנסות בבית! 2 הדברים הנ"ל, ובמיוחד האחרון משפרים פלאים את האמון בחב"דפדיה, זה נראה דבר קטן אבל התוצאה שלו מרחיקת לכת. אמינות זה דבר מספר אחד שדרוש מכל אנציקלופדיה שמכבדת את עצמה!
#'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''
|-
| style="color:#ffffff;font-weight:bold;border: 2px outset #66CCFF;border-radius:0 1em 0 5em; background: #3399CC; text-align: center;" | {{גופן|4|וילנא|ערכים שיצרתי}}
|-
|
{{טורים|תוכן=
:::{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''חצרות''' חב"ד}}}}
#{{אייקון מובחר}} [[חסידות חב"ד - סטרשלה]] {{אייקון מובחר}}
#[[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''אירועים''' בחסידות}}}}
#{{אייקון המלצה}} [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד]]{{הערה|זהו הערך השני בגודלו מבין למעלה מ-8,000 ערכי חב"דפדיה}} {{אייקון המלצה}}
#[[קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק]]
#[[גזירת הלבוש]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''מושגים''' בחסידות}}}}
#[[אהבה כרשפי אש]]
#[[אהבה כמים]]
#[[איש (תואר)]]
#[[גבר (תואר)]]
#[[אנוש (תואר)]]
#[[אין ערוך]]
#[[קרבן תודה]]
#[[טעם]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''דבר''' מלכות}}}}
#[[דבר מלכות תולדות (א')]]
#[[דבר מלכות ה' טבת]]
#[[דבר מלכות בהעלותך (ב')]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''קטעים''' בתפילה}}}}
#[[מזמור לתודה]]
#[[איזהו מקומן]]
#[[תהילים ל'|מזמור שיר]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''לבושים''' חסידיים}}}}
#[[סירטוק]]
#[[מגבעת קנייטש|קנייטש]]
#[[שטריימל]]
#[[קסקט]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''מוסדות''' חינוך}}}}
#[[תומכי תמימים דניפרו]]
#[[תומכי תמימים אנטוורפן]]
#[[חדר אור ליובאוויטש]]
#[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''ארג'''ונים}}}}
#[[ועדת החינוך החב"די]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''מבני''' ציבור}}}}
#[[מרכז מנורה (דניפרו)]]
#[[בית ליובאוויטש לונדון]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''בתי''' כנסת}}}}
#[[בית הכנסת תפארת אליעזר (נחלת מנחם)]]
#[[בית הכנסת שערי גאולה - 770 (קריית גת)]]
#[[בית הכנסת ברודצקי (קייב)]]
#[[בית הכנסת שושנת הזהב (דניפרו)]]
#[[בית הכנסת בית נחום יצחק (כפר חב"ד)]]
#[[בית הכנסת יוסי רייטשיק שול (כפר חב"ד)]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''ער'''ים}}}}
#[[פוניבז']]
#[[קינגסטון (עיירה)]]
#[[פיטסבורג]]
#[[מיאמי]]
#[[מלבורן]]
#[[בולטימור]]
#[[שיקגו]]
#[[לוס אנג'לס]]
#[[לונדון]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''שכונות''' מגורים}}}}
#[[כרמי הנדיב|נחלת מנחם]]
#[[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''איש'''ים}}}}
#[[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]]
#[[שלמה סלומון]]
#[[יצחק פנחס וישצקי]]
#[[שלום דובער גוטליב]]
#[[יוסף יצחק וולף]]
#[[מרדכי לבנהרץ]]
#[[שניאור זלמן וישצקי]]
#[[בן ציון קארף]]
#[[אברהם דוד מיידנצ'יק]]
#[[יקותיאל יהודה מיודובניק]]
#[[דובער מנדלזון]]
#[[ירחמיאל אלפרוביץ']]
#[[עוזר אלפרוביץ']]
#[[מנחם מענדל אלפרוביץ']]
#[[יונה לבנהרץ]]
#[[יחיאל יוסף ריבקין (כפר חב"ד)]]
#[[שמואל גרומך]]
#[[אליהו שדמי]]
#[[שמואל מרדכי נוטיק]]
#[[אליהו חביב]]
#[[שניאור זלמן מיידנצ'יק]]
#[[יצחק מאיר גרינברג]]
#[[אברהם וולף]]
#[[אלחנן יעקובוביץ']]
#[[יהונתן בנטובאיש]]
#[[ירון בר זוהר]]
#[[מנחם מענדל לזר]]
#[[נחום בער פרסמן]]{{הערה|לאחר פטירתו המצערת הערך צוטט '''ללא קרדיט''' ב[https://www.bhol.co.il/news/1352929 בחדרי חרדים] ו[www.kore.co.il/viewArticle/100299 אתר בכל רגע]}}
#[[יצחק חזן]]
#[[יששכר שלמה ביסטריצקי]]
#[[שניאור זלמן הבלין]]
#[[שמואל הבלין]]
#[[מנחם מענדל מיידנצ'יק]]
#[[לוי יצחק דוכמן]]
#[[אילן חיון]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''ספרים''' עלונים וגלינות}}}}
#[[ספר המצוות לרמב"ם]]
#[[נשמתא דאורייתא (עלון)]]
#[[ממתק לשבת (עלון)]]
#[[הידיעון]]
#[[ליובאוויטש (גיליון)]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''דורות''' האחרונים}}}}
#[[בעלי התוספות]]
#[[פרץ מקורביל]]
#[[גאונים]]
#:{{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''מיז'''מים}}}}
#[[חב"דפדיה:מיזמים/הכחלת ערכים (תש"פ)|הכחלת ערכים (תש"פ)]]{{הערה|שם=פרסום|[https://chabad.info/news/611859/ פרסום המיזם בחב"ד אינפו]}}{{הערה|היוצר העתיק את רוב רובו של המיזם מהמיזם שיצרתי:[[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך]] באישורי}}
#[[חב"דפדיה:חופשה חב"דפדית|חופשה חב"דפדית]]
#[[חב"דפדיה:עלון]]
}}
==={{צבע רקע|#91c8ff|{{גופן|3|וילנא|'''תבנ'''יות}}}}===
{{טורים|תוכן=
#:'''תבניאות מיוחדות'''
#[[תבנית:ימי חב"ד לפי תקופות]]
#[[תבנית:ימי חב"ד לפי זמנים]]
#[[תבנית:קשר חב"די]]
#:'''תבניאות אחרות'''
#[[תבנית:אהבה ויראה]]
#[[תבנית:כפר חב"ד]]
#[[תבנית:שכונה בכפר חב"ד]]
#[[תבנית:קראון הייטס]]
#[[תבנית:הפיצול בחב"ד]]
:#'''שאר תבניאות'''
#[[תבנית:משתמש - ערים מופצות|משתמש - ערים מופצות]]
#[[תבנית:משתמש - כפר חב"ד חדש|משתמש - כפר חב"ד חדש]]
#[[תבנית:משתמש - הר הבית|משתמש - הר הבית]]
#[[תבנית:משתמש - תמים|משתמש - תמים]]
#[[תבנית:משתמש - אגו"ח|משתמש - אגו"ח]]
#[[תבנית:משתמש - כיפת יחי|משתמש - כיפת יחי]]
#[[תבנית:משתמש - יחי|משתמש - יחי]]
#[[תבנית:משתמש - נגד מחיקות|משתמש - נגד מחיקות]]
#[[תבנית:משתמש - פעיל יפוצו|משתמש - פעיל יפוצו]]
#[[תבנית:משתמש - ראשלצי|משתמש - ראשלצי]]
#[[תבנית:משתמש - דביר נגבי|משתמש - דביר נגבי]]
#[[תבנית:משתמש - פינת החי|משתמש - פינת החי]]
#[[תבנית:משתמש - מאמין בחלוקה|משתמש - מאמין בחלוקה]]
#[[תבנית:משתמש - כותב אידיש|משתמש - כותב אידיש]]
#[[תבנית:סוף דיון]]
#[[תבנית:בדף זה מקפידים על הנאה]]
#[[תבנית:בדף זה מקפידים על הרגש חסידי]]
#[[תבנית:חופשה חב"דפדית]]
#[[תבנית:משתמש - בוגר ראשלץ]]
}}
|-
| style="color:#ffffff;font-weight:bold;border: 2px outset #66CCFF;border-radius:0 1em 0 5em; background: #3399CC; text-align: center;" | {{גופן|4|וילנא|תמונות שצלמתי עבור חב"דפדיה מרחבי העולם}}
|-
|
כאמור לעיל (בפסקה "מדיניותי הקדושה") אחד מהדברים שהחלטתי להתמקד בהם זה שיפור האמון במקורות של חב"דפדיה. אחד מהדברים שעד לאחרונה לא התמקדו בו כדבעי זהו '''מקורות לערכים''', ומקורות לערכים לא הכוונה רק למקורות לכתוב בהם אלא גם לתמונות שמעלים. המקור המאמן ביותר לתמונות באתרי ויקי אלו תמונות שצולמו על-ידי משתמשים רשומים - שאם לא כן יש בעיה של זכויות יוצרים. ולכן החלטתי שכל מקום שאליו אני יגיע שיש עליו ולו אזכור קלוש בחב"דפדיה אשתדל לצלם תמונה אחת מהמקום הנ"ל ואעלה אותה לערך, אין יותר קל מזה!

בעיקר אני משתדל לצלם ממקומות רחוקים שלא מזדמן לכולנו להגיע אליהם. לבינתיים עדכנתי את הערכים הבאים: [[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)]], [[בולטימור]], [[מונסי]], ו[[יוון]]. שצולמו בערים: בולטימור במרילנד, מונסי בניו ג'רזי, ואתונה ביוון. בעז"ה עוד נתפרס על כל העולם בבחינת {{ציטוטון|וצלמת ימה וקדמה צפונה ונגבה}}.
{{גלריה|תמונות שצלמתי עבור חב"דפדיה מרחבי הגלובוס|
<gallery widths=120px>
קובץ:צמח צדק בבולטימור.png|[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]]. [[בולטימור]] - מרילנד, [[ארצות הברית]]
קובץ:צצ בולטימור.jpg|[[בית הכנסת צמח צדק (בולטימור)|בית הכנסת צמח צדק]]. [[בולטימור]] - מרילנד, [[ארצות הברית]]
קובץ:בית חבד אתונה.png|[[בית חב"ד]] באתונה, [[יוון]]
קובץ:אתונה, יוון.png|תמונה של העיר אתונה ביוון
קובץ:צמח צדק מונסי.png|לוח זמנים בבית הכנסת "קהל צמח צדק" ב[[מונסי]] [[ניו ג'רזי]], [[ארצות הברית]]
</gallery>
}}
|}
__NOTOC__

{{הערות שוליים}}

שיחת משתמש:חסיד של הרבי/מיזם:מלחמתה של תורה

2024-11-13T16:06:08Z

חסיד של הרבי: יצירת דף עם התוכן "בעודי משוטט להנאתי בין דפי חב"דפדיה נדהמתי לגלות על דבר אבדן דפי '''האישי''' אשר על-פי המדיניות לא ניתן למוחקו! אשר על-כן אתייג את {{א|שיע.ק}} ואת {{מפעילי מערכת}} שיקימו את דפי הקדוש לתחייה. בברכת והשיב את הגזילה אשר גזל, ~~~~"

בעודי משוטט להנאתי בין דפי חב"דפדיה נדהמתי לגלות על דבר אבדן דפי '''האישי''' אשר על-פי המדיניות לא ניתן למוחקו! אשר על-כן אתייג את {{א|שיע.ק}} ואת {{מפעילי מערכת}} שיקימו את דפי הקדוש לתחייה. בברכת והשיב את הגזילה אשר גזל, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 18:06, 13 בנובמבר 2024 (IST)

דובער מנדלזון

2024-09-16T07:56:30Z

חסיד של הרבי: ביטול גרסה 713240 של 37.60.47.82 (שיחה)

[[קובץ:01-07-2015-11-28-36-730B9124-740x494.jpg|ממוזער|ר' בערקה מנחה כינוס בכפר חב"ד]]
הרב '''דובער (בערקה) מנדלזון''' הוא איש [[אגו"ח ארה"ק|אגו"ח]], חבר ב[[ועדת החינוך החב"די]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=35165 "שבת חסידית" ● רב שיח מרתק {{אינפו}}]}}, ב[[בית חב"ד לאישי ציבור]], ומכהן בהנהלת [[אור שמחה]] ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:כתבה על החתונה של בערקה.png|ממוזער|שמאל|200px|כתבה על חתונתו של בערקה מנדלזון בגליון הראשון של [[שבועון כפר חב"ד]], תמוז [[תש"מ]]]]
ר' בערק'ה מנדלזון נולד ב[[לוד]] לאביו ר' [[יצחק יונה מנדלזון]], ולאמו מרת שרה רבקה - 'אם הבית' של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

ב[[חודש תמוז]] [[תש"מ]], לאחר ששהה במחיצתו של [[הרבי שליט"א]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], [[נישואין|נשא]] לאשה את מרת דובע בת ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

בשנות נישואיו הראשונות עבד ר' בערקה ב[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ולאחר ש[[בית ספר למלאכה]] נסגר עבר לישיבת [[אור שמחה]], ששם הוא נמצא עד היום ונמנה על הצוות הראשי במוסד.

כאשר הקים ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] את [[ועדת החינוך החב"די]] בראשות ר' [[זושא פויזנר]], מונה ר' בערקה לכהן כחבר פעיל בועדה.

ר' בערקה אף נמנה על פעילי [[אגו"ח]], דבר המתבטא בעיקר במסגרת פעילותו ב[[בית חב"ד לאישי ציבור]] שבה נפגש יחד עם עוד חברי [[אגו"ח]] עם חברי כנסת ושרים.

לר' בערקה פה מפיק מרגליות והוא מנחה אירועים רבים של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ב[[ארץ הקודש|ארץ]] ובעולם, בין האירועים שהוא מנחה ניתן למנות את הפאראד הענק ב[[כפר חב"ד]] ששם הוא מנחה כבר שנים רבות.
[[קובץ:בערקה מנדלסון.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ר' בערק'ה מנדלזון (משמאל) בועידה בכנסת לציון יום הולדתו של [[אדמו"ר הזקן]]]]
==משפחתו==
*חתנו ר' שניאור זלמן ויגלר - שליח באודסה, [[אוקראינה]]
* חתנו ר' מנחם מענדל כץ - [[מיאמי ביץ']], [[פלורידה]]
* בנו ר' שמואל מנדלזון - שליח ב[[רחובות]]
* בנו ר' מנחם מענדל מנדלזון - [[לוד]]
* חתנו ר' יעקב דן - [[כפר חב"ד]]
* חתנו ר' שמואל קלי - כפר חב"ד
* חתנו ר' [[לוי יצחק הולצמן]] - [[לוד]], בעבר שליח ב[[מוסקבה]]
* חתנו ר' לוי רבינוביץ - כפר חב"ד

==קישורים חיצוניים==
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=23365 זהו את החסיד {{שטורעם}}]
*[https://col.org.il/news/50628 השר יולי אדלשטיין בשמחת השבע ברכות של בתו של בערק'ה מנדלזון {{COL}}]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78136 בערק'ה מנדלון עם בנו ר' שמואל במבצע לולב ברחובות {{חב"ד אינפו}}]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מנדלזון, דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת מנדלסון]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]
[[קטגוריה:פעילי בית חב"ד לאישי ציבור]]

לוד

2024-09-15T00:24:10Z

חסיד של הרבי:

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד
|תמונה=[[קובץ:שיכון חבד לוד11.jpg|250px]]
|כתובית=שיכון חב"ד בשנות הלמדי"ם
|עיר=לוד
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=שיכון חב"ד
|מייסדי הקהילה= הרב [[אלימלך קפלן]]
|רב הקהילה=הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
|[[משפיע]] הקהילה=הרב [[נחום קפלן]]
|מוסדות בקהילה=תלמוד תורה בנים, בתי ספר בנות, ישיבה קטנה -תומכי תמימים המרכזית, ארגון נשי ובנות חב"ד, ארגון החסד יחד למענכם, ארגון [[שפרה ופועה]] לוד, ועוד
|שלוחים מרכזיים= הרב [[מנחם מיכאלשווילי]], הרב [[אברהם חזן]], הרב [[נפתלי ועקנין]], הרב חיים ברוד
|מספר שלוחים=4
|מספר בתי חב"ד=4
|מספר משפחות בקהילה= 1,300{{הערה|שם=מס}}
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בלוד|אישים בלוד]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד|מוסדות וארגונים בלוד]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
'''לוד''' היא עיר במרכז [[ארץ הקודש]] וצמוד אליה שדה התעופה הבינלאומי על שם בן גוריון, ומתגוררים בה למעלה מ-88,000 תושבים. העיר הינה מהעתיקות בעולם, היא מוזכרת ב[[משנה]] ו[[בגמרא]] פעמים רבות והייתה מקום מגוריהם והרבצת תורתם של הרבה מגדולי ה[[תנאים]].

בשנת [[תש"ט]] הוקמה בה קהילה חב"דית קטנה ולצידה [[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים]], נכון לסוף שנת [[תשפ"ד]] קהילת חב"ד בלוד מונה כ-'''1,300''' משפחות והיא קהילת חב"ד השלישית בגודלה בישראל (לאחר [[נחלת הר חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]]) ונחשבת לקהילה החב"דית עם מגמת הצמיחה הגדולה בישראל{{הערה|שם=מס|'נשימה' (מוסף הנשים של [[שבועון כפר חב"ד]]) גיליון מספר 2076 (ט' אלול תשפ"ד) עמודים 36 - 37}}.

== ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר ==
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש]]}}
[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר בעיר בעת ביקורו ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[תרפ"ט]]. תיאור מהביקור{{הערה|על פי יומנים מהתקופה, עיבוד: [[מנחם זיגלבוים]], ב[[שבועון בית משיח]]}}:
ביום חמישי, ב' במנחם אב, בשעה שש בבוקר, הגיעה הרכבת לתחנת הרכבת ב[[לוד]]. [[הרבי]] יצא מהרכבת, ורגליו דרכו לראשונה על אדמת [[ארץ הקודש]], ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה, הארץ אליה כספו וגם כלו רבותינו נשיאנו, אך רק השישי בשושלת האדמו"רים זכה לחון בעפרה - -

בצעדי הוד איטיים, רבי רושם, פסע הרבי על הרציף בדרכו אל הרכבת העולה ירושלימה. במקום כבר התאספו עשרות רבות של אנשים שלא יכלו להמתין לבואו של הרבי בשערי [[ירושלים]], ובאו ל[[לוד]] לקבל את פני הדרת קודשו.

".. בתחנת [[לוד]] שם הגיעו בלי עין הרע כמה מאות יהודים מ[[ירושלים]], [[חברון]], [[צפת]], [[יפו]], חלק מהם זקנים, כאלו שהיו אצל ההורים", כתב [[הרבי הריי"צ]] לבתו הצעירה [[הרבנית שיינא]] חודשים אחדים לאחר מכן. "היו מוכרחות לעבור עשר דקות עד שיכלתי לצאת מהקרון. במשך הזמן הזה נעמדו הזקנים והקיפו את דלת הקרון, ואיך שניגשתי לדלת, בעודני עומד בדלת, הם אמרו את ה'שלום עליכם' בהתרגשות. ה'ברוך הבא' היה מוצף בדמעות חמות של שמחה קדושה. בין רגע הם נעשו יותר צעירים, גאים מלאי חיות. בעוד אני עומד על המדרגות הראשונות, כדי לקבל את ה'שלום עליכם' החם ובעודני רואה איך כל אחד מהם מחפש בי את זכרונות הקודש הישנים שלו, הרצון לראות בי את [[הצמח-צדק]] הקדוש, הרצון הוא לראות בי את הסבא הקדוש מ[[ליובאוויטש]], את הדוד [[מהרי"ל]], את הסבא [[מהרי"ן]], ואת הסבא רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש|רבי יוסף יצחק]], ואת האבא. העיניים בורקות והמצחים החיוורים חסרי השערות, מכוסים בטפות זיעה, שמחים ונרעשים.. הרגע הזה השפיע עלי מאוד ורומם אותי לעולם אחר לגמרי"{{הבהרה}}.

==שיכון חב"ד==
לאחר [[מלחמת העולם השניה]] ו[[היציאה מרוסיה]], [[אגודת חסידי חב"ד]] לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם [[כפר חב"ד]] החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף [[תש"ט]], דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים
בפאתי העיר לוד.

במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום [[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים]] על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן בחלק מהתקופה גם כיו"ר אגו"ח.

בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד.

[[קובץ:שיכון חבד לוד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזמנה ל[[חנוכת הבית|חנוכת]] הבלוק הראשון]]

בראשית שנת [[תשכ"ד]] הגיע לארץ הרב [[בנימין גורודצקי]], כשהוא מצויד בהוראה של [[הרבי]] לבניית שיכון [[חב"ד]] בעיר [[לוד]]. הוא פנה יוסף וייץ שעמד בראש מנהל מקרקעי ישראל וקנה ממנו את השטח. הרב גורודצקי הביא עמו עשרת אלפים דולר מ[[הרבי]]. בסכום הזה הרב גורודצקי והרב [[אפרים וולף]] רכשו את הקרקע והתחילו להכשיר את השטח. את יתר הכסף תרם הנדיב ר' [[אברהם פרשן]] ונעשה כעין שותף.
[[קובץ:שיכון חבד לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת אבן הפינה לבניין הראשון של השיכון, כ' [[מנחם אב]] תשכ"ה]]

בהמשך הדרך היו קשיים גדולים. בשלב מסויים כתב הרב [[אפרים וולף]] ל[[רבי]] על [[מחשבה]] להחזיר חלק מהמגרש. את התשובה קיבל במברק בו ה[[רבי]] שלל לחלוטין את הרעיון.

הנחת אבן הפינה לשיכון התקיימה פעמיים. ב[[כ' באב]] [[תשכ"ה]] הונחה אבן-הפינה לתחילת הבנייה, ובפעם השנייה היה אירוע גדול לאחר [[מלחמת ששת הימים]], הרב [[זושא וילימובסקי]] פעל בעניין במרץ והביא את חבר הכנסת [[מנחם בגין]], את שר הדואר [[ישראל ישעיהו]], וגם ראש העיר [[צבי איצקוביץ]] בא ונשא נאום נרגש.
[[קובץ:הנחת אבן הפניה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הנחת אבן הפינה]] לשיכון חב"ד ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ה]]]]

הרבי השתתף במעמד בדרך מיוחדת - מכתב שנשלח על ידי אחד מבני משפחת קרמר. הוא הגיע מ[[ארצות הברית]] באותו ערב, היישר לחגיגה.

כאשר בנו את בלוק חמש שהוא הגבוה מכולם, הרבי הורה שהבנייה תהיה באופן משוכלל במיוחד ובכלל זה מעלית שנחשבה אז לוקסוס. קשיים מיוחדים התעוררו בבניית הבלוק האחרון, ושוב, כאשר חשבו על הפסקת הבנייה, הרבי שלל את זה והורה להמשיך.

בשנת [[תש"ל]], כשהרב [[אפרים וולף]] שהה אצל הרבי ב[[י"ט בכסלו]], אמר לו הרבי, שהוא רוצה להשקיע אלף [[דולר]] נוספים בבניית השכונה. באותו זמן לא היה ביקוש מיוחד לדירות, אך הרבי צפה את היציאה מ[[רוסיה]] ומ[[גרוזיה]] וזמן קצר אחר-כך הגיעו לשיכון שלושים משפחות מ[[גרוזיה]].

===הקהילה כיום===
[[קובץ: לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת "בית אריה"]]]]
קהילת [[חב"ד]] כיום מונה יותר מ-1000 משפחות המתגוררות בשיכון חב"ד ברחובות; [[צמח צדק]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] ולאור הגידול בקהילת [[חב"ד]] ומחוסר דיור בשכונה, חלקם עברו להתגורר בסמיכות לשיכון, בשכונות שער העיר, נווה אורנים וברחובות הסמוכים - דוד רמז, פנקס, יוספטל ועוד. ובשכונה החדשה שערי העיר.

[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת הגדול - "בית אריה"]] נמצא במרכז השכונה ומשמש מדי יום יותר מאלף מתפללים שמגיעים מרחבי העיר [[לוד]] [[ורמלה]]. כמו כן בשכונה ישנם עוד ארבעה בתי כנסת.

עיריית [[לוד]] קראה רחובות בשמות הקשורים ל[[חסידות חב"ד]]: רח' [[אדמו"ר האמצעי]] ורח' [[הצמח צדק]] הנמצאים בשיכון [[חב"ד]] וכיכר [[הרבי מלובאוויטש]] הנמצאת בסמיכות לשיכון [[חב"ד]]
(כיכר הרבי מליובאויטש פורק והפך לצומת מרומזרת).

בשנת [[תשס"ה]] לאחר שבקהילה נפטרו כמה חברים בטרם עת, התכנסה הקהילה לאסיפת חרום בה הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] לזכות תושבי השכונה, הספר הוכנס לבית הכנסת "[[בית אריה]]".

בשנת [[תשס"ו]] בעקבות גניבות חוזרות ונשנות שהתבצעו על ידי ערבים הדרים בשכונה הסמוכה, הוקם "משמר השכונה" בו חברים כ-37 מתנדבים היוצאים בתורנות לסיורים מידי לילה.

בשנת [[תשפ"א]] בעקבות פרעות שנערכו בעיר [[לוד]] חודש ארגון ה"שומרים".

בשנת [[תשפ"ב]], עברו עוד עשרות אברכים ללוד והקהילה צמחה וגדלה, בעקבות-כך הודיע [[ברוך בועז יורקוביץ'|הרב יורקוביץ']] על הקמת ועד קהילה שידאג לצרכים הגשמיים של הקהילה החב"דית בעיר, בבחירות שנערכו לועד בקרב חסידי חב"ד תושבי לוד נבחרו 9 נציגים.

בשנת [[תשפ"ד]], ראש העיר לוד מר יאיר רביבו עדכן את חבר המועצה החב"די ר' שמואל בורקיס על כך שהכיכר בפינת הרחובות פנקס-הצנחנים תקרא 'כיכר סעווען סעווענטי'.

==חב"ד בעירייה==
במהלך השנים במערכות [[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] בחירות לעירייה חב"ד הביעה תמיכה ברשימות שונות ותחתם הריצה מועמדים שונים.

בשבט [[תשפ"ג]] במכתב שפרסם הרב יורקוביץ' הוא הודיע על-דבר ייסוד רשימה של חב"ד שתרוץ לבחירות לעיריית לוד ולצד זאת קרא לפעול להקמת חזית דתית מאוחדת בכדי להביא להישגים משמעותיים עבור ציבור שומרי התורה בעיר{{הערה|[https://col.org.il/news/144051 תקדימי: הרב יורקוביץ' קורא להריץ סיעה חב"דית לבחירות בלוד {{col}}]}}.

לקראת בחירות תשפ"ד, התגבשו הבנות על הנושאים הנחוצים לצרכי הקהילה ונחתם הסכם בין חב"ד ש"ס ודגל התורה על ריצה משותפת תחת רשימת ש"ס. נציג חב"ד ר' שמואל בורקיס הוצב במקום השלישי ברשימה. הרשימה זכתה בבחירות בארבעה מושבים ובורקיס הפך לחבר מועצת העיר מטעם קהילת חב"ד{{הערה|'''[https://chabad.info/elections/1055453/ חב"ד בוחרת תשפ"ד: מפת נציגי חב"ד המתמודדים לרשויות המקומיות]''' {{אינפו}}}}.

===תפקידים בקהילה===
* רב הקהילה - הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
* [[משפיע]] הקהילה - הרב [[נחום קפלן]]
* רב העיר ושליח בשכונת גני יער - הרב [[שמעון ביטון]]{{הערה|[https://chabad.info/news/647395/ לוד: השליח הרב שמעון ביטון נבחר ברוב קולות לרב העיר] {{אינפו}}.}}

;נושאי תפקידים בעבר
* הרב [[שרגא מלך קפלן]] - רב הקהילה
* הרב [[מנחם מענדל ריבקין]] - רב הקהילה
* הרב [[דב בעריש רוזנברג]] - משפיע הקהילה

== בתי כנסת ==
*'''[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית אריה]]''' - בניהול הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
*'''צעירים''' - בית כנסת לצעירים במתחם [[תלמוד תורה לוד]], בניהול הרב [[אריה קדם]]
*'''[[ניסן-חב"ד]]''' - מרכז העיר, בניהול הרב מנדלסון
*'''היכל יהונתן''' - שכונת [[גני אביב]], בניהול הרב [[חיים ברוד (לוד)|חיים ברוד]]
*'''צעירי הצעירים- לודבאוויטש''' - בניהול הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
*'''גבעת ליובאוויטש''' - בניהול הרב [[נטע זאב גערליצקי]]
*'''שער התניא''' - בית הכנסת המרכזי בשכונת "שער העיר" בניהולו של ר' מודו מיכאלשוילי והרב שלמה קעניג.
*'''חב"ד גני איילון''' - בניהול הרב [[אלי בר אברהם]].
*'''חב"ד גבעת הזיתים''' - בניהול הרב אביחי יעקובי.
*'''אנשי ליובאוויטש''' - בניהול של הרב [[יראל יצחק זלמנוב]].
*'''שערי עלייה''' - בניהול השליח הרב [[אברהם חזן]]
*'''חזון זכריה''' - בניהול הרב [[דוד תעיזי]]
*'''מחזיקי הדת'''-בניהול הרב מאיר ברנד
*'''אוהל חסידים''' - בניהול הרב הלל מנחם געז (הרב לעולי [[צרפת]]) והרב זוהר עמר.
*''' [[כיכר משיח]]''' - בניהול הרב [[משה גלייזר]].

==מוסדות חב"ד בעיר==
*[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת "בית אריה"]].
*[[תומכי תמימים לוד]] (ישיבה קטנה).
* כולל מעייני הישועה.
*בית משיח.
*[[תלמוד תורה לוד|תלמוד תורה]] - בנים.
*בית ספר - בנות.
*בית הספר רסקו.
*ארגון נשי ובנות חב"ד.
*ארגון החסד - [[יד ביד]].

==בתי חב"ד בעיר==
*בית חב"ד המרכזי. מנהל: הרב [[מנחם מיכאלשווילי]].
*בית חב"ד ליהודי עולי גרוזיה. מנהל: הרב [[שבתאי מיכאלי]].
*שכונת שערי עליה. מנהל: הרב [[אברהם חזן]].
*שכונת גני אביב. מנהל: דב קוק.
*שכונת הרכבת-עמידר ממשלתי. מנהל:הרב ישראל כהן חותנו של הרב השליח [[חיים אוחיון]]

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_2.pdf ייסודו והתפתחותו של שיכון חב"ד לוד]{{PDF}} - ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש
*[http://he.shaareyaliya.org/ לאתר חב"ד לוד - שערי עליה]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50159 שמחת בית השואבה בשיכון] {{תמונה}} {{אינפו}}
*''''[https://col.org.il/news/131123 כך תקעה יתד קהילת חב"ד בלוד]''' מסמך היסטורי ונדיר - נחשף {{COL}} ח' סיון ה'תשפ"א
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/08/blog-post_27.html חב"ד לוד התאחדו בכנס התעוררות על 'עבודת התפילה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:לוד]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]

נחלת הר חב"ד

2024-09-15T00:23:36Z

חסיד של הרבי:

[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב"ד]]
[[שכונה|שכונת]] '''נחלת הר חב"ד''' (מכונה גם: נחל'ה) היא שכונה חב"דית בעיר [[קריית מלאכי]], התייסדה ביוזמת הרבי, השכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות [[הרבי]] ועל ניהול השכונה מופקדים חברי [[ועד נחלת הר חב"ד]] בראשות הרב יצחק בליז'ינסקי. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מתגוררים בה ובשאר חלקי העיר קרית מלאכי כ-'''1,400''' משפחות{{הערה|'קטיפה' -מוסף הנשים של [[שבועון כפר חב"ד]] - גיליון מספר 2076 (ט' אלול תשפ"ד) עמוד 35}} [[חב"ד]]יות ובשנים האחרונות יש הגירה חיובית רצופה והקהילה החב"דית הולכת ומתרחבת. בקרית מלאכי מצוי הריכוז השני בגודלו של חסידי חב"ד בארץ הקודש והשלישי בגודלו בעולם (לאחר [[כפר חב"ד]] ו[[קראון הייטס]]).

==היסטוריה==
[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]]
בעקבות העליה מ[[גרוזיה]], [[הרבי]] הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולי גרוזיה בה התיישבו לצד חסידי חב"ד, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב [[בנימין גורודצקי]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שטח הולם אך בתקופה זו בגין העליה מ[[ברית המועצות]], שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים.

התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] עם מר [[לובה אליאב]] סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי ב[[קרית מלאכי]] עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו ל[[קרית מלאכי]] והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם [[הרבי]]. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק{{הערה|שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85}} מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל"{{הערה|אגרות קודש}}.

בהוראת הרבי, הרב [[בנימין גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] אירגנו קבוצת אברכים חב"דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ומספר ימים לפני [[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה{{הערה|ביניהם משפחת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משפחת הרב יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב [[אברהם אלתר הבר]], משפחת הרב [[אלחנן יעקובוביץ]], הת' [[פתחיה ליפסקר]] ועוד.}}. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב"ד.

בשנים הבאות בעידוד בלתי פוסק של הרבי, עולי רוסיה חסידי חב"ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.

בהוראת הרבי הוקמו בנחלת הר חב"ד מפעלים בהם מועסקים תושבי נחלת הר חב"ד ובהם מפעלים שפעלו שנים רבות בניהול הרב מרדכי גורודצקי והרב מאיר לרר. ומפעלו של ר'מאיר זיילר פועל גם כיום (תשפ"ד){{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}.

===הרב ירוסלבסקי - רב השכונה===
בתקופה שקדמה להקמת השכונה, הרב בנימין גורודצקי הציע לרב יצחק יהודה ירוסלבסקי לכהן כרבה של השכונה החב"דית המתעתדת לקום, הרב ירוסלבסקי שאל את מזכיר הרבי הרב חדקוב, וקיבל מענה כי עליו להחליט בעצמו. בימים הבאים הרב גורודצקי הזמין את הרב ירוסלבסקי והבהיר כי "מעבר לים" אמרו שאתה מתלבט ו"היו רוצים" שתקבל את התפקיד. הרב הבין את הטרמינולוגיה, דהיינו שזו הוראה מהרבי ומיד נענה להצעה והיה מהתושבים הראשונים שהגיעו לנחלת הר חב"ד ומהיום הראשון להקמת השכונה מכהן כרבה של נחלת הר חב"ד {{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.

==ספרי תורה מהרבי==
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]
לרגל הקמת נחלת הר חב"ד, הרבי שלח לשכונה החדשה, שני ספרי תורה במתנה.

כחודש אחר הקמת השכונה, בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]] והם הועברו לחדר הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.

הרבי הסביר את הסיבה לשליחת '''שני''' ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.

לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה.

המשלוח נקבע ליום [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.

הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. [[ספר תורה]] אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל [[בית הכנסת]] הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.

לאחר מכן נסע הרבי ל'[[אוהל]]' ובשובו התפלל [[מנחה]]. בתום ה[[תפילה]] הוציאו את ספרי התורה מ[[ארון הקודש]] וכשהרבי לבוש [[בגד]]י שבת אזור ב[[אבנט]], ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב [[בנימין קליין]]. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו [[חסידים]] ו[[תמימים]] רבים.
הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש [[סרטוק]]. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.

הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.

בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.

יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב [[הרבי הריי"צ]] שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.

חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י"ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר [[בית הכנסת]] בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.

[[קובץ:אליהו וולוביק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[אליהו וולוביק]] עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד]]

כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. [[ספר תורה]] הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס"ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "ה[[ספר תורה של הרבי]]". ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].

==ועד נחלת הר חב"ד==
{{ערך מורחב|ועד נחלת הר חב"ד}}
===הקמת הועד===
על פי הוראות הרבי בשנת [[תשל"ב]] - בהתעסקותו של ר' [[מרדכי קוזלינר]] הוקם [[ועד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, והכולל וכיום מוסדות החינוך וגם בתי הכנסת המרכזיים והמקוואות המרכזיים וארגונים רבים פועלים בניהול ועד נחלת הר חב"ד.

בשנת תשל"ב כשלוש שנים לאחר התייסדות נחלת הר חב"ד, הרב [[ישראל ליבוב]] יו"ר [[צעירי חב"ד]] נכנס ל'יחידות' והרבי שאלו מדוע בנחלה אין ועד המנהל את השכונה כמו ב[[כפר חב"ד]]. ולמרות שהרב ליבוב הבהיר כי אין לו קשר לניהול נחלה, הרבי אמר שחשוב שידע זאת. הרב ליבוב שב לארץ הקודש ואת דברי הרבי העביר לרב יצחק מענדל ליס, אשר מיהר ליישם את הוראת הרבי להקים ועד לשכונה החדשה ובועד החדש אשר התארגן בסיוע הרב מרדכי קוזלינר, היו חברים ארבעה: הרב [[מרדכי גורודצקי]] יו"ר (מונה בגלל הניסיון הקודם כחבר ועד כפר חב"ד), הרב [[מרדכי קוזלינר]], הרב [[יצחק מענדל ליס]], הרב [[בערל ריקמן]].

חברי הועד שלחו לרבי מכתב אודות הקמת הועד, ושאלו אם לקיים בחירות לחברי הועד, והרבי השיב כי אלה החתומים על המכתב, דהיינו ארבעת החברים, יוסיפו עוד שלושה ויחד יקבלו החלטה כי זהו הרכב הועד, עד אשר חברי הועד יחליטו להוסיף או לשנות חברים. ארבעת החברים יישמו את הוראת הרבי והוסיפו עוד שלושה: הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]], ר' מיכאל מיכאלשוילי, הרב [[אברהם אלתר הבר]] (בתקופה הבאה מונה בהסכמת הרבי למזכיר הועד){{הערה|הנחלה של הרבי, פרק ועד נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] גיליון 219}}.

הרב מרדכי גורודצקי שהתמנה ליו"ר הועד, הגיע לנחלת הר חב"ד בב' ניסן תש"ל בעידודו של הרבי, כדי לנהל את מפעל גולגוטקס{{הערה|ר' זושא וולף, ייסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד עמוד 132}}. תקופה קצרה לאחר הקמת הועד, היושב ראש הרב מרדכי גורודצקי אשר לפי הוראות הרבי ניהל את מפעל גולגוטקס שהעסיק עשרות מתושבי נחלה, אמר לרבי כי לא רואה את עצמו מתאים לתפקיד יו"ר הועד, וכי אין לו את הכישורים והניסיון לכך וגם לא זמן [בגין היותו מנהל מפעל], על כך השיב לו הרבי:
"כיון שזכית להיות ראש הועד - מי ממאן לכזה מינוי" והמשיך כי המתעסקים בצרכי ציבור זכות הרבים מסייעתם, ובפרט שזה קשור עם חב"ד, וכאן החל הרבי למנות את כל שמות הרביים, מאדמו"ר הזקן. הרבי אמר לו שיוכל להתייעץ עם מי שירצה, אך ההחלטות יהיו אך ורק על ידי הועד.

מספר שנים לאחר מכן ביקש מהרבי שיחרור מתפקיד היושב ראש, אך הרבי ענה: אדרבה, "יתעסק בועד נחלת הר חב"ד ביתר שאת"{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.

===הועד בשנים האחרונות===

כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך, בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.

חברי הועד:
*יו"ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי
*הרב שמואל חיים פרנקל
*הרב שבתאי מיכאלשווילי
*הרב יוסף ארבוב
*הרב שמואל אליסון
*הרב שמואל לוין
*הרב משה מעטוף
*הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]]
*מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב]}}

===נציגי חב"ד בעירייה===
ב[[תשמ"ט]], נבחר לראשונה ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] מוניציפליות, נציג חב"ד בעיריית [[קרית מלאכי]]. טרם הבחירות ועד נחלת הר חב"ד שאל את הרבי, ולפי הוראה שהתקבלה, הוחלט להריץ נציג חב"די בתוך מפלגה אחרת.

====רשימת חב"ד====
לקראת בחירות תשפ"ד, לאור התפתחות ושגשוג שכונת נחלת הר חב"ד במהירות מדהימה והצורך החיוני והדחוף בהרחבת מוסדות חינוך ובתי הכנסת, הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב"ד להקים מפלגה נפרדת לחב"ד בשם "ואהבת" ובה הוצבו ארבעה מתושבי השכונה וארבעתם נבחרו לנציגי חב"ד בעיריית קרית מלאכי{{הערה|[https://chabad.info/news/1007355/ נחלת הר חב"ד: הוגשה רשימת חב"ד לבחירות הקרובות]}}:
*עו"ד ר' יהודה קריספין דירקטור בחברה לפיתוח קרית מלאכי.
*ר' [[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)|לוי רסקין]] (בן הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] שכיהן כנציג חב"ד בעיריית צפת).
*ר' יוסי סעדי (חתן הרב [[יוסף לדיוב]]) מעסקני נחלת הר חב"ד ומראשי בית הכנסת "בליז'נסקי שול".
*ר' [[חיים שטיינר]] - פרויקטור ועד נחלת הר חב"ד, סגן ראש עיריית קרית מלאכי לשעבר.

====נציגי חב"ד בעירייה בעבר====
*ר' אלי בן אהרן
*ר' אפרים משעל - גבאי בית כנסת עולי גרוזיה בית שמואל בנחלת הר חב"ד
*הרב [[משה לרנר]] בן הרב [[צבי הירש לרנר]]
*הרב יוסף יוזביץ בן הרב [[יהושע יוזביץ]]
*הרב משה מלייב
*הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]], מנהל הרשקופ שול
*הרב [[בצלאל מזרחי]],כיהן כממלא מקום ראש העיר קרית מלאכי

==הועד מרחיב את נחלה==
לפי הוראות שהתקבלו מהרבי, ועד נחלת הר חב"ד ביסס והרחיב את השכונה באמצעות בניית בנייני מגורים ובהם דירות גדולות המתאימות למשפחות עם ילדים.

מול שורת הבניינים שנבנו בשנות הל', הקים ועד נחלת הר חב"ד מוסדות חינוך: ישיבה, תלמוד תורה, בית ספר בנות תיכון, בניין [[חמ"ה]], גנים, מעונות ומרכז מסחרי ובו חנויות וסניף דואר.

===גני חב"ד===
בשנת [[תשנ"ג]] בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב"ד, שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.

===המ"ג===
בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ"ג, אירגן ועד נחלת הר חב"ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה.

===נחלת מנחם===
בשנת [[תש"ס]] הרב [[בועז לרנר]] הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם [[נחלת מנחם]] ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.

===פס חב"ד - הרבי מליובאוויטש===
שנים רבות נאבקו אנשי הועד והנציגים בעירייה עד אשר החלה בניית בתים פרטיים בשיטת בנה ביתך, ברצועת שטח צרה וארוכה השוכנת בין נחלה וכביש ראשי, אשר מעבר אליו נבנתה שכונת נחלת מנחם ובהמשך השכונות החדשות של קרית מלאכי.

לשטח קראו פס חב"ד ובמהלך הבניה הוחלף לרחוב הרבי מליובאוויטש.

===שכונות חדשות===
בשנים הבאות חסידי חב"ד רבים התיישבו בשכונות כרמי הנדיב והמחנה הקרובות לשכונת חב"ד. על פי הערכות מתגוררים בנחל'ה והשכונות מסביב, למעלה מ1600 משפחות חסידי חב"ד (ריכוז חב"ד מהגדולים בארץ).

==התפתחות הנחל'ה לפי שנים==
[[קובץ:תומכי תמימים נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תומכי תמימים. הוקם בתשל"ב]]
[[קובץ:מקוה מי משה תשפג.jpeg|ממוזער|שמאל|מקוה מי משה, נחנך בתשפ"ג]]
[[קובץ:מעון חמה מחנה תשפד.jpeg|ממוזער|שמאל|מעון חמ"ה, נחנך בתשפ"ד]]
*'''[[תשכ"ט]]''' - הרבי מקים את נחלת הר חב"ד, הרבי שולח שני ספרי תורה, נוסד [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד|תלמוד תורה חב"ד]], נוסד בית ספר בנות חב"ד.
*'''[[תש"ל]]''' - נוסד [[בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד]].
*'''[[תשל"א]]''' - הרבי הקים [[גמ"ח]] עבור תושבי נחלה בראשות הרב [[בערל ריקמן]] הרב [[נפתלי קרביצקי]] והרב [[יהודה בוטרשווילי]].
*'''[[תשל"ב]]''' – הרבי הורה להקים את [[ועד נחלת הר חב"ד]] ומאז הועד דאג ודואג לפיתוח והרחבת השכונה ומוסדותיה כדלהלן: נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]],
*בהוראת הרבי הרב [[ליפא קורצוויל]] הקים את סניף צעירי חב"ד (בית חב"ד) קרית מלאכי.
*'''[[תשל"ו]]''' – חנוכת [[בית כנסת חב"ד המרכזי נחלת הר חב"ד|בית כנסת המרכזי - בית אליהו]] (בתחילה נקרא בית יצחק), חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'.
*'''[[תשל"ח]]''' – חנוכת מבנה תלמוד תורה חב"ד.
*'''[[תש"מ]]''' – חנוכת בית כנסת בית שמואל (על שם הרב שמואל לויטין) לעולי גיאורגיה, חנוכת בית כנסת חבסוב לעולי בוכרה.
*'''[[תשד"מ]]''' – נוסדה [[ישיבת בית הר"מ]].
*'''[[תשמ"ה]]''' – נוסד תיכון בית חנה.
*'''[[תשמ"ז]]''' – חנוכת קומפלקס בית חנה.
*'''[[תשנ"ח]]''' – חנוכת מקוה חיה מושקא.
*'''[[תשע"ה]]''' – חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה.
*'''[[תשע"ט]]''' – חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות{{הערה| התפתחות לפי שנים על פי: [[שניאור זלמן ברגר]], הנחלה של הרבי, עמוד 6.}}.
*'''[[תשפ"ג]]''' – חנוכת ה[[מקווה]] המפואר "מי משה".
*'''[[תשפ"ד]]''' – חנוכת מעון חב"ד - [[חמ"ה]] סניף שני בשכונת המחנה על-ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] וארגון חמ"ה.

==בתי כנסת==
בשכונה קיימים מספר רב של בתי כנסת, המשמשים את תושבי השכונה:
*[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי{{הערה|תיעוד ויזואלי מהנחת אבן הפינה וחנוכת הבית של בית הכנסת, ב: זושא וולף, ייסודה של נחלת הר חב"ד עמודים 256-261}}. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]]. גבאי ראשי: הרב אליעזר שייקביץ. רב: הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי רב השכונה
*בית הכנסת [[חמ"ה]] - לעולי רוסיה. גבאי ראשי: הרב [[יוסף יצחק ניסלביץ']].
*בית הכנסת לעולי גרוזיה, בית שמואל. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]], לזכרו של הרב [[שמואל לויטין]]. רב: הרב חכם [[שבתאי מיכאלשוילי]]
*בית כנסת לעולי בוכרה - הצריף - הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]].
*בית כנסת לעולי בוכרה - חבסוב - הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]].
*בית כנסת לעולי בוכרה - סמרקנד
*בית כנסת לעולי בוכרה - יעקובוב. הוקם על ידי משפחת יעקובוב
*[[בית הכנסת תפארת אליעזר]] - הוקם על-ידי הרב [[בועז לרנר]] בשכונת [[נחלת מנחם]]. גבאי ראשי: הרב מנדי לרנר.
*[[בית משיח קריית מלאכי|בית הכנסת בית משיח]] - הוקם במרכז קרית מלאכי על ידי הרב שלום פש, במטרה לקרב רבים. גבאי ראשי: הרב [[שלום פש]]
*בית הכנסת 'חבדניצע שול' בשכונת המ"ג. רב: הרב [[אליהו וילהלם]].
*'הצעירים' - בנין [[חמ"ה]]. רב: הרב [[משה הבר]]
*בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|תומכי תמימים]]. גבאי ראשי: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]
*בית הכנסת 'תלמוד תורה'.
*בית הכנסת 'אחוות מנחם' שכונת המחנה.
*בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה
*בית כנסת הרשקופ שול (הוקם בקורונה על ידי הרב אברהם יוסף הרשקופ, נדד וכיום באוהל בשכונת כרמי הנדיב). גבאי ראשי: הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]. רב: הרב דובער ירוסלבסקי
*בית כנסת נוסח מרוקו, הוקם על ידי משפחת תורג'מן
*בית כנסת יוצאי תימן
*בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות
*מניינים נוספים קימיים במוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד
*בית הכנסת 'זיילר שול' (המרכזי למטה) גבאי בצלאל גלויברמן.

==מקוואות==
[[קובץ:מקוה מי משה נחלת הר חב"ד.jpeg|ממוזער|שמאל| [https://chabad.info/news/866244/ מקוה מי משה] בנחלת הר חב"ד]]

כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שלוש מקוואות מפוארים:
*מקוה חיה מושקא בניהול [[ועד נחלת הר חב"ד]]. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.
*מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב [[בועז לרנר]] וכיום המנהל בנו הרב מנדי לרנר.
* "[https://chabad.info/news/866244/ המקווה החדש מי משה]" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] יחד עם ועדת המקווה. מקווה מי משה נחשב למקווה המפואר ביותר בין מקוואות חב"ד בארץ הקודש. נבנה בפיקוח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ובסיוע עיריית קרית מלאכי, השר אריה דרעי, הנגיד הרב מאיר זיילר, ובסיוע רב של התרמה בקרב תושבי נחלת הר חב"ד וחסידי חב"ד ברחבי תבל.

==מוסדות חינוך==
*גני ילדים (נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] פועלים כ-20 גני חב"ד ב[[קריית מלאכי]])
{{ערך מורחב|תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד}}
*[[תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי- למעלה מ-700 תלמידים. מנהל: הרב אהרן מנגמי שליח בקרית מלאכי
*[[בית ספר חב"ד בנות קרית מלאכי|בית ספר חב"ד בנות]] - מנהלת: גב' שריתה שוויכה. מנהלים/ות בעבר: גב' רחל מונדשיין (רעיית הרב [[יהושע מונדשיין]]), גב' יהודית סירוטה, הרב [[יוסף מעטוף]], גב' רחל הבר.
*תיכון בית חנה - מנהלת: גב' עזריאל. מנהלות בעבר: גב' הני קרניאל, גב' תמר גרוזמן.
*בית הספר למלאכה - מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]]. מנהלים בעבר: הרב [[יוסף הרטמן]], הרב מרדכי ליפסקר.
*מעון יום [[חמ"ה]] - מנהלת גב' בורגן, מנהלת בעבר: גב' בלוי.
*[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]]. מנהל: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]. מנהל בעבר: הרב [[מרדכי קוזלינר]]. מגידי שיעורים: הרב [[יעקב נוטיק]], המשפיע הרב [[יוסף יצחק פרידמן]]
*[[ישיבת בית הר"מ]] - ראש הישיבה הרב [[שלום בער כהן]]. מנהל: הרב [[נתן וולף]].[[קובץ:שלום בער כהן.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|הרב שלום בער כהן ראש ישיבת בית הר"מ]]
*כולל אברכים - [[חמ"ה]] (התייסד על פי הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן. ראשי הכולל בעבר: הרב [[אברהם זלצמן]], הרב [[מענדל ווכטר]].
*כולל תפארת זקנים. - בבניין ובתמיכת [[חמ"ה]]. מנהל: הרב [[שמואל יחזקאל כהן]].
*ישיבת ערב - מאות תלמידי התלמוד תורה לומדים מידי ערב בבית הכנסת. מנהל: הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|[https://chabad.info/news/875340/ חגיגת סיום שנה בישיבת ערב]}}

==בתי חב"ד==

בית חב"ד קרית מלאכי הוקם על ידי הרב [[ליפא קורצוויל]]:
בשנת [[תשל"ב]] הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב [[מרדכי קוזלינר]], וב[[בית הספר למלאכה]] בנחלת הר חב"ד{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.

במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, אירגן ערבי חב"ד ביישובים באזור ועוד.

הנחה במשך שנים את ארועי [[שמחת בית השואבה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], ועוד ב[[נחלת הר חב"ד]]. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה{{הערה|[https://col.org.il/news/142857. השליח הרב שרון אוחיון: מסר נפשו בשביל הרבי]{{col}}}}.

מאז פטירתו, מנהלת רעייתו את בית חב"ד.

===בתי חב"ד בקרית מלאכי===
*בית חב"ד קרית מלאכי - מנהלת גב' חנה קורצוויל{{הערה|אלמנת הרב [[ליפא קורצוויל]]}}
*בית חב"ד המחנה - הרב יצחק שלמה קרביצקי{{הערה|חתן הרב [[מענדל ווכטר]]}}
*בית חב"ד כרמי הנדיב - הרב מענדי ליצמן{{הערה|בן הרב [[טוביה ליצמן]]}} {{הערה|[https://chabad.info/news/833095/ התוועדות בבית חב"ד כרמי הנדיב]}}
*בית חב"ד איזור תעשיה - הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|נכד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]}}

==תפקידים בקהילה==
{{טורים
| תוכן = *רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]
* רב, מו"צ, מגיד שיעור - הרב [[מענדל ווכטר]]
*[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]]
*יו"ר ועד השכונה - הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] (נכד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], וחתן הרב [[מרדכי גורודצקי]] אשר מילא במשך עשרות שנים את תפקיד זה).
* מזכיר הועד - ר' [[הרצל מימון]]
*מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] בן המנהל הראשון הרב [[מרדכי קוזלינר]]
*יו"ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]]
*מנהל צעירי חב"ד - הרב [[ליפא קורצוויל]] ע"ה וכיום רעייתו גב' חנה קורצוויל.
*גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - ר' [[אליעזר שייקביץ]] ור' [[בצלאל גלויברמן]]
*גבאי בית כנסת אוהל לוי יצחק - הרב ג'קי סוסי (שליח באשדוד)
*מנהל בית כנסת הרשקופ שול - הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]
*רב קהילת הגיאורגים קרית מלאכי ורב ראשי ליהדות גיאורגיה - הרב חכם [[שבתי מיכאלשוילי]] ממלא מקום אביו הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]
*מנהל הגנים וישיבת בית הר"מ - הרב [[נתן וולף]]
*מנהל התלמוד-תורה - הרב [[אהרן מנגמי]]
*חבר לשכת הרבנות (ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] - הרב [[יעקב שוויכה]]
*רב ומו"צ - הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]
*מנהלת תיכון חב"ד, יעל עזריאל
*מנהלת בית ספר בנות חב"ד, שטערנא שרה שוויכה בת הרב [[שמעון אליטוב]] (רעיית הרב [[יעקב שוויכה]]
*ראש ישיבת [[בית הר"מ]] - הרב [[שלום דובער כהן]]
*משפיע בישיבת בית הר"מ - הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]
*נציגי חב"ד בעירייה - ר' [[יהודה קריספין]], ר' [[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)]], ר' [[יוסי סעדי]], ר' [[חיים שטיינר]]
*ראש [[כולל אברכים|כולל]] האברכים - הרב [[שמואל כהן]]
* מנהל [[חב"דניצע שול]] - הרב [[אליהו וילהלם]]
* [[משפיע]] בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]]
* מנהלי [[חמ"ה]] - הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], הרב [[שמואל לוין]]
* יו"ר מרכזי יד לילד - הרב [[אלימלך הרצל]]
* ראש [[כולל תפארת זקנים]] - הרב [[יחזקאל כהן]]
* מנהל ישיבת ערב - הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי
}}

===פגיעת הטיל בנחל'ה===
ב[[ר"ח כסלו]] [[תשע"ג]] במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב"ד ונהרגו שלושה:
*השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב [[שמואל שארף]] ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל.
* הרה"ח ר' אהרון סמדג'ה
* הבחור יצחק אמסלם

== לקריאה נוספת ==
{{בית|[[שי גפן]]|הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי|201|24-30|תשנ"ט}}
*'''קונטרס נחלת הר חב"ד'''
* '''תורת נחלת הר חב"ד'''
*''' נחלה בלי מצרים''' - יו"ל ע"י [[ועד נחלת הר חב"ד]] בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ"ב.
*[[שניאור זלמן ברגר]]. '''הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים "כרצון כל עדה"''', [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 26-31

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]
* [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/magazine/1066307/ הנחלה של הרבי, הקמת והתפתחות נחלה, אגרות ומענות. טור לרגל 55 שנה להקמת נחלה] {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/5780%20-%20Nachlas%20Har%20Chabad%20-%2050th%20Anniversary.pdf הנחלה של הרבי]''', קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב"ד
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-34-16-גליון-ד-ושמחת-לפני-ה.pdf נחלת הר חב"ד]''', בתוך קובץ "ושמחתם לפני ה'" - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ט, ע' 22 {{קישור שבור|י"ג שבט תשפ"ד}}
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/602fbaeb21367_1613740779.pdf ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש]''', [[תשע"ט]] {{PDF}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=60971 ונתן לנו את התורה - דיינו!]''', סקירה על ספרי התורה ששלח הרבי לשכונה עם ייסודה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]
*[[מענדי קורטס]], '''[https://col.org.il/news/129232 יריעת היסטוריה: מאבקים שניהלו עסקני חב"ד על דירות פנויות בשכונה המתמלאת]''', כ"ז שבט תשפ"א {{COL}}
*נחלה בלי מצרים - שבת זכור-ויקרא תשפ"ב, 52 לנחלת הר חב"ד [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf גיליון מיוחד על אז ועכשו בנחלת הר חב"ד] {{קישור שבור|ל' אדר א' תשפ"ד}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]

לוד

2024-09-15T00:21:07Z

חסיד של הרבי:

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד
|תמונה=[[קובץ:שיכון חבד לוד11.jpg|250px]]
|כתובית=שיכון חב"ד בשנות הלמדי"ם
|עיר=לוד
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=שיכון חב"ד
|מייסדי הקהילה= הרב [[אלימלך קפלן]]
|רב הקהילה=הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
|[[משפיע]] הקהילה=הרב [[נחום קפלן]]
|מוסדות בקהילה=תלמוד תורה בנים, בתי ספר בנות, ישיבה קטנה -תומכי תמימים המרכזית, ארגון נשי ובנות חב"ד, ארגון החסד יחד למענכם, ארגון [[שפרה ופועה]] לוד, ועוד
|שלוחים מרכזיים= הרב [[מנחם מיכאלשווילי]], הרב [[אברהם חזן]], הרב [[נפתלי ועקנין]], הרב חיים ברוד
|מספר שלוחים=4
|מספר בתי חב"ד=4
|מספר משפחות בקהילה= 1,300{{הערה|שם=מס}}
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בלוד|אישים בלוד]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד|מוסדות וארגונים בלוד]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
'''לוד''' היא עיר במרכז [[ארץ הקודש]] וצמוד אליה שדה התעופה הבינלאומי על שם בן גוריון, ומתגוררים בה למעלה מ-88,000 תושבים. העיר הינה מהעתיקות בעולם, היא מוזכרת ב[[משנה]] ו[[בגמרא]] פעמים רבות והייתה מקום מגוריהם והרבצת תורתם של הרבה מגדולי ה[[תנאים]].

בשנת [[תש"ט]] הוקמה בה קהילה חב"דית קטנה ולצידה [[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים]], נכון לסוף שנת [[תשפ"ד]] קהילת חב"ד בלוד מונה כ-1,300 משפחות והיא קהילת חב"ד השלישית בגודלה בישראל (לאחר [[נחלת הר חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]]) ונחשבת לקהילה החב"דית עם מגמת הצמיחה הגדולה בישראל{{הערה|שם=מס|'נשימה' (מגזין הנשים של [[שבועון כפר חב"ד]]) עמודים 36 - 37}}.

== ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר ==
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש]]}}
[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר בעיר בעת ביקורו ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[תרפ"ט]]. תיאור מהביקור{{הערה|על פי יומנים מהתקופה, עיבוד: [[מנחם זיגלבוים]], ב[[שבועון בית משיח]]}}:
ביום חמישי, ב' במנחם אב, בשעה שש בבוקר, הגיעה הרכבת לתחנת הרכבת ב[[לוד]]. [[הרבי]] יצא מהרכבת, ורגליו דרכו לראשונה על אדמת [[ארץ הקודש]], ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה, הארץ אליה כספו וגם כלו רבותינו נשיאנו, אך רק השישי בשושלת האדמו"רים זכה לחון בעפרה - -

בצעדי הוד איטיים, רבי רושם, פסע הרבי על הרציף בדרכו אל הרכבת העולה ירושלימה. במקום כבר התאספו עשרות רבות של אנשים שלא יכלו להמתין לבואו של הרבי בשערי [[ירושלים]], ובאו ל[[לוד]] לקבל את פני הדרת קודשו.

".. בתחנת [[לוד]] שם הגיעו בלי עין הרע כמה מאות יהודים מ[[ירושלים]], [[חברון]], [[צפת]], [[יפו]], חלק מהם זקנים, כאלו שהיו אצל ההורים", כתב [[הרבי הריי"צ]] לבתו הצעירה [[הרבנית שיינא]] חודשים אחדים לאחר מכן. "היו מוכרחות לעבור עשר דקות עד שיכלתי לצאת מהקרון. במשך הזמן הזה נעמדו הזקנים והקיפו את דלת הקרון, ואיך שניגשתי לדלת, בעודני עומד בדלת, הם אמרו את ה'שלום עליכם' בהתרגשות. ה'ברוך הבא' היה מוצף בדמעות חמות של שמחה קדושה. בין רגע הם נעשו יותר צעירים, גאים מלאי חיות. בעוד אני עומד על המדרגות הראשונות, כדי לקבל את ה'שלום עליכם' החם ובעודני רואה איך כל אחד מהם מחפש בי את זכרונות הקודש הישנים שלו, הרצון לראות בי את [[הצמח-צדק]] הקדוש, הרצון הוא לראות בי את הסבא הקדוש מ[[ליובאוויטש]], את הדוד [[מהרי"ל]], את הסבא [[מהרי"ן]], ואת הסבא רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש|רבי יוסף יצחק]], ואת האבא. העיניים בורקות והמצחים החיוורים חסרי השערות, מכוסים בטפות זיעה, שמחים ונרעשים.. הרגע הזה השפיע עלי מאוד ורומם אותי לעולם אחר לגמרי"{{הבהרה}}.

==שיכון חב"ד==
לאחר [[מלחמת העולם השניה]] ו[[היציאה מרוסיה]], [[אגודת חסידי חב"ד]] לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם [[כפר חב"ד]] החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף [[תש"ט]], דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים
בפאתי העיר לוד.

במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום [[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים]] על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן בחלק מהתקופה גם כיו"ר אגו"ח.

בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד.

[[קובץ:שיכון חבד לוד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזמנה ל[[חנוכת הבית|חנוכת]] הבלוק הראשון]]

בראשית שנת [[תשכ"ד]] הגיע לארץ הרב [[בנימין גורודצקי]], כשהוא מצויד בהוראה של [[הרבי]] לבניית שיכון [[חב"ד]] בעיר [[לוד]]. הוא פנה יוסף וייץ שעמד בראש מנהל מקרקעי ישראל וקנה ממנו את השטח. הרב גורודצקי הביא עמו עשרת אלפים דולר מ[[הרבי]]. בסכום הזה הרב גורודצקי והרב [[אפרים וולף]] רכשו את הקרקע והתחילו להכשיר את השטח. את יתר הכסף תרם הנדיב ר' [[אברהם פרשן]] ונעשה כעין שותף.
[[קובץ:שיכון חבד לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת אבן הפינה לבניין הראשון של השיכון, כ' [[מנחם אב]] תשכ"ה]]

בהמשך הדרך היו קשיים גדולים. בשלב מסויים כתב הרב [[אפרים וולף]] ל[[רבי]] על [[מחשבה]] להחזיר חלק מהמגרש. את התשובה קיבל במברק בו ה[[רבי]] שלל לחלוטין את הרעיון.

הנחת אבן הפינה לשיכון התקיימה פעמיים. ב[[כ' באב]] [[תשכ"ה]] הונחה אבן-הפינה לתחילת הבנייה, ובפעם השנייה היה אירוע גדול לאחר [[מלחמת ששת הימים]], הרב [[זושא וילימובסקי]] פעל בעניין במרץ והביא את חבר הכנסת [[מנחם בגין]], את שר הדואר [[ישראל ישעיהו]], וגם ראש העיר [[צבי איצקוביץ]] בא ונשא נאום נרגש.
[[קובץ:הנחת אבן הפניה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הנחת אבן הפינה]] לשיכון חב"ד ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ה]]]]

הרבי השתתף במעמד בדרך מיוחדת - מכתב שנשלח על ידי אחד מבני משפחת קרמר. הוא הגיע מ[[ארצות הברית]] באותו ערב, היישר לחגיגה.

כאשר בנו את בלוק חמש שהוא הגבוה מכולם, הרבי הורה שהבנייה תהיה באופן משוכלל במיוחד ובכלל זה מעלית שנחשבה אז לוקסוס. קשיים מיוחדים התעוררו בבניית הבלוק האחרון, ושוב, כאשר חשבו על הפסקת הבנייה, הרבי שלל את זה והורה להמשיך.

בשנת [[תש"ל]], כשהרב [[אפרים וולף]] שהה אצל הרבי ב[[י"ט בכסלו]], אמר לו הרבי, שהוא רוצה להשקיע אלף [[דולר]] נוספים בבניית השכונה. באותו זמן לא היה ביקוש מיוחד לדירות, אך הרבי צפה את היציאה מ[[רוסיה]] ומ[[גרוזיה]] וזמן קצר אחר-כך הגיעו לשיכון שלושים משפחות מ[[גרוזיה]].

===הקהילה כיום===
[[קובץ: לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת "בית אריה"]]]]
קהילת [[חב"ד]] כיום מונה יותר מ-1000 משפחות המתגוררות בשיכון חב"ד ברחובות; [[צמח צדק]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] ולאור הגידול בקהילת [[חב"ד]] ומחוסר דיור בשכונה, חלקם עברו להתגורר בסמיכות לשיכון, בשכונות שער העיר, נווה אורנים וברחובות הסמוכים - דוד רמז, פנקס, יוספטל ועוד. ובשכונה החדשה שערי העיר.

[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת הגדול - "בית אריה"]] נמצא במרכז השכונה ומשמש מדי יום יותר מאלף מתפללים שמגיעים מרחבי העיר [[לוד]] [[ורמלה]]. כמו כן בשכונה ישנם עוד ארבעה בתי כנסת.

עיריית [[לוד]] קראה רחובות בשמות הקשורים ל[[חסידות חב"ד]]: רח' [[אדמו"ר האמצעי]] ורח' [[הצמח צדק]] הנמצאים בשיכון [[חב"ד]] וכיכר [[הרבי מלובאוויטש]] הנמצאת בסמיכות לשיכון [[חב"ד]]
(כיכר הרבי מליובאויטש פורק והפך לצומת מרומזרת).

בשנת [[תשס"ה]] לאחר שבקהילה נפטרו כמה חברים בטרם עת, התכנסה הקהילה לאסיפת חרום בה הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] לזכות תושבי השכונה, הספר הוכנס לבית הכנסת "[[בית אריה]]".

בשנת [[תשס"ו]] בעקבות גניבות חוזרות ונשנות שהתבצעו על ידי ערבים הדרים בשכונה הסמוכה, הוקם "משמר השכונה" בו חברים כ-37 מתנדבים היוצאים בתורנות לסיורים מידי לילה.

בשנת [[תשפ"א]] בעקבות פרעות שנערכו בעיר [[לוד]] חודש ארגון ה"שומרים".

בשנת [[תשפ"ב]], עברו עוד עשרות אברכים ללוד והקהילה צמחה וגדלה, בעקבות-כך הודיע [[ברוך בועז יורקוביץ'|הרב יורקוביץ']] על הקמת ועד קהילה שידאג לצרכים הגשמיים של הקהילה החב"דית בעיר, בבחירות שנערכו לועד בקרב חסידי חב"ד תושבי לוד נבחרו 9 נציגים.

בשנת [[תשפ"ד]], ראש העיר לוד מר יאיר רביבו עדכן את חבר המועצה החב"די ר' שמואל בורקיס על כך שהכיכר בפינת הרחובות פנקס-הצנחנים תקרא 'כיכר סעווען סעווענטי'.

==חב"ד בעירייה==
במהלך השנים במערכות [[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] בחירות לעירייה חב"ד הביעה תמיכה ברשימות שונות ותחתם הריצה מועמדים שונים.

בשבט [[תשפ"ג]] במכתב שפרסם הרב יורקוביץ' הוא הודיע על-דבר ייסוד רשימה של חב"ד שתרוץ לבחירות לעיריית לוד ולצד זאת קרא לפעול להקמת חזית דתית מאוחדת בכדי להביא להישגים משמעותיים עבור ציבור שומרי התורה בעיר{{הערה|[https://col.org.il/news/144051 תקדימי: הרב יורקוביץ' קורא להריץ סיעה חב"דית לבחירות בלוד {{col}}]}}.

לקראת בחירות תשפ"ד, התגבשו הבנות על הנושאים הנחוצים לצרכי הקהילה ונחתם הסכם בין חב"ד ש"ס ודגל התורה על ריצה משותפת תחת רשימת ש"ס. נציג חב"ד ר' שמואל בורקיס הוצב במקום השלישי ברשימה. הרשימה זכתה בבחירות בארבעה מושבים ובורקיס הפך לחבר מועצת העיר מטעם קהילת חב"ד{{הערה|'''[https://chabad.info/elections/1055453/ חב"ד בוחרת תשפ"ד: מפת נציגי חב"ד המתמודדים לרשויות המקומיות]''' {{אינפו}}}}.

===תפקידים בקהילה===
* רב הקהילה - הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
* [[משפיע]] הקהילה - הרב [[נחום קפלן]]
* רב העיר ושליח בשכונת גני יער - הרב [[שמעון ביטון]]{{הערה|[https://chabad.info/news/647395/ לוד: השליח הרב שמעון ביטון נבחר ברוב קולות לרב העיר] {{אינפו}}.}}

;נושאי תפקידים בעבר
* הרב [[שרגא מלך קפלן]] - רב הקהילה
* הרב [[מנחם מענדל ריבקין]] - רב הקהילה
* הרב [[דב בעריש רוזנברג]] - משפיע הקהילה

== בתי כנסת ==
*'''[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית אריה]]''' - בניהול הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
*'''צעירים''' - בית כנסת לצעירים במתחם [[תלמוד תורה לוד]], בניהול הרב [[אריה קדם]]
*'''[[ניסן-חב"ד]]''' - מרכז העיר, בניהול הרב מנדלסון
*'''היכל יהונתן''' - שכונת [[גני אביב]], בניהול הרב [[חיים ברוד (לוד)|חיים ברוד]]
*'''צעירי הצעירים- לודבאוויטש''' - בניהול הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
*'''גבעת ליובאוויטש''' - בניהול הרב [[נטע זאב גערליצקי]]
*'''שער התניא''' - בית הכנסת המרכזי בשכונת "שער העיר" בניהולו של ר' מודו מיכאלשוילי והרב שלמה קעניג.
*'''חב"ד גני איילון''' - בניהול הרב [[אלי בר אברהם]].
*'''חב"ד גבעת הזיתים''' - בניהול הרב אביחי יעקובי.
*'''אנשי ליובאוויטש''' - בניהול של הרב [[יראל יצחק זלמנוב]].
*'''שערי עלייה''' - בניהול השליח הרב [[אברהם חזן]]
*'''חזון זכריה''' - בניהול הרב [[דוד תעיזי]]
*'''מחזיקי הדת'''-בניהול הרב מאיר ברנד
*'''אוהל חסידים''' - בניהול הרב הלל מנחם געז (הרב לעולי [[צרפת]]) והרב זוהר עמר.
*''' [[כיכר משיח]]''' - בניהול הרב [[משה גלייזר]].

==מוסדות חב"ד בעיר==
*[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת "בית אריה"]].
*[[תומכי תמימים לוד]] (ישיבה קטנה).
* כולל מעייני הישועה.
*בית משיח.
*[[תלמוד תורה לוד|תלמוד תורה]] - בנים.
*בית ספר - בנות.
*בית הספר רסקו.
*ארגון נשי ובנות חב"ד.
*ארגון החסד - [[יד ביד]].

==בתי חב"ד בעיר==
*בית חב"ד המרכזי. מנהל: הרב [[מנחם מיכאלשווילי]].
*בית חב"ד ליהודי עולי גרוזיה. מנהל: הרב [[שבתאי מיכאלי]].
*שכונת שערי עליה. מנהל: הרב [[אברהם חזן]].
*שכונת גני אביב. מנהל: דב קוק.
*שכונת הרכבת-עמידר ממשלתי. מנהל:הרב ישראל כהן חותנו של הרב השליח [[חיים אוחיון]]

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_2.pdf ייסודו והתפתחותו של שיכון חב"ד לוד]{{PDF}} - ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש
*[http://he.shaareyaliya.org/ לאתר חב"ד לוד - שערי עליה]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50159 שמחת בית השואבה בשיכון] {{תמונה}} {{אינפו}}
*''''[https://col.org.il/news/131123 כך תקעה יתד קהילת חב"ד בלוד]''' מסמך היסטורי ונדיר - נחשף {{COL}} ח' סיון ה'תשפ"א
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/08/blog-post_27.html חב"ד לוד התאחדו בכנס התעוררות על 'עבודת התפילה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:לוד]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]

לוד

2024-09-15T00:20:23Z

חסיד של הרבי:

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד
|תמונה=[[קובץ:שיכון חבד לוד11.jpg|250px]]
|כתובית=שיכון חב"ד בשנות הלמדי"ם
|עיר=לוד
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=שיכון חב"ד
|מייסדי הקהילה= הרב [[אלימלך קפלן]]
|רב הקהילה=הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
|[[משפיע]] הקהילה=הרב [[נחום קפלן]]
|מוסדות בקהילה=תלמוד תורה בנים, בתי ספר בנות, ישיבה קטנה -תומכי תמימים המרכזית, ארגון נשי ובנות חב"ד, ארגון החסד יחד למענכם, ארגון [[שפרה ופועה]] לוד, ועוד
|שלוחים מרכזיים= הרב [[מנחם מיכאלשווילי]], הרב [[אברהם חזן]], הרב [[נפתלי ועקנין]], הרב חיים ברוד
|מספר שלוחים=4
|מספר בתי חב"ד=4
|מספר משפחות בקהילה= 1,300{{הערה|שם=מס}}
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בלוד|אישים בלוד]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד|מוסדות וארגונים בלוד]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
'''לוד''' היא עיר במרכז [[ארץ הקודש]] וצמוד אליה שדה התעופה הבינלאומי על שם בן גוריון, ומתגוררים בה למעלה מ-88,000 תושבים. העיר הינה מהעתיקות בעולם, היא מוזכרת ב[[משנה]] ו[[בגמרא]] פעמים רבות והייתה מקום מגוריהם והרבצת תורתם של הרבה מגדולי ה[[תנאים]].

בשנת [[תש"ט]] הוקמה בה קהילה חב"דית קטנה ולצידה [[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים]], נכון לסוף שנת [[תשפ"ד]] קהילת חב"ד בלוד מונה כ-1,300 משפחות{{הערה|שם=מס|'נשימה' (מגזין הנשים של [[שבועון כפר חב"ד]]) עמודים 36 - 37}} והיא קהילת חב"ד השלישית בגודלה בישראל (לאחר [[נחלת הר חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]]) ונחשבת לקהילה החב"דית עם מגמת הצמיחה הגדולה בישראל.

== ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר ==
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש]]}}
[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר בעיר בעת ביקורו ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[תרפ"ט]]. תיאור מהביקור{{הערה|על פי יומנים מהתקופה, עיבוד: [[מנחם זיגלבוים]], ב[[שבועון בית משיח]]}}:
ביום חמישי, ב' במנחם אב, בשעה שש בבוקר, הגיעה הרכבת לתחנת הרכבת ב[[לוד]]. [[הרבי]] יצא מהרכבת, ורגליו דרכו לראשונה על אדמת [[ארץ הקודש]], ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה, הארץ אליה כספו וגם כלו רבותינו נשיאנו, אך רק השישי בשושלת האדמו"רים זכה לחון בעפרה - -

בצעדי הוד איטיים, רבי רושם, פסע הרבי על הרציף בדרכו אל הרכבת העולה ירושלימה. במקום כבר התאספו עשרות רבות של אנשים שלא יכלו להמתין לבואו של הרבי בשערי [[ירושלים]], ובאו ל[[לוד]] לקבל את פני הדרת קודשו.

".. בתחנת [[לוד]] שם הגיעו בלי עין הרע כמה מאות יהודים מ[[ירושלים]], [[חברון]], [[צפת]], [[יפו]], חלק מהם זקנים, כאלו שהיו אצל ההורים", כתב [[הרבי הריי"צ]] לבתו הצעירה [[הרבנית שיינא]] חודשים אחדים לאחר מכן. "היו מוכרחות לעבור עשר דקות עד שיכלתי לצאת מהקרון. במשך הזמן הזה נעמדו הזקנים והקיפו את דלת הקרון, ואיך שניגשתי לדלת, בעודני עומד בדלת, הם אמרו את ה'שלום עליכם' בהתרגשות. ה'ברוך הבא' היה מוצף בדמעות חמות של שמחה קדושה. בין רגע הם נעשו יותר צעירים, גאים מלאי חיות. בעוד אני עומד על המדרגות הראשונות, כדי לקבל את ה'שלום עליכם' החם ובעודני רואה איך כל אחד מהם מחפש בי את זכרונות הקודש הישנים שלו, הרצון לראות בי את [[הצמח-צדק]] הקדוש, הרצון הוא לראות בי את הסבא הקדוש מ[[ליובאוויטש]], את הדוד [[מהרי"ל]], את הסבא [[מהרי"ן]], ואת הסבא רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש|רבי יוסף יצחק]], ואת האבא. העיניים בורקות והמצחים החיוורים חסרי השערות, מכוסים בטפות זיעה, שמחים ונרעשים.. הרגע הזה השפיע עלי מאוד ורומם אותי לעולם אחר לגמרי"{{הבהרה}}.

==שיכון חב"ד==
לאחר [[מלחמת העולם השניה]] ו[[היציאה מרוסיה]], [[אגודת חסידי חב"ד]] לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם [[כפר חב"ד]] החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף [[תש"ט]], דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים
בפאתי העיר לוד.

במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום [[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים]] על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן בחלק מהתקופה גם כיו"ר אגו"ח.

בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד.

[[קובץ:שיכון חבד לוד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזמנה ל[[חנוכת הבית|חנוכת]] הבלוק הראשון]]

בראשית שנת [[תשכ"ד]] הגיע לארץ הרב [[בנימין גורודצקי]], כשהוא מצויד בהוראה של [[הרבי]] לבניית שיכון [[חב"ד]] בעיר [[לוד]]. הוא פנה יוסף וייץ שעמד בראש מנהל מקרקעי ישראל וקנה ממנו את השטח. הרב גורודצקי הביא עמו עשרת אלפים דולר מ[[הרבי]]. בסכום הזה הרב גורודצקי והרב [[אפרים וולף]] רכשו את הקרקע והתחילו להכשיר את השטח. את יתר הכסף תרם הנדיב ר' [[אברהם פרשן]] ונעשה כעין שותף.
[[קובץ:שיכון חבד לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת אבן הפינה לבניין הראשון של השיכון, כ' [[מנחם אב]] תשכ"ה]]

בהמשך הדרך היו קשיים גדולים. בשלב מסויים כתב הרב [[אפרים וולף]] ל[[רבי]] על [[מחשבה]] להחזיר חלק מהמגרש. את התשובה קיבל במברק בו ה[[רבי]] שלל לחלוטין את הרעיון.

הנחת אבן הפינה לשיכון התקיימה פעמיים. ב[[כ' באב]] [[תשכ"ה]] הונחה אבן-הפינה לתחילת הבנייה, ובפעם השנייה היה אירוע גדול לאחר [[מלחמת ששת הימים]], הרב [[זושא וילימובסקי]] פעל בעניין במרץ והביא את חבר הכנסת [[מנחם בגין]], את שר הדואר [[ישראל ישעיהו]], וגם ראש העיר [[צבי איצקוביץ]] בא ונשא נאום נרגש.
[[קובץ:הנחת אבן הפניה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הנחת אבן הפינה]] לשיכון חב"ד ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ה]]]]

הרבי השתתף במעמד בדרך מיוחדת - מכתב שנשלח על ידי אחד מבני משפחת קרמר. הוא הגיע מ[[ארצות הברית]] באותו ערב, היישר לחגיגה.

כאשר בנו את בלוק חמש שהוא הגבוה מכולם, הרבי הורה שהבנייה תהיה באופן משוכלל במיוחד ובכלל זה מעלית שנחשבה אז לוקסוס. קשיים מיוחדים התעוררו בבניית הבלוק האחרון, ושוב, כאשר חשבו על הפסקת הבנייה, הרבי שלל את זה והורה להמשיך.

בשנת [[תש"ל]], כשהרב [[אפרים וולף]] שהה אצל הרבי ב[[י"ט בכסלו]], אמר לו הרבי, שהוא רוצה להשקיע אלף [[דולר]] נוספים בבניית השכונה. באותו זמן לא היה ביקוש מיוחד לדירות, אך הרבי צפה את היציאה מ[[רוסיה]] ומ[[גרוזיה]] וזמן קצר אחר-כך הגיעו לשיכון שלושים משפחות מ[[גרוזיה]].

===הקהילה כיום===
[[קובץ: לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת "בית אריה"]]]]
קהילת [[חב"ד]] כיום מונה יותר מ-1000 משפחות המתגוררות בשיכון חב"ד ברחובות; [[צמח צדק]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] ולאור הגידול בקהילת [[חב"ד]] ומחוסר דיור בשכונה, חלקם עברו להתגורר בסמיכות לשיכון, בשכונות שער העיר, נווה אורנים וברחובות הסמוכים - דוד רמז, פנקס, יוספטל ועוד. ובשכונה החדשה שערי העיר.

[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת הגדול - "בית אריה"]] נמצא במרכז השכונה ומשמש מדי יום יותר מאלף מתפללים שמגיעים מרחבי העיר [[לוד]] [[ורמלה]]. כמו כן בשכונה ישנם עוד ארבעה בתי כנסת.

עיריית [[לוד]] קראה רחובות בשמות הקשורים ל[[חסידות חב"ד]]: רח' [[אדמו"ר האמצעי]] ורח' [[הצמח צדק]] הנמצאים בשיכון [[חב"ד]] וכיכר [[הרבי מלובאוויטש]] הנמצאת בסמיכות לשיכון [[חב"ד]]
(כיכר הרבי מליובאויטש פורק והפך לצומת מרומזרת).

בשנת [[תשס"ה]] לאחר שבקהילה נפטרו כמה חברים בטרם עת, התכנסה הקהילה לאסיפת חרום בה הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] לזכות תושבי השכונה, הספר הוכנס לבית הכנסת "[[בית אריה]]".

בשנת [[תשס"ו]] בעקבות גניבות חוזרות ונשנות שהתבצעו על ידי ערבים הדרים בשכונה הסמוכה, הוקם "משמר השכונה" בו חברים כ-37 מתנדבים היוצאים בתורנות לסיורים מידי לילה.

בשנת [[תשפ"א]] בעקבות פרעות שנערכו בעיר [[לוד]] חודש ארגון ה"שומרים".

בשנת [[תשפ"ב]], עברו עוד עשרות אברכים ללוד והקהילה צמחה וגדלה, בעקבות-כך הודיע [[ברוך בועז יורקוביץ'|הרב יורקוביץ']] על הקמת ועד קהילה שידאג לצרכים הגשמיים של הקהילה החב"דית בעיר, בבחירות שנערכו לועד בקרב חסידי חב"ד תושבי לוד נבחרו 9 נציגים.

בשנת [[תשפ"ד]], ראש העיר לוד מר יאיר רביבו עדכן את חבר המועצה החב"די ר' שמואל בורקיס על כך שהכיכר בפינת הרחובות פנקס-הצנחנים תקרא 'כיכר סעווען סעווענטי'.

==חב"ד בעירייה==
במהלך השנים במערכות [[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] בחירות לעירייה חב"ד הביעה תמיכה ברשימות שונות ותחתם הריצה מועמדים שונים.

בשבט [[תשפ"ג]] במכתב שפרסם הרב יורקוביץ' הוא הודיע על-דבר ייסוד רשימה של חב"ד שתרוץ לבחירות לעיריית לוד ולצד זאת קרא לפעול להקמת חזית דתית מאוחדת בכדי להביא להישגים משמעותיים עבור ציבור שומרי התורה בעיר{{הערה|[https://col.org.il/news/144051 תקדימי: הרב יורקוביץ' קורא להריץ סיעה חב"דית לבחירות בלוד {{col}}]}}.

לקראת בחירות תשפ"ד, התגבשו הבנות על הנושאים הנחוצים לצרכי הקהילה ונחתם הסכם בין חב"ד ש"ס ודגל התורה על ריצה משותפת תחת רשימת ש"ס. נציג חב"ד ר' שמואל בורקיס הוצב במקום השלישי ברשימה. הרשימה זכתה בבחירות בארבעה מושבים ובורקיס הפך לחבר מועצת העיר מטעם קהילת חב"ד{{הערה|'''[https://chabad.info/elections/1055453/ חב"ד בוחרת תשפ"ד: מפת נציגי חב"ד המתמודדים לרשויות המקומיות]''' {{אינפו}}}}.

===תפקידים בקהילה===
* רב הקהילה - הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
* [[משפיע]] הקהילה - הרב [[נחום קפלן]]
* רב העיר ושליח בשכונת גני יער - הרב [[שמעון ביטון]]{{הערה|[https://chabad.info/news/647395/ לוד: השליח הרב שמעון ביטון נבחר ברוב קולות לרב העיר] {{אינפו}}.}}

;נושאי תפקידים בעבר
* הרב [[שרגא מלך קפלן]] - רב הקהילה
* הרב [[מנחם מענדל ריבקין]] - רב הקהילה
* הרב [[דב בעריש רוזנברג]] - משפיע הקהילה

== בתי כנסת ==
*'''[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית אריה]]''' - בניהול הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
*'''צעירים''' - בית כנסת לצעירים במתחם [[תלמוד תורה לוד]], בניהול הרב [[אריה קדם]]
*'''[[ניסן-חב"ד]]''' - מרכז העיר, בניהול הרב מנדלסון
*'''היכל יהונתן''' - שכונת [[גני אביב]], בניהול הרב [[חיים ברוד (לוד)|חיים ברוד]]
*'''צעירי הצעירים- לודבאוויטש''' - בניהול הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
*'''גבעת ליובאוויטש''' - בניהול הרב [[נטע זאב גערליצקי]]
*'''שער התניא''' - בית הכנסת המרכזי בשכונת "שער העיר" בניהולו של ר' מודו מיכאלשוילי והרב שלמה קעניג.
*'''חב"ד גני איילון''' - בניהול הרב [[אלי בר אברהם]].
*'''חב"ד גבעת הזיתים''' - בניהול הרב אביחי יעקובי.
*'''אנשי ליובאוויטש''' - בניהול של הרב [[יראל יצחק זלמנוב]].
*'''שערי עלייה''' - בניהול השליח הרב [[אברהם חזן]]
*'''חזון זכריה''' - בניהול הרב [[דוד תעיזי]]
*'''מחזיקי הדת'''-בניהול הרב מאיר ברנד
*'''אוהל חסידים''' - בניהול הרב הלל מנחם געז (הרב לעולי [[צרפת]]) והרב זוהר עמר.
*''' [[כיכר משיח]]''' - בניהול הרב [[משה גלייזר]].

==מוסדות חב"ד בעיר==
*[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת "בית אריה"]].
*[[תומכי תמימים לוד]] (ישיבה קטנה).
* כולל מעייני הישועה.
*בית משיח.
*[[תלמוד תורה לוד|תלמוד תורה]] - בנים.
*בית ספר - בנות.
*בית הספר רסקו.
*ארגון נשי ובנות חב"ד.
*ארגון החסד - [[יד ביד]].

==בתי חב"ד בעיר==
*בית חב"ד המרכזי. מנהל: הרב [[מנחם מיכאלשווילי]].
*בית חב"ד ליהודי עולי גרוזיה. מנהל: הרב [[שבתאי מיכאלי]].
*שכונת שערי עליה. מנהל: הרב [[אברהם חזן]].
*שכונת גני אביב. מנהל: דב קוק.
*שכונת הרכבת-עמידר ממשלתי. מנהל:הרב ישראל כהן חותנו של הרב השליח [[חיים אוחיון]]

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_2.pdf ייסודו והתפתחותו של שיכון חב"ד לוד]{{PDF}} - ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש
*[http://he.shaareyaliya.org/ לאתר חב"ד לוד - שערי עליה]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50159 שמחת בית השואבה בשיכון] {{תמונה}} {{אינפו}}
*''''[https://col.org.il/news/131123 כך תקעה יתד קהילת חב"ד בלוד]''' מסמך היסטורי ונדיר - נחשף {{COL}} ח' סיון ה'תשפ"א
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/08/blog-post_27.html חב"ד לוד התאחדו בכנס התעוררות על 'עבודת התפילה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:לוד]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]

קריית שמואל

2024-09-14T23:04:09Z

חסיד של הרבי:

[[קובץ:כינוס תורה קריות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קהילת חב"ד בקריות משתתפים ב[[כינוס תורה]] בהיכל בית הכנסת]]
[[קובץ:סיום הרמבם קריות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[סיום הרמב"ם]] בארגון קהילת חב"ד בקריות בשנותיה הראשונות]]
[[קובץ:הרב יגאל פיזם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רב הקהילה הראשון, הרב '''[[יגאל פיזם]]''']]
[[קובץ:שלום בער הכהן רייכמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[משפיע]] הקהילה, הרב [[שלום בער רייכמן|שלום בער הכהן רייכמן]]]]
[[קובץ:יוסף א. פיזם.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף אברהם פיזם רב הקהילה הנוכחי.]]
[[קובץ:צבאות מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ה[[תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל]], חיפה]]
[[קובץ:תמונה_קבוצתית_קריות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת תומכי תמימים קריות בתמונה קבוצתית]]
'''קריית שמואל''' הינה קריה השייכת לרשות המונציפלית של העיר [[חיפה]], וגובלת עם קריית ים, קריית חיים וקריית מוצקין. השכונה קרויה על שמו של שמואל חיים לנדוי, ממנהיגי הפועל המזרחי. רחובות רבים בשכונה קרויים אף הם על שם אנשי הציונות הדתית, ורוב תושבי השכונה הינם אנשים שומרי תורה ומצוות מהזרם הדתי-לאומי.

הקהילה החב"דית בקריית שמואל מונה כיום כמאה ועשרים משפחות, ומפעילה רשת מוסדות חינוך פעילים ומצליחים המשמשים את כל חסידי חב"ד המתגוררים באזור חיפה הקריות.

==תולדות הקהילה==
ראשיתה של קהילת חב"ד בקריות החלה בהתיישבותו של הרב [[יגאל פיזם]] באזור.

הרב פיזם שכיהן בתפקיד חינוכי בישיבת [[פרחי אהרן]] ובמוסדות נוספים באזור, עבר להתגורר בסמיכות למקום עבודתו, והחל למסור בביתו [[ספר התניא|שיעורי תניא]] קבועים, שקירבו עשרות יהודים וקנו לעצמם שם טוב. הרב פיזם היה מקפיד [[כתיבה לרבי|לדווח על השיעורים לרבי]], וזכה במענות קודש מופלאות. בהמשך, עברו להתגורר באזור גם הרב [[שמואל פרומר]], ועוד.

משגדלה הקהילה, נוצר צורך ב[[בית כנסת]] חב"די שישמש את הקהילה המתפתחת, וכמו כן [[כולל|כולל לאברכים]], שיאפשר למקורבים להתקדם בלימודי היהדות. לצורך כך, נרכש בנין צנוע ממול לתחנת הרכבת המקומית, ברחוב בר אילן 29. מקום זה שימש את הקהילה במשך עשרות שנים.

ה'כולל לאברכים', שהוקם בשנת [[תשמ"ג]] משך לאזור משפחות רבות, חלקם הגיעו על מנת ללמוד, וחלקם על מנת ללמד. אלו כמו אלו היוו נדבך חשוב בקהילה החב"דית המתפתחת. בראשות הכולל במשך שנותיו הראשונות עמד הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה הרב יגאל פיזם לראש הכולל.

ב[[התוועדות]] שהתקיימה בבניין ה'כולל' מיד לאחר [[הסתלקות]] [[‏חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשמ"ח]], הועלתה ההצעה לקרוא לכולל על שם הרבנית - "ישיבת [[נפש]] חיה על-שם הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא". ההצעה הועברה ישירות לרבי, ועוד באמצע [[שבעה (אבלות)|ימי השבעה]] זכתה ההצעה לקבל את אישורו של הרבי, והכולל היה המוסד הראשון ששזכה להיקרא על-שם הרבנית הצדקנית.

בשנת [[תשמ"ט]] חזר הרב [[שמשון פיזם]] משנת ה'[[קבוצה]]', ועל-פי הוראת הרבי החל לעזור בניהול מוסדות הקהילה עוד באמצע שבעת ימי המשתה ל[[נישואין|נישואיו]]. הצטרפותו של הרב שמשון פיזם גרמה לתנופת פעילות מחודשת, והרחיבה את הקהילה החב"דית באזור.

בשנת [[תשנ"ז]], מינתה הקהילה את הרב פיזם כרב קהילת חב"ד בקריית-שמואל{{הערה|המינוי עורר סערה רבתית בעקבות חשש למלחמה ברב [[דוד מאיר דרוקמן]], סערה שגלשה גם אל תחום התקשורת הכתובה, ודרשה את מעורבותם של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. בסופו של דבר הסערה שככה, ומינויו של הרב פיזם כרב קהילת חב"ד '''בקריית שמואל''' (שכונה השייכת מונציפלית לעיר חיפה) התקבל על כל חסידי חב"ד באזור, מבלי לפגוע במעמדו של הרב דרוקמן כרב קהילת חב"ד בקריות. כיום הרב פיזם והרב דרוקמן נפגשים יחדיו ל[[התוועדות|התוועדויות]] בימי חג חסידיים.}}.

לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ח]], הוקמה בקריה [[פורטל:תומכי תמימים|ישיבת תומכי תמימים]].

עם הקמתם וביסוסם של מוסדות נוספים בקריה, וביניהם [[תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל|תלמוד תורה 'צבאות מנחם]]', ה[[תומכי תמימים קריות|ישיבה הקטנה]] והתיכון, התרכזו במקום משפחות רבות, ובנין ה'כולל' הישן נעשה צר מלהכיל את באי בית-הכנסת.

בשנת [[תשס"ו]], חנכה הקהילה את משכנה החדש והמרווח, בחציו השני של בנין הישיבה ('שוק הסיטונאים' לשעבר), ברחוב ריינס 1. בבניין זה ממוקמים משרדי הקהילה, מרכז הפעילות של מוסדות 'נפש חיה', חנות [[צבאות ה']], ואגף ההוצאה לאור.

כיום, מונה קהילת חב"ד בקריית-שמואל כמאתיים ועשרים משפחות מאנ"ש, הפועלים בכל רחבי הקריות, ומפיצים את מעיינות החסידות.

שיעורי התניא של הרב [[יוסף אברהם פיזם|פיזם]] מתקיימים כיום בהיכל [[בית הכנסת]] של הקהילה, במקביל לשיעורים קבועים נוספים שנמסרים על ידי הרב [[שלום בער רייכמן]], ופעילויות [[נשי ובנות חב"ד]] מידי ערב ראש-חודש.

סניף תנועת הנוער [[צבאות ה']] בקריה מנוהל על ידי הרב פנחס פיזם, ומסגרתו מתקיימים פעילויות 'אבות ובנים' בכל מוצאי שבת, קייטנות, והפעלות שבועיות.

במהלך השנה, מקיימת הקהילה שלושה [[כינוס תורה|כינוסי תורה]] מרכזיים, בהם משתתפים הרבנים האזוריים, ומשפיעי הקהילה.

==תפקידים בקהילה==
*'''[[מרא דאתרא|רב הקהילה]]''' - הרב [[יוסף אברהם פיזם]] ממלא מקומו של אביו הרב [[יגאל פיזם]].
*'''[[משפיע]]י הקהילה''' - הרב [[שלום בער רייכמן]] הרב [[יוסף אברהם פיזם]] (לפני שנעשה לרב), הרב [[אסף חנוך פרומר]].
*'''[[גבאי]] [[בית כנסת|בית הכנסת]]''' - הרב אליהו מקמל, הרב אייל מנדלוביץ', הרב איתן פיזם.
*'''[[שליח]] [[הרבי]]''' לקריות וקריית שמואל - הרב פנחס פיזם.

==מוסדות הקהילה==
רובם של מוסדות החינוך, ממוקמים בקומפלקס חינוך מפואר בקצה הדרומי של קריית שמואל, העומדים תחת הנהלתו של מנכ"ל המוסדות הרב [[לייבל שילדקרויט]].

===תלמוד תורה 'צבאות מנחם'===
{{ערך מורחב|תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל}}
נכון לשנת [[תש"פ]] מונה התלמוד תורה יותר משלוש מאות ילדים, ומשמש כתלמוד תורה המרכזי לכל תושבי אזור חיפה והקריות.

*'''מנהל התלמוד תורה''' - הרב [[יוסף אברהם פיזם]]. (החל לנהל את התלמוד תורה עוד קודם חתונתו).
*'''רב התלמוד תורה''' - הרב שמעון אייזנבך, רב ושליח הרבי בצפון קריית מוצקין.

===בית ספר 'בית חיה'===
בית הספר 'בית חיה', הוקם על שם הרבנית הצדקנית מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסאהן]], אשת [[הרבי]]. בית הספר מונה כשלוש מאות תלמידות, ומיועד אף הוא לבנות אנ"ש מכל האזור.

*'''מנהלת בית הספר היסודי''' - גב' סיגל קידר.
*'''מנהלת התיכון''' - גב' חנה למברג
*'''מנכ"ל''' - הרב אהרון גופין

===ישיבת תומכי תמימים===
{{ערך מורחב|תומכי תמימים קריות}}

ישיבת תומכי תמימים בקריית שמואל (ישיבה קטנה) הוקמה בשנת [[תשנ"ז]], בראשות רב הקהילה הרב [[יגאל פיזם]]. מיקום הישיבה נבחר בדווקא במקום מרוחק מקומפלקס החינוך של חב"ד בקריות, על מנת להבטיח מרחק גדול ככל האפשר מהתיכון, ולשמור על גדרי הצניעות.

נכון לשנת תשע"ג מונה הישיבה כארבעים תמימים.

בשנת הלימודים [[תשע"א]], הוקמה ישיבה גדולה במקום, אך כחלוף מספר שנים נסגרה.

===גני המלך===
הגנים מנוהלים על ידי הרב משה ביסטריצקי שליח הרב בשכונת בנה ביתך ופסגות ים בקריית ים.

כיום פועלים ששה גנים עם כ-200 ילדים.
צוות הגנים: ר' הילו מנחם סקולניק, ר' מיכאל אוחיון, גב' לירון שמר, גב' בתיה פיזם, גב' אורנה ג'רופי, גב' חיה מושקא קהניאל, גב' חיה מושקא פיזם, גב' רננה קנפלמכר, גב' רחל פינטו, גב' מיכל הולינס, גב' נחמי פרץ, דבורה פגוט, גב' רמה פאר, גב' דבורה לאה קליינברג, גב' קיילא אזדאבא, גב' הודיה מצליח, גב' נעמה צייגר.

===מעון 'נפש חיה'===
המעון מנוהל על ידי גב' עדינה פיזם, ומיועד לילדי אנ"ש בקהילה.

===גמ"ח יוסף יצחק===
'''גמ"ח יוסף יצחק''' הוקם ומנוהל על ידי הרב דוד מרציאנו, ומסייע לאנ"ש בקריה במתן הלוואות ארוכות טווח. (גמ"ח זה פועל במקביל לגמ"ח המנוהל על ידי רב הקהילה הרב יוסף אברהם פיזם).

בשנת [[תשס"ז]], השיג הרב מרציאנו תקציב מצומצם מעיריית חיפה, והחל לחלק מצרכי [[מזון]] בסיסיים למשפחות נזקקות, תוך שהוא דואג להשלים את הפער הכספי. פעילות זו פונה בעיקר לקהל הרחב, אך מסייעת גם לחלק קטן ממשפחות אנ"ש המצויות במצוקה כלכלית.

==אנשים בולטים בקהילה==
*הרב '''[[אסף חנוך פרומר]]''' - [[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בחיפה]], ועורך המערכת מאמר מבואר.

==התנגדות לקהילה==
בעקבות תוכנית מגובשת לבניית בית-כנסת בדוגמת 770 ממול לישיבת [[פרחי אהרן]] בקריה ובסמיכות לבית הכנסת 'בלחסן', החלו להתגלע חיכוכים פנימיים בין הקהילה החב"דית בקריות לבין אנשי הציונות הדתית המהווים את רוב תושבי הקריה.

רב הקריה, הרב עקיבא הכרמי, הוציא מכתבי גינוי חריפים, שבהם כינה את הקהילה החב"דית בקריית שמואל, בשלל תוארים שליליים ביותר. המלחמה הפנימית גלשה אף לתקשורת, וקהילת חב"ד בקריות (ולמעשה, קהילות חב"ד בכל רחבי תבל הדוגלים בדיעה שהרבי חי וקיים) הוכפשה.

ההסתה נגד קהילת חב"ד, התפתחה להפעלת אלימות נגד חסידי חב"ד שבאו להתפלל [[תפילת שחרית]] בבית הכנסת המרכזי בקריה, שהוכו נמרצות בגין אמונתם בחייו הנצחיים של הרבי{{הערה|כתגובה הולמת, הודפס מכתב מחאה בגינוי האלימות, עליו חתמו כל ראשי הקהילה, תוך בקשה נפשית לחדול מדרך האלימות ושנאת החינם, ולהרבות באהבת ישראל, כהכנה לגאולה.}}.
למרות המודעות החריפות המסיתות נגד הקהילה שהופצו בעידודו של הרב הכרמי, נהגו אנשי הקהילה בדרך של שלום ופיוס על-פי הוראתו של הרב יגאל פיזם, והפיצו כרוזים הקוראים לאחדות המחנות, והתנהגות באופן של אהבת ישראל.

על-מנת להוסיף באור, אגף ההוצאה לאור של המוסדות הפיק סדרת עלונים מרהיבים, הסוקרים את פעילות חב"ד בקריה ומבארים בטוב טעם את שיטתם של חסידי חב"ד בנוגע לבשורת הגאולה והגואל.

==קישורים חיצוניים==
*[chabadk.org האתר הרשמי של הקהילה].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20714 מעבר [[בית הכנסת]] של הקהילה למשכנו החדש] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61975 [[התוועדות]] אחדות בקהילת חב"ד בקריות] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?id=29730&url=article_he שערוריה: רבה של קריית שמואל מתנכל לחסידי חב"ד] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46327&print=save&al=s תהלוכת ענק לרגל ל"ג בעומר, בארגון מוסדות 'נפש חיה' בקריות] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68209 כינוס תורה מרכזי לתושבי הקריות] {{אינפו}}
*נתן אברהם, '''[http://www.scribd.com/doc/155773496/889 המערכה למען החינוך היהודי בקריות]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 889 עמוד 32

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קריות]]

ניגון נאשי קראמקי

2024-09-09T00:53:30Z

חסיד של הרבי:

'''נאשי קראמקי''' הוא [[ניגון]] בשפה ה[[רוסית]] ומסתיים במילים "תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל".

==המילים==
המילים ברוסית הם:
# наши крамки на улице без клямки можно торговать можно тогрговать
# --- ?эй! что у вас
# ---"תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל".! это наша наша торговля

{{ציטוטון|נאַשי קראַמקי נאַ אוּליצעֶ בּיעֶז קְלְיאַמקִי, מאָז'נאַ טאַרגאַוואַט, מאָז'נאַ טאַרגאַוואַט.}}

{{ציטוטון|הֶעי, טְשטאָ אוּ וואַס?}}

{{ציטוטון|תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל}}.

{{ציטוטון|עֵטָא נאַשאַ טאַרגאַווליאַ, עטא נאש טאַרגאַווליאַ}}.

'''תרגום:'''
:החנויות שלנו ברחוב לא סגורות עם המנעול - ואפשר למכור סחורה.
:היי מה יש אצלכם?
:תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל.

==תוכנו==
הניגון מתאר בדרך [[משל]] ומליצה את חנויות היהודים הפתוחות לרווחה בחודשים [[אלול]]-ו[[תשרי]] והמוכרים קוראים לקונים לבוא ולסחור. על שאלת הקונים מה יש לכם למכור? עונים היהודים: "תקעו בחודש שופר, בחודש השביעי, שובה ישראל" - זה הסחורה שלנו. דהיינו הסחורה של החסידים כשהם חוזרים מהרבי, הם שלושה [[מאמר|מאמרי חסידות]] ב[[דיבור המתחיל]] - תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל.

הרקע לניגון היא פגישתם של [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] בחסידי [[חסידות חב"ד - קאפוסט|חב"ד קאפוסט]] בשובם מנסיעתם לרבי לחגי תשרי, כשחסידי קופוסט שואלים את חסידי ליובאוויטש איזה [[מאמר|מאמרים]] שמעו בעת שבתם אצל הרבי בליובאוויטש מ[[אדמו"ר המהר"ש]], כך שהם רומזים על העובדה שאדמו"ר המהר"ש נהג לומר מאמרים קצרים ומתומצתים יותר, בעוד שאדמו"רי קאפוסט נהגו לומר מאמרים עמוקים ארוכים ומפורטים. על כך עונים להם חסידי ליובאוויטש, כי אף שהמאמרים שאמר אדמו"ר המהר"ש הם קצרים יותר ופחות מודגש בהם קו ה[[השכלה (חסידות)|השכלה שבחסידות]], בכל זאת חסידי ליובאוויטש עוסקים יותר ב[[עבודה]] ובהפנמת הדברים, כשהדבר מרומז בניגון - לקחת ולהמשיך את הלימוד להנהגת החיים הכללית.

ניגון זה הוא ניגון ק"י ב[[ספר הניגונים]].

==ראו גם==
*[[ניגון ע' (תקעו בחודש)]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/04-15-Niggun-L-Shabbos-V-Yom-Tov-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] (החל מדקה 6:00) באתר [[היכל נגינה]]
* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQeDNNRDFBZVdVODQ/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=189 לשמיעת הניגון בקולו הק' של הרבי]
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=528 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]

{{ניגוני חב"ד}}
{{מיון רגיל:נאשי קראמקי}}
[[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]
[[קטגוריה:ניגונים ברוסית]]
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]
[[קטגוריה:חסידות קאפוסט]]

רשימת תלמידי הקבוצה

2024-09-08T22:44:10Z

חסיד של הרבי: טעות

{{קיצור דרך|[[חב:רתה]]}}
{{תוכן שמאל}}
דף זה מרכז את '''שמות ה[[תמים|תמימים]] שנסעו כקבוצה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'''', החל מהשנה הראשונה ב[[חג הפסח]] [[תשכ"ב]]. זוהי רשימה '''חלקית''' בלבד.

'''"קְבוּצֶה"''' הוא כינוי למסגרת הלימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] - [[770]] לתלמידי ה[[תמימים]], אחר שסיימו את מסלול הלימודים ב[[ארץ ישראל]] ולעיתים גם עבור תלמידים ממדינות אחרות.

בתום שש שנות לימודים ב[[ישיבה קטנה]] וב[[ישיבה גדולה]] נוסעים הבחורים כקבוצה מיוחדת, מגובשת ומאורגנת, ללמוד "שנה תמימה" - שנה שלימה, בבית רבינו 770. מסגרת מיוחדת זו קיבלה במהלך השנים את הכינוי הרווח בקרב כל [[אנ"ש]] - "קבוצה".

בעוד והקבוצות הראשונות מנו כעשרים עד ארבעים תלמידים בלבד, בחלוף השנים הלך וגדל מספר התלמידים בהתמדה, בהתאם לגדילת [[האוכלוסיה החב"דית]] בארץ הקודש, ונכון לשנת תשפ"ג מונים תלמידי ה'קבוצה' מעל 400 תלמידים.

==שנת הלימודים==
בשנים הראשונות לקיום ה"קבוצה" שהו התמימים ב[[חצרות קודשינו]] חצי שנה. לאחר מכן סודר שישהו שנה שלמה מ[[חודש ניסן]] עד [[ניסן]] הבא אחריו. עם חזרתם של קבוצה [[תשל"ז]]-[[תשל"ח]] השתנה הסדר, והחל מקבוצה [[תשל"ט]] (ח"י [[מנחם אב]] תשל"ח - ז' [[מר חשוון]] [[תש"מ]]), החלו תלמידי ה"קבוצה" לשהות בחצרות קודשינו מ[[חודש תשרי]] עד [[תשרי]] הבא אחריו{{הערה|במשך כשנה וחצי התעכבו הבחורים שנשלחו לישיבה במגדל העמק שם במקום לנסוע ל"קבוצה", וכיון שמאוד רצו לנסוע, הרבי אמר שיגיעו ל[[תשרי]] (ולא לפסח), ור' [[אפרים וולף]] (מנהל תומכי תמימים כפר חב"ד) שאל את הרבי האם עדיף לעשות כך לכולם, והרבי השיבו שכן.}}.

כיום, שנת הלימודים באופן רשמי מתחילה מ[[ט"ו אלול]] ועד ל[[ז' בחשוון]] בשנת הלימודים שאחריה, כך שתלמידי שני המחזורים חופפים במשך תקופה של כחודש וחצי.

==קבוצה תשכ"ב==
[[יוסף הומינר]] | [[אהרן הלפרין]] | [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] | [[אשר לעמיל כהן | אשר לעמיל הכהן כהן]] | [[משה ליפש]] | [[בנימין מזרחי]] | [[משה יצחק פורסט]] | [[אלימלך צוויבל]] | [[יעקב צירקוס]] | [[נחום קפלן]] | [[מיכה שטיינמץ]] | [[מנחם נחום שטרנברג]]

==קבוצה תשכ"ג==
[[יוסף הרטמן]] | [[נתן וולף]] | [[דוד קרץ]]{{להשלים}}

==קבוצה תשכ"ד==
[[שלום לייב אייזנבך]] | [[מרדכי שמואל אשכנזי]] | [[שלמה גלעדי]] | [[יקותיאל גרין]] | שמואל הבר | [[אהרון הלפרין]] | [[שלום דובער וולף (קריית מלאכי) | שלום דובער וולף]] | מרדכי זילברברג | מנחם מענדל חנזין | [[אלחנן יעקובוביץ']] | [[אריה יהודה לייב לוין]] | [[בן ציון ליפסקר]] | [[מאיר לרר]] | [[חיים אשר זעליג סלומון]] | אברהם זרח סלוין | מאיר פרידמן (חצור) | [[אליהו קוק]] | [[ברוך קפלן]] | [[שמעון שאער]] | שלום שירום

==קבוצה תשכ"ה==
[[חנניה יוסף אייזנבך]] | [[יהודה אלחרר]] | עמנואל אלטהויז | [[נתן אשכנזי]] | [[שמואל יחזקאל כהן]] | [[ישעיהו הרצל]] | [[מנחם מענדל וולף]] | [[צבי ויגלר]] | [[משה שלמה לויטין]] | [[משה מזרחי]] | [[חיים יהודה רבינוביץ]] | [[שלמה אוחנה]]

==קבוצה תשכ"ו==
[[אברהם אייזנבך]] | [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]] | [[אברהם אלתר הבר]] | [[שלום דובער הלוי וולפא]] | [[נחום זוין]] | [[רפאל נחום כהן]] | [[אריה יהודה לייב לוין]] | [[ישראל רפאל ליפסקר]] | [[עמרם מלכא]] | [[שרגא פייטל סודקביץ]]' | [[גרשון קוק]]

==קבוצה תשכ"ז==
[[יצחק אופנר]] | מנחם חבקוק בלוי | [[גרשון בורקיס]] | [[אברהם אבא ברוק]] | [[יוסף שמחה גינזבורג]] | [[אלעזר גלבשטיין]] | [[דוד מאיר דרוקמן]] | [[יעקב הורוביץ]] | [[שלום דובער כהן]] | [[יהושע מונדשיין]] | [[אליעזר מזרחי]] | שמואל מקוביצקי | שמואל חיים פרנקל | [[יששכר דוב קלויזנר]] | [[שלום סגל]] | [[יהושע יחזקאל סופר]] | [[דניאל אליעזר ליפא קורצוייל]] | [[שמואל קורץ]] | משה דב הכהן ווייס

==קבוצה תשכ"ח==
[[דב אלראי]] | [[שלום ברוכשטט]] | [[נטע שלמה וילהלם]] | [[דוד נחשון]] | [[יקותיאל מנחם ראפ]] | [[שמואל חיים פרנקל]]

==קבוצה תשכ"ט==
[[מאיר אהרן]] | [[מרדכי צבי אלפנביין]] | [[חיים אשכנזי]] | יעקב יוסף ברגר | [[אברהם גד דרוק]] | [[משה הבלין]] | [[אליהו סויסא]] | אברהם יהושע העשיל הגר | [[שלמה זלמן לבקיבקר]] | [[שלמה רוזנברג]] | [[שמואל ריבקין]] | [[שמואל בן ציון רבינוביץ (ירושלים)]] | [[גרשון לוין]]

==קבוצה תש"ל==

[[קובץ:קבוצה תש"ל.png | שמאל | ממוזער | '''קבוצה תש"ל''' בתמונה, ב'בית הנשיא'.]]

[[משה מרדכי ארנשטיין]] | [[משה בלוי]] | [[חיים אברהם בליניצקי]] | חיים גדסי | [[יחיאל גולדברג]] | ברוך שלמה גולדשטיין | זושא גולדשטיין | [[ישראל יוסף הנדל]] | [[שלמה יהודה ויגלר]] | [[משה יוסף ווייס]] | [[מנחם וולפא]] | חיים יוסף וייספיש (רמת שלמה) | [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] | [[מנשה חדד]] | חיים יהודה | [[מנחם מענדל טננבוים]] | [[יוסף יצחק לבקיבקר]] | [[ברוך לשס]] | צבי אליהו מלוב | [[שלמה זלמן מנדלסון]] | [[חיים שלום סגל (עפולה) | חיים שלום סגל]] | [[יוסף יצחק סגל (מגדל העמק) | יוסף יצחק סגל]] | תנחום פינסון (כפר חב"ד) | [[אליהו אריה פרידמן]] | זלמן פריז | [[קלונימוס קופצ'יק]] | [[יוסף יצחק קמינצקי]] | [[יצחק אייזיק קעניג]] | רחמים קריספין | [[שלמה רוזנברג]] | מרדכי שטיינברגר | שמואל שטרן (רחובות) | מנחם שמח | אליהו דהאן

==קבוצה תשל"א==
[[יוסף יצחק אבלסקי]] | [[שמעון זוננפלד]] | [[אהרן יצחק לייכטר]] | [[חיים שלום סגל (עפולה) | חיים שלום סגל]] | [[יוסף מאיר שטרסברג]] | [[ישראל מחפוץ]] | [[זמרוני זליג ציק]] | [[משה קלין]]

==קבוצה תשל"ב==
[[אהרון גולד]] | [[ישראל צבי גליצנשטיין]] | [[משה דיקשטיין]] | [[דובער וילנקין]] | [[צבי לידר]] | לוי יצחק ברוק

==קבוצה תשל"ג{{הערה|[https://col.org.il/news/144646 קבוצה תשל"ג בשדה התעופה בדרכם לחצרות קודשנו]}}==
[[אפרים פנחס בייטש]] | [[יוסף יצחק בייטש]] | [[יצחק גולדברג]] | [[אהרון דוב הלפרין]] | מרדכי דוד הלפרין | נחמן הרשקוביץ' | [[ישראל נחום וילהלם]] | אברהם יהודה חזן | [[נחמן יוסף טברסקי]] | [[ברוך בועז יורקוביץ']] | [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] | עזרא מיפעי | סעדיה מעטוף | [[שבתאי סלבטיצקי]] | ישי קלעצ'י | [[אלעזר מרדכי קעניג]] | [[יהושע שארף]] | [[יוסף יצחק בורובסקי]] | [[גרשום אוחנה]] | [[יעקב אופן]] | [[לוי פריז]] | ירחמיאל רוך

==קבוצה תשל"ד{{הערה|[https://col.org.il/news/147568 משלחת בראשות הנהלת הישיבה מקבלת את פני קבוצה תשל"ד בשדה התעופה ע"ש קנדי {{col}}]}}==
[[טוביה זילברשטרום]] | [[יוסף יצחק זלמנוב]] | [[דב טברדוביץ]] | [[אברהם מנחם כהן]] | [[יצחק ליברמן]] | [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] | [[עזרא ערד]] | [[מרדכי הלפרין]]

==קבוצה תשל"ה==
[[יקותיאל אלפרוביץ]]' | [[יצחק יהודה הולצמן]] | [[יוסף שאול הרשקוביץ]] | [[דוד ועקנין]] | [[יואל ימיני]] | משה לדיוב | אברהם מקוביצקי | יוסף יצחק נפרסטק | חיים מרדכי עקשטיין | [[זאב פרידמן]] | יהודה קליין

==קבוצה תשל"ו{{הערה|על קבוצה תשל"ו הרבי התבטא "עלי ועל צווארי".}}==
[[דוד משה אולידורט]] | [[אלעזר צבי בקשי]] | נפתלי גרינולד | מענדל זלמנוב | פייביש זלמנוב | אלי כהן | [[שלום בער לבקובסקי]] | [[יוסף יצחק לוין]] | בצלאל לשס | נח מעטוף | הירשעל נוטיק | חיים מרדכי עקשטיין | [[יוסקה שפרינגר]]
==קבוצה תשל"ז==
[[נפתלי חייבי]] | [[יעקב יהודה]] | [[בועז סגל]] | [[שלמה יהודה סגל (עפולה)]] | אברהם סטינסלבסקי | [[הירש פרבר]] | [[יהודה פרידמן]] | יעקב שטיינברג | [[שאול ג'ובאני]]

==קבוצה תשל"ט==
[[קובץ:קבוצה תשלט.jpg | שמאל | ממוזער | קבוצה תשל"ט]]
{{כתב קטן | מכ' מנחם אב תשל"ח עד מר חשון תש"מ, הקבוצה הראשונה שלא היתה מפסח לפסח{{הערה|בשנת תשל"ח מחודש אייר עד חודש מנחם אב לא היתה אף קבוצה.}}}}

[[חיים אהרן]] | [[יצחק אלישביץ]] | [[יוסף ליפא אלפרוביץ]] | [[אליהו אסולין]] | [[ישראל ברוך בוטמן]] | יעקב מאיר בלוי | דב בן שחר | משולם גדסי | פנחס גרליק | בנימין וולף | [[משה ויינר]] | [[נפתלי וקנין]] | אהרן ווקסלשטיין | אברהם חדד | רחמים חודייטוב | אליעזר שלמה חסקינד | נחום חצרנוב | אליעזר יקונט | חיים כמרי | שלמה זלמן לוין | מרדכי ליפסקר | ישראל מרדכי לישנר | יוסף לסקר | [[שלמה מאיר יששכר מארק]] | [[אברהם מיכאלשווילי]] | [[יעקב מנדלזון]] | ? מיפעי | [[מנחם עמוס מושקוביץ]] | [[עזריאל מיפעי]] | נפתלי מעטוף | שלמה מעטוף | יוסף יצחק סלפושניק | שמחה בונם פאביאן | יוסף פולק | דוד פרידמן | יאיר פרדני | אברהם קדוש | [[אבשלום קיל]] | | ישכר דב בן שחר | מרדכי שמח | [[משה שניאור]] | [[שלמה תעיזי]] | משה ריבר

==קבוצה תש"מ==
[[יעקב דב בייטש]] | [[אריה גולדברג]] | [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] | [[יצחק גרוזמן]] | [[חיים שלמה דיסקין]] | צבי הלל | [[שמשון הלפרין]] | בני זכריה | שמשון ישראלי | אברהם כהן | אליהו כהן | [[ברוך לבקיבקר]] | [[שלמה זלמן לנדא]] | [[עופר מיודובניק]] | דוד מפעי | אברהם משה | חנוך משה | [[אלתר בצלאל קופצ'יק]] | אברהם משה קוק | משה קלמן רייניץ

==קבוצה תשמ"א==
[[מנשה אלטהויז (קריית טבעון) | מנשה אלטהויז]] | שלמה מאיר אמיתי | יוסף אראבוב | [[יוסף יצחק בוטמן]] | [[מנחם מענדל יצחק ברוד]] | [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד) | מנחם מענדל גורביץ']] | [[שמואל מנחם מענדל גרוזמן]] | [[יואל דובקין]] | [[ישראל הרשקוביץ]] | [[אליעזר זלמנוב]] | [[משה זלמנוב]] | אוריאל לויוב | [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] | [[עופר מיודובניק]] | טוב מעטוף | [[יחזקאל מרקוביץ']] | [[אריה פרקש]] | ברוך פלדמן | [[נתן נטע ציבין]] | [[אהרן קנייבסקי]] | [[אברהם קנלסקי]] | זלמן ריבקין | מרדכי ריבקין

==קבוצה תשמ"ב==
אליצור אפרתי | [[אליעזר יעקב ברוד]] | [[מנחם מענדל גליצנשטיין]] | יצחק אייזיק גרינוולד | [[יוסף יצחק דונין]] | [[יצחק מאיר הלפרין]] | אברהם משה יוסף הרץ | [[אליהו וילהלם]] | [[אלחנן ווגל]] | [[משה חפר]] | [[טוביה יעקובוביץ]] | [[יצחק ליפש]] | [[יוסף יצחק לרר]] | [[ישראל מיידנצ'יק]] | יוסף סט | [[יעקב סינגאוי]] | [[משה זאב פיזם]] | [[אברהם פלדמן (נחלת הר חב"ד)]] | אשר קוביטשעק | [[יוסף יצחק קירש]] | בגין קלימי | שמואל קסלמן (בר"ב המשפיע בערל) | שמעון ריבקין | שמואל ריבקין | [[נפתלי שפרינגר]]

==קבוצה תשמ"ג==
שבתאי אושקי (הרצליה) | [[אשר אייזנבך (כפר חב"ד)]] | [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת) | שמעון בן ציון אייזנבך]] | [[פרץ אוריאל בלוי]] | יהושע גוחפי | חיים יוסף גוטליב | צבי יחיאל גולדשמיד (צפת) | שמעון גורליק (נהריה) | [[משה דב גינזבורג]] | [[שלום דוב גרוזמן]] | [[צבי מאיר ויינפלד]] | [[אליעזר אליהו ויינר]] | יוסף יצחק זהר | [[יוסף יצחק זילברשטרום]] | אלתר דובער חסקינד | [[יעקב לנצ'נר]] | משה מיידנצ'יק (כפר חב"ד) | [[אורי מרטון]] | יוסף יצחק נוטיק | [[חיים פרוס]] | דוד פרידמן | יוסף קוביטשעק | [[אברהם יצחק רבינוביץ]] | [[יחיאל יוסף ריבקין (כפר חב"ד) | יחיאל יוסף ריבקין]] | שלמה ריבקין | [[אליהו שדמי]]

==קבוצה תשד"מ{{הערה|[https://chabad.info/news/1043372/ ארבעים שנה לקבוצה תשד"מ: הבוגרים נפגשו להתוועדות חגיגית {{אינפו}}]}}==

[[פנחס טודרוס אלטהויז (חולון) | פנחס טודרוס אלטהויז]] | [[משה אייזנברג]] | [[אברהם לוי (מגדל העמק) | אברהם לוי]] | [[שמואל בן סימון]] | [[שאול משה אליטוב]] | [[אברהם אלאשוילי]] | [[משה אקסלרוד (עתלית) | משה אקסלרוד]] | [[אפרים בוגרד]] | יצחק בלוי | [[ברוך שלמה בליזינסקי]] | [[שלמה זלמן ברקוביץ]] | [[יצחק יעקב גלבשטיין]] | [[ישראל גליס]] | משה צבי הלפרין | [[בנימין נחום זילברשטרום]] | ירמיהו זלמנוב | [[יחזקאל חנונו]] | מרדכי ידגר | שמואל ידגר | [[יוסף יצחק מישולבין]] | [[בצלאל יקונט]] | שמעון ירדני | בנימין כהן | אברהם יוסף כהנא | [[מרדכי מנשה לאופר]] | [[נפתלי ליפסקר]] | [[ישראל לנדא]] | [[משה מרינובסקי]] | [[מאיר סויסא]] | [[יהושע סגל]] | [[שלמה סגל (קריית טבעון) | שלמה סגל]] | [[דוד משה ערנטריי]] | יצחק פרסמן | [[בנימין קופרמן]] | [[משה קורנט]] | [[בנימין קרניאל]] | [[משה ריבקין]] | יעקב שטיינברג | [[יוסף אריה שימענוביץ]] | [[אהרן שיפמן]] | [[יעקב אריה שמולביץ]] | יוסף שכטר

==קבוצה תשמ"ה==
חיים אוחיון | [[יעקב אורנשטיין]] | מענדל אייזנבך (כפר חב"ד) | [[מרדכי גלזמן]] | [[אריה צבי גרינברג]] | ישראל גרינוולד | [[ישראל שכנא דברוסקין]] | [[שלום הלל]] | צבי העניג | [[אברהם הרוניין]] | מאיר הרשקוביץ | משה וייס | [[ברוך וילהלם]] | חיים ויצמן | דוד ולס | ישראל זהר | דוד זילברשטרום (כפר חב"ד) | [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]] | [[מנחם כהן (צפת) | מנחם כהן]] | [[יוסף יצחק כ"ץ]] | [[אברהם לוי]] | [[רפאל שמשון לוינסון]] | [[יצחק לפקיבקר]] | רפאל לרר | חננאל מיפעי | ישראל מפעי | [[נפתלי מרינובסקי]] | [[זלמן נוב]] | [[מנחם נוימן]] | [[יוסף יצחק נפרסטק]] | יצחק סבג | יהודה סלפושניק | יגאל עובדיה | צבי ערנטרוי | אברהם ברוך פבזנר | [[שבתי פישר]] | [[דרור פרומר]] | מרדכי יואל פרידמן | [[אליעזר פרסיה]] | [[יוסף יצחק קפלן]] | [[יוסף קרסיק]] | [[אליעזר שמולביץ]] | יוסף שמח | [[נחמיה שמרלינג]] | [[משה ששונקין]] | אבינועם תעיזי | [[אליהו תמם]]

==קבוצה תשמ"ו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/145140 מפגש הקהל, תשפ"ג] {{COL}}}}==
[[ברוך אוברלנדר]] | [[יוסף אולידורט]] | [[דוד אזולאי]] | [[בנימין אקסלרוד]] | רפאל בוסי | שמואל חיים צבי בקרמן | [[יצחק גולדשמיד]] | [[שניאור זלמן גורליק]] | [[זושא גרינברג]] | [[אשר גרשוביץ]] | [[חיים וולף]] | [[הרצל כהן]] | עזרא כפיף | [[מרדכי מישולובין]] | אברהם דובער מרדכי מיכאלשווילי | [[ברוך מרגליות]] | ברוך מרדכי סבאג | [[יגאל ציפורי]] | יוסף העניך קורנט | יעקב קורנט | יעקב רבינוביץ | מנחם רייניץ | [[יעקב שוויכה]] | שלום מנחם מנדל גרליק
==קבוצה תשמ"ז{{הערה|[https://www.hageula.com/moshiach/king/25694.htm פרסום ראשון / גלריה מיוחדת משנת תשמ"ז{{הגאולה}}]}}==
[[קובץ:קבוצה תשמ"ז.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשמ"ז ]]
[[ישעיה זושא אבלסקי]] | יצחק אברמי | שלמה אייזנבך | [[שמעון אייזנבך]] | [[מאיר אליטוב]] | שמואל אנגלסמן | [[שאול אקסלרוד]] | [[רפאל בכר]] | [[מנחם מענדל בלוי]] | [[יוסי בקרמן]] | דוד גבאי | [[אשר דייטש]] | [[משה הלל]] | [[אברהם הרשקופ]] | [[חיים צבי וולף]] | [[אריה זאב וועג]] | [[קלמן ויינפלד]] | [[מנחם וייספיש]] | אליהו וייספיש | [[אליעזר צבי וייספיש]] | שניאור וילהלם | אברהם שמואל זאיאנץ | [[צפריר ולנר]] | שמואל זוהר | מנחם זכריה | יהודה חלילי | [[יעקב טורנהיים]] | שמואל טייכמן | [[מנחם טל]] | [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] | [[יוסף יצחק ליפקין]] | [[אברהם שמואל בנימין ליפש]] | [[אורי מרדכי ליפש]] | אברהם לוי | שמואל לוין | [[בנימין ליפשיץ]] | [[בנימין לרר]] | [[רפאל מוריאל]] | מנחם מייזליש | חיים מנדלסון | [[יעקב משה מנדלסון]] | משה אהרן משי זהב | דובער סגל | מאיר סגל | [[נחום ערנטרוי]] | יוסף ערנטרי | יעקב ערנטרי | חיים סלונים | שלום פוזילוב | [[שמשון פיזם]] | [[יונה פרוס]] | בנציון פרידמן | [[מנחם מענדל פרידמן]] | [[יוסף צבי צירקוס]] | [[שמואל קוט]] | יוסף קורנט | [[אלישיב קפלון]] | [[זאב קפלן]] | [[שמואל קראוס]] | דניאל קריאף | [[שאול רוזנבלט]] | ישראל ריבר | מיכאל רייניץ | חיים שאלט | דורון שוורץ | יצחק שטיינמיץ | מנחם שיינגרטן | יוסי תמם | אברהם משה קירשנבוים

==קבוצה תשמ"ח{{הערה|[https://col.org.il/news/143927 35 להסתלקות הרבנית: חברי קבוצה 'תשמ"ח' התכנסו • צפו{{תמונה}}{{COL}}]}}==
יוסף יצחק הכהן אייזנברג | דוד אלמליח | יקותיאל אלנקווה | [[יוחנן בוטמן]] | [[יהודה בוטמן]] | ברוך יוסף בורושנסקי | שלום דובער בלוי | [[שאול בן שחר]] | שלמה בנישתי | [[שלום דובער גוטליב]] | יצחק גולדשמיד | שמואל גלבשטיין | בנימין גרין | מנחם מענדל דהן | אוריאל דונל | [[משה דובער הלוי הבר]] | [[משה הלל (אור יהודה) | משה הלל]] | שניאור זלמן הלפרין | שניאור זלמן וולף | [[פנחס וישצקי]] | שחר ולנר | חיים זבדי | נחשון זכריה | יוסף משי זהב | מרדכי זיגלבוים | אהרון חנונו | בניהו חסין | [[מנחם מענדל הלוי חפר]] | שניאור זלמן יוזביץ | [[ברוך מנחם הכהן כהנא]] | [[חנן כוחונובסקי]] | [[יגאל כספי]] | גדליה הכהן כץ | ישראל לייב ליפש | שלמה ליפש | פנחס לנדאו | שמואל לנדאו | שלמה הכהן לרר | אביעזר רפאל מור יוסף | שבתאי מיכאלשווילי | [[אלחנן ישראל מישולובין]] | גד מישלי | משה מעטוף | יעקב נקי | מיכאל סויסא | [[יוסף יצחק סלונים]] | אלעזר סלמן | [[פנחס שניאור סלפושניק]] | שמואל סננס | מנחם הכהן ערנטרוי | שמואל ערנרטוי | יואל פורסט | אברהם אבא קורנט | שמואל מנחם קליין | מיכאל קריספין | [[שניאור זלמן רודרמן]] | אריה רחמים | אליעזר שניאורסאהן | מגוס הכהן כהן | דוד אטיא | מרדכי גבאי | רחמים גינדי | ברוך קיי | בנימין פינטל | אברהם הכהן רייכמן

==קבוצה תשמ"ט{{הערה|{{קישור חבד און ליין|6157|תלמידי 'קבוצה' תשמ"ט התאחדו בשבת בכפר-חב"ד||ז' אב תשס"ד}}{{קישור חבד און ליין|120249|30 שנה ל'קבוצה' תשמ"ט: שבת אחדות בכפר הנוער בז'יטומיר||כ"א אב תשע"ט}}}}==
[[זאב אופנהיימר]] | [[שמחה מאיר אופנר]] | [[משה אורנשטיין]] | שלמה אלפרוביץ | איתן אמיתי | יוסף אמיתי | [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)]] | יגאל יצחק אצרף | יצחק בחור | אשר ביטון | בנימין ביטון | שמעון ביטון | [[ינאם בן ארוש]] | אברהם בקרמן | ראובן בראל (אלאשווילי) | מתתיהו בראנדוויין | משה ברלין | [[יעקב גולדשמיד]] | [[אהרון גליס]] | [[שניאור זלמן גרוזמן]] | פנחס גרוס | חזי גרין | ליפא גרינברג | שלמה דואק | יוסף יצחק הלוי הבר | מאיר הולצברג (אלעד) | [[ישראל הלפרין (כפר חב"ד) | ישראל הלפרין]] | [[שניאור זלמן הניג]] | [[שגיא הר שפר]] | [[צבי הרשקוביץ]] | שניאור זלמן וובר | [[זלמן וולף]] | שלמה אליעזר וועג | [[שלמה וילהלם]] | שחר ולנר | מנחם זוהר | יעקב זילברמן | יוסף יצחק חנזין | יוסף חרבי | [[שמשון טל]] | [[ישראל ניסן מור יוסף]] | יצחק אריה לייב יעקובוביץ | יוסף יצחק יפרח | אריה כהן | פנחס כהן | [[מנחם מענדל לפקיבקר]] | צבי ליפסקר | [[ישראל ליפסקר (ירושלים) | ישראל ליפסקר]] | יוסף ליפש (חיפה) | ישראל ליפש | מנחם ליפש | [[שבתאי מיכאלשווילי]] | מנחם מינסקי | [[זאב מינצברג]] | אברהם דוד מנדלזון | [[זלמן נוטיק]] | [[חיים שאול נוישטט]] | ניסים נחמיאס | [[ברוך סלונים]] | שמעון עמר | [[אריאל פז]] | דוד פינסקי | משיח מוריאל | מרדכי פינקוביץ | עוזרי צהלון | [[חיים ציק]] | שבתי ציקוושוילי | [[עוזי קפלון]] | יוסף רבינוביץ | [[יוסף חיים רוזנבלט]] | מאיר רוחמקין | [[שלום בער רייכמן]] | דורון שאער | זלמן שיינברג | יוסף שיף | דובי שניאורסון

==קבוצה תש"נ==
[[קובץ:קבוצה,תש"נ.JPEG | 250px | שמאל | ממוזער | קבוצה תש"נ]]
אליהו אוחיון | חיים אטיאס | מרדכי אייזנבך | רחמים אייזנברג | [[שמעון אלהרר]] | [[שאר ישוב אלחרר]] | מיכאל (מיקי) אלפרין | מנחם אמיתי | אברהם בארנס | שלמה חיים בלפר | יאיר בס | רפאל ברדה | [[נועם ברטוב]] | עזריאל בריל | זאב ברנשטוק | אליהו גבאי | [[עקיבא גולדשמיד]] | יצחק גזולי | שלמה דואק | [[מנחם מענדל דונין]] | צמח הלל | שניאור הלמן | [[שניאור זלמן הרצל]] | אברהם יעקב וובר | אבנר ווהב | [[אליהו וולף]] | אליהו וולצקי | [[מנחם מענדל וילהלם]] | יעקב ויספיש | יהושע זייגן | אבירם זילברברג | מאיר ז'נו | טוביה חבקין | אליהו חבר | נריה גמליאל חסין | ישראל טייכמן | אברהם טיישדלר | ישראל הולצברג | [[מרדכי טנג'י]] | יוסף יצחק יצחקוב | משה דוד כהן | צבי כהן | אליהו לוי | דובער (ברל'ה) לויטין | יעקב ליאני | [[ברוך ליפקין]] | יוסף יהודה ליפש | [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן) | ישראל לייב ליפשיץ]] | איתן לירן | [[אברהם מאן]] | אהרן מזרחי | דובער מיכאלשוילי | יוסף מלכא | [[מנחם מאניש מן]] | יאיר מעודה | שניאור זלמן מעטוף | יצחק מרקוביץ | מרדכי נמירובסקי | שלמה יהודא סגל | [[שי סוקניק]] | ניסים סלמן | אילן סננס | נתנאל סעיד | צבי עמיתי | אליהו פטרבורסקי | יוסף יצחק פינקוביץ | [[יקותיאל ליפא פלדמן]] | גרשון פקטור | יום טוב יהודה קובלקין | [[יעקב יוסף קופרמן]] | מרדכי ניסן קורנט | [[יעקב קטן]] | מיכאל קלמן | [[אליעזר קרוגליאק]] | יהושע קרישבסקי | [[שמעון רבינוביץ]] | מנחם שאער | יצחק שיינר | בן ציון שמח | [[פנחס שנור]] | יוסף יצחק תעיזי

==קבוצה תנש"א==
[[קובץ:קבוצה תנש"א.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תנש"א ]]
נתנאל אביעד | ירון אברהם | מנחם אדרעי | צבי אהרונוב | אבינועם אהרוני | דוד אופנר | [[שמעון אלמליח]] | [[ישראל אלפנביין]] | מאיר אלפרוביץ | אסף אמיתי | [[הוד דוד אריה]] | [[חיים אליעזר אשכנזי]] | [[יוסף ישעיה ברוין]] | [[משה גרוזמן]] | צבי גרינברג | שלום גרינוולד | שלמה דייטש | [[אפרים פישל דמיחובסקי]] | יעקב הבר | יוסף יצחק הלל | לוי הענדל | פישל העניג | [[שמעון ויינר]] | מענדל וילהלם | [[עמנואל חביב]] | מרדכי יהושע יעקובוביץ | נריה ישעיהו | [[ישעיה אלעזר כהן]] | יעקב כהנא | [[ברק כוכבי]] | [[שמואל שלמה ליפשיץ]] | [[שמעון לסאוו]] | [[שמריהו לרנר]] | יעקב מויאל | [[בצלאל מזרחי]] | מלכיאל מחפוץ | שלום מישולובין | מנחם מיכאלשוילי | שניאור זלמן מיכאלשוילי | [[מרדכי מינצברג]] | [[אהרון מנגמי]] | שמואל גדליה מנדלזון | יוסי מרקוביץ | [[יוסי נחשון]] | [[יוסף יצחק ניסלביץ']] | שלום דובער ניסלביץ' | [[אלחנן סגל]] | נחמן סגל | רון עבאדי | צבי פינסקי | [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]] | מנשה צורף | אברהם קדוש | [[יצחק קורץ]] | מנחם מענדל קליין | [[נחמיה קפלון]] | מנחם מענדל קפלן | [[אהרון קרניאל]] | [[נועם רוט]] | נחום רוקח | [[אוריאל שחר]] | [[מרדכי שיינר]] | שלום שיינר

==קבוצה תשנ"ב{{הערה|[https://col.org.il/news/116844 קבוצה תשנ"ב-תשע"ט • היו ימים{{col}}]}}==
[[קובץ:קבוצה תשנב.jpg | ממוזער | 250px | קבוצה תשנ"ב]]
שלמה חיים אברהם | צבי אדלר | [[לוי יצחק אדרעי]] | שלמה חיים אדרעי | יצחק אלפסי | מנחם מענדל אלחרר | גלעד ברטוב | סימן טוב באטשווילי | מנחם בר כוכבא | שלמה חיים ברונשטיין | שלום גולדשמיד | [[זושא גורליק]] | פנחס שלום גלויברמן | דוד גליס | שרון ג'מיל | אפרים יהושע גרינברג | אפרים גרינברג | מנחם גרינברג | [[יעקב גרנשטט]] | נפתלי דייטש | מרדכי דרחי | [[יהודה דונין]] | מרדכי הגר | אלחנן ישראל הכהן | [[מנחם מענדל הנדל]] | [[משה לייב ובר]] | יוסף וולף (חרסון) | יוסף וולף (ביתר) | [[עזריאל זעליג וולפא]] | טוביה ויגלר | [[שבתי ויינטרוב]] | [[נחמיה וילהלם]] | שמואל ויינקרט | נח וייספיש | שניאור זלמן וינפלד | מרדכי ויסברג | [[יהודה לייב זילברשטרום]] | [[רענן זיו]] | זאב זיילר | יואל זכריה | רפאל חימי | שמואל טייכמן | אלחנן יעקובוביץ | [[אלחנן כהן (קריית מלאכי) | אלחנן כהן]] | יוסף לוי | אברהמי ליפסקר | צבי מנשה ליפשיץ | יעקב לנדאו | שלום לבקיבקר (ערד) | [[אברהם לרר]] | [[מענדי לויטין]] | בן ציון לרמן | שלום בער מושקוביץ | שלומי מזרחי | שלום מנחם מעטוף | דובער מקובצקי | יקיר מלכה | [[צבי סלונים]] | מתי סעידוב | לוי יצחק ספרנוביץ | יניב עזריאל | נחמן עקשטיין | דוד פינטו | יחיאל פריצקר | [[שלמה חיים פלדמן]] | [[נחום פרסמן]] | [[שלום פש]] | אבי קדוש | [[יחיאל קוצר]] | דובער קעניג | אברהם קרביצקי | שלמה רסקין | שלום שיינר | אהוד שמח | אשר אביעד | דוד פינטו

==קבוצה תשנ"ג{{הערה|1=[https://col.org.il/news/146637 מפגש של בוגרי קבוצה תשנ"ג לרגל 30 שנה לקבוצה] {{COL}}}}==
[[שמואל אייזנברג]] | [[יוסף יצחק אליטוב]] | [[ניסים אלמליח]] | זליג אשכנזי | [[משה יהודה בלוי]] | נחום ברגר | אליהו ברדוגו | [[שמעון גופין]] | דובער גורביץ | שניאור זלמן גורביץ | [[אשר גליס]] | דוד יצחק גרברציק, [[דניאל גראבסקי]] | [[מענדי ג'רופי]] | דורון לינדמן | מאיר יחזקאל הולצברג | יצחק אלחנן הכהן | מנחם מענדל הרטמן | [[זושא וולף]] | אלעזר וילהלם | [[נחמיה וילהלם]] | יוסף אורי וענונו | [[מנחם מענדל משי זהב]] | יהודה אריה זוהר | [[מנחם זיגלבוים]] | זאב טביב | נועם כהן (אושען סיטי מרילנד) | [[עמוס כהן]] | ישראל לבקובסקי | חנניה הלוי לויוב | יעקב לוי | עמיחי ליאני | דורון לינדמן | שלמה חיים ליסון | [[יוסף יצחק ליפסקר (מוסקבה) | יוסף יצחק ליפסקר]] |חיים בנימין לפקיבקר | [[אריאל מדר]] | משה מישולובין | שניאור זלמן ניימרק | יצחק נפתלין | איצ'ה סגל | גיל סודרי | מאיר סמדז'ה | שמואל הכהן סעידוב | [[יוסף יצחק פריימן]] | יואל פרידמן | נחשון פקטור | [[מנחם מענדל קוטנר]] | משה קוק (כפר-חב"ד) | מנחם מענדל קורצוויל | אליהו קנטרמן | יוסף יצחק קרישבסקי | [[משה אריאל רוט]] | מאיר רוטר | [[אביחי רוטשילד]] | איתמר שיינר

==קבוצה תשנ"ד==
[[קובץ:קבוצה תשנ"ד.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשנ"ד]]
דניאל אהרון | יחיאל ברוך אוירכמן | [[יחיאל אופנר]] | [[יוסף יצחק אליטוב]] | [[דב אקסלרוד]] | [[שמעון ביטון]] | [[שלום דובער גופין]] | יואל גלט | [[חיים גלינסקי]] | שניאור זלמן גרינברג | שמואל דוידזון | [[לוי יצחק הבלין]] | יצחק מאיר הגר | [[משה הורביץ]] | [[שלום מרדכי הלל | שלום הלל]] | זאב דוב הלפרין | [[שלמה הלפרן]] | יוסף וולף | משה זלמן וילנקין | ברלה יהודה | אריה לייב כהן | מאיר כהן (ביתר) | שמואל אליעזר הכהן (ראש הכולל בנה"ח) | חיים דוד לאופר | מרדכי לבנהרץ | [[אריה לוי]] | יוסף יצחק לוין | משה לחיאני | [[בנימין מנשה ליפקין]] | [[יחזקאל ליפשיץ]] | יוסף לרר | גואל מיירס | אעיל מנדלוביץ | פנחס מור | מאיר מור יוסף | מאיר מזרחי | מאיר חי מזרחי | מיכאל שלום מזרחי | יוסף יצחק מחפוץ | שמואל מינסקי | אהרן נמירובסקי | דוד ירמיהו סודקביץ | לוי יצחק סטמבלר | [[יוסף יצחק סילברמן]] | עופר פנר | [[אסף חנוך פרומר]] | [[פרץ פרידמן]] | [[שבתי יונה פרידמן]] | [[שלום דובער פריימן]] | מרדכי קירשנשטיין | [[גדעון קיי]] | אברהם קנלסקי | [[חיים קפלן]] | [[שלמה רוזנבלט]] | [[יוסף זאב רייניץ]] | [[יוסף יצחק הכהן שטיינברגר]] | יוסף שיף | מרדכי הלפרין שניאור זלמן קוט | מוטי כהן

==קבוצה תשנ"ה{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/68799/ תמונת היום - עשרים שנה לקבוצה נ"ה]}}==
[[קובץ:קבוצה תשנ"ה.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשנ"ה]]
חגי אוריאן | מנחם מענדל אלוש | אליהו שלום אליאב | רפאל בטשוילי | אליהו בייטש | [[מרדכי ביסטריצקי]] | [[אריה ברוך בלוך]] | [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח) | מנחם מענדל בליניצקי]] | אליאב בנימין | [[שמעון ברגמן]] | איל שמעון ברק | יוסף יצחק גדסי | שמעון גולדברג | [[ירחמיאל גורליק]] | מנחם דאהן | אביעד דישראלי | [[יוסף יצחק דרוק]] | דוד הלל | חוטר ישי הלל | יוסי הלפרין | [[שמואל הנדל]] | [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]] | יוסף יצחק וינפלד | [[אלאור וולנר]] | [[לוי יצחק וולף]] | [[שניאור זלמן זקלס]] | לוי יצחק טייכטל | [[מנחם מענדל טייכמן]] | [[שניאור טרבניק]] | ישראל ימיני | אברהם סנדר כהן | [[אהרן כהן]] | אלירם כהן | אליהו לאסקר | לוי יצחק ליפש | [[אורי למברג]] | [[אברהם חיים מזרחי]] | צמח דוד שלום מזרחי | [[נפתלי מינצברג]] | ישיעהו העניך לרנר | [[דוד מנחם מענדל ליברזון]] | [[אריה יצחק מלכיאלי]] | יואל שמחה מן | [[דניאל מקובצקי]] | [[יצחק מאיר סגל]] | מנחם סגל | יוסף יצחק סלוין | יעקב סלונים | זהר עמר | [[חיים פוזן]] | יצחק פרומר | יוסף יצחק פרידמן | משה פיליפ | נתן פריז | לוי צירקוס | [[ארי קדם]] | [[ראובן קופצ'יק]] | שלמה חיים קסלמן | [[מנחם מרדכי קעניג]] | דניאל קריצ'בסקי | [[גרשון שנור]] | [[שניאור שניאורסון (רמת אביב) | שניאור שניאורסון]] | משה עוזיאל אסולין

==קבוצה תשנ"ו==
[[קובץ:קבוצה תשנ"ו.jpeg | 259px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשנ"ו]]
לירון אדרי | לוי יצחק אהרון | [[שניאור זלמן אוירכמן]] | גיל דוד אוריאן | אהרון אוריאן | שלמה אלמלם | דודי אלרואי | יוסי אנגלמן | ירון בבלי | ישי בוגרד | דוד משה ביטון | בן-ציון בקרמן | אברהם בראך | חיים ברנד | מאיר ברנשטיין | שי גודי | [[שמשון גולדשטיין]] | שמוליק גופין | [[מוטי גורליק]] | [[מנחם מענדל גרינפלד]] | יוסי דדון | זלמן דייטש | [[יוסף ירחמיאל הבלין]] | שניאור הבלין | שמואל נחמן הבר | אפרים הלפרין | יוסי הנדל | שלום בער הניג | [[בני וולף]] | מנדי ועג | מישאל ורדי | ברוך שלום זהר | לוי חדד | יחיאל צמח חנזין | ידידיה חסין | מאיר טביב | יהודה יזדי | שוקי ירחי | אברהם כהן | יהודה לייב כהן | [[יוסי כהן]] | יצחק לייב כהן | שלמה לדיוב | שניאור לדיוב | אהרן לוי | מנחם לוין | ירמיהו ליכט | יוסי ליפסקר | יואב למברג | בני לרר | פיני מדר | יעקב מוזיקנט | שלמה חיים מזרחי | יוסף מיירס | לייזר מישולובין | גיל מנור | גאון יוסף מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | יענקי מקס | [[יצחק חיים מרטון]] | ישראל יצחק משי זהב | שמואל נחימובסקי | שלומי ניימרק | שניאור נפרסטק | [[שאול נפתלין]] | יוסי סגל | יוסי סודרי | [[שלמה סלומון]] | אברהם פינקוביץ | שמוליק פלס | שמוליק קופרמן | [[רפי קורנט]] | אהרן קטורזה | מנחם קטשוילי | אליהו צבי קליין | אורי קנטרוביץ | דודי קסטנבאום | חיים קעניג | מנחם קרץ | יוסי רבינוביץ | נחשון רובין | [[לוי יצחק רוזנברג]] | מתניה רוטשילד | יהודה ריבקין | שניאור רייכמן | יוסי רפאל | אליסף שגיב | יעקב שוורץ | שלמה שוורץ | [[יעקב שוחט]] | שאולי שטיינבך | [[שמואל שטיינברגר]] | גבריאל שטרסברג | [[משה שילת]] | יהושע שמעוני | יהודה שפלטר | נחומי ששונקין

==קבוצה תשנ"ז{{הערה|[https://col.org.il/news/160015 חלק מחברי קבוצה תשנ״ז התוועדו אמש במפגש השנתי לכבוד יו״ד שבט בבית אגודת חסידי חב״ד ב-770 כפר חב״ד{{col}}]}}==
[[קובץ:קבוצה תשנ"ז.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשנ"ז]]
[[גבריאל אביכזר]] | אשר אדרעי | שמואל צבי אזימאוו | יוסף יצחק אייזנבך | משה יהושע אייזנבך | משה אליאס | מנחם מענדל אלרואי | מנחם מענדל בורגן | יוסף יצחק קליין | שמוליק ברגמן | משה ברנשטיין | [[מאיר גבאי]] | אלעזר גולדברג | [[אריאל גורן]] | ראובן גול | יוסף גולד | אהרן דרוק | אריאל דישראלי | מנחם הלפרין | שניאור הלפרין | [[משה שמואל הרטמן (אודיסה)]] | מנחם מענדל העכט | [[שמואל וייספיש]] | [[שניאור זלמן וישצקי]] | מרדכי אליעזר וובר | יוסף ורזוב | יהודה טויטו | אליהו טאקטוק | בנימין כץ | מנחם מענדל לוין | דובער משה ליפש | שלמה יהודה ליצמן | גבריאל מדר | אהרן מוזיקנט | יוסף יצחק ממו | שניאור זלמן משי-זהב | [[לוי יצחק סגל]] | יעקב ניימרק | [[נח סוליש]] | נחום סאריטשעוו | לוי יצחק צירקוס | שמואל קוט | לוי יצחק קופציק | דוב בער קניג | [[אברהם רוזנבלט]] | דב רוקח | שמעון ריינהולד | מנחם מענדל רסקין | [[מנחם תעיזי]]

==קבוצה תשנ"ח==
[[קובץ:קבוצה תשנ"ח.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשנ"ח]]
מנחם אברהם | עדי אדלר | אליהו דוד אדרי | [[בנימין יחזקאל אדרעי]] | שמואל אהרון | ציון רביב אוהב | שמעון אולמן | [[חיים שניאור זלמן אופן]] | שמעון דניאל איסטנר | רפאל אלטין | משה אליאס | חיים אלפרוביץ | [[חיים אלרואי]] | מנחם מענדל אשכנזי | מאיר אשכנזי | שניאור זלמן בוקיעט | יואל בורגן | אהרון ביטון | שלמה הלוי בייטש | אלימלך בינשטוק | יונתן אשר בינשטוק | [[שניאור זלמן ביסטריצקי]] | צבי בלוי | חיים מאיר גולדברג | [[שמעון גדסי]] | [[שלמה דניאל גולדפרב]] | [[נחום גולדשמיד]] | [[ניר גושן]] | [[שרון גושן]] | שמואל גלינסקי | חמדת אבנר גנץ | חיים דב בער ג'רופי | מנחם מענדל דדון | מאיר יהודה דהאן | יהודה דישראלי | [[זאב דב הלפרין (אלעד) | זאב דב הלפרין]] | שניאור זלמן הלפרין | [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]] | [[שלום דוב בער הענדל]] | אריה הרטמן | שלמה נתנאל הר-צבי | מאיר הרצל | [[מאיר ווילשנסקי]] | לוי יצחק וולוביק | [[עזריאל זעליג וולפא]] | שניאור זלמן ויגלר | לוי יצחק וילהלם | מנחם מענדל וינר | איציק ויספיש | דוד זהר | יונתן זיגמן | [[משה זילברשטרום]] | יוסף זליקוביץ' | [[שניאור זלמן חביב]] | אברהם חדד | [[חיים אליעזר חיטריק]] | [[שלמה חריר]] | [[משה טאלר]] | שמואל א. טברדוביץ | מאיר צבי טורקוב | שניאור זלמן ירס | ערן כהן | אליהו כהן | מנחם מענדל א. כהן | גדליה אליהו כהן | [[מנחם מענדל כהן (ביתר) | מנחם מענדל כהן]] | לוי יצחק כהן | שניאור ז. כהן (סעידוב) | דוד חי לדיוב | ישעיהו צבי ה. ליברוב | חיים מאיר ליברמן | עזריאל שלום מוזיקנט | עמנואל מזרחי | שמואל מנחם מזרחי | משה מייזליש | יוסף יצחק מלמד | ברוך מנדלסון | [[מרדכי מנדלסון]] | לוי יצחק מעטוף | [[יוסף יצחק מרזל]] | ברק משרקי | שלמה נחימובסקי | [[מנחם מענדל נחשון]] | [[אליהו סגל]] | חנני סגל | שמואל סגל | [[ראובן שמעון סויסא]] | [[מנחם מענדל סלבטיצקי]] | לוי יצחק סלומון | [[חננאל יהושע פיזם]] | יואל זאב פינסון | מנחם מענדל פלמן | יוסף יצחק פלס | צבי פרידמן | שניאור זלמן פרידמן | [[לוי יצחק פרלשטיין]] | מרדכי קוסאשוילי | שניאור זלמן קורץ | יוסף דוד קטורזה | [[חיים קיז'נר]] | אברהם קלר | אברהם אהרון קעניג | [[שניאור זלמן קניג]] | נחום קפלן | [[אליהו חיים קריאף]] | [[מאיר שמחה קריצ'בסקי]] | שניאור זלמן קרישבסקי | [[לוי אריה קראץ]] | יונתן רובין | דוד מתיתיהו רוזן | אהרן נפתלי רוזן | יוסף יצחק רוזנברג | שמואל לייב רוזנברג | [[אברהם ישעיהו רייניץ]] | דב רינקוף | מנחם מענדל שארף | מנחם מענדל הלוי שטרסברג | מאיר שיינר | לוי יצחק שמח | יונתן שפיצר | בועז שרון

==קבוצה תשנ"ט==
[[קובץ:קבוצה תשנ"ט.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשנ"ט]]
[[אבישי איפרגון]] | [[שרון שלום איבגי]] | ישראל אברהם אמיתי | אברהם אליהו ארבטר | מנחם מענדל אשכנזי | חיים מאיר הלוי בורגן | יעקב צבי בורובסקי | [[ישראל בייזר]] | חיים שאול ברוק | יואל בליניצקי | יואל גאנזבורג | נחשון הלוי גבעוני | ישי יצחק גבאי | מיכאל גירשזון | אריה שמואל הלוי גלייזר | שניאור זלמן גול | [[מאיר גול]] | [[ישעיהו גולדברג]] | משה גולדשטיין | טל גונן | יעקב נחום גופין | דוד גורביץ | יצחק גלבשטיין | [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] | שניאור זלמן גרשוביץ | [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ביתר) | יחיאל מיכל דאברוסקין]] | יוסף הלוי דסקל | מאיר הבר | אברהם ברוך הולצברג | שאול הלוי הורביץ | [[יוסף הלפרין]] | [[יואל הר צבי]] | מנחם מענדל הרצל | דוד לידר אור והבה | שיינין וולף | אברהם וואלף | שניאור זלמן וועכטער | מנחם מענדל וילהלם | [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] | שלום שמחה זילברשטרום | לוי יצחק חזן | איתמר חייקין | יוסף יצחק חימי | יונה חסקי | [[מנחם מענדל טברדוביץ']] | יהודה טויטו | שמואל יורקוביץ' | יהושע אלימלך יעקוביאן | יובל כהן | [[שניאור זלמן כהן (הר חומה)]] | שלמה הכהן כץ | טל לוי | דן לוקשין | מנדי לייכטער | משה ליסטנגורט | ישראל ליפשיץ | יוסף יצחק רן מוטולה | הלל מונדשיין | שמעון מלוב | יוסף חיים משה | שניאור זלמן מחפוץ | יצחק מאיר מיידנצ'יק | נחמן מנדלזון | דן אלצפן מעטוף | מיכאל מאיר מעטוף | דב בער הלוי סגל | בנימין שלמה סימפסון | מנחם מענדל עזיזא | דוד עידה | לוי יצחק פבזנר | נחום פינסון | יוסף יצחק פרידמן | ישראל קופצ'יק | נתן קוק | [[דוד קורץ]] | אליהו שמעון קליינברג | מאיר שמחה קנלסקי | [[אלעזר מרדכי קעניג (מודיעין עילית) | אלעזר מרדכי קעניג]] | [[דוד קפלן]] | שי נשר קציר | חיים אלימלך רבינוביץ' | גרשון רבינוביץ׳ | אליהו דוד רוזנבלום | יצחק רוזנפלד | שלמה רוזנפלד | [[ניסן מענדל רופו]] | יצחק רטובסקי | משה שארף | וולף שיינין | יהודה שלג | שלום שניאורסון | ישראל תעיזי

==קבוצה תש"ס==
[[קובץ:קבוצה תש"ס.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תש"ס]]
שלום אברג'ל | אלעד הכהן אוריאן | אברהם אושר | [[עמית אטדגי]] | אליהו איידלקופ | שמעון אייזנבך | יעקב דב אייזנבך | דניאל אלאשוילי | שלמה אלבז | ליאור אלמלם | אשר אלפנביין | [[מנחם מענדל אלפרוביץ (מוהילב)]] | שניאור זלמן אלפרוביץ | יעקב אלראי | יוסף יצחק אמיתי | [[מוני אנדר]] | [[שניאור זלמן אשכנזי]] | מאיר אשכנזי | ישראל בוקיעט | שניאור זלמן בוקרב | [[יאיר בורוכוב]] | שלמה זלמן בינשטוק | שניאור בלוך | יששכר בן דוד | מנחם מענדל ברוך | אייל בריא | אפרים ברנשטיין | מנחם מענדל גאנזבורג | מאיר גדסי | מנחם מענדל גול | משה גולדשטיין | טל גונן | לוי יצחק גופין | [[שניאור זלמן גורי]] | [[שמואל גלדציילר]] | [[ינון גלעדי]] | [[מנחם מענדל גרליצקי]] | מרדכי אברהם ישעיה גרונר | יוסף חיים גרינברג | מנחם מענדל גרשוביץ | חיים עזרא דרוקמן | יעקב דרוקמן | אהרון דרורי | דוד דריזין | דוד משה דרעיזין | יצחק הבר | ברוך הגמן | יוסף הולצברג | יוסף מנחם הלפרין | נחמן הלר | אלון המבורגר | שלמה זלמן העכט | בני וגנר | [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] | יהודה וולפא | מנחם מענדל ויגלר | [[שלמה חיים וינפלד]] | חנוך יואל וינר | זאב וינברג | יוסף יצחק ויסמן | פנחס וישצקי | שמעון ועקנין | [[אפרים וקסלר]] | [[נועם זיגמן]] | רועי זיגמן | נתנאל זילברמן | ישראל זילברשטרום | יהודה זכריה | פנחס ירוחם פישל זקלס | גיל פנחס מנחם שלום חדד | [[ברוך חדד]] | יצחק דוד חזן | מנחם מענדל חממי | מנחם מענדל חרותי | יואל טאפ | יצחק יחיאל טביב | רפאל הכהן טוויל | פנחס הלוי טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל הכהן טורנהיים | יעקב אפרים הכהן טורנהיים | מנחם אשר הלוי טורקוב | אוריאל ימיני | יוסף יצחק יעקובוביץ | עזריאל יצחקי | אשר ירס | יוסף יצחק ישעיהו | יוסף יצחק כהן | בצלאל שמואל כהן | שמואל צבי הירש כהן | שמחה כהן | דרור כהן | דוד כץ | אהוד ישראל לדרמן | יגאל לוטקין | שניאור זלמן לוין | יעקב דוד לייטר | שניאור זלמן ליסון | [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) | שניאור זלמן ליפסקר]] | יעקב ליפש | יעקב נעם מזוז | מנחם מענדל מיידנצ'יק | [[מנחם מענדל מינצברג]] | נתן יהודה מינצברג | יוסף יחיאל מלוב | ישראל מלוב | [[אפרים מלוב]] | שניאור ממו | שמואל מעטוף | מנחם מענדל מקמל | אפרים מרזל | עמיחי חיים הלוי מרינובסקי | [[יהושע מנחם נויהויזר]] | מנחם מענדל נוימן | שמוליק נחשון | דן נפתלין | ישראל נמירובסקי | שמעון הלוי סגל | [[שניאור זלמן הלוי סגל]] | ישראל סודרי | שבתי מנחם מענדל סויסא | שמואל סטולין | אורן סיבוני | שי סייג | יצחק חיים ספרנצ'יק | בועז ספתי | אבי עובדיה | אברהם פופאק | ירון פטאל | אריה אפרים פטרברוסקי | מנחם מענדל פיקרסקי | חיים בנימין פרידלנד | מיכאל פרידמן | אחיקם פרייליך | אריה יהודה פרסמן | שלום דוב בער פרסמן | מאיר קוזלובסקי | חננאל קוט | גד קולטון | עמוס יצחק קיי | מיכאל קישון | בנימין מאיר קלי | דוד שלום קלעצ'י | ישראל נח קמינצקי | לוי קמינצקי | [[מנחם מענדל קנלסקי]] | יוסף יצחק קעניג | שניאור זלמן קעשטיבוק | נועם קציר | מנחם מענדל קרומבי | [[יוסף יצחק קרץ]] | [[אברהם מאיר רבינוביץ]] | צבי רבינוביץ | [[שלום רוזנברג]] | מנחם מענדל רוזנפלד | מנחם מענדל רוכוורגר | עקיבא רומנובסקי | מנחם מענדל ריבקין | יהודה רייכמן | [[מנחם מענדל רייצס]] | עקיבא שי ריפקין | אריה הלוי שופט | מיכאל שטרן | [[מנשה שטרנפלד]] | מנחם מענדל הכהן שטיינברגר | יוסף שכטר | אריה שניאורסון | יעקב ישראל שניידר | [[מרדכי שניידרמן]] | ארז תעיזי | מנחם מענדל גול

==קבוצה תשס"א==
[[קובץ:קבוצה תשס"א.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשס"א]]
אבי אבוקסיס | [[אמחיה אבן ישראל]] | מנחם מענדל בינשטוק | דודו אוחנונה | [[חיים ברוך אוירכמן]] | [[מנחם מענדל אופן]] | מרדכי אושר | צבי אייזיקוביץ | מענדי איידלקופ | איתן איש בית | מנשה אמיתי | חיים אמיתי | יוסי אנטיזדה | יהודה אסרף | שלמה בונה | נתנאל בוני | שעיה בועז | שלום דובער בורגן | גילעד בזאל | [[אבישי בטאשווילי]] | [[אברהם ביטקין]] | יצחק ביר | פנחס בלשניקוב | יששכר בן דוד | יאיר בן דרור | יוסף יצחק בקשי | חיים הלל ברוך | יחיאל ישראל מאיר בריל | נחום יצחק ברכהן | רפאל גולדמיץ | [[שמואל גולדפרב]] | מנחם מענדל גורביץ | ישעיהו גלויברמן | שמואל גליצנשטיין | מאיר פייביש גענוט | אלעזר מרדכי גרוסמן | משה גרייזמן | שמואל גרינפלד | שעי' גרליצקי | שלום דגיאן | שמואל דדון | מענדי דוברבסקי | יעקב דייטש | מענדי דיקשטיין | יוסף דמיחובסקי | יעקב דקל | צבי הירש דרוקמן | אלעזר ניסן הולצמן | שמריהו הלל | שלום הרפז | בערל'ה הרצל | נפתלי צבי הרצל | שרון הרשקו | מאיר ואזנה | שלוימי וולפא | שמואל אהרן וולף | שניאור זלמן ויגלר | יחיאל יעקב וילהלם | שניאור זלמן וילהלם | ישראל וינפלד | מנחם וינקרט | יוסף יצחק ויסברג | משה ויצמן | דוד ורדי | שאול חיים זוהר | נתנאל זנו | משה מרדכי חדד | אריאל חדד | מענדי חייבי | שלמה חימסון | יקר חלילי | משה שמחה טברדוביץ | שניאור זלמן טורקוב | יהודה טייכטל | [[מאיר טרגר]] | מנדל כהן | אביחי כהן | יחיאל יעקב כהן | [[רפאל לויוב]] | סנדר לושלסקי | שניאור זלמן ליברוב | [[אריאל למברג]] | [[מנחם מענדל לרנר]] | יוסף יצחק מור יוסף | דניאל מוריאל | אהרן אברהם מושקוביץ | [[אברהם מיידנצ'יק | אברמי מיידנצ'יק]] | שמואל חיים מלוב | אברהם שמואל מלכא | ארז מלכה | צבי מנדלזון | לוי מנדלסון | אלעד מעברי | שלומי מעטוף | ברוך משה מקמל | [[שלום דובער מרזל]] | [[אלחנן משה נחמנסון]] | צבי ניימן | שניאור זלמן סגל | נחמיה הלוי סגל | מענדי סגל | שי שניאור זלמן סולומון | אילן סטיפלמן | מיכאל אליהו סיטבון | חיים שלמה סייג | [[משה דניאל עבד]] | שלמה חיים עזאגווי | מנחם יעקב עזריאל | יחיאל עמר | נחמיה פורסט | [[שמעון יהודה פיזם]] | יוסף יצחק יעקב פיים | לייזר פלס | מוטי פרידמן | [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה) | מנחם מענדל פרידמן]] | יהודה צבי קוזלובסקי | משה קוט | יובל ברוך קולטון | אברהם משה קומער | אהרן דוד קופציק | דב קוק | שמואל קוק | בנימין שמעון קטורזה | [[אליהו אברהם קירשנבאום]] | [[אברהם קלי]] | יענקי קליין | אפרים נח קמיסר | [[אלעד קנטור]] | מנחם מענדל קסטל | יצחק קעניג | שניאור זלמן קעניג | טל קפלן | [[שרגא קרומבי]] | [[יוסף יצחק קריצבסקי]] | [[מנחם מענדל קרמר]] | אברהם מנחם רבינוביץ | מנחם מענדל רבינוביץ | יקיר רדי | [[רועי רוזנבויום]] | [[משה דוד אליהו רוזנבלט]] | מיכאל רוזנטל | מנחם מענדל רוזנפלד | [[ינון רוט]] | [[מנחם מענדל רוט]] | דוד רוטבן | שמוליק רייניץ | [[שאול רייצס]] |יונתן שמעוני| הראל שער | אסף שלמה שעתל

==קבוצה תשס"ב==
[[קובץ:קבוצה תשס"ב.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשס"ב]]
דוד אבוקסיס | שמואל חיים אביוב | אליהו פנחס אביוב | מנחם הילל אביוב | מנחם מענדל אופן | גדי אורבן | יעקב מאיר אורבן | רפאל יוסף זלמן אושר | יונה מרדכי איידעלקאפף | מאיר צבי אייזן | דוד יונתן איש בית | נועם מרדכי אליאס | אורי מצליח אלעל | ישראל אלפרוביץ | מנחם מענדל אלפרוביץ | [[משה אסולין]] | ישראל יעקב אשכנזי | יוסף יצחק בוקובזה | [[ראובן בורושנסקי]] | מרדכי ביכובסקי | יוסף יצחק בלוי | שלום דב בער בליניצקי | דוד בליניצקי | מנחם מענדל בליניצקי | אייל בן שמחון | שמואל בנימיני | רפאל בס | ברוך בקרמן | יעקב בר סלע | חיים ברנשטיין | עמי גדליהו | מנחם מענדל גדסי | ישעיהו גופין | דניאל גורדון | מנחם מענדל גינזבורג | משה גלייזר | ישראל גנזבורג | [[לוי יצחק גרונר]] | יצחק גרשוביץ | משה מרדכי דהן | דוד דימחובסקי | [[שלום דובער דיקשטיין]] | [[יוסף דניאל]] | אליהו דקל | שמוליק דרוק | יוסף יצחק דרייפוס | [[מנחם מענדל הראל]] | [[שי הרמתי]] | שלום דובער וולפא | יוסי וילהלם | מענדל וישצקי | יוסף וקסלשטיין | אייל זוכמן | נתניאל גדליה זיס | [[אברהם זלמנוב]] | [[מנחם מענדל זקלס]] | שלום דובער חביב | שלום דובער חזן | יקר חלילי | פרץ חן | דניאל חסקינד | שניאור זלמן חרותי | [[יעקב אלימלך טהאלער]] | ישראל שלמה יהודה | אופיר יהודה | אברהם יחובוב | וינפלד יחיאל | אלדד יפת | אסף יוסף ירחי | [[שי שמעון כהן (תל ציון) | שי שמעון כהן]] | מנחם אהרון כהן | מנחם מענדל כהן | אלעד כהן | יוסף יצחק כהן | מנחם אהרון כהן | אלחנן כהן | לוי כהן | שמוליק כפלין | מנחם מענדל כץ | מנחם מענדל לדיוב | מנחם מענדל לדיוב | שמואל לוזון | חיים לויטין | יניב ליליאב | [[אהרן מושקוביץ]] | יעקב מזרחי | אברהם מזרחי | יחיאל מינצברג | מנחם יעקב - זליג מיפעי | לוי ישראל ממו | דוד מנחם מעטוף | אלחנן (חוני) מעטוף | מנחם מענדל נפרסטק | אחיה סגל | יוסף יצחק סגל | [[נחמיה סגל]] | שלמה יהודה סגל | שלום שניאור סודרי | [[נחום סטולין]] | דוד סיטבון | אופיר סמימי | אופיר סמימי | [[מנחם מענדל ערד]] | [[מאיר ערד]] | מיכאל פזולאו | פנחס פיזם | מנחם מענדל פלג | דובער פרבר | שניאור זלמן פרסיקו | אליעזר צייזלר | שניאור זלמן ציק (כפ"ח) | [[יחיאל יהודה קופצ'יק]] | אברהם קופצ'יק | שמוליק קליינמן | יצחק מאיר קליינמן | מנחם מענדל קמינקר | אלעזר מרדכי קעניג | חגי קפלן | שמוליק קרביץ | חיים קרישבסקי | יואל חיים רוזן | אלי רוזנברג | [[יוסף יצחק רוך]] | יהושע רבינוביץ | [[דוד מנחם מענדל שאער]] | יוחאי יהודה שאער | [[דניאל אהרון שהינו]] | [[יוסף יצחק שוורץ]] | [[שמוליק שחר]] | דוד מנחם מענדל שטרסברג | [[נחום שטרסברג]] | מנחם מענדל שכטר | מנחם שמח | מנחם שערבי |בועז רשף [[חיים הלל שפרינגר]]

==קבוצה תשס"ג==
[[קובץ:קבוצה סג.jpg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשס"ג]]
אריאל אביעד | ישראל אדלר | שמואל מנחם מענדל אוליבר | אייל אונגר | שמואל אופן (ב"ר יצחק) | שמואל אופן (ב"ר דוד) | שמואל אופנר | שמואל אזיזה | דוד אסרף | לוי יצחק ארנשטיין | דניאל אש | יוסף יצחק בוארון | מנחם מענדל בורגן | מנחם מענדל בייזר | אברהם יוסף בייטש | [[אהרון יואל בייטש]] | [[דוד בייטש]] | [[שמואל ביסטריצקי]] | יואל בליניצקי | מנחם מענדל בקשי | [[גיא ברגר]] | מנחם מענדל גבאי | שמואל גבירץ | אליהו גוילי | אברהם משה גולדברג | יוסף יצחק ג'ייקובס | יוסף יצחק דגן | משה מרדכי דהן | מרדכי דוקטורוביץ' | נפתלי שטרן | משה דרוקמן | יוסף היימן עורב | מנחם מענדל הלפרין | שלום הורביץ | יניב הרשקוביץ | נחשון | יוסף יצחק ויינר | מתן לוי ויצמן | מנחם מענדל ועקנין | [[חיים יהושע זקלס]] | מנחם מענדל חרבי | [[פרץ חן (אשקלון) | פרץ חן]] | יהודה טויטו | יוסף יצחק טורקוב | חנן דניאל טרכטנברג | מנחם מענדל כהן | מנחם מענדל כהן (רחובות) | [[שלום דוב בער סטמבלר]] | [[חנוך כהן]] | ברוך לבנוני | רונן לגטיוי | [[יפתח יעקב לוזיה]] | מנחם לוי | יוסף יצחק לוי | [[יוסף יצחק לוי]] (פילפינים) | אביאל לוי | שניאור זלמן ליברמן | [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד) | מנחם מענדל ליברמן]] | מנחם מענדל לייכטער | אליהו לנדו | אליעד לנקין | שמעון מאייר | יעקב ישראל מזרחי | יואל מיפעי | שלום ממו | מתתיהו מעטוף | חגי מפעי | [[מנחם מענדל מרגולין]] | שרגא מרזל | [[ישעיה מרנץ]] | יוסף מרקוביץ | אליהו נחום | ישראל נחמני | [[לוי יצחק נחשון]] | דוד ניימרק | שלמה יהודה סגל | זאב סנדרוי | מאיר שמואל סעיד | מנחם עקיבא | בנימין ערד | דוד שלמה פיין | דניאל פיש | [[דובער פרבר]] | [[אברהם יצחק פרודנשטסקי]] | ראובן פרידמן | [[בן ציון פרישמן]] | דוד פרקש | [[אברהם פרקש]] | [[לוי משה לרנר]] | אהוד מרדכי צייזלר | שלום דובער קארף | יוסף יצחק קדוש | דוד יהודה קולטיניוק | [[שניאור זלמן קופצ'יק]] | שי דוד קורס | אריה לייב קישון | [[ישי קלי]] | יהושע קעניג | [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)]] | [[יצחק קרומבי]] | שניאור רבינוביץ | אברהם רבינשטיין | לירון רחמים רווח | הראל רחימי | [[שמואל שארף]] | מנחם ניסים שהינו | יהושע שוורצבורויט | אריה לייב שור | אוהד שחר | שמעון שניאורסון | [[צמח צדק תעיזי]]

==קבוצה תשס"ד==
[[קובץ:קבוצה תשס"ד.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשס"ד]]
דוד אברג'ל | נתן אברהם | שניאור זלמן אוטומזגין | ראובן אורבן | יוסף אייזנבך | יוסף אלבז | מ. אליסון | יעקב אלמליח | יוסף יצחק אלפרוביץ | דן אלשטיין | ליאור אמור | גבריאל אמינוב | מתניה אנגלמן | יצחק אנטיזדה | שאול אסייג | אליעזר אשכנזי | [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]] | אברהם באזיס | יובל בוים | ישראל בוקובזה | אברהם בוקסבוים | שניאור זלמן בורגן | שמואל בורנשטין | ניר ביטון | אליעזר ביכלר | יוסף יצחק בכר | זיו בלבן | נתנאל בן מעש | שאול בן שחר | שלום דובער בנימיני | צבי בס | מרדכי בק | ישראל מאיר בקשי | יאיר בר | עזריאל ברגר | [[דובי ברוד | שלום דוב בער ברוד]] | [[דוד גבירץ]] | מנחם מענדל גודמן | [[יוסף גולדברג (תאילנד) | יוסף גולדברג]] | שניאור זלמן גולדמיץ | יוסף יצחק גולשטיין | מ. גולשמיד | אהרון גופין | [[חנוך גכטמן]] | יוסף יצחק פיקל | ברוך שלום גרוזמן | מנחם מענדל גלויברמן | גרשון גרצמן | מאיר יהודה דוד | יעקב דן | יחזקאל דערען | מנחם מענדל דקל | [[דורון הגי]] | לוי הנאו | [[מנחם מענדל הרשקוביץ]] | יוסף ווגובסקי | שלום דוב בער ויינר | לוי יצחק וילנקין | חיים אלעזר הכהן ווייס | חנניה זהר | יהושע זיגמן | [[שמחה יצחק זאיאנץ]] | פנחס זכרי | משה חדד | צבי מענדל חדד | מנחם מענדל חיות | [[שלמה טביב]] | רועי טולדנו | דוד טורנהיים | נחום טננבוים | דוד טרעגער | מנחם מענדל יהושע | מנחם ישעיהו | ישראל כהן | יצחק כהן | אלעד כהן | מאור כהן | [[מנחם כהן (באר שבע) | מנחם כהן]] | לוי יצחק אליהו כהן-הלפרין | דניאל כלב | [[יואל כפלין]] | דוד כץ | אסף כרמי | שמעיה לוי | זבולון לויוב | שאול לוין | יהושע ליפשיץ | חיים ליפשיץ | [[שניאור זלמן לישנר]] | ברוך זאב לנקין | עידן מגור | נריה מזרחי | ישראל מנדלזון | שמואל גרונם מנדלזון | שמואל מנדלסון | דוד מעטוף | מנחם מעטוף | ישראל מעטוף | אברהם מקוביצקי | אליעזר מקובצקי | ישראל נתנאלוב | אהרון סגל | נתן סורגובט | שמואל סיטבון | מנחם מענדל סמדר | מנחם עומר | מנחם עמרם | מנחם מענדל עמרן | לוי ערנטרוי | מנחם מנדל עזאגווי | דוד פולק | יצחק פרוש | דב בער פנחס פיזם | אברהם שמחה פיין | אהרן פינסאן | אייל פלג | מנחם מענדל פלדמן | משה פלס | [[שמחה פרידמן]] | [[שלמה ברוך פרישמן]] | ראובן קוניק | יוסף יצחק קורנט | יחזקאל קירשנבוים | [[אברהם דוד קירשנזפט]] | הישל קליין | דובער קלמן קליין | ארנון דוד קם | יעקב צפריר קם | ישראל אפרים פישל רבינוביץ | גרשון רובין | נתן רוז | שניאור זלמן רוזן | ישראל ברוך רוחמקין | [[זאב רויטמן]] | שניאור רייניץ | צבי שוקטי | לוי יצחק שמואלי | מנחם מענדל שפירו | [[ינון ששון]]

==קבוצה תשס"ה==
[[קובץ:קבוצה תשס"ה.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשס"ה]]
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת) | צפת]]
שלום דובער אופן | דביר איציק | לוי יצחק אליאס | חיים יוסף אליזם | [[מאיר יהודה אלפסי]] | לוי באום | יהודה בן זכאי | צבי הירש בראון | [[חיים ברוד]] | מנחם מענדל ברון | שי שמואל בריגה | [[שניאור זלמן ברנשטיין]] | ישראל גבירץ | יהונתן גבעוני | אליהו יהודה גולן | [[חיים אליהו גלוכובסקי]] | שלמה חיים גרוזמן | [[מוטי גרומך]] | ניר דוננפלד | יהושע הורביץ | [[שניאור יעקב הלל]] | צבי משה הלפרין | אמציה הרמתי | אליקים ווייסגלאס | [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] | אריה ולדמן | בנימין ועקנין | ניר חקק | ירון חרפק | [[שלום דובער טאלר]] | מנחם מענדל אלימלך יהודה | אהרן ימיני | מנחם מענדל ינקוביץ | לוי יצחק כהן | צחי כהן | שמואל חיים כהן | שלום לבקיבקר | שמואל לבקיבקר | אייל לוי | אליהו לוי | מנחם מענדל לוי | מנחם מענדל לנצ'נר | רועי דוד לנקין | מנחם יצחק לסקר | מנחם אשר מוריס | דוד שלום מזרחי | שמואל מחפוץ | דוד מינסקי | ברוך שלום מיפעי | מנחם מענדל מיפעי | דוד מרנץ | אהרן אריה מרק | יוסף מרקוביץ | מנחם מענדל יונה נבון | יהודה נחמיאס | [[לוי יצחק ניסלביץ']] | עירן נקר | נדב יהודה נתן | חיים שלום סגל | יוסף יצחק סיימון | אלכסנדר ספיבק | מנשה עמרן | שניאור זלמן פייגין | חיים אליעזר פיקארסקי | יקיר פלד | שי פלדמן | [[שניאור זלמן פלדמן (ראשון לציון)]] | יוסף נפתלי פלמן | מנחם מענדל פנר | יוסף יצחק פרבר | מנחם מענדל פרדני | יאיר פריגן | [[מנחם מענדל פרידמן (צפת) | מנחם מענדל פרידמן]] | נדב פרידן | מרדכי פריימן | מנחם מענדל פרקש | אלחנן צייגר | אהרן קוביציק | חיים נח קוט | [[משה קורנוויץ]] | מנחם מענדל קורנט | ברוך קטורזה | אהרן מאיר קיי | [[אריה קירשנזפט]] | [[גיא קנטור]] | אריה לייב קפלן | ישראל מאיר ראדאל | אלון רוזנשיין | שמואל אריה רוך | [[שלמה רייניץ (כפר חב"ד)]] | אסף רפאל | שניאור זלמן שארף | שמעון ישראל שוורץ | [[שניאור זלמן שחר]] | מנחם מענדל שטיינר | רן שפירא | יוסף יצחק שרון | [[מנחם שרון]]

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
פנחס אלטהויז | דוד יוסף אליאס | אליהו מאיר אמור | [[שניאור זלמן בוטמן]] | שלום בוקיעט | יואל בורובסקי | ישראל בן-נון | שניאור זלמן ברוד | [[מנחם מענדל ברונפמן]] | אביב ברמי | שלום דובער ג'רופי | יעקב גאלדבערג | אברהם גולבצ'וב | עובדי' שמואל גורי | מנחם מענדל גורעוויטש | לוי יצחק הירץ | לוי הכט | אברהם וולס | יצחק זילברשטרום | שמואל זילזניאק | ניצן זרח | שמואל חיים חדד | שניאור זלמן חדד | אהרן חיים לייאנס | מנחם מענדל ליפסקער | מנחם מענדל מוזיקנט | מנחם מענדל מוזס | שניאור זלמן מושקוביץ | פנחס צבי מנדלזון | עידו מפעי | מנחם מענדל מרילוס | מנחם דוד מרנץ | אהרן נאבול | יעקב פריז | זאב קושנורסקי | חיים הלל קירנברג | לוי י. קנייבסקי | שלמה קעניג | יהודה קריספין | יוסף יצחק רוזנברג | יוסף רפאלוב

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
חיים מ. אלפרוביץ | יוסף יצחק בורגן | יוסף יצחק בייטש | ישראל בייטש | ברוך בלוי | דובער בעלינאוו | נתנאל דרורי | צבי הירש זלמנוב | חיים זקס | יצחק חדד | שמואל חדד | טהרני-ופה אדמונד | מנחם מענדל לישנר | מנחם מענדל לסקר | שלמה סלוין | אברהם דוד קוק | יצחק קפלן | [[מאיר שלמה קפלן]] | שמואל ראסקין | יוסף יצחק רבינוביץ | שלום דובער רבינוביץ | נתן בן-דרור (שפרלינג)

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
לוי יצחק אבייב | דובער אלפרוביץ | שלום דובער בקשי | אליעזר גלפערין | שניאור זלמן הולצברג | יוסף יצחק הורביץ | אליעזר זוננפלד | שניאור זלמן לביא | יהודה לויוב | מנחם מענדל ליצמן | יעקב מויאל | זבולון נתנוב | חיים שלום סגל | לוי יצחק סוסובר | משה פולק | אורן פייבישביץ | דניאל קהלני | מיכאל שלוש

;[[ישיבת הבוכרים]]
מרדכי אהרן | מנחם מענדל בנאמו | יוסף מיכאל ברון | חן ברק | דורן גולדברגר | שמואל גמליאל | מיכאל דברושווילי | שניאור זלמן זלמנוב | יוסף יצחק מלמד | חיים שמואל ממו | אביאל מעטוף | ישראל דוד מעטוף | רונן חיים עטייה | חיים פייזייב | רפאל קדביל | דוד רוז | יוסף יצחק רוזנצווייג | צבי ריבקינד

;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]
לוי יצחק ביטון | שניאור זלמן גודמן | [[ירחמיאל גורליק]] | דובער הרטמן | משה חזן | חיים ינקוביץ | אשר ישראלי | שלמה לבנוני | פנחס מוזגארשווילי | מנחם מענדל מרזל | זלמן סנטנר | יוסף יצחק פרוס | מרדכי קאיקוב | אלן קורק | עקיבא קמיסר

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
יאיר בורנשטיין | [[נדב כהן]] | [[אלעד שם-טוב]]

;בני ברק
אדם משה אריאל | מנחם ראובן ליאני

==קבוצה תשס"ו==
[[קובץ:קבוצה תשס"ו.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשס"ו]]
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת) | צפת]]
יונתן אדמוני | חגי אהרן | ישראל אופן | יוסף אוריאן | יעקב ישראל אושר | ישי אלגזי | שניאור אליאס | יוסף אלקובי | [[מנשה אמיתי]] | מנחם אקוע | מנשה אראבוב | יוסף בוסי | שלום בלוי | ישראל בלוך | נח בלינצקי | דן בן חור | גלעד בר | שמואל לוי ברדוגו | דובער גדסי | אליהו גולדשטיין | יהושוע יצחק גור | [[שניאור גורפינקל]] | מנחם מענדל ברדוגו | מנחם מענדל גמליאל | משה דן | יהודה דיל | יוסף הלל | [[תנחום הרשקוביץ]] | חיים דוד וילהלם | שניאור וישצקי | [[שלום דובער וולף (צפת)]] | יוסף וולנסי | אלעזר שמעון ועקנין | אלימלך זאבין | בועז זכאי | דוד חביב | מנחם מענדל חלפא | יצחק חפץ | אפרים חרמ"ץ | [[יוסף יצחק טאוב]] | חנן טל | אהרן כהן | יוסף כהן | מנחם מענדל כהן | שלום דובער כהן | לוי יצחק דקל | יניב לוי | יהודה לורבר | חיים לוריא | מיכאל לי | מנחם מענדל ליפש | שמואל אהרן הגר | דניאל לנאו | משה מאזוז | שרון מושקוביץ | ישראל מידינציק | מנחם מענדל מינסקי | לוי מיפעי | יוסף מיפעי | זלמן מישולובין | אמיתי יוסף מעטוף | חיים אברהם מעטוף | מצליח משה | לוי מרנץ | דוד משרקי | [[לוי יצחק נחשון]] | נחמן סגל | זלמן סוסבר | שניאור סעדי | יוסף יצחק עובדיה | חי עמנואל | משה עמוס | מנחם מענדל ערד | דוד ערנטרוי | טוביה פיש | מנחם מענדל פעלדמאן | מנחם מענדל פרידמן | ישראל ציקשווילי | [[מאיר קבקוב]] | אראיאל קהניאל | יוסף יצחק קופצ'יק | ארז גבריאל קורנפלד | נתן קירנברג | שמואל קלי | פריאל מאיר קלימי | שלמה קעניג | ישראל קפלן | שלום דובער קרומבי | מנחם מענדל קרישבסקי | אליצור רווה | יאיר רוזנטל | שניאור זלמן רותם | מורן שמעיה | שילו שאער | נתן שפאלטער | [[ישראל שפרינגר]] | שניאור ניסים תעיזי [ ישראל גול ]

;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]
מנחם מענדל אלישביץ | אליהו זאב קעניג | יחיאל מיכל לויטין

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
חיים דוד וילהלם (כפר ויתקין) | חיים שניאור זלמן הלפרין | פנחס צבי וולס | יעקב לנדא | מתתיהו ברגמן

==קבוצה תשס"ז==
[[קובץ:קבוצה תשס"ז.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשס"ז]]
אולי אבוטבול | נתאי אבל | חיים אדרעי | אורן ירמיהו | אפרים אהרונוב | יריב אוחיון | שניאור זלמן אהרן הכהן אוריאן | חיים אושקי | יצחק איזגווי | אלי אליאב | שמעון אלקיים | ליאור אמתי | מנחם מענדל באראס | ישראל בורנשטיין | יוסף יצחק בטון | יהודה בלאטנר | דובער בלינוב | רודי בנט | שמוליק בקשי | [[לוי יצחק ברוק]] | שניאור זלמן בריסקי | בן ציון ברנדלר | [[אברימי גבירץ]] | מענדי גודמן | משה יוסף גורביץ | שניאור זלמן גלדציילר | מנחם מענדל גלדציילר | [[נטע זאב גרליצקי]] | מענדי גרוזמן | ישראל גרנובטר | מרדכי דינערמאן | רפי דינרי | אליהו דיקשטיין | שניאור זלמן דקל | אשל הורביץ | שניאור זלמן הורביץ | מנחם מענדל הכטמן | מרדכי הלר | בצלאל ווילשאנסקי | משה וולבוסקי | הרשי וולפא | מענדי וירט | אברהם יצחק זאיאנץ | חיים יהושוע זילבערנאגעל | יצחק זקס | אפרים חג'ג | אהרון חורושוכין | חיים ישראל חזן | זאב טביב | מענדי ידגר | מנדי יוניק | שניאור זלמן ישראלי | אביעד כלב | יצחק לאבקובסקי | אלי לאופר | ברוך לדר | אריאל לוזון | לוי יצחק ליבעראוו | [[שלום דובער יהושע ליפש]] | מנחם מענדל ליפשיץ | ישראל לנגזם | ברוך לנדא | [[יעקב לנדא (צפת)]] | שמואל לרנר | [[בנימין מאירי]] | יוסף יצחק מורדכיוב | יוסי מוריס | מנחם מענדל מטוסוב | מנחם מענדל מטלס | מענדי מייזליש | אילן מייערס | מנחם מענדל מינקאוויטש | משה מיעסקי | ישראל מלמד | מישאל מנגמי | ירמיהו מעהלמאן | ישראל מעטוף | ישראל אלעזר מעטוף | יחיאל מיכל מרוזוב | אור חי נוי | רחמים נימני | [[יואל נפרסטק]] | יוסף יצחק סאבאל | נחום סאריטשוו | [[חיים שמריהו סגל|חיים שמריהו הלוי סגל]] | משה הלוי סגל| [[עקיבא סודרי]] | צבי הירש סטאליק | לוי סימפסון | מענדי סימפסון | יוסף יצחק סעלניק | חיים ישראל ספערלין | הושעאל עסיס | שמוליק ערד | מנחם מענדל פיקרסקי | רועי פלוג | לוי פלס | לוי יצחק פרוס | יצחק פרץ | שניאור זלמן פרקש | אבי צוקרמן | לוי יצחק צפתמן | מנחם מענדל צפתמן | מרדכי קאסטינער | [[אברהם יעקב קרוגליאק]] | משה קארף | זאב משה קגן | אליהו קירנברג | לוי יצחק רביסקי | מרדכי ריטשלער | יוסי ריינהולד | אפרים רייניץ | מענדי שטיינר | מנדי שיפמן | מחפוץ שיקגו | [[איסר שפרינגר]] | [[בנימין גנדל]] | עזריאל פייגין | נחום לוין | אפרים בלוי | מנחם מענדל פעווזנער | שלום בער שמולביץ

==קבוצה תשס"ח==
[[קובץ:קבוצה תשס"ח.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשס"ח]]
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת) | צפת]]
יוסף יצחק אבצן | יוסף יצחק אהרון | עזריה חיים אהרנבייב | יוסף משה אוחנונה | ישראל אוריאן | אברהם אורנשטיין | שם טוב אליאס | מנחם מענדל אלימי | שמואל אלישביץ | יוסף יצחק אמיתי | אברהם בוארון | אהרון בוטבול | ישראל בנימין בולטון | [[מאיר בוקצ'ין|מאיר ישראל בוקצין]] | אלקנה בורוכוב | שמואל ביטון | יצחק יעקב בלולו | דביר בלומשטיין | לוי יצחק בן זכריה | מענדי בן עגו | יוסף בניטה | דוד משה בר דיין | יעקב אוריאל ברוך | דובער בריסקי | לוי יצחק ברקוביץ | מנחם בשארי | מנחם מענדל גבירץ | בצלאל גבעוני | מנחם מענדל גוחפי | יהונתן גוריאצ'ניק | אלקון גורפינקל | שניאור זלמן גמליאל | אברהם ג'ובני | שלמה גנדל | מנחם מענדל דורון (צפת) | דישראלי | נחשון שלום דובער הורביץ | משה ליב הכטמן | שמעון ווארקין | לוי יצחק שמואל ווייס | מנחם מענדל וולוסוב | יוסף יצחק שלמה זורנו | אברהם זילברמן | [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)]] | [[אברהם זקס]] | פנחס חבבו | [[אליהו חביב]] | מנחם מענדל חביב | [[מנחם מענדל טהאלער]] | עומר ישועה | יוחאי יעקובוב | יאיר יצחייק | אביאל כהן | שלום דניאל כהן | שניאור זלמן כהן | [[דוד כפלין]] | לוי יצחק לוי | יוסף יצחק לוין | משה סעדיה ליברוב | משה ליכשטיין | שניאור זלמן מזרחי | [[יקותיאל יהודה מיודובניק]] | מנחם מענדל מיפעי | שניאור זלמן מלכא | יהודה מנדלסון | יחיאל מאיר מעטוף | נתנאל יצחק מעטוף | [[ישראל יהודה ליב מעל]] | יהונתן משה | [[שמואל מרדכי נוטיק]] | אשר יהונתן נוי | [[מנחם מענדל ניסלביץ']] | ברוך מרדכי ניר | [[יחזקאל נפרסטק]] | דניאל נתנאלוב | יוסף יצחק סגל | צביקה סגל | יוסף יצחק סימה | [[אדיר סלמה]] | שניאור זלמן סמדר | מאיר חי עזיזה | מרדכי עמור | גד רון גואל עמנואל | שניאור זלמן מרדכי ערד | אייל גדי פאר | שניאור זלמן פוגאטש | מנחם מענדל פיזם | שלום בער פייגין | אריה לייב פלג | ברוך נחום פרבר | דובער פרידמן | בנימין פריימן | יעקב יהודה ישראל צינאמון | דוד קדוש | שניאור זלמן קוביצק | פנחם מאיר קירשנזפט | יחיאל קפלן | אלישע קצבי | אהרון קרומבי | משה יהודה לייב רבינוביץ | ריכרד רובין | מנחם רויטבלאט | רז יעקב רזיאל | מנחם מענדל ריבקין | צבי ריבקין | נתן ישראל ריטרמן | יעקב שאער | שניאור זלמן שטינבערגער | זיו אליעזר שמח | מנחם מענדל שעתל | שי שרון | אריאל תורגמן | עמיחי ישראל תירם

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שלום אזדבא | [[מנחם מענדל אייזנבך]] | שלמה אלבז | מנשה אלטהויז | מנחם מענדל אנטיזדה | משה מאיר אסולין | חיים זאב בלוי | שמחה בליזינסקי | חיים בניימין ברוד | ישראל נח גנזבורג | יוסף גרוזמן | מענדי גרוזמן | אברהם זאב גרוס | מנחם מענדל דרייפוס | מנחם מענדל הוניקמן | חנניה יוסף וולס | שניאור זלמן וולף | יעקב זלמנוב | מנחם מענדל זלמנוביץ | יוסף יצחק חאדאאד | ישראל יוסף חממי | חיים אליעזר טברדוביץ | ישראל משה טייטלבוים | עמיר יהודה יעקובוביץ | ישועה דוד כהן | עזרא איתן כהן | שמואל לוינסון | אברהם לסרי | מנחם מענדל מדינה | בנימין מזור | בנימין מנדלסון | מרדכי מנחם מנור | לוי יצחק מקמל | מנחם מענדל סגל | יעקב ישראל סויסא | ראובן ישראל סויסא | אברהם יונה סופר | זמיר סננס | [[חנא חיים פרידמן]] | שמעון צייטלין | חיים דוד קופליק | שניאור זלמן קרישבסקי | שמואל חיים רייניץ | שניאור זלמן רסקין | דוד מנחם מענדל שולקין | יעקב חיים שכטר | שלמה שפערלינג

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
נועם אפרתי | שלום דובער בלוי | מנחם מענדל אוירכמן | צבי הירש גודמן | אלישע גולדובסקי | ב"צ גופין | [[מנחם מענדל גליס]] | חיים שאול גליצינשטיין | שניאור זלמן הרצל | מנחם מענדל וובר | נתן יוסף יצחק ווילדא | שמואל זלץ | חיים ירחמיאל זקהיים | חיים יעקב צבי כהן | נחום ליפשיץ | ישראל לנדא | בן ציון משה לספין | מנחם יאיר מדר | בנימין שמואל ממן | יהודה אריה פרוס | עקיבא יוסף פרידמן | שניאור זלמן קנייבסקי | ישראל אריה לייב רבינוביץ

;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]
אברהם אדלר | יוסף אלושווילי | לוי חיים אברהם אלטאבי | מנחם מענדל אליטוב | יוסף יצחק בלסבערג | דוב בער גודמן | אברהם הגר | לוי יצחק הלפרין | מנחם מענדל העלער | אהרון כהן | אילן דניאל לוי | שמואל מושיאשווילי | מיכאלשווילי | שמואל פיש | שניאור זלמן פרוש | חיים שניאור זלמן פרידמן | אהרון פריימן | יותם קדם | מנחם מענדל רויטמאן

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
לוי יצחק גול | שניאור זלמן גלבר | [[מנחם מענדל דיסקין]] | משה שלום הנקין | מנחם מענדל וויספיש | מנחם מענדל כהן | יאיר לויוב | שמואל ליפסקר | חיים משה לייב נוטיק | מנחם סעיד | מנחם מענדל פרנקל | שניאור זלמן פרנקל | שלום דובער קומער | ראובן קיל | נתן דוד קניש | [[שמואל רוזנשיין]]

==קבוצה תשס"ט==
[[קובץ:קבוצה תשס"ט.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשס"ט]]
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת) | צפת]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה) | נצרת עילית]]
אליעזר אוטינסקי | אהרון אוריאן | לוי אושקי | ליאב אליעזר | דובי אלפרוביץ' | רחמים אמזלג | [[יוסף יצחק אסמן]] | בצלאל אסרף | זכריה ארבל | שניאור אשכנזי | תום באר | מענדוש בוקובזה | יענקי בורגן | [[שניאור בורקיס]] | שמואל בייטש | מוישי בלומברג | בן גין טל | דניאל בנימיני | מענדי בנימיני | לוי יצחק בר-זוהר | שמואל בראון | מנחם ברדה | מרדכי ברוך | אמיתי ברוצקי | שניאור ברנדלר | [[יהודה גינזבורג]] | מענדי גינזבורג | יהודה גלויברמן | ישראל שניאור גלעדי | מנחם גנדל | זלמן גרומך | יוסי גרוס | שמואל גרינברג | יוסף יצחק גרשוביץ | ישראל דהאן | שניאור דוברוסקין | רועי דיאמנט | אליהו דינרי | אביגדור דיקשטיין | בצלאל הורנשטיין | משה הלל | [[שמעיה העכט]] | מנחם ויליאמס | שמוליק ויינר | יוסף יצחק וויספיש | מענדלה וולף | [[יהודה לייב וייסגלס]] | לוי ורנאי | אברהם זקלס | משה חביב | אברהם חיאב | דוד טיילור | יוסף טסלר | דניאל טרעגער | שמוליק ינקוביץ' | רזיאל יעקב | מימון יפרח | מעיין יצחק | מענדי ירדני | מנחם ישראלי | מוטי כהן | ניסים כהן | אוריאל כלב | יוסף יצחק כלפון | ישראל כץ | שמואל לבקיבקר | פיצי' לבקיבקר | דוד לואיס | אליעזר לוי | שמוליק ליס | מענדי ליסק | [[יהודה ליפש]] | שמוליק לנג | [[זכריה לנדאו]] | נחום לנדאו | בער לנצ'נר | [[ישראל נחמן לרנר]] | אברמי מאירי | מוישי מאירי | אליהו מרדכייב | ברוך מזרחי | מנחם שניאור מיודבניק | שלום מיפעי | מענדי מלמד | ינון מעברי | שניאור מעטוף | דובער מעטוף | [[שמואל מקמל]] | אבאל'ה מרזל | מנחם מרטון | [[רועי מרילי]] | ישראליק משה | אשר משולם | שניאור נבון | משה נחמיאס | מאיר נפרסטק | אברמי סודרי | פיצ' סטריים | שלום סינגאוי | אוריאל סיקסיק | אלעד סעיד | יעקב עטיה | דודו עטר | יוסי עקיבא | שמוליק פופאק | שמוליק פלג | ברק פרידמן | יוסי פרידמן | שוקי פריימן | לייזר פרלשטיין | איציק צוברי | בנימין קבקוב | נח קונסיפולסקי | מענדי קופצ'יק | ערן קורן | שוקי קורנט | בצלאל קירנברג | אליהו קלפא | מאיר קריאף | שניאור רוסין | חיים ריבקין | יענקי ריבקין | מאיר ריבקין | תנחום ריבקין | חיים שאער | שולם שארף | דוידי שהינו | שמעון שכטר | יאיר שניידר | דניאל שפרבר | שניאור שרעבי | רום תומר | מנחם תמם | זכריה תעיזי

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
יצחק אייזנבך | אברהם ארבוב | חיים ארטובסקי | ישראל ביינדמן | מאיר גמליאל | ראובן דיסקין | [[לוי יצחק הולצמן]] | מנחם מענדל הניג | [[חיים דוד וילהלם]] | שניאור זלמן טרנר | א. יורקוביץ | שלום דובער לויוב | רפאל לוין | ישראל ליברמן | מאיר קריאף | זלמן צבי שימונוביץ

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
שמואל זלמנוב

;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]
אורי בלוי | שמעון ברששת | יצחק חסון | ינותן טימסיט | בנימין כהן | חיים לביוב | לוי ליברמן | אהרון מיכאלשוילי | ישי סרצ'וק | רפאל שלוש | אליעזר תקתוק

==קבוצה תש"ע==
[[קובץ:קבוצה תש"ע.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תש"ע]]
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת) | צפת]]
בנימין אבן-חן | מנחם מענדל אברהמי | ניסים אדוט | לוי יצחק אזדבא | יוסף ישראל אילנתנוב | אלעד אלפי | מנחם מענדל אמיתי | מאיר אנקרי | ישראל אראבוב | מנחם מענדל אראבוב | מנחם מרדכי אריאל | שי בהרמנד | אפרים בורש | שניאור זלמן ביטון | משה בלוי | שלום זאב בן-דוד | איתמר בן יוסף | [[עמוס שניאור ברדה]] | יוסף יצחק בשארי | יוחאי אלעזר גדז' | דובער גלבר | מנחם מענדל גנזבורג | יחיאל מיכל גרליק | שמעון נתנאל גרשוביץ | חנוך שלמה דהאן | גרשון לוי יצחק דובקין | רחמים שלום דרחי | מנחם אהרון הוד | שמואל הרוש | שלום דובער וייס | מנחם מענדל ועקנין | מנחם דניאל ורדי | רמי זדה | אליהו מנחם זיתוני | אביעד זכריה | [[מנחם מענדל זלמנוב]] | מנחם מענדל (ב"ר שמואל) זלמנוב | שלום זנגולסז | משה זקלס | שניאור זלמן חבבו | לוי יצחק חמילבסקי | מנחם מענדל טייב | לוי יצחק טננבוים | שניאור משה יצחק | אביתר צדוק כהן | ישראל אליהו כהן | משה לוי | [[מתתיהו יהודה לוינסון]] | [[לוי ליפש]] | שמואל ללום | מנחם מענדל לנג | [[חיים דוד לנדא]] | שמואל מארעק | יפת יעקב י. מדוויל | יקיר משה מויאל | רותם מזרחי | אברהם מיכאשלשוילי | יוסף יצחק (ב"ר אליצור) מיפעי | יוסף יצחק (ב"ר אפרים) מיפעי | ניסים מלכה | יצחק מלמד | אברהם אביחי מעטוף | ליאור מריאסיס | בנימין משה | יוסף יצחק משרקי | אסף נאמן | אליהו סבאג | מתן ישראל סבאג | יחזקאל סגל | מרדכי סגל | מנחם מענדל סנגאוי | שניאור זלמן סנדרוי | יעקב ספייטר | הילו מנחם סקולניק | יוסף יצחק סתהון | מיכאל עבאדי | חיים אליהו עטיה | שניאור עטיה | ישראל ניסים עידה | שרגא פייבל עמית | רועי עמרן | שניאור זלמן ערנטרוי | מרדכי פופק | אשר פיזם | אברהם פלדמן | [[יחיאל פלמן]] | איתמר פרוכטמן | בנימין פרוס | ארנון פרידמן | לוי יצחק פרידמן | מנחם מענדל פרידמן | יוסף יצחק פרנסי | דניאל פתחוב | הלל צייגר | מנחם מענדל צרפתי | מנחם מענדל קדוש | שמעון מ. קוביטשעק | מאיר מארק קוגן | יהושע קוסקס | מנחם מענדל קירש | אביהו קירשינבוים | [[לוי יצחק קירשנזפט]] | אליעזר יוסף חי קלנגל | יוסף יצחק קעניג | דוד קרומבי | מנחם מענדל קרת | מנחם משה רוטשילד | שמואל יוסף רויטמן | [[שניאור זלמן רוכוורגר]] | ישראל רונן | מרדכי שלום ריבק | ירחמיאל ריבקין | דביר רפופורט | יונתן שימון שיכלר | ישראל שלג | נצח דוד שמח | ברוך דוב בער שנאן | זאב וולף שנקר | חיים שפרינגר | שניאור זלמן שקולניק | ישראל אריה שרון | [[שמואל ששון]] | אייל משה ש. תיתו

;[[תומכי תמימים ברינואה | ברינוא צרפת]]
יהונתן עמוס | מרדכי סגל

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
יוסף יצחק אוחיון | שמואל אייזנברג | אשרי בוגלר | לוי בורובסקי | דוד צבי בייץ | דוד מ. א. בן-נתן | מנחם מענדל ברוד | רפאל נחמן ברוד | שניאור זלמן גולדברג | משה פנחס גכטמן | מנחם מענדל הלפרין | היונה הר-צבי | אברהם חדד | מרדכי חזן | אליהו חפר | שניאור זלמן טורנהיים | ישראל יהושע | מנחם מענדל כ"ץ | ישראל כלפון | חיים משה א. לביוב | שלום דובער לייכטר | צבי משה ליפשיץ | ישראל דניאל מאור | שלום סגל | אלכסנדר סורוקה | [[יוסף דובער קסטל]] | אליהו נחום קעניג | נחום דובער קפלן | דוד קרייטמן | אהרון יואל ריבקין | מנחם מענדל שייקביץ | מנחם מענדל חיים שכטר | אלחנן שניידר | לוי יצחק שפרינגר | שניאור זלמן הרוש | מנחם אהרון חסין

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
ברוך יהודה לייב בלוי | משה בנימין בלוי | לוי יצחק בר סלע | שלמה גאליץ | ישראל א.ל. גרליצקי | יוסף גרייזמן | שמואל אשר גרפונקל | בנימין הכהן דערן | אברהם ברוך הבלין | אשר הלפרין | לוי יצחק וילהלם | יוסף יצחק ויספיש | מנחם י. טייטלבוים | לוי יצחק יודקין | יוסף יצחק יצחקי | אליהו צבי יעקובוביץ | משה לוי יצחק לאופר | דוד לואיס | ישעיה דוב מזרחי | מנחם מענדל מן | אברהם משען | [[יצחק אלכסנדר נוב]] | שמעון עקשטיין | יעקב פלדמן | ישראל אברהם פרץ | זאב וואלף הלוי קריצ'בסקי | מנחם מענדל קרניאל | יוסף יצחק רבינוביץ | שניאור זלמן רבינוביץ | חיים ברוך רוזן | מנחם מענדל רייכער | [[אליהו שוויכה]]

;[[כפר צבי סיטרין | כפר סיטרין]]
שלום חי אהרונוב | דוד ארייב | דניאל ארייב | גבריאל גבריאלוב | ניסן חנימוב | רמי יוסופוב | אברהם יעקובי | שמעון אלעזר יפרח | אברהם מאיר לדיוב | ישראל יעקב מלאיוב | יצחק סעיד | ברוך קימיאגרוב

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה) | נצרת עילית]]
זלמן שמעון איזאגווי | אחי' אלגבסי | נתנאל בינימיני | אלקנה בצלאל גלעדי | צבי משה זפרני | יוסף יצחק טאניס | יהושע ישורון | [[מנחם מענדל סטזגובסקי]] | [[שמעון מאיר פרבר]] | ישראל קליינמן | יוסף יהודה ריבק

;[[תומכי תמימים באר שבע | באר שבע]]
אברהם חי אליאס | [[מנחם מענדל אקסלרוד (מולדובה) | מנחם מענדל אקסלרוד]] | שמואל בר-זוהר | יעקב שניאור גורפינקל | לוי יצחק הלפרין | ישראל ויצמן

;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]], [[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]], [[ישיבת הבוכרים | אור שמחה]], [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
ישראל קלמן אבגי | שחר אביטל | [[יוסף חנינא ביינדמן]] | יוסף ניסן בן חיים | שמעון בר-ששת | יחיאל בשארי | שלום דובער גרונר | מנחם מענדל בוטמן | אדיר דניאל | אליסף לביוב | יוסף יצחק מ. ליצמן | משה יהודה מלוב | יואב סידה | אור-חיים סרצוק | שלמה אליעזר רוזנשיין | שניאור זלמן שטיינברג

==קבוצה תשע"א==
[[קובץ:קבוצה תשע"א.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשע"א]]
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת) | צפת]]
דוד אוריאן | שמואל בורקיס | ראובן בן נפשי | [[יוסף יצחק בן ציון]] | מנחם מענדל בן ציון | יעקב מאיר בן שבת | יוסף בן שמעון | מנחם מענדל בקרמן | שלמה ברדה | יוסף יהודה ברקוביץ | יוסף יצחק בשארי | שניאור זלמן ג'ובני | פנחס גרוזמן | ישראל דורון | יהודה דיילס | שלמה דיקשטיין | ישעיה דרעיזין | [[יוסף יצחק הרפז]] | משה קלמן וואגעל | יוסף יצחק ועקנין | שניאור זלמן ועקנין | תמיר יוסף זילברמן | שמעון חביב | מנחם מענדל חגג | חיים פנחס טהאלער | לוי יצחק טורקוב | משה טרעגער | מנחם מענדל ידגר | גל יהב | תומר ימיני | לוי יצחק ישראלי | גרשום חיים י. כהן | שלום כלפון | שמואל כלפון | משה חי לביא | אברהם חיים לודיוב | מאיר שלמה ליבעראוו | [[משה לידר]] | שאול שרגא לידר | מנחם מענדל מדוויל | מנחם מענדל מזוז | שמואל בצלאל מזרחי | מנחם מענדל מיפעי | יוסף חיים מליוב | יוסף מנחם מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | שניאור זלמן מקמל | שניאור זלמן מרקוביץ | לוי יצחק נבון | אור נגר | יוסף יצחק נגר | שמואל נפרסטק | שניאור ישראל סעדון | אריאל מנחם סעיד | בניהו עמרני | ישראל רפאל פלג | אהרן פרז | לוי יצחק צבי | שניאור זלמן צייגר | מנחם מענדל קדוש | דובער קוביטשעק | מאיר שלום קולטון | [[משה קולקר]] | שלמה דידן נצח קופציק | מנחם מענדל קורנט | דוד מנחם קיסלמן | יואב זאב רובינסון | שלום דובער רוז | אברהם מנחם מענדל רייכמן | לוי יצחק רייניץ | ישראל א. שוראקי | מנחם מענדל שושן | שמואל יצחק שכטר | חיים שמחון | אליהו שריד | שלום דובער תמם

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
מנחם מענדל אוירכמן | יהונתן בייץ | יעקב בלינוב | אברהם בן שחר | שמעון ברגמן | שמואל גודמן | יצחק גורביץ' | מנחם מענדל גורדון | לוי גליצנשטיין | ישראל גרינוולד | שמחה י. גרפונקל | לוי יצחק דרוקמן | צבי הלפרין | מנחם מענדל הרצל | בנימין זאב וילהלם | שלום דובער חדד | ישראל טורנהיים | זכריה טריסטר | שלום דובער לביא | לוי יצחק לוין | מנחם מענדל לוין | בנימין צבי לנדא | שלום דובער לסקר | מנחם מענדל מעודה | שמואל סגל | יעקב סטמבלר | שניאור זלמן פיקארסקי | מנחם מענדל פלס | רפאל דובער פרידמן | יהושע מנחם מענדל פרנקל | ניתאי מנחם פש | מנחם מענדל קוט | שמואל קופרמן | ישראל קטרי | ירמיה מ. קירנברג | אליעזר קליין | דוד קליין | לוי יצחק רבינוביץ' | מנחם מענדל רבינוביץ' | [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד) | אלחנן יהודה רייצס]] | שמחה שטיינברג

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שמואל אדרעי | [[חיים זעליג אלטהויז (לוד) | חיים זעליג אלטהויז]] | [[אליקים בן מעש]] | יאיר ברונשטיין | יוסף יצחק גולדשטיין | שמואל צבי הלפרין | מנחם מענדל וילהלם | מנחם מענדל ולנר | בצלאל נפתלי חדד | איתי דוד יעקובוביץ | שניאור זלמן כהן | שלום דובער כץ | שלום דובער ליטוואק | משה חיים מקמל | יוסף יצחק נאבול | מנחם מענדל י. ניאזוב | שניאור זלמן משה סקובלו | שלום דובער פייגין | ישראל א. ל. פלדמן | שרגא צבי פליישמן | אברהם פרנקל | ראובן קמינצקי | שרגא מלך קפלן | עקיבא קרמר | מנחם מענדל רוזנברג | ירחמיאל ריבקין | פז שביט | ראובן שכטר

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
חיים לייב אייגרמן | י. מ. בטוניאשוילי | יוסף יצחק ברקש | דוד ברוך גלבר | יוסף יצחק הויכברג | ישבעם נחמיה הלל | שמואל זיגדון | יואל משה זקהיים | אברהם זקלס | לוי לייכטר | יוסף יצחק ליסון | חיים מייזליש | יוסף יצחק נוימן | מנחם מענדל נקי | רפאל ברוך סבאן | יוסף יצחק עובדיה | אביתר אמיתי | משה עוז | חי שלום יגאל עזריה | מנחם מענדל פולק | ברק בנימין פיבישביץ | חנניה יוסף צירקינד | יצחק קורנט | שמואל זאב ריבר | דוב בער שיינברגר

;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]
מנחם מענדל אלבז | ברוך יהודה בלוי | משה נתנאל בן יוסף | ישעיהו גורליק | ישראל גרברצ'יק | חנניה יוסף הלפרין | חיים ישראל וייספיש | [[משה חיים חנונו]] | שמואל שמעון חנונו | בנימין ידידיה טויסטר | ישראל יצחקי | דובער ירוסלבסקי | יוסף יצחק גואל מרנץ | לוי משי-זהב | יעקב פלדמן | אברהם פרוס | יעקב שמעון פרסמן | נתן אריה א. צוקרמן | משה חזקיהו קאיקוב | יוסף יצחק קסטיאל | שמואל קוביטשעק | שמואל שפירא

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה) | נצרת עילית]]
יצחק יעקב דאשיף | מנחם מענדל בלמו | אברהם הורביץ | יוסף ישורון | אברהם רפאל מזרחי | ישראל מקמל | ישראל נחמיאס | לוי יצחק נחמיאס | בניה נחשוני | יאיר מאיר עטר | [[שמואל פרלשטיין]] | שמואל רותם | מאור י.ח. שמח | יוסף חיים תם

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
בצלאל חיים אליאב | לוי גדסי | שי סאסי חג'ג | אלירן כהן | שמחה אור | שניאור ניסן כהן | ישעיהו זכריה לידר | משה שטרנבוך

;[[תומכי תמימים באר שבע | באר שבע]] ו[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]
ש. יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן רייניץ | מנחם מענדל שרעבי | אברהם בורוכוב

==קבוצה תשע"ב==
[[קובץ:קבוצה תשע"ב.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשע"ב]]
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת) | צפת]]
חיים אביטן | תום אדלשטיין | דוד אדרעי | שניאור אודרמן | שניאור אלבו | נתנאל אלחדד | ישראל אלפסי | מנחם אסולין | חגי אפרתי | בנימין בובלי | [[נחום נפתלי בורביץ]] | שבתי בטוניאשווילי | אלון ביתן | ברוך בן ארויה | יוסף בן ארויה | אלרם בן הרוש | מנחם משיח בן-מעש | אליהו בן-עיון | דוד ברוך | אלישע ברוצקי | עמיחי בריח | מנחם בשארי | אהרן גבאי | משה גולדברג | מנחם מענדל גלעדי | [[נחמיה גרייזמן]] | בנימין גרונברג | יונתן גרינברג | שניאור זלמן גרינברג | אייל דוייב | מנחם מענדל דורון (בית שמש) | מרדכי דינר | שמעון דינר | לוי יצחק דינרי | יצחק דרעי | דניאל הושיאר | יוסף הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | שניאור זלמן הראל (נצרת) | מרדכי הרשקופ | [[מנחם מענדל ויינר]] | יוסף יצחק ווישנפסקי | יוחאי ברוך וולמאן | מנדי ולס | נועם וולף | משה וידברג | אלימלך צבי וילהלם | יצחק וירט | נחום זילברמן | אפרים זלמנוב | יוסף יצחק חבבו | חיים עדיאל | לוי יצחק חרותי | יוסף יצחק טל | ינון יהושע יחזקאלי | הלל כהן | חיים שניאור כהן | מנשה כהן | ישראל לבקיבקר | מנחם מענדל לוין | ישראל לייטר | ישראל יעקב למברוזו | שלמה זאב לנדא | שניאור זלמן לנדאו | מנחם מענדל לרנר | יעקב מג'אה | מנחם מענדל מדויל | צבי הירש מיידנצ'יק | שמואל מיידנצ'יק | ישראל מיפעי | משה חיים מיפעי | שלום דובער מיפעי | שמואל מיפעי | שלמה מלכה | מנחם מענדל מעודה | אוראל מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | נריה מעטוף | ישראל מרנץ | מתניה נאמן | ברוך נוטיק | אריאל נחום | דוד סימנטובוב | [[אליהו דוד סנגאוי]] | מנחם מענדל סננס | מנחם מענדל עובדיה | לוי פוגאטש | חיים אליעזר (קלוש) פיזם (עכו) | מנחם מענדל פרבר | ישראל נח פרידמן | מאיר פרידמן | [[משיח ישראל נח פרידמן]] | יוסף יצחק פרלשטיין | לוי יצחק פרסיקו | יעקב צבי | דוד צדוק | יוסף יצחק קאיקוב | שלום דובער קדוש | יעקב ישראל קוסקס | יוסף דובער קורן | שלום דובער קטורזה | מרדכי לייב קיי | בנימין קירנברג | חננאל רוזנבאום | מנחם מענדל רותם | אמיר רחמן-פור | חיים שארף | שניאור זלמן שטיינר | שלום דובער שטרית | אביתר שלר | אליהו שמח | לוי יצחק שמח | משה חי שמעון | ניסים שניאור | ברוך שפרינגר

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה) | נצרת עילית]]
חיים אברביה | אליאור איש שלום | יוסף יצחק אמיתי | שמואל ברדוגו | מנחם ג'יאן | יוסף יצחק גרינוולד | אברהם דובקין | אלעזר ולדמן | מנחם זרביב | שמעון כדורי | שניאור מעטוף | מנחם מענדל נוטיק | מיכאל נחשוני | מרדכי פילצר | אריה קולין | שמואל רייכמן | מנחם מענדל שוקרון | ישראל שטיפל | יוסף שיטרית

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
לוי יצחק אוטינסקי | שניאור זלמן ברונשטיין | שמואל דוד וובר | נח מרדכי וולף (יגורוב) | מנחם מענדל ידגר | מנחם מענדל ליפסקר | שלמה מרנץ | מאיר שלום רוזנבלט | נחום יוסף רויטנבורד | יוסף יצחק ריבקין | מאיר ריבקין | מנחם מענדל רייניץ | דוד יחזקאל שטרן

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
דוד ביטון | זיו כוכבא | נריה מקסימוב | אביאל צברי | אביב תורג'מן

;[[תומכי תמימים באר שבע | באר שבע]]
שניאור זלמן ארבוב | מנחם מענדל מיכאלשווילי | רונן חסון

;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]
אלחנן חאניע בירמן | אברהם בכר

;[[ישיבת הבוכרים | אור שמחה]]
שלום דובער זורנו | יונתן חדד | יהודה חיון | יצחק טואטי | נתנאל יעקובי | אפרים כהן | מנחם מענדל ליפסקר | ישראל עמר | משה קרוטמן | מיכאל שטרנבוך

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
מנחם מענדל בורש | יעקב בן אהרון | מנחם בן יעקב | אליעזר גלוכובסקי | [[מאיר גליצנשטיין]] | מרדכי הולצברג | יחיאל הניג | שניאור זלמן וועג | יוסף יצחק חזן | דוד לדיוב | אריאל לויוב | מנחם מענדל ליפקין | אריאל מרקוביץ | שמואל נתן | יוסף יצחק ניאזוב | חי שלום עזריהו | ברק פייבישביץ | אלחנן קופרמן | רפאל קלימיאן | נתנאל רוטנברג | יצחק שיינברגר

;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]
דובער אייברמס | דוד צמח אליטוב | אברהם אלפרוביץ | יהודה אנקווה | בשניאור זלמן יטון | יצחק גולן | סעדי' גלויברמן | בנימין גליס | שניאור זלמן גרוזמן | יצחק מאיר הנדלס | לוי יצחק הרשקוביץ | משה זיו | משה זקלס | פנחס ישראל חלילי | מנחם מענדל חסקינד | לוי יצחק טובול | מנחם מענדל טייב | אברהם ירוסלבסקי | יוסף יהודה כהן | ינון יגאל כהן | שניאור כץ | יוסף שניאור לבל | מנחם מענדל מודכיוב | לוי מוזיקנט | דוד מונסטירסקי | מנחם מענדל מיכאלי | שמואל מנדלזון | לוי יצחק מעטוף | שניאור שלמה מעטוף | משה סויסא | מנחם מענדל עידה | יהודה פבזנר | יהושע פיש | מנחם מענדל פלדמן | אשר שלמה פריז | רועי צנעני | מנחם מענדל קעניג | נתנאל רויטמן | יעקב יוסף רסקין | מנחם מענדל שמואלביץ

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שניאור זלמן אוירכמן | שמעון בן ציון אורנשטיין | מנחם מענדל אייזנבאך | יוסף יצחק אסולין | [[לוי יצחק אפשטיין]] | אשכנזי | רונן ביטון | אהרן ברוך | יאיר ברושנטיין | אהרן משה דורון | ראובן זאיאנץ | מנחם מענדל זילברשטרום | יהונתן טייטלבוים | יוסף יצחק יהושע | אביחי יצחק | לוי יצחק כהן | אליהו לייב לוריא | מזוז | מנחם מענדל מרינובסקי | שמואל סלאוין | דוב סעידוב | דניאל ספייסקי | לוי פורסט | שאול לישנר | חיים פטליאר | יעקב פילפייב | יוסף יצחק פלדמן | צבי יונתן שניאורסאן

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
אהרן אביוב | שלמה לייב אזימאוו | יצחק איילנברג | מנחם אפרתי | דב בעריש ביר | מנחם מענדל בלוי | שניאור זלמן בלויא | שלום דובער בעלינוב | שאול גולדברג | שניאור זלמן גערליצקי | לוי יצחק דערן | רפאל זלצמן | מנחם ימקוב | [[שניאור זלמן כהן (ראש העין) | שניאור זלמן כהן]] | ישראל לאופר | אריה מויאל | לוי מנדלזון | דוד סוסובר | שמואל סופער | יהושע סלפושניק | יוסף סנדורי | שמריהו קוביטשעק | אפרים רבינוביץ | יוסף יצחק רבינוביץ | חיים שאול ריבקין | משה ריבקין
==קבוצה תשע"ג==
[[קובץ:קבוצה תשע"ג.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשע"ג]]
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת) | צפת]]
לוי מתיתיהו אבלסקי | לוי יצחק אברמוב | מנחם מענדל אוזן | לוי יצחק אוריאן | שניאור זלמן אושקי | מנחם מענדל ראובן איבערט | משיח מאיר אליאס | יעקב מנחם אמור | יהונתן ארזוני | יוסף יצחק אשכנזי | יעקב בוטנרו | אפרים חיים בטאשוילי | דור ביטון | ניסים רועי בן-הרוש | אורי בניסטי | חיים נחמן בנסמיאן | מנחם מענדל בס | יהודה לייב בר-זוהר | יוסף חי ג'ובני | שלום לוי יצחק גולדצוייג | יצחק גורליק | לוי יצחק גינזבורג | יעקב גרינברג | מנחם מענדל גרינברג | שלמה דהאן | שניאור זלמן דוברי | מנחם מענדל דיין | משה דנסקר | שלמה חיים דרורי | דוד מאיר דריי | נח יעקב דרסלר | שניאור זלמן הורביץ | חנניה יוסף הלפרין | משה יצחק העכט | יוסף חיים וואראוויטש | ישראל ווייסגלאס | לוי יצחק זלמנוב | יוסף יצחק זרביב | יוסף חדד | מנחם מענדל טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | שלום מענדל טורקוב | בנצי טטרואשוילי | [[חיים טל]] | ישראל ידגר | בכור יוחנוב | מנחם מענדל יומטוביאן | בנימין משה שמח | דובער יורקוביץ | יחיאל יעקובוביץ | ישראל ירדני | ישראל עומרי ירון | רחמים כהן (צמח) | ניצן טל כהן | עומרי כורך | מנחם מענדל כלפון | יוסף יצחק לורבר | דוד משה ליאם | [[מנחם מענדל ליפש (בית שמש) | מנחם מענדל ליפש]] | שמואל ליפש | מנחם מענדל מאיר | שקד מינר | ישראל מיפעי | אברהם חיים מעטוף | שמואל חיים מעטוף | יוסף משה | מנחם מענדל נוטיק | שניאור זלמן נמירובסקי | משה סלמן | משה יהודה סנדרוי | מנחם מענדל עבאדי | יוסף חיים עלמאן | שלמה חיים עמוס | לוי יצחק עמית | משה חיים יהושע עמית | אביעד עמרני | עקיבא פרידמן | נחום חיים פרקש | מנחם מענדל ציקוואשוילי | אליהו אהרן קאשי | משיח קופציק | [[שמואל קירש]] | יעקב ישראל רוז | לוי יצחק רוזנבלט | יוסף רוזנברג | חיים ריבק | ישראל רסקין | שלמה שושן | צבי מנשה שטיינמץ | יחזקאל שייקביץ | אלעזר ראובן שינאן | דעאל בנימין שיקיאר | שניאור זלמן שכטר | מנחם מענדל שניאור | דוד שניידר | משה שרמן | יוסף יצחק שרעבי | שמואל שרעבי | שלום תעיזי

;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]
נחמן בצלאל בירמן | [[מנחם מענדל בכר]] | [[לוי יצחק דורון]] | מנחם מענדל הרוניין | ישראל מעודה | נתן עוז | יוסף יצחק צינאמון | לוי יוסף יצחק קראוס | מנחם מענדל קריאף | מנחם מענדל קריספין

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
נועם טימסיט | דביר גולד | שלום יצחק | שלום מרנץ | חיים פרץ

;[[תומכי תמימים באר שבע | באר שבע]]
מיכאל אדרעי | יוסף יצחק לנג | מאיר צייזלר | שמואל רייניץ

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
לוי יצחק הלל | שניאור זלמן הרשקוביץ | משה יחזקאל וואגעל | לוי יצחק מור יוסף | מנחם מענדל מחפוץ | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל רובין | מנחם מענדל ריבקין | ישראל יוסף ריפקיינד | צמח מענדל שוחט

;[[ישיבת הבוכרים | אור שמחה]]
רון אהרון | בועז ביטון | זכרי' חיים יהונתן | חורי, יוסף | חיים, אברהם | נתנאל טורג'מן | שלמה יפרח | אברהם חיים נתני | מאיר חיים סויסה | מנחם פלג | לוי פרסיה

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
יחיאל בן שחר | יהונתן גולוב | שלמה דנה | מנחם מענדל יוזביץ | יוסף יצחק חנניה כהן | משה ליטוואק | שמואל ליכטשטיין | [[שלום אברהם מגידמן]] | דובער מישולובין | מאיר מרדכי שלמה נקי | יצחק פוראטי

;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]
ישעיהו אבני | שניאור זלמן אבצן | דוד אולידורט | אהרן שלמה אופן | שניאור זלמן אלבז | אברהם אלפרוביץ | בועז בן יעקב | משה קלמן ברונשטיין | אברהם ברששת | אפרים שמואל גורינשטיין | שמחה גורליק | שניאור זלמן גרונר | אלפרין גרשון | דובער אליעזר הבלין | שלום דובער ויסוצקי | מנחם מענדל זילברשטרום | שניאור זלמן דוד זלמנוביץ | מנחם חכמון | נדב מאיר חכמון | נחום חסקינד | מנחם מענדל טויסטר | ישעיהו יהודה | יוסף יצחק אצרף | מנחם מענדל (אלעד) ירוסלבסקי | [[מנחם מענדל ירוסלבסקי]] (נחל'ה) | נחום אליהו כהן | שלמה כהן | מנחם מענדל כהנא | שלום דב כץ | משה מרדכי לאופר | אבי דוב לרמן | שלמה זלמן לרר | מנחם מענדל מאור | שמואל מוזיקנט | דוד מושאשווילי | ישראל אהרן מנדלזון | לוי יצחק נאבול | שאול שלמה פייבישביץ | מנחם מענדל פלדמן | מנחם מענדל (ב"ר ערן) פלדמן | יצחק יהודה פלמן | אהרן עזרא קוביטשעק | משה מאיר קורנט | אליעזר קליין | שלום דובער רוזנברג | מנחם מענדל ריבקין | יצחק רסקין | יוסף יצחק שדמי

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
צבי הירש אלפרוביץ' | מנחם מענדל אסולין | יצחק מאיר בריכטא | יהוידע יוסף ג'ורי | שלום דובער גלבשטיין | שניאור זלמן אליעזר הורוביץ | חיים צבי הרשקוביץ | יוסף לוין | ישראל אריה ליב וולוסוב | לוי יצחק חפר | מאיר איתמר יפרח | שניאור זלמן כץ | מנחם מענדל לירן | אהרן ישראל סגל | חיים צבי פילדסטיל | מנחם מענדל פישר | דוד קפלן | שמואל קרסיק | מרדכי אלפרוביץ'

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
משה אבוטבול | אלי' אשר אביוב | אהרן אופן | שניאור זלמן אליאס | נתנאל בלוי | ישראל רפאל בלויא | דוד גולדברג | מרדכי ליבר גלבשטיין | שניאור זלמן גרליצקי | ברוך צבי הופמן | שניאור זלמן זקס | מנחם מענדל חדד | יואל טייטלבוים | ישראל מרדכי לישנר | שניאור זלמן לסקר | ישראל לרר | אברהם מויאל | מנחם מענדל מישולובין | אריה זאב מנדלזון | שבתי מקוביצקי | שמואל דוד מקובצקי | מנחם מענדל סגל | שניאור זלמן פינסקי | משה פרידמן | מנחם מענדל קאופמן | שמעון קופרמן | ישעי' קנייבסקי | יואל משה רוזן | יעקב הלל רוזנברג | מנחם מענדל שוויכה

==קבוצה תשע"ד==
[[קובץ:קבוצה תשע"ד1.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשע"ד]]
;[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה) | צפת]]
אריאל אברמוב | חיים אדוט | יוסף אזדאבא | מיכאל אזולאי | יהונתן אליהו | איתמר אנטיאן | יונתן מנחם אנקווה | אליהו אקסלרוד | מרדכי דוד אקסלרוד | חזקיהו יוסף חיים ארונסון | ראובן בולקא | מנחם מענדל בוסי | מאיר בלויא-חנוכה | איתמר מאיר בן חורין | מנחם מענדל בן עזרא | שניאור זלמן בן ציון | יוסף יצחק ברדה | צבי יחיאל ברקוביץ | [[ישראל בש]] | אבשלום גבאי | אלעזר גדסי | יצחק גוחפי | יוסף חיים סנדר גולדברג | שניאור זלמן משה גלפמן | יהודה לייב גרונברג | דניאל מרדכי גרוס | חיים אברהם שמואל דיקשטיין | יוסף יצחק דרחי | יוסף הרוניין | יצחק הרשקוביץ | שניאור וולמן | שניאור זלמן ווישנפסקי | ירון אפרים חודורוב | יוסף יצחק חורושוכין | אלתר דובער חסקינד | שניאור זלמן טל | יוסף ידגר | שניאור זלמן יהושע | יוסף חיים כהן | ישראל יעקב כהן | מנחם מענדל כהן אלורו | מרדכי אליהו כץ | נתן לייב כץ | לוי ליבעראוו | שמואל ליסון | שמואל לנצ'נר | שלום דובער לרנר | גדי נתן מדוויל | עמנואל מהאצרי | שניאור זלמן מטוסוב | לוי יצחק מיודובניק | יצחק מאיר מיידנצ'יק | שמואל מייזליש | יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן מיפעי | שלום דובער מישולובין | שמואל מעודה | פנחס צבי מרגליות | שניאור זלמן נוימן | שניאור זלמן נימץ | יוסף יצחק נתן | ישי מרדכי סבג | מנשה שלום סיגמן | יוסף יצחק סינגאוי | דוד משה סלהוב | יוסף יצחק ססי | מנחם מענדל עובדיה | צמח צדק עובדיה | שלום דובער ערד | דוד ישראל פוזילוב | משה חיים פיזם | אליהו פיחה | משה אברהם פרבר | יעקב פרידמן | צבי חי מאיר פרקש | שלום דובער צ'ופין | שמואל צבי | חיים דוד קורנט | זבולון שמחה קזידו | שניאור קירש | מרדכי קמינקר | יהודה לייב רוזנבאום | מנחם מענדל רטובסקי | מנחם מענדל ריבר | אלחנן שארף | מנחם מענדל שמולביץ | שניאור זלמן שמולביץ | רפאל שמעיה | מנחם מענדל שפרינגר

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
יעקב אברהם | שלום בער אדרי | דובער אוירכמן | יהודה זונדל אייזנבאך | לוי"צ אנגלסמן | יונתן אפרתי | חיים שלום בירנהאק | מנחם מענדל בלינוב | מנחם בן הרוש | מאיר ג'ובני | לוי יצחק גליס | שאול משה גליצנשטיין | מרדכי גרוזמן | ישראל דערן | זאב דוב הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | מנחם מענדל כהן | אליהו ליפש | לוי לסקר | אלירן מושיאשוילי | דרור מזרחי | מנחם מענדל מנדלזון | נחום נוב | שניאור זלמן סלפושניק | מאיר שלמה פעווזנער | יעקב ציקוואשוילי | יצחק קאלטמן | שמואל קפלן | ישעיהו רוטנבערג

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
דוד אבא אולידורט | זעליג אלטהויז | מנחם מענדל בוהדנה | לוי בוטמן | צבי אהרן ברוד | לוי גודלברג | ישראל גולדיאן | יוסף יצחק גמליאל | צבי מנשה וולנר | משה וועג | דן זלטופולסקי | אברהם חיים | שניאור ישעיהו | יוחאי כהן | שלום כהן | מנחם מענדל כץ | ברוך לאש | אברהם לייבוביץ | חיים לייבמן | מנחם מענדל ליפשיץ | יוסף יצחק לנדא | מאיר מחפוץ | יעקב מלצ'ק | יוסף יצחק מרילוס | נחום מרכוס | מנחם מענדל נוטיק | נתנאל עוקבי | יוסף מרדכי פרסמן | אלנתן קארה

;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]
מנחם מענדל אטיאס | מנחם מענדל אמיתי | יוסף יצחק בוהדנה | ישראל אריה ליב בכר | ינון חנניה בצלאל | יהודה זונדל בק | יצחק מרדכי בק | לוי יצחק בקרמן | שלום ברששת | מנחם מענדל הרשקוביץ | ישעיהו וייס | מנחם מענדל זילברשטרום (בר"ב) | מנחם מענדל (בר"ח) זילברשטרום | ישראל משה חיים טויסטר | ישראל כהן | יהושע לבייב | מנחם מענדל ליפקין | חננאל לרר | אליעזר שלמה מזרחי | מיכאל משיח מיכאלשוילי | ישראל אהרן מנדלזון | מנחם מענדל סלונים (ברי"י) | דוב בער ערנטרוי | מאיר פילדסטיל | יצחק דב פינקוביץ' | מרדכי פרסמן | יעקב שניאור זלמן קאיקוב | עמוס ישראל קאשי | רותם קנטור | שמואל יוסף קרלנשטיין | שניאור זלמן רבינוביץ | שניאור זלמן רוזנברג | שניאור זלמן שמואל ריבקין | [[ישראל שחר|ישראל ארי' ליב שחר]] | חיים שטראקס | משה שיינברגר

;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]
מנחם מענדל אלפסי | לוי יצחק הורוביץ | חיים דוד מפעי | שלום דובער נחשון | שלום דובער צדוק | אברהם צינאמון | אופיר יצחק צמח | ראובן רביבו | מיכאל שרייבר

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
דייויד ג'מיל | מיכאל הלל | בן סגל | ישראל אוחנה

;[[תומכי תמימים באר שבע | באר שבע]]
מנחם מענדל אפל | דוד שמחה בית יעקב | אברהם יגודייב | יוסף מירלסון | יוסף יצחק נחום | ישראל שמעיה

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
שמחה בונים ירט | לוי לויוב | דין חיים קנפו | יוסף אליהו פרישמן

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
[[משתמש:מנחם מענדל.ק/יחיאל אלפנביין | יחיאל אלפנביין]] | מנחם מענדל אקסלרוד | [[מנחם מענדל גורליק (אור יהודה) | מנחם מענדל גורליק]] | מנחם מענדל דייטש | מנחם מענדל חלילי | מנחם מענדל טרבניק | מנחם מענדל מזרחי | יעקב קופרמן | משה קורנט | מרדכי דב ריבר | מנחם מענדל רייצס | אריה לייב שורקי | מרדכי שטרן | מנחם יאיר תם | לוי יצחק תמם

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה) | נצרת עילית]]
שמואל בלמו | שניאור בנימיני | יעקב חביב | יוסף כהן | שניאור זלמן לנצ'נר | שלום מעטוף | אביעד נאמן | שניאור זלמן סננס | יעקב שוקרון | צמח ישועה הושיאר

;[[תומכי תמימים פרנקפורט | פרנקפורט]]
שמחה בונים בלום | מנחם מענדל בריכטא | מנחם מענדל סטמבלר | יחיאל שמעון פרנקל | יצחק ריבקין

;קריות
יוסף יצחק פודורובסקי

;בריסל
שמואל אסולין | שניאור זלמן ליפשיץ | מנחם מענדל לפקיבקר

==קבוצה תשע"ה==
[[קובץ:קבוצה תשע"ה.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשע"ה]]
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה) | צפת]]
אוריאל משה אזולאי | דוד אזולאי | מנחם מענדל אלקיים | מנחם מענדל אקסלרוד | יוסף יצחק בוטבול | יוסף חיים בורוכוב | [[מרדכי חיים ביגיו]] | מנחם מענדל בן זכריה | מנחם מענדל בן חורין | פינחס בר-מוחא | לוי יצחק ברדוגו | שלום דובער ברוצקי | ישעיהו בריל | מנחם מענדל ברנשטיין | [[שמואל גינזבורג]] | מרדכי גרוזמן | מנחם מענדל גרומך | עידו דאוס | מנחם מענדל דודאוויץ | מנחם מענדל דרורי | אליעזר דרמון | מנחם מענדל הלוי | יצחק הלל | מנחם מענדל הלל | מנחם מענדל הלפרין | שימי הרשקוביץ | יהוסף וולפא | שמואל זלמנוב | ישראל אריה לייב זלצמן | שבתי זקהיים | שמואל ברוך חביב | עזרא ינון חיים | מנחם מענדל חלק | דניאל יהונתן חממי | יוחאי טוויטו | יעקב שלום טויטו | מנחם מענדל טולידנו | מנחם מענדל טיישידלער | מנחם מענדל טל | משה יהודה | אברהם צבי כהן | יונתן כהן | מנחם מענדל כהן (ירושלים) | מנחם מענדל כהן (תפוח) | שלום דב כהן | לוי יצחק כוחונובסקי | דוד כלפון | מנחם מענדל כספי | אברהם לוי | בועז לוי | דוד ינון לנג | שניאור זלמן לרנר | חיים מאירי | [[יצחק איתן מזרחי]] | מנחם מענדל מיידנציק | שי שמואל י. מרקוביץ | דב ברק משה | ישראל נבון | צמח דוד נוטיק | ברוך נתנוב | מאור עמר | משה פוגאטש | לוי פורט | מנחם מענדל פישר | ישראל פרוס | יחימלך פרידמן | שרגא פייבל פרידמן | מנחם מענדל פש | אבשלום צוברי | מנחם מענדל קורנט | יעקב יוסף קריאף | אוריאל רוזנבאום | מנחם מענדל רוזנפלד | לוי יצחק רוחמקין | מנשה רוכוורגר | מנחם מענדל רחימי | לוי שארף | יוסף יצחק שושן | יונה שיפרין | מנחם מענדל שיקלי | שולם שניאור

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה) | נצרת עילית]]
שלום דובער אלימי | לוי מימון טובול | מענדל דוד טובול | לוי יצחק כהן | מנחם מענדל כהן | אליהו לדיוב | אביחי משה סעיד | שמואל חיים סיימון | אברהם יוסף שוואב | יוסף יצחק שמלה

;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]
מנחם מענדל אמיתי (ירושלים) | רפאל חנניה שרגא הירץ | יוסף לייבמן | שמואל נוטיק | שניאור זלמן ציק | נריה רידי

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
חביב חיים בן-אריה

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
אברמי אורנשטיין | אריאל אוהב ציון | מנחם מענדל אייזנבאך | מנחם מענדל יוזביץ | מנחם מענדל נאבול

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
מנחם מענדל אמיר | נועם אברהם בן-חמו | מנחם מענדל גבאי | יוסף יצחק גרינברג | מנחם מענדל טייכמן | אליהו יצחקוב | מנחם מענדל ממן | דניאל סימן טוב | שמואל ערד | יצחק קורנט | מנחם מענדל רייכמן | מנחם מענדל שוואב

;[[ישיבת הבוכרים | אור שמחה]]
מנחם מענדל אלגריסי | ישראל אלמליח | סעדיה הלל | מנחם מענדל יוסף | יוסף יצחק לנדאו | שלמה סויסה | מנחם מענדל פרקש | נתנאל קטנוב

;מכון סמיכה בריסל
מנחם מענדל אג'יאשוילי | לוי יצחק מיפעי

;מכון סמיכה ביתר
ירחמיאל בנסעיד | דן זרדון | לוי יצחק קטן

;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי | המכון תורני טכנולוגי]]
רפאל בן לולו | אוהד זכריה | מיכאל לסטר | צבי שמעון ריבק

;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]
מנחם מענדל אופנר | מנחם מענדל אורנשטיין | עמנואל אלדין | לוי אלפרוביץ | מנחם מענדל אנגלסמן | נהוראי ביטון | נחמן ביטון | יעקב ביינדמן | מענדי ביר | שמחה בונים בירנהאק | [[שניאור זלמן ברוד]] | אשר ברוצקי | יוסף יצחק דוברוסקין | מנחם מענדל הניג | מנחם מענדל הרשקוביץ | מנחם מענדל ב"ר צבי הרשקוביץ | אלחנן וובר | שלום דובער ווייספיש | יחיאל מיכל וולס | שמעון וולס | אשר וילהלם | מנחם מענדל וילהלם | מנחם מענדל וינקרט | מנחם מענדל ב"ר י"ד זהר | מנחם מענדל ב"ר יי"צ זהר | לוי יצחק זילברשטרום | לוי יצחק זלמנוביץ | מנחם מענדל חנונו | יהושע העשיל יארמוש | לוי יצחק כהנא | שלום דובער ליפסקער | שמואל לפקיבקר | שניאור מוזס | אריה מייערס | אברהם אליעזר מרינובסקי | שמעיה יהודא ליב מרינובסקי | אליסף נזירי | מנחם מענדל נפתלין | מנחם מענדל סויסא | מנחם סוסובר | מנחם מענדל סלפושניק | יוסף יצחק עידה | מנחם מענדל ערנטרוי | לוי פלדמן | מרדכי אהרן פרידמן | מנחם מענדל פריימן | שניאור זלמן ציקוושוילי | מנחם מענדל קולסקי | מנחם מענדל קעניג | יחיאל מיכל רודרמן | מאיר רוזנברג | שמואל שצקי

;[[תומכי תמימים טבריה | טבריה]]
ישראל אלבז | מנחם מענדל אשכנזי | אליעזר בורובסקי | ראובן בטקין | מאיר בליזינסקי | יוסף חנניה ברוד | אוריה ג'ורי | דוד אבא זלמנוב | לוי חדד | מנחם מענדל חמו | מנחם מענדל חסין | יוחאי מדליה | יהודה מורי | שניאור זלמן מקמל | מנחם מענדל פילדסטיל | דוד לייב ריינהולד | ישראל שוחט | לוי יצחק שכטר

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
אורן בן-עמר | יעקב הלוי | משה צבי הלפרין | אלון יעקובוביץ | ברוך יעקובוביץ | לוי יצחק לאטר | משה זאב ליפשיץ | ישראל מדר | לוי מושקוביץ | אביחי סקעת | מנחם מענדל קופרמן | יהושע תנחום קסטל

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
נריה אבל | שניאור זלמן אופנר | מנחם מענדל אייזנבך | שלום דובער אלפרוביץ | חיים אורי בלוי | מנחם מענדל בליא | חיים בנימין ברוד | שמעיה גודמן | בנימין גולדשמיד | מנחם מענדל גולדשמיד | שלום דובער גורביץ | נחום גרליצקי | מנחם מענדל גרינברג | אברהם מנחם גרשוני | יעקב דוברבסקי | לוי יצחק הניג | משה שמחה וואלף | שמעון וינפלד | יונה אלימלך זילברשטרום | יוסף טייטלבוים | חנניה יוסף יעקובוביץ | אברהם ליב כהן | שניאור זלמן כהן | שניאור זלמן כהנא | יוסף יצחק סוסול | מנחם מענדל פרידמן | משה אהרן קוט | לוי יצחק רבינוביץ | מנחם רודרמן | נפתלי רייניץ | מנחם מענדל שייקביץ

==קבוצה תשע"ו==
[[קובץ:קבוצה תשע"ו.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשע"ו]]
;[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה) | צפת]]
לוי חיים אלימלך אבצן | מנחם מענדל אברהם (קריות) | שלום אוריאן | יוסף יצחק אלון | מאיר משה אלטמן | מנחם אסייג | שמואל אקוע | יוסף יצחק אקסלרוד | ישראל שניאור זלמן ארבוב | אברהם מנחם מענדל בטוניאשווילי | לוי בלמו | מנחם מענדל בלשניקוב | מנחם מענדל בן שמואל | שניאור בקשי | מנחם מענדל בריל | שניאור ברקוביץ | ישראל גדסי | אסף גואטה | לוי גוביץ | דור גוהר | מאיר אהרן גולדברג | בנימין גולדשטיין | זהר גינדי | יעקב גינדי | מנחם מענדל גרוזמן | שניאור גרוזמן | מנחם מענדל גרנשטט | מנחם מענדל דהן | יוסף יצחק דורון | מאיר דיאמנט | שגיא דקל | אברהם דרמנקוב | לוי הורביץ | משה הורוביץ | משה הלפרין | יוסף יצחק וילהלם | מנחם מענדל וייסמן | שלום דב בער ווישנפסקי | גיל ולטר | יוספי ועקנין | דוד ורנאי | מנחם משה הלוי זטלוף | מנחם מענדל חבר | מנחם מענדל חורושוכין | מנחם מענדל חורי | שמעון חי חכמוב | מנחם מענדל חמו | דניאל חן | מנחם מענדל חסון | מנחם מענדל חרמ"ץ | שמואל חי חתן | חיים חי טויטו | לייב טולוצ'ינסקי | יעקב יעקב | דניאל יצחקי | יגאל כהן | מנחם כהן | דב בער כהן-אלורו | יונתן לבקוביץ | אסף לוי | אברהם אריה לוי | פרי ליבוביץ' | יוסף יצחק ליפש | יעקב לרנר | שניאור זלמן מוריס | שלמה מוריסון | ישראל מיפעי | צמח מיפעי | מנחם מענדל מישולובין | משה ישראל מלכה | מנחם מענדל מנגמי | אהרן מסעוד | משה מעטוף | יוסף חיים מעטוף | אהרון מנדל | יוסף יצחק נאמן | משה נבון | שניאור זלמן נגר | יוסף נוטיק | מאיר נוטיק | דובער נימץ | מנחם נמירובסקי | ישראל נתנוב | גירא סאמינסקי | ינון עבאדי | שמואל עמית | ישראל ערד | אלעזר ערנטרוי | יצחק פינטל | משה חיים פישר | שלום פליישר | ניצן פרטוק | ראובן פריי | דובער פרלמן | מנחם מענדל צייטקין | מנחם מענדל צנעני | יוסף יצחק צרפתי | מנחם מענדל קאליפא | מנחם מענדל קונסטנטיני | מנחם מענדל קורן | אליהו קטורזה | דן קינן | נחמיה קירשנזפט | לוי יצחק קליין | יוסף אבינועם קלימיאן | מנחם מענדל קלאפמאן | יוסף חיים רוזנבלט | מרדכי רוזנבלט | מנחם רום | [[יוסף רחימי]] | משה ריבק | שמואל ריבר | רמי רייכמיסטרובסקי | [[מנחם מענדל רייכמן]] | מנחם מענדל שוורץ | מתנאל שורקי | מנחם מענדל שטיינברג | מנחם מענדל שטיינמץ | מנחם מענדל שמי | שמואל שניאור | מנחם מענדל שניאורסאהן (צפת) | חן שראבני | שלום דובער תמרי

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה) | נצרת עילית]]
מנחם מענדל גרינוולד | שמואל זרביב | ברוך שניאור נחשון | יוחאי עטר | יוסף יצחק עסיס | לוי יצחק פקטור | צבי קירש | מנחם קמרי | יוסף יצחק שאער

;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי | המכון תורני טכנולוגי]]
יוסף יצחק אלון | שניאור זלמן מוריס | דניאל יצחקי | מנחם מענדל חמו | מנחם זטלוף

;[[תומכי תמימים ראשון לציון | ראשון לציון]]
אביעד אליהו | מנחם מענדל הרצל | מנחם מענדל חורי | שמעון סויסה | מנחם מענדל מאור | יוסף קלימיאן | אהרון אברהם קעניג | אליהו רטובסקי | דוד שוורץ | יוסף יצחק טורין

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
מנחם מענדל אורנשטיין | מנחם מענדל בן-חמו | יעקב זסלאווסקי | יוני זנגולסז | יאיר כהן | אהרון כהן | צמח צדק מזרחי | מאיר פורמן | יעקב מנחם פינטו | מנחם מענדל שניאורסאהן (אור יהודה) | מנחם מענדל שרוגו | מנחם מענדל תמרין | איתמר תקתוק

;[[תומכי תמימים באר שבע | באר שבע]]
מנחם מענדל קאליפא | מנחם מענדל רוזנברג | שמעון יגודייב | שלום פליישר | יונתן לבקוביץ' | ברוך נחמיה דקל

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
מנחם מענדל אברהם (ינוב)ǀ מנחם מענדל אדרעי | בנימין זאב אונגר ǀ מנחם מענדל איידלקופ ǀ פנחס אלימלך | יוסף אמיתי ǀ אהרן בלשניקוב ǀ יצחק ביינדמן | נחמיה בן ציון בן שחר ǀ יעקב חנניה בק ǀ מנחם מענדל גורליק ǀיוסף חיים גלבשטיין ǀלוי גליצנשטיין ǀ נחמיה גליצנשטיין ǀ יוסף שלמה גרינוולד ǀ אברהם הלפרין | מנחם מענדל הלוי ויינפלד ǀ עמנואל ווייספיש ǀ מנחם וילהלם ǀ שמואל זלמנוביץ ǀ ישראל חזן ǀ יוסף יצחק חמו ǀ [[שמואל מישולובין]] | נחום מנחם מענדל כהנא | מאיר לסאוו ǀ אליהו לוין ǀ משה יהודה ליפסקר ǀ מנחם מענדל מלכא ǀ צמח צדק נדב | שמואל נוב ǀ לוי סגל ǀ מנחם מענדל הכהן סולומון ǀ שמואל פינסון | מנחם מענדל פינסקי ǀאפרים פיקרסקי ǀ יחיאל מיכל פיקרסקי ǀ לוי יצחק הכהן פרידמן ǀ שמעון פרנקל ǀ חיים קוט | מנחם מענדל קופרמן ǀ אברהם דוד קליין | אליעזר קליין | יעקב קנייבסקי | ברוך יהודה קרסיק | מנחם מענדל רבינוביץ | ישראל אריה לייב רבינוביץ | לוי שוחט ǀ

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שניאור זלמן חמו | אוריה מדליה | שמואל שניאורסון | אופיר מנחם מענדל ביטון | יצחק אלחנן פרנקל | מנחם מנדל ביטון | מנחם מנדל אייגרמן | [[שניאור זלמן ובר]] | שניאור זלמן בריכטא | שלמה אשר בטקין | מנחם מנדל קליין | מנחם מנדל רסקין | מנחם מנדל הרשקוביץ | מנחם מנדל ציפורי | מנחם מנדל בליזובסקי | מנחם מנדל הולצמן | יונה קמרי | מנחם מנדל זאיאנץ | חננאל חדד

;[[תומכי תמימים טבריה | טבריה]]
שניאור זלמן אייזנברגר | מנחם מנדל הר-שושן | מנחם מנדל ריבקין | שבתאי מיכאלשוילי | נפתלי גלנט | מנחם לייבמן | יוסף יצחק אהרונסון

;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]
לוי הבר | מענדי הבר | יודי הניג | יהושע סלפושניק | מיכאל ריבקין | דוד ריבקין | מנחם מענדל גליס | מענדי צירקוס | מנחם מענדל לויוב | שלום לרר | משה ירוסלבסקי | יהודה הניג | לוי דיימונד | שלום דב בער אייזנבך | אהרן פורסט | מענדי וולף | שניאור ניאזוב | מענדי יעקובוביץ | מענדי יעקובוביץ (בר"א) | שלום קוביטשעק | מענדי אליטוב | מנחם מענדל סוקניק | מענדי הרשקופ | מנחם מרוזוב | שמואל שדמי | שמוליק טנג'י | שמואל לרנר | חיים בן | גרינפלד

;[[תומכי תמימים יצהר | יצהר]]
שלמה עטר | נחשון קדם | שניאור זלמן אליאס | שניאור זלמן טאלער

==קבוצה תשע"ז==
[[קובץ:קבוצה תשע"ז.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשע"ז]]
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה) | צפת]]
הוד מנחם אהרון | מנחם מענדל משיח אוריאן | שניאור זלמן אוריאן | שניאור זלמן אלוש | יוסף יצחק אסולין | מרדכי אסולין | דוד אקסלרוד | ישראל אריה לייב אריש | אריאל בלון | יוסף יצחק בן זכריה | דוד יצחק בן מעש | שלמה אהרן בן שטרית | אברהם מאיר בראון | [[ישראל ברדה]] | שמואל ברוצקי | אהרון ברין | יהושע בש | בנימין יצחק גדז | יוסף יצחק גוחפי | מנחם מענדל גוצל | אברהם שמואל גורליק | יוסף שמחה גינזבורג | שניאור זלמן געליס | יוסף יצחק גרומך | מנחם מענדל גרינברג | יוסף דייטש | דניאל חיים דיין | שניאור זלמן דיקשטיין | יוחאי דניאל | שלום דננבויים | יוסף יצחק דסה | אבישי הורביץ | חגי הלל | חיים יהודה הלפרין | יוסף יצחק טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טרעגער | שמואל ידגר | יעקב יוסף | יעקב אלעזר יעיש | לוי יצחק יעקובוב | יוסף יצחק כהן | נפתלי כהן | שניאור זלמן כהן | מנחם מענדל כהן | מיכאל כלפון | שמואל כץ | מנחם מענדל לוי | שלום דובער ליסון | מנחם מענדל לנדא | מנחם מענדל מאירי | חגי יוסף מגן | מנחם מענדל מויאל | מנחם מענדל מזרחי (כפר חב"ד) | מנחם מענדל מזרחי (לוד) | אברהם ישראל מלכה | דביר מנטין | מנחם מענדל מעטוף | מנחם מענדל מרגליות | מנחם חי נגר | שמעון משה נוטיק | אהרון סאמינסקי | משה סבן | מנחם מענדל סגל | נתנאל סוחייק | מיכאל אריה סט | אברהם יהושע סמואלס | ברק ספולנס | מנחם מענדל ענגעל | שניאור זלמן ערד | יעקב ערנטריי | מנחם מענדל ערנטריי | אברהם בצלאל פויגל | שלום פופר | יעקב פיחה | מנחם מענדל פייזקוב | דניאל פינטו | מנחם מענדל פיק | מנחם מענדל פרידמן | שמואל פרידמן | שניאור זלמן ציקשווילי | ינון אריאל קופצ'יק | מנחם מענדל קורנט | חיים זאב רוזן | אשר אברהם זאב רייכמן | יחיאל שיטרית | מאיר שלמה שניאור | שלום שרוגו | קלמן מלך תמרין | יהונתן תעיזי

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה) | נצרת עילית]]
יוסף יצחק אריאל | הלל לוי בובלי | מנחם מענדל בטשוילי | מנחם מענדל בן שושן | מנחם מענדל בס | חיים משה דקל | מנחם מענדל הולצברג | יחיאל לנג | נועם אלימלך נחשון | לוי פופאק | שניאור זלמן שעלי | נריה תם

;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]
ישראל אזדאבא | יהודה מרדכי בכר | דוד ישראלי | משה חיים לויאשוילי | ברוך שניאור זלמן קראוס

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
קובי פרנקו | [[יעקב קלימיאן]]

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
יוסף יצחק ברדוגו | מנחם זיגלבוים | מנחם חיים | ראובן טימסיט | שלום זאב לרנר | מנחם מענדל מירלשוילי | יוסף יצחק מפעי | יוסף חיים חננאל עובדיה | שמואל עלוש | אברהם רוזנשיין | מנחם מענדל שיינר | גד שלום | פיני ריבקין

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
מנחם מענדל אביעד | אליהו אמויאל | שמואל אמיר | לוי יצחק ג'רופי | אושריאל דהן | מנחם מענדל הלל | מנחם מאיר חוטר | נעם סעדי' חורי | אברהם צבי כהן | לוי יצחק ליטוואק | מנחם מענדל סגל | מנחם מענדל קליין

;[[תומכי תמימים יצהר | יצהר]]
מנחם מענדל אוחנונה | מאיר כהן | מנחם מענדל קרביץ | דניאל שיינברגר

;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי | המכון תורני טכנולוגי]]
נועם אלימלך בנימין | ישראל אריה לייב ברבי | יוסף יצחק ויינר | שניאור יהודה ירחי | דור מאיר לוי | לוי יצחק קאשי | חיים ישעיה שיינברגר | דובער דרמנקוב

;[[תומכי תמימים באר שבע | באר שבע]]
שניאור זלמן גוזלי

;[[ישיבת הבוכרים | אור שמחה]]
יצחק לובאשבסקי

;כפר סבא
דוד שוגר

;פרנקפורט
שניאור זלמן שטראקס

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
אלכסנדר אייזנבאך | דוד ישראל אליטוב | יוסף בלוי | מנחם מענדל בלוי | חנן בלינוב | מנחם מענדל בלינוב | ישעיה בן שחר | דובער גכטמן | חיים זאב גליצנשטיין | נתנאל דייטש | יהודה הגר | מנחם מענדל הניג | מנחם מענדל וובר | מנחם מענדל וולס | יעקב שאול וינפלד | יוסף יצחק ונקרט | מאיר יעקב זילברשטרום | מנחם מענדל יעקובוביץ | אביעד רפאל כהן | אליעזר ליפמן כץ | אריה זאב ליפסקר | יהושע מרדכי ליפקין | מנחם מענדל ליפקין | ישעיה ליפש | שמואל מדינה | מנחם מענדל מיכאלשוילי | משה ישראל מיכאלשוילי | חיים צבי מלוב | דוד מלכא | מאיר מנדלזון | בנימין קלמן מרקוביץ | מנחם מענדל נפתלין | מנחם מענדל סלונים | יצחק פרץ סלפושניק | טל פויאק | מנחם מענדל פייגין | יצחק פרץ פלדמן | מנחם מענדל פלס | שניאור זלמן פרנקל | ברוך שמעון קוטנר | מנחם מענדל קולין | מנחם מענדל קטן | יוסף יצחק קפלון | מנחם מענדל רבינוביץ | שלום דובער רדזינר | גרשון רודרמן | יוסף יצחק רייניץ | יוסף אריה שולמן | מנחם מענדל שטרסברג

;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]
שמואל אלפרוביץ | שניאור זלמן אלפרוביץ | צבי בירנהאק | מנחם מענדל בק | מנחם מענדל ברדה | אהרון גליס | שניאור זלמן גולדמן | דביר דגן | אברהם ברוך דייטש | יואל דייטש | יחיאל יהושע דרוק | מנחם מענדל ויסברג | מנחם מענדל זילברשטרום | נתאי זינגר | משה חורי | ישראל חסין | שניאור שלמה טובול | דניאל יעקב ישראל | מנחם מענדל כהן | מנחם מענדל לבל | דב בעריש ליפקין | יוסף יצחק מוזס | שניאור זלמן מיכאלשוילי | דוד מאיר מלניקוב | משה מרדכיוב | יחיאל מיכל מרזל | דניאל דוד נקי | מנחם מענדל סטמבלר | מנחם מענדל פורטל | מנחם מענדל פינסקי | מאיר פריימן | אשר צוקרמן | אהרן חיים קופרמן | משה ישראל קופרשמידט | משה קירשנבוים | מיכאל קליין | שמואל קעניג | נועם ד (ו)ב רפאל רוזן | מאיר ריבקין | מנחם מענדל ברוך ריזל | מנחם יפת שרעבי

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
מנחם מענדל אלבז | מנחם מענדל ויינר | יהונתן יפה | שלום דובער מושקוביץ | דוד נאבול | דין קובלסקי | ישראל לייב קופרמן | לייב שטרסברג

;[[תומכי תמימים טבריה | טבריה]]
אברהם אופנר | אהרן חיים בוגרד | אברהם ציון בראון | דוב בער ברונשטיין | אריה גלעד | מנחם מענדל הולצברג | אהרן יצחק חיים וובר | שמחה בונים ירט | מנחם שניאור חי ישראל | [[רפאל נחמן לבנוני]] | גור אריה יהודה נדב | נתנאל יצחק ציוני | מנחם מענדל קפלון

==קבוצה תשע"ח==
[[קובץ:קבוצה תשע"ח.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשע"ח]]

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]
שמואל אביעד | יוסף יצחק אברהם | שמואל אברהם | נתנאל אדרעי | אוריה אהרון | מרדכי אופנהיימר | דוד יהודה אוריאן | לוי יצחק אוריאן | ארי אורנשטיין | מנחם מענדל אושקי | מנחם מענדל אטל | [[שלום דובער אלישביץ]] | שלום דובער אסולין | זכריה אפל | דוד אקוקה | דוד אקסלרוד | לוי ארבוב | מרדכי ארז | מנחם מענדל באשה | אברהם בוסי | לוי יצחק ביטון | בניהו בן דוד | יוסף חיים טויטו | אייל ברגיל | יוסף יצחק ג. | רפאל גבאי | אברהם גולובוב | יוסף יצחק גזייל | [[טוביה גינזבורג]] | יהונתן גלוזמיצקי | שמואל גרוזמן | אברהם יוסף יצחק גרוסמן | שניאור זלמן גרינברג | מנחם מענדל גרליק | שניאור זלמן גרנשטט | אמיר דהאן | דובער אריה לייב דהאן | מאיר דוד דהאן | מנחם מענדל דסה | לוי יצחק הושיאר | יהודה בר הלוי | אריה זאב הרצוג | ברוך שלום ווייסגלס | מנחם מענדל וועג | יוסף יצחק וייצהנדלר | [[שלמה יעקב וילהלם]] | [[חיים מאיר זלמנוב]] | חיים חלילי | עמרם חמו | [[מנחם מענדל חסקינד]] | רפאל נחמן טייכמן | [[שלום דובער טל]] | בנימין טלקר | משה יעקובושבילי | שמואל כהן | שניאור זלמן כוחונובסקי | חיים לוי | יוסף יצחק לי | שניאור זלמן ליפסקר | יהודה ליפש | דוד אבישי לנדאו | משה יהודה לייב לנדאו | יוסף יצחק מדר | מיכאל מולר | מנחם מענדל שאול מור - יוסף | יוסף יצחק מזרחי | חיים אברהם מחפוץ | דוד מיכאלשוילי | מנחם מענדל מיכלשוילי | בנימין מיפעי | מנחם מענדל מישולובין | דוד מרטינטי | תמיר מרקוביץ' | מרדכי ניסלביץ' | יוסף יצחק ניסלביץ' | אליהו סילם | אריה סלונים | שניאור זלמן סנגאוי | יהוסף חיים סעיד | ברק ספולנס | אלון סרוסי | ישראל ערד | מנחם מענדל פיזם | רון אברהם פייביש | אליעזר פייגין | תומר פסקל | אהרן פרידמן | צבי פסח פרנק | שניאור זלמן צנעני | אריאל קדוש | מנחם מענדל קורנט | שמואל קורנט | מנחם מענדל קנטרמן | שניאור זלמן קנטרמן | מנחם מענדל קסטיאל | ישראל קריאף | מרדכי רוזנבלט | שניאור זלמן אליהו רחימי | חיים דוד נטע רחמים | יוסף יצחק רחמים | נאור חיים רייכמן | אשר זעליג שאער | אליעזר אליאור שוורץ | מנחם מענדל שוורץ | שניאור זלמן שוחט | מנחם מענדל שושני | חיים הלל שיטרית | פסח אליהו שיפמן | מנחם מענדל שכטר | חיים שלום שמח | מנחם מענדל שמעונוביץ | מנחם מענדל שמרלינג | דוד שרעבי | לוי יצחק תמרין

;[[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|אור יהודה]]
יוסף יצחק גינדי | מנחם חרבי | יוסף יצחק טייכמן | שניאור זלמן ליסון | מנחם מענדל מדר | מנחם מענדל נתן | לוי יצחק פישר

;[[ישיבת הבוכרים | אור שמחה]]
שלו משה גלילי | יצחק שפרא | מנחם מענדל שפירא

;[[תומכי תמימים טבריה | טבריה]]
לוי אברומוביץ | מנחם אלמליח | אליעזר ארנפלד | שמריהו בוטמן | יששכר ברגר | דוד ברנשטוק | [[אברהם גולדשמיד]] | שניאור זלמן גרינברג | משה דיימונט | שניאור זלמן הרשקוביץ | בן ציון יצחק | שמעיה כץ | מנחם מענדל ליפשיץ | ידידיה מנזלי | יוסף יצחק פרידמן | אלעזר קעניג | חיים רבקין | מנחם מענדל רייניץ | מנשה שוורץ | אליהו שוחט | עזריאל שיימוס

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
מנחם מענדל אייזנבאך | יחיא אליאור | משה אלפנביין | מנחם מענדל אשכנזי | מנחם מענדל בלוי | שלום בלוי | משה יחזקאל גולדברגר | שלום דובער גרליצקי | מנחם מענדל גרינוולד | מנחם מענדל דמיחובסקי | מנחם מענדל הרצל | מנחם מענדל וויינפלד | אברהם וילהלם | שלם דובער זלמנוביץ | מנחם מענדל חבקין | דוד יוניק | אליהו צבי יעקובוביץ | מנחם מענדל כהן | שמחה לבנהרץ | אריה ליפסקר | יצחק פרץ ליפשיץ | מנחם מענדל לישנר | שמחה לנדאו | יוסף מיכאל מור | מנחם מענדל מינסקי | מנחם מענדל מנדלזון | מנחם מענדל מקובצקי | משה שמואל מרילוס | מנחם מענדל נדב | שמואל פיקארסקי | ישראל פלס | יוסף יצחק פרוס | מנחם מענדל פרוס | נחום פרידמן | שניאור זלמן קוביטשעק | יעקב קופרמן | [[מנחם מענדל קורטס]] | ישראל אריה לייב קעניג | מנחם מענדל רבינוביץ | משה רבינוביץ | שאול רבינוביץ | מנחם מענדל רודרמן | שלום רוזן | בצלאל שיף | אלעזר שפינר | דובער ששונקין

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
אשר בוקיעט | יוסף אלעזר בטקין | מנחם מענדל פז | מנחם מענדל דונין | יצחק דנן | משה מושקוביץ | שלום דובער נאבול

;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי | המכון תורני טכנולוגי]]
לוי בן אגו | ישראל קמחי | שניאור קפלן

;[[תומכי תמימים יצהר | יצהר]]
יהוידע בן דוד | יוסף כהן | אופיר רז

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה) | נצרת עילית]]
מלכי צדק אליאס | מנחם מענדל גמליאל | שלום דובקין | עידן ואנו | יוסף חיים מחפוץ | מנחם מענדל מעטוף | אופק שמר

;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) | קריית גת]]
יוסף יצחק כהן | בצלאל אדרעי | אריאל אמיתי | ברוך בורטניק | יוסף יצחק ביטון | מנחם מענדל גרוזמן | מנחם מענדל הלפרין | פישל הניג | שלום וובר | שנ"ז ונקרט | יוסף יצחק זהר | שלום דובער זהר | שמואל שלמה זהר | ישראל חזן | יהודא חצקלוביץ | דוד משה טולידנו | נדב יעקובוב | משה ירוסלבסקי | שעיה כהן | שלום דובער כהנא | חיים לוי | מנחם מענדל לוינזון | מנחם מענדל ליפש | יעקב מלוב | מנחם מנדל פז | מנחם מענדל מרכוס | שלמה חיים נאבול | מנחם מענדל סויסא | שניאור זלמן סלונים | יצחק סנדומירסקי | עזרא עבאדי | שלום דובער פבזנר | אליהו פעלדמאן | גל פרג' | יוסף פרידמן | שמואל פריימאן | מאור ישראל פרץ | אליהו ציקושוילי | נתן קאהן | לוי קוביטשעק | מרדכי קוט | אריה לייב קויפמאן | אפרים קולפק | מנחם מענדל קליין | מרדכי שיף | ישי שרגא

;[[תומכי תמימים ראשון לציון | ראשון לציון]]
יעקב יצחק בלום | מנחם מענדל ג'רופי | שי עקיבא | זעליג צייטקין | חיים קרייזמן | יהודה ליב שפרינצין

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
איתי אלבו | דניאל אליאס | שי רובין | טוביה שניאורסאהן

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
דן גולן | מיכאל גורביץ | [[מנחם מענדל זכריהו]] | אליהו מזרחי | מנחם מענדל מנדלסון | מיכאל פרסמן | יוסף יצחק קאפראוו | שלום זאב קרוגליאק | ברוך רוחמקין | שרגא ריבקין | יצחק שניאורסון

==קבוצה תשע"ט==
[[קובץ:קבוצה תשע"ט.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשע"ט]]
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]
מנחם מענדל אביעד | אלחנן אביעד | יוסף יצחק אברביה | ישראל אוריאן | שמעון לוי יצחק איבערט | שניאור זלמן איתן | יצחק ישראל אכטר | שלום דובער אליאס | [[שניאור זלמן אלפנביין]] | יוסף יצחק אמיר | שמואל אמיתי | מנחם אסולין | שמואל אסולין | משה בורושנסקי | מנחם מענדל בן אפריים | יוסף יצחק בן שמואל | דוד ברדה | מנחם מענדל ברדוגו | יהודה ברוד | מרדכי גבאי | אברהם גולדברג | ברוך גולדנברג | מנחם מענדל גולדשטיין | רפאל דרמון | דוד הינדי | חנוך העניך העכט | יוסף יצחק וובר | שמואל ויינטראוב | אליעזר מאיר ווישנפסקי | יעקב וועקנין | שמואל חבבו | יוסף יצחק חבר | דוד נתנאל חיימוב | שניאור זלמן ידגר | אליה יוסף | מנחם מענדל חיים כהן | משה כהן | שלום דוב כהן | שלום דובער כוחונובסקי | יוסף יצחק ליאני | מנחם מענדל ליפש | מנחם מענדל מאור | מנחם מענדל מיכאלשווילי | שלמה חיים מיפעי | לוי מיפעי | שמחה מירוב | [[שמואל מישולובין (רמת אביב)|שמואל מישולובין]] | מנחם מענדל מלכה | שניאור זלמן מעודה | יאיר מעטוף | מנחם מענדל מקלר | חיים אליעזר מרטון | מנחם מענדל (בר"צ) מרנץ | מנחם מענדל (ברנ"צ) מרנץ | אברהם מרקוביץ' | ינון משה | משה כדורי משען | מנחם מענדל נאמן | ישראל אריה לייב נוטיק | לוי יצחק נחשון | מנחם מענדל נימץ | חיים יצחק סאמינסקי | ינון סויסה | מנחם מענדל סילברמן | אברהם חיים סנגאוי | יוסף עמירם | חיים יהודה עמרמי | מנחם מענדל פויגל | יוסף יצחק פורטל | יצחק פיזם | שניאור זלמן פיזם | יואל פרצ'ובסקי | משה חננאל פרידמן | ישראל פרלשטיין | שמואל חיים פש | שמואל צדוק | ישראל צבי קאיקוב | יוסף קוביטשעק | יגאל יא"ל קופצ'יק | יששכר דוב קאליש | שניאור זלמן קלפמן | שלום זאב קרוגליאק | משה רבינוביץ | ראובן ברוך רהב | אהרון מאיר רוטמן | ישראל ריבק | יוסף יצחק שושני | ינון שיטרית | לוי יצחק שניאורסון | צבי שפינדלר | לוי יצחק שפיצר | אלירן תעיזי

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
מנחם מענדל מזרחי | רפאל אלאשוילי | ישראל ג'רופי | אליה דהן | יוסף יצחק הכטמן | אהרון יעקובוביץ | יהונתן רחמן פור | יוסף יצחק לוי

;[[אור שמחה]]
ברוך בקרמן | יהודה לירן | אריאל מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | מרדכי סויסה | יוסי קולט

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה) | נצרת עילית]]
מרדכי זאב ברנד | יהושע גבירץ | שלום דובער ג'ובני | מנחם מענדל וענונו | אהרון ואסקובסקי | ליאור טוריאל | שמעון הכהן כהן | מנחם מענדל לוי | יוסף יצחק לוי | בנימין מור | אלעזר ערנטריי

;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי | המכון תורני טכנולוגי]]
אהרון אברהם | דוד חי אטון | אברהם אלחי | רפאל אמיתי | דניאל דהן | מנחם מענדל הלל | מאיר כנף | יוסף יהודה ליפש

;[[תומכי תמימים יצהר | יצהר]]
דודי אורן | יוסף גיטלמן

;[[תומכי תמימים באר שבע | באר שבע]]
דניאל עמר | שלום מורדכייב

;[[תומכי תמימים ברינוא | ברינוא]]
[[בנימין סוחייק]] | מאיר שלמה גוטליב

;[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
מתיתיהו זאב אדרעי | מוישי גולדשמיד | מאיר שלום גלבשטיין | בנימין בורקיס | רפאל נחמן הניג | מנחם מענדל אדרי | מענדי פרוס | אהרן בלינוב | חנן בלינוב | אמיתי מימון | יועז קמפבל | משה קרסיק | אריה לייב פרידמן | צבי הירש ויסוצקי | שניאור זלמן ליברמן | יהושע מרדכי ליפקין | ישראל מארק | שמעון אדג'יאשוילי | מיכאל טנג'י | מיכאל זאיאנץ | דובי סלפושניק | יודי ויינברגר | מנחם מנדל (כהן) סעידוב | מוטי לפקיבקר | פרץ ריבקין | יחזקאל יהודה מלכא | אברהם קמינצקי | מנחם מענדל שניאורסון | שמואל דמיחובסקי | משל צדק איבגי | מנחם מענדל גולדשמיד | מנחם מענדל אופן | יוסי בק | חנניה יוסף רודרמן | מאיר רדזינר | נתי גרשוני | שרגא אורגד | אברימי ליפקין | אלקנה בית יעקב | לוי יצחק נקי | יונה פרוס | משה זאב בלינוב | שלום דב בער בלוי | מנחם מענדל הכהן כהן | מאיר כהן | מנחם מענדל נפתלין | דניאל נוי | מנחם מענדל סלונים | שניאור זלמן אליעזר גורביץ | אברימי בק | מענדל גופין | מנחם מענדל טירנואר | מענדי קלויזנר | שניאור זלמן רבינוביץ | יואל ביר | שלום דובער אשכנזי | שמואל מרוזוב | מרדכי בק | יהודה לוינגר | חיים וייס | שמואל לוי דברוסקין | אברהם הכהן דערען | שניאור זלמן לויטין | מנחם מענדל הלפרין

;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|קריית גת]]
אולידורט ישראל | הגר חיים | קרביצקי יוסי | ויספיש לוי יצחק | נפתלי גאנזבורג | עקיבא קירשנבוים | מנחם מענדל מלכיאלי | יוסף מדליה | שמואל צירקוס | ישראל רוזנברג | שלמה בורקיס | משה כהן | אלעזר וובר | שילה בצלאל | אהרון בק | ישראל חנונו | אדיר בר | צבי מונוסוב | יהודה כהאן | ארי שליו

;[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
בנימין אבישיד | שניאור זלמן אפשטיין | מנחם מענדל הלפרין | ניצן גת | אריה יונתן חדד | שמעון מנדלזון | צבי הירש פינקוביץ | שניאור זלמן סגל | מנחם מענדל דוד שרייבר | משה קלמן רייכמן | מנחם מענדל זוהר | מנחם מענדל לאופר | ניסים מנחם יצחק | רחמיאל ליברזון | יקותיאל יהודה פישר | מנחם אליאב ויצמן | איתי יעקבי | שלום דובער קעניג | ישראל רוזן | מאיר שלמה קלמן | מאיר שמחה זאיאנץ | לוי יצחק כהן | יוסף יצחק סופר | יעקב בורשטיין

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
מנחם מענדל בן הרא"ש | שניאור זלמן בן הרא"ש | מאיר מנדלזון | מנחם מענדל אליטוב | שניאור זלמן מור יוסף | שניאור זלמן רייניץ | אברהם למברוזו | מענדל לפידות | בנימין ברדה | מנחם מענדל קפלן | מנחם מענדל גולדברג | שלום דובער בראך | מנחם מענדל זייבלד | יובל אביעד שר שלום חיון | אליהו מלכי | יוסף בטשוילי | דוד חסין | אליעזר ג'ייקובס | שמואל בלום | יהודה רבינוביץ

;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]
שלום דובער אצרף | שניאור זלמן בונין | רון חיים חדד | שמואל שניאור מזרחי | שלמה חיים מיפעי | מנחם מענדל פרידמן | שלום דובער קראוס | ישראל יצחק רייכמן

;[[תומכי תמימים טבריה | טבריה]]
מנחם מענדל אופנר | מנחם מענדל אלימלך | יוסף יצחק אלמליח | נתאי אריאל | שמואל בוטמן | אלעזר ביטון | אהרון יואל בייטש | מאיר נחמיה גולדינג | ישעיהו גלינסקי | דובער דייטש | לוי יצחק וולף | אליעזר ידידיה טייטלבוים | נעם בנימין הכהן טראובה | מנחם מענדל יפרח | יצחק לוריא | ינון ליפשיץ | מאיר שניאור מן | יצחק שמחה מקוביצקי | זושא מרגולין | יוסף יצחק סוקניק | יהושע העשיל יששכר קעניג

==קבוצה תש"פ==
[[קובץ:קבוצה תש"פ.png | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תש"פ]]
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]
מנחם מענדל אברמוב | יאיר שלום אדר | משיח מנחם מענדל אדרעי | לוי יצחק אוחנה | אברהם משה אורן | שמואל אושקי | מנחם מענדל אלגזי | לוי יחזקאל הכהן אלורו | יוסף יצחק אלחרר | יוסף יצחק אקסלרוד | שניאור זלמן אקסלרוד | דניאל בייטמן | מנחם מענדל בלוך | רפאל יצחק בליניצקי | אליסף אשר בן חורין | מנחם מענדל בן הרוש | מנחם מענדל אברהם ברוך | שניאור זלמן ברוצקי | אוריאל גבאי | מנחם מענדל גבאי | שניאור זלמן גבאי | מנחם מענדל גדסי | אשר נתן גולדברג | מנחם מענדל גורביץ' | שמואל גוצל | משה גרינוולד | שניאור זלמן דביר | מנחם מענדל דונין | יוסף יצחק דיין | מנחם מענדל דישראלי | דוד משה הלוי הורוויץ | מנחם מענדל הלל | מנחם מענדל הניג | מנחם מענדל הרטמן | מנחם מענדל יהושע זעליג הרפז | עזרא הר שושן | שלום דובער הערשקאפ | יהודה אריה הרשקוביץ | יעקב קאפיל וואגעל | מנחם מענדל וילהלם | שניאור זלמן ויספיש | משה זכותא | דובער זלמנוב | מנחם מענדל חדד | דוד חכימיאן | מנחם מענדל כהן (נתניה) | מנחם מענדל כהן (כפ"ח) | ניסים כהן אזוג | שלמה כהן | שלום דובער כלפון | אברהם כץ | שלום דובער כץ | שלום דובער ליפש | מנחם מענדל מדר | יוסף יצחק מזרחי | מנחם מענדל מזרחי (איטליה) | מנחם מענדל מזרחי (גבעתי) | זאב מיידנצ'יק | לוי יצחק מיכאלשווילי | שמואל מיפעי | לוי יצחק מנגמי | שניאור זלמן מעטוף | מנחם מענדל נביאי | שניאור זלמן ניסלביץ' | מנחם מענדל סבא | לוי יצחק סבג | יוסף סגל | יונתן עטיה | שלום בער עידה | מנחם מענדל עמית | יוסף חיים ערד | לוי פארסט | מנחם מענדל פלדיני | בנצי פרידמן | מאיר פריימן | לוי יצחק צנעני | מנחם מענדל קדם | יענקי קופרמן | יהודה אריה קורנט | מנחם מענדל שרגא קידר | נתנאל מנחם מענדל קימיאגרוב | יצחק משה קרלנשטיין | דובער רוזנבלט | לוי רחימי | שמואל רייניץ | שניאור זלמן רמות | יצחק אהרון שארף | לירון ליפא אברהם שוורץ | שלום דובער שכטר | יוסף יצחק שמולביץ | יוסף שניאור | מנחם מענדל שפרינגר | יוסף יצחק שרמן | יצחק שרעבי | [[מנחם מענדל ששון]]

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
שניאור זלמן אדרעי | יצחק פרץ אולידורט | שלמה בן עמי | בן ציון ישעיהו בטקין | שלמה בלשניקוב | חננאל טייטלבוים | אריה גלבשטיין | מנחם מענדל מרטון | שמואל הלפרין | יוסף יצחק נפתלין | מנחם מענדל לסאוו | אהרון רוט | שלום בער בורקיס | מאיר דונל | יוסף יצחק מעודה | אברהם ראס | לוי מלוב | מנחם סופר | ישראל בלוי | מנחם שמערלינג | שלום ליפקין | לוי יצחק שם טוב | יחיאל מיכל מרוזוב | זאב רבינוביץ' | חיים שמעון זאב גרינוולד | יוסף יצחק כהן | ישראל בינונסקי | דוד אנקרי | ישראל אייגרמן | לוי אמיתי | מרדכי אליעזר מקובצקי | זעליג פלדמן | שמואל קופרמן | יעקב סטמבלר | יוסף יצחק עמר | מנחם מענדל רבינוביץ | אלון שמעון חכמון | ינון פרידמן | יהונתן חימי | מנחם מענדל בקרמן | מרדכי וולף | אלעזר רבינוביץ' | אהרון זילבר | מנחם מענדל חזן | משה מנחם אלפי | שולם קנייבסקי | נתן ווגנר

;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]
משה שלמה בלומנפלד | אליה בן עזרא | יוסף יצחק ליבשיץ | יהודה מיפעי | מנחם מענדל סגל | מנחם מענדל רוזנטל | ברוך שמואל קירשנזפט

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
משה אמוזיג | ישראל ניר אשכנזי | דניאל חיים ביטון | סימון יוסף ג'אנשוילי | מנחם מענדל ולס | יאיר זאוי | ברוך לביאני | נתן ווגנר | שמעון מנחם עזיזא | יוסף קרוגליאק

;[[ישיבת חנוך לנער#המכון תורני טכנולוגי | המכון תורני טכנולוגי]]
אברהם אלקבץ | פנחס נהורני | דוד בועז קאשי | יונתן ששון

;[[תומכי תמימים יצהר | יצהר]]
שמואל עבדיאל

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
אהרן אלפרוביץ | דוד אשר ארנבייב | מנחם מענדל בלפר | מנחם מענדל גורליק | מאיר כהן | מנחם מענדל כהן | יוסף יצחק לוי | סימנטוב מיכאלי | אוריאל יפת מעטוף | שלום דב בער סיימון | מרדכי סגל | ליאור קווה | יהונתן עטיה | יהודה אריה קורנט | חיים יעקב קירש | שמואל עובדיה תעיזי

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
[[יוסף יצחק אליאס]] | אברהם מרדכי אליטוב | מנחם מענדל אנגלמן | מנחם מענדל רפאל אריה | יוסף ישראל ויינר | איתמר חכימון | מנחם מענדל לוי (מנחמיה) | מנחם מענדל לוי (ראשל"צ) | מנחם מענדל מדר | מנחם מענדל מקוביצקי | אברהם חיים נוטיק | מנחם מענדל קלמן | זאב וואלף קמינשטיין | חנוך העניך רפופורט

;[[תומכי תמימים טבריה | טבריה]]
איתיאל אהרוני | יוסף יצחק אלטבוים | שניאור זלמן אליטוב | ברוך בוטמאן | אלעזר ביטון | מנחם מענדל בלוי | יוסף חיים גלבשטיין | משה גרוזמן | יוסף יצחק ג'רופי | שלום אליהו דוברוסקין | משה חיים דובראווסקי | מנחם מענדל דקל | מנחם מענדל וועבער | מנחם מענדל ולנר | לוי יצחק וועג | מנחם מענדל זילברשטרום | משה נח מיכאל זלאטאפלאסקי | אברהם צבי כהן | אלעזר כהן | אברהם לבנוני | דוד חי לוי | שניאור זלמן ליפשיץ | יהונתן סאידוב | שמעון סוויסא | יוסף יצחק פישר | יוסף יצחק שלמה פעווזנער | מנחם מענדל פקטור | חיים ירחמיאל לייב פראדקין | אברהם פרידמן | מרדכי יואל קוביטשעק | מנחם מענדל קסלמן | יעקב יהודה רובינשטיין | בן ציון שיימוס | אורי יפת שרעבי

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה) | נצרת עילית]]
מרדכי דובקין | אפרים דרוקמן | אריאל חביב | מנחם מענדל כהן | אריאל מעטוף | מנחם מנדל מעטוף | יוסף יצחק נחשון | מנחם מענדל סלמן | שלום דובער פינצ'בסקי | מנחם מענדל צופין

;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|קריית גת]]
מאיר הבר | חיים אייזנבך | יעקב סירוטה | מנחם מענדל וישצקי | דובער ירוסלבסקי | שמואל עמאר | אברהם רסקין | עקיבא שינברגר | נתנאל עטון | פינחס אברהם צבי בלוי | לוי יצחק גרינפלד | חיים עוזר בוטמאן | מנחם מענדל מינצברג | יוסף יצחק הכהן בליזובסקי | יוסף יצחק בוגוסלבסקי | ישראל לביוב | ישראל זהר | משה יעקובוביץ | חיים יוסף סלונים | יוסף חיים פינקוביץ | שניאור זלמן קורטס | ארי' ליב קרעמער | מנחם מענדל הלפרין | שלום סלאוין | מנחם מענדל כהן | שניאור זהר | מנחם מענדל מזרחי | מנחם מענדל קופרמן | איתן אריה ליטמנוביץ | יהונתן שלמה פישר | צבי לרנר | יהודה וולף | מנחם מענדל יעקובוביץ | איתמר וולף | יצחק דב שטיינברגר | מנחם מענדל רובין | אהרן הבר | אהרן גרוזמן | לוי יצחק סטמבלר | משה פקטור | שמואל וייס | מנחם מענדל פרוס | דניאל ויגלר | יוסף רבינוביץ | שמעון מלכי | ישראל אוזוולק | מנחם מענדל ברגמן
;[[ישיבת דעת רחובות | דעת]]
אבינעם אהרון | שמואל בצלאל בוהדנה | שלמה ג'ינו | ארז גלילי | אביאל ניסים כהן | מנחם אביאל כהן | שלמה חיים כיסלו | מאור פנחס מימון | יוסף עזרא משען | שמואל נצח נאבול | שמואל שלום פקטור | מנחם מנדל ריבקין | לוי יצחק שוואב | יוסף יצחק שמי

;[[תומכי תמימים ברינואה | ברינואה]]
שמואל קסטיאל

==קבוצה תשפ"א==
[[קובץ:קבוצה תשפא.jpg | ממוזער | שמאל | קבוצה תשפ"א]]
;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]
מנחם מענדל אלהרר | עמרי רחמים בכר | לוי יצחק גרינברג | מנחם מענדל דונין | מנחם מענדל וייס | יהודה לייב ישראלי | שניאור זלמן פרקש | דובער ציק | גרשון רוטשילד | שניאור זלמן פרלשטיין | שלום דובער גנדל | יהונתן לביאני

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]
חיים שלום אביעד | ישראל אילן | מנחם מענדל אוריאן | יואל איידלמן | מנחם מענדל איתן | מנחם מענדל אלטבוים | דוד אלפנביין | מנחם מענדל אנוש | שניאור זלמן אנקווה | שמואל ארבוב | מאיר שחר ארזואן | שמואל יעקב בטשוילי | יוסף יצחק ביטון | לוי בליניצקי | מנחם מענדל בן אור | יוסף יצחק בן אפרים | שניאור זלמן בן שמואל | לוי ינון בן שמואל | שמואל ברדה | מאור מנחם בצלאל | יעקב יהודה ברוצקי | ישראל ברנדלר | לוי יצחק ברנס | יוסף יצחק ברנשטיין | יהודה עילאי ברעם | יוסף יצחק שמחה ג'יאן | מנחם מענדל גולדין | לוי יצחק גולדשמיד | גרשון שלום גורביץ' | מנחם מענדל גורן | אלישע גילעד | מנחם מענדל גינדי | שמואל ישראל גינדי | זאב שמעון גינדס | אפרים איתמר גלזומיצקי | דניאל גלנט | אהרון אברהם גרינוולד | שניאור זלמן גרינוולד | ישראל גרנשטט | שמואל דורון | יהונתן דינוביץ' | יוסף אליה דמארי | סעדיה משה דרורי | נהוראי היימן | שניאור זלמן הלל | לוי יצחק הלמן | לוי יצחק הלפרין | לוי יצחק הרטמן | יצחק מנחם וופנר | שלום דובער וילהלם | שמואל ווישנפסקי | לוי זלמנוב | יונה זיו | יוסף יצחק זלוף | בנימין אברהם חבר | אברהם חזן | מנחם מענדל חמילבסקי | יוסף יצחק חרמץ | יהושע טל | מנחם מענדל יעיש | יהודה לייב כהן | ישראל כהן | ישראל שם טוב כהן | מנחם מענדל כהן | שניאור זלמן כהן | שניאור זלמן כלפון | ישעיהו ליברוב | ישראל אריה לייב ליפש | חיים ישראל אפרים פישל מישולובין | מנחם מענדל מגור | דובער מור יוסף | יוסף יצחק מזרחי | לוי יצחק מזרחי | מנחם מענדל מזרחי | לוי יצחק מחפוץ | מנחם מענדל מחפוץ | אליהו דוד מיכאל | מנחם מענדל מיפעי | שלום דובער מלכיאלי | אברהם אביחי מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | שמואל מרנץ | אחיה מאיר נגר | מנחם מענדל נחשון | מנחם מענדל נמירובסקי | מנחם מענדל סגל | אברהם ניסים סילם | שמואל סימן טוב | יהודה לייב עבאדי | משה מרדכי עמרמי | שניאור זלמן פויגל | שמואל פיזם | שניאור זלמן פינטו | יעקב פרידמן | יוסף יצחק פש | משה יהודה קבקוב | יחיאל אלתר קדם | מנחם מענדל קובלקין | יהודה אריה קורנט | אברימי קיי | שלום בער קיי | ליאור קליין | מנחם מענדל קמינסקי | מנחם מענדל קנטרוביץ' | יוסף יצחק קפלן | שמואל קפלן | מנחם מענדל קרוגליאק | שמשון רויטמן | שניאור זלמן רחמים | נפתלי רייכמן | שניאור זלמן שגיב | לוי יצחק שקולניק | איתן שרגורדסקי | דוד שרעבי | יוסף יצחק ששון | שלום דובער תמרין

;[[תומכי תמימים יצהר | יצהר]]
שמעון גליצנשטיין | משה ענקי | שלום דובער שרמן

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
דוד אלמליח | מנחם מענדל בוטמן | צמח יהודה מזרחי | ישראל ספרנוביץ | מנחם מענדל בריימן

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
יצחק ויברמן | מנחם מענדל ויינטראוב | רפאל כהן | יוסף נאג'ר | נהוראי נאג'ר | ישראל בן ציון | שניאור יוסף פרטוש | מנחם מנדל קוטלר | מנחם מענדל שמחה גרוסמן | מנחם מענדל רחמים

;[[תומכי תמימים טבריה | טבריה]]
ישראל אסולין | שמואל בורש | מנחם מענדל ברטוב | מנחם מענדל דוידזון | שלמה וילהלם | שניאור זלמן וילהלם | בנימין וילנקין | יהודה זלמנוביץ' | שילה חורש | מנחם מענדל יפרח | חיים רחמים כהן | מנחם מענדל לחיאני | שמואל מורי | מנחם מענדל מן | שמעון סטאריק | גרשון צבי פלדמן | שלום דובער פרנק | שלמה פרידמן | שניאור זלמן קעניג | מנחם מענדל קפלן

;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|קריית גת]]
מנחם מענדל אוסטון | חיים אורנשטיין | נתן אייברהמס | ישראל אלבוים | מנחם מענדל אלחרר | יוסף יצחק אליהו | איצי אלפרין | שלום דובער בורנשטיין | מנחם בירנהאק | לוי יצחק בן שחר | שמואל גולדמן | ישראל יצחק זליג גורליק | אלימלך גלבשטיין | יניב גלילי | ישראל יוסף גרוזמן | יוסף גרונר | יוסף יצחק דהאן | יוסף חיים דוד | אפרים פישל הניג | יחיאל מיכל וובר | שניאור זלמן וייס | חיים דוד וילהלם | מאיר יעקב ולנר | שניאור זלמן זוהר | יוסף יצחק חנונו | אלעזר חפר | מנחם מענדל חרסונסקי | מנחם מענדל טייכמן | מנחם מענדל טנג'י | יוסף יצחק יעקובוביץ' | שניאור זלמן כהנא | יוחאי כרמי | מנחם מענדל לוי | יעקב לוין | חנן ליפש | דביר שמואל לסרי | מנחם מענדל מוזיקנט | אהרון מינצברג | יוסף יצחק משי זהב | משה אריאל נזירי | יונתן ניאזוב | מנחם מענדל ניימרק | אהרון סגל | פנחס סוסובר | יהודה אריה לייב סלונים | מנחם מענדל ספקטור | מנחם מענדל פישר | שניאור זלמן פלדמן | יעקב יוחנן פרידקיס | מנחם מענדל פריימן | מנחם מענדל פרסמן | משה קורנט | נפתלי קרביצקי | מנחם מענדל קרעמער | בנימין רייכמיסטרובסקי | אריה שוקרון | יוסף יצחק תירוש

;[[ישיבת הבוכרים | אור שמחה]]
שמואל בן שטרית | מנחם מענדל בש | ישראל הראל | אבינועם חכמון | רונן חכמון | צביקה חסקינד | מתניה מלאכי | שמעון אהרון מנדלבוים | יהודה מרדכי סעיד

;[[תומכי תמימים דעת|דעת]]
לוי גרוזמן | לוי יצחק ידגר

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
ישראל אדרעי | אליהו לוי אהרונסון | דובער אייזנבך | מנחם מענדל אייזנבך | שמואל בצלאל אלטהויז | מנחם מענדל אנגלמן | מנחם מענדל אשכנזי | יעקב דניאל בטקין | מנחם מענדל ביטון | שמואל ביטון | מנחם מענדל בייטש | שניאור זלמן בלינוב | מנחם מענדל בן עמי | איתמר בקרמן | לוי יצחק ברוד | מנחם מענדל שמעון גולדשמיד | יוסף משה גופין | מנחם מענדל גופין | יהושע גלויברמן | ברוך גערליצקי | ישראל גראבסקי | יוסף דמיחובסקי | יעקב הורביץ | מנחם מענדל הגר | שאול הרשקוביץ | משה ווינפלד | מנחם מענדל וינקלר | מנחם מענדל זילבר | איתמר זילברשטרום | ישעיהו זילברשטרום | שמריה זלמנוב | דב חבקין | יוסף חיים חדד | שלום דובער טייכטל | רפאל טירנואר | שניאור זלמן יעקובוביץ' | מנחם מענדל כהן | אריאל כהן סעידוב | שניאור זלמן לוין | חיים זאב ליפקין | מענדל לפידות | מנחם מענדל לרנר | יעקב יקיר מיראלשווילי | יוסף יצחק לרר | שניאור זלמן משי זהב | שלום נח ניבין | מנחם מענדל סודקביץ' | שמשון יעקב עיני | יוסף יצחק עקשטיין | מאיר פיינטוך | מנחם מענדל פלדמן (חולון) | מנחם מענדל פלדמן (כפר חב"ד) | לוי פרידמן | שניאור זלמן פרידמן | שלמה זלמן צבי פרוס | אברהם חיים פרנקל | שמואל פרנקל | שמואל קוביטשעק | דב בעריש קוק | אברהם דוד קוק | שואל משה קליין | אריה לייב קרמר | דובער רבינוביץ' (כפר חב"ד) | שלום דובער רבינוביץ'(מבשרת ציון) | חנניה יוסף רודרמן | מנחם מענדל רוזנברג | גרשון מאניס רוט | יהושע שטרסברג | אלעזר שדמי | מנחם מענדל שיף | יצחק שלום שניאורסון | אלדר ניסים לוי

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
מנחם מענדל אלפרוביץ' | ישראל אריה לייב באקמאן | לוי יצחק בלאנק | אשר זליג ברנד | מענדל ברנד | גרשון שמעון הכהן יענקוביץ' | מנחם מענדל קרישבסקי | מנחם מענדל הכהן כהן | יוסף יצחק למדן | לוי יצחק לפידות | אלחנן הכהן לרר | מנחם מענדל משי זהב | שמואל פז | לוי קרלנשטיין

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
מענדל דין בקשי | ישראל הרשמן | אליהו ליכשטיין | דין חיים שרון

;[[מכון חסידי טכנולוגי]]
מנחם מענדל דרור | שמואל חיים זייגן

;[[מכון ר"ן]]
בער חיים ארקוסין | יוסף חיים פרץ | מנחם מענדל שיטרית | ברוך משה שמאילוב

==קבוצה תשפ"ב==
[[קובץ:קבוצה תשפ"ב.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשפ"ב]]
[[קובץ:קבוצה פ"ב 2.jpg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשפ"ב]]
;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
מנחם ישראל | משה דבורקין

;[[תומכי תמימים איתמר | איתמר]]
דובי ישראל | יוסף עמנואל פילצר

;באר שבע
אליעזר שלמה מימוני | דוד ליפש

;[[תומכי תמימים באר שבע | באר שבע]]
דוד חיון | גואל ישראל חתן | לוי יצחק קליפא | מענדל לוצקי | ישראל פרקש

;[[תומכי תמימים דעת|דעת]]
יוסף יצחק אלפי | שלמה אמסלם | מנחם מנדל בליאק | יוסף יצחק בסטומסקי | אחיה שמעון הדר | עדן חיים ויזל | אוראל שאול ועקנין | משה נחשון כיסלו | אברהם יאיר הכהן כצשנטיין | בנימין יצחק ספרנאי | יוסף יצחק פיזם | אריאל יוסף פרץ

;[[דרכי תמימים תל אביב|דרכי תמימים]]
מנחם מענדל גאידה | יוסף יצחק גורפינקל | יהודה כהן | חננאל ראובן

;[[ישיבת הבוכרים | הבוכרים]]
ליאור אברמצ'וב | נועם בן נתן | מיכאל בן שיטרית | אוריאל ברוק | יהודה גרשום ברק | יוסף יצחק גבריאל | צבי הרשטיק | אליהו חמד | דביר ששון חסאן | מרדכי חיים מאור | לוי יצחק מושיאשוילי | יוסף יצחק מיכאלשוילי | מנחם מענדל ציבין | יוסף יצחק קוטלר | יהונתן מינס | פואד וילהלפ

;[[תומכי תמימים טבריה | טבריה]]
אברהם אדם | יעקב ישראל אדרי | אושר אהרון | שלום דובער אליטוב | שמואל מאיר אסייג | ישראל אפשטיין | יהונתן ברוד | יוסף יצחק ברטוב | מנחם מענדל וויכנין | יוסף חיים זהר | יוסף יצחק זהר | שלום דובער חפץ | שמואל ינקוביץ | מנחם מענדל כהן | שלום שחר לוי | מרדכי לויוב | מנחם מענדל לוקשין | ישראל לייב ליפשיץ | שניאור זלמן לירן | אורי מלך מעטוף | אלישע מרקוביץ | משה נאבול | מנחם מענדל סוליש | מנחם מענדל סגל | מנחם מענדל עמאר | יוסף יצחק קפלון | מנחם מענדל רוזנברג | ישראל רובינשטיין | יואל רויטמן | מנחם מענדל רוקח | שניאור ריבקין

;[[תומכי תמימים יצהר | יצהר]]
מנחם מענדל עטיה | מנחם מענדל שמעוני | מנחם מענדל קריאף

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
ישראל אופן | נחום אופנר | לוי יצחק אייזנבאך | יוסף אלפרוביץ' | דובער אשכנזי | יחיאל אשכנזי | אברהם בקרמן | מנחם מענדל בראון | שניאור זלמן ברוד | לוי גולדשמיד | משה אהרן גופין | שמואל גרוזמן | אריה הרצל | חיים משה וובר | מנחם מענדל ויגלר | חיים אלעזר וייס | שלום דובער וולף | לוי יצחק וילהלם | משה יעקב זילבר | יהושע חזן | הלל טייטלבוים | מנחם מענדל כהן | שלום דובער לאופר | מנחם מענדל לידר | יוסף יצחק לפידות | שלום דובער מיארה | ארי׳ה שלמה מנדלזון | דוב בעריש מקובצקי | יעקב מרטון | שמואל נקי | אברהם אלעזר סגל | נחמן פרוס | דובער פרידמן | דוד קטש | אריה לייב קפלן | חיים יהודה לייב קטאשווילי | מנחם מענדל קרניאל | אברהם חנא רוזנברג | לוי יצחק רוט | יוסף יצחק שוויכה | מאיר ישראל שנור | יצחק שניאורסון
;[[כפר צבי סיטרין | כפר סיטרין]]
אלחנן חיים בק | ישראל טולדנו | יהונתן שמש

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שמואל אדרעי | שלמה אוחנה | קורן יוסף אילון | אורי יעקב דורי | שלום דובער וולף | עוז זילברמן | יוסף יצחק חנזין | שניאור זלמן גליס | ישראל שלום ליסק | לוי יצחק מן | שמוליק מקמל | שמואל סופר | יוסף יצחק קלמן | יוסף יצחק קניאזבסקי | מנחם מענדל ריינהולד | חיים מאיר שמח | מנחם מענדל שרון

;[[מכון חסידי טכנולוגי]]
נתנאל גואטה | דוד זאב קמחי | יוסף יצחק פוגל | ישעיה ברנשטוק | שלמה בצלאל לפידה | לוי יצחק מנשה מעודה | נועם יצחק טויטו

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]
מנחם מענדל אדרעי | דוד עזריאל אדרעי | שניאור זלמן אדרעי | מנחם מענדל אורבך | יעקב אמיתי (הרצליה) | מנחם מענדל אנטוורג | מנחם מענדל אבלסקי | מנחם מענדל אליהו | שמעון אלישביץ | יונתן אמסלם | אברהם חיים אקסלרוד | מרדכי שמואל אקסלרוד | מנחם מענדל ביטון | שמשון יעקב מרדכי בלוך | שמואל בליניצקי | מנחם מענדל בלפולסקי | אליהו בן אמוץ | יצחק גבריאל בן אמוץ | משה חיים בן עטר | מנחם מענדל בנין | רפאל ברהם | ישראל ברונשטיין | ישראל נח בריל | דוב בער גבירץ | אלעזר יוסף ציון גבריאל | דוד גבריאל | שניאור זלמן גדסי | יעקב גולובוב | צבי הירש גוצל | ישראל ידידיה גלס | יוסף יצחק גרינברג | דקל גלבוע | דוד יעקב דמארי | אוריאל דרור לבנון | יהודה אריה הבר | מנחם מענדל הוד | דוב-בער הכטמן | מנחם מענדל הלל | יוסף הנדל | דוד מאיר ווקנין | ינון משה ועקנין | שילה שמואל ועקנין | אביאל זכריה | שניאור זלמן זכריה | חיים עזרא זלמנוב | משה חיאייב | נתנאל חכימיאן | שניאור זלמן חלילי | יהונתן יזדי | ברוך צבי כהן | ישראל כהן אלורו | דניאל כהן | ישראל אריה לייב כהן | נתנאל אריה כהן | שניאור זלמן לוטאטי | מנחם מענדל לנדא | יעקב ישראל מזרחי | ישראל מנור | דובער מעטוף | מנחם מענדל ניסילעוויטש (צפת) | מנחם מענדל ניסילעוויטש (נחל'ה) | שלם דובער ניסילעוויטש | שלום דובער נתן | גבריאל נתנאלוב | לוי סבח | [[שניאור זלמן סגל (באר שבע)|שניאור זלמן סגל]] | יוסף יצחק סגל | שניאור זלמן סיגמן | שלום דובער סמולקין | שמואל סנגאוי | יוסף יצחק עומיסי | נועם עמרני | יעקב אור עזיזי | שלום דוב בער פיזם | שמואל פרידמן | עמרם פרץ | שלום דוב בער פרקש | משה פרצובסקי | נתן קדם | לוי יצחק קלימיאן | מנחם מענדל קעניג | יוסף יצחק קרוגליאק | אברהם אהרון רוזנפלד | פנחס רויטנברג | לוי יצחק שאער | דביר שושן | יוסף אור שוורץ | ברוך יצחק שכטר | יוסף יצחק שמח | שניאור זלמן שמח | לוי שמלה

;[[תומכי תמימים קריית אתא|קריית אתא]]
מאיר משה אלבוים | מנחם מענדל אסולין | מנחם מענדל הורוביץ | ישראל ויינטראוב | משה דוב וייס | שמעון וייספיש | חיים דוד וויכנין | מנחם מענדל גרינברג | מנחם מענדל וורצ'וב | יעקב אהרן כפר | מנחם מענדל פבזנר | מנחם מענדל קוט | משה זלמן קסטל | יהודה שפיגל

;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|קריית גת]]
מנחם מענדל אדרעי | שמואל אטיאס | מנחם מענדל אקסלרוד | יהודה בוטמן | מנחם מענדל ביטון | מרדכי בירנהאק | ישעיהו בלוי | מנחם מענדל בלוך | שמואל בליזובסקי | מרדכי אלעזר ברונשטיין | אברהם מרדכי גורן | חיים גלינסקי | לוי יצחק גליס | אברהם בצלאל געז | דוד הבלין | ישראל מאיר הלל | יוסף יצחק הניג | אברהם שלמה הרינג | שלום דובער וולף | יהודה לייב וועג | שלום דובער וילהלם | אברהם ולס | יוסף יצחק זהר | יוסף יצחק זהר (בר"י) | אברהם אלעזר זילברשטרום | מנחם מענדל זילברשטרום | יהודה לייב חנונו | שלום דובער יעקובוביץ | מיכאל כהן | שלום בער כהן | שמואל כהן | יוסף יצחק כהנא | מנחם מענדל לחיאני | שלום בער לנדאו | יאיר מיימון | שניאור זלמן מיירס | אחיה מלכיאור | שמואל משי זהב | אליעזר זאב נוגראדי | מנחם מענדל נחימובסקי | שמעון ניימרק | מנחם מענדל נמירובסקי | יוסף לייב סגל | יוסף בעריש סטאריק | שניאור זלמן אליעזר סלאוין | שלום דובער פבזנר | שניאור זלמן פוזניק | דוד מנחם מענדל פורלנדר | מנחם מענדל פינקוביץ | מנחם מענדל פרידמן | מנחם מענדל צירקוס | שניאור זלמן צירקוס | מנחם מענדל קוזלובסקי | ברוך יהודה קוט | מרדכי שמעון קולסקי | שמעון קופרמן | מנחם מענדל קופרשמידט | לוי יצחק קימיאגרוב | ישראל קעניג | מנחם מענדל קפלון | יעקב קפלון | אשר אריה קרביצקי | יוסף יצחק ריבקין | שניאור זלמן רעגן | יצחק צבי שארר | חיים שוורץ | יוסף חיים שטיינברגר | ישעיה שנור

;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]
אליעזר אצרף | מנחם מענדל מזרחי | מרדכי סגל | מנחם מענדל קירשנזפט | יעקב רוטשילד | שלמה שלום | [[מנחם מענדל שפינדלר]]

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
יוסף אלפרוביץ' | מאור משה ג'מיל | אלעזר משה דיין | מנחם ישראל חסין | מרדכי יוזביץ' | שמואל לין | מנחם מענדל ניימרק | משה פלדמן | מנחם מענדל רבינוביץ | דוד שלום שאער | חיים דובער שוחט

==קבוצה תשפ"ג==
[[קובץ:קבוצה תשפ"ג.jpeg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשפ"ג]]
[[קובץ:קבוצה פ"ג.jpg | 250px | ממוזער | שמאל | קבוצה תשפ"ג ]]
;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
שניאור זלמן גוסיאטינסקי | מנחם מענדל אזרד | משה אקסלרוד | שמואל ארונסון | שמואל רחבעם בולטון | דביר אפרים ביתן | שלום הירש גאישטט | יצחק גלמן | רם אליה גלעד | יהודה לייב ג'רופי | יוסף יצחק זסלווסקי | מאיר שמחה הלל חורי | יוסף יצחק ידגר | אביאל דוד ישראל | אלדד כהן | שמעון דוד יהודה לכטר | אלרואי מלאיוב | ישי מאיר נדג'ר | מאור חיים ניסים | יוסף יצחק פז | שניאור זלמן פייגין | אסף פרץ | יהודה אריה קורנט | מנחם מענדל קורנט

;[[תומכי תמימים באר שבע | באר שבע]]
שמואל משה מלכה

;[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש|בית שמש]]
יוסף יצחק באשה | ירחמיאל משה ברגר | שניאור זלמן גורליק | שמואל גלפמן | עוז הלוי גת | משה דרחי | יוסף יצחק הלפרן | ישראל חמילבסקי | לוי יצחק טייכמן | יוסף יצחק טריאסטר | יוסף יצחק מרגליות | אוריה סילברמן | שלמה אברהם קויפמן | משה אהרון רויטמן | זושא שניאור זלמן ריבק | יששכר מאיר שמואל רייכמן | יוסף יצחק שובל | שלום דובער שניאורסאהן

;[[דרכי תמימים תל אביב|דרכי תמימים]]
יעקב שלום אמיתי | יהודה זונדל אשכנזי | נתן יעקב ביסברג | יוסף יצחק בכר | יוסף צבי וייגל | שניאור ויינר | אריאל זברג | לוי יצחק חביב | דוד חנניה חסין | מנחם מענדל כהן | שאול דובער מקס | מאיר חיים סוויסא | ינון סננס | יוסף יצחק פיזם | מאיר דוד צבי פינצ'בסקי | שמואל שלום שטיינברגר | צבי הרשי שיינברגר

;[[תומכי תמימים דעת|דעת]]
יאיר אביטל | שניאור זלמן אלטבוים | שניאור זלמן בוהדנה | יוסף ברדוגו | שלמה הרוניין | מנחם מענדל טויטו | ישראל דב בער טירנואר | יוסף יצחק יאיר | מנחם מענדל יאיר | מנחם מענדל לוטאטי | מנחם מענדל לוינזון | ליאל מושיאשוילי | מנחם מענדל עמאר | בניה פרץ | עודד קייזרמן | דודי שדמי | דוד שוואב

;[[ישיבת הבוכרים | הבוכרים]]
שמעון ניסים אברהם | שניאור זלמן אודנץ | מנחם מענדל ליפשיץ | משה זלמן שמעוני

;[[תומכי תמימים טבריה | טבריה]]
אליעזר איסטנר | מנחם מענדל אליאס | דניאל אקבשב | צבי אלימלך אשכנזי | שמעון בורשטיין | חיים אורי בלוי | שמעון בק | שניאור זלמן בר-טוב | יוסף יצחק ברדה | אברהם לייב ברוד | צבי אלימלך ברכהן | שניאור זלמן גאלדבערג | משה יוסף גורליק | דב בעריש גלפרין | אור ישראל דושיץ | מנחם מענדל היילפרין | שלום דובער וולף | מנחם מענדל וייספיש | יצחק מאיר וילהלם | מנחם מענדל ורדי | מנחם מענדל חיימסון | לוי יצחק טייכמן | צבי הירש כפר | מנחם מענדל פלדמן | מנחם מענדל פרידמן | אלתר דובער קוביטשעק | יהודה אריה קורנט | יוסף צבי קירש | שמואל אלישע קפלון | מנחם מענדל רובינשטיין | מנחם מענדל רוזן | שלום בער שטראקס | מנחם מענדל שטרסברג

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
מנחם מענדל בוטמן | שלום דובער בורגן | יששכר שלמה ברוד | דוד בית יעקב | מאיר בן הרוש | יוסף יצחק בן חיים | משה בראון | דניאל מרדכי ברנע | יוסף יצחק גבאי | הלל גואטה | צמח יעקב גולדברג | מנחם מענדל גופין | אהרון משה גורביץ' | מנחם מענדל גושן | מאיר גלבשטיין | דובער גרויסמן | שמעון משה דברוסקין | דב בעריש הולצברג | חנני' יוסף הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | שניאור זלמן הרצל | יעקב ישראל וובר | ארי' ליב וולף | מנחם מענדל וולף | שלום דובער זילברשטרום | שמחה בונים זלמנוביץ' | שמאי חן | שמואל חסקינד | מנחם מענדל יעקובוביץ | אברהם יחיאל כהן | יעקב כהן | מנחם מענדל כהן | שניאור לאופר | שניאור זלמן לבנהרץ | שלום דובער לויטין | יוסף לוינגר | אהרון לויאן | ארי' זאב ליפסקר (בר"מ) | ארי’ זאב ליפסקר | שניאור זלמן ליפקין | ישראל לרנר | מרדכי שמואל מונדשיין | שמואל מיראלשווילי | יוסף מלכיאלי | שניאור זלמן מנדלזון | שניאור זלמן מרוזוב | משה יהודה מנדלסון | שלום מרטון | לוי יצחק נקי | מנחם מענדל סלוין | ישראל סלפושניק | יוחאי סרצ’וק | שניאור זלמן פרוס | יוסף יצחק פרידמן | יחזקאל פרידמן | נחום אהרון פרידמן | שניאור זלמן פרידמן | לוי יצחק קטן | יחזקאל לייב קליין | מנחם מענדל קפלן | מנחם מענדל רבינוביץ' | מנחם מענדל ריבקין | צבי הירש ריבקין | לוי יצחק שמערלינג | מנחם מענדל תעיזי

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
אהרן נח פריימן | יוסף אליאס | שלמה דבורקין | שלום דובער ויינר | שמואל זליג ויספיש | מענדי יעקוביאן | חיים מרדכי אייזיק קרעמער | שניאור זלמן קוביטשעק | מנחם מענדל ליבשיץ | שמואל סוליש | זושי קריצבסקי | צביקה לפידה | חניאל אהרון | מנחם מענדל סגל | שניאור זלמן עובדיה | מנחם מענדל שניידרמן

;[[מכון תורני טכנולוגי | מכון חסידי טכנולוגי]]
שמעון מרקס | מענדי דיימונד | נועם אלימלך ברגר | אלרועי הינדי | אור חיים אבן חן | מנחם ירחי | לוי לואיס | אלעזר יצחק לייטר | יוסף יצחק אוחיון | דוב בער יהודה שבח

;[[מכון ר"ן]]
שמעון הרשקופ | יעקב ברוך סולמוניק | חנן אליהו לוין | ישראל מלך פרידמן

;[[תומכי תמימים יצהר | מצפה יצהר]]
שניאור זלמן אורן | ישראל גרונברג | שמואל שמחה לוי | יוסף יצחק סבא | לוי ציקשווילי | נתן לייב שרמן

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]
יוסף יצחק אבגי | יונתן אדרעי | שלום דובער אוריאן | שניאור אברהם | חיים מכלוף איבערט | אבריימקה אייזנשטיין | יאיר אליאס | יוסף יצחק אנקווה | יעקב אריה | מנחם מענדל אשכנזי | נהוראי אקוקה |יוסף יצחק בכר| יפתח בן ארי | אביאל בן חמו | מנחם מענדל בן משה | שלמה בייטמן | יוסף יצחק גבאי | שניאור זלמן גורביץ' | שניאור זלמן גלס | חיים זאב גושן | אור אהרון ג'מיל | מנחם מענדל משיח דאיזדה | לוי יצחק דאהן | מרדכי דוד | יוסף יצחק דרורי | נתנאל דרמון | שמואל הושיאר | אוריאל יצחק הלל | מנחם מענדל הלל | שניאור זלמן הלל | לוי הרטמן | יוסף וייצמן | מנחם מענדל ווילישאנסקי | יוסף יצחק זיו | ישראל חבבו | שמואל חדאד | שלום יצחק חיימוב | ישראל חלק | דוד נח טולוצ'ינסקי | תומר טל | אלישע יוליוס | שמואל ינקוביץ' | בנימין כהן | יוסף חיים כהן | יוסף יצחק כהן (כפ"ח) | יוסף יצחק כהן (לוד) | מיכאל כהן | מנחם מענדל כהן | מנחם מענדל כץ | חיים יהודה לוי | חיים שאול לוין | דוד מדר | יעקב מזרחי | טל מוגרבי | שלום רפאל מזרחי | עמית מילשטיין | נתנאל יעקב מישולובין | שניאור זלמן מיפעי | דוד מלכא | שלום נגר | שמואל נגר | שניאור זלמן ניסילביץ' | מנחם מענדל נרבונה | ישי סופיר | מנחם מענדל סימן טוב | יוסף יצחק סעדיה | מנחם מענדל עבאדי | יאיר עמר | יחזקאל דוב בער ערנטריי | יעקב חי פש | מנחם קאשי | כתריאל נחמן קינן | אברהם קולטון | לוי יצחק קעניג | שניאור זלמן קרוגליאק | שניאור זלמן קרלנשטיין | יוסף יצחק רבינוביץ' | שמואל שטיינמיץ | אלעד שאער | יוסף חיים שאער | שלמה חיים שמולביץ | מנחם לוי שמח | ישראל שניאור

;[[תומכי תמימים קרית אתא|קריית אתא]]
לוי יצחק אורנשטיין | שניאור אליטוב | נועם גז | שמואל גרינברג | יעקב גרשוני | לוי העכט | משה וישצקי | שמואל חיל | מנחם מענדל ינקוביץ | רועי ליטמנוביץ | ישראל מושקוביץ | יוסף יצחק מנדלסון | דובער נדב | שמואל סופר | מנחם מענדל צדיק | מנחם מענדל קזידו | שמואל רייכמן

;[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|קרית גת]]
מנחם מענדל אדרי | יוסי אוסטרובסקי | שולם אורנשטיין | ברוך אריה אייזנבאך | מאיר אייזנבך | דוד משה אלחרר | שמוליק אלפרוביץ' | שמואל ארפי | ישראל בורטניק | ישראל ברוק | מנחם ברזין | אברימי בוגוסלבסקי | יוסי בלוי | דוד גודשמיט | צבי גוטמר | יהודא גלבשטיין | שלום גלבשטיין | יוסי גרינפלד | ראובן דערקאטש | לוי הורויץ | יעקב הלפרין | מנחם הרטמן | יוסף ווייספיש | שולם וולקוב | דודי זהר | יוסי זכותא | אליהו חרנובסקי | מאיר חרסונסקי | דובי טולדנו | מענדי טרבניק | ברל'ה יהודי | נתן יודקביץ' | יהודה ישראלי | אברימי כהן | לוי כהן | חונא חיים כהנא | ישראל כלאב | ישראל לוי | מנחם לוריא | ישראל לי | אורי ליפש | מענדי ליפש | מרדכי לינק | מנחם לנדאו | מענדי מיימון | מענדי משי זהב | אלעזר משה מייערס | מענדי נוב | שמעון נמירובסקי | אריה סגל | מנחם סודרי | אלי סטמבלר | שמואל סלונים | מוישי פרידקיס | שניאור פלמן | לוי קורץ | יוסי קטורזה | לוי קניג | מענדי קלרמן | אוריאל רבנו | אברימי רבינוביץ | שניאור ריבקין | יוסי שחר | אברימי שיינר | מענדי שיינר | אלחנן שיף | שמעון שץ | יוסף תקתוק

;[[תומכי תמימים ראשון לציון | ראשון לציון]]
שניאור זלמן אביעד | יהודה לייב אזדאבא | דוד גבאי | ישראל יעקב גלנט | שמואל גנדל | יוסף יצחק גנני | שמואל גרונם גרינברג | יוסף יצחק דוברייצר | שמואל דיין | דוד חי וקנין | יוסף זלמנוב | מנחם מענדל טביב | שלום דובער יוםטוביאן | יגל עוז כהן | מנחם מענדל כהן (עמנואל) | שניאור זלמן מרנץ | פאלע נוטיק | מרדכי צ'ופין | שנאור זלמן קורנט | מנחם מענדל קיז'נר | מנחם מענדל שיל"ו קופצ'יק | שניאור זלמן קעניג | שוורץ יהונתן שלמה | לוי יצחק שיינר

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
יוסף חי דיין

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
מנחם אלחנן חיון | אפרים מנחם שיף | שניאור זלמן לפידות | מנחם מענדל ליצמן | יוסף ישראל שיינר | דניאל משה נאדה | ישראל זיגלבוים | יהודה לייב קנדל | מנחם מענדל רוזנברג

==קבוצה תשפ"ד==

;[[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|אור יהודה]]
שלום דוב בער צוקר | שניאור זלמן ארונסון | מנחם מענדל אלפנביין | מנחם מענדל הלוי סגל | לוי הכהן הענדל | אליה ארוסי | אריאל פודורובסקי | משה מגוז | שלום בער סבאג | אליהו גינדי | אריאל גדז | מנחם מענדל אדמוני | צבי ליבשיץ.

;[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש|בית שמש]]
מנחם מענדל אדלער | מאיר שלמה אופנהיימר | שניאור זלמן גרליק | משה דישראלי | שניאור זלמן דרור לבנון | אשר הרשקוביץ ע"ה | חיים דוד וילהלם | מנחם מענדל זסלבסקי | מנחם מענדל חביב | אליהו דביר כהן | אברהם לבקיבקר | שמעון נהוראי לוי | שניאור זלמן מישולבין | אלעד מרחום | שלום דובער סלומון | משה מרדכי פליאסקוס | מנחם מענדל ציטרון | שלום דובער קסטיאל

;[[תומכי תמימים טבריה | טבריה]]
שמעיה אקסלרוד | מנחם מנדל בורובסקי | יוסף יצחק ביסטריצקי | יהודה ברוידי | מנחם מענדל גולדשמיד | מאיר מן | ישראל מעטוף | יוסף משה סגל | מנחם מענדל פינסון | שניאור זלמן קולט | מנחם מענדל קעניג | שניאור זלמן קעניג | שניאור זלמן קסטיאל | דוד קפלן | לוי יצחק שטרסברג | שמחה לבנהרץ | שלום דובער זהר | יוסף צימרמן | מנחם מנדל קוט | מנחם מנדל מלוב | יונתן פורתי | יוסף יצחק הכט | מנחם מנדל גולדמן | יאיר שרעבי | יוסף יצחק מרכוס | שניאור זלמן נאבול | שמואל איסחקוב | שמואל מן

;[[תומכי תמימים דעת|דעת]]
אברהם אהרונסון | לוי יצחק בן אור | אלימלך זיילר | מנחם מענדל חכשור | נפתלי שניאור זלמן ישראלוביץ' | יוסף יצחק מגור | אדיר משה

;[[מצפה יצהר]]
אלכס לנסקי | שניאור זלמן קריאף | מנחם מענדל שובל | שלום דובער שמעוני

;[[דרכי תמימים תל אביב|דרכי תמימים]]
מנחם מענדל מאיר בן הרוש | מנחם מענדל גרינברג | שניאור זלמן הלל | שניאור זלמן הרצל | שמעון חדד | מנחם מענדל טייטלבוים | נדב מזרחי | ישראל שלום מחפוץ | מנחם מענדל פוזילוב | שמואל יוסף פרלמן | לוי יצחק שיני | עידן מאיר קולט

;[[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
בן ציון אושר | שמעון בן ציון אייזנבך | שניאור זלמן אייזנבך | אברהם אלפרין | יוסף אמיתי | צבי אלפרוביץ | ישראל אשכנזי | יוסף ישראל אשכנזי | אברהם צבי בוימגארטען | אברהם יהושע בורגן | אברהם יהושוע בורגן | אברהם יהושוע בורגן | ישעיה אריה לייב בורקיס | לוי יצחק בלוי | שלום דובער בלוי | שניאור זלמן בלוי | שניאור זלמן בלשניקוב | אביתר בן הרוש | יצחק בק | שמואל בק | חיים דוב בראך | יוסף יצחק בראך | מנחם מענדל בראך | יעקב הלל גולדשמיד | שמואל גופין | אהרן גור אריה | לוי יצחק דוד דהן | שניאור זלמן דמיחובסקי | לוי יצחק דוברוסקין | אפרים דערען | יחזקאל ליב הורוויץ | חיים הכהן | יחיאל מיכל הלפרין | אפרים וואלף | אריה זאב וולנר | יהודה לייב וולס | מנחם מענדל זהר | משה שלום דובער זילברשטרום | שניאור זלמן חבקין | יהודה לייב חדד | מנחם מענדל חדד | מנחם מענדל חזן | יוסף טייכטל | יהונתן לדערמאן | יהודה לייב לחיאני | נתנאל ליאוצי | יששכר דוב ליצמן | יצחק פרץ ליפשיץ | חיים עוזר מארינאווסקי | מאיר מושיאשווילי | יוסף יצחק מיכלאשווילי | יחיאל מינסקי | חיים מלוב | משה מלוב | דוב בער יש מענדלזון | לוי מרוזוב | מנחם מענדל נווה | חיים נפתלין (בהר״ד) | חיים נפתלין (בהר"י) | שניאור זלמן נפתלין | בנימין בייניש סובול | לוי פבזנר | מנחם מענדל פרידמן | מנחם מענדל פריצקער | מנחם מנדל קטשווילי | מנחם מענדל קליין | בנימין נחום קנייבסקי | מרדכי קפלן | יצחק אייזיק קרסיק | דוב בער קרעמר | יוסף רבינוביץ | שניאור זלמן משה רוזנברג | יחיאל מיכל רוזנפלד | מנחם מענדל ריינייץ | מנחם מענדל שטורך | זאב שלוסברג | ישעיה שנור | מנחם מענדל שפינר

;[[תות"ל מגדל העמק|מגדל העמק]]
אריאל אור | מנחם מענדל אמיתי | אחיה ביטון | אברהם בינונסקי | איתמר משה דקל | יצחק זאב בן פורת | מנחם מענדל דואק | ישראל מרדכי דוידזון | אברהם אלעזר וילהלם | מרדכי שלמה חזן | ישי מנחם חסין | משה סלונים | מנחם מענדל כהן-סעידוב | אלישע מן | מנחם מענדל מעטוף | אורי דוד מרציאנו | משה יצחק סבן | יוסף מרדכי ספרנוביץ | אליהו חיים פישר | אלעזר הלל צדיק | מנחם מענדל קווין | עידו קליינבוים | שלום דובער קפלן (בר"ז) | שלום דובער קפלן (בר"י) | אהרן רובין | משה אהרן שוחט | מנחם מענדל שוועטץ | עוז שטוייר | תמם

;[[מכון ר"ן]]
דוד בניסטי | שולי ויינפלד

;[[מכון תורני טכנולוגי]]
אלכסנדר אביתר אוחיון | ליאור אלפסי | מענדי ברוק | מתנאל מעטוף | מענדי נחשון | מענדי רוזן

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]]
שמואל אביעד | נהוראי אליהו אדרי | דובער אדרעי | מנחם מענדל אדרעי | דוד ישראל אוריאן | מנחם מענדל אוריאן | מנחם מענדל איטח | מנחם מענדל אייזנשטיין | יהושוע מנחם אלגרבלי | לוי יצחק אנוש | מרדכי בוגרד | שניאור זלמן בלוך | עילאי בן דוד | לוי יצחק בן משה | יוסף יצחק בן קיש | מנחם מענדל בקרמן | מנחם מענדל ברגר | שמחה שלמה ברוצקי | מנחם מענדל גבאי | מנחם מענדל גבריאל | מנחם מענדל גבריאלוב (פ"ת) | מנחם מענדל גבריאלוב (נה"ח) | מנחם מענדל גדסי | צבי הירש גולדברג | נחום גולדין | שלום דב בער גולדשטיין | מרדכי גוצל | אהרון גורביץ' | מנחם מענדל גורליק | שניאור זלמן גינדי | מרדכי גרוזמן | שלום דב בער דאברוסקין | דוד ברוך דובינסקי | דובער דונר | יעקב שלום דיילס | לוי הוד | יוסף יצחק הלל | לירון ועקנין | דוד זיגלבוים | מנחם מענדל זכריה | שניאור זלמן חלק | יהונתן חסין | לוי טגר | חיים יחיאל יהודי | מנחם מענדל יצחק | יוסף יצחק ישראלי | אלמוג כהן | יוסף יצחק כהן | לוי יצחק כהן | רפאל אברהם כהן | מנחם מענדל כהן-צמח | שניאור זלמן לדרברג | לוי יצחק להב | שניאור זלמן לוגוב | יוסף יצחק לוי | מנחם מענדל לוי | נחום ליפסקער | שניאור זלמן ליפש | אריה יהודה ליפשיץ | שלום דובער מגדל | מנחם מענדל מואטי | שמואל מזרחי | עידו מילשטיין | אריאל מימון | ישראל מיפעי | ברוך מרדכי מיפעי | דניאל חיים מעודה | משה חגי מעטוף | שמואל מעטוף | אוראל סעדיה מעטוף | שמואל מרטון | מנחם מענדל מרינובסקי | יוסף יצחק משה | שמואל ניסלעוויטש | מנחם מענדל נלסון | מנחם מענדל סבג | לוי יצחק סגל | מנחם מענדל סגל | אהרון סיגמן | יהודה אריה לייב סיימון | יאיר ינון עטיה | מנחם מענדל פויאק | ישראל פנחס פיין | מנחם מענדל פיכמן | אהרון פישר | יהונתן שמעון פריג'ה | יצחק פרידקיס | יוסף יצחק פרנקל | ראובן פרצובסקי | שניאור זלמן צייטקין | יוסף חיים קאשי | מנחם מענדל קבקוב | יוסף יצחק קדם | ישראל קולט | לוי קולטון | מנחם מענדל קולטון | חיים שלמה קורנט | יהודה קמיאגרוב | אלישע רביבו | אברהם אהרון רבנו | מנחם מענדל רוזנבלט | לוי יצחק רוזנפלד | שלום דובער רייכמן | ברוך צבי רייניץ | מנחם מענדל שבח | יוסף יצחק שוורץ | בנימין שמח | משה זלמן שניאורסון | אמיתי ששונוב | מנחם מענדל תובל | נהוראי יצחק תמסית | שמואל תמרין | אוראל תעיזי

;[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון]]
מנחם מענדל אדרי | שניאור זלמן אלחרר | ישראל ישורון בנימין | מנחם מענדל גודי | שניאור זלמן ברוך גרוסמן | נועם דהאן | שניאור זלמן וועג | לוי יצחק זהבי | מנחם מענדל חנוכה | מנחם מענדל יצחקוב | יעקב ישראל מזרחי | מנחם מענדל מיידנציק | אהרן משה כרמון | מנחם מענדל ליפסקער | שלום דובער סגל | משה צבי פבזנר | מנחם מענדל קליימן | ישראל יהודה קרולינסקי | שלום דובער רותם | דובער שנהב

;[[תומכי תמימים קריית אתא|קריית אתא]]
לוי יצחק אליטוב | מנחם מענדל אחיטוב | יוסף חיים אלמליח | יעקב ישראל ארבוב | יוסף ביטון | נתן יוסף גלבשטיין | ישראל אהרן גלינסקי | ישראל וורצ'וב | יוסף יצחק יעקובוביץ | יהודה יפרח | מנחם מענדל ישעיהו | יצחק אייזיק כהן | יוסף ישראל ליסון | מנחם מענדל מור יוסף | משה נאבול | יוסף יצחק פלדמן

;[[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|קרית גת]]
חיים אדרעי | שניאור זלמן אייזנבך | מנחם מענדל אלפרוביץ' | יוסף יצחק ביטון | נח בינשטוק | כתריאל מענדל בק | לוי ברוד | לוי ברעם | נתנאל גולן | שניאור זלמן הבר | אליהו הלפרין | עילי הררי | משה וובר | שניאור זלמן ויגלר | משה וייס | אריה לייב וקסשטוק | יוסף מאיר זייצב | שניאור זלמן זבולון | ישראל מאיר חסקי | ינון טובי | אהרון יעקובוביץ' | שניאור זלמן יעקובוביץ' | שלום דובער יצחקי | שמואל כהן | מנחם מענדל לוי | שניאור זלמן לוינזון | מנחם מענדל ליפשיץ | אהרון אליהו לנדאו | נח פישל לרנר | ישראל מזרחי | מנחם מענדל מינצברג | שלמה זלמן מינצברג | ישראל מלכיאלי | שמואל ניימרק | יוסף יצחק עמאר | ישראל פינסון | יוסף אליהו פינקוביץ' | יוסף יצחק פרוס | מרדכי פייגלשטוק | לוי קורץ | שניאור זלמן קסלמן | ירחמיאל משה קניג | ראובן קרישבסקי | שלום דובער ריבקין | שמואל רבינוביץ' | שמעון רבינוביץ' | יוסף יצחק רפאל | מנחם מענדל שרגא | מנחם מענדל שכטר | שלום דובער שפר | לוי יצחק שימעונוביץ

;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]
יוסף יצחק אדרעי | דב בער אריאל | מאור משה ג'מיל | שלום היילפרין | שניאור זלמן חביב | יוסף יצחק ליפשיץ | יוסף אליהו לפידות | שניאור מוזיקנט | משה זאב קפלון | הלל שרביט | דובי ניימרק | מענדי דהן

;[[רמת אביב]]
יעקב יצחק בן הרוש | יעקב גוריאצניק | שמואל קרוגר | דוד פורת | משה קנדחורוב

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770 | *]]
[[קטגוריה:מיזמים ציבוריים]]

שיחה:נצחיות חייו של הרבי

2024-09-08T09:50:02Z

חסיד של הרבי: /* את"ל */

{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחה:נצחיות חייו של הרבי/ארכיון 1|דף ארכיון 1]]}}

== הוספה לערך ==

אולי ראוי להוסיף לערך תמונה מ(המקום של לכל הפחות) הרבי שליט"א מלך המשיח לאחר שנת תשנ"ד ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 13:48, כ"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(16 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:{{א|חב"דפדי פעיל}}, שמת לב מה כתבת? תמונה של הרבי לאחר שנת [[תשנ"ד]]? באורך פלא, אין תמונה כזו... {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 18:02, 20 באוגוסט 2023 (UTC)
::{{א|חילזון}} אתה זה שלא שואף לאובייקטיביות!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:59, ג' באלול, ה'תשפ"ג)
:::{{א|חילזון}} הוא אומר שיש לו ושואל אם מנהלי האתר מסכימים להעלות אותה ולכן אין שום עניין שתערב --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ד' באלול ה'תשפ"ג - 11:53, 21 באוגוסט 2023 (UTC)
::::{{א|יוסף בן מלמד}}, לא כתבתי בשום מקום שאני שואף לאובייקטיביות. {{א|חיים כ}}, האם ל{{א|חב"דפדי פעיל}} יש גם תמונות של אליהו הנביא, אני אשמח לראות. ואגב, אני ממש {{בעד חזק}} שיעלה את התמונה הזו, ונראה מה היא... חוץ מזה, הוא לא אמר שיש לו אלא שכדאי להעלות לאתר. {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 12:00, 21 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::{{א|חילזון}} אנסח בשבילך יש לו תמונה שהוא (וכנראה עוד אנשים) טוען שזה הרבי. ואתה לא חייב להתווכח כל פעם שכותבים משהוא שלא מתאים לך זו לא דרכה של חב"דפדיה --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ד' באלול ה'תשפ"ג - 12:18, 21 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::{{א|חיים כ}}, מקווה שהפנמת ותקיים סוף כל סוף את מה שכתבת: {{ציטוטון|ואתה לא חייב להתווכח כל פעם שכותבים משהוא שלא מתאים לך זו לא דרכה של חב"דפדיה}}. {{סוף דיון}}, כי אני פשוט לא רוצה להיחסם... זה מה שקורה כשאני קצת "מתווכח כל פעם שכותבים משהוא שלא מתאים לי". יש {{א|חיים כ|לך}} מזל שאני לא מתווכח איתך על כל ערך הזוי שכזה ו'''מחלל שם חב"ד שכזה!''' <צונזר> {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 12:23, 21 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::::{{א|חב"דפדי פעיל}} אני {{בעד חזק}}--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[י"ג באלול]] [[ה'תשפ"ג]] 13:14, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::::::{{בוצע}}--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[י"ג באלול]] [[ה'תשפ"ג]] 13:32, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::::::: אני {{נגד}}. לא קשור. העובדה שבערך לא מוזכר כלום על המעמדים, כי באמת זה נושא נפרד שאינו חלק מהערך. ושייך יותר לתפילות ב770 וכיוצא בזה. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 13:51, י"ג באלול, ה'תשפ"ג 13:51, 30 באוגוסט 2023 (UTC)

== את"ל ==

בסגנון בן המלך שנהיה ת.ה.

מאחר ומה שאנו רואים לא נכון מילא כל השיחות שמצטטים לא נאמרו ורק היה נראה לנו {{שכח|זלדקן}}
:רפואה שלמה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 12:50, 8 בספטמבר 2024 (IDT)

משתמש:חסיד של הרבי/סדר יום בחסידות חב"ד

2024-09-05T01:52:10Z

חסיד של הרבי: /* רקע */

{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:שעון 770 יפה יותר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שעון בכניסה ל[[770]]. השעון מראה על זמן וסדר]]
ה'''סדר יום בחסידות חב"ד''' מתבסס על הוראותיהם השונות של [[רבותינו נשיאנו]] והוא אינו קבוע אלא מתמקד בקווים כלליים של הוראות וסדרים השייכות בוקר, צהריים, ערב, ול[[לילה]]. הסדר יום מתמקד הן בפן ה[[רוחני]] של היום והן בפן ה[[גשמי]] שלו כאשר הדבר משתנה בהתאם לגיל ([[ילד]], [[תמים]], ו[[בעלבוס]]) ולמין ([[גבר]] או [[אשה]]).

==רקע==
{{ערך מורחב|זמן}}
מאז ומתמיד הקפידו [[רבותנו נשיאנו]] על קביעת סדרים וזמנים ביומו של כל חסיד[...]

[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שכשהיה בן[..] נתן לו אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] כ[...] רובל כדמי כיס, כשקבל את הדמי כיס התלבט אדמו"ר הריי"צ מה לקנות - ספר לימוד חדש, או שעון כיס, לבסוף החליט לקנות שעוד כיס בהסבירו שספרים - יוכל תמיד לקחת מספריית אביו אך כשיהי לו שעון שמראה גם את הרגעים (השניות) יוכל להביט בו ולקבוע: בשעה כזאת וכזאת אני קם, שעה כזאת וכזאת אני לומד, בשעה הזו 5אני מתפלל וכו' וכו'..
{{להשלים}}

==סדר היום==
מקובל שחסיד פותח ומסיים את יומו ב[[מחשבה דבור ומעשה]]. הסדר הוא שכאשר חסיד [[השכמת הבוקר|ניעור משנתו]] קודם הוא מקיים את ה[[מעשה]] -עצם הקימה, אחר-כך דיבור -אמירת [[מודה אני]], ולאחר-מכן [[מחשבה]] -ייחוד שמו במחשבתו{{הבהרה|סיבה=אני לא בטוח לגבי-זה במאה אחוז נא לברר בהמשך - נכתב [[משתמש:חסיד של הרבי|בשבילי]] נא לא לשנות!}}. וב[[לילה]] לפני שיושן הסדר הוא הפוך: קודם-כל [[מעשה]] - הכנת ה{{מונחון|נעגל וואסער|ספל-מים בקערה לנטילת ידיים בבוקר}}, לאחר-מכן [[דיבור]] - אמרית [[קריאת שמע שעל המיטה]] ו[[ברכת המפיל]], ורק אחר-כך (לאחרי שאומר המפיל וכבר נאסר עליו לדבר) [[מחשבה]] - ייחד שמו של הקב"ה ו[[חשבון נפש]] על מהלך היום.

בנוגע לסדר הלימוד הרבי אומר{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"א כסלו|היום יום כ"א אסלו]]}} ש[[בעלי בתים]] צריכים להקפיד ללמוד [[חסידות]] לכל היותר בימי [[יום שני|שני]], [[יום חמישי|חמישי]], וב[[ליל שבת]]. בעוד [[תמימים]] צריכים ללמוד לפחות שעה אחת בכל יום. על-פי הנוהג שהנהיג [[אדמו"ר הרש"ב]] בישיבות [[תומכי תמימים]] נוהגים תלמידי הישיבה ללמוד חסידות כ-3 שעות - בבוקר ובלילה, אך גם ב[[בין הזמנים]] התמימים מקפידים ללמוד לכל הפחות כשעה ביום - לרוב לפני התפילה.

===בשעות הקימה והבוקר===
[[קובץ:Shul.jpg|שמלא|ממוזער|250px|ציור המתאר חסידים שחלקם [[עבודת התפילה|מתפללים בעבודה]] וחלקם האחר עוסקים בהכנות לתפילה הכוללים התבוננות ולימוד]]
ב[[שולחן ערוך]] נכתב כי הדבר הראשון ש[[יהודי]] צריך לעשות ב[[השכמת הבוקר|קומו משנתו]] הוא להגיד [[מודה אני]] ו[[נטילת ידיים|ליטול את ידיו]]{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] אורח חיים חלק א', הלכות השכמת הבוקר סעיף ו'}}, [[הרבי]] אומר ב[[דבר מלכות תולדות (ב')|שיחת פרשת תולדות תשנ"ב]] כי מיד כשיהודי ניעור משנתו מתעוררת בו [[עצם הנשמה]] המבטאת בזעקת "יחי אדוני המלך דוד לעולם" על בסיס שיחה זו הורו מקצת מרבני חב"ד להכריז [[יחי אדוננו]] עוד-קודם אמירת מודה אני{{הערה|בין הרבנים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[זלמן נוטיק]], ועוד}}.

לפני שאוכלים או לומדים משהו צריכים לברך [[ברכות השחר]], זמן ברכות השחר הוא לרוב לאחר [[עלות השחר]], ונוהגים לברך אותם רק אחרי שהחליף את ה[[ציצית]] שישן עמה בלילה או לחילופין לאחר [[טבילה במקווה]] (בה הוא מוריד את הציצית לפני הטבילה ומחזירה לאחריה){{הערה|הסיבה לכך היא הברכה האחרונה בברכות השחר "על מצוות ציצית" שאפשר לברך אותה רק לאחר ש'''לובש''' את הציצית, לכן צריך ללבוש חדשה או להתעטף בה מחדש. מובא בשולחן ערוך אורח חיים..}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר שמברכים ברכות השחר רק אחרי רחיצת הפה.

הסדר של [[תפילת שחרית]] בחסידות חב"ד כולל הכנות רבות, ההכנות כוללות לימוד [[חסידות]], [[טבילה במקווה]], וטעימת [[מזונות לפני התפילה]]. ב[[ישיבת תומכי תמימים]] יש סדר מיוחד הנקרא "סדר חסידות בוקר" המתחיל בשעות הבוקר המוקדמות ומשך הלימוד בו הוא כשעה או יותר. ב[[בין הזמנים]] אצל [[תמימים]] וכן ביום רגיל אצל [[אברכים]] ו[[בעלי בתים]] אם יש אפשרות אז העדיפות היא [[לימוד חסידות|ללמוד חסידות]] קודם התפילה במשך כשעה, אך גם כשאין אפשרות ללמוד שעה שלימה מקיפידים ללמוד אפילו כ-5 דקות{{הערה|מסופר על הרב בן-ציון כהן מ[[כפר חב"ד]] שבתור בחור הקפיד ללמוד קודם התפילה תניא במשך כ-5 דקות, הסדר היה באותם ימים שכאשר [[תמים]] נכנס ליחדות ה[[משגיח]] כותב עליו [[דו"ח]] הכולל את [[שמירת הסדרים]] שלו, מה צריך לתקן וכו', ר' בן-ציון כהן נכנס לרבי ליחידות עם הדו"ח שכתב עליו המשגיח, בין השאר היה כתוב שם שהוא לומד חסידות לפני התיפלה "רק" 5 דקות! כשראה זאת הרבי חייך חיוך רחב והודה על-כך וניכר היה שהרבי מאוד מרוצה מכך}}! לאחר (או קודם) לימוד החסידות ו'''לפני''' התפילה טובלים ב[[מקווה]] - דבר עליו הדרו [[חסידים]] במשך הדורות ומסרו עליו את נפשם!

רק לאחר הטבילה במקווה ולימוד החסידות מתחילים בסדר התפילה עצמה. בדורות האחרונים ובפרט בדורנו זה הקפידו [[רבותינו נשיאנו]] שלפני תחילת התפילה יטעמו [[מזונות לפני התפילה|מזונות]]{{הערה|בשולחן ערוך אורח-חיים סימן פ"ט סעיף ד' כתוב שרק הרעב והחולה מותר להם לאכול קודם הפילה וסתם-כך הדבר נאסר, אך למרות מנהג חב"ד הוא שגם אדם שלא חולה אוכל מזונות קודם התפילה. הרבי הורה לרב [[אייזיק שווי]] שהקפיד שלא לכול קודם התפילה שכתיקון לדבר מעתה ואילך יואכל כל יום דבר-מה ויעורר אנשים אחרים לאכול מזונות קודם התפילה}}, אדמו"ר [[הצמח צדק]] אמר על-כך ש{{ציטוטון|עדיפה אכילה כהכנה לתפילה, מאשר תפילה כהכנה לאכילה}}{{הערה|ראה ב[https://smslarav.co.il/question/59be91e789abd30001bc9832 אתר סמס לרב]}}. קודם תחילת ה{{מונחון|קרבנות|סדר התפילה מהריני מקבל ועד לאיזהו מקומן}} מנהג חסידי חב"ד הוא ללמוד פרק תניא{{הערה|ראה שיחת חג הפורים תרצ"ו}}. הרבי אומר שקודם [[הנחת תפילין]] צריך לומר ולהתבונן בפרק מ"א בתניא עד המילים "המלך" (לרוב מניחים תפילין ב[[פרק איזהו מקומן]], אם-כי הרבי בדרך-כלל מניח תפילין ב"רבי ישמעאל" שלאחר [[איזהו מקומן]]). בנוסף ללימוד פרק התניא ופרק מ"א קודם תחילת התפילה נוהגים ללמוד את השיעור היומי ב[[תניא]] כפי שמתחלק לימי השנה. לאחר סיום תפילת שחרית אומרים את השיעור היומי בתהילים בציבור כפי שנחלק לימי החודש, תקנה זו תוקנה בהיות [[מאסר אדמו"ר הריי"צ|אדמו"ר הריי"צ במאסר]] בשנת [[תרצ"ז]] וולאחר שחרורו קובעה התקנה לדורות. יש הלומדים את השיעור היומי ב[[חומש]] מיד לאחר סיום התפילה.

סדר הלימוד לאחר תפילת שחרית אצל [[כולל אברכים|אברכי כולל]] ותלמידי ישיבות תומכי תמימים הוא לימוד עיוני ב[[נגלה]], לרוב ב[[גמרא]] האורך כמספר שעות (בישיבות תות"ל לרוב כ-3 שעות וב[[כולל]] הדבר משתנה). אצל [[בעלי בתים]] שלא לומדים ב[[כולל]] ועובדים אין משהו מיוחד בזמנים אלה הנוגעים לסדרי לימוד.

===בשעות הצהריים===
{{להשלים}}

===בשעות הערב והלילה===
יש הלומדים את [[הרמב"ם היומי|השיעור היומי ברמב"ם]] בלילה שלפני. למשל: את רמב"ם של יום שלישי כ"ג בטבת יאמר ביום שני בלילה.

לפני השינה אומרים [[קריאת שמע שעל המיטה]], זהו הזמן בו עורך חסיד [[חשבון נפש]] עם עצמו על קורו יומו, מה עשה ומה צריך עוד לתקן.
{{להשלים}}

===זמנים מיוחדים===
[[קובץ:דוכן תפילין.jpg|שמלא|ממוזער|250px|דוכן תפילין המאויש על-ידי חסידי חב"ד. [[מבצע תפילין]] ממלא חלק מסדר יומו של חסיד חב"ד בזמנו הפנוי]]
ב[[יומי דפגרא]] חסידיים{{הערה|לפירוט ראה ב[[תבנית:ימי חב"ד לפי זמנים]]}} עורכים התוועדויות בבתי חב"ד ריכוזי חב"ד ובישיבות תות"ל, ההתוועדויות נערכות לרוב בליל התאריך החסידי (חוץ מ[[י"ט כסלו]] אותו מנהג ליובאוויטש הוא לחגוג בליל כ' כסלו ולא בליל י"ט{{הערה|ראה בספר החייל - גלגולו של תמים - הוצאת [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש|ממש]]}}).

ביום [[ט"ו אלול]] יום הקמת ישיבות תומכי תמימים כלל חסידי חב"ד (כולל ילדים) נוהגים לבוא בשערי ישיבות תומכי תמימים השונות ברחבי העולם למשך זמן-מה.

[[ליל שישי]] זהו זמן המיוחד ל[[התוועדות|התתוועדויות]] בריכוזי חב"ד השונים וללימוד משותף בבתי הכנסת. ב[[770]] בכל ליל שישי יש התוועדויות לאורך [[הזאל הגדול (770)|הזאל הגדול]] המאורגנות על-ידי תלמידי ה[[קבוצה]]. בנוסף יש המארגנים בזמנים אלה התוועדויות-רחוב במקומות מרכזיים ומתוועדים עם העוברי אורח.

[[יום שישי|ימי שישי]] וערבי חגים מוקדשים בקרב חסידי חב"ד להתעסקות ב[[מבצע תפילין]], ה[[תמימים]] יוצאים למבצע תפילין החל משעות הבוקר (בחורף לאחר תפילת שחרית ובקיץ יש ישיבות שיוצאות למצבעים לאחר {{מונחון|סדר עיונא|לימוד גמרא לעיון}} קצר) ועד סמוך לכניסת השבת, בעוד ש[[נשואים]] יוצאים יותר בשעות הצהריים. [[שניים מקרא ואחד תרגום]] נתן להגיד מחצות היום של יום שישי אם-כי הרבי נוהג להגיד שניים מקרא לאחר סעודת [[ליל שבת]].

ברוב רובם של ריכוזי חב"ד בארץ ובעולם זמן תפילת שחרית של [[שבת קודש]] הוא בשעה עשר בבוקר, וזאת בהתאם לזמן התפילה ב[[770]]. ב[[שבת מברכים]] אומרים חסידי חב"ד את כל [[ספר התהילים]] בציבור קודם תפילת שחרית ולאחרי התפילה עורכים [[התוועדות]]{{הערה|ראה ב[[היום יום]] של שבתות מברכים וזה לשונו של הרבי: {{ציטוטון|אמירת כל התהילים בהשכמה. יום התוועדות}}}}. בשבתות בין [[קריאת התורה]] ל[[מוסף]] נוהגים בריכוזי חב"ד ובישיבות תות"ל שאחד מהמתפללים אומר דבר תורה על [[פרשת השבוע]], בדרך כלל נקודה מ[[שיחה|שיחה של הרבי]]. בשבתות שלפני או שיוצאים ב[[יומי דפגרא]] חסידיים נוהגים לערוך קידוש והתוועדות בבתי כנסת ובבתי חב"ד. בישיבות תות"ל כל שבת ישיבה יש התוועדות עם רבנים מהישיבה.

ב[[מוצאי שבת]] [[אדמו"ר הריי"צ]] הורה שחסידים יעשו [[מלווה מלכה]] בביתם הפרטי{{הערה|[[היום יום]] ל' סיון}}, כחלק מסעודת המלווה מלכה נהוג לטיול ידיים ולאכול פת. יש מסורת שהשתמרה אצל חסידי החצרות השונים שבמוצאי שבת יש סגולה לספר מסיפורי [[הבעל שם טוב]], הרבי אמר על-כך שהסגולה היא לספר גם מסיפורי צדיקים אחרים ולאו-דווקא על הבעל שם טוב. מעניין לעניין מסופר על חסיד אחד שאמר לרבי שהוא שמע שלקפל במוצאי שבת את ה[[טלית]] זה סגולה ל[[שלום בית]], הרבי ענה לו שהוא אינו ידוע האם קיפול הטלית זוהי סגולה לשום בית אך לקפל את השרוולים ולעזור לאישה לשטוף את הכלים זה בטוח יעזור לשלום הבית{{הערה|[https://abc770.org/testjok/%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%AA/ באתר חב"ד אין סוף]}}..

לאנשים עם ילדים הרבי הורה להקדיש לפחות חצי-שעה ביום ללימוד משותף עם בנם. בקשר לכך כמו בריכוזיים חרדיים רבים גם בחסידות חב"ד יש דגש מיוחד בתלמודי התורה ובריכוזים השונים על "אבות ובנים" שעה שבועית בה לומדים הילדים עם האבות בבית כנסת או בתלמוד תורה.
{{להשלים}}

==התייחסות מרבותינו נשיאנו==
{{להשלים}}

==ראו גם==
*[[סדר יומו של הרבי]]
*[[שמירת הזמן]]
*[[זמן]]

{{הערות שוליים}}

משתמש:חסיד של הרבי/סדר יום בחסידות חב"ד

2024-09-05T01:51:54Z

חסיד של הרבי: /* רקע */

{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:שעון 770 יפה יותר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שעון בכניסה ל[[770]]. השעון מראה על זמן וסדר]]
ה'''סדר יום בחסידות חב"ד''' מתבסס על הוראותיהם השונות של [[רבותינו נשיאנו]] והוא אינו קבוע אלא מתמקד בקווים כלליים של הוראות וסדרים השייכות בוקר, צהריים, ערב, ול[[לילה]]. הסדר יום מתמקד הן בפן ה[[רוחני]] של היום והן בפן ה[[גשמי]] שלו כאשר הדבר משתנה בהתאם לגיל ([[ילד]], [[תמים]], ו[[בעלבוס]]) ולמין ([[גבר]] או [[אשה]]).

==רקע==
{{ערך מורחב=זמן}}
מאז ומתמיד הקפידו [[רבותנו נשיאנו]] על קביעת סדרים וזמנים ביומו של כל חסיד[...]

[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שכשהיה בן[..] נתן לו אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] כ[...] רובל כדמי כיס, כשקבל את הדמי כיס התלבט אדמו"ר הריי"צ מה לקנות - ספר לימוד חדש, או שעון כיס, לבסוף החליט לקנות שעוד כיס בהסבירו שספרים - יוכל תמיד לקחת מספריית אביו אך כשיהי לו שעון שמראה גם את הרגעים (השניות) יוכל להביט בו ולקבוע: בשעה כזאת וכזאת אני קם, שעה כזאת וכזאת אני לומד, בשעה הזו 5אני מתפלל וכו' וכו'..
{{להשלים}}

==סדר היום==
מקובל שחסיד פותח ומסיים את יומו ב[[מחשבה דבור ומעשה]]. הסדר הוא שכאשר חסיד [[השכמת הבוקר|ניעור משנתו]] קודם הוא מקיים את ה[[מעשה]] -עצם הקימה, אחר-כך דיבור -אמירת [[מודה אני]], ולאחר-מכן [[מחשבה]] -ייחוד שמו במחשבתו{{הבהרה|סיבה=אני לא בטוח לגבי-זה במאה אחוז נא לברר בהמשך - נכתב [[משתמש:חסיד של הרבי|בשבילי]] נא לא לשנות!}}. וב[[לילה]] לפני שיושן הסדר הוא הפוך: קודם-כל [[מעשה]] - הכנת ה{{מונחון|נעגל וואסער|ספל-מים בקערה לנטילת ידיים בבוקר}}, לאחר-מכן [[דיבור]] - אמרית [[קריאת שמע שעל המיטה]] ו[[ברכת המפיל]], ורק אחר-כך (לאחרי שאומר המפיל וכבר נאסר עליו לדבר) [[מחשבה]] - ייחד שמו של הקב"ה ו[[חשבון נפש]] על מהלך היום.

בנוגע לסדר הלימוד הרבי אומר{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"א כסלו|היום יום כ"א אסלו]]}} ש[[בעלי בתים]] צריכים להקפיד ללמוד [[חסידות]] לכל היותר בימי [[יום שני|שני]], [[יום חמישי|חמישי]], וב[[ליל שבת]]. בעוד [[תמימים]] צריכים ללמוד לפחות שעה אחת בכל יום. על-פי הנוהג שהנהיג [[אדמו"ר הרש"ב]] בישיבות [[תומכי תמימים]] נוהגים תלמידי הישיבה ללמוד חסידות כ-3 שעות - בבוקר ובלילה, אך גם ב[[בין הזמנים]] התמימים מקפידים ללמוד לכל הפחות כשעה ביום - לרוב לפני התפילה.

===בשעות הקימה והבוקר===
[[קובץ:Shul.jpg|שמלא|ממוזער|250px|ציור המתאר חסידים שחלקם [[עבודת התפילה|מתפללים בעבודה]] וחלקם האחר עוסקים בהכנות לתפילה הכוללים התבוננות ולימוד]]
ב[[שולחן ערוך]] נכתב כי הדבר הראשון ש[[יהודי]] צריך לעשות ב[[השכמת הבוקר|קומו משנתו]] הוא להגיד [[מודה אני]] ו[[נטילת ידיים|ליטול את ידיו]]{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] אורח חיים חלק א', הלכות השכמת הבוקר סעיף ו'}}, [[הרבי]] אומר ב[[דבר מלכות תולדות (ב')|שיחת פרשת תולדות תשנ"ב]] כי מיד כשיהודי ניעור משנתו מתעוררת בו [[עצם הנשמה]] המבטאת בזעקת "יחי אדוני המלך דוד לעולם" על בסיס שיחה זו הורו מקצת מרבני חב"ד להכריז [[יחי אדוננו]] עוד-קודם אמירת מודה אני{{הערה|בין הרבנים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[זלמן נוטיק]], ועוד}}.

לפני שאוכלים או לומדים משהו צריכים לברך [[ברכות השחר]], זמן ברכות השחר הוא לרוב לאחר [[עלות השחר]], ונוהגים לברך אותם רק אחרי שהחליף את ה[[ציצית]] שישן עמה בלילה או לחילופין לאחר [[טבילה במקווה]] (בה הוא מוריד את הציצית לפני הטבילה ומחזירה לאחריה){{הערה|הסיבה לכך היא הברכה האחרונה בברכות השחר "על מצוות ציצית" שאפשר לברך אותה רק לאחר ש'''לובש''' את הציצית, לכן צריך ללבוש חדשה או להתעטף בה מחדש. מובא בשולחן ערוך אורח חיים..}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר שמברכים ברכות השחר רק אחרי רחיצת הפה.

הסדר של [[תפילת שחרית]] בחסידות חב"ד כולל הכנות רבות, ההכנות כוללות לימוד [[חסידות]], [[טבילה במקווה]], וטעימת [[מזונות לפני התפילה]]. ב[[ישיבת תומכי תמימים]] יש סדר מיוחד הנקרא "סדר חסידות בוקר" המתחיל בשעות הבוקר המוקדמות ומשך הלימוד בו הוא כשעה או יותר. ב[[בין הזמנים]] אצל [[תמימים]] וכן ביום רגיל אצל [[אברכים]] ו[[בעלי בתים]] אם יש אפשרות אז העדיפות היא [[לימוד חסידות|ללמוד חסידות]] קודם התפילה במשך כשעה, אך גם כשאין אפשרות ללמוד שעה שלימה מקיפידים ללמוד אפילו כ-5 דקות{{הערה|מסופר על הרב בן-ציון כהן מ[[כפר חב"ד]] שבתור בחור הקפיד ללמוד קודם התפילה תניא במשך כ-5 דקות, הסדר היה באותם ימים שכאשר [[תמים]] נכנס ליחדות ה[[משגיח]] כותב עליו [[דו"ח]] הכולל את [[שמירת הסדרים]] שלו, מה צריך לתקן וכו', ר' בן-ציון כהן נכנס לרבי ליחידות עם הדו"ח שכתב עליו המשגיח, בין השאר היה כתוב שם שהוא לומד חסידות לפני התיפלה "רק" 5 דקות! כשראה זאת הרבי חייך חיוך רחב והודה על-כך וניכר היה שהרבי מאוד מרוצה מכך}}! לאחר (או קודם) לימוד החסידות ו'''לפני''' התפילה טובלים ב[[מקווה]] - דבר עליו הדרו [[חסידים]] במשך הדורות ומסרו עליו את נפשם!

רק לאחר הטבילה במקווה ולימוד החסידות מתחילים בסדר התפילה עצמה. בדורות האחרונים ובפרט בדורנו זה הקפידו [[רבותינו נשיאנו]] שלפני תחילת התפילה יטעמו [[מזונות לפני התפילה|מזונות]]{{הערה|בשולחן ערוך אורח-חיים סימן פ"ט סעיף ד' כתוב שרק הרעב והחולה מותר להם לאכול קודם הפילה וסתם-כך הדבר נאסר, אך למרות מנהג חב"ד הוא שגם אדם שלא חולה אוכל מזונות קודם התפילה. הרבי הורה לרב [[אייזיק שווי]] שהקפיד שלא לכול קודם התפילה שכתיקון לדבר מעתה ואילך יואכל כל יום דבר-מה ויעורר אנשים אחרים לאכול מזונות קודם התפילה}}, אדמו"ר [[הצמח צדק]] אמר על-כך ש{{ציטוטון|עדיפה אכילה כהכנה לתפילה, מאשר תפילה כהכנה לאכילה}}{{הערה|ראה ב[https://smslarav.co.il/question/59be91e789abd30001bc9832 אתר סמס לרב]}}. קודם תחילת ה{{מונחון|קרבנות|סדר התפילה מהריני מקבל ועד לאיזהו מקומן}} מנהג חסידי חב"ד הוא ללמוד פרק תניא{{הערה|ראה שיחת חג הפורים תרצ"ו}}. הרבי אומר שקודם [[הנחת תפילין]] צריך לומר ולהתבונן בפרק מ"א בתניא עד המילים "המלך" (לרוב מניחים תפילין ב[[פרק איזהו מקומן]], אם-כי הרבי בדרך-כלל מניח תפילין ב"רבי ישמעאל" שלאחר [[איזהו מקומן]]). בנוסף ללימוד פרק התניא ופרק מ"א קודם תחילת התפילה נוהגים ללמוד את השיעור היומי ב[[תניא]] כפי שמתחלק לימי השנה. לאחר סיום תפילת שחרית אומרים את השיעור היומי בתהילים בציבור כפי שנחלק לימי החודש, תקנה זו תוקנה בהיות [[מאסר אדמו"ר הריי"צ|אדמו"ר הריי"צ במאסר]] בשנת [[תרצ"ז]] וולאחר שחרורו קובעה התקנה לדורות. יש הלומדים את השיעור היומי ב[[חומש]] מיד לאחר סיום התפילה.

סדר הלימוד לאחר תפילת שחרית אצל [[כולל אברכים|אברכי כולל]] ותלמידי ישיבות תומכי תמימים הוא לימוד עיוני ב[[נגלה]], לרוב ב[[גמרא]] האורך כמספר שעות (בישיבות תות"ל לרוב כ-3 שעות וב[[כולל]] הדבר משתנה). אצל [[בעלי בתים]] שלא לומדים ב[[כולל]] ועובדים אין משהו מיוחד בזמנים אלה הנוגעים לסדרי לימוד.

===בשעות הצהריים===
{{להשלים}}

===בשעות הערב והלילה===
יש הלומדים את [[הרמב"ם היומי|השיעור היומי ברמב"ם]] בלילה שלפני. למשל: את רמב"ם של יום שלישי כ"ג בטבת יאמר ביום שני בלילה.

לפני השינה אומרים [[קריאת שמע שעל המיטה]], זהו הזמן בו עורך חסיד [[חשבון נפש]] עם עצמו על קורו יומו, מה עשה ומה צריך עוד לתקן.
{{להשלים}}

===זמנים מיוחדים===
[[קובץ:דוכן תפילין.jpg|שמלא|ממוזער|250px|דוכן תפילין המאויש על-ידי חסידי חב"ד. [[מבצע תפילין]] ממלא חלק מסדר יומו של חסיד חב"ד בזמנו הפנוי]]
ב[[יומי דפגרא]] חסידיים{{הערה|לפירוט ראה ב[[תבנית:ימי חב"ד לפי זמנים]]}} עורכים התוועדויות בבתי חב"ד ריכוזי חב"ד ובישיבות תות"ל, ההתוועדויות נערכות לרוב בליל התאריך החסידי (חוץ מ[[י"ט כסלו]] אותו מנהג ליובאוויטש הוא לחגוג בליל כ' כסלו ולא בליל י"ט{{הערה|ראה בספר החייל - גלגולו של תמים - הוצאת [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש|ממש]]}}).

ביום [[ט"ו אלול]] יום הקמת ישיבות תומכי תמימים כלל חסידי חב"ד (כולל ילדים) נוהגים לבוא בשערי ישיבות תומכי תמימים השונות ברחבי העולם למשך זמן-מה.

[[ליל שישי]] זהו זמן המיוחד ל[[התוועדות|התתוועדויות]] בריכוזי חב"ד השונים וללימוד משותף בבתי הכנסת. ב[[770]] בכל ליל שישי יש התוועדויות לאורך [[הזאל הגדול (770)|הזאל הגדול]] המאורגנות על-ידי תלמידי ה[[קבוצה]]. בנוסף יש המארגנים בזמנים אלה התוועדויות-רחוב במקומות מרכזיים ומתוועדים עם העוברי אורח.

[[יום שישי|ימי שישי]] וערבי חגים מוקדשים בקרב חסידי חב"ד להתעסקות ב[[מבצע תפילין]], ה[[תמימים]] יוצאים למבצע תפילין החל משעות הבוקר (בחורף לאחר תפילת שחרית ובקיץ יש ישיבות שיוצאות למצבעים לאחר {{מונחון|סדר עיונא|לימוד גמרא לעיון}} קצר) ועד סמוך לכניסת השבת, בעוד ש[[נשואים]] יוצאים יותר בשעות הצהריים. [[שניים מקרא ואחד תרגום]] נתן להגיד מחצות היום של יום שישי אם-כי הרבי נוהג להגיד שניים מקרא לאחר סעודת [[ליל שבת]].

ברוב רובם של ריכוזי חב"ד בארץ ובעולם זמן תפילת שחרית של [[שבת קודש]] הוא בשעה עשר בבוקר, וזאת בהתאם לזמן התפילה ב[[770]]. ב[[שבת מברכים]] אומרים חסידי חב"ד את כל [[ספר התהילים]] בציבור קודם תפילת שחרית ולאחרי התפילה עורכים [[התוועדות]]{{הערה|ראה ב[[היום יום]] של שבתות מברכים וזה לשונו של הרבי: {{ציטוטון|אמירת כל התהילים בהשכמה. יום התוועדות}}}}. בשבתות בין [[קריאת התורה]] ל[[מוסף]] נוהגים בריכוזי חב"ד ובישיבות תות"ל שאחד מהמתפללים אומר דבר תורה על [[פרשת השבוע]], בדרך כלל נקודה מ[[שיחה|שיחה של הרבי]]. בשבתות שלפני או שיוצאים ב[[יומי דפגרא]] חסידיים נוהגים לערוך קידוש והתוועדות בבתי כנסת ובבתי חב"ד. בישיבות תות"ל כל שבת ישיבה יש התוועדות עם רבנים מהישיבה.

ב[[מוצאי שבת]] [[אדמו"ר הריי"צ]] הורה שחסידים יעשו [[מלווה מלכה]] בביתם הפרטי{{הערה|[[היום יום]] ל' סיון}}, כחלק מסעודת המלווה מלכה נהוג לטיול ידיים ולאכול פת. יש מסורת שהשתמרה אצל חסידי החצרות השונים שבמוצאי שבת יש סגולה לספר מסיפורי [[הבעל שם טוב]], הרבי אמר על-כך שהסגולה היא לספר גם מסיפורי צדיקים אחרים ולאו-דווקא על הבעל שם טוב. מעניין לעניין מסופר על חסיד אחד שאמר לרבי שהוא שמע שלקפל במוצאי שבת את ה[[טלית]] זה סגולה ל[[שלום בית]], הרבי ענה לו שהוא אינו ידוע האם קיפול הטלית זוהי סגולה לשום בית אך לקפל את השרוולים ולעזור לאישה לשטוף את הכלים זה בטוח יעזור לשלום הבית{{הערה|[https://abc770.org/testjok/%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%AA/ באתר חב"ד אין סוף]}}..

לאנשים עם ילדים הרבי הורה להקדיש לפחות חצי-שעה ביום ללימוד משותף עם בנם. בקשר לכך כמו בריכוזיים חרדיים רבים גם בחסידות חב"ד יש דגש מיוחד בתלמודי התורה ובריכוזים השונים על "אבות ובנים" שעה שבועית בה לומדים הילדים עם האבות בבית כנסת או בתלמוד תורה.
{{להשלים}}

==התייחסות מרבותינו נשיאנו==
{{להשלים}}

==ראו גם==
*[[סדר יומו של הרבי]]
*[[שמירת הזמן]]
*[[זמן]]

{{הערות שוליים}}

חדר אור ליובאוויטש

2024-09-04T14:10:11Z

חסיד של הרבי:

{{תלמוד תורה|
|שם=מוסדות אור ליובאוויטש כפר חב"ד
|תמונה=
[[קובץ:לוגו אור ליובאוויטש .jpg|250px|הסמליל של חדר אור ליובאוויטש]]
|כתובית=סמליל חדר אור ליובאוויטש
|אפיון=מוסד [[חינוך על טהרת הקודש]], לימוד [[גאולה ומשיח]]
|תאריך יסוד=[[י"א אלול]], [[תש"פ]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[כפר חב"ד]]
|מייסד=
|מנכ"ל=הרב יוסף יצחק לבקיבקר
|מנהל גשמי=
|מנהל חינוכי=הרב נועם אליאס, הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]]
|משפיע=הרב [[אריה קירשנזפט]]
|דמויות משמעותיות=
|מספר תלמידים=כ-400
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:שטח החיידר.jpg|250px|שמאל|ממוזער|השטח שעליו נבנה החיידר (במרכז)]]
[[קובץ:אור ל.jpg|250px|שמאל|ממוזער|תהלוכת ל"ג בעומר בחדר]]
'''אור ליובאוויטש''' הוא חֵיידֶר{{הערה|חֵיידֶר - כינוי מקובל לבתי ספר חרדיים לבנים, שלימודי הקודש בהם הם העיקר}} ל[[חינוך על טהרת הקודש]] ב[[כפר חב"ד]], תחתיו פועלים גם גני ילדים. שהוקם לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]]. דגש מיוחד ניתן במוסד על חינוך להתקשרות לרבי מלך המשיח ועל לימוד ענייני [[גאולה ומשיח]] כמתאים ל[[ימות המשיח|תקופתנו]]. החיידר מונה נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] כ-400 תלמידים. והוא מחולק לשני מוסדות: הכיתות הגבוהות מוכרות כמוסד תחת הזרם המוכר שאינו רשמי, ושאר הכיתות פועלות תחת זרם הממ"ח - ממלכתי חרדי.

==היסטוריה==
[[קובץ:מקימים את החיידר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טרקטור מכין את השטח להקמת מבנה החיידר]]
[[קובץ:הנחת אבן הפינה לחיידר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד הנחת אבן הפינה בהשתתפות הנהלת החיידר, חברי [[ועד מקומי כפר חב"ד]] והמועצה]]
בשנת [[תש"פ]] קבוצה של הורים ב[[כפר חב"ד]] החליטה להקים את מוסדות אור ליובאוויטש - חדר על טהרת הקודש, תוך דגש על התקשרות לרבי מלך המשיח שליט"א וחסידישקייט. לאחר מאמצים רבים, והשתדלות אצל כל הגורמים הנוגעים בדבר: במשרד החינוך, ב[[ועד כפר חב"ד]] ובמועצה האזורית שדות דן קיבל החדר החדש 'סמל מוסד' והכרה ממשרד החינוך.

הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]] והרב [[אברהם מיידנצ'יק]] מ[[בית חב"ד לאישי ציבור]] פנו לידידם המשותף, שר החינוך מר יואב גלנט בבקשה שמשרדו יכיר במוסד החדש, שר החינוך אישר את הקמת המוסד, ופעל שיקבל 'סמל מוסד' והכרה ממשרד החינוך. להצלחה היו שותפים חברי ה[[ועד מקומי כפר חב"ד]] ר' אברהם חנוכה, ר' יעקב קניג, וחבר המועצה ר' [[חיים רייכמן]] שפעלו שהמוסד יוכר רשמית מצד המועצה ומצד הועד, ואכן בסוף [[חודש סיון]] [[תש"פ]] קיבל חיידר אור ליובאוויטש 'סמל מוסד' והכרה רשמית מצד רשויות המדינה, המועצה ו[[ועד מקומי כפר חב"ד]].

ב[[י"א תמוז]] [[תש"פ]] הוכרז בצורה רשמית על הקמת החיידר במעמד חגיגי שהתקיים באולם מסעדת 770{{הערה|[https://chabad.info/news/605203/ כפר חב"ד: ערב היסטורי לייסוד חדר "אור ליובאוויטש" - חב"ד אינפו]}}, את המעמד כבדו ההורים המייסדים וההנהלה החדשה.

ב[[י"ג תמוז|י"ג]] - [[י"ז תמוז]] [[תש"פ]] ערכו מייסדי החיידר מגבית צ'ארדי{{הערה|[https://chabad.info/news/605979/ הזמן אוזל: 95% מהיעד, 3 שעות אחרונות להקמת החדר - חב"ד אינפו]}} שבמהלכו גוייסו בתוך ארבעה ימים כ-3,000,000 שקל.

לאחר הצלחת הקמפיין, נערכה התוועדות גדולה ב[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)|בית הכנסת ישראל אריה לייב]] (תפילה למשה) ב[[כפר חב"ד]], בה הכריזו על מיקום בניית החיידר. המיקום הראשוני שנבחר להקמתו היה בסמוך ל[[תלמוד תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה]] הוותיק ול[[אור שמחה כפר חב"ד|אור שמחה]]. אך לאחר זמן מה המיקום שונה לשטח הנמצא בין [[בית רבקה]] צעירות לבין משרדי [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ו[[פעילי חב"ד]].

ב[[כ' מנחם אב]], [[תש"פ]] התקיים מעמד הנחת אבן הפינה{{הערה|[https://chabad.info/news/611971/ הכתבה בחב"ד אינפו]}} לחיידר החדש. המעמד התקיים בנוכחות מצומצמת עקב מגבלות [[נגיף הקורונה]]. את המעמד כבדו ראש מועצה איזורית שדות דן מר דוד יפרח, סגן יו"ר המועצה ר' [[בנימין ליפשיץ]], יו"ר [[מטה משיח]] ר' [[שמואל הנדל]], יו"ר [[יד לילד המיוחד]] ומנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק|אגו"ח]] ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]], הורים ומייסדי החיידר.

ב[[י' באלול]] [[תש"פ]] נשלמו הקמת התשתיות והצבת מבנים יבילים עבור החדר, וב[[י"א באלול]] נפתחה שנת הלימודים בחיידר אור ליובאוויטש{{הערה|[https://chabad.info/news/616009/ היסטוריה בכפר חב"ד: נפתחו הלימודים בחדר "אור ליובאוויטש"]}}. התלמוד תורה ניזון בעיקר מתלמידים שלמדו ב[[תלמוד תורה בית חינוך ליובאוויטש]] שנסגר בשנה קודם, ובשנתו הראשונה מנה כ-250 תלמידים. נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] לומדים בחיידר - מגני הילדים ועד כיתה ח' - כ-400 תלמידים.

החדר הוא מהעמותות שהתייצבו לצד [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] במשפט שהתנהל בחודש תמוז תשפ"ג והוביל לשינוי הרכב החברים באגו"ח.

מדי שנה מכינים ילדי החיידר תערוכת מוצגים הקשורים ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ל[[תהלוכת ל"ג בעומר]] הנערכת בכפר חב"ד, ילדי החיידר צועדים בתהלוכה יחד עם התערוכה והיא בולטת במראות התהלוכה{{הערה|ראו ידיעות על כך באתר [[חב"ד אינפו]] [https://chabad.info/news/483510/ בתהלוכה בכפר חב"ד: ילדי 'חדר ליובאוויטש' במיצג של גאולה] [https://chabad.info/news/940805/ "בית השם נלך": מוצגים גאולתיים מרהיבי עין בכפר חב"ד] [https://chabad.info/in-focus/1089672/ עגלות גאולתיות ב'תהלוכה' בכפר חב"ד].}}.

==עקרונות המוסד==
*'''גישה חינוכית:''' חיזוק ההתקשרות הפנימית לרבי מלך המשיח, חיזוק יראת שמים פנימית אצל החניך, טיפוח מידות טובות ודרך ארץ, החדרת תודעת הגאולה כך שהחניך חי ונושם גאולה ומשיח, והדבר משליך ישירות על לימודו והתנהגותו במשך כל שעות היממה.

*'''גישה לימודית:''' לימודי קודש במשך כל היום כולו, כיתות קטנות - בשביל שכל תלמיד יקבל יחס אישי בהתאם למעמדו ומצבו, דגש על פיתוח רגש אהבה של התלמיד ללימוד התורה. אחריות הנהלת המוסד על החניך בכל שעות היממה.

* '''גישה חסידית:''' המחנכים במוסד הם יראי שמים ומקצועיים השומרים על קשר איכותי ועקבי בין המחנך לחניך,.

==צוות החיידר==
;חברי הנהלה
*הרב [[יעקב קעניג]]
*הרב [[מנחם טל]]
*הרב [[יוסף יצחק אופן]]
*הרב [[מאיר בוסטומסקי]]
*הרב [[מנחם מענדל טאלער]],
*הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]]

*'''מנכ"ל''' - הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר (ראשון לציון)|יוסף יצחק לבקיבקר]]
*'''משפיע''' - הרב [[אריה קירשנזפט]]
'''מנהל חינוכי''';
*מנהל שכבה צעירה - הרב [[נועם אליאס]]
*מנהל שכבה בוגרת - הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]]

;מורים
*הרב משה חיים עמית
* הרב [[תומר רטהאוז]]
*הרב יהושע אלישביץ
*הרב שמואל מיפעי
*הרב [[אברהם מרקוביץ]]
*הרב שניאור שקולניק
*הרב שלום בער וילהלם
*הרב מנחם מענדל מרנץ
*הרב שניאור זלמן אבצן
*הרב תמיר מרקוביץ
*הרב מוטי פרידמן
;עוזרי מלמדים
*הרב אהרן ברים
;מורים בשעות פרטניות
*הרב אפרים פישל קעניג
*הרב הרשי מיידנצ'יק

;בעבר
*'''משפיע''' - הרב [[זושא פוזנר]] עד לפטירתו
*'''מנהל''' - הרב [[שלמה רייניץ (כפר חב"ד)|שלמה רייניץ]] - עד לשנת [[תשע"ה]]
*'''מורה פרטני''' - הרב אביחי פנחס רוטשילד עד לניסן תשפ"ד

==ראו גם==
*[[ת"ת בית ליובאוויטש]]
*[[אהלי תורה כפר חב"ד]]
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]

==לקריאה נוספת==
*'''מוסד שהוא נס''', [[שבועון בית משיח]] גיליון י' טבת תשפ"א עמוד 22

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/605572 מגשימים חלום: מקימים את החדר בכפר של הרבי] {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/617644/?old חדר ב-90 שניות] {{וידאו}} {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/news/605696/ היסטוריה: החדר החדש קיבל 'סמל מוסד' ממשרד החינוך] {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/news/611971/ כפר חב"ד: הונחה אבן פינה לחדר "אור ליובאוויטש"] {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/child/619767/ כפר חב"ד: עלון חדש לחדר אור ליובאוויטש] {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/news/673766/ כפר חב"ד: מאות ילדי "אור ליובאוויטש" בתהלוכת "העקשנים"] {{חב"ד אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]

תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)

2024-09-04T14:07:00Z

חסיד של הרבי:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה שנפתחה ב-[[תשס"ו]]|אחר=ישיבת אחי תמימים ראשון לציון (תשי"ב - תשס"ה)|ראו=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש, ראשון לציון
|תמונה=ראשלצ ברבאק.jpg
|כתובית=מבנה פנימיית הישיבה (עד לחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] שכנו בו אף ה'זאל' וחדר האוכל)
|אפיון= ישיבה גדולה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ו]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=קריית קאליב ראשון לציון.
|ראש הישיבה=הרב [[שמעון ויצהנדלר|שמעון וייצהנדלר]]
|מנהל גשמי=
|מספר תלמידים=כ-36
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש]], מגזין החייל.
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:התוועדות יט כסלו תשעא ישיבת ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט בכסלו]] [[תשע"א]] בישיבה. נואם: ה[[משפיע]] הרב [[אברהם מייזליש]]]]
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] ב[[ראשון לציון]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב יואל רוזן ובראשה עומד הרב [[שמעון ויצהנדלר]] והיא מישיבות חב"ד הבודדות שמצהירה לאי לימוד ליב"ה ואינה רשומה במוסדות המדינה. נכון לשנת [[תשפ"ה]] לומדים בישיבה כ-36 [[תמימים]].

==היסטוריה==
הישיבה הוקמה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב [[שי הרמתי]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[שמעון וויצהנדלר]] והרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם קעניג]]. בעת הקמתה היא נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעוד לא בשלו אצלם התנאים להשתלב בישיבת [[תומכי תמימים]] ותיקה. בשנת [[תש"ע]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים כך שכיום כל תלמידי הישיבה הינם כאלה.

בשנת [[תשע"ב]] נפתחה בישיבה מסגרת של [[מכון סמיכה]], בראשה עומד הרב [[אלחנן רקובר]] מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מדי שבוע לתלמידי הישיבה.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-40 תלמידים.

== מבנה הישיבה ==
בתקופת הקמתה על ידי הרב יואל רוזן הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול ברחוב פינסקר. בשנת [[תשס"ט]] עברה למזרח העיר (שיכון המזרח) לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב{{הערה|על קריית קאליב היה מענה מהרבי לישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] (לפני שעברה ל[[כפר חב"ד]]) לשאלתם בדבר מיקום הישיבה בקריית קאליב: "עוד חזון למועד".}}. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת. בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] עברו החדר אוכל וזאל הישיבה למבנה חדש ברחוב טיבוביץ בעיר. (המבנה בו שוכנת אף ה[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה]]) הנמצא במרחק קצר מהמבנה הוותיק, בעוד הפנימייה נשארה במקומה.
==מפעולות הישיבה==
[[קובץ:החייל.png|250px|שמאל|ממוזער|ספר החייל]]הישיבה גדולה בראשון לציון מתאפיינת בעיקר בפעילויות אותם מארגנים תלמידיה, מהם נתן למנות:* '''[[פרסום משיח]]''' - בכל יום יוצאים ה[[תמימים]] למבצע פרסום משיח על ידי תליית [[דגל משיח|דגלים]] והדבקת פוסטרים (על חשבון זמנם הפנוי ומחוץ לסדרים).

* '''[[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו מעיינותיך]]''' - מדי [[ליל שישי]] מתארגנים מספר קבוצות של תמימים שמחלקים עלונים לשבת (בעיקר גיליונות [[אחרית הימים (גיליון)|אחרית הימים]] ו[[שיחת הגאולה]]) ברחבי הארץ.
* '''[[מבצע קידוש]]''' - מדי [[ליל שבת]] יוצאים מספר תמימים מהישיבה לזכות יהודים בשמיעת [[קידוש]] (מיסודו של הרב [[זלמן נוטיק]]).
* '''[[הקהלת קהילות]]''' - התמימים בישיבה הולכים מידי שבת להקהלת קהילות בעשרות בתי כנסת (בעיקר בערים [[ראשון לציון]] ו[[בת ים]]).
* לומדים [[חסידות]] עם אברכים שאינם חב"דיים ב[[חברותא]] ובאופן ווירטואלי.

* מדי שבוע עולה סרטון לרשת ובו תימצות ה[[דבר מלכות]] השבועי.
* מדי יום מפיצים התמימים חומר על הגאולה בצמתי הכבישים.

* בליל שישי מתקיימת [[התוועדות חסידית|התוועדות]] רחוב במקומות מרכזיים בראשון לציון והסביבה.
* שיעורים בישיבות - מדי שבוע מגיעים התמימים לישיבות לא חב"דיות באזור ולומדים איתם את שיחות ה[[דבר מלכות]].
* כינוסי מקורבים - כמה פעמים במהלך השנה מתקיים כינוס למקורבים של התמימים במבצעים, המקורבים מגיעים לישיבה ומקבלים חומר חסידי וגאולתי.

== הוצאה לאור ==
{{ערך מורחב|החייל - סיפורו של תמים}}
החל מחודש [[אייר]] [[תשע"ח]] החל לצאת לאור על ידי תלמידי וצוות הישיבה גיליון 'החייל' הכולל כתבות תורניות בנושאים הנלמדים בישיבה וכתבות השקפה חסידיות, הגיליון נקרא בשם 'החייל' על שם המדור המרכזי בגיליון, המספר את סיפורו של תמים בדור השביעי ומבוסס על דמויות ומקרים שאירעו בישיבה לאורך השנים, בשנת [[תשפ"א]] לוקט המדור לספר שיצא לאור בהוצאת [[ממש]] בשם [[החייל - סיפורו של תמים|החייל]]. מיד לאחר סיום כתיבת פרק החייל החלו בכתיבת חלקו השני של הספר שנקרא בשם "הלמדן" המבוסס גם הוא על אירועים שאירעו בישיבה.

בנוסף לכך מזמן לזמן מוציאה הישיבה לאור קובץ מפרשים המלקט את המפרשים העוסקים בסוגיות הנלמדות בישיבה מסוכמים ומבוארים על ידי רבני הישיבה. האחראי להוצאת הקובץ הוא הרב [[יוסף יצחק רוך]] ר"מ ומשפיע בישיבה. כמו כן בשנת תשפ"א החל לצאת קובץ מפרשים לסדרי הלכה.

לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"ב]] הוציאה הישיבה ספר [[הערות התמימים ואנ"ש]] (290 עמודים) ובו מאמרים עם פיענוחים, קובץ 'אוצרות' ובו פירושים של רבותינו נשיאנו על [[מסכת שבת]] שנלמדה בשנה ההיא בכלל ישיבות תות"ל בעולם, והערות של התמימים ורבני הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/755599/ תות"ל ראשל"צ: מנחת עשיר – קובץ הערות לכבוד י' שבט] {{אינפו}}}}.

== צוות הישיבה ==
[[קובץ:חלוי"צ גינזבורג בישיבה.png|שמאל|ממוזער|הרב גינזבורג מוסר שיעור בישיבה]]
[[קובץ:שמעון וייצהנדלר.jpg|250px|שמאל|ממוזער|ראש הישיבה הרב וייצהנדלר]]
* [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], [[ר"מ]] שיעור ב' ומשפיע שיעור ג'- הרב [[שמעון וייצהנדלר]].
* הרב [[מאיר בוסטומסקי]] - חבר הנהלה.
* הרב יוסף יצחק רוך - משגיח ר"מ וחבר הנהלה.
* הרב [[אהרן קעניג|אהרן אברהם קעניג]] - מנהל גשמי.

;[[משפיע]]ים:
* הרב ישראל קופצ'יק - משפיע שיעור ג'
* הרב [[בן ציון פרישמן|חיים אלתר בן ציון פרישמן]] - משפיע שיעור ב'
* הרב [[חיים משה אלפרוביץ' (ראשון לציון)|חיים משה אלפרוביץ']] - משפיע שיעור א'
* הרב אברהם זאב רייכמן - משפיע שיעור ב'
* הרב שמואל שניאור מזרחי - משפיע שיעור א'

;[[ר"מ|רמי"ם]]:
* הרב מאיר טביב - ר"מ שיעור א'
* הרב [[חיים טל]] - ר"מ שיעור א'
* הרב [[אלחנן רקובר]] - ר"מ שיעור ג'

;[[נו"נ]]:
* הרב [[שמואל מרדכי נוטיק]]
* הרב ירחמיאל רוך
* הרב מאיר כהן
* הרב יעקב יצחק בלום
* הרב [[יעקב לנצ'נר]]
* הרב [[לוי יוסף יצחק קראוס]]
* הרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם מענדל קעניג]]

;[[משגיח]]ים:
* הרב אליעזר יוסף חי קלנגל (משגיח ראשי)
* הרב אביחי פנחס רוטשילד

===צוות הישיבה בעבר===
*הרב [[טוביה בולטון]] - נו"נ בישיבה (עד שנת [[תשפ"ג]])
*הרב [[לב לייבמן]] - משפיע בישיבה (עד שנת [[תשפ"ד]])
*הרב [[שי הרמתי]] - [[ראש הישיבה]] (תשס"ו - תשס"ט).
*הרב יואל חיים רוזן - מנכ"ל הישיבה (תשס"ו - תשע"ח).
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - ר"מ ומשפיע.
*הרב [[ינון ששון]] משגיח ומשפיע (תשע"א - תשע"ט).
*הרב [[אברהם בן ציון מייזליש]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"א - תשע"ה).
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע ראשי (תשע"ה - תשע"ט).
*הרב [[זלמן נוטיק|זלמן ניסן פנחס נוטיק]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"ט - תשפ"א).

== הישיבה הקטנה ==
{{ערך מורחב|תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)}}
לקראת שנת הלימודים תשפ"א קיבלה הנהלת הישיבה הגדולה כמה מכתבים מהרבי שליט"א מלך המשיח על הרחבת הישיבה, ובהתאם לכך הוחלט להקים גם [[ישיבה קטנה ראשון לציון|ישיבה קטנה בעיר]] כסניף של הישיבה הגדולה, לצוות ההרכב הראשוני של הישיבה התמנה [[זלמן פלדמן|הרב זלמן פלדמן]] כמנהל רוחני, הרב [[לוי דורון]] והרב [[שלום דובער טאלער]] כמשפיעים, הרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם קעניג ]] כיועץ חינוכי והרב חי קלנגל כמשגיח.

==קישורים חיצוניים==
* [http://totrashlats.com/ אתר בו מופיעים שיעורים מרבני הישיבה]
* [https://sinun770.org/author/UCklgrgpjvlw-NMkw_LDjhmQ/#tab2 ערוץ יוטיוב המכיל שיעורים מרבני הישיבה] באתר סינון חב"ד
* [https://drive.google.com/drive/folders/1F-6pbw2LhJEEz03oesAn9N6rlCJm7hNA תקיית 'גוגל דרייב' המכילה את גליונות 'החייל' שיו"ל על ידי הישיבה] {{PDF}}
* [https://drive.google.com/file/d/1ug5Ub-mfXgQ7T8pBLeMcj6dKq1SqWsO0/view קובץ הערות התמימים ואנש, י' שבט תשפ"ב] {{PDF}}
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/20688.htm סימפוזיון משיח וגאולה ו' אייר] בישיבת תות"ל ראשון לציון באתר {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/tag/?term=ישיבת%20תומכי%20תמימים%20ליובאוויטש%20ראשון%20לציון ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ראשון לציון] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/sichat_hageula/Life/23407.htm בראשון לציון התכוננו לגאולה ב'ערב חב"ד'] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/moshiach/17880.htm ראשון לציון • התמימים חנכו מקום מיוחד למלך המשיח בהיכל הישיבה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/chabad/24572.htm חגיגת סיום הרמב"ם בישיבת ראשון לציון] באתר הגאולה {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל: ראשון לציון}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2024-09-03T15:09:14Z

חסיד של הרבי: צנזור מילים בוטות מהאתר

__NEWSECTIONLINK__
{{קיצור דרך|[[חב:אד]]}}
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - קהילה]]



== תקלות באתר - 3 ==

[[קובץ:שינויים אחרונים בבאג.png|ממוזער|400px|הדף 'שינויים אחרונים' בשגיאה]]
{{א|שיע.ק}}, התקלות באתר תוקפות שוב.

אציין את התקלות שתוקפות אצלי:

דפים רבים נפתחים באופן מוזר (ראה תמונה), דפים רבים לא נפתחים ומציגים את הטקסט "This site can’t be reached" למשך זמן רב, הדפים לא נפתחים ונטענים באיטיות, הפופאפ המציג את התקציר (הפתיח) של הערך לא עובד למעט פעמים בודדות ואם הוא עובד - רק לעיתים הוא עובד כראוי, ולא מציג את הדפים מוזר (כנ"ל). ומסיימים בטוב. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 11:00, י' באדר ב', ה'תשפ"ד.
:שכחתי להוסיף: כמה זמן לאחר הכניסה לחשבון אחרי מעבר בין דפים בחב"דפדיה אני מוצא את עצמי מחוץ לחשבון. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 13:17, י' באדר ב', ה'תשפ"ד.
::מקווה שבזמן הקרוב יהיה לנו מתכנת שיבצע ריענון כללי ופתרון בעיות ספציפיות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באדר ב' ה'תשפ"ד 20:01, 20 במרץ 2024 (UTC)
:::ישר כח גדול. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:13, י' באדר ב', ה'תשפ"ד)
::::כנראה שגלשת באינטרנט איטי, אז האתר נפתח לאט ולכן גם לא נטען בו ה-css וזה נראה אצלך תקול (ויסתדר לך אם תעשה רענון), לאחרונה חב"דפדיה נפתחת לי די מהר ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד • 18:10, 27 במרץ 2024 (UTC)
:::::{{א|חלוקת קונטרסים}} מוזר, כי ממש עכשיו פתחתי את col ואינפו ואת חב"דפדיה, אינפו ו-col נפתחו מיד ועבדו כמו שצריך - משא"כ חב"דפדיה דווקא שנפתחה לאט מאוד, הייתי צריך לסגור את ה"window" ולפתוח שוב, ולהכנס שוב לחב"דפדיה (ובכ"מ הדפים נטענו באיטיות אציין שבד"כ האיטיות בטעינת הדפים היא כשאני פותח את האתר, לאחר זמן הדפים נטענים מהר יותר). [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (13:07, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד).
::::::הבעיה היא אכן ספציפית בחב"דפדיה. לא ברור לי עדיין למה.--[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד, 18:36 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!

== מרחב 'טיוטה' ==

{{מפעילי מערכת}} אבקש להוסיף את המרחב 'טיוטה' לחב"דפדיה. יכול להועיל. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 19:18, י"א באדר ב', ה'תשפ"ד.
:למה צריך את זה?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:28, י"ב באדר ב', ה'תשפ"ד)
::{{א|יוסף בן מלמד}} אתייג גם {{מפעילי מערכת}}, אבקש לגעת במספר נקודות: א': המרחב טיוטה הוא שונה מהמרחבים האישיים בכך שהוא מרחב ציבורי. ממש כמו שכל המשתמשים יכולים לערוך את הערך [[ניגון]], כך גם כל המשתמשים יוכלו לערוך את הערך [[טיוטה:ניגון]]. עכשיו מה קורה כשהטיוטה מוכנה? אבקש להוסיף: לדעתי כדאי, גם אם לא יוסיפו את המרחב הנ"ל: ב'המכלול' (מסתמא גם בויקיפדיה, רק שלא בדקתי את זה) קיים דף בשם "המכלול:העברת דפי טיוטה". בדף זה מי שכותב טיוטה במרחב האישי שלו או טיוטה במרחב טיוטה הציבורי, כותב את שם הערך כשהוא מוכן ומתייג "מנטרים", מבקש שהם יעברו על הערך ויתנו אישור להעביר אותו למרחב הראשי.

::מאוד כדאי ליצור כזה דף בחב"דפדיה, שכל הטיוטות יעברו דרכו, למנות אחראים על הדף שיעברו על הטיוטות ויחליטו מה אפשר להעביר ומה לא. (צריך ליצור תבנית כמו "חב"דפדים פעילים" ו"מפעילי מערכת" שתתייג את האחראים).

::כך רק ערכים טובים מספיק, בעל הקשר חב"די מספיק, בעל חשיבות מספיקה, מנוסחים היטב - יצטרפו לערכים במרחב הראשי.

::בעצם, כל מי שירצה ליצור ערך יצטרך ליצור אותו במרחב האישי או הטיוטה, לעבוד עליו היטב, בלי חפיפות ועבודה מהירה, ואז להגיש אותו בדף והאחראים יבדקו את הערך.

::אם אכן יעשו דבר שכזה, אזי א': ערכים חדשים יהיו טובים הרבה יותר. ב': המרחב 'טיוטה' יהיה נצרך יותר, כך שכמה משתמשים יוכלו לעבוד יחד על ערך אחד. אוסיף: בשביל שהערכים בחב"דפדיה יהיו טובים באמת אחרי עבודה טובה, הדף הזה נצרך בהחלט. כך כל ערך חדש יעבור בדיקה של משתמשים ותיקים. שוב, גם אם לא יצרפו את המרחב 'טיוטה', אבקש ליצור את הדף, כדי שהערכים בחב"דפדיה יהיו טובים יותר. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 10:18, י"ב באדר ב', ה'תשפ"ד.
:::צוברענגען משיח, הרעיון שהבאת כאן הוא מעולה ממספר בחינות, וכפי שהיטבת להסביר.

:::ראה, אני מבין שאת המרחב ראית באתר המכלול, אך בחב"דפדיה הרבה פחות זקוקים למרחב הזה מאשר במכלול (ובטח ויקיפדיה) כיון שכאן (קודם כל רוב הערכים נוצרים ע"י משתמש ותיק שבלחיצת כפתור מעלה את הערך לחב"דפדיה) נוצרים ערכים בודדים בשבוע ואין עבודה רבה למפעילים (ולכל משתמש אחר שיכול לעשות זאת) לעבור על דפים חדשים שנוצרו, אם הערך ראוי לחב"דפדיה מה טוב, באם לא אזי מעבירים למרחב הראשי או מציבים תבנית למחיקה.

:::קל ופשוט.

:::אינני חושב שבאמצעות מרחב זה הערכים בחב"דפדיה ישתפרו פלאים. בכ"מ את המרחב לא יכולים ליצור מפעילים רגילים אלא מנהלי ממשק. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:06, ט"ו באדר ב', ה'תשפ"ד)
::::אפשר ליצור מרחב כזה, אבל מסכים שאין כאן את ההיקף באנציקלופדיות אחרות ולכן נראה לי פחות נחוץ. מה שכן נחוץ זה מעקב אחר ערכים חדשים והחזרה למרחב הטיוטה האישי במקרה שהם (בכלל או עדיין) לא ראויים למרחב הערכים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ד 08:44, 25 במרץ 2024 (UTC)
:::::לדעתי מרחב טיוטה לא נצרך, אבל זה באמת יכול להיות רעיון טוב שבכדי ליצור ערכים במרחב הראשי צריך הרשאה מיוחדת ולכתחילה כל אחד יהיה חייב ליצור ערכים במרחב האישי ולבקש את העברתם ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד • 18:14, 27 במרץ 2024 (UTC)
::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} אשמח שהעניין יקודם. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (18:53, י"ז באדר ב', ה'תשפ"ד).
:::::::מה יקודם? דעתי היא שאין צורך במרחב טיוטה, בשביל זה יש את המרחב האישי. הצעתי רעיון שיהפוך את האנציקלופדיה מאנציקלופדיה חופשית לסגורה חלקית, יש בזה מעלות וחסרונות אבל לא נראה לי שזו כוונת בוני האתר ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 12:19, 28 במרץ 2024 (UTC)
::::::::כמובן, התכוונתי לכך שבשביל ליצור ערך יצטרכו לכתוב אותו במרחב הראשי ולבקש אישור לפרסם. האם יהיה אפשרות לכך שיהיה אפשר לערוך ערכים קיימים (במרחב הראשי) אבל ליצור ערכים לא יוכלו? [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (12:56, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד).
:::::::::אם רוצים הכל אפשרי. בכל אופן זה לא שייך למשתמשי האתר אלא למנהלי האתר כפי ראות עיניהם. (לע"ע נראה שהם בחרו באנציקלופדיה חופשית...) ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 23:28, 28 במרץ 2024 (UTC)

== אישים שלא ידועה שנת לידת / פטירתם ==

אני טועה שפעם היתה קטגוריה כזו? אני משום מה לא מוצא אותה כעת. האם היה דיון והוחלט למחוק אותה? חיפשתי אותה בין השאר בקטגוריה 'אישים לפי שנים' ולא מצאתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:41, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד 15:41, 28 במרץ 2024 (UTC)
:הייתה כזו קטגוריה בעבר, בשם [[:קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]], אני (יוצר הקטגוריה) מחקתי אותה מחוסר חשיבות (ראה [[שיחת קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם|כאן]]). אם אתה מעוניין לפתוח שוב את הקטגוריה, יש ברשימת תרומות שלי את כל הערכים מהם הסרתי את הקטגוריה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:47, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד)
::אני חושב שכדאי ליצור תבנית שתוצב בערכי אישים שלא מצוין בהם שנת לידה/פטירה/נישואין (אפשר גם שהתבנית תוסיף את הערך לקטגוריה). בעז"ה אמצא לכך זמן. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (10:11, י"ט באדר ב', ה'תשפ"ד).
:::אם עושים את זה, לדעתי כדאי תבנית נפרדת לכל עניין (לידה ופטירה). לגבי נישואין אני די מפקפק בחשיבות העניין. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשפ"ד 18:10, 28 באפריל 2024 (IDT)

== מכתבים ==

מישהוא יודע מתי החלו המכתבים לצאת לא מתוקתקים אלא מוקלדים?
(זה צריך להיות בין סיוון מ"ט - ניסן נ"א.)
כמו"כ (באם אי - מי יודע) אשמח לקבל צילום של מכ' מתוקתק ומכ' מוקלד - עם תאריכים קרובים.[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 14:49, ג' בניסן, ה'תשפ"ד 14:49, 11 באפריל 2024 (IDT)

== תלמידים השלוחים בישיבות ==

האם שייך לכתוב את שמות התלמידים השלוחים בערכים השייכים לישיבות? אני סבור שלא, כי זה מידע ממש לא רלוונטי אבל אני רואה שיש שכתבו, אם כן, נראה שאם כותבים שנה אחת יהיה כבר נכון לכתוב היסטוריה של כל שנה, וזה קצת מסורבל. מה דעתכם?--[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 16:11, ו' בניסן, ה'תשפ"ד 16:11, 14 באפריל 2024 (IDT)
:בלתי אנציקלופדי, ממש כמו לכתוב שמות של תלמידים של אותה שנה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:15, ו' בניסן, ה'תשפ"ד)
::לכאורה כן, באם היו שם 'דמויות' שאח"כ צמחו וכו'. לענ"ד.[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 16:28, ו' בניסן, ה'תשפ"ד 16:28, 14 באפריל 2024 (IDT)
:::[[א|אורח לרגע...]] לדמויות שצמחו יכתְבו בערכם את עברם, בעיתו ובזמנו... אנו לא נותנים אינפורמציה מסוג "ישיבה זו אירחה בקירבה למשך שנה מספר "גדולים" עתידיים..." והענין מובן. אני עם ר' [[א|יוסף בן מלמד]] --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 17:14, ז' בניסן, ה'תשפ"ד 17:14, 15 באפריל 2024 (IDT)
::::מסכים, לדעתי גם ר"מ או משפיע שלימד רק שנה בישיבה אין טעם לכתוב בערך על הישיבה את זה. ערך על הישיבה צריך להכיל פרטים מהותיים ומשמעותיים, איש צוות חולף בד"כ לא מטביע חותם ולא מהווה חלק משמעותי מהיסטוריית הישיבה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בניסן ה'תשפ"ד 14:50, 24 באפריל 2024 (IDT)

==תקלות באתר - 4? 5? כבר לא סופר... ==
התקלות באתר כבר בלתי נסבלים. {{א|שיע.ק}} הושיעה נא! אולי יחוס אולי ירחם... [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 17:30, 18 באפריל 2024 (IDT)
:ב"ה {{א|Men770}} לקח על עצמו את משימת השדרוג זה יקח עוד זמן, אבל לפחות אני יכול לבשר על אור בקצה המנהרה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בניסן ה'תשפ"ד 14:44, 24 באפריל 2024 (IDT)
::תזכורת.... [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 23:30, 8 במאי 2024 (IDT)

==שיוך לקטגוריית משפחות==
עד כמה שידוע לי אין כללים רשמיים לשיוך אישים לקטגוריית משפחה. למשל "מנחם כהן" שנישא לרעייתו לבית "לוי", הוא ובניו יכללו גם בקטגורייה של משפחת לוי. אך השאלה שלי היא על חתניו של כהן - ונכדיו, האם גם הם יכללו בקטגוריה של משפחת לוי? היכן עוברים הגבולות? האם גם אדם שאימו של סביו הייתה ממשפחת "לוי" ניתן לשייך אותו לקטגוריה הזו? סתם שאלה קטנה עם משמעות גדולה... [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 03:09, 16 במאי 2024 (IDT)
:גם לי מאוד מציק העניין, הרבה קטגוריות צריכות להימחק לפי כלל זה שעדיין לא כתוב. לדעתי קטגוריה צריכה לכלול '''רק''' אנשים ששמם הוא כשם הקטגוריה, לא חתנים, ודאי לא נכדים (למעט אנשים ששינו את שם משפחתם). כבר חשבתי מזמן ליצור מספר כללים להוספת ויצירת קטגוריות אך עדיין לא עלה בידי, אולי אעשה זאת בהזדמנות קרובה. אם תוכל אתה ליצור את הכללים, אודה לך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (03:48, ח' באייר, ה'תשפ"ד)
::לא זוכר להצביע איפה בדיוק הכלל נכתב, אבל אם אני זוכר נכון כבר היה בו דיון והכלל שנקבע היה שכותבים רק דור אחד קדימה, כלומר בקטגוריה של משפחת פינסון לדוגמא, יכללו גם החתנים ששם הנעורים של רעייתם הוא משפחת פינסון, כי הקשר שלהם לקטגוריה הזו הוא ישיר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:24, ח' באייר, ה'תשפ"ד 08:24, 16 במאי 2024 (IDT)
:::באמת הגיע הזמן להוסיף ולעדכן את הקווים מנחים לכתיבת ערכים, שהם או לא מעודכנים או שלא מפורטים... מתייג {{א|שיע.ק}} שכמובן צריך את הסכמתו למהלך כזה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 20:23, 16 במאי 2024 (IDT)
::::שלום חברים, מסכים עם הצורך להגדיר. לא יודע מה נכון יותר עם חתנים או בלי, פורטו כאן נימוקים לכאן ולכאן. אפשר להצביע ולעשות כדעת הרוב. (נ.ב. לא צריך הסכמה שלי. אבל בדברים מהותיים כאן כדאי להתייעץ עם מפעילים או משתמשים ותיקים). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשפ"ד
:::::כעת בדרך כלל הקטגוריות כוללות חתנים אך לא בניהם וזו גם דעתי הכלל הזה גם לא יחייב מחיקה מסיבית מקטגוריות וגם לא מחיקה מסיבית של קטגוריות כי נראה שרוב עורכי חב"דפדיה מודעים לכלל הזה גם אם הוא לא נכתב במפורש [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ט' באייר 16:46, 17 במאי 2024 (IDT)
::::::אכן דובר על זה באולם דיונים בעבר. יש לכלול גם חתנים בקטגוריה ולא רק בנים. לקבלת תוצאה לפי שם משפחה מדויק בלבד קיים דפי פירושונים על משפחות. וכדאי שגם שם הכלל יהיה כמו בקטגוריות, שכשיש יותר מ-5 ערכי אישים עם שם משפחה זהה יהיה ניתן ליצור דף פירושונים. אני מסכים שבדוגמא שהובאה (קטגוריה משפחת כהן וכד') יהיה קצת בלאגן ואולי אפשר להחריג אותה, אבל שאר האתר יהיה יחסית קל לחיפוש קרובים. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו באייר ה'תשפ"ד • 22:20, 23 במאי 2024 (IDT)
::::::::דיברו על זה לפני כמה חודשים ואמרו לכתוב בנים שהתחתנו וחתנים!--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''צריכים להרחיב את בית משיח!''' ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[ו' בשבט]] [[ה'תשפ"ד]] 22:33, 25 במאי 2024 (IDT)

== שדרוג מהירות==

שלום חברים, השדרוג אתמול היה פעולה אחת כהקדמה לשדרוג כללי שממנו יסתעפו פרטי שדרוג שונים. באופן כללי נעשתה פעולה של הכנסת שירות (קלאודפלייר) שתפקידו לשדרג ולזרז את פעולת האתר. המתכנת ציין שבגלל שהאתר בנוי על התוכנה הייחודית של ויקי (ששונה ממרבית האתרים), הוא לא בטוח מה תהיה ההשפעה. אשמח לשמוע גם מכם האם אתם מרגישים שינוי שיפור בגלישה באתר? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באייר ה'תשפ"ד 22:06, 23 במאי 2024 (IDT)

:א.דוקא אני חושב שזה יותר נהיה גרוע כי מתי שאני עורך ואני שומר זה כותב שיש שגיאה. ב. מה עם מה שדיברנו על מספר הצפיות בדפים שיהיה אפשר לראות זאת באתר? [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי|יחי המלך]] 22:24, 23 במאי 2024 (IDT)
::א. תודה רבה על ניסיון השיפור. ב. בהמשך למה שכתב לעיל משתמש [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]], אכן העבודה ב[[חב"דפדיה]] נהייתה יותר איטית וקשה, כשאני בא לשמור ערך, אני צריך ללחוץ כמה פעמים שמירה עד שבאמת ישמר. בברכה לבשורות טובות <font color="{{#בחר:ירוק|
שחור=black|
לבן=white|
אדום=red|
ארגמן=Crimson|
מג'נטה=Magenta|
ורוד=pink|
כתום=orange|
צהוב=yellow|
זהב=Gold|
ירוק=green|
ליים=Lime|
ירוק בהיר=Lime|
חאקי=khaki|
חום=brown|
ערמון=Maroon|
אפור=Gray|
כסף=silver|
טורקיז=turquoise|
כחול=blue|
אינדיגו=indigo|
שזיף=Plum|
סגול=purple|
#ברירת מחדל=ירוק}}
">[[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]] 23:31, 23 במאי 2024 (IDT)
אני לא ראיתי שהיא איטית תודה[[משתמש:לחשוב רבי|לחשוב רבי]] - [[שיחת משתמש:לחשוב רבי|שיחה]], 00:43, י"ט באייר, ה'תשפ"ד 00:43, 27 במאי 2024 (IDT)
===סקר דעת קהל===
תודה על התגובות, במוצ"ש (ליל ל"ג בעומר) בוצע שדרוג שדרוג אחר - שדרוג של השרת, חשוב לנו מאוד לדעת האם אתם רואים שיפור כעת ממוצ"ש ואילך.[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באייר ה'תשפ"ד 16:16, 26 במאי 2024 (IDT)
:מן הסתם החברה היו עסוקים בתהלוכות ב"ה, עדיין אשמח לעדכון מכל משתמש שיכול לכתוב, האם וכמה אתם רואים שינוי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באייר ה'תשפ"ד 19:32, 27 במאי 2024 (IDT)
::נטען יותר מהר--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''צריכים להרחיב את בית משיח!''' ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[ו' בשבט]] [[ה'תשפ"ד]] 20:49, 27 במאי 2024 (IDT)
:::{{שכויח}} על ניסיונות השדרוג. אצלי זה עדיין איטי לפעמים, עם כי פחות גרוע ממה שהיה לפני. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 21:48, 27 במאי 2024 (IDT)
::::רציתי להתייחס להודעה הזו כבר שבוע שעבר (בפסקה הקודמת) אך לא עשיתי זאת כדי לוודא שבאמת יש פחות תקלות, האתר הרבה יותר מהיר ב"ה מאשר בעבר, פחות נתקע ויותר זורם, לדף השינויים האחרונים לוקח כ-8 שניות להיטען (עדיין יחסית איטי, אך סביר), מה שבעבר לקח יותר זמן. ישר כח גדול שיע {{כפיים}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:32, כ' באייר, ה'תשפ"ד)
:::::האתר אכן מהיר יותר. יישר כח. אגב, בשינויים האחרונים זה תלוי כמובן כמה שינויים מוגדר לך שתראה. אצלי מוגדר ל-50 ונפתח לחלוטין תוך כ-4 שניות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 03:55, כ"א באייר, ה'תשפ"ד 03:55, 29 במאי 2024 (IDT)
::::::באמת היה לי בראש לבדוק תוך כמה זמן נטען הדף כשמוגדר 50 שינויים, אך נשכח ממני (אצלי מוגדר 1000), ישר כח אליהו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (14:17, כ"א באייר, ה'תשפ"ד)
:::::::אכן העבודה באתר כעת הרבה יותר מהירה! תודה רבה! [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]] 22:29, 29 במאי 2024 (IDT)
::::::::ייש"כ, הרב שייע! {{חיוך רחב}} בברכה[[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי|יחי המלך]] 23:25, 29 במאי 2024 (IDT)

==סמל חב"דפדיה==
מדוע הסמל כולו בירוק (עשרת המבצעים) והמזוזה צבעוני? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 06:08, כ"ג באייר, ה'תשפ"ד
:כי זה שעשה אחד המשתמשים שלנו. למיטב זכרוני לא מדובר היה בגרפיקיאי שזה מקצועו... אפשר להציע סמל חדש ומשודרג [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באייר ה'תשפ"ד 02:53, 2 ביוני 2024 (IDT)
::הגיע הזמן. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 04:13, כ"ה באייר, ה'תשפ"ד.
==משחיתים חדשים==
לאחרונה הגיעו משחיתים חדשים לאתר. בבקשה {{מפעילי מערכת}} לוודא שהאנונימים שמשחיתים בחב"דפדיה יחסמו! לפעמים אף מפעיל מערכת לא באתר, ואז התפקיד שלי זה רק לשים לו אזהרה. {{א|שיע.ק}} ו{{א|יוסף בן מלמד}} הושיעא נא! ואגב, שיע מתי אתה עושה את אחי מפעיל? בברכה [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!!! [[כ"ז באייר]] [[ה'תשפ"ד]]17:46, 4 ביוני 2024 (IDT)
:נחסם. להבא, נא לא להשאיר הודעה כפולה בשני דפי שיחה ולא לבצע תיוג כפול. נ.ב. האתר לא קרס או משהו.. סה"כ משחית. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:05, כ"ז באייר, ה'תשפ"ד)

== תבנית יומית ==

מי יודע למה [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%27_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F&type=revision&diff=688718&oldid=617807 זה] לא שינה את הדף הראשי? מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}} 16:52, 7 ביוני 2024 (IDT)
:לא הבנתי למה כוונתך [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] 16:55, 7 ביוני 2024 (IDT)
::לאחר שינוי כזה יש לנקות את המטמון של הדף (ראה כפתור 'רענון העמוד הראשי'), אז השינוי הרצוי יופיע, טיפלתי בזה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:15, א' בסיוון, ה'תשפ"ד)

== הצעה לפרוייקט ==

הכנסתי היום קישור לוידאו רלוונטי של [[רבי לילדים]] בערך [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%9B%D7%9D&action=historysubmit&type=revision&diff=692681&oldid=670646 וביום שמחתכם]. אני חושב שאפשר לעשות פרוייקט נפלא וממש מעשיר ומועיל לחב"דפדיה - לקשר את [https://drive.google.com/drive/folders/0B-kak7_gd6siWDhBb3F2TFdfWWM?resourcekey=0-DlMzej0fjLqDNFzG4fSXog הסרטונים] שלהם לערכים רלוונטיים. למשל סיפורים על רביים או על נושאים בעבודת ה', ניגונים ועוד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בסיוון ה'תשפ"ד 12:27, 17 ביוני 2024 (IDT)

== היפך המדיניות! ==

ישנם ערכים רבים הפותחים ב - "הרבי מלך המשיח שליט"א".

[לדוגמה - [[בלתי מוגה]] [[ועד כתבי קודש|ועד כתבי קודש,]], [[מרכז ההפצה ממש]] בפיסקה היסטוריה, [[דברי משיח]], וכהנה רבות.]

ומועתק בזאת ממדיניות ח"פ:"תארי אדמו"רי חב"ד - במרחב הערכים הכללי צריכים להיות אחידים. על הרבי יש לכתוב בתואר -הרבי. ההדגשה בדבר נצחיות חייו של הרבי ותפקידו כמלך המשיח יופיעו בערכים הרלוונטיים. בשאר הערכים לא יתווספו תארים אלו. לגבי שאר אדמו"רי חב"ד, התייחסות במרחב הערכים תהיה בליווי התואר האחיד: 'אדמו"ר' (ולא 'רבי' ואחרים)".[[משתמש:0|0]] - [[שיחת משתמש:0|שיחה]], 22:52, י"ד בסיוון, ה'תשפ"ד 22:52, 20 ביוני 2024 (IDT)

:[[משתמש:0|0]] אתה מוזמן לתקן זאת (אם כי יש דברים שיותר קריטיים לחב"דפדיה, ערך הכתוב בצורה לא אנציקלופדית יותר מציק מתואר לא אחיד). [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:28, ט"ו בסיוון, ה'תשפ"ד 00:28, 21 ביוני 2024 (IDT)
::ייש"ב.[[משתמש:0|0]] - [[שיחת משתמש:0|שיחה]], 23:48, ט"ז בסיוון, ה'תשפ"ד 23:48, 22 ביוני 2024 (IDT)

== לכלל יוצרי הערכים ==

לקהלא קדישא, יוצרי הערכים שליט"א.

כאשר אתם מעתיקים ערך מועקיפעדיא תורידו - עכ"פ - את כל המלל הלא - מענין\רעלעוואנטי שמופיע שם. כמו - שם העיר בפולנית, בפורטוגזית ואיזה מושל הקים אותה לפני 546 שנה.

בתקווה להבנה. [[משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 12:20, י"ז בסיוון, ה'תשפ"ד 12:20, 23 ביוני 2024 (IDT)
:אני מניח שזה עוזר לחפש את העיר בגוגל מפות וחבל לדעתי שהורדת בערך [[קוריץ]] אבל אם זה עושה לך טוב אז שיהיה לך לבריאות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 13:07, י"ז בסיוון, ה'תשפ"ד
::{{א|שפי"ץקייט}} גם לדעתי צודק {{א|אליהו ב.}} וחבל להוריד את הפרטים הטכניים וכו' מהערך הנ"ל. אחדד, לא הייתי טורח לחקור ולנסח ולכתוב את המידע הזה, אבל אם הוא כבר זמין וקיים, ובס"ה מוסיף לערך מידע מעשי טכני שאין איתו שום בעיה לרוח וערכי חב"ד. צריך לזכור כל הזמן שהמטרה שלנו הפצת המעיינות. 15:36, 26 ביוני 2024 (IDT)

== עיצוב הדף הראשי ==

ואם אנחנו כבר מתחדשים. אז הגיע הזמן לעיצוב מחודש של העמוד הראשי. מוזמנים להציע הצעות לשיפור על ידי גרסאות בדף הבא: [[עמוד ראשי/עיצוב]]. ולדון עליהם ב[[שיחה:עמוד ראשי/עיצוב]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בסיוון ה'תשפ"ד 12:56, 24 ביוני 2024 (IDT)
:העמוד ראשי באמת חייב שיפוץ. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 18:59, 24 ביוני 2024 (IDT)
::אם כבר התחדשות עסקינן, אני חושב שיהיה ממש חזק לשים את העיצוב של וקטור 2022 כברירת המחדל באתר (בדומה למה שעשו בויקליפה) במקביל להחלפת הסמל של חב"דפדיה ו/או עיצוב מחודש של הדף הראשי. מתייג {{א|שיע.ק}} (בתקווה שלא נמאס לך כבר מהתיוגים החוזרים ונשנים ...) [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 02:16, 7 ביולי 2024 (IDT)
:::ואם כבר מתחדשים.... האם רק אצלי האתר כ"כ איטי? כמעט ולא ניתן לערוך בו! [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 21:43, ט' באב, ה'תשפ"ד 21:43, 13 באוגוסט 2024 (IDT)
::::לא רק אצלך וזה כבר הרבה זמן. זו הסיבה שאני לפחות עורך רק בדפי שיחה אין לי עצבים לערוך ערכים שלמים בשביל שהכל ימחק לי אחרי זה... אומרים שהמתכנת לא מצליח לטפל בבעיה הזו. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 22:00, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

== דרושים לחב"דפדיה באנגלית ==

{{חב"דפדים פעילים}}, ב"ה חב"דפדיה באנגלית בהקמה. בשלב זה היא לא פתוחה לציבור הרחב. דרושים לנו בדחיפות משתמשים שיודעים לפחות אנגלית בסיסית כדי לקחת חלק במיזם האדיר הזה. תחשבו אם חב"דפדיה בעברית יצרה כזו מהפכה, מה תעשה חב"דפדיה באנגלית... בזמן שכיום רוב היהודים עדיין לא דוברי עברית, שלא לדבר על הגויים.

ב"ה יש לנו כבר לפחות משתמש אחד שמתרגם ערכים ברמה גבוהה ומקצועית.

מה אנחנו מחפשים?

א. משתמשים שמכירים איך אתר ויקי צריך להיות בנוי, תבניות, תמונות וכו'. לצורך כך לא נדרש ידע רציני באנגלית מספיק ידע בסיסי בלבד. במיוחד בשלבי ההקמה של האתר זה נחוץ מאוד. (תרומות כאלו אפשר לעשות גם עם גוגל טרנסלייט).

ב. משתמשים שיודעים לכתוב אנגלית ברמה טובה ומקצועית. (כמובן שלא שייך לכתוב ערכים באנציקלופדיה עם גוגל טרנסלייט וכו').

כל מי שמתאים או שיכול לרתום לעניין אנשים אחרים, נא לפנות אלי במייל או בטלפון +972548147703 shia.wik - gmail.com [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בסיוון ה'תשפ"ד 00:54, 26 ביוני 2024 (IDT)

== ויקיטקסט חבד ==

מה קורה עם המיזם ויקיטקסט חבד?
איך הוא עדיין לא קם?[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]], 08:03, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ד
:הוא קם רק שלא פרסמו לציבור קישור
::{{א|ד.ר}} הנה קישור [https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 לאתר] [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - כ"ד בסיוון 15:57, 30 ביוני 2024 (IDT)
הפרסום בשלב ראשון הוא רק ל'מעגל הפנימי' אם וכאשר האתר יהפוך לראוי לפרסום בעז"ה, הוא יפורסם וכמובן גם נקשר אליו מכאן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בסיוון ה'תשפ"ד 18:43, 1 ביולי 2024 (IDT)

== עם מי הסיפור הזה? ==

חסיד הלך ליד הגבול. פגש אותו השומר ושאל אותו בכעס: מי אתה, מהיכן אתה מגיע ולהיכן אתה הולך?
ניגש אלי החסיד ושאל אותו: כמה אתה מקבל לשעה? 6 רובל, ענה לי השומר.
"אשלם לך כפליים, ובלבד שתשאל אותי כל יום שאלה זאת"!

עם מי היה הסיפור? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 17:55, כ"ה בסיוון, ה'תשפ"ד 17:55, 1 ביולי 2024 (IDT)
:בחיפוש ברשת מצאתי רק את הטקסט הבא, ציטוט:
מי אתה? מה אתה עושה כאן ולאן אתה הולך?

מעשה ברב זקן שהיה בדרכו לתפילת שחרית באחת הערים של רוסיה הסובייטית. לפתע ניצב למולו שוטר חמוש, כיוון אליו את רובהו ושאל בתקיפות:
"מי אתה? מה אתה עושה כאן? לאן אתה הולך?"
הרבי חייך ופנה בשקט אל השוטר:
"אדוני השוטר, כמה משלמים לך עבור העבודה הזאת שלך?"
"עשרים קופיקות ביום, למה?" השיב השוטר בחשדנות.
"אני רוצה לבקש ממך טובה", אמר הרב, "אשלם לך עוד עשרים קופיקות ליום, אבל אתה חייב להבטיח לי שבכל בוקר בדרכי לתפילה, תחכה לי כאן, תעצור אותי ותשאל: מי אתה? מה אתה עושה כאן? ולאן אתה הולך?"

(סיפור חסידי עממי)
:סוף ציטוט. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בסיוון ה'תשפ"ד 18:42, 1 ביולי 2024 (IDT)
::תודה רבה! [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 00:19, כ"ו בסיוון, ה'תשפ"ד 00:19, 2 ביולי 2024 (IDT)
:אני שמעתי סיפור זה מסופר על הבעש”ט הק’, שהיה הולך למקווה מוקדם בבוקר ובדרך פגשו יהודי מסויים, וביניהם התנהל השיח הנ”ל[[משתמש:אויספירן די כוונה|אויספירן די כוונה]] - [[שיחת משתמש:אויספירן די כוונה|שיחה]], 22:23, ו' בתמוז, ה'תשפ"ד 22:23, 12 ביולי 2024 (IDT)

==הצבעה על סמליל חדש!!!==
הדיון וההצבעה תתקיים כאן: [[חב"דפדיה:אולם דיונים/סמליל]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בסיוון ה'תשפ"ד 15:33, 26 ביוני 2024 (IDT)
:בהתרגשות ובשמחה מעדכן שהתחדשנו. תודה רבה לכל מי שהשתתף בדיון. לא היינו מגיעים לתוצאה הנאה הזו בלעדיכם. נ.ב. לסמל יתווסף בעז"ה 'ב"ה כדי שהוא יופיע בראש כל דף שלנו. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשפ"ד 23:24, 13 באוגוסט 2024 (IDT)
::איך זה שבמחשב כבר מופיע הסמל החדש, ובפלאפון בתצוגת מחשבים עדיין הישן? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 20:12, י' באב, ה'תשפ"ד
:::צריך לנקות את המטמון. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:30, י' באב, ה'תשפ"ד)
::::לא עזר. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:44, י' באב, ה'תשפ"ד
:::::מזל טוב! להעיר, שצריך להוסיף כעת ב"ה באופן כל שהוא, מה שהיה בסמליל הישן וכעת 'נפל'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:58, י' באב, ה'תשפ"ד 21:58, 14 באוגוסט 2024 (IDT)
::::::אצלי גם בפלאפון בתצוגת מחשב יש את הסמליל החדש. הוספתי ב"ה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באב ה'תשפ"ד
:::::::יישר כח גדול! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:05, י"א באב, ה'תשפ"ד 08:05, 15 באוגוסט 2024 (IDT)
::::::::למה עדיין מופיע אצלי הסמל הישן? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 05:22, ט"ו באב, ה'תשפ"ד
:::::::::נראה לי רק אצלך זה ככה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:07, ט"ו באב, ה'תשפ"ד)
::::::::::הסתדר ב"ה. כיף לעבוד ולראות את הסמל החדש והמקצועי. יישר כח גדול. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 05:00, י"ז באב, ה'תשפ"ד

== ישר כח ==

ישר כח על השדרוג בפופאפ! [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]], 14:30, א' בתמוז, ה'תשפ"ד.
:אציין שלפעמים מוצג הפופאפ הישן, ולעיתים גם זה וגם זה... [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]], 14:31, א' בתמוז, ה'תשפ"ד.
::הפופאפ הישן היה זמני כברירת מחדל עד שתותקן ההרחבה. כעת הורדתי אותו מברירת מחדל. מי שעדין נפתח לו שניהם ורוצה רק את החדש או להיפך מוזמן לגשת ל{{העדפות|גאדג'טים}} ולהוריד/להוסיף את ה-V ליד הפופאפ. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ח' באב ה'תשפ"ד • 17:11, 12 באוגוסט 2024 (IDT)

== כלל מול פרט ==

מישהוא ניסה להבין אי פעם את שיטת ב"ש בכלל (כלל מול פרט)? (חוץ ממה שכתוב בהערה בשיחה חט"ז תרומה ד), שאינו מבואר דיו וכו)?--אורח לרגע... -

== הוצאת ספרי רבותינו ==

{{חב"דפדים פעילים}} מאז ומקדם ידעתי (ואף ידוע) אשר 'מדיניותה' של 'חבד'פעדיע היא כהצד המשיחיסטי וכו'.

::ובהתאם לכך ה"ה הסגנון בכ"מ, ובפרט בהערכים "האוהל הק'", "הרבי", ג' תמוז ועוד - ולא עליהם באתי להעיר פה. (אף שלכאו' הי' צ"ל בערך האוהל הק' התייחסות - עכ"פ - לדעת ''חלק'' '''(רוב מכריע)''' מקהל חסידי חב"ד, אשר מתייחסים אל מקום זה גם כמקום מנוחתו דהוד כ"ק רבינו, [וצ"ע למה '''כן''' מופיע (בפיסקת 'האוהל') "רבבות מבקרים במקום במשך השנה כולה ובעיקר בי' שבט, '''ג' תמוז''',... ואולי צריך למחוק, כדי שלא יתעוררו "ספקות באמונה"...] - כפי שנעשה בערך ג' תמוז - "בקרב חסידי חב"ד ישנם דעות שונות.... '''רוב''' החסידים מאמינים, שהרבי ממשיך וכו' עכ"ל, שישנה נתינת מקום וכו'. {ה"ה בערך כיפת יחי, תשנ"ד (כנ"ל), ועוד (הל' '''רוב''').

::::וכ"ה יחס אתר זה למחלוקת [[הוצאת ספרים קה"ת|קה"ת]] - ו[[ועד להפצת שיחות|ול"פ]], אשר נוקטים כהצד דול"פ. (וכמסתעף מזה - גם "המכון להפצת תורתו של משיח", ועוד, שהינם 'ב"כ' דול"פ הנ"ל. ואין כאן מקומו - )

- אלא אשר נפלאתי ונשתוממתי, אשר בערכים על ספרי כ"ק אדנ"ע, (למעט הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח, [[תורת שלום - ספר השיחות|תו"ש סה"ש]], קו' העבודה וקו' חנוך לנער - ) מופיעה השער - בלאט, וכ"ה ברשימת הדפוסים - כפי שי"ל ע"י... "מערכת אוצר החסידים", "קה"ת", גופים חדשים אשר לא שערום אבותינו, [למי שאינו מבין - אי"ז הגופים אשר קיימים מאז ומקדם, כ"א קבוצת 'תמימים' ש'כואב' להם ללמוד מתוך הספרים כפי שנדפסו ע"י 'מינים' ו'אפיקורסים' עפ"ל, או בספרים בהם נד' (בד"כ - במק"א!) התואר "זי"ע", רח"ל, על כ"ק אדמו"ר (וצ"ע מדוע אינם מסתפקים בלקרוע ולתקן, כמנהגם בקודש, אלא נאלצים לקרוע את כל הספר - והמעשים ידועים), ולכן 'נאלצו' להדפיסם מחדש (חוץ מב-770 ומחוצה לו (דוכן המכירות שלהם) לא ראיתי הו' זו (אין כוונתי על חח"ל והדומה...) - ולהעיר, אשר מידת תפוצתם (והדפסתם...) אינה עולה על כמה מאות עותקים) וכו'.

אני מניח שאי"צ לבאר את טעותם - אם יהיה אשתדל להשיב.

ואלי מהראוי למחוק את הערך על קה"ת ואוצר החסידים (הוא קצרמר בלאה"כ)? או עכ"פ לשכתבם מחדש, שעברו בשנות העצמות כו' (תשע"...) לידי החסידים המקושרים המאמינים וכו'?

כוונתי בכל הנ"ל - מדיניותכם הינה '''מ ת ו נ ה'''. וכפי שאינכם בונים ערך על 'הרחבת' [החרבת] בית חיינו ע"י בחירי התמימים לפני כ"וכ חדשים ש.ז., וכן שאין איזכורים לכך שהרבי 'עובר בשביל', חלוקות הדאלארן וכו' של היום וכו' וכו' -

כך גם נא להחזיר את הבעלות על ספרי חב"ד, ל[[הרבי|נשיא חב"ד]], ולאלו שרבינו מינם על ההו"ל.[[משתמש:XXX2|XXX2]] - [[שיחת משתמש:XXX2|שיחה]], 15:44, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 15:44, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
:{{א|XXX2}} מה הקשר שאתה בא להקניט?
דבר שני טעות היא בידך שרוב חסידי חב"ד הם הצד האנטי אלא ההפך הוא הנכון.
אני מצטט מדבריך: {{ציטוטון|כך גם נא להחזיר את הבעלות על ספרי חב"ד, ל[[הרבי|נשיא חב"ד]], ולאלו שרבינו מינם על ההו"ל.}} לצערי אתה טועה גם כאן כי הבעלות על הספרים היא של הרבי בלבד לא ע"י חבורת מחרחרי ריב כמו קרינסקי וחבורתו. מצפה לתשובה נכונה האמיתית. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 16:13, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
::{{א|XXX2}} לקראת סיום החופשה אני מציע לך לנצל אותה לדברים יותר מועילים. בכבוד ובברכה ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 16:56, כ"ט באב, ה'תשפ"ד ''(2 בספט' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

:::1. הקשר נובע מערך שקראתי (סה"מ תרס"ג, למי שמתעניין), ואכן אין קשר לאולם הדיונים, בהיותו, כידוע, רצף אחיד של דברים הקשורים זל"ז בחוט השני...
:::(2. על הרוב - לא אתווכח, למרות שמוכח.)
:::3. לא הבנתי מה הקשר לקרינסקי וקהילת 'מחרחרי ריב' לבין זה שהרבי - כן, אותו אחד שאתה לומד את תורתו וכו', ואף יש עליו ערך [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|פה]] - נתן לידיהם את האחריות והזכות הנ"ל. למי שזה מפריע וחושב שהיתה טעות בבחירת האנשים הלא נכונים - אפשר לשלוח לפה ohel@ohelchabad.org את תלונותיכם.
:::4. ייש"כ על ההצעה. אולם אני לא נמצא בחופשה - ע"ע ימי החופש [ימי החושך]...[[משתמש:XXX2|XXX2]] - [[שיחת משתמש:XXX2|שיחה]], 17:06, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 17:06, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
::::{{א|XXX2}} המייל שצירפת פה הוא שלך? בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 17:15, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
אני מצטרף לקריאתו של 2xxx . לא אמור להיות להם ולכוותיהו נתינת מקום[[משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 17:17, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 17:17, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
:::::5. לא. זה כתובת המייל אליה שולחים רבבות חב"דניקים וכלל עמינו בקשות אל רבינו.
:::::6. ייש"כ.[[משתמש:XXX2|XXX2]] - [[שיחת משתמש:XXX2|שיחה]], 17:19, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 17:19, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
::::::{{א|חסיד של הרבי}} רק אתה יכול להתמודד עם הילדים האלו. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 17:20, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
:::::::בבקשה לענות '''לעניין'''. ['''כלומר:''' לא להעיר על המיקום של השאלה (הראשון שלא חתם את שמו), לא להיכנס למילים (למי יש יותר קולות. חב"ד שבדרך לגאולה), ואין צורך לתת לי המלצות לשעות הפנאי] מי שקשה לו - מצטער, אני לא הכתובת.
אם יש מישהוא ומשהוא ענייני - יכול לענות. בציפייה לגאולה.[[משתמש:XXX2|XXX2]] - [[שיחת משתמש:XXX2|שיחה]], 17:26, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 17:26, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
::::::::{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} אין צורך לענות, וכבר אמרתי שהחופשה מסתיימת בקרוב. כוח"ט ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 21:26, כ"ט באב, ה'תשפ"ד ''(2 בספט' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
{{שבירה}}{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} אכן אין עניין לענות להם. יום אחרון של החופש... אם בכל זאת אתה מרגיש צורך עז בנפש לענות להם - אתה מוזמן להוסיף עוד ערך ב[[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם:מלחמתה של תורה|מיזם:מלחמתה של תורה]] שהוכיח את יעילותו מול ילדי החופש. בברכת יחי המלך המשיח '''שליט"א'''. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 18:07, 3 בספטמבר 2024 (IDT)

חב"דפדיה:אולם דיונים

2024-09-03T15:07:21Z

חסיד של הרבי: /* הוצאת ספרי רבותינו */

__NEWSECTIONLINK__
{{קיצור דרך|[[חב:אד]]}}
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - קהילה]]



== תקלות באתר - 3 ==

[[קובץ:שינויים אחרונים בבאג.png|ממוזער|400px|הדף 'שינויים אחרונים' בשגיאה]]
{{א|שיע.ק}}, התקלות באתר תוקפות שוב.

אציין את התקלות שתוקפות אצלי:

דפים רבים נפתחים באופן מוזר (ראה תמונה), דפים רבים לא נפתחים ומציגים את הטקסט "This site can’t be reached" למשך זמן רב, הדפים לא נפתחים ונטענים באיטיות, הפופאפ המציג את התקציר (הפתיח) של הערך לא עובד למעט פעמים בודדות ואם הוא עובד - רק לעיתים הוא עובד כראוי, ולא מציג את הדפים מוזר (כנ"ל). ומסיימים בטוב. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 11:00, י' באדר ב', ה'תשפ"ד.
:שכחתי להוסיף: כמה זמן לאחר הכניסה לחשבון אחרי מעבר בין דפים בחב"דפדיה אני מוצא את עצמי מחוץ לחשבון. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 13:17, י' באדר ב', ה'תשפ"ד.
::מקווה שבזמן הקרוב יהיה לנו מתכנת שיבצע ריענון כללי ופתרון בעיות ספציפיות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באדר ב' ה'תשפ"ד 20:01, 20 במרץ 2024 (UTC)
:::ישר כח גדול. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:13, י' באדר ב', ה'תשפ"ד)
::::כנראה שגלשת באינטרנט איטי, אז האתר נפתח לאט ולכן גם לא נטען בו ה-css וזה נראה אצלך תקול (ויסתדר לך אם תעשה רענון), לאחרונה חב"דפדיה נפתחת לי די מהר ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד • 18:10, 27 במרץ 2024 (UTC)
:::::{{א|חלוקת קונטרסים}} מוזר, כי ממש עכשיו פתחתי את col ואינפו ואת חב"דפדיה, אינפו ו-col נפתחו מיד ועבדו כמו שצריך - משא"כ חב"דפדיה דווקא שנפתחה לאט מאוד, הייתי צריך לסגור את ה"window" ולפתוח שוב, ולהכנס שוב לחב"דפדיה (ובכ"מ הדפים נטענו באיטיות אציין שבד"כ האיטיות בטעינת הדפים היא כשאני פותח את האתר, לאחר זמן הדפים נטענים מהר יותר). [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (13:07, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד).
::::::הבעיה היא אכן ספציפית בחב"דפדיה. לא ברור לי עדיין למה.--[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד, 18:36 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!

== מרחב 'טיוטה' ==

{{מפעילי מערכת}} אבקש להוסיף את המרחב 'טיוטה' לחב"דפדיה. יכול להועיל. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 19:18, י"א באדר ב', ה'תשפ"ד.
:למה צריך את זה?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:28, י"ב באדר ב', ה'תשפ"ד)
::{{א|יוסף בן מלמד}} אתייג גם {{מפעילי מערכת}}, אבקש לגעת במספר נקודות: א': המרחב טיוטה הוא שונה מהמרחבים האישיים בכך שהוא מרחב ציבורי. ממש כמו שכל המשתמשים יכולים לערוך את הערך [[ניגון]], כך גם כל המשתמשים יוכלו לערוך את הערך [[טיוטה:ניגון]]. עכשיו מה קורה כשהטיוטה מוכנה? אבקש להוסיף: לדעתי כדאי, גם אם לא יוסיפו את המרחב הנ"ל: ב'המכלול' (מסתמא גם בויקיפדיה, רק שלא בדקתי את זה) קיים דף בשם "המכלול:העברת דפי טיוטה". בדף זה מי שכותב טיוטה במרחב האישי שלו או טיוטה במרחב טיוטה הציבורי, כותב את שם הערך כשהוא מוכן ומתייג "מנטרים", מבקש שהם יעברו על הערך ויתנו אישור להעביר אותו למרחב הראשי.

::מאוד כדאי ליצור כזה דף בחב"דפדיה, שכל הטיוטות יעברו דרכו, למנות אחראים על הדף שיעברו על הטיוטות ויחליטו מה אפשר להעביר ומה לא. (צריך ליצור תבנית כמו "חב"דפדים פעילים" ו"מפעילי מערכת" שתתייג את האחראים).

::כך רק ערכים טובים מספיק, בעל הקשר חב"די מספיק, בעל חשיבות מספיקה, מנוסחים היטב - יצטרפו לערכים במרחב הראשי.

::בעצם, כל מי שירצה ליצור ערך יצטרך ליצור אותו במרחב האישי או הטיוטה, לעבוד עליו היטב, בלי חפיפות ועבודה מהירה, ואז להגיש אותו בדף והאחראים יבדקו את הערך.

::אם אכן יעשו דבר שכזה, אזי א': ערכים חדשים יהיו טובים הרבה יותר. ב': המרחב 'טיוטה' יהיה נצרך יותר, כך שכמה משתמשים יוכלו לעבוד יחד על ערך אחד. אוסיף: בשביל שהערכים בחב"דפדיה יהיו טובים באמת אחרי עבודה טובה, הדף הזה נצרך בהחלט. כך כל ערך חדש יעבור בדיקה של משתמשים ותיקים. שוב, גם אם לא יצרפו את המרחב 'טיוטה', אבקש ליצור את הדף, כדי שהערכים בחב"דפדיה יהיו טובים יותר. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 10:18, י"ב באדר ב', ה'תשפ"ד.
:::צוברענגען משיח, הרעיון שהבאת כאן הוא מעולה ממספר בחינות, וכפי שהיטבת להסביר.

:::ראה, אני מבין שאת המרחב ראית באתר המכלול, אך בחב"דפדיה הרבה פחות זקוקים למרחב הזה מאשר במכלול (ובטח ויקיפדיה) כיון שכאן (קודם כל רוב הערכים נוצרים ע"י משתמש ותיק שבלחיצת כפתור מעלה את הערך לחב"דפדיה) נוצרים ערכים בודדים בשבוע ואין עבודה רבה למפעילים (ולכל משתמש אחר שיכול לעשות זאת) לעבור על דפים חדשים שנוצרו, אם הערך ראוי לחב"דפדיה מה טוב, באם לא אזי מעבירים למרחב הראשי או מציבים תבנית למחיקה.

:::קל ופשוט.

:::אינני חושב שבאמצעות מרחב זה הערכים בחב"דפדיה ישתפרו פלאים. בכ"מ את המרחב לא יכולים ליצור מפעילים רגילים אלא מנהלי ממשק. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:06, ט"ו באדר ב', ה'תשפ"ד)
::::אפשר ליצור מרחב כזה, אבל מסכים שאין כאן את ההיקף באנציקלופדיות אחרות ולכן נראה לי פחות נחוץ. מה שכן נחוץ זה מעקב אחר ערכים חדשים והחזרה למרחב הטיוטה האישי במקרה שהם (בכלל או עדיין) לא ראויים למרחב הערכים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ד 08:44, 25 במרץ 2024 (UTC)
:::::לדעתי מרחב טיוטה לא נצרך, אבל זה באמת יכול להיות רעיון טוב שבכדי ליצור ערכים במרחב הראשי צריך הרשאה מיוחדת ולכתחילה כל אחד יהיה חייב ליצור ערכים במרחב האישי ולבקש את העברתם ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד • 18:14, 27 במרץ 2024 (UTC)
::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} אשמח שהעניין יקודם. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (18:53, י"ז באדר ב', ה'תשפ"ד).
:::::::מה יקודם? דעתי היא שאין צורך במרחב טיוטה, בשביל זה יש את המרחב האישי. הצעתי רעיון שיהפוך את האנציקלופדיה מאנציקלופדיה חופשית לסגורה חלקית, יש בזה מעלות וחסרונות אבל לא נראה לי שזו כוונת בוני האתר ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 12:19, 28 במרץ 2024 (UTC)
::::::::כמובן, התכוונתי לכך שבשביל ליצור ערך יצטרכו לכתוב אותו במרחב הראשי ולבקש אישור לפרסם. האם יהיה אפשרות לכך שיהיה אפשר לערוך ערכים קיימים (במרחב הראשי) אבל ליצור ערכים לא יוכלו? [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (12:56, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד).
:::::::::אם רוצים הכל אפשרי. בכל אופן זה לא שייך למשתמשי האתר אלא למנהלי האתר כפי ראות עיניהם. (לע"ע נראה שהם בחרו באנציקלופדיה חופשית...) ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 23:28, 28 במרץ 2024 (UTC)

== אישים שלא ידועה שנת לידת / פטירתם ==

אני טועה שפעם היתה קטגוריה כזו? אני משום מה לא מוצא אותה כעת. האם היה דיון והוחלט למחוק אותה? חיפשתי אותה בין השאר בקטגוריה 'אישים לפי שנים' ולא מצאתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:41, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד 15:41, 28 במרץ 2024 (UTC)
:הייתה כזו קטגוריה בעבר, בשם [[:קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]], אני (יוצר הקטגוריה) מחקתי אותה מחוסר חשיבות (ראה [[שיחת קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם|כאן]]). אם אתה מעוניין לפתוח שוב את הקטגוריה, יש ברשימת תרומות שלי את כל הערכים מהם הסרתי את הקטגוריה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:47, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד)
::אני חושב שכדאי ליצור תבנית שתוצב בערכי אישים שלא מצוין בהם שנת לידה/פטירה/נישואין (אפשר גם שהתבנית תוסיף את הערך לקטגוריה). בעז"ה אמצא לכך זמן. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (10:11, י"ט באדר ב', ה'תשפ"ד).
:::אם עושים את זה, לדעתי כדאי תבנית נפרדת לכל עניין (לידה ופטירה). לגבי נישואין אני די מפקפק בחשיבות העניין. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשפ"ד 18:10, 28 באפריל 2024 (IDT)

== מכתבים ==

מישהוא יודע מתי החלו המכתבים לצאת לא מתוקתקים אלא מוקלדים?
(זה צריך להיות בין סיוון מ"ט - ניסן נ"א.)
כמו"כ (באם אי - מי יודע) אשמח לקבל צילום של מכ' מתוקתק ומכ' מוקלד - עם תאריכים קרובים.[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 14:49, ג' בניסן, ה'תשפ"ד 14:49, 11 באפריל 2024 (IDT)

== תלמידים השלוחים בישיבות ==

האם שייך לכתוב את שמות התלמידים השלוחים בערכים השייכים לישיבות? אני סבור שלא, כי זה מידע ממש לא רלוונטי אבל אני רואה שיש שכתבו, אם כן, נראה שאם כותבים שנה אחת יהיה כבר נכון לכתוב היסטוריה של כל שנה, וזה קצת מסורבל. מה דעתכם?--[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 16:11, ו' בניסן, ה'תשפ"ד 16:11, 14 באפריל 2024 (IDT)
:בלתי אנציקלופדי, ממש כמו לכתוב שמות של תלמידים של אותה שנה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:15, ו' בניסן, ה'תשפ"ד)
::לכאורה כן, באם היו שם 'דמויות' שאח"כ צמחו וכו'. לענ"ד.[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 16:28, ו' בניסן, ה'תשפ"ד 16:28, 14 באפריל 2024 (IDT)
:::[[א|אורח לרגע...]] לדמויות שצמחו יכתְבו בערכם את עברם, בעיתו ובזמנו... אנו לא נותנים אינפורמציה מסוג "ישיבה זו אירחה בקירבה למשך שנה מספר "גדולים" עתידיים..." והענין מובן. אני עם ר' [[א|יוסף בן מלמד]] --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 17:14, ז' בניסן, ה'תשפ"ד 17:14, 15 באפריל 2024 (IDT)
::::מסכים, לדעתי גם ר"מ או משפיע שלימד רק שנה בישיבה אין טעם לכתוב בערך על הישיבה את זה. ערך על הישיבה צריך להכיל פרטים מהותיים ומשמעותיים, איש צוות חולף בד"כ לא מטביע חותם ולא מהווה חלק משמעותי מהיסטוריית הישיבה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בניסן ה'תשפ"ד 14:50, 24 באפריל 2024 (IDT)

==תקלות באתר - 4? 5? כבר לא סופר... ==
התקלות באתר כבר בלתי נסבלים. {{א|שיע.ק}} הושיעה נא! אולי יחוס אולי ירחם... [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 17:30, 18 באפריל 2024 (IDT)
:ב"ה {{א|Men770}} לקח על עצמו את משימת השדרוג זה יקח עוד זמן, אבל לפחות אני יכול לבשר על אור בקצה המנהרה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בניסן ה'תשפ"ד 14:44, 24 באפריל 2024 (IDT)
::תזכורת.... [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 23:30, 8 במאי 2024 (IDT)

==שיוך לקטגוריית משפחות==
עד כמה שידוע לי אין כללים רשמיים לשיוך אישים לקטגוריית משפחה. למשל "מנחם כהן" שנישא לרעייתו לבית "לוי", הוא ובניו יכללו גם בקטגורייה של משפחת לוי. אך השאלה שלי היא על חתניו של כהן - ונכדיו, האם גם הם יכללו בקטגוריה של משפחת לוי? היכן עוברים הגבולות? האם גם אדם שאימו של סביו הייתה ממשפחת "לוי" ניתן לשייך אותו לקטגוריה הזו? סתם שאלה קטנה עם משמעות גדולה... [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 03:09, 16 במאי 2024 (IDT)
:גם לי מאוד מציק העניין, הרבה קטגוריות צריכות להימחק לפי כלל זה שעדיין לא כתוב. לדעתי קטגוריה צריכה לכלול '''רק''' אנשים ששמם הוא כשם הקטגוריה, לא חתנים, ודאי לא נכדים (למעט אנשים ששינו את שם משפחתם). כבר חשבתי מזמן ליצור מספר כללים להוספת ויצירת קטגוריות אך עדיין לא עלה בידי, אולי אעשה זאת בהזדמנות קרובה. אם תוכל אתה ליצור את הכללים, אודה לך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (03:48, ח' באייר, ה'תשפ"ד)
::לא זוכר להצביע איפה בדיוק הכלל נכתב, אבל אם אני זוכר נכון כבר היה בו דיון והכלל שנקבע היה שכותבים רק דור אחד קדימה, כלומר בקטגוריה של משפחת פינסון לדוגמא, יכללו גם החתנים ששם הנעורים של רעייתם הוא משפחת פינסון, כי הקשר שלהם לקטגוריה הזו הוא ישיר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:24, ח' באייר, ה'תשפ"ד 08:24, 16 במאי 2024 (IDT)
:::באמת הגיע הזמן להוסיף ולעדכן את הקווים מנחים לכתיבת ערכים, שהם או לא מעודכנים או שלא מפורטים... מתייג {{א|שיע.ק}} שכמובן צריך את הסכמתו למהלך כזה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 20:23, 16 במאי 2024 (IDT)
::::שלום חברים, מסכים עם הצורך להגדיר. לא יודע מה נכון יותר עם חתנים או בלי, פורטו כאן נימוקים לכאן ולכאן. אפשר להצביע ולעשות כדעת הרוב. (נ.ב. לא צריך הסכמה שלי. אבל בדברים מהותיים כאן כדאי להתייעץ עם מפעילים או משתמשים ותיקים). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשפ"ד
:::::כעת בדרך כלל הקטגוריות כוללות חתנים אך לא בניהם וזו גם דעתי הכלל הזה גם לא יחייב מחיקה מסיבית מקטגוריות וגם לא מחיקה מסיבית של קטגוריות כי נראה שרוב עורכי חב"דפדיה מודעים לכלל הזה גם אם הוא לא נכתב במפורש [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ט' באייר 16:46, 17 במאי 2024 (IDT)
::::::אכן דובר על זה באולם דיונים בעבר. יש לכלול גם חתנים בקטגוריה ולא רק בנים. לקבלת תוצאה לפי שם משפחה מדויק בלבד קיים דפי פירושונים על משפחות. וכדאי שגם שם הכלל יהיה כמו בקטגוריות, שכשיש יותר מ-5 ערכי אישים עם שם משפחה זהה יהיה ניתן ליצור דף פירושונים. אני מסכים שבדוגמא שהובאה (קטגוריה משפחת כהן וכד') יהיה קצת בלאגן ואולי אפשר להחריג אותה, אבל שאר האתר יהיה יחסית קל לחיפוש קרובים. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו באייר ה'תשפ"ד • 22:20, 23 במאי 2024 (IDT)
::::::::דיברו על זה לפני כמה חודשים ואמרו לכתוב בנים שהתחתנו וחתנים!--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''צריכים להרחיב את בית משיח!''' ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[ו' בשבט]] [[ה'תשפ"ד]] 22:33, 25 במאי 2024 (IDT)

== שדרוג מהירות==

שלום חברים, השדרוג אתמול היה פעולה אחת כהקדמה לשדרוג כללי שממנו יסתעפו פרטי שדרוג שונים. באופן כללי נעשתה פעולה של הכנסת שירות (קלאודפלייר) שתפקידו לשדרג ולזרז את פעולת האתר. המתכנת ציין שבגלל שהאתר בנוי על התוכנה הייחודית של ויקי (ששונה ממרבית האתרים), הוא לא בטוח מה תהיה ההשפעה. אשמח לשמוע גם מכם האם אתם מרגישים שינוי שיפור בגלישה באתר? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באייר ה'תשפ"ד 22:06, 23 במאי 2024 (IDT)

:א.דוקא אני חושב שזה יותר נהיה גרוע כי מתי שאני עורך ואני שומר זה כותב שיש שגיאה. ב. מה עם מה שדיברנו על מספר הצפיות בדפים שיהיה אפשר לראות זאת באתר? [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי|יחי המלך]] 22:24, 23 במאי 2024 (IDT)
::א. תודה רבה על ניסיון השיפור. ב. בהמשך למה שכתב לעיל משתמש [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]], אכן העבודה ב[[חב"דפדיה]] נהייתה יותר איטית וקשה, כשאני בא לשמור ערך, אני צריך ללחוץ כמה פעמים שמירה עד שבאמת ישמר. בברכה לבשורות טובות <font color="{{#בחר:ירוק|
שחור=black|
לבן=white|
אדום=red|
ארגמן=Crimson|
מג'נטה=Magenta|
ורוד=pink|
כתום=orange|
צהוב=yellow|
זהב=Gold|
ירוק=green|
ליים=Lime|
ירוק בהיר=Lime|
חאקי=khaki|
חום=brown|
ערמון=Maroon|
אפור=Gray|
כסף=silver|
טורקיז=turquoise|
כחול=blue|
אינדיגו=indigo|
שזיף=Plum|
סגול=purple|
#ברירת מחדל=ירוק}}
">[[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]] 23:31, 23 במאי 2024 (IDT)
אני לא ראיתי שהיא איטית תודה[[משתמש:לחשוב רבי|לחשוב רבי]] - [[שיחת משתמש:לחשוב רבי|שיחה]], 00:43, י"ט באייר, ה'תשפ"ד 00:43, 27 במאי 2024 (IDT)
===סקר דעת קהל===
תודה על התגובות, במוצ"ש (ליל ל"ג בעומר) בוצע שדרוג שדרוג אחר - שדרוג של השרת, חשוב לנו מאוד לדעת האם אתם רואים שיפור כעת ממוצ"ש ואילך.[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באייר ה'תשפ"ד 16:16, 26 במאי 2024 (IDT)
:מן הסתם החברה היו עסוקים בתהלוכות ב"ה, עדיין אשמח לעדכון מכל משתמש שיכול לכתוב, האם וכמה אתם רואים שינוי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באייר ה'תשפ"ד 19:32, 27 במאי 2024 (IDT)
::נטען יותר מהר--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''צריכים להרחיב את בית משיח!''' ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[ו' בשבט]] [[ה'תשפ"ד]] 20:49, 27 במאי 2024 (IDT)
:::{{שכויח}} על ניסיונות השדרוג. אצלי זה עדיין איטי לפעמים, עם כי פחות גרוע ממה שהיה לפני. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 21:48, 27 במאי 2024 (IDT)
::::רציתי להתייחס להודעה הזו כבר שבוע שעבר (בפסקה הקודמת) אך לא עשיתי זאת כדי לוודא שבאמת יש פחות תקלות, האתר הרבה יותר מהיר ב"ה מאשר בעבר, פחות נתקע ויותר זורם, לדף השינויים האחרונים לוקח כ-8 שניות להיטען (עדיין יחסית איטי, אך סביר), מה שבעבר לקח יותר זמן. ישר כח גדול שיע {{כפיים}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:32, כ' באייר, ה'תשפ"ד)
:::::האתר אכן מהיר יותר. יישר כח. אגב, בשינויים האחרונים זה תלוי כמובן כמה שינויים מוגדר לך שתראה. אצלי מוגדר ל-50 ונפתח לחלוטין תוך כ-4 שניות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 03:55, כ"א באייר, ה'תשפ"ד 03:55, 29 במאי 2024 (IDT)
::::::באמת היה לי בראש לבדוק תוך כמה זמן נטען הדף כשמוגדר 50 שינויים, אך נשכח ממני (אצלי מוגדר 1000), ישר כח אליהו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (14:17, כ"א באייר, ה'תשפ"ד)
:::::::אכן העבודה באתר כעת הרבה יותר מהירה! תודה רבה! [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]] 22:29, 29 במאי 2024 (IDT)
::::::::ייש"כ, הרב שייע! {{חיוך רחב}} בברכה[[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי|יחי המלך]] 23:25, 29 במאי 2024 (IDT)

==סמל חב"דפדיה==
מדוע הסמל כולו בירוק (עשרת המבצעים) והמזוזה צבעוני? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 06:08, כ"ג באייר, ה'תשפ"ד
:כי זה שעשה אחד המשתמשים שלנו. למיטב זכרוני לא מדובר היה בגרפיקיאי שזה מקצועו... אפשר להציע סמל חדש ומשודרג [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באייר ה'תשפ"ד 02:53, 2 ביוני 2024 (IDT)
::הגיע הזמן. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 04:13, כ"ה באייר, ה'תשפ"ד.
==משחיתים חדשים==
לאחרונה הגיעו משחיתים חדשים לאתר. בבקשה {{מפעילי מערכת}} לוודא שהאנונימים שמשחיתים בחב"דפדיה יחסמו! לפעמים אף מפעיל מערכת לא באתר, ואז התפקיד שלי זה רק לשים לו אזהרה. {{א|שיע.ק}} ו{{א|יוסף בן מלמד}} הושיעא נא! ואגב, שיע מתי אתה עושה את אחי מפעיל? בברכה [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!!! [[כ"ז באייר]] [[ה'תשפ"ד]]17:46, 4 ביוני 2024 (IDT)
:נחסם. להבא, נא לא להשאיר הודעה כפולה בשני דפי שיחה ולא לבצע תיוג כפול. נ.ב. האתר לא קרס או משהו.. סה"כ משחית. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:05, כ"ז באייר, ה'תשפ"ד)

== תבנית יומית ==

מי יודע למה [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%27_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F&type=revision&diff=688718&oldid=617807 זה] לא שינה את הדף הראשי? מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}} 16:52, 7 ביוני 2024 (IDT)
:לא הבנתי למה כוונתך [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] 16:55, 7 ביוני 2024 (IDT)
::לאחר שינוי כזה יש לנקות את המטמון של הדף (ראה כפתור 'רענון העמוד הראשי'), אז השינוי הרצוי יופיע, טיפלתי בזה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:15, א' בסיוון, ה'תשפ"ד)

== הצעה לפרוייקט ==

הכנסתי היום קישור לוידאו רלוונטי של [[רבי לילדים]] בערך [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%9B%D7%9D&action=historysubmit&type=revision&diff=692681&oldid=670646 וביום שמחתכם]. אני חושב שאפשר לעשות פרוייקט נפלא וממש מעשיר ומועיל לחב"דפדיה - לקשר את [https://drive.google.com/drive/folders/0B-kak7_gd6siWDhBb3F2TFdfWWM?resourcekey=0-DlMzej0fjLqDNFzG4fSXog הסרטונים] שלהם לערכים רלוונטיים. למשל סיפורים על רביים או על נושאים בעבודת ה', ניגונים ועוד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בסיוון ה'תשפ"ד 12:27, 17 ביוני 2024 (IDT)

== היפך המדיניות! ==

ישנם ערכים רבים הפותחים ב - "הרבי מלך המשיח שליט"א".

[לדוגמה - [[בלתי מוגה]] [[ועד כתבי קודש|ועד כתבי קודש,]], [[מרכז ההפצה ממש]] בפיסקה היסטוריה, [[דברי משיח]], וכהנה רבות.]

ומועתק בזאת ממדיניות ח"פ:"תארי אדמו"רי חב"ד - במרחב הערכים הכללי צריכים להיות אחידים. על הרבי יש לכתוב בתואר -הרבי. ההדגשה בדבר נצחיות חייו של הרבי ותפקידו כמלך המשיח יופיעו בערכים הרלוונטיים. בשאר הערכים לא יתווספו תארים אלו. לגבי שאר אדמו"רי חב"ד, התייחסות במרחב הערכים תהיה בליווי התואר האחיד: 'אדמו"ר' (ולא 'רבי' ואחרים)".[[משתמש:0|0]] - [[שיחת משתמש:0|שיחה]], 22:52, י"ד בסיוון, ה'תשפ"ד 22:52, 20 ביוני 2024 (IDT)

:[[משתמש:0|0]] אתה מוזמן לתקן זאת (אם כי יש דברים שיותר קריטיים לחב"דפדיה, ערך הכתוב בצורה לא אנציקלופדית יותר מציק מתואר לא אחיד). [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:28, ט"ו בסיוון, ה'תשפ"ד 00:28, 21 ביוני 2024 (IDT)
::ייש"ב.[[משתמש:0|0]] - [[שיחת משתמש:0|שיחה]], 23:48, ט"ז בסיוון, ה'תשפ"ד 23:48, 22 ביוני 2024 (IDT)

== לכלל יוצרי הערכים ==

לקהלא קדישא, יוצרי הערכים שליט"א.

כאשר אתם מעתיקים ערך מועקיפעדיא תורידו - עכ"פ - את כל המלל הלא - מענין\רעלעוואנטי שמופיע שם. כמו - שם העיר בפולנית, בפורטוגזית ואיזה מושל הקים אותה לפני 546 שנה.

בתקווה להבנה. [[משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 12:20, י"ז בסיוון, ה'תשפ"ד 12:20, 23 ביוני 2024 (IDT)
:אני מניח שזה עוזר לחפש את העיר בגוגל מפות וחבל לדעתי שהורדת בערך [[קוריץ]] אבל אם זה עושה לך טוב אז שיהיה לך לבריאות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 13:07, י"ז בסיוון, ה'תשפ"ד
::{{א|שפי"ץקייט}} גם לדעתי צודק {{א|אליהו ב.}} וחבל להוריד את הפרטים הטכניים וכו' מהערך הנ"ל. אחדד, לא הייתי טורח לחקור ולנסח ולכתוב את המידע הזה, אבל אם הוא כבר זמין וקיים, ובס"ה מוסיף לערך מידע מעשי טכני שאין איתו שום בעיה לרוח וערכי חב"ד. צריך לזכור כל הזמן שהמטרה שלנו הפצת המעיינות. 15:36, 26 ביוני 2024 (IDT)

== עיצוב הדף הראשי ==

ואם אנחנו כבר מתחדשים. אז הגיע הזמן לעיצוב מחודש של העמוד הראשי. מוזמנים להציע הצעות לשיפור על ידי גרסאות בדף הבא: [[עמוד ראשי/עיצוב]]. ולדון עליהם ב[[שיחה:עמוד ראשי/עיצוב]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בסיוון ה'תשפ"ד 12:56, 24 ביוני 2024 (IDT)
:העמוד ראשי באמת חייב שיפוץ. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 18:59, 24 ביוני 2024 (IDT)
::אם כבר התחדשות עסקינן, אני חושב שיהיה ממש חזק לשים את העיצוב של וקטור 2022 כברירת המחדל באתר (בדומה למה שעשו בויקליפה) במקביל להחלפת הסמל של חב"דפדיה ו/או עיצוב מחודש של הדף הראשי. מתייג {{א|שיע.ק}} (בתקווה שלא נמאס לך כבר מהתיוגים החוזרים ונשנים ...) [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 02:16, 7 ביולי 2024 (IDT)
:::ואם כבר מתחדשים.... האם רק אצלי האתר כ"כ איטי? כמעט ולא ניתן לערוך בו! [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 21:43, ט' באב, ה'תשפ"ד 21:43, 13 באוגוסט 2024 (IDT)
::::לא רק אצלך וזה כבר הרבה זמן. זו הסיבה שאני לפחות עורך רק בדפי שיחה אין לי עצבים לערוך ערכים שלמים בשביל שהכל ימחק לי אחרי זה... אומרים שהמתכנת לא מצליח לטפל בבעיה הזו. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 22:00, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

== דרושים לחב"דפדיה באנגלית ==

{{חב"דפדים פעילים}}, ב"ה חב"דפדיה באנגלית בהקמה. בשלב זה היא לא פתוחה לציבור הרחב. דרושים לנו בדחיפות משתמשים שיודעים לפחות אנגלית בסיסית כדי לקחת חלק במיזם האדיר הזה. תחשבו אם חב"דפדיה בעברית יצרה כזו מהפכה, מה תעשה חב"דפדיה באנגלית... בזמן שכיום רוב היהודים עדיין לא דוברי עברית, שלא לדבר על הגויים.

ב"ה יש לנו כבר לפחות משתמש אחד שמתרגם ערכים ברמה גבוהה ומקצועית.

מה אנחנו מחפשים?

א. משתמשים שמכירים איך אתר ויקי צריך להיות בנוי, תבניות, תמונות וכו'. לצורך כך לא נדרש ידע רציני באנגלית מספיק ידע בסיסי בלבד. במיוחד בשלבי ההקמה של האתר זה נחוץ מאוד. (תרומות כאלו אפשר לעשות גם עם גוגל טרנסלייט).

ב. משתמשים שיודעים לכתוב אנגלית ברמה טובה ומקצועית. (כמובן שלא שייך לכתוב ערכים באנציקלופדיה עם גוגל טרנסלייט וכו').

כל מי שמתאים או שיכול לרתום לעניין אנשים אחרים, נא לפנות אלי במייל או בטלפון +972548147703 shia.wik - gmail.com [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בסיוון ה'תשפ"ד 00:54, 26 ביוני 2024 (IDT)

== ויקיטקסט חבד ==

מה קורה עם המיזם ויקיטקסט חבד?
איך הוא עדיין לא קם?[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]], 08:03, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ד
:הוא קם רק שלא פרסמו לציבור קישור
::{{א|ד.ר}} הנה קישור [https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 לאתר] [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - כ"ד בסיוון 15:57, 30 ביוני 2024 (IDT)
הפרסום בשלב ראשון הוא רק ל'מעגל הפנימי' אם וכאשר האתר יהפוך לראוי לפרסום בעז"ה, הוא יפורסם וכמובן גם נקשר אליו מכאן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בסיוון ה'תשפ"ד 18:43, 1 ביולי 2024 (IDT)

== עם מי הסיפור הזה? ==

חסיד הלך ליד הגבול. פגש אותו השומר ושאל אותו בכעס: מי אתה, מהיכן אתה מגיע ולהיכן אתה הולך?
ניגש אלי החסיד ושאל אותו: כמה אתה מקבל לשעה? 6 רובל, ענה לי השומר.
"אשלם לך כפליים, ובלבד שתשאל אותי כל יום שאלה זאת"!

עם מי היה הסיפור? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 17:55, כ"ה בסיוון, ה'תשפ"ד 17:55, 1 ביולי 2024 (IDT)
:בחיפוש ברשת מצאתי רק את הטקסט הבא, ציטוט:
מי אתה? מה אתה עושה כאן ולאן אתה הולך?

מעשה ברב זקן שהיה בדרכו לתפילת שחרית באחת הערים של רוסיה הסובייטית. לפתע ניצב למולו שוטר חמוש, כיוון אליו את רובהו ושאל בתקיפות:
"מי אתה? מה אתה עושה כאן? לאן אתה הולך?"
הרבי חייך ופנה בשקט אל השוטר:
"אדוני השוטר, כמה משלמים לך עבור העבודה הזאת שלך?"
"עשרים קופיקות ביום, למה?" השיב השוטר בחשדנות.
"אני רוצה לבקש ממך טובה", אמר הרב, "אשלם לך עוד עשרים קופיקות ליום, אבל אתה חייב להבטיח לי שבכל בוקר בדרכי לתפילה, תחכה לי כאן, תעצור אותי ותשאל: מי אתה? מה אתה עושה כאן? ולאן אתה הולך?"

(סיפור חסידי עממי)
:סוף ציטוט. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בסיוון ה'תשפ"ד 18:42, 1 ביולי 2024 (IDT)
::תודה רבה! [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 00:19, כ"ו בסיוון, ה'תשפ"ד 00:19, 2 ביולי 2024 (IDT)
:אני שמעתי סיפור זה מסופר על הבעש”ט הק’, שהיה הולך למקווה מוקדם בבוקר ובדרך פגשו יהודי מסויים, וביניהם התנהל השיח הנ”ל[[משתמש:אויספירן די כוונה|אויספירן די כוונה]] - [[שיחת משתמש:אויספירן די כוונה|שיחה]], 22:23, ו' בתמוז, ה'תשפ"ד 22:23, 12 ביולי 2024 (IDT)

==הצבעה על סמליל חדש!!!==
הדיון וההצבעה תתקיים כאן: [[חב"דפדיה:אולם דיונים/סמליל]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בסיוון ה'תשפ"ד 15:33, 26 ביוני 2024 (IDT)
:בהתרגשות ובשמחה מעדכן שהתחדשנו. תודה רבה לכל מי שהשתתף בדיון. לא היינו מגיעים לתוצאה הנאה הזו בלעדיכם. נ.ב. לסמל יתווסף בעז"ה 'ב"ה כדי שהוא יופיע בראש כל דף שלנו. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשפ"ד 23:24, 13 באוגוסט 2024 (IDT)
::איך זה שבמחשב כבר מופיע הסמל החדש, ובפלאפון בתצוגת מחשבים עדיין הישן? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 20:12, י' באב, ה'תשפ"ד
:::צריך לנקות את המטמון. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:30, י' באב, ה'תשפ"ד)
::::לא עזר. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:44, י' באב, ה'תשפ"ד
:::::מזל טוב! להעיר, שצריך להוסיף כעת ב"ה באופן כל שהוא, מה שהיה בסמליל הישן וכעת 'נפל'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:58, י' באב, ה'תשפ"ד 21:58, 14 באוגוסט 2024 (IDT)
::::::אצלי גם בפלאפון בתצוגת מחשב יש את הסמליל החדש. הוספתי ב"ה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באב ה'תשפ"ד
:::::::יישר כח גדול! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:05, י"א באב, ה'תשפ"ד 08:05, 15 באוגוסט 2024 (IDT)
::::::::למה עדיין מופיע אצלי הסמל הישן? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 05:22, ט"ו באב, ה'תשפ"ד
:::::::::נראה לי רק אצלך זה ככה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:07, ט"ו באב, ה'תשפ"ד)
::::::::::הסתדר ב"ה. כיף לעבוד ולראות את הסמל החדש והמקצועי. יישר כח גדול. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 05:00, י"ז באב, ה'תשפ"ד

== ישר כח ==

ישר כח על השדרוג בפופאפ! [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]], 14:30, א' בתמוז, ה'תשפ"ד.
:אציין שלפעמים מוצג הפופאפ הישן, ולעיתים גם זה וגם זה... [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]], 14:31, א' בתמוז, ה'תשפ"ד.
::הפופאפ הישן היה זמני כברירת מחדל עד שתותקן ההרחבה. כעת הורדתי אותו מברירת מחדל. מי שעדין נפתח לו שניהם ורוצה רק את החדש או להיפך מוזמן לגשת ל{{העדפות|גאדג'טים}} ולהוריד/להוסיף את ה-V ליד הפופאפ. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ח' באב ה'תשפ"ד • 17:11, 12 באוגוסט 2024 (IDT)

== כלל מול פרט ==

מישהוא ניסה להבין אי פעם את שיטת ב"ש בכלל (כלל מול פרט)? (חוץ ממה שכתוב בהערה בשיחה חט"ז תרומה ד), שאינו מבואר דיו וכו)?--אורח לרגע... -

== הוצאת ספרי רבותינו ==

{{חב"דפדים פעילים}} מאז ומקדם ידעתי (ואף ידוע) אשר 'מדיניותה' של 'חבד'פעדיע היא כהצד המשיחיסטי וכו'.

::ובהתאם לכך ה"ה הסגנון בכ"מ, ובפרט בהערכים "האוהל הק'", "הרבי", ג' תמוז ועוד - ולא עליהם באתי להעיר פה. (אף שלכאו' הי' צ"ל בערך האוהל הק' התייחסות - עכ"פ - לדעת ''חלק'' '''(רוב מכריע)''' מקהל חסידי חב"ד, אשר מתייחסים אל מקום זה גם כמקום מנוחתו דהוד כ"ק רבינו זי"ע, [וצ"ע למה '''כן''' מופיע (בפיסקת 'האוהל') "רבבות מבקרים במקום במשך השנה כולה ובעיקר בי' שבט, '''ג' תמוז''',... ואולי צריך למחוק, כדי שלא יתעוררו "ספקות באמונה"...] - כפי שנעשה בערך ג' תמוז - "בקרב חסידי חב"ד ישנם דעות שונות.... '''רוב''' החסידים מאמינים, שהרבי ממשיך וכו' עכ"ל, שישנה נתינת מקום וכו'. {ה"ה בערך כיפת יחי, תשנ"ד (כנ"ל), ועוד (הל' '''רוב''').

::::וכ"ה יחס אתר זה למחלוקת [[הוצאת ספרים קה"ת|קה"ת]] - ו[[ועד להפצת שיחות|ול"פ]], אשר נוקטים כהצד דול"פ. (וכמסתעף מזה - גם "המכון להפצת תורתו של משיח", ועוד, שהינם 'ב"כ' דול"פ הנ"ל. ואין כאן מקומו - )

- אלא אשר נפלאתי ונשתוממתי, אשר בערכים על ספרי כ"ק אדנ"ע, (למעט הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח, [[תורת שלום - ספר השיחות|תו"ש סה"ש]], קו' העבודה וקו' חנוך לנער - ) מופיעה השער - בלאט, וכ"ה ברשימת הדפוסים - כפי שי"ל ע"י... "מערכת אוצר החסידים", "קה"ת", גופים חדשים אשר לא שערום אבותינו, [למי שאינו מבין - אי"ז הגופים אשר קיימים מאז ומקדם, כ"א קבוצת 'תמימים' ש'כואב' להם ללמוד מתוך הספרים כפי שנדפסו ע"י 'מינים' ו'אפיקורסים' עפ"ל, או בספרים בהם נד' (בד"כ - במק"א!) התואר "זי"ע", רח"ל, על כ"ק אדמו"ר (וצ"ע מדוע אינם מסתפקים בלקרוע ולתקן, כמנהגם בקודש, אלא נאלצים לקרוע את כל הספר - והמעשים ידועים), ולכן 'נאלצו' להדפיסם מחדש (חוץ מב-770 ומחוצה לו (דוכן המכירות שלהם) לא ראיתי הו' זו (אין כוונתי על חח"ל והדומה...) - ולהעיר, אשר מידת תפוצתם (והדפסתם...) אינה עולה על כמה מאות עותקים) וכו'.

אני מניח שאי"צ לבאר את טעותם - אם יהיה אשתדל להשיב.

ואלי מהראוי למחוק את הערך על קה"ת ואוצר החסידים (הוא קצרמר בלאה"כ)? או עכ"פ לשכתבם מחדש, שעברו בשנות העצמות כו' (תשע"...) לידי החסידים המקושרים המאמינים וכו'?

כוונתי בכל הנ"ל - מדיניותכם הינה '''מ ת ו נ ה'''. וכפי שאינכם בונים ערך על 'הרחבת' [החרבת] בית חיינו ע"י בחירי התמימים לפני כ"וכ חדשים ש.ז., וכן שאין איזכורים לכך שהרבי 'עובר בשביל', חלוקות הדאלארן וכו' של היום וכו' וכו' -

כך גם נא להחזיר את הבעלות על ספרי חב"ד, ל[[הרבי|נשיא חב"ד]], ולאלו שרבינו מינם על ההו"ל.[[משתמש:XXX2|XXX2]] - [[שיחת משתמש:XXX2|שיחה]], 15:44, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 15:44, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
:{{א|XXX2}} מה הקשר שאתה בא להקניט?
דבר שני טעות היא בידך שרוב חסידי חב"ד הם הצד האנטי אלא ההפך הוא הנכון.
אני מצטט מדבריך: {{ציטוטון|כך גם נא להחזיר את הבעלות על ספרי חב"ד, ל[[הרבי|נשיא חב"ד]], ולאלו שרבינו מינם על ההו"ל.}} לצערי אתה טועה גם כאן כי הבעלות על הספרים היא של הרבי בלבד לא ע"י חבורת מחרחרי ריב כמו קרינסקי וחבורתו. מצפה לתשובה נכונה האמיתית. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 16:13, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
::{{א|XXX2}} לקראת סיום החופשה אני מציע לך לנצל אותה לדברים יותר מועילים. בכבוד ובברכה ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 16:56, כ"ט באב, ה'תשפ"ד ''(2 בספט' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

:::1. הקשר נובע מערך שקראתי (סה"מ תרס"ג, למי שמתעניין), ואכן אין קשר לאולם הדיונים, בהיותו, כידוע, רצף אחיד של דברים הקשורים זל"ז בחוט השני...
:::(2. על הרוב - לא אתווכח, למרות שמוכח.)
:::3. לא הבנתי מה הקשר לקרינסקי וקהילת 'מחרחרי ריב' לבין זה שהרבי - כן, אותו אחד שאתה לומד את תורתו וכו', ואף יש עליו ערך [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|פה]] - נתן לידיהם את האחריות והזכות הנ"ל. למי שזה מפריע וחושב שהיתה טעות בבחירת האנשים הלא נכונים - אפשר לשלוח לפה ohel@ohelchabad.org את תלונותיכם.
:::4. ייש"כ על ההצעה. אולם אני לא נמצא בחופשה - ע"ע ימי החופש [ימי החושך]...[[משתמש:XXX2|XXX2]] - [[שיחת משתמש:XXX2|שיחה]], 17:06, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 17:06, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
::::{{א|XXX2}} המייל שצירפת פה הוא שלך? בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 17:15, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
אני מצטרף לקריאתו של 2xxx . לא אמור להיות להם ולכוותיהו נתינת מקום[[משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 17:17, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 17:17, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
:::::5. לא. זה כתובת המייל אליה שולחים רבבות חב"דניקים וכלל עמינו בקשות אל רבינו.
:::::6. ייש"כ.[[משתמש:XXX2|XXX2]] - [[שיחת משתמש:XXX2|שיחה]], 17:19, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 17:19, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
::::::{{א|חסיד של הרבי}} רק אתה יכול להתמודד עם הילדים האלו. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 17:20, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
:::::::בבקשה לענות '''לעניין'''. ['''כלומר:''' לא להעיר על המיקום של השאלה (הראשון שלא חתם את שמו), לא להיכנס למילים (למי יש יותר קולות. חב"ד שבדרך לגאולה), ואין צורך לתת לי המלצות לשעות הפנאי] מי שקשה לו - מצטער, אני לא הכתובת.
אם יש מישהוא ומשהוא ענייני - יכול לענות. בציפייה לגאולה.[[משתמש:XXX2|XXX2]] - [[שיחת משתמש:XXX2|שיחה]], 17:26, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 17:26, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
::::::::{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} אין צורך לענות, וכבר אמרתי שהחופשה מסתיימת בקרוב. כוח"ט ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 21:26, כ"ט באב, ה'תשפ"ד ''(2 בספט' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
{{שבירה}}{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} אכן אין עניין לענות להם. יום אחרון של החופש... אם בכל זאת אתה מרגיש צורך עז בנפש לענות להם - אתה מוזמן להוסיף עוד ערך ב[[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם:מלחמתה של תורה|מיזם:מלחמתה של תורה]] שהוכיח את יעילותו מול ילדי החופש. בברכת יחי המלך המשיח '''שליט"א'''. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 18:07, 3 בספטמבר 2024 (IDT)

מרדכי מנטליק

2024-09-02T11:38:18Z

חסיד של הרבי: /* לקריאה נוספת */

{{דמות
| שם = הרב מרדכי מנטליק
| תמונה=הרב מרדכי מענטליק.jpeg
| תיאור = ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] 770
| כינוי =
| תאריך לידה =[[י"ט חשון]] [[תרע"ג]]
| מקום לידה =גליציה
| תאריך פטירה =[[כ"ה תשרי]] [[תשמ"ח]]
| מקום פטירה = [[ניו-יורק]]
| מקום קבורה = [[בית העלמין מונטיפיורי|חלקת חב”ד בבית העלמין מונטיפיורי]]
| מדינה =
| השכלה =
| מקום מגורים = ניו יורק
| שנות הפעילות =
| התחלת הפעילות =
| סיום הפעילות =
| השתייכות =
| תחומי עיסוק =
| תפקידים נוספים = חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ו[[חברא קדישא אגודת חסידי חב"ד]], ממייסדי [[אחי תמימים נוארק]]
| רבותיו =
| תלמידיו =
| בני דורו =
| חיבוריו = אמרי מרדכי
| בת זוג =
| אב =
| אם =
| צאצאים =
| מספר צאצאים =
| אתר אינטרנט =
| פרסים והוקרה =
| חתימה =
}}
הרב '''מרדכי מנטליק''' ([[י"ט חשון]] [[תרע"ג]] - [[כ"ה תשרי]] [[תשמ"ח]]) היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]], ומהמקושרים הראשונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א. כיהן במשך שנים רבות כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ו[[חברא קדישא אגודת חסידי חב"ד]], היה ממיסדי וממחזיקי [[אחי תמימים נוארק]], שימש במסירות כ[[שר המשקים]] של [[הרבי]] קרוב לשלושים שנה, חיבר סדרת ספרים על הש"ס בשם אמרי מרדכי.

==תולדות חיים==
[[קובץ:מנטליק ועוד.png|ממוזער|הרב מנטליק בעת השבע ברכות שלו לשמאלו יושבים: המזכיר הרב [[יחזקאל פייגין]], חבר ההנהלה הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]], ראש-הישיבה הרב [[יהודה עבער]], המזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]]]]
[[קובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpg|שמאל|ממוזער|יושבים ב"זאל הקטן" ב-[[770]]; הרב [[דובער יוניק]] (מימין) - [[שוחט]] ו[[משמש בקודש]] של [[הרבי]] ו[[הרבנית]], הרב מרדכי מנטליק (באמצע) - ראש הישיבה ב-770 והרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] (משמאל) - השוחט של הרבי]]
נולד ב[[י"ט חשון]] [[תרע"ג]] למשפחת ר' פנחס מענטליק, יהודים המקפידים על קלה כבחמורה. הוא נולד במדינת גליציה, בה התנהלו חצרות חסידיים שונים - להם השתייכה גם משפחתו. הוריו וכל משפחתו נספו בשואה.

בסביבות שנת [[תרצ"ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]], שם התגורר [[אדמו"ר הריי"צ]] באותה שעה. באחד הימים, שלח ר' [[דוד שטוקהמר]] מארה"ב - שהיה יהודי ירא שמים גדול (ב[[אגרות קודש]] נדפסו מכתבים רבים אליו מרבותינו נשיאינו) - את שתי בנותיו לאטוואצק, על מנת שיינשאו לשני בחורים מתלמידי הישיבה. הוא עשה זאת בהמלצתו של ר' [[מרדכי חפץ]] - שהגיע באותה עת לארה"ב כשד"ר של אדמו"ר הריי"צ. כך הווה, ובאטווצק התקיימו שתי החתונות בהפרש קצר - הראשונה של הרב מרדכי מענטליק ש[[נישואין|נשא]] את מרת גיטל, ולאחר שבוע נישא ר' משה פנחס כץ למרת מינדל.

כבר אז, בהיותו באטווצק, שימש הרב מענטליק כ'חוזר' של אדמו"ר הריי"צ, באין שם איש אחר שיוכל לעשות זאת. בעוד [[הרבי]] נוהג לומר [[מאמר]] [[דא"ח]] בעיניים עצומות, אמרו רבותינו נשיאינו שלפניו את המאמרים בעיניים פקוחות, והיו מביטים במשך כל הזמן אל מישהו אחד, כדי לא להסיח את הדעת ([[אדמו"ר הרש"ב]] נהג להביט על בנו יחידו - אדמו"ר הריי"צ). מספרים כי בהיותו באטווצק, נהג אדמו"ר הריי"צ להסתכל בשעת אמירת המאמרים בפניהם של ר' מרדכי מענטליק ור' [[שמואל זלמנוב]] (שנקראו אז "דער שוואַרצער (זלמנוב) און דער געלער (מענטליק)"). הבטה זו יש בה כדי להראות עד כמה היו בטלים וקשורים לרבי.

בנוסף לכך, זכה הרב מענטליק שאדמו"ר הריי"צ ימכור לו את החמץ לפני פסח - כמנהג אדמו"רי חב"ד למכור את החמץ לרב, שהוא ימכור אותו לגוי ב[[ערב קבלן]]. נוסח מכירה זו שהגיע לידינו, נדפס ב[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|חלק י"ד אגרת ה'רלז}}.

באותו זמן שימש גם כמשגיח בכיתות המכינה ב[[תומכי תמימים ווארשא]].

כמה שנים לאחר מכן, עזבו שני הזוגות את אטוואצק, והפליגו ל[[ארצות הברית]] אל בית חמיהם. אדמו"ר הריי"צ הורה לר' מרדכי לחזור [[חסידות]] במקום בו ישהו בדרכם. הם הגיעו ל[[עיירה]] מרסיי באמצע השבוע, ור' מרדכי חיפש מקום בו יבצע את הוראת הרבי ויחזור מאמר דא"ח. בהגיע ערב שבת, ור' מדרכי טרם מצא מקום מתאים לכך, ביקש להישאר בעיר בשבת. קברניט הספינה סירב בתקיפות, והודיע להם ברורות - שאם רצונם להישאר בשבת, ייאלצו להישאר שם גם במשך הזמן הלא-קרוב, מאחר ולא מתוכננת עוד הפלגה של ספינה לארצות הברית... אמון על דברי רבו, התעקש ר' מרדכי ונשאר שם לחזור [[דא"ח]] בשבת, ורק מספר ימים מאוחר יותר הפליגו לארצות הברית. אז התברר, כי האוניה הקודמת בה היו אמורים לנסוע, ואשר לא חיכתה להם, הוטבעה על ידי הגרמנים ימ"ש... בהגיעם לארצות הברית, גרו הרב מענטליק וזוגתו בנוארק שבניו ג'רסי. הרב מענטליק נכנס ללמד כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים 770]], והיה נוסע בכל יום מנוארק לניו יורק וחזרה. במשך כל שנותיו הקפיד על זמני הסדרים בדיוק הכי גדול, כך שלסדר [[נגלה]] היה מגיע בדיוק בשעה אחת עשרה - שעת תחילת הסדר. בשנים מאוחרות יותר, כאשר עבר לגור בקראון הייטס, היה מגיע גם לסדר חסידות ב[[שבת]] בבוקר - בשעה שמונה בדיוק.

ביו"ד שבט [[תש"י]] - כאשר הסתלק אדמו"ר הריי"צ, באו ל 770- חסידי [[חב"ד]] רבים משכונת בראנזוויל ששכנה בסוף רחוב איסטערן פארקוויי, ועז היה רצונם להישאר במקום לאחר תפילת שחרית. אך הרבי (שנקרא אז הרמ"ש) הורה להם לחזור לבתיהם, ואמר שב[[שבת]] אין עצב, ומוכרחים לאכול סעודת שבת. פנה אז הרב מענטליק אל החסידים וקרא בהתרגשות: "יש לנו רבי"!... - כבר אז קיבל על עצמו את מלכותו של הרבי כנשיא הדור, וזה היווה סמל לעוצמת ההתקשרות האיתנה שלו לרבי, בכל פרט ופרט ובכל ימי חייו.

כבר מראשית נשיאותו של הרבי - בשנת ה'[[תשי"א]], החל הרב מענטליק להיות '[[שר המשקים]]' של הרבי. בתחילת כל [[התוועדות]] היה מוזג [[יין]] לכוסו של הרבי, וחוזר וממלאה בשעת ההתוועדות. פעם אחת, בשנת תשי"א, ביקש הרבי מהרב מענטליק שימזוג לחיים למשתתפים בהתוועדות. כשאמר א' שהוא רוצה מ[[אדמו"ר הזקן]] בעצמו, החל הרבי לדבר אודות המובא בקבלה ובחסידות, שישנם ב' אופנים בהגדרת הקו - האם הוא קו אחד ארוך מתחילתו עד סופו, או שהוא מורכב מנקודות, ועל פי זה ביאר שכל [[רבותינו נשיאינו]] הם עצם אחד. לאחר מכן אמר לאותו א', שהרב מענטליק הוא "שר המשקים" שלו, וממנו יקבלו.

פעם אחרת, התבטא הרבי [[מלך המשיח]] ב[[התוועדות]] "הנני מאושר מכך שהרב מענטליק משמש אותי". את ההתבטלות שלו לרבי ראו בכל פרט ופרט, במיוחד בעניין זה של מזיגת היין. האופן בו ניגש למזוג את היין - מתוך יראת הרוממות ויראת הכבוד, ניכרו והורגשו בכל פעם מחדש. גם בכוס של ברכה היה עומד שעות ארוכות עם קנקן בידיו, וממלא את כוסו של הרבי מיד כשזו נגמרת.

הרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]], [[משפיע]] בישיבה המרכזית ב-770, מספר: "באחת השבתות - היה זה כבר בשנותיו האחרונות, בתקופה בה סבל ממחלה קשה - התאמץ הרב מענטליק והגיע כמנהגו למלאות את תפקידו כ'שר המשקים' של הרבי. ידיו רעדו, אך הוא התעקש וניסה למזוג מהיין לכוסו של הרבי, ללא הצלחה. הרבי לקח בידיו הק' את הקנקן מידיו, ומזג בעצמו לכוסו. לרבים היה נראה שיש כאן משהו 'שמימי'. ואכן, זו הייתה הפעם האחרונה שהוא מזג את היין - מאז נפל למשכב, ממנו לא קם עוד".

[[קובץ:מרדכי מענטליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה ב-[[770]] הרב מרדכי מנטליק בחג הסיום של לימודי [[שחיטה]] וקבלת התעודות]]
מספר שנים לאחר בואו, התמנה הרב מענטליק לראש הישיבה ב-770. בין לבין, עבר לישיבת תומכי תמימים ברחוב בעדפורד, שם שימש כראש ישיבה, ובאותה תקופה החליפו בתפקיד ראש הישיבה ב-770 הרב [[חיים מאיר בוקיעט]].

מתוקף תפקידו, היה מוסר שיעורים בנגלה מדי שבוע. הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], ראש הישיבה בצפת, מספר, כי ההתמקדות - ההבנה הישרה בנושאים המדוברים, לפתח וללבן אותם מכל צד, הייתה ניכרת בכל שיעור מחדש. הוא היה מהעורכים העיקריים של הספר "[[שערי יהודה]]" על הש"ס, ויש האומרים שסגנון שיעוריו דמו לאלו של רבו - ר' [[יהודה עבער]] - מחבר הספר.

מדי שבוע היה מוסר שיעור גמרא לאנ"ש בביתו של הרב צבי הירש חיטריק. שיעור נוסף לאנ"ש היה מוסר בכל יום ראשון בבוקר בשיחות הרבי, תוך שהוא משלב מה'[[מראי מקומות]]' וה'ציונים', ומבאר את השיחה בעמקות נפלאה. שיעור זה התקיים עד לשנותיו האחרונות ממש.

בשנים בהן החל הרבי לשלוח 'מכתב כללי' לקראת [[ראש השנה]] וחג הפסח - המדבר אודות תוכנו של החג וקביעותו, היה יושב שעות על גבי שעות ופותח ומעיין בכל ה'[[מראי מקומות]]', וימים ספורים לאחר צאת המכתב, היה מלמד בהשתתפות תלמידי הישיבה ואנ"ש את המכתב כללי, עם כל ה'מראי מקומות' שניתנו מהרבי למכתב.

במקרים שהיו לו שאלות במכתב - היה פונה בשאלות אל הרבי, והיה זוכה למענות והסברים בכל מה שביקש. מענות אלו לא שמר לעצמו אלא מיד עם קבלתם פרסמם לרבים.

נודע בהתמסרותו לתלמידי התמימים בכלל ובפרט תלמידי הקבוצה היות שאין לידם אב ואם, עד כדי שהיה נותן לרבים ככל יכולתו דמי כיס, ביגוד חם, ואף ליווי לרופאים.

הרב מענטליק היה גם אחראי על קורס 'שחיטה' לתלמידי הישיבה. מינוי זה הגיע, כך מספרים, מהרבי מלך המשיח עצמו. הוא העסיק עמו כ'שוחט' גם את הרב בער'ל יוניק, שמאוחר יותר אף החליף אותו בתפקיד זה וגם בתפקיד 'שר המשקים' של הרבי - לאחר פטירתו.

=== פטירתו ===
במוצאי שבת בראשית, בסיום ההתוועדות, הרבי הבדיל על הכוס וחילק "כוס של ברכה", ובמהלכה עבר אחיינו של הרב מענטליק, הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]], גבאי ביהמ"ד 770, והרבי נתן לו בקבוק משקה עבור הרב מענטליק, שהיה מאושפז אז בבית הרפואה.

בסיום כוס של ברכה הרבי נסע לביתו, וכמה שעות לאחר מכן, בשעת בוקר מוקדמת, הרב מענטליק נפטר.

בשעה 10:00 בבוקר של אסרו חג – כך סיפר הרב [[בנימין קליין]] – הוא המתין עם הרכב ליד הבית של הרבי כדי להביא את הרבי ל-770. בנימין קיבל עדכון לפנות בוקר על פטירתו של הרב מענטליק, ואילו הרבי עדיין לא עודכן על כך.

"חככתי בדעתי, האם להודיע זאת לרבי כעת, במהלך הנסיעה ברכב, כדי לעדכן את הרבי במאורע ככל המוקדם, או שמא לחכות עם מסירת ההודעה על כך עד שהרבי ייכנס לחדרו ב-770".

הוא התלבט בענין, כי הוא מעולם לא פתח בשיחה עם הרבי ברכב – כאשר הרבי יושב במושב האחורי של הרכב. בנסיעות לאוהל וממנו, הרבי היה יושב במושב הקדמי ליד הנהג, אבל בנסיעות לבית או למקוה הרבי היה יושב מאחור, ומפאת הכבוד, בנימין לא פתח בשיחה עם הרבי כשהרבי היה יושב מאחורה. לא מתאים לדבר לרבי כשהגב מופנה אליו, או לדבר איתו באמצעות המראה של הרכב.

כשהוא מהרהר כך במחשבתו, הרבי שאל אותו, מה שלומו של הרב מענטליק? ואז בנימין השיב לרבי: "ער איז אויסגעפעלט פאר-טאג" (הוא "נעדר" לפנות בוקר).

והרבי הגיב בבהלה: "אוי". לאחר מכן הרבי אמר לו, "טאמער איז דיר נישט שווער" (באם לא קשה לך הדבר), כשתגיע למשרד, תברר אצל הרב כץ האם הוא הספיק למסור לו את הבקבוק.

== ספריו ==

בהוראתו של הרבי הוציא הרב מענטליק לאור את הספר "אמרי מרדכי".

את שמו של הספר "אמרי מרדכי" בחר הרבי בעצמו מתוך שלש שמות שהציע הרב מענטליק.

החיבור הזה הוא על [[מסכת בבא בתרא]], השיעורים שאמר הרב מענטליק לפני הבחורים ב-770 בשנת תשי"ז, ודן בכמו עשרים סוגיות החמורות בבבא בתרא כפי שיטת הלימוד המיוחדת שלו.

אופן השיעורים והביאורים הוא:
א) בירור הענינים בכל סוגיא לפי שיטות הראשונים כפי שהם מתבארים במפרשים ואחרונים בתוספת ביאורים והערות.
ב) מברר כל שיטה ושיטה בהסברת הענינים על דרך ההגיון, והחילוקים בין שיטה ושיטה.
ג) מניח הנחות יסודיות בגדרי הענינים שבהסוגיא, ומשתדל למצוא מקור לדבריו בדברי הראשונים והאחרונים.
ד) מבאר את הענינים בהטעמה מיוחדת, ומסבירם כל כך יפה, עד אשר אחר העיון בהם רואים אשר דברויו נאמרו בפירוש בדברי הגמרא ומפרשים.

בעררו על תוכן הספר כותב בין השאר:
"כוונתי באופן השיעורים היא להראות לתלמידים את הסדר בלימוד העיוני, בבירור והבנת הדברים".

כאשר [[נסיעה לרבי|טס לרבי]] הרב [[ניסן נמנוב]], העניק לו הרבי את ספרו של הרב מענטליק למען יקח אותו עמו בשובו לישיבה בצרפת בה שימש ר' ניסן כ[[משפיע]].

כן הוציא לאור קונטרסים בעניינים שונים, וביניהם "הפלפול וההגיון", ששמו מאפיין מאוד את סגנון לימודו המעמיק הבנוי על הגיון.

==לקריאה נוספת==
*'''ושמו מרדכי''', תולדות חייו של ר' מרדכי מנטליק בהוצאת '''[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]''', תשע"ה.
*יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג.
*שלום יהודה לייב גינזבורג, '''ראש הישיבה ושר המשקים''', [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון ל"א.
*'''בטל בתכלית''', שבועון כפר חב"ד גליון 1961 עמוד 40
*[https://chabadpedia.co.il/images/a/af/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%98%D7%A0%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D.pdf '''"האיש מרדכי": תולדות חייו של הגה"ח מרדכי מענטליק ז"ל'''] {{PDF}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:מנטליק, מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ח]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ורשה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

קובץ:תשורה טננבוים.pdf

2024-09-02T11:36:55Z

חסיד של הרבי:

770 - מרכז חב"ד העולמי

2024-09-02T00:45:44Z

חסיד של הרבי:

{{עריכה|יש לתמצת את הערכים המורחבים לתוך ערך זה בצורה יפה}}
{{מפנה|770}}
{{מבנה
|שם=
|תמונה=[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|250px]]
|כיתוב=[[בית מדרש]]ו של [[הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח]]
|סוג=
|כתובת=770 [[איסטרן פארקווי]], [[ברוקלין]]
|עיר=[[ניו יורק]]
|מדינה=ניו יורק, [[ארצות הברית]]
|התחלת הבנייה=
|סיום הבנייה=
|חומרי בניה=
|גובה=
|גובה פנימי=
|שטח=
|קומות=3 ומרתף
|אדריכל=
|בעלים=
|שימוש=
|עלות=
|קיבולת=
|רב בית הכנסת=
|נוסח תפילה=
}}
[[קובץ:סווען סווענטי.jpeg|שמאל|ממוזער|מבט מכיוון אחר]]
[[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|אמירת [[תהלים]] בליל [[הושענא רבה]] ב-770]]
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|הבניינים 770 (מימין) ו-[[788 איסטערן פארקווי|788]] בשידרת [[איסטרן פארקוויי]] במבט אוירי ([[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ז]])]]
'''770 - מרכז חב"ד העולמי''' (שם רשמי: '''בית אגודת חסידי חב"ד העולמי - אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש'''. כינוי: '''סֶעוֶון סֶעוֶוענְטִי'''{{הערה|תרגום של מספר הבית - 770 - לשפה האנגלית.}}) הוא [[בית המדרש]] של [[הרבי]] ומרכזה העולמי של [[חסידות חב"ד]] ו[[שליחות|השלוחים]]. 770 הוא מקום ה[[תפילה]] וה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] ובו הרבי אומר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים. כמו כן מקבל בו הרבי אנשים ל[[יחידות|יחידויות]] ומקיים בו את מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]].

הרבי מכנה את המקום '''"בית משולש"''', כלומר בית בו מגדלים את ג' הדברים שעליהם העולם עומד{{הערה|1=משנה אבות א, ב}} "בית [[תורה]]" "בית [[עבודה]]" ו"בית [[גמילות חסדים]]". עם היכנסו של [[אדמו"ר מוהריי"צ]] לבניין יסד בו את [[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבת תומכי תמימים]], את [[התפילה ב-770|בית הכנסת]] ופתח [[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770|קרן גמ"ח]]. ובעת חנוכת הבית אמר [[מאמר חסידות]] המתחיל במאמר [[חז"ל]] "על שלושה דברים העולם עומד".

המקום מהווה מוקד עליה ל[[חסידי חב"ד]] ול[[יהודים]] מכל רחבי העולם בכל השנה, ובעיקר ב[[חודש תשרי]] ובתאריכים בהם מתקיימים [[ימי חב"ד|מאורעות חב"דיים]]. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם [[יהודים]]. המבנה ממוקם בבנין [[מספר 770]] שבשדרת '[[אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי]]' בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שבעיר [[ניו יורק]]{{הערה|הכתובת באנגלית: Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y}}.

==היסטוריה==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[רכישה וחנוכת הבית של 770]]}}
[[קובץ:סעוון סעוונטי בשלג.jpg|250px|שמאל|ממוזער|770 מושלג באחד החורפים]]
[[קובץ:770 אלול תשפ''ב.jpg|250px|ממוזער|שמאל|חזית 770 בחודש [[אלול]] [[תשפ"ב]], לאחר שיפוץ הכניסה ל770 עם חימום תת-קרקעי שיעניק נוחות בכניסה למתחם, גם בחודשי החורף המושלגים, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770]]

הבנײן נבנה בשנת [[תרצ"ג]], ע"י רופא בשם י. רוזנמן למטרת מגורים פרטית וקליניקה רפואית (בלתי חוקית).

הבנייין נבנה בפאר, אריחי הקרמיקה בחדרים הפנימיים יובאו מאיטליה, החדרים העליונים חופו בעץ, וכן שני החדרים שבחזית הקומה העליונה רוהטו בפאר.

במרתף היה חדר מרוהט ששימש כאולם אירועים לרוזנמן, בבניין היה מעלית - דבר חריג באותם ימים לדברי מבינים, והושקעו בו 200,000 דולר.

רוזנמן נעצר בגלל הסתבכות עם מס ההכנסה, הבניין עוקל ע"י בנק נאס"ו סייווינג אנד לואן אסוסיאיישן שהציעו למכירה במחיר מוזל 30,000 דולר.

[לאחר מכן התגאה רוזנמן שהבניין הפך למרכז ליובאווויטש]

ביום [[שלישי]] ט' אדר ראשון [[ת"ש]] הגיע ה[[אדמו"ר הריי"ץ]] ל[[ארצות הברית]] לאחר שעזב את אירופה שנכבשה ע"י הנאצים בבואו לארה"ב השתכן במלון גרייסטון במנהטן והחסידים הקימו ועד לחיפוש מקום שיתאים ל[[אגודת חסידי חב"ד]] כבית פרטי ובית מדרש לרבי שנקרא וועד למען בניין בית חיינו שע"י [[אגודת חסידי חב"ד]].

חברי הועד היו:

הרב [[ניסן טלושקין]] יו"ר נכבד של אגו"ח.

ר' [[חיים שניאור זלמן קרמר]] יו"ר אגו"ח.

הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] יו"ר הוועד.

ר' אברהם דובער קרמר גזבר.

ר' [[דובער חסקינד]] מזכיר.

וכן הרב [[שמואל לויטין]],

הרב [[משה דובער ריבקין]],

הרב [[אליהו סימפסון]],

הרב [[ישראל ג'ייקובסון]],

והרב [[מנחם מענדל קונין]].

בתחילה רצו הרבנים דז'ייקובסון וקונין שהרבי ישאר לגור בלייקווד מקום מגוריו בבואו, אבל הרבי ענה: בתוך עמי אנוכי יושב,כוונתו היתה שלייקווד היתה מקום תיירות בלבד לעומת נ.י. שהיתה מקום מגורים פעיל של רוב המהגרים מאירופה.

אחר חיפושים נמצא בניין [[770]] בשדרת [[איסטרן פארקווי]] שבשכונת קראון הייטס והרבי בחר בו, אזור זה היה יוקרתי ומרכזי היותו של[[770]] הבניין הכי חדש במרכז השכונה האופי והמבנה האדריכלי שלו עם עיטורים ואלמנטים שהפכו אותו למבנה בולט הפכו אותו למבנה בולט המתאים לשמש כביתו של הרבי בית מדרש ומרכז החסידות,{{הערה |1=[http://col.org.il/news/284 משפחת האדריכל של 770 הגיעה לראות את העיטורים של הסבא] - {{col}}}}

רוב התושבים בשכונה היו קונסרבטיביים והבניין שהיום משמש את [[ישיבת חובבי תורה]] היה מרכזם בכל ארה"ב.

הרבי הריי"ץ התבטא באזני האדמו"ר מטומושפול תושב השכונה לפני הקניה, שיש פוטנציאל לעבוד עימו בשכונה.

בשעת הליכי הקניה התארגנה התנגדות תושבים להתיישבות הרבי וחסידיו בשכונה שאופיה שונה מאוד מאופיים, ותוריד את ערך הדירות, העצומה נגד הקנייה התבטלה ע"י יהודי שקרע בכעס את העצומה.

לשם הרכישה פנה הוועד לאנ"ש במכתב לבקשת השתתפות כספית בקניה, וביום ו' [[י"ב מנחם אב]] [[ת"ש]] נקנה הבניין.

חלק גדול מהסכום ניתן ע"י בני ר' [[משה אליעזר קרמר]] יו"ר אגו"ח הראשון ומתומכי חב"ד העיקריים אז.

באמצע חודש [[מנחם אב]] הגיע הרבי לביקור, הורה איך לסדר את ביהכנ"ס ואיך לקבוע המזוזות וביקש לראות המרתף, התפלל שם מנחה וערבית ואחר כך התיישב בחדר שלימים היה חדר חתנו הרבי ואמר מילות ברכה.

לצורך יצירת אולם תפילה הרסו הקיר בין שני חדרים ויצרו את המקום שהיום נקרא הזאל הקטן.

ביום [[י"ט מנחם אב]] עבר הרבי לגור ב[[770]] ובכניסתו נכנס למקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ואמר מילות ברכה.

ביום [[כ"א אלול]] היתה חנוכת הבית הרבי התוועד ואמר [[מאמר]] ד"ה על שלשה דברים.

בתקופה זו גרו מעט מאוד חרדים בקראון הייטס אך בשנת [[תש"א]] הגיעו מאות יהודים לראות את הרבי בתפילתו.

בלילה הראשון התפלל הרבי במקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ולמחרת במניין מצומצם למעלה.

בתחילה התקיימו תפילות רק בשבתות וימים טובים, לאחר מכן מנהל משרד אגו"ח הרב [[דוד שיפרין]] הציע להעתיק את הישיבה לשם ומיד אחרי החגים עברה הישיבה ל[[770]].

באגרת מתאריך י"ט מרחשון לאימו כתב הרבי ששילמו 5000 דולר במזומן ועוד 25000 ד' בהלוואה לעשרים שנה בתשלומים של 1350 לשנה, השיפוצים עלו 2000 ד' ס"ה: 7000 ד' 5000 ד' גייסו החסידים ו2000 ד' לוו.

בגלל המצב הקשה לא יכלו לעמוד בפירעון, ורק בשנת [[שי"ת]] הסתיים הפירעון ע"י נדיב בשם ר' [[יוסף רובינסון]].

מיום הכניסה ל770 עברה "חצר ליובאוויטש", כחלק מ"[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש|עשר הגלויות שגלתה ליובאוויטש]] למקומה הקבוע, שממנו תעבור ל[[ארץ הקודש]], בביאת ה[[משיח]], כפי דברי [[הרבי]]{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ו'.}}.

גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ואף לצרכיו הפרטיים של [[אדמו"ר הריי"צ]].

המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה:

הקומה הראשונה - [[בית מדרש]] עבור ה[[חסידים]].

הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ ומשפחתו.

הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]] ומשפחתו.

מלבד בניית מרפסת ל[[סוכה]] בדירת [[אדמו"ר הריי"צ]], בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו שינויים במבנה. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף, ובהתאם לכך, נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה.

==מספר הבית==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[770 (מספר)]]}}
[[הרבי]] הסביר שמספר הבית '''770''', מראה ב[[השגחה פרטית]] על ענינו, מעלתו ומהותו של המקום, ואף ביאר רמזים שונים שניתן ללמוד מה[[מספר 770]] בעבודת ה', ומהם ש-770 עולה ב[[גימטריא]] "[[פרצת|ופרצת]]". כלומר, שמבניין זה "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו, להפיץ את אור ה[[יהדות]]. כמו כן ביאר הרבי את הרמז בכך שהמספר "770" הוא בגימטריא "בית [[משיח]]", ועוד.

בנוסף התבטא הרבי שב{{ה|גאולה האמיתית והשלימה}}, כאשר [[בית המקדש השלישי]]{{הערה|ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים" (פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ועוד.)}} יתגלה, יהיה זה תחילה ב"770" - "[[בית רבינו שבבבל]]", ומשם יועתקו שניהם למקום המקדש בירושלים{{הערה|ראה בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ד ואילך.}}.

==קומת כניסה==
{{ערך מורחב|קומת הכניסה של 770}}
קומת הכניסה של 770, נועדה להיות קומת המשרדים ובית הכנסת המרכזי של חסידות חב"ד {{הערה|עקב חוסר מקום עבר בית הכנסת לחצר שבהמשך הורחבה מספר פעמים עד שהגיעה לגודלה כיום - [[הזאל הגדול]]}}.

כמו כן בקומה זו נמצא '[[גן עדן התחתון]]', שהיה משמש כמסדרון כניסה ל[[גן עדן העליון]], [[חדרו של הרבי]].

[[חדרו של הרבי]] שימש בתחילה כחדרו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. כש[[הרבי]] והרבנית הגיעו ל[[770]], הפך החדר למקום מגוריהם של [[הרבי]] ו[[הרבנית]], אחרי שעברו לגור בדירה ברחוב [[ברוקלין (רחוב)|ברוקלין]] ואחר כך לבית ברחוב [[פרזידנט 1304]] הפך החדר לחדרו האישי של הרבי בו קיבל אנשים ל[[יחידות]].

בקומה הראשונה שוכן ה'{{ה|זאל הקטן}}', ששימש לבית הכנסת עד לבנייתו של [[הזאל הגדול]] בקומת המרתף.

בקומה זו נמצא גם [[מזכירות הרבי|חדר המזכירות]], ששימש מרכז לפעילות מזכירות הרבי, ומשרדים של חסידים נוספים, ביניהם הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[חדר השידורים]] {{הערה| ששימש בעבר את הרב [[משה לייב רודשטיין]]}}, ועוד.

==קומה שניה==
{{ערך מורחב|דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770}}

הקומה השנייה נועדה משנת [[ת"ש]], למגורי [[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה זו, ובעקבות מצבו הבריאותי אף התפלל [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]].

עד שנת [[תשע"ז]] הגישה לשם היתה אפשרית לעובדי [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] ומדי פעם היו מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]] {{הערה|כיום מתגורר שם בהוראת הרבי הרב [[שלום בער גנזבורג]]}}.

בקומה זו מקיימים עבודת תחזוקה בלבד, ללא שינויים בחדרים וקירות הבית, ודירת הרבי נשארה בצורתה המקורית, כפי שהיה קודם [[יו"ד שבט]] [[תש"י]] זמן הסתלקות הרבי הריי"צ.

==קומה שלישית==
{{ערך מורחב|ספרית אגודת חסידי חב"ד}}
[[קובץ:אולם התצוגה בקומה השלישית של 770.jpg|שמאל|ממוזער|אולם התצוגה של הספרייה בקומה השלישית]]
[[קובץ:קומה שלישית.jpg|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש"ג, 8) מרפסת (לאחר [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]], עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]

הקומה השלישית שימשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.

בקומה זו קיים גם חדר עבור "[[מערכת אוצר החסידים]]", שמכינים את כתבי אדמו"רי חב"ד לדפוס.

==קומת בית הכנסת (האולם הגדול)==
{{ערך מורחב|בית הכנסת - 770}}

בסביבות שנת [[תשי"ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"[[זאל הקטן]]" שבקומה הראשונה להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"[[שאלאש]]", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט בכסלו]], [[י' בשבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].

עם השנים התרבו המשתתפים וגבר הצורך להרחיב את המקום. בית הכנסת הורחב לכיוון הבנין הסמוך שבכתובת 784–788 [[איסטרן פארקווי]], וכן לכיוון יוניון סט.

===ספרי תורה בבית הכנסת===
{{ערך מורחב|ספרי תורה ב-770}}
[[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]]
ב[[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - [[770]], ישנם ספרי תורה רבים. חלקם ספרים שקשורים בהם מאורעות מעניינים או היסטוריה מיוחדת, ביניהם הספרים [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]].

===ניהול בית הכנסת===
{{ערך מורחב|גבאי בית הכנסת 770}}

בית הכנסת מנוהל על ידי גבאים נבחרים על ידי הציבור, הגבאים אחראים על החזקת המקום ועל ניהול התפילות, הגבאים כפופים לרבני השכונה.

הרבי נתן כבוד מיוחד לגבאים, והזכיר פעמים רבות את תפקידם בניהול בית הכנסת בשינוי סדר בקשת רשותם, ומקשיב להכרזותיהם, אומר להם 'גוט שבת' בליל שבת, לשלם על העליות שנצרך ועוד ריבוי התייחסויות שהביע בהזדמנויות רבות את אחריותם לניהול בית הכנסת.

===התפילה ב-770===
{{ערך מורחב|התפילה ב-770}}
[[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפילת שחרית ב770 ב[[חודש תשרי]] [[תש"פ]]]]
מעניניו העיקרים של 770 כמרכז חסידות חב"ד, היא התפילה ו[[עבודת התפילה]]. מסופר, שכאשר נכנס הרבי הריי"צ לבנין 770, ראשית נכנס למקום שיועד לבית הכנסת ואמר שהוא מייחד את המקום למקום "תפילה מתוך פנימיות".

===חומת אנ"ש===
{{ערך מורחב|חומת אנ"ש}}
'חומת אנ"ש' היה פרוייקט גיוס משאבים שפעל בשנת [[תשנ"ג]] מתוך מטרה להרחיב את 770, בהתאם להוראת הרבי ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]], במסגרתו התבקשה כל משפחה מאנ"ש לתרום סכום שווה של 770 דולר, כאשר על קיר מיוחד בבניין המשופץ יהיו חרותים שמותיהם של כל המשפחות שיצטרפו לסייע בהרחבת 770. התוכנית נעצרה ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]].

===ועד סעודת שלמה===
{{ערך מורחב|ועד סעודת שלמה}}
'ועד סעודת שלמה' הינו ארגון העוסק בהכנת מזון לבאי 770. חדר הנמצא מתחת לעזרת הנשים של איסטערן פארקווי, וממנו מסופקים לבאי 770 אוכל ושתיה בימות החול (קפה תה ומזונות) ובשבתות וימים טובים (חלות יין וצ'ולנט). וכן ארוחות במוצאי הצום, במסגרתו גם נערכות ההתוועדויות מסויימות בבית הכנסת.

===ההתוועדויות המרכזיות ב-770===
{{ערך מורחב|התוועדות עם הרבי}}
רוב התוועדויותיו של הרבי נאמרו בבית הכנסת 770, בהתחלה בזאל הקטן ואחר כך בשלאש ובבית הכנסת הגדול.

{{ערך מורחב|ההתוועדויות המרכזיות ב-770}}
ההתוועדויות המרכזיות ב-770 נערכות בימי מאורעות חב"דיים ובימים שבהם יש הוראה מיוחדת להתוועד כגון במוצאי חג. בדרך כלל מאורגנת על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]].

==תומכי תמימים המרכזית==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים המרכזית 770]]}}
ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת"ש|בט' אדר שני ת"ש]], היום בו הגיע [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית. כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב"דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש"א]] עברה הישיבה לבנין החדש - 770 איסטערן פארקווי, שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.

==יחסו של הרבי ל-770==
===קונטרס בית רבינו שבבבל===
[[קובץ:בית_רבינו_שבבבל.jpg|שמאל|ממוזער|שער קונטרס 'בית רבינו שבבבל']]
{{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[ה'תשנ"ב]] הוציא [[הרבי]] לאור קונטרס בשם "בית רבינו שבבבל", בקונטרס המיוחד מבואר בהרחבה מעלתו של 770 בהיותו "בית רבינו שבבבל" - מקומו של [[נשיא הדור]], אשר במקום זה שוכנת השכינה בזמן ה[[גלות]]. בנוסף בקונטרס מחדש הרבי ש[[בית המקדש]] ירד מהשמיים תחילה ב-770 ורק אחר כך יסע עמו ל[[ירושלים|ירושלים עיר הקודש]].

פרסום הקונטרס עורר גלים רבים בתוך [[חסידות חב"ד]], משום שבקונטרס נכתבו והוגהו על ידי הרבי ענינים שאיש לא שיער שהרבי עצמו יסכים לפרסם{{הערה|1=דוגמא בהערה הרבי מזכיר ש-770 בגימטריא "בית משיח" דבר שהיה נלחש מפה לאוזן בין החסידים וכעת יצא לציבור הרחב באישורו והגהתו של הרבי.}}.

מאז הוצאת הקונטרס, החזיקו הרבי בתוך סידורו בצורה קבועה (דבר נדיר ביותר ביחס לקונטרסים אחרים).

===כינויו על ידי הרבי===
[[קובץ:בית כללי.jpg|שמאל|ממוזער|[[כתב יד קודש]] של [[הרבי]] על 770]]
*'''בית אגודת חסידי חב"ד - אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].
*'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך [[בית הכנסת]] של האמוראים בבבל{{הערה|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.{{הערה|הרבי מה"מ שליט"א מתיחס בקונטרס בית רבינו שבבל שבית רבינו הוא בבחינת תלפיות "תל שכל פיות פונים בו"}}
*'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב"דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערה|שיחת כ"ח [[סיוון]] תנש"א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא "[[פרצת]]".}}<ref>{{הערה|להעיר שבקונטרס בית רבינו שבבבל הרבי מתיחס ואומר ש770 בגימטריה פרצת מלשון "פרצת עליך פרץ"}}להעיר שבקונטרס בית רבינו שבבבל הרבי מתיחס ואומר ש770 בגימטריה פרצת מלשון "פרצת עליך פרץ"</ref>.
*'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - "770"{{הערה|נאמר על ידי הרבי והודפס ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.
*'''בית חיינו''' - על שם היותו מקור החיות לחסידי חב"ד.
*'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור{{הערה|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל.}}.
*'''בית משולש''' - על שם שמתקיימים בו פעולות בשלושת הקוים: [[תורה]], [[תפילה]], ו[[צדקה]]{{הערה|על פי [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.

==בדק הבית==
{{ערך מורחב|הרחבות 770|הרחבות ושיפוצים ב-770}}
{{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}
'בדק הבית' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשל"ט]], ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבניין המקורי שנקנה בשנת [[ת"ש]].

==העתקים==
{{ערך מורחב|770 כפר חב"ד}}
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|חזית העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב"ד]]]]
ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ה]] ביקש [[הרבי]] לבנות העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב"ד]] - בניה שהסתיימה בט"ו בתמוז [[תשמ"ו]]. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים מבניין 770 ברחבי העולם:
עוד לפני כן היה העתק ב[[מילאנו]].

===ארץ ישראל===
#[[770 כפר חב"ד|כפר חב"ד]] - נבנה בשנת [[תשמ"ו]] (1986), על פי בקשת הרבי.
#[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת [[תשס"ג]], על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].
#[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסף יצחק פריימן]].
#[[קריית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].
#[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב"ד במגדל העמק.
#[[איתמר]] שבשומרון - בית פרטי של משפחת נואמה.
#[[גדרה]] - ביתו הפרטי של הרב [[נס כרמון]].
#[[קריית ארבע]] - נבנה על ידי השליח הרב [[ויקטור עטיה]].
#[[פסגת זאב]], [[ירושלים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יצחק קורץ]].
#[[עפולה]] - [[בית גבי ורבקי]] - נבנה על ידי הרב [[שמעון רוזנברג]].
#[[מצפה רמון]] - נבנה על ידי השליח, הרב צבי סלונים.
# כפר תפוח - בית פרטי.
#[[קריית גת]] - [[בית כנסת שערי גאולה]].
#[[ראשון לציון]] - נבנה על ידי השליח הרב סגל.
#[[בית שאן]] - נפתח בשנת [[תשע"ח]], נקרא על שם הרב [[יעקב אריה שמולביץ]]{{דרוש מקור}}.
# [[ביתר]] - נבנה על ידי הרב [[יעקב שנור]].
# [[שדרות]] - נבנה על השליח הרב [[משה זאב פיזם]]ץ

'''מבנים בתהליכי בניה''':

#[[אופקים]] - נבנה על ידי השליח, הרב הרשקוביץ.
#שלומי, צפון [[ארץ הקודש]] - יבנה על ידי השליח הרב בני נחום.
#שכונת נעורים, [[ראשון לציון]] - יבנה על ידי השליח הרב אלי סגל.
#[[יבניאל]].
#[[אלעד]] - בית כנסת בית מנחם
#[[חדרה]] - נבנה על ידי השליח הרב [[שאול אקסלרוד]] בשכונת גבעת אולגה
{{תבנית:גלריה בתי חב"ד בארץ בצורת 770}}

===ברחבי העולם===
[[קובץ:בית חב"ד ניו ג'רסי.jpg|שמאל|ממוזער|אוניברסיטת רוטגרס, ניו-ג'רסי - [[בית חב"ד]] הגדול בעולם]]

#לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב"ד המרכזי נבנה בשנת [[תשמ"ב]].
#לוס אנג'לס, קליפורניה - בית ספר לבנות. נבנה בשנת [[תשס"ג]].
#[[מילאנו]], איטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
#מלבורן, אוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].
#אוניברסיטת רוטגרס, ניו ג'רסי, [[ארצות הברית]] - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].
#אושן, ניו ג'רזי, [[ארצות הברית]] - בית כנסת חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].
#קליבלנד, אוהיו - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב [[לייבל אלבסקי]].
#[[פאולו]], [[ברזיל]] - [[בית חב"ד]] המרכזי. נבנה על ידי הרב [[שבתי אלפרין]].
#[[דנייפרדרז'ינסק|קאמינסקוי]], [[אוקראינה]] - נבנה על ידי ה[[שליח]] ה[[רב]] [[לוי יצחק סטמבלר]].
#רמינסקאיא, [[מוסקבה]] - נבנה על ידי הרב [[יצחק קוגן]].
#[[בואנוס איירס]], ארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.
#[[האדיטש]], [[אוקראינה]] - בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הזקן|ציונו]] של ה[[אדמו"ר הזקן]].
#סנטיאגו, צ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.
#קעמפ מחנה קיץ '[[גן ישראל]] [[מונטריאול]]'.
#טקומה, וושינגטון - נבנה על ידי השליח הרב זלמן הבר בשנת [[תשע"ב]].
#דרמקוט, צפון [[הודו]] - נבנה על ידי השליח דרור שאול.
#קווינס, ניו יורק - בבניה על ידי השליח הרב [[שרגא זלמנוב]].
#מנילה, [[פיליפינים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסי לוי]].
#קראון הייטס, ברוקלין - בית כנסת ברחוב לעפערטס
#רומיינוויל, פריז, צרפת - בית חב"ד
#סט. ברייס סו פוריי, צרפת - בית חב"ד
#סורען, צרפת - בית חב"ד
#בולטימור, מרילנד - ישיבת ליובאוויטש
#אל פאסו, טקסס - בית חב"ד
#סינסינטי, אוהיו - ישיבת ליובאוויטש
#פוקון שב[[צ'ילה]] - בית חב"ד.
{{גלריה בתי חב"ד בעולם בצורת 770|}}

==לקריאה נוספת==
*[[הרבי מליובאוויטש]], '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', [[קה"ת]] - [[תשנ"ב]].
*הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס"ד]] (2004). ושוב בהוצאה מורחבת בשנת [[תשפ"א]] (2021).
*'''770 בעדשה של קלמנוביץ'''', שבועון בית משיח 1229 עמוד 21.
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA.pdf'''צורת הבית'''] בהוצאת [[את"ה העולמי]] [[תשרי]] [[תש"פ]].
*גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1770.
*מענדי קורטס, '''770''' גיליון 'נשמה מס' 27 ע' 8-17
{{בית|מענדי דיקשטיין|בנסע הארון - מ770 לכל קצווי תבל|1361|16-24|תשפ"ג}}
*[[שרגא קרומבי]] '''הרבי קבע את ההנהגה לפי הוראות רבני השכונה והגבאים''' משבועון {{בית משיח}} 1396 עמוד 12.

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.770live.com/En770/770live.asp?lang=2 שידור חי ממרכז חב"ד העולמי (24 שעות ביממה)] (מופעל ע"י אתר [[770live]])
* [https://770shul.org/ דף הבית של בית הכנסת ובית המדרש 770] שעל ידי [[גבאי בית הכנסת 770]]
*[https://chabad.info/special/605597/ נחשף תיעוד היסטורי קודם לבניית 770] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/seven-seventy/595314/ הרבי קבע: 770 יתנהל על ידי הגבאים תחת מרות הרבנים] - סקירה מקיפה בליווי מסמכים - {{אינפו}}
;וידאו
* [https://chabad.info/category/video/news-video/770-news-video/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] {{וידפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31275 וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה] - {{וידאו}} {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה] {{וידפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63541 שיר על קטעים מ'קונטרס בית רבינו שבבבל'] {{וידפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2741430 קטעי וידאו ישנים מתפילות הרבי בזאל הקטן]''' - בתוכנית הוידאו השבועית של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107229 ודיאו הסוקר את כל מעמד הנחת אבן הפינה להרחבת 770] {{וידאו}} {{חב"ד און ליין}}
*'''[https://anash.org/living-torah-the-story-behind-770/ הסיפור אודות רכישת 770]''' {{וידאו}} {{אנש}}

;תמונות
* [https://chabad.info/category/seven-seventy/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62688 מסע ב-770 כפי שמעולם לא נראה עד כה] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%E2%EC%F8%E9%E4%20%E4%F9%E1%E5%F2%E9%FA גלריה שבועית מ'770'] {{תמונה}} {{אינפו}} הישן. [https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://chabad.info/tag/%25D7%2594%25D7%2592%25D7%259C%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594-%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%25AA/&ved=2ahUKEwjlwaz8k82BAxVEjIkEHe-PBqwQFnoECAcQAQ&usg=AOvVaw0-_ROBse0c1GwR2Gtaietg באתר החדש].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד הנחת אבן הפינה] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60099 בניית החדר והמרפסת - תמונות היסטוריוות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*לוי ישראל [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62852 הויטראז'ים של 770 שמעולם לא שמתם לב אליהם] כ"א תמוז התשע"א (23.07.2011) {{אינפו}} {{תמונה}}
* מנדי הכטמן, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_מסתתר_מאחורי_חלונות_770_תיעוד_מרהיב_77707.html מה מסתתר מאחורי חלונות 770? תיעוד מרהיב] - אתר COL, יום חמישי, כ"ג [[אלול]] [[תשע"ג]] {{תמונה}}
*[http://maps.google.com/maps?hl=iw&q=770+Eastern+Pkwy+Brooklyn+NY+11213 מבט מהרחוב ומפת לוויין] ב- maps.google.com
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68668 שדרת 'איסטרן פארקווי' בשנת תר"פ בערך]{{תמונה}}
*[https://anash.org/a-story-in-every-room-a-tale-behind-each-detail/ גלריה של פרטים קטנים ב-770]. {{אנש}}

;העתקים
*[https://drive.google.com/drive/folders/1afqRuXreIKVU-mpHm0pEKxyVzdqvDRI6?usp=sharing גוגל דרייו עם אוסף תמונות גדול של העתקים של 770 ברחבי העולם על ידי הת' משה ציטרין]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48595 בתי רבינו שבארץ הקודש ● פרוייקט מיוחד] - {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23799 אתר הוושינגטון פוסט בכתבה על העתקי 770] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62604 ב"ישרא-פוסט" מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב"ד] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61079 המיליארדר גומא אגייאר: אקים 770 מול הכותל!] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2319 הדמיית מרכז 770 מול הכותל] {{וידאו}} {{אינפו}}

;שונות
*[http://www.chabad.info/?url=newsnew_he&string=tag_%FA%F9%F8%E9%20%E1%EC%E9%E5%E1%E0%E5%E5%E9%E8%F9%20%FA%F9%F2%22%E1 מדור 'תשרי בליובאוויטש' (תשע"ב)] - וידאו, תמונות, מאמרים ועוד.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל] - {{אינפו}}
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-צורת-הבית.pdf קובץ 'צורת הבית' על 770] - הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}} {{קישור שבור}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=44497 'א בית כללי פאר כלל ישראל']''' - קטעי שיחות, כתי"ק ומכתבי חסידים על מעלת 770 בית משיח. הוצאת ועד חיילי בית דוד 770 {{PDF}}
*[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/10/16/AR2006101601299.html כתבה מהעיתון Washington Post] על דגמי הבניין (באנגלית).
;קונטרס בית רבינו
*[http://torah4blind.org/hebrew/k770h.htm קונטרס בית רבינו שבבבל בגרסת טקסט], [http://torah4blind.org/hebrew/dm48a.pdf בגרסת הדפסה], [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf בתרגום לאנגלית] וב[http://old2.ih.chabad.info/images/update/588.pdf עיבוד לילדים]. ראו גם בפסקה 'קישורים חיצוניים' [[קונטרס בית רבינו שבבבל#קישורים חיצוניים|בערך קונטרס בית רבינו שבבבל]].
*'''[https://col.org.il/news/133976 העובדות הנדירות שלא הכרתם על בניין 770 • מרתק]''' {{COL}}

{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בתי כנסת בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית 770]]