חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ארגון זמן הגאולה

2026-03-31T14:41:11Z

חסיד פעיל ומפיץ: /* היסטוריה */ הגהה, עדכון, קישורים פנימיים

[[קובץ:זמן הגאולה.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל הערוץ]]
{{מפנה|זמן הגאולה|תקופת הגאולה|בשורת הגאולה}}
'''ארגון זמן הגאולה''' נפתח בשנת [[תשע"ח]] על מנת [[הפצת המעיינות|להפיץ את המעיינות]] בכל רחבי הרשת ובעיקר על ידי שידורים חיים מ[[בית משיח 770]] ב־Youtube. לארגון שלל פעילויות בהם הוא מתעסק בכדי להביא את דבר [[הרבי]] לכל אדם, ובפרט בנושאי [[גאולה]] ו[[משיח]].

==היסטוריה==
הוקם ב[[כ"ה באייר]] [[תשע"ח]] על ידי מספר תמימים מישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] והחל להעלות לרשת האינטרנט מאגרים של קטעי וידאו המתעדים את [[הרבי]] בכל שנות הנשיאות, דבר שלאחר מכן התפרסם בריבוי אתרים ברחבי העולם{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/599962/ תיעוד נדיר: חלוקת "כוס של ברכה" במוצאי חג השבועות תש"כ] {{אינפו}}, [https://chabad.info/video/rebbe/665908/ הרבי בסידור קידושין: תיעוד הוידאו המוקדם ביותר שפורסם] {{אינפו}}, [https://collive.com/weekly-shiur-on-moshiach-launches-tonight/ Weekly Shiur on Moshiach Launches Tonight] באתר collive}}.

הערוץ מתייחד בפרסום האמונה ב[[חייו הנצחיים של הרבי]], ובהתאם לכך הוא משדר ומעלה סרטונים מתפילות, כינוסים, שיחות וחלוקת דולרים עם הרבי גם מהשנים האחרונות בהם לא רואים את הרבי בגלוי. וכן כינוסים וארועים נוספים המתקיימים ב-770{{הערה|כגון בחודש אדר, שאז הערוץ משדר כל יום את הריקודים של [[מטה שירה וזמרה]].}}.

השידור החי הראשון ששודר בערוץ היה ב[[כ"ב שבט]] [[תשע"ט]]. מאז התקיימו שידורים נוספים, אך כעבור כמה חודשים החלה הגבלה ב־Youtube המאפשרת רק לערוץ עם מעל 1000 מנויים לשדר{{הערה|שם=פרסום|1=[https://drive.google.com/file/d/1_wh97y07w_cni_EXwpgwXMVx5tr-JBpq/view?usp=drivesdk פרסום בעלון השבועי ליבינג משיח], [http://hageula.com/sevenseventy/hadasot/18974.htm התמימים החליטו לקדם את ערוץ זמן הגאולה] {{הגאולה}}}}. בסוף אותה שנה כבר החל ביקוש רחב לשידורים חיים מתפילות ואירועים ב[[בית משיח 770]] והארגון יצא בקמפיין גיוס 1000 מנויים כדי שתיפתח לו אפשרות זו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1Zu7faDGXlRL3ra97ZDyLL6Yhvoun6PvQ/view?usp=sharing שיחת הגאולה גליון 1273 עמוד 4]}}. הארגון פרסם את עצמו בבמות שונות{{הערה|שם=פרסום}} וב[[כ"ב טבת]] [[תש"פ]] הגיע הערוץ ליעד. השלמת היעד פורסמה במקומות רבים{{הערה|[http://hageula.com/news/chabad/19222.htm ערוץ זמן הגאולה בקמפיין: אלף מנויים עד סוף השבוע] {{הגאולה}}}} והמערכת קיימה התוועדות גדולה ב-770 ביום זה שאף שודרה בשידור חי.

הערוץ הינו פורץ דרך בתחומו ומלבד קטעי הוידאו של הרבי שמעלה הוא גם משדר ומפרסם שיעורי [[גאולה ומשיח]], כינוסים ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] מכל רחבי העולם בשידור חי. הערוץ מארגן [[כינוס תורה|כינוסי תורה]] עולמיים כהוראת הרבי לקיים כינוסים כאלו בכל [[אסרו חג]].

בתחילת חודש [[אייר]] [[תש"פ]] החלו לעלות בערוץ מדי יום שיעורים ב[[תניא]] היומי מפי הרב ירון צבי, בתחילה רק בעברית ובהמשך אף באנגלית.

בתקופת [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש"פ]] הוקמה '[[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)#מדרשת הגאולה|מדרשת הגאולה]]' על ידי [[ארגון יפוצו]], ויחד יזמו השניים שיעורי [[גאולה ומשיח]] עולמיים בשידור חי כאשר בכל שבוע מתקיימים שני שיעורים. השיא היה כאשר ארגנו יחד [[כינוס תורה]] בעניני גאולה ומשיח ב[[אסרו חג]] [[שבועות]] למשך 24 שעות בהשתתפות של כארבעים רבנים ועשרות אלפי צופים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/600999/ בשידור חי: כינוס תורה עולמי בענייני משיח וגאולה] {{אינפו}}, [https://collive.com/sunday-24-hour-kinus-torah-on-geulah-umoshiach/ Live: 24 Hour Kinus Torah on Geulah Umoshiach] באתר collive}}.

הערוץ אף מארגן התוועדויות נוספות לכבוד תאריכים מיוחדים כמו [[כ"ח ניסן]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/13050.html שידור חי - להביא בפועל את משיח צדקנו] {{תבנית:חב"ד FM}}}}, [[ג' תמוז]], ועוד.

הערוץ מעלה סרטונים מלאים מ[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות עם הרבי]] ושיחות קודש משנים קודמות עם כיתוביות תרגום ל[[לשון הקודש]]. כמו"כ הערוץ העלה את כל הסרטונים מהשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] של התפילות ועידודי ה'[[יחי]]'.

עקב הצלחת הארגון, הוא החל להעלות סרטונים גם בצרפתית וב[[אנגלית]].

נכון לחודש כסלו [[תשפ"ו]] למעלה מ-7,600 גולשים מנויים לערוץ, למעלה מ-6,000 סרטונים (בנוסף לאלפי וידיאו'ס של שידורים מהתפילות עם [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ושידורים נוספים מ-[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]]), ולמעלה משלוש וחצי מיליון צפיות{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/d/dc/זמן_הגאולה_ניסן_תשפ%22ה.jpg ידיעה שפורסמה באזור הקהילה של הערוץ יוטיוב] {{תמונה}}}}.

==הוצאה לאור==
*'''חירות עצמות בבית משיח''' - ספר הסוקר את הנעשה ונשמע ב-[[770]] מכל שנת [[תשע"ח]]. הספר כולל יומן מפורט מכל השנה, מענות קודש שהתקבלו באמצעות [[אגרות קודש (הרבי)|האגרות קודש]] במשך השנה והוא בן 416 עמודים. [[י' שבט|י']]-[[י"א שבט]] [[תש"פ]].
*'''שנת פדות בבית משיח'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ZOlthOm0OzYG0MIAUlpabhB6ImS6TQkb/view?usp=sharing תדפיס מחודש טבת] לצפייה והורדה.}} - ספר הסוקר את הנעשה והנשמע ב-[[770]] מכל שנת [[תש"פ]]. במהלך אותה שנה יצאו גם תדפיסים מהספר יצאו מחודשים [[טבת]], [[שבט]], [[אדר]], [[סיוון]] ו[[תמוז]] כשבסיומם הופיעו תשובות ומענות מאותו החודש.
*'''תשובות ומענות בקשר עם נגיף הקורונה'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1Zt98FTvMdg7CtFoa3I0oqxpJAUd6CH8u/view?usp=sharing תשובות ומענות הרבי בקשר לנגיף הקורונה] לצפייה והורדה}} - במהלך [[חודש אדר]] [[תש"פ]] החלה להתפשט [[מגיפת הקורונה]] ברחבי העולם, עקב כך ריבוי חסידים [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כתבו לרבי באמצעות האגרות קודש]] על שאלות שהתעוררו אצלם בעניינים מסויימים. ערוץ זמן הגאולה ליקט את התשובות לקובץ שיצא לאחר מכן שוב במהדורה מורחבת ובו כ-30 מענות קודש אודות הנגיף.
*'''ראש השנה שחל להיות בשבת'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1pa43r054qRU2Bqk1vAsgIz4iCBBbOWsz/view?usp=drivesdk קובץ ראש השנה שחל להיות בשבת] לצפייה והורדה}} - הכולל [[יומן]] מ-[[770]] בשנים שראש השנה חל בשבת.
*'''ערב פסח שחל להיות בשבת''' - [[יומן]] מ-[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] מיום טוב ראשון של פסח בשנים שהוא חל ב[[ערב שבת קודש|ערב שבת]] החל משנת [[תש"י]].

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.hageula.com/authors/26.htm תגית זמן הגאולה], באתר {{הגאולה|}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:פרסום גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:מדיה חב"ד]]
[[קטגוריה:ערוצי יוטיוב]]

לוי יצחק שפילמן

2026-01-22T14:01:24Z

חסיד פעיל ומפיץ: הגהה

[[קובץ:לוי יצחק שפילמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוי יצחק שפילמן]]
הרב '''לוי יצחק שפילמן''', הוא מאנ"ש ב[[קראון הייטס]]. בעבר היה מחברי [[ועד המסדר]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ראש חודש ניסן]] [[תשכ"ז]] לאביו הרב [[יוסף ברוך שפילמאן]] יחד עם אחיו תאומו הרב יעקב יואל שפילמאן.

למד בישיבת [[ישיבה קטנה תורת אמת|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ב[[ארץ הקודש]]. ומשם המשיך לשליחות ל[[אוסטרליה]] לכמה שנים.

כחלק מתפקידו בעבר ב[[ועד המסדר]], יחד עם אחיו תאומו. היה אחראי (עד שנת [[תשנ"ב]]) על פינוי ה'שביל' לרבי בזמני עומס{{הערה|פעם אחת סיפר{{מקור}} שבזמן צפוף ביותר [[הרבי]] דרך עליו מעט.}}, עמידה מול הרבי בעת חלוקות הדולרים ועוד. פ"א ניקה את הסלון ב[[פרזידנט 1304|בית של הרבי]] בשנת האבילות על [[הרבנית חיה מושקא]]. (מתוך דברים שסיפר בעבר לכמה מהתמימים.)

היה נוסע יחד עם הרבי ל[[אוהל]], ועזר שם בסידור המקום לפני ואחרי שהרבי עזב, ואף שהה באוהל ב[[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]] יחד עם המזכיר [[יהודה קרינסקי]], בעת [[האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)|האירוע הבריאותי]], שעבר הרבי.

ב[[י"ט באדר ב']] [[תשנ"ב]] נשא את רבקה בת הרב [[ברוך צבי רייניץ]] (מאנ"ש ב[[ירושלים]]).

כיום עובד בעירית ניו יורק במחלקת המים.

מפעולותיו כיום בועד המסדר: במוצאי תעניות מידי שנה הרב שפילמן הינו חלק מהאחראים להבאת האוכל ל-[[770]] מטעם [[ועד סעודת שלמה|ה'לשכה']]. וכן בשמחת תורה אחראי על הסדר בכמה דברים.

כמו"כ אחראי על התפילה עם חיילי [[צבאות ה']] בכל שבת ב'טשקענטער שול' - בקומת המרתף של [[770]].

הרב שפילמאן הי' מסייע בעבר למשפחת זירקינד בהוצאת [[פדיון נפש|הפ"נים]] המצטברים על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] להעבירם לשריפה (הפינוי מתבצע בכל פעם שישנה כמות נכבדה של דפים).

==משפחתו==
* אחיו תאומו, ר' יעקב יואל שפילמן - [[קראון הייטס]].
* אחיו, ר' מאיר שלמה שפילמן - [[קראון הייטס]].
* אחיו, ר' מנחם שאול שפילמן - [[קראון הייטס]].
* אחיו, ר' שמואל נחמיה שפילמן - [[קראון הייטס]].
* אחיו, ר' יהודה שפילמן - [[אוסטרליה]].
* אחיו, ר' צבי הירש שפילמן - [[קראון הייטס]].
* אחיו, ר' נפתלי שפילמן - [[קראון הייטס]]
* אחיו, שלום בער שפילמן - [[קראון הייטס]] גיסו קעלער.
* גיסו, ר' [[יהונתן דוד רייניץ]], [[ניו הייבן]]

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:שפילמאן, לוי יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ז]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חברי ועד המסדר]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]

ארגון זמן הגאולה

2025-12-17T09:42:39Z

חסיד פעיל ומפיץ: /* היסטוריה */ עדכון

[[קובץ:זמן הגאולה.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל הערוץ]]
{{מפנה|זמן הגאולה|תקופת הגאולה|בשורת הגאולה}}
'''ארגון זמן הגאולה''' נפתח בשנת [[תשע"ח]] על מנת [[הפצת המעיינות|להפיץ את המעיינות]] בכל רחבי הרשת ובעיקר על ידי שידורים חיים מ[[בית משיח 770]] ב־Youtube. לארגון שלל פעילויות בהם הוא מתעסק בכדי להביא את דבר [[הרבי]] לכל אדם, ובפרט בנושאי [[גאולה]] ו[[משיח]].

==היסטוריה==
הוקם ב[[כ"ה באייר]] [[תשע"ח]] על ידי מספר תמימים מישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] והחל להעלות לרשת האינטרנט מאגרים של קטעי וידאו המתעדים את [[הרבי]] בכל שנות הנשיאות, דבר שלאחר מכן התפרסם בריבוי אתרים ברחבי העולם{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/599962/ תיעוד נדיר: חלוקת "כוס של ברכה" במוצאי חג השבועות תש"כ] {{אינפו}}, [https://chabad.info/video/rebbe/665908/ הרבי בסידור קידושין: תיעוד הוידאו המוקדם ביותר שפורסם] {{אינפו}}, [https://collive.com/weekly-shiur-on-moshiach-launches-tonight/ Weekly Shiur on Moshiach Launches Tonight] באתר collive}}.

הערוץ מתייחד בפרסום האמונה ב[[חייו הנצחיים של הרבי]], ובהתאם לכך הוא משדר ומעלה סרטונים מתפילות, כינוסים, שיחות וחלוקת דולרים עם הרבי גם מהשנים האחרונות בהם לא רואים את הרבי בגלוי. וכן כינוסים וארועים נוספים המתקיימים ב-770{{הערה|כגון בחודש אדר, שאז הערוץ משדר כל יום את הריקודים של [[מטה שירה וזמרה]].}}.

השידור החי הראשון ששודר בערוץ היה ב[[כ"ב שבט]] [[תשע"ט]]. מאז התקיימו שידורים נוספים, אך כעבור כמה חודשים החלה הגבלה ב־Youtube המאפשרת רק לערוץ עם מעל 1000 מנויים לשדר{{הערה|שם=פרסום|1=[https://drive.google.com/file/d/1_wh97y07w_cni_EXwpgwXMVx5tr-JBpq/view?usp=drivesdk פרסום בעלון השבועי ליבינג משיח], [http://hageula.com/sevenseventy/hadasot/18974.htm התמימים החליטו לקדם את ערוץ זמן הגאולה] {{הגאולה}}}}. בסוף אותה שנה כבר החל ביקוש רחב לשידורים חיים מתפילות ואירועים ב[[בית משיח 770]] והארגון יצא בקמפיין גיוס 1000 מנויים כדי שתיפתח לו אפשרות זו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1Zu7faDGXlRL3ra97ZDyLL6Yhvoun6PvQ/view?usp=sharing שיחת הגאולה גליון 1273 עמוד 4]}}. הארגון פרסם את עצמו בבמות שונות{{הערה|שם=פרסום}} וב[[כ"ב טבת]] [[תש"פ]] הגיע הערוץ ליעד. השלמת היעד פורסמה במקומות רבים{{הערה|[http://hageula.com/news/chabad/19222.htm ערוץ זמן הגאולה בקמפיין: אלף מנויים עד סוף השבוע] {{הגאולה}}}} והמערכת קיימה התוועדות גדולה ב-770 ביום זה שאף שודרה בשידור חי.

הערוץ הינו פורץ דרך בתחומו ומלבד קטעי הוידאו של הרבי שמעלה הוא גם משדר ומפרסם שיעורי [[גאולה ומשיח]], כינוסים ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] מכל רחבי העולם בשידור חי. הערוץ מארגן [[כינוס תורה|כינוסי תורה]] עולמיים כהוראת הרבי לקיים כינוסים כאלו בכל [[אסרו חג]].

בתחילת חודש [[אייר]] [[תש"פ]] החלו לעלות בערוץ מדי יום שיעורים ב[[תניא]] היומי מפי הרב [[ירון צבי]], בתחילה רק בעברית ובהמשך אף באנגלית.

בתקופת [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש"פ]] הוקמה '[[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)#מדרשת הגאולה|מדרשת הגאולה]]' על ידי [[ארגון יפוצו]], ויחד יזמו השניים שיעורי גאולה ומשיח עולמיים בשידור חי כאשר בכל שבוע מתקיימים שני שיעורים. השיא היה כאשר ארגנו יחד [[כינוס תורה]] בעניני גאולה ומשיח ב[[אסרו חג]] [[שבועות]] למשך 24 שעות בהשתתפות של כארבעים רבנים ועשרות אלפי צופים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/600999/ בשידור חי: כינוס תורה עולמי בענייני משיח וגאולה] {{אינפו}}, [https://collive.com/sunday-24-hour-kinus-torah-on-geulah-umoshiach/ Live: 24 Hour Kinus Torah on Geulah Umoshiach] באתר collive}}.

הערוץ אף מארגן התוועדויות נוספות לכבוד תאריכים מיוחדים כמו [[כ"ח ניסן]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/13050.html שידור חי - להביא בפועל את משיח צדקנו] {{תבנית:חב"ד FM}}}}, [[ג' תמוז]], ועוד.

הערוץ מעלה סרטונים מלאים מ[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות עם הרבי]] ושיחות קודש משנים קודמות עם כיתוביות תרגום ל[[לשון הקודש]]. כמו"כ הערוץ העלה את כל הסרטונים מהשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] של התפילות ועידודי ה'[[יחי]]'.

עקב הצלחת הארגון, הוא החל להעלות סרטונים גם בצרפתית וב[[אנגלית]].

נכון לחודש כסלו [[תשפ"ו]] למעלה מ-7,000 גולשים מנויים לערוץ, למעלה מ-5,000 סרטונים (בנוסף לאלפי וידיאו'ס של שידורים מהתפילות עם הרבי ושידורים נוספים מ-770), ולמעלה משלוש מיליון צפיות{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/d/dc/זמן_הגאולה_ניסן_תשפ%22ה.jpg ידיעה שפורסמה באזור הקהילה של הערוץ יוטיוב] {{תמונה}}}}.

==הוצאה לאור==
*'''חירות עצמות בבית משיח''' - ספר הסוקר את הנעשה ונשמע ב-[[770]] מכל שנת תשע"ח. הספר כולל יומן מפורט מכל השנה, מענות קודש שהתקבלו באמצעות האגרות קודש במשך השנה והוא בן 416 עמודים. [[י' שבט|י']]-[[י"א שבט]] [[תש"פ]].
*'''שנת פדות בבית משיח'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ZOlthOm0OzYG0MIAUlpabhB6ImS6TQkb/view?usp=sharing תדפיס מחודש טבת] לצפייה והורדה.}} - ספר הסוקר את הנעשה והנשמע ב-[[770]] מכל שנת תש"פ. במהלך אותה שנה יצאו גם תדפיסים מהספר יצאו מחודשים [[טבת]], [[שבט]], [[אדר]], [[סיוון]] ו[[תמוז]] כשבסיומם הופיעו תשובות ומענות מאותו החודש.
*'''תשובות ומענות בקשר עם נגיף הקורונה'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1Zt98FTvMdg7CtFoa3I0oqxpJAUd6CH8u/view?usp=sharing תשובות ומענות הרבי בקשר לנגיף הקורונה] לצפייה והורדה}} - במהלך [[חודש אדר]] [[תש"פ]] החלה להתפשט [[מגיפת הקורונה]] ברחבי העולם, עקב כך ריבוי חסידים [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כתבו לרבי באמצעות האגרות קודש]] על שאלות שהתעוררו אצלם בעניינים מסויימים. ערוץ זמן הגאולה ליקט את התשובות לקובץ שיצא לאחר מכן שוב במהדורה מורחבת ובו כ-30 מענות קודש אודות הנגיף.
*'''ראש השנה שחל להיות בשבת'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1pa43r054qRU2Bqk1vAsgIz4iCBBbOWsz/view?usp=drivesdk קובץ ראש השנה שחל להיות בשבת] לצפייה והורדה}} - הכולל [[יומן]] מ-[[770]] בשנים שראש השנה חל בשבת.
*'''ערב פסח שחל להיות בשבת''' - יומן מ-770 מיום טוב ראשון של פסח בשנים שהוא חל בערב שבת החל משנת [[תש"י]].

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.hageula.com/authors/26.htm תגית זמן הגאולה], באתר {{הגאולה|}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:פרסום גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:מדיה חב"ד]]
[[קטגוריה:ערוצי יוטיוב]]

אגרות קודש (הרבי)

2025-12-16T12:33:23Z

חסיד פעיל ומפיץ: עדכון, הרחבה

{{פירוש נוסף|נוכחי=סדרת האגרות קודש של [[הרבי]]|אחר=אגרות קודש של שאר [[אדמו"רי חב"ד]]|ראו=[[אגרות קודש (פירושונים)]]}}
[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|סדרת האגרות קודש מהרבי]]
'''אגרות קודש''' הוא שמם של עשרות כרכים (נכון לשנת [[תשפ"ו]] יצאו לאור 41 כרכים{{הערה|הכוללים את מכתבי הרבי עד שנת [[תש"נ]].}}) ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[הרבי]] לפרט ולכלל. סדרה זו החלה לצאת לאור בהוראת הרבי שביקש לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.

האגרות כוללות עצות והדרכות ב[[עבודת השם]], ביאורים ב[[קבלה]], ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], [[שלום בית]] ועוד).

יהודים רבים נוהגים כיום, להפנות את שאלותיהם ובקשותיהם לרבי באמצעות כתיבת מכתב והכנסתו בצורה אקראית לאחד מכרכי ה'אגרות קודש' ולמצוא שם עצה וברכה.

==עריכת ספרי האגרות==
חלק גדול מהאגרות נדפסו בתחילה כהוספה לסדרת הספרים "[[לקוטי שיחות]]" - כשתוכן האגרות מתאים לתוכן הפרשיות שבכרך. בשנת [[תשמ"ז]], כאשר לא נמצאו עוד מכתבים שניתן להדפיסם כהוספה ל"לקוטי שיחות", פנו חברי ה'[[וועד להפצת שיחות]]' בשאלה לרבי, האם יוכלו לקבל מ[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירות]] מכתבים נוספים שאפשר להדפיסם (כפי שהורה הרבי גם במקרים דומים לפני כן, בהוצאת חלקי י"ב-י"ג ובשנת [[תשמ"ג]]) הוראת הרבי הייתה שוב ללקט מכתבים מהמזכירות, אך כשבאו לבקש את אישור הרבי להדפסת הכרך, הורה הרבי להדפיס את המכתבים בספר בפני עצמם - אגרות קודש. האגרות שנדפסו בכרכי ה"אגרות קודש" שהופיעו (נכון לשנת [[תשפ"ה]]) כוללים מכתבים שנכתבו עד שנת [[תשמ"ח]] (בעוד שהמכתבים שב'לקוטי שיחות' מגיעים אף אל שנת [[תשנ"ב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13498&CategoryID=2189 אוצרות ה"מכתבים" עדיין נובעים ומתגלים].}}).

רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון ה[[מזכירות]] עליו הופקד הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף ה[[וועד להפצת שיחות]] (אותם קיבלו גם הם מהרב סימפסון על מנת להוסיפם בכרכי הליקוטי שיחות) ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.

המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו, למעט מכרך כ"א בו נוספו מילואים. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, על פי הוראת הרבי טרם העברתם לעורך הסדרה היה הרב סימפסון משמיט קטעים העלולים לפגוע בצנעת הפרט או שאינם ראויים לפרסום וכיו"ב. במקרים נוספים השמיט העורך חלקים אלו.

עריכת הסדרה והוצאתה לאור החלה בשנת [[תשמ"ז]] על ידי [[מערכת אוצר החסידים]]. בתחילה ניהל את מלאכת העריכה ר' [[שלום בער לוין]], שערך את הכרכים א-כא, ובחורף [[תשנ"ד]] העביר את העריכה לידי ר' [[שלום יעקב חזן]] שסייע בעריכה עוד קודם לכן, והחל לערוך את כרכים כ"ב ואילך במסגרת מערכת [[אוצר החסידים]].

בתחילת כמה מהכרכים נערך מבוא בידי אחד העורכים{{הערה|חלקם נכתבו בידי הרב [[אסף חנוך פרומר]].}} ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם.

==מטרת ההוצאה==
בסוף המבוא לכרך י"ב{{הערה|שיצא בהוראה מיוחדת מהרבי: "מבוא מתאים ע"ד השאר"}} כתב המו"ל:

מאז ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל על עצמו את הנהגת [[חסידות חב"ד]], החל סדר של [[יחידות]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר ה[[חסידים]] ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו [[תקנות ליאזנא]], המגבילות את הנסיעה לאדמו"ר הזקן. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]] ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל:

{{ציטוטון|תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל [[אנ"ש]] דמדינותינו תמיד.. ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות}}.

מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.

[[קובץ:אגרות ל"א.jpeg|שמאל|ממוזער|אחד מכרכי האגרות קודש]]

וממשיך אדמו"ר הזקן בהקדמתו ל'תניא': "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'אגרות קודש'".

== תוכן כרכי האגרות ==
{{טורים
| תוכן = * כרך א' - אגרות מהשנים [[תרפ"ח]]-[[תש"ד]], י"ל בשנת [[תשמ"ז]].
* כרך ב' - אגרות מהשנים [[תש"ה]]-[[תש"ח]], י"ל בשנת תשמ"ז.
* כרך ג' - אגרות מהשנים [[תש"ט]]-[[תש"י]], י"ל בשנת [[תשמ"ז]].
* כרך ד' - אגרות משנת [[תשי"א]], י"ל בשנת [[תשמ"ח]].
* כרך ה' - אגרות משנת [[תשי"ב]] - חלק ראשון, י"ל בשנת תשמ"ח.
* כרך ו' - אגרות משנת [[תשי"ב]] - חלק שני, י"ל בשנת [[תשמ"ח]].
* כרך ז' - אגרות משנת [[תשי"ג]], י"ל בשנת תשמ"ח.
* כרכים ח' - ט' - אגרות משנת [[תשי"ד]], ח"ח י"ל בשנת [[תשמ"ח]] וח"ט בשנת [[תשמ"ט]].
* כרכים י' - י"א - אגרות משנת [[תשט"ו]], י"ל בשנת תשמ"ט.
* כרכים י"ב - י"ג - אגרות משנת [[תשט"ז]], י"ל בשנת [[תשמ"ט]].
* כרכים י"ד - ט"ו - אגרות משנת [[תשי"ז]], חי"ד י"ל בשנת תשמ"ט, וחט"ו בשנת [[תש"נ]].
* כרכים ט"ז - י"ז - אגרות משנת [[תשי"ח]], י"ל בשנת תש"נ.
* כרך י"ח - אגרות משנת [[תשי"ט]], י"ל בשנת [[תש"נ]].
* כרך י"ט - אגרות משנת [[תש"כ]], י"ל בשנת [[תנש"א]].
* כרך כ' - אגרות משנת [[תשכ"א]] ומפתח כללי, י"ל בשנת [[תשנ"ב]].
* כרך כ"א - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א'-כ', י"ל בשנת [[תשנ"ג]].
* כרך כ"ב - אגרות מהשנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ג]], י"ל בשנת [[תשנ"ד]].
* כרך כ"ג - אגרות מהשנים [[תשכ"ד]]-[[תשכ"ה]], י"ל בשנת [[תשנ"ח]].
* כרך כ"ד{{הערה|שם=לוין|הכרכים הבאים מתייחסים למהדורה שמוציא הרב [[שלום יעקב חזן]] חבר מערכת [[אוצר החסידים]] בשיתוף עם המזכיר שמונה על ניהול ארכיון האגרות הרב [[שלום מענדל סימפסון]] כשלאחר פטירתו מחליף אותו בנו. ישנה מהדורה נוספת היוצאת לאור שלוקחת את האגרות הנדפסות בסדרה האותנטית ומדפיסה אותן בהוספת אגרות ומענות נוספים. בסדרה זו, הנערכת על ידי מערכת אוצר החסידים ו[[ועד הנחות בלה"ק]], היו שותפים במהלך השנים (כמפורט ב'פתח דבר'): הרב שלום דובער לוין, ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[ישראל שמעון קלמנסון]], ר' [[צבי הירש נוטיק]], ר' [[משה זקליקובסקי]], ר' [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]], ר' [[פסח צבי שמערלינג]], ר' מרדכי מנשה לאופר, ר' [[יצחק וילהלם]], ר' ישראל יונתן זילברשטרום, ור' מרדכי סטמבלר. בחלק מהכרכים נכתב כי לרב [[שלום דובער לוין]] יש חלק בעריכה או שהוא העורך הראשי.

בסדרה זו סדר הכרכים הוא:
* כרך כ"ד - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]] בסדר שונה.
* כרך כ"ה - אגרות משנת [[תשכ"ח]].
* כרך כ"ו - אגרות מהשנים [[תשכ"ט]]-[[תש"ל]].
* כרך כ"ז - אגרות מהשנים [[תשל"א]]-[[תשל"ב]].
* כרך כ"ח - אגרות משנת [[תשל"ג]].
* כרך כ"ט - אגרות משנת [[תשל"ד]].
* כרך ל' - אגרות משנת [[תשל"ה]].
* כרך ל"א - אגרות משנת [[תשל"ו]].
* כרך ל"ב - אגרות משנת [[תשל"ז]]
*כרך ל"ג - אגרות משנת [[תשל"ח]].}} - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]], י"ל בשנת [[תשע"ט]].
* כרך כ"ה - אגרות מהשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]], י"ל בשנת [[תשנ"ט]].
* כרך כ"ו - אגרות מהשנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]], י"ל בשנת תשנ"ט.
* כרך כ"ז - אגרות מהשנים [[תשל"ב]]-[[תשל"ג]], י"ל בשנת [[תשס"ג]].
* כרך כ"ח - אגרות מהשנים [[תשל"ד]]-[[תשל"ה]], י"ל בשנת [[תשס"ד]].
* כרך כ"ט - אגרות מהשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]], י"ל בשנת{{הבהרה}}.
* כרך ל'{{הערה|1=יצא לאור בחודש סיון [[תשע"ח]]. [http://chabad.info/special/אור-חדש-כרך-חדש-בסדרת-האגרות-קודש/ המבוא בפתח הספר, באתר חב"ד אינפו].}} - אגרות משנת [[תשל"ח]], י"ל בשנת [[תשע"ח]].
* כרך ל"א{{הערה|1=יצא לאור בחודש טבת [[תשפ"א]]. הצצה לאגרות שבספר מאת אברהם רייניץ: '''[https://chabad.info/magazine/644960/ כל כרך של אגרות קודש כמו 'הצצה' לעשרות יחידויות]''', שבועון בית משיח גליון 1244 עמוד 23.}} - אגרות מהשנים [[תשל"ט]], י"ל בשנת [[תשפ"א]].
* כרך ל"ב{{הערה|יצא לאור בחודש סיון תשפ"א. "לב לדעת" - טעימה מהאגרות שבכרך ב[https://drive.google.com/file/d/1BNqMDSo-0OFTFav00FeFB4yzuZs_YLmO/view?usp=sharing קובץ 'כ"ח וגבורות'] (ע' 18 - 37) שיצא לאור ע"י [[ועד חיילי בית דוד]]. הצצה לאגרות שבספר מאת אברהם רייניץ: '''[https://chabad.info/magazine/679466/ "שלושים שנה שזכיתי לעמוד בראש תנועת חב"ד"]'''}} - אגרות מהשנים [[תש"מ]], י"ל בשנת [[תשפ"א]].
* כרך ל"ג{{הערה|1=[https://chabad.info/special/777013/ המבוא לכרך ל"ג, באתר חב"ד אינפו].}} - אגרות משנת [[תשמ"א]], י"ל בחודש תשרי [[תשפ"ג]].
* כרך ל"ד{{הערה|יצא לאור בחודש מר-חשוון תשפ"ג. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/11/17-11-2022-17-01-22-מבוא-לאגרות-קודש-כרך-לד.pdf?&~nfopt%28fileDistorted=24106923071375186%29&~nfopt(fileDistorted=27033075615283475) המבוא בפתח הספר] {{אינפו}}}} - אגרות משנת [[תשמ"ב]], י"ל בשנת [[תשפ"ג]].
* כרך ל"ה - אגרות משנת [[תשמ"ג]], י"ל בחודש תשרי [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:אגרות_קודש_חלק_ל%22ה.jpeg צילום שער הספר] {{תמונה}}.}}.
* כרך ל"ו - אגרות משנת [[תשד"מ]], י"ל י"א ניסן [[תשפ"ד]].
* כרך ל"ז - אגרות משנת [[תשמ"ה]], י"ל בחודש תשרי [[תשפ"ה]].
* כרך ל"ח - אגרות משנת [[תשמ"ו]], י"ל י"ט כסלו [[תשפ"ה]].
* כרך ל"ט - אגרות משנת [[תשמ"ז]], י"ל כ"ה אדר [[תשפ"ה]].
* כרך מ' - אגרות משנת [[תשמ"ח]], י"ל תמוז [[תשפ"ה]].
*כרך מ"א - אגרות מהשנים [[תשמ"ט]] [[תש"נ]], י"ל בשנת [[תשפ"ו]].
}}

==ביטויים מיוחדים של הרבי==
לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה"אגרות קודש", בעת שהמזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]] הגיש לרבי קבוצת מכתבים שהוציא מתוך האוסף כדי למסרן לדפוס פנה אליו הרבי ושאל: "אויב מ'קאכט זיך אין די אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, הנני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?].

בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר הרבי מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם{{הערה|כמו כן בשנת [[תשע"ח]] התקיימה התוועדות גדולה ב-770 בארגון [[הוצאת ספרים קה"ת]] לרגל צאת כרך ל' - ראו [https://chabad.info/seven-seventy/368850 ידיעה באתר] {{אינפו}}.}}.

==תרגומים==
מאחר והרבה מהאגרות בסדרה נכתבו במקורם ב[[אידיש]], יצאו לאור מספר תרגומים לשפות אחרות.

=== תרגום ללשון הקודש ===
[[קובץ:אגרות קודש - מתורגם מלשון הקודש.png|ממוזער|שמאל|250px|סט 'אגרות קודש - מתורגם ללה"ק']]

בשנת [[תשפ"א]] הוציאה [[מערכת אוצר החסידים]] שלושה כרכים של '''אגרות קודש - בתרגום חפשי ללשון הקודש'''{{הערה|כללי העריכה והתרגום נדפסו במבוא לכרכים אלו.}} בהם מופיעים תרגום המכתבים מכרכים א' - ל"א ללשון הקודש. בראש כל אגרת מופיע מספר האגרת המקורי ומתחתיה מקום האגרת בכרך האורגינלי{{הערה|כמו כן, בשנת [[תשס"ג]] החלו להוציא [[סניף קה"ת בארץ הקודש]] ארבעה כרכים של '''אגרות קודש מתורגמות''', בהם מתורגמות האגרות מכרכים א' - ל'{{הערה|מחלק כ"ה ואילך – במהדורה הנערכת על ידי ועד הנחות בלה"ק. ראו הערה {{הערה|שם=לוין}}.}} ל[[לשון הקודש]]. התרגום נעשה על ידי הרב [[משה מרינובסקי]] והרב [[מאיר מארק]].}}.

סדרה נוספת המונה כעת שני כרכים נקראת בשם '''מכתבים מהרבי''', ובה מכתבים ששלח הרבי בשפה ה[[אנגלית]] בתרגום ללשון הקודש. הסדרה יוצאת לאור על ידי מערכת [[אוצר ספרי ליובאוויטש]].

===תרגום לאנגלית===
[[קובץ:אגרות קודש אנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר 'אגרות קודש' באנגלית]]

סדרת "אגרות קודש" נוספת בתרגום ל[[אנגלית]]. עד עתה יצאו לאור שמונה כרכים על ידי ועד [[Sichos In English]] (שיחות באנגלית) שתורגמו על ידי הרב [[אליהו תגר]]. בהקדמה לכל כרך מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים.

==הוצאות נוספות==
[[קובץ:אגרות קודש כיס.jpg|350px|ממוזער|אגרות קודש - פורמט כיס (חלקים א' - כ"ג)]]
===אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח===
{{ערך מורחב|ערך=[[אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח]]}}
מתוך כל סדרת ה"אגרות" (וכן מתוך תשורות ועלונים שיצאו לאור במשך השנים), ליקטו את האגרות העוסקות בעניני גאולה ומשיח לספר "אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח".

האגרות נלקטו ותורגמו על ידי ר' [[לוי יצחק ניסלביץ']] והת' [[גיא בצלאל קנטור]], בסיוע הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ור' שמואל אלעזר ניסלביץ'.

===מורה לדור נבוך===
{{ערך מורחב|ערך=[[מורה לדור נבוך]]}}
סדרה זו הכוללת שלושה כרכים, מכילה ליקוט של מכתבים מתורגמים מאנגלית מתוך ארכיונו של הרב [[ניסן מינדל]], שהתפרסמו במהלך השנים ב[[שבועון כפר חב"ד]]. הייחוד שבסדרה זו הוא שימת דגש על אגרות בהם מבאר הרבי נושאים שונים באמונה ומדע. עד כה יצאו לאור ג' כרכים הכוללים את רוב המכתבים שהתפרמו בעיתון כפ"ח עד שנת תשס"ה.

===שו"ת מנחם משיב נפשי===
{{ערך מורחב|ערך=[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]}}
בשנת [[תשע"ב]] יצא לאור '[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]' בעריכתו של הרב [[שמעון ויצהנדלר]], הכולל ליקוט מתוך סדרת האגרות קודש של מכתבים בעלי תוכן תורני, בהם דן הרבי עם גדולי ישראל בנושאים הלכתיים שונים. השו"ת כולל שתי כרכים בפורמט אלבומי מהודר, ובשולי הדפים מובאים בקצרה תולדותיהם של גדולי ישראל שהתכתבו עם הרבי.
===אגרות קודש כיס===
בשנת [[תש"פ]] יצאו לאור חלקים כ"ה - ל' של האגרות קודש, ובשנת [[תשפ"א]] יצאו לאור חלקים א' - כ"ג, בפורמט כיס, בהוצאת [[קה"ת]].

כמו כן, בשנת [[תשפ"ג]], יצא לאור החלקים י"א-י"ב במהדורת כיס מיוחדת עם תמונת [[הרבי]] על הכריכה.
===אוצר אגרות קודש===
{{פסקה חסרה}}
===מרכז ליובאוויטש מירון===
בשנת [[תשפ"א]] יצא לאור ע"י קה"ת חלק י"ז באגרות קודש במהדורת הפצה, עבור "מרכז ליובאוויטש מירון" המופעל ע"י התמימים מ[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]].

בשנת [[תשפ"ה]] יצא לאור חלק ח' של האגרות באלפי עותקים, בהוספת תרגום לאגרות מאידיש ללה"ק כהוספה לספר.

==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==
{{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}}
יהודים רבים נוהגים כיום לחזק את [[התקשרות]]ם לרבי, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש.

להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי
{{הערה|למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל ראו בנספח לחוברת [[יחי המלך המשיח (קובץ)|יחי המלך המשיח]], מכון תורתו של המשיח, בני ברק [[אלול]] תשס"ו.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמה: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיוצא בזה, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיוצא בזה|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}}

הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל.

מאות ואלפי סיפורי ניסים גלויים מתרחשים על ידי הכתיבה דרך האגרות קודש והם מקובצים במספר ספרים. כמו כן בגליון השבועי [[שיחת הגאולה|"שיחת הגאולה"]] מתפרסם מדי שבוע סיפור נס שארע ע"י מענותיו של הרבי דרך האגרות קודש.

==מכתבי הרבי באנגלית==
בנוסף לסדרת אגרות קודש, יצאו לאור שני סדרות של מכתבי הרבי שנכתבו במקור באנגלית:

הסדרה הראשונה נקראת "מכתבים של הרבי" - Letters of the Rebbe, היוצאת לאור על ידי [[אוצר ספרי ליובאוויטש]] והכוללת שמונה כרכים (עד לשנת תשפ"ג). בסדרה זו מודפסים רק מכתבים שהתקבלו מאת הנמענים, וידוע בוודאות שנשלחו לאחר הגהה וחתימה. כרך ב' תורגם לעברית.

הסדרה השניה נקראת "המכתב והרוח" - The Letter & The Spirit, הכוללת חמשה כרכים (עד לשנת תשפ"א), הכרך הראשון נערך על ידי מזכירו של הרבי הרב [[ניסן מינדל]] ויצא לאור בהוצאת [[קה"ת]], וארבעת הכרכים הנוספים נערכו על ידי בתו פריידא ובעלה הרב שלום דובער שפירא ויצאו לאור בהוצאתו. מכתבים אלה נלקטו מתוך הטיוטות הראשונות שנשמרו על ידי הרב ניסן מינדל ולא עברו את הגהת הרבי.

בנוסף לכך, מזכירו של הרבי הרב [[שלום מענדל סימפסון]] יחד עם בנו הרב אברהם עמלו במשך כמה שנים על מיון וסידור מכתבי הרבי באנגלית מתוך ארכיון [[מזכירות]], בכדי להוציאם לאור עולם בסדרת ספרים, אך הסדרה עוד לא באה לידי פועל.

==לקריאה נוספת==
*גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1307 ע' 42–45.
*[[עצת הרבי תנחני]]
*לוי שמוטקין, '''Letters for Life (מכתבים לחיים)''', 12 עקרונות החוזרים על עצמם במכתביו של הרבי כהדרכה לחיים, הוצאת קה"ת{{הערה|1=[https://anash.org/new-book-shares-the-rebbes-counseling-for-life/ דיווח באתר אנ"ש].}}{{הערה|1=[https://www.chabad.org/generic_cdo/aid/6474056/jewish/Letters-for-Life.htm עמוד הספר באתר בית חב"ד] (אנגלית)}}.

==ראו גם==
*[[מכתב כללי]]
*[[מכתב כללי - פרטי]]
*[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]
*[[מכון אנכ"י]]
*[[Rebbe responsa]]

==קישורים חיצוניים==
;כרכי ה'אגרות קודש'
* '''[https://drive.google.com/drive/folders/1GdNn-HNH_vnuDd431AHGOpdF0qzMeCg_?usp=sharing כרכי ה'אגרות קודש' חלקים א' - ל"א, קבצי PDF בתיקיית דרייב] - לצפיה והורדה''' {{דרייב}}
*[http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=1 כרכים א' - כ"ב], אתר אוצרו של משיח המכיל את צילום הדף + חיפוש.
*[https://drive.google.com/drive/folders/1cGiLu-Yh4rQM87ccvKeYeTOCerS0GU6O?usp=sharing כרכים כה-ל באתר רבי דרייב] (חסר חלק כ"ט) {{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/index.htm 28 כרכים א' - כ"ח, פורמט טקסט] - אתר [[ספריית חב"ד]].
*[http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross כרכים א' כ"ח פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15947&st=&pgnum=356&hilite= מפתחות לכרכים א' - כ'], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "HebrewBooks".{{PDF}}
[[קובץ:אבנים יקרות.jpg|שמאל|ממוזער|הספר אבנים יקרות לרבי]]
* שני כרכי [[אגרות מלך]]: '''[http://chabadpedia.co.il/images/4/46/אגרות_מלך_כרך_א'_-_תשרי-אדר.pdf כרך א' - חודשים תשרי-אדר] {{*}} [http://chabadpedia.co.il/images/2/2d/אגרות_מלך_כרך_ב'_-_ניסן-אלול.pdf כרך ב' - חודשים ניסן-אלול]''' {{PDF}}

;אגרות קודש מתורגמות
* [https://chabadpedia.co.il/images/d/d1/אגרות_קודש_מתורגמות_כרך_א.pdf כרך א'] - אגרות הקודש מתוך החלקים א' - י"א בסט האורגינלי.
* [https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/אגרות_קודש_מתורגמות_כרך_ב.pdf כרך ב'] - אגרות הקודש מתוך החלקים י"ב - כ"ג בסט האורגינלי.
* [https://chabadpedia.co.il/images/b/bf/אגרות_קודש_מתורגמות_כרך_ג.pdf כרך ג'] - אגרות הקודש מתוך החלקים כ"ד - ל"א בסט האורגינלי.
* [https://moshiach.ru/IgrotKodeshInRussian.php כרך א-כ"ג] - אגרות הקודש מתורגם לרוסית.
* אגרות קודש מתורגמות בהוצאת [[סניף קה"ת בארץ הקודש]]: [https://www.hebrewbooks.org/15854 חלק א'] (כרכים א'–ו), [https://www.hebrewbooks.org/15897 חלק ב'] (כרכים ז'–ט"ו), [https://www.hebrewbooks.org/58804 חלק ג'] (כרכים ט"ז–כ"ג), [https://www.hebrewbooks.org/58793 חלק ד'] (כרכים כ"ד-ל')

;כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'
*'''[http://igrot.org.il/ מרכז אגרות קודש - כותבים ומקבלים ברכה (האתר מופעל בתשלום סימלי)]'''
*'''[http://www.igrot.com אתר כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]'''

;שונות
*הלל מונדשיין, '[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf סיפורים אמרות משלים ופתגמים]', מלוקטים מכרכי האגרות קודש. [[תשורה]] מחגיגת ה[[בר מצווה]] של הת' מנחם מנדל מונדשיין, י"ז כסלו [[תשס"ח]] {{PDF}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77781 אגרות קודש הרבי - מאחורי הקלעים] המענות וההדרכות מהרבי, במהלך הדפסת האגרות קודש, שבועון בית משיח גיליון 894 {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77781 'בית משיח' חושף את ההוראות להדפסת האגרות קודש] {{בית משיח}}
*הרב שלום דובער לוין, '''[https://toratchabad.com/סדרת-אגרות-קודש סדרת ה'אגרות קודש']''', באתר תורת חב"ד לבני הישיבות.
*'''[https://toratchabad.com/אגרות-קודש-סקירה-כללית אגרות קודש - סקירה כללית]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]
[[קטגוריה:אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|*]]
[[קטגוריה:אגרות קודש|5]]
[[en:Igros Kodesh (The Rebbe)]]

תורה אור ולקוטי תורה

2025-10-26T09:35:05Z

חסיד פעיל ומפיץ: הגהה, ניסוח

[[קובץ:תוא חדש.png|שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הספר 'תורה אור' - על חומשים [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]]]
'''תורה אור''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ספר בראשית|בראשית]] ו[[שמות]]. חלקו השני של הספר הוא הספר [[לקוטי תורה]].

הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים ל[[פרשת השבוע]], המכונים "הפרשה החסידית". [[הרבי]] עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]].

==הספר==
במכתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום ההדפסה הראשונה כותב: "ספר תורה אור הנדפס עתה.. בו מאמרים רוב הדרושים שמשנת [[תקנ"ו]] עד סוף [[תקע"ב]]{{הערה|בפועל בספר ישנם כארבעה מאמרים כבר משנת תקנ"ה, וכוונת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבעיקר המאמרים הם משנים הללו.}}, אשר הרבה מהם שם רבינו בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס. והספר כולל שני חלקים".

בפועל לא הספיקו להדפיס את שני החלקים, אלא רק את החלק הראשון, זאת בגלל מלשינות בגינה סגרה הממשלה כמה מבתי הדפוס היהודים ברוסיה, וביניהם את בית הדפוס בקפוסט. בשנת [[תר"ח]] נדפס החלק השני בשם "[[לקוטי תורה]]" בעיר [[ז'יטומיר]].

בספר מאמרים על פרשיות ספר [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]. בנוסף ישנם מאמרים על החגים והמועדים החלים בתקופת קריאת פרשיות אלו.

על הספר ישנם מראי מקומות, הערות וציונים ומפתחות מ[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]{{הערה|*[https://www.hebrewbooks.org/43708 לצפיה והורדה] {{PDF}}}}.

==דפוסי הספר==

* בשנת [[תקצ"ז]] - ב[[ג' שבט]] ב[[קפוסט]], על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].

*בשנת [[תרכ"ב]] - ב[[ז'יטומיר]], שם נתווספו עוד מאמרים ב"הוספות" שבסוף הספר.

*בשנת [[תרכ"ט]] - ב[[וילנא]].

*קרוב לתחילת [[מלחמת העולם השנייה]], ב[[ורשא]]. לא ברור אם שרדו הספרים מאותה הוצאה.

* בשנת [[תש"ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]] את הספר, בצילום מדפוס [[וילנא]] תרכ"ט, על ידי סניף [[קה"ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש"ב]] על גליון התורה אור שלו.

* בשנת [[תשט"ו]] - הודפסה מהדורה חדשה ב[[הוצאת קה"ת]] ב[[ניו יורק]], בצילום מדפוס ז'יטומיר תרכ"ב. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, [[מפתח|מפתחות]], הערות וציונים ורשימת דפוסי הספר. ההוספות נערכו על ידי [[הרבי]].

* בשנת [[תשל"ב]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, לראשונה עם [[מראי מקומות]].

*בשנת [[תנש"א]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נסדר לראשונה מחדש באותיות מרובעות, כהוראת הרבי. כמו כן נוספו תיקונים מאדמו"ר הרש"ב ומהרבי, ומראי מקומות. הספר נדפס שוב בשנת [[תשנ"ב]].

* בשנת [[תשע"ו]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נתקנו בפנים הספר כל התיקונים מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. התיקונים שבדרך אפשר, נרשמו בשולי הגליון של העמוד אליו שייכים. בנוסף, נסדרו ההוספות מחדש, בהוספת מראי מקומות לספרי רבותינו נשיאינו{{הערה|בהם נתבארו הענינים שבספר 'לקוטי תורה'. (ע"פ ה'פתח דבר').}}.

* בשנת [[תשפ"ב]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, ע"פ הוצאת תשע"ו.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] נדפסו עשרים מהדורות לספר.

== ספרי ביאורים על הספר ==
* '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].

* '''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.

* '''ביאורי הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' - בשנת התשפ"ד יצא כרך ראשון (על חומש בראשית) בהוצאת [[שטיינזלץ|מרכז שטיינזלץ]] והוצאת [[צמאה|מעינותייך]], ובכל שבוע נערך מאמר חדש מהקלטות שיעוריו של הרב עדין שטיינזלץ ומתעדכן באתר של ישיבת תקוע/מרכז שטיינזלץ באתר שם ישנה אפשרות גם לשמוע את ההקלטות מאותם שיעורים שנמסרו על ידי הרב שטיינזלץ

== לימוד הספר ==
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם "[[תורה שבכתב]] של חסידות"{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.}}. המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם "הפרשה החסידית"{{הערה|שם=מט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15991&st=&pgnum=50 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29].}}.

פעמים רבות הורה הרבי "שכל אחד ואחד ילמד בכל שבוע את כל הדרושים שבלקוטי תורה השייכים ל[[פרשת השבוע]] כו'"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/18/174.htm שיחת ש"פ וישב תשט"ו], בהמשך אותה שנה בשבת תו"מ (תשט"ו ח"ב ע"ע 238 ואילך), אגרות קודש ח"י אגרת ג'רנט, חי"א אגרת ג'תקו, התוועדויות תשד"מ ח"ב עמ' 1302, תשמ"ו ג"ג עמ' 388, תשמ"ח ג"ג עמ' 81 הערה 19, עמ' 344 הערה 14, עמ' 517ץ צשנ:ט י:א ענ' 315 הערה 29ף ענ' 321ף י:ב ענ' 186, תשנ"ב ח"א עמ' 299 ועוד.}}. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות{{הערה|שם=מט}}.

בשבת פרשת ויקהל [[תשכ"ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'.

באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}.

לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכב].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב].}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}.

בשנת [[תשפ"א]] הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]] לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי בסיום כל הלקוטי תורה והתורה אור במשך שנה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/633759/ התאחדות החסידים: מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'].}}.

==ראו גם==
*[[ליקוטי תורה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[אליהו מטוסוב]], '''עיונים בעריכת ה"תורה אור"''', פרדס חב"ד גליון ט' ע' 49
*'''האור שבתורת האור''', מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש"פ עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://drive.google.com/file/d/1v0hucqPvdxQh-o7ANJvQHxvCjTcH6mgh/view?usp=sharing ספר 'תורה אור']''', הוצאת [[קה"ת]] - [[תשע"ו]], לקריאה והורדה {{PDF}}
*[http://chabadlibrary.org/books/3900000000 טקסט הספר] {{ספרייה}}
*[https://www.hebrewbooks.org/43708 מפתחות והערות לספר תורה אור] בעריכת הרבי מלך המשיח {{PDF}}
*[https://chassidutbehirah.com תורה אור - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]
*[https://chabadpedia.co.il/images/4/49/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%A3_%D7%91%D7%99%D7%AA.pdf רשימת המאמרים בלקו"ת ע"פ סדר האלף בית] {{PDF}}
*[https://likutaytorahkeys.blogspot.com/ מפתח ענינים (של הרבי, נערך בסדר חדש) ע"פ סדר העמודים (לתועלת הלימוד)]
{{ספרי אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]

נר מצוה ותורה אור

2025-10-26T09:22:49Z

חסיד פעיל ומפיץ: ניסוח, עדכון,

[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הדפוס הראשון]]
הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו"ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק"פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]].
==חלקי הספר==
=== שער האמונה ===

א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו"ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו"ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&st=&pgnum=400&hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ"ה ואילך.}}.

=== שער היחוד ===
ב. שער היחוד: בשער זה מבאר [[אדמו"ר האמצעי]] כי על מנת להגיע ליחוד ה' כדרוש יש להתבונן באופן פרטי בפרטי [[סדר ההשתלשלות]] המבוארים בקבלה, והוא עובר ומבארם לפי הסדר. כמבואר בהקדמת הספר, נכתב ספר זה בהמשך ישיר לספר [[קונטרס ההתפעלות]].

למעשה הספר מהווה קיצור מכל תורת החסידות ומרכז בקצרה ולפעמים רק ברמז סוגיות שלמות. כמו כן מלבד סדר ההשתלשלות שבספר ישנם גם ריבוי הסברים בהכנות הנדרשות להתבוננות, כיצד להתבונן וכמה סוגי התבוננויות ותועלתיהן.

==הוצאות הספר==
ספר זה נדפס בחיי [[אדמו"ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק"פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר"כ]]. בשנת [[תש"ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.

ב[[תשפ"ו]] הדפיסה [[קה"ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת"י והדפוסים, ופאקסימליות.

==אודות הספר==
ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט"ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו"ר המהר"ש]], אשר [[אדמו"ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל"ף-בי"ת דתורת החסידות.

במכתב לשואל השיב הרבי: "בשאלתו אם יש ספר בדא"ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו"ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג"כ ע"ד אופן ההתבוננות"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}.

באחד משיחות או איגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מזכיר שבנו אדמו"ר הריי"ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.

==קישורים חיצוניים==
*[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק"פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס
*[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס
*[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}}
{{ספרי אדמו"ר האמצעי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]]

משתמש:חסיד פעיל ומפיץ/טיוטה

2025-10-24T12:32:22Z

חסיד פעיל ומפיץ:

{{טיוטה פרטית}}
קונטרס הקפות

קונטרס הקפות הינו קונטרס שמכיל שיחת כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א ביום שמע"צ ה'תש"ד, ובו ביאור על נוסח שבעת ההקפות שנוהגים לומר בשמע"צ ושמח"ת.

קונטרס זה י"ל לראשונה לקראת שמע"צ ושמח"ת תשנ"ד לרגל מלאות לשיחה חמישים שנה.

הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשנ"ד
הוצאה שניה - ברוקלין, תשפ"ו.

משתמש:חסיד פעיל ומפיץ/טיוטה

2025-10-24T12:31:48Z

חסיד פעיל ומפיץ: יצירת דף עם התוכן "{{טיוטה פרטית}} קונטרס הקפות קונטרס הקפות הינו קונטרס שמכיל שיחת כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א ביום שמע"צ ה'תש"ד, ובו ביאור על נוסח שבעת ההקפות שנוהגים לומר בשמע"צ ושמח"ת. קונטרס זה י"ל לראשונה לקראת שמע"צ ושמח"ת תשנ"ד לרגל מלאות לשיחה חמישים שנה. הוצאה ראשונה - ברוק..."

ארגון זמן הגאולה

2025-08-20T11:37:15Z

חסיד פעיל ומפיץ: /* היסטוריה */ עדכון

[[קובץ:זמן הגאולה.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל הערוץ]]
{{מפנה|זמן הגאולה|תקופת הגאולה|בשורת הגאולה}}
'''ארגון זמן הגאולה''' נפתח בשנת [[תשע"ח]] על מנת [[הפצת המעיינות|להפיץ את המעיינות]] בכל רחבי הרשת ובעיקר על ידי שידורים חיים מ[[בית משיח 770]] ב־Youtube. לארגון שלל פעילויות בהם הוא מתעסק בכדי להביא את דבר [[הרבי]] לכל אדם, ובפרט בנושאי [[גאולה]] ו[[משיח]].

==היסטוריה==
הוקם ב[[כ"ה באייר]] [[תשע"ח]] על ידי מספר תמימים מישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] והחל להעלות לרשת האינטרנט מאגרים של קטעי וידאו המתעדים את [[הרבי]] בכל שנות הנשיאות, דבר שלאחר מכן התפרסם בריבוי אתרים ברחבי העולם{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/599962/ תיעוד נדיר: חלוקת "כוס של ברכה" במוצאי חג השבועות תש"כ] {{אינפו}}, [https://chabad.info/video/rebbe/665908/ הרבי בסידור קידושין: תיעוד הוידאו המוקדם ביותר שפורסם] {{אינפו}}, [https://collive.com/weekly-shiur-on-moshiach-launches-tonight/ Weekly Shiur on Moshiach Launches Tonight] באתר collive}}.

הערוץ מתייחד בפרסום האמונה ב[[חייו הנצחיים של הרבי]], ובהתאם לכך הוא משדר ומעלה סרטונים מתפילות, כינוסים, שיחות וחלוקת דולרים עם הרבי גם מהשנים האחרונות בהם לא רואים את הרבי בגלוי. וכן כינוסים וארועים נוספים המתקיימים ב-770{{הערה|כגון בחודש אדר, שאז הערוץ משדר כל יום את הריקודים של [[מטה שירה וזמרה]].}}.

השידור החי הראשון ששודר בערוץ היה ב[[כ"ב שבט]] [[תשע"ט]]. מאז התקיימו שידורים נוספים, אך כעבור כמה חודשים החלה הגבלה ב־Youtube המאפשרת רק לערוץ עם מעל 1000 מנויים לשדר{{הערה|שם=פרסום|1=[https://drive.google.com/file/d/1_wh97y07w_cni_EXwpgwXMVx5tr-JBpq/view?usp=drivesdk פרסום בעלון השבועי ליבינג משיח], [http://hageula.com/sevenseventy/hadasot/18974.htm התמימים החליטו לקדם את ערוץ זמן הגאולה] {{הגאולה}}}}. בסוף אותה שנה כבר החל ביקוש רחב לשידורים חיים מתפילות ואירועים ב[[בית משיח 770]] והארגון יצא בקמפיין גיוס 1000 מנויים כדי שתיפתח לו אפשרות זו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1Zu7faDGXlRL3ra97ZDyLL6Yhvoun6PvQ/view?usp=sharing שיחת הגאולה גליון 1273 עמוד 4]}}. הארגון פרסם את עצמו בבמות שונות{{הערה|שם=פרסום}} וב[[כ"ב טבת]] [[תש"פ]] הגיע הערוץ ליעד. השלמת היעד פורסמה במקומות רבים{{הערה|[http://hageula.com/news/chabad/19222.htm ערוץ זמן הגאולה בקמפיין: אלף מנויים עד סוף השבוע] {{הגאולה}}}} והמערכת קיימה התוועדות גדולה ב-770 ביום זה שאף שודרה בשידור חי.

הערוץ הינו פורץ דרך בתחומו ומלבד קטעי הוידאו של הרבי שמעלה הוא גם משדר ומפרסם שיעורי [[גאולה ומשיח]], כינוסים ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] מכל רחבי העולם בשידור חי. הערוץ מארגן [[כינוס תורה|כינוסי תורה]] עולמיים כהוראת הרבי לקיים כינוסים כאלו בכל [[אסרו חג]].

בתחילת חודש [[אייר]] [[תש"פ]] החלו לעלות בערוץ מדי יום שיעורים ב[[תניא]] היומי מפי הרב [[ירון צבי]], בתחילה רק בעברית ובהמשך אף באנגלית.

בתקופת [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש"פ]] הוקמה '[[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)#מדרשת הגאולה|מדרשת הגאולה]]' על ידי [[ארגון יפוצו]], ויחד יזמו השניים שיעורי גאולה ומשיח עולמיים בשידור חי כאשר בכל שבוע מתקיימים שני שיעורים. השיא היה כאשר ארגנו יחד [[כינוס תורה]] בעניני גאולה ומשיח ב[[אסרו חג]] [[שבועות]] למשך 24 שעות בהשתתפות של כארבעים רבנים ועשרות אלפי צופים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/600999/ בשידור חי: כינוס תורה עולמי בענייני משיח וגאולה] {{אינפו}}, [https://collive.com/sunday-24-hour-kinus-torah-on-geulah-umoshiach/ Live: 24 Hour Kinus Torah on Geulah Umoshiach] באתר collive}}.

הערוץ אף מארגן התוועדויות נוספות לכבוד תאריכים מיוחדים כמו [[כ"ח ניסן]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/13050.html שידור חי - להביא בפועל את משיח צדקנו] {{תבנית:חב"ד FM}}}}, [[ג' תמוז]], ועוד.

הערוץ מעלה סרטונים מלאים מ[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות עם הרבי]] ושיחות קודש משנים קודמות עם כיתוביות תרגום ל[[לשון הקודש]]. כמו"כ הערוץ העלה את כל הסרטונים מהשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] של התפילות ועידודי ה'[[יחי]]'.

עקב הצלחת הארגון, הוא החל להעלות סרטונים גם בצרפתית וב[[אנגלית]].

נכון לחודש מנחם אב [[תשפ"ה]] למעלה מ-6,500 גולשים מנויים לערוץ, למעלה מ-4,500 סרטונים (בנוסף לאלפי וידיאו'ס של שידורים מהתפילות עם הרבי ושידורים נוספים מ-770), ולמעלה מ 2.5 מיליון צפיות{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/d/dc/זמן_הגאולה_ניסן_תשפ%22ה.jpg ידיעה שפורסמה באזור הקהילה של הערוץ יוטיוב] {{תמונה}}}}.

==הוצאה לאור==
*'''חירות עצמות בבית משיח''' - ספר הסוקר את הנעשה ונשמע ב-[[770]] מכל שנת תשע"ח. הספר כולל יומן מפורט מכל השנה, מענות קודש שהתקבלו באמצעות האגרות קודש במשך השנה והוא בן 416 עמודים. [[י' שבט|י']]-[[י"א שבט]] [[תש"פ]].
*'''שנת פדות בבית משיח'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ZOlthOm0OzYG0MIAUlpabhB6ImS6TQkb/view?usp=sharing תדפיס מחודש טבת] לצפייה והורדה.}} - ספר הסוקר את הנעשה והנשמע ב-[[770]] מכל שנת תש"פ. במהלך אותה שנה יצאו גם תדפיסים מהספר יצאו מחודשים [[טבת]], [[שבט]], [[אדר]], [[סיוון]] ו[[תמוז]] כשבסיומם הופיעו תשובות ומענות מאותו החודש.
*'''תשובות ומענות בקשר עם נגיף הקורונה'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1Zt98FTvMdg7CtFoa3I0oqxpJAUd6CH8u/view?usp=sharing תשובות ומענות הרבי בקשר לנגיף הקורונה] לצפייה והורדה}} - במהלך [[חודש אדר]] [[תש"פ]] החלה להתפשט [[מגיפת הקורונה]] ברחבי העולם, עקב כך ריבוי חסידים [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כתבו לרבי באמצעות האגרות קודש]] על שאלות שהתעוררו אצלם בעניינים מסויימים. ערוץ זמן הגאולה ליקט את התשובות לקובץ שיצא לאחר מכן שוב במהדורה מורחבת ובו כ-30 מענות קודש אודות הנגיף.
*'''ראש השנה שחל להיות בשבת'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1pa43r054qRU2Bqk1vAsgIz4iCBBbOWsz/view?usp=drivesdk קובץ ראש השנה שחל להיות בשבת] לצפייה והורדה}} - הכולל [[יומן]] מ-[[770]] בשנים שראש השנה חל בשבת.
*'''ערב פסח שחל להיות בשבת''' - יומן מ-770 מיום טוב ראשון של פסח בשנים שהוא חל בערב שבת החל משנת [[תש"י]].

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.hageula.com/authors/26.htm תגית זמן הגאולה], באתר {{הגאולה|}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:פרסום גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:מדיה חב"ד]]
[[קטגוריה:ערוצי יוטיוב]]

משיח תמונות ורגעים

2025-07-14T08:16:54Z

חסיד פעיל ומפיץ: עדכון

[[קובץ:משיח תמונות ורגעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת האלבום]]
'''משיח תמונות ורגעים''' הוא אלבום המציג את פועלו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] בתמונות.

באלבום כ-240 עמודי צבע ברמה גרפית גבוהה.

האלבום יצא לאור על ידי [[מכון ממ"ש]] בעריכתם של הרב [[אסף חנוך פרומר]] ור' אלעד קנטור (אוהד בר סלע).

האלבום נמכר ברשת חנויות הספרים "בוקמי" "סטימצקי", "צומת ספרים", ו"דיונון". זכה לפופולאריות גבוהה בקרב כל רובדי הציבור.

בשנת תשפ"ה יצא לאור תדפיס מהספר משיח תמונות ורגעים חלק ב'.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47193 "להביא את הרבי לציבור הרחב" ● וידאו] - {{וידפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47153 מעריב על "אלבום משיח"] - {{אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42782 איך הפך אלבום על הרבי להצלחה המונית? ● סקירה] - {{אינפו|}}

{{קצרמר}}
[[קטגוריה:אלבומים]]
[[קטגוריה:ספרי אסף פרומר]]
[[קטגוריה:ספרי מכון ממ"ש]]

כינוס התמימים העולמי

2025-06-19T17:03:12Z

חסיד פעיל ומפיץ: הגהה, קישורים פנימיים

{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:כינוס התמימים העולמי תשפ"ה.jpg|ממוזער|הכינוס בשנת [[תשפ"ה]]]]
[[קובץ:כינוס התמימים תשע"ו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס התמימים [[תשע"ו]]]]
'''כינוס ה[[תמימים]] העולמי''' הוא כינוס שמתקיים מדי שנה ב-[[770]] שב[[קראון הייטס]], בתאריך [[ו' תשרי]] בברכת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]. האירוע נועד לכנס את תלמידי [[תמים|התמימים]] על מנת לעוררם ולחזקם.

== היסטוריה ==
[[קובץ:כינוס התמימים תשנ"ג.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|כינוס התמימים בשנת [[תשנ"ג]]]]
רעיון הכנס החל בשנת [[תשמ"ג]], אז הוחלט בהנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] לארגן כינוס עולמי לכל ה[[תמימים]] הבאים להסתופף ב[[חצרות קודשנו]]. את ארגון הכינוס לקח על עצמו הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]], הכינוס נקבע לתאריך [[ו' תשרי]] - יום ה[[יארצייט]] של [[הרבנית חנה]].

בשנת [[תשד"מ]] הוציא [[הרבי]] [[משקה]] עבור הכינוס, ובירך את המשתתפים בו.

מדי שנה מתקיים הכינוס ע"י הצוות הרוחני של ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], בסמיכות ל[[ו' תשרי]] ב[[770]], או בשכונת [[קראון הייטס]].

==ראו גם==
* [[כינוס השלוחים העולמי]]

== קישורים חיצוניים ==
* [https://chabad.info/news/tishrei/89965/ בפעם הל"ג: כינוס התמימים העולמי תשע"ו] - לתמונות ודיווח {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/tishrei/306379/ בפעם הל"ה: כינוס התמימים העולמי תשע"ח] - לתמונות ודיווח {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/tishrei/409589 בפעם הל"ו: כינוס התמימים העולמי תשע"ט] - לתמונות ודיווח {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/tishrei/534557 בפעם הל"ז: כינוס התמימים העולמי תש"פ] - לתמונות ודיווח {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/tishrei/622362 בפעם הל"ח: כינוס התמימים העולמי תשפ"א] - לתמונות ודיווח {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/tishrei/716598/ בפעם הל"ט: כינוס התמימים העולמי תשפ"ב] - לתמונות ודיווח {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/tishrei/842018/ בפעם הארבעים: כינוס התמימים העולמי תשפ"ג] - לתמונות ודיווח {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/tishrei/1008022/ בפעם המ"א: כינוס התמימים העולמי תשפ"ד] - לתמונות ודיווח {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/tishrei/1139638/ אלפים בכינוס התמימים העולמי השנתי ה-42 • סיקור וגלריה] {{אינפו}}

[[קטגוריה:כינוסים]]

ראשית חכמה (ספר)

2025-06-19T16:59:05Z

חסיד פעיל ומפיץ: קישורים פנימיים, הגהה

[[קובץ:ראשית חכמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
'''ראשית חכמה''' הינו ספר [[תורת המוסר|מוסר]] שחובר על ידי ה[[קבלה|מקובל]] רבי אליהו הכהן דוידאש והיה חביב על תלמידי [[הבעל שם טוב]].

[[אדמו"ר הזקן]] הזהיר את חסידיו ללמוד בספר זה, ואף הזהיר שמי שלא ילמוד בספר זה לא ילמדו עמו [[דא"ח]].

בעקבות הוראתו של [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]], תיקנו [[ההתנגדות לתורת החסידות|המתנגדים]] שלא ללמוד בספר זה, "למיגדר מילתא", כגדר שלא להגרר אחרי [[חסידות|תנועת החסידות]].

מי שנתפס לומד בספר זה היה ברור כי הוא משתייך ל"כת" החסידים.

מסופר כי רבי [[אברהם שיינס]] (חתן [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]), כאשר נגרר בסתר אחרי [[חסידות|תנועת החסידות]], היה מחביא את הספר, ולומד עמו בהצנע קודם השינה, ואחרי כך היה מחביאו מתחת לכר. פעם שכח את הספר במיטה, ואביו מצא את הספר ואז הבין כי בנו משתייך ל"כת", וברוב חמתו הכהו במקלו עד שנבקעה המיטה ונשברה לחתיכות{{הערה|'[[ספר התולדות]]' [[אדמו"ר הזקן]] חלק ד' עמוד 1195}}.

== לימוד בספר כיום ==

[[הרבי]] למד ספר זה לפני החתונה שלו - ולפי עדות ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] עסק בו רוב יום [[חתונת הרבי|החתונה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=33502 יומן] הרב [[אליהו חיים אלטהויז]]: "'''ובאמת לאמיתו, הלא בחוש אני רואה עלם יקר הערך, למדן מופלג, ירא אלקים באמת, חגור באבנט משי, יושב בתענית, לומד כל היום ראשית חכמה...'''"}}.

[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] הורה לכל החתנים ללמוד שלשה פרקים מספר זה לפני החתונה פרקים ט"ו, ט"ז, י"ז, מ'שער הקדושה', הפרקים האלו הם פרקי מוסר המלמדים את האדם איך להתנהג בחיי היום יום כמו בן אדם שנברא בצלם אלוקים{{הערה|1=ראו הוספה ל[https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1263/IbZN12635664.pdf קונטרס ועד הנחות בלה"ק פרשת משפטים תשפ"ד], ובהנסמן בהערות שם.}}.

[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] מזהיר באגרת: {{ציטוטון|ילמד בראשית חכמה בכל יום כי הוא מלא בחכמה ויראה ובמדות, מלא גדוש}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3122&st=&pgnum=49 ממכתבי הגניזה החרסונית] [[חכמי ישראל בעש"ט (ספר)|חכמי ישראל בעש"ט]]}}.

== מקורות ==

*[[בית רבי]] עמ' 118.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי חקירה ומוסר]]

יהודה פינסקי

2025-06-19T16:54:21Z

חסיד פעיל ומפיץ: /* תולדות חיים */ קישורים פנימיים

הרב '''יהודה פינסקי''' היה מרבני חב"ד באסיה המרכזית ובקרים.

== תולדות חיים ==
נולד לאביו הרב [[צבי הירש פינסקי (אזאריץ')]] בעיירה אזאריץ'.

סייע הרבה ל[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|רבי הריי"ץ]] במאבקו עבור שמירת אורח החיים היהודי באסיה המרכזית ובקרים.

לאחר מלחמת העולם הוא שימש כרב בסימפרופול.

אחר כך נאלץ לברוח משם בגלל הרדיפות, ויותר מעשרים שנה נע ונד בין ערי [[רוסיה]] [[בלארוס|ובילורוסיה]].

הוא נקבר בעיר רצ'יצה בפלך [[הומיל|הומל]].

{{מיון רגיל:פינסקי, יהודה}}
[[קטגוריה:משפחת פינסקי]]
[[קטגוריה:אישים בקרים]]
[[קטגוריה:אישים בהומיל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]

אברהם יצחק שם טוב

2025-06-19T16:46:01Z

חסיד פעיל ומפיץ: קישורים פנימיים

[[קובץ:הרב אברהם שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב שם טוב]]
[[קובץ:אברהם שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אברהם יצחק שם טוב]]
הרב '''אברהם יצחק שם טוב''' (נולד [[כ"ד מנחם אב]] [[תרצ"ז]], 1 באוגוסט 1937){{הערה|{{קישור חבד און ליין|106025| הרב אברהם שם טוב הגיע ל'גבורות' • גלריה מיוחדת||כ"ד אב תשע"ז}}}}, הינו [[שליח]] [[הרבי]] בעיר פילדלפיה שבמדינת [[פנסילבניה]], ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].

==תולדות חיים==
הרב שם-טוב נולד לאביו הרב [[בן ציון שם טוב|בן ציון]] ולגולדה ב[[ברית המועצות]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[סמרקנד]] וב[[טשקנט]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] [[יציאת רוסיה|הצליח לצאת]] יחד עם משפחתו מברית המועצות [[לונדון]] שב[[אנגליה]] ולמד בישיבה ב[[מנצ'סטר]].

בראשית שנת [[תשי"ד]] הגיע ל-[[770]], כשהוא עושה את דרכו באוניה יחד עם בן דודו הרב [[שלום דובער פוטרפס]], והם זכו לקבל מברק מיוחד מ[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ב[[י"ג בתשרי]].

בתקופת הפגישות שלפני נישואיו רעייתו נכנסה עם אמה ל[[יחידות]] אצל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], משהתעניין [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בשידוך השיבה שהיא חשה התאמה אך יש מבני משפחתה שדואגים מקומת גופו הנמוכה של הרב שם טוב, [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] השיב לה שביכולתה לנעול נעליים בעלות עקבים נמוכים, בנוסף אמר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] שאף שבעבר ניתן דגש על כך שעל החתן להיות גבה קומה יפסיקו לשים לב לכך, בהמשך התבטא [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] על הרב שם טוב: "ער איז פון די בעסטע בחורים און פון די בעסטע - איז ער דער בעסטער" [=הוא מבחורים המעולים, ומבין המעולים - המעולה]{{הערה|שם=כפר|ש. מגידמן, '''הדרכות שקיבלתי מהרבי''', מוסף נשימה של [[שבועון כפר חב"ד]] גליון מס' 2066 עמ' 29-30.}}.

ב[[י"ג תשרי]] [[תשכ"א]] נישא לרעייתו בת שבע, ביתו של הרב [[גרשון אליעזר לזרוב]]. באותה תקופה חדל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] מלסדר קידושין, לבקשת אמה של רעייתו ביחידות אליה נכנסה עם בתה השיב [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] שסידור הקידושין מותנה ביציאתם ל[[שליחות]], כשהכלה אמרה שהם מוכנים ליציאה אמר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]: "זה צריך להיות בשמחה ובטוב לבב", ביום החתונה הודיע [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חדקוב]] על ההשתתפות וביקש שיהיו מוכנים בשעה בה צפוי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] לחזור מהאוהל, הם זכו ש[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] יסדר את הקידושין בחופתם, (לאחר חתונתם סידר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] קידושין בשני חופות נוספות בלבד){{הערה|שם=כפר}}{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1803&CategoryID=641 גליון התקשרות מס' 555]}}.

בהיותו בחור ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] זכה לשמש כ[[חוזר]] יחד עם ידידו הקרוב הרב [[יואל כהן]], ושניהם זכו ש[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ביקש מהם שיכנסו לחדרו הק' לעשות "חזרה" על כל התוועדות פורים תשח"י{{הערה|1=[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 174 ע' 36-38}}.
הי׳ כמה פעמים שר׳ יואל לא הי נוכח, ועשה את ״החזרה״ של [[מאמר|המאמר]].

==עסקנות ציבורית==
בשנת [[תשכ"ט]] עם עזיבתם של הרב [[משה לאזאר]] והרב [[קהת ויס]] את ניהול קעמפ מחנה הקיץ [[גן ישראל]] בעקבות יציאתם לשליחות מינהו [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] לשמש כמנהל הקעמפ, כחלק מניהולו הוא קבע את מיקום הקעמפ בפארקסוויל שבניו יורק, מקום המשמש כשטח הפעילות של הקעמפ.

בתחילה הורה לו [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] להקים את [[כפר חב"ד ב']], לפני נסיעתו ל[[ארץ ישראל|ישראל]] קיבל מסר מ[[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חדקוב]] על ביטול השליחות והסבתה לפתיחת [[בית חב"ד]] בפילדלפיה.

ביחידות אליה נכנס עם רעייתו חזר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] שלושה פעמים{{הערה|בראיון שהעניקה רעייתו בת שבע למגזין נשימה של שבועון כפר חב"ד היא מסופקת אם [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] חזר על המשפט שלושה או ארבעה פעמים.}} על המשפט: "זו לא אשמתך, אלא אשמת לוי אשכול, שטוען שאין לו די כסף", אחר כך אמר: "זאת לא אשמתך, ואולי גם לא אשמתו, אולי באמת אין לו כסף".

על אף הסבת השליחות פעל הרב שם טוב להתפתחותו של [[כפר חב"ד ב']] בהשגת תקציבים מהממשל האמריקאי לבניית הכפר{{הערה|שם=כפר}}.

מ[[תשכ"ד]] התעסק רבות ביצירת קשרים עם אנשים רבים בממשל האמריקאי, וכן התעסק בחיזוק הקשר בין [[הרבי]] ל[[נשיאי ארצות הברית]]. בהקשר זה, הקים ב[[תשל"ב]] את הארגון ידידי ליובאוויטש ב[[ארצות הברית]]. ויזם את קביעתו של יום [[י"א ניסן]] יום הולדתו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ל[[יום החינוך בארצות הברית]] על ידי הנשיא דאז - ג׳ימי קרטר{{הערה|1=[http://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm "הרבי והנשיא רונלד רייגן" באתר chabad.org]}}, הוא עמד בראשות משלחת רבני חב"ד לטקס זה. ומאז ועד היום המשיך בטקס זה עם כל הנשיאים שכיהנו. ב[[תשל"ד]] מונה על ידי הנשיא [[רונלד רייגן]] לאחד מחמשת חברי "המועצה הלאומית לחינוך מבוגרים" בארצות הברית.

לרגל [[כ' אב]] [[תשל"ד]], יום ה[[הילולא]] השלושים של הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)]] ייסד את הכינוס התורני [[ירחי כלה]] - שמתקיים מאז ועד היום בקריית גן ישראל בימים הסמוכים ליום ההילולא [[כ' במנחם אב|כ' מנחם-אב]].

ב[[חנוכה]] [[תשל"ט]] "ננזף" הרב שמטוב ע"י ה[[רבי]] לאחר שהרשה לבקשתו של נשיא ארה"ב [[ג'ימי קרטר]] להדליק את כל נרות החנוכה ביום הרביעי, [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] תבע שיהודים יעמדו בתוקף וב"גאון יעקב", וגם כאשר אין בכך הגיון ואמר לרב שמטוב "ממך ציפיתי ליותר"{{הערה|{{קישור חבד און ליין|142803|"ממך ציפיתי ליותר": בקשתו החריגה של נשיא ארצות הברית||כ"ו כסלו תשפ"ג}}}}.

בשנת [[תשמ"ה]] מונה על ידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ליו"ר ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24627 פיענוח כתי"ק].}}.

בסוף שנות המ"מים מונה לעמוד בראש מוסדות [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] [[קראון הייטס]].

החל משנת [[תשס"ה]] [[בית הכנסת - 770#ניהול בית הכנסת|מתנהל משפט]] בינו והרב קרינסקי לבין [[גבאי בית הכנסת 770]] בנוגע לניהול [[הזאל הגדול]].

==ביקורת==
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תשנ"ה]], בעקבות פרשיה בה נמנע להופיע לקריאה בדין תורה בזבל"א וזבל"א{{הערה|ראשי תיבות '''ז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א'''חד '''וז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א''' - מצב בו שני בעלי הדין בוחרים דיין, ושני הדיינים הנבחרים בוררים דיין שלישי}} בענין [[צוואת הרבי]]{{הערה|בהסתמך על פסיקה של רבני [[ועד רבני ליובאוויטש העולמי]], שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני [[בד"ץ קראון הייטס|הבד"צ בקראון הייטס]] - בניגוד לטענת הבד"ץ}} ובעניין ניהול ה[[מרכז לעניני חינוך|מל"ח]], הוציאו הרבנים [[אברהם אזדבא]] ו[[יהודה קלמן מרלו]] מה[[בד"צ קראון הייטס]], מכתב בו הם כותבים עליו ש"לא צייתא לדינא"{{הערה|[[:קובץ:1 210.jpg|צילום המכתב]]}}. לטענת הרב שמטוב, בבית הדין שכתב את ה'לא צייתא' לא כיהנו שלושה רבנים ולפיכך הוא לא היה מחוייב לבוא אליהם, בנוסף טען שהוא לא מגיע, בהתאם להחלטת חלק מ[[ועד רבני ליובאוויטש]].

ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מודיע שמבחינתו הבית דין ב[[קראון הייטס]] מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב"ד און ליין]}}. לעומתו טוענים כי על פי פסיקת בוררות בעניין הבית דין, לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54190 חב"ד אינפו]}}, הרי שאין למכתבו כל תוקף הלכתי.

==משפחתו==
*בנו הרב יהודה שם טוב, [[שליח]] [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ביארדלי, [[פנסילבניה]].
*בנו הרב [[לוי שם טוב]], [[שליח]] [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בוואשינגטון הבירה.
*בנו הרב [[אליעזר שם טוב]], [[שליח]] [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] באורוגוואי.
*חתנו הרב [[מרדכי אבצן]], [[שליח]] [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בהונג קונג.
*גיסו הרב [[שמעון לזרוב (טקסס)|שימק'ה לזרוב]].
*גיסו הרב [[שמואל (מולע) אזימוב]].

==לקריאה נוספת==
* כפר חב"ד, 1216, ראיון עם הרב אברהם שם טוב
{{כפר|שלום מגידמן|הזדמנות ושעת כושר בעבורנו|2081|30|תשפ"ה}}
*ש. מגידמן, '''הדרכות שקיבלתי מהרבי''', מוסף נשימה של [[שבועון כפר חב"ד]] גליון מס' 2066 עמ' 29-30, וגליון 2090 עמ' 36-41. ראיון עם הרבנית בת שבע שם טוב, שליחת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] לפילדלפיה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/122735 חזון ומעש: דמותו החד-פעמית של הרב אברמל שם-טוב]''', בתוך סדרת 'חלוצי השליחות' באתר {{COL}} לרגל יו"ד שבט תש"פ.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שם טוב אברהם יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:שלוחים בפנסילבניה]]
[[קטגוריה:משפחת שמטוב]]
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:אישים בפילדלפיה]]
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]
[[קטגוריה:זקני אנ"ש החיים בינינו]]

צבי הירש אלטיין

2025-06-19T16:43:40Z

חסיד פעיל ומפיץ: הגהה, קישורים פנימיים

{{אין תמונה}}
הרב '''צבי הירש אלטיין''' (יליד שנת [[תשמ"ג]]), הוא יו"ר [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], חבר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], ומשלוחי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בדעלוואר קאונטי, [[פנסילבניה]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשמ"ה]] לרב [[אברהם אלטיין]] [[שליחות|שליח]] [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בוויניפג [[קנדה]] ולברכה תרצה.

בשעת הברית נקרא על שם זקנו מצד אביו ר' צבי הירש, אביו של הסבא הרב [[מרדכי דב אלטיין]].

בצעירותו למד במתיבתא של ישיבת מנחם מענדל ליובאוויטש דטרויט, ובישיבה גדולה למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בעודו בחור בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], הצטרף לקבוצה המייסדת של ארגון [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], ובמשך השנים התמנה ליו"ר הארגון.

תחת הנהלתו, הפך הארגון לארגון משמעותי בישיבות חב"ד ברחבי העולם, עם הוצאה לאור של מגזינים, מבצעי לימוד, וכנסים מרכזיים עבור תמימים המגיעים להתארח אצל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ב[[חודש תשרי|חודש החגים]], בי' שבט ובג' תמוז.

לאחר נישואיו, התגורר במשך תקופה ב[[קראון הייטס]] ולמד בכולל אברכים במקביל לעיסוקו בניהול הארגון, וכעבור שנתיים יצא לפעול [[שליחות|בשליחות]] [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ב[[פנסילבניה]].

באסיפה מורחבת של חברי אגו"ח שהתקיימה ביום [[י"ט שבט]] תשפ"ד מונה אלטיין לחבר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]{{הערה|[https://col.org.il/news/160244\ הורחבה הנהלת אגודת חסידי חב"ד העולמית] {{col}}}}.

{{קצרמר|אישים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלטיין, צבי הירש}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:משפחת אלטיין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ג]].
[[קטגוריה:אישים בפנסילבניה]]

אברהם יצחק שם טוב

2025-06-19T16:39:24Z

חסיד פעיל ומפיץ: /* עסקנות ציבורית */ הגהה, קישורים פנימיים

[[קובץ:הרב אברהם שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב שם טוב]]
[[קובץ:אברהם שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אברהם יצחק שם טוב]]
הרב '''אברהם יצחק שם טוב''' (נולד [[כ"ד מנחם אב]] [[תרצ"ז]], 1 באוגוסט 1937){{הערה|{{קישור חבד און ליין|106025| הרב אברהם שם טוב הגיע ל'גבורות' • גלריה מיוחדת||כ"ד אב תשע"ז}}}}, הינו [[שליח]] [[הרבי]] בעיר פילדלפיה שבמדינת פנסילבניה, ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].

==תולדות חיים==
הרב שם-טוב נולד לאביו הרב [[בן ציון שם טוב|בן ציון]] ולגולדה ב[[ברית המועצות]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[סמרקנד]] וב[[טשקנט]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] [[יציאת רוסיה|הצליח לצאת]] יחד עם משפחתו מברית המועצות [[לונדון]] שב[[אנגליה]] ולמד בישיבה ב[[מנצ'סטר]].

בראשית שנת [[תשי"ד]] הגיע ל-[[770]], כשהוא עושה את דרכו באוניה יחד עם בן דודו הרב [[שלום דובער פוטרפס]], והם זכו לקבל מברק מיוחד מ[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ב[[י"ג בתשרי]].

בתקופת הפגישות שלפני נישואיו רעייתו נכנסה עם אמה ל[[יחידות]] אצל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], משהתעניין [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בשידוך השיבה שהיא חשה התאמה אך יש מבני משפחתה שדואגים מקומת גופו הנמוכה של הרב שם טוב, [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] השיב לה שביכולתה לנעול נעליים בעלות עקבים נמוכים, בנוסף אמר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] שאף שבעבר ניתן דגש על כך שעל החתן להיות גבה קומה יפסיקו לשים לב לכך, בהמשך התבטא [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] על הרב שם טוב: "ער איז פון די בעסטע בחורים און פון די בעסטע - איז ער דער בעסטער" [=הוא מבחורים המעולים, ומבין המעולים - המעולה]{{הערה|שם=כפר|ש. מגידמן, '''הדרכות שקיבלתי מהרבי''', מוסף נשימה של [[שבועון כפר חב"ד]] גליון מס' 2066 עמ' 29-30.}}.

ב[[י"ג תשרי]] [[תשכ"א]] נישא לרעייתו בת שבע, ביתו של הרב [[גרשון אליעזר לזרוב]]. באותה תקופה חדל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] מלסדר קידושין, לבקשת אמה של רעייתו ביחידות אליה נכנסה עם בתה השיב [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] שסידור הקידושין מותנה ביציאתם ל[[שליחות]], כשהכלה אמרה שהם מוכנים ליציאה אמר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]: "זה צריך להיות בשמחה ובטוב לבב", ביום החתונה הודיע [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חדקוב]] על ההשתתפות וביקש שיהיו מוכנים בשעה בה צפוי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] לחזור מהאוהל, הם זכו ש[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] יסדר את הקידושין בחופתם, (לאחר חתונתם סידר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] קידושין בשני חופות נוספות בלבד){{הערה|שם=כפר}}{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1803&CategoryID=641 גליון התקשרות מס' 555]}}.

בהיותו בחור ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] זכה לשמש כ[[חוזר]] יחד עם ידידו הקרוב הרב [[יואל כהן]], ושניהם זכו ש[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ביקש מהם שיכנסו לחדרו הק' לעשות "חזרה" על כל התוועדות פורים תשח"י{{הערה|1=[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 174 ע' 36-38}}.
הי׳ כמה פעמים שר׳ יואל לא הי נוכח, ועשה את ״החזרה״ של [[מאמר|המאמר]].

==עסקנות ציבורית==
בשנת [[תשכ"ט]] עם עזיבתם של הרב [[משה לאזאר]] והרב [[קהת ויס]] את ניהול קעמפ מחנה הקיץ [[גן ישראל]] בעקבות יציאתם לשליחות מינהו [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] לשמש כמנהל הקעמפ, כחלק מניהולו הוא קבע את מיקום הקעמפ בפארקסוויל שבניו יורק, מקום המשמש כשטח הפעילות של הקעמפ.

בתחילה הורה לו [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] להקים את [[כפר חב"ד ב']], לפני נסיעתו ל[[ארץ ישראל|ישראל]] קיבל מסר מ[[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חדקוב]] על ביטול השליחות והסבתה לפתיחת [[בית חב"ד]] בפילדלפיה.

ביחידות אליה נכנס עם רעייתו חזר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] שלושה פעמים{{הערה|בראיון שהעניקה רעייתו בת שבע למגזין נשימה של שבועון כפר חב"ד היא מסופקת אם [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] חזר על המשפט שלושה או ארבעה פעמים.}} על המשפט: "זו לא אשמתך, אלא אשמת לוי אשכול, שטוען שאין לו די כסף", אחר כך אמר: "זאת לא אשמתך, ואולי גם לא אשמתו, אולי באמת אין לו כסף".

על אף הסבת השליחות פעל הרב שם טוב להתפתחותו של [[כפר חב"ד ב']] בהשגת תקציבים מהממשל האמריקאי לבניית הכפר{{הערה|שם=כפר}}.

מ[[תשכ"ד]] התעסק רבות ביצירת קשרים עם אנשים רבים בממשל האמריקאי, וכן התעסק בחיזוק הקשר בין [[הרבי]] ל[[נשיאי ארצות הברית]]. בהקשר זה, הקים ב[[תשל"ב]] את הארגון ידידי ליובאוויטש ב[[ארצות הברית]]. ויזם את קביעתו של יום [[י"א ניסן]] יום הולדתו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ל[[יום החינוך בארצות הברית]] על ידי הנשיא דאז - ג׳ימי קרטר{{הערה|1=[http://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm "הרבי והנשיא רונלד רייגן" באתר chabad.org]}}, הוא עמד בראשות משלחת רבני חב"ד לטקס זה. ומאז ועד היום המשיך בטקס זה עם כל הנשיאים שכיהנו. ב[[תשל"ד]] מונה על ידי הנשיא [[רונלד רייגן]] לאחד מחמשת חברי "המועצה הלאומית לחינוך מבוגרים" בארצות הברית.

לרגל [[כ' אב]] [[תשל"ד]], יום ה[[הילולא]] השלושים של הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)]] ייסד את הכינוס התורני [[ירחי כלה]] - שמתקיים מאז ועד היום בקריית גן ישראל בימים הסמוכים ליום ההילולא [[כ' במנחם אב|כ' מנחם-אב]].

ב[[חנוכה]] [[תשל"ט]] "ננזף" הרב שמטוב ע"י ה[[רבי]] לאחר שהרשה לבקשתו של נשיא ארה"ב [[ג'ימי קרטר]] להדליק את כל נרות החנוכה ביום הרביעי, [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] תבע שיהודים יעמדו בתוקף וב"גאון יעקב", וגם כאשר אין בכך הגיון ואמר לרב שמטוב "ממך ציפיתי ליותר"{{הערה|{{קישור חבד און ליין|142803|"ממך ציפיתי ליותר": בקשתו החריגה של נשיא ארצות הברית||כ"ו כסלו תשפ"ג}}}}.

בשנת [[תשמ"ה]] מונה על ידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ליו"ר ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24627 פיענוח כתי"ק].}}.

בסוף שנות המ"מים מונה לעמוד בראש מוסדות [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] [[קראון הייטס]].

החל משנת [[תשס"ה]] [[בית הכנסת - 770#ניהול בית הכנסת|מתנהל משפט]] בינו והרב קרינסקי לבין [[גבאי בית הכנסת 770]] בנוגע לניהול [[הזאל הגדול]].

==ביקורת==
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תשנ"ה]], בעקבות פרשיה בה נמנע להופיע לקריאה בדין תורה בזבל"א וזבל"א{{הערה|ראשי תיבות '''ז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א'''חד '''וז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א''' - מצב בו שני בעלי הדין בוחרים דיין, ושני הדיינים הנבחרים בוררים דיין שלישי}} בענין [[צוואת הרבי]]{{הערה|בהסתמך על פסיקה של רבני [[ועד רבני ליובאוויטש העולמי]], שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני [[בד"ץ קראון הייטס|הבד"צ בקראון הייטס]] - בניגוד לטענת הבד"ץ}} ובעניין ניהול ה[[מרכז לעניני חינוך|מל"ח]], הוציאו הרבנים [[אברהם אזדבא]] ו[[יהודה קלמן מרלו]] מה[[בד"צ קראון הייטס]], מכתב בו הם כותבים עליו ש"לא צייתא לדינא"{{הערה|[[:קובץ:1 210.jpg|צילום המכתב]]}}. לטענת הרב שמטוב, בבית הדין שכתב את ה'לא צייתא' לא כיהנו שלושה רבנים ולפיכך הוא לא היה מחוייב לבוא אליהם, בנוסף טען שהוא לא מגיע, בהתאם להחלטת חלק מ[[ועד רבני ליובאוויטש]].

ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מודיע שמבחינתו הבית דין ב[[קראון הייטס]] מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב"ד און ליין]}}. לעומתו טוענים כי על פי פסיקת בוררות בעניין הבית דין, לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54190 חב"ד אינפו]}}, הרי שאין למכתבו כל תוקף הלכתי.

==משפחתו==
*בנו הרב יהודה שם טוב, [[שליח]] [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ביארדלי, [[פנסילבניה]].
*בנו הרב [[לוי שם טוב]], [[שליח]] [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בוואשינגטון הבירה.
*בנו הרב [[אליעזר שם טוב]], [[שליח]] [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] באורוגוואי.
*חתנו הרב [[מרדכי אבצן]], [[שליח]] [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בהונג קונג.
*גיסו הרב [[שמעון לזרוב (טקסס)|שימק'ה לזרוב]].
*גיסו הרב [[שמואל (מולע) אזימוב]].

==לקריאה נוספת==
* כפר חב"ד, 1216, ראיון עם הרב אברהם שם טוב
{{כפר|שלום מגידמן|הזדמנות ושעת כושר בעבורנו|2081|30|תשפ"ה}}
*ש. מגידמן, '''הדרכות שקיבלתי מהרבי''', מוסף נשימה של [[שבועון כפר חב"ד]] גליון מס' 2066 עמ' 29-30, וגליון 2090 עמ' 36-41. ראיון עם הרבנית בת שבע שם טוב, שליחת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] לפילדלפיה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/122735 חזון ומעש: דמותו החד-פעמית של הרב אברמל שם-טוב]''', בתוך סדרת 'חלוצי השליחות' באתר {{COL}} לרגל יו"ד שבט תש"פ.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שם טוב אברהם יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:שלוחים בפנסילבניה]]
[[קטגוריה:משפחת שמטוב]]
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:אישים בפילדלפיה]]
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]
[[קטגוריה:זקני אנ"ש החיים בינינו]]

לוח היום יום עם הערות וציונים

2025-06-19T13:39:10Z

חסיד פעיל ומפיץ: קישורים פנימיים

[[קובץ:יום יום הערות וציונים.jpg|ממוזער|דף השער של הספר]]
'''לוח היום יום עם הערות וציונים''', הינו מהדורה מורחבת של [[לוח היום יום]], שנוספו בה מקורותיו של כל אחד מהפתגמים המובאים בלוח, והערות וציונים המקשרים את תוכן הפתגמים המובאים בלוח ליום בו הם נכתבו.

==הרקע לעריכת הספר==
למרות חזותו החיצונית של [[לוח היום יום]], הנראה כלקט פתגמים בלבד, שחולקו לפי ימי השנה ללא כוונה מיוחדת, מקובל אצל [[חסידים]] שבספר טמונים עניינים רבים, שרק אחרי ההתעמקות בהם ניתן להבין את כוונתו של [[הרבי]], שבחר לקבוע את הפתגמים בסדר זה דוקא, ובדיוק נפלא, שכל פתגם יהיה מתאים לתוכן של אותו יום.

עוד קודם עריכת הלוח, בשעה ש[[הרבי הריי"צ]] הביע את משאלתו שאחד החסידים יסדר לוח עם פתגמי ומנהגי [[רבותינו נשיאינו]], הוא התבטא ש{{ציטוטון|רק איש פנימי עמוק ומסודר, יסודי, עם דעת רחבה ועמוקה}} יכול לסדר לוח כזה{{הערה|[[שיחת קודש]] [[אחרון של פסח]] [[ת"ש]].}}.

אחיו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] התבטא כאשר הגיע אליו ספר היום יום, "חבל מאוד שהעולם לא יודע מה טמון בפנים החיבור הזה", ובהזדמנות אחרת התבטא על חיבור זה: "תמיד ידעתי שלאחי יש ראש טוב, אבל לא ידעתי שעד כדי כך".

לאורך השנים ניסו החסידים להגות בתוכן הספר ולגלות את העומק הטמון בו, אך לא הצליחו לגלות דברים רבים.

בשנת [[תש"מ]] היו שני חסידים שלקחו על עצמם את המשימה לחשוף את התוכן העמוק שבפתגמים המובאים בלוח, והחלו לערוך את הספר הנוכחי - "לוח היום יום עם הערות וציונים", כאשר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] מלווה את עבודתם, ועונה על שאלות שונות שהעלו לפניו.

==עריכת הספר==
בשנת [[תשמ"ב]] יצא לאור הספר במהדורתו הראשונה תחת הוצאת הספרים [[קה"ת]], בעריכת הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]] והרב [[יוסף יצחק שגלוב (קליפורניה)]].

העורכים של הספר השקיעו זמן רב במציאת הקשר בין כל פתגם, לתוכן [[השיעורים היומיים]] בו הוא נקבע, מצאו את מקורו של כל פתגם בשיחות ומכתבי [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], ואף דייקו בניסוח בו בחר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]].

כהקדמה לספר, נוסף מבוא מקיף המבאר את מהותו של לוח היום יום, והקווים הכלליים בהם נקטו העורכים למציאת הקשר בין הפתגמים ליום בו הם נקבעו.

שנתיים לאחר מכן, הצטבר בידי הרב זליגסון חומר נוסף, והוא ערך מחדש את הספר והוציא אותו לאור.

לקח עוד ארבע שנים עד שהצטבר מספיק חומר שיצדיק את עריכתו המחודשת של הספר בפעם השלישית, אליו צורפו נספחים שונים הקשורים עם הלוח.

==יחס הרבי לספר==
[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] התייחס בחביבות רבה לספר, ועודד את הרב זליגסון בכל שלבי העריכה, דבר שהתבטא הן במענות הזירוז שקיבל בקשר עם הוצאת הספר, והן בהגהות מיוחדות ש[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] הסכים להגיה בשביל הוצאתו לאור של הספר{{הערה|כגון רשימת [[שלשלת היחס]] שעודכנה בכל מהדורה מחודשת של ספר זה.}}.

בשנת [[תשד"מ]], התמהמה עם הדפסת המהדורה המחודשת היות שלא הצליח לקשר מספר פתגמים, ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] כתב לו: {{ציטוטון|אז ס'וועט זיין דער 'יגעת' וועט במילא זיין דער 'ומצאת'"! וכל המקדים הרי זה משובח}} [= כשיהיה ה'יגעת' יהיה במילא ה'מצאת', '''וכל המקדים הרי זה משובח''']. כאשר כתב ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] שהוא מתלבט לגבי נכונות הדברים שהוא כותב, ענה לו [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]: "ומתאים, גם בספק אם מתאים".

[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] עודד גם את הפצת הספר, וכתב: {{ציטוטון|ישתדלו בהפצת הספר}}.

==מהדורות הספר==
*[[תשמ"א]] - נשלח לדפוס בשלהי שנת תשמ"א, והגיע מבית הכורך בשנת [[תשמ"ב]]. בעריכת הרב [[יוסף יצחק שגלוב (קליפורניה)|יוסף יצחק שגלוב]] והרב [[מיכאל אהרון זליגסון]], 258 עמודים. הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]].
*[[תשד"מ]] - בעריכת הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]], 333 עמודים, הוצאת קה"ת, ניו יורק.
*[[תשמ"ח]] - בעריכת הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]], 317 עמודים, הוצאת קה"ת, ניו יורק.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

קרלביץ'

2025-06-19T13:33:35Z

חסיד פעיל ומפיץ: הגהה, קישורים פנימיים

[[קובץ:קרלביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מבתי הכנסת בעיר]]
'''קרלביץ''' היא עיירה הממוקמת בצפון [[אוקראינה]], בעבר במחוז [[צ'רניגוב]], וכיום במחוז [[סומי]]. קרלביץ' נחשבת מעין 'מרכז' עבור כפרי הסביבה בגלל התחנה בה עוברת הרכבת שנוסעת בקו [[קייב]]-[[מוסקבה]].

בעבר הייתה קרלביץ עיירה יהודית הספוגה בניחוחות חב"דיים. התגוררו בה יהודים תמימי דרך, כולם שומרי מצוות - חלקם תלמידי חכמים ובני-תורה וחלקם יהודים פשוטים. כשהמכנה המשותף ביניהם היה קרבתם [[חסידות חב"ד|לחסידות חב"ד]]. נוסח התפילה בבתי הכנסת היה על פי [[נוסח האריז"ל|נוסח האר"י]], והמנהגים היו [[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]]. לא פלא שרבים הגדירו את קרלביץ בכינוי "עיירה חסידית".

האוכלוסייה בקרלביץ מנתה כעשרת אלפים נפשות, מתוכם כמאתיים משפחות יהודיות. בין היהודים והגויים שררו יחסים תקינים בדרך-כלל. בכלל, האווירה בקרלביץ הייתה רגועה.

==הווי העיירה==
תושבי קרלביץ היו אנשים עמלי כפים, לא עשירים במיוחד אך גם לא עניים מרודים. בעיירה היו בתי אבן ישנים צמודי קרקע וחצר קטנה סביבם. רבים גידלו בחצר בעלי-חיים, ואף גידלו אי-אלו ערוגות ירקות, שהיוו מקור מחיה נוסף.

התשתית לקתה בחסר, כמעט ולא היו בה כבישים סלולי-אבן, הדרכים היו שבילי עפר בלבד, ובימי החורף, כשירדו גשמים עזים, הפכו הדרכים לשטחי בוץ ענקיים בעוד הילדים נהנו לשחק בערימות השלג והבוץ שנערמו בחוצות העיירה.

בקצה העיירה זורם נחל, וסמוך לו טחנת הקמח שסיפקה את תוצרתה לתושבי העיירה ולתושבי הכפרים הסמוכים. בימי הקיץ החמים היו הילדים יוצאים לרחוץ במי הנחל.

לפרנסתם היו מקצת אנשי העיירה עובדים בשוק העירוני. רבים מהגברים מצאו את פרנסתם דווקא מחוץ לעיירה. בתחילת השבוע הייתה העיירה מתרוקנת מרוב הגברים. התגרים והרוכלים נסעו עם מרכולתם לירידים שבערים הגדולות, בעוד האומנים ובעלי המלאכה יצאו לחפש את פרנסתם בערי וכפרי הסביבה.

==חיי הקהילה==
ארבעה בתי כנסת היו בעיירה: "בית הכנסת הישן", "בית הכנסת החדש", "בית הכנסת של השוק" ו"השטיבל". ה"שטיבל" היה מבנה מפואר ומהודר, והיה מלא במשך היום במבוגרים ובילדים תושבי העיירה. רב העיר והחסידים הנכבדים התפללו בדרך כלל בשטיבל.
בכל ימות השבוע היו שאר בתי הכנסת ריקים יחסית. [[תפילת שחרית]] הייתה נערכת במהירות ומיד בסיומה אצו האנשים לעמלם היומי לפרנסת בני ביתם. רק עם רדת יום התקבצו אי-אלו מניינים דלילים ל[[תפילת ערבית]] ומעט נשארו גם לשיעורי תורה. אך בשבתות, באין עבודה ועיסוקים, היו בתי הכנסת מלאים מפה לפה, שוקקים חיים. המבנה בו שכן ה'[[תלמוד תורה]]' של העיירה היה עתיק ומיושן, והיו בו כמה [[חיידר|חדרים]] בהן למדו כל ילדי הקהילה.

חלק בלתי נפרד מהווי החיים בקרלביץ, היה סביב השמחות המשפחתיות. שמחה אצל אחת המשפחות, הייתה לשמחתה של כל הקהילה. הסכם לא רשמי היה קיים שנים רבות בקרב נשות הקהילה, כאשר בכל שמחה משפחתית היו כולן נחלצות לעזרה בבישול ובאפייה. הנשים היו שולחות חלק ניכר מהכיבוד הדרוש.
את החופות העמידו ברחבה הגדולה הסמוכה לבית הכנסת, והשמחות נמשכו שעות ארוכות אל תוך הלילה מתוך שירה וריקודים.

===ארבע משפחות שהפכו לשבט===
בקרלביץ התגוררו ארבע משפחות חב"דיות ענפות שקשרו ביניהן קשרי משפחה רבים: [[קרסיק]], [[שפירא]], [[דוברבסקי]] [[רובינסון (פירושונים)|ורובינסון]]. במשך השנים הפכו ארבע המשפחות לשבט גדול ומסועף. הוותיקה מביניהם הייתה משפחת [[קרסיק (פירושונים)|קרסיק]]. כתשעים שנה התגוררה משפחת [[קרסיק (פירושונים)|קרסיק]] בקרלביץ. הראשון מבני המשפחה שהגיע להתגורר בעיירה היה הרב דוב-בער קרסיק, ששמו המקורי היה רובינסון ושינה את שמו מפני אימת הצבא. הוא בא לעיר בשנת תרי"ג, וכיהן בה כרב, ומני אז התגוררו צאצאיו ויוצאי חלציו וגם אחייניו ובניהם ממשפחת רובינסון בקרלביץ במשך כתשעים שנה, עד שנת [[תש"ב]], עם חיסול יהודי העיר על ידי הנאצים ימ"ש.

===רבני העיירה===
במשך כל השנים כיהנו בקרלביץ רבנים חב"דיים. הרב [[דובער קרסיק (קרלביץ')|דובער קרסיק]], החזיק במשרה זו משנת [[תרי"ג]] ועד שנת [[תר"ס]] והיה הדמות המרכזית שסביבה סבבו חיי הקהילה היהודית בקרלביץ, לאחר פטירתו, מילא את מקומו חתנו הרב [[שמריהו מדליה]], אף הוא מחשובי חסידי חב"ד, ולימים רב ב[[ויטבסק]] ובמוסקבה. אחריו עלה על כס הרבנות הרב ועלוול וולפסון, שהיה חסיד גדול ואדם מוכשר. בשנת [[תר"צ]] עלה הרב וולפסון לארץ ישראל. אחריו כיהן ברבנות באורח בלתי רשמי הגאון הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]].

===המהפיכה הקומוניסטית===
לאחר שהקומוניסטים עלו לשלטון, הם סגרו את החדר וגם אסרו על קיום שיעורים ולימודי יהדות. גם בתי הכנסת שבעיר נסגרו על ידם. לאחר תקופה קצרה, נפתח מנין תפילה חשאי בביתו של [[בן ציון רובינסון]]. בשנת [[תרפ"ד]] אף הוקם שם [[מקווה]] טהרה, לבניית המקוה סייע [[אדמו"ר הריי"צ]]. בחורף [[תרפ"ז]] שיגרו תושבי קראלביץ ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בקשת עזרה לתקן את המקווה.

בקרלביץ' התקיימה מחלקה של בחורים מבוגרים מישיבת [[תומכי תמימים]]. המחלקה נפתחה בתחילת קיץ [[תרצ"ד]] והמשיכה להתקיים עד שלהי חורף [[תרצ"ז]]{{הערה|[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צו.}}.

==כנופיית רוצחים בעיירה==
בעקבות מלחמת אזרחים שהתחוללה ברוסיה, הסתובבו ברחבי המדינה ובעיקר בעיירות הקטנות כנופיות פורעים. וכדרכם של שונאי ישראל מדורי דורות, הקרבנות הראשונים היו היהודים.
בבוקר חורפי אחד, נשמעה זעקת אימה בעיר - "הם באים". כולם נמלטו לבתיהם, הגיפו דלתותיהם ותריסיהם והמתינו בחשש מפני הבאות.
כמה מהפורעים באו לביתו של הרב מנדל קרסיק. על שאירע בבית, סיפר ר' [[אייזיק קרסיק]]:
"נשמעו דפיקות איומות על דלתות ותריסי ביתנו, צעקות רמות ומחרישות אוזניים: 'פתחו מיד את הדלת!'
"בבית היו הסבא הישיש חיים בן-ציון, אשתו סבתא מנוחה, אמי מרים, אני ואחיותיי. אבי מענדל, לא היה בבית באותה שעה.
"פחד ואימה נוראים נפלו על כולנו. האחת והיחידה שגילתה תושייה, קור-רוח ועזות [[נפש]] הייתה סבתא מנוחה. היא לקחה גרזן בידה, נעמדה ליד מפתן הדלת וצעקה: 'אני מניפה גרזן בידי, מי שיעז להיכנס לביתנו, אכרות את ראשו!'
"ואז אירע הלא יאומן - אותם שודדים גיבורים, חזקים ועזי נפש, נבהלו מדבריה של סבתא, ברחו ונמלטו".

==מלחמת העולם השנייה==
תקופת מה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, עזבו חלק מחסידי חב"ד את קרלביץ, ובזכות כך חייהם ניצלו. בחודש [[מנחם אב]] [[תש"א]], נכנסו הנאצים ימ"ש לקרלביץ והחלו מיד בהשמדת היהודים שנשארו. בתחילת [[תש"ב]] ריכזו הנאצים את יהודי העיירה בחצר מרכז הרפואי, שם נורו כולם למוות.

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''סוף מר לעיירה חסידית פורחת''' - {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גיליון מספר 555 (כ"ח אייר תשס"ו), עמודים 34 - 39
{{תבנית:עיירות באוקראינה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו בשואה]]

מנחם בן מעש

2025-06-19T13:27:15Z

חסיד פעיל ומפיץ: הגהה, קישורים פנימיים

[[קובץ:הרב מנחם משיח בן מעש תמוז תשפ''ג.jpg|ממוזער|250px|הרב בן מעש, תמוז תשפ"ג]]
הרב '''מנחם משיח בן מעש''' (יליד ד' תשרי [[תשנ"ב]], 1991) הוא איש חינוך חב"די, חזן צבאי בדרגת רב סמל (במיל'), מייסד ומנהל הישיבה המקצועית 'קרית בדרך תמים' שעל ידי מוסדות חב"ד ב[[קרית גת]] בשיתוף עם רשת 'עתיד'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[קרית אתא]] ב[[ד' תשרי]] [[תשנ"ב]] לאביו ר' אשר בן מעש.

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה צבאות מנחם]] ב[[קרית שמואל]], ונמנה על התלמידים המצטיינים, כשהוא זוכה בתואר 'חתן המשנה' לשנת [[תשס"ד]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/5801 דיווח באתר COL].}}.

בישיבה גדולה למד במשך שנתיים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובמהלך לימודיו בישיבה, עסק במקביל בחינוך נוער, ובין השאר עסק בארגון ואימון תהלוכת המתופפים של ל"ג בעומר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/46983 דיווח באתר COL].}}.

לקראת הנסיעה ל'קבוצה' עבר ללמוד בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ולשנת הלימודים [[תשע"ב]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', לאחר מכן יצא לשנה שליחות בקייב.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רחל לאה בת הרב בגין קלימי, שליח [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בשכונת עיר גנים בירושלים, והתיישב בעיר בסמיכות למגורי הורי רעייתו.

את שירותו בצה"ל, עשה במסגרת הרבנות הצבאית, ובין השאר הוכשר לשמש כחזן צבאי, תפקיד אותו ממשיך למלא גם במילואים לאחר ששוחרר מצה"ל{{הערה|בזמן [[מלחמת חרבות ברזל]], השתתף בקליפ של הרבנות הצבאים יחד עם החזן הראשי הצבאי, וכן הוזמן לשאת את תפילת 'א-ל מלא רחמים' באירוע 'לזכרם' של גדוד נצח יהודה, ביום הזיכרון ([https://chabad.info/shishi-info-magazine/932369/ דיווח בחב"ד אינפו]).}}.

במשך שנתיים שימש כמחנך מוערך במוסדות תורת חיים בנשיאותו של הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג]] והפעיל את חוגי [[צבאות השם]] במוסד.

בהמשך, עבר לשמש כמחנך ב[[תלמוד תורה חב"ד לוד]], בו שימש בהוראה וחינוך בשכבות הגבוהות וזכה להצלחה חינוכית רבה, בתלמוד תורה בלוד הקים וניהל את "הסיירת" מבצע לשכבות הבוגרות של ז' - ח' כשהוא מוביל תוכניות חינוכיות שונות ומשתלם ומתמקצע בתחום החינוך וההוראה, ובהמשך עבר ללמד ב[[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד|תלמוד תורה חב"ד קריית מלאכי]], כשהוא מסייע להצלחת תהלוכות [[ל"ג בעומר]]{{הערה|'שוברים את כל השיאים', גליון 'בתנופה', כ' אייר תשפ"א.}}.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ה]], מונה לשמש כמייסד ומנהל הישיבה המקצועית 'קרית בדרך תמים' שעל ידי מוסדות חב"ד ב[[קרית גת]] בשיתוף עם רשת 'עתיד', לתלמידים בוגרי מוסדות חב"ד מכיתות ט-יא{{הערה|ידיעון הכפר פרשת אמור ח' אייר תשפ"ד (גליון 1229) עמוד 22.}}.

==משפחתו==
*אחיו, הרב נתנאל בן מעש - שליח הרבי במכמורת, ורב מוסמך לעריכת חופה ונישואין.
*אחיו, ר' דוידי בן מעש - מוזיקאי.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בן מעש, מנחם}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

חנא פרמן

2025-06-19T13:21:54Z

חסיד פעיל ומפיץ: הגהה, קישורים פנימיים

{{אין תמונה}}
הרב '''חנא פרמן''' הוא משלוחי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ב[[טורונטו]] שב[[קנדה]]. שימש בעבר כ[[ראש מתיבתא|ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[טורונטו]], וכבחור ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] נמנה על חברי [[ועד המימוש]] וערך מפתחות לספרי רבותינו נשיאינו.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כפר חב"ד]] לאביו ר' [[נחמן יוסף פרמן]] ולאמו מרת הדסה.

בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], נמנה על חברי ה[[ועד מימוש הוראות כ"ק אדמו"ר שליט"א]], ובשנת תשמ"ו היה מהממונים על אפיית המצות עבור [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי{{הערה|1=[http://teshura.com/Glazman-Bernstein%20-%20Av%2026%2C%205776.pdf יומן בתשורה גלזמן-ברנשטיין].}}]][./חנא_פרמן#cite_note-1 <span class="mw-reflink-text"><nowiki>[1]</nowiki></span>].

בשנת [[תשמ"ז]] ערך את מפתח הענינים ל[[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]] שנדפס בקונטרס 'הוספות לספר מאמרי אדמו"ר הזקן תק"ע'{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32601&st=&pgnum=2 פתח דבר לקונטרס].}}, ובשנת [[תשמ"ט]] לספרים [[מאמרי אדמו"ר האמצעי (ספר)|מאמרי אדמו"ר האמצעי]] חלקים ט"ז-י"ז.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם בתו של הרב [[אלתר בן ציון מצגר]], והתיישב ב[[טורונטו]] שבקנדה, שם נמנה על הצוות החינוכי של [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]].

בשנת [[תש"ס]] פעל יחד עם ר' [[יונה שור]] ור' מאיר פרשן לביסוס מקום קבוע עבור הישיבה.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרמן, חנא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת פרמן]]
[[קטגוריה:משפחת מצגר]]
[[קטגוריה:חברי ועד המימוש]]
[[קטגוריה:אישים בטורונטו]]

מאיר שלמה מלכין

2025-06-19T13:15:26Z

חסיד פעיל ומפיץ: קישורים פנימיים

{{אין תמונה}}
הרב '''מאיר שלמה מלכין''' ([[תרמ"ח]]-[[תשל"ו]]) היה בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], וה[[שוחט]] החסידי בעיר זפרוז'יה, ששמר במסירות נפש על הגחלת היהודית בעיירה.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרמ"ח]] ברומנובקה הסמוכה ל[[ניקולייב]]{{הערה|ישנה השערה כי ישנה קרבת משפחה בינו ובין הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] סבו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], עקב זהות השם הפרטי מאיר-שלמה, זאת לצד העובדה שהתגוררו באותה עיירה ובאותה תקופה, וייתכן וחלקו סב משותף.}}, במשפחה בת 18 אחים.

בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

בשנת [[תרס"ט]] הגיעו לז'פרוז'ה, שם השתדך עם מרת צירל בתו של הרב משה יצחק טלושקין, שהגיע לעיר מבברויסק ושימש כ[[שוחט]] עבור הקהילה המקומית עד לפטירתו.

לאחר פטירת חמיו בשנת תרח"צ, מילא את מקומו כ[[שוחט]], ושימש בתפקיד זה עד אחרית ימיו.

מלבד חמיו, נפטר בשנת תרח"צ גם בנו יוסף בדמי ימיו, והדבר השפיע רבות על רעייתו מרת צירל שנפלה למשכב ובחורף של שנת [[תש"א]] נפטרה.

על אף רדיפות הקומוניסטים נותר להתגורר בעיר זפרוז'יה ושימר את הגחלת היהודית, הקפיד על סדר יום יהודי-חסידי, התפלל במניין, והקפיד על זקן מלא.

לאורך השנים סירב לקבל את החבילות שנשלחו לו מישראל ומארצות הברית על ידי קרובי משפחתו, וביניהם משפחת גיסו הרב [[ניסן טלושקין]], מחשש שיתנכלו לו ולמשפחתו בעקבות כך.

נפטר בשיבה טובה בגיל 88 בשנת [[תשל"ו]] ונטמן בבית העלמין בעיירה.

==לקריאה נוספת==
*ר' מיכאל אוישי, '''[http://chabadpedia.co.il/images/5/50/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98_%D7%9E%D7%96%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%94.pdf השוחט מזפרוז'יה]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1641

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מלכין, מאיר שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:אישים באוקראינה]]

לקוטי תורה - תורת שמואל

2025-06-18T19:07:13Z

חסיד פעיל ומפיץ: /* מאמרים נוספים */ הגהה ,מחיקת שורה כפולה.

[[קובץ:תורת שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספר 'תורת שמואל' משנת [[תרכ"ו]]]]
[[קובץ:הרבי עם תורת שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק את 'תורת שמואל']]
[[קובץ:מים רבים תרלו.jpg|250px|ממוזער|ההוצאה החדשה של המשך 'מים רבים' (לקוטי תורה - תורת שמואל תרל"ו ח"ב)]]
'''לקוטי תורה - תורת שמואל''' היא סדרת הספרים המרכזית של [[מאמר]]י [[אדמו"ר מהר"ש]] (מכילה כ-15 חלקים{{הערה|כולל המאמרים שנדפסו בקונטרסים, כגון: [[המשך והחרים - תרל"א]] וכד'.}}), ומסודרת לפי סדר השנים{{הערה|החצי השני ממאמרי אדמו"ר מהר"ש נמצא בכתי"ק ולא הודפס עד עתה.}}.

== חלקי הסדרה ==
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרכ"ו{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"א; הוצאה שניה - ברוקלין, תשל"ז; הוצאה שלישית - ברוקלין, תשמ"ט.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרכ"ז{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"ב; הוצאה שניה - ברוקלין, תשמ"א.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרכ"ח (כתבי יד הרב [[שמואל סופר]]){{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"ז; הוצאה שניה - ברוקלין, תשמ"א.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרכ"ט{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"ט; הוצאה שניה - ברוקלין, תשנ"ב.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תר"ל{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשל"ג; הוצאה שניה - ברוקלין, תשמ"ג.}}.

=== המשך והחרים - תרל"א ===

{{ערך מורחב|המשך והחרים תרל"א}}

'''המשך והחרים תרל"א''' הוא ה[[המשך]] הראשון של מאמרי חסידות מ[[אדמו"ר המהר"ש]].

ההמשך כולל כשנים עשר מאמרי חסידות. מתחיל מ[[דיבור המתחיל]] "והחרים ה' את לשון ים מצרים"{{הערה|ישעי' יא, טו.}}, [[שביעי של פסח]] [[תרל"א]], ומסתיים בדיבור המתחיל "וביום הביכורים" [[חג השבועות]] תרל"א.

ההמשך נדפס לראשונה בשנת [[תש"ה]] על ידי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]{{הערה|שהיה ממונה על הדפסת ספרים [[קה"ת]] באותה עת.}} מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' [[שמואל סופר]]. כמה עשורים לאחר מכן, בשנת [[תשע"ה]], הודפס מחדש באותיות מרובעות על פי הוראת הרבי מלך המשיח{{הערה|שם=מרובעות|אודות הוראת הרבי להדפסת חסידות באותיות מרובעות, ראה שיחת ש"פ קדושים, ב' דר"ח אייר תשמ"ט (סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 431), ושיחת ש"פ וארא תנש"א (סה"ש תנש"א ח"א ע' 270).}} מגוף כתב יד קודש של [[אדמו"ר המהר"ש]].
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרל"ג (ח"א){{הערה|ברוקלין, תשנ"ד.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרל"ד{{הערה|ברוקלין, תשמ"ח.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרל"ה (חלק א'){{הערה|שם=נא|ברוקלין, תנש"א.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרל"ה (חלק ב'){{הערה|שם=נא}}.

=== המשך מים רבים - תרל"ו ===

יצא לראשונה בשנת [[תש"ו]] על ידי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]. המאמרים הועתקו משלשה כתבי יד, העיקרי שבהם הוא מהרב [[שמואל סופר]]{{הערה|ראה בפתח דבר מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לספר.}}.

בהוצאה שניה יצא לאור בשנת [[תשל"ו]], ובהוצאה שלישית בשנת [[תשפ"א]]{{הערה|בהוצאה זו נוספה רשימת המאמרים בתחילת הספר, וכן נוספו ההשמטות שלא היו עד אז בספר.}}.
* לקוטי תורה - תורת שמואל, ספר - תרל"ו (חלק ב'){{הערה|ברוקלין, תשמ"ג.}}.

=== המשך וככה - תרל"ז ===

{{ערך מורחב|המשך וככה תרל"ז}}

המשך "וככה - תרל"ז" הוא [[המשך]] מאמרי חסידות של [[אדמו"ר המהר"ש]] הנחשב לאחד מ'ההמשכים' הידועים בתורת החסידות ומכונה "'''וככה הגדול'''"{{הערה|בפתח דבר להוצאה הראשונה (קה"ת, תש"ה) כתב הרבי מלך המשיח: {{ציטוטון|המשך '''"וככה - תרל"ז"''' הנדפס בזה, עשה בשעתו רושם גדול בעולם החסידים ונתפרסם בכמה העתקות. בכת"י דרושי דא"ח מובא בשם '''"וככה הגדול"'''}}.}}.

ההמשך כולל מ"ו מאמרי חסידות הכוללים קל"ה פרקים. מתחיל מדיבור המתחיל "וככה תאכלו אותו", [[חג הפסח]] [[תרל"ז]], ומסתיים בשבת פרשת שמות [[תרל"ח]].

ההמשך נדפס לראשונה בשנת [[תש"ה]] על ידי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] שהיה ממונה על הדפסת ספרים [[קה"ת]] באותה עת, מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' [[שמואל סופר]].

שנים רבות לאחר מכן, ב[[יו"ד שבט]] [[תשע"ג]], הודפס מחדש ע"י [[מערכת אוצר החסידים]] באותיות מרובעות - ע"פ הוראת הרבי מלך המשיח שליט"א{{הערה|שם=מרובעות}}, ובה נוספו (בסוף הספר) ליקוט שיחות קודש ורשימות אודות ההמשך, וכן מאמר ד"ה וככה והמשכו ד"ה כימי צאתך{{הערה|בלתי מוגה.}} דשנת [[תשל"ז]], שנאמרו בקשר עם שנת המאה לההמשך ומיוסדים עליו.
* המשך 'חייב אדם לברך' - תרל"ח{{הערה|שם=תשה|ברוקלין, תש"ה.}}.
* המשך 'זאת חנוכת', 'מצה זו' ו'יונתי' - תר"ם{{הערה|שם=תשה}}.

=== דרושי חתונה ===

קונטרסים המכילים מאמרים מאדמו"ר המהר"ש מזמנים שונים בקשר לחתונות בני משפחה, חלקם שנכתבו על ידו, וחלקם מ[[הנחה|הנחות]].
* '''[[קונטרס דרושי חתונה תרמ"ב|קונטרס דרושי חתונה - תרמ"ב]]''': קונטרס של שני מאמרים קצרים של הרבי המהר"ש שנאמרו על חתונת [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|בנו מנחם מענדל]], בשנת [[תרמ"ב]]. י"ל ע"י [[קה"ת]] בשנת [[תשמ"א]]; [[תשע"ג]]; ובהוצאה מחודשת בשנת [[תשפ"ה]].
* '''[[קונטרס דרושי חתונה - תרל"ה]]''': בשנת [[תשע"ג]] הודפסה על ידי קה"ת חוברת בה מופיעים מאמרים נוספים, שנדפסו ברובם קודם לכן בשבועון חסידי חב"ד העולמי '[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]', בעריכת הרב [[שלום יעקב חזן]].

==מאמרים נוספים==
כמה מאמרים נדפסו בקונטרסים בפ"ע ע"י [[קה"ת]] בהזדמנויות שונות:
*'''ויהי חיי שרה [[תרמ"ב]]''' - י"ל כ"ף [[מרחשון]], ערש"ק ש"פ [[חיי שרה]] [[תשפ"ה]]{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/5/51/תרמ%22ב_-_ויהיו_חיי_שרה.pdf ויהיו חיי שרה - תרמ"ב] {{PDF}}}}.
*'''ואולם חי אני תרמ"ב''' - י"ל לקראת ש"פ [[שלח]] [[תשפ"ה]]{{הערה|[https://www.hageula.com/uploads/source/18/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%20%D7%95%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D%20%D7%97%D7%99%20%D7%90%D7%A0%D7%99%20%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%B4%D7%91%20%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%B4%D7%94.pdf ואולם חי אני - תרמ"ב] {{PDF}}.}}.
*'''שופטים ושוטרים תרמ"ב''' - י"ל לקראת ש"פ [[שופטים]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/1/1e/שופטים_ושוטרים_-_תרמ%22ב.pdf שופטים ושוטרים - תרמ"ב] {{PDF}}}}.

== ראו גם ==
* [[לקוטי תורה לג' פרשיות]]
* [[רשימת תרכ"ו]]
* [[המשך וככה תרל"ז]]
* [[המשך והחרים תרל"א]]
* [[תורת שמואל - ספר השיחות]]

== קישורים חיצוניים ==
* '''לקוטי תורה - תורת שמואל:''' [https://chabadpedia.co.il/images/3/36/5626_-_תרכ_ו.pdf תרכ"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/4/49/5628_-_תרכ_ח.pdf תרכ"ח] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/3/34/5629_-_תרכ_ט.pdf תרכ"ט] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/57/5630_-_תר_ל.pdf תר"ל] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/7/77/5633_-_תרל_ג_א.pdf תרל"ג (חלק א')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/bf/5634_-_תרל_ד.pdf תרל"ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/b4/5635_-_תרל_ה_א.pdf תרל"ה (חלק א')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/db/5635_-_תרל_ה_ב.pdf תרל"ה (חלק ב')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/c/c3/סה%22מ_תרל%22ו_ח%22א_(מים_רבים).pdf תרל"ו (חלק א' - המשך "מים רבים")] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/2/25/סה%22מ_תרל%22ו_ח%22ב.pdf תרל"ו (חלק ב')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/1e/וככה_תרל%22ז_-_הוצאת_תשע%22ג.pdf תרל"ז (המשך "וככה")] {{PDF}}
* '''מאמרים נוספים''': [https://chabadpedia.co.il/images/9/91/תרל%22ב_-_ולקחתם_לכם%2C_ביום_השמע%22צ.pdf ולקחתם לכם, ביום השמיני עצרת - תרל"ב]{{הערה|ברוקלין, תש"נ.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/5a/שופטים_ושוטרים_-_תרל%22ג.pdf שופטים ושוטרים - תרל"ג]{{הערה|ברוקלין, תשט"ז.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/6a/דומה_דודי_לצבי_-_תרל%22ד.pdf דומה דודי לצבי - תרל"ד]{{הערה|ברוקלין, תשע"ה.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/6c/כי_בועליך_עושיך_-_תרל%22ד.pdf כי בועליך עושיך - תרל"ד]{{הערה|שם=ס"ג|ברוקלין, תשס"ג.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/אמר_ריב%22ל_-_תרל%22ה.pdf אמר ריב"ל - תרל"ה]{{הערה|שם=ס"ג}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/6c/אני_לדודי_-_תרל%22ה.pdf אני לדודי - תרל"ה]{{הערה|שם=ס"ד|ברוקלין, תשס"ד.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/c/c1/בן_פורת_יוסף%2C_קשה_לזווגם_-_תרל%22ה.pdf בן פורת יוסף, קשה לזווגם - תרל"ה]{{הערה|שם=ס"ד}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/bb/כל_הנהנה_-_תרל%22ה.pdf להבין כו' כל הנהנה - תרל"ה]{{הערה|שם=ס"ג}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/9b/קונטרס_שמע%22צ_ושמח%22ת_-_תרל%22ה.pdf קונטרס שמע"צ ושמח"ת - תרל"ה]{{הערה|שם=ס"ג}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/1e/שופטים_ושוטרים_-_תרמ%22ב.pdf שופטים ושוטרים - תרמ"ב]{{הערה|ברוקלין, תשפ"ד.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/51/תרמ%22ב_-_ויהיו_חיי_שרה.pdf ויהיו חיי שרה - תרמ"ב]{{הערה|ברוקלין, תשפ"ה.}} {{PDF}}
* [https://chabadpedia.co.il/images/7/7d/הצור_תמים_-_תרכ%22ז.pdf מאמר ד"ה הצור תמים פעלו תרכ"ז (עם ביאור ופענוח)]{{הערה|נדפס בספר המאמרים תרכ"ו (קה"ת, תשמ"ט) ע' רמא.}}, אותו הורה הרבי ללמוד בי"ג תשרי. יו"ל ע"י [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשס"ז]] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר המהר"ש|*]]

סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ

2025-06-18T14:23:54Z

חסיד פעיל ומפיץ: הגהה, קישורים פנימיים

[[קובץ:מוצאי יום כיפור בדירת הרייצ.jpg|ממוזער|סעודת מוצאי [[יום כיפור]] [[תשכ"ט]] בדירת הרבי הריי"צ. נראים (מימין לשמאל): הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[שמואל לויטין]], [[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] (עומד), מקומו של הרבי הריי"צ, [[הרש"ג]], הרב [[אליהו סימפסון]]]]
בשנות נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]], נערכו [[סעודת שבת|סעודות השבת]] ו[[סעודת יום טוב|יום טוב]] עבור משפחת [[בית הרב]] וזקני החסידים ב[[דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770|דירתו בקומה השנייה של 770]]. [[הרבי]] המשיך את מנהג גם לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]], עד עיצומה של שנת [[תשל"א]].

==סדר הסעודה==
לאחר שהשתכן [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] ב[[770]], הוא סעד את סעודות השבת בסלון דירתו בקומה השנייה של [[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]]. אף על פי שגם בסעודות אלה אמר הרבי הריי"צ [[שיחה|שיחות]] ארוכות, הסעודה לא הייתה במסגרת ה[[התוועדות|התוועדויות]] שערך [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] שגם הן התקיימו שם, אלא כ[[סעודת שבת]] בהשתתפות המשפחה וזקני החסידים.

[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] ישב בראש השולחן, כש[[הרש"ג]] לימינו ו[[הרבי]] לשמאלו, כשמסביב לשולחן חסידים נוספים. [[הרבניות]] ושאר הנשים ישבו בשולחן שהוצב במטבח. הסעודות התקיימו ב[[ראש השנה]], מוצאי [[יום כיפור]], [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]], ימים ראשונים ואחרונים של [[חג הפסח]], ו[[חג השבועות]].

גם לאחר הסתלקות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] המשיך סדר זה, כשלפני מקומו של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] היו ממשיכים להניח צלחות וסכו"ם, גביע וחלות. פעם נשאל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] מדוע סדר ישיבה זה ממשיך כפי שהיה, ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] השיב כי הדבר מעורר זיכרון על הדברים כפי שהיו לפני הסתלקותו של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]]{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק א' עמוד קמז}}.

מסופר שבאחד מהפעמים, היה חסר סכו"ם לאחד האנשים, ונתנו לו מהסכו"ם של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]], [[הרבנית נחמה דינה]] הזדעקה וציוותה שיחזירו מיד את הסכו"ם למקומו של בעלה.

לאחר [[תפילת שחרית]] ביום ראשון של [[פסח]] [[תש"י]] - לאחר הסתלקותו של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]], קבל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] על כך שכעת כאשר מאפשרים את הכניסה לכולם לא מנצלים את ההזדמנות הזו לאכול את [[אפיקומן|האפיקומן]] במקום בו ערך [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] את [[ליל הסדר]] קרוב לעשר שנים{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תש"י]], עמוד 22}}.

[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] מיעט מאוד בדיבור, ובעיקר השיב על שאלות ששאלו אותו, ורוב הזמן הסתכל על מקומו המוכן של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]]. לעיתים הורה [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] למישהו לספר סיפור או לנגן [[ניגוני חב"ד|ניגון]]. הבחורים היו נוהגים לבקש מ[[הרש"ג]] שישאל את [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] שאלות מסוימות.
[[קובץ:סעודה בבית הרבי הריי"צ 2.png|ממוזער|סעודה בדירת הרבי הריי"צ. נראים (מימין לשמאל): הרב [[מאיר הארליג]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], [[הרבי]].]]
[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] היה נכנס לסעודה כרבע שעה עד עשרים דקות לאחרי שנגמרה התפילה. ב[[ליל הסדר]] היו פותחים את הדלת לאחר ש[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] היה נכנס על מנת לאפשר לבחורים ולחסידים להיכנס. בשנת [[תשכ"ז]] בעקבות הלחץ בליל הסדר הראשון של [[פסח]] שגרם לקריסת השולחן, הודיעו כי יתאפשר להיכנס רק אחרי ברכת המזון, לפני אמירת שפוך חמתך{{הערה|1=[[דרך תמים (עלון)]] [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf גליון ד' עמוד 36]}}. בשנת [[תשכ"ט]], בעקבות לחץ גדול שנגרם כתוצאה מהקהל הרב ששהה במקום, הורה [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] כי תמימים לא יורשו יותר להשתתף יותר בסעודות כלל, אמנם בעקבות דברי [[הרבנית חיה מושקא]] אישר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] לתלמידי ה[[קבוצה]] בלבד להיות נוכחים במקום. בליל הסדר בשנת [[תש"ל]], האחרון שהתקיים במקום, אמר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] שהיות ו'שומר הפתח' לא נמצא יאפשרו לכולם להיכנס.

ב[[מוצאי יום הכיפורים]] תשכ"ט ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]] צילם את הרבי (התמונה שצילם מופיעה בערך זה) אך בהמשך הסעודה שלח הרבי שליח עם מסר לר' חיים ברוך שהצילום למטה (בזאל הגדול) מספיק{{הערה|מענדי קורטס, "הרבנית העניקה לי הרגשה של אמא" ראיון עם ר' חיים ברוך הלברשטאם [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גליון 2045, עמ' 28.}}.

בנוסף לסעודות אלו, ב[[י"ט כסלו]], [[פורים]] ו[[י"ב תמוז]], התקיימה במקום התוועדות קצרה בהשתתפות [[הרבי]], קומץ חסידים ובית רבי לפני ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]], בה ניגנו ניגון ומישהו סיפר דבר מה, אך [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] לא נהג לדבר בהתוועדויות אלו. התוועדויות אלו היוו מעין המשך להתוועדויותיו של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] שהתקיימו בימים אלה. התוועדויות אלו לא היו ידועות בין החסידים, ואלו לא השתתפו בהם.

[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] הפסיק את מנהג זה בשנת [[תשל"א]], לאחר פטירתה של [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] ב[[עשרה בטבת]] באותה שנה. בעקבות כך, בוטלו גם מעמד בו אמר הרבי ביאורים בקטעים ב[[הגדה של פסח]] לאחר [[ליל הסדר]]{{הערה|אם כי בשנת תשל"א באחת ההתוועדויות שלאחר ליל הסדר אמר הרי כמה ביאורי קטעים בהגדה כהשלמה למה שלא אמר בליל הסדר}}, ו[[מאמר מתן תורה]] אותו היה אומר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בשעת לפנות בוקר לאחר שאמר את [[תיקון ליל שבועות]] ב[[חדרו של הרבי|חדרו]], אליו ירד לאחר הסעודה.

==לקריאה נוספת==
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[המלך במסיבו]]''', שני כרכים, סניף [[קה"ת]] ב[[כפר חב"ד]], [[תשנ"ג]]. ראשי פרקים ורשימות תוכן דברי הרבי בסעודות החג.
*[[ועד תלמידי התמימים העולמי]], '''[https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1595755479287&pagenum=12&book=195724 המלך במסיבו]''', בתוך קובץ לחיזוק ההתקשרות גליון סה עמוד 14
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{770}}
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]

יעקב גולדשמיד

2025-06-18T11:28:39Z

חסיד פעיל ומפיץ: /* משפחתו */ הגהה, הוספת והורדת קישורים פנימיים (שלא עובדים)

[[קובץ:גולדשמיד.jpg|ממוזער|הרב גולדשמיד נואם בכינוס תורה (ניסן תשפ"ה)]]
[[קובץ:יעקב ויצחק גולשמיד.jpg|ממוזער|הרב יעקב גולשמיד רוקד עם אחיו הרב יצחק גולשמיד שליח הרבי בלונג איילנד נ.י. בחתונת בת הר' עקיבא אחיהם.]]
הרב '''יעקב גולדשמיד''', (יליד שנת [[תשכ"ט]] 1969) הוא [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ומראשי הישיבה, מרצה ומשפיע בסמינר "שושנת ירושלים". בעבר שימש כרב קהילת חב"ד ב'[[הר נוף]]'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[א' כסלו]] [[תשכ"ט]] לאביו הרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]], בנו של ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]].

בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. ובשנת [[תשמ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]].

בשנת [[תנש"א]] מונה ל[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]], וכעבור תקופה חזר ללמוד ב-770 ושימש כ[[נו"נ]] לבחורי הקבוצה.

לאחר נישואיו עם יונית בתו של הרב [[יוסף יצחק הבלין]], מונה לשמש כ[[ראש מתיבתא|ר"מ]] בישיבת חב"ד מרכז גוטניק ובשנת [[תש"ס]] כראש המכון להכשרת רבנים בכפר חב"ד. בשנת [[תשס"א]] נכנס לשמש כ[[ראש מתיבתא|ר"מ]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובמשך הזמן מונה גם ל[[משגיח]] ראשי, עד שבשנת [[תשע"ב]] עזב את ההשגחה כשאת מקומו מחליף הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי (כפר חב"ד)|אפרים דמיחובסקי]], שעד אז שימש כמשגיח [[דא"ח]] בישיבה{{הערה|[https://col.org.il/news/65955 הרב יעקב גולדשמיד יעזוב את תפקידו, יחליף: הרב דמיחובסקי] {{חב"ד און ליין}}}}.
בשנת [[תשע"ה]] הוא חזר לשמש כ[[משגיח]] כללי והיה כאחד מראשי הישיבה לצידו של הרב [[אליהו לנדא]].

בשנת [[תשע"ט]], בעקבות שינויים בצוות ההשגחה של הישיבה, עזב את תפקידו ובמקומו נתמנה הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].

בשנת [[תשס"ג]] הוכתר כ[[רב (תואר)|רב]] קהילת חב"ד ב[[הר נוף]], תפקיד ממנו פרש לאחר כמה שנים מיוזמתו, אבל בכל זאת ממשיך למסור שם שיעורים. כאשר מונה ל[[משפיע]] סמינר לבנות שושנת [[ירושלים]] חב"ד, שבשכונת [[רמת שלמה]].

==משפחתו==
* חתנו, הרב יחזקאל לאזאר, משלוחי הרבי לקרים.
* בנו, הרב משה אהרן גולדשמיד, [[ראש מתיבתא|ר"מ]] ב[[זאל]] מכינה ב[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים|תורת אמת]].
* בנו, ר' מנחם מענדל גולדשמיד.
* בתו, מרת חנה, אשת הרב שמואל בצלאל אלטהויז (לוד)- [[ראש מתיבתא|ר"מ]] ב[[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]].
* בנו, ר' לוי גולדשמיד - [[ראש מתיבתא|ר"מ]] ב[[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]].
* בנו, החייל בצ"ה דב אליעזר - נפטר [[ב' שבט]] [[תשס"ב]].
* בתו, החיילת בצ"ה רחל - נפטרה [[ט"ו בניסן]] [[תשפ"ד]].

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=754 ויעקב הלך לדרכו] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גולדשמיד, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמת שלמה]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]

גן ישראל צפת

2025-06-18T11:11:52Z

חסיד פעיל ומפיץ: /* קישורים חיצוניים */ הוספת קישור לשיר נוסף של גן ישראל צפת.

[[קובץ:צפת לוגו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל הקעמפ]]
[[קובץ:קבוצתית צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה כללית של הקעמפ (תשס"ח)]]
'''קעמפ גן ישראל - אור מנחם צפת''' הוא מחנה הקעמפ של [[גן ישראל]] ב[[צפת]], ועומד תחת הנהלת [[מוסדות אור מנחם (צפת)|תלמוד תורה אור מנחם]] בעיר ועל ידי "[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]". הקעמפ נוסד בשנת [[תשנ"ח]] ונכון לשנת [[תשפ"ד]] מתחנכים בו כ-400 ילדים בממוצע (בכל המסגרות).

== התפתחות הקעמפ ==
בתחלה התקיים "גן ישראל - צפת" כקייטנה, בראשות הרב יהושע שמעוני ור' רפאל מלכא. את החסות הכספית נתן בית הספר "אור מנחם" ובראש הועדה המייעצת עמד הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]. את הקייטנה הפעילו בחורי הישיבה המדריכים בפעילות [[צבאות השם]] המתנהלות מידי שבת לילדי [[צפת]] והסביבה. בשנת [[תשס"ב]] החלה לפעול בנוסף לקיטנה גם [[ישיבת קיץ]].

מאוחר יותר נפתחה לצד ישיבת הקיץ והקייטנה, גם הקעמפ לילדי הכיתות הגדולות, ומאז מתקיימות שלוש מסגרות אלו זו לצד זו מידי קיץ, כאשר במשך השנים נהייתה הישיבת קיץ לחלק מהקעמפ, כאשר ההבדל העיקרי הוא בכמות וחומר הלימודים.

בשנת [[תשס"ח]] הוחלפה ההנהלה של צבאות השם והקעמפ והחלו לעמוד תחת חסות "אור מנחם". כאשר בראש ההנהלה עומד מנהל בית הספר, ר' מרדכי ידגר. כמו כן הוסיפו לשם הקעמפ המילים "אור מנחם".

הקעמפ משתכן מאז היווסדו במתחם "בית הספר אור - מנחם חב"ד בנים" (בשנת [[תשס"ו]], עקב מלחמת לבנון השנייה, שכן הקעמפ באופן זמני ב[[כפר חב"ד]] בחסות [[כולל חב"ד]]).
[[קובץ:צפת עד.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תמונה כללית של הקעמפ (תשע"ד)]]
בשנת [[תשע"ח]] עקב עלייה בהוצאות תוכנן שמתכונת השינה בשטח תיפסק והקעמפ יעבור למתכונת 'דיי קעמפ'. בסופו של דבר באותה שנה הקעמפ התקיים עם שינה בשטח, אך בשנת [[תשע"ט]], שנה לאחר מכן, פסקה מתכונת השינה והארוחות.

בשנת [[תשפ"ב]], שנת העשרים וארבע ליסוד 'גן ישראל אור מנחם צפת', חזר הקעמפ לפעול במתכונת 24\7. הדבר התבטא בסלוגן הפרסום '''"עשרים וארבע שנים - עשרים וארבע שעות"''' שנלקח מציון החזרה לשינה בשטח וציון עשרים וארבע שנים ליסוד הקעמפ.

בשנת הקהל [[תשפ"ג]] חזרה מערכת נון סטופ גן ישראל צפת לפעול, במסגרתה חודשה הוצאת עלוני הנון סטופ לאור, ואף אורגנה לראשונה 'שבת קעמפ' לחיילי הקעמפ.

==הפקות והוצאה לאור==
===בטאון חודשי===
החל משנת [[תשע"ג]] החלה הוצאתו לאור של בטאון חודשי לילדי הקעמפ תחת השם 'נון סטופ', שמטרתו לשמר את הקשר בין החיילים והקעמפ ולהעצים את השפעתו שימשך על פני כל מעגל השנה.

העלונים מודפסים בפורמט A5 וכוללים כעשרים עמודי תוכן ועוד ארבעה עמודי צבע. נכון לשנת תשע"ט, יצאו לאור 60 עלונים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84015_he_1.pdf 'נון סטופ גן ישראל' גליון 14] {{PDF}} {{אינפו}} כ"ז [[אלול]] [[תשע"ד]] (22.09.2014)}}.

===תקליטור 'לב הבן הנאמן'===
בשנת [[תשס"ז]] הופק על ידי הקעמפ דיסק שמיעה בשם '''לב הבן הנאמן'''. בדיסק אחד עשר שירים שרובם נכתבו עבור קעמפ גן ישראל צפת, בסגנונות שונים. השירים מלאים במסרי [[התקשרות]] וה[[אהבה]] ל{{ה|רבי}} וקיום הוראותיו. הדיסק נערך על ידי אבי גדז'.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=396 קליפ על אחד השירים בדיסק 'לב הבן הנאמן'] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/tag/גן-ישראל-צפת/ ידיעות וחדשות בנושא 'גן ישראל צפת'] {{אינפו}}
*[https://www.hageula.com/news/nigunim/26713.htm ביצוע חדש לשיר המוכר "חיילים של משיח" של קעמפ 'גן ישראל - צפת']. באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחנות קיץ|צפת]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]

ישראל יצחק פיקרסקי

2025-06-16T12:21:16Z

חסיד פעיל ומפיץ: /* ספריו */ הרחבה, הגהה

{{דמות
|שם=הרב ישראל יצחק פיקרסקי
|תמונה=ישראל יצחק פיקרסקי.JPG
|כינוי=הרב פיקרסקי
|תיאור=ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], [[ניו יורק]]
|תאריך לידה=שנת [[תרס"ה]]
|מקום לידה=בעיר סוסנוביץ ב[[פולין]]
|תאריך פטירה=[[כ"ג אלול]] [[תשנ"ב]]
|מקום פטירה=[[ניו יורק]]
|מקום פעילות=[[פולין]] וניו יורק
|תפקידים נוספים=[[רב]] בשכונת פורסט-הילס, ניו יורק
|רבותיו=ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג
|תלמידיו=
|חיבוריו="חקרי הלכות" ו"אוצרות השיעורים"
|השתייכות=
}}
'''רבי ישראל יצחק פיקרסקי''' ([[תרס"ה]] - [[כ"ג באלול]] [[תשנ"ב]]) היה [[רב]] ב[[פולין]], [[לונדון]] ובשכונת פורסט-הילס ב[[ניו יורק]]. כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] (בין השנים [[תשמ"ח]]- [[תשנ"ב]]). התבקש על ידי [[הרבי]] להיות רבו בנושאים הלכתיים. נולד בשנת [[תרס"ה]] ב[[פולין]] ונפטר ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ב]] בניו יורק.

==תולדות חיים==
[[קובץ:מתפלפלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיקרסקי ו[[פנחס הירשפרונג|הרב הירשפרונג]] במהלך פלפול תורני]]
הרב פיקרסקי נולד בשנת [[תרס"ה]] בעיר סוסנוביץ ב[[פולין]] לר' מרדכי מנחם פיקרסקי, [[חסידות אמשינוב|חסיד אמשינוב]]. בבחרותו למד אצל ר' אריה צבי פרומר, אב בית הדין בקוזיגלוב (מחבר הספר "ארץ הצבי") ואצל ר' אברהם ויינברג (מחבר הספר "ראשית ביכורים") שהיה תלמידם של גאוני סוכצ'וב, ה"אבני נזר" וה"שם משמואל". בשנת [[תרצ"ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בת ר' אריה קלפמן שהיה בנו של ר' דוד קלפמן, רב העיר ג'נבה בשויצריה. לאחר נישואיו כיהן תקופה קצרה כ[[רב]] בעיר מונדזיב בפולין. בשנת [[תרצ"ח]], התמנה לרב ב[[לונדון]] ועוד לפני שהספיק להעביר את בני משפחתו לשם, פרצה [[מלחמת העולם השנייה]]. רק לאחר שבע שנים, בסיום המלחמה, נפגשה המשפחה.

היה חסיד של רבי [[יוסף קאליש]] מאמשינוב, ואחר השואה הסתופף בצל אחיו ובנו של רבי יוסף, רבי [[שמעון שלום קאליש]], ורבי [[יצחק קאליש]].

בשנת [[תש"ז]], השיג ר' [[יצחק הוטנר]] ויזה עבור משפחתו של הרב פיקרסקי והם עבר לגור ב[[ניו יורק]]. בהגיעו ל[[ארצות הברית]] מונה למורה-צדק בבית המדרש של 'צעירי אגודת ישראל' בשכונת ברונקס. בתחילת שנת [[תשי"א]] התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] ובמקביל שימש גם כרב הקהילה החרדית בפורטס הילס.

הרב פיקרסקי העמיד אלפי תלמידים תלמידי-חכמים והסמיך מאות רבנים מורי הוראה ודיינים.

נישא לאסתר אברמוביץ', חסידת גור. לרב פיקרסקי 3 בנים ו-2 בנות. בנו הרב יוסף הוא חסיד גור, בעבר היה ר"מ בישיבת יגדיל תורה של [[חסידות גור]] בארצות הברית.

נפטר ב[[כ"ג אלול]] [[תשנ"ב]].

==קשריו עם הרבי==
[[קובץ:פיקרסקי חתום על הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חתימת הרב פיקרסקי על הפסק-דין ש[[הרבי]] בגדר [[בחזקת משיח]] (חתימתו מסומנת בחץ)]]
רבותיו של הרב פיקרסקי, ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג, העריצו את [[אדמו"ר הזקן]] ומהם קיבל את הידידות ל[[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תש"י]] הגיע לראשונה ל-[[770]] והשתתף ב[[תפילת מנחה]] עם [[הרבי]]. לאחר התפילה ניגש הרב פיקרסקי ואמר לרבי "שלום עליכם" והם שוחחו מספר דקות בלימוד. לימים סיפר הרב פיקרסקי שאותם דקות הותירו בו רושם עצום ולמרות שהסתופף אצל הרבה גדולי הדור ב[[פולין]], היה זה החוויה ה[[רוחני]]ת שטרם ידע כמוה. מאז '[[התקשרות|התקשר]]' הרב פיקרסקי לרבי{{הערה|שם=ראיון|מתוך ראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]]. [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]].}}. במשך השנים היה משתתף בקביעות ב[[התוועדויות]] הגדולות של [[הרבי]] ובכינוסים וסיומי ה[[רמב"ם]].

הרב פיקרסקי התדיין רבות עם הרבי, בכתב ובעל פה, בנושאים תורניים. תקופה ארוכה היה נכנס פעם בחודש אל הרבי ומציג לפניו את שאלותיו והרבי היה משיב לו עליהם. ב[[כ"ד בטבת]] באחת השנים, סיים הרבי מסכת בש"ס ואמר ב[[התוועדות]] [[פלפול]] תורני בנושא "חצי שיעור". כעבור כמה ימים פנה אליו הרבי בידידות ושאל אותו: "אין לכם שום שאלה על ההדרן?".

בשיעוריו היה מחדש הלכות רבות על פי דיוק בדברי הרבי אליו, לרוב היה זה ב[[שולחן ערוך של אדמו"ר הזקן]]. היה נכנס רבות ל[[יחידות]] אצל הרבי, גם בזמנים חריגים. פעמים שדחה הרבי את תפילת המנחה בעקבות התארכות פגישתו עם הרב פיקרסקי{{הערה|ביום [[ט' בתמוז]] [[תשל"ה]] נדחתה התפילה בשלושת רבעי שעה וביום [[י"ג באלול]] [[תשל"ו]] בעשרים וחמש דקות. מתוך יומנו של ר' יצחק מאיר סוסובר.}}. הרבי ביקש שישלחו לו את פלפוליו של הרב פיקרסקי שנאמרו בארץ ישראל.

בפתח החלק הראשון של ספרו "חקרי הלכות" שהודפס בשנת [[תשי"ז]], הוא כותב: "הגם שאני יודע מך ערכי, מה אני, לבוא לגשת אל הקודש פנימה, אך תמכתי יתדותי על הוראתו של כבוד קדושת מרן אדמו"ר הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש". בשנת [[תש"כ]] שלח מכתב אל הרבי עם קושיות קשות בהלכות [[שבת]] בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. הרבי ענה לו על מכתבו{{הערה|הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'רמ"ב.}} והרב פיקרסקי היה מפליא את תשובת הרבי ואף הדפיס זאת כהקדמה לספרו "חקרי הלכות" חלק ג'. בחלק ט' של ספרו "חקרי הלכות" הדפיס את חידושיו של הרבי בנושא "לא תחסום [[שור]] בדישו" ומתפלפל בזה רבות. סוגיות רבות התבארו לנו בזכות שאלותיו של הרב פיקרסקי את הרבי. רובם לא הגיע לידינו{{הערה|מכתבים נוספים מהרבי אליו הודפס באגרות קודש של הרבי; אגרת ח'תתפ"ט, אגרת ז'תקע"ב (על תוצאות בחינה בישיבה) וכן מכתב מחורף [[תשכ"ו]] ועוד.}}.

בנו של הרב פיקרסקי, ר' מנחם, כותב בהקדמה למהדורה החדשה {{הערה|חקרי הלכות ח"א, מהדורת ברוקלין תשע"ו, עמ' 9 ואילך.}} לספר "חקרי הלכות" על אביו:
"...מצד אחד החביבות היתירה שרחש לבו לקנין משנתו של שולחן ערוך הרב, ומצד שני קשריו ההדוקים עם כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש הם שהולידו את הרעיון של חיבור הספר הנוכחי, "חקרי הלכות" על חלקיו ומהדורותיו, בהם מגלה צפונות מבין נבכי דברי אדמו"ר הזקן בעל התניא בשולחן ערוך אשר לו, ומפלפל בדבריו הערֵבים והמתוקים לדלות מהם מרגניתא דלית לה טימי. היתה זו ביוזמת כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שביקשוֹ לסדר את חידושיו על סדר סימני שולחן ערוך הרב, ולהוציאם לאור עולם, לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל בשער בת רבים. ועל כל כרך שהוציא לאור, אף הניף [=הרבי] ידו והעיר הערות חשובות ונחוצות להראות חביבותם בעיניו הזכּוֹת מלבד כל אותם ההערות וההגהות והשיחות שפלפל עם אבא ז"ל בעל פה על החידושים הללו טרם הופיעם בדפוס. דין גרמא [= זה גָּרַם] שתשעת כרכי "חקרי הלכות" יצאו לאור לסירוגין ללא שום סדר ותכנון. כי בכל תקופה אסף את כל אשר התחדש אצלו, תיקן והשלים את הנצרך, ערך והגיה, וכך הורידו לדפוס בבחינת קמא קמא דמטי לידיה [=ראשון ראשון שהגיע לידו]. הכרך הראשון הופיע בשנת תשי"ז. על פי הוראת האדמו"ר מליובאוויטש יצא הספר לאור על ידי הוצאת ספרים קה"ת וכן במשך השנים הופיעו על ידיהם גם יתר כרכי חקרי הלכות... בין בתרי תשעת הכרכים הללו מפוזרים חידושים וביאורים נפלאים והערות יקרות על כל חלקי השולחן ערוך של האדמו"ר הזקן. כאמור הוראתו ובקשתו החוזרת ונשנית של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש האיצה בו [=ברב פיקרסקי] להוציא לאור עולם עוד חלק ועוד חלק, אף שחסר הסדר ביניהם, כי כל כרך כולל חידושים על כל חלקי השו"ע, אך פקודתו [=של הרבי] שמרה רוחו עד שהחלק התשיעי יצא לאור בשנת תשמ"ט. בסופו ערך מפתח למצוא דברי חפץ המפוזרים בכל חלקי הספר לפי סדר השו"ע". (במהדורה החדשה נערך ונסדר הספר מחדש לפי סדר הסימנים שבשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ובמקום שהמחבר דן על עניין אחד בכמה מקומות בכרכים שונים, הדברים במקום אחד ובחטיבה אחת).

ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשל"ו]] דיבר הרבי שיִלמדו [[הלכה|הלכות]] לפני החתונה. בעקבות שיחה זו הציע הרב פיקרסקי לרבי תכנית לימוד ובחינות בהוראה ו[[רב|רבנות]]. תשובת הרבי הייתה: באם משערים שזהו בכח התלמידים שי'.. יהי רצון שיהא בהצלחה רבה.. אזכיר עה"צ". ביום חמישי ל[[פרשת בא]] [[תשל"ח]] הודיע הרב פיקרסקי על הצלחות בבחינה שערך{{הערה|מענה הרבי היה "ת"ח ת"ח על הבשו"ט. ויהי רצון שיתאימו התלמידים שי' לתקות המייסדים דתומכי תמימים, רבותינו נשיאינו, ובמלואה".}}.

בשנת [[תשמ"ו]] ביקש הרבי שכל אחד יעשה לעצמו [[רב]], על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]] "[[עשה לך רב]]". לאחר מכן קרא הרבי אל הרב פיקרסקי לחדרו ואמר לו שהוא מעוניין שהוא - הרב פיקרסקי - יהיה הרב שלו. הרב פיקרסקי הסכים ולאחר מכן היה הרבי שואל אותו לעיתים שאלות הלכתיות{{הערה|בשנת [[תשמ"ח]] כשבא לנחם את הרבי לאחר [[הסתלקות]] הרבנית מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] שאל את הרב פיקרסקי האם יכול לומר דברי תורה ב[[התוועדות]] ב[[שבת]] בתוך ה"שבעה". הרב פיקרסקי ענה שכיוון שכל שבת הרבי רגיל לדרוש, הרי שאם לא ידרוש זה יהיה אבילות בציבור, שאסור ב[[שבת]] והרבי אכן אמר [[שיחה]] באותה שבת.}}{{הערה|בהזדמנות אמר לרבי שכיון שזכה להיות מוסמך על ידי גדולי ישראל מדור קודם, הוא מעיז הוא לפסוק ולבקש מהרבי שישתדל לשמור על בריאותו כי רבים צריכים לו. ענה לו הרבי: "מו"ח אדמו"ר היה אומר שהסימן על אדם בריא הוא שאינו מרגיש את עצמו, שאם לא כן, הרי עצם ההרגשה "חש בראשו", מוכיחה שמצב בריאותו אינו כשורה. יותר טוב איפוא, שלא אצטרך לשמור על עצמי, מכיון שמלכתחילה אהיה בריא.}}. ב[[התוועדות]] יום [[י' בשבט]] שנת [[תשל"ו]], ארגן הרבי מעין 'בית דין' עם שבעים ואחד דיינים שיפסקו ש[[ארץ ישראל]] שייכת אך ורק לעם ישראל ושאסור למסור שטחים לערבים. במהלך המעמד נאמו אנשים חשובים בפני הרבי. אחד מהם היה הרב פיקרסקי.

בשנת [[תשמ"ב]] לקראת שנת השמונים של הרבי, הדפיסו ספר בשם "ויהי בישורון מלך" שהכיל, בין היתר, מחידושי התורה של הרב פיקרסקי. חידושי תורה נוספים שלו הודפסו בקובץ "הדרת מלך" שיצא לאור ב[[ארצות הברית]] לקראת [[סיום הרמב"ם]] הראשון בשנת [[תשמ"ה]]. בספריו היה כותב "המתגעגע להיות בטל לעובדי ה'" כשכוונתו אל [[הרבי]].

הרב פיקרסקי היה אחד משלושת הרבנים, יחד עם הרב [[חיים חודקוב]] והרב [[ניסן מינדל]], שנקראו ביום [[י"ד בסיוון]] שנת [[תשמ"ח]] לבוא לחדרו של הרבי בעניין הצוואה. בשנת [[תשנ"ב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" והם מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]".
{{חלונית
|כותרת=ציטוטים מתוך ראיון עם הרב פיקרסקי
|רוחב=19%
|מקור= רואיין ב[[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]]{{הערה|הראיון המלא מופיע בספר [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]], חלק ד' עמ' 56 ואילך}}.
|תוכן="אני תמיד מתפלא על כך, שדוקא את הנקודה של הגאונות המבהילה, כמו העלימו והשתיקו.. למשל על העובדה, שאני זכיתי להיות עד לה עשרות שנים, שאין מקום אחד בש"ס בבלי וירושלמי או פוסקים ראשונים ואחרונים וכו', שאפשר ל"תפוס" בו את הרבי כאילו נעלם ממנו. אף לא מקום "נידח" אחד, ואף לא בפעם אחת ויחידה מהפעמים הרבות שזכיתי לשוחח עם הרבי בלימוד במשך עשרות שנים. ואינני מדבר רק על הבקיאות המדהימה אלא גם על המהירות המופלאה. האם הדור שלנו שייך בכלל להשגה כזאת, האם היה בדור שלנו בכלל מושג מעין זה, האם לא היו צריכים לפרסם את זה בדיוק כמו שמפרסמים סיפורים על המופתים הרבים ועל קדושתו הגדולה.

"הגדלות הנדירה של הרבי ב[[נגלה]] היא בכל המקצועות ממש, ודבר זה לא היה לו אח ורע. רואים אצלו במוחש את מה שה[[רוגאצ'ובר]] כותב: "שכל התורה היא ענין אחד". יש והיו גאונים שהיו אמנם בקיאים גדולים, ולצד זה הייתה מסכת או כמה מסכתות שבזה היה "עיקר הגאונות שלהם", אבל אצל הרבי , וזה מה שהתפעלתי ממנו כבר ברגע הראשון, הגאונות הגדולה היא בכל ממש. בכל מסכת ובכל ענין שמדברים עמו, כאילו בדיוק סוגיא זו גמר ללמוד בשיא העיון ממש בשניה זו.. והכל ביחד, גם חריפות עצומה וגם בקיאות מבהילה.. בכל סוגי הגדלות שהיו אצל גאונים אמיתיים. כל ה[[ש"ס]] וכל הפוסקים ממש פתוחים לפניו תמיד. רואים זאת באלפי התשובות שלו בכל תחומי החיים. כל הוראה של הרבי, בכל נושא שבעולם, מדויקת ומתאימה להפליא על פי [[הלכה]].. אילו הגדלות והגאונות המבהילה היו מפורסמות יותר, הייתה נחסכת מלאכה רבה בחוגים שנחשבים עדיין "רחוקים" מעולם החסידות.

"ראיתי ב[[פולין]] שלפני המלחמה מנהיגים דגולים וגדולי ישראל אמיתיים שעשו גדולות ונצורות למען הכלל, אבל בכלל אי אפשר להשוות זאת לפעלו הגדול של הרבי , שמקיף כל כך הרבה יהודים מכל הסוגים בעם ישראל בארבע כנפות הארץ. ייתכן שהחידוש הגדול של הרבי , הוא המקום הגדול שתופס אצלו כל יהודי יחיד. במילים אחרות, היו שפעלו הרבה דברים לטובת כלל ישראל, אבל הרבי חידש את הגישה שמחשיבה כל יהודי יחיד, בלי הבדל באיזה מצב הוא נמצא. זהו הפירוש והקיום המעשי של המושג [[אהבת ישראל]] בדרגה הגבוה ביותר. האם יש בעולם איזהו משל לדאגה של הרבי לכלל ישראל? האם היה פעם בעולם משל ל[[אהבת ישראל]] של הרבי? מעולם לא היה מנהיג ישראל כזה שחי רק למען כלל ישראל.. נוגע לו רק דבר אחד, טובתו של כלל ישראל!

"די לתפוס כל יהודי מאיזה חוג שהוא, ולשאול אותו בכנות, האם אתה מתאר לעצמך איך היה נראה היום כלל ישראל, לולא זכינו לפני תשעים שנה להולדתו של הרבי ?! האם אפשר בכלל להעלות על הדעת את דורנו ללא הרבי ?!

"אינני יודע אם מאז ימי ה[[בעל שם טוב]] הקדוש היה אי פעם ריבוי עצום כל כך של "{{מונחון|בעלשמסק'ע מופתים|מופתים פלאיים, כמו בתקופת הבעל שם טוב}}". רבבות רבבות יהודים נושעו מברכותיו ועצותיו הקדושות באופן שלמעלה מדרך הטבע לגמרי, ורבבות יהודים התקרבו ליהדות דוקא בדרך זו. כל מי שזקוק לישועה גדולה יודע את הכתובת המתאימה.}}

===הצלה על ידי הרבי===
סיפר הרב פיקרסקי{{הערה|שם=ראיון}}: "שנה אחת בעת שנכנסתי להפרד ולקבל את ברכת הדרך, הרבי התעניין איך ומתי אני חוזר. נקבתי בתאריך וציינתי שלפי התכנית אני נוסע בטיסה פלונית. הרבי הגיב על כך באמרו פתאום: "לשם מה לכם להתעכב שם כל כך הרבה, אפשר לחזור יומיים קודם". הדבר היה לפלא גדול בעיני, כבר היה לי מוכן ומסודר הכל מראש, הכרטיס, מקום הטיסה, וזה התאים בדיוק לסדר היום שהייתי צריך להשאר שם עד אותו יום, אבל כיון ש"נפיק מפומיה" קיימתי את ההוראה, ונסעתי יומיים לפני המועד המתוכנן. הסוף היה שאותו מטוס שבו הייתי אמור לחזור הופל בבולגריה ונוסעיו נהרגו רח"ל. "הסיפור הזה אגב, היכה אז גלים בכל הציבור".

===ציטוטים על הרבי===
ציטוטים נבחרים מנאומיו וכתביו של הרב פיקרסקי בהזדמנויות שונות:

*בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תשמ"ח]]: {{ציטוטון|בעיני ראיתי איך שבמקומות שבהם לא נראה חומש מאות בשנים, הוקמו ישיבות המגדלות תלמידי חכמים מפוארים. באיזה כח בא כל ההדר הזה, אך ורק בכחו של המשלח צדיק הדור פארו והדרו שליט"א}}.

*בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תשמ"ט]]: {{ציטוטון|מרן אדמו"ר שליט"א, מתקן תקנת לימוד הרמב"ם.. אין לך מקדש שם שמים כמוהו, ובכל המקומות הנידחים שלא דרכה שם כף רגל יהודי שומר תורה, פעל שינוי מן הקצה אל הקצה, והביא את בני ישראל תחת כנפי השכינה. וממש אין לנו השגה עד כמה הרבי משקיע כחות ימים ולילות לקרב בני ישראל לאביהם שבשמים. ואמנם אף ממה שראיתי בעיני הריני עומד בהתפעלות עצומה, איך השפעת הרבי מגיעה בכל העולם ממש, ואפילו ב"הרי החושך" שאי אפשר להגיע אליהם, אפשר למצוא בית מדרש, מקום של תלמוד תורה לילדים, [[מקווה]] וכו'. וגם בלימוד הרמב"ם, אין אנו יכולים לשער עד כמה עלינו לשבח ולהודות ל[[הרבי|רבי]] על כך שהפיץ בין אלפים ורבבות את לימוד הרמב"ם}}.

*בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תש"נ]]: {{ציטוטון|בואו ונקדיש מעט מחשבה, [[התבוננות]] קלה וחשבון קצר, כמה מכות הוריד ומוריד הרבי מליובאוויטש מיהודים, לכמה [[נשמה|נשמות]] הוא החיה את ה"חלק אלקה ממעל" וממש הציל את נפשותיהם.. אין זה סתם מליצה גרידא, כשנדבקים אחר הליובאוויטשער רבי, דבקים באדם שהציל ומציל אלפי אלפים של יהודים שהיו מחוסרי חיים רח"ל מבחינה רוחנית, וכי יש לך [[פיקוח נפש]] גדול מזה.. הרבי הוא היחיד מכל צדיקי הדור, ואפילו ביחס לדורות הקודמים ניתן לומר שהוא כמעט היחיד שמקדיש את כל זמנו, 24 שעות ביממה, למען החיות [[נפש]] יהודי. אנו חיים בעולם של תוהו ובוהו, זהו נס של ממש שאלפי יהודים שבים ליהדות על ידי פעולותיו של הרבי. הרבי צועק "עד מתי", הוא מכין אותנו לקראת משיח.. זכותו של הרבי מליובאוויטש שדואג לכל יהודי ויהודי, שה' יעזור שתהיה לו אריכות ימים ושנים, וכפי שרש"י במסכת שבת{{הערה|דף ק"ה עמוד ב'}} מסביר ש"אריכות ימים" היינו שנים בריאות וטובות.}}.

*במסיבה לרגל הופעת כרך העשירי של ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] ב[[כ"ה באדר]] [[תשמ"ט]]: {{ציטוטון|ראוי לעמוד על דמותו של האדמו"ר. ואולם אם לספר על פעליו בכל קצווי תבל, הרי אפשר לספר אין ספור סיפורים. ולדבר על קדושתו, הרי אין זה שייך כלל לאנשים כערכנו, והריני פשוט ירא לגשת אל הקודש. אך על גדלותו וגאונותו בתורה יכולני להעיד בפה מלא, שאין מקום בש"ס בבלי וירושלמי, בסיפרא בתוספתא וכו' שלא ידוע לו. ונוסף על זה, חידושיו הרבים, חידושי תורה נפלאים, ויש שמחידוש קצר שלו אפשר לבנות שיעורים רבים}}.

*בספר "כבוד חכמים - עטרת פז" שהודפס בשנת תשמ"ט, כתב: {{ציטוטון|לכבודו של שר התורה ועמוד היראה, כבוד קדושת מרן הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש. יאריך ימים על ממלכתו עד כי יבא שילה במהרה בימינו אמן{{הערה|מתוך ההקדמה לדברי התורה שלו בספר}}}}

==ספריו==
[[קובץ:חקרי הלכות.JPG|ימין|ממוזער|250px|שער ספרו 'חקרי הלכות']]
*'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].
*סדרת ספריו 'חקרי הלכות': [http://hebrewbooks.org/30440 חלק א'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/3296 חלק ב'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31600 חלק ג'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31599 חלק ד'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31598 חלק ה'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31700 חלק ו'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31615 חלק ז'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31614 חלק ח'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31613 חלק ט'] - [[היברו בוקס (אתר)|אתר היברו-בוקס]].
*מהדורה חדשה נדפסה ע"י בנו של המחבר (ברשות קה"ת) בשנת תשע"ו.

*'''אוצרות השיעורים''' - לקט שיעורים שמסר בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].
*[http://chabadlibrarybooks.com/40754 הספר 'אוצרות השיעורים'] - [[אתר היברו-בוקס]].
*הגדה של פסח עם ביאוריו -יצא לאור שנים רבות אחר פטירתו.
** '''אבן ישראל''' - על פרק קמא דיבמות, ונלוה בסוף הקונטרס דרשה לשבת הגדול, ניו יורק, תש"ח. [https://hebrewbooks.org/2290 אבן ישראל] - [[היברו בוקס (אתר)|באתר היברו בוקס.]]

==לקריאה נוספת==
* הרב [[יוסף יצחק קעלער]], תולדות התמימים בארצות הברית
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 49-61.
* שיח שרפי קודש ע' 260
* בסוד שיח ע' 288
* נשיאי חב"ד ובני דורם ע' 145- 147, מענות הרבי לשאלותיו בשו"ע אדמוה"ז, הלכות שבת
* התמים י"ז מוסף [[שבועון בית משיח]] ע' 60
*'''איש ההלכה והרב של הרבי''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1961 עמוד 42
*[[מענדי קורטס]], '''אין לכם שום שאלה על ההדרן?''', מוסף 'אורחים' 2081, [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ה עמוד 28

==קישורים חיצוניים==

*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97.pdf המתגעגע להיות בטל לעבדי השם]''', סקירה אודותיו במוסף 'התמים' לשבועון בית משיח תשרי תשע"ח

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פיקרסקי ישראל יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]

משה ליפא רבינוביץ

2025-06-15T14:51:16Z

חסיד פעיל ומפיץ: /* תולדות חיים */ הגהה

[[קובץ:משה ליפא רבינוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה ליפא רבינוביץ]]
ר' '''משה ליפא רבינוביץ''' ([[כ' במנחם אב]] [[תרצ"ז]] – [[י"ג שבט]] [[תשע"ד]]) [[חסיד חב"ד]] מ[[ירושלים]] הקים את [[ישיבה|ישיבת]] חב"ד בויניצא, [[אוקראינה]] בראשות ה[[שליח]] הרב שאול הורוביץ.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] בתוך החומות ב[[כ' במנחם אב]] [[תרצ"ז]] לר' [[שמואל בן ציון רבינוביץ (חייקין)|שמואל בן ציון]] ולמירל רבינוביץ.

בבחרותו למד רבות מה[[משפיע]]ים ר' [[שלמה חיים קסלמן]] ור' [[חיים שאול ברוק]].

הרבה [[התוועדות|להתוועד]] בקהילות חב"ד ב[[ירושלים]] ו[[כפר חב"ד]].

ב[[י"ג בשבט]] [[תשע"ד]] קיבל דום לב במקווה ונפטר בגיל 78.

הלוייתו עברה דרך [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] ב[[שיכון חב"ד ירושלים|שיכון חב"ד בירושלים]], שם ספדו לו אחיו הרב חיים יהודה רבינוביץ והרב [[זלמן נחמיה גולדברג]]. נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]].

== משפחתו ==
רעייתו של ר' משה היא בתו של ר' יצחק ירמיהו מושקין, שנהרג במלחמת השחרור. הוא אחיו של אב בית הדין ב[[ירושלים]] הרב [[חיים יהודה רבינוביץ]], הרב [[הלל רבינוביץ]] מירושלים, והרב [[נחום רבינוביץ (ירושלים)|נחום רבינוביץ]] מירושלים.
* בנו, הרב יצחק ע"ה, נפטר בפתאומיות בכ"ב כסלו ה'תשע"ט כשהוא בן 55, רמות [[ירושלים]].
* בנו, שמואל, ליקווד [[ארצות הברית]].
* בנו, דב בער, חבר הנהלת פרוייקט JLI של ה[[מל"ח]] - [[קראון הייטס]] [[ניו יורק]].
* בנו, יוסף - [[כפר חב"ד]].

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_דביקותו_בתורה_ובחסידות_לדמותו_של_הרב_משהליפא_רבינוביץ_80422.html לדמותו של הרב משה ליפא רבינוביץ] באתר {{col}}
*[[בנימין ליפקין]], '''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הסיפורים_המרגשים_ששמעתי_בשבעה_על_ר_ליפא_רבינוביץ_עה_80467.html הסיפורים ששמעתי ב'שבעה' על ר' משה רבינוביץ'] באתר {{col}}

{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת חייקין|תוכן={{עץ משפחת חייקין}}}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רבינוביץ, משה ליפא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בשיכון חב"ד ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]

שמואל חיים בלומינג

2025-05-30T13:50:58Z

חסיד פעיל ומפיץ: הורדת קישור לא תקין

[[קובץ:הרב שמואל חיים בלומינג.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב בלומינג בהתוועדות בקראון הייטס]]
הרב '''שמואל חיים בלומינג''' הוא [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]] ו[[מורה צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בורו פארק]] לאביו הרב [[יעקב פרץ בלומינג]] ואמו מרת שולמית (בת הרב גדלי' שור, ראש ישיבת [[תורה ודעת]] ומגדולי הרבנים הליטאים הארה"ב).

בצעירותו למד בישיבות ליטאיות בירושלים, ובהמשך עבר ללמוד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]].

[[התחתן]] עם רעייתו מרת חנה בתו של הרב [[יוסף אברהם הלר]] מ[[קראון הייטס]].

בשנת [[תשנ"ב]] ערך את החוברת '''שיעורי חסידות - גאולה''' ובה שכתוב שיעוריו של ר' [[יואל כהן]] בחסידות בנושאי [[גאולה]], [[משיח]] ו[[בית המקדש השלישי]]. בשנת [[תשנ"ג]] ליקט את ספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].

הרב שמואל חיים בלומינג הינו [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]] ו[[מורה צדק]] ב[[קראון הייטס]].

הרב בלומינג חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

==משפחתו==
*בנו הרב בן ציון בלומינג, ראש ישיבת [[תומכי תמימים סופילד|תומכי תמימים סאפילד]], קונטיקט.
*חתנו הרב [[שמואל מרקוביץ']] ראש ישיבת [[תומכי תמימים נייאק]].
*בנו הרב מנחם מענדל בלומינג - [[ראש מתיבתא|ר"מ]] ב[[מתיבתא מנחם ווסצ'סטר|ישיבת ווסצ'סטר]].

{{קצרמר|אישים}}
{{מיון רגיל:בלומינג, שמואל חיים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:משפחת בלומינג]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות ליטאיות]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

יחיאל גלוכובסקי

2025-05-30T13:22:11Z

חסיד פעיל ומפיץ: תיקון קישורים חיצונים (הוספת מילים לקישורים)

[[קובץ:הרב יחיאל גלוכובסקי במעמד סיום הרמב''ם.jpg|ממוזער|שמאל|הרב יחיאל גלוכובסקי במעמד סיום הרמב"ם בבית כנסת חב"ד ברחובות. י"ד באייר תשפ"ג]]
הרב '''יחיאל אפרים פישל גלוכובסקי''' הוא [[שליח הרבי]] בפארק המדע שב[[נס ציונה]]{{הערה|פארק המדע ממוקם ברובו בשטחה של העיר נס ציונה, ובחלקו הדרומי בשטחה של העיר רחובות, הרב גלוכובסקי מכנה את הבית חב"ד ברשם העמותות ובפרסומים שונים 'כבית חב"ד פארק המדע נס ציונה - רחובות' או בכינוי: 'בית חב"ד פארק המדע - רחובות נס ציונה'.}}, מרצה ורב בית הכנסת ה'צעירים' ב[[רחובות]].

==תולדות חיים==
נולד לרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]], סגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ומ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ולרחל.

בבחרותו למד בישיבת [[מאור מנחם רחובות]], ב[[תומכי תמימים ברינואה|ישיבת תומכי תמימים ברינואה]], בישיבת [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] שיעור ד', בישיבת [[תומכי תמימים פרנקפורט]] בה שימש כמשפיע ראשי{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=65543&lang=he&action=print רבה של פרנקפורט בהתוועדות בישיבת חב"ד בעיר] {{אינפו}}}}, ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770|770.]]

ב[[אדר]] [[תשע"ב]] התחתן עם רבקה בת הרב חיים צבי קרוגליאק{{הערה|{{קישור חבד און ליין|66199|אמש בירושלים: שמחת הווארט גלוכובסקי - קרוגליאק ● גלריה||י"ד טבת תשע"ב}} {{קישור חבד און ליין|67771|אמש בכפר חב"ד: חתונת גלוכובסקי - קרוגליאק ● גלריה||כ"ט אדר תשע"ב}}}} וקבע את מגוריו ב[[רחובות]], תקופה מסויימת שימש כמחנך ב[[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות]]{{הערה| [https://old2.ih.chabad.info/images/notimage/77487_he_1.pdf אלפון חב"ד רחובות לשנת תשע"ד] עמ' 39.}}.

ב[[חשוון]] [[תשע"ג]] יצא לשליחות בפארק המדע{{הערה|{{קישור חבד און ליין|71692|שליח חדש לנס ציונה יפעל בפארק המדע: הרב גלוכובסקי|| א' חשוון תשע"ג}}.}}, משרדי הבית חב"ד נתרמו על ידי חברת אפריקה ישראל בבעלותו של מר [[לב לבייב]]{{הערה|[be106.net/233/1427 הרב יחיאל גלוכובסקי ינהל את בית חב"ד בפארק המדע] באתר BE106 רחובות (19.10.12).}}, ב[[אדר]] תשע"ג [[חנוכת הבית|חנך]] את הבית חב"ד, במעמד ערך [[הדפסת ספר התניא]]{{הערה|[chabadbapark.co.il/חנוכת-בית-חבד-פארק-המדע/ חנוכת בית חב"ד – פארק המדע] באתר בית חב"ד פארק המדע.}}.
הוא מכהן כרב פארק המדע ומנהל הבית חב"ד, מוסר בו שיעורי תורה קבועים והתוועדויות מזמן לזמן. בחגים, מפעיל הרב גלוכובסקי מאות בחורים שפועלים ב[[מבצעי המצוות]] ברחבי הפארק. מבנה הבית חב"ד נמצא בתת קרקע ששימש כמקלט בעבר, וכולל חנות יודאיקה, בית כנסת, פינת ישיבה עם ספרי הגות וקריאה חב"דיים, ומשרדים.

ב[[חשוון]] [[תשע"ט]] החל למסור שיעורים שבועיים ב[[ספר התניא]] בכולל חזון עובדיה במושב בן זכאי, לפני תאריכי מועדי ישראל ומועדים חסידיים מוסר שיעורי חסידות כלליים.

בשנת [[תש"פ]] ערכו אגף מבצע תורה ב[[צעירי אגודת חב"ד]] ו[[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]] שיעורים והתוועדויות במסגרת שכונתה אולפן השידורים חב"ד ON AIR, הוא נמנה על רבני האולפן{{הערה|תגית: [https://col.org.il/feed?type=tags&id=1639 חב"ד ON AIR] באתר [[חב"ד און ליין]].}}.

בתקופת [[מגפת הקורונה]] יזם הקמת מערך הנותן שירות לאנשים המחוייבים באמירת [[קדיש]] על קרוביהם ואינם יכולים לומר בשל ההגבלות שהוטלו על התכנסויות בבתי כנסת, הוא הקים אתר דרכו ניתן היה להזין את פרטי הנפטר עליו אומרים קדיש, הפרטים נשלחו והודפסו למלונות מבודדי הקורונה ואומרי הקדיש במלונות כיוונו באמירתם את פרטי הנפטרים. המיזם סוקר בפרוייקט 'רגעים מיוחדים בימי קורונה' של ערוץ 14{{הערה|הפרוייקט הוגש באתר המרגיע הלאומי של ערוץ 20.
וידאו 'צפו במיזם המקורי של חסיד חב"ד הרב יחיאל גלוכובסקי' בדף הפייסבוק ובדף הטוויטר עכשיו 14.}}.

בשנת [[תשפ"ג]] כיהן כחבר בועד "הקהל את אנ"ש רחובות", ב[[אייר]] תשפ"ג היה שותף לעריכת ארוע בסימן '[[הקהל]] ברחובות{{הערה|{{קישור חבד און ליין|145449|כ-2000 איש במעמד הקהל ענק ומיוחד בקהילת חב"ד ברחובות||כ"ג אייר תשפ"ג}}}}.

מכהן כחבר בועד הקהילה של קהילת חב"ד ברחובות, ושותף להפקת אירועי ומיזמי הועד{{הערה|[https://www.kikar.co.il/hasidism/se72y6 להבות שמחה במעמד ההדלקה המרכזי ברחובות תיעוד נרחב] באתר כיכר השבת (28.05.24).}}.

משמש כרב בית הכנסת צעירי 'בית מנחם' ברחובות.

לעיתים מוזמן להתוועד ולנאום כמשפיע אורח, באירועים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/154640/ אברכי בית שמש מתכוננים לקבלת התורה] א׳ בסיון תשע"ו {{אינפו}} {{קישור חבד און ליין|116576|ראשל"צ: שיעור מרתק בגאולה ומשיח עם הרב גלוכובסקי • וידאו||כ"א אדר תשע"ט}} MendyL, [https://chabad.info/news/739761/ י"ט כסלו בת"ת פתח תקווה: התוועדות, סיום המבצע והצגה] כ"ב בכסלו תשפ"ב {{אינפו}} קטע וידאו 'התועדות יט כסלו תשפ"ג עם הרב יחיאל גלוכובסקי , יצהר' בערוץ היוטיוב Menachem Fooksman {{קישור חבד און ליין|159049|שליח חב"ד בפארק המדע ברחובות - הרב יחיאל גלוכובסקי מתוועד עם מקורבי בית חב"ד שכונת פסגות אפק בראש העין, בניהול השליח הרב שניאור כהן, לרגל י"ט בכסלו||כ"א כסלו תשפ"ד}}}}.

==קישורים חיצוניים==
*[https://sinun770.org/author/UCzcKIPl_WbyHRUa65Kq83wQ/ ערוץ היוטיוב של הרב יחיאל גלוכובסקי] באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב
*[https://sinun770.org/playlist/PLMUrFKPBkZNA9Gou7zV5QSWf51zYQ-xoA/ שיעוריו והתוועדויתיו של הרב יחיאל גלוכובסקי בכולל חזון עובדיה מושב בן זכאי] באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב (הערוץ בקטגוריית נשים ופתיחתו מותנית בהרשמה)
*[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/5489985 התוועדויות של הרב יחיאל גלוכובסקי] {{בית חב"ד}}
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4800248 קצר על הפרשה] שיעורי וידאו קצרים של הרב יחיאל גלוכובסקי על [[פרשת השבוע]] {{בית חב"ד}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גלוכובסקי, יחיאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מאור מנחם רחובות]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פרנקפורט]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים פרנקפורט]]
[[קטגוריה:אישים ברחובות]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
[[קטגוריה:מרצים]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת גלוכובסקי]]
[[קטגוריה:משפחת קרוגליאק]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד רחובות]]