חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

פתחיה ליפסקר

2023-03-02T15:32:10Z

חסיד עומד כנוע: /* תולדות חיים */

[[קובץ:פתחיה ליפסקר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליפסקר (שלישי מימין) ב[[חנוכת הבית|חנוכת]] [[בית כנסת|בית הכנסת]] 'בערקה שול' ב[[כפר חב"ד]] לעילוי נשמת אחיו]]
הרב '''פתחיה ליפסקר''' (יליד שנת [[תש"ח]]) הוא מעסקני שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קרית מלאכי]], ראשון המתיישבים ה[[חב"ד]]יים בשכונה, איש חינוך ואיש חסד.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תש"ח]] במחנה עקורים ב[[גרמניה]], לאביו הרב [[אריה זאב ליפסקר]] ולאמו מרת מלכה כבן העשירי במשפחה, ונקרא על שם דוד אמו, הרב [[פתחיה מנקין]]. בהיותו כבן שנה - על פי הוראת וברכת [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ט"ו בכסלו]] [[תש"ט]] עלתה משפחתו ל[[ישראל]] והתיישבו תחילה באופן זמני ב[[מעברה]], ולאחר מכן עברו להתגורר ב[[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]] המתהווה ב[[לוד]] והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה ה[[חב"ד]]ית המקומית, הסמוכה ל[[תחנת הרכבת]].

בשנת [[תשכ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובשנת [[תשכ"ז]] נמנה על ה[[תלמידים השלוחים]] שנשלחו על ידי [[הרבי]] לחזק את ישיבת [[תורת אמת ירושלים]], במהלך [[מלחמת ששת הימים]] שפרצה זמן קצר לאחר הגעתם, הקדיש את עיתותיו לזיכוי החיילים ב[[הנחת תפילין]] בהתאם להוראת [[הרבי]], ואף זכה להיות השליח להניח תפילין עם [[ראש הממשלה]], [[דוד בן גוריון]], דבר שגרם לקידוש השם גדול.

בשנת [[תשכ"ט]] [[שידוך|השתדך]] עם רעייתו מרת טובה למשפחת סלאווין.

עם הקמתה של [[נחלת הר חב"ד]], היה המתיישב הראשון שעבר להתגורר בשכונה, כעודו בחור קודם חתונתו, והוא קיבל את התפקיד על פי הוראת [[הרבי]] לקבל את פניהם של המשפחות הבאות לשכונה ולדאוג לסייע לצרכיהם.

בשנים הראשונות לקיומה של הקהילה, ניהל את סניף [[צעירי אגודת חב"ד]] המקומי, עד להגעתו של הרב [[ליפא קורצווייל]] שמילא את מקומו.

במשך שנים ארוכות ניהל לפרנסתו עסקי ביטוח וחנות בגדים מצליחה בשכונה, ובמקביל עסק בחסד וניהל קרן [[גמ"ח]].

שנים ארוכות שימש בצוות החינוכי בסניף [[בית הספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] המקומי.

עם ההתפרצות של [[נגיף הקורונה]], החל לעסוק באיסוף תרומות וסיוע מאסיבי לבעלי משפחות ואנשי עסקים שהתמוטטו כלכלית בעקבות פיטורין ואובדן מקור פרנסה, ולצד זאת החל להגיש סיוע בתחומי ייעוץ שונים.

==משפחתו==
*בתו מרים, רעיית הרב ישראל יצחק הלפרין, [[כפר חב"ד]]
*בנו הרב אברהם לויק ליפסקר, רעייתו זהבה גולדה, [[ביתר]]
*בנו הרב יוסף יצחק ליפסקר, רעייתו דבורה לאה, [[נחלת הר חב"ד]]
*בתו אביגיל, רעיית הרב [[צבי סלונים]] - שלוחי חב"ד ב[[מצפה רמון]]
*בתו דינה, רעיית הרב [[שלמה סלמון]] - שלוחי [[חב"ד]] בעיר [[קרמנצ'וג]]
*בנו הרב אריה זאב ליפסקר, רעייתו שני, [[תל אביב]]
*בנו הרב מנחם מענדל ליפסקר, רעייתו מלכה, שכונת [[חב"ד]] [[לוד]]
*בנו הרב שמואל ליפסקר, רעייתו שרה נחמה, [[נחלת הר חב"ד]]

==לקריאה נוספת==
*'''פתחיה, פותח כיס ולב''', שבועון בית משיח י"א כסלו תשפ"א עמוד 16

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/magazine/460571/ נחלה מהרבי]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/tags/tag/1705 סבא פתחיה]''', תגית עם חידונים וסרטונים שמפיק עבור ילדים {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/129135 ההוראה שקיבלתי מהרבנית]''' {{COL}}{{וידאו}}

{{מיון רגיל:ליפסקר, פתחיה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ו]]

תומכי תמימים כפר חב"ד

2016-07-23T21:21:12Z

חסיד עומד כנוע: הרב נחשון פקטור עזב את הישיבה

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה בכפר חב"ד|אחר=ישיבה ב-[[770]]|ראו=תומכי תמימים המרכזית 770}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים כפר חב"ד
|תמונה=[[קובץ:ישיבה כפר חב"ד.jpg|250px]]
|כתובית=בניין ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב[[כפר חב"ד]]
|אפיון=ישיבה גדולה, הישיבה המרכזית ב[[ארץ הקודש]]
|תאריך יסוד=שנת [[תשכ"ג]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[כפר חב"ד]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[יעקב גולדשמיד]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]
|משגיח ראשי=הרב [[יעקב גולדשמיד]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]], הרב [[אליקים וולף]]
|מספר תלמידים=170
|ספר פלפולים=פלפול התמימים
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}'''[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] המרכזית [[כפר חב"ד]]''', נוסדה כ[[ישיבה גדולה]] בשנת [[תשכ"ג]] ונועדה לתלמידים הבוגרים של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. נכון לשנת [[תשע"ג]] לומדים בישיבה כ-200 תלמידים.

==יסוד הישיבה==
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה, בשנותיו הראשונות (במרכז נראה עומד הרב [[משה לנדא]])]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלומי אוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]
הישיבה נוסדה בשנת [[תרח"צ]] על ידי ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] ונקראה בשם '''[[אחי תמימים תל אביב]]''', הישיבה התבססה מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מברית המועצות ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ"ה]] [[תרצ"ו]], ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]].

כראש הישיבה בתל אביב כיהן הרב [[דוד פוברסקי]].

לאחר צאתם של משפחות חב"דיות רבות מרחבי [[ברית המועצות]], הקים הרב [[זושא וילמובסקי]] את ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], הישיבה כונתה בשם '''[[הפרדס]]''' מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים. לאחר זמן קצר בו היו קיימות שתי הישיבות אחת לצד השנייה, התאחדו יחדיו שתיהן לישיבה אחת בעיר לוד בשם - ישיבת תומכי תמימים המרכזית.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], הרב [[ישראל גרוסמן]] והרב [[יעקב כץ]].

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]].

== הישיבה כיום ==
נכון לשנת הלימודים [[תשע"ו]] לומדים בישיבה כ-200 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים.
לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]].

תלמידי הישיבה מפעילים את מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] ואת ישיבת הקיץ [[צעירי ליובאוויטש]].
השקפתה הברורה של הישיבה היא שאין לפרסם פרסומים המכריזים על זהותו של הרבי כמלך המשיח, כמו כן פועלת הישיבה להחדיר השקפה זו בקרב אנ"ש.

==צוות הישיבה==
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]
* [[משפיע]] ראשי: הרב [[שניאור זלמן גופין]].
* משגיח ראשי: הרב [[יעקב גולדשמיד]].
* משגיח בחסידות: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]].

*'''שיעור א'''': ר"מ: הרב [[דן נפתלין]]. הרב [[ברוך שלמה בליז'נסקי]]. הרב שלמה קעניג. משפיעים: הרב אליהו קוק, הרב מנחם מענדל הלוי גורביץ', הרב אליהו קירשנבאום.

*'''שיעור ב'''': ר"מ: הרב [[יעקב שוויכה]]. משפיע: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]

*'''שיעור ג'''': ר"מ: הרב [[יעקב גולדשמיד]]. משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]].
*'''משיבים בעיונא''': הרב דובער בלינוב, הרב חנא חיים פרידמן.

*'''משיבים גירסא''': הרב בנימין כהן, הרב שלמה קעניג. הרב [[חנא חיים פרידמן]].

*'''משיבים בחסידות''': הרב חיים זקס, הרב מנחם מענדל אשכנזי.

*'''מכון סמיכה''': ר"מ: הרב [[דב טברדוביץ']].

*'''הנהלה''': הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]] והרב [[אליקים וולף]].

*'''מזכירות''': הרב יצחק מאיר סוסובר והרב שלמה ויגלר.

===משפיעים בעבר===
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]] - עד לפטירתו.
* הרב ר' [[מענדל פוטערפאס]] - עד לפטירתו.
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - עד ל[[תשס"ה]].
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - עד ל[[תשס"ח]]
* הרב [[ משה נפרסטק]] עד לפטירתו. [[ תשע"ו]]

==הוצאות לאור==
מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה.

בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.

נכון לשנת [[תשע"ד]] יצאו לאור בסדרה כ"ד כרכים{{הערה|1='''[http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה]''', הספר בפורמט {{PDF}} באתר col.}}

==לקריאה נוספת==
*[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]
*[[נרות להאיר (ספר)|נרות להאיר]]

{{ערך חסר}}
{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

{{מיון רגיל:כפר חב"ד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות|ת]]

פתחיה מנקין

2016-07-20T05:33:46Z

חסיד עומד כנוע:

{{לעריכה|כל הערך=כן}}
הרב '''פתחיה מנקין''' היה מקורב לחסידות חב"ד ונמנה על רבני העיר [[לודז']].

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב אריה לייב מנקין ב[[פולטובה]].

בבחרותו ביקש להכיר את עולם החסידות ובעקבות מפגש עם הקהילה החב"דית המקומית בעיר מגוריו נסע ל[[ליובאוויטש ונכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

היה תלמיד חכם ושקדן גדול ונדב כסף ל[[תומכי תמימים]] באמצעות עיתון [[האח]]. על משפחתו, [[משפחת מנקין]] המעטירה, אמרו "מנקין - דאס איז דיא סמעטענע פון [[חארקוב]] און [[פאלטווע]] (= מנקין היא ‘השמנת' של הערים [[חרקוב ]]ו[[פולטבה]]).

נפטר ב[[י"ט טבת]] [[תש"ז]] ונטמן ב[[מוסקבה]].

==משפחתו==
מבני משפחת מנקין היו גם תמימים וחסידי חב"ד, כמו הרב אלכסנדר סנדר מנקין, מתלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש. מענף אחר נולדה הרבנית מלכה מנקין, רעייתו של הרב [[אריה זאב ליפסקר]] ממקימי [[שיכון חב"ד לוד]], אם משפחת ליפסקר.

*בנו, הרב [[משה צבי נריה]] - מייסד [[ישיבת בני עקיבא]] בכפר הרוא"ה (מכונה "אבי הכיפות הסרוגות")

{{מיון רגיל:מנקין, פתחיה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]

יעקב ליפסקר

2016-07-20T05:29:16Z

חסיד עומד כנוע: הקישור מפנה לאדם הלא נכון

[[קובץ:יעקב ליפסקר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליפסר בשנותיו האחרונות]]
הרב '''יעקב (יענקל) ליפסקר''' (?-[[כ"א סיון]] [[תשמ"ה]]) זכה לשמש כ[[משב"ק]] של הרבי בביקורו ב[[פריז]] בשנת [[תש"ז]], וכ[[גבאי]] [[בית הכנסת]] ובית המדרש ב-[[770]], וכן כיו"ר [[ועד הבנין]] של 770. היה אמן יד, ויצר רהיטים רבים מעץ עבור בית המדרש, עשוי מעצים משובלים. ארון הקודש והסטנדר שיצר מפארים את 770 עד היום.

==תולדות חיים==
נולד ב[[רוסיה]] לאביו הרב חיים צבי ליפסקר. התחתן עם מרת [[ליובא אלטע טייבל ליפסקר|ליובא אלטע טייבל]] לבית לפקיפקר.

בין השנים [[ת"ש]] ו[[תש"ה]] התגוררו בכותאיס שב[[גרוזיה]], שם החזיקו מבחינה גשמית את ישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]].

בשנת [[תש"ז]] ברחו מרוסיה ל[[צרפת]], שם בישלה מרת ליפסקר את האוכל ל[[הרבי]] ור' יעקב היה מביא לו את האוכל. בשנת [[תש"ח]] נפרד מאחיו ר' [[מיכאל ליפסקר]] והיגר לארצות הברית, שם קבע את מגוריו בשכונת 'לאער איסט סייד' במנהטן, ועל פי בקשתו של [[הרש"ג]] שימש במשך תקופה קצרה כ[[שד"ר]] עבור מרכז ישיבות תומכי תמימים בארה"ב. למרות שהצליח בתפקידו, הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעזוב את עיסוקו כשד"ר, והורה לו לרכוש חווה חקלאית בניו ג'רזי{{הערה|שבועון בית משיח גליון 632.}}.

בעקבות הקשיים ביקש למכור את החווה, אך הרבי לא הסכים לו, ורק בשנת [[תשי"ד]] בסיומה של [[יחידות]] הסכים לו הרבי לעבור להתגורר ב[[קראון הייטס]]. כעבור מספר שנים, מונה כגבאי ב[[770]], וסייע רבות להרחבת המקום. בין היתר תרם את במת העץ וארון הקודש של [[הזאל הגדול]] והיה יו"ר "ועד הבניין" של 770.

לפרנסתו, ניהל חנות מכולת קטנה, ומכר מצרכי מזון לתושבי קראון הייטס.

נפטר ב[[כ"א סיון]] [[תשמ"ה]], ונטמן בחלקת חב"ד שב[[בית עלמין|בית העלמין]] מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו יורק.

===אמן יד===
[[קובץ:שעון בביתו של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שעון מעשה ידיו של הרב ליפסקר שהוענק לרבי במתנה לרגל יובל החמישים ל[[י"ד כסלו תרפ"ט|נישואיו]]]]
הרב ליפסקר התמחה בעבודת יד, והשקיע זמן ועמל רב ביצירת רהיטים מהודרים שהתאפיינו בשילוב פיסות עץ בצבעים שונים. רהיטים אלו זכו לפאר את [[הזאל הגדול]] ו[[הזאל הקטן]] ב[[770]], וכן את [[1304 פרזידנט|ביתו הפרטי של הרבי]]. חפצים בסגנון זהה העניק גם לבני משפחתו לרגל שמחות משפחתיות, דוגמת מגש מהודר מעץ לחלות, וכדומה.

בין החפצים הרבים שיצר נמנים:
*ארון הקודש הגדול בבית המדרש ב-770.
*ארון הקודש ב{{ה|זאל הקטן}} ב-770.
*[[סטענדער]]ים רבים הפזורים ברחבי 770.
*שולחן מעוטר שהוצב בקומה השניה בביתו הפרטי של הרבי.

==משפחתו==
* בנו ר' [[אברהם ליפסקר]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] ישיבת 'תפארת מנחם' סיגייט
* בנו ר' [[חיים שלום דובער ליפסקר]] - '[[חוזר]]' ו[[משפיע]] ישיבת [[חובבי תורה]] [[קראון הייטס]].
* בנו ר' [[צבי הירש ליפסקר]] - מוריסטאון.
* בנו ר' [[שניאור זלמן ליפסקר]] - גבאי [[770|ביה"כ וביהמ"ד 'ליובאוויטש שבליובאויטש' בית חיינו - 770]].
* בנו ר' [[שמואל ליפסקר]] - מזכיר [[כולל חב"ד]].
* בנו ר' יוסף יצחק (פיצ'י)
* בתו מרת צבי' יעקבסון, אשת ר' [[גרשון בער יעקבסאן]].
* בתו מרת אסתר רסקין.
* בתו מרת לאה מרמלשטיין.

==קישורים חיצוניים==
* {{קישור שטורעם|1410|artdays|האישה שזכתה לבשל לרבי, מאמר אודות אשת הרב יעקב ליפסקר|הרב יוסף יצחק יעקבסאן|ו' באדר א' תשס"ח}},

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליפסקר, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:גבאי [[בית הכנסת]] ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

חיים צבי ליפסקר

2016-07-20T05:27:57Z

חסיד עומד כנוע:

הרב '''חיים צבי ליפסקר''' ([[י"ט שבט]] [[תרצ"ד]]-[[כ"ח תשרי]] [[תשס"ב]]) היה חסיד חב"ד תושב [[פתח תקווה]] שנמנה על חשובי קהילת חב"ד בעיר ומעמודי התווך שלה. שימש כקצין בכיר במלחמות ישראל, ופיקד על המערך הלוגיסטי ב[[מלחמת יום הכיפורים]] וב[[מלחמת שלום הגליל]], והיה שותף בהקמת ישיבת [[חזון אליהו (תל אביב)|חזון אליהו]] ב[[תל אביב]] ובישיבת 'נועם מנחם' של הרב [[ישעיהו ובר]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ט שבט]] [[תרצ"ד]] בכותאיס שבגרוזיה להוריו הרב [[אריה זאב ליפסקר|אריה זאב]] ומלכה ליפסקר, שהגיעו לשם בשליחותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] על מנת לפעול עם יהודי האזור. ב[[ברית מילה]] נקרא על שם סבו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי ליפסקר]] - רב העיר [[פולטבה]].

בשנת [[תש"ו]] הבריחה משפחתו את גבולות ברית המועצות ונסעו לארץ הקודש, שם התיישבו ב[[לוד]] ונמנו על מקימי שיכון חב"ד המקומי.

בהיותו בארץ הקודש, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]] ובישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך [[נישואין|נשא]] את רעייתו שפרה, בתו של ר' נפתלי שטרנברג.

===שירותו בצה"ל===
[[קובץ:ליפסקר הדפסת התניא פאיד.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליפסקר לבוש במדי [[צה"ל]] בעת [[הדפסת התניא]] בפאיד מצדה המערבי של תעלת סואץ בבסיס שתחת פיקודו בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]]. מימינו: מזכירו של הרבי - הרב [[ניסן מינדל]]. משמאלו - יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]]]
לאחר נישואיו התיישב ב[[פתח תקווה]] והתגייס ל[[צה"ל]] שם שירת במשך למעלה מעשר שנים והשתחרר בדרגת רב-סרן.

ב[[מלחמת יום הכיפורים]] לחם לצידו של [[אריאל שרון]] כאיש מילואים שפיקד על המערך הלוגיסטי שסיפק מזון ותחמושת לאנשי הצבא שחצו את תעלת סואץ, ובעקבות פעילותו זכה להעלאה בדרגה ובפקודת הרמטכ"ל הועלה לדרגת סגן אלוף.

ב[[מלחמת שלום הגליל]] שירת שוב במילואים והופקד על היחידה הלוגיסטית שפעלה בעומק השטח הלבנוני הכבוש.

בזמן שירותו הצבאי, סייע רבות לפעילות החב"דית בבסיסי הצבא, ועזר למילוי פקודות שונות שהתקבלו מהרבי, ביניהם סייע למבצע הדפסת התניא בצידה המערבי של תעלת סואץ שהודפס במשרדו האישי.

===בחיים הציבוריים===
עם שחרור מהצבא, קיבל הוראה מהרבי לנצל את עברו כקצין צבאי בכיר לפעול לשכנוע דעת הקהל בארץ על הסכנה המסירת שטחים לידי האויב תמורת שלום, ועל ההכרח הבטחוני לשמור על [[שלימות הארץ]].

כשהתפנה משירותו הצבאי, הקדיש זמן רב יותר לניהול עניני קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]] ובראשם להרחבת [[בית הכנסת]] החב"די המרכזי בעיר בו שימש כגבאי וכבעל תפילה.

במשך מספר שנים עסק לפרנסתו בניהול המערכות הלוגיסטיות של חברת 'עלית', ולאחר מכן חבר לחסיד הרב [[ישעיהו ובר]] והקים איתו ישיבה מיוחדת לנוער החב"די הנושר בשם 'נועם מנחם'.

פעילותו הארגונית זכתה לשבחים רבים ובעקבותיה התבקש על ידי הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] לסייע בהקמת ישיבת [[חזון אליהו]] לבעלי תשובה ב[[תל אביב]]. הרב ליפסקר קיבל על עצמו את התפקיד, ועסק בו עד יומו האחרון.

ביום [[איסרו חג]] של [[חג הסוכות]] [[תשס"ב]] קיבל אירוע מוחי קשה במשרד ההנהלה של ישיבת חזון אליהו, ונפטר חמישה ימים לאחר מכן בגיל 67 ב[[כ"ח תשרי]] [[תשס"ב]]. נטמן ב[[בית העלמין]] ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מרדכי ליפסקר]] - מנהל בית הספר למלאכה ב[[נחלת הר חב"ד]]
*בנו, הרב [[נפתלי ליפסקר]] - מנהל אגף הסניפים של [[צעירי אגודת חב"ד]]

==לקריאה נוספת==
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marilus-Lipsker%20-%20Shevat%2022,%205768.pdf תשורה משמחת ה[[נישואין]] של מנחם מענדל וחנה מרילוס], כ"ב שבט תשס"ח

{{מיון רגיל:ליפסקר, חיים צבי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד פתח תקווה: אישים]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]

ביתר עילית

2016-07-20T05:23:23Z

חסיד עומד כנוע: תיקון טעות

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד
|תמונה=[[קובץ:ביתר כניסה.jpg|250px]]
|כתובית=כיתוב "עיר החסידות" בשלט הכניסה לעיר
|עיר=ביתר עילית
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב [[אשר לעמיל כהן]], הרב [[שאול רוזנבלט]], הרב[[ עמנואל חביב]], הרב צבי וויס, הרב בנימין לרר
|[[משפיע]] הקהילה=הרב יהושע שארף, הרב [[דוד אופן]]
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, שני תלמודי תורה לבנים, שני בתי ספר יסודי לבנות, בית ספר תיכון לבנות, ישיבה קטנה תומכי תמימים, כולל ללימוד הלכה וחסידות, כולל תורה אור, כולל לחסידות בבית כנסת חב"ד בשכונת הדס, מטה גאולה ומשיח
|שלוחים מרכזיים=
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר משפחות בקהילה=350
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד ביתר עלית: אישים]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד ביתר עלית: מוסדות]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
[[קובץ: ביתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת מרכז בטש]][[קובץ: ביתר1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמוד תורה "תפארת מנחם"]]
'''ביתר עילית''' היא עיר חרדית הממוקמת כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים. נוסדה כיישוב בשנת [[תשמ"ח]] (1988) והוכרזה כעיר בשנת [[תשס"א]]. נכון לשנת [[תשע"ד]] מתגוררים בה כ-42,000 תושבים, מתוכם 350 משפחות [[אנ"ש]]. העירה ומחולקת לגבעה A וגבעה B שהיא חדשה יותר.

== מוסדות חב"ד בעיר ==
*שבעה בתי כנסיות.
*[[מקווה]] בשיטת [[בור על גבי בור]].
*שני [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] לילדים.
* גני ילדים.
*שני בתי ספר יסודי לבנות.
*בית ספר תיכון לבנות.
*[[תומכי תמימים ביתר עילית|ישיבה קטנה לצעירים]] בהנהלת הרב מרדכי מישולבין.
*כולל ללימוד הלכה וחסידות - הכולל משלב חברותות של אברכים מאנ"ש עם אברכים חסידיים מחסידויות אחרות ולומדים ביחד מאמרי חסידות ושו"ע יורה דעה ואורח חיים, הכולל בראשותו של הרב שלום דב רבינוביץ.
*כולל '''תורה אור''' - נוסד בשנת [[תשס"א]] על ידי הרב [[עמנואל חביב]] ומכשיר אברכים חב"דים לדיינות ולשליחות.
*סניף כולל תורה אור - נוסד ב[[תשס"ט]] על ידי הרב קלפון כדי להכשיר אברכים דוברי צרפתית לסמיכה ומשמש בו כנו"נ הרב מיכאל אבישיד.
* כולל לחסידות בבית כנסת חב"ד בשכונת הדס, ראש הכולל הרב יהושע שארף שליט"א, הכולל מיועד לתושבי העיר המתקרבים לחסידות ונמסרים בו שיעורים יומיים בחסידות
*'''מטה גאולה ומשיח''' בביתר עלית, נוסד על ידי ר' אלכסנדר גורפינקל. בתחילה היה המטה מארגן כינוסים בסדר גודל קטן, אך בתקופת [[ההתנתקות]] צבר המטה תאוצה רבה והחל לפעול במימדים גדולים יותר. במשך הזמן אף הפך הארגון לעמותה רשמית תוך כדי שהוא מארגן כינוסים ומדפיס חומר לחלוקה בנושא [[שלימות הארץ]]. פעילות המטה התרחבה לישובים רבים באזור [[גוש עציון]].

===ספרייה חסידית===
'''הספרייה החסידית''' בביתר הינו מרכז חב"ד בעיר ביתר שעל יד [[ירושלים]]. בכל שבת מתפללים במקום חמישים משפחות קבועות, רבים מהם מקורבים. בספרייה ישנה ספרייה להשאלת ספרים, מקומות נוחים לקריאה ומכירת ספרי חסידות, ובמשך השבוע מתקיים בספרייה כולל חסידות. בנוסף לכך קיימת מחלקה לנשים, בשם '[[אור שושנה]]' על שם ילדה שנרצחה ל"ע בפיגוע. המקום פתוח לקהל הרחב, לשמיעת שיעורים, ללימוד בחברותא, [[התוועדות|התוועדויות]] וכו', וקהל היעד מגוון, מגיעים אברכים רבים מהחסידויות השונות, ספרדים ואפילו ליטאים.

מנהל הספריה הוא הרב פנחס צרפתי, ורב הספריה הוא הרב שאול רוזנבלט.

===היכל מנחם מרכז להפצת מעיינות החסידות===
"היכל מנחם" הינו מרכז להפצת המעיינות הממוקם בגבעה A, ברח' רוזין פינת בעל התניא. המרכז פתוח בכל ימות השבוע, במקום פועל באופן קבוע וידאו של הרבי וכן ניתן לרכוש בו ספרי חב"ד ותמונות של הרבי. במקום מתקיימים גם שיעורי תורה וחסידות, כמו גם פרוייקט "טעמו וראו", המאפשר להוריד בצורה אלקטרונית וללא תשלום את כל התוועדויות הרבי, שיעורי חסידות, ניגוני חב"ד, קטעי וידאו של הרבי וחב"ד בעולם.

בהמשך הוקם חדר נוסף הנקרא "אור וחום ההתקשרות", עם שמונה מסכים, בהם ניתן לצפות באופן נינוח התוועדויות ושיחות מלאים של הרבי במשך השנים, בכל חודש לקט של שיחות שנאמרו באותו זמן.

מנהל היכל מנחם הוא הרב חיים גרינברג יו"ר מרכז חב"ד בעיר וממנהלי מוסדות חב"ד בביתר.

== רבני הקהילה ==
*הרב [[אשר לעמיל כהן]] - רב קהילת חב"ד בעיר.
*הרב [[שאול רוזנבלט]] - רב קהילת [[הספריה החסידית]].
*הרב [[עמנואל חביב]] - ראש כולל "תורה אור" ורב בית כנסת חב"ד בשכונת הגפן.
*הרב [[שלום דובער וולפא]].
*הרב [[יהושע שארף]] - [[משפיע]] [[בית הכנסת]] בשכונת התמר ברח' כף החיים וראש כולל לחסידות.
*הרב [[דוד אופן]] - [[משפיע]] [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונת הגפן גבעה B.
*הרב [[צבי וויס]] - מרבני הקהילה, מוסר שיעורים בנושא הבית היהודי הלכה ועוד בגבעה B.
* הרב [[בנימין לרר]] - רב [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונת הדקל

==חב"ד בעירייה==
[[קובץ:פריימריז_ביתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד בביתר בפריימריז פנימיים לבחירת נציג חב"ד בעירייה (תשע"ג)]]
במשך כעשר שנים כיהן כנציג חב"ד בעירייה הרב [[אורי הולצמן]], שרץ לבחירות מטעם כל חסידי חב"ד בעיר. מתוקף תפקידו סייע רבות למוסדות חב"ד בעיר, והיה אוזן קשבת למוסדות ומסר את נפשו בנסיעות להסברה והתרמה של הגבירים לטובת המוסדות, כשהוא אף מסייע לחסידי חב"ד לעבור את וועדת הקבלה של העירייה, ולהשיג אישור לרכישת בתים בעיר.

לקראת הבחירות המונציפליות לעיריות ברחבי הארץ של חורף [[תשע"ד]], הודיע הרב הולצמן על פרישתו מהתמודדות לנציגות בעירייה, ואיחל הצלחה לנציגים שיבואו אחריו, וביקש מהם להמשיך את הפעולות שהחל בהם{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=77347 מכתבו של הרב הולצמן לתושבי חב"ד בביתר עלית] כט אב ה'תשע"ג (05.08.2013) {{אינפו}}}}.

בבחירות פנימיות שנערכו כשבוע לאחר מכן בקרב חסידי חב"ד בעיר נבחר ר' יעקי הרשקופ ברוב של 148 קולות למלא את מקומו של הולצמן, ולהתמודד כנציג חב"ד בעירייה, לעומת המתמודד הנוסף ר' יעקב מיוחס שקיבל 66 קולות בלבד{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=77408 קהילת חב"ד בביתר בחרה נציג לעירייה] ב אלול ה'תשע"ג (08.08.2013) {{תמונה}} {{אינפו}}}}, ומשמש כעוזרו של הרשקופ.

לצד הנציג החב"די חברים בעירייה חסידי חב"ד נוספים - ר' יעקב טורנהיים המנהל את אגף התרבות, ור' [[אורי הולצמן]] המשמש כחבר אופוזיציונרי במועצה.

== קישורים חיצונים ==
* [http://www.chabadbeitar.com/ חב"ד ביתר] אתר 'היכל מנחם' בעיר (באנגלית)
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63278 ביתר ממעוף הציפור]{{תמונה}} {{וידאו}} מאת הצלם ישראל ברדוגו - {{אינפו}}
*[http://www.hageula.com/news/moshiach/1381.html תערוכת שלושת השבועות בספריה החסידית בביתר עילית] - אתר הגאולה
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42866 ביתר הוכרזה "עיר חסידית"] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]