חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אהרן קנייבסקי

2024-08-08T17:58:14Z

חסידשער: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב אהרון קנייבסקי.jpg|ממוזער|הרב אהרון קנייבסקי בפעילות בחג הפורים (קיצוני משמאל)]]
הרב '''אהרן יצחק קנייבסקי''' הוא שליח הרבי לעיר [[כפר סבא]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשכ"א]] לאביו ר' יוסף קנייבסקי{{הערה|נפטר בתשע"ה}}.

בשנת [[תשמ"א]] נסע ללמוד ב[[770]] במסגרת [[שנת הקבוצה]].

בשנת [[תשד"מ]] נסע את רעייתו חנה בת הרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]].

התחיל לפעול בשליחות ב[[כפר סבא]] יחד עם הרב [[יוסף יצחק ליפקין]]. פעילותו בעיר מוכרת וידועה והוא פועל רבות. במשך השנים הביא 17 שלוחים לעיר הפועלים בעיר.

מידי שנה מקיים אירוע ענק בעיר לרגל חג הסוכות.

בשנת [[תש"פ]] התפרסם אקט של אחדות שיזם בינו לבין שליח נוסף בעיר.

ידוע כמשפיע ונואם מפורסם.

==משפחתו==
*בנו, ר' מענדי קנייבסקי, שליח חב"ד בשכונה הירוקה בכפר סבא.
*בנו, ר' שלום דובער קנייבסקי, שליח בחצור הגלילית.
*בנו, ר' יעקב קנייבסקי.
*בנו, ר' שניאור זלמן קנייבסקי, רמות השבים.
*בנו, ר' ישעיהו קנייבסקי.
*חתנו, ר' אברהמי הלפרין.
*חתנו, ר' מענדי הלפרין.
*גיסו ר' [[יהודה לייב איידלקופ]]

{{קצרמר}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קנייבסקי, אהרון}}
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]

חיים זעליג אלטהויז (לוד)

2023-09-27T16:53:53Z

חסידשער: /* תולדות חיים */

{{קצרמר|אישים}}
[[קובץ:זעליג אלטהויז.png|ממוזער|הרב אלטהויז נואם בכנס הכנה לטיסת הפנסאים]]
הרב '''חיים זעליג אלטהויז''' (יליד שנת [[תש"נ]], 1990) הוא [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית לוד]] ושליח הרבי בשכונה בעיר [[רמלה]].
==תולדות חיים==
הרב חיים זעליג אלטהויז נולד ב[[ט"ו סיון]] [[תש"נ]] לאביו הרב [[מנשה אלטהויז (קרית טבעון)|מנשה אלטהויז]] שליח הרבי ב[[קרית טבעון]] ולאמו מרת טובה.

בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים המרכזית לוד]], [[תומכי תמימים מגדל העמק]] וב[[תומכי תמימים טבריה]].

לקראת שנת הלימודים [[תשע"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770|תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה[[קבוצה|'קבוצה']].

לאחר שנת שליחות בישיבת תומכי תמימים במגדל העמק, בהגיעו לגיל נישואין, נשא את ביתו של הרב דוד פרידמן, מזכיר [[תלמוד תורה כפר חב"ד|התלמוד תורה בכפר חב"ד]].

לאחר נישואיו מונה כ[[משפיע]] בישיבת תות"ל המרכזית לוד ו[[משגיח]] ב'סדר גרסא' בישיבה.

בשנת [[תשע"ו]] יצא בשליחות הרבי בשכונת אפקה בעיר רמלה.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ט]] מונה כמשגיח על שיעור ב' בישיבה.
ומשנת הלימודים ה'תש"פ מונה למשגיח על שיעור א'.

בשנים האחרונות מתלווה יחד עם הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|חוני רייצעס]] והרב [[מני רוט]] לטיסת נערי בר מצווה של [[ארגון הפנסאים]].

{{מיון רגיל:אלטהויז, חיים זעליג}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"א]]
[[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"נ]]
[[קטגוריה:אישים ברמלה]]

שלום דובער לסקר

2023-09-07T20:45:56Z

חסידשער: /* משפחתו */

[[קובץ:שלום לסקר.png|ממוזער|הרב לסקר במסירת שיעור תורה בעיר יבנה]]
הרב '''שלום דובער לסקר''' (יליד שנת תש"נ, 1990) הוא ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד]]. בנוסף, משמש כ'שליח תורה' ב[[יבנה]].
==תולדות חייו==
הרב שלום דובער לסקר נולד ב[[י"ב ניסן]] [[תש"נ]] ב[[שיכון חב"ד בלוד]] לאביו הרב [[אברהם יצחק לסקר]] ואמו מרת צפורה.

בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים המרכזית לוד]] וב[[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]]

לקראת שנת הלימודים תשע"א נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

לאחר שנת שליחות בישיבת תות"ל המרכזית כפר חב"ד, חזר ל-770. ולקראת שנת הלימודים תשע"ה מונה כ[[ר"מ]] ב[[גמרא|עיונא]] בישיבת תות"ל המרכזית לוד. בהגיעו לגיל נישואין, נשא את ביתו של הרב [[רפאל לוינסון]], שליח הרבי בתל עדשים.

לאחר חתונתו יצא [[שליחות|בשליחות הרבי]] כשליח תורה בעיר [[יבנה]].

כיום, גם משמש כר"מ בישיבת תות"ל המרכזית בלוד, ומנהל את 'מרכז התורה יבנה וחכמיה' ומשפיע קהילת חב"ד ביבנה.

==משפחתו==
*אחיו הרב מנחם מענדל - עפולה עילית.
*אחיו הרב יחיאל יוסף משגיח ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]] - רמת שלמה.
*גיסו הרב אלי ליפש [[משפיע]] ו[[משגיח]] בישבת [[תות"ל לוד]].
*אחיו הרב שניאור זלמן ר"מ בישיבת [[תות"ל אלעד]].
*אחיו הרב שמואל שליח כ"ק אדמו"ר בקניון רחובות.
*גיסו הרב חיים דוד וילהלם משגיח בישבה המרכזית בכפ"ח.
*גיסו הרב ירס קרי"ג.
*גיסו הרב שמואל קוט שליח כ"ק אדמור"ר טהלין,אסטוני'.
*גיסו הרב [[שמואל לוינסון]] - [[שליח]] במגדל העמק.
*גיסו הרב [[יהודה לוינסון]] - נו"נ ב[[ישיבת חח"ל צפת]].
*גיסו הרב ישראל יוסף קוט - [[שליח]] בשכונת קריית חיים המערבית, [[חיפה]].
*גיסו הרב ראובן דיסקין - [[שליח]] בגבעת אלונים [[קריית אתא]].
*גיסו הרב אלימלך פרקש - נו"נ ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]] [[ירושלים]].
*גיסו הרב [[שמואל גלוכובסקי]] - רב קהילת 'הצעירים' ברחובות ומנהל אגף ההשתלמויות בבית דין רבני חב"ד.
*גיסו הרב נחום פרידמן.
*גיסו הרב יעקב קופרמן.
*גיסו הרב מנחם מענדל וורצוב

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"נ]]

שלום דובער לסקר

2023-09-07T20:44:32Z

חסידשער: /* משפחתו */

[[קובץ:שלום לסקר.png|ממוזער|הרב לסקר במסירת שיעור תורה בעיר יבנה]]
הרב '''שלום דובער לסקר''' (יליד שנת תש"נ, 1990) הוא ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד]]. בנוסף, משמש כ'שליח תורה' ב[[יבנה]].
==תולדות חייו==
הרב שלום דובער לסקר נולד ב[[י"ב ניסן]] [[תש"נ]] ב[[שיכון חב"ד בלוד]] לאביו הרב [[אברהם יצחק לסקר]] ואמו מרת צפורה.

בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים המרכזית לוד]] וב[[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]]

לקראת שנת הלימודים תשע"א נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

לאחר שנת שליחות בישיבת תות"ל המרכזית כפר חב"ד, חזר ל-770. ולקראת שנת הלימודים תשע"ה מונה כ[[ר"מ]] ב[[גמרא|עיונא]] בישיבת תות"ל המרכזית לוד. בהגיעו לגיל נישואין, נשא את ביתו של הרב [[רפאל לוינסון]], שליח הרבי בתל עדשים.

לאחר חתונתו יצא [[שליחות|בשליחות הרבי]] כשליח תורה בעיר [[יבנה]].

כיום, גם משמש כר"מ בישיבת תות"ל המרכזית בלוד, ומנהל את 'מרכז התורה יבנה וחכמיה' ומשפיע קהילת חב"ד ביבנה.

==משפחתו==
*אחיו הרב מנחם מענדל - עפולה עילית.
*אחיו הרב יחיאל יוסף משגיח ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]] - רמת שלמה.
*גיסו הרב אלי ליפש [[משפיע]] ו[[משגיח]] בישבת [[תות"ל לוד]].
*אחיו הרב שניאור זלמן ר"מ בישיבת [[תות"ל אלעד]].
*אחיו הרב שמואל שליח כ"ק אדמו"ר בקניון רחובות.
*גיסו הרב חיים דוד וילהלם משגיח בישבה המרכזית בכפ"ח.
*גיסו הרב ירס קרי"ג.
*גיסו הרב שמואל קוט שליח כ"ק אדמור"ר טהלין,אסטוני'.
*גיסו הרב [[שמואל לוינסון]] - [[שליח]] במגדל העמק.
*גיסו הרב [[יהודה לוינסון]] - נו"נ ב[[ישיבת חח"ל צפת]].
*גיסו הרב ישראל יוסף קוט - [[שליח]] בשכונת קריית חיים המערבית, [[חיפה]].
*גיסו הרב ראובן דיסקין - [[שליח]] בגבעת אלונים [[קריית אתא]].
*גיסו הרב [[שלום דובער לסקר|שלום לסקר]] - ר"מ בשיעור א' ישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
*גיסו הרב אלימלך פרקש - נו"נ ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]] [[ירושלים]].
*גיסו הרב [[שמואל גלוכובסקי]] - רב קהילת 'הצעירים' ברחובות ומנהל אגף ההשתלמויות בבית דין רבני חב"ד.
*גיסו הרב נחום פרידמן.
*גיסו הרב יעקב קופרמן.
*גיסו הרב מנחם מענדל וורצוב

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"נ]]

שלום דובער לסקר

2023-09-07T20:41:29Z

חסידשער: /* משפחתו */

[[קובץ:שלום לסקר.png|ממוזער|הרב לסקר במסירת שיעור תורה בעיר יבנה]]
הרב '''שלום דובער לסקר''' (יליד שנת תש"נ, 1990) הוא ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד]]. בנוסף, משמש כ'שליח תורה' ב[[יבנה]].
==תולדות חייו==
הרב שלום דובער לסקר נולד ב[[י"ב ניסן]] [[תש"נ]] ב[[שיכון חב"ד בלוד]] לאביו הרב [[אברהם יצחק לסקר]] ואמו מרת צפורה.

בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים המרכזית לוד]] וב[[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]]

לקראת שנת הלימודים תשע"א נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

לאחר שנת שליחות בישיבת תות"ל המרכזית כפר חב"ד, חזר ל-770. ולקראת שנת הלימודים תשע"ה מונה כ[[ר"מ]] ב[[גמרא|עיונא]] בישיבת תות"ל המרכזית לוד. בהגיעו לגיל נישואין, נשא את ביתו של הרב [[רפאל לוינסון]], שליח הרבי בתל עדשים.

לאחר חתונתו יצא [[שליחות|בשליחות הרבי]] כשליח תורה בעיר [[יבנה]].

כיום, גם משמש כר"מ בישיבת תות"ל המרכזית בלוד, ומנהל את 'מרכז התורה יבנה וחכמיה' ומשפיע קהילת חב"ד ביבנה.

==משפחתו==
*אחיו הרב מנחם מענדל - עפולה עילית.
*אחיו הרב יחיאל יוסף משגיח ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]] - רמת שלמה.
*גיסו הרב אלי ליפש [[משפיע]] ו[[משגיח]] בישבת [[תות"ל לוד]].
*אחיו הרב שניאור זלמן ר"מ בישיבת [[תות"ל אלעד]].
*אחיו הרב שמואל שליח כ"ק אדמו"ר בקניון רחובות.
*גיסו הרב חיים דוד וילהלם משגיח בישבה המרכזית בכפ"ח.
*גיסו הרב ירס קרי"ג.
*גיסו הרב שמואל קוט שליח כ"ק אדמור"ר טהלין,אסטוני'.

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"נ]]

יצחק יונה מנדלזון

2023-08-16T13:09:07Z

חסידשער: /* משפחתו */

הרב '''יצחק יונה (יאשק'ע) מנדלזון''' ([[כ"א תמוז]] [[תרפ"ח]]-[[כ"ט סיון]] [[תשפ"ג]]) היה מדריך ותיק ואב בית בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שהשפיע על אלפי תלמידים, והיה מזקני [[חסידי חב"ד]] בארץ הקודש.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"א תמוז]] [[תרפ"ח]] ב[[ירושלים]] לאביו ר' [[פנחס צבי מנדלזון]]{{הערה|1=[
https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/13_100.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}} ולאמו מרת אסתר באשא בת ר' יעקב משה מיכל מרק.

כילד למד בתלמוד תורה עץ חיים, וכנער למד ב[[ישיבת תורת אמת]] [[ירושלים]].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה רבקה בת צבי וחנה לאה שכטר{{הערה|נפטרה ב[[ד' תשרי]] [[תשע"ה]].}}.

לאחר נישואיו יצא לשליחות מטעם הרבי לישיבת תות"ל ב[[לוד]] ובשנת [[תש"י]] החל לשמש כמדריך בישיבה וכאב בית, תפקיד אותו מילא ברציפות 65 שנה עד שנת [[תשע"ה]], אז פרש מהתפקיד{{הערה|1=[https://col.org.il/news/91628 דיווח באתר COL].}}.

זכה להותיר חותם חסידי עמוק ולהשריש הנהגות חסידיות בקרב אלפי התלמידים שעברו בישיבה לאורך השנים{{הערה|1=[https://test.col.org.il/news/91730 תלמידים כותבים על ההשפעה שהשפיע עליהם] {{COL}}}}.

נפטר ב[[כ"ט סיון]] [[תשפ"ג]] בגיל 94, ונטמן בבית העלמין [[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].

==לקריאה נוספת==
*[[שבועון בית משיח]] 1365
*[[שבועון כפר חב"ד]] 2014

==משפחתו==
*גיסו הרב [[זאב דב הלפרין(סנדריה)]]-ירושלים
*בנו, ר' יוסף מנדלזון - לוד
*בנו, ר' יעקב משה מנדלזון - בני ברק
*בנו, ר' [[דובער מנדלזון|בערק'ה מנדלזון]] - [[כפר חב"ד]]
*בנו, ר' שניאור זלמן מנדלזון - משלוחי הרבי בוינה
*בתו, מרת פייגה ציפורה רעיית ר' [[שלמה יהודה ויגלר]] - לוד (נפטרה בי"ב תמוז תשע"ב)
*בתו מרת חיה בריינא פייגנסון - משלוחי הרבי בטקסס
*בתו מרת פרומה רייזל ריבקין - כפר חב"ד
*בתו מרת נחמה ביילא, רעיית הרב [[ברוך מרגליות]] - משפיע בישיבת תומכי תמימים לוד
*בתו, מרת דינה מלכה מנדלסון - לוד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מנדלזון, יצחק יונה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:משפחת מנדלסון]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]

יצחק יונה מנדלזון

2023-08-16T13:08:24Z

חסידשער: /* משפחתו */

הרב '''יצחק יונה (יאשק'ע) מנדלזון''' ([[כ"א תמוז]] [[תרפ"ח]]-[[כ"ט סיון]] [[תשפ"ג]]) היה מדריך ותיק ואב בית בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שהשפיע על אלפי תלמידים, והיה מזקני [[חסידי חב"ד]] בארץ הקודש.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"א תמוז]] [[תרפ"ח]] ב[[ירושלים]] לאביו ר' [[פנחס צבי מנדלזון]]{{הערה|1=[
https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/13_100.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}} ולאמו מרת אסתר באשא בת ר' יעקב משה מיכל מרק.

כילד למד בתלמוד תורה עץ חיים, וכנער למד ב[[ישיבת תורת אמת]] [[ירושלים]].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה רבקה בת צבי וחנה לאה שכטר{{הערה|נפטרה ב[[ד' תשרי]] [[תשע"ה]].}}.

לאחר נישואיו יצא לשליחות מטעם הרבי לישיבת תות"ל ב[[לוד]] ובשנת [[תש"י]] החל לשמש כמדריך בישיבה וכאב בית, תפקיד אותו מילא ברציפות 65 שנה עד שנת [[תשע"ה]], אז פרש מהתפקיד{{הערה|1=[https://col.org.il/news/91628 דיווח באתר COL].}}.

זכה להותיר חותם חסידי עמוק ולהשריש הנהגות חסידיות בקרב אלפי התלמידים שעברו בישיבה לאורך השנים{{הערה|1=[https://test.col.org.il/news/91730 תלמידים כותבים על ההשפעה שהשפיע עליהם] {{COL}}}}.

נפטר ב[[כ"ט סיון]] [[תשפ"ג]] בגיל 94, ונטמן בבית העלמין [[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].

==לקריאה נוספת==
*[[שבועון בית משיח]] 1365
*[[שבועון כפר חב"ד]] 2014

==משפחתו==
*גיסו הרב [[זאב דב הלפרין]]-ירושלים
*בנו, ר' יוסף מנדלזון - לוד
*בנו, ר' יעקב משה מנדלזון - בני ברק
*בנו, ר' [[דובער מנדלזון|בערק'ה מנדלזון]] - [[כפר חב"ד]]
*בנו, ר' שניאור זלמן מנדלזון - משלוחי הרבי בוינה
*בתו, מרת פייגה ציפורה רעיית ר' [[שלמה יהודה ויגלר]] - לוד (נפטרה בי"ב תמוז תשע"ב)
*בתו מרת חיה בריינא פייגנסון - משלוחי הרבי בטקסס
*בתו מרת פרומה רייזל ריבקין - כפר חב"ד
*בתו מרת נחמה ביילא, רעיית הרב [[ברוך מרגליות]] - משפיע בישיבת תומכי תמימים לוד
*בתו, מרת דינה מלכה מנדלסון - לוד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מנדלזון, יצחק יונה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:משפחת מנדלסון]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]

דב קוק (לוד)

2023-08-16T12:45:21Z

חסידשער: /* תולדות חיים */

[[קובץ:הרב דוב קוק - לוד.png|250px|ממוזער|שמאל]]
הרב '''דב קוק''' (יליד שנת [[תש"מ]], 1979) הינו ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד|תומכי תמימים המרכזית בלוד]] ו[[אגף עליה בצעירי חב"ד|שליח לדוברי רוסית]] בלוד.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תש"מ]] לאביו הרב [[אליהו קוק]] ולאמו זהבה גולדה בת הרב [[משה אקסלרוד]].

למד בצעירותו בישיבת "[[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים-ראשון לציון]]" שעברה קודם לכן ל[[כפר חב"ד]], שם שימש אביו כמנהל וכ[[משפיע]]. בהמשך למד [[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד|בישיבה המרכזית בכפר חב"ד]].

לאחר נישואיו עם בת הרב [[יוסף גרוזמן]] יצא לשליחות הרבי בעיר חרקוב באוקראינה. ב[[תש"ע]] חזר לישראל והחל לנהל את 'בית חב"ד שערי עליה' לדוברי רוסית בעיר לוד, בראשות הרב [[אברהם חזן]].

בשנת [[תשע"ז]] מונה לשמש כ[[ר"מ]] בש"ב בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד]].

{{קצרמר|אישים}}

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה: אישים בלוד]]
[[קטגוריה:משפחת קוק]]

שלום דובער לסקר

2023-08-16T12:43:43Z

חסידשער: /* תולדות חייו */

שלום דובער לסקר

2023-08-16T12:42:47Z

חסידשער: /* משפחתו */

עיגול

2023-04-18T19:34:09Z

חסידשער: /* העיגול בתורת הקבלה */

{{מקורות}}
'''עיגול''' הוא התחום הממלא את הצורה הגאומטרית - ה'''מעגל'''.

המאפיין הייחודי בעיגול, שהמרחק ממרכז העיגול שווה בכל נקודה במעגל.

== העיגול בתורת [[הקבלה]] ==
בנוגע ל[[תורת הקבלה]] קיים המושג של [[עיגולים ויושר]] וכדוגמה ל[[מקיף]] ולאין סוף. המושג מובא בספרי [[האריז"ל]] ללא הסבר, אך ב[[תורת החסידות]] מובאים הסברים על מהותם של העיגולים{{הבהרה|ומה היא ההסבר?}}.

== העיגול בחסידות ==
העיגול משמש כדוגמא נפוצה ובסיסית ביותר בהבנת ענינים [[רוחניות|רוחניים]] שלמעלה המופשטים מ[[גשמיות]], כ[[משל]].

כמו כן העיגול הוא צורה בסיסית ב[[בריאת העולם|בריאה]], ומקובל כי "אין ריבוע ממעשה בראשית", כל הנבראים הגשמיים בצבא השמים, [[כדור הארץ]] ה[[שמש]] וה[[ירח]] כולם עגולים. ב[[אור החיים]] על [[פרשת בראשית]] מבואר כי סיבת הדבר היא מכיון שכל ה[[נברא]]ים [[כלות הנפש|כלתה נפשם]] ל[[הבורא|בוראם]], ולכן יש הכרח שה[[חיות]] הטמונה בכל הנבראים תהיה קרובה במידה שווה בכל חלקי העיגול - ל[[מאציל]] העליון, וזו היא אחיזת הנבראים וקיומם.

== העיגול בענייני הגאולה ==
בנוגע להשגה בגדלות ה' שתהיה ב[[ימות המשיח]] משמש העיגול כדוגמא, שכמו שענינו של העיגול הוא שאין לו סוף, כך ההשגה בגדלות ה' תהיה באופן של "מחול לצדיקים", כמחול שהוא עגול ואין לו סוף, מכיון שה[[התבוננות]] ב[[אלוקות]] "הנה אלקינו זה" על ידי ברואיו ונבראיו הנפלאים אין לה סוף, וכאשר אדם מגיע לדרגה מסוימת הרי שהדרגה שלמעלה ממנה נחשבת לגביו כ"אלקות" שאינה מושגת וכן הלאה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=1b329f2a-47d5-4707-97c8-6372ed700443&st=%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A2+%D7%A9%D7%99%D7%A9+%D7%A9%D7%9D&pgnum=176 התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ג'].}}.

==בתרבות החסידית==
המסורת החסידית מספר על סטודנט צעיר ששאל את [[הרבי]] בפגישת [[יחידות]] לצורך מה על האדם להאמין באלוקים, ומה הדבר יועיל לו בחייו האישיים. הרבי הוציא ממגירת השולחן דף ועט וביקש מהסטודנט לשרטט עיגול מדוייק. לאחר מספר נסיונות כושלים, הרבי נתן לסטודנט מחוגה ובעזרתה הוא הצליח בקלות לשרטט עיגול שלם וסימטרי.

לאחר שהצליח, הרבי הסביר לו שהמחוגה היא הדוגמה הטובה ביותר, שכאשר לאדם יש ציר מרכזי יציב סביבו הוא פועל ויוצר - הוא מצליח להגשים את רצונותיו ולהתקיים על פי מסלול חיים מסודר, אך בלא האמונה הדבר קשה עד בלתי אפשרי.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:טבע הבריאה]]

המבשר

2023-04-18T19:04:31Z

חסידשער: /* תוכן העיתון */

[[קובץ:המבשר.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל העיתון]]
'''המבשר''' הוא עיתון חרדי, שהוקם על ידי ר' [[מאיר פרוש]], המייצג את דעתם והשקפותיהם של קהילות חסידיות רבות.
==רקע==
בשנת [[תשס"ח]] ניסה הרב מאיר פרוש להתמודד על תפקיד ראש עיריית ירושלים לאחר פרישתו של ראש העיר הקודם מר אורי לופליאנסקי, ואף זכה לתמיכה גורפת בקרב ציבור שומרי התורה ומצוות בעיר וחסידות חב"ד בפרט, אך נכשל באחוזים בודדים בעקבות תככים פוליטיים מצד עסקני חסידות מסוימת. בהמשך לכך, הקים את עיתון 'המבשר' על מנת לזכות לייצוג וסיקור הולם ומאוזן בתקשורת החרדית.

==תוכן העיתון==
העיתון יוצא מדי יום ומביא ידיעות חדשותיות. לאורך השבוע מצורפים מוספים שונים, כגון "שבועי" העוסק בעניינים פוליטיים וכלליים, "קהילות" בנושאים היסטוריים ועוד.

עורך העיתון עד לאחר פסח ה'תשפ"ג הוא חסיד חב"ד, [[בנימין ליפקין]] הכותב טור יומי ראשי בעיתון, העוסק בכל נושא העומד על הפרק ובו מביע פעמים רבות את דעתו של הרבי בנושאים העומדים על הפרק.

בעיתון זה זוכה חסידות חב"ד לייצוג הולם בכל נושא וענין, ובמוספי העיתון ישנם לעיתים קרובות כתבות על חסידי חב"ד{{הערה|כך לדוגמה לקראת חג הפסח תשע"ז יצא לאור מוסף 'מסך הברזל' המתאר בהרחבה את פעולותיהם של רבותינו נשיאינו ותלמידיהם ברוסיה.}}.

==קישורים חיצוניים==

*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45537 היומון "המבשר"] בסקירה מקיפה על תורת הרבי בברכת החמה בכלל, ועל הספר [[החמה וברכתה]] בפרט.
*אברהם ויינשטוק, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=72505 לומדות וחסידות]''', בתוך מוסף 'שטייגען' של עיתון המבשר לרגל [[חג השבועות]] [[תשע"ד]] {{שטורעם}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=51421 הספריה החסידית הגדולה בעולם]''' - 'המבשר' בכתבה מרתקת על ספריית ליובאוויטש - {{אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61948 כמעיין המתגבר] יצחק שטיינר, כתבת פרופיל על הרב ש ד וולפא בעיתון המבשר{{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכר רבי חיים נאה מתוך עיתון 'המבשר'].
*שמעון טיקוצקי, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68790 ספר הזכרונות]''', ראיון עם הרב טוביה בלוי בשבועון המבשר, ב[[אתר שטורעם]] - ז' בשבט תשע"ד
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54077 כתבה בעיתון 'המבשר' לאחר פטירת הרב חיים אשכנזי] {{תמונה}}
*{{קישור שטורעם|77955|news|'שבעה' לרב אשכנזי: 'המבשר' בכתבת ענק|מערכת שטורעם|ג' בשבט תשע"ה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עיתונים]]

הלל רבינוביץ'

2023-04-18T18:46:16Z

חסידשער: /* משפחתו */

{{אין תמונה}}
הרב '''אלטער הלל רבינוביץ'''' ([[ט"ז סיון]] [[תרצ"ב]] – [[י"ז שבט]] [[תשע"ה]]) היה ראש ישיבה ו[[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט"ז סיון]] [[תרצ"ב]] לאביו הרב [[שמואל בן ציון רבינוביץ']], מעסקני חב"ד בעיר העתיקה. בעת הברית נקרא על שם סבו החסיד הרב הלל רבינוביץ ([[הלל חייקין]]){{הערה|נפטר שלושה חודשים קודם לכן, ב[[י"ב אדר|י"ב אדר ראשון]] [[תרצ"ב]].}}.

עוד בצעירותו נבחן אצל הראב"ד דירושלים הרב [[ישראל יצחק רייזמן]] על שלוש מסכתות, והפגין בהם בקיאות. כשניסה הראב"ד להקשות עליו והחל לשאול אותו שאלות מתוך פירושי רבי עקיבא איגר על המסכת - הצליח לענות בשלימות על כל מה שנשאל.

בהיותו נער צעיר נפל למשכב, וכמענה על בקשת הברכה של אביו, שיגר [[אדמו"ר הריי"צ]] [[סידור תורה אור]] כסגולה לרפואה.

בימי [[מלחמת השחרור]] נמנה על התמימים שלמדו בישיבה החב"דית [[מדרש שמואל]] שנקראה על שם [[אדמו"ר המהר"ש]], ועם סיום המלחמה עבר יחד עם משפחתו להתגורר בשכונת 'קטמון', שם עזר לאביו בניהול ישיבת ערב לבחורים נושרים, ולאחר שאביו נפטר בפתאומיות מילא את מקומו על אף גילו הצעיר, וניהל את הישיבה בהצלחה רבה.

===בראשות ישיבת תורת אמת===
לאחר נישואיו עם רעייתו חווה גיטל{{הערה|נפטרה בח' מנחם אב תשע"א.}}, הצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ובהמשך אף מונה לכהן כראש ישיבה, תפקיד אותו מילא במשך מספר שנים.

בפעם הראשונה [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] ב[[חודש אלול]] [[תשכ"ט]], ובלילה הראשון בו שהה בחצר הרבי והתקיימו [[יחידות|יחידויות פרטיות]], ביקש הרבי מהמזכיר ר' [[בנימין קליין]] להכניס לתור גם את ר' הלל, וכאשר נכנס לחדר הרבי עיכב אותו הרבי באופן חריג במשך ארבעים דקות, בו בזמן שלשאר האנשים שנכנסו ליחידות הוקצבה דקה אחת בלבד. בהמשך החודש ציין הרבי פעמיים את היותו ראש ישיבת תורת אמת, פעם אחת היה זה כאשר הכניסו לרבי את רשימת אלו שנכנסו ליחידות והרבי הוסיף את התואר לצד שמו, ובפעם השניה היה זה בעת ה[[התוועדות]] במוצאי ראש השנה, כאשר הרבי ביקש ש"הרב הלל רבינוביץ ראש ישיבת תורת אמת" ינגן את השיר [[פרזות תשב ירושלים (ניגון)|פרזות תשב ירושלים]].

מאז פטירת אביו, מילא את מקומו בחזרת מאמרי חסידות ברבים מידי שבת, תפקיד בו שימש במשך למעלה מ-60 שנה.

===פטירתו===
נפטר בשיבה טובה בגיל 83 ביום שישי [[י"ז שבט]] [[תשע"ה]]{{הערה|גם אביו וסבו נפטרו ביום שישי, והיה בכך גילוי [[רוח הקודש]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] שהורה לסבו ללמוד [[משניות]] בעל פה, כי כאשר נפטרים ביום שישי ולא מספיקים לטמון את הגופה לפני כניסת השבת, ה[[נשמה]] חוזרת במשך כל השבת את [[אותיות]] המשניות בעל פה.}} ונטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים]] שבירושלים.

==משפחתו==
*בנו, ר' שמואל רבינוביץ' - רמת שלמה, ירושלים
*בנו, יוסף , ירושלים
*בנו, ר' [[שמעון רבינוביץ']] - יו"ר [[וועד כפר חב"ד]]
*בנו, ר' ישראל רבינוביץ' - קנדה (נפטר בכ"א סיון תשע"ו)
*בנו, ר' אברהם יצחק רבינוביץ' - שליח הרבי ליישוב מבשרת ציון
*בתו, מרת חנה שטרובך - בני ברק (נפטרה בי"א ניסן תשע"ג)
*בתו, מרת לאה פרידמן - ירושלים
*בתו, מרת דבורה הלפרין - ירושלים
*בתו, מרת בת שבע שפיצר - ירושלים

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|78291|news|היו ימים: הרב הלל רבינוביץ' בישיבת תורת אמת|כתב שטורעם|י"ז בשבט תשע"ה}}

==לקריאה נוספת==
*מאיר סגל, '''משימה עלומה בשדה התעופה''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1594 - שבת פרשת משפטים, שבט תשע"ה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רבינוביץ', הלל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מדרש שמואל]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]

כפר חב"ד (שבועון)

2023-04-18T18:41:10Z

חסידשער: /* מוספים קבועים */

[[קובץ:לוגו כפר חב"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו השבועון]]
[[קובץ:כפר.jpg|PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער השבועון משנת [[תשנ"ג]]]]
'''שבועון כפר חב"ד''' הינו גיליון שבועי [[חב"ד]]י היוצא לאור מידי שבוע ומופץ בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם.

==הקמה ומטרות==
ה[[עיתון]] החל להופיע כגיליון פנימי דו-שבועי של היישוב [[כפר חב"ד]] והגליון הראשון יצא לאור ב[[ו' תמוז]] [[תש"מ]].

מטרת הקמת העיתון, מוסברת בדבר המערכת לגיליון הראשון:

לשמש כצינור להעברת מידע מהנשמע בכפר חב"ד, בימה להחלפת דיעות בקשר לפיתוח הגשמי של הכפר ולשגשוג הרוחני:

"זה זמן רב מורגש בכפר חסרונו של איזשהו 'עתון' פנימי, אשר מתפקידו לשמש הן כצינור להעברת מידע על כל הנעשה ונשמע בכפרנו, שבעזרת ה', התרחב והתפתח בממדים ניכרים בשנים האחרונות.

והן כדי שישמש 'בימה' להחלפת דעות ורעיונות הקשורים לפיתוח ה'גשמי' של הכפר, וכמובן בכל מה שקשור לפיתוח ושגשוגו הרוחני של הכפר ותושביו.

מסיבות אלו החלטנו – קבוצת אברכים – להוציא 'דו שבועון' בלתי תלוי, שישתדל – בעזרתכם כמובן – להשיג מטרות אלו" {{הערה| כפר חב"ד גיליון 1 עמוד 2.}}

==התפתחות==

כעבור 12 גליונות הורחבה הפצתו לכל הארץ על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

בשנת [[תשס"ב]] החל לצאת בנוסף לשבועון מוסף חדשות בשם "חדשות חב"ד". בשנת [[תשס"ד]] עבר העיתון מתיחת פנים והפך למגזין צבע מלא. בשנת [[תשס"ו]] שינה השבועון את פניו עם הצטרפותו של [[דוד רוטנברג]], שפיצל את תוכני העיתון לכמה מוספים: הנושאים התורניים רוכזו במוסף "אספקלריא", נושאים לנשים רוכזו במוסף "משפחה חסידית" ובמגזין "כפר חב"ד" התפרסמו כתבות. את מקומו של רוטנברג, החליף ב[[תשס"ז]] [[שניאור זלמן רודרמן]], עיתונאי וסופר, שמילא את תפקידו בעיתון עד סוף שנת [[תשס"ח]].

בסוף [[תשס"ח]] עבר העיתון משבר כלכלי ובמשך שבועיים לא יצא לאור. במאמץ להבריא את השבועון, פיטרה ההנהלה חלק ניכר מהעובדים, ואיחדה שוב את חלקי העיתון למגזין אחד (מלבד 'משפחה חסידית' - המגזין לנשים){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע לשני חלקים] {{שטורעם}}}}.

בשנת [[תשס"ט]], מונה [[ישראל ברוד]] למנכ"ל העיתון, במטרה לבצע תוכנית הבראה מקיפה לעיתון ולגייס כספים לתשלום חובותיו. בשנת [[תש"ע]] פנתה הנהלת העיתון לשלוחי חב"ד בעולם לסייע בביסוס העיתון ובתוכניות ההתפתחות שלו. בתחילת [[תשע"ב]], העיתון הפסיק את הופעתו{{הערה|1=מנחם כהן, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=66581 מנכ"ל עיתון 'כפר-חב"ד': "זה לא גימיק ולא תרגיל"], {{חב"ד און ליין}}.}} למשך כחמישה שבועות{{הערה|שם=חידוש|1=חיים ברון,[https://col.org.il/news/67229 לאחר למעלה מחודש: שבועון 'כפר-חב"ד' יודפס השבוע], חיים ברון, [https://col.org.il/news/67287 שבועון 'כפר-חב"ד' הודפס; לפני כולם: צפו בעמוד השער] {{חב"ד און ליין}}.}}. בחודש [[אייר]] [[תשע"ב]] פרש ישראל ברוד מניהול העיתון לאחר שדאג לכיסוי חלק מחובות העיתון.

בסוף שנת [[תשע"ב]] מונה ר' [[מנחם כהן]]{{הערה|שבמשך שנים רבות ערך את אתר האינטרנט [[COL]]}} לעורך 'כפר חב"ד'. מנחם כהן החל לערוך את העיתון לצדו של העורך הראשי אהרן דב הלפרין. בשנת [[תשע"ד]] מונה יוסף לוין לסמנכ"ל הסחר בעיתון. שבועיים לאחר הגעתו, חזר להופיע מוסף הנשים של חב"ד 'משפחה חסידית' בעריכת הגב' רחל הלפרין. בשנת [[תשע"ח]] החל העיתון להוציא ירחון לנערות,בשילוב עם ארגון בנות חב"ד, בשם 'לִבנות'{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הפתעה_כפר_חבד_ובנות_חבד_משיקים_מגזין_חדש_לנערות_111716.html חב"ד און ליין]}}. זמן קצר לאחר מכן, החל להוציא העיתון מוסף חדשות שבועי על דפי עיתון ובפורמט טבלואיד. בשנת [[תשע"ט]] שינה מגזין הנשים 'משפחה חסידית' את פניו באופן עיצובי, ושמו הוחלף ל'נשי'. כן נוספו בתקופה זו לחבילה השבועית גם [[גליון התקשרות]] היוצא לאור על ידי [[צא"ח]]. בעבר היה מצורף מוסף חודשי בשם 'הוראה ומשפט' שהופק על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] ב[[רחובות]].
כיום שוכנים משרדי העיתון בבניין [[770 בכפר חב"ד]].

==הוראות הרבי==
לרגל צאת גיליון ה-2000, הפיקו מערכת כפר חב"ד קליפים ובהם חברי המערכת מביעים השערתם כי הרבי קרא את העיתון כל שבוע וראה כל מילה ואפילו מודעה, מצד שני בתוך המידע הנזכר, נרמז כי למעשה הרבנית היא שקראה את העיתון. ולמעשה אין מידע עובדתי על כך שהרבי קרא את העיתון מידי שבוע. ויותר מכך במשך עשור מאז הקמת העיתון ועד צאת הגיליון ה-500, הרבי לא שלח אגרות למערכת העיתון, ובאותן שנים הרבי שלח אגרות לרוב למוסדות ארגונים רבנים ואישים.

לאורך שנות קיומו של העיתון, ליווה הרבי את הוצאתו לאור בעשרות הוראות והדרכות כך לפי זכרונות העורך הרב אהרן דב הלפרין{{הערה|חלקן פורסמו על ידי העורך במדור מיוחד במלאת עשרים שנה לנתינתן, תחת השם 'מאחורי הקלעים, במוסף [http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר] ובכפר חב"ד גיליון 2000 עמוד 77}} . אם כי רוב התיעודים הם עדויות בעל פה משוחזרות לאחר שנים רבות, ולעומתו החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] העלה פקפוקים במשך השנים על תיאורי העורך מהקירובים של הרבי, ובחלק מהמקרים אף פרך לחלוטין את עובדות המקרה {{הערה| מאמריו אלו פורסמו בסיפורים וגלגוליהם באתר שטורעם ע"ה, וכעת זמינים באתר כרמים (מאמרי הרב מונדשיין)}}. יש מספר תיעודים בכתב ובהם הוראות מהרבי או המזכירות ולגיליון ה-500 שיגר הרבי אגרת ברכה לעיתון. בעת הגהת המכתב, השמיט הרבי את המילים "שבועון חסידי חב"ד". לסיבת ההשמטה ניתנו מספר פרשנויות.

על פי דברי עורך העיתון, הרב [[אהרן דב הלפרין]], התבטא הרבי על העיתון "השופר שלי", אמיתות שמועה זו שנויה במחלוקת{{הערה|1=ביטוי זה הוזכר בכתב לראשונה בגיליון מספר 770 בשנת תשנ"ו, ויש שמערערים על נכונותו. החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] [http://www.emes.co.il/2013/08/1500.html כתב על כך בבלוג שלו] {{קישור שבור|[[ל' בשבט]] [[תשפ"ב]] וכעת המאמר זמין באתר כרמים [https://www.kramim.info/article/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94-1500-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93/75233643]}}.}}.

==יחי בשער העיתון==

העיתון היה ראש חץ בפרסום זהות הרבי כמשיח - בעיתון פורסמו מאמרים וכתבות רבות המבססים את אמונת החסידים והעולה מדברי הרבי, כי הרבי הוא המשיח ועומד להתגלות. בעיתון פורסמו מאמרים וראיונות עם הרב [[יואל כהן]], ומשפיעים אחרים, אשר הבהירו את חשיבות זהות הגואל כדי לבסס האמונה. כך גם פורסמו כתבות מגזיניות נרחבות על הפעילות בענייני משיח ו'יחי' של [[צעירי אגודת חב"ד]], [[ניידות חב"ד]], האגודה למען הגאולה האמיתית בראשות הרב [[זמרוני ציק]].
כתב העת הראשון שהחל לצאת עם ההכרזה בשערו: {{יחי}} בעקבות עידוד הרבי והמשיך להיכנס כך אל הקודש פנימה מידי שבוע. אולם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] הסיר העיתון את ההכרזה, בניגוד להוראת רבני חב"ד{{הערה|למרות [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93.jpg מכתב] שהוציא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] ובו הוא מבקש שלא להוריד את ההכרזה; גם הרבנים [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]] ו[[יוסף הכט|הכט]] התנגדו בתוקף להסרה. לאחר כשבועיים, קיבלה ההורדה גיבוי מחלק מחברי [[בית דין רבני חב"ד]] - ראה בספר "[[תומת ישרים תנחם]]".}}.

==ביקורת==

ביקורות שונות פורסמו אודות שבועון כפר חב"ד ותכניו, ומהם שהתרחבו לפולמוסים ומאמרים תקיפים וחריפים במיוחד:

* מבצע משיח - בשנים תנש"א-תשנ"ד, לצד תמיכת רבנים ועסקנים בקו המוביל של כפר חב"ד בענייני משיח, היו מי שביקרו את כפר חב"ד על שמוביל קו נחרץ וחלקו נרחב יותר מהוראות הרבי.
* לאחר ג' תמוז - לאחר ג' תמוז כפר חב"ד הפסיק לפרסם 'יחי', הפסיק לפרסם את זהות הגואל, והצניע את כל ענייני משיח וגם לא איפשר לכותבים והמרואיינים הקבועים להתבטא אודות הרבי כמשיח, וכך כותבים בכירים כמו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], נטשו את העיתון.
* ביקורת היסטורית - החוקר הרב [[שמואל קראוס]], פירסם ב[[בית משיח]] עשרות מאמרים חריפים במיוחד, ובהם תמה וגם תוקף פרסומים שונים בכפר חב"ד.
* ביקורת מחקרית - החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]], פירסם מאמרים היסטוריים ומחקריים בכפר חב"ד, אמנם בתקופות אחרות נמנע מלכתוב, ואדרבה תקף בחריפות המצאת סיפורים ובמיוחד מעשי מופת מהרבי, תמה פומבית באתר שטורעם, אודות 'מענות' מהרבי, שלדעתו לא היו, ועוד.

== הנהלת העיתון במשך השנים ==
*הרב [[אהרון דוב הלפרין]], המייסד העורך והבעלים. ובמשך השנים מינה מנהלים בפועל, והיו ארגונים אשר היו קשורים לעיתון כמו צעירי אגודת חב"ד ואגודת חסידי חב"ד.

ארגונים ואישים הקשורים להנהלת העיתון במשך השנים:
* [[אגודת חסידי חב"ד]]
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] (בשנותיו הראשונות).
[[קובץ:מכתב 500 מוקטן.jpg|ממוזער|שמאל|200px|מכתב שכתב הרבי לרגל הגיליון ה500 של השבועון]]
*הרב [[יצחק מאיר סוסובר]], ממנהלי העיתון (בשנותיו הראשונות).
*ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]], מנהל בין השנים [[תשמ"ב]] - [[תשמ"ז]].
*ר' [[בנימין נחום זילברשטרום]].
*ר' [[חיים גלינסקי]].
*ר' [[ישראל ברוד]], מוציא לאור בין השנים [[תשס"ט]]-[[תשע"ב]].
*ר' [[רמי שרעבי]]

==מערכת העיתון==
*עורך ראשי: הרב [[אהרון דוב הלפרין]].
*עורך משנה: ר' [[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]].
* מנהל פיננסי וגרפיקאי: [[רמי שרעבי]]

*השתתפו בעבר בעריכה וניהול במערכת הוותיקה:
*הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב [[טוביה בלוי]], הרב [[משה מרינובסקי]]

*כותבים קבועים במשך השנים: הרב [[אברהם מייזליש]], הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסי אליטוב]], הרב [[מנחם זיגלבוים]], הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], הרב [[שאול שמעון דויטש]] הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], הרב [[משה מרינובסקי]], [[חיים נקר]], הרב [[יוסף הרטמן]], ר' [[זלמן רודרמן]], ר' [[יצחק יהודה הולצמן]], ר' [[שבתי ויינטראוב]], ר' [[בנימין ליפקין]], הרב [[חנניה יוסף איזנבך]], הרב [[משה אורנשטיין]], הרב [[ישראל אלפנביין]], הרב [[אליהו וולף]], הרב [[מרדכי צבי ליברוב]] (צ. מר דרור), ר' [[שלמה ריזל]], ר' [[מענדי קורטס]], מאיר סגל, חיים גיל, ר' [[שלום אברהם מגידמן]], ר' [[מנחם ברונפמן]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[מיכאל טייב]], הת' [[שלום דובער לאופר]], ר' [[ישראל אלפרוביץ']], ר' [[ישראל שוחט]] ועוד.

==אופי התכנים==
אופי התכנים בכפר חב"ד בשנים האחרונות, הוא בעיקר אקטואלי-חב"די, לצד תכנים אקטואליים כלליים והם תופסים חלק נכבד ממוסף החדשות.

==מוספי העיתון==
מלבד מגזין כפר חב"ד עצמו, מוציא הגליון מוספים נלווים, חלקם לקראת מועדים מיוחדים, וחלקם יוצאים לאור באופן קבוע עבור קהל יעד ספציפי.

===מוספים קבועים===
[[קובץ:קינדערלאך.jpg|ממוזער|שמאל|שער מוסף קינדערלאך]]
*'''נשי''' (לשעבר 'משפחה חסידית' - מוסף לנשים בעריכת גברת רחל הלפרין רעייתו של ר' [[אהרון דב הלפרין|אהרון דב]] עורך העיתון),בעריכת פראדי ברוד בן 48 עמודים.
*'''קינדערלאך''' - מוסף לילדים שהיה מופק על ידי מערכת '[[לדורות - בית הוצאה לאור|לדורות]]', בשנת תשע"ה הופסק ההסכם עם לדורות והחל לצאת על ידי מערכת העיתון, בן 16 עמודים. בשנת [[תשפ"א]] עבר מתיחת פנים ושדרוג עיצובי והוגדל משמעותית{{הערה|1=[http://www.ledorot.co.il/contentManagment/uploadedFiles/images/kinderlach_07.pdf קינדערלאך 7] - גליון לדוגמה באתר הוצאת 'לדורות'.}}.
*'''לבנות''' - מוסף חודשי לבנות חב"ד הבוגרות, בן 50 עמודים, ומופק על ידי מערכת העיתון וארגון 'בנות חב"ד'.
*'''כפר חב"ד - החדשות''' - מוסף חדשות בפורמט עיתונות החדשות, היוצא מידי שבוע ומסקר את חדשות חב"ד ובכלל ארץ ובעולם, בן 16 עמודים.
*'''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''' - החל משנת [[תשע"ט]] מצורף לשבועון אחר שבמשך 25 שנה הופץ בנפרד.

*'''[[מגזין נשמה]]''', מגזין חודשי בן 48 עמודים שמופץ בבתי חב"ד בישראל. בשיתוף [[צעירי אגודת חב"ד]].

===מוספים קבועים שיצאו לאור בעבר===
*'''פנסאים צעירים''' - עלון שבועי של ארגון ה[[פנסאים]]. צורף לשבועון כפר חב"ד ב[[אדר]] [[תשפ"א]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128443 החל מסוף השבוע: מגזיני הילדים של חב"ד מתאחדים ויופיעו יחד] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''אספקלריא''' - מוסף תורני בעריכת הרב [[משה מרינובסקי]] (יצא לאור בין השנים תשס"ז{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24510 מהשבוע - כפר חב"ד מחולק לארבעה מגזינים] - אתר col.}}-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע] - שטורעם.}}).
*'''חדשות חב"ד''' - בעריכת ר' יצחק הולצמן (יצא לאור בין השנים תשס"ז-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד}}, כיום בתוך המגזין).
*'''הוראה ומשפט - ליובאוויטש''' - מוסף חודשי העוסק בנושאי דיני ממונות אקטואליים בתורת רבותינו נשיאנו, יו"ל על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] בראשותו של הרב [[מאיר אהרון]].

===מוספי נושא מיוחדים===
*'''[[תשרי]] בליובאוויטש''' - קובץ עזר לאורחים ב[[770|בית חיינו]], בו הובא מידע בסיסי כגון זמני התפילות עם הרבי, מספרי טלפון נצרכים, ודרכי הנסיעה ליעדים מרכזיים, בליווי תיאור כללי של אירועי [[חודש תשרי]] (יצא לאור בין השנים תשמ"ו-תשנ"ד).
*'''זרעו בחיים''' - יצא לאור לקראת ג' תמוז תשס"ו{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21160 תמונת השער של הגליון] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''לתקן עולם''' - מוסף מיוחד לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס"ז]].
*'''לצייר פני רבו''' - סיפורם של חמישה ציירים שהתקרבו לרבי (פסח, תשע"ג).
*'''יומנים מחודש תשרי''' - חמישה יומנים מ[[חודש תשרי]] במחיצת הרבי שנכתבו על ידי זקני החסידים, בפרסום ראשון ([[תשרי]] תשע"ד).
*'''בצאתו''' - מסע מקיף על יציאות הרבי מחוץ ל-[[770]], [[חג הסוכות]] [[תשפ"א]], בעריכת [[שלום מגידמן]]
*'''ברכוש גדול''' - הגבירים של חב"ד ליובאוויטש לאורך השנים וקשריהם עם הרבי, חג הפסח תשפ"א, בעריכת [[מענדי קורטס]]
*'''ויילחם מלחמות השם''' - שש המלחמות שהוביל הרבי למען ביצור חומות היהדות, חג סוכות תשפ"ב
*'''גלובל''' - מגזין עסקים וכלכלה - תשפ"ב.
*'''מאכל הרפואה''' - הקשר של הרבי עם עולם הרפואה - פסח תשפ"ב, בעריכת מענדי קורטס.
*'''בית המלכות''' - הבית של הרבי - סוכות [[תשפ"ג]], בעריכת מענדי קורטס.
*'''אור זרוע''' - 80 שנה לספר ה[[יום יום]] - [[י"ט כסלו]] [[תשפ"ג]], בעריכת [[מענדי קורטס]].
*'''הרב חדקוב''' - 30 שנה לפטירת המזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרחמ"א חדקוב]] - פסח תשפ"ג, בעריכת מענדי קורטס.

==לקריאה נוספת==
*'''עיתוף שזקף את קומתו החסידי של הציבור''', יצחק יהודה, שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 500 ע' 79-85.

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.kcm.co.il/ האתר הרשמי]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1v0cA1r5dq71gLCGEsdWeEyxGu6aLG3d0 חלק מגליונות 1-790], בתיקיית דרייב
* '''[http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר]''' מוסף כפר חב"ד הסוקר את יחסו המיוחד של הרבי אל העיתון
* הרב [[אהרן דב הלפרין]], [https://col.org.il/news/59041 תגלית: גיליון "כפר חב"ד" שהוקדש לרב הליטאי מבני-ברק...], באתר [[חב"ד און ליין]], י"ט טבת ה'תשע"א {{COL}}
* שניאור דייטש, [https://col.org.il/news/125902 החסיד שיחזר: "אילו הייתי יודע מה יגרמו דבריי, לא הייתי מעז"], באתר [[חב"ד און ליין]], ב' אב ה'תש"פ {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/129480 אשת התקשורת הישראלית: כפר חב"ד הוא העיתון הטוב בישראל]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/144570 סיפורו של עיתון 'כפר חב"ד': הקליפ שפתח את האירוע החגיגי] {{*}} [https://col.org.il/news/144571 כך ליווה הרבי את שבועון "כפר חב"ד" • כשהמעורבים משחזרים]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבועונים חב"דים]]
[[קטגוריה:שבועון כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]

כפר חב"ד (שבועון)

2023-04-18T18:27:06Z

חסידשער: /* התפתחות */

[[קובץ:לוגו כפר חב"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו השבועון]]
[[קובץ:כפר.jpg|PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער השבועון משנת [[תשנ"ג]]]]
'''שבועון כפר חב"ד''' הינו גיליון שבועי [[חב"ד]]י היוצא לאור מידי שבוע ומופץ בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם.

==הקמה ומטרות==
ה[[עיתון]] החל להופיע כגיליון פנימי דו-שבועי של היישוב [[כפר חב"ד]] והגליון הראשון יצא לאור ב[[ו' תמוז]] [[תש"מ]].

מטרת הקמת העיתון, מוסברת בדבר המערכת לגיליון הראשון:

לשמש כצינור להעברת מידע מהנשמע בכפר חב"ד, בימה להחלפת דיעות בקשר לפיתוח הגשמי של הכפר ולשגשוג הרוחני:

"זה זמן רב מורגש בכפר חסרונו של איזשהו 'עתון' פנימי, אשר מתפקידו לשמש הן כצינור להעברת מידע על כל הנעשה ונשמע בכפרנו, שבעזרת ה', התרחב והתפתח בממדים ניכרים בשנים האחרונות.

והן כדי שישמש 'בימה' להחלפת דעות ורעיונות הקשורים לפיתוח ה'גשמי' של הכפר, וכמובן בכל מה שקשור לפיתוח ושגשוגו הרוחני של הכפר ותושביו.

מסיבות אלו החלטנו – קבוצת אברכים – להוציא 'דו שבועון' בלתי תלוי, שישתדל – בעזרתכם כמובן – להשיג מטרות אלו" {{הערה| כפר חב"ד גיליון 1 עמוד 2.}}

==התפתחות==

כעבור 12 גליונות הורחבה הפצתו לכל הארץ על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

בשנת [[תשס"ב]] החל לצאת בנוסף לשבועון מוסף חדשות בשם "חדשות חב"ד". בשנת [[תשס"ד]] עבר העיתון מתיחת פנים והפך למגזין צבע מלא. בשנת [[תשס"ו]] שינה השבועון את פניו עם הצטרפותו של [[דוד רוטנברג]], שפיצל את תוכני העיתון לכמה מוספים: הנושאים התורניים רוכזו במוסף "אספקלריא", נושאים לנשים רוכזו במוסף "משפחה חסידית" ובמגזין "כפר חב"ד" התפרסמו כתבות. את מקומו של רוטנברג, החליף ב[[תשס"ז]] [[שניאור זלמן רודרמן]], עיתונאי וסופר, שמילא את תפקידו בעיתון עד סוף שנת [[תשס"ח]].

בסוף [[תשס"ח]] עבר העיתון משבר כלכלי ובמשך שבועיים לא יצא לאור. במאמץ להבריא את השבועון, פיטרה ההנהלה חלק ניכר מהעובדים, ואיחדה שוב את חלקי העיתון למגזין אחד (מלבד 'משפחה חסידית' - המגזין לנשים){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע לשני חלקים] {{שטורעם}}}}.

בשנת [[תשס"ט]], מונה [[ישראל ברוד]] למנכ"ל העיתון, במטרה לבצע תוכנית הבראה מקיפה לעיתון ולגייס כספים לתשלום חובותיו. בשנת [[תש"ע]] פנתה הנהלת העיתון לשלוחי חב"ד בעולם לסייע בביסוס העיתון ובתוכניות ההתפתחות שלו. בתחילת [[תשע"ב]], העיתון הפסיק את הופעתו{{הערה|1=מנחם כהן, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=66581 מנכ"ל עיתון 'כפר-חב"ד': "זה לא גימיק ולא תרגיל"], {{חב"ד און ליין}}.}} למשך כחמישה שבועות{{הערה|שם=חידוש|1=חיים ברון,[https://col.org.il/news/67229 לאחר למעלה מחודש: שבועון 'כפר-חב"ד' יודפס השבוע], חיים ברון, [https://col.org.il/news/67287 שבועון 'כפר-חב"ד' הודפס; לפני כולם: צפו בעמוד השער] {{חב"ד און ליין}}.}}. בחודש [[אייר]] [[תשע"ב]] פרש ישראל ברוד מניהול העיתון לאחר שדאג לכיסוי חלק מחובות העיתון.

בסוף שנת [[תשע"ב]] מונה ר' [[מנחם כהן]]{{הערה|שבמשך שנים רבות ערך את אתר האינטרנט [[COL]]}} לעורך 'כפר חב"ד'. מנחם כהן החל לערוך את העיתון לצדו של העורך הראשי אהרן דב הלפרין. בשנת [[תשע"ד]] מונה יוסף לוין לסמנכ"ל הסחר בעיתון. שבועיים לאחר הגעתו, חזר להופיע מוסף הנשים של חב"ד 'משפחה חסידית' בעריכת הגב' רחל הלפרין. בשנת [[תשע"ח]] החל העיתון להוציא ירחון לנערות,בשילוב עם ארגון בנות חב"ד, בשם 'לִבנות'{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הפתעה_כפר_חבד_ובנות_חבד_משיקים_מגזין_חדש_לנערות_111716.html חב"ד און ליין]}}. זמן קצר לאחר מכן, החל להוציא העיתון מוסף חדשות שבועי על דפי עיתון ובפורמט טבלואיד. בשנת [[תשע"ט]] שינה מגזין הנשים 'משפחה חסידית' את פניו באופן עיצובי, ושמו הוחלף ל'נשי'. כן נוספו בתקופה זו לחבילה השבועית גם [[גליון התקשרות]] היוצא לאור על ידי [[צא"ח]]. בעבר היה מצורף מוסף חודשי בשם 'הוראה ומשפט' שהופק על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] ב[[רחובות]].
כיום שוכנים משרדי העיתון בבניין [[770 בכפר חב"ד]].

==הוראות הרבי==
לרגל צאת גיליון ה-2000, הפיקו מערכת כפר חב"ד קליפים ובהם חברי המערכת מביעים השערתם כי הרבי קרא את העיתון כל שבוע וראה כל מילה ואפילו מודעה, מצד שני בתוך המידע הנזכר, נרמז כי למעשה הרבנית היא שקראה את העיתון. ולמעשה אין מידע עובדתי על כך שהרבי קרא את העיתון מידי שבוע. ויותר מכך במשך עשור מאז הקמת העיתון ועד צאת הגיליון ה-500, הרבי לא שלח אגרות למערכת העיתון, ובאותן שנים הרבי שלח אגרות לרוב למוסדות ארגונים רבנים ואישים.

לאורך שנות קיומו של העיתון, ליווה הרבי את הוצאתו לאור בעשרות הוראות והדרכות כך לפי זכרונות העורך הרב אהרן דב הלפרין{{הערה|חלקן פורסמו על ידי העורך במדור מיוחד במלאת עשרים שנה לנתינתן, תחת השם 'מאחורי הקלעים, במוסף [http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר] ובכפר חב"ד גיליון 2000 עמוד 77}} . אם כי רוב התיעודים הם עדויות בעל פה משוחזרות לאחר שנים רבות, ולעומתו החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] העלה פקפוקים במשך השנים על תיאורי העורך מהקירובים של הרבי, ובחלק מהמקרים אף פרך לחלוטין את עובדות המקרה {{הערה| מאמריו אלו פורסמו בסיפורים וגלגוליהם באתר שטורעם ע"ה, וכעת זמינים באתר כרמים (מאמרי הרב מונדשיין)}}. יש מספר תיעודים בכתב ובהם הוראות מהרבי או המזכירות ולגיליון ה-500 שיגר הרבי אגרת ברכה לעיתון. בעת הגהת המכתב, השמיט הרבי את המילים "שבועון חסידי חב"ד". לסיבת ההשמטה ניתנו מספר פרשנויות.

על פי דברי עורך העיתון, הרב [[אהרן דב הלפרין]], התבטא הרבי על העיתון "השופר שלי", אמיתות שמועה זו שנויה במחלוקת{{הערה|1=ביטוי זה הוזכר בכתב לראשונה בגיליון מספר 770 בשנת תשנ"ו, ויש שמערערים על נכונותו. החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] [http://www.emes.co.il/2013/08/1500.html כתב על כך בבלוג שלו] {{קישור שבור|[[ל' בשבט]] [[תשפ"ב]] וכעת המאמר זמין באתר כרמים [https://www.kramim.info/article/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94-1500-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93/75233643]}}.}}.

==יחי בשער העיתון==

העיתון היה ראש חץ בפרסום זהות הרבי כמשיח - בעיתון פורסמו מאמרים וכתבות רבות המבססים את אמונת החסידים והעולה מדברי הרבי, כי הרבי הוא המשיח ועומד להתגלות. בעיתון פורסמו מאמרים וראיונות עם הרב [[יואל כהן]], ומשפיעים אחרים, אשר הבהירו את חשיבות זהות הגואל כדי לבסס האמונה. כך גם פורסמו כתבות מגזיניות נרחבות על הפעילות בענייני משיח ו'יחי' של [[צעירי אגודת חב"ד]], [[ניידות חב"ד]], האגודה למען הגאולה האמיתית בראשות הרב [[זמרוני ציק]].
כתב העת הראשון שהחל לצאת עם ההכרזה בשערו: {{יחי}} בעקבות עידוד הרבי והמשיך להיכנס כך אל הקודש פנימה מידי שבוע. אולם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] הסיר העיתון את ההכרזה, בניגוד להוראת רבני חב"ד{{הערה|למרות [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93.jpg מכתב] שהוציא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] ובו הוא מבקש שלא להוריד את ההכרזה; גם הרבנים [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]] ו[[יוסף הכט|הכט]] התנגדו בתוקף להסרה. לאחר כשבועיים, קיבלה ההורדה גיבוי מחלק מחברי [[בית דין רבני חב"ד]] - ראה בספר "[[תומת ישרים תנחם]]".}}.

==ביקורת==

ביקורות שונות פורסמו אודות שבועון כפר חב"ד ותכניו, ומהם שהתרחבו לפולמוסים ומאמרים תקיפים וחריפים במיוחד:

* מבצע משיח - בשנים תנש"א-תשנ"ד, לצד תמיכת רבנים ועסקנים בקו המוביל של כפר חב"ד בענייני משיח, היו מי שביקרו את כפר חב"ד על שמוביל קו נחרץ וחלקו נרחב יותר מהוראות הרבי.
* לאחר ג' תמוז - לאחר ג' תמוז כפר חב"ד הפסיק לפרסם 'יחי', הפסיק לפרסם את זהות הגואל, והצניע את כל ענייני משיח וגם לא איפשר לכותבים והמרואיינים הקבועים להתבטא אודות הרבי כמשיח, וכך כותבים בכירים כמו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], נטשו את העיתון.
* ביקורת היסטורית - החוקר הרב [[שמואל קראוס]], פירסם ב[[בית משיח]] עשרות מאמרים חריפים במיוחד, ובהם תמה וגם תוקף פרסומים שונים בכפר חב"ד.
* ביקורת מחקרית - החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]], פירסם מאמרים היסטוריים ומחקריים בכפר חב"ד, אמנם בתקופות אחרות נמנע מלכתוב, ואדרבה תקף בחריפות המצאת סיפורים ובמיוחד מעשי מופת מהרבי, תמה פומבית באתר שטורעם, אודות 'מענות' מהרבי, שלדעתו לא היו, ועוד.

== הנהלת העיתון במשך השנים ==
*הרב [[אהרון דוב הלפרין]], המייסד העורך והבעלים. ובמשך השנים מינה מנהלים בפועל, והיו ארגונים אשר היו קשורים לעיתון כמו צעירי אגודת חב"ד ואגודת חסידי חב"ד.

ארגונים ואישים הקשורים להנהלת העיתון במשך השנים:
* [[אגודת חסידי חב"ד]]
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] (בשנותיו הראשונות).
[[קובץ:מכתב 500 מוקטן.jpg|ממוזער|שמאל|200px|מכתב שכתב הרבי לרגל הגיליון ה500 של השבועון]]
*הרב [[יצחק מאיר סוסובר]], ממנהלי העיתון (בשנותיו הראשונות).
*ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]], מנהל בין השנים [[תשמ"ב]] - [[תשמ"ז]].
*ר' [[בנימין נחום זילברשטרום]].
*ר' [[חיים גלינסקי]].
*ר' [[ישראל ברוד]], מוציא לאור בין השנים [[תשס"ט]]-[[תשע"ב]].
*ר' [[רמי שרעבי]]

==מערכת העיתון==
*עורך ראשי: הרב [[אהרון דוב הלפרין]].
*עורך משנה: ר' [[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]].
* מנהל פיננסי וגרפיקאי: [[רמי שרעבי]]

*השתתפו בעבר בעריכה וניהול במערכת הוותיקה:
*הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב [[טוביה בלוי]], הרב [[משה מרינובסקי]]

*כותבים קבועים במשך השנים: הרב [[אברהם מייזליש]], הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסי אליטוב]], הרב [[מנחם זיגלבוים]], הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], הרב [[שאול שמעון דויטש]] הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], הרב [[משה מרינובסקי]], [[חיים נקר]], הרב [[יוסף הרטמן]], ר' [[זלמן רודרמן]], ר' [[יצחק יהודה הולצמן]], ר' [[שבתי ויינטראוב]], ר' [[בנימין ליפקין]], הרב [[חנניה יוסף איזנבך]], הרב [[משה אורנשטיין]], הרב [[ישראל אלפנביין]], הרב [[אליהו וולף]], הרב [[מרדכי צבי ליברוב]] (צ. מר דרור), ר' [[שלמה ריזל]], ר' [[מענדי קורטס]], מאיר סגל, חיים גיל, ר' [[שלום אברהם מגידמן]], ר' [[מנחם ברונפמן]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[מיכאל טייב]], הת' [[שלום דובער לאופר]], ר' [[ישראל אלפרוביץ']], ר' [[ישראל שוחט]] ועוד.

==אופי התכנים==
אופי התכנים בכפר חב"ד בשנים האחרונות, הוא בעיקר אקטואלי-חב"די, לצד תכנים אקטואליים כלליים והם תופסים חלק נכבד ממוסף החדשות.

==מוספי העיתון==
מלבד מגזין כפר חב"ד עצמו, מוציא הגליון מוספים נלווים, חלקם לקראת מועדים מיוחדים, וחלקם יוצאים לאור באופן קבוע עבור קהל יעד ספציפי.

===מוספים קבועים===
[[קובץ:קינדערלאך.jpg|ממוזער|שמאל|שער מוסף קינדערלאך]]
*'''נשי''' (לשעבר 'משפחה חסידית') - מוסף לנשים בעריכת גברת רחל הלפרין (רעייתו של ר' [[אהרון דב הלפרין|אהרון דב]] עורך העיתון), בן 48 עמודים.
*'''קינדערלאך''' - מוסף לילדים שהיה מופק על ידי מערכת '[[לדורות - בית הוצאה לאור|לדורות]]', בשנת תשע"ה הופסק ההסכם עם לדורות והחל לצאת על ידי מערכת העיתון, בן 16 עמודים. בשנת [[תשפ"א]] עבר מתיחת פנים ושדרוג עיצובי והוגדל משמעותית{{הערה|1=[http://www.ledorot.co.il/contentManagment/uploadedFiles/images/kinderlach_07.pdf קינדערלאך 7] - גליון לדוגמה באתר הוצאת 'לדורות'.}}.
*'''לבנות''' - מוסף חודשי לבנות חב"ד הבוגרות, בן 50 עמודים, ומופק על ידי מערכת העיתון וארגון 'בנות חב"ד'.
*'''כפר חב"ד - החדשות''' - מוסף חדשות בפורמט עיתונות החדשות, היוצא מידי שבוע ומסקר את חדשות חב"ד ובכלל ארץ ובעולם, בן 16 עמודים.
*'''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''' - החל משנת [[תשע"ט]] מצורף לשבועון אחר שבמשך 25 שנה הופץ בנפרד.

*'''[[מגזין נשמה]]''', מגזין חודשי בן 48 עמודים שמופץ בבתי חב"ד בישראל. בשיתוף [[צעירי אגודת חב"ד]].

===מוספים קבועים שיצאו לאור בעבר===
*'''פנסאים צעירים''' - עלון שבועי של ארגון ה[[פנסאים]]. צורף לשבועון כפר חב"ד ב[[אדר]] [[תשפ"א]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128443 החל מסוף השבוע: מגזיני הילדים של חב"ד מתאחדים ויופיעו יחד] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''אספקלריא''' - מוסף תורני בעריכת הרב [[משה מרינובסקי]] (יצא לאור בין השנים תשס"ז{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24510 מהשבוע - כפר חב"ד מחולק לארבעה מגזינים] - אתר col.}}-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע] - שטורעם.}}).
*'''חדשות חב"ד''' - בעריכת ר' יצחק הולצמן (יצא לאור בין השנים תשס"ז-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד}}, כיום בתוך המגזין).
*'''הוראה ומשפט - ליובאוויטש''' - מוסף חודשי העוסק בנושאי דיני ממונות אקטואליים בתורת רבותינו נשיאנו, יו"ל על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] בראשותו של הרב [[מאיר אהרון]].

===מוספי נושא מיוחדים===
*'''[[תשרי]] בליובאוויטש''' - קובץ עזר לאורחים ב[[770|בית חיינו]], בו הובא מידע בסיסי כגון זמני התפילות עם הרבי, מספרי טלפון נצרכים, ודרכי הנסיעה ליעדים מרכזיים, בליווי תיאור כללי של אירועי [[חודש תשרי]] (יצא לאור בין השנים תשמ"ו-תשנ"ד).
*'''זרעו בחיים''' - יצא לאור לקראת ג' תמוז תשס"ו{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21160 תמונת השער של הגליון] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''לתקן עולם''' - מוסף מיוחד לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס"ז]].
*'''לצייר פני רבו''' - סיפורם של חמישה ציירים שהתקרבו לרבי (פסח, תשע"ג).
*'''יומנים מחודש תשרי''' - חמישה יומנים מ[[חודש תשרי]] במחיצת הרבי שנכתבו על ידי זקני החסידים, בפרסום ראשון ([[תשרי]] תשע"ד).
*'''בצאתו''' - מסע מקיף על יציאות הרבי מחוץ ל-[[770]], [[חג הסוכות]] [[תשפ"א]], בעריכת [[שלום מגידמן]]
*'''ברכוש גדול''' - הגבירים של חב"ד ליובאוויטש לאורך השנים וקשריהם עם הרבי, חג הפסח תשפ"א, בעריכת [[מענדי קורטס]]
*'''ויילחם מלחמות השם''' - שש המלחמות שהוביל הרבי למען ביצור חומות היהדות, חג סוכות תשפ"ב
*'''גלובל''' - מגזין עסקים וכלכלה - תשפ"ב.
*'''מאכל הרפואה''' - הקשר של הרבי עם עולם הרפואה - פסח תשפ"ב, בעריכת מענדי קורטס.
*'''בית המלכות''' - הבית של הרבי - סוכות [[תשפ"ג]], בעריכת מענדי קורטס.
*'''אור זרוע''' - 80 שנה לספר ה[[יום יום]] - [[י"ט כסלו]] [[תשפ"ג]], בעריכת [[מענדי קורטס]].
*'''הרב חדקוב''' - 30 שנה לפטירת המזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרחמ"א חדקוב]] - פסח תשפ"ג, בעריכת מענדי קורטס.

==לקריאה נוספת==
*'''עיתוף שזקף את קומתו החסידי של הציבור''', יצחק יהודה, שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 500 ע' 79-85.

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.kcm.co.il/ האתר הרשמי]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1v0cA1r5dq71gLCGEsdWeEyxGu6aLG3d0 חלק מגליונות 1-790], בתיקיית דרייב
* '''[http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר]''' מוסף כפר חב"ד הסוקר את יחסו המיוחד של הרבי אל העיתון
* הרב [[אהרן דב הלפרין]], [https://col.org.il/news/59041 תגלית: גיליון "כפר חב"ד" שהוקדש לרב הליטאי מבני-ברק...], באתר [[חב"ד און ליין]], י"ט טבת ה'תשע"א {{COL}}
* שניאור דייטש, [https://col.org.il/news/125902 החסיד שיחזר: "אילו הייתי יודע מה יגרמו דבריי, לא הייתי מעז"], באתר [[חב"ד און ליין]], ב' אב ה'תש"פ {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/129480 אשת התקשורת הישראלית: כפר חב"ד הוא העיתון הטוב בישראל]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/144570 סיפורו של עיתון 'כפר חב"ד': הקליפ שפתח את האירוע החגיגי] {{*}} [https://col.org.il/news/144571 כך ליווה הרבי את שבועון "כפר חב"ד" • כשהמעורבים משחזרים]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבועונים חב"דים]]
[[קטגוריה:שבועון כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]

מנחם הלפרין (ירושלים)

2023-04-17T19:40:12Z

חסידשער: /* משפחתו */

{{אין תמונה}}
הרב '''מנחם הלפרין''' הוא איש חינוך ותיק חבר קהילת חב"ד ב[[ירושלים]], יו"ר עמותת 'אור החינוך', מרצה קבוע בסמינר [[אור חיה (סמינר)|אור חיה]] בעיר, וחבר הועדה הרוחנית של הארגונים '[[כרמי שלי]]' ו'[[הפנסאים]]'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י"ח שבט]] [[תשל"ב]] לאביו הרב [[זאב דב הלפרין (סנדריה)]] ולאמו מרת זהבה.

בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת רחל, בת ר' משה וציפורה ויינברג מ[[בני ברק]].

לאחר החתונה בשנת ה'תשנ"ה התיישב בב"ב ולאחר מכן ב[[ירושלים]], והחל להתעסק בחינוך.

לאחר מספר שנים של התמקצעות בחינוך, הקים את ארגון 'אור החינוך' העוסק בייעוץ והדרכת הורים, ובפעולות נוספות לחיזוק וקידום החינוך החב"די בארץ הקודש.

כחלק מפעילותו החינוכית, פרסם באופן קבוע עשרות טורים חינוכיים ב[[שבועון כפר חב"ד]] ובבימות נוספות.

עם הקמת סמינר '[[אור חיה (סמינר)|אור חיה]]', הצטרף לצוות המרצים בסמינר, והרצאותיו מוסרטות ומתועדות ועולות באופן קבוע לרשת האינטרנט.

עם התמסדות פעילות '[[הפנסאים]]', הצטרף לוועדה הרוחנית המפקחת על פעילות הארגון, לצד הרב זלמן גופין, ואנשי חינוך נוספים.

בשנת [[תשע"ז]] נמנה על קבוצת המייסדים של הארגון '[[כרמי שלי]]' הפועל למתן סיוע בתחום החינוך של תלמידי ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש.

עם הקמת ביה"ס אור מנחם נט לילדי השלוחים בחבר העמים צורף לכהן כמנהלה.

==משפחתו==
*בנו אברהם יהושוע העשל הלפרין - גן חיים.
*בתו מרת נחמה, רעיית ר' [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תות"ל לוד]].
*חתנו, ר' אפרים פיקרסקי - שליח הרבי באוניברסיטת בר אילן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/143332 ה'קו' שמחולל בשנים האחרונות מהפכה בעולם הישיבות החב"די]''', הרב הלפרין בכינוס מטעם 'כרמי שלי' {{COL}}{{וידאו}}

{{מיון רגיל:הלפרין, מנחם}}
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אנשי חינוך]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ב]]

משתמש:חסידשער/משה אשר אריה ויברג

2023-04-17T19:38:34Z

חסידשער: /* תולדות חיו */

==תולדות חיו==
נולד בי"ד חשון ה'תשי"ג לאביו הרב שמואל ויברג ראש עירית [[בני ברק]] ובן לאדמו"ר מ[[סלונים]] תל אביב ולאמו מרת אסתר מלכה בת הרב אשר אריה אקשטיין הי"ד רב העיר סערד בהונגריה.

ביום הכנסו לעול מצוות בשנת ה'תשכ"ו נתן לו משהו מנוי לחוברת לקו"ש ומני אז נקשרה נפשו לתורת כ"ק אדמו"ר.

למד בישיבות חברון וקול תורה והיה מקורב לבית ישראל מ[[גור]] שהיה דודו זקנו.

בשנת ה'תשל"ה הקים את ביתו אם מרת ציפורה בת הרב פנחס זעליג פיק.

הקים מוכון בשם מעינות בב"ב לבנות שרצו להתקרב ליהדות.

הרים הרבה אנשים מאשפתות.

עד ה' תשפ"ב היה מרצה במכללת [[בית רבקה]].

==משפחתו==
*חתנו הרב [[מנחם הלפרין]]-[[ירושלים]].
* חתנו הרב נפתלי פלס-אלעד.
*בנו הרב אברהם יהשוע העשל-אלעד.
בנו הרב ישראל.

משתמש:חסידשער/משה אשר אריה ויברג

2023-04-17T19:38:08Z

חסידשער: יצירת דף עם התוכן "==תולדות חיו== נולד בי"ד חשון ה'תשי"ג לאביו הרב שמואל ויברג ראש עירית בני ברק ובן לאדמו"ר..."

==תולדות חיו==
נולד בי"ד חשון ה'תשי"ג לאביו הרב שמואל ויברג ראש עירית [[בני ברק]] ובן לאדמו"ר מ[[סלונים]] תל אביב ולאמו מרת אסתר מלכה בת הרב אשר אריה אקשטיין הי"ד רב העיר סערד בהונגריה.
ביום הכנסו לעול מצוות בשנת ה'תשכ"ו נתן לו משהו מנוי לחוברת לקו"ש ומני אז נקשרה נפשו לתורת כ"ק אדמו"ר.
למד בישיבות חברון וקול תורה והיה מקורב לבית ישראל מ[[גור]] שהיה דודו זקנו.
בשנת ה'תשל"ה הקים את ביתו אם מרת ציפורה בת הרב פנחס זעליג פיק.
הקים מוכון בשם מעינות בב"ב לבנות שרצו להתקרב ליהדות.
הרים הרבה אנשים מאשפתות.
עד ה' תשפ"ב היה מרצה במכללת [[בית רבקה]].
==משפחתו==
*חתנו הרב [[מנחם הלפרין]]-[[ירושלים]].
* חתנו הרב נפתלי פלס-אלעד.
*בנו הרב אברהם יהשוע העשל-אלעד.
בנו הרב ישראל.

יוסף יצחק פיקרסקי

2023-04-17T19:17:30Z

חסידשער: /* משפחתו */

{{אין תמונה}}
הרב '''יוסף יצחק פיקרסקי''' (יליד שנת [[תשי"ג]], 1953) הינו מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] מנהל בית חב"ד בכיכר המדינה ומשלוחי הרבי ב[[תל אביב]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ו' בשבט]] [[תשי"ג]] ב[[ברוקלין]] לאביו הרב [[יחיאל מיכל פיקרסקי]] ולאמו מרת רישא לבית בונין מ[[קלימוביץ']], אחות הרה"ח [[אלכסנדר בונין]]/בן-נון.

בשנת [[תשל"ו]] נשא את רעייתו אסתר בת הרב [[צבי הירש חיטריק]].

נבחר על ידי הרבי להימנות על קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], וב[[כ"ז שבט]] [[תשל"ז]] הגיע יחד עם חברי הקבוצה{{הערה|[[שלום דובער ברוד]], [[יוסף הכט]], [[יוסף יצחק וולוסוב]], [[יוסף יצחק חיטריק]], [[יהודה ירמיה שילדקרויט]].}} ל[[צפת]].

כעבור זמן נשלח על ידי הרבי לעיר [[תל אביב]] והיה השליח הראשון בעיר (שם פעלו משפחת אשתו, נכדת הרב [[אליעזר קרסיק]]).

עם הקמת '[[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]]', צורף כחבר הועדה לצד השלוחים הרב [[זושא אלפרוביץ']], הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]].

הרב פיקרסקי פועל יחד עם זוגתו בהפצת מעיינות החסידות ועוסק בקירוב תושבי העיר לשמירת תורה ומצוות. גברת פיקרסקי הקימה ומנהלת את מדרשיית "פנימיות" ב[[רמת אביב]], [[תל אביב]] המיועד לבנות חו"ל המעוניינות ללמוד בארץ ישראל.

בשנת [[תשע"ח]] הקים בכיכר המדינה בצפון תל אביב בית חב"ד גדול ופעיל הכולל בית הכנסת עם תפילות ושיעורי תורה מדי יום ביומו. התוועדויות, בדיקת תפילין ומזוזות ועוד.

לפרנסתו, מנהל את חברת 'סיטרה' העוסקת במסחר באבני חן.

==משפחתו==
;בניו
*ר' מנחם מענדל פיקרסקי-רעננה.
*ר' חיים אליעזר פיקרסקי-פתח תקווה.
*ר' אלכסנדר אהרון פיקרסקי-שליח באטלנטה.
*ר' שניאור זלמן פיקרסקי-שליח בתל אביב.
*ר' שלום דובער פיקרסקי-[[קראון הייטס]].
*ר' אברהם אבא פיקרסקי-[[רמת שלמה]] [[ירושלים]].
*ר' אפרים פיקרסקי-שליח באוניברסיטת בר אילן.
*ר' יחיאל מיכל פיקרסקי-שליח בטאלין אסטוניה.
*ר' שמואל פיקרסקי-כפ"ח.
;חתניו
*ר' יוחנן גולדמן, שליח בפילדלפיה.
*ר' ישראל סטאון, שליח במנהטן.
*הרב יוסף לוסטיג, מנהל [[ישיבת בית דוד שלמה|ישיבת חב"ד בניו הייבן]].
;אחיו
*הרב '''[[אלכסנדר זיסל פיקרסקי]]''' - חבר מערכת [[אוצר החסידים]], [[קראון הייטס]].
*הרב '''[[אפרים פיקרסקי]]''' - מנהל [[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]] במשך עשרות שנים, ומצוות ה'חוזרים'.
*הרב '''[[אברהם אבא פיקרסקי]]'''.
;גיסיו
*(בעל אחותו) הרב '''[[ישראל רובין]]'''. שליח הרבי באולבני ניו יורק.
* (אח אשתו) הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] מצפת.
* (אח אשתו) הרב [[אהרן חיטריק]] מקראון הייטס.
*(בעל אחותו) הרב [[גבריאל מרזל]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] - [[צפת]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פיקרסקי, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]

מנחם מענדל ליפקין

2023-04-17T19:10:30Z

חסידשער: יצירת דף עם התוכן "==תולדות חיו== הרב מנחם מענדל ליפקין נולד לאביו הסופר הרב בנימין ליפקין ולאימו מרת נחמה..."

==תולדות חיו==
הרב מנחם מענדל ליפקין נולד לאביו הסופר הרב [[בנימין ליפקין]] ולאימו מרת נחמה דינה בת הרב שלמה ויגלר בכ"א אייר ה'תשנ"ו.
למד בישבת [[תות"ל לוד]] וב[[תות"ל כפ"ח]].
לאחר חתןנתו בשנת ה'תשע"ט עם אשתו בת הרב [[מנחם הלפרין (ירושלים)]] עבר לגור בשכונת [[רמת שלמה]] [[ירושלים]].
בשנת ה'תש"פ התמנה ל[[ר"מ]] בישיבת תות"ל לוד.

==משפחתו==
*גיסו הרב אברהם יהושוע העשל הלפרין-גן חיים.
*גיסו הרב אפרים פיקארסקי-שליח כ"ק אדמו"ר באוניברסיטת בר אילן.
*אחיו הרב יהושוע מרדכי ליפקין-ביתר עילית .
*אחיו הרב שולם-נחל"ה.

חסידות סלונים

2023-04-17T18:41:13Z

חסידשער: /* היסטוריה */

{{לעריכה}}
[[קובץ:סלאנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים רבינוביץ]], השליח בעיר בריסק, עם האדמו"ר מסלאנים.]]

'''חסידות סלונים''' (ב[[אידיש|שפת המקור]]: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה במערב רוסיה הלבנה בדור החמישי של החסידות, כענף של חסידות קוברין{{הערה|רבי משה מקוברין היה ממשיכו של רבי נח מלעכוויטש, ממשיך דרכו של אביו רבי מרדכי, תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]] תלמיד רבי [[אהרן מקרלין]] תלמידו של [[המגיד ממעזריטש]].}} שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס בשנת [[תרי"ח]]. משנת [[תשמ"א]] מחולקת החסידות לשתי חצרות הפועלות שתיהן ב[[ירושלים]], האחת בהנהגתו של רבי [[שמואל ברזובסקי]] והשניה בראשות רבי [[אברהם וינברג]], והן כוללות יחד כאלפיים בתי אב.

==היסטוריה==
חסידות סלונים נוסדה בשנת ה'[[תרי"ח]] (1858), כאשר לאחר פטירתו של רבי [[משה מקוברין]] ([[כ"ט בניסן]] ה'תרי"ח), התאחדו חסידים רבים תחת הנהגתו של תלמידו הרב [[אברהם וינברג (הראשון)]] (1804-1883) ומינוהו לאדמו"ר. מאחר שמקום מגוריו היה בעיר סלונים נקראה החסידות שבהנהגתו בשם זה. בדרך כלל הוא מכונה על שם ספרו הידוע, 'יסוד העבודה', העוסק ביסודות ועיקרי ה[[חסידות]]. חיבר כמה חיבורים נוספים בנגלה ובנסתר כגון 'באר אברהם' על התורה, 'חסד לאברהם', העוסק בענייני [[קבלה]], 'באר אברהם' על ה[[מכילתא]] ועוד. נפטר ב[[י"א בחשוון]] ה'[[תרמ"ד]] (1883).

לאחר פטירתו המשיך את דרכו נכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן), רבי [[שמואל וינברג]] (מכונה בקרב החסידים "הדברי שמואל" או ביידיש "דער פאטער", כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמו"רים). הוא כיהן כאדמו"ר במשך 32 שנה עד לפטירתו ב[[י"ט בשבט]] ה'[[תרע"ו]] (1916) בוורשה. מבין אדמו"רי סלונים היה האדמו"ר בקשר הדוק עם [[אדמו"ר הרש"ב]]. האדמו"ר רבי שמואל ויינברג מסלונים ביקר אצל הרבי הרש"ב בכ' בטבת תרס"ב, בקשר ליסוד 'אגודת מחזיקי הדת', ושמו נזכר פעמים רבות באיגרות-קדשו,וגם בהקדמה לקונטרס ומעין.

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב פונה אליו בשורות הבאות {{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב, כרך ג, עמ' שסג}}:
"כבוד הרב הקדוש המפורסם שלשלת היוחסין מגזע אראלים ותרשישים דורש טובת עמו בכל לב ובכל נפש בנש"ק (=בנן של קדושים) כש"ת (=כבוד שם תפארתו) מוהר"ר שמואל שליט"א".

ומתבטא אודותיו {{הערה|שם עמ' שמא; וראה גם 'נשיאי חב"ד ובני דורם' [אה"ק תשל"ב] עמ' 93-91}}:"הרב מסלאנים... עוסק... בדבר החזקת הדת אשר נחיצות הדבר גדול מאד והרבה רבנים נתעוררו בזה בחוזק".

לאחר פטירתו המשיכו את דרכו שני בניו, רבי ישכר לייב (נפטר תרפ"ח), ממשיך דרכו היה רבי אברהם יהושע העשיל וינברג{{הערה|אשר עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ה (1935) והתיישב בתל אביב.}} והאח השני רבי אברהם וינברג (השני) בעל [[הבית אברהם]] (נפטר [[תרצ"ג]]), ממשיך דרכו היה בנו רבי שלמה דוד יהושע וינברג, שנרצח ב[[שואה]].

לאחר [[השואה]] התלכדו חסידי סלונים בארץ ישראל והכתירו כרבם את רבי מרדכי חיים קסטלניץ מסלונים אשר כונה "רבי מוטל דיין". הוא סירב לשמש כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו ב[[י"ב בטבת]] ה'[[תשי"ד]].

לאחר פטירתו בחרו החסידים לאדמו"ר את רבי [[אברהם וינברג]] השלישי (ה"ברכת אברהם"), בנו של רבי נח וינברג (שהיה אחיו של האדמו"ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנים, בהן שיקם את החסידות. היה מבוני החינוך ה[[חרדים|חרדי]] בארץ ישראל ושימש כחבר [[מועצת גדולי התורה]]. נכדתו מרת שרה רחל נישאה לרב [[עזרא בנימין שוחט]] ראש [[ישיבת "אור אלחנן"]] חב"ד בלוס אנג'לס.

עוד בחיי חותנו, ביוזמת עסקני הקהילה, מונה כממלא מקומו - חתנו [[רבי שלום נח ברזובסקי]] שכיהן בעברו כראש ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], לאדמו"ר מסלונים, והוא זכה לפרסום רב בשל סדרת ספריו "נתיבות שלום".

לאחר פטירתו של האדמו"ר הזקן מסלונים, רבי אברהם וינברג, פרשה קבוצה של חסידי סלונים{{הערה|שלא קיבלו את מרותו של רבי שלום נח ברזובסקי היות וראו בהכתרתו בעוד חותנו רבי אברהם בחיים, מעין פגיעה בכבוד החותן, אף שהאחרון כבר היה חולה במשך שנים רבות ובפועל לא שימש בהנהגת הקהילה.}} וקיבלה את מרותו של חתן נכדתו הרב אברהם וינברג האדמו"ר מסלאנים{{הערה|1=ששימש בעברו כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וזמן קצר לאחר שהתמנה כאדמו"ר, ביקר אצל הרבי ב[[י' חשון]] [[תשמ"ג]], ראו [https://col.org.il/news/129294 תיאור הביקור] מפי הרב שמעון אייזנבאך.}}, המתגורר בבני ברק. חסידות זו מכנה את עצמה בשם '''סלאנים''', בשונה לקבוצה האחרת הגדולה יותר, המכנה את עצמה בשם '''סלונים'''.

האדמו"ר רבי שלום-נח ברזובסקי (תרע"ג–תשס"א) שימש יותר משנה ר"מ בישיבת אחי-תמימים בתל-אביב (מניסן ת"ש עד אלול תש"א), וכמה מסמכים הקשורים בעבודתו בקודש זו צולמו בספר 'ממלכת התורה' עמ' 118. בנו, ממשיך דרכו, האדמו"ר רבי שמואל שליט"א, ביקר ב'יחידות' אצל הרבי בחודש שבט תשמ"ג, ולימים גילה טפח מאותה 'יחידות':

"א. במהלך השיחה התבטא הרבי כמה פעמים: "אביכם היה אצלי" [והדבר פלא, כי אאמו"ר בפועל מעולם לא יצא מארץ-הקודש. ולדעתי ההסבר בזה על-פי מה שכתב המגיד מקוזניץ (בפירושו להגדה של פסח, גבורות ישראל, ד"ה ובאותות זה המטה בסופו): "ויש אדם שיוכל להביא אליו נשמת אדם ולדבר עמה הגם שהאדם בחיים חיותו", ומכאן שצדיקים יכולים להיפגש בנפשותיהם גם בלי נוכחות הגוף הגשמי]. {{הערה|הערת מגיש הרשימה מרדכי מנשה לאופר: הרבי עצמו התבטא כגון דא. ראו לדוגמה ברשימת הרה"ג רבי קלמן כהנא – ב'ספר היובל - קרנות צדיק', עמ' תכד): "אף פעם לא היה מר אצלי... אבל לאמיתו של דבר מצוי הוא אצלי... מספריו נמצאים אצלי" (וכדרשת חז"ל "אנכי" – אנא נפשי כתבית יהבית)}}.

ב. נתבקשתי עניין על-טבעי, שאסע למונטריאול וכו', לא ירדתי לסוף דעתו הקדושה – פלא. דברים נסתרים.

ג. נשאלתי מדוע לומדי התורה ועוסקים בעיון וכו' אינם כותבים על ד' הפרקים הראשונים בהלכות יסודי-התורה להרמב"ם, וסיפרתי לרבי כי אאמו"ר (נתיבות שלום חלק א' נתיבי יסודי התורה) כן כתב בזה".

עד כאן מתוכן ה'יחידות'.

עוד סיפר כ"ק האדמו"ר כי אביו היה שולח לרבי כל ספר שהוציא לאור וכן נהג לשגר הזמנות לנישואי צאצאיו.

הנה אחד המכתבים ששלח האדמו"ר בעל 'נתיבות שלום', טרם התמנותו לאדמו"ר, לרבי (באדיבות הספרן של ספריית ליובאוויטש – ר' שלום דובער לוין):

"י"ד סיון תשכ"א

"לכ"ק עטרת תפארת ישראל המנהיג הגדול והקדוש אדמו"ר מלובביץ' שליט"א

"בכל הדרת הכבוד הננו מגישים לכ"ק מתנתנו ספר הק' תורת אבותי שהשקענו הרבה כוחות עד שבעזה"י זכינו להוציא לאור מכתבי-יד ישנים, מאמרי רבות[ינו] הק[דושים] אבות שושלת חסידות סלונים. ותקותנו כי כ"ק ימצא בו דברים קרובים ללבו הטהור, ויעל על שלחן מלאכים מאן מלכי רבנן, והי[ה] זה שכרי.

בכבוד הראוי
שלום נח ברזובסקי".{{הערה|התקשרות, גליון 954. קשרי ליובאוויטש-סלונים.}}

לאחר פטירתו של רבי שלום נח ברזובסקי בז' לחודש אב תש"ס, ממלא את מקומו בנו בכורו האדמו"ר רבי שמואל ברזובסקי מסלונים.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50984 האדמו"ר מסלאנים עם שליח חב"ד]
*רבי [[זלמן לייב אסטולין]] ואדמו"רי סלונים, [http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3135 בית משיח 593]
*התקשרות, גליון 954. קשרי ליובאוויטש-סלונים.
*סיפור על ביקור הרבי הרש"ב בבית המדרש של חסידי סלונים. רשימות דברים, מהדורת תשס"ט, עמ' 166-165.

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

יששכר שלמה ביסטריצקי

2023-04-17T18:23:33Z

חסידשער: /* תולדות חיים */

[[קובץ:ר' שלמה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יששכר שלמה ביסטריצקי (מימין)]]
הרב '''יששכר שלמה ביסטריצקי''' (יליד שנת [[תשל"ז]]) הוא סופר חב"די, [[שליח]] [[הרבי]] ורב העיר המבורג ב[[גרמניה]].

==תולדות חיים==
ר' יששכר שלמה ביסטריצקי נולד בשנת [[תשל"ז]] בעיר [[צפת]] לאביו רב העיר הרב [[לוי ביסטריצקי]]. בילדותו למד במוסדות חב"ד המקומיים בצפת ובבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אהלי תורה בקראון הייטס]], לאחר שגמר את לימודיו בישיבה החל בשנת [[תשנ"ז]] את שנת ה[[קבוצה]] במחיצתו של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]].

לאחר שגמר את שנת הקבוצה נסע הרב ביסטריצקי לשמש כשליח בישיבת [[תומכי תמימים מנצ'סטר]] ב[[אנגליה]] ולאחר שגמר את שליחותו עשה כהוראת [[הרבי]] [[סמיכה לרבנות]] בבית המדרש לרבנים בברלין.

בשנת [[תשס"ד]] עבר הרב שלמה ביסטריצקי עם רעייתו בת הרב [[יוסף יצחק הבלין]] לעיר המבורג ב[[גרמניה]], העיר בה גדל סבו ר' [[לייבל ביסטריצקי]] לשמש כ[[שליח]] [[הרבי]] בעיר.

בתחילת [[חודש חשוון]] [[תשע"ב]] מונה הרב ביסטריצקי לכהן כרב העיר המבורג, מינוי שהסעיר את חב"ד וקיבל שבחים מכל גווני הקשת. ולאחר התמנותו לרבנות העיר המבורג צורף הרב [[שמואל הבלין]] לשלוחי הרבי בהמבורג.

ב[[כ' סיון]], [[תשע"ט]] בחזרתו מפגישה עם ראש העיר הותקף הרב שלמה ביסטריצקי בידי ערבי אנטשימי, ראש העיר שיגר הזדהות עם הרב ביסטריצקי וגינה את המעשה.

כיום הרב ביסטריצקי מפעיל בעיר בית ספר יהודי, כולל, ספריה חסידית, מרכז מבקרים, וסדנאות מיוחדות עבור זקנים.

==ספריו==
*'''אוצר מנהגים יורה דעה''' - ליקוטי מנהגים והראות מרבותינו נשיאנו
*'''מנהגי יארצייט - חב"ד''' ריכוז מנהגי חב"ד ומנהגי הרבי במשך השנים, היכל מנחם, תשס"ד

==קישורים חיצוניים==
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=52620 רב בן 34 שמנחיל מסורת של 5772 שנים ● מיוחד - שטורעם נט] {{שטורעם|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66201 הרב ביסטריצקי הוכתר לרבה של המבורג] {{אינפו}} כ"ב טבת תשע"ב

{{מיון רגיל:ביסטריצקי, יששכר שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ח]]
[[קטגוריה:שלוחים בגרמניה]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:משפחת ביסטריצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ח]]

יוסף יצחק הבלין

2023-04-17T18:21:52Z

חסידשער: /* משפחתו */

[[קובץ:הבלין.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק הבלין]]
הרב '''יוסף יצחק הבלין''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הינו רב קהילת חב"ד ליובאוויטש בשכונת [[רמת שלמה (ירושלים)]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח טבת]] [[תשי"א]] ב[[ירושלים]], לאביו הרב [[דוב אליעזר הבלין]] ולאמו עלקא. סבו, היה הרב [[שלמה זלמן הבלין]], ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בעיר.

בבחרותו למד בישיבת מיר, שם היה מחשובי הבחורים וממקורביו של ראש הישיבה הרב [[נחום פרצוביץ']], בישיבה הוא התקרב לחסידות בלימוד [[תורת החסידות]] בקבוצות של שיעורים בישיבה. במשך תקופה שימש איש הקשר בין הרבי לבין הרב פרצוביץ'{{הערה|ראה ב'קישורים חיצוניים' בערך זה.}}.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא בשנת [[תשל"ב]] עם רעייתו מרת עדינה בת המשגיח בישיבת קמניץ, הרב משה אהרן שטרן, ולאחר חתונתו למד ב[[כולל צמח צדק]] בירושלים העתיקה והיה מעורכי קובץ [[יגדיל תורה (ירושלים)|יגדיל תורה]] שיצא לאור על ידי הכולל.

במשך תקופה כיהן כר"מ בישיבת [[תורת אמת]] בירושלים.

בשנת תשמ"ח היה שותף בייסוד ספריה תורנית בשכונת גאולה בירושלים לעילוי נשמת [[הרבנית חיה מושקא]] יחד עם הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]], הספריה קיבלה לימים את השם "[[היכל מנחם]]" [[ירושלים]], וכיום משמש כעורך ראשי של מכון ההוצאה לאור של הספרים היוצאים לאור על ידי היכל מנחם.

לאחר שהוקמה שכונת [[רמת שלמה]] בשנת [[תשנ"ו]], פעל רבות בביסוס הקהילה שם, ולאחר שנערכו בחירות בינו לבין הרב [[יוסף יצחק אופן]] מי יהיה רב הקהילה ומי המשפיע, נבחר ברוב קולות לרבנות הקהילה בשנת [[תשנ"ז]].

בשנת [[תשס"ג]] יזם את בניית [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונה במודל [[770]].

הרב הבלין הקים את סמינר 'שושנת ירושלים' לבנות מחוץ לארץ בשכונת [[רמת שלמה]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[משה הבלין]] - רב העיר [[קריית גת]] וראש המוסדות, חבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
*חתנו, הרב [[יעקב גולדשמיד]] - [[משגיח]] ראשי ומראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*חתנו הרב [[זושא וולף]] - סופר חסידי, ומנהל סניף חברת המדיה [[jem]] בארץ הקודש.
*חתנו, הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] רב ו[[משפיע]] [[בית הכנסת]] 'גבעת ליובאוויטש' ומנהל מכון ההוצאה לאור של ספרי אביו הרב [[זלמן גופין]].
*בנו הרב [[שניאור זלמן הבלין]] - שליח הרבי בדרזדן, גרמניה.
*חתנו הרב [[יששכר שלמה ביסטריצקי]] - שליח הרבי ורב העיר המבורג, [[גרמניה]].
*בנו הרב [[שמואל הבלין]] - שליח הרבי בברמר, גרמניה.
*בנו הרב [[מנחם מענדל הבלין]] - ראש כולל בחולון וממוסרי השיעורים ב[[מכון הבינני]] שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]].
*חתנו הרב [[דוד בייטש]] - משפיע בישיבות תומכי תמימים לוד וכפר חב"ד.
*בנו הרב אברהם ברוך הבלין - ממנהלי מכון היכל מנחם להפצת המעיינות.

==לקריאה נוספת==
*'''עידן חדש מתחיל''', שבועון כפר חב"ד גליון 1900 עמוד 57

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2169736 הודעה חשובה]''' - הרב הבלין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/601ecd7dbcfda_1612631421.pdf שבענו מטובך]''' קובץ לרגל יום הולדתו ה-70 שנתחבר על ידי בני משפחתו {{PDF}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הבלין, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמת שלמה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

יעקב גולדשמיד

2023-04-17T18:18:01Z

חסידשער: /* תולדות חיים */

[[קובץ:יעקב ויצחק גולשמיד.jpg|ממוזער|הרב יעקב גולשמיד רוקד עם אחיו הר' יצחק גולשמיד שליח הרבי בלונג איילנד נ.י. בחתונת בת הר' עקיבא אחיהם]]
הרב '''יעקב גולדשמיד''', (יליד שנת [[תשכ"ט]] 1969) הוא [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], מרצה ומשפיע בסמינר "שושנת ירושלים". בעבר שימש כרב קהילת חב"ד ב'[[הר נוף]]'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[א' כסלו]] [[תשכ"ט]] לאביו הרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]], בנו של ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]].

בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. ובשנת [[תשמ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]].

בשנת [[תנש"א]] מונה ל[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]], וכעבור תקופה חזר ללמוד ב-770 ושימש כ[[נו"נ]] לבחורי הקבוצה.

לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[יוסף יצחק הבלין]], מונה לשמש כר"מ בישיבת חב"ד מרכז גוטניק ובשנת [[תש"ס]] כראש המכון להכשרת רבנים בכפר חב"ד. בשנת [[תשס"א]] נכנס לשמש כר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד ובמשך הזמן מונה גם ל[[משגיח]] ראשי, עד שבשנת [[תשע"ב]] עזב את ההשגחה כשאת מקומו מחליף הרב אפרים דמיחובסקי, שעד אז שימש כמשגיח [[דא"ח]] בישיבה{{הערה|[https://col.org.il/news/65955 הרב יעקב גולדשמיד יעזוב את תפקידו, יחליף: הרב דמיחובסקי]}}.
בשנת [[תשע"ה]] הוא חזר לשמש כ[[משגיח]] כללי והיה כאחד מראשי הישיבה לצידו של הרב [[אליהו לנדא]].

בשנת תשע"ט, בעקבות שינויים בצוות ההשגחה של הישיבה, עזב את תפקידו כראש ישיבה ובמקומו נתמנה הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].

בשנת [[תשס"ג]] הוכתר כרב קהילת חב"ד ב[[הר נוף]], תפקיד ממנו פרש לאחר כמה שנים מיוזמתו,אבל בכ"ז ממשיך למסור שם שיעורים. כאשר מונה ל[[משפיע]] סמינר לבנות שושנת [[ירושלים]] חב"ד, שבשכונת [[רמת שלמה]].

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=754 ויעקב הלך לדרכו] {{שטורעם}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גולדשמיד, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמת שלמה]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]

מנחם ברוד

2023-04-17T18:07:35Z

חסידשער: /* תולדות חיים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=דובר צעירי אגודת חב"ד|אחר=שליח הרבי ב[[תל אביב]]|ראו=[[מנחם מענדל ברוד]]}}
[[קובץ:מנחם מענדל ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם ברוד]]
הרב '''מנחם מענדל יצחק הלוי ברוד''' (יליד שנת [[תש"כ]]) הינו [[חסיד חב"ד]], עיתונאי, סופר, איש תקשורת ב[[ארץ ישראל]], עורך העלון '[[שיחת השבוע]]' ושימש במשך שנים רבות כדובר ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ריגא]] ב[[ח' כסלו]] [[תש"כ]] לאביו ר' [[ישראל ברוך ברוד]].

בהיותו בגיל חמש עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

[[קובץ:מענדי ברוד בתהלוכה.jpg|ממוזער|הרב ברוד כבחור בשיירת המשאיות שסובבה ברחבי [[ארץ הקודש|הארץ]] ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] שהפיצה את [[מבצעי הרבי]] ו[[ביאת המשיח]] כשעליו הוטלה האחריות לשבת במשאית המובילה ולהכריז ברמקולים את המסר]]
בשנת [[תש"מ]] נסע לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

בשנת [[תשמ"א]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]] שבמהלכה כתב יומן מהמתרחש ב[[חצרות קדשנו]] ולקראת סוף השנה החליט להוציאו כספר{{הערה|שהיה, למעשה, הספר הראשון של יומנים מחצרות קדשנו}} ולאחר שנעזר ביומנים נוספים שכתבו עוד בחורים וכך יצא הספר 'יומן שנת הקהל תשמ"א' לאור ב[[חודש]] [[תשרי]] [[תשמ"ב]]. בשבת [[פרשת וארא]] [[תשמ"ב]] הרבי התייחס בשבת לדיון שהתנהל באחד הקבצים סביב עניין שנכתב ביומן (ההפטרה בשבת מסעי, ראש חודש מנחם אב), כשהרבי מבהיר שאין מקום לכל הדיון, מאחר שלא אמר את ההפטרה כפי שנכתב ביומן אבל אחר כך הרבי אמר, בהתייחס לכותבי היומן ולמתדיינים בקובץ – "אלו שכתבו את הדברים הנ"ל – היתה כוונתם רצויה, ותרווייהו צדיקי נינהו – הן אלו שכתבו את הדברים הנ"ל, והן אלו שדנו והתפלפלו בזה"...". בעת שהותו בחצרות קדשנו באותו זמן מונה לכתב [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] ב[[ארצות הברית]], ומכתבותיו יצאו לאור מספר ספרים (ראה מדור ספריו).

לאחר שנת הקבוצה חזר לארץ הקודש ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]] כשבמקביל הסתובב במשרדי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] והתיידד עם הרב [[משה סלונים]].

[[נישואין|נשא]] את רעייתו מרים ביתו של הרב יצחק רודרמן מ[[פתח תקווה]]. לאחר נישואיו התגורר ב[[בת ים]] בשליחות תחת הרב [[זמרוני ציק]], ולאחר מכן עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשמ"ג]] מונה לעורך הפרסומי של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה לדובר הארגון.

בשנת [[תשמ"ז]] ייסד, תחת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], את העלון השבועי הפופלארי [[שיחת השבוע]] בו הוא כותב את מדור 'דבר העורך' ואת המדור 'גאולה פדיה'.

בשנת [[תשנ"ד]] החל לערוך את הגליון השבועי '[[התקשרות (גליון)|התקשרות]]'.

משנת [[תשס"ד]] כתב למשך תקופה מדור קבוע בגיליון [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] בשם "נקודא בהיכלא", בו הוא ביאר מושגים בתורת [[חסידות חב"ד]] בשפה ברורה וקלה.

בין השנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]] כתב בשבועון [[כפר חב"ד]] טור בשם "לא סוד בברוד".

בשנת [[תשס"ט]] הגיש ברדיו קול חי תוכנית בשם "בקהל חסידים", העוסקת בעולם החסידות, יחד עם סגן מנהל התכניות בתחנה חיים פלאם.

במשך שנים ארוכות שימש כדובר [[צעירי אגודת חב"ד ישראל|צעירי אגודת חב"ד בישראל]].

== ספריו ==
*'''יומן קבוצה תשמ"א''' - הוצאת [[תלמידי התמימים]] [[770]], [[קראון הייטס]], [[תשמ"ב]].
* '''ימות המשיח''' - תיאור על תקופת ה[[גאולה]], על פי מקורות היהדות. פורסם בהמשכים בעלון [[שיחת השבוע]] ([[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]). הוצאת [[מכון ליובאוויטש]] של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[תשנ"ג]], כפר חב"ד. מהדורה שניה ומורחבת בשנת [[תשע"ו]]. מהדורה שלישית בשנת [[תשפ"ב]].
*'''אור חסידי בחושך הסובייטי''' - זכרונות חייו של דודו [[יחזקאל ברוד]], תשנ"ו.
*'''מה ידוע לך על חב"ד''' - תוכנה הפנימי של [[חסידות]] בכלל ו[[חסידות חב"ד]] בפרט. סדרת מאמרים שהתפרסמה ב[[שבועון כפר חב"ד]] ([[תשמ"ב]]-[[תשד"מ]]). הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ט]].
* '''בן י"ג למצוות''' - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשנ"ז]] ותשנ"ט.
* '''צעירי אגודת חב"ד''' - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשס"ד]].
* '''[[נשמה עם עצמה]]''' - הוצאת שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד [[תשס"ה]].
* '''הפצת היהדות במשנת הרבי''', הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשס"ז]].
*'''[[סודות הגאולה]]''', הוצאת מרכז צעירי אגודת חב"ד, [[תשע"א]].
* '''צדיקים למופת''' - שבו ליקט את הסיפורים שפירסם במשך השנים בעיתון [[שיחת השבוע]]
*'''תשובות לשאלות החיים''' - בהוצאת ידיעות אחרונות, [[תשע"ה]]
* '''להבין חסידות''' - מושגי יסוד בעולם המחשבה החסידי, הוצאת 'מעיינותיך' [[תשע"ט]]
*'''מעמקי נשמת''' - ביאורי החסידות לתפילת "נשמת כל חי", הוצאת '[[מעיינותיך]]' [[תש"פ]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74214 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] {{וידאו}} - {{אינפו}} (קישור שבור - כ' סיון תשפ"ב)
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29172 מה שברוד שכח: דברי הרבי על מבצע משיח] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65278 הרב ברוד והעיתונאי מתי טוכפלד משוחחים על האמונה ברבי כמלך המשיח] {{שמע}}
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הסודות_של_הסופרים_החבדיים_פרויקט_מיוחד_83304.html הסודות של הסופרים החב"דיים ● פרויקט] באתר {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/134165 א סוד אין ברוד: הפובליציסט שמשפיע על מיליונים ב-4 שפות]''' {{COL}}

;מאמרי תגובה לדעות שהביע
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=40518 התזה המטלטלת על שופטים נ"א] ● תגובה למאמר הרב ברוד - מתוך [[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=7951 היסח הדעת? / מאמר תגובה] של הרב [[שלמה הלפרן]] - מתוך שבועון בית משיח.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29755 לא תוכל להתעלם] - תגובה מהרב שלמה הלפרן על מאמר של הרב ברוד - מתוך [[שבועון בית משיח]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[אליעזר יעקב ברוד]], רב היישוב כרמי יוסף
*אחיו, הרב חיים בנימין ברוד, שליח הרבי בשכונת גני אביב ב[[לוד]]
*גיסו, הסופר [[זלמן רודרמן]]
*גיסו השליח הרב [[צבי הירש רודרמן]]
*בנו, [[דובי ברוד]] - יועץ חינוכי ומטפל ריגשי, [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, הרב [[שניאור ברוד]] שליח הרבי בעיר ימים [[נתניה]].
*חתנו, הרב לוי יצחק אנגלסמן, שליח הרבי לאי איביזה, ספרד.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ברוד, מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]

שלום דובער לסקר

2023-04-17T17:59:05Z

חסידשער: /* משפחתו */

שלום דובער לסקר

2023-04-17T17:58:43Z

חסידשער: /* משפחתו */

שלום דובער לסקר

2023-04-17T17:56:53Z

חסידשער: /* משפחתו */

שלום דובער לסקר

2023-04-17T16:06:27Z

חסידשער: /* משפחתו */

שלום דובער לסקר

2023-04-17T15:59:05Z

חסידשער: קישורים פנימיים

מנחם הלפרין (ירושלים)

2023-04-16T16:50:18Z

חסידשער: /* תולדות חיים */

{{אין תמונה}}
הרב '''מנחם הלפרין''' הוא איש חינוך ותיק חבר קהילת חב"ד ב[[ירושלים]], יו"ר עמותת 'אור החינוך', מרצה קבוע בסמינר [[אור חיה (סמינר)|אור חיה]] בעיר, וחבר הועדה הרוחנית של הארגונים '[[כרמי שלי]]' ו'[[הפנסאים]]'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י"ח שבט]] [[תשל"ב]] לאביו הרב [[זאב דב הלפרין (סנדריה)]] ולאמו מרת זהבה.

בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת רחל, בת ר' משה וציפורה ויינברג מ[[בני ברק]].

לאחר החתונה בשנת ה'תשנ"ה התיישב בב"ב ולאחר מכן ב[[ירושלים]], והחל להתעסק בחינוך.

לאחר מספר שנים של התמקצעות בחינוך, הקים את ארגון 'אור החינוך' העוסק בייעוץ והדרכת הורים, ובפעולות נוספות לחיזוק וקידום החינוך החב"די בארץ הקודש.

כחלק מפעילותו החינוכית, פרסם באופן קבוע עשרות טורים חינוכיים ב[[שבועון כפר חב"ד]] ובבימות נוספות.

עם הקמת סמינר '[[אור חיה (סמינר)|אור חיה]]', הצטרף לצוות המרצים בסמינר, והרצאותיו מוסרטות ומתועדות ועולות באופן קבוע לרשת האינטרנט.

עם התמסדות פעילות '[[הפנסאים]]', הצטרף לוועדה הרוחנית המפקחת על פעילות הארגון, לצד הרב זלמן גופין, ואנשי חינוך נוספים.

בשנת [[תשע"ז]] נמנה על קבוצת המייסדים של הארגון '[[כרמי שלי]]' הפועל למתן סיוע בתחום החינוך של תלמידי ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש.

עם הקמת ביה"ס אור מנחם נט לילדי השלוחים בחבר העמים צורף לכהן כמנהלה.

==משפחתו==
*בנו אברהם יהושוע העשל הלפרין - גן חיים
*בתו מרת נחמה, רעיית ר' מנחם מענדל ליפקין - ר"מ בישיבת תות"ל המרכזית לוד
*חתנו, ר' אפרים פיקרסקי - שליח הרבי באוניברסיטת בר אילן

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/143332 ה'קו' שמחולל בשנים האחרונות מהפכה בעולם הישיבות החב"די]''', הרב הלפרין בכינוס מטעם 'כרמי שלי' {{COL}}{{וידאו}}

{{מיון רגיל:הלפרין, מנחם}}
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אנשי חינוך]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ב]]

שמואל אלעזר הלפרין

2023-03-26T12:10:47Z

חסידשער: /* משפחתו */

[[קובץ:שמואל אלעזר היילפרין.jpg|ממוזער|הרב שמואל אלעזר היילפרין]]
[[קובץ:שמואל אלעזר היילפרין2.jpg|ממוזער]]
[[הרב]] '''שמואל אלעזר היילפרין''' (ט"ו [[תשרי]] [[תרצ"ג]] – י"ג אדר [[תשס"ט]]), מגדולי רבני חב"ד בארץ הקודש, דור שביעי ל[[רבנו הזקן]], סופר ונואם. רבה של [[שכונת בית ישראל]] ב[[ירושלים]], [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבה|ישיבת]] [[מוסדות תורת אמת|תורת אמת]] ויו"ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]].

==תולדות חיים==
הרב היילפרין נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], שהיה תלמיד חכם ואיש ספר, בן לשושלת דורות של רבנים, שמוצאה בעיר ברז'ן שבגליציה. ולאמו הרבנית בריינה לבית ווארטמן.
רעייתו הרבנית חסא יוכבד (הייתה אשת ציבור פעילה, חברת וועד הפועל הארצי של נשי ובנות חב"ד בארה"ק, ויו"ר ארגון נשי ובנות חב"ד בירושלים, נפטרה ביום י"ט תמוז תשס"א), בתו של רבי יהודה זונדל הגר אב"ד סטאנביץ סוואראן, חתנו של הרב שמואל אהרון שזורי (וובר), מזכירה הראשון של הרבנות הראשית לישראל, ויד ימינו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]].
למד בישיבת חיי עולם ב[[ירושלים]], אצל ראש הישיבה רבי שלמה שרייבר, ראב"ד בד"ץ של אגודת ישראל בירושלים, בישיבת סלובודקה ב[[בני ברק]], אצל רבי יצחק אייזיק שר, ב[[חודש אייר]] [[תשי"א]] החל ללמוד ב[[ישיבת תורת אמת]] בירושלים, שם נעשה למקורבו ותלמידו המובהק של ראש הישיבה, רבי [[משה אריה לייב שפירא]], רבה של שכונת בית ישראל.

היה תלמידו ומנאמני ביתו של רבי [[שלמה יוסף זווין]]. למד ממנו [[תורה]] ו[[מחשבה]] וביצע עבורו שליחויות חשובות. הרב זווין אף [[סמיכה לרבנות|הסמיכו לרבנות]] ודיינות וצירפו כחבר מן המניין במערכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], שהוא היה עורכה הראשי.

הרב היילפרין, קיבל מה[[משפיע]] החב"די, הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], מי שכיהן ברבנות העיר באטום שבגאורגיה ובערוב ימיו שימש כרבם של [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]], ומהמשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]], ראש ישיבת [[אחי תמימים]] בראשון לציון.

==מתלמידיו==
* הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ראש ישיבות [[תומכי תמימים]] בני ברק.
* הרב [[עדין אבן ישראל]] (שטיינזלץ).
* הרב [[חיים יהודה רבינוביץ]], אב"ד בירושלים.
* הרב משה שפירא, מייסד וראש מדרשת "שובה" עפרה.
* הרב [[יצחק ידגר]], שליח הרבי לחבל התענכים.
* הרב יחיאל מיכל כץ.
* הרב יעקב מנחם רייניץ.
* הרב [[מרדכי גולדברג]], מנהל ישיבת [[אחי תמימים]], [[ראשון לציון]].
* הרב [[מאיר פריימן]], יו"ר [[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשעבר.
* הרב [[ישראל שמעון בקרמן]], חבר הנהלת [[צעירי חב"ד]].
* הרב [[יששכר דב וולס]], ממנהלי [[ישיבת תורת אמת]].
* הרב [[דן יואל ליווי]], ראש מערכת [[כשרות OK]] לשעבר.
* הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]], מנהל הוצאת ספרים ובעל הפירוש '[[שי למורא]]'.
* הרב [[נטע שלמה וילהלם]], משפיע בית כנסת חב"ד בסנהדריה המורחבת בירושלים.
* הרב [[מנחם מענדל טננבוים]], מהדיר ספריו של רבי [[יוסף רוזין]] הגאון מרוגוצ'וב.
* הרב [[אסף שמשון אנגלמן]], רב קהילת חב"ד בבית שמש.
* הרב [[משה קליין]], משב"ק ב[[בית רבי|בית של הרבי]].

==תפקידיו==
* ראש ישיבת [[תורת אמת]] [[חב"ד]] ליובאוויטש בירושלים, בשנים תשכ"ד - תשל"ו.
* רב שכונת [[בית ישראל]] בירושלים, משנת [[תשל"ו]] ו[[מרא דאתרא]] של בית הכנסת "בית יוסף" של חסידי חב"ד ליובאוויטש בשכונת [[בית ישראל]] (כממלא-מקום אביו משנת [[תשמ"ח]]).
* מייסד ויו"ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]] בשנת [[תשל"ב]], ועורך "[[ספר הצאצאים]]" בשנת [[תש"מ]].
* חבר מערכת ומבקר ערכים ב"[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]]" (בכרכים יב-טז).
* ממונה וחבר הנהלת [[כולל]] "חיבת ירושלים" של יוצאי גליציה.
* יו"ר ועד הרבנים למען [[שלימות העם]] (משנת [[תש"ל]])
* חבר [[עמותת הרבנים פיקוח נפש|קונגרס הרבנים "פיקוח נפש"]].
* נשא בתואר הכבוד "רב [[חברת תהלים]] העולמית" של [[כולל חב"ד]], בסמוך לקבר [[דוד המלך]] בהר ציון ב[[ירושלים]].

הרב הלפרין נחשב מראשוני מפיצי תורת חב"ד בארץ ישראל, הוא נטל חלק במפעליו של [[הרבי]] למעלה מיובל שנים, מאז החל הרבי להנהיג את [[חסידות חב"ד]] ולהרחיב את מפעליה ב[[ארץ ישראל]]. בשנת תשי"ב,
הרב הלפרין היה שותף לייסוד [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ישראל]] ואף עמד בראש סניפה הירושלמי, ומאז פעל רבות, בגלוי ובחשאי, בענייני [[חב"ד]] בארץ.
יוזם ומייסד את ארגון 'הנוער החב"די' בירושלים, ובמסגרתו 'ישיבת ערב' על סניפיה השונים בירושלים. ארגונים שהיו המעיין העיקרי, בהצטרפותם, של מאות בחורים ואברכים לליגיונו של מלך, רבנו נשיאנו, בשנות נשיאותו הראשונים.

פירסם מאמרי הגות ו[[מחשבה]] בשבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] ולעיתים ביומון 'המודיע' וביטאונים נוספים. מאמרים תורניים וסוגיות הלכתיות, פרסם בירחון "קול תורה" (שראה אור בעריכת סבו הרב שזורי) ובספרים תורניים, דוגמת אלו שהופיעו לכבוד מלאות יובלות שונים ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|רבי מליובאוויטש]].

==חיבוריו==
* [[ספר הצאצאים]] - אילן יוחסין לצאצאי [[רבנו הזקן]], (ירושלים, תש"מ).
* "מחצבת" - ביטאון [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]] בעריכת הרב.
* "ציון לנפש חי"ה" - הערות וביאורים על [[ספר התניא]], לזכר רעייתו '''ח'''סא '''י'''וכבד '''ה'''יילפרין (ירושלים, תשס"א).
*[http://www.shturem.net/images/news/38731_news_02102009_73238.pdf "בצילא דמהימנותא"] - זיכרונותיו משהותו בחצר [[הרבי מליובאוויטש]] בברוקלין (טבריה, תשס"ט).
[[קובץ:אנשים של צורה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הקונטרס]]
*"[http://www.col.org.il/pics/inbox/7622579_1574671.pdf מנחם משיב נפשי]" - אסופת מאמריו סביב אישיותו של [[הרבי מליובאוויטש]] (קריית מלאכי, תשס"ח).
* "אנשים של צורה" - הוא מאסף למאמריו של הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר הלפרין]], אודות רבותיו ומעצבי דמותו, משפיעי [[אנ"ש]] חסידי [[חב"ד]] ב[[ירושלים]]. המאמר הראשון מוקדש לדמותו של הגרש"י זוין. אחריו מופיעים לפי הסדר מאמרים לדמותם ופועלם של הגאונים החסידים: רבי [[משה אריה לייב שפירא]], רב שכונת בית ישראל וראש ישיבת '[[תורת אמת]]' בירושלים; ה[[משפיע]] הנודע רבי [[נחום שמריהו ששונקין]]; המשפיע רבי [[ניסן הורביץ]] ראש ה'עובדים' בירושלים והמשפיע רבי [[דוד גולדברג]].

== משפחתו ==
'''אחיו:'''
*אחותו מרת אסתר לאה דנציגר אשת הרב [[אברהם מנחם דנציגר]] האדמו"ר מאלכסנדר.
*אחיו הרב שמשון לייב מחשובי החסידים בירושלים ומנהל המחלקה למוסדות ציבור בירושלים.
*אחיו הרב [[זאב דב הלפרין]] [[משפיע]] קהילת חב"ד סנדריה המורחבת ירושלים ומשנה לנציב מס הכנסה.
*אחתו מרת שרה מלכה נחמה רודרמן אשת הרב [[יצחק רודרמן]] - [[פתח תקווה]].
*אחותו מרת מרים ראם אשת הרב שמחה ראם חבר לשכת הרבנות - [[פתח תקווה]].
*אחיו הרב [[משה צבי הלפרין]] ראש ישיבת [[אחי תמימים]] ורב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]] חתן הרב[[חיים שאול ברוק]].
*אחיו הרב לוי יצחק הלפרין ראש ה[[מכון המדעי-טכנולוגי להלכה]] מגדלי הפוסקים ומחבר סדרת הספרים מעשה חושב על הלכות שבת.
'''בניו:'''
* הרב יצחק מאיר הלפרין - יו"ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]].
* הרב משה צבי הלפרין - רב קהילות חב"ד ברמות ד' ובשכונת בית ישראל, ירושלים.
'''בנותיו:'''
* מרת שרה מלכה וילהלם רעיית הרב [[ישראל נחום וילהלם]] - מחבר הספר "יסודות ושורשים בשער היחוד והאמונה".
* מרת פשה הדסה יעקובוביץ' רעיית הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ']] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].
* מרת רחל לאה אייזנבך רעיית הרב צבי עקיבא אייזנבך.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.shturem.net/images/articles/1955_articles_07032010_6125.pdf הקונטרס 'אנשים של צורה']
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/702074 "אתה יודע שהוא ממשפחת בית הרב"] - [[הרבי מליובאוויטש]] על ייחוסו של הרב {{וידאו}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilhelm-Paris%20-%20Kislev%209.pdf ישיבת תורת אמת] - אסופת מכתבי הרבי אל הרב בקשר לתפקידו כראש הישיבה באתר teshura.com {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166 "את המכתבים שלך הרבי לוקח הביתה"] {{אינפו}}
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=34511 "אלופי ומיודעי"] - הרב [[טוביה בלוי]] מספיד את הרב.
*[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1421 "גאון אמיתי, חסיד אמיתי ומקושר אמיתי"] - הרב על מורו ורבו, הרב [[שלמה יוסף זוין]].
*[http://www.sos-israel.com/14387.html החסיד שאהבת ארץ ישראל בערה בנשמתו] - אתר ארץ ישראל שלנו.
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מחזור חב"די לשלש רגלים] - הסכמת [[הרבי]] על הצעת הרב.

{{מיון רגיל:הלפרין שלמה אלעזר}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]

שמואל אלעזר הלפרין

2023-03-26T12:08:51Z

חסידשער: /* משפחתו */

[[קובץ:שמואל אלעזר היילפרין.jpg|ממוזער|הרב שמואל אלעזר היילפרין]]
[[קובץ:שמואל אלעזר היילפרין2.jpg|ממוזער]]
[[הרב]] '''שמואל אלעזר היילפרין''' (ט"ו [[תשרי]] [[תרצ"ג]] – י"ג אדר [[תשס"ט]]), מגדולי רבני חב"ד בארץ הקודש, דור שביעי ל[[רבנו הזקן]], סופר ונואם. רבה של [[שכונת בית ישראל]] ב[[ירושלים]], [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבה|ישיבת]] [[מוסדות תורת אמת|תורת אמת]] ויו"ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]].

==תולדות חיים==
הרב היילפרין נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], שהיה תלמיד חכם ואיש ספר, בן לשושלת דורות של רבנים, שמוצאה בעיר ברז'ן שבגליציה. ולאמו הרבנית בריינה לבית ווארטמן.
רעייתו הרבנית חסא יוכבד (הייתה אשת ציבור פעילה, חברת וועד הפועל הארצי של נשי ובנות חב"ד בארה"ק, ויו"ר ארגון נשי ובנות חב"ד בירושלים, נפטרה ביום י"ט תמוז תשס"א), בתו של רבי יהודה זונדל הגר אב"ד סטאנביץ סוואראן, חתנו של הרב שמואל אהרון שזורי (וובר), מזכירה הראשון של הרבנות הראשית לישראל, ויד ימינו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]].
למד בישיבת חיי עולם ב[[ירושלים]], אצל ראש הישיבה רבי שלמה שרייבר, ראב"ד בד"ץ של אגודת ישראל בירושלים, בישיבת סלובודקה ב[[בני ברק]], אצל רבי יצחק אייזיק שר, ב[[חודש אייר]] [[תשי"א]] החל ללמוד ב[[ישיבת תורת אמת]] בירושלים, שם נעשה למקורבו ותלמידו המובהק של ראש הישיבה, רבי [[משה אריה לייב שפירא]], רבה של שכונת בית ישראל.

היה תלמידו ומנאמני ביתו של רבי [[שלמה יוסף זווין]]. למד ממנו [[תורה]] ו[[מחשבה]] וביצע עבורו שליחויות חשובות. הרב זווין אף [[סמיכה לרבנות|הסמיכו לרבנות]] ודיינות וצירפו כחבר מן המניין במערכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], שהוא היה עורכה הראשי.

הרב היילפרין, קיבל מה[[משפיע]] החב"די, הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], מי שכיהן ברבנות העיר באטום שבגאורגיה ובערוב ימיו שימש כרבם של [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]], ומהמשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]], ראש ישיבת [[אחי תמימים]] בראשון לציון.

==מתלמידיו==
* הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ראש ישיבות [[תומכי תמימים]] בני ברק.
* הרב [[עדין אבן ישראל]] (שטיינזלץ).
* הרב [[חיים יהודה רבינוביץ]], אב"ד בירושלים.
* הרב משה שפירא, מייסד וראש מדרשת "שובה" עפרה.
* הרב [[יצחק ידגר]], שליח הרבי לחבל התענכים.
* הרב יחיאל מיכל כץ.
* הרב יעקב מנחם רייניץ.
* הרב [[מרדכי גולדברג]], מנהל ישיבת [[אחי תמימים]], [[ראשון לציון]].
* הרב [[מאיר פריימן]], יו"ר [[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשעבר.
* הרב [[ישראל שמעון בקרמן]], חבר הנהלת [[צעירי חב"ד]].
* הרב [[יששכר דב וולס]], ממנהלי [[ישיבת תורת אמת]].
* הרב [[דן יואל ליווי]], ראש מערכת [[כשרות OK]] לשעבר.
* הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]], מנהל הוצאת ספרים ובעל הפירוש '[[שי למורא]]'.
* הרב [[נטע שלמה וילהלם]], משפיע בית כנסת חב"ד בסנהדריה המורחבת בירושלים.
* הרב [[מנחם מענדל טננבוים]], מהדיר ספריו של רבי [[יוסף רוזין]] הגאון מרוגוצ'וב.
* הרב [[אסף שמשון אנגלמן]], רב קהילת חב"ד בבית שמש.
* הרב [[משה קליין]], משב"ק ב[[בית רבי|בית של הרבי]].

==תפקידיו==
* ראש ישיבת [[תורת אמת]] [[חב"ד]] ליובאוויטש בירושלים, בשנים תשכ"ד - תשל"ו.
* רב שכונת [[בית ישראל]] בירושלים, משנת [[תשל"ו]] ו[[מרא דאתרא]] של בית הכנסת "בית יוסף" של חסידי חב"ד ליובאוויטש בשכונת [[בית ישראל]] (כממלא-מקום אביו משנת [[תשמ"ח]]).
* מייסד ויו"ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]] בשנת [[תשל"ב]], ועורך "[[ספר הצאצאים]]" בשנת [[תש"מ]].
* חבר מערכת ומבקר ערכים ב"[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]]" (בכרכים יב-טז).
* ממונה וחבר הנהלת [[כולל]] "חיבת ירושלים" של יוצאי גליציה.
* יו"ר ועד הרבנים למען [[שלימות העם]] (משנת [[תש"ל]])
* חבר [[עמותת הרבנים פיקוח נפש|קונגרס הרבנים "פיקוח נפש"]].
* נשא בתואר הכבוד "רב [[חברת תהלים]] העולמית" של [[כולל חב"ד]], בסמוך לקבר [[דוד המלך]] בהר ציון ב[[ירושלים]].

הרב הלפרין נחשב מראשוני מפיצי תורת חב"ד בארץ ישראל, הוא נטל חלק במפעליו של [[הרבי]] למעלה מיובל שנים, מאז החל הרבי להנהיג את [[חסידות חב"ד]] ולהרחיב את מפעליה ב[[ארץ ישראל]]. בשנת תשי"ב,
הרב הלפרין היה שותף לייסוד [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ישראל]] ואף עמד בראש סניפה הירושלמי, ומאז פעל רבות, בגלוי ובחשאי, בענייני [[חב"ד]] בארץ.
יוזם ומייסד את ארגון 'הנוער החב"די' בירושלים, ובמסגרתו 'ישיבת ערב' על סניפיה השונים בירושלים. ארגונים שהיו המעיין העיקרי, בהצטרפותם, של מאות בחורים ואברכים לליגיונו של מלך, רבנו נשיאנו, בשנות נשיאותו הראשונים.

פירסם מאמרי הגות ו[[מחשבה]] בשבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] ולעיתים ביומון 'המודיע' וביטאונים נוספים. מאמרים תורניים וסוגיות הלכתיות, פרסם בירחון "קול תורה" (שראה אור בעריכת סבו הרב שזורי) ובספרים תורניים, דוגמת אלו שהופיעו לכבוד מלאות יובלות שונים ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|רבי מליובאוויטש]].

==חיבוריו==
* [[ספר הצאצאים]] - אילן יוחסין לצאצאי [[רבנו הזקן]], (ירושלים, תש"מ).
* "מחצבת" - ביטאון [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]] בעריכת הרב.
* "ציון לנפש חי"ה" - הערות וביאורים על [[ספר התניא]], לזכר רעייתו '''ח'''סא '''י'''וכבד '''ה'''יילפרין (ירושלים, תשס"א).
*[http://www.shturem.net/images/news/38731_news_02102009_73238.pdf "בצילא דמהימנותא"] - זיכרונותיו משהותו בחצר [[הרבי מליובאוויטש]] בברוקלין (טבריה, תשס"ט).
[[קובץ:אנשים של צורה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הקונטרס]]
*"[http://www.col.org.il/pics/inbox/7622579_1574671.pdf מנחם משיב נפשי]" - אסופת מאמריו סביב אישיותו של [[הרבי מליובאוויטש]] (קריית מלאכי, תשס"ח).
* "אנשים של צורה" - הוא מאסף למאמריו של הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר הלפרין]], אודות רבותיו ומעצבי דמותו, משפיעי [[אנ"ש]] חסידי [[חב"ד]] ב[[ירושלים]]. המאמר הראשון מוקדש לדמותו של הגרש"י זוין. אחריו מופיעים לפי הסדר מאמרים לדמותם ופועלם של הגאונים החסידים: רבי [[משה אריה לייב שפירא]], רב שכונת בית ישראל וראש ישיבת '[[תורת אמת]]' בירושלים; ה[[משפיע]] הנודע רבי [[נחום שמריהו ששונקין]]; המשפיע רבי [[ניסן הורביץ]] ראש ה'עובדים' בירושלים והמשפיע רבי [[דוד גולדברג]].

== משפחתו ==
'''אחיו:'''
*אחותו מרת אסתר לאה דנציגר אשת הרב [[אברהם מנחם דנציגר]] האדמו"ר מאלכסנדר.
*אחיו הרב שמשון לייב מחשובי החסידים בירושלים ומנהל המחלקה למוסדות ציבור בירושלים.
*אחיו הרב [[זאב דב הלפרין]] [[משפיע]] קהילת חב"ד סנדריה המורחבת ירושלים ומשנה לנציב מס הכנסה.
*אחתו מרת שרה מלכה נחמה רודרמן אשת הרב [[יצחק רודרמן]] - [[פתח תקווה]].
*אחותו מרת מרים ראם אשת הרב שמחה ראם חבר לשכת הרבנות - [[פתח תקווה]].
*אחיו הרב [[משה צבי הלפרין]] ראש ישיבת [[אחי תמימים]] ורב קהילת חב"ד [[בראשון לציון]] חתן הרב[[חיים שאול ברוק]].
*אחיו הרב לוי יצחק הלפרין ראש [[המכון הטכנולוגי להלכה]] מגדלי הפוסקים ומחבר סדרת הספרים מעשה חושב על הלכות שבת.
'''בניו:'''
* הרב יצחק מאיר הלפרין - יו"ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]].
* הרב משה צבי הלפרין - רב קהילות חב"ד ברמות ד' ובשכונת בית ישראל, ירושלים.
'''בנותיו:'''
* מרת שרה מלכה וילהלם רעיית הרב [[ישראל נחום וילהלם]] - מחבר הספר "יסודות ושורשים בשער היחוד והאמונה".
* מרת פשה הדסה יעקובוביץ' רעיית הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ']] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].
* מרת רחל לאה אייזנבך רעיית הרב צבי עקיבא אייזנבך.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.shturem.net/images/articles/1955_articles_07032010_6125.pdf הקונטרס 'אנשים של צורה']
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/702074 "אתה יודע שהוא ממשפחת בית הרב"] - [[הרבי מליובאוויטש]] על ייחוסו של הרב {{וידאו}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilhelm-Paris%20-%20Kislev%209.pdf ישיבת תורת אמת] - אסופת מכתבי הרבי אל הרב בקשר לתפקידו כראש הישיבה באתר teshura.com {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166 "את המכתבים שלך הרבי לוקח הביתה"] {{אינפו}}
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=34511 "אלופי ומיודעי"] - הרב [[טוביה בלוי]] מספיד את הרב.
*[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1421 "גאון אמיתי, חסיד אמיתי ומקושר אמיתי"] - הרב על מורו ורבו, הרב [[שלמה יוסף זוין]].
*[http://www.sos-israel.com/14387.html החסיד שאהבת ארץ ישראל בערה בנשמתו] - אתר ארץ ישראל שלנו.
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מחזור חב"די לשלש רגלים] - הסכמת [[הרבי]] על הצעת הרב.

{{מיון רגיל:הלפרין שלמה אלעזר}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]

משה צבי הלפרין

2023-03-26T11:40:58Z

חסידשער: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב משה צבי הלפרין.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]
הרב '''משה צבי הלפרין''' ([[תרפ"ו]] - [[י' בתשרי]] [[תשנ"ה]]), היה רב קהילת [[חב"ד]] ב[[ראשון לציון]] ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון]].

==תולדות חיים==
הרב הלפרין נולד ב[[ח"י בטבת]] שנת [[תרפ"ו]]{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/05_064.jpg בכרטיס שלו בספר החסידים] מציין רק את החודש ולא את התאריך המדוייק.}} ב[[ירושלים]] להוריו הרב [[חנניה יוסף הלפרין|חנניה יוסף]] ומרת פעריל הלפרין, תלמיד חכם מופלג, נצר לשושלת רבנים שמוצאה בעיר בערז'ן שבגליציה.

רעייתו מרת רחל בתו של הרב [[חיים שאול ברוק]] מנהל ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] ורב הקהילה. לאחר פטירתו של חותנו הרב ברוק בשנת [[תשכ"ה]], התמנה תחתיו למנהל וראש ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] ולרב קהילת חב"ד במקום.

נפטר בליל [[יום הכיפורים]] [[תשנ"ה]] ומקום קבורתו ב[[ראשון לציון]].
== משפחתו ==
*בנו הרב [[שמשון הלפרין]] משלוחי הרבי ב[[נוף הגליל]].
*בנו הרב אהרן הלפרין [[כפ"ח ב']]
{{להשלים}}

== קישורים חיצוניים ==
* '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/702074 "אתה יודע שהוא ממשפחת בית הרב"]''' - [[הרבי מליובאוויטש]] על ייחוסו של הרב הלפרין באתר [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]] {{וידאו}}

{{קצרמר|אישים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: הלפרין משה צבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

מנחם הלפרין (ירושלים)

2023-03-23T15:26:16Z

חסידשער: /* תולדות חיים */

{{אין תמונה}}
הרב '''מנחם הלפרין''' הוא איש חינוך ותיק חבר קהילת חב"ד ב[[ירושלים]], יו"ר עמותת 'אור החינוך', מרצה קבוע בסמינר [[אור חיה (סמינר)|אור חיה]] בעיר, וחבר הועדה הרוחנית של הארגונים '[[כרמי שלי]]' ו'[[הפנסאים]]'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י"ח שבט]] [[תשל"ב]] לאביו הרב [[זאב דב הלפרין]] ולאמו מרת זהבה.

בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת רחל, בת ר' משה וציפורה ויינברג מ[[בני ברק]].

לאחר החתונה התיישב בב"ב ולאחר מכן [[ירושלים]], והחל להתעסק בחינוך.

לאחר מספר שנים של התמקצעות בחינוך, הקים את ארגון 'אור החינוך' העוסק בייעוץ והדרכת הורים, ובפעולות נוספות לחיזוק וקידום החינוך החב"די בארץ הקודש.

כחלק מפעילותו החינוכית, פרסם באופן קבוע עשרות טורים חינוכיים ב[[שבועון כפר חב"ד]] ובבימות נוספות.

עם הקמת סמינר '[[אור חיה (סמינר)|אור חיה]]', הצטרף לצוות המרצים בסמינר, והרצאותיו מוסרטות ומתועדות ועולות באופן קבוע לרשת האינטרנט.

עם התמסדות פעילות '[[הפנסאים]]', הצטרף לוועדה הרוחנית המפקחת על פעילות הארגון, לצד הרב זלמן גופין, ואנשי חינוך נוספים.

בשנת [[תשע"ז]] נמנה על קבוצת המייסדים של הארגון '[[כרמי שלי]]' הפועל למתן סיוע בתחום החינוך של תלמידי ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש.

עם הקמת ביה"ס אור מנחם נט לילדי השלוחים בחבר העמים צורף לכהן כמנהלה.

==משפחתו==
*בנו אברהם יהושוע העשל הלפרין - גן חיים
*בתו מרת נחמה, רעיית ר' מנחם מענדל ליפקין - ר"מ בישיבת תות"ל המרכזית לוד
*חתנו, ר' אפרים פיקרסקי - שליח הרבי באוניברסיטת בר אילן

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/143332 ה'קו' שמחולל בשנים האחרונות מהפכה בעולם הישיבות החב"די]''', הרב הלפרין בכינוס מטעם 'כרמי שלי' {{COL}}{{וידאו}}

{{מיון רגיל:הלפרין, מנחם}}
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אנשי חינוך]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ב]]

מנחם הלפרין (ירושלים)

2023-03-23T15:25:10Z

חסידשער: /* תולדות חיים */

{{אין תמונה}}
הרב '''מנחם הלפרין''' הוא איש חינוך ותיק חבר קהילת חב"ד ב[[ירושלים]], יו"ר עמותת 'אור החינוך', מרצה קבוע בסמינר [[אור חיה (סמינר)|אור חיה]] בעיר, וחבר הועדה הרוחנית של הארגונים '[[כרמי שלי]]' ו'[[הפנסאים]]'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י"ח שבט]] [[תשל"ב]] לאביו הרב דב הלפרין ולאמו מרת זהבה

בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת רחל, בת ר' משה וציפורה ויינברג מ[[בני ברק]].

לאחר החתונה התיישב בב"ב ולאחר מכן [[ירושלים]], והחל להתעסק בחינוך.

לאחר מספר שנים של התמקצעות בחינוך, הקים את ארגון 'אור החינוך' העוסק בייעוץ והדרכת הורים, ובפעולות נוספות לחיזוק וקידום החינוך החב"די בארץ הקודש.

כחלק מפעילותו החינוכית, פרסם באופן קבוע עשרות טורים חינוכיים ב[[שבועון כפר חב"ד]] ובימות נוספות.

עם הקמת סמינר '[[אור חיה (סמינר)|אור חיה]]', הצטרף לצוות המרצים בסמינר, והרצאותיו מוסרטות ומתועדות ועולות באופן קבוע לרשת האינטרנט.

עם התמסדות פעילות '[[הפנסאים]]', הצטרף לוועדה הרוחנית המפקחת על פעילות הארגון, לצד הרב זלמן גופין, ואנשי חינוך נוספים.

בשנת [[תשע"ז]] נמנה על קבוצת המייסדים של הארגון '[[כרמי שלי]]' הפועל למתן סיוע בתחום החינוך של תלמידי ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש.

עם הקמת ביה"ס אור מנחם נט לילדי השלוחים בחבר העמים צורף לכהן כמנהלה.

==משפחתו==
*בנו אברהם יהושוע העשל הלפרין - גן חיים
*בתו מרת נחמה, רעיית ר' מנחם מענדל ליפקין - ר"מ בישיבת תות"ל המרכזית לוד
*חתנו, ר' אפרים פיקרסקי - שליח הרבי באוניברסיטת בר אילן

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/143332 ה'קו' שמחולל בשנים האחרונות מהפכה בעולם הישיבות החב"די]''', הרב הלפרין בכינוס מטעם 'כרמי שלי' {{COL}}{{וידאו}}

{{מיון רגיל:הלפרין, מנחם}}
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אנשי חינוך]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ב]]

שלום דובער לסקר

2023-03-23T15:16:25Z

חסידשער: /* תולדות חייו */

==תולדות חייו==
הרב שלום דובער לסקר נולד בי"ב ניסן ה'תש"נ לאביו הרב אברהם יצחק לסקר מחשובי החסידים ב[[שיכון חב"ד לוד]].
בצעירותו למד בישיבת [[תות"ל המרכזית לוד]] וב[[כפ"ח]] ו770 במסגרת ה[[קבוצה]] בשנת ה'תשע"א.
את ביתו עם בת [[הרב רפאל שמשון יעקבסון]] משלוחי הרבי לישוב תל עדשים שבעמק יזרעל.
לאחר חתונתו יצא לשליחות כשליח תורה [[יבנה]] ומנהל מרכז התורה יבנה וחכמיה וכמשפיע הקהילה.
ומשמש כר"מ בישיבת [[תות"ל המרכזית לוד]] וידוע בגישתו היחודית בלימוד.

שלום דובער לסקר

2023-03-23T15:15:12Z

חסידשער: /* תולדות חייו */

==תולדות חייו==
הרב שלום דובער לסקר נולד בי"ב ניסן ה'תש"נ לאביו הרב אברהם יצחק לסקר מחשובי החסידים ב[[שיכון חב"ד לוד]].
בצעירותו למד בישיבת [[תות"ל המרכזית בלוד]] וב[[כפ"ח]] ו770 במסגרת ה[[קבוצה]] בשנת ה'תשע"א.
את ביתו עם בת הרב [[רפאל שמשון יעקבסון]] משלוחי הרבי לישוב תל עדשים שבעמק יזרעל.
לאחר חתונתו יצא לשליחות כשליח תורה [[ביבנה]] ומנהל מרכז התורה יבנה וחכמיה וכמשפיע הקהילה.
ומשמש כר"מ בישיבת [[תות"ל המרכזית בלוד]] וידוע בגישתו היחודית בלימוד.

שלום דובער לסקר

2023-03-23T15:12:05Z

חסידשער: קישורים פנימיים

==תולדות חייו==
הרב שלום דובער לסקר נולד בי"ב ניסן ה'תש"נ לאביו הרב אברהם יצחק לסקר מחשובי החסידים [[בשיכון חב"ד לוד]].
בצעירותו למד בישיבת [[תות"ל המרכזית בלוד]] וב[[כפ"ח]] ו770 במסגרת ה[[קבוצה]] בשנת ה'תשע"א.
את ביתו עם בת הרב [[רפאל שמשון יעקבסון]] משלוחי הרבי לישוב תל עדשים שבעמק יזרעל.
לאחר חתונתו יצא לשליחות כשליח תורה [[ביבנה]] ומנהל מרכז התורה יבנה וחכמיה וכמשפיע הקהילה.
ומשמש כר"מ בישיבת [[תות"ל המרכזית בלוד]] וידוע בגישתו היחודית בלימוד.

משתמש:חסידשער/טיוטה

2023-03-23T15:07:38Z

חסידשער:

משתמש:חסידשער/טיוטה

2023-03-23T14:58:34Z

חסידשער:

==תולדות חייו==
הרב שלום דובער לסקר נולד בי"ב ניסן ה'תש"נ לאביו הרב אברהם יצחק לסקר מחשובי החסידים בלוד את ביתו עם בת הרב רפאל שמשון יעקבסון משלוחי הרבי לישוב תל עדשים שבעמק יזרעל
לאחר חתונתו יצא לשליחות כליח תורה ביבנה

משתמש:חסידשער/טיוטה

2023-03-23T14:55:21Z

חסידשער:

==תולדות חייו==
הרב שלום לסקר נולד בי"ב ניסן ה'תש"נ לאביו הרב אברהם יצחק לסקר מחשובי החסידים בלוד את ביתו עם בת הרב רפאל שמשון יעקבסון משלוחי הרבי לישוב תל עדשים שבעמק יזרעל

משתמש:חסידשער/טיוטה

2023-03-23T14:53:30Z

חסידשער: יצירת דף עם התוכן "==תולדות חייו== הרב שלום לסקר נולד בי"ב ניסן ה'תש"נ לאביו הרב אברהם יצחק לסקר מחשובי החסידי..."

==תולדות חייו==
הרב שלום לסקר נולד בי"ב ניסן ה'תש"נ לאביו הרב אברהם יצחק לסקר מחשובי החסידים בלוד את ביתו עם בת הרב רפאל שמשון יעקבסון משלוחי הרבי לישוב

תומכי תמימים לוד

2023-03-23T14:40:12Z

חסידשער: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]

|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]], הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]], הרב [[אליקים וולף]]
|מספר תלמידים=330
|ספר פלפולים= 100
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית לוד''' היא ה[[ישיבה קטנה|ישיבה]] המרכזית של חסידי חב"ד בישראל, השוכנת ב[[לוד]].

==היסטוריה==
===הישיבה בפרדס===
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[אפרים וולף]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' אפרים ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' אפרים שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' אפרים שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' אפרים שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.

עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{מקור}}.

האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וולף. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.

===התפתחות הישיבה===

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים. אחד הרמי"ם היה [[הרב אברהם וינברג מסלאנים]] שכיהן עד להכתרתו כאדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלאנים]].

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

בראשות הישיבה כיום עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]] הרב [[שלום בער חדד]], והרב [[אליקים וולף]].

נכון לשנת [[תשפ"ג]] לומדים בישיבה למעלה מ-330 תמימים.

===מטות בישיבה===
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

*'''את"ה''' - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
*'''הערות התמימים ואנ"ש''' - תחת מטה זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת ורבנים ברחבי העולם.
*'''מטה לקוטי שיחות''' - האחראי על [[סדר לקוטי שיחות]] המתקיים בכל יום בישיבה אחרי [[תפלת ערבית]].
*'''מטה משיח וגאולה''' - האחראי על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה, בסדר הכנה, ולאחר התפילה. למטה שלוחה נוספת בשיעור א' וב' תחת המטה הכללי, המפעילות את שיעורי [[משיח וגאולה]] לאחר תפילת [[שחרית]] בשיעורים
*'''מטה רשימות''' - האחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד הרשימות, ועל סדר [[רשימות אדמו"ר שליט"א|רשימות]] שנערך בכל שבוע בישיבה במוצ"ש.
*'''מטה wlcc'''- האחראי על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל [[ליל שישי]], והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה.
*'''מטה רמב"ם''' - האחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"ם]] המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.
*'''מטה תניא''' - האחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר
*'''מטה שעה שישית''' - האחראי על 'סדר השכם' בשעה שש מדי [[שבת]].
*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - האחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|הלקו"ש]] באידיש, והדפסת עלונים.
*'''מטה אגרות''' - מופעל על ידי ש"ב והשלוחים, האחראי על סדר לימוד [[אגרות קודש|אגרות]] בזאל הישיבה כרבע שעה לפני כיבוי האורות, עם כיבוי האורות בזאל נסגר

==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
;ההנהלה:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - משגיח

;שיעור א':
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]
*הרב [[שלום לסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא
*הרב [[חיים קוט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
*הרב [[אליהו ליפש]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה' ובתפלת ערבית
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]]
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב אלי' ליפש משפיע ומשגיח אחה"צ
;שיעור ב':
*הרב [[דב קוק]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ומשגיח בסדר '[[גמרא]] גירסא'
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
*הרב [[חננאל חדד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]]

;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - ראש ישיבה, [[ר"מ]]
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]]
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מג"ש בחסידות בוקר
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] ומשיב בגמרא לגירסא
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל חדד]] - משפיע

;כללי:
*הרב ראובן בראל - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[נפתלי ועקנין|נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב יהודה בן חיים - מזכיר
*ר' מנחם ישעיהו - מנהל הפנימייה
*ר' שמעון ישעיהו - מנהל המטבח
*ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך
*ר' אהרון מיראשווילי - מדריך
*ר' ציון אמיתי - מדריך
*התמים שמוליק גרוזמן מדריך
התמים [[שלום לאופר]] - מדריך
*'''התלמידים השלוחים:'''
*הת' השליח [[אליעזר ברוד|שניאור ברוד]]
*הת' השליח אברהם בקרמן
*הת' השליח [[יעקב גולדשמיד|לוי גולדשמיד]]
*הת' השליח לוי וילהלם
*הת' השליח יענקי מרטון
*הת' השליח יודי קטאשווילי
*הת' השליח [[יעקב שוויכה|יוסי שוויכה]]
}}

===צוות בעבר===
*ר' [[יעקב בלינוב]]
*ר' [[משה דובער הלוי הבר]]
*ר' [[יעקב זכריה קטן]]
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[אהרון כהן]]
*הרב [[מנחם מענדל חפר]]
*הרב [[משה הבר]]
*הרב [[מרדכי שניאור]]
*הרב [[זושא פוזנר]]
*הרב [[חיים אשכנזי]]
*הרב [[זאב וולף סגל]]
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]]
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*זושא וולף, '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.
*שניאור זלמן ברגר, '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

תומכי תמימים לוד

2023-03-23T14:36:32Z

חסידשער: /* מטות בישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]

|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]], הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]], הרב [[אליקים וולף]]
|מספר תלמידים=330
|ספר פלפולים= 100
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית לוד''' היא ה[[ישיבה קטנה|ישיבה]] המרכזית של חסידי חב"ד בישראל, השוכנת ב[[לוד]].

==היסטוריה==
===הישיבה בפרדס===
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[אפרים וולף]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' אפרים ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' אפרים שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' אפרים שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' אפרים שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.

עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{מקור}}.

האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וולף. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.

===התפתחות הישיבה===

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים. אחד הרמי"ם היה [[הרב אברהם וינברג מסלאנים]] שכיהן עד להכתרתו כאדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלאנים]].

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

בראשות הישיבה כיום עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]] הרב [[שלום בער חדד]], והרב [[אליקים וולף]].

נכון לשנת [[תשפ"ג]] לומדים בישיבה למעלה מ-330 תמימים.

===מטות בישיבה===
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

*'''את"ה''' - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
*'''הערות התמימים ואנ"ש''' - תחת מטה זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת ורבנים ברחבי העולם.
*'''מטה לקוטי שיחות''' - האחראי על [[סדר לקוטי שיחות]] המתקיים בכל יום בישיבה אחרי [[תפלת ערבית]].
*'''מטה משיח וגאולה''' - האחראי על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה, בסדר הכנה, ולאחר התפילה. למטה שלוחה נוספת בשיעור א' וב' תחת המטה הכללי, המפעילות את שיעורי [[משיח וגאולה]] לאחר תפילת [[שחרית]] בשיעורים
*'''מטה רשימות''' - האחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד הרשימות, ועל סדר [[רשימות אדמו"ר שליט"א|רשימות]] שנערך בכל שבוע בישיבה במוצ"ש.
*'''מטה wlcc'''- האחראי על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל [[ליל שישי]], והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה.
*'''מטה רמב"ם''' - האחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"ם]] המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.
*'''מטה תניא''' - האחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר
*'''מטה שעה שישית''' - האחראי על 'סדר השכם' בשעה שש מדי [[שבת]].
*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - האחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|הלקו"ש]] באידיש, והדפסת עלונים.
*'''מטה אגרות''' - מופעל על ידי ש"ב והשלוחים, האחראי על סדר לימוד [[אגרות קודש|אגרות]] בזאל הישיבה כרבע שעה לפני כיבוי האורות, עם כיבוי האורות בזאל נסגר

==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
;ההנהלה:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - משגיח

;שיעור א':
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]
*הרב [[שלום לסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא
*הרב [[חיים קוט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
*הרב [[אליהו ליפש]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה' ובתפלת ערבית
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]]
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא

;שיעור ב':
*הרב [[דב קוק]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ומשגיח בסדר '[[גמרא]] גירסא'
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
*הרב [[חננאל חדד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]]

;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - ראש ישיבה, [[ר"מ]]
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]]
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מג"ש בחסידות בוקר
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] ומשיב בגמרא לגירסא
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל חדד]] - משפיע

;כללי:
*הרב ראובן בראל - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[נפתלי ועקנין|נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב יהודה בן חיים - מזכיר
*ר' מנחם ישעיהו - מנהל הפנימייה
*ר' שמעון ישעיהו - מנהל המטבח
*ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך
*ר' אהרון מיראשווילי - מדריך
*ר' ציון אמיתי - מדריך
*התמים שמוליק גרוזמן מדריך
התמים [[שלום לאופר]] - מדריך
*'''התלמידים השלוחים:'''
*הת' השליח [[אליעזר ברוד|שניאור ברוד]]
*הת' השליח אברהם בקרמן
*הת' השליח [[יעקב גולדשמיד|לוי גולדשמיד]]
*הת' השליח לוי וילהלם
*הת' השליח יענקי מרטון
*הת' השליח יודי קטאשווילי
*הת' השליח [[יעקב שוויכה|יוסי שוויכה]]
}}

===צוות בעבר===
*ר' [[יעקב בלינוב]]
*ר' [[משה דובער הלוי הבר]]
*ר' [[יעקב זכריה קטן]]
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[אהרון כהן]]
*הרב [[מנחם מענדל חפר]]
*הרב [[משה הבר]]
*הרב [[מרדכי שניאור]]
*הרב [[זושא פוזנר]]
*הרב [[חיים אשכנזי]]
*הרב [[זאב וולף סגל]]
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]]
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*זושא וולף, '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.
*שניאור זלמן ברגר, '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

זאב דב הלפרין (סנהדריה)

2023-03-05T20:49:39Z

חסידשער: /* תולדות חיים */

{{אין תמונה}}
הרב '''זאב דב הלפרין''' (במקור '''היילפרין''', [[י"ד חשוון]] [[תר"צ]] – [[כ"ח אב]] [[תשס"ו]]), היה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים, דור שביעי ל[[רבנו הזקן]], משפיע קהילת חב"ד בשכונת סנהדריה המורחבת בעיר, תלמיד חכם בעל שיעור קומה, ואיש מחשבה מעמיק, שימש בתפקיד משנה לנציב מס הכנסה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י"ד בחשון]] [[תר"צ]] לאביו הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], שהיה גם תלמיד חכם ואיש ספר, ובן לשושלת רבנים שמוצאה בעיר ברז'ן שבגליציה, ולאמו מרת פעריל.

כשאר אחיו, למד בצעירותו בתלמוד תורה 'חיי עולם' בירושלים, וכבר בגיל זה התבלט בכישוריו ובידיעותיו הרחבות{{הערה|ב[[ספר הצאצאים]] נכתב בנוגע אליו: "הוא "ליווה" את כל החזיתות בימי [[מלחמת העולם השנייה]] [בהיותו צעיר מגיל מצוות] והצטיין בהסבריו. כל תושבי הסביבה ומוריו ומלמדיו ניזונו מידיעותיו אלו".}}, ולאחריו ב[[תורת אמת (ירושלים)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]].

עם השלמת מסלול הלימודים הישיבתי התגייס ל[[צה"ל]], ובמהלך שירותו קיבל מכתב מהרבי בו עודד אותו לנצל את המקום בו הוא נמצא כדי לפעול לחיזוק הזהות היהודית בסביבתו{{הערה|"נודעתי.. אשר נמצא הוא בצבא קרוב לשנה, ובטח נזכר הוא על צור מחצבתו (מגזע [[אדמו"ר הזקן]]) בכל מקום שנמצא, ותקותי אשר לפעמים חושב מחשבות בלבו אשר אפשר לו שליחות מיוחדה להביא להסביבה שם נשלח ונמצא עתה".}}.

לאחר נישואיו לרעייתו מרת גולדה בת הרב צבי שכטר, קבע את מגוריו בירושלים והתמנה כמשנה לנציב מס הכנסה ולאחר מכן כיועץ מס ונודע כגאון אנליטי וזכה להצלחה והערכה רבה בתפקידו.

במקביל, שימש כ[[משפיע]] חסידי חב"ד בשכונת סנהדריה המורחבת ב[[ירושלים]].

בהתוועדויות שבת קודש בבית כנסת חב"ד-ליובאוויטש לעולי רוסיה - סנהדריה המורחבת, היה תובע בחן ובנועם מאנ"ש להיצמד להוראות של כ"ק אדמו"ר שליט"א. היה עורך מעין סיכום של שיחות הרבי על הפרשה ושוזר בה בגאונות מדהימה ובמתק שפתים מענייני דיומא והעניינים שעומדים על הפרק וטעונים חיזוק.

נפטר בגיל 76 ב[[כ"ח אב]] [[תשס"ו]]. לעילוי נשמתו הוקם בת"ת [[תורת אמת]] מוסד "ושננתם" לשינון תניא, משניות, וגמרא.

==משפחתו==
*בנו, הרב גבריאל הלפרין
*בנו, הרב [[מנחם הלפרין (ירושלים)|מנחם מענדל הלפרין]] - מייסד ויו"ר עמותת 'אור החינוך', וחבר הועדה הרוחנית של הארגונים '[[כרמי שלי]]' ו[[פנסאים]], [[ירושלים]]
*בתו, מרת פנינה פערל אשת הרב יעקב משה וולס
*בתו, מרת רחל אשת הרב מרדכי דרמר
*בתו, מרת חיה אשת הרב חנוך לודמיר
*בתו, מרת ברוריה אשת הרב יצחק יעקובוביץ

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלפרין שלמה אלעזר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]

מנחם הלפרין (ירושלים)

2023-03-05T20:40:58Z

חסידשער: /* תולדות חיים */

{{אין תמונה}}
הרב '''מנחם הלפרין''' הוא איש חינוך ותיק חבר קהילת חב"ד ב[[ירושלים]], יו"ר עמותת 'אור החינוך', מרצה קבוע בסמינר [[אור חיה (סמינר)|אור חיה]] בעיר, וחבר הועדה הרוחנית של הארגונים '[[כרמי שלי]]' ו'[[הפנסאים]]'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י"ח שבט]] [[תשל"ב]] לאביו הרב דב הלפרין ולאמו מרת זהבה

בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת רחל, בת ר' משה וציפורה ויינברג מ[[בני ברק]].

לאחר החתונה התיישב בב"ב ולאחר מכן [[ירושלים]], והחל להתעסק בחינוך.

לאחר מספר שנים של התמקצעות בחינוך, הקים את ארגון 'אור החינוך' העוסק בייעוץ והדרכת הורים, ובפעולות נוספות לחיזוק וקידום החינוך החב"די בארץ הקודש.

כחלק מפעילותו החינוכית, פרסם באופן קבוע עשרות טורים חינוכיים ב[[שבועון כפר חב"ד]] ובימות נוספות.

עם הקמת סמינר '[[אור חיה (סמינר)|אור חיה]]', הצטרף לצוות המרצים בסמינר, והרצאותיו מוסרטות ומתועדות ועולות באופן קבוע לרשת האינטרנט.

עם התמסדות פעילות '[[הפנסאים]]', הצטרף לוועדה הרוחנית המפקחת על פעילות הארגון, לצד הרב זלמן גופין, ואנשי חינוך נוספים.

בשנת [[תשע"ז]] נמנה על קבוצת המייסדים של הארגון '[[כרמי שלי]]' הפועל למתן סיוע בתחום החינוך של תלמידי ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש.

==משפחתו==
*בנו אברהם יהושוע העשל הלפרין - גן חיים
*בתו מרת נחמה, רעיית ר' מנחם מענדל ליפקין - ר"מ בישיבת תות"ל המרכזית לוד
*חתנו, ר' אפרים פיקרסקי - שליח הרבי באוניברסיטת בר אילן

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/143332 ה'קו' שמחולל בשנים האחרונות מהפכה בעולם הישיבות החב"די]''', הרב הלפרין בכינוס מטעם 'כרמי שלי' {{COL}}{{וידאו}}

{{מיון רגיל:הלפרין, מנחם}}
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אנשי חינוך]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ב]]

חנניה יוסף הלפרין

2023-02-02T21:19:50Z

חסידשער: /* תולדות חיים */

הרב '''חנניה יוסף הלפרין''' ([[ז' בחשוון]] [[תרס"ב]] - [[י"ב בכסלו]] [[תשמ"ח]]) היה חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], דור שישי ל[[אדמו"ר הזקן]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ז' מרחשוון]] [[תרס"ב]] להוריו הרב [[צבי הירש הלפרין| צבי הירש]] ורעייתו פעשה הדסה הלפרין, ונקרא על שם אבי אביו הרב חנניה יוסף הלפרין.

בזוו"ר התחתן עם אשתו מרת פערל בת מנחם מענדל (הקטן) שטרנברג. לאחר פטירתה בתר"צ בגיל צעיר התחתן בזוו"ש עם מרת בריינא.

התלווה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקורו בארץ הקודש]] בשנת [[תרפ"ט]]{{הערה|שם=עוד יוסף חי|ספר עוד יוסף חי עמוד שעד (ספר זכרון לחנניה יוסף הלפרין).}}.

לאחר פטירת [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מראשי החותמים ב[[כתב התקשרות]] להרבי {{הערה|שם=עוד יוסף חי}}.

נפטר ב[[י"ב בכסלו]] [[תשמ"ח]].

==משפחתו==
* בנו הרב [[משה צבי הלפרין]] - ראש ישיבת [[אחי תמימים]] ורב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]], חתנו של הרב [[חיים שאול ברוק]].
* בנו הרב שמשון לייב הלפרין מנהל המחלקה למוסדות ציבור במשרד העבודה ורווחה. אביו של הרב [[אהרן דב הלפרין]] העורך הראשי של [[שבועון כפר חב"ד]].
* בנו הרב [[זאב דב הלפרין (סנהדריה)| זאב דב הלפרין]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד בסנהדריה המורחבת בירושלים, ומשנה לנציב מס הכנסה.
* בנו הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] - מגדולי רבני חב"ד ליובאוויטש, ראש ישיבת [[תורת אמת]], רב שכונת בית ישראל בירושלים, ויושב ראש [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]].
* בנו הרב [[לוי יצחק הלפרין]], ראש [[מכון מדעי טכנולוגי להלכה|המכון המדעי-טכנולוגי להלכה]], מגדולי הפוסקים, ומחבר סדרת הספרים "מעשה חושב" על הלכות שבת.
* בתו הרבנית אסתר לאה, אשת רבי [[אברהם מנחם דנציגר]] אדמו"ר מאלכסנדר.
* בתו מרת מרים ראם, אשת הרב שמחה ראם, חבר לשכת הרבנות, [[פתח תקווה]].
* בתו מרת שרה מלכה נחמה רודרמן, אשת הרב [[יצחק רודרמן]], פתח תקווה.

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:הלפרין, חנניה יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ח]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

חנניה יוסף הלפרין

2023-02-02T21:19:33Z

חסידשער: /* תולדות חיים */

הרב '''חנניה יוסף הלפרין''' ([[ז' בחשוון]] [[תרס"ב]] - [[י"ב בכסלו]] [[תשמ"ח]]) היה חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], דור שישי ל[[אדמו"ר הזקן]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ז' מרחשוון]] [[תרס"ב]] להוריו הרב [[צבי הירש הלפרין| צבי הירש]] ורעייתו פעשה הדסה הלפרין, ונקרא על שם אבי אביו הרב חנניה יוסף הלפרין.
בזוו"ר התחתן עם אשתו מרת פערל בת מנחם מענדל (הקטן) שטרנברג. לאחר פטירתה בתר"צ בגיל צעיר התחתן בזוו"ש עם מרת בריינא.

התלווה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקורו בארץ הקודש]] בשנת [[תרפ"ט]]{{הערה|שם=עוד יוסף חי|ספר עוד יוסף חי עמוד שעד (ספר זכרון לחנניה יוסף הלפרין).}}.

לאחר פטירת [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מראשי החותמים ב[[כתב התקשרות]] להרבי {{הערה|שם=עוד יוסף חי}}.

נפטר ב[[י"ב בכסלו]] [[תשמ"ח]].

==משפחתו==
* בנו הרב [[משה צבי הלפרין]] - ראש ישיבת [[אחי תמימים]] ורב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]], חתנו של הרב [[חיים שאול ברוק]].
* בנו הרב שמשון לייב הלפרין מנהל המחלקה למוסדות ציבור במשרד העבודה ורווחה. אביו של הרב [[אהרן דב הלפרין]] העורך הראשי של [[שבועון כפר חב"ד]].
* בנו הרב [[זאב דב הלפרין (סנהדריה)| זאב דב הלפרין]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד בסנהדריה המורחבת בירושלים, ומשנה לנציב מס הכנסה.
* בנו הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] - מגדולי רבני חב"ד ליובאוויטש, ראש ישיבת [[תורת אמת]], רב שכונת בית ישראל בירושלים, ויושב ראש [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]].
* בנו הרב [[לוי יצחק הלפרין]], ראש [[מכון מדעי טכנולוגי להלכה|המכון המדעי-טכנולוגי להלכה]], מגדולי הפוסקים, ומחבר סדרת הספרים "מעשה חושב" על הלכות שבת.
* בתו הרבנית אסתר לאה, אשת רבי [[אברהם מנחם דנציגר]] אדמו"ר מאלכסנדר.
* בתו מרת מרים ראם, אשת הרב שמחה ראם, חבר לשכת הרבנות, [[פתח תקווה]].
* בתו מרת שרה מלכה נחמה רודרמן, אשת הרב [[יצחק רודרמן]], פתח תקווה.

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:הלפרין, חנניה יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ח]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

מנחם הלפרין (ירושלים)

2023-02-02T21:04:52Z

חסידשער: /* משפחתו */

{{אין תמונה}}
הרב '''מנחם הלפרין''' הוא איש חינוך ותיק חבר קהילת חב"ד ב[[ירושלים]], יו"ר עמותת 'אור החינוך', מרצה קבוע בסמינר [[אור חיה (סמינר)|אור חיה]] בעיר, וחבר הועדה הרוחנית של הארגונים '[[כרמי שלי]]' ו'[[הפנסאים]]'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י"ח שבט]] [[תשל"ב]] לאביו הרב דב הלפרין ולאמו מרת זהבה

בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת רחל, בת ר' משה וציפורה ויינברג מ[[בני ברק]].

לאחר החתונה התיישב ב[[ירושלים]], והחל להתעסק בחינוך.

לאחר מספר שנים של התמקצעות בחינוך, הקים את ארגון 'אור החינוך' העוסק בייעוץ והדרכת הורים, ובפעולות נוספות לחיזוק וקידום החינוך החב"די בארץ הקודש.

כחלק מפעילותו החינוכית, פרסם באופן קבוע עשרות טורים חינוכיים ב[[שבועון כפר חב"ד]] ובימות נוספות.

עם הקמת סמינר '[[אור חיה (סמינר)|אור חיה]]', הצטרף לצוות המרצים בסמינר, והרצאותיו מוסרטות ומתועדות ועולות באופן קבוע לרשת האינטרנט.

עם התמסדות פעילות '[[הפנסאים]]', הצטרף לוועדה הרוחנית המפקחת על פעילות הארגון, לצד הרב זלמן גופין, ואנשי חינוך נוספים.

בשנת [[תשע"ז]] נמנה על קבוצת המייסדים של הארגון '[[כרמי שלי]]' הפועל למתן סיוע בתחום החינוך של תלמידי ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש.

==משפחתו==
*בנו אברהם יהושוע העשל גן חיים
*בתו מרת נחמה, רעיית ר' מנחם מענדל ליפקין.ר"מ בישיבת תות"ל המרכזית לוד
*חתנו, ר' אפרים פיקרסקי.שליח באוניברסיטת בר אילן

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/143332 ה'קו' שמחולל בשנים האחרונות מהפכה בעולם הישיבות החב"די]''', הרב הלפרין בכינוס מטעם 'כרמי שלי' {{COL}}{{וידאו}}

{{מיון רגיל:הלפרין, מנחם}}
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אנשי חינוך]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ב]]