https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%A2+%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A2%D7%A8 2026-04-13T07:40:52Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%97%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A7&diff=835796 2026-03-22T11:28:21Z

<p>חסידישע בוחער: הרחבה</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב חיים אליעזר חיטריק1.jpg|ממוזער|הרב חיים אליעזר חיטריק]]<br /> הרב '''חיים אליעזר חיטריק''' (נולד ב[[ה' תשרי]] [[תשל&quot;ט]], 6 באוקטובר 1978) הוא [[שליח הרבי]] לנירנברג, [[גרמניה]], רב העיר משמש כרב בקהילת 'עדת ישורון' ובקהילה היהודית בעיר אנסבך.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[צפת]] לרב [[יוסף יצחק חיטריק]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומנהל סמינר [[בית חנה צפת]], ולרחל. נקרא על שם סב אביו, ר' [[חיים אליעזר קרסיק]].<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]. בשנת [[תשנ&quot;ט]] פעל כשליח ב[[ישיבה גדולה מיאמי|ישיבת תומכי תמימים במיאמי]].<br /> <br /> לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תו&quot;ת ב-770]], וכן קיבל סמיכה לרבנות מהרב [[אברהם אזדאבא]] ומהרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]. כמו&quot;כ למד והוסמך לשחיטה ע&quot;י הרב [[בערל יוניק]] והרב [[ישראל שמעון קלמנסון]].<br /> <br /> התחתן עם מרת אסתר, בת ר' [[מרדכי הלפרין|מרדכי דוד]] ומרים הלפרין ממירון, מצאצאי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> לאחר השלמת לימודיו ב[[כולל אברכים]] ו[[סמיכה לרבנות|הסמכתו לרבנות]], יצא לפעול בשנת [[תשס&quot;ד]] בשליחות הרבי בעיר נירנברג שב[[גרמניה]], ובהמשך התמנה לשמש רב קהילת 'עדת ישורון'.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] קיבל סמיכה לדיינות.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] החל לפרסם יחד עם חברו לספסל הלימודים הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - קטע יומי בתפוצה אינטרנטית החוקר ומבאר הלכות שונות על פי מנהגי חב&quot;ד ושיטת רבותינו נשיאינו, תחת הכותרת 'שונה הלכה - מנהגי חב&quot;ד'.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *יצחק הורוויץ, '''תשובה בנוסח אשכנז: להשיב את הגזלה''', שבועון כי קרוב, ערב ר&quot;ה תשפ&quot;ו, גיליון 176, עמ' 10-11<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=2777&amp;ArticleID=18173&amp;ArticleTitle=%E4%E7%F0%E5%EB%E9%E9%E4%20%FA%E5%E3%EC%F7%20%E0%E7%F8%E9%2084%20%F9%F0%E9%ED החנוכייה תודלק אחרי 84 שנים]''', בתוך שיחת השבוע גליון 1877<br /> *'''[https://docs.google.com/document/d/1d0eTNj46L_0jh_xdNbgvzocMiEHwZPWFJm6OB8m1x8k/edit?usp=sharing שונה הלכה - מנהגי חב&quot;ד - 'שו&quot;ת הלכה למעשה עפ&quot;י מנהגי חב&quot;ד']''' - [https://docs.google.com/document/d/1d0eTNj46L_0jh_xdNbgvzocMiEHwZPWFJm6OB8m1x8k/edit?usp=sharing חלק א'] - [https://docs.google.com/document/d/1d0eTNj46L_0jh_xdNbgvzocMiEHwZPWFJm6OB8m1x8k/edit?usp=sharing חלק ב']<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/10m0pBWdphhC7Ahs_OwHsV7Bv0zyywYRr/view?usp=sharing שונה הלכה - הלכות תפילין ובר מצווה]''', מנחם-אב תשפ&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:חיטריק, חיים אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חיטריק]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בגרמניה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%97%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A7&diff=835794 2026-03-22T11:21:34Z

<p>חסידישע בוחער: ניסוח</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב חיים אליעזר חיטריק1.jpg|ממוזער|הרב חיים אליעזר חיטריק]]<br /> הרב '''חיים אליעזר חיטריק''' (נולד ב[[ה' תשרי]] [[תשל&quot;ט]], 6 באוקטובר 1978) הוא [[שליח הרבי]] לנירנברג, [[גרמניה]], ורב קהילת 'עדת ישורון' בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[צפת]] לרב [[יוסף יצחק חיטריק]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומנהל סמינר [[בית חנה צפת]], ולרחל. ונקרא על שם סב אביו, ר' [[חיים אליעזר קרסיק]].<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]. בשנת [[תשנ&quot;ט]] פעל כשליח ב[[ישיבה גדולה מיאמי|ישיבת תומכי תמימים במיאמי]].<br /> <br /> לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תו&quot;ת ב-770]], וכן קיבל סמיכה לרבנות מהרב [[אברהם אזדאבא]] ומהרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]. כמו&quot;כ למד והוסמך לשחיטה ע&quot;י הרב [[בערל יוניק]] והרב [[ישראל שמעון קלמנסון]].<br /> <br /> התחתן עם מרת אסתר, בת ר' [[מרדכי הלפרין|מרדכי דוד]] ומרים הלפרין ממירון, מצאצאי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> לאחר השלמת לימודיו ב[[כולל אברכים]] ו[[סמיכה לרבנות|הסמכתו לרבנות]], יצא לפעול בשנת [[תשס&quot;ד]] בשליחות הרבי בעיר נירנברג שב[[גרמניה]], ובהמשך התמנה לשמש רב קהילת 'עדת ישורון'.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] קיבל סמיכה לדיינות.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] החל לפרסם יחד עם חברו לספסל הלימודים הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - קטע יומי בתפוצה אינטרנטית החוקר ומבאר הלכות שונות על פי מנהגי חב&quot;ד ושיטת רבותינו נשיאינו, תחת הכותרת 'שונה הלכה - מנהגי חב&quot;ד'.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *יצחק הורוויץ, '''תשובה בנוסח אשכנז: להשיב את הגזלה''', שבועון כי קרוב, ערב ר&quot;ה תשפ&quot;ו, גיליון 176, עמ' 10-11<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=2777&amp;ArticleID=18173&amp;ArticleTitle=%E4%E7%F0%E5%EB%E9%E9%E4%20%FA%E5%E3%EC%F7%20%E0%E7%F8%E9%2084%20%F9%F0%E9%ED החנוכייה תודלק אחרי 84 שנים]''', בתוך שיחת השבוע גליון 1877<br /> *'''[https://docs.google.com/document/d/1d0eTNj46L_0jh_xdNbgvzocMiEHwZPWFJm6OB8m1x8k/edit?usp=sharing שונה הלכה - מנהגי חב&quot;ד - 'שו&quot;ת הלכה למעשה עפ&quot;י מנהגי חב&quot;ד']''' - [https://docs.google.com/document/d/1d0eTNj46L_0jh_xdNbgvzocMiEHwZPWFJm6OB8m1x8k/edit?usp=sharing חלק א'] - [https://docs.google.com/document/d/1d0eTNj46L_0jh_xdNbgvzocMiEHwZPWFJm6OB8m1x8k/edit?usp=sharing חלק ב']<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/10m0pBWdphhC7Ahs_OwHsV7Bv0zyywYRr/view?usp=sharing שונה הלכה - הלכות תפילין ובר מצווה]''', מנחם-אב תשפ&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:חיטריק, חיים אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חיטריק]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בגרמניה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=831498 2026-03-09T18:26:24Z

<p>חסידישע בוחער: /* &quot;מאורע ההסתלקות שכדברי הרבי הוא אינו יכול להתרחש&quot; - מה המקור לזה? */ תגובה</p> <hr /> <div>{{תיבת ארכיון|[[שיחה:נצחיות חייו של הרבי/ארכיון 1|דף ארכיון 1]]}}<br /> <br /> == הוספה לערך ==<br /> <br /> אולי ראוי להוסיף לערך תמונה מ(המקום של לכל הפחות) הרבי שליט&quot;א מלך המשיח לאחר שנת תשנ&quot;ד ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|'''חב&quot;דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|&lt;span style=&quot;color: {{#בחר:שחור|שחור=black|אדום=red|כתום=orange|צהוב=yellow|ירוק=green|חום=brown|אפור=Gray|כחול=blue|סגול=purple|#ברירת מחדל=}};&quot;&gt;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&lt;/span&gt;]]''' • בשעה 13:48, כ&quot;ז בתמוז, ה'תשפ&quot;ג ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(16 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :{{א|חב&quot;דפדי פעיל}}, שמת לב מה כתבת? תמונה של הרבי לאחר שנת [[תשנ&quot;ד]]? באורך פלא, אין תמונה כזו... {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 18:02, 20 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> ::{{א|חילזון}} אתה זה שלא שואף לאובייקטיביות!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(18:59, ג' באלול, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;<br /> :::{{א|חילזון}} הוא אומר שיש לו ושואל אם מנהלי האתר מסכימים להעלות אותה ולכן אין שום עניין שתערב --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|&lt;span style=&quot;color:#40E0D0;&quot;&gt;מסמ ציכל&lt;/span&gt;]] - ד' באלול ה'תשפ&quot;ג - 11:53, 21 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> ::::{{א|יוסף בן מלמד}}, לא כתבתי בשום מקום שאני שואף לאובייקטיביות. {{א|חיים כ}}, האם ל{{א|חב&quot;דפדי פעיל}} יש גם תמונות של אליהו הנביא, אני אשמח לראות. ואגב, אני ממש {{בעד חזק}} שיעלה את התמונה הזו, ונראה מה היא... חוץ מזה, הוא לא אמר שיש לו אלא שכדאי להעלות לאתר. {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 12:00, 21 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> :::::{{א|חילזון}} אנסח בשבילך יש לו תמונה שהוא (וכנראה עוד אנשים) טוען שזה הרבי. ואתה לא חייב להתווכח כל פעם שכותבים משהוא שלא מתאים לך זו לא דרכה של חב&quot;דפדיה --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|&lt;span style=&quot;color:#40E0D0;&quot;&gt;מסמ ציכל&lt;/span&gt;]] - ד' באלול ה'תשפ&quot;ג - 12:18, 21 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> ::::::{{א|חיים כ}}, מקווה שהפנמת ותקיים סוף כל סוף את מה שכתבת: {{ציטוטון|ואתה לא חייב להתווכח כל פעם שכותבים משהוא שלא מתאים לך זו לא דרכה של חב&quot;דפדיה}}. {{סוף דיון}}, כי אני פשוט לא רוצה להיחסם... זה מה שקורה כשאני קצת &quot;מתווכח כל פעם שכותבים משהוא שלא מתאים לי&quot;. יש {{א|חיים כ|לך}} מזל שאני לא מתווכח איתך על כל ערך הזוי שכזה ו'''מחלל שם חב&quot;ד שכזה!''' &lt;צונזר&gt; {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 12:23, 21 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> ::::::::{{א|חב&quot;דפדי פעיל}} אני {{בעד חזק}}--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|&lt;span style=&quot;color: {{#בחר:שחור|שחור=black|אדום=red|כתום=orange|צהוב=yellow|ירוק=green|חום=brown|אפור=Gray|כחול=blue|סגול=purple|#ברירת מחדל=}};&quot;&gt;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&lt;/span&gt;]]''' ~ [[י&quot;ג באלול]] [[ה'תשפ&quot;ג]] 13:14, 30 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> ::::::::::{{בוצע}}--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|&lt;span style=&quot;color: {{#בחר:שחור|שחור=black|אדום=red|כתום=orange|צהוב=yellow|ירוק=green|חום=brown|אפור=Gray|כחול=blue|סגול=purple|#ברירת מחדל=}};&quot;&gt;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&lt;/span&gt;]]''' ~ [[י&quot;ג באלול]] [[ה'תשפ&quot;ג]] 13:32, 30 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> ::::::::::: אני {{נגד}}. לא קשור. העובדה שבערך לא מוזכר כלום על המעמדים, כי באמת זה נושא נפרד שאינו חלק מהערך. ושייך יותר לתפילות ב770 וכיוצא בזה. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 13:51, י&quot;ג באלול, ה'תשפ&quot;ג 13:51, 30 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> <br /> == ראוי ==<br /> <br /> ראוי להוסיף ב'ראו גם' את הדף 'חשבונו של עולם'<br /> <br /> :{{א|מענדל סופר}} מה הקשר? [[משתמש:חב&quot;ד בדרך לגאולה|חב&quot;ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב&quot;ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 15:04, 10 בינואר 2025 (IST)<br /> ::כמו שבדף שם יש הפני' לדף הזה--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 13:48, י&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;ה 13:48, 12 בינואר 2025 (IST)<br /> <br /> ==קטגוריה==<br /> האם כדאי לשייך לקטגוריה ולפורטל של משיח וגאולה? מה דעתכם? אני חושב שכדאי כחלק מהרבי כמלך המשיח. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 00:26, ב' באדר, ה'תשפ&quot;ה 00:26, 2 במרץ 2025 (IST)<br /> <br /> == &quot;מאורע ההסתלקות שכדברי הרבי הוא אינו יכול להתרחש&quot; - מה המקור לזה? ==<br /> <br /> &lt;u&gt;אני לא רוצה להיכנס לוויכוחים&lt;/u&gt;, אבל לא ראיתי מקור לכך שהרבי אומר שאי אפשר שהמלך המשיח יסתלק. הרבי ידע שהרבי הריי&quot;ץ הסתלק, אבל הוא המשיך לעודד את האמונה בו כמלך המשיח. הרבי מסביר שכמו יעקב אבינו, נראה לעיני בשר שהוא נפטר, ולכן על פי ההלכה הוא נחשב כמי שנפטר, אבל במהותו הוא עדיין חי, נשמתו לא נפרדה מגופו הק׳. (אני לא מתיימר להיות מומחה בדברי הרבי, אבל זה מה שהבנתי). בקיצור, הרבי אמר שהרבי הריי&quot;ץ יחזור בגוף גשמי בתחיית המתים ויגאל אותנו ויביא אותנו לארץ הקודש (ראה מאמר באתי לגני תשי&quot;א, שיחת חגה&quot;ש תש&quot;י, ב' ניסן תשמ&quot;ח) . אני לא רוצה להתווכח איך להבין את מה שהרבי אמר, אני רק מבהיר שהרבי לא שלל את הרעיון או האפשרות שמלך המשיח יסתלק ויחזור בתחיית המתים. המנהלים של אתר יכולים להחליט מהי השיטה שלהם, אבל בכלל הרבי לא שלל ענין ההסתלקות, ונראה ברור מהשיחות והמכתבים &lt;u&gt;שהרבי לא ראה סתירה בין הסתלקות של צדיק לחיים נצחיים, אפילו לגבי מלך המשיח &lt;/u&gt;. <br /> <br /> &lt;u&gt;אין כוונתי לעשות מחלוקת עם אנשים מסוימים ודעותיהם. אני רוצה לדבר על נושא זה באהבת רעים ואחדות חסידי ללא מריבות ופוליטיקה.&lt;/u&gt; [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 22:08, ו' בתשרי, ה'תשפ&quot;ו 22:08, 28 בספטמבר 2025 (IDT)<br /> <br /> :לכבוד המשתמש היקר והחשוב [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] <br /> :ישנו הבדל בין הרבי הריי&quot;צ לרבי שליט&quot;א מה&quot;מ וההבדל הוא שהרבי כותב בשיחת שבת פרשת בא ה'תשנ&quot;ב - מוגה '''&quot;מזה מובן החידוש דדורנו – הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד גם הדור שלפנ&quot;ז (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה&quot;בא אל פרעה&quot; (הגילוי ד&quot;אתפריעו כל נהורין&quot; למטה) לא הי' בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף, וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש&quot;הדיבור הוא בגלות&quot; וכו'); משא&quot;כ בדורנו זה – הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה – נעשה תומ&quot;י &quot;נתלו המאורות&quot;, שלא זו בלבד שלא חסר ח&quot;ו במאורות הגדולים דגילוי תושב&quot;כ ותושבע&quot;פ, אלא אדרבה – נוספת בזה שלימות נעלית יותר [לא באופן ד&quot;כבד פה מאורייתא שבע&quot;פ וכבד לשון מאורייתא שבכתב&quot;, להיותו למעלה מזה], באופן שכנשמות בגופים מקבלים בפנימיות &quot;אתפריעו כל נהורין&quot; ש&quot;נתלו&quot; עתה, עי&quot;ז שתיכף מגיע משיח צדקנו, &quot;שלח נא ביד תשלח&quot;, וילמד תורה את כל העם כולו, עד &quot;תורה חדשה מאתי תצא&quot;.''' ולכן אצל נשיא הדור דדורנו לא תתכן אפשרות של הסתלקות הנשמה מן הגוף <br /> :בברכת משיח נאו וגמר חתימה טובה [[משתמש:חבדפדניק קצון|חבדפדניק קצון]] - [[שיחת משתמש:חבדפדניק קצון|שיחה]], 00:49, ח' בתשרי, ה'תשפ&quot;ו 00:49, 30 בספטמבר 2025 (IDT)<br /> ::אני מקוה שילדיך כשיגדלו ויקלטו את עומק ההבלים שהם גודלים עליהם, לא יגידו &quot;עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה&quot; ויבעטו באמונה היהודית כולה. [[מיוחד:תרומות/185.182.70.37|185.182.70.37]] 22:44, 11 בנובמבר 2025 (IST)<br /> ::זה מה שמסביר הרבי &quot;נדמה להם שהוא מת&quot;.<br /> ::אני רוצה להעיר, שהרבי אומר כמה פעמים ש״כל הדור ייכנס לחיים נצחיים ללא שום הפסק בינתיים״, ועדיין לא ראיתי שמישהו מוחה כאשר נאמר על אדם רגיל שהוא נפטר, ואומר ש'לא, יש להם חיים נצחיים&quot;. אני לא משפיע, אני לא בקי בחסידות, אבל כדאי לעיין יותר בזה. [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 13:31, כ&quot;ה בכסלו, ה'תשפ&quot;ו 13:31, 15 בדצמבר 2025 (IST)<br /> :::לכבוד [[מיוחד:תרומות/185.182.70.37|185.182.70.37]] היקר, בנוגע לאמירתך אז כן אני יחנך את ילדי שאם התורה אומרת דבר מסויים וראוים בעיניים דבר אחר אנחנו הולכים עם התורה גם עם זה לא מובן. (כמו פרה אדומה ושילוח הקן.) והם לא יבעטו... ח&quot;ו וח&quot;ו, כי הם יראו שביהדות לא מוותרים על עקרונות. אבל אם הם יראו שאבא שלהם רואה שיחה של הרבי ולא מתייחס כלל, הם יגידו שכנראה הוא לא מאמין בכלום, ואז זה יכול להגמר ח&quot;ו וח&quot;ו, כי ילדים קטנים לא קונים שקרים. אני מאמין שזו וודאי לא היתה כוונתך וכנראה שלא עיינת מספיק בשיחה זו וודאי עם תעין תגיד כך גם אתה. <br /> <br /> :::(אולי אפשר להוסיף לדיון: הרבי מה&quot;מ שליט&quot;א אומר בשיחת ש&quot;פ משפטים ז' אלול ה'תשנ&quot;א '''&quot;ע&quot;ד אבן השתי' – שנמצאת במקום מסויים בעולם הזה הגשמי, וקיימת תמיד בלי שינויים (אפילו לא השינוי דגניזה, כהארון שנגנז וכיו&quot;ב), ע&quot;ד שופט ונביא שקיים (נצחי) בכל דור (כסימן לגילוי אלקות בעולם באופן תמידי) – שממנה הושתת כל העולם כולו...&quot;''' היינו שבכל דור חייב להיות נשיא הדור והוא חייב להיות להיות קיים באופן נצחי. ולא תתכן אצלו אפילו לא אפשרות של '''שינוי דגניזה.''' והרבי מה&quot;מ שליט&quot;א אומר רבות, שאנחנו הדור האחרון של הגלות והראשון לגאולה, היינו שלא תתכן אפשרות של נשיא הדור חדש, ולכן הוא נשיא הדור והוא חי וקיים. ) [[משתמש:חבדפדניק קצון|חבדפדניק קצון]] - [[שיחת משתמש:חבדפדניק קצון|שיחה]], 19:51, ט&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;ו 19:51, 5 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::האם לכך אינך קורא '''שום שינוי דגניזה?''', כמבואר בשיחה אולי לטענתך תוכל לקרוא לכך בדרגת ה'ארון' שכפי שהרבי מסביר הוא קיים אבל איננו יודעים איפה הוא נמצא בפשטות, לעומת אבן השתיה שקיימת ומקומה ידוע ונגלה לכל. [[משתמש:חסידישע בוחער|חסידישע בוחער]] - [[שיחת משתמש:חסידישע בוחער|שיחה]], 21:09, ט&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;ו 21:09, 5 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::'''״מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה&quot;בא אל פרעה&quot; (הגילוי ד&quot;אתפריעו כל נהורין&quot; למטה) לא הי' בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף, וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש&quot;הדיבור הוא בגלות&quot; וכו'); משא&quot;כ בדורנו זה – הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה – נעשה תומ&quot;י &quot;נתלו המאורות&quot;'''<br /> :::::משמע מהשיחה שהטעם שהנשיא לא יסתלק, הוא מפני &quot;'''שתיכף מגיע משיח צדקנו, &quot;שלח נא ביד תשלח&quot;, וילמד תורה את כל העם כולו, עד &quot;תורה חדשה מאתי תצא&quot;''' אבל מסיבות שונות ומשונות בלתי מובנות משיח עדיין לא בא בפועל ממש. <br /> :::::זהו נושא עמוק מאוד, להבין את משמעות &quot;חיים&quot;, &quot;חיי צדיק&quot;,&quot;יעקב אבינו לא מת&quot; &quot;נצחיים&quot; כפי שמבואר בחסידות. ברוחניות יש כמה וכמה דרגות. חיי הצדיק אינו חיים בשריים אלא חיי רוחנים, והגוף היא רק לבוש.<br /> :::::אם אתה רוצה להוכיח משהו, למד את הנושא לעומק, אל תצטט קטע קצר משיחה זו וקטע קצר משיחה אחרת שלא בהכרח הבנת במלואה. [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 12:41, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;ו 12:41, 6 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::לכבוד המשתמש [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]]<br /> ::::::אני למדתי את השיחה מתחילה ועד סוף ולא פעם אחת וכך הבנתי (כדלעיל) כי הרבי אומר '''...משא&quot;כ בדורנו זה – הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה...''' היינו, הכוונה לזמן שלנו שעוד לפני הגאולה ברגעים האחרונים של הגלותץ אבל גם אם נסביר ש...'''עי&quot;ז שתיכף מגיע משיח צדקנו, &quot;שלח נא ביד תשלח&quot;, וילמד תורה את כל העם כולו, עד &quot;תורה חדשה מאתי תצא&quot;.''' הינו תנאי שבלעדיו לא מתקיים ענין זה, עדיין לפי שיחת ש&quot;פ משפטים ז' אלול ה'תשנ&quot;א '''&quot;ע&quot;ד אבן השתי' – שנמצאת במקום מסויים בעולם הזה הגשמי, וקיימת תמיד בלי שינויים (אפילו לא השינוי דגניזה, כהארון שנגנז וכיו&quot;ב), ע&quot;ד שופט ונביא שקיים (נצחי) בכל דור (כסימן לגילוי אלקות בעולם באופן תמידי) – שממנה הושתת כל העולם כולו...&quot;''' לא ניתן לומר שיש תנאי, מכיון שמדובר על כל דור, שבכל דור חייב להיות נשיא הדור ע&quot;ד אבן השתי' ללא שינוי דגניזה ובדורנו זה הרבי ואי אפשר לומר שעברנו דור ח&quot;ו וח&quot;ו כי הרבי אומר שאנחנו הדור האחרון של הגלות והראשון לגאולה ולא תתכן אפשרות של דור נוסף באמצע.[[משתמש:חבדפדניק קצון|חבדפדניק קצון]] - [[שיחת משתמש:חבדפדניק קצון|שיחה]], 18:15, י&quot;ט באדר, ה'תשפ&quot;ו 18:15, 8 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::אני לא מבין את השאלה [[משתמש:חסידישע בוחער|חסידישע בוחער]] [[משתמש:חבדפדניק קצון|חבדפדניק קצון]] - [[שיחת משתמש:חבדפדניק קצון|שיחה]], 17:54, י&quot;ט באדר, ה'תשפ&quot;ו 17:54, 8 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::הרבי מסביר את החילוק בין דרגת אבן השתי' שבוודאי קיימת ומקומה גלוי לכל, לדרגת ה'ארון' שהוא ג'כ קיים אבל נסתר ומוחבא.<br /> ::::::וא&quot;כ לשטיתכם הרבי הוא בדרגת ה'ארון' - שקיים, אבל איננו רואים אותו בגלוי, ולא בדרגת אבן השתי' שנראת לכל בגלוי.<br /> ::::::והאם לכך אתה קורא ''''שום שינוי''' דגניזה'?! [[משתמש:חסידישע בוחער|חסידישע בוחער]] - [[שיחת משתמש:חסידישע בוחער|שיחה]], 20:26, כ' באדר, ה'תשפ&quot;ו 20:26, 9 במרץ 2026 (IST)<br /> == הרבה ==<br /> <br /> הגזמתם לחלוטין הוא חי???{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/147.234.64.53|147.234.64.53]] 02:20, 19 בדצמבר 2025 (IST)</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=830080 2026-03-05T19:09:33Z

<p>חסידישע בוחער: /* &quot;מאורע ההסתלקות שכדברי הרבי הוא אינו יכול להתרחש&quot; - מה המקור לזה? */ תגובה</p> <hr /> <div>{{תיבת ארכיון|[[שיחה:נצחיות חייו של הרבי/ארכיון 1|דף ארכיון 1]]}}<br /> <br /> == הוספה לערך ==<br /> <br /> אולי ראוי להוסיף לערך תמונה מ(המקום של לכל הפחות) הרבי שליט&quot;א מלך המשיח לאחר שנת תשנ&quot;ד ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|'''חב&quot;דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|&lt;span style=&quot;color: {{#בחר:שחור|שחור=black|אדום=red|כתום=orange|צהוב=yellow|ירוק=green|חום=brown|אפור=Gray|כחול=blue|סגול=purple|#ברירת מחדל=}};&quot;&gt;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&lt;/span&gt;]]''' • בשעה 13:48, כ&quot;ז בתמוז, ה'תשפ&quot;ג ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(16 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :{{א|חב&quot;דפדי פעיל}}, שמת לב מה כתבת? תמונה של הרבי לאחר שנת [[תשנ&quot;ד]]? באורך פלא, אין תמונה כזו... {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 18:02, 20 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> ::{{א|חילזון}} אתה זה שלא שואף לאובייקטיביות!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(18:59, ג' באלול, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;<br /> :::{{א|חילזון}} הוא אומר שיש לו ושואל אם מנהלי האתר מסכימים להעלות אותה ולכן אין שום עניין שתערב --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|&lt;span style=&quot;color:#40E0D0;&quot;&gt;מסמ ציכל&lt;/span&gt;]] - ד' באלול ה'תשפ&quot;ג - 11:53, 21 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> ::::{{א|יוסף בן מלמד}}, לא כתבתי בשום מקום שאני שואף לאובייקטיביות. {{א|חיים כ}}, האם ל{{א|חב&quot;דפדי פעיל}} יש גם תמונות של אליהו הנביא, אני אשמח לראות. ואגב, אני ממש {{בעד חזק}} שיעלה את התמונה הזו, ונראה מה היא... חוץ מזה, הוא לא אמר שיש לו אלא שכדאי להעלות לאתר. {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 12:00, 21 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> :::::{{א|חילזון}} אנסח בשבילך יש לו תמונה שהוא (וכנראה עוד אנשים) טוען שזה הרבי. ואתה לא חייב להתווכח כל פעם שכותבים משהוא שלא מתאים לך זו לא דרכה של חב&quot;דפדיה --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|&lt;span style=&quot;color:#40E0D0;&quot;&gt;מסמ ציכל&lt;/span&gt;]] - ד' באלול ה'תשפ&quot;ג - 12:18, 21 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> ::::::{{א|חיים כ}}, מקווה שהפנמת ותקיים סוף כל סוף את מה שכתבת: {{ציטוטון|ואתה לא חייב להתווכח כל פעם שכותבים משהוא שלא מתאים לך זו לא דרכה של חב&quot;דפדיה}}. {{סוף דיון}}, כי אני פשוט לא רוצה להיחסם... זה מה שקורה כשאני קצת &quot;מתווכח כל פעם שכותבים משהוא שלא מתאים לי&quot;. יש {{א|חיים כ|לך}} מזל שאני לא מתווכח איתך על כל ערך הזוי שכזה ו'''מחלל שם חב&quot;ד שכזה!''' &lt;צונזר&gt; {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 12:23, 21 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> ::::::::{{א|חב&quot;דפדי פעיל}} אני {{בעד חזק}}--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|&lt;span style=&quot;color: {{#בחר:שחור|שחור=black|אדום=red|כתום=orange|צהוב=yellow|ירוק=green|חום=brown|אפור=Gray|כחול=blue|סגול=purple|#ברירת מחדל=}};&quot;&gt;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&lt;/span&gt;]]''' ~ [[י&quot;ג באלול]] [[ה'תשפ&quot;ג]] 13:14, 30 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> ::::::::::{{בוצע}}--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|&lt;span style=&quot;color: {{#בחר:שחור|שחור=black|אדום=red|כתום=orange|צהוב=yellow|ירוק=green|חום=brown|אפור=Gray|כחול=blue|סגול=purple|#ברירת מחדל=}};&quot;&gt;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&lt;/span&gt;]]''' ~ [[י&quot;ג באלול]] [[ה'תשפ&quot;ג]] 13:32, 30 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> ::::::::::: אני {{נגד}}. לא קשור. העובדה שבערך לא מוזכר כלום על המעמדים, כי באמת זה נושא נפרד שאינו חלק מהערך. ושייך יותר לתפילות ב770 וכיוצא בזה. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 13:51, י&quot;ג באלול, ה'תשפ&quot;ג 13:51, 30 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> <br /> == ראוי ==<br /> <br /> ראוי להוסיף ב'ראו גם' את הדף 'חשבונו של עולם'<br /> <br /> :{{א|מענדל סופר}} מה הקשר? [[משתמש:חב&quot;ד בדרך לגאולה|חב&quot;ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב&quot;ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 15:04, 10 בינואר 2025 (IST)<br /> ::כמו שבדף שם יש הפני' לדף הזה--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 13:48, י&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;ה 13:48, 12 בינואר 2025 (IST)<br /> <br /> ==קטגוריה==<br /> האם כדאי לשייך לקטגוריה ולפורטל של משיח וגאולה? מה דעתכם? אני חושב שכדאי כחלק מהרבי כמלך המשיח. --[[משתמש:שי מלך|יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:שי מלך|שיחה]], 00:26, ב' באדר, ה'תשפ&quot;ה 00:26, 2 במרץ 2025 (IST)<br /> <br /> == &quot;מאורע ההסתלקות שכדברי הרבי הוא אינו יכול להתרחש&quot; - מה המקור לזה? ==<br /> <br /> &lt;u&gt;אני לא רוצה להיכנס לוויכוחים&lt;/u&gt;, אבל לא ראיתי מקור לכך שהרבי אומר שאי אפשר שהמלך המשיח יסתלק. הרבי ידע שהרבי הריי&quot;ץ הסתלק, אבל הוא המשיך לעודד את האמונה בו כמלך המשיח. הרבי מסביר שכמו יעקב אבינו, נראה לעיני בשר שהוא נפטר, ולכן על פי ההלכה הוא נחשב כמי שנפטר, אבל במהותו הוא עדיין חי, נשמתו לא נפרדה מגופו הק׳. (אני לא מתיימר להיות מומחה בדברי הרבי, אבל זה מה שהבנתי). בקיצור, הרבי אמר שהרבי הריי&quot;ץ יחזור בגוף גשמי בתחיית המתים ויגאל אותנו ויביא אותנו לארץ הקודש (ראה מאמר באתי לגני תשי&quot;א, שיחת חגה&quot;ש תש&quot;י, ב' ניסן תשמ&quot;ח) . אני לא רוצה להתווכח איך להבין את מה שהרבי אמר, אני רק מבהיר שהרבי לא שלל את הרעיון או האפשרות שמלך המשיח יסתלק ויחזור בתחיית המתים. המנהלים של אתר יכולים להחליט מהי השיטה שלהם, אבל בכלל הרבי לא שלל ענין ההסתלקות, ונראה ברור מהשיחות והמכתבים &lt;u&gt;שהרבי לא ראה סתירה בין הסתלקות של צדיק לחיים נצחיים, אפילו לגבי מלך המשיח &lt;/u&gt;. <br /> <br /> &lt;u&gt;אין כוונתי לעשות מחלוקת עם אנשים מסוימים ודעותיהם. אני רוצה לדבר על נושא זה באהבת רעים ואחדות חסידי ללא מריבות ופוליטיקה.&lt;/u&gt; [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 22:08, ו' בתשרי, ה'תשפ&quot;ו 22:08, 28 בספטמבר 2025 (IDT)<br /> <br /> :לכבוד המשתמש היקר והחשוב [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] <br /> :ישנו הבדל בין הרבי הריי&quot;צ לרבי שליט&quot;א מה&quot;מ וההבדל הוא שהרבי כותב בשיחת שבת פרשת בא ה'תשנ&quot;ב - מוגה '''&quot;מזה מובן החידוש דדורנו – הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד גם הדור שלפנ&quot;ז (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה&quot;בא אל פרעה&quot; (הגילוי ד&quot;אתפריעו כל נהורין&quot; למטה) לא הי' בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף, וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש&quot;הדיבור הוא בגלות&quot; וכו'); משא&quot;כ בדורנו זה – הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה – נעשה תומ&quot;י &quot;נתלו המאורות&quot;, שלא זו בלבד שלא חסר ח&quot;ו במאורות הגדולים דגילוי תושב&quot;כ ותושבע&quot;פ, אלא אדרבה – נוספת בזה שלימות נעלית יותר [לא באופן ד&quot;כבד פה מאורייתא שבע&quot;פ וכבד לשון מאורייתא שבכתב&quot;, להיותו למעלה מזה], באופן שכנשמות בגופים מקבלים בפנימיות &quot;אתפריעו כל נהורין&quot; ש&quot;נתלו&quot; עתה, עי&quot;ז שתיכף מגיע משיח צדקנו, &quot;שלח נא ביד תשלח&quot;, וילמד תורה את כל העם כולו, עד &quot;תורה חדשה מאתי תצא&quot;.''' ולכן אצל נשיא הדור דדורנו לא תתכן אפשרות של הסתלקות הנשמה מן הגוף <br /> :בברכת משיח נאו וגמר חתימה טובה [[משתמש:חבדפדניק קצון|חבדפדניק קצון]] - [[שיחת משתמש:חבדפדניק קצון|שיחה]], 00:49, ח' בתשרי, ה'תשפ&quot;ו 00:49, 30 בספטמבר 2025 (IDT)<br /> ::אני מקוה שילדיך כשיגדלו ויקלטו את עומק ההבלים שהם גודלים עליהם, לא יגידו &quot;עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה&quot; ויבעטו באמונה היהודית כולה. [[מיוחד:תרומות/185.182.70.37|185.182.70.37]] 22:44, 11 בנובמבר 2025 (IST)<br /> ::זה מה שמסביר הרבי &quot;נדמה להם שהוא מת&quot;.<br /> ::אני רוצה להעיר, שהרבי אומר כמה פעמים ש״כל הדור ייכנס לחיים נצחיים ללא שום הפסק בינתיים״, ועדיין לא ראיתי שמישהו מוחה כאשר נאמר על אדם רגיל שהוא נפטר, ואומר ש'לא, יש להם חיים נצחיים&quot;. אני לא משפיע, אני לא בקי בחסידות, אבל כדאי לעיין יותר בזה. [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 13:31, כ&quot;ה בכסלו, ה'תשפ&quot;ו 13:31, 15 בדצמבר 2025 (IST)<br /> :::לכבוד [[מיוחד:תרומות/185.182.70.37|185.182.70.37]] היקר, בנוגע לאמירתך אז כן אני יחנך את ילדי שאם התורה אומרת דבר מסויים וראוים בעיניים דבר אחר אנחנו הולכים עם התורה גם עם זה לא מובן. (כמו פרה אדומה ושילוח הקן.) והם לא יבעטו... ח&quot;ו וח&quot;ו, כי הם יראו שביהדות לא מוותרים על עקרונות. אבל אם הם יראו שאבא שלהם רואה שיחה של הרבי ולא מתייחס כלל, הם יגידו שכנראה הוא לא מאמין בכלום, ואז זה יכול להגמר ח&quot;ו וח&quot;ו, כי ילדים קטנים לא קונים שקרים. אני מאמין שזו וודאי לא היתה כוונתך וכנראה שלא עיינת מספיק בשיחה זו וודאי עם תעין תגיד כך גם אתה. <br /> :::ואני יסיים בשיר (קרדיט מקהלת קעמפ אורו של משיח)<br /> :::תחת הר סיני ניצבו היהודים<br /> :::יד ביד אהבת רעים <br /> :::משה רבינו ניגש לערפל<br /> :::שם את התורה הוא יקבל<br /> :::ארבעים ימים לא אהיה אתכם<br /> :::אל תרעו אל ירא ליבכם<br /> :::חיש מהר אליכם אחזור<br /> :::ואת התורה נלמד לשמור<br /> :::בציפייה עצומה הימים נספרו<br /> :::יום רדף יום כמה עוד יחכו <br /> :::איה הרבע זעקו היהודים<br /> :::הזמן חולף נשיא הדור לא מכזב<br /> :::השטן הראה באצבעו<br /> :::ראו את הנשיא במיתתו <br /> :::מיתה ראו הכאב לא ישוער <br /> :::וזה הוביל לגורלם המר<br /> :::*<br /> :::כולם שמעו מילים ברורות <br /> :::קביעת עובדה לדורי דורות <br /> :::ב770 משיח נעמד<br /> :::ומשם לגאולה נצעד<br /> :::דורנו הוא ראשון לגאולה<br /> :::לחיים נצחיים הובטחנו מתחילה<br /> :::עמדו בניסיון חיזקו ליבכם <br /> :::זכרו אני נמצא כאן לצידכם<br /> :::בציפייה אדירה הימים נספרים<br /> :::יום רודף יום ואנו ממתינים<br /> :::איה הרבע זועקים היהודים <br /> :::הזמן חולף נשיא הדור לא מחזר<br /> :::השטן אומר התקוות הם שם<br /> :::נשיא הדור את חסידיו עזב <br /> :::'''אך באמת הוא חי וקיים במציאות'''<br /> :::'''לא נחזור שנית על הטעות'''<br /> :::(אולי אפשר להוסיף לדיון: הרבי מה&quot;מ שליט&quot;א אומר בשיחת ש&quot;פ משפטים ז' אלול ה'תשנ&quot;א '''&quot;ע&quot;ד אבן השתי' – שנמצאת במקום מסויים בעולם הזה הגשמי, וקיימת תמיד בלי שינויים (אפילו לא השינוי דגניזה, כהארון שנגנז וכיו&quot;ב), ע&quot;ד שופט ונביא שקיים (נצחי) בכל דור (כסימן לגילוי אלקות בעולם באופן תמידי) – שממנה הושתת כל העולם כולו...&quot;''' היינו שבכל דור חייב להיות נשיא הדור והוא חייב להיות להיות קיים באופן נצחי. ולא תתכן אצלו אפילו לא אפשרות של '''שינוי דגניזה.''' והרבי מה&quot;מ שליט&quot;א אומר רבות, שאנחנו הדור האחרון של הגלות והראשון לגאולה, היינו שלא תתכן אפשרות של נשיא הדור חדש, ולכן הוא נשיא הדור והוא חי וקיים. ) [[משתמש:חבדפדניק קצון|חבדפדניק קצון]] - [[שיחת משתמש:חבדפדניק קצון|שיחה]], 19:51, ט&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;ו 19:51, 5 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::האם לכך אינך קורא '''שום שינוי דגניזה?''', כמבואר בשיחה אולי לטענתך תוכל לקרוא לכך בדרגת ה'ארון' שכפי שהרבי מסביר הוא קיים אבל איננו יודעים איפה הוא נמצא בפשטות, לעומת אבן השתיה שקיימת ומקומה ידוע ונגלה לכל. [[משתמש:חסידישע בוחער|חסידישע בוחער]] - [[שיחת משתמש:חסידישע בוחער|שיחה]], 21:09, ט&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;ו 21:09, 5 במרץ 2026 (IST)<br /> == הרבה ==<br /> <br /> הגזמתם לחלוטין הוא חי???{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/147.234.64.53|147.234.64.53]] 02:20, 19 בדצמבר 2025 (IST)</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%97%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A7&diff=798062 2025-08-24T10:11:20Z

<p>חסידישע בוחער: /* ביקורת */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>==ביקורת==<br /> ראוי לביקורת לא מועטה--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 00:33, כ&quot;א באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 00:33, 24 במרץ 2022 (UTC)<br /> :כאן יוקם חב&quot;דפדיה - הבית למקארתיזם המשיחי בישראל [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 21:03, ג' בכסלו, ה'תשפ&quot;ג 21:03, 27 בנובמבר 2022 (UTC)<br /> ::תראו מי מדברים על פחדנות, הפלג הפחדן בחב&quot;ד, פוחדים מבשורת הגאולה החוצה!<br /> :::אין בעיה בפחדנות. &quot;אשרי אדם מפחד תמיד - דואג לראות הנולד שלא תארע תקלה בכך אם אעשה זאת&quot; (ראה משלי כח, יד; רש&quot;י גיטין נה, ב; ברכות ס, א). השאלה היא מה עושים איתה. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 19:01, י&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;ג 19:01, 6 בדצמבר 2022 (UTC)<br /> ::::או שמקרבים את הגאולה באמצעותה או שלא<br /> <br /> ==שליח?==<br /> לא הבנתי [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%97%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A7&amp;curid=62501&amp;diff=770391&amp;oldid=751158&amp;diffmode=source אם זו השחתה] או לא. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 22:55, א' בסיוון, ה'תשפ&quot;ה 22:55, 28 במאי 2025 (IDT)<br /> :מסתמא לא. אם הוא 'הקים במקום בית כנסת יהודי, ומארגן שבתות ואירועים לקהילה. בנוסף הוא גם משמש כמשגיח כשרות, שוחט, סופר סת&quot;ם ועוד' = שליח. אא&quot;כ העניין קשור בטעמים פוליטיים וכו'... בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 22:59, 28 במאי 2025 (IDT)<br /> <br /> == מקור ==<br /> <br /> מקור לכך שאכן הוא השווה זאת לאמונת הנוצרים?<br /> <br /> == למה הוא לא שליח? ==<br /> <br /> בגלל שהוא לא מסתדר עם הדעות שלכם ואלי אפילו תקף אותכם זה אומר שהוא לא שליח?<br /> <br /> וביחוד אם הוא שליח במס&quot;נ במקום מאוד מסוכן בטח במצב העכשווי ובמקום להאריך אותו אתם מכחישים עובדות בסיסיות ביותר?!<br /> <br /> זהו רצונו הק' של הרבי לדעתכם?! [[משתמש:פלוני בן אלמוני|פלוני בן אלמוני]] - [[שיחת משתמש:פלוני בן אלמוני|שיחה]], 13:20, ט' באב, ה'תשפ&quot;ה 13:20, 3 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> <br /> == ביקורת ==<br /> <br /> הביקורת בדף זה לא תואמת את תקנון כללי הביקורת של חבדפדיה, כפי שנידון ברחבה בערך זימרוני ציק, מעניין למה כאן מתעלמים מהכללים. [[משתמש:חסידישע בוחער|חסידישע בוחער]] - [[שיחת משתמש:חסידישע בוחער|שיחה]], 13:11, ל' באב, ה'תשפ&quot;ה 13:11, 24 באוגוסט 2025 (IDT)</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A2%D7%A8&diff=797138 2025-08-20T20:34:53Z

<p>חסידישע בוחער: /* ת&quot;ח ת&quot;ח */ תגובה</p> <hr /> <div>{{בה}} {{חממה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(15:48, כ&quot;ח בניסן, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> <br /> == ת&quot;ח ת&quot;ח ==<br /> <br /> על מ&quot;ש בע' יחי.<br /> <br /> אף שאני אינני נוקט עמדה בנושא (ומני כו&quot;כ טעמים) - חורה לי עד מאוד תופעת ההתעלמות של כל צד בפ&quot;ע, לעניינים ואירועים שאינם כפי ה'תזה' שלו. ואכמ&quot;ל בדבר המצער והמבהיל.<br /> <br /> <br /> נ.ב.<br /> <br /> כנראה חל בלבול מסויים. והמדובר (בשם א' המזכירים) הי' כך:<br /> <br /> לאחר שבהפארבריינגען דש&quot;פ תזו&quot;מ, <br /> <br /> (מופיע בערך הנ&quot;ל: ...&quot; ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בסיום ה[[שיחה]] הרביעית(...)בסיום החלוקה ניגשו ר' [[דוד נחשון]]...ואז הכריז ר' דוד נחשון (תוכן): &quot;משקה זה יעבור הפעולות לקבלת מלכותו של הרבי. בהמשך לפסיקתם של רבנים ובתי-דינים שהגיע עת הגאולה ושהרבי הוא מלך המשיח שצריך להתגלות ולגאול את עם ישראל ולכן אנו מכריזים (והכריז בפעם הראשונה בנוכחות הרבי): &quot;'''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''&quot; כשאחריו חזר הקהל בהכרזת : &quot;יחי!&quot; וכך לסירוגין שלשה פעמים. בשעת ההכרזה היה חיוך נסוך על פני הרבי.&quot;)<br /> <br /> '''ירד הרבי ביום ראשון בשעה 11 לתפילה(!!!) (איחור של שעה!)''' <br /> <br /> [ראה - https://drive.google.com/file/d/1brZdDOS6ZQc-BI_EFyvp7XON33ABfBpZ/view עמוד 34,<br /> <br /> https://drive.google.com/file/d/1tHEsP5R4j4uJqag6KBMlGioP8tenWXXT/view עמוד 5]<br /> <br /> '''&lt;big&gt;והההסבר - ראה כאן,&lt;/big&gt;''' https://drive.google.com/file/d/1OQRGy4rn1AlLKLLrBWyAq44g4QtCt5JR/view עמוד 5.<br /> <br /> תיצלנה אוזניים משמוע...<br /> <br /> [[שיחת משתמש:שפי&quot;ץקייט]] בברכה שנזכה לקיום היעוד &quot;הקיצו ורננו שוכני עפר&quot; והרבי בתוכם ובראשם. (תו&quot;מ ח&quot;א ע' 12) 20:04, 20 באוגוסט 2025 (IDT) [[שיחת משתמש:שפי&quot;ץקייט]] בברכה שנזכה לקיום היעוד &quot;הקיצו ורננו שוכני עפר&quot; והרבי בתוכם ובראשם. (תו&quot;מ ח&quot;א ע' 12) 20:04, 20 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> <br /> :אך כמובן, גם אילו היית זו שיחה מפורשת מהרבי היו מתעלמים. [[משתמש:חסידישע בוחער|חסידישע בוחער]] - [[שיחת משתמש:חסידישע בוחער|שיחה]], 23:34, כ&quot;ו באב, ה'תשפ&quot;ה 23:34, 20 באוגוסט 2025 (IDT)</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%95%D7%A2%D7%93&diff=796952 2025-08-20T15:21:15Z

<p>חסידישע בוחער: הגהה</p> <hr /> <div>{{מפנה|יחי המלך|יחי המלך (פירושונים)}}<br /> [[קובץ:עידוד_יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד את שירת ה'יחי' - תחילת תשנ&quot;ד]]<br /> '''יחי המלך''', או בנוסח המורחב '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''', הינה הכרזה שהתקבלה על ידי [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[דור השביעי]] באישור ועידוד [[הרבי]], בתור הכרזת [[קבלת המלכות]] של [[הרבי כמלך המשיח]]. הרבי הסביר שהכרזה זו הנאמרת בעת ההכתרה מבטאת את עומק הקשר שבין העם למלך עד שהמלך תלוי בעם המכריזים &quot;יחי המלך&quot; - הוספת חיים במלך, ושתוכן ההכרזה שהגיע זמן ביאת המשיח ו[[הבאת המשיח|לזרז את ביאת המשיח]].<br /> <br /> == רקע ==<br /> במשך השנים{{הבהרה|באילו שנים}}, נהגו להכריז בפני [[הרבי]] בכינוסי ילדים את הנוסח הבא '''&quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו&quot;''' (לאחר הכרזת [[הפסוקים]]){{הערה|על פי סרטי וידאו משנות הממי&quot;ם}}.<br /> <br /> בשיחת [[ב' בניסן]] [[תשמ&quot;ח]], הסביר הרבי באריכות את משמעותה של ההכרזה '''&quot;יחי המלך&quot;''' ('יחי המלך דוד לעולם'), שמחזקת ומוסיפה חיות ב[[מלך ישראל|מלך]]. <br /> <br /> ההכרזה בנוסח {{ציטוטון|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד}} החלה בשנת [[תנש&quot;א]], כאשר בעקבות [[השיחה הידועה]] ב[[כ&quot;ח בניסן]] באותה שנה פעלו כמה חסידים פעולות הקשורים לזיהוי [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי כמשיח]], ובמהלכן אומץ נוסח זה. הכרזה בנוסח זה הוכרזה לפני [[הרבי]] לראשונה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] והרבי הגיב בחיוך רחב. [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון עם מילים אלו]] הושר לפני הרבי במוצאי אותה שבת בכניסתו לתפילת ערבית{{הערה|ב[[זאל הקטן]]}} וביציאתו וזכה לעידוד מיוחד שנמשך באופן נדיר גם אחרי שהרבי הגיע למקום התפילה{{הערה|יש לציין כי היה זה דבר נדיר שהרבי יעודד את השירה ב[[זאל הקטן]] לאחר שהגיע למקומו.}}. ב[[ט&quot;ו אייר]], תשעה ימים אחר כך, שרו ניגון זה עם מילים אלו הן ביציאת הרבי מתפילת מנחה וכן ביציאתו מתפילת ערבית והרבי עודד את השירה.<br /> <br /> בשנים [[תשנ&quot;ג]]-[[תשנ&quot;ד]] עודד [[הרבי]] את הניגון {{ציטוטון|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד}} כמעט בכל הזדמנות שבה יצא לקהל, ובעקבות זאת התפשטה ההכרזה בנוסח זה יותר ויותר. חסידי חב&quot;ד כיום מכריזים 'יחי אדוננו' בסיום כל תפילה ובמעמדים שונים, מדפיסים את ההכרזה בפרסומים רבים וכן מנגנים ניגון זה לעיתים קרובות.<br /> <br /> == התייחסויות הרבי ==<br /> ===ב' ניסן תשמ&quot;ח===<br /> <br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשמ&quot;ח]] ב[[שיחה]] שנשא הרבי בביתו ב[[פרזידנט 1304]] הורה הרבי להכריז &quot;יחי המלך&quot; כשמסביר את תוכן ההכרזה: כאשר העם מכריזים [[יחי המלך]], הדבר נותן ומוסיף חיות במלך - בנשיא הדור ובמלך המשיח ובכך מכתירים אותו. וכך כותב הרבי{{הערה|קטעים נבחרים מהשיחה כפי שהוגהה על ידי [[הרבי]].}}:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מציאותו של המלך תלויה בהעם '''&quot;אין מלך בלא עם&quot;''' כלומר אף על פי שנקראים &quot;עם, מלשון עוממות.. רחוקים ממעלת המלך&quot;, הרי, ביחד עם זה פועלים הם את המלכות - המלך. וכמודגש גם בהכתרת המלך - שהעם מכריזים '''&quot;יחי המלך&quot;''' (כפי שמצינו גם במלכות בית דוד), שבזה מודגש גם שפעולת העם היא '''בחיי''' המלך חיים של מלך.<br /> <br /> ...אנשי הדור פועלים הוספה בענין החיים אצל '''נשיא הדור''', כאמור לעיל בענין ההכרזה &quot;יחי המלך&quot;.<br /> <br /> ובאותיות פשוטות: לאחרי שישנה השלימות ד&quot;חיים&quot; שנה לנשיאותו דנשיא דורנו - צריכה להיות הוספה עיקרית בעניין החיים על ידי פעולת העם שמכריזים '''&quot;יחי המלך&quot;''', שתוכנה של הכרזה זו - שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר - כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו '''דוד מלכא משיחא'''!<br /> <br /> ...ענין ההכתרה - &quot;יחי המלך&quot; שעל ידי זה פועלים ביאת דוד מלכא משיחא.<br /> <br /> ...הענין ד&quot;אין מלך בלא עם&quot; (תוכן הכרזת העם &quot;יחי המלך&quot;) הוא בהדגשה יתירה אצל מלך המשיח.<br /> <br /> ...והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה &quot;עד מתי&quot;, וההכרזה &quot;יחי המלך&quot; דוד מלכא משיחא - '''בזריזות הכי גדולה''', הקשורה עם '''שמחה וחיות''' אשר ענינים אלו... פועלים כביכול ה&quot;אחישנה&quot; דהזריזות אצל '''הקב&quot;ה'''... לגאול את בני ישראל '''בזריזות הכי גדולה''', תיכף ומיד ממש, &quot;לא עיכבן המקום '''כהרף עין'''&quot;.|מקור=[[ספר השיחות]] [[תשמ&quot;ח]] ח&quot;א ע' 350 '''ואילך'''}}<br /> <br /> בשיחת [[שבת]] [[פרשת שמיני]], ערב [[ראש חודש]] [[אייר]], תשמ&quot;ח, מופיעה שוב בקיצור ההוראה להכריז &quot;[[יחי המלך]]&quot;:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=צריכה להיות הוספה בענין החיים - &quot;'''יחי''' המלך&quot;, דוד מלכא משיחא (נתבאר בארוכה בשיחת ב' ניסן).|מקור=[[ספר השיחות]] [[תשמ&quot;ח]] ח&quot;ב ע' 417 הע' 80}}.<br /> <br /> בעקבות שיחה זו החלה התעוררות מיוחדת בין החסידים ליישם את הדברים: רגעים ספורים אחרי שסיים הרבי את השיחה הכריז הרב [[שלום בער וולפא]] בנוכחותו של הרבי: &quot;יחי המלך&quot; ו&quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו&quot;{{הערה|על פי [https://drive.google.com/file/d/1aEPlipFVJSIwWk_3IGFjpJ0BeKtqyqWt/view?usp=sharing סרט הוידאו] (דקה 7:50)}} ובהמשך אותו לילה רקדו רבים ברחוב הסמוך לבית בשירת &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו&quot;{{הערה|על פי [https://drive.google.com/file/d/0B9aMNh1shw_4YkNTelB2akMxRE0/view?usp=sharing&amp;resourcekey=0-iCqQamC91GSsE_NKONbagg וידאו מהריקודים]}} ומאות [[תמימים]] וחסידים הכריזו &quot;יחי המלך&quot;, &quot;יחי המלך המשיח&quot; וכדומה{{הערה| על פי [https://hageula.com/calendar/nisan/17760.htm מכתב אותנטי ששלח אחד התמימים באותם ימים לבני משפחתו באה&quot;ק]}}. ב[[יחידות לגבירים]] שהתקיימה למחרת, ב[[ג' ניסן]] תשמ&quot;ח ב[[זאל הקטן]], אמר ר' חיים גולדברג לרבי &quot;יחי המלך&quot; והרבי הגיב על דבריו בעניית: &quot;אמן&quot;{{הערה|על פי [https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/665087/ הוידאו]}}. ב[[ד' ניסן]] תשמ&quot;ח בעת שיצא הרבי לנסוע לביתו הכריז ה[[תמים]] [[אלחנן מישולובין]] שלושה פעמים את הכרזת &quot;יחי המלך&quot; כשאחריו עונה הקהל &quot;יחי&quot; והרבי הניף בידו הקדושה בתנועת עידוד{{הערה|שם=וידיאו|על פי הוידאו}}. את הכריכה האחורית של שני קבצי [[הערות וביאורים]] של תלמידי [[אהלי תורה]] שיצא לאור לרגל [[י&quot;א ניסן]] תשמ&quot;ח{{הערה|גליון תלו}} עיטרה ההכרזה: &quot;יחי המלך לעולם&quot;. ב[[יחידות כללית]] שהתקיימה ב[[ט' סיון]] [[תשמ&quot;ח]] עברה אחת הנשים והכריזה: &quot;יחי המלך המשיח&quot;, והרבי השיב: &quot;אמן, בקרוב&quot; ולאחר מכן בירכה: &quot;ברכה והצלחה&quot;{{הערה|שם=וידיאו}}. ב[[חלוקת דולרים]] ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ט]] הכריז אחד העוברים בפני הרבי: &quot;יחי המלך המשיח&quot; והרבי בירכו כשחיוך נסוך על פניו: &quot;בשורות טובות&quot;{{הערה|על פי סרט הוידאו, [[דברי משיח]] תשמ&quot;ט ח&quot;ג ע' 408.}}.<br /> <br /> יוזמה רחבה ועולמית תוכננה בעקבות השיחה ע&quot;י הרב [[שמואל פרומר]] והרב [[זמרוני ציק]] שבמהלך [[סעודת משיח|סעודות משיח]] בכל העולם, יחזרו את תוכן שיחת הרבי ויכריזו &quot;יחי המלך&quot;. היוזמה החלה להתגלגל במהירות, קיבלה הסכמה של רבנים ושלוחים רבים והיה נראה שהדבר ייצא לפועל, עד שקם שליח מסויים ופעל לבטל זאת ולטרפד את התכנית. בהשגחה פרטית זכה אותו שליח באותם ימים בתרומת ענק מירושה. יום לאחר מכן, בי&quot;ט ניסן תשמ&quot;ח, אמר הרבי שיחה בה התבטא בכאב ובחריפות על השופכים מים קרים על נפש עייפה המרעישה אודות ביאת משיח ומכריזה שמשיח צריך לבוא וכו' כשאותם מקררים טוענים שהדבר יזיק ויפריע למנוחתם ולהפצת המעיינות שלהם מתוך עשירות וכו'. מי שהיה מעורה בסוד הדברים חש כי הדברים מכוונים (גם) כלפי מאורע זה{{הערה|עפ&quot;י דברים שכתב הרב [[אסף חנוך פרומר]] בבית משיח גליון 508. וראה ב[http://hageula.com/vid/malkeinu/15288.htm שיחת י&quot;ט ניסן תשמ&quot;ח] שיש בה כמה ביטויים ורמזים המצדדים שאכן הדברים אמורים כלפי מאורע זה {{הגאולה}}}}.<br /> <br /> בשנים שלאחר מכן, ביום [[ב' ניסן]] [[תשמ&quot;ט]] ו[[תש&quot;נ]], ניגנו בנוכחות הרבי בכניסתו לתפילות &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו&quot; בקשר לשיחה זו שנשא הרבי בתאריך זה{{הערה|יומני התמימים ואנ&quot;ש}}.<br /> <br /> === לאחר שיחת כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א ===<br /> ביום [[כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א]] הודיע [[הרבי]] בשיחה לחסידים: &quot;אני מוסר את הענין אליכם, [[השיחה הידועה|עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו]]&quot;.<br /> <br /> בעקבות ה[[שיחה]] קיבלה כל הפעילות להבאת ה[[משיח]] תנופה חדשה כולל ההוראה על הכרזת &quot;[[יחי המלך]]&quot; ומשמעותה: קבלת מלכותו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]].<br /> <br /> בדו&quot;ח בן שני דפים אודות אסיפת הייסוד של [[המטה העולמי להבאת המשיח]] נכתב באותיות מוגדלות: &quot;יחי המלך [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מלך המשיח]] לעולם ועד&quot; ומענה [[הרבי]] על הדו&quot;ח ב[[ד' אייר]] [[תנש&quot;א]] היה: &quot;כל המצורף-בזה אזכיר על הציון&quot;.<br /> <br /> ביום [[שישי]] ערב פרשת [[תזריע-מצורע]] הוכנס על ידי ר' [[דוד נחשון]] בקבוק משקה ל[[מזכירות הרבי]] על מנת לקבלו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] השבת, בעבור התוועדויות אודות קבלת המלכות (לבקבוק צורף פתק ובו מטרה זו לשמה הוא מוכנס).<br /> <br /> בליל [[שבת קודש]] אור לו' [[אייר]] [[תנש&quot;א]] עודד [[הרבי]] את ה[[ניגון]] &quot;שישו ושמחו בשמחת הגאולה&quot; בדרך יציאתו מתפילת ערבית, לאחר מכן דרבן הרב דוד נחשון את הציבור להוסיף את המילים &quot;יחי אדוננו מורינו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד&quot; למנגינה זו וכך נמשכו הריקודים עם מילים אלו זמן רב ואף ב[[שלום זכר]] שהיו בלילה זה ברחבי שכונת קראון הייטס ניגנו כך.<br /> <br /> למחרת ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בסיום ה[[שיחה]] הרביעית הזכיר הרבי כרגיל שכעת יעלו מלמטה למעלה ויכריזו את פרטי הדברים (והפעם הרבי הוסיף עוד קטע שלא נאמר בשבתות האחרות:) ופרסום זה נעשה בכל העולם כולו, ועד לכל [[סדר השתלשלות]], וזוכים לשמוע ההכרזה ש&quot;הנה זה (משיח) בא. בסיום החלוקה ניגשו ר' [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] ור' [[שמריה הראל]] כדי לקבל את בקבוק המשקה. הרבי מזג להם כחצי כוס משקה (יותר מהמקובל) ואז הכריז ר' דוד נחשון (תוכן): &quot;משקה זה יעבור הפעולות לקבלת מלכותו של הרבי. בהמשך לפסיקתם של רבנים ובתי-דינים שהגיע עת הגאולה ושהרבי הוא מלך המשיח שצריך להתגלות ולגאול את עם ישראל ולכן אנו מכריזים (והכריז בפעם הראשונה בנוכחות הרבי): &quot;'''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''&quot; כשאחריו חזר הקהל בהכרזת : &quot;יחי!&quot; וכך לסירוגין שלשה פעמים. בשעת ההכרזה היה חיוך נסוך על פני הרבי{{הערה|קובץ [https://drive.google.com/file/d/1Yyo4bBcg8cy7XNssD6kQAnEEGv3icj3h/view?usp=sharing 30 שנה ליחי].}}.<br /> <br /> ב[[מוצאי שבת]] כשהרבי נכנס לתפילת [[מעריב]] ב[[זאל הקטן]] (כרגיל בכל מוצ&quot;ש), במשך מספר דקות לפני שנכנס שרו &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot; (בניגון של &quot;[[זאל שוין זיין די גאולה]]&quot;), ובכניסתו עודד הרבי בידו הקדושה את הניגון, וכשהגיע למקום הקבוע לתפילתו אף עודד בשתי ידיו (דבר נדיר כשמתפלל ב&quot;זאל הקטן&quot;). וגם כשיצא בתום התפילה עודד את השירה.<br /> <br /> ב[[ח' אייר]] [[תנש&quot;א]] הוכנס אל הרבי כתב קבלת מלכותו חתום ע&quot;י חסידים רבים בנוסח: &quot;הננו הח&quot;מ מקבלים עלינו את מלכותו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מלך המשיח, לפעול במסירות נפש בכל רצונו וכל מה שידרוש אתנו ומתוך שמחה וטוב לבב, ו'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'''&quot;, ועל מכתב זה השיב הרבי למחרת, [[ט' אייר]] תנש&quot;א: &quot;אזכיר על הציון ויבשר טוב&quot;.<br /> <br /> ביום שני ט&quot;ו [[אייר]] תנש&quot;א בסיום תפילת מנחה, אמר שיחת קודש וחילק דולרים לקהל. ולאחר מכן יצא הרבי מבית הכנסת כשבדרכו מעודד בחוזקה את שירת הקהל &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; כאשר את ר' [[דוד ישראל נחשון]] מעודד בצורה מיוחדת בהנפת ידו הק' בסיבוב שלם{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/596397/ ט&quot;ו אייר תנש&quot;א, הרבי מעודד את שירת ה&quot;יחי&quot;], [[את&quot;ה העולמי]] - {{וידפו}}}}. כמו כן לאחר תפילת [[מעריב]] באותו יום, כשיצא הרבי עודד את הקהל ששר ניגון זה בעוצמה רבה, אך בבוקר לאחר מכן הוציא הרבי הודעה בשם הריל&quot;ג שאם ימשיכו לשיר זאת הוא לא יצא לשחרית (על פי עדות המזכיר והנמצאים).<br /> <br /> בתקופה שלאחר מכן עד [[כ&quot;ז אדר ראשון תשנ&quot;ב]] היו הזדמנויות נוספות שהכרזה זו והכרזות בתוכן זהה נאמרו ונכתבו ע&quot;י חסידי חב&quot;ד. כך לדוגמה באירוע נשים מרכזי ומתוקשר ב[[770]] שנערך ב[[כ&quot;ח טבת]] [[תשנ&quot;ב]] הכריזה הרבנית [[סימה אשכנזי]] שלוש פעמים &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot;. כינוס זה לווה בברכות ועידודים מהרבי לפני ואחרי קיומו.<br /> <br /> גם בפני הרבי נמשכו הכרזות כאלו במידה מסויימת בתקופה זו{{הערה|אם כי חלה בזה הפחתה משמעותית לפני ל&quot;ג בעומר תשנ&quot;א בעקבות כמה מענות קודש מהם הובן רצונו של הרבי לעשות &quot;הפסק למשך זמן&quot; בהתלהבות הגדולה בענין משיח, בעקבות ידיעות וטענות שהיו מי שמסרו לרבי שהדבר גורם נזק לחב&quot;ד ולהפצת המעיינות וכו'}}, הן במכתבים וכדומה, במיוחד במכתביהן של קבוצות נשים להם השיב הרבי לחיוב ובעידוד, והן בעל פה. כך, לדוגמא, ב[[כ&quot;ד מנחם אב]] [[תנש&quot;א]] עבר ר' משה דירז'ינסקי (מפעילי צא&quot;ח בירושלים) ובירך את הרבי בשם לומדי השיעור הקבוע ברמב&quot;ם בירושלים שיתקיימו ברבי כל הברכות שבתורה והכריז בקול רם: &quot;יחי אדוננו המלך לעולם&quot;. הרבי חייך חיוך רחב ובירכו: &quot;בשורות טובות, הצלחה רבה&quot;{{הערה|על פי סרט הוידיאו.}}.<br /> <br /> === תולדות [[תשנ&quot;ב]] ===<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[דבר מלכות תולדות (ב')|דבר מלכות תולדות (שיחה ב')]]}}<br /> <br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שהתקיימה בשנה שלאחר מכן, [[תשנ&quot;ב]], ב[[שבת]] פרשת תולדות, התייחס הרבי לתוכנה ועניינה של ההכרזה &quot;יחי אדוני המלך דוד לעולם&quot;{{הערה| מלכים א א, לא}} שנקראה בהפטרה בשבת הקודמת:<br /> {{ציטוטון|נצחיות מלכות דוד שנמשכה במלכות שלמה, ששלימותה ע&quot;י המלך המשיח שהוא &quot;מבית דוד ומזרע שלמה - שתוכנה של הכרזה זו הוא הגלות '''מציאותו''' דמלך המשיח}}{{הערה|ספר השיחות תשנ&quot;ב חלק א' ע' 133}}.<br /> <br /> === [[תשנ&quot;ג]] ===<br /> {{חלונית<br /> | כותרת = התוועדות הרב שפרינגער, תשרי תשע&quot;א ב770<br /> | תוכן = להגיד &quot;יחי&quot; זה לא קודש - זה 'קודש קודשים', העניין של &quot;יחי&quot; זה קודש קודשים! אם חלילה יש יחידים שיש להם קצת ספיקות וחלישות בזה - שידעו שנכנס אצלם 'קליפת [[עמלק]]'... באם יש מישהו כזה, אני חושב שאין, אבל אם יש כאלה שקשה להם להגיד 'יחי' - שידע ש'עמלק' נכנס בתוך ליבו, רחמנא ליצלן... כי 'יחי' זה לא קודש - זה קודש קודשים!<br /> צריכים לדעת שעניין של 'יחי' זה עניין של קודש קודשים, וצריכים להגיד זה בחיות ובפנימיות, כדי שנביא את ההתגלות של הרבי.<br /> . כאן ב-‏770 אפשר לקבל חיות אפילו מהקירות... ובוודאי מהחיות, מהריקודים, מה'שביל' שמכינים לפני התפילות, המבטא את האמונה שהרבי חי וקיים ונמצא איתנו כאן.. כל דבר ודבר שיש כאן ב-‏770 - זה עניין של התגלות מלך המשיח.<br /> }}לאחר [[כ&quot;ז אדר ראשון תשנ&quot;ב]] בתקופה בה &quot;חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם&quot;{{הערה|1=כפי שנכתב בגמרא שמשיח סובל תחלואי הגלות, וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכאובנו סבלם'.}}, התחילו קהל החסידים ב-770 להכריז &quot;יחי&quot; בעצרות התפילה לרפואת הרבי, באירועים ובהתוועדויות וכו' ואף נקבע ריקוד &quot;יחי&quot; מרכזי לאחרי שירת [[לכה דודי]] במניין המרכזי ב[[770]]. ב[[י&quot;א בניסן]] [[תשנ&quot;ב]] נערך מחוץ ל-770 כינוס ל[[חיילי צבאות ה']] שבמרכזו עמדה הכרזת יחי המלך ע&quot;י הילדים.<br /> <br /> אחרי התקיעות ביום הראשון של ר&quot;ה תשנ&quot;ג שרו רק את המנגינה ללא המילים (מכיוון שהיה זה לאחר התקיעות, ואין להפסיק מתחילת התקיעות עד סיום התפילה). וביום השני כאשר נגנו לאחר התקיעות זכו לעידוד מיוחד מהרבי. בהמשך [[חודש תשרי]] [[תשנ&quot;ג]] שרו את ה&quot;יחי&quot; בפני הרבי מספר פעמים והרבי עודד את הקהל. ב[[שמחת תורה]] תשנ&quot;ג, בעת ההקפות כשהילדים הכריזו זאת בפני הרבי התחיל הרבי לפתע לעודד בצורה מיוחדת ונמרצת וההכרזה הפכה לשירה שהמשיכה לזכות בעידוד מיוחד מהרבי. מאז הפכה שירת היחי לנוהג קבוע בסיום כל תפילה בה יצא הרבי לקהל כשכמעט בכל פעם עודד הרבי את השירה בתנוועות ראשו וגופו הקדושים ומספר פעמים אף בידו השמאלית. לעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת שהייתה כרוכה בעידוד זה.<br /> <br /> לקראת [[י' שבט תשנ&quot;ג]], תוכנן מעמד [[סאטלייט]] בו חסידי חב&quot;ד מכל רחבי תבל יקבלו את מלכותו של הרבי כמלך המשיח בהכרזת יחי בשידור חי. לקראת מעמד זה התכוננו [[אנ&quot;ש]] בכל רחבי תבל בהתרגשות עצומה ואף היו שכינו אותו בשם &quot;ההכתרה&quot;{{הערה|בהבהרה שפירסמו רבני חב&quot;ד בו קראו לכל החסידים להשתתף בכינוס, הצהירו הרבנים שהכינוס אינו הכתרה כי הקב&quot;ה כבר הכתיר את [[הרבי]].}}, אך היו שחששו שהרבי יעודד את השירה &quot;יחי אדוננו&quot; לעיני כל העולם, ושאלו את הרבי האם אכן כך הוא רצונו הקדוש והוא אישר זאת ואף כששאלו שיתכן שיגרם מזה נזק לחב&quot;ד הרבי ביטל חשש זה, ואכן במעמד זה עודד הרבי את הכרזת ושירת &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; ומאז הפך זה למנהג קבוע אצל חסידי חב&quot;ד ברחבי העולם שלאחר כל תפילה מכריזים שלוש פעמים &quot;{{יחי}}&quot; (וכן לאחר קריאת התורה, וקודם התקיעות בראש השנה). בתאריך [[ו' תמוז]] [[תשנ&quot;ד]], התקיים כינוס של [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] ו[[רבני חב&quot;ד]] נוספים, בו פסקו שצריך להמשיך בהכרזה זו וכן להמשיך לכתוב אותה על גבי דף השער של [[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|אך השבועון לא ביצע את ההוראה. ראו בארוכה בספר [[תומת ישרים תנחם]] של הרב [[שלום דובער וולפא]].}}.<br /> <br /> בסך הכל לאורך השנים, עודד הרבי את שירת 'יחי אדוננו' בלמעלה מ-450 הזדמנויות, 417 מתוכם מתועדות בהסרטות וידאו, ולמעשה זהו הניגון שהרבי עודד אותו הכי הרבה פעמים לאורך שנות הנשיאות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון 'יחי אדוננו' במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה']]<br /> * [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|ניגון 'יחי אדוננו' במנגינת 'חיילי אדוננו']]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://chabad.info/moshiach/1096100/ מהות הכרזת הקודש ״יחי אדוננו״ • רב שיח מיוחד]'''<br /> *'''הכרזתי הכרזה שנשמעה בכל סדר ההשתלשלות''', [[שבועון בית משיח]] [[כ&quot;ז ניסן]] [[תשפ&quot;א]] עמוד 10, במלאות שלושים שנה למעמד המיוחד.<br /> * '''ללכת בגאון עם יחי אדוננו''' [[שבועון בית משיח]] גיליון מס' 1345 עמוד 20.<br /> *הרב [[שלמה מאיעסקי]] [https://drive.google.com/file/d/1RD0_8Cm1-JF-rwbmRZ2ktoChYx85bbqU/view?usp=drivesdk '''מה המקור להכרזת יחי'''] , מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 643 עמוד 26.<br /> * [https://hageula.com/study/law/15032.htm מודה אני והכרזת 'יחי אדוננו' בקומו משנתו].<br /> * [https://hageula.com/study/law/16392.htm הערות אנ&quot;ש והתמימים על ההנהגה לומר &quot;יחי&quot; לפני &quot;מודה&quot;].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;שיחות הרבי<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ&quot;ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה &quot;יחי המלך&quot;. {{וידפו}} {{קישור שבור}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ&quot;ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{צליל}} {{אינפו}}<br /> <br /> ;יחי אדוננו בעידודו של הרבי<br /> * קובץ [https://drive.google.com/file/d/1Yyo4bBcg8cy7XNssD6kQAnEEGv3icj3h/view?usp=sharing 30 שנה ליחי] - מטה לימוד הדבר מלכות שע&quot;י [[את&quot;ה המרכזי 770]] {{PDF}}<br /> * קובץ [https://chabad.info/news/kinushashluchim/866781/ דרך המלך נלך] - קובץ מיוחד הסוקר את מאורעות תשרי תשנ&quot;ג בו נקבעה לתמיד הכרזת ושירת ה&quot;יחי&quot; בעידוד הרבי {{אינפו}} {{PDF}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67796 הכרזת &quot;יחי המלך&quot; בפני הרבי] - [[ד' בניסן]] [[תשמ&quot;ח]]{{וידפו}}<br /> * [https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/596397 הרבי מעודד את שירת ה&quot;יחי&quot;] [[ט&quot;ו אייר תנש&quot;א]] - השירה הראשונה המתועדת, [[את&quot;ה העולמי]] {{וידפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ&quot;ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{וידפו}}{{קישור שבור}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ&quot;ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{וידפו}}{{קישור שבור}}<br /> <br /> ;תוכניות וידאו '[[ואביטה נפלאות]]'<br /> * '''[https://drive.google.com/file/d/1xOpBfiMBYZdhvcI3fsbyX92v2oPx67Lw/view הכרזת העם]''' (באתר גוגל דרייב) ([https://chabad.info/video/documentary/%d7%95%d7%90%d7%91%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%a0%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa/1152175/ באתר חב&quot;ד אינפו]), תשרי פ&quot;ה<br /> * '''[https://drive.google.com/file/d/1W_tYF33cku9R_Ohk3SAdYtsvWExZh2Wp/view לעולם ועד]''' (באתר גוגל דרייב), תשרי פ&quot;ה<br /> <br /> ;שונות<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82486 &quot;יחי אדוננו..&quot; - זה קודש קדשים!]''' - הרב [[איצ'ה שפרינגר]] באתר {{אינפו}} <br /> * [https://chabad.info/special/1098635/ &quot;צריך לזעוק את מה שהרבי עודד עם הראש&quot;: הרב מאיר פרוש בראיון] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/1097522/ מי שינסה למחוק את &quot;יחי&quot; לא יצליח • נאומו הסוער של הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * מ. פריד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75094 &quot;פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!&quot; ● סקירה], [[שבועון בית משיח]], ב ניסן התשע&quot;ג (13.03.2013) {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ&quot;ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז &quot;יחי&quot; {{וידפו}}<br /> * [https://chabad.info/video/1101301/ באמונה ובביטול: גדולי החסידים זועקים &quot;יחי&quot; • צפו] {{וידפו}}<br /> *[https://sinun770.org/ הרב יוסף יצחק אופן מכריז בדביקות יחי אדוננו] {{וידאו}}<br /> *[https://chabad.info/video/1096037/ אנחנו ההוכחה שהרבי חי וקיים • הרב ישראל הלפרין] {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות ביד אליהו] [[תשנ&quot;ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז &quot;יחי&quot; {{וידפו}}<br /> * {{קישור חבד וידפו ישן|3663|תשמ&quot;ז: הכרזת &quot;יחי אדוננו מלך המשיח&quot; בריקודי השמחה}}<br /> * '''[https://chabad.info/child/368637/ י&quot;ב הפסוקים: מדוע מכריזים בסיום &quot;יחי אדוננו&quot;?] רבי לילדים''' - וידיאו מאת [[מאור קידס]] {{אינפו}}<br /> * '''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/603709/ הנאום של הרב גרשון מענדל גרליק]''' {{וידיאו}} {{אינפו}}<br /> * [https://drive.google.com/file/d/1kEJ-bCS9ZIK49yohoqQinkdS4CoxVczB/view?usp=share_link# הכרזת יחי המלך לפני הרבי- ראיון מיוחד עם הרב אלחנן מישולבין]. [ע&quot;י ארגון אש&quot;ל הכנסת אורחים תשפ&quot;ד]. {{וידאו}}<br /> *[https://sinun770.org/ נאום סוער של הרב ראובן וולף: &quot;כל עם ישראל צריך להכריז 'יחי'!] {{וידאו}} {{לחלוחית|}}<br /> {{גאולה ומשיח}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]<br /> <br /> [[en:Yechi Adoneinu Moreinu V'Rabbeinu Melech HaMoshiach L'olam Va'ed]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%9F&diff=794735 2025-08-14T21:19:04Z

<p>חסידישע בוחער: /* שליח ראשי */ תגובה</p> <hr /> <div>==תפקיד באגו&quot;ח==<br /> <br /> <br /> <br /> בנוגע לנכתב למטה: כתוב במפורש בערך שהקים קמפוס הכולל ביכנס חבד, מקוה ומרכז מבקרים. = בית חבד. מ&quot;<br /> <br /> צריך למחוק את השורה המדברת על &quot;תפקידו באגו&quot;ח&quot; שהרי איננו קשור כלל לאגודת חסידי חב&quot;ד. וכל המהלך גונה בכל התוקף מאת חברי אגו&quot;ח --[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 13:46, 20 במרץ 2022 (UTC)<br /> :ועוד עניין , מי מינה אותו בדיוק ליו&quot;ר אגודת קרית חב&quot;ד???. שורה הזאת צריכה להימחק! [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 10:45, 18 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> להוסיף על כך שעל פי מכתב יור המל&quot;ח משמש כשליח הראשי לעיר הקודש צפת!!<br /> : כתוב {{ציטוטון|יו&quot;ר המל&quot;ח הרב יהודה קרינסקי כתב בתגובה שהרב קפלן הוא שליח הראשי בצפת (שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2111 עמוד 1)}}. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:33, 23 ביוני 2025 (IDT)<br /> <br /> == עם מי נשוי? ==<br /> <br /> ידוע למישהו?<br /> <br /> == שאלה ==<br /> <br /> איך חיים קפלן נהיה ' שליח הרבי' לעיר צפת?<br /> ז''א, אסביר, מכתיבה באופן כזה, משמע כאילו חיים קפלן הינו שליח ישיר מהרבי לעיר צפת\אחד מהשליחים המרכזיים לצפת וכד'<br /> כשדבר זה א ינו נכון כלל וכלל.. <br /> אביו, הרב אריה לייב קפלן, היה שליח הרבי לצפת.<br /> בנו, חיים קפלן, הינו בן של 'שליח הרבי' לעיר צפת..<br /> <br /> זה לא קטנוניות או משהו כזה, כיוון שלתואר 'שליח הרבי' לעיר מסויימת, יש הרבה משמעויות נלוות, ותוקף גדול, שאין לו שום קשר לדמות שעליה הערך קיים.<br /> אני לא יודע מי אמור לעשות את זה, אבל נראה לי שצריך לתקן את זה בזריזות.<br /> ובפרט שתואר כזה קיים פה, על אדם שנלחם בהרבה דברים של הרבי, נלחם בשלוחים של הרבי, ובדרכים רבות..<br /> אבל גם בלי קשר למלחמותיו, התואר פשוט אינו שייך עליו.<br /> אוסיף גם את מה שראיתי כבר שאחד כתב פה, אבל עוד לא תוקן, מי מינה את חיים להיות יו''ר אגודת קרית חב''ד, ומתי?<br /> <br /> == תשובה לשאלה הנ&quot;ל ==<br /> <br /> איך אתה לא מתבייש לדבר כך?<br /> הרב קפלן לא נלחם בשום דבר של הרבי, ומי לדעתך אחרי פטירת אביו צריך למלא את מקומו אם לא בנו (גם בשליחות הרבי לצפת וגם בהנהלת אגודת קריית חסידי חב&quot;ד) , ואם זה לא בנו אז מי כן?<br /> אני יכול לשאר שהתשובה הזאתי תמחק די מהר, אבל לפחות מי שכן יקרא את זה שיחשוב על מה שהוא קרא...<br /> <br /> == תשובה על המשתמש הלא מזוהה ==<br /> <br /> נוסף על הטיעונים ההגיוניים שהוזכרו לעיל, כאשר הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי הזמין אותו בסיום הרמב&quot;ם הוא ברר את מילותיו והגדיר אותו כ'שליח לצפת' ולא כשליח '''הרבי''' לצפת . שים לב לכך..<br /> בהתאם לכך שונה הגדרתו כה'בן של שליח הרבי לעיר צפת'.<br /> ואם תהיה כאן התחכמות יתירה לכתוב את הדברים כפי שהם נראים אאלץ להוסיף פיסקה על התנהגותו בשנים האחרונות בקהילת חב&quot;ד בצפת ובפרט בסעודות מרכזיות בבית הכנסת וד&quot;ל.. (ואולי אף ערעור על הגדרת אביו כשליח הרבי לעיר צפת לאחר ביטול מינוי כשליח של הרבי לכל עניין שהוא כהמענה הידוע בכתי&quot;ק)--[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 03:17, 29 בדצמבר 2024 (IST)<br /> <br /> == משלוחי הרבי ==<br /> <br /> לא הבנתי מה לא מוסכם בתיאור זה?<br /> גם הרב ווילשאנסקי ע''ה קרא לו שליח.<br /> גם אם הוא לא שליח ראשי ע''פ חלק מהדעות הוא וודאי שליח! [[מיוחד:תרומות/37.60.47.112|37.60.47.112]] 23:33, 26 במאי 2025 (IDT)<br /> משתמש יקר, בטח בפעם הבאה תואיל בטובך לחתום את שמך כפי המתבקש על פי נהלי חבדפדיה. וכעת לגוף הדברים: אכן הרב ווילשאנסקי ע&quot;ה קרא לו שליח כיוון שהרבי מלך המשיח שליט&quot;א אומר שכל יהודי הוא שליח. אך המילים &quot;משלוחי הרבי לעיר צפת&quot; אינן נכונות כיוון שאף אחד לא מינה אותו להיות שליח של הרבי או משלוחי הרבי לצפת.--[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 01:37, 12 ביוני 2025 (IDT)<br /> <br /> == /* משלוחי הרבי */ ==<br /> <br /> מי שממש מעניין אותו המידע שהיה בהערה יכול לקרוא אותו כאן:<br /> בשנת תשפ&quot;ה היו פרסומים שהגדירו את הרב חיים כ'שליח ראשי' לצפת. רב הקהילה [[מרדכי ביסטריצקי]] הבהיר ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 2110 עמוד 27 (מדור קוראים כותבים), שעל פי פסיקת אביו הרב [[לוי ביסטריצקי]] שהיה המרא דאתרא בעת פטירת השליח הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]], האחריות על המוסדות והשליחות בצפת התחלקה בין שלוחי הרבי לעיר ומנהלי המוסדות - ולא עברה לבנו הרב חיים. חבר הנהלת המל&quot;ח הרב יהודה קרינסקי מכתב בו הודיע כי מטעם המל&quot;ח הרב קפלן נחשב לשליח הראשי בצפת (שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2111 עמוד 1)<br /> אך למכתב זה של ר' יהודה קרינסקי אין שום תוקף כיוון שהרבי כותב במפורש שאין לאגו&quot;ח שם להתערב בעניינים של ארץ הקודש.<br /> ובפרט לאור העובדה כי מכתב זה נכתב נגד פסיקתו הברורה של המד&quot;א במקום!!! {{שכח לחתום|דבר מלכות פנחס}}<br /> :נכון מאוד! [[משתמש:חב&amp;#34;דפדי גאולתי|חב&amp;#34;דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב&amp;#34;דפדי גאולתי|שיחה]], 01:42, ט&quot;ז בסיוון, ה'תשפ&quot;ה 01:42, 12 ביוני 2025 (IDT)<br /> :: [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] תוכל לציין מקור לכך ש:הרבי כותב במפורש שאין לאגו&quot;ח שם להתערב בעניינים של ארץ הקודש? --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 14:02, י&quot;ז בסיוון, ה'תשפ&quot;ה 14:02, 13 ביוני 2025 (IDT)<br /> :::הקטע נמחק כבר ממילא. בכלל, באנציקלופדיה יש לציין עובדות בלבד ולא פרשנויות ודעות (כמו בגוף הערכים שנועדו לזה) - ובנדו&quot;ד: בנוגע לעובדות היותו שליח ראשי יש לציין את הודעת הרב ביסטריצקי וקרינסקי - וזהו. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 14:10, 13 ביוני 2025 (IDT)<br /> [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] היקר. לכל לראש כיוון שהכריזו והודיעו נחרצות שהאיש הזה אינו שליח הרבי לעיר צפת על כן לכתוב כזאת שורה זה בהחלט לא עובדה אלא פרשנות. באם בכל זאת תרצה לשים אזכור לכך שיש מחלוקת על עובדת היותו שליח בעיר צפת אכן אפשר לעשות כזאת פסקה, רק שמפאת כבוד האדם אני חושב שזה לא כדאי לכתוב עליו בערך אינצקלופדי את כל מעלליו והמחלוקות שגרם וגורם. וכפי שכבר כתבתי כאן למעלה. ולכן החזרתי את מצב הערך לקדמותו לפני ההתערבות הבעייתית שלך, ואקווה שלא תעשה שטויות כדי שהערך הזה לא יהפוך להיות ערך של נחלוקת ושנאה... בתקווה להבנה --[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 16:14, 20 ביוני 2025 (IDT)<br /> :היכן 'הכריזו והודיעו נחרצות' שאינו שליח? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 16:16, 20 ביוני 2025 (IDT)<br /> ::אני באופן אישי שמעתי מהרב ביסטריצקי שברור שהוא שליח אלא שלא שליח ראשי, להבנתי גם משפחת ווילישאנסקי מסכימה על כך כפשוט.<br /> :::: למשתמש הלא מזוהה היקר ול[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]]. אנסה לסדר את העניינים כדי שתבינו.<br /> כפי שכבר כתבתי למעלה. הרבי מלך המשיח באהבתו הגדולה ובחסדו העצום הפך כל יהודי בדורנו לשליח שלו להבאת הגאולה. אך כפי שנכתב למעלה, כאשר כותבים על אדם מסויים את התואר &quot;שליח הרבי לעיר צפת&quot; יש לזה משמעות מאוד מיוחדת ותקף לא רגיל, זה לא 'עוד ביטוי'. זהו ביטוי בעל משמעות עמוקה ביותר. ולכן באופן תיאורטי עוד בלי להתייחס למעשים שלו, בנוגע לחיים קפלן שיחי' התואר 'שליח הרבי' יכול להיות מתאים כפי שהוא מתאים לכל יהודי כולל ביבי נתניהו ויאיר לפיד. אך במחילה, לכתוב עליו שהוא השליח של הרבי לצפת..? מי בדיוק מינה אותו לדבר הזה? והרי המד&quot;א דאז הרב לוי ביסטריצקי ע&quot;ה פסק שכל מוסד ימשיך להתנהל לפי מנהל המוסד הקיים כבר, ואין 'שליח ראשי' לעיר צפת. ובחודשים האחורנים בנו הרב מרדכי ביסטריצקי שיחי' הבהיר זאת שוב בצורה מפורשת גם על גבי העיתון 'כפר חב&quot;ד'.<br /> {{ש}}<br /> בנוגע לטענה שהנהלת המל&quot;ח כתבה שהוא כן השליח הראשי לצפת: (עוד מבלי להתייחס למשמעות האמיתית של הדברים מה התוקף של האנשים המנהלים את המל&quot;ח בכח הזוע ועל ידי זיופים ושקרים...) כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ אמר בצורה מפורשת (ח' אד&quot;ש תשמ&quot;ט. ניתן לראות בליקוט מענות קודש): {{ציטוט|תוכן=&quot;גם אני שייך לעם קשה עורף – וכשם שכמה מחב&quot;ד ממציאים חדשה בחב&quot;ד – לשאול בענין שהכרזתיו מענתו כו&quot;כ פעמים במשך כו&quot;כ חדשים– שבאה&quot;ק העסקנות בחב&quot;ד ההחלטות בזה – שייכות עפשו&quot;ע – לאה&quot;ק הנני מכריז עוה&quot;פ שכך כתוב בשו&quot;ע אזכיר עה&quot;צ והזמ&quot;ג.&quot;}}. ועל כן כמובן שאין שום תוקף כלל למכתב של ר' יוד'ל קרינסקי.<br /> {{ש}}<br /> ועוד ועיקר: יש מענה של כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ לר' לייבל קפלן ע&quot;ה מכ&quot;ד ניסן תנש&quot;א שבו הרבי מבהיר לו בצורה מפורשת שאינו שליח שלו לשום עניין כלל. ובלשונו הק':{{ציטוט|תוכן=&quot;כפשוט לא יקבל עליו שום עניין שחב&quot;ד מעורב בו בתור ב&quot;כ&quot; (בא כוחי)}}. ועל כן מאיפה בכלל מתחיל הדיון על כך שהוא נחשב לשליח של הרבי לעיר צפת.{{ש}}<br /> הדבר שהכי אפשר לעשות (שוב, עוד מבלי להתייחס למעשים שלו..) זה לכתוב שהוא &quot;משלוחי הרבי&quot;, כמו שכל יהודי הוא משלוחי הרבי (כנ&quot;ל). אבל אז כמובן מי שיעשה את זה יצטרך לקחת על עצמו את המלאכה לכתוב על כל יהודי שיש עליו ערך בחבדפדיה את התואר &quot;משלוחי הרבי&quot;..<br /> {{ש}}<br /> '''המורם מכל הנ&quot;ל:''' על פי דין תורתנו הקדושה ועל פי הוראת כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ ר' חיים לא נחשב כלל לשליח הרבי לעיר צפת. אם ברצון מאן דהוא לכתוב עליו תואר זה הוא מוזמן לעשות זאת במקום אחר, לא באתר שמתנהל על פי דין תורתנו הק' ועל פי הוראות כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ.<br /> ואבקש מ[[משתמש:שיע.ק|שיע]] לסדר את הדבר. ולשומעים יונעם. ובאם יש עוד שאלה ניתן בשמחה לתייג אותי כאן ואענה על כך. --[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 03:40, 6 ביולי 2025 (IDT)<br /> ::כפשוט, המענה של הרבי היה בנוגע לקבלת תפקידים אחרים, לא בנוגע להיותו השליח הראשי לצפת. פסיקת הרב ביסטריצקי היא שהשליחות מתחלקת בין מנהלי המוסדות והשלוחים לצפת כאשר אחד מהם הוא הרב חיים קפלן. תשאל את הרב ביסטריצקי ואת הרבנים ווילישאנסקי וזה מה שהם בעצמם יאמרו. שאמנם לטענתם נהוא לא שליח ראשי ולא כפופים אליו אבל ודאי שהוא שליח.<br /> :איננו נכנסים כלל לסוגיה זו. זה פשוט לא הבמה המתאימה לבירורים אלו. מי מינה את השלוחים למטיילים? ומי מינה את כל השלוחים בארץ שלא יצאו תחת צא&quot;ח. ומה עם כל השלוחים שכן יצא תחת צא&quot;ח ומבחינתם כל מה שקרה אצל הרבי בנ&quot;א - נ&quot;ד לא קיים, ומה עם שליח אלמוני שנטען שהלך נגד השו&quot;ע. וכו' וכו' (הטענות של 'מת המשלח בטלה השליחות' ועוד טענות שונות ומשונות), מקווה שהרעיון מובן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ג בתמוז ה'תשפ&quot;ה 23:38, 9 ביולי 2025 (IDT)<br /> ::: מחילה, אך הפשט הכי פשוט של המילים של הרבי &quot;לא יקבל עליו שום עניין שחב&quot;ד מעורב בו בתור ב&quot;כ&quot; מדבר על כל שליחות כל שהיא של הרבי, כל עניין שהוא מייצג בו את הרבי כבא כוחו של הרבי. ואכן אתה יכול לשאול את הרבנים ווילאנשנסקי את הרב לבקיבקר ואת הרב שמואל גרייזמאן (ואלי עוד רבנים, זה מה שאני מכיר) ולשמוע מה שהם '''אומרים''' שאכן הרבי בשעתו הוציא את אביו מכל ענין של שליחות, ולכן אין לו שום דין של ירושה בשליחות.{{ש}}<br /> כפי שכבר כתבתי, למילים &quot;משלוחי הרבי '''לעיר צפת'''&quot; יש משמעות גדולה. מה שכתבת שהרב ביסטריצקי אכן שם אותו בשליחות בכמה עניינים זה לא הופך אותו להיות משלוחי הרבי לעיר צפת, אלא להיות שליח הרבי בעניין מסויים[מקווה, ביה&quot;כ היכל לוי יצחק, אגודת קרית חב&quot;ד], (ובזה גופא כנראה שלא שליח הרבי אלא שליח הרב ביסטריצקי, אלא אם כן אתה חושב שלרב ביסטריצקי יש את הכח למנות שלחוים של הרבי לצפת..).<br /> {{ש}}<br /> לשאלתך מי מינה את השלוחים למטיילים, לכל לראש יש את הדין של שליח עושה שליח (הרב ווילשאנסקי ע&quot;ה היה אומר את זה לכל הרבנים בישי&quot;ג), רוב השלוחים יצאו לשליחות על ידי מינוי שליחות למקום שבו פועל השליח למקום המסויים הזה שוא מינה אותם בכח המשלח להיות שלוחים במקום הזה. ואותם אלו שפועלים במקום שבו לא היה שליח של הרבי שאחראי על המקום, בפשטות כתבו לרבי וקיבלו את ברכתו להיות שלוחים למקום, ורבנים פוסקי דינים פסקו להם שאכן הם שלוחים של הרבי למקום המסויים הזה.{{ש}}<br /> אשוב ואסיים. אפשר בהחלט לכתוב עליו שליח של הרבי כיוון שכל יהודי הוא שליח של הרבי, אם תרצה יש מקום לדיון לכתוב עליו שליח הרבי לענין המקווה בצפת, אך לכתוב עליו &quot;משלוחי הרבי לעיר צפת&quot; זה פשוט כלל וכלל לא נכון....{{ש}}<br /> אשמח לתיקון הערך, ואם יש לך מה לומר תכתוב ואענה בשמחה. --[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 23:08, 19 ביולי 2025 (IDT)<br /> :בנוגע למה שכתבת - לכאורה לא הבנת את מענה הרבי. בפשטות המענה &quot;לא יקבל על עצמו שום ענין שחב&quot;ד מעורב בו בתור בא כח&quot;, היינו בא כח חב&quot;ד - תפקיד כללי חב&quot;די שמייצג בו את חב&quot;ד כבא כח (כחבר אגו&quot;ח העולמית למשל - מה שנעשה לצערנו אח&quot;כ ולכאורה חסר תוקף לפי מענה זה) משא&quot;כ תפקיד חב&quot;די מקומי (בשליחות וכו') אין מניעה וכמו שהרבי כתב לרב ירוסלבסקי בנושא זה גופא: &quot;ואין לזה שייכות כלל להנהלת מוסדות בית חנה וכיוצא בזה&quot; [היינו על רט&quot;ב שגם היה מהמדיינים, שסילוקו מתפקיד ייצוגי של כל חב&quot;ד לא אומר שיש לסלקו מהנהלת בית חנה בירושלים ששימש עד אז בשליחות הרבי, וכך המשיך הלאה--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 01:30, כ&quot;ד בתמוז, ה'תשפ&quot;ה 01:30, 20 ביולי 2025 (IDT)<br /> ::א. אני לא מכיר את המענה שלרב ירוסלבסקי ואשמח שתעלה צילום שלו. ב. בפשטות הכי גדולה ההבדל המהותי בין להיות מנהל מוסד לשליח הרבי '''לעיר''' מסויימת הוא הבדל של שמיים וארץ!!<br /> ::לעניות דעתי כל התגובות האחרונות מגיעות מחסור הבנה בסיסי במושג &quot;שליח הרבי לעיר&quot;.. [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 21:29, 31 ביולי 2025 (IDT)<br /> :::'שליח הרבי '''בעיר'''' יותר טוב?.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 21:59, 31 ביולי 2025 (IDT)<br /> ::::זה לא עניין של יותר טוב או פחות טוב, אלא מתוך הבנה והכרה במשמעות העמוקה והאמיתית של המושג &quot;שליח הרבי לעיר&quot; צריך לדעת לדייק ולהגדיר נכון את הדברים.<br /> ::::בהחלט כל יהודי הוא שליח, אבל כאשר כותבים על יהודי מסויים שהוא שליח של הרבי במקום '''ספציפי''' יש לזה משמעות עמוקה מאוד!!<br /> ::::לכן אם רוצים אפשר לכתוב עליו &quot;שליח הרבי, בדיוק כמו שאפשר לכתוב כאן על כל יהודי אחר שהוא שליח הרבי. [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 03:21, 1 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> == חסימה ושינויים בהסכמה ==<br /> <br /> שלום חברים, כדי לחסוך לכם את בזבוז הזמן, חסמתי את הערך לעריכה. שינויים יתקבלו בהסכמה או בגיבוי ראיות וכיו&quot;ב. כשיש משהו כזה, אפשר לתייג אותי בדף השיחה ואעדכן בעז&quot;ה בדף הערך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ו בסיוון ה'תשפ&quot;ה 01:25, 22 ביוני 2025 (IDT)<br /> : [[משתמש:שיע.ק|שיע]] כתבתי כאן ביאור שלם. אשמח לעידכון הערך על פי זה, או אם יש לך מה לומר על מה זכתבתי תכתוב כאן ואענה בשמחה.--[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 22:51, 19 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> ==לחביבותא דמילתא==<br /> . ודבר א' מדברך לא ישוב ריקם.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 15:14, 25 ביולי 2025 (IDT)<br /> :הוספתי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ד באב ה'תשפ&quot;ה 14:42, 8 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> <br /> == שליח ראשי ==<br /> <br /> להוסיף על כך שעל פי מכתב יור המל&quot;ח משמש כשליח הראשי לעיר הקודש צפת.<br /> <br /> : כתוב &quot;יו&quot;ר המל&quot;ח הרב יהודה קרינסקי כתב בתגובה שהרב קפלן הוא שליח הראשי בצפת (שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2111 עמוד 1)&quot; כידוע דברי כ&quot;ק אדמו&quot;ר נשי&quot;ד שהמל&quot;ח הוא האחראי היחידי על השלוחים וידוע וכו'<br /> <br /> [[משתמש:חסידישע בוחער|חסידישע בוחער]] - [[שיחת משתמש:חסידישע בוחער|שיחה]], 19:03, ה' באב, ה'תשפ&quot;ה 19:03, 30 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> :@[[משתמש:חסידישע בוחער|חסידישע בוחער]] היקר.<br /> :להבא, כדאי שלפני שאתה כותב משהו תסתכל במשך השרשור האם כבר נכתב על כך..<br /> :בכל אופן אצטט כאן את מה שכבר שלחתי למעלה, שהרבי מל המשיח שליט&quot;א אמר בצורה הכי מפורשת שמי שאחראי בארץ הקודש על העניינים זה אך ורק הרבנים ואגו&quot;ח של ארץ הקודש, ואין לאגו&quot;ח שם להתערב בעניינים כאן.<br /> :ח' אד&quot;ש תשמ&quot;ט. ליקוט מענות קודש:<br /> :&lt;blockquote&gt;&quot;גם אני שייך לעם קשה עורף – וכשם שכמה מחב&quot;ד ממציאים חדשה בחב&quot;ד – לשאול בענין שהכרזתיו מענתו כו&quot;כ פעמים במשך כו&quot;כ חדשים– שבאה&quot;ק העסקנות בחב&quot;ד ההחלטות בזה – שייכות עפשו&quot;ע – לאה&quot;ק הנני מכריז עוה&quot;פ שכך כתוב בשו&quot;ע אזכיר עה&quot;צ והזמ&quot;ג.&quot;&lt;/blockquote&gt;<br /> :ועל כן כיוון שאלו הם דברי קודשו של '''המשלח''' אין למכתב של מי שמתיימר להיות המל&quot;ח שום תוקף כלל וכלל, ובפרט לאור העובדה שהרב המקומי פסק שאין בצפת מושג של שליח ראשי.<br /> :ואחתום בברכת &quot;יתמו חטאים, ורשעים עוד אינם&quot;. בשורות טובות. [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 03:27, 1 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> ::מהי 'השמעות העמוקה' ב'שליח הרבי '''לעיר'''' דייקא? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 09:44, 1 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> :::כאשר הרבי שולח שליח לעיר מסויימת, הרבי הופך אותו ל&quot;בא כוחו&quot; של הרבי לעיר הזאת, ומבחינת הרבי כל הדברים של העיר עוברים על ידו. זו אחריות לא פשוטה כלל וכלל!! [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 04:11, 3 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> ::::לכן הצעתי לנסח 'שליח הרבי '''ב'''עיר', בבי&quot;ת, אולם כת&quot;ר מתנגד גם לזה. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:02, 3 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> :::::על פי פסקי דין רבים של רבני חב&quot;ד המושג &quot;שליח הרבי בעיר&quot; פירושו שהאדם הזה הוא הוא השליח של הרבי לעיר הזאת, ולכן כו&quot;כ פעמים במקום של מחלוקת וכו' פסקו שעל אחד מהצדדים אסור לקרוא לעצמו &quot;שליח הרבי בעיר&quot;.<br /> :::::והגע עצמך, מה ההבדל בין שליח הרבי לעיר או בעיר..?<br /> :::::אם אתה ממש מתעקש ורוצה לקרוא לו שליח הרבי אין עם כך שום בעיה (כמובן שרק מרגע זה ואילך נוכל לעשות זאת בכל ערך על יהודי בחבדפדיה), אבל כאשר אתה מגדיר את שליחותו למקום מסויים, זה יכול להיעשות רק לאחר שהמשלח - הרבי שליט&quot;א מלך המשיח - שלח אותו בעצמו. [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 02:58, 4 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> ::::::הוא 'שליח הרבי' סתם, שטכנית נמצא בצפת.. אשמח אם תוכל להפנותי לפס&quot;ד אלו. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 09:43, 4 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> ::א. אם ההחלטות בארה&quot;ק נוגעות לצא&quot;ח אז איך המד&quot;א הרב מרדכי ביסטריצקי יכול לפסוק שאין שליח ראשי...? (במיוחד לאור המענה של הרבי שמנהיג הקהילה אחראי על הרב ולא להיפך).<br /> ::ב. צריך לדעת את הקשר המענה הזה, כיוון שידוע דברי הרבי שכל השלוחים צריכים להיות תחת המל&quot;ח דווקא.<br /> ::ג. אם הרב כן מחליט, אז איך בטבריא החליט שבן השליח ראשי נהפך אוטומטית לשליח ראשי, כשבצפת לא? ואם לא הוא המחליט, אז באיזה זכות מינה בכלל את בן הרב קרמר לשליח ראשי בטבריא?<br /> ::ואחתום בברכת &quot;והבדילנו מן התועים&quot;. בשורות טובות. [[משתמש:חסידישע בוחער|חסידישע בוחער]] - [[שיחת משתמש:חסידישע בוחער|שיחה]], 10:54, י&quot;ב באב, ה'תשפ&quot;ה 10:54, 6 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> :::: [[משתמש:חסידישע בוחער|חסידישע בוחער]] א. השאלה לא מתחילה, כיוון שהוא לא פסק ההיפך ממה שצא&quot;ח בארץ אמרו.<br /> :::::ב. לא הצלחתי להבין. איפה אתה רואה שהסיפור מאחורי המענה סותר את מה שאמרתי?<br /> :::::ג.לא מכיר את הסיפור.<br /> :::::ואחתום בברכת &quot;ונתן לנו תורת אמת&quot; - שנלך אחר הוראותיו הק' בצורה אמיתית ומוחלטת בלי לערבב כל מיני דיעות פוליטיות ודמגוגיות. [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 16:49, 8 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> ::::::אחסוך לכם את הזמן. המציאות בצפת היא שיש שם כמה שלוחים. ולכן הוא 'מ'שלוחי הרבי'. כמו&quot;כ ברור שבית משיח וכפר חב&quot;ד כל אחד יכתוב אחרת בסוגיה. ואנחנו נכתוב בדומה לבית משיח. כמו שאין סיכוי לשכנע את כפר חב&quot;ד לכתוב אחרת, כך גם לא תשכנעו את 'בית משיח'. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ד באב ה'תשפ&quot;ה 14:51, 8 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> :::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] סליחה, אבל איך בדיוק הוא משלוחי הרבי בצפת?? איפה הוא פועל..? גם בבית משיח לא יכתבו ככה.<br /> :::::::על דרך זה אולי נכתוב גם על הרבנים ווילשאנסקי (הישיבות), שימעל'ה פיזם (התאחדות החסידים), חיים הלל שפרינגער (את&quot;ה העולמי), יורם מעודה (כולל חב&quot;ד) וכל שאר בעלי המוסדות בצפת &quot;משלחי הרבי בצפת&quot;.. ?!?!<br /> :::::::זה שהוא מנהל מוסד בצפת הופך אותו לגדר והתואר &quot;משלוחי הרבי '''בצפת'''&quot;?<br /> :::::::(אלא אם כן אתה מתכוון לומר שהוא שליח (כמו כל יהודי), ונוסף לזה הוא גר בצפת (ואז נוכל לכתוב על ביבי &quot;משלוחי הרבי בקיסריה&quot;...) [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 16:38, 8 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> ::::::::אולי באמת צריך להוריד את זה לגמרי. אני חושב שהשאלה אם הוא מוכר כשליח על ידי מוסדות מסויימים, למשל צא&quot;ח או המל&quot;ח (למרות הבעייתיות שהם מתערבים בארץ הקודש). בדיוק כמו שבהודו אנחנו מציינים גם שלוחים משיחיסטים (למרות שאין מאחוריהם גוף רשמי) וגם שלוחים מסיגי גבול שנשלחו לאחר מכן על ידי המל&quot;ח. אם הוא לא מוכר על ידי אף אחד כשליח לא נכתוב זאת. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ד באב ה'תשפ&quot;ה 18:38, 8 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> :::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] עשיתי חיפוש בכמה מקומות ברשימות בתי חב&quot;ד ושלוחים באה&quot;ק, והוא לא מופיע כשליח לצפת. [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 05:03, 10 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> ::::::::::כתוב במפורש בערך שהקים &quot;קמפוס&quot; הכולל ביכנ&quot;ס חב&quot;ד, מקוה ומרכז מבקרים = בית חב&quot;ד. ואם הוא לא שליח, אז מי כן שליח? (ללא קשר להופעתו ברשימות וכו', כנ&quot;ל לגבי שלוחים בלתי-רשמיים לסוגיהם) בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 13:21, 10 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> :::::::::::@[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] לא הבנתי כלל וכלל מה שכתבת. כתוב ברשימה של &quot;ישובי חב&quot;ד&quot; שהוא היורש של אבא שלו בניהול קרית חב&quot;ד, אך אדרבה, ברשימת השלוחים הוא כלל לא מופיע.<br /> :::::::::::מה זאת אומרת השאלה &quot;אם הוא לא שליח אז מי כן&quot;?? כל מי שיש לו אחריות לפעול בצפת עם יהודים : מנהל צא&quot;ח הרב יצחק ליפש, מנהלי בתי חב&quot;ד בעיר - השלוחים לעיר צפת - לבקיבקר, הראל, זילבר, ערנטרויי וכו' [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 21:48, 10 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> ::::::::::::נמתין קצת, אולי מישהו אחר מהמשתמשים יביא מקור רשמי. אם לא זה אומר שהכל מתבסס על מכתב מהמל&quot;ח שהופץ באינטנרט (ולא פרסום והתייחסות רשמית ורצינית) וזה כנגד מכתב מרב העיר, ואז אולי יותר נכון לכתוב את זה בגוף הערך כחלק מהדברים אודיות שיש עליהם פולמוס וכו' ופחות מתאים לפתיח. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט באב ה'תשפ&quot;ה 13:23, 13 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> :::::::::::::פעילותו הינה שליחות לכל דבר כנ&quot;ל, וגם מכתב רב העיר לא חולק ע&quot;ז, רק שאינו &quot;שליח ראשי&quot;, אך אין ולא היה מעולם שום פולמוס על אודות היותו שליח סתם (&quot;משלוחי הרבי&quot;. אם רוצים אולי אפשר לציין בערך דעת דבר מלכות היקר), דבר שלא צריך להתבסס כלל על מכתב המל&quot;ח. וכנ&quot;ל שלהגדרת שליח סתם א&quot;צ מקור רשמי, אף אם לא רשום ברשימות השלוחים שבידך.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 13:39, 13 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> ::::::::::::::@[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] פעילותו הינה אכן שליחות. כמו גם שפעילותו של ביבי נתניהו היא שליחות, ובן גביר, ויאיר לפיד, וכל יהודי שעושה דברים טובים.<br /> ::::::::::::::ויתירה מזו. הפעילות של כל החבדניקים בצפת, כל אחד בפעילותו הוא. האם לכן נקרא להם כאן בערך &quot;משלוחי הרבי לצפת&quot;??<br /> ::::::::::::::אם לזה כוונתך אין שום בעיה, רק שתשים לב שיכתב כאן על כל האנשים שהזכרתי אודות &quot;שליחותם&quot; זו... [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 18:31, 14 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> :::::::::::::::שאני אבין, אתה בוחן את שליחותם של אנשים ע&quot;פ הופעתם ב''''&quot;רשימות&quot;(?)'''? א&quot;כ עליך להשמיט סוגי שלוחים נוספים.. ההשוואות המגוכחות שלך לא קשורות לנושא ורק מגכיחות אותך. הבנ&quot;א הקים ומתפעל מידי יום קמפוס, בית כנסת ומקווה חב&quot;ד, מרכז מבקרים... וכל זאת חוץ משאר המוסדות שמנהל בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 18:37, 14 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> :::::::::::::::ולזה הרבי התכוון כשהוא אמר ש'גם הוא יצא לשליחות'? [[משתמש:חסידישע בוחער|חסידישע בוחער]] - [[שיחת משתמש:חסידישע בוחער|שיחה]], 00:19, כ&quot;א באב, ה'תשפ&quot;ה 00:19, 15 באוגוסט 2025 (IDT)</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%94%22%D7%AA&diff=794734 2025-08-14T21:17:05Z

<p>חסידישע בוחער: הרחבה</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=קה&quot;ת הוצאה לאור|אחר=קה&quot;ת (שנה)|ראו=[[תק&quot;ה]]}}<br /> [[קובץ:סמל קהת.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הוצאת הספרים קה&quot;ת]]<br /> '''הוצאת ספרים קה&quot;ת''' היא ארגון ההוצאה לאור הרשמי של [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==על ההוצאה==<br /> השם '''קה&quot;ת''' הינו ראשי התיבות של '''&quot;קרני הוד תורה&quot;'''. כמו כן, קה&quot;ת הינה השנה בה נולד [[אדמו&quot;ר הזקן]] (תק&quot;ה), מייסד [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> המחלקה נוסדה בשנת [[תש&quot;ב]] (1942) על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. למנהל הארגון מינה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] כרך יד אגרת ה'שמח.}}, והספר הראשון שהודפס על ידי ההוצאה לאור היה המהדורה השניה של [[ספר השנה]].<br /> <br /> הרבי הריי&quot;ץ ובהמשך גם הרבי נתנו בלעדיות מוחלטת לקה&quot;ת, ואסרו להדפסת ספרי ליובאוויטש שלא ע&quot;י (וברשות) קה&quot;ת, (ראה גם תצלום המכתב בתמונה),&lt;blockquote&gt;&quot;והנני בזאת להודיעת אשר הדפסת הספרים בנגלה ובדא&quot;ח נמסרה ע&quot;י המוסד להוצאת הספרים קה&quot;ת... ומבלעדי המוסד קה&quot;ת בל יהין שום אחד מכם להדפיס שום ספר מהספרים הנ&quot;ל..&quot;&lt;/blockquote&gt;מכתב הרבי על הזכות הבלעדית של קה&quot;ת בהדפסת ספרי ליובאוויטש, &lt;blockquote&gt;&quot;הדפסת ספר התניא בכל מקום ומקום תהיה '''אך ורק''' על-ידי הנהלת קה&quot;ת ובאי כוחה, שלהם ניתנה הרשות – על-ידי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו, ממלא מקומו של אדמו&quot;ר הזקן, בעל התניא – להדפיס את ספר התניא, '''וכן שאר ספרי חסידות''', וכן ספרי נגלה שנדפסים על-ידי הנהלת קה&quot;ת, ולכן, יש להתדבר עם הנהלת קה&quot;ת אודות כל פרטי הדברים ולקבל רשות וכו'.&quot;&lt;/blockquote&gt;בשנותיו הראשונות של המוסד, הרבי דאג לעריכת ואף ערך בעצמו ספרים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1s-2Xajmzi50CJhuzfDj8Z-MRyfS85bmX/view?usp=drivesdk אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ה', עמוד רצז].}}, במהלך השנים לאחר [[קבלת הנשיאות]] העביר [[הרבי]] בהדרגה את מיזם המערכת והתפעולה לאנשים בהם הוא בחר.<br /> [[קובץ:הרבי הרייצ בל יהין להדפיס שום ספר מבלעדי קהת - שטורעם.נט.jpg|ממוזער|מכתב הרבי הריי&quot;ץ שאסור להדפיס שלא ע&quot;י קה&quot;ת.]]<br /> קה&quot;ת הינה ההוצאה לאור הגדולה ביותר בעולם בכמות הספרים שהוציאה בתחום הספרות היהודית{{מקור}}.<br /> <br /> ספרי יהדות של הוצאת קה&quot;ת יצאו עד היום בשפות הבאות: עברית, אידיש, אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית, הולנדית, גרמנית, פרסית וערבית.<br /> <br /> לקה&quot;ת מחלקות הוצאה לאור ב[[ארץ הקודש]], [[ארגנטינה]], [[צרפת]] ועוד.<br /> <br /> ספרי קה&quot;ת יוצאים על ידי מספר ארגונים שקיבלו רשות מהרבי להוציא לאור את ספריהם עם חותמת קה&quot;ת, ובראשם ה[[וועד להפצת שיחות]] שהרבי מינה לניהול כל הוצאת הספרים החב&quot;דית. כמו כן ספרי [[וועד הנחות בלה&quot;ק]], [[מכון לוי יצחק]], [[היכל מנחם]] ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] הורה הרבי להוצאת קה&quot;ת לכתוב מכאן ואילך על כל הספרים{{הערה|להעיר שגם על כמה ספרים שיצאו לאור בתקופה שלפנ&quot;ז (בהוצאות אחרות) אישר הרבי לכתוב בצמוד שמו את התואר &quot;מלך המשיח&quot;, לדוגמא: שיחות קודש תשנ&quot;ב, [[צדי&quot;ק למלך]], ועוד{{הערה|ראה קובץ &quot;מלך המשיח שליט&quot;א&quot; (אה&quot;ק, תשפ&quot;ד). וש&quot;נ.}}.}} בצמוד לשמו את התואר &quot;מלך המשיח&quot;{{הערה|&quot;[[שלשלת היחס]]&quot; בתחילת קובץ [[היום יום]], בשנת &quot;תשנ&quot;ג&quot; (הוצאת קה&quot;ת [[תש&quot;פ]]). [https://www.hageula.com/uploads/source/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A0%D7%91-%D7%A0%D7%93.pdf ליקוט מענות קודש קיץ תשנ&quot;ב-נ&quot;ג-נ&quot;ד עמ' 85]. הספר הראשון, אליו הייתה הוראה והסכמה מיוחדת בעבור זה, היה הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]]. פרטים נוספים על כך נסמנו בערכו.}}.<br /> <br /> ==מאפייני ההוצאה לאור החב&quot;דית==<br /> דרך עריכת הספרים לדפוס שהותוותה בידי הרבי בהיותו מנהל ההוצאה לאור בעלת מאפיינים ייחודיים, כגון:<br /> * '''מפתחות''' - דגש מושם על מיפתוח פרטני במיוחד. הרבי עצמו כתב מפתחות כלליים לחלק ניכר מספרי החסידות. המפתחות כוללים: מפתח עניינים, מפתח מובאות תורניות, מפתח שמות ועוד. מפתחות המובאות התורניות לספר [[לקוטי שיחות]] בלבד יצאו לאור בשני כרכים.<br /> * '''ביבליוגרפיה ורשימת דפוסים''' - תיעוד מחקרי מקיף של מהדורות הספרים השונות. בסוף כל ספר מופיעה רשימת דפוסיו ומהדורותיו. יש לציין במיוחד את [[ספר התניא]] - ספר היסוד של [[חסידות חב&quot;ד]], שבו רשימה מפורטת של למעלה מ-7,000 הדפסות במקומות שונים ברחבי תבל.<br /> * '''מראי מקומות והשוואות''' - לכל מובאה מקורות מפורטים והפניות למקורות נוספים העוסקים בעניין.<br /> <br /> ==חנות קה&quot;ת בקראון הייטס==<br /> בשלב מסויים מינה הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] את ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] ואת ר' [[חיים יהודה קרינסקי]] למנהלי קה&quot;ת. בשנת [[תשד&quot;מ]] החליט ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] לצרף את ר' [[יעקב ישראל רייך]] לאחראי על קה&quot;ת&lt;ref&gt;'''בכל ביתי נאמן הוא''' ע׳ 261. צילום המכתב נדפס בעמ' 262.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> ר' [[יעקב רייך]] הקים את חנות הוצאת ספרים [[קה&quot;ת ניו יורק|קה&quot;ת]] ברחוב איסטרן פארקוויי, מול [[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי|770]], בסיוע הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], אותה ניהל במשך מספר שנים.<br /> <br /> ==סניף קה&quot;ת באירופה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מינכן#סניף קה&quot;ת באירופה|סניף קה&quot;ת באירופה]]}}<br /> לאחר סיומה של [[מלחמת העולם השניה]], מינה הרבי את ר' [[דוד ברוומן]] למנהל פועל של [[קה&quot;ת]] באירופה, במטרה לנצל את מחיר ההדפסה הנמוך באירופה כולה ובגרמניה בפרט, שהיה זול יותר בצורה משמעותית מאשר באמריקה בעקבות מאורעות המלחמה{{הערה|1=[https://teshura.com/Kinus%20Hashluchim%20Paris%20-%20Iyar%205777.pdf ביקור פאריז תש&quot;ז, עמוד 22]. תולדות הוצאת ספרים קה&quot;ת (מאת זושא וולף).}}. לאחר חיפושים ובירורים שונים, בחר הרב ברוומן להדפיס את הספרים בבית דפוס ב[[מינכן]]{{הערה|1=ראו [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/4666318/jewish/page.htm הערות לאגרות קודש מכתב רעט], שם כתוב &quot;ליד מינכען&quot;.}}, ובבית דפוס זה הודפסו ספרי יסודי חב&quot;דיים רבים, דוגמת מהדורת [[ספר התניא]] הראשונה שהודפסה בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|תניא דפוס מז. כ' מנחם אב תש&quot;ז. נדפס לעילוי נשמת ר' [[ברוך מרדכי קונין]], נדבת בנו הרב [[מנחם מענדל קונין]].}}, סידור תהלת ה'{{הערה|תש&quot;ז (אג&quot;ק כ&quot;ב אגרת רצ&quot;ו).}}, [[ספר המאמרים אידיש]]{{הערה|שם=תשח|תש&quot;ח.}}, ספר המאמרים 'עטרת ראש' (אדמו&quot;ר האמצעי){{הערה|שם=תשח}}, תורה אור וליקוטי תורה{{הערה|שם=תשח}}, שערי אורה{{הערה|שם=תשח}}, סט שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן, מאמר 'קניין החיים', שו&quot;ת צמח צדק{{הערה|תש&quot;ט.}}, ועוד.<br /> <br /> לאחר שערך המטבע הגרמני עלה, לא היה משתלם לקה&quot;ת להמשיך להדפיס את הספרים בגרמניה, ובשנת תשי&quot;א הרבי הודיע לר' דוד ששליחותו הסתיימה, והוא יכול לעלות לארץ הקודש.<br /> <br /> ==סניף קה&quot;ת בארץ הקודש==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[סניף קה&quot;ת בארץ הקודש]]}}<br /> בשנת [[תשט&quot;ו]] הוקם סניף של ההוצאה ב[[ארץ הקודש]], בניהולו של הרב [[אברהם פריז]], ולאחר פטירתו התמנה בשנת [[תשל&quot;ב]] הרב [[מנחם מענדל וולף]] למנהל ההוצאה.<br /> <br /> מלבד העיסוק בהפצת ומכירת הספרים, עוסק הסניף בהוצאה לאור עצמאית, ומאז הקמתו הוציא עשרות ספרים, שהודפסו על פי הוראת הרבי ב[[בית הספר לדפוס יד החמישה]].<br /> <br /> כיום חנות המרכזית של קה&quot;ת ממוקמת בקומת המרתף של בניין 770 בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/רשימת_ספרי_הוצאת_ספרים_קה%22ת.pdf רשימת ספרי הוצאת ספרים קה&quot;ת]''' (מעודכן ל[[חודש ניסן]] [[תשפ&quot;ה]]) {{PDF}}<br /> * מענדי שוחט, סדרת כתבות על תפקידו ופעילותו ההיסטורית של הוועד להפצת שיחות: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75428 את מי מינה הרבי לניהול הוצאת הספרים קה&quot;ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה&quot;ת מועבר לידי הוועד], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75476 בהוראות מפורשות של הרבי: הוועד מדפיס תורת הבעש&quot;ט], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75513 הוועד מדפיס את הלקוטי תורה] - {{אינפו}}<br /> * סדרת כתבות המשך בנושא הועד: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75512 הרבי מעביר את ניהול קה&quot;ת ל'וועד להפצת שיחות'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75581 הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסדור תהלת ה'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75596 מי מכריע במחלוקות בנושא קה&quot;ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75612 הוראות הרבי לוועד בקשר להדפסת התניא], [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75691 '''חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב&quot;ד?'''] - {{אינפו}}<br /> *[[ועד חיילי בית דוד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/6/6d/קובץ_תורתו_של_משיח.pdf תורתו של משיח]''', קובץ העוסק בהוצאת הספרים קה&quot;ת, [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%94%22%D7%AA&diff=794280 2025-08-14T10:41:42Z

<p>חסידישע בוחער: הרחבה</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=קה&quot;ת הוצאה לאור|אחר=קה&quot;ת (שנה)|ראו=[[תק&quot;ה]]}}<br /> [[קובץ:סמל קהת.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הוצאת הספרים קה&quot;ת]]<br /> '''הוצאת ספרים קה&quot;ת''' היא ארגון ההוצאה לאור הרשמי של [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==על ההוצאה==<br /> השם '''קה&quot;ת''' הינו ראשי התיבות של '''&quot;קרני הוד תורה&quot;'''. כמו כן, קה&quot;ת הינה השנה בה נולד [[אדמו&quot;ר הזקן]] (תק&quot;ה), מייסד [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> המחלקה נוסדה בשנת [[תש&quot;ב]] (1942) על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. למנהל הארגון מינה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] כרך יד אגרת ה'שמח.}}, והספר הראשון שהודפס על ידי ההוצאה לאור היה המהדורה השניה של [[ספר השנה]].<br /> <br /> הרבי הריי&quot;ץ ובהמשך גם הרבי אסרו להדפסת ספרי ליובאוויטש שלא ע&quot;י (וברשות) קה&quot;ת, (ראה גם תצלום המכתב בתמונה),&lt;blockquote&gt;&quot;והנני בזאת להודיעת אשר הדפסת הספרים בנגלה ובדא&quot;ח נמסרה ע&quot;י המוסד להוצאת הספרים קה&quot;ת... ומבלעדי המוסד קה&quot;ת בל יהין שום אחד מכם להדפיס שום ספר מהספרים הנ&quot;ל..&quot;&lt;/blockquote&gt;מכתב הרבי על הזכות הבלעדית של קה&quot;ת בהדפסת ספרי ליובאוויטש, &lt;blockquote&gt;&quot;הדפסת ספר התניא בכל מקום ומקום תהיה '''אך ורק''' על-ידי הנהלת קה&quot;ת ובאי כוחה, שלהם ניתנה הרשות – על-ידי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו, ממלא מקומו של אדמו&quot;ר הזקן, בעל התניא – להדפיס את ספר התניא, '''וכן שאר ספרי חסידות''', וכן ספרי נגלה שנדפסים על-ידי הנהלת קה&quot;ת, ולכן, יש להתדבר עם הנהלת קה&quot;ת אודות כל פרטי הדברים ולקבל רשות וכו'.&quot;&lt;/blockquote&gt;בשנותיו הראשונות של המוסד, הרבי דאג לעריכת ואף ערך בעצמו ספרים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1s-2Xajmzi50CJhuzfDj8Z-MRyfS85bmX/view?usp=drivesdk אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ה', עמוד רצז].}}, במהלך השנים לאחר [[קבלת הנשיאות]] העביר [[הרבי]] בהדרגה את מיזם המערכת והתפעולה לאנשים בהם הוא בחר.<br /> [[קובץ:הרבי הרייצ בל יהין להדפיס שום ספר מבלעדי קהת - שטורעם.נט.jpg|ממוזער|מכתב הרבי הריי&quot;ץ שאסור להדפיס שלא ע&quot;י קה&quot;ת.]]<br /> קה&quot;ת הינה ההוצאה לאור הגדולה ביותר בעולם בכמות הספרים שהוציאה בתחום הספרות היהודית{{מקור}}.<br /> <br /> ספרי יהדות של הוצאת קה&quot;ת יצאו עד היום בשפות הבאות: עברית, אידיש, אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית, הולנדית, גרמנית, פרסית וערבית.<br /> <br /> לקה&quot;ת מחלקות הוצאה לאור ב[[ארץ הקודש]], [[ארגנטינה]], [[צרפת]] ועוד.<br /> <br /> ספרי קה&quot;ת יוצאים על ידי מספר ארגונים שקיבלו רשות מהרבי להוציא לאור את ספריהם עם חותמת קה&quot;ת, ובראשם ה[[וועד להפצת שיחות]] שהרבי מינה לניהול כל הוצאת הספרים החב&quot;דית. כמו כן ספרי [[וועד הנחות בלה&quot;ק]], [[מכון לוי יצחק]], [[היכל מנחם]] ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] הורה הרבי להוצאת קה&quot;ת לכתוב מכאן ואילך על כל הספרים{{הערה|להעיר שגם על כמה ספרים שיצאו לאור בתקופה שלפנ&quot;ז (בהוצאות אחרות) אישר הרבי לכתוב בצמוד שמו את התואר &quot;מלך המשיח&quot;, לדוגמא: שיחות קודש תשנ&quot;ב, [[צדי&quot;ק למלך]], ועוד{{הערה|ראה קובץ &quot;מלך המשיח שליט&quot;א&quot; (אה&quot;ק, תשפ&quot;ד). וש&quot;נ.}}.}} בצמוד לשמו את התואר &quot;מלך המשיח&quot;{{הערה|&quot;[[שלשלת היחס]]&quot; בתחילת קובץ [[היום יום]], בשנת &quot;תשנ&quot;ג&quot; (הוצאת קה&quot;ת [[תש&quot;פ]]). [https://www.hageula.com/uploads/source/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A0%D7%91-%D7%A0%D7%93.pdf ליקוט מענות קודש קיץ תשנ&quot;ב-נ&quot;ג-נ&quot;ד עמ' 85]. הספר הראשון, אליו הייתה הוראה והסכמה מיוחדת בעבור זה, היה הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]]. פרטים נוספים על כך נסמנו בערכו.}}.<br /> <br /> ==מאפייני ההוצאה לאור החב&quot;דית==<br /> דרך עריכת הספרים לדפוס שהותוותה בידי הרבי בהיותו מנהל ההוצאה לאור בעלת מאפיינים ייחודיים, כגון:<br /> * '''מפתחות''' - דגש מושם על מיפתוח פרטני במיוחד. הרבי עצמו כתב מפתחות כלליים לחלק ניכר מספרי החסידות. המפתחות כוללים: מפתח עניינים, מפתח מובאות תורניות, מפתח שמות ועוד. מפתחות המובאות התורניות לספר [[לקוטי שיחות]] בלבד יצאו לאור בשני כרכים.<br /> * '''ביבליוגרפיה ורשימת דפוסים''' - תיעוד מחקרי מקיף של מהדורות הספרים השונות. בסוף כל ספר מופיעה רשימת דפוסיו ומהדורותיו. יש לציין במיוחד את [[ספר התניא]] - ספר היסוד של [[חסידות חב&quot;ד]], שבו רשימה מפורטת של למעלה מ-7,000 הדפסות במקומות שונים ברחבי תבל.<br /> * '''מראי מקומות והשוואות''' - לכל מובאה מקורות מפורטים והפניות למקורות נוספים העוסקים בעניין.<br /> <br /> ==חנות קה&quot;ת בקראון הייטס==<br /> בשלב מסויים מינה הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] את ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] ואת ר' [[חיים יהודה קרינסקי]] למנהלי קה&quot;ת. בשנת [[תשד&quot;מ]] החליט ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] לצרף את ר' [[יעקב ישראל רייך]] לאחראי על קה&quot;ת&lt;ref&gt;'''בכל ביתי נאמן הוא''' ע׳ 261. צילום המכתב נדפס בעמ' 262.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> ר' [[יעקב רייך]] הקים את חנות הוצאת ספרים [[קה&quot;ת ניו יורק|קה&quot;ת]] ברחוב איסטרן פארקוויי, מול [[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי|770]], בסיוע הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], אותה ניהל במשך מספר שנים.<br /> <br /> ==סניף קה&quot;ת באירופה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מינכן#סניף קה&quot;ת באירופה|סניף קה&quot;ת באירופה]]}}<br /> לאחר סיומה של [[מלחמת העולם השניה]], מינה הרבי את ר' [[דוד ברוומן]] למנהל פועל של [[קה&quot;ת]] באירופה, במטרה לנצל את מחיר ההדפסה הנמוך באירופה כולה ובגרמניה בפרט, שהיה זול יותר בצורה משמעותית מאשר באמריקה בעקבות מאורעות המלחמה{{הערה|1=[https://teshura.com/Kinus%20Hashluchim%20Paris%20-%20Iyar%205777.pdf ביקור פאריז תש&quot;ז, עמוד 22]. תולדות הוצאת ספרים קה&quot;ת (מאת זושא וולף).}}. לאחר חיפושים ובירורים שונים, בחר הרב ברוומן להדפיס את הספרים בבית דפוס ב[[מינכן]]{{הערה|1=ראו [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/4666318/jewish/page.htm הערות לאגרות קודש מכתב רעט], שם כתוב &quot;ליד מינכען&quot;.}}, ובבית דפוס זה הודפסו ספרי יסודי חב&quot;דיים רבים, דוגמת מהדורת [[ספר התניא]] הראשונה שהודפסה בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|תניא דפוס מז. כ' מנחם אב תש&quot;ז. נדפס לעילוי נשמת ר' [[ברוך מרדכי קונין]], נדבת בנו הרב [[מנחם מענדל קונין]].}}, סידור תהלת ה'{{הערה|תש&quot;ז (אג&quot;ק כ&quot;ב אגרת רצ&quot;ו).}}, [[ספר המאמרים אידיש]]{{הערה|שם=תשח|תש&quot;ח.}}, ספר המאמרים 'עטרת ראש' (אדמו&quot;ר האמצעי){{הערה|שם=תשח}}, תורה אור וליקוטי תורה{{הערה|שם=תשח}}, שערי אורה{{הערה|שם=תשח}}, סט שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן, מאמר 'קניין החיים', שו&quot;ת צמח צדק{{הערה|תש&quot;ט.}}, ועוד.<br /> <br /> לאחר שערך המטבע הגרמני עלה, לא היה משתלם לקה&quot;ת להמשיך להדפיס את הספרים בגרמניה, ובשנת תשי&quot;א הרבי הודיע לר' דוד ששליחותו הסתיימה, והוא יכול לעלות לארץ הקודש.<br /> <br /> ==סניף קה&quot;ת בארץ הקודש==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[סניף קה&quot;ת בארץ הקודש]]}}<br /> בשנת [[תשט&quot;ו]] הוקם סניף של ההוצאה ב[[ארץ הקודש]], בניהולו של הרב [[אברהם פריז]], ולאחר פטירתו התמנה בשנת [[תשל&quot;ב]] הרב [[מנחם מענדל וולף]] למנהל ההוצאה.<br /> <br /> מלבד העיסוק בהפצת ומכירת הספרים, עוסק הסניף בהוצאה לאור עצמאית, ומאז הקמתו הוציא עשרות ספרים, שהודפסו על פי הוראת הרבי ב[[בית הספר לדפוס יד החמישה]].<br /> <br /> כיום חנות המרכזית של קה&quot;ת ממוקמת בקומת המרתף של בניין 770 בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/רשימת_ספרי_הוצאת_ספרים_קה%22ת.pdf רשימת ספרי הוצאת ספרים קה&quot;ת]''' (מעודכן ל[[חודש ניסן]] [[תשפ&quot;ה]]) {{PDF}}<br /> * מענדי שוחט, סדרת כתבות על תפקידו ופעילותו ההיסטורית של הוועד להפצת שיחות: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75428 את מי מינה הרבי לניהול הוצאת הספרים קה&quot;ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה&quot;ת מועבר לידי הוועד], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75476 בהוראות מפורשות של הרבי: הוועד מדפיס תורת הבעש&quot;ט], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75513 הוועד מדפיס את הלקוטי תורה] - {{אינפו}}<br /> * סדרת כתבות המשך בנושא הועד: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75512 הרבי מעביר את ניהול קה&quot;ת ל'וועד להפצת שיחות'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75581 הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסדור תהלת ה'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75596 מי מכריע במחלוקות בנושא קה&quot;ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75612 הוראות הרבי לוועד בקשר להדפסת התניא], [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75691 '''חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב&quot;ד?'''] - {{אינפו}}<br /> *[[ועד חיילי בית דוד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/6/6d/קובץ_תורתו_של_משיח.pdf תורתו של משיח]''', קובץ העוסק בהוצאת הספרים קה&quot;ת, [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%94%22%D7%AA&diff=794276 2025-08-14T10:35:18Z

<p>חסידישע בוחער: הרחבה</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=קה&quot;ת הוצאה לאור|אחר=קה&quot;ת (שנה)|ראו=[[תק&quot;ה]]}}<br /> [[קובץ:סמל קהת.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הוצאת הספרים קה&quot;ת]]<br /> '''הוצאת ספרים קה&quot;ת''' היא ארגון ההוצאה לאור הרשמי של [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==על ההוצאה==<br /> השם '''קה&quot;ת''' הינו ראשי התיבות של '''&quot;קרני הוד תורה&quot;'''. כמו כן, קה&quot;ת הינה השנה בה נולד [[אדמו&quot;ר הזקן]] (תק&quot;ה), מייסד [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> המחלקה נוסדה בשנת [[תש&quot;ב]] (1942) על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. למנהל הארגון מינה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] כרך יד אגרת ה'שמח.}}, והספר הראשון שהודפס על ידי ההוצאה לאור היה המהדורה השניה של [[ספר השנה]].<br /> <br /> הרבי הריי&quot;ץ ובהמשך גם הרבי אסרו להדפסת ספרי ליובאוויטש שלא ע&quot;י (וברשות) קה&quot;ת, (ראה התמונה - מכתב הרבי הריי&quot;ץ &quot;ובל יהין שום אחד להדפיס וכו'&quot;).<br /> <br /> מכתב הרבי על הזכות הבלעדית של קה&quot;ת בהדפסת ספרי ליובאוויטש. <br /> <br /> &quot;הדפסת ספר התניא בכל מקום ומקום תהיה '''אך ורק''' על-ידי הנהלת קה&quot;ת ובאי כוחה, שלהם ניתנה הרשות – על-ידי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו, ממלא מקומו של אדמו&quot;ר הזקן, בעל התניא – להדפיס את ספר התניא, '''וכן שאר ספרי חסידות''', וכן ספרי נגלה שנדפסים על-ידי הנהלת קה&quot;ת, ולכן, יש להתדבר עם הנהלת קה&quot;ת אודות כל פרטי הדברים ולקבל רשות וכו'.&quot;<br /> <br /> בשנותיו הראשונות של המוסד, הרבי דאג לעריכת ואף ערך בעצמו ספרים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1s-2Xajmzi50CJhuzfDj8Z-MRyfS85bmX/view?usp=drivesdk אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ה', עמוד רצז].}}, במהלך השנים לאחר [[קבלת הנשיאות]] העביר [[הרבי]] בהדרגה את מיזם המערכת והתפעולה לאנשים בהם הוא בחר.<br /> [[קובץ:הרבי הרייצ בל יהין להדפיס שום ספר מבלעדי קהת - שטורעם.נט.jpg|ממוזער|מכתב הרבי הריי&quot;ץ שאסור להדפיס שלא ע&quot;י קה&quot;ת.]]<br /> קה&quot;ת הינה ההוצאה לאור הגדולה ביותר בעולם בכמות הספרים שהוציאה בתחום הספרות היהודית{{מקור}}.<br /> <br /> ספרי יהדות של הוצאת קה&quot;ת יצאו עד היום בשפות הבאות: עברית, אידיש, אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית, הולנדית, גרמנית, פרסית וערבית.<br /> <br /> לקה&quot;ת מחלקות הוצאה לאור ב[[ארץ הקודש]], [[ארגנטינה]], [[צרפת]] ועוד.<br /> <br /> ספרי קה&quot;ת יוצאים על ידי מספר ארגונים שקיבלו רשות מהרבי להוציא לאור את ספריהם עם חותמת קה&quot;ת, ובראשם ה[[וועד להפצת שיחות]] שהרבי מינה לניהול כל הוצאת הספרים החב&quot;דית. כמו כן ספרי [[וועד הנחות בלה&quot;ק]], [[מכון לוי יצחק]], [[היכל מנחם]] ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] הורה הרבי להוצאת קה&quot;ת לכתוב מכאן ואילך על כל הספרים{{הערה|להעיר שגם על כמה ספרים שיצאו לאור בתקופה שלפנ&quot;ז (בהוצאות אחרות) אישר הרבי לכתוב בצמוד שמו את התואר &quot;מלך המשיח&quot;, לדוגמא: שיחות קודש תשנ&quot;ב, [[צדי&quot;ק למלך]], ועוד{{הערה|ראה קובץ &quot;מלך המשיח שליט&quot;א&quot; (אה&quot;ק, תשפ&quot;ד). וש&quot;נ.}}.}} בצמוד לשמו את התואר &quot;מלך המשיח&quot;{{הערה|&quot;[[שלשלת היחס]]&quot; בתחילת קובץ [[היום יום]], בשנת &quot;תשנ&quot;ג&quot; (הוצאת קה&quot;ת [[תש&quot;פ]]). [https://www.hageula.com/uploads/source/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A0%D7%91-%D7%A0%D7%93.pdf ליקוט מענות קודש קיץ תשנ&quot;ב-נ&quot;ג-נ&quot;ד עמ' 85]. הספר הראשון, אליו הייתה הוראה והסכמה מיוחדת בעבור זה, היה הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]]. פרטים נוספים על כך נסמנו בערכו.}}.<br /> <br /> ==מאפייני ההוצאה לאור החב&quot;דית==<br /> דרך עריכת הספרים לדפוס שהותוותה בידי הרבי בהיותו מנהל ההוצאה לאור בעלת מאפיינים ייחודיים, כגון:<br /> * '''מפתחות''' - דגש מושם על מיפתוח פרטני במיוחד. הרבי עצמו כתב מפתחות כלליים לחלק ניכר מספרי החסידות. המפתחות כוללים: מפתח עניינים, מפתח מובאות תורניות, מפתח שמות ועוד. מפתחות המובאות התורניות לספר [[לקוטי שיחות]] בלבד יצאו לאור בשני כרכים.<br /> * '''ביבליוגרפיה ורשימת דפוסים''' - תיעוד מחקרי מקיף של מהדורות הספרים השונות. בסוף כל ספר מופיעה רשימת דפוסיו ומהדורותיו. יש לציין במיוחד את [[ספר התניא]] - ספר היסוד של [[חסידות חב&quot;ד]], שבו רשימה מפורטת של למעלה מ-7,000 הדפסות במקומות שונים ברחבי תבל.<br /> * '''מראי מקומות והשוואות''' - לכל מובאה מקורות מפורטים והפניות למקורות נוספים העוסקים בעניין.<br /> <br /> ==חנות קה&quot;ת בקראון הייטס==<br /> בשלב מסויים מינה הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] את ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] ואת ר' [[חיים יהודה קרינסקי]] למנהלי קה&quot;ת. בשנת [[תשד&quot;מ]] החליט ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] לצרף את ר' [[יעקב ישראל רייך]] לאחראי על קה&quot;ת&lt;ref&gt;'''בכל ביתי נאמן הוא''' ע׳ 261. צילום המכתב נדפס בעמ' 262.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> ר' [[יעקב רייך]] הקים את חנות הוצאת ספרים [[קה&quot;ת ניו יורק|קה&quot;ת]] ברחוב איסטרן פארקוויי, מול [[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי|770]], בסיוע הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], אותה ניהל במשך מספר שנים.<br /> <br /> ==סניף קה&quot;ת באירופה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מינכן#סניף קה&quot;ת באירופה|סניף קה&quot;ת באירופה]]}}<br /> לאחר סיומה של [[מלחמת העולם השניה]], מינה הרבי את ר' [[דוד ברוומן]] למנהל פועל של [[קה&quot;ת]] באירופה, במטרה לנצל את מחיר ההדפסה הנמוך באירופה כולה ובגרמניה בפרט, שהיה זול יותר בצורה משמעותית מאשר באמריקה בעקבות מאורעות המלחמה{{הערה|1=[https://teshura.com/Kinus%20Hashluchim%20Paris%20-%20Iyar%205777.pdf ביקור פאריז תש&quot;ז, עמוד 22]. תולדות הוצאת ספרים קה&quot;ת (מאת זושא וולף).}}. לאחר חיפושים ובירורים שונים, בחר הרב ברוומן להדפיס את הספרים בבית דפוס ב[[מינכן]]{{הערה|1=ראו [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/4666318/jewish/page.htm הערות לאגרות קודש מכתב רעט], שם כתוב &quot;ליד מינכען&quot;.}}, ובבית דפוס זה הודפסו ספרי יסודי חב&quot;דיים רבים, דוגמת מהדורת [[ספר התניא]] הראשונה שהודפסה בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|תניא דפוס מז. כ' מנחם אב תש&quot;ז. נדפס לעילוי נשמת ר' [[ברוך מרדכי קונין]], נדבת בנו הרב [[מנחם מענדל קונין]].}}, סידור תהלת ה'{{הערה|תש&quot;ז (אג&quot;ק כ&quot;ב אגרת רצ&quot;ו).}}, [[ספר המאמרים אידיש]]{{הערה|שם=תשח|תש&quot;ח.}}, ספר המאמרים 'עטרת ראש' (אדמו&quot;ר האמצעי){{הערה|שם=תשח}}, תורה אור וליקוטי תורה{{הערה|שם=תשח}}, שערי אורה{{הערה|שם=תשח}}, סט שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן, מאמר 'קניין החיים', שו&quot;ת צמח צדק{{הערה|תש&quot;ט.}}, ועוד.<br /> <br /> לאחר שערך המטבע הגרמני עלה, לא היה משתלם לקה&quot;ת להמשיך להדפיס את הספרים בגרמניה, ובשנת תשי&quot;א הרבי הודיע לר' דוד ששליחותו הסתיימה, והוא יכול לעלות לארץ הקודש.<br /> <br /> ==סניף קה&quot;ת בארץ הקודש==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[סניף קה&quot;ת בארץ הקודש]]}}<br /> בשנת [[תשט&quot;ו]] הוקם סניף של ההוצאה ב[[ארץ הקודש]], בניהולו של הרב [[אברהם פריז]], ולאחר פטירתו התמנה בשנת [[תשל&quot;ב]] הרב [[מנחם מענדל וולף]] למנהל ההוצאה.<br /> <br /> מלבד העיסוק בהפצת ומכירת הספרים, עוסק הסניף בהוצאה לאור עצמאית, ומאז הקמתו הוציא עשרות ספרים, שהודפסו על פי הוראת הרבי ב[[בית הספר לדפוס יד החמישה]].<br /> <br /> כיום חנות המרכזית של קה&quot;ת ממוקמת בקומת המרתף של בניין 770 בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/רשימת_ספרי_הוצאת_ספרים_קה%22ת.pdf רשימת ספרי הוצאת ספרים קה&quot;ת]''' (מעודכן ל[[חודש ניסן]] [[תשפ&quot;ה]]) {{PDF}}<br /> * מענדי שוחט, סדרת כתבות על תפקידו ופעילותו ההיסטורית של הוועד להפצת שיחות: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75428 את מי מינה הרבי לניהול הוצאת הספרים קה&quot;ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה&quot;ת מועבר לידי הוועד], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75476 בהוראות מפורשות של הרבי: הוועד מדפיס תורת הבעש&quot;ט], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75513 הוועד מדפיס את הלקוטי תורה] - {{אינפו}}<br /> * סדרת כתבות המשך בנושא הועד: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75512 הרבי מעביר את ניהול קה&quot;ת ל'וועד להפצת שיחות'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75581 הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסדור תהלת ה'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75596 מי מכריע במחלוקות בנושא קה&quot;ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75612 הוראות הרבי לוועד בקשר להדפסת התניא], [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75691 '''חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב&quot;ד?'''] - {{אינפו}}<br /> *[[ועד חיילי בית דוד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/6/6d/קובץ_תורתו_של_משיח.pdf תורתו של משיח]''', קובץ העוסק בהוצאת הספרים קה&quot;ת, [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6_%D7%91%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1_%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%9E%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99_%D7%A7%D7%94%D7%AA_-_%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%9D.%D7%A0%D7%98.jpg&diff=794275 2025-08-14T10:31:42Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>מכתב הרבי הריי&quot;ץ שאסור להדפיס שלא ע&quot;י קה&quot;ת.</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%92_%D7%A7%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=794180 2025-08-13T21:33:12Z

<p>חסידישע בוחער: עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:אתרוג קלבריה (יאנאווער).png|ממוזער|אתרוג קלבריה]]<br /> [[קובץ:חלוקת ד' מינים תנש&quot;א.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|[[הרבי]] בוחן אתרוגים מקלבריה במעמד [[חלוקת ד' מינים]] ב[[גן עדן התחתון]] (תנש&quot;א)]]<br /> [[קובץ:הרב מטוסוב בוחר אתרוגים בקלבריא.jpeg|שמאל|ממוזער| הרב [[ראובן מטוסוב]], בבחירת אתרוגים בקלבריא]]<br /> חסידי חב&quot;ד מקפידים לברך בנטילת [[ארבעת המינים]] על '''[[אתרוג|אתרוגי]] קלבריה''' הגדלים באיטליה, או בשעת הדחק על אתרוגים שצמחו משתילים של זן זה. אתרוגים אלו גדלים במחוז קלבריה שבדרום-מזרח [[איטליה]]. אתרוגים אלו נקראים גם בשם &quot;'''אתרוגי יאנווע'''&quot;{{הערה|משום שהיו נשלחים מהעיר &quot;יאנווע&quot;.}}.<br /> <br /> אתרוגים אלו מתייחדים בכשרותם המהודרת ובהדרם, והם אינם מורכבים כלל. על פי המסורת באתרוגים אלו השתמשו בני ישראל כאשר הצטוו במדבר על מצוות נטילת ארבעת המינים{{הערה|1='''&quot;וכמובן גם מהפתגם הידוע של רבינו הזקן אשר כשאמר הקב&quot;ה &quot;ולקחתם לכם&quot; וגו' שלחו שליח לקלבריה להביא משם אתרוגים... הטעם על פי נגלה כי קלבריה היא אטליה של יוון שהיא משמני הארץ&quot;''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&amp;st=&amp;pgnum=149 אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד ק&quot;י]<br /> בכ&quot;מ ובחתם סופר מובא בשם מדרש. אך לפנינו לא נמצא מקור לזה בא&quot;א מהמדרשים.}}.<br /> <br /> ==מעלתם של אתרוגי קלבריה== <br /> אתרוגי קלבריה להם מסורת שהנם בלתי מורכבים. בקלבריה גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים.<br /> <br /> גם [[חת&quot;ם סופר|שו&quot;ת חתם סופר]] מעיד על תכונה זו, ומעיר כי מסורת על כשרות האתרוג חזקה מהסמנים: &quot;דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. על כן אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו {{מונחון|חכמי הצרפתים|הכוונה לבעלי התוספות}} אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן&quot;{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14663&amp;st=&amp;pgnum=155 שו&quot;ת חתם סופר אורח חיים סימן ר&quot;ז]. מובא גם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&amp;st=&amp;pgnum=73 ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5]}}. כך גם כתב [[ישראל מאיר הכהן|בעל]] ה[[משנה ברורה]], כי אין לסמוך על הסימנים בלבד מבלי מסורת כשרות{{הערה|1=&quot;אין לסמוך על סימנים כלל להקל אלא דינו של אתרוג עוף טהור הנאכל במסורת דהיינו שאותו מקום יהיה מוחזק מימים קדמונים שאתרוגיהם אינם מורכבים הועלה מן כל האמור:&quot;כל האתרוגים שאינם מיאנווע אין ליקח בלי כתב השר שיודע המעיד שאינם מן המורבים ואין לסמוך על הסימנים&quot;, [[משנה ברורה]] [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14166&amp;st=&amp;pgnum=239 סימן תרמ&quot;ח סעיף כ&quot;א סעיף קטן (משנה ברורה) ס&quot;ה]}}.<br /> <br /> מעלה נוספת של אתרוגי קלבריה הוא ייחוסם: [[הרבי]] מביא ב[[איגרות קודש]]{{הערה|1=&quot;וכמובן גם מהפתגם הידוע של רבינו הזקן אשר כשאמר הקב&quot;ה &quot;ולקחתם לכם פרי עץ הדר&quot;{{הערה|שם=אתרוג}} שלחו שליח לקלבריה להביא משם אתרוגים... הטעם על פי נגלה כי קלבריה היא אטליה של יוון שהיא משמני הארץ&quot;, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&amp;st=&amp;pgnum=149 אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד ק&quot;י]. הרבי גם דיבר על העניין בסעודת מוצאי [[יום הכיפורים]] שנערכה ב[[770#קומה שניה|דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תשכ&quot;ד]] - מובא ב'[[המלך במסיבו]]' חלק א' עמודים פ&quot;ב-פ&quot;ג}} את מאמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי שאמר [[הקב&quot;ה]] ל[[משה רבנו]] &quot;ולקחתם לכם פרי עץ הדר וגו'&quot;{{הערה|שם=אתרוג|[[פרשת אמור]] פרק כ&quot;ג פסוק מ'}} - היה צורך לקיים את המצווה בהידור ובאופן המובחר ביותר, וכיוון שנאמר &quot;משמני הארץ יהיה מושבך&quot;{{הערה|ברכה שנתן יצחק לעשיו, [[חומש בראשית]] פרק כ&quot;ז פסו ל&quot;ט}} - ועל כך פירשו חכמים כי זו איטליה של יוון, הושיבו שלוחים על [[ענן]] ושלחום להביא אתרוגים מהמקום בו גדלים הפירות המובחרים ביותר - מקלבריה{{הערה|אימרה זו מובאת גם בספרי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] - [[ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ספר השיחות תרצ&quot;ט]] עמוד 294.}}. משום כך נהגו חסידי חב&quot;ד לדורותיהם להדר ולברך על אתרוג קלבריה, כפי המובא בספר המנהגים: &quot;[[קבלה]] בידינו מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] - בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] - להדר אחר אתרוגי קאלאברי-יאנאווע מטעם הידוע לו&quot;{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&amp;st=&amp;pgnum=73 ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5]}}.<br /> <br /> ==חב&quot;ד ואתרוגי קלבריה==<br /> <br /> במשך הדורות השתדלו נשיאי חב&quot;ד - גם בשעות מלחמה ומצוקה - להשיג אתרוג מקלבריה לחג הסוכות{{הערה|ספר המאמרים תשי&quot;א עמ' 101.}}. עדות לכך אנו מוצאים גם במכתב הרבי: &quot;מנהג חסידי חב&quot;ד לקחת [[ארבעת המינים]] את האתרוגים הגדלים בדרום איטליא ונקראים בשם 'קאלאבער' ע&quot;ש מקום גידולם, או בשם 'יאנובער' ע&quot;ש העיר שמשם היו שולחים אותם מלפנים. בשנים האחרונות היו קונים אותם אצל האחים קרעה בגינוא, ועל אתרוג כזה היה מברך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר]]&quot;{{הערה| אג&quot;ק חלק ג עמ' רפ}}. <br /> <br /> הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] היה סוחר אתרוגים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תש&quot;י]] עמוד 85, [[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&amp;st=&amp;pgnum=225&amp;hilite= חלק כ&quot;ג עמוד רי&quot;א]}}, והוא היה זה שזכה להביא מידי שנה את האתרוג לרבי. ר' ישראל היה מביא את האתרוגים מאיטליא. הנוהג היה שהיו מציעים בפני הרבי מספר אתרוגים, והרבי בוחר מביניהם את אתרוגו. כידוע, מנהגו של הרבי היה לקחת 'גידול' כזה של אתרוג שבתחתיתו הוא צר, וככל שעולה הוא מתרחב{{מקור}}. מסחר זה עבר בהמשך לחתנו ר' [[מרדכי דוב אלטיין]] ולצאצאיו.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ט נשתלו בקלבריא לראשונה על ידי הרב [[חיים אליעזר חיטריק]] ו[[זאב דב הלפרין (אלעד)|ר' דוב הלפרין]] פרדס אתרוגים מגזע אתרוג קלבריא שעליו בירך הרבי בחג הסוכות.<br /> <br /> ==הוראות הרבי בהשגחת האתרוגים== <br /> בראשית שנות היו&quot;דים התעוררו מספר סימני שאלה בקשר לכשרותם של אתרוגי קלבריה. הסימנים לכך היו בעקבות צורתם החיצונית של האתרוגים: עד אז נראו האתרוגים כחושים ודלים, ולפתע החלו להגיע מאיטליה אתרוגים בריאים וגדולים - מראה המתאים לפירות המטופחים היטב. התופעה עוררה חשד אצל מספר אנשים, שמיהרו לכתוב על כך לרבי.<br /> <br /> איזכור ראשון לחששות הללו נמצאת במכתב מחורף שנת [[תשי&quot;ג]] אותו שולח הרבי במענה לשאלת הרב [[מרדכי פרלוב]] שהיה באותם השנים רב הקהילה במילאנו איטליה: &quot;מאשר הנני קבלת מכתבו מי&quot;ד שבט וכן הקודם לו... ובמה ששואל חוות דעתי... בענין החקירה אודות אתרוגי קאלאבריא - הנה באמת אין דעתי נוחה ממה שעוררו אצלו ספיקות בזה, אבל כיוון שכבר נעשה הדבר, הרי נכונה הצעתו שיסע לשם כדי לברר המצב על אתר...&quot;{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&amp;st=&amp;pgnum=177 חלק ז' עמ' קס&quot;א]}}. <br /> <br /> מכתב נוסף שלח רבו של [[כפר חב&quot;ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. במכתבו לרבי כתב הרב גרליק כי האתרוגים המגיעים מקאלאבריא יותר מידי יפים - מעבר למה שהיו בשנים הקודמות, ואולי יש מקום לבדוק האם יש שם עניין של הרכבה. <br /> <br /> בעקבות מכתב זה הורה הרבי לר' [[ישראל ג'יקובסון]] - שהיה בקי בענינייני אתרוגי קלבריה{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&amp;st=&amp;pgnum=225&amp;hilite= חלק כ&quot;ג עמוד רי&quot;א]}} - לנסוע למקום על מנת לבדוק ביסודיות את החששות שהועלו. כשהגיע ר' ישראל לאיטליה החל לברר אודות דרך גידול האתרוגים, ואסף מידע שהיה עלול לאמת את החששות. לבסוף, הגיע ר' ישראל למסקנה כי אכן מטעים רבים באיטליה החלו לגדל את פרדסיהם בשיטת ההרכבה, ומכאן ולהבא יש להיזהר ולבדוק אחר כל משלוח אתרוגים מקלבריה. <br /> <br /> כשדיווח על כך ר' ישראל לרבי, הורה הרבי כי מעתה ואילך לקיחת האתרוגים תתבצע רק ממטעים שיוכשרו ויבדקו על ידי רבני המקום.<br /> <br /> ==משווקי אתרוגים==<br /> לאורך השנים עסקו מספר חסידים בייבוא ושיווק אתרוגי קלבריה-איטליה, כשאצל חלקם עוברת המסורת במשפחה כבר עשרות שנים:<br /> *אתרוגי אלטיין - המשך המסורת של שיווק אתרוגי קלבריה על ידי סב המשפחה הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].<br /> *'מסורת אנ&quot;ש' בהנהלת ר' מרדכי מושיאשווילי ובהשגחת הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], ו[[איגוד הרבנים בארצות הברית וקנדה]].<br /> *ר' [[בצלאל יקונט]] - אתרוגי קלבריה בהשגחת [[בד&quot;צ קראון הייטס]] ובד&quot;צ העדה החרדית שנשתלו בקלבריה מזרע אתרוג שהרבי בירך עליו.<br /> *הרב [[ראובן מטוסוב]] שליח הרבי ללשכה האירופאית פריז.<br /> *הרב ראדאל והרב [[משה לזר]] שלוחי הרבי במילנו.<br /> *בשנים האחרונות נותן הרב [[יוסף גרליק]] הכשר על אתרוגים מקלבריה הנמכרים בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==קלבריא כפר חב&quot;ד==<br /> ב[[כפר חב&quot;ד]] ניטעו פרדסי אתרוגים בשנים הראשונות להקמתו. בשנת [[תשט&quot;ו]] הגיע יהודי מכפר חסידים, ביודעו שכפר חב&quot;ד הוא ישוב דתי-חסידי, והציע לתושבים לקנות שתילי אתרוגים. מספר חסידים קנו, ביניהם ר' [[אליהו ריבקין]] ור' [[לייב פרמן]]. המוכר עזר לטעת את האתרוגים, והלך לאחר שיעץ כמה עצות בנוגע לגידול אתרוגים. אז לא היו אלו פרדסים ממש אלא רק מספר עצים בודדים שעמדו בחצר הבית.<br /> [[קובץ:מטע.jpg|שמאל|ממוזער|280px|מטעי האתרוגים בכפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ===הרבי מורה על העברת השתילים=== <br /> <br /> במקביל לאותה תקופה, התגלה עניין ההרכבה של אתרוגי קלבריה.<br /> <br /> ההצעה שהועלתה אז בפני הרבי הייתה להעביר שתילי אתרוגים מקלבריה לארץ ישראל על מנת לנוטעם שם ולפתח מטע גדול מזן אתרוגי קלבריה. <br /> <br /> בסביבות קיץ [[תשט&quot;ז]] הסתיים בהצלחה מבצע העברת השתילים. את השתילים נטעו תחילה במשתלה ב[[פתח תקווה]] על מנת שיקלטו בארץ, במעמד בו נכחו גם שני רבנים מחשובי רבני חב&quot;ד בעת ההיא - הרב [[שניאור זלמן גרליק]] - רבו של כפר חב&quot;ד, הרב [[דוד חנזין]] והרב [[אברהם פריז]]. <br /> <br /> הרב [[נחמן אלבוים]] בישר לרבי על סיומו המוצלח של המבצע, ועל נטיעת השתילים בפתח תקווה. ביום ט&quot;ז [[אייר]] [[תשט&quot;ז]] כותב לו הרבי מכתב בו הרבי מודה על הבשורה הטובה, ועם זאת מבקש להעביר את השתילים מפתח תקווה ל[[כפר חב&quot;ד]] כי &quot;שם צוה ה' את הברכה עד העולם&quot;.<br /> <br /> בעקבות הוראתו של הרבי להעביר את השתילים לכפר חב&quot;ד, החל הרב אלבוים לחפש בכפר חב&quot;ד שטחי גידול מתאימים לשתילים שהביא. הוא מצא את ר' אברהם [[שמואל גרליק]] שהסכים להקצות בשטחו מקום לנטיעת השתילים. ר' נחמן ור' אברהם שמואל חתמו על חוזה שותפות לגידול ומכירה משותפים, והשתילים הועברו לכפר חב&quot;ד וניטעו שם בשמחה רבה. <br /> <br /> כך הוקם פרדס האתרוגים השני בכפר חב&quot;ד. ייחודו של פרדס זה היה בכך שאתרוגיו היו מזן קלבריה. ולמרות שאין להם את מעלת &quot;משמני הארץ יהיה מושבך&quot;, אך הם בחזקת בלתי מורכבים, כפי שמסביר הרבי באחד המכתבים לעיל.<br /> <br /> מגדלי האתרוגים בכפר חב&quot;ד עברו נסיונות ומשברים קשים מאוד בדרך ליצירת פרדסים גדולים הנותנים פרנסה לבעליהם{{הערה|ראה: הרב [[אליהו מטוסוב]] אתרוגים בהלכה, ויהי שלום בחילך מוסף [[בית משיח]] גיליון סוכות תשפ&quot;ד}}.<br /> <br /> ===הרבי שולח אתרוגים===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ג]] נסע ר' אליהו ריבקין לרבי. בבואו ביקש מהרבי את אתרוגו, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי אכן נענה לבקשתו, וב[[יחידות]] נתן לו את האתרוג שהשתמש בו במשך חג הסוכות. הרבי אמר לו כי ייסע לארץ ישראל ויגדל מאתרוג זה פרדס אתרוגים.<br /> <br /> הרב ריבקין נסע לארץ ישראל מיד לאחר חג הסוכות, ובבואו [[ארץ הקודש|ארצה]] הזמין שני עדים - הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[משה סלונים]], ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתלו בקרקע הפרדס. מאתרוג זה צמחו ארבעה עצים. את שאר העצים ייבש, ומאז האתרוגים בפרדסו הנם מגזע אתרוג קלבריה עליו בירך הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] נסע הרב [[משה נפרסטק]] לרבי, הוא הכניס לרבי מכתב בו כתב שכיוון שהשנה היא שנת 'אראנו נפלאות' וישנו השנה 'שטורעם' מיוחד בנושא זה של נפלאות, ועל כן, באם אפשר לקבל את האתרוג של הרבי על מנת לזכות ממנו את אנ&quot;ש.<br /> <br /> הרב נפרסטק לא זכה למענה, ואחר חג הסוכות חזר לארץ. ימים ספורים לאחר מכן, קיבל טלפון מהמזכירות בשעה 2:00 בלילה. על הקו היה המזכיר שבישר לרב נפרסטק כי יצאה תשובה מהרבי לתת להם את שני האתרוגים שהרבי השתמש בהם בחג השתא.<br /> <br /> כיום כל פרדס האתרוגים של ר' משה נפרסטק ור' אלעזר גורליק הוא מגזע אתרוג שבירך עליו הרבי.<br /> <br /> == מסירת האתרוג לרבי==<br /> [[קובץ:אתרוגים כפר חב&quot;ד.png|ממוזער|משלחת מכפר חב&quot;ד מוסרת ל{{ה|רבי}} אתרוגים מהפרדס]]<br /> {{ערך מורחב|חלוקת ארבעת המינים}}<br /> הרב [[אליהו ריבקין]] נהג לשלוח לרבי אתרוג מידי שנה עוד משנת [[תשי&quot;ט]]. הרבי אז הגיב שלאתרוג זה יש את כל הסימנים של אתרוג בלתי מורכב.<br /> <br /> בכל שנה מונתה משלחת מכובדת מכפר חב&quot;ד שנסעה להגיש לרבי את האתרוגים. [[ועד כפר חב&quot;ד]] היה קונה אתרוג מכל פרדס, ובנוסף לכך כל פרדס היה שולח את אתרוגו המובחר לרבי. את האתרוגים שהוועד קנה היו מניחים בקופסאות עשויות עץ אותן ייצרה המחלקה לנגרות ב[[בית ספר למלאכה]]. הקופסאות החדשות יוצרו כל שנה בעיצוב שונה ומחודש מהשנים הקודמות. <br /> <br /> הרב [[שמעון בקרמן]], שכיהן שנים רבות כחבר וועד הכפר, זכה במשך כמה שנים להגיש את האתרוג לרבי. הפעם הראשונה שהצטרף למשלחת הייתה בשנת תשכ&quot;ו, ומשנת [[תשל&quot;ו]] הגיש את האתרוג לרבי כל שנה.<br /> <br /> הרבי היה אומר ברכה ושיחה קצרה בעת קבלת האתרוגים.<br /> <br /> עד שנת [[תשל&quot;ח]] התקיים המעמד ב[[חדר הרבי]]. מאז, הוא התקיים במבואה אליו המכונה '[[גן עדן התחתון]]'.<br /> <br /> ==מחקרים ופולמוסים==<br /> [[קובץ:ספר אתרוגים בהלכה.jpeg|ממוזער|שמאל|שער הספר אתרוגים בהלכה - מסורת אתרוגי קלבריה]]<br /> <br /> מחקרים ופולמוסים הגותיים בעד ונגד אתרוגי קלבריה, פורסמו במהלך השנים, על ידי כותבים שונים, אך בחב&quot;ד הובהר כי המסורת היא מתקופת אדמו&quot;ר הזקן וכיום אתרוגי קלבריה נקטפים בהשגחה מיוחדת לפי הוראות הרבי.<br /> <br /> '''אתרוגים בהלכה'''. בקיץ [[תשפ&quot;ג]] הוציא לאור הרב [[אליהו מטוסוב]] את הספר - אתרוגים בהלכה מסורת אתרוגי קלבריה - ובו מחקרים מעמיקים ויסודיים אודות חזקת הכשרות של אתרוג קלבריה, במשך הדורות ובימינו.<br /> <br /> בספר מובהרת דעת הרבי כי חסידי חב&quot;ד נוהגים לברך על אתרוג קלבריא שגדל באיטליה וכדי לקטוף אתרוגים בקלבריא, דרושים מומחים בתחום. ובאתרוגי זן קלבריא המצויים בכפר חב&quot;ד יש מעלת בלתי מורכב אך אין בהם הגר כמו קלבריא איטליה.<br /> <br /> '''הדרכות הרבי לרב פרלוב'''. ב&quot;יהי שלום בחילך&quot; מוסף [[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון סוכות תשפ&quot;ד, הובא תיעוד נרחב של הדרכות הרבי לרב מרדכי פרלוב, כיצד לאתר איזורים בקלבריא בהם אתרוגים לא מורכבים וגם הדרכות מפורטות כיצד להעביר שתילים לנטיעה בארץ הקודש. במחקר הנרחב מוסבר כי דעת הרבי שאתרוגי קלבריא באיטליה, במקומות בהם החסידים קוטפים, זהו האתרוג המהודר ביותר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''זה תיקון האתרוג''', סקירה על הפרוייקט של אתרוגי קלבריה בקלבריה מזרע האתרוג עליו בירך הרבי, שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1976 עמוד 39.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=50199 להחליף &quot;עוזי&quot; ב&quot;פנטום&quot; ● כתי&quot;ק לסוכות] [[גוף כתב יד קודש|מענה]] [[הרבי]] אודות נטילת אתרוגי קלבריה דוקא {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3074988 מגדל האתרוגים: ראיון עם הרב נחום לוריא]''', ראיון עם אחד ממנהלי פרדסי האתרוגים בכפר חב&quot;ד {{בית חבד}}<br /> *מנחם לזר, '''[http://shturem.net/images/news/91228_news_05102016_8241.pdf אתרוג על פי 2 עדים]''', הבעייתיות והכשרות על אתרוגים מקלבריה, בתוך עלון [[מרכז רבני אירופה]] תשרי תשע&quot;ז<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=96787 אתרוגי קלבריא ואתרוגי ארץ ישראל]''' - סקירה על אתרוגי קלבריה, שיעורו של הספרן [[שלום דובער לוין]] {{שטורעם}}<br /> *הרב משה רוזנבלט, '''[https://col.org.il/news/120831 הכשרות והברכה: הרצאה מקיפה על אתרוגי קלבריה]''' {{אודיו}}{{COL}} (שיעור מוקלט - שעה וחצי)<br /> *הרב מנשה לאופר, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15558&amp;CategoryID=2431 אתרוגי קלברייה לארץ הקודש]''' - בתוך גליון [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] פרשת וילך ה'תש&quot;פ<br /> *הרב משה רוזנבלט, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/23-09-2020-03-03-21-%D7%A7%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90-7.pdf אתרוגי קבריה בימינו - הסיפור ה(לא?) מורכב של אתרוגי קלבריה]''', מכון הידור מצווה ערב חג הסוכות ה'תשפ&quot;א {{PDF}}{{אינפו}}<br /> *'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/ff/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99_-_%D7%97%D7%92_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA.pdf סוחרי האתרוגים]''', בתוך גליון 'ואנוהו', מוסף תורני לבטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ&quot;ב<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1QrYzHEo1Kf0XtRl9OeWEqegmPiDtWK9c/view מכתבי הרב חיים מרדכי פרלוב לרבי בנוגע לאתרוגי קלבריה]''', הוספה לקובץ הערות וביאורים צרפת-פרצת ו' תשרי תשפ&quot;ג עמוד 175<br /> <br /> {{סוכות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:סוכות]]<br /> [[קטגוריה:מנהגי תשרי]]<br /> [[קטגוריה:אתרוג]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%94%22%D7%AA&diff=793982 2025-08-13T14:17:09Z

<p>חסידישע בוחער: הרחבה</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=קה&quot;ת הוצאה לאור|אחר=קה&quot;ת (שנה)|ראו=[[תק&quot;ה]]}}<br /> [[קובץ:סמל קהת.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הוצאת הספרים קה&quot;ת]]<br /> '''הוצאת ספרים קה&quot;ת''' היא ארגון ההוצאה לאור הרשמי של [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==על ההוצאה==<br /> השם '''קה&quot;ת''' הינו ראשי התיבות של '''&quot;קרני הוד תורה&quot;'''. כמו כן, קה&quot;ת הינה השנה בה נולד [[אדמו&quot;ר הזקן]] (תק&quot;ה), מייסד [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> המחלקה נוסדה בשנת [[תש&quot;ב]] (1942) על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. למנהל הארגון מינה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] כרך יד אגרת ה'שמח.}}, והספר הראשון שהודפס על ידי ההוצאה לאור היה המהדורה השניה של [[ספר השנה]].<br /> <br /> בשנותיו הראשונות של המוסד, הרבי דאג לעריכת ואף ערך בעצמו ספרים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1s-2Xajmzi50CJhuzfDj8Z-MRyfS85bmX/view?usp=drivesdk אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ה', עמוד רצז].}}, במהלך השנים לאחר [[קבלת הנשיאות]] העביר [[הרבי]] בהדרגה את מיזם המערכת והתפעולה לאנשים בהם הוא בחר.<br /> <br /> קה&quot;ת הינה ההוצאה לאור הגדולה ביותר בעולם בכמות הספרים שהוציאה בתחום הספרות היהודית{{מקור}}.<br /> <br /> ספרי יהדות של הוצאת קה&quot;ת יצאו עד היום בשפות הבאות: עברית, אידיש, אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית, הולנדית, גרמנית, פרסית וערבית.<br /> <br /> לקה&quot;ת מחלקות הוצאה לאור ב[[ארץ הקודש]], [[ארגנטינה]], [[צרפת]] ועוד.<br /> <br /> ספרי קה&quot;ת יוצאים על ידי מספר ארגונים שקיבלו רשות מהרבי להוציא לאור את ספריהם עם חותמת קה&quot;ת, ובראשם ה[[וועד להפצת שיחות]] שהרבי מינה לניהול כל הוצאת הספרים החב&quot;דית. כמו כן ספרי [[וועד הנחות בלה&quot;ק]], [[מכון לוי יצחק]], [[היכל מנחם]] ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] הורה הרבי להוצאת קה&quot;ת לכתוב מכאן ואילך על כל הספרים{{הערה|להעיר שגם על כמה ספרים שיצאו לאור בתקופה שלפנ&quot;ז (בהוצאות אחרות) אישר הרבי לכתוב בצמוד שמו את התואר &quot;מלך המשיח&quot;, לדוגמא: שיחות קודש תשנ&quot;ב, [[צדי&quot;ק למלך]], ועוד.}} בצמוד לשמו את התואר &quot;מלך המשיח&quot;{{הערה|<br /> &quot;[[שלשלת היחס]]&quot; בתחילת קובץ [[היום יום]], בשנת &quot;תשנ&quot;ג&quot; (הוצאת קה&quot;ת [[תש&quot;פ]]). [https://www.hageula.com/uploads/source/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A0%D7%91-%D7%A0%D7%93.pdf ליקוט מענות קודש קיץ תשנ&quot;ב-נ&quot;ג-נ&quot;ד עמ' 85]. הספר הראשון, אליו הייתה הוראה והסכמה מיוחדת בעבור זה, היה הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]]. פרטים נוספים על כך נסמנו בערכו.}}.<br /> <br /> הרבי הביא להוצאת הספרים קה&quot;ת את הרשות הבלעדית בהוצאות ספרי ליבאוויטש.<br /> <br /> ==מאפייני ההוצאה לאור החב&quot;דית==<br /> דרך עריכת הספרים לדפוס שהותוותה בידי הרבי בהיותו מנהל ההוצאה לאור בעלת מאפיינים ייחודיים, כגון:<br /> * '''מפתחות''' - דגש מושם על מיפתוח פרטני במיוחד. הרבי עצמו כתב מפתחות כלליים לחלק ניכר מספרי החסידות. המפתחות כוללים: מפתח עניינים, מפתח מובאות תורניות, מפתח שמות ועוד. מפתחות המובאות התורניות לספר [[לקוטי שיחות]] בלבד יצאו לאור בשני כרכים.<br /> * '''ביבליוגרפיה ורשימת דפוסים''' - תיעוד מחקרי מקיף של מהדורות הספרים השונות. בסוף כל ספר מופיעה רשימת דפוסיו ומהדורותיו. יש לציין במיוחד את [[ספר התניא]] - ספר היסוד של [[חסידות חב&quot;ד]], שבו רשימה מפורטת של למעלה מ-7,000 הדפסות במקומות שונים ברחבי תבל.<br /> * '''מראי מקומות והשוואות''' - לכל מובאה מקורות מפורטים והפניות למקורות נוספים העוסקים בעניין.<br /> <br /> ==חנות קה&quot;ת בקראון הייטס==<br /> בשלב מסויים מינה הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] את ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] ואת ר' [[חיים יהודה קרינסקי]] למנהלי קה&quot;ת. בשנת [[תשד&quot;מ]] החליט ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] לצרף את ר' [[יעקב ישראל רייך]] לאחראי על קה&quot;ת&lt;ref&gt;'''בכל ביתי נאמן הוא''' ע׳ 261. צילום המכתב נדפס בעמ' 262.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> ר' [[יעקב רייך]] הקים את חנות הוצאת ספרים [[קה&quot;ת ניו יורק|קה&quot;ת]] ברחוב איסטרן פארקוויי, מול [[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי|770]], בסיוע הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], אותה ניהל במשך מספר שנים.<br /> <br /> ==סניף קה&quot;ת באירופה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מינכן#סניף קה&quot;ת באירופה|סניף קה&quot;ת באירופה]]}}<br /> לאחר סיומה של [[מלחמת העולם השניה]], מינה הרבי את ר' [[דוד ברוומן]] למנהל פועל של [[קה&quot;ת]] באירופה, במטרה לנצל את מחיר ההדפסה הנמוך באירופה כולה ובגרמניה בפרט, שהיה זול יותר בצורה משמעותית מאשר באמריקה בעקבות מאורעות המלחמה{{הערה|1=[https://teshura.com/Kinus%20Hashluchim%20Paris%20-%20Iyar%205777.pdf ביקור פאריז תש&quot;ז, עמוד 22]. תולדות הוצאת ספרים קה&quot;ת (מאת זושא וולף).}}. לאחר חיפושים ובירורים שונים, בחר הרב ברוומן להדפיס את הספרים בבית דפוס ב[[מינכן]]{{הערה|1=ראו [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/4666318/jewish/page.htm הערות לאגרות קודש מכתב רעט], שם כתוב &quot;ליד מינכען&quot;.}}, ובבית דפוס זה הודפסו ספרי יסודי חב&quot;דיים רבים, דוגמת מהדורת [[ספר התניא]] הראשונה שהודפסה בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|תניא דפוס מז. כ' מנחם אב תש&quot;ז. נדפס לעילוי נשמת ר' [[ברוך מרדכי קונין]], נדבת בנו הרב [[מנחם מענדל קונין]].}}, סידור תהלת ה'{{הערה|תש&quot;ז (אג&quot;ק כ&quot;ב אגרת רצ&quot;ו).}}, [[ספר המאמרים אידיש]]{{הערה|שם=תשח|תש&quot;ח.}}, ספר המאמרים 'עטרת ראש' (אדמו&quot;ר האמצעי){{הערה|שם=תשח}}, תורה אור וליקוטי תורה{{הערה|שם=תשח}}, שערי אורה{{הערה|שם=תשח}}, סט שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן, מאמר 'קניין החיים', שו&quot;ת צמח צדק{{הערה|תש&quot;ט.}}, ועוד.<br /> <br /> לאחר שערך המטבע הגרמני עלה, לא היה משתלם לקה&quot;ת להמשיך להדפיס את הספרים בגרמניה, ובשנת תשי&quot;א הרבי הודיע לר' דוד ששליחותו הסתיימה, והוא יכול לעלות לארץ הקודש.<br /> <br /> ==סניף קה&quot;ת בארץ הקודש==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[סניף קה&quot;ת בארץ הקודש]]}}<br /> בשנת [[תשט&quot;ו]] הוקם סניף של ההוצאה ב[[ארץ הקודש]], בניהולו של הרב [[אברהם פריז]], ולאחר פטירתו התמנה בשנת [[תשל&quot;ב]] הרב [[מנחם מענדל וולף]] למנהל ההוצאה.<br /> <br /> מלבד העיסוק בהפצת ומכירת הספרים, עוסק הסניף בהוצאה לאור עצמאית, ומאז הקמתו הוציא עשרות ספרים, שהודפסו על פי הוראת הרבי ב[[בית הספר לדפוס יד החמישה]].<br /> <br /> כיום חנות המרכזית של קה&quot;ת ממוקמת בקומת המרתף של בניין 770 בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/רשימת_ספרי_הוצאת_ספרים_קה%22ת.pdf רשימת ספרי הוצאת ספרים קה&quot;ת]''' (מעודכן ל[[חודש ניסן]] [[תשפ&quot;ה]]) {{PDF}}<br /> * מענדי שוחט, סדרת כתבות על תפקידו ופעילותו ההיסטורית של הוועד להפצת שיחות: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75428 את מי מינה הרבי לניהול הוצאת הספרים קה&quot;ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה&quot;ת מועבר לידי הוועד], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75476 בהוראות מפורשות של הרבי: הוועד מדפיס תורת הבעש&quot;ט], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75513 הוועד מדפיס את הלקוטי תורה] - {{אינפו}}<br /> * סדרת כתבות המשך בנושא הועד: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75512 הרבי מעביר את ניהול קה&quot;ת ל'וועד להפצת שיחות'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75581 הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסדור תהלת ה'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75596 מי מכריע במחלוקות בנושא קה&quot;ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75612 הוראות הרבי לוועד בקשר להדפסת התניא], [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75691 '''חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב&quot;ד?'''] - {{אינפו}}<br /> *[[ועד חיילי בית דוד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/6/6d/קובץ_תורתו_של_משיח.pdf תורתו של משיח]''', קובץ העוסק בהוצאת הספרים קה&quot;ת, [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%9F&diff=792297 2025-08-06T07:54:40Z

<p>חסידישע בוחער: /* שליח ראשי */ תגובה</p> <hr /> <div>צריך למחוק את השורה המדברת על &quot;תפקידו באגו&quot;ח&quot; שהרי איננו קשור כלל לאגודת חסידי חב&quot;ד. וכל המהלך גונה בכל התוקף מאת חברי אגו&quot;ח --[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 13:46, 20 במרץ 2022 (UTC)<br /> :ועוד עניין , מי מינה אותו בדיוק ליו&quot;ר אגודת קרית חב&quot;ד???. שורה הזאת צריכה להימחק! [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 10:45, 18 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> <br /> להוסיף על כך שעל פי מכתב יור המל&quot;ח משמש כשליח הראשי לעיר הקודש צפת!!<br /> : כתוב {{ציטוטון|יו&quot;ר המל&quot;ח הרב יהודה קרינסקי כתב בתגובה שהרב קפלן הוא שליח הראשי בצפת (שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2111 עמוד 1)}}. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:33, 23 ביוני 2025 (IDT)<br /> <br /> == עם מי נשוי? ==<br /> <br /> ידוע למישהו?<br /> <br /> == שאלה ==<br /> <br /> איך חיים קפלן נהיה ' שליח הרבי' לעיר צפת?<br /> ז''א, אסביר, מכתיבה באופן כזה, משמע כאילו חיים קפלן הינו שליח ישיר מהרבי לעיר צפת\אחד מהשליחים המרכזיים לצפת וכד'<br /> כשדבר זה א ינו נכון כלל וכלל.. <br /> אביו, הרב אריה לייב קפלן, היה שליח הרבי לצפת.<br /> בנו, חיים קפלן, הינו בן של 'שליח הרבי' לעיר צפת..<br /> <br /> זה לא קטנוניות או משהו כזה, כיוון שלתואר 'שליח הרבי' לעיר מסויימת, יש הרבה משמעויות נלוות, ותוקף גדול, שאין לו שום קשר לדמות שעליה הערך קיים.<br /> אני לא יודע מי אמור לעשות את זה, אבל נראה לי שצריך לתקן את זה בזריזות.<br /> ובפרט שתואר כזה קיים פה, על אדם שנלחם בהרבה דברים של הרבי, נלחם בשלוחים של הרבי, ובדרכים רבות..<br /> אבל גם בלי קשר למלחמותיו, התואר פשוט אינו שייך עליו.<br /> אוסיף גם את מה שראיתי כבר שאחד כתב פה, אבל עוד לא תוקן, מי מינה את חיים להיות יו''ר אגודת קרית חב''ד, ומתי?<br /> <br /> == תשובה לשאלה הנ&quot;ל ==<br /> <br /> איך אתה לא מתבייש לדבר כך?<br /> הרב קפלן לא נלחם בשום דבר של הרבי, ומי לדעתך אחרי פטירת אביו צריך למלא את מקומו אם לא בנו (גם בשליחות הרבי לצפת וגם בהנהלת אגודת קריית חסידי חב&quot;ד) , ואם זה לא בנו אז מי כן?<br /> אני יכול לשאר שהתשובה הזאתי תמחק די מהר, אבל לפחות מי שכן יקרא את זה שיחשוב על מה שהוא קרא...<br /> <br /> == תשובה על המשתמש הלא מזוהה ==<br /> <br /> נוסף על הטיעונים ההגיוניים שהוזכרו לעיל, כאשר הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי הזמין אותו בסיום הרמב&quot;ם הוא ברר את מילותיו והגדיר אותו כ'שליח לצפת' ולא כשליח '''הרבי''' לצפת . שים לב לכך..<br /> בהתאם לכך שונה הגדרתו כה'בן של שליח הרבי לעיר צפת'.<br /> ואם תהיה כאן התחכמות יתירה לכתוב את הדברים כפי שהם נראים אאלץ להוסיף פיסקה על התנהגותו בשנים האחרונות בקהילת חב&quot;ד בצפת ובפרט בסעודות מרכזיות בבית הכנסת וד&quot;ל.. (ואולי אף ערעור על הגדרת אביו כשליח הרבי לעיר צפת לאחר ביטול מינוי כשליח של הרבי לכל עניין שהוא כהמענה הידוע בכתי&quot;ק)--[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 03:17, 29 בדצמבר 2024 (IST)<br /> <br /> == משלוחי הרבי ==<br /> <br /> לא הבנתי מה לא מוסכם בתיאור זה?<br /> גם הרב ווילשאנסקי ע''ה קרא לו שליח.<br /> גם אם הוא לא שליח ראשי ע''פ חלק מהדעות הוא וודאי שליח! [[מיוחד:תרומות/37.60.47.112|37.60.47.112]] 23:33, 26 במאי 2025 (IDT)<br /> משתמש יקר, בטח בפעם הבאה תואיל בטובך לחתום את שמך כפי המתבקש על פי נהלי חבדפדיה. וכעת לגוף הדברים: אכן הרב ווילשאנסקי ע&quot;ה קרא לו שליח כיוון שהרבי מלך המשיח שליט&quot;א אומר שכל יהודי הוא שליח. אך המילים &quot;משלוחי הרבי לעיר צפת&quot; אינן נכונות כיוון שאף אחד לא מינה אותו להיות שליח של הרבי או משלוחי הרבי לצפת.--[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 01:37, 12 ביוני 2025 (IDT)<br /> <br /> == /* משלוחי הרבי */ ==<br /> <br /> מי שממש מעניין אותו המידע שהיה בהערה יכול לקרוא אותו כאן:<br /> בשנת תשפ&quot;ה היו פרסומים שהגדירו את הרב חיים כ'שליח ראשי' לצפת. רב הקהילה [[מרדכי ביסטריצקי]] הבהיר ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 2110 עמוד 27 (מדור קוראים כותבים), שעל פי פסיקת אביו הרב [[לוי ביסטריצקי]] שהיה המרא דאתרא בעת פטירת השליח הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]], האחריות על המוסדות והשליחות בצפת התחלקה בין שלוחי הרבי לעיר ומנהלי המוסדות - ולא עברה לבנו הרב חיים. חבר הנהלת המל&quot;ח הרב יהודה קרינסקי מכתב בו הודיע כי מטעם המל&quot;ח הרב קפלן נחשב לשליח הראשי בצפת (שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2111 עמוד 1)<br /> אך למכתב זה של ר' יהודה קרינסקי אין שום תוקף כיוון שהרבי כותב במפורש שאין לאגו&quot;ח שם להתערב בעניינים של ארץ הקודש.<br /> ובפרט לאור העובדה כי מכתב זה נכתב נגד פסיקתו הברורה של המד&quot;א במקום!!! {{שכח לחתום|דבר מלכות פנחס}}<br /> :נכון מאוד! [[משתמש:חב&amp;#34;דפדי גאולתי|חב&amp;#34;דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב&amp;#34;דפדי גאולתי|שיחה]], 01:42, ט&quot;ז בסיוון, ה'תשפ&quot;ה 01:42, 12 ביוני 2025 (IDT)<br /> :: [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] תוכל לציין מקור לכך ש:הרבי כותב במפורש שאין לאגו&quot;ח שם להתערב בעניינים של ארץ הקודש? --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 14:02, י&quot;ז בסיוון, ה'תשפ&quot;ה 14:02, 13 ביוני 2025 (IDT)<br /> :::הקטע נמחק כבר ממילא. בכלל, באנציקלופדיה יש לציין עובדות בלבד ולא פרשנויות ודעות (כמו בגוף הערכים שנועדו לזה) - ובנדו&quot;ד: בנוגע לעובדות היותו שליח ראשי יש לציין את הודעת הרב ביסטריצקי וקרינסקי - וזהו. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 14:10, 13 ביוני 2025 (IDT)<br /> [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] היקר. לכל לראש כיוון שהכריזו והודיעו נחרצות שהאיש הזה אינו שליח הרבי לעיר צפת על כן לכתוב כזאת שורה זה בהחלט לא עובדה אלא פרשנות. באם בכל זאת תרצה לשים אזכור לכך שיש מחלוקת על עובדת היותו שליח בעיר צפת אכן אפשר לעשות כזאת פסקה, רק שמפאת כבוד האדם אני חושב שזה לא כדאי לכתוב עליו בערך אינצקלופדי את כל מעלליו והמחלוקות שגרם וגורם. וכפי שכבר כתבתי כאן למעלה. ולכן החזרתי את מצב הערך לקדמותו לפני ההתערבות הבעייתית שלך, ואקווה שלא תעשה שטויות כדי שהערך הזה לא יהפוך להיות ערך של נחלוקת ושנאה... בתקווה להבנה --[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 16:14, 20 ביוני 2025 (IDT)<br /> :היכן 'הכריזו והודיעו נחרצות' שאינו שליח? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 16:16, 20 ביוני 2025 (IDT)<br /> ::אני באופן אישי שמעתי מהרב ביסטריצקי שברור שהוא שליח אלא שלא שליח ראשי, להבנתי גם משפחת ווילישאנסקי מסכימה על כך כפשוט.<br /> :::: למשתמש הלא מזוהה היקר ול[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]]. אנסה לסדר את העניינים כדי שתבינו.<br /> כפי שכבר כתבתי למעלה. הרבי מלך המשיח באהבתו הגדולה ובחסדו העצום הפך כל יהודי בדורנו לשליח שלו להבאת הגאולה. אך כפי שנכתב למעלה, כאשר כותבים על אדם מסויים את התואר &quot;שליח הרבי לעיר צפת&quot; יש לזה משמעות מאוד מיוחדת ותקף לא רגיל, זה לא 'עוד ביטוי'. זהו ביטוי בעל משמעות עמוקה ביותר. ולכן באופן תיאורטי עוד בלי להתייחס למעשים שלו, בנוגע לחיים קפלן שיחי' התואר 'שליח הרבי' יכול להיות מתאים כפי שהוא מתאים לכל יהודי כולל ביבי נתניהו ויאיר לפיד. אך במחילה, לכתוב עליו שהוא השליח של הרבי לצפת..? מי בדיוק מינה אותו לדבר הזה? והרי המד&quot;א דאז הרב לוי ביסטריצקי ע&quot;ה פסק שכל מוסד ימשיך להתנהל לפי מנהל המוסד הקיים כבר, ואין 'שליח ראשי' לעיר צפת. ובחודשים האחורנים בנו הרב מרדכי ביסטריצקי שיחי' הבהיר זאת שוב בצורה מפורשת גם על גבי העיתון 'כפר חב&quot;ד'.<br /> {{ש}}<br /> בנוגע לטענה שהנהלת המל&quot;ח כתבה שהוא כן השליח הראשי לצפת: (עוד מבלי להתייחס למשמעות האמיתית של הדברים מה התוקף של האנשים המנהלים את המל&quot;ח בכח הזוע ועל ידי זיופים ושקרים...) כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ אמר בצורה מפורשת (ח' אד&quot;ש תשמ&quot;ט. ניתן לראות בליקוט מענות קודש): {{ציטוט|תוכן=&quot;גם אני שייך לעם קשה עורף – וכשם שכמה מחב&quot;ד ממציאים חדשה בחב&quot;ד – לשאול בענין שהכרזתיו מענתו כו&quot;כ פעמים במשך כו&quot;כ חדשים– שבאה&quot;ק העסקנות בחב&quot;ד ההחלטות בזה – שייכות עפשו&quot;ע – לאה&quot;ק הנני מכריז עוה&quot;פ שכך כתוב בשו&quot;ע אזכיר עה&quot;צ והזמ&quot;ג.&quot;}}. ועל כן כמובן שאין שום תוקף כלל למכתב של ר' יוד'ל קרינסקי.<br /> {{ש}}<br /> ועוד ועיקר: יש מענה של כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ לר' לייבל קפלן ע&quot;ה מכ&quot;ד ניסן תנש&quot;א שבו הרבי מבהיר לו בצורה מפורשת שאינו שליח שלו לשום עניין כלל. ובלשונו הק':{{ציטוט|תוכן=&quot;כפשוט לא יקבל עליו שום עניין שחב&quot;ד מעורב בו בתור ב&quot;כ&quot; (בא כוחי)}}. ועל כן מאיפה בכלל מתחיל הדיון על כך שהוא נחשב לשליח של הרבי לעיר צפת.{{ש}}<br /> הדבר שהכי אפשר לעשות (שוב, עוד מבלי להתייחס למעשים שלו..) זה לכתוב שהוא &quot;משלוחי הרבי&quot;, כמו שכל יהודי הוא משלוחי הרבי (כנ&quot;ל). אבל אז כמובן מי שיעשה את זה יצטרך לקחת על עצמו את המלאכה לכתוב על כל יהודי שיש עליו ערך בחבדפדיה את התואר &quot;משלוחי הרבי&quot;..<br /> {{ש}}<br /> '''המורם מכל הנ&quot;ל:''' על פי דין תורתנו הקדושה ועל פי הוראת כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ ר' חיים לא נחשב כלל לשליח הרבי לעיר צפת. אם ברצון מאן דהוא לכתוב עליו תואר זה הוא מוזמן לעשות זאת במקום אחר, לא באתר שמתנהל על פי דין תורתנו הק' ועל פי הוראות כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ.<br /> ואבקש מ[[משתמש:שיע.ק|שיע]] לסדר את הדבר. ולשומעים יונעם. ובאם יש עוד שאלה ניתן בשמחה לתייג אותי כאן ואענה על כך. --[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 03:40, 6 ביולי 2025 (IDT)<br /> ::כפשוט, המענה של הרבי היה בנוגע לקבלת תפקידים אחרים, לא בנוגע להיותו השליח הראשי לצפת. פסיקת הרב ביסטריצקי היא שהשליחות מתחלקת בין מנהלי המוסדות והשלוחים לצפת כאשר אחד מהם הוא הרב חיים קפלן. תשאל את הרב ביסטריצקי ואת הרבנים ווילישאנסקי וזה מה שהם בעצמם יאמרו. שאמנם לטענתם נהוא לא שליח ראשי ולא כפופים אליו אבל ודאי שהוא שליח.<br /> :איננו נכנסים כלל לסוגיה זו. זה פשוט לא הבמה המתאימה לבירורים אלו. מי מינה את השלוחים למטיילים? ומי מינה את כל השלוחים בארץ שלא יצאו תחת צא&quot;ח. ומה עם כל השלוחים שכן יצא תחת צא&quot;ח ומבחינתם כל מה שקרה אצל הרבי בנ&quot;א - נ&quot;ד לא קיים, ומה עם שליח אלמוני שנטען שהלך נגד השו&quot;ע. וכו' וכו' (הטענות של 'מת המשלח בטלה השליחות' ועוד טענות שונות ומשונות), מקווה שהרעיון מובן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ג בתמוז ה'תשפ&quot;ה 23:38, 9 ביולי 2025 (IDT)<br /> ::: מחילה, אך הפשט הכי פשוט של המילים של הרבי &quot;לא יקבל עליו שום עניין שחב&quot;ד מעורב בו בתור ב&quot;כ&quot; מדבר על כל שליחות כל שהיא של הרבי, כל עניין שהוא מייצג בו את הרבי כבא כוחו של הרבי. ואכן אתה יכול לשאול את הרבנים ווילאנשנסקי את הרב לבקיבקר ואת הרב שמואל גרייזמאן (ואלי עוד רבנים, זה מה שאני מכיר) ולשמוע מה שהם '''אומרים''' שאכן הרבי בשעתו הוציא את אביו מכל ענין של שליחות, ולכן אין לו שום דין של ירושה בשליחות.{{ש}}<br /> כפי שכבר כתבתי, למילים &quot;משלוחי הרבי '''לעיר צפת'''&quot; יש משמעות גדולה. מה שכתבת שהרב ביסטריצקי אכן שם אותו בשליחות בכמה עניינים זה לא הופך אותו להיות משלוחי הרבי לעיר צפת, אלא להיות שליח הרבי בעניין מסויים[מקווה, ביה&quot;כ היכל לוי יצחק, אגודת קרית חב&quot;ד], (ובזה גופא כנראה שלא שליח הרבי אלא שליח הרב ביסטריצקי, אלא אם כן אתה חושב שלרב ביסטריצקי יש את הכח למנות שלחוים של הרבי לצפת..).<br /> {{ש}}<br /> לשאלתך מי מינה את השלוחים למטיילים, לכל לראש יש את הדין של שליח עושה שליח (הרב ווילשאנסקי ע&quot;ה היה אומר את זה לכל הרבנים בישי&quot;ג), רוב השלוחים יצאו לשליחות על ידי מינוי שליחות למקום שבו פועל השליח למקום המסויים הזה שוא מינה אותם בכח המשלח להיות שלוחים במקום הזה. ואותם אלו שפועלים במקום שבו לא היה שליח של הרבי שאחראי על המקום, בפשטות כתבו לרבי וקיבלו את ברכתו להיות שלוחים למקום, ורבנים פוסקי דינים פסקו להם שאכן הם שלוחים של הרבי למקום המסויים הזה.{{ש}}<br /> אשוב ואסיים. אפשר בהחלט לכתוב עליו שליח של הרבי כיוון שכל יהודי הוא שליח של הרבי, אם תרצה יש מקום לדיון לכתוב עליו שליח הרבי לענין המקווה בצפת, אך לכתוב עליו &quot;משלוחי הרבי לעיר צפת&quot; זה פשוט כלל וכלל לא נכון....{{ש}}<br /> אשמח לתיקון הערך, ואם יש לך מה לומר תכתוב ואענה בשמחה. --[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 23:08, 19 ביולי 2025 (IDT)<br /> :בנוגע למה שכתבת - לכאורה לא הבנת את מענה הרבי. בפשטות המענה &quot;לא יקבל על עצמו שום ענין שחב&quot;ד מעורב בו בתור בא כח&quot;, היינו בא כח חב&quot;ד - תפקיד כללי חב&quot;די שמייצג בו את חב&quot;ד כבא כח (כחבר אגו&quot;ח העולמית למשל - מה שנעשה לצערנו אח&quot;כ ולכאורה חסר תוקף לפי מענה זה) משא&quot;כ תפקיד חב&quot;די מקומי (בשליחות וכו') אין מניעה וכמו שהרבי כתב לרב ירוסלבסקי בנושא זה גופא: &quot;ואין לזה שייכות כלל להנהלת מוסדות בית חנה וכיוצא בזה&quot; [היינו על רט&quot;ב שגם היה מהמדיינים, שסילוקו מתפקיד ייצוגי של כל חב&quot;ד לא אומר שיש לסלקו מהנהלת בית חנה בירושלים ששימש עד אז בשליחות הרבי, וכך המשיך הלאה--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 01:30, כ&quot;ד בתמוז, ה'תשפ&quot;ה 01:30, 20 ביולי 2025 (IDT)<br /> ::א. אני לא מכיר את המענה שלרב ירוסלבסקי ואשמח שתעלה צילום שלו. ב. בפשטות הכי גדולה ההבדל המהותי בין להיות מנהל מוסד לשליח הרבי '''לעיר''' מסויימת הוא הבדל של שמיים וארץ!!<br /> ::לעניות דעתי כל התגובות האחרונות מגיעות מחסור הבנה בסיסי במושג &quot;שליח הרבי לעיר&quot;.. [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 21:29, 31 ביולי 2025 (IDT)<br /> :::'שליח הרבי '''בעיר'''' יותר טוב?.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 21:59, 31 ביולי 2025 (IDT)<br /> ::::זה לא עניין של יותר טוב או פחות טוב, אלא מתוך הבנה והכרה במשמעות העמוקה והאמיתית של המושג &quot;שליח הרבי לעיר&quot; צריך לדעת לדייק ולהגדיר נכון את הדברים.<br /> ::::בהחלט כל יהודי הוא שליח, אבל כאשר כותבים על יהודי מסויים שהוא שליח של הרבי במקום '''ספציפי''' יש לזה משמעות עמוקה מאוד!!<br /> ::::לכן אם רוצים אפשר לכתוב עליו &quot;שליח הרבי, בדיוק כמו שאפשר לכתוב כאן על כל יהודי אחר שהוא שליח הרבי. [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 03:21, 1 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> == חסימה ושינויים בהסכמה ==<br /> <br /> שלום חברים, כדי לחסוך לכם את בזבוז הזמן, חסמתי את הערך לעריכה. שינויים יתקבלו בהסכמה או בגיבוי ראיות וכיו&quot;ב. כשיש משהו כזה, אפשר לתייג אותי בדף השיחה ואעדכן בעז&quot;ה בדף הערך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ו בסיוון ה'תשפ&quot;ה 01:25, 22 ביוני 2025 (IDT)<br /> : [[משתמש:שיע.ק|שיע]] כתבתי כאן ביאור שלם. אשמח לעידכון הערך על פי זה, או אם יש לך מה לומר על מה זכתבתי תכתוב כאן ואענה בשמחה.--[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 22:51, 19 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> ==לחביבותא דמילתא==<br /> בשנת תשל&quot;ג, כנשלח אביו, הרב ארי' לייב קפלן לאה&quot;ק, נפגש ושוחח עם הרבי לפני יציאתו - יחד עם זוג' ובנם ר' חיים, שהי' אז תינוק. בסוף הפגישה העניק הרבי מכתב כללי ומטבע לצדקה לרק קפלן וזוג', ואף לתינוק, בהוסיפו:<br /> {{ציטוט|&quot;אף הוא יצא לשליחות&quot;}} (תשורה וולף-קפלן תשס&quot;ט). ודבר א' מדברך לא ישוב ריקם.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 15:14, 25 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> == שליח ראשי ==<br /> <br /> להוסיף על כך שעל פי מכתב יור המל&quot;ח משמש כשליח הראשי לעיר הקודש צפת.<br /> <br /> : כתוב &quot;יו&quot;ר המל&quot;ח הרב יהודה קרינסקי כתב בתגובה שהרב קפלן הוא שליח הראשי בצפת (שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2111 עמוד 1)&quot; כידוע דברי כ&quot;ק אדמו&quot;ר נשי&quot;ד שהמל&quot;ח הוא האחראי היחידי על השלוחים וידוע וכו'<br /> <br /> [[משתמש:חסידישע בוחער|חסידישע בוחער]] - [[שיחת משתמש:חסידישע בוחער|שיחה]], 19:03, ה' באב, ה'תשפ&quot;ה 19:03, 30 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> :@[[משתמש:חסידישע בוחער|חסידישע בוחער]] היקר.<br /> :להבא, כדאי שלפני שאתה כותב משהו תסתכל במשך השרשור האם כבר נכתב על כך..<br /> :בכל אופן אצטט כאן את מה שכבר שלחתי למעלה, שהרבי מל המשיח שליט&quot;א אמר בצורה הכי מפורשת שמי שאחראי בארץ הקודש על העניינים זה אך ורק הרבנים ואגו&quot;ח של ארץ הקודש, ואין לאגו&quot;ח שם להתערב בעניינים כאן.<br /> :ח' אד&quot;ש תשמ&quot;ט. ליקוט מענות קודש:<br /> :&lt;blockquote&gt;&quot;גם אני שייך לעם קשה עורף – וכשם שכמה מחב&quot;ד ממציאים חדשה בחב&quot;ד – לשאול בענין שהכרזתיו מענתו כו&quot;כ פעמים במשך כו&quot;כ חדשים– שבאה&quot;ק העסקנות בחב&quot;ד ההחלטות בזה – שייכות עפשו&quot;ע – לאה&quot;ק הנני מכריז עוה&quot;פ שכך כתוב בשו&quot;ע אזכיר עה&quot;צ והזמ&quot;ג.&quot;&lt;/blockquote&gt;<br /> :ועל כן כיוון שאלו הם דברי קודשו של '''המשלח''' אין למכתב של מי שמתיימר להיות המל&quot;ח שום תוקף כלל וכלל, ובפרט לאור העובדה שהרב המקומי פסק שאין בצפת מושג של שליח ראשי.<br /> :ואחתום בברכת &quot;יתמו חטאים, ורשעים עוד אינם&quot;. בשורות טובות. [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 03:27, 1 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> ::מהי 'השמעות העמוקה' ב'שליח הרבי '''לעיר'''' דייקא? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 09:44, 1 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> :::כאשר הרבי שולח שליח לעיר מסויימת, הרבי הופך אותו ל&quot;בא כוחו&quot; של הרבי לעיר הזאת, ומבחינת הרבי כל הדברים של העיר עוברים על ידו. זו אחריות לא פשוטה כלל וכלל!! [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 04:11, 3 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> ::::לכן הצעתי לנסח 'שליח הרבי '''ב'''עיר', בבי&quot;ת, אולם כת&quot;ר מתנגד גם לזה. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:02, 3 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> :::::על פי פסקי דין רבים של רבני חב&quot;ד המושג &quot;שליח הרבי בעיר&quot; פירושו שהאדם הזה הוא הוא השליח של הרבי לעיר הזאת, ולכן כו&quot;כ פעמים במקום של מחלוקת וכו' פסקו שעל אחד מהצדדים אסור לקרוא לעצמו &quot;שליח הרבי בעיר&quot;.<br /> :::::והגע עצמך, מה ההבדל בין שליח הרבי לעיר או בעיר..?<br /> :::::אם אתה ממש מתעקש ורוצה לקרוא לו שליח הרבי אין עם כך שום בעיה (כמובן שרק מרגע זה ואילך נוכל לעשות זאת בכל ערך על יהודי בחבדפדיה), אבל כאשר אתה מגדיר את שליחותו למקום מסויים, זה יכול להיעשות רק לאחר שהמשלח - הרבי שליט&quot;א מלך המשיח - שלח אותו בעצמו. [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 02:58, 4 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> ::::::הוא 'שליח הרבי' סתם, שטכנית נמצא בצפת.. אשמח אם תוכל להפנותי לפס&quot;ד אלו. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 09:43, 4 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> ::א. אם ההחלטות בארה&quot;ק נוגעות לצא&quot;ח אז איך המד&quot;א הרב מרדכי ביסטריצקי יכול לפסוק שאין שליח ראשי...? (במיוחד לאור המענה של הרבי שמנהיג הקהילה אחראי על הרב ולא להיפך).<br /> ::ב. צריך לדעת את הקשר המענה הזה, כיוון שידוע דברי הרבי שכל השלוחים צריכים להיות תחת המל&quot;ח דווקא.<br /> ::ג. אם הרב כן מחליט, אז איך בטבריא החליט שבן השליח ראשי נהפך אוטומטית לשליח ראשי, כשבצפת לא? ואם לא הוא המחליט, אז באיזה זכות מינה בכלל את בן הרב קרמר לשליח ראשי בטבריא?<br /> ::ואחתום בברכת &quot;והבדילנו מן התועים&quot;. בשורות טובות. [[משתמש:חסידישע בוחער|חסידישע בוחער]] - [[שיחת משתמש:חסידישע בוחער|שיחה]], 10:54, י&quot;ב באב, ה'תשפ&quot;ה 10:54, 6 באוגוסט 2025 (IDT)</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=789340 2025-07-30T18:14:12Z

<p>חסידישע בוחער: /* ספאם */ תגובה</p> <hr /> <div>{{בקשות ממפעילים}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --&gt;<br /> <br /> ==שמות מוטעים==<br /> {{בקשות ממפעילים/העברה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --&gt;<br /> <br /> ==מחיקה==<br /> {{בקשות ממפעילים/מחיקה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --&gt;<br /> <br /> == הגנה ==<br /> {{בקשות ממפעילים/הגנה}}<br /> <br /> ==חסימות==<br /> {{בקשות ממפעילים/חסימה}}<br /> <br /> == ספאם ==<br /> {{בקשות ממפעילים/ספאם}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימה הלבנה של מסנן הספאם --&gt;<br /> * https://kidschitas.org/. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:18, 16 ביולי 2025 (IDT)<br /> ::נפתח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:27, כ&quot;ז בתמוז, ה'תשפ&quot;ה)<br /> * http://www.child.co.il אתרוג חוסם לי כנראה יש בעיה באתר. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:מ. רובין|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/מ. רובין|ת]]|[[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/מ. רובין|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 16:15, 27 ביולי 2025 (IDT)<br /> ::לא קשור לאתרוג. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:17, ב' באב, ה'תשפ&quot;ה)<br /> :::בדקת שהאתר כשר? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 22:57, 27 ביולי 2025 (IDT)<br /> :נא להוסיף -mesivtath.com [[משתמש:חסידישע בוחער|חסידישע בוחער]] - [[שיחת משתמש:חסידישע בוחער|שיחה]], 21:14, ה' באב, ה'תשפ&quot;ה 21:14, 30 ביולי 2025 (IDT)<br /> ::::זה נראה שהאתר לא עובד. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:49, ג' באב, ה'תשפ&quot;ה)<br /> <br /> ==החלפת טקסט==<br /> {{בקשות ממפעילים/החלפת טקסט}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --&gt;<br /> <br /> == שינוי שם משתמש ==<br /> {{בקשות ממפעילים/שינוי שם}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --&gt;{{שינוי שם משתמש|אַ גרויסע חסיד|א גרויסע חסיד|ניקוד}}<br /> <br /> ==מחיקת גרסאות==<br /> {{בקשות ממפעילים/גרסאות}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --&gt;<br /> <br /> ==בקשות אחרות==<br /> {{בקשות ממפעילים/אחר}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --&gt;</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%90_%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=789325 2025-07-30T18:04:55Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>[[קובץ:-אהל מ מ הדמיה.jpg|ממוזער|קמפוס הישיבה והמתיבתא]]<br /> '''מתיבתא - צעירי השלוחים''' היא כיתה ח' ב[[צפת]] המיועדת להכנת בחורים לקראת המעבר ל[[ישיבה קטנה]], המוסד מיועד עבור בחורים האמורים לעלות לכיתה ח' מרחבי הארץ, ובין היתר לבניהם של [[שלוחים|שלוחי הרבי]] מרחבי העולם. המתיבתא מנוהלת כיום ע&quot;י הרב [[פישי הניג|פישל הניג]], תחת מוסדות ישיבת [[ישיבת צעירי השלוחים|צעירי השלוחים]] בראשות הרב [[שניאור זלמן קפלן]].<br /> <br /> נכון לשנת תשפ&quot;ה לומדים במתיבתא כ-35 בחורים.<br /> <br /> המתיבתא שוכנת בקמפוס ישראל אריה לייב של כולל חב&quot;ד השוכן במרומי הר כנען.<br /> <br /> == צוות המתיבתא ==<br /> <br /> * הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - ראש הישיבה קטנה ומנהל המוסדות.<br /> * הרב [[חיים קפלן]]- שליח הראשי ויו״ר.<br /> * הרב [[פישי הניג]] - ראש המתיבתא.<br /> * הרב מנחם מענדל אסולין - ר&quot;מ.<br /> <br /> ===== צוות המתיבתא בעבר =====<br /> * מנהל ומקים הרב [[שניאור זלמן גערליצקי]] (שליח הרבי בפוריה עילית)<br /> * הרב [[שמואל מישולובין]] (מנהל רוחני תות&quot;ל צפת)<br /> * הרב מנחם מענדל מוזיקנט - ר&quot;מ לעיונא ומשפיע, (כיום משפיע בישיבת תות&quot;ל צפת).<br /> * הרב לוי פרידמן - ר&quot;מ לעיונא.<br /> * הרב יהושע גלויברמן - ר&quot;מ להלכה.<br /> <br /> ===== התלמידים השלוחים בעבר =====<br /> * הרה&quot;ת יהודה יפרח - שליח ור&quot;מ. <br /> * הרה&quot;ת יוסף יצחק כהנא - שליח ור&quot;מ.<br /> * הרה&quot;ת שניאור זלמן לפידות - שליח ור&quot;מ.<br /> * הרה&quot;ת אברהם הערינג - שליח ור&quot;מ בחסידות.<br /> * הרה&quot;ת מנחם מענדל הורביץ.<br /> * הרה&quot;ת יוסף הניג.<br /> * הרה&quot;ת מנחם מענדל פינסון.<br /> * הרה&quot;ת שניאור זלמן קולט.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%90_%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=789318 2025-07-30T18:03:07Z

<p>חסידישע בוחער: הרחבה</p> <hr /> <div>[[קובץ:-אהל מ מ הדמיה.jpg|ממוזער|קמפוס הישיבה והמתיבתא]]<br /> '''מתיבתא - צעירי השלוחים''' היא כיתה ח' ב[[צפת]] המיועדת להכנת בחורים לקראת המעבר ל[[ישיבה קטנה]], המוסד מיועד עבור בחורים האמורים לעלות לכיתה ח' מרחבי הארץ, ובין היתר לבניהם של [[שלוחים|שלוחי הרבי]] מרחבי העולם. המתיבתא מנוהלת כיום ע&quot;י הרב [[פישי הניג|פישל הניג]], תחת מוסדות ישיבת [[ישיבת צעירי השלוחים|צעירי השלוחים]] בראשות הרב [[שניאור זלמן קפלן]].<br /> <br /> נכון לשנת תשפ&quot;ה לומדים במתיבתא כ-35 בחורים.<br /> <br /> המתיבתא שוכנת בקמפוס ישראל אריה לייב של כולל חב&quot;ד השוכן במרומי הר כנען.<br /> <br /> == צוות המתיבתא ==<br /> <br /> * הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - ראש הישיבה קטנה ומנהל המוסדות.<br /> * הרב [[חיים קפלן]]- שליח הראשי ויו״ר.<br /> * הרב [[פישי הניג]] - ראש המתיבתא.<br /> * הרב מנחם מענדל אסולין - ר&quot;מ.<br /> <br /> ===== צוות המתיבתא בעבר =====<br /> * מנהל ומקים הרב [[שניאור זלמן גערליצקי]] (שליח הרבי בפוריה עילית)<br /> * הרב [[שמואל מישולובין]] (מנהל רוחני תות&quot;ל צפת)<br /> * הרב מנחם מענדל מוזיקנט (משפיע בישיבת תות&quot;ל צפת)<br /> * הרב לוי פרידמן.<br /> * הרב יהושע גלויברמן.<br /> <br /> ===== התלמידים השלוחים בעבר =====<br /> * הרה&quot;ת יהודה יפרח - שליח ור&quot;מ. <br /> * הרה&quot;ת יוסף יצחק כהנא - שליח ור&quot;מ.<br /> * הרה&quot;ת שניאור זלמן לפידות - שליח ור&quot;מ.<br /> * הרה&quot;ת אברהם הערינג - שליח ור&quot;מ בחסידות.<br /> * הרה&quot;ת מנחם מענדל הורביץ.<br /> * הרה&quot;ת יוסף הניג.<br /> * הרה&quot;ת מנחם מענדל פינסון.<br /> * הרה&quot;ת שניאור זלמן קולט.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:-%D7%90%D7%94%D7%9C_%D7%9E_%D7%9E_%D7%94%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%94.jpg&diff=789305 2025-07-30T17:57:04Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>קמפוס</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%9F&diff=789233 2025-07-30T16:03:02Z

<p>חסידישע בוחער: /* שליח ראשי */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>צריך למחוק את השורה המדברת על &quot;תפקידו באגו&quot;ח&quot; שהרי איננו קשור כלל לאגודת חסידי חב&quot;ד. וכל המהלך גונה בכל התוקף מאת חברי אגו&quot;ח --[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 13:46, 20 במרץ 2022 (UTC)<br /> :ועוד עניין , מי מינה אותו בדיוק ליו&quot;ר אגודת קרית חב&quot;ד???. שורה הזאת צריכה להימחק! [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 10:45, 18 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> <br /> להוסיף על כך שעל פי מכתב יור המל&quot;ח משמש כשליח הראשי לעיר הקודש צפת!!<br /> : כתוב {{ציטוטון|יו&quot;ר המל&quot;ח הרב יהודה קרינסקי כתב בתגובה שהרב קפלן הוא שליח הראשי בצפת (שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2111 עמוד 1)}}. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:33, 23 ביוני 2025 (IDT)<br /> <br /> == עם מי נשוי? ==<br /> <br /> ידוע למישהו?<br /> <br /> == שאלה ==<br /> <br /> איך חיים קפלן נהיה ' שליח הרבי' לעיר צפת?<br /> ז''א, אסביר, מכתיבה באופן כזה, משמע כאילו חיים קפלן הינו שליח ישיר מהרבי לעיר צפת\אחד מהשליחים המרכזיים לצפת וכד'<br /> כשדבר זה א ינו נכון כלל וכלל.. <br /> אביו, הרב אריה לייב קפלן, היה שליח הרבי לצפת.<br /> בנו, חיים קפלן, הינו בן של 'שליח הרבי' לעיר צפת..<br /> <br /> זה לא קטנוניות או משהו כזה, כיוון שלתואר 'שליח הרבי' לעיר מסויימת, יש הרבה משמעויות נלוות, ותוקף גדול, שאין לו שום קשר לדמות שעליה הערך קיים.<br /> אני לא יודע מי אמור לעשות את זה, אבל נראה לי שצריך לתקן את זה בזריזות.<br /> ובפרט שתואר כזה קיים פה, על אדם שנלחם בהרבה דברים של הרבי, נלחם בשלוחים של הרבי, ובדרכים רבות..<br /> אבל גם בלי קשר למלחמותיו, התואר פשוט אינו שייך עליו.<br /> אוסיף גם את מה שראיתי כבר שאחד כתב פה, אבל עוד לא תוקן, מי מינה את חיים להיות יו''ר אגודת קרית חב''ד, ומתי?<br /> <br /> == תשובה לשאלה הנ&quot;ל ==<br /> <br /> איך אתה לא מתבייש לדבר כך?<br /> הרב קפלן לא נלחם בשום דבר של הרבי, ומי לדעתך אחרי פטירת אביו צריך למלא את מקומו אם לא בנו (גם בשליחות הרבי לצפת וגם בהנהלת אגודת קריית חסידי חב&quot;ד) , ואם זה לא בנו אז מי כן?<br /> אני יכול לשאר שהתשובה הזאתי תמחק די מהר, אבל לפחות מי שכן יקרא את זה שיחשוב על מה שהוא קרא...<br /> <br /> == תשובה על המשתמש הלא מזוהה ==<br /> <br /> נוסף על הטיעונים ההגיוניים שהוזכרו לעיל, כאשר הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי הזמין אותו בסיום הרמב&quot;ם הוא ברר את מילותיו והגדיר אותו כ'שליח לצפת' ולא כשליח '''הרבי''' לצפת . שים לב לכך..<br /> בהתאם לכך שונה הגדרתו כה'בן של שליח הרבי לעיר צפת'.<br /> ואם תהיה כאן התחכמות יתירה לכתוב את הדברים כפי שהם נראים אאלץ להוסיף פיסקה על התנהגותו בשנים האחרונות בקהילת חב&quot;ד בצפת ובפרט בסעודות מרכזיות בבית הכנסת וד&quot;ל.. (ואולי אף ערעור על הגדרת אביו כשליח הרבי לעיר צפת לאחר ביטול מינוי כשליח של הרבי לכל עניין שהוא כהמענה הידוע בכתי&quot;ק)--[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 03:17, 29 בדצמבר 2024 (IST)<br /> <br /> == משלוחי הרבי ==<br /> <br /> לא הבנתי מה לא מוסכם בתיאור זה?<br /> גם הרב ווילשאנסקי ע''ה קרא לו שליח.<br /> גם אם הוא לא שליח ראשי ע''פ חלק מהדעות הוא וודאי שליח! [[מיוחד:תרומות/37.60.47.112|37.60.47.112]] 23:33, 26 במאי 2025 (IDT)<br /> משתמש יקר, בטח בפעם הבאה תואיל בטובך לחתום את שמך כפי המתבקש על פי נהלי חבדפדיה. וכעת לגוף הדברים: אכן הרב ווילשאנסקי ע&quot;ה קרא לו שליח כיוון שהרבי מלך המשיח שליט&quot;א אומר שכל יהודי הוא שליח. אך המילים &quot;משלוחי הרבי לעיר צפת&quot; אינן נכונות כיוון שאף אחד לא מינה אותו להיות שליח של הרבי או משלוחי הרבי לצפת.--[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 01:37, 12 ביוני 2025 (IDT)<br /> <br /> == /* משלוחי הרבי */ ==<br /> <br /> מי שממש מעניין אותו המידע שהיה בהערה יכול לקרוא אותו כאן:<br /> בשנת תשפ&quot;ה היו פרסומים שהגדירו את הרב חיים כ'שליח ראשי' לצפת. רב הקהילה [[מרדכי ביסטריצקי]] הבהיר ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 2110 עמוד 27 (מדור קוראים כותבים), שעל פי פסיקת אביו הרב [[לוי ביסטריצקי]] שהיה המרא דאתרא בעת פטירת השליח הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]], האחריות על המוסדות והשליחות בצפת התחלקה בין שלוחי הרבי לעיר ומנהלי המוסדות - ולא עברה לבנו הרב חיים. חבר הנהלת המל&quot;ח הרב יהודה קרינסקי מכתב בו הודיע כי מטעם המל&quot;ח הרב קפלן נחשב לשליח הראשי בצפת (שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2111 עמוד 1)<br /> אך למכתב זה של ר' יהודה קרינסקי אין שום תוקף כיוון שהרבי כותב במפורש שאין לאגו&quot;ח שם להתערב בעניינים של ארץ הקודש.<br /> ובפרט לאור העובדה כי מכתב זה נכתב נגד פסיקתו הברורה של המד&quot;א במקום!!! {{שכח לחתום|דבר מלכות פנחס}}<br /> :נכון מאוד! [[משתמש:חב&amp;#34;דפדי גאולתי|חב&amp;#34;דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב&amp;#34;דפדי גאולתי|שיחה]], 01:42, ט&quot;ז בסיוון, ה'תשפ&quot;ה 01:42, 12 ביוני 2025 (IDT)<br /> :: [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] תוכל לציין מקור לכך ש:הרבי כותב במפורש שאין לאגו&quot;ח שם להתערב בעניינים של ארץ הקודש? --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 14:02, י&quot;ז בסיוון, ה'תשפ&quot;ה 14:02, 13 ביוני 2025 (IDT)<br /> :::הקטע נמחק כבר ממילא. בכלל, באנציקלופדיה יש לציין עובדות בלבד ולא פרשנויות ודעות (כמו בגוף הערכים שנועדו לזה) - ובנדו&quot;ד: בנוגע לעובדות היותו שליח ראשי יש לציין את הודעת הרב ביסטריצקי וקרינסקי - וזהו. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 14:10, 13 ביוני 2025 (IDT)<br /> [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] היקר. לכל לראש כיוון שהכריזו והודיעו נחרצות שהאיש הזה אינו שליח הרבי לעיר צפת על כן לכתוב כזאת שורה זה בהחלט לא עובדה אלא פרשנות. באם בכל זאת תרצה לשים אזכור לכך שיש מחלוקת על עובדת היותו שליח בעיר צפת אכן אפשר לעשות כזאת פסקה, רק שמפאת כבוד האדם אני חושב שזה לא כדאי לכתוב עליו בערך אינצקלופדי את כל מעלליו והמחלוקות שגרם וגורם. וכפי שכבר כתבתי כאן למעלה. ולכן החזרתי את מצב הערך לקדמותו לפני ההתערבות הבעייתית שלך, ואקווה שלא תעשה שטויות כדי שהערך הזה לא יהפוך להיות ערך של נחלוקת ושנאה... בתקווה להבנה --[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 16:14, 20 ביוני 2025 (IDT)<br /> :היכן 'הכריזו והודיעו נחרצות' שאינו שליח? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 16:16, 20 ביוני 2025 (IDT)<br /> ::אני באופן אישי שמעתי מהרב ביסטריצקי שברור שהוא שליח אלא שלא שליח ראשי, להבנתי גם משפחת ווילישאנסקי מסכימה על כך כפשוט.<br /> :::: למשתמש הלא מזוהה היקר ול[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]]. אנסה לסדר את העניינים כדי שתבינו.<br /> כפי שכבר כתבתי למעלה. הרבי מלך המשיח באהבתו הגדולה ובחסדו העצום הפך כל יהודי בדורנו לשליח שלו להבאת הגאולה. אך כפי שנכתב למעלה, כאשר כותבים על אדם מסויים את התואר &quot;שליח הרבי לעיר צפת&quot; יש לזה משמעות מאוד מיוחדת ותקף לא רגיל, זה לא 'עוד ביטוי'. זהו ביטוי בעל משמעות עמוקה ביותר. ולכן באופן תיאורטי עוד בלי להתייחס למעשים שלו, בנוגע לחיים קפלן שיחי' התואר 'שליח הרבי' יכול להיות מתאים כפי שהוא מתאים לכל יהודי כולל ביבי נתניהו ויאיר לפיד. אך במחילה, לכתוב עליו שהוא השליח של הרבי לצפת..? מי בדיוק מינה אותו לדבר הזה? והרי המד&quot;א דאז הרב לוי ביסטריצקי ע&quot;ה פסק שכל מוסד ימשיך להתנהל לפי מנהל המוסד הקיים כבר, ואין 'שליח ראשי' לעיר צפת. ובחודשים האחורנים בנו הרב מרדכי ביסטריצקי שיחי' הבהיר זאת שוב בצורה מפורשת גם על גבי העיתון 'כפר חב&quot;ד'.<br /> {{ש}}<br /> בנוגע לטענה שהנהלת המל&quot;ח כתבה שהוא כן השליח הראשי לצפת: (עוד מבלי להתייחס למשמעות האמיתית של הדברים מה התוקף של האנשים המנהלים את המל&quot;ח בכח הזוע ועל ידי זיופים ושקרים...) כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ אמר בצורה מפורשת (ח' אד&quot;ש תשמ&quot;ט. ניתן לראות בליקוט מענות קודש): {{ציטוט|תוכן=&quot;גם אני שייך לעם קשה עורף – וכשם שכמה מחב&quot;ד ממציאים חדשה בחב&quot;ד – לשאול בענין שהכרזתיו מענתו כו&quot;כ פעמים במשך כו&quot;כ חדשים– שבאה&quot;ק העסקנות בחב&quot;ד ההחלטות בזה – שייכות עפשו&quot;ע – לאה&quot;ק הנני מכריז עוה&quot;פ שכך כתוב בשו&quot;ע אזכיר עה&quot;צ והזמ&quot;ג.&quot;}}. ועל כן כמובן שאין שום תוקף כלל למכתב של ר' יוד'ל קרינסקי.<br /> {{ש}}<br /> ועוד ועיקר: יש מענה של כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ לר' לייבל קפלן ע&quot;ה מכ&quot;ד ניסן תנש&quot;א שבו הרבי מבהיר לו בצורה מפורשת שאינו שליח שלו לשום עניין כלל. ובלשונו הק':{{ציטוט|תוכן=&quot;כפשוט לא יקבל עליו שום עניין שחב&quot;ד מעורב בו בתור ב&quot;כ&quot; (בא כוחי)}}. ועל כן מאיפה בכלל מתחיל הדיון על כך שהוא נחשב לשליח של הרבי לעיר צפת.{{ש}}<br /> הדבר שהכי אפשר לעשות (שוב, עוד מבלי להתייחס למעשים שלו..) זה לכתוב שהוא &quot;משלוחי הרבי&quot;, כמו שכל יהודי הוא משלוחי הרבי (כנ&quot;ל). אבל אז כמובן מי שיעשה את זה יצטרך לקחת על עצמו את המלאכה לכתוב על כל יהודי שיש עליו ערך בחבדפדיה את התואר &quot;משלוחי הרבי&quot;..<br /> {{ש}}<br /> '''המורם מכל הנ&quot;ל:''' על פי דין תורתנו הקדושה ועל פי הוראת כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ ר' חיים לא נחשב כלל לשליח הרבי לעיר צפת. אם ברצון מאן דהוא לכתוב עליו תואר זה הוא מוזמן לעשות זאת במקום אחר, לא באתר שמתנהל על פי דין תורתנו הק' ועל פי הוראות כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ.<br /> ואבקש מ[[משתמש:שיע.ק|שיע]] לסדר את הדבר. ולשומעים יונעם. ובאם יש עוד שאלה ניתן בשמחה לתייג אותי כאן ואענה על כך. --[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 03:40, 6 ביולי 2025 (IDT)<br /> ::כפשוט, המענה של הרבי היה בנוגע לקבלת תפקידים אחרים, לא בנוגע להיותו השליח הראשי לצפת. פסיקת הרב ביסטריצקי היא שהשליחות מתחלקת בין מנהלי המוסדות והשלוחים לצפת כאשר אחד מהם הוא הרב חיים קפלן. תשאל את הרב ביסטריצקי ואת הרבנים ווילישאנסקי וזה מה שהם בעצמם יאמרו. שאמנם לטענתם נהוא לא שליח ראשי ולא כפופים אליו אבל ודאי שהוא שליח.<br /> :איננו נכנסים כלל לסוגיה זו. זה פשוט לא הבמה המתאימה לבירורים אלו. מי מינה את השלוחים למטיילים? ומי מינה את כל השלוחים בארץ שלא יצאו תחת צא&quot;ח. ומה עם כל השלוחים שכן יצא תחת צא&quot;ח ומבחינתם כל מה שקרה אצל הרבי בנ&quot;א - נ&quot;ד לא קיים, ומה עם שליח אלמוני שנטען שהלך נגד השו&quot;ע. וכו' וכו' (הטענות של 'מת המשלח בטלה השליחות' ועוד טענות שונות ומשונות), מקווה שהרעיון מובן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ג בתמוז ה'תשפ&quot;ה 23:38, 9 ביולי 2025 (IDT)<br /> ::: מחילה, אך הפשט הכי פשוט של המילים של הרבי &quot;לא יקבל עליו שום עניין שחב&quot;ד מעורב בו בתור ב&quot;כ&quot; מדבר על כל שליחות כל שהיא של הרבי, כל עניין שהוא מייצג בו את הרבי כבא כוחו של הרבי. ואכן אתה יכול לשאול את הרבנים ווילאנשנסקי את הרב לבקיבקר ואת הרב שמואל גרייזמאן (ואלי עוד רבנים, זה מה שאני מכיר) ולשמוע מה שהם '''אומרים''' שאכן הרבי בשעתו הוציא את אביו מכל ענין של שליחות, ולכן אין לו שום דין של ירושה בשליחות.{{ש}}<br /> כפי שכבר כתבתי, למילים &quot;משלוחי הרבי '''לעיר צפת'''&quot; יש משמעות גדולה. מה שכתבת שהרב ביסטריצקי אכן שם אותו בשליחות בכמה עניינים זה לא הופך אותו להיות משלוחי הרבי לעיר צפת, אלא להיות שליח הרבי בעניין מסויים[מקווה, ביה&quot;כ היכל לוי יצחק, אגודת קרית חב&quot;ד], (ובזה גופא כנראה שלא שליח הרבי אלא שליח הרב ביסטריצקי, אלא אם כן אתה חושב שלרב ביסטריצקי יש את הכח למנות שלחוים של הרבי לצפת..).<br /> {{ש}}<br /> לשאלתך מי מינה את השלוחים למטיילים, לכל לראש יש את הדין של שליח עושה שליח (הרב ווילשאנסקי ע&quot;ה היה אומר את זה לכל הרבנים בישי&quot;ג), רוב השלוחים יצאו לשליחות על ידי מינוי שליחות למקום שבו פועל השליח למקום המסויים הזה שוא מינה אותם בכח המשלח להיות שלוחים במקום הזה. ואותם אלו שפועלים במקום שבו לא היה שליח של הרבי שאחראי על המקום, בפשטות כתבו לרבי וקיבלו את ברכתו להיות שלוחים למקום, ורבנים פוסקי דינים פסקו להם שאכן הם שלוחים של הרבי למקום המסויים הזה.{{ש}}<br /> אשוב ואסיים. אפשר בהחלט לכתוב עליו שליח של הרבי כיוון שכל יהודי הוא שליח של הרבי, אם תרצה יש מקום לדיון לכתוב עליו שליח הרבי לענין המקווה בצפת, אך לכתוב עליו &quot;משלוחי הרבי לעיר צפת&quot; זה פשוט כלל וכלל לא נכון....{{ש}}<br /> אשמח לתיקון הערך, ואם יש לך מה לומר תכתוב ואענה בשמחה. --[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 23:08, 19 ביולי 2025 (IDT)<br /> :בנוגע למה שכתבת - לכאורה לא הבנת את מענה הרבי. בפשטות המענה &quot;לא יקבל על עצמו שום ענין שחב&quot;ד מעורב בו בתור בא כח&quot;, היינו בא כח חב&quot;ד - תפקיד כללי חב&quot;די שמייצג בו את חב&quot;ד כבא כח (כחבר אגו&quot;ח העולמית למשל - מה שנעשה לצערנו אח&quot;כ ולכאורה חסר תוקף לפי מענה זה) משא&quot;כ תפקיד חב&quot;די מקומי (בשליחות וכו') אין מניעה וכמו שהרבי כתב לרב ירוסלבסקי בנושא זה גופא: &quot;ואין לזה שייכות כלל להנהלת מוסדות בית חנה וכיוצא בזה&quot; [היינו על רט&quot;ב שגם היה מהמדיינים, שסילוקו מתפקיד ייצוגי של כל חב&quot;ד לא אומר שיש לסלקו מהנהלת בית חנה בירושלים ששימש עד אז בשליחות הרבי, וכך המשיך הלאה--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 01:30, כ&quot;ד בתמוז, ה'תשפ&quot;ה 01:30, 20 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> == חסימה ושינויים בהסכמה ==<br /> <br /> שלום חברים, כדי לחסוך לכם את בזבוז הזמן, חסמתי את הערך לעריכה. שינויים יתקבלו בהסכמה או בגיבוי ראיות וכיו&quot;ב. כשיש משהו כזה, אפשר לתייג אותי בדף השיחה ואעדכן בעז&quot;ה בדף הערך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ו בסיוון ה'תשפ&quot;ה 01:25, 22 ביוני 2025 (IDT)<br /> : [[משתמש:שיע.ק|שיע]] כתבתי כאן ביאור שלם. אשמח לעידכון הערך על פי זה, או אם יש לך מה לומר על מה זכתבתי תכתוב כאן ואענה בשמחה.--[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 22:51, 19 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> ==לחביבותא דמילתא==<br /> בשנת תשל&quot;ג, כנשלח אביו, הרב ארי' לייב קפלן לאה&quot;ק, נפגש ושוחח עם הרבי לפני יציאתו - יחד עם זוג' ובנם ר' חיים, שהי' אז תינוק. בסוף הפגישה העניק הרבי מכתב כללי ומטבע לצדקה לרק קפלן וזוג', ואף לתינוק, בהוסיפו:<br /> {{ציטוט|&quot;אף הוא יהיה שליח&quot;}} (תשורה וולף תשס&quot;ט). ודבר א' מדברך לא ישוב ריקם.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 15:14, 25 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> == שליח ראשי ==<br /> <br /> להוסיף על כך שעל פי מכתב יור המל&quot;ח משמש כשליח הראשי לעיר הקודש צפת.<br /> <br /> : כתוב &quot;יו&quot;ר המל&quot;ח הרב יהודה קרינסקי כתב בתגובה שהרב קפלן הוא שליח הראשי בצפת (שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2111 עמוד 1)&quot; כידוע דברי כ&quot;ק אדמו&quot;ר נשי&quot;ד שהמל&quot;ח הוא האחראי היחידי על השלוחים וידוע וכו'<br /> <br /> [[משתמש:חסידישע בוחער|חסידישע בוחער]] - [[שיחת משתמש:חסידישע בוחער|שיחה]], 19:03, ה' באב, ה'תשפ&quot;ה 19:03, 30 ביולי 2025 (IDT)</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=789232 2025-07-30T15:57:31Z

<p>חסידישע בוחער: הרחבה</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד בצפת<br /> |תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg|250px]]<br /> |כתובית=קרית חב&quot;ד בעיר<br /> |עיר=צפת<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |שכונה חב&quot;דית=קרית חב&quot;ד<br /> |מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]]<br /> |רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]<br /> |רבני בתי הכנסת: הרב [[יוסף יצחק זלמנוב]], הרב [[איסר שפרינגר]], הרב מנחם שניאור מיודובניק, הרב רפאל שוואב, הרב [[חיים אליעזר וילשאנסקי|חיים אליעזר ווילשאנסקי]] <br /> |משפיע הקהילה= הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[אשר גרשוביץ]], הרב [[מאיר ווילשאנסקי]], הרב [[עופר מיודובניק]] הרב [[חיים הלל שפרינגר]], הרב יעקב לנדא, הרב [[ישעיה מרנץ]], הרב יצחק נחמן זקס, הרב אליעזר אשכנזי, הרב [[חיים חייקל קפלן]], הרב [[יוסף יצחק שהינו]], הרב שניאור זלמן ניאזוב, הרב מאיר טרעגר, הרב דוד מנחם מענדל שאער.<br /> |מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב&quot;ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, סמינר למורות, [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה גדולה]], [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[ישיבת צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], ישיבת צעירי השלוחים לדוברי עברית, ישיבה גדולה בית מנחם מענדל, ישיבה קטנה אהל מנחם מענדל, ומכון אלטע<br /> |שלוחים מרכזיים= הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל|שניאור זלמן אליהו הכהן הנדל]] הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]] הרב [[ברוך לבקיבקר]] הרב אפרים ברנשטיין, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[חיים חייקל קפלן]]<br /> |מספר שלוחים=10<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=10<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-1200<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]<br /> }}<br /> [[קובץ:לוגו צפת.jpg|שמאל|ממוזער|סמל המוסדות של צפת]]<br /> [[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]]<br /> '''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב&quot;ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] (עוד בתקופת ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]) המונה מעל ל-1000 משפחות.<br /> <br /> בשנות הלמ&quot;דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב&quot;ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב&quot;ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב&quot;ד הגדולה בעולם]], סמינר למורות, מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.<br /> [[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל&quot;ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם.<br /> <br /> לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי יעקב בירב מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ&quot;ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]] מחבר השולחן ערוך, רבי משה מטראני, רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת.<br /> <br /> בשנת ה'רצ&quot;ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ&quot;ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש&quot;ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה.<br /> <br /> רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ&quot;ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ&quot;ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]].<br /> <br /> ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי&quot;ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של&quot;ז.}}.<br /> <br /> עם הגעתו של [[האריז&quot;ל]] לצפת בשנת ה'ש&quot;ל, הפך הרמ&quot;ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ&quot;ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ&quot;ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ&quot;ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו.<br /> <br /> לאחר פטירת הרמ&quot;ק, נחשב האריז&quot;ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר&quot;י כרב. בשנת ה'של&quot;ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ&quot;ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ&quot;ד. בשנתו הראשונה של האריז&quot;ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות.<br /> <br /> רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי.<br /> <br /> ה[[רדב&quot;ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי&quot;ד ונפטר בשנת ה'של&quot;ד.<br /> <br /> ===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===<br /> בשנת [[תקל&quot;ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס&quot;ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח.<br /> <br /> אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שהתרחשה באותה תקופה הביאה לדילדול הקהילה היהודית.<br /> <br /> ==ייסוד קהילת חב&quot;ד בצפת==<br /> <br /> ===הקהילה הראשונה===<br /> בתקופת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היתה קהילה קטנה של חסידי חב&quot;ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים חברי הקהילה עזבו בעיקר ל[[חברון]] ולא התקיימה יותר קהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> <br /> ===רעיון שנדחה===<br /> במכתבו של הרבי מ[[ר&quot;ח כסלו]] [[תשכ&quot;ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב&quot;די בסביבות צפת - [[מירון]]: &quot;מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב&quot;די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי [[ברית המועצות|רוסיא]] . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו&quot;.<br /> <br /> ===הרבי מקים קריה===<br /> בשנת [[תשל&quot;ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי&quot;ת בצפת. עוד לפני שהגיע הרב קפלן בפועל לצפת, ביקש הרבי מהרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] (במהלך יחידות בקיץ תשל&quot;ג) להצטרף ולהיות שליח בצפת. (בפועל - באישור מיוחד מהרבי- הרב הנדל הגיע יחד עם רעייתו וילדיו לצפת בחורף תשל&quot;ד).<br /> <br /> הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב&quot;ד]] וב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב&quot;ד שכלל את השליח הרב אריה לייב קפלן, יו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל]] הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], והמשפיע הרב [[זושא ווילימובסקי]]. כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את צעדיה בכל פרט. <br /> <br /> על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] ל[[ארץ הקודש]], שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב&quot;ד בעיר.<br /> הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב&quot;ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב&quot;ד כל השנים.<br /> בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל&quot;ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב העיר וקהילת חב&quot;ד שבה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.<br /> <br /> הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים [[תשל&quot;ו]]-[[תשל&quot;ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.<br /> <br /> בחודש [[תמוז]] [[תשל&quot;ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב&quot;ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל&quot;ח כרך ב' עמ' 615.}}.<br /> <br /> לאחר ייסוד קריית חב&quot;ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של הקרייה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ&quot;ג]]) התמנה כרב העיר.<br /> <br /> ===בית כנסת היכל לוי יצחק===<br /> [[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת &quot;היכל לוי יצחק&quot;]]<br /> בית הכנסת הינו בית הכנסת המרכזי בשכונת [[קריית חב&quot;ד צפת|קריית חב&quot;ד]], בית הכנסת נקרא על-שמו של אביו של [[הרבי]] הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br /> <br /> ===ועד המנהלים===<br /> ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב&quot;ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו חברים הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב שלמה רסקין, הרב [[שאול לייטר]] והרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]].<br /> <br /> כיום מתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כח חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> ==ריכוזי חב&quot;ד בעיר==<br /> ===קריית חב&quot;ד===<br /> כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל&quot;ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב&quot;ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל&quot;ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב&quot;ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב&quot;ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב&quot;ד צפת &quot;[[היכל לוי יצחק]]&quot; ול[[מקווה טהרה|מקווה החב&quot;די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב&quot;ד, התווסף שלב ב' של קרית חב&quot;ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.<br /> <br /> כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].<br /> <br /> ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.<br /> <br /> ===גבעת שושנה===<br /> לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב&quot;ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ&quot;א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.<br /> <br /> השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב&quot;די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב&quot;ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: &quot;גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם&quot;] - באתר [[חב&quot;ד און ליין]] - ט&quot;ז שבט תשס&quot;ח.}}.<br /> <br /> ===שכונת כנען===<br /> לצידה של קריית חב&quot;ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב&quot;ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב&quot;ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב&quot;די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בתי הספר חב&quot;ד לבנים ולבנות 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ===מרום כנען===<br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] נוסדה קהילת חב&quot;ד נוספת עם בית כנסת חב&quot;ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת&quot;ם (צפת)|אוצר הסת&quot;ם]] הפועל במקום.<br /> <br /> ===שכונת מנחם בגין===<br /> בשנים האחרונות החלו חסידי חב&quot;ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב&quot;די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]].<br /> <br /> מספר חסידי חב&quot;ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע&quot;ח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד כיום==<br /> [[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב&quot;ד בצפת]]<br /> קהילת חב&quot;ד צפת כיום היא מקהילות חב&quot;ד הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה מעל ל-800 משפחות (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא המחיר המוזל של הדירות ומוסדות החינוך הרבים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר.<br /> <br /> חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.<br /> <br /> רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ&quot;ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> {{ערך מורחב|כולל חב&quot;ד צפת}}<br /> סניף של כולל חב&quot;ד שנועד לתושבי הצפון. את הסניף מנהל הרב יוסף יצחק חיטריק, תחת מנהל כולל חב&quot;ד הרב שלום דוכמן. בכולל קיים בית תבשיל, מרפאת שיניים לתושבי חב&quot;ד בעיר, וכן סמיכה לרבנות.<br /> [[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]<br /> בצפת קיימים מוסדות חב&quot;ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.<br /> <br /> ===מוסדות החינוך===<br /> [[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]<br /> *'''מעונות יום''' המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.<br /> *'''גני חב&quot;ד''' המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]] (בעבר הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]]).<br /> *'''תלמוד תורה 'אור מנחם' בנים''' (המונה מעל ל600 תלמידים כ&quot;י). מנכ&quot;ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], סמנכ&quot;ל הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]]. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].<br /> *'''בית ספר יסודי 'אור מנחם' בנות''' (המונה כ-580 תלמידות). מנכ&quot;ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], סמנכ&quot;ל הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]], מנהלת חינוכית: גב' א. עבאדי.<br /> {{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br /> *''''בית חנה'''' בהנהלת הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].<br /> {{ערך מורחב|בית חנה (צפת)}}<br /> *'''ישיבה גדולה 'חח&quot;ל'''' (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[מאיר ווילשאנסקי]].<br /> {{ערך מורחב|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)}}<br /> *''''מכון חסידי טכנולוגי'''' תחת מוסדות 'חנוך לנער' (המונה כ-140 בחורים). מנהל: הרב [[שלמה אזרף]]. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.<br /> {{ערך מורחב|מכון תורני טכנולוגי'}}<br /> *'''ישיבת 'צעירי השלוחים'''', (המונה כ-60 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב [[שלום דובער הרצל]], וכיום גיסו הרב [[שניאור זלמן קפלן]].<br /> {{ערך מורחב|ישיבת צעירי השלוחים}}<br /> *'''ישיבה קטנה 'חח&quot;ל'''' (המונה כ-200 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[ישראל ווילשאנסקי]].<br /> {{ערך מורחב|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)}}<br /> *'''ישיבת 'חנוך לנער'''' (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב [[חיים אליעזר וילשאנסקי|חיים אליעזר ווילשאנסקי]].<br /> {{ערך מורחב|ישיבת חנוך לנער}}<br /> *'''ישיבה קטנה 'אהל מנחם מענדל'''' - (מונה כ-100 בחורים). ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: הרב [[שמואל מישולובין]] משגיח: הרב עזריאל שיימוס.<br /> {{ערך מורחב|אהל מנחם מענדל צפת}}<br /> *''''מכון אלטע'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br /> {{ערך מורחב|מכון אלטע}}<br /> *''''סמינר חיה מושקא'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br /> <br /> ===מוסדות שונים===<br /> *מקוואות חב&quot;ד לגברים ולנשים.<br /> *אגודת קרית חב&quot;ד צפת - בהנהלת [[חיים קפלן]],<br /> * [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]<br /> *בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי<br /> *ארגון נשי חב&quot;ד, בהנהלת גב' הענדל<br /> *ארגון [[ועד אברכי אנ&quot;ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום<br /> *כולל לאברכים - העיר העתיקה.<br /> *כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה<br /> *אוצר הסתם - מכון סת&quot;ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.<br /> <br /> אחד מבתי כנסת חב&quot;ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב&quot;ד מתקופת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל&quot;ג]] בהוראת הרבי.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בעיר==<br /> בצפת שלוחים רבים בעיר, מאלו שנשלחו ע&quot;י הרבי בשנים תשל&quot;ו-תשל&quot;ח, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל&quot;ג.<br /> מנהל צעירי חב&quot;ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, שהגיע לעיר בשנת תשמ&quot;ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה&quot;ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br /> <br /> בנוסף פועלים בעיר בתי חב&quot;ד בשכונות:<br /> *איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן. <br /> *מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].<br /> *מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].<br /> *נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br /> *נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.<br /> *עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br /> *רמת רזים - מנהל: הרב ישראל יוסף ערנטריי.<br /> *נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי<br /> *רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].<br /> *מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס. <br /> *חב״ד במרכז הרפואי ע״ש רבקה זיו - מנהל: הרב [[ינון לנג]]. <br /> <br /> ===פעילות התמימים===<br /> בימי שישי ושבת ובמועדים נוספים, מאות התמימים תלמידי ישיבות חב&quot;ד בעיר, כובשים את העיר ואת הצפון כולו, בפעילות מבצעים: מבצע תפילין, מסיבות שבת, הקהלת קהילות והפצת ענייני משיח וגאולה.<br /> <br /> ==צבאות השם==<br /> ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי&quot;ג חח&quot;ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].<br /> <br /> לארגון זה יש מספר סניפים:<br /> * סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].<br /> * סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.<br /> * סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].<br /> * מועדון לילדים שאינם מבית חב&quot;די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.<br /> <br /> סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של [[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני משיח צדקינו]] ולימוד ה[[דבר מלכות]] התנש&quot;א-תשנ&quot;ב.<br /> <br /> ==חב&quot;ד בעירייה==<br /> [[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב&quot;ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון ז&quot;ל עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]<br /> צפת היא אחת המקומות שבהם - באישור [[הרבי]] - רצים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לרשות המקומית, רשימת חב&quot;ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב&quot;ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע&quot;ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב&quot;ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב&quot;ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו&quot;ח לרבי, בדו&quot;ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב&quot;ד, והרבי נתן אישורו.<br /> <br /> בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון ז&quot;ל. בבחירות בשנת [[תשס&quot;ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ז&quot;ל ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ד]] הגדילה חב&quot;ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; &quot;הפכנו לכח משפיע בעירייה&quot;] {{אינפו}} יט חשון התשע&quot;ד (23.10.2013).}}.<br /> <br /> לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת [[תשע&quot;ט]] ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור זלמן ליפסקר]], הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב&quot;ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר.<br /> <br /> לאחר הבחירות בשנת תשע&quot;ט נפתחה הלשכה לפניות הציבור שע&quot;י סיעת חב&quot;ד ובראשה מונה לעמוד ר' אריה ניסילביץ' שכיהן גם כמזכיר הסיעה ומילא את התפקיד בהצלחה רבה.<br /> <br /> בבחירות לעירייה בשנת תשפ&quot;ד סדר הרשימה היה כך: הרב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) |שניאור ליפסקר]], הרב [[יורם מעודה]], הרב אריה ניסילביץ'. הרשימה שמרה על כוחה וקיבלה 2 מנדטים. הרב ליפסקר מונה לכהן כסגן ראש העיר ויו&quot;ר אגף החינוך, הרב מעודה מונה לכהן כיו&quot;ר אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הרב ניסילביץ' מונה לעוזרו האישי של ראש העיר יוסי קקון.<br /> <br /> לאחר הבחירות מונה ר' חיים אייזנבך לשמש כמזכיר הסיעה ומנהל הלשכה לפניות הציבור.<br /> <br /> ==ועד אברכי אנ&quot;ש==<br /> {{ערך מורחב|ועד אברכי אנ&quot;ש}}<br /> [[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ&quot;ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]<br /> '''ועד אברכי אנ&quot;ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב&quot;ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]] הרב [[מאיר וילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל קרץ]].<br /> <br /> == בית העלמין העתיק==<br /> [[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}<br /> בבית העלמין העתיק בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב&quot;ד: ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה ליב]], אחיו של הרבי וזוגתו מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ועוד.<br /> <br /> בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז&quot;ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא [[רבי יהושע בן לוי]], אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, ומפני היות קברו של בארי במקום, באה הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז&quot;ל]], ברוח קודשו.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שבועון בית משיח]] 1395, ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת<br /> *'''[[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ח]].<br /> *'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס&quot;ז]] - [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6563171/jewish/17-Facts-You-Should-Know-About-Safed.htm 17 עובדות שכדאי לדעת על צפת]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> <br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=צפת כתבות על קהילת חב&quot;ד בצפת]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/news/1175313/ עשר אלף הנחות תפילין בבית רפואה זיו מפתיחת הדוכן] {{אינפו}}<br /> *'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב&quot;ד בצפת]''' - כפר חב&quot;ד, תשס&quot;ט. {{PDF|}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&amp;hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&amp;st=מלעלוב&amp;pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}<br /> *עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב&quot;ד {{בית חבד|}}<br /> *'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב&quot;ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש&quot;פ (אנגלית) {{PDF}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> &lt;references responsive=&quot;1&quot;&gt;&lt;/references&gt;<br /> {{ניווטים<br /> | רוחב = 100%<br /> | יישור = ימין<br /> | כותרת = צפת - תבניות ניווט<br /> | יישור טקסט = ימין<br /> | תוכן = <br /> {{ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי}}<br /> {{ארבע ערי הקודש}}<br /> {{מחוז הצפון}}<br /> }}<br /> <br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:צפת|*]]<br /> [[קטגוריה:ערים ושכונות חב&quot;דיות]]<br /> [[קטגוריה:ערים בישראל]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%90_%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=789157 2025-07-30T15:07:05Z

<p>חסידישע בוחער: עריכה</p> <hr /> <div><br /> '''מתיבתא - צעירי השלוחים''' היא כיתה ח' ב[[צפת]] המיועדת להכנת בחורים לקראת המעבר ל[[ישיבה קטנה]], המוסד מיועד עבור תלמידי כיתות ח' ברחבי הארץ, ובין היתר לבניהם של [[שלוחים|שלוחי הרבי]] מרחבי העולם. המתיבתא מנוהלת כיום ע&quot;י הרב [[פישי הניג|פישל הניג]], תחת מוסדות ישיבת [[ישיבת צעירי השלוחים|צעירי השלוחים]] בראשות הרב [[שניאור זלמן קפלן]].<br /> <br /> נכון לשנת תשפ&quot;ה לומדים במתיבתא כ-35 בחורים.<br /> <br /> המתיבתא שוכנת בקמפוס ישראל אריב לייב השוכן במרומי הר כנען.<br /> <br /> == צוות המתיבתא ==<br /> <br /> * הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - ראש הישיבה קטנה ומנהל המוסדות.<br /> * הרב חיים קפלן - יו״ר.<br /> * הרב פישי הניג - ראש המתיבתא.<br /> * הרב מנחם מענדל אסולין - ר&quot;מ.<br /> <br /> ===== צוות המתיבתא בעבר =====<br /> * הרב מנחם מענדל מוזיקנט - ר&quot;מ ומשפיע<br /> * הרב לוי פרידמן - ר&quot;מ <br /> <br /> ===== '''התלמידים השלוחים בעבר''' =====<br /> * הרה&quot;ת יהודה יפרח - שליח ור&quot;מ. הרה&quot;ת יוסף הניג - שליח ומדריך לילה. הרה&quot;ת מנחם מענדל פינסון - שליח ומדריך לילה. הרה&quot;ת שניאור זלמן קולט - שליח. הרה&quot;ת אברהם הערינג - שליח. הרה&quot;ת יוסף כהנא - שליח. הרה&quot;ת מנחם מענדל קלרמן - שליח ומדריך לילה. הרה&quot;ת - שניאור זלמן לפידות - שליח ר&quot;מ ומדריך לילה.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92.png&diff=789142 2025-07-30T14:48:39Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>פישי הניג</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A4&diff=701647 2024-07-11T09:57:40Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>הרב '''אריה לייב איידלקופ''' (יליד [[תשל&quot;ח]] - 1978), הוא רבה הראשי של [[מונטנגרו]] החל משנת [[ה'תש&quot;פ]] ושליח הרבי למקום החל מ[[ה'תשע&quot;ח]]. בעבר שימש כשליח הרבי לעיר סוצ'י ברוסיה<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[ט&quot;ו סיוון]] [[תשל&quot;ח]] לאביו ר' יוסף יצחק איידלקופ ב[[ירושלים]] (בן הרב [[זאוויל איידלקופ]]).<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;א]] נשא את רעייתו חנה בתו של הרב [[טוביה פלס]] מחשובי החסידים בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> כיהן כשליח הרבי לעיר סוצ'י ב[[רוסיה]], במסגרת השליחות שם נפגש עם ראשי הממשל מ[[ישראל]] שהגיעו למעונו של הנשיא פוטין בימות הקיץ במקום, כמו כן ידיו רבו בפעילות כשתחרויות ספורט בינלאומיות הגיעו לעיר. בשנת [[תשע&quot;ז]] גורש מן המקום.<br /> <br /> החל משנת [[תשע&quot;ח]] משמש כרבה הראשי של מונטנגרו ומטעמו מסופקים שירותי קייטרינג לכל רחבי המדינה התיירותית בכשרות מהודרת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] מונה לרבה הראשי של המדינה בנוכחות אישי ציבור מישראל וממונטנגרו, במעמד השר לשירותי דת דאז ר' יצחק וקענין, נשיא מונטנגרו וחבר מועצת הרבנות הראשית הרב [[אליעזר שמחה וויס]]. <br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] נפתח בית חב&quot;ד חדש בעיר בודווה, בידי השליח הרב אליעזר ארנפלד תחת בית חב&quot;ד של הרב איידלקופ.<br /> <br /> הרב איידלקופ פועל בעיקר בעיר הבירה פודוגריצה שם יש לו בית חב&quot;ד ובחודשי הקיץ אורחים רבים מתארחים בסעודות שבת במקום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו אשת ר' מענדי מאיירס , [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *בתו אשת ר' לוי יצחק שמטוב,[[ירושלים]]<br /> {{מיון רגיל:איידלקופ, אריה}}<br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת איידלקופ]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שגורשו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פלס]]<br /> [[קטגוריה:רבני מדינות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br /> [[קטגוריה: שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פאר]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%97%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A7&diff=701645 2024-07-11T09:54:23Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב חיים אליעזר חיטריק1.jpg|ממוזער|הרב חיים אליעזר חיטריק]]<br /> הרב '''חיים אליעזר חיטריק''' (יליד שנת [[תשל&quot;ט]], 1978) הוא [[שליח הרבי]] ורב העיר נירנברג, [[גרמניה]], ורב קהילת עדת ישורון בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[צפת]] ב[[ה' תשרי]] [[תשל&quot;ט]] לאביו הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומנהל סמינר [[בית חנה צפת]], ולאמו מרת רחל. בשעת הברית נקרא על שם סב אביו, ר' [[חיים אליעזר קרסיק]].<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]. בשנת [[תשנ&quot;ט]] פעל כשליח ב[[ישיבה גדולה מיאמי|ישיבת תומכי תמימים במיאמי]].<br /> <br /> לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תו&quot;ת ב770]], וכן קיבל סמיכה לרבנות מהרב [[אברהם אזדאבא]] ומהרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]. כמו&quot;כ למד והוסמך לשחיטה ע&quot;י הרב [[בערל יוניק]] והרב [[ישראל שמעון קלמנסון]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת אסתר, בת ר' [[מרדכי הלפרין|מרדכי דוד]] ומרים הלפרין, מצאצאי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> לאחר השלמת לימודיו ב[[כולל אברכים]] ו[[סמיכה לרבנות|הסמכתו לרבנות]], יצא לפעול בשנת [[תשס&quot;ד]] בשליחות הרבי בעיר נירנברג שב[[גרמניה]], ובהמשך התמנה לשמש כרב העיר ורב קהילת 'עדת ישורון' המקומית.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] קיבל סמיכה לדיינות.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] החל לפרסם יחד עם חברו לספסל הלימודים הרב [[מנחם מענדל נחשון]] קטע יומי בתפוצה אינטרנטית החוקר ומבאר הלכות שונות על פי מנהגי חב&quot;ד ושיטת רבותינו נשיאינו, תחת הכותרת 'שונה הלכות - מנהגי חב&quot;ד'.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=2777&amp;ArticleID=18173&amp;ArticleTitle=%E4%E7%F0%E5%EB%E9%E9%E4%20%FA%E5%E3%EC%F7%20%E0%E7%F8%E9%2084%20%F9%F0%E9%ED החנוכייה תודלק אחרי 84 שנים]''', בתוך שיחת השבוע גליון 1877<br /> *'''[https://docs.google.com/document/d/1d0eTNj46L_0jh_xdNbgvzocMiEHwZPWFJm6OB8m1x8k/edit?usp=sharing שונה הלכה - מנהגי חב&quot;ד - 'שו&quot;ת הלכה למעשה עפ&quot;י מנהגי חב&quot;ד']''' - [https://docs.google.com/document/d/1d0eTNj46L_0jh_xdNbgvzocMiEHwZPWFJm6OB8m1x8k/edit?usp=sharing חלק א'] - [https://docs.google.com/document/d/1d0eTNj46L_0jh_xdNbgvzocMiEHwZPWFJm6OB8m1x8k/edit?usp=sharing חלק ב']<br /> <br /> {{מיון רגיל:חיטריק, חיים אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חיטריק]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בגרמניה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%97%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A71.jpg&diff=701641 2024-07-11T09:46:00Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div></div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A2%D7%A8&diff=692657 2024-06-17T06:04:48Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>בסיעתא דשמיא<br /> {{ש}}<br /> שלום וברכה, לכלל משתמשי חבדפדיה!<br /> {{ש}}<br /> יש לכם הערות או הארות על ערכים\שינויים שערכתי?<br /> ניתן להשאיר הודעה בדף השיחה.<br /> {{מיון רגיל:}}</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A2%D7%A8&diff=691780 2024-06-16T08:35:53Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>בסיעתא דשמיא<br /> {{ש}}<br /> שלום וברכה, לכלל משתמשי חבדפדיה!<br /> {{ש}}<br /> יש לכם הערות או הארות על ערכים\שינויים שערכתי?<br /> ניתן לפנות אלי לאיימיל - szchitrikׂ@gmail.com<br /> {{מיון רגיל:}}</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=685843 2024-05-30T07:43:15Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב דוד משה ליברמן<br /> |תמונה=הרב ליברמן עובר לפני הרבי.png<br /> |תיאור=הרב דוד משה ליברמן עובר לפני הרבי<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;א בניסן]] ה'[[תרפ&quot;ה]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ה שבט]] ה'[[תשפ&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=קלן גרמניה<br /> |מקום פטירה=אנטוורפן<br /> |תחומי עיסוק=[[רב]] ואב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].<br /> }}<br /> הרב '''דוד משה ליברמן''' ([[כ&quot;א בניסן]] [[ה'תרפ&quot;ה]] – [[כ&quot;ה בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ב]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] כ[[רב]] [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו|בית הכנסת בני ראובן]] ב[[שיקגו]], ולאחר מכן [[רב]] ואב&quot;ד קהילת &quot;שומרי הדת&quot; ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].<br /> <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===צעירותו===<br /> נולד ביום שביעי של פסח [[כ&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ה]] בקלן שב[[גרמניה]] לרב אייזיק ושרה הינדה לבית ליפשיץ. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה, ונמנו על הקהילות החסידיות של יוצאי גליציה{{הערה|דוגמת חסידות רופשיץ וכדומה. עדות הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.}}<br /> <br /> בהיותו כבן שנה עברה משפחתו ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת [[תרצ&quot;ה]] בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר [[אנטוורפן]] בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב [[נחום אברהם יעקובוביץ]] רב ומשפיע קהילת חב&quot;ד באנטוורפן, והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[אפרים וולף]] ואביו הרב בנימין).<br /> <br /> במהלך [[מלחמת עולם השנייה]] ברחה משפחתו ל[[צרפת]]. אביו היה באותה תקופה ב[[אנגליה]], ולאחר זמן שני אחיו ואחותו הצליחו לברוח ל[[ארצות הברית]]. בשנת [[תש&quot;ב]] הוא נשלח יחד עם אמו למחנה ריכוז צרפתי, אמו נשלחה לאחר מכן למחנה השמדה. לאחר חצי שנה במחנה, הוא הצליח לברוח ולהגיע לדודו שגר בצרפת. באותה תקופה למד בישיבתו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] שבמרסיי.<br /> <br /> ב[[אדר]] [[תש&quot;ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל אהרן קוטלר. שם הוא התיידד עם ר' [[שלמה קרליבך]] ואחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]], איתם שמר קשר כל השנים {{דרוש מקור}}. באותה תקופה היה גם בקשר עם הרב [[יצחק הוטנר]]. מאוחר יותר עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> הוא נכנס לראשונה ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקראת [[פסח]] תש&quot;ו. במהלך היחידות הוא מסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, והרבי ענה לו שהוא כבר קיבל דרישת שלום... . כאשר סיפר לרבי שהוא הולך ללמוד אצל קוטלר, חייך הרבי. בנוסף התעניין אצלו הרבי על מקום התאכסנותו. בהזדמנות ר' זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, &quot;שהפנים שלו חקוקות אצלי&quot;. <br /> <br /> כאשר שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על לימודי [[אנגלית]], הוא ענה לו שיכול ללמוד &quot;בשביל לקרב את הנוער&quot;. בתש&quot;ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם ואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 &quot;כי הלימוד שלי לא מתאים לשם&quot;. הרבי ענה לו: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים, אך עם זאת לבסוף עבר לישיבה ב770. בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב ליברמן. סך הכול היה חמש פעמים ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה שלו הייתה ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;י]].<br /> <br /> ב[[טבת]] [[תשי&quot;א]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב [[יהודה חיטריק]]. לו כתב הרבי ב[[י' באייר]] [[תש&quot;י]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=בענין האברך הנעלה, הותיק-וחסיד, איש-ירא-אלקים כו', הרב-הגאון דוד משה שי' ליבערמאַן, ידוע לי שכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ היה מייקר אותו, וכמה השתדלות השתדל עבורו בכמה ענינים הן בגשמיות הן ברוחניות.|מקור=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5821954 '''התוועדות – ש&quot;פ משפטים, פ' שקלים, מבה&quot;ח אדר, ה'תשל&quot;ה''' א], תשפ&quot;ג, ע' [236]}}<br /> [[קובץ:הרב דוד משה ליברמן.png|שמאל|ממוזער|200px|]]<br /> <br /> ===רבנותו===<br /> בשנת [[תש&quot;ט]] נתמנה על ידי אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ לרב [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]]. לאחר פטירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התקשר מיד ל[[הרבי]]. קיבל [[סמיכה]] מהרב [[משה פיינשטיין]]. הרבי רצה שיקבל ממנו גם סמיכה ל&quot;ידין ידין&quot;, אבל הדבר לא עלה בידו. לבסוף נבחן ל&quot;ידין ידין&quot; מהרב [[ישראל גוטסמן]]. <br /> <br /> משנת [[תשט&quot;ו]] שימש כרב בקהילת &quot;אור חדש&quot; ב[[שיקגו]], עד לשנת [[תשכ&quot;ו]]. אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה' וכמנהל הבית ספר היהודי במקום.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]], לאחר פטירתו של הרב [[הלל מדליה]], אב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] (מ[[כ&quot;ז בטבת]] [[תשכ&quot;ה]] עד לפטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשל&quot;ח]]), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] והרב [[עזריאל חייקין]], את '[[מרכז רבני אירופה]]'.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו באייר]] [[תשע&quot;א]] קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61569 בלגיה: הרב החב&quot;דניק קיבל מדליית כבוד] - תמונות מהמעמד}}.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> בשנותיו האחרונות איבד את ראייתו, אך למרות זאת המשיך בלימוד התורה על ידי מכשיר טכנולוגי שהקריא עבורו את דברי הספרים.<br /> <br /> בשבועות האחרונים לחייו אושפז הרב ליברמן בשל סיבוכים בריאותיים.<br /> <br /> ביום רביעי [[כ&quot;ה שבט]] [[תשפ&quot;ב]], לאחר תפילת מנחה בכובע וחליפה, ביקש כוס מים, בירך &quot;שהכל&quot; עצם את עיניו והשיב את נשמתו לבוראה, והוא בן 96{{הערה|[https://chabad.info/bdh/757883 אנטוורפן, בלגיה: הראב&quot;ד הרב דוד משה ליברמן ע&quot;ה] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * רעייתו הרבנית חיה בת הרב החסיד ר' [[יהודה חיטריק]]. נפטרה ב[[כ&quot;ה שבט]] [[תשע&quot;ג]]{{הערה| ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101}}.<br /> * בנו - הרב [[צמח מנחם מענדל ליברמן]], רב קהילת חב&quot;ד ו[[שליח|השליח]] ראשי של [[הרבי]] ל[[אשקלון]].<br /> * חתנו - הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]].<br /> * חתנו - הרב [[אריה לייב קפלן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומייסד קהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> * בנו - הרב צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד [[לונדון]]), [[אנגליה]].<br /> * חתנו - הרב [[שלמה וילהלם]], [[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב|רב ראשי]] ל[[ז'יטומיר]] ומערב [[אוקראינה]].<br /> * חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, [[אוסטרליה]]<br /> * חתנו - הרב שמואל פינסאן, [[בריסל]], [[בלגיה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''המאור של בלגיה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1926 עמוד 42<br /> *אברהם רייניץ, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1303 עמוד 14-20.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים== <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59147 ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה] {{אינפו}} <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58596 בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי &quot;מרכז רבני אירופה&quot; בבריסל] {{אינפו}} <br /> *'''[https://col.org.il/news/136328 &quot;הוא ראה את הרבי ריי&quot;צ, חלוש, כשהגיע לארה&quot;ב, וקיבל החלטה&quot;]''', חתנו הרב וילהלם סופד לחמיו, בתכנית 'ליל שישי' {{אודיו}}{{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליברמן, דוד משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חיטריק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבלגיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשיקגו]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=685842 2024-05-30T07:42:12Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב דוד משה ליברמן<br /> |תמונה=הרב ליברמן עובר לפני הרבי.png<br /> |תיאור=הרב דוד משה ליברמן עובר לפני הרבי<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;א בניסן]] ה'[[תרפ&quot;ה]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ה שבט]] ה'[[תשפ&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=קלן גרמניה<br /> |מקום פטירה=אנטוורפן<br /> |תחומי עיסוק=[[רב]] ואב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].<br /> }}<br /> הרב '''דוד משה ליברמן''' ([[כ&quot;א בניסן]] [[ה'תרפ&quot;ה]] – [[כ&quot;ה בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ב]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] כ[[רב]] [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו|בית הכנסת בני ראובן]] ב[[שיקגו]], ולאחר מכן [[רב]] ואב&quot;ד קהילת &quot;שומרי הדת&quot; ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].<br /> <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===צעירותו===<br /> נולד ביום שביעי של פסח [[כ&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ה]] בקלן שב[[גרמניה]] לרב אייזיק ושרה הינדה לבית ליפשיץ. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה, ונמנו על הקהילות החסידיות של יוצאי גליציה{{הערה|דוגמת חסידות רופשיץ וכדומה. עדות הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.}}<br /> <br /> בהיותו כבן שנה עברה משפחתו ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת [[תרצ&quot;ה]] בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר [[אנטוורפן]] בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב [[נחום אברהם יעקובוביץ]] רב ומשפיע קהילת חב&quot;ד באנטוורפן, והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[אפרים וולף]] ואביו הרב בנימין).<br /> <br /> במהלך [[מלחמת עולם השנייה]] ברחה משפחתו ל[[צרפת]]. אביו היה באותה תקופה ב[[אנגליה]], ולאחר זמן שני אחיו ואחותו הצליחו לברוח ל[[ארצות הברית]]. בשנת [[תש&quot;ב]] הוא נשלח יחד עם אמו למחנה ריכוז צרפתי, אמו נשלחה לאחר מכן למחנה השמדה. לאחר חצי שנה במחנה, הוא הצליח לברוח ולהגיע לדודו שגר בצרפת. באותה תקופה למד בישיבתו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] שבמרסיי.<br /> <br /> ב[[אדר]] [[תש&quot;ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל אהרן קוטלר. שם הוא התיידד עם ר' [[שלמה קרליבך]] ואחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]], איתם שמר קשר כל השנים {{דרוש מקור}}. באותה תקופה היה גם בקשר עם הרב [[יצחק הוטנר]]. מאוחר יותר עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> הוא נכנס לראשונה ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקראת [[פסח]] תש&quot;ו. במהלך היחידות הוא מסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, והרבי ענה לו שהוא כבר קיבל דרישת שלום... . כאשר סיפר לרבי שהוא הולך ללמוד אצל קוטלר, חייך הרבי. בנוסף התעניין אצלו הרבי על מקום התאכסנותו. בהזדמנות ר' זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, &quot;שהפנים שלו חקוקות אצלי&quot;. <br /> <br /> כאשר שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על לימודי [[אנגלית]], הוא ענה לו שיכול ללמוד &quot;בשביל לקרב את הנוער&quot;. בתש&quot;ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם ואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 &quot;כי הלימוד שלי לא מתאים לשם&quot;. הרבי ענה לו: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים, אך עם זאת לבסוף עבר לישיבה ב770. בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב ליברמן. סך הכול היה חמש פעמים ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה שלו הייתה ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;י]].<br /> <br /> ב[[טבת]] [[תשי&quot;א]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב [[יהודה חיטריק]]. לו כתב הרבי ב[[י' באייר]] [[תש&quot;י]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=בענין האברך הנעלה, הותיק-וחסיד, איש-ירא-אלקים כו', הרב-הגאון דוד משה שי' ליבערמאַן, ידוע לי שכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ היה מייקר אותו, וכמה השתדלות השתדל עבורו בכמה ענינים הן בגשמיות הן ברוחניות.|מקור=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5821954 '''התוועדות – ש&quot;פ משפטים, פ' שקלים, מבה&quot;ח אדר, ה'תשל&quot;ה''' א], תשפ&quot;ג, ע' [236]}}<br /> [[קובץ:הרב דוד משה ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px]]<br /> <br /> ===רבנותו===<br /> בשנת [[תש&quot;ט]] נתמנה על ידי אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ לרב [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]]. לאחר פטירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התקשר מיד ל[[הרבי]]. קיבל [[סמיכה]] מהרב [[משה פיינשטיין]]. הרבי רצה שיקבל ממנו גם סמיכה ל&quot;ידין ידין&quot;, אבל הדבר לא עלה בידו. לבסוף נבחן ל&quot;ידין ידין&quot; מהרב [[ישראל גוטסמן]]. <br /> <br /> משנת [[תשט&quot;ו]] שימש כרב בקהילת &quot;אור חדש&quot; ב[[שיקגו]], עד לשנת [[תשכ&quot;ו]]. אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה' וכמנהל הבית ספר היהודי במקום.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]], לאחר פטירתו של הרב [[הלל מדליה]], אב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] (מ[[כ&quot;ז בטבת]] [[תשכ&quot;ה]] עד לפטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשל&quot;ח]]), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] והרב [[עזריאל חייקין]], את '[[מרכז רבני אירופה]]'.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו באייר]] [[תשע&quot;א]] קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61569 בלגיה: הרב החב&quot;דניק קיבל מדליית כבוד] - תמונות מהמעמד}}.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> בשנותיו האחרונות איבד את ראייתו, אך למרות זאת המשיך בלימוד התורה על ידי מכשיר טכנולוגי שהקריא עבורו את דברי הספרים.<br /> <br /> בשבועות האחרונים לחייו אושפז הרב ליברמן בשל סיבוכים בריאותיים.<br /> <br /> ביום רביעי [[כ&quot;ה שבט]] [[תשפ&quot;ב]], לאחר תפילת מנחה בכובע וחליפה, ביקש כוס מים, בירך &quot;שהכל&quot; עצם את עיניו והשיב את נשמתו לבוראה, והוא בן 96{{הערה|[https://chabad.info/bdh/757883 אנטוורפן, בלגיה: הראב&quot;ד הרב דוד משה ליברמן ע&quot;ה] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * רעייתו הרבנית חיה בת הרב החסיד ר' [[יהודה חיטריק]]. נפטרה ב[[כ&quot;ה שבט]] [[תשע&quot;ג]]{{הערה| ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101}}.<br /> * בנו - הרב [[צמח מנחם מענדל ליברמן]], רב קהילת חב&quot;ד ו[[שליח|השליח]] ראשי של [[הרבי]] ל[[אשקלון]].<br /> * חתנו - הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]].<br /> * חתנו - הרב [[אריה לייב קפלן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומייסד קהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> * בנו - הרב צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד [[לונדון]]), [[אנגליה]].<br /> * חתנו - הרב [[שלמה וילהלם]], [[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב|רב ראשי]] ל[[ז'יטומיר]] ומערב [[אוקראינה]].<br /> * חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, [[אוסטרליה]]<br /> * חתנו - הרב שמואל פינסאן, [[בריסל]], [[בלגיה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''המאור של בלגיה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1926 עמוד 42<br /> *אברהם רייניץ, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1303 עמוד 14-20.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים== <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59147 ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה] {{אינפו}} <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58596 בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי &quot;מרכז רבני אירופה&quot; בבריסל] {{אינפו}} <br /> *'''[https://col.org.il/news/136328 &quot;הוא ראה את הרבי ריי&quot;צ, חלוש, כשהגיע לארה&quot;ב, וקיבל החלטה&quot;]''', חתנו הרב וילהלם סופד לחמיו, בתכנית 'ליל שישי' {{אודיו}}{{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליברמן, דוד משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חיטריק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבלגיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשיקגו]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=685841 2024-05-30T07:41:42Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב דוד משה ליברמן<br /> |תמונה=הרב ליברמן עובר לפני הרבי.png<br /> |תיאור=הרב דוד משה ליברמן עובר לפני הרבי<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;א בניסן]] ה'[[תרפ&quot;ה]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ה שבט]] ה'[[תשפ&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=קלן גרמניה<br /> |מקום פטירה=אנטוורפן<br /> |תחומי עיסוק=[[רב]] ואב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].<br /> }}<br /> הרב '''דוד משה ליברמן''' ([[כ&quot;א בניסן]] [[ה'תרפ&quot;ה]] – [[כ&quot;ה בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ב]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] כ[[רב]] [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו|בית הכנסת בני ראובן]] ב[[שיקגו]], ולאחר מכן [[רב]] ואב&quot;ד קהילת &quot;שומרי הדת&quot; ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].<br /> <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===צעירותו===<br /> נולד ביום שביעי של פסח [[כ&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ה]] בקלן שב[[גרמניה]] לרב אייזיק ושרה הינדה לבית ליפשיץ. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה, ונמנו על הקהילות החסידיות של יוצאי גליציה{{הערה|דוגמת חסידות רופשיץ וכדומה. עדות הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.}}<br /> <br /> בהיותו כבן שנה עברה משפחתו ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת [[תרצ&quot;ה]] בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר [[אנטוורפן]] בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב [[נחום אברהם יעקובוביץ]] רב ומשפיע קהילת חב&quot;ד באנטוורפן, והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[אפרים וולף]] ואביו הרב בנימין).<br /> <br /> במהלך [[מלחמת עולם השנייה]] ברחה משפחתו ל[[צרפת]]. אביו היה באותה תקופה ב[[אנגליה]], ולאחר זמן שני אחיו ואחותו הצליחו לברוח ל[[ארצות הברית]]. בשנת [[תש&quot;ב]] הוא נשלח יחד עם אמו למחנה ריכוז צרפתי, אמו נשלחה לאחר מכן למחנה השמדה. לאחר חצי שנה במחנה, הוא הצליח לברוח ולהגיע לדודו שגר בצרפת. באותה תקופה למד בישיבתו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] שבמרסיי.<br /> <br /> ב[[אדר]] [[תש&quot;ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל אהרן קוטלר. שם הוא התיידד עם ר' [[שלמה קרליבך]] ואחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]], איתם שמר קשר כל השנים {{דרוש מקור}}. באותה תקופה היה גם בקשר עם הרב [[יצחק הוטנר]]. מאוחר יותר עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> הוא נכנס לראשונה ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקראת [[פסח]] תש&quot;ו. במהלך היחידות הוא מסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, והרבי ענה לו שהוא כבר קיבל דרישת שלום... . כאשר סיפר לרבי שהוא הולך ללמוד אצל קוטלר, חייך הרבי. בנוסף התעניין אצלו הרבי על מקום התאכסנותו. בהזדמנות ר' זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, &quot;שהפנים שלו חקוקות אצלי&quot;. <br /> <br /> כאשר שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על לימודי [[אנגלית]], הוא ענה לו שיכול ללמוד &quot;בשביל לקרב את הנוער&quot;. בתש&quot;ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם ואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 &quot;כי הלימוד שלי לא מתאים לשם&quot;. הרבי ענה לו: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים, אך עם זאת לבסוף עבר לישיבה ב770. בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב ליברמן. סך הכול היה חמש פעמים ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה שלו הייתה ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;י]].<br /> <br /> ב[[טבת]] [[תשי&quot;א]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב [[יהודה חיטריק]]. לו כתב הרבי ב[[י' באייר]] [[תש&quot;י]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=בענין האברך הנעלה, הותיק-וחסיד, איש-ירא-אלקים כו', הרב-הגאון דוד משה שי' ליבערמאַן, ידוע לי שכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ היה מייקר אותו, וכמה השתדלות השתדל עבורו בכמה ענינים הן בגשמיות הן ברוחניות.|מקור=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5821954 '''התוועדות – ש&quot;פ משפטים, פ' שקלים, מבה&quot;ח אדר, ה'תשל&quot;ה''' א], תשפ&quot;ג, ע' [236]}}<br /> [[הרב דוד משה ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|]]<br /> <br /> ===רבנותו===<br /> בשנת [[תש&quot;ט]] נתמנה על ידי אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ לרב [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]]. לאחר פטירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התקשר מיד ל[[הרבי]]. קיבל [[סמיכה]] מהרב [[משה פיינשטיין]]. הרבי רצה שיקבל ממנו גם סמיכה ל&quot;ידין ידין&quot;, אבל הדבר לא עלה בידו. לבסוף נבחן ל&quot;ידין ידין&quot; מהרב [[ישראל גוטסמן]]. <br /> <br /> משנת [[תשט&quot;ו]] שימש כרב בקהילת &quot;אור חדש&quot; ב[[שיקגו]], עד לשנת [[תשכ&quot;ו]]. אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה' וכמנהל הבית ספר היהודי במקום.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]], לאחר פטירתו של הרב [[הלל מדליה]], אב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] (מ[[כ&quot;ז בטבת]] [[תשכ&quot;ה]] עד לפטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשל&quot;ח]]), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] והרב [[עזריאל חייקין]], את '[[מרכז רבני אירופה]]'.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו באייר]] [[תשע&quot;א]] קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61569 בלגיה: הרב החב&quot;דניק קיבל מדליית כבוד] - תמונות מהמעמד}}.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> בשנותיו האחרונות איבד את ראייתו, אך למרות זאת המשיך בלימוד התורה על ידי מכשיר טכנולוגי שהקריא עבורו את דברי הספרים.<br /> <br /> בשבועות האחרונים לחייו אושפז הרב ליברמן בשל סיבוכים בריאותיים.<br /> <br /> ביום רביעי [[כ&quot;ה שבט]] [[תשפ&quot;ב]], לאחר תפילת מנחה בכובע וחליפה, ביקש כוס מים, בירך &quot;שהכל&quot; עצם את עיניו והשיב את נשמתו לבוראה, והוא בן 96{{הערה|[https://chabad.info/bdh/757883 אנטוורפן, בלגיה: הראב&quot;ד הרב דוד משה ליברמן ע&quot;ה] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * רעייתו הרבנית חיה בת הרב החסיד ר' [[יהודה חיטריק]]. נפטרה ב[[כ&quot;ה שבט]] [[תשע&quot;ג]]{{הערה| ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101}}.<br /> * בנו - הרב [[צמח מנחם מענדל ליברמן]], רב קהילת חב&quot;ד ו[[שליח|השליח]] ראשי של [[הרבי]] ל[[אשקלון]].<br /> * חתנו - הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]].<br /> * חתנו - הרב [[אריה לייב קפלן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומייסד קהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> * בנו - הרב צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד [[לונדון]]), [[אנגליה]].<br /> * חתנו - הרב [[שלמה וילהלם]], [[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב|רב ראשי]] ל[[ז'יטומיר]] ומערב [[אוקראינה]].<br /> * חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, [[אוסטרליה]]<br /> * חתנו - הרב שמואל פינסאן, [[בריסל]], [[בלגיה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''המאור של בלגיה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1926 עמוד 42<br /> *אברהם רייניץ, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1303 עמוד 14-20.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים== <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59147 ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה] {{אינפו}} <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58596 בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי &quot;מרכז רבני אירופה&quot; בבריסל] {{אינפו}} <br /> *'''[https://col.org.il/news/136328 &quot;הוא ראה את הרבי ריי&quot;צ, חלוש, כשהגיע לארה&quot;ב, וקיבל החלטה&quot;]''', חתנו הרב וילהלם סופד לחמיו, בתכנית 'ליל שישי' {{אודיו}}{{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליברמן, דוד משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חיטריק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבלגיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשיקגו]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=685840 2024-05-30T07:40:59Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב דוד משה ליברמן<br /> |תמונה=הרב ליברמן עובר לפני הרבי.png<br /> |תיאור=הרב דוד משה ליברמן עובר לפני הרבי<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;א בניסן]] ה'[[תרפ&quot;ה]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ה שבט]] ה'[[תשפ&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=קלן גרמניה<br /> |מקום פטירה=אנטוורפן<br /> |תחומי עיסוק=[[רב]] ואב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].<br /> }}<br /> הרב '''דוד משה ליברמן''' ([[כ&quot;א בניסן]] [[ה'תרפ&quot;ה]] – [[כ&quot;ה בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ב]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] כ[[רב]] [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו|בית הכנסת בני ראובן]] ב[[שיקגו]], ולאחר מכן [[רב]] ואב&quot;ד קהילת &quot;שומרי הדת&quot; ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].<br /> <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===צעירותו===<br /> נולד ביום שביעי של פסח [[כ&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ה]] בקלן שב[[גרמניה]] לרב אייזיק ושרה הינדה לבית ליפשיץ. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה, ונמנו על הקהילות החסידיות של יוצאי גליציה{{הערה|דוגמת חסידות רופשיץ וכדומה. עדות הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.}}<br /> <br /> בהיותו כבן שנה עברה משפחתו ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת [[תרצ&quot;ה]] בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר [[אנטוורפן]] בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב [[נחום אברהם יעקובוביץ]] רב ומשפיע קהילת חב&quot;ד באנטוורפן, והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[אפרים וולף]] ואביו הרב בנימין).<br /> <br /> במהלך [[מלחמת עולם השנייה]] ברחה משפחתו ל[[צרפת]]. אביו היה באותה תקופה ב[[אנגליה]], ולאחר זמן שני אחיו ואחותו הצליחו לברוח ל[[ארצות הברית]]. בשנת [[תש&quot;ב]] הוא נשלח יחד עם אמו למחנה ריכוז צרפתי, אמו נשלחה לאחר מכן למחנה השמדה. לאחר חצי שנה במחנה, הוא הצליח לברוח ולהגיע לדודו שגר בצרפת. באותה תקופה למד בישיבתו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] שבמרסיי.<br /> <br /> ב[[אדר]] [[תש&quot;ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל אהרן קוטלר. שם הוא התיידד עם ר' [[שלמה קרליבך]] ואחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]], איתם שמר קשר כל השנים {{דרוש מקור}}. באותה תקופה היה גם בקשר עם הרב [[יצחק הוטנר]]. מאוחר יותר עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> הוא נכנס לראשונה ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקראת [[פסח]] תש&quot;ו. במהלך היחידות הוא מסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, והרבי ענה לו שהוא כבר קיבל דרישת שלום... . כאשר סיפר לרבי שהוא הולך ללמוד אצל קוטלר, חייך הרבי. בנוסף התעניין אצלו הרבי על מקום התאכסנותו. בהזדמנות ר' זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, &quot;שהפנים שלו חקוקות אצלי&quot;. <br /> <br /> כאשר שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על לימודי [[אנגלית]], הוא ענה לו שיכול ללמוד &quot;בשביל לקרב את הנוער&quot;. בתש&quot;ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם ואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 &quot;כי הלימוד שלי לא מתאים לשם&quot;. הרבי ענה לו: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים, אך עם זאת לבסוף עבר לישיבה ב770. בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב ליברמן. סך הכול היה חמש פעמים ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה שלו הייתה ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;י]].<br /> <br /> ב[[טבת]] [[תשי&quot;א]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב [[יהודה חיטריק]]. לו כתב הרבי ב[[י' באייר]] [[תש&quot;י]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=בענין האברך הנעלה, הותיק-וחסיד, איש-ירא-אלקים כו', הרב-הגאון דוד משה שי' ליבערמאַן, ידוע לי שכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ היה מייקר אותו, וכמה השתדלות השתדל עבורו בכמה ענינים הן בגשמיות הן ברוחניות.|מקור=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5821954 '''התוועדות – ש&quot;פ משפטים, פ' שקלים, מבה&quot;ח אדר, ה'תשל&quot;ה''' א], תשפ&quot;ג, ע' [236]}}<br /> [[קובץ:הרב דוד משה ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|]]<br /> <br /> ===רבנותו===<br /> בשנת [[תש&quot;ט]] נתמנה על ידי אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ לרב [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]]. לאחר פטירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התקשר מיד ל[[הרבי]]. קיבל [[סמיכה]] מהרב [[משה פיינשטיין]]. הרבי רצה שיקבל ממנו גם סמיכה ל&quot;ידין ידין&quot;, אבל הדבר לא עלה בידו. לבסוף נבחן ל&quot;ידין ידין&quot; מהרב [[ישראל גוטסמן]]. <br /> <br /> משנת [[תשט&quot;ו]] שימש כרב בקהילת &quot;אור חדש&quot; ב[[שיקגו]], עד לשנת [[תשכ&quot;ו]]. אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה' וכמנהל הבית ספר היהודי במקום.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]], לאחר פטירתו של הרב [[הלל מדליה]], אב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] (מ[[כ&quot;ז בטבת]] [[תשכ&quot;ה]] עד לפטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשל&quot;ח]]), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] והרב [[עזריאל חייקין]], את '[[מרכז רבני אירופה]]'.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו באייר]] [[תשע&quot;א]] קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61569 בלגיה: הרב החב&quot;דניק קיבל מדליית כבוד] - תמונות מהמעמד}}.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> בשנותיו האחרונות איבד את ראייתו, אך למרות זאת המשיך בלימוד התורה על ידי מכשיר טכנולוגי שהקריא עבורו את דברי הספרים.<br /> <br /> בשבועות האחרונים לחייו אושפז הרב ליברמן בשל סיבוכים בריאותיים.<br /> <br /> ביום רביעי [[כ&quot;ה שבט]] [[תשפ&quot;ב]], לאחר תפילת מנחה בכובע וחליפה, ביקש כוס מים, בירך &quot;שהכל&quot; עצם את עיניו והשיב את נשמתו לבוראה, והוא בן 96{{הערה|[https://chabad.info/bdh/757883 אנטוורפן, בלגיה: הראב&quot;ד הרב דוד משה ליברמן ע&quot;ה] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * רעייתו הרבנית חיה בת הרב החסיד ר' [[יהודה חיטריק]]. נפטרה ב[[כ&quot;ה שבט]] [[תשע&quot;ג]]{{הערה| ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101}}.<br /> * בנו - הרב [[צמח מנחם מענדל ליברמן]], רב קהילת חב&quot;ד ו[[שליח|השליח]] ראשי של [[הרבי]] ל[[אשקלון]].<br /> * חתנו - הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]].<br /> * חתנו - הרב [[אריה לייב קפלן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומייסד קהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> * בנו - הרב צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד [[לונדון]]), [[אנגליה]].<br /> * חתנו - הרב [[שלמה וילהלם]], [[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב|רב ראשי]] ל[[ז'יטומיר]] ומערב [[אוקראינה]].<br /> * חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, [[אוסטרליה]]<br /> * חתנו - הרב שמואל פינסאן, [[בריסל]], [[בלגיה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''המאור של בלגיה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1926 עמוד 42<br /> *אברהם רייניץ, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1303 עמוד 14-20.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים== <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59147 ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה] {{אינפו}} <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58596 בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי &quot;מרכז רבני אירופה&quot; בבריסל] {{אינפו}} <br /> *'''[https://col.org.il/news/136328 &quot;הוא ראה את הרבי ריי&quot;צ, חלוש, כשהגיע לארה&quot;ב, וקיבל החלטה&quot;]''', חתנו הרב וילהלם סופד לחמיו, בתכנית 'ליל שישי' {{אודיו}}{{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליברמן, דוד משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חיטריק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבלגיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשיקגו]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F.png&diff=685839 2024-05-30T07:39:26Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div></div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=685838 2024-05-30T07:38:58Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב דוד משה ליברמן<br /> |תמונה=הרב ליברמן עובר לפני הרבי.png<br /> |תיאור=הרב דוד משה ליברמן עובר לפני הרבי<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;א בניסן]] ה'[[תרפ&quot;ה]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ה שבט]] ה'[[תשפ&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=קלן גרמניה<br /> |מקום פטירה=אנטוורפן<br /> |תחומי עיסוק=[[רב]] ואב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].<br /> }}<br /> הרב '''דוד משה ליברמן''' ([[כ&quot;א בניסן]] [[ה'תרפ&quot;ה]] – [[כ&quot;ה בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ב]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] כ[[רב]] [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו|בית הכנסת בני ראובן]] ב[[שיקגו]], ולאחר מכן [[רב]] ואב&quot;ד קהילת &quot;שומרי הדת&quot; ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].<br /> <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===צעירותו===<br /> נולד ביום שביעי של פסח [[כ&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ה]] בקלן שב[[גרמניה]] לרב אייזיק ושרה הינדה לבית ליפשיץ. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה, ונמנו על הקהילות החסידיות של יוצאי גליציה{{הערה|דוגמת חסידות רופשיץ וכדומה. עדות הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.}}<br /> <br /> בהיותו כבן שנה עברה משפחתו ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת [[תרצ&quot;ה]] בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר [[אנטוורפן]] בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב [[נחום אברהם יעקובוביץ]] רב ומשפיע קהילת חב&quot;ד באנטוורפן, והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[אפרים וולף]] ואביו הרב בנימין).<br /> <br /> במהלך [[מלחמת עולם השנייה]] ברחה משפחתו ל[[צרפת]]. אביו היה באותה תקופה ב[[אנגליה]], ולאחר זמן שני אחיו ואחותו הצליחו לברוח ל[[ארצות הברית]]. בשנת [[תש&quot;ב]] הוא נשלח יחד עם אמו למחנה ריכוז צרפתי, אמו נשלחה לאחר מכן למחנה השמדה. לאחר חצי שנה במחנה, הוא הצליח לברוח ולהגיע לדודו שגר בצרפת. באותה תקופה למד בישיבתו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] שבמרסיי.<br /> <br /> ב[[אדר]] [[תש&quot;ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל אהרן קוטלר. שם הוא התיידד עם ר' [[שלמה קרליבך]] ואחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]], איתם שמר קשר כל השנים {{דרוש מקור}}. באותה תקופה היה גם בקשר עם הרב [[יצחק הוטנר]]. מאוחר יותר עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> הוא נכנס לראשונה ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקראת [[פסח]] תש&quot;ו. במהלך היחידות הוא מסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, והרבי ענה לו שהוא כבר קיבל דרישת שלום... . כאשר סיפר לרבי שהוא הולך ללמוד אצל קוטלר, חייך הרבי. בנוסף התעניין אצלו הרבי על מקום התאכסנותו. בהזדמנות ר' זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, &quot;שהפנים שלו חקוקות אצלי&quot;. <br /> <br /> כאשר שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על לימודי [[אנגלית]], הוא ענה לו שיכול ללמוד &quot;בשביל לקרב את הנוער&quot;. בתש&quot;ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם ואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 &quot;כי הלימוד שלי לא מתאים לשם&quot;. הרבי ענה לו: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים, אך עם זאת לבסוף עבר לישיבה ב770. בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב ליברמן. סך הכול היה חמש פעמים ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה שלו הייתה ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;י]].<br /> <br /> ב[[טבת]] [[תשי&quot;א]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב [[יהודה חיטריק]]. לו כתב הרבי ב[[י' באייר]] [[תש&quot;י]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=בענין האברך הנעלה, הותיק-וחסיד, איש-ירא-אלקים כו', הרב-הגאון דוד משה שי' ליבערמאַן, ידוע לי שכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ היה מייקר אותו, וכמה השתדלות השתדל עבורו בכמה ענינים הן בגשמיות הן ברוחניות.|מקור=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5821954 '''התוועדות – ש&quot;פ משפטים, פ' שקלים, מבה&quot;ח אדר, ה'תשל&quot;ה''' א], תשפ&quot;ג, ע' [236]}}<br /> <br /> ===רבנותו===<br /> בשנת [[תש&quot;ט]] נתמנה על ידי אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ לרב [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]]. לאחר פטירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התקשר מיד ל[[הרבי]]. קיבל [[סמיכה]] מהרב [[משה פיינשטיין]]. הרבי רצה שיקבל ממנו גם סמיכה ל&quot;ידין ידין&quot;, אבל הדבר לא עלה בידו. לבסוף נבחן ל&quot;ידין ידין&quot; מהרב [[ישראל גוטסמן]]. <br /> <br /> משנת [[תשט&quot;ו]] שימש כרב בקהילת &quot;אור חדש&quot; ב[[שיקגו]], עד לשנת [[תשכ&quot;ו]]. אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה' וכמנהל הבית ספר היהודי במקום.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]], לאחר פטירתו של הרב [[הלל מדליה]], אב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] (מ[[כ&quot;ז בטבת]] [[תשכ&quot;ה]] עד לפטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשל&quot;ח]]), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] והרב [[עזריאל חייקין]], את '[[מרכז רבני אירופה]]'.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו באייר]] [[תשע&quot;א]] קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61569 בלגיה: הרב החב&quot;דניק קיבל מדליית כבוד] - תמונות מהמעמד}}.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> בשנותיו האחרונות איבד את ראייתו, אך למרות זאת המשיך בלימוד התורה על ידי מכשיר טכנולוגי שהקריא עבורו את דברי הספרים.<br /> <br /> בשבועות האחרונים לחייו אושפז הרב ליברמן בשל סיבוכים בריאותיים.<br /> <br /> ביום רביעי [[כ&quot;ה שבט]] [[תשפ&quot;ב]], לאחר תפילת מנחה בכובע וחליפה, ביקש כוס מים, בירך &quot;שהכל&quot; עצם את עיניו והשיב את נשמתו לבוראה, והוא בן 96{{הערה|[https://chabad.info/bdh/757883 אנטוורפן, בלגיה: הראב&quot;ד הרב דוד משה ליברמן ע&quot;ה] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * רעייתו הרבנית חיה בת הרב החסיד ר' [[יהודה חיטריק]]. נפטרה ב[[כ&quot;ה שבט]] [[תשע&quot;ג]]{{הערה| ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101}}.<br /> * בנו - הרב [[צמח מנחם מענדל ליברמן]], רב קהילת חב&quot;ד ו[[שליח|השליח]] ראשי של [[הרבי]] ל[[אשקלון]].<br /> * חתנו - הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]].<br /> * חתנו - הרב [[אריה לייב קפלן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומייסד קהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> * בנו - הרב צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד [[לונדון]]), [[אנגליה]].<br /> * חתנו - הרב [[שלמה וילהלם]], [[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב|רב ראשי]] ל[[ז'יטומיר]] ומערב [[אוקראינה]].<br /> * חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, [[אוסטרליה]]<br /> * חתנו - הרב שמואל פינסאן, [[בריסל]], [[בלגיה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''המאור של בלגיה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1926 עמוד 42<br /> *אברהם רייניץ, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1303 עמוד 14-20.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים== <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59147 ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה] {{אינפו}} <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58596 בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי &quot;מרכז רבני אירופה&quot; בבריסל] {{אינפו}} <br /> *'''[https://col.org.il/news/136328 &quot;הוא ראה את הרבי ריי&quot;צ, חלוש, כשהגיע לארה&quot;ב, וקיבל החלטה&quot;]''', חתנו הרב וילהלם סופד לחמיו, בתכנית 'ליל שישי' {{אודיו}}{{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליברמן, דוד משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חיטריק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבלגיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשיקגו]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=685837 2024-05-30T07:38:34Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב דוד משה ליברמן<br /> |תמונה=הרב ליברמן עובר לפני הרבי.png<br /> |תיאור=הרב דוד משה ליברמן עובר לפני הרבי<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;א בניסן]] ה'[[תרפ&quot;ה]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ה שבט]] ה'[[תשפ&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=קלן גרמניה<br /> |מקום פטירה=אנטוורפן<br /> |תחומי עיסוק=[[רב]] ואב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].<br /> }}<br /> הרב '''דוד משה ליברמן''' ([[כ&quot;א בניסן]] [[ה'תרפ&quot;ה]] – [[כ&quot;ה בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ב]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] כ[[רב]] [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו|בית הכנסת בני ראובן]] ב[[שיקגו]], ולאחר מכן [[רב]] ואב&quot;ד קהילת &quot;שומרי הדת&quot; ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].<br /> <br /> ממוזער | הרב ליברמן עובר לפני הרבי.png<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===צעירותו===<br /> נולד ביום שביעי של פסח [[כ&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ה]] בקלן שב[[גרמניה]] לרב אייזיק ושרה הינדה לבית ליפשיץ. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה, ונמנו על הקהילות החסידיות של יוצאי גליציה{{הערה|דוגמת חסידות רופשיץ וכדומה. עדות הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.}}<br /> <br /> בהיותו כבן שנה עברה משפחתו ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת [[תרצ&quot;ה]] בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר [[אנטוורפן]] בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב [[נחום אברהם יעקובוביץ]] רב ומשפיע קהילת חב&quot;ד באנטוורפן, והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[אפרים וולף]] ואביו הרב בנימין).<br /> <br /> במהלך [[מלחמת עולם השנייה]] ברחה משפחתו ל[[צרפת]]. אביו היה באותה תקופה ב[[אנגליה]], ולאחר זמן שני אחיו ואחותו הצליחו לברוח ל[[ארצות הברית]]. בשנת [[תש&quot;ב]] הוא נשלח יחד עם אמו למחנה ריכוז צרפתי, אמו נשלחה לאחר מכן למחנה השמדה. לאחר חצי שנה במחנה, הוא הצליח לברוח ולהגיע לדודו שגר בצרפת. באותה תקופה למד בישיבתו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] שבמרסיי.<br /> <br /> ב[[אדר]] [[תש&quot;ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל אהרן קוטלר. שם הוא התיידד עם ר' [[שלמה קרליבך]] ואחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]], איתם שמר קשר כל השנים {{דרוש מקור}}. באותה תקופה היה גם בקשר עם הרב [[יצחק הוטנר]]. מאוחר יותר עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> הוא נכנס לראשונה ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקראת [[פסח]] תש&quot;ו. במהלך היחידות הוא מסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, והרבי ענה לו שהוא כבר קיבל דרישת שלום... . כאשר סיפר לרבי שהוא הולך ללמוד אצל קוטלר, חייך הרבי. בנוסף התעניין אצלו הרבי על מקום התאכסנותו. בהזדמנות ר' זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, &quot;שהפנים שלו חקוקות אצלי&quot;. <br /> <br /> כאשר שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על לימודי [[אנגלית]], הוא ענה לו שיכול ללמוד &quot;בשביל לקרב את הנוער&quot;. בתש&quot;ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם ואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 &quot;כי הלימוד שלי לא מתאים לשם&quot;. הרבי ענה לו: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים, אך עם זאת לבסוף עבר לישיבה ב770. בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב ליברמן. סך הכול היה חמש פעמים ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה שלו הייתה ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;י]].<br /> <br /> ב[[טבת]] [[תשי&quot;א]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב [[יהודה חיטריק]]. לו כתב הרבי ב[[י' באייר]] [[תש&quot;י]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=בענין האברך הנעלה, הותיק-וחסיד, איש-ירא-אלקים כו', הרב-הגאון דוד משה שי' ליבערמאַן, ידוע לי שכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ היה מייקר אותו, וכמה השתדלות השתדל עבורו בכמה ענינים הן בגשמיות הן ברוחניות.|מקור=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5821954 '''התוועדות – ש&quot;פ משפטים, פ' שקלים, מבה&quot;ח אדר, ה'תשל&quot;ה''' א], תשפ&quot;ג, ע' [236]}}<br /> <br /> ===רבנותו===<br /> בשנת [[תש&quot;ט]] נתמנה על ידי אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ לרב [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]]. לאחר פטירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התקשר מיד ל[[הרבי]]. קיבל [[סמיכה]] מהרב [[משה פיינשטיין]]. הרבי רצה שיקבל ממנו גם סמיכה ל&quot;ידין ידין&quot;, אבל הדבר לא עלה בידו. לבסוף נבחן ל&quot;ידין ידין&quot; מהרב [[ישראל גוטסמן]]. <br /> <br /> משנת [[תשט&quot;ו]] שימש כרב בקהילת &quot;אור חדש&quot; ב[[שיקגו]], עד לשנת [[תשכ&quot;ו]]. אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה' וכמנהל הבית ספר היהודי במקום.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]], לאחר פטירתו של הרב [[הלל מדליה]], אב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] (מ[[כ&quot;ז בטבת]] [[תשכ&quot;ה]] עד לפטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשל&quot;ח]]), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] והרב [[עזריאל חייקין]], את '[[מרכז רבני אירופה]]'.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו באייר]] [[תשע&quot;א]] קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61569 בלגיה: הרב החב&quot;דניק קיבל מדליית כבוד] - תמונות מהמעמד}}.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> בשנותיו האחרונות איבד את ראייתו, אך למרות זאת המשיך בלימוד התורה על ידי מכשיר טכנולוגי שהקריא עבורו את דברי הספרים.<br /> <br /> בשבועות האחרונים לחייו אושפז הרב ליברמן בשל סיבוכים בריאותיים.<br /> <br /> ביום רביעי [[כ&quot;ה שבט]] [[תשפ&quot;ב]], לאחר תפילת מנחה בכובע וחליפה, ביקש כוס מים, בירך &quot;שהכל&quot; עצם את עיניו והשיב את נשמתו לבוראה, והוא בן 96{{הערה|[https://chabad.info/bdh/757883 אנטוורפן, בלגיה: הראב&quot;ד הרב דוד משה ליברמן ע&quot;ה] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * רעייתו הרבנית חיה בת הרב החסיד ר' [[יהודה חיטריק]]. נפטרה ב[[כ&quot;ה שבט]] [[תשע&quot;ג]]{{הערה| ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101}}.<br /> * בנו - הרב [[צמח מנחם מענדל ליברמן]], רב קהילת חב&quot;ד ו[[שליח|השליח]] ראשי של [[הרבי]] ל[[אשקלון]].<br /> * חתנו - הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]].<br /> * חתנו - הרב [[אריה לייב קפלן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומייסד קהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> * בנו - הרב צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד [[לונדון]]), [[אנגליה]].<br /> * חתנו - הרב [[שלמה וילהלם]], [[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב|רב ראשי]] ל[[ז'יטומיר]] ומערב [[אוקראינה]].<br /> * חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, [[אוסטרליה]]<br /> * חתנו - הרב שמואל פינסאן, [[בריסל]], [[בלגיה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''המאור של בלגיה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1926 עמוד 42<br /> *אברהם רייניץ, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1303 עמוד 14-20.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים== <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59147 ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה] {{אינפו}} <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58596 בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי &quot;מרכז רבני אירופה&quot; בבריסל] {{אינפו}} <br /> *'''[https://col.org.il/news/136328 &quot;הוא ראה את הרבי ריי&quot;צ, חלוש, כשהגיע לארה&quot;ב, וקיבל החלטה&quot;]''', חתנו הרב וילהלם סופד לחמיו, בתכנית 'ליל שישי' {{אודיו}}{{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליברמן, דוד משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חיטריק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבלגיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשיקגו]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=685836 2024-05-30T07:37:57Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב דוד משה ליברמן<br /> |תמונה=הרב ליברמן עובר לפני הרבי.png<br /> |תיאור=הרב דוד משה ליברמן עובר לפני הרבי<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;א בניסן]] ה'[[תרפ&quot;ה]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ה שבט]] ה'[[תשפ&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=קלן גרמניה<br /> |מקום פטירה=אנטוורפן<br /> |תחומי עיסוק=[[רב]] ואב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].<br /> }}<br /> הרב '''דוד משה ליברמן''' ([[כ&quot;א בניסן]] [[ה'תרפ&quot;ה]] – [[כ&quot;ה בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ב]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] כ[[רב]] [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו|בית הכנסת בני ראובן]] ב[[שיקגו]], ולאחר מכן [[רב]] ואב&quot;ד קהילת &quot;שומרי הדת&quot; ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===צעירותו===<br /> נולד ביום שביעי של פסח [[כ&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ה]] בקלן שב[[גרמניה]] לרב אייזיק ושרה הינדה לבית ליפשיץ. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה, ונמנו על הקהילות החסידיות של יוצאי גליציה{{הערה|דוגמת חסידות רופשיץ וכדומה. עדות הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.}}<br /> <br /> בהיותו כבן שנה עברה משפחתו ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת [[תרצ&quot;ה]] בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר [[אנטוורפן]] בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב [[נחום אברהם יעקובוביץ]] רב ומשפיע קהילת חב&quot;ד באנטוורפן, והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[אפרים וולף]] ואביו הרב בנימין).<br /> <br /> במהלך [[מלחמת עולם השנייה]] ברחה משפחתו ל[[צרפת]]. אביו היה באותה תקופה ב[[אנגליה]], ולאחר זמן שני אחיו ואחותו הצליחו לברוח ל[[ארצות הברית]]. בשנת [[תש&quot;ב]] הוא נשלח יחד עם אמו למחנה ריכוז צרפתי, אמו נשלחה לאחר מכן למחנה השמדה. לאחר חצי שנה במחנה, הוא הצליח לברוח ולהגיע לדודו שגר בצרפת. באותה תקופה למד בישיבתו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] שבמרסיי.<br /> <br /> ב[[אדר]] [[תש&quot;ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל אהרן קוטלר. שם הוא התיידד עם ר' [[שלמה קרליבך]] ואחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]], איתם שמר קשר כל השנים {{דרוש מקור}}. באותה תקופה היה גם בקשר עם הרב [[יצחק הוטנר]]. מאוחר יותר עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> הוא נכנס לראשונה ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקראת [[פסח]] תש&quot;ו. במהלך היחידות הוא מסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, והרבי ענה לו שהוא כבר קיבל דרישת שלום... . כאשר סיפר לרבי שהוא הולך ללמוד אצל קוטלר, חייך הרבי. בנוסף התעניין אצלו הרבי על מקום התאכסנותו. בהזדמנות ר' זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, &quot;שהפנים שלו חקוקות אצלי&quot;. <br /> <br /> כאשר שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על לימודי [[אנגלית]], הוא ענה לו שיכול ללמוד &quot;בשביל לקרב את הנוער&quot;. בתש&quot;ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם ואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 &quot;כי הלימוד שלי לא מתאים לשם&quot;. הרבי ענה לו: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים, אך עם זאת לבסוף עבר לישיבה ב770. בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב ליברמן. סך הכול היה חמש פעמים ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה שלו הייתה ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;י]].<br /> <br /> ב[[טבת]] [[תשי&quot;א]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב [[יהודה חיטריק]]. לו כתב הרבי ב[[י' באייר]] [[תש&quot;י]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=בענין האברך הנעלה, הותיק-וחסיד, איש-ירא-אלקים כו', הרב-הגאון דוד משה שי' ליבערמאַן, ידוע לי שכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ היה מייקר אותו, וכמה השתדלות השתדל עבורו בכמה ענינים הן בגשמיות הן ברוחניות.|מקור=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5821954 '''התוועדות – ש&quot;פ משפטים, פ' שקלים, מבה&quot;ח אדר, ה'תשל&quot;ה''' א], תשפ&quot;ג, ע' [236]}}<br /> <br /> ===רבנותו===<br /> בשנת [[תש&quot;ט]] נתמנה על ידי אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ לרב [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]]. לאחר פטירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התקשר מיד ל[[הרבי]]. קיבל [[סמיכה]] מהרב [[משה פיינשטיין]]. הרבי רצה שיקבל ממנו גם סמיכה ל&quot;ידין ידין&quot;, אבל הדבר לא עלה בידו. לבסוף נבחן ל&quot;ידין ידין&quot; מהרב [[ישראל גוטסמן]]. <br /> <br /> משנת [[תשט&quot;ו]] שימש כרב בקהילת &quot;אור חדש&quot; ב[[שיקגו]], עד לשנת [[תשכ&quot;ו]]. אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה' וכמנהל הבית ספר היהודי במקום.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]], לאחר פטירתו של הרב [[הלל מדליה]], אב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] (מ[[כ&quot;ז בטבת]] [[תשכ&quot;ה]] עד לפטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשל&quot;ח]]), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] והרב [[עזריאל חייקין]], את '[[מרכז רבני אירופה]]'.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו באייר]] [[תשע&quot;א]] קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61569 בלגיה: הרב החב&quot;דניק קיבל מדליית כבוד] - תמונות מהמעמד}}.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> בשנותיו האחרונות איבד את ראייתו, אך למרות זאת המשיך בלימוד התורה על ידי מכשיר טכנולוגי שהקריא עבורו את דברי הספרים.<br /> <br /> בשבועות האחרונים לחייו אושפז הרב ליברמן בשל סיבוכים בריאותיים.<br /> <br /> ביום רביעי [[כ&quot;ה שבט]] [[תשפ&quot;ב]], לאחר תפילת מנחה בכובע וחליפה, ביקש כוס מים, בירך &quot;שהכל&quot; עצם את עיניו והשיב את נשמתו לבוראה, והוא בן 96{{הערה|[https://chabad.info/bdh/757883 אנטוורפן, בלגיה: הראב&quot;ד הרב דוד משה ליברמן ע&quot;ה] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * רעייתו הרבנית חיה בת הרב החסיד ר' [[יהודה חיטריק]]. נפטרה ב[[כ&quot;ה שבט]] [[תשע&quot;ג]]{{הערה| ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101}}.<br /> * בנו - הרב [[צמח מנחם מענדל ליברמן]], רב קהילת חב&quot;ד ו[[שליח|השליח]] ראשי של [[הרבי]] ל[[אשקלון]].<br /> * חתנו - הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]].<br /> * חתנו - הרב [[אריה לייב קפלן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומייסד קהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> * בנו - הרב צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד [[לונדון]]), [[אנגליה]].<br /> * חתנו - הרב [[שלמה וילהלם]], [[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב|רב ראשי]] ל[[ז'יטומיר]] ומערב [[אוקראינה]].<br /> * חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, [[אוסטרליה]]<br /> * חתנו - הרב שמואל פינסאן, [[בריסל]], [[בלגיה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''המאור של בלגיה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1926 עמוד 42<br /> *אברהם רייניץ, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1303 עמוד 14-20.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים== <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59147 ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה] {{אינפו}} <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58596 בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי &quot;מרכז רבני אירופה&quot; בבריסל] {{אינפו}} <br /> *'''[https://col.org.il/news/136328 &quot;הוא ראה את הרבי ריי&quot;צ, חלוש, כשהגיע לארה&quot;ב, וקיבל החלטה&quot;]''', חתנו הרב וילהלם סופד לחמיו, בתכנית 'ליל שישי' {{אודיו}}{{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליברמן, דוד משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חיטריק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבלגיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשיקגו]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=685835 2024-05-30T07:37:38Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב דוד משה ליברמן<br /> |תמונה=הרב ליברמן עובר לפני הרבי.png<br /> |תיאור=הרב דוד משה ליברמן (במרכז) באסיפה במשרדי מרכז רבני אירופה בבריסל<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;א בניסן]] ה'[[תרפ&quot;ה]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ה שבט]] ה'[[תשפ&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=קלן גרמניה<br /> |מקום פטירה=אנטוורפן<br /> |תחומי עיסוק=[[רב]] ואב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].<br /> }}<br /> הרב '''דוד משה ליברמן''' ([[כ&quot;א בניסן]] [[ה'תרפ&quot;ה]] – [[כ&quot;ה בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ב]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] כ[[רב]] [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו|בית הכנסת בני ראובן]] ב[[שיקגו]], ולאחר מכן [[רב]] ואב&quot;ד קהילת &quot;שומרי הדת&quot; ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===צעירותו===<br /> נולד ביום שביעי של פסח [[כ&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ה]] בקלן שב[[גרמניה]] לרב אייזיק ושרה הינדה לבית ליפשיץ. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה, ונמנו על הקהילות החסידיות של יוצאי גליציה{{הערה|דוגמת חסידות רופשיץ וכדומה. עדות הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.}}<br /> <br /> בהיותו כבן שנה עברה משפחתו ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת [[תרצ&quot;ה]] בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר [[אנטוורפן]] בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב [[נחום אברהם יעקובוביץ]] רב ומשפיע קהילת חב&quot;ד באנטוורפן, והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[אפרים וולף]] ואביו הרב בנימין).<br /> <br /> במהלך [[מלחמת עולם השנייה]] ברחה משפחתו ל[[צרפת]]. אביו היה באותה תקופה ב[[אנגליה]], ולאחר זמן שני אחיו ואחותו הצליחו לברוח ל[[ארצות הברית]]. בשנת [[תש&quot;ב]] הוא נשלח יחד עם אמו למחנה ריכוז צרפתי, אמו נשלחה לאחר מכן למחנה השמדה. לאחר חצי שנה במחנה, הוא הצליח לברוח ולהגיע לדודו שגר בצרפת. באותה תקופה למד בישיבתו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] שבמרסיי.<br /> <br /> ב[[אדר]] [[תש&quot;ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל אהרן קוטלר. שם הוא התיידד עם ר' [[שלמה קרליבך]] ואחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]], איתם שמר קשר כל השנים {{דרוש מקור}}. באותה תקופה היה גם בקשר עם הרב [[יצחק הוטנר]]. מאוחר יותר עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> הוא נכנס לראשונה ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקראת [[פסח]] תש&quot;ו. במהלך היחידות הוא מסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, והרבי ענה לו שהוא כבר קיבל דרישת שלום... . כאשר סיפר לרבי שהוא הולך ללמוד אצל קוטלר, חייך הרבי. בנוסף התעניין אצלו הרבי על מקום התאכסנותו. בהזדמנות ר' זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, &quot;שהפנים שלו חקוקות אצלי&quot;. <br /> <br /> כאשר שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על לימודי [[אנגלית]], הוא ענה לו שיכול ללמוד &quot;בשביל לקרב את הנוער&quot;. בתש&quot;ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם ואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 &quot;כי הלימוד שלי לא מתאים לשם&quot;. הרבי ענה לו: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים, אך עם זאת לבסוף עבר לישיבה ב770. בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב ליברמן. סך הכול היה חמש פעמים ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה שלו הייתה ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;י]].<br /> <br /> ב[[טבת]] [[תשי&quot;א]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב [[יהודה חיטריק]]. לו כתב הרבי ב[[י' באייר]] [[תש&quot;י]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=בענין האברך הנעלה, הותיק-וחסיד, איש-ירא-אלקים כו', הרב-הגאון דוד משה שי' ליבערמאַן, ידוע לי שכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ היה מייקר אותו, וכמה השתדלות השתדל עבורו בכמה ענינים הן בגשמיות הן ברוחניות.|מקור=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5821954 '''התוועדות – ש&quot;פ משפטים, פ' שקלים, מבה&quot;ח אדר, ה'תשל&quot;ה''' א], תשפ&quot;ג, ע' [236]}}<br /> <br /> ===רבנותו===<br /> בשנת [[תש&quot;ט]] נתמנה על ידי אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ לרב [[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]]. לאחר פטירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התקשר מיד ל[[הרבי]]. קיבל [[סמיכה]] מהרב [[משה פיינשטיין]]. הרבי רצה שיקבל ממנו גם סמיכה ל&quot;ידין ידין&quot;, אבל הדבר לא עלה בידו. לבסוף נבחן ל&quot;ידין ידין&quot; מהרב [[ישראל גוטסמן]]. <br /> <br /> משנת [[תשט&quot;ו]] שימש כרב בקהילת &quot;אור חדש&quot; ב[[שיקגו]], עד לשנת [[תשכ&quot;ו]]. אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה' וכמנהל הבית ספר היהודי במקום.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]], לאחר פטירתו של הרב [[הלל מדליה]], אב&quot;ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] (מ[[כ&quot;ז בטבת]] [[תשכ&quot;ה]] עד לפטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשל&quot;ח]]), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] והרב [[עזריאל חייקין]], את '[[מרכז רבני אירופה]]'.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו באייר]] [[תשע&quot;א]] קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61569 בלגיה: הרב החב&quot;דניק קיבל מדליית כבוד] - תמונות מהמעמד}}.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> בשנותיו האחרונות איבד את ראייתו, אך למרות זאת המשיך בלימוד התורה על ידי מכשיר טכנולוגי שהקריא עבורו את דברי הספרים.<br /> <br /> בשבועות האחרונים לחייו אושפז הרב ליברמן בשל סיבוכים בריאותיים.<br /> <br /> ביום רביעי [[כ&quot;ה שבט]] [[תשפ&quot;ב]], לאחר תפילת מנחה בכובע וחליפה, ביקש כוס מים, בירך &quot;שהכל&quot; עצם את עיניו והשיב את נשמתו לבוראה, והוא בן 96{{הערה|[https://chabad.info/bdh/757883 אנטוורפן, בלגיה: הראב&quot;ד הרב דוד משה ליברמן ע&quot;ה] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * רעייתו הרבנית חיה בת הרב החסיד ר' [[יהודה חיטריק]]. נפטרה ב[[כ&quot;ה שבט]] [[תשע&quot;ג]]{{הערה| ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101}}.<br /> * בנו - הרב [[צמח מנחם מענדל ליברמן]], רב קהילת חב&quot;ד ו[[שליח|השליח]] ראשי של [[הרבי]] ל[[אשקלון]].<br /> * חתנו - הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]].<br /> * חתנו - הרב [[אריה לייב קפלן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומייסד קהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> * בנו - הרב צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד [[לונדון]]), [[אנגליה]].<br /> * חתנו - הרב [[שלמה וילהלם]], [[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב|רב ראשי]] ל[[ז'יטומיר]] ומערב [[אוקראינה]].<br /> * חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, [[אוסטרליה]]<br /> * חתנו - הרב שמואל פינסאן, [[בריסל]], [[בלגיה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''המאור של בלגיה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1926 עמוד 42<br /> *אברהם רייניץ, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1303 עמוד 14-20.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים== <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59147 ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה] {{אינפו}} <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58596 בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי &quot;מרכז רבני אירופה&quot; בבריסל] {{אינפו}} <br /> *'''[https://col.org.il/news/136328 &quot;הוא ראה את הרבי ריי&quot;צ, חלוש, כשהגיע לארה&quot;ב, וקיבל החלטה&quot;]''', חתנו הרב וילהלם סופד לחמיו, בתכנית 'ליל שישי' {{אודיו}}{{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליברמן, דוד משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חיטריק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבלגיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשיקגו]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99.png&diff=685834 2024-05-30T07:36:53Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div></div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F_(%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93)&diff=685320 2024-05-29T07:15:37Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מענדי ליברמן.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל ליברמן]]<br /> הרב '''מנחם מענדל ליברמן''' (יליד [[תשמ&quot;ג]]), הוא [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] ומחנך בתלמוד תורה המקוון לילדי ה[[שלוחים]] - [[בית ספר נט]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד בשנת [[תשמ&quot;ג]] לאביו הרב [[יצחק דב ליברמן]] ולאמו מרת שרה ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר שנת הקבוצה היה מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה בתו של הרב [[שמואל גרוזמן]] שליח הרבי במושבה מגדל שבצפון, החל לשמש כ[[משפיע]] ור&quot;מ בחסידות בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. בשנים הראשונות שימש כמשפיע לשיעור ב' ומשנת [[תשע&quot;ט]] משמש משפיע לשיעור ג'.<br /> <br /> הרב ליברמן נודע בכושר הסברה מיוחד בחסידות, וכן כבעל מנגן שבקיא במאות ניגוני חב&quot;ד והוא מנחה את סדרי הניגונים המתקיימים בישיבית תומכי תמימים באלעד. <br /> <br /> בנוסף משמש כמחנך ב[[בית ספר נט]] - בית הספר הוירטואלי של ילדי ה[[שלוחים]] מרחבי העולם.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] הקים את מכון &quot;א חסידישע בר מצווה&quot; - תוכנית הכנה לנערי בר מצווה חסידי חב&quot;ד . במסגרת התוכנית מקבלים נערי בר מצווה שיחות הכנה וקורס דיגיטלי ובו כל הכלים לקראת יום הבר מצווה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו ר׳ [[לוי יצחק סגל]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]<br /> *אחיו ר׳ ישראל ליברמן, שליח הרבי בחבל קואלון, הונג קונג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://barmitzva.ravpage.co.il/haliva האתר הרשמי של מכון א חסידישע בר מצווה]<br /> * [https://col.org.il/news/132115 המשפיע שלא ידע מנוחה | אחר פטירת הגה&quot;ח פנחס קארף ע&quot;ה], טור שכתב על סביה של רעייתו {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:ליברמן, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרוזמן]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קארף]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליברמן]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F_(%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93)&diff=685319 2024-05-29T07:15:22Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מענדי ליברמן.jpg.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל ליברמן]]<br /> הרב '''מנחם מענדל ליברמן''' (יליד [[תשמ&quot;ג]]), הוא [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] ומחנך בתלמוד תורה המקוון לילדי ה[[שלוחים]] - [[בית ספר נט]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד בשנת [[תשמ&quot;ג]] לאביו הרב [[יצחק דב ליברמן]] ולאמו מרת שרה ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר שנת הקבוצה היה מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה בתו של הרב [[שמואל גרוזמן]] שליח הרבי במושבה מגדל שבצפון, החל לשמש כ[[משפיע]] ור&quot;מ בחסידות בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. בשנים הראשונות שימש כמשפיע לשיעור ב' ומשנת [[תשע&quot;ט]] משמש משפיע לשיעור ג'.<br /> <br /> הרב ליברמן נודע בכושר הסברה מיוחד בחסידות, וכן כבעל מנגן שבקיא במאות ניגוני חב&quot;ד והוא מנחה את סדרי הניגונים המתקיימים בישיבית תומכי תמימים באלעד. <br /> <br /> בנוסף משמש כמחנך ב[[בית ספר נט]] - בית הספר הוירטואלי של ילדי ה[[שלוחים]] מרחבי העולם.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] הקים את מכון &quot;א חסידישע בר מצווה&quot; - תוכנית הכנה לנערי בר מצווה חסידי חב&quot;ד . במסגרת התוכנית מקבלים נערי בר מצווה שיחות הכנה וקורס דיגיטלי ובו כל הכלים לקראת יום הבר מצווה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו ר׳ [[לוי יצחק סגל]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]<br /> *אחיו ר׳ ישראל ליברמן, שליח הרבי בחבל קואלון, הונג קונג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://barmitzva.ravpage.co.il/haliva האתר הרשמי של מכון א חסידישע בר מצווה]<br /> * [https://col.org.il/news/132115 המשפיע שלא ידע מנוחה | אחר פטירת הגה&quot;ח פנחס קארף ע&quot;ה], טור שכתב על סביה של רעייתו {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:ליברמן, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרוזמן]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קארף]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליברמן]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F.jpg&diff=685318 2024-05-29T07:14:47Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div></div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=685317 2024-05-29T07:12:54Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מנחם מענדל סופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל סופר]]<br /> הרב '''מנחם מענדל מיכאל סופר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ד]], 1974) הינו מרצה בעניני [[בית המקדש]], מורה ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]], ומנהל ה'[[חיידר נט]]' - [[חיידר|בית הספר]] [[אינטרנט|המקוון]] [[ילד| לילדי]] [[שלוחי הרבי|השלוחים.]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' מנחם מענדל סופר נולד ב[[כ&quot;א שבט]] [[תשל&quot;ד]] ב[[באר שבע]] לאביו הרב [[יהושע יחזקאל סופר]], בנעוריו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים קריית גת]] ו[[תומכי תמימים 770]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו שטערנא שרה בתו של הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] מ[[עפולה]], בתחילה התגורר ב[[מגדל העמק]], לאחר מכן עקר ל[[קריות]] והחל לשמש כסגן מנהל חינוכי של [[תלמוד תורה צבאות מנחם]], בשנת [[תשס&quot;ג]] עקר ליישוב [[מעלות]] ושימש שם כגבאי [[בית הכנסת]] חב&quot;ד, ובראשית שנת [[תשס&quot;ח]] חזר ל[[מגדל העמק]].<br /> <br /> הוא עומד בראש הוצאת &quot;מ. סופר הוצאה לאור&quot;, ובמסגרת הוצאה זו הוציא וערך חוברות עבודה ולימוד, בנוסף לספרים רבים.<br /> <br /> הוא ידוע כמרצה בנושא [[בית המקדש]], ואף התפרסם בזכות הדגם של [[בית המקדש]] שבנה, המלווה אותו בהרצאותיו ומסייע להמחשת החומר הנלמד.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] החל לעבוד כמורה בבית הספר הוירטואלי של ילדי השלוחים המתנהל באמצעות רשת האינטרנט. בהמשך הצטרף לצוות [[תלמוד תורה מגדל העמק]]. בשנת [[תשע&quot;ג]] עבר תאונת דרכים ובגלל תהליך השיקום נעדר מהעבודה במשך חצי שנה. בשנת [[תשע&quot;ז]] מונה למנהל הלימודים של ה[[חיידר נט]] לבנים ובשנת [[תשע&quot;ח]] מונה למנהל הכללי של החיידר המקוון - לילדי השלוחים.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> ;חוברות לימוד ועבודה:<br /> *בוני [[המקדש]].<br /> *[[חג|מועדי]] [[תשרי]].<br /> *[[חג]] [[פסח|הפסח]].<br /> *[[מסכת ברכות]] מבוארת.<br /> *[[מסכת סוכה]] מבוארת.<br /> <br /> ;ספרים בעריכתו:<br /> *[[הטרקטוריסט של הרבי]] (עורך שותף).<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, הרב [[אליהו וולף]]<br /> *חתנו: הרב יוסף יצחק סגל<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור חבד און ליין|98817|לחיות את המקדש ● ראיון מיוחד||ז' אב תשע&quot;ו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:סופר, מנחם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=685316 2024-05-29T07:12:38Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מנחם מענדל מיכאל סופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל סופר]]<br /> הרב '''מנחם מענדל מיכאל סופר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ד]], 1974) הינו מרצה בעניני [[בית המקדש]], מורה ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]], ומנהל ה'[[חיידר נט]]' - [[חיידר|בית הספר]] [[אינטרנט|המקוון]] [[ילד| לילדי]] [[שלוחי הרבי|השלוחים.]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' מנחם מענדל סופר נולד ב[[כ&quot;א שבט]] [[תשל&quot;ד]] ב[[באר שבע]] לאביו הרב [[יהושע יחזקאל סופר]], בנעוריו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים קריית גת]] ו[[תומכי תמימים 770]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו שטערנא שרה בתו של הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] מ[[עפולה]], בתחילה התגורר ב[[מגדל העמק]], לאחר מכן עקר ל[[קריות]] והחל לשמש כסגן מנהל חינוכי של [[תלמוד תורה צבאות מנחם]], בשנת [[תשס&quot;ג]] עקר ליישוב [[מעלות]] ושימש שם כגבאי [[בית הכנסת]] חב&quot;ד, ובראשית שנת [[תשס&quot;ח]] חזר ל[[מגדל העמק]].<br /> <br /> הוא עומד בראש הוצאת &quot;מ. סופר הוצאה לאור&quot;, ובמסגרת הוצאה זו הוציא וערך חוברות עבודה ולימוד, בנוסף לספרים רבים.<br /> <br /> הוא ידוע כמרצה בנושא [[בית המקדש]], ואף התפרסם בזכות הדגם של [[בית המקדש]] שבנה, המלווה אותו בהרצאותיו ומסייע להמחשת החומר הנלמד.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] החל לעבוד כמורה בבית הספר הוירטואלי של ילדי השלוחים המתנהל באמצעות רשת האינטרנט. בהמשך הצטרף לצוות [[תלמוד תורה מגדל העמק]]. בשנת [[תשע&quot;ג]] עבר תאונת דרכים ובגלל תהליך השיקום נעדר מהעבודה במשך חצי שנה. בשנת [[תשע&quot;ז]] מונה למנהל הלימודים של ה[[חיידר נט]] לבנים ובשנת [[תשע&quot;ח]] מונה למנהל הכללי של החיידר המקוון - לילדי השלוחים.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> ;חוברות לימוד ועבודה:<br /> *בוני [[המקדש]].<br /> *[[חג|מועדי]] [[תשרי]].<br /> *[[חג]] [[פסח|הפסח]].<br /> *[[מסכת ברכות]] מבוארת.<br /> *[[מסכת סוכה]] מבוארת.<br /> <br /> ;ספרים בעריכתו:<br /> *[[הטרקטוריסט של הרבי]] (עורך שותף).<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, הרב [[אליהו וולף]]<br /> *חתנו: הרב יוסף יצחק סגל<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור חבד און ליין|98817|לחיות את המקדש ● ראיון מיוחד||ז' אב תשע&quot;ו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:סופר, מנחם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=685315 2024-05-29T07:12:29Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מנחם מענדל סופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל סופר]]<br /> הרב '''מנחם מענדל מיכאל סופר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ד]], 1974) הינו מרצה בעניני [[בית המקדש]], מורה ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]], ומנהל ה'[[חיידר נט]]' - [[חיידר|בית הספר]] [[אינטרנט|המקוון]] [[ילד| לילדי]] [[שלוחי הרבי|השלוחים.]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' מנחם מענדל סופר נולד ב[[כ&quot;א שבט]] [[תשל&quot;ד]] ב[[באר שבע]] לאביו הרב [[יהושע יחזקאל סופר]], בנעוריו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים קריית גת]] ו[[תומכי תמימים 770]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו שטערנא שרה בתו של הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] מ[[עפולה]], בתחילה התגורר ב[[מגדל העמק]], לאחר מכן עקר ל[[קריות]] והחל לשמש כסגן מנהל חינוכי של [[תלמוד תורה צבאות מנחם]], בשנת [[תשס&quot;ג]] עקר ליישוב [[מעלות]] ושימש שם כגבאי [[בית הכנסת]] חב&quot;ד, ובראשית שנת [[תשס&quot;ח]] חזר ל[[מגדל העמק]].<br /> <br /> הוא עומד בראש הוצאת &quot;מ. סופר הוצאה לאור&quot;, ובמסגרת הוצאה זו הוציא וערך חוברות עבודה ולימוד, בנוסף לספרים רבים.<br /> <br /> הוא ידוע כמרצה בנושא [[בית המקדש]], ואף התפרסם בזכות הדגם של [[בית המקדש]] שבנה, המלווה אותו בהרצאותיו ומסייע להמחשת החומר הנלמד.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] החל לעבוד כמורה בבית הספר הוירטואלי של ילדי השלוחים המתנהל באמצעות רשת האינטרנט. בהמשך הצטרף לצוות [[תלמוד תורה מגדל העמק]]. בשנת [[תשע&quot;ג]] עבר תאונת דרכים ובגלל תהליך השיקום נעדר מהעבודה במשך חצי שנה. בשנת [[תשע&quot;ז]] מונה למנהל הלימודים של ה[[חיידר נט]] לבנים ובשנת [[תשע&quot;ח]] מונה למנהל הכללי של החיידר המקוון - לילדי השלוחים.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> ;חוברות לימוד ועבודה:<br /> *בוני [[המקדש]].<br /> *[[חג|מועדי]] [[תשרי]].<br /> *[[חג]] [[פסח|הפסח]].<br /> *[[מסכת ברכות]] מבוארת.<br /> *[[מסכת סוכה]] מבוארת.<br /> <br /> ;ספרים בעריכתו:<br /> *[[הטרקטוריסט של הרבי]] (עורך שותף).<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, הרב [[אליהו וולף]]<br /> *חתנו: הרב יוסף יצחק סגל<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור חבד און ליין|98817|לחיות את המקדש ● ראיון מיוחד||ז' אב תשע&quot;ו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:סופר, מנחם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=685314 2024-05-29T07:12:11Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מנחם מענדל סופר.jpg|שמאל|180px|הרב מנחם מענדל סופר]]<br /> הרב '''מנחם מענדל מיכאל סופר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ד]], 1974) הינו מרצה בעניני [[בית המקדש]], מורה ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]], ומנהל ה'[[חיידר נט]]' - [[חיידר|בית הספר]] [[אינטרנט|המקוון]] [[ילד| לילדי]] [[שלוחי הרבי|השלוחים.]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' מנחם מענדל סופר נולד ב[[כ&quot;א שבט]] [[תשל&quot;ד]] ב[[באר שבע]] לאביו הרב [[יהושע יחזקאל סופר]], בנעוריו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים קריית גת]] ו[[תומכי תמימים 770]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו שטערנא שרה בתו של הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] מ[[עפולה]], בתחילה התגורר ב[[מגדל העמק]], לאחר מכן עקר ל[[קריות]] והחל לשמש כסגן מנהל חינוכי של [[תלמוד תורה צבאות מנחם]], בשנת [[תשס&quot;ג]] עקר ליישוב [[מעלות]] ושימש שם כגבאי [[בית הכנסת]] חב&quot;ד, ובראשית שנת [[תשס&quot;ח]] חזר ל[[מגדל העמק]].<br /> <br /> הוא עומד בראש הוצאת &quot;מ. סופר הוצאה לאור&quot;, ובמסגרת הוצאה זו הוציא וערך חוברות עבודה ולימוד, בנוסף לספרים רבים.<br /> <br /> הוא ידוע כמרצה בנושא [[בית המקדש]], ואף התפרסם בזכות הדגם של [[בית המקדש]] שבנה, המלווה אותו בהרצאותיו ומסייע להמחשת החומר הנלמד.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] החל לעבוד כמורה בבית הספר הוירטואלי של ילדי השלוחים המתנהל באמצעות רשת האינטרנט. בהמשך הצטרף לצוות [[תלמוד תורה מגדל העמק]]. בשנת [[תשע&quot;ג]] עבר תאונת דרכים ובגלל תהליך השיקום נעדר מהעבודה במשך חצי שנה. בשנת [[תשע&quot;ז]] מונה למנהל הלימודים של ה[[חיידר נט]] לבנים ובשנת [[תשע&quot;ח]] מונה למנהל הכללי של החיידר המקוון - לילדי השלוחים.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> ;חוברות לימוד ועבודה:<br /> *בוני [[המקדש]].<br /> *[[חג|מועדי]] [[תשרי]].<br /> *[[חג]] [[פסח|הפסח]].<br /> *[[מסכת ברכות]] מבוארת.<br /> *[[מסכת סוכה]] מבוארת.<br /> <br /> ;ספרים בעריכתו:<br /> *[[הטרקטוריסט של הרבי]] (עורך שותף).<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, הרב [[אליהו וולף]]<br /> *חתנו: הרב יוסף יצחק סגל<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור חבד און ליין|98817|לחיות את המקדש ● ראיון מיוחד||ז' אב תשע&quot;ו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:סופר, מנחם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=685313 2024-05-29T07:11:59Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מנחם מענדל סופר.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב מנחם מענדל סופר]]<br /> הרב '''מנחם מענדל מיכאל סופר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ד]], 1974) הינו מרצה בעניני [[בית המקדש]], מורה ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]], ומנהל ה'[[חיידר נט]]' - [[חיידר|בית הספר]] [[אינטרנט|המקוון]] [[ילד| לילדי]] [[שלוחי הרבי|השלוחים.]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' מנחם מענדל סופר נולד ב[[כ&quot;א שבט]] [[תשל&quot;ד]] ב[[באר שבע]] לאביו הרב [[יהושע יחזקאל סופר]], בנעוריו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים קריית גת]] ו[[תומכי תמימים 770]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו שטערנא שרה בתו של הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] מ[[עפולה]], בתחילה התגורר ב[[מגדל העמק]], לאחר מכן עקר ל[[קריות]] והחל לשמש כסגן מנהל חינוכי של [[תלמוד תורה צבאות מנחם]], בשנת [[תשס&quot;ג]] עקר ליישוב [[מעלות]] ושימש שם כגבאי [[בית הכנסת]] חב&quot;ד, ובראשית שנת [[תשס&quot;ח]] חזר ל[[מגדל העמק]].<br /> <br /> הוא עומד בראש הוצאת &quot;מ. סופר הוצאה לאור&quot;, ובמסגרת הוצאה זו הוציא וערך חוברות עבודה ולימוד, בנוסף לספרים רבים.<br /> <br /> הוא ידוע כמרצה בנושא [[בית המקדש]], ואף התפרסם בזכות הדגם של [[בית המקדש]] שבנה, המלווה אותו בהרצאותיו ומסייע להמחשת החומר הנלמד.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] החל לעבוד כמורה בבית הספר הוירטואלי של ילדי השלוחים המתנהל באמצעות רשת האינטרנט. בהמשך הצטרף לצוות [[תלמוד תורה מגדל העמק]]. בשנת [[תשע&quot;ג]] עבר תאונת דרכים ובגלל תהליך השיקום נעדר מהעבודה במשך חצי שנה. בשנת [[תשע&quot;ז]] מונה למנהל הלימודים של ה[[חיידר נט]] לבנים ובשנת [[תשע&quot;ח]] מונה למנהל הכללי של החיידר המקוון - לילדי השלוחים.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> ;חוברות לימוד ועבודה:<br /> *בוני [[המקדש]].<br /> *[[חג|מועדי]] [[תשרי]].<br /> *[[חג]] [[פסח|הפסח]].<br /> *[[מסכת ברכות]] מבוארת.<br /> *[[מסכת סוכה]] מבוארת.<br /> <br /> ;ספרים בעריכתו:<br /> *[[הטרקטוריסט של הרבי]] (עורך שותף).<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, הרב [[אליהו וולף]]<br /> *חתנו: הרב יוסף יצחק סגל<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור חבד און ליין|98817|לחיות את המקדש ● ראיון מיוחד||ז' אב תשע&quot;ו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:סופר, מנחם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=685312 2024-05-29T07:11:48Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מנחם מענדל סופר.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב מנחם מענדל סופר בהרצאה]]<br /> הרב '''מנחם מענדל מיכאל סופר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ד]], 1974) הינו מרצה בעניני [[בית המקדש]], מורה ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]], ומנהל ה'[[חיידר נט]]' - [[חיידר|בית הספר]] [[אינטרנט|המקוון]] [[ילד| לילדי]] [[שלוחי הרבי|השלוחים.]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' מנחם מענדל סופר נולד ב[[כ&quot;א שבט]] [[תשל&quot;ד]] ב[[באר שבע]] לאביו הרב [[יהושע יחזקאל סופר]], בנעוריו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים קריית גת]] ו[[תומכי תמימים 770]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו שטערנא שרה בתו של הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] מ[[עפולה]], בתחילה התגורר ב[[מגדל העמק]], לאחר מכן עקר ל[[קריות]] והחל לשמש כסגן מנהל חינוכי של [[תלמוד תורה צבאות מנחם]], בשנת [[תשס&quot;ג]] עקר ליישוב [[מעלות]] ושימש שם כגבאי [[בית הכנסת]] חב&quot;ד, ובראשית שנת [[תשס&quot;ח]] חזר ל[[מגדל העמק]].<br /> <br /> הוא עומד בראש הוצאת &quot;מ. סופר הוצאה לאור&quot;, ובמסגרת הוצאה זו הוציא וערך חוברות עבודה ולימוד, בנוסף לספרים רבים.<br /> <br /> הוא ידוע כמרצה בנושא [[בית המקדש]], ואף התפרסם בזכות הדגם של [[בית המקדש]] שבנה, המלווה אותו בהרצאותיו ומסייע להמחשת החומר הנלמד.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] החל לעבוד כמורה בבית הספר הוירטואלי של ילדי השלוחים המתנהל באמצעות רשת האינטרנט. בהמשך הצטרף לצוות [[תלמוד תורה מגדל העמק]]. בשנת [[תשע&quot;ג]] עבר תאונת דרכים ובגלל תהליך השיקום נעדר מהעבודה במשך חצי שנה. בשנת [[תשע&quot;ז]] מונה למנהל הלימודים של ה[[חיידר נט]] לבנים ובשנת [[תשע&quot;ח]] מונה למנהל הכללי של החיידר המקוון - לילדי השלוחים.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> ;חוברות לימוד ועבודה:<br /> *בוני [[המקדש]].<br /> *[[חג|מועדי]] [[תשרי]].<br /> *[[חג]] [[פסח|הפסח]].<br /> *[[מסכת ברכות]] מבוארת.<br /> *[[מסכת סוכה]] מבוארת.<br /> <br /> ;ספרים בעריכתו:<br /> *[[הטרקטוריסט של הרבי]] (עורך שותף).<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, הרב [[אליהו וולף]]<br /> *חתנו: הרב יוסף יצחק סגל<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור חבד און ליין|98817|לחיות את המקדש ● ראיון מיוחד||ז' אב תשע&quot;ו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:סופר, מנחם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8.jpg&diff=685311 2024-05-29T07:11:28Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div></div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%97%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A7&diff=685310 2024-05-29T07:10:05Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב חיים אליעזר חיטריק2.jpg|ממוזער|הרב חיים אליעזר חיטריק]]<br /> הרב '''חיים אליעזר חיטריק''' (יליד שנת [[תשל&quot;ט]], 1978) הוא [[שליח הרבי]] ורב העיר נירנברג, [[גרמניה]], ורב קהילת עדת ישורון בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[צפת]] ב[[ה' תשרי]] [[תשל&quot;ט]] לאביו הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומנהל סמינר [[בית חנה צפת]], ולאמו מרת רחל. בשעת הברית נקרא על שם סב אביו, ר' [[חיים אליעזר קרסיק]].<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]. בשנת [[תשנ&quot;ט]] פעל כשליח ב[[ישיבה גדולה מיאמי|ישיבת תומכי תמימים במיאמי]].<br /> <br /> לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תו&quot;ת ב770]], וכן קיבל סמיכה לרבנות מהרב [[אברהם אזדאבא]] ומהרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]. כמו&quot;כ למד והוסמך לשחיטה ע&quot;י הרב [[בערל יוניק]] והרב [[ישראל שמעון קלמנסון]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת אסתר, בת ר' [[מרדכי הלפרין|מרדכי דוד]] ומרים הלפרין, מצאצאי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> לאחר השלמת לימודיו ב[[כולל אברכים]] ו[[סמיכה לרבנות|הסמכתו לרבנות]], יצא לפעול בשנת [[תשס&quot;ד]] בשליחות הרבי בעיר נירנברג שב[[גרמניה]], ובהמשך התמנה לשמש כרב העיר ורב קהילת 'עדת ישורון' המקומית.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] קיבל סמיכה לדיינות.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] החל לפרסם יחד עם חברו לספסל הלימודים הרב [[מנחם מענדל נחשון]] קטע יומי בתפוצה אינטרנטית החוקר ומבאר הלכות שונות על פי מנהגי חב&quot;ד ושיטת רבותינו נשיאינו, תחת הכותרת 'שונה הלכות - מנהגי חב&quot;ד'.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=2777&amp;ArticleID=18173&amp;ArticleTitle=%E4%E7%F0%E5%EB%E9%E9%E4%20%FA%E5%E3%EC%F7%20%E0%E7%F8%E9%2084%20%F9%F0%E9%ED החנוכייה תודלק אחרי 84 שנים]''', בתוך שיחת השבוע גליון 1877<br /> *'''[https://docs.google.com/document/d/1d0eTNj46L_0jh_xdNbgvzocMiEHwZPWFJm6OB8m1x8k/edit?usp=sharing שונה הלכה - מנהגי חב&quot;ד - 'שו&quot;ת הלכה למעשה עפ&quot;י מנהגי חב&quot;ד']''' - [https://docs.google.com/document/d/1d0eTNj46L_0jh_xdNbgvzocMiEHwZPWFJm6OB8m1x8k/edit?usp=sharing חלק א'] - [https://docs.google.com/document/d/1d0eTNj46L_0jh_xdNbgvzocMiEHwZPWFJm6OB8m1x8k/edit?usp=sharing חלק ב']<br /> <br /> {{מיון רגיל:חיטריק, חיים אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חיטריק]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]</div>

חסידישע בוחער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%97%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A72.jpg&diff=685309 2024-05-29T07:09:44Z

<p>חסידישע בוחער: </p> <hr /> <div></div>

חסידישע בוחער