https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D 2026-04-10T19:47:08Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%94%22%D7%9C&diff=137363 2013-06-11T11:37:22Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>'''צבא הגנה לישראל''' (הידוע בעיקר ב[[ראשי תיבות]]: '''צה&quot;ל'''), הוא הזרוע הצבאית המרכזית של [[מדינת ישראל]], המופקד על שמירת ביטחונה וריבונותה.<br /> <br /> <br /> ==היסטוריית צה&quot;ל==<br /> עד להקמתה של מדינת ישראל בשנת [[תש&quot;ח]] פעלו בארץ שלושה ארגוני לוחמים יהודיים. האצ&quot;ל (ארגון צבאי לאומי), ההגנה, והלח&quot;י (לוחמי חירות ישראל).<br /> <br /> עם הכרזת [[האו&quot;ם]] על עצמאותה של מדינת ישראל, פרצה מלחמה בין תושביה הערביים של הארץ, לבין תושבי המדינה היהודית שהוקמה, שהסתיימה בניצחון היהודים, והשלטת הריבונות היהודית בכל שטחי מדינת ישראל.<br /> <br /> במהלך המלחמה, כשבועיים לאחר הכרזת האו&quot;ם, חתם ראש הממשלה הזמנית [[דוד בן גוריון]] על &quot;פקודת צבא הגנה לישראל&quot;.<br /> <br /> הצבא הוקם על התשתית הארגונית של ארגון 'ההגנה', ומיזג לתוכו את לוחמי ארגוני המחתרת האצ&quot;ל והלח&quot;י.<br /> <br /> <br /> ==התייחסות הרבי לפעולות צה&quot;ל==<br /> ב[[שיחה|שיחותיו]], עסק הרבי פעמים רבות בנושא [[שלימות הארץ]], וכחלק מכך התייחס לעיתים קרובות לפעולות השונות שנעשו על ידי הזרוע המבצעית של צה&quot;ל, כשעל פי רוב הוא מגבה את פעולותיהם, וקורא למנהיגים הפוליטיים של מדינת ישראל שלא לערב פוליטיקה בענינים צבאיים, הנוגעים לשמירה על בטחונה ועל ריבונותה של מדינת ישראל ושלום תושביה.<br /> <br /> ===מלחמת ששת הימים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת ששת הימים]]}}<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> <br /> ===מלחמת יום הכיפורים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת יום הכיפורים]]}}<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> <br /> ===מבצע אנטבה===<br /> בחודש [[סיון]] של שנת [[תשל&quot;ו]] נחטף מטוס 'אייר פראנס' לאנטבה שבאוגנדה על ידי חוליית טרוריסטים, אשר החזיקו ביושבי המטוס כבני ערובה עד לשחרורם של חמישים ושלושה מחבלים, כשהם מציבים אולטימטום למילוי בקשתם ומעמידים בסכנה קיומית את חייהם של נוסעי המטוס.<br /> <br /> במבצע הצלה מסובך ומורכב בפיקודו של יוני נתניהו{{הערה|שעל שמו נקרא מבצע החילוץ בשם 'מבצע יונתן'.}}, הצליחו לוחמי סיירת מטכ&quot;ל לחלץ את הנוסעים החטופים, לשחרר אותם מהשבי, ולהחזירם לגבולות ישראל.<br /> <br /> בשונה מחוגים אחרים שראו במבצע ההצלה 'מעשה שטן', היות שהלוחמים שעסקו בהצלת הנוסעים היו אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, הרבי ראה בכך הצלה ניסית, וקרא להתעוררות רוחנית בעקבות הנס הגדול שנעשה, תוך שהוא דוחה את טענותיו של רבי [[יואל טייטלבוים]], האדמו&quot;ר מסטמאר.<br /> <br /> ===מלחמת לבנון הראשונה===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] פרצה מלחמת לבנון הראשונה{{הערה|נקראה גם בשם 'מבצע שלום הגליל', או בראשי תיבות - של&quot;ג.}}, בה נלחמו חיילות צה&quot;ל עם צבא סוריה וארגוני הטרור הפלסטיניים שפעלו נגד ישראל משטח לבנון, וגרמה לכך שצה&quot;ל ייכנס עם כוחות קרקעיים אל תוך גבולות לבנון, על מנת למגר את קיני הטרור הפלסטיניים.<br /> <br /> לאחר שבוע של לחימה קרקעית בה הגיע צה&quot;ל לעליונות צבאית בכיתורה של ביירות, בעקבות לחץ פוליטי עולמי, הפוליטיקאים הישראלים הורו להימנע מכיבוש ביירות בכח, דבר שגרם למלחמה מתישה שגרר את מותם של מאות חיילי צה&quot;ל, ומנע את השמדתם הסופית של קיני הטרור בלבנון.<br /> <br /> בתקופת ההמתנה בגבולות ביירות, זעק הרבי פעמים רבות על כך שהפוליטקאים לא נותנים למומחי הצבא לבצע את הנדרש מהם על פי הידע הצבאי והבטחוני שלהם, ובכך מסכנים את חייהם של החיילים{{הערה|1=הקלטות ותרגום מילולי מהשיחות שנאמרו בימי החול: [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=77 שיחת כ&quot;ב סיון תשמ&quot;ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=78 שיחת ליל ג' תמוז תשמ&quot;ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=79 שיחת ז' תמוז תשמ&quot;ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=80 שיחת י&quot;ג תמוז תשמ&quot;ב] {{אודיו}}}}.<br /> <br /> בנוסף לכך הרבי הזהיר, שבאם לא יסיימו כעת את המלאכה, יצטרכו אחרי מספר שנים לחזור ולהילחם בשטח לבנון בתנאים קשים יותר, וללא עליונות צבאית, דבר שיגבה קרבנות נוספים הן מצד הערבים והן מצד היהודים. נבואה זו התבררה ברבות השנים כאמת מוחלטת, כשפרצה בשנת תשס&quot;ו מלחמת לבנון השניה, במהלכה נהרגו מעל מאה וחמישים אזרחים וחיילי צה&quot;ל{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/prophesy/38.html האלוף יהושע שגיא ראש אגף המודיעין בזמן מלחמת לבנון: הרבי צדק בכל דבריו!] - אתר הגאולה.}}.<br /> <br /> ==בכירי צה&quot;ל והרבי==<br /> בכ' אדר א' תשמ&quot;ד ביקר הרב הראשי לצה&quot;ל הרב גד נבון אצל הרבי. במהלך הביקור הוזכר [[ספר התניא]] שהודפס בבית דפוס צבאי בארץ, בו הופיע סמל צה&quot;ל לצד סמל [[קה&quot;ת]]. הרב נבון יצא בהתרשמות עמוקה מהרבי, והורה לאנשים בסביבתו לעזור לאנשי חב&quot;ד ככל הניתן{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=60447 הרב גד נבון הורה לי: תעזור לחב&quot;ד ככל שתוכל].}}.<br /> <br /> כמו הרב נבון, ביקרו אצל הרבי בכירים נוספים דוגמת מאיר עמית (בעת כהונתו כראש המוסד), רחבעם זאבי (בעת כהונתו כאלוף בצה&quot;ל), הרמטכ&quot;ל משה לוי, האלוף רפי פרץ{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=58350 האלוף רפי פרץ בראיון בלעדי ל-col].}}, תת אלוף רן פקר, האלוף יוסי בן חנן, ובכירים נוספים רבים{{הערה|זאת מלבד חלופות המכתבים הרבות שהתקיימו בין הרבי לבכירי צה&quot;ל.}}, כולם העידו שהתרשמו עמוקות מידיעתו המפורטת של הרבי וראייתו הצבאית הרחבה, והתפעלו מהאכפתיות וההתעניינות שגילה הרבה כלפי כל פרט מהתנהלות המערכת הצבאית והיחס החיובי שהפגין כלפיה.<br /> <br /> רבים מהמפגשים תועדו על ידי חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]] בסדרת ראיונות עם אלופי צה&quot;ל ובכירים נוספים, ויצאו לאור בהפקת וידאו 'אמונה ובטחון - צבא ומודיעין'{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=39429 יצאה לאור ההפקה החדשה מבית jem: 'אמונה ובטחון צבא ומודיעין']. אתר שטורעם.נט.}}.<br /> <br /> ==מצוייני צה&quot;ל==<br /> [[תמונה:מצויני צהל.jpg|left|thumb|250px|הרבי עם מצוייני צה&quot;ל]]<br /> [[קובץ:מצוייני צה''ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות בישראל מדווחת בעקבות המפגש עם הרבי]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מצויני צה&quot;ל]]}}<br /> ב[[כ&quot;ג אב]] [[תשל&quot;ו]] הגיעה קבוצה של מצוייני צה&quot;ל לביקור בארצות הברית, ובמהלך הטיול הגיעו ל-[[770]] להיפגש עם הרבי.<br /> <br /> הרבי קיבל את הקבוצה בחביבות מיוחדת, נשא בפניהם דברים מעודדים, וחילק לכל אחד מהם דולר לצדקה ולברכה.<br /> <br /> בתוך הדברים שאמר בפניהם הרבי, הסביר, שלדעתו הם לא צריכים להיקרא בשם 'נכי צה&quot;ל', היות ששם זה נותן משמעות לוואי של אדם נחות וירוד, אלא הם צריכים להיקרא בשם &quot;מצוייני צה&quot;ל&quot;, דבר המורה על הכוחות המיוחדים שיש להם, ועל המסירות העצומה שהם הקריבו למען הגנתם של בני ישראל{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=1080&amp;ArticleID=1850 שיחת יום כ&quot;ג אב תשל&quot;ו לקבוצה של &quot;מצוייני צה&quot;ל] באתר צעירי חב&quot;ד.}}.<br /> <br /> ==השירות בצה&quot;ל==<br /> הרבי מתייחס באהדה רבה לכל אחד ואחד מהחיילים העוסקים בהגנת גבולות הארץ ובשמירה על תושביה. במכתבים רבים מציין הרבי עובדה זו, ומעורר את החיילים על הזכות הגדולה שיש להם, ועל האחריות הגדולה ש[[הקב&quot;ה]] הפקיד בידם, שצריכה לזרז אותם בקיום תורה ומצוות בכדי שתהיה להם הצלחה במילוי תפקידם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9722.htm מכתב ט&quot;ו באב תשכ&quot;ט], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9736.htm ז' אלול תשכ&quot;ט], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9950.htm ט&quot;ו באב תש&quot;ל], ועוד.}}.<br /> <br /> לאורך ההיסטוריה של צה&quot;ל, שירתו במסגרת הצבאית רבים מחסידי חב&quot;ד, שאף השתתפו במלחמות ישראל וסייעו במאמץ המלחמתי להגנת גבולות הארץ, כשבהוראת הרבי הם מנצלים את הזמנים הפנויים להשפעה על חבריהם להתקרב ליהדות.<br /> <br /> === גיוס בני ישיבות ===<br /> [[הרבי]] התייחס מספר פעמים לנושא של גיוס [[תמימים|בני ישיבות]], והורה ברורות שאין לגייס בחורי ישיבה. מלבד חשיבות העיסוק ב[[תורה]], [[לימוד תורה|לימוד התורה]] של תלמידי הישיבות שומר על יושבי [[ארץ הקודש]] לא פחות מהחיילים בחזית{{הערה|1=[https://chabad.info/?url=article_he&amp;id=76250 מכתב מר&quot;ח אלול תשכ&quot;א]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] התעורר פולמוס מחודש סביב גיוסם של בני הישיבות, ורבני חב&quot;ד יצאו בקריאה ברורה על על פי דברי הרבי, שאסור לתלמידי הישיבות בשום פנים ואופן להתגייס לצה&quot;ל{{הערה|1=[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=76272 מכתב רבני חב&quot;ד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===גיוס נשים===<br /> הרבי הביע דעתו פעמים רבות נגד גיוס נשים לצבא, והתבטא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5569.htm אגרות קודש חלק טו, עמוד רנב].}} שהדבר מזיק לצבא לא רק מבחינה דתית ומוסרית, אלא גם מבחינה טכנית ומבצעית, היות שהימצאותם של נשים בצבא גורם להתערבות של מתחים רגשיים בפעולות הצבאיות, ומפחית את כושר ההתרכזות של החיילים במשימה המבצעית שהוטלה עליהם.<br /> <br /> הרבי פסק{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8731.htm אגרות קודש חלק כג עמוד סא].}}, כי החומרה של גיוס נשים לצבא מבחינה הלכתית הינו בגדר של 'אביזרייהו דגילוי עריות', ולדעת חלק מהפוסקים יש למסור על כך את הנפש, עד רמה של 'יהרג ואל יעבור'.<br /> <br /> בנוסף לזה, הרבי מדגיש שהדבר נוגע במיוחד לצבא יהודי, בו נדרש הסיוע האלוקי, המותנה בשמירה על קדושת מחנות הצבא, כפי שמפורש בתורה שבכתב: &quot;כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך, להצילך ולתת אויביך לפניך, והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך&quot;{{הערה|דברים כג, טו.}}. <br /> <br /> ===הסכמים בקשר לנסיעה ל'[[קבוצה]]'===<br /> מסלול הלימודים החב&quot;די השתנה בשנותיה הראשונות של קהילת חב&quot;ד בארץ הקודש, ועוצב במהלך השנים עד שהגיע למתכונות הנוכחים, בהם לאחר הלימוד בבית הספר היסודי (ה'[[תלמוד תורה]]' בעגה החרדית), עובר הבחור ללמוד שלוש שנים ב[[ישיבה קטנה]], ולאחר מכן שלוש שנים נוספות ב[[ישיבה גדולה]]. עם סיום המסלול, נוסעים הבחורים לשנה שלימה של לימודים בחצר [[הרבי]], ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br /> <br /> מסלול לימודים זה, יצר מצב בעייתי, בו הבחורים הצעירים שעדיין לא שירתו בצבא צריכים לקבל אישורי יציאה סדירים, ובכך לקבל אישור חריג המסדיר יציאת מחזור שלם של בחורים מישיבות חב&quot;ד מידי שנה ללימודים בחצר הרבי.<br /> <br /> לצורך כך, הפעיל הרבי מערכת שלמה של קשרים עם בכירי הממשל בארץ, וכתב מכתבים אישיים לאישים הנוגעים בדבר{{הערה|דברי הרבי למר [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז&quot;ר) שכיהן באותם שנים כ[[פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]], התפרסמו בספר [[נשיא וחסיד]] של החוקר [[נפתלי קראוס]] (עמוד 238).}}{{הערה|1=[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63049 מכתב הרבי למנחם בגין] {{אינפו}}}}, על מנת לשכנע אותם להנפיק את האישור המיוחד לבחורי הישיבות החב&quot;דיים.<br /> <br /> בסופו של תהליך, הושג הסכם בין צה&quot;ל לעסקנים החב&quot;דיים, שבחור שיחתום על התחייבות לחזור לארץ בסיום השנה, יקבל אישור יציאה, ובחזרתו לארץ יהיה זכאי להיכנס שוב למסגרת הכללית של בחורי הישיבות 'תורתו אומנותו'.<br /> <br /> הסכם זה התקיים משנות הכ&quot;פים, ועד לשנת תשנ&quot;ד. בשנת [[תשע&quot;א]], הושג הסכם חילופי{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62991 בלעדי: הצבא יאפשר נסיעת בחורים לשנת 'הקבוצה'] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=64207 הסכם חדש מאפשר את נסיעת התלמידים ל'קבוצה' - כל הפרטים] באתר col.}}, שיצר מהומות רבות{{הערה|1=[http://www.shop.chabad.info/index.php/images/he_new2/includes/favicon.ico?url=article_he&amp;id=65436 שערוריה:עשרות בחורים חב&quot;דים ישבו בכלא בגלל יריבות אישית] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69986 שערוריה: מגעים עם צה&quot;ל לגיוס תלמידי ישיבות חב&quot;ד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==מי שברך לחיילי צה&quot;ל==<br /> למרות החשיבות הרבה המיוחסת לחיילי צה&quot;ל העוסקים בהגנת העם והארץ, כשהם מעמדים את עצמם במצב של סכנת חיים יום יומית, וראויים לברכה, לפי מנהג חב&quot;ד אין נוהגים לומר את הנוסח הקבוע שנוסח על ידי [[הרבנות הראשית]]{{הערה|הניסוח הראשוני של התפילה נערך על ידי הרב הראשי הרב [[שלמה גורן]], להבדיל מנוסח ה'תפילה לשלום המדינה' שנוסח על ידי הרב הראשי [[יצחק אייזיק הרצוג]].}}.<br /> <br /> הסיבה לכך היא מכיון שנוסח התפילה של חסידי חב&quot;ד נתקן על ידי [[אדמו&quot;ר הזקן]], וישנה הקפדה רבה לא לשנות מנוסח התפילה, גם לא לצורך גדול{{הערה|מסיבה זו חסידי חב&quot;ד אינם אומרים 'מי שברך' באופן קבוע גם לרבי, למרות שהוא יקר ואהוב על ידם.}}.<br /> <br /> ==פעילות חב&quot;ד עם חיילי צה&quot;ל==<br /> [[קובץ:העיתונות מדוחת על דמי חנוכה לחיילי צהל מהרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות מדוחת על דמי חנוכה לחיילים מהרבי מליובאוויטש]]<br /> [[קובץ:דמי חנוכה מהרבי לחיילים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עיתון במחנה על חלוקת דמי חנוכה מהרבי לחיילים, חנוכה תשל&quot;ז]]<br /> כבר בשנותיו הראשונות של צה&quot;ל, היו מגיעים חסידי חב&quot;ד למחנות הצבא, ופועלים עם החיילים במסגרות השונות במסירת שיעורי תורה, וחלוקת סופגניות, דמי חנוכה, משלוחי מנות, וחומר קריאה יהודי.<br /> <br /> לקראת החגים, ובזמני מלחמה, הפעילות החב&quot;דית במחנות צה&quot;ל היתה מתוגברת בפעילים רבים נוספים, שהיו מתגייסים בהמוניהם כדי להצליח להגיע אל כל חיילי צה&quot;ל ולהביא להם את שמחת החג ואת אור היהדות, ולחזק אותם על עמידתם במסירות נפש להגנת תושבי ארץ ישראל.<br /> <br /> מכיון ותנועת חב&quot;ד הסתמנה בציבור כגוף המרוחק מפוליטיקה, ושמרה על קשרים טובים עם אנשי השלטון וצמרת הממשל מכל גווני הקשת הציבורית, יכלו פעילי חב&quot;ד להיכנס למחנות צה&quot;ל ללא קשיים, ושערי המחנות היו נפתחים בפניהם, דבר שלא התאפשר לפעילים של תנועות אחרות.<br /> <br /> הרבי עצמו הורה לחסידים בחלק מהפעילויות להשתדל להשיג אישור להסתובב במחנות עם מדי צה&quot;ל{{הערה|1=[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=22360 תלבשו מדי צה&quot;ל כשתגיעו לבסיסים] - אתר col.}}.<br /> <br /> ===קשיים לאחר ההתערבות בבחירות===<br /> לאחר [[בחירות תשמ&quot;ט|מערכת הבחירות של שנת תשמ&quot;ט]] בה הורה הרבי לחסידים להצביע בקלפי עבור מפלגת יהדות התורה, החלו תנועות שונות לדרוש במפגיע מצה&quot;ל לאסור את כניסתם של פעילי חב&quot;ד למחנות צה&quot;ל לאור התערבותם בפוליטיקה, כחלק מהחוק הצבאי האוסר את כניסתם של פעילים פוליטיים לבסיסי צה&quot;ל.<br /> <br /> למרות המכשולים השונים שהתעוררו, חסידי חב&quot;ד ממשיכים עד היום להיכנס למחנות צה&quot;ל באישור הדרג הצבאי העליון, כשפעילותם מותנית התלוות של אנשי הרבנות הראשית, האמורים לפקח שהפעילות לא תחרוג מהכללים שנקבעו על ידי המטכ&quot;ל הצבאי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=233 מה אתם רוצים מחב&quot;ד?! - פרוטוקולים מישיבות הכנסות הדנות בפעילות חב&quot;ד במחנות צה&quot;ל] - אתר שטורעם.}}. <br /> <br /> ===הדפסת תניא בבסיסי צה&quot;ל===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> <br /> <br /> ===מטה לגיבורי צה&quot;ל===<br /> [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ישראל)|צעירי אגודת חב&quot;ד]] בישראל, מפעילים מטה מיוחד למען אלמנות צה&quot;ל{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.asp?37897 כך החלה הפעילות של חב&quot;ד עם אלמנות צה&quot;ל] {{אודיו}} - אתר col.}} וילדי החיילים שנהרגו במלחמות ישראל{{הערה|בשנים האחרונות הורחבה פעילות הסיוע גם עבור נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם.}}, המנוהל על ידי הרב [[מנחם קוטנר]].<br /> <br /> המטה פועל בסיוע כלכלי לבני המשפחות השכולות, ביקור אנשים שנפצעו בפעולות טרור לקראת חגי ומועדי ישראל, ודאגה לשבתות אירוח מיוחדות{{הערה|1=[http://mendy.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=10653 שבת אירוח לנפגעי הטרור בארגון צעירי אגודת חב&quot;ד] - אתר שטורעם.}}, ארגון קייטנות וימי כיף לילדי המשפחות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13156 יתומי השכול ופעולות האיבה בקייטנות חב&quot;ד] - אתר col.}}, ועוד.<br /> <br /> ===אור לחייל===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אור לחייל]]}}<br /> ארגון אור לחייל המנוהל על ידי הרב [[מנחם אופן]], הינו ארגון ללא מטרות רווח, שהוקם על ידי הרב אופן בשנת [[תשס&quot;ו]] בעקבות הצלתו באופן ניסי מירי פלסטינים בדרכו ל[[מבצעים]] בעיר האבות [[חברון]].<br /> <br /> הארגון פועל מטעם 'האגודה למען החייל', ומארגן פעילויות חברתיות לחיילי צה&quot;ל ברוח היהדות, מפיק עלונים חודשיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70190 'אור לחייל' - מנת יהדות לחיילי צה&quot;ל] תצלום העלון {{אינפו}}}}, מחלק תפילין לחיילים המתחייבים להניחם מידי יום חול{{הערה|1=[http://www1.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62710 ארגון אור לחייל מחלק מאה זוגות תפילין מידי חודש] {{אינפו}}}}, ופעולות הווי נוספות{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/video/ArmeSecrete.wmv כתב הערוץ הראשון איתי רפפורט על פעילות ארגון 'אור לחייל'] {{וידאו}} אתר שטורעם}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76371 תגובת הרבי לאמירה: ישנם בעלי בתים שלא מרוצים מכך שישנם תלמידים שלא הולכים לצבא] החל מהדקה ה-3:45 {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7050&amp;CategoryID=1422 דעת הרבי בנוגע לגיוס נשים לצה&quot;ל]. באתר צעירי חב&quot;ד.<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70174 חב&quot;ד הולכים לצבא. האומנם?!] שניאור חביב {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%A6%D7%94%22%D7%9C&diff=137362 2013-06-11T10:58:53Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מצויני צהל.jpg|left|thumb|250px|הרבי עם מצוייני צה&quot;ל]]<br /> [[קובץ:מצוייני צה''ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות בישראל מדווחת בעקבות המפגש עם הרבי]]<br /> <br /> ב[[כ&quot;ג מנחם אב]] [[תשל&quot;ו]] (1976), הגיעה לביקור אצל [[הרבי]] קבוצה של נכי צה&quot;ל, אשר היו בעיצומו של טיול ב[[ניו-יורק]] שאורגן על ידי שלטונות ה[[צה&quot;ל|צבא]]. הנכים הגיעו אל בית-מדרשו של הרבי ברחוב איסטערן-פארקוויי [[770]] באמצעות עשרה רכבים גדולים, שנשאו אותם בכסאות-הגלגלים מבית-המלון.<br /> <br /> בבואם אליו, הרבי צעד בין כסאות-הגלגלים, לחץ את ידיהם, חייך אליהם בלבביות והחליף עמם מלות היכרות וברכה, ולאחר-מכן הרבי נשא לפניהם דברים - לא לפני שהתנצל על שהוא מדבר אתם בהברה אשכנזית.<br /> <br /> וכך אמר להם (בתרגום חופשי):<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=התנהלותכם היא הוכחה שה' נתן לכם כוחות מיוחדים להתגבר על מגבלותיכם ולעלות בכך על הישגיהם של אנשים אחרים. אינכם נכים או מוגבלים אלא אנשים מיוחדים, כיוון שיש לכם פוטנציאל שאין לאף אחד מאיתנו. לכן אני מציע, שמהיום והלאה לא יקראו לכם 'נכי צה&quot;ל' אלא 'מצויני צה&quot;ל' - הגדרה יותר מדויקת של מהותכם.}}<br /> <br /> באותה שנה, גישה זו לא היתה עדיין מקובלת והיה על הרבי לעשות צעדים משמעותיים כדי לקבעה. יחסם הרשמי של רופאים והמטפלים הרפואיים אל החולים, היה מוגדר עדיין במונחים שליליים, אבל הרבי יישם בהחלטיות את המשנה החסידית רבת השנים - &quot;[[חשוב טוב יהיה טוב]]&quot;.<br /> <br /> היחס שהרבי הראה לחיילים אלה שאיבדו איברים בהגנתם על עם ישראל, היה חם, שמח ואופטימי. אחדים מהם סיפרו לאחר-מכן, שהיתה זו הפעם הראשונה שלא נפגשו ברגשי רחמים או אשמה מצד הזולת, אלא בתגובה טבעית חמה. עם-זאת, כאשר הרבי חזר אל חדרו, [[מזכיר]]יו האישיים ראו עליו את הרושם הקשה והכאב שנותר בו מהפגישה. רק לאחר שבוע, סיפר המזכיר, התאושש הרבי מחווית המפגש.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> שיחת הרבי ל'מצויינים' - [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1076675 חלק א'] [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1076680 חלק ב']{{וידאו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%96_%D7%A8%D7%9D&diff=124909 2012-10-16T06:50:46Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>'''ארז רם''' הוא חסיד חב&quot;ד [[בעל תשובה]], המפיץ את [[תורת החסידות|תורת חסידות חב&quot;ד]], בספרים, שיעורים ודרך האינטרנט.<br /> <br /> ארז רם נולד וגדל באיזור המרכז והשתייך לחברה המסורתית. לימים פנה ללמוד מתמטיקה ומדעי המחשב ופילוסופיה באוניברסיטת בר אילן. כאשר סיים את לימודיו פנה לעסוק בהוראת מחוננים ואף עסק בתכנות בחברות היי-טק שונות.<br /> <br /> כשנסע ל[[אוסטרליה]] על מנת לטייל ולהדריך טיולים, קיבל התעוררות רוחנית ראשונית עקב הנופים הנפלאים במדינה זו ובעקבות שיחות שקיים עם חבריו על [[יהדות]] ועל [[אלוקים]], התעוררות רוחנית זו גרמה לו לחזור ל[[ארץ ישראל]] ולרצות להכיר יותר לעומק את עולם היהדות ובפרט את עולם החסידות.<br /> <br /> לאחר תקופה קצרה הכיר חלק מכתבי [[הרבי]] דרך חסידי חב&quot;ד, ביניהם הרב [[מרדכי גל]] וה[[משפיע]] הרב [[זלמן נוטיק]], אשר אף חשפו בפניו עומקים נפלאים של ה[[תורה]]. בין סדרת הספרים שהרשימו את רם: [[תורת מנחם]], [[ליקוטי שיחות]], [[תורה אור]], [[ליקוטי תורה]], כתבי [[האר&quot;י]] הקדוש, כתבי רבי [[חיים ויטאל]], [[ספר הזוהר]] ובעיקר [[ספר התניא]] ומאמרי [[הרבי מליובאוויטש]], וכן כתבי ושיעורי הרב [[יצחק גינזבורג]].<br /> <br /> רם כתב את הספר '''הדרך אל הלב''', ספר שעוסק בעצות לבני זוג על בסיס [[תורת החסידות]].<br /> <br /> ארז מתגורר באיזור [[ירושלים]] ומוסר שיעורי חסידות במרכז שמיא שבנחלאות מידי יום ראשון בשעות הערב, ואף מפעיל אתר אינטרנט.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://box112.bluehost.com/~sevsevz1/index.html ארז שיעורי חסידות].<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|רם ארז]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%9A&diff=124257 2012-08-10T00:38:19Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלמה קרליבך עומד מימין הרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי&quot;ב]]]]<br /> '''שלמה קרליבך''' ([[תרפ&quot;ה]] - [[תשנ&quot;ה]]) היה מנהיג דתי שקירב [[יהודים]] ללימוד [[תורה]] וקיום [[מצוות]]יה, אך ספג ביקורת מ[[רב|רבנים]] ו[[אדמו&quot;ר|אדמורי&quot;ם]] רבים על דרכו להקל באיסורי תורה.<br /> <br /> == ביוגרפיה ==<br /> שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י&quot;ח בטבת]] [[תרפ&quot;ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את [[גרמניה]], ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד וינה שב[[אוסטריה]], הגיעה ב-[[תרצ&quot;ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. ר' שלמה למד בישיבת &quot;תורה ודעת&quot;, בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, בהם ר' [[אהרון קוטלר]], צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]{{הערה|חלק מהחומר על קורות חייו נלקח מוויקיפדיה.}}. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]] ל[[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרב קרליבך החל להפיץ [[חסידות]] בסגנון חדש ששאב את אופיו מה&quot;גל החדש&quot; ששטף את [[ארצות הברית]] בשלהי שנות ה-50 וה-60 והושפע מתורתם של [[נחמן מברסלב|רבי נחמן מברסלב]] והאדמו&quot;ר מאיז'ביצה. בליווי גיטרה נדד ברחבי המדינה להופעות ועשיית נפשות לדרך החסידות. בד בבד החל לקבץ סביבו קהל נאמנים שהתלהבו מהסגנון התואם את הלך הרוח של התקופה.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ג]] הופיע במועדון וילג' גייט להופעה מוקלטת ראשונה, והפריצה המשמעותית יותר בקריירה המוזיקלית שלו הייתה ב-[[תשכ&quot;ו]] בעת ששהה בגריניץ' וילג' ונפגש עם גדולי הזמרים. קרליבך נדד לחוף המערבי והחליט להישאר בסן פרנסיסקו בכדי לקרב ליהדות צעירים &quot;היפים&quot; ומחוסרי בית. למטרה זו הקים במקום את &quot;בית אהבה ותפילה&quot;. ב-[[תשכ&quot;ז]] נפטר אביו וקרליבך התמנה תחתיו, יחד עם אחיו התאום אלי (אליהו חיים) לרב הקהילה. באותן שנים החל קרליבך להסתובב בקהילות יהודיות בעולם, ואף הגיע ל[[ארץ ישראל]] להופעות, בליווי נאמניו, שאחדים מהם שימשו להקת הליווי שלו. בעקבות התלהבותו בעת השירה וריקודיו במהלך ההופעה, דבק בו הכינוי &quot;הרבי המרקד&quot;.<br /> <br /> ב-[[תשכ&quot;ח]] הקימו נאמניו את היישוב &quot;מבוא מודיעים&quot;{{הערה|בשנת [[תשמ&quot;ד|תשד&quot;מ]], לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו&quot;ר מ[[אמשינוב]] - הוחלף שמו של היישוב ל&quot;מאור מודיעים&quot;, אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות של המדינה.}} על יד לטרון. קרליבך בנה שם את ביתו וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית. במקביל, המשיך קרליבך להופיע ולערוך קונצרטים ברחבי העולם. ב-[[תש&quot;ל]], בפסטיבל הזמר החסידי הראשון, זכה שירו &quot;והאר עינינו&quot; במקום השני, ושמעו של קרליבך הגיע לתודעת הציבור בישראל. בתקופה זו הוכרה &quot;שירת קרליבך&quot; כז'אנר מתפתח, ולחניו חדרו לקהל התלמידים בישיבות ובקהל הדתי-לאומי. במסעותיו באירופה נהג להסתובב ב[[בית כנסת|בתי כנסת]] ולאסוף ספרים תורניים שהיו מיועדים לגניזה, מהם הרכיב ספרייה תורנית גדולה. <br /> <br /> קרליבך ניצל את הסדקים הראשונים שנוצרו בחומת השלטון הקומוניסטי לעריכת מספר מסעות בהם הופיע במדינות חבר העמים בשנים [[תשמ&quot;ט]] ו-[[תנש&quot;א|תשנ&quot;א]]. במסעות אלה ביקש להביא &quot;שמחה ואהבה&quot;, כדבריו, ליהודים הרבים שביקשו להיזכר ביהדותם. עם זאת, לא הסתיר גם את מטרתו להפיג את האנטישמיות בקרב הגויים באמצעות אותן &quot;שמחה ואהבה&quot;.<br /> <br /> התחתן בגיל 48 למרת נעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות – נשמה ונדרה. [[הרבי]] דחף אותו להתחתן, ובהזדמנות מסויימת, כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] אמר לו הרבי שצריך להתחתן, והיה נראה על פניו של הרבי אי שביעות רצון.<br /> <br /> ==אישיותו==<br /> קרליבך, היה זמר ורב מלהיב שהצליח למלא אולמות מלאים במעריצים, נחשב למנהיג כריזמטי וסוחף. באורח חיים המבוסס על אהבה וקרבה, כנות ופשטות, ירידה לעומק הלבבות ולימוד זכות ו[[אהבת ישראל|אהבת כל יהודי]] באשר הוא. רבים הוקסמו מהאהבה ומהחיבה שהפגין וכן מקולו הרך והנעים. קרליבך ראה את אהבת האדם ובייחוד אהבת כל יהודי ויהודי כערך עליון לצד אהבת ה' - על כך ביסס את שירתו. כמו רבים מאמני תקופתו, ניגן בגיטרה וגידל שיער ארוך. מנהגו לנשק ולחבק כל אדם היה לחלק בלתי נפרד מאישיותו. כמי שהקדיש את חייו לקירוב לבבות הגיע קרליבך למקומות נידחים רבים ופעל ב[[מסירות נפש]] ועשיית [[צדקה]], בעיקר באמצעות שירה וסיפורים חסידיים. מורשתו החסידית מתובלת בעקרונות המשולבים ב[[חסידות]], ובמסורת היהודית.<br /> <br /> קרליבך הותיר אחרי מותו מורשת רוחנית ומוזיקלית עשירה, ושירתו מתנגנת בבתי כנסיות רבים. עם זאת, אישיותו המוחצנת גרמה לאנשים דתיים לחוש שלא בנוח – השיער הארוך, הניגון בגיטרה, לא נעמו לאוזניים דתיות מסורתיות. קרליבך התנהג בחופשיות, והמגעים הפיזיים בעיקר עם נשים, הוציאו אותו אל מחוץ לגדר המחנה הדתי השמרני. על אף זאת, תכונות אלו משכו והלהיבו רחוקים וכן חלקים מן הדור הצעיר וגרמה להם להעריצו, לדבוק בתורתו ולנהור אל הופעותיו.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים שלמה (שמאל) ואליהו חיים קרליבך (ימין)]]<br /> ===עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בסביבות שנת [[תרצ&quot;א]] כש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שתי ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הרבי אמר להם &quot;שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]&quot;, [[הרבי שליט&quot;א]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997] Michael Lerner, &quot;Practical wisdom from Shlomo Carlebach&quot;, Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}.<br /> <br /> בשנת [[ת&quot;ש]], עם הגעתו של ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שתי בניו לקבל ברכה פעם נוספת, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערת שוליים|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה).}}. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אלי חיים, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתנו להם יום נוסף{{הערת שוליים|מתוך הסרט &quot;לעולם אינך יודע&quot; המסקרת את דמותו של שלמה קרליבך.}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תש&quot;י]] ביקש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] משלמה קרליבך וחברו, זלמן שלומי שכטר{{הערת שוליים|יהודי שהתקרב לחב&quot;ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת [[תש&quot;ז]] בעת לימודו ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]], בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים סטה ממסלול הדת ויצר לעצמו זרם חדש בדת. הוא נחשב מיוצרי הזרם ה'התחדשות יהודית'.}} לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת חנוכה באונברסיטה בריינדס. הם הציידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערת שוליים|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרב המקרן הרחוב (תרגום מאנגלית דוד הלל), תש&quot;ע, הוצאת רשימו עמ' 23-35.}}{{הערת שוליים|Yaakov Ariel, &quot;Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977,&quot; Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.}}.<br /> <br /> בהזדמנות מסויימת, כששאלו את שלמה קרליבך מי הם הרבי'ס שלו, הוא ענה: הרבי ב[[נגלה]] הוא אהרן קוטלר, הרבי ב[[ניגון|נגינה]] הוא הרבי ממודזיטש, והרבי בחסידות הוא ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ===עם הרבי===<br /> כבר לפני [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]], כששלמה קרליבך היה מגיע מלייקווד ל-[[770]], היה נכנס לרבי ומדבר איתו בלימוד{{הערת שוליים|יש אומרים שהיה זה בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].}}. הרבי רצה לדעת מה לומדים ב[[ישיבה]]. הרבי אף דחף אותו בשנת [[תשי&quot;א]] לקבל [[סמיכה לרבנות]] בכדי שתהיה לו יותר השפעה, ואכן הוא הוסמך על ידי הרב [[יצחק הוטנר]], שהיה אז ראש ישיבת רבינו חיים ברלין.<br /> <br /> הרבי היה שולח אותו לתלמידי הישיבות, על מנת שידבר איתם בלימוד ובחסידות. הרבי אף דחף אותו לקרב את בני הנוער ליהדות. כששלמה הביע את רצונו לשבת וללמוד במקום מלאכת הקירוב, הגיב הרבי שיפסיק לחשוב כל-כך הרבה על עצמו. &quot;הייתי אז ממש יד ימינו של הרבי&quot; אמר קרליבך{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}. באותם שנים הביא ר' שלמה קבוצה גדולה של סטודנטים לרבי. אהרן קוטלר אמר עליו אז, שחבל על 'בן תורה' כמוהו שיתבזבז על קירוב יהודים ולא ישב וילמד{{הערת שוליים|מספר שיצא לזכרו - 'למען אחי ורעי'.}}.<br /> <br /> הרב קרליבך סיפר בהזדמנות{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}: &quot;כשהתחלתי לקרב יהודים, הייתי בבעיה, ודיברתי על כך עם הרבי. אמרתי לרבי כי יום אחד היה לי מאה אנשים שבאו ללמוד ולשיר איתי, אבל כשאמרתי להם שנשים וגברים חייבים לשבת בנפרד, איבדתי 90 אנשים, וכשאמרתי להם שנשים אינם יכולות לשיר, איבדתי עוד 9, אז האדם אחד שנשאר הרגיש אידיוט. אז במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, בזבזתי את הזמן שלי על אידיוט אחד. הבה נניח כי זה מאוד חשוב כי גברים ונשים אסורים לשבת יחד. ובכל זאת, זה כמו מניקור ליהדות, מה שהופך את זה למשהו יפה, אבל אם האדם עובר התקף לב לא נותנים לו מניקור. ככה אני לא יכול לקרב יהודים!&quot;.<br /> <br /> &quot;הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי&quot;. &quot;אז נפרדו&quot;... סיים הרב קרליבך{{הערת שוליים|באותו ראיון אמר שלמה קרליבך: &quot;אם הייתי נשאר, והרבי הלך עם מה שאמרתי, הוא היה יכול להיות הרבי של העולם, לא רק של חסידי הרבי. קח את וודסטוק. למה אחרים הלכו לשם - למה לא הרבי מלובביץ'? זה היה יכול להיות געוואלד - זה היה משנה דור שלם. אך הרבי בחר להיות הרבי של החסידים&quot;.}}.<br /> <br /> בהזדמנות אחרת סיפר, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.<br /> <br /> [[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, עךל-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערת שוליים|אבות א יב.}} &quot;אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''&quot;. רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים &quot;קטנים&quot; כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים ל[[תורה]] כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי&quot;ג איברין ושס&quot;ה גידין שבה; הכנעה גמורה ל[[תורה]] - אין זה [[תורה]] כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה [[תורה]]. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי &quot;מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות&quot;...{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}.<br /> <br /> במשך השנים החל ר' שלמה לפרוץ את גדרי הצניעות ברבים, ולרבי לא היה נוח משיטת דרכו. יש אומרים שהרבי אז ביקש ממנו שלא ישתמש בשם חב&quot;ד{{הערת שוליים|בהסרט &quot;לעולם אינך יודע&quot; המסקרת את דמותו של שלמה קרליבך נאמר שהרבי אמר לו &quot;אם אתה לא רוצה להקשיב אלי, אתה אמנם תיהיה שלמה קרליבך, אבל לא ליובאוויטש&quot;.}}. בהזדמנות מסויימת ענה הרבי לאחד ששאל את הרבי האם קרליבך קשור לרבי: &quot;לפלא ולצער גדול הוא לי שחושד אותי בכגון דא&quot;. <br /> <br /> לאחד ששאל אותו כי שמע שסילקו אותו מ[[ליובאוויטש]], ענה: &quot;מען האט מיר ארויסגעווארפן, אבער איך האב זיך ניט ארויסגעווארפן&quot; (חב&quot;ד סילקו אותי, אבל אני מעולם לא הסתלקתי){{הערת שוליים|אמת זאת לר' [[נחמן הולצברג]] בעת שנפגש עמו ב[[ירושלים]] בשנת [[תשכ&quot;א]].}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו].}} כמו&quot;כ התבטא פעם כי 'ליובאוויטשער הייתי וליובאוויטשער אשאר!{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=483&amp;highlight=%F7%F8%EC%E9%E1%EA מפי אחד מחשובי אנ&quot;ש].}}.<br /> <br /> הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב&quot;ד, כן המשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי{{הערת שוליים|כשהיה מגיע ל[[סינסינטי]] להופעה והיה נאלץ להשאר לשהות ב[[שבת]] בבית מלון (ללא מנין) היה מגיע בערב שבת ל[[בית חב&quot;ד]] ולווה ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב היה זה אחד מספריו של הרבי, כמו [[ספר המאמרים]], ו[[לקוטי שיחות]]{{הערת שוליים|1=(מפי [[שליח]] הרבי ל[[סינסינטי]], הרב [[שלום בער קלמנסון]]).}}. בכיסו שכן מאמר ושיחה שיצאו אז, היו לו כל השיחות ומאמרים של הרבי עד האחרון שבאחרון. כמו-כן היה שולח את מושפעיו לבתי חב&quot;ד בעולם{{הערת שוליים|[http://www.haaretz.com/culture/books/shlomo-carlebach-rabbi-of-love-or-undercover-agent-of-orthodox-judaism-1.382475 בכתבת מעת שפע סיגל מעיתון 'הארץ'] שבועיים לפני שנפטר אמר לאחד שנסע ללמוד חודשיים באקולוגיה, נפאל, שלא ישכח שיש [[בית חב&quot;ד]] בקטמנדו, והמשיך בחיוך: &quot;אתה יודע כי כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, הוא גילה כי חב&quot;ד כבר היה שם?&quot;...}}.<br /> <br /> בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו התבטא על הרבי: {{ציטוטון|הרבי הנוכחי הוא גם כן גאון עצום ונורא. הרבי הוא גם עמוק וגם בקיא עד לב השמים. ממש כל מילה מהתורה מאירה לפני עיניו הקדושות}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp עיתון 'שעה טובה'].}}.<br /> <br /> פעם התבטא בכאב כשדיבר על מצב הנוער של היום: {{ציטוטון|איך זה שיותר אנשים מכירים יותר את מרטין לותר קינג מ[להבדיל] הרבי}}{{הערת שוליים|1=[http://youtu.be/TSyUIgJihrk?t=2m38s]}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:מצבתו של קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של שלמה קרליבך עליו נכתב &quot;תלמיד מובהק לאדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ מליובאוויטש&quot;]]<br /> שלמה קרליבך נפטר ב[[ט&quot;ז בחשוון]] [[תשנ&quot;ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב&quot;ד במנשסטר{{הערת שוליים|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.}}. במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. כיוון שפיזר הרבה מכספו ל[[צדקה]], נפטר קרליבך חסר פרוטה, ותלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו. <br /> <br /> נטמן (למחרת, [[י&quot;ז בחשוון]]) בהר המנוחות ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב &quot;תלמיד מובהק לאדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ מליובאוויטש&quot;.<br /> <br /> ==שירת קרליבך==<br /> שלמה קרליבך הוא בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית. הוא הושפע מניגונים חסידיים רבים ובמיוחד מניגוני חב&quot;ד ומודז'יץ, וממהפכת המוזיקה של שנות ה-60. במוזיקה הוא שילב אלמנטים של מוזיקת רוק ומוזיקת נשמה. <br /> <br /> שירי קרליבך נהפכו לחלק אינטגרלי מהמוזיקה החסידית, שיריו מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם, ואף ב[[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]].<br /> <br /> בין היתר הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה ובייחוד מתפילות השבת. לחנים אלו התקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ&quot;נוסח קרליבך&quot;.<br /> <br /> קרליבך הקליט למעלה מ-1000 מנגינות ושירים. רק מיעוטם יצא לאור ורבים אחרים נגנזו או אבדו.<br /> <br /> יש לציין שאחד המנגינות של הניגון '[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וונט משיח נאו]]', שיר שהפך במהלך השנים להמנון של תנועת הנוער [[צבאות ה']], הוא ממנגינתו של שלמה קרליבך על המילים 'מקימי מעפר דל'. כמו-כן הלחין את השיר &quot;ידעלעך שריי שבת&quot; שבמשך השנים הפך ל&quot;ידעלעך שריי עד מתי...&quot;.<br /> <br /> ===שמיעת שיריו===<br /> כאשר הרב שליאמע, המנהל בבית רבקה בצרפת, שאל את הרבי ביחידות האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.<br /> <br /> כשרצו השלוחים באוסטרליה לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירי של שלמה קרליבך{{הערת שוליים|ימי תמימים.}}.<br /> <br /> כשר' יחזקאל הכהן דערען הזכיר את שלמה קרליבך בשיחה עם [[הרבנית חנה]], הגיבה &quot;א מענטש וואס האט גורם געווען עגמ&quot;נ צו מיין זון (&quot;הוא איש שגרם עגמ&quot;נ לבני&quot;), מיד שינתה את נושא השיחה{{הערת שוליים|מפי נכדו.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50897 סיפור על יהודי שהביא שלמה קרליבך לרבי]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד|קרליבך שלמה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|קרליבך שלמה]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%98&diff=121970 2012-05-30T10:47:02Z

<p>חסידים: /* עסקנות הכלל */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יהודה קורנט.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קורנט]]<br /> הרב '''יהודה אריה קורנט''' נולד בשנת [[תרצ&quot;ד]] בעיר זביצ'ה שב[[פולין]], לאביו הרב יצחק קורנט. בשנת [[תש&quot;כ]] נישא לזוגתו מבית קרול. נפטר ב[[ט&quot;ז אדר]] [[תשנ&quot;ח]].<br /> <br /> ==ימי בחרותו==<br /> הרב קורנט נולד בשנת תרצ&quot;ד בעיר זביצ'ה שבפולין, לאביו הרב יצחק קורנט. שנה לאחר לידתו, בשנת [[תרצ&quot;ה]], עלתה משפחתו לארץ-ישראל, ומאז התגורר עד אחרית ימיו ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות &quot;חיי עולם&quot; ו&quot;אשל התורה&quot; אצל הרב אלעזר יצחק ברמן זצ&quot;ל ה&quot;מגיד מקמניץ&quot;. הקשר שלו ל[[חסידות חב&quot;ד]] החל כשעבר לישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. בימי בחרותו החל בפעילות ה&quot;מבצעית&quot;, כשהוא משפיע על חבריו מהישיבות הקודמות בהן למד, להתקרב ל[[תורת החסידות]] ול[[תנועת חב&quot;ד]]. מאז [[התקשרות|התקשר]] אל [[הרבי שליט&quot;א]] והיה מקיים את הוראותיו.<br /> <br /> ב[[י&quot;ח אדר]] שני בשנת [[תשי&quot;ד]] כתב לו הרבי: {{ציטוטון|ויוסיף אומץ בשקידה גמורה ונתינה בלימוד [[תורת הנגלה]] ו[[תורת החסידות]], ויוסף גם כן בפעולות המקרבות את לבם של בני ישראל לאבינו שבשמים, גם של אלו שלעת-עתה אינם קרובים כל כך}}.<br /> <br /> ==עסקנות הכלל==<br /> [[קובץ:הרב קורנט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קורנט עובר אצל [[הרבי]]]]<br /> בשנת תש&quot;כ [[נישואין|נישא]] לזוגתו מבית קרול. לאחר נישואיו המשיך בעסקנות לטובת הכלל, והרבי הזכיר לו זאת באגרת משנת [[תשכ&quot;ב]] - אגרת ברכה על ההודעה מהולדת בתו שתחי' - כשהרבי מוסיף בכתב-יד-קודשו: &quot;ולבשו&quot;ט גם בענייני הכלל&quot;. לאחר מספר שנים בהם התגורר הזוג הצעיר ב[[ירושלים]], העבירו את מגוריהם ל[[פרדס חנה]]. היה זה בשנת [[תשכ&quot;ד]], ומאז ועד יום פטירתו לא חדל מלהתעסק בענייניו הק' של הרבי, אשר עודד וחיזק אותו בברכות ובמענות מיוחדות ונדירות, להמשיך במילוי השליחות בפרדס חנה.<br /> <br /> ב[[שליחות]]ו ובהוראתו של הרבי, ניהל במקום את ה[[בית חב&quot;ד]] המקומי, ובמהלך השנים הצטרף אליו בנו ר' יוסף קורנט שסייע לו רבות בארגון הפעילות, הקים מערך שיעורי-תורה בעיר, יחד עם ביסוס והרחבת הפעילות של [[עשרת המבצעים|מבצעי הקודש]]. בשנת [[תשל&quot;ה]], חשב שלטובת [[חינוך]] ילדיו כדאי לעזוב את פרדס חנה ולעבור להתגורר בירושלים. הרבי שלל בתכלית הצעה זו בכותבו: &quot;במענה לשאלות - כדאי שימשיכו בעירם עתה (עכ&quot;פ בעתיד הקרוב)&quot;. מיד שכח מכוונתו לעזוב. כאשר היה נשאל: והלא הרבי דיבר רק על ה&quot;עתיד הקרוב&quot;, היה עונה: כוונת הרבי שעלינו להישאר כאן עד להתגלות [[משיח]] צדקנו, שתהיה בעתיד הקרוב!<br /> <br /> ר' יהודה דאג לקרב ולעודד את תלמידי המדרשייה התיכונית השוכנת בפרדס חנה, &quot;מדרשיית נועם&quot;, בעיקר אלו שהחליטו לטעום מ'עץ החיים' של תורת החסידות. אל ביתו היו מגיעים בכדי להתוועד ובכדי לשמוע את השיעורים ב'[[תניא]]'. בשנת [[תשמ&quot;ט]] היו כמה רבנים שהתכנסו במטרה &quot;להלחם בחב&quot;ד&quot;, אמר להם הרב יוגל, רב המדרשייה: &quot;בחב&quot;ד אני מכיר את החסיד ר' יידל מפרדס חנה, ואני אומר לכם שלא שייך לצאת נגדם&quot;. לקראת [[חג הפסח]] דאג לחלק [[מצה|מצות שמורות]] עבודת-יד, ומ[[כפר חב&quot;ד]] דווקא. רבים מתושבי פרדס חנה התקשרו לרבי דרכו. למי שרק יכל היה מייעץ שייסע אל הרבי.<br /> <br /> בפרדס חנה ניהל קופה גדולה של [[צדקה]], דרכה וממנה נעשו במשך השנים חסדים מופלאים ביותר לתושבי העיר, כשהכל נעשה בהסתר ובצנעה רבה. תושבי פרדס חנה הוקירו רבות את פועלו הגדול למען תושביה בשליחותו של הרבי מלך המשיח וכיבדו אותו על כך מאוד.<br /> <br /> מספרים שכאשר לא הרגיש בטוב והרופאים אסרו עליו ללכת ל[[מקווה]], היה הולך למקווה רק כדי לראות את המים... הוא הסביר שהוא עושה זאת כדי לא לתת פתחון פה ל[[יצר הרע]] שיחשוב שאם יש &quot;פתק מהרופא&quot; פטורים מ&quot;ללכת&quot; למקווה.<br /> <br /> ==אומנות המילה==<br /> עוד בשבת [[תשי&quot;ג]], כשעדיין היה בחור, שאל את הרבי אם נכון הדבר שילמד את אומנות ה[[שחיטה]] וה[[מילה]] גם יחד, והרבי השיב לו על כך בכתב-יד-קודשו: &quot;בענין לימוד אומנות המילה ו[[שו&quot;ב]] יחד - יברר מנהג אה&quot;ק ועיה&quot;ק בזה&quot;. ואכן במשך שנות חייו שימש, בנוסף לשאר פעילויותיו השונות ב[[הפצת המעיינות]], שימש כשוחט-ובודק, וכן בתפקיד מוהל, כשגם את מלאכות הקודש הללו הוא מנצל ל&quot;[[ופרצת]]&quot;, על כך יעיד הסיפור הבא: פעם הגיעה אליו הזמנה לערוך [[ברית]] בקיבוץ 'המעפיל' ביום ה[[שבת]]. אנשי הקיבוץ לא תיארו לעצמם שיימצא מוהל שיסכים לשהות בקיבוצם במשך כל השבת, ולכן הציעו לבוא לקחת אותו לפני הברית ברכב. ר' יהודה הסביר להם בעדינות שנסיעה ברכב נקראת חילול שבת ובוודאי שאין הם מתכוונים לקיים &quot;מצוה הבאה בעבירה&quot;. בני הקיבוץ &quot;הבינו&quot;, והציעו &quot;פשרה&quot;: להגיע עם הרכב עד הכניסה לפרדס חנה, ומשם ילכו ברגל על לביתו. ר' יהודה חייך ושאל מדוע הם אינם מציעים לו לבוא ולערוך עמם את השבת בקיבוץ? היה זה באותו שבוע בו הוא חזר מביקור בחצרו של הרבי שליט&quot;א, ובני הבית הפצירו בו שיישאר ויספר מהאירועים והחוויות בהם זכה להיות נוכח. ר' יהודה מצא כאן כר לחינוך הילדים, כשהוא מסביר: &quot;כשבאים מהרבי צריך לצאת ל[[שליחות]], להכניס עוד ילד יהודי תחת כנפי השכינה&quot;. אומר ועושה. ארז לעצמו את החפצים הדרושים לביצוע הברית ולשהות קצרה שלו בשבת, כולל פלטה חשמלית ואוכל לשבת, ולא שכח לקחת גם [[מזוזה]], לקבוע בביתו של הרך הנימול. ה[[ברית]] נערכה בעיתה ובזמנה, ובאותה שבת זכה קיבוץ 'המעפיל' שתאורגן בו תפילת [[קבלת שבת]] במניין, בנוסח חסידי שמח, [[תפילה]] שזמן רב עוד עמד טעמה אצל המשתתפים בה. ר' יהודה עצמו סיפר ששמע מאחד מקרובי המשפחה, יהודי מ[[חיפה]] שהגיע להשתתף בברית, את המשפט הבא: &quot;אם כאן התקיים מניין של קבלת שבת, אין זה יותר קיבוץ של מפלגת מפ&quot;ם השמאלנית&quot;.<br /> <br /> ההוקרה לו זכה הייתה קשורה גם בעובדה שמאז שהחל לערוך את הבריתות לא דרש מעולם לקבל תשורה כספית על כך. גם כשבעלי הברית נתנו מעצמם דעתם על כך שמגיע לו שכר טרחה, נהג להתווכח איתם, ובשום אופן לא הסכים לקבל סכום שחשב לגבוה מידי. תמיד אמר: &quot;העיקר זו ה[[מצוה]]&quot;.<br /> <br /> במשך ימי חייו זכה להכניס למעלה משמונת אלפים מילדי ישראל בבריתו של אברהם אבינו. הוא היה נוהג לרשום בפנקס מיוחד את שמות כל הילדים שמל, וכאשר בנו - ר' יוסף, השליח בפרדס חנה והממשיך במלאכת אביו גם בעריכת הבריתות - שאל אותו לסיבת הרישום, סיפר לו ר' יהודה על מוהל שביקש שלאחר מאה ועשרים שלו יניחו מתחת למראשותיו את שמות הילדים שמל. לאחר פטירתו הבינו בני המשפחה שזה היה גם רצונו, ורשימת שמות הנימולים על-ידו הורדה עמו אל הקבר.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> בבוקרו של יום [[שבת קודש]] [[פרשת כי תשא]] ט&quot;ז אדר ה'[[תשנ&quot;ח]] השיב את נשמתו ליוצרה, והוא בן 64 שנים בלבד. בהלוויתו שנערכה במוצאי-שבת בירושלים השתתפו קהל רב מידידיו ומוקיריו. בין המלווים נראה גם האדמו&quot;ר מ[[זוויהל]] אשר המנוח למד עימו בירושלים והיה עמו בקשרי ידידות אמיצים. ארונו המשיך לעבר בית העלמין 'הר המנוחות' בירושלים, שם נטמן.<br /> <br /> ב[[חודש סיון]] [[תשס&quot;ה]] הושלמה בניית בית הכנסת לזכרו בפרדס חנה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=11792 פרדס חנה: חנוכת בית הכנסת ע&quot;ש השליח] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב אהרן, [[ביתר עילית]].<br /> *הרב אברהם אבא, [[קריית מלאכי]].<br /> *הרב משה, מנהל בית חב&quot;ד נשר.<br /> *הרב יוסף, מנהל בית חב&quot;ד [[פרדס חנה]].<br /> *הרב שניאור זלמן, מנהל בית חב&quot;ד [[גן יבנה]].<br /> *הרב מרדכי ניסן, [[כפר תפוח]].<br /> *הרב רפאל, רמת שלמה, ירושלים.<br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב מרדכי הרשקוביץ, ירושלים.<br /> *הרב יוסף יצחק הבר, קריית מלאכי.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|קורנט יהודה אריה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קורנט יהודה אריה]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=121968 2012-05-30T07:52:46Z

<p>חסידים: /* פעילות */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארצות הברית]]|ראו=[[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)]]}}[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|בית אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]]]]'''אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש''' (מכונה ב[[ר&quot;ת]] '''אַגוּ&quot;ח''') הינו ארגון-על של [[חסידות חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל]] שתפקידו לפקח ולסייע למוסדות וחסידי חב&quot;ד בארץ ישראל ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: לעורר את חסידי חב&quot;ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות|התוועדויות]] באהבת ריעים בין החסידים{{הערת שוליים|מתוך [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מיום י&quot;ט [[תמוז]] ה'[[תש&quot;א]]: &quot;נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב&quot;ד]] באה&quot;ק ת&quot;ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ&quot;ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ותורת אמת בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד דא&quot;ח ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. במהלך השנים קיבלה אגו&quot;ח משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה לנהל את קהילת חב&quot;ד, בהנהגת [[רבני חב&quot;ד]]{{הערת שוליים|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר בית דין רבני חב&quot;ד על מכתבו מזאת [[חנוכה]] ה'תנש&quot;א: &quot;תוקף והנהגת וענין [[אנ&quot;ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו&quot;ח בארץ הקודש הוא בידי אגו&quot;ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ&quot;ש שי'.}}.<br /> <br /> ==רקע==<br /> ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש&quot;א]] ייסד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; [[שאול דב זיסלין]], [[משה גוראריה]] ו[[חיים יוסף רוזנבלום]] שיהיו חברי הוועדה ושתפקידם לבסס את אגו&quot;ח בכל רחבי [[ארץ ישראל]]. בשנת [[תשי&quot;א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ישראל)|צעירי אגודת חב&quot;ד]] בארץ ישראל כמחלקה של אגו&quot;ח לצעירים והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]]. אגו&quot;ח החלה להתמקד בעיקר בדאגה לביסוס וייצוג המוסדות, קהילות חב&quot;ד, בתי הכנסת, משרות לאנ&quot;ש ושאר צרכיהם.<br /> <br /> במכתב למוסדות חב&quot;ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגו&quot;ח בשני רבדים{{הערה|המכתב מיום [[י&quot;ג בכסלו]] שנת [[תשי&quot;ב]]. מודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע&quot;ז-ע&quot;ח.}}: א. כלפי המוסדות - כל מוסד הוא אוטונומיה נפרדת והוא יעמוד בקשר עם מרכז אגו&quot;ח באמצעות נציג. ב. כלפי חוץ - יהיה נציג אחד מטעם אגו&quot;ח שייצג את כל מוסדות חב&quot;ד בארץ ישראל.<br /> <br /> התנהלות אגו&quot;ח היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערת שוליים|וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגו&quot;ח, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי&quot;ב]]: &quot;הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ&quot;ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט&quot;ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו&quot;ד ו[[י&quot;ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ&quot;כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ.}}. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגו&quot;ח במשך שלושת השנים שעברו{{הערת שוליים|באגרת אחרת להנהלת אגו&quot;ח מתאריך [[כ&quot;ג מנחם אב]] [[תשט&quot;ז]]: &quot;בהזדמנות זו אעורר, שזה עדן ועדנים שלא היתה אסיפת ועד הפועל ושאין אגו&quot;ח מראה סימן של חיים ופעולה ביוזמה של עצמה, וחוששני לאמר שעוד מעט ויהי' שלש שני חזקה בהנהגה כזו&quot;}}. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגו&quot;ח וצא&quot;ח{{הערת שוליים|באגרת להנהלת אגו&quot;ח. נדפסה ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק כ&quot;ה ע' קנ&quot;א: ..קראתי בשם אחד מחברי הועד שהוא מפני שאין כל אפשריות לעשות אסיפה של כל אגודת חב&quot;ד ו[[צעירי אגודת חב&quot;ד]] וכו'.}}. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך{{הערת שוליים|בשולי מכתב לאגו&quot;ח מיום [[כ&quot;ד בסיון]] [[תשי&quot;א]]: &quot;כותבים במכתבם אשר שנים שלשה חברים אינם פעילים, ונא להודיעני מי הם ומאיזה סיבה&quot;.}}.<br /> <br /> ==תפקידי אגודת חסידי חב&quot;ד==<br /> [[תמונה:אגוחח.jpg|left|thumb|280px|אנשי אגו&quot;ח בביקור אצל אנשי ציבור.]]<br /> תפקידיה של אגודת חסידי חב&quot;ד נקבעו על ידי הרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי&quot;א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] חלק ד' עמוד ת&quot;ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב&quot;ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:<br /> <br /> #ייצוג חסידי חב&quot;ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב&quot;די כלשהו.<br /> #תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.<br /> #פיקוח חיצוני על מוסדות חב&quot;ד ודיווח למרכז ב-[[770]]{{הערה|ממכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל&quot;ז: &quot;תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד. ולכן על הנהלת המוסד לתאר לפניהם עבודתם, להראותם ספרי החשבונות וכו', אבל אין ביד המבקר ליתן פקודות, לשנות החלטות ההנהלה או להחליט דבר בהמוסד.&lt;BR&gt;&quot;מובן מעצמו שהן אגו&quot;ח והן המבקרים רשאים להגיש הצעות להנהלת המוסד, ולא עוד אלא שמחוייבים בזה אם מוצאים ענינים שאינם מתאימים למטרת המוסד או ענינים המקלקלים בכלל, אבל כל זה אינו אלא בתור הצעה.&lt;BR&gt;&quot;כתוצאה מכל הנ&quot;ל, הנה האחריות בעד התפתחות כל מוסד ומוסד מוטלת על הנהלת המוסד, והיא היא שצריכה לנקוט בכל הצעדים בנחוצים לקיום המוסד והתפתחותו. וכן על המבקרים מוטלת האחריות לדעת כל פרטי עבודת המוסד, להציע על דבר תיקונים הנחוצים לפי דעתם (אך ורק בתור הצעה כנ&quot;ל) ולהודיע לכאן אם נמצא איזה ענינים או פרטים המזיקים או שאינם מתאימים למוסד&quot;. &lt;BR&gt;בתקופה מסויימת הופסקה עבודת הביקורת והרבי פנה במכתב מתאריך [[י&quot;ג בניסן]] ה'[[תשי&quot;ג]] (מודפס באגרות קודש חלק ז' ע' רכ&quot;ב): &quot;כנראה שהמבקרים פסקו את פעולתם, ואיני יודע ממי היא המניעה, וכותב הנני להמבקרים ביחוד ולהמוסדות ביחוד, שכוונתי בזה שיבקרו בפועל ולא לבד בהכתרתם בשם זה בלבד, ובמילא הצעתי בביקורם בתקפה כאז כן היום ות&quot;ח בעד הביאור בזה&quot;.}} באמצעות מבקר שמונה על ידי הרבי{{הערה|היה שהתלוננו לרבי שהמבקר אינו מתאים. השיבלהם הרבי במכתב מיום [[כ&quot;ג בטבת]] ה'[[תשי&quot;ב]]: &quot;במענה על מכתבו מ[[ד' טבת]], בו מערערים על התמנות הר' . . למבקר בעניני אגו&quot;ח . . כתבתי ברור, שאין המבקר אלא מבקר (קונטרול בלע&quot;ז) ואין בידו להחליט או לשנות דבר, אלא שמתפקידו לעמוד בקשר ישר לכאן, ובמילא באם אומר א קרומע זאך אין דעתו מחייבת כלום. והאמת אגיד אשר בעבודת אגו&quot;ח עד עתה - איני נודע מאיזה טעמים, אבל - לא היו נכרות פעולות ממשיות . . ובטח הנה כמה ענינים שבתור כאלו הנמצאים על אתר ידעו מזה ואפשר היה לפעול בזה, ובכל זאת לא נעשה. ובמילא, בהתאם להנ&quot;ל, כנראה שצריך הענין למעורר בזה שירבה בהזכרה והקיצה וכו'. וכמ&quot;ש ה[[רמב&quot;ם]] בהל' דעות, שאף שדרך המיצוע הוא דרך הישר, אבל מי שנוטה לקצה האחד אי אפשר להתנהג בדרך המיצוע, אלא צריך לאחוז בקצה השני - עד שישתווה. ולכן באה הצעתי, בתקותי שגם להם יקר ענין אגו&quot;ח ושמה הטוב, ושם ליובאוויטש הנה צריך להיות קשור בענין של עשיה ופעולות ממשיות, (על פי מה ששמעתי, כנראה בטוח שהר' . . לא יניח לנמנם ולישון כו'. ומה שמעוררים . . - הנה כבר כתבתי שאין על המבקר אלא לבקר, וביכולתם שלא לשמוע להצעתו.}}.<br /> #פיקוח כללי על הארגונים החב&quot;דיים החדשים (כגון, צא&quot;ח, איגוד נשי חב&quot;ד ועוד).<br /> #ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.<br /> #תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא&quot;ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב&quot;אגרות קודש&quot; חלק ה' עמוד רס&quot;א.}}.<br /> #כמו כן, הקמת מוסדות חב&quot;ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו&quot;ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב&quot;ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט&quot;ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק כ&quot;א ע' שי&quot;ד}}. עסקני חב&quot;ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו&quot;ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ&quot;ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקרית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: &quot;הקמת אגודות שייך לאגו&quot;ח באה&quot;ק, ולרבנים פוסקי דינים&quot;. בשנת [[תנש&quot;א]] הציע הרב ניסן חסדיאל נחשון פתיחת בית חב&quot;ד ביישוב באפרת וקיבל תשובה מהרבי לפנות לאגו&quot;ח. הרב אריה פרקש שאל גם על פתיחת בית חב&quot;ד ביבניאל ונענע שייתעץ עם אגו&quot;ח ובאם יסכימו &quot;אז הסכמה וברכה אזכיר על הציון&quot;. בשנת [[תש&quot;נ]] פנה הרב [[אהרן שפירא]] מפרדס כץ בנוגע להפצת עלון שבועי לבני תורה (ב[[בני ברק]] וב[[ירושלים]], דבר שכבר עשה בעבר ושלח כמה דוגמאות אל [[הרבי]] ונענע: &quot;הרי זה ענין כללי בכל ארץ הקודש ובמילא שייך לאגודת חסידי חב&quot;ד הכללית בארץ הקודש ולא ליחידים וקבוצות כפשוט&quot;. הרב [[דוד נחשון]] הציע להקים מטה מיוחד שיעסוק בעניני משיח. מענה הרבי: &quot;כל זה שייך לאגו&quot;ח וועד רבני [[אנ&quot;ש]] שבארץ הקודש&quot;. ועוד רבים}}.<br /> #שמירה על צביונה של חסידות חב&quot;ד כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ&quot;א בסיוון]] שנת [[תשי&quot;ד]]: {{ציטוטון|נבהלתי להשמועה, אף שאינני יכול לברר ברור אם כנה היא, אשר יש סברא שהרשת תעבוד ותפעול במקום אחד תחת שם מוסד חינוך מפלגתי (אלא ש&quot;מבטיחים&quot; להם שרוחניות הענינים תהי' ביד הרשת). ונבהלתי עוד יותר לההוספה, אשר דוקא מזקני אנ&quot;ש הונח אצלם ככה, ולא לבד שהסכימו על זה אלא שפירשו את המברק שלי מתאים לסברא הנ&quot;ל. וכמה עלוב דורנו זה, אשר גם על טעות כזה יש להזהיר ולקרות בקול שזהו טעות ולא האמת. ואף אם גם היתה הבטחה הנ&quot;ל בת קיימא, שגם בזה איני מאמין כי אין הדבר תלוי ביחידים המבטיחים אלא בהמפלגה בכללותה, הנה אין רשות למי שהוא להדביק על עניני [[חב&quot;ד]] יארליק של מפלגה איזה שתהיה . . '''ובא אני בזה גם לאגו&quot;ח, מתאים למה שקויתי מאז שאגו&quot;ח תשמור על הנקודה הכללית וחוט השני דפעולות חב&quot;ד, שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבותינו הקדושים נשיאינו, ועל אחת כמה וכמה שלא יעשו ענינים הפכים מזה'''}} (ההדגשה אינה במקור)}}.<br /> #קשר עם אישי ציבור{{הערה|פעמים רבות התקבלו מהרבי הוראות בנושא שמירת קשר עם אנשי ציבור. במכתב מתאריך [[א' בניסן]] ה'[[תשט&quot;ז]] כותב הרבי: &quot;ובקשר עם ימי [[חג הפסח]] הבא עלינו לטובה, הרי על דרך דאשתקד מטובם לשלוח בשמי מצה שמורה (כמובן מאפיית יד) למר [[שז&quot;ר]] שי', מר סירקוס שי' מר יצחק קורן שי', ואם יציעו לשלוח עוד למי, מטובם לפרט הצעתם ואענה במברק ות&quot;ח מראש על הטרחה בכל זה&quot;. בהזדמנות נוספת כתב הרבי (בתאריך [[י' בכסלו]] [[תשט&quot;ו]]. הודפס באגרות קודש חלק י' ע' קכ&quot;ח-ט): &quot;זה מכבר הצעתי ובקשתי, שיתענינו להפגש עם אלו שביקרו אותי בהיותם בארצות הברית, כיון שיש כמה ענינים שהנ&quot;ל הבטיחו. ומובן אשר תועלת גדולה שהם - האנשים הנ&quot;ל - בעצמם יאמרו שהבטיחו פרטים אלו, שאז בודאי יקיימו הבטחתם בהקדם. וכנראה משתיקותם לא עשו בזה עד עתה. וחבל על העבר. ועכ&quot;פ בטח ישתדלו למלאות את זה בעתיד . . ומובן מעצמו שנחוץ במאד שיודיעו אח&quot;כ לכאן - בפרטיות - מהפגישה והשיחה&quot;.}} ורבנים{{הערה|לדוגמא, אגרות-קודש חלק ה' ע' ש&quot;ב הרבי מבקש לבקר את &quot;הרב אבוחצירא על פי בקשתי להבעת כבוד&quot;.}}.<br /> #דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב&quot;ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו&quot;ח מתאריך [[כ&quot;א בסיוון]] שנת [[תשי&quot;ד]] (מודפס [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ&quot;ו-ז): יהי-רצון ויבוא הזמן שאוכל לקבל ידיעות מפורטות ומתאימות מהנעשה באה&quot;ק ת&quot;ו מאגודת חב&quot;ד&quot;. במכתב נוסף (אגרות קודש חלק ח' ע' קצ&quot;ח) מהרבי לאגו&quot;ח נכתב: &quot;אתפלא אשר אחרי שבקשתי זה כמה פעמים להודיע מהמרחש במה שיכול להיות נוגע למוסדות חב&quot;ד ועבודת חב&quot;ד.}}. <br /> #שמירה על צורתם של בתי כנסת [[חב&quot;ד]] ופיתוחם. <br /> #ייצוג ופרסום חב&quot;די בעיתונות{{הערה|ממכתב [[כ&quot;א בסיון]] שנת [[תשי&quot;ד]]: &quot;נבהלתי בהתקבל אלי קטע העתון של מכתב מר . . ועוד יותר ממה שאגו&quot;ח, כנראה, שלא הגיבו ע&quot;ז כלל, לא רק במכתבי-עת אלא אפילו גם לא בפני' אל הנ&quot;ל באופן המתאים ובדברים המתאימים לתוכן מכתב הנ&quot;ל והביטויים אשר בו. נהניתי עכ&quot;פ במקצת מה שאחד מן ההנהלה שלח להנ&quot;ל מכתב חריף . . ולא באתי אלא בהנוגע לעתיד&quot;. באגרת [[י&quot;ג בתשרי]] שנת [[תשט&quot;ו]] (מודפס ב[[אגרות קודש]] חלק י' ע' י&quot;ב): &quot;נהניתי מקטע דהמודיע והקול, בו נדפסו במרוכז מוסדות חב&quot;ד, אף שפלא שלא נזכרה ג&quot;כ אגודת נשי ובנות חב&quot;ד, שבאיזה אופן שתהי' עבודתן הרי בודאי הדפסה עד&quot;ז במכ&quot;ע היתה מחייבת אותן ומביאה פעולה לטובה&quot;.}} ועדכון המרכז ב[[ניו יורק]] מכל הנכתב בעיתונות בארץ ישראל על חב&quot;ד{{הערה|באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי&quot;ב]]: &quot;זה כמה פעמים כתבתי שמהנכון הוא, מפני כמה טעמים, שמכל הנדפס בעתונות שלהם בנוגע לחב&quot;ד ישלחו קטע לכאן, ובהתאם לדחיפת הענין אם בדואר אוירון או בדואר רגיל&quot;. }}.<br /> #אחריות להגדלת קהילת חב&quot;ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב&quot;ד{{הערה|ממכתב המודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש&quot;ז: &quot;כדאי היה לדעת המצב עתה, היינו איפוא ישנם בתי כנסיות [[חב&quot;ד]] וכן רבנים ושו&quot;בים [[חב&quot;ד]] - כדי לעמוד על המשמר שלא יופחת מספרם, ואדרבה. וכן בנקודות ישוב חדשים, שם ישנם עסקנים מ[[אנ&quot;ש]] ו[[חב&quot;ד]], להשתדל על ידם למצוא שם ענינים פרנסה בשביל [[אנ&quot;ש]], או גזע [[אנ&quot;ש]], ובפרט במשרות הנותנות השפעה לבעליהם במובנים רוחניים.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק&quot;ד: &quot;בכלל צריך היה לעשות רשימה בתוככי [[אנ&quot;ש]], לדעת מי הם הראוים לקבל משרת רבנות בארץ הקודש ת&quot;ו, ואם מועט מספרם ביותר - היה צריך למלאות החסרון בהקדם. ובודאי ישנם מאברכים או גם מהבחורים הקשישים כאלו הראוים לאותה איצטלא, או שיכולים לקבל סמיכות ושימוש (פראקטיקא) במשך זמן לא ארוך. ובזמננו זה הרי צריך להבטיח כל ענין וענין בעוד מועד.}}.<br /> #סיוע כספי לאנ&quot;ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמא באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי&quot;ב]]: &quot;לפי דעתי נכון גם כן, שיתנו הלואה של איזה מאות לירות לזמן ארוך למרת . . בכפר - אם יביא לה תועלת במסחרה ובפרנסתה&quot;. וכן באגרת נוספת (נדפסה ב[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק&quot;ד): &quot;זכור לי שזה מזמן היתה הצעה לעזור בהכנסת כלה לאיזה אנשים, ובטח יודיעוני גם על-דבר-זה מהנעשה בפועל&quot;.}} (בניית [[מקווה חב&quot;ד|מקוואות חב&quot;ד]] על פי שיטת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערת שוליים|מכתב לאגו&quot;ח מתאריך [[י&quot;ג בניסן]] שנת [[תשי&quot;ג]]:&quot;בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת ע&quot;י הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב) נ&quot;ע, ויתדברו בזה עם המרכז הנ&quot;ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו&quot;ח, כי כן היה המדובר עם הרב ברזל שיחיה שהציע לפני את כל ענין זה. נוסף על זה ישנה מקוה שאודותה כתב אלי הרב החסיד דאברוסקין שיחיה מ[[חיפה]] וכותב שפונה אלי בהצעתם, והתקון דורש סכום של ק&quot;ן לא&quot;י לפי-ערך, ואם כן לדעתי גם זה נכון. ועל פי הנ&quot;ל שיהיה כדרישת תקנת כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב) נ&quot;ע.}} ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט&quot;ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה של [[כפר חב&quot;ד]]: &quot;מצער אותי ביותר מה שכנראה ענין השייטלין (פארוק) [= פאות נוכריות] נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב כו' וכו' הנה האומנם אי אפשר היה להשיג הלואות בקופות גמ&quot;ח של אנ&quot;ש (שכפי הנודע לי הנה ישנה באגודת חב&quot;ד שעל יד כבוד תורתו שליט&quot;א אצל הוו&quot;ח כו' [[משה דובער גנזבורג]] ושנים או שלשה ב[[ירושלים]] עיה&quot;ק ת&quot;ו)&quot;.}}).<br /> #השגת כתבי-יד מ[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ&quot;א בסיוון]] שנת [[תשי&quot;ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ&quot;ו-ז): &quot;בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מאה&quot;ק ת&quot;ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא&quot;ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב - כי הרי יש מקום לומר, שעל אתר באה&quot;ק ת&quot;ו היה אפשר לקנות ביכלעך הנ&quot;ל בזול יותר, והעיקר לשמרם שלא יפלו בידי זרים (בענין זה, ומי יודע אולי גם זרים כפשוטו), ואין צועקין על העבר, ועל-כל-פנים באתי בהתעוררות על להבא. ותמהתי גדולה עוד יותר, שלמרות שזה איזה שנים שבקשתי לפרסם ולבקש ולחפש אחרי ביכלעך דא&quot;ח ולשלחם לכאן, ואם אי אפשר אחרת הרי על מנת להחזיר, ובמשך כל השנים האלו, הנה רק מאחד נתקבלו איזה ביכלעך בתור חילוף.}}.<br /> <br /> ==מחלקות אגו&quot;ח ==<br /> [[תמונה:מנהלים.jpg|left|thumb|250px|כנס המנהלים, [[תשס&quot;ח]]]]<br /> *'''[[צעירי אגודת חב&quot;ד]] - מחלקה לצעירים''' - ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי&quot;א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו&quot;ח, בשם [[צעירי אגודת חב&quot;ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], כ&quot;ד [[סיון]] [[תשי&quot;א]]: &quot;לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ&quot;ש והקרובים לרוח [[חב&quot;ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו&quot;.}}. כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו&quot;ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב&quot;ד{{הערת שוליים|&quot;פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ&quot;ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בפ&quot;ע, וכן איגוד נשי [[חב&quot;ד]], שבטח יתארגנו ג&quot;כ לחטיבה בפ&quot;ע&quot;.}}.<br /> *'''[[נשי ובנות חב&quot;ד]] - מחלקה לנשים''' - במקביל לייסוד &quot;צעירי אגודת חב&quot;ד&quot; ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב&quot;ד, בסגנון המתאים להם. הארגון שהוקם נקרא &quot;נשי ובנות חב&quot;ד&quot;{{הערת שוליים|מכתב הרבי ב&quot;אגרות קודש&quot;, כ&quot;ד סיון ה'תשי&quot;א: &quot;לדעתי צריך היה לארגן באגו&quot;ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב&quot;ד ואת כל אלה אשר רוח חב&quot;ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו.}}. לאחר יותר משנה כתב הרבי לארגון &quot;נשי ובנות חב&quot;ד&quot; שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו&quot;ח{{הערת שוליים|מכתב מיום כ&quot;ח [[תמוז]] [[תשי&quot;ב]]: &quot;ארגון נשי ובנות חב&quot;ד מהוה חלק מאגודת חסידי חב&quot;ד באוטונומיה מיוחדת משלו.}}.<br /> *'''[[איגוד המשפיעים]]''' - בשנת [[תשמ&quot;ז]] הקים הרב [[שמואל גריזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב&quot;ד. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו&quot;ח בארה&quot;ק.<br /> *'''[[מטה משיח (ישראל)|מטה משיח]]''' - גוף עצמאי בהנהלת חברים, עסקנים ורבנים חב&quot;דיים. קיבלה את חסותה הרשמי של אגו&quot;ח.<br /> *'''מחלקת החינוך''' - ועדת החינוך החב&quot;די, בניהולו של הרב [[זושא פויזנר]], עוסקת כל ימות השנה במציאת דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ&quot;ש]] באה&quot;ק. במסגרת תפקידו, מבקר ר' זושא במוסדות החינוך, ומייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. במשך השנה נערכים ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו&quot;שבת חינוך&quot; אחת בשנה.<br /> *'''יד לילד המיוחד'''' - (תחת 'מחלקת החינוך') מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית. יו&quot;ר המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בלניצקי. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.<br /> *'''מחלקת מחנכים מייעצים''' - בשנת תשס&quot;ד הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם &quot;מחנכים מייעצים&quot;, שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ&quot;ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל יעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, ליעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.<br /> *'''כולל יום שישי''' - בשנת תשס&quot;ד נפתח [[770 כפר חב&quot;ד|בבית אגו&quot;ח]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח ע&quot;פ הוראת הרבי מליל ט&quot;ו תמוז תשמ&quot;ה שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על הרמב&quot;ם הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].<br /> *'''[[המטה לשלום העם והארץ]]''' - נוסד בשנת [[תשנ&quot;ג]] במסגרת אגו&quot;ח, על מנת לרכז את הפעולות הרשמיות של [[חב&quot;ד]] בנושא [[שלימות העם]] ו[[שלימות הארץ]].<br /> *'''[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]''' - הוקם בשנת [[תשנ&quot;ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי שליט&quot;א, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.<br /> *'''מחלקת ניהול''' - נוסדה בשנת [[תשס&quot;ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב&quot;ד. רכז המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בליניצקי. מידי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות לכינוס שנתי. היא מסייעת למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ &quot;ניהול המוסדות&quot; המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו&quot;ל ב[[תשס&quot;ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס&quot;ד]]. בשנת [[תשס&quot;ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.<br /> *'''[[חסדי שלמה ומשה]] - מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס&quot;ז]] הכריזה האגודה על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ&quot;ש]] במציאת עבודה ועוד' על שם יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב שלמה מיידנצ'יק ע&quot;ה וסגנו הרב משה אשכנזי ע&quot;ה. מנכ&quot;ל המרכז הוא הרב ראובן קופצ'יק.<br /> <br /> ==פעולות אגו&quot;ח==<br /> [[תמונה:כנס תורה.jpg|left|thumb|250px|כינוס תורה, [[תשס&quot;ח]]]]<br /> מאז הקמת אגו&quot;ח, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב&quot;ד. אגו&quot;ח היתה חלק מהקמת ופיתוח רשת אוהלי יוסף יצחק, כפר חב&quot;ד, שיכון חב&quot;ד בלוד, ותרמה למאבקים של הרבי כמו מיהו יהודי ושלימות הארץ. <br /> <br /> אגו&quot;ח גייסה תורמים לטובת מוסדות רבים, וכן ייעצה למוסדות כיצד לנהל טוב יותר. <br /> <br /> ===בול חב&quot;ד===<br /> {{ערך מורחב|ערך=בול חב&quot;ד}}<br /> במלאת 100 שנה להולדת הרבי החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה לרבי מלך המשיח - להנפיק בול לכבודו. <br /> <br /> לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו הק' של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ([[אגרות קודש]] כ&quot;ק אד&quot;ש חי&quot;ח ע' רכו)) - נענו לבקשתו של יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]]. <br /> <br /> במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק ע&quot;ה לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביו&quot;ט ראשון של חג הפסח [[תשס&quot;ד]]. <br /> <br /> לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול המורכבת מחברי אגו&quot;ח הפעילים, חברי &quot;[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]&quot;, ובני משפחתו של הר&quot;ש מיידנצ'יק ע&quot;ה. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]. <br /> <br /> בראש הועדה להנפקת הבול עומד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].<br /> <br /> ===כינוסי תורה===<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב&quot;ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות]] חסידית עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].<br /> <br /> ==חברי אגו&quot;ח== <br /> אגו&quot;ח נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב&quot;ד בפרט, וכשמה כן היא: אגודת חסידי חב&quot;ד - אגודה שבה חברים כל חסידי חב&quot;ד. ולא רק חסידי חב&quot;ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב&quot;ד, כפי שכותב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במכתבו לועד המייסד של אגו&quot;ח מתאריך י&quot;ט [[תמוז]] [[תש&quot;א]] (אג&quot;ק שלו ח&quot;ה ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב&quot;ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע. <br /> <br /> וכך נכתב בתקנון האגודה (שכנראה הי' למראה עיניו הק' של [[הרבי]] [[מלך המשיח]]): כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותי'ה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה. <br /> <br /> === תש&quot;א-תש&quot;נ ===<br /> ככל מוסד, יש לאגו&quot;ח הנהלה בפני-עצמה בה ישנם מספר חברים (שהם בדרך כלל) נציגי המוסדות. הצורך בנציגי המוסדות מודגש מאוד באגרות הרבי. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגו&quot;ח מתאריך ט' אלול ה'תשי&quot;א ([[אגרות קודש]] ח&quot;ד ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו&quot;ח, מהנכון שבועד הפועל יהי' עכ&quot;פ בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב&quot;ד]], [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] וכו'). <br /> <br /> וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י&quot;ג [[כסלו]] [[תשי&quot;ב]] (אג&quot;ק ח&quot;ה ע' עח): כיון שאגו&quot;ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב&quot;ד יהי' בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו&quot;ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד. <br /> <br /> או ב[[אגרות קודש]] ח&quot;ה ע' קלז: אגו&quot;ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות [[חב&quot;ד]] כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו&quot;ח יהי' בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br /> <br /> יו&quot;רים במשך השנים:<br /> *יו&quot;ר אגו&quot;ח הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]]<br /> *יו&quot;ר אגו&quot;ח השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *יו&quot;ר אגו&quot;ח השלישי היה הרב [[אפרים וולף]].<br /> <br /> === תש&quot;נ-תשס&quot;ב ===<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] הורה [[הרבי]] להפעיל מחדש את אגו&quot;ח. לתפקיד יו&quot;ר אגו&quot;ח מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. <br /> עמו היו החברים: <br /> * הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ&quot;ל [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] שמונה לסגן היו&quot;ר.<br /> * הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב&quot;ד בת&quot;א.<br /> * הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].<br /> * הרב [[שמואל חפר]] יו&quot;ר מכללת [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]]. <br /> * הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].<br /> * הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו&quot;ר [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> * הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].<br /> <br /> בשנת תנש&quot;א צורפו החברים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{תמונה}}}}:<br /> * הרב [[זושא פויזנר]] משפיע בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. <br /> * הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> * הרב [[שמואל גרייזמן]] יו&quot;ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].<br /> * הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב&quot;ד [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ופוטר:<br /> <br /> * הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].<br /> <br /> === תשס&quot;ב-תשס&quot;ד ===<br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] יזמו חסידי חב&quot;ד, בהנהגת אחד מחברי אגו&quot;ח את מבצע &quot;נתניהו טוב ליהודים&quot;, יוזמה שיצרה קרע בין חברי אגו&quot;ח. יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגו&quot;ח מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגו&quot;ח, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס&quot;ב, ארבעה חברים חדשים:<br /> * הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]]. <br /> * הרב [[שלמה רסקין]] - מנכ&quot;ל מוסדות [[בית חנה]] [[חב&quot;ד]] ב[[צפת]].<br /> * הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].<br /> * הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר&quot;מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב מנחם מענדל בליניצקי.<br /> <br /> === משנת תשס&quot;ד ===<br /> [[תמונה:אבג.jpg|left|thumb|280px|כינוס אגו&quot;ח לרגל שנת השישים. בין המשתתפים: חברי אגו&quot;ח הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגו&quot;ח ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגו&quot;ח הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' מ&quot;מ בליניצקי, מנהל בית אג&quot;ח הרב שלום ישראל מיידנצ'יק, חברי [[איגוד המשפיעים]] שע&quot;י אגו&quot;ח הרב [[זאב וולף קסלמן]] והרב [[אברהם מייזליש]], ועוד.]]<br /> ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס&quot;ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגו&quot;ח במכתב לרבני אנ&quot;ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל הוציא הרב משה אשכנזי מכתב קצר{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו&quot;ח באה&quot;ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי ועד רבני אנ&quot;ש. בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב&quot;דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו&quot;ר [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש|צעירי חב&quot;ד]] ליו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).<br /> <br /> בערב [[שביעי של פסח]] תשס&quot;ד - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי ועד הרבנים, בו הם החליטו על; מינויו של הרב אהרונוב ליו&quot;ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. לעומתם, הרבנים: [[יוסף הכט]] ו[[אליהו יוחנן גוראריה]] – מחברי ועד הרבנים, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=5072 הרבנים גוראריה והכט: &quot;לאסיפה אין תוקף!&quot;] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]], הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], הרב [[גדליהו אקסלרוד]], הרב [[ישראל יוסף הנדל]], הרב [[יגאל פיזם]], הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.<br /> <br /> מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה, ללא הצלחה והנושא נידון בבית המשפט.<br /> <br /> ==== הרכב תחת הרב יוסף יצחק אהרונוב ====<br /> * יו&quot;ר: הרב יוסף יצחק אהרונוב. <br /> * חברים: הרב [[מרדכי גורודצקי]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[יעקב שלמה ליברמן]], הרב [[נתן וולף]], הרב [[יצחק גולדברג]]. <br /> * חברים בעמותה בלבד: הרב [[נפתלי רוט]], הרב [[ישראל ברוך בוטמן]].<br /> * מזכ&quot;ל: הרב אריאל למברג.<br /> * מנהל [[770 כפר חב&quot;ד|בית אגו&quot;ח]]: הרב מנחם מענדל לאטר.<br /> * ס. מנהל: הרב דניא-ל צבי רוזנטל.<br /> <br /> ==== הרכב תחת הרב שמואל גרייזמן ====<br /> * יו&quot;ר: הרב [[שמואל גרייזמן]].<br /> * חברי אגו&quot;ח : הרב [[זושא פויזנר]] (יו&quot;ר [[ועדת החינוך החב&quot;די]]), הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[נחמן מיידנצ'יק]], הרב [[ראובן קופצ'יק]] (מזכיר).<br /> * מנהל הפרוייקטים: הרב מנחם מענדל בליניצקי. <br /> * מנהל [[770 כפר חב&quot;ד|בית אגו&quot;ח]]: הרב ישראל מיידנצ'יק.<br /> * מנהל פורום מוסדות חב&quot;ד: הרב שניאור גורפינקל.<br /> <br /> ====חברים שאינם מזוהים====<br /> *הרב [[שמואל חפר]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/3_105.jpg במכתב] ליו&quot;ר, מיום [[י&quot;ז אלול]] [[תנש&quot;א]] הודיע על התפטרותו}}.<br /> *הרב [[יהושע יוזביץ']].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> <br /> ===אתרי אגו&quot;ח===<br /> *[http://www.chabad.co.il/? אתר הבית של '''חב&quot;ד בישראל''' מטעם אגו&quot;ח]<br /> *[http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב&quot;ד שע&quot;י אגו&quot;ח]<br /> *[http://kenes.shteeble.com/ אתר ההרשמה לכנס מנהלי המוסדות השישי]<br /> *[http://www.chabad770.org/ אתר בית אגודת חסידי חב&quot;ד (שבראשות הרב אהרונוב)]<br /> <br /> ===פעילות===<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו&quot;ח]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&amp;url=newsnew_he&amp;mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו&quot;ח]<br /> <br /> ;שונות<br /> *[http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות']{{PDF}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69261 פרשיית החברים באגו&quot;ח]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[עבד אברהם אנכי]]<br /> * [[חייל בשירות הרבי]]<br /> * [[ימי תמימים]]<br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] <br /> [[קטגוריה:אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|*]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%98&diff=121967 2012-05-30T07:52:04Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יהודה קורנט.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קורנט]]<br /> הרב '''יהודה אריה קורנט''' נולד בשנת [[תרצ&quot;ד]] בעיר זביצ'ה שב[[פולין]], לאביו הרב יצחק קורנט. בשנת [[תש&quot;כ]] נישא לזוגתו מבית קרול. נפטר ב[[ט&quot;ז אדר]] [[תשנ&quot;ח]].<br /> <br /> ==ימי בחרותו==<br /> הרב קורנט נולד בשנת תרצ&quot;ד בעיר זביצ'ה שבפולין, לאביו הרב יצחק קורנט. שנה לאחר לידתו, בשנת [[תרצ&quot;ה]], עלתה משפחתו לארץ-ישראל, ומאז התגורר עד אחרית ימיו ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות &quot;חיי עולם&quot; ו&quot;אשל התורה&quot; אצל הרב אלעזר יצחק ברמן זצ&quot;ל ה&quot;מגיד מקמניץ&quot;. הקשר שלו ל[[חסידות חב&quot;ד]] החל כשעבר לישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. בימי בחרותו החל בפעילות ה&quot;מבצעית&quot;, כשהוא משפיע על חבריו מהישיבות הקודמות בהן למד, להתקרב ל[[תורת החסידות]] ול[[תנועת חב&quot;ד]]. מאז [[התקשרות|התקשר]] אל [[הרבי שליט&quot;א]] והיה מקיים את הוראותיו.<br /> <br /> ב[[י&quot;ח אדר]] שני בשנת [[תשי&quot;ד]] כתב לו הרבי: {{ציטוטון|ויוסיף אומץ בשקידה גמורה ונתינה בלימוד [[תורת הנגלה]] ו[[תורת החסידות]], ויוסף גם כן בפעולות המקרבות את לבם של בני ישראל לאבינו שבשמים, גם של אלו שלעת-עתה אינם קרובים כל כך}}.<br /> <br /> ==עסקנות הכלל==<br /> [[קובץ:הרב קורנט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קורנט עובר אצל [[הרבי]]]]<br /> בשנת תש&quot;כ [[נישואין|נישא]] לזוגתו מבית קרול. לאחר נישואיו המשיך בעסקנות לטובת הכלל, והרבי הזכיר לו זאת באגרת משנת [[תשכ&quot;ב]] - אגרת ברכה על ההודעה מהולדת בתו שתחי' - כשהרבי מוסיף בכתב-יד-קודשו: &quot;ולבשו&quot;ט גם בענייני הכלל&quot;. לאחר מספר שנים בהם התגורר הזוג הצעיר ב[[ירושלים]], העבירו את מגוריהם ל[[פרדס חנה]]. היה זה בשנת [[תשכ&quot;ד]], ומאז ועד יום פטירתו לא חדל מלהתעסק בענייניו הק' של הרבי, אשר עודד וחיזק אותו בברכות ובמענות מיוחדות ונדירות, להמשיך במילוי השליחות בפרדס חנה.<br /> <br /> ב[[שליחות]]ו ובהוראתו של הרבי, ניהל במקום את ה[[בית חב&quot;ד]] המקומי, ובמהלך השנים הצטרף אליו בנו ר' יוסף קורנט שסייע לו רבות בארגון הפעילות, הקים מערך שיעורי-תורה בעיר, יחד עם ביסוס והרחבת הפעילות של [[עשרת המבצעים|מבצעי הקודש]]. בשנת [[תשל&quot;ה]], חשב שלטובת [[חינוך]] ילדיו כדאי לעזוב את פרדס חנה ולעבור להתגורר בירושלים. הרבי שלל בתכלית הצעה זו בכותבו: &quot;במענה לשאלות - כדאי שימשיכו בעירם עתה (עכ&quot;פ בעתיד הקרוב)&quot;. מיד שכח מכוונתו לעזוב. כאשר היה נשאל: והלא הרבי דיבר רק על ה&quot;עתיד הקרוב&quot;, היה עונה: כוונת הרבי שעלינו להישאר כאן עד להתגלות [[משיח]] צדקנו, שתהיה בעתיד הקרוב!<br /> <br /> ר' יהודה דאג לקרב ולעודד את תלמידי המדרשייה התיכונית השוכנת בפרדס חנה, &quot;מדרשיית נועם&quot;, בעיקר אלו שהחליטו לטעום מ'עץ החיים' של תורת החסידות. אל ביתו היו מגיעים בכדי להתוועד ובכדי לשמוע את השיעורים ב'[[תניא]]'. בשנת [[תשמ&quot;ט]] היו כמה רבנים שהתכנסו במטרה &quot;להלחם בחב&quot;ד&quot;, אמר להם הרב יוגל, רב המדרשייה: &quot;בחב&quot;ד אני מכיר את החסיד ר' יידל מפרדס חנה, ואני אומר לכם שלא שייך לצאת נגדם&quot;. לקראת [[חג הפסח]] דאג לחלק [[מצה|מצות שמורות]] עבודת-יד, ומ[[כפר חב&quot;ד]] דווקא. רבים מתושבי פרדס חנה התקשרו לרבי דרכו. למי שרק יכל היה מייעץ שייסע אל הרבי.<br /> <br /> בפרדס חנה ניהל קופה גדולה של [[צדקה]], דרכה וממנה נעשו במשך השנים חסדים מופלאים ביותר לתושבי העיר, כשהכל נעשה בהסתר ובצנעה רבה. תושבי פרדס חנה הוקירו רבות את פועלו הגדול למען תושביה בשליחותו של הרבי מלך המשיח וכיבדו אותו על כך מאוד.<br /> <br /> מספרים שכאשר לא הרגיש בטוב והרופאים אסרו עליו ללכת ל[[מקווה]], היה הולך למקווה רק כדי לראות את המים... הוא הסביר שהוא עושה זאת כדי לא לתת פתחון פה ל[[יצר-הרע]] שיחשוב שאם יש &quot;פתק מהרופא&quot; פטורים מ&quot;ללכת&quot; למקווה.<br /> <br /> ==אומנות המילה==<br /> עוד בשבת [[תשי&quot;ג]], כשעדיין היה בחור, שאל את הרבי אם נכון הדבר שילמד את אומנות ה[[שחיטה]] וה[[מילה]] גם יחד, והרבי השיב לו על כך בכתב-יד-קודשו: &quot;בענין לימוד אומנות המילה ו[[שו&quot;ב]] יחד - יברר מנהג אה&quot;ק ועיה&quot;ק בזה&quot;. ואכן במשך שנות חייו שימש, בנוסף לשאר פעילויותיו השונות ב[[הפצת המעיינות]], שימש כשוחט-ובודק, וכן בתפקיד מוהל, כשגם את מלאכות הקודש הללו הוא מנצל ל&quot;[[ופרצת]]&quot;, על כך יעיד הסיפור הבא: פעם הגיעה אליו הזמנה לערוך [[ברית]] בקיבוץ 'המעפיל' ביום ה[[שבת]]. אנשי הקיבוץ לא תיארו לעצמם שיימצא מוהל שיסכים לשהות בקיבוצם במשך כל השבת, ולכן הציעו לבוא לקחת אותו לפני הברית ברכב. ר' יהודה הסביר להם בעדינות שנסיעה ברכב נקראת חילול שבת ובוודאי שאין הם מתכוונים לקיים &quot;מצוה הבאה בעבירה&quot;. בני הקיבוץ &quot;הבינו&quot;, והציעו &quot;פשרה&quot;: להגיע עם הרכב עד הכניסה לפרדס חנה, ומשם ילכו ברגל על לביתו. ר' יהודה חייך ושאל מדוע הם אינם מציעים לו לבוא ולערוך עמם את השבת בקיבוץ? היה זה באותו שבוע בו הוא חזר מביקור בחצרו של הרבי שליט&quot;א, ובני הבית הפצירו בו שיישאר ויספר מהאירועים והחוויות בהם זכה להיות נוכח. ר' יהודה מצא כאן כר לחינוך הילדים, כשהוא מסביר: &quot;כשבאים מהרבי צריך לצאת ל[[שליחות]], להכניס עוד ילד יהודי תחת כנפי השכינה&quot;. אומר ועושה. ארז לעצמו את החפצים הדרושים לביצוע הברית ולשהות קצרה שלו בשבת, כולל פלטה חשמלית ואוכל לשבת, ולא שכח לקחת גם [[מזוזה]], לקבוע בביתו של הרך הנימול. ה[[ברית]] נערכה בעיתה ובזמנה, ובאותה שבת זכה קיבוץ 'המעפיל' שתאורגן בו תפילת [[קבלת שבת]] במניין, בנוסח חסידי שמח, [[תפילה]] שזמן רב עוד עמד טעמה אצל המשתתפים בה. ר' יהודה עצמו סיפר ששמע מאחד מקרובי המשפחה, יהודי מ[[חיפה]] שהגיע להשתתף בברית, את המשפט הבא: &quot;אם כאן התקיים מניין של קבלת שבת, אין זה יותר קיבוץ של מפלגת מפ&quot;ם השמאלנית&quot;.<br /> <br /> ההוקרה לו זכה הייתה קשורה גם בעובדה שמאז שהחל לערוך את הבריתות לא דרש מעולם לקבל תשורה כספית על כך. גם כשבעלי הברית נתנו מעצמם דעתם על כך שמגיע לו שכר טרחה, נהג להתווכח איתם, ובשום אופן לא הסכים לקבל סכום שחשב לגבוה מידי. תמיד אמר: &quot;העיקר זו ה[[מצוה]]&quot;.<br /> <br /> במשך ימי חייו זכה להכניס למעלה משמונת אלפים מילדי ישראל בבריתו של אברהם אבינו. הוא היה נוהג לרשום בפנקס מיוחד את שמות כל הילדים שמל, וכאשר בנו - ר' יוסף, השליח בפרדס חנה והממשיך במלאכת אביו גם בעריכת הבריתות - שאל אותו לסיבת הרישום, סיפר לו ר' יהודה על מוהל שביקש שלאחר מאה ועשרים שלו יניחו מתחת למראשותיו את שמות הילדים שמל. לאחר פטירתו הבינו בני המשפחה שזה היה גם רצונו, ורשימת שמות הנימולים על-ידו הורדה עמו אל הקבר.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> בבוקרו של יום [[שבת קודש]] [[פרשת כי תשא]] ט&quot;ז אדר ה'[[תשנ&quot;ח]] השיב את נשמתו ליוצרה, והוא בן 64 שנים בלבד. בהלוויתו שנערכה במוצאי-שבת בירושלים השתתפו קהל רב מידידיו ומוקיריו. בין המלווים נראה גם האדמו&quot;ר מ[[זוויהל]] אשר המנוח למד עימו בירושלים והיה עמו בקשרי ידידות אמיצים. ארונו המשיך לעבר בית העלמין 'הר המנוחות' בירושלים, שם נטמן.<br /> <br /> ב[[חודש סיון]] [[תשס&quot;ה]] הושלמה בניית בית הכנסת לזכרו בפרדס חנה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=11792 פרדס חנה: חנוכת בית הכנסת ע&quot;ש השליח] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב אהרן, [[ביתר עילית]].<br /> *הרב אברהם אבא, [[קריית מלאכי]].<br /> *הרב משה, מנהל בית חב&quot;ד נשר.<br /> *הרב יוסף, מנהל בית חב&quot;ד [[פרדס חנה]].<br /> *הרב שניאור זלמן, מנהל בית חב&quot;ד [[גן יבנה]].<br /> *הרב מרדכי ניסן, [[כפר תפוח]].<br /> *הרב רפאל, רמת שלמה, ירושלים.<br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב מרדכי הרשקוביץ, ירושלים.<br /> *הרב יוסף יצחק הבר, קריית מלאכי.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|קורנט יהודה אריה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קורנט יהודה אריה]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%96%D7%94&diff=120566 2012-04-25T10:21:11Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מזוזה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מזוזה]]<br /> '''מצוות מזוזה''' היא [[מצות עשה]] מה[[תורה]]&lt;REF&gt;נאמרת שלושה פעמים ביום, בפרשת [[קריאת שמע]] (בסיום הפרשה הראשונה): &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך, ובשעריך&quot;.&lt;/REF&gt;, להניח קלף המכיל את שני הפרשיות הראשונות של [[קריאת שמע]] ('שמע'&lt;REF&gt;[[דברים]] ו'.&lt;/REF&gt; ו'והיה אם שמוע'&lt;REF&gt;[[דברים]] י&quot;א.&lt;/REF&gt;) במזוזת (-פתח) הבית. הפרשה הראשונה מתארת את הכרת היהודי בה' כמנהיג העולם, ואת זה שהיהודי מקבל על עצמו את [[עול מלכות שמים]]. והשניה - את קבלת עול המצוות ואת השכר הניתן למקיימי המצוות.<br /> <br /> == תוכן המצווה ==<br /> תוכן המצווה כולל שני חלקים: א. מעשה המצווה, שהוא קביעת המזוזה על הפתח. ב. המשך קיום המצווה, שהמזוזה תשאר קבועה בפתח החדר.<br /> <br /> למצוות מזוזה ישנם כמה סיבות: 1) הצהרה והכרזה על [[אמונה]] בה' - המזוזה פותחת בפסוק &quot;שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד&quot;, וקביעת המזוזה בפתח הבית הינה הכרזה &quot;אנו מאמינים בבורא העולם ומנהיגו, ובתורתו הקדושה ומצוותיה&quot;. [[הרמב&quot;ן]] כתב: הקובע מזוזה בפתחו, מודה ומאמין בחידוש העולם ובידיעת הבורא והשגחתו ובתורה. 2) מזכיר את ה' ה[[תורה]] ו[[מצוות|מצוותיה]] - כתב [[הזוהר]]: מזוזה בפתח הבית מזכירה לאדם שלא ישכח את [[הקב&quot;ה]] בבואו ובצאתו.<br /> <br /> == מעלתה היתירה ==<br /> <br /> מעלה יתירה יש למצוות מזוזה על מצות [[תפילין]] ומצות [[ציצית]]. למרות שהמשותף לשלושת המצוות הוא ה'תזכורת' לאדם שלא ישכח את יחודו של [[הקדוש ברוך הוא]], בכל זאת מתייחדת מצות מזוזה שיש בה, &quot;יחוד שמו של הקב&quot;ה&quot;&lt;REF&gt;כלשון הטור.&lt;/REF&gt; הרי המזוזה עצמה מצד עצמותה ו[[קדוש]]תה מזכירה לאדם את יחוד שמו יתברך.<br /> [[קובץ:כתב מזוזה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קלף המזוזה]]<br /> == מבצע מזוזה ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=מבצע מזוזה}}<br /> על [[מבצע מזוזה]] הכריז [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בשנת [[תשל&quot;ד]]. מטרת מבצע זה הוא להשתדל שלכל חדר בבית יהודי תהיה מזוזה '''כשרה''', השומרת את כל מי שנמצא בבית, ומגינה על היהודי בכל מקום שהוא הולך ונמצא, כפי ההבטחה הכתובה בתהלים &quot;ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם&quot;&lt;REF&gt;תהילים פרק קכ&quot;א פסוק ח'.&lt;/REF&gt;. באחד ההזדמנויות אמר [[הרבי]] אמר כי אסונות רבים היו נמנעים אם מבצע מזוזה היה קיים לפני עשרים שנה.<br /> <br /> == בדיקת המזוזות ==<br /> על פי ההלכה יש לבדוק את המזוזות פעם אחת בשבע שנים. פעמים רבות כאשר שלחו לרבי מכתבים על אסונות ובעיות שונים שהתעוררו השיב הרבי כי יש לבדוק את התפילין ואת המזוזות. כמו-כן, חלק עיקרי מבצע מזוזה הוא - בדיקת כשרות המזוזה מידי שנה (נהוג לבצע זאת ב[[חודש אלול]]).<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&amp;hilite=75f6b8cb-de05-4a49-af9d-1314c5ea89ff&amp;st=%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%AA&amp;pgnum=76 לקוטי שיחות חכ&quot;ט עמ' 61 (עמ' 76)]<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=63&amp;article=953 טעמי המצווה והלכותיה], הרב יוסף קרסיק, {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=434 ynet יוצא לבחור מזוזה בכפר חב&quot;ד] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מצוות}}<br /> [[קטגוריה:מצוות]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%90%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=120358 2012-04-23T07:59:32Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הצאצאים.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר]]<br /> '''ספר הצאצאים''' נועד לרכז את שמותם של כל צאצאי [[אדמו&quot;ר הזקן]] לדורותיהם, פרטיהם עיסוקם ותולדות משפחתם. הספר פותח בסדרת מאמרי העורך אודות תורתו, מעשיו ודרכיו של אדמו&quot;ר הזקן. לאחר מכן סוקר הספר את שמותיהם של אלפי הצאצאים הפזורים ברחבי [[ארץ ישראל|הארץ]] והעולם.<br /> <br /> הכנת הספר החלה עם ייסוד [[איגוד צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]] במסגרת [[ועד ע&quot;א מוסדות|ע&quot;א מוסדות]] בשנת [[תשל&quot;ב]] על ידי יו&quot;ר האיגוד הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]].<br /> <br /> הספר יצא-לאור ב[[ח&quot;י אלול]] שנת [[תש&quot;מ]]. הספר נמסר ל[[רבי]] ב[[התוועדות]] [[ערב ראש השנה]] [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> כיום מרכז הרב [[יצחק מאיר הלפרין]] רשימת שמות צאצאים שאינם מופיעים בספר.<br /> <br /> == הוראות ויחס מהרבי ==<br /> הרבי שיגר הוראות מיוחדות בנוגע לעריכת ספר הצאצאים. ככלל ביקש הרבי שהוא יהיה מדויק אך גם ניתנו הוראות ספציפיות.<br /> <br /> כשהרב הלפרין ביקש לפרסם בספר את תמונתה של [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]], כצאצאית של אדמו&quot;ר הזקן, הגיב הרבי כי אין זה עניינו וצריך לשאול אותה. לאחר שפנה אליה הרב הלפרין והביע את בקשתו לפרסם את תצלומה, היא סירבה בצניעותה האופיינית. גבי צאצא אחר של אדמו&quot;ר הזקן, הסופר אשר גינזבורג הידוע בכינויו 'אחד העם', הורה הרבי שלא לציין את שמו הספרותי 'אחד העם', אלא רק את שמו האמיתי. <br /> <br /> שבע שנות עבודה מפרכות הושקעו בעריכת הספר. במשך כל השנים הללו הרבי לא הרפה והתעניין תדירות למועד צאת הספר. במכתב משלהי [[חודש שבט]] [[תשל&quot;ח]] הוסיף הרבי בכתב ידו: &quot;מתי סוף סוף יוצא לאור ספר הצאצאים?!&quot;. באחד ממכתביו אל הרב הלפרין מתבטא הרבי בצורה נדירה: &quot;מכבר אישרתי החומר&quot;.<br /> <br /> [[קובץ:ערב ראש השנה מא ספר הצאצאים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידיו את ספר הצאצאים בהתוועדות ערב ראש השנה תשמ&quot;א]]בשלהי [[חודש אלול]] [[תש&quot;מ]], יצא הספר ממכבש הדפוס. הרב הלפרין מיהר לשגר לרבי את העותק הראשון עם החסיד ר' [[שניאור זלמן שמרלינג]] מצאצאי אדמו&quot;ר הזקן, שמסר את הספר לרבי בעיצומה של [[התוועדות]] [[ערב ראש השנה]] [[תשמ&quot;א]]{{הערת שוליים|מגזין הוידאו [[לראות את מלכנו]], [[כסלו]] [[תשס&quot;ה]], [[פרשת וישב]].}}. הרבי קיבל את הספר בחיבה יתירה ובמאור פנים.<br /> <br /> ב[[הושענא רבה]] אותה שנה הגיע הרב הלפרין ל[[ארצות הברית]], ובעת חלוקת ה'[[לעקח]]' הגיש לרבי מהדורה מיוחדת של הספר כרוכה עור ועליה מוטבע הפסוק &quot;ונשא [[אהרן הכהן|אהרן]] את שמות [[בני ישראל]]&quot;{{הערת שוליים|מגזין הוידאו לראות את מלכנו, [[תשרי]] [[תש&quot;ע]], [[פרשת האזינו]].}}. כשהספר נמסר הגיב הרבי: &quot;הרי יש לי כבר אחד?!&quot; ומיד הוסיף: &quot;צווייען איז בעסער&quot; [= שניים זה יותר טוב]. הרבי הוסיף ואמר בחיוך: &quot;אני מקווה ששבע השנים הבאות, יהיו יותר קלות משבע השנים האחרונות&quot;.<br /> הרב הלפרין הביא עותק נוסף כרוך בעור בעבור הרבנית חיה מושקא. היא עלעלה בו והגיבה &quot;כפי שאני מכירה את בעלי, הוא יעבור על הספר הזה מכריכה לכריכה&quot;.<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> [http://www.hebrewbooks.org/29063 הספר] באתר [[איברו בוקס]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרים שונות]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%90%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%9D.jpg&diff=120357 2012-04-23T07:58:11Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div></div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=119928 2012-04-09T07:08:23Z

<p>חסידים: ביטול גרסה 119927 של 87.68.244.92 (שיחה)</p> <hr /> <div>[[תמונה:ר' יואל כהן.jpg|left|thumb|250px|ר' יואל כהן]][[תמונה:ספר הערכים.jpg|left|thumb|250px|שער [[ספר הערכים - חב&quot;ד]]]]<br /> <br /> הרב '''יואל כהן''' נולד בשנת [[תר&quot;צ]] ברוסיה, לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ&quot;ו]] עלה עם משפחתו ארצה והתגורר ב[[רמת גן]]. בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו ב[[ארץ הקודש]] ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]], קהילות בהן חיו רבים מחשובי ה[[חסידים]] בדור ההוא. <br /> <br /> במשך השנים למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]] וכשהגיע לגיל 18, בשנת [[תש&quot;י]], נסע ללמוד ב-[[770]] ליד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. בבואו ל[[ארה&quot;ב]] נודע לו מ[[הסתלקות|הסתלקותו]] של האדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אך בכל זאת החליט - בעקבות הוראה שקיבל מ[[הרבי]] - להישאר, והתקשר בכל עוזו ונפשו ל[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> ימים ספורים לאחר אמירת מאמר קבלת הנשיאות [[באתי לגני]] פנה אליו הרבי וביקשו להכין &quot;[[הנחה]]&quot; מהמאמר. וכך הוא החל [[חוזר|לחזור]] על [[התוועדות|התוועדויותיו]] של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. <br /> <br /> התחתן בשנת [[תשי&quot;ד]] עם זוגתו מרת לובא לאה, בת ר' [[שניאור זלמן בוטמן]].<br /> <br /> נודע בין החסידים בשילוב המיוחד בין זיכרון מדהים, יכולת העמקה ותפיסה בלתי רגילה וחוש הסברה מפותח. בשל כך ראה בו הרבי את האדם הראוי לכתיבת [[ספר הערכים - חב&quot;ד]], אותו כתב יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]. כיום הוא עובד על עריכת הסדרה יחד עם הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]]., גם הוא מה'[[חוזרים]]' של הרבי מלך המשיח. כמו-כן מונה ר' יואל ל[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים 770]].<br /> <br /> בין השאר, זכורה במיוחד האפיזודה מ[[חג השבועות]] [[תשי&quot;ב]] לפנות בוקר, כשר' יואל היה באותו זמן ב[[מקווה]], וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א לא התחיל באמירת ה[[מאמר]] עד שהגיע.<br /> <br /> הרב כהן מוסר שיעורי חסידות לקהלים של חסידי פולין, שאליהם באים מאות אברכים. בזמנים מיוחדים יוצא למסעות להפצת החסידות ב[[ארה&quot;ב]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]]. אלפים נוהרים לשמוע את דבריו, שבהם מביא בבהירות את עומק תורתו של הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] שימש כחבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]].<br /> <br /> == ספריו==<br /> * '''[[ספר הערכים - חב&quot;ד]]''' - אנציקלופדיה לתורת החסידות 8 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה) בהוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> *''' מחשבת החסידות''' - שני כרכים, לקט נושאים ב[[תורת החסידות]] וב[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|במבט החסידות]], שנערכו מתוך שיעורי ר' [[יואל כהן]] על ידי [[מנחם מענדל קפלן|כמה]] ו[[מנחם מענדל ברוד|כמה]] [[משה מרינובסקי|אברכים]], יצא לאור ב[[תשס&quot;ה]].<br /> * '''מהותם של ישראל''' לאור תורת החסידות.<br /> * '''מאי חנוכה''' - נס חנוכה על פי תורת החסידות.<br /> * '''שיעורים בתורת חב&quot;ד''' - 2 כרכים.<br /> * '''חוקים ומשפטים''' - מהותם של המצוות על-פי שיחותיו של [[הרבי מליובאוויטש]].<br /> *'''שיעורי חסידות - גאולה''' - שיכתוב שיעוריו של ר' יואל בנושאי [[גאולה]], [[משיח]] ו[[בית המקדש השלישי]]. נערך על-ידי ר' [[שמואל חיים בלומינג]]. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47098 הקלטה ייחודית של ר' יואל מדבר על ג' תמוז] {{שמע}} {{אינפו}} <br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=14988 הקלטה מהתוועדות] של ר' יואל כהן - אתר שטורעם {{שמע}} <br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כהן יואל]][[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|כהן יואל]][[קטגוריה:חברי אוצר החסידים|כהן יואל]][[קטגוריה:חברי ישיבת תומכי תמימים המרכזית|כהן יואל]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%94&diff=119613 2012-03-28T08:36:57Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרצליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פעילי חב&quot;ד בעיר ב[[בית חב&quot;ד]] באזור התעשייה]]<br /> '''הרצליה''' היא עיר השוכנת בשרון הדרומי לחוף הים התיכון, בין [[נתניה]] ל[[תל אביב]], על מישור החוף. גובהה כ-50 מטר מעל פני הים. [[שליח]] [[הרבי]] בעיר הוא הרב [[ישראל הלפרין]].<br /> <br /> פעילות חב&quot;ד בעיר הובילה להקמת קהילה חבדי&quot;ת המונה כשמונים משפחות. ילדי אנ&quot;ש בעיר לומדים בבתי ספר [[חב&quot;ד]] בנתניה וב[[בני ברק]]. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] נוספים מפעילות חב&quot;ד במקום, עברו להתגורר בקהילות חבדיו&quot;ת בכל רחבי הארץ.<br /> <br /> == בתי חב&quot;ד בעיר ==<br /> <br /> בעיר [[הרצליה]] פועלים, שלושה בתי כנסת חב&quot;ד, מרכז תשמישי קדושה, שני [[מקווה חב&quot;ד|מקוואות בשיטת חב&quot;ד]], 'הישיבה הפתוחה', בית תמחוי, מרכז הלבשה והנעלה, גן ילדים, מעון יום, ספריה תורנית.<br /> <br /> *'''הרצליה - דוברי צרפתית''' מנהל: הרב יוסף חדד<br /> <br /> *'''הרצליה - הרצליה פיתוח''' מנהל: הרב אריק שופט.<br /> <br /> *'''הרצליה - משיח סנטר''' מנהל: הרב יואל פורסט.<br /> <br /> *'''הרצליה - שכונת יד התשעה''' מנהל: הרב יעקב נקי.<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=49863 ראיון עם הרב הלפרין במקומון של הרצליה]<br /> * [http://www.chabadherzliya.com/ לאתר חב&quot;ד הרצליה]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%94.jpg&diff=119612 2012-03-28T08:35:04Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div></div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=119482 2012-03-21T11:41:21Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>אחד מהנבואות המתארות את ימות המשיח הינה ביטול המוות, כדברי הפסוק &quot;בילע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים{{הערה|ספר ישעיהו, פרק כח, פסוק ה&quot;.}}, משמעות הדברים היא, שבני האדם לא ימותו עוד אלא יחיו לנצח. <br /> <br /> [[תורת החסידות]] פוסקת{{הערה|[[דרך מצוותיך]] מצוות [[ציצית]].}} כדעת [[הרמב&quot;ן]] (החולק על [[הרמב&quot;ם]] הסבור שגם בימות המשיח יהיה מוות) שהתכלית היא עולם התחייה, אשר בו יחיו כולם לנצח.<br /> <br /> גם בשאלת חייו הנצחיים של ה[[משיח]], סבור הרמב&quot;ן{{הערה|ויכוח הרמב&quot;ן סי' לט.}} שהמשיח אינו יכול למות, בהסבירו כי המוות נתחדש בגין [[חטא עץ הדעת]], ומ&quot;כיון שכולם מודים שחטאו ועונשו של [[אדם הראשון]] יתבטל לימות המשיח, על-כן, אחר שיבוא המשיח יהיה המוות בטל מכולנו, אבל במשיח עצמו בטל הוא לגמרי&quot;. הרמב&quot;ן מביא אף את הפסוק שמתייחס למשיח: &quot;חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד&quot;{{הערה|תהילים כא, ה.}}.<br /> <br /> == חיים נצחיים בדורנו ==<br /> <br /> [[הרבי]] קובע, אשר מכיון שדורנו השלים את עבודתו, וזוכה ל[[גאולה]] השלימה בקרוב, לכן הוא זוכה לחיים נצחיים.<br /> <br /> חז&quot;ל קובעים שבני-האדם ימותו שעה אחת לפני [[תחיית המתים]] ואז יקומו שוב, בהתבסס על הנאמר &quot;כי עפר אתה ואל עפר תשוב&quot;{{הערה|בראשית ג, י&quot;ט.}}, אך הרבי אומר{{הערה|התוועדויות שנת תשמ&quot;ח כרך ד' עמוד 112.}} שדבר זה נעשה על-ידי העבודה הרוחנית של &quot;ונפשי כעפר לכל תהיה&quot;{{הערה|בהערה שם (95) מסביר: &quot;כפי שאומר כל אחד ואחד בסיומה של כל תפילה (ג&quot;פ ביום, בתלת זמני הוי חזקה) - בעומדו לפני ממ&quot;ה הקב&quot;ה, ובודאי שאמירתו אז היא בתכלית האמת&quot;.}}, זוהי הסיבה ששייכת מציאות שלא יצטרכו למות לפני תחיית המתים, אלא כל אנשי הדור יעברו חיים לגאולה – בלי הפסק בינתיים{{הערה|התוועדויות שנת תש&quot;נ כרך ד' עמוד 125: &quot;ועוברים, בלי הפסק כלל מחיינו עתה, לחיים נצחיים&quot;.}}.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> <br /> [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2412 איך מתכוננים לחיים נצחיים?] - שיעור וידאו מאת הרב [[זלמן נוטיק]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> &lt;references/&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]<br /> [[קטגוריה:נושאים בגאולה ומשיח]]<br /> [[קטגוריה:ימות המשיח]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%92%D7%A8_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A2%D7%9D_%D7%9B%D7%91%D7%A9&diff=119481 2012-03-21T10:44:30Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:וגר זאב עם כבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]בנבואת [[ישעיהו הנביא]] נאמר '''וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בם'''{{הערת שוליים|ישעיה יא, ו.}}. המשמעות הפשוטה של יעוד זה הינה, ש[[לעתיד לבוא]] כל הבעלי חיים יעזבו את טבעם המושחת ויפסיקו לטרוף, וכמו שנאמר בתורה 'והשבתי חיה רעה מן הארץ{{הערת שוליים|ויקרא כו ו.}}'.<br /> <br /> את משמעותו הפנימית של יעוד זה מסביר [[הרמב&quot;ם]] בספרו יד החזקה בהלכות מלכים: &quot;וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו&quot;ם, המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם, ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן&quot;.<br /> <br /> אך כל זאת לפי דעתו של הרמב&quot;ם שלעתיד 'עולם כמנהגו נוהג{{הערת שוליים|הלכות מלכים פרק יב, הלכה א.}}', אך לפי דעתם של חלק מהראשונים ([[הרמב&quot;ן]]{{הערת שוליים|כתבי רמב&quot;ן כרך א, עמ' קנד-ה.}} ועוד) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם, מובן שיעוד זה יתקיים כפשוטו.<br /> <br /> [[הרבי מלך המשיח]] מסביר{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות]] כרך כז, עמ' 191.}} שאף לפי שיטת הרמב&quot;ם יתקיימו יעודים אלה כפשוטם אך זאת בתקופה מאוחרת יותר ב[[ימות המשיח]]. <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%92%D7%A8_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A2%D7%9D_%D7%9B%D7%91%D7%A9&diff=119474 2012-03-20T09:00:43Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:וגר זאב עם כבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]בספר ישעיה פרק י&quot;א נאמר '''וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בם'''.<br /> <br /> המשמעות הפשוטה של יעוד זה הינה, ש[[לעתיד לבוא]] כל הבעלי חיים יעזבו את טבעם המושחת ויפסיקו לטרוף, וכמו שנאמר בתורה 'והשבתי חיה רעה מן הארץ'.<br /> <br /> את משמעותו הפנימית של יעוד זה מסביר [[הרמב&quot;ם]] בספרו יד החזקה בהלכות מלכים: &quot;וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו&quot;ם, המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם, ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן&quot;.<br /> <br /> אך כל זאת לפי דעתו של הרמב&quot;ם שלעתיד עולם כמנהגו נוהג, אך לפי דעתם של חלק מהראשונים ([[הרמב&quot;ן]]) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם מובן שיעוד זה יתקיים כפשוטו.<br /> <br /> [[הרבי מלך המשיח]] מסביר שאף לפי שיטת הרמב&quot;ם יתקיימו יעודים אלה כפשוטם אך זאת בתקופה מאוחרת יותר ב[[ימות המשיח]]. <br /> <br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%95%D7%92%D7%A8_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A2%D7%9D_%D7%9B%D7%91%D7%A9.jpg&diff=119473 2012-03-20T09:00:05Z

<p>חסידים: וגר זאב עם כבש</p> <hr /> <div>וגר זאב עם כבש</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94&diff=119244 2012-03-12T10:23:32Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבי בהבדלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] עורך הבדלה ב-[[770]]]]<br /> '''הבדלה''' היא ברכה שתקנו אנשי כנסת הגדולה לברך ב[[מוצאי השבת]], על ההבדלה שהבדיל [[הקב&quot;ה]] בין ימים של קודש לימים של חולין. <br /> <br /> ברכה זו נאמרת פעמיים ב[[מוצאי השבת]]: פעם אחת בשעת [[תפילת ערבית]] בברכת 'חונן הדעת' שבתפילת [[שמונה עשרה]], והפעם השנייה - בעת ההבדלה על כוס יין.<br /> <br /> ==מקור החיוב==<br /> על מקור החיוב להבדיל את ה[[שבת]] ביציאתה חלוקות הדעות, ישנם שסוברים שזהו מן ה[[תורה]] מהפסוק &quot;זכור את יום השבת לקדשו&quot; ולמדו שצריך לזכור את השבת בכניסתו וביציאתו ולפי דעה זו מה שתיקנו חכמים הוא רק נוסח הברכה. וישנם הסוברים שמקור החיוב הוא מדברי סופרים, משום שהפסוק מדבר בזכירת השבת בכניסתו בלבד. <br /> ==זמן אמירתה==<br /> בשעת תקנת ברכה זו היו בני ישראל עניים, ועל כן לא חייבו אותם חכמים לקנות יין ולברך עליו ברכה זו, ולכן תיקנו אותה בתפילה, לאחר זמן כשהעשירו ישראל, חזרו חכמים ותיקנו לברכה על הכוס, וחוזר חלילה. וכדי שלברכה זו יהיה זמן קבוע שאינו תלוי במצבם הגשמי של בני ישראל, תיקנו חכמים לברך ברכה זו לעולם גם על הכוס אם יכול למצוא ומכל מקום עיקר ההבדלה היא בתפילה.<br /> <br /> ===בברכת אתה חונן===<br /> מיקומה בתוך תפילת שמונה עשרה בברכת אתה חונן מוסבר בכך שנתינת החכמה בראשו של אדם, היא הגורמת לו להבדיל בין הקודש ובין החול, וכן משום שזו הברכה הראשונה בתפילת שמונה עשרה שהיא בקשת צרכיו של אדם לאחר ברכות ההודאה, וזהו משום שאסור לאדם לשאול צרכיו ב[[מוצאי השבת]] קודם שיבדיל.<br /> <br /> בחסידות מוסבר שזהו משום שהדעת היא הגורמת את עירבוב הרע מהטוב ואת האפשרות להכרה בעירבובו, כמו בחטא עץ הדעת שהאכילה מהעץ הביאה להכרה בין הרע לטוב וכן לעירבוב ביניהם, ולכן הברכה על ההבדלה ביניהם (שזהו עניינו של אור וחושך) נתקנה בברכת חונן הדעת.<br /> <br /> ===בברכה על הכוס===<br /> ככל קידושי השבת תיקנו חכמים להבדיל את השבת על היין. את הברכה על הכוס מברכים קודם הברכה על הבשמים והנר, אך קודם ברכת ההבדלה, ונוהגים להקדים כמה פסוקים לסימן טוב. אמנם הידור מצוה הוא לברך ברכה זו על היין, אך אם אין יין אפשר להבדיל גם על חמר מדינה. אף שעיקר ההבדלה היא בתפילה, אך מכיון שחכמים תיקנו גם לברכה על הכוס אין לטעום מאומה עד להבדלה זו. ברכה זו אף שאינה בתפילה, נאמרת ככל הברכות בעמידה. <br /> <br /> ==הברכות הנלוות==<br /> בברכה על הכוס מברכים ארבע ברכות וזהו סדרם: יין, בשמים, נר והבדלה.<br /> <br /> ===ברכת ההבדלה===<br /> נוסח הברכה שתיקנו חכמים לברך בהבדלת השבת הוא &quot;המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה&quot;, בנוסח זה מוזכרים ארבע הבדלות שהבדיל [[הקב&quot;ה]].<br /> ====פירושה==== <br /> נוסח ההבדלה הוא ענין גדול באמונה בה’, וצריך לאמרו בכוונה גדולה ולכוין בו כך: <br /> <br /> '''המבדיל בין קודש לחול:''' מצות עשה רבה וגדולה, משורשי התורה ועיקריה לדעת ולהכיר שלמרות שהכל נעשה מאת ה', הן ה[[קדושה|קודש]] והן החול, הן הטהור והן הטמא, הרי הם באמת הפכים גמורים “זה לעומת זה עשה אלוקים” ויש להיזהר לא להיכשל ברע, ולהבדיל ולהפריש בין הקדש והחול, כהבדל ה[[אור]] מן ה[[חשך]], והמערב זה בזה, עונשו רב ומחריב את העולמות וקוצץ בנטיעות. <br /> <br /> '''בין אור לחושך:''' [[תורה]] ו[[מצוות]] נקראים אור, וביטול הדת וחוקיה נקרא חושך, וצריך האדם להבדיל בשכלו הזך בין זה לזה, לבחור ב[[טוב]] ולמאוס ברע. ואז הוא יזכה בשכר הטוב הצפון לצדיקים, שהוא נקרא אור, להפך מגהינום שהוא חשך וצלמות. <br /> <br /> '''בין ישראל לעמים:''' ישראל עם סגולה מכל העמים. ואל יאמר אדם שמקרה אחד לישראל ולאומות העולם, כמות זה כן מות זה, כי אין לערב זה בזה; יש להכיר ולידע באמיתות ובנאמנות שלמה שאין חלק הגוי עם הישראל כלל ועיקר, ויתרון זה מזה כיתרון האור מן החשך: נשמתו של ישראל חלק אלוה ממעל והוא נקרא בנו בכורו, ונשמת הגויים מזוהמא וסטרא אחרא, והם נקראים זרים זדים ועושי רשעה, ותקותם מפח נפש. <br /> <br /> '''בין יום השביעי לששת ימי המעשה:''' צריך להאמין שהוא יתברך ויתעלה ברא את עולמו בששת ימי המעשה וביום השביעי שבת וינפש, ויש הבדל גדול ביניהם כהבדל האור מן החשך, ובזה יכיר האדם וידע סוד מעלת השבת וישמור אותה כראוי, ויזכה לנועם ה’ ולבקר בהיכלו. <br /> <br /> ====פירושי הקבלה והחסידות לנוסח==== <br /> <br /> בקבלה ובחסידות מסבירים בדרך נוספת את נוסח ההבדלה: <br /> <br /> 1) בשבת עוזבים את העולם כוחות הטומאה והרע, ובמוצאי שבת הם שבים אליו ומנסים לחצוץ בין ישראל לאביהם שבשמים. <br /> <br /> ארבעה כוחות טומאה ורע קיימים: 1) [[שלוש קליפות הטמאות|רוח סערה]], 2) [[שלוש קליפות הטמאות|ענן גדול]], 3) [[שלוש קליפות הטמאות|אש מתלקחת]], הם [[שלוש קליפות הטמאות]], שהנם כוחות הרע הקשים והמסוכנים ביותר), 4) [[קליפת נוגה]] - שאינה רע גמור כמו שלוש קליפות הטמאות. <br /> <br /> ארבע המשפטים שבהבדלה נותנים ליהודי עוז ותעצומות נפש להצליח במלחמתו מול ארבע כוחות רע אלו, ובלשון הקבלה: ארבע הבדלות כנגד ארבע קליפות .. שהם מחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים .. כי בשבתות וימים טובים מתלבש הקב”ה בפאת הטוב שבעץ הדעת .. ובמוצאי שבת מתפשט מהם ומתלבש בקליפות הנזכרות להנהיג העולם ולשמור את בניו .. והמבדיל ביניהם הוא העושה הטוב בעיני ה’”. <br /> <br /> 2) מונח יסוד אומר ה[[ספר יצירה]], שהמציאות הגשמית מחולקת לשלושה ממדים: [[עולם שנה נפש|עולם]] - מקום, [[עולם שנה נפש|שנה]] - זמן, ו[[עולם שנה נפש|נפש]] - בני אדם. <br /> <br /> ההבדלה הנעשית במוצאי שבת בין הקודש לחול באה ליצור נתק מכוחות הטומאה בכל הרבדים שבבריאה: <br /> <br /> בין אור לחושך - [[עולם שנה נפש|עולם]]. בין ישראל לעמים - [[עולם שנה נפש|נפש]], בין יום השביעי לששת ימי המעשה - [[עולם שנה נפש|שנה]].<br /> ===ברכת הבשמים===<br /> תיקנו חכמים להריח בשמים ב[[מוצאי השבת]], מכיון שבשעה זו יש צער על הסתלקות הנשמה היתירה שישנה בשבת, ועל מנת להשיב את הנפש תיקנו להריח בשמים, וצריך לברך עליהם ככל ברכות הנהנין, רק שמשום שאין זה חלק ממצות ההבדלה אין זה מעכב, ואם לא מצא יבדיל בלי בשמים.<br /> <br /> === ברכת מאורי האש ===<br /> בין הברכות אותן מברכים בהבדלה על הכוס, היא ברכת מאורי האש, מכיון שב[[מוצאי שבת]] הוא זמן בריאת האש, שב[[מוצאי שבת]], שהיה היום הראשון שהחשיך העולם לאדם הראשון - כי ב[[שבת]] לא החשיך העולם - חיפש אדם הראשון להאיר את הלילה, ומצא את האש.<br /> [[תמונה:הבד.jpg|left|thumb|250px|ברכת בורא מאורי האש]]<br /> ==== ארבע אצבעות ====<br /> לאחר ברכת מאורי האש מביטים על הציפורנים של ארבע האצבעות - חוץ מהאגודל - של יד ימין. סיבת הדבר: <br /> <br /> שלושה נביאים - יחזקאל, ישעיה וזכריה - מתארים את הקב&quot;ה יושב על כסא כבוד בעל ארבע רגלים, המוצב במרכבה שבה ארבע דמויות, אלא שיחזקאל ראה “ארבעה פנים גו’, פני אדם, פני אריה גו’, פני שור גו’, פני נשר, וזכריה ראה ארבעה סוסים, גם ההשפעה מ[[גן עדן]] היא בעלת ארבעה חלקים, ככתוב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. גם חניית שנים עשר השבטים במדבר, סביב משכן ה’, היתה בארבע קבוצות.. <br /> <br /> ב[[תורת הקבלה]] מוסבר שבעצם אלו ארבעה כוחות אלוקיים, המכוונים כנגד ארבע אותיות שמו הקדוש [[י]]-[[ה]]-[[ו]]-[[ה]]: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]] ו[[מלכות]], והם ארבעה מלאכי עליון: מיכאל, גבריאל, אוריאל ורפאל, ומרכבת ה’ מוליכה את ארבעת הכוחות הללו לעולם, השפעת שפע אלוקי לכל הנבראים. <br /> <br /> לכן מביטים רק על ארבע אצבעות ולא על האגודל: ארבע אצבעותיו של [[היהודי]], מכוונות כנגד ארבעה מיני ההשפעות האלוקיות הנמשכות לעולם, וכשמסתכלים עליהם לאור האבוקה, זוכים לדבוק בהשפעות האלוקיות. <br /> <br /> ==== פרטים נוספים בברכת האש ====<br /> <br /> זה ההסבר לפרטים נוספים בברכת האש: <br /> <br /> 1) משתמשים באבוקה ולא בנר, כי לאבוקה ארבעה גווני אש - שחור (ותכלת), לבן, אדום וירוק - כנגד ארבעה הכוחות האלוקיים, ועליהם מברכים מאורי האש לשון רבים.&lt;REF&gt;[[מסכת ברכות]].&lt;/REF&gt;<br /> <br /> 2) מסתכלים על יד ימין: כי ימין מסמלת השפעה ונתינה [[חסד]], וזאת המטרה בהבדלה - להוריד את השפע העליון לעולם הזה. יש לציין, כי בכל-זאת מנהג הרבי להביט גם על יד שמאל. <br /> <br /> 3) מסתכלים רק על גב האצבעות, כי יש שתי מרכבות ה’: א) '''מרכבת פני ה’''', היא ה”מרכבה העליונה” שבעולמות עליונים, אותה אי-אפשר לראות, ככתוב “ופני לא ייראו”. ב) '''מרכבת אחורי ה’''', היא ה”מרכבה התחתונה” שבעולמות התחתונים, אותה אפשר לראות, ככתוב “וראית את אחורי”. <br /> <br /> אצבעות היהודי מכוונות כנגד מרכבות ה’: פנים האצבעות כנגד המרכבה העליונה, פני ה’; ואחורי האצבעות כנגד המרכבה התחתונה אחורי ה’ - לכן צריך להסתכל רק על גב האצבעות, כי היהודי יכול להתקרב, לראות ולהמשיך רק את המרכבה התחתונה ולא העליונה. <br /> <br /> כך או כך אנו רואים את החשיבות העצומה של ההסתכלות בציפורנים, שכן דרכם היהודי מתקרב למרכבה התחתונה של הקב”ה.<br /> <br /> ==== מביטים על הציפורניים ====<br /> <br /> המנהג הוא להביט על הציפורנים, והסיבות לכך הם: <br /> <br /> 1) [[ציפורנים]] מסמלות [[ברכה]], שכן הם הדבר הכמעט יחידי בגוף שצומח כל הזמן - הן פרות ורבות לעולם, והגידול הוא סימן ברכה, לכן נהגו להסתכל בהם לסימן טוב בתחילת השבוע. <br /> <br /> 2) אדם הראשון היה כולו מוקף ציפורן, ורק לאחר שהוא שמע לעצת אשתו וחטא בעץ הדעת, הורידו מגופו את הציפורן, והוא נשאר רק על קצות האצבעות. כשאנו מביטים בציפורנים במוצאי שבת אנו מזכירים את הציפורן המיוחדת שהיתה לאדם הראשון. <br /> <br /> דבר זה מרומז בנוסח הברכה (בורא מאורי) '''ה'''אש, כי האש אותיות [[אשה]], והאשה היא שפיתתה את האדם לחטוא. לכן יש נוהגים שהאשה אינה מסתכלת בציפורנים, כדי שלא תזכיר את חטאה. <br /> <br /> 3) ציפורנים הם האבר הנחות ביותר בגוף, ויש בהם הכי מעט חיות שלכן גם בקציצתם לא חשים כל כאב, וכשמאירים בנר ההבדלה על הציפורנים, פועלים שההמשכה והאור האלוקי יגיע לכל אברי הגוף, עד לאבר הנחות ביותר - הציפורנים. <br /> <br /> זאת ועוד: לפי תורת הקבלה ו[[החסידות]], ציפורנים מסמלות עיסוקי חולין, כי פעילות האדם [[עולם הזה|בעולם הגשמי]] היא עם הידיים והאצבעות שבקצותיהם - לכן תחתיהם מצטברת זוהמה וטינופת גשמית ורוחנית (כוחות טומאה) מעיסוקיו בעולם. <br /> <br /> ההסתכלות על הציפורנים באור ההבדלה באה להאיר ולקדש גם את עיסוקי החולין, ולתת לאדם כוח להישמר מהדברים האסורים והמזוהמים שבעולם, ובלשון הקבלה: במוצאי שבת מתפשטת טומאה בעולם, ובמיוחד על ראשי הציפורנים, וכאשר מסתכלים עם אור ההבדלה על הציפורנים ומאירים אותם באור הקדושה, דוחים את החושך, ומכניעים ומבטלים את כוח הקליפה, והיא לא יכולה להזיק כל השבוע, לכן מברכים על האש להודות למי שברא את האש הטובה הזו והציל את האדם מכל הצרות. <br /> <br /> 4) עם ציפורנים יכולים לדקור את הזולת, והכוונה למידות המגונות של הצקה ופגיעה בזולת, בפרט במגע עם הזולת בימי החול, לכן מביטים על הציפורנים לאור ההבדלה, כדי להאיר אותן, שהמגע עם הזולת יהיה עם &quot;ציפורן חיה&quot;, כלומר קשר רגשי וחי, באהבה נועם ומתיקות .. קירוב הדעת והרגש פנימי, הנובע מהמידות הטובות שבאדם. <br /> <br /> יתכן גם - אומר הרבי, כי לכן אשה אינה מביטה על הציפורנים, שכן מעצם טבעה יש בה יותר מידות טובות, לכן היא אינה זקוקה לאור ההבדלה. <br /> <br /> 5) בשעת ההסתכלות על הציפורנים מסתכלים גם על שרטוטי הידים שהן “סימן להתברך בו”. <br /> <br /> ==== נוסח הברכה ==== <br /> [[תמונה:הבדלהה.jpg|left|thumb|280px|ברכת בורא מיני בשמים]]<br /> א. בתיקוני הזוהר מוסבר מדוע נוסח הברכה הוא '''מאורי''' בלשון רבים ולא '''מאור''' בלשון יחיד: <br /> <br /> משום שישנם שני מיני אישים, אש של האיש, ואש של האשה: אש בתוספת יוד - &quot;אשי&quot; אותיות [[איש]]. אש בתוספת ה’ - אותיות [[אשה]]. וכשיש שני מיני האישים בתוספת [[י-ה]], נמשכת ברכת ה’ ואור ההבדלה לאיש ולאשתו, ל[[הצלחה]] ולחיים טובים ומאושרים ב[[שלום בית]], לאורך ימים ושנים טובות.<br /> <br /> ב. [[הרבי]] מסביר מדוע קבעו חז&quot;ל את נוסח הברכה בורא '''מאורי''' האש, ולא '''אורות''' האש, או אבוקות כלשון חז”ל בכמה מקומות, שזהו משום שנר הבדלה בא להאיר את החשיכה הן חשכת ה[[לילה]] הפיזי, והן חשכת החולין שבימות החול, וכדי להצליח בפעולה זו, יש צורך דווקא ב&quot;מאור&quot; שהוא בעל עוצמה חזקה באין-ערוך מה[[אור]]: <br /> <br /> השפעת אור הקדושה על חשכת [[עולם הזה|העולם הגשמי]] יכולה להיות בשתי דרכים: <br /> <br /> 1) דחייה וסילוק החומריות הגשמית ומילוי החלל באור קדושת התורה. <br /> <br /> 2) השארת החומריות הגשמית ומילוייה באור של קדושה. וזה בעצם עבודת היהודי בימות החול - לא להתנתק ולברוח מהעולם הגשמי ולהתבודד בתחום האלוקי רוחני, אלא לצאת אל העולם הגשמי-חומרי ולהביא לתוכו את אור ה’. <br /> <br /> לשם כך אנו זקוקים לא רק ל'''אור''', אלא ל'''מאור''', שהוא בעל ההשפעה העיקרית והבלתי מוגבלת, ורק בכוחו אפשר להפוך את החושך לאור אלוקי קדוש, לכן נוסח הברכה הוא '''מאורי''' האש, להדגיש את הפעולה החשובה שנעשית על-ידי ובכוח המאור. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==המנהג אחר ההבדלה== <br /> <br /> אחר ההבדלה: <br /> <br /> 1) מכבים את הנר בשיירי היין. <br /> <br /> 2) מנהג ישראל לטבול את האצבעות ביין הנותר מההבדלה ואז לגעת עם האצבעות בפנים על העיניים, סגולה למאור העיניים. [[הרבי]] נוגע בעיניו לצד האף. <br /> <br /> 3) [[הרבי]] נוהג להריח את ריח עשן הנר, מצלוחית היין בה טבלו את הנר. <br /> <br /> 4) מברכים ברכה אחרונה.<br /> <br /> 5) אומרים [[אמירת ויתן לך|ויתן לך]] וגו’ עם אדם נוסף.<br /> <br /> בכתבי [[האריז&quot;ל]] מסופר שאותם הפסוקים של ויתן לך האלהים מטל השמים .. אמרם [[האריז&quot;ל]] בכל מוצאי שבת אחר הבדלה בביתו. אבל כשהתפלל בבית כנסת אשכנזי, האומרים ויתן לך בבית הכנסת, אמר עמהם.<br /> <br /> ===הסיבות לאמירת ויתן לך=== <br /> <br /> כמה סיבות לאמירת ויתן לך: <br /> <br /> 1) כשהשבוע נכנס אומרים פסוקים טובים וברכות ונחמות. כדי להמשיך תחילת ימי החול בפסוקי [[ברכה]] ורצון. <br /> <br /> 2) לסימן טוב בתחילת השבוע. <br /> <br /> 3) כדי שיתברכו במעשה ידיהם. <br /> <br /> 4) הנשמות הנמצאות בגהינום יוצאות ממנו ב[[ערב שבת]] והן שבות אליו לאחר צאת ה[[שבת]], אך לא מיד עם צאתה אלא רק לאחר שהיהודי סיים את ברכת ההבדלה, לכן מאריכים באמירת ההבדלה בתוספת פסוקים אחריה - כדי להאריך ל[[רשעים]] מלחזור ל[[גהינום]]. <br /> <br /> 5) כדי שהפעולה ה'''ראש'''ונה - מלשון ראש - של השבוע תהיה בעניני [[ברכה]] ו[[קדושה]], ולא בעניני חולין. <br /> <br /> 6) תוכן ברכת ויתן לך - מטל השמים ומשמני הארץ - כולל כל [[סדר ההשתלשלות]], ולכן נוהגים לאומרה מיד לאחר הבדלה, שכוללת כל סדר ההשתלשלות, כידוע שד’ העניינים - [[יין]], בשמים, נר והבדלה - הם כנגד ד’ עולמות [[אבי&quot;ע]].<br /> <br /> ב[[זוהר]] לא נזכרו רק פסוקי ויתן לך וגו’, ברוך אתה בעיר וגו’. אבל נהגו להרבות בפסוקים בזה הסדר: [[ברכה]], [[גאולה]], [[ישועה]], [[דעת]], פדיום, היפוך צרה, [[שלום]]. ויש ממעטים ואינם אומרים רק פסוקים טובים ... [[ברכה]] ו[[שלום]], וכן סידר [[אדמו&quot;ר הזקן]] [[סדור אדמו&quot;ר הזקן|בסדור]] בלי הפסוקים ופדויי ה’ ישובון .. כי לא רצה שיזכירו במוצאי שבת יגון ואנחה.&lt;REF&gt;[[שער הכולל]].&lt;/REF&gt;<br /> <br /> הרבי אומר שהסיבה שאומרים ויתן לך עם עוד מישהו, כדי שיוכלו לומר ויתן לך - לזולת, ולשמוע ויתן לך - מהזולת.<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1858 שמיעת הבדלה מהרבי] {{אינפו}}<br /> {{שבת}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:שבת]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=118361 2012-02-06T10:29:03Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ר' נחום גולדשמיד 1.jpg|left|thumb|250px|הרב גולדשמיד]]<br /> הרב '''נחום גולדשמיד''' ([[ח' ניסן]] [[תרס&quot;ה]]-[[י&quot;ג שבט]] [[תשל&quot;ו]]) היה [[משכיל (תורת החסידות)|משכיל בחסידות]], העביר שיעורי חסידות להמונים - באמצעות [[התוועדות|התוועדויות]] ודרך ה[[רדיו]], שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים]], ניהל את מוסד החינוך 'בית יעקב', היה חבר בועד [[אגודת חסידי חב&quot;ד]], ועד [[עזרת אחים]] ומוסדות וארגונים נוספים שפעלו ב[[שליחות]] [[רבותינו נשיאינו]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> <br /> הרב נחום גולדשמיד נולד בח' ניסן [[תרס&quot;ה]] בעיר [[יקטרינוסלב]] לאביו רבי יצחק ז&quot;ל שוחט העיירה.<br /> <br /> משפחתם הייתה מקושרת מאוד לרב העיר - רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[הרבי]]. בילדותו זכה ר' נחום ללמוד ב'חדר' על ספסל אחד עם [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] נסע ללמוד אצל [[הרבי הריי&quot;ץ]] ב[[רוסטוב]], ובהיותו ב[[ישיבה]] קיבל רשות מיוחדת מהרבי הריי&quot;ץ לחזור [[מאמר]]י חסידות בהתאם לרמת השומעים.<br /> <br /> ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] אמר שכדאית הייתה כל הקמת [[תומכי תמימים]] &quot;בשביל נחומק'ה גולדשמיד&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]], וגם שם המשיך במאמציו הגדולים להפצת [[תורת החסידות]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] נישא לרעיתו מרת חיה דבורה בתו של הנגיד החסידי ר' [[יחיאל צבי גוראריה]]. לאחת מסעודות ה[[שבע ברכות]], הגיע במפתיע הרבי הריי&quot;צ ואף אמר במקום [[מאמר חסידות]].<br /> <br /> יחד עם זוגתו ניהל במשך עשרים שנה את מוסדות חינוך &quot;בית יעקב&quot; וכן מוסדות ליתומות ניצולי [[שואה]].<br /> <br /> לרגלי ידיעותיו הרחבות בתורת החסידות, השקיע את מרצו בשיעורי [[דא&quot;ח]] בסמינר [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]]. על פי הוראת הרבי פתח בשיעורי [[תניא]] ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]] באמצעות ה[[רדיו]], שהפכו אחר כך לספר [[ביאור הרנ&quot;ג]].<br /> <br /> למרות מחלת הלב הקשה שתקפה אותו פעל במסירות נפש להפצת החסידות, וכמו כן נלחם בשנותיו האחרונות על גזרת [[מיהו יהודי]].<br /> <br /> ר' נחום נפטר בי&quot;ג שבט בשנת [[תשל&quot;ו]].<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66557 לדמותו של חסיד: הרב נחום גולדשמיד ע&quot;ה], [[שבועון בית משיח]], י&quot;ב שבט ה'תשע&quot;ב.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|גולדשמיד נחום]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|גולדשמיד נחום]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=118083 2012-01-29T11:37:23Z

<p>חסידים: ביטול גרסה 118077 של 85.65.248.247 (שיחה)</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון<br /> |כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]]<br /> |תמונה=[[תמונה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א - תמונה קטנה.JPG|250px|]]<br /> |תיאור=ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |תלמידיו=[[חסידי חב&quot;ד]] ברחבי העולם<br /> |חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א#חיבוריו|בהמשך]])<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' ('''שניאורסאהן''' בכתיב ה[[חב&quot;ד]]י. מכונה '''אדמו&quot;ר שליט&quot;א''', '''הרבי מ[[לובביץ']]''', '''[[מלך המשיח]]''' או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי של [[חסידות חב&quot;ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א בניסן]] שנת [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. ביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ&quot;ד]] התכסה הרבי מעינינו. בקרב [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מהתליך ה[[גאולה]] ומצפים ש[[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי יתגלה כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש&quot;י]] בסוף ספר דניאל (פרק י&quot;ב פסוק י&quot;ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, &quot;אשרי המחכה ויגיע&quot; וגו': &quot;שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;, כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ===הולדתו וצעירותו===<br /> [[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס&quot;ד]])]]רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע רק כשהרבי הדפיס את ספרו הראשון [[לוח היום יום]] עם פתגמים לימות השנה. בפתגם של יום [[י&quot;א בניסן]] נכתב: {{ציטוטון|ב[[יום הולדת|יום ההולדת]], על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ו[[תשובה]] ישוב ויתקנם}}, דבר זה היה מעין רמז לחסידי חב&quot;ד על יום הולדתו של הרבי}}, בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב, שהיה נכד נכדו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], היה נכדו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו&quot;ר הצמח צדק. הרבי אם כן, דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]}}. ביום [[י&quot;ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י&quot;ח בניסן]] שנת [[תרל&quot;ח]].}}. הילד נקרא בשם &quot;מנחם מענדל&quot; על שם סב-סבו, ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.<br /> <br /> בגיל צעיר כבר נודע בשקידתו ורכש ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית הוא קיבל מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו על פיה יישם, בבוא היום, את החייאת ה[[יהדות]] בכלל ו[[חסידות חב&quot;ד]] בפרט. באחד ממכתביו כותב הרבי:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br /> |מקור=מכתב משנת [[תשט&quot;ז]], למר יצחק בן צבי<br /> |תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה - גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br /> <br /> בתקופת מלחמת העולם הראשונה ([[תרע&quot;ד]]-[[תרע&quot;ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, לאחר המלחמה, ל[[דנייפרופטרובסק]].<br /> <br /> בקיץ [[תרפ&quot;ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]&lt;ref&gt;[[היום יום]] מהדורת [[תשס&quot;ט]].&lt;/ref&gt;. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ&quot;ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במשך זמן, לאחר מכן נסע עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע. <br /> <br /> החל משנת [[תרפ&quot;ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כ&quot;שר ההשכלה&quot; שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ&quot;ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם פגש את הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז שמרו השניים על קשרי מכתבים. בשנת [[תרפ&quot;ו]] נסע בשליחות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ&quot;ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה ב[[לנינגרד]]. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ&quot;ז]] [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם והחתן הרבי הוזמן אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ובמשך ימים שוחח שעות ארוכות בכל יום עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ&quot;ח]] ששה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חתנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ&quot;ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> [[קובץ:המקום.jpg|ימין|ממוזער|250px|המקום בו נערכה החתונה בוורשא (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]<br /> [[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ&quot;ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ&quot;ו, מאת המחבר}}]]<br /> [[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]<br /> בשנת [[תרע&quot;ט]] אמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לבנו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], אודות שידוך לבתו &quot;שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]&quot;{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ&quot;ט]] בא אדמו&quot;ר שליט&quot;א בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;.}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י&quot;א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה (&quot;אופרופעניש&quot;) במנין של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד&quot;ה]] &quot;וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך&quot;.<br /> <br /> שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י&quot;ד בכסלו]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נ&quot;ע בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו &quot;אור המאיר&quot; עם הקדשה, כמתנת חתונה.<br /> <br /> סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו&quot;רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב&quot;די והאדמו&quot;רים נפרדו לשלום.<br /> <br /> על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br /> <br /> על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י&quot;ד בכסלו]] שנת [[תשי&quot;ד]]‏ ‏‏‏&lt;ref&gt;‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם תשי&quot;ד כרך א (י) עמ' 206. &lt;/ref&gt;‏<br /> |תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br /> <br /> אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט&quot;ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].<br /> <br /> לאחר חתונתו הטיל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] על הרבי להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] וב[[ימי חב&quot;ד]]. כמו כן, החל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני [[הנהגת החסידים]] והכלל.<br /> <br /> === בברלין ופריז ===<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|ימין|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]][[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה&quot;ב]], עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[תש&quot;ב]]]]<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.<br /> <br /> ב[[חג הפורים]] שנת [[תרצ&quot;ב]] יצא הרבי ל[[התוועדות|התוועד]] עם [[יהודי]]ם ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון &quot;הפגנה בלתי חוקית&quot;. בעקבות התערבותו של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות{{הערת שוליים|הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}.<br /> <br /> במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ריגא]] וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת [[שיינא הורנשטיין]], בעיר לנדורוב ב[[פולין]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר&quot;צ]] שהה ב[[ריגא]], עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וב[[שמחת בית השואבה]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] התוועד עם ה[[חסידים]] שם. בשנת [[תרצ&quot;ב]] נסע בשליחות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לבקר את הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ובאותה שנה נפגש גם עם הרב [[ברוך בער לייבוביץ']]. בשנת [[תרצ&quot;ג]] נפגש עם הרב [[חיים אלעזר שפירא]] (ממונקטש, בעל ה&quot;מנחת אלעזר&quot;) והרב שמעון שקופ.<br /> <br /> ב[[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את [[גרמניה]] והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערת שוליים|כעדות הד&quot;ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שישב באותה עת ב[[פולין]] ובתקופה זו שימש הרבי כמזכירו הפרטי של חמיו. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;}}. לצורך עריכת אגרותיו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], נשלח על ידי אחד ממזכיריו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים. <br /> <br /> בחודש תשרי [[תרצ&quot;ה]] נסע לחמיו שהיה ב[[וורשא]] ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח [[רוסיה]], לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה ב[[פולין]] ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה ב[[וורשא]].<br /> <br /> בשלהי חודש [[חשון]] נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו&quot;ר מגור הרב [[אברהם מרדכי אלתר]] - בעל ה&quot;אמרי אמת&quot;.<br /> <br /> בתקופת טרום [[השואה]], הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מ[[אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מ[[ארצות הברית]] ל[[פריז]] וההפך, נעשה בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], דרך הרבי ששהה ב[[פריז]].<br /> <br /> מספר פעמים ביקר הרבי ב[[וורשה]] וב[[אוטווצק]] ובפורכטולסדרוף (וינה), מקומות מגוריו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. מאידך, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקר מספר פעמים ב[[פריז]], בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] מונה ליושב ראש הכבוד של קופת בחורים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. בשנה זו נפגש עם הרב [[שבתאי הכהן רפופורט]] (בעל ה&quot;שפתי כהנים&quot;) וביקר את האדמו&quot;ר ר' [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]].<br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[ת&quot;ש]] החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה [[חב&quot;ד]]ית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם ל[[ארצות הברית]] (&quot;אפידייביט&quot;). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס ב[[ארצות הברית]]. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי ב[[פריז]]. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי ב[[פריז]] אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br /> <br /> באביב [[ת&quot;ש]], ערב כניסת הנאצים ל[[פריז]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.<br /> <br /> בשנת [[ת&quot;ש]], מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו ל[[צרפת]] והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום [[צרפת]], איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל [[חג השבועות]], הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון. <br /> <br /> בסוף קיץ [[ת&quot;ש]] הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום [[צרפת]], שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש&quot;א]]. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם &quot;רושאנבי&quot; שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.<br /> <br /> === בדרך לארצות הברית ===<br /> [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי{{הערת שוליים|הכוונה לעבודתו בגיליון [[התמים]]}}, הודיע הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ט בכסלו]] [[תש&quot;א]] כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב&quot;ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי&quot;צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים&quot;{{הערת שוליים|קובץ &quot;כ&quot;ח סיון&quot;.}}. ב[[כ&quot;ו באדר]] [[תש&quot;א]] בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' בניסן]] [[תש&quot;א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.<br /> <br /> לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה ו'ויזות מעבר' שגם הושגו בהתערבותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. כשהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים ברכישת כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי&quot;ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב&quot;ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). וחתנם ר' מרדכי ביסטריצקי. האחרון, שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו. <br /> <br /> כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק. <br /> <br /> ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ&quot;לאגאוויר&quot; ל&quot;שניאורסאהן&quot;. הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה). <br /> <br /> ביום [[י&quot;ז בסיוון]] [[תש&quot;א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> [[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]]]<br /> ב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;א]], בשעת בוקר הטילה &quot;סורפה פינטו&quot; עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.<br /> <br /> מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה&quot;ב]] התחיל לסייע לאדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש&quot;ב]] התמנה על [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]]. בשנת [[תש&quot;ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ה אדר]] [[תש&quot;ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ&quot;ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ&quot;ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש&quot;י}}.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> [[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי&quot;ב]]]]<br /> כשנודע על [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את &quot;הרמ&quot;ש&quot;{{הערת שוליים|או הרמ&quot;מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון&quot;. כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל&quot;[[רבי]]&quot;}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם מכתבי [[התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.<br /> <br /> על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ&quot;נ|פ&quot;נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים. <br /> <br /> ביו&quot;ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא&quot;ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: &quot;זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת&quot;. <br /> <br /> בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה &quot;הוגה על ידי כ&quot;ק שליט&quot;א&quot;, הרבי תיקן זאת וכתב &quot;ע&quot;י הרמ&quot;ש שליט&quot;א&quot; ובהגהה השני' מחק גם את זאת. <br /> <br /> בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח&quot;י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם. <br /> <br /> בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם &quot;יעמוד&quot;, ובלחש &quot;אדוננו מורנו ורבנו&quot;, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה&quot;מרשות לחתן&quot; בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות &quot;ועתה קום&quot;, פרץ בבכי והכריז בקול רם &quot;יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...&quot; ואמר את שמו של הרבי. <br /> <br /> בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. ב[[כ&quot;ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב&quot;ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ&quot;ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב&quot;ד על קבלת הנשיאות הצפויה. <br /> <br /> במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא&quot;ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד&quot;ה &quot;[[באתי לגני]]&quot;, בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' בשבט]] על ידי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר, נאמר וכו'.<br /> <br /> לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: &quot;חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ&quot;ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה&quot;.}}.<br /> <br /> ==פעולותיו==<br /> מפעולותיו של הרבי, המובאות בהקדמה לספר [[היום יום]].<br /> ===העשור הראשון ([[תשי&quot;ב]]-[[תש&quot;כ]])===<br /> [[תמונה:הרבי ובגין.jpg|left|thumb|250px|מנחם בגין בביקורו אצל הרבי, [[תשל&quot;ח]]]]<br /> *שנת [[תשי&quot;ב]] (1952): ייסוד ארגון &quot;[[צעירי אגודת חב&quot;ד]]&quot; ואגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו; ייסוד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה; ייסוד אכסניית נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד; ייסוד ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. <br /> *שנת [[תשי&quot;ג]] (1953): ייסוד אגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.<br /> *שנת [[תשי&quot;ד]] (1954): ייסוד [[מבצע ארבעת המינים]] ב[[חג הסוכות]]; ייסוד [[בית ספר למלאכה כפר חב&quot;ד]]; ייסוד קופת &quot;[[קרן השנה]]&quot;; ייסוד [[מבצע מצה]].<br /> *שנת [[תשט&quot;ו]] (1955): ייסוד ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית]] ובקנדה; ייסוד [[קופת קרן תורה]].<br /> *שנת [[תשט&quot;ז]] (1956): ייסוד ישיבת [[אהלי תורה]]; ייסוד ארגון [[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה; ייסוד מחנה קיץ תורני [[גן ישראל]].<br /> *שנת [[תשי&quot;ז]] (1957): ייסוד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.<br /> *שנת [[תשי&quot;ח]] (1958): מעורר על הפצת יהדות באופן של &quot;[[ופרצת]]&quot; וכתוצאה מכך מתגברת הפעילות החב&quot;דית ומתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.<br /> *שנת [[תשי&quot;ט]] (1959): ייסוד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה; ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]; ייסוד במילאנו-איטליה, סניף &quot;המרכז לענייני חינוך&quot; שדאג להקיף מוסדות יהודיים באזור.<br /> *שנת [[תש&quot;כ]] (1960): ייסוד שידור ברדיו סדרת שיעורים ב[[ספר התניא]] בארצות הברית{{הערת שוליים|השיעורים שנסרו על ידי ר' [[יוסף וינברג]], [[מוגה|הוגהו]] על ידי [[הרבי]] ונדפסו בספר &quot;[[שיעורים בספר התניא (ספר)|שיעורים בספר התניא]]&quot;}}; ייסוד [[שיכון חב&quot;ד ירושלים]].<br /> <br /> ===העשור השני ([[תשכ&quot;א]]-[[תש&quot;ל]])===<br /> *שנת [[תשכ&quot;א]] (1961): הקמת [[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש הראשון בלונדון]] המהווה, כיום, בסיס מרכזי לפעולות חב&quot;ד באירופה.<br /> *שנת [[תשכ&quot;ב]] (1962): ייסוד [[כולל אברכים]]; ייסוד סניפי ה[[מרכז לענייני חינוך]] במיניסוטה ובפילדפיה (ארה&quot;ב); ייסוד ישיבת [[הדר תורה]], הישיבה הראשונה בעולם ל&quot;חוזרים בתשובה&quot;!<br /> *שנת [[תשכ&quot;ג]] (1963): סיום עריכת [[ספר חסידים]].<br /> *שנת [[תשכ&quot;ד]] (1964): עריכת תעמולה לפדות היהודים שברוסיה הסובייטית; הוקם קרן מיוחד שסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.<br /> *שנת [[תשכ&quot;ה]] (1965): ייסוד שיכון חב&quot;ד [[לוד]].<br /> *שנת [[תשכ&quot;ו]] (1967): ייסוד [[קרן חנה]]; ייסוד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות &quot;בית-חנה&quot; בארץ וברחבי העולם.<br /> *שנת [[תשכ&quot;ז]] (1967): מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]; ייסוד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה; ייסוד [[מבצע-תפילין]] כהגנה מפני אויבי ישראל (היה זה בתקופת טרום [[מלחמת ששת הימים]]). הרב הבטיח בצורה ברורה כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה&quot;ל על אוייביהם; לאחר המלחמה והנצחון הנסי קרא הרבי לנצל את ההתעוררות של עם ישראל לקרבם לתורה ומצוות; פתיחה במאבק למען [[שלימות הארץ]].<br /> *שנת [[תשכ&quot;ח]] (1968): הוקם ועד ציבורי להפעלת [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק]] בירושלים העתיקה. <br /> *שנת [[תשכ&quot;ט]] (1969): ייסוד [[נחלת הר חב&quot;ד|שכונה חב&quot;דית בקרית מלאכי]].<br /> *שנת [[תש&quot;ל]] (1970): סיום את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד &quot;לקבלת פני משיח צדקנו&quot;]]; התחלת המאבק (בגלוי) נגד תיקון חוק השבות - [[מיהו יהודי]].<br /> <br /> ===העשור השלישי ([[תשל&quot;א]]-[[תש&quot;מ]])===<br /> [[קובץ:התוועדות נשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות מיוחדת לנשים ובנות ב-[[770]]]]<br /> *שנת [[תשל&quot;א]] (1971): יוצא בקריאה &quot;לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה; ייסוד סניף המרכז לענייני חינוך בדרום-אפריקה ששהביא להקמת רשת מוסדות יהודיים בדרום אפריקה.<br /> *שנת [[תשל&quot;ב]] (1972): ייסוד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות. <br /> *שנת [[תשל&quot;ג]] (1973): ייסוד מבצע [[בית מלא ספרים]]; ייסוד [[קרית חב&quot;ד צפת]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ד]] (1974): ייסוד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה; פתיחת תעמולה אודות [[מבצע תורה]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש]]; ייסוד כינוסי ילדים ב[[חנוכה]]. ייסוד הפצת היהדות באמצעות [[טנק מבצעים]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ה]] (1975): תעמולה אודות [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]] ו[[מבצע טהרת המשפחה]]&quot;.<br /> *שנת [[תשל&quot;ו]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון; שליחת [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט; ייסוד שינון ה[[י&quot;ב פסוקים]] על ידי ילדי ישראל; ייסוד [[מבצע אהבת ישראל]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ז]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]; חידוש עניין ה[[משפיע]]&quot; ו&quot;משפיעות&quot; לנשים (&quot;[[עשה לך רב]]&quot;).<br /> *שנת [[תשל&quot;ח]] (1978): בעקבות הסכמי &quot;קעמפ דיוויד&quot; מגביר את מאבקו למען שלימות הארץ; ייסוד ישיבה גדולה &quot;[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]&quot;, קליפורניה; שליחת שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ההדפסת ה&quot;תניא&quot; בכל העולם.<br /> *שנת [[תשל&quot;ט]] (1979): ייסוד חברות-נשים המעוררות על דבר שמירת &quot;[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]&quot;; עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה; ייסוד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.<br /> <br /> ===העשור הרביעי ([[תשמ&quot;א]]-[[תש&quot;נ]])===<br /> [[קובץ:הרבי ונער.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[חלוקת דולרים]] ב-[[770]]]]<br /> [[תמונה:כז אדר תשנב.jpg|left|thumb|250px|אדמו&quot;ר שליט&quot;א ביציאה מ[[770]] לכיוון [[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[כ&quot;ז באדר]] [[תשנ&quot;ב]]]]<br /> *שנת [[תש&quot;מ]] (1980): ייסוד ישיבה גדולה ב[[בואנוס איירס]] - ארגנטינה; ייסוד [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]]; נלחם נגד &quot;תיכנון המשפחה&quot;; ייסוד רשת כוללים; [[כולל תפארת זקנים]], [[תפארת חכמת נשים]] ו[[תפארת בחורים]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;א]] (1981): ייסוד [[מבצע הקהל]]; ייסוד [[צבאות השם]]; ייסוד [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]], בחוצות; ייסוד [[תומכי תמימים קזבלנקה]]; ייסוד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול]]; ייסוד [[ספר תורה לילדי ישראל|ספר תורה לילדי ישראל]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ב]] (1982): ייסוד [[מבצע אות בספר התורה]]; ייסוד [[מבצע חנוכה]]; ייסוד כתיבת [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]; הדפסת הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; מעורר על דבר ההכרח לסיים את &quot;מבצע שלום הגליל&quot; (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ג]] (1983): ייסוד מבצע פירסום [[שבע מצוות בני נח]]; ייסוד מבצע [[רגע של שתיקה]] בבתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים.<br /> *שנת [[תשד&quot;מ]] (1984): ייסוד אמירת קודם תפילת השחר &quot;הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך&quot;, ולאחרי כל תפלה &quot;אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך&quot;; ייסוד [[תומכי תמימים יוהנסבורג]], דרום אפריקה; ייסוד הדפסת [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים; הדפסת הוצאה מיוחדת של ספר התניא שבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; ייסוד [[תקנת הרמב&quot;ם]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ה]] (1985): ייסוד חגיגות סיום, בעקבות [[תקנת הרמב&quot;ם]]; ייסוד המוסד [[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב&quot;ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]; ייסוד [[מחנה קיץ]] כשרים.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ו]] (1986): ייסוד [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] במקומות שטרם ישנו והרחבת הבתי-חב&quot;ד הקיימים; ב[[י&quot;א בניסן]] [[תשמ&quot;ו]] התחיל הרבי עם מעמד [[חלוקת דולרים]] קבוע בימי ראשון בשבוע.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ז]] (1987): ביום [[ה' בטבת]] [[תשמ&quot;ז]] פסק &quot;בית המשפט הפדרלי&quot;, ב[[משפט הספרים]] ש[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ח]] (1988): ייסוד שבכינוסים הכללים באו&quot;ם ינאם איש דתי על השם ותורתו; חיזק המנהג של חגיגת [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות; במוצאי כ' חשוון, חילק הרבי מאמר &quot;החלצו רנ&quot;ט&quot;; ב[[כ&quot;ה בחשוון]] [[תשמ&quot;ח]], אישר השופט ב[[משפט הספרים]] ש[[דידן נצח]] וביום [[כ&quot;ז בחשוון]] תשמ&quot;ח]]) הוחלט שהספרים יכולים לחזור למקומם. ביום [[ב' בכסלו]] [[תשמ&quot;ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה הרבי להדפיס הספר &quot;[[דרך אמונה]]&quot;; בכל לילה מלילי חנוכה נאם הרבי בנושא קריאת היום – נשיא המקריב; ייסוד [[מבצע בית מלא ספרים]] ושמחברי ספרים והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק ל[[ספרית ליובאוויטש]] וכן אספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים – לתרמם לספריה הנ&quot;ל; יום רביעי, [[כ&quot;ב בשבט]] [[תשמ&quot;ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ&quot;ש]] על שמה; מסיום ה&quot;שלשים&quot; להתסלקות הרבנית התחיל הרבי להתוועדות בכל שבת קדש ו[[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות; ייסוד [[מבצע יום הולדת]]; בכל לילות הפסח נאם בנושא החג ובסגנון מובן גם לילדים; התחיל לבאר בכל התוועדות של שבת את פירושו הראשון של רש&quot;י על פרשת השבוע.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ט]] (1989): [[שנת הילד והילדה]]; באופן יוצא דופן וחד פעמים הורה הרבי לבחור בבחירות לכנסת בארץ ישראל למפלגת &quot;אגודת ישראל&quot; (שסימנה בקלפי &quot;ג&quot;); מייסד שביום [[כ' בחשוון]] יכנס כל אחד, לשעה קלה, לישיבת [[תומכי תמימים]] ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת; מייסד שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) ילמדו בכל יום קטע מתורות [[רבותינו נשיאנו]]; ייסוד לימד כל יום מ[[לוח היום יום]]; לקראת יום השנה לרבנית חיה מושקא ייסד שיקראו לילדים בשמה; ייסוד עריכת [[כינוס תורה]] ב&quot;אסרו חג&quot;; ייסוד הדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות; בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר [[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]] לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ&quot;ט אלול תקמ&quot;ט|יום ההולדת שלו]] – חילקו בצירוף שטר של דולר לצדקה.<br /> <br /> ===העשור החמישי (מ[[תשנ&quot;א]])===<br /> [[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מקבל לידיו תוף ועליו הכיתוב [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]]]<br /> [[תמונה:תשנג.jpg|left|thumb|250px|הרבי במעמד 'קבלת המלכות'. [[י' בשבט]] [[תשנ&quot;ג]]]]<br /> *שנת [[תש&quot;נ]] (1990): ייסוד [[הקהלת קהילות]] ביום השבת; הודיע שה&quot;מהפכות&quot; קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]; הוצאה לאור קובץ מיוחד של [[כינוס השלוחים העולמי]]; ביום ה' של [[חנוכה]] נערך כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מחמש מדינות: [[ארץ ישראל]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]; ב[[יום שלישי]], [[י&quot;ט בטבת]] [[תש&quot;נ]] – נגמר ה[[דידן נצח]]; הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד|הספריה של &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;]]; ייסוד הקמת מוסדות, לרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; (משנת [[תש&quot;י]]) והשתתף מ[[קופת רבינו]]; בקשר ל[[י' בשבט]] הושלמו הקמת 1000 מוסדות חב&quot;ד ברחבי העולם; הדפסת מיוחדת של [[ספר התניא]] (מוגדל) לרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; שחולק ביום [[י' בשבט]] (בצירוף דולר לצדקה); בקשר ל[[כ&quot;ב בשבט]], מעורר על הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות; ייסוד [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]]; ייסוד שבכל [[ראש חודש]] יתוועדו; בזמן מלחמת המפרץ הכריז הרבי שליט&quot;א שאין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ והורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא!; קרא לפרסם את המדרש &quot;שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' &quot;בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם&quot;! ו&quot;בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: &quot;ענווים, הגיע זמן גאולתכם&quot; והמשיך והרגיע את האומה במשך כל &quot;מלחמת המפרץ&quot;.<br /> <br /> *שנת [[תנש&quot;א]] (1991): בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]] יצא לאור [[ספר השלוחים]]; ייסוד עריכת &quot;סדרים ציבוריים&quot; ב[[חג הפסח]]; מייסד שבשבתות הקיץ ילמדו לפחות משנה אחת מפרקי אבות בעיון; מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו&quot;א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד&quot;שופטייך&quot; ו&quot;יועצייך&quot; שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.<br /> *שנת [[תשנ&quot;ב]] (1992): עורר להוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]]; הודיע שכבר נתבטלו כל העיכובים וישנה ההתגלות של משיח וצריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש; הכריז שעומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים ולראות שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]]; הכריז שמתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]; עורר על [[אחדות ישראל]].<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ז באדר א']] התרחש אירוע מוחי ('סטרוק') לרבי בעת ששהה [[אוהל]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. מאז חלו שינויים משמעותיים בהנהגתו; באותה תקופה הרבי הפסיק לירד להתפלל בבית המדרש הגדול ב-[[770]], ה[[התוועדות|התוועדויות]] המקובלות פסקו. ב[[חג השבועות]] יצא הרבי לכניסה הראשית של 770 לקבל את פני החוזרים מהתהלוכות.<br /> <br /> *שנת [[תשנ&quot;ג]] (1993): ביום [[ט&quot;ז בתשרי]] ירד הרבי לזאל הגדול. ב[[שמחת תורה]] החל לעודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]; ב[[חנוכה]] היה מעמד סאטלייט מיוחד לעיני העולם כולו; [[סאטלייט (י' בשבט תשנ&quot;ג)|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' בשבט]] [[תשנ&quot;ג]], בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.<br /> *שנת [[תשנ&quot;ד]] (1994): ב[[ראש השנה]] יצא הרבי לראשונה למרפסת מיוחדת שנבנתה במערב 770. ב[[חודש חשוון]] חודשה [[קופת רבינו]] על ידי מזכיריו ר' [[יהודה לייב גרונר]] ור' [[שלום מענדל סימפסון]]. בי&quot;ד חשוון היתה הפעם האחרונה שיצא למרפסת. בר&quot;ח כסלו היתה הפעם האחרונה שעברו (שלוחים) ביחידות ליד חדרו הק'. בחודש אדר נאספו מולו בפתח חדרו ילדי צבאות ה'. ב[[ג' בתמוז]] התכסה הרבי מעניינו.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br /> במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.<br /> <br /> #'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ניגון אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת [[תשכ&quot;ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט &quot;שיר הכבוד&quot; הנהוג בקהילות אשכנז}}.<br /> #'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ניגון אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י&quot;ד בתמוז]] בשנת [[תשט&quot;ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].<br /> #'''[[ניגון אתה בחרתנו|ניגון אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ&quot;א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.<br /> #'''[[ניגון דרכך אלוקינו|ניגון דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת [[תשט&quot;ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.<br /> #'''[[ניגון האדרת והאמונה|ניגון האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט &quot;האדרת והאמונה&quot;, בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת [[תשל&quot;ד]].<br /> #'''[[ניגון הוא אלוקינו|ניגון הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת [[תשכ&quot;ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת &quot;כתר&quot; שחזרת הש&quot;ץ של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].<br /> #'''[[ניגון והיא שעמדה|ניגון והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט&quot;ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי&quot;ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט בחזרת הש&quot;ץ של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ד]], על הפיוט המתחיל במילים &quot;כי אנו עמך&quot;. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.<br /> #'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|ניגון סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ&quot;ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות &quot;לחיים&quot; ולנצל זאת לתועלת מעשית.<br /> #'''[[ניגון רחמנא דעני|ניגון רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת [[תש&quot;כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה&quot;סליחות&quot; שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ההתוועדות של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי&quot;ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס&quot;ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.<br /> #'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי&quot;ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.<br /> <br /> ===דיסקוגרפיה===<br /> *'''תנועות הרבי מחב&quot;ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> ===[[שיחה|שיחות]]===<br /> *[[ליקוטי שיחות (ספר)|'''ליקוטי שיחות''']] (39 כרכים) - ליקוט משיחותיו של הרבי שהוגהו על ידו.<br /> *[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''ספר השיחות''']] (כ-12 כרכים) - שיחותיו של הרבי בין השנים תשמ&quot;ז-תשנ&quot;ב, שהוגהו על ידו.<br /> *[[שיחות קודש (ספר)|'''שיחות קודש''']] - שיחותיו של הרבי בין השנים תשי&quot;א-תשמ&quot;ח.<br /> *'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]''' (כ-80 כרכים. טרם הושלמה הסידרה) - ליקוט כל תורתו של הרבי שנאמרה בציבור.<br /> *'''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]'''.<br /> *'''[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]'''.<br /> *'''[[דבר מלכות]]''' (2 ספרים) - שיחותיו האחרונות של הרבי, שנאמרו עד עתה (תשנ&quot;א-תשנ&quot;ב).<br /> *'''קונטרס בין המצרים''' - שלוש שיחות מימי [[בין המצרים]], שהרבי התחיל ב[[מוגה|הגהתם]] אך לא סיימם{{הערה|השיחות הם מהשנים [[תשמ&quot;ג]], [[תשמ&quot;ו]] ו[[תשמ&quot;ז]].}} וכיוון שלא יכלו לצאת בסדרת [[ספר השיחות]], ומצד שני הרי חלק מוגה, יצאו לאור בקונטרס נפרד. יצא לאור ב[[ראש חודש]] [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ד]], בעריכת ובהוצאת [[ועד הנחות התמימים]].<br /> *'''[[שיחות קודש תשנ&quot;א - תשנ&quot;ב]]''' - בלתי מוגה.<br /> *'''ביאורים בהז' תורות שאמר הבעש&quot;ט בג&quot;ע'''. <br /> *'''תורת מנחם - תפארת לוי יצחק''' (3 כרכים).<br /> <br /> ===[[מאמר]]ים===<br /> *[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''ספר המאמרים''']] - ליקוט של כל המאמרים שנאמרו על ידי הרבי.<br /> *[[ספר המאמרים (מלוקט)|'''ספר המאמרים - מלוקט''']] (6 כרכים) - המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.<br /> <br /> ===מכתבים===<br /> *[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''אגרות קודש''']] (28 כרכים, טרם הושלמה הסדרה) - אגרותיו של הרבי שיש בהם עניין לציבור.<br /> <br /> ===רשימות===<br /> *[[רשימות (ספר)|'''רשימות''']] - הכתבים אותם כתב אדמו&quot;ר שליט&quot;א לעצמו (188 חוברות{{הערת שוליים|שנכתבו על-ידי הרבי בשלושה דפדפות.}}, אך לא נתנם להדפסה. חלקם לוקטו ויצאו לאור, אחרי ג' תמוז תשנ&quot;ד).<br /> *'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים על [[ספר התניא]].<br /> *'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא. נכתב על ידי הרבי אך לא נתנם להדפסה. הודפס על ידי חברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] במסגרת ה[[רשימות]] אחר אחרי ג' תמוז תשנ&quot;ד.<br /> <br /> ===ליקוטים===<br /> *'''ביאורים לפרש&quot;י עה&quot;ת ונ&quot;ך''' (5 כרכים).<br /> *'''ביאורים לפרקי אבות''' (2 כרכים). <br /> *'''הדרנים על הש&quot;ס''' (2 כרכים).<br /> *'''חידושים וביאורים בש&quot;ס''' (3 כרכים).<br /> *'''חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה'''.<br /> *'''חידושים וביאורים בגאולה ומשיח''' (2 כרכים).<br /> *'''לקוטי שיחות גאולה ומשיח''' (6 כרכים).<br /> *'''ספר המאמרים מלוקט - גאולה ומשיח'''.<br /> *'''יין מלכות''' - ביאורים על הרמב&quot;ם (2 כרכים).<br /> *'''תורת מנחם - אגרות מלך''' ליקוט כל המכתבים כלליים (2 כרכים).<br /> <br /> ===שונות===<br /> *'''[[לוח היום יום]]''' - לוח שנה עם פתגם יומי לשנת תש&quot;ח-תש&quot;ט (מי&quot;ט כסלו לי&quot;ט כסלו).<br /> *'''[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] (וביאורים)'''.<br /> *'''מגבעות אשרונו'''. <br /> *'''המלך במסיבו''' (2 כרכים).<br /> *'''בצל החכמה'''. <br /> *'''סדר ברכת החמה''' (2 כרכים).<br /> *'''[[ספר התולדות - אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]'''.<br /> *'''[[הרב רבי הלל מפאריטש]]'''.<br /> *'''קונטרס אהבת ישראל''' - הסברים והוראות בנושא אהבת ישראל מתך מקורות הלכתיים וליקוט מיוחד בנושא אהבת ישראל מתוך דברי רבותינו נשיאינו. יצא לאור בהוראת הרבי, לקראת [[ח&quot;י באלול]] שנת [[תשל&quot;ו]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> ;ביוגרפיה<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס&quot;ז.<br /> * אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש&quot;י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי&quot;א]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> ;אלבומים<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> * [[שמואל קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב&quot;ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ;מחקרים<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ&quot;ה]] - [[תש&quot;ע]].<br /> * הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב&quot;ש]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> ;תורתו<br /> *[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ&quot;ו]].<br /> *יעקב גוטליב, '''&quot;שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב&quot;ם במשנת חב&quot;ד&quot;''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], &quot;'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש&quot;, הוצאת [[שמי&quot;ר]], [[תש&quot;ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ו]]).<br /> ;שונות<br /> * הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;כללי<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - {{חב}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/391618 מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב&quot;ד]]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17439 &quot;הרבי חי וקיים&quot; - עכשיו ב-NRG, מתי טוכפלד]<br /> <br /> ;היסטוריה<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3186 &quot;ימי עברה וזעם&quot;] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאול זלמן ברגר]]<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}<br /> <br /> ;תמונות<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;cat=8 מאות תמונות של הרבי שליט&quot;א ממוינות לפי נושאים]{{תמונה}}<br /> *[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=שליט&quot;א}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=118082 2012-01-29T11:36:55Z

<p>חסידים: ביטול גרסה 118078 של 85.65.248.247 (שיחה)</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=יצחק זאב סולובייצ'יק<br /> |כינוי= הבריסקר רב<br /> |תמונה=[[תמונה:Yitzchak Zev Soloveitchik (1).jpg|200px]]<br /> |תיאור= <br /> |תאריך לידה=[[תרמ&quot;ו]]<br /> |מקום לידה=[[וולוז'ין]] <br /> |תאריך פטירה=[[ט' בתשרי]] [[תש&quot;כ]]<br /> |מקום פטירה= [[ירושלים]]<br /> |מקום פעילות=[[בריסק]] - [[ירושלים]]<br /> |תפקידים נוספים= רבה של העיר בריסק<br /> |רבותיו= אביו [[רבי חיים מבריסק]]<br /> |תלמידיו= רבי משה שמואל שפירא, רבי שמואל רוזובסקי, בניו רבי יושע בער ורבי משולם דוד סולובייצ'יק<br /> |חיבוריו= חידושי הגרי&quot;ז על הרמב&quot;ם, חידושי הגרי&quot;ז על קידוש החודש, חידושי הגרי&quot;ז על התורה<br /> |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> '''רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק''' (מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''הגרי&quot;ז''', או '''הרב מ[[בריסק]]''') היה רבה של העיר בריסק וראש הישיבה שם ואחר כך ב[[ירושלים]]. מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, נחשב מתקיפי המתנגדים לציונות. היה ידידם של גדולי ישראל משני החוגים, החסידי והליטאי גם יחד. <br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> הרב סולובייצ'יק נולד בעיר וולוז'ין לאביו רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק, שהיה ידיד קרוב של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. עוד בילדותו בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש&quot;ס עם רש&quot;י. היה גאון וחריף שכל. לאחר פטירת אביו (בשנת תרע&quot;ח) מונה לרבה של בריסק. בשנת 1941 עלה לירושלים וייסד בה את ישיבת בריסק החדשה.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות סבל הגרי&quot;ז ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך פעמים רבות בשווייץ, עקב האוויר הצח שיש שם. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של הרב וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל. נפטר בט' ב[[תשרי]] ה'[[תש&quot;כ]] (1959) ונקבר בירושלים.<br /> <br /> ==הקשר עם חב&quot;ד==<br /> ===עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> כאשר הרב [[מנחם פרוש]] נסע לארה&quot;ב בסביבות שנות הקמת המדינה, הוא בא להיפרד מגאב&quot;ד בריסק. באותה הזדמנות ביקשו הגרי&quot;ז שיכנס לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ויבקש בשמו להשפיע על מר שזר, שהיה אז שר החינוך, לאפשר המשך קיומם של הת&quot;תים הוותיקים שלימדו באידיש. הגאון חזר על בקשתו שלוש פעמים וביקש מאוד שאבצע שליחותו. <br /> <br /> כאשר הרב פרוש הגיע לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואמר לו שיש לו שליחות מהבריסקער רב, אמר לו שלוש פעמים, &quot;האמנם כן? הבריסקער רב שלחכם אליי?&quot;. הרב פרוש השיב בחיוב, ואז שאל הריי&quot;צ מהי השליחות. כששמע את הבקשה להשפיע על שר החינוך מר שזר שיאפשר את קיומם של הת&quot;תים הוותיקים ששפת הלימוד בהם היא אידיש., הוא הגיב מיד בארשת של רצינות: &quot;זוהי השליחות! ובכן, כשאתה נוסע חזרה לארץ-ישראל תפגוש את מר שזר ותגיד לו שאני מבקש שימלא את הבקשה. וכדי שיידע עד כמה רצוני בכך, תמסור לו את הסימן המיוחד שיש ביני ובינו. תגיד לו, שאני מקווה שמשפחת רובשוב שבארץ-ישראל לא תבייש את משפחת רובשוב בחו&quot;ל, והוא כבר יבין את הבקשה{{הערת שוליים|1=הרב [[מנחם פרוש]], [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1940 בין בריסק לליובאוויטש].}}.<br /> <br /> ===עם הרבי===<br /> לאחר ששמע על [[מאמר]]ו הראשון של [[הרבי]] מ[[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]], בו הרבי מגדיר את תפקיד דורנו - להוריד את השכינה למטה לארץ ולהביא [[משיח]] - הגיב: הרבי אומר על עצמו שהוא [[מלך המשיח]]!{{מקור}}.<br /> <br /> הרבי העריכו מאוד, ולדוגמא וראיה לכך יש להביא את המעשה הבא: הרבי ציטט פעם פסק של רבי יצחק זאב, וסיפר שכידוע היה ידוע בדיוק לשונו, וביאר בעומק את פסקו כמה הוא מדויק ונכון על פי תורה. <br /> <br /> מדובר היה אודות פסקו של רבי יצחק זאב בדין [[פיקוח נפש בשבת]], שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז היראת שמים לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של יראת שמים, דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל&quot;ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&amp;hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&amp;st=%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94&amp;pgnum=362 חלק א'].}}.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> *חידושי מרן רי&quot;ז הלוי על הרמב&quot;ם<br /> *חידושי הגרי&quot;ז למסכתות שבסדר קודשים<br /> *חידושי הגר&quot;ח והגרי&quot;ז (נכתב במכונת כתיבה על ידי תלמידים)<br /> *חידושי מרן רי&quot;ז הלוי על התורה (נכתב על ידי המחבר, מודפס בכתב רש&quot;י)<br /> *חידושי הגרי&quot;ז - על התורה (נכתב על ידי תלמידים, מודפס במכונת כתיבה)<br /> *רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב&quot;עולם הישיבות&quot;.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא|יצחק זאב]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%A6%D7%94%22%D7%9C&diff=118010 2012-01-25T16:06:06Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מצויני צהל.jpg|left|thumb|250px|הרבי עם מצוייני צה&quot;ל]]<br /> <br /> ב[[כ&quot;ג מנחם אב]] [[תשל&quot;ו]] (1976), הגיעה לביקור אצל [[הרבי]] קבוצה של נכי צה&quot;ל, אשר היו בעיצומו של טיול ב[[ניו-יורק]] שאורגן על ידי שלטונות הצבא. הנכים הגיעו אל בית-מדרשו של הרבי ברחוב איסטערן-פארקוויי [[770]] באמצעות עשרה רכבים גדולים, שנשאו אותם בכסאות-הגלגלים מבית-המלון.<br /> <br /> בבואם אליו, הרבי צעד בין כסאות-הגלגלים, לחץ את ידיהם, חייך אליהם בלבביות והחליף עמם מלות היכרות וברכה, ולאחר-מכן הרבי נשא לפניהם דברים - לא לפני שהתנצל על שהוא מדבר אתם בהברה אשכנזית.<br /> <br /> וכך אמר להם (בתרגום חופשי):<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=התנהלותכם היא הוכחה שה' נתן לכם כוחות מיוחדים להתגבר על מגבלותיכם ולעלות בכך על הישגיהם של אנשים אחרים. אינכם נכים או מוגבלים אלא אנשים מיוחדים, כיוון שיש לכם לכם פוטנציאל שאין לאף אחד מאיתנו. לכן אני מציע, שמהיום והלאה לא יקראו לכם 'נכי צה&quot;ל' אלא 'מצויני צה&quot;ל' - הגדרה יותר מדויקת של מהותכם.}}<br /> <br /> באותה שנה, גישה זו לא היתה עדיין מקובלת והיה על הרבי לעשות צעדים משמעותיים כדי לקבעה. יחסם הרשמי של רופאים והמטפלים הרפואיים אל החולים, היה מוגדר עדיין במונחים שליליים, אבל הרבי יישם בהחלטיות את המשנה החסידית רבת השנים - &quot;[[חשוב טוב יהיה טוב]]&quot;.<br /> <br /> היחס שהרבי הראה לחיילים אלה שאיבדו איברים בהגנתם על עם ישראל, היה חם, שמח ואופטימי. אחדים מהם סיפרו לאחר-מכן, שהיתה זו הפעם הראשונה שלא נפגשו ברגשי רחמים או אשמה מצד הזולת, אלא בתגובה טבעית חמה. עם-זאת, כאשר הרבי חזר אל חדרו, [[מזכיר]]יו האישיים ראו עליו את הרושם הקשה והכאב שנותר בו מהפגישה. רק לאחר שבוע, סיפר המזכיר, התאושש הרבי מחווית המפגש.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48026 שיחת הרבי ל'מצויינים']{{שמע}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%93%D7%99_%D7%95%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=118009 2012-01-25T15:47:02Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מלאדי ומפלגת חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער חלקו הראשון של הספר 'הרב מלאדי ומפלגת חב&quot;ד' (ממהדורא שלישית, [[ורשה]] [[תרע&quot;ג]])]]'''הרב מלאדי ומפלגת חב&quot;ד''' (ב' כרכים) הינו ספר שחובר על ידי הסופר ר' מרדכי טייטלבוים.<br /> הספר מקיף בהרחבה רבה את תולדותיה של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[דרך החסידות]] שלו.<br /> <br /> בהקדמת המוציא לאור - רבי שמואל בן לוי יצחק שניאורסון, נכתב, כי שלא כהספרים שיצאו לפניו, המספרים רק סיפורי מופת, אמיתיים או שקריים מזקנו אדמו&quot;ר הזקן, ובזה דימו לצאת ידי חובתם, עשה הוא עבודה יסודית, בירר את כל הפרטים הנחוצים, כולל אמינות הסיפורים ומקורותיהם, ליקט מסמכים חשובים, ורק על יסוד זה כתב את ספרו.<br /> <br /> המחבר טייטלבוים כותב בהקדמתו כי בהביאו את הסיפורים, השגיח על מהימנותם המליאה, ואף כתבם בצורה אובייקטיבית, מבלי הוספות והשערות, דיעות והשקפות שלו.<br /> <br /> לעומת זאת, בשם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מסופר{{מקור}}, כי אין לסמוך כל-כך על הסיפורים והתכנים המופיעים בספר זה, כיוון שהכותב עירב בהם את דעתו, אך יש שהכחישו שמועה זו{{הערת שוליים|ראה מאמר מורחב בנושא ב[[היכל הבעש&quot;ט]]{{מקור}}.}}.<br /> <br /> == ראה עוד ==<br /> *[[ספר בית רבי|בית רבי]]<br /> *[[שבחי הרב]]<br /> *[[קהל חסידים]]<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5843&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= הספר 'הרב מלאדי ומפלגת חב&quot;ד'] - {{הב}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי סיפורים]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9E%D7%95%D7%A6%27%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=117968 2012-01-24T09:11:23Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:לייבל מוצ'קין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' לייבל מוצ'קין]]<br /> הרב '''יהודה לייב (לייבל) מוצ'קין''' חסיד חב&quot;ד, חבר בועד [[קופת רבינו]] וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. מתגורר ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> בשנים [[תש&quot;ו]] ו[[תש&quot;ז]] היה מראשי מחתרת שעסקה בהברחת [[חסידי]] [[חב&quot;ד]] מ[[רוסיה]] הקומוניסטית אל ארצות אירופה החופשיות, אחרי [[מלחמת העולם השניה]]. במלאכת ההברחה היו שותפים עימו הרב [[יונה כהן]], הרב [[חיים דוברבסקי]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]] ומרת [[שרה קצנלבויגן]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *'''אביו''': הרב [[פרץ מוצ'קין]].<br /> ;'''אחיו''':<br /> *הרב [[שמואל מוצ'קין]].<br /> *הרב [[חיים יוסף מוצ'קין]].<br /> *הרב [[שלום דובער מוצ'קין]].<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מוצ'קין יהודה לייב]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A6%27%D7%A7%D7%99%D7%9F.jpg&diff=117967 2012-01-24T09:09:21Z

<p>חסידים: העלה גרסה חדשה של הקובץ קובץ:לייבל מוצ&#039;קין.jpg:&amp;#32;תמונה עדכנית. צילום: לוי ישראלי</p> <hr /> <div></div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=117966 2012-01-24T09:08:12Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רפאל וילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רפאל וילשאנסקי]]הרב '''רפאל ווילשנסקי''' נולד לר' [[בצלאל ווילשאנסקי|בצלאל]] וחיה, חתנו של ר'[[אלכסנדר סנדר מנקין|סנדר מנקין]]. למד במחלקת ישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]] ונאסר עם ראשי הישיבה וחבריו התלמידים.<br /> <br /> מזכיר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], ובתוקף תפקידו אחראי על הדפסת ספרי [[חסידות]] בצרפתית במסגרת הוצאת ספרים [[קה&quot;ת]], תרגום &quot;[[שיחות לנוער]]&quot;, ניהול הכספים ועוד.<br /> <br /> בשמחת תורה [[תשל&quot;א]] מונה על ידי [[הרבי]] ל&quot;בעל הבית&quot; על מדינת טוניס.<br /> <br /> חבר בועד [[קופת רבינו]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ===בניו===<br /> * הרב [[שניאור זלמן ווילשאנסקי]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> * הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - ראש ישיבות חסידי חב&quot;ד - צפת וחיפה.<br /> * ר' חיים אליהו ווילשאנסקי - קראון הייטס.<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99.jpg&diff=117965 2012-01-24T09:06:01Z

<p>חסידים: הרב רפאל וילשאנסקי. צילום: לוי ישראלי</p> <hr /> <div>הרב רפאל וילשאנסקי. צילום: לוי ישראלי</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%97_%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%96&diff=117964 2012-01-24T08:58:35Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מצליח מאזוז.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב מצליח מאזוז]]ה[[רב]] '''מצליח מאזוז''' ([[תרע&quot;ב]] - [[תשל&quot;א]]), מגדולי רבני תוניסיה, שימש כדיין בג'רבה ואחר כך בתוניס הבירה.<br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> <br /> הרב מצליח מאזוז נולד בג'רבה למשפחה מיוחסת של רבנים. הוא למד אצל הרב רחמים חי חויתה הכהן, הוסמך לדיינות והתמנה כדיין בבית הדין באי. מאוחר יותר עבר לתוניס הבירה, עם התמנותו לדיין בבית הדין הרבני הגדול שם, תפקיד בו שימש עד לסגירת בית הדין בהוראת השלטונות ב[[תשי&quot;ח]]. התמנה לאחר מכן לשופט בבית הדין האזרחי המקומי, אבל התפטר מתפקידו ב[[תשכ&quot;א]], לאחר שחוייב לקיים דיונים גם ב[[שבת]]ות. לפרנסתו החל אז לעסוק בתיווך דירות, וכשזו הייתה מבוססת דיה ועיתותיו היו יותר בידו, התפנה לעיסוק בכתיבת חיבורים תורניים והוראה. <br /> <br /> סייע לשליח חב&quot;ד בהקמת ישיבה, בה הורה וממנה פרש לאחר כשנתיים בלבד, לאחר שהוכנסו בה לימודי צרפתית, בשל גישתו החינוכית-תורנית לפיה אין מקום ללימודי חול, כשהוא מייצג בכך את גישתם של ההנהגה התורנית הדומיננטית בג'רבה, שהייתה מנוגדת לזו בה דגלו רבני תוניס. אז, ב[[תשכ&quot;ג]], הקים את ישיבת כיסא רחמים.<br /> <br /> בישיבה שהקים יישם את דרכם הלמדנית של רבני תוניסיה, כלומר גישה ישומית-הלכתית בלימוד גמרא ('לימוד גמרא להלכה'), בנוסף למקום רחב שניתן לתחומים לשוניים-מסורתיים, כמו דקדוק עברי וטעמי המקרא.<br /> <br /> ב[[כ&quot;א טבת]] [[תשל&quot;א]], נרצח בידי מתנקש מוסלמי בתוניס, בשובו לביתו מ[[תפילת שחרית]]. הובא לקבורה ב[[ארץ ישראל]], ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים ב[[ירושלים]].<br /> <br /> לאחר מותו, הועברה הישיבה שהקים לישראל ([[בני ברק]]), ובראשה עומד בנו, הרב [[מאיר מאזוז]]. בנוסף לבנו העומד בראש הישיבה שהקים, גם חתנו, הרב יצחק ברדה, עוסק בהוראה תורנית, חיבר את שו&quot;ת 'יצחק ירנן' ועומד בראש ישיבת &quot;יצחק ירנן&quot; ב[[אשקלון]].<br /> <br /> == עם הרבי ==<br /> <br /> הרב מאזוז העריך מאד את פעולותיהם של שלוחי הרבי בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה מתוך אהבה והערצה. וכך כותב בספרו &quot;איש מצליח&quot; ח&quot;ב סימן לא, בתשובה משנת תשכ&quot;א בעניני מקוואות:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי, הרב ניסן פינסון יצ&quot;ו מחסידי ליובאוויטש, שדרכם תמיד לזכות את הרבים העי&quot;א, ורצה לעשות פה מקוה טהרה.}} <br /> <br /> היה קשור בקשרי מכתבים עם הרבי, ואף התפרסם מכתב שכתב לו הרבי בשנת [[תשכ&quot;ח]], במענה לשאלתו בדבר מקום דירת אחותו ובעלה שהיה מכהן כרב בעיר צפאקס. לימים, כאשר ביקר בנו הרב מאיר אצל הרבי, ([[י' כסלו]] [[תשנ&quot;ב]]), הזכיר הרבי את המכתבים שקיבל מאביו הגאון זצ&quot;ל.<br /> <br /> בסיומה של שנת [[תשל&quot;א]], כשמונה חודשים לאחר שנרצח, הכינו ב[[מזכירות]] של הרבי (מאחר שהידיעה על דבר הרצחו לא הגיעה לידם) מכתב של ברכת שנה טובה הממוען אל רבי מצליח מאזוז. לאחר שה[[מזכיר]] הכניס את האגרת לחתימה אל הרבי, במקום לחתום בשמו הקדוש - כהרגלו מידי שנה, ציין הרבי בכתב ידו: &quot;שחל&quot;ח&quot; [=שבק חיים לכל חי]{{הערת שוליים|[http://www.shturem.net/images/articles/2687_articles_28092011_89150.jpg צילום המכתב].}}.<br /> <br /> בהדרכת אביו, היה גם בנו הרב [[מאיר מאזוז]], קרוב לחסידות חב&quot;ד ולרבי.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%97_%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%96&diff=117963 2012-01-24T08:15:55Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מצליח מאזוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מצליח מאזוז]]ה[[רב]] '''מצליח מאזוז''' ([[תרע&quot;ב]] - [[תשל&quot;א]]), מגדולי רבני תוניסיה, שימש כדיין בג'רבה ואחר כך בתוניס הבירה.<br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> <br /> הרב מצליח מאזוז נולד בג'רבה למשפחה מיוחסת של רבנים. הוא למד אצל הרב רחמים חי חויתה הכהן, הוסמך לדיינות והתמנה כדיין בבית הדין באי. מאוחר יותר עבר לתוניס הבירה, עם התמנותו לדיין בבית הדין הרבני הגדול שם, תפקיד בו שימש עד לסגירת בית הדין בהוראת השלטונות ב[[תשי&quot;ח]]. התמנה לאחר מכן לשופט בבית הדין האזרחי המקומי, אבל התפטר מתפקידו ב[[תשכ&quot;א]], לאחר שחוייב לקיים דיונים גם ב[[שבת]]ות. לפרנסתו החל אז לעסוק בתיווך דירות, וכשזו הייתה מבוססת דיה ועיתותיו היו יותר בידו, התפנה לעיסוק בכתיבת חיבורים תורניים והוראה. <br /> <br /> סייע לשליח חב&quot;ד בהקמת ישיבה, בה הורה וממנה פרש לאחר כשנתיים בלבד, לאחר שהוכנסו בה לימודי צרפתית, בשל גישתו החינוכית-תורנית לפיה אין מקום ללימודי חול, כשהוא מייצג בכך את גישתם של ההנהגה התורנית הדומיננטית בג'רבה, שהייתה מנוגדת לזו בה דגלו רבני תוניס. אז, ב[[תשכ&quot;ג]], הקים את ישיבת כיסא רחמים.<br /> <br /> בישיבה שהקים יישם את דרכם הלמדנית של רבני תוניסיה, כלומר גישה ישומית-הלכתית בלימוד גמרא ('לימוד גמרא להלכה'), בנוסף למקום רחב שניתן לתחומים לשוניים-מסורתיים, כמו דקדוק עברי וטעמי המקרא.<br /> <br /> ב[[כ&quot;א טבת]] [[תשל&quot;א]], נרצח בידי מתנקש מוסלמי בתוניס, בשובו לביתו מ[[תפילת שחרית]]. הובא לקבורה ב[[ארץ ישראל]], ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים ב[[ירושלים]].<br /> <br /> לאחר מותו, הועברה הישיבה שהקים לישראל ([[בני ברק]]), ובראשה עומד בנו, הרב [[מאיר מאזוז]]. בנוסף לבנו העומד בראש הישיבה שהקים, גם חתנו, הרב יצחק ברדה, עוסק בהוראה תורנית, חיבר את שו&quot;ת 'יצחק ירנן' ועומד בראש ישיבת &quot;יצחק ירנן&quot; ב[[אשקלון]].<br /> <br /> == עם הרבי ==<br /> <br /> הרב מאזוז העריך מאד את פעולותיהם של שלוחי הרבי בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה מתוך אהבה והערצה. וכך כותב בספרו &quot;איש מצליח&quot; ח&quot;ב סימן לא, בתשובה משנת תשכ&quot;א בעניני מקוואות:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי, הרב ניסן פינסון יצ&quot;ו מחסידי ליובאוויטש, שדרכם תמיד לזכות את הרבים העי&quot;א, ורצה לעשות פה מקוה טהרה.}} <br /> <br /> היה קשור בקשרי מכתבים עם הרבי, ואף התפרסם מכתב שכתב לו הרבי בשנת [[תשכ&quot;ח]], במענה לשאלתו בדבר מקום דירת אחותו ובעלה שהיה מכהן כרב בעיר צפאקס. לימים, כאשר ביקר בנו הרב מאיר אצל הרבי, ([[י' כסלו]] [[תשנ&quot;ב]]), הזכיר הרבי את המכתבים שקיבל מאביו הגאון זצ&quot;ל.<br /> <br /> בסיומה של שנת [[תשל&quot;א]], כשמונה חודשים לאחר שנרצח, הכינו ב[[מזכירות]] של הרבי מכתב של ברכת שנה טובה הממוען אל רבי מצליח מאזוז (לאחר שהיגיעה על דבר הרצחו לא הגיעה לידם). לאחר שה[[מזכיר]] הכניס את האגרת לחתימה אל הרבי, במקום לחתום בשמו הקדוש - כהרגלו מידי שנה, ציין הרבי בכתב ידו: &quot;שחל&quot;ח&quot; [=שבק חיים לכל חי]{{הערת שוליים|[http://www.shturem.net/images/articles/2687_articles_28092011_89150.jpg צילום המכתב].}}.<br /> <br /> בהדרכת אביו, היה גם בנו הרב [[מאיר מאזוז]], קרוב לחסידות חב&quot;ד ולרבי.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%97_%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%96.jpg&diff=117962 2012-01-24T08:15:22Z

<p>חסידים: הרב מצליח מאזוז</p> <hr /> <div>הרב מצליח מאזוז</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%96&diff=117961 2012-01-24T07:49:54Z

<p>חסידים: החלפת תמונה ועריכה</p> <hr /> <div>[[קובץ:מאיר מזוז.jpg|left|thumb|250px|הרב מאזוז ב[[חלוקת דולרים]]. [[י' כסלו]] [[תשנ&quot;ב]]]]<br /> הרב '''מאיר מאזוז''' נולד ב[[תוניס]] ביום [[י&quot;ג ניסן]] בשנת [[תש&quot;ה]], לאביו הרב [[מצליח מאזוז]] (שהיה דיין ומנהיג עדת יהדות תוניס, ראש ישיבת &quot;חברת התלמוד&quot;, מייסד ישיבת &quot;כסא רחמים&quot;, ונודע בספרו שו&quot;ת &quot;איש מצליח&quot;). <br /> <br /> ביום [[כ&quot;א טבת]] [[תשל&quot;א]] נרצח אביו בידי זדים, ואז עלה הרב מאיר ל[[ארץ הקודש]], הקים את ישיבת &quot;כסא רחמים&quot; ב[[בני ברק]], ומאז משמש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]. <br /> <br /> == קשרי אביו עם ליובאוויטש ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=מצליח מאזוז}}<br /> הרב מצליח מאזוז, אביו של הרב מאיר, העריך מאד את פעולותיהם של [[שליח|שליחי]] [[הרבי]] בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה.<br /> <br /> היה בקשרי מכתבים עם [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> == קשרי הרב מאיר מאזוז עם חב&quot;ד ==<br /> בהדרכת אביו, היה גם הרב מאזוז קרוב ל[[חסידות חב&quot;ד]] ולכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א. בהיותו בן שבע עשרה שנה, החל ללמד כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים תוניס]], והמשיך בזה במשך כתשע שנים (מיום [[י&quot;א שבט]] [[תשכ&quot;ב]] עד [[ניסן]] [[תשל&quot;א]]). מאותה תקופה, היה קשור אל הרב [[ניסן פינסון]], שייסד את הישיבה בתוניס בשליחותו של הרבי. <br /> <br /> במאמרו שפורסם ב&quot;[[שבועון כפר חב&quot;ד]]&quot; (גליון 65 [[י&quot;ג אלול]] [[תשמ&quot;ב]]) כתב: <br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=האדמו&quot;ר מליובאוויטש מרן רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט&quot;א הוא הגבר הוקם על, שהקים עולה של היהדות, וזכה לפירסום עצום שאין לו אח ורע בדורנו. כדוגמת רבי חייא שאמר עליו רבנו הקדוש &quot;כמה גדולים מעשי חייא&quot; שעשה לתורה שלא תשתכח מישראל, כן זכה האדמו&quot;ר לייסד מרכזים גדולים לתורה ברחבי תבל, על ידי פעילותם העניפה של חסידיו המפוזרים בעולם כולו. <br /> <br /> &quot;לעולם לא אשכח את לילות [[י&quot;ט כסלו]] היפים והנעלים, או את [[יו&quot;ד שבט]] ו[[י&quot;ב תמוז]], במסיבה חסידית עם הרב ניסן פינסון שליט&quot;א בתוניס. איך בהתרוממות הרוח שרים יחד המונים ותלמידי חכמים &quot;ברוך אלקינו שבראנו לכבודו&quot; בדבקות רבה, כשחוזרים ומדגישים חזור ושנן את המילים &quot;והבדילנו מן התועים.}}<br /> <br /> == ברכת הרבי לילדים ==<br /> הרב מאזוז כתב בגליון הנ&quot;ל על ברכותיו של הרבי אליו לילדים:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כמעט כל מי שהיה לו קשר עם חב&quot;ד, בין שהוא מ[[חסידי חב&quot;ד]] ובין שאינו מחסידי חב&quot;ד, יש לו חוויות ועובדות בלתי נשכחות, בבחינת &quot;בדידי הוי עובדא&quot;, ואני הכותב אחד מהם. אחרי 3 שנות [[נישואין]] שלא נפקדתי בזרע של קיימא (גם אחרי טיפול ברופאים), ואני הייתי מלמד בישיבת &quot;אהלי יוסף יצחק&quot; בתוניס, נסע מנהל הישיבה רבי ניסן הי&quot;ו הנ&quot;ל אל האדמו&quot;ר בניו יורק, ובקש מהרבי להזכיר ב[[תפלה]] את כותב הטורים, וכן היה שהזכיר אותי על [[ציון]] כ&quot;ק מורו וחמיו האדמו&quot;ר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|רבי יוסף יצחק]] זצ&quot;ל בערב [[ראש השנה]], ובדיוק באותו חודש נתקבלה תפלתו, ובמלאות תשעה חדשים נולד לי בן לחיים טובים ולשלום בכ&quot;ו ב[[סיון]] ה'[[תשכ&quot;ח]].}} <br /> <br /> ב&quot;שבועון כפר חב&quot;ד&quot; (גליון 991) סיפר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לפני 12 שנה, רעייתי ע&quot;ה קיבלה אירוע מוחי ל&quot;ע. ביום [[ד' בתשרי]] [[תנש&quot;א]] לקחתי אותה ל[[בית רפואה]] &quot;תל השומר&quot;, ואחרי בדיקות רבות ובדיקת סי-טי הרופא אמר לי: &quot;זהו זה, היא תשאר ככה כל הזמן בלי הכרה. אין מה לעשות&quot;.<br /> <br /> אחרי כמה ימים נסע תלמיד חכם אחד לרבי ובחזרתו לארץ הקודש הביא לי דולר מהרבי, ואמר: &quot;הרבי אמר, הצלחה רבה בשורות טובות רפואה קרובה&quot;. אחרי שבועיים, ברוך ה', פתאום היא פקחה את עיניה והתחילה לדבר.. ביום [[י' כסלו]] [[תשנ&quot;ב]] היינו אצל הרבי, אני ורעייתי ז&quot;ל, ותבדל לחיים בתנו גאולה תחי'. הרבי נתן לנו תשעה דולרים, ולא ידענו מדוע נתן דוקא תשעה. חזרנו לארץ ב[[יום שישי]] [[ט&quot;ו בכסלו]]. רעייתי חיתה אח&quot;כ תשע שנים בדיוק, היא נפטרה ב[[ט&quot;ז כסלו]] [[תשס&quot;א]]. תשעה דולרים - כאילו רמז לתשע שנים.}}<br /> <br /> == מעודד תקנת לימוד הרמב&quot;ם ==<br /> ב[[חודש ניסן]] [[תשמ&quot;ו]], בעת חגיגת [[סיום הרמב&quot;ם|סיום המחזור השני של לימוד הרמב&quot;ם היומי]], כשנשמעו קולות צורמים ב[[בני ברק]] נגד התקנה הקדושה, כתב הרב מאזוז מאמר, להוכיח מספרי הקדמונים את המעלות הרבות שיש בלימוד הרמב&quot;ם על הסדר, ואחר-כך סיים:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;ולכן אין ספק, שתקנה גדולה תיקן בימינו האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, לזכות את הרבים ללמוד פרקי הרמב&quot;ם יום יום, הכוללים את כל דיני התורה שבעל פה בלשון צחה וקצרה. וכמובן.. ח&quot;ו לפקפק ולצאת נגד לימוד זה. וכל המסייעים להפיץ לימוד זה ברבים, זכות הרמב&quot;ם ז&quot;ל תגן עליהם ועל זרעם אחריהם לדורות. והשי&quot;ת יחיש לגאלנו בקרוב בביאת משיחנו בב&quot;א&quot;.}}<br /> <br /> == הרב מאזוז ותורתו של הרבי ==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] קיבל הרב מאזוז את הספר &quot;[[חידושים וביאורים בש&quot;ס]]&quot; חלק ג'. ובמכתבו אל הרב [[חנניה יוסף איזנבך]] כתב: &quot;נגה עלינו אור בהיר.. עיינתי בכמה סימנים מהספר ואורו עיני, ובפרט מש&quot;כ בסימן מה על ציור הגביעים בכתי&quot;ק הרמב&quot;ם ז&quot;ל שלכאורה הם מהופכים, ש&quot;י ודפח&quot;ח. וחמרא למריה וטיבותא לשקייה להדר&quot;ג נר&quot;ו עורך הספר בטוב טעם ודעת, חכמה מפוארה בכלי מפואר. ואין לי להאריך כי אם בהבעת תודה שנית על האוצר הנפלא שזכיתי בו&quot;. <br /> <br /> כאשר עסק הרב [[שלום דובער וולפא]] בעריכת כתבי אדמו&quot;ר שליט&quot;א בחידושי הש&quot;ס ל[[מסכת סנהדרין]], הגיה הרב מאזוז חלק מהכתבים והוסיף את הערותיו, בעיקר בסוגיות הקשורות ל[[שנת העיבור|עיבור השנה]].<br /> <br /> כששמע אודות דבריו של הרבי על [[צורת הלוחות]], שלא היו עגולים אלא מרובעים, ציוה הרב מאזוז לשנות את צורת הלוחות שבגג ישיבת &quot;כסא רחמים&quot; (וכפי שנראה בתמונה של הבנין שמופיעה על נייר המכתבים). <br /> <br /> כשביקר אצל הרבי ב[[י' כסלו]] [[תשנ&quot;ב]], השתתף בחגיגת סיום הלכות שבת לרמב&quot;ם שהתקיימה באותה תקופה ב[[770]] - ואמר: &quot;דוד המלך בתהלים רמז אודות [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[ספר התניא]], באמרו: &quot;כי אתה תאיר נרי, ה' אלקי יגיה חשכי&quot;. &quot;תאיר נרי&quot; אלו שני אורותיו של רבי &quot;שני-אור&quot; אור הנגלה ואור החסידות. ואילו &quot;תאיר נרי הויה אלקי&quot; ראשי תיבות: &quot;[[תניא]]&quot;. <br /> <br /> == נבואת הרבי במלחמת המפרץ ==<br /> בהקדמתו לספר הקבלה &quot;מעין החכמה&quot; כתב:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אחרי [[תשעה באב]] התחילו האיומים.. והצורר פלש לכווית. במקביל פורסם שהאדמו&quot;ר מליובאוויטש עמד בתפלה עשר שעות רצופות (בגיל פט!) על קבר חותנו אדמו&quot;ר מהריי&quot;ץ.. <br /> <br /> כשבוע לפני המלחמה חלמתי לפנות בוקר שאני מברך י&quot;ז פעמים רצופות &quot;שהחיינו&quot;.. חלום זה עודד אותי מאד יחד עם דברי האדמו&quot;ר מליובאוויטש, שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר וכו'.. וביום [[פורים]] בשעה שבע בבוקר הודיע הקריין ברדיו &quot;נסתיימה המלחמה&quot; פתאום בלי כל הודעה מוקדמת.. ונתקיימה נבואתו של האדמו&quot;ר מליובאוויטש.. שביום פורים יגמר הכל.}}<br /> <br /> == התבטאויותיו על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ==<br /> ב[[התוועדות]] [[יו&quot;ד שבט]] תשנ&quot;ב בבני ברק, אמר: <br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בשם &quot;יוסף יצחק&quot; רואים דברים נפלאים. &quot;יוסף&quot; בגימטריא 6 פעמים שם הוי'. &quot;יצחק&quot; הוא 8 פעמים שם הוי'. ושני השמות ביחד הם חב&quot;ד פעמים שם הוי'. גם שם העיר שלנו &quot;בני ברק&quot; עולה בדיוק &quot;יוסף יצחק&quot;. <br /> <br /> &quot;כשנתבקשתי לבוא לערב זה להילולא, אמרתי, את הרבי הריי&quot;צ זצ&quot;ל זכיתי להכיר במקצת מתוך ספריו. בהם ניכר כמה טרח, כמה מסירות נפש היתה לו. ביחוד התגלה הדבר בשנת תרפ&quot;ז, אומרים שזה היה המאסר השביעי שנאסר למען התורה.. היו כאלה שכאשר נודע להם שאני מתכונן לבוא להילולא, ניסו להניאני מלבוא.. <br /> <br /> &quot;האם אפשר לעכל דרגא כזו של [[מסירות נפש]], להיות עשרות שנים בכלא הסובייטי, בגלל מה? בגלל מקואות, תלמוד תורה והפצת מצוות. לסיים את החיים בסיביר, אפשר להבין זאת?.. לא חונכתי לשקר ולא חונכתי להחניף, אני אומר את כל האמת, &quot;השומע ישמע והחדל יחדל&quot;. ומי שרוצה להוכיח שאני טועה, בבקשה שיוכיח שאני טועה. ואם אני לא טועה, אדרבא שיקבלו את האמת. <br /> <br /> &quot;האם יש ספק בחשיבותו של ערב זה, הנערך ליום הילולת האדמו&quot;ר הקדוש. אדם שמסר את עצמו על התורה, שעמד מול אקדח שלוף, ואמר לו החוקר: תדע לך, האקדח הזה שינה את דעתם של אלפי בני אדם לפניך. ענה לו: נכון, הצעצוע הזה שינה את דעתם של בני אדם שיש להם שני אלים ועולם אחד. אבל אני יש לי אל אחד ושני עולמות. אני לא אשנה את דעתי. קור רוח כזה, מסירות נפש כזו, יש מי שיכול לדבר אחריו? יש מי שיכול להתנגד לדברים אלה? <br /> <br /> &quot;איך יש בני אדם שפוסלים את הערב הזה, רק משום ששם חב&quot;ד נקרא עליו, הרי כבר העיד דוד המלך: חבר אני לכל אשר יראוך. ואני מוסיף ואומר: אל תקרי חבר אלא חב&quot;ד, שהרי הרי&quot;ש והדל&quot;ת מתחלפים.. אתה רואה אנשים שמזכים את הרבים, שמזכים גם כאלו שמעולם לא הניחו תפילין, שלא השאירו פינה בעולם שלא הלכו אליה וזיכו אותה.<br /> <br /> &quot;ראו נא איזו טובה גדולה עשה הרמב&quot;ם לעם ישראל, במלה אחת בהלכות תשובה (פ&quot;ג ה&quot;ה). הרמב&quot;ם כתב מילה שזיכתה אלפים ורבבות בימינו להכנס לגן עדן.. הוא פסק שההגדרה שאמרה הגמרא (ברכות יז,א) על &quot;פושעי ישראל בגופן&quot; שיורדים לגיהנם, היא רק למי שלא הניח תפילין &quot;מעולם&quot;. ומכאן שאם הניח תפילין פעם בחיים הוא יצא כבר מגדר חמור זה של &quot;קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם&quot;. אמרו חסידי חב&quot;ד, אם כן יש תרופה לדור. נזכה יהודים בהנחת תפילין בכל מקום, גם בתחנה המרכזית.. לולא המעשה הזה, כמה אלפים ורבבות מעולם לא ידעו מה זה תפילין?.. והנה מאז אלפים ורבבות חזרו בתשובה.}}<br /> <br /> == יחסו לנושא משיח וגאולה והרבי כמלך המשיח ==<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;יש האומרים שהדיבורים על ה[[גאולה]] ו[[משיח]], דומים ל&quot;שבתאות&quot;. ואני חייב לומר לכם רבותי, עוד לא שמעתי על חסיד חב&quot;ד אחד שלא צם ב[[תשעה באב]], ולא שמעתי על חסיד חב&quot;ד אחד שלא צם ב[[עשרה בטבת]]. לא שמעתי שהקלו באחד המנהגים של ה[[תורה]].<br /> <br /> &quot;יש לדעת כי בכל דור ודור ישנו האדם שראוי להיות [[משיח]]. זה קבלה מחכמי ישראל בכל הדורות וגם מפורש בגמרא במסכת סנהדרין (צח,ב) שם אנו מוצאים כי תלמידי בית המדרש, כל אחד מהם ראה את ראש הישיבה שלו כי הוא המשיח.. כך גם רב אמר שהמשיח הוא רבנו הקדוש רבי יהודה הנשיא. מה רע בדבר הזה הרי זו גמרא ערוכה?! אנו רואים שם בגמרא יותר מזה &quot;אמר רב נחמן אי מן חיי כגון אנא&quot;.. חותנו של הרמ&quot;א נקרא רבי שכנא.. והוא הוסיף שם בגמרא &quot;ואני אומר שכנא שמו&quot;.. בעל &quot;אור החיים&quot; כותב בעצמו בפרשת ראה &quot;משיח ה' שמו חיים&quot;.<br /> <br /> &quot;אז למה מרעישים כיום כאשר אומרים &quot;הרבי שלנו משיח או מעותד או מועמד להיות משיח&quot;. מה רע בדבר, מישהו אמר כבר ביטלנו את התעניות?.. כמה וכמה התחילו להרבות במצוות בצדקה ובמעשים טובים בכדי להתכונן לביאת המשיח.. לפי דעתי אין שום פגיעה בדבר הזה.. למה שלא יהיה משיח? יש לנו מועמד יותר טוב? <br /> <br /> &quot;אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את אדמור&quot;י חב&quot;ד.. רבי [[יהודה צדקה]] זצ&quot;ל צדיק היה, חסיד היה אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב&quot;ד, את כל אלה להעביר עליהם פס?! כל אלה פסולים?!.. <br /> <br /> &quot;הביאו לי כתב יד שהרב [[בן ציון אבא שאול]] שליט&quot;א (זצ&quot;ל) חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] (ע&quot;פ בקשתו של הרבי), שהקב&quot;ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים.. כך גם הרב [[יצחק כדורי|כדורי]] וכל הרבנים.. השי&quot;ת יזכה אותנו לגאולה קרובה במהרה בימינו אמן.}} <br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?id=1324&amp;url=article_he הפרק בשמן ששון מחבריך, מצוטט בחב&quot;ד אינפו]<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 הרב מאזוז בביקור אצל הרבי (9:07)]<br /> <br /> {{שמן ששון מחבריך}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%96.jpg&diff=117960 2012-01-24T07:48:04Z

<p>חסידים: הרב מאיר מאזוז</p> <hr /> <div>הרב מאיר מאזוז</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=117672 2012-01-16T08:34:24Z

<p>חסידים: ביטול גרסה 117635 של Yl770 (שיחה)</p> <hr /> <div>'''חיים יהודה קרינסקי''' הוא מזכירו של [[הרבי]], חבר ב[[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ומזכיר [[אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> <br /> נולד בשנת [[תרצ&quot;ה]] בבוסטון שב[[ארצות הברית]] לר' שמעיה קרינסקי. בעקבות אחיו הגדולים שעברו למוסדות חב&quot;ד, עבר אף הוא לישיבת [[אחי תמימים]] ולאחר מכן ל[[תומכי תמימים 770]].<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] החל לשמש כנהג של הרבי. בשנת [[תשט&quot;ז]], לאחר [[רצח יד החמישה]], נשלח על ידי הרבי ל[[כפר חב&quot;ד]] על מנת לעודד את התושבים. בשנת [[תשי&quot;ח]] הוכנס לעבוד גם כמזכיר. בנוסף לכך משמש גם כדובר חב&quot;ד בארצות הברית. בשנת [[תשל&quot;ב]], על פי בקשת הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], מונה למזכיר אגודת חסידי חב&quot;ד. בשנת [[תשמ&quot;ז]] עזב בפקודת [[הרבי]] את תפקידו כמזכיר עקב בעיות שהתעוררו. כעבור שבוע ולאחר בירורים החזירו הרבי לתפקידו. בשנת [[תשמ&quot;ט]] מונה לחבר ראשי בהנהלת [[מחנה ישראל]] ובשנת [[תשנ&quot;ח]], בעקבות פטירת המנכ&quot;ל הקודם, ד&quot;ר [[ניסן מינדל]], מונה למנכ&quot;ל. כמו כן, סייע במשך השנים לרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי.<br /> <br /> ב[[חודש אייר]] שנת [[תשנ&quot;ד]], בעקבות עתירתו ל[[ערכאות]] יחד עם עוד שלשה מחברי [[אגו&quot;ח]], הוציאו אחד עשר מרבני [[אנ&quot;ש]]{{הערת שוליים|הרבנים: [[יצחק הכהן הענדל]], [[אברהם אזדבא]], [[מרדכי דוב אלטיין]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[יצחק רייטפארט]], [[יהודה קלמן מרלו]], [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], [[יצחק דוד גרונר]], [[לוי ביסטריצקי]], [[יצחק מאיר הרץ]], [[יהודה צבי פוגלמן]]}} מכתב בו הם כותבים שהנ&quot;ל הם &quot;לא צייתי דינא&quot; ו&quot;עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם{{הערת שוליים|1=[[:קובץ:22iyar5754.JPG|צילום המכתב]]}}. ב[[חודש תמוז]] שנת [[תשנ&quot;ה]], בעקבות פרשיה נוספת בה נמנע להופיע לקריאה ל[[דין תורה]] בזבל&quot;א וזבל&quot;א בענין הצוואה של [[הרבי]]{{הערת שוליים|בהסתמך על פסיקה של רבני [[ועד רבני ליובאוויטש העולמי]], שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני [[בד&quot;ץ קראון הייטס|הבד&quot;צ בקראון הייטס]] - בניגוד לטענת הבד&quot;ץ}}, הוציא הרבנים [[אברהם אזדבא]] ו[[יהודה קלמן מרלו]] מה[[בד&quot;צ קראון הייטס]], מכתב בו הם כותבים עליו ש&quot;לא צייתא לדינא&quot;{{הערת שוליים|[[:קובץ:1 210.jpg|צילום המכתב]]}}. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש&quot;ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מודיע שמבחינתו הבית דין בקראון הייטס מבטל את כתב ה&quot;לא צייתא לדינא&quot;{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב&quot;ד און ליין]}}. לעומתו טוענים כי על פי פסיקת בוררות בעניין הבית-דין לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54190 חב&quot;ד אינפו]}}, הרי שאין למכתבו כל תוקף הלכתי.<br /> <br /> ב[[חודש מנחם אב]], על פי החלטת [[ועד רבני ליובאוויטש]], הועבר הרב קרינסקי ממשרתו כיו&quot;ר [[מל&quot;ח]] ומעתה ישמש רק כחבר ועד הפועל{{הערה|1=[http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 פסק דין בענין מרכז לעניני חינוך].}}. בפועל הוא נשאר בתור יו&quot;ר ע&quot;פ הניירות הרשמיים משנת תש&quot;נ.<br /> <br /> ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשע&quot;א]] התפרסם שמו בעיתון האמריקאי &quot;ניוזוויק&quot; בראש רשימת 50 היהודים המשפיעים ביותר ב[[ארצות הברית]], בו הוא כונה &quot;ממלא מקומו של [[הרבי מליובאוויטש]]&quot;{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61127 המסר של חב&quot;ד: &quot;משיח&quot; או &quot;תנועה של מקצוענים&quot;?] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קרינסקי חיים]] <br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קרינסקי חיים]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך|קרינסקי חיים]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90&diff=117387 2012-01-05T10:50:35Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של שמואל הנביא]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=שמואל הנביא|אחר=אמורא, חבירו של [[רב (אמורא)|רב]]|ראו=[[שמואל (אמורא)|שמואל]]}}'''שמואל הנביא''' היה השופט האחרון של בני ישראל, נולד לאביו אלקנה ואמו חנה, הידועה בעקבות תפילותיה (שבזכותן נולד בנה שמואל - בהקדם נבואה מעלי ה[[כהן הגדול]]). אודותיו ונבואותיו מובא ב'''ספר שמואל'''.<br /> <br /> נחשב לאחד מה[[נביאים]] בשורה הראשונה, עד שהשוו אותו בגמרא{{הערת שוליים|[[מסכת ברכות]] לא, ע&quot;ב.}} ל[[משה]] ו[[אהרן הכהן|אהרן]], כפי שנאמר גם ב[[תהילים|ספר התהילים]]{{הערת שוליים|תהילים צו, ב.}} &quot;משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו&quot;.<br /> <br /> == שמואל הנביא בתורת הקבלה ==<br /> <br /> הוא היה בדרגה הגבוהה ביותר בנשמות הנביאים, יחד עם משה ואהרן, שנגלה עליהם מבחינת פנימיות דשם [[הויה]]{{הערת שוליים|1=[[אדמו&quot;ר האמצעי]], [[תורת חיים]].}}.<br /> <br /> שמואל הנביא תיקן מעט הפגם ד[[נצח]] ושלימותו יתוקן בביאת משיח, שזהו טעם אריכות הגלות דעכשיו. האופן שהוא תיקן את הנצח דקדושה, הוא בבזבוז כל האוצרות{{הערת שוליים|1=[[אדמו&quot;ר האמצעי]] [[תורת חיים]] שמות [[פרשת בשלח]] צדקת פרזונו בישראל רכח, א.}}.<br /> <br /> דרך עבודתו של שמואל היה קיום ה[[מצוות]] בשפלות בלא שום טעם רק מפני הרצון לקיים מצוות השם, ועל ידי זה זוכים גם להבין כל הסודות וכו'{{הערת שוליים|1=[[אדמו&quot;ר האמצעי]] [[תורת חיים]] שמות ח&quot;א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה קנז, א.}}.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:נביאים]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=117386 2012-01-05T10:35:49Z

<p>חסידים: ביטול גרסה 117381 של 212.76.121.168 (שיחה)</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארצות הברית]]|ראו=[[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)]]}}[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|בית אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]]]]'''אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש''' (נהגה ב[[ר&quot;ת]] '''אַגוּ&quot;ח''') הינו ארגון-על של [[חסידות חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל]] שתפקידו לפקח ולסייע למוסדות וחסידי חב&quot;ד בארץ ישראל ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: לעורר את חסידי חב&quot;ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות|התוועדויות]] באהבת ריעים בין החסידים{{הערת שוליים|מתוך [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מיום י&quot;ט [[תמוז]] ה'[[תש&quot;א]]: &quot;נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב&quot;ד]] באה&quot;ק ת&quot;ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ&quot;ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ותורת אמת בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד דא&quot;ח ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. במהלך השנים קיבלה אגו&quot;ח משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה לנהל את קהילת חב&quot;ד, בהנהגת [[רבני חב&quot;ד]]{{הערת שוליים|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר בית דין רבני חב&quot;ד על מכתבו מזאת [[חנוכה]] ה'תנש&quot;א: &quot;תוקף והנהגת וענין [[אנ&quot;ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו&quot;ח בארץ הקודש הוא בידי אגו&quot;ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ&quot;ש שי'.}}.<br /> <br /> ==רקע==<br /> ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש&quot;א]] ייסד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; [[שאול דב זיסלין]], [[משה גוראריה]] ו[[חיים יוסף רוזנבלום]] שיהיו חברי הוועדה ושתפקידם לבסס את אגו&quot;ח בכל רחבי [[ארץ ישראל]]. בשנת [[תשי&quot;א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ישראל)|צעירי אגודת חב&quot;ד]] בארץ ישראל כמחלקה של אגו&quot;ח לצעירים והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]]. אגו&quot;ח החלה להתמקד בעיקר בדאגה לביסוס וייצוג המוסדות, קהילות חב&quot;ד, בתי הכנסת, משרות לאנ&quot;ש ושאר צרכיהם.<br /> <br /> במכתב למוסדות חב&quot;ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגו&quot;ח בשני רבדים{{הערה|המכתב מיום [[י&quot;ג בכסלו]] שנת [[תשי&quot;ב]]. מודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע&quot;ז-ע&quot;ח.}}: א. כלפי המוסדות - כל מוסד הוא אוטונומיה נפרדת והוא יעמוד בקשר עם מרכז אגו&quot;ח באמצעות נציג. ב. כלפי חוץ - יהיה נציג אחד מטעם אגו&quot;ח שייצג את כל מוסדות חב&quot;ד בארץ ישראל.<br /> <br /> התנהלות אגו&quot;ח היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערת שוליים|וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגו&quot;ח, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי&quot;ב]]: &quot;הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ&quot;ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט&quot;ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו&quot;ד ו[[י&quot;ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ&quot;כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ.}}. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגו&quot;ח במשך שלושת השנים שעברו{{הערת שוליים|באגרת אחרת להנהלת אגו&quot;ח מתאריך [[כ&quot;ג מנחם אב]] [[תשט&quot;ז]]: &quot;בהזדמנות זו אעורר, שזה עדן ועדנים שלא היתה אסיפת ועד הפועל ושאין אגו&quot;ח מראה סימן של חיים ופעולה ביוזמה של עצמה, וחוששני לאמר שעוד מעט ויהי' שלש שני חזקה בהנהגה כזו&quot;}}. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגו&quot;ח וצא&quot;ח{{הערת שוליים|באגרת להנהלת אגו&quot;ח. נדפסה ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק כ&quot;ה ע' קנ&quot;א: ..קראתי בשם אחד מחברי הועד שהוא מפני שאין כל אפשריות לעשות אסיפה של כל אגודת חב&quot;ד ו[[צעירי אגודת חב&quot;ד]] וכו'.}}. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך{{הערת שוליים|בשולי מכתב לאגו&quot;ח מיום [[כ&quot;ד בסיון]] [[תשי&quot;א]]: &quot;כותבים במכתבם אשר שנים שלשה חברים אינם פעילים, ונא להודיעני מי הם ומאיזה סיבה&quot;.}}.<br /> <br /> ==תפקידי אגודת חסידי חב&quot;ד==<br /> [[תמונה:אגוחח.jpg|left|thumb|280px|אנשי אגו&quot;ח בביקור אצל אנשי ציבור.]]<br /> תפקידיה של אגודת חסידי חב&quot;ד נקבעו על ידי הרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי&quot;א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] חלק ד' עמוד ת&quot;ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב&quot;ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:<br /> <br /> #ייצוג חסידי חב&quot;ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב&quot;די כלשהו.<br /> #תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.<br /> #פיקוח חיצוני על מוסדות חב&quot;ד ודיווח למרכז ב-[[770]]{{הערה|ממכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל&quot;ז: &quot;תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד. ולכן על הנהלת המוסד לתאר לפניהם עבודתם, להראותם ספרי החשבונות וכו', אבל אין ביד המבקר ליתן פקודות, לשנות החלטות ההנהלה או להחליט דבר בהמוסד.&lt;BR&gt;&quot;מובן מעצמו שהן אגו&quot;ח והן המבקרים רשאים להגיש הצעות להנהלת המוסד, ולא עוד אלא שמחוייבים בזה אם מוצאים ענינים שאינם מתאימים למטרת המוסד או ענינים המקלקלים בכלל, אבל כל זה אינו אלא בתור הצעה.&lt;BR&gt;&quot;כתוצאה מכל הנ&quot;ל, הנה האחריות בעד התפתחות כל מוסד ומוסד מוטלת על הנהלת המוסד, והיא היא שצריכה לנקוט בכל הצעדים בנחוצים לקיום המוסד והתפתחותו. וכן על המבקרים מוטלת האחריות לדעת כל פרטי עבודת המוסד, להציע על דבר תיקונים הנחוצים לפי דעתם (אך ורק בתור הצעה כנ&quot;ל) ולהודיע לכאן אם נמצא איזה ענינים או פרטים המזיקים או שאינם מתאימים למוסד&quot;. &lt;BR&gt;בתקופה מסויימת הופסקה עבודת הביקורת והרבי פנה במכתב מתאריך [[י&quot;ג בניסן]] ה'[[תשי&quot;ג]] (מודפס באגרות קודש חלק ז' ע' רכ&quot;ב): &quot;כנראה שהמבקרים פסקו את פעולתם, ואיני יודע ממי היא המניעה, וכותב הנני להמבקרים ביחוד ולהמוסדות ביחוד, שכוונתי בזה שיבקרו בפועל ולא לבד בהכתרתם בשם זה בלבד, ובמילא הצעתי בביקורם בתקפה כאז כן היום ות&quot;ח בעד הביאור בזה&quot;.}} באמצעות מבקר שמונה על ידי הרבי{{הערה|היה שהתלוננו לרבי שהמבקר אינו מתאים. השיבלהם הרבי במכתב מיום [[כ&quot;ג בטבת]] ה'[[תשי&quot;ב]]: &quot;במענה על מכתבו מ[[ד' טבת]], בו מערערים על התמנות הר' . . למבקר בעניני אגו&quot;ח . . כתבתי ברור, שאין המבקר אלא מבקר (קונטרול בלע&quot;ז) ואין בידו להחליט או לשנות דבר, אלא שמתפקידו לעמוד בקשר ישר לכאן, ובמילא באם אומר א קרומע זאך אין דעתו מחייבת כלום. והאמת אגיד אשר בעבודת אגו&quot;ח עד עתה - איני נודע מאיזה טעמים, אבל - לא היו נכרות פעולות ממשיות . . ובטח הנה כמה ענינים שבתור כאלו הנמצאים על אתר ידעו מזה ואפשר היה לפעול בזה, ובכל זאת לא נעשה. ובמילא, בהתאם להנ&quot;ל, כנראה שצריך הענין למעורר בזה שירבה בהזכרה והקיצה וכו'. וכמ&quot;ש ה[[רמב&quot;ם]] בהל' דעות, שאף שדרך המיצוע הוא דרך הישר, אבל מי שנוטה לקצה האחד אי אפשר להתנהג בדרך המיצוע, אלא צריך לאחוז בקצה השני - עד שישתווה. ולכן באה הצעתי, בתקותי שגם להם יקר ענין אגו&quot;ח ושמה הטוב, ושם ליובאוויטש הנה צריך להיות קשור בענין של עשיה ופעולות ממשיות, (על פי מה ששמעתי, כנראה בטוח שהר' . . לא יניח לנמנם ולישון כו'. ומה שמעוררים . . - הנה כבר כתבתי שאין על המבקר אלא לבקר, וביכולתם שלא לשמוע להצעתו.}}.<br /> #פיקוח כללי על הארגונים החב&quot;דיים החדשים (כגון, צא&quot;ח, איגוד נשי חב&quot;ד ועוד).<br /> #ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.<br /> #תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא&quot;ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב&quot;אגרות קודש&quot; חלק ה' עמוד רס&quot;א.}}.<br /> #כמו כן, הקמת מוסדות חב&quot;ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו&quot;ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב&quot;ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט&quot;ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק כ&quot;א ע' שי&quot;ד}}. עסקני חב&quot;ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו&quot;ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ&quot;ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקרית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: &quot;הקמת אגודות שייך לאגו&quot;ח באה&quot;ק, ולרבנים פוסקי דינים&quot;. בשנת [[תנש&quot;א]] הציע הרב ניסן חסדיאל נחשון פתיחת בית חב&quot;ד ביישוב באפרת וקיבל תשובה מהרבי לפנות לאגו&quot;ח. הרב אריה פרקש שאל גם על פתיחת בית חב&quot;ד ביבניאל ונענע שייתעץ עם אגו&quot;ח ובאם יסכימו &quot;אז הסכמה וברכה אזכיר על הציון&quot;. בשנת [[תש&quot;נ]] פנה הרב [[אהרן שפירא]] מפרדס כץ בנוגע להפצת עלון שבועי לבני תורה (ב[[בני ברק]] וב[[ירושלים]], דבר שכבר עשה בעבר ושלח כמה דוגמאות אל [[הרבי]] ונענע: &quot;הרי זה ענין כללי בכל ארץ הקודש ובמילא שייך לאגודת חסידי חב&quot;ד הכללית בארץ הקודש ולא ליחידים וקבוצות כפשוט&quot;. הרב [[דוד נחשון]] הציע להקים מטה מיוחד שיעסוק בעניני משיח. מענה הרבי: &quot;כל זה שייך לאגו&quot;ח וועד רבני [[אנ&quot;ש]] שבארץ הקודש&quot;. ועוד רבים}}.<br /> #שמירה על צביונה של חסידות חב&quot;ד כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ&quot;א בסיוון]] שנת [[תשי&quot;ד]]: {{ציטוטון|נבהלתי להשמועה, אף שאינני יכול לברר ברור אם כנה היא, אשר יש סברא שהרשת תעבוד ותפעול במקום אחד תחת שם מוסד חינוך מפלגתי (אלא ש&quot;מבטיחים&quot; להם שרוחניות הענינים תהי' ביד הרשת). ונבהלתי עוד יותר לההוספה, אשר דוקא מזקני אנ&quot;ש הונח אצלם ככה, ולא לבד שהסכימו על זה אלא שפירשו את המברק שלי מתאים לסברא הנ&quot;ל. וכמה עלוב דורנו זה, אשר גם על טעות כזה יש להזהיר ולקרות בקול שזהו טעות ולא האמת. ואף אם גם היתה הבטחה הנ&quot;ל בת קיימא, שגם בזה איני מאמין כי אין הדבר תלוי ביחידים המבטיחים אלא בהמפלגה בכללותה, הנה אין רשות למי שהוא להדביק על עניני [[חב&quot;ד]] יארליק של מפלגה איזה שתהיה . . '''ובא אני בזה גם לאגו&quot;ח, מתאים למה שקויתי מאז שאגו&quot;ח תשמור על הנקודה הכללית וחוט השני דפעולות חב&quot;ד, שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבותינו הקדושים נשיאינו, ועל אחת כמה וכמה שלא יעשו ענינים הפכים מזה'''}} (ההדגשה אינה במקור)}}.<br /> #קשר עם אישי ציבור{{הערה|פעמים רבות התקבלו מהרבי הוראות בנושא שמירת קשר עם אנשי ציבור. במכתב מתאריך [[א' בניסן]] ה'[[תשט&quot;ז]] כותב הרבי: &quot;ובקשר עם ימי [[חג הפסח]] הבא עלינו לטובה, הרי על דרך דאשתקד מטובם לשלוח בשמי מצה שמורה (כמובן מאפיית יד) למר [[שז&quot;ר]] שי', מר סירקוס שי' מר יצחק קורן שי', ואם יציעו לשלוח עוד למי, מטובם לפרט הצעתם ואענה במברק ות&quot;ח מראש על הטרחה בכל זה&quot;. בהזדמנות נוספת כתב הרבי (בתאריך [[י' בכסלו]] [[תשט&quot;ו]]. הודפס באגרות קודש חלק י' ע' קכ&quot;ח-ט): &quot;זה מכבר הצעתי ובקשתי, שיתענינו להפגש עם אלו שביקרו אותי בהיותם בארצות הברית, כיון שיש כמה ענינים שהנ&quot;ל הבטיחו. ומובן אשר תועלת גדולה שהם - האנשים הנ&quot;ל - בעצמם יאמרו שהבטיחו פרטים אלו, שאז בודאי יקיימו הבטחתם בהקדם. וכנראה משתיקותם לא עשו בזה עד עתה. וחבל על העבר. ועכ&quot;פ בטח ישתדלו למלאות את זה בעתיד . . ומובן מעצמו שנחוץ במאד שיודיעו אח&quot;כ לכאן - בפרטיות - מהפגישה והשיחה&quot;.}} ורבנים{{הערה|לדוגמא, אגרות-קודש חלק ה' ע' ש&quot;ב הרבי מבקש לבקר את &quot;הרב אבוחצירא על פי בקשתי להבעת כבוד&quot;.}}.<br /> #דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב&quot;ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו&quot;ח מתאריך [[כ&quot;א בסיוון]] שנת [[תשי&quot;ד]] (מודפס [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ&quot;ו-ז): יהי-רצון ויבוא הזמן שאוכל לקבל ידיעות מפורטות ומתאימות מהנעשה באה&quot;ק ת&quot;ו מאגודת חב&quot;ד&quot;. במכתב נוסף (אגרות קודש חלק ח' ע' קצ&quot;ח) מהרבי לאגו&quot;ח נכתב: &quot;אתפלא אשר אחרי שבקשתי זה כמה פעמים להודיע מהמרחש במה שיכול להיות נוגע למוסדות חב&quot;ד ועבודת חב&quot;ד.}}. <br /> #שמירה על צורתם של בתי כנסת [[חב&quot;ד]] ופיתוחם. <br /> #ייצוג ופרסום חב&quot;די בעיתונות{{הערה|ממכתב [[כ&quot;א בסיון]] שנת [[תשי&quot;ד]]: &quot;נבהלתי בהתקבל אלי קטע העתון של מכתב מר . . ועוד יותר ממה שאגו&quot;ח, כנראה, שלא הגיבו ע&quot;ז כלל, לא רק במכתבי-עת אלא אפילו גם לא בפני' אל הנ&quot;ל באופן המתאים ובדברים המתאימים לתוכן מכתב הנ&quot;ל והביטויים אשר בו. נהניתי עכ&quot;פ במקצת מה שאחד מן ההנהלה שלח להנ&quot;ל מכתב חריף . . ולא באתי אלא בהנוגע לעתיד&quot;. באגרת [[י&quot;ג בתשרי]] שנת [[תשט&quot;ו]] (מודפס ב[[אגרות קודש]] חלק י' ע' י&quot;ב): &quot;נהניתי מקטע דהמודיע והקול, בו נדפסו במרוכז מוסדות חב&quot;ד, אף שפלא שלא נזכרה ג&quot;כ אגודת נשי ובנות חב&quot;ד, שבאיזה אופן שתהי' עבודתן הרי בודאי הדפסה עד&quot;ז במכ&quot;ע היתה מחייבת אותן ומביאה פעולה לטובה&quot;.}} ועדכון המרכז ב[[ניו יורק]] מכל הנכתב בעיתונות בארץ ישראל על חב&quot;ד{{הערה|באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי&quot;ב]]: &quot;זה כמה פעמים כתבתי שמהנכון הוא, מפני כמה טעמים, שמכל הנדפס בעתונות שלהם בנוגע לחב&quot;ד ישלחו קטע לכאן, ובהתאם לדחיפת הענין אם בדואר אוירון או בדואר רגיל&quot;. }}.<br /> #אחריות להגדלת קהילת חב&quot;ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב&quot;ד{{הערה|ממכתב המודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש&quot;ז: &quot;כדאי היה לדעת המצב עתה, היינו איפוא ישנם בתי כנסיות [[חב&quot;ד]] וכן רבנים ושו&quot;בים [[חב&quot;ד]] - כדי לעמוד על המשמר שלא יופחת מספרם, ואדרבה. וכן בנקודות ישוב חדשים, שם ישנם עסקנים מ[[אנ&quot;ש]] ו[[חב&quot;ד]], להשתדל על ידם למצוא שם ענינים פרנסה בשביל [[אנ&quot;ש]], או גזע [[אנ&quot;ש]], ובפרט במשרות הנותנות השפעה לבעליהם במובנים רוחניים.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק&quot;ד: &quot;בכלל צריך היה לעשות רשימה בתוככי [[אנ&quot;ש]], לדעת מי הם הראוים לקבל משרת רבנות בארץ הקודש ת&quot;ו, ואם מועט מספרם ביותר - היה צריך למלאות החסרון בהקדם. ובודאי ישנם מאברכים או גם מהבחורים הקשישים כאלו הראוים לאותה איצטלא, או שיכולים לקבל סמיכות ושימוש (פראקטיקא) במשך זמן לא ארוך. ובזמננו זה הרי צריך להבטיח כל ענין וענין בעוד מועד.}}.<br /> #סיוע כספי לאנ&quot;ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמא באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי&quot;ב]]: &quot;לפי דעתי נכון גם כן, שיתנו הלואה של איזה מאות לירות לזמן ארוך למרת . . בכפר - אם יביא לה תועלת במסחרה ובפרנסתה&quot;. וכן באגרת נוספת (נדפסה ב[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק&quot;ד): &quot;זכור לי שזה מזמן היתה הצעה לעזור בהכנסת כלה לאיזה אנשים, ובטח יודיעוני גם על-דבר-זה מהנעשה בפועל&quot;.}} (בניית [[מקווה חב&quot;ד|מקוואות חב&quot;ד]] על פי שיטת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערת שוליים|מכתב לאגו&quot;ח מתאריך [[י&quot;ג בניסן]] שנת [[תשי&quot;ג]]:&quot;בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת ע&quot;י הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב) נ&quot;ע, ויתדברו בזה עם המרכז הנ&quot;ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו&quot;ח, כי כן היה המדובר עם הרב ברזל שיחיה שהציע לפני את כל ענין זה. נוסף על זה ישנה מקוה שאודותה כתב אלי הרב החסיד דאברוסקין שיחיה מ[[חיפה]] וכותב שפונה אלי בהצעתם, והתקון דורש סכום של ק&quot;ן לא&quot;י לפי-ערך, ואם כן לדעתי גם זה נכון. ועל פי הנ&quot;ל שיהיה כדרישת תקנת כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב) נ&quot;ע.}} ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט&quot;ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה של [[כפר חב&quot;ד]]: &quot;מצער אותי ביותר מה שכנראה ענין השייטלין (פארוק) [= פאות נוכריות] נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב כו' וכו' הנה האומנם אי אפשר היה להשיג הלואות בקופות גמ&quot;ח של אנ&quot;ש (שכפי הנודע לי הנה ישנה באגודת חב&quot;ד שעל יד כבוד תורתו שליט&quot;א אצל הוו&quot;ח כו' [[משה דובער גנזבורג]] ושנים או שלשה ב[[ירושלים]] עיה&quot;ק ת&quot;ו)&quot;.}}).<br /> #השגת כתבי-יד מ[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ&quot;א בסיוון]] שנת [[תשי&quot;ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ&quot;ו-ז): &quot;בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מאה&quot;ק ת&quot;ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא&quot;ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב - כי הרי יש מקום לומר, שעל אתר באה&quot;ק ת&quot;ו היה אפשר לקנות ביכלעך הנ&quot;ל בזול יותר, והעיקר לשמרם שלא יפלו בידי זרים (בענין זה, ומי יודע אולי גם זרים כפשוטו), ואין צועקין על העבר, ועל-כל-פנים באתי בהתעוררות על להבא. ותמהתי גדולה עוד יותר, שלמרות שזה איזה שנים שבקשתי לפרסם ולבקש ולחפש אחרי ביכלעך דא&quot;ח ולשלחם לכאן, ואם אי אפשר אחרת הרי על מנת להחזיר, ובמשך כל השנים האלו, הנה רק מאחד נתקבלו איזה ביכלעך בתור חילוף.}}.<br /> <br /> ==מחלקות אגו&quot;ח ==<br /> [[תמונה:מנהלים.jpg|left|thumb|250px|כנס המנהלים, [[תשס&quot;ח]]]]<br /> *'''[[צעירי אגודת חב&quot;ד]] - מחלקה לצעירים''' - ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי&quot;א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו&quot;ח, בשם [[צעירי אגודת חב&quot;ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], כ&quot;ד [[סיון]] [[תשי&quot;א]]: &quot;לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ&quot;ש והקרובים לרוח [[חב&quot;ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו&quot;.}}. כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו&quot;ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב&quot;ד{{הערת שוליים|&quot;פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ&quot;ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בפ&quot;ע, וכן איגוד נשי [[חב&quot;ד]], שבטח יתארגנו ג&quot;כ לחטיבה בפ&quot;ע&quot;.}}.<br /> *'''[[נשי ובנות חב&quot;ד]] - מחלקה לנשים''' - במקביל לייסוד &quot;צעירי אגודת חב&quot;ד&quot; ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב&quot;ד, בסגנון המתאים להם. הארגון שהוקם נקרא &quot;נשי ובנות חב&quot;ד&quot;{{הערת שוליים|מכתב הרבי ב&quot;אגרות קודש&quot;, כ&quot;ד סיון ה'תשי&quot;א: &quot;לדעתי צריך היה לארגן באגו&quot;ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב&quot;ד ואת כל אלה אשר רוח חב&quot;ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו.}}. לאחר יותר משנה כתב הרבי לארגון &quot;נשי ובנות חב&quot;ד&quot; שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו&quot;ח{{הערת שוליים|מכתב מיום כ&quot;ח [[תמוז]] [[תשי&quot;ב]]: &quot;ארגון נשי ובנות חב&quot;ד מהוה חלק מאגודת חסידי חב&quot;ד באוטונומיה מיוחדת משלו.}}.<br /> *'''[[איגוד המשפיעים]]''' - בשנת [[תשמ&quot;ז]] הקים הרב [[שמואל גריזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב&quot;ד. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו&quot;ח בארה&quot;ק.<br /> *'''[[מטה משיח (ישראל)|מטה משיח]]''' - גוף עצמאי בהנהלת חברים, עסקנים ורבנים חב&quot;דיים. קיבלה את חסותה הרשמי של אגו&quot;ח.<br /> *'''מחלקת החינוך''' - ועדת החינוך החב&quot;די, בניהולו של הרב [[זושא פויזנר]], עוסקת כל ימות השנה במציאת דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ&quot;ש]] באה&quot;ק. במסגרת תפקידו, מבקר ר' זושא במוסדות החינוך, ומייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. במשך השנה נערכים ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו&quot;שבת חינוך&quot; אחת בשנה.<br /> *'''יד לילד המיוחד'''' - (תחת 'מחלקת החינוך') מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית. יו&quot;ר המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בלניצקי. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.<br /> *'''מחלקת מחנכים מייעצים''' - בשנת תשס&quot;ד הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם &quot;מחנכים מייעצים&quot;, שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ&quot;ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל יעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, ליעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.<br /> *'''כולל יום שישי''' - בשנת תשס&quot;ד נפתח [[770 כפר חב&quot;ד|בבית אגו&quot;ח]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח ע&quot;פ הוראת הרבי מליל ט&quot;ו תמוז תשמ&quot;ה שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על הרמב&quot;ם הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].<br /> *'''[[המטה לשלום העם והארץ]]''' - נוסד בשנת [[תשנ&quot;ג]] במסגרת אגו&quot;ח, על מנת לרכז את הפעולות הרשמיות של [[חב&quot;ד]] בנושא [[שלימות העם]] ו[[שלימות הארץ]].<br /> *'''[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]''' - הוקם בשנת [[תשנ&quot;ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי שליט&quot;א, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.<br /> *'''מחלקת ניהול''' - נוסדה בשנת [[תשס&quot;ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב&quot;ד. רכז המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בליניצקי. מידי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות לכינוס שנתי. היא מסייעת למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ &quot;ניהול המוסדות&quot; המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו&quot;ל ב[[תשס&quot;ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס&quot;ד]]. בשנת [[תשס&quot;ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.<br /> *'''[[חסדי שלמה ומשה]] - מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס&quot;ז]] הכריזה האגודה על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ&quot;ש]] במציאת עבודה ועוד' על שם יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב שלמה מיידנצ'יק ע&quot;ה וסגנו הרב משה אשכנזי ע&quot;ה. מנכ&quot;ל המרכז הוא הרב ראובן קופצ'יק.<br /> <br /> ==פעולות אגו&quot;ח==<br /> [[תמונה:כנס תורה.jpg|left|thumb|250px|כינוס תורה, [[תשס&quot;ח]]]]<br /> מאז הקמת אגו&quot;ח, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב&quot;ד. אגו&quot;ח היתה חלק מהקמת ופיתוח רשת אוהלי יוסף יצחק, כפר חב&quot;ד, שיכון חב&quot;ד בלוד, ותרמה למאבקים של הרבי כמו מיהו יהודי ושלימות הארץ. <br /> <br /> אגו&quot;ח גייסה תורמים לטובת מוסדות רבים, וכן ייעצה למוסדות כיצד לנהל טוב יותר. <br /> <br /> ===בול חב&quot;ד===<br /> {{ערך מורחב|ערך=בול חב&quot;ד}}<br /> במלאת 100 שנה להולדת הרבי החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה לרבי מלך המשיח - להנפיק בול לכבודו. <br /> <br /> לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו הק' של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ([[אגרות קודש]] כ&quot;ק אד&quot;ש חי&quot;ח ע' רכו)) - נענו לבקשתו של יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]]. <br /> <br /> במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק ע&quot;ה לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביו&quot;ט ראשון של חג הפסח [[תשס&quot;ד]]. <br /> <br /> לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול המורכבת מחברי אגו&quot;ח הפעילים, חברי &quot;[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]&quot;, ובני משפחתו של הר&quot;ש מיידנצ'יק ע&quot;ה. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]. <br /> <br /> בראש הועדה להנפקת הבול עומד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].<br /> <br /> ===כינוסי תורה===<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב&quot;ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות]] חסידית עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].<br /> <br /> ==חברי אגו&quot;ח== <br /> אגו&quot;ח נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב&quot;ד בפרט, וכשמה כן היא: אגודת חסידי חב&quot;ד - אגודה שבה חברים כל חסידי חב&quot;ד. ולא רק חסידי חב&quot;ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב&quot;ד, כפי שכותב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במכתבו לועד המייסד של אגו&quot;ח מתאריך י&quot;ט [[תמוז]] [[תש&quot;א]] (אג&quot;ק שלו ח&quot;ה ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב&quot;ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע. <br /> <br /> וכך נכתב בתקנון האגודה (שכנראה הי' למראה עיניו הק' של [[הרבי]] [[מלך המשיח]]): כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותי'ה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה. <br /> <br /> === תש&quot;א-תש&quot;נ ===<br /> ככל מוסד, יש לאגו&quot;ח הנהלה בפני-עצמה בה ישנם מספר חברים (שהם בדרך כלל) נציגי המוסדות. הצורך בנציגי המוסדות מודגש מאוד באגרות הרבי. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגו&quot;ח מתאריך ט' אלול ה'תשי&quot;א ([[אגרות קודש]] ח&quot;ד ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו&quot;ח, מהנכון שבועד הפועל יהי' עכ&quot;פ בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב&quot;ד]], [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] וכו'). <br /> <br /> וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י&quot;ג [[כסלו]] [[תשי&quot;ב]] (אג&quot;ק ח&quot;ה ע' עח): כיון שאגו&quot;ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב&quot;ד יהי' בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו&quot;ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד. <br /> <br /> או ב[[אגרות קודש]] ח&quot;ה ע' קלז: אגו&quot;ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות [[חב&quot;ד]] כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו&quot;ח יהי' בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br /> <br /> יו&quot;רים במשך השנים:<br /> *יו&quot;ר אגו&quot;ח הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]]<br /> *יו&quot;ר אגו&quot;ח השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *יו&quot;ר אגו&quot;ח השלישי היה הרב [[אפרים וולף]].<br /> <br /> === תש&quot;נ-תשס&quot;ב ===<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] הורה [[הרבי]] להפעיל מחדש את אגו&quot;ח. לתפקיד יו&quot;ר אגו&quot;ח מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. <br /> עמו היו החברים: <br /> * הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ&quot;ל [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] שמונה לסגן היו&quot;ר.<br /> * הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב&quot;ד בת&quot;א.<br /> * הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].<br /> * הרב [[שמואל חפר]] יו&quot;ר מכללת [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]]. <br /> * הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].<br /> * הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו&quot;ר [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> * הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].<br /> <br /> בשנת תנש&quot;א צורפו החברים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{תמונה}}}}:<br /> * הרב [[זושא פויזנר]] משפיע בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. <br /> * הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> * הרב [[שמואל גרייזמן]] יו&quot;ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].<br /> * הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב&quot;ד [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ופוטר:<br /> <br /> * הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].<br /> <br /> === תשס&quot;ב-תשס&quot;ד ===<br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] יזמו חסידי חב&quot;ד, בהנהגת אחד מחברי אגו&quot;ח את מבצע &quot;נתניהו טוב ליהודים&quot;, יוזמה שיצרה קרע בין חברי אגו&quot;ח. יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגו&quot;ח מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגו&quot;ח, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס&quot;ב, ארבעה חברים חדשים:<br /> * הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]]. <br /> * הרב [[שלמה רסקין]] - מנכ&quot;ל מוסדות [[בית חנה]] [[חב&quot;ד]] ב[[צפת]].<br /> * הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].<br /> * הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר&quot;מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב מנחם מענדל בליניצקי.<br /> <br /> === משנת תשס&quot;ד ===<br /> [[תמונה:אבג.jpg|left|thumb|280px|כינוס אגו&quot;ח לרגל שנת השישים. בין המשתתפים: חברי אגו&quot;ח הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגו&quot;ח ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגו&quot;ח הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' מ&quot;מ בליניצקי, מנהל בית אג&quot;ח הרב שלום ישראל מיידנצ'יק, חברי [[איגוד המשפיעים]] שע&quot;י אגו&quot;ח הרב [[זאב וולף קסלמן]] והרב [[אברהם מייזליש]], ועוד.]]<br /> ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס&quot;ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגו&quot;ח במכתב לרבני אנ&quot;ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל הוציא הרב משה אשכנזי מכתב קצר{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו&quot;ח באה&quot;ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי ועד רבני אנ&quot;ש. בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב&quot;דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו&quot;ר [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש|צעירי חב&quot;ד]] ליו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).<br /> <br /> בערב [[שביעי של פסח]] תשס&quot;ד - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי ועד הרבנים, בו הם החליטו על; מינויו של הרב אהרונוב ליו&quot;ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. לעומתם, הרבנים: [[יוסף הכט]] ו[[אליהו יוחנן גוראריה]] – מחברי ועד הרבנים, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=5072 הרבנים גוראריה והכט: &quot;לאסיפה אין תוקף!&quot;] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]], הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], הרב [[גדליהו אקסלרוד]], הרב [[ישראל יוסף הנדל]], הרב [[יגאל פיזם]], הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.<br /> <br /> מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה, ללא הצלחה. המצב הנוכחי הוא ששני הצדדים עתרו לבית המשפט העליון ששלח את הצדדים לגישור אצל השופט בדימוס מר מאיר שמגר. הגישור לא הצליח והעניין חזר לבית המשפט. בינתיים אין לשום צד צו מניעה להשתמש בשם העמותה וכל אחד מהצדדים פועל תחת השם &quot;אגו&quot;ח&quot;.<br /> <br /> ==== הרכב תחת הרב יוסף יצחק אהרונוב ====<br /> * יו&quot;ר: הרב יוסף יצחק אהרונוב. <br /> * חברים: הרב [[מרדכי גורודצקי]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[יעקב שלמה ליברמן]], הרב [[נתן וולף]], הרב [[יצחק גולדברג]]. <br /> * חברים בעמותה בלבד: הרב [[נפתלי רוט]], הרב [[ישראל ברוך בוטמן]].<br /> * מזכ&quot;ל: הרב אריאל למברג.<br /> * מנהל [[770 כפר חב&quot;ד|בית אגו&quot;ח]]: הרב מנחם מענדל לאטר.<br /> * ס. מנהל: הרב דניא-ל צבי רוזנטל.<br /> <br /> ==== הרכב תחת הרב שמואל גרייזמן ====<br /> * יו&quot;ר: הרב [[שמואל גרייזמן]].<br /> * חברי אגו&quot;ח : הרב [[זושא פויזנר]] (יו&quot;ר [[ועדת החינוך החב&quot;די]]), הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[נחמן מיידנצ'יק]], הרב [[ראובן קופצ'יק]] (מזכיר).<br /> * מנהל הפרוייקטים: הרב מנחם מענדל בליניצקי. <br /> * מנהל [[770 כפר חב&quot;ד|בית אגו&quot;ח]]: הרב ישראל מיידנצ'יק.<br /> * מנהל פורום מוסדות חב&quot;ד: הרב שניאור גורפינקל.<br /> <br /> *הרב [[שמואל חפר]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/3_105.jpg במכתב] ליו&quot;ר, מיום [[י&quot;ז אלול]] [[תנש&quot;א]] הודיע על התפטרותו}}.<br /> *הרב [[יהושע יוזביץ']].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> <br /> ===אתרי אגו&quot;ח===<br /> *[http://www.chabad.co.il/? אתר הבית של '''חב&quot;ד בישראל''' מטעם אגו&quot;ח]<br /> *[http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב&quot;ד שע&quot;י אגו&quot;ח]<br /> *[http://kenes.shteeble.com/ אתר ההרשמה לכנס מנהלי המוסדות השישי]<br /> *[http://www.chabad770.org/ אתר בית אגודת חסידי חב&quot;ד (שבראשות הרב אהרונוב)]<br /> <br /> ===פעילות===<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו&quot;ח]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&amp;url=newsnew_he&amp;mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו&quot;ח]<br /> <br /> ;שונות<br /> *[http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות']{{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] <br /> [[קטגוריה:אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|*]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%9E%D7%99_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=117065 2011-12-22T09:51:02Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:דמי חנוכה מהרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמי חנוכה מהרבי]]<br /> [[קובץ:העיתונות מדוחת על דמי חנוכה לחיילי צהל מהרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות מדוחת על דמי חנוכה לחיילים מהרבי מליובאוויטש]]<br /> '''דמי חנוכה''' הם מעות אותם נוהגים לתת לילדים ב[[חג החנוכה]] על מנת לחנכם ל[[צדקה]]. [[הרבי]] חילק מעות לתלמידי הישיבה ב[[770]] וכן הורה לתת משמו לחיילי צה&quot;ל ב[[ישראל]]. כמו-כן הורה לכל המוסדות לתת מעות לתלמידיהם.<br /> <br /> ==טעם המנהג==<br /> מכתבו{{הערת שוליים|נר שמיני ה'תשל&quot;ג, נדפס ב'ניצוצי אור' עמ' 35}} של [[הרבי]] בהסבר טעם המנהג: {{ציטוט|תוכן=&quot;בנוגע להוראות חנוכה, הרי בפשטות יש בזה שני עניינים: א) חנוכת [[בית המקדש]] ו[[המזבח]], ב) מלשון [[חינוך]], חנוך לנער, כולל כל אחד ואחד מישראל, כי נער ישראל. זאת אומרת, שכמו שהיה פינוי וטיהור וחינוך בית-המקדש, כן צריך להיות בכל אחד ואחד מישראל שהוא גם-כן משכן ומקדש לה'.<br /> <br /> ומובן אשר ביחד עם החינוך שצריך כל אחד לחנך את עצמו, ואפילו כולנו חכמים וכו', כיוון שעל האדם להוסיף ב&quot;נר מצווה ותורה אור&quot; מיום ליום, הוא חינוך הבנים והבנות ועוד ביתר הדגשה, שחוב זה מוטל בייחוד על ההורים, וחינוך זה צריך להיות &quot;על-פי דרכו&quot;, היינו באופן שיהיה מובן ומתקבל על הנער.<br /> <br /> ומכאן לעניין מעות חנוכה, שהכוונה בנתינתם לילדים, לקשר הוראות חנוכה בלימוד שיש ללמוד ממעות אפילו בהתבוננות קלה. כי מצד אחד, הרי יש למעות כוח גדול, שמי שיש לו הרבה מעות הוא עשיר, ואפילו עשיר גדול, ומי שאין לו הוא עני ורש. ומצד שני, הרי הכסף כמו שהוא לעצמו אינו אף אחד מג' צורכי האדם – מזון, לבוש, בית – אלא שבו ועל-ידו אפשר לקנות כל צורכי האדם, ולא עוד שבו ועל-ידו יכול לקיים מצוות הצדקה וגמילות חסדים וכמה מצוות, מה-שאין-כן אם הכסף יהיה מונח בקופסה ללא ניצול וללא תועלת.<br /> <br /> אחת הנקודת העיקריות בחינוך הילדים הוא להסביר לו באופן שיידע ויזכור תמיד אשר ה' יתברך נתן לו &quot;הון תעצומות&quot; – כוחות כבירים בשכל ובמידות שב[[לב]] ובמעשה בפועל, אלא שצריך לנצל אותם במילואם, היינו שינצלו כוח ה[[שכל]] בלימוד ה[[תורה]] ועד לאופן ד&quot;יגעת&quot;, שאז בוודאי יקויים בו &quot;ומצאת&quot;, ועל-דרך זה במידות שבלב לאהוב את ה' ואת התורה ואת כל יהודי וכל הדברים הראויים לאהוב אותם, ולירא ולברוח מכל הדברים שיש לברוח מהם, שלכן צריך ללמוד בהתמדה ושקידה ומשמעת, לדעת את הטוב ואת המעשה אשר יעשה. ואז הוא לא כמו שהוא בנוגע לכסף גשמי, שהרי בגשמיות מי שאין לו הוא עני, אבל ברוחניות יכול כל אחד להיות עשיר, ובלבד שינצל את הכוחות שניתנו לו, שהרי מובטח הוא &quot;יגעת ומצאת&quot;, אלא שבזה ניתנה לו הבחירה, ואין הדבר תלוי אלא בו וברצונו, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.<br /> <br /> וכשמסבירים כל זה לילד באותיות המתאימות ובדברים היוצאים מן הלב, ועוד ועיקר מראים לו דוגמא חיה, אז מאיר עיני שניהם ה', שגם הנותן מעות חנוכה וגם המקבל אותם מוסיפין והולכין בנר מצווה ותורה אור, מחיל אל חיל ועד שנעשים מופת לרבים.&quot;}}<br /> <br /> ==ההוראה מנתינת המטבעות==<br /> הרבי הסביר{{הערת שוליים|התוועדויות תשמ&quot;ח כרך ב, עמ' 159}} את ההוראה הנלמדת מדמי חנוכה ואת מקורו בתורה:<br /> {{ציטוט|תוכן=&quot;ההוראה מנתינת המטבעות היא – שאין להסתפק בהבטחות והתחייבויות, אלא נדרש מעשה בפועל – &quot;המעשה הוא העיקר&quot;!<br /> <br /> פירוש הדברים:<br /> <br /> טבעם של ילדים, שמטבע של מתכת (מטבע של זהב וכסף, או אפילו של נחושת). תופסת אצלם מקום יותר מנייר שיש לו שווי של ממון.<br /> <br /> ומכיוון שכל דבר יש לו מקור בתורה – שהרי &quot;אסתכל באורייתא וברא עלמא&quot; וממילא, לא יתכן מציאות של דבר בעולם, אלא אם כן יש דוגמא לזה בתורה – מצינו דוגמתו בהלכות דקנין בכסף, כמו קידושי אשה, ועל דרך זה כשקונים חפץ בקנין של כסף, שצריך להיות במטבע של כסף (וכיוצא-בזה) ממש, ולא בנייר שיש לו שווי ממון. מכיוון שלאמיתתו של דבר אין כאן שווי ממון.&quot;}}<br /> <br /> ==זמן החלוקה==<br /> [[רבותינו נשיאינו]] נהגו לתת בליל נר רביעי או בליל נר חמישי{{הערת שוליים|[[תבנית:היום יום/כ&quot;ח כסלו|היום יום כ&quot;ח כסלו]].}}, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נהג לתת דמי חנוכה לבנותיו, גם אחר הנשואין, וכן גם לחתניו.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] עורר הרבי, לתת דמי חנוכה בכל יום, ובליל הרביעי או החמישי לתת פי שתים או שלושה יותר.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1052355 הרבי מחלק דמי חנוכה לילדים (תשנ&quot;א)]{{וידאו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_(%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%96)&diff=117064 2011-12-22T09:46:13Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:תאונת התמימים תשנז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמימים ע&quot;ה על רקע הרכב ההפוך]]'''תאונת ה[[תמים|תמימים]] ב[[חנוכה]] [[תשס&quot;ז]]''' התרחשה בעיצומו של [[חג החנוכה]] - [[כ&quot;ח כסלו]] [[תשס&quot;ז]], בעת שקבוצת בחורים עשתה את דרכה ל[[מבצע חנוכה]].<br /> <br /> היה זה [[יום שלישי]], נר רביעי של חנוכה, קבוצה של שמונה תמימים יצאו למבצע חנוכה במוצבי צה&quot;ל הנמצאים באיזור העיר [[אילת]]. בהגיעם לצומת 'ציחור-אילת' סטה הרכב - מסוג טרנזיט - מהכביש והתהפך לתעלה בצד הדרך. בתאונה המחרידה נהרגו שלושה תמימים ונפצעו חמישה (קל עד בינוני. כולם החלימו). <br /> <br /> ===נפטרו:===<br /> *ה[[תמים]] לוי הנדל מ[[מגדל העמק]], בן 14, תלמיד שיעור א' מישיבת [[תומכי תמימים לוד]], בנו של הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - רב קהילת חב&quot;ד במגדל העמק. <br /> *התמים יונתן ביטון מ[[אשקלון]], בן 17, תלמיד שיעור א' מישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. <br /> *התמים משה גולן מ[[ירושלים]], בן 17, תלמיד שיעור א' מישיבת תומכי תמימים בקריית גת, בנה של הגברת דניאלה גולן - מנהלת [[מכללת אור חיה]] בירושלים.<br /> <br /> הלוויתם של התמימים משה גולן ויונתן ביטון יצאה באותו ערב של כ&quot;ח כסלו מבית הלוויות שמג&quot;ר שבירושלים. משה גולן נקבר בהר הזיתים, ויונתן ביטון בהר המנוחות. הלוייתו של לוי הנדל התקיימה ב[[יום רביעי]] [[כ&quot;ט בכסלו]] [[תשס&quot;ז]] במגדל העמק, ושם הוא נקבר.<br /> <br /> == הפעולות לזכרם ==<br /> *נכתב [[ספר תורה]] לעילוי נשמת ההרוגים, שהוכנס לישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] בה' [[טבת]] [[תשס&quot;ח]]. <br /> *באתר [[חב&quot;ד אינפו]] חולקו מסכתות משניות בין גולשי האתר.<br /> *הודפס וחולק על ידי ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] - [[הנחה]] מה[[מאמר]] [[ד&quot;ה]] &quot;וירח הוי'&quot; גו', אותו אמר [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ב[[מוצאי שבת]] [[פרשת נח]] בשנת [[תש&quot;מ]], לאחר הרצחו של הרב [[דוד אוקינוב]] בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> *ב'יום השלושים', נערך כינוס התעוררות בבנייני האומה.<br /> *ב'יום השלושים' הוציאה ישיבת תומכי תמימים קרית גת, קובץ &quot;להעלות נר תמיד&quot; - קובץ הערות של התמימים הלומדים בישיבה ב[[נגלה]] וב[[חסידות]].<br /> * לאחר ה'שלושים' נערך כינוס אחדות תחת הסימן 'ברכנו אבינו כולנו כאחד' לתלמידי התמימים מישיבות תומכי תמימים בארה&quot;ק. בכינוס נטלו חלק תלמידי כל הישיבות עם רבניהם. הכינוס אורגן ע&quot;י [[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=25213 הערוץ הראשון על התאונה]{{וידיאו}}<br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%D7%96.jpg&diff=117063 2011-12-22T09:45:18Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div></div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%9F&diff=116384 2011-12-06T09:13:33Z

<p>חסידים: ביטול גרסה 116377 של אנ&#039;&#039;ש (שיחה)</p> <hr /> <div>[[תמונה:הרב_דוד_מאיר_דרוקמן.jpg‏ |left|thumb|250px|הרב דוד מאיר דרוקמן]]<br /> '''[[הרב]] דוד מאיר דרוקמן''' הוא [[חסיד חב&quot;ד]], נואם, מרצה וכותב בנושאי [[הלכה]], [[חינוך]] והשקפה יהודית. רבה של [[קרית מוצקין]] וחבר ב[[המטה העולמי להצלת העם והארץ|מטה העולמי להצלת העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].<br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> הרב דרוקמן נולד ב[[חודש אלול]] שנת [[תש&quot;ז]] (1947) לר' משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' ב[[ירושלים]]. (אביו היה בן למשפחה של חסידי [[ויז'ניץ]]-אוטוניא שעלו ל[[ארץ ישראל]] בשנות [[ת&quot;ש]]. אימו היא נכדה (בת בנו) של רבי ברוך מנדלבוים{{הערת שוליים|מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי [[קרלין]] – רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - &quot;שער מנדלבוים&quot; המפורסם.}}). בילדותו עברה משפחתו להתגורר ב[[קרית מוצקין]] ואביו שימש כנציג הזרם הדתי-חרדי של תנועת 'המזרחי' ופועלי-אגודת-ישראל, ברשות המקומית.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את [[חסידות חב&quot;ד]] והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב [[משה צבי נריה]] שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב&quot;ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' ב[[קרית שמואל]]. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ&quot;ז]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]], בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].<br /> <br /> בסיום לימודיו ב[[ירושלים]] נישא לרעייתו סטרנה (לבית הרב [[שניאור זלמן ברונשטיין]]{{הערת שוליים|בנו של הרב חיים עזרא 'הסופר' מצ'רקס.}}). לאחר חתונתו התגורר ב[[כפר חב&quot;ד]] ולמד בכולל להוראה בראשות הרב [[אברהם צבי כהן]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. במקביל היה מרצה ומנהל חינוכי בסמינר [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==התמנותו לרב==<br /> הרב דרוקמן הוכשר לשמש ברבנות אצל הרבנים הראשיים דאז; הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]. בנוסף עשה שימוש אצל הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], מהבד&quot;ץ ה[[עדה החרדית]]. בשנת [[תשמ&quot;ד]] מונה הרב דרוקמן, בברכתו והמלצתו של [[הרבי]], לרב של קהילת חב&quot;ד ב[[קריות]]{{הערת שוליים|קרית מוצקין, קרית חיים, קרית ים, קרית ביאליק.}}. לאחר מכן מונה לרב שכונה במקום. בשנת [[תשמ&quot;ז]], בעקבות פטירת הרב הקודם של קריית מוצקין, הרב מרדכי פוגלמן{{הערת שוליים|מחבר הספר בית מרדכי', ולפנים הרב הראשי של קאטוביץ-[[פולין]].}}, הוכתר באופן רישמי לרבה האשכנזי של קריית מוצקין.<br /> <br /> ==איש ארץ ישראל== <br /> הרב דרוקמן פועל רבות בנושא [[ארץ ישראל השלמה]] ומניעת [[החזרת שטחים]] לערבים. הוא חבר ב[[המטה העולמי להצלת העם והארץ|מטה העולמי להצלת העם והארץ]] וב[[וועד רבני פיקוח נפש]] וכותב מאמרי דעה בנושא שלימות הארץ. גישתו של הרב דרוקמן היא שהוא אינו מתערב בפוליטיקה וכל דבריו מתבססים על ה[[הלכה]]. כמו כן, אין הדגיש שיש לקיים את מצות [[אהבת ישראל]] גם כלפי [[יהודים]] המתקיפים אותו נוכח דעותיו האידאולוגיות.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] עם פרסומו של הסכם ז'נבה המעודד מסירת חלקים מארץ ישראל לערבים, פרסם הרב דרוקמן קריאה לשריפת &quot;ההסכם האומלל&quot;. הקריאה חוללה סערה תקשורתית, שגררה בקשה להעמידו לחקירה. הרב דרוקמן התבטא על ראש אש&quot;ף יאסאר עראפת כי הוא מגלם את דמותם של הנאצים ועוזריהם. אמירה זו של הרב דרוקמן העלתה את חמתו של שר החינוך דאז יוסי שריד אשר אסר על הרב להיכנס לבתי ספר ולמוסדות חינוך ממלכתיים. בתגובה קרא הרב דרוקמן ליוסי שריד ש&quot;ילך לעזה&quot;, בכדי &quot;שיוכל להתגורר בשכנות לחברו יאסאר עראפת&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]], בעקבות תוכנית &quot;ההתנתקות&quot; פעל הרב דרוקמן רבות למניעת ביצועה וקראו לחיילים ושוטרים, שמבחינה [[הלכה|הלכתית]] עליהם לסרב לפקודת הגירוש. הרב דרוקמן אף הודיע כי הוא עובר להתגורר בגוש קטיף כאות הזדהות עם מאבק המגורשים. הרבנות הראשית זימנה את הרב דרוקמן לשימוע בעקבות אמירותיו. התנועה הרפורמית ב[[מדינת ישראל]] גינתה את אמירותיו ואף עתרה לבג&quot;ץ, אך מלשכת שר המשפטים נטען שאין בסיס חוקי להאשמות נגד הרב דרוקמן. לימינו ציטט יו&quot;ר לשכת עורכי הדין בישראל, עו&quot;ד שלמה כהן, שתביעת הרב דרוקמן מצביעה על &quot;מגמה מסוכנת&quot; של סתימת פיות. הדברים באו גם בתגובה לדרישת שרת המשפטים דאז ציפי ליבני &quot;להעמיד את הרב דרוקמן במקומו&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] בטקס &quot;יום השואה והגבורה&quot; נאם הרב דרוקמן וכינה את הערבים תושבי ישראל &quot;פלשתי-נאצים&quot; באומרו &quot;נזכור ולא נשכוח את אשר עוללו הפלשתי-נאצים אשר שחטו את ילדי משפחת פוגל באיתמר&quot;. דבריו עוררו זעם תקשורתי{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61244 הרב דרוקמן חולל סערה ביום השואה: הפלשתינים - נאצים] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}. לקראת חגיגות יום העצמאות באותה שנה קרא הרב דרוקמן לחסיד חב&quot;ד שאמור להדליק משואה, שימנע מכך{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60781 משואה ביום העצמאות? אנא, לא בשם חב&quot;ד • טור נוקב] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}. דבריו שוב עוררו הדים תקשורתיים{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61288 &quot;מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה&quot; ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}.<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ו בחשוון]] שנת [[תשע&quot;ב]] נעצר הרב דרוקמן לחקירה פלילית{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?t=2202096&amp;url=article_he&amp;id=64945 הרב דרוקמן נעצר לחקירה - דיווח בחב&quot;ד אינפו]}}. הרב סירב לשתף פעולה ואמר &quot;אני, כרב, לא מתכונן לשתף פעולה בחקירה באופן עקרוני, כל עוד שלא חוקרים את אפרים הלוי - ראש המוסד לשעבר - ואנשי אקדמיה שמסיתים כנגד המדינה. הוספתי שכמיטב הבנתי פעלתי על פי החוק והנני שומר חוק ואין לי מה להוסיף מעבר לכך&quot;{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?t=2202095&amp;url=article_he&amp;id=64947 &quot;רצו לקשר אותי לארגונים הזויים; לא אשבר&quot; - דיווח בחב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *הרב שמעון אייזנבך - רב שכונת נווה-גנים בקרית מוצקין.<br /> *הרב אברהם לפידות - ראש ישיבת חב&quot;ד בבואנוס-איירס, [[ארגנטינה]].<br /> *הרב מאיר אשכנזי (בן הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב&quot;ד]]) - [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)]]<br /> *הרב לוי צייטלין - משגיח בישיבת 'אור אבנר' בכפר סיטרין.<br /> *הרב חיים עזרא דרוקמן - רב מרכז שווייץ.<br /> *הרב צבי הירש דרוקמן - רב קהילת סאמור בסמיכות לפריז, [[צרפת]].<br /> *הרב יצחק דרוקמן - איש עסקים.<br /> *הרב לוי לפידות - מנהל עסקי טקסטיל.<br /> *הרב מנחם מענדל דרוקמן - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[פראג]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59851 פלא הדורות: הרוגצ'ובי והתבטלותו לאדמו&quot;רי חב&quot;ד. מאת: הרב דוד דרוקמן] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;string=tag_%E4%F8%E1%20%E3%E5%E3%20%EE%E0%E9%F8%20%E3%F8%E5%F7%EE%EF אסופת מאמרי השקפה מאת הרב דוד מאיר דרוקמן] - {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דים|דרוקמן]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2&diff=115830 2011-11-27T09:52:05Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבי באמירת קריאת שמע.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת קריאת שמע]]מצוות '''קריאת שמע''' היא [[מצוות עשה]] מה[[תורה]]&lt;REF&gt;[[ספר דברים]] פרק ו', פסוק ד.&lt;/REF&gt;, המבטאת קבלת [[עול מלכות שמים]] מצד הקורא. קריאת שמע כוללת שלושה פרשיות: פרשיית &quot;שמע&quot;, פרשיית &quot;והיה אם שמוע&quot; ופרשיית ציצית, והיא נאמרת פעמיים ביום: בבוקר ובערב.<br /> <br /> בעת אמירת הפסוק &quot;שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד&quot; נהוג לכסות את העיניים בכף יד ימין, זאת בכדי להסיח את הדעת מהקורא סביב ולהתרכז במלוא תשומת הלב בתוכן הפסוק, המהווה את הבסיס לאמונה היהודית&lt;REF&gt;שולחן ערוך אורח חיים סימן סא, ד-ה.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ==קריאת שמע ב[[פנימיות התורה]]==<br /> בסדר ה[[תפילה]], קריאת שמע באה לאחר [[פסוקי דזמרה]] וברכות &quot;[[יוצר אור (ברכה)|יוצר אור]]&quot; ו&quot;[[אהבת עולם (ברכה)|אהבת עולם]]&quot;, כך שעל ידי ה[[התבוננות]] בפסוקי דזמרא וברכות אלו, יכול האדם להגיע ל[[מסירות נפש|מסירת נפשו]] בפסוק ראשון של קריאת שמע&lt;REF&gt;[[ספר התניא]].&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ב[[זוהר הקדוש]] מובא על הפסוק &quot;אכלתי יערי עם דבשי&lt;REF&gt;[[שיר השירים]].&lt;/REF&gt;, זו קריאת שמע. <br /> <br /> ההסבר לכך הוא, מכיון ששעת קריאת שמע הוא זמן ה[[התבוננות]] באלוקות, דבר המביא ל[[תענוג]] נפלא. ענין זה מרומז גם בפסוק &quot;ואהבת את ה' אלוקיך&quot;, שהאלוקות היא אצלו בבחינת הרחבת ה[[לב]] וה[[תענוג]], דבר המשפיע על שלושת [[לבושי הנפש]] - [[מחשבה דבור ומעשה]] - &quot;ובכל נפשך&quot;&lt;REF&gt;[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], מצוות זכירת ומחיית עמלק.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> בקריאת שמע נאמרים שלוש פרשיות: פרשיית &quot;ואהבת&quot;, פרשיית &quot;והיה אם שמוע&quot;, ופרשיית ציצית. מבואר כי פרשיית &quot;ואהבת&quot; הוא בבחינת [[חסד]], לעומת פרשיית &quot;והיה אם שמוע&quot; שהיא בבחינת [[גבורה]]. אף על פי כן מבואר כי פרשיית &quot;ואהבת&quot; היא בבחינת [[שם מ&quot;ב]], שהוא שם בבחינת [[גבורה]], ופרשיית &quot;והיה אם שמוע&quot; בבחינת [[שם ע&quot;ב (ע&quot;ב תיבות)|שם ע&quot;ב]], שהוא בבחינת [[חסד]]. ומבואר כי זהו ענין [[אחליפו דוכתייהו]], ש[[אורות]] הגבורה בכלי החסד, ואורות החסד בכלי הגבורה. <br /> <br /> בסדר התפילה, קריאת שמע היא כנגד [[עולם הבריאה]], ותפילת [[שמונה עשרה]] שלאחריה, היא כנגד [[עולם האצילות]].<br /> <br /> == אמירת ה' אלקיכם אמת ==<br /> בקריאת שמע שיש אומרים בבוקר - קודם ה[[תפלה]] - בכדי לצאת ידי-חובת קריאת שמע בזמנה, גם כן כופלים ג' התיבות &quot;ה' אלקיכם אמת&quot;. בקריאת שמע ד[[תפילין רבינו תם|תפילין דרבינו תם]] ו[[שמושא רבא]] אין כופלים, אבל אומרים &quot;אמת&quot;&lt;REF&gt;[[היום יום]], [[תבנית:היום יום/י&quot;ז אייר|י&quot;ז אייר]].&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> == ראה עוד ==<br /> <br /> *[[קריאת שמע שעל המיטה]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תפילה}}<br /> [[קטגוריה:מצוות]][[קטגוריה:תפילה]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2&diff=115829 2011-11-27T09:35:08Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבי באמירת קריאת שמע.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת קריאת שמע]]מצוות '''קריאת שמע''' היא [[מצוות עשה]] מה[[תורה]]&lt;REF&gt;[[ספר דברים]] פרק ו', פסוק ד.&lt;/REF&gt;, המבטאת קבלת [[עול מלכות שמים]] מצד הקורא. קריאת שמע כוללת שלושה פרשיות: פרשיית &quot;שמע&quot;, פרשיית &quot;והיה אם שמוע&quot; ופרשיית ציצית, והיא נאמרת פעמיים ביום: בבוקר ובערב.<br /> <br /> בעת אמירת הפסוק &quot;שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד&quot; נהוג לכסות את העיניים בכף יד ימין, זאת בכדי להסיח את הדעת מהקורא סביב ולהתרכז במלוא תשומת הלב בתוכן הפסוק, המהווה את הבסיס לאמונה היהודית.<br /> <br /> ==קריאת שמע ב[[פנימיות התורה]]==<br /> בסדר ה[[תפילה]], קריאת שמע באה לאחר [[פסוקי דזמרה]] וברכות &quot;[[יוצר אור (ברכה)|יוצר אור]]&quot; ו&quot;[[אהבת עולם (ברכה)|אהבת עולם]]&quot;, כך שעל ידי ה[[התבוננות]] בפסוקי דזמרא וברכות אלו, יכול האדם להגיע ל[[מסירות נפש|מסירת נפשו]] בפסוק ראשון של קריאת שמע&lt;REF&gt;[[ספר התניא]].&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ב[[זוהר הקדוש]] מובא על הפסוק &quot;אכלתי יערי עם דבשי&lt;REF&gt;[[שיר השירים]].&lt;/REF&gt;, זו קריאת שמע. <br /> <br /> ההסבר לכך הוא, מכיון ששעת קריאת שמע הוא זמן ה[[התבוננות]] באלוקות, דבר המביא ל[[תענוג]] נפלא. ענין זה מרומז גם בפסוק &quot;ואהבת את ה' אלוקיך&quot;, שהאלוקות היא אצלו בבחינת הרחבת ה[[לב]] וה[[תענוג]], דבר המשפיע על שלושת [[לבושי הנפש]] - [[מחשבה דבור ומעשה]] - &quot;ובכל נפשך&quot;&lt;REF&gt;[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], מצוות זכירת ומחיית עמלק.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> בקריאת שמע נאמרים שלוש פרשיות: פרשיית &quot;ואהבת&quot;, פרשיית &quot;והיה אם שמוע&quot;, ופרשיית ציצית. מבואר כי פרשיית &quot;ואהבת&quot; הוא בבחינת [[חסד]], לעומת פרשיית &quot;והיה אם שמוע&quot; שהיא בבחינת [[גבורה]]. אף על פי כן מבואר כי פרשיית &quot;ואהבת&quot; היא בבחינת [[שם מ&quot;ב]], שהוא שם בבחינת [[גבורה]], ופרשיית &quot;והיה אם שמוע&quot; בבחינת [[שם ע&quot;ב (ע&quot;ב תיבות)|שם ע&quot;ב]], שהוא בבחינת [[חסד]]. ומבואר כי זהו ענין [[אחליפו דוכתייהו]], ש[[אורות]] הגבורה בכלי החסד, ואורות החסד בכלי הגבורה. <br /> <br /> בסדר התפילה, קריאת שמע היא כנגד [[עולם הבריאה]], ותפילת [[שמונה עשרה]] שלאחריה, היא כנגד [[עולם האצילות]].<br /> <br /> == אמירת ה' אלקיכם אמת ==<br /> בקריאת שמע שיש אומרים בבוקר - קודם ה[[תפלה]] - בכדי לצאת ידי-חובת קריאת שמע בזמנה, גם כן כופלים ג' התיבות &quot;ה' אלקיכם אמת&quot;. בקריאת שמע ד[[תפילין רבינו תם|תפילין דרבינו תם]] ו[[שמושא רבא]] אין כופלים, אבל אומרים &quot;אמת&quot;&lt;REF&gt;[[היום יום]], [[תבנית:היום יום/י&quot;ז אייר|י&quot;ז אייר]].&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> == ראה עוד ==<br /> <br /> *[[קריאת שמע שעל המיטה]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תפילה}}<br /> [[קטגוריה:מצוות]][[קטגוריה:תפילה]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=115760 2011-11-24T10:03:02Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[תמונה:גוראירה.jpg|left|thumb|280px|הרב גוראריה מקבל דולר לברכה מהרבי]]<br /> [[קובץ:בכל ביתי נאמן הוא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'בכל ביתי נאמן הוא' שנכתב על הרב גוראריה]]<br /> '''ר' שניאור זלמן גוראריה''' (מכונה '''גי'מי''') נולד לר' [[נתן גוראריה]] ומרת אסתר גוראריה ב[[קרמנצ'וג]], בנר ראשון של [[חנוכה]] בשנת [[תער&quot;ב]]. בילדותו למד אצל ה[[חסיד]] הידוע ר’ [[ישראל לווין]], שהיה מלמד פרטי בבית המשפחה. בערב [[יום הכיפורים]] [[תרע&quot;ז]], בהיותו בגיל 4, זכה לראות ולהתברך לראשונה מ[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בעיירת המרפא &quot;סלאוויאנסק&quot;, שם שהה הרבי הרש&quot;ב באותה תקופה. <br /> <br /> ר' זלמן היה מזקני רבני חב&quot;ד, וממצוייני עסקניה, מקושר בכל נימי נפשו ל[[רבותינו נשיאינו]] הקדושים, ולא מש ממחיצתם במשך כל שנות חייו, נאמן בית רבינו, יו”ר מועצת המנהלים של [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממנהלי הוצאת ספרים [[קה&quot;ת]], וממונה מטעם כ”ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] להנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]].<br /> <br /> בערב [[ראש השנה]] [[תשס&quot;ד]] נסע ל[[אוהל]] הקדוש, ובעודו עומד ומעתיר [[תפילה]] במקום הקודש, לקה בלבו והתמוטט. אנשי חברת 'הצלה' מיהרו להבהיל אותו ל[[בית רפואה]] קרוב, שם נאבקו הרופאים על חייו. <br /> <br /> ביום ה[[שבת קודש]] יום א’ דראש השנה תשס&quot;ד, ברגעים הקדושים של כניסת השנה החדשה, עלתה נשמתו השמיימה.<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> <br /> ב[[חורף]] שנת [[תר&quot;פ]] נאלצה משפחת גוראריה לברוח מקרמנצ’וג, מפחד הבולשביקים ההולכים וקרבים לעיר. באזור כולו שרר מתח רב עקב מלחמת הכנופיות היריבות. לכך נוספו גם רעב כבד, קור עז ומגפות קשות שהפילו חללים רבים. ישיבת [[תומכי תמימים]], ששלוש שנים בלבד קודם לכן עקרה לקרמנצ’וג, נשמה אף היא את נשימותיה האחרונות בעיר בטרם התמוטטה כליל והועברה ל[[רוסטוב]]. <br /> <br /> הדרכים היו בחזקת סכנה, ואמצעי התחבורה היחיד שעמד לרשות משפחת גורארי’ באותם התנאים היה רכבת משא. הפנים היו מזרחה, לרוסטוב, אליה הועתק ביתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מהורש&quot;ב) נ&quot;ע ארבע שנים קודם לכן. כדי להגן על עצמם מן הגייסות שבדרכים הם שכרו כמה אנשי צבא שליוו אותם בנסיעתם ושמרו על בטחונם. <br /> <br /> שניאור זלמן, צעיר בני המשפחה, היה ילד קרוב לגיל שמונה בעת שהגיע עם משפחתו ל[[רוסטוב]], עירו של הרבי. זכרונות החוויה הקשה של הבריחה ומוראות הדרך נחקקו היטב במוחו ובלבו, עד השנים האחרונות. <br /> <br /> לאביו ר’ נתן הייתה [[מסירות נפש]] על חינוך ילדיו. הוא היה מוכר יהלומים שהיו שייכים לזוגתו, ובכסף זה היה משלם למלמד שתים ושלוש שמיניות הפונט. זה היה בזמן רעב, ובכסף זה היה המלמד מפרנס את שמונת ילדיו בהרחבה, בזמן שכולם היו רעבים.<br /> <br /> חודשים מספר לאחר בואם [[הסתלקות|נסתלק]] הרבי הרש&quot;ב לגנזי מרומים. ללוויה אמנם לא הורשה ר’ זלמן לבוא, אולם את כל מה שאירע קודם לכן ולאחר מכן, הוא זכר היטב עד יומו האחרון. כידוע, במוצאי-שבת, שעות אחדות קודם הסתלקותו ביקש הרבי מהסובבים אותו, &quot;נעמט מיך אין זרל וועלין מיר זיין אין איינעם&quot; [=שאו אותי אל ה’זאל’ (מחדר השינה לחדר היחידות) ונהיה ביחד]. בשנת [[תשנ&quot;ח]], כאשר ביקר ברוסטוב, הצביע ר’ זלמן במדויק על הפינה בה עמדה מיטתו של הרבי ברגע ההסתלקות. הוא סיפר כי בשבת בבוקר (האחרון בחיים חיותו בעלמא דין), הגיעו כמה חסידים לבית הוריו כדי לקחת מיטה טובה עבור הרבי. <br /> <br /> בשבת מסויימת שלאחר פסח, הגיע ר’ זלמן לתפילה ללא אביו שחש ברע. הרבי התעניין בשלום אביו, ולאחר מכן כשראה שר’ זלמן הצעיר מסתובב בשעת קריאת התורה, הורה לו ליטול חומש ולעמוד ליד השולחן במשך כל הקריאה. <br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] התייתם ר’ זלמן מאביו, ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עצמו לקח על אחריותו את הדאגה לחינוכו של ר’ זלמן. המלמד שלו היה החסיד הידוע ר’ [[משה רוזנבלום]], מ[[מזכיר|מזכירי]] הרבי הרש&quot;ב והריי&quot;צ. פעם אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב [[יעקב לנדא]] שיבחן את ר’ זלמן. ר’ יעקב בחן אותו בבית הרבי, בחדר האוכל, שבאחד הקירות הייתה קבועה דלת שהובילה לחדר הרבי הריי&quot;צ. בעת המבחן התהלך ר’ יעקב הלוך ושוב, ועבר הרבה פעמים ליד דלת חדרו של הרבי הריי&quot;צ. ר’ זלמן לא ידע שהרבי יושב בחדרו ומאזין למבחן. לאחר המבחן הורה הרבי לפטר את המלמד שלו, היות ומלמד רק לבקיאות ולא לעיונא. והורה הרבי שיקחו את ר’ [[יחיאל קמיסר]] להיות המלמד. <br /> <br /> ר’ זלמן זכה לקירובים מיוחדים מהרבי הריי&quot;צ, ופעם ב[[שמחת תורה]], באמצע ה[[התוועדות]], הושיב אותו הרבי על ברכיו של הת’ זלמן פאליק’ס גורארי’ שהיה אז נער. כעבור זמן תש כוחו של זלמן פאליק’ס והרבי נטל אותו והושיבו על ברכיו הק’. בצלחתו של הרבי היה בשר עם לפתן גזר &quot;מערן צימעס&quot;. הרבי נטל מים ויצק לתוך ה’צימעס’ שבצלחתו ואחר-כך הגישם אל פיו של ר’ זלמן. האוכל לא ערב לחיכו, והרבי אמר לו: &quot;עס און ברעך, וועסטו בלייבן א חסיד&quot; [=תאכל ותקיא, ואז תשאר חסיד]. <br /> <br /> בשנים [[תרפ&quot;ב]]-[[תרפ&quot;ג]], התחתנה אחותו מרת לאה עם הרב [[אליעזר קרסיק]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הגיע ל[[קבלת פנים]], ור’ זלמן ליווה את הרבי. כאשר הגיע לאולם קבלת הפנים, אמר הרבי שהמנהג אצלנו שלא לטעום בקבלת פנים. שנים אחר-כך אמר ר’ זלמן שראה ביומני הרבי מחתונת הרבנית [[שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]], שגם אז התבטא הרבי הריי&quot;צ בצורה דומה, אלא שאז סייג את הדברים ואמר שהמחותנים לא טועמים. <br /> <br /> בתרפ&quot;ב, זכה להיות בחתונת בתו הבכורה של הרבי הריי&quot;צ עם בן דודו הרה&quot;ג [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]]. יצויין, כי ר’ זלמן היה מהחסידים הבודדים שזכה להשתתף בחתונות של שלושת בנותיו של הרבי הריי&quot;צ. <br /> <br /> כאשר כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נסע מ[[רוסטוב]] ל[[לנינגרד]], בשנת תרפ&quot;ד, הצטרפה אחר כך גם משפחת גורארי’. בלנינגרד לא היה מלמד לר’ זלמן, והרבי הריי&quot;צ שלח אותו ל[[נעוועל]], אל החסיד ר’ [[מאיר שמחה חן]], ובמקביל שלח לרב חן מכתב בו הוא מבקשו להשיג לר’ זלמן מלמד. <br /> <br /> הרב חן לא הצליח למצוא לו מלמד פרטי בנעוול, וניסה להכניס אותו לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]]. בתחילה לא אבתה ההנהלה לקבלו, מפאת גילו הצעיר, עד שהרבי הריי&quot;צ שלח את [[מזכיר|מזכירו]], הרב [[יחזקאל פייגין]], שידאג להכניסו לישיבה. עד שנכנס לישיבה, למד איתו הרב חן בין השאר את פתח השער של &quot;[[אמרי בינה]]&quot;-הקדמה ארוכה המורכבת מחסידות עמוקה ביותר. <br /> <br /> [[קובץ:הרב גוראריה בוורשה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גוראריה (משמאל) מוסר שיעור לפני תלמידי הישיבה בוורשה]]בשנת [[תרפ&quot;ה]] היגרה משפחת גורארי’ ל[[פולין]], ור’ זלמן נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים וורשה]]. באותה תקופה זכה לאגרות מהרבי הריי&quot;צ, בהן הדריך אותו הרבי במה ללמוד וכו’. בין השאר הורה לו הרבי ללמוד &quot;[[דרך חיים]]&quot; ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]]. בדאגתו לחינוכו, ירד הרבי לפרטים הקטנים ביותר, ופעם אף הורה לו ללמוד דקדוק כדי לשפר את הכתיבה, ולהשתדל לשפר את כתב ידו. <br /> <br /> ב[[קיץ]] [[תרפ&quot;ז]], בהיותו בן חמש עשרה, לקה בדלקת התוספתן (אפנדיציט), והרופאים אמרו שעליו לעבור ניתוח. הוא אמר לרופאים שאינו יכול לבצע את הניתוח ללא הסכמתו של הרבי, ומכיוון שבאותה תקופה היה הרבי במאסר, ולא היה שייך לשאול אותו על כך-אמר ר’ זלמן לרופאים שאינו מוכן שינתחו אותו. לפועל הם לא ניתחו, ובדרך נס הבריא ר’ זלמן ללא ניתוח. <br /> <br /> לקראת [[ראש השנה]] [[תרפ&quot;ט]], עשה ר’ זלמן מאמצים רבים להגיע אל הרבי הריי&quot;צ, ששהה אז ב[[ריגא]]. למרות הקושי הכספי והקשיים בהשגת רשיונות הנסיעה, הצליח ר’ זלמן להגיע לרבי ולשהות במחיצתו בחודש החגים. מאז ועד השנה, זכה ר’ זלמן להיות בכל ראש-השנה אצל [[רבותינו נשיאינו]] -מלבד ראש השנה [[תר&quot;צ]], שאז שהה הרבי הריי&quot;צ ב[[ארצות הברית]], וראש השנה [[ת&quot;ש]], אז שהה הרבי הריי&quot;צ ב[[וורשה]] המופגזת ור’ זלמן היה בריגא. <br /> <br /> בחודש [[כסלו]] תרפ&quot;ט זכה להיות נוכח בחתונת [[הרבי]] [[מלך המשיח]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] ע&quot;ה. <br /> <br /> כאשר כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע עמד לנסוע ל[[ארץ ישראל]], נסע הרבי אל מחוץ לעיר לפני י&quot;ז ב[[תמוז]], כדי להתחיל את הנסיעה לפני [[בין המצרים]]. ר’ זלמן זכה להצטרף לרבי בנסיעתו מחוץ לעיר.<br /> <br /> ==שליחות מיוחדת== <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]] רקם כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע תוכנית להרחבת רשת הישיבות החב&quot;דיות. לשליחות מיוחדת זו נבחר ר’ זלמן גורארי’, שנסע לבדוק את מצב הישיבות בערים שונות בגליל וואהלין, לחזק את לימוד החסידות בעיירות ולייסד ישיבות חדשות במקומות המתאימים בין העיירות שנשלח היו [[קאוועל]] [[לודמיר]] [[לוקאטש]] [[מאציוב]] לפתוח בהם ישיבות [[קארעץ]] [[ראוונא]] ו[[מזריטש]]. <br /> <br /> לפני שיצא ל[[שליחות]], קרא לו הרבי ל&quot;[[יחידות]]&quot;, ואמר: כששולחים שליח, החכמות [=ההצלחות] - הם על שם השליח, והשטויות - על שם המשלח. &quot;אל תעשה שטויות, כך שלא ייזקפו על שמי&quot;. <br /> <br /> &quot;מהי שליחותך? שליחותך היא לעשות חסידים. כיצד עושים חסידים? כשהשליח בעצמו חסיד, אז הוא מסוגל לעשות חסידים [&quot;ווען מען איז אליין אחסיד, קען מען מאכן חסידים&quot;]&quot;. <br /> <br /> במהלך שליחות זו, קיבל הרב גורארי’ הוראות מפורטות בעשרות אגרות מהרבי הריי&quot;צ (שנדפסו מכבר ב&quot;[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]&quot; חלק יא, ולאחרונה גם בחלק טז). במהלך השליחות שיגר ר’ זלמן עשרות מכתבים לרבי הריי&quot;צ, בהם הוא מוסר דוח מפורט מעבודתו. העתקים ממכתבים אלו, שנשמרו בארכיונו של הרבי הריי&quot;צ, הגיעו בשנים האחרונות לידיו של הרב גורארי’, והוא מסר אותם לפירסום ב[[שבועון בית משיח]]. <br /> <br /> שליחותו של ר’ זלמן, שהוסיף לנסוע לעיירות נוספות, נמשכה גם בשנת [[תרצ&quot;ב]]. גם מתקופה זו נשמרו העתקי מכתביו אל הרבי הריי&quot;צ שבהם דין-וחשבון - ויודפסו ברצות ה’ בהזדמנות קרובה. <br /> <br /> במסגרת השליחות מסר שיעורים רבים ובנגלה ובחסידות, ונפגש עם כמה וכמה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות. לאחר שסיים את השליחות, חזר ר’ זלמן לוורשה, שם שימש כמגיד-שיעור במכינה של ישיבת תומכי תמימים. גם בתקופה זו ניכר היחס האישי המיוחד מהרבי הריי&quot;צ, שהיה אחראי באופן אישי למשכורתו.<br /> <br /> ==&quot;שר החצר&quot;== <br /> <br /> בתרצ&quot;ב זכה ר’ זלמן להיות נוכח בחתונת הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] הי&quot;ד עם בתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ, [[שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבנית שיינא]] הי&quot;ד. <br /> <br /> בהיותו בעיר דרוזקניק (עיירת מרפא), על גבול פולין וליטא, שהה כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ במלון, והיה זקוק למניין. על ר’ זלמן הוטל לדאוג לספר תורה, אך דא עקא שבעיר זו היה בנמצא רק ספר תורה שהיה כתוב בו &quot;פצוע דכה&quot; בה&quot;א, שלא כמנהג חב&quot;ד. <br /> <br /> ר’ זלמן שאל את כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ -באמצעות חתנא דבי נשיאה, הרב [[שמריהו גוראריה]] ז&quot;ל -מה לעשות, והשיב לו, שקבלה בידינו ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] שהה פעם בעיר בה היה רק ספר תורה שכתוב בו &quot;פצוע דכה&quot; בה&quot;א, הוא קרא בספר זה, או עלה לתורה כשקראו בו. <br /> <br /> בהיותו שם, דאג ר’ זלמן לצורכי בית רבי, וזכה שהרבי הריי&quot;צ כינה אותו בשם &quot;מיניסטר דווארא&quot; [=שר החצר]. <br /> <br /> ==עם הרבי הריי&quot;צ בוורשה== <br /> <br /> כאשר הגיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ לוורשה, היו צריכים למצוא מאפייה לאפיית [[מצה|מצות]]. ר’ זלמן היה מראשי המתעסקים בעניין. בתחילה מצאו מאפייה ב[[אוטווצק]], אך בעת הכשרת התנור פרצה שריפה ונשרף התנור. אחר-כך מצאו מאפייה בעיירה הסמוכה פארניטש. אך בפארניטש היו הרבה רבנים ו[[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רים]], והיה כמעט בלתי אפשרי לאפות מצה בערב [[פסח]], כי היו רבים שרצו לאפות אז. ניגש ר’ זלמן לרבי הריי&quot;צ ושאלו מה לעשות, שהרי קבלה בידינו לאפות מצה בערב פסח אחר חצות. השיב לו הרבי, שאפשר לאפות לפני השעה 12, וכך אמנם עשו. <br /> <br /> באותה תקופה ביקש הרבי הריי&quot;צ מר’ זלמן לבנות מודל של [[בית המקדש]] מעץ. היה בורשה יהודי שעשה מודל של בית המקדש, בדיוק לפי התיאורים המופיעים בגמרא, והרבי רצה שר’ זלמן יעשה בדיוק כפי שההוא עשה. מכיון שלא רצה שיבואו אליו בטענות, שלא עשה את הדוגמא של בית המקדש נכון, והיות שהמחיר היה צריך להיות גבוה, ובאם לא יעשה בדיוק חשש ר’ זלמן שהרבי יבוא אליו בטענות שבזבז כסף מיותר -חיפש ר’ זלמן כל מיני אמתלות שאינו מוכשר ואינו מסוגל לכך וכו’ וכו’. אמר לו הרבי: &quot;איך לערן מיט דיר אורח חיים, און דו לערנסט מיט מיר חושן משפט!&quot; [=אני לומד אתך אורח חיים, ואתה לומד אתי חושן משפט]. <br /> <br /> כשהרבי הריי&quot;צ הגיע ל[[אטוואצק]], מונה ר’ זלמן לגבאי האחראי על הכנסת אנשים לרבי ל[[יחידות]]. הקהל התגורר בעיקר בורשה והיו באים בערב כדי להכנס לרבי ליחידות. <br /> <br /> ==הוצאת קובץ ‘התמים'==<br /> <br /> ב[[תרצ&quot;ד]] זכה ר’ זלמן להיות האחראי על ההוצאה לאור של הקובץ התורני החשוב &quot;[[התמים]]&quot;. חלק גדול מרשימותיו של הרבי הריי&quot;צ על גדולי החסידים, נדפסו ב’התמים’ בזכות ר’ זלמן, שהיה מגיע לרבי הריי&quot;צ ואומר שאין חומר להדפיס, ואז הרבי היה מתיישב לכתוב עוד רשימה.<br /> <br /> בשנים ההן השקיע ר’ זלמן הרבה עבודה בקובץ &quot;התמים&quot;. לאחר שהקובץ הופיע, היו מזקני החסידים שדיברו נגד הקובץ. אחיו, ר’ הערשל גוראריה הי&quot;ד, הגיע אז לרבי, וכנראה גם הוא לא נחה דעתו מהקובץ. אמר לו הרבי: &quot;דו ווייסט נישט וויפיל בעלי תשובה האט דער התמים געמרכט [=איך יודע כמה בעלי תשובה ה’התמים’ עשה]&quot;.<br /> <br /> ==הרבי הריי&quot;צ מציל את ר’ זלמן וכלתו==<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] הוצע לר’ זלמן להשתדך עם הרבנית חוה, בת האדמו&quot;ר מקופישניץ זצ&quot;ל. באותה תקופה היה הרבי הריי&quot;צ במקום מרפא ליד [[ריגא]], והאדמו&quot;ר מקופישניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו&quot;ר את הרבי הריי&quot;צ האם ר’ זלמן תלמיד-חכם?אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר’ זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו&quot;ר מקופישניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו&quot;רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו&quot;ר מקופישניץ, שהיה בדרכו ל[[ארה&quot;ב]], השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים. <br /> <br /> השידוך נסגר לקראת פסח, וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרה&quot;ח ר’ מרדכי חפץ. הרבי הורה לר’ זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. הרבי הריי&quot;צ אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה. <br /> <br /> בתקופה זו ביקש ר’ זלמן לחזור לוורשה, אולם הרבי שלל זאת. גם לפני פסח, כאשר ביקש לעשות את החג בבית אמו בוורשה, לא נתן לו הרבי את ברכת הדרך. כאשר אמר לרבי שברצונו לנסוע לפסח כי הוא לא אוכל מחוץ לבית, אמר לו הרבי: האם תמיד תוכל לאכול אצל אמך? בשעתו הדברים היו סתומים, אולם כמה חודשים אחר-כך כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ואמו של ר’ זלמן נהרגה בשואה -הובנה משמעות הדברים. <br /> <br /> גם ל[[חג השבועות]] לא הרשה לו הרבי לנסוע לוורשה. במקביל, הורה לו הרבי לבקש מחותנו שידאג מיד לאשרות כניסה לארצות הברית -לו ולכלתו. לאחר כמה חודשים של שתדלנות הצליח חותנו להשיג את אשרות הכניסה, וב[[כסלו]] [[ת&quot;ש]] הגיעו ר’ זלמן וכלתו לארצות הברית. באותם ימים החלו להגיע השמועות על השואה האיומה המתחוללת באירופה, ור’ זלמן הבין שהרבי מנע ממנו לנסוע לורשה, ושלח אותו לארצות הברית, כדי להצילו מגיא ההריגה. <br /> <br /> בבואו לארצות הברית נרתם ר’ זלמן למאמצים הכבירים שנעשו להצלת הרבי הריי&quot;צ. הוא גייס סכומי כסף גדולים מחותנו, ושלח לרבי הריי&quot;צ להוצאות הדרך ותשלום עבור אשרות הכניסה.<br /> <br /> ==מנהל ישיבת תומכי תמימים== <br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר ר’ זלמן אצל חמיו, בשכונת איסט-סייד, במנהטן. בתקופה זו שאל ר’ זלמן את הרבי הריי&quot;צ שתי שאלות. הראשונה: האם עליו להסב ביושבו בליל הסדר אצל חמיו, היות שהרבי שלו הוא כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ, ולא חמיו. השניה: היות שהוא סובל ממיגרנה, האם מותר לו להשתמש בתרופה &quot;פראשקעס&quot; (אבקת אספרין) בפסח. ענה לו הרבי: כבוד עצמו ואהבת עצמו יש לו שיעור. לא להסב, ולא לקחת פראשקעס. <br /> <br /> כאשר ייסד הרבי הריי&quot;צ את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים בארצות הברית]], מינה את ר’ זלמן לר&quot;מ בישיבה, והורה לו לעבור לגור ליד הישיבה. לפני חג הפסח קרא לו הרבי ואמר: היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח -תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם! ר’ זלמן המשיך לעמוד ולהרהר, והרבי פנה אליו שוב ואמר: אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני -אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל! <br /> <br /> באותה יחידות, אמר לו הרבי שעליו לעזור לאשתו. כאשר התגורר ליד חמיו, היה לה עזרה, אבל כעת, שהוא גר ליד הישיבה, אין מי שיעזור לאשתו. בהקשר לזה סיפר לו הרבי, שבצעירותו, היה אביו (כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב) מנדנד את העגלה שלו, ובשעת מעשה היה מחזיק [[מאמר]] חסידות. <br /> <br /> באותה תקופה נכנס פעם ל[[יחידות]] אצל הרבי הריי&quot;צ, והרבי התבטא אליו בכאב &quot;מדוע לא רואים אצלנו את ה’ונפלינו’!&quot; (שאנו לא עדינים יותר). לר’ זלמן כאב מאוד העוגמת נפש שיש לרבי, והוא אמר: אינני יודע מדוע אנחנו איננו רואים, אולם אחרים כן רואים עלינו, ומתנהגים אלינו בדרך ארץ. הרבי מאוד שמח לשמוע את הדברים, ומצב רוחו נהיה מרומם. מאוחר יותר פנו בני הבית לר’ זלמן ושאלו אותו מה קרה בעת היחידות שחולל את השינו הגדול במצב רוחו של הרבי. <br /> <br /> בתחילת ייסוד ישיבת תות&quot;ל בארצות הברית, עומד בראשה ועד בראשות הרש&quot;ג, ר’ [[שמואל לויטין]], ר’ [[ישראל ג'ייקובסון]], ר’ [[אליהו ייאכיל סימפסון]], ר’ [[מרדכי מענטליק]] ור’ זלמן. באחת היחידויות שאל ר’ זלמן את הרבי הריי&quot;צ: למי מחברי הוועד עליו לציית? ענה לו הרבי שיציית לר’ שמואל לויטין, כי הוא לא מונח בפוליטיקה. ר’ זלמן הסתכל על פני הרבי בתמיהה (לדבר לא היה שייך. רק להסתכל), והרבי אמר: הרי הוא לא צריך להיות מונח בפוליטיקה. <br /> <br /> באותה תקופה זכה ר’ זלמן לעשרות אגרות ומענות מהרבי הריי&quot;צ בקשר לעבודתו בישיבה (רובם נדפסו בסדרת [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]). <br /> <br /> ר’ זלמן היה מתעסק באיסוף [[דמי מעמד]].<br /> <br /> בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, החל ר’ זלמן לסבול מהכליות. הרופאים הציעו להוציא את אחת הכליות, ור’ זלמן שאל על כך את הרבי. אמר לו הרבי: אם הקב&quot;ה נתן לאדם שתי כליות - סימן שצריך אותן, ושלא יוציא. ר’ זלמן ציית להוראת הרבי, ולמרות שבמשך שנים ארוכות אחר-כך סבל מאוד מהכליות, ונזקק לטיפולים, לא הוציא את הכלייה במשך שנים רבות. הוא היה מוכן לסבול, העיקר לקיים את דברי הרבי. <br /> <br /> בסוף שנות השי&quot;ן, הורה לו הרבי הריי&quot;צ לפנות לעסקים. עם השנים החל לראות חיל בעסקיו. גם בתחום זה לא עשה ר’ זלמן צעד ושעל מבלי לשאול ולקבל את ברכתו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר שליט&quot;א ==<br /> <br /> אחרי [[הסתלקות|התסלקותו]] של הרבי הריי&quot;צ, [[התקשרות|התקשר]] ר’ זלמן ל[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א|רבי מלך המשיח]] בלב ונפש. העובדה שהיה קשור מאוד, וקרוב מאוד, לרבי הריי&quot;צ, לא העיבה על התקשרותו האיתנה לרבי. <br /> <br /> כמעט בכל יום כתב ר’ זלמן לרבי על כל מעשיו ביום זה, וכל צעד שעשה היה בהסכמת ובברכת הרבי. מספר המכתבים והמענות שקיבל מהרבי במשך השנים מגיע לאלפים רבים!<br /> <br /> ==התמסרות מוחלטת למוסדות הרבי== <br /> <br /> בתקופה הראשונה, כאשר הרבי סירב לקבל את הנשיאות באופן רשמי, נכנס ר’ זלמן לרבי ואמר שברצונו להכנס ל’יחידות’. הרבי חייך ואמר: מה, גם אתה מאלה. . . אמר ר’ זלמן: &quot;מיט [[חיה]] [[יחידה]], שפילט מען זיך נישט&quot; [= עם [[חיה]] [[יחידה]] לא משחקים]. הרבי נהיה רציני, וקיבל אותו ליחידות. <br /> <br /> באותה תקופה פעל וועד מיוחד לטיפול בעניינים הקשורים בהעברת הנשיאות. בין חברי הוועד היה ר’ זלמן, שסיפר כי הקמת הוועד הייתה ביוזמת הרבי מה&quot;מ, שקרא לחברי הוועד ומינה אותם לאחראים על העניין. באותה תקופה מסר ר’ זלמן את נפשו בפועל למען קבלת הנשיאות של הרבי מה&quot;מ. <br /> <br /> ר’ זלמן עשה ככל יכולתו שהרבי יקבל את כל ענייני הנשיאות. כאשר ראה שהרבי לא מכניס לחדרו את [[חוזר|ה’חוזרים’]] לאחר אמירת מאמר, כפי שהיה נהוג אצל הרביים הקודמים -נכנס ליחידות, ושאל את הרבי מדוע לא יעשה ‘חזרה’? הסביר לו הרבי, שהרביים הקודמים היו מדייקים במילים, ורק ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] לא היה מדייק כל כך במילים אלא בעניין. גם אני, אמר לו הרבי, לא מדייק במילים, וממילא אין צורך כל כך ב’חזרה’. <br /> <br /> התמסרותו למוסדותיו של הרבי לא ידעה גבולות. במיוחד נרגשה התמסרותו בצד הכלכלי, כאשר התרים גבירים רבים שהכיר בעסקיו, למען מוסדותיו של הרבי. הוא עצמו הפריש עשרות מליוני דולרים במשך השנים לטובת מוסדות הרבי. ר’ זלמן היה חבר הנהלת קה&quot;ת, ובזכותו היה מוסד זה לאחד המוסדות המפוארים ביותר של ליובאוויטש בעשרות השנים האחרונות. מאות ספרי מאמרים מתורתם של רבותינו נשיאינו נדפסו בחמישים שנה האחרונות, וברובם מימן ר’ זלמן את כל הוצאות הדפוס. כ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ התייחס כמה פעמים אף ברבים בעת ההתוועדויות על גודל זכותו במימון הדפסת הספרים. <br /> <br /> ר’ זלמן ניחן בפקחות חסידית מיוחדת. באחת השנים הראשונות לנשיאות, הגיע הרבי מהאוהל אחרי שקיעה, ועדיין לא התפלל מנחה. פנה הרבי לר’ זלמן ושאל: מתי השקיעה בתקופה הזאת של השנה. ענה ר’ זלמן: חמש דקות אחרי שהרבי מסיים מנחה. הרבי חייך בקורת רוח, וניגש להתפלל מנחה. <br /> <br /> ==עסקים בהדרכת הרבי== <br /> <br /> ב[[תשי&quot;ח]] ביקר הרבי אצל האדמו&quot;ר מקופישניץ לניחום אבלים על אחיו. באותו ביקור דיבר הרבי על כך שיהודים צריכים להיות עשירים, והאדמו&quot;ר מקופישניץ לא אחז בשיטה זו, מכיוון שפחד מניסיון העשירות. בסופו של דבר הצליח הרבי לפעול עליו שיסכים שחתנו ר’ זלמן יהיה עשיר. <br /> <br /> פעם ביקש הרב [[שמריהו גוראריה]] מר’ זלמן שיקח אותו לגבירים שהוא מכיר מעסקיו בברזיל. כדרכו, אמר ר’ זלמן שהוא מסכים בתנאי שיקבל הסכמה מהרבי, אבל הוא גם רוצה שבזכות זה הרבי יברך אותו. הרש&quot;ג נכנס לרבי וקיבל את הסכמתו. לאחר שהרש&quot;ג חזר מביקורו בברזיל, נכנס ר’ זלמן ליחידות, והחל לבקש ברכות לעסקיו. עצר אותו הרבי ואמר: כעת אתה צריך לבקש ברכות לבנים חסידיים. <br /> <br /> ==חיזוק השכונה== <br /> <br /> בשלהי שנות הכ&quot;פים, כאשר הרבי עורר על חיזוק השכונה, היה ר’ זלמן מראשי העוסקים בעניין. הוא קנה כמה וכמה בתים ובתי כנסיות שעמדו למכירה לגויים, ואף פירסם בין אנ&quot;ש שכל מי שיקנה דירה יקבל ממנו 5000 דולר הלוואה בתנאים נוחים. בתקופה בה מחיר דירה ב[[קראון הייטס]] עמד על 15.000 דולר, היה זה סכום גדול ביותר. <br /> <br /> בשנים מאוחרות בנה ר’ זלמן כמה מקוואות ברחבי השכונה, ואלפי [[אנ&quot;ש]] וה[[תמימים]] נהנים מהמקוואות שלו. במקווה שבפינת הרחובות קינגסטון ויוניון, בה משתמשים אלפי התמימים והאורחים, כל ההוצאות מומנו על ידו. <br /> <br /> מנהלי המוסדות בשכונה ידעו תמיד שאצל ר’ זלמן הם יכולים לקבל עזרה בעיתות מצוקה. הוא היה מלווה סכומי עתק, ואף תרם סכומים נכבדים. חביבות מיוחדת הייתה לו ל[[מרכז ישיבות תומכי תמימים]], שהוא היה יו&quot;ר מועצת המנהלים שלו, ובשנים האחרונות מסר את נפשו להצלתה. <br /> <br /> גם אנ&quot;ש נהנו מרוחב לבו של ר’ זלמן, שהחזיק גמ&quot;ח פרטי והלווה במשך השנים לאלפים מאנ&quot;ש סכומים גדולים לתקופות ארוכות. <br /> <br /> חביבות מיוחדת הייתה לו להכנסת אורחים, והוא תמך רבות ב[[ארגון הכנסת אורחים]]. מעל המקווה בצומת הרחובות יוניון-קינגסטון היו לו כמה דירות אותם מסר להכנסת אורחים, ובמשך כל ימות השנה נהנו מאות אורחים מדירות אלו. <br /> <br /> ==זכות עד סוף כל הדורות== <br /> <br /> כמו אצל הרבי הריי&quot;צ, שזיכה אותו בתואר &quot;שר החצר&quot;, כך אצל הרבי מה&quot;מ מונה ר’ זלמן לגזבר האחראי על כל הוצאות ביתו של הרבי, וכל ענייני הרפואה של הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]], שעות ספורות לאחר הסתלקות הרבנית, קרא הרבי לר’ זלמן לחדרו בבית, ובפנים רציניות אמר לו (בין השאר), שהזכות להיותו המטפל העיקרי בנפטרת, מספיקה עבורו, עבור הילדים והנכדים -עד סוף כל הדורות. <br /> <br /> כאחד שהיה ער לצרכים של הרבי, הגה ר’ זלמן רעיון לבנות מקום מיוחד לתשליך ליד 770, כדי לחסוך לרבי את ההליכה עד לפארק. לאחר שקיבל את הסכמתו וברכתו של הרבי, הביא ר’ זלמן חברת חפירות שמצאה מעיין מתחת ל-‏770, ומשם מגיעים המים למתקן המיוחד של התשליך. לפני ראש השנה העביר הרבי לר’ זלמן הוראות שונות בקשר לתשליך, שיהיו עצים מסביב, וכמובן דגים. בכל השנים דאגה המשפחה להביא את הדגים בהתאם להוראות הרבי. אגב, ממעיין זה שואבים גם עבור ה’מים שלנו’. <br /> <br /> כאשר הרבי רצה להעיר על הנהגה מסויימת, אך לא רצה לדבר על כך בהתוועדות, היה הרבי קורא את ר’ זלמן ל’יחידות’, ומעביר דרכו את הדברים. רק לדוגמא: בשנים הראשונות נהג הרבי להשאר בסוכה בעת שהקהל בירך על הד’ מינים של הרבי. פעם פנה הרבי לר’ זלמן ואמר שחבל על זמנו, ואם אפשר לסדר משהו שיחסוך את זמנו. ר’ זלמן סידר אז שהרב [[מאיר הרליג]] יקח את הד’ מינים מהרבי, וחסך את זמנו היקר של הרבי. מלבד זאת, עשרות הוראות והנהגות עברו דרכו במהלך השנים. בקשר לבר מצוות של ילדיו, ומאוחר יותר כאשר נישאו, זכה ר’ זלמן לקבל הוראות והנהגות מהרבי. <br /> <br /> בשנים האחרונות היה ר’ זלמן השליח של אנ&quot;ש למסור לרבי את הפ&quot;נ כללי, וכן לברך את הרבי ביום הולדתו [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב|י&quot;א ניסן]], ועוד. <br /> <br /> ==עסקן חסידי== <br /> <br /> קשריו הענפים עם גדולי התורה מכל החוגים נוצלו על ידו להעברת דבריו של הרבי לחוגים שונים. הוא גם כיהן בתפקיד חשוב באגודת הרבנים, אחד הארגונים היהודיים החשובים ביותר בארצות הברית של אותן שנים, ושימש למעשה כנציג הרבי. הוראות רבות לארגון הועברו על ידי ר’ זלמן. הוא היה עומד בקשר תמידי עם הרב חדקוב, שהעביר לו את הוראות הרבי. פעמים רבות אירע שהרבי עלה על קו הטלפון בעת שהשניים שוחחו, ואמר לחדקוב מה לומר לר’ זלמן. <br /> <br /> ר’ זלמן היה מחשובי העסקנים של ליובאוויטש, עד שאפשר לומר, שכמעט לא היה עניין אחד של עסקנות בליובאוויטש שהוא לא היה מעורב בו. כאשר כל דבר נעשה בהדרכתו הצמודה של הרבי. הוא זכה ליחס מיוחד מהרבי, וכאשר עבר בחייו תקופה קשה, התבטא הרבי שכל כמה דקות הוא חושב עליו, וכל זמן קצר הוא שואל אודותיו. <br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ה מינה אותו הרבי לחבר בהנהלה הראשית של וועד [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארה&quot;ב]]. במסגרת זו זכה לעשרות הוראות בקשר למשפט הספרים שהתנהל באותה תקופה, וכן בעסקנות הכלל. <br /> <br /> ר’ זלמן הגן על כבוד ליובאוויטש ומוסדותיה בעוז, בגאון ובקומה זקופה. כאשר חוגים ידועים, שמסיבות ידועות צרה עינם בהצלחה האלקית של הרבי, ניסו להצר לחב&quot;ד -היה זה ר’ זלמן שלא נשא פני איש בענין שנוגע בכבודו של הרבי, ובתוקף החסידי האופיני לו, ובדרכים המיוחדות לו, הצליח להשתיקם. <br /> <br /> חשוב לציין, שלצד העסקים הגדולים והעסקנות העניפה שניהל, הקפיד ר’ זלמן לקבוע עיתים ללימוד תורה. בכל יום היה מוסר שני שיעורים בגמרא בבית הכנסת, בשעה חמש וחצי בבוקר ובשעה שמונה בערב. בשנים האחרונות, כאשר מצבו הרפואי הקשה עליו את ההליכה לבית הכנסת, קיים את השיעור בביתו. <br /> <br /> ==הידור במצוות עד מסירות נפש== <br /> <br /> חביבות מיוחדת הייתה לו להידור במצוות. שום סכום כסף לא היה עוצר אותו מהידור במצוות. הוא הידר מאוד לקבל [[סנדק|סנדקאות]], והיה מוכן לממן את כל הברית מכיסו כדי לזכות במצווה מיוחדת זו. אברכי כולל רבים שלא היה באפשרותם לערוך ברית כיאות, היו נותנים לו את זכות הסנדקאות, והוא היה משלם את כל הוצאות הברית. גם בשנים האחרונות, כאשר מבחינה בריאותית היה קשה לו להיות סנדק, התעקש לקיים את המצווה בכל מחיר. בשיחת אחרי-מות קדושים תשמ&quot;ה, שיבח הרבי את הידורו של ר’ זלמן בקשר לסנדקאות. <br /> <br /> כאשר הרבי הכריז על [[עשרת המבצעים]], התמסר ר’ זלמן לכל מבצע ומבצע. כאשר הרבי הכריז על מבצע &quot;[[בית מלא ספרים]]&quot; מילא ר’ זלמן בפשטות את דברי הרבי, ורכש כמויות עצומות של ספרים, בהם ספרים יקרים ונדירים, שפיארו את כל קירות ביתו! <br /> <br /> ר’ זלמן היה מראשי העוסקים בבניית והרחבת [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. היה חבר ב[[וועד הבניין]], ומלבד תרומותיו האישיות, התרים גם רבים מידידיו להרחבת הספרייה. כאשר הרבי ביקש בשנת תשמ&quot;ח שישלחו ספרים לספריית ליובאוויטש, פנה ר’ זלמן לספרנים, וביקש שיבואו לראות אוסף הספרים שלו, וכל ספר שעדיין לא נמצא בספרייה - שיקחו לספרייה. מספר הספרים שנלקחו באותו יום לספרייה היה קרוב לחמשת אלפים ספרים! <br /> <br /> לאחר שהכריז הרבי על [[תקנת רמב&quot;ם]], דייק ר’ זלמן ללמוד את [[תקנת הרמב&quot;ם|שיעור הרמב&quot;ם היומי]] בבוקר. הוא היה אומר שלמרות שמדובר בלימוד נגלה - הרי מכיוון שזאת תקנה של הרבי, צריכים למלא אותה מיד בתחילת היום, את הלימוד היה מקיים עם חברי הכולל &quot;תפארת זקנים לוי יצחק&quot; בעזרת הנשים של 770 אחרי תפילת שחרית.<br /> <br /> ==מפיץ בשורת הגאולה והגואל==<br /> <br /> ר’ זלמן היה מראשי העוסקים בהפצת בשורת ה[[גאולה]] ו[[משיח|הגואל]]. בחיות חסידית מיוחדת הוביל את האמונה הטהורה ברבי מלך המשיח. <br /> <br /> פעם סיפר ר’ זלמן על נקודת התפנית שבה הבין שהרבי רוצה שיפרסמו את זהותו כמלך המשיח: היה זה בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר מעוררי המחלוקת נגד [[חסידות חב&quot;ד]] ניסו להאחז באמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח כדי להגביר את אש המחלוקת. <br /> <br /> קבוצת עסקנים שניסו להשקיט את המחלוקת, חשבו לנקוט בשורת צעדים להשקיט את העניין. בין הרבנים היה גם ר’ זלמן, שהתקשר לרב חדקוב כדי לדון איתו בעניין. הרב [[חודקוב]] מטבעו הסתייג מפירסום האמונה שהרבי הוא מלך המשיח, וכמובן שהסכים עם דבריו של ר’ זלמן. <br /> <br /> תוך כדי שהם מדברים, שמע ר’ זלמן שיעול על קו הטלפון. היה זה סימן שהרבי עלה על הקו. היה שקט על הקו במשך שתי דקות, ואז חזר הרב חדקוב לדבר עם ר’ זלמן, אלא שלפתע השתנתה דעתו מן הקצה אל הקצה: ר’ זלמן, הוא אמר, מה אכפת לך שחסידים אומרים על הרבי שהוא משיח? הרי כך היה מאז ומתמיד, כפי שמובא בגמרא, שהתלמידים היו אומרים על רבותיהם שהם הראויים להיות משיח.<br /> <br /> ר’ זלמן הבין מיד שהשינוי הפתאומי בדעתו של הרב חדקוב נבע מדברים ששמע מהרבי, ושינה גם הוא את דעתו מן הקצה אל הקצה. בהתלהבות חסידית התקשר ר’ זלמן לאחד המזכירים וביקשו לקנות בקבוק משקה ולהתוועד על הגילוי הגדול שזכו באותו יום, כאשר הרבי גילה את דעתו שחסידים צריכים לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח. <br /> <br /> מיני אז עמד ר’ זלמן בראש מפיצי בשורת הגאולה והגואל, והיה מראשי הדוברים בכינוסים לחיזוק האמונה הטהורה.<br /> <br /> בשנות הנו&quot;נים, לאחר ההתעוררות הגדולה בשיחותיו של הרבי בנושא הגאולה, הוא היה מדבר בחום חסידי על ה&quot;תקופה החדשה&quot; שאנו נמצאים בעיצומה, תקופת התגלות המשיח, ועל משמעות הקריאה של &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot; במעמד הרבי, ועורר לניצול ההזדמנות הגדולה הזאת כראוי לפירסום בשורת הגאולה לקהל הרחב. <br /> <br /> ר’ זלמן תמך בפירסום מודעות בעיתונות המבשרות על זהותו של הרבי מלך המשיח וקוראות לציבור להוסיף במעשים טובים כדי לקבל את פניו. כאשר יצאו מערערים על העניין, ביקש ר’ זלמן ממזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] שישאל על כך שוב את הרבי, ויכתוב לו במדוייק את המענה של הרבי. כך התפרסמה דעתו הק’ של הרבי שתמך בצורה הברורה ביותר בפירסום המודעות בעיתונים. <br /> <br /> בשנים האחרונות, לאחר הניסיון של [[ג’ תמוז תשנ&quot;ד]], הרבה לעודד ולחזק את צעירי הצאן ואנ&quot;ש בכלל, ושם דגש מיוחד על האמונה בהתממשות נבואתו של הרבי מלך המשיח, שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם. הוא היה נוהג לומר ש&quot;כמופת הייתי לרבים&quot; -הוא, שראה במוחש שכל מה שהרבי הבטיח לו במשך השנים, התקיים -יכול לומר בוודאות מוחלטת, מניסיון אישי, שדבר אחד מדבריו הק’ לא ישוב ריקם. <br /> <br /> בכל נאומיו בשנים האחרונות הזכיר את אמונתם של חסידים ברבי מלך המשיח, והיה מסיים את נאומיו בהכרזת הקודש &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> בערב [[ראש השנה]] [[תשס&quot;ד]] נסע הרב גורארי’ כנהוג ל[[אוהל]] הק’, ובעודו עומד ומעתיר תפילה במקום הקודש, לקה בלבו והתמוטט על-יד הציון הק’. אנשי חברת ‘הצלה’ מיהרו להבהיל אותו לבית רפואה קרוב, שם נאבקו הרופאים על חייו. <br /> <br /> ביום ה[[שבת]] קודש יום א’ דראש השנה תשס&quot;ד, ברגעים הקדושים של כניסת השנה החדשה, עלתה נשמתו השמיימה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] יצא ספר ביוגרפיה על הרב גוראריה בשם &quot;בכל ביתי נאמן הוא&quot; שנערך על ידי העיתונאים החב&quot;דיים ר' [[יוסף יצחק אליטוב]] ור' [[בנימין ליפקין]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61227 במה שהרבי &quot;קאכט זיך&quot; - בכך עלינו לעסוק!] דברים שאמר בכנס התעוררות ב-[[‏770]] בכ&quot;ז ניסן ה'תשנ&quot;ג{{PDF}}{{תמונה}}<br /> *[http://shop.chabad.info/?template=prod&amp;prod_id=104031 לרכישת הספר 'בכל ביתי נאמן הוא' על הרב גוראריה]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|גוראריה שניאור]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|גוראריה שניאור]]<br /> [[קטגוריה:חברי ישיבת תומכי תמימים המרכזית|גוראריה שניאור]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|גוראריה שניאור זלמן]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F&diff=115756 2011-11-24T05:52:57Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[תמונה:הרב אופן.jpg|left|thumb|250px|הרב יוסף יצחק אופן ]]<br /> '''הרב יוסף יצחק אופן''' הינו [[משפיע]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[חב&quot;ד]] [[תורת אמת ירושלים (גדולה)|תורת אמת]] ו[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ומשמש גם כמשפיע קהילת חב&quot;ד ב[[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> הרב אופן נולד ב[[רמת גן]] ב[[כ&quot;ד שבט]] ה'[[תש&quot;י]] לאביו הרב [[אהרון אופן]]. היה ממושפעיו של המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. הרב אופן ידוע ומקובל בקרב הקהל הכלל חסידי, ול[[התוועדות |התוועדויות]]יו בבית הכנסת ברמת שלמה כמו גם בישיבות חב&quot;ד מגיע קהל רב.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *שיעור ב'[[אגרת התשובה]]' מאת הרב אופן: [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63664 חלק א']{{וידאו}} [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63791 חלק ב']{{וידאו}} [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63936 חלק ג']{{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?t=2202242&amp;url=article_he&amp;id=64968 התוועדות עם הרב אופן בנושא הכנה לחודש תשרי במשך כל השנה]{{שמע}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אופן,יוסף יצחק]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|אופן יוסף יצחק]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%91&diff=115697 2011-11-23T08:41:45Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הסופר נפתלי צבי גוטליב.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב נפתלי צבי גוטליב]]<br /> הרב '''נפתלי צבי גוטליב''' נולד ב[[ירושלים]] בחודש [[ניסן]] [[תרצ&quot;ה]]. בצעירותו התקרב ל[[ליובאוויטש]]. הוא סופר חב&quot;די אשר מתגורר ב[[ביתר עילית]]. היה ממייסדי [[אגודת אנשי קיוב]] וחבר ב[[כולל חב&quot;ד]]. עד כה הוציא לאור כשישים ספרים.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *[[יהדות הדממה (ספר)]].<br /> *[[תולדות לוי יצחק]].<br /> *[[ספר זכרון - גורודצקי]].<br /> *[[פניני הכתר]].<br /> * [[אדירי התורה]].<br /> * [[אליעזר ננס#ספרו|האיש שלא נכנע (ספר)]].<br /> * [[זכרונותי]] – פרקי זכרונות מילקוטו של רבי [[נחום שמריה ששונקין]].<br /> * [[ליקוטי סיפורים]], זכרונות וסיפורים אשר ליקט ואסף הרב חיים מרדכי פרלוב.<br /> * [[עמודי חסד]].<br /> * [[עמודי תורה]].<br /> * [[עצתו אמונה]].<br /> * [[ראש בני ישראל]].<br /> * [[רבותינו נשיאינו (ספר)]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> '''בניו'''<br /> *הרב שלום דובער גוטליב, [[שליח]] [[הרבי]] ורב העיר [[ניקולייב]], אוקראינה.<br /> *הרב חיים יוסף גוטליב, שליח הרבי, שכונת תלפיות - [[ירושלים]].<br /> '''חתנו'''<br /> *הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30664 האיש שיצא בעקבות רבי לוי יצחק] - ראיון על היחס שקיבל מהרבי בכתיבת הספר 'תולדות לוי יצחק' {{אינפו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|גוטליב נפתלי צבי]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דים]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8_%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%91.jpg&diff=115696 2011-11-23T08:41:13Z

<p>חסידים: הסופר הרב נפתלי צבי גוטליב</p> <hr /> <div>הסופר הרב נפתלי צבי גוטליב</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%91&diff=115695 2011-11-23T08:39:13Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:נפתלי צבי גוטליב.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב נפתלי צבי גוטליב]]<br /> הרב '''נפתלי צבי גוטליב''' נולד ב[[ירושלים]] בחודש [[ניסן]] [[תרצ&quot;ה]]. בצעירותו התקרב ל[[ליובאוויטש]]. הוא סופר חב&quot;די אשר מתגורר ב[[ביתר עילית]]. היה ממייסדי [[אגודת אנשי קיוב]] וחבר ב[[כולל חב&quot;ד]]. עד כה הוציא לאור כשישים ספרים.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *[[יהדות הדממה (ספר)]].<br /> *[[תולדות לוי יצחק]].<br /> *[[ספר זכרון - גורודצקי]].<br /> *[[פניני הכתר]].<br /> * [[אדירי התורה]].<br /> * [[אליעזר ננס#ספרו|האיש שלא נכנע (ספר)]].<br /> * [[זכרונותי]] – פרקי זכרונות מילקוטו של רבי [[נחום שמריה ששונקין]].<br /> * [[ליקוטי סיפורים]], זכרונות וסיפורים אשר ליקט ואסף הרב חיים מרדכי פרלוב.<br /> * [[עמודי חסד]].<br /> * [[עמודי תורה]].<br /> * [[עצתו אמונה]].<br /> * [[ראש בני ישראל]].<br /> * [[רבותינו נשיאינו (ספר)]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> '''בניו'''<br /> *הרב שלום דובער גוטליב, [[שליח]] [[הרבי]] ורב העיר [[ניקולייב]], אוקראינה.<br /> *הרב חיים יוסף גוטליב, שליח הרבי, שכונת תלפיות - [[ירושלים]].<br /> '''חתנו'''<br /> *הרב [[מנחם מענדל דונין]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30664 האיש שיצא בעקבות רבי לוי יצחק] - ראיון על היחס שקיבל מהרבי בכתיבת הספר 'תולדות לוי יצחק' {{אינפו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|גוטליב נפתלי צבי]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דים]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=115685 2011-11-23T05:41:55Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:דוד פלדמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד פלדמן]]<br /> הרב '''דוד פלדמן''' נולד לאביו ר' מנחם מענדל שנפטר בהיותו בגיל צעיר. מאז החל את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] הגיע מ[[ארץ ישראל]] ל[[קראון הייטס]] והחל לעבוד ב[[ועד הנחות התמימים]], שם פעל במרץ רב לשיפור העבודה הן בחזרה על [[שיחה|שיחות]] ו[[הנחה|הנחתן]] והן בשליחתן במהירות לריכוזי [[אנ&quot;ש]] ברחבי העולם. תוך תקופה קצרה הפך להיות ראש הועד ועסק בזה עד סוף שנות הלמדי&quot;ם, אז נסע ל[[ארץ הקודש]] ואת המשך העבודה העביר לידי ר' [[סימון ג'יקובסון]] שהמשיך ואף פיתח את העבודה. <br /> בארץ הקודש שהה ב[[שליחות]] ב[[בית חב&quot;ד]] [[אילת]].<br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] חזר לחצרות קדשינו והחל שוב לעסוק בהנחת שיחותיו של הרבי אך הפעם ב[[לשון הקודש]]. מערכת זו התפתחה במשך השנים והיום היא מוכרת כ[[ועד הנחות בלה&quot;ק]].<br /> <br /> משנת [[תשנ&quot;ג]] החל הוועד, בראשות הרב פלדמן, לערוך אף את שיחותיו של הרבי מהשנים הראשונות ([[תש&quot;י]]-[[תשמ&quot;ב]]), כשעדיין טרם היה ועד מסודר להנחת ועריכת השיחות. ספרים אלו יוצאים כסדרת [[תורת מנחם - התוועדויות]]. כמו כן, לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] עמד בראש צוות העריכה של ה[[רשימות]].<br /> <br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|פלדמן דוד]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=115684 2011-11-23T05:37:54Z

<p>חסידים: </p> <hr /> <div>[[קובץ:די אידישע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד מהגליונות]]<br /> '''די אידישע היים''' הוא ביטאון [[נשי חב&quot;ד]] העולמי שיצא לאור במתכונת רבעון בשפת ה[[יידיש]].<br /> <br /> העורכת מרת טעמא גוראריה, אשת הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]], ובתו של הרב [[אליעזר קרסיק]].<br /> <br /> הבטאון נכתב באידיש והשתתפו בו טובי הכותבים - גם לא חב&quot;דיים, המפורסם שבהם הוא הסופר החרדי ר' [[דוד זריצקי]].<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?85371&amp;lang=eng הגליונות] בתוכנת [[אוצר החכמה]].<br /> [[קטגוריה:גליונות ועלונים]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=115537 2011-11-22T05:57:53Z

<p>חסידים: ביטול גרסה 115530 של 66.250.99.188 (שיחה)</p> <hr /> <div>[[תמונה:זלמן.jpg|left|thumb|250px|ר' זלמן לנדא]]<br /> הרה&quot;ח '''שלמה זלמן לנדא''' הינו [[משפיע]] קהילת [[חב&quot;ד]] ב[[רעננה]], מתלמידיו של ר' [[מענדל פוטרפס]]. שימש בתפקיד כמשפיע בישיבות: [[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]] ו[[תומכי תמימים בני ברק]].<br /> <br /> הרב זלמן לנדא הוא בנו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], רב העיר [[בני ברק]].<br /> <br /> במשך תקופה ארוכה למד עם [[אהרן רוזנפלד|האדמו&quot;ר מפינסק קרלין]] חסידות. בהזדמנות אחת ביקש ממנו ר' זלמן שיחתום על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|הפסק דין]] ש[[הרבי]] הוכח כ[[נביא]] ועל כן מצווים אנו לשמוע לו וכי הוא הינו ה[[מלך המשיח]]. ר' אהרן חגר את אבנטו וחתם, אך ביקש שלא לפרסם חתימתו. ואכן, חתימתו פורסמה רק לאחר [[הסתלקות]]ו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389404.jpg טור של הרב לנדא - על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|לנדא שלמה זלמן]]</div>

חסידים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=115303 2011-11-20T10:34:32Z

<p>חסידים: /* קבלת הנשיאות */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון<br /> |כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]]<br /> |תמונה=[[תמונה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א - תמונה קטנה.JPG|250px|]]<br /> |תיאור=ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |תלמידיו=[[חסידי חב&quot;ד]] ברחבי העולם<br /> |חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א#חיבוריו|בהמשך]])<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' ('''שניאורסאהן''' בכתיב ה[[חב&quot;ד]]י. מכונה '''אדמו&quot;ר שליט&quot;א''', '''הרבי מ[[לובביץ']]''', '''[[מלך המשיח]]''' או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי של [[חסידות חב&quot;ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א בניסן]] שנת [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. ביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ&quot;ד]] התכסה הרבי מעיינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות לאירוע, אך יחד עם זאת מאמינים כולם שהמצב החדש הינו שלב בתהליך התגלותו של [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש&quot;י]] בסוף ספר דניאל (פרק י&quot;ב פסוק י&quot;ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, &quot;אשרי המחכה ויגיע&quot; וגו': &quot;שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;, כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ===הולדתו וצעירותו===<br /> [[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס&quot;ד]])]]רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע רק כשהרבי הדפיס את ספרו הראשון [[לוח היום יום]] עם פתגמים לימות השנה. בפתגם של יום [[י&quot;א בניסן]] נכתב: {{ציטוטון|ב[[יום הולדת|יום ההולדת]], על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ו[[תשובה]] ישוב ויתקנם}}, דבר זה היה מעין רמז לחסידי חב&quot;ד על יום הולדתו של הרבי}}, בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב, שהיה נכד נכדו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], היה נכדו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו&quot;ר הצמח צדק. הרבי אם כן, דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]}}. ביום [[י&quot;ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י&quot;ח בניסן]] שנת [[תרל&quot;ח]].}}. הילד נקרא בשם &quot;מנחם מענדל&quot; על שם סב-סבו, ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.<br /> <br /> בגיל צעיר כבר נודע בשקידתו ורכש ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית הוא קיבל מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו על פיה יישם, בבוא היום, את החייאת ה[[יהדות]] בכלל ו[[חסידות חב&quot;ד]] בפרט. באחד ממכתביו כותב הרבי:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br /> |מקור=מכתב משנת [[תשט&quot;ז]], למר יצחק בן צבי<br /> |תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה - גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br /> <br /> בתקופת מלחמת העולם הראשונה ([[תרע&quot;ד]]-[[תרע&quot;ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, לאחר המלחמה, ל[[דנייפרופטרובסק]].<br /> <br /> בקיץ [[תרפ&quot;ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]&lt;ref&gt;[[היום יום]] מהדורת [[תשס&quot;ט]].&lt;/ref&gt;. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ&quot;ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במשך זמן, לאחר מכן נסע עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע. <br /> <br /> החל משנת [[תרפ&quot;ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כ&quot;שר ההשכלה&quot; שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ&quot;ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם פגש את הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז שמרו השניים על קשרי מכתבים. בשנת [[תרפ&quot;ו]] נסע בשליחות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ&quot;ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה ב[[לנינגרד]]. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ&quot;ז]] [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם והחתן הרבי הוזמן אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ובמשך ימים שוחח שעות ארוכות בכל יום עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ&quot;ח]] ששה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חתנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ&quot;ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> [[קובץ:המקום.jpg|ימין|ממוזער|250px|המקום בו נערכה החתונה בוורשא (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]<br /> [[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ&quot;ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ&quot;ו, מאת המחבר}}]]<br /> [[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]<br /> בשנת [[תרע&quot;ט]] אמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לבנו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], אודות שידוך לבתו &quot;שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]&quot;{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ&quot;ט]] בא אדמו&quot;ר שליט&quot;א בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;.}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י&quot;א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה (&quot;אופרופעניש&quot;) במנין של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד&quot;ה]] &quot;וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך&quot;.<br /> <br /> שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י&quot;ד בכסלו]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נ&quot;ע בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו &quot;אור המאיר&quot; עם הקדשה, כמתנת חתונה.<br /> <br /> סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו&quot;רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב&quot;די והאדמו&quot;רים נפרדו לשלום.<br /> <br /> על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br /> <br /> על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=[[שיחה]] מיום [[י&quot;ד בכסלו]] שנת [[תשי&quot;ד]]<br /> |תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br /> <br /> אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט&quot;ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].<br /> <br /> לאחר חתונתו הטיל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] על הרבי להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] וב[[ימי חב&quot;ד]]. כמו כן, החל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני [[הנהגת החסידים]] והכלל.<br /> <br /> === בברלין ופריז ===<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|ימין|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]][[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה&quot;ב]], עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[תש&quot;ב]]]]<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.<br /> <br /> ב[[חג הפורים]] שנת [[תרצ&quot;ב]] יצא הרבי ל[[התוועדות|התוועד]] עם [[יהודי]]ם ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון &quot;הפגנה בלתי חוקית&quot;. בעקבות התערבותו של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות{{הערת שוליים|הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}.<br /> <br /> במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ריגא]] וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת [[שיינא הורנשטיין]], בעיר לנדורוב ב[[פולין]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר&quot;צ]] שהה ב[[ריגא]], עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וב[[שמחת בית השואבה]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] התוועד עם ה[[חסידים]] שם. בשנת [[תרצ&quot;ב]] נסע בשליחות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לבקר את הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ובאותה שנה נפגש גם עם הרב [[ברוך בער לייבוביץ']]. בשנת [[תרצ&quot;ג]] נפגש עם הרב [[חיים אלעזר שפירא]] (ממונקטש, בעל ה&quot;מנחת אלעזר&quot;) והרב שמעון שקופ.<br /> <br /> ב[[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את [[גרמניה]] והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו [[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערת שוליים|כעדות הד&quot;ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שישב באותה עת ב[[פולין]] ובתקופה זו שימש הרבי כמזכירו הפרטי של חמיו. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;}}. לצורך עריכת אגרותיו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], נשלח על ידי אחד ממזכיריו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים. <br /> <br /> בחודש תשרי [[תרצ&quot;ה]] נסע לחמיו שהיה ב[[וורשא]] ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח [[רוסיה]], לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה ב[[פולין]] ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה ב[[וורשא]].<br /> <br /> בשלהי חודש [[חשון]] נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו&quot;ר מגור הרב [[אברהם מרדכי אלתר]] - בעל ה&quot;אמרי אמת&quot;.<br /> <br /> בתקופת טרום [[השואה]], הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מ[[אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מ[[ארצות הברית]] ל[[פריז]] וההפך, נעשה בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], דרך הרבי ששהה ב[[פריז]].<br /> <br /> מספר פעמים ביקר הרבי ב[[וורשה]] וב[[אוטווצק]] ובפורכטולסדרוף (וינה), מקומות מגוריו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. מאידך, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקר מספר פעמים ב[[פריז]], בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] מונה ליושב ראש הכבוד של קופת בחורים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. בשנה זו נפגש עם הרב [[שבתאי הכהן רפופורט]] (בעל ה&quot;שפתי כהנים&quot;) וביקר את האדמו&quot;ר ר' [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]].<br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[ת&quot;ש]] החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה [[חב&quot;ד]]ית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם ל[[ארצות הברית]] (&quot;אפידייביט&quot;). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס ב[[ארצות הברית]]. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי ב[[פריז]]. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי ב[[פריז]] אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br /> <br /> באביב [[ת&quot;ש]], ערב כניסת הנאצים ל[[פריז]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.<br /> <br /> בשנת [[ת&quot;ש]], מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו ל[[צרפת]] והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום [[צרפת]], איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל [[חג השבועות]], הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון. <br /> <br /> בסוף קיץ [[ת&quot;ש]] הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום [[צרפת]], שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש&quot;א]]. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם &quot;רושאנבי&quot; שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.<br /> <br /> === בדרך לארצות הברית ===<br /> [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי{{הערת שוליים|הכוונה לעבודתו בגיליון [[התמים]]}}, הודיע הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ט בכסלו]] [[תש&quot;א]] כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב&quot;ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי&quot;צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים&quot;{{הערת שוליים|קובץ &quot;כ&quot;ח סיון&quot;.}}. ב[[כ&quot;ו באדר]] [[תש&quot;א]] בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' בניסן]] [[תש&quot;א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.<br /> <br /> לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה ו'ויזות מעבר' שגם הושגו בהתערבותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. כשהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים ברכישת כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי&quot;ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב&quot;ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). וחתנם ר' מרדכי ביסטריצקי. האחרון, שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו. <br /> <br /> כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק. <br /> <br /> ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ&quot;לאגאוויר&quot; ל&quot;שניאורסאהן&quot;. הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה). <br /> <br /> ביום [[י&quot;ז בסיוון]] [[תש&quot;א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> [[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]]]<br /> ב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;א]], בשעת בוקר הטילה &quot;סורפה פינטו&quot; עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת חסידים ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.<br /> <br /> מיד עם הגעתו של הרבי לארה&quot;ב התחיל לסייע לאדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. בשנת [[תש&quot;ב]] התמנה על [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]]. בשנת [[תש&quot;ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בכ&quot;ה אדר [[תש&quot;ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו הרבנית חנה, ושהה שם כב' חודשים, וביום כ&quot;ח סיון חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ&quot;ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש&quot;י}}.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> [[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי&quot;ב]]]]<br /> כשנודע על [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את &quot;הרמ&quot;ש&quot;{{הערת שוליים|או הרמ&quot;מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון&quot;. כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל&quot;[[רבי]]&quot;}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם מכתבי [[התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.<br /> <br /> על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ&quot;נ|פ&quot;נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים. <br /> <br /> ביו&quot;ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא&quot;ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: &quot;זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת&quot;. <br /> <br /> בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה &quot;הוגה על ידי כ&quot;ק שליט&quot;א&quot;, הרבי תיקן זאת וכתב &quot;ע&quot;י הרמ&quot;ש שליט&quot;א&quot; ובהגהה השני' מחק גם את זאת. <br /> <br /> בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח&quot;י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם. <br /> <br /> בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם &quot;יעמוד&quot;, ובלחש &quot;אדוננו מורנו ורבנו&quot;, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה&quot;מרשות לחתן&quot; בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות &quot;ועתה קום&quot;, פרץ בבכי והכריז בקול רם &quot;יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...&quot; ואמר את שמו של הרבי. <br /> <br /> בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. ב[[כ&quot;ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב&quot;ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ&quot;ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב&quot;ד על קבלת הנשיאות הצפויה. <br /> <br /> במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא&quot;ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד&quot;ה &quot;[[באתי לגני]]&quot;, בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' בשבט]] על ידי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר, נאמר וכו'.<br /> <br /> לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: &quot;חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ&quot;ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה&quot;.}}.<br /> <br /> ==פעולותיו==<br /> מפעולותיו של הרבי, המובאות בהקדמה לספר [[היום יום]].<br /> ===העשור הראשון ([[תשי&quot;ב]]-[[תש&quot;כ]])===<br /> [[תמונה:הרבי ובגין.jpg|left|thumb|250px|מנחם בגין בביקורו אצל הרבי, [[תשל&quot;ח]]]]<br /> *שנת [[תשי&quot;ב]] (1952): ייסוד ארגון &quot;[[צעירי אגודת חב&quot;ד]]&quot; ואגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו; ייסוד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה; ייסוד אכסניית נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד; ייסוד ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. <br /> *שנת [[תשי&quot;ג]] (1953): ייסוד אגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.<br /> *שנת [[תשי&quot;ד]] (1954): ייסוד [[מבצע ארבעת המינים]] ב[[חג הסוכות]]; ייסוד [[בית ספר למלאכה כפר חב&quot;ד]]; ייסוד קופת &quot;[[קרן השנה]]&quot;; ייסוד [[מבצע מצה]].<br /> *שנת [[תשט&quot;ו]] (1955): ייסוד ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית]] ובקנדה; ייסוד [[קופת קרן תורה]].<br /> *שנת [[תשט&quot;ז]] (1956): ייסוד ישיבת [[אהלי תורה]]; ייסוד ארגון [[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה; ייסוד מחנה קיץ תורני [[גן ישראל]].<br /> *שנת [[תשי&quot;ז]] (1957): ייסוד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.<br /> *שנת [[תשי&quot;ח]] (1958): מעורר על הפצת יהדות באופן של &quot;[[ופרצת]]&quot; וכתוצאה מכך מתגברת הפעילות החב&quot;דית ומתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.<br /> *שנת [[תשי&quot;ט]] (1959): ייסוד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה; ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]; ייסוד במילאנו-איטליה, סניף &quot;המרכז לענייני חינוך&quot; שדאג להקיף מוסדות יהודיים באזור.<br /> *שנת [[תש&quot;כ]] (1960): ייסוד שידור ברדיו סדרת שיעורים ב[[ספר התניא]] בארצות הברית{{הערת שוליים|השיעורים שנסרו על ידי ר' [[יוסף וינברג]], [[מוגה|הוגהו]] על ידי [[הרבי]] ונדפסו בספר &quot;[[שיעורים בספר התניא (ספר)|שיעורים בספר התניא]]&quot;}}; ייסוד [[שיכון חב&quot;ד ירושלים]].<br /> <br /> ===העשור השני ([[תשכ&quot;א]]-[[תש&quot;ל]])===<br /> *שנת [[תשכ&quot;א]] (1961): הקמת [[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש הראשון בלונדון]] המהווה, כיום, בסיס מרכזי לפעולות חב&quot;ד באירופה.<br /> *שנת [[תשכ&quot;ב]] (1962): ייסוד [[כולל אברכים]]; ייסוד סניפי ה[[מרכז לענייני חינוך]] במיניסוטה ובפילדפיה (ארה&quot;ב); ייסוד ישיבת [[הדר תורה]], הישיבה הראשונה בעולם ל&quot;חוזרים בתשובה&quot;!<br /> *שנת [[תשכ&quot;ג]] (1963): סיום עריכת [[ספר חסידים]].<br /> *שנת [[תשכ&quot;ד]] (1964): עריכת תעמולה לפדות היהודים שברוסיה הסובייטית; הוקם קרן מיוחד שסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.<br /> *שנת [[תשכ&quot;ה]] (1965): ייסוד שיכון חב&quot;ד [[לוד]].<br /> *שנת [[תשכ&quot;ו]] (1967): ייסוד [[קרן חנה]]; ייסוד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות &quot;בית-חנה&quot; בארץ וברחבי העולם.<br /> *שנת [[תשכ&quot;ז]] (1967): מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]; ייסוד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה; ייסוד [[מבצע-תפילין]] כהגנה מפני אויבי ישראל (היה זה בתקופת טרום [[מלחמת ששת הימים]]). הרב הבטיח בצורה ברורה כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה&quot;ל על אוייביהם; לאחר המלחמה והנצחון הנסי קרא הרבי לנצל את ההתעוררות של עם ישראל לקרבם לתורה ומצוות; פתיחה במאבק למען [[שלימות הארץ]].<br /> *שנת [[תשכ&quot;ח]] (1968): הוקם ועד ציבורי להפעלת [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק]] בירושלים העתיקה. <br /> *שנת [[תשכ&quot;ט]] (1969): ייסוד [[נחלת הר חב&quot;ד|שכונה חב&quot;דית בקרית מלאכי]].<br /> *שנת [[תש&quot;ל]] (1970): סיום את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד &quot;לקבלת פני משיח צדקנו&quot;]]; התחלת המאבק (בגלוי) נגד תיקון חוק השבות - [[מיהו יהודי]].<br /> <br /> ===העשור השלישי ([[תשל&quot;א]]-[[תש&quot;מ]])===<br /> [[קובץ:התוועדות נשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות מיוחדת לנשים ובנות ב-[[770]]]]<br /> *שנת [[תשל&quot;א]] (1971): יוצא בקריאה &quot;לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה; ייסוד סניף המרכז לענייני חינוך בדרום-אפריקה ששהביא להקמת רשת מוסדות יהודיים בדרום אפריקה.<br /> *שנת [[תשל&quot;ב]] (1972): ייסוד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות. <br /> *שנת [[תשל&quot;ג]] (1973): ייסוד מבצע [[בית מלא ספרים]]; ייסוד [[קרית חב&quot;ד צפת]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ד]] (1974): ייסוד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה; פתיחת תעמולה אודות [[מבצע תורה]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש]]; ייסוד כינוסי ילדים ב[[חנוכה]]. ייסוד הפצת היהדות באמצעות [[טנק מבצעים]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ה]] (1975): תעמולה אודות [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]] ו[[מבצע טהרת המשפחה]]&quot;.<br /> *שנת [[תשל&quot;ו]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון; שליחת [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט; ייסוד שינון ה[[י&quot;ב פסוקים]] על ידי ילדי ישראל; ייסוד [[מבצע אהבת ישראל]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ז]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]; חידוש עניין ה[[משפיע]]&quot; ו&quot;משפיעות&quot; לנשים (&quot;[[עשה לך רב]]&quot;).<br /> *שנת [[תשל&quot;ח]] (1978): בעקבות הסכמי &quot;קעמפ דיוויד&quot; מגביר את מאבקו למען שלימות הארץ; ייסוד ישיבה גדולה &quot;[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]&quot;, קליפורניה; שליחת שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ההדפסת ה&quot;תניא&quot; בכל העולם.<br /> *שנת [[תשל&quot;ט]] (1979): ייסוד חברות-נשים המעוררות על דבר שמירת &quot;[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]&quot;; עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה; ייסוד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.<br /> <br /> ===העשור הרביעי ([[תשמ&quot;א]]-[[תש&quot;נ]])===<br /> [[קובץ:הרבי ונער.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[חלוקת דולרים]] ב-[[770]]]]<br /> [[תמונה:כז אדר תשנב.jpg|left|thumb|250px|אדמו&quot;ר שליט&quot;א ביציאה מ[[770]] לכיוון [[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[כ&quot;ז באדר]] [[תשנ&quot;ב]]]]<br /> *שנת [[תש&quot;מ]] (1980): ייסוד ישיבה גדולה ב[[בואנוס איירס]] - ארגנטינה; ייסוד [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]]; נלחם נגד &quot;תיכנון המשפחה&quot;; ייסוד רשת כוללים; [[כולל תפארת זקנים]], [[תפארת חכמת נשים]] ו[[תפארת בחורים]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;א]] (1981): ייסוד [[מבצע הקהל]]; ייסוד [[צבאות השם]]; ייסוד [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]], בחוצות; ייסוד [[תומכי תמימים קזבלנקה]]; ייסוד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול]]; ייסוד [[ספר תורה לילדי ישראל|ספר תורה לילדי ישראל]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ב]] (1982): ייסוד [[מבצע אות בספר התורה]]; ייסוד [[מבצע חנוכה]]; ייסוד כתיבת [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]; הדפסת הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; מעורר על דבר ההכרח לסיים את &quot;מבצע שלום הגליל&quot; (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ג]] (1983): ייסוד מבצע פירסום [[שבע מצוות בני נח]]; ייסוד מבצע [[רגע של שתיקה]] בבתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים.<br /> *שנת [[תשד&quot;מ]] (1984): ייסוד אמירת קודם תפילת השחר &quot;הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך&quot;, ולאחרי כל תפלה &quot;אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך&quot;; ייסוד [[תומכי תמימים יוהנסבורג]], דרום אפריקה; ייסוד הדפסת [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים; הדפסת הוצאה מיוחדת של ספר התניא שבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; ייסוד [[תקנת הרמב&quot;ם]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ה]] (1985): ייסוד חגיגות סיום, בעקבות [[תקנת הרמב&quot;ם]]; ייסוד המוסד [[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב&quot;ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]; ייסוד [[מחנה קיץ]] כשרים.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ו]] (1986): ייסוד [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] במקומות שטרם ישנו והרחבת הבתי-חב&quot;ד הקיימים; ב[[י&quot;א בניסן]] [[תשמ&quot;ו]] התחיל הרבי עם מעמד [[חלוקת דולרים]] קבוע בימי ראשון בשבוע.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ז]] (1987): ביום [[ה' בטבת]] [[תשמ&quot;ז]] פסק &quot;בית המשפט הפדרלי&quot;, ב[[משפט הספרים]] ש[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ח]] (1988): ייסוד שבכינוסים הכללים באו&quot;ם ינאם איש דתי על השם ותורתו; חיזק המנהג של חגיגת [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות; במוצאי כ' חשוון, חילק הרבי מאמר &quot;החלצו רנ&quot;ט&quot;; ב[[כ&quot;ה בחשוון]] [[תשמ&quot;ח]], אישר השופט ב[[משפט הספרים]] ש[[דידן נצח]] וביום [[כ&quot;ז בחשוון]] תשמ&quot;ח]]) הוחלט שהספרים יכולים לחזור למקומם. ביום [[ב' בכסלו]] [[תשמ&quot;ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה הרבי להדפיס הספר &quot;[[דרך אמונה]]&quot;; בכל לילה מלילי חנוכה נאם הרבי בנושא קריאת היום – נשיא המקריב; ייסוד [[מבצע בית מלא ספרים]] ושמחברי ספרים והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק ל[[ספרית ליובאוויטש]] וכן אספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים – לתרמם לספריה הנ&quot;ל; יום רביעי, [[כ&quot;ב בשבט]] [[תשמ&quot;ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ&quot;ש]] על שמה; מסיום ה&quot;שלשים&quot; להתסלקות הרבנית התחיל הרבי להתוועדות בכל שבת קדש ו[[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות; ייסוד [[מבצע יום הולדת]]; בכל לילות הפסח נאם בנושא החג ובסגנון מובן גם לילדים; התחיל לבאר בכל התוועדות של שבת את פירושו הראשון של רש&quot;י על פרשת השבוע.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ט]] (1989): [[שנת הילד והילדה]]; באופן יוצא דופן וחד פעמים הורה הרבי לבחור בבחירות לכנסת בארץ ישראל למפלגת &quot;אגודת ישראל&quot; (שסימנה בקלפי &quot;ג&quot;); מייסד שביום [[כ' בחשוון]] יכנס כל אחד, לשעה קלה, לישיבת [[תומכי תמימים]] ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת; מייסד שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) ילמדו בכל יום קטע מתורות [[רבותינו נשיאנו]]; ייסוד לימד כל יום מ[[לוח היום יום]]; לקראת יום השנה לרבנית חיה מושקא ייסד שיקראו לילדים בשמה; ייסוד עריכת [[כינוס תורה]] ב&quot;אסרו חג&quot;; ייסוד הדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות; בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר [[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]] לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ&quot;ט אלול תקמ&quot;ט|יום ההולדת שלו]] – חילקו בצירוף שטר של דולר לצדקה.<br /> <br /> ===העשור החמישי (מ[[תשנ&quot;א]])===<br /> [[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מקבל לידיו תוף ועליו הכיתוב [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]]]<br /> [[תמונה:תשנג.jpg|left|thumb|250px|הרבי במעמד 'קבלת המלכות'. [[י' בשבט]] [[תשנ&quot;ג]]]]<br /> *שנת [[תש&quot;נ]] (1990): ייסוד [[הקהלת קהילות]] ביום השבת; הודיע שה&quot;מהפכות&quot; קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]; הוצאה לאור קובץ מיוחד של [[כינוס השלוחים העולמי]]; ביום ה' של [[חנוכה]] נערך כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מחמש מדינות: [[ארץ ישראל]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]; ב[[יום שלישי]], [[י&quot;ט בטבת]] [[תש&quot;נ]] – נגמר ה[[דידן נצח]]; הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד|הספריה של &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;]]; ייסוד הקמת מוסדות, לרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; (משנת [[תש&quot;י]]) והשתתף מ[[קופת רבינו]]; בקשר ל[[י' בשבט]] הושלמו הקמת 1000 מוסדות חב&quot;ד ברחבי העולם; הדפסת מיוחדת של [[ספר התניא]] (מוגדל) לרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; שחולק ביום [[י' בשבט]] (בצירוף דולר לצדקה); בקשר ל[[כ&quot;ב בשבט]], מעורר על הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות; ייסוד [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]]; ייסוד שבכל [[ראש חודש]] יתוועדו; בזמן מלחמת המפרץ הכריז הרבי שליט&quot;א שאין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ והורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא!; קרא לפרסם את המדרש &quot;שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' &quot;בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם&quot;! ו&quot;בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: &quot;ענווים, הגיע זמן גאולתכם&quot; והמשיך והרגיע את האומה במשך כל &quot;מלחמת המפרץ&quot;.<br /> <br /> *שנת [[תנש&quot;א]] (1991): בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]] יצא לאור [[ספר השלוחים]]; ייסוד עריכת &quot;סדרים ציבוריים&quot; ב[[חג הפסח]]; מייסד שבשבתות הקיץ ילמדו לפחות משנה אחת מפרקי אבות בעיון; מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו&quot;א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד&quot;שופטייך&quot; ו&quot;יועצייך&quot; שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.<br /> *שנת [[תשנ&quot;ב]] (1992): עורר להוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]]; הודיע שכבר נתבטלו כל העיכובים וישנה ההתגלות של משיח וצריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש; הכריז שעומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים ולראות שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]]; הכריז שמתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]; עורר על [[אחדות ישראל]].<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ז באדר א']] התרחש אירוע מוחי ('סטרוק') לרבי בעת ששהה [[אוהל]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. מאז חלו שינויים משמעותיים בהנהגתו; באותה תקופה הרבי הפסיק לירד להתפלל בבית המדרש הגדול ב-[[770]], ה[[התוועדות|התוועדויות]] המקובלות פסקו. ב[[חג השבועות]] יצא הרבי לכניסה הראשית של 770 לקבל את פני החוזרים מהתהלוכות.<br /> <br /> *שנת [[תשנ&quot;ג]] (1993): ביום [[ט&quot;ז בתשרי]] ירד הרבי לזאל הגדול. ב[[שמחת תורה]] החל לעודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]; ב[[חנוכה]] היה מעמד סאטלייט מיוחד לעיני העולם כולו; [[סאטלייט (י' בשבט תשנ&quot;ג)|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' בשבט]] [[תשנ&quot;ג]], בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.<br /> *שנת [[תשנ&quot;ד]] (1994): ב[[ראש השנה]] יצא הרבי לראשונה למרפסת מיוחדת שנבנתה במערב 770. ב[[חודש חשוון]] חודשה [[קופת רבינו]] על ידי מזכיריו ר' [[יהודה לייב גרונר]] ור' [[שלום מענדל סימפסון]]. בי&quot;ד חשוון היתה הפעם האחרונה שיצא למרפסת. בר&quot;ח כסלו היתה הפעם האחרונה שעברו (שלוחים) ביחידות ליד חדרו הק'. בחודש אדר נאספו מולו בפתח חדרו ילדי צבאות ה'. ב[[ג' בתמוז]] התכסה הרבי מעניינו.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br /> במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.<br /> <br /> #'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ניגון אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת [[תשכ&quot;ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט &quot;שיר הכבוד&quot; הנהוג בקהילות אשכנז}}.<br /> #'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ניגון אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י&quot;ד בתמוז]] בשנת [[תשט&quot;ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].<br /> #'''[[ניגון אתה בחרתנו|ניגון אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ&quot;א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.<br /> #'''[[ניגון דרכך אלוקינו|ניגון דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת [[תשט&quot;ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.<br /> #'''[[ניגון האדרת והאמונה|ניגון האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט &quot;האדרת והאמונה&quot;, בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת [[תשל&quot;ד]].<br /> #'''[[ניגון הוא אלוקינו|ניגון הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת [[תשכ&quot;ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת &quot;כתר&quot; שחזרת הש&quot;ץ של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].<br /> #'''[[ניגון והיא שעמדה|ניגון והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט&quot;ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי&quot;ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט בחזרת הש&quot;ץ של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ד]], על הפיוט המתחיל במילים &quot;כי אנו עמך&quot;. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.<br /> #'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|ניגון סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ&quot;ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות &quot;לחיים&quot; ולנצל זאת לתועלת מעשית.<br /> #'''[[ניגון רחמנא דעני|ניגון רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת [[תש&quot;כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה&quot;סליחות&quot; שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ההתוועדות של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי&quot;ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס&quot;ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.<br /> #'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי&quot;ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.<br /> <br /> ===דיסקוגרפיה===<br /> *'''תנועות הרבי מחב&quot;ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> ===[[שיחה|שיחות]]===<br /> *[[ליקוטי שיחות (ספר)|'''ליקוטי שיחות''']] (39 כרכים) - ליקוט משיחותיו של הרבי שהוגהו על ידו.<br /> *[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''ספר השיחות''']] (כ-12 כרכים) - שיחותיו של הרבי בין השנים תשמ&quot;ז-תשנ&quot;ב, שהוגהו על ידו.<br /> *[[שיחות קודש (ספר)|'''שיחות קודש''']] - שיחותיו של הרבי בין השנים תשי&quot;א-תשמ&quot;ח.<br /> *'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]''' (כ-80 כרכים. טרם הושלמה הסידרה) - ליקוט כל תורתו של הרבי שנאמרה בציבור.<br /> *'''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]'''.<br /> *'''[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]'''.<br /> *'''[[דבר מלכות]]''' (2 ספרים) - שיחותיו האחרונות של הרבי, שנאמרו עד עתה (תשנ&quot;א-תשנ&quot;ב).<br /> *'''קונטרס בין המצרים''' - שלוש שיחות מימי [[בין המצרים]], שהרבי התחיל ב[[מוגה|הגהתם]] אך לא סיימם{{הערה|השיחות הם מהשנים [[תשמ&quot;ג]], [[תשמ&quot;ו]] ו[[תשמ&quot;ז]].}} וכיוון שלא יכלו לצאת בסדרת [[ספר השיחות]], ומצד שני הרי חלק מוגה, יצאו לאור בקונטרס נפרד. יצא לאור ב[[ראש חודש]] [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ד]], בעריכת ובהוצאת [[ועד הנחות התמימים]].<br /> *'''[[שיחות קודש תשנ&quot;א - תשנ&quot;ב]]''' - בלתי מוגה.<br /> *'''ביאורים בהז' תורות שאמר הבעש&quot;ט בג&quot;ע'''. <br /> *'''תורת מנחם - תפארת לוי יצחק''' (3 כרכים).<br /> <br /> ===[[מאמר]]ים===<br /> *[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''ספר המאמרים''']] - ליקוט של כל המאמרים שנאמרו על ידי הרבי.<br /> *[[ספר המאמרים (מלוקט)|'''ספר המאמרים - מלוקט''']] (6 כרכים) - המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.<br /> <br /> ===מכתבים===<br /> *[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''אגרות קודש''']] (28 כרכים, טרם הושלמה הסדרה) - אגרותיו של הרבי שיש בהם עניין לציבור.<br /> <br /> ===רשימות===<br /> *[[רשימות (ספר)|'''רשימות''']] - הכתבים אותם כתב אדמו&quot;ר שליט&quot;א לעצמו (188 חוברות{{הערת שוליים|שנכתבו על-ידי הרבי בשלושה דפדפות.}}, אך לא נתנם להדפסה. חלקם לוקטו ויצאו לאור, אחרי ג' תמוז תשנ&quot;ד).<br /> *'''[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] (וביאורים)'''.<br /> *'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים על [[ספר התניא]].<br /> *'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא. נכתב על ידי הרבי אך לא נתנם להדפסה. הודפס על ידי חברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] במסגרת ה[[רשימות]] אחר אחרי ג' תמוז תשנ&quot;ד.<br /> <br /> ===ליקוטים===<br /> *'''ביאורים לפרש&quot;י עה&quot;ת ונ&quot;ך''' (5 כרכים).<br /> *'''ביאורים לפרקי אבות''' (2 כרכים). <br /> *'''הדרנים על הש&quot;ס''' (2 כרכים).<br /> *'''חידושים וביאורים בש&quot;ס''' (3 כרכים).<br /> *'''חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה'''.<br /> *'''חידושים וביאורים בגאולה ומשיח''' (2 כרכים).<br /> *'''לקוטי שיחות גאולה ומשיח''' (6 כרכים).<br /> *'''ספר המאמרים מלוקט - גאולה ומשיח'''.<br /> *'''יין מלכות''' - ביאורים על הרמב&quot;ם (2 כרכים).<br /> *'''תורת מנחם - אגרות מלך''' ליקוט כל המכתבים כלליים (2 כרכים).<br /> <br /> ===שונות===<br /> *'''[[לוח היום יום]]''' - לוח שנה עם פתגם יומי לשנת תש&quot;ח-תש&quot;ט (מי&quot;ט כסלו לי&quot;ט כסלו).<br /> *'''מגבעות אשרונו'''. <br /> *'''המלך במסיבו''' (2 כרכים).<br /> *'''בצל החכמה'''. <br /> *'''סדר ברכת החמה''' (2 כרכים).<br /> *'''[[ספר התולדות - אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]'''.<br /> *'''[[הרב רבי הלל מפאריטש]]'''.<br /> *'''קונטרס אהבת ישראל''' - הסברים והוראות בנושא אהבת ישראל מתך מקורות הלכתיים וליקוט מיוחד בנושא אהבת ישראל מתוך דברי רבותינו נשיאינו. יצא לאור בהוראת הרבי, לקראת [[ח&quot;י באלול]] שנת [[תשל&quot;ו]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> ;ביוגרפיה<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס&quot;ז.<br /> * אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש&quot;י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי&quot;א]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> ;אלבומים<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> * [[שמואל קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב&quot;ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ;מחקרים<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ&quot;ה]] - [[תש&quot;ע]].<br /> * הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב&quot;ש]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> ;תורתו<br /> *[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ&quot;ו]].<br /> *יעקב גוטליב, '''&quot;שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב&quot;ם במשנת חב&quot;ד&quot;''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], &quot;'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש&quot;, הוצאת [[שמי&quot;ר]], [[תש&quot;ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ו]]).<br /> ;שונות<br /> * הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;כללי<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - {{חב}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/391618 מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב&quot;ד]]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17439 &quot;הרבי חי וקיים&quot; - עכשיו ב-NRG, מתי טוכפלד]<br /> <br /> ;היסטוריה<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3186 &quot;ימי עברה וזעם&quot;] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאול זלמן ברגר]]<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&amp;vid=33 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}<br /> <br /> ;תמונות<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;cat=8 מאות תמונות של הרבי שליט&quot;א ממוינות לפי נושאים]{{תמונה}}<br /> *[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=שליט&quot;א}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]</div>

חסידים