חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

בן ציון בנימין אלטהויז

2025-06-19T12:09:44Z

חסיד: ביטול גרסה 777335 של מענדל סופר (שיחה) אם בעיניך הלה"ר הזה חשוב, תצטרף לדיון בדף השיחה.

{{ויקיזציה}}
{{מפנה|בן ציון בנימין אליטהויז|משמעות אחרת|בנימין אלטהויז}}
[[קובץ:בן ציון בנימין אלטהויז.jpg|ממוזער|ר' בנימין עובר ב[[חלוקת דולרים]]]]
ר' '''בן ציון בנימין (בינקע) אלטהויז''' ([[תרצ"ד]] – [[י' שבט]] [[תשע"ח]]) היה מחנך בסניף ישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ניו-יורק, ומחברי קהילת חב"ד בקווינס.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרצ"ד]] לאביו ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז]] שהיה ממקורבי משפחת רבותינו נשיאינו ומראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש, ונקרא על שם סבו מצד אביו - ר' בנימין אלטהויז מניקולייב.

בעודו בחור, היה מהראשונים שהגיעו ללמוד בחצרות קודשנו לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ. בשנת [[תשי"ג]] נישא לטעמא בתו של הרב [[בנימין גורודצקי]], וזכה שהרבי ישמש כ[[מסדר קידושין]] וישתתף בחתונתם.

לאחר נישואיו התגורר ב[[קראון הייטס]] ושימש במשך שנים רבות כמחנך בסניף ישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ניו-יורק.

עד תשמ"ח היה לו את הזכות להגיש לרבי את הספר תורה בהקפה הראשונה והאחרונה בליל [[שמחת תורה]].

בהמשך לזה, עבר לגור בקווינס, עד לפטירתו בגיל 85 ביום שישי [[י' שבט]] [[תשע"ח]]. הלווייתו התקיימה בו ביום, והוא נטמן בערב שבת.

==משפחתו==
*בתו, שושנה קורן - [[קווינס]], [[ניו יורק]].
*בתו, אסתר רייטמן - [[מלבורן]], [[אוסטרליה]].
*בתו, רבקה סנדרס - [[ניו יורק]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/109056 ידיעה אודות פטירתו ותמונות מחייו] {{Col}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלטהויז, בן ציון בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים בקווינס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ח]]
[[en:Ben Tzion Binyamin (Binke) Althaus]]

מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד

2025-06-19T06:14:04Z

חסיד: /* תולדות חיים */

[[קובץ:מוטי גולדשמיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גולדשמיד]]
הרב '''מרדכי יוסף אלעזר (מוטל) גולדשמיד''' (נולד בשנת [[תרצ"ט]], 1939) הוא מוותיקי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]], מזקני רבני וחסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ומראשי ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד בישראל ב[[ב' אדר]] [[תרצ"ט]] לרב [[נחום גולדשמיד]] ולחיה דבורה.

קיבל חינוך חסידי מאביו המשפיע הנודע. ומאימו מרת חיה דבורה גולדשמיד (בתו של ר' [[יחיאל צבי גוראריה]]). בבחרותו למד בישיבת פוניבז', וכן בישיבות בריסק שבט מיהודה וכולל בית יהודה (בראשות הרב יחיאל מיכל פיינשטיין).

בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת אסתר שרה נחמה לבית הרב משה שרייבר וקבע מגוריו ב[[בני ברק]].

לאחר פטירת אביו, הוציא את ספרו [[ביאור הרנ"ג]] על ספר התניא.

במשך עשרות שנים כיהן כמגיד שיעור בישיבת חמד ובישיבות נוספות{{מקור}}, בשנת תשס"ח נכנס לעבוד בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] ומונה לר"מ שיעור ג'.

ידוע בגישתו החינוכית, ביחסו האישי לכל תלמיד ובחיות המיוחדת בלימודו.

==משפחתו==
*בנו, ר' [[יחיאל צבי גולדשמיד]]{{הערה|נפטר ז' טבת תשפ"ב}} - צפת.
*בנו, ר' [[דוד גולדשמיד]], קראון הייטס.
*בנו הרב [[יצחק גולדשמיד (לונג איילנד)]] - שליח הרבי בלונג איילנד.
*בנו, הרב [[יעקב גולדשמיד]] - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*בנו הרב [[עקיבא גולדשמיד]] - ראש ישיבת 'הזאל הקטן' לבעלי תשובה, שעל ידי [[תות"ל מגדל העמק]].
*בנו, הרב [[נחום גולדשמיד (נתניה)|נחום גולדשמיד]] - מנהל בית חב"ד 'לב העיר' נתניה, ועסקן חב"די.
*חתנו הרב [[שלום בנציון פרידמן]] - ר"מ בישיבת 'אהל מנחם מענדל' צפת.
* בתו גב' צפורה בלגובסקי, לוד.
* בתו גב' חדוה בראון, ירושלים - מנהלת [[בית חנה ירושלים|תיכון בית חנה]] ירושלים.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/03_027.jpg הכרטיס שמילא בכתב ידו]''' ל[[ספר החסידים]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גולדשמיד, מרדכי יוסף אלעזר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]]
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]
[[קטגוריה:זקני אנ"ש החיים בינינו]]

שיחת תבנית:שלוחי הרבי לארץ הקודש

2025-06-19T06:09:42Z

חסיד: /* הרב לבקיבקר שי' */

{{א|מנחם בר"י}} ישר כח גדול על יצירת התבנית!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:21, כ"א באב, ה'תשפ"ג).
:לדעתי שתהיה מוסתרת עם אפשרות פתיחה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 17:53, כ"א באב, ה'תשפ"ג
:אשמח אם תשימו את התבנית בערכים הנדרשים. [[משתמש:מנחם בר"י|מנחם בר"י]] - [[שיחת משתמש:מנחם בר"י|שיחה]], 21:51, כ"א באב, ה'תשפ"ג
::לענ"ד צריך לשנות את הכותרת ל'הקבוצות ששלח הרבי לארץ הקודש'. ראשית, אני מכיר עוד עשרות ומאות שלוחים של הרבי לארץ הקודש שלא מופיעים בתבנית, וגם אם תעלה הטענה שהם נבחרו על ידי הרבי באתערותא דלעילא, התבנית לא כוללת אנשים נוספים שאמורים להיכלל באותה קטגוריה דוגמת ר' [[זושא פוזנר]], הראשון שנשלח בקביעות באתערותא דלעילא, וכמדומני גם ר' [[לייבל קפלן]], ועוד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:45, כ"א באב, ה'תשפ"ג 19:45, 8 באוגוסט 2023 (UTC)
:::{{בוצע}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:15, כ"א באב, ה'תשפ"ג).

== הרב לבקיבקר שי' ==

השמטתי את שמו של הרב שלמה זלמן לבקיבקר שי', מהסיבה הפשוטה שהוא לא נמנה על הקבוצות ששלח הרבי לאה"ק (אף שהוא בוודאי מחשובי השלוחים לעיה"ק צפת). עצה ידידותית לכל המשתמשים: לפני שחזור או מחיקה או הוספת מידע, כדאי לערוך בדיקה פשוטה ולוודא מה הן '''העובדות'''. בברכה נאמנה, ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - כ"ג בסיוון ה'תשפ"ה - 09:09, 19 ביוני 2025 (IDT)

שיחת תבנית:שלוחי הרבי לארץ הקודש

2025-06-19T06:09:20Z

חסיד: /* הרב לבקיבקר שי' */ פסקה חדשה

{{א|מנחם בר"י}} ישר כח גדול על יצירת התבנית!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:21, כ"א באב, ה'תשפ"ג).
:לדעתי שתהיה מוסתרת עם אפשרות פתיחה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 17:53, כ"א באב, ה'תשפ"ג
:אשמח אם תשימו את התבנית בערכים הנדרשים. [[משתמש:מנחם בר"י|מנחם בר"י]] - [[שיחת משתמש:מנחם בר"י|שיחה]], 21:51, כ"א באב, ה'תשפ"ג
::לענ"ד צריך לשנות את הכותרת ל'הקבוצות ששלח הרבי לארץ הקודש'. ראשית, אני מכיר עוד עשרות ומאות שלוחים של הרבי לארץ הקודש שלא מופיעים בתבנית, וגם אם תעלה הטענה שהם נבחרו על ידי הרבי באתערותא דלעילא, התבנית לא כוללת אנשים נוספים שאמורים להיכלל באותה קטגוריה דוגמת ר' [[זושא פוזנר]], הראשון שנשלח בקביעות באתערותא דלעילא, וכמדומני גם ר' [[לייבל קפלן]], ועוד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:45, כ"א באב, ה'תשפ"ג 19:45, 8 באוגוסט 2023 (UTC)
:::{{בוצע}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:15, כ"א באב, ה'תשפ"ג).

== הרב לבקיבקר שי' ==

השמטתי את שמו של הרב שלמה זלמן לבקיבקר שי', מהסיבה הפשוטה שהוא לא נמנה על הקבוצות ששלח הרבי לאה"ק (אף שהוא בוודאי מחשובי השלוחים לעיה"ק צפת). עצה ידידותית לכל המשתמשים: לפני שחזור או מחיקה או הוסםת מידע, כדאי לערוך בדיקה פשוטה ולוודא מה הן '''העובדות'''. בברכה נאמנה, ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - כ"ג בסיוון ה'תשפ"ה - 09:09, 19 ביוני 2025 (IDT)

מנחם מענדל גלוכובסקי

2025-06-19T06:05:39Z

חסיד: ביטול גרסה 777328 של 74.101.119.66 (שיחה)

{{דמות
| שם =הרב מנחם מענדל גלוכובסקי
| תמונה =מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg
| תאריך לידה =[[תשט"ז]]
| מקום לידה = דיטרויט, מישיגן
| מקום מגורים =[[רחובות]]
| השתייכות =חב"ד
| תחומי עיסוק =[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], סגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]]
| תפקידים נוספים =רב קהילת חב"ד ומרכז העיר [[רחובות]]

}}
[[קובץ:מ.מ. גלוכובסקי.jpeg|ממוזער|הרב גלוכובסקי בארוע סיום הרמב"ם ([[תשפ"ד]])]]

הרב '''מנחם מענדל גלוכובסקי''' (נולד ב[[כ"ט אייר]] [[תשט"ז]], 10 במאי 1956) הינו מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], סגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ורב קהילת חב"ד ומרכז העיר [[רחובות]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[דטרויט]] לרב [[אברהם יעקב גלוכובסקי]] ולפרידה ראצה. בגיל 3 העתיקה משפחתו את מושבם לעיר [[טורונטו]] במדינת [[קנדה]] שם גדל.

בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים 770]] ו[[תומכי תמימים ברינוא]]. נשלח על ידי [[הרבי]] כחלק מקבוצת [[התלמידים השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] במסגרת מבצע [[יבנה וחכמיה]], וכעבור שנה יצא בשליחות הרבי יחד עם הרב [[זושא אלפרוביץ']] לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים סיאטל]], שם שהה כשנתיים.

עשה "שימוש" לרבנות אצל הרב [[מאיר ברנדסדורפר]].

בשנת [[תשל"ח]] נשלח הרב גלוכובסקי על ידי הרבי ל[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]'{{הערה|תחנות חייו מבוססות על אינפורמציה מתוך ראיון ל[[שבועון בית משיח]] גיליון 274}}.

בשנת תשל"ט, [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל ביילא, בתו של הרב [[חיים אליהו מישולובין]].

===רבנות קהילת חב"ד ברחובות===
בשנת [[תשל"ט]] הורה הרבי ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} ללמוד ולקבל סמיכה לרבנות וגם לדייינות, ולהשתדל להתמנות למשרות רבנות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כ"ד עמוד 391].}}, ובעקבות כך כמה מחשובי חסידי חב"ד בראשות ה[[משפיע]] הרב ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זושא וילימובסקי]], ביקשו את הרב גלוכובסקי להתמנות לרב הקהילה ב[[רחובות]], כשבמקביל קיבל הצעה מאנשי קהילת חב"ד ב[[לוד]] למלא את מקומו של הרב [[שרגא מלך קפלן]] רב קהילת חב"ד בלוד, שנפטר באותה תקופה.

בשלהי חודש [[ניסן]] [[תשמ"א]] כתב הרב גלוכובסקי לרבי על ההתלבטות וציין שהרגשת ליבו שהצעת רחובות מתאימה בהיות וזו קהילה צעירה לעומת הרגשתו שההצעה של לוד מופרכת. בתשובתו הקיף הרבי בעיגול את מה שכתב: "הרגשת ליבי שזה מתאים", וכתב: {{ציטוטון|וכן יעשה בשעה טובה ומוצלחת. [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים ח"ג ע' 244}}. אלא שהרב [[שלמה גלעדי]] חבר קהילת חב"ד ברחובות ומנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], טען שיש לו הוראה ישנה של הרבי להתמנות לרב הקהילה. ומכיון שהיו שני חסידים עם הוראה דומה, פנו במכתב דחוף לרבי, וקיבלו הוראה לפנות אל המרא דאתרא של העיר. כהוראת הרבי פנו אל הרב [[שמחה קוק]] - הרב הראשי לעיר והוא הורה לערוך בחירות בקרב בני הקהילה. בבחירות - שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תשמ"א]] השתתפו בני הקהילה, והרב גלוכובסקי נבחר ברוב קולות.

מאז היבחרו ועד היום פועל באינטנסיביות רבה, למען הגדלת הקהילה ופיתוח מוסדות חב"ד בעיר, כאשר בפועל הוא מנווט ומנהל את מוסדות חב"ד המרכזיים בעיר, הכוללים מוסדות חינוך, [[בית חב"ד]] ו[[בית כנסת]]. לצד זאת, משמש גם כ[[משפיע]] פרטי של רבים מבני הקהילה אשר נועצים עמו מבוקר עד ערב, בכל נושא גשמי או רוחני.

בשנת [[תשע"ז]] הקים הרב גלוכובסקי את מרכז [[אור הבית]] ברחובות. במרכז עשרות סוגי טיפולים זוגיים ומשפחתיים לאנ"ש במחיר מסובסד.

==סגן מזכיר בית דין רבני חב"ד==
בשנות הנו"נים הרב ירוסלבסקי מזכיר בי"ד רבני חב"ד, מינה את הרב גלוכובסקי לסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. בכ"ט טבת [[תשנ"ב]] עבר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]], הרבי נתן לו דולר והרב גלוכובסקי המשיך הלאה קרא לו הרבי חזרה פנה אליו ואמר: "יאריך ימים על ממלכתו", תוך כדי נתינת דולר נוסף. הרב המשיך הלאה והרבי קרא לו פעם נוספת ואמר: "אתה הרי ממנהיגי של ועד הרבנים שם שיהיה בהצלחה".

בשנים קודמות בהוראת הרבי, משרדי בית הדין הועברו לקרית מלאכי מקום מגוריו של מזכיר בי"ד הרב ירוסלבסקי. כעבור כמה שנים, עברו משרדי בית דין לעיר רחובות והרב גלוכובסקי מנהל בפועל את משרדי בית הדין יחד עם יד ימינו הרב [[זלמן נוב]] ובנו הרב [[יצחק נוב]].

בקיץ [[תשנ"ב]] הצטרף הרב גלוכובסקי בברכת הרבי כחבר בהנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]]{{הערה|כפר חב"ד 2014 עמוד 40}}.

מתוקף תפקידיו הוא מעורב במשך עשרות שנים בנעשה בקהילות חב"ד בארץ הקודש{{הבהרה}}.

==הדרכות מהפרטיזן==
במשך מספר שנים, הרב גלוכובסקי קיבל הדרכות והשפעה רבה בכל התחומים מר' [[זושא וילימובסקי]] - הפרטיזן, ובמיוחד בתקופת התמנותו כרב קהילה. ר' זושא היה משפיע{{הערה|"המשפיע שלי" כפר חב"ד 2014 עמוד 38}} ומורה דרך, אשר עמד לצידו בשנים הראשונות לכהונתו כרב הקהילה. ולמרות שהקשר נמשך אך מספר שנים, עד היום הרב גלוכובסקי מרבה לספר על ר' זושא, עצותיו המחכימות והדרכותיו המאירות את דרך העסקנות החב"דית.

בשנת תשע"ז, לרגל חתונה משפחתית, הוציאו במשפחת גלוכובסקי חיבור מפואר ובו תיעוד סיפורים עצות והדרכות שהעניק הפרטיזן לרב גלוכובסקי. החיבור נקרא: מה שסיפר לי ר' זושא - סיפורים, אמרות ושביבי חיים מהפרטיזן של הרבי{{הערה|הנה דוגמא להדרכה להתקשרות לרבי שהעניק לו עם התמנותו לרבה של קהילת חב"ד רחובות:
"לפני שנסעתי לשליחות לרחובות לשמש כרב, ביקשתי מר' זושא שיתן לי מילת הדרכה והוא אמר לי: "צריכים להזהר לא להיות אזוי ווי א כפרה נאכ'ן שחיטה".(כמו תרנגולת אחרי השחיטה) והסביר, רואים דבר מעניין בתרנגולות בכפרות, שלאחר שחיטתם ישנם כאלה שקופצים ורצים על רגליהם לכיוון לא מוגדר למשך זמן מסוים ללא ראש! והמשיך שכך גם אצלנו, פעמים רבות יש לנו מרץ רב ואנו מעוניינים לעשות פעולות גדולות ודברים טובים, אך צריכים לדעת שעלינו להיות מחוברים לראש – לרבי, ואז אנו נרוץ ונפעל בכיוון הנכון. אך אם ח"ו לא מחוברים לראש אזי זו ריצה ללא כיוון וריצה שלא מובילה לשום מקום"}}.

גם בענייני משיח הושפע מר' זושא, כפי שמסופר בשם הרב גלוכובסקי ב'מה שסיפר לי ר' זושא{{הבהרה|סיבה=חוברת? תשורה?}}':
"בכל עת מצוא היה שגור בפי ר' זושא את צמד המילים [[יחי המלך]]. מדובר על שנים רבות קודם השיחה של ב' ניסן תשמ"ח. מה עוד שר' זושא נפטר בחוהמ"ס תשמ"ז טרם אמירת השיחה".

==אמונה איתנה בענייני משיח==
[[קובץ:גלוכובסקי.jpg|ממוזער|שמאל|הרב גלוכובסקי מנפנף ב[[דגל משיח]]]]
הרב גלוכובסקי הינו בין הרבנים הבולטים שהצטרפו בלהט להתעוררות הרבי לפעול להבאת המשיח והפנמת ופרסום [[בשורת הגאולה]] כולל גם החיות והאמונה בין אנ"ש לצד פרסום גם ב"חוצה" שהרבי הוא המלך המשיח{{הערה|ראו לדוגמה [https://chabad.info/video/documentary/%D7%95%D7%90%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA/889945/ הרב גלוכובסקי נזכר: מה עניתי למי שהפריע לקבלת פני משיח?], וכן [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99.jpg הרב גלוכובסקי מניף דגל משיח באירוע בקהילת חב"ד רחובות] ועוד}}.

הרב גלוכוסקי חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

ב[[י' בשבט|י' שבט]] [[תשס"ז]], לאחרי שנשמעו דברי קירור על אמונת החסידים ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ו[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|מלכותו של הרבי מלך המשיח]], הגיע במיוחד לכינוס שאירגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ואף נשא דברים על אחדות החסידים. את דבריו סיים בהכרזת [[יחי אדונינו]].

==עידודו לכתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==

הרב גלוכובסקי היה מהראשונים שעמדו על הניסים והנפלאות של הרבי המתגלים על ידי
ה[[אגרות קודש]] בזמן זה של העלם והסתר שאחרי [[כ"ז אדר]] ו[[ג' תמוז]].

מיד כשהתחילו להוציא לאור את ספרי האגרות קודש התחיל הרב גלוכובסקי ללמוד 5 מכתבים כל יום. לאחר שראה תשובות ברורות מהרבי במכתבים היומים עודד את העניין ברבים.

בראיונות שהעניק במהלך השנים ל[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 274}} ול[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|2014}} - עורר וביאר על ה[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|קבלת תשובות מהרבי באמצעות האגרות קודש]] אם כי גם חידד את המגבלות שבדבר שיש לקיים במקביל את הוראות הרבי כיצד לפתור ספיקות כמו בענייני תורה - כעצת רב מורה הוראה, במקרים רפואיים - בהתייעצות ברופא ידיד, בענייני הסתדרות - בהתייעצות בידידים מבינים.

==משפחתו==
* בנו, הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]] חתן הרב [[מענדל ווכטר]] - רב קהילת חב"ד ברמת בית שמש ג' ומנהל אגף המקוואות שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש.
* בנו, הרב [[יוסף יצחק גלוכובסקי]] - שליח בקלסטר [[ניו ג'רזי]].
* בנו, הרב [[שניאור זלמן גלוכובסקי]] - שליח הרבי בשכונת קריית הלאום, [[ראשון לציון]].
* בנו, הרב [[יחיאל גלוכובסקי]] - [[שליח]] הרבי בפארק המדע [[רחובות]]-[[נס ציונה]] ורב קהילת ה'צעירים' ברחובות.
* בנו, הרב [[אליעזר גלוכובסקי]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[שליח]] במרכז העסקים (מגדלי בסר) [[בני ברק]].
* בנו, הרב [[שמואל גלוכובסקי]] חתן הרב [[רפאל שמשון לוינסון]] - יד ימינו של אביו, רב קהילת האברכים וצעירי אנ"ש ברחובות ומנהל אגף ההשתלמויות בבית דין רבני חב"ד.
* חתנו, הרב [[שלמה שטרנברג]] בן הרב [[מנחם נחום שטרנברג]] - מנהל [[ישיבה|ישיבת]] [[חובבי תורה]].
* חתנו, הרב גרשון בארענשטיין - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו הייבן]], קונטיקט ומשלוחי הרבי בעיר.
* חתנו, הרב לוי מטוסוב - [[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה]].
* חתנו, הרב משה ירוסלבסקי בן הרב [[זלמן ירוסלבסקי]]- ר"מ בישיבת [[מאור מנחם רחובות]].
* בנו, הרב אברהם יעקב גלוכובסקי חתן הרב [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)|מנשה אלטהויז]] - בית [[חב"ד]] קרית הלאום [[ראשון לציון]]

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]] 274 תש"ס - ראיון נרחב עם הרב מנחם מענדל גלוכובסקי בו גולל לראשונה את סיפור התמנותו לרבנות בקהילת רחובות כולל המענה המיוחד לפנות לרב המקומי, תפקיד רבני חב"ד, [[בית דין רבני חב"ד]], פעילות בענייני משיח, תשובות באגרות קודש ועוד.
*[[שבועון כפר חב"ד]], ראיון עם הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, לקראת ג' תמוז תשע"ד, גיליון 1561
*[[שבועון כפר חב"ד]] ראיון נרחב עם הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, גיליון 1727
*[[מענדי קורטס]], [[שבועון כפר חב"ד]], ראיון עומק עם הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, גיליון 2014 תשפ"ג: "הרבי העניק לנו את השליחות להביא את המשיח"

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/02/blog-post_10.html צפו בהתוועדות עם הרב גולוכובסקי: לומד חסידות ולא מאריך בתפילה? תורחק מלקבל חסידות]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
*[https://drive.google.com/drive/folders/1r9dDPjIwlYRz8Z16k9QOwYwg1u3Y6dW- '''אחדות החסידים - לקבלת פני משיח'''], נאומו של הרב גלוכובסקי בכינוס י' שבט תשס"ז שע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].
*[https://chabadpedia.co.il/images/6/6d/%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%9E_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9F.pdf מה שסיפר לי ר' זושא הפרטיזן. הרב גלוכובסקי מספר על סיפורים והדרכות שקיבל מהפרטיזן, וסיפור התמנותו כרבה של קהילת חב"ד רחובות], תשורה לחתונת גלוכובסקי, תשע"ז
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/12/80.-Vayeishev-5777-Hebrew.pdf פרנסה בגשמיות וברוחניות]''', הרב גלוכובסקי מתראיין לעלון השבועי של חברת [[jem]] - כסלו תשע"ז
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4171610 בעתה ובזמנה]'''- בנו הילוד לקה בצהבת, הוא חשש כי הברית תידחה וביקש ברכה מהרבי, אבל רק מאוחר יותר גילה את האכפתיות ותשומת הלב שהרבי נתן לו. ראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
* '''[https://orb.org.il אור הבית]''', מרכז טיפול זוגי ומשפחתי שהוקם על ידי הרב גלוכובסקי ופועל בהכוונתו
*'''[https://col.org.il/news/135746 המילים של הרבי לרב גלוכובסקי הערב לפני שלושים שנה • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}
*[https://podcasts.google.com/feed/aHR0cHM6Ly9hbmNob3IuZm0vcy84MjdlNWFmNC9wb2RjYXN0L3Jzcw/episode/YTgwYWE0OGQtY2JjNi00MTIzLWIxZjktODg4ODYyMWVjY2Nl?ep=14 פודקסט עם הרב גלוכובסקי על שליחותו האישית] {{COL}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח]''', גליון 274 עמוד 42
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_29.html הרב גלוכובסקי בנאום סוער: צו השעה - אחדות החסידים]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גלוכובסקי, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים ברחובות]]
[[קטגוריה:משפחת מישולובין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ז]]
[[קטגוריה:משפחת גלוכובסקי]]

בן ציון בנימין אלטהויז

2025-06-19T06:04:58Z

חסיד: ראו דף שיחה

תבנית:שלוחי הרבי לארץ הקודש

2025-06-19T06:00:02Z

חסיד: ביטול גרסה 777324 של שלום עליכם (שיחה)

{| class="collapsible autocollapse navbox nowraplinks" style="width: 75%;border: 1px solid #FFCC99; background-color: #FFFFE5; clear: both; margin: 0.5em auto; margin-top: 0.5em; margin-bottom: 0.5em; padding: 0.2em; text-align: right"
! style="text-align: center; padding-top: 0.1em; padding-bottom: 0.1em; background: #E5E5FF" colspan="5" | [[שלוחי הרבי לארץ הקודש|'''הקבוצות ששלח הרבי לארץ הקודש''']]
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;"|{{שורה אחת|[[:קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש תשט"ז|תשט"ז]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"| [[אברהם קארף]] · [[דוד שוחט|דוד שוחאט]] · [[זושא פוזנר]] · [[חיים יהודה קרינסקי]] · [[יוסף חיים רוזנפלד]] · [[שרגא פייבל רימלר|שרגא פייבל רימלער]] · [[שלום דובער שם טוב]] · [[שלום בער בוטמן|שלום דובער בוטמאן]] · [[שלמה קירש]] · [[שמואל אליהו פוגלמן|שמואל אליהו פאגלמאן]] · [[שלום איידלמן]] · [[שרגא הרצוג|שרגא פייביש הרצוג]]
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;"|[[שלוחי הרבי לארץ הקודש|תשל"ו]]
| colspan="2" width="100%" align="right"| [[לוי ביסטריצקי]] · [[יוסף קרמר|יוסף קרעמער]] · [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף ראזענפעלד]] · [[אלתר אליהו פרידמן|אלתר אליהו הכהן פרידמן]] · [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] · [[יצחק גולדברג]] · [[שלום דוכמן]] · [[ישראל יוסף הנדל]] · [[שלום דובער לבקובסקי]] · [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] · [[יוסף יצחק גורביץ']] · [[שמואל גרייזמן|שמואל גרייזמאן]] · [[אליהו יוחנן גוראריה]] · [[יעקב רייצס|יעקב רייצעס]] · [[מנחם מענדל ליברמן]] · [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] · [[שלום דובער שור]] · [[חיים נחום יונתן לוריא]] · [[שניאור זלמן גודמן]] · [[יצחק יעקב רוזנשיין]] · [[יהודה לייב איידלקופ]] · [[זאב אברהם סלווין]]
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;"|{{שורה אחת|[[תשל"ז]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"| [[יוסף יצחק פיקרסקי]] · [[יוסף יצחק וולוסוב]] · [[יוסף יצחק חיטריק]] · [[יוסף הכט]] · [[ירמיהו יהודה לייב שילדקרויט]] · [[שלום דובער ברוד]]
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;"|{{שורה אחת|[[תשל"ח]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"| [[משולם זושא אלפרוביץ']] · [[אברהם שמואל בוקיעט]] · [[יוסף יצחק גנזבורג]] · [[יוסף יצחק ליברוב]] · [[יעקב שלמה ליברמן]] · [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] · [[מנחם מענדל גרונר]] · [[יהושע שלמה צירקינד]] · [[יהודה לייב פופאק]] · [[מרדכי צבי דוברבסקי]] · [[אברהם מרדכי קסטל]] · [[גבריאל מרזל]] · [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]] · [[יוסף יצחק ריבקין]] · [[יוסף יצחק דרן]]
|-
|}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ניווט]]</noinclude>

יוסף בייזר

2025-04-21T19:15:03Z

חסיד: /* תולדות חיים */

[[קובץ:יוסף בייזר.jpg|שמאל|ממוזער|הרב בייזר לצד הרבי]]
הרב '''יואל יוסף בייזר''' ([[י"ב אלול]] [[תרח"צ]] - [[ל' אב]] [[תשפ"ג]]) היה פעיל מבצעים נמרץ, ומתלמידיו הגדולים של המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]].
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב אלול]] [[תרח"צ]] בארצות הברית לאביו ר' דוד ולאמו מרת רוזה.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת גולדה ברניס{{הערה|ילידת דרום אפריקה.}}.

לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם, ובשנת [[תשמ"ב]] עלו לארץ הקודש וקבעו את מגוריהם ב[[בני ברק]], ובהמשך, עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

היה חסיד, ירא שמיים צנוע ונחבא אל הכלים, קבע עיתים לתורה והשתתף באופן קבוע בשיעורים הקבועים ב[[בית הכנסת בית מנחם]], בנגלה וחסידות.

היה מקורב למשפיע הנודע ר' [[מענדל פוטרפס]], וספג מאורחות חייו ומוסר ההשכל שלו. אהב לומר 'ווארטים' חסידיים.

גם כשסבל מבעיות קשות ברגלו וקשתה עליו מאוד ההליכה, הקפיד לטבול במקווה מידי יום.

נהג לנסוע למבצע תפילין בראשון לציון מידי יום שישי עם ר' [[שלום פלדמן]].

עסק בהוראת [[הרבי]] בהנגשת מידע אודות [[שבע מצוות בני נח]].

נפטר בגיל 85 ב[[ל' אב]] [[תשפ"ג]], לאחר מחלה ממושכת. בחודשים האחרונים לחייו התקיים מניין בביתו, בו הקפיד להכריז 'יחי אדוננו' בסיום התפילה.

==משפחתו==
* ר' שלמה בייזר - ירושלים
* ר' [[ישראל שמחה בייזר]] - מנהל גני חב"ד ומעסקני חב"ד ב[[בית שמש]].
* ר' מנדי בייזר - ירושלים.
* גב' דבורה אלטבוים - ירושלים
* גב' פייגא סגל - לוד
* גב' רחל איידלמן - כפר חב"ד
{{קצרמר}}
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים בלונדון]]
ורעיתו גולדה בייזר

ישראל פינסקי

2025-04-21T19:13:39Z

חסיד: /* תולדות חיים */

הרב '''חיים ישראל פינסקי''' ([[י"ח טבת]] [[תרצ"ב]]-[[כ"ג אייר]] [[תשפ"ה]]) היה מזקני חסידי חב"ד ב[[ירושלים]], ממייסדי בית הכנסת חב"ד בשכונת רמות א' בעיר, ששימש בבית כנסת שנים רבות כגבאי והיה הרוח החיה בקהילת חב"ד המקומית.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ח טבת]] [[תרצ"ב]] ב[[מוסקבה]] לר' [[שניאור פינסקי]], מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ולמרת שרה (לבית פינסקי), במשפחה מגזע חסידי חב"ד.

בגיל 8 נאלץ להתחיל ללכת לבית הספר העממי הסובייטי ("שקאלע"), ובערבים היה לומד תורה עם מורה ששכרו הוריו והיה מגיע במיוחד לביתם ללמד את הילדים תורה.

כאשר פרצה מלחמת העולם השניה, גוייס האבא לצבא בעוד המשפחה התפנתה לטטרסטן.

לאחר המלחמה חזרה המשפחה והתאחדה במוסקבה.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת איטה בתיה, בתו של ר' יחיאל מיכל דורפמן, מחשובי חסידי [[ברסלב]], צאצאים לר' נתן מברסלב ותלמידיו. ר' ישראל פעל לשמירת תורה ומצוות במסירות נפש, מאחורי מסך הברזל.

בשנת [[תשל"ו]] עלה עם משפחתו לארץ הקודש והתיישב בירושלים.

נמנה על מייסדי בית הכנסת חב"ד בשכונת רמות א' בעיר, ששימש בבית כנסת שנים רבות כגבאי והיה הרוח החיה בקהילת חב"ד המקומית.

היה מזקני חסידי חב"ד בירושלים, ובשנים האחרונות לחייו נפל למשכב והוסיפו לו את השם 'חיים'.

נפטר בגיל 93 ביום שני [[כ"ג אייר]] [[תשפ"ה]].

נטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.
==משפחתו==
*בנו, ר' דוד פינסקי - כפר חב"ד
*בנו, ר' צבי הירש פינסקי - משלוחי הרבי בפטרבורג, רוסיה
*בתו מרת מריאשא, רעיית ר' נתן קוק - ירושלים

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/161246 סיפורו של ר' ישראל פינסקי | חיי החסידים]''' {{COL}}

{{מיון רגיל:פינסקי, ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת פינסקי]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]

בן ציון בנימין אלטהויז

2025-03-19T08:48:24Z

חסיד: /* תולדות חיים */

{{מפנה|בן ציון בנימין אליטהויז|משמעות אחרת|בנימין אלטהויז}}
[[קובץ:בן ציון בנימין אלטהויז.jpg|ממוזער|ר' בנימין עובר ב[[חלוקת דולרים]]]]
ר' '''בן ציון בנימין (בינקע) אלטהויז''' ([[תרצ"ד]] – [[י' שבט]] [[תשע"ח]]) היה מחנך בסניף ישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ניו-יורק, ומחברי קהילת חב"ד בקווינס.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרצ"ד]] לאביו ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז]] שהיה ממקורבי משפחת רבותינו נשיאינו ומראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש, ונקרא על שם סבו מצד אביו - ר' בנימין אלטהויז מניקולייב.

בעודו בחור, היה מהראשונים שהגיעו ללמוד בחצרות קודשנו לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ. בשנת [[תשי"ג]] נישא למרת טעמא בתו של הרב [[בנימין גורודצקי]], וזכה שהרבי ישמש כ[[מסדר קידושין]] וישתתף בחתונתם.

לאחר נישואיו התגורר ב[[קראון הייטס]] ושימש במשך שנים רבות כמחנך בסניף ישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ניו-יורק.

עד תשמ"ח היה לו את הזכות להגיש לרבי את הספר תורה בהקפה הראשונה והאחרונה בליל [[שמחת תורה]], כיוון שהיה השליח להביא את הספר (שנרכש על ידי הרב [[משה אשכנזי]]) מהארץ אל הרבי.

בשנים האחרונות עבר לגור בקווינס, עד לפטירתו בגיל 85 ביום שישי [[י' שבט]] [[תשע"ח]]. הלווייתו התקיימה בו ביום, והוא נטמן בערב שבת.

==משפחתו==
*בתו, מרת שושנה קורן - [[קווינס]], [[ניו יורק]].
*בתו, מרת אסתר רייטמן - [[מלבורן]], [[אוסטרליה]].
*בתו, מרת רבקה סנדרס - [[ניו יורק]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/109056 ידיעה אודות פטירתו ותמונות מחייו] {{Col}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלטהויז, בן ציון בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים בקווינס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ח]]

בן ציון בנימין אלטהויז

2025-03-19T08:47:45Z

חסיד: /* תולדות חיים */ ראו דף שיחה

{{מפנה|בן ציון בנימין אליטהויז|משמעות אחרת|בנימין אלטהויז}}
[[קובץ:בן ציון בנימין אלטהויז.jpg|ממוזער|ר' בנימין עובר ב[[חלוקת דולרים]]]]
ר' '''בן ציון בנימין (בינקע) אלטהויז''' ([[תרצ"ד]] – [[י' שבט]] [[תשע"ח]]) היה מחנך בסניף ישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ניו-יורק, ומחברי קהילת חב"ד בקווינס.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרצ"ד]] לאביו ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז]] שהיה ממקורבי משפחת רבותינו נשיאינו ומראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש, ונקרא על שם סבו מצד אביו - ר' בנימין אלטהויז מניקולייב.

בעודו בחור, היה מהראשונים שהגיעו ללמוד בחצרות קודשנו לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ. בשנת [[תשי"ג]] נישא למרת טעמא בתו של הרב [[בנימין גורודצקי]], וזכה שהרבי ישמש כ[[מסדר קידושין]] וישתתף בחתונתם.

לאחר נישואיו התגורר ב[[קראון הייטס]] ושימש במשך שנים רבות כמחנך בסניף ישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ניו-יורק.

עד תשמ"ח היה לו את הזכות להגיש לרבי את הספר תורה בהקפה הראשונה והאחרונה בליל [[שמחת תורה]].

בשנים האחרונות עבר לגור בקווינס, עד לפטירתו בגיל 85 ביום שישי [[י' שבט]] [[תשע"ח]]. הלווייתו התקיימה בו ביום, והוא נטמן בערב שבת.

==משפחתו==
*בתו, מרת שושנה קורן - [[קווינס]], [[ניו יורק]].
*בתו, מרת אסתר רייטמן - [[מלבורן]], [[אוסטרליה]].
*בתו, מרת רבקה סנדרס - [[ניו יורק]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/109056 ידיעה אודות פטירתו ותמונות מחייו] {{Col}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלטהויז, בן ציון בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים בקווינס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ח]]

יעקב יצחק ניימן

2025-03-19T08:43:22Z

חסיד:

[[קובץ:ניימן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|‎הרב‏ יעקב יצחק ניימן ([[חב"ד און ליין]])]]
הרב '''יעקב יצחק ניימן''', אב"ד קהילת חסידי בעלזא ב[[מונטריאול]].
==תולדות חיים==
עד שנת [[תשי"ג]] שימש כמגיד שיעור בבית מדרש של חב"ד ב[[מלבורן]], איתם למד [[שולחן ערוך]] עם [[פרי מגדים]]. היה בקשרי ידידות עם הרב [[בצלאל ווילשנסקי]].

בשנת [[תשי"ג]] לאחר שעזב את רבנות מלבורן באוסטרליה לטובת קהילת בעלזא במונטריאול, הגיע לביקור אצל הרבי. מספר כי באותה פגישה סיפר לו הרבי סיפור מעניין, שהתרחש אצל חמיו, [[אדמו"ר הריי"צ]]. הריי"צ שבת בשיקגו בקרב חסידיו ומעריציו ובמשך שהותו שם הגיעו אליו המונים.

בין האלפים שעברו לפניו עצר לפתע הרבי אחד מהם ושאל אותו אם הוא מניח תפילין. ענה לו היהודי, אם הרבי היה יודע איזה אפיקורוס אני, כלל לא היה שואל אותי אם אני [[תפילין|מניח תפילין]], הגיב הריי"צ, יהודי יקר, יש לך טעות גדולה, [[אפיקורוס]] זה היודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו, אבל אתה, הרי אינך יודע כלום.

הוא מספר על כישרונותיו הנדירים של הרבי:
{{ציטוטון|ישנו רב שהכרתי ששמו [[ישראל דב לבנוני]], וחיבר את הספר 'המקדש בירושלים', העוסק במידות המקדש וכליו. הוא בנה בשעתו מודל תלת-מימדי של [[בית המקדש]] ו[[כלי הקודש]] ובשנת [[תשט"ו]] ביקר אצל הרבי מליובאוויטש והראה לו את יצירת האומנות שלו.
הרבי התבונן בתבנית [[המקדש]] למשך דקות ספורות שלאחריהן אמר לו, "יפה מאוד, אולם ב[[כבש]] של [[מזבח החיצון]] טעה כבודו טיפה". המחבר בדק במקורות ומדד שוב את תבנית [[המזבח]] שבנה, ואכן מצא שטעה בשלשה מילימטרים}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=23832 חב"ד און ליין]}}.
==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/139837 מדהים: כשהרבי שם לב לטעות של 3 מילימטר בתוך שניות]{{וידאו}}, הרב לבנוני עובר עם הדגם בפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]], [[כ"ו אדר א']] [[תשנ"ב]], באתר {{COL}}

{{ערך יתום}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]

שלום דובער קרץ

2025-03-11T13:11:39Z

חסיד:

הרב '''דובער קרץ''' הוא מנהל חברת JEM בארה"ק.[[קובץ:29-01-2025-09-22-47-WhatsApp-Image-2025-01-28-at-21.32.45-1-768x432.jpg|ממוזער|ר' דובער ביום חתונתו ([[ה'תשפ"ה]])]]
==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[דוד קרץ]] בכ"ה באדר [[תשמ"ה]].

גדל בעפולה וקיבל מענות מהרבי על פעילותו בנושא מסיבות שבת ובנושאים אחרים.

למד בישיבות תומכי תמימים בלוד ובמגדל העמק (ומספר חודשים בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת). בשנת [[תשס"ו]] נסע לשנת הקבוצה אצל הרבי.

היה מהיושבים במשך שנים רבות אצל הרבי ב770 ונמנה על חשובי התמימים.

במהלך השנים הצטרף לחברת [[JEM]].

בשנת [[תשפ"ה]] נשא את רעייתו חיה מושקא בת הרב [[ישראל גליס]] שליח הרבי לדימונה.

כיום משמש כמנהל חברת [[JEM]] בארה"ק.

== לקריאה נוספת ==

* https://chabad.info/beis-medrash/1175650/
* https://chabad.info/simches/1175435/

[[קטגוריה:משפחת קרץ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ו]]
[[קטגוריה:אישים בבאר שבע]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ה]]
[[קטגוריה:משפחת גליס]]
[[קטגוריה:צוות חברת JEM]]

צמצומים שלפני צמצום הראשון

2025-02-06T09:03:44Z

חסיד: הוספת מידע

{{פירוש נוסף|נוכחי=צמצומים שהיו ב[[אור אין סוף]] לפני [[צמצום הראשון]]|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[צמצום (פירושונים)]]}}

'''צמצומים שלפני צמצום הראשון''' הם צמצומים שנעשו ב[[אור אין סוף]] בכדי להמשיכו שיהיו בגדר מציאות אור, צמצומים אלו קדמו ל[[צמצום הראשון]] שהיה באור לאחרי שכבר הוא במציאותו. אודות צמצומים אלו מדובר בתורת החסידות "פעמים נדירות"{{הערה|שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה.}} והוא מחידוש ה[[קבלה]] וה[[תורת החסידות|חסידות]] שהמשכת האור מהעצמות הוא בדרך [[עילה ועלול]] המחייב צמצום ולא [[יש מאין]].

== מקורם: קבלת מהר"י סרוג ==
צמצומים אלו לא נתבארו בספר [[עץ חיים (ספר)|עץ חיים]] המכיל את כתבי [[האר"י]] כפי שנערכו בידי רבי [[חיים ויטאל]]. והם התגלו לראשונה על ידי רבי [[ישראל סרוג]] שהפיץ את תורת האר"י באריופה. בתורתו מצינו חידושים שונים, ובהם גם ביאור הצמצומים שלפני צמצום הראשון. בספר [[עמק המלך]], המכיל את קבלת רבי ישראל סרוג, נתפרשו צמצומים אלו.

==עניינם: המשכת האור==
עניינו של צמצום זה הוא המצאת האור מהתכללותו ב[[עצמות]] להיות בגדר מציאות אור. ולכן בפרטיות יש בה ריבוי דרגות, מהמשכתה מהעצמות ממש ולאחר מכן ירידה אחרי ירידה עד ירידתה להיות בחינת אור הממלא את מקום החלל. ירידות אלו הן באמצעות עניין הצמצום דווקא, לפי שכל יציאה והמשכת אור ממקורו היא על ידי צמצום ו[[העכבה]] של מקור האור.{{הערה|מאמר באתי לגני תשמ"ה, שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה}}{{הערה|ראה במאמר [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/17/index.htm#_ftnref_1021 החודש תשמ"ז הערה 29] שמקשר צמצומים אלו לנרתק השמש שפועל לא רק מיעוט ומצמצום האור אלא פועל ירידת והמשכת האור - [[צמצום דהעכבה]] (כמבואר בספר המאמרים תרע"ח עמוד קא ובהמצויין שם בהערה.).}} ויתירה מכך, בהמשכת האור האלוקי [[אור אין סוף#המשכתו מעצמות|שהמשכתו הוא ברצון]] ולא בדרך הכרח כאור השמש, שהצמצום הקודם להמשכת האור גדול יותר, לפי שעצם עניין ה[[רצון]] הוא צמצום והעכבה, והרצון הוא אותם [[אותיות]] המרכיבות את המילה צינור שעניינו צמצום והגבלה.{{הערה|[[הרבי הרש"ב]] תורת שלום עמוד 147 ועמוד 152.}}{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ז עמוד 89.}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30575&st=&pgnum=41 ספר הערכים חלק ג עמוד ע].}}

==פרטי הדרגות==
ובפרטיות כמה דרגות בצמצום זה:

* '''המצאת האור מהעצמות''' - תחילת מציאות האור הוא כלול בעצמות ממש.{{הערה|שם=יתרו מה}}{{הערה|שם=החודש|מאמר דיבור המתחיל [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/17/112.htm "החודש הזה לכם תשמ"ז] הערה 28 29 (לתוספת ביאור ראה ספר "להבין ולהשכיל" (ביאורי ר' יואל כהן על מאמרי הרבי) במאמר כי ישאלך בנך בעיונים)}} ושם הוא אינו בבחינת מציאות כלל אפילו לא באופן של [[יכולת]], וזאת מכיוון שהעצמות מובדל מכל עניין, וכל העניינים ([[יכולת]], [[מאור]], [[אור]]) שבו הם בו בהשוואה ממש, ומציאותם הם מציאות אחת עם העצמות,{{הערה|שם=יתרו מה|שבת פרשת יתרו תשמ"ה.}} שעל אף שהאור אין המשכתו באופן של [[יש מאין]] כי אם כל עניינו התגלות העצם והתכללותו במקורו הוא עניין ה"מאור", עניין המאור שבעצמות הוא חד עם עצמותו ממש עד שאינו עולה בשם תואר מאור.{{הערה|שם=החודש}} לכן המשכת האור מהאור הכלול בהעצמות ממש להיות בבחינת יכולת הוא בהכרח על ידי "צמצום מבהיל".{{הערה|שם=באתי לגני מה|מאמר באתי לגני תשמ"ה.}}

* '''ירידות באור גופא''' - לאחרי ירידה זו ישנם הירידות שבאור גופא מדרגה לדרגה כדלהלן:
:* הירידה וצמצום שמה"יכולת" להיות בגדר "אור כלול במאור". ("אור הכלול במאור" הוא למטה מה"יכולת", לפי שה"יכולת" עניינה היכולת להאיר ושלא להאיר בהשוואה, משאין כן "מאור" מבטא את היכולת כפי שהיא "מצוירת" כבר ביכולת להאיר שהרי זה כל עניין המאור הוא להאיר.){{הערה|שם=יתרו מה}}
:* הירידה והצמצום מ[[אור כלול]] (שגם אור הכלול במאור עדיין אינו "מציאות אור") להיות בגדר מציאות אור.
:* שלש ירידות כלליים באור גופה עד לירידה וצמצום האחרון שעניינו ה[[השערה בפועל]] של כל מה שיהיה לאחרי ה[[צמצום הראשון|צמצום]].{{הערה|שם=באתי לגני מה}}{{הערה|[[אדמו"ר האמצעי]], [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/3/116b.htm שער היחוד פרק י].}}
:* הירידה באור להיות "ממלא מקום החלל", שעניינו; הירידה באור להיות בערך העולמות ממש. (שאף שאור זה הוא לפני הצמצום ומזה עצמו מוכח שהוא מובדל מהעולמות שלכן הוכרח להיות צמצום לצורך עמידת העולמות, עצם העניין שהאור סותר לעולמות, זה גופא מורה על שייכותו לעולמות ושיש לו איזשהו ערך אליהם שלכן הוא סתירה למציאותם ואינו מובדל מהם בתכלית).{{הערה|שם=באתי לגני מה}}

צמצומים אלו הם השורש שלפני צמצום הראשון (עיגול) ל[[צמצום בבחינת מרובע]] שלאחרי הצמצום, ומצד זה הם עצמם גם מכונים צמצום בבחינת מרובע. היות ועניינם אחד - המשכת האור. בעוד הצמצום שבבחינת עיגול עניינו סילוק האור והעלמו, צמצום בבחינת מרובע עניינו המשכת האור מהתכללותו במקור האור להיות "אור מתגלה" שזהו עניין צמצום [[עולם המלבוש]] לאחרי הצמצום, וזה גם עניין הצמצומים שלפני צמצום הראשון המשכת האור ממקורו.{{הערה|ראה המשך תער"ב חלק א' עמוד תטז ואילך (המרובע שלאחרי העיגול שרשו במרובע שלפני העיגול, והמשכת העיגול והמרובע הוא על ידי צמצום כמבואר בשיחת פרשת תצווה תשמ"ה.}}

==הכרחה רק מצד חידוש תורת החסידות והקבלה==

ההכרח בצמצומים אלו היא רק לפי הקבלה של תורת הקבלה ותורת החסידות שהמשכת כל העניינים - מדרגה הראשונה שבאור ועד להארה שבעולם הזה - הם בסדר השתלשלות.

דווקא המשכה שבדרך עילה ועלול - שהאור היה כלול תחילה בעצם שלמעלה מהאור, ונמשך לאחר מכן להיות בגילוי, מחייב צמצום. משום שכל '''המשכת''' אור בא על ידי צמצום. משאין כן אילו האור היה מתהווה מהעצמות יש מאין כהתהוות היש, לא היה מוכרח עניין הצמצום כלל.

מצד זה שעצמותו אינו מוגדר בשום גדר המשכת האור ממנו יכולה להיות בדרך התהוות - [[יש מאין]] כמציאות ה[[יש]] (ולא עילה ועלול),
ורק לפי שכך קיבל רבנו הזקן, שרק היש הגשמי הוא לבדו נברא מהעצמות בדרך יש מאין, וכל שאר הגילויים משתלשלים בדרך עילה ועלול, ממילא בהכרח שיש רבוי צמצומים עד לצמצום הראשון שעל ידה היא המשכת דרגה הראשונה שבאור מהאור הכלול בעצמותו.{{הערה|שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה.}}
==העיסוק בצמצומים אלו==
העיסוק בצמצומים אלו בתורת החסידות הוא במקומות ספורים<ref>רבי [[אהרן מסטרשלה]] עוסק בכך בספרו [[עבודת הלוי]]. </ref>, וטעם הדבר הוא משום "כְּבֹד אֱלֹקים, הַסְתֵּר דָּבָר"{{הערה|משלי כה, ב.}}, ואפילו על [[מלכות דא"ס]] מבואר ב[[עץ חיים]]{{הערה|שער מב (שער דרושי אבי"ע) פרק א.}} "שאין לנו רשות לדבר בו" מצד עוצם מעלתו והעלמו. וכל שכן הוא בתורת החסידות שעניינה באים בהסברה שחיוב העלמה מוכרח יותר. ועם זאת במקומות ספורים דובר אודות כך ובפרטיות, הוא משום שלמרות הכל יש חיוב וצורך לדעת שההתהוות היא ב[[כח העצמות]] על ידי האור. וכמו כן הידיעה שאור זה מתגלה על ידי עבודת האדם מחזקת את הכרת האדם שמציאותו היא לפני הצמצום והוא חד עם העצמות שלכן ביכולתו להמשיך האור ואינו נופל לפיתוי היצר.{{הערה|שיחת שבת פרשת יתרו תשמ"ה אות לח.}}

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30434&st=&pgnum=285&hilite= בעניין הצמצומים שלפני הצמצום וצמצום הראשון]''' קובץ אוהלי שם, חלק ט עמוד רצא, כפר חב"ד תשנ"ג {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1zkk5gY5qDlS1ndBq5vcdor-oO7Nns_1B/view קובץ 'תרוממנה קרנות צדיק'] י' שבט תשפ"ה עמוד 46
*הרב [[נחום גרינוולד]], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65726&st=&pgnum=28&hilite=07751ac4-744f-41d3-af32-757810e64d89 '''קבלת מהר"י סרוג בתורת החסידות (ד)'''], היכל הבעש"ט, גליון לד עמ' כח ואילך.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:צמצום]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

שיחה:אריה קדם

2025-02-05T21:00:24Z

חסיד: /* שמו */

מה עם משפחתו?--[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 14:06, י"ז באלול, ה'תש"ף 14:06, 6 בספטמבר 2020 (UTC)
:אין לו בנים נשואים ונהוג להכניס רק בנים נשואים ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:42 • י"ח באלול תש"פ

== התמונה ==

אין תמונה יותר נורמלית?--[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 14:08, י"ז באלול, ה'תש"ף 14:08, 6 בספטמבר 2020 (UTC)
:הוספתי, תודה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:02 • י"ח באלול תש"פ

== שמו ==

קוראים לו ארי ולא אריה--י1ח8י1 ה5מ4ל3כ2 18:26, 4 ביוני 2023 (UTC) {{שכח|חיים כ}}
:{{א|חיים כ}} ישר כח, שיניתי את שם הערך, אגב, איך חתמת? לא מובן.. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:38, ט"ו בסיוון, ה'תשפ"ג).
:: הוא חותם ארי'. [[קובץ:חתימת הרב ארי' קדם.jpg|ממוזער|שמאל|חתימת הרב ארי' קדם]] --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:41, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ה 23:41, 30 באוקטובר 2024 (IST)
:::כמדומני ששמו אריה. ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - ז' בשבט ה'תשפ"ה - 23:00, 5 בפברואר 2025 (IST)

שיחת משתמש:חסיד

2025-02-05T15:59:33Z

חסיד: /* מחיקת ביקורות */

{| class="toccolours" style="solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].
|}

{{משתמש:חסיד/ארכיוני שיחה}}

== א מחיה ==

לראות אותך עמנו, אף בדקות ספורות! --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג בניסן ה'תשע"א, למניינם 05:30, 27 באפריל 2011 (UTC)
:מצטרף להחייאה.. מקווה שתוכל להיות עמנו ככל שיותר. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בניסן ה'תשע"א 12:08, 27 באפריל 2011 (UTC)
::אשתדל בזמן הקרוב. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
==שלחתי לך אימייל==
אם זה אפשרי, תענה כאן, ואם לא - תודיע לי. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג בניסן ה'תשע"א, למניינם 19:09, 27 באפריל 2011 (UTC)
:[[שיחת משתמש:שלום#תבנית:צצ]] --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז בניסן ה'תשע"א, למניינם 20:25, 1 במאי 2011 (UTC)
::[[שיחת חב"דפדיה:מיזמים/ערכים מומלצים‏]] --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח באייר ה'תשע"א, למניינם 18:26, 22 במאי 2011 (UTC)
== ידידי היקר ==

איכה?? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 02:54, 17 באוקטובר 2011 (UTC)
:מה לעשות? החיים קשים, חביבי.. אשתדל להיות כאן קצת יותר. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
::יותר חשוב לשוחח בחסידישע פארבריינגען... תרגיש חופשי בכל מקרה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 02:57, 17 באוקטובר 2011 (UTC)

==הערך על הרב יהודה קולאשר-בוטראשוילי==
בשם הערך עליו נכתב שם המשפחה [[יהודה בוטרשוולי|בוטרשוולי]] אך זו טעות כיוון שהשם הוא בתנועת חיריק לאחר הוי"ו. על מצבת קברו (וקבר רעייתו) נכתב בוטראשוילי. יש לציין שלמעשה שם המשפחה כפול: קולאשר- בוטראשוילי. ראה [http://ns2.shturem.net/index.php?section=news&id=11613 כאן] מצבת קבר רעייתו כשניתן לראות מעט ממצבת קברו. לכן יש להעביר את שם המשפחה בשם הערך לבוטראשוילי או לכל היותר לבוטראשווילי. לדעתי עדיף שהשם יהיה כפי שהמשפחה כותבת וכפי שקבעה שיכתב על מצבות הקברים של הזוג עם השם הכפול. '''* [[מיוחד:תרומות/77.126.62.218|77.126.62.218]] 16:54, 10 בינואר 2012 (UTC)'''
:שיניתי את שם הערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ח בטבת ה'תשע"ב 11:03, 13 בינואר 2012 (UTC)

== טעות בקישור לסבו ==

סבו של הרב זאב וואלף שיחי' הוא זאב וואלף ה'בנוני' והקישור כאן מוביל לזאב וואלף ברונשטטין ע"ה - בן דודו ולא סביו....

וכן לא מצויין מי היא אימו חמיו וכו'
בבקשה לתקן!

== גמר חתימה טובה ==

לשנה טובה ומתוקה! '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' בתשרי ה'תשע"ג, למניינם 17:46, 23 בספטמבר 2012 (IST)

== מחיקות ==

מדוע נמחקה ההפניה של [[חלקת חב"ד בהר הזיתים]], זו לא כפילות, אלא דף הפניה בתוספת האות ב' ('''ב'''הר הזיתים), כך שגם אם מישהו יחפש בצורה כזו הוא יגיע. אשמח להסבר. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 17:31, 8 במרץ 2013 (IST)

== שלום ==

שלום רב וברוך שובך. אני סבור שחבל היה למחוק את [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D&target=%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D&timestamp=20120806215640 שבעת המינים], אמנם תוכנו דל, יש ויש הרבה מה להוסיף. משיחות הרבי ועוד. עדיף לשים תבנית להשלים לא? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 01:13, 10 במרץ 2013 (IST)
:בכלל יש לדון עד כמה להשתמש בתבנית הזו. עלול להיווצר מצב (ולמיטב זכרוני היו דברים מעולם) שיש כמה וכמה ערכים של כלום עם תבנית כזו, והרושם אינו מכובד כלל. בכ"א כאן אשתדל בל"נ להשלים בעצמי (לפחות מאחת השיחות). ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

==פירוש נוסף למילה==
אני זוכר שראיתי בא' מהדפים בחב"דפדיה שיש קווקוו מתחת למילה מסויימת, וכשעומדים עליה עם הלחצן של העכבר מופיע פירוש נוסף/שונה למילה. האם אתה יודע איך עושים את זה, חיפשתי ולא מצאתי. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 20:40, 14 במרץ 2013 (IST)
:מצאתי. זה היה בדף המשתמש של שיע ק. על התיבה '{{מונחון|מרשתת|רשת האינטרנט}}'. קוראים לאפשרות זו '''מונחון'''. בהצלחה וגוט שאבעס! [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 14:46, 15 במרץ 2013 (IST)

==להיכן נעלמת?==
הייתי בטוח שתבקר בחודש זה לעיתים קרובות יותר. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' בניסן ה'תשע"ג • 17:49, 19 במרץ 2013 (IST)
:מה שהלב חושק הזמן עושק כו' אשתדל יותר. מה גם שלצערי אני מודע לכל השכלולים החדשים שהתווספו פה מאז חורף [[תשע"א]], ככה שקשה קצת להתרגל...---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
::אם הינך מודע, מדוע שלא תתרגל?... - אבל בלי קשר, אם יכול לתרום לפני חמש שנים, ודאי שאתה יכול היום... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' בניסן ה'תשע"ג • 23:35, 19 במרץ 2013 (IST)
:::כמובן.. ומפורש הוא אשר "רוב שנים יודיעו חכמה"... ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

==דעתך חשובה לי!==
העליתי דיון באולם הדיונים בחב"דפדיה, אשמח לשמוע את דעתך [[חב"דפדיה:אולם דיונים#דיון:אירועים חב"דיים|בדיון זה]]. תודה רבה! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 05:08, 20 במרץ 2013 (IST)

==כהנים זריזים הם==
ממלכת כהנים וגוי קדוש. יישר כח על ההוספה המהירה בערך של [[מנחם דב דוברוסקין]]!... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י' בניסן ה'תשע"ג • 00:56, 21 במרץ 2013 (IST)
:ת"ח. וזו ההזדמנות לתת יישר כח גדול וחם על החייאת המקום, שהיא בוודאי נחת רוח רב ל[[הרבי מלך המשיח|אבינו]] שליט"א. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

== צור עימי קשר במייל ==

--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג בניסן ה'תשע"ג, למניינם 13:22, 3 באפריל 2013 (IDT)

==נכד אדמו"ר הצמח צדק?==

ראיתי שבערך על וועליזש שכתבת, ישנה הפניה ליהודה לייב, נכד אדמו"ר הצמח צדק. לא ידוע לי על אדם העונה לשם זה. שמא התבלבלת עם דודו, המהרי"ל? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בניסן ה'תשע"ג • 05:58, 5 באפריל 2013 (IDT)
:א. הערך נכתב לפני ארבע שנים. וכנראה שתוכנו נלקח על ידי מרשימה כל שהיא. איני זוכר מהיכן ומיהו יהודה לייב. ב. למיטב ידיעתי, המהרי"ל לא שימש כר"י שם. ג. האם ידועים לך כל שמות נכדי הצ"צ? וייתכן פשוט שזהו בנו של רלוי"צ זלמנוביץ'? ד. בכ"מ אבדוק אצלי מה יש על וועליז. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
::אכן לא ידועים לי שמותהים, אבל עברתי אחרי בני הצמח צדק אחד לאחד, והוא לא מוזכר כבנו של אף אחד מהם, משמע שהוא לא נכד של הצמח צדק. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ז בניסן ה'תשע"ג • 04:12, 7 באפריל 2013 (IDT)

== [[נחום בער בראייר]] ==

[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%91_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%90%D7%A8 בויקיפדיה הוא מופיע כברייאר] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בתמוז ה'תשע"ג 22:02, 15 ביוני 2013 (UTC)
:צאוקיי. טעות זכרון שלי. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:{{בוצע}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 05:22, 16 ביוני 2013 (UTC)

== יהושע נתן גנעסין ==

אם תוכל להעביר את דף השיחה ל[[יהושע נתן גנסין]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ח' בתמוז ה'תשע"ג 20:52, 16 ביוני 2013 (UTC)

:[[יהושע נתן גנסין#משפחתו|מתאים לכתוב את זה]] (משפחתו)? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' בתמוז ה'תשע"ג 14:22, 17 ביוני 2013 (UTC)
::אני לא רואה סיבה שלא. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

== תמונת הרבי המהר"ש ==

שלום לך
ראיתי שהבאת תמונת ציור של הרבי המהר"ש
האם אתה יודע היכן ניתן להשיג הציור/תמונה בגודל שאינו מפוקסל??
תודה {{אנונימי}}
:סליחה על ההערה, שאולי אינה במקומה. יקח מעט זמן לחסיד לענות לשאלתך. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשע"ג 21:04, 19 ביוני 2013 (UTC)
::לא. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

== חתימתך ==

כשאתה חותם השתדל להקיש 4 פעמים על מקש ה'טילדה' (~). אם אעשה רק 3 טילדות כמוך, חתימתי תיראה כך: • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ח' באב ה'תשע"ג {{כתב קטן|(אצלך גם בלי תאריך עברי)}}ואם אעשה 5, היא תיראה כך: 22:13, 15 ביולי 2013 (UTC). סימנך: '''"הטילדה הרביעית"''' {{קריצה}}. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ח' באב ה'תשע"ג 22:13, 15 ביולי 2013 (UTC)
:ואם זה עניין של העדפות משתמש, תשנה שם. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ח' באב ה'תשע"ג 22:16, 15 ביולי 2013 (UTC)
::מוכר (כמובן וגם פשוט). רק שלא מתחשק לי לחתום רק עם לועזי. אם תזכיר לי איך מוספים עברי - אשתדל להקפיד על כך. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:::דקות אחרונות של הצום . . לא עכשיו. אולי זוננשיין יכתוב לך עוד רגע. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י' באב ה'תשע"ג 00:25, 17 ביולי 2013 (UTC)
::::אצלי מופיע בהעדפות הטקסט דלקמן: <nowiki>{{ס:#זמןמ:xhxjj xjx xhxjY}}</nowiki> • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י' באב ה'תשע"ג • 01:13, 17 ביולי 2013 (UTC)
:::::ת"ח. ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - י' באב ה'תשע"ג - 06:14, 17 ביולי 2013 (UTC)
::::::שנוזל, היה מן הראוי להגיב כאן בתודה... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ו באב ה'תשע"ג • 22:49, 22 ביולי 2013 (UTC)
:::::::אה, וזו לא פקודה, אלא הצעה בלבד {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ו באב ה'תשע"ג • 22:49, 22 ביולי 2013 (UTC)
::::::::מה אני אמור להגיב? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז באב ה'תשע"ג 13:19, 23 ביולי 2013 (UTC)
:::::::::ביקשת ממנו, והוא ביצע בקבלת עול, לא מגיע לו מחמאה? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז באב ה'תשע"ג • 13:54, 23 ביולי 2013 (UTC)
::::::::::{{צבע|אדום=00|ירוק=00|כחול=FF|'''מחמאה רבתית!'''}}. אגב, מי זה הוא, 'הוא' שחתם, או 'הוא' שכתב לו איך?.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז באב ה'תשע"ג 14:06, 23 ביולי 2013 (UTC)
:::::::::::הוא שחתם. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז באב ה'תשע"ג • 14:26, 23 ביולי 2013 (UTC)
::::::::::::תהנו מהדיון...---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - ט"ז באב ה'תשע"ג - 18:57, 23 ביולי 2013 (UTC)

== [[:קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]] ==

פתחתי כעת את הקטגוריה [[:קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת|אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]], אך אני לא שולט מספיק בנושא. לדוגמא, ידוע לי שהרב אשכנזי מגיע פעמיים שלוש בשנה לצפת בקשר עם עליה לציון של אחד מבני המשפחה, אבל לא ידוע לי מי בדיוק, וכן הלאה. אשמח אם תוכל לתרום מידיעותיך. בתודה מראש. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ד באב ה'תשע"ג • 21:41, 31 ביולי 2013 (UTC)
:הרב אשכנזי מגיע לצפון - לטבריא - פעמיים בשנה לציון הוריו ע"ה, אלא שבשל חיבתם העזה וסיועם הרב לישיבה הק' בצפת, הוא קופץ שמא. בכל אופן, אשתדל להוסיף לקטג'. ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - כ"ד באב ה'תשע"ג - 21:50, 31 ביולי 2013 (UTC)
::אוקיי, לא ידעתי. יישר כח על ההיענות המהירה. אגב, יש לך אולי מושג מדוע אנשים נסעו מסוף העולם כדי להיטמן דווקא בבית העלמין בצפת, הרי ישנם בתי עלמין נוספים בערי הקודש?... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ד באב ה'תשע"ג • 21:59, 31 ביולי 2013 (UTC)
:::א. מקום קדוש. ב. [[הר הזיתים]] הי' אז ביד הירדנים. ג. אנ"ש בד"כ רוצים להיקבר ליד אנ"ש, ושם הי' ריכוז גבוה...---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - כ"ד באב ה'תשע"ג - 22:02, 31 ביולי 2013 (UTC)
::::ובטבריה אין מספיק? הרי הריכוז הגדול שנטמן שם היה רק לאחר מכן, לא? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ד באב ה'תשע"ג • 22:08, 31 ביולי 2013 (UTC)
:::::א. ממש לא, שלא בערך בכלל. ב. עם הזמן נוצר ריכוז, ב[[תש"כ]], נניח, כבר הי' ממש המון. וחוצמיזה, שמעתי עכשיו מסבי שליט"א שלישיבה בלוד (וואלף) הייתה זכות שם והיא הייתה מוכרת להרבה אנ"ש. ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - כ"ד באב ה'תשע"ג - 23:33, 31 ביולי 2013 (UTC)
::::::לא הבנתי מה כוונתך בנוגע לזכות של הישיבה בלוד? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה באב ה'תשע"ג • 00:35, 1 באוגוסט 2013 (UTC)
:::::::::סליחה שאני מפריע, אבל מישהו יכול להסביר מה הענין בקטגוריות באיזה בית קברות הגוף טמון (ולמה לא עושים לפי זה, קטגוריה באיזה שנה האדם נולד?) --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באב ה'תשע"ג, למניינם 02:45, 1 באוגוסט 2013 (UTC)
::::::::::אני עשיתי את זה אחרי ששנוזל פתח על מקומות אחרים. אותי באופן אישי זה מעניין, אבל ייתכן שבאמת אין בזה ערך אנציקלופדי. בכל אופן, כנראה שאת דעתו של שנוזל בענין נשמע רק בשבוע הבא, כי מפני איזה סיבות אין כעת גישה לאינטרנט במחשב ממנו הוא עבד. נתאזר בסבלנות עד שהוא יחזור. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה באב ה'תשע"ג • 03:38, 1 באוגוסט 2013 (UTC)
:::::::::::את תורתי ינקתי מויקי-קליפה. שאלה זו משאילה את השאלה על כל קטגוריה שלא תפתח. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ה באב ה'תשע"ג 06:54, 1 באוגוסט 2013 (UTC)
::::::::::::הישיבה בלוד (שניהלה אז למעשה את חב"ד) מכרה קרקעות (במחירים טובים) לאנ"ש, וממילא נוצר שם ריכוז. אותי, למשל, מעניין איזה אנ"ש קבורים והיכן. ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - כ"ה באב ה'תשע"ג - 11:23, 1 באוגוסט 2013 (UTC)

== בקשר לשעה בחתימה ==

שלום רב אם אפשר בבקשה לסדר את עניין השעה בחתימה,
אצלי לפחות היא מאחרת בכמה שעות בתודה--[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]] 11:31, 25 באוגוסט 2013 (UTC)

== [[ניגון הושיעה את עמך]] ==

[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%90%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%9A&curid=15444&diff=150721&oldid=64480 הפסקה שהוספת] סותרת את הרישא. זהו "ניגון ישן"? או שהולחן על ידי ד"ר טברסקי. (ואם כבר מדברים, אז יש שם תקלדה בסוגריים, וגם לא הבנתי למה הסרת את המילה חב"די מהפתיח. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בתשרי ה'תשע"ד 12:00, 10 בספטמבר 2013 (UTC)
:אטפל. ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - ו' בתשרי ה'תשע"ד - 12:32, 10 בספטמבר 2013 (UTC)
::יש"כ --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בתשרי ה'תשע"ד 12:54, 11 בספטמבר 2013 (UTC)

== השחתה עקבית ==

נא שים לב לפעילותו של [[מיוחד:תרומות/83.130.125.48|83.130.125.48]]. תודה.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 21:31, 8 בדצמבר 2013 (UTC)

== נשמח לראותך ==

כבר זמן ארוך שלא זכינו לראות את שמך מתנוסס בדף השינויים האחרונים. היינו שמחים אם תמצא זמן להתפנות מעיסוקיך החשובים ולתרום לפרוייקט המשותף. אם יורשה לי, אבקש בקשה קטנה יחסית, ואשמח מאוד אם תעבור על הערכים החדשים שנוספו. אני יודע שיותר מזה ייקשה עליך, אז אסתפק בזה. בתודה מראש! [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 05:16, 21 בינואר 2014 (UTC)
:שלח דודי ידו מן החור... טוב שאתה קופץ פעם בשנה... אולי באמת תחזור לפעולה?• [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 03:00, 3 בינואר 2016 (UTC)
::סיכויים נמוכים.. מידי פעם. שמח לראות את המיזם בתפארתו, אם כי עבודה רבה עדיין נותרה. ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - ה' בשבט ה'תשע"ו - 12:08, 15 בינואר 2016 (UTC)
:::לפחות סבך הגדול גרם לך משהו...{{קריצה}}• [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 17:52, 15 בינואר 2016 (UTC)
==איך עושים תיבת משתמש?!==
אני רוצה לעשות לעצמי תיבת משתמש ולא הבנתי איך אני עושה את זה.[[חי גאולה]][[מיוחד:תרומות/95.86.115.98|95.86.115.98]] 14:40, 6 ביולי 2016 (UTC)
:איזה אתה רוצה לעשות?--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 15:35, 6 ביולי 2016 (UTC)

==יצירת קשר==
כיצד ניתן ליצור איתך קשר (כתובת אימייל) בהקשר למשהו שכתבת?[[מיוחד:תרומות/209.140.43.38|209.140.43.38]] 22:00, 4 באוגוסט 2016 (UTC)
:
חסיד חב"ד
chasid1213@gmail.com. ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - כ"ד באב ה'תשע"ו - 00:10, 28 באוגוסט 2016 (UTC)

==מחיקת דף==
מפני מה מחקת את דף השיחה של קלונימוס קופציק?--[[משתמש:שנהב|שנהב]] - [[שיחת משתמש:שנהב|שיחה]] 23:15, 23 בפברואר 2017 (UTC)

== בירור חשוב ==

ראיתי שכתבת בערך על ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] סיפור שלם, כי נפטר בזמן חולי אדמו"ר הריי"צ, ולא בישרו עד ג' חדשים, וכו'. רציתי לדעת המקור? אם הוא בכתב, אזי באיזה ספר? (המקור המצוין אינו מתייחס להנ"ל). ואם שמעת ממי מבעלי השמועה, אזי מה שמו? ואם סתם מפי השמועה גם ראוי לציין. [[מיוחד:תרומות/107.167.112.160|107.167.112.160]] 14:13, 16 ביולי 2017 (UTC)

לעורך הערך : בנוגע להחסיד רש"ג אסתרמן על מה שכתב 'הוא השתדל מאוד שהמשפיע ר' אברהם לנדא יגיע לכהן ברבנות ז'עמבין' וכן '...נתגלגלו לידיו ספרי חב"ד והוא הגה בהם'
ה"ז לא מה שכתוב בספר כתבי הרש"ג אסתרמן ששם כתוב '...הי' עני מדוכא עד שלא הי' לו פנס ללמוד לאורו והי' לומד לאור הלבנה' ועוד יש שם בענינים שכתב וכיוון שאין המקום והזמן להאריך בזה
יוכל לעיין בעניין ולתקן וליישר כל מה שצריך.--[[מיוחד:תרומות/95.86.104.112|95.86.104.112]] 21:41, 11 בדצמבר 2017 (UTC)

לעורך הערך : בנוגע להחסיד רש"ג אסתרמן על מה שכתב 'הוא השתדל מאוד שהמשפיע ר' אברהם לנדא יגיע לכהן ברבנות ז'עמבין' וכן '...נתגלגלו לידיו ספרי חב"ד והוא הגה בהם'
ה"ז לא מה שכתוב בספר כתבי הרש"ג אסתרמן ששם כתוב '...הי' עני מדוכא עד שלא הי' לו פנס ללמוד לאורו והי' לומד לאור הלבנה' ועוד יש שם בענינים שכתב וכיוון שאין המקום והזמן להאריך בזה
יוכל לעיין בעניין ולתקן וליישר כל מה שצריך.--[[מיוחד:תרומות/95.86.104.112|95.86.104.112]] 21:43, 11 בדצמבר 2017 (UTC)

==איכה?==
{{א|חסיד}} האם אתה עדיין איתנו? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 22:40, ט"ז בסיוון, ה'תש"ף 22:40, 8 ביוני 2020 (IST)

== פורטל הקהל. ==

האם יש תוכנית להרחיבו?-- •  [[משתמש:חילזון|{{#invoke:ParamValidator|validateparams|module_options=יחידה:PV-options}}<span style="color: {{#בחר:אדום|
שחור=black|
לבן=white|
אדום=red|
ארגמן=Crimson|
מג'נטה=Magenta|
ורוד=pink|
כתום=orange|
צהוב=yellow|
זהב=Gold|
ירוק=green|
חאקי=khaki|
חום=brown|
ערמון=Maroon|
אפור=Gray|
כסף=silver|
טורקיז=turquoise|
כחול=blue|
כחול מלכותי=Royal Blue|
אינדיגו=indigo|
שזיף=Plum|
סגול=purple}}
; font-family: {{#בחר:נרקיסים|
אריאל=arial|
דוד=david|
נרקיסים=narkisim|
גוטמן סתם1=Guttman Stam1|
גוטמן סתם=Guttman Stam|
גוטמן טולדו=Guttman-Toledo|
גוטמן יד=Guttman yad|
גוטמן יד1=Guttman yad-brush|
גוטמן וילנא=Guttman vilna|
גוטמן רשי=Guttman rashi|
גוטמן חיים=Guttman Haim|
סתם1=Guttman Stam1|
סתם=Guttman Stam|
טולדו=Guttman-Toledo|
יד=Guttman yad|
יד1=Guttman yad-brush|
וילנא=Guttman vilna|
רשי=Guttman rashi|
פרנקרויאל=FrankRuehl|
#ברירת מחדל=נרקיסים}};{{#תנאי:4|font-size: {{#בחר:4|1=0.85|2=1|3=1.15|4=1.3|5=1.5|6=1.8|7=2.1|8=2.4|9=2.7}}em;}}">חילזון]]  •  [[שיחת משתמש:חילזון|{{#invoke:ParamValidator|validateparams|module_options=יחידה:PV-options}}<span style="color: {{#בחר:חום|
שחור=black|
לבן=white|
אדום=red|
ארגמן=Crimson|
מג'נטה=Magenta|
ורוד=pink|
כתום=orange|
צהוב=yellow|
זהב=Gold|
ירוק=green|
חאקי=khaki|
חום=brown|
ערמון=Maroon|
אפור=Gray|
כסף=silver|
טורקיז=turquoise|
כחול=blue|
כחול מלכותי=Royal Blue|
אינדיגו=indigo|
שזיף=Plum|
סגול=purple}}
; font-family: {{#בחר:נרקיסים|
אריאל=arial|
דוד=david|
נרקיסים=narkisim|
גוטמן סתם1=Guttman Stam1|
גוטמן סתם=Guttman Stam|
גוטמן טולדו=Guttman-Toledo|
גוטמן יד=Guttman yad|
גוטמן יד1=Guttman yad-brush|
גוטמן וילנא=Guttman vilna|
גוטמן רשי=Guttman rashi|
גוטמן חיים=Guttman Haim|
סתם1=Guttman Stam1|
סתם=Guttman Stam|
טולדו=Guttman-Toledo|
יד=Guttman yad|
יד1=Guttman yad-brush|
וילנא=Guttman vilna|
רשי=Guttman rashi|
פרנקרויאל=FrankRuehl|
#ברירת מחדל=נרקיסים}};{{#תנאי:4|font-size: {{#בחר:4|1=0.85|2=1|3=1.15|4=1.3|5=1.5|6=1.8|7=2.1|8=2.4|9=2.7}}em;}}">דף השיחה שלי]]  •  14:27, 13 באוגוסט 2023 (UTC)
==הועבר למרחב האישי==
{{הועבר לארגז חול|בית תקווה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:08, כ"ח בחשוון, ה'תשפ"ד)
==הועבר למרחב האישי==
{{הועבר לארגז חול|פסקי הרב}}. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|אני רוצה גאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|בואו נביא אותה ביחד!]] ~ [[גאולה|מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!]] 22:05, 31 באוגוסט 2024 (IDT)

== מחיקת ביקורות ==

מה העניין??? בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:44, 5 בפברואר 2025 (IST)

:ועוד שיש לך יחי בדף המשתמש. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 17:46, 5 בפברואר 2025 (IST)
::דווקא בגלל שיש לי יחי בדף המשתמש, אני מעונין שכל פרט בחב"פדיה יגרום לרבי נחת רוח ויוסיף לו חיים, ולהזהר עד קצה האחרון מעניינים של היפך הנ"ל, חס ושלום. ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - ז' בשבט ה'תשפ"ה - 17:47, 5 בפברואר 2025 (IST)
:::עוד רגע תגיד שבשביל לעשות נחת רוח לרבי זה למחוק את הביקורת על קרינסקי ועל סופר. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 17:56, 5 בפברואר 2025 (IST)
::::כל מקרה לגופו. הכלל הגדול: שיוויתי השם לנגדי תמיד. עריכה שאתה מוכן לדווח עליה לרבי בפ"נ - תבצע. ולהיפך - אז ההיפך. ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - ז' בשבט ה'תשפ"ה - 17:59, 5 בפברואר 2025 (IST)

שיחת משתמש:חסיד

2025-02-05T15:47:21Z

חסיד: /* מחיקת ביקורות */

משה לינק

2025-02-05T15:27:21Z

חסיד: /* תולדות חיים */

{{אין תמונה}}
הרב '''משה שלמה לינק''' (יליד שנת [[תשל"ח]], 1977) הוא [[משפיע]], עורך ספרים תורניים ב[[הלכה]] וב[[חסידות]], ומוסר שיעורים בתורת החסידות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י"ט טבת]] [[תשל"ח]] לאביו הרב דוד יהודה לינק (מרבני ישיבת טשעבין) ולאמו מרת שושנה.

למד בישיבת קמניץ ושם התקרב לחסידות חב"ד ול[[רבי]].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת זלטה מלכה.

הרב לינק שימש בעבר כראש [[כולל אברכים|כולל]] [[מעייני ישראל]] ב[[ירושלים]], המיועד עבור בני הציבור החרדי-חסידי שנחשפו לתורת [[חסידות חב"ד]]. הרב נודע כ[[משכיל בחסידות| משכיל]] בתורת החסידות כאשר אישיותו וחכמתו הנפלאה משמשים השראה לרבים מתלמידיו.

הרב לינק נודע בשל עמקותו ובהירותו הרבה בסוגיות תורת החסידות, בלימודו חותר ומעמיק הרב לבאר את הסוגיה מתוך היצמדות לנכתב על אתר.
בהתוועדויותיו הרב לינק מרבה לעודד לחתירה כנה ופנימית בעבודת ה'.

במשך מספר שנים היה הרב לינק חברותא בלימוד תורת חסידות חב"ד עם האדמו"ר מפינסק קרלין רבי [[אריה רוזנפלד]].
הרב מוסר שיעורים רבים ברחבי הארץ לקהלים רבים ומגוונים ומשפיע בהתוועדויות.

הרב לינק משמש כעורך ספרים. במסגרת עבודתו ערך ספרים רבים. בשל בקיאותו ב[[תורת הנגלה]], [[ש"ס]], פוסקים ו[[הלכה]] שימש בעבר כעורך ראשי בספרים "[[הערות וביאורים צמח צדק]]" היוצאים לאור על ידי [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בירושלים בראשות הרב [[חיים שלום דייטש]]. במסגרת עבודתו ערך ספרים רבים בתורת החסידות, ביניהם ספרי ביאורים על ספר ה[[תניא]], וספרים רבים אחרים במסגרת ההוצאה לאור של [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ו[[לב לדעת]].

מתגורר כיום ב[[ביתר עלית]].

==ספריו==
*'''תניא - ליקוטי אמרים - עם ביאור "המאור שבתורה" (ביאורים ופנינים), [[תשע"ג]].
*'''שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה''' - עם ביאור "המאור שבתורה", [[חזק הוצאה לאור]], ארה"ק, [[תשע"ד]].
*'''אגרת הקודש וקונטרס אחרון''' - עם ביאור "המאור שבתורה".
*'''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. שותף עורך יחד עם הרבנים לוי געלב, משה גורארי', וחיים זקס, בהוצאת מכון 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.
*'''מחשבות חרוץ''' - ההדרת הספר בחלוקה לפרקים ופסקאות.
*'''חנה אריאל''' - ההדרת הספר בתוספת הערות, הוצאת קה"ת. עורך שותף עם הרב הלל מונדשיין.
*'''שלחן ערוך אדה"ז - עם 'ביאורי השולחן' (מבקר אחראי), [[תשפ"ד]].

==משפחתו==
*בנו, ר' פינחס לינק.
*בנו, ר' מתתיהו זאב לינק.

{{מיון רגיל:לינק, משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:מעייני ישראל]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ח]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קמניץ]]

חנה אריאל (ספר)

2025-02-05T15:23:52Z

חסיד:

[[קובץ:חנה אריאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר]]
הספר '''חנה אריאל''' הוא ספר מאמרי ודרושי חסידות, בדרך החב"ד, של הרב החסיד רבי [[יצחק אייזיק הלוי אפשטיין]] מהאמיל.
הספר יצא לאור לראשונה בשנת [[תרע"ב]], על ידי הרב [[חיים אליעזר הכהן ביחובסקי]] והרב [[חיים מאיר הילמן]], מ[[חסידי קאפוסט]].

הספר הוא בן ד' חלקים:

*[http://www.hebrewbooks.org/6940 חלק ראשון] הוא דרושים על ספרים בראשית ושמות.
*[https://www.hebrewbooks.org/7242 חלק שני] על ספרים ויקרא - דברים.
*[https://www.hebrewbooks.org/7243 חלק שלישי] "אמרות טהורות" והוא קיבוץ כמה מאמרים מלוקטים מכתביו: מאמר השבת, מאמר ההבדלה, מאמר הברכות ומאמר כללות התורה, ועוד כמה דרושים.
*[https://hebrewbooks.org/7244 חלק רביעי] הוא מאמר מצה וכוסות על חג הפסח.

==ההוצאה החדשה==

בשלהי שנת [[תשע"ט]] הופיע הספר במהדורה חדשה ומתוקנת בת שלשה כרכים, באותיות מרובעות ובתוספת הערות ומראי מקומות. במהדורה זו נכללו רק המאמרים על התורה וליקוטים שונים.

עבודת העריכה נעשתה על ידי הרב [[משה לינק]] ור' הלל מונדשיין.

[[קטגוריה:ספרי חסידים]]

כ"א בשבט

2025-02-05T15:23:04Z

חסיד: /* אירועים ביהדות */

{{חודש שבט}}
'''כ"א בשבט''' הוא היום העשרים ואחד ב[[חודש שבט]].

==אירועים ביהדות==
*[[תרע"ג]] - נולד הרב [[משה צבי נריה]], מחנך ומנהיג רוחני מזרם [[הציונות הדתית]], מייסד ישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה.
*[[תרע"ח]] - נולד הרב [[שלמה גורן]] הרב הצבאי הראשי, הרב הראשי של [[תל אביב-יפו]], ו[[הרב הראשי לישראל]], שהיה בעבר בקשרים עם הרבי.
*[[תשמ"ב]] - נפטר רבי [[חסידות ביאלא#רבי יחיאל יהושע מביאלא|יחיאל יהושע רבינוביץ']] מ[[ביאלה]].

==ימי חב"ד==
===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרנ"ח]] - הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]], [[בעל שמועה]] חסידי, [[שוחט ובודק]] ושלוחם של רבותינו נשיאינו בבאטום שבגרוזיה ב[[צרפת]] ובאוסטרליה.
*[[תרמ"ח]] - הרב [[יצחק קרמניקוב]], סוחר יהודי שהתקרב לחב"ד משנת [[תרח"צ]] כיהן כגבאי ומנהל חשבונות בבית כנסת חב"ד ברחוב יומרס ב[[ריגה]].
*[[תש"י]] - הרב [[שלמה רוזנברג]], מייסד ומנהל ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].
*[[תשל"ד]] - הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]], סופר ומרצה בנושא [[בית המקדש]].

===[[פטירה|נפטרו]]===
*? - מרת [[דבורה (אחות אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה]], אחותו מאביו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונכדתו של רבי [[אהרן מקרלין]].
*[[תשכ"ז]] - הרב [[זאב וואלף שטיינגארט]] (וועלוול באטשייקאווער), מחסידי חב"ד שמסרו נפשם על הפצת יהדות ברוסיה הסובייטית וישב 22 שנה במאסר.
*[[תנש"א]] - הרב [[יוסף יהודה חן]].
*[[תשנ"ה]] - הרב [[מרדכי גרוזמן]], מייסד [[בית הכנסת]] חב"ד ב[[רמת גן]], ומדמויות המפתח בהנהגת הקהילה החב"דית בעיר.
*[[תשס"ט]] - הרב [[שלמה הוכלר]], [[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים ובקהילת חב"ד ב[[טורונטו]], קנדה.
*[[תשע"ד]] - הרב [[שלמה לייקין]], עסקן ציבורי תושב [[קראון הייטס]], מייסד תלמוד תורה 'דרכי מנחם'.
*[[תשפ"ג]] - הרב [[אברהם אבא ברוק]], איש חינוך ותיק תושב [[נחלת הר חב"ד]], בין תפקידיו שימש כמנהל [[בית הספר למלאכה כפר חב"ד]].

{{להיום יום|כ"א|שבט}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש שבט|ב כא]]

==הערות שוליים==

שיחה:בן ציון בנימין אלטהויז

2025-02-05T15:22:03Z

חסיד:

למה כל-כך חשוב המידע בעניין הס"ת? ומה זה מוסיף בהפצת המעיינות? [[משתמש:קודש לנשיא הדור|קודש לנשיא הדור]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור|שיחה]], 13:38, ז' בשבט, ה'תשפ"ה.
:מצטרף. ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - ז' בשבט ה'תשפ"ה - 17:22, 5 בפברואר 2025 (IST)

ארגון הפנסאים

2025-02-05T15:20:02Z

חסיד: ביטול גרסה 738190 של מ. רובין (שיחה)

{{מפנה|הפנסאים|בטאון היוצא לאור על ידי [[מרכז ההפצה ממש]]|מרכז ההפצה ממש#בטאון הפנסאים|בטאון הפנסאים}}
[[קובץ:לוגו הפנסאים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]
'''ארגון הפנסאים''' הוא ארגון שנוי במחלוקת{{הערה|ראו בפסקה [[#ביקורת|ביקורת]]}}, הפועל עם ילדי הקהילה החב"דית בארץ ובעולם. לארגון כ-40 סניפים, והוא מקיים כנסים, שבתונים, וכן מחלקת הוצאה לאור. דגש מיוחד בפעילותו מושם על עידוד הילדים ללימוד תורה. [[משפיע]] הארגון הוא הרב [[זלמן גופין]]{{הערה|{{קישור שטורעם|68484|news|'הפנסאים' - מתאחדים לע"נ הרב רייטשיק|מערכת שטורעם|כ"ד בטבת תשע"ד}}}}. ממייסדי הארגון הוא יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]] ר' [[שמעון רבינוביץ]].

כחלק מאידאולוגית הארגון, הוא נמנע מהעיסוק ב[[בשורת הגאולה]] ו[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהותו של הרבי כמלך המשיח]].

==היסטוריה==
===שם הארגון===
שם הארגון שאוב מפתגמו של [[אדמו"ר הרש"ב]] {{ציטוטון|חסיד הוא פנסאי}}{{הערה|פתגם זה התבאר באריכות על ידי הרבי ב[[התוועדות]] י"ב תמוז תשכ"ב.}}, והסלוגן המלווה את פעילותו הוא "מאירים את העולם על ידי לימוד התורה".

===כפר חב"ד===
הארגון הוקם ב[[חשוון]] [[תש"ע]] על ידי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ופעל בשם 'צבאות השם' במתכונת שבועית עם ילדי [[כפר חב"ד]]. עיקר הפעילות היה לימוד ב[[חברותא|חברותות]] של ילדים מהכפר עם בחורי ה[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה]].

[[קובץ:דער סאלדאט 15 פורים תש"עjpg.jpeg|ממוזער|150px|גיליון "דער סאלדאט" מס' 15 שיצא לאור לקראת פורים [[תש"ע]].]]
באותו זמן הוציא הארגון שבועון בשם '''"דער סאלדאט"''' לילדי הכפר כעלון מתחרה לעלון '''א חסידישער סאלדטן''' של ארגון עוגן.

הארגון הוקם כחצי שנה לאחר הקמת ארגון לילדים בשם 'עוגן', שפעל גם הוא עם ילדי [[כפר חב"ד]] והיה בעל אוריינטציה משיחיסטית ברורה. הפנסאים (שנקרא באותם ימים 'צבאות השם כפר חב"ד') הוקם כדי לערוך פעילות לילדי כפר חב"ד ללא מאפיינים משיחיסטים. פעילות שני הארגונים: 'עוגן' ו'צבאות ה' (פנסאים)', עוררה מחלוקת ותחרותיות בין ילדי כפר חב"ד, שהתפרצה באופן פומבי ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] [[תש"ע]], ב-2 תהלוכות מתופפים ועוד. בעקבות כך הורה רבו של כפר חב"ד באותם ימים [[הרב מרדכי שמואל אשכנזי]] על סגירת שני הארגונים והקמת פעילות מאוחדת לילדי כפר חב"ד שתנוהל על ידי [[ועד כפר חב"ד]]. בעקבות הדברים חדל ארגון 'עוגן' מלפעול ואילו ארגון 'צבאות ה' כפר חב"ד (פנסאים)' המשיך לפעול נגד ההוראה, אך שינה את שמו ל'פנסאים' וכעבור זמן עבר לפעול באופן ארצי.

===פעילות ארצית===
בשנת [[תשע"ב]] החל הארגון לפעול מחוץ לתחומי כפר חב"ד{{הערה|1={{קישור שטורעם|54642|news|'הפנסאים' משיק תנועת הנוער הארצית בערב יוקרתי|מערכת שטורעם|ח' בשבט תשע"ב}}}}.

נכון לשנת [[תשע"ז]], מקיים הארגון פעילות דו-שבועית ב-30 סניפים ברחבי הארץ, ומפעיל מערך נרחב של הוצאה לאור של חוברות לימוד ועלונים שבועיים, וכן כינוסים ארציים לילדי חב"ד. ההשתתפות בפעילות מותנית בתשלום, והארגון מסונף לרשת 'מועדוניות נוער חב"ד'.

בנוסף, עומד הארגון בקשר גם עם ילדי ה[[שליח|שלוחים]] ברחבי העולם ומקיים כנסים ווירטואליים לילדים אלו.

בשנת [[תשע"ו]] חנך הארגון מבנה של קבע בבית שז"ר שבמרכז [[כפר חב"ד]]{{הערה|שם=שטורעם|{{קישור שטורעם|86655|news|תנופה אדירה לפעילות צבאות ה' הארצית|מערכת שטורעם|י"א אדר ב' תשע"ו}}}}.

בחודש אלול של שנת הלימודים [[תשפ"ד]] פתח הארגון תכנית ל[[תמימים]] העולים לישיבות, תכנית מיוחדת בשם 'תומים' - עולים לתומכי תמימים.

==פעולות ומיזמים==
===מגזין וידאו===
בשנת [[תשע"ד]] החל הארגון בהפקת מגזין וידאו חודשי בשם '[[מ'זאגט לחיים]]' בהפקת ובהשתתפות השחקן החב"די ר' [[מיכאל וייגל]] ובהשתתפות שחקנים מקצועיים נוספים.
במגזין מופיעים קטעי וידאו מהרבי, לצד סרט עלילתי המתפרסם בהמשכים.

====='''שליחות בפמגוסטה'''=====
הסדרה "שליחות בפמגוסטה" היא סדרת וידאו בת ארבע חלקים שפורסמה במסגרת 'מ'זאגט לחיים'. עלילת הסדרה עוסקת ב[[אברך]] חבד"י שיוצא לשליחות באי פמגוסטה שבקפריסין ובסוכן מוסד שמואשם בהעברת מידע לאויב. הסדרה פורסמה החל משנת [[תשע"ח]] עד [[חנוכה]] [[תשע"ט]], והופקה על ידי שלמה חיים ריבקין.

===מקהלת הפנסאים===
כבר בשנותיו הראשונות של הארגון הוקמה מקהלה המלווה את פעילות הארגון. המקהלה מופיעה בכנסי הארגון ובכנסים כלל חב"דיים{{הערה|1={{קישור שטורעם|73228|news|מופע הפנסאים בעצרת הרבבה ■ וידאו מלא|מערכת שטורעם|ד' בתמוז תשע"ד}}}}, וכן מוציאה מזמן לזמן שיר חדש{{הערה|1=לדוגמה: {{קישור חבד און ליין|69548|ניצב האב > הקליפ המרגש של ה"פנסאים"}}}}.

בשנת [[תשע"ה]] יצא לאור הדיסק הראשון של המקהלה, נכון לשנת [[תשע"ט]] הוציאה המקהלה 4 דיסקים.

=== רשת מחנות קיץ ===
לאחר הקמת [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש|רשת מחנות קיץ]] על ידי [[צבאות השם בישראל]] הוחלט בארגון הפנסאים בשנת [[תשע"ה]] על הקמת רשת נפרדת עבור הקייטנות ומחנות הקיץ המזוהות איתם ובראשם קעמפ [[גן ישראל ארץ הקודש]] וקעמפ [[גן ישראל חיילי הרבי]] וכן קייטנות נוספות בחלק מהערים בארץ. בדומה לרשת מחנות הקיץ המקבילה, מקבלים החיילים המאוגדים תחת הרשת חולצה בצבע תואם, נערכים עבור כולם חוברת לימודים אחידה, החיילים שרים המנון אחיד, ועוד.

===הפקות===
====פנסאים צעירים====
העלון השבועי של הארגון נקרא בשם '''פנסאים צעירים''' (בעבר נקרא העלון בשם '''ּאיך בין א לאמטערנעצ'יק'''{{הערה|[http://www.col.org.il/files/old/pics/inbox/7835657_7007061.pdf הגיליון של ילדי ה'פנסאים' לפרשת במדבר > להורדה{{col}}]}}) והוא החל לצאת לאור בשנת [[תש"ע]]. העלון עבר גלגולים שונים וכיום הוא כולל 16 עמודי צבע, המודפסים על דף כרומו ומחולקים לילדי הארגון מידי שבוע בצירוף למערכת [[שבועון כפר חב"ד]].

====מגזין מיוחד====
לקראת חג הסוכות [[תשע"ה]] החל הארגון להפיק מגזין בשם '''אבוקות של אור''' בו מופיעים כתבות וסיפורים לילדים{{הערה|1={{קישור שטורעם|75503|news|צפו בכותרות המגזין שכבש את בתי אנ"ש|מערכת שטורעם|י"ט בתשרי תשע"ה}}}}. לקראת חג הפסח תשע"ו יצא מגזין דומה בשם "'''אפיקומן'''"{{הערה|שתי המגזינים יוצאים במקביל, אחד לפסח ואחד לסוכות}}.

====שבת פנסאים====
מדי שנה בסביבות חודש שבט נערכת "שבת פנסאים" בשבת זו החיילים הפנסאים נפגשים עם חבריהם מערים אחרות ועושים פעילויות מהנות בחרבי העיר בה נערכת השבת, השבת הראשונה נערכה בעיר [[לוד]] ומאז היא נערכת ב[[כפר חב"ד]].

====פעילות ארצית עם ילדי חב"ד====
נכון לשנת [[תשפ"ג]] יש לארגון 42 סניפים ברחבי הארץ. במהלך הפעילות הילדים לומדים במשך 45 דקות מתוך ספר לימוד בהוצאת הפנסאים (בשנת תשפ"ה הספר הוא על אהבת ישראל) ולאחר מכן מקבלים חטיף, נקודות לקנייה בסניף יודאיקה כפר חב"ד.

במהלך השנה מקיימים הפנסאים כנסים גדולים: בדרך כלל ב[[חנוכה]], [[י"א בניסן]] ו[[ג' בתמוז]], לאחר הכנסים נפתחת "קיוסק" לילדים הרוכשים מתנות ופרסים יקרי ערך באמצעות הנקודות.

====מגזין לימודים====
בחודש כסלו [[תשע"ו]] הופק לראשונה מגזין לימודים בשם 'הכא במאי עסקינן' בו מופיע סיפור בהמשכים, סקירה מצולמת של סניפי הארגון ברחבי הארץ, וחידושי תורה פרי עטם של ילדי הארגון{{הערה|1={{קישור שטורעם|84117|news|הכא במאי עסקינן ■ העלון החדש של הפנסאים|מערכת שטורעם|כ' בכסלו תשע"ו}}}}.

====ערוץ חב"ד לילדים====
בחול המועד [[סוכות]] [[תשפ"ד]] נפתח ערוץ "חב"ד לילדים" המאגד תכני מדיה של ארגון נוער חב"ד. הערוץ על בסיס מנויים בתשלום ומצטרף לערוצים דומים כמו [[ערוץ אלף]] של תנועת הנוער [[צבאות השם בישראל]], ערוץ [[ניצוצות של קדושה]] ו[[פני מלך]].

בין היתר הערוץ מפעיל מדור מיוחד לבנות בלבד ו'עולם המשחקים' - המבוססים על פתגמי חסידים, שיחות ומאמרים של רבותינו נשיאנו.

במהלך פתיחת הערוץ הופיעו עליו פרסומים ב[[שבועון כפר חב"ד]] בהם הערוץ כונה כ'גלגל הצלה לילדים'.

מנהלי הערוץ הם הרב [[בנימין וילהלם]], הרב שמריהו קוביטשעק והרב שלומי אזימוב.

====ספרים====
;ספרי לימוד
*ברכות הנהנין.
*להביא לימות המשיח - סוגיות בעניני גאולה ומשיח.
*הלכות שבת.
*הלכות פסח.
*הלכות תפילה.
*הלכות אהבת ישראל.

;כללי
*שיחו בכל נפלאותיו - ביוגרפיה על הרבי לילדים.
*סיפור למופת.
*כל השביעין חביבין.
*טועמים גאולה.
*ללמוד וללמד.

==ביקורת==
ביקורת פומבית נמתחה מטעם ארגון [[צבאות ה' (ישראל)|צבאות ה' בישראל]] על ידי יו"ר התנועה הרב [[דוד נחשון]], על השימוש שעושים הפנסאים בשם ובסמל 'צבאות השם' ללא רשות, ואף תוך התנגשות והתחרות בתנועת הנוער הארצית. טענתם היא, שארגון צבאות ה' בראשות הרב נחשון פועל עם ילדים ברחבי הארץ מאז ייסוד התנועה בברכת ובעידוד הרבי, ולכן אין להשתמש בשם צבאות ה' בלא רשותם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79116 הרב נחשון: אין לאיש רשות להשתמש בשם צבאות ה'].}}.

לדעת ראשי הפנסאים{{הערה|טענה זו הועלתה על ידם לראשונה בשנת [[תשע"ו]]. לפני כן נטען על ידם (בעל פה ובאופן בלתי רשמי) כי הרבי לא הפקיד את האחריות על צבאות השם בידי הרב נחשון בלבד, אלא הוא פעל בפעילות כזאת במסגרת פעילותו ב[[ניידות חב"ד]], אך בעצם כל [[שליח]] או [[תלמוד תורה]] חב"די יכול להשתמש בשם ובסמל, ואף במסגרת הפעילות של [[צעירי אגודת חב"ד ישראל|צא"ח]] ניהל הרב [[נפתלי רוט]] את "מטה צבאות השם".}}, מעולם הרבי לא הפקיד את הפעילות של [[צבאות ה']] בידיו של הרב נחשון. להיפך: הפעילות עם חיילי צבאות השם צריכה להיות מופקדת בידי ארגון הפנסאים בלבד, שכן הם פועלים בכפוף למוסד [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]]{{הערה|שם=שטורעם}}.

בארגון צבאות ה' מציינים, שצעירי חב"ד מעולם לא פעלו בתחום 'צבאות השם', מלבד מספר חודשים בשנת תש"נ שלאחריהם הוציא [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] הבהרה{{הערה|ראו את [[:קובץ:Nayadot chabad.jpg|מכתב הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי לרב דוד נחשון]].}} שפעילות צבאות השם בישראל היא תחת ניידות חב"ד{{הערה|הרב דוד נחשון, [http://chabad.info/special/כך-הקים-הרבי-את-ארגון-צבאות-השם-באהק/ כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה"ק], ג' באדר א' ה'תשע"ו}}.

בשנת [[תשע"ד]] הוציא יו"ר [[תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש|ארגון צבאות השם]] הרב [[דוד נחשון]] מכתב לשלוחי הרבי ולרבני הקהילות ובו הוא קורא להם שלא לשתף פעולה עם הארגון{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבנים צ''ה.jpg|מכתב הרב דוד נחשון לרבני הקהילות ולשלוחי הרבי]].}}. אל המכתב הצטרפו כמה מרבני חב"ד ומשלוחי הרבי{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79116 הכתבה המלאה] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשפ"ג]] לאחר משפט ממושך שארך חמש שנים בין צבאות ה' לפנסאים, פסקה סגנית רשם סימני המסחר בישראל להסיר את הרישום של הסמל כמזוהה עם תנועת הנוער צבאות השם אלא כסמל דתי שכולם יכולים להשתמש בו{{הערה|[https://col.org.il/news/143107 הכתבה המלאה] {{חב"ד און ליין}}}}.

==הנהלת הארגון==
*ר' [[שמעון רבינוביץ]]. - יו"ר
*ר' אפי רבינוביץ'.
*הרב [[שלמה אזימוב]].
*ר' בעריש ביר.
*ר' שמערלה קוביטשעק - מזכיר הארגון.

;חברי הועד הרוחני של מגזין הוידאו (דרוש עדכון, ה'[[תשפ"א]])
*הרב זאב קפלן.
*הרב [[מנחם הלפרין (ירושלים)|מנחם הלפרין]] - מנהל 'אור החינוך'.
*הרב [[מנחם מענדל מינצברג|מנחם מינצברג]] - [[נו"נ|משיב]] בישיבת [[אהל מנחם מענדל צפת]].
*הרב [[פנחס מרטון]] - משלוחי הרבי ב[[קריית ביאליק]], חיפה.
*הרב [[בנימין וילהלם]] - משלוחי הרבי ב[[חולון]].
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח ומשפיע ב[[תות"ל לוד]], משלוחי הרבי ב[[רמלה]].
*הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)]]
*הרב [[נועם יעקב רוט|נועם רוט]]

==ראו גם==
*[[צבאות השם]]
*[[צבאות השם בארץ הקודש]]

==לקריאה נוספת==
*'''מבצעים, בפקודה!''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 20

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79116 הרב נחשון: אין לאיש רשות להשתמש בשם צבאות ה']''', יו"ר ארגון [[צבאות ה' בארץ הקודש]] בתגובה לשימוש של ארגון פנסאים בשם 'צבאות ה'. {{אינפו}}
*[https://sinun770.org/מבט-לפעילות-הפנסאים/ מבט לפעילות הפנסאים] וידאו שנערך בשנת תשע"ב {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

אהל מנחם מענדל צפת

2025-02-05T15:19:06Z

חסיד: תמתין להכרעת מפעילי המערכת.

{{ישיבה
|שם=ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - 'אהל מנחם מענדל'
|תמונה=אהל מ"מ הדמיה.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה (הדמיה)
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[א' אלול]] [[תש"פ]]
|תאריך סגירה=
|מיקום= הגדוד השלישי 5 [[צפת]]
|מייסד=הרב [[חיים קפלן]], הרב [[שניאור זלמן קפלן]] הרב [[שמואל מישולובין]] הרב עזריאל שיימוס
|ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן קפלן]]
|משגיח ראשי=הרב עזריאל שיימוס
|מנהל רוחני=הרב [[שמואל מישולובין]]
|מספר תלמידים= כ-100
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''תומכי תמימים - אהל מנחם מענדל''', הינה ישיבה קטנה חב"דית, בעיר הקודש [[צפת]], בראשותו של הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הישיבה שוכנת בקמפוס 'ישראל אריה ליב' - שע"י [[כולל חב"ד]], השוכן במרומי הר כנען.

==היסטוריה==
בשנים שקדמו לייסוד הישיבה, הופעלה בצפת תכנית 'הכנה לישיבה'{{הערה|מתיבתא}} עבור תלמידי כיתה ח' העולים לישיבה, בניהולו של שליח הרבי ביישוב פוריה עילית הרב שניאור זלמן גערליצקי.

בהמשך לפעילות זו, לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הודיעה הנהלת אגודת קרית חב"ד צפת{{הערה|1=[https://col.org.il/news/120614 לקראת תשפ"א: ישיבה קטנה חדשה למצוינים תפתח בצפת] {{חב"ד און ליין}}.}} בראשותו של הרב [[חיים קפלן]] על פתיחת ישיבה קטנה תחת הנהלת חתנו, הרב [[שמואל מישולובין]].

הישיבה נוסדה עם כ-30 תלמידים במבנה נפרד במתחם [[ישיבת צעירי השלוחים (צפת)|ישיבת צעירי השלוחים]] (קמפוס ישראל אריה לייב), כאשר בראש שתי הישיבות עומד הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הקווים המאפיינים את הישיבה הינם יחס אישי וייחודי ורף לימודים גבוה.

ב[[חודש טבת]] [[תשפ"א]] פתחה הישיבה בקמפיין לבניית בנין חדש בקמפוס הישיבה שיתחבר לבניינים הקיימים, בבנין החדש נבנה זאל גדול ומרווח, חדר אוכל ייחודי, כיתות וחדרים. בחודש אדר תשפ"ב נערך אירוע גזירת הסרט והקדשת הבניין החדש של ישיבת "אהל מנחם מענדל" בצפת, ונקרא "בית שלמה" על שמו של הנדיב ר' שלמה בן ר' בנימין פיליפסון{{הערה|[https://col.org.il/news/136449 לקראת חנוכת הבית: הקדשת הבניין החדש ל"צעירי השלוחים"] {{חב"ד און ליין}}}}.

נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה הישיבה כ-100 תלמידים.

==צוות הישיבה==

{{טורים|;הנהלה
*הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[חיים חייקל קפלן]] - מנכ"ל ויו"ר המוסדות
*הרב [[שמואל מישולובין]] - מנהל רוחני
*הרב עזריאל שיימוס - משגיח ראשי

;שיעור א'

*'''כיתה 1.'''
*הרב [[שלום בנציון פרידמן|בן ציון שלום פרידמן]] - ר"מ לעיונא
*הרב [[משתמש:ברכת הגאולה/איתמר זילברשטרום|איתמר זילברשטרום]] - משפיע
*הרב יעקב בטקין - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה

*'''כיתה 2.'''
*הרב מנחם מענדל קפלון - ר"מ לעיונא
*הרב [[דוד אליהו משה יוניק (צפת)|דוד יוניק]] - משפיע
*הרב מנחם מענדל וינקלר - ר"מ ונו"נ בגירסא והלכה

;שיעור ב'
*הרב יוסף יצחק אלמליח - ר"מ לעיונא
*הרב הלל אניקסטר - משפיע
*הרב יוסף משה גופין - נו"נ בגירסא
*הרב מנחם מענדל קפלון - נו"נ בהלכה

;שיעור ג'
*הרב מנחם מענדל קופרמן - [[ר"מ]] לעיונא
*הרב מנחם מענדל זילברשטרום - משפיע
*הרב [[משתמש:ברכת הגאולה/איתמר זילברשטרום|איתמר זילברשטרום]] - נו"נ בגירסא ובהלכה

;
*הת' יהודה שפיגל - נו"נ למבצע תורה בגרסא
*הת' מנחם מענדל ישעיהו - שליח

;הועד הרוחני

*הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[דב מנחם דברוסקין]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[מנחם מינצברג]] - חבר הועד הרוחני ור"מ בתורת רבינו

;הנהלה גשמית

*הרב חיים אדרעי - מנהל מטבח
*הרב שמואל דוידזון - מנהל חשבונות
*הרב זמיר סננס - מנהל פנימייה
*גדליה כהן - מדריך
*הרב יהונתן קנופ - אחראי רפואי
*הת' מנחם מענדל בלוך - אחראי משרד ומזכיר

;צוות הישיבה בעבר

*הת׳ חיים משה וובר - מנהל גשמי.
*דניאל נקי - משגיח.
}}

==ביקורת==
{{להשלים}}

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה שהיא שליחות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1891 עמוד 58

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/122678 צפת: בישיבה החדשה מתכוננים לקראת שנת הלימודים תשפ"א]''' {{COL}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

שיחה:באגרות מלך

2025-02-05T15:14:48Z

חסיד:

יש איך להשיג פי די אף של הקובץ?--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.13|95.86.107.13]] 19:29, 29 במאי 2021 (UTC)

: היכן מופיעה הוראת הרבי שהבי"ד יגיה את הקובץ, האם היו עוד הזדמנויות בהן הבי"ד הגיה קבצים תורניים? --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 16:17, כ' בסיוון, ה'תשפ"ד 16:17, 26 ביוני 2024 (IDT)
::הכנסתי מראה מקום. ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - ז' בשבט ה'תשפ"ה - 17:14, 5 בפברואר 2025 (IST)

באגרות מלך

2025-02-05T15:14:12Z

חסיד:

הספר '''[[באגרות מלך]]''' הינו קובץ ל[[פלפול]] ולדיון באגרותיו הקדושות של [[הרבי]].

בקובץ השתתפו רבנים וראשי ישיבות רבים, אשר עסקו כולם בדיונים בסוגיות ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]].

הקובץ כלל גם מפתחות לאגרות קודש ח"א.

מערכת הקובץ הוקמה והוחזקה על ידי [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. את הקובץ ערכו התמימים [[שמואל שלמה ליפשיץ]] (כיום משפיע בישיבה), [[עזריאל זעליג אשכנזי]] (כיום [[שליח]] ב[[רוסיה]]), ו[[יוסף יצחק אליטוב]] (כיום עיתונאי בכיר).

בשנת [[תשמ"ט]] הושלמה הכנת הקובץ. הקובץ נשלח לרבי, והרבי הורה כי [[בית דין רבני חב"ד]] יגיה את הקובץ<ref>ליקוט מענות קודש, תש"נ, מענה ריט.</ref>. בית הדין הגיה את הקובץ, והקובץ יצא לאור.

{{קצרמר|ספרים}}
[[קטגוריה:ביאורים בחסידות]]
[[קטגוריה:ביאורים בנגלה]]
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]

אהל מנחם מענדל צפת

2025-02-05T15:12:02Z

חסיד: הביקורת צריכה להיות עם נימוקים ומראי מקומות. ולא ביקורת שמקורה בדעותיהם של משתמשים אנונימיים..

שיחה:השיחה הידועה

2017-04-24T09:27:31Z

חסיד: /* הדף של דוברוסקין */

הרבי לא אמר לרמי אנטיאן, אלא כתב.

לא נראה לי שהתמונה היא מהשיחה הידועה. ואם אני זוכר נכון, הקשר היחיד שלה לערך הוא שאו"ת התמימים שמו אותה במודעותיהם. [[משתמש:nbjo ngbsk ahjhw|מענדל'ה, 444]] - [[שיחת משתמש:nbjo ngbsk ahjhw|תא דואר]]

:אם כן נשמח אם מישהו יעלה תמונה מתוך הלינק שבערך, מהוידיאו. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ח' בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 02:44, 21 במאי 2010 (UTC)

::עדכון: העליתי. --בברכה, היום כ"ה בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 21:25, 7 ביולי 2010 (UTC)
:::עדיף תמונה בלי כיתוב. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:37, 7 ביולי 2010 (UTC)
:::כפשוט, אך לדיוק: זה תמונה שמצאתי באינפו, וכמדומה שאין תמונה אחרת. אדרבה, תעלה בעצמך מהוידאו בלי כיתוב! --בברכה, היום כ"ה בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 21:40, 7 ביולי 2010 (UTC)
::::העלתי בלי כיתוב --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 02:05, 9 ביולי 2010 (UTC)

==הקובץ של בערל'ה==
למי שיש את הקובץ של בערל'ה וולף בקשר עם השיחה הזו, שהתפרסם בקשר עם מבצע 'איכה' לפני כשנתיים, מתבקש לטובת כלל הציבור לקשר אותו לערך. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ז בניסן ה'תשע"ג • 13:32, 7 באפריל 2013 (IDT)

== מקור לערך ==

יוסי, השתמשת גם [[חב"דפדיה:בקשת ערכים/מקורות#אירועים בחסידות|במקור המובא כאן]]? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ו בתמוז ה'תשע"ג 02:06, 23 ביוני 2013 (UTC)
:א. מי אמר לך שקוראים לי יוסי{{קריצה}}. ב.ראית את המקור הזה, הבעיה שזה קובץ נעול כך שלא יכולתי להעתיק משם כלום. בעז"ה בהמשך. יש עוד הרבה מה להרחיב--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 03:11, 23 ביוני 2013 (UTC)

==ערך מומלץ ==
נראה לי שערך כזה מצד עצמו ראוי להמלצה. ובפרט שהוא לפי ערך מסודר ובנוי כראוי. ואני מניח שבהשתתפות קלה מצד העורכים שליט"א ערך זה יוכל בקלות להפוך למומלץ.  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:11, 9 במאי 2016 (UTC)
:רעיון חזק וחשוב! בפרט שרשימת המומלצים (והמובחרים) דלילה להחריד, ואין בה אף ערך (!!) בעניני גאומ"ש. אבל יש עוד הרבה מה לעבוד ולהוסיף בערך, כולם מוזמנים!!! ובקרוב אכן יהיה ראוי לכך. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:34, ב' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::אני מצטרף לקריאתם של כתית למאור וקרייזי, אני בהחלט חשוב שראוי שיהיה ערכים יפים ומסודרים בגאולה ומשיח ברשימת המומלצים--'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ג' באייר ה'תשע"ו 15:53, 11 במאי 2016 (UTC)
:::{{בוצע|}}. על פי הכללים ב[[חב"דפדיה:ערכים מומלצים]] במהלך השבוע הקרוב יש לשפץ את הערך וכו', עד להעברתו להצבעה על היותו מומלץ - וכולם מוזמנים לעזור. תודה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:32, ד' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
===שיפור הערך===
::::# חסר בערך פרק "רקע".
# חסרים מקורות '''כתובים''' למענה לרחמים אנטיאן, דברי ר"ז גוראריה, ומרדכי אליהו.
# הרבה מילים מודליות - מילים שכל תוכנן הוא להגביר את עוצמת הדברים.("השיחה נאמרה בהפתעה גמורה" המילה גמורה מיותרת בכתיבה אנציקלופדית לא נהוג להשתמש בהם אלא כשמצטטים.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:04, 14 במאי 2016 (UTC)
:::::הרב [[משתמש:הנחה|הנחה]], אתה מוזמן לערוך ולשפץ, וכך, על ידי הירתמות של כולנו - הערך יהפוך למומלץ... •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 01:54, 15 במאי 2016 (UTC)
ייש"כ גדול לכל המגיבים והעורכים ה' עליהם יחיו.
#בנוגע למילים - מחקתי את "גמורה", יש עוד משהו? אתה מוזמן למחוק.
#מקורות - אין באמת דבר כזה "מקור" לדברים האלו, אם נמצא קובץ של ועד חיילי בית דוד ששם כתוב הסיפור, או גליון בית משיח מתשנ"ה, זה יותר אמין מחב"דפדיה? (אולי כן, אבל...). המקור הוא מתי סיפרו את זה וכד', וזה מופיע, חוץ מרמי אנטיאן שלא הצלחתי למצוא מתי הפעם הראשונה שסיפר את זה.
#פרק רקע - מה צריך להיות כתוב בו? הרי אין אתנו יודע עד מה מה גרם לרבי לומר את השיחה. י"א ניסן שנת הצ'? מלחמת המפרץ? (ב"ימי בשורה" הרב ברוין מקשר את זה לכך שביחידות בכ"ו ניסן הרבי דיבר שירקדו על הניסים, ובפועל היה ריקוד קטן "יוצא זיין", והיו אדישים... אבל זה כמובן בדעת תחתון ולא מידע אנציקלופדי).
תודה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:00, ז' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
#סגנון הערך "זעזוע" "זעקות" וכו' הוא סגנון סיפורי שאינו מקובל בד"כ בכתיבה מעין זו, (הסיבה פשוטה משום שהמילים האלו מבטאות רגש שקשה להוכיח אותן, אצל אחת המאורע היה "מזעזע" אצל השני היה רק "מעורר" ואצל השני "לא שגרתי") אולם כתיבה זו נתונה להחלטת הכותבים (שהרי מדובר בנושא חסידי שקשה לכותבו ללא רגש...)
#מקור חיצוני עדיף על מקור פנימי. אמין יותר משום שהמקור החיצוני מתפרסם בשם ארגון וכו' משא"כ כאן שלא ידוע זהות הכותבים אינו שווה ערך באמינותו. נוסף לכך שמקורות ברורים מוכיח על עבודת מחקר רצינית בעניין ולא איסוף מידע בחפזה.
#פרק רקע הוא לא פרק "מניעים", אלא פרק שעניינו לתת לקורא בסיס לערך. בנידון דידן הוא פרק שסוקר את פעולותיו של הרבי להחשת הגאולה, תדירות הדיבור ועליית רף הדרישות עם השנים, תוכן שיחותיו בשנים שלפני זה שיש לבקש ולתבוע את הגאולה ושאחריות הבאתה היא על כל אחד ואחד. (נוסף לכך יש את שיחת פורים מ"ז שהוא מעין בסיס לשיחה זו, בה מבאר הרבי את תפקידו של כל אחת בהבאת הגאולה בדורנו).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:17, 15 במאי 2016 (UTC)
:::רקע לא חייב להיות "מהגרם לשיחה", וכפי שאמרת, אין איתנו יודע עד מה". אבל בהחלט כדאי לציין את האווירה בתקופה שקדמה לשיחה, מלחמת המפרץ וכו' וכו'. כאשר הקורה מבין הרבי מנסה להוציא אותנו מהאדישות בדווקא בתקופה כזטת, זה מקבל משמעות אחרת לגמרי.. כפשוט שאף אחד לא מתיימר להגיד ש'''זה''' הסיבה לאמירת השיחה --'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ז' באייר ה'תשע"ו 15:56, 15 במאי 2016 (UTC)
תודה! בל"נ נעבוד על זה בקרוב. דורש הרבה שיקול דעת וגם קצת ברייטקייט... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:06, ח' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::ניסיתי לפעול ברוח האמור (רקע, מקורות וכד'). אמנם יש מקום נרחב להגהה וביקורת של משתמשים נוספים, קדימה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:56, ח' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::אגב, את דברי הר"מ אליהו לא אני כתבתי, אבל באמת זה נראה מוזר - מתי הוא דיבר עם הרבי על זה? הרבי לא מדבר בטלפון, וביחידות בנ"ב לא הוזכר הנושא למיטב ידיעתי. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:59, ח' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::::נראה לך שכל פעם שמצטטים צריך להדגיש ולהגדיל את הכתב? לא נראה לי! בפרט שזה גם מוריד מיופי עיצוב הערך. לדעתי חוץ מציטוט "ארוך" (2-3 שורות) אין להדגיש שום ציטוט.
::::הפרק בעקבות השיחה והפרק פעולות וכו' הם לכאורה כפילות (לא בתוכן אלא ש'נושא' הפרקים זהה).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:36, 16 במאי 2016 (UTC)
::::#אינני יודע כללים בזה, באמת אפשר לשנות כהבנתך.
::::#הפרק 'בעקבות' לא בא לתאר הפעולות המעשיות אלא ההרגשה והסערה שהתחוללה בעקבות השיחה, הפרק 'פעולות' בא לתאר יוזמות וענינים '''מעשיים'''. אם זה לא מספיק ברור לקורא, אדרבה תציע איך לחדד זאת. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:51, ח' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::::אפשר להוסיף פרק שעוסק בהשפעתה של השיחה והיום (כ"ח ניסן) בשנים אלו האחרונות כינוסים התעוררות וכו'.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:19, 19 במאי 2016 (UTC)

== הדף של דוברוסקין ==

מישהו ראה פעם את הדף המדובר של דוברוסקין שיצא לאור לאחר השיחה? איך יכול להיות שעד היום לא התפרסם, הרי זה משהו שחולק לציבור, ומיד אחרי זה הרבי דיבר על זה. בהבנה הפשוטה שלי זה היה אמור להתפרסם במשך השנים שחלפו מאז. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:30, 24 באפריל 2017 (UTC)
:להבנתי - אינני בטוח - זה היה משהו חאפער שנערך בקדחתנות, העיקר שיצא כהוראת הרבי, ולכן לא היה מושקע במיוחד, ולא השתלם להדפיסו לנצח.
:מה גם שאז אף אחד לא חשב שהפעולות להבאת המשיח יצטרכו להיות לטווח של יותר מכמה ימים... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:36, כ"ח בניסן ה'תשע"ז
::אכן. לאידך המהדורה השני' של הקובץ (שיצאה לאור אחרי השיחה, וכבר כללה יותר ערכים), כן צולמה והודפסה באיזהו מקומן. ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - כ"ח בניסן ה'תשע"ז - 09:27, 24 באפריל 2017 (UTC)

לימוד גאולה ומשיח

2017-04-23T07:52:42Z

חסיד: הפניה לדף לימוד עניני גאולה ומשיח

#הפניה[[לימוד עניני גאולה ומשיח]]

שיעור גאולה ומשיח

2017-04-23T07:52:32Z

חסיד: הפניה לדף לימוד עניני גאולה ומשיח

#הפניה[[לימוד עניני גאולה ומשיח]]

עניני משיח וגאולה

2017-04-23T07:52:18Z

חסיד: הפניה לדף לימוד עניני גאולה ומשיח

#הפניה [[לימוד עניני גאולה ומשיח]]

הדרך הישרה (פירושונים)

2017-04-23T07:52:07Z

חסיד: הפניה לדף לימוד עניני גאולה ומשיח

#redirect[[לימוד עניני גאולה ומשיח]]

שיחה:לימוד עניני גאולה ומשיח

2017-04-23T07:48:01Z

חסיד: /* עד מתי?! */

יש להעיר שהערך אינו רק על כך שלימוד משוג"א הינו הדרך הישרה כי גם על כך שעל ידי הלימוד חיים משיח ופוקחים עינים וכו'. משא"כ בשם.--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה ]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 20:12, 24 באוגוסט 2016 (UTC)
:לדעתי כדאי באמת להעביר לשם [[לימוד עניני גאולה ומשיח]]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:21, כ"א באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::{{א|שלום}} הנכבד, האם תוכל לקיים ההעברה דלעיל? (או, יש מי שמערער עליה?) • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:25, כ"ד בשבט ה'תשע"ז
:::??? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:18, כ"ו בשבט ה'תשע"ז
='''עד מתי?!'''=
כמה פעמים אצטרך לבקש שינוי שם? האם עלי להוסיף את זה לחתימה שלי כמו ה'שף'? לא נראה לי שזה רעיון יעיל... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:52, כ"ה בניסן ה'תשע"ז
:{{א|חסיד}} התחיל לטפל בזה, ויישר כוחו. אבל לא נגמר - עכשיו הערך אבוד לגמרי... מצפה לטיפול המפעילים שליט"א. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:12, כ"ז בניסן ה'תשע"ז
::מסתבר שהשנים הארוכות השכיחו ממני איך הדברים עובדים... ועכשיו? ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - כ"ז בניסן ה'תשע"ז - 07:48, 23 באפריל 2017 (UTC)

לימוד עניני גאולה ומשיח

2017-04-23T07:47:25Z

חסיד:

{{תקנות הרבי|}}
[[קובץ:שיעור גאולה ומשיח.JPG|250px|thumb|left|שיעור גאולה ומשיח שבועי ב-[[770]]]]
'''[[לימוד תורה|לימוד]] עניני [[גאולה ומשיח]]''' היא הוראה של [[הרבי]] לחסידים ללמוד וללמד את החלקים ב[[תורה]] הקשורים ל[[מלך המשיח]] ול{{ה|גאולה השלימה}}. הוראה זו קיבלה דגש מיוחד ב[[שיחה|שיחת]] הרבי מ[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] [[תנש"א]], בעקבות [[השיחה הידועה]] - בה התבטא שלימוד זה הוא "הדרך הישרה", הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, ל[[הבאת הגאולה]]. בשיחותיו הוסיף הרבי וביאר שלימוד זה פועל גם לשינוי מהותי אצל האדם הלומד, שיתחיל [[לחיות גאולה|"לחיות" בעניני הגאולה]], "לפקוח את עיניו" ולהכיר בכך ש[[בשורת הגאולה|הגאולה עומדת להגיע בכל רגע]].

הוראה זו של הרבי מיושמת בהרחבה על ידי החסידים. בכל קהילה ו[[תומכי תמימים|ישיבה חב"דית]] מתקיימים שיעורים בנושאי הגאולה, בנוסף למבצעי לימוד וימי עיון המתקיימים מפעם לפעם בנושא על ידי ארגונים רבים. כמו כן הביאה ההוראה לשפע של הוצאה לאור של ספרים, עלונים ופרסומים שונים - בסגנון תורני וכאלה המיועדים לציבור הרחב - העוסקים בתורת הגאולה.

==מהות ומעלת הלימוד==
===דרך ישרה, קלה ומהירה מכל דרכי התורה===
פחות משבועיים לאחר אמירת ה[[שיחה]], ב[[שבת]] פרשת [[פרשת תזריע|תזריע]]-[[פרשת מצורע|מצורע]], ביאר הרבי את משנה א' בפרק ב' במסכת אבות, אותה למדו ב[[שבת]] זו לפי המנהג. במשנה זו שואל רבי יהודה הנשיא "איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם" ועונה "כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם".

כללות בני ישראל, אמר הרבי, נמצאים כעת בדרגתו של [[רבי יהודה הנשיא]], שמצד עצמו היה מושלם בעבודתו ורק בגלל הגלות היו לו יסורים. בחסידות מוגדרת דרגתו כ"האדם הזה שהוא במדריגה גדולה.. שלימות דכולא, שמוכשרין מעשיו ותיקן כל הדברים.. רק פסולת שבסוף לבושיו עדיין לא נתברר".

זו דרגת בני ישראל בדורנו, אמר הרבי, לאחר שכבר נסתיימו ונשלמו עניני העבודה שהיו צריכים להיעשות בזמן ה[[גלות]].

ועל משקל דבריו של רבי יהודה הנשיא - נשאלת השאלה: מהי ה'דרך ישרה' שיבורו להם בני ישראל (ה'אדם שגמר עניני העבודה') על מנת להביא את הגאולה, לאחר שכבר נסתיימו מעשינו ועבודתינו כל משך זמן הגלות?

והתשובה על כך - "כל שהיא תפארת לעושיה". ה[[תורה]] מושווית בחסידות לספירת ה[[תפארת]], ולימוד התורה היא הפיתרון לשלימותו של האדם.

ובתורה עצמה יש לשים דגש על לימוד ענייני גאולה ומשיח, המקבילה בספירות ל[[מלכות שבתפארת]], כי הרי כעת ההדגשה היא על "סוף לבושיו" של האדם.

על כן, סיכם הרבי - הדרך הישרה, הקלה והמהירה מכל דרכי התורה שיבור לו 'אדם' זה - היא [[לימוד התורה]] בעניני [[מלך המשיח]] ובעניני ה[[גאולה]].

===לחיות עם ההכרה וההרגשה שהנה זה משיח בא===
כמה שבועות לאחרי זה, בשיחת שבת פרשת בלק, הבהיר הרבי כי לבד עצם הסגוליות שבלימוד עניני גאולה ומשיח בזירוז והבאת הגאולה ('דרך ישרה' להבאת הגאולה) 'הרי עיקרו של הלימוד הוא בכדי שהנהגתו של כל אחד ואחד, ב[[לבושי הנפש|מחשבה דיבור ומעשה]], תהא מתאימה לזמן המיוחד בו אנו נמצאים ש"עומדים על [[סף הגאולה]], ומורים באצבע שהנה זה משיח בא", ועל כן יש: "לחיות עם משיח", לחיות עם הזמן ד[[ימות המשיח]], מתוך ידיעה והכרה ש"הנה זה בא".

וגם זאת נעשה על ידי הלימוד בעניני משיח וגאולה, שעל ידי שהשכל נעשה חדור וממולא בהבנה והשגה בעניני משיח וגאולה שבתורה, הרי זה חודר ומתפשט גם ברגש הלב ועד למעשה בפועל.
כי דווקא בכח התורה, שהיא למעלה מהעולם, ובכוחה לשנות את טבע האדם, הרי אף שישנו קושי ("עס קומט אן שווער")' לחיות עם משיח, ולהחדיר את ההכרה וההרגשה שעומדים על סף ימות המשיח ממש, הרי בכח זה של התורה, אף מי שעדיין נמצא ח"ו מחוץ לענין הגאולה, גם הוא יתעלה למעמד ומצב של גאולה, ויתחיל לחיות בעניני הגאולה.

===פוקח את העיניים===
בתחילת [[חורף]] [[תשנ"ב]], ב[[שבת]] פרשת ויצא, הכריז הרבי כי סיימו את כל הבירורים, וגשמיות העולם מוכנה לקבל את אור הגאולה. וממילא הכל מוכן לגאולה: סעודת [[שור]] הבר והלויתן, והקב"ה, משיח צדקנו ועם ישראל יושבים סביב השולחן.
ולכן מודיע הרבי, כי הדבר היחידי שנשאר הוא שיהודי יפקח את עיניו כדבעי, ויראה איך שהכל מוכן לגאולה, וכל שנשאר הוא שיפתחו את ה"לב לדעת, עיניים לראות ואזניים לשמוע", ויבינו, יראו וירגישו בפשטות ממש, בגשמיות העולם, את הגאולה האמיתית והשלימה, וללמוד תורתו של משיח באופן של ראיה, שכל זה ישנו מן המוכן.

גם פקיחת עיניים לראיית הגאולה זו, אומר הרבי, היא על ידי הלימוד בעניני הגאולה.

==התורה הנלמדת והלומדים==
===שטחי הלימוד בכלל ובפרט===
בשיחת שבת פרשת תזריע מצורע, פירט הרבי את שטחי הלימוד וקבע שהלימוד צריך להיות בכל חלקי התורה כולה: בתורה שבכתב, ובפרט בדברי הנביאים ה"מלאים בדבר זה". בתורה שבעל פה: בגמרא, ובפרט בסוגיות הגאולה במסכת סנהדרין ובסוף מסכת סוטה - ובמדרשים. גם במיוחד בפנימיות התורה, החל מספר הזהר, ובפרט ב[[תורת החסידות]] של [[רבותינו נשיאינו]] בכלל, ובמאמרים ו[[לקוטי שיחות]] של נשיא דורנו בפרט.

==='מנהג ישראל' - לכל עם ישראל===
מכיון שלימוד עניני גאולה ומשיח הוא בהתאם למצב הדור, ונוגע להבאת הגאולה וכו', מבהיר הרבי (בשיחת שבת פרשת תזריע מצורע (כי הלימוד כולל את כל הסוגים בבני ישראל: אנשים, נשים ואפילו טף. ובהם גופא - הן יושבי אהל והן בעלי עסק. ועד לביטוי המיוחד (בשיחת שבת פרשת ויצא שם): "מנהג ישראל הולך ומתפשט ללמוד עניני גאולה".

==אופן הלימוד==
נסיבות הלימוד של עניני הגאולה: בואו הקרוב של משיח צדקנו, בעקבות שלימות העבודה בזמן הגלות - מקנה ללימוד אופי מיוחד:

==='הלכה למעשה'===
ראשית, אין הלימוד עתה באופן של "הלכתא למשיחא" - כדבר הרחוק, כי אם כהלכה למעשה בפועל ממש ברגע שלאחרי זה {{הערה|שיחת שבת פרשת בלק תנש"א.}}.

===במנוחה ובשמחה===
סיום וחותם מעשינו ועבודתינו מורה על התחלת התקופה של תשלום שכר, ובהתאם לכך צריך להיות הלימוד באופן של מנוחה והתיישבות, שמחה וטוב לבב {{הערה|שיחת שבת פרשת תצא תנש"א.}}.

===ביחיד וברבים===
תוספת התפעלות ושמחה ברגש הלב, המביאה להגדלת ההשתוקקות והציפיה לביאת המשיח, היא על ידי הלימוד ברבים, בעשרה.
ולכן, גם אלו שרוצים ללמוד בעיון ושקו"ט ועד לחדש חידושי תורה, בעניני משיח וגאולה, מתוך מנוחה ויישוב הדעת, על ידי הלימוד לעצמו ובחברותא, ישתדלו מזמן לזמן להשתתף גם בלימוד בעשרה, כדי שיהיה אצלם גם המעלה שעל ידי הלימוד בעשרה.{{הערה|שיחת שבת פרשת תזריע מצורע תנש"א.}}

===קבלת פני משיח צדקנו===
לימוד ענייני משיח וגאולה הוא גם הדרך והאמצעי לקיים את [[השליחות היחידה|השליחות העיקרית והיחידה]]: קבלת פני משיח צדקנו. וכפי שמבאר הרבי בשיחה של [[כינוס השלוחים העולמי]], שבת פרשת חיי-שרה, תשנ"ב, שתפקידו של כל [[שליח]] הוא להכין את עצמו ואת בני עירו לקבל פני משיח צדקנו, וזאת על ידי שהוא מסביר באופן המתקבל בשכלו והבנתו של כל אחד ואחד, את ענינו של משיח.
גם הסברת ענין זה, אומר הרבי, היא על ידי הלימוד בעניני גאולה ומשיח, ובפרט באופן של [[חכמה]] [[בינה]] ודעת.

==תנופה בלימוד==
[[קובץ:צילום שער מפתחות ענייני גאולה ומשיח.jpeg|ממוזער|שמאל|150px|שער המפתחות שיצא לאור על ידי המטה העולמי להבאת המשיח]]
מיני אז החלו שיחותיו הקדושות של הרבי להיות "מלאים בדבר זה" - הן בביאור עניני הגאולה בתורה, הן בביטויים נפלאים ומיוחדים אודות גודל השעה כאשר הגאולה עומדת בפתח וכעת הוא "זמן השיא" להתגלות המשיח, ומסיים בהוראות לפועל בכל הקשור לעבודה גדולה זו של "קבלת פני משיח צדקנו".

הדבר התבטא גם ובמיוחד במעמד הנשגב והנפלא בט"ו אייר [[תשנ"א]] בו חילק הרבי בידו הקדושה לאנשים נשים וטף את הקונטרס הי"ב של "[[דבר מלכות]]", (שיצא לאור בהוצאה מיוחדת) העוסק בעניני גאולה ומשיח, והכיל ארבע משיחותיו הק' בעניני גאולה ומשיח, בהמשך להוראתו הק' ללמוד ענייני גאולה ומשיח בכל חלקי התורה כולה.

כמו כן הוקם אז "[[המטה העולמי להבאת המשיח]]" שארגן לימודים בענייני גאולה ומשיח 24 שעות בכל מרחבי תבל. בנוסף פרסם הודעות על חובת השעה להוסיף בלימוד זה. הוציא לאור קונטרס מפתחות בענייני גאולה ומשיח מתוך תורתו של הרבי נשיא דורנו ועוד.{{הערה|שם=אייר נא|יומן [http://www.yomanim.com/images/2/27/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%90_-_%22%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA%22.pdf אראנו נפלאות אייר תשנ"א]}}

==פעולות בנושא==
מאז נטלו על עצמם מספר ארגונים לעסוק באופן אינטנסיבי בלימוד ענייני גאולה ומשיח ברבים:
*בכל ישיבות "[[תומכי תמימים]]" מקיים [[את"ה]] שיעור גאולה ומשיח בכל יום.
*[[את"ה המרכזי - 770]] מקיים לקראת מועדים חב"דיים "מעגל עולמי" של לימוד עניני גאולה ומשיח.
*[[מטה משיח (ישראל)]] - מארגן בכל שנה ימי עיון בתורת הגאולה.
*[[מכון מלכות שבתפארת]] מקיים ימי עיון בתורת הגאולה, לצד עריכת ספרים עניפה בענייני גאולה ומשיח.

== ראו גם ==
*[[בשורת הגאולה]]
*[[לחיות גאולה]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm50b.pdf שיחת תזריע מצורע תנש"א העוסקת בלימוד ענייני גאולה ומשיח] - אתר torah4blind.org{{PDF}}
*[[ועד חיילי בית דוד]], ''''[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwMHpMMnRkTEdMZFE לעבן מיט משיח]'''' - קובץ מיוחד אודות חשיבות הלימוד וה'קאך' בעניני גאולה ומשיח; בתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]
*הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60685 שיעור ב"דבר מלכות" לפרשת תזריע] {{אודיו}}{{וידפו}}

[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}

הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח

2017-04-21T06:37:48Z

חסיד: הפניה לדף לימוד עניני גאולה ומשיח

#הפניה [[לימוד עניני גאולה ומשיח]]

שיחה:הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח

2017-04-21T06:37:39Z

חסיד: הפניה לדף שיחה:לימוד עניני גאולה ומשיח

#הפניה [[שיחה:לימוד עניני גאולה ומשיח]]

לימוד ענייני גאולה ומשיח

2017-04-21T06:37:20Z

חסיד: חסיד העביר את הדף לימוד ענייני גאולה ומשיח ל־לימוד עניני גאולה ומשיח

#הפניה [[לימוד עניני גאולה ומשיח]]

לימוד עניני גאולה ומשיח

2017-04-21T06:37:19Z

חסיד: חסיד העביר את הדף לימוד ענייני גאולה ומשיח ל־לימוד עניני גאולה ומשיח

#הפניה [[לימוד עניני גאולה ומשיח]]

שיחה:לימוד ענייני גאולה ומשיח

2017-04-21T06:37:19Z

חסיד: חסיד העביר את הדף שיחה:לימוד ענייני גאולה ומשיח ל־שיחה:לימוד עניני גאולה ומשיח

#הפניה [[שיחה:לימוד עניני גאולה ומשיח]]

שיחה:לימוד עניני גאולה ומשיח

2017-04-21T06:37:19Z

חסיד: חסיד העביר את הדף שיחה:לימוד ענייני גאולה ומשיח ל־שיחה:לימוד עניני גאולה ומשיח

לימוד עניני גאולה ומשיח

2017-04-21T06:37:19Z

חסיד: חסיד העביר את הדף לימוד ענייני גאולה ומשיח ל־לימוד עניני גאולה ומשיח

#הפניה [[לימוד עניני גאולה ומשיח]]

שיחה:הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח

2017-04-21T06:36:41Z

חסיד: חסיד העביר את הדף שיחה:הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח ל־שיחה:לימוד ענייני גאולה ומשיח

#הפניה [[שיחה:לימוד ענייני גאולה ומשיח]]

שיחה:לימוד עניני גאולה ומשיח

2017-04-21T06:36:41Z

חסיד: חסיד העביר את הדף שיחה:הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח ל־שיחה:לימוד ענייני גאולה ומשיח

הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח

2017-04-21T06:36:41Z

חסיד: חסיד העביר את הדף הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח ל־לימוד ענייני גאולה ומשיח

#הפניה [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]]

שיחה:ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)

2017-04-21T06:35:33Z

חסיד:

חסר ההתייחסות לגלגולו של הניגון, וכן שהיה ניגון לקאפיטל ע'. ואולי עוד כמה גלגולים שעבר ולא ידועים לי. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:07, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
:{{בוצע|}} חלקית. ואולי {{א|שף ויתיב|רבינו השף}} יוכל להרחיב עוד קצת (גם על גלגולו לפני ליובאוויטש ומחברו הראשון). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:12, כ"ד בניסן ה'תשע"ז
::הניגון "זאל שוין קומען די גאולה" (ולא "זאל שוין זיין") מושר הרבה אצל זמרים וחזנים וכו'. יש לו הקדמה (דומה להקדמה הנפוצה אך שרים אותו לאט) ואין בו את הקטע השני. שמעתי בעבר אנשים שרים "זאל שוין זיין" עם הקדמה אחרת "העלף שוין דיינע קינדער מיר צווישן זיי" וכו' אולם אינני יודע מה קדם למה. חובר על ידי איזה שהוא שמערל או שמערקע ואין לי מושג אם הוא חיבר את המילים או גם את המנגינה. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 23:35, 20 באפריל 2017 (UTC)
:::הי' מושר ומקובל (עם ההקדמה רבש"ע העלף שוין דיינע קינדער/אלע אידן מיט צווישן זיי) בקהילות באירופה לפני המלחמה - פולין, הונגריה וכו'. (היו מקומות שכאשר נפרדו זמ"ז לזמן ממושך - העולים לאה"ק וכיו"ב, נפרדו באורח קבע בניגון הזה. (דומני שלאותו שמערקע קוטשו'משהו מיוחסים המילים ולא המנגינה. וגם בזה אינני בטוח שהייחוס נכון.). אגב באה"ק ה'מלמדים' הצמידו לו המילים 'ככה יעשה לאיש אשר המלך'. מסתמא מוכר לחלק מהמשתמשים...) . ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - כ"ה בניסן ה'תשע"ז - 06:35, 21 באפריל 2017 (UTC)

אברהם יצחק קוק

2016-09-02T00:07:16Z

חסיד: 'עזרה ראשונה'

{{דמות
|שם=הרב אברהם יצחק הכהן קוק
|תמונה=[[קובץ:הרב קוק.jpg|שמאל|250px|]]
|כינוי=הרב הראשי
|תאריך לידה=[[ט"ז אלול]]
|מקום לידה=גרייבה, לטביה
|תאריך פטירה=[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום קבורה=[[הר הזיתים]], [[ירושלים]]
|מקום פעילות=זוומיל, ויסק, יפו, [[ירושלים]]
|רבותיו=ה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר (בגרייבה), הרב אליעזר דון יחיא והרב יעקב רבינוביץ (בלוצין), חותנו הרב אדר"ת, הרב ראובן הלוי לוין מדווינסק, הרב נח חיים אברהם שפירא וחתניו (הרב תנחום גרשון ביליצקי והרב מנשה יוסף גינצבורג - ב[[סמרגון]]), הנצי"ב (בוולוז'ין) הרב שלמה אלישיב (בעל ה"לשם")
}}
הרב '''אברהם יצחק הכהן קוק''' ([[ט"ז אלול]] [[תרכ"ה]]-[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]], מכונה בראשי תיבות '''הראי"ה קוק'''), היה [[הרבנות הראשית לישראל|רבה האשכנזי]] הראשון של [[הרבנות הראשית]], מייסד ישיבת "מרכז הרב" ב[[ירושלים]], וממייסדי השיטה הרעיונית של [[הציונות הדתית]]. היה ידיד חב"ד גדול על אף חילוקי דעות גדולים שהיו לו עם מנהיגי הציבור החרדי ובהם [[אדמו"ר הריי"צ]].

==תולדותיו==

הרב קוק נולד ב[[ט"ז באלול]] [[תרכ"ה]] בעיירה גרייבה במחוז דווינסק בלטביה כשהנהר דווינה זורם בינה לבין העיר הגדולה דווינסק (דננבורג בפי היהודים אז). אמו פרל זלטא הייתה בת ר' רפאל פלמן, מחסידיו הקרובים של ה[[צמח צדק]]. כן שמע דברי חסידות בדרך חב"ד מה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר שהיה בגרייבה. אביו של ר' רפאל, הרב אברהם פלמן, היה משומעי לקחו של [[הגר"א]] והשאיר אחריו חמישה כרכים של כתבים ב[[קבלה]]. אביו של הרב קוק, הרב שלמה זלמן, היה ממשפחת [[מתנגדים]] אך סבו או אב סבו, הרב יצחק הכהן כ"ץ שכונה "רבי יצחק מגיד", נעשה חסיד ואמו התעלפה כשמעה על כך.

למד בבתי המדרש בלוצין וב[[סמרגון]] וב[[ישיבת וולוז'ין]]. ב[[ניסן]] [[תרמ"ו]] [[נישואין|נשא לאישה]] את אלטה בת-שבע, בת [[האדר"ת]] שנפטרה בדמי ימיה בתרמ"ט. בתר"ן [[נישואין|נשא]] את רייזה-רבקה, בת אחיו התאום של האדר"ת, צבי יהודה. בגיל 23 נבחר כרב העיירה זווימל ב[[ליטא]] ובתרנ"ה נבחר כרבה של העיירה בויסק בלטביה. בתקופה זו נוצר קשר בינו לבין גדול המקובלים האשכנזים באותה תקופה, הרב שלמה אלישיב, בעל ה"לשם" והיה תלמיד-חבר שלו.

הוא קיבל מקהילות סלנט וקובנה הזמנות לכהן כרבן, מווילנה קיבל הזמנה להיות מגיד מישרים, וכן קיבל מהרב אליעזר גורדון, ראב"ד טלז וראש ישיבת טלז הזמנה למשרת [[משגיח]] בישיבתו. אך הוא העדיף את הצעתה של קהילת יפו ובבכ"ח ב[[אייר]] [[תרס"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] לכהן כרבן של [[יפו]] והמושבות, שם פישר בין קהילת [[חב"ד]] ל[[מתנגד]]ים ובין האשכנזים לספרדים.

בסוף [[תרע"ד]] יצא לברלין להשתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]]. אך עקב פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] היא התבטלה והרב קוק נתקע באירופה ללא יכולת לשוב ארצה. זמן מה שהה בסנט גאלן בשווייץ עד שהוזמן לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, והוא נעתר להזמנה לאחר שקהילת חסידי [[בעלז]] בלונדון קיבלה את תנאו שברגע שיתאפשר לחזור לארץ ישראל, הוא יחזור מיידית אליה. בתקופה זו שימש כמזכירו ומשמשו החסיד החב"די ר' [[שמעון גליצנשטיין]].
===הרבנות השנויה במחלוקת===
בג' ב[[אלול]] [[תרע"ט]] חזר לארץ ועלה ירושלימה לאחר שהוזמן בידי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס' לכהן כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. הוא אמנם התלבט האם לקבל עליו את המשרה ובסופו של דבר נענה להפצרות הרבות ובטבת תר"ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. חלק גדול מהקהילה האשכנזית התנגד למינויו כי היו סבורים שדרכו פתוחה מידי בשביל קהילת [[ירושלים]] שצריכה להיות שמרנית ביותר ולכן הקימו את [[העדה החרדית]] ולרבה נבחר הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] כשההגדרה הרשמית של התפקיד הוא: 'גאב"ד העדה החרדית', במערכה זו היו רוב חסידי חב"ד לצד הרב זוננפלד, בהסתייגות מדרכו הציונית של הרב קוק, שמנוגדת לדרך חב"ד, ובין המכתירים של הרב זוננפלד נמצאו גם נציגי [[כולל חב"ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]].

בשנת [[תרפ"א]] הקים הממשל הבריטי בארץ מוסד רבנות כללי, שיועד לייצג את תושבים היהודים של ארץ ישראל בפני השלטונות (לאחר הקמת המדינה נקרא [[גוף]] זה בשם [[הרבנות הראשית לישראל]]) והרב קוק מונה לכהן כרבה הראשי האשכנזי של ארץ ישראל כשהרב יעקב מאיר מונה לראשון לציון ורבה הראשי הספרדי של ארץ ישראל.

בשנת [[תרפ"ד]] הקים את ישיבת 'מרכז הרב' ב[[ירושלים]].

חיבר ספרי הלכה רבים, ספרי הגות ועוד. רובם יצאו לאור רק לאחר פטירתו.

נפטר ב[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]], 16 שנים בדיוק לאחר שעלה להתיישב ב[[ירושלים]], והיו שדרשו על פטירתו את הפסוק "את מספר ימיך אמלא"{{הערה|שמות כג, כו.}} היות וירושלים הייתה משאת חייו. נקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]].

==הקשר לחב"ד==
[[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו"ר הריי"צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]]
הרב קוק הוא מגזע חסידי חב"ד מצד אימו, ובמשך השנים היה בקשר עם חסידי חב"ד ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. אמו פערל-ז'אלאטה היתה בתו של רבי רפאל, תלמיד ישיבת וולוז'ין, אשר מצא את דרכו לחסידות חב"ד, והיה קשור ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. רבי רפאל שתלמיד-חכם גדול היה, הקים את השטיבעל החבד"י ב[[גריבה]], עיירת הולדתו של הרב קוק, במחוז קורלאנד שבלטביה. רבי רפאל היה גם מי שהביא לעיירה את המשפיע-החוזר הגדול ר' [[יחזקאל יאנווער]] "החוזר מקאפוסט" לקהל החסידים בעיירה ובסביבה. הרב הספיק בילדותו לשמוע את שיחותיו של "החוזר" והושפע מהן רבות, כפי שהעיד באוזני תלמידיו.

בי' בכסלו תר"פ שלחו נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים מכתב לרב קוק שבו מבקשים ממנו להענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים{{הערה|במכתב כתבו בין השאר: בעתו ובזמנו הודענו לרבנו הגדול את געגועי [[ירושלים]] להדר"ג ואת חפצה האדיר לראות כבוד רבנו לרב ראשי בירושלים... אנו מרשים לעצמנו לחלות את פני הדר"ג ולהסכים לרצון ירושלים..."}}. בין החותמים של המכתב היה נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער ליפמן. זאת לעומת שאר נציגי חב"ד שהזמינו את הרב זוננפלד דוקא לכהן כרב{{הערה|ראה בערכו}}.

==עם אדמו"ר הריי"צ==
{{להשלים|סיבה=חסרים פרטים מהותיים אודות ביקור הרבי הרי"צ אצלו, ועוד}}

בערב ראש חודש תמוז [[תרפ"ז]], בעת [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]], שיגר הרב קוק מברק אל משרדי ארגון הג'וינט ב[[ארצות הברית]]: {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}.

בשנת [[תרפ"ט]] ביקר הריי"צ בארץ ישראל, ובמהלך ביקורו ביקר גם אצל הרב קוק והודה לו על פועלו למען שחרורו. לקראת יב' תמוז [[תרפ"ח]] פרסם הרב קוק מודעה בעיתון מהתקופה, יחד עם הרב [[זוננפלד]], הקוראת לציבור להשתתף בהתוועדות י"ב תמוז לרגל שחרור הרבי הריי"צ.

במהלך ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], נפגש עם הרב קוק למרות מחאת ר' עמרם בלוי, מנהיג נטורי קרתא. זמן קצר לאחר הביקור, שלח אדמו"ר הריי"צ אגרת אל הרב קוק: "כבוד ידידי הרה"ג הנודע והמפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב עה"י פטה"ח כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א".
האגרת עצמה המודפסת באגרות קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ חלק ב' ע' ר', מדברת על [[פרעות תרפ"ט]], ובה כותב האדמו"ר גם: "ועתה לקראת השנה החדשה... הנני לברך את כת"ר שליט"א ולהתברך מאתו בברכת שנה טובה ומתוקה"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9B%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&pgnum=266 ראה המכתב באגרות קודש]}}
ולסיום לאחר החתימה: "פ"ש וברכה לבנו הרה"ג רבי צבי יהודה שליט"א".

סייע ליהודים רבים ובהם חסידי חב"ד לצאת מ[[רוסיה|ברית המועצות]].

כאשר חלה הרב קוק, ביקשו רבני חב"ד להתפלל עבורו, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב מיוחד בו הודיע כי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]] שב[[פולין]] התפללו לרפואתו{{מקור}}.

==ראו גם==

*[[אדמו"ר הריי"צ]]
* [[מסע הרבי לארץ הקודש]]

==לקריאה נוספת==

*הרב [[שלמה יוסף זוין]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33467&st=&pgnum=184&hilite= אישים ושיטות].
[[קטגוריה:רבנים|קוק אברהם יצחק]]

==קישורים חיצונים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62320 כך פעל הרב קוק להצלת הרבי הריי"צ] - {{אינפו}}
*[http://moreshet.co.il/beit-harav בית הרב קוק]
*[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/154078 סרט וידאו] באורך מלא, על חייו ופועלו של הרב קוק {{וידאו}}
*[http://video.google.com/videoplay?docid=6032547466129767854&q=rabbi+1918 הרב קוק ורבנים אחרים בצאתם מפגישה עם הנציב הבריטי]{{וידאו}}
*[http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=6692 הרב קוק הרב סולובייצ'יק חב"ד רוזנצווייג הרב אליהו בן אמוזג], שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=42&page=1&rabbi=2 מבוא לתורה שבעל פה], אתר 'מכון מאיר' {{וידאו}}

{{סדרה|הקודם=-|הבא=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ט"ז אדר]] - [[תרפ"א]] - [[ג' אלול]] - [[תרצ"ה]]}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל|קוק אברהם יצחק]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]

שיחה:צמצום הראשון

2016-09-01T23:58:28Z

חסיד: /* עניינים הנוגעים בצמצום */

אוי סליחה, מחקתי ממש בטעות.. מתנצל. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:ערכתי את הערך החשוב הזה עד כמה שידי מגעת.
:בנוגע למה שכתבתי שיש ארבע שיטות בצמצום - ישנו ויכוח על זה בעולם האקדמי וגם בעוסקים בתורת הקבלה בתוך העולם היהודי אורתודוכסי.
:במכתב שכתב למשל ר' איטשע דער מתמיד לר"א דסלר בעהמח"ס "מכתב מאליהו" בסקירת השיטות בצמצום, כותב ר' איטשע דער מתמיד שההבדל בין שיטת הגר"א לשיטת החסידות בזה היא דקה מאוד.
:הרבי לעומת-זאת כותב שההבדל הוא מן הקצה אל הקצה, והוא זה שכותב שיש בזה ארבע שיטות.
:ערך חשוב זה נערך על-ידִי על-אף שלא היה ביכלתי להרחיב בו כראוי לערך חשוב שכזה, מפאת קוצר ידיעותיי יחסית בנושא זה.
:אך בכל-זאת ערכתי מאחר והוא חייב להתקיים, וגם בכדי לאתגר את המשתתפים ולהמריצם להרחיב בזה, למי שיודע ויכול.
: ניתן לקרוא על-זה עוד כאן - http://he.wikipedia.org/wiki/תורת_הצמצום
:--[[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]] 14:20, 21 יוני 2009 (EDT)
::ערך יפה, אעזור בל"נ בהזמן הקרוב. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

בגיליון "דרך תמים" - ג קיץ ע"ו מובא אריכות בענין הצמצום ובדו שיח בין הרש"ג לרבי שנ"ל שכדאי להוסיף.

== עניינים הנוגעים בצמצום ==

*צמצום באור (א. ולא בעצמות מדוע? (1.כי אינו מפריע - המאור בהתגלות.(וירא תו"א) 2. אין צורך כי ממנו לא יכול להיות המשכת הקו והתהוות העולמות (להבין לקו"ת) ב. ההכרח: אינו בדמות הגוף (תניא) אני הוי' לא שניתי (לקו"ת) ומדוע התגלות העצם אינה מפריעה)
::בו גופא בדרגות הנמוכות שבו
*צמצום שלא כפשוטו
::שנמצא בכל מקום (לקו"ת הוספות ויקרא ועוד)
::שנמצא בכל מקום ב'''גילוי''' (בריבוי מקומות, והמשך מרב ותלמיד)
*עניינו:בשביל הגילוי
*שורש לכל עניין הצמצומים והדין (ראה גם במבוא שערים בתחילתו)

:לא זכיתי להבין. מעיון בתורה אור פ' וירא מובן כי בעצמות לא שייך כלל וכלל צמצום, מפאת מציאות ה' שאינו שייך כלל להגבילו לגבי מקום אפילו ברוחניות. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:12, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
::אולי זה לא בסדר שאני רושם לעצמי רישומי דברים בדף השיחה, אבל זה הדרך הכי קלה ומהירה שמצאתי, וצודק שעלי להבהיר יותר את דברי. כוונתי היא שיש כמה נימוקים לכך שהצמצום הוא באור ולא במאור, בוירא היחס אל הצמצום הוא בכדי שיהיה נתינת מקום לעולם, ובמאור לא שייך צמצום ואדרבה הוא בהתגלות (ונשאר שצריך ביאור מדוע ההתגלות של המאור אינה מפריעה לעולמות), בעוד בלקו"ת המשמעות היא שעניין הצמצום הוא בשביל הגילוי שלאח"ז - המשכת הקו, ושם לכאורה הביאור שהצמצום בעצמות לא היה מועיל כי גם הארה כביכול מן העצמות לא היתה "שייכת" לעולמות, תודה על הערות מחזק את האחריות לכתוב דברים מדוייקים.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:23, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

המובא בסוף הערך אודות שכפשוטו יותר מובן בשכל - מובא באריכות הביאור לפי"ע בשיחות דחילת קיץ מ"ה(?). ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - כ"ח באב ה'תשע"ו - 22:23, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:כוונתך כנראה לשיחת ש"פ נשא תשמ"ג. יש עוד כמה שיחות בנושא הזה, ביניהן אחת בסעודה (שנמצאת ב"המלך במסיבו"), ונסמנו כולן איפשהו בספר "תולדות רבי משה" להר"א מטוסוב. {{כתב קטן|אגב, [[משתמש:חסיד]] - האם אפשר לברך "ברוך מחיה המתים"?}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:33, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::אכן זו השיחה. ולשאלתך - לכאורה לא.. א. אינני מתכנן - (ולצערי) אין ביכולתי - לשוב לכאן באופן קבוע. אני קופץ מדי פעם לביקור, ובעיקר מעלעל בערכי החסידות והגאולה החדשים והיפים, וגם נהנה קצת להיזכר בהווי התוסס. ב. מחי' המתים היינו בחברו שראהו.. ושמך איננו זכור לי כמי שערך בתקופתי (אם כי אני מלא הערכה לפועלך הרב כאן..). {{כתב קטן|או שהיית כאן בזהות אחרת?..}}. ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - כ"ח באב ה'תשע"ו - 23:37, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::א. א"כ, לפחות נבקש שיהיו ביקורים תכופים יותר...
:::ב. אני אכן חדש (יחסית..) ומכירך רק מעלעול בדפים הישנים וכד'. אך למיטב זכרוני היה דיון בין הרבי הריי"צ לא' הרבנים בארץ הקודש בזמן ביקורו (קוק? זוננפלד?) מה מברכים כשנפגשים עם חברו הטוב שלא הכירו מעולם... {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:47, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::::א. אדרבא גם מבחינתי. ב. אכן. {{כתב קטן|אם כי יצויין כי לדעתי העני' אף שחידוש הוא לברך על חבר טוב שלא הכירו מעולם, חידוש גדול יותר הוא כשמכיר את החבר ועדיין מוכן לברכו... ובדידן - הלוואי ולהווי כדין וכדין..}}. ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - כ"ח באב ה'תשע"ו - 23:58, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

שיחה:צמצום הראשון

2016-09-01T23:42:50Z

חסיד: /* עניינים הנוגעים בצמצום */

שיחה:ניצוץ משיח

2016-09-01T23:41:10Z

חסיד: /* התייחסות משיחת ש"פ ראה ה'תנש"א */

== דילמה קשה ==
איך מסבירים בשפה פשוטה וברורה את המשפט הבא "עצם הנשמה כפי שהוא דר אחד עם עצמות ומהות". להסביר את העניין הלזה לאנשים שאינם אנ"שים - הרי זה מלאכה עדינה, דקה, וכמעטבלתי אפשרית?! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]

== למחיקה ==

ערך זה אינו מצדיק את קיומו, כיון שיכול להכלל בערך "מלך המשיח". [[משתמש:Shneor|Shneor]] - [[שיחת משתמש:Shneor|שיחה]] 00:04, 9 במאי 2012 (IDT)
:הערך משיח גם כך מבולגן. עדיף לא לבלגנו יותר..--[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז באייר ה'תשע"ב 12:15, 9 במאי 2012 (IDT)
==ניצוץ משיח כביאור על יכולתו של הפרט להיגאל==
בשיחת אחש"פ תשמ"ג (ח"ג ע' 1315) ביאר הרבי שכדי שיוכל המשיח לגאול את העם מוכרח שיהיה קשר ומכריח שישנו ניצוץ מישהו יודע על עוד הרחבה בזה? לכאורה חסר ביאור: למה לא? (הרבי משווה למשה. היכן מבואר ההכרח של ניצוץ אצל משה כדי שיוכל לגאול?) גם הרבי משווה שם את העניין ל"מלך" בפשטות השייכות למלך אינה כשייכות של ניצוץ (ראה שיחת ב' ניסן תשמ"ח)?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:45, 8 בדצמבר 2015 (UTC)
:האם הכוונה שכדי שמשיח יוכל לפעול גם אצל היהודי הנמוך עליו "לרדת" אליו (לפי"ז ניצוץ משיח בנוגע לענין זה הוא הפוך. כלומר שכאילו משיח מוכרח להגיע גם ליהודי הנמוך שכביכול מוריד אותו)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:45, 8 בדצמבר 2015 (UTC)
::התשובה לשני שאלותיך: כדי לגאול יהודי מהגלות, צריך הגואל להיות מציאות אחת עם היהודי הנמצא בגלות, באופן שהמציאות הזאת יש לה כוח להתפשט עד למצב של היהודי בגלות, ועם כל זאת להיות בדרגה נעלית יותר באופן שהניצוץ משיח עצמו אינו נמצא בגלות, במשל לאדם הנמצא מעל לבור ומושיט את ידיו למי שנמצא בתוך הבור. בכדי להעלות מישהו אחר ממקום נמוך, חייב להיות המעלה בדרגה גבוהה יותר מאותו מקום כלומר מהגלות, ומצד שני חייב להיות לו קשר למי שנמצא בגלות, וזהו ניצוץ משיח שלעולם אינו נמצא בגלות, אך הוא כולל את כל הניצוצות הנמוכים יותר ממנו בדרגה, באופן של איברים המקושרים לראש. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 13:59, 4 ביולי 2016 (UTC)
:::ביאור יפה, (וגם כתבת אותו כיאה), חשוב - לדעתי - למצוא אתו בתורת הרבי ולהביאו בקטע העוסק בנחיצות הניצוץ לגאולה ע"י משיח צדקנו.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:06, 4 ביולי 2016 (UTC)
::::מדובר בהסבר פשוט ולא מחודש, שמובא פעמים רבות בספרי חסידות, ואפשר להכניסו לערך כמו שהוא. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 14:37, 4 ביולי 2016 (UTC)
:::::מה אעשה שלא ידוע לי על פעמים רבות שמוסבר בחסידות על משיח שהוא צריך להתאחד עם כל יהודי, אולי על משה רבנו, ועל זה כתבתי שיומתק יותר אם יהיה עם מקור (ואדרבה אם זה מובא פעמים רבות בטח יש את המקורות הראשונים בחסידות של אדה"ז וכיו"ב).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:09, 4 ביולי 2016 (UTC)
::::::אוקיי. אנסה בל"נ למצוא מקור ברור לענין. בנתיים תוכל להכניסו לערך, אם תרצה תציב תבנית "מקור".. מה שיכול לעכב את הערך מקבלת מומלצות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 16:44, 4 ביולי 2016 (UTC)
:::::::כמדומני שבזה דן אד"ש בשיחות של צו וי"א ניסן תנש"א  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 18:45, 4 ביולי 2016 (UTC)
::::::::לבנתיים שלבתי את הביאור בקטע 'עניינו', אם כי ברור שאת המשל (של 'שלום') לא הכנסתי שלכך ברור שצריך מקור. בשיחות יא ניסן שם לא עיינתי עדיין, ואם אכן כן הוא (שעניין '''זה''' אכן מוסבר שם ולא רק כללות העניין) צריך לציין ולהוסיף כסניף ומראה מקום לביאור.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:41, 4 ביולי 2016 (UTC)

== ניצוץ משיח - יחידה ==

בין העניינים שתומכים ברעיון זה הוא העובדה שמשיח הינו יחידה הכללית (בשיחות מאוחרות של הרבי אפשר לראות ששני העניינים הולכים יחדיו זאת למרות שבמאור עיניים אינו מוזכר) היה מעניין לראות מקום בו הרבי מבאר באריכות את עניין זה שלהיותו יחידה הכללית לכן כולל את כל הנשמות.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:02, 8 בדצמבר 2015 (UTC)
: אין זה מבואר '''באריכות''', אם כי מבואר '''בפירוש ובבהירות''' בהערה 53 בקונטרס בית רבינו. וראה גם הערה 127 בד"מ וירא וב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tshu/5/55d/55 פדה בשלום לאדהאמ"צ] המצויין שם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:16, ל' בסיוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::לאמתו של דבר איני זוכר בבירור כוונת שאלתי, שהרי ציינתי לקונטרס הנ"ל בערך. ולהעיר ששם מדובר אודות ההכרח נשיא הדור שכולל כל ניצוצי המשיח הוא גם מלך המשיח (ולא הפוך וד"ל) המאמר פדה בשלום דורש התבננות בפ"ע ושייך לכאורה לערך יחידה ולא כ"כ לערך זה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:33, 6 ביולי 2016 (UTC)

== השלמת הערך לערך מומלץ ==

כל הקהל הקדוש מוזמן להוסיף ושפר להגיה ולתקן. לשונית, תוכנית, רעיונית עיונית וכו' וכו', למען יושלם הערך כיאה לרמה הרצויה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:46, 3 ביולי 2016 (UTC)
:לענ"ד, צריך קצת לקצץ וכו' את הטקסטים הארוכים.. •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 10:06, 4 ביולי 2016 (UTC)
::תודה על העריכה וההשתתפות, זה מעודד לכתוב ולהוסיף. אולם בנוגע לשיטתך זו (כמדומני שאתה בכלל בשיטה לקצר) איני מסכים. בהבאת העניין בשלמותו מעלות רבים: הוא מעלה את רמת הערך לאין ערוך, הוא משכנע כי לא מדובר בנושא זניח ולא מרכזי, הוא נותן לאנשים שכן יודעים מהעניין ריבוי מ"מ הוספת מידע וכו' (ברגע שכן יהיו כל הערכים יוכל האתר לשמש גם אנשים שכבר מכירים את תורת החסידות) ועוד ועוד.. אמנם לעיתים ישנם פרטים שאולי שוליים (בערך זה), או שישנם עניינים שביאורם מסורבל וצריך לפשטם, אבל בהחלט אני בדעה שצריך למלאות את הערכים ולהשלימם (גם ובעיקר מלשון שלמות), אם נראה לך שישנם מאלו האחרונים אדרבה אשמח לדיונים בעניין.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:16, 4 ביולי 2016 (UTC)
:::כוונתי הייתה שזה נראה מסורבל, אשמח להמשיך לערוך כשיהי' סיפק בידי..  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 18:46, 4 ביולי 2016 (UTC)

== מקורו ==

התבוננתי שוב ושוב, אך לא הצלחתי להגיע למסקנה כיצד יש לכתוב, אבל הפסקה "מקורו" צריכה להיות בעלת שם אחר, שיבטא שהיא לא מדברת על מקור הניצוץ, אלא למקור כתוב בנושא, וכן גם בתחילת הפסקה "המקור העיקרי לקיומו".. איננו משפט תקין, כנ"ל.  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 18:52, 4 ביולי 2016 (UTC)
:תיקנתי, (החלפתי את המילה "עיקרי" במילים "באופן ברור" ואולי יש ניסוח טוב יותר להחליף את תיבות אלו).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:14, 4 ביולי 2016 (UTC)
::לאחר מעשה אני חושב אולי אינך מסכים עם הלשון מקורו בספרות, שהרי כתבת שהתבוננת שוב ושוב, ובטח עלה בדעתך. ואם נכונים הדברים בטח יודיע לבטיו.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:44, 4 ביולי 2016 (UTC)
::: אולי מתאים יותר "מציאותו", ולסגנן את הפסקה בהתאם - לבאר את עובדת מציאותו של משיח בכל יהודי...  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 08:46, 5 ביולי 2016 (UTC)
::::בנתיים החלפתי כמו שאתם רואים למקורו בספרי חסידות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 16:08, 6 ביולי 2016 (UTC)--

== התנוצצות הגאולה ==

כמדומני שההוספה אודות התנצצות הגאולה שהוסיף [[משתמש:חצקל]] אינה שייכת לערך זה, עכ"פ כפי שהיא מופיעה עכשיו, שהרי לא מופיע בה הענין של ניצוץ משיח שבכל יהודי. אם הלשון "ניצוץ משיח" מופיעה שם אולי יש מקום לזה בערך זה, אם משהו יכול ליצור קישור לספר תבא עליו ברכה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 04:41, 5 ביולי 2016 (UTC)
:[[משתמש:שלום|שלום]] ראיתי שהוספת על הפסקה הנ"ל אבל מדוע לדעתך היא בכלל שייכת לערך?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:04, 5 ביולי 2016 (UTC)
::ברור שהבעל שם טוב היה ניצוץ משיח, וכשיש לזה מקור כזה אז עוד יותר טוב, וכשזה קשור לתורת החסידות שהיא תורתו של משיח ותורת הגאולה עוד יותר טוב. למה שלא יהיה קשור? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 00:31, 6 ביולי 2016 (UTC)
:::השאלה היא אם הכוונה לניצוץ משיח שעליו מדובר בערך (שא"כ קצת צ"ע הרי זה ישנו בכל יהודי, ומה החידוש בו), או שהכוונה היא שאצלו האיר ענין הגאולה וכד'. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:17, ל' בסיוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::::כמובן שתגובת 'ק.א.משיח' היא טענה אלימתא, שהרי היותו של הבעש"ט ניצוץ משיח בפשטות הכוונה להיותו ניצוץ ממשיח הכללי ושייך לערך [[משיח]] ולא לערך זה הדן בניצוצי משיח שבכל אחד מישראל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:48, 6 ביולי 2016 (UTC)
:::::אולי הכוונה שאצלו האיר ניצוץ משיח בגלוי ממש ומכח זה היה לו את הכוח להאיר את הארת הנשמה בכל נשמות ישראל על ידי תורת החסידות. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 13:41, 6 ביולי 2016 (UTC)
::::::לכאורה אין צורך לביאורים חדשים כשידוע הבו נתגלה עניינו של משיח ותרתו כמבואר בריבוי מקומות ומצויין גם בפנים הערך מקונטרס בית רבינו. ואולי לזה התכוונת, אלא שאז אינו עונה מה שייכותו לערך זה, הוא שייך לערך עליו או בערך על נשיאי ישראל ונשיאי החסידות, משיח וכיו"ב, ולא בערך זה הדן על ניצוצי משיח הפרטיים, כאמור.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:01, 6 ביולי 2016 (UTC)
::::::::נו נו. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 14:54, 7 ביולי 2016 (UTC)
:::::::::ולפי"ז יש לדון על מקומו בערך בכלל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:25, 7 ביולי 2016 (UTC)
::::::::::גם אני מצטרף להנ"ל. אם בכל אריכות המלל שעד כאן לא הוסבר כיצד אפשר להבין את כוונת ה"ניצוץ משיח" הנ"ל כמתייחס לאותו ניצוץ משיח דערך זה, הרי ברור שיש להוריד. {{כתב קטן|אא"כ יסביר הרב {{קח|משתמש:|חצקל}} את כוונתו הק'...}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:02, ב' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::::::::::::כמדומה שכבר הורידו, ואם לא אכן יש להוריד. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ב' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 05:26, 8 ביולי 2016 (UTC)

== כמה הערות ==

ראשית אבוא בשתי הערות כלליות, ובהמשך נעבור אולי לפרטיות:
#ראשית מכיון שמדובר בהפיכת ערך תוכני למומלץ (מה שלצערנו עדיין לא היה אף פעם בחב"דפדיה), יהיה קשה הרבה יותר מאשר סתם ערך, כי מצד א' צריך ללקט תוכן מהרבה מקומות ולדייק בו וכו', ולאידך צריך להזהר שיהיה קליל ונוח לקריאה מבחינה לשונית. {{כתב קטן|אני לא בא ח"ו לקרר ולייאש, רק לומר שצריכים קצת סבלנות, והרבה השקעה...}}
#שנית, נראה לי שאי אפשר שערך זה יהיה מומלץ כששני הערכים העיקריים המקושרים אליו בקשר חזק הם: [[יחידה]] - ערך שלא קיים (מפנה ל[[נפש]]), ו[[עצם הנשמה]] - ערך שרשמית קיים אבל כשפותחים אותו מגלים שגם הוא לא ממש קיים...

טוב, אסור סתם לתת ביקורת בלי לעזור... ובכן אוסיף פיסקא להלן שלענ"ד צריך למצוא מקומה בערך, ואסמוך על חכמתו של הרב [[משתמש:הנחה|הנחה]] שימצא לה מקום בדיוק:

הרבי הדגיש כי החל משנת [[תנש"א]] ואילך - מאז [[שנה שמלך המשיח נגלה בה|התגלותו של משיח]] - ישנו כח גדול יותר מתמיד לכל אחד לגלות את הניצוץ משיח שבו ולעבוד את עבודתו באופן שלמעלה ממדידה והגבלה {הערה|ראה שיחות ש"פ נשא תנש"א (ובמיוחד בסי"ג), ש"פ ראה תנש"א ס"ט.}.

בהצלחה רבה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:26, ל' בסיוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::כמדומני שליקוט מקורת כבר נעשה בגדול, מה שצריך הוא עריכה לשונית ואת זה ראיתי שאתה עושה היטב.. בנוגע לטענה השניה אם כי היא צודקת כפי שהערתי ב[[שיחה:עתיד חזיר להיטהר|שיחה]] לערך [[עתיד חזיר להיטהר]], אבל במחשבה שנייה מכיוון שקידום ערכים לכיוון 'ערכים מומלצים' מוסיף במרץ וחיות בעריכה אולי כדאי שלא להתייחס לחיסרון זה ואדרבה כשיושלם זה יהיה חיות גם לסיים ערך האחר.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:01, 6 ביולי 2016 (UTC)
:::צודק מר הנחה, ובכל אופן יצרתי ערך בסיסי ל[[יחידה]] וכל אחד מוזמן להוסיף. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 13:40, 6 ביולי 2016 (UTC)
:::::בכל אופן יש סתירה ברורה בין הערך הזה שבו נאמר כי ניצוץ משיח קשור לעצם הנשמה, לבין הערך [[עצם הנשמה]] בו נאמר כי הוא למעלה מניצוץ משיח הקשור ליחידה שבנפש. צריך לעיין במקורות מה נכון, ואם אכן ניצוץ משיח קשור לעצם הנשמה, אולי יש לאחד בין שני ערכים אלו. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 16:07, 6 ביולי 2016 (UTC)
::::::העניין לא כזה סותר הוא דבר ידוע שבחסידות לעיתים מוסבר שהדרגה העמוקה היא יחידה ולעיתים על יסוד הלשון: "חמשה '''שמות''' נקראו '''לה''" שהעצם הוא למעלה מיחידה ונתבאר בויצא נ"ב, גם בקשר לניצוץ משיח. (בשינוי כמדומני מהמבואר בעניינה של תורת החסידות שבכללות ניצוץ משיח הוא ביחידה) וכמבואר בפנים הערך כאן. ולאמתו של דבר העניין של ניצוץ משיח בפשטות אינו שייך להתם כלל בפשטות הגדרת ניצוץ משיח הוא לא דרגה בנשמה אלא הארה המאירה בנשמה כדיוק הלשון של ידידנו ק.א.מ. - קצרתי מפני קוצר הזמן.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:28, 6 ביולי 2016 (UTC)
:::::::פעלתי ברוח האמור וטיפלתי בערך [[עצם הנשמה]]. כמובן שזה לא מספיק בשביל חשיבות הנושא, אבל בשביל שערך זה יוכל להשען עליו בדרך להמלצה זה בסדר.
:::::::[[משתמש:הנחה|הנחה]], האם ברי לך שהליקוט נעשה בגדול? לי למשל צורם שבין מאור עיניים להטשערנובילער ובין לקוטי שיחות ח"ב אין שום מקור מרבותינו נשיאנו (מלבד סימן ד' באגה"ק), האם באמת אין התייחסות מהם לנושא? אני לא באמת בקי, רק שואל... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:26, א' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::::::::אכן טענה נכונה, אמנם מזה שבשיחותיו של הרבי לא מצויין לספרי רבותינו נשיאנו (ובהדגשה שערך זה מדבר על 'ניצוץ משיח' דווקא, ולא על עצם הנשמה, יחידה, וכו') ניתן להסיק ש'בגדול' הליקוט הושלם, ותמיד אפשר להוסיף.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:24, 7 ביולי 2016 (UTC)

== עוד בעניין ==

* [שיחת שבת פרשת בשלח תשל"ה http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4611&st=&pgnum=397]

== עוד הערות פרטיות ==

* הקטע בפרק ענינו המבאר באריכות שניצוץ משיח הוא ע"ד ניצוץ משה ארוך ומסורבל. אם יש ערך "ניצוץ משה" הוא מתאים לשם (או אפי' לערך נשיא הדור וכד'), כאן מתאים אולי בקיצור נמרץ בהערת שוליים. (ואולי גם לזה כיוון כתית בדברו ע"ד אריכות...)
* הקטע הראשון בפרק 'השפעתו בכוחות הנפש ולהבאת המשיח' חסר מקורות. האם מקורו בהערה 11 שבמקור לקטע הבא? זה לא כ"כ ברור ומובן מאליו.
* לכאורה למען הסדר הטוב צ"ל פרק נפרד 'התבטאותו', 'גילויו' (וכד') וירכז את המקומות בהם מתבטא במיוחד ניצוץ משיח: בילדים, בנשיא הדור, בהכתרת העם וכו' (הנמצאים כעת מפוזרים בערך). ע"ד שעשיתי בערך [[עצם הנשמה]].
* המשך יבוא... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:13, ב' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:1. בנוגע להערה הראשונה - לענ"ד יש להשאיר. אחד מהסיבות היא מכיון שההסבר אודות משה רבינו הוא הסבר ידוע המובא רבות בספרי החסידות, ולכן הוא משמש כבנין אב למושג עלום זה של ניצוץ משיח, שמקורותיו מעטים. 2. בנוגע לחלוקת הפרקים כו' בלי לזלזל בחשיבות המאוד רבה של ההערות, ישנה חשיבות גדולה יותר למי שמקיים בעצמו ברוך אומר ועושה ולכן כדאי שאכן תסייע לנו במלאכה זו של ערך מומלץ, המתאפיינת בריבוי עורכים המביא לשלימות רצויה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ב' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 05:29, 8 ביולי 2016 (UTC)
:#מהסיבה שאמרת לא ביקשתי '''למחוק'''. כוונתי רק להוריד את כל מהלך הביאור הארוך, ובהערת שוליים לתת אזכור: "בדוגמת המבואר במקומות אחרים (. .) לגבי משה רבינו, שניצוץ מנשמתו נמצא בכל יהודי". {{כתב קטן|ואגב, לאו דוקא שניצוץ משה מפורסם יותר מניצוץ משיח. כולם מפורסמים למי שלומד את תורת הרבי, ועלומים למי שלא לומד אותה...}}
:#צודק ב-100%, ובכוונתי לעשות את זה, אלא שכדאי שקודם ישלים הרב הנחה (השקוע ומונח בנושא) את עבודתו. אין ספק שלמרות החשיבות של העבודה המשותפת, הוא עורך עיקרי, וזה סוג של 'בעה"ב' בערך זה - לכן עדיף שהוא יתקן כהבנתו, ואח"כ יגיע תורי. אם יהיה צורך אין לי בעיה 'להשתולל' בעריכה, לסדר ולשכתב וכו', רק שאני לא רוצה להפריע... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:43, ב' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::#אני מסכים שיש לו סרבול מסויים (וגם קצת בלבול בין פעולת המשיח "בגאולת" ישראל לבין לימוד תורתו והמשכת האלקות בנשמות וכו' (וזה עצמו מעורר את השאלה מה נחיצותו בשלמא כדי להפיע מתכונות המשיח בנשמותם צריך ניצוץ אמנם מה העניין של הניצוץ בשביל הגאולה)) אבל האריכות לדעתי נחוצה (ניצוץ משה מוזכר בתניא ומובא בריבוי מקומות וכביאור הרבי שהוא מוכח מהגמ' שיראה מילתא זוטרתא וכו' משא"כ משיח שגם בשיחות הרבי הוא מבואר על ידי קישור למשה רבינו).
::#בנוגע לסדר גם אני חשבתי שישי לסדר באופן אחר בשעת הכושר אשב ואחשוב ואציע את הדברים כאן בדף השיחה, תודה על השיתוף והתמריץ.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:02, 8 ביולי 2016 (UTC)
===סדר הערך===
*פרק: דרגתו ועניינו
::דרגת הניצוץ בנפש האדם
::מקורו - במלך המשיח יחידה הכללית (אולי כאן המקום של שייכותו לנשיא הדור)
:: עניינו: התקשרות למעלה מטעם ודעת.
*פרק:השפעתו
::סעיף:בעבודת האדם
:::שייכותו והשפעתו על כל הכוחות (משיחת שמח"ת מ"ו)
:::בכוחה יש גאולה פרטית (תפילה וצדקה - אגה"ק ד')
:::בכוחה עבודת הבירורים (? יל"ע בלקו"ש ח"ב בעניין)
:::ענייני הגאולה הם בפשיטות.
::סעיף:בהבאת הגאולה
:::על ידי גאולה פרטית גאולה כללית
:::כל יהודי שייך למשיח, "העצם כשאתה כו", וממשיל התגלותו..
::סעיף:יעודי הגאולה נמשכים לכל יהודי בכוחה דווקא.
:::גאולת כל אחד ואחד
:::לימוד תורתו של משיח.

::::כתבתי את ציור הערך בכללות, אולי לפני שנכנס לסדר את הערך כדאי לדון כאן ואח"כ לסדר אותו יותר--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:16, 8 ביולי 2016 (UTC)
:::::ערכתי עכשיו את הערך מחדש עפ"י תכנית זו, השארתי בסוף שני פסקאות שצריכים החלטה מה יעשה בהם אחד על שייכות הניצוץ לנשיא הדור עניין זה יכול להתפצל לשניים חלקו כהמשך לכך שניצוץ זה מתגלה ממשיח הכללי בפרק "דרגתו ועניינו" פסקה שלישית וחלקו בפרק "בעבודת האדם" שלכן ההתקשרות לנשיה"ד ושליחותו הם סיוע לגילוי הניצוץ. גם פסקה הבאה העוסקת בחידוש שנוצר בכוחות צריך לבררה ולסדרה במקומה. אולי שי לעשות שינויים גם בכותרות ועוד. אבקש מכם [[משתמש:שלום]] ו[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח]] ומכל שאר התורמים אנא אל תתייאשו מהערך עברו עליו שוב ושוב שנוכל לסיימו בהקדם ולעבור לערכים נוספים.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:13, 11 ביולי 2016 (UTC)
::::::נשאר רק לשלב את הפסקה אודות גילוי הניצוץ בקטנים, לכאורה זה מעורר שחסר פסקה עיקרית שעוסקת בהעלם על העצם הנובע מכוחות הנפש הגלויים -שכל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:59, 11 ביולי 2016 (UTC)
==תיקונים לקראת הצבעה==
אבקש מהעורכים הנכבדים אנא הביעו דעתכם תקנו לקראת העלאת הערך לדיון כערך מומלץ.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 16:16, 13 ביולי 2016 (UTC)
:התחלתי עריכה לשונית ועברתי על המקורות, זה היה קשה... ולכן המשך יבוא אולי פעם אחרת... עכ"פ כמה הערות:
*'''ניצוץ''' משיח הוא זכר ולא נקבה, ועפ"ז תיקנתי קצת בקטע שבו שקעתי, אבל יש עוד.
*מראי מקומות צריכים להיות הגיוניים (נראה לי מוזר לציין לשיחת ער"ה נ"ב בהוספות לחל"ט). [ולטעמי, עדיף גם מקושרים להיברובוקס/ספריית חב"ד וכד', וכן עשיתי; לא חובה כמובן].
*הערתי (דלעיל) אודות החידוש בגילוי ניצוץ משיח בעקבות שנה שמה"מ נגלה בו - עוד לא הכנסת, וכדאי שתפעיל את שיקול דעתך הק' באיזה הקשר צ"ל.
*להקלת הערך (שהוא תורני 'כבד' כמובן), היה כדאי להכניס איזה קישורים שאינם ספרים - כמו וידאו מהרבי, אם יש, או שיעורי וידאו שככל הנראה יש באתר [[גאולה VOD (אתר)|גאולה VOD]] (חסום אצלי).
:על הפסקאות הבאות יש כמה הערות שככל הנראה אצטרך לערוך בעצמי, ואקוה שלא אפריע לאף אחד... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:49, י"ב בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::עוד להעיר שנושא ההפניה להערה לפני/אחרי סימן פיסוק, לא אחיד בערך. (פעם פתחת על זה דיון, ודעתי היתה ונשארה שעדיף הפניה לפני פיסוק; אך בכל אופן מוכרח להיות אחיד). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:55, י"ב בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::עריכה יפה (דא"ג, אולי גם תמצא כותרת מתאימה לפרק 'אודותיו', שמשתמש כתית כ"כ לא היה מרוצה ממנו, וכמדומני שעכשיו גם אינו כדבעי), כמה הערות: 1 חידוש הרבי הוא לא רק ב'דרגה' כ"א גם ב'עניינו בעבודה' (אינו תנועה, אלא עצם הידיעה). 2. בשייכותו לנשיה"ד לכאורה ב' עניינים מלמעלמ"ט וליהפך, היות ונשיא הדור הוא משיח ממילא ממנו נמשכים כל הניצוצות כדמשמע בכמה מהשיחות, ולפעמים להיפך שהיות והוא כולל כל הנשמות ממילא כולל כל הניצוצות ולכן הוא המשיח שבדור וכו'.
:::בנוגע להוספות שלך לכאורה מקומם בסוף הפסקה העוסקת בעבודת האדם, לאחרי שמבאר שבזמן הגלות היא בהעלם, וענינה ופעולת בכוחות, והסיוע על ידי ההתקשרות, יש להוסיף שבזמננו כו'.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:52, 18 ביולי 2016 (UTC)
::::#'''כותרת הפרק''': מה דעתך על "ניצוץ המשיח במקורות" או "במקורות החסידות" וכד'?
::::#'''החידוש בתולדות נ"ב''': דרגת הניצוץ מופיעה בשיחה ב'אותיות' של חידוש, משא"כ ענינו בעבודה. ועפ"ז כתבתי בערך.
::::#'''שייכותו לנשיא הדור''': אם תתן לי מ"מ שבהם מבואר הענין מלמעלמ"ט, אעיין בהם ואנסה לנסח על פי זה.
::::#'''ההוספות ושאר ירקות''': כרגע מנצנצת בראשי תכנית כללית לעריכת הפסקאות הבאות בצורה קלילה וזורמת. אשתדל לשבת על זה לעומק בקרוב בל"נ, ואז אכלול גם הוספה זו.
::::מקווה שסייעתי ואמשיך בל"נ. בהצלחה גם לך בהמשך ההשקעה (ותיקון הטעויות שלי, סליחה {{קריצה}}), ובברכת חג הגאולה • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:18, י"ג בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::::#ודאי שהכותרות אלו עדיפים.
:::::#כוונתי הייתה (לבד זאת שאיני מסכים שהרי עניינו בעבודה בא שם בהמשך לכך ש"יש להוסיף ולתקן") שכשם שבנוגע לדרגה, הביאור הרגיל: יחידה, והחידוש: עצם. כן בנוגע לעניינו, הביאור הרגיל: התקשרות למעלה מטעם ודעת (וזה אינו מופיע), והחידוש: עצם הידיעה. (ולהעיר, שחידוש זה כבר נכתב ברמז ובקיצור בערב ר"ה בשנה ההיא (ראה שם באות ו ובאות ז), ואולי יש לחלק) (עפ"י שיחה זו יש להוסיף בחלק בעבודת האדם, את א אופטו שלהביא לימות המשיח הוא ענין עצמי בנפש היהודי, וגילויה בכוחות האדם מביא אותה בפועל).
:::::#אכן מ"מ מפורש לא מצאתי ואיני זוכר אמנם כן נראה קצת המשמעות בשיחת שמחת תורה מ"ו ראה שם אות ט"ז ובסופה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:09, 19 ביולי 2016 (UTC)
:::::::אולי כדאי לציין למקומות 'מעובדים' העוסקים בנושא, דוגמת טור של ברוד אם יש כזה, ספרו של בערל'ה, ועוד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:40, 25 ביולי 2016 (UTC)
המלצתי לרב [[משתמש:כתית למאור|כתית]] שליט"א לנמק את כוונתו הק' שבתניא נקראת היחידה "חכמה". לפענ"ד והבנתי, מה שמבואר בתניא בתור חכמה, מתבאר במק"א שענינו הוא היחידה - אבל בוודאי שבתכל'ס יש לכתוב את מה שכתוב '''במפורש''' בתניא שפנימיות הלב הו"ע החכמה (והקורא הנבון ידע, שכשם שבאופן כללי מתייחס אדה"ז לחכמה והיינו היחידה - כך גם לגבי ניצוץ משיח, חכמה היינו יחידה). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:00, כ' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:גם אנכי כתבתי בתקציר העריכה עפ"י הידוע שבספר התניא מדבר עד החכמה, ואם רוצה בדווקא לציין שהכוונה בחכמה כאן ליחידה, עליו להוסיף מידע זה (עם מקור כמובן). אבל כפי שהוא כתב ודאי ובודאי שלא!--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:43, 26 ביולי 2016 (UTC)

== תמונה ==

דומני כי תמונה מהמקור הראשוני בה נכתב אודות ניצוץ משיח והמהוה בסיס לכל הערך, תוסיף בהחלט. הנה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24871&st=&pgnum=186 קישור] לצילום הקטע במהדורה הראשונה של המאור עינים, מי שיוכל להוסיפה לערך יבורך. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 17:39, 13 ביולי 2016 (UTC)
:{{בוצע|}} -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 18:44, ז' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(13 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

== לחביבותא דמילתא ==

מקור מעניין משיחת אד"ש שע"י הצעקה "ווי וונט משיח נאו" מגלים את ניצוץ משיח (אולי יש מקום להכניס איפשהוא?): שיחת ח"י אלול תשמ"ב (התוועדויות ח"ד [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=cc16fa0e-d163-4e7e-899a-61bc7bad4594&st=%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A5+%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&pgnum=445 ע' 2191] ובעמוד שאחריו). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:51, י"ב בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== התייחסות משיחת ש"פ ראה ה'תנש"א ==

בס"ט בשיחה שם נוגע בנקודה זו, ומשם אפשר ללמוד כמה ענינים:
:א. גילוי הניצוץ לא יכול להיעשות בכח התחתון, אלא רק על ידי המאור בעצמו.
:ב. הגילוי האמיתי והמושלם של ניצוץ משיח, זה דווקא באמצעות היחידה הכללית, משיח של כל הדורות כולם.
:ג. לכאורה 'יחידה' זה השם האמיתי, ו'ניצוץ' הוא רק הכינוי. והיחידה נחלקת בפרטיות לב' ענינים: (א) '''דרגת''' היחידה, שהיא חלק מהחמשה שמות שנקראו '''לה''' לעצם הנשמה. (ב) אותו '''חלק אלוקה ממעל ממש''' שנקרא בשם יחידה על שם זה שהוא מיוחד ביחידו של עולם. ולכן, לענ"ד, הפסקא הראשונה בערך כפי שהיא כתובה כעת לא מדוייקת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:47, 25 ביולי 2016 (UTC)
::תודה על המקור, משם אף הגעתי לעת"ר שהוא מקור חשוב.
:::א. בזמן הגלות: מבואר במק"א (שמח"ת מ"ו וכיו"ב) ונכתב בערך. בגאולה: גם נכתב וציינתי למקורו ולכאורה הו"ע אחד עם טענתך השנייה.
:::ג. המשמעות בשיחות (תולדות נ"ב) שניצוץ משיח מבטא את שייכותו של יחידה שבנפש לנשמת משיח ולגאולה (ולכן הוא ערך בפ"ע). בנוגע לגוף טענתך לא כתבת במה אינו מדוייק. כן אינך מביא סימוכין לדברך. לענ"ד נראה שאין שתי דרגות ביחידה אלא הענין הוא כך, יש חילוק בין עצם ושם שהחילוק הוא על דרך עצם וגילויים, ההתקשרות של כל הכוחות הוא התקשרות של גילויים השגה רצון וכו', לעומת יחידה שהיא התקשרות עצמית. והחידוש באותם המקומות שכתוב שסו"ס גם היא 'שם', שסו"ס הרי זה מתבטא ב"תנועה" מסויימת של התקשרות, והעצם עצמו הוא למעלה מכל תנועה ועניינה למעלה מכל תנועה אלא עצם ההתקשרות. (וממילא יש שני דרגות עצם וגילויה הכי קרוב שהיא יחידה - שגם התנועה שלה (ההתקשרות) היא עצמית, ולא כבשאר הכוחות).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:29, 25 ביולי 2016 (UTC)
::::בפיסקא הראשונה נכתב: "בחלק העמוק ביותר של נשמתו (יחידה, '''או''' עצם הנשמה)" ולענ"ד צריך להשמיט תיבה זו ע"פ המקור שציינתי, וליתר דיוק, לפי איך שאני מבין את השיחה שם. האמת ניתנת להיאמר, שאני מאוד עייף עכשיו ולא היה לי כח להתעמק בכל הפרטים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:44, 25 ביולי 2016 (UTC)
:::::לענ"ד, אם מקבלים את הבנה זו, זה הרי מייתר (כביכול) את דיוק לשונו הק' בד"מ תולדות: "יש להוסיף ולתקן שעיקר הכוונה היא ('''לא לבחי' היחידה''' שהיא א' מחמשה שמות שנקראו לעצם הנשמה, '''אלא''') להתגלות עצם הנשמה ממש". {{כתב קטן|ההדגשות אינן במקור כמובן}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:29, כ' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::::::לא מייתר, אלא מבאר. שלא מדובר על ב' חלקים שונים, אלא לאותו חלק אלוקה ממעל ממש ו"תלוי על מה מדברים". [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:13, 26 ביולי 2016 (UTC)
:::::::כפי שאני מבין עיקר טענתך (להתראות) היא, שדרגת היחידה (בדרגתה הנעלית) היא עצמה עצם הנשמה. וזה בודאי אינו נכון רק ברור כפי שאני ביארתי שהיא ההתגלות של עצם הנשמה. ראה בסה"מ תרפ"ח עמוד קיז (לא הצלחתי להגיע לזה ברשת).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:32, 26 ביולי 2016 (UTC)
::::::::אם זה אותו חלק, מיותר הלשון "'''לא . . אלא'''". • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:34, כ' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::::::::טענתך אלי או ל'להתראות'? והיכן כתובים המילים שציינת?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:40, 26 ביולי 2016 (UTC)
::::::::::ל'להתראות'. כדי למנוע אי הבנות, אחזור כעת ואדגיש את אותם מילים בציטוט שכתבתי קודם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:45, כ' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::::::::::משם ראיה, שלאחר כל הביאור אומר "ומ"מ בחי' יחידה היא מעצמות הנשמה". ובלי יותר מידי דיוקים, הרי הביאור בחסידות שחלק זה דהנשמה נקרא יחידה על שם זה שהוא חלק אלוקה ממעל ממש, והיינו עצם הנשמה. איי כתוב בשיחת ש"פ תולדות שהכוונה היא '''לא לבחינת היחידה'''? לא תהיה לנו ברירה אלא להסביר שההדגשה היא לשלול את '''בחינת''' היחידה, כפי שהיא א' מהשמות, ולבאר שהכוונה ב"התגלות עצם הנשמה ממש" היא היחידה עצמה כפי שהיא מיוחדת וכו'. ואם שגיתי ה' הטוב יכפר (מה שנפלא בדיון כאן זה הצבת העובדת בסגנון של "בודאי אינו נכון" אף שמדברים על מושגים דקים שלאף אחד מהמשתתפים בדיון כולל אני בעצמי יש מספיק ידע כדי לפסוק שכך ולא אחרת). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:19, 26 ביולי 2016 (UTC)
::::::::::::האמת נראה שאין כאן מחלוקת מידי גדולה, אלא שאיני יודע '''מה מכריח''' אותך ללמוד שגם עצם הנשמה נקרא יחידה. העצם הוא העצם שלמעלה מגילוי (כידוע שכל עצם בלתי מתגלה וכו') והיחידה היא גילוי העצם (וזה גופא הסיבה שאפשר לחלק ולומר: "לא לבחינת היחידה אלא.." לא מפני שהיא דרגה נמוכה יותר אלא משום שהיא הגילוי שלה). כמשמעות כללות המאמר שם.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:00, 26 ביולי 2016 (UTC)
:::::::::::::מכיון שכל החידוש של עצם הנשמה שאינו יכול להיפרד מאלוקות, וכל החידוש של חלק אלוקה ממעל ממש - נעלם אם אתה אומר שבעצם מדובר על איזה חלק מיסטי שלא קשור לנשמה והוא רק העצם של העצם. ובפרט שבלשון הקודש שם של כל דבר קשור למהותו כמבואר בשער היחוד והאמונה. השיטה הכי קלה בכל מקום היא לחלק ולומר 'מדובר על שתי דברים שונים', והחכמה היא לבאר איך כל הביאורים וכל הפרטים וכל הענינים בעצם מכוונים לאותה נקודה, והרובד העמוק מקביל לרובד הפשוט וכו' וכו', ולכן אני חושב שלא צריך לחפש חידושים וחילוקים, אלא לבאר ברמה הכי פשוטה ו'מאחדת'. מקווה שלמרות העייפות הצלחתי להסביר את כוונתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:25, 26 ביולי 2016 (UTC)
{{שבירה}}
ברור שאפשר להסתכל על הענין בשתי דרכים, ושתיהן אמת - גם שיש הבדל בין יחידה לעצם הנשמה (כמו שנאמר בתולדות), וגם שיחידה היא עצם הנשמה (כמו שכתוב בכ"מ, למשל {{כתב קטן|(אמרת שזה נמצא באותה שיחה אחרי הביאור ולא מצאתי שם; אבל נמצא בכ"מ אחרי שיחת תולדות, כמו -)}} ד"מ תצוה הב'. וכל לומד חסידות יודע שיש פעמים שמתייחסים לכמה ענינים בצורה שונה, ואין זה סתירה כלל.

אמנם כוונתי היתה רק לטענתך על כתיבת הערך, שכן, אם מילים שהרבי אומר במפורש '"'''לא לבחי' היחידה . . אלא'''" אפשר להסביר בזה שזה לא סותר לכך שיחידה היא עצם הנשמה - באותה מידה מובן גם הפתיח שעליו טענת, "יחידה או עצם הנשמה", שנכתב במילים פחות חדות, שאינו סותר. וק"ל.

[ומ"ש שמדובר בענינים דקים וכו', לא זכיתי להבין, האם משום זה אין כלל דבר כזה "נכון" ו"לא נכון" בלימוד חסידות?! ובכל אופן לא משנה לכאן]. בהצלחה וייש"כ על ההתמסרות לעבוה"ק למרות העייפות... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:20, כ"א בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:א. בתולדות זה נמצא בסוגריים. ב. התכוונתי על המשך המאמר מתרפ"ח שציינת. ג. כאשר מתייחסים לכמה ענינים בצורה שונה זה בבחינת אלו ואלו דא"ח, וממילא צריך לראות ולהראות איך כולם עולים בקנה אחד, וכשכותבים "או" שהיא תיבת ברירה, הפירוש הוא שרק אחד מהם נכון, ואינם אותו הדבר ממש. ד. יש כזה דבר נכון ולא נכון, השאלה מי מוסמך לקבוע מסמרות. אני לא. יחי המלך המשיח והחסידים שלו! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:39, 27 ביולי 2016 (UTC)
::א. סוגריים - זה מחליש את עוצמת המילים? או מה? ב. לא אני ציינתי ואפילו לא ראיתי... ג. שוב, אם המילה "או" פירושה שרק אחד מהם נכון, עאכו"כ שהמילים "לא . . אלא" פירושה שרק אחד מהם נכון. וכמו שיתפרש זה, יתפרש זה. ד. גם אני לא, ולכן כל האנציקלופדיה הזו היא בעירבון מוגבל כל עוד הרבי לא הגיה אותה; אבל מה לעשות, קבלת ההחלטות נעשית על ידינו... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:48, כ"א בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

:::המסקנא העולה לדעתי מכל דברי החכמים הבקיאים העוסקים במלאכת הקודש: היחידה היא יחס הנשמה בערך התגלותה באדם. אך הניצוץ משיח הוא עצם הנשמה שלא כפי התגלותו באדם, בפרט, אלא כפי עצם מציאותו כפי שהוא נכלל בשורש, ובשפת הקבלה ב[[אדם קדמון]] הכולל את כל הנשמות. דברים אלו התבהרו לי גם מדברי המגיד מקוז'ניץ, שמבאר שאדם הראשון היה בחינת קומת משיח, וכל הניצוצות משיח נכללו בו, ועל פי דברי אדמו"ר הרש"ב (בשעה שהקדימו ח"ג) א' תיט כי אדם הראשון מכוון בעולמות כנגד א"ק. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 10:11, 27 ביולי 2016 (UTC)
::::ייתכן להקביל חלוקה זו למבואר בד"ה ואתה תצווה מ"א על שני הדרגות בעצם הנשמה: עצם הנשמה המוגדרת בגדר, ועצם הנשמה כפי שהיא מושרשת בעצמות. סתם, כנקודה למחשבה.. ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - כ"ח באב ה'תשע"ו - 23:41, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

== כאן הפארביינגען הכי מוצלח ==

רק חסר הלחיים... --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 18:50, 26 ביולי 2016 (UTC)
:אני מציע לפתוח דף קהילתי בו יפרסמו החב"דפדים סיפורים ששומעים מכאן ומשם. הכותרת 'התוועדות חסידית' קצת מרתיעה, כי לא כל אחד מרגיש את עצמו 'מתוועד ראשי', אבל סיפורים חסידיים כל אחד ישמח לכתוב ולקרוא, ואם יתפתחו התוועדויות - מה טוב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:43, 26 ביולי 2016 (UTC)
::רעיון טוב, אבל אם נפתח עוד דף במשך תקופה הוא יתייבש, אח"כ גם לחזור אליו לא תהיה חשק... נראה שאין מנוס מלהפעיל את דף ההתוועדות המקורי... בכל אופן אני תורם שם סיפור אחד. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:22, כ"א בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== הציטוט מסה"מ תרמ"ג ==

לדעתי הוא לא כ"כ הכרחי שיבוא בתור ציטוט, ועדיף להסבירו בשפה חופשית. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:42, כ"א בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:אחד מטענותיך בעבר היה "היתכן שמכל דורות החסידות שקדמונו אין התייחסות לעניין זה?" והתשובה היא הנה יש! ולכן נראה לי כדאי לצטט דווקא, (ולהוסיף שלא מדובר בהסברה הרחבה וכו'אלא בעניין עצמו).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:25, 27 ביולי 2016 (UTC)
::ועכשיו יש עוד אחד... ראו הקטע הבא. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 10:07, 27 ביולי 2016 (UTC)
:::אפרט קצת כוונתי. בתור אנציקלופדיה שמטרתה הפצת המעיינות '''חוצה''', לענ"ד עדיף תמיד לכתוב בשפה חופשית מאשר לצטט. אלא אם כן יש חשיבות גדולה מאוד בציטוט כשלעצמו (כמו בציטוט הראשון בנדו"ד, שהוא המקור הראשון לנושא וגם מצוטט אצל הרבי המון המון פעמים). אין זה גורע מחשיבותם של שאר הציטוטים, הם יקבלו כבוד מספיק גדול אם יובא ה'''תוכן''' שלהם בשפה חופשית. תארו לעצכם אדם מבחוץ שנכנס לערך מומלץ (!) ועל ההתחלה שלושה ציטוטים בשפה תורנית לא מוכרת לו, הוא יברח מכאן ויבין שזה לא עבורו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:11, כ"ב בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::::לדעתי הטקסט עצמו לא כ"כ קשה להבנה, עכ"פ בנוגע לתרמ"ג. לדעתי גם יש חשיבות לציטוט בפרט זה מרבותינו נשיאנו (ואכן לדברי המגיד מקוז'ניץ אולי אפשר רק לציין שכדברים אלו הובא גם בספר בשמו) (עכ"פ הדיון גרם לי להבחין שבעת העריכה של כלולת הערך לא כ"כ עיינתי בגוף המקור במאור עינים שם הרי גם שם ישנם ריבוי פרטים וביאורים לכאורה).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:32, 28 ביולי 2016 (UTC)
:::::לא רק הקושי משחק כאן. עצם העובדה שאדם מבחוץ שלא פתח ספר, נכנס ורואה 3 ציטוטים בשפה תורנית, זה מבהיר לו שאם הוא רוצה לקרוא מאמרים מענינים ערוכים בשבילו - כאן לא המקום (בערך רגיל לא הייתי נתקע על כאלו קטנות, אבל מומלץ הוא חלון ראווה). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:51, כ"ב בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== דברי המגיד מקוז'ניץ ==

נהניתי היום למצוא את הערך הזה, במהלך לימוד בספר ליקוט שהביא זאת בשם המגיד מקוז'ניץ. ולא זאת בלבד, אלא שהוא מבהיר ומברר גם מה הוא מהותו של אותו ניצוץ משיח - השתוקקות לאלקות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 07:42, 27 ביולי 2016 (UTC)
:חשוב א"כ שתציין את מקורו '''הראשון'''.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:27, 27 ביולי 2016 (UTC)
{{בוצע}} בערך. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 09:37, 27 ביולי 2016 (UTC)
::"באר יעקב חיים" הוא ספר של המגיד מקוז'ניץ או של מי מהתלמידים? וגם נראה לי שאפי' אם לצטטו בגוף הערך אין צורך בכל הציטוט.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:38, 27 ביולי 2016 (UTC)
:::ספר של תלמידו בשמו. בשל חשיבות הציטוט, שהוא היחיד בדורו ובין היחידים בדורות שקדמו לרבי, ומכיון שכל חלק בציטוט מבהיר חלקים חשובים בניצוץ משיח, אני חושב שאין חלק בציטוט שאפשר למחוק. אם אתה חושב שכן אז תגיד מה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 17:55, 27 ביולי 2016 (UTC)
::::א. אם כן יש לכתוב שתלמידו מביא בשמו כשם שבמאמר הדגל מחנה אפרים מובא שר' נחום צ'רנוביל מביא בשם הבעש"ט. ב.פרק זה בערך עוסק ב"מקור" ולא בביאור, (ובדיוק כפי שלא מצוטט אריכות הביאור שמופיע ב"דגל") ולכן לדעתי יש המקום לצטט אך ורק העניין עצמו ממש. ואת הביאור בעניין יש לשלב בהמשך הערך במקומות המתאימים (בציון מקורם כמובן (ולדעתי, בגוף הערך)).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:05, 27 ביולי 2016 (UTC)
:::::א. אני לא בטוח לגמרי לגבי מחבר הספר אם הוא תלמידו. ב. {{בוצע}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 18:50, 27 ביולי 2016 (UTC)
::::::חיפשתי בהיברובוקס כדי לקשר ולא מצאתי, האם זה בגלל שלא חיפשתי נכון או שזה ספר לא מצוי (וא"כ, האם ידוע לך כמה סמכות המחבר?) • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:27, כ"ב בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::::::דומני שזה ספר לא מצוי (לא מצאתי אותו באוצר החכמה). אבל בספר ליקוטים רשמי של תורות המגיד מקוז'ניץ הביאו אותו, וזה אומר כנראה שזה מקור מוסמך. [[משתמש:שלום בוט2|שלום בוט2]] - [[שיחת משתמש:שלום בוט2|שיחה]] 02:54, 28 ביולי 2016 (UTC)
::::::::אז אולי תוסיף "הובא ב..".--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:19, 28 ביולי 2016 (UTC)

==בנשיאי הדור==
לא זכיתי להבין מדוע בנשיאי הדור מכיוון שהם שייכים לעניין ביאת המשיח זה מאיר בגילוי יותר, ולא באופן פשוט - שאצל המשיח זה בגלוי?  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 22:54, 27 ביולי 2016 (UTC)
:צדק רב בדבריך. {{טופל|}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:18, כ"ב בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

==אהבת ישראל==
אתה לא מציין לסוף ואתה תצווה?  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:10, 28 ביולי 2016 (UTC)
:לא זכור לי שכתוב שם במפורש שזה מצד ניצוץ משיח, אם כי זה הפירוש המקובל. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:17, כ"ב בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:: זה רק מצד התגלות '''עצם הנשמה''' בכוחות הגלויים.  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:17, 28 ביולי 2016 (UTC)
:::וא"כ, שייך לערך [[עצם הנשמה]], ואת"ל גם [[אהבת ישראל]]. בכבוד... {{כתב קטן|כשתחזור לעריכה סדירה, המשימה הזו תחכה לך...}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:29, כ"ג בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== אחי ורעי היקרים ==

#כשערכתי את הקטע על משה רבינו צרם לי מאוד שאין מקור לפירוש "אשר אנכי בקרבו" (בדקתי בואתה תצוה מ"א, אבל שם הפירוש הוא בהקשר אחר). המוצא מקור תבוא עליו הברכה.
#ומדאתינן להכי, אם הדיונים דלעיל הסתיימו, מהראוי לארכב אותם (או לפחות חלקם). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:07, כ"ג בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:1. מבואר באריכות לפי ערך בשיחה, ומובא בריבוי פעמים בחסידות ראה לדוגמא לקוטי תורה [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/17/33b.htm בהעלותך לג, ב]
:2. אכן כן..
:3. נו, איפה מבחינתך אוחז הערך?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:15, 31 ביולי 2016 (UTC)
::יישר כח על הוספת המקור. נשאר לי הפסקה האחרונה אלא שכרגע אין עיתותי בידי... נקוה שיהיה בקרוב ממש. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:51, כ"ו בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== תמונות ==

ניתן להוסיף לערך 2 סוגי תמונות. אך יש בכך חסרונות.

1. שאינם קשורות בכלל. למשל תמונת 'ניצוץ' תמונת כוכב (בקשר לדרך כוכב) וכדו. הבעיה שבמובן מסויים תמונות כאלו מגשימות ואף מטעות בכך שהמילים הנ"ל לא מובאות בערך במובן של כוכב וניצוץ כפשוטו.

2. תמונות על דברים המוזכרים בערך אך אינם ליבת הערך. תמונת הגאולה, תינוקות של בית רבן, ירח, וכו'. החיסרון הוא שהן מסיטות את המחשבה מעיקר הערך.

מה דעתכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט בתמוז ה'תשע"ו 13:51, 4 באוגוסט 2016 (UTC)
:נגד. מאותם סיבות שהזכרת. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 14:14, 4 באוגוסט 2016 (UTC)
::א. אדם שנכנס לערך כזה, לכתחילה לא מחפש משהו 'מעניין' אלא מחפש להעמיק. ככה שהתמונות לא באמת חסרות כאן.
::ב. אם רוצים, אפשר להוסיף בכל זאת: '''תמונה של הרבי''', עם כיתוב - "דרך כוכב מיעקב. ניצוץ מנשמתו מצוי בכל יהודי ומכונה בחסידות בשם 'ניצוץ משיח'." וכדו'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 07:32, 5 באוגוסט 2016 (UTC)
::::אכן טענה הא' של משתמש להתראות נכונה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:38, 5 באוגוסט 2016 (UTC)

שיחה:צמצום הראשון

2016-09-01T23:37:55Z

חסיד: /* עניינים הנוגעים בצמצום */

אוי סליחה, מחקתי ממש בטעות.. מתנצל. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:ערכתי את הערך החשוב הזה עד כמה שידי מגעת.
:בנוגע למה שכתבתי שיש ארבע שיטות בצמצום - ישנו ויכוח על זה בעולם האקדמי וגם בעוסקים בתורת הקבלה בתוך העולם היהודי אורתודוכסי.
:במכתב שכתב למשל ר' איטשע דער מתמיד לר"א דסלר בעהמח"ס "מכתב מאליהו" בסקירת השיטות בצמצום, כותב ר' איטשע דער מתמיד שההבדל בין שיטת הגר"א לשיטת החסידות בזה היא דקה מאוד.
:הרבי לעומת-זאת כותב שההבדל הוא מן הקצה אל הקצה, והוא זה שכותב שיש בזה ארבע שיטות.
:ערך חשוב זה נערך על-ידִי על-אף שלא היה ביכלתי להרחיב בו כראוי לערך חשוב שכזה, מפאת קוצר ידיעותיי יחסית בנושא זה.
:אך בכל-זאת ערכתי מאחר והוא חייב להתקיים, וגם בכדי לאתגר את המשתתפים ולהמריצם להרחיב בזה, למי שיודע ויכול.
: ניתן לקרוא על-זה עוד כאן - http://he.wikipedia.org/wiki/תורת_הצמצום
:--[[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]] 14:20, 21 יוני 2009 (EDT)
::ערך יפה, אעזור בל"נ בהזמן הקרוב. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

בגיליון "דרך תמים" - ג קיץ ע"ו מובא אריכות בענין הצמצום ובדו שיח בין הרש"ג לרבי שנ"ל שכדאי להוסיף.

== עניינים הנוגעים בצמצום ==

*צמצום באור (א. ולא בעצמות מדוע? (1.כי אינו מפריע - המאור בהתגלות.(וירא תו"א) 2. אין צורך כי ממנו לא יכול להיות המשכת הקו והתהוות העולמות (להבין לקו"ת) ב. ההכרח: אינו בדמות הגוף (תניא) אני הוי' לא שניתי (לקו"ת) ומדוע התגלות העצם אינה מפריעה)
::בו גופא בדרגות הנמוכות שבו
*צמצום שלא כפשוטו
::שנמצא בכל מקום (לקו"ת הוספות ויקרא ועוד)
::שנמצא בכל מקום ב'''גילוי''' (בריבוי מקומות, והמשך מרב ותלמיד)
*עניינו:בשביל הגילוי
*שורש לכל עניין הצמצומים והדין (ראה גם במבוא שערים בתחילתו)

:לא זכיתי להבין. מעיון בתורה אור פ' וירא מובן כי בעצמות לא שייך כלל וכלל צמצום, מפאת מציאות ה' שאינו שייך כלל להגבילו לגבי מקום אפילו ברוחניות. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:12, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
::אולי זה לא בסדר שאני רושם לעצמי רישומי דברים בדף השיחה, אבל זה הדרך הכי קלה ומהירה שמצאתי, וצודק שעלי להבהיר יותר את דברי. כוונתי היא שיש כמה נימוקים לכך שהצמצום הוא באור ולא במאור, בוירא היחס אל הצמצום הוא בכדי שיהיה נתינת מקום לעולם, ובמאור לא שייך צמצום ואדרבה הוא בהתגלות (ונשאר שצריך ביאור מדוע ההתגלות של המאור אינה מפריעה לעולמות), בעוד בלקו"ת המשמעות היא שעניין הצמצום הוא בשביל הגילוי שלאח"ז - המשכת הקו, ושם לכאורה הביאור שהצמצום בעצמות לא היה מועיל כי גם הארה כביכול מן העצמות לא היתה "שייכת" לעולמות, תודה על הערות מחזק את האחריות לכתוב דברים מדוייקים.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:23, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

המובא בסוף הערך אודות שכפשוטו יותר מובן בשכל - מובא באריכות הביאור לפי"ע בשיחות דחילת קיץ מ"ה(?). ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - כ"ח באב ה'תשע"ו - 22:23, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:כוונתך כנראה לשיחת ש"פ נשא תשמ"ג. יש עוד כמה שיחות בנושא הזה, ביניהן אחת בסעודה (שנמצאת ב"המלך במסיבו"), ונסמנו כולן איפשהו בספר "תולדות רבי משה" להר"א מטוסוב. {{כתב קטן|אגב, [[משתמש:חסיד]] - האם אפשר לברך "ברוך מחיה המתים"?}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:33, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::לכאורה לא.. א. אינני מתכנן - (ולצערי) אין ביכולתי - לשוב לכאן באופן קבוע. אני קופץ מדי פעם לביקור, ובעיקר מעלעל בערכי החסידות והגאולה החדשים והיפים, וגם נהנה קצת להיזכר בהווי התוסס. ב. מחי' המתים היינו בחברו שראהו.. ושמך איננו זכור לי כמי שערך בתקופתי (אם כי אני מלא הערכה לפועלך הרב כאן..). {{כתב קטן|או שהיית כאן בזהות אחרת?..}}. ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - כ"ח באב ה'תשע"ו - 23:37, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

שיחת פורטל:אישי חב"ד/נשי חב"ד

2016-09-01T22:25:09Z

חסיד:

אני חוזר ומדגיש את דעתי שהתבנית מיותרת ואין סיבה שתהיה בפורטל.

ממ"נ, אם אנחנו חושבים שערכים על נשים הם דבר שהצניעות יפה לו - אין להציגם בפורטל; ואם אנחנו חושבים שזה דבר מכובד שיש להתגאות בו ("חב"דפדיה מתייחסת בשווה בכבוד לגברים ולנשים"), אז זאת פאדיחה רצינית שיש כ"כ קצת ערכים על נשים!

בכל מקרה אין כבוד להציג רשימה כל כך דלילה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:17, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:אני לא מדבר על [[ג' קליפות הטמאות|שיוויון זכויות ורעיונות קומוניסטיים]] אלא על כבוד לנשי חב"ד כמו [[רבקה הולצברג]] נ"ע ו[[דבורה אשכנזי]] נ"ע וכמובן לנשות רבותינו נשיאינו.--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! כ"ח באב ה'תשע"ו 12:47, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

בכל מקרה, 'הרשימה המלאה' היא לקטגוריה 'נשים' שלא כוללת רק נשי חב"ד. וזה דורש תיקון גם אם מחליטים להשאיר. ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - כ"ח באב ה'תשע"ו - 22:25, 1 בספטמבר 2016 (UTC)