[[קובץ:שמואל בוטלר.jpg|ממוזער|הרב שמואל בוטלר נואם בהתוועדות [[כ' מנחם אב]] [[תשפ"ג]] [[שנת הקהל]], בבהכנ"ס [[בית מנחם]], בעת ביקורו בארה"ק עבור סיום ספר תורה השמיני [[אות בספר התורה לילדי ישראל|של ילדי ישראל]].]]
[[קובץ:בוטלר דוד יוסף.jpeg|ממוזער|הרב בוטלר מעניק לקט משיחות הרבי להראשון לציון הרב [[דוד יוסף]]]]
הרב '''שמואל באטלער''' (בוטלר) הוא מחנך ומשפיע ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אהלי תורה]] ו[[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ישיבת תומכי תמימים 'ליובאוויטשער ישיבה]]', מהפעילים הבולטים של [[בית חב"ד נמל התעופה JFK|חב"ד בשדה התעופה קנדי]] ועסקן ציבורי בשכונת קראון הייטס.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' טבת]] [[תשנ"ז]] לאביו הרב מיכאל (מדרום אפריקה) ואימו מרת אלנה לבית נירנברג נצר לבעלי מסירות נפש ברוסיה הסובייטית ונצר ל[[חסידות סקווירא]] (הישנה{{הערה|מחסידי ומקושרי הרה"ק רבי משה דן טברסקי אדמו"ר בדור השלישי בשושלת סקווירא}}){{הערה|[https://teshura.com/Butler%20-%20BM%20-%20Tishrei%205%2C%205778.pdf ע' רסד ואילך].}}.

בצעירותו התחנך ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]], ולאחר מכן בישיבה גדולה [[תומכי תמימים חולון]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].

בשנת תשע"ג למד מלאכת הזביחה <ref>עם ידידו ר' שניאור זלמן הלוי פייפ</ref> וקיבל 'הודעה' מהרב [[לייב חיים טורק|ליב חיים טורק]] ו'קבלה' לשחיטה מהרב [[מרדכי זאב גוטניק (מלבורן)]].

בשנת [[תשע"ט]] קיבל סמיכה 'יורה יורה' מהרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]].

ב[[י"ג אלול]] [[תשפ"ג]] נישא לרעייתו מרת חוה בת השלוחים למדינת דנמרק, הרב יצחק הלוי, (בן הרב ד"ר [[נפתלי חיים לוונטל]]) ומרת מנוחה רחל{{הערה|(נכדה של החסידים הרב [[יוסף ראדאל]] והרב [[מנחם מענדל בוימגרטן]]).}} לוונטל, (נצר למשפחת גרונר מצאצאי כ"ק אדמו"ר האמצעי{{הערה|[https://baalhatanya.org.il/איגוד-הצאצאים-של-בעל-התניא-האדמור-הזקן/אילן-היחס/?i=132302] מצאצאי [[הרבנית מנוחה רחל]] בת כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] ומני אז משתדל להביא חשובי הרבנים שהם מצאצאי אדמו"ר הזקן למלווה מלכה של [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]]. נצר גם מגזע רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (המהרי"ל) ורבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]].}}), החתונה התקיימה (ברוב פאר והדר בהשתתפות קהל נכבד מחשובי השלוחים אנ"ש ותמימים מכל רחבי תבל{{הערה|[https://anash.org/wedding-butler-lowenthal/][https://chabad.info/simches/997404/] וראה גם ווידיאוס בערוץ יוטיוב לובאוויטש לעבט/יום שכולה משקה.}}) בקופנהגן שבדנמרק.

ר' שמואל נחשב לחוקר היסטוריה חב"די וקיבל הרבה מהת' [[ישראל מרדכי קוזומינסקי]] ומהרבנים [[בן ציון בנימין אלטהויז|בינקע אלטהויז]], [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]] והרב [[מענדל מרוזוב]] שהיה מהמשתתפים הקבועים בהתוועדויות שלו מדי שבת במשך מספר שנים אשר מהם הוא קיבל ומשמר ומעניק לצעירי הצאן ובפרט לילדי תשב"ר מתוך מסירה ונתינה.

להרב בוטלר יש אוסף של כתבים וחפצים נדירים ובמשך השנים תרם רבות ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]{{הערה|[https://chabadinfo.com/news/rare-sefer-kehillos-yaakov-once-owned-by-tzemach-tzedeks-son-presented-to-the-rebbes-library/] [https://anash.org/a-first-for-the-rebbes-library-in-honor-of-yud-alef-nissan/] [https://collive.com/sefer-from-alter-rebbes-family-donated-to-the-rebbes-library/] [https://chabad.info/special/883691/].|כיוון=שמאל}}.

ע"פ השמועה ר' שמואל הוא מיחידי הסגולה שנוסע לציון הקדוש בכל יום מימי החול.

== עסקנות ציבורית ==

ר' שמואל הוא מהפעילים הכי נמרצים במבצעים ב[[בית חב"ד נמל התעופה JFK]] תחת הנהלת הרב [[יוסף יצחק ראפ]]. ובמסגרתו הוא עוסק רבות במבצע [[אות בספר תורה]] ו[[אות בספר התורה של ילדי ישראל]]{{הערה|משך השנים פעל רבות אצל התמימים ואנ"ש להגברות המבצעים אלו. ובשנת הקהל תשפ"ג פעל יחד עם ידידו ר' שלום בער מרזל שיצליחו לסיים הספר תורה השמיני של ילדי ישראל, ואף טס מיוחד לארה"ק להשתתף בהסיום ביום כ' מנחם אב{{הערה|[https://chabad.info/news/987316/].}}}}.

ר' שמואל נחשב לעסקן ציבורי עם פוליטיקאים בניו יורק{{הערה|[https://collive.com/ny-comptroller-hears-the-megillah-3/] [https://chabad.info/news/539280/] [https://collive.com/nyc-comptroller-blesses-the-lulav/].|כיוון=שמאל}} ונחשב לעמוד תווך בין חצרות חסידיות לבין ליובאוויטש אשר פועל רבות להרמת קרן חב"ד בין קהילות וחוגים שונים בהפצת המעיינות חוצה{{הערה|[https://col.org.il/news/139839] [https://anash.org/lubavitch-brings-irans-chief-rabbi-to-bobov-45-lelov-rebbes/].|כיוון=שמאל}} ובפרט בין [[חסידות גור]] וליובאוויטש{{הערה|[https://chabad.info/news/987867/] [https://anash.org/gerrer-rebbes-son-asks-to-implement-ideas-from-770-after-visit/] [https://collive.com/gerrer-rebbes-son-returns-visit-to-chabad/] [https://anash.org/gerrer-rebbe-makes-exception-for-lubavitcher-bochurim/] [https://chabadinfo.com/news/gerrer-rebbes-son-visits-chabad-at-the-airport/].|כיוון=שמאל}}.[[קובץ:האדמו''ר מבאבוב 45 עם הרב שמואל בטלר.jpeg|ממוזער|הרב באטלער משוחח עם הרב [[מרדכי דוד אונגר]] אדמו"ר מבאבוב 45 לאחר שהרב באטלער העניק לו את הספר [[ימות המשיח בהלכה]] (תשפ"ד) (צילום: מנדי שיף מרכז 302)]]

ר' שמואל דאג להדפיס בעצמו ביותר ממאתיים ערים ומדינות שונות ברחבי תבל את [[הדפסת התניא|ספר התניא]]{{הערה|[https://chabad.info/news/481798/] [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3754968/jewish/In-Vietnam-Rabbinical-Students-Find-Feed-and-Befriend-Jews.htm] [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3416381/jewish/Printing-Tanyas-in-Jamaica-and-Everywhere-Else-Jews-Live.htm][https://anash.org/tanya-started-on-beth-israels-7th-floor-finished-30-years-later/] [https://collive.com/tanya-printed-in-new-york-state-executive-mansion-with-gov-hochul/] [https://chabadinfo.com/news/historic-tanya-printed-in-qatar/].|כיוון=שמאל}}{{הערה|בקיץ תשע"ד הדפיס בכו"כ עיירים ואיים במדינת מסצ'וסטס וביכנ"ס צמח צדק נוסח האר"י הישן בבלטימור עם ידידו הרב ניסן אייזיק וואגעל.

בקיץ תשע"ה הדפיס בכו"כ עיירים במדינת ג'מייקה עם ידידו הרב ארי' ליב הרסון.

בקיץ תשע"ו במדינת קולורדו עם ידידו הרב מנחם מענדל מינץ. בקיץ תשע"ז במדינת וייטנאם עם ידידו הרב ארי' ליב הרסון. בקיץ תשע"ח במדינת יוטה ובמדינת אלסקה.

בט"ז אייר תשע"ט הדפיס התניא במדינת קטר. בקיץ תשע"ט במדינת קליפורני'ה. בקיץ תשפ"ג הדפיס בחב"ד בשדה התעופה סניף בוסטון.
בג' תמוז תשפ"ד בבית רפואה 'בית ישראל' ליד חדרו הק' על קומה השביעית. בי"ט כסלו תשפ"ה הדפיס התניא בבית מושל מדינת ניו יורק{{הערה|https://collive.com/tanya-printed-in-new-york-state-executive-mansion-with-gov-hochul/}} בחסות העסקן הרב [[חנינא שפרלין|חנינא משולם הכהן שפערלין]].}}, עוזר ומתעסק וגם תומך בממונו בעוד הדפסות רבים אשר נעשות בהשתדלותו.

נמנה עם מקימי מאגר [[רבי דרייב]] אשר מזכה רבבות ב[[ציור פני הרב]] ושמיעת קולו הק' ופעל שחברת [[JEM]] יפרסמו את כל הארכיון שלהם{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/603bdc28e756a_1614535720.pdf] [https://col.org.il/news/129580] [https://crownheights.info/chabad-news/748549/breaking-agreement-reached-in-principle-between-jem-and-rebbedrive/] [https://chabad.info/magazine/355120/].|כיוון=שמאל}}. כמו כן הוא חבר במערכת [[מפתח]] לתורת הרבי ואחראי על הוצאתו לאור של הגיליון השבועי "עלי ההגהה"{{הערה|[https://www.mafteiach.app/about].}} ועל שיעור בלימוד החוברת לעיונא המתקיים בכל ליל שבת קודש במערב 770 מאז תשפ"ג כאחד מההחלטות של שנת הקהל.

בזכות ידידות שהייתה לו עם המשב"ק הרב [[מאיר הארליג]]{{הערה|[https://chabadinfo.com/simches/r-meir-harlig-celebrates-his-birthday/].}} זכה לחשוף לציבור במסגרת [[רבי דרייב]] יומנים של הרב הארליג שכתב מדי יום ביום משך כל שנות הנשיאות של הרבי. הרב הארליג הפקיד אחריות בלעדית זו לר' חיים ישראל הכהן שפרלין ולר' שמואל{{הערה|[https://col.org.il/news/125577] [https://chabad.info/beis-medrash/615869/] [https://www.rebbedrive.com/single-post/2020/07/05/treasure-trove-of-new-diaries-published].|כיוון=שמאל}}.

בשנת [[תשע"ב]] נתמנה כאחראי על בניית ה[[סוכה]] הפרטית של [[הרבי]] בחצר [[770]] יחד עם ידידו ר' [[חיים דוד גרוסבוים|חיים גרוסבוים]]{{הערה|[https://chabad.info/news/tishrei/1009751/] [https://collive.com/rebbes-sukkah-built-at-770-8/] [https://anash.org/rebbes-sukkah-built-moments-after-yom-kippur/].|כיוון=שמאל}}

בכלל הוא מסור ונתון לכל עניני בית חיינו, ומתקן דברים שהוזנחו ב-770, כגון החלונות השבורים בזאל למעלה.

החל משנת [[תשע"ג]] מארגן מדי שנה לקראת [[י' שבט]] אירוע לכלל תלמידי הישיבות בשם "שעה עם הרבי". כחלק מהאירוע מכינים את בית המדרש 770 עם פירמידות בכדי לתת תחושה של [[התוועדות עם הרבי]].

לקראת [[ג' תמוז]] תשע"ג אירגן ביחד עם ר' [[מנחם מענדל מינץ]] כינוס התעוררות על שדרת [[איסטרן פארקוויי]] לכלל [[חסידי חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/143709].}}, ומני אז השניים אירגנו עשרות כינוסים כגון זה.

לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] תשע"ד, מארגני התהלוכה - [[של"ה (ארגון)|של"ה]], (רצו שיהיה עשר הצגות בנושא [[עשרת הדברות]]) לתלמידי [[אהלי תורה מתיבתא]] פקדו בבנית מצגת בנושא "לא תגנוב", ר' שמואל קיבל את המשימה על הפרויקט הזה. ובנה מצגת בנושא גאולת כל הספרים כתבים וחפצים מ[[אוסף שניאורסון]] הנמצאים בשביה במוסקווה, ר' שמואל קיבל בזה יעוץ והדרכה מהרב [[ברוך שלמה אליהו קונין|שלמה קונין]], ומני אז הם בידידות ונתחנך על ידו לנהל את חייו באופן של [[לכתחילה אריבער (פתגם)|לכתחילה אריבער]] {{הערה|ואף מארגן התוועדות סעודה בשרי כיד מלך לכבוד ימי "לכתחילה אריבער" ב' אייר וי"ג תשרי.

ע"פ מענה מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח להרב [[שלמה קונין]] לאחרי י"ג ניסן תשמ"ג "...בטח יערכו התוועדות בלאס אנדלעס באור ליום ו' עש"ק (לאחרי הספירת העומר של) תפארת שבתפארת יום הולדת של המגלה ומפרסם של מלכתחילה אריבער. אזכיר עה"צ ויבשר טוב" - [[ליקוט מענות קודש]] תשמ"ג, צח}} וגם נחשב לאחד מגדולי המתעסקים ומרעישים אודות שחרור ופדיית ספרי רבותינו נשיאנו הנמצאים לעת עתה בשביה ברוסיא.

החל מקיץ תשע"ד נסע למדינת קולורדו עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מינץ]] על [[שליחות המל"ח]] בכל קיץ, חנוכה, וחג הפסח עד שנת תשפ"ב לארגן אירועים עבור היהודים המפוזרים בערי השדה שם וכתוצאה מזו נפתחו כמה בתי חב"ד בפועל במשך השנים ובעוד מקומות.

בשנת תשע"ה (יחד עם ידידו ר' [[מנחם מענדל מינץ]]) פתח קבוצת וואטסאפ "[[פאקס א שיחה]]" שהיה הראשון במינו לאחד בין כל חסידי חב"ד.

ב[[שנת הקהל]] - [[תשע"ו]], נתמנה על ידי הרב [[שלום דובער מוצ'קין]] מטעם [[צא"ח מונטריאול]] להיות אחראי על כינוסי 'הקהל' בכל רחבי קנדה{{הערה|[https://chabad.info/news/126439/] [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3240709/jewish/Multifaceted-Montreal-Campaign-Inspires-Jewish-Gatherings.htm].|כיוון=שמאל}}. בשנת הקהל - [[תשפ"ג]], התמנה לחבר ועד מטה הקהל העולמי{{הערה|[https://anash.org/crown-heights-ended-the-year-with-a-grand-good-bye-hakhel-in-770/].}}.

בעת שהותו ב[[תומכי תמימים מונטריאול]] היה אחראי על מערכת הערות וביאורים של הישיבה{{הערה|הוציא לאור את גיליון [https://drive.google.com/file/d/1JJ7y9DbevEFfVn2S2H42m4u9vNEqg0Ld/view ק"ג] ו[https://drive.google.com/file/d/1ezeXA2g9epbNhCrswmlI_LtIeye1_2RX/view ק"ד].}}. במשך השנה אירגן לתלמידי ישיבה גדולה מעמד [[סיום הרמב"ם]] לכל סיום ספרי הרמב"ם וכן למד דברי חסידות בקביעות עם המשפיע הרב [[יצחק מאיר גוראריה]].

בשנת [[תשע"ו]] התמנה כאחראי מטעם [[צא"ח המרכזית]] על ה[[תהלוכה]] שבסוף חודש החגים{{הערה|[https://collive.com/hundreds-walked-on-tahalucha/].}} ברחבי העיר ניו יורק וגם עוזר בארגון 'הקהלת קהילות' בכל שבת. במסגרת עבודתו בצא"ח היה נחשב ליד ימינו של הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] ומאוחר יותר גם מונה אותו להיות חבר בוועד [[סיום הרמב"ם]] העולמי{{הערה|[https://col.org.il/news/131842][https://anash.org/grand-siyum-harambam-celebration-attended-by-thousands/]}}.

החל משנת [[תשע"ז]] לקראת חודש [[תשרי]] מקים מדי שנה יחד עם ר' [[מנחם מענדל מינץ]] טענט מול 770 על מנת להתמודד עם חוסר המקום לקהל הרחב{{הערה|[https://collive.com/new-glass-paneled-tent-goes-up-at-770/].}}.

החל משנת תש"פ בכל יום חול מוסר "שיעור התקשרות" במוסדות החינוך של חב"ד בכל גלילות ניו יורק{{הערה|[https://anash.org/monsey-boys-view-historic-treasures-for-yud-daled-kislev/].}}.[[קובץ:שמואל בוטלר בישיבה.jpg|ממוזער|ר' שמואל נואם באהלי תורה]]

בשנת [[תשפ"ב]] התמנה על ידי הרב [[אברהם יצחק ברוך גערליצקי]] למפיק סדרת הספרים של [[ימות המשיח בהלכה]] (ג' כרכים){{הערה|[https://anash.org/first-copy-of-upcoming-sefer-was-a-touching-gift-for-rabbi-gerlitzky/].}}.

בחודש [[אייר]] [[תשפ"ג]] ארגן את [[סיום הרמב"ם]] בערי קהיר ואלכסנדריה ב[[מצרים]]{{הערה|[https://col.org.il/news/145548] [https://www.bhol.co.il/news/1544998] [https://collive.com/first-time-in-25-years-siyum-harambam-in-egypt/].|כיוון=שמאל}}.

בשנת [[תשפ"ד]], מינה אותו הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמאן]] סמוך לפטירתו להיות השליח למפרץ העליון של העיר ניו יורק הכולל בתוכו שלושה איים. ליברטי איילנד, גבנורס איילנד ואליס איילנד. בחודש תשרי תשפ"ה קיבל את האישורים והקים שם לראשונה סוכה על מנת לזכות בה את אלפי המבקרים במצוות [[לולב]] ובהדלקת [[חנוכיה]] ב[[חנוכה]].

בשנת תשפ"ד ותשפ"ה שימש לתקופה קצרה כמנהל של [[ספריית לוי יצחק]]{{הערה|[https://collive.com/new-mesibas-shabbos-programs-at-levi-yitzchok-library/] [https://collive.com/vov-tishrei-programs-at-the-levi-yitzchok-library/].|כיוון=שמאל}}.

לרגל בר המצווה של אחיו, הוציא לאור תשורה מיוחדת, שכללה צילומים נדירים שהתפרסמו לראשונה{{הערה|[https://teshura.com/Butler%20-%20BM%20-%20Tishrei%205%2C%205778.pdf].}}. לקראת חתונתו, הוציא לאור חוברת נוספת כהמשך לתשורה זו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1A6mejbIlmjeMMnSsOZjw7RLLGET-mQQV/view?usp=sharing].}}.

ר' שמואל גם ידוע כבעל מכניס אורח גדול ונוהג לארח עשרות מתלמידי התמימים לסעודת שבת בביתו בכל שבת וכן עורך [[מסיבות שבת]] לתלמידיו.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בוטלר, שמואל}}
[[קטגוריה:עסקנים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ז]]
[[קטגוריה:חברי ועד סיום הרמב"ם]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אהלי תורה]]
[[קטגוריה:חסידות סקווירא]]
[[קטגוריה:משפחת לוונטל]]

קובץ:בנג'י סטאק 3.jpeg

2026-02-06T17:15:45Z

חנוך רולניק:

קובץ:בנג'י סטאק 2.jpeg

2026-02-06T17:13:25Z

חנוך רולניק:

קובץ:בנג'י סטאק 1.jpeg

2026-02-06T17:09:20Z

חנוך רולניק:

אברהם יצחק ברוך גרליצקי

2026-02-06T16:45:03Z

חנוך רולניק: /* תולדות חיים */

[[קובץ:א. גערליצקי.jpg|ממוזער|הרב גרליצקי]]
הרב '''אברהם יצחק ברוך גרליצקי''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1947) הוא מראשי ישיבת [[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה קראון הייטס]], ומנהל מערכת [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]], ומחבר ספרים [[ימות המשיח בהלכה]] (ג' כרכים).

==תולדות חיים==
נולד ב[[מונטריאול]] ב[[י"ד חשון]] [[תש"ח]] לאביו הרב [[משה אליהו גרליצקי]], [[משפיע]] הקהילה החב"דית במונטריאול.

בשנת [[תשכ"ה]] (ביוזמתו של ר' בנצ'ה שמטוב) ייסד יחד עם הרב [[יהודה לייב שפירא (מיאמי)|יהודה לייב שפירא]], הרב [[אליהו טננבוים]] הרב [[נתן וולף]] את [[ועד הנחות התמימים]].

בהמשך לזה קיבל אישור מיוחד מהרבי שבלילות שהוא עובד על ההנחות הרי למחרתם הוא פטור מלבוא לסדר חסידות.

כאשר ר' [[זלמן גוראריה]] היה ביחידות בחודש כסלו תשכ"ז, התלונן בפניו הרבי {{ציטוטון|קיינער קאכט זיך ניט אין די שיחות א חוץ די איין גרליצקי'ס א זון}} (= אף אחד לא מתעניין בשיחות חוץ מבנו של גרליצקי){{הערה|הרב אשכנזי, עמ' 258.}}.

בתקופה שקדמה לנישואיו עם רעייתו (בתו של ר' [[בנימין לויטין]], ונכדת הרב [[שמואל לויטין]]), עורר הרבי על חיזוק האחיזה היהודית בשכונת [[קראון הייטס]] בעקבות [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|הבריחה הגדולה]], וביקש לערוך את החתונות דווקא בתחומי השכונה על מנת לחזק את ההתיישבות במקום.

למרות שלא היו באותה תקופה בתחומי [[קראון הייטס]] אולמות מספיק מתאימים לעריכת חתונות כפי שהיה נהוג, היה הרב גרליצקי הראשון לקיים את חתונתו כרצון הרבי בתחומי השכונה, וחגיגת נישואיו התקיימה ב[[כ"ז אדר|כ"ז אדר א']] [[תש"ל]] באולם "יאנג יזרעאל" שבקראון הייטס.

לאחר נישואיו הצטרף לצוות החינוכי של [[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], וכיום הוא נחשב לאחד ה[[ר"מ|ר"מים]] האהובים במיוחד בישיבה, והוא נודע כמסור לתלמידיו. אחד הביטויים לכך הוא ביום הולדתו, שעורכים לו [[התוועדות]] גדולה ובכל שנה קונים לו התלמידים מתנה מיוחדת ודואגים לפרסם מודעות מזל טוב בכל השכונה.

בחודש [[תשרי]] [[תש"מ]] הקים את מערכת [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה|הערות וביאורים]] שמטרתה הגברת העיון והקאָך בתורתו של הרבי.

במסגרת זו זכו הרב גרליצקי וצוות המערכת למענות קודש והתייחסויות רבות בהתוועדויות הרבי. אלו לוקטו ונדפסו ב"ספר היובל - הערות וביאורים" שהופיעה בקשר עם גליון האלף.

בחודש חשון [[תשנ"ב]] מסר לרבי בעת [[חלוקת הדולרים]] ספר הכולל את השיעורים שמסר בישיבה לאורך שנת הלימודים ה'תנש"א, והרבי איחל לו שנת הצלחה, הצלחה רבה, ושתהיה שנת פלפולא דאורייתא{{הערה|דברי משיח ה'תשנ"ב חלק א' עמוד 416.}}.

==ספריו==
*[[ימות המשיח בהלכה]], ג' כרכים.

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרליצקי, אברהם יצחק ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת גרליצקי]]
[[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]
[[en:Avraham Yitzchak Baruch Gerlitzky]]

בן ציון סטאק

2026-02-06T16:41:03Z

חנוך רולניק: /* תולדות חיים */

{{אין תמונה}}
ר' '''בן ציון (בנג'י) סטאק''' (benjy stock) הוא מעסקני שכונת [[קראון הייטס]], שימש בעבר כמנהל [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]], וכיום משמש כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], לצד ניהול קרן [[חברת שמחת שבת ויום טוב]], שהוקמה על ידי אביו.

==תולדות חיים==
נולד בסביבות שנת [[תשכ"ג]] ב[[קראון הייטס]] לאביו ר' [[שמשון סטאק]] ובשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אמו.

בבחרותו למד בישיבת תורת אמת.

בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], כאשר יצא הרבי בשנת תשמ"ב בקריאה לרישום יהודים ל[[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]], נקרא על ידי ר' [[דוד רסקין]] יחד עם מספר בחורים לנהל את הרישום לספר התורה שעל ידי הישיבה.

לאחר נישואיו עם רעייתו מוסיא רבקה בת הרה"ח [[חיים רפאל יצחק בליניצקי]] קבע את מגוריו בקראון הייטס.

בשנים אלו שימש בין שלל תפקידיו כממונה על קעמפ גן ישראל{{הערה|מוסף התמים שבועון בית משיח גליון מ"ה עמוד 145.}}.

בשעת פטירתה של [[הרבנית חיה מושקא]] היה ראש המתעסקים בארגון הסדר בלווית הרבנית לצד ר' משה כצמן.

בשנים תשנ"ב-תשנ"ד, זכה להיות מהמוליכים ומביאים ומהמתעסקים סביב סידור יציאת הרבי למרפסת ושאר הענינים שהוצרכו בתקופה זו{{הערה|ראו לדוגמה בשבועון 'בית משיח - 770' 42 (ט-טז ניסן תשנ"ג) עמוד 11.}}.

שימש במשך שנים ארוכות כמנהל גשמי ב[[בית רבקה קראון הייטס]], ולאחר פטירת אביו החליף אותו כמנהל קרן [[חברת שמחת שבת ויום טוב]] המסייעת לאנ"ש תושבי קראון הייטס לאורך כל השנה, ובפרט בתקופות החגים.

בשנת [[תשפ"א]] עזב את תפקידו בבית רבקה והתמנה למנהל אדמנסטרטיבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]]{{הערה|1=[https://collive.com/rabbi-benjy-stock-appointed-at-the-central-770-yeshiva/ דיווח באתר COL].}}.

==משפחתו==
*בנו, ר' יעקב אפרים הכהן סטאק
*בתו שטערנא, רעיית ר' שלום דובער חזן
*בתו חיה מושקא, רעיית ר' ישראל אבצן
*בנו, מנחם מענדל הכהן
*בנו, חיים רפאל יצחק הכהן
*בנו, שמשון הכהן

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סטאק, בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת סטאק]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]

חיים רפאל יצחק בליניצקי

2026-02-06T16:31:38Z

חנוך רולניק: /* משפחתו */

[[קובץ:Blinitzky, Itche.jpg|ממוזער|הרב חיים רפאל יצחק בליניצקי]]
הרב '''חיים רפאל יצחק בליניצקי''' ([[תרע"ד]]-[[כ"ט אלול]] [[תנש"א]]) היה מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[תרע"ד]] לרב [[ישראל נח בליניצקי]] ב[[דיסנא]].

למד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים חרסון]], בשנת [[תר"צ]] נאסר יחד עם כלל תלמידי הישיבה.

בקיץ [[תרצ"א]] למד בישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]], באותו זמן לקה בשחפת קשה, ואחיו, הרב [[אהרון יוסף בליניצקי]] הציל את חייו.

בשנת [[תש"ז]] השתתף ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה ההמונית]] של חסידי חב"ד ב[[רוסיה]], והבריח את הגבול ל[[לבוב]] ובשנת [[תש"ט]] עלה יחד עם אחיו הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (כפר חב"ד)|מענדל]] ל[[ארץ הקודש]], בניגוד לדעת אחיו ר' אהרון יוסף. בהתחלה שהו בבאר יעקב ואחר כך עברו ל[[כפר חב"ד]].

התחתן עם רעייתו מרת טילא (צילה) בת ר' יואל לוין.

מאז ילדותו ולאורך כל שנותיו סבל ממיחושים שונים והיה צריך לדרוש ברופאים, וזכה למענות והדרכות מהרבי בעניני רפואה.

בערוב ימיו הוסיפו לו בהוראת הרבי את השם רפאל, ובהמשך גם את השם 'חיים' כסגולה לאריכות ימים, וזאת על אף שהיה לו בן בשם חיים (ר' [[חיים אברהם בליניצקי]]).
בערב [[ראש השנה]] [[תשנ"ב]] נפטר, והוא בן שבעים ושבע.

הלוויתו התקיימה עוד בערב ראש השנה, על אף שנפטר אחר חצות ועל אף הזמן המועט שנותר עד לכניסת החג, והוא נטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].

על מצבתו נחרט: "פ"נ איש אמת ירא אלוקים הרה"ת הרה"ח חיים רפאל יצחק ע"ה מהתושבים הראשונים דכפר חב"ד בן הרה"ת הרה"ח ר' ישראל נח ע"ה בליניצקי שהיה מראשוני תלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש נלב"ע ערב ראש השנה כ"ט אלול ה'תנש"א אחר חצות היום והובא לקבורה בו ביום ת נ צ ב ה".

==משפחתו==
*בנו, ר' אפרים דובער בלניצקי.
*בנו, ר' [[חיים אברהם בליניצקי]].
*בתו מרת מאשה, רעיית הרב [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - [[משמש בקודש]] ב[[פרזידנט 1304|בית הרבי]], קראון הייטס.
*בנו, ר' יהודה לייב בליניצקי.
*בתו מרת מוסי, רעיית ר' [[בן ציון סטאק|בנג'י סטאק]] - קראון הייטס.

==לקריאה נוספת==
[[ישראל נח הגדול (ספר)]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/d/d6/תשורה_בליניצקי_יעקב_גאנזבורג.pdf 4 ממכתבי הרבי אליו]''', בתוך תשורה מחגיגת בר המצווה במשפחת בליניצקי, חשון תשפ"ב

{{מיון רגיל:בליניצקי, חיים רפאל יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים חרסון]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כותאיס]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת בליניצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]]

שלום הורביץ

2026-02-04T13:59:52Z

חנוך רולניק: /* משפחתו */

[[קובץ:שלום הורביץ.jpg|ממוזער|הרב הורביץ בביתו]]
ר' '''שלום הורביץ''' (נולד ב[[ג' שבט]] [[תשי"ד]], 1954) הוא [[בעל מנגן]] חסידי ותושב שכונת המלך [[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ג' שבט]] [[תשי"ד]] לר' פנחס ולחנה הורביץ, במשפחה המיוחסת לרבי [[שמואל שמלקה מניקלשבורג]] ונקרא על שמו של סביו ר' [[שלום לישנר]].

בהגיעו לגיל [[נישואין]], [[התחתן]] עם רעייתו מרת מרים בריינדל, בתו של החסיד ר' [[יעקב פרידמן]] מ[[בורו פארק]], וקבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]].

חונן בכשרון נגינה, וכבר בגיל צעיר התבקש על ידי מערכת [[ניח"ח]] לשמש כ[[בעל מנגן]] בתקליטים שיצאו לאור באותה תקופה, ועשר ניגונים מתוך תקליטי ניח"ח הוקלטו על ידו.

במשך עשרות שנים שימש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] בתלמוד תורה [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], וכן שימש כחבר במשך מספר שנים ב[[וועדת הניגונים ליובאוויטש]] שהופקדה על בחירת ה[[ניגונים שחוברו על הפרק של הרבי|ניגון לפרק החדש של הרבי]].

בשנת [[תשס"ה]] הוציא לאור תקליט בשם 'בית הלוי ברכו את השם', עם עשרה ניגונים חב"דיים עתיקים, לרגל חתונתו בנו, וכן הקליט ניגונים נוספים במסגרות שונות.

בשנת [[תשע"א]] זכה ש[[וועדת הניגונים]] תבחר את הלחן שלו ל[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגון החדש על הפרק של הרבי]], לכבוד [[י"א ניסן]] (ההתאמה למילים נעשתה על ידי הת' [[שמואל פרלשטיין]]){{הערה|ניגון [[לדוד מזמור (ניגון)|לדוד מזמור]]}}.

בשנת [[תשע"ד]] הוציא לאור את הספר אודות חמיו, 'תפארת יעקב'.

מלבד שימור ניגוני חב"ד עתיקים, הלחין בעצמו מספר לחנים, ובשנת [[תשפ"א]] הוציא לאור תקליט בשם 'אז ישיר משה' עם חמישה עשר ניגונים של אחיו, ר' משה הורביץ (מתוך כ־130 ניגונים שהלחין לאורך השנים).

==ספריו==
*'''תפארת יעקב''' – תולדות חמיו הרב [[יעקב פרידמן]].
* '''[[ירושלים של מעלה ושל מטה (ספר)|ירושלים של מעלה ושל מטה]]''' – ספר המלקט מאות מהמכתבים ששיגר לאורך השנים לאביו מהנעשה בחצר הרבי.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[ישראל זושא הורביץ]] – רב קהילות החסידים באלעד.
*אחיו ר' דוד הורביץ - לוד.
*אחיו ר' מרדכי יהושע הורביץ - כפר חבד.
*אחיו ר' שלמה לייב הורביץ - ירושלים.
*אחיו, ר' שמואל הורביץ – ירושלים.
*אחיו, ר' ראובן הורביץ – ביתר.
*בנו, הרב מנחם מענדל הורביץ – שליח הרבי ורב קהילת 'ישראל הצעיר' רנדולף, מסצ'וסטס.
*בנו, ר' [[ראובן נתן נטע הלוי הורביץ]] – שליח כ"ק אדמו"ר למוצא ובית זית
*בנו, ר' יוסף יצחק הורביץ.
*בנו, ר' משה הורביץ.
*בנו, ר' שמואל דוד הורביץ.
*בנו, ר' שניאור זלמן הורביץ.
*חתנו, ר' יוסף דוד חאנאוויטש.
*חתנו, ר' משה הלפרין.
*חתנו, ר' יחיאל מיכל מרזוב משפיע באהלי תורה

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/search/keyword_cdo/kid/24032/t/13736/jewish/Sholom–Horowitz.htm מקבץ ניגונים מפיו, באתר בית חב"ד]''' {{בית חבד}} {{צליל}}
*שייע דייטש, '''[https://www.inn.co.il/news/501307 מנגינת החיים]''' ערוץ 7
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog–post_26.html צפו: ר' שלום הורביץ מנגן את 'ר' זלמנ'ס עבודה ניגון']''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הורביץ, שלום}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]

שלום דובער מוצ'קין

2026-02-04T13:56:12Z

חנוך רולניק:

[[קובץ:שלום בער מוצ'קין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בערל מוצ'קין]]
[[קובץ:ברל מוצקין-נחמן שפירא.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב מאצקין ב770 יחד עם אחיינו הרב [[נחמן שפירא]] חורף תשפ"ו]]
הרב '''שלום דובער (בערל) מוצ'קין''' (יליד שנת [[תרצ"ז]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ל[[מונטריאול]], קנדה, יושב ראש [[צעירי אגודת חב"ד קנדה]], חבר [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)]], מייסד קעמפ [[גן ישראל מונטריאול]] וחבר ועד הרוחני של [[ישיבת אור מנחם (ניפרוויל)]].

==תולדות חיים==
נולד לרב [[פרץ מוצ'קין]] ב[[ז' שבט]] [[תרצ"ז]] בעיר [[לנינגרד]].

יצא עם אביו במסגרת [[הבריחה הגדולה]] מברית המועצות דרך [[לבוב]]. למד בחדרים וישיבות תומכי תמימים ברוסיה, [[טשקנט]], [[פוקינג]], [[פריז]] ולאחר מכן ב[[מונטריאול]].

בשנת [[תשי"ב]] עברה משפחתו ל[[מונטריאול]] שב[[קנדה]].

בשנת [[תשי"ט]] הקים יחד עם הרב [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]] והרב [[לייב חיים טורק|ליב חיים טורק]] את קעמפ גן ישראל במונטריאול.

התחתן עם רעייתו מרת סימא בתו של דוד אבא לוין, נכדה של החסיד [[ישראל לוין]] המכונה ישראל נעוולער מצד אביה. ור' יהושע זעליג הכהן ריבקין מקלימאוויטש מצד אמא. בילדותה יצא אביה ר' דוד אבא למלחמה ומאז עקבותיו לא נודעו.

מונה על ידי [[הרבי]] לשליח ב[[מונטריאול]]. הרב מוצ'קין משמש גם כחבר [[אגודת חסידי חב"ד ארה"ב]] ויו"ר [[צעירי אגודת חב"ד קנדה]].

בשנת [[תשנ"ב]] קרא להחתים יהודים על [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח]].

בשנת [[תשס"ד]] עם הקמת [[ישיבת אור מנחם (ניפרוויל)|ישיבת אור מנחם בניפרווויל]] הוא מונה לחבר הועד הרוחני בישיבה.

==משפחתו==
* בנו, דוד אבא מוצ'קין - שליח ברוצ'סטר, ניו יורק
* בנו, ישראל מוצ'קין - מנהל הקעמפ גן ישראל מונטריאול.
* בנו, מענדי מוצ'קין - מונטריאול.
* בנו, יוסי מוצ'קין
* בנו, נחמן מוצ'קין
* בנו, שניאור מוצ'קין
* בנו, פרץ מוצ'קין
==קישורים חיצוניים==
*[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/13_018.jpg '''מאצקין, שלום דובער - כרטיסי ספר חסידים''']
*''' [https://sinun770.org/חיי-מסירת-נפש-ברוסיא-הסובייטי-ראיון-עם/ חיי מסירת נפש ברוסיא הסובייטי, ראיון עם הרב בערל מוצקין – לרגל י"ב – י"ג תמוז תשפ"ה]''' בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}} (יידיש)
*''' [https://sinun770.org/התוועדות-יט-כסלו-הרב-בערל-מוצקין-שנת-תש/ התוועדות י"ט כסלו הרב בערל מוצקין שנת תשע"ב]''' בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}} (יידיש)
{{קצרמר|אישים}}
{{מיון רגיל:מוצ'קין, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במונטריאול]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת מוצ'קין]]

[[en:Shalom Dovber (Berel) Mochkin]]

קובץ:ברל מוצקין-נחמן שפירא.jpeg

2026-02-04T13:49:41Z

חנוך רולניק:

אליהו ליפסקר

2026-02-04T13:40:06Z

חנוך רולניק: /* קריירה מוזיקלית */

[[קובץ:אלי ליפס.png|250px|ממוזער|שמאל|ר' אלי ליפסקר]]
ר' '''אליהו (אלי) ליפסקר''' ([[כ"א בסיון]] [[ת"ש]] - [[כ' בשבט]] [[תשע"ז]]) היה [[בעל תפילה]], [[מוזיקה|מוזיקאי]] חב"די, כותב ומלחין שכונה על ידי [[הרבי]] "[[בעל מנגן|בעל המנגן]] שלי".

== תולדות חיים ==
נולד ב[[כ"א סיון]] [[ת"ש]] בעיר [[כותאיסי]] שבמערב [[גאורגיה]] לאביו הרב [[אריה זאב ליפסקר]] ולמלכה, במשפחה שמנתה 14 ילדים.

בשנת [[תש"ו]] הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה במבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]], ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו [[תש"ט]] עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר בשיכון חב"ד המתהווה ב[[לוד]] והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.

בשנות ילדותו ונערותו למד במוסדות חב"ד המקומיים, ובחורף [[תשי"ז]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] יחד עם אחיו [[אלתר שניאור זלמן ליפסקר|שניאור זלמן]] ללמוד בחצר [[הרבי]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. במקביל לשקידתו על לימודו, החל בארצות הברית ללמוד מוזיקה אצל מורה מקצועי ובהמשך בבית ספר למוזיקה, כשהדבר נודע להנהלת הישיבה הוחלט לסלקו מן הישיבה, אולם כשהודיעו על כך לרבי ביחידות הקבועה לחברי ההנהלה הורה הרבי להשאיר אותו בישיבה ולעזור לו במימון ללימודי המוזיקה.

בשנת [[תשל"ז]] הקים ליפסקר את "קרן אברהם אליעזר" - במטרה להעניק לילדים מועטי יכולת הזדמנות להשתתף ב[[גן ישראל|קעמפ]]{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_40_שנה_לרצח_שזיעזע_את_קראון_הייטס_104979.html 40 שנה לרצח שזיעזע את קראון הייטס] באתר col כ"ז בסיוון תשע"ז}}.

===קריירה מוזיקלית===
בשנת [[תש"כ]], בעודו בחור בישיבה, התבקש לשלב רעיון מוזיקלי ב[[פאראד]] שנערך לכבוד [[ל"ג בעומר]] על שדירת [[איסטערן פארקווי]] בחזית [[770]] בהשתתפות הרבי, והוא הקים תזמורת של ילדים מתופפים שעברו מול הרבי בתהלוכה.

בשנת [[תשכ"ג]] התחתן עם רעייתו לאה לבית בוקטמן, ובני הזוג קבעו את מגוריהם בשכונת [[קראון הייטס]].

בשנת [[תשכ"ז]] הקים את מקהלת הילדים 'אלי והילדים', שהייתה המקהלה החרדית הראשונה בניו יורק. המקהלה הופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית וישראל, בין ילדי המקהלה היה הזמר [[אברהם פריד]]. אחד השירים המפורסמים של המקהלה היה "ישמחו". ליפסקר היה גם הראשון שהקליט את הניגונים החב"דים "פדה בשלום" ו"הנרות הללו" ועוד.

במסגרת עבודתו הוא הקליט את נוסח התפילה החב"די ל[[ימים נוראים|ימים הנוראים]]{{הערה|[https://col.org.il/news/120781 כנסו לאווירה: נוסח תפילות ראש השנה עם ר' אלי ליפסקר], אתר col אלול תשע"ט}}, שבתות וחגים.

ב{{ה|ימים הנוראים}} שימש כ[[בעל תפילה]] במניין של הרבי ב-[[770]], שהתבטא אודותיו שהוא 'הבעל המנגן שלי'. בנוסף, שימש כחזן בבתי כנסת בקהילות שונות בעולם, הוציא מספר אלבומים וכן השתתף כחזן אורח באלבומים נוספים, כמו [[ניח"ח]] ועוד.

שימש כחבר ב[[ועדת הניגונים ליובאוויטש]], וכתב [[תווים]] ל[[ספר הניגונים]].

ב[[כ' שבט]] [[תשע"ז]] נפטר ממחלה קשה בגיל 76, ונטמן ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ב[[ניו יורק]] בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל הרבי הריי"צ]].

== דיסקוגרפיה חלקית ==
* אליך ה' אקרא
* יבנה המקדש
* אנחנו נביא משיח עכשיו - תשמ"א
* ניגונים חסידים אורגנלים 1
* ניגונים חסידים אורגנלים 2
* פרחי ציון, (שני דיסקים) - תשמ"ה
* אשא עיני אל ההרים - תשמ"ז
* שירה חדשה שבחו גאולים
* הנרות הללו
* נוסח התפילה לשבת
* נוסח התפילה לראש השנה ויום כיפור{{הערה|[https://drive.google.com/drive/folders/0B5fPyVutg4AQcy1PaHgwWElvRnc לשמיעה]}}
* נוסח התפילה לשלש הרגלים, הלל ותפילת הגשם וטל

כמו כן הוציא שני ספרי מוזיקה המכילים תווי ניגוני חב"ד.

== משפחתו ==
* בתו, פערל רייזל שושנה רעיית הרב מנחם מנדל הכהן כצמאן.
* בנו, הרב יוסף יצחק ליפסקר ורעייתו חנה.
* בנו, הרב מנחם מנדל ליפסקר רעייתו איטה שרה.

==לקריאה נוספת==
* חיים גיל, '''פס הקול נדם''', עיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 1696, כ"ח בשבט תשע"ז
* שניאור חביב ואברהם רייניץ, '''הבעל מנגן של הרבי''', ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1058

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/folderview?id=1QBImjISrOUIXuvRNoD-uxocyOde4hDQb ספר הניגונים]''' ההקלטות של ר' אלי ליפסקר על סדר [[ספר הניגונים]]
* שניאור חביב, [http://chabad.info/blogs/גלו-את-הזדמנות-חייכם-•-אחרון-חביב/ גלו את הזדמנות חייכם], טור שהתפרסם ב[[שבועון בית משיח]] ועוסק בסיפור מחיי ר' אלי ליפסקר, כ"ז בשבט ה'תשע"ז {{אינפו}}
* [http://chabad.info/blogs/האיש-שהרבי-כינה-אותו-הבעל-מנגן-שלי/ האיש שהרבי כינה אותו: "הבעל מנגן שלי"], כ"ג בשבט ה'תשע"ז {{אינפו}}
* מירי שניאורסון, [https://ch10.co.il/news/348465/ לזרוק מהישיבה? מה למדתי מסיפור על דודי, בעל המנגן אלי ליפסקר], באתר חרדים 10
* יאיר בורוכוב, [https://col.org.il/news/102893 "עורי נא, התעוררי נא": לזכר ר' אלי ליפסקר] באתר col, שבט תשע"ז
* [https://col.org.il/news/105990 וידאו היום: סגירת מעגל מרגשת] באתר col, אב תשע"ז
* [www.93fm.co.il/radio/384201/ "ער איז מיין בעל מנגן" • לייבל'ה ליפסקר מספר על הדוד אלי] רדיו קול חי כ"ו בשבט תשע"ז
*צבי סופר, [https://col.org.il/news/120781 קטעי חזנות שלו] אתר col

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליפסקר, אליהו}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:מוזיקאים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"ש]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:חברי ועדת הניגונים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]

ימות המשיח בהלכה

2026-01-13T12:26:53Z

חנוך רולניק:

[[קובץ:Book cover large.jpg|ממוזער|הספר]]
[[קובץ:האדמו''ר מבאבוב 45 עם הרב שמואל בטלר.jpeg|ממוזער|הרב [[מרדכי דוד אונגר]] האדמו"ר מבאבוב 45 מקבל את הספר 'ימות המשיח בהלכה' מאת הרב [[שמואל בוטלר]]]]
[[קובץ:09-08-2023-09-37-20-WhatsApp-Image-2023-08-09-at-11.46.55-758x560.jpeg|ממוזער|הרב דוד אלטר בנו של האדמו"ר מגור מקבל הספר.]]'''יְמוֹת ה[[משיח]] בהלכה''' היא סדרת ספרים תורניים לעיונים ובירורים בסוגיות ה[[גאולה]] ו[[ימות המשיח]], לאור ה[[הלכה]] ו[[שיחות]] [[הרבי]].

==על הסדרה==
הסדרה נערכת ויוצאת לאור על ידי הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], מראשי ישיבת [[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה קראון הייטס]] ומנהל מערכת [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]].

עד עתה יצאו בסדרה שלשה כרכים: הראשון בשנת [[תשס"ה]], השני בשנת [[תשע"א]] והשלישי בשנת [[תשפ"ג]].

הספר כולל חקר ועיון בשיטת [[הרבי]] בביאוריו על [[גאולה]] ו[[משיח]], לצד דיונים בשיטות ה[[ראשונים]] ו[[האחרונים]], בשקלא-וטריא ההלכתי בכל עניני [[ביאת המשיח]], [[ימות המשיח]], [[בית המקדש]] השלישי והעבודה בו, [[תחיית המתים]] ועוד.

הספר יצא לאור על ידי מערכת [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]], במסגרתו פורסמו במהלך השנים רוב פרקי הספר.

הספרים עוטרו בהסכמות מאת גדולי הרבנים בארץ ובארצות הברית.

==קישורים חיצוניים==
*[https://torashageula.org/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 הספרים לקריאה] באתר 'תורת הגאולה'.
{{קצרמר}}
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]
[[קטגוריה:ביאורים בנגלה]]

נוול

2026-01-13T12:19:47Z

חנוך רולניק: /* דמויות בולטות בעיירה */

[[קובץ:העיירה נעוועל כיום.jpg|ממוזער|300px|העיירה נעוול]]
'''נוול''' היא [[עיירה]] הנמצאת ב[[רוסיה]], על אם-הדרך שבין [[ויטבסק]] שב[[בלארוס]] לווליקי-לוקי. ידועה בפולקלור החב"די כעיירה חסידית מובהקת שתושביה היו חדורים ב[[דרכי החסידות]] בצורה ראויה לחיקוי. פעמים רבות הושוותה בעיירה נעוול כעיירה של "[[עבודת השם#עבודה והשכלה|עובדים]]" לעומת [[קרמנצ'וג]] שהייתה עיירה של "[[משכיל|משכילים]]".

==היסטוריה==
את ה[[עיירה]] נעוועל יסד [[אדמו"ר הזקן]], ומאז נהפכה להיות מושג בחסידות. כשאסרו את אדמו"ר הזקן והובילוהו ל[[פטרבורג]], בהגיע [[יום שישי]] אחרי הצהריים ביקש הרבי להפסיק את הנסיעה ולשבות בכפר או בעיירה סמוכה, כיוון שעל פי דין אין לצאת לדרך בערב שבת אחר חצות. שומריו סירבו לבקשתו, ואז תכפו הבעיות בזו אחר זו: אחד הסוסים התפגר, היצול נשבר וכו'. כשהשומרים נוכחו שלא יוכלו להמשיך בנסיעה, חנו בצד הדרך ושבתו בצל אחד העצים כל השבת. היה זה ליד נעוועל. זקני נעוועל היו מראים את האילן שלידו שבת אדמו"ר הזקן באותה שבת בראשית.

מאז הייתה נעוועל לעיר חסידית מובהקת. עשרים בתי-הכנסת ובתי-המדרש שהיו בה - כולם היו חסידיים. חסידי נעוועל היו ידועים כמקושרים לאדמו"רי חב"ד לדורותיהם בהתקשרות-פנימית עצמית בלב ובנפש. גדולי ומאורי החסידים נולדו או גרו שנים רבות ונתעלו בנעוועל, ביניהם הגה"ח ר' [[גרשון בער מפהר]] והגה"ח ר' [[פרץ חן]], אבי שושלת חן המעטירה. שניים אלו זכו אף לחסות בצל קורתו של [[אדמו"ר האמצעי]] ולאחר מכן להסתופף אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]]. גם בדורות הבאים נמנו רבים מגאוני החסידים עם ילידי נעוועל, ביניהם ר' [[יהושע ליין]], ר' [[מיכאל בלינער]] הזקן ("מיכאל דער אלטער"), ה[[משפיע]] הנודע הרב [[זלמן משה היצחקי]],החסיד ר׳[[יצחק יעקב מינקוביץ]],ורבים אחרים.

[[אדמו"ר האמצעי]] התבטא ואמר: "הללוהו בנבל - הללוהו בנעוועל" ושנים אחר-כך אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] באחת ההתוועדויות: "עדיף וחביב לפני קצב מנעוועל מאשר '[[משכיל]]' מ[[קרמנצ'וג]]". ועוד אמר: 'את העיר נעוויל עשו לעיר חסידית, המלמדים, לא הרבנים והשוחטים'.

==ישיבת תומכי תמימים בנעוועל==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים נעוועל]] {{*}} [[בית מדרש לרבנים בנעוועל]]}}

בעיירה נעוול מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], כשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, איתם למד הרב [[יהודה עבער]]. ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] פעלה עד שנת [[תרצ"ט]].

בימים הטובים של הישיבה למדו כשמונים [[תמים|'תמימים']], ושנים אלו היו "בבחינת ליובאוויטש בזעיר אנפין".

במקביל לישיבה, התנהל באותם שנים [[בית מדרש לרבנים בנעוועל|בית מדרש לרבנים]], שם למדו עשרות אברכים שחיטה ורבנות, ולאחר ש[[סמיכה לרבנות|הוסמכו לתפקידם]] נשלחו לערים השונות בברית המועצות כדי לסייע לקהילות שנהרסו עד היסוד על ידי היבסקציה.

== דמויות בולטות בעיירה ==
*הרב מיכל - [[מו"צ]] בעיר בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] (מוזכר ב[[ספר צמח צדק|שו"ת הצמח צדק]] יו"ד סימן עד).
* רב העיר, הרב [[פרץ חן]]. מגדולי זקני החסידים, אשר זכה לראות שישה מ'רבותינו נשיאנו'. (אדמוה"ז - אדמו"ר הריי"צ).
*רב העיר, הרב שמואל זלמן יחיסון.
*רב העיר, הרב [[זלמן ניימרק]] (תרמ"ז - תרנ"ג)
*רב העיר, הרב [[יוסף יחזקאל ניימרק|יוסף יחזקאל פיוויל ניימרק]] ([[תרנ"ג]] - [[תרפ"ב]]).
*רב העיר{{הערה|נבחר ע"י [[אדמו"ר הריי"צ]]}}, הרב [[רפאל כהן]] ([[תרפ"ב]] - [[תרפ"ט]])
*[[משפיע]] הקהילה, הרב [[יהודה לייב קרסיק]].
*ר' [[מיכאל דער אלטער]]/ר' מיכאל נעוולער - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], יליד העיירה.
*[[חיים שניאור זלמן איטקין (נעוול)|חיים שניאור זלמן איטקין]].
*ר' [[ישראל נעוולער]].
*ר' [[זלמן לוין]] - [[בעל מנגן]].
*ר' [[שניאור זלמן משה היצחקי]] - [[שוחט ובודק]] ו[[משפיע]].
*ר' לימא מינקוביץ.
*ר' [[יצחק יעקב מינקוביץ]].
*ר' [[פרץ מוצקין]].
*משפחת רובשקין.

== הנגינה החסידית בנעוועל ==
העיירה החסידית נעוועל ידועה בניגוניה, אצל החסידים היה ידוע הפתגם: '''"הללוהו בנבל (נעוועל)''' '''וכינור"'''.

כמה מהניגונים:
{{טורים|
*[[ניגון הרנינו גוים]]
*[[ניגון כל עצמותי]]
*[[ניגון שטעהט אויף אידעלעך]]
*ניגון ר' [[שלמה דער געלער]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQYkEyZWY2ZUd0Smc/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-CIZr5uibutX8YIAqVXR-aw לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}
*[[ניגון האדרת והאמונה ב']]
*ניגון שמחה והתלהבות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/15ZPZpaejE9_TdUTsBwwxktvH1CeRYi6T/view?usp=drivesdk לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}
*ניגון התוועדות לר' [[גרשון פייגין]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQWHZaeVpqVWJvU2s/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-w-gSrj6QAtr_tvEzDynwfw לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQRFdwY083a2tuclk/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-rPZ50Gr3asLzVhWDOJZgJg לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין]}}
*[[ניגון לא אמות|ניגון השתפכות הנפש - דונאי]]
*ניגון פאנקע המיוחס לר' [[גרשון בער לוין]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQc2pKREJsOWktaE0/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-OJAPHuapiTQ19kwH_90ztA לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQbkxmTzNxQTBzX2s/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-vSrRXRcOAFuvAVkyo1g-BQ לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין]}}
*[[ניגון עך טי דודא]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMTBvNk5RSXpRalU/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-jlu2hekUGf23aNfqwhHwjQ לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}
*[[שהשלום שלו]]
*[[בנה ביתך (ניגון)]]
*[[ניגון רצ"ו]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMmV2TVNPdFlCRVk/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-tVXxqBvf5q1uaOicQH6mhg לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}
*[[ניגון ברוך הוא אלקינו]]
*[[אתה בחרתנו (רוסית)]]
*[[ישמחו במלכותך (ניגון)]]
*[[שישו ושמחו (ב)]]
*[[ניגון לר' לוי יצחק מברדיטשוב]]
*ניגון אסדר לסעודתא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQaElxQTR6WUtpcVE/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-T6VbKPdeYELo7Ws6DeYyDQ לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין]}}
*[[ניגון אנה אמצאך]]
*[[ניגון אדון עולם]]
}}

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://drive.google.com/file/d/16to9t3VybdOha3vAetUFQynl-6Y0JjDv/view הללוהו בנעוול]''' - {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גיליון מספר 570 (ט"ו אלול תשס"ו), עמודים 46 - 53

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2867 בית משיח - סדרת חב"ד בשואה] מאמר מאת שניאור זלמן ברגר {{קישור שבור|ו' שבט תשפ"א}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20מחתונת%20קאהן%20לנציצקי.pdf משכילים ועובדים]''', סקירה על החיים החסידיים בעיירות נעוועל וקרמנצ'וג
*[https://drive.google.com/drive/folders/0B5fPyVutg4AQUEszaHZ3UnFULWc?resourcekey=0-KCYn7puKZ2b76fZ5QrlAeA לשמיעת ניגונים מהעיירה]

{{עיירות ברוסיה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עיירות]]
[[קטגוריה:ערים באסיה]]
[[קטגוריה:ערים ועיירות ברוסיה]]

שיחת משתמש:מ. רובין

2026-01-12T17:46:39Z

חנוך רולניק: /* הוספת תמונה */ פסקה חדשה

{{/פתיח}}
בכלל מבהיל לראות את ההנהגה המחפירה של מנהלי חבדפדי"ה ודומיהם אשר אינם שתים ליבם לנוכח החידושים וד"ל ואכמ"ל.
==ערכים חדשים==
ערכתי 6 ערכים על מועצות אזוריות: [[מועצה אזורית לב השרון]], [[מועצה אזורית עמק חפר]], [[מועצה אזורית חוף השרון]], [[מועצה אזורית דרום השרון]], [[מועצה אזורית מטה יהודה]] ו[[מועצה אזורית חוף הכרמל]], אבל אף אחד מהם לא מופיע ב"ערכים חדשים" שבעמוד הראשי. פניתי ל[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7 שיע], והוא אמר לי לפנות אליך ([https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7#%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D הפניה לשיחה])

אשמח אם תוכל לטפל בזה. תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 21:58, כ"ב באלול, ה'תשפ"ה 21:58, 15 בספטמבר 2025 (IDT)

:[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] אשמח להתיחסותך. תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 07:17, כ"ד באלול, ה'תשפ"ה 07:17, 17 בספטמבר 2025 (IDT)

:נכון, [[תבנית:ערכים חדשים|התבנית]] לא מעודכנת מאז הערך [[שמואל סיראט]] נוצרו עוד '''עשרות''' ערכים שלא מופיעים בתבנית [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] - [[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] '''היום {{תאריך עברי}} [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!''' 22:07, 15 בספטמבר 2025 (IDT)
::עודכן. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:04, 17 בספטמבר 2025 (IDT)

== הקמת ערך פונקע ב' לתחי' ==

כמדומה שלא התבונן במה שכתבתי בסיבת המחיקה. ציינתי שהוא מיותר לחלוטין וכל תכנו הוכנס במלואו לאחיו התאום - פונקע א'. שעל כן לא זכיתי להבין מה ראה לשטות זו להקימו לתחי'.
כמו כן רציתי לדעת כיצד נכנסים ערכים לרשימה של ערכים חדשים - אוטומטית? או שעליי להכניס אותם - א"כ איך?
המאחל פתקא טבא לכל בית ישראל ובפרט לאנ"ש [[משתמש:לוח אור זרוע|לוח אור זרוע]] - [[שיחת משתמש:לוח אור זרוע|שיחה]], 22:26, י' בתשרי, ה'תשפ"ו 22:26, 2 באוקטובר 2025 (IDT)

:א. אתה לא יכול לרוקן סתם דפים בלי לשים {{תב|למ}} או לבצע הפניה לערך אחר. ב. יש בוט שעושה את זה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 22:31, 2 באוקטובר 2025 (IDT)

== מחיקת דף "משתמש:אנו רוצים משיח/ישיבה קטנה ליובאוויטש לונדון" ==

אנא מחק את הדף "משתמש:אנו רוצים משיח/ישיבה קטנה ליובאוויטש לונדון", זהו כפילות של הערך "ישיבה קטנה ליובאוויטש לונדון". יצרתי אותו כשלא ידעתי איך להשתמש באתר, ואני חושב שהוא נמחק, אבל הוא עדיין מופיע תחת שם המשתמש שלי.--[[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 18:19, כ"ד בתשרי, ה'תשפ"ו 18:19, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

:אין לי הרשאת מחיקת דפים, אבל אני יכול לבקש מהמפעילים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:00, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

== תמונות ==
דיונים לגופו של ערך - יש לקיים בדף השיחה של הערך, הועבר ל[[שיחה:לחלוחית גאולתית#תמונות]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בחשוון ה'תשפ"ו 15:29, 26 באוקטובר 2025 (IST)

:פעם ראשונה שאני שומע כזה דבר. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 12:12, 30 באוקטובר 2025 (IST)

== בקשת הפעלת בוט עדכון ערכים חדשים ==

{{ש}}
תודה רבה!--[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 01:44, י"ח בחשוון, ה'תשפ"ו 01:44, 9 בנובמבר 2025 (IST)

:{{בוצע}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 07:35, 9 בנובמבר 2025 (IST)

== בקשת הפעלת בוט עדכון ערכים חדשים ==

תודה רבה!--• [[יחי המלך המשיח]]! • [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]], [[שיחת משתמש:מנחם מענדל.ק|שיחה]] 19:43, 23 בנובמבר 2025 (IST)

:{{בוצע}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:45, 23 בנובמבר 2025 (IST)

== מחיקת קטגוריה ==

אתה מוזמן לענות לטענות בדף השיחה שלי, שוב. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 15:30, ד' בכסלו, ה'תשפ"ו 15:30, 24 בנובמבר 2025 (IST)

== מחיקת תבניות ==

ומה עכשיו? אתה ממשיך את הטיפול? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 17:47, ו' בכסלו, ה'תשפ"ו 17:47, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:כן [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 17:47, 26 בנובמבר 2025 (IST)

== למחיקה - בקשת עזרה ==

ישנו דף ברשימת הדפים המועמדים למחיקה, שלא ברור למה הוא שם (לא רואה שם תבנית למחיקה). 20:55, 26 בנובמבר 2025 (IST) [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 20:55, ו' בכסלו, ה'תשפ"ו 20:55, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:היה שם, מחקתי את התבנית. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 20:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)

== אשמח לתגובתך ==

ביטלת מספר עריכות שעשיתי בטענה שצריכים לדון על כך בדף השיחה. אשמח לתגובתך על מה שכתבתי בדף השיחה שלי

תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 03:51, ח' בכסלו, ה'תשפ"ו 03:51, 28 בנובמבר 2025 (IST)

:איזה עריכה? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 17:22, 4 בדצמבר 2025 (IST)
::@[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:33, 17 בדצמבר 2025 (IST)
:::לא משנה, זה כבר לא כ"כ רלוונטי
:::תודה בכל אופן [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 07:35, כ"ח בכסלו, ה'תשפ"ו 07:35, 18 בדצמבר 2025 (IST)
::::{{לייק}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:13, 18 בדצמבר 2025 (IST)

== מצטער ומבקש סליחה ==

אם פגעתי או שנפגעת ממני / מאחת מעריכותיי (אחרת אין לי הסבר הגיוני לפעולותייך האחרונות..). א פרעיילכן חנוכה! בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 20:49, 17 בדצמבר 2025 (IST)

== שאלה ==

האם ישנה אפשרות לראות רשימה של הערכים הנצפים ביותר (כמו בויקיפדיה) - יותר מאשר הרשימה של 10 הנצפים שב[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA סטטיסטיקות]? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 15:38, א' בטבת, ה'תשפ"ו 15:38, 21 בדצמבר 2025 (IST)

:כן, [[מיוחד:PopularPages]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 15:40, 21 בדצמבר 2025 (IST)
::יישר כח [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 11:33, ג' בטבת, ה'תשפ"ו 11:33, 23 בדצמבר 2025 (IST)

== שאלה נוספת ==

האם יש אפשרות ל'ניתוח צפיות בדפים' ("דף" דינמי שניתן להציג בו מספר ערכים ולהשוות את נתוני הצפייה שלהם ונתונים נוספים) (כמו בויקיפדיה)? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 11:36, ג' בטבת, ה'תשפ"ו 11:36, 23 בדצמבר 2025 (IST)

:לא נראה לי, בשביל זה צריך מערכת יותר מתקדמת. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:34, 5 בינואר 2026 (IST)

== מדוע הסרת את ההפניה מר"ת לדף ר"ת (פירושונים)? ==

מדוע הסרת את ההפניה מר"ת לדף ר"ת (פירושונים)? מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}}
: בשביל מה ליצור הפניה לפירושונים אם אפשר שהערך ר"ת יהיה ערך פירושונים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:36, 5 בינואר 2026 (IST)

== בחירות למפעילי מערכת ==

האם צפויות בחירות למפעילי מערכת בזמן הקרוב / הרחוק? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:26, י"ז בטבת, ה'תשפ"ו 20:26, 6 בינואר 2026 (IST)

:אמור להיות השנה באב. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 20:27, 6 בינואר 2026 (IST)
::פעם בכמה זמן יש בחירות? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:34, י"ז בטבת, ה'תשפ"ו 20:34, 6 בינואר 2026 (IST)
:::שנתיים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 20:35, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יישר כח [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:45, י"ז בטבת, ה'תשפ"ו 20:45, 6 בינואר 2026 (IST)

== אין מספיק די הזמן ודי המקום בוודאי לא יקפידו. וכפי שוודאי אתה יודע.... ==

מתוך דברי כ"ק אדמו"ר בכ' סיון ה'תשמ"ה ואכ"מ וד"ל וק"ל להרב סיראט

== הוספת תמונה ==

אשמח עם יש קישור להעלאת תמונות [[משתמש:חנוך רולניק|חנוך רולניק]] - [[שיחת משתמש:חנוך רולניק|שיחה]], 19:46, כ"ג בטבת, ה'תשפ"ו 19:46, 12 בינואר 2026 (IST)

חסידות בויאן

2026-01-05T05:53:43Z

חנוך רולניק: /* הקשר עם הרבי */

[[קובץ:האדמו''ר מבויאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר הנוכחי של בויאן]]
'''חסידות בויאן''' (נכתב ב[[יידיש]] '''באיאן''') הוא שמה של [[חסידות|חצר חסידית]] מהעיירה [[בויאן]] ב[[בוקובינה]] (כיום ב[[אוקראינה]]) שנוסדה על ידי רבי '''יצחק פרידמן מבויאן''', נכדו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. חסידות בויאן מונה אלפי בתי אב ברחבי העולם והיא כיום החסידות הגדולה ביותר מבין החסידויות המשתייכות ל[[חסידות רוז'ין|בית רוז'ין]].

ברשימות שהוכנו ב[[אגודת ישראל]] לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל מעל 3,500 בעלי זכות בחירה{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1112553 חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז] באתר בחדרי חרדים.}}.

==היסטוריה==
===הדור הראשון===
מייסד חסידות בויאן היה רבי '''יצחק פרידמן''', ה"הפחד יצחק", בנו הגדול של רבי [[אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון)]].

רבי יצחק כיהן באדמו"רות מ[[תרמ"ג]] עד פטירתו, ב[[י"ז באדר]] [[תרע"ז]].

לאחר שלוש שנים בהן הנהיג את החצר יחד עם אחיו הצעיר רבי [[ישראל פרידמן מסדיגורה|ישראל מסדיגורה]], החליטו שני האחים להיפרד ולחלק את הירושה:

- רבי ישראל קיבל את הנכסים בסדיגורה, כולל ביתו המפואר של סבם רבי [[ישראל מרוז'ין]] וכן את חלקת הקבר בה נקברו אבותיהם

- רבי יצחק קיבל את נשיאות [[כולל ווהלין]] ואת בית הכנסת [[בית הכנסת תפארת ישראל|'תפארת ישראל']] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ואת זכות הדלקת מדורת [[ל"ג בעומר]] ב[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]].

ב[[י"ח בחשוון]] [[תרמ"ז]] רבי יצחק עבר לעיירה [[בויאן]] הסמוכה, בה הקימו עבורו חסידיו בית [[בית המדרש|מדרש]] ו[[בית מגורים]] בהם ניהל את עדתו.

עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[וינה|ווינה]], כמו שאר אדמו"רי בית רוז'ין, בווינה המשיך האדמו"ר לנהל את חצרו.

לאחר פטירתו נתמנו ארבעת בניו לאדמו"רים, תחילה ב[[ווינה]] ואחר כך התפזרו.

===הדור השני והשלישי===
[[קובץ:Admor Menachem Nachum Boyan with reb Haim Tuvia Wietman - Lag Baomer Meron 1927.jpg|ממוזער]]

* , בנו הבכור של ה"פחד יצחק", רבי '''[[מנחם נחום פרידמן (בויאן)|מנחם נחום]]''' הנהיג את רוב החסידים של אביו.

לאחר מספר שנים עבר מוינה ל[[צ'רנוביץ]] ב[[בוקובינה]] שם גרו חסידים רבים. נפטר ב[[י"ט באב]] [[תרצ"ו]], ונקבר באוהל אביו בווינה. תורתו רוכזה בספר "תפארת מנחם".
:אחריו שימשו באדמו"רות בניו רבי '''[[אהרן פרידמן (בויאן)|אהרן]]''' ורבי '''מרדכי שרגא''', שסירבו באופן רשמי ליטול את כתר האדמו"רות. אך למעשה ערכו שולחנות יחד ואמרו דברי תורה, כשרבי אהרן היה המרכזי שבהם.
:- רבי אהרן ([[תר"נ]] -[[י"ג בחשוון]] [[תש"ב]]) נפטר במגפת טיפוס במהלך שנות השואה ונקבר בווערחיווקי.
:- רבי מרדכי שרגא (-[[ט"ז בטבת]] תש"ב) היה חתנו של רבי [[ישראל הגר (אהבת ישראל)|ישראל מויז'ניץ]], נפטר ונקבר אף הוא בווערחיווקי.
:בנוסף אליהם, היה את חתנו רבי '''[[משה פרידמן|משה (משה'ניו) פרידמן]]''', בן לאדמ"ורי [[חסידות הוסיאטין|הוסיאטין]].
:הוא החל לכהן כאדמו"ר מבויאן בווינה לאחר מעבר חמיו לצ'רנוביץ ובהמשך עבר ל[[קראקא]].
:לאחר פטירת חמיו, חלק גדול מחסידי בויאן, בפרט מ[[ארץ ישראל]], היו לחסידיו. היה תלמיד חכם מפורסם וכיהן כחבר ב[[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]] וכנשיא [[ישיבת חכמי לובלין]]. נרצח ב[[ג' באלול]] [[תש"ג]].

* בנו השני, רבי '''[[ישראל פרידמן (בויאן)|ישראל]]''' כיהן ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]]. בשנת [[תרצ"ט]] נמלט מהנאצים ל[[שווייץ]] ולאחר מספר חודשים עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ופתח בית מדרש ברחוב יבנה ב[[תל אביב]].
נפטר ב[[ל' באב|א' דר"ח אלול]] [[תשי"א]] והשאיר שתי בנות. אך לא נותרו ממנו צאצאים.
* הבן השלישי, רבי '''[[אברהם יעקב פרידמן (בויאן)|אברהם יעקב]]''', כיהן בלמברג ([[לבוב]]), אחת מעריה המרכזיות של [[גליציה]], שרבים מתושביה נמנו על חסידי בית רוז'ין.
בשנת תש"ב נרצח בחצר ביתו יחד עם אשתו ומשמשו. גם הוא לא הניח אחריו צאצאים.
* הבן הרביעי, רבי '''[[מרדכי שלמה פרידמן|מרדכי שלמה]]''' נשאר בווינה שם כיהן באדמו"רות.
בשנת [[תרפ"ה]] ביקר ב[[ארצות הברית]] וחסידי בית רוז'ין שם ביקשו ממנו להשאר ולכהן להם כאדמו"ר.

בשנת [[תרפ"ז]] פתח את בית מדרשו ב[[לואר איסט סייד]] ב[[מנהטן]]. כיהן כחבר [[מועצת גדולי התורה]] בארצות הברית וכנשיא [[אגודת האדמו"רים בארצות הברית|אגודת האדמו"רים]] ב[[ארצות הברית]].

לאחר [[השואה]] ולאחר פטירת אחיו המבוגר יותר - רבי ישראל מבויאן-לייפציג - בשנת [[תשי"א]], החסידים כולם קיבלוהו כרבם, ונהגו אליו כחסידים אל אדמו"ר.

נפטר ב[[ה' באדר]] [[תשל"א]], ארונו הובא לישראל ונטמן ב[[הר הזיתים]] בירושלים.

====== משפחתו ======
השאיר אחריו שני בנים ובת אשר לא ראו את עצמם כמתאימים לכהן כאדמו"רים, ולכן הוחלט להכתיר את נכדו (בן בתו) [[נחום דוב ברייאר|הרב נחום דב ברייאר]], האדמו"ר הנוכחי.

<gallery mode="nolines">
קובץ:מרדכי שלמה פרידמן.JPG|רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]] מבויאן
</gallery>

==האדמו"ר הנוכחי==
[[קובץ:הדלקת בויאן תשפ"ג.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רבי [[נחום דב ברייאר]], האדמו"ר מבויאן בהדלקת [[מדורת ל"ג בעומר]] ([[תשפ"ג]])]]
רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]] שהיה האחרון מבין בניו של ה"פחד יצחק", נפטר ב[[תשל"א]] בארצות הברית.

לאחר שבמשך ארבע עשרה שנים לא עמד אדמו"ר בראשות החסידות, כיוון שבניו לא ראו עצמם מתאימים לתפקיד, נכד רבי מרדכי שלמה, רבי '''[[נחום דוב ברייאר|נחום דב]]''', שהוא בנו של רבי [[מנחם מנדל ברייאר]] ומלכה בתו של ר' מרדכי שלמה, סומן כיורש.

הרב נחום דב עלה לארץ ולמד תקופה קצרה בישיבת ההסדר הר עציון, ומאוחר יותר בישיבת "תפארת ישראל" של החסידות.

הוא נישא בשנת [[ה'תש"ם]] לשושנה בת הרב משולם זושא{{הערה|ר' זושא השיל למד בתו"ת בדפורד ודין הי' מדריך ראשי בגן ישראל משך כמה שנים וגם היה גיסו של ר' זלמן גורארי'}} בן רבי אברהם יהושע השיל מ[[חסידות קופיטשניץ|קופיטשניץ]] ומאז הם מתגוררים בירושלים.

לאחר נישואיו הוכתר לאדמו"ר, אך הוא סירב למעשה להתנהג באדמו"רות וערך לראשונה טיש בשנת [[תשמ"ה]]. דברי תורתו של האדמו"ר הנוכחי כונסו לכמה קבצים וספרים בשם "אמרי קודש".

מדי שנה ב[[ל"ג בעומר]] מגיע האדמו"ר מבויאן למירון כדי לממש את זכות ההדלקה המסורתית לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, זכות השמורה לאדמו"רי בויאן מסוף שנות הת"ר.

כמידי שנה גם בשנת [[תשפ"ה]] נוגן בהדלקתו [[ארבע בבות]]{{הערה|[https://chabad.info/news/1210975/ וידאו הלילה: ניגון ד' בבות בהדלקת המדורה של האדמו"ר מבויאן] {{אינפו}}.}}.

== מהנהגות החסידות ==
בחסידות ישנו דגש על [[אהבת ישראל|אחווה בין חסידים]], לכן נהוג בחסידות לפתוח [[בית כנסת|בתי כנסת]] (קלויז'ן) רבים, כך שבתי הכנסת לא יהפכו להמוניים.

אך למרות זאת בירושליים נסגרו כמה בתי כנסת עקב מגוריו של האדמור ב[[ירושלים]].

לאדמו"ר עצמו יש בית כנסת ליד ביתו בו הוא מתפלל בימות החול.

==החסידות כיום==
החסידות מונה כיום אלפי בתי אב בארץ ובעולם, כשרובם הגדול מתגוררים בישראל{{הערה|פנקס הטלפונים של הקהילה בישראל בשנת תשס"ז מונה יותר מ-1000 בתי אב.}}.

=== מרכזי החסידות ===
מרכז החסידות הוא בירושלים, אך הקהילה הגדולה של החסידות היא ב[[ביתר עילית]], אליה פנו האברכים הצעירים מיום היווסדה, והיא מונה כ-900 משפחות.

בביתר קיימת רשת של [[כולל אברכים|כולל]]ים המאוגדים תחת ארגון "תלפיות" ומוסדות חינוך נוספים כתלמוד תורה וישיבה קטנה.

קהילות נוספות קיימות ב

* [[בני ברק]]
* [[מודיעין עילית]]
* [[בית שמש]]
* [[קריית גת]]
* [[אלעד]]
* ו[[עמנואל]]

ב[[ארצות הברית]] נמצאים קהילות ב:

* ב[[בורו פארק]]
* [[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]]
* ו[[מונסי]]

באירופה יש מרכזים ב:

* [[לונדון]]
* [[מנצ'סטר]]
* [[אנטווערפן]]
* ועוד

בסוף שנות ה[[תש"ס|ס]]' הוקם גוף בשם 'מרכז מוסדות רוז'ין - באיאן', שהוא ארגון המאגד בתוכו את כל המוסדות הקהילתיים של החסידות.

מרבית החסידים בארץ ישראל מוצאם מבני היישוב הישן, וחלק גדול שימר את הלבוש השבתי הירושלמי. הלבוש הירושלמי לימות החול, נמצא במגמת ירידה, ומרבית החסידים לובשים את הלבוש החסידי הרגיל.

לחסידות מכון הוצאה לאור "משכנות הרועים", בראשות הרב דב בער רבינוביץ', גבאי האדמו"ר והיסטוריון החצר, המוציא ספרים ועלונים על תולדות האדמו"רים והחסידים.

בין הספרים שהוציא המכון יש את:

* '''אגרות הרה"ק מרוז'ין''' שלושה כרכים
* '''משכנות הרועים''' על חצר בויאן באירופה
* '''בקודש חזיתיך''' אודות ביקורי האדמו"ר מבויאן נ.י. בארץ ישראל.

==קשר עם ה[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|רבי הריי"צ]]==
הרב פרידמן, כנשיא אגודת האדמו"רים ב[[ארצות הברית]] וכמייסד האגודה למען שמירת שבת, היה לו מעמד ודעתו הייתה נחשבת. [[אדמו"ר הריי"צ]] התכתב איתו בעניין האגודה לשמירת שבת שהקים, וכשביקש לקבוע תענית על מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]], ביקש תחילה את הסכמתו של האדמו"ר מבויאן. וכך הוא כותב לו:<blockquote>מצב אחינו [[בני ישראל]] יחיו נורא הוא, וכבר אמרו רבותינו-זכרונם-לברכה אין ישראל נגאלין אלא ב[[תשובה]]. נחוץ הדבר לקבוע [[תענית]] צבור כללי עולמי, ובאתי בכתובים עם הרבנות הראשית ב[[ארץ ישראל]] תבוא-ותיבנה ידידי הגאון [[יצחק אייזיק הרצוג|הרי"א שליט"א הרצוג]], ידידי הרה"ג דושינסקי ראש רבני האשכנזים, וידידי הרה"ג ר' עוזיאל ראש רבני הספרדים. ידידי הרב החכם ומשכיל על דבר טוב הר"י שי' הערץ רב הכולל בלונדון, ידידי הרה"ג [[יחזקאל אברמסקי|הר"י שי' אברמסקי]] ראש אב"ד דלונדון, לקבוע תענית צבור עולמי ביום א' ד[[סליחות]] הבא-עלינו-לטובה, ולא אפונה אשר גם אגודת האדמו"רים תצטרף בהסכמתה.

— </blockquote>הרב פרידמן גם הוא, פנה ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בבקשה שיכבד בנוכחותו באירוע לזכר הניספים בשואה:<blockquote>כ"ק אדוננו מורנו ורבנו מאור הגולה רבן של ישראל וקדושו, הרב הגאון הגדול, הרב הצדיק מליובאוויטש שליט"א. רבנו הגדול! אחרי דרישת שלום הדרת כ"ק, אנו מרשים לנו להודיע לכ"ק שברצות ה' ביום א' [[פרשת תולדות]] הבא-עלינו-לטובה נתחיל בכתיבת [[ספר התורה]] לזכרון חללי אירופה, באסיפה גדולה רבתי עם.. בזה אנו נגשים לקיים בקשתו האחרונה של אחד מן הקדושים, שהביע אותה שעה קלה לפני צאת נשמתו בקדושה ובטהרה בכבשן האש, וכפי עדותם של אחדים האדמו"רים, אודים מוצלים מאש, הייתה זאת תשוקתם של כל אחינו הקדושים שיכתב שמם לזכרון. בשים לב לדבר הגדול הזה, נרהיב עוז בנפשנו לחלות פני כ"ק שיואיל בטובו לפאר את אסיפתנו זו.

— </blockquote>על כך ענה לו אדמו"ר הריי"צ:<blockquote>הנני שולח את בא כחי הרב-הגאון הרב-החסיד ר' [[שמואל לויטין|שמואל שליט"א הלוי לעוויטין]], להשתתף בשליחותי עם כבוד קדושתם שליט"א באסיפתם הכבודה והנכונה במאד לכתיבת [[ספר תורה]] לזכרון [[נשמה|נשמות]] האדמו"רים, הרבנים ובני תורה שנהרגו ונטבחו, יהיו נשמותיהם צרורות בצרור החיים, ויעוררו רחמי שמים בעד קהל עדת ישראל ה' עליהם יחיו, ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]].

— </blockquote>

== הקשר עם הרבי ==
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] המשיכו קשרי הידידות של הרב פרידמן עם הרבי, ואף נפגש עימו מספר פעמים.

הידידות בין הרבי לאדמו"ר מבויאן הייתה מיוחדת במינה. כשנולד לרב פרידמן נכדה, שלח הרבי מכתב "מזל טוב" מיוחד בו הוא מברכו שיזכה לגדלה לתורה, חופה ומעשים טובים.

ב[[חג הפורים]] היו מחליפים ביניהם [[משלוח מנות]].

כשהרב פרידמן היה מזכיר את הרבי, הוא היה עושה זאת ביראת כבוד מיוחדת. אחד מחסידיו שב[[ארץ הקודש]] בא לבקרו ולפני שעזב נכנס לקבל 'ברכת פרידה'. אמר לו הרב פרידמן שכדאי לו לבקר בליובאוויטש לפני שובו לביתו "כי זהו מקום קדוש".

בשנת [[תשי"ג]] נסע הרב פרידמן לביקור ב[[ארץ ישראל]], במהלכה ביקר גם במוסדות חב"ד ב[[לוד]] וב[[כפר חב"ד]].

הביקור הראשון נערך ביום [[כ' בשבט]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] בליווי עשרות חסידי בויאן ואישי ציבור חרדים.

בישיבה בלוד התקבל על ידי חברי [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] כשבהיכל הישיבה נערכה מסיבת 'קבלת פנים' לכבודו, בהשתתפות רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור גרליק]], ראשי הישיבה, ה[[משפיע|משפיעים]], וקהל חסידי חב"ד מלוד וכפר חב"ד שבאו לקבל את פני האדמו"ר מבויאן. בהמשך ערך סיור בין הכיתות, התעניין בסדר הלימוד ובחן את התלמידים, שהפגינו ידיעה והבנה בלימודים. הביקורים במוסודת חב"ד סוקרו על ידי הקובץ הרוז'יני "תפארת ישראל" ועיתון "המודיע".

כאשר ב[[י"ג באלול]] שנת [[תשכ"ו]] נפטר חסיד בויאן בשם הרב משה שלמה הורנשטיין, שאשתו הייתה קרובת משפחה של הרבי. הלוויתו עברה ליד [[770]] והרבי יצא במיוחד ללוות את מיטתו בהליכה קצרה ולאחר מכן נסע אחרי ההלוויה עד לבית מדרשו של האדמו"ר, הרב פרידמן, באיסט סייד של [[מנהטן]].

כשהגיעו לבית הכנסת ירד הרב פרידמן מביתו והרבי יצא מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה הרבי עד שהאדמו"ר מבויאן יחזור לביתו.

ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ב]] שלח מברק ברכה אל הרבי ליום הולדתו השישים. וכשהרבי השיב לו במכתב ב[[ערב חג הפסח|ערב חג פסח]] הוא מכנה אותו כך:<blockquote>הרב הצדיק והרב החסיד איש ירא-אלוקים בנם-של-קדושים גזע תרשישים וכו' מורנו-הרב-רבי מרדכי שלמה שליט"א נשיא אגודת האדמו"רים.

</blockquote>בשנת [[תשל"א]], לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של האדמו"ר מבויאן והבאת ארונו ל[[ירושלים]], שלח הרבי משלחת מיוחדת של זקני החסידים בראשות הרב [[שלמה יוסף זוין]], לנחם את המשפחה בשמו.

ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] עמד מאחורי מינוי נכדו הרב [[נחום דוב ברייאר|נחום דב ברייער]] מבאייאן שליט"א ביחידות לבר מצוה שלו בה דחק בה.

לקראת [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] אמר לחסידו (אחיו של ר' [[שלום ברוכשטט]]) שנסע ל770 "אני מקנא אותך שהינך תחוג את חג השבועות יחד עם נשיא הדור"

כמו כן היה לרב ברייער קשרים רבים עם דודו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מחשובי רבני חב"ד בדור השביעי.

==חסידים בולטים==
*הרב [[דוד אורטנברג]] (ר' דודיא) - מחבר ספר ההלכה "תהלה לדוד"
*הרב שלמה טלינגטור - ממנהיגי החסידות בירושלים
*הרב נחום יאסער
*הרב בן ציון רחמן - [[מו"צ]] [[שיכון הרבנים]] ורב החסידות בעבר
*הרב [[חיים ברים]] - תלמידו של [[החזון איש]]. כיהן בין היתר כראש ישיבת אוהל יעקב ב[[בני ברק]] וישיבת [[חסידות סקווירא|סקווירא]] ב[[שיכון סקווירא]].
*הרב [[רבי יהושע העשיל ברים (בויאן)|יהושע העשיל ברים]] - תלמידו של הרב איסר זלמן מלצר - כיהן כראש ישיבת תפארת ישראל רוז׳ין בירושלים
*הרב [[שלמה שרייבר]] - ראש ועד הרבנים של [[אגודת ישראל]] בירושלים, ראש [[ישיבת חיי עולם]] ומנהיג החסידות בפועל בארץ ישראל לאחר המלחמה.
*הרב [[אפרים פישל רבינוביץ]] - ראש [[ישיבת רוז'ין]] וחבר [[מועצת גדולי התורה]]
*[[יהושע ברוכי]] - פעיל בפועל המזרחי, הממונה על פינוי הרובע היהודי מטעם עירית ירושלים, ראש המועצה הדתית בירושלים ויקיר ירושלים.
כיום בולטים בחסידות:

* הרב צבי שרייבר - רבה של החסידות (נכדו של הרב שלמה)
* הרב צבי רבינוביץ' - ראש ישיבת רוז'ין (בנו של הרב פישל)
* אחיו הרב פלטיאל יוסף רבינוביץ ממנהלי הישיבה
* הרב דב רבינוביץ' - רב החסידות בביתר
* הרב יעקב שפירא- רב ומייסד הקהילה והמוסדות בקריית גת ובמודיעין עילית
* הרב אביש ציינויירט - מקובל

==קישורים חיצוניים==

{{חצרות}}
{{הערות שוליים}}
{{קרד}}
[[קטגוריה:שושלת רוזין]]
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:אדמו"רים]]

חסידות בויאן

2026-01-05T05:43:22Z

חנוך רולניק: /* האדמו"ר הנוכחי */

[[קובץ:האדמו''ר מבויאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר הנוכחי של בויאן]]
'''חסידות בויאן''' (נכתב ב[[יידיש]] '''באיאן''') הוא שמה של [[חסידות|חצר חסידית]] מהעיירה [[בויאן]] ב[[בוקובינה]] (כיום ב[[אוקראינה]]) שנוסדה על ידי רבי '''יצחק פרידמן מבויאן''', נכדו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. חסידות בויאן מונה אלפי בתי אב ברחבי העולם והיא כיום החסידות הגדולה ביותר מבין החסידויות המשתייכות ל[[חסידות רוז'ין|בית רוז'ין]].

ברשימות שהוכנו ב[[אגודת ישראל]] לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל מעל 3,500 בעלי זכות בחירה{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1112553 חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז] באתר בחדרי חרדים.}}.

==היסטוריה==
===הדור הראשון===
מייסד חסידות בויאן היה רבי '''יצחק פרידמן''', ה"הפחד יצחק", בנו הגדול של רבי [[אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון)]].

רבי יצחק כיהן באדמו"רות מ[[תרמ"ג]] עד פטירתו, ב[[י"ז באדר]] [[תרע"ז]].

לאחר שלוש שנים בהן הנהיג את החצר יחד עם אחיו הצעיר רבי [[ישראל פרידמן מסדיגורה|ישראל מסדיגורה]], החליטו שני האחים להיפרד ולחלק את הירושה:

- רבי ישראל קיבל את הנכסים בסדיגורה, כולל ביתו המפואר של סבם רבי [[ישראל מרוז'ין]] וכן את חלקת הקבר בה נקברו אבותיהם

- רבי יצחק קיבל את נשיאות [[כולל ווהלין]] ואת בית הכנסת [[בית הכנסת תפארת ישראל|'תפארת ישראל']] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ואת זכות הדלקת מדורת [[ל"ג בעומר]] ב[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]].

ב[[י"ח בחשוון]] [[תרמ"ז]] רבי יצחק עבר לעיירה [[בויאן]] הסמוכה, בה הקימו עבורו חסידיו בית [[בית המדרש|מדרש]] ו[[בית מגורים]] בהם ניהל את עדתו.

עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[וינה|ווינה]], כמו שאר אדמו"רי בית רוז'ין, בווינה המשיך האדמו"ר לנהל את חצרו.

לאחר פטירתו נתמנו ארבעת בניו לאדמו"רים, תחילה ב[[ווינה]] ואחר כך התפזרו.

===הדור השני והשלישי===
[[קובץ:Admor Menachem Nachum Boyan with reb Haim Tuvia Wietman - Lag Baomer Meron 1927.jpg|ממוזער]]

* , בנו הבכור של ה"פחד יצחק", רבי '''[[מנחם נחום פרידמן (בויאן)|מנחם נחום]]''' הנהיג את רוב החסידים של אביו.

לאחר מספר שנים עבר מוינה ל[[צ'רנוביץ]] ב[[בוקובינה]] שם גרו חסידים רבים. נפטר ב[[י"ט באב]] [[תרצ"ו]], ונקבר באוהל אביו בווינה. תורתו רוכזה בספר "תפארת מנחם".
:אחריו שימשו באדמו"רות בניו רבי '''[[אהרן פרידמן (בויאן)|אהרן]]''' ורבי '''מרדכי שרגא''', שסירבו באופן רשמי ליטול את כתר האדמו"רות. אך למעשה ערכו שולחנות יחד ואמרו דברי תורה, כשרבי אהרן היה המרכזי שבהם.
:- רבי אהרן ([[תר"נ]] -[[י"ג בחשוון]] [[תש"ב]]) נפטר במגפת טיפוס במהלך שנות השואה ונקבר בווערחיווקי.
:- רבי מרדכי שרגא (-[[ט"ז בטבת]] תש"ב) היה חתנו של רבי [[ישראל הגר (אהבת ישראל)|ישראל מויז'ניץ]], נפטר ונקבר אף הוא בווערחיווקי.
:בנוסף אליהם, היה את חתנו רבי '''[[משה פרידמן|משה (משה'ניו) פרידמן]]''', בן לאדמ"ורי [[חסידות הוסיאטין|הוסיאטין]].
:הוא החל לכהן כאדמו"ר מבויאן בווינה לאחר מעבר חמיו לצ'רנוביץ ובהמשך עבר ל[[קראקא]].
:לאחר פטירת חמיו, חלק גדול מחסידי בויאן, בפרט מ[[ארץ ישראל]], היו לחסידיו. היה תלמיד חכם מפורסם וכיהן כחבר ב[[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]] וכנשיא [[ישיבת חכמי לובלין]]. נרצח ב[[ג' באלול]] [[תש"ג]].

* בנו השני, רבי '''[[ישראל פרידמן (בויאן)|ישראל]]''' כיהן ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]]. בשנת [[תרצ"ט]] נמלט מהנאצים ל[[שווייץ]] ולאחר מספר חודשים עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ופתח בית מדרש ברחוב יבנה ב[[תל אביב]].
נפטר ב[[ל' באב|א' דר"ח אלול]] [[תשי"א]] והשאיר שתי בנות. אך לא נותרו ממנו צאצאים.
* הבן השלישי, רבי '''[[אברהם יעקב פרידמן (בויאן)|אברהם יעקב]]''', כיהן בלמברג ([[לבוב]]), אחת מעריה המרכזיות של [[גליציה]], שרבים מתושביה נמנו על חסידי בית רוז'ין.
בשנת תש"ב נרצח בחצר ביתו יחד עם אשתו ומשמשו. גם הוא לא הניח אחריו צאצאים.
* הבן הרביעי, רבי '''[[מרדכי שלמה פרידמן|מרדכי שלמה]]''' נשאר בווינה שם כיהן באדמו"רות.
בשנת [[תרפ"ה]] ביקר ב[[ארצות הברית]] וחסידי בית רוז'ין שם ביקשו ממנו להשאר ולכהן להם כאדמו"ר.

בשנת [[תרפ"ז]] פתח את בית מדרשו ב[[לואר איסט סייד]] ב[[מנהטן]]. כיהן כחבר [[מועצת גדולי התורה]] בארצות הברית וכנשיא [[אגודת האדמו"רים בארצות הברית|אגודת האדמו"רים]] ב[[ארצות הברית]].

לאחר [[השואה]] ולאחר פטירת אחיו המבוגר יותר - רבי ישראל מבויאן-לייפציג - בשנת [[תשי"א]], החסידים כולם קיבלוהו כרבם, ונהגו אליו כחסידים אל אדמו"ר.

נפטר ב[[ה' באדר]] [[תשל"א]], ארונו הובא לישראל ונטמן ב[[הר הזיתים]] בירושלים.

====== משפחתו ======
השאיר אחריו שני בנים ובת אשר לא ראו את עצמם כמתאימים לכהן כאדמו"רים, ולכן הוחלט להכתיר את נכדו (בן בתו) [[נחום דוב ברייאר|הרב נחום דב ברייאר]], האדמו"ר הנוכחי.

<gallery mode="nolines">
קובץ:מרדכי שלמה פרידמן.JPG|רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]] מבויאן
</gallery>

==האדמו"ר הנוכחי==
[[קובץ:הדלקת בויאן תשפ"ג.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רבי [[נחום דב ברייאר]], האדמו"ר מבויאן בהדלקת [[מדורת ל"ג בעומר]] ([[תשפ"ג]])]]
רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]] שהיה האחרון מבין בניו של ה"פחד יצחק", נפטר ב[[תשל"א]] בארצות הברית.

לאחר שבמשך ארבע עשרה שנים לא עמד אדמו"ר בראשות החסידות, כיוון שבניו לא ראו עצמם מתאימים לתפקיד, נכד רבי מרדכי שלמה, רבי '''[[נחום דוב ברייאר|נחום דב]]''', שהוא בנו של רבי [[מנחם מנדל ברייאר]] ומלכה בתו של ר' מרדכי שלמה, סומן כיורש.

הרב נחום דב עלה לארץ ולמד תקופה קצרה בישיבת ההסדר הר עציון, ומאוחר יותר בישיבת "תפארת ישראל" של החסידות.

הוא נישא בשנת [[ה'תש"ם]] לשושנה בת הרב משולם זושא{{הערה|ר' זושא השיל למד בתו"ת בדפורד ודין הי' מדריך ראשי בגן ישראל משך כמה שנים וגם היה גיסו של ר' זלמן גורארי'}} בן רבי אברהם יהושע השיל מ[[חסידות קופיטשניץ|קופיטשניץ]] ומאז הם מתגוררים בירושלים.

לאחר נישואיו הוכתר לאדמו"ר, אך הוא סירב למעשה להתנהג באדמו"רות וערך לראשונה טיש בשנת [[תשמ"ה]]. דברי תורתו של האדמו"ר הנוכחי כונסו לכמה קבצים וספרים בשם "אמרי קודש".

מדי שנה ב[[ל"ג בעומר]] מגיע האדמו"ר מבויאן למירון כדי לממש את זכות ההדלקה המסורתית לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, זכות השמורה לאדמו"רי בויאן מסוף שנות הת"ר.

כמידי שנה גם בשנת [[תשפ"ה]] נוגן בהדלקתו [[ארבע בבות]]{{הערה|[https://chabad.info/news/1210975/ וידאו הלילה: ניגון ד' בבות בהדלקת המדורה של האדמו"ר מבויאן] {{אינפו}}.}}.

== מהנהגות החסידות ==
בחסידות ישנו דגש על [[אהבת ישראל|אחווה בין חסידים]], לכן נהוג בחסידות לפתוח [[בית כנסת|בתי כנסת]] (קלויז'ן) רבים, כך שבתי הכנסת לא יהפכו להמוניים.

אך למרות זאת בירושליים נסגרו כמה בתי כנסת עקב מגוריו של האדמור ב[[ירושלים]].

לאדמו"ר עצמו יש בית כנסת ליד ביתו בו הוא מתפלל בימות החול.

==החסידות כיום==
החסידות מונה כיום אלפי בתי אב בארץ ובעולם, כשרובם הגדול מתגוררים בישראל{{הערה|פנקס הטלפונים של הקהילה בישראל בשנת תשס"ז מונה יותר מ-1000 בתי אב.}}.

=== מרכזי החסידות ===
מרכז החסידות הוא בירושלים, אך הקהילה הגדולה של החסידות היא ב[[ביתר עילית]], אליה פנו האברכים הצעירים מיום היווסדה, והיא מונה כ-900 משפחות.

בביתר קיימת רשת של [[כולל אברכים|כולל]]ים המאוגדים תחת ארגון "תלפיות" ומוסדות חינוך נוספים כתלמוד תורה וישיבה קטנה.

קהילות נוספות קיימות ב

* [[בני ברק]]
* [[מודיעין עילית]]
* [[בית שמש]]
* [[קריית גת]]
* [[אלעד]]
* ו[[עמנואל]]

ב[[ארצות הברית]] נמצאים קהילות ב:

* ב[[בורו פארק]]
* [[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]]
* ו[[מונסי]]

באירופה יש מרכזים ב:

* [[לונדון]]
* [[מנצ'סטר]]
* [[אנטווערפן]]
* ועוד

בסוף שנות ה[[תש"ס|ס]]' הוקם גוף בשם 'מרכז מוסדות רוז'ין - באיאן', שהוא ארגון המאגד בתוכו את כל המוסדות הקהילתיים של החסידות.

מרבית החסידים בארץ ישראל מוצאם מבני היישוב הישן, וחלק גדול שימר את הלבוש השבתי הירושלמי. הלבוש הירושלמי לימות החול, נמצא במגמת ירידה, ומרבית החסידים לובשים את הלבוש החסידי הרגיל.

לחסידות מכון הוצאה לאור "משכנות הרועים", בראשות הרב דב בער רבינוביץ', גבאי האדמו"ר והיסטוריון החצר, המוציא ספרים ועלונים על תולדות האדמו"רים והחסידים.

בין הספרים שהוציא המכון יש את:

* '''אגרות הרה"ק מרוז'ין''' שלושה כרכים
* '''משכנות הרועים''' על חצר בויאן באירופה
* '''בקודש חזיתיך''' אודות ביקורי האדמו"ר מבויאן נ.י. בארץ ישראל.

==קשר עם ה[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|רבי הריי"צ]]==
הרב פרידמן, כנשיא אגודת האדמו"רים ב[[ארצות הברית]] וכמייסד האגודה למען שמירת שבת, היה לו מעמד ודעתו הייתה נחשבת. [[אדמו"ר הריי"צ]] התכתב איתו בעניין האגודה לשמירת שבת שהקים, וכשביקש לקבוע תענית על מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]], ביקש תחילה את הסכמתו של האדמו"ר מבויאן. וכך הוא כותב לו:<blockquote>מצב אחינו [[בני ישראל]] יחיו נורא הוא, וכבר אמרו רבותינו-זכרונם-לברכה אין ישראל נגאלין אלא ב[[תשובה]]. נחוץ הדבר לקבוע [[תענית]] צבור כללי עולמי, ובאתי בכתובים עם הרבנות הראשית ב[[ארץ ישראל]] תבוא-ותיבנה ידידי הגאון [[יצחק אייזיק הרצוג|הרי"א שליט"א הרצוג]], ידידי הרה"ג דושינסקי ראש רבני האשכנזים, וידידי הרה"ג ר' עוזיאל ראש רבני הספרדים. ידידי הרב החכם ומשכיל על דבר טוב הר"י שי' הערץ רב הכולל בלונדון, ידידי הרה"ג [[יחזקאל אברמסקי|הר"י שי' אברמסקי]] ראש אב"ד דלונדון, לקבוע תענית צבור עולמי ביום א' ד[[סליחות]] הבא-עלינו-לטובה, ולא אפונה אשר גם אגודת האדמו"רים תצטרף בהסכמתה.

— </blockquote>הרב פרידמן גם הוא, פנה ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בבקשה שיכבד בנוכחותו באירוע לזכר הניספים בשואה:<blockquote>כ"ק אדוננו מורנו ורבנו מאור הגולה רבן של ישראל וקדושו, הרב הגאון הגדול, הרב הצדיק מליובאוויטש שליט"א. רבנו הגדול! אחרי דרישת שלום הדרת כ"ק, אנו מרשים לנו להודיע לכ"ק שברצות ה' ביום א' [[פרשת תולדות]] הבא-עלינו-לטובה נתחיל בכתיבת [[ספר התורה]] לזכרון חללי אירופה, באסיפה גדולה רבתי עם.. בזה אנו נגשים לקיים בקשתו האחרונה של אחד מן הקדושים, שהביע אותה שעה קלה לפני צאת נשמתו בקדושה ובטהרה בכבשן האש, וכפי עדותם של אחדים האדמו"רים, אודים מוצלים מאש, הייתה זאת תשוקתם של כל אחינו הקדושים שיכתב שמם לזכרון. בשים לב לדבר הגדול הזה, נרהיב עוז בנפשנו לחלות פני כ"ק שיואיל בטובו לפאר את אסיפתנו זו.

— </blockquote>על כך ענה לו אדמו"ר הריי"צ:<blockquote>הנני שולח את בא כחי הרב-הגאון הרב-החסיד ר' [[שמואל לויטין|שמואל שליט"א הלוי לעוויטין]], להשתתף בשליחותי עם כבוד קדושתם שליט"א באסיפתם הכבודה והנכונה במאד לכתיבת [[ספר תורה]] לזכרון [[נשמה|נשמות]] האדמו"רים, הרבנים ובני תורה שנהרגו ונטבחו, יהיו נשמותיהם צרורות בצרור החיים, ויעוררו רחמי שמים בעד קהל עדת ישראל ה' עליהם יחיו, ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]].

— </blockquote>

== הקשר עם הרבי ==
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] המשיכו קשרי הידידות של הרב פרידמן עם הרבי, ואף נפגש עימו מספר פעמים.

הידידות בין הרבי לאדמו"ר מבויאן הייתה מיוחדת במינה. כשנולד לרב פרידמן נכדה, שלח הרבי מכתב "מזל טוב" מיוחד בו הוא מברכו שיזכה לגדלה לתורה, חופה ומעשים טובים.

ב[[חג הפורים]] היו מחליפים ביניהם [[משלוח מנות]].

כשהרב פרידמן היה מזכיר את הרבי, הוא היה עושה זאת ביראת כבוד מיוחדת. אחד מחסידיו שב[[ארץ הקודש]] בא לבקרו ולפני שעזב נכנס לקבל 'ברכת פרידה'. אמר לו הרב פרידמן שכדאי לו לבקר בליובאוויטש לפני שובו לביתו "כי זהו מקום קדוש".

בשנת [[תשי"ג]] נסע הרב פרידמן לביקור ב[[ארץ ישראל]], במהלכה ביקר גם במוסדות חב"ד ב[[לוד]] וב[[כפר חב"ד]].

הביקור הראשון נערך ביום [[כ' בשבט]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] בליווי עשרות חסידי בויאן ואישי ציבור חרדים.

בישיבה בלוד התקבל על ידי חברי [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] כשבהיכל הישיבה נערכה מסיבת 'קבלת פנים' לכבודו, בהשתתפות רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור גרליק]], ראשי הישיבה, ה[[משפיע|משפיעים]], וקהל חסידי חב"ד מלוד וכפר חב"ד שבאו לקבל את פני האדמו"ר מבויאן. בהמשך ערך סיור בין הכיתות, התעניין בסדר הלימוד ובחן את התלמידים, שהפגינו ידיעה והבנה בלימודים. הביקורים במוסודת חב"ד סוקרו על ידי הקובץ הרוז'יני "תפארת ישראל" ועיתון "המודיע".

כאשר ב[[י"ג באלול]] שנת [[תשכ"ו]] נפטר חסיד בויאן בשם הרב משה שלמה הורנשטיין, שאשתו הייתה קרובת משפחה של הרבי. הלוויתו עברה ליד [[770]] והרבי יצא במיוחד ללוות את מיטתו בהליכה קצרה ולאחר מכן נסע אחרי ההלוויה עד לבית מדרשו של האדמו"ר, הרב פרידמן, באיסט סייד של [[מנהטן]].

כשהגיעו לבית הכנסת ירד הרב פרידמן מביתו והרבי יצא מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה הרבי עד שהאדמו"ר מבויאן יחזור לביתו.

ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ב]] שלח מברק ברכה אל הרבי ליום הולדתו השישים. וכשהרבי השיב לו במכתב ב[[ערב חג הפסח|ערב חג פסח]] הוא מכנה אותו כך:<blockquote>הרב הצדיק והרב החסיד איש ירא-אלוקים בנם-של-קדושים גזע תרשישים וכו' מורנו-הרב-רבי מרדכי שלמה שליט"א נשיא אגודת האדמו"רים.

</blockquote>בשנת [[תשל"א]], לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של האדמו"ר מבויאן והבאת ארונו ל[[ירושלים]], שלח הרבי משלחת מיוחדת של זקני החסידים בראשות הרב [[שלמה יוסף זוין]], לנחם את המשפחה בשמו.

ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] עמד מאחורי מינוי נכדו הרב [[נחום דוב ברייאר|נחום דב ברייער]] מבאייאן שליט"א ביחידות בה דחק בה.

כמו כן היה לרב ברייער קשרים רבים עם דודו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מחשובי רבני חב"ד בדור השביעי.
==חסידים בולטים==
*הרב [[דוד אורטנברג]] (ר' דודיא) - מחבר ספר ההלכה "תהלה לדוד"
*הרב שלמה טלינגטור - ממנהיגי החסידות בירושלים
*הרב נחום יאסער
*הרב בן ציון רחמן - [[מו"צ]] [[שיכון הרבנים]] ורב החסידות בעבר
*הרב [[חיים ברים]] - תלמידו של [[החזון איש]]. כיהן בין היתר כראש ישיבת אוהל יעקב ב[[בני ברק]] וישיבת [[חסידות סקווירא|סקווירא]] ב[[שיכון סקווירא]].
*הרב [[רבי יהושע העשיל ברים (בויאן)|יהושע העשיל ברים]] - תלמידו של הרב איסר זלמן מלצר - כיהן כראש ישיבת תפארת ישראל רוז׳ין בירושלים
*הרב [[שלמה שרייבר]] - ראש ועד הרבנים של [[אגודת ישראל]] בירושלים, ראש [[ישיבת חיי עולם]] ומנהיג החסידות בפועל בארץ ישראל לאחר המלחמה.
*הרב [[אפרים פישל רבינוביץ]] - ראש [[ישיבת רוז'ין]] וחבר [[מועצת גדולי התורה]]
*[[יהושע ברוכי]] - פעיל בפועל המזרחי, הממונה על פינוי הרובע היהודי מטעם עירית ירושלים, ראש המועצה הדתית בירושלים ויקיר ירושלים.
כיום בולטים בחסידות:

* הרב צבי שרייבר - רבה של החסידות (נכדו של הרב שלמה)
* הרב צבי רבינוביץ' - ראש ישיבת רוז'ין (בנו של הרב פישל)
* אחיו הרב פלטיאל יוסף רבינוביץ ממנהלי הישיבה
* הרב דב רבינוביץ' - רב החסידות בביתר
* הרב יעקב שפירא- רב ומייסד הקהילה והמוסדות בקריית גת ובמודיעין עילית
* הרב אביש ציינויירט - מקובל

==קישורים חיצוניים==

{{חצרות}}
{{הערות שוליים}}
{{קרד}}
[[קטגוריה:שושלת רוזין]]
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:אדמו"רים]]

לימא מינקוביץ'

2026-01-04T19:25:50Z

חנוך רולניק: /* תולדות חיים */

[[קובץ:לימא מינקוביץ.jpg|ממוזער|הרב מינקוביץ (תש"פ)]]
הרב '''לימא מינקוביץ''' ([[ת"ש]]-[[ט"ו טבת]] [[ה'תשפ"ו]]) היה חבר הנהלת [[בית רבקה קראון הייטס]], וגבאי ורב בבית הכנסת חב"ד 'בית בנימין' שברחוב מונטגומרי בשכונת קראון הייטס.

==תולדות חיים==
נולד לרב [[נפתלי הרץ מינקוביץ]], ובשעת הברית נקרא על שם זקנו מצד אביו, מגדולי חסידי חב"ד.

בשנת [[תש"ו]] יצאה משפחתו (אביו ומשפחתו יחד עם הסבא ומשפחתו) את גבולות רוסיה בבריחה הגדולה שנודעה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', ולאחר מספר תחנות מעבר הגיעו בחודש תמוז תש"ז לפריז.

בתחילה היתה מחשבה שיעלו לארץ הקודש ויתיישבו בכפר חב"ד, אך קיבלו מענה בו אדמו"ר הריי"צ עיכב את המעבר, ולבסוף נותרו בפריז עוד מספר שנים, שם גם נפטר הסבא והוא נטמן בבית העלמין בצפת, ורק בשנת תשי"ג קיבלו אישור מהרבי לקיים את דברי אדמו"ר הריי"צ בסמוך לבואם לפריז: "מענה ברורה ומוחלטת . . אשר כולכם תבואו לפה", והיגרו לניו יורק, שם התיישבו בסמיכות לחצר הרבי.

בחודש אייר תשי"ב עבר ניתוח רפואי, וזכה שהרבי יתעניין בדבר בריאותו{{הערה|1=[http://teshura.com/Lipskier-Abelsky%20-%2029%20Adar%20I%205779.pdf תצלום המכתבים בעמוד 50, תשורה ליפסקר-אבלסקי].}}.

בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים בחצר הרבי בשנת תשט"ז עבר תאונת דרכים, ובעקבות כך לא נכח בחלוקת [[דמי חנוכה]] של הרבי לתלמידים שהקפידו על [[שמירת הסדרים]], וכשהבחין הרבי בכך שלא עבר שאל אודותיו ומסר למנהל הישיבה מטבע של דולר עבורו{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=575&CategoryID=413 גליון התקשרות - דמי חנוכה].}}. בתקופה זו אף זכה לשמש את הרבנית חנה, ולהסיע אותה לבית רפואה{{הערה|אם המלכות (תשע"א) עמוד 23.}}.

זכה ששימש את הרבנית חנה

התחתן בחודש אלול תשכ"ה{{הערה|הרב מינקוביץ הוא גיסו של הרב [[חיים דוד נטע וויכנין]].}}.

לאחר שסיים את לימודיו ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]], נכנס לעבוד לתקופה קצרה בישיבה תו"ת נוארק ואח"כ במכללת [[בית רבקה קראון הייטס]], ולאורך השנים החל לשמש כחבר הנהלה.

עם ההכרזה של הרבי בשנת [[תשמ"ב]] על מבצע [[ספר תורה הכללי]], ניהל את מערכת הרישום וכתיבת הספר שעל ידי בית רבקה{{הערה|1=[http://teshura.com/Lipskier-Abelsky%20-%2029%20Adar%20I%205779.pdf תיאור השתלשלות הענין ודוגמה מהטפסים שהוכנו על ידו בתשורה ליפסקר-אבלסקי עמוד 53].}}.

שימש מספר פעמים כבעל תפילה במניין של הרבי בימים הנוראים{{הערה|ראו לדוגמה היומן שהתפרסם בשבועון כפר חב"ד 1924 עמוד 74.}}.

שימש כגבאי ורב בבית הכנסת חב"ד 'בית בנימין' שברחוב מונטגומרי בשכונת קראון הייטס.

השתתף באופן קבוע ב[[ירחי כלה]] העולמי הנערך בחופשת הקיץ בקרית גן ישראל בניו יורק.

ניהל קופת [[גמ"ח]] בקראון הייטס בשם 'קרן נפתלי הרץ' על שם אביו, וזכה שהרבי יעניק מכתב ברכה בקשר לניהול הגמ"ח.

נפטר באופן פתאומי ב[[ט"ו טבת]] [[ה'תשפ"ו]].

==משפחתו==
*בנו, ר' שלום דובער מינקוביץ מקראון הייטס
*בנו, הרב יצחק מינקוביץ - שליח הרבי בדרום מערב פלורידה
*בנו, הרב הירשי מינקוביץ - שליח הרבי באלפרטה, ג'ורג'יה
*בנו, ר' אהרן מינקוביץ מקראון הייטס
*חתנו, ר' שלום דובער הכהן רוזנפלד, חבר ועד הנהלת אהלי תורה קראון הייטס.
*חתנו, ר' זושא הכהן אבלסקי מקישינב
*חתנו, ר' יוסף פייגינסון מקראון הייטס
*חתנו, ר' לוי דונין מיוסטון טקסס
*חתנו, ר' מנחם מענדל הלוי ליברמן מקראון הייטס

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מינקוביץ, לימא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
[[קטגוריה:חברי בית רבקה קראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת מינקוביץ']]

לימא מינקוביץ'

2026-01-04T19:21:58Z

חנוך רולניק:

[[קובץ:לימא מינקוביץ.jpg|ממוזער|הרב מינקוביץ (תש"פ)]]
הרב '''לימא מינקוביץ''' ([[ת"ש]]-[[ט"ו טבת]] [[ה'תשפ"ו]]) היה חבר הנהלת [[בית רבקה קראון הייטס]], וגבאי ורב בבית הכנסת חב"ד 'בית בנימין' שברחוב מונטגומרי בשכונת קראון הייטס.

==תולדות חיים==
נולד לרב [[נפתלי הרץ מינקוביץ]], ובשעת הברית נקרא על שם זקנו מצד אביו, מגדולי חסידי חב"ד.

בשנת [[תש"ו]] יצאה משפחתו (אביו ומשפחתו יחד עם הסבא ומשפחתו) את גבולות רוסיה בבריחה הגדולה שנודעה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', ולאחר מספר תחנות מעבר הגיעו בחודש תמוז תש"ז לפריז.

בתחילה היתה מחשבה שיעלו לארץ הקודש ויתיישבו בכפר חב"ד, אך קיבלו מענה בו אדמו"ר הריי"צ עיכב את המעבר, ולבסוף נותרו בפריז עוד מספר שנים, שם גם נפטר הסבא והוא נטמן בבית העלמין בצפת, ורק בשנת תשי"ג קיבלו אישור מהרבי לקיים את דברי אדמו"ר הריי"צ בסמוך לבואם לפריז: "מענה ברורה ומוחלטת . . אשר כולכם תבואו לפה", והיגרו לניו יורק, שם התיישבו בסמיכות לחצר הרבי.

בחודש אייר תשי"ב עבר ניתוח רפואי, וזכה שהרבי יתעניין בדבר בריאותו{{הערה|1=[http://teshura.com/Lipskier-Abelsky%20-%2029%20Adar%20I%205779.pdf תצלום המכתבים בעמוד 50, תשורה ליפסקר-אבלסקי].}}.

בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים בחצר הרבי בשנת תשט"ז עבר תאונת דרכים, ובעקבות כך לא נכח בחלוקת [[דמי חנוכה]] של הרבי לתלמידים שהקפידו על [[שמירת הסדרים]], וכשהבחין הרבי בכך שלא עבר שאל אודותיו ומסר למנהל הישיבה מטבע של דולר עבורו{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=575&CategoryID=413 גליון התקשרות - דמי חנוכה].}}. בתקופה זו אף זכה לשמש את הרבנית חנה, ולהסיע אותה לבית רפואה{{הערה|אם המלכות (תשע"א) עמוד 23.}}.

התחתן בחודש אלול תשכ"ה{{הערה|הרב מינקוביץ הוא גיסו של הרב [[חיים דוד נטע וויכנין]].}}.

לאחר שסיים את לימודיו ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]], נכנס לעבוד במכללת [[בית רבקה קראון הייטס]], ולאורך השנים החל לשמש כחבר הנהלה.

עם ההכרזה של הרבי בשנת [[תשמ"ב]] על מבצע [[ספר תורה הכללי]], ניהל את מערכת הרישום וכתיבת הספר שעל ידי בית רבקה{{הערה|1=[http://teshura.com/Lipskier-Abelsky%20-%2029%20Adar%20I%205779.pdf תיאור השתלשלות הענין ודוגמה מהטפסים שהוכנו על ידו בתשורה ליפסקר-אבלסקי עמוד 53].}}.

שימש מספר פעמים כבעל תפילה במניין של הרבי בימים הנוראים{{הערה|ראו לדוגמה היומן שהתפרסם בשבועון כפר חב"ד 1924 עמוד 74.}}.

שימש כגבאי ורב בבית הכנסת חב"ד 'בית בנימין' שברחוב מונטגומרי בשכונת קראון הייטס.

השתתף באופן קבוע ב[[ירחי כלה]] העולמי הנערך בחופשת הקיץ בקרית גן ישראל בניו יורק.

ניהל קופת [[גמ"ח]] בקראון הייטס בשם 'קרן נפתלי הרץ' על שם אביו, וזכה שהרבי יעניק מכתב ברכה בקשר לניהול הגמ"ח.

נפטר באופן פתאומי ב[[ט"ו טבת]] [[ה'תשפ"ו]].
==משפחתו==
*בנו, ר' שלום דובער מינקוביץ מקראון הייטס
*בנו, הרב יצחק מינקוביץ - שליח הרבי בדרום מערב פלורידה
*בנו, הרב הירשי מינקוביץ - שליח הרבי באלפרטה, ג'ורג'יה
*בנו, ר' אהרן מינקוביץ מקראון הייטס
*חתנו, ר' שלום דובער הכהן רוזנפלד, חבר ועד הנהלת אהלי תורה קראון הייטס.
*חתנו, ר' זושא הכהן אבלסקי מקישינב
*חתנו, ר' יוסף פייגינסון מקראון הייטס
*חתנו, ר' לוי דונין מיוסטון טקסס
*חתנו, ר' מנחם מענדל הלוי ליברמן מקראון הייטס

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מינקוביץ, לימא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
[[קטגוריה:חברי בית רבקה קראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת מינקוביץ']]

נפתלי צבי ברג

2026-01-01T04:55:12Z

חנוך רולניק: /* משפחתו */

{{אין תמונה}}
הרב דוקטור '''נפתלי צבי יהודה ברג''' ([[כ"ב אב]] [[ת"ש]] – [[כ"ז תמוז]] [[תשנ"ד]]) היה חסיד חב"ד ומדען שעבד במחלקת ההגנה של ארצות הברית ("הפנטגון").

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ב אב]] בשנת [[ת"ש]] להורים שאינם שומרי תורה ומצוות ב[[שיקגו]], בהשפעת סבו התפלל בילדותו בבית כנסת חב"ד "[[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]]"{{הערה|למרות התנגדות הוריו.}}, כשהגיע לבית הכנסת הוא הכיר את הרב [[דוד משה ליברמן]] שקירב אותו לחב"ד וליהדות בכלל,וכן נשלח על ידי הוריו בכיתות א' וב' לשיעורי העשרה ביהדות מספר פעמים בשבוע כעבור זמן החל להתכתב עם הרבי ולשאול אותו שאלות בעניינים מסוימים.

בגיל עשר הוא הודיע לאימו שהוא רוצה לעבור לבית ספר דתי. בתחילה התנגדה לרצונו, אולם כעבור זמן סולק מבית ספרו בגלל שלא אכל בקורס בישול לפיכך לא היה לאמו ברירה והיא העבירה אותו לבית ספר דתי בפיטסבורג
בשנת [[תשי"ד]] עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים בבדפורד ]], באותה עת נפגש לראשונה עם [[הרבי]]. בגיל עשרים הוא נשלח ללמד נערים צעירים ב[[מונטריאול]], שם קיבל [[סמיכה לרבנות]] וערך את שיחותיו של [[הרבי]]{{ מקור}}.

בעקבות רצונם החזק של הוריו ושלו שילך ל[[אוניברסיטה]] לצורך פרנסה שאל על כך את הרבי במכתב ואח"כ ביחידות ונענה בתשובה שלילית בגלל האווירה השלילית שאינה מתאימה לו כבחור ישיבה. והרבי אף שלח מכתב הסבר על כך להוריו לאחר זמן. למרות התנגדותו הגמורה מתחילה, הסכים הרבי בדיעבד לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חסידות]] או [[חת"ת]] כהגנה מהאווירה הרעה {{הערה|לימים העיד בנו שבזכות זה אביו עד סוף ימיו היה מקפיד על חסידות או חת"ת.}}.

לאחר שסיים בשנת תשכ"ו תואר ראשון בהנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של אילינוי חיפש מקום עבודה, אך בשום מקום לא הסכימו לתנאי שהציב שלא יעבוד בשבת וכן בגלל זקנו, בסופו של דבר הוא התקבל למעבדה למחקר צבאי ע"ש הארי דיימונד של הפנטגון (משרד הביטחון האמריקאי) שהיו מוכרחים ע"פ חוק להסכים לתנאי זה הם הבהירו לו שמאחר וקיבלוהו בהכרח לא יקודם אך למרות זאת קודם כדלהלן, ולאחר מכן עשה דוקטורט באוניברסיטה באלקטרו פיזיקה.

בתקופה זו זכה במספר פרסים ותארים: בשנת [[תשל"ח]] קיבל את הפרס המאמר הטוב ביותר, ב[[תשל"ט]] קיבל את התואר איש השנה בתחום ההמצאות, ובשנת [[תשמ"ב]] קיבל מטעם [[ארצות הברית]] את התואר מהנדס השנה. וכן עבד בפנטגון על טיל הפטריוט ופרוייקטים חשאיים ונשלח להיפגש עם בכירים רבים למימון הפרויקטים.
פעמים רבות הוצע לו לעבוד במגזר הפרטי והוא סירב לכך ע"פ הוראת הרבי בשל השפעתו שם על יהודים ושאינם, דבר שהובן כעידוד בדיעבד לעבודתו שם.

בנו, בן ציון, מספר: "באחד מביקוריו אצל הרבי, אבי הביא עמו מתנה – אחת המהדורות הראשונות של ספר התניא שלא היה ברשות הספרייה של הרבי. הרבי לקח את הספר והודה לו. "מתי תכתוב משהו כזה?", שאל אותו הרבי, כשכוונתו לעניינים תורניים. אבי חייך ומשך בכתפיו, אך הרבי הדגיש שהוא מתכוון ברצינות. מאוחר יותר, עבד אבי לצד פרופסור ברנובר בהוצאת "באור התורה" – בטאון בנושאי תורה ומדע, ופרסם בו מאמרים רבים. הוא גם כתב בנושאים אחרים, למשל, מאמר למדני בנושא התענית בהלכה. בפעם הבאה שהם נפגשו, הביע הרבי את הערכתו על כתיבת המאמר התורני – "דבר תורה של ממש", כינה זאת הרבי. "לא חשבתי שמישהו קרא את המאמר ההוא", התבטא אבי באוזני חבר" {{הערה|"הסיפור שלי", גליון 423.}}.

היה בקשרי ידידות טובים עם הפרופסור [[ירמיהו ברנובר]] ואף עזר לו לצאת מרוסיה בתש"ל ברנובר העיד בפניו על השפעת עבודתו בפנטגון על צעירים יהודיים .וכן עבדו ביחד בהו"ל של בטאון באור התורה על תורה ומדע וכתב שם מאמרים רבים.

כמו"כ כתב גם בעניינים תורניים אחרים כמאמר למדני בעניין תענית בהלכה וקיבל שבחים מהרבי.

בשלב מסויים הציעו לו גורמים ישראלים למסור מידע. הוא סירב בהוראת הרבי אפילו לדבר עימם. לאחר מעצר פולארד, הוא היה במעקב הממשל האמריקאי לגבי זה, נבדק במכונת אמת, ועבר מבחנים רבים בעניין.

בתו סיפרה שאת אחת ההמצאות הטובות שלו הוא המציא בזכות [[מאמר]] מ[[ליקוטי תורה]] של [[אדמו"ר הזקן]]. בשנת [[תשנ"א]] חלה במחלה הידועה, ובתו עברה אצל הרבי בחלוקת הדולרים בי"ד אייר תנש"א וביקשה ברכה. הרבי שאל אותה האם אביה עובד על המצאותיו וענתה שאינו יכול כי הוא בטיפול נמרץ. הרבי הגיב שהוא כנראה באמצע עניין שלא סיים, ויש לומר לו שעליו להבריא מהר יותר בעבור זה, ברומזו שבכך תלויה הרפואה. לאחר מכן בברכת הרבי - הבריא {{הערה| ניתן לראות את הסרטון מחלוקת הדולרים, י"ד אייר תנש"א, בקישורים החיצוניים בסוף הערך: "כשבתו של הפרופ' ביקשה ברכת רפואה מהרבי לאבא: "תזכירי לו", COL. וראו גם במאמרו של בצלאל שיף שבקישורים כאן.}}

בחודש [[סיוון]] [[תשנ"ד]] תקפה אותו שנית המחלה הידועה, וב[[כ"ז תמוז]] [[תשנ"ד]] נפטר.

ב[[י' תשרי]] [[תשע"ג]] התקיימה [[הכנסת ספר תורה]] לעילוי נשמתו{{הערה|1=[https://collive.com/torah-in-memory-of-rabbi-berg/ דיווח באתר COL].}}.

==משפחתו==
*בנו, ר' בן ציון ברג - אינווררי פלורידה.
'''חתניו''':
*ר' [[שמעון רומאני]], צלם, מצלמי החצר של הרבי - קראון הייטס
*ר' [[אליעזר טורין]], שליח הרבי ורב קהילת בית משיח - שיקגו, אילינוי
*ר' משה רייניץ, מלמד ב[[תומכי תמימים אושן פארקווי]] - קראון הייטס

==קישורים חיצוניים==
* אבי שלום, [http://shturem.net/index.php?section=news&id=50537 בכיר בפנטגון, חסיד ומקושר > סיפור בלתי נתפס], ה' בתמוז תשע"א, באתר [[שטורעם.נט]] {{שטורעם}}
* [https://col.org.il/news/138359 כשבתו של הפרופ' ביקשה ברכת רפואה מהרבי לאבא: "תזכירי לו"], [[חלוקת דולרים]] י"ד באייר תנש"א, באתר [[COL]] {{COL}}{{וידאו}}
*שמעון סילמן, '''[https://chabadinfo.com/news/today-marks-rabbi-dr-naftali-bergs-yartzeit/ זכרונות מר' נפתלי]''' {{אינפו}} (אנגלית)
*בצלאל שיף, '''[https://col.org.il/news/145534 א חסידישע פארברענגען עם פרופסורים חב"דיים]''' {{COL}}
* ראיון עם בנו בן ציון, שפורסם בעלון הסיפור שלי, מספר 423, ג' אב, ערב שבת פרשת דברים תשפ"ג. באתר My encounter with the REBBE
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ברג, נפתלי צבי יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:פרופסורים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"ש]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]
[[קטגוריה:אדריכלים]]
[[קטגוריה:משפחת ברג]]

ניגונים שהרבי לימד

2026-01-01T04:46:34Z

חנוך רולניק: /* היסטוריה */

'''ניגוני הרבי''' הינו שם כולל ל[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א|ניגונים שהרבי לימד את החסידים לאורך השנים]], רובם בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר, בשעה שהחסידים המשיכו לרקוד במשך כל הלילה והרבי נכנס ולימד את החסידים ניגון חדש.

==היסטוריה==
[[קובץ:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]
בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[שמחת תורה]] לפנות בוקר, לאחר ההקפות, כאשר לאחר סעודת החג הרבי היה חוזר לבית הכנסת ומלמד את החסידים שנותרו לרקוד ניגון חדש. נוהג זה נמשך לסירוגין עד לשנת תשכ"ד.

#'''[[צמאה לך נפשי (אדמו"ר הזקן)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.
#'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}.
#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}.
#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של [[האריז"ל]].
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.
#'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - ניגון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש"כ]] על המילים {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}.
#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}.
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" ש[[חזרת הש"ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
#'''[[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל"ד]], הניגון מסמל המהפכה הרוחנית שנעשתה בצרפת.

==אלבומים==
*[[אבי פיאמנטה]], '''ניגוני הרבי'''
*תשב"ר מדיה, '''The Rebbe’s Nigunim''', 2 חלקים בסרט DVD בצבע מלא{{הערה|1=[https://crownheights.info/chabad-news/671257/671257/ דיווח על ההוצאה לאור של החלק השני, באתר קראון הייטס אינפו].}} (אנגלית)

==לקריאה נוספת==
*'''היכל הנגינה''', היכל מנחם תשס"ז

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://mbakodesh.org.il/lesson/%D7%9E%D7%A6%D7%92%D7%AA-%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ מצגת 'ניגוני הרבי']''', אתר רשת אהלי יוסף יצחק
*'''[https://col.org.il/news/132087 על ארגז קטן, בשעת לפנות בוקר: כשהרבי לימד ניגון חדש • מיוחד]''' {{COL}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1165248/jewish/-.htm פרוייקט מיוחד: הניגונים שלימד הרבי מליובאוויטש]''' {{בית חבד}}
*'''[http://www.teshura.com/Wilhlem%20BM%20-%20Cheshvan%206%2C%205774.pdf ניגוני הרבי שלימד לאורך השנים]''', חמישים שנה לניגונים האחרונים {{PDF}}
*'''[https://col.org.il/files/old/files/0.24045534553_5075931.pdf קובץ ניגוני הרבי]''', בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי {{PDF}}{{COL}}
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3896246 ניגונים שלימד הרבי]''', מבוצעים על ידי גדולי הזמר החסידי {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]

ניגון שאמיל

2026-01-01T04:31:38Z

חנוך רולניק: /* אצל הרבי */

[[קובץ:שאמיל 2.jpg|ממוזער|שאמיל]]
'''שאמיל''' הינו [[ניגון]] אותו לימד [[הרבי]] בליל [[שמחת תורה]] אחרי [[הקפות]] וסעודת [[:קטגוריה:חגים וזמנים|יום טוב]] - לפנות בוקר בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מבטא געגועים למצב הנעלה בו האדם היה נתון בעבר, ותקווה ובטחון לעתיד טוב יותר.

ניגון זה הוא ניגון ש"ב ב[[ספר הניגונים]]

==הסיפור מאחורי הניגון==
קודם שלימד הרבי את הניגון, הקדים ואמר שניגון זה שמע מפי [[חסידים]] בליווי [[סיפור]]:

"לפני מאה, מאה וחמשים שנה, חיו בהרי קווקז שבטים פראיים למחצה, שהיו חופשיים כציפורי דרור, מבלי שיחולו עליהם חוקי המלוכה, ואף לא הגבלות בני תרבות.

כשהצאר החל להרחיב את מלכותו, רצה לכבוש גם הרי קווקז אלה. אך למרות שהיו לו חיילים רבים ומצוידים בנשק טוב יותר, ואנשי השבטים היו מעטים, לא יכול היה לכבוש אותם, עקב היותם על הרים גבוהים.

בסופו של דבר, פעלו הרוסים בערמה: הם אמרו לאנשי השבטים שברצונם לעשות עמם שלום ואף יעניקו להם הטבות שונות. לאחר שאנשי השבטים התפרקו מנשקם, תפשו הרוסים את מנהיגם - שנקרא בשם '''שאמיל''' - והגלוהו לארץ גזירה.

בהיותו בארץ גלותו, היה נזכר מדי פעם בפעם בהרים הגבוהים שם היה חפשי מכבלי הממשלה, כשלא היו לו ההגבלות של בית הסוהר ואף לא ההגבלות של עיר מקום מושב וההגבלות והכבלים של התרבות, ועתה הוא משועבד וכו' ונתעורר ב[[תשוקה]] עזה להרים הגבוהים, שם היה חפשי כנשר בשמים ושר ניגון זה שתחילתו געגועים וסופו [[תקוה]] שסוף סוף ישוב למקומו.

כש[[יהודים]] שמעו ניגון זה, התאימו אותו לאותיות שלהם ופרשוהו על ירידת ה[[נשמה]] למטה ב[[גוף]]. הנשמה הייתה חצובה מתחת [[כיסא הכבוד]], וחציבה זו עצמה יש בה משום ירידה לגבי הנשמה, שכן בעצם היא במעלה גבוהה מזה, היא קשורה בקב"ה עצמו, ובמילא היא משוחררת מכל מיני כבלים, היא מאוחדת עם [[אלוקות]] ככתוב חי ה' אשר עמדתי לפניו, לא היה עליו שום מושל ושולט ומקור חוצבה על ההרים הגבוהים, הרים אלו האבות, [[חג"ת]] ד[[אצילות]], ולמעלה מאצילות, עד לחג"ת ש[[לפני הצמצום]], ופיתו אותה, הוציאוה משם והורידוה למטה בגוף ו[[נפש הבהמית]], שהיא ירידה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. כשהנשמה [[התבוננות|מתבוננת]] במקור חוצבה, היא מתעוררת בצימאון גדול, צמאה לך נפשי כמה לך בשרי.

הן אמת, כוונת הירידה של הנשמה היא בשביל העלייה הבאה על ידי עבודתה למטה, אבל, הרי זו ירידה גדולה, שיודע אדם בעצמו איך שחטא ופגם ועבר את הדרך. וגם כשהוא מקיים [[תורה]] ו[[מצוות]], הרי זה בדרך מצוות אנשים מלומדה ואף אם לא, הרי חסר ה[[שמחה]], טוב ה[[לב]]ב, ריבוי שמחה וכו' וכו'. בכל אופן הרי הוא מוגבל ואין באפשרותו לפרוש כנפיו כדרך הנשר בשמיים, כי הוא מוגבל בהגבלות הגוף.

וכשהוא מתבונן בכך, הוא מתעורר בגעגועים להרים הגבוהים, שורש הנשמה, בעומדה בבחינת הרים אלו האבות, שמהם זה בא ב[[ירושה]] בכל אחד מ[[ישראל]], בחינת הרים חג"ת דאצילות ואף למעלה מאצילות, עד להרים הגבוהים שלפני הצימצום. זהו תחילתו של הניגון - הצימאון והגעגועים.

התנועה האחרונה שבניגון מביעה את התקווה שהוא בטוח שלא יידח ממנו נידח וסוף סוף יתעורר מהבירא עמיקתא ויגיע למחוז חפצו, למעלה מדרגתו הקודמת, שהרי זהו תכלית הירידה שהיא צורך העלייה, הוא יגיע ויתאחד עם ה[[עצמות ומהות|עצמות]] עצמה - לאשתאבא בגופא דמלכא.

==אצל הרבי==
כשנתיים לאחר שהרבי לימד את הניגון, עבר כ[[שליח ציבור]] באחת השבתות במניין של הרבי החסיד ר' [[צבי הירש שפריצער]], ובחזרת הש"ץ כשהגיע ל'ממקומך', החל לנגן את ניגון שאמיל.

בהתוועדות שנערכה לאחר מכן, פנה אליו הרבי באמצע ההתוועדות ואמר לו: "תנגן את ה'ממקומך' שלך", והוא החל לנגן, אך כשראה שלא מצטרפים אליו, פסק מלנגן, לפתע החל הרבי לעודד את הנגינה בתנועות ידיו הקדושות, והקהל כולו הצטרף לנגינה.

כיום נהוג בבית כנסת חב"ד רבים ברחבי העולם לנגן ניגון זה ב'ממקומך'.

{{הערה| ראה ערוץ יוטיוב לובאוויטש לעבט: רשד"ב ליפסקר ור' ישראל שמוטקין,}}בשבת [[כ' אב]] [[תשכ"ג]] ניגן [[הרבי]] את הניגון על המילים "פאר וכבוד נותנים לשמו, צהלה ורינה לזכר מלכותו" וכו' שבתפילת שחרית לשבת.

== בהיסטוריה ==
'''האימאם שאמיל''' (בקווקזית: '''Шейх Шамил'''; ‏ב' תמוז 'תקנ"ז (26 ביוני 1797) – י"ג שבט ה'תרל"א (4 בפברואר 1871) היה איש דת מוסלמי ומנהיג צבאי בצפון קווקז, שליט המדינות דאגסטן וצ'צ'ניה בין השנים תקצ"ד (1834) לתרי"ח (1859). הנהיג את ההתקוממות נגד הרוסים במלחמת הקווקז.

במסגרת פלישת רוסיה לאזורי הקווקז, בשנת תקס"ו לערך, השבטים המקומיים התנגדו ונלחמו נגד הכוחות הרוסיים. בשנת תקצ"ד (1834) נתמנה שאמיל למנהיג הלחימה והאזור, לאחר שקודמו מת. שאמיל היה מנהיג אקטיבי ותוקפני הרבה יותר מקודמיו, והוא עשה שימוש יעיל במלחמת גרילה וטקטיקות מתוחכמות.

בשנת תרי"ט (1859) דוכא המרד, ושאמיל ומשפחתו נלכדו ע"י הרוסים באחד הכפרים. אחרי שנלכד, נשלח שאמיל למוסקבה לפגישה עם הצאר אלכסנדר השני, ועונשו היה הגליה לקלוגה - עיר קטנה במרכז רוסיה, קרוב למוסקבה.

בשנת תרכ"ט (1869) הורשה לו לסיים את חייו כמוסלמי בעיר מכה, הקדושה למוסלמים. בדרכו למכה הוא עבר באיסטנבול, שם שהה עד מותו בשנת תרל"א (1871).

==קישורים חיצוניים==
;[[שיחות קודש]]
* '''[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/10/133 שיחת ליל [[שמחת תורה]] (קודם הקפות), ה'תשי"ט]''' תורת מנחם חלק כ"ד – שנת [[תשי"ט]] חלק א', עמ' 133 - 134
* '''[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/12/171 שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט]''' תורת מנחם חלק כ"ד – שנת [[תשי"ט]] חלק א', עמ' 170 - 172 (השיחה נאמרה ביום שמחת תורה, בשנה בה לימד הרבי את הניגון)
* '''ניגון שאמיל{{הערה|[https://www.academia.edu/10011516/Nigun_Shamil_The_Soul_Endlessly_Yearning_for_What_It_Has_Always_Never_Been "Nigun Shamil: The Soul Endlessly Yearning for What It Has Always Never Been]}}
*'''[https://col.org.il/news/141415 מצביא נועז: מי אתה האימאם שאמיל? • הסיפור האמיתי]''' אתר {{COL}}
*[https://col.org.il/news/104834 הרב לייבמן מצטלם עם 'שאמיל' {{col}}]
;ביצועים לניגון
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=184 לשמיעת הרבי מנגן 'שאמיל'] {{צליל}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67879 הניגון 'שאמיל' בביצוע דיגיטלי של נדב בכר]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140724/jewish/Shamil.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 4#
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/12-06-Niggun-Shamil-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
*[https://drive.google.com/file/d/1BcMgx1iGlPr1030mNSV0oz-Pzgr23BlX/view?usp=drive_link לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/09/26-09-2016-18-23-15-song11.mp3 לשמיעת הניגון] בביצוע [[יוני שלמה]]
*[https://sinun770.org/%d7%a0%d7%99%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%9c-nigun-shemil-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%99-%d7%91%d7%9f-%d7%90%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9d/ לשמיעת הניגון] בביצוע של הקלידן [[יוספי בן אפרים]]
*[https://col.org.il/news/121976 כך נראה המעמד בו החסידים שמעו לראשונה את 'שאמיל'{{col}}]
*'''[https://www.chabad.org/kids/article_cdo/aid/4273401/jewish/Song-for-Nigun-Shamil.htm שיר עם מילים באנגלית על לחן ניגון 'שאמיל']''', אתר חיילי צבאות השם העולמי (אנגלית)

{{ניגוני רבו"נ}}
{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]]

אלימלך יוסף סילברברג

2025-12-24T19:23:45Z

חנוך רולניק: /* משפחתו */

{{אין תמונה}}
הרב '''אלימלך יוסף הכהן סילברברג''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949) רב קהילת חב"ד ושליח הרבי בווסט בלומפילד, מישיגן, ארצות הברית.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ט תמוז]] [[תש"ט]] לר' דוב בער ולזעלדא סילברברג. גדל ברובע הברונקס שבניו יורק, שם למד בילדותו בבית ספר של ר' [[מרדכי דוב אלטיין]], שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי באזור.

לאחר נישואיו בשנת [[תשל"ב]] לרעייתו חיה שרה, בתו של ר' יעקב קאפל שולקינד מחסידי רדומסק, התיישב ב[[קראון הייטס]] ולמד במשך שלוש שנים ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]].

בשנת [[תשל"ו]] הצטרף לשלוחי הרבי ב[[מישיגן]] שבארצות הברית, והחל לפעול בווסט בלומפילד, כשהשליח הרב [[שלום דובער שם טוב]] מסייע בשלבי ההתאקלמות.

עם השנים מונה כחבר אגודת הרבנים במדינה, וכחבר ב[[ועד רבני ליובאוויטש]], ובנוסף מכהן כרב קהילת חב"ד בעיר.

הרב סילברברג מפרסם באופן קבע הערות ומאמרים תורניים ב[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]].
==ספריו==
*'''זכרון יעקב קאפל''' - הערות בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, תשמ"ח
*'''נרות שבת קודש''', [[תשל"ה]] (עורך שותף)
*'''לכבוד צדיק''' (ב' חלקים),תשנ"ד
*'''ציון לנפש''' - בירורי הלכה, [[כפר חב"ד]] תשס"ח

==משפחתו==
'''אחיו''':
* הרב פנחס הכהן סילברברג - רחובות ארה"ק.
'''בניו''':
*הרב [[אליהו נתן סילברברג]] - ראש ישיבת [[מתיבתא ליובאוויטש שיקגו]] (ישיבה קטנה)
*ר' נפתלי אליעזר - עורך במכון רוהר ללימודי יהדות (JLI), קראון הייטס
*ר' שניאור זלמן - שליח הרבי בווסט בלומפילד, מישיגן
*ר' יעקב קאפל - שליח הרבי בטמרק, פלורידה
'''בנותיו''':
*מרת רבקה רחל, אשת ר' לוי יצחק קפלן - מונסי
*מרת מרים, אשת ר' דוד לבקובסקי - שליח הרבי בווסטצ'סטר, נ.י.
*מרת פייגא, אשת ר' [[מנחם מענדל סלבטיצקי]] - שליח הרבי לדוברי עברית בסקוקי, אילינוי
*מרת לאה איידל, אשת ר' שלמה דוב הכהן קליינמן - ווסט בלומפילד, מישיגן
*מרת מלכה מושקא, אשת ר' יצחק בלומינג - קראון הייטס
*מרת נחמה פריידא, אשת ר' דניאל חיטריק - קראון הייטס

{{מיון רגיל:סילברברג, אלימלך יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים במישיגן]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]

קונטרס אהבת ישראל

2025-12-24T19:19:59Z

חנוך רולניק: /* עובדות על חלוקתו */

[[קובץ:קונטרס אהבת ישראל - דף השער.png|250px|ממוזער|דף השער של קונטרס אהבת ישראל]]
'''קונטרס '[[אהבת ישראל]]'''' הינו קונטרס המלקט את יסודותיה של מצות אהבת ישראל מהתורה ומתורת ה[[חסידות]]. [[הרבי]] חילק את הקונטרס מספר פעמים. ל[[משפיעים]] ול[[שלוחים]] - במשך השנים תשל"ז-תש"מ. ולקהל [[אנ"ש]] ו[[תמים|התמימים]] ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ט]].

== תוכן הקונטרס ==

הקונטרס כולל לקט של פסוקים, מאמרי חז"ל וכן ציטוטים מתורת הבעש"ט, [[המגיד ממעזריטש]] ורבותינו נשיאי חב"ד
לדורותיהם, בקשר למצוות אהבת ישראל. בהמשכו מובא ערך "אהבת ישראל" מתוך "ספר הערכים". הרבי היה מעורב בפרטות בעריכת הקובץ.

== חלוקתו ע"י הרבי ==
=== למשפיעים ===

ב[[י"ט כסלו]] [[תשל"ז]] עורר הרבי לראשונה על דבר מינוי '[[משפיעים]]' בכל מקום ומקום, ובהמשך לזה, דיבר הרבי בשבועות שלאחרי זה, על אופן וסדר מינויים של המשפיעים, חובותיהם וזכויותיהם. כשלשה חדשים לאחר מכן באור ל[[כ"ח אדר]], השמיע הרבי. שיחה מיוחדת בנושא זה{{הערה|1=הוגהה ונדפסה ב[[לקוטי שיחות]] כרך י"ז עמ' 493.}} במהלך השיחה לאחר שהודה הרבי לקהילות בהם נתמנו כבר משפיעים ועושים מלאכתם כדבעי ובזריזות, אמר הרבי, שמכיוון שיסוד כל התורה כולה, ההשפעה והתוצאות, צריכים להיות מיוסדים על "ואהבת לרעך כמוך" - הרי מובן שהמשפיעים והמשפיעות צריכים להיות חדורים, ביתר שאת וביתר עז, בידיעת ובהכרת העניין דאהבת-ישראל.

ולכן, בישר הרבי, ידפיסו, בלי נדר, את הקונטרס 'אהבת ישראל' בהוצאה מיוחדת עבור המשפיעים והמשפיעות.

{{ציטוט
|מרכאות=כן
|תוכן=בנוגע לפועל אלו שכבר נתמנו למשפיעים ולמשפיעות, וכבר החלו לפעול במילוי תפקידם בתור משפיעים ומשפיעות.. - יקבלו את הקונטרס עם חתימתי על כל קונטרס. וכיוון שכל דבר צריך להיות מסודר, הרי כל אחד ואחת שרבים (היינו שלושה יהודים על כל פנים) מינו אותו, או אותה, למשפיע (או משפיעה) - ועל-אחת- כמה-וכמה אלו שכבר החלו לעסוק במילוי תפקידם כדבעי בתור משפיעים ומשפיעות - ימסרו במזכירות את שמם ואת כתובתם, בצירוף שם המקום (או האנשים) שהוא (או היא) נתמנו למשפיע (או משפיעה), ולאחר ההדפסה, יישלח אליהם, בלי נדר, קונטרס הנ"ל.
}}

כעבור זמן קצר נדפס הקונטרס, והרבי טיפל אישית בהענקתו ל'משפיעים' רשמיים{{הערה|1=ראו גם - [[שלשת הרועים]].}}, או לאלו העוסקים בהשפעה בדרך זו או אחרת (נוסף לאלה שזכו לקבלו באמצעות ה'מזכירות'). על הקונטרסים הרבי חתם בתחילת הקובץ, או בסופו.

==== עובדות על חלוקתו ====

# ביום ראשון ח' בטבת תשל"ח, אחרי [[תפילת מנחה]] ב"גן עדן התחתון" עמד הרב [[ישעיהו הרצל]] - רבו של כפר תבור, יחד עם בנו. הרבי העניק לו קונטרס אהבת ישראל (בצירוף חתימתו הקדושה) - באומרו: "כיוון שאתה משפיע וזו הוצאה מיוחדת עבור המשפיעים ובו חתימתי והברכות..."
# ביום [[י"ז טבת]] [[תשל"ח]] לתלמידי השלוחים{{הערה|ר' לוי יצחק הכהן בורנשטיין, ר' פינחס הכהן סילברברג, ר' גרשון צירקינד, ר' [[מנחם גערליצקי]], ר' יוסי קעסלער, ר' יענקי קארפ, ר' [[יעקב יצחק בידרמן]], ר' [[יוסף יצחק יהושע הכט]], ר' מענדל איטקין, ר' [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]}} הנוסעים לפתוח את הישיבה [[אור אלחנן חב"ד לוס אנג'לס]] אמר להם הרבי "כולכם צריכים להיות משפיע אחלק את הקונטרס עם חתימתי" בתחילה חילק לה"עומד על גבם" הרב [[עזרא שוחט]] אח"כ שאל להכהנים שבתוכם.
# ביום שלישי ב' ב[[אייר]] תשל"ח, כשהגיע הרבי ל-770, ליד "גן עדן התחתון" עמד הרב [[דוד שקולניק]] מנחלת הר חב"ד. הרבי שאל אותו אם הוא נוסע היום, כשענה בחיוב, אמר לו הרבי שייכנס פנימה (ל"גן עדן התחתון"). שם העניק לו הרבי קונטרס אהבת ישראל מהדורת המשפיעים עם חתימתו הקדושה.
# בי"ד כסלו [[תש"מ]] כתב הרבי להרב [[אהרן גולד]] מקריית גת (בשולי מכתב כללי-פרטי): "בברכה להצלחה במינויו למשפיע ומצורף בזה קונטרס הניתן להנזכר לעיל (משפיעים) ולבשורות טובות".

==למסייעים בתקליט ניח"ח==
ב[[כ"א אדר]] [[תשל"ז]] קרא הרבי לחזן ר' [[משה טלישבסקי]] שעסק בהפקת התקליט החדש של [[ניח"ח]], והעניק לו 70 שטרות של דולר ו-70 עותקים של קונטרס אהבת ישראל על מנת לחלק לכל מי שסייע בהפקת התקליט{{הערה|1=[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2022/03/353.-Tzav-5782.pdf בגליון השבועי של jem, צו תשפ"ב].}}.

=== לתלמידים השלוחים ===
==== באור אלחנן לוס אנג'לס ====

ביום שלישי י"ז בטבת תשל"ח, התלמידים השלוחים לישיבת אור-אלחנן-חב"ד בלוס-אנג'לס, המתינו לרבי ב"גן עדן התחתון" לאחר צאתו מתפילת מנחה, יחד עם ראש הישיבה הרב [[עזרא בנימין שוחט]]. הרבי נכנס לחדרו, ויצא משם כשבידו מספר קונטרסי 'אהבת ישראל' וחבילת דולרים.

==== במגדל אור [[מגדל העמק]] ====

בסיום ה[[יחידות]] (בגן עדן התחתון) להתלמידים-השלוחים לישיבת "מגדל אור" במגדל העמק, בר"ח [[אייר]] תשל"ח, אמר הרבי{{הערה|תרגום מלקוטי-שיחות כרך י"ד עמ' 336.}}: "כדי לקשר זאת מיד בעניין מיוחד בפועל - כיוון שכל אחד מכם צריך להיות [[משפיע]], אתן לכל אחד מכם "קונטרס אהבת ישראל" שהדפיסו במיוחד עבור המשפיעים, ושאני חתמתי בסוף (השיחה שבסוף ה)קונטרס, ושתנצלו זאת תוך שמחה וטוב לבב, ובאופן דמוסיף והולך ואור".

=== לשלוחים ===
==== השלוחים לאוסטרליה ====

השלוחים לאוסטרליה בשנת תשל"ח שמעו מהרבי את הדברים הבאים בתוך דברי ברכה ופרידה מהם{{הערה|[[ספר השליחות]] ([[קה"ת]], [[תשפ"א]]) עמ' 516.}}: {{ציטוטון|מכיוון שכל העניינים הרי הם מיוסדים על אהבת ישראל.. לפיכך אתן לכל אחד מכם "קונטרס אהבת ישראל" אותו נותנים למשפיעים, מכיוון שעניינכם הן ללמוד לעצמכם והן ללמד לאחרים}}.

====השלוחים לארץ הקודש ====

כל אחד מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] בתשל"ח קיבל את הקונטרס מידו של הרבי בחתימתו הק'.

=== לקהל ===

שש שנים לאחר מכן, ב[[התוועדות]] שבת-קודש פרשת בא תשמ"ג, התייחס הרבי לתפקודם של המשפיעים וביאר את כוונתו בהדפסה המיוחדת של הקונטרס, זכות שלא נוצלה כראוי. וכה אמר הרבי:
{{ציטוט
|מרכאות=כן
|תוכן="כאשר דובר לפני שנים אחדות אודות מינוי 'משפיעים' בכל מקום ומקום.. - רציתי להוסיף בזירוז ועידוד עניין זה, ולכן, מכיוון שהודפס בשעתו "קונטרס אהבת ישראל" ובו פתגמים ותורות מרבותינו נשיאינו, החל מהבעש"ט והמגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצמח-צדק, אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר הרש"ב, וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו - הודעתי שאחתום בחתימת ידי על קונטרסים אלו, ואתנם לכל אחד ואחד מה'משפיעים'. ומאז ועד היום - הנה מלבד "מתי מספר", לא ביקש אף אחד לקבל קונטרס זה, בצירוף חתימת ידי!
}}

{{ציטוט
|מרכאות=כן
|תוכן=כאשר מדובר אודות מכתב עם חתימת ידי בקשר להולדת הבן או הבת - אזי "מרעישים עולמות" הייתכן שעדיין לא קיבלו מכתב ברכה בחתימת ידי; ואילו בעניין זה - כאשר הצעת מעצמי ("איך האב זיך א אליין אנגעשלאגן") לתת קונטרס הנ"ל בחתימת ידי - הנה מלבד "מתי מספר" לא ביקש אף אחד לקבל קונטרס זה! ה"לימוד זכות" היחידי בעניין זה הוא - מכיוון שכל אחד ידע בעצמו מה הם החלטותיו בקשר להתעסקות בעניין ההשפעה כו', ולכן לא רצה לבקש את הקונטרס הנ"ל, כדי שהדבר לא יחייב אותו לעסוק בזה!
}}

במוצאי י"א ניסן תשמ"ט, לאחר [[תפילת מעריב]] באווירת י"א ניסן, היו שציפו לשיחת-קודש לכבוד היום, ואפילו הרמקול הועמד הכן. אך, למעשה, הייתה הפתעה מיוחדת במינה. כאשר בסיום [[תפילת ערבית]] החל כ"ק אדמו"ר בחלוקת קונטרס "אהבת ישראל" (בכריכה צהובה), יחד עם דולר מצורף אליו, לכל אחד מהעוברים.

הדבר היווה, כנראה, הפתעה מוחלטת גם לממונים על ההוצאה לאור, כך שלאחר זמן קצר אזלו כל הקונטרסים שהובאו. מיד הביאו ארגז נוסף של קונטרסים לא כרוכים, וכשאזלו אף הם - המשיך הקהל לעבור לפני הרבי, שחילק לכל אחד שלושה שטרות של דולר, שליחות מצווה לצדקה. היו הרבה דחיפות, עד כדי כך שבתחילת החלוקה כ"ק אדמו"ר עמד ליד בימת התפילה לפני המדרגות העולות לבימת-התפילה, ובהמשך החלוקה כבר היה מקומו הק' אל מול אמצע המדריגות. במשך החלוקה הקהל ניגן את הניגון על הפרק החדש "[[שיר מזמור לבני קרח]]".

==הדפסה מיוחדת בביקורו של מנחם בגין==
לקראת ביקורו המתוקשר של ראש הממשלה מר [[מנחם בגין]] אצל הרבי ב[[ב' מנחם אב]] [[תשל"ז]] ביקש הרבי להדפיס את הקונטרס באופן מהודר, ואנשי המזכירות התאמצו שהוא יודפס על נייר מיוחר ועם כריכה מהודרת עם ציון העובדה שמדובר בהוצאה מיוחדת בקשר עם הביקור{{הערה|1=[https://col.org.il/news/137612 סיקור השתלשלות המאורעות] {{חב"ד און ליין}}}}.

==מהדורה חדשה==
הקונטרס נדפס מחדש ע"י הוצאת ספרים [[קה"ת]] [[ברוקלין]], בשנת תשפ"ב, והופץ ג"כ כתשורה לחתונת הרה"ת לוי שיחי' רחימי.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/3/32/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%90%D7%94%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.pdf הקונטרס לקריאה והורדה]''' {{PDF}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/magazine/733806/ אחדות מרגשת: הסיפור המלא מאחרי ההפתעה של הבאנקעט]''' גילגולו של קונטרס, מתוך {{בית משיח}}

{{במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]
[[קטגוריה:קונטרסים|א]]

אנכי ה' אלוקיך תשמ"ט

2025-11-27T15:06:57Z

חנוך רולניק:

{{מאמרי רבותינו נשיאינו}}
'''אנכי ה' אלוקיך''' הוא המאמר האחרון לעת עתה ש[[הרבי]] אמר במנגינת מאמר ב[[ערב]] [[שבועות]] [[תשמ"ט]]{{הערה|הוגה ויצא בקונטרס למוצאי [[שבועות]] תשמ"ט.}}.

==רקע==
עד בערך [[תשכ"ד]] הרבי היה אומר רק מאמרים במנגינת מאמר, עם הקדמת ניגון וכו', בשנת תשכ"ד הרבי החל עם אמירת [[מאמר כעין שיחה]] והפסיק כמעט כליל בשבתות לומר מאמר רגיל עם המנגינה ועם הקדמת ניגון ובכלל בסגנון שונה מהמאמרים הרגילים רק בימים טובים ובימי דפגרא הרבי אמר מאמרים רגילים. ב[[תשמ"ו]] בגלל [[משפט הספרים]] הרבי הפסיק בכלל לומר מאמרים רגילים.

אחרי הסתלקות הרבנית הרבי הפסיק בהדרגה לומר אפילו מאמרים כעין שיחה וב[[שבת שובה]] תשמ"ט הרבי הפסיק למעט פעמים בודדות שהרבי אמר מאמרים<ref>והם (מלבד מה שכתבנו בפנים): אחש"פ תשמ"ט, שבת [[פרשת בראשית]] ו[[פרשת חיי שרה]] [[תנש"א]]. (ויש אומרים שהיה מאמר גם בש"פ [[ויצא]] תשמ"ט).</ref>.

באור ל[[י"ד ניסן]] אחרי מעריב הרבי נשען על הסטנדר, חשבו שהרבי רוצה לומר [[שיחה]] אבל הרבי הורה לנגן [[ניגון רוסטוב]] ותוך כדי כרך מטפחת על ידו והחל באמירת מאמר 'מצה זו'.

כעבור כמעט חודשיים, בליל ערב שבועות, אחרי מעריב - הרבי נשען על הסטנדר והיה נראה שרוצה להתחיל בשיחה אך מיד פתח במאמר במנגינת מאמר.

זהו המאמר האחרון שהרבי אמר.

== תוכן המאמר ==
הכח להתחדשות (כח העצמות לברוא יש מאין) ניתן לישראל במ"ת, כדי שבכל יום יהיו בעיניך כחדשים. ומרומז בתיבת "לאמר" שקודם עשרת הדברות. מ"מ נאמר "אשר הוצאתיך מארמ"צ" ולא 'שבראתי שמים וארץ', כי הכוונה בישראל "אז זיי זאלן דורכגיין" הענין דמצרים מל' מיצר וגבול, ושיהי' אצלם היציאה מארץ מצרים ואפילו מבית עבדים, שיהיו מושללים מעבדות לבשר ודם ואיזו שהיא, "כי לי בנ"י עבדים", לי, לעצמות ומהות, ו"שטרי קודם".

בסיום המאמר הרבי דיבר על כך שיש להשתדל שכמה שיותר ילדי ישראל יבואו לשמוע [[עשרת הדברות]], והעניין ש"[[בנינו ערבים בעדנו]]" הוא שערבות מלשון מתיקות.

== קישוריים חיצוניים ==
[https://drive.google.com/file/d/1BY1lhvxlfehZNwgSdvYB_9T4wq5e0SdA/view מוגה (מפתח)].[https://drive.google.com/file/d/10NDQ2VmLHCy8k4xGyzR8cMO6nFapZQN8/view פאקס א שיחה]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאמרי אדמו"ר שליט"א]]

יוסי הקנר

2025-11-18T12:00:29Z

חנוך רולניק:

[[קובץ:123 1.jpeg|ממוזער|ר' יוסי הקנר בלימוד ב-770. תשפ"ה]]
ר' '''יוסף יצחק הקנר''' (האקנער) (יליד שנת [[תשמ"א]]), נגיד ועסקן ציבורי בשכונת [[קראון הייטס]].

== תולדות חיים ==
נולד ב[[ז' במנחם אב]] [[תשמ"א]], לר' [[יונתן האקנר]] ולנחמה (בת הרב [[שלום בער אייכהורן]]) בשכונת קראון הייטס.

בילדותו למד ב[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס|מוסדות חינוך אהלי תורה]] ובישיבת קטנה ב[[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)]] בישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים לוס אנג'לס|אור אלחנן חב"ד לוס אנג'לס]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].

בחודש אלול תשס"ד התחתן עם חנה רחל (בת ר' צבי (howard) הכהן כ"ץ) בקראון הייטס.

לפרנסתו עוסק ר' יוסי בנדל"ן בברוקלין.

== עסקנות ציבורית ==
[[קובץ:יוסי הקנר.jpeg|ממוזער|ר' יוסי משתתף באסיפת [[ועד הקהל]] [[תשע"א]]]]
ב[[כ"ג תמוז]] [[תש"ע]] השתתף בבחירות (סיבוב שני){{הערה|[https://collive.com/winners-hackner-brownstein/ Winners: Hackner, Brownstein] באתר COLlive.}} ל[[ועד הקהל (קראון הייטס)]] וניצח ברוב הקולות, ושימש קדנציה{{הערה|ובכך הפך לחבר הכי צעיר שהיה אי פעם בתולדות ועד הקהל}} של 14 שנה{{הערה|[https://collive.com/hackner-fights-alternate-parking/ Hackner Fights Alternate Parking] באתר COLlive.}}{{הערה|[https://collive.com/hackner-community-is-broke/ Hackner: ‘Community is Broke’] באתר COLlive.}}. בשנים אלו גדלה השכונה כפליים.

בשנות שירותו בהועד הקהל פעל רבות למען השלום בין הרבנים [[בית דין צדק קראון הייטס|חברי הבד"ץ]].

ר' יוסי הינו חבר ב[[חברא קדישא שעל ידי אגודת חב"ד]]{{הערה|1=בשיא ימי נגיף הקרונה שהיו ריבוי מקרי פטירה ל"ע, הקדיש מזמנו שעות רבות למצווה זאת -[
https://collive.com/the-crown-heights-chevra-kadisha-on-the-front-lines/]}}

ר' יוסי בעל חסד ותורם רבות לנזקקים בשכונת קראון הייטס.

== משפחתו ==
* אחיו ר' לייבל
* אחיו ר' שמריהו
* גיסו ר' גוטמן סקאבלא
* גיסו ר' דובי כ"ץ

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אור אלחנן]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:עסקני חב"ד בקראון הייטס]]

יוסי הקנר

2025-11-17T22:05:40Z

חנוך רולניק: /* עסקנות ציבורית */

[[קובץ:123 1.jpeg|ממוזער|ר' יוסי הקנר בלימוד ב-770. תשפ"ה]]
ר' '''יוסף יצחק הקנר''' (האקנער) (יליד שנת [[תשמ"א]]), נגיד ועסקן ציבורי בשכונת [[קראון הייטס]].

== תולדות חיים ==
נולד ב[[ז' במנחם אב]] [[תשמ"א]], לר' [[יונתן האקנר]] ולנחמה (בת הרב [[שלום בער אייכהורן]]) בשכונת קראון הייטס.

בילדותו למד ב[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס|מוסדות חינוך אהלי תורה]] ובישיבת קטנה ב[[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)]] בישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים לוס אנג'לס|אור אלחנן חב"ד לוס אנג'לס]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].

בחודש אלול תשס"ד התחתן עם חנה רחל (בת ר' צבי (howard) הכהן כ"ץ) בקראון הייטס.

לפרנסתו עוסק ר' יוסי בנדל"ן בברוקלין.

== עסקנות ציבורית ==
[[קובץ:יוסי הקנר.jpeg|ממוזער|ר' יוסי משתתף באסיפת [[ועד הקהל]] [[תשע"א]]]]
ב[[כ"ג תמוז]] [[תש"ע]] השתתף בבחירות (סיבוב שני){{הערה|[https://collive.com/winners-hackner-brownstein/ Winners: Hackner, Brownstein] באתר COLlive.}} ל[[ועד הקהל (קראון הייטס)]] וניצח ברוב הקולות, ושימש קדנציה{{הערה|ובכך הפך לחבר הכי צעיר שהיה אי פעם בתולדות ועד הקהל}} של 14 שנה{{הערה|[https://collive.com/hackner-fights-alternate-parking/ Hackner Fights Alternate Parking] באתר COLlive.}}{{הערה|[https://collive.com/hackner-community-is-broke/ Hackner: ‘Community is Broke’] באתר COLlive.}}. בשנים אלו גדלה השכונה כפליים.

בשנות שירותו בהועד הקהל פעל רבות למען השלום בין הרבנים [[בית דין צדק קראון הייטס|חברי הבד"ץ]].

ר' יוסי הינו חבר ב[[חברא קדישא שעל ידי אגודת חב"ד]]{{הערה|בשיא ימי נגיף הקרונה כשעברה יותר מחמש לוויות ביום היה אחד משש שנדבו כל יום לענין זה

https://collive.com/the-crown-heights-chevra-kadisha-on-the-front-lines/}}

ר' יוסי בעל חסד ותורם רבות לנזקקים בשכונת קראון הייטס.

== משפחתו ==
* אחיו ר' לייבל
* אחיו ר' שמריהו
* גיסו ר' גוטמן סקאבלא
* גיסו ר' דובי כ"ץ

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אור אלחנן]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:עסקני חב"ד בקראון הייטס]]

חברא קדישא שעל ידי אגודת חב"ד

2025-11-17T22:02:35Z

חנוך רולניק: /* בעבר: */

'''חברא קדישא - אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית''', הינה [[חברא קדישא]] שהוקמה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בסמוך להתיישבותו ב[[ארצות הברית]].

האגודה ממוקמת ב[[קראון הייטס]], והיא עוסקת בקבורת הנפטרים מקרב קהילת חסידי חב"ד הנטמנים ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ברובע קווינס.

==היסטוריה==
בשנת [[תש"א]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את מחלקת "חברא קדישא" באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, על מנת לקבור כראוי את מתי ישראל.

בראש החברא קדישא עמדו הרבנים ר' [[שמואל זלמנוב]], ר' [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] ור' [[מרדכי מענטליק]].

הגבאים הראשיים היו הרב [[יהושע קארף]] והרב [[יצחק דוב אושפאל]] הסגן היה הרב [[שמואל צבי פוקס]].

אנשי החברא קדישא הללו היו אלו שזכו לעסוק במלאכת הקודש בעת פטירתה של הרבנית הצדקנית מרת [[שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], וכן בעת הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

וכרואה חשבון שימש הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], ולמשך תקופה קצרה חתם ר' [[חיים יהודה קרינסקי]] על הטפסים באופן עראי{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות עד].}}.

בשנת [[תשמ"ח]] בעת פטירת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] טיפלו בה החברה קדישא מקראון הייטס, ביחד עם [[כולל אברכים שע"י מזכירות הרבי]].

ביום [[ט"ו כסלו]] מידי שנה, החברים נוהגים בה כיום תענית ומתפללים סליחות וקוראים ויחל ב770, בסיום הצום עורכים ביחד סעודת מצוה{{הערה|https://anash.org/chevra-kadisha-concludes-unusual-day-with-seudas-mitzva/}}

==חלקות קבורה==
בשנים שקדמו להקמתה של החברא קדישא, נטמנו הנפטרים של קהילת חסידי חב"ד בסביבות ניו-יורק ב[[חלקת אנשי ליובאוויטש]] שנרכשה והייתה שייכת לחסידי חב"ד-קאפוסט.

בנוסף, היה לאגודת חב"ד חלקה בבית קברות יהודי בסטטן איילנד, בשם "אחוזת ישראל"{{הערה|תולדות חב"ד בארצות הברית עמוד שמא.}}.

==חברי החברה קדישא==
===כיום:===
* הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].
* הרב [[לוי יצחק גרליק]].
* הרב לוי יצחק גורקאוו.
* הרב שמעון גולדברג.
* הרב [[אליהו הבר (קראון הייטס)|אליהו הבר]].
* הרב [[משה שמוקלער]].
* הרב [[שמעון נויבארט]].
* הרב [[יוסי הקנר]].
* הרב [[יהודה פרידמן]].
* הרב כתריאל סודק.
* הרב [[משה בוגומילסקי]].
* הרב פתחיה קארף.
* הרב יצי ווייל.
* הרב [[שמשון יוניק]].

'''נשות החברא קדישא''':
* מרת [[שמעון נויבארט|רבקה ניובארט]]

===בעבר:===
* ר' [[יוסקה וילימובסקי]].
* הרב [[שמריהו גוראריה]].
* הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]
* הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].
* הרב [[יצחק דובער אושפאל]].
* הרב [[לוי יצחק שפירא]].
* הרב [[אליהו נחום שקלאר]].
* הרב [[יהודה לייב פוזנר]].
* הרב [[שלום ישראל חדקוב]].
* ר' אהרן לייב (ב"ר מיכל) רסקין.
* ר' יוסקה שטרסבורג.
* ר' בערל דוברבסקי.
* הרב [[שמואל צבי פוקס]]
* ר' נחום קפלינסקי

==הוצאה לאור==
*'''דרכי חסד''', בעריכת הרב [[יצחק דובער אושפאל]]
*'''הקיצו ורננו שוכני עפר''' תמונות מצבות, בעריכת ר' מאיר שמחה אברמוביץ' תשנ"ג.
*'''מדריך הלכתי - דיני שמחות / הלכות אבילות''', בעריכת הרב [[לוי יצחק גרליק]] ניו יורק תשע"א,

==ראו גם==
*[[חלקת אנשי ליובאוויטש]]
*[[בית העלמין מונטיפיורי]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:קראון הייטס]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקווינס]]

חברא קדישא שעל ידי אגודת חב"ד

2025-11-17T22:01:50Z

חנוך רולניק: /* היסטוריה */

'''חברא קדישא - אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית''', הינה [[חברא קדישא]] שהוקמה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בסמוך להתיישבותו ב[[ארצות הברית]].

האגודה ממוקמת ב[[קראון הייטס]], והיא עוסקת בקבורת הנפטרים מקרב קהילת חסידי חב"ד הנטמנים ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ברובע קווינס.

==היסטוריה==
בשנת [[תש"א]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את מחלקת "חברא קדישא" באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, על מנת לקבור כראוי את מתי ישראל.

בראש החברא קדישא עמדו הרבנים ר' [[שמואל זלמנוב]], ר' [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] ור' [[מרדכי מענטליק]].

הגבאים הראשיים היו הרב [[יהושע קארף]] והרב [[יצחק דוב אושפאל]] הסגן היה הרב [[שמואל צבי פוקס]].

אנשי החברא קדישא הללו היו אלו שזכו לעסוק במלאכת הקודש בעת פטירתה של הרבנית הצדקנית מרת [[שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], וכן בעת הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

וכרואה חשבון שימש הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], ולמשך תקופה קצרה חתם ר' [[חיים יהודה קרינסקי]] על הטפסים באופן עראי{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות עד].}}.

בשנת [[תשמ"ח]] בעת פטירת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] טיפלו בה החברה קדישא מקראון הייטס, ביחד עם [[כולל אברכים שע"י מזכירות הרבי]].

ביום [[ט"ו כסלו]] מידי שנה, החברים נוהגים בה כיום תענית ומתפללים סליחות וקוראים ויחל ב770, בסיום הצום עורכים ביחד סעודת מצוה{{הערה|https://anash.org/chevra-kadisha-concludes-unusual-day-with-seudas-mitzva/}}

==חלקות קבורה==
בשנים שקדמו להקמתה של החברא קדישא, נטמנו הנפטרים של קהילת חסידי חב"ד בסביבות ניו-יורק ב[[חלקת אנשי ליובאוויטש]] שנרכשה והייתה שייכת לחסידי חב"ד-קאפוסט.

בנוסף, היה לאגודת חב"ד חלקה בבית קברות יהודי בסטטן איילנד, בשם "אחוזת ישראל"{{הערה|תולדות חב"ד בארצות הברית עמוד שמא.}}.

==חברי החברה קדישא==
===כיום:===
* הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].
* הרב [[לוי יצחק גרליק]].
* הרב לוי יצחק גורקאוו.
* הרב שמעון גולדברג.
* הרב [[אליהו הבר (קראון הייטס)|אליהו הבר]].
* הרב [[משה שמוקלער]].
* הרב [[שמעון נויבארט]].
* הרב [[יוסי הקנר]].
* הרב [[יהודה פרידמן]].
* הרב כתריאל סודק.
* הרב [[משה בוגומילסקי]].
* הרב פתחיה קארף.
* הרב יצי ווייל.
* הרב [[שמשון יוניק]].

'''נשות החברא קדישא''':
* מרת [[שמעון נויבארט|רבקה ניובארט]]

===בעבר:===
* ר' [[יוסקה וילימובסקי]].
* הרב [[שמריהו גוראריה]].
* הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]
* הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].
* הרב [[יצחק דובער אושפאל]].
* הרב [[לוי יצחק שפירא]].
* הרב [[אליהו נחום שקלאר]].
* הרב [[יהודה לייב פוזנר]].
* הרב [[שלום ישראל חדקוב]].
* ר' אהרן לייב (ב"ר מיכל) רסקין.
* ר' יוסקה שטרסבורג.
* ר' בערל דוברבסקי.
* הרב [[שמואל צבי פוקס]]

==הוצאה לאור==
*'''דרכי חסד''', בעריכת הרב [[יצחק דובער אושפאל]]
*'''הקיצו ורננו שוכני עפר''' תמונות מצבות, בעריכת ר' מאיר שמחה אברמוביץ' תשנ"ג.
*'''מדריך הלכתי - דיני שמחות / הלכות אבילות''', בעריכת הרב [[לוי יצחק גרליק]] ניו יורק תשע"א,

==ראו גם==
*[[חלקת אנשי ליובאוויטש]]
*[[בית העלמין מונטיפיורי]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:קראון הייטס]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקווינס]]

חברא קדישא שעל ידי אגודת חב"ד

2025-11-17T21:53:02Z

חנוך רולניק: /* הוצאה לאור */

'''חברא קדישא - אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית''', הינה [[חברא קדישא]] שהוקמה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בסמוך להתיישבותו ב[[ארצות הברית]].

האגודה ממוקמת ב[[קראון הייטס]], והיא עוסקת בקבורת הנפטרים מקרב קהילת חסידי חב"ד הנטמנים ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ברובע קווינס.

==היסטוריה==
בשנת [[תש"א]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את מחלקת "חברא קדישא" באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, על מנת לקבור כראוי את מתי ישראל.

בראש החברא קדישא עמדו הרבנים ר' [[שמואל זלמנוב]], ר' [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] ור' [[מרדכי מענטליק]].

הגבאים הראשיים היו הרב [[יהושע קארף]] והרב [[יצחק דוב אושפאל]] הסגן היה הרב [[שמואל צבי פוקס]].

אנשי החברא קדישא הללו היו אלו שזכו לעסוק במלאכת הקודש בעת פטירתה של הרבנית הצדקנית מרת [[שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], וכן בעת הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

וכרואה חשבון שימש הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], ולמשך תקופה קצרה חתם ר' [[חיים יהודה קרינסקי]] על הטפסים באופן עראי{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות עד].}}.

בשנת [[תשמ"ח]] בעת פטירת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] טיפלו בה החברה קדישא מקראון הייטס, ביחד עם [[כולל אברכים שע"י מזכירות הרבי]].

==חלקות קבורה==
בשנים שקדמו להקמתה של החברא קדישא, נטמנו הנפטרים של קהילת חסידי חב"ד בסביבות ניו-יורק ב[[חלקת אנשי ליובאוויטש]] שנרכשה והייתה שייכת לחסידי חב"ד-קאפוסט.

בנוסף, היה לאגודת חב"ד חלקה בבית קברות יהודי בסטטן איילנד, בשם "אחוזת ישראל"{{הערה|תולדות חב"ד בארצות הברית עמוד שמא.}}.

==חברי החברה קדישא==
===כיום:===
* הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].
* הרב [[לוי יצחק גרליק]].
* הרב לוי יצחק גורקאוו.
* הרב שמעון גולדברג.
* הרב [[אליהו הבר (קראון הייטס)|אליהו הבר]].
* הרב [[משה שמוקלער]].
* הרב [[שמעון נויבארט]].
* הרב [[יוסי הקנר]].
* הרב [[יהודה פרידמן]].
* הרב כתריאל סודק.
* הרב [[משה בוגומילסקי]].
* הרב פתחיה קארף.
* הרב יצי ווייל.
* הרב [[שמשון יוניק]].

'''נשות החברא קדישא''':
* מרת [[שמעון נויבארט|רבקה ניובארט]]

===בעבר:===
* ר' [[יוסקה וילימובסקי]].
* הרב [[שמריהו גוראריה]].
* הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]
* הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].
* הרב [[יצחק דובער אושפאל]].
* הרב [[לוי יצחק שפירא]].
* הרב [[אליהו נחום שקלאר]].
* הרב [[יהודה לייב פוזנר]].
* הרב [[שלום ישראל חדקוב]].
* ר' אהרן לייב (ב"ר מיכל) רסקין.
* ר' יוסקה שטרסבורג.
* ר' בערל דוברבסקי.
* הרב [[שמואל צבי פוקס]]

==הוצאה לאור==
*'''דרכי חסד''', בעריכת הרב [[יצחק דובער אושפאל]]
*'''הקיצו ורננו שוכני עפר''' תמונות מצבות, בעריכת ר' מאיר שמחה אברמוביץ' תשנ"ג.
*'''מדריך הלכתי - דיני שמחות / הלכות אבילות''', בעריכת הרב [[לוי יצחק גרליק]] ניו יורק תשע"א,

==ראו גם==
*[[חלקת אנשי ליובאוויטש]]
*[[בית העלמין מונטיפיורי]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:קראון הייטס]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקווינס]]

חיים דוד גרוסבוים

2025-11-17T21:28:04Z

חנוך רולניק: /* הוצאות ספרים */

{{עריכה|}}
[[קובץ:חיים דוד גראסבוים.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב גרוסבוים]]
הרב '''חיים דוד גראסבוים''' הוא מוציא לאור ואמן יודאיקה חב"די, חבר ועד 'מימוש', [[ועד המסדר]] ו[[וועד להפצת שיחות]], מייסד ומנכ"ל חברת "העכטער יודאיקה" וקונסול כבוד של הודו בניו יורק.

==תולדות חיים==
נולד במינסוטה, ב[[כ"ג אייר]] [[תשנ"ה]]. לאביו ר' יוסף יצחק (בן הרה"ח ר' דובער, ומרת יאשע ליבא, נצר למשפחת [[הורנשטיין]]) ולאימו מרת יוספה נעמי (בת ר' יהושע Edward העכטער).

למד בישיבת מונסי בשנת תש"ע{{הערה|תחת הנהלת הרב פולטר מאז הישיבה נסגרה{{הבהרה|}}}} ניו יארק, ובשנת תשע"א - ע"ב למד [[תומכי תמימים פוסטוויל|בישיבה בית שלום פוסטוויל אייווא]], בשנת תשע"ג למד ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אהלי תורה]].

בשנת [[תשע"ג|תשע"ד]] החל את שנות לימודיו ב770. במהלך לימודיו לן [[749 איסטרן פארקווי|בבניין התמימים 749]], והיווה אחד מאבני היסוד של המקום.

מתשרי תשע"ד הופקד על האחריות לבניית הסוכה האישי של הרבי מלך המשיח שליט"א, ביחד עם ידידו ר' [[שמואל באטלער]].

שימש כחבר [[ועד המסדר|בוועד המסדר]] ב770, ואף שימש בקודש ב[[חלוקת דולרים]] ובסידור מקומו הקדוש של הרבי מלך המשיח שליט"א.

עסק רבות ב770 לשיפוץ בימת קריאת התורה והגבהתה, ולשיפוצים נוספים{{הערה|בשנת תשע"ז דאג להסרת המאוורר השבור בחדר שני. ועוד.}}.

במשך השנים פעל רבות בהדפסת ספרי תניא בכל מיני מקומות נידחים בארצות הברית.

בט"ז תמוז תשפ"ד נישא לרעייתו מרת זעלדא רחל ביתו של הרב [[חיים יונה איידלמן]], החתונה התקיימה באהלי תורה, וכהיום מתגורר בקראון הייטס.

==יודאיקה==
בשנים האחרונות (עקב הביקוש הגובר) החל לייצר חפצי יודאיקה השם דגש מיוחד לייצר מוצרים בדוגמת מוצרים בהם משתמש הרבי ולהפיצם בהיקף נרחב.

החברה נקרא הכטר יודאיקה בע"מ - hechter judaica LLC.

בתחילת עסקי היודאיקה שלו ייצר [[מנורת חנוכה]] בדוגמת המנורה של הרבי שליט"א מלך המשיח. ואח"כ '[[קיטל]]' ליוהכ"פ אף הוא כדוגמת הקיטול של הרבי שליט"א מלך המשיח (לעומת חלוק הד"רים).

לאחר ההצלחה המסחררת של המנורה, החל לייצר גביעי קידוש במספר מהדורות, אף הם בדוגמת הגביע של הרבי שליט"א מלך המשיח.

כמו כן יש (בדוגמת הרבי) קערה לליל הסדר, ונרתיק למגילת אסתר.

הפריט היקר ביותר של החברה הוא חנוכיה בדוגמת (ובגודל) של החנוכיה ב770.

==הוצאות ספרים==

ר' חיים פעל משך השנים בהדפסת כל מיני ספרי קודש.

שותף מרכזי בהדפסת סט שיחות קודש תשמ"ב - תשנ"ב (אידיש) 26 כרכים.

כמו"כ שותף בהוצאה לאור של [[קובץ י"א ניסן]], היו"ל מדי שנה לקראת [[י"א ניסן]] ע"י ועד להפצת שיחות, ובספרים נוספים היו"ל על ידי הועד (תניא מהדורת השמונת אלפים בתוספת רשימת דפוסי התניא לפי מדינות, קובץ בענין הדפסת התניא, קובץ מאמרי יו"ד שבט - [[באתי לגני]] השנתי, ועוד).

[[סידור תורה אור]] (פוטגרפיה מהוצאת תש"א, תשפ"א), מהדורת כיס (תשפ"ג)

[[הקריאה והקדושה]] (הוצאת תשפ"ד)

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת גרוסבאום]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אמנים]]
[[קטגוריה:חברי ועד המסדר]]
[[קטגוריה:חברי ועד המימוש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ה]]
[[קטגוריה:משפחת איידלמן]]

חיים דוד גרוסבוים

2025-11-17T21:23:52Z

חנוך רולניק: /* תולדות חיים */

{{עריכה|}}
[[קובץ:חיים דוד גראסבוים.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב גרוסבוים]]
הרב '''חיים דוד גראסבוים''' הוא מוציא לאור ואמן יודאיקה חב"די, חבר ועד 'מימוש', [[ועד המסדר]] ו[[וועד להפצת שיחות]], מייסד ומנכ"ל חברת "העכטער יודאיקה" וקונסול כבוד של הודו בניו יורק.

==תולדות חיים==
נולד במינסוטה, ב[[כ"ג אייר]] [[תשנ"ה]]. לאביו ר' יוסף יצחק (בן הרה"ח ר' דובער, ומרת יאשע ליבא, נצר למשפחת [[הורנשטיין]]) ולאימו מרת יוספה נעמי (בת ר' יהושע Edward העכטער).

למד בישיבת מונסי בשנת תש"ע{{הערה|תחת הנהלת הרב פולטר מאז הישיבה נסגרה{{הבהרה|}}}} ניו יארק, ובשנת תשע"א - ע"ב למד [[תומכי תמימים פוסטוויל|בישיבה בית שלום פוסטוויל אייווא]], בשנת תשע"ג למד ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אהלי תורה]].

בשנת [[תשע"ג|תשע"ד]] החל את שנות לימודיו ב770. במהלך לימודיו לן [[749 איסטרן פארקווי|בבניין התמימים 749]], והיווה אחד מאבני היסוד של המקום.

מתשרי תשע"ד הופקד על האחריות לבניית הסוכה האישי של הרבי מלך המשיח שליט"א, ביחד עם ידידו ר' [[שמואל באטלער]].

שימש כחבר [[ועד המסדר|בוועד המסדר]] ב770, ואף שימש בקודש ב[[חלוקת דולרים]] ובסידור מקומו הקדוש של הרבי מלך המשיח שליט"א.

עסק רבות ב770 לשיפוץ בימת קריאת התורה והגבהתה, ולשיפוצים נוספים{{הערה|בשנת תשע"ז דאג להסרת המאוורר השבור בחדר שני. ועוד.}}.

במשך השנים פעל רבות בהדפסת ספרי תניא בכל מיני מקומות נידחים בארצות הברית.

בט"ז תמוז תשפ"ד נישא לרעייתו מרת זעלדא רחל ביתו של הרב [[חיים יונה איידלמן]], החתונה התקיימה באהלי תורה, וכהיום מתגורר בקראון הייטס.

==יודאיקה==
בשנים האחרונות (עקב הביקוש הגובר) החל לייצר חפצי יודאיקה השם דגש מיוחד לייצר מוצרים בדוגמת מוצרים בהם משתמש הרבי ולהפיצם בהיקף נרחב.

החברה נקרא הכטר יודאיקה בע"מ - hechter judaica LLC.

בתחילת עסקי היודאיקה שלו ייצר [[מנורת חנוכה]] בדוגמת המנורה של הרבי שליט"א מלך המשיח. ואח"כ '[[קיטל]]' ליוהכ"פ אף הוא כדוגמת הקיטול של הרבי שליט"א מלך המשיח (לעומת חלוק הד"רים).

לאחר ההצלחה המסחררת של המנורה, החל לייצר גביעי קידוש במספר מהדורות, אף הם בדוגמת הגביע של הרבי שליט"א מלך המשיח.

כמו כן יש (בדוגמת הרבי) קערה לליל הסדר, ונרתיק למגילת אסתר.

הפריט היקר ביותר של החברה הוא חנוכיה בדוגמת (ובגודל) של החנוכיה ב770.

==הוצאות ספרים==

ר' חיים פעל משך השנים בהדפסת כל מיני ספרי קודש.

שותף מרכזי בהדפסת סט שיחות קודש תשמ"ב - תשנ"ב (אידיש) 26 כרכים.

כמו"כ שותף בהוצאה לאור של [[קובץ י"א ניסן]], היו"ל מדי שנה לקראת [[י"א ניסן]] ע"י ועד להפצת שיחות, ובספרים נוספים היו"ל על ידי הועד (תניא מהדורת השמונת אלפים בתוספת רשימת דפוסי התניא לפי מדינות, קובץ בענין הדפסת התניא, קובץ מאמרי יו"ד שבט - [[באתי לגני]] השנתי, ועוד).

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת גרוסבאום]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אמנים]]
[[קטגוריה:חברי ועד המסדר]]
[[קטגוריה:חברי ועד המימוש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ה]]
[[קטגוריה:משפחת איידלמן]]

יוסי הקנר

2025-11-17T21:15:08Z

חנוך רולניק: /* עסקנות ציבורית */

[[קובץ:123 1.jpeg|ממוזער|ר' יוסי הקנר בלימוד ב-770. תשפ"ה]]
ר' '''יוסף יצחק הקנר''' (האקנער) (יליד שנת [[תשמ"א]]), נגיד ועסקן ציבורי בשכונת [[קראון הייטס]].

== תולדות חיים ==
נולד ב[[ז' במנחם אב]] [[תשמ"א]], לר' [[יונתן האקנר]] ולנחמה (בת הרב [[שלום בער אייכהורן]]) בשכונת קראון הייטס.

בילדותו למד ב[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס|מוסדות חינוך אהלי תורה]] ובישיבת קטנה ב[[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)]] בישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים לוס אנג'לס|אור אלחנן חב"ד לוס אנג'לס]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].

בחודש אלול תשס"ד התחתן עם חנה רחל (בת ר' צבי (howard) הכהן כ"ץ) בקראון הייטס.

לפרנסתו עוסק ר' יוסי בנדל"ן בברוקלין.

== עסקנות ציבורית ==
[[קובץ:יוסי הקנר.jpeg|ממוזער|ר' יוסי משתתף באסיפת [[ועד הקהל]] [[תשע"א]]]]
ב[[כ"ג תמוז]] [[תש"ע]] השתתף בבחירות (סיבוב שני){{הערה|[https://collive.com/winners-hackner-brownstein/ Winners: Hackner, Brownstein] באתר COLlive.}} ל[[ועד הקהל (קראון הייטס)]] וניצח ברוב הקולות, ושימש קדנציה{{הערה|ובכך הפך לחבר הכי צעיר שהיה אי פעם בתולדות ועד הקהל}} של 14 שנה{{הערה|[https://collive.com/hackner-fights-alternate-parking/ Hackner Fights Alternate Parking] באתר COLlive.}}{{הערה|[https://collive.com/hackner-community-is-broke/ Hackner: ‘Community is Broke’] באתר COLlive.}}. בשנים אלו גדלה השכונה כפליים.

בשנות שירותו בהועד הקהל פעל רבות למען השלום בין הרבנים [[בית דין צדק קראון הייטס|חברי הבד"ץ]].

ר' יוסי הינו חבר ב[[חברא קדישא שעל ידי אגודת חב"ד]]{{הערה|בשיא ימי נגיף הקרונה כשעברה יותר מחמש לוויות ביום היה אחד משש שנדבו כל יום לענין זה}}

ר' יוסי בעל חסד ותורם רבות לנזקקים בשכונת קראון הייטס.

== משפחתו ==
* אחיו ר' לייבל
* אחיו ר' שמריהו
* גיסו ר' גוטמן סקאבלא
* גיסו ר' דובי כ"ץ

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אור אלחנן]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:עסקני חב"ד בקראון הייטס]]

חברא קדישא שעל ידי אגודת חב"ד

2025-11-17T21:06:55Z

חנוך רולניק:

'''חברא קדישא - אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית''', הינה [[חברא קדישא]] שהוקמה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בסמוך להתיישבותו ב[[ארצות הברית]].

האגודה ממוקמת ב[[קראון הייטס]], והיא עוסקת בקבורת הנפטרים מקרב קהילת חסידי חב"ד הנטמנים ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ברובע קווינס.

==היסטוריה==
בשנת [[תש"א]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את מחלקת "חברא קדישא" באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, על מנת לקבור כראוי את מתי ישראל.

בראש החברא קדישא עמדו הרבנים ר' [[שמואל זלמנוב]], ר' [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] ור' [[מרדכי מענטליק]].

הגבאים הראשיים היו הרב [[יהושע קארף]] והרב [[יצחק דוב אושפאל]] הסגן היה הרב [[שמואל צבי פוקס]].

אנשי החברא קדישא הללו היו אלו שזכו לעסוק במלאכת הקודש בעת פטירתה של הרבנית הצדקנית מרת [[שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], וכן בעת הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

וכרואה חשבון שימש הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], ולמשך תקופה קצרה חתם ר' [[חיים יהודה קרינסקי]] על הטפסים באופן עראי{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות עד].}}.

בשנת [[תשמ"ח]] בעת פטירת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] טיפלו בה החברה קדישא מקראון הייטס, ביחד עם [[כולל אברכים שע"י מזכירות הרבי]].

==חלקות קבורה==
בשנים שקדמו להקמתה של החברא קדישא, נטמנו הנפטרים של קהילת חסידי חב"ד בסביבות ניו-יורק ב[[חלקת אנשי ליובאוויטש]] שנרכשה והייתה שייכת לחסידי חב"ד-קאפוסט.

בנוסף, היה לאגודת חב"ד חלקה בבית קברות יהודי בסטטן איילנד, בשם "אחוזת ישראל"{{הערה|תולדות חב"ד בארצות הברית עמוד שמא.}}.

==חברי החברה קדישא==
===כיום:===
* הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].
* הרב [[לוי יצחק גרליק]].
* הרב לוי יצחק גורקאוו.
* הרב שמעון גולדברג.
* הרב [[אליהו הבר (קראון הייטס)|אליהו הבר]].
* הרב [[משה שמוקלער]].
* הרב [[שמעון נויבארט]].
* הרב [[יוסי הקנר]].
* הרב [[יהודה פרידמן]].
* הרב כתריאל סודק.
* הרב [[משה בוגומילסקי]].
* הרב פתחיה קארף.
* הרב יצי ווייל.
* הרב [[שמשון יוניק]].

'''נשות החברא קדישא''':
* מרת [[שמעון נויבארט|רבקה ניובארט]]

===בעבר:===
* ר' [[יוסקה וילימובסקי]].
* הרב [[שמריהו גוראריה]].
* הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]
* הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].
* הרב [[יצחק דובער אושפאל]].
* הרב [[לוי יצחק שפירא]].
* הרב [[אליהו נחום שקלאר]].
* הרב [[יהודה לייב פוזנר]].
* הרב [[שלום ישראל חדקוב]].
* ר' אהרן לייב (ב"ר מיכל) רסקין.
* ר' יוסקה שטרסבורג.
* ר' בערל דוברבסקי.
* הרב [[שמואל צבי פוקס]]

==הוצאה לאור==
*'''דרכי חסד''', בעריכת הרב [[יצחק דובער אושפאל]]
*'''הקיצו ורננו שוכני עפר''' תמונות מצבות, יצא בערך בתשנ"ג.

==ראו גם==
*[[חלקת אנשי ליובאוויטש]]
*[[בית העלמין מונטיפיורי]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:קראון הייטס]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקווינס]]