https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%97%D7%A0%D7%94 2026-04-06T00:20:55Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%AA&diff=151870 2013-10-22T14:19:40Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:נורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נורת חשמל]]<br /> נורה חשמלית היא אביזר לתאורה באמצעות חשמל. המצאתה שינתה את סדר היום של האדם המודרני, והקלה עליו את פעילותו, גם בשעות החשכה.<br /> <br /> ב[[תורת החסידות]], נורת החשמל משמשת כ[[משל]] לפועלו של [[הבעל שם טוב]].<br /> <br /> ישנה &quot;תחנת כח&quot; שבה מופק החשמל (ע&quot;י &quot;אטום&quot; וכיו&quot;ב), שנמצאת הרחק ממקום המנורה, אלא, שממנה נמשך חוט מתכת, שעל-ידו נמשך כח החשמל אל המנורה. אך כדי להדליק את המנורה בפועל, יש צורך למצוא את ה&quot;מתג&quot; המתאים, או ללחוץ על ה&quot;כפתור&quot; המתאים, ואז פועל כח החשמל את פעולתו.<br /> <br /> כך גם הנמשל, ברוחניות העניינים: נשמתו של כל [[יהודי]] היא חלק מ[[ז&quot;א|הבורא]], ומקושרת אליו, ועי&quot;ז יש בו כחות רוחניים נעלים ביותר. אך כדי שכחות אלו יבואו לידי ביטוי וימלאו את תפקידם, כך שיוכל להשתמש בתועלת הרבה שבהם – עליו למצוא את ה&quot;מתג&quot; המתאים, או ללחוץ על ה&quot;כפתור&quot; המתאים.<br /> <br /> וזה היה ענינו של [[הבעש&quot;ט]] – לבאר ולהכריז שכל יהודי, בלי יוצא מן הכלל, מחובר הוא ל&quot;תחנת הכח&quot;, ובפנימיותו של כאו&quot;א מישראל ישנו &quot;מתג&quot; כדי להפעיל כח זה, ואם רק יחפש את ה&quot;מתג&quot; – ימצאנו. הבעש&quot;ט החדיר בתוך בני ישראל כח, [[בטחון]] ו[[אמונה]], ועל ידי זה – מבלי הבט על המצב המדוכדך שהיו בו באותה תקופה (כנ&quot;ל ס&quot;ב) – הגביהם מן הקצה היותר תחתון אל הקצה היותר עליון, ועורר בכל יהודי רגש של [[שמחה]].<br /> <br /> ומכאן הוראה לכל אחד ואחת מאתנו בעבודתנו בחיזוק היהדות – בנוגע לעצמו, לילדיו ולכל הסביבה: הפעולה בכל האמור אינה יכולה להיעשות ע&quot;י הסתמכות על הכחות האישיים (&quot;די אייגענע כחות&quot;), אלא דוקא על ידי זה שמעוררים את הכחות הרוחניים הנעלמים שישנם בפנימיותו של כאו&quot;א מישראל. וכשם שבנוגע לעצמו, הרי הדרך לעורר את כחותיו הפנימיים היא על ידי מציאת ה&quot;מתג&quot; המתאים – כן הוא בנוגע להזולת, שיש למצוא ולגלות את ה&quot;מתג&quot; שבו (אף שמלכתחילה אין יודעים מהו, ואפשר שהוא תיבה אחת בלבד), וכאשר מגלים ומעוררים את נקודת ה&quot;מתג&quot; שבו – אזי נפתח הבאר או המעיין הפנימי שבנשמתו, וכל שאר הענינים שאם הי' רוצה לעשותם בכח עצמו, היתה נדרשת השתדלות ויגיעה רבה כדי לרומם את הזולת למדריגה זו, נעשים מאליהם{{הערה|תורת מנחם – כז – שנת תש&quot;כ – חלק ראשון שיחת ש&quot;פ משפטים, עמ' 397}}.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90&diff=151869 2013-10-22T14:18:43Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=נשיא ישראל|אחר=תואר כבוד|ראו=פרזידנט (תואר כבוד)}}<br /> [[קובץ:רשבג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפתח העמוק למערת הכוכים בה טמון ה[[תנא]] [[רבן שמעון בן גמליאל]] נשיא ישראל מעשרה הרוגי מלכות, הנמצאת בכפר כנה שבגליל, הממוקם למרגלות כפר מאשהאד]]<br /> [[קובץ:רבי יהודה הנשיא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא [[רבי יהודה הנשיא]]]]<br /> '''נשיא''' הוא תואר המוזכר בתורה לאדם הנושא בתפקיד שררה הגבוה ביותר בעם, ו&quot;אין על גביו אלא ה' אלוקיו&quot;, כגון [[מלך]], ודיניו בהבאת קרבנותיו שונים מאלו של [[יהודי]] רגיל, ומבוארים ב[[פרשת ויקרא]] &quot;אשר נשיא יחטא לאשמת העם&quot;.<br /> <br /> == נשיא בזמן המשנה ==<br /> <br /> בזמן המשנה נשיא היה תואר שניתן לצאצאי בנותיו של [[דוד המלך]] הלא הם הלל וצאצאיו עד רבי יהודה הנשיא ובנו שמילא את מקומו, שכיהנו בתואר הנשואה, שהוא חלק מהמלכות.<br /> <br /> בתחילה היתה משרת הנשיא החשובה ביותר בעם, אך בתקופת רבי יהודה הנשיא כבר היתה משרת הנשיא משנית בחשיבותה לתפקיד &quot;הריש גלותא&quot; שבבבל, ובעוד שצאצאיו של בני דוד המלך כיהנו בתפקיד ה[[ריש גלותא]] ב[[ארץ ישראל]], כיהנו צאצאיו בנותיו של דוד המלך בתפקיד שהוא שררה קטנה יותר{{הערת שוליים|תוספות ב[[סנהדרין]] דף ה' ע&quot;א בשם ה[[ירושלמי]].}} וזאת על פי הפסוק &quot;לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו. שבט מיהודה אלו ריש גלותא שבארץ ישראל הרודים בשבט, ומחוקק מבין רגליו אלו נשיא שבחו&quot;ל.<br /> <br /> על פי ההלכה אין הנשיא נחשב לנשיא שהוא [[מלך]] המוזכר ב[[תורה]] לענין הבאת [[קרבנות]], שכן הגדרה של מלך הוא ש&quot;אין על גביו אלא ה' אלוקיו&quot;, ואילו הנשיאים שבארץ ישראל לא היתה להם שררה מוחלטת, מכיון שהיו תלויים בידי הריש גלותא שב[[בבל]]{{הערת שוליים|1=[[הוריות]] פרק שלישי.}}.<br /> <br /> צאצאיו של [[הלל הזקן]] הם אשר כיהנו בתורת הנשיאות בזמן ה[[משנה]], עד [[רבן שמעון בן גמליאל]] ובנו [[רבי יהודה הנשיא]].<br /> <br /> מקובל היה שמשרת המנהיג היתה מחולקת בין [[נשיא]] סנהדרין לבין האב&quot;ד, שבעוד שנשיא הסנהדרין היה המנהיג בתחום התורתי והכריע את כל הספקות, היה האב&quot;ד המנהיג בתחומים האחרים של כלל ישראל&lt;REF&gt;ראה עוד בערך [[תנא]].&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> == נשיא הדור ==<br /> {{ערך מורחב|ראש בני ישראל}}<br /> <br /> על פי [[תורת החסידות]] בכל דור ישנו '''נשיא הדור''' הכולל את [[נשמות]] כל בני ישראל שבדורו, וכל אחד מבני ישראל הוא ניצוץ פרטי ממנו. <br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[נשיא הדור - המלך]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%90%D7%95&diff=151561 2013-10-13T08:03:00Z

<p>חנה: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב ישראל מאיר לאו<br /> |תמונה=[[קובץ:הרב לאו.jpg|שמאל|250px|]]<br /> |תיאור=הרב לאו בדינר לישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]], ([[תשס&quot;ט]])<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ב סיון]] [[תרצ&quot;ז]]<br /> |מקום לידה=פיוטרקוב טריבונלסקי, [[פולין]]<br /> |תפקידים נוספים=[[הרב הראשי לישראל]] ורב ראשי ל[[תל אביב - יפו]]<br /> }}<br /> הרב '''ישראל מאיר לאו''' (נולד ב[[כ&quot;ב סיון]] [[תרצ&quot;ז]]) שימש כ[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי למדינת ישראל]] (א' ניסן תשנ&quot;ג - כ&quot;ט אדר תשס&quot;ג) וכיום מכהן כרב העיר [[תל אביב]] - יפו, וכנשיא &quot;מכון הרב הרצוג&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> === שנותיו הראשונות ===<br /> נולד בשנת [[תרצ&quot;ז]] בפיוטרקוב טריבונלסקי שב[[פולין]], כבן הזקונים לאביו הרב משה חיים לאו ואמו חיה (לבית פרנקל), נצר לשושלת רבנים. אחיו הגדולים הם: יהושע (שיקו) לאו-הגר אשר עלה לישראל לפני [[מלחמת העולם השנייה]], נפתלי לאו-לביא (טולק) שהשגיח עליו בשואה, ושמואל יצחק (מילק) שנספה בשואה.<br /> <br /> את שנות המלחמה הראשונות עבר בגטו פיוטרקוב טריבונלסקי, ה[[גטו]] הראשון ב[[פולין]] הכבושה. בתשרי [[תש&quot;ג]] גורשו אביו ואחיו יחד עם רוב יהודי העיר למחנה ההשמדה [[טרבלינקה]] (שם נספו בי&quot;א במרחשוון [[ה'תש&quot;ג]]) אולם הוא הצליח לחמוק עם אמו מהגירוש וכך ניצלו חייו. בכסלו [[תש&quot;ה]], במהלך סלקציה, הצליחה אמו להצמיד אותו לאחיו הגדול נפתלי, שהיה מיועד להישלח ל[[מחנה עבודה]], אולם היא עצמה לא ניצלה. יחד עם נפתלי נשלח למחנה עבודה בעיר [[צ'נסטוחובה]], משם הגיעו ל[[מחנה ריכוז|מחנה הריכוז]] [[בוכנוולד]]. במחנה זה סייע לרב לאו ושמר על חייו חייל רוסי.<br /> <br /> כאשר שוחרר המחנה על ידי חיילי ארצות הברית נודע ישראל לאו (בכינויו &quot;לולק&quot;), כאסיר הצעיר ביותר ששוחרר מהמחנה, בהיותו בן 8. כמה חודשים לאחר מכן עלו השניים ל[[ארץ ישראל]] באנייה מטרואה והובלו למחנה המעצר בעתלית. <br /> <br /> לאחר שעזב את מחנה עתלית הוא עבר לגור ב[[קריית מוצקין]], שם אומץ על ידי משפחתה של אחות אביו, אשת הרב מרדכי פוגלמן, רבה הראשון של קריית מוצקין. לאו השלים את הלימודים שהחסיר בשנות המלחמה בבית הספר הממלכתי-דתי אהרון הרוא&quot;ה שב[[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]] הסמוכה. את השכלתו התורנית רכש לאחר מכן בישיבות קול תורה, כנסת חזקיהו ופוניבז'. בסיום לימודיו, בהיותו בן 22, [[נישואים|נשא לאישה]] את חייטה (חיה יוטא), בתו של הרב [[יצחק ידידיה פרנקל]], לימים רבה הראשי של [[תל אביב]]. עם נישואיו עזב את קריית מוצקין ועבר למרכז הארץ. הוא שימש כמורה ל[[תנ&quot;ך]] ב[[פתח תקווה]] ואחר כך בתיכון בתל אביב.<br /> <br /> === קריירה רבנית ===<br /> הרב לאו שימש במספר תפקידים רבניים. התחיל כרב בית הכנסת &quot;אור תורה&quot; (שבדרום תל אביב), בשנת [[ה'תשכ&quot;ה]] (1965) נתמנה לרב בית הכנסת &quot;תפארת צבי&quot; בתל אביב, ובשנת [[ה'תשל&quot;א]] (1971) מונה לרב שכונות צפון תל אביב. <br /> <br /> לראשונה נתמנה כ[[רב עיר]] בשנת [[תשל&quot;ט]] (1978), אז נבחר לכהן כ[[רב ראשי|רב הראשי]] של [[נתניה]]. בשנת [[תשמ&quot;ג]](1983) נבחר לכהן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית]]. בשנת תשמ&quot;ח (1988) נבחר לכהן כרב הראשי האשכנזי של תל אביב-יפו במקום חותנו שהלך לעולמו. הוא כיהן בתפקיד יחד עם הרב הספרדי של העיר, הרב [[חיים דוד הלוי]], עד לבחירתו למשרת הרב הראשי האשכנזי לישראל, וחזר אליו לאחר שנסתיימה כהונתו כרב הראשי לישראל.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] (1993) נבחר לכהן כ[[הרב הראשי לישראל|רב הראשי האשכנזי לישראל]], וכיהן בתפקיד עשר שנים (משך הכהונה הקבוע בחוק), עד שנת [[תשס&quot;ג]] (2003). בשנת [[תשס&quot;ה]] (2005) נבחר בשנית לכהן כרב הראשי לתל אביב-יפו, ומאז הוא משמש בתפקיד זה. לקראת הבחירות לתפקיד [[נשיא מדינת ישראל]] ב-[[תשס&quot;ז]], שקל להתמודד על התפקיד, אך בסופו של דבר ויתר על כך.<br /> <br /> == קשריו עם הרבי ==<br /> [[קובץ:ישראל מאיר לאו עם הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאו אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> הרב לאו עמד בקשרים עם [[הרבי]], התייעץ עמו בתדירות ואף ביקר אצלו מספר פעמים. הרב לאו עומד בקשרים חמים ביותר עם [[חסידות חב&quot;ד]], פעמים רבות הוא מוזמן כאורח הכבוד למעמדים חבדיי&quot;ם, ונואם בהם נאומים מלאי תוכן.<br /> <br /> בספרו &quot;אל תשלח ידך אל הנער&quot; בו הוא מספר על חייו המרתקים, על ההצלה מגיא ההריגה בבוכנוולד ועד לעלותו על כס רבה הראשי של ישראל. הספר נכתב בשפה מרתקת וקולחת, הגורמת לקרוא בשקיקה את התיאורים היוצאים מפיו של אומן התיאור והנאום.<br /> <br /> פרק מיוחד בספר מוקדש לקשר עם [[הרבי]] ו[[חב&quot;ד]]. במהלך 14 העמודים בהם מספר הרב לאו על כך, הוא מתאר בין היתר [[יחידות]] מרגשת עם [[הרבי]] אל תוך הלילה, בה שאל [[הרבי]] את הרב לאו כיצד הוא מסביר את העובדה שבמשך ההיסטוריה היו היהודים בראש המהפכות הגדולות בעולם, ודווקא בישראל מזה 40 שנה מחזיקה רק מפלגה אחת בשלטון בישראל מבלי יכולת לנצח אותם בבחירות. הרב לאו השיב לרבי בסיפור מרטיט, ועל פי עדותו, [[הרבי]] הזיל דמעות למשמע הסיפור.<br /> <br /> הרב לאו מתאר בספר את [[התוועדות]] [[פסח שני]] אצל [[הרבי]] בה נכח יחד עם חמיו הרב יצחק ידידיה פרנקל ז&quot;ל, את ה[[נבואה]] המדהימה של הרבי כי יתמנה לרב הראשי לישראל והביקור המרגש שלו ב[[האוהל|אוהל]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> הרב לאו אב לשמונה.<br /> בניו:<br /> *הרב משה חיים לאו, רב ב[[נתניה]] וחבר [[מועצת העיתונות]].<br /> *הרב צבי יהודה לאו, מרבני ישיבת &quot;נתיבות יצחק&quot; בתל אביב.<br /> *הרב [[דוד לאו]], אחד משלושת רבני העיר [[מודיעין-מכבים-רעות]], אשר בדומה לאביו לפניו, נבחר אף הוא לכהונת [[הרב הראשי לישראל]].<br /> <br /> חתניו: הרב אליעזר סורוצקין, רב שכונת רמת אפרים וראש מוסדות &quot;עוללים&quot; בנתניה ומנכ&quot;ל ארגון [[לב לאחים]], הרב בנימין קאהן, ראש ישיבת &quot;חיי משה&quot; בירושלים, הרב יחזקאל שיינפלד, רב [[בית כנסת]] ברמת אביב, הרב אריאל שוייצר, דיין בבית הדין לממונות בירושלים והרב משה קירשטיין, ראש ישיבת &quot;נתיבות יצחק&quot; בתל אביב ובנו של הרב ישראל שאול קירשטיין, מראשי [[ישיבת ההסדר קריית שמונה]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שו&quot;ת &quot;יחל ישראל&quot;''', ירושלים, [[תשס&quot;ג]] (3 כרכים).<br /> *'''יהדות הלכה למעשה''' - טעמי ומקורות המצוות, [[גבעתיים]], [[תשמ&quot;ח]].<br /> *'''אל תשלח ידך אל הנער''' - ספר אוטוביוגרפיה, הוצאת ידיעות אחרונות, [[תשס&quot;ה]].<br /> *פירוש '''יחל ישראל''' על [[פרקי אבות]] ו[[הגדה של פסח]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים==<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1539 הרב לאו בחלוקת דולרים עם הרבי] - בדקה 7:00, מתוך המגזין השבועי של [[לראות את מלכנו]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78344 בחלוקת הדולרים בכ&quot;ו חשון תשנ&quot;ב]<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 הרב לאו בביקור אצל הרבי] - בדקה 14:23, מתוך הסרט 'אביר הרועים' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2287 &quot;הטנקיסטים הצילו את חמשת החיילים&quot;] - סיפור שסיפר הרב לאו בדינר שהתקיים למען [[ניידות חב&quot;ד באה&quot;ק]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=719 מדוע צריך חב&quot;ד בתל אביב?] - נאום שנשא הרב לאו בוועידת ידידי חב&quot;ד ב[[רמת אביב]], [[אלול]] [[תשס&quot;ט]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/files/video/lao.wmv הרב לאו מספר על מגילת אסתר במחנה השמדה] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=3846 מופת מדהים של הרבי על נכדו של הרב לאו] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=1650 הרב לאו מספר חוויות מהתוועדות אצל הרבי] {{אינפו}}<br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם=הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]|הבא=הרב [[יונה יחיאל מצגר]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=151510 2013-10-09T15:26:34Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>ארגון '''מורה [[גאולה]]''' נוסד ב[[כפר חב&quot;ד]] על ידי ר' מיכאל גוצל ושמואל פיינרמן במטרה להפיץ [[יהדות]] ו[[גאולה]] בקרב עולי רוסיה.<br /> הפעילות מתקיימת בשיתוף ארגון [[לפי&quot;ד]] בראשות הרב [[דניאל בולשניק]].<br /> <br /> ==פעולות הארגון==<br /> <br /> === הפצת יהדות ===<br /> <br /> עיתון שבועי בשם &quot;זה החיים&quot; בשפה הרוסית מופץ לעשרת אלפי בתי אב, שבלוגו שלו מתנוסס [[דגל משיח]]. העיתון נערך על ידי הרב [[יהורם אולמן]], [[שליח]] [[הרבי]] [[מלך המשיח]] לאוסטרליה.<br /> <br /> כמו כן, מידי חודש מאורגנים שבתונים וסמנריונים ב[[כפר חב&quot;ד]], עם טובי המרצים בשפה הרוסית.<br /> <br /> === מחשבים וטכנולוגיה ===<br /> באתר אינטרנט בשם &quot;גאולה&quot; בשפה הרוסית נרשמים מידי יום עשרות אלפי צפיות. האתר נותן מידע יהודי וגאולתי לכל דורש, בשפה הרוסית.<br /> <br /> הארגון בנה תוכנה למחשב לשאילה ב[[אגרות קודש]] - על דרך [[אגרות קודש (אתר)|אתר אגרות קודש]] - ברוסית. בתוכנה זו משתמשים רבבות.<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=151509 2013-10-09T15:25:23Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>ארגון '''מורה [[גאולה]]''' נוסד ב[[כפר חב&quot;ד]] על ידי ר' מיכאל גוצל ושמואל פיינרמן במטרה להפיץ [[יהדות]] ו[[גאולה]] בקרב עולי רוסיה.<br /> הפעילות מתקיימת בשיתוף ארגון [[לפי&quot;ד]] בראשות הרב [[דניאל בולשניק]].<br /> <br /> ==פעלות הארגון==<br /> <br /> === עיתון ===<br /> <br /> עיתון שבועי בשם &quot;זה החיים&quot; בשפה הרוסית מופץ לעשרת אלפי בתי אב, שבלוגו שלו מתנוסס [[דגל משיח]].<br /> <br /> העיתון נערך על ידי הרב [[יהורם אולמן]], [[שליח]] [[הרבי]] [[מלך המשיח]] לאוסטרליה.<br /> === שבתונים וסמינריונים ===<br /> <br /> מידי חודש מאורגנים שבתונים וסמנריונים ב[[כפר חב&quot;ד]], עם טובי המרצים בשפה הרוסית.<br /> <br /> == טכנולוגיה ==<br /> באתר אינטרנט בשם &quot;גאולה&quot; בשפה הרוסית נרשמים מידי יום עשרות אלפי צפיות. האתר נותן מידע יהודי וגאולתי לכל דורש, בשפה הרוסית.<br /> <br /> הארגון בנה תוכנה למחשב לשאילה ב[[אגרות קודש]] - על דרך [[אגרות קודש (אתר)|אתר אגרות קודש]] - ברוסית. בתוכנה זו משתמשים רבבות.<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9C&diff=151105 2013-09-24T16:39:06Z

<p>חנה: /* עזרה */</p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> <br /> העריכה בחב&quot;דפדיה מותרת אך לתורמים למערכת, ואינה מיועדת להוספת סיפורים בדפי קטגוריות, או סתם שטויות בערכים. אני מאמין ובטוח כי הדבר נעשה בתום לב, ומזמין אותך בחום להצטרף למעגל התורמים. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ח בתשרי ה'תשע&quot;ד, למניינם 16:35, 22 בספטמבר 2013 (UTC)<br /> <br /> == בקשת העלאת תמונות ==<br /> <br /> יש לי בקשה לתת לי אפשרות לעלות תמונות לאתר וגם לעשות לפעמים מתי שיודיעו לי גם את התמונה היומית<br /> בברכה שניאור הלל 0774123770.<br /> :שניאור שלום וברוך הבא לחב&quot;דפדיה, נראה שעדיין אינך מכיר את הכללים כאן ואשמח לעזור לך. דבר ראשון חתימה: {{חתימה}}. <br /> :לגבי תמונה לא הבנתי את שאלתך. לגבי אפשרות להעלאת תמונות תקבל בעז&quot;ה בעוד כשבוע שבועיים.<br /> :שים לב שדפי הארכיון מיועדים לדיונים ישנים שהסתיימו. כדי לפתוח מחדש דיון בנושא שאורכב, אנא פתח נושא חדש בדף השיחה הרגיל, אתה יכול לצטט בדיון שאתה פותח, מהנכתב בעבר בארכיון. <br /> :בברכת חג שמח --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בתשרי ה'תשע&quot;ד 15:22, 24 בספטמבר 2013 (UTC)<br /> <br /> == עזרה ==<br /> <br /> ראה [[:קטגוריה:חב&quot;דפדיה עזרה|כאן]] --[[משתמש:חנה|חנה]] - [[שיחת משתמש:חנה|שיחה]] 16:38, 24 בספטמבר 2013 (UTC)</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9C&diff=151104 2013-09-24T16:38:54Z

<p>חנה: /* עזרה */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> <br /> העריכה בחב&quot;דפדיה מותרת אך לתורמים למערכת, ואינה מיועדת להוספת סיפורים בדפי קטגוריות, או סתם שטויות בערכים. אני מאמין ובטוח כי הדבר נעשה בתום לב, ומזמין אותך בחום להצטרף למעגל התורמים. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ח בתשרי ה'תשע&quot;ד, למניינם 16:35, 22 בספטמבר 2013 (UTC)<br /> <br /> == בקשת העלאת תמונות ==<br /> <br /> יש לי בקשה לתת לי אפשרות לעלות תמונות לאתר וגם לעשות לפעמים מתי שיודיעו לי גם את התמונה היומית<br /> בברכה שניאור הלל 0774123770.<br /> :שניאור שלום וברוך הבא לחב&quot;דפדיה, נראה שעדיין אינך מכיר את הכללים כאן ואשמח לעזור לך. דבר ראשון חתימה: {{חתימה}}. <br /> :לגבי תמונה לא הבנתי את שאלתך. לגבי אפשרות להעלאת תמונות תקבל בעז&quot;ה בעוד כשבוע שבועיים.<br /> :שים לב שדפי הארכיון מיועדים לדיונים ישנים שהסתיימו. כדי לפתוח מחדש דיון בנושא שאורכב, אנא פתח נושא חדש בדף השיחה הרגיל, אתה יכול לצטט בדיון שאתה פותח, מהנכתב בעבר בארכיון. <br /> :בברכת חג שמח --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בתשרי ה'תשע&quot;ד 15:22, 24 בספטמבר 2013 (UTC)<br /> <br /> == עזרה ==<br /> <br /> ראה [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה עזרה|כאן]] --[[משתמש:חנה|חנה]] - [[שיחת משתמש:חנה|שיחה]] 16:38, 24 בספטמבר 2013 (UTC)</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%96_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=151065 2013-09-23T19:40:19Z

<p>חנה: יצירת דף עם התוכן &quot;{{פירושונים| *אור שבעת הימים *אור הגנוז (ספר) *אור הגנוז לצדיקים (ספר) }}&quot;</p> <hr /> <div>{{פירושונים|<br /> *[[אור שבעת הימים]]<br /> *[[אור הגנוז (ספר)]]<br /> *[[אור הגנוז לצדיקים (ספר)]]<br /> }}</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=151064 2013-09-23T19:39:17Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>'''אור שבעת הימים''' הינו האור שנברא ב[[יום ראשון|יום הראשון]] במאמר ה' - יהי אור, הוא הנקרא בפי חז&quot;ל - אור שבעת הימים. והוא האור שהאיר בשבעת ימי בראשית שבהם נברא העולם.<br /> <br /> אמרו רז&quot;ל: אור שנברא ביום ראשון היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, ראה שאין העולם כדאי לו גנזו לצדיקים. והיכן גנזו הקב&quot;ה, בתורה.<br /> <br /> יש מי שאומר שהאור נגנז ב[[יום רביעי|יום הרביעי]], שאז נתלו המאורות. ויש מי שאומר שהאור שימש רק ביום הראשון.<br /> ==אור הגנוז בזמן הזה==<br /> במדרש, ובירושלמי מובא שגנזו לצדיקים לעתיד לבא. אבל מהמעשה המובא בזהר אודות [[רבי אלעזר]] שאמר ואנא חמינא כו', משמע שביכולתו היה, שיתגלה לו - על ידי התורה - בחינת האור ההוא הגנוז בה, שאדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. והיינו שגם בזמן הזה קיימת אפשרות של גילוי אור זה בנפש האדם. אך בתנאי שיגלה בנפשו בחינת [[אהבה רבה]] להוי' שלמעלה ממדריגת [[אהבת עולם]] - זו המוגבלת בגדרי העולם.<br /> <br /> והביאור בזה מאחר &quot;ש[[ישראל אורייתא וקוב&quot;ה כולא חד]]&quot; הנה כשם שאצל הקב&quot;ה היה הוה והיה באים כאחד, כך גם בתורה שגם בהוה גנוז בה האור שיאיר לעתיד, וכך גם בישראל - אלו שדבוקים ומאוחדים בה', ונקראים בשם צדיקים, מאיר בהם גם בהוה האור שיאיר לעתיד לבוא.<br /> <br /> הוה אומר; שרק בעלי מדריגה רוחנית גבוהה מסוגלים לראות ולהשתמש באור זה.<br /> ====לאור אין הגבלה במקום וזמן===<br /> ולעצם הענין, הנה האור שנברא ביום הראשון, כפי שהוא בעצם מהותו, הוא אור עליון ביותר, ומופלא באין ערוך מהאור הגשמי המאיר בעולם עכשיו - לשימוש האדם. ולכן האור הגשמי המאיר עכשיו מהשמש, יכול אדם לראות בו רק במרחק מוגבל ביותר, כמו מרחק מיל או פרסה ותו לא, ואף גם זאת - רק עצמים גשמיים, וכן ישנם עצמים המונעים את חדירת והעברת האור.<br /> <br /> אבל באור שנברא ביום הראשון היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו - בלי הגבלת מקום, ואף גם בעולמות של מעלה - [[עלמא דאתכסיא]] ו[[עלמא דאתגליא]].<br /> <br /> יתר על כן, לא רק מבחינת המקום אין שום הגבלה לאור זה, אלא גם מבחינת הזמן, שיכול אדם לראות את אשר יקרה באחרית הימים בלי שום הגבלה.<br /> <br /> ועוד זאת שגם טיב הראיה על ידי האור שנברא ביום הראשון, הוא באין ערוך לראיה שעל ידי האור העכשוי, שאדם רואה בו רק את חיצוניותו של הדבר הנראה וגשמיותו בלבד, ואילו על ידי האור שנברא ביום הראשון אדם רואה בו גם את רוחניותו - עצם מהות הדבר.<br /> ===אור הגנוז אצל מאורי החסידות===<br /> אור זה - אף על פי שבא לידי פעולה גם בראיה גשמית, שהרי אדם הראשון היה צופה בו וכו', וכידוע שגם [[הבעש&quot;ט]] והרב [[המגיד ממזריטש]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] היו משתמשים בו לראית דברים ועצמים גשמיים מקצה העולם ועד קצהו. מכל מקום בעצם מהותו הוא בחינת [[כתר]], שהוא האור האלקי שלמעלה מהאור המאיר בהשתלשלות העולמות. ולא זו בלבד אלא שבבחינת הכתר גופא - הרי הוא האור שקודם ה[[צמצום]], ועוד - והוא העיקר - שהוא הבחינה העליונה ביותר באור שקודם הצמצום, שהוא עצמות האור, שענינו רק &quot;לגלות עצמותו&quot;, ואין ענינו להאיר לעולמות, מפני שהוא למעלה מהם באין ערוך.<br /> <br /> על-פי המבואר ב[[תניא]] שהחיות הנמשך מעשרה המאמרות שבתורה - שבהם נברא העולם, גדול מאד מבחינת פרטי הנבראים, ואין כח בהם לקבל החיות, אלא על ידי שיורד החיות ומשתלשל ממדריגה - למדריגה פחותה ממנה, על ידי חילופים ותמורות האותיות וגימטריאות, שענינן צמצום והסתר ה&quot;[[אותיות]]&quot; - האורות האלקיים, עד שיוכל להתלבש ולהחיות את הנברא המוגבל והגשמי.<br /> <br /> ולכן גם המאמר האלקי יהי אור -כמו שאר המאמרות- הוא גבוה וכללי, ומהוה את כלל ענין האור במדריגות הגבוהות ביותר, ורק חילופיו וצמצומיו יכולים להתלבש ולהחיות את פרטי מדריגות האור, עד צורתו הגשמית. והיינו, שבראשית התהוותו מהמאמר האלקי הוא רוחני ועליון, ואילו צורתו הגשמית נגרמת על ידי החילופים והתמורות הנ&quot;ל.<br /> <br /> אלא שבאור שנברא ביום הראשון נתוסף הענין הפלאי - שגם בהיותו בגשמיות, הנה במהותו הפנימית הוא אור שלמעלה מההשתלשלות וכו', ולכן אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו.<br /> ==תכלית אור הגנוז==<br /> תכלית התהוות האור הוא בשביל להאיר לעולם, והיינו התגלות האור - בחינת [[אין סוף]] ב&quot;ה - בכל הנבראים, להיות לו יתברך - [[דירה בתחתונים]], כלומר, שגם בעולם שנברא בדרך העלם והסתר הבורא מהנברא, יהיה גילוי אור אין-סוף ב&quot;ה.<br /> <br /> ודבר זה יהיה לעתיד לבא, על ידי עבודת הצדיקים בתורה, ולכן נגנז האור בתורה, בשביל הצדיקים לעתיד לבא.<br /> <br /> ==מקורות לעיון:==<br /> <br /> *[[לקו&quot;ש]] ח&quot;ב 444 ח&quot;ד 1138, ח&quot;י 7, [[שער היחוד והאמונה]] פ&quot;א, [[ספר המאמרים (מהר&quot;ש)]] [[תרכ&quot;ו]] [[ד&quot;ה]] אם בחוקותי, [[ספר הליקוטים]] ערך אור, [[ספר הערכים]] בערכו.<br /> <br /> {{סגל}}<br /> [[קטגוריה:אורות וכלים]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=151063 2013-09-23T19:39:03Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>'''אור שבעת הימים''' הינו האור שנברא ב[[יום ראשון|יום הראשון]] במאמר ה' - יהי אור, הוא הנקרא בפי חז&quot;ל - אור שבעת הימים. והוא האור שהאיר בשבעת ימי בראשית שבהם נברא העולם.<br /> <br /> אמרו רז&quot;ל: אור שנברא ביום ראשון היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, ראה שאין העולם כדאי לו גנזו לצדיקים. והיכן גנזו הקב&quot;ה, בתורה.<br /> <br /> יש מי שאומר שהאור נגנז ב[[יום רביעי|יום הרביעי]], שאז נתלו המאורות. ויש מי שאומר שהאור שימש רק ביום הראשון.<br /> ==אור הגנוז בזמן הזה==<br /> במדרש, ובירושלמי מובא שגנזו לצדיקים לעתיד לבא. אבל מהמעשה המובא בזהר אודות [[רבי אלעזר]] שאמר ואנא חמינא כו', משמע שביכולתו היה, שיתגלה לו - על ידי התורה - בחינת האור ההוא הגנוז בה, שאדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. והיינו שגם בזמן הזה קיימת אפשרות של גילוי אור זה בנפש האדם. אך בתנאי שיגלה בנפשו בחינת [[אהבה רבה]] להוי' שלמעלה ממדריגת [[אהבת עולם]] - זו המוגבלת בגדרי העולם.<br /> <br /> והביאור בזה מאחר &quot;ש[[ישראל אורייתא וקוב&quot;ה כולא חד]]&quot; הנה כשם שאצל הקב&quot;ה היה הוה והיה באים כאחד, כך גם בתורה שגם בהוה גנוז בה האור שיאיר לעתיד, וכך גם בישראל - אלו שדבוקים ומאוחדים בה', ונקראים בשם צדיקים, מאיר בהם גם בהוה האור שיאיר לעתיד לבוא.<br /> <br /> הוה אומר; שרק בעלי מדריגה רוחנית גבוהה מסוגלים לראות ולהשתמש באור זה.<br /> ====לאור אין הגבלה במקום וזמן===<br /> ולעצם הענין, הנה האור שנברא ביום הראשון, כפי שהוא בעצם מהותו, הוא אור עליון ביותר, ומופלא באין ערוך מהאור הגשמי המאיר בעולם עכשיו - לשימוש האדם. ולכן האור הגשמי המאיר עכשיו מהשמש, יכול אדם לראות בו רק במרחק מוגבל ביותר, כמו מרחק מיל או פרסה ותו לא, ואף גם זאת - רק עצמים גשמיים, וכן ישנם עצמים המונעים את חדירת והעברת האור.<br /> <br /> אבל באור שנברא ביום הראשון היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו - בלי הגבלת מקום, ואף גם בעולמות של מעלה - [[עלמא דאתכסיא]] ו[[עלמא דאתגליא]].<br /> <br /> יתר על כן, לא רק מבחינת המקום אין שום הגבלה לאור זה, אלא גם מבחינת הזמן, שיכול אדם לראות את אשר יקרה באחרית הימים בלי שום הגבלה.<br /> <br /> ועוד זאת שגם טיב הראיה על ידי האור שנברא ביום הראשון, הוא באין ערוך לראיה שעל ידי האור העכשוי, שאדם רואה בו רק את חיצוניותו של הדבר הנראה וגשמיותו בלבד, ואילו על ידי האור שנברא ביום הראשון אדם רואה בו גם את רוחניותו - עצם מהות הדבר.<br /> ===אור הגנוז אצל מאורי החסידות===<br /> אור זה - אף על פי שבא לידי פעולה גם בראיה גשמית, שהרי אדם הראשון היה צופה בו וכו', וכידוע שגם [[הבעש&quot;ט]] והרב [[המגיד ממזריטש]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] היו משתמשים בו לראית דברים ועצמים גשמיים מקצה העולם ועד קצהו. מכל מקום בעצם מהותו הוא בחינת [[כתר]], שהוא האור האלקי שלמעלה מהאור המאיר בהשתלשלות העולמות. ולא זו בלבד אלא שבבחינת הכתר גופא - הרי הוא האור שקודם ה[[צמצום]], ועוד - והוא העיקר - שהוא הבחינה העליונה ביותר באור שקודם הצמצום, שהוא עצמות האור, שענינו רק &quot;לגלות עצמותו&quot;, ואין ענינו להאיר לעולמות, מפני שהוא למעלה מהם באין ערוך.<br /> <br /> על-פי המבואר ב[[תניא]] שהחיות הנמשך מעשרה המאמרות שבתורה - שבהם נברא העולם, גדול מאד מבחינת פרטי הנבראים, ואין כח בהם לקבל החיות, אלא על ידי שיורד החיות ומשתלשל ממדריגה - למדריגה פחותה ממנה, על ידי חילופים ותמורות האותיות וגימטריאות, שענינן צמצום והסתר ה&quot;[[אותיות]]&quot; - האורות האלקיים, עד שיוכל להתלבש ולהחיות את הנברא המוגבל והגשמי.<br /> <br /> ולכן גם המאמר האלקי יהי אור -כמו שאר המאמרות- הוא גבוה וכללי, ומהוה את כלל ענין האור במדריגות הגבוהות ביותר, ורק חילופיו וצמצומיו יכולים להתלבש ולהחיות את פרטי מדריגות האור, עד צורתו הגשמית. והיינו, שבראשית התהוותו מהמאמר האלקי הוא רוחני ועליון, ואילו צורתו הגשמית נגרמת על ידי החילופים והתמורות הנ&quot;ל.<br /> <br /> אלא שבאור שנברא ביום הראשון נתוסף הענין הפלאי - שגם בהיותו בגשמיות, הנה במהותו הפנימית הוא אור שלמעלה מההשתלשלות וכו', ולכן אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו.<br /> ===תכלית אור הגנוז==<br /> תכלית התהוות האור הוא בשביל להאיר לעולם, והיינו התגלות האור - בחינת [[אין סוף]] ב&quot;ה - בכל הנבראים, להיות לו יתברך - [[דירה בתחתונים]], כלומר, שגם בעולם שנברא בדרך העלם והסתר הבורא מהנברא, יהיה גילוי אור אין-סוף ב&quot;ה.<br /> <br /> ודבר זה יהיה לעתיד לבא, על ידי עבודת הצדיקים בתורה, ולכן נגנז האור בתורה, בשביל הצדיקים לעתיד לבא.<br /> <br /> ==מקורות לעיון:==<br /> <br /> *[[לקו&quot;ש]] ח&quot;ב 444 ח&quot;ד 1138, ח&quot;י 7, [[שער היחוד והאמונה]] פ&quot;א, [[ספר המאמרים (מהר&quot;ש)]] [[תרכ&quot;ו]] [[ד&quot;ה]] אם בחוקותי, [[ספר הליקוטים]] ערך אור, [[ספר הערכים]] בערכו.<br /> <br /> {{סגל}}<br /> [[קטגוריה:אורות וכלים]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=151062 2013-09-23T19:37:21Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>יש פה לפעמים שמות כל כך מוזרים לערכים. מה יותר פשוט מ'יהודי'? למה לסרבל? אם רוצים אפשר להכניס בתוך הערך &quot;בתורה נקרא היהודי 'אדם'&quot;. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ז בתמוז ה'תשע&quot;ג 07:47, 25 ביוני 2013 (UTC)<br /> *{{בעד}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ' בתמוז ה'תשע&quot;ג • 10:16, 28 ביוני 2013 (UTC)<br /> *{{בעד}}, נראה, שכשנפתח הערך, הייתה הכוונה לכתוב על התואר אדם ומשמעותו, שהוא מכוון ליהודים דווקא, אבל בפועל הפך הערך לערך על יהודי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;א בתמוז ה'תשע&quot;ג 21:43, 29 ביוני 2013 (UTC)<br /> *{{נגד}} שימו לב שרוב הערך לא עוסק באופן כללי במעלתו של יהודי, אלא רק בתואר &quot;אדם&quot; שהוצמד לו. את החלק האחר שעוסק במעלתו של יהודי, יש להעביר לערך נפרד בשם [[יהודי]], אם רק תסכימו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ב בתמוז ה'תשע&quot;ג, למניינם 16:05, 30 ביוני 2013 (UTC)<br /> <br /> אני דווקא רואה שהערך מובסס על ההבדל בין 'יהודי' לגוי. אם מישהו חושב שצריך להפריד את הערכים ל'יהודי' ו'אדם', בשמחה. אבל במצב הנתון צריך לשנות את שם הדף ל'יהודי' ובבוא הזמן מישהו יכתוב על 'אדם'. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ב בתמוז ה'תשע&quot;ג 20:28, 30 ביוני 2013 (UTC)<br /> :יש הסכמה שהשם הנוכחי אינו מתאים, רק צריך מישהו שיעשה את ההפרדה בין יהודי לאדם. גם אני מסכים שכרגע רוב הערך עוסק ב'יהודי' ולא בתואר אדם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ו בתמוז ה'תשע&quot;ג 07:38, 4 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::אם כן אפשר להחליט על שינוי שם הערך? אפשר להשאיר אותו כמו שהוא עכשיו (רק בשינוי השם), עם התבנית פיצול. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' באב ה'תשע&quot;ג 15:44, 8 ביולי 2013 (UTC)<br /> :::השם הנוכחי מתאים לתוכן הערך העוסק במהותו של יהודי כאדם (ולא בתור עם הנבחר). --[[משתמש:חנה|חנה]] - [[שיחת משתמש:חנה|שיחה]] 19:37, 23 בספטמבר 2013 (UTC)</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A&diff=149898 2013-08-19T03:51:35Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הבית יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס להבית יוסף]]<br /> '''השלחן ערוך''' הינו חיבור הלכתי המסכם את כל הלכות הנוגעות למעשה בזמן הזה שאין [[בית המקדש]] קיים, על פי ההלכה הפסוקה, וחובר על ידי הגאון רבי יוסף קארו. לאחר שהוא חיבר את השולחן ערוך, הוסיף רעו ועמיתו רבי משה איסרליש את הגהותיו המתחילות במילה &quot;הג&quot;ה&quot;. <br /> <br /> מנהג האשכנזים הוא כרבי יוסף קארו, שהיה חכם ספרדי, ואילו מנהג האשכנזים הוא כפסקיו של רבי משה איסרליש, עליו המליצו הם את הפסוק &quot;ובני ישראל יוצאים ביד רמ&quot;ה&quot; - רמ&quot;א.<br /> <br /> == ההקפדה על ההלכה בשולחן ערוך ==<br /> <br /> ב[[חסידות חב&quot;ד]] ידועה ההקפדה על כל הלכה בשולחן ערוך, ובנוגע לכך התבטא [[הרבי]]:<br /> <br /> בנוגע לענינים שאמרו בשמי שהם היפך השולחן ערוך, הריני חוזר וכופל עוד הפעם, שכל ענינים כיוצא בזה הם שקר גמור! <br /> <br /> ולפלא הכי גדול שישנו מי שמעלה על הדעת סברה מבהילה כזו (שיהיה צורך לשלול אותה), לא מצד צדקות, צדיק גמור ועד ל&quot;עמך כולם צדיקים&quot;, כי אם מצד ענין של אנושיות, שכן '''כל אדם שפוי בדעתו לא יאמר שיש לפעול נגד השולחן ערוך חס ושלום!'''&lt;REF&gt; [[התוועדות]] ש&quot;פ משפטים [[תשמ&quot;ז]].&lt;/REF&gt;<br /> <br /> בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף והרמ&quot;א, מחברי השולחן ערוך: &quot;לאורם נלך עד משיח צדקינו&quot;! {{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&amp;hilite=39bd6739-48b3-433a-a9dc-25a85c9e55ac&amp;st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=557 התוועדויות תשמ&quot;ה ח&quot;א עמ' 552.].}}<br /> <br /> == תחילת השולחן ערוך ==<br /> <br /> ה[[שולחן ערוך]] מתחיל במילה &quot;יהודה&quot;{{הערת שוליים|יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר וכו'.}} כדי להורות שלמרות שלימוד התורה הוא ענין הבנה והשגה בדווקא, ולכן אפשרי לחשוב ולטעון שלימוד התורה סותר את ענין הביטול, ומסיבה זו נפתח השולחן ערוך במילה &quot;יהודה&quot;, כדי להורות כי יש להקדים את ענין ה&quot;נעשה&quot; - עשייה ללא הבנה והשגה שהוא ענין הביטול, ל&quot;נשמע&quot; - הבנה והשגה.{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] חלק כ&quot;א, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15998&amp;hilite=18bcc553-b503-483d-98d0-e5e28e9778ee&amp;st=%D7%9B%D7%A0%D7%9E%D7%A8&amp;pgnum=291 עמ' 282.].}}<br /> <br /> == הבית יוסף מחבר השולחן ערוך ==<br /> מחבר השולחן ערוך הינו רבי יוסף קארו. לפני שחיבר את השולחן ערוך, חיבר את חיבורו הגדול &quot;בית יוסף&quot; על ספר ארבעה טורים שחיבר בנו של הרא&quot;ש.<br /> בספר זה הוא מסכם את שיטות הראשונים עד ההלכה הפסוקה. <br /> <br /> == הבית יוסף והקהל ==<br /> הרבי הורה שב[[שנת הקהל]] - שמטרתה &quot;ליראה את ה' אלוקיכם&quot; יש להוסיף בלימוד הלכות לאנשים נשים וטף. ולכל לראש - בספר היסוד ההלכתי &quot;בית יוסף&quot; לרבי יוסף קארו, וההלכה הראשונה שלו &quot;שיתגבר כארי&quot; בהשכמת הבוקר, הנוגעת לאנשים נשים וטף - המשכימים בבוקר בכל יום ואומרים &quot;מודה אני&quot;, ונראה לומר שזו אחת ההלכות היחדות הנוגעת בשלימותה, גם לאנשים, גם לנשים וגם לטף.<br /> <br /> ==שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן==<br /> {{ערך מורחב|שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> מכיון שהתעורר צורך בשולחן ערוך שיסכם את ההלכות גם עם טעמיהן, כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] שולחן ערוך מיוחד, בו מופיעים כל ההלכות עם טעמיהן.<br /> <br /> == שולחן ערוך אורח חיים ==<br /> <br /> הרבי עורר על כך, שהמציאות בדורנו היא, שאפילו אלו הלומדים בהתמדה ובשקידה, ובאופן של &quot;יגעת ומצאת&quot;, קשה להשפיע עליהם שילמדו שו״ע או״ח, וכאשר שואלים אותם את השאלה שנשאל מנשה (מאיזה צד יש לבצוע את הלחם) הם אינם יודעים את התשובה, כי התשובה כתובה באיזה סימן בשו״ע אורח חיים, והס כלל לא למדו שו&quot;ע או&quot;ח. וכאשר שואלים אותם ״הייתכן״, יש להם תשובה מוכנה, כי גם האמורא שאותו שאל מנשה את השאלה האמורה לא ידע את התשובה, הסיבה שהגמרא מספרת את הסיפור האמור היא כדי ללמדנו על גודל ההכרח שבלימוד שו&quot;ע או&quot;ח.<br /> <br /> [[הרבי]] אמר כי יש להרעיש עולמות ולעשות את הכל שינהיגו בישיבות את לימוד חלק או&quot;ח, ואפילו אם לא רוצים שהלימוד יהיה בזמן סדר הישיבה, כי אז רוצים לעסוק בענינים מיוחדים, ג׳ בבות וחו&quot;מ, ע״פ דברי המשנה &quot;הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות&quot;, אמר הרבי, שילמדו זאת לפחות שלא בסדר הישיבה. באותו זמן שהתלמיד מקבל עבור עצמו לאכול ולשתות ולטייל וכו', לפחות בזמן זה העומד בלאו הכי לרשותו שילמדו או&quot;ח.<br /> <br /> הרבי אמר כי פירוש המילים ״אורח חיים״ הוא פירושו כמשמעו: זהו אורח החיים המורה את דרך החיים היום יומיים. ובזה הוא משתנה משאר החלקים. האדם יכול לעבור את כל ימי חייו<br /> מבלי למצוא הזדמנות לפסוק הלכות בעניני ״ארבעה אבות נזיקין״ וכיו&quot;ב, משא״כ עניני שו״ע או״ח הם דברים שהאדם חי עמס כל הזמן. אי אפשר שהאדם לא יתעסק<br /> בכל יום ב״שויתי ה׳ לנגדי תמיד״, באמירת ״מודה אני לפניך״, ב[[תפלת שמונה עשרה]]{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ג]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&amp;hilite=47448d3b-cbce-4b72-86cc-884f09e9cdc2&amp;st=%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&amp;pgnum=107 עמ' 1282].}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרות תורנית]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%AA&diff=149691 2013-08-14T02:08:25Z

<p>חנה: /* הפרשה בקצרה */</p> <hr /> <div>'''פרשת אחרי מות''' היא ה[[פרשה]] השישית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק ט&quot;ז פסוק א' עד פרק י&quot;ח פסוק ל').<br /> <br /> פרשת אחרי מות נקראת בשנים שאינן מעוברות יחד עם הפרשה שלאחריה, [[פרשת קדושים]].<br /> <br /> ==הפרשה בקצרה==<br /> '''הקדמה''': פרשת אחרי-מות ממשיכה את סיפור המאורעות לאחר שב[[פרשת שמיני]] מסופר על מותם של שני בני [[אהרן]], בעת שהקריבו אש זרה על ה[[מזבח]], זמן קצר לאחר שהמשכן נחנך לעבודה. לאחר מכן הפסיקה ה[[תורה]] עם פרשיות [[פרשת תזריע|תזריע]]-[[פרשת מצורע|מצורע]] בהן קראנו על [[נגע]]ים שונים של [[צרעת]]. <br /> <br /> *'''ראשון''' - המשך סיפור פטירתם של בני אהרן, [[נדב]] ו[[אביהו]], כאשר הקריבו אש על המזבח ללא ציווי מ[[הקב&quot;ה]]. ה' מזהיר את אהרן לא להתקרב ל[[ארון הברית]] שלא בזמנים המיוחדים, כאשר הפעם היחידה בשנה בה מותרת הכניסה לקודש הקדשים היא ב[[יום הכיפורים]]. התורה גם נותנת פרטים נוספים בקשר לעבודת הכהן ביום הכיפורים, בהם החלפת הבגדים מבגדי זהב לבגדי לבן, טבילות ב[[מקווה]] ל[[טהרה]], והקרבת [[קרבנות]] על ה[[מזבח]] ל[[כפרה]] לפני ה'.<br /> <br /> *'''שני''' - המשך תיאור עבודת אהרן [[הכהן הגדול]] בעבודתו במשכן ביום הכיפורים, ובמיוחד את הפרטים של השעיר הנשלח לארץ עזאזל ובכך מכפר על [[עם ישראל]]].<br /> <br /> *'''שלישי''' - ה' קובע את יום הכיפורים [[י' בתשרי|ביום העשירי]] ל[[חודש תשרי]]. זהו גם היום בו [[משה רבינו]] ירד מ[[הר סיני]] בפעם השלישית כאשר הביא עימו את [[לוחות הברית]] השניים, והודיע לעם ישראל כי ה' סלח לעוונם כאשר עשו את [[עגל הזהב]]. כמו כן נאסר לעשות כל מלאכה ביום כיפור ויש לענות את נפשותינו, כאשר ב[[תורה שבעל פה]] מפורשים הדברים שהכוונה לצום, איסור רחיצה, נעילת מנעלי עור וקיום תשמיש המיטה.<br /> <br /> *'''רביעי''' - ה' אוסר להקריב קרבנות בכל מקום אחר מחוץ למשכן ה' - ולאחר מכן מחוץ ל[[בית המקדש]].<br /> <br /> *'''חמישי''' - ה' מצווה את בני ישראל בציווי האוסר עליהם לאכול [[דם]] וכן בהמות שנהרגו או מתו ללא [[שחיטה]] כשרה. בנוסף לכך ה' מזהיר את בני ישראל, שכאשר יגיעו לארץ כנען, לא יילכו אחרי מנהגי הגויים יושבי הארץ.<br /> <br /> *'''שישי''' - התורה מציינת שורה של יחסי אישות אסורים עם קרובים או קרובות מדרגות מסויימות, וכן איסור קיום יחסים עם [[נידה]] (לפני שטבלה במקווה לפי דיני [[טהרת המשפחה]]).<br /> <br /> *'''שביעי''' - איסור תשמיש בין גברים וכן יחסים עם בהמות. ה' אומר שעם ישראל לא צריך לעשות מעשים כאלו כפי שהגויים עושים, וכך ארץ כנען מאסה בהם וכעת מגיע עם ישראל להחליף אותם. [[רש&quot;י]] מפרש שבדיוק כפי שאדם לא יכול להשאיר בביטנו אוכל מקולקל, כך הארץ &quot;הקיאה&quot; את הגויים בגלל מעשיהם.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=54&amp;article=2685 טקסט פרשת אחרי מות עם פירוש רש&quot;י] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=66&amp;article=2716 פרשת אחרי מות בקצרה לילדים] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1533 קריאת התורה של פרשת אחרי מות עם טעמי המקרא (חב&quot;ד), ר' מיכאל סלוין] {{שמע}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{פרשות השבוע}}<br /> [[קטגוריה:פרשות השבוע|ג]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=149316 2013-08-08T15:02:13Z

<p>חנה: /* פולמוסים */</p> <hr /> <div>'''ועד הרבנים הכללי המרכזי של רבני חב&quot;ד ליובאוויטש''' נוסד בשנת [[תש&quot;נ]] במטרה לאגד את כלל רבני [[חב&quot;ד]] ליובאוויטש, ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]].<br /> <br /> הועד שימש מעין המשך ל[[ועד רבני ליובאוויטש]] שהי' בימי הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], ונתפרק לאחר פטירתו. המכתב הכי מפורסם בימי הגלגול הראשון של הועד הי' [http://chabad.info/images/notimage/29301_en_1.pdf המכתב הידוע בתשמ&quot;ג] שבו מטילים חרם על מוצרים בהכשר [[התאחדות הרבנים]] שהי' בשליטת הסאטמארים. על המכתב חתמו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[חיים מאיר בוקיעט]].<br /> <br /> יו&quot;ר הועד היה הרב [[חיים מאיר בוקיעט]] ע&quot;ה, וכסגניו שימשו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ע&quot;ה ויבלחט&quot;א הרב [[מרדכי דובער אלטיין]].<br /> <br /> ==חברי הועד==<br /> <br /> חברי הועד בגלגוליו השונים (חלקם התפטרו, פוטרו או נפטרו):<br /> הרב [[חיים מאיר בוקיעט]] ע&quot;ה, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ע&quot;ה, הרב [[יהודה קלמן מארלו]] ע&quot;ה, הרב [[שלום דובער גורדון]] ע&quot;ה, הרב [[עזריאל זעליג שרפשטיין]] ע&quot;ה, הרב [[שלום מרוזוב]] ע&quot;ה, הרב [[צבי הירש שוסטרמן]] ע&quot;ה, הרב [[ליפמאן שפירא]] ע&quot;ה, הרב [[מרדכי דובער אלטיין]], הרב [[אברהם אזדאבא]], הרב [[אברהם יוסף הלר]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלום בער חייקין]], הרב [[צבי יהודה פוגלמן]], הרב [[יצחק הענדל]] ע&quot;ה, הרב [[אברהם דוב העכט]] ע&quot;ה, הרב [[שלום דובער ליפסקער]], הרב [[אלימלך יוסף סילברברג]], הרב [[משה קזיניץ]], הרב [[עזרא שחט]], הרב [[דוד שחט]], הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[זושא ווינר]], הרב [[יוסף שוסטרמן]], הרב [[זלמן יצחק פויזנר]], הרב [[יהודה לייב שפירא]], הרב [[ישראל פרידמאן]], הרב [[אברהם קארף]], הרב [[ברוך לשס]], הרב [[מרדכי פרקש]], הרב [[ברוך הערץ]].<br /> <br /> בין השנים [[תשנ&quot;ו]] - [[תשס&quot;ט]] עמד בראש הועד הרב [[ליפמאן שפירא]]. את הועד מנהל כיום הרב [[נחום יצחק קפלן]], בסיוע מאת הרב [[מנחם מענדל שארפשטיין]].<br /> <br /> כיום חברים בועד הפועל של הועד הרב [[דוד שוחט]] מטורונטו, הרב [[משה בוגמילסקי]] מקראון-הייטס, הרב [[זושא ווינר]] מברייטון ביץ', הרב [[יוסף שוסטרמן]] מבוורלי הילס.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ב פרש הרב [[יהודה לייב שפירא]] ממיאמי מועד רבני ליובאוויטש בכלל, ומועד הפועל בפרט[http://www.shmais.com/chabad-news/latest/item/shmaiscom-exclusive-popular-rov-resigns-from-vaad-rabbonei-lubavitch]. בנוסף לכך, הרבנים [[זלמן יצחק פויזנר]] ו[[אלימלך צוויבל]] הפסיקו את פעולתם בועד הפועל.<br /> <br /> המזכיר הוא הרב [[נחום שפירא]], ששימש בתור מזכיר עוד בימי הרב [[זלמן שמעון דווארקין]].<br /> <br /> בשנת תשס&quot;ו, הכריז הועד על פתיחת מחלקה לעניני מקוואות[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20481], המחלקה כללה את הרבנים [[יהודה-לייב שפירא]], הרב [[עזריאל זעליג שרפשטיין]] ע&quot;ה, הרב [[דוד שחט]], הרב [[משה בוגמילסקי]], וצירפו אליהם את הרב [[ירמיהו כץ]] מחבר ספרי &quot;מקוה מים&quot; על הלכות מקוואות. לאחר פטירת הרב שארפשטיין מונה במקומו הרב [[ברוך לשס]], רב קהילת חב&quot;ד במונסי.<br /> <br /> ==פולמוסים==<br /> א) בשנת [[תש&quot;נ]] הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] חידש את פעולת הוועד, בעקבות מה שנראה להם שהרבי לא מרוצה מפעולת [[בד&quot;ץ קראון הייטס]], בגלל שהתערבו בכל מיני מחלוקות ועניני ליובאוויטש כלליים. וכשכתבו לרבי על פתיחת הוועד ועל פעולה ראשונית שהיא לעשות קבלת פנים לרבנים (דבר שהי' בידי הבד&quot;ץ דק&quot;ה), אזי הרבי ענה להם במענה חריף שתוכנו הי' שאין ידוע מי בראם, ומה תפקידם.<br /> <br /> ב) בשנת [[תשנ&quot;ד]], בעקבות מכות שקרו בין חסידי חב&quot;ד, חברי הוועד התירו לאגו&quot;ח ללכת לערכאות מבלי ללכת לדי&quot;ת בתחילה, שנים מחברי הבד&quot;ץ דקראון הייטס אמרו שיש ללכת לדי&quot;ת, ומיד אח&quot;כ הרש&quot;ז גוראריה יצא במחאה משלו על שלא מתחשבים בדעת הבד&quot;ץ, ומאז פוטר מוועד הרבנים.<br /> <br /> ג) בחודש מנ&quot;א תשנ&quot;ד, התחיל הפולמוס אודות הצוואה הבלתי חתומה, מצד אחד חתמו הרבנים [[יצחק הענדל]] ע&quot;ה, [[יהודה קלמן מארלו]] ע&quot;ה, [[דוד שוחט]] ו[[יצחק מאיר הרץ]] שהצוואה אמיתית[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=57696], ומצד שני חתמו 16 מחברי וועד רבני ליובאוויטש שהצוואה אינה ברת תוקף. בעקבות זאת קבוצה של תושבי קראון הייטס תבעו לדין בבד&quot;ץ קראון הייטס את הרב [[יהודה קרינסקי]], הרב [[אברהם שמטוב]] והרב [[דוד רסקין]] על אי-רצונם לקיים את הצוואה, הבד&quot;ץ הוציא הזמנות להרבנים קרינסקי ושמטוב וגם &quot;לא צייתי&quot;[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=57696], וחברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים שאין צריך להישמע לבד&quot;ץ קראון הייטס, כי אין להם סמכות על מוסדות חב&quot;ד. במשך השלש שנים הבאות (עד סוף תשנ&quot;ח) המלחמה המשיכה, והתבטאה במישורים שונים (כגון פתיחת קעמפ &quot;מחנה מנחם&quot;).<br /> <br /> ד) בשנת [[תשנ&quot;ז]], בעקבות ויכוח על צוואת ווינשטוק בין הרש&quot;ז גוראריה (בתור נציג תו&quot;ת) והר&quot;י קרינסקי (בתור נציג מל&quot;ח), בד&quot;ץ קראון הייטס התירו להרש&quot;ז גוראריה לפנות לערכאות מבלי ללכת קודם לדין תורה. חברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים רבים בהם תמכו בעמדת הר&quot;י קרינסקי, שיש ללכת לדין-תורה, ובכלל תמכו בעמדתו. במהלך התקופה, שלחו חברי וועד רבני ליובאוויטש נציגים מטעמם ל[[אגודת הרבנים]] והזמינו את הרבנים מארלו ואזדבא לדי&quot;ת, וכשסירבו - שמו אותם ב&quot;סירוב&quot;[http://chabad.info/images/notimage/25227_en_3.pdf]. באותה תקופה נפטר הרב [[אריה לייב קפלן]] מצפת, ששימש בתור כותב המכתבים של הוועד, והרב [[יהודה קלמן מארלו]] חלה במחלה ההיא (שממנה נפטר).<br /> <br /> ה) בשנת [[תשס&quot;ג]], בעקבות מחלוקת בין הרב [[שלמה קונין]] והרב [[שמוליק נפרסטק]] על בית חב&quot;ד בקליפורניה, בית המשפט פסק שעל רבנים להכריע בנושא. דין תורה התקיים במסגרת וועד רבני ליובאוויטש, ובסופו הוחלט להוציא פסק דין. בפועל יצא פסק דין חתום על ידי הרבנים [[משה בוגומילסקי]] ו[[יהודא לייב שפירא]] התומך בעמדת הרב קונין, ואח&quot;כ הרבנים האחרים [[מרדכי אשכנזי]] ו[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] טענו שהפסק דין הי' לא כפי החלטת הרוב. בעקבות המקרה הזה חלה ירידה משמעותית בכבוד הוועד[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=221815&amp;forum_id=2499].<br /> <br /> ו) לאחר תקופה ארוכה ששמרו על שקט, ובנו את עצמם מחדש, ורק הוציאו מכתבים על מקוואות וגירות, בשנת תשס&quot;ט התחילו לעשות שוב דיני-תורה בין שלוחים, ואז התחילו לייבא רבנים מארה&quot;ק, בדרך כלל הרבנים [[בנימין קופרמן]], [[משה הבלין]] ו[[מרדכי אשכנזי]], וכן את הרב [[אפרים פיקרסקי]] מקראון הייטס. ולאחר התנהלותם בדיני-תורה במחלוקות שמטוב-שטיינר (וואשינגטון), קרינסקי-קוטלרסקי (מל&quot;ח), פרוס-מל&quot;ח (בוסטון), ושמטוב-סילברברג ([[דיטרויט]]) הם איבדו שוב את כבודם, ובשנת [[תשע&quot;ב]] רוב השלוחים אינם מתחשבים בהם כלל.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?85365 קובץ &quot;חוקי ומנהגי הבית דין&quot; בהוצאת [[ועד רבני ליובאוויטש]]]<br /> *קובץ &quot;האמת והשלום אהבו&quot; - א', בהוצאת ה[[ועד למען גלוי האמת והבאת השלום]].<br /> *קובץ &quot;האמת והשלום אהבו&quot; - ב', בהוצאת ה[[ועד למען גלוי האמת והבאת השלום]].<br /> *קובץ &quot;מי ברא אלה&quot;, בהוצאת ה[[ועד למען קיום הצוואה]].<br /> *קובץ &quot;ירא הקהל וישפוט&quot; בהוצאת ה[[ועד שלוחים לענין צוואת וינשטוק]].<br /> *[http://chabad.info/images/notimage/25227_en_1.pdf גליונות &quot;השבוע שחלף&quot;]<br /> <br /> ==מכתבים==<br /> <br /> *נגד ההכשר של &quot;התאחדות הרבנים&quot; סאטמר בעקבות האלימות כלפי הרב [[מנחם מענדל וועכטר]][http://chabad.info/images/notimage/29301_en_1.pdf]<br /> *אודות שלוחים וגירות: [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=6347], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30633]<br /> *אודות פרסום זהותו של משיח: [http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=459161&amp;forum_id=5047]<br /> *אודות לימוד הרמב&quot;ם: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28056&amp;st=&amp;pgnum=35]<br /> *אמירת תהלים לזכר השלוחים שנרצחו הי&quot;ד: [http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=43940]<br /> *בדיקת מקוואות לאחרי רעידת אדמה: [http://www.collive.com/show_news.rtx?id=16021&amp;alias=rabbis-issue-mikvah-alert]<br /> *תמיכה באתר לשמירת טהרת המשפחה: [http://www.mymikvahcalendar.org/approbation_hebrew_letter.php?id=11]<br /> *קריאה שלא לשנות ממנהג ישראל, אלא לעשות המציצה בפה בעת הברית: [http://www.chabad.info/images/news/8286/828618.jpg]<br /> <br /> ==פסקי דין==<br /> <br /> *צא&quot;ח (בוטמן) נגד מחנה ישראל (קרינסקי): [http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=6916]<br /> *פרוס (בוסטון) נגד מרכז לעניני חינוך: [http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=6612], [http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7397]<br /> *סילברברג נגד שמטוב (דיטרויט): [http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7291]<br /> *שמטוב נגד שטיינר (ושינגטון): [http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7105]<br /> *כהן (קזחסטן) נגד לאזאר (מוסקבה): [http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=221815&amp;forum_id=2499]<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בתי דין]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:Recentchangestext&diff=148967 2013-08-05T23:28:01Z

<p>חנה: /* חולת אהבה */</p> <hr /> <div>מה הליצנות הזו, לשים בערכים לכתיבה: את [[קעמפ גן ישראל]] שכבר כתוב? --[[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] 15:03, 22 ביוני 2010 (UTC)<br /> :הסרתי, למרות שזקוק לעריכה מחודשת. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 15:44, 22 ביוני 2010 (UTC)<br /> ::כנ&quot;ל לגבי הערך [[נחמן שפירא]]. ערך לכתיבה, או ערך חסר? תחליטו!? --[[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] 16:11, 22 ביוני 2010 (UTC)<br /> :::תבין דבר פשוט. תחילה לא היה ערך ועכשיו מישהו כתב בו מילה או שתיים, זה עדיין לא אומר שהערך אינו צריך כתיבה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 16:20, 22 ביוני 2010 (UTC)<br /> ==הסרה זמנית==<br /> מחוסר תועלת הסרתי את השורה באופן זמני. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 16:04, 29 ביוני 2010 (UTC)<br /> :אין לך טפשות גדולה מזו. עוד לא היה דבר שהועיל כמו השורה הזו. אני אישית יכול להעיד. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום י&quot;ז בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 19:58, 29 ביוני 2010 (UTC)<br /> ::בשבוע שזה היה לא נוספו ערכים חדשים ממנו. אשמח לראות משתמשים נוספים מצטרפים לדעתך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 21:06, 29 ביוני 2010 (UTC)<br /> :::המשך הדיון ב'''[[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים|חב&quot;דפדיה:אולם דיונים]]'''. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 22:05, 29 ביוני 2010 (UTC)<br /> <br /> == ערכים נוספים ==<br /> <br /> בעקבות בקשת לל, ליקטתי עוד ערכים מרשימת הערכים המבוקשים. [[מנהג]] [[כשרות]] [[ימי מלך]] [[חיצונים]] [[תיקון חצות]] [[שמריהו פלדמן]] [[אליהו מטוסוב]] [[יוסף יצחק הבלין]] [[שלום חריטונוב]] [[יהושע פינסון]] [[ישראל יצחק פיקרסקי]]<br /> :הוספתי. מקווה שיהיה תזוזה בעניין. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ז' באלול ה'תש&quot;ע 18:17, 17 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> == התייעצות ==<br /> <br /> היכן להוסיף את הקישור ל[[מיוחד:דפים מבוקשים|ערכים לכתיבה]]? לדעתי, מבחינת העיצוב מתאים לשים ב&quot;לטיפול&quot;, כך: [[מיוחד:דפים מבוקשים|ערכים מבוקשים]] --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ג באייר ה'תשע&quot;א, למניינם 12:48, 27 במאי 2011 (UTC)<br /> :צריך לעבור קודם על כל החמש מאות &quot;דפים מבוקשים&quot; הראשונים ולוודא שהקישורים אינם בעיות טכניות. לאחר מכן נראה לי שמתאים להוסיף קישור לשמאל ה&quot;בקשת ערכים&quot;. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ג באייר ה'תשע&quot;א 12:56, 27 במאי 2011 (UTC)<br /> ::99% מהקישורים, לפי בדיקה, הם אכן ערכים מבוקשים. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ג באייר ה'תשע&quot;א, למניינם 19:25, 27 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == רענון ==<br /> <br /> כבר העיר לל שיש לחדש את הערכים ברשימה מדפי פעם, עוד יחשבו שזה חלק מעיצוב שלנו. מלבד זאת, גם בויקיפדיה נהוג שאם ערך מופיע זמן מסויים ולא נכתב, מרעננים את הרשימה וכותבי ערכים אחרים שאולי כן יכתבו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ב בתשרי ה'תשע&quot;ב, למניינם 16:39, 10 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> :זה נכון כאשר חלק נכתבים וחלק לא, אבל כאשר שום ערך לא נכתב, לדעתי, אין טעם להשקיע מאמץ בערכים החסרים כאשר לא נראה שמשהו הולך לכתוב אותם בזמן הקרוב. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ב בתשרי ה'תשע&quot;ב 21:14, 10 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> ::די בעיקרון ההתחדשות, כדי לרענן את הדף. כמו שהסביר לל והבאתי דבריו לעיל. מלבד זאת, היו כמה ערכים שנכתבו בעקבות שורה זאת. גם בויקיפדיה לא תמיד כותבים ערכים שנמצאים בתבנית לטיפול דחוף, אבל די להם בכל שאחד מתוך עשרים ערכים נכתב, כדי לרענן את התבנית בקביעות. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ג בתשרי ה'תשע&quot;ב, למניינם 04:40, 11 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> :::אישית כשאני מקדיש לפה זמן, אעדיף לכתוב או לשפר ערכים מאשר לרענן רשימה שאיני רואה תועלת ברורה. אבל אני לא רואה מניעה, שמישהו שהעניין קרוב ללבו ירענן אותה. ככלל יש את השיקול 1. זמן מול תועלת, כמה זמן מוקדש לפעולה מסויימת וכמה תועלת חב&quot;דפדיה מפיקה ממנה. 2. 'מקום שליבו חפץ'. המניע העיקרי לכתיבה בחב&quot;דפדיה הוא 'ליבו חפץ' שהרי אין כאן 'תגמול' כלשהו. לכן יש לדעתי לאפשר לכל אחד לעבוד במקום שחפץ, גם אם מדובר במשהו 'שולי'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 07:30, 11 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> ::::להוסיף שגם כאשר רשימה זו 'קרובה לליבו' של מישהו, יש לעדכנה בהתאם לחב&quot;דפדיה. היינו, שהערכים שיוצגו כחסרים יהיו בעדיפות ראשונה של כתיבה. וכיוון שישנם הרבה ערכים חב&quot;דים בסיסיים שטרם נכתבו, יש להעדיף אותם ברשימה, על פני ערכים עם חשיבות מישנית. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ג בתשרי ה'תשע&quot;ב 07:59, 11 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> :::::החזרתי. יש לי, למעשה מיגו. כמו שניתן לראות במעלה דף זה, אני הייתי הדוחף להחזיר שורה זו למדיה ויקי לאחר שחיים נהר טען שלא נוכח בתועלתה. מכיוון שכך, אל לו לנהר לטעון שיש דחוף יותר, כי לדעתו אין תועלת מזה ממילא. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ג בתשרי ה'תשע&quot;ב, למניינם 18:45, 11 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> ::::::א. הוכח שצדקתי ואין לשורה זו תועלת חיובית ממשית. ב. הדחיפות לכתיבת ערכים קיימת בלי קשר לקיומה או אי קיומה של השורה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ג בתשרי ה'תשע&quot;ב 19:07, 11 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> <br /> == שבועה ==<br /> <br /> כוונתי גם ובעיקר למאמרי רבותינו על &quot;משביעים אותו&quot; כו'. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בניסן ה'תשע&quot;ג, למניינם 04:33, 10 באפריל 2013 (IDT)<br /> <br /> ==הפניה כפולה==<br /> בדף ישנה הפניה כפולה לדף 'בקשת ערכים'. לכאורה אפשר להוריד אותו מהשורה העליונה, ולהוסיף על חשבונו עוד ערך מתוך הדף. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;ג • 22:18, 24 באפריל 2013 (IDT)<br /> <br /> == ערכים מבוקשים ==<br /> <br /> אפשר להציע ערכים יותר מעניינים? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ח בתמוז ה'תשע&quot;ג 19:26, 26 ביוני 2013 (UTC)<br /> :למה לא בשם אומרו? {{קריצה}} אשתדל --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ח בתמוז ה'תשע&quot;ג, למניינם 20:00, 26 ביוני 2013 (UTC)<br /> ::אני מוחה! זה פשוט לא נכון, לא שלחתי אותו לכתוב את זה! (ואל תשכחו שעל ראש הגנב בוער הכובע, אז למה אני חמור קופץ בראש?) • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י&quot;ח בתמוז ה'תשע&quot;ג • 21:09, 26 ביוני 2013 (UTC)<br /> <br /> == מכתב הבעל שם טוב לגיסו ==<br /> <br /> מכתב הבעל שם טוב לגיסו אינו ערך חדש! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י&quot;ט בתמוז ה'תשע&quot;ג • 19:45, 27 ביוני 2013 (UTC)<br /> <br /> == שורת ערכים לטיפול ==<br /> <br /> לענ&quot;ד אפשר להוריד את שורת הערכים לטיפול, לא נראה לי שמישהו משתמש בה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י&quot;ט בתמוז ה'תשע&quot;ג • 19:47, 27 ביוני 2013 (UTC)<br /> :ובכל זאת כדאי להשאיר. אני יודע שכן משתמשים בה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ט בתמוז ה'תשע&quot;ג 21:17, 27 ביוני 2013 (UTC)<br /> <br /> == שורת ערכים חדשים ==<br /> העדכון סתם יטריד ולא יהיה מעודכן. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ט בתמוז ה'תשע&quot;ג 21:03, 27 ביוני 2013 (UTC)<br /> :אלא אם כן זה נעשה אוטומטית. והרי לא (נכון?) • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ט בתמוז ה'תשע&quot;ג 21:03, 27 ביוני 2013 (UTC)<br /> ::אם המדיניות תהיה שמכניסים שם רק ערכים '''טובים ומוצלחים''' שמעוררים ענין אצל הקוראים, הרי שלא נורא אם זה יעודכן פעם בשבוע-שבועיים. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י&quot;ט בתמוז ה'תשע&quot;ג • 22:55, 27 ביוני 2013 (UTC)<br /> <br /> == חולת אהבה ==<br /> <br /> זה יכול להיות קשור לחב&quot;ד?? --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 02:23, 29 ביולי 2013 (UTC)<br /> :מושג בחסידות. --[[משתמש:חנה|חנה]] - [[שיחת משתמש:חנה|שיחה]] 23:28, 5 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> == אברהם שפירא ==<br /> <br /> שבור שם. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 21:05, 5 באוגוסט 2013 (UTC)</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99&diff=119453 2012-03-19T12:50:52Z

<p>חנה: ביטול גרסה 119452 של חנה (שיחה) תם ניסוי</p> <hr /> <div>[[תמונה:רשבי.jpg|left|thumb|250px|חלקת ציון הרשב&quot;י בל&quot;ג בעומר]]<br /> '''רבי שמעון בר יוחאי''' היה מגדולי התנאים ב[[נגלה]] וב[[נסתר]], הוא גילה את חכמת ה[[קבלה]].<br /> <br /> הוא היה בבחינת [[צדיק יסוד עולם]], וכמובא ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|כה, ב.}} שאמר יכול אני לפטור את כל העולם מה[[דין]], ואלמלא אלעזר בני עימי - מיום שנברא ה[[עולם]] ועד עכשיו, ואלמלא יותם בו עוזיהו עימי - מיום שנברא בו העולם עד סופו. מכך נראה שהוא היה בבחינת צדיק יסוד עולם, שהיה יכול לפטור את כל העולם בכל הדורות כולל דורו של [[אברהם אבינו]] עד [[ביאת המשיח]], שאז יהיה &quot;רוח [[הטומאה]] אעביר מהארץ&quot;, וכל זאת מכוח היותו [[נשמה כללית]].<br /> <br /> הוא היה ניצוץ של [[משה רבינו]] עליו הכתוב ש&quot;זכרו תורת משה עבדי&quot;, ובדומה לכך רבי שמעון ש&quot;תורתו אומנתו&quot;, וכך גם מובא ב[[זוהר הקדוש]].<br /> <br /> עיקר ענינו של רשב&quot;י הוא &quot;תורתו אומנותו&quot; עד שכל מי שעוסק בכך נקרא על שמו &quot;רשב&quot;י וחבריו&quot;. ומכאן שזה היה עיקר ענינו, ומובא בגמרא אודות גאונותו המופלגת, שאחרי שיצא מהמערה בה עסק בעיקר בנגלה{{הערה|1=[[אגרת הקודש - פרק כ&quot;ו]].}} על כל שאלה ששאלו חותנו רבי פנחס בן יאיר, הוא תירץ כ&quot;ד תירוצים. וכמובן, ששאלה ששאל רבי פנחס בן יאיר לא שאל אלא מפני שבאמת הוקשה לו ולא הבין, ואעפ&quot;כ היה לרש&quot;בי כ&quot;ד תירוצים.<br /> <br /> בלימוד ה[[נגלה]] שלו היה יודע את כל פנימיות ההלכות{{הערה|1=מאמר המשך [[תרס&quot;ו]].}}<br /> <br /> מובא בגמרא שפעם אחת יצא עם תלמידיו לבקעה, ולפתע על פי ציוויו היא התמלאה דינרי זהב, ואמר לתלמידיו שמי שרוצה לקחת יקח, וכאן נרמז שרשב&quot;י ממשיך את ענין ה[[פרנסה]] בשפע, דבר הנמשך מהענין של &quot;תורתו אומנתו&quot;, לכל [[יהודי]].{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל&quot;ד]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&amp;hilite=43e18ed7-5e5d-437d-885f-d8a8b850e8a1&amp;st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=111 חלק ב'].}}.<br /> <br /> ==תיקוני זהר==<br /> '''תיקוני זוהר''' הוא ספר [[קבלה]] קדום, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים הפנים לתורה אותם מפרש רבי שמעון בר יוחאי במלת &quot;בראשית&quot;. בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא מאמר הזוהר [[פתח אליהו]].<br /> == ראו עוד ==<br /> <br /> *[[ל&quot;ג בעומר]]<br /> *[[מירון]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=106&amp;article=310 תולדות חייו של רשב&quot;י] {{חב}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תנאים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99&diff=119452 2012-03-19T12:50:42Z

<p>חנה: ביטול גרסה 119436 של חיים נהר (שיחה)</p> <hr /> <div>[[תמונה:רשבי.jpg|left|thumb|250px|חלקת ציון הרשב&quot;י בל&quot;ג בעומר]]<br /> '''רבי שמעון בר יוחאי''' היה מגדולי התנאים ב[[נגלה]] וב[[נסתר]], הוא גילה את חכמת ה[[קבלה]].<br /> <br /> הוא היה בבחינת [[צדיק יסוד עולם]], וכמובא ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|כה, ב.}} שאמר יכול אני לפטור את כל העולם מה[[דין]], ואלמלא אלעזר בני עימי - מיום שנברא ה[[עולם]] ועד עכשיו, ואלמלא יותם בו עוזיהו עימי - מיום שנברא בו העולם עד סופו. מכך נראה שהוא היה בבחינת צדיק יסוד עולם, שהיה יכול לפטור את כל העולם בכל הדורות כולל דורו של [[אברהם אבינו]] עד [[ביאת המשיח]], שאז יהיה &quot;רוח [[הטומאה]] אעביר מהארץ&quot;, וכל זאת מכוח היותו [[נשמה כללית]].<br /> <br /> הוא היה ניצוץ של [[משה רבינו]] עליו הכתוב ש&quot;זכרו תורת משה עבדי&quot;, ובדומה לכך רבי שמעון ש&quot;תורתו אומנתו&quot;, וכך גם מובא ב[[זוהר הקדוש]].<br /> <br /> עיקר ענינו של רשב&quot;י הוא &quot;תורתו אומנותו&quot; עד שכל מי שעוסק בכך נקרא על שמו &quot;רשב&quot;י וחבריו&quot;. ומכאן שזה היה עיקר ענינו, ומובא בגמרא אודות גאונותו המופלגת, שאחרי שיצא מהמערה בה עסק בעיקר בנגלה{{הערה|1=[[אגרת הקודש - פרק כ&quot;ו]].}} על כל שאלה ששאלו חותנו רבי פנחס בן יאיר, הוא תירץ כ&quot;ד תירוצים. וכמובן, ששאלה ששאל רבי פנחס בן יאיר לא שאל אלא מפני שבאמת הוקשה לו ולא הבין, ואעפ&quot;כ היה לרש&quot;בי כ&quot;ד תירוצים.<br /> <br /> בלימוד ה[[נגלה]] שלו היה יודע את כל פנימיות ההלכות{{הערה|1=מאמר המשך [[תרס&quot;ו]].}}<br /> <br /> מובא בגמרא שפעם אחת יצא עם תלמידיו לבקעה, ולפתע על פי ציוויו היא התמלאה דינרי זהב, ואמר לתלמידיו שמי שרוצה לקחת יקח, וכאן נרמז שרשב&quot;י ממשיך את ענין ה[[פרנסה]] בשפע, דבר הנמשך מהענין של &quot;תורתו אומנתו&quot;, לכל [[יהודי]].{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל&quot;ד]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&amp;hilite=43e18ed7-5e5d-437d-885f-d8a8b850e8a1&amp;st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=111 חלק ב'].}}.<br /> <br /> ==תיקוני זהר==<br /> '''תיקוני זוהר''' הוא ספר [[קבלה]] קדום, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים הפנים לתורה אותם מפרש רבי שמעון בר יוחאי במלת &quot;בראשית&quot;. בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא מאמר הזוהר [[פתח אליהו]].<br /> == ראו עוד ==<br /> <br /> *[[ל&quot;ג בעומר]]<br /> *[[מירון]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=106&amp;article=310 תולדות חייו של רשב&quot;י] {{חב}}<br /> *[http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F רבי שמעון] - ויקישיבה<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תנאים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%90&diff=119451 2012-03-19T12:50:26Z

<p>חנה: ביטול גרסה 119439 של חיים נהר (שיחה)</p> <hr /> <div>'''רבי אבא''' היה מחכמי הזוהר. שמו מלמד על בחינתו ודרך עבודתו, בהתאם לשרשו ב[[רוחניות]], אבא - [[ספירת החכמה]] שלמעלה מהשגה והבנה.<br /> <br /> ספירת החכמה היא בחינת אב (עיין ערך [[אב (חכמה)]]), ונקראת בשם חכמה נוטריקון של כח-מה, שהוא כח ה[[ביטול]] - שלמעלה מהשגה והבנה הנקראת [[ספירת הבינה|בינה]], שלכן מורא האב על הבן, כי היראה ענינה ביטול, ולכן שייכת לחכמה.<br /> <br /> לפיכך היתה דרך עבודתו של ר' אבא מתוך ביטול ו[[יראת הרוממות]], ובדרך לימודו הודגש המקרא - [[תורה שבכתב]], הנקראת אב לעומת [[תורה שבעל פה]]. (עיין ערך [[אב (תורה שבכתב)]]). <br /> {{סגל}}<br /> {{אמוראים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] [[קטגוריה:אמוראים]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%90&diff=119450 2012-03-19T12:50:03Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>{{חז&quot;ל|<br /> בית מדרש=כפרי, ישיבת סורא|<br /> רבותיו=[[רב (אמורא)|רב]], [[רב הונא]], מר עוקבא|<br /> חבריו=[[רב נחמן]], רב ששת, [[רבה בר רב הונא]]|<br /> תלמידיו=רמי בר חמא, [[רבא]], [[רבי זירא]], רפרם בר פפא, רב אידי בר אבין, רב שיזבי}}<br /> [[קובץ:רב חסדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מאמריו של רב חסדא בעניני חיסכון]]<br /> '''רב חסדא''' היה מגדולי ה[[אמוראים]] בדורו, חמיהם של רמי בר חמא ורבא.<br /> <br /> כאשר בתו היתה קטנה, היא היתה בזרועותיו, והוא שאלה: את מי משניהם את רוצה? היא השיבה: שניהם, הגיב רבא מיד: ואני השני...{{הערת שוליים|פ&quot;א ד[[ב&quot;ב]].}} לבסוף נישאה אכן לרמי בר חמא, שנפטר בצעירותו, באותה שעה רבא היה נשוי, ולאחר שנפטרה אשתו נישאה לו בתו של רב חסדא. אמרותיה מוזכרות פעמים רבות בגמרא, ורבא החשיבה מאוד, עד שהיתה חשובה לו בחכמתה יותר מגופו, וכל נכסיו{{הערת שוליים|ב[[מסכת ברכות]] פרק הרואה מסופר כי פותר חלומות מסוים פתר לו את חלומותיו לרעה, וכך סבל צרות רבות, איבד את נכסיו, סבל צרות רבות, עם זאת אמר לו רבא: על הכל אני מוחל לך מלבד בתו של רב חסדא.}}.<br /> <br /> == אמרותיו ==<br /> <br /> הוא היה בר פלוגתא של [[רב הונא]]. אחד מהמחלוקות ביניהם היא ב[[פרשת ויגש]], בדברי יהודה ליוסף מדוע הוא נכנס למריבה עבור בנימין יותר משאר אחיו, ונקט הכתוב לשון של &quot;ערבות&quot;, &quot;כי עבדך ערב את הנער&quot;{{הערת שוליים|וכן הוא גם לעיל בפ' מקץ (בדברי יהודה ליעקב), &quot;אנכי אערבנו&quot;.}}<br /> <br /> במהותה וגדרה של ערבות זו אומר רב הונא: {{ציטוטון|מנין לערב דמשתעבד{{הערת שוליים|באמירה בעלמא בלא קנין. רשב&quot;ם.}} דכתיב אנכי אערבנו מידי תבקשנו, מתקיף לה רב חסדא הא קבלנות היא דכתיב תנה אותו על ידי ואני אשיבנו, - כלומר כאילו קבלתיו בידי אחזירנו לך. רשב&quot;ם, אלא אמר רב יצחק מהכא לקח{{הערת שוליים|[[משלי]] כ, טז.}} בגדו כי ערב זר גו' ואומר בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך כו'&quot;}}.<br /> <br /> למרות זאת, מצינו בכמה מקומות{{הערת שוליים|תנחומא. ב&quot;ר.}} שדין ערב (שערב משתעבד מן התורה) נלמד מערבות יהודה שאמר אנכי אערבנו, וגם במדרשים ריש פרשתנו סמך דיני ערבות לערבות דיהודה.<br /> <br /> ומבואר במפרשים{{הערת שוליים|יד רמ&quot;ה ב&quot;ב שם. ט&quot;ז שם סקכ&quot;ט ס&quot;ב. ועוד. וראה פרישה לטור חו&quot;מ שם. וראה תו&quot;ש מקץ שם אות יג.}} דרב הונא ורב חסדא אזלי לטעמייהו לקמן בגמ'{{הערת שוליים|ב&quot;ב קעד, א.}} בדין האומר &quot;הלוהו ואני פורע&quot;, &quot;הלוהו ואני נותן&quot;, שלדעת רב הונא לשון ערבות הן, ולדעת רב חסדא לשון קבלנות הן, ולכן רב הונא לשיטתו ס&quot;ל דיהודה היה ערב, ולכן נקטו כמה פוסקים כן להלכה (שלמדים דין ערבות מיהודה), כי גם רבא ס&quot;ל בגמ' שם ש&quot;כולן לשון ערבות הן&quot;{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] כרך ל ויגש [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&amp;st=&amp;pgnum=228 שיחה א]. ראה בהמשך דבריו שמסיק שגם לפי רב הונא לא היה שם ממש גדר של קבלנות כי לא היה זה ממון, אבל מכיון ש[[יהודה]] קראו בשם ערבות, למדים מזה דין ערבות}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *חתניו: [[מר עוקבא בר חמא]]{{הערת שוליים|ראה עוד ב&quot;ב קמא ע&quot;א תו' ד&quot;ה לדידי אודות משפחתו של רב חסדא.}}, [[רמי בר חמא]], [[רבא]].<br /> *בניו{{הערת שוליים|ראה מחלוקת רש&quot;י ותו' שם אם נפטרו בצעירותם.}} : רב נחמן{{הערת שוליים|[[ב&quot;ב]] ח' ע&quot;א.}} מר ינוקא ומר קשישא{{הערת שוליים|שם ז ע&quot;ב.}}, רב חנן{{הערת שוליים|[[מסכת עבודה זרה]] י&quot;א ע&quot;ב.}}, רב מרי ורב פנחס{{הערת שוליים|[[בבא קמא]] קי&quot;ז ע&quot;א.}} <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{אמוראים}}<br /> [[קטגוריה:אמוראים|חסדא]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=119449 2012-03-19T12:49:33Z

<p>חנה: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div><br /> [[תמונה:מרוקו_תשכז.jpg|left|thumb|250px|התוועדות חסידית במרוקו - [[תשכ&quot;ז]]]]<br /> '''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה. <br /> <br /> == הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ==<br /> <br /> זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר: <br /> <br /> ::''&quot;מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים למלמדים ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין בני ישראל אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ&quot;. <br /> <br /> על יסוד דברים אלה הותחלה עבודת [[חינוך]] של חיזור ה[[תורה]] במדינות אפריקה הצפונית. זמן קצר לאחר הסתלקותו של הרבי הריי&quot;צ, ביום כ' שבט [[תש&quot;י]], נשלח האברך [[מיכאל ליפסקר]] למרוקו לבחון את המצב אך בשליחותו של הרבי הריי&quot;צ. בחודש חשוון [[תשי&quot;א]] נלווה אליו הרב [[שלמה מטוסוב]], שהינו גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח הרבי, והעבודה התחילה. לאחר זמן, בשנת [[תשי&quot;ז]], נשלח הרב [[שלום איידלמן]].<br /> <br /> [[הרבי]] שנתן את ליבו לעבוד בהתמסרות ומסירות נפש בענין החינוך של יהודי מרוקו, להוציא לפועל את רצונו של כ”ק חותנו נ”ע בענין זה - עודדם בעבודתם הקשה והאחראית, ובמשך זמן קצר ביותר התחילו לצוץ ולפרוח מוסדות חינוך [[ליובאוויטש]]ים במקומות שונים בכל רחבי מרוקו.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ט]] שלח הרבי את הרב [[יהודה לייב רסקין]] לשליחות לעיר [[קזבלנקה]] שבמרוקו, אליה נסע לאחר חתונתו. בשליחותו עמד על משמר במשך ארבעים וארבע שנה מתוך מסירות נפש עצומה. במסגרת תפקידו עמד בראש מרכז ‘ופרצת’ [[ליובאוויטש]], וניהל את מוסד ‘[[בית רבקה]]’. <br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד במרוקו==<br /> [[תמונה:בנימין גרודצקי.jpg|left|thumb|300px|הרב גורודצקי מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב&quot;ד במרוקו]]<br /> מוסדות חב”ד במרוקו נקראים בשם “אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש” על שם מחולל הרעיון כ”ק אדמו”ר רבי יוסף יצחק נ”ע שניאורסון מליובאוויטש. מוסדות חב”ד במרוקו כוללים בתי מדרש למורים, ישיבות, בתי תלמוד תורה, בתי ספר לנערות, תפארת בחורים לבוגרים ועוד, שהם לגאון לתפארת מדינת מרוקו. <br /> <br /> בעיר מקנס ישנה ישיבה חב&quot;ד הכוללת מאות בחורים מרוקאיים השוקדים בלימודם בתורת הנגלה ובתורת החסידות החב”דית, מתעמקים בהם ועוסקים ב[[עבודת התפילה]]<br /> <br /> בנוסף ישנן את בתי החינוך [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]] לנערות המרכזות מאות רבות של נערות מרוקאיות המתחנכות בדרך ישראל סבא. <br /> <br /> בשישים עיירות וכפרים מתנוססים כבר כיום בתי החינוך הליובאוויטשים בכל רחבי המדינה שמרכזיהן נמצאים בקזבלנקה ובמקנס. <br /> <br /> ואכן חינוכם עשתה פרי ובני מרוקו אלה מתרכזים כיום בפעולה החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של קבוצת האברכים החב”דיים. הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו שתולים בה תקוות רבות. <br /> <br /> הפעילות במרוקו בוצעה על ידי בא כח לשכת הרבי באירופה הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו מצריכה כספים עצומים ביותר. ואכן תודות לג’וינט המממן פעולה זו, הצליחו חסידי חב”ד בעבודתם המהפכנית הזאת.<br /> <br /> ==איגוד יוצאי מרוקו==<br /> '''איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב&quot;ד''' הוקם בשנת [[תשס&quot;ו]] ב[[באר שבע]], על ידי הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ומר [[יצחק מרציאנו]].<br /> <br /> האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב&quot;ד]] - [[אהלי יוסף יצחק מרוקו]] ו[[בית רבקה מרוקו]], בראשותם של הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[שלמה מטוסוב]] ע&quot;ה ויבלחט&quot;א הרב [[שלום איידלמן]].<br /> <br /> הארגון מארגן כינוסים לבוגרים, מוציא ירחון ומקיים פעילויות נוספות.<br /> <br /> ==שלוחים במרוקו במשך השנים==<br /> * ר' [[ניסן פינסון]] <br /> * ר' [[שלום איידלמן]]<br /> * ר' [[סעדיה ליברוב]]<br /> * ר' [[שניאור זלמן טייבל]]<br /> * ר' [[מרדכי בלינוב]]<br /> * ר' [[יהודה לייב רסקין]]<br /> * ר' [[מיכאל ליפסקר]]<br /> * ר' [[שלמה מטוסוב]]<br /> * ר' [[עזריאל חייקין]]<br /> * ר' מנחם מענדל ערד<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58085 תמונות מהפעhלות החב&quot;דית במרוקו] - [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67562 מלך מרוקו העניק תואר &quot;אביר&quot; לשליח הרבי] {{אינפו}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בעולם]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%96%27%D7%A0%D7%99%D7%A5&diff=119447 2012-03-19T12:46:23Z

<p>חנה: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:צמח צדיק.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הצמח צדיק מויז'ניץ]]<br /> [[קובץ:ויזניץ 3.JPG|שמאל|ממוזער|200px|במרכז נראה האהבת ישראל מויז'ניץ]]<br /> [[תמונה:משה יהושע הגר.jpg|left|thumb|200px|האדמו&quot;ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ]]<br /> <br /> '''שושלת ויז'ניץ''' היא ענף של חסידות קוסוב, שמייסדה היה רבי מנחם מנדל מקוסוב. <br /> ==תולדות החסידות==<br /> האדמו&quot;ר הראשון בשושלת קוסוב-ויזניץ הוא רבי מנחם מנדל מקוסוב, כונה בעל ה&quot;אהבת שלום&quot; והיה בנו של תלמיד ה[[בעש&quot;ט]] ר' יעקב קאפיל - המכונה השויתי'ניק, על הזכרתו את הפסוק שויתי בכל עת ובכל זמן, ה&quot;אהבת שלום&quot; היה תלמידם של רבי [[משה לייב מסאסוב]] ורבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה. אחרי פטירת מנחם מנדל מקוסוב בשנת [[תקפ&quot;ו]] כיהן כאדמו&quot;ר רבי חיים מקוסוב ה&quot;תורת חיים&quot;, ולאחר פטירתו בשנת [[תרי&quot;ד]] כיהן בנו רבי מנחם מנדל מוויז'ניץ שהיה חתנו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. הוא הקים את חסידות ויז'ניץ אחרי מות אביו, וכיהן כאדמו&quot;רה עד שנת [[תרמ&quot;ה]].<br /> <br /> אחרי רבי מנחם מנדל התמנה לאדמו&quot;ר בנו רבי [[ברוך הגר|ברוך מוויז'ניץ]] שכונה '''אמרי ברוך''' על שם ספרו. לרבי ברוך היו אחד-עשר בנים, שרובם כיהנו באדמו&quot;רות בערים הסמוכות לוויז'ניץ בבוקובינה ובגליציה: אוטיניה, הורודונקה, שאץ, טשרנוביץ ואחרות. אחרי רבי ברוך מוויז'ניץ ([[תרנ&quot;ג]] ירש את הכהונה רבי ישראל הגר- נפטר ב[[תרצ&quot;ו]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נדד עם חסידיו מוויז'ניץ לעיר אורדאה (גרוסוורדיין) ושם הנהיג את חצרו. רבי ישראל נודע בכינויו ה[http://hebrewbooks.org/35598 '''אהבת ישראל'''] מוויז'ניץ, על שם ספרו.<br /> <br /> רבי ישראל, בעל ה&quot;אהבת ישראל&quot;, הותיר אחריו חמשה בנים:<br /> * בנו הבכור, רבי מנחם מנדל, בעל ה&quot;שארית מנחם&quot;, התיישב ב[[וישווה]] ונהג בה באדמו&quot;רות (עוד בחיי אביו ניהל שם ישיבה שמנתה למעלה מ-500 תלמידים). נפטר ב[[תש&quot;א]].בשנת תש&quot;ס הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת [[רמות]] בירושלים, ולאדמו&quot;ר מינו את נכדו של האדמו&quot;ר השארית מנחם.<br /> * רבי חיים מאיר, שהמשיך בהנהגת החצר בגרוסוורדיין עד [[השואה]]. אחרי השואה התיישב ב[[בלגיה]], ובשנת [[תש&quot;ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. רבי חיים מאיר התיישב בתחילה ב[[תל אביב]], אולם מיד החל ליזום את הקמת [[שיכון ויז'ניץ]] ב[[בני ברק]], לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו&quot;ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בו. נפטר ב[[תשל&quot;ב]]. על כך אמר הרבי שבכך שוויז'ניץ נמצאת ב[[בני ברק]], ממשיכה ומחדירה ענין השמחה בבני-ברק, ששם דרושה ביותר הדגשת ענין השמחה, כיון שישנם שם כמה ישיבות שהנהגתם בקו של [[עצבות]] כו'.&lt;REF&gt;[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&amp;search=%D7%95%D7%99%D7%96'%D7%A0%D7%99%D7%A5 תורת מנחם תשי&quot;ד]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> ::בשנת [[תשכ&quot;ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.&lt;REF&gt; [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 129.&lt;/REF&gt;<br /> <br /> :::*חתנו רבי '''נפתלי חיים אדלר''' מדזיקוב בא לרבי כשהוא ישוב על כסא הגלגלים. [[הרבי]] בירכו בברכת יאריך ימים על ממלכתו בשמחה ובטוב לבב.<br /> <br /> * רבי אליעזר מויז'ניץ, ה[http://hebrewbooks.org/35372 '''דמשק אליעזר''']. רבי אליעזר עלה לארץ ב[[תש&quot;ד]] והקים בה את ישיבת ויז'ניץ ב[[תל אביב]]. התלקטו סביבו חסידים רבים, לאחר פטירתו ([[תש&quot;ו]]) עברו חסידיו לאחיו רבי חיים מאיר שעלה ארצה כמה חודשים לאחר מכן.<br /> <br /> * רבי ברוך בעל ה&quot;מקור ברוך&quot;, נהג באדמורו&quot;ת בעיר רבנותו [[סירט (עיר)|סערט]] ברומניה מפטירת אביו עד השואה. עלה לישראל ב[[תש&quot;ז]] ([[1947]]) והתיישב ב[[חיפה]], שם יזם והקים בעמל רב שיכון חסידי - ויז'ניץ, באמרו עליה שהיא &quot;המזוזה של חיפה&quot;. נפטר ב[[תשכ&quot;ד]] ([[1964]]). את מקומו ירש בנו רבי [[אליעזר הגר]] (נולד ב[[תרפ&quot;ה]]).<br /> * רבי שמואל אבא - למדן ותלמיד חכם, ואהב מאוד את ניגוני ונוסח ויז'ניץ אותם נהג לפזם תמיד. היה ידוע חולי, ונפטר עוד בחיי אביו.<br /> <br /> למעשה נמשכה שושלת ויז'ניץ בישראל על ידי שני בניו רבי חיים מאיר מויז'ניץ, ורבי [[ברוך הגר (מקור ברוך)|ברוך הגר]], שכונה בעל ה&quot;מקור ברוך&quot; שהקים את חצרו ב[[חיפה]]. רבי ברוך היה חבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].<br /> <br /> == דרך החסידות ==<br /> מיסודות החסידות: דביקות בצדיקים, [[שמחה]], ו[[שבת קודש]]. <br /> <br /> בין הענינים המודגשים ביותר בוויז'ניץ הוא גם הענין ד[[אהבת ישראל]].&lt;REF&gt;[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&amp;search=%D7%95%D7%99%D7%96'%D7%A0%D7%99%D7%A5 תורת מנחם תשי&quot;ד]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> == ממשיכי השושלת כיום ==<br /> <br /> כיום ממשיכי השושלת של בעל האמרי חיים הינם שני בניו של רבי [[משה יהושע הגר]] מויז'ניץ (נפטר כ' באדר תשע&quot;ב), ורבי מרדכי הגר האדמו&quot;ר מויז'ניץ מאנסי שליט&quot;א. לאחר פטירתו של רבי משה יהושע הוכתרו שני בניו לאדמורי&quot;ם. רוב החסידים מסתופפים אצל רבי [[ישראל הגר]], וחלקם אצל בנו רבי מנחם מנדל הגר.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] הופיע ב[[סיום הרמב&quot;ם]] הרב יחיאל מיכל דסקל, ראש ישיבת 'צמח-צדיק' דויז'ניץ ושלוחו של האדמו&quot;ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, הזכיר את השיחה בה מבאר הרבי את העובדה שבשמחת תורה רוקדים עם התורה במקום ללמוד בה, זאת בכדי להדגיש שהתורה שייכת לכולם וגם מי ששכלו קטן בלימוד התורה, יכול לרקוד בשווה עם הגדול שבגדולים. וזה ענינו של הרבי, המשיך הרב דסקל - שדאג בהשוואה אחת לגדול שבגדולים ולקטן שבקטנים..&lt;REF&gt;[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=148 בסיום הרמב&quot;ם]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] הופיע במעמד סיום הרמב&quot;ם הרב יעקב זיידה שלוחו של האדמו&quot;ר רבי משה יהושע מויזניץ, ודיין חסידי ויזניץ בוויליאמסבורג, עמד על מה שכתוב &quot;אתם נצבים היום כולכם&quot; שבזכות לימוד הרמב&quot;ם וסיום הרמב&quot;ם אנחנו עומדים ונצבים וזוכים בדין לכתיבה וחתימה טובה.&lt;REF&gt;[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2302 בית משיח 527]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67568 משלחת רבני חב&quot;ד בניחומים בויז'ניץ] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51967 רבי אליעזר מסערעט ויז'ניץ בביקור בטנק חבד&quot;י]<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 רבי נפתלי חיים מדזיקוב בביקור אצל הרבי 2:13]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35607&amp;pgnum=34 פטירתו של רבי נפתלי חיים מדזיקוב]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חצרות]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=119445 2012-03-19T12:38:43Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>הרב '''זושא ריבקין''' נולד ב[[י&quot;ט כסלו]] בעיר [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]] לאביו החסיד ר' יחיאל יוסף ריבקין ואמו מרת שיינא. נפטר ביום ראשון י&quot;ז באדר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בילדותו, למד יהדות במחתרת, כי אביו סירב לשלוח את ילדיו לבית הספר הממשלתי ה[[קומוניזם|קומוניסטי]]. לימים סיפר. &quot;למדתי אצל ר' ישראל השוחט; הלימודים נערכו במרתף, כאשר בכל פעם היה אחד הילדים עומד מחוץ למרתף, כדי להתריע מפני אנשים חשודים שמתקרבים לאזור. הפחד היה נורא&quot;.<br /> <br /> ר' זושא ע&quot;ה היה ממקימי בית הכנסת &quot;בית מנחם&quot; בכפר חב&quot;ד וזכה לעידודים רבים מהרבי. זכה לנסוע במיוחד להזמין את הרבי לבוא להשתתף בהכנסת ספר תורה של נשי חב&quot;ד בכפר חב&quot;ד, והרבי בחר בו כשליח להביא את הכתר לספר התורה.<br /> <br /> במשך שנים ארוכות הפעיל את מסעדת &quot;ישורון&quot; בתל אביב, לאור הוראותיו והדרכותיו של הרבי.<br /> <br /> במשך עשרים השנים האחרונות פעל ללא לאות על מנת למלא את רצונו הק' של הרבי שייבנה עבורו [[ארמון למלך המשיח|ארמון]] בכפר חב&quot;ד, בהתאם לדברי הרבי איליו במעמד חלוקת הדולרים, וכפי שזכה לקבל על כך מענות מפורטים ביותר. העובדה שלמרות דבריו הברורים של הרבי לא נבנה הארמון לא נתנה לו מנוחה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ארמון למלך המשיח]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * אברהם רייניץ, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67505 הלפיד של ר' זושא מדליק שלהבות], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br /> * אלי אלון, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64156 החסיד שהפך לחלק בלתי-נפרד מקו הרכבת ת&quot;א-כפ&quot;ח] אתר news1<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67400 החסיד שנותר צעיר כל ימיו]{{תמונה}}, צרור תמונות מתחנות חייו [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67421 מהמסעדה]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67399 ברוך דיין האמת: הרב זושא ריבקין ע&quot;ה], הידיעה על פטירתו - {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67403 הרב אשכנזי אמר קדיש וכל הקהל ענה אמן בדמעות]{{וידאו}}, מעמד ההלוויה - {{אינפו}}<br /> *יוסף חיים בולטון [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67583 זושא, תרשה לי לומר תודה ● טור פרידה] {{אינפו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ריבקין זושא]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A4%D7%A2_%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=119411 2012-03-18T22:59:08Z

<p>חנה: ביטול גרסה 119410 של חנה (שיחה)</p> <hr /> <div>[[תמונה:שפע ימים.JPG|left|thumb|250px|לוגו חברת 'שפע ימים']]<br /> '''שפע ימים''' הינה חברה שנוסדה בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ט]] על מנת לאתר את האוצרות הטמונים באדמת עמק זבולון לאורך אפיק נחל קישון - על פי דברי [[הרבי]] למר [[אריה גוראל]] ראש עריית [[חיפה]] ב[[חודש סיוון]] [[תשמ&quot;ח]] - אשר במקום זה טמונים אבנים טובות ומרגליות. מנהל החברה הוא ר' [[אבי טאוב]].<br /> <br /> ==ייסוד החברה==<br /> ב[[חודש סיוון]] [[תשמ&quot;ח]] (1988) ביקר מר אריה גוראל, ראש עיריית [[חיפה]] דאז, במעמד [[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי מליובאוויטש]], במהלכה אמר לו הרבי: &quot;בחיפה יש ים, ואין להתרשם מדבר שהוא עמוק. זהו מהעניינים של חיפה שיש לו ים, ושם יש עמק, ובעמק נמצאים אבנים טובות ומרגליות. הקב&quot;ה עשה דבר פלא - הוא הטמין אותם בעומק הארץ, ועל כל פנים, בעומק הנהר&quot;. לאחר מספר שנים, בהתבסס על קביעתו של הרבי, פנו קבוצת [[חסידי חב&quot;ד]] לר' אברהם טאוב על מנת שיפעל לממש את נבואתו של הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ט]] (1999) הוקמה חברת שפע ימים (א.ט.מ.) בע&quot;מ שהציבה בפניה את המטרה לאתר את מיקומם המדויק של האבנים טובות ומרגליות עליהם דיבר הרבי. מאז החלה החברה את פעילותה היא מחזיקה בכל ההיתרים הנדרשים ובזיכיונות בלעדיים לחיפושי יהלומים, אבנים יקרות וזהב שהוענקו לה על ידי המפקח על המכרות במשרד התשתיות הלאומיות. ההיתרים מתרכזים לאורך אפיק נחל הקישון שבעמק זבולון, רכס הכרמל ובאזור רמות מנשה.<br /> <br /> מאז הקמת חברת שפע ימים, מוביל אבי טאוב את החברה בהתמקדות בחיפושי המרבצים של &quot;האבנים הטובות והמרגליות&quot; – ותחת ניהולו ביצעה ומבצעת החברה קידוחים לאורך אפיק נחל הקישון, איסוף מדגמים וביצוע עבודות חקירה גיאולוגיות בשטחי הרשיונות הבלעדיים שהוענקו לחברה על ידי ממשלת ישראל. הממצאים שנמצאו עד כה על ידי החברה (יהלומים, מויסאניט, ספירים, רובינים, גארנטים ואלפים של מינרלים נלווים ליהלומים) כמו גם סלעי המקור של יהלומים המכונים &quot;קימברלייט&quot; שנמצאו ברכס הכרמל - היכו בתדהמה את כל הגיאולוגים בארץ אשר עד היום לא האמינו כי קיימת אפשרות להימצאות יהלומים באדמת ארץ ישראל. החברה בניהולו של טאוב מעסיקה צוות גיאולוגים מיומן שתחום התמחותו ביהלומים אבני חן, ומרכזת תחת קורת גג אחת באתר עבודה שנשכר על ידה באזור התעשיה של העיר [[נשר]] (ליד חיפה), את אחסון מדגמי הקרקע שנאספים, מעבדות השטיפה, ניפוי וטיפול בחומר שנאסף, כמו גם מעבדות עם מכשור אלקטרוני מתקדם. משרדי הנהלת החברה ממוקמים בעיר [[נתניה]]. <br /> <br /> כיום עוסקת החברה בהנהגתו של אבי טאוב באיתור מיקומם המדויק של המרבצים במטרה לפתוח מכרה ולהתחיל בהפקה מסחרית של האוצרות הטמונים באדמת [[ארץ הקודש]]. עבור אבי הקמתה והצלחתה של חברת שפע ימים בגילויים של האוצרות הפלאיים הטמונים באדמת ארץ הקודש הינה השגת מטרה טבעית מבחינתו, הן אישית והן מקצועית - של ביצועה והשלמתה בפועל של שליחות נוספת שהוטלה עליו על ידי הרבי.<br /> <br /> בעקבות הוראה שניתנה לאבי טאוב עוד בתחילת [[תש&quot;נ|שנות הנ']] על-ידי הרבי להיות מעורב ב&quot;כריית יהלומים&quot;, מקדיש אבי טאוב את רוב זמנו ומרצו מאז שלהי שנת [[תשנ&quot;ח]] לניהולה ופיתוחה של חברת שפע ימים - שהוקמה על בסיס נבואתו של הרבי.<br /> <br /> בחברה שותפים למעלה ממאה וחמישים בעלי מניות, ביניהם הרב [[משה ראובן אסמן]], פרופסור [[ירמיהו ברנובר]], ד&quot;ר [[שלמה קליש]] ועוד.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] [[תשע&quot;ב]] פורסם שמניות החברה יסחרו בבורסה ליהלומים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67052 בעוד כשבועיים - שפע-ימים תסחר בבורסה] - דיווח בחב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67574 שפע ימים - העבודה מאחורי הקלעים] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shefayamim.com/ אתר הבית של &quot;שפע ימים&quot;]<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1346 סרט תדמית על החברה] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2606 כתבה בערוץ 10 על חברת חיפוש היהלומים &quot;שפע ימים&quot;]{{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקשורים לחב&quot;ד]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A4%D7%A2_%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=119410 2012-03-18T22:58:58Z

<p>חנה: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:שפע ימים.JPG|left|thumb|250px|לוגו חברת 'שפע ימים']]<br /> '''שפע ימים''' הינה חברה שנוסדה בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ט]] על מנת לאתר את האוצרות הטמונים באדמת עמק זבולון לאורך אפיק נחל קישון - על פי דברי [[הרבי]] למר [[אריה גוראל]] ראש עריית [[חיפה]] ב[[חודש סיוון]] [[תשמ&quot;ח]] - אשר במקום זה טמונים אבנים טובות ומרגליות. מנהל החברה הוא ר' [[אבי טאוב]].<br /> <br /> ==ייסוד החברה==<br /> ב[[חודש סיוון]] [[תשמ&quot;ח]] (1988) ביקר מר אריה גוראל, ראש עיריית [[חיפה]] דאז, במעמד [[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי מליובאוויטש]], במהלכה אמר לו הרבי: &quot;בחיפה יש ים, ואין להתרשם מדבר שהוא עמוק. זהו מהעניינים של חיפה שיש לו ים, ושם יש עמק, ובעמק נמצאים אבנים טובות ומרגליות. הקב&quot;ה עשה דבר פלא - הוא הטמין אותם בעומק הארץ, ועל כל פנים, בעומק הנהר&quot;. לאחר מספר שנים, בהתבסס על קביעתו של הרבי, פנו קבוצת [[חסידי חב&quot;ד]] לר' אברהם טאוב על מנת שיפעל לממש את נבואתו של הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ט]] (1999) הוקמה חברת שפע ימים (א.ט.מ.) בע&quot;מ שהציבה בפניה את המטרה לאתר את מיקומם המדויק של האבנים טובות ומרגליות עליהם דיבר הרבי. מאז החלה החברה את פעילותה היא מחזיקה בכל ההיתרים הנדרשים ובזיכיונות בלעדיים לחיפושי יהלומים, אבנים יקרות וזהב שהוענקו לה על ידי המפקח על המכרות במשרד התשתיות הלאומיות. ההיתרים מתרכזים לאורך אפיק נחל הקישון שבעמק זבולון, רכס הכרמל ובאזור רמות מנשה.<br /> <br /> מאז הקמת חברת שפע ימים, מוביל אבי טאוב את החברה בהתמקדות בחיפושי המרבצים של &quot;האבנים הטובות והמרגליות&quot; – ותחת ניהולו ביצעה ומבצעת החברה קידוחים לאורך אפיק נחל הקישון, איסוף מדגמים וביצוע עבודות חקירה גיאולוגיות בשטחי הרשיונות הבלעדיים שהוענקו לחברה על ידי ממשלת ישראל. הממצאים שנמצאו עד כה על ידי החברה (יהלומים, מויסאניט, ספירים, רובינים, גארנטים ואלפים של מינרלים נלווים ליהלומים) כמו גם סלעי המקור של יהלומים המכונים &quot;קימברלייט&quot; שנמצאו ברכס הכרמל - היכו בתדהמה את כל הגיאולוגים בארץ אשר עד היום לא האמינו כי קיימת אפשרות להימצאות יהלומים באדמת ארץ ישראל. החברה בניהולו של טאוב מעסיקה צוות גיאולוגים מיומן שתחום התמחותו ביהלומים אבני חן, ומרכזת תחת קורת גג אחת באתר עבודה שנשכר על ידה באזור התעשיה של העיר [[נשר]] (ליד חיפה), את אחסון מדגמי הקרקע שנאספים, מעבדות השטיפה, ניפוי וטיפול בחומר שנאסף, כמו גם מעבדות עם מכשור אלקטרוני מתקדם. משרדי הנהלת החברה ממוקמים בעיר [[נתניה]]. <br /> <br /> כיום עוסקת החברה בהנהגתו של אבי טאוב באיתור מיקומם המדויק של המרבצים במטרה לפתוח מכרה ולהתחיל בהפקה מסחרית של האוצרות הטמונים באדמת [[ארץ הקודש]]. עבור אבי הקמתה והצלחתה של חברת שפע ימים בגילויים של האוצרות הפלאיים הטמונים באדמת ארץ הקודש הינה השגת מטרה טבעית מבחינתו, הן אישית והן מקצועית - של ביצועה והשלמתה בפועל של שליחות נוספת שהוטלה עליו על ידי הרבי.<br /> <br /> בעקבות הוראה שניתנה לאבי טאוב עוד בתחילת [[תש&quot;נ|שנות הנ']] על-ידי הרבי להיות מעורב ב&quot;כריית יהלומים&quot;, מקדיש אבי טאוב את רוב זמנו ומרצו מאז שלהי שנת [[תשנ&quot;ח]] לניהולה ופיתוחה של חברת שפע ימים - שהוקמה על בסיס נבואתו של הרבי.<br /> <br /> בחברה שותפים למעלה ממאה וחמישים בעלי מניות, ביניהם הרב [[משה ראובן אסמן]], פרופסור [[ירמיהו ברנובר]], ד&quot;ר [[שלמה קליש]] ועוד.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] [[תשע&quot;ב]] פורסם שמניות החברה יסחרו בבורסה ליהלומים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67052 בעוד כשבועיים - שפע-ימים תסחר בבורסה] - דיווח בחב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67574 שפע ימים - העבודה מאחורי הקלעים] {{אינפו}}<br /> <br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1346 סרט תדמית על החברה] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2606 כתבה בערוץ 10 על חברת חיפוש היהלומים &quot;שפע ימים&quot;]{{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקשורים לחב&quot;ד]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A4%D7%A2_%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=119409 2012-03-18T22:58:47Z

<p>חנה: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:שפע ימים.JPG|left|thumb|250px|לוגו חברת 'שפע ימים']]<br /> '''שפע ימים''' הינה חברה שנוסדה בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ט]] על מנת לאתר את האוצרות הטמונים באדמת עמק זבולון לאורך אפיק נחל קישון - על פי דברי [[הרבי]] למר [[אריה גוראל]] ראש עריית [[חיפה]] ב[[חודש סיוון]] [[תשמ&quot;ח]] - אשר במקום זה טמונים אבנים טובות ומרגליות. מנהל החברה הוא ר' [[אבי טאוב]].<br /> <br /> ==ייסוד החברה==<br /> ב[[חודש סיוון]] [[תשמ&quot;ח]] (1988) ביקר מר אריה גוראל, ראש עיריית [[חיפה]] דאז, במעמד [[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי מליובאוויטש]], במהלכה אמר לו הרבי: &quot;בחיפה יש ים, ואין להתרשם מדבר שהוא עמוק. זהו מהעניינים של חיפה שיש לו ים, ושם יש עמק, ובעמק נמצאים אבנים טובות ומרגליות. הקב&quot;ה עשה דבר פלא - הוא הטמין אותם בעומק הארץ, ועל כל פנים, בעומק הנהר&quot;. לאחר מספר שנים, בהתבסס על קביעתו של הרבי, פנו קבוצת [[חסידי חב&quot;ד]] לר' אברהם טאוב על מנת שיפעל לממש את נבואתו של הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ט]] (1999) הוקמה חברת שפע ימים (א.ט.מ.) בע&quot;מ שהציבה בפניה את המטרה לאתר את מיקומם המדויק של האבנים טובות ומרגליות עליהם דיבר הרבי. מאז החלה החברה את פעילותה היא מחזיקה בכל ההיתרים הנדרשים ובזיכיונות בלעדיים לחיפושי יהלומים, אבנים יקרות וזהב שהוענקו לה על ידי המפקח על המכרות במשרד התשתיות הלאומיות. ההיתרים מתרכזים לאורך אפיק נחל הקישון שבעמק זבולון, רכס הכרמל ובאזור רמות מנשה.<br /> <br /> מאז הקמת חברת שפע ימים, מוביל אבי טאוב את החברה בהתמקדות בחיפושי המרבצים של &quot;האבנים הטובות והמרגליות&quot; – ותחת ניהולו ביצעה ומבצעת החברה קידוחים לאורך אפיק נחל הקישון, איסוף מדגמים וביצוע עבודות חקירה גיאולוגיות בשטחי הרשיונות הבלעדיים שהוענקו לחברה על ידי ממשלת ישראל. הממצאים שנמצאו עד כה על ידי החברה (יהלומים, מויסאניט, ספירים, רובינים, גארנטים ואלפים של מינרלים נלווים ליהלומים) כמו גם סלעי המקור של יהלומים המכונים &quot;קימברלייט&quot; שנמצאו ברכס הכרמל - היכו בתדהמה את כל הגיאולוגים בארץ אשר עד היום לא האמינו כי קיימת אפשרות להימצאות יהלומים באדמת ארץ ישראל. החברה בניהולו של טאוב מעסיקה צוות גיאולוגים מיומן שתחום התמחותו ביהלומים אבני חן, ומרכזת תחת קורת גג אחת באתר עבודה שנשכר על ידה באזור התעשיה של העיר [[נשר]] (ליד חיפה), את אחסון מדגמי הקרקע שנאספים, מעבדות השטיפה, ניפוי וטיפול בחומר שנאסף, כמו גם מעבדות עם מכשור אלקטרוני מתקדם. משרדי הנהלת החברה ממוקמים בעיר [[נתניה]]. <br /> <br /> כיום עוסקת החברה בהנהגתו של אבי טאוב באיתור מיקומם המדויק של המרבצים במטרה לפתוח מכרה ולהתחיל בהפקה מסחרית של האוצרות הטמונים באדמת [[ארץ הקודש]]. עבור אבי הקמתה והצלחתה של חברת שפע ימים בגילויים של האוצרות הפלאיים הטמונים באדמת ארץ הקודש הינה השגת מטרה טבעית מבחינתו, הן אישית והן מקצועית - של ביצועה והשלמתה בפועל של שליחות נוספת שהוטלה עליו על ידי הרבי.<br /> <br /> בעקבות הוראה שניתנה לאבי טאוב עוד בתחילת [[תש&quot;נ|שנות הנ']] על-ידי הרבי להיות מעורב ב&quot;כריית יהלומים&quot;, מקדיש אבי טאוב את רוב זמנו ומרצו מאז שלהי שנת [[תשנ&quot;ח]] לניהולה ופיתוחה של חברת שפע ימים - שהוקמה על בסיס נבואתו של הרבי.<br /> <br /> בחברה שותפים למעלה ממאה וחמישים בעלי מניות, ביניהם הרב [[משה ראובן אסמן]], פרופסור [[ירמיהו ברנובר]], ד&quot;ר [[שלמה קליש]] ועוד.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] [[תשע&quot;ב]] פורסם שמניות החברה יסחרו בבורסה ליהלומים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67052 בעוד כשבועיים - שפע-ימים תסחר בבורסה] - דיווח בחב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67574 שפע ימים - העבודה מאחורי הקלעים] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shefayamim.com/ אתר הבית של &quot;שפע ימים&quot;]<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1346 סרט תדמית על החברה] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2606 כתבה בערוץ 10 על חברת חיפוש היהלומים &quot;שפע ימים&quot;]{{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקשורים לחב&quot;ד]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A4%D7%A2_%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=119408 2012-03-18T22:58:34Z

<p>חנה: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:שפע ימים.JPG|left|thumb|250px|לוגו חברת 'שפע ימים']]<br /> '''שפע ימים''' הינה חברה שנוסדה בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ט]] על מנת לאתר את האוצרות הטמונים באדמת עמק זבולון לאורך אפיק נחל קישון - על פי דברי [[הרבי]] למר [[אריה גוראל]] ראש עריית [[חיפה]] ב[[חודש סיוון]] [[תשמ&quot;ח]] - אשר במקום זה טמונים אבנים טובות ומרגליות. מנהל החברה הוא ר' [[אבי טאוב]].<br /> <br /> ==ייסוד החברה==<br /> ב[[חודש סיוון]] [[תשמ&quot;ח]] (1988) ביקר מר אריה גוראל, ראש עיריית [[חיפה]] דאז, במעמד [[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי מליובאוויטש]], במהלכה אמר לו הרבי: &quot;בחיפה יש ים, ואין להתרשם מדבר שהוא עמוק. זהו מהעניינים של חיפה שיש לו ים, ושם יש עמק, ובעמק נמצאים אבנים טובות ומרגליות. הקב&quot;ה עשה דבר פלא - הוא הטמין אותם בעומק הארץ, ועל כל פנים, בעומק הנהר&quot;. לאחר מספר שנים, בהתבסס על קביעתו של הרבי, פנו קבוצת [[חסידי חב&quot;ד]] לר' אברהם טאוב על מנת שיפעל לממש את נבואתו של הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ט]] (1999) הוקמה חברת שפע ימים (א.ט.מ.) בע&quot;מ שהציבה בפניה את המטרה לאתר את מיקומם המדויק של האבנים טובות ומרגליות עליהם דיבר הרבי. מאז החלה החברה את פעילותה היא מחזיקה בכל ההיתרים הנדרשים ובזיכיונות בלעדיים לחיפושי יהלומים, אבנים יקרות וזהב שהוענקו לה על ידי המפקח על המכרות במשרד התשתיות הלאומיות. ההיתרים מתרכזים לאורך אפיק נחל הקישון שבעמק זבולון, רכס הכרמל ובאזור רמות מנשה.<br /> <br /> מאז הקמת חברת שפע ימים, מוביל אבי טאוב את החברה בהתמקדות בחיפושי המרבצים של &quot;האבנים הטובות והמרגליות&quot; – ותחת ניהולו ביצעה ומבצעת החברה קידוחים לאורך אפיק נחל הקישון, איסוף מדגמים וביצוע עבודות חקירה גיאולוגיות בשטחי הרשיונות הבלעדיים שהוענקו לחברה על ידי ממשלת ישראל. הממצאים שנמצאו עד כה על ידי החברה (יהלומים, מויסאניט, ספירים, רובינים, גארנטים ואלפים של מינרלים נלווים ליהלומים) כמו גם סלעי המקור של יהלומים המכונים &quot;קימברלייט&quot; שנמצאו ברכס הכרמל - היכו בתדהמה את כל הגיאולוגים בארץ אשר עד היום לא האמינו כי קיימת אפשרות להימצאות יהלומים באדמת ארץ ישראל. החברה בניהולו של טאוב מעסיקה צוות גיאולוגים מיומן שתחום התמחותו ביהלומים אבני חן, ומרכזת תחת קורת גג אחת באתר עבודה שנשכר על ידה באזור התעשיה של העיר [[נשר]] (ליד חיפה), את אחסון מדגמי הקרקע שנאספים, מעבדות השטיפה, ניפוי וטיפול בחומר שנאסף, כמו גם מעבדות עם מכשור אלקטרוני מתקדם. משרדי הנהלת החברה ממוקמים בעיר [[נתניה]]. <br /> <br /> כיום עוסקת החברה בהנהגתו של אבי טאוב באיתור מיקומם המדויק של המרבצים במטרה לפתוח מכרה ולהתחיל בהפקה מסחרית של האוצרות הטמונים באדמת [[ארץ הקודש]]. עבור אבי הקמתה והצלחתה של חברת שפע ימים בגילויים של האוצרות הפלאיים הטמונים באדמת ארץ הקודש הינה השגת מטרה טבעית מבחינתו, הן אישית והן מקצועית - של ביצועה והשלמתה בפועל של שליחות נוספת שהוטלה עליו על ידי הרבי.<br /> <br /> בעקבות הוראה שניתנה לאבי טאוב עוד בתחילת [[תש&quot;נ|שנות הנ']] על-ידי הרבי להיות מעורב ב&quot;כריית יהלומים&quot;, מקדיש אבי טאוב את רוב זמנו ומרצו מאז שלהי שנת [[תשנ&quot;ח]] לניהולה ופיתוחה של חברת שפע ימים - שהוקמה על בסיס נבואתו של הרבי.<br /> <br /> בחברה שותפים למעלה ממאה וחמישים בעלי מניות, ביניהם הרב [[משה ראובן אסמן]], פרופסור [[ירמיהו ברנובר]], ד&quot;ר [[שלמה קליש]] ועוד.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] [[תשע&quot;ב]] פורסם שמניות החברה יסחרו בבורסה ליהלומים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67052 בעוד כשבועיים - שפע-ימים תסחר בבורסה] - דיווח בחב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67574 שפע ימים - העבודה מאחורי הקלעים]<br /> *[http://www.shefayamim.com/ אתר הבית של &quot;שפע ימים&quot;]<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1346 סרט תדמית על החברה] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2606 כתבה בערוץ 10 על חברת חיפוש היהלומים &quot;שפע ימים&quot;]{{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקשורים לחב&quot;ד]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=117508 2012-01-11T00:09:33Z

<p>חנה: /* חב&quot;דפדיה:מיזמי חב&quot;דפדיה/ביטויים ומושגים */</p> <hr /> <div>{{אולם דיונים}}<br /> {{ארכיון|מספר ארכיון= [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 1|1]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 2|2]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 3|3]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 4|4]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 5|5]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 6|6]]}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה תחזוקה]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> == [[תבנית:הערות שוליים]] ==<br /> <br /> בשורה משמחת - תבנית זו היא שדרוג של תבנית הערות שוליים, כך שניתן כיום ליצור על ידה הערות שוליים בשני טורים, על ידי תבנית זו, והוספת |טורים=כן, כך: '''&lt;nowiki&gt;{{הערות עם טורים|טורים=כן}}&lt;/nowiki&gt;'''. כמו כן, ניתנת האפשרות ליישר את ההערות שוליים לשמאל או לימין, (אך לא ברור שאפשרות זו מועילה לנו).<br /> <br /> בתבנית זו, אין אוטומטית את הכותרת&lt;nowiki&gt; ==הערות שוליים==&lt;/nowiki&gt;, בשונה מהתבנית הישנה, ויש צורך להוסיף ידנית. דוגמא ניתן לראות בערך [[הרבי]]. אקווה שאחד המומחים כאן יוכל לפתור את הבעיה, להכניס את הכותרת לתבנית עצמה ולשלב את שתי התבניות, אבל בנתיים גם זה לא רע :) בנתיים שילבתי את התבנית ב[[הרבי|ערך אחד]], רק לדוגמא, ונראה בהמשך מה יאמרו המומחים. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ג בתשרי ה'תשע&quot;ב, למניינם 05:15, 11 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> :נראה שהצלחתי לסדר את הכותרת. תקנתי בהתאמה גם בערך [[הרבי]]. ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מדרש]]''. &lt;small&gt;'''תשע&quot;ב''' = '''אעשה לו עזר כנגדו'''. אעשה - ל[[הקב&quot;ה|קב&quot;ה]], לו - [[צדיק]], עזר - [[בינוני]], כנגדו - [[רשע]].&lt;/small&gt; י&quot;ג בתשרי ה'תשע&quot;ב.<br /> ::יש&quot;כ לעוסקים בצרכי ציבור. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 08:32, 11 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> :::תודה שלום על היוזמה. איחדתי עם התבנית הישנה בתוספת הכותרת. אגב, שים לב שזה מסיר את אפשרות ה&quot;עריכה&quot; מהפיסקה &quot;הערות שוליים&quot;, מה שחוסך בעיות רבות. ייש&quot;כ. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ג בתשרי ה'תשע&quot;ב 08:55, 11 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> <br /> == היכן אפשר לבקש שינוי שם משתמש ? ==<br /> <br /> מי יכול לעזור לי היכן אני מבקש שישנו לי שם משתמש שנכתב בטעות ? [[משתמש:טמיז|טמיז]] - [[שיחת משתמש:טמיז|שיחה]] 14:21, 18 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> :אין אפשרות לשינוי שם משתמש, פשוט [[מיוחד:כניסה לחשבון|תרשם]] עוד פעם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בתשרי ה'תשע&quot;ב, למניינם 17:00, 18 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> <br /> == חידוש טכני ==<br /> <br /> הוספתי הודעה המופיעה אוטמטית כאשר עורכים דף שיחה, אודות חתימה. ההזחה אינה חשובה כל כך כדי להעמיס אותה באותה הודעה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ו בתשרי ה'תשע&quot;ב, למניינם 00:01, 24 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> :כדאי להוסיף גם לדף זה (אולם דיונים). יש אפשרות כזו? ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מדרש]]''. &lt;small&gt;'''תשע&quot;ב''' = '''אעשה לו עזר כנגדו'''. אעשה - ל[[הקב&quot;ה|קב&quot;ה]], לו - [[צדיק]], עזר - [[בינוני]], כנגדו - [[רשע]].&lt;/small&gt; כ&quot;ו בתשרי ה'תשע&quot;ב.<br /> ::לא יודע, נראה לי שלא. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ו בתשרי ה'תשע&quot;ב, למניינם 14:11, 24 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> :::יפה מאוד, שלום. נראה שכדאי להוסיף את השורה בדבר ההזחה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ח בתשרי ה'תשע&quot;ב 14:27, 26 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> ::::אני ניסיתי, וזה היה נראה לי מסורבל מדי. נסה לעשות זאת. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ח בתשרי ה'תשע&quot;ב, למניינם 15:39, 26 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> <br /> == כמה שאלות. ==<br /> <br /> עברתי כעת על כל הארכיונים של אולם הדיונים והתעוררו אצלי כמה וכמה שאלות.<br /> <br /> א'- מהי המדניות של [[חב&quot;דפדיה]] בנוגע לנושא האנטי-משיחיסטי בנוגע לאישיים בשני הצדדים?<br /> <br /> ב'- מה עלה בגורלה של מתקפת הערכים שיצרה כאן התלהבות רבה? (ואגב, לאן נעלם משתמש יואל שהיה פעיל מאוד?)<br /> <br /> ג'- מה עלה בגורלו של הפורטל על ההיסטוריה החסידית שאף הוא יצר כאן התלהבות לא קטנה?<br /> <br /> ובזאת באתי בכמה הערות למנהלי האתר. א'- כדאי לעשות תמונה יומית של הרבי (יש בחב&quot;ד אינפו גלריות גדולות מאוד של תמונות ולפעמים כשאין מה לשים אפשר להעלות תמונה מהעבר). ב'- כדאי לשנות את מבנה הפורטלים כמו שהוא בויקפדיה זה הרבה יותר יפה והרבה יותר מרשים. <br /> <br /> א גוטע וואך. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 19:38, 29 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> <br /> :א. אין נ&quot;מ בין משיחסט לאנטי משיחסט. ב. מה שאתה רואה - עבדו עם זה עד שהפסיקו. ג. פנה ליוזם - משתמש שמואל מונקס ושאל אותו. ד. אם תסכים להיות הממונה על כך, ולו באופן זמני. ה. הכול תלוי לפי התוכן הקיים. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ב' בחשוון ה'תשע&quot;ב, למניינם 04:17, 30 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> ::א'- ראיתי הרבה שקו&quot;ט בערך על האהל לכן פשוט מעניין אותי אלו דברים כותבים [לדוגמה: האם ניתן לכתוב על ר' יואל על כך שהוא אנטי (משהו מעין זה). ב'- חבל מאוד - אגב מאוד התפעלתי מהסגנון של משתמש יואל ומשנתו החב&quot;דפדית (כמובן בהתאם לדעותי וכו'). ג'- הוא קיים עדיין? [פרוייקט שבאמת יש הרבה מה לעשות בו]. ד'- איני יכול לעבוד באופן זמני משום שהיום בערב אנוכי נוסע לישיבה ואהיה רק בעוד חודש. ה'- מזתומרת? [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 07:43, 30 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> :::רובן שלום. א. אנציקלופדיה עוסקת בעובדות ולכן בדוגמה שנתת ודאי שניתן לכתוב על דעותיו של ר' יואל. <br /> ::לכלל זה שניתן לכתוב על עובדות יש מספר התסייגויות. א. על העובדות להיות מוסכמות למשל מישהו שלא ברור אם הוא משיחיסט ויש סברות לכאן או לכאן, ב. צריכה להיות לכך חשיבות אנציקלופדית, למשל מאוד חשוב לי מה דעותיו של החבר שלי - אבל אין מקום לכתוב על כך בויקיפדיה. לא רק זאת אלא גם לא על כל חסיד שמוזכר בויקיפדיה רק על כאלה שלדעתם יש משמעות נרחב בחב&quot;ד כגון משפיע / רב מסדר גודל רציני. ג. לגבי משתמש יואל ראה [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C תרומותיו] הוא איננו כאן יותר משנתיים. ניתן אגב להגיע לתרומות של כל משתמש על ידי כניסה לדף המשתמש שלו והקשה על 'תרומות המשתמש' בתפריט שמצד ימטין. ד. נשמח לראותך כשתוכל. ה. ראה בדף זה למעלה דיונים &quot;פנים חדשות לעמוד הראשי&quot; ו&quot;מיזם תמונה שבועית&quot;. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 15:15, 30 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> ::::אז אולי כדאי שסוף סוף מישהו יתחיל לעבוד כאן ברצינות. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 15:25, 30 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> :::::קריינא דאגרתא... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 14:33, 1 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> <br /> == שוב תמונה שבועית ==<br /> <br /> המצב הקיים בלתי נסבל. יש לבטל לאלתר את התמונה ה&quot;שבועית&quot; (או השנתית) ולהרחיב את הסמלים המקשרים לפורטלים לכל הדף. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' בחשוון ה'תשע&quot;ב, למניינם 17:43, 4 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :על מה הלחץ? החלפתי לתמונה נטולת שיוך כרונולוגי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט' בחשוון ה'תשע&quot;ב 08:19, 6 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> <br /> == חשבתי שחב&quot;דפדיה זה מעצמה... ==<br /> <br /> והנה מתברר שזה די עלוב (במיוחד בהתייחס לכמות המשתמשים הרשומים ואלו העורכים/עושים בה משהו).[[משתמש:שא&amp;#39;&amp;#39;ב|שא&amp;#39;&amp;#39;ב]] - [[שיחת משתמש:שא&amp;#39;&amp;#39;ב|שיחה]] 10:23, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :מבלי להתייחס לטענה - הינך מוזמן להצטרף. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ה בחשוון ה'תשע&quot;ב 13:50, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::ממש כך! אפילו דף משתמש לא עשית! [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 13:52, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :::אצטרף בשמחה ואתרום ככל שניתן, אבל צריך לעשות לזה פרסום או משהו כדי שעוד יהודים טובים ייהנו ויתרמו... [[משתמש:שא&amp;#39;&amp;#39;ב|שא&amp;#39;&amp;#39;ב]] - [[שיחת משתמש:שא&amp;#39;&amp;#39;ב|שיחה]] 13:53, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::::שיתוף הפעולה ביניכם מרשים.. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ה בחשוון ה'תשע&quot;ב 14:04, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :::::לא הבנתי... --[[משתמש:שא&amp;#39;&amp;#39;ב|שא&amp;#39;&amp;#39;ב]] - [[שיחת משתמש:שא&amp;#39;&amp;#39;ב|שיחה]] 14:05, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::::::זה בסדר, רובן הבין.. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ו בחשוון ה'תשע&quot;ב 11:24, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :::::::צר לי לאכזב אך האמת היא שלא. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 11:36, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::::::::המשך שיתוף פעולה.. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ו בחשוון ה'תשע&quot;ב 11:43, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :::::::::תגיד, אתה אחרי לחיים? מה אתה רוצה? [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 11:45, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::::::::::תבין, כבר הרבה זמן שכמניין משתמשים, כל אחד משקיע בתחום שלו ועוזר קצת לשני. אתם עובדים ממש ביחד; עורכים דפי שיחה אחד לשני, מתדיינים באינטנסיביות ולרוב גם מסכימים. זה נחמד לראות. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ו בחשוון ה'תשע&quot;ב 11:47, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :::::::::::א'- אנחנו מכירים. ב'- פעם א' הוא תיקן משהו בדף שלי וכבר &quot;אתם עובדים ממש ביחד&quot;. ג'- היכן אנו מתדיינים באינטנסיביות והיכן הרוב שבו אנו מסכימים? והיכן המיעוט בו אנו לא מסכימים? [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 11:50, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::::::::::::הוא תיקן אצלך ואתה מציע לו לערוך את דף שיחתו ותיכף זה קורה. הכלל, נחמד עוד יותר לשמוע שאתם מכירים. גם לי יותר קל עם המשתמשים שאני מכיר מחוץ לחב&quot;דפדיה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ו בחשוון ה'תשע&quot;ב 11:53, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :::::::::::::לא ידעתי מכך שהדף שלו נערך, והיכן אנו מתדיינים? [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 11:55, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :אשמח להכיר אותך גם כן! --[[משתמש:שא&amp;#39;&amp;#39;ב|שא&amp;#39;&amp;#39;ב]] - [[שיחת משתמש:שא&amp;#39;&amp;#39;ב|שיחה]] 13:37, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::אם התכוונת אלי, אז קודם שאכיר את עצמי.. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ב 13:20, 24 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :::כן הוא מתכוון איליך, אולי הוא יוכל לעזור לך להכיר את עצמך. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 17:30, 24 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::::הרבה שנים שאני מחפש מישהו שיעזור לי בעניין. אם אתה מוכן - בשמחה ועדיף בצנעה - בדף השיחה שלי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ח בחשוון ה'תשע&quot;ב 08:00, 25 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> <br /> == ערכים על אירועים ==<br /> <br /> שלום לכולם. <br /> <br /> עלה במוחי רעיון, ליצור ערך לאירועים ותאריכים היסטוריים, בפורמט כגון דא: [[י&quot;ד כסלו - חתונת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה]]. מה דעתכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 12:43, 25 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> :מה ההבדל בין הצעתך לערך [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן]] ? [[משתמש:חסוי|חסוי -]] - [[שיחת משתמש:חסוי|שיחה]] 12:51, 25 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> ::כך נוכל לאחד את צריך להיות [[י&quot;ט כסלו (מנהגים)]] עם [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן]]. כפי שכתבתי ב[[שיחה:י&quot;ט כסלו (מנהגים)]]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 14:36, 25 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> :::{{תבנית: בעד}}. [[משתמש:חסוי|חסוי -]] - [[שיחת משתמש:חסוי|שיחה]] 15:32, 25 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> ::::מה רע במצב הנוכחי? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ט בכסלו ה'תשע&quot;ב, למניינם 15:49, 25 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> :::::המצב הקיים: שני ערכים אחד על הסיפור ואחד מנהגים, בעוד שהערך המרכזי שצריך להיות על החג עצמו איננו. לשם ההשוואה. תאר לעצמך אנציקלופדיה עם ערך על סיפור הניצחון של המכבים, ועם ערך על מצוות החנוכה אבל בלי ערך על החג עצמו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 11:45, 26 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> ::::::{{תבנית: בעד}}. [לא ידעתי שיש כאן את התבנית]. אגב, הבעיה שהזכרת קיימת רק בחג הגאולה משום שערך על חתונת הרבי לא קיים. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 12:37, 26 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> ::::::צודק. אבל בעז&quot;ה יכתב בשלב מסויים. וצריכה להיות מדיניות כללית באשר לסגנון השמות שבהם יקראו ערכים מסוג זה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 20:03, 26 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> :::::::מה הבעיה? [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 20:38, 26 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> :::בעד '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בטבת ה'תשע&quot;ב, למניינם 07:00, 27 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> ::::מכיון שאין התנגדות, יצרתי את [[י&quot;ד כסלו - חתונת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 21:33, 27 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> ===י&quot;ט כסלו===<br /> יצרתי את [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה]]. הערך עדיין ריק, דורש הרבה עבודה ואשמח לעזרתכם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 11:59, 28 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> <br /> == ערכים למחיקה ==<br /> <br /> עלה בדעתי לעשות סינון קטן של כל הערכים שאינם קשורים לחב&quot;ד או שאינם חשובים מספיק. מספר דוגמאות א'- כל פרשות השבוע. ב'- [[חותן]]. ג'- [[יולדת]]. ד' [[בנדיקטין]]. ה'- [[זאל]] ועוד. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 10:32, 26 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> :א. לא קשורים? איך יכול להיות משהו שלא קשור, הרי תורת החסידות מאירה כל נושא באור חדש. ב. יש ערכים שהם לא הכי חשוב, אבל כל עוד הם מכילים מידע חסידי שיתכן ומישהו יחפש מדוע למחוק? חלק מאלו שהבאת הם קצמרים ובהחלט לא ממש רציניים, אך אפשר בהחלט להרחיב אותם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 11:52, 26 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> ::איזה מידע חסידי מכיל ה[[חותן]] [לדוגמה] ואיך אפשר להרחיב אותו? כנ&quot;ל פרשות השבוע וכן הלאה... [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 12:29, 26 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> <br /> :::א. כבתניא, זהו ערכים בסיסיים שיש להרחיבם. על כל פרשת השבוע יש ריבוי עצום של רעיונות הרבי על הפרשה אותם ניתן לתמצת בערך ולהביא מקור להרחב העניין. מיזם הכרחי ביותר ולדעתי רק בשביל זה שווה כל החב&quot;דפדיה. ב. אכן ערך מיותר. ראה מה שכתבתי בדף השיחה שם. ג. איחדתי עם [[לידה]]. ד. ערך יפה. לא הבנתי מה הבעיה בו, בפרט שיש סביבו פולמוסים של כשרות ודת. ה. אפשר למחוק. רק להשתדל קודם לרשום את התוכן בערכים מתאימים כמו &quot;תומכי תמימים&quot; &quot;ישיבה&quot; וכדומה. הכלל, כל מקרה לגופו ואין בזה החלטות גורפות. בהצלחה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ל' בכסלו ה'תשע&quot;ב 13:49, 26 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> ::::לעת עתה לא ראיתי ערך על פרשת שבוע עם [ריבוי] רעיונות מהרבי. הבנדיקטין זה דבר שאינו קשור לחב&quot;ד וזה לא נושא שעומד בפולמוס נרחב. לא התכוונתי רק לדוגמאות שהבאתי אלא לכל הערכים הקטנים וחסרי החשיבות. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 16:44, 26 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> :::::1. יש קישור לרעיונות ושיחות באתר חב&quot;ד בישראל. ובכך אנחנו מהווים שער לעולם החסידות. 2. לדעתי כל ערך על נושא ביהדות שקיים בחב&quot;דפדיה, אין למחוק. הכרך לא נהיה עבה יותר כשנוספים עוד ערכים... 3. אני מבין את ההיגיון ברצון למחוק ערכים קצרים על נושאים לא מרכזיים, שכן ערכים כאלו לא מועילים לגולש, וכן לא מכבדים אותנו. אני אישית נוטה להעדיף להשאיר אותם, מתוך תקווה שירחיבו אותם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 20:13, 26 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> ::::::א'- אין בזה תועלת, איש אינו מחפש רעיונות לפרשת השבוע מחבדפדיה. ב'- איך אפשר להרחיב ערך כמו [[זאל]] או [[מי&quot;ד]]???????? [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 20:40, 26 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> :::::::במקום לנהל דיון באוויר, נהל דיונים ספציפיים בכל ערך הנראה לך שיש למחוק. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], א' בטבת ה'תשע&quot;ב 08:21, 27 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> ::::::::בבקשה הבאתי לך, [[חותן]], [[מי&quot;ד]], [[זאל]] [[בנדיקטין]]. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 18:11, 27 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> :::::::::רובן, חבל שאינך עוקב אחר הדיון. על החלק מהערכים התייחסתי ועל ערכים נוספים, פתח דיון פרטי בדף שיחת הערך הנראה לך מחיק. אין הגדרה כללית למחיקת ערכים, כל ערך צריך דיון בנפרד. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ב' בטבת ה'תשע&quot;ב 08:47, 28 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> <br /> == [[חב&quot;דפדיה:מיזמי חב&quot;דפדיה/ביטויים ומושגים]] ==<br /> <br /> בעקבות ההתעוררות למושגים חב&quot;דיים קצרים ותדירים, עלתה הצעה לפתוח מיזם שירכז ביטויים ושגרי לשון חב&quot;דיים. אם יש התנגדויות, הערות, הצעות לשם המיזם - נשמח לשמוע. למיזם יסופחו, בשלב ראשון ולאחר הסכמה בדפי השיחה, הערכים: [[חותן]] ו[[מי&quot;ד]]. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;א בטבת ה'תשע&quot;ב 07:05, 6 בינואר 2012 (UTC)<br /> :אני לא חושב שכדאי להעביר הכול לדף המיזם, אלא עדיף להשאיר אותם במסגרת ערכים רגילים, כשלהם תתווסף הקידומת &quot;מילון&quot; - לדוגמא: [[מילון:מי&quot;ד]], [[מילון:חותן]]. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;א בטבת ה'תשע&quot;ב, למניינם 18:26, 6 בינואר 2012 (UTC)<br /> ::אישית, אני גם לא הייתי רץ להעביר הכל לדף מיזם, אבל אם כבר מיזם - אז כמו מיזם, לאפשר שם יד חופשית ליצירה, ולא לרוץ למחוק כל דבר &quot;שלא מצא חן בעיני דונין&quot;.... אולי יתפתחו מכך ערכים יפים, והי' זה שכרנו [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 19:02, 6 בינואר 2012 (UTC)<br /> ::הצעתו המשופרת של שלום יפה כפליים בעיני [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 02:29, 8 בינואר 2012 (UTC)<br /> :::אולי עדיף [[מי&quot;ד (ערך מילוני)]], [[חותן (ערך מילוני)]]? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 15:06, 10 בינואר 2012 (UTC)<br /> ::::לא נראה הגיוני. [[משתמש:חנה|חנה]] - [[שיחת משתמש:חנה|שיחה]] 00:09, 11 בינואר 2012 (UTC)</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=117507 2012-01-11T00:09:03Z

<p>חנה: /* חב&quot;דפדיה:מיזמי חב&quot;דפדיה/ביטויים ומושגים */</p> <hr /> <div>{{אולם דיונים}}<br /> {{ארכיון|מספר ארכיון= [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 1|1]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 2|2]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 3|3]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 4|4]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 5|5]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 6|6]]}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה תחזוקה]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> == [[תבנית:הערות שוליים]] ==<br /> <br /> בשורה משמחת - תבנית זו היא שדרוג של תבנית הערות שוליים, כך שניתן כיום ליצור על ידה הערות שוליים בשני טורים, על ידי תבנית זו, והוספת |טורים=כן, כך: '''&lt;nowiki&gt;{{הערות עם טורים|טורים=כן}}&lt;/nowiki&gt;'''. כמו כן, ניתנת האפשרות ליישר את ההערות שוליים לשמאל או לימין, (אך לא ברור שאפשרות זו מועילה לנו).<br /> <br /> בתבנית זו, אין אוטומטית את הכותרת&lt;nowiki&gt; ==הערות שוליים==&lt;/nowiki&gt;, בשונה מהתבנית הישנה, ויש צורך להוסיף ידנית. דוגמא ניתן לראות בערך [[הרבי]]. אקווה שאחד המומחים כאן יוכל לפתור את הבעיה, להכניס את הכותרת לתבנית עצמה ולשלב את שתי התבניות, אבל בנתיים גם זה לא רע :) בנתיים שילבתי את התבנית ב[[הרבי|ערך אחד]], רק לדוגמא, ונראה בהמשך מה יאמרו המומחים. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ג בתשרי ה'תשע&quot;ב, למניינם 05:15, 11 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> :נראה שהצלחתי לסדר את הכותרת. תקנתי בהתאמה גם בערך [[הרבי]]. ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מדרש]]''. &lt;small&gt;'''תשע&quot;ב''' = '''אעשה לו עזר כנגדו'''. אעשה - ל[[הקב&quot;ה|קב&quot;ה]], לו - [[צדיק]], עזר - [[בינוני]], כנגדו - [[רשע]].&lt;/small&gt; י&quot;ג בתשרי ה'תשע&quot;ב.<br /> ::יש&quot;כ לעוסקים בצרכי ציבור. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 08:32, 11 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> :::תודה שלום על היוזמה. איחדתי עם התבנית הישנה בתוספת הכותרת. אגב, שים לב שזה מסיר את אפשרות ה&quot;עריכה&quot; מהפיסקה &quot;הערות שוליים&quot;, מה שחוסך בעיות רבות. ייש&quot;כ. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ג בתשרי ה'תשע&quot;ב 08:55, 11 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> <br /> == היכן אפשר לבקש שינוי שם משתמש ? ==<br /> <br /> מי יכול לעזור לי היכן אני מבקש שישנו לי שם משתמש שנכתב בטעות ? [[משתמש:טמיז|טמיז]] - [[שיחת משתמש:טמיז|שיחה]] 14:21, 18 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> :אין אפשרות לשינוי שם משתמש, פשוט [[מיוחד:כניסה לחשבון|תרשם]] עוד פעם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בתשרי ה'תשע&quot;ב, למניינם 17:00, 18 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> <br /> == חידוש טכני ==<br /> <br /> הוספתי הודעה המופיעה אוטמטית כאשר עורכים דף שיחה, אודות חתימה. ההזחה אינה חשובה כל כך כדי להעמיס אותה באותה הודעה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ו בתשרי ה'תשע&quot;ב, למניינם 00:01, 24 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> :כדאי להוסיף גם לדף זה (אולם דיונים). יש אפשרות כזו? ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מדרש]]''. &lt;small&gt;'''תשע&quot;ב''' = '''אעשה לו עזר כנגדו'''. אעשה - ל[[הקב&quot;ה|קב&quot;ה]], לו - [[צדיק]], עזר - [[בינוני]], כנגדו - [[רשע]].&lt;/small&gt; כ&quot;ו בתשרי ה'תשע&quot;ב.<br /> ::לא יודע, נראה לי שלא. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ו בתשרי ה'תשע&quot;ב, למניינם 14:11, 24 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> :::יפה מאוד, שלום. נראה שכדאי להוסיף את השורה בדבר ההזחה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ח בתשרי ה'תשע&quot;ב 14:27, 26 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> ::::אני ניסיתי, וזה היה נראה לי מסורבל מדי. נסה לעשות זאת. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ח בתשרי ה'תשע&quot;ב, למניינם 15:39, 26 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> <br /> == כמה שאלות. ==<br /> <br /> עברתי כעת על כל הארכיונים של אולם הדיונים והתעוררו אצלי כמה וכמה שאלות.<br /> <br /> א'- מהי המדניות של [[חב&quot;דפדיה]] בנוגע לנושא האנטי-משיחיסטי בנוגע לאישיים בשני הצדדים?<br /> <br /> ב'- מה עלה בגורלה של מתקפת הערכים שיצרה כאן התלהבות רבה? (ואגב, לאן נעלם משתמש יואל שהיה פעיל מאוד?)<br /> <br /> ג'- מה עלה בגורלו של הפורטל על ההיסטוריה החסידית שאף הוא יצר כאן התלהבות לא קטנה?<br /> <br /> ובזאת באתי בכמה הערות למנהלי האתר. א'- כדאי לעשות תמונה יומית של הרבי (יש בחב&quot;ד אינפו גלריות גדולות מאוד של תמונות ולפעמים כשאין מה לשים אפשר להעלות תמונה מהעבר). ב'- כדאי לשנות את מבנה הפורטלים כמו שהוא בויקפדיה זה הרבה יותר יפה והרבה יותר מרשים. <br /> <br /> א גוטע וואך. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 19:38, 29 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> <br /> :א. אין נ&quot;מ בין משיחסט לאנטי משיחסט. ב. מה שאתה רואה - עבדו עם זה עד שהפסיקו. ג. פנה ליוזם - משתמש שמואל מונקס ושאל אותו. ד. אם תסכים להיות הממונה על כך, ולו באופן זמני. ה. הכול תלוי לפי התוכן הקיים. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ב' בחשוון ה'תשע&quot;ב, למניינם 04:17, 30 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> ::א'- ראיתי הרבה שקו&quot;ט בערך על האהל לכן פשוט מעניין אותי אלו דברים כותבים [לדוגמה: האם ניתן לכתוב על ר' יואל על כך שהוא אנטי (משהו מעין זה). ב'- חבל מאוד - אגב מאוד התפעלתי מהסגנון של משתמש יואל ומשנתו החב&quot;דפדית (כמובן בהתאם לדעותי וכו'). ג'- הוא קיים עדיין? [פרוייקט שבאמת יש הרבה מה לעשות בו]. ד'- איני יכול לעבוד באופן זמני משום שהיום בערב אנוכי נוסע לישיבה ואהיה רק בעוד חודש. ה'- מזתומרת? [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 07:43, 30 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> :::רובן שלום. א. אנציקלופדיה עוסקת בעובדות ולכן בדוגמה שנתת ודאי שניתן לכתוב על דעותיו של ר' יואל. <br /> ::לכלל זה שניתן לכתוב על עובדות יש מספר התסייגויות. א. על העובדות להיות מוסכמות למשל מישהו שלא ברור אם הוא משיחיסט ויש סברות לכאן או לכאן, ב. צריכה להיות לכך חשיבות אנציקלופדית, למשל מאוד חשוב לי מה דעותיו של החבר שלי - אבל אין מקום לכתוב על כך בויקיפדיה. לא רק זאת אלא גם לא על כל חסיד שמוזכר בויקיפדיה רק על כאלה שלדעתם יש משמעות נרחב בחב&quot;ד כגון משפיע / רב מסדר גודל רציני. ג. לגבי משתמש יואל ראה [http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C תרומותיו] הוא איננו כאן יותר משנתיים. ניתן אגב להגיע לתרומות של כל משתמש על ידי כניסה לדף המשתמש שלו והקשה על 'תרומות המשתמש' בתפריט שמצד ימטין. ד. נשמח לראותך כשתוכל. ה. ראה בדף זה למעלה דיונים &quot;פנים חדשות לעמוד הראשי&quot; ו&quot;מיזם תמונה שבועית&quot;. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 15:15, 30 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> ::::אז אולי כדאי שסוף סוף מישהו יתחיל לעבוד כאן ברצינות. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 15:25, 30 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> :::::קריינא דאגרתא... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 14:33, 1 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> <br /> == שוב תמונה שבועית ==<br /> <br /> המצב הקיים בלתי נסבל. יש לבטל לאלתר את התמונה ה&quot;שבועית&quot; (או השנתית) ולהרחיב את הסמלים המקשרים לפורטלים לכל הדף. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' בחשוון ה'תשע&quot;ב, למניינם 17:43, 4 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :על מה הלחץ? החלפתי לתמונה נטולת שיוך כרונולוגי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט' בחשוון ה'תשע&quot;ב 08:19, 6 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> <br /> == חשבתי שחב&quot;דפדיה זה מעצמה... ==<br /> <br /> והנה מתברר שזה די עלוב (במיוחד בהתייחס לכמות המשתמשים הרשומים ואלו העורכים/עושים בה משהו).[[משתמש:שא&amp;#39;&amp;#39;ב|שא&amp;#39;&amp;#39;ב]] - [[שיחת משתמש:שא&amp;#39;&amp;#39;ב|שיחה]] 10:23, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :מבלי להתייחס לטענה - הינך מוזמן להצטרף. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ה בחשוון ה'תשע&quot;ב 13:50, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::ממש כך! אפילו דף משתמש לא עשית! [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 13:52, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :::אצטרף בשמחה ואתרום ככל שניתן, אבל צריך לעשות לזה פרסום או משהו כדי שעוד יהודים טובים ייהנו ויתרמו... [[משתמש:שא&amp;#39;&amp;#39;ב|שא&amp;#39;&amp;#39;ב]] - [[שיחת משתמש:שא&amp;#39;&amp;#39;ב|שיחה]] 13:53, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::::שיתוף הפעולה ביניכם מרשים.. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ה בחשוון ה'תשע&quot;ב 14:04, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :::::לא הבנתי... --[[משתמש:שא&amp;#39;&amp;#39;ב|שא&amp;#39;&amp;#39;ב]] - [[שיחת משתמש:שא&amp;#39;&amp;#39;ב|שיחה]] 14:05, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::::::זה בסדר, רובן הבין.. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ו בחשוון ה'תשע&quot;ב 11:24, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :::::::צר לי לאכזב אך האמת היא שלא. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 11:36, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::::::::המשך שיתוף פעולה.. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ו בחשוון ה'תשע&quot;ב 11:43, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :::::::::תגיד, אתה אחרי לחיים? מה אתה רוצה? [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 11:45, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::::::::::תבין, כבר הרבה זמן שכמניין משתמשים, כל אחד משקיע בתחום שלו ועוזר קצת לשני. אתם עובדים ממש ביחד; עורכים דפי שיחה אחד לשני, מתדיינים באינטנסיביות ולרוב גם מסכימים. זה נחמד לראות. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ו בחשוון ה'תשע&quot;ב 11:47, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :::::::::::א'- אנחנו מכירים. ב'- פעם א' הוא תיקן משהו בדף שלי וכבר &quot;אתם עובדים ממש ביחד&quot;. ג'- היכן אנו מתדיינים באינטנסיביות והיכן הרוב שבו אנו מסכימים? והיכן המיעוט בו אנו לא מסכימים? [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 11:50, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::::::::::::הוא תיקן אצלך ואתה מציע לו לערוך את דף שיחתו ותיכף זה קורה. הכלל, נחמד עוד יותר לשמוע שאתם מכירים. גם לי יותר קל עם המשתמשים שאני מכיר מחוץ לחב&quot;דפדיה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ו בחשוון ה'תשע&quot;ב 11:53, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :::::::::::::לא ידעתי מכך שהדף שלו נערך, והיכן אנו מתדיינים? [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 11:55, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :אשמח להכיר אותך גם כן! --[[משתמש:שא&amp;#39;&amp;#39;ב|שא&amp;#39;&amp;#39;ב]] - [[שיחת משתמש:שא&amp;#39;&amp;#39;ב|שיחה]] 13:37, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::אם התכוונת אלי, אז קודם שאכיר את עצמי.. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ב 13:20, 24 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :::כן הוא מתכוון איליך, אולי הוא יוכל לעזור לך להכיר את עצמך. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 17:30, 24 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::::הרבה שנים שאני מחפש מישהו שיעזור לי בעניין. אם אתה מוכן - בשמחה ועדיף בצנעה - בדף השיחה שלי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ח בחשוון ה'תשע&quot;ב 08:00, 25 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> <br /> == ערכים על אירועים ==<br /> <br /> שלום לכולם. <br /> <br /> עלה במוחי רעיון, ליצור ערך לאירועים ותאריכים היסטוריים, בפורמט כגון דא: [[י&quot;ד כסלו - חתונת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה]]. מה דעתכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 12:43, 25 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> :מה ההבדל בין הצעתך לערך [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן]] ? [[משתמש:חסוי|חסוי -]] - [[שיחת משתמש:חסוי|שיחה]] 12:51, 25 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> ::כך נוכל לאחד את צריך להיות [[י&quot;ט כסלו (מנהגים)]] עם [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן]]. כפי שכתבתי ב[[שיחה:י&quot;ט כסלו (מנהגים)]]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 14:36, 25 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> :::{{תבנית: בעד}}. [[משתמש:חסוי|חסוי -]] - [[שיחת משתמש:חסוי|שיחה]] 15:32, 25 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> ::::מה רע במצב הנוכחי? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ט בכסלו ה'תשע&quot;ב, למניינם 15:49, 25 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> :::::המצב הקיים: שני ערכים אחד על הסיפור ואחד מנהגים, בעוד שהערך המרכזי שצריך להיות על החג עצמו איננו. לשם ההשוואה. תאר לעצמך אנציקלופדיה עם ערך על סיפור הניצחון של המכבים, ועם ערך על מצוות החנוכה אבל בלי ערך על החג עצמו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 11:45, 26 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> ::::::{{תבנית: בעד}}. [לא ידעתי שיש כאן את התבנית]. אגב, הבעיה שהזכרת קיימת רק בחג הגאולה משום שערך על חתונת הרבי לא קיים. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 12:37, 26 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> ::::::צודק. אבל בעז&quot;ה יכתב בשלב מסויים. וצריכה להיות מדיניות כללית באשר לסגנון השמות שבהם יקראו ערכים מסוג זה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 20:03, 26 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> :::::::מה הבעיה? [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 20:38, 26 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> :::בעד '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בטבת ה'תשע&quot;ב, למניינם 07:00, 27 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> ::::מכיון שאין התנגדות, יצרתי את [[י&quot;ד כסלו - חתונת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 21:33, 27 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> ===י&quot;ט כסלו===<br /> יצרתי את [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה]]. הערך עדיין ריק, דורש הרבה עבודה ואשמח לעזרתכם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 11:59, 28 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> <br /> == ערכים למחיקה ==<br /> <br /> עלה בדעתי לעשות סינון קטן של כל הערכים שאינם קשורים לחב&quot;ד או שאינם חשובים מספיק. מספר דוגמאות א'- כל פרשות השבוע. ב'- [[חותן]]. ג'- [[יולדת]]. ד' [[בנדיקטין]]. ה'- [[זאל]] ועוד. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 10:32, 26 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> :א. לא קשורים? איך יכול להיות משהו שלא קשור, הרי תורת החסידות מאירה כל נושא באור חדש. ב. יש ערכים שהם לא הכי חשוב, אבל כל עוד הם מכילים מידע חסידי שיתכן ומישהו יחפש מדוע למחוק? חלק מאלו שהבאת הם קצמרים ובהחלט לא ממש רציניים, אך אפשר בהחלט להרחיב אותם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 11:52, 26 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> ::איזה מידע חסידי מכיל ה[[חותן]] [לדוגמה] ואיך אפשר להרחיב אותו? כנ&quot;ל פרשות השבוע וכן הלאה... [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 12:29, 26 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> <br /> :::א. כבתניא, זהו ערכים בסיסיים שיש להרחיבם. על כל פרשת השבוע יש ריבוי עצום של רעיונות הרבי על הפרשה אותם ניתן לתמצת בערך ולהביא מקור להרחב העניין. מיזם הכרחי ביותר ולדעתי רק בשביל זה שווה כל החב&quot;דפדיה. ב. אכן ערך מיותר. ראה מה שכתבתי בדף השיחה שם. ג. איחדתי עם [[לידה]]. ד. ערך יפה. לא הבנתי מה הבעיה בו, בפרט שיש סביבו פולמוסים של כשרות ודת. ה. אפשר למחוק. רק להשתדל קודם לרשום את התוכן בערכים מתאימים כמו &quot;תומכי תמימים&quot; &quot;ישיבה&quot; וכדומה. הכלל, כל מקרה לגופו ואין בזה החלטות גורפות. בהצלחה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ל' בכסלו ה'תשע&quot;ב 13:49, 26 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> ::::לעת עתה לא ראיתי ערך על פרשת שבוע עם [ריבוי] רעיונות מהרבי. הבנדיקטין זה דבר שאינו קשור לחב&quot;ד וזה לא נושא שעומד בפולמוס נרחב. לא התכוונתי רק לדוגמאות שהבאתי אלא לכל הערכים הקטנים וחסרי החשיבות. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 16:44, 26 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> :::::1. יש קישור לרעיונות ושיחות באתר חב&quot;ד בישראל. ובכך אנחנו מהווים שער לעולם החסידות. 2. לדעתי כל ערך על נושא ביהדות שקיים בחב&quot;דפדיה, אין למחוק. הכרך לא נהיה עבה יותר כשנוספים עוד ערכים... 3. אני מבין את ההיגיון ברצון למחוק ערכים קצרים על נושאים לא מרכזיים, שכן ערכים כאלו לא מועילים לגולש, וכן לא מכבדים אותנו. אני אישית נוטה להעדיף להשאיר אותם, מתוך תקווה שירחיבו אותם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 20:13, 26 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> ::::::א'- אין בזה תועלת, איש אינו מחפש רעיונות לפרשת השבוע מחבדפדיה. ב'- איך אפשר להרחיב ערך כמו [[זאל]] או [[מי&quot;ד]]???????? [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 20:40, 26 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> :::::::במקום לנהל דיון באוויר, נהל דיונים ספציפיים בכל ערך הנראה לך שיש למחוק. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], א' בטבת ה'תשע&quot;ב 08:21, 27 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> ::::::::בבקשה הבאתי לך, [[חותן]], [[מי&quot;ד]], [[זאל]] [[בנדיקטין]]. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 18:11, 27 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> :::::::::רובן, חבל שאינך עוקב אחר הדיון. על החלק מהערכים התייחסתי ועל ערכים נוספים, פתח דיון פרטי בדף שיחת הערך הנראה לך מחיק. אין הגדרה כללית למחיקת ערכים, כל ערך צריך דיון בנפרד. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ב' בטבת ה'תשע&quot;ב 08:47, 28 בדצמבר 2011 (UTC)<br /> <br /> == [[חב&quot;דפדיה:מיזמי חב&quot;דפדיה/ביטויים ומושגים]] ==<br /> <br /> בעקבות ההתעוררות למושגים חב&quot;דיים קצרים ותדירים, עלתה הצעה לפתוח מיזם שירכז ביטויים ושגרי לשון חב&quot;דיים. אם יש התנגדויות, הערות, הצעות לשם המיזם - נשמח לשמוע. למיזם יסופחו, בשלב ראשון ולאחר הסכמה בדפי השיחה, הערכים: [[חותן]] ו[[מי&quot;ד]]. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;א בטבת ה'תשע&quot;ב 07:05, 6 בינואר 2012 (UTC)<br /> :אני לא חושב שכדאי להעביר הכול לדף המיזם, אלא עדיף להשאיר אותם במסגרת ערכים רגילים, כשלהם תתווסף הקידומת &quot;מילון&quot; - לדוגמא: [[מילון:מי&quot;ד]], [[מילון:חותן]]. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;א בטבת ה'תשע&quot;ב, למניינם 18:26, 6 בינואר 2012 (UTC)<br /> ::אישית, אני גם לא הייתי רץ להעביר הכל לדף מיזם, אבל אם כבר מיזם - אז כמו מיזם, לאפשר שם יד חופשית ליצירה, ולא לרוץ למחוק כל דבר &quot;שלא מצא חן בעיני דונין&quot;.... אולי יתפתחו מכך ערכים יפים, והי' זה שכרנו [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 19:02, 6 בינואר 2012 (UTC)<br /> ::הצעתו המשופרת של שלום יפה כפליים בעיני [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 02:29, 8 בינואר 2012 (UTC)<br /> :::אולי עדיף [[מי&quot;ד (ערך מילוני)]], [[חותן (ערך מילוני)]]? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 15:06, 10 בינואר 2012 (UTC)<br /> ::::לא נראה לי. [[משתמש:חנה|חנה]] - [[שיחת משתמש:חנה|שיחה]] 00:09, 11 בינואר 2012 (UTC)</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A3_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=117461 2012-01-09T17:02:04Z

<p>חנה: דף חדש: באיזה שיר מדובר? האם בשיר המפורסם של סקולען? ~~~~</p> <hr /> <div>באיזה שיר מדובר? האם בשיר המפורסם של סקולען? [[משתמש:חנה|חנה]] - [[שיחת משתמש:חנה|שיחה]] 17:02, 9 בינואר 2012 (UTC)</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9A_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%91/%D7%A7%D7%95%D7%93&diff=102880 2011-05-01T21:21:28Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>&lt;includeonly&gt;&lt;table cellpadding=&quot;0&quot; cellspacing=&quot;1&quot; style=&quot;background-color:transparent; margin-right: 1em;&quot;&gt;&lt;td&gt;[[תמונה:Postscript-viewer-shaded.png|25px]]<br /> <br /> &lt;td&gt; {{{2|ערך מורחב}}} – '''{{{1}}}'''<br /> &lt;/table&gt;&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;ראו [[תבנית:הפניה לערך מורחב]] להוראות שימוש.&lt;/noinclude&gt;</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9A_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%91/%D7%A7%D7%95%D7%93&diff=102877 2011-05-01T21:18:29Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>&lt;includeonly&gt;&lt;table cellpadding=&quot;0&quot; cellspacing=&quot;1&quot; style=&quot;background-color:transparent; margin-right: 1em;&quot;&gt;&gt;&lt;td&gt;[[תמונה:Postscript-viewer-shaded.png|25px]]<br /> <br /> &lt;td&gt; {{{2|ערך מורחב}}} – '''{{{1}}}'''<br /> &lt;/table&gt;&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;ראו [[תבנית:הפניה לערך מורחב]] להוראות שימוש.&lt;/noinclude&gt;</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%AA&diff=90684 2010-11-12T10:17:07Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>הרה&quot;ח '''דובער אפרת''' היה נכדה של [[הרבנית מנוחה רחל]] סלונים בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. עד לשנת [[תרנ&quot;א]] היה רב ב[[מוסקבה]]. בשנת [[תרנ&quot;א]] באה גזירת גירוש היהודים ממוסקבה והוכרח לנדוד ממוסקבה. הוא עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[חברון]], ששם היתה גרה זקנתו הנ&quot;ל וכל בני משפחת סלונים.<br /> <br /> הוא הגיע לחברון בשלהי שנת [[תרנ&quot;א]].<br /> <br /> לאחר פטירת הרה&quot;ח [[שמעון מנשה חייקין]] בכ&quot;ט [[סיון]] [[תרנ&quot;ג]] מונה לרב קהילת חב&quot;ד בחברון.<br /> <br /> בכ&quot;א [[חשוון]] [[תרס&quot;ג]] נפטר הממונה ב[[כולל חב&quot;ד]] שב[[ירושלים]], ר' [[מאניש וויראווליאנסקי]] ואנשי ירושלים מינו במקומו את הרב דובער אפרת.<br /> <br /> דעת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לא הייתה נוחה ממנו עקב היותו חסיד [[קאפוסט]].<br /> <br /> את המשרה הזאת נשא קרוב לעשר שנים, עד לפטירתו ביום א' [[תמוז]] [[תער&quot;ב]].<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק|אפרת דובער]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|אפרת דובער]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אפרת דובער]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%AA_(%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%AA)&diff=90683 2010-11-12T10:16:00Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>ה'''אות''' - מופת - הוא אחד מסוגי הנסים והנפלאות שעושה ה' בעולם כדי להוכיח את אדנותו על ה[[נבראים]].<br /> ==ענין האות==<br /> אות ענינו סימן למציאותו של דבר מסויים, וכן מופת הוא הוכחה המאמתת את קיומו של הדבר, וכפ[[רש&quot;י]] על הפסוק &quot;תנו לכם מופת&quot; &quot;אות להודיע שיש צורך במי ששולח אתכם&quot;, וזהו ענין הנס - בדרגה הנמוכה שבו. לידע ולהוכיח לנברא שהוא נצרך תלוי בכח האלקי שיחיהו, וכל קיומו תלוי בו, שעל ידי זה יבוא ל[[אהבת ה']], מאחר שמחייהו.<br /> <br /> הענין בזה הוא, כי עצם ה[[חכמה עילאה]] מאוחדת ב[[אור אין סוף]] ב&quot;ה ואינה מלובשת ב[[עולמות]] להחיותם. אבל הארה והמשכה מצומצמת מחכמה עילאה נמשכת ומשתלשלת לתוך עלמין באופן של העלם והסתר - להחיותם. לכן העולמות מוגבלים במגבלות הטבע - בגלל הצמצום וההעלם של האור האלקי.<br /> <br /> וזהו אחת המשמעויות של לשון &quot;[[טבע]]&quot; - מלשון &quot;טובעו בים סוף&quot;, כמו אבן שטבעה בים, ואין רואים מעל פני המים שום סימן להמצאות אבן בקרקעית הים, כך גם ה&quot;טבע&quot;, הנה האור אלוקי &quot;טבוע&quot; כביכול, ונעלם בתוך הבריאה - באופן שאין הנברא רואהו ומשיגו.<br /> <br /> אך בהגלות ניגלות האור האלקי, מתבטל הטבע והגבול, ומשתנה בהתאם לצורך - עפ&quot;י רצון ה'.<br /> ==שני אופנים באות==<br /> ויש בזה שני אופנים:<br /> <br /> א) שהנס משנה את הטבע הקיים בחומר, ונעשה בו טבע אחר, כגון: &quot;ידו מצורעת כשלג&quot;, שהיד שהיתה בריאה בטבעה, הפכה להיות מצורעת ממש, בטבע הצרעת. והיינו שהנס התמקד רק בפעולת ההפיכה של היד הבריאה למצורעת. אבל הצרעת כמו הבריאות של היד לפני הנס, הם טבעיים.<br /> <br /> כלומר, שצירוף ה[[אותיות]] האלקיות המרכיבות את המאמר האלקי - דבר ה' - המחיה את הנברא ומגביל אותו לטבעו בהתאם להגדרת הצירוף, הריהו משתנה ממהותו, והופך להיות מאמר אלקי אחר, ואז יתכן שהמים יהפכו לדם והיד הבריאה למצורעת וכדו'. ולכן בכדי להחזיר את היד למצב שלפני הנס, צריך נס נוסף שיחזיר ויהפוך את היד המצורעת לבריאה.<br /> <br /> וכמסופר בגמרא: &quot;חד בי שמשי חזייה לברתיה דהוות עציבא אמר לה: בתי למאי עציבת? אמרה ליה: כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של שמן והדלקתי ממנו אור לשבת. אמר לה: בתי מאי איכפת לך, מי שאמר לשמן וידלוק, הוא יאמר לחומץ וידלוק. תנא, היה דולק והולך כל היום כולו עד שהביאו ממנו אור להבדלה&quot;.<br /> <br /> כלומר, שהנס התמקד רק בהעברת תכונת הבעירה של השמן אל החומץ, אבל לאחר העברה הרי זה קיים כטבע.<br /> <br /> ב) שהתחדשות הנס הוא ענין המתמשך כל עוד קיים הנס.<br /> <br /> כגון ה[[מים]] שנהפכו ל[[דם]] - הנה גם בשעה שנהפכו לדם - לא הפסיקו להיות מים, ובשעה שהמצרים שותים וטועמים בהם טעם דם, הנה ישראל שותים אותם - שתית מים. כי במהותם הם דם ומים כאחד באופן נסי.<br /> <br /> דבר זה הוא אות וסימן, מופת והוכחה - שכל קיומו של הנברא הוא רק מהכח האלקי, וגילוי זה אפשרי רק בהגלות אור החכמה בנבראים.<br /> <br /> ולכן היו כל המופתים על ידי [[משה]], שהוא בחינת הארת החכמה, כמו שכתוב &quot;כי מן המים משיתהו&quot; - רמז לחכמה עילאה.<br /> <br /> אמנם הצורך באותות ומופתים בשביל ההכנעה לדבר ה', היא רק בדרגות התחתונות והשפלות שבעולם. וכמו שאומרים בתפילה: &quot;אותות ומופתים באדמת בני חם&quot;, כי רק בני חם זקוקים למופתים של שבירת וביטול חוקי הטבע בכדי להכיר את מי שאמר והיה העולם. כי מאחר שהטבע שלהם הוא בבחינת [[קליפה]] המעלימה ומסתירה את האמת האלקית - שאין עוד מלבדו, לכן בכדי לידע אותם באמת הזאת ולגלות בהם אלקות, צריך לשבר את הקליפה ולבטל את הטבע.<br /> <br /> זו גם הסיבה שהמופת הראשון שהראה הקב&quot;ה ל[[פרעה]] היה המטה שנהפך לנחש, כי זוהי ההקדמה לכל [[עשר המכות]], ובאה לבטא את עיקר ענינן. כי המכות נועדו לשבר את הקליפות והס&quot;א, אשר מחשיבים עצמם לישות נפרדת מה' ודבר בפני עצמו. ולכן ההקדמה לזה הוא המטה - הרומז להמשכת והטיית האור האלקי, הנה הוא נהפך לנחש - הוא התנים הגדול הרובץ בתוך יאורי מצרים, &quot;אשר אמר לי יאורי ואני עשיתני&quot;. להורות כי רק מבחינת האור והמשכת הקדושה הנקרא מטה, נמשך החיות והקיום להתנין מקור הקליפות, ולכן מלכות ה' בכל משלה, וברצונו יחזור התנין להיות מטה כבתחילה, אבל ישראל עצמם לא היו צריכים למופתים כלל, כי הם מאמינים בני מאמינים, וכמ&quot;ש: &quot;ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' כו'&quot;.<br /> <br /> לכן הנסים והנפלאות שעושה ה' לישראל בימים ההם ובזמן הזה, הם באופן נעלה ושונה לגמרי מהאותות והמופתים שבאדמת בני חם, שלא באו לשבר ולבטל ח&quot;ו את הטבע, אלא להעלותו לקדושה - לאלקות, שגם בטבע יתגלה ה' שלמעלה מהטבע, וגם הוא יהיה טוב כרצון הקב&quot;ה.<br /> <br /> והיינו, ההיבט הנוסף במושג &quot;טבע&quot;, והוא החוקים שחקק וטבע ה' בבריאה, שכך עלה ברצון ה' - שנברא פלוני יהי' בעל תכונות מוגדרות כך וכך, ונברא שני יהי' בעל תכונות מוגדרות אחרות, כלומר שגם ה&quot;טבע&quot; הוא אלוקות בהיותו רצון ה' שלמעלה מטעם ודעת.<br /> <br /> וזהו ענין הנס במשמעותו העליונה, שמגלה ומעלה את הטבע לדרגתו האמיתית בהיותו רצון ה'.<br /> <br /> ==מקורות לעיון:==<br /> <br /> *[[תו&quot;א]] מח' ע&quot;א, נ' ע&quot;ב, נז' ע&quot;א, [[לקו&quot;ש]] ח&quot;ו 89.<br /> <br /> {{סגל}}<br /> <br /> {{מבט}}</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=90682 2010-11-12T10:13:22Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>ר' '''חיים אברהם דובער הכהן לוין''' (מכונה גם &quot;המלאך&quot;) הי' [[חסיד]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ומלמד ב[[ליובאוויטש]]. בעקבות קפידא שהייתה עליו, פרש מ[[ליובאוויטש]], נסע ל[[ארצות הברית]] והקים כת-חסידות שכונתה 'המלאכים'.<br /> <br /> ==הפולמוס==<br /> <br /> רא&quot;ד הובא לעיירה [[ליובאוויטש]] על ידי הנגיד ר' [[מנחם מאניש מוניסזון]] כמלמד לבנו לייב ולצעירים נוספים. דרכו של רא&quot;ד הייתה בלתי-שגרתית; הוא חינך את למידיו להיבדלות ממשפחתם, מחבריהם, למעט בדיבור, באכילה ובשינה, ולהיות שרויים ב[[מרה שחורה]]. מלבד זאת, הוא טענה כי אין שום חידוש ב[[תורת החסידות]], וכי הכל כתוב ב[[חקירה]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התנגד בחריפות לדרכו של רא&quot;ד והביע את ביקורותו בפני רא&quot;ד. בתגובה, התלונן רא&quot;ד - בשנת [[תרס&quot;ב]] - על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נזף בו קשות על שקריו. רא&quot;ד נפגע, עזב את ליובאוויטש והחל מסתובב ב[[רוסיה]]{{הערה|בין היתר נפגש עם ר' [[חיים מבריסק]]. בפגישתם התעניין המלאך לדעת אם רבי חיים לומד את הספר [[מורה נבוכים]]. השיב רבי חיים כי הוא החל ללמוד את הספר, אך בפרק כ&quot;א יש קטע שלא הבין, ולכן הוא לא מסוגל להמשיך הלאה. השיב לו המלאך כי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בספרו [[דרך מצוותיך]] מבאר את הענין, והסביר אותו לרבי חיים. נענה רבי חיים בהתפעלות ואמר: &quot;איהר זענט אן עילוי&quot; (אתה עילוי)! שאל המלאך: והלא אין זה תירוץ שלי אלא תירוץ של אדמו&quot;ר הצמח צדק? השיב לו רבי חיים: אכן, אבל &quot;איהר לייגט דאס אראפ ווי אן עילוי (אתם מסבירים את הענין כעילוי)!.}}. <br /> <br /> לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] נזסע ל[[ארצות הברית]] והחל מקבץ סביבו בחורים, הוא חינכם באותה השיטה, ניתוק מהעולם, [[עצבות]] ו[[מרירות]] וכו'. הוא אסר עליהם ללמוד [[דא&quot;ח]] מ[[רבותינו נשיאנו]] שאחרי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. שיטתו זו זכתה בתחילה לתמיכה, אך לאחר מכן לביקורת קשה מראשי הישיבות שהיו אז ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו ל[[חב&quot;ד]] (משפחת צירקינד), היו שעברו ל[[חסידות סאטמר]] והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=90681 2010-11-12T10:10:44Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ההלפרין.jpg|left|thumb|250px|רבי אלחנן במעמד סיום הרמב&quot;ם]]<br /> רבי '''אלחנן הלפרין''' הוא רבה של גולדס גרין בלונדון, ונשיא התאחדות קהילת החרדים בלונדון.<br /> <br /> == בביקור אצל [[הרבי]] ==<br /> <br /> ביקר אצל הרבי בשנת [[תשכ&quot;ח]] ודיבר עם [[הרבי]] על אודות עליית הרבי ל[[ארץ ישראל]].&lt;REF&gt;[http://chabad-il.org/hit/hit094.htm מקור]&lt;/REF&gt; לאחר מכן ביקר אצל [[הרבי]] שוב מספר פעמים.<br /> <br /> משתתף בקביעות באירועי ישיבת [[חב&quot;ד]] ב[[לונדון]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> *חתנו רבי [[שמעון למברגר]] גאב&quot;ד מאקווא.<br /> *חתנו רבי מנחם נחום מצ'רנוביל שליט&quot;א.<br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&amp;id=22328 בסיום מסכת שבת בישיבת ליובאוויטש לונדון]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=22749 משתתף במעמד סיום מחזור הכ&quot;ד בלימוד הרמב&quot;ם והתחלת המחזור הכ&quot;ה שע&quot;י צאג&quot;ח]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=14958 בוחן את תלמידי ישיבת ליובאוויטש-לונדון]<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי. 9:35]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=90680 2010-11-12T10:10:02Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div><br /> [[תמונה:בית ישראל.jpg|left|thumb|250px|האדמו&quot;ר רבי ישראל מגור (ויקיפעדיע)]]<br /> '''רבי ישראל אלתר מ[[גור]]''' נולד בפולין באסרו [[חג הסוכות]] כ&quot;ד [[תשרי]] [[תרנ&quot;ה]]. בנו השלישי לאביו רבי [[אברהם מרדכי אלתר]]. כיהן כ[[אדמו&quot;ר]] אחריו.<br /> <br /> עד גיל עשר למד אצל סבו רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]] ונודע כעילוי. היה ידוע בייחוד בהקפדתו על זמנים - כאביו האמרי אמת. התחתן בגיל שלש עשרה עם בתו של רבי יעקב מאיר בידרמן, ונולד להם בן - לייבל הי&quot;ד, ובת רבקה יוכבד שהתחתנה עם ר' אהרן רפפורט הי&quot;ד מביליץ.<br /> <br /> בזמן השואה ברח מפולין לארץ ישראל, אך כל בני משפחתו הקרובה נרצחו בידי הנאצים כמו גם רוב ה[[חסיד]]ים שהתגוררו בפולניה. לאחר פטירת אביו נתמנה ב[[ארץ ישראל]] לאדמו&quot;ר, אסף את חסידי גור שהתגוררו בארץ ואת ניצולי השואה ושיקם את חסידות גור. הוא נישא בשנית לרבנית מרת פערל, אך לא נולדו להם ילדים נפטר בב' [[אדר]] ה'[[תשל&quot;ז]].<br /> <br /> == יחסו לחב&quot;ד ==<br /> רבי ישראל התבטא בהזדמנות: [[הרבי מליובאוויטש שליט&quot;א]] הוא המנהיג הגדול ביותר בדורנו. כאשר התלוננו לפניו על שאומרים, שהרבי הוא [[משיח]], אמר: &quot;העיקר שיבוא כבר&quot;.<br /> <br /> אהדתו ל[[ספר התניא]] היתה יוצאת מן הכלל. באחד ההזדמנויות אמר כי על כל אחד ללמוד את [[ליקוטי אמרים - פרק כ&quot;ו|פרק כ&quot;ו]] של ספר התניא (בו מדובר על דרך העבודה ב[[שמחה]] שהיא האפשרות היחידה לנצח את ה[[יצר הרע]]). מספרים כי פעם הגיע למקום מסויים בו ראה את [[ספר התניא]] מונח על השולחן. אמר: &quot;את הספר הזה למדתי שלוש מאות פעמים&quot;! (לגירסא אחרת נקב במספר אלף).<br /> <br /> תורתו מלוקטת בספר &quot;בית ישראל על התורה&quot; (5 כרכים).<br /> <br /> == מתפלל ב[[סידור תהילת ה']] ==<br /> האדמורי&quot;ם&lt;REF&gt;[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=208&amp;lang=hebrew חלק זה מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר, שטורעם נט.]&lt;/REF&gt;<br /> לבית גור (וכן יחידי סגולה מקרב חסידיהם) מתפללים ב[[סידור]] שע&quot;פ נוסח [[אדמו&quot;ר הזקן]]&lt;REF&gt;יהושע מונדשיין. עיתון 'כפר חב&quot;ד' גליון 100 עמ' 88.&lt;/REF&gt;&quot;. וכן&lt;REF&gt;שמן ששון מחבריך' ח&quot;א עמ' 75.&lt;/REF&gt; גם האדמו&quot;ר ה'בית ישראל' מגור התפלל בנוסח אדה&quot;ז. אבל שוב העירני הרי&quot;מ: &quot;הנה אני שמעתי מחסידי גור בני-סמכא, ה&quot;ה הרה&quot;ח בנש&quot;ק ר' יצחק מאיר אלתר שליט&quot;א, שגם ה'בית ישראל' לא התפלל בנוסח זה, אלא רק השתמש בסידור 'תורה אור' בגלל שבו נדפס שם הוי&quot;ה ככתבו,&lt;REF&gt;שמעתי מצדיקים שהיו מדקדקים להתפלל מתוך סידור שכ' בו שם הוי' בשלימות&quot; (שו&quot;ת 'ארץ צבי' סוף סי' מה).&lt;/REF&gt; ואחרי שנדפסו סידורים רגילים בשם הוי&quot;ה, עבר להתפלל בסידורים רגילים.&quot;<br /> <br /> וכתב לי הרב [[יוסף ברקוביץ]]: &quot;ביררתי אצל יודעי דבר, והעידו בפני שכ&quot;ק מרן ה'בית ישראל' בשנותיו הראשונות להנהגה היה מתפלל מתוך סידור תהלת ה', ואח&quot;כ החליף ל'תיקון מאיר'&lt;REF&gt;שנדפס על-ידי 'היבריו פאבלישינג קאמפאני' בניו יארק.&lt;/REF&gt; מפני החסידים, שלא התפללו בנוסח הרב אלא כמנהג חסידי פולין – נוסח ספרד&lt;REF&gt;וב'הערות וביאורים' גליון תתנח עמ' 133 העיר ע&quot;ז ר&quot;י מונדשיין: &quot;ומה שהביא להלן שבשנות הנהגתו הראשונות היה מתפלל מהסידור תהלת ה' ואח&quot;כ החליף לסידור תיקון-מאיר, הנה זה שהחליף לסידור תיקון-מאיר (ולא סתם 'סידורים רגילים' כמו שכתבתי לעיל), כך אמנם שמעתי מהרה&quot;ח הנ&quot;ל [ר' יצחק מאיר אלתר שליט&quot;א]. אבל יודעני בבירור שלפני כן היה מתפלל בסידור תורה-אור, ואת סידור התורה אור שממנו התפלל ראיתי אצל הרה&quot;ח ר' אליעזר ביין ע&quot;ה&quot;.&lt;/REF&gt; אמנם כשהתפלל כשליח-ציבור ביארצייט של אמו ע&quot;ה, התפלל כנוסח הרב למעט שינויים קלים. [יש בנותן טעם לצטט מה שאומרים בשמו שהתבטא פעם, כדרכו להסביר הנהגותיו בחריפות קוצקאית אופיינית, שהנו מתפלל בסידור הרב כי זה קצר…] כמו&quot;כ רבינו ה'פני מנחם' זי&quot;ע התפלל מתוך סידור אחר, אבל כנוסח הרב, כפי ששמעתי בעצמי כו&quot;כ פעמים.&quot;<br /> <br /> אמנם הרב אפרים גראסבערגער העיד: כשהיה ה'בית ישראל' מתפלל כשליח ציבור פעם אחד בשנה, לרגל היארצייט של אמו ע&quot;ה, היו מבחינים שכל שנה היה נוסח התפילה שונה.<br /> <br /> ובנוגע למנהגי אבותיו אדמו&quot;רי גור, כתב העירני לזה ידידי הרב יוסף ברקוביץ מקרית גת. ה'פני מנחם'&lt;REF&gt;בהגהותיו ל'מכתבי תורה', מהדורת תשנ&quot;ז, סי' קנד, שם כותב ה'שפת אמת': &quot;וע&quot;ד הנוסח כל העולם כולו שאמרתי שנכון הוא…&quot;, והכוונה לנוסח תפילות ראש-השנה ויוהכ&quot;פ: &quot;מלוך על כל העולם כולו בכבודך&quot;.&lt;/REF&gt; &quot;ומכאן ראי' לכאו' שהשפת אמת זצ&quot;ל לא התפלל הכל כמ&quot;ש בסידור תהל(ו)ת ה' להרב זצ&quot;ל מליאדי. וכן שמעתי מפ&quot;ק אאמו&quot;ר [ה'אמרי אמת'] כשהתפלל, שנוסחו הי' בכמה דברים לא מנוסח סידור הנ&quot;ל&quot;.&lt;REF&gt;וב'שפת אמת' בראשית שנת תרנ&quot;ה ד&quot;ה ותקנו בקידוש נאמר: &quot;ויש נוסחאות שאין אומרים ביוצר של שבת המחדש בטובו מעשה בראשית. אבל באמת יש לאומרו…&quot;, מתאים לנוסח אדה&quot;ז. ויש לחפש למי הכוונה ב&quot;יש נוסחאות&quot;.&lt;/REF&gt;<br /> <br /> == קשריו עם הרבי ==<br /> בין הבית ישראל להרבי שרר קשר עמוק. וניתן לציין כמה אנקדוטות בעניין: <br /> <br /> כשהכריז הרבי על [[מבצע תפילין]], הורה ה'בית ישראל' שיכריזו בבית-המדרש שלו על החובה לסייע למבצע באמצעות תרומות כספיות. הוא עצמו תרם סכום נכבד לרכישת זוגות תפילין עבור הפעילים המניחים תפילין ליד [[הכותל המערבי]]. נוסף לכך הביע את הערכתו כלפי הרבי &quot;שכוחו גדול לשלוח את חסידיו לעשות זאת ברשות הרבים&quot;. הוא אף נזף באלה שיצאו נגד המבצע, וכאשר באו לבקשו שיצרף את חתימתו למכתב שהוציאו נגד המבצע, נסערה רוחו מאוד והוא קרא: &quot;אינני רוצה לראותם כלל! שלא יעזו לדרוך על מפתן הבית שלי!&quot;.<br /> <br /> כן, ידוע כי ה'בית ישראל' השתתף אישית בחתונתו של הרבי בוורשה, בי&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט, בשליחות אביו בעל ה'אמרי אמת'. אז מסר לחתן שי מאת אביו. בין חסידי גור מתהלכת שמועה כי באותה הזדמנות הביט ה'בית ישראל' בעין בוחנת על החתן ולאחר מכן התבטא באוזני מי שליווה אותו: &quot;ממני הוא לא יכול להסתתר&quot;...<br /> <br /> עוד מסופר. בביקורם של שליחי חב&quot;ד בישראל בקיץ תשט&quot;ז, כאשר נכנסו אל ה'בית ישראל', ציווה להביא יין ומזונות, וחתך בעצמו את המזונות ומזג להם את היין. בתוך הדברים התעניין מדוע הרבי אינו מבקר בארץ, והשליחים ענו לו שהטעם הפשוט הוא מרוב עומס העבודה המוטלת על כתפיו. כשסיפרו לו שמטרת שליחותם היא הפצת המעיינות חוצה, אמר: &quot;דאס דארף מען דא מעודד זיין און מעורר זיין&quot; (את זה צריכים כאן לעודד ולעורר), ולקראת סיום איחל להם שיצליחו בשליחותם. אחר ביקש למסור דרישת-שלום לרבי, ואחד השליחים שמע אותו אומר בלחש: &quot;יעזור השם יתברך, שנוכל לומר לרבי בעצמו 'ברוכים הבאים'&quot;.&lt;REF&gt;[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27232 חב&quot;ד און ליין]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמור&quot;ים]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%90_(%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%90)&diff=90679 2010-11-12T10:07:54Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>החסיד רבי '''שמעון הרופא''' המכונה '''שמעון אסיא''', היה מחסידיו הגדולים של כ”ק [[אדמו”ר הזקן]]. ר’ שמעון זכה להיות חסידם של ארבעה [[אדמו&quot;ר|אדמורי”ם]], שכן הוא האריך ימים עד לימי כ”ק [[אדמו”ר המהר”ש]]. <br /> ==תולדות==<br /> רבי שמעון נולד לערך בשנת [[תקל”א]]. כבר בהיותו נער צעיר לימים ניכרו בו כשרונותיו המעולים. את הכישרונות ניצל ללימוד, הוא למד תורה בשקידה והתמדה. כבר בהיותו ילד נסע לראשונה ל[[אדמו”ר הזקן]] ל[[ליאזנא]]. ובשנים שלאחר מכן נסע ל[[ליאדי]]. <br /> <br /> ר’ שמעון התגורר בדישקע, כפר קטן סמוך לעיר ויטבסק שברוסיה הלבנה, והיה מגדולי חסידיו של [[אדמו”ר הזקן]] והיה עשיר גדול<br /> . <br /> כ[[חסיד]] המקושר לרבו נסע ר’ שמעון פעמים רבות אל [[אדמו”ר הזקן]], ובשנת [[תקע”א]] למד בליאדי אצל [[אדמו”ר הזקן]] במשך שלושה חודשים. בהם שקע בלימוד החסידות, ובשמיעת [[מאמרי חסידות]] מאדמו”ר הזקן. <br /> <br /> לפני שעזב את ליאדי, קיבל הוראה וברכה. אדמו”ר הזקן הורה לו ללמוד רפואה ובירכו בהצלחה בזה. לאחר מכן בירכו באריכות ימים! <br /> <br /> בשנת [[תקע&quot;ב]] מפני סיבות שונות העתיק את מקום מגוריו לעיר הסמוכה ויטבסק. באותם שנים היו בויטבסק רופאים מומחים.<br /> <br /> ב[[אגרות קודש]] של [[אדמו”ר המהר”ש]] מופיעות שתי אגרות אל ר’ שמעון. את האגרת הראשונה כתב אדמו”ר המהר”ש בשנת [[תר”ט]] או [[תר”י]] והוא כבן חמש עשרה. מאגרת זו מובן כי ר’ שמעון שהיה רופא חשוב התייעץ עם אדמו”ר מהר”ש בענייני רפואה. האגרת השנייה נכתבה כעשר שנים לאחר מכן ב[[תרי”ט]] או [[תר”כ]] ובה מתבקש לכתוב את פרטי מחלתו והתרופות של חולה מסויים. מכתב זה נכתב למרות שבשנת [[תרט”ו]] עזב ר’ שמעון את ענייני הרפואה כי היה זקן מאוד, בן 85 לערך. <br /> <br /> כאמור, זכה ר’ שמעון לקבל את ברכתו של אדמו”ר הזקן והוא בן ארבעים, הברכה התגשמה במילואה, ור’ שמעון נפטר בשנת [[תרכ”ח]] והוא קרוב למאה שנים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *[http://www.lahak.org/mehurayatz/asya.pdf רשימת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על אודות ר' שמעון]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&amp;status=goto_id&amp;id=63 ר' שמעון הרופא] מתוך '[[התמים]]'<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי|א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק|א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|א]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%A9%D7%91%D7%9C_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=90678 2010-11-12T10:06:55Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div><br /> רבי '''יוסף אשבל מליובאוויטש''' נולד לאביו רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], מי שהיה המלמד של [[אדמו&quot;ר הזקן]], ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]], ואח&quot;כ אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו, אבל אדמו&quot;ר הזקן היה מכנהו גם אח&quot;כ בשם &quot;רבי&quot;.<br /> <br /> בהגיעו לפרקו נשא את בתו של רבי [[נח אלטשולר]], ואחותו של רבי [[שלום שכנא אלטשולר]] - אבי אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> הוא היה מחסידיו של אדמו&quot;ר הזקן בימי עלומיו, ולאחר מכן היה אצל [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ולאחר מכן אצל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> לפני [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר האמצעי, היה הוא אחד משני האנשים שאדמו&quot;ר האמצעי שלחם ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] להודיע לו שיקבל את ה[[נשיא|נשיאות]].<br /> <br /> למרות שאדמו&quot;ר האמצעי ואדמו&quot;ר הצמח צדק חיבבוהו ביותר, הוא התבטל לפניהם ב[[ביטול]] גמור. כן היה שליח שלהם באיסוף מעות [[צדקה]] לכולל חב&quot;ד.<br /> <br /> הוא היה איש רוחני ומורם מעם. היה ידוע בקפדנותו. כששאלוהו פעם לפשר מידתו זאת השיב &quot;מעולם לא הקפדתי בתוך ביתי&quot;.<br /> <br /> == מקורות ==<br /> <br /> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&amp;st=&amp;pgnum=165&amp;hilite= בית רבי]<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A1&diff=90677 2010-11-12T10:04:40Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>הרב '''ישעיה (שייע) וייס''' נולד ב[[חנוכה]] [[תש&quot;א]]. הוריו שהתגוררו בבני ברק היו חרדים לכל דבר מצווה, וחינכוהו בדרך התורה ויראת שמיים. <br /> <br /> בהיותו בחור צעיר, נמשך ר’ שייע לחב”ד על ידי ידידים. בתחילה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].בשבתות ובחופשות אירגן [[מסיבות שבת]] לילדים בבית כנסת חב&quot;ד ב[[רמת יצחק]]. <br /> <br /> לאחר שבא בברית הנישואין עם הגב’ רינה לבית תעיזי, התגורר בקרית גת, שם עבד כמורה-חייל בבית ספר חב”ד. חבריו לעבודה ולקהילה אהבו אותו מאוד, בהיותו אדם חביב בעל חוש הומור, שאוהב לסייע לזולת. איש אמת היה והיושר היה חלק ממנו. <br /> <br /> באותם שנים כתב לרבי מידי חודש דו”ח על כל פעולותיו במסגרת בית הספר ומבצעים אחרים. לאחר זמן חשב כי בכך הוא מטריח את הרבי לשווא, ומאז הפסיק לכתוב לרבי. כעבור זמן קיבל מהרבי מכתב בו נשאל “איפה הדו”ח?” <br /> <br /> לאחר כמה שנים עבר להתגורר ב[[שיכון חב&quot;ד לוד]], שם התפרנס מהוראה בתלמוד תורה חב”ד. הוא ניצל את כישוריו ובשעות אחר הצהריים עסק בתיקונים שונים: חשמלאות, נגרות, ועוד. כאשר הגיעו העולים מגרוזיה והתיישבו בשיכון, סייע להם בכל מאודו. בכל פעם שהיו צריכים לתקן מכונת כביסה, מקרר וכדו’, היה הוא מזדרז להגיע לביתם גם אם היה זה בשעת לילה מאוחרת. מובן שהוא עשה זאת ללא תשלום. <br /> <br /> תפקידו בצבא הלם את תכונותיו: חובש קרבי. בתפקידו זה הציל חייהם של חיילים רבים בקרבות מלחמת ששת הימים ויום הכיפורים. <br /> <br /> בעיצומן של קרבות מלחמת יום הכיפורים, חודשים ספורים לפני פטירתו, לא יצר קשר עם ביתו. תוהו ובוהו שררו באותם ימי מלחמה, ושלטונות הצבא הודיעו בטעות למשפחה על היעדרו. <br /> <br /> במשך חודש ימים הגיעו לביתו הודעות סותרות ומבולבלות: נהרג, נעדר, לא ידוע וכו’, עד שלבסוף התברר כי הוא חי, בריא ושלם, ולוחם אי-שם בחצי האי סיני. <br /> <br /> לאחר ששב מהמלחמה נפלה רעייתו למשכב והוא שימש כאבא ואמא לארבעת ילדיו הקטנים, אותם חינך בדרכי התורה והחסידות ולעשיית טוב לכל יהודי באשר הוא. <br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> ב[[ז' סיון תשל&quot;ד|מוצאי אסרו-חג שבועות תשל&quot;ד]], במכונית שעשתה דרכה מחתונה בירושלים למרכז הארץ, ישבו ששה חסידים. במהלך הנסיעה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. כל הנוסעים נפגעו פגיעות חיצוניות חוץ מר’ שייע וייס. גופו מבחוץ היה שלם וטיפת דם לא יצאה ממנו, אך הוא נהרג מפגיעה פנימית שלא הבחינו בה.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|וייס ישעיה]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C&diff=90676 2010-11-12T10:03:35Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:האבא שאול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונם של אבא שאול ואשתו - לפי רוב הדעות. אולם, האריז&quot;ל ברוח קודשו העיד שלא אבא שאול נקבר שם, אלא צדיק אחר, ולא גילה את שמו]]<br /> '''אבא שאול''' היה [[תנא]] בן הדור האחד-עשר לתנאים שהוא הדור הרביעי לחורבן בית שני. בן דורו הצעיר של [[רבי עקיבא]].<br /> <br /> מסורות רבות המובאות בשמו ב[[תלמוד]] עוסקות ב[[בית המקדש]] ובעבודה שבו.<br /> <br /> היה גבוה מאוד בקומתו, ומתואר בתלמוד&lt;ref&gt;[[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת נידה|נידה]] סא ע&quot;א.&lt;/ref&gt; שהתנא [[רבי טרפון]] הגיע לגובה [[כתף|כתפו]].<br /> <br /> עבד לפרנסתו כ[[קברן]]&lt;ref&gt;בבלי, [[נדה]] כד ע&quot;ב.&lt;/ref&gt; [לפי הקבלה וה'בן איש חי' מדובר בעבודה רוחנית, בה ניסה אבא שאול למגר את הטומאה בכמה דרכים, וקרא להם 'קבורה' שהוא מלשון לקבור את הסטרא אחרא].<br /> <br /> בהלכות [[ייבום]] החמיר אבא שאול, ודרש כוונה קדושה אצל היבם{{הערת שוליים|1=ראה להלן דברי [[הרבי]] ששורשו היה מבחינת יסוד, ואולי כאן הוא לשיטתו.}}:<br /> :&quot;אבא שאול אומר: הכונס את יבמתו לשם נוי, לשם אישות, לשם דבר אחר - כאילו פוגע בערוה, וקרוב בעיני להיות הוולד [[ממזר]]&quot; &lt;ref&gt;בבלי, [[מסכת יבמות|יבמות]] קט ע&quot;א&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> אבא שאול גם סובר שבתקופתו לא ניתן למצוא יבם שכוונתו היא לשם המצווה, ולכן הוא מבטל לחלוטין את מצוות היבום, ומחליף אותה במצוות ה[[חליצה]].<br /> <br /> == אמרותיו ==<br /> כאשר חכמים מנו את אשר היה ב[[לשכות בית המקדש]], שכח [[רבי אליעזר בן יעקב]] מה היתה משמשת הלשכה הדרומית מזרחית, ואבא שאול אמר שבה היו נותנים [[יין]] ו[[שמן]] והיא היתה נקראת [[לשכת בית השמנים]]. כאשר רבי אליעזר בן יעקב שכח למה שמשה הלשכה הרביעית בעזרה, אמר אבא שאול לשכת [[כהן גדול]] היתה. על פי הסברו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] הוא אמר זאת לסגולה, שכן שמן זית היא סגולה לזכרון, וכן כהן גדול שהיא דרגה השווה לשמן, שכן כהן גדול נמשך בשמן.<br /> <br /> אבא שאול הוא ענין הזכרון, השם שאול רומז ל[[יסוד]], השם אבא רומז ל[[חכמה]], והשם אבא שאול היא בחינת יסוד אבא שביסוד, ולכן זכר מה היה בלשכות אלו. ושרשו היה ממנשה בן יוסף{{הערת שוליים|1=[[הרבי]] בשם [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אביו]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&amp;hilite=2190eb5a-adab-4b1a-800e-5bae0dd63fe6&amp;st=%D7%90%D7%91%D7%90+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C&amp;pgnum=214 התוועדויות תשמ&quot;ב].}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2711 אבא שאול], באנציקלופדיה דעת.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=90675 2010-11-12T10:00:34Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>אדג, כל עניין הלבנת הכספים נמצא עדיין בחקירה/משפטים, כך שעדיין לא התברר כמוטעה!<br /> בכ&quot;א לדעתי, לא כ&quot;כ נחוץ להכניס פיסקה זו (לא מוחלט).--[[מיוחד:תרומות/212.76.121.180|212.76.121.180]] 10:59, 13 באפריל 2010 (UTC)<br /> :אינני יודע מי אתה, אבל:<br /> <br /> א. אין טעם למחוק את הדבר מחבדפדיה, המציאות לא תשתנה. אין טעם אמנם לפרסם סודות, אבל - זה לא סוד. העיתונות החבדי&quot;ת עסקה ובהרחבה בעניין, כך שאין טעם לצנזר.<br /> <br /> ב. למיטב ידיעתי, אם משחררים אדם, נותנים לו להמשיך לנהל את העמותה, יש להניח שהחקירה מעלה כיוונים חיוביים. אבל בהחלט אקבל ניסוח שונה, אך למחוק?!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 11:13, 13 באפריל 2010 (UTC)<br /> <br /> אינני יודע כמה ניסיון יש לך בעניין (מקוה שאין לך בכלל), אבל: <br /> <br /> א. לא כל תקופת החקירה הנאשם מוחזק במעצר!<br /> <br /> ב. כל עוד שהעניין עדיין במשפטים (וק&quot;ו אם החקירה עדיין לא הושלמה) לא מפרקים את העמותה וחבריה!<br /> אבל בהחלט אקבל ניסוח שונה, אך דברים לא מדויקים?!--[[מיוחד:תרומות/212.76.121.180|212.76.121.180]] 12:47, 13 באפריל 2010 (UTC)<br /> <br /> ::העובדות הן שהוא נעצר בעקבות החשש להלבנה וכו' ואת זאת יש לציין בערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 12:00, 14 באפריל 2010 (UTC)<br /> :::יש עוד מנהלי מוסדות שנחקרו במס הכנסה, וגם לגבי הלבנת הון. יש פרשיות ישנות וגם חדשות, אז לכתוב? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 12:12, 14 באפריל 2010 (UTC)<br /> ::::הכל אחר ההיגיון. לא כל ישיבה של סגן עוזר סמנכ&quot;ל בחדר חקירות ראוי להיכתב. אירוע דרמתי שכזה, פורסם בכל כלי התקשרות, דמות ידועה ופרשייה של מליונים - בהחלט מוכחרת להיכתב. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 12:16, 14 באפריל 2010 (UTC)<br /> {{הערות שוליים}}</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91_%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%90&diff=90674 2010-11-12T09:56:46Z

<p>חנה: /* אמרותיו */</p> <hr /> <div>ה[[אמורא]] האלוקי '''רב הונא בבלאה''', הוא סתם רב הונא שב[[ש&quot;ס]] {{הערת שוליים|1=[[רש&quot;י]] ברכות דף מו, עמוד א.}}.<br /> ==תולדות==<br /> רב הונא היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא [[רב]] {{הערת שוליים|1=[[ מסכת שבת]] דף סו, עמוד ב.}}.<br /> <br /> היה חבירו של [[רב כהנא הראשון]], ו[[ר' אמי]] ו[[ר' אסי]] כהני חשיבי דארעא דישראל היו כפופים לו, והוא אביו של [[רבי אבא בר רב הונא]], שנודע בשם [[רבה בר רב הונא]] {{הערת שוליים|יוחסין}}. יש אומרים שאותו רב הונא הוא רב הונא ריש גלותא שהיה בימי רב חייא{{הערת שוליים|ירושלמי, הובא בתוס' [[מועד קטן]] כה, א, ד&quot;ה ור' חייא.}}.<br /> <br /> [[חכמה|חכם]] גדול היה, ורבי אבא בר יוסף בר חמא - הנודע בשמו [[רבא]], ביקש מן השמים לזכות לחכמתו של רב הונא {{הערת שוליים|1=[[מועד קטן]] דף כח, עמוד א.}}.<br /> <br /> [[רב חסדא]] מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול' {{הערת שוליים|1=[[בבא בתרא]] דף קכה, עמוד ב ו[[רשב&quot;ם]] שם.}}.<br /> <br /> בתחילה היה רב הונא [[עני]] מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות [[יין]] ל[[קידוש]], מישכן את חגורתו לקנות [[יין]] ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת [[רב]], ברכו שיהיה מכוסה בבגדי משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את בגדי המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של [[רב]] בפשיטות {{הערת שוליים|1=[[מגילה]] דף כז, עמוד ב.}}. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים {{הערת שוליים|1=[[כתובו]]ת דף קו, עמוד א.}} כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו [[שמואל]] - ואילך {{הערת שוליים|1=[[סדר הדורות]] בשם איגרת רשג.}}.<br /> <br /> תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה {{הערת שוליים|1=כתובות דף קו, א.}}. היה מאריך בשיעוריו מאוד{{הערת שוליים|כתובות פ&quot;ו.}}.<br /> <br /> == אמרותיו ==<br /> <br /> *{{ציטוטון|אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפלתו - אלקי אברהם בעזרו. וכשמת - אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו}}. {{הערת שוליים|1=[[ברכות]] דף ו, עמוד ב.}}.<br /> <br /> *{{ציטוטון|אמר רב הונא{{הערת שוליים|1=[[מסכת שבת]] ס&quot;ט ע&quot;ב.}} היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערת שוליים|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי – רש&quot;י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר – רב הונא – סבר כברייתו של עולם{{הערת שוליים|ימי חול נמנו תחלה – רש&quot;י.}} ומר – חייא בר רב – סבר כאדם הראשון{{הערת שוליים|שנברא בע&quot;ש, ויום ראשון למנינו שבת הי' – רש&quot;י.}}}}<br /> <br /> מפרש ה[[בעל שם טוב]]{{הערת שוליים|1=[[כתר שם טוב]] הוספות.}}: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה [[ספירות]], ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא המשפיע לכל הששה ימים.<br /> <br /> העבודה של שבת היא [[תפילה]], והעבודה של ימי החול היא [[תורה]]. אמר רב הונא, אם אדם הולך במדבר - הוא שקוע בתורה, ואינו יודע מה הוא שבת, הוא לא יודע מהעבודה של תפילה, העצה לכך היא למנות ששה ימים, מונה ששה ימים, עליו לעבוד בכל השש מידות שלו לזכור לשם מה הוא בא לעולם, ולהתבונן בגדלות השם, וזהו העבודה של תפילה. זה הוא מאמר רש&quot;י מיום ששם אל לבו שכחתו, ואח&quot;כ משמר יום אחד שזה הוא יום השביעי העבודה של תפילה עם קבלת עול מלכות שמים, שזו היא סיבת המלכוה, חייא בר רב, מי שיש לו חיות בתורה, וזהו מי שלומד [[תורה לשמה]], אצלו הסדר הפוך, משמר יום אחד ומונה ששה ימים, אצלו העבודה של תפילה נותנת חיות בעבודה של תורה, &quot;ברייתו של עולם&quot; היא הרי בשביל [[עבודת הבירורים]], ולכן העבודה של תורה קודמת אצלו, ושכרו היא עבודה של שבת שזו היא עבודת התפילה, הנותנת חיות בתורה.<br /> <br /> == תלמידיו ==<br /> <br /> *[[רבי תנחומא]]<br /> *[[רבי אבא בר זבדא]], [[רב גידל]], [[רבי חלבו]], [[רב ששת]], מוזכרים בגמרא{{הערת שוליים|[[יבמות]] סד, ע&quot;ב.}} שנעשו עקרים מכיון שהיו שומעים את דרשותיו של רב הונא, היו מעמידים את עצמם מלצאת למ&quot;ר, והיו נעקרים.<br /> *[[רב אחא בר יעקב]] ג&quot;כ כמעט ונעקר, ובעקבות [[רפואה]] מסוימת ניצל.<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[לקוטי שיחות]] כרך לט הוספות, ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]], הוספה - ביאורים באגרת התשובה. <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אמוראים|הונא]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91_%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%90&diff=90673 2010-11-12T09:56:07Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>ה[[אמורא]] האלוקי '''רב הונא בבלאה''', הוא סתם רב הונא שב[[ש&quot;ס]] {{הערת שוליים|1=[[רש&quot;י]] ברכות דף מו, עמוד א.}}.<br /> ==תולדות==<br /> רב הונא היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא [[רב]] {{הערת שוליים|1=[[ מסכת שבת]] דף סו, עמוד ב.}}.<br /> <br /> היה חבירו של [[רב כהנא הראשון]], ו[[ר' אמי]] ו[[ר' אסי]] כהני חשיבי דארעא דישראל היו כפופים לו, והוא אביו של [[רבי אבא בר רב הונא]], שנודע בשם [[רבה בר רב הונא]] {{הערת שוליים|יוחסין}}. יש אומרים שאותו רב הונא הוא רב הונא ריש גלותא שהיה בימי רב חייא{{הערת שוליים|ירושלמי, הובא בתוס' [[מועד קטן]] כה, א, ד&quot;ה ור' חייא.}}.<br /> <br /> [[חכמה|חכם]] גדול היה, ורבי אבא בר יוסף בר חמא - הנודע בשמו [[רבא]], ביקש מן השמים לזכות לחכמתו של רב הונא {{הערת שוליים|1=[[מועד קטן]] דף כח, עמוד א.}}.<br /> <br /> [[רב חסדא]] מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול' {{הערת שוליים|1=[[בבא בתרא]] דף קכה, עמוד ב ו[[רשב&quot;ם]] שם.}}.<br /> <br /> בתחילה היה רב הונא [[עני]] מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות [[יין]] ל[[קידוש]], מישכן את חגורתו לקנות [[יין]] ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת [[רב]], ברכו שיהיה מכוסה בבגדי משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את בגדי המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של [[רב]] בפשיטות {{הערת שוליים|1=[[מגילה]] דף כז, עמוד ב.}}. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים {{הערת שוליים|1=[[כתובו]]ת דף קו, עמוד א.}} כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו [[שמואל]] - ואילך {{הערת שוליים|1=[[סדר הדורות]] בשם איגרת רשג.}}.<br /> <br /> תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה {{הערת שוליים|1=כתובות דף קו, א.}}. היה מאריך בשיעוריו מאוד{{הערת שוליים|כתובות פ&quot;ו.}}.<br /> <br /> == אמרותיו ==<br /> <br /> *אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפלתו - אלקי אברהם בעזרו. וכשמת - אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו. {{הערת שוליים|1=[[ברכות]] דף ו, עמוד ב.}}.<br /> <br /> *אמר רב הונא{{הערת שוליים|1=[[מסכת שבת]] ס&quot;ט ע&quot;ב.}} היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערת שוליים|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי – רש&quot;י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר – רב הונא – סבר כברייתו של עולם{{הערת שוליים|ימי חול נמנו תחלה – רש&quot;י.}} ומר – חייא בר רב – סבר כאדם הראשון{{הערת שוליים|שנברא בע&quot;ש, ויום ראשון למנינו שבת הי' – רש&quot;י.}}<br /> <br /> מפרש ה[[בעל שם טוב]]{{הערת שוליים|1=[[כתר שם טוב]] הוספות.}}: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה [[ספירות]], ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא המשפיע לכל הששה ימים.<br /> <br /> העבודה של שבת היא [[תפילה]], והעבודה של ימי החול היא [[תורה]]. אמר רב הונא, אם אדם הולך במדבר - הוא שקוע בתורה, ואינו יודע מה הוא שבת, הוא לא יודע מהעבודה של תפילה, העצה לכך היא למנות ששה ימים, מונה ששה ימים, עליו לעבוד בכל השש מידות שלו לזכור לשם מה הוא בא לעולם, ולהתבונן בגדלות השם, וזהו העבודה של תפילה. זה הוא מאמר רש&quot;י מיום ששם אל לבו שכחתו, ואח&quot;כ משמר יום אחד שזה הוא יום השביעי העבודה של תפילה עם קבלת עול מלכות שמים, שזו היא סיבת המלכוה, חייא בר רב, מי שיש לו חיות בתורה, וזהו מי שלומד [[תורה לשמה]], אצלו הסדר הפוך, משמר יום אחד ומונה ששה ימים, אצלו העבודה של תפילה נותנת חיות בעבודה של תורה, &quot;ברייתו של עולם&quot; היא הרי בשביל [[עבודת הבירורים]], ולכן העבודה של תורה קודמת אצלו, ושכרו היא עבודה של שבת שזו היא עבודת התפילה, הנותנת חיות בתורה.<br /> <br /> == תלמידיו ==<br /> <br /> *[[רבי תנחומא]]<br /> *[[רבי אבא בר זבדא]], [[רב גידל]], [[רבי חלבו]], [[רב ששת]], מוזכרים בגמרא{{הערת שוליים|[[יבמות]] סד, ע&quot;ב.}} שנעשו עקרים מכיון שהיו שומעים את דרשותיו של רב הונא, היו מעמידים את עצמם מלצאת למ&quot;ר, והיו נעקרים.<br /> *[[רב אחא בר יעקב]] ג&quot;כ כמעט ונעקר, ובעקבות [[רפואה]] מסוימת ניצל.<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[לקוטי שיחות]] כרך לט הוספות, ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]], הוספה - ביאורים באגרת התשובה. <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אמוראים|הונא]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=90672 2010-11-12T09:54:07Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9661&amp;st=&amp;pgnum=50&amp;hilite= מסכת תמיד] יש שבעה פרקים, ו13 דפים.<br /> <br /> המסכת עוסקת בדינים שונים הקשורים ל[[בית המקדש]], [[שומרים|שמירת]] [[הר הבית]], [[פיס|פיס המזבח]], [[כהן גדול]], ועוד.<br /> <br /> == שחיטה ביום טוב ==<br /> <br /> בסיום [[מסכת ביצה]] שנינו: אין משקין ושוחטין את המדבריות, כלומר למרות שמותר לשחוט, אין לשחוט את הבהמות המדבריות, אבל משקין ושוחטין את הביתות. בגמרא שואלת מה אריכות הלשון &quot;משקין ושוחטיו&quot;, ומתרץ שהחידוש הוא שעל אדם להשקות את הבהמה לפני השחיטה. יש בכך שני טעמים: א. שתהא נוחה להפשיטה, ולא יהא העור נדבק ב[[בשר]]. ב. כדי שאם תהא סירכה על הריאה, תשמט הסירכה, וכך לא יהיו צריכים להטריף את הבהמה.<br /> <br /> [[הרבי]] מקשה, צריך לכתוב במסכת ביצה שצריך להקשות את הבהמה לפני השחיטה, הלא דין זה כבר כתוב במסכת תמיד &quot;השקו את התמיד בכוס של זהב&quot; וכן ההיפך למה צריך ללמוד במסכת תמיד. <br /> <br /> מתרץ הרבי, שיש שני חילוקים: הצורך לכתוב גם במסכת תמיד -, כי בדברי חול יכול לעשות כרצונו גם דברים שאינם מוכרחים, בשונה מקדשים שאסור לעשות עבודות מיותרות, ולכן היה אפש&quot;ל שאין זה בכלל עבודה, ואם כן אסור לעשותו ביו&quot;ט. והצורך לכתוב גם במסכת ביצה הוא מכיון ש א. בקדשים יש קפידא מיוחדת שכל הבשר יהיה למזבח וכל העור לכהנים משא&quot;כ בחול. ב. במקרה שיש סירכא, שלא יקלקל את בהמה מלהקריבה על המזבח, למרות שלפי האמת לא היתה דבוקה ונמצא מקלקל קדשים ומאבד צורתה לחינם{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25046&amp;hilite=40edc2bc-dba6-454d-96e8-afaecc7ced07&amp;st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&amp;pgnum=281 חלק י&quot;ד].}}.<br /> <br /> === ביאורי הרבי ===<br /> <br /> *'''כז א.''' אמר [[אביי]] תרי מינייהו לא צריכי שימור. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&amp;hilite=64ed9bb4-90b1-4a6e-9eaf-http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&amp;st=%D7%9C%D7%90+%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%99&amp;pgnum=221 לקוטי שיחות חי&quot;ח עמ' 212 (עמ' 221)]<br /> <br /> *'''סיום המסכת.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&amp;st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&amp;pgnum=204&amp;hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות ח&quot;ז עמ' 192 (עמ' 204)]<br /> {{שס}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ש&quot;ס]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90_-_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91&diff=90671 2010-11-12T09:53:17Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>הספר '''שיחות קודש - ה'תנש&quot;א''' מביא את שיחות הקודש של חודשי [[ניסן]], [[אייר]], [[סיוון]], של אותה שנה. <br /> <br /> חלק זה מביא את כל שיחות הקודש הבלתי מוגהות כפי שנאמרו בשעתו מש&quot;פ ויקרא עד ש&quot;פ שלח, ע&quot;י הרבי מלך המשיח, באותה &quot;שנה שמלך המשיח נגלה בה&quot;. <br /> <br /> החומר בספר זה כבר יצא לאור במהלך קיץ [[תשס&quot;ט]], ןאז הופיעו מידי שבת בשבתו, חוברות מיוחדות שנחטפו בשקיקה ע&quot;י קהל ה[[חסידים]], ולאור הביקוש הוחלט להוציאם כספר. <br /> <br /> == צוות המכון ==<br /> <br /> חברי צוות המכון הם: ר' [[מאיר שלמה ברנשטיין]], ר' ישראל נח וגל (מפוסטוויל איווה), ר' ברוך וילהלם (מנהריה), ר' [[חשד&quot;ב ליפסקר]], ר' [[אהרן לייב רסקין]] ושלום יהודה לייב גינזבורג.<br /> <br /> שיחות אלו מקבלות חשיבות מיוחדת לאור העובדה כי מדובר בשיחות אשר יצאו לאור בשעתו בפורמט ה[[דבר מלכות]] המפורסם, לאחר שהוגהו ע&quot;י הרבי. בשיחות אלו, ה[[בלתי מוגה]]ות, מופיעים הביטויים המיוחדים שנאמרו ע&quot;י הרבי בשעתו, שכבשו בסערה את העולם כולו. <br /> <br /> שאר הספרים (א', ב', ד') יצאו לאור אי&quot;ה במהלך שנת [[תש&quot;ע]].<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> *כתבה אודות הספר ופרטים נוספים [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=50078 חב&quot;ד אינפו]<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=90670 2010-11-12T09:52:54Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div><br /> ה'''אכילה לפני התפילה''' היא דבר אסור, ועל האוכל לפני ה[[תפילה]] נאמר כי הוא עובר על האיסור &quot;על לא תאכלו על הדם&quot;, לא תאכלו קודם שתתפלו על דמכם{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] פ&quot;ב.}}. אכילה לפני התפילה אף קודמת לתפילה בציבור{{הערת שוליים|משנה ברורה המוכיח מגמרא מפורשת ב[[מסכת ברכות]].}}.<br /> <br /> נפסק ב[[שולחן ערוך]] כי הרעב והצמא הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה. בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר על פסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל בתפילה עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל ה[[מחשבה]] והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת , בה מאריכים בתפילה{{הערת שוליים|1=ב[[שבת קודש]] בהשכמה יטעם מזונות קודם התפלה&quot;. אג&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], חי&quot;ד ה'רפג.}}. <br /> <br /> אודות כמות האכילה, הורו רבותינו נשיאינו שיהיה בדיוק בכמות הרצויה, לא להרבות ולא למעט. הרבי אמר פעם לחסיד שיאכל. כשהחסיד הנהן בראשו להן, אמר הרבי: &quot;אבער ס'זאל זיין געגעס'ן&quot;, היינו שיהיה אכילה ולא טעימה. מאידך, אודות הרבות האכילה יותר מהצורך, מסופר כי אחד מנשיאי חב&quot;ד הורה לחסיד לאכול לפני התפילה מכיון שהיה חלש ולא היו לו ילדים. לשנה בא החסיד ואמר שיש לו תאומים. אמר הרבי: כנראה שאכלת חתיכה יתירה. ואין זה פשוט! חתיכה יתירה זה מתנגד. ואכן, אחד מהבנים היה מתנגד חריף, לעומת השני שהיה חסיד{{הערת שוליים|1=[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]].}}.<br /> <br /> [[הרבנית רבקה]] חלתה בהיותה כבת 18 שנה [שנת תרי&quot;א]. ציוה עליה הרופא שתאכל תכף ומיד עם קומה בבוקר משנתה. הרבנית רבקה לא רצתה לטעום קודם התפילה, והייתה מתפללת בהשכמה, ואחר התפילה הייתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה, הלוא הוא האדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;, אמר לה: יהודי צריך להיות בריא ובעל כוח. על מצוות נאמר &quot;וחי בהם&quot;, הפרוש של וחי בהם: יש להחדיר חיות במצוות. בכדי שיוכלו לעשות זאת חייבים להיות בעל כוח ולהיות בשמחה. וסיים: אינך צריכה להיות על בטן ריקה. עדיף לאכול כדי להתפלל, מאשר להתפלל כדי לאכול, וברכה האדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot; באריכות ימים. היא נולדה בשנת תקצ&quot;ג והסתלקה בשנת תרע&quot;ד.{{הערת שוליים|1=[[היום יום]].}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תפילה}}<br /> [[קטגוריה:תפילה]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F_(%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99)&diff=90669 2010-11-12T09:51:29Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>[[קובץ:סדיגורה בחדר הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר (מימין) אצל [[הרבי]] ב-[[770]]]][[קובץ:סדיגורה נואם בירושלים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר נואם בכנס סיום ה[[רמב&quot;ם]] ב[[ירושלים]]]]<br /> [[תמונה:סדיגורא.jpg|left|thumb|250px|האדמו&quot;ר מסדיגורא עם עסקן חב&quot;די]]<br /> רבי '''אברהם יעקב פרידמן''' הוא האדמו&quot;ר מסדיגורא, בנו של רבי [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] מסדיגורה, זקן אדמור&quot;י בית רוז'ין, ונשיא מוסדות סדיגורה. האדמו&quot;ר מתגורר בתל אביב, ומוסדותיו פרושים גם בערים: בני ברק וירושלים, מודיעין עילית, אשדוד, ואלעד.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] חתם על מכתב קריאה{{הערת שוליים|1=[[:תמונה:מבצע תפילין.jpg]].}} לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.&lt;REF&gt; [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 129.&lt;/REF&gt;<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] יצא בשוב בקריאת קודש להשתתף ב[[מבצע תפילין]] של חב&quot;ד.<br /> <br /> == ספריו == <br /> דברי תורה שלו מתפרסמים בספרו &quot;עקבי אבירים&quot;, בבטאון &quot;מסילות&quot; ובקבצים התורנים &quot;כתר ישראל&quot;, &quot;קרית מלך&quot; ועוד.*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1373 רבי חיים יצחק כהן מוסר בשמו ד&quot;ש לרבי 27:49]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 96-91.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=5716 תמונות הרבי והאדמו&quot;ר מבויאן]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33531 עסקני חב&quot;ד בחתונת סדיגורא]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:אדמור&quot;ים]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%A1_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=90668 2010-11-12T09:50:43Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>נוהגין במדינות אלו למזוג כוס אחד יותר מהמסובין, וקורין אותו '''כוס של אליהו הנביא'''&lt;REF&gt;שו&quot;ע אדמו&quot;ר תפ, ה&lt;/REF&gt;.<br /> ==עניינה של הכוס בדורותינו==<br /> [[הרבי]] האריך לבאר, שעניינה של כוס זה אינו זהה לענין הכוס החמישית שבדברי ה[[רמב&quot;ם]], שהיתה נהוגה בזמן הגאונים והראשונים אך אינה נוהגת בדורותינו. ואילו המנהג למזוג את כוסו של אליהו נתגלה ונתפשט דווקא בדורות האחרונים, כשקרובים יותר ל[[גאולה]] ואור ה[[אמונה]] ב[[ביאת המשיח]] מאיר בתוקף יותר. ובלשונו של אדמו&quot;ר בשו&quot;ע יש לומר, שמזיגת &quot;כוס אחד יותר מהמסובין&quot; מורה על בואו של [[אליהו הנביא]] והיותו אחד המסובין בשולחן הסדר&lt;REF&gt;[[לקוטי שיחות]], כז, עמ' 55-48.&lt;/REF&gt;.<br /> ==מנהגים==<br /> הרבי התנגד בחריפות לרעיון הנהגת &quot;כוס חמישי&quot; בדורנו - &quot;שהוא היפך פסק-דין השולחן-ערוך והאחרונים, מורי ישראל והפוסקים שנתקבלו מכל ישראל&quot; &lt;REF&gt;[[המלך במסיבו]], א, עמ' קלו-קלז. [[אגרות-קודש]], כא, עמ' רד.&lt;/REF&gt;<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה מדקדק למזוג בעצמו כוס זה, ומדור לדור דקדקו האדמו&quot;רים בזה&lt;REF&gt;ס' המנהגים, מהגש&quot;פ לאדמו&quot;ר זי&quot;ע&lt;/REF&gt;.<br /> ===זמן מזיגת הכוס===<br /> מזיגת כוסו של אליהו - אחר [[ברכת המזון]], חוץ מזמנים ידועים שהיו מוזגים כוסו של אליהו קודם ברכת-המזון&lt;REF&gt;[[ספר המנהגים]], מהגש&quot;פ מאד&quot;ש. והוא מ[[ספר השיחות]] [[תש&quot;ג]], עמ' 58.&lt;/REF&gt; אך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עצמו חלוקה היתה הנהגתו בענין זה, לפעמים היה מוזג קודם ברכת המזון,&lt;REF&gt;בשנים: [[תש&quot;ג]], [[תש&quot;ד]], [[תש&quot;ה]].&lt;/REF&gt;ולפעמים אחריה&lt;REF&gt;בשנת [[תש&quot;י]].&lt;/REF&gt; וכך היה נוהג ברוב הפעמים, וכן היה נוהג הרה&quot;צ רבי [[לוי יצחק שניאורסון]].&lt;REF&gt;[[המלך במסיבו]], א, עמ' קלו-קלז.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> לעומת זאת הרבי היה מוזג תמיד את כוסו של אליהו לפני ברכת-המזון. בהקשר לכך כתב ב[[ספר השיחות]] [[תשמ&quot;ט]]&lt;REF&gt;א, עמ' 391.&lt;/REF&gt;: מזיגת כוסו של אליהו שייכת לחלקו השני של הסדר שקשור עם הגאולה העתידה, שלכן מזיגת הכוס בדרך-כלל היא לאחרי ברכת-המזון, ורק בזמנים ידועים היו מוזגים הכוס לפני ברכת-המזון. ולאחרונה נהגו כן - למזוג לפני ברכת-המזון - בכל פעם.<br /> <br /> פעם אחת אמר הרבי, שתמיד היה לו ספק איך לנהוג, והוא נוהג למזוג לפני ברכת-המזון היות ועל כך יש לו טעם מובן יותר - שהרי שתי הכוסות הראשונות הן כנגד העבר, ושתי האחרונות כנגד העתיד, וכוסו של אליהו שייכת גם לעבר&lt;REF&gt;המלך-במסיבו, א, עמ' רב-רג&lt;/REF&gt;<br /> <br /> ובפעם אחרת אמר: מוטב להקדים רגע אחד מאשר לאחר, ובפרט שזה מענייני הגאולה &lt;REF&gt;שם, עמ' רפה. וראה שם בעמ' נ, שבשנת תשח&quot;י מזג הרבי את כוסו של אליהו אחר ברכת-המזון. ומסופקני האם דייק הרושם בדבריו אלו, וכן בדברים נוספים שבאותה רשימה).&lt;/REF&gt;<br /> <br /> הרבי היה מוזג את כוסו של אליהו לכוס של זכוכית,&lt;REF&gt;כן ידוע, וכן מעיד גם הרה&quot;ח [[יוסף יצחק אופן]].&lt;/REF&gt; וקודם שמזג את היין לתוכה בדק היטב האם הכוס חלקה בשוליה ללא פגם.<br /> <br /> והיה מקדים את מזיגת כוסו של אליהו למזיגת הכוס שלו.<br /> {{אוצר מנהגי חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{פסח}}<br /> [[קטגוריה:פסח]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%91%D7%9F_%D7%AA%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=90667 2010-11-12T09:47:50Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>'''רבי חנינא בן תרדיון''' היה [[תנא]] מ[[עשרה הרוגי מלכות]]. הוא נהרג כאשר מצאו אותו מקהיל קהילות ברבים ולומד תורנ למרות הגזירה.<br /> <br /> בתו היתה ברוריה, אשת [[רבי מאיר]].<br /> <br /> == היושב ועוסק בתורה יחידי ==<br /> <br /> רבי חנינא אומר: {{ציטוטון|מנין שאפילו יחיד שיושב ועוסק ב[[תורה]], [[הקדוש ברוך הוא]] קובע לו שכר, שנאמר ישב בדד וידום וכו' כי נטל עליו}}.<br /> <br /> [[הרבי]] מקשה על מאמר זה, שהרי הפסוק נאמר באיכה וכפשוטו הוא מאמר לגריעותא כפירוש רש&quot;י שם &quot;מי שאירע לו צרה ישב גלמוד&quot; וכו'. אך מתרץ על פי מאמר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שכתב{{הערת שוליים|ברשימותיו.}} שהקללות באיכה יהפכו לברכות, ומפרש כמה מהם למעליותא{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשמ&quot;א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4629&amp;hilite=d4209898-4019-4f13-b2bd-9f975f478b51&amp;st=%D7%AA%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F&amp;pgnum=378 ח&quot;ד].}}.<br /> ==מוראה של מלכות==<br /> אמרה נוספת של רבי חנינא היא, {{ציטוטון|התפלל בשלומה של מלכות שאלמא היא איש את רעהו חיים בלעו}}.<br /> <br /> מסביר הרבי, שהצורך כהבטחת &quot;שלומה של מלכות״ כהקדמה ל[[לימוד התורה]] כדבעי, מודגש כאשר בעלי המימרא הוא דווקא רבי חנינא בן תרדיון ורבי חנינא סגן הכהנים. הם בין &quot;עשרה הרוגי מלכות&quot;: רבי חנינא בן תרדיון — לכל הדעות, ורבי חנינא סגן הכהנים — לפי דעה א'. כלומר, ששניהם סבלו מה&quot;מלכות&quot; שהתנהגה עמהם באכזריות נוראה שאין לה אח ורע בכל תולדות ישראל, שלכן, הענין ד&quot;עשרה הרוגי מלכות&quot; הוא מאורע שמדגישים אותו באופן מיוחד בכל הדורות. ולמרות כל זה, מורגש בדבריהם של תנאים אלו חשיבות הענין ד״שלומה של מלכות״ כהקדמה והכשרה ללימוד התורה כדבעי, שכן, אלמלא מוראה איש את רעהו תיים בלעו.<br /> <br /> כאשר הסר מוראה של מלכות נוצר מצב של איש את רעהו חיים בלעו, אין כל סדר ומשטר, איש הישר בעיניו יעשה. ובמצב כזה אין אפשרות ללמוד תורה מתוך התיישבות, מפני הפחד שאינו יודע מה עלול לקרות ברגע שלאחרי זה.<br /> <br /> משא&quot;כ כאשד יש מוראה של מלכות אזי הנהגת המדינה היא באופן משטר וסדר, ואפילו כאשר המלכות עצמה נוהגת באופן בלתי רצוי עד לענין הכי חמור ד&quot;עשרה הרוגי מלכות&quot; הרי גם זה נעשה מתוך סדר כו', גזירת המלכות דלמעלה, וכתוצאה ממנה — גזירת המלכות למטה, ואין זה באופן דאיש כל הישר בעיניו יעשה. ומכיון שכן, הרי זה שולל את הפחד ד&quot;איש את רעהו חיים בלעו&quot;, שהיה עלול להיות על כל צעד ושעל.{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ג]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&amp;hilite=ba0b8a6a-fb01-43aa-833f-fe82552c1d9a&amp;st=%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94+%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99+%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA&amp;pgnum=665 חלק ג'].}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים]]</div>

חנה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=90666 2010-11-12T09:44:50Z

<p>חנה: </p> <hr /> <div>[[תמונה:שירה.jpg|left|thumb|250px|הלוים אומרים שירה בבית המקדש]]<br /> [[תמונה:מדריגות האולם.jpg|left|thumb|250px|מדריגות עזרת ישראל, עליהם היו הלוים אומרים שירה, היו מקורים]]<br /> אחת מעבודות [[הלויים]] היתה - משוררין - לשורר על הקרבן בכל יום. מקום השירה היה חמש עשרה ה[[מעלות]] שהובילו מעזרת נשים לעזרת ישראל.<br /> <br /> השירה היא עבודה של השתוקקות וכלות הנפש להשי&quot;ת{{הערת שוליים|1=[[אדמו&quot;ר הזקן]], [[לקוטי אמרים]].}} רבי [[יעקב יצחק מלובלין]], מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] היה לוי. הוא היה מתאונן על כך שאין ביכולתו לשיר, שכן אם היה שר, היה מקרב את ה[[גאולה]] ומביא את ה[[משיח]].<br /> == זמן השירה ==<br /> זמן אמירת השירה הוא: בשעת הקרבת עולות הציבור - עולות החובה, ועל שלמי עצרת בעת ניסוך היין. אבל עולות נדבה שמקריבין הציבור לקיץ למזבח, וכן הנסכין הבאין בפני עצמן אין אומרין עליהן שירה. <br /> <br /> == מספר המשוררים ==<br /> לכל הפחות צריך להיות שנים עשר לוים העומדים על הדוכן בכל יום לומר שירה על הקרבן, אך אפשר להוסיף עוד ועוד. <br /> <br /> לוים אלו אומרים שירה בפה בלא כלי, מפני שעיקר השירה היא עבודתה בפה. <br /> <br /> אחרים היו עומדים שם מנגנין בכלי שיר. מהן לוים ומהן ישראלים מיוחסין המשיאין לכהונה.<br /> <br /> == כלי השירה ==<br /> מנגנים בכלים אלו: נבלים, וחלילים, וכנורות, וחצוצרות, והצלצל. <br /> <br /> אין פוחתין משני נבלים ולא מוסיפין על ששה. ואין פוחתין משני חלילים ולא מוסיפין על שנים עשר ואין פוחתין משתי חצוצרות ולא מוסיפין על עשרים ומאה. ואין פוחתין מתשעה כנורות ומוסיפין עד לעולם. והצלצל אחד בלבד.<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44722 סדרת התמונות מהחוואי אלק ג'ררד, חב&quot;ד אינפו]<br /> *תמונות אלו, [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47384 תמונות תלת מימדיות ממדריגות הר הבית]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{הר הבית}}<br /> [[קטגוריה:בית המקדש]]</div>

חנה