חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שלום דובער ליפשיץ

2017-10-23T09:35:56Z

חמורו של משיח: /* קורות חייו */

{{דמות
|שם=הרב שלום דובער ליפשיץ
|כינוי=יו"ר [[יד לאחים]]
|תמונה=[[קובץ:ליפשיץ.jpg|250px]]
|תיאור=הרב שלום דובער ליפשיץ ([[תש"ע]])
|תאריך לידה=[[כ"ז סיון]] [[תרפ"ט]]
|מקום לידה=אונייטשא, קרמנצ'וג, [[רוסיה]]
|רבותיו=הרב [[חיים שאול ברוק]], הרב [[יוסף שלמה כהנמן]]
|מקום פעילות=[[רמת גן]]
|תפקידים נוספים=רב קהילת חב"ד ברמת גן
|תאריך פטירה=[[כ"ד אלול]] [[תשע"א]]
|מקום קבורה=[[הר הזיתים]],[[ירושלים]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}

הרב '''שלום דובער ליפשיץ''' (סיון [[תרפ"ט]] - [[אלול]] [[תשע"א]], מכונה הרשד"ב ליפשיץ או הגרש"ב ליפשיץ) היה רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ורב שכונת בית הלל בעיר, ומייסד ויושב ראש ארגון [[יד לאחים]] במשך שישים ואחת שנה.

==קורות חייו==
הרב שלום דובער ליפשיץ נולד ב[[כ"ז בסיוון]] [[תרפ"ט]] ב[[עיירה]] אונייטשא שבפלך [[קרמנצ'וג]] לאביו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] (שפעל אז בקרב יהודי ה[[עיירה]]) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, ה[[שו"ב]] המקומי ומחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]]. ב[[חודש טבת]] [[תרצ"ז]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והם התיישבו בעיר [[רמת גן]]. בצעירותו למד במוסדות 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], לאחר מכן עבר לישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], שם התחנך אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. לאחר מספר שנים החל את לימודיו בישיבת פוניבז' והיה מיודד עם הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], ראש הישיבה.

===ייסוד יד לאחים===
[[קובץ:שלום דובער ליפשיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער ליפשיץ במשרדו ([[תשע"א]])]]
ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי ראש הישיבה, [[יוסף שלמה כהנמן|הרב כהנמן]], עדויות על כפיה אנטי דתית במחנות ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחשו ביניהם ש"מסתמא הליובאוויטשער יגש" ואכן הרב ליפשיץ הציע את עצמו ואליו הצטרפו הרב [[שלמה נח קרול]] (לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]]) והרב יצחק יעקובוביץ' (לימים רבה של [[הרצליה]]).

כבר למחרת יצאו לפעילותם הראשונה, ואז הקימו למעשה את ארגון "פעילים", שעם השנים הפך ל"פעילים יד לאחים" ולאחר מכן ל"יד לאחים - פעילי המחנה התורתי בישראל". באופן רשמי עמד בראש הארגון הרב [[יעקב לנדא]], רבה של [[בני ברק]], כאשר למעשה ניהל את הארגון הרב ליפשיץ{{הערה|ראה דברי ר' מנחם כהן ב'משפחה', [[חג הפסח]] [[תשס"ז]]: "כולם לא אכלו, כולם לא ישנו. אבל מי הזיז את כולם? רק ר' שלום בער"...}}. הוא ניהל צוות שהיה חודר למחנות, מוציא משם ילדים ומעביר אותם לחינוך תורני. פעילות זו נתקלה בהתנגדות עזה של כל המימסד הציוני. [[דוד בן גוריון]] עצמו, שכיהן אז כראש הממשלה קרא לרב ליפשיץ ולחבריו ונזף בהם. גם ביהדות החרדית התנגדו רבים לפעילות 'הפעילים', וראו בהם גוף סהרורי וקיצוני{{הערה|כאשר נפגש הרב ליפשיץ לראשונה עם רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]], הציגו אחד מהרבנים שנכחו במקום כ"ליובאוויטשער שרושם ילדים למזרחי" (ל[[הרשת|רשת]], שהייתה אז תחת ממ"ד)... [או בנוסח אחר: לחינוך העצמאי] במטרה להכפישו.}}. כתוצאה מפעילות זאת נצלו במהלך השנים מאות ילדים. חלק מגדולי התורה עמדו לצד הארגון, ביניהם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]], רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]], רבי [[יצחק אייזיק הרצוג]] {{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1128}} ורבי [[יחזקאל אברמסקי]]. פעולות אלו היו היסוד לארגון [[יד לאחים]] שהוקם מאוחד יותר.

עם הזמן החל הרב ליפשיץ להקדיש את רוב זמנו בפעילות הארגון וזמן [[לימוד התורה]] שלו הצטמצם. בעקבות כך החל לחשב את המשך דרכו בניהול הארגון והוא כתב על כך ל[[רבי מליובאוויטש]]. הרבי ענה לו:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], כרך ד' אגרת א'קצח{{הערה|המכתב המלא: {{ציטוטון|קבלתי מכתבו.. אשר משתתף בעבודת "חבר פעילי מחנה התורתי", ורואה הוא פרי טוב בעמלו, אבל כיון שהציבור החרדי ב[[ארץ הקודש]] ת"ו לא נענה לקריאתם כדבעי למיעבד ובמילא כל העבודה מוטלת עליהם, וזה גורם אצלו לביטול תלמוד-תורה, ושואל האם כדאי הדבר בשבילו, או בלשונו הוא, אם מחוייב לעזוב את נפשו בעבור נפשות אחרים. הנה נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה ש[[הקב"ה]] הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה ר"ל ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש, הנה בא יצרו ומסיתו לאמור, מי יודע אם זהו ענין ומוטב לך להתעסק בעסקים אחרים אשר אז אפשר שתשגשג בתורה וכו' וכו'... ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה (מועד קטן ט, ב), וידוע גם כן מאמר הגמרא בתמורה על הפסוק עשיר ורש נפגשו מאיר עיני שניהם ה', אשר כשעשיר בתורה עוזר לרש בתורה, הרי מאיר עיני שניהם, שגם להנותן נתוסף בלימוד תורתו, שזהו הרבה יותר ממר (תענית ז, א) הרבה למדתי מרבותי ומחברי, ומתלמידי יותר מכולם, כי המאמר בתענית מספר מה שאדם לומד כפי יכלתו הוא, וכדיוק הלשון למדתי, מה שאין כן הבטחת ר בתמורה דמאיר עיני שניהם ה', היינו ששמעתתא דבעי סייעתא דשמיא, הנה מבקשים בזה אור כפי יכולת הוי', כמובן שזהו שלא בערך... כוונתי בזה שלא לבד שעל ידי ביטול תורתו לאיזה זמן עושה הוא כציווי התורה וכמר במו"ק הנ"ל, אלא עוד זאת שביטולה של תורה זה הוא גופא קיומא, כי על ידי זה נעשה לבו ומוחו [זכ]ים אלף פעמים ככה, אשר במעט זמן יצליח בלימודו שלא בערך..}}}}
|תוכן=נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה ש[[הקב"ה]] הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה רחמנא ליצלן ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש.. ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה
}}

בהתאם לתשובה התמסר הרב ליפשיץ לעבודתו, הרחיב את צוות הארגון והחל לדאוג גם למבוגרים; הוא פתח עשרות בתי כנסת בארץ, סניפי יהדות, בתי מדרשות, סיפק תשמישי קדושה והביא את היהדות להמונים. בתוך כך, ניהל מאבקים עם גופים מימסדיים, בענייני חינוך, צרכיהם הגשמיים והרוחניים של עולי תימן, עיראק{{הערה|1=[http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&dbsRW=1 תמונה 1], [http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1126 2] באתר יד לאחים.}}, מרוקו ולוב; במהלך כל פעולותיו היה בקשר רציף עם [[הרבי]] שאף דאג לו באופן אישי וכשפעם עצרו את הרב ליפשיץ במהלך הפגנה, לחצו מ[[מזכירות הרבי]] על גורמים בממשלה להביא לשחרורו המהיר{{מקור}}.

הפעם הראשונה שבה נסע ל[[אדמו"ר מלך המשיח]] הייתה בשנת [[תשכ"ב]], לאחר מכן נסע כשלושים פעמים נוספות. כמעט בכולם נכנס ל[[יחידות|יחידויות]], שערכו בדרך כלל מחצי שעה ומעלה. בשנת [[תשכ"ד]], כאשר יצא מהיחידות, ליווהו הרבי עד לפתח [[770]]{{הערה|מפי הרב [[נתן וולף]] שנכח אז.}}.

ב[[ח"י באלול]] [[תשכ"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעיתו, מרת שפרה מרים אסתר, בתו של ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]]. לאחר החתונה התיישב בשכונת הלל ב[[רמת גן]], בסמיכות למגורי אמו, והמשיך ביתר שאת בפעילותו כראש "פעילים יד לאחים", הוא פיקח על העבודה, גייס כספים, פתח סניפים ויזם פעילויות חדשות.

===במוסדות חב"ד===

בד בבד, התמסר הרשד"ב ליפשיץ לעבודה בכרם חב"ד, במשך השנים הוא ניהל ויזם עשרות פרויקטים במוסדות חב"ד, ביניהם: ניהל וריכז את המערכה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] וכנגד '[[גיורי וינה]]'; ניהל וארגן את קליטתם הרוחנית של יהודי גרוזיה, סידר להם מקומות יישוב בקרב קהילות [[חב"ד]]; פתח להם בתי כנסת; דאג להם לרבנים [[חסיד]]י [[חב"ד]]; קלט את בניהם בישיבות [[תומכי תמימים]] ועוד; הקים וייסד את '[[וועד רבני צפון אפריקה יצאי מוסדות חב"ד]]', שמטרתו הייתה לאחד את כל הרבנים הספרדים שלמדו במוסדות חב"ד ולחזק את הזיקה החב"דית שלהם; ייסד את 'מכון הלכתא בטעמא', שחילק מלגות ליצירות תורניות בציבור החרדי שעסקו ב[[שולחן ערוך הרב]] (בשיתוף עם הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]); הוציא לאור מכתבי [[רבותינו נשיאנו]] על ה[[ש"ס]]; כל זאת בעידודו של [[הרבי]], ובשיתוף עם הנהלת מוסדות חב"ד בראשות הרב [[אפרים וולף]].

ידיעותיו הרבות של הרב ליפשיץ בתורה ובהלכה גרמו לו להיות מועמד טבעי לרבנות ברמת גן. לערך בשנת [[תש"ל]] נבחר לרבנות במספר בתי כנסת ולרב בשכונת הלל ברמת גן. על פי בקשת [[אדמו"ר מלך המשיח]], התמנה הרב ליפשיץ לרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]], של [[בית הכנסת]] 'היכל מרדכי - עוזיאל' שהונהג על ידי הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] ובשנת [[תשמ"א]] כרב [[בית הכנסת]] הוותיק 'סוכת שלום', כממלא מקומו של הרב [[גדליה אקסלרוד]].

הרבי חפץ מאד כי הרב ליפשיץ יתערב בענייני הרבנות. ב[[חודש שבט]] [[תש"נ]] כתב לו הרבי: {{ציטוטון|דעתי ברורה שיהיה רב פס"ד (ככל שתלוי בו) אזכיר עה"צ}} {{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 137.}}. לעומת זאת באחת השנים רצה הרב ליפשיץ להתמודד על משרת רבה הראשי של רמת גן ו[[הרבי]] אסר עליו זאת.

בשנת [[תשמ"ח]], לקראת [[בחירות תשמ"ט]], קיבל הרב ליפשיץ הוראה מהרבי לנתק את ארגונו מאנשי המחלוקת בציבור הליטאי. הרב ליפשיץ יצא בקריאה לתמוך ב[[אגודת ישראל]], ועשרות מאנשיו פרשו והקימו ארגון מתחרה בשם "לב לאחים" שנתמך על ידי 'דגל התורה' ורבניה. כתוצאה מכך נסגרו עשרות סניפים ומחלקות של הארגון ותורמים רבים הפסיקו את תרומתם. הרב ליפשיץ ויד לאחים עברו תקופה קשה בשנים אלו, כאשר כל אותו הזמן לא פסק [[הרבי]] לתמוך ולעודד. כך לדוגמא, בחודש [[שבט]] [[תש"נ]], כאשר עבר הרב ליפשיץ בחלוקת דולרים, אמר לו הרבי{{ציטוטון|"לפום צערא אגרא"}}. הרב ליפשיץ המשיך ללכת ואז עצר אותו הרבי, קראו חזרה והוסיף בחיוך: {{ציטוטון|אויב ס'וועט זיך נאך מערער}}, בצירוף דולר נוסף{{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 127.}}.

הרב ליפשיץ פעל רבות בנושא [[שלימות הארץ]]. בין היתר הנהיג את המערכה הגדולה כנגד [[בנימין נתניהו]] והסכמי [[חברון]] ווואי. הוא כינס עצרות מחאה ב[[ירושלים]], ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3903 ידיעות אחרונות מדווח על עצרת בארגונו], [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 ווידאו מהעצרת].}} ובחיפה. אירגן עצרות תפילה ליד [[הכותל המערבי]] ו[[קבר רשב"י]]. ניהל החתמת רבנים, הוציא לאור שלטים ומדבקות כמו גם עלונים וקבצי מחאה. פעילות זו ערך בשיתוף עם [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ועם [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]].

הרב ליפשיץ לא חת מפני איש, ויצא במספר הזדמנויות נגד מנהלים חבדיי"ם בכירים. אחת מהם היה כאשר [[כולל חב"ד]] נטל כספים מהקרן לידידות, שלפי דברי הרב ליפשיץ ולפי פסק בית דין רבני חב"ד אסור לקחת ממנו כסף, כיוון שהכספים אותו הוא מחלק הוא במטרה לגרום להשפעת הנוצרים על העם היהודי רח"ל{{הערה|1=[http://www.kikarhashabat.co.il/5445.html "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו"] באתר "חרדים".}}.

כמו כן העלה הרב ליפשיץ ביקורת חריפה על [[צא"ח]] ועל הניהול הנוכחי של פרוייקט [[ילדי צ'רנוביל]]. עקב רשלנות בבדיקת יהדותם של הילדים, התברר כי רבים מהם הינם גוים, לפעמים אף משני הוריהם. כתוצאה מכך אירעו אסונות רוחניים קשים, עקב התבוללות יהודית של בוגרי הישיבות המיוחדים לילדי הפרוייקט. הסיבה העיקרית לבעיה, היא מכיון שלאחר שסיימו מספר שנים במוסדות בכפר חב"ד, יהדותם ברורה, וכך הם מוצאים להם זיווגים יהודיים, בעוד שיש מהם שהינם גוים גמורים על פי ההלכה{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=514 מסמכים בנושא].}}. הנהלת צא"ח אינה מכחישה את הדברים. בשנת [[תשס"א]] העלה הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] יושב ראש [[יד לאחים]] טענות קשות על ניהול הפרוייקט. במכתב ששלח לכבוד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], העלה כי יש לבדוק את יהדותם, והעלה טענות קשות כלפי התמהמהות הגורמים השונים בשיתוף הפעולה עם ארגון יד לאחים{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=389 מכתב מהרב ליפשיץ בנושא].}}.

עם פטירתו של הרב [[משה אשכנזי]] בשנת [[תשס"ז]] נעשה לזקן רבני חב"ד.

===המשך הפעילות ביד לאחים===
[[קובץ:הרב_ליפשיץ.jpeg‏|שמאל|ממוזער|250px|נואם באחת העצרות נגד המסיון]]
בתוך כך המשיך לפעול הרב ליפשיץ במרץ רב במסגרת יד לאחים. הוא שימש כיושב ראש הארגון ועל פיו הוכרע כל דבר. עד חודשי חייו האחרונים, גם כאשר חצה את גיל הגבורות היה מגיע מידי יום למשרדי הארגון ב[[בני ברק]], שם אישר פעילויות לצד יוזמת פרויקטים חדשים ותוכניות. במשך שישים ואחד שנות הנהלת הארגון סירב לקחת משכורת או תמורה כספית אחרת על עבודתו בארגון.

במסגרת עבודתו טיפל בקליטה רוחנית וגשמית לעולי פרס, גרוזיה, ברית המועצות וקווקז; במיגור ולוחמה בפעילותו ההרסנית של המסיון ב[[ארץ הקודש]]; בתמיכה במשפחות שחולצו מידי המסיון; בחילוץ בנות יהודיות מכפריים ערביים; בשיעורי תורה ויהדות בערים שונות בארץ; בתעמולה למען החינוך הכשר; בהוצאת ספרים וסידורי תפילות לעדות שונות; ועוד ועוד.

לפעילות זו זכה הרב ליפשיץ לתמיכה מגדולי רבני דורנו{{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=180}}.
[[קובץ:וואזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם [[שמואל וואזנר|הרב וואזנר]]]]
ביום [[כ"ד באלול]] [[תשע"א]], לאחר מחלה קשה, נפטר ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד שבהר הזיתים]] ב[[ירושלים]], בסמיכות לציונם של רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] ושל רבי [[דוד צבי חן]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64117 הלווייתו של הרב ליפשיץ]{{תמונה}}}}.

==ראו גם==
*[[ארגון יד לאחים]]

==משפחתו==
;בניו

בנו הרב ישראל לייב ממלא את מקומו בראשות יד לאחים, וכרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] בנו [[שמואל שלמה ליפשיץ|שמואל שלמה]] מכהן
כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
;חתניו
*חתנו הרב [[בנימין קופרמן]] רב [[בית הכנסת]] הגדול ב[[רמת גן]] ו[[דיין]] מומחה לדיני ממונות.
*חתנו הרב [[שלמה חיים פלדמן]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים חולון]].
*חתנו הרב שלמה אריה לייב גרשקוביץ'{{הערה|התחתן לאחר פטירת הרב ליפשיץ}} - בני ברק.

== קישורים חיצונים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19684 הרב ליפשיץ] בטקס הענקת [[בול חב"ד]]{{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1722 הרב ליפשיץ] בכנס רבני [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[תשס"ג]]){{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46978 הרב ליפשיץ בחילופי מכתבים עם הוותיקן]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64129 החסיד שאיחד בהלווייתו את כל החוגים • קווים לדמותו] - {{אינפו|}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב שלום דובער ליפשיץ וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ליפשיץ שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רמת גן: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]

יד לאחים

2017-10-03T22:16:43Z

חמורו של משיח:

[[תמונה:יד לאחים.jpg|left|thumb|250px|סמל הארגון 'יד לאחים']]
[[קובץ:יעקב לנדאPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יעקב לנדא]], רבה של [[בני ברק]] נואם בכנס פעילים של "יד לאחים" ב[[קריית שמונה]]]]
ארגון '''יד לאחים''' נוסד בשנת [[תש"י]] (1950) בידי קבוצת פעילים בלתי מפלגתיים שרובם חסידי חב"ד ומיעוטם בחורים ליטאים וחסידי גור, על מנת לעזור לעולים חדשים בשלבי ההתאקלמות הראשונים בארץ ולנסות לשלבם במסגרת דתית הולמת.

את הארגון הקימו הרבנים [[יעקב לנדא]],[[ישראל לייבוב]] והרב [[שלום דוב ליפשיץ]] בברכתו של [[הרבי הריי"ץ]].

עם השנים הופנתה עיקר הפעילות לטיפול בבעיות קשות ומורכבות יותר. אחת מהן היא המאבק במיסיון ובשליחיו. התברר כי בארץ פועלים, כמעט ללא מפריע, כ-100 קהילות מיסיונרים וכתות שונות. המאבק בהם הפך לאחת המשימות העיקריות של 'יד לאחים'. תקציבו של המיסיון בארץ עומד על מיליוני דולרים לשנה, וקהל היעד הטבעי של המיסיונרים הוא משפחות במצוקה, חומרית או נפשית.

נושא נוסף ומרכזי בו עוסק 'יד לאחים' הוא טמיעה. מדובר בתופעה הולכת ומתרחבת של נערות ונשים, שיוצאות, ובהרבה מקרים אף מתחתנות, עם ערבים ובני מיעוטים אחרים. למשרדי הארגון מגיעות כ-500 קריאות בשנה ודיווחים על מקרים מסוג זה. המחלקה להצלה מטמיעה פועלת בדרכים שונות, לעיתים מסוכנות, להצלת אותן נערות ונשים, כשלפעמים יש צורך בחילוץ מכפרים עוינים ושיכון בדירות מסתור.

ב'יד לאחים' קיימות מחלקות נוספות: מחלקה לקליטה רוחנית לעולי חבר העמים ומחלקה לרישום ילדים למוסדות תורניים.

יד לאחים אינו פועל בשם חב"ד באופן רשמי, אך קיימת הוראת הרבי לפיה יד לאחים יכול לפעול בשמו, כל עוד אין הדבר עלול להזיק לפעילות הארגון.

בשנת [[תשמ"ט]] במסגרת המחלוקת והפילוגים בציבור החרדי, ביוזמת חלק מרבני הליטאים, הכריזו אותם רבנים שכיון שהרבי עומד מאחורי ארגון יד לאחים, יש להתנתק מן הארגון. במקום זה הם הקימו ארגון ליטאי מתחרה בשם [[לב לאחים]]. מסופר שכאשר מזכיר הארגון שהיה ליטאי, ביקר אצל הרבי ושאל למה כאלה דברים קורים ללא הצדקה, הרבי לימד זכות על ראש ישיבה באמריקה שדחף לפילוג, בכך שהיתה לו נגיעה אישית, כי אחד מתורמיו איים שלא יתרום אם ראש הישיבה לא יצא נגד ליובאוויטש.

בשנת [[תשע"א]] לאחר פטירתו של הרב שלום דוב ליפשיץ, נתמנה ליו"ר, בנו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל לייב ליפשיץ]].

== ראו גם ==
* [[:קטגוריה:פעילי יד לאחים|פעילי יד לאחים]]

==קישורים חיצונים==
*[http://www.yadleachim.co.il/# אתר יד לאחים]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] וקריאה לתמיכה בארגון "יד לאחים" {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/694439236412.html ישתדל להמשיך במשרתו אצל הפעילים שיחיו]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג הסוכות תשע"ז

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ארגונים הפועלים עם עולים מברית המועצות]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקשורים לחב"ד]]
[[קטגוריה:שלימות העם - מיהו יהודי]]

שמואל שלמה ליפשיץ

2017-10-03T22:14:42Z

חמורו של משיח:

[[קובץ:שמאל שלמה ליפשיץ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל שלמה ליפשיץ]]
הרב '''שמואל שלמה ליפשיץ''' (יליד תשל"ב) הוא [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]

==תולדות חיים==
הרב ליפשיץ נולד בכ"ב [[תשרי]] [[תשל"ב]] לרב [[שלום דובער ליפשיץ]], יו"ר ומיסד ארגון [[יד לאחים]] וניקרא על שם דוד סבתו הרב [[שמואל שלמה ליינר]] מראדזין.

בצעירותו למד במוסדותיהם של חסידי [[קרלין]].

בישיבה קטנה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבה גדולה]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תש"נ]], בעת לימודיו בישיבה, ערך את הספר [[באגרות מלך]]{{הערה|יחד עם עזריאל זעליג אשכנזי ו[[יוסף יצחק אליטוב]]}}.

לאחר נישואיו עם מרת זלאטע, בתו של הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], החל לעבוד כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]

במהלך השנים עזר בהוצאת הספר [[סיפורי התגלות חסידיים]] של [[פישל שניאורסון]].
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ליפשיץ, שמואל שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:משפחת וילישאנסקי]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]
[[קובץ:שמואל ליפשיץ.jpg|ימין|ממוזער|150px|נואם ב[[קרית שמונה]]]]

ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)

2017-10-01T07:46:26Z

חמורו של משיח: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:ליפשיץ_רמת_גן_ברית.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליפשיץ עורך ברית לתינוק ניצול [[יד לאחים]]]]
הרב '''ישראל לייב ליפשיץ''', יו"ר [[יד לאחים]] ורב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]. מתגורר ברמת גן ו[[בני ברק]] לסירוגין.

==תולדות חיים==
הרב ליפשיץ נולד ב[[ד' בניסן]] [[תש"ל]] לאביו הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], רב הקהילה ויו"ר "[[יד לאחים]]" מלפנים, ונקרא על שם סביו הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]].

בשנות ילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות קרלין|חסידי קרלין]], ובבחרותו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. בשנת [[תש"נ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

[[נישואין|נשא]] את מרת פנינה בת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]].

היה סגן יו"ר ארגון "[[יד לאחים]]", ולאחר פטירת אביו ממלא את מקומו כיו"ר הארגון וכרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]].

== משפחתו ==
*בנו ר' מנחם מענדל ליפשיץ, שליח במושב חצב.
*בנו ר' משה זאב ליפשיץ, מחשובי האברכים בעיה"ק צפת.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=64983 יו"ר חדש ליד לאחים] {{חב"ד אינפו}} י"ח [[חשון]] התשע"ב (15.11.2011)
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71276 ראיון לכבוד חג הפסח לרגל מלאות שנתיים לפטירת אביו] {{שטורעם}} י"ג [[ניסן]] התשע"ד (13.04.2014)

{{מיון רגיל:ליפשיץ, ישראל לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רמת גן: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"נ]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]

ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)

2017-10-01T07:45:34Z

חמורו של משיח: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:ליפשיץ_רמת_גן_ברית.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליפשיץ עורך ברית לתינוק ניצול [[יד לאחים]]]]
הרב '''ישראל לייב ליפשיץ''', יו"ר [[יד לאחים]] ורב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]. מתגורר ברמת גן ו[[בני ברק]] לסירוגין.

==תולדות חיים==
הרב ליפשיץ נולד ב[[ד' בניסן]] [[תש"ל]] לאביו הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], רב הקהילה ויו"ר "[[יד לאחים]]" מלפנים, ונקרא על שם סביו הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]].

בשנות ילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות קרלין|חסידי קרלין]], ובבחרותו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. בשנת [[תש"נ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

[[נישואין|נשא]] את מרת פנינה בת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]].

היה סגן יו"ר ארגון "[[יד לאחים]]", ולאחר פטירת אביו ממלא את מקומו כיו"ר הארגון וכרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]].

== משפחתו ==
*בנו ר' מנחם מענדל ליפשיץ, שליח במושב חצב.
*בנו ר' משה זאב ליפשיץ, מחשובי האברכים בעיה"ק צפת.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=64983 יו"ר חדש ליד לאחים] {{http://chabad.info/}} י"ח [[חשון]] התשע"ב (15.11.2011)
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71276 ראיון לכבוד חג הפסח לרגל מלאות שנתיים לפטירת אביו] {{שטורעם}} י"ג [[ניסן]] התשע"ד (13.04.2014)

{{מיון רגיל:ליפשיץ, ישראל לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רמת גן: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"נ]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]

ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)

2017-10-01T07:44:54Z

חמורו של משיח: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:ליפשיץ_רמת_גן_ברית.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליפשיץ עורך ברית לתינוק ניצול [[יד לאחים]]]]
הרב '''ישראל לייב ליפשיץ''', יו"ר [[יד לאחים]] ורב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]. מתגורר ברמת גן ו[[בני ברק]] לסירוגין.

==תולדות חיים==
הרב ליפשיץ נולד ב[[ד' בניסן]] [[תש"ל]] לאביו הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], רב הקהילה ויו"ר "[[יד לאחים]]" מלפנים, ונקרא על שם סביו הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]].

בשנות ילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות קרלין|חסידי קרלין]], ובבחרותו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. בשנת [[תש"נ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

[[נישואין|נשא]] את מרת פנינה בת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]].

היה סגן יו"ר ארגון "[[יד לאחים]]", ולאחר פטירת אביו ממלא את מקומו כיו"ר הארגון וכרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]].

== משפחתו ==
*בנו ר' מנחם מענדל ליפשיץ, שליח במושב חצב.
*בנו ר' משה זאב ליפשיץ, מחשובי האברכים בעיה"ק צפת.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=64983 יו"ר חדש ליד לאחים] {{chabad.info}} י"ח [[חשון]] התשע"ב (15.11.2011)
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71276 ראיון לכבוד חג הפסח לרגל מלאות שנתיים לפטירת אביו] {{שטורעם}} י"ג [[ניסן]] התשע"ד (13.04.2014)

{{מיון רגיל:ליפשיץ, ישראל לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רמת גן: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"נ]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]

ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)

2017-10-01T07:44:18Z

חמורו של משיח: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:ליפשיץ_רמת_גן_ברית.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליפשיץ עורך ברית לתינוק ניצול [[יד לאחים]]]]
הרב '''ישראל לייב ליפשיץ''', יו"ר [[יד לאחים]] ורב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]. מתגורר ברמת גן ו[[בני ברק]] לסירוגין.

==תולדות חיים==
הרב ליפשיץ נולד ב[[ד' בניסן]] [[תש"ל]] לאביו הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], רב הקהילה ויו"ר "[[יד לאחים]]" מלפנים, ונקרא על שם סביו הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]].

בשנות ילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות קרלין|חסידי קרלין]], ובבחרותו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. בשנת [[תש"נ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

[[נישואין|נשא]] את מרת פנינה בת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]].

היה סגן יו"ר ארגון "[[יד לאחים]]", ולאחר פטירת אביו ממלא את מקומו כיו"ר הארגון וכרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]].

== משפחתו ==
*בנו ר' מנחם מענדל ליפשיץ, שליח במושב חצב.
*בנו ר' משה זאב ליפשיץ, מחשובי האברכים בעיה"ק צפת.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=64983 יו"ר חדש ליד לאחים] {{חבד אינפו}} י"ח [[חשון]] התשע"ב (15.11.2011)
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71276 ראיון לכבוד חג הפסח לרגל מלאות שנתיים לפטירת אביו] {{שטורעם}} י"ג [[ניסן]] התשע"ד (13.04.2014)

{{מיון רגיל:ליפשיץ, ישראל לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רמת גן: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"נ]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]

ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)

2017-10-01T07:42:01Z

חמורו של משיח: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:ליפשיץ_רמת_גן_ברית.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליפשיץ עורך ברית לתינוק ניצול [[יד לאחים]]]]
הרב '''ישראל לייב ליפשיץ''', יו"ר [[יד לאחים]] ורב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]. מתגורר ברמת גן ו[[בני ברק]] לסירוגין.

==תולדות חיים==
הרב ליפשיץ נולד ב[[ד' בניסן]] [[תש"ל]] לאביו הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], רב הקהילה ויו"ר "[[יד לאחים]]" מלפנים, ונקרא על שם סביו הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]].

בשנות ילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות קרלין|חסידי קרלין]], ובבחרותו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. בשנת [[תש"נ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

[[נישואין|נשא]] את מרת פנינה בת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]].

היה סגן יו"ר ארגון "[[יד לאחים]]", ולאחר פטירת אביו ממלא את מקומו כיו"ר הארגון וכרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]].

== משפחתו ==
*בנו ר' מנחם מענדל ליפשיץ, שליח במושב חצב.
*בנו ר' משה זאב ליפשיץ, מחשובי האברכים בעיה"ק צפת.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71276 ראיון לכבוד חג הפסח לרגל מלאות שנתיים לפטירת אביו] {{שטורעם}} י"ג [[ניסן]] התשע"ד (13.04.2014)
*[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=64983 סיום מסכת ל30 של הרב שלום בער ליפשית ע"י בנו וממלא מקומו הרה"ח ישראל לייב ליפשיץ]

{{מיון רגיל:ליפשיץ, ישראל לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רמת גן: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"נ]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]

ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)

2017-10-01T07:38:18Z

חמורו של משיח: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:ליפשיץ_רמת_גן_ברית.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליפשיץ עורך ברית לתינוק ניצול [[יד לאחים]]]]
הרב '''ישראל לייב ליפשיץ''', יו"ר [[יד לאחים]] ורב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]. מתגורר ברמת גן ו[[בני ברק]] לסירוגין.

==תולדות חיים==
הרב ליפשיץ נולד ב[[ד' בניסן]] [[תש"ל]] לאביו הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], רב הקהילה ויו"ר "[[יד לאחים]]" מלפנים, ונקרא על שם סביו הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]].

בשנות ילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות קרלין|חסידי קרלין]], ובבחרותו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. בשנת [[תש"נ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

[[נישואין|נשא]] את מרת פנינה בת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]].

היה סגן יו"ר ארגון "[[יד לאחים]]", ולאחר פטירת אביו ממלא את מקומו כיו"ר הארגון וכרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]].

== משפחתו ==
*בנו ר' מנחם מענדל ליפשיץ, שליח במושב חצב.
*בנו ר' משה זאב ליפשיץ, מחשובי האברכים בעיה"ק צפת.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71276 ראיון לכבוד חג הפסח לרגל מלאות שנתיים לפטירת אביו] {{שטורעם}} י"ג [[ניסן]] התשע"ד (13.04.2014)
*[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=64983]

{{מיון רגיל:ליפשיץ, ישראל לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רמת גן: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"נ]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]

שלום דובער ליפשיץ

2017-10-01T07:33:41Z

חמורו של משיח:

{{דמות
|שם=הרב שלום דובער ליפשיץ
|כינוי=יו"ר [[יד לאחים]]
|תמונה=[[קובץ:ליפשיץ.jpg|250px]]
|תיאור=הרב שלום דובער ליפשיץ ([[תש"ע]])
|תאריך לידה=[[כ"ז סיון]] [[תרפ"ט]]
|מקום לידה=אונייטשא, קרמנצ'וג, [[רוסיה]]
|רבותיו=הרב [[חיים שאול ברוק]], הרב [[יוסף שלמה כהנמן]]
|מקום פעילות=[[רמת גן]]
|תפקידים נוספים=רב קהילת חב"ד ברמת גן
|תאריך פטירה=[[כ"ד אלול]] [[תשע"א]]
|מקום קבורה=[[הר הזיתים]],[[ירושלים]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}

הרב '''שלום דובער ליפשיץ''' (סיון [[תרפ"ט]] - [[אלול]] [[תשע"א]], מכונה הרשד"ב ליפשיץ או הגרש"ב ליפשיץ) היה רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ורב שכונת בית הלל בעיר, ומייסד ויושב ראש ארגון [[יד לאחים]] במשך שישים ואחת שנה.

==קורות חייו==
הרב שלום דובער ליפשיץ נולד ב[[כ"ז בסיוון]] [[תרפ"ט]] ב[[עיירה]] אונייטשא שבפלך [[קרמנצ'וג]] לאביו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] (שפעל אז בקרב יהודי ה[[עיירה]]) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, ה[[שו"ב]] המקומי ומחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]]. ב[[חודש טבת]] [[תרצ"ז]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והם התיישבו בעיר [[רמת גן]]. בצעירותו למד במוסדות 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], לאחר מכן עבר לישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], שם התחנך אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. לאחר מספר שנים החל את לימודיו בישיבת פוניבז' והיה מיודד עם הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], ראש הישיבה.

===ייסוד יד לאחים===
[[קובץ:שלום דובער ליפשיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער ליפשיץ במשרדו ([[תשע"א]])]]
ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי ראש הישיבה, [[יוסף שלמה כהנמן|הרב כהנמן]], עדויות על כפיה אנטי דתית במחנות ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחשו ביניהם ש"מסתמא הליובאוויטשער יגש" ואכן הרב ליפשיץ הציע את עצמו ואליו הצטרפו הרב [[שלמה נח קרול]] (לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]]) והרב יצחק יעקובוביץ' (לימים רבה של [[הרצליה]]).

כבר למחרת יצאו לפעילותם הראשונה, ואז הקימו למעשה את ארגון "פעילים", שעם השנים הפך ל"פעילים יד לאחים" ולאחר מכן ל"יד לאחים - פעילי המחנה התורתי בישראל". באופן רשמי עמד בראש הארגון הרב [[יעקב לנדא]], רבה של [[בני ברק]], כאשר למעשה ניהל את הארגון הרב ליפשיץ{{הערה|ראה דברי ר' מנחם כהן ב'משפחה', [[חג הפסח]] [[תשס"ז]]: "כולם לא אכלו, כולם לא ישנו. אבל מי הזיז את כולם? רק ר' שלום בער"...}}. הוא ניהל צוות שהיה חודר למחנות, מוציא משם ילדים ומעביר אותם לחינוך תורני. פעילות זו נתקלה בהתנגדות עזה של כל המימסד הציוני. [[דוד בן גוריון]] עצמו, שכיהן אז כראש הממשלה קרא לרב ליפשיץ ולחבריו ונזף בהם. גם ביהדות החרדית התנגדו רבים לפעילות 'הפעילים', וראו בהם גוף סהרורי וקיצוני{{הערה|כאשר נפגש הרב ליפשיץ לראשונה עם רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]], הציגו אחד מהרבנים שנכחו במקום כ"ליובאוויטשער שרושם ילדים למזרחי" (ל[[הרשת|רשת]], שהייתה אז תחת ממ"ד)... [או בנוסח אחר: לחינוך העצמאי] במטרה להכפישו.}}. כתוצאה מפעילות זאת נצלו במהלך השנים מאות ילדים. חלק מגדולי התורה עמדו לצד הארגון, ביניהם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]], רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]], רבי [[יצחק אייזיק הרצוג]] {{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1128}} ורבי [[יחזקאל אברמסקי]]. פעולות אלו היו היסוד לארגון [[יד לאחים]] שהוקם מאוחד יותר.

עם הזמן החל הרב ליפשיץ להקדיש את רוב זמנו בפעילות הארגון וזמן [[לימוד התורה]] שלו הצטמצם. בעקבות כך החל לחשב את המשך דרכו בניהול הארגון והוא כתב על כך ל[[רבי מליובאוויטש]]. הרבי ענה לו:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], כרך ד' אגרת א'קצח{{הערה|המכתב המלא: {{ציטוטון|קבלתי מכתבו.. אשר משתתף בעבודת "חבר פעילי מחנה התורתי", ורואה הוא פרי טוב בעמלו, אבל כיון שהציבור החרדי ב[[ארץ הקודש]] ת"ו לא נענה לקריאתם כדבעי למיעבד ובמילא כל העבודה מוטלת עליהם, וזה גורם אצלו לביטול תלמוד-תורה, ושואל האם כדאי הדבר בשבילו, או בלשונו הוא, אם מחוייב לעזוב את נפשו בעבור נפשות אחרים. הנה נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה ש[[הקב"ה]] הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה ר"ל ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש, הנה בא יצרו ומסיתו לאמור, מי יודע אם זהו ענין ומוטב לך להתעסק בעסקים אחרים אשר אז אפשר שתשגשג בתורה וכו' וכו'... ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה (מועד קטן ט, ב), וידוע גם כן מאמר הגמרא בתמורה על הפסוק עשיר ורש נפגשו מאיר עיני שניהם ה', אשר כשעשיר בתורה עוזר לרש בתורה, הרי מאיר עיני שניהם, שגם להנותן נתוסף בלימוד תורתו, שזהו הרבה יותר ממר (תענית ז, א) הרבה למדתי מרבותי ומחברי, ומתלמידי יותר מכולם, כי המאמר בתענית מספר מה שאדם לומד כפי יכלתו הוא, וכדיוק הלשון למדתי, מה שאין כן הבטחת ר בתמורה דמאיר עיני שניהם ה', היינו ששמעתתא דבעי סייעתא דשמיא, הנה מבקשים בזה אור כפי יכולת הוי', כמובן שזהו שלא בערך... כוונתי בזה שלא לבד שעל ידי ביטול תורתו לאיזה זמן עושה הוא כציווי התורה וכמר במו"ק הנ"ל, אלא עוד זאת שביטולה של תורה זה הוא גופא קיומא, כי על ידי זה נעשה לבו ומוחו [זכ]ים אלף פעמים ככה, אשר במעט זמן יצליח בלימודו שלא בערך..}}}}
|תוכן=נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה ש[[הקב"ה]] הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה רחמנא ליצלן ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש.. ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה
}}

בהתאם לתשובה התמסר הרב ליפשיץ לעבודתו, הרחיב את צוות הארגון והחל לדאוג גם למבוגרים; הוא פתח עשרות בתי כנסת בארץ, סניפי יהדות, בתי מדרשות, סיפק תשמישי קדושה והביא את היהדות להמונים. בתוך כך, ניהל מאבקים עם גופים מימסדיים, בענייני חינוך, צרכיהם הגשמיים והרוחניים של עולי תימן, עיראק{{הערה|1=[http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&dbsRW=1 תמונה 1], [http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1126 2] באתר יד לאחים.}}, מרוקו ולוב; במהלך כל פעולותיו היה בקשר רציף עם [[הרבי]] שאף דאג לו באופן אישי וכשפעם עצרו את הרב ליפשיץ במהלך הפגנה, לחצו מ[[מזכירות הרבי]] על גורמים בממשלה להביא לשחרורו המהיר{{מקור}}.

הפעם הראשונה שבה נסע ל[[אדמו"ר מלך המשיח]] הייתה בשנת [[תשכ"ב]], לאחר מכן נסע כשלושים פעמים נוספות. כמעט בכולם נכנס ל[[יחידות|יחידויות]], שערכו בדרך כלל מחצי שעה ומעלה. בשנת [[תשכ"ד]], כאשר יצא מהיחידות, ליווהו הרבי עד לפתח [[770]]{{הערה|מפי הרב [[נתן וולף]] שנכח אז.}}.

ב[[ח"י באלול]] [[תשכ"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעיתו, מרת שפרה מרים אסתר, בתו של ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]]. לאחר החתונה התיישב בשכונת הלל ב[[רמת גן]], בסמיכות למגורי אמו, והמשיך ביתר שאת בפעילותו כראש "פעילים יד לאחים", הוא פיקח על העבודה, גייס כספים, פתח סניפים ויזם פעילויות חדשות.

===במוסדות חב"ד===

בד בבד, התמסר הרשד"ב ליפשיץ לעבודה בכרם חב"ד, במשך השנים הוא ניהל ויזם עשרות פרויקטים במוסדות חב"ד, ביניהם: ניהל וריכז את המערכה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] וכנגד '[[גיורי וינה]]'; ניהל וארגן את קליטתם הרוחנית של יהודי גרוזיה, סידר להם מקומות יישוב בקרב קהילות [[חב"ד]]; פתח להם בתי כנסת; דאג להם לרבנים [[חסיד]]י [[חב"ד]]; קלט את בניהם בישיבות [[תומכי תמימים]] ועוד; הקים וייסד את '[[וועד רבני צפון אפריקה יצאי מוסדות חב"ד]]', שמטרתו הייתה לאחד את כל הרבנים הספרדים שלמדו במוסדות חב"ד ולחזק את הזיקה החב"דית שלהם; ייסד את 'מכון הלכתא בטעמא', שחילק מלגות ליצירות תורניות בציבור החרדי שעסקו ב[[שולחן ערוך הרב]] (בשיתוף עם הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]); הוציא לאור מכתבי [[רבותינו נשיאנו]] על ה[[ש"ס]]; כל זאת בעידודו של [[הרבי]], ובשיתוף עם הנהלת מוסדות חב"ד בראשות הרב [[אפרים וולף]].

ידיעותיו הרבות של הרב ליפשיץ בתורה ובהלכה גרמו לו להיות מועמד טבעי לרבנות ברמת גן. לערך בשנת [[תש"ל]] נבחר לרבנות במספר בתי כנסת ולרב בשכונת הלל ברמת גן. על פי בקשת [[אדמו"ר מלך המשיח]], התמנה הרב ליפשיץ לרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]], של [[בית הכנסת]] 'היכל מרדכי - עוזיאל' שהונהג על ידי הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] ובשנת [[תשמ"א]] כרב [[בית הכנסת]] הוותיק 'סוכת שלום', כממלא מקומו של הרב [[גדליה אקסלרוד]].

הרבי חפץ מאד כי הרב ליפשיץ יתערב בענייני הרבנות. ב[[חודש שבט]] [[תש"נ]] כתב לו הרבי: {{ציטוטון|דעתי ברורה שיהיה רב פס"ד (ככל שתלוי בו) אזכיר עה"צ}} {{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 137.}}. לעומת זאת באחת השנים רצה הרב ליפשיץ להתמודד על משרת רבה הראשי של רמת גן ו[[הרבי]] אסר עליו זאת.

בשנת [[תשמ"ח]], לקראת [[בחירות תשמ"ט]], קיבל הרב ליפשיץ הוראה מהרבי לנתק את ארגונו מאנשי המחלוקת בציבור הליטאי. הרב ליפשיץ יצא בקריאה לתמוך ב[[אגודת ישראל]], ועשרות מאנשיו פרשו והקימו ארגון מתחרה בשם "לב לאחים" שנתמך על ידי 'דגל התורה' ורבניה. כתוצאה מכך נסגרו עשרות סניפים ומחלקות של הארגון ותורמים רבים הפסיקו את תרומתם. הרב ליפשיץ ויד לאחים עברו תקופה קשה בשנים אלו, כאשר כל אותו הזמן לא פסק [[הרבי]] לתמוך ולעודד. כך לדוגמא, בחודש [[שבט]] [[תש"נ]], כאשר עבר הרב ליפשיץ בחלוקת דולרים, אמר לו הרבי{{ציטוטון|"לפום צערא אגרא"}}. הרב ליפשיץ המשיך ללכת ואז עצר אותו הרבי, קראו חזרה והוסיף בחיוך: {{ציטוטון|אויב ס'וועט זיך נאך מערער}}, בצירוף דולר נוסף{{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 127.}}.

הרב ליפשיץ פעל רבות בנושא [[שלימות הארץ]]. בין היתר הנהיג את המערכה הגדולה כנגד [[בנימין נתניהו]] והסכמי [[חברון]] ווואי. הוא כינס עצרות מחאה ב[[ירושלים]], ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3903 ידיעות אחרונות מדווח על עצרת בארגונו], [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 ווידאו מהעצרת].}} ובחיפה. אירגן עצרות תפילה ליד [[הכותל המערבי]] ו[[קבר רשב"י]]. ניהל החתמת רבנים, הוציא לאור שלטים ומדבקות כמו גם עלונים וקבצי מחאה. פעילות זו ערך בשיתוף עם [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ועם [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]].

הרב ליפשיץ לא חת מפני איש, ויצא במספר הזדמנויות נגד מנהלים חבדיי"ם בכירים. אחת מהם היה כאשר [[כולל חב"ד]] נטל כספים מהקרן לידידות, שלפי דברי הרב ליפשיץ ולפי פסק בית דין רבני חב"ד אסור לקחת ממנו כסף, כיוון שהכספים אותו הוא מחלק הוא במטרה לגרום להשפעת הנוצרים על העם היהודי רח"ל{{הערה|1=[http://www.kikarhashabat.co.il/5445.html "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו"] באתר "חרדים".}}.

כמו כן העלה הרב ליפשיץ ביקורת חריפה על [[צא"ח]] ועל הניהול הנוכחי של פרוייקט [[ילדי צ'רנוביל]]. עקב רשלנות בבדיקת יהדותם של הילדים, התברר כי רבים מהם הינם גוים, לפעמים אף משני הוריהם. כתוצאה מכך אירעו אסונות רוחניים קשים, עקב התבוללות יהודית של בוגרי הישיבות המיוחדים לילדי הפרוייקט. הסיבה העיקרית לבעיה, היא מכיון שלאחר שסיימו מספר שנים במוסדות בכפר חב"ד, יהדותם ברורה, וכך הם מוצאים להם זיווגים יהודיים, בעוד שיש מהם שהינם גוים גמורים על פי ההלכה{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=514 מסמכים בנושא].}}. הנהלת צא"ח אינה מכחישה את הדברים. בשנת [[תשס"א]] העלה הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] יושב ראש [[יד לאחים]] טענות קשות על ניהול הפרוייקט. במכתב ששלח לכבוד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], העלה כי יש לבדוק את יהדותם, והעלה טענות קשות כלפי התמהמהות הגורמים השונים בשיתוף הפעולה עם ארגון יד לאחים{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=389 מכתב מהרב ליפשיץ בנושא].}}.

עם פטירתו של הרב [[משה אשכנזי]] בשנת [[תשס"ז]] נעשה לזקן רבני חב"ד.

===המשך הפעילות ביד לאחים===
[[קובץ:הרב_ליפשיץ.jpeg‏|שמאל|ממוזער|250px|נואם באחת העצרות נגד המסיון]]
בתוך כך המשיך לפעול הרב ליפשיץ במרץ רב במסגרת יד לאחים. הוא שימש כיושב ראש הארגון ועל פיו הוכרע כל דבר. עד חודשי חייו האחרונים, גם כאשר חצה את גיל הגבורות היה מגיע מידי יום למשרדי הארגון ב[[בני ברק]], שם אישר פעילויות לצד יוזמת פרויקטים חדשים ותוכניות. במשך שישים ואחד שנות הנהלת הארגון סירב לקחת משכורת או תמורה כספית אחרת על עבודתו בארגון.

במסגרת עבודתו טיפל בקליטה רוחנית וגשמית לעולי פרס, גרוזיה, ברית המועצות וקווקז; במיגור ולוחמה בפעילותו ההרסנית של המסיון ב[[ארץ הקודש]]; בתמיכה במשפחות שחולצו מידי המסיון; בחילוץ בנות יהודיות מכפריים ערביים; בשיעורי תורה ויהדות בערים שונות בארץ; בתעמולה למען החינוך הכשר; בהוצאת ספרים וסידורי תפילות לעדות שונות; ועוד ועוד.

לפעילות זו זכה הרב ליפשיץ לתמיכה מגדולי רבני דורנו{{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=180}}.
[[קובץ:וואזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם [[שמואל וואזנר|הרב וואזנר]]]]
ביום [[כ"ד באלול]] [[תשע"א]], לאחר מחלה קשה, נפטר ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד שבהר הזיתים]] ב[[ירושלים]], בסמיכות לציונם של רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] ושל רבי [[דוד צבי חן]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64117 הלווייתו של הרב ליפשיץ]{{תמונה}}}}.

==ראו גם==
*[[ארגון יד לאחים]]

==משפחתו==
;בניו

בנו ממלא מקומו הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)]] משמש כיו"ר ארגון [[יד לאחים]] וכרב קהילת חב"ד ברמת גן.
בנו שמואל שלמה ליפשיץ משמש כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
;חתניו
*חתנו הרב [[בנימין קופרמן]] רב [[בית הכנסת]] הגדול ב[[רמת גן]] ו[[דיין]] מומחה לדיני ממונות.
*חתנו הרב [[שלמה חיים פלדמן]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים חולון]].
*חתנו הרב שלמה אריה לייב גרשקוביץ'{{הערה|התחתן לאחר פטירת הרב ליפשיץ}} - בני ברק.

== קישורים חיצונים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19684 הרב ליפשיץ] בטקס הענקת [[בול חב"ד]]{{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1722 הרב ליפשיץ] בכנס רבני [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[תשס"ג]]){{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46978 הרב ליפשיץ בחילופי מכתבים עם הוותיקן]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64129 החסיד שאיחד בהלווייתו את כל החוגים • קווים לדמותו] - {{אינפו|}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב שלום דובער ליפשיץ וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ליפשיץ שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רמת גן: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]

שלום דובער ליפשיץ

2017-10-01T07:33:14Z

חמורו של משיח: /* קורות חייו */

{{דמות
|שם=הרב שלום דובער ליפשיץ
|כינוי=יו"ר [[יד לאחים]]
|תמונה=[[קובץ:ליפשיץ.jpg|250px]]
|תיאור=הרב שלום דובער ליפשיץ ([[תש"ע]])
|תאריך לידה=[[כ"ו סיון]] [[תרפ"ט]]
|מקום לידה=אונייטשא, קרמנצ'וג, [[רוסיה]]
|רבותיו=הרב [[חיים שאול ברוק]], הרב [[יוסף שלמה כהנמן]]
|מקום פעילות=[[רמת גן]]
|תפקידים נוספים=רב קהילת חב"ד ברמת גן
|תאריך פטירה=[[כ"ד אלול]] [[תשע"א]]
|מקום קבורה=[[הר הזיתים]],[[ירושלים]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}

הרב '''שלום דובער ליפשיץ''' (סיון [[תרפ"ט]] - [[אלול]] [[תשע"א]], מכונה הרשד"ב ליפשיץ או הגרש"ב ליפשיץ) היה רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ורב שכונת בית הלל בעיר, ומייסד ויושב ראש ארגון [[יד לאחים]] במשך שישים ואחת שנה.

==קורות חייו==
הרב שלום דובער ליפשיץ נולד ב[[כ"ז בסיוון]] [[תרפ"ט]] ב[[עיירה]] אונייטשא שבפלך [[קרמנצ'וג]] לאביו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] (שפעל אז בקרב יהודי ה[[עיירה]]) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, ה[[שו"ב]] המקומי ומחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]]. ב[[חודש טבת]] [[תרצ"ז]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והם התיישבו בעיר [[רמת גן]]. בצעירותו למד במוסדות 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], לאחר מכן עבר לישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], שם התחנך אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. לאחר מספר שנים החל את לימודיו בישיבת פוניבז' והיה מיודד עם הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], ראש הישיבה.

===ייסוד יד לאחים===
[[קובץ:שלום דובער ליפשיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער ליפשיץ במשרדו ([[תשע"א]])]]
ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי ראש הישיבה, [[יוסף שלמה כהנמן|הרב כהנמן]], עדויות על כפיה אנטי דתית במחנות ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחשו ביניהם ש"מסתמא הליובאוויטשער יגש" ואכן הרב ליפשיץ הציע את עצמו ואליו הצטרפו הרב [[שלמה נח קרול]] (לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]]) והרב יצחק יעקובוביץ' (לימים רבה של [[הרצליה]]).

כבר למחרת יצאו לפעילותם הראשונה, ואז הקימו למעשה את ארגון "פעילים", שעם השנים הפך ל"פעילים יד לאחים" ולאחר מכן ל"יד לאחים - פעילי המחנה התורתי בישראל". באופן רשמי עמד בראש הארגון הרב [[יעקב לנדא]], רבה של [[בני ברק]], כאשר למעשה ניהל את הארגון הרב ליפשיץ{{הערה|ראה דברי ר' מנחם כהן ב'משפחה', [[חג הפסח]] [[תשס"ז]]: "כולם לא אכלו, כולם לא ישנו. אבל מי הזיז את כולם? רק ר' שלום בער"...}}. הוא ניהל צוות שהיה חודר למחנות, מוציא משם ילדים ומעביר אותם לחינוך תורני. פעילות זו נתקלה בהתנגדות עזה של כל המימסד הציוני. [[דוד בן גוריון]] עצמו, שכיהן אז כראש הממשלה קרא לרב ליפשיץ ולחבריו ונזף בהם. גם ביהדות החרדית התנגדו רבים לפעילות 'הפעילים', וראו בהם גוף סהרורי וקיצוני{{הערה|כאשר נפגש הרב ליפשיץ לראשונה עם רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]], הציגו אחד מהרבנים שנכחו במקום כ"ליובאוויטשער שרושם ילדים למזרחי" (ל[[הרשת|רשת]], שהייתה אז תחת ממ"ד)... [או בנוסח אחר: לחינוך העצמאי] במטרה להכפישו.}}. כתוצאה מפעילות זאת נצלו במהלך השנים מאות ילדים. חלק מגדולי התורה עמדו לצד הארגון, ביניהם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]], רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]], רבי [[יצחק אייזיק הרצוג]] {{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1128}} ורבי [[יחזקאל אברמסקי]]. פעולות אלו היו היסוד לארגון [[יד לאחים]] שהוקם מאוחד יותר.

עם הזמן החל הרב ליפשיץ להקדיש את רוב זמנו בפעילות הארגון וזמן [[לימוד התורה]] שלו הצטמצם. בעקבות כך החל לחשב את המשך דרכו בניהול הארגון והוא כתב על כך ל[[רבי מליובאוויטש]]. הרבי ענה לו:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], כרך ד' אגרת א'קצח{{הערה|המכתב המלא: {{ציטוטון|קבלתי מכתבו.. אשר משתתף בעבודת "חבר פעילי מחנה התורתי", ורואה הוא פרי טוב בעמלו, אבל כיון שהציבור החרדי ב[[ארץ הקודש]] ת"ו לא נענה לקריאתם כדבעי למיעבד ובמילא כל העבודה מוטלת עליהם, וזה גורם אצלו לביטול תלמוד-תורה, ושואל האם כדאי הדבר בשבילו, או בלשונו הוא, אם מחוייב לעזוב את נפשו בעבור נפשות אחרים. הנה נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה ש[[הקב"ה]] הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה ר"ל ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש, הנה בא יצרו ומסיתו לאמור, מי יודע אם זהו ענין ומוטב לך להתעסק בעסקים אחרים אשר אז אפשר שתשגשג בתורה וכו' וכו'... ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה (מועד קטן ט, ב), וידוע גם כן מאמר הגמרא בתמורה על הפסוק עשיר ורש נפגשו מאיר עיני שניהם ה', אשר כשעשיר בתורה עוזר לרש בתורה, הרי מאיר עיני שניהם, שגם להנותן נתוסף בלימוד תורתו, שזהו הרבה יותר ממר (תענית ז, א) הרבה למדתי מרבותי ומחברי, ומתלמידי יותר מכולם, כי המאמר בתענית מספר מה שאדם לומד כפי יכלתו הוא, וכדיוק הלשון למדתי, מה שאין כן הבטחת ר בתמורה דמאיר עיני שניהם ה', היינו ששמעתתא דבעי סייעתא דשמיא, הנה מבקשים בזה אור כפי יכולת הוי', כמובן שזהו שלא בערך... כוונתי בזה שלא לבד שעל ידי ביטול תורתו לאיזה זמן עושה הוא כציווי התורה וכמר במו"ק הנ"ל, אלא עוד זאת שביטולה של תורה זה הוא גופא קיומא, כי על ידי זה נעשה לבו ומוחו [זכ]ים אלף פעמים ככה, אשר במעט זמן יצליח בלימודו שלא בערך..}}}}
|תוכן=נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה ש[[הקב"ה]] הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה רחמנא ליצלן ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש.. ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה
}}

בהתאם לתשובה התמסר הרב ליפשיץ לעבודתו, הרחיב את צוות הארגון והחל לדאוג גם למבוגרים; הוא פתח עשרות בתי כנסת בארץ, סניפי יהדות, בתי מדרשות, סיפק תשמישי קדושה והביא את היהדות להמונים. בתוך כך, ניהל מאבקים עם גופים מימסדיים, בענייני חינוך, צרכיהם הגשמיים והרוחניים של עולי תימן, עיראק{{הערה|1=[http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&dbsRW=1 תמונה 1], [http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1126 2] באתר יד לאחים.}}, מרוקו ולוב; במהלך כל פעולותיו היה בקשר רציף עם [[הרבי]] שאף דאג לו באופן אישי וכשפעם עצרו את הרב ליפשיץ במהלך הפגנה, לחצו מ[[מזכירות הרבי]] על גורמים בממשלה להביא לשחרורו המהיר{{מקור}}.

הפעם הראשונה שבה נסע ל[[אדמו"ר מלך המשיח]] הייתה בשנת [[תשכ"ב]], לאחר מכן נסע כשלושים פעמים נוספות. כמעט בכולם נכנס ל[[יחידות|יחידויות]], שערכו בדרך כלל מחצי שעה ומעלה. בשנת [[תשכ"ד]], כאשר יצא מהיחידות, ליווהו הרבי עד לפתח [[770]]{{הערה|מפי הרב [[נתן וולף]] שנכח אז.}}.

ב[[ח"י באלול]] [[תשכ"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעיתו, מרת שפרה מרים אסתר, בתו של ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]]. לאחר החתונה התיישב בשכונת הלל ב[[רמת גן]], בסמיכות למגורי אמו, והמשיך ביתר שאת בפעילותו כראש "פעילים יד לאחים", הוא פיקח על העבודה, גייס כספים, פתח סניפים ויזם פעילויות חדשות.

===במוסדות חב"ד===

בד בבד, התמסר הרשד"ב ליפשיץ לעבודה בכרם חב"ד, במשך השנים הוא ניהל ויזם עשרות פרויקטים במוסדות חב"ד, ביניהם: ניהל וריכז את המערכה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] וכנגד '[[גיורי וינה]]'; ניהל וארגן את קליטתם הרוחנית של יהודי גרוזיה, סידר להם מקומות יישוב בקרב קהילות [[חב"ד]]; פתח להם בתי כנסת; דאג להם לרבנים [[חסיד]]י [[חב"ד]]; קלט את בניהם בישיבות [[תומכי תמימים]] ועוד; הקים וייסד את '[[וועד רבני צפון אפריקה יצאי מוסדות חב"ד]]', שמטרתו הייתה לאחד את כל הרבנים הספרדים שלמדו במוסדות חב"ד ולחזק את הזיקה החב"דית שלהם; ייסד את 'מכון הלכתא בטעמא', שחילק מלגות ליצירות תורניות בציבור החרדי שעסקו ב[[שולחן ערוך הרב]] (בשיתוף עם הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]); הוציא לאור מכתבי [[רבותינו נשיאנו]] על ה[[ש"ס]]; כל זאת בעידודו של [[הרבי]], ובשיתוף עם הנהלת מוסדות חב"ד בראשות הרב [[אפרים וולף]].

ידיעותיו הרבות של הרב ליפשיץ בתורה ובהלכה גרמו לו להיות מועמד טבעי לרבנות ברמת גן. לערך בשנת [[תש"ל]] נבחר לרבנות במספר בתי כנסת ולרב בשכונת הלל ברמת גן. על פי בקשת [[אדמו"ר מלך המשיח]], התמנה הרב ליפשיץ לרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]], של [[בית הכנסת]] 'היכל מרדכי - עוזיאל' שהונהג על ידי הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] ובשנת [[תשמ"א]] כרב [[בית הכנסת]] הוותיק 'סוכת שלום', כממלא מקומו של הרב [[גדליה אקסלרוד]].

הרבי חפץ מאד כי הרב ליפשיץ יתערב בענייני הרבנות. ב[[חודש שבט]] [[תש"נ]] כתב לו הרבי: {{ציטוטון|דעתי ברורה שיהיה רב פס"ד (ככל שתלוי בו) אזכיר עה"צ}} {{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 137.}}. לעומת זאת באחת השנים רצה הרב ליפשיץ להתמודד על משרת רבה הראשי של רמת גן ו[[הרבי]] אסר עליו זאת.

בשנת [[תשמ"ח]], לקראת [[בחירות תשמ"ט]], קיבל הרב ליפשיץ הוראה מהרבי לנתק את ארגונו מאנשי המחלוקת בציבור הליטאי. הרב ליפשיץ יצא בקריאה לתמוך ב[[אגודת ישראל]], ועשרות מאנשיו פרשו והקימו ארגון מתחרה בשם "לב לאחים" שנתמך על ידי 'דגל התורה' ורבניה. כתוצאה מכך נסגרו עשרות סניפים ומחלקות של הארגון ותורמים רבים הפסיקו את תרומתם. הרב ליפשיץ ויד לאחים עברו תקופה קשה בשנים אלו, כאשר כל אותו הזמן לא פסק [[הרבי]] לתמוך ולעודד. כך לדוגמא, בחודש [[שבט]] [[תש"נ]], כאשר עבר הרב ליפשיץ בחלוקת דולרים, אמר לו הרבי{{ציטוטון|"לפום צערא אגרא"}}. הרב ליפשיץ המשיך ללכת ואז עצר אותו הרבי, קראו חזרה והוסיף בחיוך: {{ציטוטון|אויב ס'וועט זיך נאך מערער}}, בצירוף דולר נוסף{{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 127.}}.

הרב ליפשיץ פעל רבות בנושא [[שלימות הארץ]]. בין היתר הנהיג את המערכה הגדולה כנגד [[בנימין נתניהו]] והסכמי [[חברון]] ווואי. הוא כינס עצרות מחאה ב[[ירושלים]], ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3903 ידיעות אחרונות מדווח על עצרת בארגונו], [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 ווידאו מהעצרת].}} ובחיפה. אירגן עצרות תפילה ליד [[הכותל המערבי]] ו[[קבר רשב"י]]. ניהל החתמת רבנים, הוציא לאור שלטים ומדבקות כמו גם עלונים וקבצי מחאה. פעילות זו ערך בשיתוף עם [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ועם [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]].

הרב ליפשיץ לא חת מפני איש, ויצא במספר הזדמנויות נגד מנהלים חבדיי"ם בכירים. אחת מהם היה כאשר [[כולל חב"ד]] נטל כספים מהקרן לידידות, שלפי דברי הרב ליפשיץ ולפי פסק בית דין רבני חב"ד אסור לקחת ממנו כסף, כיוון שהכספים אותו הוא מחלק הוא במטרה לגרום להשפעת הנוצרים על העם היהודי רח"ל{{הערה|1=[http://www.kikarhashabat.co.il/5445.html "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו"] באתר "חרדים".}}.

כמו כן העלה הרב ליפשיץ ביקורת חריפה על [[צא"ח]] ועל הניהול הנוכחי של פרוייקט [[ילדי צ'רנוביל]]. עקב רשלנות בבדיקת יהדותם של הילדים, התברר כי רבים מהם הינם גוים, לפעמים אף משני הוריהם. כתוצאה מכך אירעו אסונות רוחניים קשים, עקב התבוללות יהודית של בוגרי הישיבות המיוחדים לילדי הפרוייקט. הסיבה העיקרית לבעיה, היא מכיון שלאחר שסיימו מספר שנים במוסדות בכפר חב"ד, יהדותם ברורה, וכך הם מוצאים להם זיווגים יהודיים, בעוד שיש מהם שהינם גוים גמורים על פי ההלכה{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=514 מסמכים בנושא].}}. הנהלת צא"ח אינה מכחישה את הדברים. בשנת [[תשס"א]] העלה הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] יושב ראש [[יד לאחים]] טענות קשות על ניהול הפרוייקט. במכתב ששלח לכבוד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], העלה כי יש לבדוק את יהדותם, והעלה טענות קשות כלפי התמהמהות הגורמים השונים בשיתוף הפעולה עם ארגון יד לאחים{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=389 מכתב מהרב ליפשיץ בנושא].}}.

עם פטירתו של הרב [[משה אשכנזי]] בשנת [[תשס"ז]] נעשה לזקן רבני חב"ד.

===המשך הפעילות ביד לאחים===
[[קובץ:הרב_ליפשיץ.jpeg‏|שמאל|ממוזער|250px|נואם באחת העצרות נגד המסיון]]
בתוך כך המשיך לפעול הרב ליפשיץ במרץ רב במסגרת יד לאחים. הוא שימש כיושב ראש הארגון ועל פיו הוכרע כל דבר. עד חודשי חייו האחרונים, גם כאשר חצה את גיל הגבורות היה מגיע מידי יום למשרדי הארגון ב[[בני ברק]], שם אישר פעילויות לצד יוזמת פרויקטים חדשים ותוכניות. במשך שישים ואחד שנות הנהלת הארגון סירב לקחת משכורת או תמורה כספית אחרת על עבודתו בארגון.

במסגרת עבודתו טיפל בקליטה רוחנית וגשמית לעולי פרס, גרוזיה, ברית המועצות וקווקז; במיגור ולוחמה בפעילותו ההרסנית של המסיון ב[[ארץ הקודש]]; בתמיכה במשפחות שחולצו מידי המסיון; בחילוץ בנות יהודיות מכפריים ערביים; בשיעורי תורה ויהדות בערים שונות בארץ; בתעמולה למען החינוך הכשר; בהוצאת ספרים וסידורי תפילות לעדות שונות; ועוד ועוד.

לפעילות זו זכה הרב ליפשיץ לתמיכה מגדולי רבני דורנו{{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=180}}.
[[קובץ:וואזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם [[שמואל וואזנר|הרב וואזנר]]]]
ביום [[כ"ד באלול]] [[תשע"א]], לאחר מחלה קשה, נפטר ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד שבהר הזיתים]] ב[[ירושלים]], בסמיכות לציונם של רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] ושל רבי [[דוד צבי חן]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64117 הלווייתו של הרב ליפשיץ]{{תמונה}}}}.

==ראו גם==
*[[ארגון יד לאחים]]

==משפחתו==
;בניו

בנו ממלא מקומו הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)]] משמש כיו"ר ארגון [[יד לאחים]] וכרב קהילת חב"ד ברמת גן.
בנו שמואל שלמה ליפשיץ משמש כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
;חתניו
*חתנו הרב [[בנימין קופרמן]] רב [[בית הכנסת]] הגדול ב[[רמת גן]] ו[[דיין]] מומחה לדיני ממונות.
*חתנו הרב [[שלמה חיים פלדמן]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים חולון]].
*חתנו הרב שלמה אריה לייב גרשקוביץ'{{הערה|התחתן לאחר פטירת הרב ליפשיץ}} - בני ברק.

== קישורים חיצונים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19684 הרב ליפשיץ] בטקס הענקת [[בול חב"ד]]{{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1722 הרב ליפשיץ] בכנס רבני [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[תשס"ג]]){{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46978 הרב ליפשיץ בחילופי מכתבים עם הוותיקן]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64129 החסיד שאיחד בהלווייתו את כל החוגים • קווים לדמותו] - {{אינפו|}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב שלום דובער ליפשיץ וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ליפשיץ שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רמת גן: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]

ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)

2017-10-01T07:28:49Z

חמורו של משיח: /* תולדות חיים */

[[קובץ:ליפשיץ_רמת_גן_ברית.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליפשיץ עורך ברית לתינוק ניצול [[יד לאחים]]]]
הרב '''ישראל לייב ליפשיץ''', יו"ר [[יד לאחים]] ורב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]. מתגורר ברמת גן ו[[בני ברק]] לסירוגין.

==תולדות חיים==
הרב ליפשיץ נולד ב[[ד' בניסן]] [[תש"ל]] לאביו הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], רב הקהילה ויו"ר "[[יד לאחים]]" מלפנים, ונקרא על שם סביו הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]].

בשנות ילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות קרלין|חסידי קרלין]], ובבחרותו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. בשנת [[תש"נ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

[[נישואין|נשא]] את מרת פנינה בת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]].

היה סגן יו"ר ארגון "[[יד לאחים]]", ולאחר פטירת אביו ממלא את מקומו כיו"ר הארגון וכרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]].

== משפחתו ==
*בנו ר' מנחם מענדל ליפשיץ, שליח במושב חצב.
*בנו ר' משה זאב ליפשיץ, מחשובי האברכים בעיה"ק צפת.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71276 ראיון לכבוד חג הפסח לרגל מלאות שנתיים לפטירת אביו] {{שטורעם}} י"ג [[ניסן]] התשע"ד (13.04.2014)

{{מיון רגיל:ליפשיץ, ישראל לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רמת גן: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"נ]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]

יד לאחים

2017-09-30T22:57:21Z

חמורו של משיח:

ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)

2017-09-30T22:51:21Z

חמורו של משיח:

[[קובץ:ליפשיץ_רמת_גן_ברית.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליפשיץ עורך ברית לתינוק ניצול [[יד לאחים]]]]
הרב '''ישראל לייב ליפשיץ''', יו"ר [[יד לאחים]] ורב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]. מתגורר ברמת גן ו[[בני ברק]] לסירוגין.

==תולדות חיים==
הרב ליפשיץ נולד ב[[ד' בניסן]] [[תש"ל]] לאביו הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], רב הקהילה ויו"ר "[[יד לאחים]]" מלפנים, ונקרא על שם סביו הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]].

בשנות ילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות קרלין|חסידי קרלין]], ובבחרותו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. בשנת [[תש"נ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

[[נישואין|נשא]] את מרת פנינה בת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]].

היה סגן יו"ר ארגון "[[יד לאחים]]", ומאחר פטירת אביו ממלא את מקומו כיו"ר הארגון וכרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]].

== משפחתו ==
*בנו ר' מנחם מענדל ליפשיץ, שליח במושב חצב.
*בנו ר' משה זאב ליפשיץ, מחשובי האברכים בעיה"ק צפת.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71276 ראיון לכבוד חג הפסח לרגל מלאות שנתיים לפטירת אביו] {{שטורעם}} י"ג [[ניסן]] התשע"ד (13.04.2014)

{{מיון רגיל:ליפשיץ, ישראל לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רמת גן: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"נ]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]

שמואל שלמה ליפשיץ

2017-09-30T22:49:32Z

חמורו של משיח:

[[קובץ:שמאל שלמה ליפשיץ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל שלמה ליפשיץ]]
הרב '''שמואל שלמה ליפשיץ''' (יליד תשל"ב) הוא [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]

==תולדות חיים==
הרב ליפשיץ נולד בכ"ב [[תשרי]] [[תשל"ב]] לרב [[שלום דובער ליפשיץ]], יו"ר ומיסד ארגון [[יד לאחים]] וניקרא על שם דוד סבתו הרב [[שמואל שלמה ליינר]] מראדזין.

בצעירותו למד במוסדותיהם של חסידי [[קרלין]].

בישיבה קטנה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבה גדולה]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תש"נ]], בעת לימודיו בישיבה, ערך את הספר [[באגרות מלך]]{{הערה|יחד עם עזריאל זעליג אשכנזי ו[[יוסף יצחק אליטוב]]}}.

לאחר נישואיו עם מרת זלאטע, בתו של הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], החל לעבוד כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

במהלך השנים עזר בהוצאת הספר [[סיפורי התגלות חסידיים]] של [[פישל שניאורסון]].
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ליפשיץ, שמואל שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:משפחת וילישאנסקי]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]
[[קובץ:שמואל ליפשיץ.jpg|ימין|ממוזער|150px|נואם ב[[קרית שמונה]]]]

שמואל שלמה ליפשיץ

2017-09-30T22:48:27Z

חמורו של משיח: דיוק

[[קובץ:שמאל שלמה ליפשיץ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל שלמה ליפשיץ]]
הרב '''שמואל שלמה ליפשיץ''' (יליד תשל"ב) הוא [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]

==תולדות חיים==
הרב ליפשיץ נולד בכ"ב [[תשרי]] [[תשל"ב]] לרב [[שלום דובער ליפשיץ]], יו"ר ומיסד ארגון [[יד לאחים]] וניקרא על שם דוד סבתו הרב [[שמואל שלמה ליינר]] מראדזין.

בצעירותו למד במוסדותיהם של חסידי [[קרלין]].

בישיבה קטנה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבה גדולה]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תש"נ]], בעת לימודיו בישיבה, ערך את הספר [[באגרות מלך]]{{הערה|יחד עם עזריאל זעליג אשכנזי ו[[יוסף יצחק אליטוב]]}}.

לאחר נישואיו עם מרת זלאטע, בתו של הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], החל לעבוד כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

מאז פטירת אביו (במקביל לתפקידו ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבה]]) מכהן כאחד ממנהלי הארגון [[יד לאחים]].

במהלך השנים עזר בהוצאת הספר [[סיפורי התגלות חסידיים]] של [[פישל שניאורסון]].
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ליפשיץ, שמואל שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:משפחת וילישאנסקי]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]
[[קובץ:שמואל ליפשיץ.jpg|ימין|ממוזער|150px|נואם ב[[קרית שמונה]]]]

שלום דובער ליפשיץ

2017-09-30T22:45:37Z

חמורו של משיח: איות

{{דמות
|שם=הרב שלום דובער ליפשיץ
|כינוי=יו"ר [[יד לאחים]]
|תמונה=[[קובץ:ליפשיץ.jpg|250px]]
|תיאור=הרב שלום דובער ליפשיץ ([[תש"ע]])
|תאריך לידה=[[כ"ו סיון]] [[תרפ"ט]]
|מקום לידה=אונייטשא, קרמנצ'וג, [[רוסיה]]
|רבותיו=הרב [[חיים שאול ברוק]], הרב [[יוסף שלמה כהנמן]]
|מקום פעילות=[[רמת גן]]
|תפקידים נוספים=רב קהילת חב"ד ברמת גן
|תאריך פטירה=[[כ"ד אלול]] [[תשע"א]]
|מקום קבורה=[[הר הזיתים]],[[ירושלים]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}

הרב '''שלום דובער ליפשיץ''' (סיון [[תרפ"ט]] - [[אלול]] [[תשע"א]], מכונה הרשד"ב ליפשיץ או הגרש"ב ליפשיץ) היה רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ורב שכונת בית הלל בעיר, ומייסד ויושב ראש ארגון [[יד לאחים]] במשך שישים ואחת שנה.

==קורות חייו==
הרב שלום דובער ליפשיץ נולד ב[[כ"ו בסיוון]] [[תרפ"ט]] ב[[עיירה]] אונייטשא שבפלך [[קרמנצ'וג]] לאביו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] (שפעל אז בקרב יהודי ה[[עיירה]]) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, ה[[שו"ב]] המקומי ומחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]]. ב[[חודש טבת]] [[תרצ"ז]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והם התיישבו בעיר [[רמת גן]]. בצעירותו למד במוסדות 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], לאחר מכן עבר לישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], שם התחנך אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. לאחר מספר שנים החל את לימודיו בישיבת פוניבז' והיה מיודד עם הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], ראש הישיבה.

===ייסוד יד לאחים===
[[קובץ:שלום דובער ליפשיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער ליפשיץ במשרדו ([[תשע"א]])]]
ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי ראש הישיבה, [[יוסף שלמה כהנמן|הרב כהנמן]], עדויות על כפיה אנטי דתית במחנות ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחשו ביניהם ש"מסתמא הליובאוויטשער יגש" ואכן הרב ליפשיץ הציע את עצמו ואליו הצטרפו הרב [[שלמה נח קרול]] (לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]]) והרב יצחק יעקובוביץ' (לימים רבה של [[הרצליה]]).

כבר למחרת יצאו לפעילותם הראשונה, ואז הקימו למעשה את ארגון "פעילים", שעם השנים הפך ל"פעילים יד לאחים" ולאחר מכן ל"יד לאחים - פעילי המחנה התורתי בישראל". באופן רשמי עמד בראש הארגון הרב [[יעקב לנדא]], רבה של [[בני ברק]], כאשר למעשה ניהל את הארגון הרב ליפשיץ{{הערה|ראה דברי ר' מנחם כהן ב'משפחה', [[חג הפסח]] [[תשס"ז]]: "כולם לא אכלו, כולם לא ישנו. אבל מי הזיז את כולם? רק ר' שלום בער"...}}. הוא ניהל צוות שהיה חודר למחנות, מוציא משם ילדים ומעביר אותם לחינוך תורני. פעילות זו נתקלה בהתנגדות עזה של כל המימסד הציוני. [[דוד בן גוריון]] עצמו, שכיהן אז כראש הממשלה קרא לרב ליפשיץ ולחבריו ונזף בהם. גם ביהדות החרדית התנגדו רבים לפעילות 'הפעילים', וראו בהם גוף סהרורי וקיצוני{{הערה|כאשר נפגש הרב ליפשיץ לראשונה עם רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]], הציגו אחד מהרבנים שנכחו במקום כ"ליובאוויטשער שרושם ילדים למזרחי" (ל[[הרשת|רשת]], שהייתה אז תחת ממ"ד)... [או בנוסח אחר: לחינוך העצמאי] במטרה להכפישו.}}. כתוצאה מפעילות זאת נצלו במהלך השנים מאות ילדים. חלק מגדולי התורה עמדו לצד הארגון, ביניהם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]], רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]], רבי [[יצחק אייזיק הרצוג]] {{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1128}} ורבי [[יחזקאל אברמסקי]]. פעולות אלו היו היסוד לארגון [[יד לאחים]] שהוקם מאוחד יותר.

עם הזמן החל הרב ליפשיץ להקדיש את רוב זמנו בפעילות הארגון וזמן [[לימוד התורה]] שלו הצטמצם. בעקבות כך החל לחשב את המשך דרכו בניהול הארגון והוא כתב על כך ל[[רבי מליובאוויטש]]. הרבי ענה לו:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], כרך ד' אגרת א'קצח{{הערה|המכתב המלא: {{ציטוטון|קבלתי מכתבו.. אשר משתתף בעבודת "חבר פעילי מחנה התורתי", ורואה הוא פרי טוב בעמלו, אבל כיון שהציבור החרדי ב[[ארץ הקודש]] ת"ו לא נענה לקריאתם כדבעי למיעבד ובמילא כל העבודה מוטלת עליהם, וזה גורם אצלו לביטול תלמוד-תורה, ושואל האם כדאי הדבר בשבילו, או בלשונו הוא, אם מחוייב לעזוב את נפשו בעבור נפשות אחרים. הנה נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה ש[[הקב"ה]] הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה ר"ל ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש, הנה בא יצרו ומסיתו לאמור, מי יודע אם זהו ענין ומוטב לך להתעסק בעסקים אחרים אשר אז אפשר שתשגשג בתורה וכו' וכו'... ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה (מועד קטן ט, ב), וידוע גם כן מאמר הגמרא בתמורה על הפסוק עשיר ורש נפגשו מאיר עיני שניהם ה', אשר כשעשיר בתורה עוזר לרש בתורה, הרי מאיר עיני שניהם, שגם להנותן נתוסף בלימוד תורתו, שזהו הרבה יותר ממר (תענית ז, א) הרבה למדתי מרבותי ומחברי, ומתלמידי יותר מכולם, כי המאמר בתענית מספר מה שאדם לומד כפי יכלתו הוא, וכדיוק הלשון למדתי, מה שאין כן הבטחת ר בתמורה דמאיר עיני שניהם ה', היינו ששמעתתא דבעי סייעתא דשמיא, הנה מבקשים בזה אור כפי יכולת הוי', כמובן שזהו שלא בערך... כוונתי בזה שלא לבד שעל ידי ביטול תורתו לאיזה זמן עושה הוא כציווי התורה וכמר במו"ק הנ"ל, אלא עוד זאת שביטולה של תורה זה הוא גופא קיומא, כי על ידי זה נעשה לבו ומוחו [זכ]ים אלף פעמים ככה, אשר במעט זמן יצליח בלימודו שלא בערך..}}}}
|תוכן=נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה ש[[הקב"ה]] הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה רחמנא ליצלן ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש.. ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה
}}

בהתאם לתשובה התמסר הרב ליפשיץ לעבודתו, הרחיב את צוות הארגון והחל לדאוג גם למבוגרים; הוא פתח עשרות בתי כנסת בארץ, סניפי יהדות, בתי מדרשות, סיפק תשמישי קדושה והביא את היהדות להמונים. בתוך כך, ניהל מאבקים עם גופים מימסדיים, בענייני חינוך, צרכיהם הגשמיים והרוחניים של עולי תימן, עיראק{{הערה|1=[http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&dbsRW=1 תמונה 1], [http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1126 2] באתר יד לאחים.}}, מרוקו ולוב; במהלך כל פעולותיו היה בקשר רציף עם [[הרבי]] שאף דאג לו באופן אישי וכשפעם עצרו את הרב ליפשיץ במהלך הפגנה, לחצו מ[[מזכירות הרבי]] על גורמים בממשלה להביא לשחרורו המהיר{{מקור}}.

הפעם הראשונה שבה נסע ל[[אדמו"ר מלך המשיח]] הייתה בשנת [[תשכ"ב]], לאחר מכן נסע כשלושים פעמים נוספות. כמעט בכולם נכנס ל[[יחידות|יחידויות]], שערכו בדרך כלל מחצי שעה ומעלה. בשנת [[תשכ"ד]], כאשר יצא מהיחידות, ליווהו הרבי עד לפתח [[770]]{{הערה|מפי הרב [[נתן וולף]] שנכח אז.}}.

ב[[ח"י באלול]] [[תשכ"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעיתו, מרת שפרה מרים אסתר, בתו של ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]]. לאחר החתונה התיישב בשכונת הלל ב[[רמת גן]], בסמיכות למגורי אמו, והמשיך ביתר שאת בפעילותו כראש "פעילים יד לאחים", הוא פיקח על העבודה, גייס כספים, פתח סניפים ויזם פעילויות חדשות.

===במוסדות חב"ד===

בד בבד, התמסר הרשד"ב ליפשיץ לעבודה בכרם חב"ד, במשך השנים הוא ניהל ויזם עשרות פרויקטים במוסדות חב"ד, ביניהם: ניהל וריכז את המערכה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] וכנגד '[[גיורי וינה]]'; ניהל וארגן את קליטתם הרוחנית של יהודי גרוזיה, סידר להם מקומות יישוב בקרב קהילות [[חב"ד]]; פתח להם בתי כנסת; דאג להם לרבנים [[חסיד]]י [[חב"ד]]; קלט את בניהם בישיבות [[תומכי תמימים]] ועוד; הקים וייסד את '[[וועד רבני צפון אפריקה יצאי מוסדות חב"ד]]', שמטרתו הייתה לאחד את כל הרבנים הספרדים שלמדו במוסדות חב"ד ולחזק את הזיקה החב"דית שלהם; ייסד את 'מכון הלכתא בטעמא', שחילק מלגות ליצירות תורניות בציבור החרדי שעסקו ב[[שולחן ערוך הרב]] (בשיתוף עם הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]); הוציא לאור מכתבי [[רבותינו נשיאנו]] על ה[[ש"ס]]; כל זאת בעידודו של [[הרבי]], ובשיתוף עם הנהלת מוסדות חב"ד בראשות הרב [[אפרים וולף]].

ידיעותיו הרבות של הרב ליפשיץ בתורה ובהלכה גרמו לו להיות מועמד טבעי לרבנות ברמת גן. לערך בשנת [[תש"ל]] נבחר לרבנות במספר בתי כנסת ולרב בשכונת הלל ברמת גן. על פי בקשת [[אדמו"ר מלך המשיח]], התמנה הרב ליפשיץ לרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]], של [[בית הכנסת]] 'היכל מרדכי - עוזיאל' שהונהג על ידי הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] ובשנת [[תשמ"א]] כרב [[בית הכנסת]] הוותיק 'סוכת שלום', כממלא מקומו של הרב [[גדליה אקסלרוד]].

הרבי חפץ מאד כי הרב ליפשיץ יתערב בענייני הרבנות. ב[[חודש שבט]] [[תש"נ]] כתב לו הרבי: {{ציטוטון|דעתי ברורה שיהיה רב פס"ד (ככל שתלוי בו) אזכיר עה"צ}} {{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 137.}}. לעומת זאת באחת השנים רצה הרב ליפשיץ להתמודד על משרת רבה הראשי של רמת גן ו[[הרבי]] אסר עליו זאת.

בשנת [[תשמ"ח]], לקראת [[בחירות תשמ"ט]], קיבל הרב ליפשיץ הוראה מהרבי לנתק את ארגונו מאנשי המחלוקת בציבור הליטאי. הרב ליפשיץ יצא בקריאה לתמוך ב[[אגודת ישראל]], ועשרות מאנשיו פרשו והקימו ארגון מתחרה בשם "לב לאחים" שנתמך על ידי 'דגל התורה' ורבניה. כתוצאה מכך נסגרו עשרות סניפים ומחלקות של הארגון ותורמים רבים הפסיקו את תרומתם. הרב ליפשיץ ויד לאחים עברו תקופה קשה בשנים אלו, כאשר כל אותו הזמן לא פסק [[הרבי]] לתמוך ולעודד. כך לדוגמא, בחודש [[שבט]] [[תש"נ]], כאשר עבר הרב ליפשיץ בחלוקת דולרים, אמר לו הרבי{{ציטוטון|"לפום צערא אגרא"}}. הרב ליפשיץ המשיך ללכת ואז עצר אותו הרבי, קראו חזרה והוסיף בחיוך: {{ציטוטון|אויב ס'וועט זיך נאך מערער}}, בצירוף דולר נוסף{{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 127.}}.

הרב ליפשיץ פעל רבות בנושא [[שלימות הארץ]]. בין היתר הנהיג את המערכה הגדולה כנגד [[בנימין נתניהו]] והסכמי [[חברון]] ווואי. הוא כינס עצרות מחאה ב[[ירושלים]], ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3903 ידיעות אחרונות מדווח על עצרת בארגונו], [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 ווידאו מהעצרת].}} ובחיפה. אירגן עצרות תפילה ליד [[הכותל המערבי]] ו[[קבר רשב"י]]. ניהל החתמת רבנים, הוציא לאור שלטים ומדבקות כמו גם עלונים וקבצי מחאה. פעילות זו ערך בשיתוף עם [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ועם [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]].

הרב ליפשיץ לא חת מפני איש, ויצא במספר הזדמנויות נגד מנהלים חבדיי"ם בכירים. אחת מהם היה כאשר [[כולל חב"ד]] נטל כספים מהקרן לידידות, שלפי דברי הרב ליפשיץ ולפי פסק בית דין רבני חב"ד אסור לקחת ממנו כסף, כיוון שהכספים אותו הוא מחלק הוא במטרה לגרום להשפעת הנוצרים על העם היהודי רח"ל{{הערה|1=[http://www.kikarhashabat.co.il/5445.html "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו"] באתר "חרדים".}}.

כמו כן העלה הרב ליפשיץ ביקורת חריפה על [[צא"ח]] ועל הניהול הנוכחי של פרוייקט [[ילדי צ'רנוביל]]. עקב רשלנות בבדיקת יהדותם של הילדים, התברר כי רבים מהם הינם גוים, לפעמים אף משני הוריהם. כתוצאה מכך אירעו אסונות רוחניים קשים, עקב התבוללות יהודית של בוגרי הישיבות המיוחדים לילדי הפרוייקט. הסיבה העיקרית לבעיה, היא מכיון שלאחר שסיימו מספר שנים במוסדות בכפר חב"ד, יהדותם ברורה, וכך הם מוצאים להם זיווגים יהודיים, בעוד שיש מהם שהינם גוים גמורים על פי ההלכה{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=514 מסמכים בנושא].}}. הנהלת צא"ח אינה מכחישה את הדברים. בשנת [[תשס"א]] העלה הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] יושב ראש [[יד לאחים]] טענות קשות על ניהול הפרוייקט. במכתב ששלח לכבוד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], העלה כי יש לבדוק את יהדותם, והעלה טענות קשות כלפי התמהמהות הגורמים השונים בשיתוף הפעולה עם ארגון יד לאחים{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=389 מכתב מהרב ליפשיץ בנושא].}}.

עם פטירתו של הרב [[משה אשכנזי]] בשנת [[תשס"ז]] נעשה לזקן רבני חב"ד.

===המשך הפעילות ביד לאחים===
[[קובץ:הרב_ליפשיץ.jpeg‏|שמאל|ממוזער|250px|נואם באחת העצרות נגד המסיון]]
בתוך כך המשיך לפעול הרב ליפשיץ במרץ רב במסגרת יד לאחים. הוא שימש כיושב ראש הארגון ועל פיו הוכרע כל דבר. עד חודשי חייו האחרונים, גם כאשר חצה את גיל הגבורות היה מגיע מידי יום למשרדי הארגון ב[[בני ברק]], שם אישר פעילויות לצד יוזמת פרויקטים חדשים ותוכניות. במשך שישים ואחד שנות הנהלת הארגון סירב לקחת משכורת או תמורה כספית אחרת על עבודתו בארגון.

במסגרת עבודתו טיפל בקליטה רוחנית וגשמית לעולי פרס, גרוזיה, ברית המועצות וקווקז; במיגור ולוחמה בפעילותו ההרסנית של המסיון ב[[ארץ הקודש]]; בתמיכה במשפחות שחולצו מידי המסיון; בחילוץ בנות יהודיות מכפריים ערביים; בשיעורי תורה ויהדות בערים שונות בארץ; בתעמולה למען החינוך הכשר; בהוצאת ספרים וסידורי תפילות לעדות שונות; ועוד ועוד.

לפעילות זו זכה הרב ליפשיץ לתמיכה מגדולי רבני דורנו{{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=180}}.
[[קובץ:וואזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם [[שמואל וואזנר|הרב וואזנר]]]]
ביום [[כ"ד באלול]] [[תשע"א]], לאחר מחלה קשה, נפטר ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד שבהר הזיתים]] ב[[ירושלים]], בסמיכות לציונם של רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] ושל רבי [[דוד צבי חן]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64117 הלווייתו של הרב ליפשיץ]{{תמונה}}}}.

==ראו גם==
*[[ארגון יד לאחים]]

==משפחתו==
;בניו

בנו ממלא מקומו הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)]] משמש כיו"ר ארגון [[יד לאחים]] וכרב קהילת חב"ד ברמת גן.
בנו שמואל שלמה ליפשיץ משמש כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
;חתניו
*חתנו הרב [[בנימין קופרמן]] רב [[בית הכנסת]] הגדול ב[[רמת גן]] ו[[דיין]] מומחה לדיני ממונות.
*חתנו הרב [[שלמה חיים פלדמן]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים חולון]].
*חתנו הרב שלמה אריה לייב גרשקוביץ'{{הערה|התחתן לאחר פטירת הרב ליפשיץ}} - בני ברק.

== קישורים חיצונים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19684 הרב ליפשיץ] בטקס הענקת [[בול חב"ד]]{{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1722 הרב ליפשיץ] בכנס רבני [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[תשס"ג]]){{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46978 הרב ליפשיץ בחילופי מכתבים עם הוותיקן]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64129 החסיד שאיחד בהלווייתו את כל החוגים • קווים לדמותו] - {{אינפו|}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב שלום דובער ליפשיץ וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ליפשיץ שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רמת גן: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]

שלום דובער ליפשיץ

2017-09-30T22:44:04Z

חמורו של משיח:

{{דמות
|שם=הרב שלום דובער ליפשיץ
|כינוי=יו"ר [[יד לאחים]]
|תמונה=[[קובץ:ליפשיץ.jpg|250px]]
|תיאור=הרב שלום דובער ליפשיץ ([[תש"ע]])
|תאריך לידה=[[כ"ו סיון]] [[תרפ"ט]]
|מקום לידה=אונייטשא, קרמנצ'וג, [[רוסיה]]
|רבותיו=הרב [[חיים שאול ברוק]], הרב [[יוסף שלמה כהנמן]]
|מקום פעילות=[[רמת גן]]
|תפקידים נוספים=רב קהילת חב"ד ברמת גן
|תאריך פטירה=[[כ"ד אלול]] [[תשע"א]]
|מקום קבורה=[[הר הזיתים]],[[ירושלים]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}

הרב '''שלום דובער ליפשיץ''' (סיון [[תרפ"ט]] - [[אלול]] [[תשע"א]], מכונה הרשד"ב ליפשיץ או הגרש"ב ליפשיץ) היה רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ורב שכונת בית הלל בעיר, ומייסד ויושב ראש ארגון [[יד לאחים]] במשך שישים ואחת שנה.

==קורות חייו==
הרב שלום דובער ליפשיץ נולד ב[[כ"ו בסיוון]] [[תרפ"ט]] ב[[עיירה]] אונייטשא שבפלך [[קרמנצ'וג]] לאביו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] (שפעל אז בקרב יהודי ה[[עיירה]]) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, ה[[שו"ב]] המקומי ומחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]]. ב[[חודש טבת]] [[תרצ"ז]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והם התיישבו בעיר [[רמת גן]]. בצעירותו למד במוסדות 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], לאחר מכן עבר לישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], שם התחנך אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. לאחר מספר שנים החל את לימודיו בישיבת פוניבז' והיה מיודד עם הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], ראש הישיבה.

===ייסוד יד לאחים===
[[קובץ:שלום דובער ליפשיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער ליפשיץ במשרדו ([[תשע"א]])]]
ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי ראש הישיבה, [[יוסף שלמה כהנמן|הרב כהנמן]], עדויות על כפיה אנטי דתית במחנות ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחשו ביניהם ש"מסתמא הליובאוויטשער יגש" ואכן הרב ליפשיץ הציע את עצמו ואליו הצטרפו הרב [[שלמה נח קרול]] (לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]]) והרב יצחק יעקובוביץ' (לימים רבה של [[הרצליה]]).

כבר למחרת יצאו לפעילותם הראשונה, ואז הקימו למעשה את ארגון "פעילים", שעם השנים הפך ל"פעילים יד לאחים" ולאחר מכן ל"יד לאחים - פעילי המחנה התורתי בישראל". באופן רשמי עמד בראש הארגון הרב [[יעקב לנדא]], רבה של [[בני ברק]], כאשר למעשה ניהל את הארגון הרב ליפשיץ{{הערה|ראה דברי ר' מנחם כהן ב'משפחה', [[חג הפסח]] [[תשס"ז]]: "כולם לא אכלו, כולם לא ישנו. אבל מי הזיז את כולם? רק ר' שלום בער"...}}. הוא ניהל צוות שהיה חודר למחנות, מוציא משם ילדים ומעביר אותם לחינוך תורני. פעילות זו נתקלה בהתנגדות עזה של כל המימסד הציוני. [[דוד בן גוריון]] עצמו, שכיהן אז כראש הממשלה קרא לרב ליפשיץ ולחבריו ונזף בהם. גם ביהדות החרדית התנגדו רבים לפעילות 'הפעילים', וראו בהם גוף סהרורי וקיצוני{{הערה|כאשר נפגש הרב ליפשיץ לראשונה עם רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]], הציגו אחד מהרבנים שנכחו במקום כ"ליובאוויטשער שרושם ילדים למזרחי" (ל[[הרשת|רשת]], שהייתה אז תחת ממ"ד)... [או בנוסח אחר: לחינוך העצמאי] במטרה להכפישו.}}. כתוצאה מפעילות זאת נצלו במהלך השנים מאות ילדים. חלק מגדולי התורה עמדו לצד הארגון, ביניהם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]], רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]], רבי [[יצחק אייזיק הרצוג]] {{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1128}} ורבי [[יחזקאל אברמסקי]]. פעולות אלו היו היסוד לארגון [[יד לאחים]] שהוקם מאוחד יותר.

עם הזמן החל הרב ליפשיץ להקדיש את רוב זמנו בפעילות הארגון וזמן [[לימוד התורה]] שלו הצטמצם. בעקבות כך החל לחשב את המשך דרכו בניהול הארגון והוא כתב על כך ל[[רבי מליובאוויטש]]. הרבי ענה לו:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], כרך ד' אגרת א'קצח{{הערה|המכתב המלא: {{ציטוטון|קבלתי מכתבו.. אשר משתתף בעבודת "חבר פעילי מחנה התורתי", ורואה הוא פרי טוב בעמלו, אבל כיון שהציבור החרדי ב[[ארץ הקודש]] ת"ו לא נענה לקריאתם כדבעי למיעבד ובמילא כל העבודה מוטלת עליהם, וזה גורם אצלו לביטול תלמוד-תורה, ושואל האם כדאי הדבר בשבילו, או בלשונו הוא, אם מחוייב לעזוב את נפשו בעבור נפשות אחרים. הנה נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה ש[[הקב"ה]] הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה ר"ל ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש, הנה בא יצרו ומסיתו לאמור, מי יודע אם זהו ענין ומוטב לך להתעסק בעסקים אחרים אשר אז אפשר שתשגשג בתורה וכו' וכו'... ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה (מועד קטן ט, ב), וידוע גם כן מאמר הגמרא בתמורה על הפסוק עשיר ורש נפגשו מאיר עיני שניהם ה', אשר כשעשיר בתורה עוזר לרש בתורה, הרי מאיר עיני שניהם, שגם להנותן נתוסף בלימוד תורתו, שזהו הרבה יותר ממר (תענית ז, א) הרבה למדתי מרבותי ומחברי, ומתלמידי יותר מכולם, כי המאמר בתענית מספר מה שאדם לומד כפי יכלתו הוא, וכדיוק הלשון למדתי, מה שאין כן הבטחת ר בתמורה דמאיר עיני שניהם ה', היינו ששמעתתא דבעי סייעתא דשמיא, הנה מבקשים בזה אור כפי יכולת הוי', כמובן שזהו שלא בערך... כוונתי בזה שלא לבד שעל ידי ביטול תורתו לאיזה זמן עושה הוא כציווי התורה וכמר במו"ק הנ"ל, אלא עוד זאת שביטולה של תורה זה הוא גופא קיומא, כי על ידי זה נעשה לבו ומוחו [זכ]ים אלף פעמים ככה, אשר במעט זמן יצליח בלימודו שלא בערך..}}}}
|תוכן=נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה ש[[הקב"ה]] הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה רחמנא ליצלן ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש.. ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה
}}

בהתאם לתשובה התמסר הרב ליפשיץ לעבודתו, הרחיב את צוות הארגון והחל לדאוג גם למבוגרים; הוא פתח עשרות בתי כנסת בארץ, סניפי יהדות, בתי מדרשות, סיפק תשמישי קדושה והביא את היהדות להמונים. בתוך כך, ניהל מאבקים עם גופים מימסדיים, בענייני חינוך, צרכיהם הגשמיים והרוחניים של עולי תימן, עיראק{{הערה|1=[http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&dbsRW=1 תמונה 1], [http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1126 2] באתר יד לאחים.}}, מרוקו ולוב; במהלך כל פעולותיו היה בקשר רציף עם [[הרבי]] שאף דאג לו באופן אישי וכשפעם עצרו את הרב ליפשיץ במהלך הפגנה, לחצו מ[[מזכירות הרבי]] על גורמים בממשלה להביא לשחרורו המהיר{{מקור}}.

הפעם הראשונה שבה נסע ל[[אדמו"ר מלך המשיח]] הייתה בשנת [[תשכ"ב]], לאחר מכן נסע כשלושים פעמים נוספות. כמעט בכולם נכנס ל[[יחידות|יחידויות]], שערכו בדרך כלל מחצי שעה ומעלה. בשנת [[תשכ"ד]], כאשר יצא מהיחידות, ליווהו הרבי עד לפתח [[770]]{{הערה|מפי הרב [[נתן וולף]] שנכח אז.}}.

ב[[ח"י באלול]] [[תשכ"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעיתו, מרת שפרה מרים אסתר, בתו של ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]]. לאחר החתונה התיישב בשכונת הלל ב[[רמת גן]], בסמיכות למגורי אמו, והמשיך ביתר שאת בפעילותו כראש "פעילים יד לאחים", הוא פיקח על העבודה, גייס כספים, פתח סניפים ויזם פעילויות חדשות.

===במוסדות חב"ד===

בד בבד, התמסר הרשד"ב ליפשיץ לעבודה בכרם חב"ד, במשך השנים הוא ניהל ויזם עשרות פרויקטים במוסדות חב"ד, ביניהם: ניהל וריכז את המערכה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] וכנגד '[[גיורי וינה]]'; ניהל וארגן את קליטתם הרוחנית של יהודי גרוזיה, סידר להם מקומות יישוב בקרב קהילות [[חב"ד]]; פתח להם בתי כנסת; דאג להם לרבנים [[חסיד]]י [[חב"ד]]; קלט את בניהם בישיבות [[תומכי תמימים]] ועוד; הקים וייסד את '[[וועד רבני צפון אפריקה יצאי מוסדות חב"ד]]', שמטרתו הייתה לאחד את כל הרבנים הספרדים שלמדו במוסדות חב"ד ולחזק את הזיקה החב"דית שלהם; ייסד את 'מכון הלכתא בטעמא', שחילק מלגות ליצירות תורניות בציבור החרדי שעסקו ב[[שולחן ערוך הרב]] (בשיתוף עם הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]); הוציא לאור מכתבי [[רבותינו נשיאנו]] על ה[[ש"ס]]; כל זאת בעידודו של [[הרבי]], ובשיתוף עם הנהלת מוסדות חב"ד בראשות הרב [[אפרים וולף]].

ידיעותיו הרבות של הרב ליפשיץ בתורה ובהלכה גרמו לו להיות מועמד טבעי לרבנות ברמת גן. לערך בשנת [[תש"ל]] נבחר לרבנות במספר בתי כנסת ולרב בשכונת הלל ברמת גן. על פי בקשת [[אדמו"ר מלך המשיח]], התמנה הרב ליפשיץ לרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]], של [[בית הכנסת]] 'היכל מרדכי - עוזיאל' שהונהג על ידי הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] ובשנת [[תשמ"א]] כרב [[בית הכנסת]] הוותיק 'סוכת שלום', כממלא מקומו של הרב [[גדליה אקסלרוד]].

הרבי חפץ מאד כי הרב ליפשיץ יתערב בענייני הרבנות. ב[[חודש שבט]] [[תש"נ]] כתב לו הרבי: {{ציטוטון|דעתי ברורה שיהיה רב פס"ד (ככל שתלוי בו) אזכיר עה"צ}} {{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 137.}}. לעומת זאת באחת השנים רצה הרב ליפשיץ להתמודד על משרת רבה הראשי של רמת גן ו[[הרבי]] אסר עליו זאת.

בשנת [[תשמ"ח]], לקראת [[בחירות תשמ"ט]], קיבל הרב ליפשיץ הוראה מהרבי לנתק את ארגונו מאנשי המחלוקת בציבור הליטאי. הרב ליפשיץ יצא בקריאה לתמוך ב[[אגודת ישראל]], ועשרות מאנשיו פרשו והקימו ארגון מתחרה בשם "לב לאחים" שנתמך על ידי 'דגל התורה' ורבניה. כתוצאה מכך נסגרו עשרות סניפים ומחלקות של הארגון ותורמים רבים הפסיקו את תרומתם. הרב ליפשיץ ויד לאחים עברו תקופה קשה בשנים אלו, כאשר כל אותו הזמן לא פסק [[הרבי]] לתמוך ולעודד. כך לדוגמא, בחודש [[שבט]] [[תש"נ]], כאשר עבר הרב ליפשיץ בחלוקת דולרים, אמר לו הרבי{{ציטוטון|"לפום צערא אגרא"}}. הרב ליפשיץ המשיך ללכת ואז עצר אותו הרבי, קראו חזרה והוסיף בחיוך: {{ציטוטון|אויב ס'וועט זיך נאך מערער}}, בצירוף דולר נוסף{{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 127.}}.

הרב ליפשיץ פעל רבות בנושא [[שלימות הארץ]]. בין היתר הנהיג את המערכה הגדולה כנגד [[בנימין נתניהו]] והסכמי [[חברון]] ווואי. הוא כינס עצרות מחאה ב[[ירושלים]], ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3903 ידיעות אחרונות מדווח על עצרת בארגונו], [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 ווידאו מהעצרת].}} ובחיפה. אירגן עצרות תפילה ליד [[הכותל המערבי]] ו[[קבר רשב"י]]. ניהל החתמת רבנים, הוציא לאור שלטים ומדבקות כמו גם עלונים וקבצי מחאה. פעילות זו ערך בשיתוף עם [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ועם [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]].

הרב ליפשיץ לא חת מפני איש, ויצא במספר הזדמנויות נגד מנהלים חבדיי"ם בכירים. אחת מהם היה כאשר [[כולל חב"ד]] נטל כספים מהקרן לידידות, שלפי דברי הרב ליפשיץ ולפי פסק בית דין רבני חב"ד אסור לקחת ממנו כסף, כיוון שהכספים אותו הוא מחלק הוא במטרה לגרום להשפעת הנוצרים על העם היהודי רח"ל{{הערה|1=[http://www.kikarhashabat.co.il/5445.html "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו"] באתר "חרדים".}}.

כמו כן העלה הרב ליפשיץ ביקורת חריפה על [[צא"ח]] ועל הניהול הנוכחי של פרוייקט [[ילדי צ'רנוביל]]. עקב רשלנות בבדיקת יהדותם של הילדים, התברר כי רבים מהם הינם גוים, לפעמים אף משני הוריהם. כתוצאה מכך אירעו אסונות רוחניים קשים, עקב התבוללות יהודית של בוגרי הישיבות המיוחדים לילדי הפרוייקט. הסיבה העיקרית לבעיה, היא מכיון שלאחר שסיימו מספר שנים במוסדות בכפר חב"ד, יהדותם ברורה, וכך הם מוצאים להם זיווגים יהודיים, בעוד שיש מהם שהינם גוים גמורים על פי ההלכה{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=514 מסמכים בנושא].}}. הנהלת צא"ח אינה מכחישה את הדברים. בשנת [[תשס"א]] העלה הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] יושב ראש [[יד לאחים]] טענות קשות על ניהול הפרוייקט. במכתב ששלח לכבוד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], העלה כי יש לבדוק את יהדותם, והעלה טענות קשות כלפי התמהמהות הגורמים השונים בשיתוף הפעולה עם ארגון יד לאחים{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=389 מכתב מהרב ליפשיץ בנושא].}}.

עם פטירתו של הרב [[משה אשכנזי]] בשנת [[תשס"ז]] נעשה לזקן רבני חב"ד.

===המשך הפעילות ביד לאחים===
[[קובץ:הרב_ליפשיץ.jpeg‏|שמאל|ממוזער|250px|נואם באחת העצרות נגד המסיון]]
בתוך כך המשיך לפעול הרב ליפשיץ במרץ רב במסגרת יד לאחים. הוא שימש כיושב ראש הארגון ועל פיו הוכרע כל דבר. עד חודשי חייו האחרונים, גם כאשר חצה את גיל הגבורות היה מגיע מידי יום למשרדי הארגון ב[[בני ברק]], שם אישר פעילויות לצד יוזמת פרויקטים חדשים ותוכניות. במשך שישים ואחד שנות הנהלת הארגון סירב לקחת משכורת או תמורה כספית אחרת על עבודתו בארגון.

במסגרת עבודתו טיפל בקליטה רוחנית וגשמית לעולי פרס, גרוזיה, ברית המועצות וקווקז; במיגור ולוחמה בפעילותו ההרסנית של המסיון ב[[ארץ הקודש]]; בתמיכה במשפחות שחולצו מידי המסיון; בחילוץ בנות יהודיות מכפריים ערביים; בשיעורי תורה ויהדות בערים שונות בארץ; בתעמולה למען החינוך הכשר; בהוצאת ספרים וסידורי תפילות לעדות שונות; ועוד ועוד.

לפעילות זו זכה הרב ליפשיץ לתמיכה מגדולי רבני דורנו{{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=180}}.
[[קובץ:וואזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם [[שמואל וואזנר|הרב וואזנר]]]]
ביום [[כ"ד באלול]] [[תשע"א]], לאחר מחלה קשה, נפטר ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד שבהר הזיתים]] ב[[ירושלים]], בסמיכות לציונם של רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] ושל רבי [[דוד צבי חן]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64117 הלווייתו של הרב ליפשיץ]{{תמונה}}}}.

==ראו גם==
*[[ארגון יד לאחים]]

==משפחתו==
;בניו

בניו
בנו ממלא מקומו הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)]] משמש כיו"ר ארגון [[יד לאחים]] וכרב קהילת חב"ד ברמת גן.
בנו שמואל שלמה ליפשיץ משמש כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
;חתניו
*חתנו הרב [[בנימין קופרמן]] רב [[בית הכנסת]] הגדול ב[[רמת גן]] ו[[דיין]] מומחה לדיני ממונות.
*חתנו הרב [[שלמה חיים פלדמן]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים חולון]].
*חתנו הרב שלמה אריה לייב גרשקוביץ'{{הערה|התחתן לאחר פטירת הרב ליפשיץ}} - בני ברק.

== קישורים חיצונים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19684 הרב ליפשיץ] בטקס הענקת [[בול חב"ד]]{{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1722 הרב ליפשיץ] בכנס רבני [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[תשס"ג]]){{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46978 הרב ליפשיץ בחילופי מכתבים עם הוותיקן]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64129 החסיד שאיחד בהלווייתו את כל החוגים • קווים לדמותו] - {{אינפו|}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב שלום דובער ליפשיץ וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ליפשיץ שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רמת גן: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]

שלום דובער ליפשיץ

2017-09-30T22:42:43Z

חמורו של משיח:

{{דמות
|שם=הרב שלום דובער ליפשיץ
|כינוי=יו"ר [[יד לאחים]]
|תמונה=[[קובץ:ליפשיץ.jpg|250px]]
|תיאור=הרב שלום דובער ליפשיץ ([[תש"ע]])
|תאריך לידה=[[כ"ו סיון]] [[תרפ"ט]]
|מקום לידה=אונייטשא, קרמנצ'וג, [[רוסיה]]
|רבותיו=הרב [[חיים שאול ברוק]], הרב [[יוסף שלמה כהנמן]]
|מקום פעילות=[[רמת גן]]
|תפקידים נוספים=רב קהילת חב"ד ברמת גן
|תאריך פטירה=[[כ"ד אלול]] [[תשע"א]]
|מקום קבורה=[[הר הזיתים]],[[ירושלים]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}

הרב '''שלום דובער ליפשיץ''' (סיון [[תרפ"ט]] - [[אלול]] [[תשע"א]], מכונה הרשד"ב ליפשיץ או הגרש"ב ליפשיץ) היה רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ורב שכונת בית הלל בעיר, ומייסד ויושב ראש ארגון [[יד לאחים]] במשך שישים ואחת שנה.

==קורות חייו==
הרב שלום דובער ליפשיץ נולד ב[[כ"ו בסיוון]] [[תרפ"ט]] ב[[עיירה]] אונייטשא שבפלך [[קרמנצ'וג]] לאביו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] (שפעל אז בקרב יהודי ה[[עיירה]]) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, ה[[שו"ב]] המקומי ומחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]]. ב[[חודש טבת]] [[תרצ"ז]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והם התיישבו בעיר [[רמת גן]]. בצעירותו למד במוסדות 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], לאחר מכן עבר לישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], שם התחנך אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. לאחר מספר שנים החל את לימודיו בישיבת פוניבז' והיה מיודד עם הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], ראש הישיבה.

===ייסוד יד לאחים===
[[קובץ:שלום דובער ליפשיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער ליפשיץ במשרדו ([[תשע"א]])]]
ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי ראש הישיבה, [[יוסף שלמה כהנמן|הרב כהנמן]], עדויות על כפיה אנטי דתית במחנות ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחשו ביניהם ש"מסתמא הליובאוויטשער יגש" ואכן הרב ליפשיץ הציע את עצמו ואליו הצטרפו הרב [[שלמה נח קרול]] (לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]]) והרב יצחק יעקובוביץ' (לימים רבה של [[הרצליה]]).

כבר למחרת יצאו לפעילותם הראשונה, ואז הקימו למעשה את ארגון "פעילים", שעם השנים הפך ל"פעילים יד לאחים" ולאחר מכן ל"יד לאחים - פעילי המחנה התורתי בישראל". באופן רשמי עמד בראש הארגון הרב [[יעקב לנדא]], רבה של [[בני ברק]], כאשר למעשה ניהל את הארגון הרב ליפשיץ{{הערה|ראה דברי ר' מנחם כהן ב'משפחה', [[חג הפסח]] [[תשס"ז]]: "כולם לא אכלו, כולם לא ישנו. אבל מי הזיז את כולם? רק ר' שלום בער"...}}. הוא ניהל צוות שהיה חודר למחנות, מוציא משם ילדים ומעביר אותם לחינוך תורני. פעילות זו נתקלה בהתנגדות עזה של כל המימסד הציוני. [[דוד בן גוריון]] עצמו, שכיהן אז כראש הממשלה קרא לרב ליפשיץ ולחבריו ונזף בהם. גם ביהדות החרדית התנגדו רבים לפעילות 'הפעילים', וראו בהם גוף סהרורי וקיצוני{{הערה|כאשר נפגש הרב ליפשיץ לראשונה עם רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]], הציגו אחד מהרבנים שנכחו במקום כ"ליובאוויטשער שרושם ילדים למזרחי" (ל[[הרשת|רשת]], שהייתה אז תחת ממ"ד)... [או בנוסח אחר: לחינוך העצמאי] במטרה להכפישו.}}. כתוצאה מפעילות זאת נצלו במהלך השנים מאות ילדים. חלק מגדולי התורה עמדו לצד הארגון, ביניהם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]], רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]], רבי [[יצחק אייזיק הרצוג]] {{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1128}} ורבי [[יחזקאל אברמסקי]]. פעולות אלו היו היסוד לארגון [[יד לאחים]] שהוקם מאוחד יותר.

עם הזמן החל הרב ליפשיץ להקדיש את רוב זמנו בפעילות הארגון וזמן [[לימוד התורה]] שלו הצטמצם. בעקבות כך החל לחשב את המשך דרכו בניהול הארגון והוא כתב על כך ל[[רבי מליובאוויטש]]. הרבי ענה לו:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], כרך ד' אגרת א'קצח{{הערה|המכתב המלא: {{ציטוטון|קבלתי מכתבו.. אשר משתתף בעבודת "חבר פעילי מחנה התורתי", ורואה הוא פרי טוב בעמלו, אבל כיון שהציבור החרדי ב[[ארץ הקודש]] ת"ו לא נענה לקריאתם כדבעי למיעבד ובמילא כל העבודה מוטלת עליהם, וזה גורם אצלו לביטול תלמוד-תורה, ושואל האם כדאי הדבר בשבילו, או בלשונו הוא, אם מחוייב לעזוב את נפשו בעבור נפשות אחרים. הנה נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה ש[[הקב"ה]] הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה ר"ל ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש, הנה בא יצרו ומסיתו לאמור, מי יודע אם זהו ענין ומוטב לך להתעסק בעסקים אחרים אשר אז אפשר שתשגשג בתורה וכו' וכו'... ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה (מועד קטן ט, ב), וידוע גם כן מאמר הגמרא בתמורה על הפסוק עשיר ורש נפגשו מאיר עיני שניהם ה', אשר כשעשיר בתורה עוזר לרש בתורה, הרי מאיר עיני שניהם, שגם להנותן נתוסף בלימוד תורתו, שזהו הרבה יותר ממר (תענית ז, א) הרבה למדתי מרבותי ומחברי, ומתלמידי יותר מכולם, כי המאמר בתענית מספר מה שאדם לומד כפי יכלתו הוא, וכדיוק הלשון למדתי, מה שאין כן הבטחת ר בתמורה דמאיר עיני שניהם ה', היינו ששמעתתא דבעי סייעתא דשמיא, הנה מבקשים בזה אור כפי יכולת הוי', כמובן שזהו שלא בערך... כוונתי בזה שלא לבד שעל ידי ביטול תורתו לאיזה זמן עושה הוא כציווי התורה וכמר במו"ק הנ"ל, אלא עוד זאת שביטולה של תורה זה הוא גופא קיומא, כי על ידי זה נעשה לבו ומוחו [זכ]ים אלף פעמים ככה, אשר במעט זמן יצליח בלימודו שלא בערך..}}}}
|תוכן=נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה ש[[הקב"ה]] הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה רחמנא ליצלן ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש.. ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה
}}

בהתאם לתשובה התמסר הרב ליפשיץ לעבודתו, הרחיב את צוות הארגון והחל לדאוג גם למבוגרים; הוא פתח עשרות בתי כנסת בארץ, סניפי יהדות, בתי מדרשות, סיפק תשמישי קדושה והביא את היהדות להמונים. בתוך כך, ניהל מאבקים עם גופים מימסדיים, בענייני חינוך, צרכיהם הגשמיים והרוחניים של עולי תימן, עיראק{{הערה|1=[http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&dbsRW=1 תמונה 1], [http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1126 2] באתר יד לאחים.}}, מרוקו ולוב; במהלך כל פעולותיו היה בקשר רציף עם [[הרבי]] שאף דאג לו באופן אישי וכשפעם עצרו את הרב ליפשיץ במהלך הפגנה, לחצו מ[[מזכירות הרבי]] על גורמים בממשלה להביא לשחרורו המהיר{{מקור}}.

הפעם הראשונה שבה נסע ל[[אדמו"ר מלך המשיח]] הייתה בשנת [[תשכ"ב]], לאחר מכן נסע כשלושים פעמים נוספות. כמעט בכולם נכנס ל[[יחידות|יחידויות]], שערכו בדרך כלל מחצי שעה ומעלה. בשנת [[תשכ"ד]], כאשר יצא מהיחידות, ליווהו הרבי עד לפתח [[770]]{{הערה|מפי הרב [[נתן וולף]] שנכח אז.}}.

ב[[ח"י באלול]] [[תשכ"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעיתו, מרת שפרה מרים אסתר, בתו של ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]]. לאחר החתונה התיישב בשכונת הלל ב[[רמת גן]], בסמיכות למגורי אמו, והמשיך ביתר שאת בפעילותו כראש "פעילים יד לאחים", הוא פיקח על העבודה, גייס כספים, פתח סניפים ויזם פעילויות חדשות.

===במוסדות חב"ד===

בד בבד, התמסר הרשד"ב ליפשיץ לעבודה בכרם חב"ד, במשך השנים הוא ניהל ויזם עשרות פרויקטים במוסדות חב"ד, ביניהם: ניהל וריכז את המערכה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] וכנגד '[[גיורי וינה]]'; ניהל וארגן את קליטתם הרוחנית של יהודי גרוזיה, סידר להם מקומות יישוב בקרב קהילות [[חב"ד]]; פתח להם בתי כנסת; דאג להם לרבנים [[חסיד]]י [[חב"ד]]; קלט את בניהם בישיבות [[תומכי תמימים]] ועוד; הקים וייסד את '[[וועד רבני צפון אפריקה יצאי מוסדות חב"ד]]', שמטרתו הייתה לאחד את כל הרבנים הספרדים שלמדו במוסדות חב"ד ולחזק את הזיקה החב"דית שלהם; ייסד את 'מכון הלכתא בטעמא', שחילק מלגות ליצירות תורניות בציבור החרדי שעסקו ב[[שולחן ערוך הרב]] (בשיתוף עם הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]); הוציא לאור מכתבי [[רבותינו נשיאנו]] על ה[[ש"ס]]; כל זאת בעידודו של [[הרבי]], ובשיתוף עם הנהלת מוסדות חב"ד בראשות הרב [[אפרים וולף]].

ידיעותיו הרבות של הרב ליפשיץ בתורה ובהלכה גרמו לו להיות מועמד טבעי לרבנות ברמת גן. לערך בשנת [[תש"ל]] נבחר לרבנות במספר בתי כנסת ולרב בשכונת הלל ברמת גן. על פי בקשת [[אדמו"ר מלך המשיח]], התמנה הרב ליפשיץ לרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]], של [[בית הכנסת]] 'היכל מרדכי - עוזיאל' שהונהג על ידי הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] ובשנת [[תשמ"א]] כרב [[בית הכנסת]] הוותיק 'סוכת שלום', כממלא מקומו של הרב [[גדליה אקסלרוד]].

הרבי חפץ מאד כי הרב ליפשיץ יתערב בענייני הרבנות. ב[[חודש שבט]] [[תש"נ]] כתב לו הרבי: {{ציטוטון|דעתי ברורה שיהיה רב פס"ד (ככל שתלוי בו) אזכיר עה"צ}} {{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 137.}}. לעומת זאת באחת השנים רצה הרב ליפשיץ להתמודד על משרת רבה הראשי של רמת גן ו[[הרבי]] אסר עליו זאת.

בשנת [[תשמ"ח]], לקראת [[בחירות תשמ"ט]], קיבל הרב ליפשיץ הוראה מהרבי לנתק את ארגונו מאנשי המחלוקת בציבור הליטאי. הרב ליפשיץ יצא בקריאה לתמוך ב[[אגודת ישראל]], ועשרות מאנשיו פרשו והקימו ארגון מתחרה בשם "לב לאחים" שנתמך על ידי 'דגל התורה' ורבניה. כתוצאה מכך נסגרו עשרות סניפים ומחלקות של הארגון ותורמים רבים הפסיקו את תרומתם. הרב ליפשיץ ויד לאחים עברו תקופה קשה בשנים אלו, כאשר כל אותו הזמן לא פסק [[הרבי]] לתמוך ולעודד. כך לדוגמא, בחודש [[שבט]] [[תש"נ]], כאשר עבר הרב ליפשיץ בחלוקת דולרים, אמר לו הרבי{{ציטוטון|"לפום צערא אגרא"}}. הרב ליפשיץ המשיך ללכת ואז עצר אותו הרבי, קראו חזרה והוסיף בחיוך: {{ציטוטון|אויב ס'וועט זיך נאך מערער}}, בצירוף דולר נוסף{{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 127.}}.

הרב ליפשיץ פעל רבות בנושא [[שלימות הארץ]]. בין היתר הנהיג את המערכה הגדולה כנגד [[בנימין נתניהו]] והסכמי [[חברון]] ווואי. הוא כינס עצרות מחאה ב[[ירושלים]], ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3903 ידיעות אחרונות מדווח על עצרת בארגונו], [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 ווידאו מהעצרת].}} ובחיפה. אירגן עצרות תפילה ליד [[הכותל המערבי]] ו[[קבר רשב"י]]. ניהל החתמת רבנים, הוציא לאור שלטים ומדבקות כמו גם עלונים וקבצי מחאה. פעילות זו ערך בשיתוף עם [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ועם [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]].

הרב ליפשיץ לא חת מפני איש, ויצא במספר הזדמנויות נגד מנהלים חבדיי"ם בכירים. אחת מהם היה כאשר [[כולל חב"ד]] נטל כספים מהקרן לידידות, שלפי דברי הרב ליפשיץ ולפי פסק בית דין רבני חב"ד אסור לקחת ממנו כסף, כיוון שהכספים אותו הוא מחלק הוא במטרה לגרום להשפעת הנוצרים על העם היהודי רח"ל{{הערה|1=[http://www.kikarhashabat.co.il/5445.html "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו"] באתר "חרדים".}}.

כמו כן העלה הרב ליפשיץ ביקורת חריפה על [[צא"ח]] ועל הניהול הנוכחי של פרוייקט [[ילדי צ'רנוביל]]. עקב רשלנות בבדיקת יהדותם של הילדים, התברר כי רבים מהם הינם גוים, לפעמים אף משני הוריהם. כתוצאה מכך אירעו אסונות רוחניים קשים, עקב התבוללות יהודית של בוגרי הישיבות המיוחדים לילדי הפרוייקט. הסיבה העיקרית לבעיה, היא מכיון שלאחר שסיימו מספר שנים במוסדות בכפר חב"ד, יהדותם ברורה, וכך הם מוצאים להם זיווגים יהודיים, בעוד שיש מהם שהינם גוים גמורים על פי ההלכה{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=514 מסמכים בנושא].}}. הנהלת צא"ח אינה מכחישה את הדברים. בשנת [[תשס"א]] העלה הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] יושב ראש [[יד לאחים]] טענות קשות על ניהול הפרוייקט. במכתב ששלח לכבוד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], העלה כי יש לבדוק את יהדותם, והעלה טענות קשות כלפי התמהמהות הגורמים השונים בשיתוף הפעולה עם ארגון יד לאחים{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=389 מכתב מהרב ליפשיץ בנושא].}}.

עם פטירתו של הרב [[משה אשכנזי]] בשנת [[תשס"ז]] נעשה לזקן רבני חב"ד.

===המשך הפעילות ביד לאחים===
[[קובץ:הרב_ליפשיץ.jpeg‏|שמאל|ממוזער|250px|נואם באחת העצרות נגד המסיון]]
בתוך כך המשיך לפעול הרב ליפשיץ במרץ רב במסגרת יד לאחים. הוא שימש כיושב ראש הארגון ועל פיו הוכרע כל דבר. עד חודשי חייו האחרונים, גם כאשר חצה את גיל הגבורות היה מגיע מידי יום למשרדי הארגון ב[[בני ברק]], שם אישר פעילויות לצד יוזמת פרויקטים חדשים ותוכניות. במשך שישים ואחד שנות הנהלת הארגון סירב לקחת משכורת או תמורה כספית אחרת על עבודתו בארגון.

במסגרת עבודתו טיפל בקליטה רוחנית וגשמית לעולי פרס, גרוזיה, ברית המועצות וקווקז; במיגור ולוחמה בפעילותו ההרסנית של המסיון ב[[ארץ הקודש]]; בתמיכה במשפחות שחולצו מידי המסיון; בחילוץ בנות יהודיות מכפריים ערביים; בשיעורי תורה ויהדות בערים שונות בארץ; בתעמולה למען החינוך הכשר; בהוצאת ספרים וסידורי תפילות לעדות שונות; ועוד ועוד.

לפעילות זו זכה הרב ליפשיץ לתמיכה מגדולי רבני דורנו{{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=180}}.
[[קובץ:וואזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם [[שמואל וואזנר|הרב וואזנר]]]]
ביום [[כ"ד באלול]] [[תשע"א]], לאחר מחלה קשה, נפטר ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד שבהר הזיתים]] ב[[ירושלים]], בסמיכות לציונם של רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] ושל רבי [[דוד צבי חן]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64117 הלווייתו של הרב ליפשיץ]{{תמונה}}}}.

==ראו גם==
*[[ארגון יד לאחים]]

==משפחתו==
;בניו

בניו
בנו ממלא מקומו הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] משמש כיו"ר ארגון יד לאחים וכרב קהילת חב"ד ברמת גן.
בנו שמואל שלמה ליפשיץ משמש כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
;חתניו
*חתנו הרב [[בנימין קופרמן]] רב [[בית הכנסת]] הגדול ב[[רמת גן]] ו[[דיין]] מומחה לדיני ממונות.
*חתנו הרב [[שלמה חיים פלדמן]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים חולון]].
*חתנו הרב שלמה אריה לייב גרשקוביץ'{{הערה|התחתן לאחר פטירת הרב ליפשיץ}} - בני ברק.

== קישורים חיצונים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19684 הרב ליפשיץ] בטקס הענקת [[בול חב"ד]]{{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1722 הרב ליפשיץ] בכנס רבני [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[תשס"ג]]){{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46978 הרב ליפשיץ בחילופי מכתבים עם הוותיקן]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64129 החסיד שאיחד בהלווייתו את כל החוגים • קווים לדמותו] - {{אינפו|}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב שלום דובער ליפשיץ וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ליפשיץ שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רמת גן: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]

שלום דובער ליפשיץ

2017-09-30T22:40:40Z

חמורו של משיח:

{{דמות
|שם=הרב שלום דובער ליפשיץ
|כינוי=יו"ר [[יד לאחים]]
|תמונה=[[קובץ:ליפשיץ.jpg|250px]]
|תיאור=הרב שלום דובער ליפשיץ ([[תש"ע]])
|תאריך לידה=[[כ"ו סיון]] [[תרפ"ט]]
|מקום לידה=אונייטשא, קרמנצ'וג, [[רוסיה]]
|רבותיו=הרב [[חיים שאול ברוק]], הרב [[יוסף שלמה כהנמן]]
|מקום פעילות=[[רמת גן]]
|תפקידים נוספים=רב קהילת חב"ד ברמת גן
|תאריך פטירה=[[כ"ד אלול]] [[תשע"א]]
|מקום קבורה=[[הר הזיתים]],[[ירושלים]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}

הרב '''שלום דובער ליפשיץ''' (סיון [[תרפ"ט]] - [[אלול]] [[תשע"א]], מכונה הרשד"ב ליפשיץ או הגרש"ב ליפשיץ) היה רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ורב שכונת בית הלל בעיר, ומייסד ויושב ראש ארגון [[יד לאחים]] במשך שישים ואחת שנה.

==קורות חייו==
הרב שלום דובער ליפשיץ נולד ב[[כ"ו בסיוון]] [[תרפ"ט]] ב[[עיירה]] אונייטשא שבפלך [[קרמנצ'וג]] לאביו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] (שפעל אז בקרב יהודי ה[[עיירה]]) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, ה[[שו"ב]] המקומי ומחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]]. ב[[חודש טבת]] [[תרצ"ז]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והם התיישבו בעיר [[רמת גן]]. בצעירותו למד במוסדות 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], לאחר מכן עבר לישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], שם התחנך אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. לאחר מספר שנים החל את לימודיו בישיבת פוניבז' והיה מיודד עם הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], ראש הישיבה.

===ייסוד יד לאחים===
[[קובץ:שלום דובער ליפשיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער ליפשיץ במשרדו ([[תשע"א]])]]
ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי ראש הישיבה, [[יוסף שלמה כהנמן|הרב כהנמן]], עדויות על כפיה אנטי דתית במחנות ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחשו ביניהם ש"מסתמא הליובאוויטשער יגש" ואכן הרב ליפשיץ הציע את עצמו ואליו הצטרפו הרב [[שלמה נח קרול]] (לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]]) והרב יצחק יעקובוביץ' (לימים רבה של [[הרצליה]]).

כבר למחרת יצאו לפעילותם הראשונה, ואז הקימו למעשה את ארגון "פעילים", שעם השנים הפך ל"פעילים יד לאחים" ולאחר מכן ל"יד לאחים - פעילי המחנה התורתי בישראל". באופן רשמי עמד בראש הארגון הרב [[יעקב לנדא]], רבה של [[בני ברק]], כאשר למעשה ניהל את הארגון הרב ליפשיץ{{הערה|ראה דברי ר' מנחם כהן ב'משפחה', [[חג הפסח]] [[תשס"ז]]: "כולם לא אכלו, כולם לא ישנו. אבל מי הזיז את כולם? רק ר' שלום בער"...}}. הוא ניהל צוות שהיה חודר למחנות, מוציא משם ילדים ומעביר אותם לחינוך תורני. פעילות זו נתקלה בהתנגדות עזה של כל המימסד הציוני. [[דוד בן גוריון]] עצמו, שכיהן אז כראש הממשלה קרא לרב ליפשיץ ולחבריו ונזף בהם. גם ביהדות החרדית התנגדו רבים לפעילות 'הפעילים', וראו בהם גוף סהרורי וקיצוני{{הערה|כאשר נפגש הרב ליפשיץ לראשונה עם רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]], הציגו אחד מהרבנים שנכחו במקום כ"ליובאוויטשער שרושם ילדים למזרחי" (ל[[הרשת|רשת]], שהייתה אז תחת ממ"ד)... [או בנוסח אחר: לחינוך העצמאי] במטרה להכפישו.}}. כתוצאה מפעילות זאת נצלו במהלך השנים מאות ילדים. חלק מגדולי התורה עמדו לצד הארגון, ביניהם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]], רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]], רבי [[יצחק אייזיק הרצוג]] {{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1128}} ורבי [[יחזקאל אברמסקי]]. פעולות אלו היו היסוד לארגון [[יד לאחים]] שהוקם מאוחד יותר.

עם הזמן החל הרב ליפשיץ להקדיש את רוב זמנו בפעילות הארגון וזמן [[לימוד התורה]] שלו הצטמצם. בעקבות כך החל לחשב את המשך דרכו בניהול הארגון והוא כתב על כך ל[[רבי מליובאוויטש]]. הרבי ענה לו:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], כרך ד' אגרת א'קצח{{הערה|המכתב המלא: {{ציטוטון|קבלתי מכתבו.. אשר משתתף בעבודת "חבר פעילי מחנה התורתי", ורואה הוא פרי טוב בעמלו, אבל כיון שהציבור החרדי ב[[ארץ הקודש]] ת"ו לא נענה לקריאתם כדבעי למיעבד ובמילא כל העבודה מוטלת עליהם, וזה גורם אצלו לביטול תלמוד-תורה, ושואל האם כדאי הדבר בשבילו, או בלשונו הוא, אם מחוייב לעזוב את נפשו בעבור נפשות אחרים. הנה נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה ש[[הקב"ה]] הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה ר"ל ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש, הנה בא יצרו ומסיתו לאמור, מי יודע אם זהו ענין ומוטב לך להתעסק בעסקים אחרים אשר אז אפשר שתשגשג בתורה וכו' וכו'... ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה (מועד קטן ט, ב), וידוע גם כן מאמר הגמרא בתמורה על הפסוק עשיר ורש נפגשו מאיר עיני שניהם ה', אשר כשעשיר בתורה עוזר לרש בתורה, הרי מאיר עיני שניהם, שגם להנותן נתוסף בלימוד תורתו, שזהו הרבה יותר ממר (תענית ז, א) הרבה למדתי מרבותי ומחברי, ומתלמידי יותר מכולם, כי המאמר בתענית מספר מה שאדם לומד כפי יכלתו הוא, וכדיוק הלשון למדתי, מה שאין כן הבטחת ר בתמורה דמאיר עיני שניהם ה', היינו ששמעתתא דבעי סייעתא דשמיא, הנה מבקשים בזה אור כפי יכולת הוי', כמובן שזהו שלא בערך... כוונתי בזה שלא לבד שעל ידי ביטול תורתו לאיזה זמן עושה הוא כציווי התורה וכמר במו"ק הנ"ל, אלא עוד זאת שביטולה של תורה זה הוא גופא קיומא, כי על ידי זה נעשה לבו ומוחו [זכ]ים אלף פעמים ככה, אשר במעט זמן יצליח בלימודו שלא בערך..}}}}
|תוכן=נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה ש[[הקב"ה]] הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה רחמנא ליצלן ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש.. ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה
}}

בהתאם לתשובה התמסר הרב ליפשיץ לעבודתו, הרחיב את צוות הארגון והחל לדאוג גם למבוגרים; הוא פתח עשרות בתי כנסת בארץ, סניפי יהדות, בתי מדרשות, סיפק תשמישי קדושה והביא את היהדות להמונים. בתוך כך, ניהל מאבקים עם גופים מימסדיים, בענייני חינוך, צרכיהם הגשמיים והרוחניים של עולי תימן, עיראק{{הערה|1=[http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&dbsRW=1 תמונה 1], [http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1126 2] באתר יד לאחים.}}, מרוקו ולוב; במהלך כל פעולותיו היה בקשר רציף עם [[הרבי]] שאף דאג לו באופן אישי וכשפעם עצרו את הרב ליפשיץ במהלך הפגנה, לחצו מ[[מזכירות הרבי]] על גורמים בממשלה להביא לשחרורו המהיר{{מקור}}.

הפעם הראשונה שבה נסע ל[[אדמו"ר מלך המשיח]] הייתה בשנת [[תשכ"ב]], לאחר מכן נסע כשלושים פעמים נוספות. כמעט בכולם נכנס ל[[יחידות|יחידויות]], שערכו בדרך כלל מחצי שעה ומעלה. בשנת [[תשכ"ד]], כאשר יצא מהיחידות, ליווהו הרבי עד לפתח [[770]]{{הערה|מפי הרב [[נתן וולף]] שנכח אז.}}.

ב[[ח"י באלול]] [[תשכ"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעיתו, מרת שפרה מרים אסתר, בתו של ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]]. לאחר החתונה התיישב בשכונת הלל ב[[רמת גן]], בסמיכות למגורי אמו, והמשיך ביתר שאת בפעילותו כראש "פעילים יד לאחים", הוא פיקח על העבודה, גייס כספים, פתח סניפים ויזם פעילויות חדשות.

===במוסדות חב"ד===

בד בבד, התמסר הרשד"ב ליפשיץ לעבודה בכרם חב"ד, במשך השנים הוא ניהל ויזם עשרות פרויקטים במוסדות חב"ד, ביניהם: ניהל וריכז את המערכה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] וכנגד '[[גיורי וינה]]'; ניהל וארגן את קליטתם הרוחנית של יהודי גרוזיה, סידר להם מקומות יישוב בקרב קהילות [[חב"ד]]; פתח להם בתי כנסת; דאג להם לרבנים [[חסיד]]י [[חב"ד]]; קלט את בניהם בישיבות [[תומכי תמימים]] ועוד; הקים וייסד את '[[וועד רבני צפון אפריקה יצאי מוסדות חב"ד]]', שמטרתו הייתה לאחד את כל הרבנים הספרדים שלמדו במוסדות חב"ד ולחזק את הזיקה החב"דית שלהם; ייסד את 'מכון הלכתא בטעמא', שחילק מלגות ליצירות תורניות בציבור החרדי שעסקו ב[[שולחן ערוך הרב]] (בשיתוף עם הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]); הוציא לאור מכתבי [[רבותינו נשיאנו]] על ה[[ש"ס]]; כל זאת בעידודו של [[הרבי]], ובשיתוף עם הנהלת מוסדות חב"ד בראשות הרב [[אפרים וולף]].

ידיעותיו הרבות של הרב ליפשיץ בתורה ובהלכה גרמו לו להיות מועמד טבעי לרבנות ברמת גן. לערך בשנת [[תש"ל]] נבחר לרבנות במספר בתי כנסת ולרב בשכונת הלל ברמת גן. על פי בקשת [[אדמו"ר מלך המשיח]], התמנה הרב ליפשיץ לרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]], של [[בית הכנסת]] 'היכל מרדכי - עוזיאל' שהונהג על ידי הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] ובשנת [[תשמ"א]] כרב [[בית הכנסת]] הוותיק 'סוכת שלום', כממלא מקומו של הרב [[גדליה אקסלרוד]].

הרבי חפץ מאד כי הרב ליפשיץ יתערב בענייני הרבנות. ב[[חודש שבט]] [[תש"נ]] כתב לו הרבי: {{ציטוטון|דעתי ברורה שיהיה רב פס"ד (ככל שתלוי בו) אזכיר עה"צ}} {{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 137.}}. לעומת זאת באחת השנים רצה הרב ליפשיץ להתמודד על משרת רבה הראשי של רמת גן ו[[הרבי]] אסר עליו זאת.

בשנת [[תשמ"ח]], לקראת [[בחירות תשמ"ט]], קיבל הרב ליפשיץ הוראה מהרבי לנתק את ארגונו מאנשי המחלוקת בציבור הליטאי. הרב ליפשיץ יצא בקריאה לתמוך ב[[אגודת ישראל]], ועשרות מאנשיו פרשו והקימו ארגון מתחרה בשם "לב לאחים" שנתמך על ידי 'דגל התורה' ורבניה. כתוצאה מכך נסגרו עשרות סניפים ומחלקות של הארגון ותורמים רבים הפסיקו את תרומתם. הרב ליפשיץ ויד לאחים עברו תקופה קשה בשנים אלו, כאשר כל אותו הזמן לא פסק [[הרבי]] לתמוך ולעודד. כך לדוגמא, בחודש [[שבט]] [[תש"נ]], כאשר עבר הרב ליפשיץ בחלוקת דולרים, אמר לו הרבי{{ציטוטון|"לפום צערא אגרא"}}. הרב ליפשיץ המשיך ללכת ואז עצר אותו הרבי, קראו חזרה והוסיף בחיוך: {{ציטוטון|אויב ס'וועט זיך נאך מערער}}, בצירוף דולר נוסף{{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 127.}}.

הרב ליפשיץ פעל רבות בנושא [[שלימות הארץ]]. בין היתר הנהיג את המערכה הגדולה כנגד [[בנימין נתניהו]] והסכמי [[חברון]] ווואי. הוא כינס עצרות מחאה ב[[ירושלים]], ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3903 ידיעות אחרונות מדווח על עצרת בארגונו], [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 ווידאו מהעצרת].}} ובחיפה. אירגן עצרות תפילה ליד [[הכותל המערבי]] ו[[קבר רשב"י]]. ניהל החתמת רבנים, הוציא לאור שלטים ומדבקות כמו גם עלונים וקבצי מחאה. פעילות זו ערך בשיתוף עם [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ועם [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]].

הרב ליפשיץ לא חת מפני איש, ויצא במספר הזדמנויות נגד מנהלים חבדיי"ם בכירים. אחת מהם היה כאשר [[כולל חב"ד]] נטל כספים מהקרן לידידות, שלפי דברי הרב ליפשיץ ולפי פסק בית דין רבני חב"ד אסור לקחת ממנו כסף, כיוון שהכספים אותו הוא מחלק הוא במטרה לגרום להשפעת הנוצרים על העם היהודי רח"ל{{הערה|1=[http://www.kikarhashabat.co.il/5445.html "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו"] באתר "חרדים".}}.

כמו כן העלה הרב ליפשיץ ביקורת חריפה על [[צא"ח]] ועל הניהול הנוכחי של פרוייקט [[ילדי צ'רנוביל]]. עקב רשלנות בבדיקת יהדותם של הילדים, התברר כי רבים מהם הינם גוים, לפעמים אף משני הוריהם. כתוצאה מכך אירעו אסונות רוחניים קשים, עקב התבוללות יהודית של בוגרי הישיבות המיוחדים לילדי הפרוייקט. הסיבה העיקרית לבעיה, היא מכיון שלאחר שסיימו מספר שנים במוסדות בכפר חב"ד, יהדותם ברורה, וכך הם מוצאים להם זיווגים יהודיים, בעוד שיש מהם שהינם גוים גמורים על פי ההלכה{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=514 מסמכים בנושא].}}. הנהלת צא"ח אינה מכחישה את הדברים. בשנת [[תשס"א]] העלה הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] יושב ראש [[יד לאחים]] טענות קשות על ניהול הפרוייקט. במכתב ששלח לכבוד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], העלה כי יש לבדוק את יהדותם, והעלה טענות קשות כלפי התמהמהות הגורמים השונים בשיתוף הפעולה עם ארגון יד לאחים{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=389 מכתב מהרב ליפשיץ בנושא].}}.

עם פטירתו של הרב [[משה אשכנזי]] בשנת [[תשס"ז]] נעשה לזקן רבני חב"ד.

===המשך הפעילות ביד לאחים===
[[קובץ:הרב_ליפשיץ.jpeg‏|שמאל|ממוזער|250px|נואם באחת העצרות נגד המסיון]]
בתוך כך המשיך לפעול הרב ליפשיץ במרץ רב במסגרת יד לאחים. הוא שימש כיושב ראש הארגון ועל פיו הוכרע כל דבר. עד חודשי חייו האחרונים, גם כאשר חצה את גיל הגבורות היה מגיע מידי יום למשרדי הארגון ב[[בני ברק]], שם אישר פעילויות לצד יוזמת פרויקטים חדשים ותוכניות. במשך שישים ואחד שנות הנהלת הארגון סירב לקחת משכורת או תמורה כספית אחרת על עבודתו בארגון.

במסגרת עבודתו טיפל בקליטה רוחנית וגשמית לעולי פרס, גרוזיה, ברית המועצות וקווקז; במיגור ולוחמה בפעילותו ההרסנית של המסיון ב[[ארץ הקודש]]; בתמיכה במשפחות שחולצו מידי המסיון; בחילוץ בנות יהודיות מכפריים ערביים; בשיעורי תורה ויהדות בערים שונות בארץ; בתעמולה למען החינוך הכשר; בהוצאת ספרים וסידורי תפילות לעדות שונות; ועוד ועוד.

לפעילות זו זכה הרב ליפשיץ לתמיכה מגדולי רבני דורנו{{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=180}}.
[[קובץ:וואזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם [[שמואל וואזנר|הרב וואזנר]]]]
ביום [[כ"ד באלול]] [[תשע"א]], לאחר מחלה קשה, נפטר ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד שבהר הזיתים]] ב[[ירושלים]], בסמיכות לציונם של רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] ושל רבי [[דוד צבי חן]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64117 הלווייתו של הרב ליפשיץ]{{תמונה}}}}.

==ראו גם==
*[[ארגון יד לאחים]]

==משפחתו==
;בניו

בניו
בנו ממלא מקומו הרב ישראל לייב ליפשיץ משמש כיו"ר ארגון יד לאחים וכרב קהילת חב"ד ברמת גן.
בנו שמואל שלמה ליפשיץ משמש כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
;חתניו
*חתנו הרב [[בנימין קופרמן]] רב [[בית הכנסת]] הגדול ב[[רמת גן]] ו[[דיין]] מומחה לדיני ממונות.
*חתנו הרב [[שלמה חיים פלדמן]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים חולון]].
*חתנו הרב שלמה אריה לייב גרשקוביץ'{{הערה|התחתן לאחר פטירת הרב ליפשיץ}} - בני ברק.

== קישורים חיצונים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19684 הרב ליפשיץ] בטקס הענקת [[בול חב"ד]]{{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1722 הרב ליפשיץ] בכנס רבני [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[תשס"ג]]){{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46978 הרב ליפשיץ בחילופי מכתבים עם הוותיקן]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64129 החסיד שאיחד בהלווייתו את כל החוגים • קווים לדמותו] - {{אינפו|}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב שלום דובער ליפשיץ וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ליפשיץ שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רמת גן: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]

ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)

2017-09-30T22:35:11Z

חמורו של משיח:

[[קובץ:ליפשיץ_רמת_גן_ברית.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליפשיץ עורך ברית לתינוק ניצול [[יד לאחים]]]]
הרב '''ישראל לייב ליפשיץ''', יו"ר [[יד לאחים]] ורב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]. מתגורר ברמת גן ו[[בני ברק]] לסירוגין.

==תולדות חיים==
הרב ליפשיץ נולד ב[[ד' בניסן]] [[תש"ל]] לאביו הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], רב הקהילה ויו"ר "[[יד לאחים]]" מלפנים, ונקרא על שם סביו הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]].

בשנות ילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות קרלין|חסידי קרלין]], ובבחרותו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. בשנת [[תש"נ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

[[נישואין|נשא]] את מרת פנינה בת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]].

היה סגן יו"ר ארגון "[[יד לאחים]]", ומאחר פטירת אביו ממלא את מקומו כיו"ר הארגון וכרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]].

== משפחתו ==
*בנו ר' מנחם מענדל ליפשיץ, שליח חב"ד במושב חצב.
*בנו ר' משה זאב ליפשיץ, צפת.
*בנו הת' שניאור זלמן.
* ביתו מרת זלטא מאשה.
*בנו הת' שמואל.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71276 ראיון לכבוד חג הפסח לרגל מלאות שנתיים לפטירת אביו] {{שטורעם}} י"ג [[ניסן]] התשע"ד (13.04.2014)

{{מיון רגיל:ליפשיץ, ישראל לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רמת גן: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"נ]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]