חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)

2024-10-26T21:25:18Z

חמדת הארץ: תיקון הקישורים

{{תולדות הרבי}}
[[קובץ:כ''ז אד''ר תשנ''ב.jpg|left|ממוזער|250px|[[הרבי]] יוצא מ-[[770]], מנופף לשלום רגע לפני כניסתו לרכב בדרכו ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]] בכ"ז אדר א' [[תשנ"ב]]. התמונה הפכה לאייקון סמלי, המזוהה עם האירוע המוחי והתקופה שלאחריו]]
ביום [[כ"ז אדר א']] [[תשנ"ב]] עבר הרבי שבץ מוחי, בעת שהותו ב[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]]. האירוע השפיע על התנהלותה של חסידות חב"ד ועל הקשר של החסידים עם הרבי, שהשתנו עקב תנאי המצב שנוצרו. במשך תקופה זו עד להאירוע הבריאותי השני שהתרחש בכ"ז אדר תשנ"ג, היה הרבי מופיע בפני החסידים על [[מרפסת]] שנבנתה בתקופה זו, בתוך האולם המרכזי שבבית [[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]].

==אירועים שקדמו לאירוע==
[[קובץ:ליל כז אדר.jpg|250px|ממוזער|הרבי בליל כ"ז אדר, בחזור מהזאל הגדול לאחר תפילת ערבית]]
[[קובץ:כז אדר.png|ממוזער|ריקודי החסידים ב-[[770]] עם השמע הידיעה על הקלת מצבו של הרבי]]
במשך החודשים והשנים שקדמו לאירוע, התרחשו אירועים רבים, אותם פירשו חסידים כרמז והכנה מצד הרבי לאירוע ונסיבות שיוצרו בתקופה שלאחריו.

===ביטויים בשיחות===
החל מתחילת חודש [[אדר א']] החל [[הרבי]] באופן נדיר לומר כמעט בכל ערב [[שיחה]], בה דיבר בעיקר על ההוספה בריבוי השמחה בימי חודש אדר, במיוחד בשנת תשנ"ב להיותה שנה מעוברת עם שישים ימי שמחה, שבהם יבוטלו כל הדברים השליליים באופן של "[[ביטול בשישים]]". [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ארגן אז ריקודים ב[[זאל הגדול]] שזכו לעידודו של הרבי{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/ואביטה-נפלאות/907664/ כך החלו ריקודי חודש אדר ב-770 • סקירה מרתקת] {{אינפו}}}}.

בשיחות שנשא הרבי בשבוע שלפני המאורע, דיבר הרבי על המצב שבו: {{ציטוטון|נעשית ירידה לפי שעה (ע"ד מה שנאמר "ברגע קטן עזבתיך") ובחיצוניות (רק למראה עיניים), בכדי להביא את העלייה שלא בערך, ולא רק עלייה לרגע קטן, (כנגד "רגע קטן עזבתיך") אלא עלייה נצחית שאין אחריה הפסק בכלל}}{{הערה|[[דבר מלכות כי תשא]], שיחת ש"פ כי תשא תשנ"ב אות ז'.}}.

בהתוועדות השבת האחרונה שלפני הסטרוק, שבת פרשת ויקהל תשנ"ב, דיבר הרבי (בין השאר) דיבורים ותכנים שלמפרע התפרשו כרומזים לאירוע הסטרוק ולהמסתעף ממנו. הרבי דיבר אז באריכות על עניינה של [[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]] והצורך בה ושדברים אלו מודגשים במיוחד כשמתרחש בשנים האחרונות "ויקהל" במובנו הפשטני - [[קיבוץ גלויות]]. בהקשר זה ציין הרבי את העבודה ש[[רבותינו נשיאנו]] לא [[עלייה לארץ ישראל|עלו לארץ ישראל]], וגם [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל]] היה מכיוון שלא יכל לבקר את קברי אבותיו ב[[רוסיה]]{{הערה|[[דבר מלכות ויקהל]], שיחת ש"פ ויקהל תשנ"ב.}}.

===חלוקות===

===הכנות שונות===
במהלך החודשים האחרונים לפני האירוע הבריאותי החל [[הרבי]] בסידור אינטנסיבי של חדרו הקדוש, הוא דאג להחזיר את הספרים שהסתובבו למקומם ב[[ספרייה]], לשרוף את הפתקים שהצטברו ולהוציא לאור מספר מאמרים שהגיהם בעבר אך עדיין לא יצאו לאור ושכבו בחדר{{הערה|חשבונו של עולם, פרק שביעי "סדר חדש", עמ' 113 - 127.}}.

מספר ימים קודם [[י' שבט]] [[תשנ"ב]] ביקש הרבי מה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] למכור את הבית ותכולתו עד ל[[י' שבט]], בלי שייוודע לכך לאיש. גאנזבורג צירף אליו בהסכמת [[הרבי]] איש נוסף שיעזור לו במטלתו, וביחד התחילו לברור את החפצים מה ראוי למכירה ומה לא, לאחר שהגיע מספר פעמים לרבי על מנת לברר על מספר חפצים ספציפיים מה לעשות עמם, אמר לו הרבי: "אני רואה שאינך מרוצה מכך, אני גם לא מרוצה מזה וגם באים אלי בטענות אודות כך, הנך יודע מה, שיישאר כך עד ביאת המשיח כמו שזה", ולאחר מכן הוסיף "ובבוא היום כשירצו לשפץ להגדיל ולהרחיב, שלא יחששו מהכסף, ויעשו הכל כדבעי"{{הערה|חשבונו של עולם, פרק אחד עשר "למכור את הבית", עמ' 163 - 177.}}.

מספר ימים קודם [[כ"ז אדר]], התהלך [[הרבי]] אנה ואנה בחדרו הק' ותוך כדי החל לדבר: "נולדתי ב[[יום שישי]], וכשנולדים ב[[יום שישי]] - מאחרים בכול, ואני בכל מאחר, ואיני מספיק להשיג את מבוקשי", ה[[משב"ק]] הרב [[שלום בער גנזבורג]] שנכח אז הגיב מידית כיצד [[הרבי]] יכול לומר כך הרי [[הרבי]] הופך את העולם, והזכיר מספר עניינים שפעל [[הרבי]], אולם רק כשהזכיר את [[בעלי התשובה]] נרגע [[הרבי]] ואמר "נו, גוט{{הערה|=נו טוב.}} {{הערה|בקודש פנימה, עמ' 32.}}.

==יום כ"ז אדר==
ב[[יום ראשון]] [[כ"ו אדר א']] [[חלוקת דולרים|חילק הרבי דולרים]], בחלוקה שאל הרבי באופן מפתיע ונדיר "עד כמה התור ארוך?". כשנפנו לסגור את התור הורה הרבי שאלו שכבר עומדים בתור ב[[בית הכנסת]] יעברו אך אפשר לסגור את דלתות בית הכנסת{{הערה|1= מפי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}.

בליל כ"ז אדר לאחר תפילת ערבית, ביקש הרבי באופן מפתיע להזמין את הרופא ד"ר פלדמן שיבדוק אותו. ד"ר פלדמן בדק את הרבי וקבע שהרבי לא בקו הבריאות וביקש ממנו לא לנסוע למחרת לאוהל, אך הרבי הגיב "ומה יאמרו החסידים?"{{הערה|חשבונו של עולם, עמ' 14.}}. בפועל למחרת יצא [[הרבי]] ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]] הקדוש ושם עבר שבץ מוחי. כאשר פורסמה הידיעה, החל נהירה של אנשים רבים לעבר [[770]], שהחלו באמירת [[תהילים]] במקום{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1401, השליח הרב [[שניאור זלמן ליברוב]], נזכר היכן היה כאשר שמע על האירוע הבריאותי '''בכ"ז אדר א' תשנ"ב, והתובנות של החסידים בתקופה ההיא'''}}. לקראת הערב נודע שמצבו של הרבי השתפר. בשעות הלילה המאוחרות נערך ב770 ריקודים, תוך שירת הניגון "[[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|דער רבי איז געזונט]]" וציפייה לרפואתו השלימה{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ז_אדר-ראשון_תשנ%22ב כ"ז אדר א' תשנ"ב] באתר יומן 770.}}.

==תקופת נ"ב - נ"ד==
===יחס החסידים לאירועים===
בתקופה שלאחר האירוע הבריאותי שהתרחש ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]], האמונה בנבואת הרבי בקרב החסידים לא נחלשה אלא הלכה והתגברה. זאת גם בזכות התגברותם של עידודי הרבי באותה תקופה לשירת '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]', כמעט בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל. למרות הצער והכאב, ואמירת התהלים לרפואת הרבי, האמינו כולם שזהו מצב זמני שעתיד להיפסק בקרוב - והחלמת הרבי תתגשם בד בבד עם התגלותו המושלמת כמשיח צדקנו. היו שנתמכו גם בתיאורי המקורות אודות ייסורי מלך המשיח{{הערה|ראה [[ישעיה]] נג, ד. [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צח, א-ב.}}.

כלל חסידי חב"ד סירבו לעסוק באפשרות לפיה ציפייה זו לא תתגשם. בהתאם לדברי הרבי - היו כולם מאוחדים באמונה ש[[הרבי כמלך המשיח]], שכבר החל להתגלות, יחיה [[חי וקיים|חיים נצחיים]] - ואפשרות אחרת מופרכת כמו הפסקת זריחתה של השמש{{הערה|1=ראה בראיון של הרב [[יואל כהן]] לאמנון לוי, "'''האמונה שלי בביאת המשיח, יותר חזקה מהביטחון שלי בזריחת השמש מחר'''", 'חדשות השבוע', י"ד ניסן תשנ"ב; נדפס ב[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwWVdmQnZicTkwMEE מוסף הבשורה].}}.

הפעם הראשונה שהחסידים ראו את [[הרבי]] לאחר הסטרוק היה ב[[חג השבועות]] [[תשנ"ב]]{{הערה|[https://chabad.info/magazine/948109/ המעמד המרגש אחרי חודשים של געגועים, אמונה וציפיה…] {{אינפו}}}} ואז שוב חל הפסק זמן ממושך בו לא נראה הרבי לחסידים עד [[ראש השנה]] [[תשנ"ג]] שמני אז ואילך נראה הרבי לחסידים כמה פעמים ב'חדר המיוחד' ובהמשך, לעיתים תכופות, ב[[מרפסת]].

ה[[משב"ק]] [[מאיר הארליג]] סיפר, כי באותה תקופה היה פעם שהרבי היה נסער מאוד, הרופא המטפל ניסה לברר אצל הרבי והרבי השיב על הכל בשלילה, עד ששאל האם הרבי מודאג ממה שיהיה לאחר זמן ([[ג' תמוז]]), ואז השיב הרבי בהנהון, והמשיך האם הרבי מודאג ממה שיהיה עם המוסדות, ושוב הנהן הרבי, והמשיך האם הרבי מודאג ממה שיהיה עם החסידים המקושרים אליו, והרבי השיב בהנהון{{הערה|[https://col.org.il/news/139450 הרופא שאל: אתה מודאג ממה שיהיה עם החסידים? הרבי הנהן] {{חב"ד און ליין}}}}.

===היציאה למרפסת===
[[קובץ:יחי מעודד....png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד יחי בכינוס השלוחים [[תשנ"ג]]]]{{ערך מורחב|המרפסת}}[[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|ממוזער|200px|בניית חדר התפילה לרבי בצידו המערבי של ה"זאל הגדול" (תשנ"ג)]]
בשנת תשנ"ג, בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-[[770]]. לפני [[ראש השנה]] בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר ל[[חדרו של הרבי]]. לקראת [[שמחת תורה]] בנו גם [[מרפסת]], שתאפשר את השתתפותו של הרבי ב[[הקפות]] באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר [[חג הסוכות]] בנו גרם מדרגות מהמרפסת ל[[הבימה|בימה]] ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שנתלו בתקרת 770, בכדי לאפשר לקהל לראות את הרבי. בשנת [[תשנ"ד]] נעשה שינוי קטן במבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את ה[[חסיד]]ים.

תפילת המנחה של [[י"ד חשוון תשנ"ד]] הייתה הפעם האחרונה שבה ראו כלל החסידים את [[הרבי]] באופן ציבורי דרך המפרסת, היה זה זמן קצר לפני כניסת [[שבת]] בשעה 17:20, כשה'ביפרים' ציפצפו והודיעו: "מנחה נאו" (כלומר, עכשיו הרבי יוצא לתפילת מנחה). שבועיים לאחר מכן ב[[א' כסלו]] עברו השלוחים במסגרת [[כינוס השלוחים העולמי]] לפני הרבי, ומאז לא נראה הרבי כלל בפני הקהל.

===יחידויות וחלוקות===
באותה תקופה קיבל הרבי אנשים ליחידויות כלליות, בהם היו האנשים עוברים לפני הרבי מציעים את שאלותיהם ובקשתם והרבי היה מניד בראשו לחיוב או שלילה ולפעמים עונה בפיו. היחידויות הכלליות היו מתקיימות בעיקר עבור האורחים שנסעו לתשרי, חתנים וכלות, ילדים ובחורים וחברי [[קרן ידידי מחנה ישראל]]. בנוסף היו מתקיימות לעיתים נדירות אף יחידויות פרטיות{{הערה|כדוגמת היחידות של הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] ב[[י"ג חשוון]] [[תשנ"ד]].}} באותה תקופה. במהלך היחידות כללית ב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]], חילק הרבי דולרים בידו השמאלית, לראשונה מאז המאורע של כ"ז אדר והאחרונה בה ראו את הרבי מחלק דולרים{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ו_תשרי_תשנ%22ד יומן מהמאורע] באתר יומן 770.}}. הפעם האחרונה שבה ראו את הרבי מקבל ליחידות כללית היתה ב[[ל' מרחשוון]] תשנ"ד ל[[שלוחים]] במהלך [[כינוס השלוחים|הכינוס]].

===תשובות לשאלות===
ימים אחדים לאחר המאורע, הודיע הרבי למזכיר הרב גרונר "תהיה רפואה בקרוב ברוב שירה וזימרה"{{הערה|במקור באידיש: "ס'וועט זיין א רפואה בקרוב ברוב שירה וזמרה" [https://chabad.info/video/documentary/ואביטה-נפלאות/907014/ המילים שאמר הרבי אחרי כ"ז אד"ר • תיעוד ראשוני] {{אינפו}}}}, לרופא ד"ר אלי רוזן אמר הרבי פעמים רבות ובבירור את המילים "שירה וזמרה"{{הערה|ע"פ עדותו של החסיד ר' [[קותי ראפ]] ששמע זאת מד"ר [[אלי רוזן]] [https://chabad.info/magazine/124523/ הרבי הורה: שישים יום של שמחה, ינסו ויווכחו!] {{אינפו}}}}, גם למשב"ק [[משה קליין]] אמר הרבי באותו מרחב זמן: "שרב יפסוק שהקב"ה יתן לי רפואה קרובה ואריכות ימים ושנים טובות, כפי שנתן לי עד עכשיו, בשיבה טובה ורחבה בכלי טובה ורחבה, שלום ועושר טובה והרחבה. וכפי שזה בהרחבה – שיהיה גם עבור כלל ישראל. כפי שהיה שיבה טובה ורחבה עד עתה, כך יהיה הלאה, ושיהיה נחת מכל החסידים"{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/ואביטה-נפלאות/907014/ המשב"ק חושף: מה אמר לי הרבי אחרי כ"ז אדר? • שלושים שנה] {{אינפו}}}}.

גם באותה תקופה המשיך הרבי לענות לחסידים דרך הנהון ראשו, ומופתים ונבואות רבות יצאו אז מפתח חדרו. כבר כחודש לאחר המאורע, ניבא הרבי כי אין חשש מדליפת הגז הרדיואקטיבי מהכור הגרעיני הסמוך ל[[פטרבורג]] ואין למה להיכנס לפאניקה, המזכיר גרונר שהודיע לרבי על התגשמות רוח קודשו, נענה בהנהון ראשו הקדוש{{הערה|ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב - תשנ"ד, מענה ט' - י'.}}. בחודש [[אב]] של שנת [[תשנ"ב]] דיווחו החדשות על סופת הוריקן עוצמתית באזור [[מיאמי]], הרבי שנשאל על כך הניד בראשו בביטול מוחלט, והורה לשלוחים להישאר{{הערה|ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב - תשנ"ד, מענות מ"ו, מ"ז, מ"ח, נ"א.}}. נבואת הרבי התגשמה במלואה, וסוקרה בחדשות באופן ניכר.

אחת מנשות חב"ד בשבועות הסמוכים למאורע, שאלה את הרבי האם המאורע כ"ז אדר נובע כתוצאה מהפועלות להבאת הגאולה והאמירה שהרבי הוא מלך המשיח, ואם כן יש לחדול מפעולות אלו, הרבי השיב בשלילה ואדרבא סימן לחיוב לדברי המזכיר שיש בדברים אלו{{הערה|ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב - תשנ"ד, מענה ט"ז.}}.

באותה תקופה אישר הרבי מספר פעמים את [[פרסום זהות משיח|פרסום זהותו של משיח]], שהתבטא בעיקר באישור שניתן לר' [[יצחק שפרינגער]] לפרסם מודעות פומביות בעיתונים על זהותו של מלך המשיח.

===י' שבט תשנ"ג===
ב[[י' שבט תשנ"ג]] נערכה ב-[[770]] [[התוועדות]] [[י' שבט]], [[שידור|ששודרה]] על ידי [[לוויין]] לרחבי העולם, באישורו של הרבי, בה עודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].
[[קובץ:כינוס השלוחים תשנ"ג.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבי ביציאתו לשלוחים. - כינוס השלוחים [[תשנ"ג]]]]

==ראו גם==
*[[בית ישראל (מרכז רפואי)]]

==תמונות משנות תשנ"ג-ד==
<gallery>
כיפת הרבי.jpg|[[הרבי]] ב[[י' אלול]] ה'[[תשנ"ג]]
תשנג.jpg|הרבי במעמד ה'[[סאטעלייט]]', [[י' שבט]] תשנ"ג
עידוד_יחי.jpg|הרבי מעודד את שירת 'יחי אדוננו'
הוליון... 2.jpg|הוילון נסגר בפעם האחרונה לעת עתה [[י"ד חשוון]] [[תשנ"ד]]
</gallery>

==לקריאה נוספת==
*'''[https://chabad.info/magazine/766434/ "חוליינו הוא נשא": תלמידי 'קבוצה' תשנ"ב מספרים על כ"ז אדר]''' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/255641/ המשב"ק חושף: מה אמר לי הרבי אחרי כ"ז אדר? • שלושים שנה]''' {{אינפו}}
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב (פלטבוש)|שניאור זלמן ליברוב]], [https://chabad.info/magazine/1062643/ '''כ"ז אדר: יום של זעזוע גדול ואמונה בלתי מתפשרת'''] {{אינפו}}
*הרב [[שמאי ענדע]], '''[https://chabad.info/magazine/766249/ כ"ז אדר הוא חלק מתהליך הגאולה]''', שבועון בית משיח כ"ז אדר תשפ"ב {{אינפו}}
*הרב [[עופר מיידובניק]], [https://chabad.info/magazine/458286/ "ז"ך אד"ר" בכוונת המכוון: יש לנו משימה!] {{אינפו}}
*הרב [[יהודה גינזבורג]], [https://chabad.info/blogs/915575/ אינגאנצן צוטרייסלט • מחשבות לכ"ז אדר] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/magazine/41263/ המשב"ק ע"ה משחזר: הרבי התכונן לכ"ז אדר תשנ"ב] {{אינפו}}
*'''שום דבר לא נחלש ח"ו''', משה מרינובסקי, גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1948 ע' 34-37.
*הרב יוסף צבי צירקוס, '''כ"ז אדר הוא יום שאמור לטלטל אותנו''', שבועון בית משיח 1254 עמוד 17.
* '''ומכאובינו סבלם'''. כתבה על [[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]], מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון מס' 779 עמוד 55.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/915598/ מצמרר: דברי הרבי בימים שקדמו לכ"ז אד"ר תשנ"ב]''' {{וידפו}}
*[https://col.org.il/news/116714 שרשרת האירועים לפני היום הגורלי כ"ז אדר תשנ"ב ● עד מתי?!] באתר {{col}}
*'''[https://chabad.info/special/915570/ לפי דקות: העדכונים האותנטיים מימי כ"ז אד"ר]''' באתר {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_25.html גלרייה נדירה: הרבי ביממה האחרונה לפני האירוע בכ"ז אדר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{ימי חב"ד לפי תקופות}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

ישראל מרדכי טברסקי

2024-10-26T20:59:30Z

חמדת הארץ: /* משפחתו */ עדכון

{{מקורות}}[[קובץ:טברסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר ישראל מרדכי טברסקי]]

רבי '''ישראל מרדכי טברסקי''' ([[ז' סיון]] [[תרפ"ט]] - [[כ"ב סיון]] [[תשס"ד]]), היה האדמו"ר מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]] בארץ ישראל.

==תולדות חיים==

נולד לאביו רבי [[יוחנן טברסקי]] מרחמסטריבקה ב[[ז' סיון]] [[תרפ"ט]].

לאחר פטירת אביו המשיך את השושלת בבית המדרש ב[[ירושלים]] לצד אחיו הרב [[חי יצחק טברסקי]] שהנהיג את החסידים בארצות הברית.

מאות חסידים הסתופפו בצילו. הוא נודע כמתמיד עצום וכעובד ה' מופלג.

==קשריו עם חב"ד והרבי==
הקשר של האדמו"ר עם אדמו"רי חב"ד מתחיל למעשה חודשיים בלבד לאחר לידתו. בחודש [[מנחם אב]] [[תרפ"ט]], במהלך ביקורו של [[הרבי הריי"צ]] ב[[ירושלים]], נפגש הרבי הריי"צ שלוש פעמים עם אב סבו הרב רבי מנחם נחום מרחמסטריבקה. באחד הביקורים ביקש רבי מנחם נחום מהרבנית, שתכניס את בנה הקטן, ישראל מרדכי. כאשר הוכנס אליו התינוק, העבירו לידיו של הרבי הריי"צ. כאשר הרבי הריי"צ החזיק את התינוק ישראל מרדכי בידיו, שאלו רבי מנחם נחום: מה אתם אומרים עליו? הביט הרבי הריי"צ על התינוק הקטן ואמר: זה הקטן - גדול יהיה! רבי מנחם נחום שמח מאוד על ברכתו של הרבי הריי"צ, ואמר: אם גם אתם מסכימים איתי, זה כבר משהו אחר לגמרי...

לקראת חתונתו ב[[חודש אלול]] [[תשי"א]], שיגר אביו לרבי מכתב בו הודיע על החתונה. הרבי הגיב במכתב ארוך במיוחד, בו מבאר את עניין שלושת המקיפים הנמשכים בשעת החופה. במשך השנים קיבל עוד כמה מכתבים מהרבי, לקראת [[ראש השנה]] או לקראת שמחות במשפחה.

האדמו"ר השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] בשנת [[תשמ"ג]], וחתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של הרבי בעד תיקון החוק שיאמר בו "גיור כהלכה" דווקא. כן השתתף בחגיגת סיום ספרי התורה הכלליים. ושלח ברכותיו בכל שנה לשמחת [[סיום הרמב"ם]].

אהדתו ל{{ה|רבי}} הייתה מתוך הערצה עצומה. בתקופת [[בחירות תשמ"ט]] אמר למקורביו כי הוא עומד נפעם מול גדלות נפשו של [[הרבי]] כמובא בגמרא{{הערה|1=[[מסכת שבת]] דף פ"ח עמוד ב'.}}: {{ציטוטון|הנעלבים ואינן עולבין, שומעין חרפתן ואינן משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין עליהן הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו}}.

בשנת [[תשנ"ג]] ניסו כמה מחסידיו להחתים אותו על כרוז כי "בני בליעל" טוענים כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] ויש להתרחק מהם. ה[[אדמו"ר]] התבטא: "מחותני ר' [[משה אשכנזי]] חושב כי הרבי הוא מלך המשיח, ואינו בן בליעל". לפי גרסאות מסוימות התבטא גם: "ומה בכך? גם אני סובר כך...".

נפטר ב[[כ"ב סיון]] [[תשס"ד]], לאחר שבשנת [[תנש"א]] שבר את רגלו, ומאז מצבו הבריאותי הלך והדרדר.

== ביקורו אצל הרבי בחתונת בנו ==
בחודש [[שבט]] [[תשל"ז]], נסע רבי ישראל מרדכי לחתונת בנו ר' [[נחמן יוסף טברסקי|נחמן יוסף]] ב[[ניו יורק]], נכנס ל[[יחידות]] אל הרבי והרבי קבלו בקירוב גדול. הרבי שאל אותו למה אין מדפיסים את התורות של אדמו"רי טשרנוביל, וכאשר ענה שיש הוראה מהם שלא להדפיס, אמר לו הרבי: "אם כן אדרבא שידפיסו וילמדו, ואז יהיה לזה גם המעלה של מים גנובים ימתקו".

ב[[התוועדות]] יו"ד שבט נתן לו הרבי את הצלחת עם המזונות שיחלק לקהל.

כשנכנס האדמו"ר לחדרו של הרבי לא רצה לשבת ונותר על עומדו, ואמר לו הרבי בפליאה: '''"מ'זעצט זיך ניט ביי מחותנים''' [=לא יושבים אצל מחותנים]'''?!"''' {{הערה|כידוע הקשר המשפחתי בין בית הרב לאדמו"רי בית טשערנוביל, כאשר רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]] בן רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] נשא את הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו"ר האמצעי]] לאשה, ב[[החתונה הגדולה בז'לובין|חתונה הגדולה בז'לובין]]. יש המסבירים את האמירה בכך שהרבי החזיק את האדמו"ר רבי ישראל מרדכי למחותנו, מכיון שבנו החתן ר' [[נחמן יוסף טברסקי|נחמן יוסף]] נהיה לחסיד חב"ד, ואזי הרי הוא תלמידו כבנו של הרבי.}}.

בתוך הדברים התעניין הרבי בשלום אביו הרב רבי יוחנן, ענה שאינו בקו הבריאות. מיד הוציא אדמו"ר נייר וכתב את שמו ושם אמו, ואמר שיזכירהו על הציון הקדוש. כאשר הגיעו החתן והמחותנים לקבל את הסידור ל[[תפילת מנחה]] מהרבי, התנצל הרבי שאינו מכניס את ה"מחותנים" לחדרו...

בזמן ה"קבלת פנים" הגיע ה[[משב"ק]] ר' [[יהודה לייב גרונר]] עם מכתב מיוחד מהרבי לאדמו"ר, ואמר שהרבי ביקש שהאדמו"ר יקריא את המכתב לפני החופה. במכתב מכנה הרבי את האדמו"ר בשם "מחותני", בנוסף לשאר התוארים.

==משפחתו==
* אחיו רבי [[חי יצחק טברסקי]] - היה האדמו"ר מרחמסטריבקא [[ארצות הברית]].
* בנו בכורו ר' [[דוד טברסקי]] - האדמו"ר מרחמסטריבקא [[ארץ הקודש]].
* בנו ר' [[נחמן יוסף טברסקי]] - ר"מ ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]] וחתן הרב [[משה אשכנזי]].

== קישורים חיצונים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15914&hilite=84278d99-7fe9-4159-9b6d-4c25d49fba8a&st=טברסקי&pgnum=150 תשובה מהרבי על מכתב בו כותב אביו - רבי יוחנן מרחמסטריבקא - לרבי על חתונת בנו רבי ישראל מרדכי] {{הב|}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1371 קשרי רחמסטריבקא וחב"ד], [[שבועון בית משיח]] {{אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59229 הרבי אמר: "אני טרוד עם היארצייט"] {{אינפו|}}
*רבי ישראל מרדכי בביקור אצל הרבי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4616&hilite=be087937-a7e2-45d7-93c7-741df1495bdc&st=רבי&pgnum=700 שיחות קודש תשל"ז עמ' 6 (עמ' 700)] {{הב}}
{{סדרה|הקודם=רבי [[יוחנן טברסקי]]|רשימה=אדמו"רי [[רחמסטריבקא]]|שנה=[[כ' כסלו]] [[תשמ"ב]]-[[כ"ב סיון]] [[תשס"ד]]|הבא=רבי [[דוד טברסקי]]}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טברסקי, ישראל מרדכי}}
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]

יעקב בכרך מקידאן

2024-09-09T16:55:25Z

חמדת הארץ: אפשרות נוספת

החסיד המפורסם רבי '''יעקב בכרך מקידאן''' (מכונה גם בשם '''יעקיל קידאנער''', או '''יעקב קאדאנער''' או '''קידנר'''{{הערה|בכתבי רבותינו נשיאינו מצוי גם האיות '''יעקב קאדאניר'''.}}), היה חסיד גדול מחסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ואחרי פטירתו היה חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ספרו [[סיפורים נוראים]] מהווה מקור חשוב ב[[סיפורי חסידים|ספרות החסידית]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] קידאן, ובצעירותו למד בישיבתו של הגאון רבי [[חיים מוואלאז'ין]], ובהמשך נישא לבת ה[[עיירה]] ווילקומיר שב[[רוסיה]] הלבנה והתיישב שם.

כאשר נמשכה נפשו לחסידות חב"ד, הסתופף בתחילה בצילו של רבי [[אהרן מסטרשלה]]{{הערה|לפי המסורת המופיעה בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]}}, ולאחר הסתלקותו של רבי אהרן נסע ל[[ליובאוויטש]] להסתופף בצילו של [[אדמו"ר האמצעי]], ובעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד החל לסבול מבני משפחתו שהחלו לירד לחייו.

הוא היה עמקן ובעל דעת גדול בדברי [[חסידות]].
==ספריו==
*ביאור ספר ה[[תניא]]{{הערה|יצא לאור על ידי הוצאת הספרים [[קה"ת]] בשנת [[תשע"ב]].}}.

* [[סיפורים נוראים]]{{הערה|נדפס גם בשנת [[תשמ"א]] בתוך הליקוט 'סיפורים נפלאים - עשרה ספרים מתלמידי הבעל שם טוב'.}}, בו כתב סיפורים נפלאים שראה בעצמו אצל רבותינו. ספר זה זכה ליחס מיוחד מצד רבותינו נשיאינו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] העניק אותו [[לרבי]] בשבוע שאחר החתונה ואמר לו שניתן לסמוך על הסיפורים המובאים שם.

יש שכתבו שחיבר גם את הספר [[ויכוחא רבה (ספר)|מצרף העבודה]] (נקרא גם בשם [[ויכוחא רבה (ספר)|ויכוחא רבה]]{{הערה|הספר נדפס גם תחת השם 'משיב נפש'.}}) אם כי יש הטוענים כי לא כתב את הספר בעצמו אלא ערך אותו לדפוס והוסיף בו הוספות רבות, ולכן נקרא על שמו.

==לקריאה נוספת ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=230&hilite= בית רבי עמ' קז]
*היכל הבעל שם טוב גליון ל' עמוד רכג
*'''[[אוצר חסידי חב"ד]] חלק ב'''', עמוד 62

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידי סטרשלה]]

משה שטרנבוך

2024-08-30T08:12:57Z

חמדת הארץ: /* מספריו */ הגהה

[[קובץ:משה שטרנבוך.jpg|ממוזער|הרב שטרנבוך לצד בנו]]
ה[[רב]] '''משה שטרנבוך''' (יליד שנת [[תרפ"ו]], 1926), הוא ראש בית דין [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ומגדולי הפוסקים בדורנו. מכהן גם כראש ישיבה ב[[בית שמש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[לונדון]] ב[[כ"ד בשבט]] [[תרפ"ו]] לרב אשר שטרנבוך ולאמו מרת דבורה בת הרב שלמה זלמן פינס, מחבר ספר 'פנס שלמה', כצאצא למשפחת [[הגאון מוילנא]]. בילדותו, הושפע מדמותו של הרב [[אלחנן וסרמן]] שהתארח בבית הוריו בלונדון במסגרת המסעות שערך לגיוס כספים לישיבתו בברנוביץ.

בגיל תשע התייתם מאביו.

בצעירותם בלונדון היו הרב שטרנבוך והרב [[אברהם יצחק שם טוב]] חברי ילדות ולימים{{הערה|בתמוז תשס"ח}} אחרי 57 שנים בהם לא התראו נפגשו הם והעלו זכרונות (בין השאר) על דיון שקיימו על ליובאוויטש ועתידה{{הערה|על פי דברי הרב שם טוב ב[https://col.org.il/news/40019 התוועדות עם תלמידי ישיבת צעירי השלוחים בצפת] {{חב"ד און ליין}}}}.

בבחרותו למד למד בישיבת 'תורת אמת' בלונדון של הרב משה שניידר ובישיבת 'חברון' ב[[ירושלים]]. בתקופת לימודיו בירושלים התקרב אל הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ולרב [[דוב בעריש וידנפלד]] מ[[טשעבין]]{{הערה|שלימים העניק הסכמה לספרו "מועדים וזמנים".}}.
בגיל 27 [[שידוך|השתדך]] עם רעייתו מרת יפה, בתו של התעשיין יעקב שכטר, ממקורביו של [[החזון איש]], ששימש כשדכן.

לאחר נישואיו התגורר בירושלים וכיהן כראש 'ישיבת המתמידים', ובהמשך התגורר כעשרים שנה בסמוך ל[[ישיבת פוניבז']] ב[[בני ברק]], ועמל על כתיבת סדרת הספרים "מועדים וזמנים" וספרים נוספים ועמד בראש [[כולל אברכים|כולל]] ושימש כרב קהילה ב[[ראש העין]]. בהמשך, שימש במשך מספר שנים כרבה של קהילה חרדית ב[[יוהנסבורג]] שבדרום אפריקה.

בשנת [[תשמ"ח]] קבע את מגוריו בשכונת 'הר נוף' ב[[ירושלים]], והקים בה מרכז תורני על שם הגר"א הכולל בית מדרש ובית כנסת.

בשנת [[תשמ"ט]], עם פטירת רבה של [[העדה החרדית]] הרב [[יצחק יעקב וייס]], מונה הרב שטרנבוך לכהן כסגן נשיא וחבר בית הדין של העדה החרדית, והחל משנת [[תשס"ג]] מכהן כראש בית הדין.

בשנת [[תשנ"ב]], החל לפרסם את תשובותיו ההלכתיות בשו"ת "תשובות והנהגות" בסדרה הכוללת 7 כרכים{{הערה|נכון לשנת [[תשפ"ב]].}}.

החל מחודשי הקיץ של שנת [[תשע"ג]] עומד בראשות [[ישיבה גדולה|ישיבה]] שהקים. הישיבה הוקמה תחילה בשכונת רמות בירושלים, ובחודשי החורף של שנת [[תשע"ח]] קבעה הישיבה את משכנה רמה ג' ב[[בית שמש]]. הרב שטרנבוך מוסר בישיבה שיעורים כלליים באופן קבוע, וכן שיחה העוסקת בעניני מוסר ובעניני השעה. דבריו בפני התלמידים נערכים ומודפסים בעלון המופץ בריכוזים החרדיים בישראל{{הערה|בחורף של שנת תשפ"א יצאו השיחות לאור בסדרת ספרי ביאורים והנהגות על התורה.}}.

בפרשת הקברים במתחם גולובנציץ בבית שמש בלט בין המתירים את החפירה במקום, בניגוד לדעת אתרא קדישא וגאב"ד העדה החרדית הרב יצחק טוביה וייס.
חילוקי הדעות הגיעו לכדי כך שחבורת קיצוניים תקפה את נכדי הרב ביוצאם מהתלמוד תורה בחורף ה'תשפ"ב (2021), מה שהביא למעורבותה של משטרת ישראל<ref>[https://www.bhol.co.il/news/1299840 תיעוד מזעזע: קיצונים תוקפים באלימות את נכדי ראב"ד העדה"ח], באתר בחדרי חרדים</ref><ref>[https://www.bhol.co.il/news/1300295 נכדי הראב"ד במנוסה: הקיצונים אורבים לילדים ותוקפים אברך, באתר בחדרי חרדים]</ref>.

==קשריו עם חב"ד==
===עם רבותינו נשיאינו===
על אף קשריו ההדוקים עם אנשי חוגי הקנאים בירושלים ותפקידו כראש בית הדין של חוגי העדה החרדית, הרב שטרנבוך עמד לאורך כל השנים בקשר עם אדמו"רי חב"ד.

קשר זה החל כבר בהיותו בחור מבוגר, כאשר פנה בשנת [[תש"ט]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]], בבקשה לקבלת סדר בלימוד, וזכה למענה שהדריך אותו שהלימוד יהיה על מנת לעשות ולקיים, ושהעשיה תהיה מתוך רגש פנימי של [[אהבת השם]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ חלק ט' אגרת ג' רצט: "אל מר משה שי'{{ש}}שלום וברכה{{ש}}במענה על כתבו שמבקש לכתוב לו סדר בלימוד התורה שעוסק כל ימי השבוע רק איזה שעות בשבוע הנהו לומד עם איזה תלמידים. הנה הסדר מבואר בברכת אהבת עולם ללמוד לשמור לעשות ולקיים. ופירושו שהלימוד יהי' בשביל לידע לשמור ממה שצריכים לשמור עצמו הן בעניני המוחין והן בעניני המדות וצריכים ללמוד הדינים ודרכי הנהגה במדות טובות, בכדי לעשות בפועל וללמוד ספרי מוסר וספרי חסידות אשר העשי' תהי' בקיום פנימי כלומר שלא להטעות עצמו וזהו 'באהבה', דהאהבה הוראה על הקיום כראוי לכל אחד לפי מהותו והשי"ת יעזרהו בגשמיות וברוחניות.{{ש}}בברכת כתיבה וחתימה טובה{{ש}}בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א{{ש}}מזכיר".}}.

בהזדמנות אחרת, כאשר שאל את הרבי לפשר נוסח ההזמנה שכתב הרב [[בנציון שמטוב]] לכבוד ה[[בר מצוה]] של בנו שהוא מקווה שבנו 'יגדל לנחת רוח הרבי', וטען שצריך לבקש שיגדל לנחת רוח בורא עולם{{הערה|כאשר שאל את הרב שמטוב, אמר לו שככה נוהגים חסידים, ואם יש לו שאלה צריך לשאול את הרבי, ובכך רצה לגרום לו להיות קשור לרבי באמצעות כתיבה אליו.}}, ענה לו הרבי במכתב נדיר ומיוחד בו ביאר כיצד ייתכן שחסידים מתברכים בנוסח זה, ואף הוסיף וכתב לו שהתלבט אם לענות על השאלה כיון שבדרך כלל שאלות בסגנון זה מגיעים מאנשים ששום הסבר לא יניח את דעתם והם מחפשים רק להתנגח, אך כיון שהרבי איננו מכירו, הוא מעמידו על חזקת הכשרות שאכן שואל כיון שברצונו להבין{{הערה|מכתב מתאריך י"א ניסן תשי"ג, אגרות קודש כרך ז אגרת ב'עו: "ב"ה, י"א ניסן, תשי"ג{{ש}}ברוקלין.{{ש}}שלום וברכה!{{ש}}במענה על מכתבו מט"ז אדר, בו מעורר ע"ד נוסח הזמנה שקבל מהרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' מוה"ר בן ציון שי' שם טוב שד"ר, אשר הנ"ל מתברך שבנו יהי' ירא שמים וחסיד ולמדן כפי כוונתי ורצוני. ובמילא הוקשה לו מהו התוכן לקשר איחול משאלות לב יהודי בכוונת ורצון בשר ודם.{{ש}}הנה ידוע דתפלה היא עבודה שבלב וכמרז"ל (תענית ב' ע"א), וצריכה להיות בדבור, ובמילא צריך שיהי' פיו ולבו שוין למען שתועיל התפלה. כן מובן מנוסח תפלתינו שכל שיפרט אדם תפלתו ה"ז משובח, ולא שיסתפק בתפלה כללית, שלכן מתפללים י"ב אמצעיות, ולא בקשה כוללת, וגם בברכות אלו גופא כמה פרטים מפורטים בכל אחת מהן, ובמילא אחד אשר אינו סומך על עצמו שיוכל לפרט תפלתו כדבעי מאיזה סיבה שתהי' ולפי דעתו נמצא אחד מידידיו הרוחש ומאחל לו כל טוב באמת, ויש לו הבנה במבוקשו יותר מפורטה ועמוקה, ה"ה מנסח תפלתו ובקשתו שמתפלל שתתמלא בקשתו כפי כוונת ורצון פלוני. ומוצאים עד"ז גם בהלכה בכמה וכמה ענינים, ומהם בהיתר עיסקא, שכותבים בהיתר עיסקא "כתקון חז"ל", וכותב זה אפילו עם הארץ, ומועיל ע"פ דין תורה, כיון שמוסר דעתו לחז"ל.{{ש}}ב) עוד זאת אשר מי יודע יצר לב האדם והתחבולות של היצה"ר שאומן גדול הוא ובא לכאו"א לפי ענינו, וכמרז"ל (שבת קה, ב), ובמילא מחפש לו כמה דרכים לבלבל את האדם, ובפרט בעת רצון כשחושש שתתקבל תפלתו שיש מקום יותר לחשש שיבלבלו ויערב איזה פני' בבקשתו ותפלתו, וככל שתגדל הבקשה בהרחקה מענינים גשמים, וכמו בבקשת הנ"ל שיהי' ירא שמים - ואינו מסתפק בזה אלא שיהי' עוד - חסיד - היינו לפנים משורת הדין אפילו של יר"ש, ואינו מסתפק בזה אלא מוסיף עוד - למדן, - היינו שישתמש בכח התורה להיות יר"ש וחסיד אשר התורה היא תורת אמת, שחסד אמר אל יברא, מובן שהיצה"ר יחפש כל אשר בידו לבלבל התפלה, ואם אי אפשר בדבור, הרי עכ"פ בלב, והוא ע"ד מ"ש הרמב"ם סוף הלכות תמורה, ירדה תורה לסוף דעתו של אדם ומקצת יצרו הרע כו' ואע"פ שנדר והקדיש אפשר שחזר בו ונחם כו' והעצה היחידה לזה הוא למסור תפלתו על דעת איש אחר שאינו נוגע בדבר ודורש טובתו, שאז הדבור והכוונה יחד יהלכו. וגם לזה כמה דוגמאות בנגלה, ואחת מהן היא משארז"ל (נדרים כ"ה ע"א) אמר להם הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום.{{ש}}ג) כן מקשה שלכאורה פשוט שהתפלה צ"ל דרך כלל להיות מעושי רצון השי"ת מבלי להזכיר הדרך שרוצה בה. ובמחכת"ר, אינו כן. וכנ"ל שמכל נוסחי התפלה שתקנו אנשי כנסת הגדולה יראה שמפרטים הבקשות והתפלות עד כמה שאפשר, ומה שלא פרטו עוד יותר הוא כדי שיהי' נוסח אחד לכל בני ישראל, אבל גם נוסח זה מפורט הוא ביותר, וכנ"ל. - עיין רמב"ם הל' תפלה פ"א ופ"ו.{{ש}}האמת אגיד שספק הי' בידי אם לענות על השאלות או לא, כיון שלדאבוננו הנה בכל הזמנים ובפרט בזמננו זה נמצאים הרבה שכוונתם הקושיא (בפרט בדרך שלא הורגלו בה, וכששואלים הם את עצמם מפני מה משתמטים ממנה, הרי התירוץ היותר קל הוא לאמר שיש לו קושיות על הדרך). אשר אז אין תועלת כל כך בהתירוץ, כיון ששערי קושיות לא ננעלו, אבל כיון שאיני מכירו הרי אני מעמידו בחזקת כשרות שבודאי אין כוונתו אלא לטובה, היינו להסביר לו דבר שעדיין לא נזדמן לו במכתבי בנ"א אף שנמצא בדוגמתו בכ"מ וכנ"ל.{{ש}}בברכה לחג הפסח כשר ושמח.{{ש}}נ"ב: כמובן, אם יש לו איזה הערות בהנ"ל, אתעניין לקרוא אותם, ואשתדל גם לענות עליהם, כפי יכולתי.{{ש}}הערה: בדיוק הבאתי שתי דוגמאות הנ"ל, כי ענין השבועה - זהו ענין עבודת האדם המתחלת מעת הבר מצוה - שנעשה מושבע ועומד מהר סיני. והכוונה בזה היא - ריבית בהיתר עיסקא, וכמבואר במאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ד"ה טעמה כי טוב סחרה, דשנת ה'תש"ט.{{ש}}מוסג"פ העתק מכתבי כללי לחג הפסח הבע"ל, אשר בטח יענין את כת"ר שי'".}}.

הרב שטרנבוך מצטט את פסקי רבותינו נשיאינו בתשובותיו. באחת מתשובותיו בהלכה, כותב הרב שטרנבוך: "...אם בידו לבחור יום הניתוח והמטפלים יהודים, ויצטרכו ודאי לחלל עליו שבת, ואין צורך בערב שבת דוקא אף שיש מצוה ברפואת חולה כיון שאין מצוה בערב שבת דוקא ויכול לדחותו, לא שרינן להביא עצמו לחילול שבת בניתוח, וכבר פירסם על זה בשעתו כ"ק האדמו"ר מליובאויטש..{{הערה| ראו: התקשרות גליון 1339: טיפול רפואי סמוך לשבת, וראו: שולחן מנחם, אורח חיים, חלק ב, סימן קמח, עמ' ד ואילך.}}. והסכימו כן גדולי ההוראה בשעתו"{{הערה|תשובות והנהגות, חלק ג, סימן יא, עמ' יב, ד"ה ומיהו. - וראו גם: תשובות והנהגות, חלק א, סימן תמא, עמ' דש, שמביא מהרבי הריי"צ על חומרת שתיית חלב עכו"ם, שהדבר גורם לפגם באמונה [ראו את דברי הרבי הריי"צ בנושא בערך: "חלב עכו"ם"]. וראו גם: תשובות והנהגות, חלק ד, סימן א' בשוה"ג, מה שהקשה על ניקוד בסידורי חב"ד, וראו מה שהשיב עליו הרב ברוך אוברלנדר בהערות וביאורים, אהלי תורה, קובץ תתמז, עמ' 85.}}.

===קשריו עם חסידי חב"ד===
כשהגיעו רבני חב"ד להזמינו לסיום הרמב"ם הארבעים, סיפר להם הרב שבמשך תקופה קיים חלופת מכתבים עם הרבי, ולאחר מכן הוא בירך בחום את המארגנים והמשתתפים{{הערה|1=[https://www.kikar.co.il/394731.html דיווח באתר 'כיכר השבת'].}}.

הרב שטרנבוך, נוהג לקנות [[אתרוג]]י [[כפר חב"ד]] של משפחת גרליק, מגזע [[אתרוגי קלאבריא]] עבורו ועבור בני ביתו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=8756&lang=hebrew דיווח באתר 'שטורעם'].}}.

העניק הסכמה וברכה לספר המבאר את [[שער היחוד והאמונה]] ב[[תניא]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76048 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

העניק דברי תורה שכתב בענין 'והגדת לבנך' לגיליון 'מבית ההוראה' ל[[חודש ניסן]] [[תשפ"ב]] היוצא לאור ע"י [[בית הוראה כפר חב"ד]] כשכותב : "הנני מוסר דברים שכתבתי בעניין מצוות "והגדת לבנך" ופרטי דינים למעשה, לרבנים הגאונים דייני בית דין צדק ובית הוראה דכפר חב"ד תובב"א, להדפיס לרבים, וזכות הרבים תעמוד להם וחפץ ה' בידם יצלח"{{הערה|על פי ה[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/15-04-2022-01-37-12-בית-ההוראה-15-E.pdf גיליון] (ע' 6)}}.

הרב שטרנבוך למד באופן קבוע במשך שנה שלימה את ספר ה[[תניא]].

כיום ישנם קבוצה של בחורים מהישיבה שלמדו תניא יחד עם בחורים מישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש.

==מפסקיו==
===[[פאה נוכרית]]===
הרב שטרנבוך תומך בדעת הרבי המעדיף [[פאה נוכרית]] על מטפחת. וכתב: "האוסר פאה אינו מחמיר אלא מיקל מאוד".

וכך כותב בשו"ת דת והלכה<ref> (סימן א)</ref>: "וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא".

===להדליק נר של שבת קודש===
מנהג חב"ד לומר בהדלקת נרות בערב שבת "להדליק נר של שבת '''קודש'''", היינו להוסיף את המילה קודש, והיו כמה שיצאו נגד נוסח זה, והרב שטרנבוך כתב ליישב את המנהג{{הערה|1=בספרו תשובות והנהגות חלק א, ער}}: "כן נמצא בסידור הרש"ז ובסידור קרבן מנחה".
הרב שטרנבוך כותב שאינו יודע על מה סמכו, ומסיק שם שהכל תליא (תלוי) אם האישה מקבלת שבת בהדלקה או לא, שאם מקבלת שבת בהדלקה ראוי לה להוסיף "קודש", שבזה מרמזת על קבלת קדושת היום, אך אם מתנה שלא לקבל שבת בהדלקה, לא תאמר "קודש". (אמנם למנהג חב"ד יש לומר תמיד "קודש", ורק כשמדליקה נר שבת ויו"ט (כשחל יו"ט בשבת, ומדליקה הנר בערב שבת שהוא גם ערב יו"ט), מברכת: "להדליק נר של שבת ויום טוב", ללא המילה "קודש"){{הערה| עיינו במכתב הרבי שנדפס באגרות קודש, חלק ל"א, עמ' כב. תשובות וביאורים בשו"ע (תשמ"ז) סימן ע"ז. ראו גם: שמירת השבת (גדסי) עמ' 44, ובהערה 36.}}.

===להדליק נר של יום הזכרון===
מורה לברך בהדלקת נרות של [[ראש השנה]], "להדליק נר של יום טוב יום הזכרון" על דרך מנהג חב"ד לברך "להדליק נר של יום הזכרון".

בתחילה כתב שמתפלא על מנהג חב"ד, אך אחרי כמה שנים כתב מסקנא שלדעתו מנהג חב"ד הוא המנהג הנכון.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[אליהו שטרנבוך]] שימש כראב"ד מחזיקי הדת באטוורפן.
*אחיו הרב דב, שימש כמנהל סמינר גייטסהד לבנות.
*גיסו, הרב משולם דוד סולובייצ'יק (היה נשוי לאחותו).
*גיסו, הרב חנוך ארנטרוי - לשעבר ראב"ד בבית הדין הרבני ב[[לונדון]] (היה נשוי לאחותו).
*גיסו, הרב חיים יעקב אריאלי (היה נשוי לאחותו){{הערה|בנם הוא הרב [[אשר אריאלי]].}}.
*בנו, הרב אפרים זלמן שטרנבוך - ר"מ בישיבה שבראשותו ומחבר ספרים "אבני שוהם" ו"יששכר וזבולון".
*בנו, הרב אשר שטרנבוך.
*בנו, הרב חיים עוזר שטרנבוך.
*חתנו, הרב שלמה זלמן איראם - משיב ב[[ישיבת פוניבז']].
*חתנו, הרב יששכר שרייבר - הוא [[כולל אברכים|ראש כולל]], מחסידי [[תולדות אהרן]].

==מספריו==
{{טורים|
*'''מועדים וזמנים''' - תשעה חלקים, בנושא הלכות חגי ישראל ומועדיו
*'''תשובות והנהגות''' - שבעה כרכים של תשובות הלכתיות
*'''טעם ודעת''' - שלושה כרכים על פרשיות התורה
*'''ביאורים והנהגות על התורה''' חמישה כרכים על פרשיות התורה
*'''חכמה ודעת''' - שני כרכים בסדרה נוספת על התורה
*'''פשט ועיון''' - סדרת ספרים על מסכתות הש"ס
*'''הגדה של פסח, מועדים וזמנים''' - יו"ל תשכ"ב עם חידושי הלכות וביאורים
*'''הגדה של פסח, טעם ודעת''' - יו"ל תשס"א עם פסקי הלכות וביאורים
*'''הגדה של פסח, ויגד משה''' - יו"ל תשפ"א בעריכת הרב שלום מאיר ולך עם פניני הלכות חידושים ביאורים הנהגות וסיפורים
*'''דיני ומנהגי פורים משולש וערב פסח שחל בשבת'''
*'''משנת המועדים''' - על [[חנוכה]]
*'''דת והלכה''' - "ענייני הלכה מבעיות זמננו", ירושלים תש"ל
*'''זבחי קודש''' - על [[מסכת זבחים]]
*'''אורחות הבית'''- הלכות טהרה ודיני הבית היהודי
*'''תורת המשפחה''' - דיני טהרה וחינוך הבנים
*'''ההלכה במשפחה'''
*'''בעיות הזמן''' (2 כרכים)
*'''מצות [[שמיטה|שביעית]] כהלכה'''
*'''סת"ם כהלכתן''' - דיני כתיבת ספרי תורה ומזוזות ועשיית תפילין
*'''הדרך ל[[תשובה]]''' - פירוש והערות על הלכות תשובה של ה[[רמב"ם]]
*'''קיצור דיני [[ריבית]] המצויים'''
*'''[[ברכת החמה]]''' - דינים, הערות ומנהגים, בני-ברק [[תשמ"א]]
*'''ערב פסח שחל בשבת ו[[פורים משולש]]''', בני-ברק
*'''הלכות [[הגר"א]] ומנהגיו, ירושלים תשנ"ח'''
*'''דע מה שתשיב''' - קובץ שיחות בענייני אמונה, השקפה, מוסר, חינוך ועוד, [[ירושלים]] [[תשמ"א]]
*'''דעת ומחשבה''' - על [[הרמב"ם]] הלכות דעות והלכות עבודה זרה
*'''רשימות בשמעתתא''' - הערות על ספר שב שמעתתא
*'''אש קודש''' - על פי כתביו ומאמריו - עובדות, הליכות והנהגות מרבו הרב משה שניידר ראש ישיבת "תורת אמת" בלונדון' בהוצאת מכון 'טעם ודעת'
*'''הליכות והנהגות''' - קונטרסים שנלקטו מתוך ספריו על מועדי ישראל על ידי הרב מרדכי גולדיש
}}

==לקריאה נוספת==
*יעקב ב. פרידמן, מעונות אריות, ביוגרפיה והנהגות של הרב משה שטרנבוך, [[אדר ב']] [[תשפ"ד]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]
[[קטגוריה:אישים בשכונת הר נוף]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ו]]

מאיר פרוש

2024-08-13T22:02:05Z

חמדת הארץ: יותר מדוייק

[[קובץ:מאיר פרוש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מאיר פרוש]]
[[קובץ:מאיר פרוש במעמד הגדול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מאיר פרוש נואם בארוע [[המעמד הגדול]] ([[י"א ניסן]] [[תשפ"ד]])]]
הרב '''מאיר פרוש''' (נהגה: '''פורוש''', יליד שנת [[תשט"ו]]) הינו חבר כנסת מטעם [[יהדות התורה]] וסגן שר השיכון לשעבר. כיום שר לענייני ירושלים ומסורת ישראל ואחראי על [[הילולת רבי שמעון בר יוחאי]] בהר מירון.

משמש גם כיו"ר מרכז [[אגודת ישראל]] בירושלים ונמצא בידידות גדולה עם קהילת חב"ד בארה"ק. שימש במספר תפקידים פוליטיים בכירים, ביניהם: סגן שר החינוך, סגן שר הבינוי והשיכון, חבר המועצה וסגן ראש עיריית [[ירושלים]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשט"ו]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[מנחם פרוש]], ולאמו מרת ברכה.

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] וישיבת [[עץ חיים]] שבירושלים. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת סלבודקה ב[[בני ברק]]. לאחר נישואיו התגייס ל[[צה"ל]], ולאחר מכן החל לפעול בעסקנות הכלל בעקבות אביו, והמשיך בכך את מסורת משפחת פרוש.

===פעילות פוליטית===
[[קובץ:פרוש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרוש עובר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]]]
עוד בחיי אביו, התמנה לנהל את משרדי אגודת ישראל בירושלים, וכחלק מתפקיד זה שימש במשך 13 שנה כחבר מועצת עיריית ירושלים, ושבע שנים מתוכם שימש בתפקיד סגן ראש עיריית ירושלים, ואחראי על התיקים שיפור פני העיר, תיק החינוך החרדי וחבר ועדת תכנון ובנייה.

בשנת [[תשס"ח]] ניסה להתמודד על תפקיד ראש עיריית ירושלים לאחר פרישתו של ראש העיר הקודם מר אורי לופליאנסקי, ואף זכה לתמיכה גורפת בקרב ציבור שומרי התורה ומצוות בעיר, אך נכשל באחוזים בודדים בעקבות תככים פוליטיים מצד עסקני חסידות גור. בהמשך לכך, הקים את עיתון 'המבשר' על מנת לזכות לייצוג וסיקור הולם ומאוזן בתקשורת החרדית.

לאחר פטירת אביו מונה לשמש תחתיו כיו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים, וכן לעמוד בראש סיעת 'שלומי אמונים' במפלגת 'יהדות התורה'.

בשנת [[תשנ"ו]] נבחר לראשונה כחבר כנסת, ושימש כסגן שר במשרד הבינוי והשיכון, ובקדנציות נוספות שלו שימש כסגן שר החינוך.

בשנת תשפ"ג לקראת הקמת ממשלת הימין בראשות נתניהו דרש את הקמת המשרד לענייני ירושלים ומסורת ישראל שאחראי על קבר הרשב"י במירון. יום לפני הקמת הממשלה ויתר על התפקיד והמשרד אוחד עם משרד השיכון ופרוש מכהן בו כסגן שר תחת חבר מפלגתו יצחק גולדקנופף.

לאורך כל פעילותו הפוליטית התבלט כאישיות בעלת אמון, העומד בעקביות ובתוקף על הערכים שהוא מאמין בהם, דבר שהתבטא בעיקר בנאמנותו לשלימות העם והארץ, והתנגדותו הגורפת לתכנית ההתנתקות.

==קשריו החב"דיים==

===בעיריית ירושלים===
בתחילת שנות המ"מים נבחר כנציג אגודת ישראל וממלא מקום ראש עריית [[ירושלים]], במסגרת זו סייע רבות ל[[חסיד]]י [[חב"ד]] בעיר, למרות שלא הצביעו לו אלא דווקא למתחריו - פא"י.

בשנת [[תשנ"ב]] הגיע ל[[770]], שם בירכו [[הרבי]]: "יאריך ימים על ממלכתו".

בשנת [[תשס"ט]] רץ לראשות עריית [[ירושלים]] - וחב"ד התייצבה למענו כמעט פה אחד. עשרות רבני חב"ד חתמו על קריאה להצביע לו - חסידי חב"ד הובילו קמפיינים למענו. פרופסור [[שלמה קאליש]] מונה ליועצו הכלכלי, והמטה העולמי להצלת העם והארץ קרא לכל אוהבי ארץ ישראל לתמוך בו.

בעקבות הכישלון במרוץ לראשות עיריית ירושלים, פתח פרוש יומון בשם "המבשר". בראשית שנת [[תשע"ג]] התמנה [[בנימין ליפקין]] לעורך העיתון. ביומון זוכה [[חסידות חב"ד]] ליחס אוהד.

כאשר הוצע לו ע"י אביו לשמש כחבר כנסת כתב לרבי את לבטיו בנושא וקיבל תשובה בכרך מסדרת [[תורת מנחם התוועדויות]] [[תשמ"ט]] בה ברכו הרבי לעלות בשליחותו מחיל אל חיל, בעקבות כך נכנס לזירה הפוליטית הארצית. הוא אף מעיד שחש פעמים רבות בהמשך לכך את ברכתו של הרבי ואת סיועו בתפקידיו{{הערה|הוא סיפר על כך בעת השתתפותו בארוע המעמד הגדול ביום י"א ניסן תשפ"ד, ראו בוידאו 'י"א ניסן תשפ"ד - יום צבאות השם והמעמד הגדול - ליובאוויטש מתאחדת' ביוטיוב דקה: 4:07:44.}}.

===כחבר כנסת===
כאשר נבחר בשנת [[תשנ"ו]] לשמש כחבר כנסת, סייע רבות לחסידי חב"ד ומוסדות חב"ד.

במשך השנים הבאות סייע למאבק על [[שלימות הארץ]], וגם במפלגות המקומיות שהתמודדו מטעמו על ראשות העיריות, סייעו לחסידי חב"ד, ובחלק מהמקרים אף הכניסו חסידי חב"ד לרשימתם.

בישיבות הכנסת פרוש הזכיר לעיתים את [[הרבי]] ודרש סיוע ל[[חב"ד]], וכך לדוגמה בדיון על [[תוכנית ההתנתקות]], ציטט קטעים מתוך שיחותיו של הרבי - והפיק מהם לקחים אקטואליים בחומרת האיסור לפנות תושבים יהודים מבתיהם והסכנה שהמהלך עלול להביא על תושבי הארץ.

בהצבעה הראשונה על תוכנית [[ההתנתקות]] הצביע יחד עם עוד חברים מסיעתו נגד התוכנית, אך בהצבעה השלישית והמכריעה נמנע יחד עם כל חברי סיעתו.

לאחר [[ההתנתקות]] הודיע כי הוא כופף את עצמו להחלטות קונגרס הרבנים [[פיקוח נפש]] ושלושת העומדים בראשו - האדמו"רים מ[[חסידות ערלוי|ערלוי]], [[חסידות בוסטון|בוסטון]] ו[[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|סדיגורא]]. באותו זמן נרקם שיתוף פעולה בינו לבין [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ובתוקף תפקידו סייע למטה בכל ואף השתתף בכנסים בארגונו, למרות הביקורת שעורר עליו צעד זה בקרב אנשי סיעתו.

לאורך השנים מקפיד להשתתף בכינוסים הכלליים של חסידי חב"ד בארץ הקודש, ביניהם ב[[כנס המנהלים]], [[מרכז חינוכי חסידותי|ועידת המחנכים]], [[המעמד הגדול]] ועוד.

בבחירות לכנסת העשרים נבחר שוב וכיהן בתפקיד סגן שר החינוך. במשך כהונתו זו, העניק לראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] את "אות החינוך", במסגרת כינוס בוגרים בשנת הארבעים לייסוד הישיבה. האות המיוחד ניתן, כלשונו: {{ציטוטון|על עמלכם המסור בהוראה ובחינוך... ועל תרומתכם האדירה להחדרת ערכי היהדות השורשית והציפייה לישועה בביאת גואל צדק}}.

==משפחתו==
*בנו, ר' [[ישראל פרוש]] - ראש עיריית [[אלעד]] לשעבר.
*בנו, ר' משה פרוש - מנכ"ל עיתון המבשר.
*בנו, ר' יעקב פרוש - מנהל השיווק בעיתון המבשר.
*בנו, ר' נחום פרוש - מנכ"ל מערכת הכשרות של אגודת ישראל.

==לקריאה נוספת==
* [https://chabad.info/special/1098635/ '''"צריך לזעוק את מה שהרבי עודד עם הראש"''': הרב מאיר פרוש בראיון] {{אינפו}}
* שלום בער קרומבי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75906 צריכים לפצח את חומת האטימות], [[שבועון בית משיח]], באתר חב"ד אינפו, כב [[אייר]] התשע"ג (02.05.2013) {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1253 הרב מאיר פרוש בחלוקת דולרים אצל הרבי, כ"ב כסלו ה'תנש"א] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
* [http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A7-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90/ הרב פרוש מעניק את 'אות החינוך' לרב ווילשאנסקי] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/1055649/ חב"ד בשדה התעופה: השר פרוש ביקר בדוכן ובירך את השלוחים] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חברי כנסת|פרוש מאיר]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|פרוש מאיר]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים|פרוש מאיר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]

פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח

2024-08-13T21:45:32Z

חמדת הארץ: /* רבנים שחתמו על פסק הדין */ זה טעות, הקישור מגיע לזקנו זיע"א

[[קובץ:פסק דין מעודכן תשפ"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים (תשפ"ד)]]
'''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].

==היסטוריה==
ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע"י [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ"ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ "הזוכר למזכיריו". הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ"ג}}.

בשנת [[תשמ"ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.

ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ"ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי "'''הוד''' כ"ק אדמו"ר שליט"א" ו"מלכנו שליט"א", והן בלשון הפסק ש"השי"ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון"}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת והגיב על כך בברכה{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/884771 בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי] {{אינפו}}}}.

===הפסק הראשון===
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב"ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.

ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב"ד]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון:

{{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש"א|שנת נפלאות אראנו]]

אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,

מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,

בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}

מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ"ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום [[א' אייר]] אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל:

"כ"ק מלך המשיח שליט"א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל [[ארה"ק]] שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ"נ "בית מנחם" מכל קצווי ארה"ק. הרבנים דיברו ע"ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ"ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ"י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש"ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ"ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב"ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו"א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי "עבודה" חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד"צדיק גוזר" או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין "לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה"טובה"... במקום זאת על כאו"א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה"ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט"א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע"י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ"ק מלך המשיח בידיו הק'".

הרבי לקח את המכתב ואמר: "א יישר כח". ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.

בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] על הפס"ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.

לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה {{ציטוטון|כל זה נלקח להציון}}{{הערה|ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ"ד}}.

בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב"דיים רבים נוספים על פסק זה.

===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]
ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תנש"א, התאספו רבני חב"ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי כנהוג, ושם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:

{{ציטוט|תוכן=ב"ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה"ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.
'''פסק – דין'''
היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע"פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ"ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה –

הנה בהמשך לזה, ע"פ פסק דין ברור של הרמב"ם בהלכות מלכים פרק י"א הלכה ד "אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי".

הרי ברור ע"פ דין תורת אמת שחל על כ"ק אדמו"ר שליט"א הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בכ"ק אדמו"ר שליט"א כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל.

וכיון שע"פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ"ל (וכ"ק אדמו"ר שליט"א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד"חזקת משיח", א"כ ברור שע"פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}

ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד"צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס"ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.

וזה לשון כתב המינוי:

{{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש"ט, המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר מהורש"ב, אדמו"ר מהוריי"צ, הרה"ק מוה"ר לוי"צ שניאורסאהן נ"ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ"ק אדמו"ר שליט"א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב"ם בסוף פרק י"א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.

ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.

ביום ראשון [[י"ג סיוון]] [[תנש"א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: "נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: "באן וואיאז'"}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}}" ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: "זה בשביל הנסיעה"{{הערה|במקור באידיש: "דאס איז פאר די נסיעה". ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.

למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש|קברם]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב"ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}.

ביום רביעי ט"ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר "כבר חזרתם?", ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ"י זכרון ר' דוד נחשון}}

בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש"א - יום ההילולא של [[האריז"ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש"א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.

לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]], נסעו שוב ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.

===הפסק השלישי===
[[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]
הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ"ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].

===הפסק הרביעי===
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''הלכות מלך המשיח''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש"א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב"ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.

וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ"ל.

בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ"ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.

בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: "... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח בוודאי]]", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.

הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.

ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}

על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב"ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.

===מסע הרבנים - תשע"ז===
[[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע"ז)]]
[[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]

בשנת [[תשע"ז]], לקראת [[כ"ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב"ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.

עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו"ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:

{{ציטוט| תוכן=כ"ד טבת יום הילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן ה'תשע"ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב"ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}

==הרקע לפסקי הדין==
[[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]
רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ"א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי"צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!" פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: "יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!"{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}

כמו כן במשך השנים פנה הרבי כמה וכמה פעמים לרבנים ואדמו"רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראה לדוגמא: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.

לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ"ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:

==דברי הרבי הפומביים בקשר לפעולת פסק הדין ותוכנו==
רבים מצביעים על שתי התייחסויות בשיחות קודשו של הרבי שנאמרו לאחרי חתימת פסק הדין מ[[חודש סיון]] [[תנש"א]] שמובן שהרבי מדבר בקשר לפסק דין זה ולתוכנו.

בסיום שיחת שבת פרשת שמות כ"א טבת - יום למחרת הילולת הרמב"ם תשנ"ב, מאחל הרבי שע"י עצם ההחלטה בדבר התחזקות אישית וחיזוק הסביבה בלימוד הרמב"ם כולל לפי [[תקנת הרמב"ם]] ובפרט בהלכות משיח שברמב"ם {{ציטוטון|בודאי יקבלו תיכף ומיד את השכר, הקיום בפועל של דברי הרמב"ם בסיום ספרו, '''שלאחר שישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו . . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדה וילחם מלחמת ה'" - שהוא בחזקת שהוא משיח''' - שכבר יהי' מיד "משיח בודאי", עי"ז ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד כו'}}{{הערה|התוועדויות תשנ"ב ע' 107, תרגום ללשון הקודש מהשיחה שהוגהה ע"י הרבי}}. בכך מאשר הרבי את תוכן פסק הדין - שישנו כבר בחזקת משיח

בשיחת ש"פ משטים תשנ"ב בה היסב הרבי את תשומת הלב לפעולת המשיח בעולם בצמצום המלחמות והתקציבים לכלי נשק וכו', אמר הרבי שזוהי מפעולתו והשפעתו של נשיא הדור שהוא המשיח שבדור - נקודה שנשנתה והודגשה כמה פעמים בשיחה. בהקשר לזה אמר שהדבר התרחש {{ציטוטון|כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא" . . הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם, עד כדי כך שמנהיגי אומות העולם מחליטים ומכריזים מדעתם (ו"בערכאות שלהם", שיש בהם התוקף דדינא דמלכותא דינא) ע"ד המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאתם"}} {{הערה|השיחה הוגהה ע"י הרבי ונדפסה בספר השיחות תשנ"ב ע' 368}}.

==רבנים שחתמו על פסק הדין ==

ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

הרשימה שלהלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל"ף-בי"ת (לפי שם המשפחה):

{{טורים
| תוכן = ===א===
*הרב [[דוד אבוחצירא]] רב שכונת קרית אליעזר - חיפה
*הרב אליהו אבוחצירא
*הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]
*הרב [[זלמן אבלסקי]]
*הרב [[אליהו אברג'ל]]
*הרב [[יורם אברג'ל]]
*הרב [[יוסף אברקי]]
*הרב [[יהושע אדוט]]
*הרב יעקב ישראל איפרגן
*הרב [[בנימין אדרעי]]
*הרב [[יעקב אדרעי]]
*הרב [[ישר אדרעי]]
*הרב [[חיים אדרעי]]
*הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]
*הרב [[יהורם אולמן]]
*הרב [[דוד אופן]]
*הרב [[יוסף יצחק אופן]]
*הרב [[דורון חיים אייזנמן]]
*הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב
*חכם [[רפאל אלאשוילי]]
*הרב [[יהודה אלחרר]]
*הרב [[מרדכי דב אלטיין]]
*הרב [[שאול משה אליטוב]]
*הרב [[שמעון אלמליח]]
*הרב [[יוסף אלמשעלי]]
*הרב [[שלמה אמסלם]]
*הרב [[יוסף אנגל]]
*הרב [[משה אנטיזדה]]
*הרב [[אליהו אסולין]]
*הרב [[זלמן לייב אסטולין]]
*הרב [[נפתלי אסטולין]]
*הרב [[דוד אסייג]]
*הרב [[גדליה אקסלרוד]]
*הרב יהושע זליג אהרונוב - משפיע בפלורידה
*הרב [[גבריאל ארבוב]]
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
*הרב [[חיים אשכנזי]]
*הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]
===ב===
*הרב [[יוסף באגד]]
*הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]
*הרב [[דוד רפאל באנון]]
*הרב שלמה יהודה בארי (מכונה הינוקא)
*הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]
*הרב [[יוסף בוימגרטן]]
*הרב [[רפאל בוסי]]
*הרב [[יהונתן בורגן]]
*הרב [[יונתן בורוכוב]]
*הרב [[מאיר בורנשטיין]]
*הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]
*הרב משה מרדכי בידרמן{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/24537.htm שני רבנים נוספים חתמו על פסק הדין שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח] {{הגאולה}}}}
*הרב [[יוסף חיים ביטון]]
*הרב [[שמעון ביטון]]
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]]
*הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]
*הרב יצחק יעקב בלטנר
*הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]
*הרב [[מרדכי בלינוב]]
*הרב משה בן אבו
*הרב יוסף בן זכריה
*הרב [[רחמים בנין]]
*הרב אהרון בעגון
*הרב [[אלעזר בקשי]]
*הרב [[נועם ברטוב]]
*הרב שרגא בראווד
*הרב משה אהרון ברוידא
*הרב ברוך אדלר
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
*הרב [[נתן נטע ברכהן]]
*הרב חי ברכץ
*הרב [[ישעיה ברקוביץ']]
*הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]
===ג===
*הרב [[נח גנזבורג]]
*הרב אליהו גבאי
*הרב מסעוד גבאי
*הרב [[יחיאל גברא]]
*הרב [[שלום דובער גוטניק]]
*הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]
*הרב יצחק גולדשטיין
*הרב [[שמשון גולדשטיין]]
*הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/8656.html המקובל מנתניה חתם על הפסק דין]}}
*הרב [[יוחנן גוראריה]]
*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]
*הרב [[אבא דוד גורביץ']]
*הרב שמואל גורביץ'
*הרב [[זכריה גורי]]
*הרב אריאל גורן
*הרב [[משה גורקוב]]
*הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]
*הרב [[יוסף גינזבורג]]
*הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]
*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]
*הרב [[דניאל גנסיא]]
*הרב [[שניאור זלמן גפני]]
*הרב [[דניאל גרבסקי]]
*הרב [[חיים צבי גרונר]]
*הרב [[יעקב גרנשטט]]
*הרב ששון גריידי
*הרב דניאל גרין
*הרב [[מאיר גרינברג]]
*הרב אריה גרינברג
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]]
*הרב ישראל גרשטנקורן
===ד===
*הרב אליהו דהן
*הרב דוד דהברעסער
*הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי
*הרב אריה לייב דודאביץ'
*הרב שלמה דידי - רב אזורי עמק הירדן{{הערה|[https://chabad.info/news/1054142/ גל ההחתמות: רבה של עמק הירדן חתם על ה'פסק דין'] {{אינפו}}}}
*הרב עקיבא אליהו דיוויק
*הרב מרדכי דיעי
*הרב [[נועם דקל]]
*הרב מאיר שמעון דרורי
*הרב ישראל שלום דרעי
===ה===
*הרב [[משה הבלין]]
*הרב [[משה הויכברג]]
*הרב [[זושא הורביץ]]
*הרב אריה לייב היינץ
*הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]
*הרב [[ישראל הלפרין]]
*הרב [[יצחק הנדל]]
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]]
*הרב יהושע הכט
*הרב יצחק הכט
*הרב [[שגיא הר שפר]]
*הרב [[אברהם הרוניין]]
*הרב [[ישעיהו הרצל]]
*הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]
*הרב [[יצחק הרשקוביץ]]
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]]
===ו===
*הרב [[נועם ווגנר]]
*הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]
*הרב [[רפאל וילשאנסקי]]
*הרב משה ווינר
*הרב [[משה יעקב ווייס]]
*הרב משה ניסן וולבוסקי
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]
*הרב [[מנחם מענדל וולפא]]
*הרב [[שלום דובער וולפא]]
*הרב דוד וולפמן
*הרב [[אריה וועג]]
*הרב [[שלמה וילהלם]]
*הרב [[דוד ועקנין]]
*הרב מכלוף ועקנין
===ז===
*הרב מנשה זכריהו
*הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]
*הרב אשר זמל
===ח===
*הרב יצחק חביב
*הרב [[ישועה חדד]]
*הרב ברוך חורי
*הרב משה חזן
*הרב לוי חזקיה
*הרב [[עזריאל חייקין]]
*הרב שמעון חיריק
*הרב אהרון חן
*הרב [[דוד חנזין]]
*הרב שמריהו חריטונוב
===ט===
*הרב [[דב טברדוביץ]]
*הרב שלמה טובים
*הרב [[יעקב טווערסקי]]
*הרב [[אלעזר טורין]]
*הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]
*הרב יוסף טייב
*הרב [[חיים מנחם טייכטל]]
*הרב [[דב טייכמן]]
*הרב [[צבי הירש טלזנר]]
*הרב גרשון טננבוים
===י===
*הרב [[יצחק ידגר]]
*הרב מנשה יום טוב
*הרב [[יעקב יוסף]] (בהגר"ע) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
*הרב [[זלמן יפה]]
*הרב אברהם יפרח
*הרב מרדכי יצהרי
*הרב מרדכי יצחקי
===כ===
*הרב אליהו כהן
*הרב בנימין כהן
*הרב יוסף כהן
*הרב נועם שמעון כהן
*הרב [[חנן כוחונובסקי]]
*הרב [[יגאל כספי]]
*הרב זכריה כספי
*הרב [[ירמיהו מנחם כהן]], מחשובי דייני בעלזא ואב״ד פאריז לשעבר וחבר בד״צ איחוד הרבנים צרפת
===ל===
*הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]
*הרב יונה לייב לבל
*הרב [[ברוך לבקיבקר]]
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
*הרב ישראל ניסים לוגאסי{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/24537.htm שני רבנים נוספים חתמו על פסק הדין שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח] {{הגאולה}}}}
*הרב שלמה לוי
*הרב [[שלום דובער לויטין]]
*הרב משה לוין
*הרב [[שלמה זלמן לנדא]]
*הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]
*הרב יחייא לחיאני
*הרב אלכסנדר סנדר ליברוב
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]
*הרב זבולון ליברמן
*הרב [[אהרן יחיאל לייפער]] האדמו"ר מנדבורנא
*הרב אברהם ליפסקר
*הרב [[ברוך ליפקין]]
*הרב שלמה ליפש
*הרב יצחק מאיר ליפשיץ
*הרב [[ישראל למברגר]]
*הרב יוסף יצחק לסרי - רבה של בית שאן{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1054104/ בביקור השלוחים: רבה של בית שאן חתם על ה'פסק דין'] {{אינפו}}}}
===מ===
*הרב [[מאיר מאירי]]
*הרב [[יהודה קלמן מארלו]]
*הרב [[יצחק מועלם]]
*הרב [[אברהם חיים מזרחי]]
*הרב שלמה מזרחי
*הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]
*הרב גואל ישראל מיירס
*הרב אברהם מיכאלשווילי
*הרב בן ציון מיכאלשווילי
*הרב [[משה מיכאלשווילי]]
*הרב יצחק מיכאלשווילי
*הרב [[חיים מילר]]
*הרב [[מרדכי מלובני]]
*הרב [[חיים מלול]]
*הרב מיכאל מלכא
*הרב שלמה ממן
*הרב יעקב מנדלסון
*הרב סעדיה מעטוף
*הרב שלום מעטוף
*הרב [[בצלאל מעייני]]
*הרב אהרון מרגולין
*הרב יוסף מרגי
*הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]
===נ===
*הרב [[מנחם נוימן]]
*הרב דוד נוסבאום
*הרב יוסף יצחק נפרסטק
*הרב [[חיים נפתלין]]
*הרב יוסף יצחק נקי
===ס===
*הרב מנחם מענדל סבג
*הרב יואל סויסה
*הרב מאיר סויסה
*הרב שמעון סופר (אב"ד מ[[ערלוי]] [[צפת]])
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]
*הרב [[שלום מענדל סימפסון]]
*הרב ברוך סלונים
*הרב חיים סלונים
*הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]
*הרב יוסף שמעון סמיערק
===ע===
*הרב רחמים עמרוסי
*הרב [[שמאי ענדע]]
*הרב [[בנימין ערד]]
*הרב [[נחום ערנטרוי]]
===פ===
*הרב [[חיים פארו]]
*הרב [[הלל פבזנר]]
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]
*הרב [[יגאל פיזם]]
*הרב [[משה זאב פיזם]]
*הרב [[שמשון פיזם]]
*הרב [[יוסף יצחק פינסון]]
*הרב [[שמואל פלוטקין]]
*הרב [[יהודה פרידמן]]
*הרב מנשה פרמן
*הרב פרץ פרטוש
*הרב [[אריה פרקש]]
*הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]
*הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)
*הרב [[ניסים פרץ]]
===צ===
*הרב ראובן צופין
*הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר
*הרב רחמים רפאל ציקושווילי
*הרב אברהם צמח
===ק===
*הרב [[פנחס קארף]]
*הרב [[יהודה קובלקין]]
*הרב [[יצחק קוגן]] הכהן
*הרב [[אברהם קוט]]
*הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]
*הרב [[נטע קופרמן]]
*הרב [[חיים קיז'נר]]
*הרב [[אבשלום קיל]]
*הרב [[מאיר קירש]]
*הרב [[דוד בן ציון קליין]]
*הרב [[ארי קדם]]
*הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]
*הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]
*הרב [[שלום דובער קלמנסון]]
*הרב [[שמואל קמינצקי]]
*הרב [[מרדכי קנלסקי]]
*הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]
*הרב [[יוסף יצחק קפלן]]
*הרב [[שאול יעקב קצין]]
*הרב [[מכלוף עמינדב קריספין]]
*הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]
===ר===
*הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]
*הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא
*הרב [[ליאור רוזנבוים]]
*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]
*הרב [[שאול רוזנבלט]]
*הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין
*הרב [[יצחק רויטמן]]
*הרב [[ניסן מענדל רופו]]
*הרב [[יהושע רסקין]]
*הרב [[מנחם מענדל רסקין]]
===ש===
*הרב [[יאשיהו שאמע]]
*הרב [[שמעון שאער]]
*הרב [[דניאל שהינו]]
*הרב [[אהרן יעקב שווי]]
*הרב [[אברהם לייב שוחט]]
*הרב [[דוד שועדיק]]
*הרב [[שלום דובער שטעק]]
*הרב [[אליהו שטרן]]
*הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז
*הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]
*הרב [[יעקב דוד שכטר]]
*הרב [[נחמיה שמרלינג]]
*הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]
*הרב [[יצחק שפרינגר]]
*הרב [[ישי שרעבי]]
===ת===
*הרב [[אבינועם תעיזי]]
*הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]
}}

==ראו גם==
*[[הרבי כמלך המשיח]]
*[[נבואה]]
*[[נביאים]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/file/d/1fms3R6Ef1wooXg-UKo8RILM9OlWkkEKj/view הפסק דין - מעודכן לחודש תמוז תשפ"ד] {{PDF}}
*[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2015/02/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%A7.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
*'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש"א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}
*הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}
*'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש"פ
*'''[https://chabad.info/moshiach/1053873/ "אוזניים לשמוע" 18: מאחורי הקלעים של הפסק-דין ההיסטורי]''' {{אינפו}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]

שמואל שלמה ליינר

2024-08-07T21:13:44Z

חמדת הארץ: הרחבה

[[קובץ:שמואל שלמה מראדזין.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' שמואל שלמה מראדזין]]
רבי '''שמואל שלמה ליינר מרדזין''' ([[י"ח בשבט]] [[תרס"ט]] – [[כ"ט בסיוון]] [[תש"ב]]) היה ה[[אדמו"ר]] החמישי לשושלת [[חסידות איזביצא ראדזין]].

==תולדות חיים==
נולד לרבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]] ב[[עיירה]] [[ראדזין]] ב[[ח"י שבט]] [[תרס"ט]]. בצעירותו התחנך אצל ר' [[דוד טייבלום]]-ריקער, לימים [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]] ואדמו"ר מפילאוו.

מיד עם [[הסתלקות]] אביו ב[[חודש שבט]] [[תרפ"ט]] קיבל על עצמו את ה[[אדמו"ר]]ות, בהוראת דוד זקנו, ר' מרדכי יוסף ליינר, בנו של ה'בית יעקב' מאיז'ביצא.

את נשיאותו הנהיג בתקיפות דקדושה. הוא סילק מהחסידות חסידים רבים שאורחות חיים היו מודרניים במקצת, כגון שהיו מגלחים מזקנם או שלא שלחו את בנותיהם ל[[בית יעקב]]. בתרצ"ד עקר בחזרה מורשה לראדזין, וייסד שם את רשת ישיבות 'סוד ישרים', שמרכזה היה בראדזין, ובו שהו שלוש-מאות תלמידים, שהוא דאג להם כאב.

למרות תקיפותו, הצטיין ב[[אהבת ישראל]] הגדולה שלו. על גדול אהבתו תעיד האפיזודה הבאה: כשאחייניתו, הרבנית [[חיה דבורה גולדשמיד]], בתו של גיסו החסיד ר' [[יחיאל צבי גוראריה]], נישאה לבעלה ה[[משפיע]] הנודע הרב [[נחום גולדשמיד]], חיכו בליל החתונה אלפי חסידי [[חב"ד]] ו[[ראדזין]], ובראשם [[אדמו"ר הריי"צ]], לר' שמואל שלמה שיסיים להאכיל יהודי גלמוד, חולה וחלש שהתארח אצלו. (אמנם באמצע ההמתנה הלך אדמו"ר הריי"צ, וכ'פיצוי' בא ל[[שבע הברכות]] ואף אמר שם את מאמר 'אשר ברא').

רש"ש היה בידידות גדולה עם [[הרבי הריי"צ]] רש"ש היה גם בקי גדול בספרי תורת חב"ד, ודיבר הרבה פעמים עם הרבי הריי"צ בתורת חב"ד{{הערה|מפי ר' זלמן גוראריה.}}.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה פיזר את הישיבה ושיכן בבתי' פליטי מלחמה. הוא הסית ודרש מאלפי היהודים לעמוד ולהתקומם מול הנאצים. אנשי היונדארט הלשינו עליו לגרמנים, והם דרשו למוסרו מידיהם. משמשו הנאמן הלך אליהם והציג עצמו כהאדמו"ר מראדזין, והוא נתלה בכיכר השוק.

כעבור שבועיים נודע למרצחים כי רש"ש ממשיך להתקיים, ביום [[כ"ד אייר]] [[תש"ב]] תפסוהו ועצרוהו. ביום השבת ער"ח [[סיוון]] [[תש"ב]], לעיני אלפי יהודים, קרא האדמו"ר [[שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד]]!, ונרצח.

{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]|רשימה=שולשלת אדמו"רי [[ראדזין]]|שנה=[[י"ח בשבט]] [[תרס"ט]] - [[כ"ט באייר]] [[תש"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אברהם יששכר אנגלרד]] מ[[ראדזין]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליינר, שמואל שלמה}}
[[קטגוריה:אדמו"רי ראדזין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]

שמואל שלמה ליינר

2024-08-07T21:11:07Z

חמדת הארץ: /* תולדות חיים */ הרחבה

[[קובץ:שמואל שלמה מראדזין.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' שמואל שלמה מראדזין]]
רבי '''שמואל שלמה ליינר מרדזין''' ([[י"ח בשבט]] [[תרס"ט]] – [[כ"ט בסיוון]] [[תש"ב]]) היה ה[[אדמו"ר]] החמישי לשושלת [[חסידות איזביצא ראדזין]].

==תולדות חיים==
נולד לרבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]] ב[[עיירה]] [[ראדזין]] ב[[ח"י שבט]] [[תרס"ט]]. בצעירותו התחנך אצל ר' [[דוד טייבלום]]-ריקער, לימים [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]] ואדמו"ר מפילאוו.

מיד עם [[הסתלקות]] אביו ב[[חודש שבט]] [[תרפ"ט]] קיבל על עצמו את ה[[אדמו"ר]]ות, בהוראת דוד זקנו, ר' מרדכי יוסף ליינר, בנו של ה'בית יעקב' מאיז'ביצא.

את נשיאותו הנהיג בתקיפות דקדושה. הוא סילק מהחסידות חסידים רבים שאורחות חיים היו 'מודרניים' במקצת. בתרצ"ד עקר בחזרה מורשה לראדזין, וייסד שם את רשת ישיבות 'סוד ישרים', שמרכזה היה בראדזין, ובו שהו שלוש-מאות תלמידים, שהוא דאג להם כאב.

למרות תקיפותו, הצטיין ב[[אהבת ישראל]] הגדולה שלו. על גדול אהבתו תעיד האפיזודה הבאה: כשאחייניתו, הרבנית [[חיה דבורה גולדשמיד]], בתו של גיסו החסיד ר' [[יחיאל צבי גוראריה]], נישאה לבעלה ה[[משפיע]] הנודע הרב [[נחום גולדשמיד]], חיכו בליל החתונה אלפי חסידי [[חב"ד]] ו[[ראדזין]], ובראשם [[אדמו"ר הריי"צ]], לר' שמואל שלמה שיסיים להאכיל יהודי גלמוד, חולה וחלש שהתארח אצלו. (אמנם באמצע ההמתנה הלך אדמו"ר הריי"צ, וכ'פיצוי' בא ל[[שבע הברכות]] ואף אמר שם את מאמר 'אשר ברא').

רש"ש היה בידידות גדולה עם [[הרבי הריי"צ]] רש"ש היה גם בקי גדול בספרי תורת חב"ד, ודיבר הרבה פעמים עם הרבי הריי"צ בתורת חב"ד{{הערה|מפי ר' זלמן גוראריה.}}.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה פיזר את הישיבה ושיכן בבתי' פליטי מלחמה. הוא הסית ודרש מאלפי היהודים לעמוד ולהתקומם מול הנאצים. אנשי היונדארט הלשינו עליו לגרמנים, והם דרשו למוסרו מידיהם. משמשו הנאמן הלך אליהם והציג עצמו כהאדמו"ר מראדזין, והוא נתלה בכיכר השוק.

כעבור שבועיים נודע למרצחים כי רש"ש ממשיך להתקיים, ביום [[כ"ד אייר]] [[תש"ב]] תפסוהו ועצרוהו. ביום השבת ער"ח [[סיוון]] [[תש"ב]], לעיני אלפי יהודים, קרא האדמו"ר [[שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד]]!, ונרצח.

{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]|רשימה=שולשלת אדמו"רי [[ראדזין]]|שנה=[[י"ח בשבט]] [[תרס"ט]] - [[כ"ט באייר]] [[תש"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אברהם יששכר אנגלרד]] מ[[ראדזין]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליינר, שמואל שלמה}}
[[קטגוריה:אדמו"רי ראדזין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]

שמואל שלמה ליינר

2024-08-07T21:09:51Z

חמדת הארץ: /* תולדות חיים */ הרחבה

אברהם יששכר אנגלרד

2024-06-14T12:39:39Z

חמדת הארץ:

{{מקורות}}
[[קובץ:ראדזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם יששכר אנגלרד מראדזין בעת הבדלה בעריכת השולחן הטהור לכבוד ההילולא של גיסו הרה"ק רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין - כ"ט [[אייר]] תשנ"ו - בביהמ"ד המרכזי של חסידי ראדזין בבני ברק]]
רבי '''אברהם יששכר אנגלרד מראדזין''' ([[תרס"ט]] – [[כ' בתשרי]] [[תשס"ו]]) הינו האדמו"ר הששי ב[[חסידות ראדזין]].

==תולדות חיים==
האדמו"ר נולד ב[[תרס"ט]] (בערך) לאביו הגאון רבי ישעי' אנגלרד, רבה של העיר סוסנובצא ב[[פולין]]. רבי ישעי' היה חתנו של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן מקרימילוב, בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל החסד לאברהם, שהיה בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל התפארת שלמה.

לימים בחר בו כחתן לבתו, האדמו"ר רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]. עם פטירת חותנו בשנת תרפ"ט, נתמנה גיסו האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] ל[[אדמו"ר]] החמישי ב[[חסידות ראדזין]]. בשנים האלו שימש כיד ימינו של גיסו, ואף נתמנה על ידו לעמוד בראש רשת הישיבות 'סוד ישרים' של חסידי [[ראדזין]] ב[[פולין]], שמנתה כשבעה סניפים.

ב[[כ"ט באייר]] שנת [[תש"ב]] נהרג עקד"ה גיסו האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין בעיר וולאדובה ב[[פולין]]. ותיקי ה[[חסידים]] מספרים שטרם הרצחו עקד"ה, פנה האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין אל גיסו האדמו"ר רבי אברהם יששכר אנגלרד מראדזין, ואמר לו לשבת על כסא ההנהגה, כי אינו יודע מתי יבא עיתו...

בשנת [[תש"ט]] הגיע בפעם הראשונה ל[[ארצות הברית]]. בתקופה הראשונה לבואו נכנס אל [[אדמו"ר הריי"צ]] להתברך, ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו בחביבות רבה וידידות יתירה, ואמר לו: "אל תהיה אורח אצלנו"...

חסידיו ומעריציו של האדמו"ר רבי אברהם יששכר אנגלרד מראדזין התכנסו בעצה אחת, ופתחו בשבילו קהילה קדושה בתוככי שכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. בית מדרשו נודע כבית מדרשו של הרב מסוסנובצא, ע"ש עיר כהונת אביו, וכן כהונתו בעצמו לתקופה של כמה שנים לאחר שנות ה[[שואה]].

חסידי [[ראדזין]] בארץ הקודש לחצו עליו שיואיל לבוא לארה"ק ולנהל את העדה הקדושה, עדת חסידי [[ראדזין]], ששהו בעיקר בארה"ק. בראש הלוחצים והמובילים, נמנה הגה"ח רבי [[נחום גולדשמיד]], מגדולי חסידי [[חב"ד]] ב[[ארה"ק]]. הוא היה היורש היחידי לבית [[ראדזין]], הצאצא היחיד שנשאר לפליטה לבית רבי גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין בעל התכלת, ורבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין.

בשנת [[תשי"ג]] התקיימה הכתרתו ברוב עם, ובראשם עדת חסידי ראדזין, אדמו"רים ורבנים מפורסמים.

[[הרבי]] התבטא פעם עליו: "ער איז דאך טאקע א גרויסע רבי" [הרי הוא באמת רבי גדול]. ידידות ניכרת שררה בין [[הרבי]] ובין האדמו"ר רבי אברהם יששכר מראדזין. בכל שנה בחג הפורים החליפו ביניהם משלוח מנות איש לרעהו.

לפני אחת נסיעותיו של האדמו"ר רבי אברהם יששכר מראדזין ל[[ארה"ק]] לבקר בקרב חסידיו, פנה אליו [[הרבי]], וביקש ממנו להיות שלוחו כמותו בשליחות מיוחדת ל[[ארה"ק]], בנידון חשוב שעמדה אז על הפרק בקרב חסידי [[חב"ד]] ב[[עיה"ק ירושלים]].

יצויין כי בית מדרשו של האדמו"ר רבי אברהם יששכר מראדזין פעל כל השנים בשכונת [[קראון הייטס]], ואף לאחר ששאר האדמו"רים והרבנים עזבו את השכונה, שכידוע הייתה זאת למורת רוחו של [[הרבי]], נשאר בית מדרשו קיים בתוככי השכונה. האדמו"ר בעצמו היה בא לבקר בקרב קהילתו כל שנה ושנה, למשך חדשיים.

בסוף שנת [[תש"ס]] נחלש האדמו"ר, ואושפז לתקופה ארוכה בבית החולים. עם כל זאת, פעמים בהתחזקו מעט, היה האדמו"ר בא לשהות בקרב חסידיו בבית מדרשו בבני ברק. בעיקר היה זאת ביומי דפגרא וימי הילולא. חסידים רבים היו באים לשהות במחיצתו בבית החולים, לחזות בעבודת הקודש בעת התגברותו על מחלתו. ב[[כ' בתשרי]], חול המועד סוכות [[סוכות]], שנת [[תשס"ו]], נסתלק האדמו"ר רבי אברהם יששכר מראדזין לבית עולמו, בגיל קרוב למאה.

{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]]|רשימה=שולשלת אדמו"רי [[ראדזין]]|שנה=[[תרס"ט]] - [[כ' בתשרי]] [[תשס"ו]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שלמה יוסף אנגלרד מראדזין]]}}
{{מיון רגיל:אנגלרד, אברהם יששכר}}
[[קטגוריה:אדמו"רי ראדזין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ט]]

משה יהודה לייב לנדא

2024-06-10T18:05:23Z

חמדת הארץ: /* פרשת המינוי לרבנות */

{{דמות
|שם=משה יהודא לייב לנדא
|תמונה=משה יהודה לייב לנדא.jpg
|כינוי=הרב לנדא
|תיאור=אב [[בית דין|בית הדין]] ורב העיר [[בני ברק]]
|תאריך לידה=[[ט' תמוז]] [[תרצ"ה]]
|תאריך פטירה=[[כ"ד אדר שני]] [[תשע"ט]]
|מקום לידה=רמתיים
|מקום פעילות=[[בני ברק]]
|תפקידים נוספים=ראש מערכת כשרות מהודרת.
|השתייכות=חסידות חב"ד.
}}
[[קובץ:הכשר לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חותמת הכשרות של הרב לנדא]]
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לנדא ב[[זאל]] ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] בתקופת כהונתו כ[[ר"מ]]]]
{{מפנה|הרב לנדא|לנדא (פירושונים)}}
הרב '''משה יהודא לייב לנדא''' ([[ט' תמוז]] [[תרצ"ה]], 1935 - [[כ"ד אדר שני]] [[תשע"ט]], 2019) היה רבה של העיר [[בני ברק]] וראש מערכת כשרות "הרב לנדא". בעבר כיהן כר"מ וחבר הנהלה רוחנית{{הבהרה}} בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' תמוז]] [[תרצ"ה]] ברמתיים{{הערה|אחת מארבע המושבות המרכיבות כיום את העיר הוד השרון.}}, להוריו הרב [[יעקב לנדא]] ומרת חיה מינא ונקרא על שם סבו - אבי אביו. בצעירותו למד בישיבת פונוביז' ובישיבת תומכי תמימים בעיר לוד אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

לאחר נישואיו, התמנה כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], וכחבר לשכת [[עזרת תמימים]] שנוהלה על ידי אביו.

לאחר פטירת אביו ב[[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]] עזב את עבודתו כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], והתמנה למלא את מקומו כרב העיר בני ברק, בהשתדלות ובברכת [[הרבי]], שבתקופה זו התבטא במענה אליו:{{מקור}} "כבר הוחלט בבית דין של מעלה שיהיה [[רב]] בעיר ואם בישראל, והוא מסתפק??..."

==פרשת המינוי לרבנות==
בצוואתו של הרב יעקב לנדא הוא ביקש שלאחר פטירתו ימונה בנו לממלא מקומו. בעת ההלויה הכריז ראש העיר, ר' משה אירינשטיין - חסיד [[גור]]: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודה ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק", אך המתנגדים, בראשות [[ראש הישיבה]] [[הליטאית]] שהתנגד בענינים נוספים לרבי ולפעולותיו, לא היו מוכנים לקבל את מינויו של רב חב"די לעיר. הם התנגדו למינוי והודיעו שהם ממנים את הרב [[שמואל וואזנר|שמואל הלוי וואזנר]] לרב העיר. הרב וואזנר עצמו שהה באותם ימים בלונדון.

לקראת ה'שלושים' לרב [[יעקב לנדא]], חזר הרב וואזנר לארץ והגיע לאירוע השלושים, שם דיבר בפני הקהל והודיע כי הוא מקבל עליו את רבנותו של הרב לנדא. המתנגדים המאוכזבים נותרו ללא רב עיר מטעמם, ובמקום זאת הם הקימו מערכת כשרות מתחרה לזו הוותיקה של הרב לנדא (אותה ירש מאביו) בשם "שארית ישראל".

כל החצרות החסידיות תמכו ברב לנדא, וגם בד"ץ [[העדה החרדית]] קיבל על עצמו שלא לתת הכשר לבתי עסק ומפעלים בתחום רבנותו של הרב לנדא.

שאר רבני העיר הליטאים לא התערבו בנושא מפורשות באותה תקופה, אך תמכו בשקט במינויו של חתנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], לרב מרכז העיר. ידוע כי דעתם של הרב שטיינמן, הרב ניסים קרליץ, הרב דב לנדו, הרב דוד פוברסקי ובנו הרב ברוך דב, לא הייתה נוחה מהמחלוקת נגד הרב לנדא, אך הם חששו להביע דעתם באותה תקופה, והדבר התברר רק שנים לאחר מכן{{הערה|[https://www.kikar.co.il/312228.html מרן הגראי"ל שטיינמן חשף: "ה'חזון איש' אחז מהרב לנדא"].}}. ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] והרב ניסים קרליץ במכתב תמיכה לרב יוסף יצחק בלינוב, בו הם מכנים את חותנו הרב לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}.

הרב לנדא היה מחשובי [[רבני חב"ד בארץ הקודש|בי"ד רבני חב"ד]] עמד בראש מערכת כשרות הנחשבת כמערכת הכשרות המהודרת ביותר בעולם{{מקור}}. בשנת [[תשס"ו]] חתמו כל אדמו"רי [[בני ברק]] על פסק כי אין לערוך שמחות באולם שאינו עומד תחת השגחת הרב לנדא{{מקור}}.

בחודש שבט תשע"ט לקה באירוע מוחי, מאז היה מאושפז, ובמוצאי שבת [[כ"ד אדר שני]] [[תשע"ט]] נפטר. בהלווייה הוכרז שבנו, הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], ישמש כממלא מקום אביו בכל הקשור לניהול ענייני הדת והכשרות בעיר, יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.

==משפחתו==
;אחיו
*הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
;בניו
*בנו בכורו: הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - ראש ישיבת חב"ד-ליובאוויטש ב[[רעננה]] ו[[משפיע]] בקהילות חב"ד רעננה ובני ברק.
*הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] - רב העיר ואב"ד בני ברק.
*הרב [[ישראל לנדא]] - רב קהילת חב"ד לדוברי עברית ומשלוחי הרבי בטורונטו.
*הרב [[יוסף לנדא]] - מפקח כשרות בלונדון ומחוצה לה.
*הרב [[מנחם לנדא]] - רב ושליח הרבי בסאן פראנסיסקו, קליפורניה.
*הרב [[שניאור שמחה לנדא]] - רב ושליח הרבי לקהילת הסטודנטים במכללת [[נתניה]], במסגרת חב"ד בקמפוס.
*'''חתנו''': הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] - רב מרכז העיר [[בני ברק]].
*'''חתנו''': הרב [[נתן וינקלר]] - משפיע בקהילת חב"ד בבני ברק.
*'''חתנו''': הרב אליהו וינברג.

==לקריאה נוספת==
*הרב משה מרינובסקי, '''הרב שלא הכרתם''', ראיון עם צעיר בניו הרב שניאור לנדא, במלאות שנתיים לפטירתו, שבועון כפר חב"ד 1900 עמוד 67
*'''"איש האשכולות"''', הרב דוד מאיר דרוקמן, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 95-100 .
*סיפורים מפיו, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (מנחם מענדל ושטערנא שרה מינצברג), י"ד כסלו תשפ"ג

== קישורים חיצונים==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2395 ביקור הרב לנדא אצל הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}
* '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 מה זה מקוה חב"ד?]''', בתוך "פרד"ס חב"ד", קיץ [[תשס"ג]] (גיליון 11) {{שטורעם}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29317 על כבוד, רבנות והלכות חדשות]''' - מתוך אתר [[מרכז רבני אירופה]] {{אינפו}} כ [[סיוון]] התשס"ז (06.06.2007)
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=99897 והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח]''', ערב שבת פרשת קורח, ב' תמוז תשע"ח - בתוך גליון 'המבשר'
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3947508 אין צורך להצטנע]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} הרב לנדא עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים, כ' סיון תנש"א
*מנחם ברונפמן, '''[www.alysefer.com/rabaylando/ לדרכו ההלכתית של הרב משה לנדא]''', בתוך 'עלי ספר'
*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/blogs/657435/ גאון, תקיף ומבין]''' {{אינפו}}
*אברהם זאב קריצלר, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/6045f217bd1e4_1615196695.pdf ומשה היה רועה]''' {{COL}}{{PDF}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4342160/jewish/Rabbi-Moshe-Landa-83-Torah-Scholar-Chief-Rabbi-of-Bnei-Brak-Kashrut-Authority.htm תלמיד חכם, רבה הראשי של בני ברק, וראש מערכת הכשרות]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/01/blog-post_27.html הרבי במכתב נדיר לרב לנדא: ההשקעה באריכות התפילה סותרת ללימוד התורה?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לנדא משה יהודא לייב}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]
[[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]]