https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%98חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-09T04:08:18Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%97%D7%9C_%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95&diff=832475רחל אמנו2026-03-10T18:33:23Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>{{מפנה|רחל}}[[קובץ:רחל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של קבר רחל]]<br />
'''רַחֵל אִימֵּנוּ''' היא רעייתו של [[יעקב אבינו]] ואמם של [[יוסף הצדיק|יוסף]] ו[[בנימין]], אחת מ[[ארבעת האמהות]]. רחל היא בתו הצעירה של [[לבן הארמי]] אחותה של [[לאה אמנו]] ושם אימם של לאה ורחל היא [[עדינה]]. כשיעקב אבינו הגיע לחרן כדי לשאת אישה, הוא עבד אצל דודו [[לבן הארמי]] שהוא גם חמיו לעתיד, שבע שנים כדי להתחתן עם רחל. כיום בקבר רחל נערכת פעילות עניפה של חב"ד, ע"י השליח הרב [[שי גנני]], הפועל רבות במתחם הציון, הפעילות כוללת דוכן תפילין פעיל למבקרים, התוועדויות ביומא דפגרא, תהלוכת ל"ג בעומר ועוד.<br />
<br />
==תאריך פטירתה==<br />
תאריך הפטירה של רחל כפי המקובל במסורת ישראל הוא [[י"א חשוון]].<br />
<br />
סביב קביעת התאריך, שיסודו בדברי המדרש{{הערה|ילקוט שמעוני תחילת ספר שמות, וכן בספר היובלים (שהינו ספר חיצוני, אך דבריו עולים בקנה אחד עם דברי המדרש), וכן בדברי הרבינו בחיי שהביא דברי הילקוט שמעוני (שמדורו ב'מדרש תדשא'), וכן יוצא מדברי התרגום יונתן (בראשית לג פסוק יז): "ויעקב נטל לסוכות ואיתעכב תמן תריסר ירחי שתא ובנא ליה בי מדרשא ולגיתוי עבד מטלן בגין כן קרא שמא דאתרא סוכות", כלומר שיצא לדרך אחר זמן סוכות, ואז בדרך מתה עליו רחל, שהוא זמן חודש חשוון הבא לאחר חג הסוכות. וכן כתב בספר התודעה פרק עשירי, והביא כמקור את דברי הילקוט ומועד לכל חי כו, ד. פסיקתא רבתי ג 'ביום השמיני', דף יא, ב.}} בנוגע להולדת בנימין - שרחל נפטרה בעת לידתו כפי שמפורש בפסוק - ישנו פולמוס רחב{{הערה|בין הטענות לאמיתיות ודיוק דברי המדרש, הוא המשך הדברים שם שנמצא שבשבט ואייר לא נולד אף אחד מהשבטים, אף שהמדרש עצמו מספר שורות קודם לכן מביא שמות של שבטים שנולדו בחודשים אלו.}}, המנסה לערער על דברי המדרש מפשוטם של הפסוקים, מהם משמע שהפטירה היתה בחודשי הקיץ בזמן שהארץ מנוקבת ככברה{{הערה|כפי הפירוש ברש"י על המילים "בעוד '''כברת''' ארץ לבוא אפרתה".}}, ומנסים לטעון שנפלה טעות בפיענוח של דברי המדרש בו היה כתוב שלידתו בנימין היתה "בחודש השני", והכוונה למנין החודשים מניסן, ומשם השתלשלה הטעות.<br />
<br />
אצל רבותינו נשיאינו לא מצאנו התייחסות לסוגיה, או אזכור כל שהוא לתאריך פטירת רחל.<br />
<br />
עם זאת, ב[[שיחות לנוער]] מופיע בשלושה מקומות התאריך י"א חשוון כיום פטירת רחל{{הערה|וכן בנוגע ללידת בנימין, שהתאריך הוא י"א חשון, והרי רחל נפטרה בעת שנולד (ראו לדוגמא פינת הפלא חשון ה'תשכ"ה).}}, וכן יש המוכיחים את אמיתות התאריך מהתייחסות הרבי להולדת נפתלי, כהוכחה שאם פרט אחד במדרש מדוייק - גם התאריכים בנוגע לשאר השבטים מדוייקים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=37 התוועדות שבת פרשת וילך, התוועדויות תשמ"ב חלק א' עמוד 30].}}.<br />
<br />
==בחסידות==<br />
רחל הוא כינויה של [[ספירת המלכות]]. כינוי זה בא לבטא גם את יניקת החיצונים שיש בחיצוניות ובהסתר בזמן ה[[גלות]] כמו שכתוב "רחל לפני גוזזה נאלמה"{{הערה|ישעיהו נג ז}}.<br />
<br />
בחינתה של רחל בימות החול בשעת ה[[תפילה]] היא מ[[ספירת התפארת]] ולמטה של [[זעיר אנפין]], ובימות החול היא שורה ב[[בי"ע]] בבחינת ראש לשועלים להעלות ניצוצין.<br />
<br />
ב[[שבת]] עולה ספירת הרחל עד ראש זעיר אנפין ומקבלת ב[[קידוש]] את בחינת [[עינים]] כמו [[לאה אמנו|לאה]]. {{ערך מורחב|ערך=[[רחל ולאה]]}}<br />
<br />
==תפילתה על הגאולה==<br />
במדרש מתואר כיצד תפילתה של רחל מעוררת את [[גאולה|גאולת]] עם ישראל:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=<br />
בשעה שבקש הקב"ה להחריב את [[בית המקדש]]... היה [[הקב"ה]] בוכה ואומר אוי לי מה עשיתי, השריתי [[שכינה|שכינתי]] למטה בשביל ישראל, ועכשיו שחטאו חזרתי למקומי הראשון, חס ושלום שהייתי שחוק לגוים ולעג לבריות... אמר הקב"ה ל[[ירמיה]] אני דומה היום לאדם שהיה לו בן יחידי, ועשה לו [[חופה]] ומת בתוך חופתו, ואין לך כאב לא עלי ולא על בני, לך וקרא ל[[אברהם אבינו|אברהם]] ל[[יצחק אבינו|יצחק]] ול[[יעקב אבינו|יעקב]] ו[[משה רבינו|משה]] מקבריהם שהם יודעים לבכות... באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקב"ה ואמרה: רבונו של עולם גלוי לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה, ועבד בשבילי לאבא שבע שנים, וכשהשלימו אותן שבע שנים, והגיע זמן [[נישואין|נשואי]] לבעלי, יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי, והוקשה עלי הדבר עד מאד, כי נודעה לי העצה, והודעתי לבעלי ומסרתי לו סימן שיכיר ביני ובין אחותי, כדי שלא יוכל אבי להחליפני, ולאחר כן נחמתי בעצמי וסבלתי את תאותי, ורחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה, ולערב חלפו אחותי לבעלי בשבילי, ומסרתי לאחותי כל הסימנין שמסרתי לבעלי, כדי שיהא סבור שהיא רחל, ולא עוד אלא שנכנסתי תחת המטה שהיה שוכב עם אחותי והיה מדבר עמה והיא שותקת, ואני משיבתו על כל דבר ודבר, כדי שלא יכיר לקול אחותי, וגמלתי חסד עמה, ולא קנאתי בה, ולא הוצאתיה לחרפה, ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר לא קנאתי לצרה שלי ולא הוצאתיה לבושה ולחרפה, ואתה מלך חי וקיים רחמן, מפני מה קנאת לע"ז שאין בה ממש והגלית בני, ונהרגו בחרב, ועשו אויבים בם כרצונם, מיד נתגללו רחמיו של הקב"ה ואמר בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן.|מקור=איכה רבה (בובר) פתיחתא כד}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''למה נקברה רחל על אם הדרך?''' לקוטי שיחות חלק ל' עמוד 236, שיחה א' לפרשת ויחי<br />
<br />
{{האבות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:האבות]]<br />
[[קטגוריה:נשים]]<br />
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=832474תומכי תמימים הקריות2026-03-10T18:33:23Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=ישיבת תומכי תמימים בקריות<br />
|תמונה=תמונת מחזור קריות תשפ''ד.jpg<br />
|כתובית=תלמידי הישיבה בתמונה בחצר הישיבה ([[תשפ"ד]])<br />
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br />
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ז]]<br />
|מיקום=[[קריית שמואל]], [[חיפה]]<br />
|מייסד= הרב [[יגאל פיזם]]<br />
|יו"ר המוסדות= הרב [[שמשון פיזם]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף אברהם פיזם]]<br />
|מנהל רוחני=הרב חיים אליעזר פיזם<br />
|מספר תלמידים= כ-70<br />
|קובץ הערות=י"ח קבצים<br />
}}<br />
[[קובץ:תמונה קריות.jpg|שמאל|ממוזער|280px|המחזור הבוגר של הישיבה בשנותיה הראשונות]]<br />
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] [[הקריות]]''' נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשנ"ז]] עם שמונה עשרה תלמידים. נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ו]] מונה הישיבה כ-70 תלמידים<br />
<br />
==הקמת הישיבה==<br />
באחת מהאסיפות של עסקני הקהילה בקיץ של שנת [[תשנ"ז]], כתבו הנוכחים דו"ח לרבי, והמענה נפתח ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=בעל הבית בו התקיימה האסיפה, הרב [[יוסף אברהם פיזם]] ביקש מבנו הקטן להביא כרך של אגרות קודש, והילד שלא ידע להבחין - הביא כרך אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ.}}, ובו מענה על הקמת ישיבה.<br />
<br />
עסקני הישיבה החליטו בו במקום על ביצוע הוראת הרבי, והחלו לפעול לרישום תלמידים לישיבה החדשה, כשבמקביל ניסו להשיג מקום ללינה לבחורים שנרשמו לישיבה.<br />
<br />
בסופו של דבר הצליחו העסקנים להשיג מקום לאכלס את הבחורים, ואת האחריות הכספית לאחזקת הישיבה נטל על עצמו הרב [[שמשון פיזם]].<br />
<br />
[[קובץ:אברהם שמשון ואיתן פיזם בישיבה בקריות.jpg|שמאל|ממוזער|מימין לשמאל: הרב [[יוסף אברהם פיזם]], הרב [[שמשון פיזם]], והרב [[איתן יעקב פיזם]] המנהלים את המוסדות]]<br />
בשנה הראשונה נפתחה הישיבה בבית פרטי שכור בקרית ים והלימודים התקיימו בבית כנסת סמוך בשנה השניה עברו למבנה שכור בקריית ים ששופץ במיוחד לצורכי הישיבה, לאחר שנים בעקבות תשובה מיוחדת של הרבי שהתקבלה באמצעות האגרות קודש שיש לעבור למקום בו שהה בית הספר בנות, תשובה שבתחילה לא הובנה, עד שהתברר שבית הספר חב"ד לבנות ששכן בפאתי קריית שמואל (בתחילת רחוב בר אילן, בסמיכות לתחנת הרכבת של קריית מוצקי וקריית שמואל) בדיוק קיבל אישורי בניה, ועד לתחילת שנת הלימודים עבר למבנה חדש הסיוע משרד החינוך ומפעל הפיס, והישיבה עברה לאכלס את בנין בית הספר, לאחר שיפוץ מאסיבי בו שופצו הכיתות, חולקו, ועברו הסבה מהירה לחדרי פנימיה ואולם לימודים.<br />
<br />
הישיבה מתאפיינת במתן דגש על יחס חם ואישי לכל תלמיד וחיות ב[[מבצעי המצוות|מבצעי הרבי]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]], עקב [[תכנית ההתנתקות]] עברה הישיבה באופן זמני ל[[אבני חפץ (יישוב)|אבני חפץ]] בנסיון למנוע את הגירוש.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] נכנס הרב חיים אליעזר פיזם לניהול הרוחני של הישיבה. <br />
<br />
בשנת [[תשע"ט]] נפטר ראש הישיבה ומייסדה הרבי יגאל פיזם. על פי צוואתו מונה הרב יוסף אברהם פיזם לראשות הישיבה והרב שמשון ואיתן ממשיכים בתפקידם בהנהלת הישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ג]] נערך קמפיין גיוס המונים לרכישת בנין לישיבה.<br />
<br />
===פעילות את"ה===<br />
תחת הנהלת הישיבה פועלים התלמידים במסגרת את"ה ב[[מבצע תפילין]] בכל ימי שישי בכל האזור [[מסיבות שבת]] בצהרי יום ה[[שבת]] הקהלת קהילות בשבתות וביומי דפגרא, מבצע מזוזה באיזור הקריות וכן בשיתוף שלוחים מהאיזור. <br />
בחגים ב[[חנוכה]], פורים, [[ל"ג בעומר]] ושבועות.<br />
<br />
==צוות הישיבה ==<br />
[[קובץ:דינר.jpg|שמאל|ממוזער|280px|בניו של ראש הישיבה, הרב [[יגאל פיזם]] מעניקים לו תעודת הוקרה על פעולותיו בדינר מיוחד שנערך לטובת הישיבה]]<br />
* '''ראש הישיבה:''' הרב [[יוסף אברהם פיזם]].<br />
* '''מנהל רוחני:''' הרב [[חיים אליעזר פיזם]].<br />
* '''משגיח ראשי:''' הרב יוסף יצחק ישעיהו<br />
* '''משגיח:''' הרב לוי איידלמן.<br />
* '''ר"מים ב[[נגלה]]:''' <br />
'''שיעור א'''' - הרב בצלאל ווילשאנסקי<br />
<br />
'''שיעור ב'''' - הרב ישראל ציקוושוילי <br />
<br />
'''שיעור ג'''' - הרב יצחק פיזם<br />
* '''תגבור פרטני:''' הרב אהרון גרינוולד.<br />
* '''נו"נ:''' <br />
'''שיעור א'''' - הרב שמואל בורש<br />
<br />
'''שיעור ב'''' - הרב מענדי מרנץ<br />
<br />
'''שיעור ג'''' - הרב דובער פרבר.<br />
* '''משפיעים ב[[חסידות]]:''' <br />
'''שיעור א'''' - הרב ישראל ציקוושוילי<br />
<br />
'''שיעור ב'''' - הרב יצחק פיזם<br />
<br />
'''שיעור ג'''' - הרב מענדי עמוס.<br />
* '''יועץ חינוכי:''' הרב ישראל דוד.<br />
* '''מנכ"ל הישיבה:''' הרב [[איתן יעקב פיזם]].<br />
* '''יו"ר המוסדות:''' הרב [[שמשון פיזם]].<br />
* '''מזכירות הישיבה:''' מרדכי זאב ברנד, מענדי פיזם וצביקי קירש<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''[https://chabad.info/meoravut/834520/ משיעור בסלון לממלכה עם חזון]''' {{אינפו}} {{שבועון בית משיח}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1350 כתבה על הישיבה] ב[[שבועון בית משיח]]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2217 כתבה על מעברה הזמני של הישיבה לצפון השומרון] ב[[שבועון בית משיח]]<br />
*[https://chabad.info/news/957428/ בדרך אל המלך: מצטייני תות"ל הקריות נוסעים לרבי] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריות]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96)&diff=832473צעירי אגודת חב"ד (פריז)2026-03-10T18:33:23Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:כינוס_השלוחים_האזורי_פריז.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי הכ"ג, המתקיים על ידי בית ליובאוויטש פריז, תשפ"ב]]<br />
ארגון '''צעירי אגודת חב"ד - פריז''' המכונה גם בשם '''בית ליובאוויטש - פריז''', נוסד על ידי הרב [[שמואל אזימוב]] בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשכ"ח]], כסניף של ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]].<br />
<br />
הארגון מאגד את [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ב[[פריז]] ובסביבה.<br />
<br />
==התייסדות הארגון==<br />
כבר בשנות בחרותו החל הרב [[שמואל אזימוב]] לעסוק בהפצת יהדות בפריז, ועם בואו בקשרי השידוכין - בסמיכות זמן ל[[חנוכת הבית]] של '[[בית ליובאוויטש (לונדון)|בית ליובאוויטש]]' ב[[לונדון]] על ידי המיועד להיות חמיו, הרב [[בן ציון שם טוב]], ובהוראת הרבי צירף הרב שם טוב את הרב אזימוב למעמד חנוכת הבית היות ו"בעתיד יהיה יושב ראש צא"ח בפריז".<br />
<br />
לאחר החתונה, בטרם חזרתם ל[[צרפת]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו של הרבי, מסר לרב אזימוב שידע כי נסיעתו לצרפת היא על מנת לפעול שם מהפכה.<br />
<br />
בהשגחה פרטית, זמן הגעתם לפריז הייתה בדיוק ב[[ב' אייר]], יום התייסדות צא"ח המרכזית{{הערה|מספר ימים לפני נסיעתם נכנסו לבקר את הרבנית לקבל ברכת פרידה, ובמפתיע שאל אותם הרבנית מדוע הם כל כך ממהרים? והרי יכולים לנסוע בעוד כמה ימים? לפועל נסעו אז והיו להם כמה בעיות והוצרכו לחזור לניו יורק, כך שהגיעו לפאריז כמה ימים לאחרי זה בדיוק ביום ב' אייר (לכתחילה אריבער) – המהוה יום התייסדות צא"ח. בדיוק ביום זה חל באותה שנה גם ערב ה-1 במאי 1968 – אז החלה המהפיכה הצרפתית של הסטונדטים.}}.<br />
<br />
===התפתחות פעילות צא"ח===<br />
לקראת חודש החגים של שנת [[תשכ"ט]] התגברו הפעולות בהפצת המעיינות, והרב אזימוב הצליח לארגן קבוצה של עשרה מקורבים שיגיעו לשהות אצל הרבי במשך חודש החגים - רעיון שהיווה יוזמה חדשנית, וחברי הקבוצה זכו ליחס מיוחד מהרבי.<br />
<br />
קבוצה זו הפכה לימים לנושאי הדגל של המהפכה הצרפתית והצטרפו בעצמם לאנשי המהפכה. בעקבות הצלחתה של קבוצה זו שלוחים רבים חיקו נוספים את היוזמה והחלו לארגן קבוצות של מקורבים ל[[נסיעה לרבי]], וכן צא"ח פאריז עצמה ארגנה ומארגנת קבוצות רבות של נסיעה לרבי.<br />
<br />
חמש שנים לאחר תחילת הפעילות הממוסדת, בשנת [[תשל"ג]], נוסד בית ליובאוויטש, ו[[חנוכת הבית]] נערכה ב[[י"ט כסלו]].<br />
<br />
לכבוד חנוכת הבית שלח הרבי מכתב מיוחד בו בירך אשר "יהי' הבית הזה מגן ומחסה מהשפעות בלתי רצויות מבחוץ, הן אלו שבבחי' חורב ואש זרה והן אלו שבבחי' מטר ומים זידונים, חום וקור"{{הערה|בהערות במכתב זה מציין הרבי לכל אחד מרבותינו נשיאנו, וכן את אביו כ"ק הרה"ג המקובל ר' לוי יצחק.}}.<br />
<br />
לאחר ייסוד בית ליובאוויטש, התעניין הרבי באופן מיוחד בנעשה במקום, הורה ביחידויות לבוא ולהשתתף בשיעורים המתקיימים שם ביום ראשון, וכן עודד צעירים מאנ"ש לסייע בפעילות במקום: "אשר היות ועכשיו נפתח ה'בית ליובאוויטש' בפאריז הרי בטח יהי' לכם מה לעשות ולפעול שם...".<br />
<br />
השיא בפעילות בבית ליובאוויטש הוא בימי ראשון, יום החופש המקובל בצרפת.<br />
<br />
בכל שנה מתקיים בפריז שתי כינוסי התועדות רבתי לכבוד [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]], ולכבוד טקס [[סיום הרמב"ם]] השנתי, באחד מחשובי אולמי פריז, ושם מתכנסים מאות יהודים, מהם חסידי חב"ד וגם הרבה מקורבים מהקהילות בפריז והסביבה, ונואמים מגדולי הרבנים והשלוחים מהמקום.<br />
<br />
מאות משפחות חסידי חב"ד בצרפת וקרוב לשלש מאות צעירים מקורבים, סטודנטים ובחורים, מתכנסים בכל שנה בקיץ ב'הרי האלפיים' בסמינר השנתי האירופאי ללימודי יהדות, מתוך שעורי תורה בנגלה ובחסידות, עם התועדויות חסידיות, במשך שלושה שבועות על ידי ה'בית ליובאוויטש' שנוסד לפני כ-50 שנה, עם ברכתו של הרבי, ובהתחלה זה התחיל עם כמה עשרות צעירים והסמינר התקיים בחצרות ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ועם הזמן זה התפתח עד שהיגיעו להרי צרפת.<br />
<br />
==הנהלת בית ליובאוויטש הנוכחית==<br />
*'''מנהל''' - הרב [[מנחם מענדל אזימוב]]<br />
*'''דובר''' - הרב [[חיים ניסנבוים|חיים שניאור ניסנבוים]].<br />
* הרב [[לוי יצחק אזימוב]]<br />
<br />
==ה'לוקאל'==<br />
מרכז הארגון (ה'לוקאל') נמצא ברובע 9 בפריז ברחוב 'לה מרטין'. המוסד הזה הינו הבית חב"ד הראשון של פאריז והוא לאחרי שהרבי הכריז בתשל"ב על ע"א מוסדות חדשים לרגל יום הולדתו השבעים.<br />
<br />
במכתב שקבל הרב אזימוב מהרבי להתייסדות מרכז הבית ליובאוויטש (ה'לוקאל'), הרבי התבטא באומרו בברכה שמאד מהר אחרי פתיחת המוסד נאמר כבר ש'צר לי המקום' מרוב הצלחה{{הערה|מפי הרב [[שמואל אזימוב]].}}.<br />
<br />
במקום קיים [[בית כנסת]] ו[[כולל]] לבעלי בתים, המפעיל מערך שיעורי תורה בכמה רמות. וכן חנות תשמישי קדושה ומשרדי הבית ליובאוויטש.<br />
<br />
במקום מתקיים מערך של הגהת [[סת"ם]] עבור כל הבתי חב"ד שבפריז והסביבה.<br />
<br />
במקום קיים מרכז הוצאה לאור, שמוציא מידי שבוע את העלון "לה סידרה" (הפרשה), שיחות של הרבי מתורגמות לצרפתית, תרגום של גיליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] וכן הפקת עלונים לקראת חגי ישראל עבור כלל הבתי חב"ד ב[[צרפת]].<br />
<br />
ב"בין הזמנים" מתקיים ב"לוקאל" סדר בין הזמנים לבחורים בניהולו של השליח הרב לוי יצחק אזימוב{{הערה|[https://chabad.info/news/918912/ דיווח ותמונות באתר חב"ד אינפו]}}.<br />
<br />
== 'בֶּ"ל 19' ('BL19') ==<br />
[[קובץ:18-08-2021-22-31-16-07-10-2019-00-31-36-IMG 8192.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה המרכזי ברובע 19 - קומפלקס "בית חיה מושקא"]]<br />
המרכז הקהילתי של בית ליובאוויטש (ראשי תיבות "בֶּ"ל") נמצא בלב השכונה היהודית ברובע 19 בפריז. הנ"ל נמצא סמוך לקומפלקס "בית חיה מושקא" הכולל בית כנסת גדול ומפואר בו מכהן כרב הרב משה וישצקי, מקווה טהרה, וכן המוסד לבנות "בית חנה" המונה כ-2500 תלמידות, שתחת בית ליובאוויטש המנוהל ע"י הרב [[בנימין מרגי]].<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
מאות ספרי חסידות, וספרי קודש שתורגמו לצרפתית יצאו לאור על ידי הבית ליובאוויטש. <br />
<br />
במסגרת בית ליובאוויטש, פועלת 'קרן שמואל' העוסקת בהוצאה לאור של כותרים השייכים לפעילות החב"דית בצרפת.<br />
<br />
בין הכותרים שיצאו לאור:<br />
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת''' בעריכת הרב [[זושא וולף]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''שבועון כפר חב"ד''' גליון 2099 עמוד 28, על פעולת טקס סיום הרמב"ם השנתי בפריז.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kinus%20Hashluchim%20-%20Paris%20-%20Iyaar%201%2C%205778.pdf יובל שנה לצא"ח פאריז ומסודותיה]<br />
*[https://chabad.info/news/342972/ דינר מפואר: 50 שנה לפעילות בית ליובאוויטש בפריז] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/news/586349/ עשרות אלפי משלוחי מנות ליהודי צרפת • תיעוד] {{אינפו}} <br />
*[https://chabad.info/news/575156/ סדר לקוטי שיחות לאנ"ש פריז בארגון בית ליובאוויטש] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצרפת]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%90&diff=832479תשפ"א2026-03-10T18:33:22Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>{{פתיח שנה|5781}}<br />
<br />
==מניין השנה==<br />
קביעות שנה זו היא '''זח"א'''{{הערה|אחד מתוך ארבעה עשר האפשרויות לסוגי קביעויות השנים. קביעות זחא היא מהשנים הנדירות בלוח העברי כאשר רק שנת החא ושנת השא נדירות יותר, והיא מתרחשת בכ-4.33% מהשנים.}}, היות והיא מתחילה בשבת (ז), היא חסרה (ח) ועל כן יש בה 29 ימים בחשוון ו-29 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בשנה זו ביום ראשון (א). שנה זו היא שנה פשוטה, אורכה 353 ימים.<br />
<br />
בשנה זאת יש [[פורים משולש]] – [[ט"ו באדר]] חל ב[[שבת]], ולכן [[שושן פורים]] נחוג שלושה ימים – מיום שישי [[י"ד באדר]] ועד יום ראשון [[ט"ז באדר]].<br />
<br />
שנה זו היא השנה החמישית ממחזור קטן ש"ה (מחזור של 19 שנים).<br />
<br />
ראשי התיבות שהוצעו לשנה זו על ידי החסידים, בהתבסס על התייחסות נדירה של הרבי כבר שלושים שנה קודם לכן, הם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''א'''ראנו"{{הערה|1=[https://col.org.il/news/126414 שבת פרשת ויגש תנש"א הערה 94 (הודפסה בספר השיחות תנש"א חלק א' עמוד 214)].}}, כשהדגש הוא על ראיית הנפלאות של ה[[גאולה]] בעיני בשר (ישנם שהציעו את הר"ת "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''דה '''א'''לקים").<br />
<br />
בשל הנדירות של קביעות שנה זו, בשנים האחרונות רק בשנת [[תש"י]] ו[[תשל"ז]] חלה קביעות דומה לחלוטין לאורך כל השנה, ובשנים [[תש"ל]], [[תשל"ג]] ו[[תשנ"ז]] הייתה קביעות דומה עד חודש אדר בלבד.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===אירועים===<br />
* [[י"ח באייר]] – אירע האסון הנורא ב[[מירון]] בו נהרגו 45 אנשים ולמעלה מ-100 פצועים, בין ההרוגים שני חסידי חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/bdh/670778/ שמות ותמונות ההרוגים] {{אינפו}}.}}.<br />
* [[כ' מנחם אב]] – אירוע הכנסת [[ספר התורה של ילדי ישראל|ספר התורה השביעי של ילדי ישראל]] ב[[כותל המערבי]] בהשתתפות הרבנים הראשיים לישראל, אדמו"רים ואישי ציבור.<br />
<br />
===ציוני דרך===<br />
* שלושים שנה לאמירת [[השיחה הידועה]] ב[[כ"ח בניסן]] [[תנש"א]].<br />
* ארבעים שנה להקמת תנועת הנוער [[צבאות השם]] על ידי הרבי ב[[י"ט תשרי]] [[תשמ"א]].<br />
* שבעים שנה ל[[קבלת הנשיאות]] הרשמית של [[הרבי]] שליט"א מלך המשיח ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]].<br />
* שמונים שנה ל[[הצלת הרבי והרבנית|הגעתם של הרבי והרבנית]] לארצות הברית לאחר שניצלו מאירופה, ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"א]].<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*[[א' בתשרי]] – הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]], איש חסד, מנהל ארגון [[אהבת חסד]] ב[[קראון הייטס]].<br />
*[[ג' בתשרי]] – הרב [[אפרים רוזנבלום]], משלוחי הרבי בפיטסבורג.<br />
*[[ח' בתשרי]] – הרב [[חיים צימנט]], משלוחי הרבי בבוסטון.<br />
*[[ז' בחשוון]] – הרב [[זלמן נוטיק|זלמן ניסן פנחס נוטיק]], משפיע ראשי ב[[תומכי תמימים ראשון לציון]] ו[[ישיבה גדולה תורת אמת]] (עד לשנת תשע"ב).<br />
*[[י"ב בחשוון]] – הרב [[ישראל מרדכי טייטלבוים]], משלוחי הרבי וממייסדי קהילת חב"ד במוריסטון.<br />
*[[כ' בחשוון]] – הרב [[יונתן זקס]], רבה של [[אנגליה]].<br />
*כ"ח בחשוון- הרב שמריה דרורי, שליח בשכונת רמת חן בנתניה.<br />
*[[א' בכסלו]] – הרב [[אליעזר טייטלבוים]] – ממנהלי מערכת הכשרות [[OK (כשרות)|OK]].<br />
*[[ד' בכסלו]] – הרב [[שלום דובער שאנוביץ]], קראון הייטס.<br />
*[[ט' בכסלו]] – הרב [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]], זקן חסידי חב"ד, ממייסדי קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]].<br />
*[[י"ז כסלו]] - הרב [[אברהם ברגמן]], [[חסיד חב"ד]] ומ[[אנ"ש]] ב[[ירושלים]]. <br />
*[[כ"ו כסלו]] – הרב [[צבי צאלער]], משפיע קהילת חב"ד בציריך, שווייץ.<br />
*[[י"א בטבת]] – הרב [[יחיאל מיכל כץ]], חסיד שכיהן כרבה של בן דור-נשר.<br />
*[[כ"ו טבת]] - הרב [[אברהם פלינט]], [[תלמיד חכם]] ב[[קראון הייטס]], כיהן כחבר מועצת הקהילה היהודית ב[[קראון הייטס]] וכמחנך בישיבת '[[הדר התורה]]', ואף זכה לשמור על קשר הדוק עם [[הרבי]]. <br />
*[[ה' שבט]] - הרב [[שמואל דוד זאווי]], [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר נויי-סור-סן שב[[צרפת]].<br />
*[[י"ח בשבט]] – הרב [[יחזקאל רייכמן]], גבאי בית כנסת חב"ד [[נחלת בנימין]], [[תל אביב]]. שו"ב, יו"ר אגודת השוחטים.<br />
*[[כ"ו שבט]] - הרב [[ברוך קיבמן]], מוותיקי החסידים ב[[קראון הייטס]] ובעל חנות הנעליים המוכרת בשדרת [[קינגסטון]]. <br />
*[[ל' שבט]] – הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] – מגדולי רבני חב"ד.<br />
*[[א' אדר]] – הרב [[גרשון מענדל גרליק]] – שליח הרבי למילאנו.<br />
*[[א' באדר]] – הרב [[דורון שפי]], מפעילי [[בית חב"ד]] ב[[חיפה]].<br />
*[[ה' באדר|ה' אדר]] - [[אברהם שמואל בוקיעט]], שליח, משפיע וסופר.<br />
*[[ז' אייר]] – הרב [[בערל שייקביץ]], מראשוני וזקני תושבי כפר חב"ד, מייסד מפעל "בשר שייקביץ" ומשפיע בבית הכנסת [[בית מנחם כפר חב"ד|בית מנחם בכפר חב"ד]].<br />
*[[כ' באייר]] – הרב [[הירש פפר]], [[שוחט]] [[רב]] ו[[גבאי]] בקהילת [[חב"ד]] פיטסבורג.<br />
*[[א' בסיוון]] – הרב [[שלמה אהרון הניג]], [[סופר סת"ם]] ב[[כתב אדמו"ר הזקן]].<br />
*[[ג' בסיוון]] – הרב [[מאיר זאינץ]], גביר חב"די מראשי התורמים להדפסת ספרי ה[[ליקוטי שיחות]] של [[הרבי]].<br />
*[[ה' בתמוז]] - הרב [[מנחם מענדל אהרונוב]], מחשובי אנ"ש בקנדה.<br />
*[[ו' במנחם אב]] – הרב [[יואל כהן]], [[חוזר]] הראשי של [[הרבי]], ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br />
*[[י"ג אלול]] - הרב [[מנפרד דבורצן]], ממייסדי הקהילה החב"דית ביוהנסבורג, דרום אפריקה, איש חסד וחבר ועד הנהלת מוסדות חב"ד המקומיים.<br />
*[[כ"ז אלול]] - הרב [[יוסף יצחק וילימובסקי]], מנהל המטבח של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770]] וחבר ב[[חברא קדישא קראון הייטס]].<br />
<br />
====נגיף הקורונה====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מגפה#מגפת הקורונה|נגיף ה"קורונה"]]}}<br />
במהלך שנת [[תש"פ]] החל להתפשט בעולם [[נגיף הקורונה]]. חסידים רבים שנדבקו בנגיף בתש"פ, נפטרו כתוצאה מההידבקות, גם בשנת תשפ"א היו נפטרים בקרב אנ"ש, ביניהם:<br />
*[[י"ד תשרי]] – הרב [[דוד שמעון חדד]], ממקימי קהילת חב<nowiki>''</nowiki>ד [[מגדל העמק]], ורב ו[[שליחות|שליח הרבי]] ב[[בית סוהר|בתי הסוהר]]<br />
*[[ה' בחשוון]] – הרב [[חיים משה מרדכי שייקביץ]], משלוחי הרבי ומנהל בית חב"ד במילאנו [[איטליה]].<br />
*[[כ"ו בכסלו]] – הרב [[חיים מאיר ליברמן]], חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארצות הברית]].<br />
*[[י"ח בטבת]] – הרב [[שלמה זלמן רייכמן]], מזקני חסידי חב"ד ב[[בני ברק]].<br />
*[[ח' בשבט]] – הרב [[יהודה דוקס]] (יודי), שליח הרבי, מנהל ארגון Jnet.<br />
*[[י"א בשבט]] – הרב [[חיים אשר זעליג סלומון]], איש חינוך ומראשי פעילי [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ירושלים]].<br />
*[[י"ח בשבט]] – הרב [[אברהם טברסקי]], רופא יהודי-חסידי מפורסם.<br />
*[[ה' אדר]] – הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], משפיע בישיבת אור שמחה בכפר חב"ד וחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]]<br />
*[[א' בסיוון]] – הרב [[פנחס גדליה פאשטר]], [[שליח הרבי]] ל[[פריז]] מנהל מוסד 'האדרת והאמונה' ב[[צרפת]].<br />
*[[כ' תמוז]] - הרב [[פנחס קארף]], משפיע ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], משפיע ומשגיח ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב [[משה גלבשטיין]], '''[https://chabad.info/video/news-video/corovavirusvideo/646487/ הרבי התבטא בנבואה – כיצד נינצל מהחרון אף?]''' {{וידפו}}<br />
<br />
==לוח שנה==<br />
<!----------------------------------------------------------><br />
{{כותרת לוח שנה עברי|5781}}<br />
{{MIHY|תשרי|2020|9|19|1992|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br />
{{MIHY|חשוון|2020|10|19|1992|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|כסלו|2020|11|17|1992|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br />
{{MIHY|טבת|2020|12|16|1992|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|שבט|2021|1|14|1971|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br />
{{MIHY|אדר|2021|2|13|1971|0|11111|11111|11244|41111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|ניסן|2021|3|14|1971|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br />
{{MIHY|אייר|2021|4|13|1971|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br />
{{MIHY|סיוון|2021|5|12|1971|1|11112|52111|11111|11111|11121|11111}}<br />
{{MIHY|תמוז|2021|6|11|1971|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|אב|2021|7|10|1971|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|אלול|2021|8|9|1971|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br />
{{תחתית לוח שנה עברי}}<br />
<!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------><br />
<br />
{{הערות שוליים}}</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A1%D7%98%D7%9E%D7%91%D7%9C%D7%A8&diff=832472שלום דוב בער סטמבלר2026-03-10T18:33:22Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תמונה הרב סטמבלר לערך.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב שלום בער סטמבלר מניח תפילין למקורב]]<br />
[[קובץ:לוגו בית חב''ד וורשא.png|ממוזער|לוגו הבית חב"ד בוורשא]]<br />
הרב '''שלום דוב בער סטמבלר''' (נולד בשנת [[תשמ"ג]]) הוא [[שליח הרבי]] הראשי ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[ורשה]] שב[[פולין]], וחבר לשעבר בהנהלת מוזיאון [[אושוויץ]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשמ"ג]] לר' [[זלמן סטמבלר]].<br />
<br />
כילד זכה לקירובים מיוחדים מ[[הרבי]] בעת ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ו]] בעת המעבר לבימה התכופף אליו הרבי ואמר לו סוד{{הבהרה}}. גם בזמני התפילות בחודש זה, לא הורשו הילדים לשבת על בימת התפילה של הרבי, רק הוא נשאר בהוראת הרבי.<br />
באותו יום סימן לו הרבי לומר '[[לחיים]]' על כוס גדולה (כאשר גילו היה פחות משלוש שנים).<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]] [[נישואין|נשא]] את דינה (לבית פליישמן) ולהם שמונה ילדים.<br />
<br />
הרב סטמבלר התחיל לפעול ב[[וורשה]] עוד כבחור, כאשר בשנת [[תשס"ד]] הגיע וראה במצוקתם של אנשי העסקים המגיעים ל[[פולין]] ואין להם אוכל [[כשר]], [[תפילה]] ב[[מניין]] ושאר צרכי יהדות בסיסיים. בשביל לענות על צרכים אלו הוקם [[בית חב"ד]] בוורשה הפועל עד היום.<br />
בשנת [[תשפ"ב]] ערך קמפיין גיוס המונים{{הערה|'צ'רידי'}} ובו גייס למעלה ממיליון [[כסף|דולר]]. הכסף כולו הוקדש לעזרה{{הערה|באוכל, מקום לינה וסיפוק צרכיהם הרוחניים}} ליהודים שבתוך מיליוני הפליטים [[אוקראינה|האוקראינים]] שגדשו את פולין בעקבות [[מלחמה|מלחמת]] [[רוסיה]] [[מלחמת רוסיה אוקראינה|אוקראינה]].<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ג]] מונה לחבר בהנהלת מוזיאון אושוויץ.<br />
ב[[חנוכה]] [[תשפ"ד]], בצל [[מלחמת חרבות ברזל]] והמתיחות הפוליטית בפולין{{הערה|בפולין התקיימו לפני חנוכה בשנה זו בחירות, ובחנוכה פורסמו התוצאות שהיוו מפלה לגוש הימין}} נכנס חבר פרלמנט פולני אנטישמי אל האולם במבנה ה'סיים' - הפרלמנט הפולני - שבו התקיימה [[חנוכיה|הדלקת חנוכיה]] [[הדלקה מרכזית|מרכזית]] בהשתתפות אנשי ממשל בכירים, כשבידו מטף כיבוי [[אש]] שאיתו כיבה את הנרות הדולקים בחנוכיה ופגע באישה יהודיה-פולנית שנסתה למנוע ממנו לכבות את החנוכיה{{הערה|[https://col.org.il/news/159271. אלימות בוורשה: חבר פרלמנט קיצוני כיבה את חנוכיית חב"ד] {{COL}}}}.<br />
המעשה קיבל גינויים רבים בכל רחבי פולין{{הערה|[https://col.org.il/news/159556 רוב בפולין: חבר הפרלמנט שכיבה את חנוכיית חב"ד צריך להתפטר]{{COL}}}}, וחבר הפרלמנט הושעה מתפקידו ונשללה ממנו משכורת למשך פרק הזמן בו הוא אינו בפרלמנט. יומיים לאחר כיבוי החנוכיה, ב[[זאת חנוכה]], התקיימה בפרלמנט הדלקה נוספת, בהשתתפות מאות אנשים ובהם נשיא פולין{{הערה|[https://col.org.il/news/159300 נשיא פולין ויו"ר הפרלמנט ידליקו את הנר השמיני עם חב"ד] {{COL}}}}.<br />
<br />
==מכון סמיכה==<br />
בשנת [[תשס"ו]] הקים מכון סמיכה חב"די, במחזור הראשון השתתפו כחמש עשרה בחורים ולאחר כמה שנות לימודים זכו בהצלחה ברבנות במעמד מיוחד שהתקיים במלון מפואר בהשתתפות רבנים ואישי ציבור וניצולי שואה רבים שנאמו, ובהשתתפות [[הרב הראשי לישראל]] והרב הראשי לפולין ו[[אליעזר גוראריה|שליח הרבי בקרקוב]].<br />
<br />
המכון נסגר לאחר המחזור הראשון.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''הכלכלה ביהדות''', פולין תשע"א.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
מוסף [[שבועון כפר חב"ד]] ל[[ג' תמוז]] [[תשס"ו]] - זרעו בחיים, עמוד 80 {{שבועון כפר חב"ד}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61810 שליח הרבי נפגש עם נשיא ארצות הברית]''' {{אינפו}} כ"ה אייר ה'תשע"א (29.05.2011)<br />
*'''[https://col.org.il/news/106033 שלוחי חב"ד נפגשו עם ראש מפלגת השלטון בפולין]''' {{COL}} כ"ד אב ה'תשע"ז (16.08.2017)<br />
*'''[https://col.org.il/news/108127 הדלקת נרות בפרלמנט הפולני]''' {{COL}} כ"ה כסלו ה'תשע"ח (13.12.2017)<br />
*'''[https://col.org.il/news/159323 האנטישמיות בפולין ובתל אביב, חג ה'דידן נצח' ומלחמה בעזה]''' {{COL}} ב' טבת ה׳תשפ"ד (14.12.2023)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:סטמבלר, שלום דובער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי מכון סמיכה לרבנות]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br />
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ג]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סטמבלר]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פליישמן]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=832478ראשון לציון2026-03-10T18:33:21Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד<br />
|שם=<br />
|תמונה=כניסה ראשית בית הכנסת ראשלצ.jpg<br />
|כתובית=[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] המרכזי בעיר<br />
|עיר=ראשון לציון<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=[[יוסף שמוטקין]], [[חיים שאול ברוק]], [[מנחם מענדל ברוק]]<br />
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]]<br />
|משפיע הקהילה=הרב [[משה גרוזמן]]<br />
|מוסדות בקהילה=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים]],<br />
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יצחק גרוזמן]]<br />
|מספר שלוחים=63<br />
|מספר בתי חב"ד=38<br />
|מספר משפחות בקהילה=200<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]}}<br />
'''ראשון לציון''' היא העיר החמישית בגודל אוכלוסייתה ב[[ארץ ישראל]]. העיר הוקמה בשנת [[תרמ"ב]], כמושבה חקלאית [[ציונות|ציונית]], והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]]. נכון לשנת [[תשפ"ו|תשפ"ה]] מונה העיר כ-260,000 תושבים.<br />
<br />
העיר בעלת היסטוריה חב"דית מפוארת.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ד]], קהילת [[חב"ד]] מונה כ-200 משפחות, עשרות מוסדות, 27 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ו-66 [[שלוחים]]{{הערה|[https://chabad.info/news/1048466/ ערב י' שבט: צבא שלוחי הרבי בראשל"צ מתרחב עם שליח חדש {{אינפו}}]}}.<br />
<br />
==הרבי וראשון לציון==<br />
[[קובץ:ראשון לציון.jpg|ממוזער|מפתח העיר ראשון לציון מוצג בתערוכה ב[[ספריית חב"ד]]]]<br />
לאחר הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] בעיר, התייחס הרבי לראשון לציון בצורה מיוחדת וב[[יחידות]] לר' [[יעקב יוסף רסקין]] אמר: {{ציטוטון|כי מציון תצא תורה ובפרט מראשון לציון}}{{הערה|1=הרב [[יחיאל מלוב]] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69254 בראיון לאתר שטורעם במדור "מילה של חסיד"], כ"ב בשבט תשע"ד {{קישור שבור}} {{קישור חבד און ליין|169012|המשימה המפתיעה שהטיל הרבי ללמד את רה"ע מאיר ניצן||כ"ה ניסן תשפ"ה}}.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשד"מ]] שלח ראש העיר מאיר ניצן את [[מפתח העיר]] ל{{ה|רבי}} באמצעות הרב [[יחיאל מלוב]].<br />
<br />
== היסטוריה חב"דית בעיר ==<br />
מספר שנים לאחר הקמת המושבה בשנת [[תרמ"ב]] החלו להתיישב בה [[חסידי חב"ד]]. ר' [[יוסף שמוטקין]], ממייסדי הקהילה ובוני [[בית הכנסת]] חב"ד המרכזי היה מהמתיישבים הראשונים והרוח החיה בקהילה החסידית, שימש גם כו"ר המועצה הדתית בעיר. שנים ארוכות לא היה רב ששימש בקהילה, עד לשנת [[תרצ"ז]] אז התיישב בעיר הרב [[חיים שאול ברוק]]{{מקור}}.<br />
<br />
=== רבני קהילת חב"ד ===<br />
* הרב [[חיים שאול ברוק]] - משנת [[תרצ"ז]] עד לפטירתו בשנת [[תשכ"ה]].<br />
* הרב [[משה צבי הלפרין]] (חתנו של הרב ברוק) - משנת תשכ"ה עד לפטירתו (יום הכיפורים תשנ"ה).<br />
* הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] - משנת תש"ס לאורך ימים ושנים טובות.<br />
<br />
=== בית כנסת חב"ד ===<br />
בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר קיים מעל ל-100 שנה, והוא מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. את הקרקע לבית הכנסת תרם המהנדס יהודה ליב (ליאון) אמציטלבסקי, נצר לחסידי חב"ד{{הערה|אביו ר' יעקב היה חסידי חב"ד והשתייך למשפחת לוטוס הספרדית.}}, ואת בנייתו תרם ר' [[יוסף שמוטקין]] מוותיקי הקהילה החסידית בעיר. מכיוון שבשנים הראשונות הקהילה הייתה מצומצמת, מרבית המתפללים לא היו [[חסידי חב"ד]], ו[[מנהג]]ים שונים השתרבבו בתוך בית הכנסת. גבאי בית כנסת חב"ד מעל 40 שנה הם הרבנים יצחק מאיר סוסובר ו[[אברהם סלמון]].<br />
<br />
בניין בית הכנסת נמצא במרכז העיר, בסמיכות למדרחוב ויקבי הכרמל. בבניין ארבעה חדרים מרכזיים: האולם הגדול, [[חדר שני]], אוצר הספרים ועזרת נשים.<br />
<br />
לבית הכנסת שתי כניסות, אחת מרחוב נורדאו והשניה מרחוב הכרמל. בכניסה מרחוב נורדאו נכנסים קודם ל'חדר שני' ואז לאולם הגדול. באולם התפילה נמצאת כיפה ענקית הנמתחת על כל בית הכנסת, גבוהה 5 מטר וצבועה כחול עם מאות כוכבים עליה. בימת קריאת התורה עשויה כולה שיש ותופסת חלק נכבד משטח בית הכנסת. בעבר קירות בית הכנסת היו מצופים ציורים עתיקים של העיר העתיקה, אך בשיפוצים שנעשו בשנים האחרונות נצבעו מחדש הקירות.<br />
<br />
עזרת הנשים נמצאת מאחורי עזרת הגברים, וקיר אבן עגול מפריד ביניהם. ה'חדר שני' משמש למסירת שיעורים, [[התוועדות|התוועדויות]] וחדר לימוד.<br />
<br />
=== ישיבת אחי תמימים ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}<br />
ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] בעיר נפתחה בשנת [[תשי"ב]], והייתה לאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ באותם שנים. מנהל הישיבה היה הרב [[חיים שאול ברוק]] שהיה מנהלה הרוחני, והרב [[יעקב פלס]] היה מנהלה הגשמי בתחילת דרכה. מאוחר יותר לקח על עצמו הרב ברוק גם את הניהול הגשמי.<br />
<br />
בתחילה הייתה הישיבה בצריף שנמצא בחצר בית הכנסת, ועם התפתחותה עברה למקום שנמצאים כיום גני חב"ד. בניין נוסף של הישיבה נבנה בשנים מאוחרות יותר ושימש כפנימיה.<br />
<br />
הישיבה פעלה עד למיזוגה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]].<br />
<br />
== קהילת חב"ד ==<br />
{{עדכון}}<br />
נכון לשנת [[תשפ"ג]] קהילת חב"ד בראשון לציון מונה כ-200 משפחות, כשרבים מהם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ילידי העיר.<br />
<br />
[[מרא דאתרא]] בבית הכנסת המרכזי הוא הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], וכ[[משפיעים]] משמשים הרב [[יעקב הורוביץ]] ור' [[משה גרוזמן]].<br />
<br />
=== בתי כנסת ===<br />
בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה, בית כנסת נוסף ב[[בית סוזנה]], ושלישי במזרח העיר. במערב העיר קיימים ארבעה בתי כנסת נוספים, ב[[בית חב"ד נווה ים]], בית חב"ד נווה חוף, בית חב"ד במערב הישן, ובבית חב"ד במערב החדש.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] התמנה הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] כרב בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[דוד ברוך לאו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.<br />
<br />
== מוסדות חב"ד בעיר==<br />
[[קובץ:גני חבד ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין גני חב"ד. בעבר שימש הבניין את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]]]<br />
=== גני חב"ד ===<br />
ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום.<br />
<br />
גן חב"ד הגדול והמרכזי פעל ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן. במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק ססובר מא"ש בעיר, בהמשך פעלו ע"י '[[כולל חב"ד]]' ובקיץ תשפ"ד עברו לניהול בית חב"ד בשכונת רמב"ם בהנהלת השליח הרב [[שרון גושן]].<br />
<br />
גן חב"ד נוסף מפעיל ה[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3–4, 5, ו-6.<br />
<br />
לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.<br />
<br />
=== בית ספר לבנות ===<br />
[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|ממוזער|חנוכת מבנה הגנים החדש, סמוך ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]]]]<br />
עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד.<br />
<br />
בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] עקב הביקוש הרב והגידול בקהילה הוחלט על ידי רב הקהילה לפתוח מחדש בית ספר לבנות. בית הספר הנקרא בשם "בנות חיה" נפתח בשנת תש"פ וכיום הוא מונה 3 כיתות, א-ד. על ניהול בית הספר מופקדת הגברת חני אשכנזי.<br />
<br />
=== תלמוד תורה ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון]]}}<br />
תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הר' [[בנימין נחום זילברשטרום (ראשון לציון)|בנימין זילברשטרום]]. חתנו של ר' [[ישראל ליפסקר]].<br />
<br />
קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר [[רחובות]] וב[[כפר חב"ד]]. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי.<br />
<br />
בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה [[א]]', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. כיום מחזיק התלמוד תורה 8 כיתות מלאות ו3 כיתות גן במבנה נוסף, וכן גני בנות וכו' ומונה קרוב ל300 תלמידים.<br />
<br />
תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות [[אנ"ש]]. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים [[נס ציונה]], [[חולון]], [[בת ים]], [[באר יעקב]] כפר חב"ד ועוד, ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב.<br />
<br />
=== ישיבת תומכי תמימים ===<br />
[[קובץ:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|ממוזער|השלט על בניין הישיבה]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]}}<br />
בשנת [[תשס"ו]] פתח הרב [[יצחק גרוזמן]], מנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר, ישיבת [[תומכי תמימים]] במטרה להגביר את פעילות ה[[מבצעים]] בעיר. בצוות הישיבה היו אז הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] הרב [[שמעון וייצהנדלר]] והרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)]].<br />
<br />
הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מ{{קישור אם קיים|ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות}} ומ{{קישור אם קיים|ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר}}, שהתקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה.<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]], בעקבות הוראה מהרבי ב[[אגרות קודש]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים המונים כיום את כלל תלמידי הישיבה.<br />
<br />
בראשות הישיבה עומד הרב [[שמעון וייצהנדלר]].<br />
<br />
כיום לומדים בישיבה כ-40 תלמידים. על צוות החינוך והרבנים נמנים: ראש הישיבה ור"מ שיעור ב' - הרב [[שמעון ויצהנדלר]], משגיח ראשי - הרב אליעזר יוסף חי קלנגל, משגיח ור"מ שיעור א' - הרב יוסף יצחק רוך, ר"מ שיעור א' ונו"נ כללי בנגלה עיונא - הרב [[חיים טל]], ר"מ כללי בהלכה ושיעור ג' לנגלה - הרב [[אלחנן רקובר]], משפיע שיעור א' - הרב [[חיים משה אלפרוביץ]], משפיע שיעור ב' - הרב [[חיים אלתר בנציון פרישמן]], משפיע שיעור ג' - הרב [[ישראל קופצ'יק]], ר"מ לחסידות שיעור ג' - הרב רייכמן, משגיח ונו"נ כללי בחסידות - הרב אביחי פנחס רוטשילד, ועוד.<br />
<br />
הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה בטאון פנימי בשם 'החייל' המתאפיין בטורים מגוונים הן מרבני הישיבה והן מאת התלמידים. אחד המדורים הפופולארים הינו סיפור בהמשכים העוסק בדילמות ופתרונות חסידיים בחייהם של התמימים.<br />
<br />
כמו כן הישיבה מוציאה לאור 'קובץ מפרשים' ערוך בשיטת לימוד מיוחדת המאפיינת את דרך הלימוד בעיון של הישיבה.<br />
<br />
==== מבנה הישיבה ====<br />
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת. כיום עברה הישיבה לרחוב טיבוביץ'.<br />
<br />
=== ישיבה קטנה===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]}}<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נפתח סניף נוסף של ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועד לתלמידי [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]]. גם הישיבה קטנה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב [[יצחק גרוזמן]]. בראשה עומד הרב [[משה לידר]] המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב המשמש בתפקיד מנהל רוחני.<br />
<br />
בשנת הלימודים [[תשע"ח]], עם הרחבת הישיבה וחוסר המקום ב'זאל' ובפנימיה נאלצה הישיבה לעבור לעיר [[בית שמש]].<br />
<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)]]}}<br />
לקראת שנת [[תשפ"א]] הוחלט על הקמתה של ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה. מבנה הישיבה הוא בקמפוס רחב ידים ברחוב טיבוביץ בשכנות לישיבה גדולה ולקריה החרדית קריית קאליב בעיר.<br />
בהכוונת הרבנים המשפיעים: הרב [[זלמן ניסן פנחס נוטיק]], הרב [[שמעון ויצהנדלר]], והרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]]. מנהל גשמי: הרב אהרון אברהם קעניג, ראש הישיבה ור"מ בנגלה: הרב [[שניאור זלמן פלדמן]], משפיעים: הרב [[לוי יצחק דורון]], הרב [[שלום דובער טאלער]], הרב אוריה סילברמן, הרב ברנשטיין, יועץ ומדריך חינוכי: הרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם קעניג]], משגיח ראשי: הרב מנחם מענדל פרידמן.<br />
<br />
=== כולל משכן מנחם ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל משכן מנחם]]}}<br />
בבית כנסת חב"ד המרכזי פעל [[כולל]] במשך ימות השבוע. ראש הכולל היה רב הקהילה הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], ומנהל הכולל היה בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי. הכולל נסגר בקיץ תשפ"ה מסיבות כלכליות והיעדר אברכים. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת [[תורת החסידות]] והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי.<br />
<br />
הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]], ולאחריה לימוד [[נגלה]] ו[[הלכה]] בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת ל[[מבצעים]] כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים.<br />
<br />
המניע לפתיחת הכולל היה הרחבת הקהילה באמצעות [[אברך|אברכים]] חדשים, ותגבורת ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ברחבי העיר.<br />
<br />
=== בית סוזנה ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית סוזנה]]}}<br />
[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]] הוא מרכז חברתי חב"די בראשון לציון. את המרכז הקים הרב [[יחיאל מלוב]].<br />
<br />
במרכז בית כנסת חב"ד, מוזיאון יהודי, חדר הנצחה לחללי מערכות ישראל, מכון [[בר מצווה]] לילדי שבויי ו[[מצוייני צה"ל]], ישיבת ערב ועמותת חסד.<br />
<br />
== בתי חב"ד ==<br />
[[קובץ:חזית בית הכנסת.jpg|ממוזער|חזית [[בית חב"ד נווה ים]], הגדול בעיר]]<br />
בעיר נמצאים 62 שלוחים (נכון לחודש אב תשפ"ד){{הערה|[https://chabad.info/news/1179057/75 לנשיאות הרבי: צבא שלוחי הרבי בראשון לציון מתרחב] {{אינפו}}}}, חלקם מנהלים בתי חב"ד ואחרים מסייעים לבתי חב"ד השכונתיים. מהם:<br />
*'''בית חב"ד המרכזי''' - מנוהל על ידי השליח הראשי הרב [[יצחק גרוזמן]], בפעילות הבית חב"ד מסייע לו רבות אחיו, הרב [[משה גרוזמן]].<br />
*'''[[בית חב"ד נווה ים]]''' - מנוהל על ידי הרב [[חנן כוחונובסקי]] ובנו הרב [[מנדי כוחונובסקי]].<br />
בית חב"ד בנווה ים הוא הבית חב"ד הגדול בעיר, עם מבנה גדול ומפואר שנחנך בשנת [[תשס"ו]].<br />
*'''בית חב"ד נאות אשלים ופרס נובל''' - מנוהל על ידי הרב [[אריאל גורן]] המשמש גם כרב שכונת חתני פרס נובל<br />
*'''בית חב"ד נאות אשלים''' - הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר (ראשון ציון)|יוסף יצחק לבקיבקר]]<br />
*'''בית חב"ד המערב הוותיק''' - מנוהל על ידי ר' אורי קשת<br />
*'''בית חב"ד בקניון הבאר ובית חב"ד קרית ראשון''' - מנוהל על ידי ר' [[פנחס ממן]]. לצידו מסייע הרב שלמה פישקל<br />
* '''בית חב"ד קריית הלאום''' - מנוהל על ידי הרב שניאור גלוכובסקי, תחתיו נמצאים הרב לוי פלדמן המשמש ראש כולל ורב בית חב"ד<br />
*'''בית חב"ד שכונת נעורים וקידמת ראשון''' - מנוהל על ידי הרב [[אליהו סגל]]. בקיץ [[תשע"ג]] [[הנחת אבן הפינה|הונחה אבן הפינה]] לבניין בדוגמת [[770]] שייבנה בשכונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76617 בניין 770 ייבנה בראשון לציון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61221 הדמיית מחשב של הבניין] ב[[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}<br />
*'''בית חב"ד שיכון המזרח''' - מנוהל על ידי ר' שלום לוי ותחתיו פועלים השלוחים הרב יוסי וייסמן והרב מוטי כהן. בית חב"ד נוסד בשנת [[תשס"ה]] ושוכן בקומתו השניה של הקניון השכונתי<br />
*'''בית חב"ד קניון הזהב, חב"ד סנטר''' - מנוהל על ידי הרב אילן חיון, כשלצידו מסייע הרב אדם קוסמן<br />
[[קובץ:בית הכנסת מלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת [[בית סוזנה]]]]<br />
*'''בית חב"ד [[נווה חוף]]''' - מנוהל על ידי הרב [[דוד קפלן]] והרב [[אהרון יואל בייטש]], אל השניים הצטרף גם השליח הרב דוד גולדברג. הרב בייטש משמש כרב בית כנסת חב"ד המקומי<br />
*'''בית חב"ד נחלת יהודה החדשה''' - מנוהל על ידי הרב מענדל צבי חדד<br />
*'''בית חב"ד שכונת אברמוביץ ומשולש ז'בוטינסקי'''- מנוהל על ידי הרב חיים ריבקין, והרב [[חיים משה אלפרוביץ' (ראשון לציון)|חיים משה אלפרוביץ]]'<br />
*'''בית חב"ד נחלת יהודה הוותיקה''' - מנוהל על ידי הרב טל קפלן<br />
*'''בית חב"ד נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנוהל על ידי הרב [[ינון ששון]]<br />
*'''בית חב"ד רביבים''' - מנוהל על ידי הרב אדיר סלמה. בבית הכנסת נמצא העתק מארון הקודש שב-[[770]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77643 ראשון לציון: ארון קודש בדוגמת הארון בבית חיינו] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}.<br />
*'''בית חב"ד לדוברי רוסית''' - מנוהל על ידי הרב [[לב לייבמן]] ואביו הרב עובדיה לייבמן<br />
*'''בית חב"ד במכללה למנהל''' - מנוהל על ידי הרב דותן קורתי, תחת השליח הרב אריאל גורן<br />
*'''בית חב"ד מרום ראשון- צוריאל''' - מנוהל על ידי הרב לוי ברוק<br />
*'''[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]]''' - מנוהל על ידי הרב [[יחיאל מלוב]]<br />
* '''בית חב"ד נווה דקלים''' - מנוהל על ידי הרב מנדי רבינוביץ'<br />
* '''בית חב"ד שכונת הרקפות''' - מנוהל על ידי לוי יצחק זילברשטרום<br />
* '''בית חב"ד שכונת חלום ראשון''' - מנוהל על ידי הרב לוי הלפרין<br />
* '''בית חב"ד גן נחום ושכונת ראשונים''' - מנוהל על ידי הרב מנדי לרנר<br />
* '''בית חב"ד גני ראשון, קריית קאליב ''' - מנוהל על ידי הרב אשל הורביץ והרב חי קלנגל<br />
*'''מתחם ה1000''' - השליח הרב שמחה בירנהאק<br />
*בית חב"ד שכונת נוריות - הרב לוי חדד<br />
*כמו כן פועל ב'''קניון עזריאלי ראשונים''' סניף של ארגון [[יהדות TV]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107359 ופרצת ב'יהדות tv': סניף חדש במרכז 'עזריאלי ראשונים' בראשל"צ] {{חב"ד און ליין}}}}<br />
*''' בית חבד שכונת נרקיסים''' - השליח הרב אוראל מעטוף<br />
*בית חב"ד שכונת נוריות - הרב לוי חדד<br />
* הרב מנחם מענדל דוברבסקי - שליח בשכונת השומר, ומנהל [[מוסדות משכן מנחם חב"ד]] ראשון לציון<br />
* הרב מנחם אלמליח - שליח [[חב"ד לנוער]] במזרח העיר<br />
* הרב מנחם מלכיאלי - שליח חב"ד לנוער במערב העיר<br />
* הרב [[שניאור אשכנזי]] - רב בית הכנסת המרכזי בעיר<br />
* הרב שניאור רייניץ - '''חב"ד בעליה - ראשון לציון'''<br />
* הרב אבישי באטאשווילי, שליח לשכונת קרית כרמים ורב בית הכנסת כרמים<br />
* הרב [[שרון גושן]] והרב נתי וגנר - בית חב"ד שכונת רמב"ם<br />
<br />
חלק מהבתי חב"ד מפעילים עמותות חסד. המסייעות למשפחות נזקקות.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[שבועון בית משיח]], '''60 שלוחים בעיר וזו רק ההתחלה''', ראיון עומק עם השליח הראשי לראשון לציון הרב [[יצחק גרוזמן]] על התרחבות מטאורית של מפת השליחות בראשון לציון<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=ראשון%20לציון כתבות הקשורות עם קהילת חב"ד בעיר] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54983 בונים את פסיפס מוסדות חב"ד בישראל: ראשון לציון] באתר [[col]] {{col}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=65673 חב"ד כובשת את העיר הרביעית בגודלה בישראל] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}<br />
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/29/062052611244.html בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה]''', סקירה על הפעילות החב"דית בשכונת רביבים בעיר {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה<br />
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/24/041081812579-1.html חב"ד על מפת ראשון לציון]''' {{בית משיח}} כתבה היסטורית הסוקרת את צעדיה הראשונים של קהילת חב"ד בעיר<br />
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/21/526342841565.html שליח פורץ דרך]''', כתבה על הפעילות החב"דית בשכונת אברמוביץ' ובמרכז העיר בתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
*[http://chabad.info/news/בלעדי-מפת-הישיבות-החבדית-באהק-מתרחבת/ מפת הישיבות החב"דית בארץ הקודש מתרחבת]{{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/news/צוות-הישיבה-החדשה-בראשון-לציון-נחשף/ צוות הישיבה החדשה בראשון לציון נחשף] {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/143295 50 שלוחים בראשל"צ? לשליח הראשי זה לא מספיק]''' {{COL}}{{אודיו}}<br />
*[https://chabad.info/news/886504/ מעצמת שלוחי הרבי בראשל”צ התאחדה בכינוס השנתי] {{אינפו}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|169012|המשימה המפתיעה שהטיל הרבי ללמד את רה"ע מאיר ניצן||כ"ה ניסן תשפ"ה}}<br />
<br />
{{ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי}}<br />
{{מחוז המרכז}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך מובחר}}<br />
[[קטגוריה:ראשון לציון|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br />
[[קטגוריה:ערים בישראל]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=832471משפחת בית רבי2026-03-10T18:33:21Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>{{ערך בבניה}}<br />
<br />
[[משתמש:יוצר חב"די/משפחת בית רבי|<big>משתמש:יוצר חב"די/משפחת בית רבי</big>]], הינו מיזם חב"דפדי שהוקם על ידי [[משתמש:יוצר חב"די]] לאיגוד וקליטת כל צאצאי אדמו"ר הזקן ובהוספת פרטים - '''בדף זה'''.<br />
<br />
{{שימו לב}}ערך זה בשבלי בנייה מרובים - נשמח את עזרתכם {{מודה}} [[משתמש:יוצר חב&#34;די|יוצר חב&#34;די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב&#34;די|שיחה]], 13:56, כ"ו באלול, ה'תשפ"ה 13:56, 19 בספטמבר 2025 (IDT)<br />
<br />
רובם ככולם של הפרטים (חוץ מאלו שנזכרו) שייכים ל[[משתמש:יוצר חב"די]], להעתקת הפרטים ניתן לפנות למייל: pynyzlzmn@gmail.com.<br />
<br />
==דור ראשון (1)==<br />
<br />
=== הרבי ===<br />
[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)]]. <br />
<br />
==דור שני (6)==<br />
<br />
=== הרבי ===<br />
[[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]].<br />
=== בית רבי ===<br />
'''בני אדמו"ר הזקן:'''<br />
<br />
* [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]].<br />
* [[משה שניאורי|משה שניאורי (בן אדמו"ר הזקן)]].<br />
* [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם שניאורי (בן אדמו"ר הזקן)]].<br />
* [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|רחל שיינעס]].<br />
* [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|פריידא קלוצקר (בת אדמו"ר הזקן)]].<br />
* [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה (ביתו של אדמו"ר הזקן)]].<br />
<br />
==דור שלישי (19)==<br />
<br />
=== הרבי ===<br />
[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
'''בני הרבנית דבורה לאה ע"ה:'''<br />
<br />
* [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]].<br />
<br />
'''בני הרבנית פריידא:'''<br />
<br />
* [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג (חתן אדמו"ר האמצעי)]].<br />
* '''[[ברוך קלוצקר]]''' ([[ברוך מורשא שניאורסון]]).<br />
* [[רבקה גיזנבורג]].<br />
<br />
==== בני חיים אברהם שניאורי: ====<br />
<br />
* [[דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הזקן)|דובער שניאורסון]].<br />
* [[ברוך שמואל שניאורסון]], מחותן עם ר' [[הלל מפאריטש]], בנו ר' [[רפאל מרדכי שניאורסון|רפאל מרדכי]] נשא את בתו של ר' הלל.<br />
* גיטא רחל גינזבורג אשת רבי [[נחמיה בירך מדוברובנה|נחמיה גינזבורג מדוברובנה]], בעל שו"ת [[דברי נחמיה]] והוספות לשו"ע, שקיל וטרי עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ורבי [[אייזיק מהומיל]].<br />
* מוסיא הינדה פייגלסון אשת ר' [[שניאור זלמן פייגלסון]].<br />
* [[ביילא רייזא שניאורסון]] אשת ר' [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]], בן אחיו כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
'''בני ר' משה שניאורי:'''<br />
<br />
* [[הרבנית רחל פונדמינסקי]]. '''פרטים''': נולדה ב[[אולע]] - עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, נולדה מעט לפני שנת [[תק"פ]] לר' [[משה שניאורי]]. נישאה לר' [[משה צבי פונדמינסקי]]<ref>נולד בשנת [[תקס"ג]] ב[[ליובאוויטש]], רדיאנסק, מחוז סמולנסק, רוסיה.<br />
<br />
נפטר בסביבות שנת [[תר"ל]] ונקבר ב[[חברון]].</ref> להם 8 בנים ובנות. נפטרה בסביבות שנת [[תר"כ]] ונקברה ב[[חברון]].<br />
* [[שרה רבקה שניאורסון (בת משה שניאורי)]]. פרטים: נולדה מעט לפני [[תק"ס]], לר' [[משה שניאורי]]. נישאה לר' [[נחום יוסף שניאורסון]]. נפטרה ב[[כ"ב אדר ב']] [[תרכ"ד]] [[חברון]], ונקברה ב[[הר הזיתים]]. <br />
<br />
'''לרבנית רחל שיינעס לא היו בנים.'''<br />
<br />
'''בני אדמו"ר האמצעי:'''<br />
<br />
* [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]. <br />
* [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)]]. <br />
* [[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)]]. <br />
* [[ברוך שמואל שניאורסון]]. <br />
* [[דבורה לאה טברסקי (בת אדמו"ר האמצעי)]].<br />
* [[הרבנית ברכה (בת האדמו"ר האמצעי)]].<br />
* [[חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)]]. <br />
* [[הרבנית אסתר מרים (בת אדמו"ר האמצעי)]].<br />
* [[הרבנית שרה (בת אדמו"ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)]].<br />
* [[ברכה שניאורי (בתו של אדמו"ר האמצעי)]]. '''פרטים''': נשאה את ר' יונה מזי'טומיר (כהן), בנם הוא ר' ברוך שמואל (זאנוויל) כהן שנפטר בז' אלול תרמ"ו ונקבר ב[[ליובאוויטש]]<ref>בתו: שיינא כהן, נפטרה בכ"ד שבט תרל"א ונקברה ב[[ליובאוויטש]].</ref>.<br />
<br />
==דור רביעי (53)==<br />
<br />
=== הרבי ===<br />
[[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)]].<br />
<br />
=== בית רבי ===<br />
'''בני אדמו"ר הצמח צדק:'''<br />
<br />
* [[שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)]].<br />
* [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. <br />
* [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. <br />
* [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. <br />
* [[ראדע פריידא (בת אדמו"ר הצמח צדק)]]. <br />
* [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
* [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. <br />
* [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. <br />
* [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה לאה זלמנסון]] ([[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)]]). <br />
* [[חישא ברכה שניאורסון]]. <br />
* [[אדיל שניאורסון]].<br />
<br />
'''בני ר' אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג:'''<br />
<br />
* [[אדל זסלבסקי]].<br />
* [[סטערנא סאסיע זסלבסקי]].<br />
* [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)]].<br />
'''בני ר' ברוך קלצקר:'''<br />
<br />
* פריידא שניאורסון (אשתו של ר' [[יעקב שניאורסון]]).<br />
<br />
'''בני הרבנית שרה רבקה שניאורסון:'''<br />
<br />
* [[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הזקן)]]. <br />
* [[חיים צבי שניאורסון|חיים צבי הירש שניאורסון]]. <br />
* [[פנחס אליהו שניאורסון]]. '''פרטים''': נולד בשנת [[ה'תר"ו]] והתגורר ב[[חברון]]. עסק לפרנסתו כחנווני ונשא 3 נשים: רחל לאה (חשין)<ref>נולדה בשנת [[תרכ"ב]] ב[[ירושלים]]. נפטרה בשנת [[תש"א]]. כבעלה - לכאורה נקברה בירושלים.<br />
<br />
בניה:<br />
<br />
יוסף משה בק שניאורסון; חיים אברהם אהרון שניאורסון ויעקב שניאורסון.</ref>, בלומא<ref>בתה: <br />
<br />
שרה רבקה שניאורסון.</ref> ופעריל. נפטר ב[[ב' אדר א']] [[ה'תרס"ח]].<br />
* בנות נוספות: מרים, [חסוי], (הנדיל?).<br />
<br />
'''בני הרבנית רחל פונדמינסקי:'''<br />
<br />
* [[שניאור זלמן פונדמינסקי]]. <br />
* [[מרים סגל (נינת אדמו"ר הזקן)]].<br />
* [[דבורה שמרלינג (נינת אדמו"ר הזקן)]].<br />
* [[רבקה הינדא פונדמינסקי]].<br />
<br />
'''בני ר' מנחם נחום שניאורסון:'''<br />
<br />
* [[לוי יצחק שניאורסון (בן מנחם נחום שניאורסון)]]. <br />
* [[חנה חיקא (חישא) שניאורסון]]. <br />
* [[שניאור שניאורסון (חתן אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
* [[מרדכי דובער טברסקי (טומושפול)]]. <br />
* [[משה זלמן מטשימישליע (טברסקי)]]. '''פרטים''': ר' <u>משה זלמן שניאורסון - טברסק</u>י נולד בשנת תר"ג לר' [[מנחם נחום שניאורסון]]. נישא למר' שרה (בת ר' שמשון אהרון פולונסקי). נפטר ב[[ט"ו באדר ב']] [[תרע"ו]]. (עיין בשיחת הדף).<br />
* [[לאה הלברשטאם (בת מנחם נחום שניאורסון)]]. נישאה לר' נפתלי הלברשטאם<ref>נולד י"ד בחשוון ה׳תקצ"ח ב[[שאטוראליאויהיי]] שבהונגריה ל(עיין שם), נפטר בכ"א בכסלו ה׳תרכ"ד בגיל 26 ונקבר ב[[צ'רקאסי]].<br />
<br />
נישא גם למר' פרומע רובין בת האדמו"ר אהרן רובין מראפשיץ.</ref>, בן רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם מחסידות שינובא בן האדמו"ר רבי [[חיים הלברשטאם]]. <ref>מר' לאה נפטרה כנראה בצעירותה שאפילו בעלה שנפטר בגיל 26 נישא פעם שנייה (או להפך שאשתו הראשונה של ר' נפתלי נפטרה בצעירותה והתחתן עם מר' לאה) אך אין להוכיח משום מקום כי לר' נפתלי לא היו בנים.</ref> תאריך פטירתה לא ידוע. <br />
* [[רבקה זלדה שניאורסון]]<ref>'''פרטים ('''מתוך הערך על ר' מנחם נחום): מרת רבקה <u>ראסי'</u> נפטרה כבת כב' שנים, יב' אלול תרז (או תרזל לא ברור) המצבה פוענחה בחודש סיון תשע"ט, עד כה לא היה ידוע על הבת הזאת.</ref>.<br />
* [[אודל שניאורסון (בת מנחם נחום שניאורסון)]] (? - [[אדל שניאורסון (בת מנחם נחום שניאורסון)|אדל שניאורסון]]).<br />
'''בני הרבנית מנוחה רחל סלונים:'''<br />
<br />
* [[יהודה לייב סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)]]. <br />
* [[מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)]].<br />
* [[רוזה מינא אפרת (סלונים)]].<br />
* [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)]].<br />
* [[שרה פריידא ריבלין (סלונים)|שרה פריידא קזרנובסקי (סלונים)]].<br />
* [[שטרנא ריזה קזרנובסקי (סלונים)]].<br />
'''בני הרבנית ביילה בונים וואלעס:'''<br />
<br />
* [[לוי יצחק זלמנסון]].<br />
* [[קיילא כהן (וואלעס)]].<br />
* [[שרה פריידא וואלעס]].<br />
<br />
'''בני הרבנית ברכה שניאורי:'''<br />
<br />
* ברוך שמואל זאנויל כהן.<br />
* (?) דובער כהן.<br />
<br />
'''לרבנית אסתר מרים שניאורסון.'''<br />
<br />
'''בני הרבנית שרה שניאורי:'''<br />
<br />
* [[שרה דרברמדיקר]].<br />
<br />
'''בני הרבנית חיה מושקא שניאורסון:'''<br />
<br />
* (לגבי בניה - ראה "בני אדמו"ר הצ"צ").<br />
<br />
'''בני ר' ברוך שמואל שניאורסון:'''<br />
<br />
* [[שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר האמצעי)]].<br />
<br />
'''בני הרבנית דבורה לאה טברסקי:'''<br />
<br />
* [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה שניאורסון (נכדת אדמו"ר האמצעי)]].<br />
* [[שרה פריידא (נכדת אדמו"ר האמצעי)|שרה פריידא זייצף (טברסקי) (נכדת אדמו"ר האמצעי)]].<br />
* [[סטערנא רחל פייגא אוירבך (נכדת אדמו"ר האמצעי).]]<br />
* [[ברכה טברסקי]].<br />
* [[הניה טברסקי]]<ref>'''בחב"דפדיה מוזכר:''' [[חישע טברסקי]].</ref>.<br />
<br />
'''בני הרבנית חנה חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי:'''<br />
<br />
* [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)]].<br />
<br />
'''בני ר' ברוך שמואל שניאורסון:'''<br />
<br />
* [[רפאל מרדכי שניאורסון]].<br />
* ר' שניאור זלמן שניאורסון.<br />
* בנו, ר' לוי יצחק שניאורסון.<br />
* בתו, מרת קילא כהן.<br />
* בתו, הרבנית פריידא.<br />
<br />
=== בית רבי ===<br />
[[שניאור צבי הירש שניאורסון (נין אדמו"ר הזקן)]], [[לוי יצחק שניאורסון (ליאדי)]], [[לוי יצחק שניאורסון (בן ברוך שמואל)]] <br />
<br />
== דור חמישי (50) ==<br />
<br />
=== הרבי ===<br />
[[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)]].<br />
<br />
=== בית רבי ===<br />
'''בני אדמו"ר המהר"ש:'''<br />
<br />
* [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון]].<br />
* [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)]].<br />
* [[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]].<br />
* [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)]].<br />
* [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]].<br />
* [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)]].<br />
<br />
'''בני ר' ברוך שלום שניאורסון (פרטי בניו מחב"דפדיה):'''<br />
<br />
* הרבנית [[ביילא שניאורסון]]. נולדה בשנת [[תקצ"ב]].<br />
* [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
* הרבנית [[זלאטע שניאורסון]]. נולדה לערך בשנת [[תקצ"ה]]. נישאה, וכשהייתה מעוברת, נפטרה ב[[ו' כסלו]] [[תרי"ב]].<br />
* הרבנית [[גולדא שניאורסון]]. בעלה רבי [[שניאור שניאורסון (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]] - חתן הצמח צדק בזיוו"ר.<br />
* [[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|רבי מרדכי מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
* הרבנית לאה שרה. נולדה בשנת [[תקצ"ט]].<br />
* רבי [[יהודה לייב מקרמנצוג]]. נולד בשנת [[תר"ג]].<br />
* הרבנית [[ציפע רחל שניאורסון]].<br />
* הרבנית [[רבקה רייך (נכדת אדמו"ר מהר"ש)]].<br />
<br />
'''בני ר' חיים שניאור זלמן שניאורסון (פרטי בניו מחב"דפדיה):'''<br />
<br />
* רבי [[יצחק דובער שניאורסון]].<br />
* [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|שטערנא שניאורסון]].<br />
* מרת [[ראדא שניאורסון]] אשת - בזוו"ר - ר' [[שניאור שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]], בן אחיו רבי [[יעקב שניאורסון]]. ובזוו"ש רבי [[לוי יצחק מסיראטשין|לוי יצחק מסיראטשין.]]<br />
<br />
'''בני ר' יוסף יצחק שניאורסון:'''<br />
<br />
* [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
* [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
* בנו הרב [[אהרן משה שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]]. '''פרטים''': נולד בשנת תר"ה. נישא לשרה בתיה באשע בת ר' [[משולם זושא יצחק אוירבך]] ומר' שטרנה רחל פייגא<ref>נכדת אדמו"ר האמצעי.</ref>. ר' אהרן משה נפטר ב[[ט"ו באדר ב']] [[ה'תרכ"ז]].<br />
* [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)]].<br />
* [[הרבנית שיינא ברכה דוליצקא]].<br />
<br />
'''בני הרבנית ראדע פרייידא שניאורסון:'''<br />
<br />
* [[פרומע צוקרמן (נכדת אדמו"ר הצמח צדק)]]. <br />
* [[חוה אסתר (עטא) ברלין (נכדת אדמו"ר הצמח צדק)]]. <br />
* [[רבקה זלאטה לוין (נכדת אדמו"ר הצמח צדק)]]. <br />
'''בני ר' יעקב שניאורסון:'''<br />
* [[שניאור שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
* [[שניאור חיים לייבוביץ (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
<br />
'''בני ר' יהודה לייב שניאורסון:'''<br />
<br />
* [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
* [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון מרצ'יצה (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
* מזוו"ש - [[שמריה נח שניאורסון]].<br />
* [[רחל מונסזון (נכדת אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
* [[רבקה שניאורסון (נכדת אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
<br />
'''בני ר' ישראל נח שניאורסון:'''<br />
<br />
* [[שניאור דובער שניאורסון]].<br />
* [[פרלה דבורה זלמנסון (נכדת אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
* [[אסתר ליבא שניאורסון (נכדת אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
* [[שטערנא שניאורסון (נכדת אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
* [[שיינא רבקה שיינברג (נכדת אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
<br />
* [[אברהם שניאורסון|אברהם שניאורסון.]]<br />
* [[משה שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
* [[פייגא שניאורסון (נכדת אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
* [[שפרה שניאורסון (נכדת אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
* [[דוד שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
* [[מלכה שניאורסון (נכדת אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
* [[מנוחה רחל שניאורסון (נכדת אדמו"ר הצמח צדק)]]<br />
* [[יעקב יוסף שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
* [[זוסיא שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
* [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
* '''בני הרבנית דבורה לאה זלמנסון:'''<br />
* בנה ר' [[שניאור זלמנסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
* בנה הרב ר' [[יוסף זלמנסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
* בתה הרבנית [[רבקה שניאורסון (נינת אדמו"ר האמצעי)]].<br />
* בתה הרבנית [[פער(י)ל שניאורסון (נכדת אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
<br />
== דור שישי ==<br />
'''בני הרבי הרש"ב:'''<br />
<br />
* [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)]].<br />
<br />
'''בני הרז"א:'''<br />
<br />
* [[דינה שניאורסון]].<br />
<br />
* [[שרה וולפסון]]. נולדה בתרמ"ה.<br />
<br />
'''לר' אברהם סענדער לא היו בנים.'''<br />
<br />
'''בני הרבנית דבורה לאה גינזבורג:'''<br />
<br />
* [[דוב בער גינזבורג]]. פרטים: נולד בא׳ בטבת ה׳תרל"ה. ככל הנודע, - ר' דוב בער לא נישא ולא ידוע תאריך פטירתו.<br />
* [[אהרן יוסף גינזבורג]]. פרטים: נולד בז׳ בכסלו ה׳תרל"ט. נישא עב"ג סופיה. לר' אהרן יוסף בן אחד.<br />
* [[שמואל גינזבורג]]. פרטים: י"ב באייר ה׳תרמ"ה. נישא עב"ג ויטה קרפילוב. לר' שמואל בן אחד. נפטר בשנת תשי"ג.<br />
* [[מוסיא גורביץ']]. נישאה לשני בעלים.<br />
* [[שיינע מאירוביץ']].<br />
* [[רחל גינזבורג]].<br />
* [[חסיא גינזבורג]].<br />
[[קובץ:בנימין שניאורסון.png|ממוזער|בנימין שניאורסון.]]<br />
'''בני ר' מנחם מענדל שניאורסון:'''<br />
<br />
* [[ישראל דב בער שניאורסון]]. פרטים: נולד בג׳ באלול ה׳תרס"ד ונפטר בשנת תש"א<ref>מתחת לגיל 40 </ref>.<br />
* [[מוסיא שניאורסון]]. נפטרה בהיותה ילדה.<br />
* [[חנה עוזרמן (נכדת אדמו"ר מהר"ש)]]. נישאה עב"ג ר' צמח שמואל עוזרמן.<br />
* [[שרה גרינברג]]. פרטים: נולדה בשנת [[תרס"ז]], ונפטרה בשנת [[תשמ"ז]]. נישאה עב"ג אברהם גרינברג.<ref>נקראה גם: (תרגום חופשי מאנגלית) "מנדלה אדמי אדמה" [ראה הערה הבאה].</ref> <ref>[[קובץ:שרה גרינברג.png|ממוזער|קברה של שרה גרינברג.]]<br />
פרטים מתוך חב"דפדיה:<br />
נודעה גם בשם מענדעלה (עדמה). Edmee-Minette Schneersohn (נולדה ב-1907) רוב שנותיה חיה בפריז. בשנות חייה המאוחרות התחתנה עם חסיד ועברה להתגורר עם בעלה ישראל גרינברג בבני ברק אך לא זכתה בילדים. נטמנה בצפת ועל מצבתה נכתב: "פ"נ האשה שרה לבית שניאורסאהן בת הרב החסיד ר' מנחם מענדל בן כ"ק אדמו"ר מהר"ש. נפטרה ביום ח' כסלו תשמ"ו. ת.נ.צ.ב.ה.</ref>.<br />
* [[בנימין שניאורסון]]. פרטים: י׳ בטבת ה׳תר"ע. נפטר בהיותו ילד בסיוון תרפ"א.<br />
<br />
'''בני הרבנית חיה מושקא הורנשטיין:'''<br />
* [[מנחם מענדל הורנשטיין (נכד אדמו"ר המהר"ש)]].<br />
* [[רחל לנדא (נכדת אדמו"ר המהר"ש)]] נולדה - בערך - בשנת [[תרנ"ה]]. נישא עב"ג פנחס לייב לנדא (המכונה ליובא)<ref>נולד בסביבות [[תר"נ]], נולד באוסטרוה, מחוז וולהין, אוקראינה. </ref>. למרת רחל ובעלה 2 בנים. תאריך פטירתו לא ידוע. <br />
* [[שרה רובינשטיין-ליס (נכדת אדמו"ר מהר"ש)]]. <br />
* [[לאה הורנשטיין]]. <br />
'''בני הרבנית ביילא שניאורסון (חב"דפדיה):'''<br />
<br />
* רבקה דבורה אלפרוביץ'.<br />
<br />
'''בני ר' לוי יצחק שניאורסון (נכד הצ"צ):'''<br />
<br />
* הרב אברהם.<br />
* הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין הצמח צדק)|מנחם מענדל]].<br />
* הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן]].<br />
<br />
'''בני הרבנית זלאטא שניאורסון'''<ref name=":0">מוזר...</ref>''':'''<br />
<br />
'''בני הרבנית גולדה שניאורסון (חב"דפדיה):'''<br />
<br />
* הרה"ג ר' [[יהודא ליב שניאורסון]] שהי' רב בוועליז' - אביו של הגאון ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')|שניאור זלמן שניאורסון]] - (ר' זלמן מוועליז').<br />
* ר' ברוך שניאורסאהן.<br />
<br />
'''בני ר' מרדכי שניאורסון:'''<br />
<br />
* הרב שניאור זלמן שניאורסון מצשקניב.<br />
* מר ישעיהו שניאורסון, [[קישינב]].<br />
* שיינא זלטה, אשת מר מאיר רשל מ[[וליז']] - בזיווג ראשון; מר יוסף שוחטמן - בזיווג שני.<br />
* בתיה, אשת מר נח רבינוביץ' מראקשיק.<br />
* ביילא, אשת ר' לייב בן רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]] - בזיווג ראשון; מר אברהם שפירא מ[[סטרדוב]] - בזיווג שני.<br />
* ר' ברוך שלום.<br />
<br />
'''בני הרבנית לאה שרה שניאורסון'''<ref name=":0" />''':'''<br />
<br />
'''לר' יהודה לייב מקרמצוג לא היו ילדים'''<ref name=":0" />'''.'''<br />
<br />
'''בני הרבנית ציפע רחל שניאורסון'''<ref name=":0" />''':'''<br />
<br />
'''בני הרבנית רבקה רייך (נכדת אדמו"ר מהר"ש):'''<br />
<br />
* ר' חיים משה דובער רייך.<br />
'''בני ר' יצחק דובער שניאורסון:'''<br />
<br />
* בנו, רבי [[שלום שכנא שניאורסון]].<br />
* בנו, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן הרי"ד)|יהודה לייב שניאורסון]].<br />
* בנו, ר'[[ברוך שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)]].<br />
<br />
'''בני הרבנית שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש):'''<br />
<br />
ראה בני אדמו"ר המהר"ש.<br />
<br />
'''בני הרבנית ראדא שניאורסון (גוטרמן, סיראטשין־ראדזימין):'''<br />
<br />
* [[יהודה ירחמיאל גוטרמן]].<br />
* [[שיינא ברומברג (נינת אדמו"ר המהר"ש)]].<br />
'''בני ר' נחום דובער שניאורסון (פרטי בניו מחב"דפדיה):'''<br />
<br />
* [[בתיה שניאורסון]], אשת הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] בן [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
* [[חיה מוסיא פרלוב]], אשת הרב [[שלמה חיים פרלוב]] בנו של הרה"ק ר' אהרן האדמו"ר מ[[קוידנוב]], לאחר פטירת חותנו מילא את מקומו אך היה רק לתקופה קצרה כי הסתלק שנה אחת אחרי חותנו.<br />
* [[מלכה פייגא פרלוב]] אשת הרב נח יוסף בועז פרלוב בן ר' יצחק, נכד ר' שלמה חיים האדמו"ר הראשון מקוידנוב, אחר פטירת גיסו מילא את מקומו ברבנות.<br />
* '''בני ר' מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (פרטי בניו מחב"דפדיה):'''<br />
* בנו, דובער (לערך תר"כ/תרכ"א - כ"ה שבט תרע"ה).<br />
* בנו, שלום שכנא, ז'יטומיר. (יליד [[תרכ"ג]]).<br />
* בנו, אהרן, ז'יטומיר. (יליד [[תרכ"ד]]).<br />
* בנו, נחום, ז'יטומיר. (יליד [[תרכ"ה]]).<br />
* בתו, מרת רבקה גינזבורג אשת מר [[אשר צבי גינצברג|אשר גינזבורג]] המכונה בשם "אחד העם".<br />
* בתו, מרת שרה שיינא אשת רבי משה הלברשטאם מקשאנוב, בנו של רבי דוד האדמו"ר הראשון מקשאנוב, ונכד רבי [[חיים הלברשטאם]] הדברי חיים מצאנז.<br />
<br />
'''בני ר' אהרן משה שניאורסון (פרטי בניו מחב"דפדיה):'''<br />
* [[נחום שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
'''בני הרבנית שטערנא שרה שניאורסון:'''<br />
<br />
* ראה בני אדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
'''בני הרבנית שיינא ברכה דוליצקא:'''<br />
<br />
* [[שרה מוסיא שפירא]].<br />
* [[לאה (דבורה) הורנשטיין]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
[https://hebrewbooks.org/29063 ספר הצאצאים] {{היברו בוקס}}<ref>הספר חובר על ידי הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]]. [[ספר הצאצאים]] הינו איגוד של כל צאצאי אדמו"ר הזקן עם (כמה שיותר) פרטים עליהם.</ref><br />
<br />
=== קבצי מידע על הצאצאים ===<br />
[https://col.org.il/news/171478 פרטים על ר' דובער שניאורסון] {{חב"ד און ליין}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]<br />
[[קטגוריה:בית רבי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רבותינו נשיאינו]]<br />
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
<references /><br />
[[קטגוריה:משפחת זלמנסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת וולס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קלוצקר]]<br />
[[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אוירבך]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סלונים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הורנשטיין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אורנשטיין]]<br />
[[קטגוריה:גוטרמן]]<br />
[[קטגוריה:רייך]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=832470שלמה זלמן דבורקין2026-03-10T18:33:20Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה זלמן דבורקין.png|ממוזער|הרב שלמה זלמן דבורקין]]<br />
הרב '''שלמה זלמן דבורקין''' ([[תרע"ב]] - [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]]) היה חסיד של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שהתגורר בערוב ימיו ב[[כפר סבא]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי דבורקין. }} משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע"ש סבו, החסיד ר׳ שלמה זלמן דבורקין.<br />
<br />
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.<br />
<br />
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.<br />
<br />
גויס בכפייה לצבא, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן התחתן עם דבורה לבית טאובר, שברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]], שם התחתנו.<br />
<br />
לאחר המלחמה יצאו מ[[רוסיה]] בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות ל[[ארץ הקודש]] אך הוחזרו ל[[קפריסין]], שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם במושבה [[מגדיאל]] ולאחר מכן עברו ל[[כפר סבא]].<br />
<br />
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]{{הערה|,במכתב הראשון (מבין שלל התכתבויות שהיו בהמשך) לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב [[זלמן שמעון דבורקין]]: {{ציטוטון|ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא}}. הרב זלמן שמעון דבורקין כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: {{ציטוטון|ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כ' הנכבד מו"ה זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך חמישים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מאהליב<br />
ואבי ז"ל נולד בעיר זלאבין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק, ידיד' ז"ש דווארקין.}}}}.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב [[אליהו ירוחם דרבקין]] רבה של כפר סבא הרב [[פרץ אריאל]] רבה של מגדיאל והרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.<br />
<br />
בהיותו בכפר סבא פעל רבות להפצת יהדות, ערך בריתות מילה לילדים מבתים לא דתיים, מסר שיעורים בנגלה ובחסידות בבתי כנסת בעיר. היה בעל תפילה ובעל קורא. <br />
בתור חסיד הרבה לכתוב לרבי ולקבל מענות.<br />
<br />
בא"י היה בקשר עם החסידים הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]{{הערה|במשכנו במגדיאל באחד מהלילות נשרף ביתו כליל ועד שעבר לכפר סבא הרב מאיר בליזנסקי דאג לבנו ר' יהודה לייב (שלמד ברשת אהלי יוסף יצחק שבכפר סבא בהנלת בנו מענדל) וגידלו למעלה מחצי שנה בביתו שברמת גן}} הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]{{הערה|בנו ר' יהודה לייב שימשו ואף קיבל ממנו תעודת הסמכה לספרות סת"ם ([https://drive.google.com/file/d/17leh-nkp_H-LqyD9ZdrNlIJH0HvtUqjg/view?usp=drivesdk ראה כאן]).}}<br />
<br />
נפטר ביום שבת, [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ז]] ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.<br />
<br />
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;אחיו:<br />
*ר' משה{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}},<br />
*ר' יעקב<br />
*ר' יהושע <br />
*ר' יוסף <br />
*דובה<br />
<br />
ילדיו:<br />
*ישראל דבורקין<br />
*יהודה לייב דבורקין בני ברק<br />
*מרת לאה אשת ר' [[יעקב סטמבלר]] ע"ה<br />
*מרת מלכה<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/תשורה_דבורקין.pdf לקריאה] {{PDF}}}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]<br />
[[קטגוריה:משפחת דבורקין]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%90%D7%9C&diff=832469עמרם מויאל2026-03-10T18:33:20Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:עמרם מויאל.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב עמרם מויאל]]<br />
הרב '''עמרם מויאל''' הוא מרצה לתורת הנפש על פי ה[[קבלה]] וה[[חסידות]], רקדן, שחקן ואיש במה, מנחה סדנאות ביהדות בארץ ובעולם במגוון מסגרות, ביניהם מכון '[[אסנט]]' ב[[צפת]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר רבאט, בירת [[מרוקו]]. כנער בן שתים עשרה עלה לארץ בסוף שנות השבעים, ולאחר מסלול לימודיו התגייס לצה"ל שם שימש כאיש היי-טק ואלקטרוניקה, ובה בעת נמשך למחול ולמוזיקה וגילה את כישוריו בפנטומימה.<br />
<br />
באותה תקופה התעניין בתזונה בריאה. בהיותו בן עשרים ושלוש יום אחד פגש יהודי בעל חזות של רב, והתעניין אצלו על התזונה ביהדות. הרב שהיה חסיד מ[[כפר חב"ד]] הפנה אותו לבקר בכפר אצל הוריו שעסקו ברפואה. בנקודה הזאת החל את דרכו אל היהדות. אמו של אותו יהודי מכפר חב"ד הראתה לו מכתב שקיבלה מהרבי מליובאוויטש, במענה לשאלה אם לעסוק בתחום האמנות שהתמחתה בו. הרבי כתב לה שכל מה שהקב"ה ברא בעולם – ברא לכבודו, כדי לעבוד אותו, והרבי הוסיף: 'כולל כישרונות'. מויאל הבין באותו רגע שגם אם הוא מתקרב ליהדות, הוא לא נוטש את כישרון הבימה שקיבל מהבורא.<br />
<br />
תהליך ארוך עבר מויאל בעולם הרוחני. בהמשך נכנס ללמוד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]]. בשנת [[תשמ"ג]] התחתן ונכנס ללמוד בכולל אברכים ב[[כפר חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ה]] התיישב עם רעייתו בצפת והחל לשמש כרב בישיבת חב"ד. בעקבות הכשרתו האלקטרונית שימש כאיש המחשבים של מוסדות חב"ד בצפת ובהמשך פעל בבית חב"ד צפת אצל השליח הרב [[גבריאל מרזל]] שם בין היתר הופיע בכינוסי ילדים, ומשם התפתח לכיוונים של שיעורים והרצאות, מקצתם במסגרת מכון '[[אסנט]]' ב[[צפת]] ובסמינרים שנערכים על ידי ארגונים שונים.<br />
<br />
בין השנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ד]] ליווה את הקבוצות שהיו נוסעות אל הרבי פעמיים בשנה, בארגון הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]]. כמו כן מעביר סדנאות ומסר שיעורים קבועים ב[[מכון חנה]] בצפת וב[[מכון אלטע]] לבעלות תשובה.<br />
<br />
בשנים האחרונות הוא מעביר סדנאות בארץ ובעולם כשביניהם "סדנת השמחה" בה מכניס תכנים עמוקים של חסידות וקבלה, בדרך קלילה וחוויתית, כמו כן מעביר סדנא מיוחדת בנושא מוזיקה יהודית. בסדנה מדבר על סודות המוזיקה והמעלה בשמיעת מוזיקה חסידית. סדנא שכבשה את ישיבות חב"ד ואף מחוצה לה.<br />
<br />
כותב טורים, וביניהם גם ב[[מגזין דרך המלך]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[יעקב מויאל]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת (ישיבה קטנה)|תומכי תמימים קרית גת]].<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל מויאל משפיע ב[[ישיבת חנוך לנער|ישיבת חנוך לנער צפת]].<br />
*חתנו, ר' יאיר מזרחי - שליח בפלורידה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מרצים בשמחה''' - ראיון משותף עם [[מיכאל וייגל]] ו[[גילי שושן]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1694 - ראש חודש אדר ב' תשע"ו<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/129854/ סדנת השמחה שפורצת גבולות]''' ראיון בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=2147&ArticleID=13150&ArticleTitle=%EC%F4%FA%E5%E7%20%EC%F9%EE%E7%E4%20%E0%FA%20%E4%E3%EC%FA לפתוח לשמחה את הדלת]''' במדור חיים יהודיים, [[שיחת השבוע]] גליון 1575<br />
<br />
{{מיון רגיל:מויאל, עמרם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:מוזיקאים]]<br />
[[קטגוריה:שחקנים]]<br />
[[קטגוריה:סגל אסנט]]<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA)&diff=832468קדוש ותפילות (חוברת)2026-03-10T18:33:19Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קידוש ותפילות.jpg|ממוזער|כריכת החוברת במהדורה הראשונה שלה (תצלום העותק השמור ב[[ספריית הרבי]])]]<br />
'''קידוש ותפלות''' ובשם המלא שלה באנגלית: '''Kiddush and Prayers (ROSH-HASHANAH – SIMCHATH TORAH)''', הינה חוברת כיס שיצאה לאור ביוזמת הרבי ובהפקת מרכז לענייני חינוך וכוללת קטעי תפילה וברכות שימושיות לחודש תשרי.<br />
<br />
החוברת כוללת 20 עמודים{{הערה|שער הברכון בצבע צהוב בוהק, הכותרות בצבע אדום בוהק, ואילו הטקסט בצבע כחול.}} והיא יצאה לאור לקראת חודש תשרי [[תש"ה]] כחלק מסדרת חוברות בנושאי יהדות והחגים מתורגמות לאנגלית, ודומה במתכונתה ל[[סדר ברכות ותפלות]], ונדפסה ב[[דפוס שולזינגר]].<br />
<br />
הבדל נוסף בין חוברת זו לחוברות האחרות, שנוסף בה הכיתוב [[ברוך השם]] בשער החוברת{{הערה|ראו בכתבה בשבועון כפר חב"ד על [[סדר ברכות ותפלות]] אודות הערותיו של הרב [[משה פנחס כ"ץ]] שהעיר בין השאר על כך שבחוברת ההיא נשמט הכיתוב 'ברוך השם', ואף שהרבי השיב לו שספר או חוברת שכולו תפלות וברכות אינו צריך להקדמה של ברוך ה׳, ייתכן ומכל מקום, הרבי בחר שכן להדפיס זאת בחוברת זו.}}.<br />
<br />
<br />
==הוצאה לאור==<br />
<br />
בחוברת לא צויין מי העורך, וניתן לשער כי הרב ניסן מינדל אשר בתקופה הרלוונטית עסק בעריכה ותרגום באנגלית, עסק גם בעריכת חוברת זו. וניתן להעריך כי הרבי העניק הדרכות הקשורות להפקת החוברת. ומצד שני כנזכר המנהגים והנוסח, מעורבים מחב"ד ולא חב"ד, ולכן כפשוט אין לדייק מחוברת זו לגבי מנהגי ונוסח חב"ד.<br />
בדומה ל[[סדר ברכות ותפילות]] שנדפס לפניו, בנויה החוברת בפורמט דו לשוני, עמוד מול עמוד, ומול כל תפילה המודפסת בלשון הקודש, מודפס בעמוד המקביל התרגום בשפה האנגלית.<br />
<br />
החוברת הודפסה במקביל ל[[תשרי - TISHREI (חוברת)|חוברת על חגי תשרי]] מתוך פרוייקט הספריה לחגים ולמועדים. (חרף הוראתו המפורשת של הרבי להכניס מכתב בחוברת תשרי, ההוראה לא בוצעה ו)אילו בחוברת קדוש ותפילות התווסף מכתב הרבי הדומה בסגנונו למכתבים בשאר החוברות, מתחיל מ'חבר יקר' ובו קטעי הסבר המובאים בזה אחר זה (לדברי הרב גרינפלד במאמרו בכפר חב"ד- מכתב זה דומה בסגנונו לסגנון ה[[מכתב כללי]] שהחל הרבי לפרסם בקביעות בשנים מאוחרות יותר, וניתן לומר כי זהו ה׳מכתב-כללי׳ הראשון של הרבי לחודש החגים - אם כי במאמר הנזכר לא מוסבר מה קווי הדימיון).<br />
<br />
בברכון, הועתקו קטעי התפילה שבחר הרבי{{הבהרה}} מתוך [[סידור תורה אור]] באופן שיתאימו לפורמט כיס{{הערה|כך ניסוח ההנחיות והמנהגים המופיעים לפני כל אחד מהקטעים זהה באופן מוחלט לסידור ׳תורה אור', הכותרת שב'סדר תשליך' נותרה בטעות כפולה, כשהיא מועתקת לברכון יחד עם הכותרת שבראש העמוד.}}.<br />
<br />
==מפתח הברכות שבחוברת==<br />
*קידוש לראש השנה{{הערה|אף שהחוברת מיועדת לכל חודש תשרי, לא נדפס בה קידוש לשלוש רגלים, ואפשר לשער כי הסיבה לכך היא שנוסח הקידוש כבר נדפס ב[[שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת)|חוברת 'שבועות']], ואם השערה זו נכונה, הדבר מדגיש את המבנה של כל החוברות כסט אחד המשלים זה את זה.}}<br />
*סדר אכילת תפוח בדבש<br />
*סדר תשליך<br />
*סדר כפרות{{הערה|1=לצד הנוסח שיש לומר כאשר עושים כפרות על תרנגול, מופיעה בחוברת גם האפשרות של כפרות על כסף: "אלו המעות תלכנה לצדקה", נוסח ייחודי שאינו מצוי הן בנוסח חב"ד והן בנוסחאות תפילה אחרות. במהלך השנים במדריכים הלכתיים חב"דיים, ציטטו את הנוסח מהחוברת של מל"ח כ"הוספה של הרבי" (ראו: [https://smslarav.co.il/question/5f6ca9189bffd5fa055ad398 "הנוסח למי שעושה על כסף - עפ"י החוברת 'קידוש ותפילות ראש השנה ושמחת תורה" משנת תד"ש" - אתר סמס לרב], וכך פורסם במכתב הרב יוסף הנדל ממגדל העמק בתקופת הקורונה, וכך נפסק במדריך בי"ד רבני חב"ד לראש השנה ויום הכיפורים) ולכאורה לא היה להם לדייק מחוברות בהם מעורבים מנהגי חב"ד ומנהגים אחרים. לפי השערתו של הרב גרינפלד בכתבה אודות החוברת בשבועון כפר חב"ד, נוסח זה הוא ככל הנראה חידושו של הרבי ששינה מהנוסח המקובל, מפני שהנוסח "זה הכסף" יכול להתפרש לאו דווקא על ממון, אלא על המתכת הנקראת כסף. ואילו נוסח זה מבהיר שהכוונה היא למטבעות וממון בפועל. אך לא ברור מהיכן מדייק הרב גרינפלד, שהרבי בעצמו שינה מהנוסח המקובל}}.<br />
*ברכת לולב<br />
*סדר הקפות בשמחת תורה<br />
<br />
==מנהגי חב"ד ולא חב"ד בחוברת==<br />
בדומה לחוברות האחרות שיצאו לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]], גם בחוברת זו חלק מהמנהגים חב"דיים כמו אמירת יהי רצון על התפוח בדבש בראש השנה בשונה מהנדפס ב[[תשרי - TISHREI (חוברת)|חוברת לחגי תשרי]] וחלקם נוסחאות או מנהגים אחרים כמו לדוגמא נוסח כפרות (על כסף) "אלו המעות תלכנה לצדקה" שאינו נמצא בנוסח חב"ד. <br />
<br />
על פי דיווחים ביומני החסידים, במספר הזדמנויות לאורך השנים כאשר הלך הרבי לאמירת [[תשליך]] בגן הבוטני לא לקח עמו סידור, ואמר את נוסח התשליך מתוך החוברת{{הערה|התקשרות גליון תתקמז עמוד 7.}}.<br />
<br />
למרות האמור, רבנים חב"דיים וגם הוצאת קה"ת מדייקים מנוסח הכפרות על כסף החריג המובא בחוברת, ומורים לנהוג כך בפועל. הראשון שדייק בחוברת הוא הרב לוי יצחק רסקין ופירסם זאת בקובץ הערות אהלי תורה בשנת תש"ע{{הערה|גיליון תתרג}} ובהמשך פירסם זאת בספרו [[נתיבים בשדה השליחות (ספר)]]{{הערה|חלק ב' עמוד 113}}. ובהמשך הדיוק שולב במנהגי החגים בסוף מחזורים חב"דיים שיצאו על ידי קה"ת החל משנת תשע"ג. ואילו משנות הפ', רבני חב"ד בארצות הברית ובארץ הקודש (הרב ברוין באתרו{{הערה|[https://asktherav.com/tag/kaporos-with-a-fish/ הרב ברוין כפרות על כסף: אלו המעות וכו']}}<br />
הרב יוסף הנדל בפסק שפורסם בתקופת הקורונה, בסמס לרב ובמדריך בי"ד רבני חב"ד), הורו הלכה למעשה מתוך החוברת, כי יש לומר בנוסח הכפרות על כסף: "אלו המעות תלכנה לצדקה".<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[לוי יצחק רסקין]], כפרות על הכסף בנוסח: אלו המעות תלכנה לצדקה, לפי חוברת קדוש ותפילות תד"ש. [[נתיבים בשדה השליחות (ספר)]]{{הערה|פורסם לראשונה על ידי הרב רסקין בקובץ הערות אהלי תורה תתרג בשנת [[תש"ע]]}} ע' 113. [[תשע"ב]]<br />
*מחזור לראש השנה ויום כיפור בהוצאת [[קה"ת]], מהדורה מוערת עמוד 426 , [[תשע"ג]]<br />
*מחזור לראש השנה ויום כיפור בהוצאת [[קה"ת]] עם פירוש משולב, עמוד 466, [[תשע"ג]] <br />
*מדריך [[בית דין רבני חב"ד]] ([[הבינני]]), לראש השנה ויום הכיפורים, יוצא מידי שנה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/Tishrei_%D7%A7%D6%B4%D7%93%D6%BC%D7%95%D6%BC%D7%A9%D7%81_%D7%95%D6%BC%D7%AA%D6%B0%D7%A4%D6%B4%D7%9C%D6%BC%D7%95%D6%B9%D7%AA.pdf פנינים לחגי תשרי בחוברות הדרכה מיוחדות של הרבי]''', שבועון כפר חב"ד גליון 2028 ערב חג הסוכות תשפ"ד עמוד 64<br />
*[https://smslarav.co.il/question/5f6ca9189bffd5fa055ad398 "הנוסח למי שעושה על כסף - על פי החוברת 'קדוש ותפילות ראש השנה ושמחת תורה" משנת תד"ש], אתר סמס לרב<br />
*[https://col.org.il/news/126897 פסק הרב יוסף הנדל: כפרות על הכסף בנוסח: אלו המעות תלכנה לצדקה, לפי החוברת "קדוש ותפילות" משנת תד"ש], פסק הרב הנדל, ד' תשרי [[תשפ"א]]<br />
{{ספריית המל"ח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ראש השנה]]<br />
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]<br />
[[קטגוריה:סוכות]]<br />
[[קטגוריה:כותרים בהפקת המרכז לעניני חינוך]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=832465שלום דובער גורקוב2026-03-10T18:33:19Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:גורקוב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורקוב]]<br />
הרב '''שלום דובער גורקוב''' (יליד [[תרצ"ו]]), היה בעבר [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[פוסטביל#הישיבה|תומכי תמימים פוסטוויל]] איווה, ומזקני אנ"ש [[מונטריאול]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"א ניסן]] ה'[[תרצ"ו]] לאביו הרב [[יעקב יוסף גורקוב]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]] יצאה משפחתו מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|מבצע הבריחה הנועז]] של החסידים, ולאחר טלטולים שונים הגיעו ל[[פריז]], ומשם המשיכה משפחתו לאנגליה וקבעה את מגוריה בלונדון.<br />
<br />
בעודו בחור למד בישיבה במנצ'סטר, ובמהלך שנות לימודיו בישיבה זכה להמנות על ששת התלמידים שעסקו ב'טהרה' של ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי.<br />
<br />
עם סיום שנת הלימודים של שנת [[תשי"ד]] קיבל את אישורו של הרבי לבוא לבקר בחודש החגים, ובהוראת הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/8028.htm אגרות קודש חלק כא אגרת ח'כח].}} המשיך לאחר מכן למונטריאול שבקנדה ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול|תומכי תמימים]] המקומית.<br />
<br />
לאחר חתונתו התגורר במשך שנים ארוכות במנטריאל, ולאחר מכן כהן כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[פוסטביל#הישיבה|תומכי תמימים פוסטוויל]], עד שנת תשע"ט.<br />
<br />
נודע כגאון בעל בקיאות מופלאה בש"ס ופוסקים, ובעל חוש הסברה בהיר.<br />
<br />
כיום מתגורר ב[[מונטריאול]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו, ר' מענדל גורקוב, (חתן ר' [[שמעון פרידמן | שמעון הצדיק]]) מונטריאול.<br />
*בנו, הרב לוי גורקוב, שליח אושן סייד נ.י.<br />
*בנו, ד"ר אליעזר גורקוב, [[פומונה]] נ.י.<br />
*בנו, ד"ר מאיר גורקוב, [[פומונה]] נ.י.<br />
*חתנו ר' שמעון סטילרמן <br />
*חתנו, ר' [[ישראל נח ווגל]].<br />
*חתנו, המשב"ק ר' מאיר שלמה יוניק, ניו דזירזי.<br />
*חתנו ר' סירוטה, [[נחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''והגדת לבנך - צרור זכרונות מיוחד מאת הרב גורקוב''', גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]], ערב חג הפסח ה'תשע"ח<br />
*[[שלום מגידמן]], ראיון עם הרב גורקוב ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליונות 1994-1995<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גורוקוב, שלום דובער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ו]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גורקוב]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=832464שמשון גולדשטיין2026-03-10T18:33:19Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב שמשון גולדשטיין בכנס המנהלים שע''י אגו''ח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גולדשטיין נואם בכנס המנהלים של אגו"ח]]<br />
<br />
הרב '''שמשון (שימי) גולדשטיין''' (נולד ב[[ו' תמוז]] [[תשל"ה]], 1975) הינו [[שליח]] [[הרבי מלך המשיח]] בעיר פושקר שב[[הודו]], מייסד ומנהל [[מכון לראות את מלכנו]] וחבר [[ועד כינוס השלוחים העולמי]] שע"י ה[[מרכז לעניני חינוך]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בו' תמוז תשל"ה.<br />
<br />
לאחר שסיים את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] נסע לשנה בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] בשנת [[תשנ"ו]]. החל לעבוד בעריכת מגזין [[בית משיח]] כעורך העיתון.<br />
<br />
לאחר נישואיו בשנת [[תשנ"ז]] עם רעייתו מרת זלדה בתו של הרב [[משה לרנר]], יצא לשליחות ב[[הודו]] בשנת [[תש"ס]], הקים את [[בית חב"ד]] בעיר פושקר . במסגרת זו מקיים פעילות עם אלפי ישראלים שמגיעים למקום בכל השנה.<br />
<br />
הרב גולדשטיין חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים|פסק דין שהרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת. <br />
<br />
==שליחותו==<br />
[[קובץ:שימי גולדשטיין.jpg|ממוזער|הרב גולדשטיין בתצלום עם פלוגת שוטרים המלווה 2 מפקדים בכירים במהלך ביקור בבית חב"ד שבראשותו]]<br />
הרב גולדשטיין ידוע בכושר הסברתו ובתוכן הרב שהוא מעביר למטיילים ולמבקרים ב[[בית חב"ד]]. המטיילים המגיעים לפושקר מתאפיינים בחיפוש אחר רובד נשמתי ורוחני. בשל כך, רבים מהמטיילים שהגיעו לבית חב"ד גילו את אור היהדות וחזרו לאביהם שבשמיים.<br />
<br />
במשך שנות שליחותו ניתן למנות עשרות ומאות [[בעלי תשובה]] [[חסידי חב"ד]], שלוחים ומשפיעים מן המניין שחזרו בתשובה הודות לרב גולדשטיין שאף זכה לכינוי בין המטיילים 'שימי המחזיר'.<br />
<br />
הרב גולדשטיין משמש גם כחבר [[ועד כינוס השלוחים העולמי]] שע"י ה[[מרכז לעניני חינוך]].<br />
<br />
===מכון לראות את מלכנו===<br />
{{ערך מורחב|מכון לראות את מלכנו}}<br />
בשנים שאחרי [[ג' תמוז]], רכש מאגרים וארכיוני ענק של וידאו והקלטות של התוועדויות, תפילות וחלוקת דולרים אצל הרבי ובשנת [[תש"ס]] הקים את [[מכון לראות את מלכנו]]. ההפקה המרכזית שלו הייתה בהתחלה תכנית וידאו שבועית המופצת בדיסקים להקרנות קהילתיות ופרטיות. כל תכנית (עשרים דקות בממוצע) מכילה מדורים שונים ובהם קטעי וידאו של הרבי.<br />
<br />
התכנית הינה הראשונה מסוגה, שיצאה בעקבות [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] ונועדה להגברת ההתקשרות אל הרבי גם כאשר לא רואים אותו, והיא מוקרנת בעיקר ב[[בתי כנסת]] או ב[[בתי חב"ד]] ברחבי העולם (בעיקר במוצאי שבת), ומנויים פרטיים. במשך השנים פרסם המכון התוועדויות של הרבי וחלוקות דולרים מזמנים שונים.<br />
<br />
===רבי יומי===<br />
בג' תמוז תשע"ד יזם המכון הפקה יומית בת כשתי דקות, המכילה לחילופין קטעי שיחות, חלוקת דולרים, התוועדויות וניגונים, ונשלחת ללא תשלום לעשרות אלפי מנויים בארץ ובעולם. התכנית מתורגמת גם לאנגלית בשם "My maor" ונשלחת למנויים דוברי שפה זו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, ר' ינון קופצ'יק - משליחי הרבי לפתח תקווה.<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל - ר"מ ב[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]].<br />
*חתנו, ר' יגאל קופצ'יק. <br />
*אחיו, ר' משה גולדשטיין - כפר חב"ד.<br />
*גיסו, הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בית שמש]].<br />
*בנו, יעקב גולדשטיין מנהל יהדודס<br />
*גיסו, הרב [[מנחם מענדל לרנר]] - שליח הרבי בשכונת 'האירוס' ב[[ראשון לציון]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/moshiach/278440/ איך מסבירים לחוזרים בתשובה, שהרבי הוא מלך המשיח? - חב"ד אינפו] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76873 "הרבי יצא אל המרפסת כדי שהחסידים יראו אותו". טור תגובה בחב"ד אינפו]<br />
*[https://chabad.info/blogs/368774/"אצלנו בבית חב"ד הבחורים נמצאים באוירה של קדושה" - חב"ד אינפו] {{אינפו}}<br />
*[https://hageula.com/news/chabad/25682.htm חתונה יהודית בבית חב"ד פושקר] באתר {{הגאולה|}}<br />
*[https://www.hageula.com/vid/farbrengen/18849.htm הרב שימי גולדשטיין במרכז ממש י"ג תמוז] באתר {{הגאולה}}.<br />
<br />
{{מיון רגיל:גולדשטיין, שמשון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לרנר]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד כינוס השלוחים העולמי]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על פסק הדין שהרבי חי וקיים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=832462שיימאן איטקין2026-03-10T18:33:19Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הגאון החסיד הרב '''שיימאן (שלמה) איטקין''' היה רב ואב בית דין ב[[עיירה]] רומנובקה שבפלך [[חרסון]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
היה בן הגאון החסיד הרב יואל [[אב"ד]] אלכסנדריה שבפלך חרסון, בן הגאון החסיד ר' שלמה אב"ד [[סטארדוב]] (אחי ר' [[פסח ממלסטובקה|פסח ממאלאסטאווקא]] ואחי הרב פייוויל אב"ד אסטער) והמה בני הרב ר' יואל שהיה חתן הגאון הרב ר' לייב חריף [[אב"ד]] האמיל ומחבר הספר קול אריה על הש"ס (ירושלים תרכ"ו). <br />
<br />
הרב שיימאן מילא את מקום חותנו הגאון החסיד הרב [[ישראל לייב ינובסקי|ישראל ליב יאנאווסקי]] אב"ד ראמאנאווקא, שהיה חתן הגאון החסיד המפורסם הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] בעל "קב נקי" "שער הכולל''.<br />
<br />
בערב ראש חודש מנחם אב תרס"ו נערך בליובאוויטש (ע"י כ"ק אדמו"ר הרש"ב) קישורי התנאים של התמים ישראל ארי׳ ליב איטקין בנו של הרב שיימאן, עם בת הנגיד ר' פייביש יעקב חפץ מעיר פאטשעפ (פלך [[צ'רניגוב|טשערניגאוו]]).<br />
<br />
לאחר פטירתו נקרא בנו [[ישראל לייב איטקין|ישראל ליב איטקין]] אחר כבוד למלאות את מקומו כרב אב"ד ראמאנאווקא.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* רעייתו, דינה.<br />
* בנו, [[ישראל לייב איטקין|התמים ישראל ליב איטקין]].<br />
* בנו, פסח. נולד א' טבת תר"ם, בניקאלאיעוו.<br />
* בנו, מנחם מענדל. נולד י"ד מנחם אב תרמ"א, בניקאלאיעוו.<br />
* בנו, [[חיים ליב איטקין]] מאטשאקאוו פלך חערסון. רב, למדן וחסיד{{הערה|מהעומדים לימין [[אדמו"ר הרש"ב]] בעסקנות הציבורית (ראה ב[[אגרות קודש]] מוהרש"ב ומוהריי"צ לפי מפתח-השמות)}}<ref>היה חתנו של הרב [[יצחק פושניץ]] (אביה של דודתו [[רחל ינובסקי]] אשת הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]])</ref><br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: איטקין, שיימאן}}<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת איטקין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%99%D7%94_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=832463תחשוב טוב יהיה טוב2026-03-10T18:33:18Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דבקית חשוב טוב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|דבקית שמטרתה פרסום הפתגם 'חשוב טוב יהיה טוב']]<br />
[[קובץ:חשוב טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משאית מפרסמת תחשוב טוב יהיה טוב]]<br />
הפתגם '''תחשוב טוב יהיה טוב (טְרַאכְט גוּט ווֶעט זַיין גוּט)''' הוא [[פתגם חסידי]] מפורסם מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]. משמעותו היא, שמחשבה חיובית מובילה לתוצאה טובה.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
הפתגם נאמר במקור ב[[אידיש]]: '''טְרַאכְט גוּט ווֶעט זַיין גוּט'''. על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לאחד שביקש רפואה עבור חולה{{הערה|ובאמת בסוף האיש הבריא, ספר המאמרים [[תרפ"ז]] עמ' רלו. לקוטי דיבורים חלק א' עמוד קנט.}}. <br />
<br />
[[הרבי הריי"צ]] פרסם לראשונה את הפתגם, והרבי פרסם זאת ב{{מונחון|שטורעם|רעש ופרסום}} גדול. תשובה זו הפכה ליסוד ב[[חסידות חב"ד]] - המבטא את חשיבות כח ה[[מחשבה]] ויכולתו לשנות את המציאות.<br />
<br />
== משמעותו ==<br />
משמעות הפתגם היא, ש[[מחשבה]] חיובית לבדה - דהיינו עצם האמונה והביטחון, מביאה לתוצאות טובות, בטוב הנראה והנגלה. <br />
<br />
הרבי ביאר זאת בהתאם למאמר הבעש"ט: "במקום מחשבתו של אדם שם הוא נמצא", שבעקבות המחשבה, נפעל בגשמיות שינוי לטובה.<br />
<br />
ביאור נוסף הוא שמשפט זה מבוסס על מאמר רז"ל "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה", עלינו מוטל לחשוב טוב וה' כבר יעשה את המעשה.<br />
<br />
כמו כן הרבי השתמש בפתגם זה בשביל לבאר את חובת ויכולת ה[[ביטחון]] גם למי שאינו ראוי לחסדי ה' מצד מצבו בעבודת ה'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/190m_4zcfJcp-tgB8bJt80jQSy4oU75It/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק לו שמות א].}}.<br />
<br />
הרבי הורה לאלו ששהו במשך חודש החגים [[חודש תשרי]] בבית מדרשו [[770]] לפעול ב[[אהבת ישראל]] ולהיזכר במשך השנה בשאר האורחים עימם שהו ב[[חודש תשרי]] [[770]], לחשוב עליהם מחשבות טובות ולאחל להם ברכות, הרבי נימק את ההוראה בכך שע"י ה[[מחשבה]] הטובה ודאי [[הקב"ה]] ימלא את האיחולים בפועל, ועי"ז תתחזק ה[[אחדות]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1kzOW4eEH6bEWhApMMCxGF2uBOCfMGtME/view שיחת כ"ו תשרי תשמ"ח (התוועדויות ח"א עמ' 376)]}}.<br />
<br />
==פרסום הפתגם==<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] יצאו מספר פעילים ב[[ארץ הקודש]] בקמפיין שנשא את הסלוגן "תחשוב טוב יהיה טוב", לצד תמונת [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] כשהוא מניף את ידו לשלום. הקמפיין פורסם באמצעות שלטי חוצות ומדבקות ענק על משאיות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?t=2201890&url=article_he&id=22473&ord_tguva=invert קמפיין חדש: "תחשוב טוב יהיה טוב"]}}.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] נוספו שתי משאיות נוספות (סה"כ 10) הנושאות את הסלוגן לצד תמונת הרבי על שמשונית ענקית הפרוסה לאורך המשאיות.<br />
<br />
חברת שטראוס בעלת המוצר 'חומוס אחלה' יצאה בזמנו בפרסומת למוצר בה כתוב: "תחשוב אחלה יהיה אחלה".<br />
==שירים ולחנים==<br />
השיר הראשון שפרסמה להקת הזמר "יום השמיני" (8th Day) היה 'טרכט גוט וועט זיין גוט' שיצא לאור בשנת תשס"ה (2005) (השיר פותח עם הפתגם באידיש, וממשיך עם משפטי קישור והסבר באנגלית. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]] יצא אלבום השירים 'לכל זמן' מאת הזמר [[אודי דוידי]] שאחד השירים בו עוסק בפתגם "תחשוב טוב יהיה טוב".<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מחשבה]]<br />
*[[אמונה בה']]<br />
*[[בטחון]]<br />
*[[שמחה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64164 כוחה של מחשבה]{{וידאו}} - שיעור מאת הרב נועם הר-פז - {{אינפו}}<br />
*[http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=63820 צי חדש של משאיות לקמפיין "תחשוב טוב"] י [[אלול]] ה'תשע"א (09.09.2011) - {{אינפו}}<br />
*יקי אדמקר, [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=68366 מחקר מוכיח אופטימיות מורידה את הסיכון לחלות במחלות לב], אתר בחדרי חרדים, ל' [[ניסן]] ה'תשע"ב (22.04.2012) - {{אינפו}}<br />
* [https://chabadpedia.co.il/images/c/c6/398.-Bo-5783_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%94.pdf מחשבה מועילה], הגב' חנה פואפק בראיון לעלון 'הסיפור שלי' <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]<br />
[[קטגוריה:פתגמים]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A8&diff=832459סדר2026-03-10T18:33:17Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>'''סדר''' הוא ענין יסודי בעבודת ה', שהאדם צריך להיות מסודר בסדר יומו, ולקבוע לו שיעורים מסודרים בזמנים קבועים, כמאמר חז"ל "קבעת עיתים לתורה".<br />
<br />
==סדרי לימוד==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[שמירת הסדרים]]}}<br />
ב[[קונטרס עץ החיים]] מופיע [[סדר]] הלימוד בנגלה ובחסידות בישיבת [[תומכי תמימים]], ומבואר גם ששמירת הסדר היא תנאי להנות מהגשמיות שהישיבה מספקת (אוכל, ושינה). סדרי הישיבה כוללים 12 שעות לימוד ביממה (בזמנו, היום זה כבר השתנה ל-9 שעות, עקב ירידת הדורות), כאשר שני שליש מלימודו צריכים להיות בנגלה של התורה, ושליש בלימוד פנימיות התורה. <br />
<br />
לגבי השליש מהיום בו לומדים חסידות מפרט [[אדמו"ר הרש"ב]] שני זמן עיקריים המתאימים לכך:<br />
הזמן הראשון המומלץ לפנימיות התורה - כמו שאכן נקבע בישיבות חב"ד בעקבות קונטרס זה - הוא לפני התפילה, לימוד אישי ולא על ידי שיעור בלבד, אך באופן שכל הקהל עוסק יחדיו ב[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]], ובאופן שלומדים לכל הפחות שני שעות לפני התפילה (בזמננו, זה ירד לשעה וחצי). (הטעם הוא מפני שבבקר ישנה הארה מבחינת [[לבן הארמי]] שבשרשו בקדושה נקרא "לובן העליון" שהוא אור אין סוף בכבודו ובעצמו שאין בו גוונים, המסייע להבנת פנימיות התורה).<br />
<br />
הזמן השני ללימוד [[דא"ח]] צריך להיות בשעות הערב, גם כן שעתיים לכל הפחות(שעה וחצי בדורנו כנ"ל), ומי שאינו יכול מפני שהולך לישון מוקדם, עליו להרבות תמורת זה בלימוד בשעות הבוקר, בכדי שסך הכל ילמד לכל הפחות 4 שעות ביום לימוד [[דא"ח]] (זאת מלבד השיעור הקבוע ב[[תניא]]). הסיבה לזמן השני הינה, (לא סגולת הזמן, אלא) הצורך והנחיצות ללמוד פנימיות התורה בזמן החושך, ולפני השינה.<br />
<br />
==מאמרי רבותינו נשיאינו בנושא==<br />
{{ציטוט-צף|פשוט שחינוך לבלתי סדר, ווילדקייט וכיוצא בזה - הרי זה היפך מה שהנני מבקש, מפציר ודורש|מענה הרבי לרב [[חיים בנימיני]] ט"ו שבט תשמ"א}}<br />
ב[[חסידות חב"ד]] מקובל, כי למרות שיש בעבודת ה' כללים וסדר עבודה המיוסד לפי דרגות, על פי סדר [[עשרת הספירות]], למרות זאת יש מהלך חסידי של [[לכתחילה אריבער]] בה האדם יכול להתעלות בעבודת ה' למעלה מדרגתו.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב בנושא זה{{הערה|[[תבנית:היום יום/ז' בתמוז|היום יום - ז' תמוז]]}}: [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] [[אדמו"ר]] אמר: ב[[חסידות]] נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחילתן, הדרגא של עיגולים מבלי אשר ימצא ראש וסוף, אבל אחר כל זה העיקר הוא סדר.<br />
<br />
ה[[בעל שם טוב]] היה מסודר, ה[[מגיד ממזריטש]] דקדק על סדר.<br />
<br />
אף [[רבינו הזקן]] לימד חסידים שיהיו מסודרים, זאת רואים ב[[מאמר]]יו, מכתביו, ניגוניו. החסידים שהיה להם זמן קבוע לבוא ל[[ליאזנא]] - אחר כך ל[[ליאדי]] - לא היה להם רשות לשנות את הזמן ללא רשיון של הרבי, על קבלת הרשיון היה צריך שיהיה טעם.<br />
<br />
אצל [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] היה ועד מיוחד להנהגת את סדר החסידים בראשו מהרי"ל אחי רבינו, ובנוסף לכך היה אצלו וועד מיוחד להנהיג את סדר האברכים החסידיים ובראשו [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|ע"כ מדברי אדמו"ר הריי"צ}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''בדרך תמים''', צבאות השם ארץ הקודש תשע"ז, פרק 30 - סדר ונקיון<br />
*'''מעשה חסידים''' (דרכו של חסיד), צבאות השם ארץ הקודש, פרק 12 - הכל בסדר?<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]<br />
[[en:Seder (Order)]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=832458שניאור זלמן גודמן2026-03-10T18:33:17Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב שניאור גודמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גודמן]]<br />
הרב '''שניאור זלמן גודמן''' (יליד שנת [[תשי"ג]], 1953) הינו מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומנהל [[בית חב"ד]] ב[[אשדוד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[ב' אדר]] [[תשי"ג]] לאביו ר' [[יהושע נחום גודמן]] ולאמו מרת נחמה ציפא בת הרב [[שמעיה קרינסקי]].<br />
<br />
זכה להיכנס למספר יחידויות אצל הרבי, ואף קיבל מהרבי עיפרון ונייר במהלך אחת היחידויות.<br />
<br />
כנער למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]] נבחר להצטרף לקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], והוא נשלח עם עשרה מחבריו ל[[ירושלים]]. <br />
<br />
בירושלים נכנס ללמוד בכולל שהוקם בעיר העתיקה, ובמקביל פעל להפצת יהדות וחסידות.<br />
<br />
התחתן עם דבורה פייגא בת [[אהרן קליין]]. <br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]] החל לפעול בשליחות הרבי ב[[אשדוד]], ופתח בעיר [[בית חב"ד]] ובית ספר חב"ד.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
* הרב [[מנחם מענדל גודמן]], שליח בשכונת מעוז אביב, [[תל אביב]]<br />
* הרב אלקנה גודמן, שליח ברובע א' [[אשדוד]]<br />
* הרב צבי הירש גודמן, שליח בבית רפואה אסותא ב[[אשדוד]] <br />
* ר' שמואל גודמן, שליח וסמנכ"ל מוסדות חב"ד [[אשדוד]]<br />
* ר' לוי יצחק גודמן, [[כפר חב"ד]]<br />
* ר' [[שמעיה גודמן]], [[ביתר עילית]]<br />
<br />
;חתניו<br />
* הרב [[יוסף יצחק פרידמן (אשדוד)|יוסף יצחק פרידמן]], שליח ברובע הסיטי - [[אשדוד]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל קרמר]], שליח ברובע ד' ב[[אשדוד]]<br />
* הרב לוי יצחק שטראקס, ר"מ בישיבת [[אהל מנחם מענדל צפת (קטנה)|אוהל מנחם מענדל]] צפת<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
{{כפר|שלום מגידמן|הרבי בוטח בנו|2055|44|תשפ"ד}}<br />
<br />
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br />
{{מיון רגיל:גודמן, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים באשדוד]]<br />
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ג]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גודמן]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באשדוד]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=832461קריית ביאליק2026-03-10T18:33:16Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br />
'''קריית ביאליק''' היא עיר במחוז [[חיפה]] וחלק מ[[הקריות]]. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה העיר כ-50,000 תושבים.<br />
<br />
בעיר קיימים 5 בתי חב"ד. בשנת [[תש"נ]] נמסר [[מפתח העיר]] לרבי.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
בשנת [[תשכ"ח]] התחיל הרב יגאל פיזם לפעול בשליחות הרבי בקריות.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] הוקמה קייטנת חב"ד הראשונה בעיר על ידי הרב [[משה אוירכמן]]. בהמשך עם התרחבותה של הרשת בשנת ה[[תשמ"ז]] הוקם בית חב"ד בקריית ביאליק עליו הופקד הרב [[שמואל פרומר]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] לאחר פטירת רב העיר דאז הרב צבי כהן החל לכהן כרב העיר הרב [[מכלוף קריספין]] שכהן בעבר כשליח הרבי ב[[מרוקו]], בוגר ישיבות חב"ד שם, וחתנו של הבבא [[מאיר אבוחצירא]]. בשנת התשנ"ה החלו הרב [[נחום יצחק]] ורעייתו (לימים מנהל [[בית חב"ד]] ושליח הרבי בעיר) לפעול במסירת שיעורים. בשנת [[תשנ"ב]] עזב הרב פרומר את ניהול בית חב"ד. מלאכת ניהול בית חב"ד הוטלה על הרב נחום יצחק הרב יצחק הקים בעיר מכון [[בר מצווה]] גדול וחנות תשמישי קדושה גדולה ובית כנסת חב"ד פעיל, פעילות בבתי ספר וגנים, שיעורי תורה לגברים, נשים וילדים, ועוד<br />
<br />
בשנת ה[[תשנ"ה]] נערך יריד חוויות הפסח הראשון בקריה במהלכו מאות ילדי בתי הספר אפו מצות בפעם הראשוה. בשנת ה[[תש"ס]] הקים הרב יצחק בית תמחוי וביגודית לנזקקים. בשנת ה[[תשס"א]] הצטרפו לפעילי בית חב"ד הרב [[משה פינטו]] והרב [[ירון פרידמן]], והחל לצאת לאור מגזין פפולארי לתושבים הנקרא "ידיעון ממ"ש" בשנת ה[[תשס"ט]] שודרג העיתון ונק' "מטעמים לשבת".<br />
<br />
בשנים האחרונות הוקמו בעיר שתי גני חב"ד על ידי מוסדות חינוך חב"ד חיפה והקריות ורשת מפעלי חב"ד. בשנת ה[[תשע"ג]] נפטר הת' שניאור משה יצחק בנם של השלוחים שהיה פעיל ומוכר בעיר ראש העיר הוציא הודעת תנחומין והעירייה ובתי הספר נקטו בפעולות זיכרון לזיכרו. על פי הודעת המשפחה עתידים להיפתח עוד מוסדות בקריית ביאליק לזכרו של הבן.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ד]] עבר בית חב"ד בראשות הרב יצחק למבנה מרווח וחדיש.<br />
<br />
כיום מתגוררות בעיר 5 משפחות חבדי"ות ומדי יום נערך במוקד אחר בעיר שיעור תניא.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] הגיע לקריית ביאליק לשכונת גבעת הרקפות ר' [[פינחס מרטון]] לשמש כשליח בשכונת גבעת הרקפות.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] הגיע ר' מעיין יצחק לשמש כמנהל פעילות חב"ד בקריה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] הגיע לקריית ביאליק ר' [[יוסי גולדשטיין]] לשמש כשליח לנוער בקריית ביאליק.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ט]] הגיע לקריית ביאליק לשכונה החדשה נאות אפק-אפקה במזרח העיר, הרב [[אברהם חדד]] לשמש בה כשליח.<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] הגיע לקריית ביאליק הרב [[שניאור זלמן קפלן]] לשמש כשליח בשכונת ביאליק הוותיקה.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ב]] הוקם ע"י מוסדות חינוך חב"ד חיפה והקריות בית ספר שלהבות חב"ד בניהולה של הגב׳ מוריה אוירכמן.<br />
<br />
בית הספר מצליח ומתפתח ובשנת [[תשפ"ה]] עבר למשכן מחודש ומרווח ולומדים בו מעל 80 תלמידים.<br />
<br />
ב[[תשפ"ד]] הגיע לקריית ביאליק הרב אביחי יצחק שהצטרף לבית חב"ד המרכזי בראשות אביו הרב נחום יצחק.<br />
<br />
{{ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי}}<br />
{{מחוז חיפה}}<br />
[[קטגוריה:הקריות]]<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br />
[[קטגוריה:ערים בישראל]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99&diff=832460תומכי תמימים אושן פארקווי2026-03-10T18:33:16Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תומכי תמימים אושן פארקווי סמל.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל הישיבה]]<br />
'''ישיבת תומכי תמימים אושן פארקווי (ULY Ocean Parkway{{הערה|841-853 United Lubavitcher Yeshivoth - Ocean Parkway.}})''' הינו מוסד המהווה את אחד הסניפים הגדולים והמרכזיים של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] בארצות הברית, על גבול שכונת [[פלטבוש]]. המוסד מיועד כיום עבור תלמידים בגילאי תלמוד תורה.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:הנחת אבן פינה לאושן פארקוויי.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הנחת אבן הפינה לאושן פארקוויי]]<br />
[[קובץ:אבן הפינה לישיבה במייפל סטריט..jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]] (שני מימין) ו[[הרש"ג]] (רביעי מימין) במעמד [[הנחת אבן הפינה]] לישיבה במיקום הראשוני שתוכנן עבורה ברחוב מייפל, בפאתי [[קראון הייטס]] <br />
<br />
([[תשכ"ג]])]]<br />
מייד עם הגעת [[אדמו"ר הריי"צ]] אל חופי [[ארצות הברית]] הוא הכריז ש[[אמריקה אינה שונה]] וכפעולה ראשונה בכיוון זה, ייסד את [[ישיבת תומכי תמימים]] על אדמת ארצות הברית.<br />
<br />
בשנים הראשונות לייסודה של הישיבה השתמשה הישיבה במקביל בקומה הראשונה של הדירה שנרכשה עבור אדמו"ר הריי"צ מוסדותיו ופעולותיו בבניין [[770 איסטרן פארקוויי]], ובבנין שבפינת הרחובות בדפורד-דין{{הערה|Bedford and Dean.}}, ועם התרחבותה של הישיבה, רכש מנהל הישיבה הרב [[שמריהו גוראריה]] שטח רחב ידיים בדרום שכונת [[קראון הייטס]] ברחוב מייפל במטרה להקים עליו ישיבה, ובשנת [[תשכ"ג]] נערכה חגיגת [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה.<br />
<br />
לפועל, [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|מצבה הרעוע של שכונת קראון הייטס]] גרם לכך שבסופו של דבר בוטלה התכנית, ותחת זאת היא הוקמה באחד המקומות המרכזיים בשכונות היהודיות החדשות, בעיבורה של שדרת אושען פארקווי, על גבולה של שכונת פלטבוש.<br />
<br />
בתקופה הראשונה שימש הבניין עבור ילדי אנ"ש ומקורבים, ובהמשך קיבל המוסד אופי של ישיבה המותאמת לילדים הנצרכים לקידום מיוחד בלימודים.<br />
<br />
בשנים האחרונות מונתה הנהלה חדשה לעמוד בראשות המוסד, והוא החל לשלב לימודי חול תוך פניה לציבור החב"די שמעוניין בכך, וכיום לומדים במוסד תלמידים בגילאי תלמוד תורה, לצד גן ילדים{{מקור}}.<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
[[קובץ:Untitled-1.png|250px|שמאל|ממוזער|כרזה שהתפרסמה בריכוזים היהודיים בניו יורק עם השלמת בניית הישיבה במטרה לעודד רישום]]<br />
===צוות הישיבה כיום===<br />
*הרב [[שמואל דכטר]] - מנהל כללי<br />
*הרב מנחם מענדל ליפשיץ - מנהל <br />
*הרב מנחם מענדל שטיינמיץ - סגן מנהל<br />
*הרב יונתן סארו - מנהל גשמי<br />
*צוות חינוכי: הרב שניאור זלמן פייפ, הרב שמואל וגנר, הרב יצחק ישראל אכטר, הרב שמחה הברמן, הרב עקיבא שטיינמיץ, הרב משה רייניץ, הרב אברהם שייר, הרב בצלאל ברוך, הרב נפתלי רייניץ, הרב זאב פעלדמאן, הרב משה ניומן.<br />
<br />
===צוות הישיבה בעבר===<br />
*הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]] - מנהל<br />
*הרב [[חיים מאיר בוקיעט]] - ראש הישיבה<br />
*הרב [[אבא פיקרסקי]] - מחנך<br />
*הרב [[אליהו משה ליס]] - משגיח ומשפיע<br />
*הרב [[שלום דובער אבצן]] - מחנך<br />
*הרב [[ישראל לבקובסקי]] - ר"מ<br />
*הרב [[ישעיה זושא וילהלם]] - [[ר"מ]]<br />
*הרב [[יואל כהאן]] - [[משפיע]]{{הערה|בשנים המאוחרות היה מוסר שיעורים ל[[התלמידים השלוחים|תלמידים השלוחים]] שהיו מגיעים לישיבה}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://ulyop.com/ אתר הישיבה]'''<br />
*'''[https://anash.org/lubavitch-yeshiva-ocean-parkway-first-week-back/ גלריית תמונות מהיום הראשון של שנת הלימודים תשפ"ד]''' <br />
*'''[https://chabadinfo.com/news/award-ceremony-at-ocean-parkway/ גלריית תמונות מטקס סיום מבצע לימוד]''' {{אינפו}}<br />
*'''[https://live.col.org.il/news/12287 ידיעות אמריקה בדיווח על האדיבות של הישיבה]''' {{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%94&diff=832457קליפורניה2026-03-10T18:33:16Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>'''קליפורניה''' היא מדינה בחוף המערבי של [[ארצות הברית]], הנחשבת לאחת ממעצמות הפעילות החב"דית בה פועלים למעלה ממאתיים מרכזים חב"דיים העומדים בקשר רציף עם למעלה מחמישים אחוז מיהודי המדינה.<br />
<br />
לפעילות החב"דית במדינה נודעת חשיבות רבה, בשל היוזמות המקוריות הרבות שהחלו בקליפורניה וחוקו לאחר מכן על ידי מרכזי חב"ד נוספים בכל רחבי העולם.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:ברכת_כהנים_פריד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזמר [[אברהם פריד]] מנגן את ניגון חב"ד לברכת כהנים במעמד ה'טלטון' שנערך לטובת מרכז חב"ד בקליפורניה]]<br />
השליח הראשון שפעל בשליחות רבותינו נשיאינו בחוף המערבי, היה ה[[שד"ר]] הנודע הרב [[שמואל דוד רייטשיק]] שנשלח עוד על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], וכן הרב [[שניאור זלמן בזפלוב]] שכיהן ב[[רוסיה]] כסגנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וכשהגיע לקליפורניה ייסד את [[בית הכנסת]] החב"די בעיר ס. פרנסיסקו.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ה]] שלח הרבי את הרב [[ברוך שלמה אליהו קונין]] לפעול להפצת היהדות והחסידות בקליפורניה, דבר שהביא לתנופה משמעותית בפעילות החב"דית במדינה.<br />
<br />
תוך זמן קצר הוקם על ידי הרב קונין בית ציבורי מיוחד שהוקדש לריכוז הפעילות החב"דית בעיר לוס אנג'לס. הקמת בית זה היה יוזמה ראשונית מסוגה, והוא קיבל את השם בית חב"ד - שלאחר מכן נפוץ בכל רחבי העולם והפך לאחד מסמלי ההיכר של [[חסידות חב"ד]]{{הערה|קדם לזה הקמת 'בית ליובאוויטש' בלונדון שנקנה בשנת תשי"ח, אך לא נפוץ כמו הבית חב"ד.}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] הייתה אחת מתוך ארבעת המוקדים שהצטרפו לשידור הראשון מ[[התוועדות]] הרבי שהועבר על ידי [[מרכז שידורי חב"ד]].<br />
בשנת [[תשל"א]] הוקם בית חב"ד בקמפוס של אוניברסיטת UCLA, דבר שהיווה פריצת דרך בפעילות עם סטודנטים יהודיים באוניברסיטאות.<br />
<br />
כאשר הודיע הרבי ב[[התוועדות]] [[יום הולדת]]ו ה-70 ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] על פתיחת 70 מוסדות חב"דיים חדשים במהלך השנה הקרובה, לקח על עצמו הרב קונין להקים עשרה מרכזים חב"דיים בקליפורניה.<br />
<br />
באותה שנה הצטרף לפעילות החב"דית במדינה הרב [[נפתלי אסטולין]] שנשלח על ידי הרבי לפעול עם יוצאי ברית המועצות.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ח]] הועברה לבעלות חב"דית ישיבת 'אור אלחנן' הליטאית שנוסדה על ידי בנו של הגאון ר' [[אלחנן וסרמן]], והיא קיבלה את השם '[[אור אלחנן - חב"ד]]', והרבי שלח לישיבה [[התלמידים השלוחים|קבוצת שלוחים]] ואף נשא בפניהם דברי ברכה לפני יציאתם לשליחות{{הערה|נדפס בלקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 336.}}. כיום עומד בראש הישיבה הרב [[עזרא שוחט]].<br />
<br />
בשנת תש"מ נשרף מבנה בית חב"ד, והאסון הכבד גבה מחיר של שלושה נפשות מבאי בית חב"ד שמתו בשריפה. זמן קצר לאחר מכן התקבל מענה מהרבי בצירוף המחאה על סך 18,000$ עבור בניית בית חב"ד חילופי תחת זה שנשרף, תוך שהרבי מציין כי: "לאחר [[שריפה]] מתעשרים".<br />
<br />
כאשר עלתה ההצעה לבנות את הבנין החדש בדוגמת [[770]], היו שצידדו לשלילה, והרב קונין שאל את הרבי באמצעות [[הרבנית חיה מושקא]] וקיבל מענה ש"יש שביעות רצון גדולה מכך שיש לשלמה (קונין) חיבה לביתו של אבא", ובעקבות מענה זה החלו עבודות הבניה של בית חב"ד בדוגמת 770, ובכך היה זה הבנין הראשון בעולם שהוקם בדוגמת 770, כשלאחרי הוקמו מבנים נוספים דוגמת [[770 כפר חב"ד]] ועוד.<br />
<br />
בנין זה מהווה כיום את הסניף המרכזי של פעילות חב"ד בקליפורניה, וממוקמים בו משרדי הפעילות הראשיים, ישיבה ומכון סמיכה, וכן מתקיימים בו תוכניות יהדות לסטודנטים מאונברסיטת UCLA.<br />
<br />
פעילות בית חב"ד מקיימת מדי שנה דינר התרמה בשם 'חב"ד טלטון' ומביאה אליו זמרים ישראליים מוכרים. האירוע מתקיים באמצעות שידור חי ברשת המקומית של קליפורניה ונאספים בו תרומות במשך כל שעות האירוע.<br />
<br />
==שלוחי הרבי במדינה==<br />
{{פסקה חסרה}} <br />
*הרב [[שמואל דוד רייטשיק]] - לוס אנג'לס<br />
*הרב [[ברוך שלמה קונין]] - לוס אנג'לס<br />
*הרב מענדל וינפלד - ס. חוזה<br />
*הרב [[נפתלי אסטולין]] - לוס אנג'לס<br />
*הרב יוסף יצחק מינץ - מנהטן ביטש<br />
*הרב [[אהרון בעגון]] - שעוויט הילס<br />
*הרב [[מנחם לנדא]] - [[חב"ד ישראלי סיליקון וואלי|בית חב"ד לדוברי עברית - סיליקון וואלי]]<br />
*הרב ישראל לבקאווסקי - לאמורינדא<br />
*הרב משה אהרן צבי וייס - שערמאן אוקס<br />
*הרב [[יונה פרדקין]] - ס. דייגו<br />
*הרב [[אברהם לויטנסקי]], הרב אייזיק לויטנסקי - שמחה מוניקה<br />
*הרב פרץ גולדשמיד - ברענט ווד<br />
*הרב מנחם מענדל ליבראוו - מורגן היל<br />
*הרב ראלי רעזניק - טרי וואלי<br />
*הרב דוד לבקאבסקי - אוקלנד<br />
*הרב דובער ברקאוויטש - וואלנט קריק<br />
*הרב מנחם מענדל כהן - סקרמנטו<br />
*הרב יוסף לוין - פאלו אלטו<br />
*הרב [[דוד אליעזרי]] - יורבה לינדה<br />
*הרב שמעון שניאור זלמן גרוזמן - קסטרו וואלי<br />
*הרב [[יהושע בנימין גורדון]] - וואלי<br />
*הרב [[צמח יהושע קונין]] - סנטורי סיטי, עד לפטירתו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
{{בית|א. גור אריה|עושים היסטוריה בערי החוף של קליפורניה|213|24-29|תשנ"ט}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מדינות בארצות הברית}}<br />
[[קטגוריה:קליפורניה|*]]<br />
[[קטגוריה:מדינות בארצות הברית]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=832476שמריהו גוראריה2026-03-10T18:33:15Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=הרב שמריהו גוראריה<br />
|תמונה=הרשג.jpg<br />
|כינוי=הרש"ג<br />
|תיאור=חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וגיסו של [[הרבי]]<br />
|תאריך לידה=[[א' בכסלו]] [[תרנ"ח]]<br />
|מקום לידה=[[קרעמנצ'וג]]<br />
|תאריך פטירה=[[ו' באדר א']] [[תשמ"ט]]<br />
|מקום פטירה=[[ניו יורק]]<br />
|מקום פעילות=<br />
|רבותיו=<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות=<br />
|תפקיד=מנהל רשת ישיבות [[תומכי תמימים]]}}<br />
<br />
הרב '''שמריהו גוראריה''' ([[א' בכסלו]] [[תרנ"ח]] - [[ו' באדר א']] [[תשמ"ט]]; מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''הרש"ג'''), היה חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]], גיסו של [[הרבי]] ומנהל רשת ישיבות [[תומכי תמימים]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האו"ם החסידי]]}} על מדינת [[מצרים]] (שם ביקר יחד עם הרבי הריי"צ).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:הרבי נותן משקה לרשג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] נותן '[[משקה]]' לרש"ג במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]]]<br />
[[קובץ:הרשג-בפתח-770.jpeg|ממוזער|250px|הרש"ג בפתח [[770]], נתמך בידי המשב"ק של הרבי [[דובער יוניק|ר' בערל יוניק]]. מאחור נראה ר' [[חנינא שפערלין|חנינא שפערלין.]]]]<br />
הרב שמריהו גוראריה נולד בעיר [[קרעמנצ'וג]] שב[[רוסיה]] ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תרנ"ח]] לנגיד החסיד הרב [[מנחם מענדל גוראריה]]<ref>בשיחת הרבי לקראת היארצייט הראשון לפטירתו של הרש"ג [ש"פ תרומה תש"נ], ביאר הרבי את שמו של ר' מנחם מענדל אבי הרש"ג, והסביר ש,,ידוע מרז"ל אשר משיח מנחם שמו וגם מענדל". עיי"ש.</ref>, שהיה מגדולי חסידי [[הרבי הרש"ב]] ולשיינדל. <br />
<br />
למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br />
<br />
ב[[י"ב תמוז תר"פ]]{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] חלק א' ע' 199.}} (שלושה חודשים לאחר [[הסתלקות]] הרבי הרש"ב) נערכו קישורי ה[[תנאים]] בינו לבין בת [[הרבי הריי"צ]] מרת [[חנה גוראריה|חנה]], וב[[י"א סיון]] [[תרפ"א]] התקיימה [[חתונה|חתונתם]] ב[[רוסטוב]]. החתונה שהתקיימה כשנה לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, נערכה באווירה קודרת, כשאפילו לא התקיימו ריקודים{{הערה|שמועות וסיפורים שם עמוד 201.}}.<br />
<br />
מאז נישואיו גר כל השנים סמוך לחמיו [[הרבי הריי"צ]], והחל לעסוק בעסקנות ציבורית. הרש"ג נתמנה על ידי [[הרבי הריי"צ]] ל"מנהל פועל" ויושב ראש מרכז ישיבות [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש העולמית, תפקיד אותו מילא במסירות במשך שנים רבות עד ליומו האחרון.<br />
<br />
בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסרו של חמיו]] הרבי הריי"צ נטל הרש"ג חלק פעיל בנסיונות ההצלה השונים לשחרורו. הוא הצטרף אליו בעזיבתו את [[רוסיה]] ל[[ריגה]] שב[[לטביה]], ומשם ל[[פולין]]. הרש"ג התלווה לחמיו הרבי הריי"צ בנסיעתו [[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#ביקורו בארץ בישראל|לארץ ישראל]] בשנת [[תרפ"ט]] ו[[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#ביקורו בארצות הברית|ביקורו של הרבי בארצות הברית]].<br />
<br />
בין<ref>הקטע הבא -על פי ארכיון מכתבים שהיה בידי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ובו מכתבים רבים מהרב [[אלתר שימחוביץ']]. הקטעים ממנו שהובאו בספר הרב אשכנזי.</ref> תשרי [[תרצ"ה]] ועד לסיון [[תרצ"ז]] שהה- יחד עם משפחתו- ב[[ארץ הקודש]], שם התגורר תקופה ב[[תל אביב]] ומידי פעם גם יצא למזרח אירופה בכמה נסיבות, לדוגמא בר המצווה לבנו שהתקיימה בנוכחות הרבי הריי"ץ ב[[וורשא]] בשנת [[תרצ"ו]].<br />
<br />
מהמכתבים ניכר שבשהותו בארץ הקודש עסק באפשרות להקים אגודת חסידי חב"ד בארץ. וכן עסק בהשגת [[סרטיפיקטים]] ליהודי רוסיה. בנוסף גם רכש קרקעות במקומות שונים.<br />
מהמכתבים אף עולה העובדה שרצה לשוב לארץ הקודש וכנראה מלחמת העולם השניה שינתה את תוכניתו. {{הערה| הספר "הרב אשכנזי חלק ב'" עמודים 165 ואילך}}<br />
<br />
<br />
<br />
כאשר הגיע עם הרבי הריי"צ ל[[ארצות הברית]], מגוריו נקבעו בקומה השלישית של [[770]]. על פי הוראת הרבי הריי"צ{{הערה|בעת קישורי התנאים שלו.}} היה הרש"ג מתוועד וחוזר [[מאמר דא"ח]] בכל שבת ב[[רעווא דרעווין]] ב-770.<br />
==התקשרותו לרבי==<br />
[[קובץ:רשג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמריהו גוראריה, יושב במקומו הקבוע ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]]]]<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הריי"צ]] והתחלת נשיאותו של גיסו, [[הרבי]] - [[התקשרות|התקשר]] בכל נפשו לרבי{{הערה|מסופר כי בתחילה היה לו קשה לקבל את מרות גיסו הרבי, שהיה אף צעיר ממנו - אך לדבריו, אחת הסיבות שהביאוהו להתבטל בפני הרבי היה [https://chabad.info/magazine/120404/ הסיפור הבא] שסיפר לימים לרב [[עזריאל זליג סלונים]]: פעם החליט להתייעץ בעניין מסויים עם גיסו הרבי. הרבי שקל את העניין בזהירות ואמר כי אינו רוצה לקחת אחריות בנושא כזה, אך היום מבקר הוא ב[[האוהל|ציון]] ושם ישאל את אדמו"ר הריי"צ. אמר הרש"ג: "גיסי הרבי, לא אומר גוזמאות. אם אמר שבכוונתו לדבר עם השווער באוהל הרי שכך היה, ואני על עצמי אני יודע שאינני מסוגל לכך, ולכן אני מסור אליו בלב ונפש".}}, (ובפרט בפורים תשי"ב).<br />
<br />
בהתוועדות שבת [[פרשת בשלח]] [[תשי"ד]] ביקש ברכה מהרבי לדינר לישיבה בלי תנאים והרבי ענה שהוא מוסר מה שאמרו לו <br />
בליל א' ד[[חג הפסח]] [[תשכ"ט]] ביקש להיות בחבורת [[קרבן פסח]] של הרבי וחמיהם [[הרבי הריי"צ]]. וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ישב לצידו של הרבי. בעת ה[[הקפות]] של [[שמחת תורה]], בהקפות של הרבי - ההקפה הראשונה והשביעית, כאשר הרבי ערך{{הערה|עד שנת [[תשמ"ח]]}} את ההקפה על הבימה ו[[ספר תורה]] בידו - היה נוהג הרבי לרקוד יחד עם הרש"ג{{הערה|1=בשנת [[תשמ"א]], היה הרש"ג בבית רפואה, ולא יכול היה להשתתף בהקפות. לאחר החג כשסיפרו לו שהרבי רקד לבדו ולא עם אף אחד אחר, היה מרוצה מכך מאוד (מפי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]] [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/2/11/950561573501.html גליון 1008]).}}.<br />
<br />
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[אחרון של פסח]] [[תשי"ג]] אמר הרש"ג לרבי כשהוא מעט מבושם: "אצלי ברור שאתם תוליכו אותנו לקראת משיח! היורש היחיד של [[הבעש"ט]] הוא גיסי. מוסר הנני לכם את כל הכוחות שיש לי בתור החתן המבוגר. אמרתי זאת באוהל, ואומר אני זאת כעת ברבים. רק בתנאי, שתחזיקוני כפי שחותננו החזיקני", כמו כן, ביקש הרש"ג מחילה מהרבי, על מאורע כל שהוא שאירע לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ.{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%92_-_%D7%A8%27_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F מיומן הרב יואל כהן].}}.<br />
<br />
שנים רבות הרש"ג היה היחיד מכל [[זקני אנ"ש|זקני החסידים]] [העומדים מאחורי הרבי] שהיה נוהג לעמוד כאשר הרבי אמר [[מאמר#מאמרי הרבי#מאמר כעין שיחה|<br />
מאמר כעין שיחה]].<br />
<br />
באיגרת ששיגר הרש"ג בח"י במרחשוון [[תשל"ח]] לר' [[שניאור זלמן גורביץ]]' [[ממונטריאול]], כתב: <br />
"בלתי שום ספק וספק-ספיקא, אשר כל אלו הנמצאים בעולם העליון בגן-עדן משתעשעים מהתרחבות [[ישיבת תומכי תמימים#תומכי תמימים בארצות הברית|תומכי-תמימים בארצות-הברית]], אשר בבואו [=הנמען] מזמן לזמן בביקור לכ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א - ישלח לו [=לרבי] השי"ת רפו"ש ורפואה קרובה במהרה{{הערה|המכתב נכתב לאחר האירוע הבריאותי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"ח]].}} וימלא כל משאלות לבבו לטובה ולברכה ממש לאריכות ימים טובים אמן - רואה בעיניו את התלמידים התמימים שי' העומדים צפופים בכל פינות בית-המדרש ועיניהם וכל אשר להם הוא להאזין לדברי כ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א, ומקשיבים לכל הגה היוצא מפיו הקדוש, ומוכנים תמיד במסירות-נפש ממש להפיץ מעיינות התורה והחסידות חוצה בכל קצווי תבל".{{הערה| המכתב נדפס ב"כפר חב"ד", גיליון 374, עמ' 23}}.<br />
<br />
כאשר בנו יחידו, [[שלום דובער גוראריה]], [[משפט הספרים|גנב את הספרים]] מ[[ספריית ליובאוויטש]] בשנת [[תשמ"ה]] - התנגד הרש"ג לגניבה זו. בעקבות זאת עזבו [[חנה גוראריה|אשתו של הרש"ג]] ובנו את ביתו.<br />
<br />
הייתה זו מסירות-נפש מופלאה והתקשרות עצומה לרבי - התגלה אז לעין כל רואה שעל אף שרעייתו ובנו עזבוהו בגלל מחלוקתם על הרבי, הוא נשאר לגור בגפו בביתו, מתוך ביטול והתקשרות לרבי.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
[[קובץ:הרשג 2.jpg|ימין|ממוזער|180px|ציון הרש"ג ליד [[האוהל]] - ניו יורק]]<br />
[[קובץ:מכתב רש''ג לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרש"ג לרבי, לקראת צאתו לביתו ב[[ר"ח כסלו תשל"ח]]:... היות ששמעתי אשר כ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א יחזור היום - בשטומ"צ - לביתו, אשר ע"כ הנני לאחל...]]<br />
[[קובץ:הרבי על ציון רשג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] על ציון הרש"ג]]<br />
<br />
בסוף ימיו היה הרש"ג חולה וחלוש, והיו תמימים מ[[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה המרכזית ב-770]] ששימשו אותו.<br />
<br />
בבוקר יום השבת קודש, [[ו' אדר|ו' אדר ראשון]] [[תשמ"ט]], נפטר הרש"ג. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] באותה שבת התייחס הרבי לפטירתו כשדיבר על אלו שקיבלו כוחות מהרבי (הריי"צ) לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=355&hilite= שיחת ש"פ תרומה, ו' אד"ר תשמ"ט].}}. למחרת התקיימה [[הלוויה|הלוויתו]] ל[[בית העלמין מונטיפיורי]], שם נטמן ליד [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל חמיו]] - והרבי השתתף בה, ואחריה אף [[ניחום אבלים|ניחם]] את בנו, וכן נכנס לאוהל.<br />
<br />
===לאחר פטירתו===<br />
בכל [[שבעה|ימי האבל]] התפלל הרבי בביתו של הרש"ג בקומה השלישית ב-770. כמו כן, הורה להדפיס מהדורה מיוחדת של [[תניא]] לעילוי נשמתו, ושההדפסה תסתיים בתוך ימי השבעה. ביום ראשון, [[י"ד אדר א']] (פורים קטן) התקיימה הקמת המצבה על קברו. הרבי התייחס לכך בשיחה יום קודם לכן, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] השבת{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=373&hilite= שיחת ש"פ תצוה, ערב פורים קטן תשמ"ט].}}, והשתתף במעמד הקמת המצבה.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] - לקראת השנה הראשונה לפטירתו - הוציא הרבי [[מאמר]] לכבוד ה[[יארצייט]]{{הערה|ד"ה כל ישראל תשל"ג, נדפס בספר המאמרים מלוקט חלק ד'.}}.<br />
<br />
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יום היארצייט הראשון שחל ב[[שבת]] דיבר הרבי באריכות על גיסו הרש"ג וביאר את ההוראה הנלמדת משמו, "שמריהו", ואת הקשר שלה לענין ה[[גאולה]]. כמו כן ביאר את שם אביו, "מנחם מענדל", שהוא שמו של [[משיח צדקנו]]. הרבי הורה להנהלת הישיבה לערוך [[התוועדות חסידית|התוועדות]] לתלמידי התמימים לרגל היארצייט{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=357&hilite= שיחת ש"פ תרומה, ו' אדר תש"נ].}}.<br />
<br />
בהתאם להוראת הרבי, נערכה [[התוועדות חסידית|התוועדות]] על ידי ההנהלה בכל שנה ביום היארצייט. הרבי נתן [[משקה]] ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] והתייחס לכך{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=331&hilite= שיחת ש"פ תרומה, ב' אדר תנש"א].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]], לאחר [[שיחה]] שאמר הרבי בליל [[ז' אדר א']] - ירד הרבי למקום [[חלוקת הדולרים]], ושם אמר שיחה מופלאה אודות הרש"ג והלימוד משמו, "שמריהו", שמורה ששימר את כל העניינים. הרבי אמר עוד באותה שיחה כי כל תלמידי תומכי תמימים בכל קצוי תבל הם תלמידיו{{הערה|1=[http://www.770live.com/en770/sichos.asp?id=5213070B&gif=_64 להאזנה לשיחה מז' אדר ראשון תשנ"ב] {{אודיו}}}}.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] נכתב [[ספר תורה]] ש[[הכנסת ספר תורה|הוכנס]] ל[[בית הכנסת 770|770]] לעילוי נשמתו של הרש"ג{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85237 770: הכנסת ספר תורה לע"נ הרש"ג ע"ה{{תמונה}}{{אינפו}}]}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*רעייתו, [[חנה גוראריה]].<br />
*בנו, [[שלום דובער גוראריה|שלום דובער (בערי) גוראריה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת ==<br />
*[http://chabad.info/magazine/%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%92%D7%99%D7%A1%D7%99-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90-%E2%80%A2-%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E/ "כבוד קדושת גיסי אדמו"ר שליט"א" • סקירה מקיפה על הרב גוראריה והתבטלותו לרבי] {{אינפו}}<br />
* {{קישור חבד אינפו|453329|גיסי שליט"א - הקשר בין הרש"ג לרבי|מתוך שבועון בית משיח|ו׳ באדר ה׳תשפ"ג}}<br />
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1869&CategoryID=651 גיסא דבי נשיאה]<br />
*שניאור זלמן לוין, [https://chabad.info/magazine/453329/ חתנא וגיסא דבי נשיאה] - מתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
;תמונות<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59695 הרב גוראריה בציון חותנו, אדמו"ר הריי"צ]{{תמונה}}{{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58467 הרב גוראריה בהדלקת נרות חנוכה]{{תמונה}}{{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26834 צרור תמונות מהרב גוראריה]{{תמונה}}{{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/originalsize/891/89059.jpg פדיון נפש ששלח הרב גוראריה לרבי]{{תמונה}} - ערב [[י' בשבט]] [[תשל"ד]] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19162 הרב גוראריה מבקש מהרבי להוסיף פסוק ב'אתה הראת']{{תמונה}} - מכתב ששלח לרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשמ"ב]] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80216 גלריית תמונות ממעמד הקמת המצבה על קברו] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80226 הרש"ג ושז"ר]{{תמונה}}{{אינפו}}<br />
<br />
;וידאו<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1814 הקמת מצבתו של הרב גוראריה] ([[י"ד באדר א']] [[תשמ"ט]]){{וידאו}}{{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63932 הרב גוראריה מקבל 'משקה' מהרבי]{{וידאו}} - [[י"ג באלול]] [[תשמ"ב]]{{וידאו}}{{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/116933 הרבי מתפלל בביתו של הרש"ג{{וידאו}}{{col}}]<br />
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%95-%D7%90%D7%93%D7%A8-%D7%90-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%92-%D7%A2%D7%94/ שיחת הרבי על הרב גוראריה] - ליל [[ז' אדר א']] [[תשנ"ב]]{{וידאו}}{{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109648 וידאו ממסע ההלוויה והקבורה של הרש"ג בהשתתפות הרבי וחסידים] {{וידאו}}{{חב"ד און ליין}}<br />
*הרב חיים דלפין, [https://sinun770.org/%d7%99%d7%90%d7%a8%d7%a6%d7%99%d7%99%d7%98-%d7%95-%d7%90%d7%93%d7%a8-%d7%94%d7%a8%d7%94%d7%97-%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%92-%d7%92%d7%99%d7%a1-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%aa/ יארצייט ו' אדר, הרה"ח הרש"ג, גיס הרבי, עבודתו, חזרת דא"ח, ביטולו להרבי, "און זיין גרעסטר חסיד"] באתר סינון חב"ד לסרוני יוטיוב {{וידאו}}<br />
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גוראריה, שמריהו}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]<br />
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%9C%D7%A7&diff=832456עמלק2026-03-10T18:33:15Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>'''עֲמָלֵק''' הוא המתועב שבכל העמים. הוא הראשון שיצא להלחם בישראל ("אשר קרך בדרך בצאתכם מ[[מצרים]] ואתה עייף ויגע ולא ירא (- עמלק) אלוקים"{{הערה|סוף פרשת בשלח.}}), הוא היוצא להלחם בישראל לפני כניסתם לארץ, והוא האחרון שילחם בישראל לפני ביאת המשיח.<br />
<br />
חז"ל מסבירים שכשבני ישראל יצאו ממצרים יראו מהם כל האומות כמוזכר בפסוק "שמעו עמים ירגזון"{{הערה|שירת הים, בשלח.}} וגו', וכשבא עמלק ונלחם עם [[ישראל]] גרם לכך שה[[יראה]] משמירת [[הקב"ה]] על בני ישראל פחתה.<br />
<br />
והוא כמשל אמבטייה רותחת שהכל פוחדים להיכנס לתוכה עד שנכנס אחד לתוכה ונכווה, שלמרות שנכווה, בכל זאת קירר האמבטייה בפני הכל{{הערה|מובא ברש"י שם.}}.<br />
<br />
== מלחמה לה' בעמלק ==<br />
על מלחמה זו נאמר ב[[תורה]] ב' דברים:<br />
<br />
א) [[הקב"ה]] מצווה למשה "מחה תמחה את זכר עמלק". מצווה זו הינה אחת מן המצוות התלויות בכניסת בני ישראל לארץ, כמו שאיתא [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות מלכים פ"א ה"א.}}: "ג' מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ למנות להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות את בית הבחירה".<br />
<br />
ב) "נשבע ה' שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק" ("כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור"), וב[[גאולה]] כש[[מלך המשיח]] ימחה את זרע עמלק נאמר: "ביום ההוא יהיה '''ה'''' אחד '''ושמו''' אחד".<br />
<br />
כשמונה [[שאול]] ל[[מלך]] על ישראל צווהו ה' על ידי שמואל ה[[נביא]] להילחם בעמלק ולא להשאיר מהם עד אחד, אף את כל בהמותיהם צווה [[הקב"ה]] להרוג.<br />
<br />
[[שאול]] נלחם בעמלק, אבל לא קיים את ציווי ה' בשלימות והשאיר בחיים את אגג מלך עמלק ומיטב הצאן (ברצותו להעלות גם אותם לקדושה). כאשר בא שמואל וראה זאת שיסף את ראשו של אגג.<br />
<br />
על מקרה זה הוענש [[שאול]] בכך שנלקחה ממנו מלכותו וניתנה ל[[דוד]] שהייתה בו קבלת עול - דוד עבדי.<br />
<br />
בלילה זה שנשאר אגג בחיים, הביא לעולם בן שהיה להמשכו של עמלק בעולם, וממנו נולד לאחר מכן המן שרצה להשמיד את כל היהודים.<br />
<br />
כשבא סנחריב ובלבל את האומות (שירגישו את שליטתו עליהם) אבדו עמים רבים, וגם עמלק איבד את זהותו, ועל כן עמלק קיים גם עתה אלא שאין לנו מידע מיהו, וכשנגאל ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה יוכר זרעו של עמלק ויוכרת.<br />
<br />
== קליפת עמלק בתורת החסידות ==<br />
<br />
על פי תורת החסידות, עמלק הינו מציאות רוחנית נצחית, ככל סיפורי וציוויי התורה שנצחיים הם, והם הוראה לכל [[יהודי]] בכל מקום ובכל זמן.<br />
<br />
עמלק הוא עצם מציאות ה[[רע]] שבכל [[יהודי]], המפריע ומנגד לכל דבר שב[[קדושה]] ללא שום סיבה. עניינו הוא 'קרירות' - שמקרר כל ענין אלוקי, שלא יתפעל משום דבר, ואם מתפעל, פועל עמלק שלא יפעול ההתפעלות שינוי מהותי וממשי אצל המתפעל, והוא השורש לכל המידות הרעות כולן{{הערה|ד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק תרס"ה. וראה ד"ה זה תשי"ח.}}.<br />
<br />
בעוד שאת שאר המידות הרעות יכול האדם לגרש מליבו על ידי [[עבודת התפילה]], בה מפנים האדם את אחדותו של [[הקב"ה]] ועל ידה מגיע ל[[אהבת ה']], את עמלק אין האדם יכול ל"שכנע" בטובו של הקב"ה היות וטבעו הוא חוצפה והתנשאות ללא טעם וסיבה (וזוהי הסיבה לשנאה הגדולה שהייתה ל[[חסידים]] על עמלק){{הערה|עיין בערך [[זלמן זעזמער]].}}.<br />
<br />
בעוד שה[[קליפה]] בעמים האחרים היא מצד הסתר החיות אלוקית, שונה בכך עמלק בכך שבחינת הדעת אינה מוסתרת אצלו, הוא יודע את רבונו ומתכוין למרוד בו, מתוך חוצפה ועזות ללא שום טעם{{הערה|[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], מצוות זכירת ומחיית עמלק.}}.<br />
<br />
משום כך הדרך למלחמה ה[[רוחניות|רוחנית]] בעמלק היא גם כן בדרך של הגבהה והתנשאות, שלמעלה מטעם ודעת, התנשאות הבאה מצד עצם ה[[טוב]] והקדושה שבכל אחד ואחת ([[עצם הנשמה]]). עניינה של מלחמה זו הוא 'תקיעת הדעת' והתקשרות באלוקות בתוקף הנובע מעצם הנשמה{{הערה|ד"ה זכור את אשר עשה לך עמלך תש"ט עמ' 65, תש"ל ובכמה מקומות.}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[שבת זכור]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2202 מחיית עמלק היום, ולאחר שייכחד]''' {{חב"ד בישראל}}<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2131 למה ייכחד עמלק?]''' {{חב"ד בישראל}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/137199 המצווה של זכירת מעשה עמלק | הרב מאיר אשכנזי]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
*הרב ישראל גוטמן, '''[https://files.anash.org/uploads/2022/06/1217.pdf קליפת עמלק]''', בתוך הערות וביאורים אהלי תורה גליון 1217 חג השבועות תשפ"ב עמוד 36<br />
*הרב יוסף קליין, '''[https://sinun770.org/ מחיית וזכירת עמלק במשנת החסידות]''' (אידיש) {{צליל}}<br />
*[https://chabad.info/moshiach/1186832/#:~:text=%22עמלק%20תפקידו%20לייבש%20את%20האידישקייט%20שלנו!%22%20•%20לקראת,להאזנה%20לפודקאסט%20המלא%20מדוע%20עמלק%20דומה%20דווקא%20לכלב%3F עמלק, תכירו] - פודקאסט עם הרב [[עופר מיודובניק|עופר מידובניק]] באתר {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אומות העולם]]<br />
[[קטגוריה:עמלק]]<br />
[[en:Amalek]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%90%D7%9F&diff=832455רחמים אנטיאן2026-03-10T18:33:15Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב רחמים אנטיאן.jpg|ממוזער|הרב רחמים (רמי) אנטיאן]]<br />
[[קובץ:רחמים אנטיאן.jpg|ממוזער|ר' רחמים אנטיאן ב[[חלוקת הדולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br />
ר' '''רחמים אנטיאן (רמי)''' ([[ג' תמוז]] [[תשט"ו]] – [[כ"ב תשרי]] [[תשס"ב]]) היה [[חסיד חב"ד]], איש עסקים, איש חסד, עסקן ופעיל בהפצת [[בשורת הגאולה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בג׳ תמוז תשט"ו בתל אביב, לאביו יואב, צייר במקצועו, ואמו אסתר - יוצאי משהד, פרס.<br />
<br />
ר' רחמים שירת ב[[צה"ל]] בחיל הים הישראלי. פגישתו הראשונה עם [[הרבי]] הייתה כשהגיע ל[[ארצות הברית]] בשנת תשל"ו עם משלחת שכללה מספר ספינות, כדי להשתתף בחגיגות 200 שנה לייסוד ארצות הברית. כמה מחברי המשלחת ורמי עמם הגיעו ל-[[770]], ופגישה זו עם הרבי הותירה חותם עמוק בלבו.<br />
<br />
לאחר שהשתחרר מ[[צה"ל]], שימש ככתב ספורט בעיתונות. במערכת העיתון עבד גם כתב שהשתייך לציונות הדתית, ורמי היה מפנה אליו שאלות בעניני תורה ואמונה. לאחר שהלה לא יכל יותר לענות על ריבוי השאלות הפנה אותו לידידו הרב [[משה דיקשטיין]] שהפך לידיד נפש של רמי. בעצתו של ר' משה נסע רמי ללימודים בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת]]. לאחר נישואיו, ניהל את הצד הגשמי של הישיבה וערך מסעות גיוס כספים לטובת הישיבה ברחבי העולם. אחד מהישגיו היה קניית מלון "רקפת" שהפך לפנימיית הישיבה. בעוברו לעולם העסקים בברכת הרבי עשה מעשה חסד עילאי בנוטלו על צווארו את כל חובותיה של הישיבה שהסתכמו בכ-2.5 מיליון דולר, ותוך כעשר שנים שילם את כל החובות במילואם.<br />
<br />
במשך השנים זכה לקבל מהרבי ברכות ועידודים מיוחדים. כך פנה אליו הרבי פעם ב[[חלוקת כוס של ברכה]] בכינוי החיבה שלו 'רמי' על אף שהוא מעולם לא כתב כך אל הרבי{{הערה|התמים גליון לז ע' 25}} וכך זכה לתשובות והדרכות הרבי בעסקיו. <br />
<br />
בשנת תשמ"ט עבר בברכת הרבי להתגורר ב[[קראון הייטס]]. הוא שלח את ידו בעסקים וראה בהם ברכה עד שנעשה לגביר, כפי שבירכו הרבי. בין עסקיו היו חברת מוצרי נקיון, וחברה למכירת מוצרים דרך הטלויזיה. בתקופה זו התפרסם כמכניס אורחים גדול ונגיד [[חסיד]]י בקנה מידה גדול מידי שבת היו אוכלים על שולחנו עשרות אורחים ובחדשי החגים אף מאות. לצד ביתו הקים בית כנסת 'בית יואב' בו התקיימו התוועדויות חסידיות מיוחדות.<br />
<br />
לרמי היה חיות מיוחדת בענייני [[גאולה ומשיח]], בפרסום בשורת הגאולה ו[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח]], והשקיע את חייו למען פרסום נבואת הגאולה של הרבי.<br />
<br />
הוא תרם מהונו בעיקר לצורכי הפצת בשורת הגאולה והגואל, ואף הקים את "[[קרן המיליון]]" לשם כך, באמצעותה חילק לצדקה לענייני משיח למעלה מחמש מיליון דולר.<br />
<br />
יזם את [[קונגרס משיח העולמי לקבלת פני משיח]] שהתקיים מדי שנה על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].<br />
<br />
ארגן את מעמד ההתאחדות העולמי ([[סאטלייט]]) ב[[יו"ד שבט]] [[תשנ"ו]] בין חמש יבשות.<br />
<br />
יחד עם פעולתו בפרסום בשורת הגאולה, וכחלק מאישיותו המיוחדת, היה בקי מופלג ב[[תורת החסידות]]. בשיעור השבועי ב'[[המשך תרס"ו]]' שהתקיים בביתו, בו השתתפו [[אברכים]] ו[[משפיעים]] משכונת [[קראון הייטס]], הדהים את הנוכחים בידיעותיו ובהבנתו. בקיאות זו הורגשה היטב גם בשיעורי ה'[[דבר מלכות]]' אותם מסר בטוב טעם ובהסברה בהירה ב[[בית חב"ד]] ב[[רמת גן]] בניהולו של הרב [[מרדכי גל]].<br />
<br />
במחצית השניה של שנות הנו"נים ירד מנכסיו ועבר להתגורר ביישוב שערי תקוה ב[[ארץ הקודש]], ויסד שם [[בית חב"ד]].<br />
<br />
נפטר לאחר ה[[הקפות]] מדום לב בליל [[שמחת תורה]] [[תשס"ב]] בשערי תקווה והוא בשיא ימיו.<br />
{{חלונית<br />
|כותרת=ציפייה למשיח<br />
|מקור=[[שבועון בית משיח]]<br />
|תוכן=<br />
בשנת [[תשמ"א]], ארגן החסיד ר' רחמים אנטיאן קייטנה לילדים ב[[צפת]], תחת הסיסמה והכותרת: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת ה[[משיח]]".<br />
<br />
כשהסתימה הקייטנה, והמשיח עדיין לא בא, אחד הילדים שהיה חדור כל כך בכמיהה לביאת המשיח, לא פסק מלדבר על כך, עד כדי כך שהיה עולה לגג בלילות כדי לחפש את משיח... הורי הילד, שלא שמרו [[תורה]] ו[[מצוות]] חששו שהוא יצא מדעתו.<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]], לאחר [[השיחה הידועה|שיחת]] [[הרבי]] ב[[כ"ח ניסן]], נזכר רמי באותו אירוע - וכתב לרבי את הסיפור, וסיים בכאב: "ואני שואל, רבונו של עולם! ולו רק בגלל ילד יהודי אחד שאחרי אלפיים שנה ש"אותותינו לא ראינו" - שכלתה נפשו בציפייה למשיח האם אין זה מן הראוי שתבוא כבר ה[[גאולה]] על ידי [[מלך המשיח]]?!..."<br />
<br />
על כך ענה [[הרבי|הרבי]]: '''"והרי זו טענתי ב[[השיחה הידועה|שיחה הידועה]], אזכעה"צ"'''.<br />
}}<br />
<br />
==פעולות לזכרו==<br />
ב[[חודש סיוון]] [[תש"ע]] הודיעה משפחתו על התחלת כתיבת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו. ב[[חודש אדר ב']] [[תשע"א]] נערך מעמד הכנסת ספר התורה להיכל [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60611 שמחה תורה: הכנסת ס"ת לע"נ הרב אנטיאן] {{אינפו}}}} - שהרב אנטיאן זכה להיות ממקימיה ומייסדיה. ב[[הכנסת ספר תורה]] יצא קובץ הנקרא 'קרייזי אבאוט משיח' המתאר את תולדות חייו, הקובץ נכתב על ידי הרב [[משיח פרידמן]].<br />
<br />
ב[[חודש טבת]] [[תשע"ט]], יצא לאור ספר שמכיל את שיעוריו של ר' רמי שמסר בשנותיו האחרונות. את הוצאת הספר יזמה גב' דבורה לאה הרצוג{{הערה|1=[https://chabad.info/beis-medrash/441705/ חדש: קובץ שיעורי ר' רמי אנטיאן], באתר {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אשתו מרת דורית אנטיאן, ארצות הברית.<br />
* בתו, אסתר רבקה, ניו יורק.<br />
* בנו, ר' עובדיה מנשה, וזוגתו מרת חי' מושקא אנטיאן - [[מלבורן]], [[אוסטרליה]]{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2016/04/11-04-2016-12-04-12-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%90%D7%9F-%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92.pdf להורדה: תשורה מחתונת אנטיאן-שמרלינג]}}.<br />
* בנו, ר׳ יואב, ניו יורק.<br />
*בנו הרב מנחם מענדל דוד (מני) וזוגתו מרת הינדא יעל , ירושלים עיה"ק.<br />
*בנו ר׳ יחיא יוסף יצחק, קליפורניה.<br />
*בנו, הרב משולם משה חיים אנטיאן.<br />
*בנו ר׳ שלום דוב בער, פלורידה.<br />
*בתו מרים חי׳ מושקא - פלורידה.<br />
*בנו, הרב איתמר אנטיאן.<br />
*בנו ר׳ ישראל לוי משיח, ניו יורק.<br />
*בנו ר׳ שמואל אליהו, ניו יורק.<br />
*בתו רחל גאולה - פלורידה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [https://chabad.info/magazine/1097034/ '''החסיד שהיה "קרייזי אבאוט משיח"'''] {{שבועון בית משיח}}<br />
* [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2018/12/23-10-2020-00-53-03-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A8-%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%A0%D7%99.pdf קובץ: "שיעורי ר' רמי אנטיאן"]<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9 "שמחת תורה אצל הרבי"] - רשימה מפרי עטו אודות חג [[שמחת תורה]] במחיצתו של [[הרבי]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/023842029195.html רמי שהכרתי]''' זכרונות אישיים מקרובת משפחתו {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג הסוכות תשע"ז {{בית משיח}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}<br />
*[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82487 ידיעות אחרונות על "הספונסר של המשיח"] {{אינפו}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=4 קהל רב בהתוועדות לזכרו של הרב אנטיאן] - דיווח על התוועדות לרגל מלאת שנה לפטירתו, אולמי 'גראנד הול', [[בני ברק]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}<br />
*משיח פרידמן, '''[http://chabad.info/blogs/שמיליארד-סינים-יכריזו-יחי/ שמליארד סינים יכריזו יחי]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
*[https://chabad.info/in-focus/95221/ תמונות של ר' רמי בישיבת חח"ל צפת] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83538 בישיבת קיץ: קרן המליון של רמי אנטיאן נוסדה מחדש] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אנטיאן, רחמים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]<br />
[[en:Rachamim Antian]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%90%D7%9D_%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%96%27%D7%A0%D7%99%D7%A7&diff=832454סאם ספוז'ניק2026-03-10T18:33:15Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>'''(יא) סאם סאפאזשניק''' (בתרגום מרוסית Я сам сапожник - '''אני בעצמי סנדלר''') הוא ביטוי ב[[חסידות חב"ד]], שמשמש לתיאור אדם שחושב: איני צריך לקבל מרות ולהקשיב לסמכות רוחנית, אני מבין, אני יודע. <br />
<br />
מקורו הביטוי, במשל על טענה מופרכת של סנדלר גוי שהוא יצר את ה[[מצות תפילין|תפילין]] שגנב. המסר הוא שעל האדם להיות ב[[ביטול]] (ענווה) ולקבל את הדרכות והוראות התורה ו[[נשיא הדור|הרבי]].<br />
<br />
==המשל והנמשל==<br />
=== המשל ===<br />
כפי שסופר על ידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בשם [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]]: "בתקופת הפוגרומים רחמנא ליצלן, היה הסדר שלאחרי הפוגרום היו היהודים מחזרים בין הגויים לקנות מה שגזלו. פעם אחת בא [[יהודי]] לביתו של [[אומות העולם|גוי]] בכפר, וראה אצלו סידור, וקנה ממנו. אח"כ ראה שיש ברשותו של הגוי זוג [[תפילין]], וכאשר הגוי דרש תמורתם סכום גדול, התרעם עליו היהודי ואמר לו, היתכן שהנך דורש הרבה כסף על חפץ שנמצא בידך בגזילה והנך חייב להחזירו! <br />
<br />
– הגוי, שלפני ה"פוגרום" לא הי' לו שום עסק עם יהודי, לא ידע מהו החפץ (התפילין) שבידו; ובידעו שזהו חפץ שעשוי מעור, ונמשכים ממנו חוטים ארוכים, כמו – להבדיל – נעל {{הערה|[(כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר בבת-שחוק:) הגוי לא ידע, אבל, אכן מצינו בגמרא דמיון בין שרוך נעל לרצועות של תפילין: "בשכר שאמר אברהם אבינו אם מחוט ועד שרוך נעל, זכו בניו לשתי מצות, חוט של תכלת ורצועה של תפילין" (סוטה יז, א. וש"נ.)]}} , אמר: הרי זה עשוי מעור, ואני עשיתיו בעצמי – "סאַם סאַפּאָזשניק"!"{{הערה|שם=תשיג|[https://chabadlibrary.org/books/1400150077 שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג], תורת מנחם, חלק ט' (שנת תשי"ג - חלק שלישי) עמ' 52, באתר ספריית חב"ד}}.<br />
<br />
ובניסוח אחר: "ישנו סיפור אודות גוי שנכנס יהודי לביתו וראה שם... תפילין, והחליט מיד לקנותם ממנו, כששאל את הגוי – בהתרגשות – מניין המה לך? השיב לו הגוי – שלא ידע אם כוונתו של היהודי לקנותם, או שעיקר כוונתו לברר מנין גנבם – "''יאַ סאַם סאַפּאָזשניק''", כלומר, אני בעצמי סנדלר, ותפרתים בעצמי!... מובן מאליו איך שייך גוי לעשיית תפילין!"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1400110202 שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א] תורת מנחם ח"ג, (שנת תשי"א) עמ' 175], באתר ספריית חב"ד}}.<br />
<br />
=== הנמשל ===<br />
הרבי לימד הוראה מהסיפור בנוגע [[ביטול|לביטול]] הנדרש מחסיד: "ישנם כאלה שחושבים שאין צורך לשאול אצל הרבי כל דבר. יש לו – טוען הוא – את ה"שולחן-ערוך", ויש לו גם מוח בקדקדו{{הערה|באידיש: "ער האָט אַ גוטע קאָפּ, קיין עין-הרע זאָל ניט שאַטן"...}} ובמילא, יכול הוא בעצמו – ברוך השם – לברר כל ענין לאשורו, ואינו צריך לשאול אצל הרבי"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1400110202 שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א], תורת מנחם, שנת תשי"א – חלק שני עמ' 175, באתר ספריית חב"ד}}.<br />
<br />
ובדומה לכך: "כאשר יהודי קובע לעצמו סדר בחיים, מבלי שיהיה לו "בעל הבית". וכפי שהיה מתבטא [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] בכגון-דא: "אַ נאַוואָטנע בהמה", וכששאלתי אותו מהי "נאַוואָטנע בהמה", השיב, שזוהי בהמה שאין לה בעל הבית, ובמילא, רועה היא היכן שרוצה, ישנה מתי שרוצה, נותנת חלב במקום שרוצה ולא במקום שצריך, ובועטת שלא במקום הנכון . . כאשר אין בעל הבית, אזי ההנהגה היא כמעשה בהמה כו'"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1400150077 שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג] תורת מנחם כרך ט' (שנת תשי"ג – חלק שלישי) עמ' - 53 52, באתר ספריית חב"ד}}.<br />
<br />
בהקשר ל[[תקנת המשקה]] אמר הרבי על מי ששותה מעבר לתקנה: "הנה הוא "סאַם סאַפּאָזשניק"... וביכלתו להראות "קונץ", שלוקח ארבע, חמש, שש, שבע ושמונה [כוסות], עד אשר חדל לספור, כי הוא כבר שוכב מתחת לשולחן..."{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1402590076 שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה], תורת מנחם מד (שנת תשכ"ה - חלק רביעי) עמ' 100, באתר ספריית חב"ד}}.<br />
<br />
<br />
=== הביטוי בשיחות הרבי ===<br />
בשיחה בה ביאר הרבי את הצורך ב[[תורת החסידות]] שהתגלתה בדורות האחרונים, במשל מהתרופה למחלה מסוג 'גידול' שלא הייתה מוכרת בעבר: "כאשר מישהו יסרב להשתמש ברפואה זו בגלל שתי טענות: (א) ענינה של רפואה הוא ''חיזוק והרחבת'' מציאות הגוף, ולא ''הריסה וביטול''. (ב) מכיון שדורות לאחרי דורות לא השתמשו ברפואה זו, אין ברצונו להשמע לרופאים החדשים ורפואותיהם החדשות, באמרו, שהוא "'''סאַם סאַפּאָזשניק'''"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1400120081 שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב] - תורת מנחם חלק ו' (שנת תשי"ב) עמ' 72- 74, באתר ספריית חב"ד}} - כלומר, הוא בעצמו מומחה.<br />
<br />
בהסבר אודות פירוש ב[[רש"י]] שבמקצת מהדפוסים 'תוקן' סדר הפירוש: "ומסתבר בפשטות, שרש"י דייק לכתוב פירושו שלא כסדר הכתוב, והמדפיס שרצה להראות שהוא "תלמיד חכם", "סאַם סאַפּאָזשניק"... "תיקן" והפך את הסדר בפירוש רש"י שיהיה בהתאם לסדר הכתוב{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/11200010929 שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ח] - תורת מנחם נג (שנת תשכ"ח - חלק שלישי) עמ' 141 , באתר ספריית חב"ד}}.<br />
<br />
בשיחה אודות הוראת [[נשיא הדור]] להצטרף ל[[שלוחי הרבי]] ול[[טנק מבצעים|טנקיסטים]], הביא הרבי את הטענה של אלו המשתמטים מכך בטענה: "כיצד יכולים "פראווען בעל־הבתישקייט" (= באידיש: לקחת בעלות) על כל הדור כולו, ולומר שהנהגת הדור צריכה להיות באופן כך וכך - הוא "סאם סאפאזשניק", וכל העולם כולו נברא בשבילו, יודע הוא כיצד צריך להתנהג כל הדור!{{הערה|שם=תשמב|'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=311&hilite= שיחת פרשת בראשית תשמ"ב]''', תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ב כרך א', עמ' 304, באתר [[HebrewBooks]].}}<br />
<br />
==דיוק ועומק בסיפור==<br />
בהתוועדות שבת-קודש פרשת בראשית תשמ"ב דייק הרבי והעמיק בפרטי הסיפור: <br />
<br />
"סיפור זה, אינו בדרך צחות בלבד – (כמובן מזה שמספרים סיפור זה לילדי-ישראל הלומדים ב"[[תלמוד תורה|חדרים]]", וכמדומה שסיפור זה מובא באחד ממכתבי [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|כ"ק מו"ח אדמו"ר]]) – אלא טמונה בו הוראה, ובנוסף לכך יש לו מקור בתורה:<br />
<br />
איתא ב[[חז"ל]] שמה שאמר [[אברהם אבינו]] "אם מחוט ועד שרוך נעל" – הרי זה מרמז על מצוות [[חליצה]] ומצוות [[מצות תפילין|תפילין]]. וכאן רואים את הקשר שבין תפילין לנעליים הנעשים על-ידי "סנדלר" (כבסיפור הנ"ל).<br />
<br />
כמו כן נאמר בספרי קבלה וחסידות ש[[מט"ט]] תופר מנעלים ועל כל תפירה ותפירה הרי הוא מייחד [[יחוד (קבלה)|יחודים עליונים]], בדוגמת היחודים שעל-ידי מצוות תפילין.<br />
<br />
ועניין זה קשור גם עם [[פרשת בראשית]], שבה מסופר אודות "חנוך", וידוע שכאשר "לקח אותו האלקים" נעשה חנוך למט"ט, ומאז ענינו – לתפור מנעלים ולייחד יחודים עליונים כו'.<br />
<br />
ועד שענינו של מט"ט הוא – מליץ טוב על בני-ישראל [נוסף למלאך מיכאל שרם של ישראל], כמאמר "מט"ט קושר כתרים לקונו מתפילותיהם של ישראל", היינו שהוא פועל את כללות עניין הרצון למעלה כו'.<br />
<br />
אלא בכך טמונה הוראה בעבודת האדם לקונו – שגם כאשר הוא סנדלר התופר מנעלים כפשוטו, עליו לדעת שתכלית הכוונה בזה היא – לייחד יחודים עליונים כו'.<br />
<br />
וכפי שמצינו שאחד התנאים היה רבי יוחנן הסנדלר – והרי אין עניין יוצא מידי פשוטו – שהוא עסק בתפירת מנעלים, וביחד עם זה היה תנא וכו'"{{הערה|שם=תשמב}}.<br />
<br />
== מקור הסיפור ==<br />
הרבי הזכיר שמקור הסיפור הוא בשיחות הרבי הריי"צ{{הערה|'''[https://tablet.otzar.org/#/b/26275/p/268/t/1661183749173/fs/0/start/0/end/0/c/1661183788819 'ספר השיחות' תרח"צ]''', (תרצ"ו-ת"ש), ע' 264, באתר 'אוצר החכמה', פתוח למשתמשים רשומים בלבד.}}, שסיפרו בשם החסיד ר' [[דוב זאב קוזבניקוב|בערע וואלף]]"!"{{הערה|שם=תשיג}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
;שיחות מהרבי בנושא<br />
* סיפור המשל, וההוראה: "ישנם כאלה שחושבים שאין צורך לשאול אצל הרבי כל דבר..." , '''[https://chabadlibrary.org/books/1400110202 שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א]''', תורת מנחם ח"ג, (שנת תשי"א) עמ' 175, באתר ספריית חב"ד<br />
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6654&CategoryID=1377 מלאך "תופר מנעלים"]''', בתוך: מדור 'ניצוצי רבי', [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], גליון מס' 815, באתר [[Chabad.org]]<br />
;מדיה<br />
* '''[https://drive.google.com/file/d/12hizA2aSs9xyIpFV08qAJxlLIl0coXy2/view השיר סאם סאפאזשניק]''' בביצוע [[מקהלת צבאות השם]] בתיקיית גוגל דרייב {{צליל}}<br />
* [https://chabad.info/video/kids/tzh/377109/ '''מחזמר על הסיפור'''], בביצוע מקהלת צבאות השם, באתר [[חב"ד אינפו]]. {{וידפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:פתגמים: ציות לרבי]][[קטגוריה:פתגמים: סיפורי חסידים]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%9F&diff=832449שמואל ששון2026-03-10T18:33:15Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב שמואל ששון.png|שמאל|ממוזער|300px|נואם באירוע של ישיבת תורת אמת]]<br />
הרב '''שמואל ששון''' (יליד שנת [[תשנ"א]], 1990) הוא שליח הרבי, ומנהל בית חב"ד תלם ואדורה בגזרת הר חברון, ור"מ בשיעור ב' ב[[ישיבה קטנה תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[קרית ארבע]] ב[[כ"ב חשון]] [[תשנ"א]] לאביו הרב [[חיים ששון]] ולאמו מרת פנינה.<br />
<br />
כשהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת חב"ד מאור מנחם ברחובות, ולאחר מכן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאווויטש צפת]], ולקראת שנת הלימודים [[תש"ע]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
בתקופה זו היה שותף בעריכת ה'דפי עזר' ללימוד שיחות הדבר מלכות, וכן חיבר סיכומים קצרים ובהירים על ספר התניא, שהפכו בהמשך לתכנית לימוד מקיפה עבור כל תלמידי ישיבות חב"ד ברחבי הארץ במסגרת [[קרן דור דעה]].<br />
<br />
פעל כחבר צוות ניהול הפעילות החינוכית במסגרות [[קעמפ אורו של משיח]] ו[[מחנה משיח]].<br />
<br />
התחתן עםאיילה, בתו של שליח הרבי ברמת ממרא קרית ארבע, הרב [[יוסי נחשון]].<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] ייסד את בית חב"ד תלם, ובהמשך הרחיב את פעילותו ופועל גם ביישוב אדורה ובגזרת הר חברון, ובמהלך מעגל השנה מקיים פעילות עניפה ומגוונת בקרב אלפי חיילים ותושבים.<br />
<br />
לצד פעילותו בבית חב"ד, משמש כמשפיע ב[[ישיבה קטנה תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
רעייתו איילה, משמשת כמרצה ומנטורית, ומעבירה סדנאות חוייתיות למודעות אישית לקראת תקופת הנישואין, תחת המיתוג 'עיצוב פנים - הגירסה הטובה ביותר של עצמי'.<br />
<br />
==כותרים בעריכתו==<br />
*'''ביאורי דבר מלכות''', סיכומים וביאורים לשיחות הדבר מלכות בשפה שווה לכל נפש, תשע"ו (עורך שותף)<br />
*'''קובץ לימוד מתנה לרבי''', התאחדות החסידים תשע"ה<br />
*'''סיכום התניא'''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/422090/ הסיפור המטלטל שמאחורי בית חב"ד תלם, שבהר חברון]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/shishi-info-magazine/996129/ "אנשים מתחברים לרבי בצורה אותנטית" • חיים שליחות בתלם]''' {{אודיו}}{{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ששון, שמואל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תומכי תמימים רחובות]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תש"ע]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ששון]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=832451שלום דובער דיקשטיין2026-03-10T18:33:14Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלום דיקשטיין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב דיקשטיין נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] ([[תשע"ד]])]]<br />
הרב '''שלום דובער דיקשטיין''' (יליד [[תשמ"ב]]), הוא [[שו"ב]] ועסקן בקהילת חב"ד ב[[מלבורן]], [[אוסטרליה]] ו[[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] במסגרת בית חבד מקומי, וכן בקהילת דוברי העברית בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ף מרחשוון]] [[תשמ"ב]] לאביו הרב [[משה דיקשטיין]] ולאמו מרת שושנה (בתו של הרב [[יוסף לבנהרץ]]) - משלוחי הרבי ב[[באר שבע]].<br />
<br />
בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבת תומכי תמימים בקריית גת]], ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)]]. כיהן כראש מערכת [[הערות התמימים]] של ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בחיפה ושל ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
בתום שנה זו, יצא לשנת שליחות ולימודי ה'[[סמיכה]]' ב[[מרכז דוברי עברית]] ב[[מונטריאול]], ובסיומה התבקש על ידי השליח, הרב [[חיים שלמה כהן]], להישאר שנה נוספת ולנהל את תכנית לימודי הסמיכה במקום. במקביל לפעילותו בשנה זו, החל בלימודי [[שחיטה]]. בסיום תקופת השליחות הוסמך כרב ושו"ב על ידי הרבנים יצחק הכהן הענדל ודוד רפאל באנון.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]] התחתן עם אסתר שרה בת ר' יצחק צבי הכהן יעדוואב ממלבורן, אוסטרליה. במקביל ללימודיו ב"כולל מנחם" המקומי, ולפעילותו בבית חב"ד למטייל, התבקש על ידי הרב [[יצחק דוד גרונר]] לכהן כשו"ב בק"ק ליובאוויטש המקומית - תפקיד שאותו הוא ממלא מאז, במקביל לפועלו כשליח.<br />
<br />
ביום ג׳ בתמוז ה'תשפ"ג התמנה, בנוסף לתפקידו כשו"ב, לרב משחטת העופות "סולומון" העומדת תחת הכשר ליובאוויטש בעיר, ומשמשת גם כמפעל להכשרת, עיבוד ואריזת בשר ועופות הגדול מסוגו באוסטרליה.<br />
<br />
==שליח ומשפיע==<br />
מיום חתונתו ועד תחילת שנת [[תשע"ז]] שימש כשליח ב[[בית חב"ד]] לישראלים בהנהלת הרב [[דודו לידר]], ומאז עד היום מכהן כשליח בבית חב"ד "שני-אור" בשכונת צפון קאולפילד בעיר.<br />
<br />
במקביל לעבודתו בבתי חב"ד אלו הוא פועל בקרב קהילת הישראלים במלבורן, ומעביר מדי שבוע שיעורי תורה לאנשי עסקים וחברי הקהילה.<br />
<br />
בנוסף, הוא פעיל גם בקהילת אנ"ש במלבורן: הוא מכהן כרב בחבר המנהלים של בתי הספר "ישיבה" ו"בית רבקה" בעיר, ומהווה משפיע ודמות חסידית בעיר.<br />
<br />
==שוחט בינלאומי==<br />
פן נוסף של שליחותו חורג מגבולות אוסטרליה: הרב דיקשטיין מסייע לשלוחים שנמצאים בחלקים מרוחקים של הגלובוס, ונוסע רבות למקומם כדי לשחוט ולהכשיר עופות ובשר בשחיטת ליובאוויטש. <br />
<br />
מדי שנה הרב דיקשטיין שוחט את הכפרות של כ"ק אד"ש מה"מ בערב יום כיפור.<br />
<br />
וכמו"כ משמש מידי שנהכשוחט ב[[כפרות]] שנערכות על ידי ארגון [[אש"ל - הכנסת אורחים]] ב[[קראון הייטס]] בערב יום הכיפורים.<br />
<br />
==חקר השחיטה במשנת חב"ד==<br />
[[קובץ:שלום דיקשטיין עם הרב שלמה עמאר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב דיקשטיין מציג בפני הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]] את טיוטת חיבורו: לקט "בגדי מלכות" החונה על הספר "שמלה חדשה" (תש"פ)]]<br />
הרב דיקשטיין עוסק רבות בלימוד, עריכת והנגשת פסקי רבותינו נשיאינו בדיני השחיטה והבדיקה, וכן בחקר היחס לשחיטה במשנת חב"ד, עם דגש מיוחד על עניינה של [[שחיטת ליובאוויטש]]. את כל אלו הוא מפרסם בשיעורים שהוא מעביר ובמאמרים שהוציא לאור.<br />
<br />
גולת הכותרת של בירורים אלו הוא הספר "שמלה חדשה" עם לקט "בגדי מלכות" - פסקי רבותינו נשיאינו בדיני שחיטה ובדיקה, מלוקטים וערוכים משלל ספרותם הרחבה, במקומות שבהם פסקי שונה מהפסק המקובל כיום, שערך והוציא לאור.<br />
<br />
תדפיס מספר זה ראה אור לקראת יום הולדתו הארבעים, [[כ' חשוון]] [[תשפ"ב]], הספר במהדורתו הסופית על דיני שחיטה יצא לאור בחודש שבט ה'תשפ"ד, ובחודש סיוון ה׳תשפ"ה יצאה מהדורה שניה ומורחבת של הספר, הכוללת גם את דיני טריפות הריאה.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*'''וזבחת כאשר צויתך''' – בירור, ראשוני מסוגו, בנושא השחיטה במשנת חב"ד וענינה של שחיטת ליובאוויטש{{הערה|'''[https://chabad.info/beis-medrash/602521/ וזבחת כאשר ציוותיך]''' קובץ מקיף על שחיטת ליובאוויטש.}}.<br />
*'''שמלה חדשה עם 'בגדי מלכות'''' - ליקוט פסקי רבותינו נשיאינו בנושא שחיטה ובדיקת הריאה במקומות שפסקם שונה מהמקובל{{הערה|תדפיס מתוך החיבור *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Dickshtein-Harel%20-%20Av%2028%2C%205777.pdf "שמלה חדשה - עם בגדי מלכות"]''' {{PDF}}}} על סדר סימני החיבור "שמלה חדשה". יצאה לאור מהדורה ראשונה שבט תשפ"ה מהדורה שנייה סיון תשפ"ה.<br />
*'''שחיטת ליובאוויטש''' - הספר מהווה מעין אנציקלופדיה לתורת חב"ד בענייני השחיטה והבשר הכשר: מאמרי דא"ח ושיחות קודש, באיורים חסידיים, ביאור המושג "שחיטת ליובאוויטש" ואופן יישומו מימי אדמו"ר הזקן ועד דורנו, ומאסף סיפורים חסידיים על ענייני השחיטה והכשרות. יצא לאור כסלו תשפ"ו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/88056/ בעל עסק חסידי: שחיטת ליובאוויטש בליובאוויטש]''' במגזין "[[דרך המלך]]"<br />
*'''[https://chabad.info/video/documentary/610958/ השוחט החב"די מסביר על השחיטה היהודית]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/documentary/סיפורי-חיים/654680/ סכין של אמת: סיפורו המופלא של סכין השחיטה]''' {{וידפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:דיקשטיין, שלום דובער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ב]]<br />
[[קטגוריה:שוחטים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]<br />
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת דיקשטיין]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%95&diff=832477תשפ"ו2026-03-10T18:33:13Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>{{פתיח שנה|5786}}<br />
<br />
==מניין השנה==<br />
{{מניין השנה|5786}}<br />
*בשנה זו מציינים יובל שנים ל[[מבצע חינוך]] ו[[מבצע אהבת ישראל]].<br />
*ראשי התיבות של השנה הם '''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ו'''ניסים.<br />
<br />
== ימי חב"ד ==<br />
<br />
=== [[נפטר|נפטרו]] ===<br />
<br />
* [[א' בתשרי]] - הרב [[יחיאל מיכל וישצקי|מיכל וישצקי]] - משפיע חסידי ונואם מבוקש, בעל מסירות נפש ב[[ברית המועצות|רוסיה הקומוניסטית]].<br />
<br />
* [[א' בתשרי]] - הרב [[יוסף יצחק קלמנסון]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים]] "[[בית דוד שלמה]]" ניו הייבן ב[[ארצות הברית]], מחבר סדרת הספרים [[רשימות שיעורים]].<br />
* [[י"ב תשרי]] - הרב [[שמואל אשר בעגון]] - מורה חב"די, מחבר ספרים רבים, גרפיקאי מומחה.<br />
* [[ט"ו תשרי]] - הרב [[ליפא קליין]] - זקן חסידי חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]], משומרי הגחלת החסידית ב[[טשקנט]], ממייסדי [[ישיבת הבוכרים|ישיבת הבוכרים 'אור שמחה']] ומזכיר הישיבה למעלה מיובל שנים.<br />
* [[ט"ז תשרי]] - הרב בנימין ציוני - מאנ"ש ב[[יקנעם עילית|יקנעם]], איש חסד ששימש כחובש רפואת חירום והציל רבים.<br />
* [[י"ט תשרי]] - הרב [[שמואל פלוטקין]] - מזקני חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], שימש בעבר כשליח הרבי ב[[ז'יטומיר]] וב[[ברדיצ'וב]].<br />
* [[כ"ג בתשרי]] - הרב יהושע יוסף ליאני - מאנ"ש ב[[בני ברק]].<br />
* [[כ"ד תשרי]] - הרב [[מנחם בן ציון גרוסמן]] - דמות ציבורית ב[[מגדל העמק]], ומרצה מבוקש. <br />
* [[א' חשוון|א' בחשוון]] - הרב [[מאיר אורנשטיין]], מזקני חסידי חב"ד ב[[בני ברק]], אביו של הרב [[משה אורנשטיין]]. <br />
* [[א' בחשוון|א’ בחשוון]] - הרב [[אברהם סלווין]] מזקני אנ"ש בלונדון. <br />
* [[א' בחשוון]] - הרב יונתן בנימין גורדון בנו של ר’ [[ניסן גורדון]] שהיה בנו של הגבאי ר’ [[יוחנן גורדון]] <br />
* [[ד' בחשוון]] - הרב [[מאיר חיים בריקמן]] שליח בסייגיט. <br />
* [[י"א בחשוון]] - הרב [[אברהם ראובן מקלר]] מאנ"ש ברחובות. <br />
* [[י"ד בחשוון]] - הרב [[יצחק זאב ליבוביץ']] היה חזן וגבאי בבית המדרש ליובאוויטש במונטריאול, שהיה מעורב מאוד במבצעים הקדושים של הרבי. <br />
* [[ט"ו בחשוון]] - הרב [[יעקב וילימובסקי]] בנו של [[חיים זושא וילימובסקי]] נהרג בתאונת דרכים. <br />
* [[כ' בחשוון]] - הרב [[משה אשר אריה וינברג]] מפיץ מעיינות ומורה וותיק בסמינר בית רבקה. <br />
* [[כ"ה חשוון]] - הרב [[ברוך שלום כהן (ניו הייבן)|ברוך שלום כהן]] מזקני חסידי חב"ד בארצות הברית, שו"ב, משפיע וותיק בניו הייבן, היה מעורכי הליקוטי שיחות ופעיל למען הפצת המעיינות באונבירסיטת ייל. <br />
* [[כ"ז בחשוון]] - הרב צבי יוסף גרונברג מאנ"ש בביתר עילית. <br />
* [[כ"ח חשוון]] - הרבנית החשובה מרת [[שיינא טעמא גוראריה]] מזקנות אנ"ש שזכתה לעבוד בהדרכת הרבי בעריכת העיתון [[די אידישע היים]]. <br />
* [[כ"ט חשוון]] - ר' [[אילן קופילוב]] אדם של מעשה שבמשך שנים רבות עבד בבית ספר למלאכה בכפר חב"ד ונפטר ערירי לגמרי.<br />
* [[ג' בכסלו]] - הת’ מנחם מענדל אליהו טוויטו מנחלת הר חב"ד.<br />
* [[ד' בכסלו]] - הרב [[יוסף יצחק נאה (רמת גן)|יוסף יצחק נאה]] בנו של הרב [[ברוך נאה]] מנהל ת"ת בטברי' ומנהל לוח כולל חב"ד.<br />
* [[י' בכסלו]] - הרב [[אהרן לייב דוכן]] חבר פעיל בקהילת חב"ד בסינסינטי, אוהיו, חסיד חב"ד מאוק פארק מישגן שעלה לארץ.<br />
* [[י"ב בכסלו]] - הרב יהושע חיימסון, מאנ"ש ב[[ירושלים]]. <br />
*[[י"ט כסלו|י"ט בכסלו]] - הרב [[חס"ד הלברשטם|חס"ד ׁׁ(חנניה סיני דוד) הלברשטם]] - שימש כ[[משב"ק]] של [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]. <br />
*[[כ"ד כסלו]] - הרב [[פייוול אליעזר הלוי שלאנגר|אלי שלאנגר]] [[הי"ד]], שליח הרבי בסידני, נרצח בפיגוע באירוע חנוכה של בית חב”ד בבונדיי ביץ׳. <br />
*[[כ"ד כסלו]] - הרב ראובן מוריסון [[הי"ד]], חבר בקהילת חב"ד בסידני, נרצח בפיגוע באירוע חנוכה של בית חב”ד בבונדיי ביץ׳. <br />
*[[כ"ד כסלו]] - הרב יעקב לויטאן [[הי"ד]], חבר בקהילת חב"ד בסידני, נרצח בפיגוע באירוע חנוכה של בית חב”ד בבונדיי ביץ׳. <br />
*[[כ"ה כסלו|כ"ה בכסלו]] - הרב מנחם מענדל גופין, מאנ"ש [[כפר חב"ד]]. <br />
*[[כ"ה כסלו|כ"ה בכסלו]] - הרב [[יונה סלפושניק]], משפיע בקהילת חב"ד בשכונת סנהדריה המורחבת ב[[ירושלים]], ומזקני חסידי חב"ד בארץ הקודש.<br />
*[[ה' טבת|ה' בטבת]] - הרב קלמן אליעזר רוטבן, מאנ"ש ב[[נחלת הר חב"ד|נחלת הר חב"ד.]] <br />
*[[ט' בטבת]] - הרב יונתן אברהמס, מאנ"ש ב[[בית שמש]]. <br />
*[[ט' בטבת]] - הרב [[דון אברהם רוטנברג]] מחנך בלוס אנג'לס ומאנ"ש בקראון הייטס. <br />
*[[י' בטבת]] - הרב [[יעקב יהודה וייזער]] - משפיע קהילת חב"ד בוינה אוסטריה. <br />
*[[ט"ו בטבת]] - הרב [[לימא מינקוביץ']] מנהל מוסד בית רבקה בקראון הייטס, גבאי ורב בבית הכנסת חב"ד "בית בנימין" ברחוב מונטגומרי <br />
*[[כ' טבת|כ' בטבת]] - הרב [[מנחם מאניש קירשנבוים]] מנהל 'אולמי גוטניק' ומוותיקי קהילת חב"ד בשכונת מטרסדורף בירושלים. <br />
*[[כ"ב בטבת]] - הרב [[מרדכי שמואל אנטל]] שליח הרבי ואיש חינוך במונטריאול. <br />
*[[כ"ה בטבת]] - הרב שלמה אוחנה, מוותיקי אנ"ש ב[[רחובות|רחובות.]] <br />
*[[ב' בשבט]] - הרב [[אביחי יעקובי]] שליח הרבי בשכונת גבעת הזיתים בלוד וחבר המועצה הדתית בעיר לוד. <br />
*[[ג' בשבט]] - הרב [[יעקב שנור]] מעסקני חב"ד בירושלים, מקים ויוזם קרית ליובאוויטש בשכונת רמת שלמה ירושלים, בעבר נציג חב"ד בעירית ירושלים.<br />
*[[י"ב בשבט]] - הרב יששכר אהרון איזק, חבר קהילת חב"ד ב[[רחובות]]. לשעבר שליח הרבי באיזמיר שבטורקיה, ובהמשך כיהן כרב בכיר בצבא ארצות הברית.<br />
*[[י"ז בשבט]] - הרב [[יצחק סופרין]] מזקני ומוותיקי שלוחי הרבי באי הבריטי<br />
*[[י"ז בשבט]] - הרב [[צבי בורלא]] ממשפיעי אנ"ש בנחלת הר חב"ד<br />
*[[י"ט בשבט]] - הרב [[משה שקלאר]] מנכבדי קהילת חב"ד בבורו פארק ומזקני חסידי ליובאוויטש<br />
*[[י"ט בשבט]] - הרב [[עקיבא אהרון אליגולאשוילי]] מאנ"ש בנחלת הר חב"ד.<br />
*[[כ"ב בשבט]] - הרב [[אלתר בן ציון מצגר]] שימש כפרופסור למדעי היהדות במכללת שטרן לנשים בישיבה יוניברסיטי, מחברם של ספרים ומאמרים מחקריים ובנושאי הגות חסידית, היסטוריה יהודית ופסיכולוגיה.<br />
*[[כ"ד בשבט]] - הרב [[יעקב ברגמן]], מאנ"ש בשכונת רמות ב[[ירושלים]], מנהל קייטרינג ברגמן ומאנשי החברא קדישא בעיר.<br />
*[[כ"ה בשבט]] - הרב איתן עברון מאנ"ש בתל אביב ומבוגרי ישיבת חזון אליהו.<br />
*[[א' באדר]] - הרב [[משה נוסבכר]] ר"מ ידוע בישיבות הליטאיות בבני ברק וחתנו של הרב [[נחום גולדשמיד]].<br />
*[[ד' באדר]] - הרב [[יעקב שמואלי]] מחשובי אנ"ש חסידי חב"ד ברחובות, שימש בעבר כמפקד זק"א 770 במרכז, מנהל תלמוד תורה חב"ד רחובות בעבר, ורב צבאי בכיר.<br />
*[[ז' באדר]] - הרב [[אריה ניאזוב]] מזקני וחשובי חסידי חב"ד בשיכון חב"ד בלוד,זכה בשנים עברו לשפץ את קבר אביו של הרבי באלמא אטא, והרבי הוקיר לו תודה מיוחדת על כך.<br />
*[[ח' באדר]] - ד"ר [[צבי טאהלער]] - רופא חב"די תושב שכונת קראון הייטס, אביו של [[ברוך טאלער]].<br />
*[[י' באדר]] - הרב [[חיים ינקוביץ']] - חובש בכיר מאנ"ש בחדרה.<br />
*[[י"ג באדר]] - פרופסור [[ברוך בוש]] מוותיקי שכונת המלך.<br />
*[[י"ג באדר]] - ר' יהושע בלשינקוב - מאנ"ש בנתניה.<br />
*[[ט"ו באדר]] - הרב [[אהרון זוהר]] - מאנ"ש בבני ברק, גבאי בית הכנסת ברחוב רש"י ומחנך.<br />
*[[י"ח באדר]] - הרב [[אברהם גנוט]] מאנ"ש בקריית גת.<br />
*[[כ"א באדר]] - הרב [[חיים בן ציון חן]], מזקני אנ"ש ב[[לוד]], מגיד שיעור בכולל זקנים ב[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית אריה]], משלוחי הרבי ל[[מוסקבה]] וסופר ספרי יהדות בשפה הרוסית.<br />
*<br />
<br />
==לוח שנה==<br />
{{כותרת לוח שנה עברי|5786}}<br />
{{MIHY|תשרי|2025|9|23|2025|1|55311|11125|11125|44444|45211|11111}}<br />
{{MIHY|חשוון|2025|10|23|2025|0|11111|11111|13111|11111|11111|11120}}<br />
{{MIHY|כסלו|2025|11|21|2025|1|11111|11111|11111|11111|11114|44444}}<br />
{{MIHY|טבת|2025|12|21|2025|0|44111|11113|11111|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|שבט|2026|1|19|2026|1|11111|11111|11114|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|אדר|2026|2|18|2026|0|11111|11111|11344|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|ניסן|2026|3|19|2026|1|11111|11111|11125|44444|52111|13111}}<br />
{{MIHY|אייר|2026|4|18|2026|0|11135|11112|11121|11411|11111|12410}}<br />
{{MIHY|סיוון|2026|5|17|2026|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|תמוז|2026|6|16|2026|0|11111|11111|11111|13111|11111|11120}}<br />
{{MIHY|אב|2026|7|15|2026|1|11111|11131|11112|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|אלול|2026|8|14|2026|0|11111|11111|11111|11111|11111|11120}}<br />
{{תחתית לוח שנה עברי}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/4/41/טבלת_לוח_הקביעויות_בתורת_רבינו_התשפו.pdf טבלת לוח הקביעויות בתורת הרבי - ה'תשפ"ו]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%AA%D7%9D&diff=832448רבינו תם2026-03-10T18:33:13Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
רבי '''יעקב בן מאיר''' (נפטר בד' תמוז ד'תתקל"א), הידוע בשם '''רבינו תם''', הוא נכדו של [[רש"י]] ומראשוני בעלי התוספות, היה מנהיגם של יהודי צרפת ומשורר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר רמרוט ("רמרוק") שב[[צרפת]] לרבי מאיר בן שמואל{{הערה|מראשוני בעלי התוספות ותלמידו של רש"י}} וליוכבד{{הערה|בתו האמצעית של רש"י}}.<br />
רבותיו היו אביו ואחיו הגדול. התגורר ברמרוט, טרואה ובלואה.<br />
<br />
לאחר שבגר, זכה במהירות לתהילה כתלמיד חכם המוביל בדורו. אברהם בן דאוד, מציין בספר הקבלה את מעלותיו של רבינו תם, פנו אליו בשאלות מכל רחבי צרפת, כולל פרובאנס, ואפילו מאיטליה. רבינו תם יצר בית דין רבני, אותו כינה בית הדין הגדול בדורו. רבה הייתה השפעתו של רבינו תם על פתרון סוגיות קהילתיות רבות הקשורות בחינוך, במעמד האישה ובשיפור החיים היהודיים.<br />
<br />
בשנת ד"תתק"ז, במהלך מסע הצלב השני, הוא כמעט נהרג על ידי מבצעי הפוגרומים, אך השתדלות של אציל חשוב הצילה אותו.<br />
<br />
בשנת ד'תתקל"ב הוא נכח בעלילת הדם בבלואה, שם נידונו למוות 40 יהודים. לאחר אירוע זה, היום בו קרה - [[כ' סיון]] - הוכרז יום צום ואבל על יהודי אשכנז.<br />
<br />
נטמן בבית הקברות היהודי הישן ברמרוט יחד עם אחיו. <br />
<br />
בר"ח אייר תשפ"ה נדפס התניא בבית הכנסת שעל יד אוהלם של הבעלי תוספות (בו נקבר רבינו תם) ברמרוט. <br />
<br />
כינויו 'רבינו תם' דבק בו בעקבות למדנותו וגאונותו הרבה, בדומה ל[[יעקב אבינו]] שעליו נכתב {{ציטוטון|איש תם יושב אהלים}}.<br />
<br />
==פסיקותיו בהלכה==<br />
===תפילין דרבינו תם===<br />
{{ערך מורחב|תפילין רבינו תם}}<br />
מסופר שכאשר רש"י אחז בנכדו התינוק, נגע התינוק ב[[תפילין]] שהיו על ראשו של רש"י. רש"י ניבא שהנכד הזה יחלוק עליו אחר כך על סדר הפרשיות שמניחים בתפילין של ראש. רבינו תם אכן חלק על דעתו של סביו. כיום מייצרים גם "תפילין רש"י" וגם "תפילין דרבינו תם". [[השולחן ערוך]] מחייב להניח את תפילין של רש"י וממליץ ליהודים יראי שמים להניח את שתיהן כדי לצאת ידי חובה את שתי הדעות ההלכתיות.<br />
<br />
יהודים ספרדים וחסידים רבים מניחים תפילין של רבינו תם (בנוסף על הנחת רש"י) על פי הדעות המובאות בשולחן ערוך ובפירושיו הנרחבים.<br />
<br />
===מזוזה===<br />
מחלוקת הלכתית נוספת בין רבינו תם לרש"י נוגעת לקביעת המזוזה. רש"י פוסק שיש להרכיבה על משקוף הדלת במצב אנכי. רבינו תם סובר שיש להרכיבה בצורה אופקית. בפתרון פשרה, יהודים אשכנזים רבים מניחים את המזוזה על המשקוף במשופע. ספרדים קובעים את המזוזה במאונך, כדעת רש"י, [[הרמב"ם]] והשולחן ערוך.<br />
<br />
{{ראשונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ראשונים]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94&diff=832445קרן השנה2026-03-10T18:33:13Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>'''קרן השנה''' הינה קרן שנוסדה על ידי [[הרבי]] במטרה לאסוף צדקה בתחילת השנה עבור כל ימי השנה.<br />
==היסטוריה==<br />
{{להשלים}}<br />
הקרן הוקמה על ידי הרבי, ע"י מחנה ישראל, בחודש [[תשרי]] [[ה'תשי"ד]], ומתייחדת בכך שבזכותה כל אחד מהתורמים נותן צדקה בכל יום ויום מימות השנה, על ידי כך שבתחילת השנה תורמים סכום המשתווה לימי השנה כולה{{הערה|למשל: מספר הימים של שנת תשפ"ב הוא: שפ"ב – 384, ולכן תורמים בסכום השווה לכך.}}.<br />
<br />
מן הקרן נתרמים סכומים לצדקה פעמיים בכל יום{{הערה|ובערבי שבתות וחגים גם עבור השבת והחג}}.<br />
<br />
הרבי דיבר רבות{{הערה|ראה בארוכה לקוטי שיחות ח"ב עמ' 651 ואילך בגודל מעלת התרומה.}} על הזכות לתרום לקרן זו ועל הזכות לשתף בתרומות אליה גם מכרים וקרובים.<br />
<br />
בחלק מן הישיבות נוהגים לגייס כסף בערב ראש השנה מהבחורים לקרן.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''שערי צדקה''', עמוד רכא<br />
*[[שבועון בית משיח]] גליון 342, עמוד 44 - אזכורים נוספים בהם הרבי מתייחס להשתתפות בקרן<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
<br />
* [[קופת רבינו]]<br />
* [[מעות חיטים]]<br />
* [[דמי מעמד]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://mykerenhashana.com אתר קרן השנה]<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16752&CategoryID=2546 נתינת צדקה כמניין ימות השנה]''', בתוך [[שבועון התקשרות]] ערב [[שמחת תורה]], [[תשפ"א]]<br />
<br />
{{קצרמר|מוסדות וארגונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קופת רבינו]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%9F&diff=832444שמואל אשר בעגון2026-03-10T18:33:13Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה|איש}}<br />
הרב '''שמואל אשר בעגון''' ([[ב' באייר]] [[תש"כ]] - [[י"ב בתשרי]] [[תשפ"ו]], 2025) היה [[מחנך]] חב"די בברזיל,מנהל תלמוד תורה ליובאוויטש בפאולו, מחבר ספרים ואיש הפצת המעיינות.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לרב [[צבי אריה בעגון]] ולרבקה בלימא (לבית הרסון) בעיר [[פאולו]] ב[[ב' באייר]] [[תש"כ]].<br />
<br />
התחנך במוסדות המקומיים בעיר פאולו.<br />
<br />
נשא לאישה את רעייתו מרת רעיה בת הרב [[יונה לבנהרץ]] מ[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
במשך שנים רבות שימש כמנהל תלמוד תורה ליובאוויטש בפאולו.<br />
<br />
היה מורה אהוב על תלמידיו שהעריצו אותו, את מסירותו ויחסו האישי אל כל כל תלמיד, ואת שיטת הלימוד הייחודית שפיתח, שעזרה להם להבין את החומר גם כאשר לא היה להם רקע מקדים, בין היתר בזכות כישורי הגרפיקה שלו, שכללו הדפסת ספרים באותיות צבעוניות ומאירות עיניים שהתקבלו ברבים מבתי הספר היהודים בברזיל ובדרום אמריקה שם פעל לאורך כארבעים שנה. <br />
<br />
הוא גם חיבר ספר אנציקלופדי הכולל את תאריכי המאורעות המסופרים בתורה ובתנ"ך, החל מבריאת העולם, ספר שעוזר לתלמידים להעשיר את ידיעתם במקצועות הקודש.<br />
<br />
בנוסף לכך פעל לקרב משפחות אל היהדות והחסידות בארוחות ליל שבת, אליהם היו מוזמנים רבים מהקהילה היהודית בעיר סן פאולו, שבהם נהג לדבר על הפרשה, לספר על הרבי ועל חסידות חב"ד. <br />
<br />
ארוחות שבת אלה הותירו את חותמם ורבים מהקהילה התקרבו בעקבותיהם ליהדות ולרבי.<br />
<br />
ביום השבת [[י"ב בתשרי]] [[תשפ"ו]] הלך לעולמו לאחר מחלה קשה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1256861/ אבל בברזיל: השליח הרב שמואל אשר בעגון ע"ה] {{אינפו}}.}} וביום ראשון [[י"ג בתשרי]] הלוויתו עברה מול בית חיינו בדרכה אל [[בית החיים מונטיפיורי]] שם נטמן{{הערה|[https://col.org.il/news/172153 בניו-יורק ליוו למנוחות את הרב שמואל אשר בעגון ז"ל מברזיל] {{col}}.}}.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בתו, פייגי לפידות, ארגנטינה<br />
* בתו, חני פלדמן, קראון הייטס<br />
* בנו, ר' שמחה, קראון הייטס<br />
* בנו, ר' מנחם מענדל, קראון הייטס<br />
* בנו, ר' דובי, פלורידה<br />
* בתו, עטי לבקובסקי, לוס אנג׳לס<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:בעגון, שמואל אשר}}<br />
[[קטגוריה:משפחת בעגון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הרסון]]<br />
[[קטגוריה:מחנכים]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"כ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ו]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=832452שמואל ביסטריצקי2026-03-10T18:33:12Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמואל ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שמואל ביסטריצקי]]<br />
<br />
הרב '''שמואל ביסטריצקי''' (נולד ב[[י"ד בשבט]] [[תשמ"ג]], 1983) [[רב (תואר)|רב]], [[סופר]], עורך ו[[הוצאה לאור|מו"ל]]. מכהן כ[[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] בסביון. מייסד הוצאת הספרים "לדורות" ועורך סדרת "יהדותון", העוסקת בהנגשת מידע [[הלכה|הלכתי]] לקהל הרחב. נחשב למומחה בהנגשת [[יהדות]] גם לקהלים ללא רקע [[תורה|תורני]]. מרבה להתראיין בנושא ומשמש כיועץ לרבני קהילות יהודיות בישראל ומחוצה לה.<br />
<br />
==קורות חיים==<br />
הרב ביסטריצקי נולד ב[[צפת]] ב[[י"ד בשבט]] [[תשמ"ג]] (1983) לרב [[לוי ביסטריצקי]], ששימש כ[[רב]]ה של העיר צפת והגליל העליון, ולרעייתו אסתר. למד במוסדות חב"ד בצפת, ובהמשך בישיבות תומכי תמימים ב[[נתניה]] וב[[מגדל העמק]]. בשנת [[תשס"ג]] (2003), לאחר סיום לימודיו בישראל, נסע ללמוד ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אהלי תורה]] וב[[מרכז חב"ד העולמי]] ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]], שם [[הסמכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי רבנים מקומיים. לאחר מכן המשיך במכון ללימודי רבנות בעיר [[רוסטוב]], שם הוסמך גם על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]] (2005) נישא לרבקה, בתו של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]], והתגוררו ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
בין השנים [[תשס"ו]]-[[תשס"ט]] (2006–2009) שימש כסמנכ"ל רשת החינוך החב"דית "[[רשת חינוך חב"ד|אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]]" בישראל. במסגרת תפקידו פעל להקמת תוכניות חינוכיות, פרויקטים להפקת ספרים{{הערה|[https://col.org.il/news/18801 עיתון חדש לילדי ה'רשת'] - דיווח באתר חב"ד און ליין}} ואירועי חינוך גדולים.{{הערה|[https://col.org.il/news/17435 עוצמה / ר' שמואל ביסטריצקי] - כתבה באתר חב"ד און ליין}}<br />
<br />
בשנת 2020 התגייס לשירות צבאי, בתחילה במסגרת פיקוד העורף ולאחר מכן ברבנות הצבאית. במהלך שירות המילואים היה אחראי לניהול מאגר [[ספר תורה|ספרי התורה]] של צה"ל.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ד]] (2024) נבחר לייצג את [[שלוחי חב"ד]] בישראל ונאם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] שנערך בניו יורק.{{הערה|[https://col.org.il/news/166364 פעילות בצל מלחמה: נאומו של נציג שלוחי חב"ד בארץ-הקודש] - אתר חב"ד און ליין}}<br />
<br />
==פעילות יהודית==<br />
===שליח חב"ד בסביון===<br />
בשנת [[תשע"ד]] (2014) פתח הרב ביסטריצקי [[בית חב"ד]] בסביון והחל לפעול להנגשת ה[[יהדות]] ביישוב. בשנת [[תשפ"ב]] (2022) זכתה עמותת חב"ד סביון במכרז לאספקת שירותי דת שפרסמה המועצה הדתית בסביון, והוא החל לתת שירותי דת במסגרת המכרז, לרבות שיעורי תורה, אירועים עונתיים סביב לוח השנה היהודי ומועדי ישראל. אחד מהפרויקטים המרכזיים שהוביל הוא פיתוח מערכת ה[[כשרות]] המקומית, במענה לדרישת עסקים בסביון. ההתקשרות עם העמותה ומתן השירותים מטעמה ע"י הרב ביסטריצקי הופסקו בשנת 2025. בית חב"ד גם מפעיל פרויקט בשם "לב סביון" המסייע לאוכלוסייה המבוגרת ומשאיל ציוד רפואי. במסגרת הפרויקט, ארגן הרב ביסטריצקי תרומה של אמבולנס קהילתי לתושבי היישוב, שנחנך ב[[חודש סיוון]] [[תשפ"ג]] (מאי 2023) בהשתתפות הרב [[אלימלך פירר]].<br />
<br />
===פעילות כללית===<br />
<br />
בשל ניסיונו הרב, פועל הרב ביסטריצקי גם ברמה הארצית בתחום הנגשת היהדות. הוא מתראיין בתקשורת ומסביר על חגי ישראל ועל יהדות מונגשת בכלל. כמו כן, עורך חופות בכל רחבי הארץ, לבקשת זוגות.<br />
<br />
בשנת 2022, בשיתוף פעולה עם מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, נרתם הרב ביסטריצקי להנצחת לוחם ימ"מ שנפל ברצועת עזה, באמצעות הכנסת [[ספר תורה]].{{הערה|[https://col.org.il/news/141979 קהילת בית חב"ד תרמה ס"ת לזכרו של החייל שנפל בעזה] - תיעוד באתר חב"ד און ליין}} בנוסף, גייס תרומה של 50 זוגות תפילין עבור חיילי מג"ב{{הערה|[https://col.org.il/news/145695 השליח יזם: תושבי סביון חילקו עשרות זוגות תפילין ללוחמי מג"ב}} - דיווח באתר חב"ד און ליין וכן סייע בהכנסת ספר תורה ליחידת דובדבן.{{הערה|[https://col.org.il/news/147284 בבית חב"ד בסביון: הוכנס ספר תורה לזכות צה"ל ויחידת דובדבן] - דיווח בחב"ד און ליין}}<br />
<br />
===חרבות ברזל===<br />
<br />
בעקבות אירוע טבח שבעה באוקטובר, התגייס הרב ביסטריצקי לסייע במצב החירום. הוא הקים חמ"ל סיוע ל[[חיילי צה"ל]],{{הערה|[https://col.org.il/news/148189 חמ"ל המלחמה של בית חב"ד סביון למען חיילי צה"ל] - חב"ד און ליין}} שחילק אלפי מנות מזון ללוחמים ומאות אלפי [[ספר תהלים|ספרי תהילים]] לחיילים ולבסיסים.{{הערה|[https://www.kikar.co.il/israel-news/sdh7cg נשק רוחני מול חיזבאללה וסינוואר: 300,000 ספרי תהילים בבסיסי צה"ל] - דיווח באתר כיכר השבת}} כמו כן, שכר מלון לחודש בעבור מפונים.{{הערה|[https://col.org.il/news/158071 בית חב"ד סביון שכר מלון בתל אביב למפונים] - חב"ד און ליין}} עם התמשכות [[מלחמת חרבות ברזל]], הקים יחד עם הזמר ליאור נרקיס, את מיזם "מחתנים את הלוחמים" במטרה לסייע ללוחמים שנישואיהם נדחו בשל הלחימה. כחלק מהפרויקט, הופק חתונה לעשרה זוגות של לוחמים בהאנגר 11 ב[[תל אביב]]. האירוע תואר כ"חתונה הגדולה בישראל".<br />
<br />
לזכר הנופלים, הקים הרב ביסטריצקי פרויקט "חיים לנופלים" שמסייע לזוגות המתמודדים עם קשיים בפוריות, כחלק מהנצחת החללים. כמו כן, היה שותף בארגון אירוע עבור אלמנות ויתומי צה"ל, בהשתתפות נשיא המדינה, בוז'י הרצוג ורעייתו, והרב [[ישראל מאיר לאו]]. על פעילותו למען אלמנות ויתומי צה"ל, הוענק לרב ביסטריצקי "אות הנתינה" של ארגון אלמנות ויתומי צה"ל.<br />
<br />
==הוצאת ספרים "לדורות"==<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] (2010) הקים הרב ביסטריצקי את הוצאת הספרים "לדורות", במטרה להנגיש את היהדות לכל אדם, בכל גיל ובכל שפה. ההוצאה שמה דגש על כתיבה בסגנון פשוט ונגיש, שתעניק גם חווית קריאה עשירה ומעוררת השראה.{{הערה|[https://ledorot.co.il/about-us/ מתוך 'אודותינו'] - אתר לדורות}} במהלך השנים הנפיקה ההוצאה כ-150 ספרים{{הערה|[https://ledorot.co.il/shop/ קטלוג הספרים בהוצאת לדורות]}} בנושאים שונים, חלקם תקדימיים ופורצי דרך. בין הספרים שכתב הרב ביסטריצקי בעצמו:<br />
<br />
*'''המבצעים כהלכתם''' – שאלות, תשובות, מנהגים ופתרונות הלכתיים ל[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי מליובאוויטש]].{{הערה|[https://col.org.il/news/43985 הלהיט לחג-הספרים: "המבצעים כהלכתם"] - אתר חב"ד און ליין}}<br />
*'''ל"ב סביון''' – שאלות ותשובות ב[[הלכה]] וביהדות.{{הערה|[https://col.org.il/news/96687 ל"ב סביון: שו"ת עם שם מקום השליחות] - אתר חב"ד און ליין}}<br />
*'''המצוינים בהלכה''' – מדריך הלכתי לסיטואציות שונות ומורכבות של [[מצוייני צה"ל|נכי צה"ל]].<br />
*'''סברי מרנן''' – כל הברכות שיהודי צריך בבית, עם הוראות והנגשה.{{הערה|[https://col.org.il/news/135754 שאלות של 'מקורבים' סביב מעגל השנה והחיים - הולידו ספר חדש] - אתר חב"ד און ליין}}<br />
*'''והגדת לבינה''' – [[הגדה של פסח]] שנכתבה בסיוע [[בינה מלאכותית]] עם הוראות והדרכות.<br />
*'''הגדה לעם''' – הגדה של פסח עם ביאורים, הלכות והוראות ל[[ליל הסדר]] כהלכתו.{{מקור}}<br />
*'''בן 13''' – כל מה שנער [[בר מצווה]] צריך לדעת.{{הערה|[https://ledorot.co.il/product/%d7%91%d7%9f-13/ עמוד הספר "בן 13"] - אתר לדורות}}<br />
<br />
==פרויקט "יהדותון"==<br />
בשנת 2011 התחיל הרב ביסטריצקי לכתוב ולערוך את פרויקט הדגל של הוצאת 'לדורות' - סדרת "יהדותון". מדובר במדריכים מעשיים לחיים יהודיים, כתובים בשפה עכשווית ובסגנון נגיש, שניתן להבינם ללא ידע תורני-הלכתי קודם. כל אחד מספרי הסדרה מתמקד בנושא ליבתי אחד של החיים היהודיים. בשנת 2023 הושלמה הסדרה שכוללת תשעה ספרים, והודפסה במהדורה מרוכזת. היא תורגמה ל-8 שפות, ביניהן [[אנגלית]], [[צרפתית]], [[רוסית]], גרמנית, ספרדית ופורטוגזית. ספרי הסדרה הפכו לרבי מכר והם מומלצים על ידי רבני קהילות בארץ ובעולם.{{הערה|לדוגמא: [https://www.kikar.co.il/israel-news/spnmg9 האתגרים של נכי צה"ל: הספר הוגש לראש"ל הרב יצחק יוסף] - אתר כיכר השבת}}<br />
<br />
תשעת ספרי הסדרה עוסקים בנושאים הבאים: <br />
#"[[שבת קודש]]" <br />
#"[[בית כנסת]] ו[[תפילה|תפילות]]"<br />
#"[[הלכה|הלכות]] והנהגות יומיומיות"<br />
#"ה[[אישה]] היהודייה"<br />
#"הבית היהודי"<br />
#"מעגל החיים"<br />
#"[[חודש אלול]] וחגי תשרי"<br />
#"[[חנוכה]], [[פורים]] ומה שביניהם"<br />
#"[[פסח]], [[שבועות]] וחודשי ה[[קיץ]]".<br />
<br />
לאור הצלחת ספרוני יהדותון הראשונים, הוחלט לעבד אותם לסרטוני הדרכה, שיונגשו אף הם בשפה מובנת ויבוצעו על ידי שחקנים ישראלים. בשנת [[תשע"ב]] (2012) פתח הרב ביסטריצקי את "ערוץ יהדותון" ביוטיוב, בו מתפרסמים סרטוני ההדרכה שלא דורשים ידע תורני קודם. הסרטונים מבוצעים על ידי צוות שחקנים מקצועי, כמו עודד מנסטר, הילה עופר ויגאל עדיקא. בסך הכל הפיק הרב ביסטריצקי כ-50 סרטוני הדרכה. האחרון שבהם עוסקת ב[[תספורת ראשונה|תספורת לגיל שלוש]].{{הערה|[https://col.org.il/news/166274 ערוץ 'יהדותון' משיק: סרטון חדש על 'חלאקה']}} הסרטונים מתורגמים לשפות רבות. עד היום נצפו הסרטונים מיליוני פעמים, מספר חסר תקדים לסרטונים מסוג זה.<br />
==חיים אישיים==<br />
<br />
הרב ביסטריצקי נשוי לרבנית רבקה ולהם שישה ילדים. הם מתגוררים ביישוב סביון.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3320389 120 ספרים, עשרות סרטונים ושליחות אחת] - פרופיל לרב ביסטריצקי, באתר [[Chabad.org|בית חב"ד]].<br />
* [https://col.org.il/news/163872 "אין יהודי רחוק": ההתוועדות המרגשת במלאות 30 לג' תמוז] - דיווח באתר חב"ד און ליין<br />
* '''החתונה הגדולה חתונת הלוחמים''' בארגון הרב ביסטריצקי, [[שבועון כפר חב"ד]], ויקהל תשפ"ד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[rabbishmuel.co.il האתר הרשמי שלו]<br />
יצחק טסלר, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=67858 שליח חב"ד ביוטיוב]''', כתבה על פעילותו של הרב ביטריצקי מתוך ynet {{שטורעם}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68675 הרב ביסטריצקי מתארח למדור 'מילה של חסיד'] {{שטורעם}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}<br />
*תשובות הלכתיות של הרב ביסטרצקי שהופיע בקבצי 'הערות התמימים ואנ"ש': [http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=1014&cat=9&haoro=4 האם אשה צריכה לקשור נעל שמאל תחילה?], [http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=989&cat=9&haoro=5 ענינים בברכת כהנים], [http://www.haoros.com/archive/?kovetz=985&cat=9&haoro=4 השבת כשמירה על חתן כלה ותינוק], [http://www.haoros.com/archive/?kovetz=1004&cat=9&haoro=7 ברכת שהחיינו בברכת המצוות ובברכת הנהנין], [http://www.haoros.com/archive/?kovetz=1000&cat=9&haoro=7 הפרשת חלה בחוץ לארץ] [http://haoros.com/kovetz/index.asp?cat=9&haoro=6 אם יש התרת נדרים בר"ה מדוע צריך גם את "כל נדרי" ביום כיפור], באתר haoros.com {{PDF|}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=51987 האם מותר להתפלל [[תפילת שמונה עשרה]] מתוך ה'סמארטפון'?] הרב שמואל ביסטריצקי, באתר שטורעם {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12605&CategoryID=2085 איך מצלמים גאולה?]''', סקירה במדור 'חיים יהודיים' ב[[עלון שיחת השבוע]] א' אב תשע"ו {{חב"ד}}<br />
*{{קישור שטורעם|89832|news|רשת ב': קירוב הלבבות של ערוץ יהדותון וחב"ד בעולם|מערכת שטורעם|ה' במנחם-אב תשע"ו}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}<br />
*[https://col.org.il/news/137490 'יהדותון' מציגים: סרטון הסברה על הרבי, פועלו ותורתו{{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/81915 חם מהתנור: סרטון חדש מערוץ יהדותון 'איך אופים מצה'{{וידאו}}{{col}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ביסטריצקי, שמואל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ביסטריצקי]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ג]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי בתי הוצאה לאור]]<br />
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אהרונוב]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=832450ספר חבקוק2026-03-10T18:33:12Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חבקוק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון קבר המיוחס לנביא חבקוק בפאתי היישוב חקוק, אחד מחמשת המקומות המיוחסים למקום ציונו]]{{שכתוב}}<br />
'''חֲבַקּוּק''' היה אחד מ[[נביא]]י ה[[מקרא]], מ[[בית ראשון|תקופת הבית הראשון]]. [[נבואה|נבואותיו]] של חבקוק מצויות ב[[ספר חבקוק]] בן שלושת הפרקים, שהוא הספר השמיני מספרי [[תרי עשר]], והן עוסקות בשאלת [[צדיק|צדיק ורע לו]] על רקע עלייתם של הכשדים – הם ה[[בבל]]ים.<br />
<br />
==ספר חבקוק==<br />
הספר נפתח בכותרת {{ציטוטון|הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר חָזָה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא}}, כלומר זוהי נבואה מסוג "משא" – בדרך כלל (אם כי לא תמיד) נבואות משא הן נבואות פורענות על עמים זרים מסוימים, וכך גם כאן.<br />
<br />
בארבעת הפסוקים הבאים (א', ב' - ה') מעלה חבקוק שאלות קשות כלפי השמים לגבי און, שוד וחמס, אך ללא ציון סיבה כלשהי וללא הסבר מהי הרעה שבשלה הוא זועק. על פי פירוש [[רש"י]] ל[[ספר ישעיהו]], [[ישעיהו]] התנבא על חבקוק, שעתיד "לריב את יוצרו" ולזעוק כלפי שמים על העוול שיראה.<br />
<br />
מזמור חבקוק או תפילת חבקוק בפרק ג' הוא מזמור הדומה מאוד במבנהו, תוכנו וצורתו ל[[מזמור תהילים|מזמור]] [[תהילים]], ונפתח בכותרת: {{ציטוטון|תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת}}. השימוש במילה 'סֶלָה' שלוש פעמים במזמור מחזק את הקשר למזמורי התהילים, בהם מופיעה מילה זו פעמים רבות; מזמור זה הוא המקום היחיד בתנ"ך מחוץ לספר תהילים שבו מופיעה המילה.<br />
<br />
למזמור ארבעה חלקים:<br />
*פרולוג - פסוקים א-ב<br />
*חלק ראשון - פסוקים ג-ז<br />
*חלק שני - פסוקים ח-טו<br />
*אפילוג - פסוקים טז-יט<br />
<br />
חלקו הראשון הוא תיאור של עוצמת ה': מתואר כי אלוהים בא מדרום (תימן) ומלווים אותו שני בני לוויה (דבר ורשף) {{הדגשה|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר, וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו; עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם|חבקוק ג|ג', ה' - ו'}}, ובחלקו השני [[נקמה|נקמתו]] בגויים הרשעים: {{הדגשה|בְּזַעַם תִּצְעַד-אָרֶץ, בְּאַף תָּדוּשׁ גּוֹיִם... מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע, עָרוֹת יְסוֹד עַד-צַוָּאר סֶלָה|חבקוק ג|שם, י"ב - י"ג}}.<br />
<br />
באפילוג מתואר מצב של [[בצורת]]: {{הדגשה|כִּי-תְאֵנָה לֹא-תִפְרָח, וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים, כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה-זַיִת, וּשְׁדֵמוֹת לֹא-עָשָׂה אֹכֶל. גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן, וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים|חבקוק ג יז|שם, י"ז}}. חלק מ[[פרשני המקרא|הפרשנים]] מניחים כי מדובר ב[[ארבה]] (הוא {{ציטוטון|עַם יְגוּדֶנּוּ}} המוזכר בפסוק הקודם) שגרם לבצורת, אולם לא ניתן לקבוע בוודאות.<br />
<br />
=== ניבים וביטויים בעברית של ימינו שמקורם בספר חבקוק ===<br />
* {{ציטוטון|עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד}} – ביטוי לדבר שמקווים לו אך יש לחכות הרבה זמן על להתממשותו.<br />
*{{ציטוטון|גם אם יתמהמה בוא יבוא}} – מקור: "{{ציטוטון|אִם-יִתְמַהְמָהּ, חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא, לֹא יְאַחֵר|{{תנ"ך|חבקוק|ב|ג}}}} - הוא יגיע בוודאות, גם אם יאחר. מצוטט ומופיע אצל [[רמב"ם|הרמב"ם]]: {{ציטוטון|אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם}} ([[s:י"ג עיקרים|הרמב"ם, י"ג עיקרים]]).<br />
*{{ציטוטון|איש באמונתו יחיה}} – מקור: {{ציטוטון|צַדִּיק, בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה|{{תנ"ך|חבקוק|ב|ד}}}} - ביטוי נפוץ בעברית מודרנית שמשמעו כי לכל אדם הזכות לחיות את חייו על פי ראות עיניו, השקפתו ואמונותיו. הביטוי המקורי בעל משמעות הפוכה כמעט: מי שמאמין בה׳ הוא הצדיק, ובזכות אמונתו, יחיה.<br />
* {{ציטוטון|אֶבֶן, מִקִּיר תִּזְעָק|{{תנ"ך|חבקוק|ב|יא|ללא=ספר}}}} – ביטוי לעוול שנעשה והוא זועק לשמים.<br />
* {{ציטוטון|לֹא יֵאָמֵן/יָאֳמַן/יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר}} – מקור: {{ציטוטון|רְאוּ בַגּוֹיִם וְהַבִּיטוּ וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ כִּי פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם, "לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר"|{{תנ"ך|חבקוק|א|ה|ללא=ספר}}}} – ביטוי לסיפור אשר סופר שאי אפשר להאמין בו שקרה במציאות אפילו שנאמר ברבים.<br />
<br />
===מקורות לשם חבקוק בחז"ל===<br />
על פי אחד ה[[מדרש]]ים (ראו למשל, [[ספר הזוהר]], מ"ד, ב') היה חבקוק בנה של [[האשה השונמית]] מתקופת אלישע ([[ספר מלכים|ספר מלכים ב']], [[S:מלכים ב ד|ד']]). על פי מסורת זו, השם הייחודי "חבקוק" נובע מחיבוקו של הילד על ידי אלישע הנביא ואמו. מסורת סותרת לזו הובאה בסדר עולם רבה, ועל פיה חי ופעל חבקוק בימי [[מנשה המלך]], מאות שנים לאחר מכן, ב[[תימן|יהדות תימן]] יש מסורת ששמו על שם הצמח הריחני הנקרא [[חבקבק]].<br />
<br />
===במדרשי חז"ל===<br />
[[תפילה|תפילת]] חבקוק מוזכרת ב[[ספרות חז"ל|חז"ל]] כדוגמה לתפילה תובענית (תפילתו של [[חוני המעגל]] הושוותה לזו של חבקוק ({{בבלי|תענית|כג}}), כזו המשיגה את מטרתה:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=וְאַמַר רַב אִילְעַא בַּר יְברֵכְיַה: "אִילְמָלֵא תְּפִילַּתּוֹ שֶׁל חַבַּקוּק, הַיוּ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִתְּכַּסִּים בְּטַלִּית אַחַת (וְפִּירֵשׁ רַשִׁ"י: מִשּׁוּם עֹנִי), וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה".|מקור={{בבלי|סוטה|מט|א}}}}<br />
<br />
את רעיונו המרכזי של חבקוק סיכמה האמרה ה[[תלמוד]]ית הבאה:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=דָּרַשׁ רַבִּי שִׂימְּלַאִי: 'שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִּצְּווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה'... בָּא חַבַּקוּק וְהֵעְמִידַן עַל אַחַת שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה' (חַבַּקוּק פֶּרֶק ב', פָּסוּק ד').|מקור={{בבלי|מכות|כד}}}}<br />
<br />
ב[[פרק שירה]] הובא שסודות הבריאה נתגלו על ידי [[הקב"ה]] לחבקוק כמובא שם<br />
{{ציטוט|תוכן=רַבִּי יְשַׁעְיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הִתְעַנָּה חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים תַּעְנִיּוֹת, אָמַר כְּלָבִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (יְשַׁעְיָה פֶּרֶק נ"ו, פָּסוּק י"א) "'''וְהַכְּלָבִ֣ים עַזֵּי־נֶ֗פֶשׁ לֹ֤א יָֽדְעוּ֙ שׇׂבְעָ֔ה''' וְהֵ֣מָּה רֹעִ֔ים לֹ֥א יָדְע֖וּ הָבִ֑ין כֻּלָּם֙ לְדַרְכָּ֣ם פָּנ֔וּ אִ֥ישׁ לְבִצְע֖וֹ מִקָּצֵֽהוּ׃" יִזְכּוּ לוֹמַר שִׁירָה?, וְעָנַה לוֹ מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם, וְאָמַר לוֹ; יְשַׁעְיָה! עַד מָתַי אַתָּה מִתְעַנֶּה עַל זֶה הַדָּבָר, שְׁבוּעָה הִיא מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא מִיּוֹם שֶׁגִּלָּה סוֹדוֹ לַ'''חֲבַקוּק הַנָּבִיא''' לֹא גִלָּה דָבָר זֶה לְשׁוּם בְּרִיָּה בָּעוֹלָם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם גָּדוֹל אַתָּה, שְׁלָחוּנִי מִן הַשָּׁמַיִם לִזְדַּקֵּק אֵלֶיךָ, וְאָמְרוּ; כְּלָבִים כְּתִיב בָּהֶם (שמות פֶּרֶק י"א פָּסוּק ז') "וּלְכֹ֣ל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֹ֤א יֶֽחֱרַץ־כֶּ֙לֶב֙ לְשֹׁנ֔וֹ לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד־בְּהֵמָ֑ה לְמַ֙עַן֙ תֵּֽדְע֔וּן אֲשֶׁר֙ יַפְלֶ֣ה יְהֹוָ֔ה בֵּ֥ין מִצְרַ֖יִם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל׃", וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָכוּ לְעַבֵּד עוֹרוֹת מִצּוֹאָתָם, שֶׁכּוֹתְבִין בָּהֶם תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת וְסֶפֶר תּוֹרָה, עַל כֵּן זָכוּ לוֹמַר שִׁירָה. וּמַה שֶׁשָּׁאַלְתָּ חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ וְאַל תּוֹסִיף בַּדָּבָר הַזֶּה עוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי פֶּרֶק כ"א פָּסוּק כ"ג); "שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ": בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן; בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן שׁוֹכֵן יְרוּשָׁלַיִם הַלְלוּיָּה; בָּרוּךְ יְיָ אֶלֹהִים אֶלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ; וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וִימָלֵּא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:<br />
|מקור=[[פרק שירה|ברייתא דפרקי שירה]] בסופה}}<br />
<br />
על הפסוק "עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם 'הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם' לֽוֹ" (חֲבַקוּק ג', ה' - ו') דרשו חז"ל ב[[תלמוד]] ב[[סיום מסכת]] של [[מסכת נדה]] שהיא סיום ששת סדרי לימוד ה[[תלמוד בבלי]] בשם [[תנא דבי אליהו]] שהלומד בכל יום הלכות מובטח לו שהוא בן [[עולם הבא]]; {{ציטוט|תוכן=[[תנא דבי אליהו|תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב]]: כָּל־הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל־יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶן־הָ[[עולם הבא|עוֹלָם הַבָּא]], שֶׁנֶּאֱמַר: '''הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ''' (חבקוק ג, ו); אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא הֲלָכוֹת.|מקור={{בבלי|נדה|עג}}}}<br />
וכן בעניני נבואות חבקוק על גן עדן ותענוגות הצדיקים לעתיד לבוא אמרו בתנא דבי אליהו וזו לשון קודשו;<br />
{{ציטוט|תוכן=<br />
וְזֹאת הִיא הַשְּׁאֵלָה, שֶׁשָּׁאַל בּוֹ חַבַּקוּק הַנָּבִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַמַר לְפָנָיו; רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מִי שֶׁקָּרָא וְשָׁנָה הַרְבֵּה, וּמִי שֶׁקָּרָא וְשָׁנָה קִימֶעַא, יִהְיֶה מַאוֹר פְּנֵיהֶם שַׁוִין כְּאֶחָד בְּמַאוֹר פָּנִים לָ[[עולם הבא|עוֹלָם הַבָּא]]? וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; לַאו!! אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי דַּרְכּוֹ, וְעַל שֶׁעָמַד חַבַּקוּק וּדִּיבֵּר דְּבָרִים יְתֵּרִים, הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַמִּידּוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה אֲבִי הַחֹכְמַה וְאֲבִי הַנְּבִיאִים, וְהֶרְאָה לוֹ, מֹאזְנֵי צֶדֶק, וְאַבְנֵי צֶדֶק, וְאֵפַת צֶדֶק, וְהִין צֶדֶק, שֶׁנֶּאֱמַר (חַבַּקוּק פֶּרֶק ג' פָּסוּק ב'); בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּר, אַף בְּרֹגֶז שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהַקַדוֹשׁ בַּרוּךְ הוּא, רַחֲמִים יִזְכֹּר! וְכֵן יִהְיֶה הַ[[שמש|שֶּׁמֶשׁ]] נַחַתּ רוּחַ וְתַעֲנוּג גָּדוֹל לַצַּדִּיקִים לִימוֹת בֶּן דָּוִד וְלַעוֹלַם הַבַּא |מקור={{תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ|פֶּרֶק יב}}}}<br />
<br />
===חבקוק ופורים===<br />
במשך הדורות בקהילות היהודיות חוברו פרודיות ל[[חג הפורים]] על משקל פרק ג' פסוק א' שבספר חבקוק המתחיל ב'''תְּפִילָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת''' ונקראו בשם '''תפילה מחבקבוק הנביא''' הודפסו בתוך [[מסכת פורים]] וכדלהלן;<br />
* כתב יד של חבקבוק הנביא, נכתב ב[[אנקונה]] [[ה'תקי"ב]].<br />
* חבקבוק הנביא - [[מסכת פורים]] [[פזארו]] ה'רע"ג.<br />
<br />
===במקורות נוספים===<br />
בסיפור החיצוני בל והתנין מוזכר חבקוק כמי שהציל את [[דניאל]] – ואם כך הוא בן אותה תקופה. שם גם מצוין שם אביו, יהושע, ומסופר עליו שהוא שייך למשפחת לויים, מה שכבר הזכרנו לעיל.<br />
<br />
במסורת של [[ביתא ישראל|יהדות אתיופיה]] שמור לחבקוק מקום של כבוד, והוא נזכר פעמים רבות בתפלתם. בקרב יהודי אתיופיה מסורת עתיקת יומין, ולפיה שמו של אביו של חבקוק היה '''דקר'''.<br />
<br />
===קבר הנביא חבקוק===<br />
קבר המיוחס לנביא חבקוק מצוי בחמישה מקומות: בארבעה מקומות בישראל לפי מסורות מסויימות, ובמקום חמישי ב[[איראן]].<br />
* מסורת א'. נמצא בנחל חוקוק בגליל התחתון בישראל בסמיכות לקבר [[רבינו בחיי]] בן אשר מ[[ספרד]] מחבר הספרים רבינו בחיי על התורה וכד הקמח על פי [[יהדות|מסורת יהודית]].<br />
* מסורת ב'. נמצא קבר חבקוק בהר הזיתים – מסורת יהודית נוספת שקבר חבקוק בסמיכות למערת חגי הנביא וקבר זכריה ויד אבשלום ב[[הר הזיתים]] ירושלים על פי דברי מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל.<br />
* מסורת ג'. קבר חבקוק בתל קילא – קברו של חבקוק באתר ארכאולוגי ביהודה ושומרון בתל קילא על פי מסורת [[נצרות|נוצרית]].<br />
* מסורת ד'. נמצא קברו בצפון הארץ ישראל ביישוב קדרים הנקרא בחז"ל [[כפר חנניה]], על פי מסורת [[דרוזים|דרוזית]] ו[[בדואים|בדואית]].<br />
* מסורת ה'. נמצא במקום אחד ב[[איראן]], בעיירה בשם טוסרקאן (הקרובה לעיר המדאן) על פי מסורת [[ערבית (שפה)|ערבית]] ואיראנית.<br />
<br />
==פשר חבקוק==<br />
באמצע המאה ה-20 התגלו במדבר יהודה מגילות מדבר יהודה, ובהן גם "פשר חבקוק" – חיבור מתקופת בית שני, המהווה מעין מדרש על ספר חבקוק. כאשר הפשר מצטט את השם המפורש של האל מתוך הפסוק המקראי, השם מופיע בכתב העברי הקדום, ואילו בחלקי הפירוש, השם המפורש מוחלף בתיבה "אל".<br />
==הנצחת הנביא חבקוק בישראל==<br />
ב8 מקומות ב[[ישראל]] הונצח הנביא חבקוק ברחובות על שמו, כגון "רחוב חבקוק" או "רחוב חבקוק הנביא" בערים; [[תל אביב]], [[חולון]], [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[ראשון לציון]], [[פתח תקווה]], [[קריית אתא]]. כמו כן ב[[יבנה]] ברחוב הדקל 6 הוקם [[בית הכנסת]] לכבודו בשם 'בית הכנסת חבקוק הנביא'.<br />
<br />
==חבקוק בלחנים והשירה היהודית==<br />
פסוקיו ונבואותיו של חבקוק הולחנו במשך הדורות בתפילות היהודיות כגון פסוקו;<br />
* "'''יְהֹוָ֗ה שָׁמַ֣עְתִּי שִׁמְעֲךָ֮ יָרֵ֒אתִי֒''' יְהֹוָ֗ה פׇּֽעׇלְךָ֙ בְּקֶ֤רֶב שָׁנִים֙ חַיֵּ֔יהוּ בְּקֶ֥רֶב שָׁנִ֖ים תּוֹדִ֑יעַ בְּרֹ֖גֶז רַחֵ֥ם תִּזְכּֽוֹר" (חבקוק פרק ג, פסוק ב) חוברו עליו פיוטים והולחן באמירת הסליחות לשחרית [[ראש השנה]] וליל [[יום כיפור]] למנהג [[עדות המזרח]] במילים [[ה' שמעתי שמעך]] על ידי הרב [[חיים מודעי]].<br />
* כמו כן חציו השני של הפסוק "כִּ֣י ע֤וֹד חָזוֹן֙ לַמּוֹעֵ֔ד וְיָפֵ֥חַ לַקֵּ֖ץ וְלֹ֣א יְכַזֵּ֑ב '''אִם־יִתְמַהְמָהּ֙ חַכֵּה־ל֔וֹ כִּי־בֹ֥א יָבֹ֖א לֹ֥א יְאַחֵֽר׃'''" (חבקוק פרק ב פסוק ג) הולחן וחוברו לו ניגונים על ידי הזמר [[מרדכי בן דוד]] וכן על ידי הרב [[דן סגל]] צאצא ל[[השל"ה]].<br />
* כמו כן [[הרמב"ם]] במנין בי"ג עיקרים באחד העיקרים שהוא העיקר הי"ב כתב; יב - אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַ[[משיח|מָּשִׁיחַ]]. וְאַף עַל פִּי שֶׁ"יִּתְמַהְמֵהַּ" עִם כָּל זֶה "אֲחַכֶּה לּוֹ" בְּכָל יוֹם "שֶׁיָּבוֹא": בנאה על הפסוק המופיע בחבקוק הנזכר.<br />
===שמות ספרים ואתרים===<br />
אתרים ספרים וישיבות נקראו על שם פסוקים המוזכרים בחבקוק.<br />
====ספרים;====<br />
* ספר [[הליכות עולם]] – ספר קדמון בכללי התלמוד וספר [[הליכות עולם (עובדיה יוסף)|הליכות עולם]] מאת הרב [[עובדיה יוסף]] [[הראשון לציון]].<br />
* ספר "גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם" – ספר שהודפס ב[[סלוניקי]] מאת הרב [[יוסף שמעיה קובו]] ראב"ד [[יהדות סלוניקי|סלוניקי]]{{הערה|והודפס מחדש ב[[ירושלים]] ישראל בשנת [[תשס"ט]]}} וכן [[ישיבת הליכות עולם]] והוא על שם הפסוק (חבקוק פרק ג פסוק ב) "עָמַ֣ד וַיְמֹ֣דֶד אֶ֗רֶץ רָאָה֙ וַיַּתֵּ֣ר גּוֹיִ֔ם וַיִּתְפֹּֽצְﬞצוּ֙ הַרְרֵי־עַ֔ד שַׁח֖וּ "גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם" '''הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם''' לֽוֹ׃<br />
* ספר "קַרְנַ֥יִם" – חיבור מאת רבי [[שמשון מאוסטרופולי]] הי"ד על פי (חבקוק פרק ג פסוק ד); וְנֹ֙גַהּ֙ כָּא֣וֹר תִּֽהְיֶ֔ה '''קַרְנַ֥יִם''' מִיָּד֖וֹ ל֑וֹ וְשָׁ֖ם '''חֶבְי֥וֹן עֻזֹּֽה'''.<br />
* ספר [[חביון עוזו]] – חובר על ידי הרב עזריאל זליג ויינברג{{הערה|ב"ר חיים יוסף דוד ויינברג, ורמז ספרו בראשי תיבות שמו '''ע'''זריאל '''ז'''ליג '''ו'''יינברג ראשי תיבות '''עזו'''}} וכן ספר [[חביון עוז]] חובר על ידי רבי '''ארז יהודה ער''' ב2 כרכים ([[תל אביב]] [[תשי"ד]]), וכן ספר חביון עוז חובר על ידי [[אליהו גולומב]] בב' כרכים בשנת [[1950]] על פי (חבקוק פרק ג פסוק ד); וְנֹ֙גַהּ֙ כָּא֣וֹר תִּֽהְיֶ֔ה '''קַרְנַ֥יִם''' מִיָּד֖וֹ ל֑וֹ וְשָׁ֖ם '''חֶבְי֥וֹן עֻזֹּֽה'''.<br />
* ספר [[אפרים אנקווה|שער כבוד ה']] – חיבור מאת הרב אפרים אנקווה בנוי על הפסוק (חבקוק פרק ב פסוק יד) כִּ֚י תִּמָּלֵ֣א הָאָ֔רֶץ לָדַ֖עַת אֶת־'''כְּב֣וֹד יְהֹוָ֑ה''' כַּמַּ֖יִם יְכַסּ֥וּ עַל־יָֽם.<br />
<br />
====יישובים ואתרים;====<br />
* [[ישיבת הליכות עולם]] – ישיבה תיכונית על שם (חבקוק פרק ג פסוק ו); "עָמַ֣ד וַיְמֹ֣דֶד אֶ֗רֶץ רָאָה֙ וַיַּתֵּ֣ר גּוֹיִ֔ם וַיִּתְפֹּֽצְﬞצוּ֙ הַרְרֵי־עַ֔ד שַׁח֖וּ גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם '''הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם''' לֽוֹ׃" וכן היישוב [[גבעות עולם|גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם]] [[חווה חקלאית]] במעמד של [[מאחז]] ב[[רכס גדעונים]], מקורו מפסוק הנזכר.<br />
* ישיבת '''מִתֵּימָ֣ן יָב֔וֹא''' – ישיבה ירושלמית בשכונת [[נחלת צבי]] ליד [[מאה שערים]] במסורת נוסח [[תימן|יהדות תימן]] על שם הפסוק (חבקוק פרק ג פסוק ג); אֱל֙וֹהַּ֙ '''מִתֵּימָ֣ן יָב֔וֹא''' וְקָד֥וֹשׁ מֵהַר־פָּארָ֖ן סֶ֑לָה כִּסָּ֤ה שָׁמַ֙יִם֙ הוֹד֔וֹ וּתְהִלָּת֖וֹ מָלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ׃<br />
* '''נערי חבקו"ק''' – כינוי לקבוצת צעירים נערים מודרניים המאמצים לעצמם מנהגים והליכות על פי הבנתם בעניני חסידות, וקוראים לפתיחות מחשבתית. חלקם, המקורבים לתורת [[חב"ד]], [[חסידות ברסלב|ברסלב]], ו[[הראי"ה קוק]], מכנים עצמם בשם חבקו"ק או '''נערי חבקו"ק''' כלומר, חב"ד, ברסלב, קוק (ויש מוסיפים: "ו[[קרליבך]], על שם הרב המרקד ר' [[שלמה קרליבך]]") וגם על שם מאמרו של הנביא [[חבקוק]] ב[[תרי עשר]] ([[ספר חבקוק]] פרק ב' פסוק ד') וכמשפט הישראלי השגור, וְצַדִּ֖יק/אִ֗ישׁ בֶּאֱמוּנָת֥וֹ יִחְיֶֽה{{הערה|{{ציטוטון|צַדִּיק, בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה|{{תנ"ך|חבקוק|ב|ד}}}}}}.<br />
<br />
===המיזם הבריטי "פרויקט חבקוק"===<br />
'''פרויקט חבקוק''' (ב[[אנגלית]]: '''Project Habakkuk''') היה מיזם [[בריטניה|בריטי]] ב[[מלחמת העולם השנייה]], שמטרתו הייתה הקמתה של [[נושאת מטוסים]] שלא ניתן להטביעה.<br />
שם הפרויקט - "חבקוק", על שם הנביא [[חבקוק]], הוצע על ידי פייק בהשראת הפסוק:<br />
{{ציטוט|תוכן="רְאוּ בַגּוֹיִם וְהַבִּיטוּ, וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ: כִּי-פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם, לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר."|מקור={{תנ"ך|חבקוק|א|ה}}}}<br />
<br />
==חבקוק במשנת רבותינו נשיאנו==<br />
[[האדמו"ר הזקן]] בספר ליקוטי אמרים תניא (פרק 33) מבאר דברי הגמרא, שאמרו בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה, וזו לשונו; וזהו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, תרי"ג מצות ניתנו לישראל בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר '''וצדיק באמונתו יחיה''', כלומר כאילו אינה רק מצוה אחת היא האמונה לבדה, כי על ידי האמונה לבדה יבא לקיום כל התרי"ג מצות, דהיינו כשיהיה לבו שש ושמח באמונתו ביחוד ה' בתכלית השמחה כאלו לא היתה עליו רק מצוה זו לבדה והיא לבדה תכלית בריאתו ובריאת כל העולמות הרי בכח וחיות נפשו בשמחה רבה זו תתעלה נפשו למעלה מעלה על כל המונעים קיום כל התרי"ג מצות מבית ומחוץ.<br />
<br />
[[הרבי]] בתורת מנחם (חלק כ"ה עמוד 225, [[התוועדות]] אחרון של פסח תשי"ט, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ"י, באתר ספריית חב"ד). כותב; אמנם, ענינו של משיח הוא – זיכוך המטה לעתיד לבוא כתיב (בחבקוק) '''אבן מקיר תזעק''', וכדאיתא במדרש (ועד"ז בירושלמי) "לעתיד אדם הולך ללקוט תאנה בשבת והיא צווחת ואומרת שבת היא", וכיון שענין זה אינו מצד השכל, שהרי מדובר אודות דומם, על כרחך צריך לומר, שלעתיד לבוא יהי'ה זיכוך בעצם מציאות העולם... וכמו שנאמר, "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר גו'", וכפי שמפרש [[אדמו"ר האמצעי]] שאפילו בהמות וחיות יראו אלקות, כיון שיהי'ה זיכוך המטה. ונמצא, שענינו של מתן תורה הוא שהמעלה פועל בהמטה, ואילו ענינו של משיח הוא זיכוך המטה עצמו.<br />
===סגולה ליישוב הדעת ושלוות נפש===<br />
בספר "תפילה למשה", כותב רבי [[מרדכי שרעבי]] זצ"ל "מי שמוחו מבולבל, יהא רגיל בתפילת חבקוק הנביא", ומקורו בספר המידות (ערך דעת) לרבי [[נחמן מברסלב]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תנ"ך]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%91&diff=832441שניאור זלמן חוסידוב2026-03-10T18:33:12Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שנז חוסידוב.png|ממוזער|200px|הרב שניאור זלמן חוסידוב]]<br />
הרב '''שניאור זלמן חוסידוב''' (? - [[ד' סיון]] [[תרפ"ב]]), היה מחשובי חסידיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ומנכבדי הקהילה החסידית ב[[פולטבה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[פולטבה]] לאביו הרב [[שואל משה חוסידוב]] ולאמו מרת איטא לאה.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו דובה (לבית לוין) הקים מפעל להפקת שמן מחמניות.<br />
<br />
למרות מעמדו הבכיר בקרב הקהילה החב"דית בפולטובה ועזרתו הכספית הרבה לנצרכים, היה עושה את מעשיו בצניעות ובפשיטות עד ש[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא עליו שהוא "חסיד אָן אַ גלעקעל" [= חסיד ללא פעמון].<br />
<br />
לאחר פטירתו של אדמו"ר הרש"ב, הצטרף ל[[כתב התקשרות|כתב ההתקשרות]] שנחתם על ידי חסידי חב"ד בעיר בו קיבלו על עצמם את נשיאותו של בנו וממלא מקומו [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
בשנותיו האחרונות העביר את ניהול המפעל לידי חתנו לעתיד הרב [[שמואל מנחם קליין]], ובאחד מחודשי החורף הסמוכים נדבק ממגיפת הטיפוס שהתפשטה בעיר, ממנה סבל עד לפטירתו ב[[ד' סיון]] [[תרפ"ב]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב קלמן חוסידוב<br />
*בנו, הרב ישראל חוסידוב<br />
*בתו, מרת שרה אשת הרב אברהם קפובסקי, <br />
*בתו, מרת מרים אשת הרב [[שמואל מנחם קליין]]<br />
*בתו, מרת ליזה אשת הרב דוד שור<br />
*נכדתו, הרבנית זלדה (לבית קפובסקי), בעלה הרב [[מרדכי קוזלינר]] מייסד וראש ומנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] בנחלת הר חב"ד.<br />
<br />
{{מיון רגיל:חוסידוב, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ב]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%90_%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=832466שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)2026-03-10T18:33:11Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שטרנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת שטרנא שרה, אשת [[אדמו"ר הרש"ב]]]]<br />
הרבנית '''שטרנא שרה שניאורסון''' ([[ט"ו בטבת]] [[תרי"ט]] – [[י"ג בשבט]] [[תש"ב]]) הייתה אשתו של [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
בחכמתה הגדולה ובתבונתה הכי רבה ובמידותיה הטובות פעלה ועשתה לטובת משפחת בית רבי, לטובת החסידים, וביחוד התעניינה בהחזקת ישיבת [[תומכי תמימים]]{{הערה|מרשימת אדמו"ר הריי"צ, נדפסה בספר השיחות תרפ"א עמ' 13 הערה 12.}}.<br />
<br />
==תולדות חייה==<br />
נולדה ב[[ליובאוויטש]] ב[[ט"ו טבת]] [[תרי"ט]]{{הערה|[[שלשלת היחס]] עם הערות וציונים.}}, לאביה [[אדמו"ר יוסף יצחק (בן הצמח צדק)]], ולאמה הרבנית חנה - בת הרה"ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]], חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
הרבנית שטרנא שרה הייתה הרבנית החמישית בשלשלת נשיאי חב"ד.<br />
<br />
הסתלקה ב[[י"ג שבט]] [[תש"ב]] ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]].<br />
<br />
==נישואיה==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[חתונת הרבי הרש"ב]]}}<br />
[[קובץ:שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית שטערנא שרה בשנותיה האחרונות]]<br />
באחד הביקורים של הרבנית שטערנא שרה עם אביה בבית זקנה [[אדמו"ר הצמח צדק]] נכח במקום גם נכדו, [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה אז בגיל ארבע. הצמח צדק התבטא עליהם: "חתן וכלה".<br />
באותה השנה [[י' סיון]] [[תרכ"ה]] נכתבו התנאים בהם אבי החתן התחייב לתת 1,000 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית). אבי הכלה התחייב לתת 1,500 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית) והסבא - [[אדמו"ר הצמח צדק]] התחייב לתת 500 רובל, אותם יחלקו ל - 10 תשלומים ויחלו לתת מייד. זמן החתונה נקבע לקיץ [[תרל"ה]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
שבוע לפני החתונה, ביום ראשון [[ה' אלול]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] ללוות את בנו עד ל[[עיירה]] אחרעמעווע. בראותו קופסה מונחת בעגלה בה היה כובע אותו התכוונו החתן ואמו להעניק מתנה לכלה, ביקש לראותו. כאשר מסרו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] את הכובע הסיר ממנו את הנוצה.<br />
<br />
ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, [[י"א אלול]] [[תרל"ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. מייד לאחר החתונה הזדרזו החתן, הכלה והרבנית רבקה לשוב ל[[ליובאוויטש]] אך בסיבת עיכוב לא צפוי הגיעו רק במוצאי שבת. הרבנית שטערנא שרה נכנסה אל הרבי [[המהר"ש]] לבקש את ברכתו, אך רק לאחר שעשתה כבקשתו וגזרה את הנוצה מכובעה הרבי [[המהר"ש]] ברך אותה.<br />
<br />
==לאחר חתונתה==<br />
[[קובץ:הרבנית שטערנא שרה 3.jpeg|250px|ממוזער|שמאל]]<br />
בשנתיים הראשונות לאחר החתונה הרבנית הייתה מעתיקה עבור בעלה "[[הנחה|הנחות]]" [[מאמר|ממאמרי חסידות]] ששמע מאביו.<br />
<br />
הרבנית שטערנא שרה יסדה אגודת נשים ("דאמען־פעראיין") עולמית לתמיכה בתלמידי ה"חדרים" בליובאוויטש ופעלה רבות לטובת תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]].{{הערה| . Mondshine, Y. (1987). Damen Farein [Agudas Nashim] - 1912, ''Kerem Chabad vol. 3'', pp. 198-204. <br />
"דאמען־פעראיין" [אגודת־נשים], תער"ב, עיין {{היברובוקס|[[יהושע מונדשיין]]|כרם חב"ד גליון שלישי|23672|עמוד דיגיטלי=1}}}}<br />
<br />
כאשר לקחו את בנה [[הרבי הריי"צ]] למאסר עמדה על ספסל ליד ארון הקודש, כפפה את ראשה וחצי גופה היה שקוע בארון ו[[צעקה]] במרירות בתחינה ובבקשה לבורא עולם.<br />
<br />
ב[[ט' אדר]] [[ת"ש]] הגיעה יחד עם בנה [[אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית.<br />
<br />
===מגילת חייו של הרב מליאדי===<br />
בצעירותה כתבה הרבנית שטערנא שרה חיבור על מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]] בשם "מגילת חייו של הרב מליאדי". במהלך השנים זה נאבד ובשנת [[ת"ש]] הוא נמצא על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==הסתלקותה==<br />
[[קובץ:ציון רבנית שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונה של הרבנית שטערנא שרה, ניו יורק]]<br />
שנתיים לפני הסתלקותה הייתה חלושה ותחת השגחת רופאים. שלושה חודשים לפני הסתלקותה בשנת [[תש"ב]] שכבה במיטתה, אך המשיכה להתפלל שלוש פעמים ביום, לומר [[תהלים]] קודם התפילה ולאחריה, ללמוד [[מדרש]], אגדה וחסידות.<br />
<br />
בבוקר [[שבת קודש]] פרשת בשלח ([[י"ג שבט]] [[תש"ב]]) לפני התפילה אמרה: "היום שבת שירה והתפילה צריכה להיות אחרת" כאשר הגיעה בתפילה ל"נשמת כל חי" נסתלקה כשהסידור מונח בידיה. כיון ובנה, [[אדמו"ר הריי"צ]] היה באותה עת בשיקגו, ההלוויה התעכבה עד שובו ביום שני [[ט"ו שבט]] [[תש"ב]]. הייתה הראשונה שנטמנה ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, שנרכשה יומיים בלבד קודם לכן. מאוחר יותר, נטמנו בסמוך אליה שאר הרבניות ממשפחת רבותינו נשיאינו, וכן הוקם בסמוך למצבתה האהל של בנה אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
בשנת [[תש"ג]] ייסד [[הרבי הריי"צ]] רשת בתי ספר לבנות "[[בית שרה]]" על שם אמו.<br />
<br />
==משפחתה==<br />
* אביה, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]<br />
* אמה, הרבנית חנה בת הרה"ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]]<br />
* בעלה, [[אדמו"ר הרש"ב]]<br />
* בנה, [[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
* אחיה, ר' שניאור זלמן מרדכי<br />
* אחותה, הרבנית שיינא ברכה דוליצקיא<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://files.anash.org/uploads/2024/02/Anash-Magazine-10.pdf עמוד איתן בתוהו ובוהו של הגלות]''', פרקים בהיסטוריה החב"דית, בתוך מגזין אנ"ש גליון 10 {{אנש}}{{PDF}} (אנגלית)<br />
*'''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-LR%EF%BF%BD-1.pdf אגודת הנשים]''', בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 42<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הרש"ב}}<br />
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|5]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=832442שמואל בקרמן2026-03-10T18:33:11Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב בקרמן בערב של המוסדות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בקרמן ב'ערב של נחת' ומסיבת הקהל לתלמידי מוסדות חינוך חב"ד באר יעקב]]<br />
הרב '''שמואל בקרמן''' (יליד שנת [[תשכ"ו]], 1966) הוא שליח הרבי ב[[באר יעקב]] ומנהל מוסדות חב"ד בעיר, ורב בית הכנסת 'בית חב"ד המרכזי באר יעקב'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[ב' אייר]] [[תשכ"ו]] לאביו הרב [[ישראל שמעון בקרמן]] ששימש כחבר [[ועד כפר חב"ד|הועד המקומי]], ולאמו מרת פרדה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשמ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ונותר ללמוד במקום במשך שלוש שנים.<br />
<br />
התחתן בשנת [[תשמ"ט]] עם רעייתו מרת חנה, בתו של הרב [[אשר לעמיל כהן]] רב קהילת חב"ד בביתר עלית, וקבע את מגוריו ב[[קרית מלאכי]].<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] יצא לפעול בשליחות הרבי בעיר [[באר יעקב]], כאשר הרבי בחר את היישוב מתוך מספר הצעות שהציג לפני הרבי, כפי הסדר שהיה נהוג באותן שנים.<br />
[[קובץ:הרב שמואל בקרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב שמואל בקרמן עם ראש המועצה נסים גוזלן (מימין)]]<br />
לאורך השנים פיתח את מערך השליחות בעיר, ולצד כהונתו כרב המושב 'תלמי מנשה', ומסירת שיעורי תורה ויצירת קשר אישי עם תושבי היישוב, הביא תחתיו מספר זוגות שלוחים שפתחו סניפים של בית חב"ד בשכונות העיר.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]] ערך את [[חנוכת הבית]] למשכן הקבע של בית חב"ד במרכז היישוב{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=23375 באר יעקב: מבנה חדש לפעילות] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
== מוסדות חינוך ==<br />
בשנת תשס"א ייסד הרב בקרמן את מעון חב"ד "יהלום".<br />
<br />
בשנת תשס"ג הקים את גן חב"ד הראשון בעיר. במהלך השנים התרחבו הגנים לאימפריית גני חב"ד בעיר.<br />
<br />
בשנת תשפ"ב פתח את בית הספר הצומח "שלהבות חב"ד" בעיר.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל בקרמן - שליח הרבי ב[[מרכז הרפואי שמיר]].<br />
*בתו מרת מושקא, רעיית ר' עקיבא הרשקופ, [[ביתר עלית]].<br />
*בנו, ר׳ לוי יצחק, שיכון חב"ד לוד.<br />
* בתו מרת סימה צירל, רעיית הרב עקיבא פרידמן. שליח בשכונת צמרות המושבה ב[[באר יעקב]].<br />
*בתו מרת רבקה, רעיית הרב שניאור זלמן פלדמן, שליח בשכונת רמב"ם באר יעקב.<br />
*בנו, ר' ברוך, כפר חב"ד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/102794 עושים שליחות מכל הלב]''', כתבה על בית חב"ד בראשותו בעיתון מקומי {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:בקרמן, שמואל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בקרמן]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבאר יעקב]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]]<br />
[[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94&diff=832453צדקה2026-03-10T18:33:09Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חלוקת מטבעות.jpg|ממוזער|[[הרבי]] [[חלוקת מטבעות|מחלק מטבעות]] לילדים בעת כניסתו ל[[תפילת מוסף]] ב[[ראש חודש]], על מנת שיתנו אותם בתוך [[קופת צדקה]]]]<br />
[[קובץ:צדקה.jpg|ממוזער|הרבי מעניק מטבעות צדקה לילדים]]<br />
'''מצוות צדקה''' היא [[מצות עשה]] מן ה[[תורה]], לתת צדקה ל[[עני]] בכל פעם שיבקש ובנוסף לתרום ולגמול חסד עם כל נצרך. מצוה זו היא מהמצוות חשובות והבסיסיות ביהדות, שבתורה ובדברי [[חז"ל]] הפליאו במעלתה ובחשיבותה, ואמרו עליה ששקולה מצוות צדקה כנגד כל מצוות שבתורה.<br />
<br />
בדורנו, העמיד [[הרבי]] את מצות הצדקה במרכז כל אירוע ובכל הזדמנות, כאשר ייסד את [[מבצע צדקה]], וכן בעצמו [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] ל[[ילדים]] בהזדמנויות רבות ולמבוגרים במסגרת [[חלוקת הדולרים]] המפורסמת. הרבי עורר במיוחד על חשיבותה ל[[הבאת הגאולה]], כדברי חז"ל שמצות הצדקה מקרבת את הגאולה.<br />
<br />
== תוכן המצווה ==<br />
שיעור המצווה, הוא לתת לכל הפחות מעשר מכספו של האדם למטרות צדקה וחסד{{הערה|כאשר האדם מרוויח את כספו מנדל"ן וכדומה, ולא ממשכורת חודשית, ההלכה היא שהאדם צריך לתת ראשית כל מעשר מהערך הכספי של הנכס, ולאחר מכן הוא צריך לתת מעשר על הרווחים בלבד.}}, והמהדר נותן חומש - עשרים אחוז.<br />
<br />
[[רבינו הזקן]] כותב{{הערה|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]]}} שגם שאר היום כולו שעוסק במשא ומתן נהיה מכון לשבתו יתברך בנתינת הצדקה שנותן מיגיעו, מכיון שמצוות צדקה שהיא ממדותיו של [[הקב"ה]] מה הוא רחום וכו', וכמו שאיתא בתיקונים [[חסד]] דרועא ימינא.<br />
<br />
על אף שאינו נותן אלא חומש, מסביר [[אדמו"ר הזקן]] כי החומש מעלה עמו כל הארבע ידות לה', להיות מכון לשבתו יתברך, וכמאמר רז"ל שמצות צדקה שקולה כנגד כל ה[[קרבנות]], ובקרבנות היה כל החי עולה לה' על ידי [[בהמה]] אחת, וכל ה[[צומח]] על ידי עשרון סלת אחד בלול בשמן כו'.<br />
<br />
על אף שמלכתחילה המצווה אינה שייכת לנשים{{הערה|מצד זה שעל פי הלכה כל רכושם שייך לבעל.}}, הרבי מדגיש{{הערה|שיחת ח"י אלול תשכ"ב. נדפס בהוספות ללקוטי שיחות חלק ט' עמוד 346.}} שהמצווה שייכת להם אף יותר מאשר לגברים.<br />
<br />
הרמב"ם מונה שמונה מדרגות במעלת הצדקה{{הערה|הלכות מתנות עניים י, ז.}}, והרמה הגבוהה ביותר היא דווקא שלא לתת צדקה לאדם, אלא לסייע לו שיעמוד על רגליו בכוחות עצמו, כגון לתת לו הלוואה שיוכל לשלוח ידו בעסקים או למצוא לו עבודה מכובדת שתפרנס אותו בהרחבה{{הערה|1=[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5784369/jewish/Providing-Ligmol.htm לגמול - הנתינה הגדולה ביותר], מתוך הספר אנשי המילה {{בית חבד}} (אנגלית).}}.<br />
<br />
===עבודת הצדקה===<br />
{{עריכה|פסקה=כן}}<br />
על הפסוק "ויקחו לי תרומה" כותב רש"י "לי לשמי", שנתינת הצדקה למשכן צריכה להיות לשם שמים ולא בשביל פניה אישית. והרבי שואל{{הערה|שערי צדקה עמ' קט.}}, מדוע כתוב "ויקחו" צריך לכאורה להיות כתוב ויתנו?<br />
<br />
עונה על כך הרבי שה' קבע בעולם שהעני יקבל את צרכיו דרך העשיר על מנת שיהיה צדקה וחסד בעולם ולכן 'העני' צריך לקבל את הצדקה עם כוונה שכעת הוא עושה את רצון ה' בקבלה של הצדקה מהעשיר כי כך ה' רוצה לשלוח לו את כספו.<br />
<br />
אדמו"ר הזקן{{הערה|תו"א סג, ב.}} מסביר את הבקשה בשמונה עשרה "מלך אוהב צדקה ומשפט" שכדי למנוע מהחיצונים לקבל יניקה מהמותרות זה ע"י שהאדם עושה משפט מה הוא צריך כדי להתקיים ואת השאר הוא נותן לצדקה ה' עושה משפט על הקליפות שלא יקבלו חיות מהמותרות.<br />
<br />
אדמו"ר הזקן מסביר{{הערה|תניא אגה"ק ס"ט.}} שעיקר העבודה בדורות הללו של עקבות משיחא היא עבודת הצדקה. ז"א שהיו דורות נעלים שהיו כנגד הראש כמו התנאים והאמוראים ולכן עיקר עסקם היה בתורה אך בדורות האחרונים והנמוכים שכנגד הרגליים העבודה היא במעשה ובפרט בנתינת צדקה.<br />
<br />
==חומש==<br />
בנוסף לחיוב הרגיל של נתינת ה[[מעשר כספים|מעשר]], מצווה מן המובחר לתת גם '''חומש''' מהרווחים לצדקה.<br />
חיוב נתינת ה[[צדקה]] הוא עשר אחוז מהכנסותיו של האדם בלבד, אך למצוות ה[[צדקה]] ישנה חשיבות רבה, וכבר בתקופת הגמרא תיקנו חז"ל{{הערה|1=פסיקאת רבתי דברים יד, כב: "עשר תעשר '''את כל'''", מהו 'את כל', אפילו ממונך? אמר רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יהודה בן חנינא '''נימנו באושא שיהא אדם מפריש חומש נכסיו'''.}} שאדם שיש ביכולתיו להפריש יותר מכך - יש לו להפריש עשרים אחוז מהכנסותיו (פירוש המילה 'חומש' הוא החלק החמישי מההכנסות){{הערה|1=לגבי נתינת [[צדקה]] יותר מחומש אמרו חז"ל: "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש". אך [[אדמו"ר הזקן]] בספר ה[[תניא]] מבאר, שחז"ל דיברו כאשר מצבו הרוחני של האדם הינו תקין, אך כאשר אדם צריך לתקן את הפגמים שעיוות בחטאיו, מותר לו להפריש אף יותר מכך, שכפי שמותר לאדם לבזבז על רפואת גופו יותר מחומש מכספו, כך גם מותר לו לבזבז על בריאות נפשו ותיקונה.}}.<br />
<br />
===התוכן הפנימי===<br />
כיון שהמעשר עצמו הוא בחינת כתר, אזי בכדי להשלימו, צריך ליתן חומש. כלומר, הכתר מורכב מב' חלקים [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]], וכיון שכל דרגה נקראת "עשר", אזי צריך ליתן ב' פעמים עשר. וזה מה שכתוב "ונתתם חמישית לפרעה".<br />
<br />
ה[[מגיד ממזריטש]] כותב{{הערה|אור תורה סימן ל.}}: שמה שכתוב קודם נסיון העקדה "וה' בירך את אברהם בכל", הוא כיון שבדרגת "כל" ישנם ב' דרגות של ה"א - ה' חסדים וה' גבורות. ומרמז שהיה איחוד ביניהם (בין החסדים לגבורות) על ידי שעקד את יצחק.<br />
<br />
וזהו הענין של נתינת חומש, למתק את הגבורות ולהכלילן בחסדים. כלומר, לא רק להעלות מלמטה למעלה, אלא גם להמשיך מלמעלה למטה.<br />
<br />
==אצל הרבי==<br />
בשנת תשל"ו החל הרבי במנהגו בקודש לחלק מטבעות לצדקה{{הערה|ההנהגה החלה כבר בשנת תשל"ה אבל באופן מועט}}. נתינת המטבע לצדקה החלה בהזדמנויות שונות כדלהלן: בכניסתו ב[[בוקר]] כשעבר דרך הלובי של קומת הכניסה, נתן לילדים מטבעות לצדקה כדי שיניחו בקופת הצדקה. בסיום החלוקה הזו נהג הרבי לשים בעצמו כמה מטבעות בקופת הצדקה, והקפיד שכל הילדים הנוכחים במקום יקבלו מטבע לצדקה. מסופר שפעם נתן הרבי מטבעות לצדקה לילד כדי שיניח בקופת הצדקה, והילד לא היה מספיק גבוה כדי שישים בקופה והרבי הרים את הילד כדי שיוכל להניח את המטבע בקופה.<br />
כמו כן, ביציאתו מחדרו בדרכו ל'[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל]] נהג [[הרבי]] לפני כניסתו למכונית לחלק [[מטבעות לצדקה]] לילדים שעמדו. לפעמים סימן הרבי לילדים שעמדו מרחוק - שיתקרבו כדי לקבל מידו הק' מטבע לצדקה, והקפיד לחלק לילדים לפני גיל [[בר מצווה]] ובהזדמנויות שאל ילדים שעמדו האם הם לפני הבר מצווה.<br />
<br />
בחודש אלול [[תשמ"ג]], עם התרבות מס' הילדים הממתינים לקבל לקבל מטבע מידו הק' של הרבי חל שינוי מסוים בהנהגת הק'. מדי בוקר, כאשר הגיע ל[[770 מרכז חב"ד העולמי|בית חיינו]] לא חילק מהמטבעות שהיו בכיסו אלא נכנס תחילה לחדרו וכעבור רגע יצא מהחדר כשבידו שקית עם מטבעות של 'ניקל' (=חמישה סנטים), וחילק מטבעות{{הערה|ולהעיר שבשלהי אותו חודש ביאר הרבי בשיחת קודש מיוחדת את מעלת חינוך הילדים לנתינת מטבעות לצדקה}}.<br />
ביום ראשון א' דראש חודש אדר [[תשמ"ז]], עבר במעמד חלוקת השטרות ל[[צדקה]] הגה"ח הרב [[משה וובר]], שאשתו שהתה אז בקשר לטיפול רפואי וביקש ברכה. הרבי שאל אותו האם יש לה קופת צדקה וענה שיש לה ב[[ארץ הקודש|ארה"ק]]. הרבי הגיב: {{ציטוטון|אני מדבר על כך מקירות ליבי}}. למחרת ביום שני [[א' אדר]] {{הערה|ע"פ הוראה של הרבי}} התקיימה חלוקת הצדקה המיוחדת לילדים, לפני [[הרבי]] עברו אלפי ילדים וילדות וכן אמהות עם תינוקות, כשבידהם [[קופת צדקה]] אישית והרבי נתן בידו הק' לכל אחד מטבע של חמש סנט, כדי שישים בקופת הצדקה שלו.<br />
<br />
=== עשר בשביל שתתעשר ===<br />
בנוגע לצדקה אומרים חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר". הרבי מייעץ לפונים אליו בענין פרנסה שנחלשה וכדו', להרבות בצדקה. לאחד שכתב לרבי בשנת [[תשי"ז]] בענין הפרנסה שאינה במיטבה, כותב לו הרבי שירבה בצדקה מתוך בטחון שזה יביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15897&hilite=d7a95085-ee1a-499c-97e1-17de56113066&st=%u05ea%u05e4%u05d9%u05dc%u05d9%u05df אגרות קודש מתורגמות ב' עמ' 405 (437)]}}. לאחד מהאדמו"רים שפנה אליו בעצה לכלל ישראל לחיזוק מצב הפרנסה שנחלש, מייעץ הרבי להתחזק בלימוד התורה ובצדקה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1370 פנינים מחלוקת הדולרים 7, 49:50-51:50]}}.<br />
<br />
=== מקרבת את הגאולה ===<br />
חז"ל אמרו{{הערה|שם=בב}} כי "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". הרבי עורר על כך רבות וביקש שבשעת מתן הצדקה, לחשוב על המאמר חז"ל הנ"ל. המנהג של [[חלוקת הדולרים]] על ידי [[הרבי]] מדי יום ראשון, נועד, בעצם, עבור נתינת הדולר או תמורתו לצדקה. וזאת כדי שמספר גדול של יהודים יקיים את מצוות הצדקה, מה שיגרום למהר את ה[[גאולה]] השלימה{{מקור}}.<br />
<br />
כן התבטא גם הרבי בפירוש. ב[[י' שבט]] [[תשמ"ז]] אמר הרבי: כעת יחלקו דולרים, וכאמור כמה פעמים, שכאן אינו נוגע הכמות אלא לתת זו לצדקה וזה יקרב את הגאולה, גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה כפשוטה, גאולה השלימה והאמיתית על ידי משיח צדקנו.<br />
<br />
==לקיחת הלואה לצורך נתינת צדקה==<br />
ב[[ירושלמי]]{{מקור|מסכת?}} פ"ו ה"ה ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת ל[[עני]], כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי [[יוסף רוזין]] מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות מעות לצורך כך, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתינת הצדקה מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכהלכה הפסוקה {{ציטוטון|האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא}}{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], חלק י"ט [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&hilite=06da8bcb-9293-42b1-8ff4-77457d16e0f7&st=אמוראים עמ' 130.].}}<br />
<br />
==אצל אומות העולם==<br />
קיימת מחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל{{הערה|שם=בב|[[מסכת בבא בתרא]], י ע"א.}} אודות חסד לאומים חטאת. חכמים סוברים שהגוים נותנים צדקה כדי להתגדל, שזוהי אריכות ימים לפירוש המהרש"א, דבר שאינו פסול כאשר מדובר בגוי שעביד לגרמיה, ואילו רבן גמליאל סובר שהם עושים זאת כדי להתייהר כלפי העני, שזוהי עבירה חמורה. חכמים סוברים שעיקר הצדקה הוא '''הכמות''' להחיות נפשות ביתו, ולכן עיקר הפגם הוא אם פוגם בכמות הצדקה, ונותן את הכמות לפי השכר שיקבל. מה שאין כן רבן גמליאל סובר שעיקר ענין הצדקה הוא האיכות, - מה הוא רחום אף אתה רחום, ולכן עיקר החטא הוא כאשר פוגם בכוונת הצדקה, ואף על פי שהנותן צדקה שלא לשמה הוא צדיק גמור, אז במקום לפעול בעצמו ענין הזיכוך המידות "מאיר שניהם השם", כאן יש כוונה הפכית - שנותן כדי להתייהר{{הערה|ראה בערך [[כמות ואיכות]]}}{{הבהרה|אם מישהו יודע לפענח מה כתוב פה}}.<br />
<br />
הרמב"ם פוסק{{הערה|משנה תורה, זרעים, הלכות מתנות עניים פרק ח'.}}, ש[[גוי]] שנתן צדקה ל[[בית המקדש]] לא מקבלים ממנו. ואם נתן ל[[בית כנסת]], מקבלים ממנו ובלבד שלא יתכון ל[[עבודה זרה]]. גוי שנתן צדקה לעניים: אם הוא מקיים [[שבע מצוות בני נח]], מקבלים ממנו ונותנים אותה לעניי ישראל; ואם הוא [[עובדי כוכבים|עובד כוכבים]], נותנים אותה לעניי עובדי כוכבים.<br />
<br />
==קודם התפילה==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[נתינת צדקה קודם התפילה]]}}<br />
[[קובץ:צדקה קדמית ב770.jpeg|ממוזער|נתינת צדקה ב-770]]<br />
על יסוד הפסוק{{הערה|תהלים יז, טו.}} "אני בצדק אחזה פניך", נוהג הרבי להורות באופן תדיר על נתינת צדקה קודם התפילה, בעיקר קודם [[תפילת שחרית]], אך גם קודם שאר התפילות (ואפילו קודם [[סליחות]]){{הערה|וכדברי הילקוט שמעוני על הפסוק: "'''אני בצדק אחזה פניך''' – ראה כמה כחה של צדקה שבפרוטה שאדם נותן לעני זוכה ומקביל פני שכינה, בנוהג שבעולם מטרונא המקבלת פני המלך היא עושה עטרה לפי כבודה ועל ידי העטרה שמכנסת לעטר את המלך רואה פני המלך ובפרוטה שאדם נותן לעני זוכה ומקביל פני שכינה. דבר אחר: '''אני בצדק אחזה פניך''' – מה ראה דוד לפרש כחה של צדקה לבדה בזכותה, אלא ללמדך שאפילו רשעים שאין בידם אלא זכות של צדקה לבדה זוכין ומקבלין פני שכינה שנאמר ונגלה כבוד ה׳ וראו כל בשר יחדו כי פי ה׳ דבר, הכל רואין צדיקים ורשעים, אם כן מה בין צדיקים לרשעים, אלא כדי שידעו הרשעים לפני מי הם מכעיסין וידעו הצדיקים לפני מי הם יגעין. ד"א אני בצדק אחזה פניך, לפי שהרשעים בעולם הזה שלוים ושקטים וכופרים בהקב"ה ומכעיסים ואתו וצדיקים מתיסרים ומתים על שם יוצרם, לכך אמר דוד איני מרותם שמכעיסין לפניך אלא מאותם שיגעים לפניך בתורה שנאמר בה צדק צדק תרדוף, לכך נאמר אני בצדק אחזה פניך".}}.<br />
<br />
==בלילה ובמוצאי שבת==<br />
בכתבי [[האריז"ל]] מובא כי אין לתת צדקה בלילה{{הערה|ראה נגיד ומצוה (ב[[תפילת שחרית]]). [[שער הכוונות]] ענין [[תפילת ערבית]] דרוש א'. פרי עץ חיים שער ט"ו פ"א. וראה ברכי יוסף יורה דעה ריש סימן רמז. שו"ת יביע אומר חלק ט' יורה דעה סימן טו.}}, ובצוואת רבי [[יהודה החסיד]] כתוב לא להוציא מעות ב[[מוצאי שבת]]{{הערה|ראה ספר חסידים סקכ"א.}}.<br />
<br />
במגבית צדקה שהתקיימה ב[[מוצאי שבת]] אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה:<br />
<br />
באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש [[הרבי]] לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי [[האריז"ל]] שאין לתת צדקה בלילה. כאשר הגיע אל חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] וסיפר לו על כך, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה. סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד.<br />
<br />
למעשה, נהוג לתת צדקה אף בלילה, כאשר יש סיבה מיוחדת כגון שנמצאים בסעודת חתונה, עני שמבקש וכדומה, אך אין נותנים בקביעות{{הערה|פעמים רבות הורה הרבי במכתבים ששיגר לאנשים לתת מספר מטבעות לצדקה לפני שחרית ולפני מנחה, אך מעולם לא נתן הוראה לתת לפני ערבית. וראו [https://files.anash.org/uploads/2025/04/Final-יא-ניסן-מתוקן.pdf הערות התמימים ואנ"ש מוריסטון גליון תתקעד עמוד קצט] שציין למכתב הרבי לאשה לתת צדקה בכל לילה קודם השינה. וראו [https://drive.google.com/file/d/1ze8G9BLlN7Epf4iRyFuMVudcMdbmtVAq/view הערות וביאורים אהלי תורה א'רפד שמות ה'תשפ"ו עמוד 66 מאמרו של הרב לוי יצחק רסקין שדן בזה], בחדרי תורתך חלק ג' עמוד 114.}}.<br />
<br />
==לעתיד לבוא==<br />
נאמר בגמרא{{הערה|בבלי פסחים נ, א.}}, שלעתיד לבוא לא יהיו עוד עניים. אמנם, לדעת האמורא שמואל{{הערה|בבלי ברכות לד, ב. שבת סג, א. שם קנא, ב.}} מבואר שיהיו עניים בימות המשיח. הרבי מתווך זאת, שב[[שתי תקופות בימות המשיח|תקופה הראשונה של ימות המשיח]] יהיו עניים ויצטרכו לתת צדקה, אך בתקופה השניה כבר לא יהיו עניים{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16001&st=&pgnum=341 התוועדויות תשמ"ז חלק ד עמוד 322]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59245&st=&pgnum=313&hilite תשמ"ט חלק א' עמוד 281]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=250 תנש"א חלק ד עמוד 224 ואילך].}}.<br />
<br />
אך גם כאשר לא יהיו עניים כלל, מבאר הרבי שיתנו הלוואות אחד לשני, למרות שלא יצטרכו לכך, על מנת לקיים מצוות גמילות חסדים{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&st=&pgnum=332 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 317].}}. ובמקום אחר מבאר הרבי, שמאחר שלעתיד לבוא עדיין יהיה חילוק בין קטנים לגדולים לפי ערך, תהיה שייכת מצוות הצדקה{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15961&st=&pgnum=341 התוועדויות תשמ"ט חלק ד' עמוד 321].}}. ובאחת השיחות מבאר הרבי שהיות ו[[נצחיות התורה|מצוות התורה כולם נצחיות]], הרי גם לעתיד לבוא יתנו צדקה כולל בזמנים המיוחדים לכך{{הערה|[https://tablet.otzar.org/#/b/27913/p/-1/t/1694437756802/fs/bqGQAZPeDXYF0TNUi1pFkl63Hzd2Cy7dOOBI1zOzddwg/start/1530/end/1544/c שיחות קודש תשכ"ד עמוד 15].}}. אמנם, בשיחה נוספת אומר הרבי שיש לנצל את ימי הגלות לנתינת צדקה היות ולאחר ביאת המשיח לא יוכלו עוד לקיים מצווה זו{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16023&st=&pgnum=157 התוועדויות תשמ"ז חלק א עמוד 162].}}.<br />
<br />
באחת השיחות, מחדש הרבי שלעתיד לבוא יוכלו לתת צדקה בכסף גם בשבת, כי יתבטלו גזירות [[חז"ל]] ואיסור [[מוקצה]]{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=396&hilite= התוועדויות תשמ"ח חלק ד עמוד 377].}}.<br />
<br />
==קופת צדקה==<br />
{{ערך מורחב|קופת צדקה}}<br />
[[קובץ:קופה במטבח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קופת הצדקה הקבועה בקיר המטבח ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]] (תשמ"ט)]]<br />
'''קופת צדקה''' (מכונה באידיש: '''צדקה-פושקע''', ובכתבי [[רבותינו נשיאינו]]: '''שופר'''{{הערה|1=ראו לדוגמא: [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/921 אגרות קודש חלק ד' אגרת תתקכא]. לשון זו היא על יסוד הגמרא במסכת שבת לה, ב שרב יהודה היה אחראי על ה"שופר", וכפירוש רש"י והתוספות על המקום, שהיה זה שופר ששימש מעין קופת צדקה לצורכי ישיבת פומבדיתא.}}) היא חפץ יודאיקה נפוץ, הנועד לאיסוף כספי הצדקה, על מנת שיהיה אפשר לקיים את מצוות ה[[צדקה]] גם כאשר אין עני או גבאי צדקה מצוי בסביבה{{הערה|מכתב הרבי מתאריך י"ז כסלו תשי"ז. אגרות קודש חלק י"ג עמוד קצג.}}.<br />
<br />
הראשון שיזם את קופות הצדקה הביתיות היה [[אדמו"ר האמצעי]], עבור [[כולל חב"ד]], ומאז התפשטו קופות הצדקה בעולם כולו.<br />
<br />
כחלק מ[[מבצע צדקה]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 212.}}, עורר הרבי על קביעת קופות צדקה בכל בית ובכל מקום, ועל השימוש בקופה בכל הזדמנות אפשרית. הרבי הסביר כי עצם הימצאות הקופה מעורר על קיום המצווה{{הערה|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 279.}}, ובפרט אצל ילדים, שקופת צדקה אישית שלהם תעורר אותם לקיום המצווה.<br />
<br />
הרבי הורה בהזדמנויות רבות להניח קופת צדקה במקומות רבים, כמו: בחדרי הילדים, במטבח, ברכב, בעסק ועוד ועוד.<br />
<br />
==קרן השנה==<br />
{{ערך מורחב|קרן השנה}}<br />
על פי הצעת והוראת הרבי, על מנת להבטיח את נתינת הצדקה מדי יום, יש להפריש מידי שנה בתחילת השנה סכום כסף לקרן מיוחדת, שתפריש עבור כל אחד מחברי הקרן מטבע יומית מידי יום לצדקה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]] עברה קרן השנה לפעול תחת [[קופת רבינו]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מבצע צדקה]]<br />
*[[פלעדז']]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''צדקה תרומם גוי''', פתגמים קצרים מדא"ח, שבועון כפר חב"ד גליון 1905 עמוד 12<br />
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] גיליון 1428, ניצוצי רבי עמ' 10 ואילך<br />
*'''Unwrapping Tzedakah''', מגזין COLive גליון 24 תשרי ה'תשפ"ה עמוד 42<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
{{מיזמים|חב"דציטוט=צדקה}}<br />
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/620376 מאמרים וסיפורים בנושא צדקה], אתר {{בית חב"ד}}<br />
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3&st=צדקה שערי צדקה]''', בהוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]] - לקט ביאורים ואמרות מהרבי בנושא צדקה (קישור למהדורה הישנה).<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=96 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 84 (עמ' 96)] - סבר פנים יפות, אם הוא חלק ממצוות הצדקה.<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F4%F0%E9%F0%E9%ED%20%EE%E7%EC%E5%F7%E5%FA%20-%20WLCC מדור "פנינים מחלוקות הדולרים"] {{וידאו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64140 שיעור מהרב יקותיאל פרקש בנושא מעשר כספים] {{וידאו}}<br />
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1262365 צדקה: למה, כמה, מתי ואיפה?]''' {{בית חבד}}<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/1/17/בעניין_מצוות_צדקה_ציטוטים.pdf סיפורים שיחות ומכתבים מהרבי בעניין מצוות הלוואה וגמילות חסדים]''' {{PDF}}<br />
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5785312/jewish/Philanthropy-Tzedakah.htm צדקה] {{*}} [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5784401/jewish/Giving-Natan.htm נתינה - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)<br />
*שניאור אשכנזי, '''[https://chabadpedia.co.il/images/a/ac/מלח_ממון_חסר.pdf מלח ממון חסר]''', נתינת הצדקה שמקיימת את הממון כולו, שיעור לפרשת וירא תשפ"ה<br />
<br />
{{מצוות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:צדקה|*]]<br />
[[קטגוריה:מצוות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%93&diff=832434רוני ארד2026-03-10T18:33:09Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:רוני ארד.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב רוני ארד]]<br />
הרב '''רוני ארד''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] למטייל ב [[סרי לנקה]], אלה וארוגם-ביי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד למשפחה לא שומרת מצוות ולאחר סיום מסלול לימודיו התקרב לחב"ד, חזר בתשובה, ונכנס ללמוד ב[[ישיבת חב"ד רמת אביב|ישיבת חב"ד ברמת אביב]].<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת נעמי, בשנת [[תשע"ה|תשע"ו]] יצאו ב[[שליחות]] [[הרבי]] לחופי [[סרי לנקה]], זאת לאחר ש[[כתיבה לרבי|כתבו לרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] וקיבלו ברכה.<br />
<br />
הבית חב"ד פעיל לסירוגין בשני מקומות שונים: חצי שנה בעיירת החוף היקדואה ובחצי שנה השניה בצידו השני של האי סרי לנקה בארוגם-ביי, לפי עונת התיירות, והוא הבית חב"ד הנודד מהיחידים בעולם.<br />
<br />
בהיקדואה שכרו השלוחים ושיפצו בניין רחב ידיים בן שלוש קומות במקום מרכזי באי והפכו אותו למגדלור יהודי חסידי. המטיילים הרבים שמגיעים לאי בבואם בשעריו נחשפים לפעילות המתקיימת בו. המבנה כולל [[בית כנסת]], חדרי אירוח, אולם התכנסויות, מסעדה בכשרות מהודרת, וכן דירה המשמשת את השלוחים וה[[תמים|תמימים]] שבאים לסייע.<br />
<br />
בארוגם ביי פועלים השלוחים במבנה הנמצא למרגלות החוף ובו מסעדה כשרה המאכילה מדי יום כ-70 מטיילים ישראלים מזון כשר למהדרין.<br />
<br />
בחג הפסח [[תשע"ט]] ארעו שרשרת פיגועים בסרי לנקה, שגבו מאות הרוגים ופצועים. הפיגועים היו מכוונים למרכזים דתיים שונים, ובחסדי שמיים לא נפגעו בתי חב"ד או יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/475553/ חשש בבתי חב"ד בסרי לנקה: "נתגבר את האבטחה"] י"ז ניסן תשע"ט, ערוץ 7 - חב"ד אינפו.}}.<br />
<br />
התראות ממוקדות על פיגועי טרור, אילצו עצירה זמנית של פעילות הבית חב"ד, עד שהשלוחים בסרי לנקה והרב ארד בפרט, ניהלו קמפיין מוצלח בו רתמו אנשי עסקים ומטיילים רבים על מנת לתגבר את האבטחה סביב הבתי חב"ד במדינה{{הערה|[https://chabad.info/news/554469/ בחופי סרי-לנקה לא נותנים לטרור לנצח] י"ב כסלו תש"פ, חב"ד אינפו.}}.<br />
<br />
בית חב"ד היקדואה עובד כיום מעיירת הגלישה ווליגמה ומנוהל ע"י השליח הרב [[יוסף יצחק גרומך]].<br />
<br />
כיום יש בניהול הרב ארד שתי בתי חב"ד אחד במרכז האי אלה ואחד עיירת החוף ארוגם ביי<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[https://chabad.info/magazine/369155/ גולשים ליהדות בחופי סרי לנקה]''' - ראיון עם הרב רוני ארד בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] {{בית משיח}}<br />
* '''[https://drive.google.com/file/d/1d_peVIvDFLFlVUGIkyYmBgNvUhJdLOKl/view?usp=sharing חופי סרילנקה, ארוגם ביי והיקדואה]''', מוסף 'עולם חדש' של [[עיתון הגאולה]] גליון 44 עמ' 20–21<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: ארד, רוני}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באסיה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חב"ד רמת אביב]]<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94&diff=832440רעידת אדמה2026-03-10T18:33:08Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מענה רעידת אדמה.jpg|ממוזער|[[גוף כתב יד קודש|מענה הרבי]] לאדם שחשש מדיווחים על רעידת אדמה שעתידה לבוא בקרוב על מקום מגוריו, ושאל את דעת הרבי על כך: '''כולם אומרים שאי אפשר לדעת כ"א [=כי אם] (שעות או) רגעים לפני זה. מהו שם המדען האומר אחרת?'''.]]<br />
'''רְעִידַת אֲדָמָה''' הקרויה בתנ"ך בשם '''רעש''', היא תופעת טבע המתרחשת כתוצאה מחיכוך בין הלוחות הטקטוניים המרכיבים את כדור הארץ, ובמקרים זניחים כתוצאה מהתפרצות הרי געש{{הערה|כ-2 אחוז מכלל הרעידות.}}.<br />
<br />
לרעידת האדמה יש פוטנציאל נזק עצום כאשר היא מתרחשת באזורים מיושבים, כשהיא יכולה להפיל ולהרוס מאות ואלפי מבנים, ולהביא להרס אדיר בנפש וברכוש, בהתאם לעוצמת הרעידה, עם אפקט נמוך יותר ככל שהאזורים המיושבים רחוקים יותר ממוקד הרעידה.<br />
<br />
הנזק של רעידות האדמה תלוי בעוצמת הרעידה, אותה נהוג למדוד ב'סולם ריכטר' (רעידת אדמה מעל 5 בסולם ריכטר נחשבת לרעידה חזקה ומסוכנת), וכן תלויה בסוג האדמה עליה יושבים המבנים, איכות הבנייה, ועוד.<br />
<br />
==ביהדות==<br />
רעידות האדמה מופיעות במספר מקומות ב[[תנ"ך]], כך לדוגמא אומר דוד המלך בתהלים: {{ציטוטון|הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד}}{{הערה|תהלים קד, לב.}}, וכן ב[[ספר ישעיהו]]: "רֹעָה הִתְרֹעֲעָה, הָאָרֶץ; פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ, מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ. נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר, וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה; וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ, וְנָפְלָה וְלֹא-תֹסִיף קוּם"{{הערה|ישעיה כד, יט-כ.}}, וב[[ספר יחזקאל]] מתאר הנביא את רעידת אדמה [[לעתיד לבוא]] [[מלחמת גוג ומגוג]] קודם הגאולה: "אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל, עַל, אַדְמַת יִשְׂרָאֵל...וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם...וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים, וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה, לָאָרֶץ תִּפּוֹל"{{הערה|יחזקאל לח, יח-כ.}}, ובדומה לכך ב[[ספר זכריה]] בנוגע להר הזיתים{{הערה|זכריה יד, ד-ה.}}.<br />
<br />
בימי עוזיהו המלך, התרחשה רעידת אדמה ב[[ארץ ישראל]], כעונש על חטאו שנכנס להיכל והקריב שם [[קטורת]] למרות שלא היה [[כהן]]{{הערה|פירוש ה[[אבן עזרא]], על ספר עמוס, פרק א', פסוק א'.}}.<br />
<br />
ב[[חז"ל]] מוסבר שהסיבה לרעידות אדמה הם חטאים דוגמת אי הפרשת [[תרומות ומעשרות]], הימנעות מאבל על חורבן בית המקדש, הנהגה לא צנועה בין איש לרעהו ברמה החמורה ביותר, מחלוקת ומריבות{{הערה|ירושלמי ברכות ט, ב. סד, א.}}.<br />
<br />
ה[[מדרש]] מקשר בין רעידות אדמה וחילופי שלטון{{הערה|ירמיה נא, כט. מדרש תהלים יח, ח.}}.<br />
<br />
על פי ההלכה, לאחר רעידת אדמה יש לברך 'עושה מעשה בראשית' או 'שכוחו וגבורתו מלא עולם'{{הערה|1=[https://www.hidabroot.org/question/249423 האם יש ברכה על רעידת אדמה?]. הוזכר על ידי הרבי ב[https://abc770.org/article_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%97-%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/ דבר מלכות פרשת קורח ה'תנש"א, הערה 55]: "ולהעיר, שלאחרונה הי' גם התפרצות "הר-געש" ורעידת האדמה (חידוש ושינוי בטבע העולם) במקום רחוק בעולם, אשר, ע"י ברכתם של כמה יהודים שם "שכחו וגבורתו מלא עולם" (ראה ברכות נט, א. וראה אנציקלופדי' שם ר"ע שנז. וש"נ), מגלה ה"הר-געש" כבודו של הקב"ה ובכל העולם כולו ("מלא עולם")". ועל דרך זה "שיחות-לנוער" ח"ו עמ' 13, במדור "נפלאות הטבע". וראו באגרות-קודש חי"ט עמ' רט כותב כ"ק אדמו"ר בקשר לרעידת אדמה שהתחוללה במרוקו שבה נהרגו רבים מבנ"י: "ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט"א מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית". ובהע': "שו"ע או"ח ר"ס רכ"ז". ובע' רלב באותו עניין כותב: "ויהי רצון שכיון שמברכים על הרעם עושה מעשה בראשית" (וראו [http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=897&cat=9&haoro=10 הערות וביאורים שמיני פרה תשס"ה], הרב דוד אופנר.}}.<br />
<br />
==רעידות אדמה בדברי ימי החסידות==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]}}<br />
בשנת [[תקצ"ד]] התרחשה רעידת אדמה ב[[צפת]]{{הערה|[[שלום דובער לוין]], תולדות חב"ד בארה"ק, פרק י"א.}} שגרמה לרבים מבני הקהילה החסידית לעזוב את העיר. בהמשך אותה שנה ערכו הערבים [[פרעות תקצ"ד|פרעות בקהילה היהודית]], ולמרות האבדות הקשות בנפש וברכוש, ניסתה הקהילה בצפת לשקם את עצמה, אך עוד לפני שהקהילה הצליחה לשקם את עצמה, בכ"ד טבת תקצ"ז, התרחשה רעידת אדמה קטלנית במיוחד, שפגעה קשות במבנים על צלע ההר בצפת בהם התגוררו רוב תושביה היהודים של צפת, ומעל אלף יהודים מתושבי צפת נהרגו, כאשר בין הנפטרים היו מספר חסידי חב"ד ביניהם ר' [[אורי אורנשטיין]]. שני האירועים יחד היוו את הגורם המכריע לעריקת כל קהילת חסידי חב"ד מהעיר, לטובת הקמת וביסוס הקהילה החב"דית שהוקמה ב[[ירושלים]].<br />
<br />
שלוש שנים לאחר מכן{{הערה|בנוסף לרעידת אדמה נוספת אך קטנה יותר שאירעה סמוך לחג השבועות תקצ"ו.}}, בשנת [[תקצ"ז]] אירעה רעידת האדמה הגדולה בצפת, כאשר רבי [[אברהם דב מאוורוטש]] ניצל מהסכנה עם קבוצת מתפללים כשבית המדרש התמוטט.<br />
<br />
בתחילת חודש אדר [[תש"כ]] התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר, [[מרוקו]]. בניין [[ישיבת חב"ד באגאדיר|ישיבת חב"ד המקומית]] קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. החילוץ ארך חודשים ארוכים, כאשר הרב [[שלמה מטוסוב]] מגיע שוב ושוב לאגאדיר כדי לפקח על מלאכת החילוץ. התלמידים הניצולים, חלקם הועברו לישיבת חב"ד בקזבלנקה, שם התקבלו כתלמידים מן המניין{{הערה|אודות הניצולים והתייחסויות הרבי, ראו בהרחבה בספר "חב"ד במרוקו".}}.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] לאחר רעידות אדמה משמעותיות, הוציאו [[ועד רבני ליובאוויטש]] הודעה חריגה על הצורך לבדוק את תקינות המקוואות לאחר הרעידה, ואופן הבדיקה שלהם {{הערה|1=[http://www.collive.com/show_news.rtx?id=16021&alias=rabbis-issue-mikvah-alert בדיקת מקוואות לאחרי רעידת אדמה] {{COL}}}}.<br />
<br />
==התייחסויות הרבי==<br />
בשבת פרשת תולדות ד' כסלו [[תש"נ]] התייחס [[הרבי]] לשינויים בעולם המעידים על העובדה שנמצאים בתקופה שהעולם מזדעזע כחלק מתקופת [[עקבתא דמשיחא]], כשבין השאר קישר זאת עם רעידות האדמה שאירעו לאחרונה{{הערה|ככל הנראה כוונת הרבי לרעידות בס. פרנסיסקו שאירעו זמן קצר קודם לכן.}}{{הערה|ובלשונו של הרבי: "שמהפכות בעולם בימינו אלה רואים (לא רק ביחס להנהגת בני־אדם, אלא) גם ביחס לשאר הנבראים שבעולם, חי צומח ודומם – רעידות אדמה שאירעו בתקופה האחרונה, בפרק זמן קצר, ונמשכות גם עתה במקומות שונים בעולם (גם במדינה זו), ובחסדי ה', הקרבנות היו במספר קטן, ובפרט ביחס למקרים דומים שאירעו בתקופות שלפנ"ז. וביאור השייכות דכהנ"ל לבנ"י . . הכרת גדלות הא־ל ונתינת שבח והודי' על גודל חסדיו . . הוספה באמונה בביאת המשיח והצפי' לביאתו, "אחכה לו בכל יום שיבוא" – שכן, מהפכות בעולם הם מהסימנים שהובאו במדרשי חז"ל על התקופה דעקבתא דמשיחא , וכשרואים מהפכות גדולות בימינו אלה, ה"ז סימן נוסף שנמצאים אנו ברגעים האחרונים דעקבתא דמשיחא, ותיכף ומיד ממש בא משיח צדקנו . . כל המאורעות שבעולם משתלשלים מהנהגת בנ"י – שהרי מקרא מלא דיבר הכתוב "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל", היינו, שכל המאורעות שב"גבולות עמים", שבעים אומות העולם, קשורים ביציבות ותוקף עם "בני ישראל". ולכן, כאשר בנ"י מוסיפים בעבודתם בלימוד התורה וקיום מצוותי' [הן העבודה דקיום התומ”צ, והן העבודה דבירור העולם, כולל ההשפעה על אוה"ע לקיים שבע מצוות בני נח], ה”ז פועל בדרך ממילא (ללא צורך בהתעסקות מיוחדה, אפילו לא במחשבה בלבד) קיום ועמידת העולם כולו, בכל שבעים אומות העולם, “יצב גבולות עמים”" ([https://chabad.info/news/373335/ ראו ציטוט השיחה המלאהבהערה שבדף זה]).}}, וביאר את השייכות של מאורעות אלו לבני ישראל:<br />
*הכרת גדלות ה' והודיה על גודל חסדיו בנוגע לבני ישראל שהמאורעות הללו לא פגעו בהם.<br />
*הוספה באמונה בביאת משיח ובכך שהיא קרובה להגיע.<br />
*חיזוק האמונה והידיעה בכך שכל המאורעות שבעולם תלויים בקיום התורה ומצוות של בני ישראל והשפעתם על אומות העולם לקיום [[שבע מצוות בני נח]].<br />
<br />
ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]], בעת ה[[פאראד]], שישה שבועות לפני רעידת האדמה הגדולה שפקדה את [[איראן]], התבטא הרבי כי אין לפחד מרעידות אדמה, והסביר שהכוונה האמיתית שבגינה מתרחשות רעידות אדמה היא להזכיר לאלו ששכחו על הנהגת העולם על ידי הקב"ה, ועל ידי שמפחידים אותם לרגע ברעידת אדמה, כדי להרעיד אותם מהטעות שחיו בה, שמכאן ולהבא ידעו שהעולם נברא ומתנהג על ידי הקב"ה, מקור הטוב.<br />
<br />
בשיחת פרשת קרח [[ג' תמוז]] [[תנש"א]] התייחס לכך הרבי שוב, בנוגע לגילוי כוחו של הקב"ה באמצעות רעידות האדמה{{הערה|ראו לעיל בהערה הערה 55.}}.<br />
<br />
אצל חסידים מקובל [[מפי השמועה]] שהרבי הורה לקבוע את הקופה בקיר [[חדר צבאות השם]] של הילדים, וזו סגולה להינצל מרעידת אדמה{{הערה|קונטרס 'מדברי הרבי לילדי ישראל', בהוצאת איגוד שלוחי הרבי לארץ הקודש, עמוד 9.}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב ישראל אלפנביין, '''האדמה רועדת ומשיח מתקרב''', שבועון כפר חב"ד גליון 1765 עמוד 58<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/380956/ מדוע מתרחשות רעידות אדמה בעולם • הסבר הרבי]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br />
[[en:Earthquake]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A6%D7%A8%D7%AA_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=832436עצרת גאולה ומשיח2026-03-10T18:33:08Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:עצרת סד.jpg|ממוזער|עצרת גאולה ומשיח בפעם הראשונה - תשס"ד]]<br />
'''עצרת גאולה ומשיח''' הוא אירוע הנערך מידי [[שנה]] על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] סמוך ל[[ג' תמוז]] ומציין את [[אמונה בה'|אמונת]] החסידים שהרבי [[חי וקיים]] והוא [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|מלך המשיח]].<br />
<br />
[[קובץ:כיכר מלכי ישראל תשנ"ה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|צילום גזיר עיתון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] עם תמונת הרבבות ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|עצרת]] תשנ"ה]]<br />
==היסטוריה==<br />
{{ערך מורחב|כינוסי גאולה ומשיח תשנ"ה}}<br />
את ה[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|עצרת]] הראשונה ערכה האגודה ב[[כ"ח בסיוון]] [[תשנ"ה]], בכיכר מלכי ישראל (כיכר רבין) ב[[תל אביב]] (לאחר שתי כינוסים שהתקיימו [[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|בסינרמה וביד אליהו]]). העצרת נקראה בשם "עצרת גאולה למען ציון וירושלים".<br />
<br />
הזמר דני ליטני שעבר ליד העצרת והתרשם מהמעמד המיוחד, כתב על כך שיר בשם ימות המשיח{{הערה|[https://hageula.com/vid/general/15509.htm דני ליטני כבר 21 שנה חי גאולה] {{הגאולה}}}}.<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=<br />
הלכתי אתמול ברחוב<br />
ולפתע ראיתי בכיכר בעיר<br />
המון אדם שרים.<br />
שאלתי: מה זה קורה פה?<br />
ואחד מהם ענה לי:<br />
זהו כנס של אנשים מאושרים<br />
|מקור=קטע מתוך השיר ימות המשיח|מרכאות=כן}}<br />
<br />
==עצרת גאולה ומשיח==<br />
[[קובץ:תשע עצרת.jpg|ממוזער|עצרת גאולה ומשיח בשנת תש"ע]]<br />
הפעם הראשונה שבה החלה האגודה להפיק בקביעות את עצרת גאולה ומשיח הייתה בשנת [[תשס"ד]], כאשר ב[[חב"ד]] ובארץ ציינו 10 שנים ל[[נצחיות חייו של הרבי|ג' תמוז]].<br />
<br />
העצרת נערכה באפמיתיאטרון ב[[בת ים]], ומאז כמעט בכל שנה{{הערה|למעט השנים [[תשע"ו]] [[תשע"ח]] (שנערכו ב[[משיח בכיכר|בכיכר]] [[תש"פ]] ו[[תשפ"ה]] (שהעוברו בשידור חי).}} נערכת העצרת באותו מקום.<br />
<br />
==סדר העצרת==<br />
בכל עצרת מזמינים את [[הרבי מלך המשיח]], קוראים את [[אמירת פרק הרבי|פרקו הרבי]], מזמינים [[חיילי צבאות ה']] שאומרים את [[שנים עשר הפסוקים]], מביאים נואם מיוחד שידבר על [[שלימות הארץ]], ובעיקר מתוועדים על מהותו של יום ו[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח]].<br />
<br />
==משיח בכיכר==<br />
{{ערך מורחב|משיח בכיכר}}<br />
[[קובץ:המקום לרבי בכיכר תשנ"ה.jpg|ממוזער|המקום שהוכן לרבי שליט"א מלך המשיח בכינוס בכיכר. תשנ"ה]]<br />
בשנת [[תשע"ו]], לכבוד [[שנת הקהל]] ובעקבות מענה ב[[אגרות קודש]] שקיבל הרב [[זמרוני ציק]], החליטה האגודה לערוך את הכינוס בכיכר רבין, כפי שהיה בפעם הראשונה - בשנת תשנ"ה.<br />
כדי למתג את העצרת באופן מיוחד לשנת הקהל, נקראה העצרת בשם "משיח בכיכר". על פי הערכות שונות השתתפו בכינוס בין 10,000 ל-40,000 איש{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/15706.htm משיח בכיכר • 40,000 איש במעמד הקהל היסטורי] {{הגאולה}}}}.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] הבין הרב זמרוני ממענה שקיבל באגרות קודש שעליו לערוך את הכינוס שוב בכיכר רבין.<br />
זמן קצר לאחר שפנה לעיריית תל אביב והחל בפרסום הכינוס, לקה הרב זמרוני באירוע מוחי ולאחר מספר שבועות נפטר{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/17982.htm אור חדש על ציון תאיר • עד מתי!: הגה"ח הרב זמרוני זליג ציק ע"ה] {{הגאולה}}}}.<br />
במקביל לפטירתו, עתרו ארגוני זכויות נשים לבית המשפט נגד העצרת, בטענה שהמחיצה בעצרת מדירה נשים.<br />
לאחר מאבק משפטי פסק בית המשפט שניתן לקיים את העצרת בהפרדה ועם מחיצה.<br />
<br />
==העצרת בשנת הקורונה==<br />
בשנת [[תש"פ]] נערכה העצרת השנתית בשידור חי מתוך אולפן שכור, בעקבות ההגבלות החוקיות על התקהלות במרחב הציבורי מתוקף חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם [[נגיף הקורונה]].<br />
<br />
==נואמים במהלך השנים==<br />
בין הנואמים בעצרת בשנים השונות היה ניתן לראות את{{הערה|רשימה חלקית, על פי סדר אלפביתי.}}:<br />
{{טורים<br />
| תוכן = *הרב [[גדליה אקסלרוד]].<br />
*הרב [[שמשון גולדשטיין]].<br />
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br />
*הרב [[שניאור זלמן גפני]].<br />
*הרב [[ישראל הלפרין]].<br />
*הרב [[אברהם הרוניין]].<br />
*הרב [[נועם הרפז]].<br />
*הרב [[שמעון וויצהנדלר]].<br />
*הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].<br />
*הרב [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]].<br />
*הרב [[יצחק ידגר]].<br />
*הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]].<br />
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].<br />
*הרב [[יוסף יצחק לוי]].<br />
*הרב [[שלמה זלמן לנדא]].<br />
*הרב [[מיכאל מישולובין]].<br />
*הרב [[דוד נחשון]].<br />
*הרב [[מרדכי ענתי]].<br />
*הרב [[יגאל פיזם]].<br />
*הרב [[יוסף אברהם פיזם]].<br />
*הרב [[שלמה יצחק פראנק]].<br />
*הרב [[אסף חנוך פרומר]].<br />
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]].<br />
*הרב [[זמרוני זעליג ציק]].<br />
*הרב [[בצלאל קופצ'יק]].<br />
*הרב [[בועז קלי]].<br />
*הרב [[אלעזר קעניג]].<br />
*הרב [[משה קורונוייץ]].<br />
*הרב [[מרדכי רוטנשטיין]].<br />
*הרב [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)|שניאור שניאורסון]].<br />
}}<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
* '''הכינוס מבטא את האמונה שהרבי חי וקיים''' ראיון עם הרב [[זמרוני זעליג ציק|זמרוני ציק]], לקראת העצרת הראשונה. גליון בית משיח מספר 465 עמוד 36.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה]]<br />
*[[כינוס ברוכים הבאים]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/24731.htm '''20 עצרות של אמונה איתנה: צפו בקליפ'''] באתר {{הגאולה}}<br />
* [https://drive.google.com/drive/folders/1Zf0hvgckTwH08cIgjLyx8J3PG_q_8k2s '''חלק מהכינוסים בתיקיית זמרוני דרייב''']<br />
* [https://www.hageula.com/news/moshiach/16956.htm '''עצרת הענק • שידור חוזר באורך מלא'''] באתר {{הגאולה}}<br />
* [https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%A2%D7%A6%D7%A8%D7%AA%20%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94%20%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97 '''תגית: עצרת גאולה ומשיח'''] באתר {{הגאולה}}.<br />
* [https://www.hageula.com/news/moshiach/20813.htm במרכז העצרת: הרבי מבקש הפצה!] הסיפור של עיתון הגאולה.<br />
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/24725.htm '''הרב איצ'ה קראוס: לחזור שוב ושוב ושוב על נבואתו הברורה של הרבי מלך המשיח'''] באתר {{הגאולה}}<br />
* [https://chabad.info/tag/%d7%a2%d7%a6%d7%a8%d7%aa-%d7%92%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97/ תגית: עצרת גאולה ומשיח] {{אינפו}}<br />
*[https://www.hageula.com/news/view/16944.htm לקראת העצרת • אמפי-תירוצים // הרב אסף פרומר] באתר {{הגאולה}}<br />
*[https://www.hageula.com/news/world/25831.htm העצרת שמצהירה לכל באי עולם: חי וקיים // ריאיון] באתר {{הגאולה}}<br />
* [https://www.hageula.com/news/moshiach/25847.htm עצרת הגאולה בבת ים • גלריית ענק] (שנת תשפ"ד) באתר {{הגאולה}}.<br />
* [https://www.chabad.fm/144/13749.html הסיקור המלא: עצרת גאולה ומשיח תשפ"ד] באתר {{חב"ד FM}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]<br />
[[קטגוריה:כינוסים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:כינוסים]]<br />
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]<br />
[[קטגוריה:נצחיות חייו של הרבי]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=832467תמונות וציורי רבותינו נשיאנו2026-03-10T18:33:07Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:עידוד.jpg|שמאל|ממוזער|300px|צלמים מצלמים את [[הרבי]] מעודד את השירה]]<br />
ל'''[[תמונה|תמונות]] וציורי [[רבותינו נשיאינו]]''' ישנה חשיבות גדולה ב[[חסידות חב"ד]] עקב המעלה הגדולה ב[[ציור פני הרב]], שניתן לקיימה גם על ידי תמונה.<br />
<br />
לחלק מ[[רבותינו נשיאינו]], אדמו"רי חב"ד, ישנם '''ציורים או תמונות''' שהגיעו לידינו: [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. מ[[אדמו"ר המהר"ש]] אין ציור או תמונה ברורים (ישנם ציורים המיוחסים לו), אולם ניתן לצייר את פניו על ידי הידיעה שהיה דומה מאוד לנכדו, אדמו"ר הריי"צ. מ[[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ומ[[אדמו"ר האמצעי]] אין אפילו השערה לגבי תואר פניהם.<br />
<br />
== ציור פני הרב ==<br />
[[קובץ:מענה הרבי על כבוד תמונת הריי"ץ.jpg|ממוזער|220px|מענה [[הרבי]] למנהל מוסד שהדפיס דף הערכה לנשים שעזרו למוסד עם תמונותיהם, ובראש את תמונת [[הרבי הריי"צ]], עם פיענוח.]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}<br />
<br />
'''ציור פני הרב''' היא אחת מדרכי ה[[התקשרות]] לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות: ל'התקשרות'{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}}, נתינת כח ללכת בדרכי ה[[תורה]] וה[[מצוות]]{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, להסיר פחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את ה[[מחשבה]] אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.<br />
<br />
=== הכבוד הדרוש לתמונות רבותינו נשיאינו ===<br />
<br />
למנהל מוסד שהדפיס דף שבראשו מתנוסס תמונתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ולידה שתי תמונות של נשים שעזרו למוסד, כתב [[הרבי]] מענה חריף בו שלל את העניין ואף כתב ש"כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם", והורה לו להסיר את שמו מכל המכתבים והחוברות של המוסד. בנוסף גם כתב לו הרבי שעליו לצום מספר תעניות, ולאחר מכן ללכת ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] ולבקש ממנו סליחה וכפרה, ושילמד בקביעות עד ל[[ראש השנה]] במאמרי אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/מענות-נדירים-ביותר-בכתיק-נחשפים-בתשור/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
כאשר הוצע להנפיק בול ובו תמונת [[אדמו"ר הזקן]], שלל [[הרבי]] את הרעיון היות וטבעו של בול הוא שהמעטפה עליה הוא מודבק מתגלגלת, בנוסף לכך שמכים על הבול, ובכך יגרם ביזיון לתמונתו של אדמו"ר הזקן{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15924&st=&pgnum=246&hilite= חלק י"ח ע' רכ"ו]}}.<br />
<br />
== ציור ה[[בעל שם טוב]] ==<br />
<br />
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הדיוקן המפורסם המיוחס בטעות להבעל שם טוב]]<br />
לבעל שם טוב ישנה תמונה מפורסמת שמיוחסת אליו, אשר הופצה לראשונה בשנת [[תרס"ג]], אולם ישנו ספק אודות אמיתות ייחוסה. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד ([[גרמניה]]. ראו לקמן) {{הערה|מפי ר' יעקב כ"ץ, שהעיד שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
הרבי נימק זאת במספר סיבות, מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, שהעיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.<br />
<br />
נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורת ניכרו בזקנו של הבעל שם טוב [[י"ג תיקוני דיקנא]], שאינם מופיעים בתמונה המפורסמת{{הערה|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גדל שער) - [[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.<br />
<br />
בתקופה מאוחרת יותר הוכח שאכן תמונה זו שייכת לבעל שם אחר שהיה ב[[גרמניה]] ולאחר מכן ב[[לונדון]] בשם ר' [[חיים שמואל יעקב פאלק]] (תס"ח-[[תקמ"ב]]) שנחשד על ידי ר' [[יעקב עמדין]] בשבתאות{{הערה|שם=אהלי צדיקים|[https://zadikim.com/news/שתי-תמונות-זיוף-אחד/ שתי תמונות, זיוף אחד...] באתר אהלי צדיקים, מתוך גיליון [[המבשר]].}}. תמונה נוספת שמיוחסת להבעל שם טוב שפחות מוכרת, היא תמונה שנדפסה בספר "דרייסיג דורות אידן אין פולין" ([[ניו יורק]] [[תרפ"ז]]), אך גם בה פקפקו באמיתותה ויחוסה{{הערה|שם=אהלי צדיקים}}.<br />
<br />
== תמונת [[המגיד ממזריטש]] ==<br />
<br />
לא נמצאת בידנו תמונה מהמגיד ממזריטש{{הערה|בשנת תש"ה פרסם חוקר אודות [https://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:939.jpg תמונה מסוימת] כי היא תמונתו של המגיד, אך התברר כי היא תמונתו של ר' שמואל סלנטר}}. [[הרבי]] התבטא ואמר{{הערה|שם=המלך במסיבו א|ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה למגיד ממזריטש.<br />
<br />
== תמונת [[אדמו"ר הזקן]] ==<br />
{{ערך מורחב|תמונת אדמו"ר הזקן}}<br />
[[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קובץ:ציור אדמוה"ז נדיר.png|שמאל|ממוזער|180px|ציור של אדמו"ר הזקן, שנמצא בשנת תשס"ט]]<br />
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' [[אהרן בליניטשער]] ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה החל עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הערה|תמונה זו כנראה אינה בידינו כעת, כי הציורים של אדמו"ר המהר"ש נראים מתקופה מאוחרת יותר, ולא בצעירותו (שנת תרט"ו אז היה כבן עשרים).}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.<br />
<br />
כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובאוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטנזון, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והרחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).<br />
<br />
במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובאוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי וב[[שטריימל]] של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ח]] פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחידי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.<br />
<br />
הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמינית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 ואילך}}.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ח]] התפרסמה בעיתון [[הארץ]] עדותו של הצייר שצייר את ההעתק בוריס שץ מ[[תרפ"ז]], לפיה הציור מזוייף{{הערה|[[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=37&lang=hebrew ציור תמונת אדמו"ר הזקן]''', באתר {{שטורעם}}.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיב על המאמר בעיתון "הארץ" במכתב חריף שכתב לאחד מכותבי המאמר {{הערה|אגרות קודש - אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יג, עמ' רנג }}, וכן פרסם אז רשימת סיפורים בקובץ [[התמים (וורשא)|התמים]]{{הערה| קובץ "התמים", חוברת ח, וורשה, כסלו תרח"ץ (1937) (במהדורת קה"ת, כפר חב"ד תשל"א: עמ' שעט-[שפה]יז).}} המעידים על אמיתות הציור.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] חשף עיתון [[המבשר]] ציור חדש המיוחס לאדמו"ר הזקן, שנמצא אצל אדם שסיפר שהציור עובר אצלם במשפחה במשך דורות{{הערה|[https://col.org.il/news/47611 בלעדי ל-COL: תצלום מהציור המשוייך לאדמו"ר הזקן] ב{{חב"ד און ליין|}}.}}.<br />
<br />
== תמונת [[אדמו"ר האמצעי]] ==<br />
<br />
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|1== "גם בדמיון אין בנמצא"}}{{הערה|שם=המלך במסיבו א}}.<br />
<br />
באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; הרבי גם הוסיף שגם אצל [[אדמו"ר האמצעי]] אפשר לקיים זאת, מכיוון שצדיקים מכניסים את עצמם בתוך תורתם (וכמו שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו, בעיקר באופן של [[ראיה]], נחשב הדבר כאילו "בעל השמועה עמוד כנגדו", ולא רק באופן של "כאילו" אלא של "ממש" עומד כנגדו{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]). [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/635679/ רבי יומי: לצייר את בעל הגאולה].}}.<br />
<br />
== ציורי [[הרבי הצמח צדק]] ==<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[קובץ:צמח צדק אופנר.jpg|מרכז|ממוזער|160px|העתק שהתגלה בתשפ"א]]<br />
| [[קובץ:צמח_צדק.jpg|מרכז|ממוזער|180px|העתק שהגיע מקאפוסט]]<br />
| [[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|180px|ממוזער|שמאל|ההעתק הנפוץ של תמונת הצמח צדק]] <br />
|}<br />
על ציורו של הצמח צדק מסופר, שהיה צייר גוי{{הערה|שם=תוכן קצר|הנחה בלתי מוגהת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]: תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. הצייר התחכם ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעיניו היו עצומות כך שלא היה יכול לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. (מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור חבוש בשטריימל של שבת.) לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצויירה בשבת - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערה|מסופר שהטעות אירעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי, הלך הצייר ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו וגרם לו לטעויות הללו. - "די אידישע היים" גליון 96 עמ' טו. שמואל קראוס, "בית משיח", גליון 40, עמ' 17. וראו את השמועה בשם הרב שאול ברוק בספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קיבל מכה מעמוד עץ, נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הנייר".}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין {{הערה|ראו: "די אידישע היים" גליון 96 עמ' טו. "בית משיח" שם. שלום דובער לוין, מבית הגנזים, קה"ת תשס"ט, עמ' רנז ואילך, ושם סקירה של נוסחאות הסיפור וגרסאות הציור השונות.}}. יש אומרים ש[[הרבי]] ציין פעם {{הערה|מובא בקובץ "יחד כל ילדי הכפר", כפ"ח תשע"ז, עמ' 29.}} שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את [[משקפיים|משקפיו]] על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת{{הערה|[https://col.org.il/news/47449 הסיפור שמאחורי התמונות ● מיוחד] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
בספריית ליובאוויטש בניו יורק שמור הדפס של תמונת הצמח צדק שנתנה הרבנית רבקה לאדמו"ר מוהריי"צ.<br />
מעבר לתמונה רשם אדמו"ר מוהריי"צ: "תמונה זו קבלתי תשורה מאת כבוד א"ז (=אימי-זקנתי) הרבנית הצדקנית מר[ת] רבקה נ"ע זצ"ל זי"ע, ואמרה לי אשר תמונה זו מתאימה יותר משאר התמונות"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/15.htm תערוכה יד תערוכת אדמו"ר ה"צמח צדק"]}}<br />
<br />
העתק שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תנש"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה "מבית הגנזים" מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"א]] גילה ר' [[יחיאל אופנר]] בעיזבון מרת הינדא גורביץ', נכדת הרבנית [[ביילא וולס]] בת [[אדמו"ר האמצעי]], ואחייניתו, בת אחות אשתו של [[המהרי"ן מניעז'ין]], בן הצמח צדק, העתק נוסף של הציור המקורי, הקדום ביותר, שככל הנראה צויר לבקשת המהרי"ן עצמו, ההעתק צויר כנראה לאחר פטירת הצ"צ, בציור תוקן הבגד והצד הימני מונח על הצד השמאלי, והספר הפך לספר עברי, ואף נרשם עליו "[[ספר צמח צדק|צמח צדק]]", מתחת לציור נרשם באותיות סת"ם (ב[[כתב אדמו"ר הזקן]]) {{ציטוטון|הא לכם תמונה אמיתית של אדמו"ר הרב הצדיק ר' מנחם מענדיל זצ"ל מליבאוויץ}}{{הערה|[https://chabad.info/special/635784/ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו"ר הצמח צדק] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/127876 ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף] {{COL}} לקריאה נוספת: [[מנחם ברונפמן]], '''הציור שעבר בירושה''' כפר חב"ד גליון מס' 1885}}.<br />
<br />
== ציורי [[אדמו"ר המהר"ש]] ==<br />
לא ידוע על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כארבעה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:<br />
#צילום הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הערה|על פי השמועה{{מקור}}. אך ראו בהמשך את דברי הרבי בנושא בי' כסלו תשד"מ ומהם לא נראה שהרבי הוא שהורה על כך.}}.<br />
<br />
#בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן ששמע מאנשים שראו את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]].<br />
#ב[[שבועון כפר חב"ד]] התפרסמה תמונה שיוחסה לאדמו"ר המהר"ש{{הערה|כפר חב"ד, גליון 714, עמ' 73.}}. היו שפקפקו בכך{{הערה|[https://www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%99%D7%96-%D7%A4%D7%AA%D7%99-%D7%99%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94/11074697 פתי יאמין? (גלריה)] באתר כרמים.}}<br />
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[קובץ:ציור המהרש.jpg|מרכז|ממוזער|110px|{{כתב קטן|ציור אדמו"ר המהר"ש שהתפרסם בכפר חב"ד}}]]<br />
| [[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|מרכז|ממוזער|130px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסם בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", וצוייר על ידי ר' זלצמן ששמע מאנשים שראו את המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|מרכז|ממוזער|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|מרכז|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה הוא ציור פני [[המהר"ש]]. לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]<br />
|}<br />
על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש הייתה כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31. ועוד}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.<br />
{{ציטוט|<br />
מרכאות=כן|<br />
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|<br />
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br />
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...<br />
<br />
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}<br />
<br />
בעקבות כך אמר הרבי כי ציור פני הרבי המהר"ש היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.<br />
בהערה לשיחת י' כסלו תשד"מ, כותב הרבי, בין היתר: "בנוגע לאדמו"ר מהר"ש, שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה)". את המילים "לפנינו" ו"יש אומרים" הדגיש הרבי בהערה{{הערה| התוועדויות תשד"מ שבהערה הקודמת}}. בהזדמנות אחרת אמר הרבי שאין תמונה מ[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|תוכן קצר - תש"נ, עמ' 257. בלתי מוגה.}}.<br />
<br />
(ייתכן גם שהציורים המובאים לעיל והמיוחסים לרבי המהר"ש הם פשוט העתקים מתמונות של הרבי הריי"צ ואנשים ייחסו אותם בטעות לרבי המהר"ש.)<br />
<br />
== תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]] ==<br />
[[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|200px|הציור המוגה על ידי הרבנית]]<br />
[[קובץ:תמונת אדמור הרשב.png|שמאל|ממוזער|200px|תמונת אדמו"ר הרש"ב מ[[תרע"ט]] (מצד שמאל) לצד תמונה שנמצאה ב[[תש"פ]] (מצד ימין), המשוערת כתמונת הרש"ב]]<br />
הרבי הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו, ובדרך כלל בשעה שהיה יוצא מביתו היו מקיפים אותו בחורי ישיבה גבוהים, במטרה להסתיר את דמותו ולמנוע אפשרות שהוא יצולם נגד רצונו{{הערה|היכל הבעל שם טוב, גיליון י"ג, מדור תגובות. ב"ליובאוויטש וחייליה" עמ' 29 מסופר שבחורים גבוהי קומה היו מסתירים את הרבי הרש"ב כשהלך לתשליך בר"ה כי היו צלמים שבאו מוויטבסק לצלמו בהליכתו לתשליך ונעמדו עם "מכונות צילום" על הגגות ולכן היה צורך בבחורים הגבוהים שיסתירו את הרבי.}}.<br />
<br />
כשהלך הרבי הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגרם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר{{הערה|1={{ציטוטון|בעת התשליך, אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק לשעה, כי בעת שעמד הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר, ובידי קדשו הסידור, ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים, והיושבים בסירה – שני האחים אדוני האחוזה ביעלא נאר, הסמוכה לליובאוויטש – הי' להם מכונת צילום, ויצלמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר, ולא אכחד אשר הייתי נהנה אם הצילום עלה ליפה.}} - מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו - נדפס בספר המאמרים תרס"ו-ס"ז (קה"ת, תשע"ד) ע' רפח.}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ט]] תכנן הרבי הרש"ב לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1851, עמוד 67.}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש {{מקור|עמוד}}}}.<br />
<br />
[[הרבנית חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה המפורסמת אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמיתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב"ד גליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21). הציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר [[רשימות דברים]] בעמוד 342.}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב בלה"ק "'''רבי שלום דובער שניאורסון תרס"ח'''", עוד נדפס ברוסית על הגלויה "מוסקבה ו-1908". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה ב[[אייר]] [[תרס"ח]], אולם עדיין היו שפקפקו באמינות התמונה וייחסו אותה ליהודי אחר באותו שם או לבן דודו של הרש"ב רבי [[שלום דובער מרציצה]]{{הערה|מקובל בשם ר' [[לייזר ננס]] שישנה [[תמונה]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] [[נ"ע]] שלא הגיעה לידינו, ואולי מדובר בתמונה זו {{מקור}}.}}{{הערה|[https://chabad.info/special/מיהו-רבי-שלום-דובער-שניאורסאהן-בתמונה/ התמונה] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/123085 התמונה המסתורית המיוחסת לרבי הרש"ב: פרטים חדשים{{col}}]}}<br />
.<br />
<br />
== תמונות [[הרבי הריי"צ]] ==<br />
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|220px|תמונת אדמו"ר הריי"צ שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]<br />
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|220px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]<br />
התמונה הראשונה של אדמו"ר הריי"צ היא לפני זמן הנשיאות, בה הוא נראה לבוש בחליפה ו[[כובע קנייטש]]{{הערה|[[:קובץ:אדמו"ר הריי"צ בצעירותו בצעירותו.jpg|התמונה]].}}. בקיץ של שנת [[תנש"א]] נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת [[תר"פ]]. הרבי הודה לשולח (ר׳ נתן נטע הכהן בר-כהן), והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה]. וראה [https://anash.org/the-frierdiker-rebbes-soviet-photo-or-seeing-the-rebbe-once-hes-gone/ כאן] בתגובה של הרב [[לוי יצחק רסקין]]. {{אינפו}} {{אנש}}}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תנש"א ע׳ 137.}}.<br />
<br />
[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] הרבי הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משתי זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפילת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.<br />
<br />
מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנבהלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.<br />
<br />
במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש]]ו, וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם. הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}<br />
<br />
[[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית]] שהתרחש בשנת [[תר"צ]] תועד אז בעיתונות ונשתמרו ממנו תמונות רבות{{הערה|'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117454 שלושה תצלומי עיתונות גדולים – מהימים האחרונים לביקורו של האדמו"ר הריי"ץ בארה"ב בשנת תר"צ]''', אתר בית המכירות קדם.}} וכן ישנם סרטים (ללא פס קול) מביקור זה שפורסמו ע"י jem. ב[[בר מצווה]] של [[בערי גוראריה]] בשנת [[תרצ"ו]] העניק [[הרבי הריי"צ]] לבערי מצלמה במתנה. במצלמה זו צילם בערי פעמים רבות את הרבי הריי"צ, בעיקר מהתקופה שלאחר בואו ל[[ארצות הברית]] בשנת [[ת"ש]]. בקיץ של שנת [[תש"פ]] המצלמה נמכרה במכירה פומבית.<br />
<br />
מ[[הצלת אדמו"ר הריי"צ|הגעתו של הרבי הריי"צ לארצות הברית]], ישנם סרטים שצולמו אז (ללא פס קול) והם פורסמו ע"י [[jem]].<br />
<br />
[[קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"ט]] הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו אז חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. [[הרבי]] דאג{{מקור}} להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משתי הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שעוצמת ה"פלאש" לא תהיה גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו של אדמו"ר הריי"צ. האירוע גם הוסרט בסרט צבעוני (ללא פס קול), דבר יקר באותם ימים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ] {{אינפו}} {{*}} '''[https://col.org.il/news/129565 וידאו ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]''' {{וידאו}}{{COL}}.}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח בעצמו בהזדמנות את תמונתו לחסידים ששהו במחנות הפליטים{{הערה|תשרי בליובאוויטש - מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [[תש"פ]], עמ' 50.}}.<br />
<br />
=== יחס הרבי לתמונות הרבי הריי"צ ===<br />
<br />
הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.<br />
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב [[משקפיים]] והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, שאל הרבי אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבורה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.<br />
<br />
הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311). ועוד}}.<br />
<br />
==תמונות הרבי==<br />
<br />
===תמונות של הרבי לפני קבלת הנשיאות===<br />
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בשנת תרס"ד (בגיל שנתיים וחצי)]]<br />
התמונה הכי מוקדמת של הרבי היא משנת [[תרס"ד]] (בגיל שנתיים וחצי) שצולמה ב[[ניקולייב]]. התמונה נחשפה כאשר הרב [[שלום בער בוטמן]] נכנס לביקור על הוראת [[הרבנית חנה (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] אצל מרת [[רחל שניאורסון]] זוגתו של רבי [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שלום שלמה שניאורסון]], ראה בביתה את התמונה. הרב [[חנוך גליצנשטיין]] דאג לעשות העתק מהתמונה ולשולחה אל הרב בוטמן שהכניסה לרבנית חנה. כאשר הרבי הגיע לבית אמו לאחר שהיא קיבלה את התמונה, אמרה הרבנית חנה לרבי שזה עתה היא קיבלה תמונה חדשה ממנו. הרבי הגיב, "אני שם בוודאי ללא מקיף"{{הערה|[https://col.org.il/news/146893 כך חשף הרב שלום בער בוטמן את תמונת הרבי בילדותו] {{col}}}}.<br />
<br />
מלפני החתונה ישנה תמונה נוספת שצולמה עבור הנפקת הדרכון של [[הרבי]]{{הערה|[[:קובץ:הרבי עם קסקט.jpg|תמונה]].}}, ועוד תמונה שצולמה עבור לימודי ה[[אוניברסיטה]] של הרבי ב[[ברלין]]{{הערה|[[:קובץ:בצעירותו.jpg|תמונה]].}}. תמונה נוספת של הרבי צולמה בתקופת ה[[חתונה]]{{הערה|[[:קובץ:הרבי בחתונה.png|תמונה]].}}, ומתקופת מגוריו של הרבי ב[[ברלין]] וב[[פריז]] ישנם עוד מספר תמונות של הרבי, שחלקם צולמו שהוא שוהה בצידו של הרבי הריי"צ. מלאחר בואו של הרבי ל[[ארצות הברית]], ישנם תמונות רבות של הרבי עד ל[[קבלת הנשיאות]], שצולמו בעקבות קרבתו לרבי הריי"צ ולקהילה החב"דית.<br />
=== לאחר הנשיאות ===<br />
[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו הרשמית הראשונה של הרבי. צולמה ב[[ל' שבט]] [[תשי"א]] ב[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]] של ר' [[יהודה לייב פוזנר]]]]<br />
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|220px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה ב[[ביתו של הרבי|ביתו]], בעת [[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
בשנת [[תשי"א]] פורסמה תמונתו של [[הרבי]] ששימשה כתמונתו של הרבי בפרסומים של חב"ד בעיתונות, במשך השנים שונתה התמונה לתמונה אחרת. תמונה זו הייתה היחידה אותה אישר הרבי לפרסם בשנים הראשונות. ב[[מוצאי יום הכיפורים]] תשכ"ט במהלך ה[[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ|סעודה בבית אדמו"ר הריי"צ]] ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]] צילם את הרבי, אך בהמשך הסעודה שלח הרבי שליח עם מסר לר' חיים ברוך שהצילום למטה (בזאל הגדול) מספיק{{הערה|[[זושא וולף]], '''[https://teshura.com/Wolf%20-%20BM%20-%20Nissan%206%2C%205776.pdf לשמך תן כבוד]''', עמ' 68, תשורה משמחת הבר מצווה של הת' אפרים וולף, [[ניסן]] [[תשע"ו]] [[מענדי קורטס]], '''הרבנית העניקה לי הרגשה של אמא''', [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גליון 2045, עמ' 28.}}. בשנת [[תש"ל]] הכין חסיד חב"ד מ[[לונדון]] אלבום תמונות של הרבי בשם "צ'אלנג" ובו פרסם שתי תמונות חדשות של הרבי{{הבהרה|האלבום הכיל 3 תמונות?}}, כאשר נשלח האלבום למזכירות, שלח הרב חודוקוב לאותו חסיד ש:"בכל הפרסומים שנדפסו לאחר קבלת רשותנו, ישנה רק תמונה אחת של הרבי אשר אנחנו מרשים לפרסמה ולכן לא צריך להיות שום שינוי ביחס ל'צ'אלנג'{{הערה|תשרי בליובאוויטש - מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], עמ' 52.}}.<br />
<br />
=== י' שבט תש"ל ===<br />
בשנים הראשונות התנגד הרבי לכך שיצלמו אותו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], ותמונות וסרטי וידיאו שצולמו נעשו בחשאי. רק לקראת התוועדות [[י' שבט תש"ל]] נתן הרבי אישור רשמי לצלם [[יצחק ברז]] לצלם את המעמד, והוא ניצל את ההזדמנות וצילם ללא הרף. כמה חסידים שהבחינו בו ניסו לגעור בו אך הרבי הורה להניח לו. הוא גם התייצב בהתוועדות שנערכה במוצאי שבת, ובאמצע אחד הניגונים אמר הרבי בחיוך (ומיד הקהל הפסיק בשירה): "פאר יעדר פיקטשער וואס ער וועט נעמען, וועט ער דארפן זאגן נאכאמאל לחיים. דברים שאין להם סוף, ער האלט אין איין נעמען פיקטשערס" [על כל תמונה שהוא לוקח הוא יצטרך לומר לחיים שוב. (מה)דברים שאין להם סוף, הוא לא מפסיק לקחת תמונות]. כאשר שמע הרבי כי בסך הכול צולמו כמאה עשרים תמונות הפטיר: "חשבתי שיצלם שתיים-שלוש תמונות ולא מאה עשרים..."{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
=== צילום הרבי בחתונות ===<br />
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טריינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעיני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו החסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרביעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.<br />
<br />
בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.<br />
<br />
כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ובמקדש מלך (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רביעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}}.}}.<br />
<br />
כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]] שהקריא את ה[[כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר השינה]]. בית משיח גילון 508}}. הרבנית אף סיפרה כי היא אינה מניחה למנקה שעבדה בביתם של הרבי והרבנית לנקות את התמונה, והיא מקפידה לנקות אותה בעצמה.<br />
<br />
=== שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום ===<br />
<br />
בשנים הראשונות, הרבי התנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הערה|הרבי לא היה מחזיר את המצלמה, אלא לוקחה לחדרו, ומדבר עם הנהלת הישיבה, שתעשה מבחן לילד על הלימוד, ואם ידע קיבל חזרה את המצלמה.}}. כאשר גילה הרבי את הילד גרשון שוסטרמן מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/31.htm?q=מראי%20מקומות למען ידעו בנים יוולדו פרק ה].}}.<br />
<br />
כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]"{{מקור}}.<br />
<br />
כך גם באחת מהתוועדויות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}{{מקור}}.<br />
<br />
התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון|כ' מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שנייה, פעם שלישית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות!<br />
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו!<br />
<br />
מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של "חסידות"! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!...<br />
<br />
ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חיצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך].}}<br />
<br />
כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמוהו{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=תשרי_תשל%22ח_-_%22שיחות_קודש%22_(החדש)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}.<br />
<br />
=== עידוד הרבי לצלמים ===<br />
<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[WLCC]], [[JEM]]}}<br />
[[קובץ:הרבי-מחייך-לצלם.jpeg|×250|ממוזער|הרבי מחייך לעבר צלם]]<br />
למרות היחס החריף של הרבי לעסוקים בצילום בצורה לא ראויה, רחש הרבי יחס של חיבה לצלמים שצילומיהם נועדו למטרת הוספה ב[[הפצת המעיינות]] ופרסום של [[חסידות חב"ד]] ו[[תורת חסידות חב"ד|תורתה]], כשהם מקבלים את רשות והסכמת הרבי לצלמו.<br />
<br />
אחד הצלמים הבולטים היה [[לוי יצחק פריידין]]. הוא טס לרבי לראשונה לקראת חודש תשרי תשל"ו, ומאז נהג להגיע לרבי ל[[חודש תשרי]] כל שנה כשהוא מקפיד לתעד את ההתרחשויות המיוחדות בחודש החגים בעידודו של הרבי, כשלא אחת כאשר צילם את הרבי בעת יציאתו של הרבי מ[[ביתו של הרבי|ביתו]], הזמין אותו הרבי להצטרף אליו לנסיעה אל [[770]]. לאחר חזרתו לארץ היה מקיים תערוכות בהן המציג את התמונות שצילם, והקרנות ברחבי הארץ של קטעי ווידיאו מיוחדים שתיעד במהלך החודש.<br />
<br />
בנוסף, במשך השנים פעל גם כן הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] בתיעוד החיים והאירועים במחיצת הרבי במסגרת ארגון '[[מרכז שידורי חב"ד]]' שהקים, בצילום חלוקות שונות כמו [[חלוקת דולרים]] ו[[חלוקת קונטרסים|קונטרסים]] בוידאו ובתמונות שהיה יכול העובר בחלוקה לרכוש לאחר המעמד. הוא עסק גם בהקלטת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות הרבי]] ובשנים המאוחרות יותר - בתיעודן בוידאו ושידורן ב[[טלוויזיה]]), ובשנים בהן התפלל הרבי ב[[זאל הגדול]] את שלושת תפילות היום במחיצת החסידים והרבה באמירת [[שיחה|שיחות]] וחלוקת דולרים לאחריהן - תיעד אותן במצלמה ייחודית שהייתה קבועה ומכוונת אל מקומו של הרבי.<br />
<br />
החל מהתוועדות י"ט כסלו תשל"א, התחיל להתקיים תיעוד וידאו מלא מהתוועדות הרבי. בעקבות היקף הפרסום שגרם שידור קטעים נרחבים מההתוועדות הגדולה שהתקיימה בי' שבט תש"מ ב[[טלוויזיה]], ביקש הרבי מהרב [[הלל דוד קרינסקי]] שיידאג לפתח את העיסוק בעניין. בעקבות כך, בהתוועדות שקיים הרבי לקראת יום פטירת [[הרבנית חנה|אמו]] בו' תשרי תשמ"א התקיים שידור ההתוועדות אל לוס אנג'לס. בעקבות ההצלחה בשידור זה, דאג הרב קרינסקי לשידור ההתוועדות שקיים הרבי לכבוד [[י"ט כסלו]] באותה השנה בערוצי הטלוויזיה בכל רחבי [[ארצות הברית]]. במהלך השידורים היה צורך בתרגום סימולטני לאנגלית לתועלת אלו שלא הבינו את שפת ה[[אידיש]] בה אמר הרבי את ה[[שיחה|שיחות]], שבוצע על ידי הרב [[מאניס פרידמן]].<br />
<br />
מאז התקיימו שידורים אלו בקביעות בערוצי הטלוויזיה בארצות הברית בתאריכים: [[י"ט כסלו]], [[י' שבט]], [[י"א ניסן]], [[י"ב תמוז]] ו[[כ' מנחם אב]]. על מנת לתפעל את כל מערך השידורים, הוקמה חברת '[[מדיה חינוכית יהודית]]'. בהמשך, יעדי השידורים הורחבו ל[[ארץ ישראל]], [[אנגליה]], ועוד.<br />
<br />
מאז שידרה החברה אירועים נוספים במחיצת הרבי כמו [[הפאראד|תהלוכת ל"ג בעומר]] ו'[[חנוכה לייב]]'{{הערה|ראה סקירה נרחבת על חברת [[jem]] בגליון תחיינו מס' 4 עמוד 40 ואילך}}.<br />
<br />
בביקור מנחם בגין בשנת תשל"ז הרבי התיר את הצילום. ההסברה והצילומים לא פסקו גם כאשר היחידות החלה בגן עדן העליון.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[תמונה]]<br />
* [[ציור פני הרב]]<br />
* [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)#תמונתו|תמונת אביו של הרבי רבי לוי יצחק]]<br />
* [[:קטגוריה:צלמי החצר|קטגוריה המרכזת צלמים שעסקו בצילום הרבי]]<br />
* [[JEM]]<br />
* [[רבי דרייב]]<br />
* [[לראות את מלכנו (מגזין וידיאו)|לראות את מלכנו]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*'''יותר יפה מהאורגינל''', סיפורו של הצייר רפאל נוריאל, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1863 עמוד 55<br />
*'''יותר מאלף מילים''', 'הרבי והתמונות' בעקבות פטירתו של ר' צבי (הארי) טריינר, מראשוני הצלמים שצילמו את הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 52<br />
*'''פני חמה''', ציורים ותמונות במשנת חב"ד, תשפ"ב<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] – אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו {{*}} סקירה מרתקת] {{בית משיח}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-חוברת-תשרי-בליובאוויטש-Copy.pdf אור פני מלך חיים]''', סקירה על יחסם של רבותינו נשיאינו לצילום תמונותיהם - חלק ראשון, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 39<br />
*הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]], '''[https://col.org.il/news/128540 קצת סדר: האם הרבי היה שבע רצון מצירוף תמונתו לפרסומים שונים?]''' {{col}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/130601 הרב ביקש לתלות תמונת הרבי בביתו, וקיבל תשובה מפתיעה]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/131703 כשהרבי הסביר: מדוע חסידים זקוקים לתמונות של הרבי?]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/132881 לצלם את הרבי? לא מובן מאליו. תלוי מי אתה ולמה אתה מצלם]''' {{COL}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/04/blog-post_7.html סערה: נחשפה תמונה של הרבי בילדותו באוקראינה? • פולמוס]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]<br />
[[en:Pictures and Portraits of Our Rebbes]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=832446פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח2026-03-10T18:33:07Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פסק דין מעודכן תשפ"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים (תשפ"ד)]]<br />
'''פסק הדין שהרבי מלך המשיח''' הינו פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים, הקובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את בית דין של מעלה.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע"י [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ"ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ "הזוכר למזכיריו". הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ"ג}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.<br />
<br />
ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ"ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי "'''הוד''' כ"ק אדמו"ר שליט"א" ו"מלכנו שליט"א", והן בלשון הפסק ש"השי"ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון"}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת והגיב על כך בברכה{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/884771 בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===הפסק הראשון===<br />
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br />
ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב"ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שמכיוון שהרבי מדבר על הכוח של פסק דין של רבנים לפעול בעולם, מהראוי שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב [[דוד חנזין]] נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.<br />
<br />
ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב"ד]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש"א|שנת נפלאות אראנו]]<br />
<br />
אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,<br />
<br />
בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,<br />
<br />
מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br />
<br />
בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br />
<br />
מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ"ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום [[א' אייר]] אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' זושא ריבקין אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל:<br />
<br />
"כ"ק מלך המשיח שליט"א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל [[ארה"ק]] שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ"נ "בית מנחם" מכל קצווי ארה"ק. הרבנים דיברו ע"ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ"ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ"י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש"ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ"ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב"ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו"א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי "עבודה" חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד"צדיק גוזר" או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין "לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה"טובה"... במקום זאת על כאו"א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה"ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט"א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע"י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ"ק מלך המשיח בידיו הק'".<br />
<br />
הרבי לקח את המכתב ואמר: "א יישר כח". ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.<br />
<br />
בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] על הפס"ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.<br />
<br />
לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה {{ציטוטון|כל זה נלקח להציון}}{{הערה|ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ"ד}}.<br />
<br />
בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב"דיים רבים נוספים על פסק זה.<br />
<br />
===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===<br />
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br />
ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תנש"א, התאספו רבני חב"ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי כנהוג, ושם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=ב"ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה"ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.<br />
'''פסק – דין'''<br />
היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע"פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ"ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה –<br />
<br />
הנה בהמשך לזה, ע"פ פסק דין ברור של הרמב"ם בהלכות מלכים פרק י"א הלכה ד "אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי".<br />
<br />
הרי ברור ע"פ דין תורת אמת שחל על כ"ק אדמו"ר שליט"א הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בכ"ק אדמו"ר שליט"א כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל.<br />
<br />
וכיון שע"פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ"ל (וכ"ק אדמו"ר שליט"א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד"חזקת משיח", א"כ ברור שע"פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}<br />
<br />
ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד"צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס"ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.<br />
<br />
וזה לשון כתב המינוי:<br />
<br />
{{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש"ט, המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר מהורש"ב, אדמו"ר מהוריי"צ, הרה"ק מוה"ר לוי"צ שניאורסאהן נ"ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ"ק אדמו"ר שליט"א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב"ם בסוף פרק י"א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.<br />
<br />
ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.<br />
<br />
ביום ראשון [[י"ג סיוון]] [[תנש"א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: "נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: "באן וואיאז'"}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}}" ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: "זה בשביל הנסיעה"{{הערה|במקור באידיש: "דאס איז פאר די נסיעה". ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.<br />
<br />
למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש|קברם]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב"ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
ביום רביעי ט"ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר "כבר חזרתם?", ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ"י זכרון ר' דוד נחשון}}<br />
<br />
בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש"א - יום ההילולא של [[האריז"ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' [[ישראל דוד נחשון|דוד נחשון]] לצפת ועם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש"א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.<br />
<br />
לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]], נסעו שוב ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br />
<br />
במהלך ה[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|סאטלייט]] שהתקיים בי' שבט תשנ"ג הקריא הרב [[יצחק הנדל|יצחק הענדל]] את פסק הדין.<br />
<br />
===הפסק השלישי===<br />
[[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]<br />
הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ"ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br />
<br />
=== הפסק הרביעי ===<br />
בחודש אדר תשנ"ה יצא פסק דין המבוסס על הפסקים הקודמים, בו נפסק ש"מלכנו משיחנו שיל"ו יתגלה תיכף ומייד ממש". על פסק הדין חתמו עשרות רבנים ומשפיעים<ref>[https://drive.google.com/file/d/1wSaGVKexrkCK9KDlAJaMKULPRlNzmXmd/view פסק הדין] (בעמוד 31).</ref>.<br />
<br />
===הפסק החמישי===<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''הלכות מלך המשיח''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש"א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב"ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.<br />
<br />
וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ"ל.<br />
<br />
בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ"ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.<br />
<br />
בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: "... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח בוודאי]]", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.<br />
<br />
הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.<br />
<br />
ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}<br />
<br />
על הפסק חתומים מאות רבנים, בהם [[אדמו"ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב"ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], יחד עם הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] ושלוחים נוספים. במשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br />
<br />
===מסע הרבנים - תשע"ז===<br />
[[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע"ז)]]<br />
[[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]], לקראת [[כ"ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב"ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.<br />
<br />
עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו"ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:<br />
<br />
{{ציטוט| תוכן=כ"ד טבת יום הילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן ה'תשע"ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב"ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}<br />
<br />
==הרקע לפסקי הדין==<br />
[[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]<br />
רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ"א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי"צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!" פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: "יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!"{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}<br />
<br />
כמו כן במשך השנים פנה הרבי כמה וכמה פעמים לרבנים ואדמו"רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראו לדוגמה: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.<br />
<br />
לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ"ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:<br />
<br />
==דברי הרבי הפומביים בקשר לפעולת פסק הדין ותוכנו==<br />
רבים מצביעים על שתי התייחסויות בשיחות קודשו של הרבי שנאמרו לאחרי חתימת פסק הדין מ[[חודש סיון]] [[תנש"א]] שמובן שהרבי מדבר בקשר לפסק דין זה ולתוכנו.<br />
<br />
בסיום שיחת שבת פרשת שמות כ"א טבת - יום למחרת הילולת הרמב"ם תשנ"ב, מאחל הרבי שע"י עצם ההחלטה בדבר התחזקות אישית וחיזוק הסביבה בלימוד הרמב"ם כולל לפי [[תקנת הרמב"ם]] ובפרט בהלכות משיח שברמב"ם {{ציטוטון|בודאי יקבלו תיכף ומיד את השכר, הקיום בפועל של דברי הרמב"ם בסיום ספרו, '''שלאחר שישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו . . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדה וילחם מלחמת ה'" - שהוא בחזקת שהוא משיח''' - שכבר יהי' מיד "משיח בודאי", עי"ז ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד כו'}}{{הערה|התוועדויות תשנ"ב ע' 107, תרגום ללשון הקודש מהשיחה שהוגהה ע"י הרבי}}. בכך מאשר הרבי את תוכן פסק הדין - שישנו כבר בחזקת משיח.<br />
<br />
בשיחת [[דבר מלכות משפטים|ש"פ משפטים תשנ"ב]] בה היסב הרבי את תשומת הלב לפעולת המשיח בעולם בצמצום המלחמות והתקציבים לכלי נשק וכו', אמר הרבי שזוהי מפעולתו והשפעתו של נשיא הדור שהוא המשיח שבדור - נקודה שנשנתה והודגשה כמה פעמים בשיחה. בהקשר לזה אמר שהדבר התרחש {{ציטוטון|כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא" . . הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם, עד כדי כך שמנהיגי אומות העולם מחליטים ומכריזים מדעתם (ו"בערכאות שלהם", שיש בהם התוקף דדינא דמלכותא דינא) ע"ד המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאיתים"}} {{הערה|השיחה הוגהה ע"י הרבי ונדפסה בספר השיחות תשנ"ב ע' 368}}.<br />
<br />
==רבנים שחתמו על פסק הדין ==<br />
<br />
ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
<br />
הרשימה שלהלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל"ף-בי"ת (לפי שם המשפחה):<br />
<br />
{{טורים<br />
| תוכן = ===א===<br />
*הרב דוד אבוחצירא רב שכונת קרית אליעזר - חיפה<br />
*הרב [[אליהו אבוחצירא]]<br />
*הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]<br />
*הרב [[זלמן אבלסקי]]<br />
*הרב [[אליהו אברג'ל]]<br />
*הרב [[יורם אברג'ל]]<br />
*הרב [[יוסף אברקי]]<br />
*הרב [[יהושע אדוט]]<br />
*הרב [[יעקב ישראל איפרגן]]<br />
*הרב [[בנימין אדרעי]]<br />
*הרב [[יעקב אדרעי]]<br />
*הרב [[ישר אדרעי]]<br />
*הרב [[חיים אדרעי]]<br />
*הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]<br />
*הרב [[יהורם אולמן]]<br />
*הרב [[דוד אופן]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br />
*הרב [[דורון חיים אייזנמן]]<br />
*הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב<br />
*חכם [[רפאל אלאשוילי]]<br />
*הרב [[יהודה אלחרר]]<br />
*הרב [[מרדכי דב אלטיין]]<br />
*הרב [[שאול משה אליטוב]]<br />
*הרב [[שמעון אלמליח]]<br />
*הרב [[יוסף אלמשעלי]]<br />
*הרב [[שלמה אמסלם]]<br />
*הרב [[יוסף אנגל]]<br />
*הרב [[משה אנטיזדה]]<br />
*הרב [[אליהו אסולין]]<br />
*הרב [[זלמן לייב אסטולין]]<br />
*הרב [[נפתלי אסטולין]]<br />
*הרב [[דוד אסייג]]<br />
*הרב [[גדליה אקסלרוד]]<br />
*הרב [[יהושע זליג אהרונוב]] - משפיע בפלורידה<br />
*הרב [[גבריאל ארבוב]]<br />
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br />
*הרב [[משה אשכנזי]]<br />
*הרב [[חיים אשכנזי]]<br />
*הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]<br />
===ב===<br />
*הרב [[יוסף באגד]]<br />
*הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]<br />
*הרב [[דוד רפאל באנון]]<br />
*הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]<br />
*הרב [[יוסף בוימגרטן]]<br />
*הרב [[רפאל בוסי]]<br />
*הרב [[יהונתן בורגן]]<br />
*הרב [[יונתן בורוכוב]]<br />
*הרב [[מאיר בורנשטיין]]<br />
*הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]<br />
*הרב משה מרדכי בידרמן{{הערה|שם=חתימה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/24537.htm שני רבנים נוספים חתמו על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח] {{הגאולה}}}}<br />
*הרב [[יוסף חיים ביטון]]<br />
*הרב [[שמעון ביטון]]<br />
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]]<br />
*הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]<br />
*הרב יצחק יעקב בלטנר<br />
*הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]<br />
*הרב [[מרדכי בלינוב]]<br />
*הרב [[משה בן אבו]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/364/7872.html חתימה טובה] {{חב"ד FM|}}}}<br />
*הרב [[יוסף בן זכריה]]<br />
*הרב [[רחמים בנין]]<br />
*הרב [[אהרון בעגון]]<br />
*הרב [[אלעזר בקשי]]<br />
*הרב [[נועם ברטוב]]<br />
*הרב [[שרגא בראווד]]<br />
*הרב [[משה אהרון ברוידא]]<br />
*הרב [[ברוך אדלר]]<br />
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br />
*הרב [[נתן נטע ברכהן]]<br />
*הרב [[חי ברכץ]]<br />
*הרב [[ישעיה ברקוביץ']]<br />
*הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]<br />
===ג===<br />
*הרב [[נח גנזבורג]]<br />
*הרב [[אליהו גבאי]]<br />
*הרב [[מסעוד גבאי]]<br />
*הרב [[יחיאל גברא]]<br />
*הרב [[שלום דובער גוטניק]]<br />
*הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]<br />
*הרב [[יצחק גולדשטיין]]<br />
*הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br />
*הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/8656.html המקובל מנתניה חתם על הפסק דין] {{חב"ד אף אם}}}}<br />
*הרב [[יוחנן גוראריה]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]<br />
*הרב [[אבא דוד גורביץ']]<br />
*הרב [[שמואל גורביץ']]<br />
*הרב [[זכריה גורי]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן גורי]]<br />
*הרב [[אריאל גורן]]<br />
*הרב [[משה גורקוב]]<br />
*הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]<br />
*הרב [[יוסף גינזבורג]]<br />
*הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br />
*הרב [[דניאל גנסיא]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br />
*הרב [[דניאל גרבסקי]]<br />
*הרב [[חיים צבי גרונר]]<br />
*הרב [[יעקב גרנשטט]]<br />
*הרב [[ששון גריידי]]<br />
*הרב [[דניאל גרין]]<br />
*הרב [[מאיר גרינברג]]<br />
*הרב [[אריה גרינברג]]<br />
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]]<br />
*הרב [[ישראל גרשטנקורן]]<br />
===ד===<br />
*הרב [[אליהו דהן]]<br />
*הרב [[דוד דהברעסער]]<br />
*[[הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי]]<br />
*הרב [[אריה לייב דודאביץ']]<br />
*הרב [[שלמה דידי]] - רב אזורי עמק הירדן{{הערה|[https://chabad.info/news/1054142/ גל ההחתמות: רבה של עמק הירדן חתם על ה'פסק דין'] {{אינפו}}}}<br />
*הרב [[עקיבא אליהו דיוויק]]<br />
*הרב [[מרדכי דיעי]]<br />
*הרב [[נועם דקל]]<br />
*הרב [[מאיר שמעון דרורי]]<br />
*הרב [[ישראל שלום דרעי]]<br />
===ה===<br />
*הרב [[משה הבלין]]<br />
*הרב [[משה הויכברג]]<br />
*הרב [[זושא הורביץ]]<br />
*הרב [[אריה לייב היינץ]]<br />
*הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]<br />
*הרב [[ישראל הלפרין]]<br />
*הרב [[יצחק הנדל]]<br />
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br />
*הרב יהושע הכט<br />
*הרב [[יצחק הכט]]<br />
*הרב [[שגיא הר שפר]]<br />
*הרב [[אברהם הרוניין]]<br />
*הרב [[ישעיהו הרצל]]<br />
*הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]<br />
*הרב [[יצחק הרשקוביץ]]<br />
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]]<br />
===ו===<br />
*הרב [[נועם ווגנר]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]<br />
*הרב [[רפאל וילשאנסקי]]<br />
*הרב [[משה ווינר]]<br />
*הרב [[משה יעקב ווייס]]<br />
*הרב [[משה ניסן וולבוסקי]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל וולפא]]<br />
*הרב [[שלום דובער וולפא]]<br />
*הרב [[דוד וולפמן]]<br />
*הרב [[אריה וועג]]<br />
*הרב [[שלמה וילהלם]]<br />
*הרב [[דוד ועקנין]]<br />
*הרב [[מכלוף ועקנין]]<br />
*הרב [[אשר ועקנין]]<br />
===ז===<br />
*הרב [[מנשה זכריהו]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]<br />
*הרב [[אשר זמל]]<br />
===ח===<br />
*הרב [[יצחק חביב]]<br />
*הרב [[ישועה חדד]]<br />
*הרב [[ברוך חורי]]<br />
*הרב [[משה חזן]]<br />
*הרב [[לוי חזקיה]]<br />
*הרב [[עזריאל חייקין]]<br />
*הרב [[שמעון חיריק]]<br />
*הרב [[אהרון חן]]<br />
*הרב [[דוד חנזין]]<br />
*הרב [[שמריהו חריטונוב]]<br />
===ט===<br />
*הרב [[דב טברדוביץ]]<br />
*הרב [[שלמה טובים]]<br />
*הרב [[יעקב טווערסקי]]<br />
*הרב [[אלעזר טורין]]<br />
*הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]<br />
*הרב [[יוסף טייב]]<br />
*הרב [[חיים מנחם טייכטל]]<br />
*הרב [[דב טייכמן]]<br />
*הרב [[צבי הירש טלזנר]]<br />
*הרב [[גרשון טננבוים]]<br />
===י===<br />
*הרב [[יצחק ידגר]]<br />
*הרב [[מנשה יום טוב]]<br />
*הרב [[יעקב יוסף]] (בן הגאון הרב עובדיה) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]<br />
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]<br />
*הרב [[זלמן יפה]]<br />
*הרב [[אברהם יפרח]]<br />
*הרב [[מרדכי יצהרי]]<br />
*הרב [[מרדכי יצחקי]]<br />
===כ===<br />
*הרב [[אליהו כהן]]<br />
*הרב [[בנימין כהן]]<br />
*הרב [[יוסף כהן]]<br />
*הרב [[נועם שמעון כהן]]<br />
*הרב [[חנן כוחונובסקי]]<br />
*הרב [[יגאל כספי]]<br />
*הרב [[זכריה כספי]]<br />
*הרב [[ירמיהו מנחם כהן]], מחשובי דייני בעלזא ואב"ד פאריז לשעבר וחבר בד"צ איחוד הרבנים צרפת<br />
===ל===<br />
*הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]<br />
*הרב [[יונה לייב לבל]]<br />
*הרב [[ברוך לבקיבקר]]<br />
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br />
*הרב [[ישראל ניסים לוגאסי]]{{הערה|שם=חתימה}}<br />
*הרב [[שלמה לוי]]<br />
*הרב [[שלום דובער לויטין]]<br />
*הרב [[משה לוין]]<br />
*הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]<br />
*הרב [[שלמה זלמן לנדא]]<br />
*הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]<br />
*הרב [[יחייא לחיאני]]<br />
*הרב [[אלכסנדר סנדר ליברוב]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]<br />
*הרב [[זבולון ליברמן]]<br />
*הרב [[אהרן יחיאל לייפער]] האדמו"ר מנדבורנא<br />
*הרב [[אברהם ליפסקר]]<br />
*הרב [[ברוך ליפקין]]<br />
*הרב [[שלמה ליפש]]<br />
*הרב יצחק מאיר ליפשיץ<br />
*הרב [[ישראל למברגר]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק לסרי]] - רבה של בית שאן{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1054104/ בביקור השלוחים: רבה של בית שאן חתם על ה'פסק דין'] {{אינפו}}}}<br />
===מ===<br />
*הרב [[מאיר מאירי]]<br />
*הרב [[יהודה קלמן מארלו]]<br />
*הרב [[יצחק מועלם]]<br />
*הרב [[אברהם חיים מזרחי]]<br />
*הרב [[שלמה מזרחי]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]<br />
*הרב [[גואל ישראל מיירס]]<br />
*הרב [[אברהם מיכאלשווילי]]<br />
*הרב [[בן ציון מיכאלשווילי]]<br />
*הרב [[משה מיכאלשווילי]]<br />
*הרב [[יצחק מיכאלשווילי]]<br />
*הרב [[חיים מילר]]<br />
*הרב [[מרדכי מלובני]]<br />
*הרב [[חיים מלול]]<br />
*הרב [[מיכאל מלכא]]<br />
*הרב [[שלמה ממן]]<br />
*הרב [[יעקב מנדלסון]]<br />
*הרב [[סעדיה מעטוף]]<br />
*הרב [[שלום מעטוף]]<br />
*הרב [[בצלאל מעייני]]<br />
*הרב [[אהרון מרגולין]]<br />
*הרב [[יוסף מרגי]]<br />
*הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]<br />
===נ===<br />
*הרב [[מנחם נוימן]]<br />
*הרב [[דוד נוסבאום]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק נפרסטק]]<br />
*הרב [[חיים נפתלין]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק נקי]]<br />
===ס===<br />
*הרב [[מנחם מענדל סבג]]<br />
*הרב [[יואל סויסה]]<br />
*הרב [[מאיר סויסה]]<br />
*הרב שמעון סופר (אב"ד מ[[ערלוי]] [[צפת]])<br />
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]<br />
*הרב [[שלום מענדל סימפסון]]<br />
*הרב ברוך סלונים<br />
*הרב חיים סלונים<br />
*הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]<br />
*הרב יוסף שמעון סמיערק<br />
===ע===<br />
*הרב רחמים עמרוסי<br />
*הרב [[שמאי ענדע]]<br />
*הרב [[בנימין ערד]]<br />
*הרב [[נחום ערנטרוי]]<br />
===פ===<br />
*הרב [[חיים פארו]]<br />
*הרב [[הלל פבזנר]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]<br />
*הרב [[יגאל פיזם]]<br />
*הרב [[משה זאב פיזם]]<br />
*הרב [[שמשון פיזם]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק פינסון]]<br />
*הרב [[שמואל פלוטקין]]<br />
*הרב [[יהודה פרידמן]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל פריעד]]<br />
*הרב [[מנשה פרמן]]<br />
*הרב פרץ פרטוש<br />
*הרב [[אריה פרקש]]<br />
*הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]<br />
*הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)<br />
*הרב [[ניסים פרץ]]<br />
===צ===<br />
*הרב דוד צדקה, רבה של פרדס חנה כרכור<br />
*הרב ראובן צופין<br />
*הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר<br />
*הרב רחמים רפאל ציקושווילי<br />
*הרב [[צמח אברהם]]<br />
===ק===<br />
*הרב [[פנחס קארף]]<br />
*הרב [[יהודה קובלקין]]<br />
*הרב [[יצחק קוגן]] הכהן<br />
*הרב [[אברהם קוט]]<br />
*הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br />
*הרב [[נטע קופרמן]]<br />
*הרב [[חיים קיז'נר]]<br />
*הרב [[אבשלום קיל]]<br />
*הרב [[מאיר קירש]]<br />
*הרב [[דוד בן ציון קליין]]<br />
*הרב [[ארי קדם]]<br />
*הרב [[דב קוק]]{{הערה|'''[https://www.hageula.com/uploads/source/18/tshuregananiharamati.pdf שדין הוא מלכא משיחא]''' תשורה משמחת הנישואין של הת' יוסף יצחק ומושקא גנני עמ' 15. א' ניסן התשפ"ה, 30.03.2025.}}.<br />
*הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br />
*הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]<br />
*הרב [[שלום דובער קלמנסון]]<br />
*הרב [[שמואל קמינצקי]]<br />
*הרב [[מרדכי קנלסקי]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק קפלן]]<br />
*הרב [[שאול יעקב קצין]]<br />
*הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]]<br />
*הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]<br />
===ר===<br />
*הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]<br />
*הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא<br />
*הרב [[ליאור רוזנבוים]]<br />
*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]<br />
*הרב [[שאול רוזנבלט]]<br />
*הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין<br />
*הרב [[יצחק רויטמן]]<br />
*הרב [[ניסן מענדל רופו]]<br />
*הרב [[יהושע רסקין]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל רסקין]]<br />
===ש===<br />
*הרב [[יאשיהו שאמע]]<br />
*הרב [[שמעון שאער]]<br />
*הרב [[דניאל שהינו]]<br />
*הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br />
*הרב [[אברהם לייב שוחט]]<br />
*הרב [[דוד שועדיק]]<br />
*הרב [[שלום דובער שטעק]]<br />
*הרב [[אליהו שטרן]]<br />
*הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז<br />
*הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]<br />
*הרב [[יעקב דוד שכטר]]<br />
*הרב [[נחמיה שמרלינג]]<br />
*הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]<br />
*הרב [[יצחק שפרינגר]]<br />
*הרב [[ישי שרעבי]]<br />
*הרב [[יחיא שניאור]]<br />
===ת===<br />
*הרב [[אבינועם תעיזי]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]<br />
}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הרבי כמלך המשיח]]<br />
*[[נבואה]]<br />
*[[נביאים]]<br />
*[[פסק הדין שהרבי חי וקיים]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://drive.google.com/file/d/1fms3R6Ef1wooXg-UKo8RILM9OlWkkEKj/view הפסק דין - מעודכן לחודש תמוז תשפ"ד] {{PDF}}<br />
*[https://www.hageula.com/vid/farbrengen/16329.htm הרב אקסלרוד מקריא את פסק דין שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח] באתר {{הגאולה}}<br />
*[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2015/02/העובדות-מאחורי-הפסק.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br />
*'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש"א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}<br />
*הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
*'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש"פ<br />
*'''[https://chabad.info/moshiach/1053873/ "אוזניים לשמוע" 18: מאחורי הקלעים של הפסק-דין ההיסטורי]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{תבנית:גאולה ומשיח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]<br />
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=832438ניגון הרבי שליט"א2026-03-10T18:33:07Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון שהושר פעמים רבות בפני הרבי|אחר=לחן שחובר לכבוד י"א ניסן תשנ"ב|ראו=[[הרבי שליט"א (לא תאונה)]]}}<br />
[[קובץ:פתק ניגון הרבי שליטא.jpeg|ממוזער|250px|צילום הדף המקורי שעליו כתב אבשלום קיל את מילות הניגון 'הרבי ']]<br />
'''הרבי שליט"א''' הן המילים הפותחות של ניגון חב"די שחוברו בשנת [[תש"מ]] למנגינה שמקורה מחוץ לחסידות. הניגון חובר במקור לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ונפוץ בקייטנות חב"ד. בשנת [[תשמ"ג]] הושר הניגון לראשונה בנוכחות [[הרבי]] ובהמשך הושר מול הרבי פעמים רבות, כאשר הרבי מעודד את השירה ובמיוחד בחלקו האחרון של השיר במילים נתגבר על ה-ע-ו-ל-ם . . .<br />
<br />
ניגון זה הוא ניגון נ"ה בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].<br />
<br />
ניגון זה הוא ניגון תמ"א בספר [[אוצר הניגונים]].<br />
<br />
==מילות הניגון==<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|הרבי שליט"א]], הרבי שליט"א, אין כמוך בעולם.{{ש}}<br />
הרבי שליט"א, הרבי שליט"א, אוהבים אותך [[יהודי|כולם]].{{ש}}<br />
[[מבצע והשיב לב אבות על בנים|והשיב לב אבות על בנים]], [[שליחות|בקירובם של כל היהודים]],{{ש}}<br />
[[מבצע אהבת ישראל|באהבת ישראל]] ו[[שנים עשר הפסוקים]],{{ש}}<br />
נביא במהרה את ה[[מלך המשיח|גואל]].{{ש|}}<br />
[[אחדות ישראל|יחד]] [[אהבת ישראל|בלב אחד]], וכולנו פה אחד - {{ש}}<br />
על ידי [[הרבי|הרמטכ"ל]] הגדול מכולם - [[הגאולה האמיתית והשלימה|נתגבר על העולם]]}}<br />
<br />
בתחילה הניגון היה מתחיל במילים: "הרבי שליט"א, הרבי שליט"א, אין כמוך בעולם", ובשנת [[תשנ"ג]], כששרו ניגון זה לפני הרבי, הוסיפו במשפט הראשון את המילים "מלך המשיח" ושרו: "הרבי שליט"א, מלך המשיח, אין כמוך בעולם"{{הערה|יומן קבלת המלכות. {{מקור}}}}.<br />
<br />
==מקור הניגון==<br />
לקראת [[תהלוכות ל"ג בעומר#ההוראות מהרבי|תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה]] בתש"מ ב[[תל אביב]], ישבו בזאל של הישיבה בכפר חב"ד מספר בחורים והחלו לחבר זמרירים לתהלוכה. כחלק מאותם סיסמאות ושירים, שלף הת' [[אבשלום קיל]] שיר, שחובר קודם לכן לתהלוכה ב[[קרית גת]] על ידו (בסיוע הת׳ אליעזר יקונט), ושמו הרבי - מילים המביעות הערכה ל[[הרבי|רבי שליט"א]], השיר הנ"ל חובר על מנגינה ישראלית ידועה של שיר ילדים מפורסם בקרב הציבור שאינו שומר תורה ומצוות{{הערה|השיר במקור מתחיל במילים "בראבה אבא - אין כמוך בעולם". הולחן על ידי נורית הירש.}}.<br />
השיר אומץ בחום ע"י חברי הנהלת התהלוכה, היות ומנגינת השיר הייתה פופולרית בקרב ילדי ישראל, ובתהלוכה עצמה אף שר אותו הבדרן הידוע מוטי גלעדי (שהיה בין האטרקציות שהובאו לתהלוכה) על הבמה.<br />
<br />
מאוחר יותר היה ניגון זה בשימוש גם בקייטנות חב"ד ברחבי הארץ, כמו בקייטנת [[חב"ד]] שהתקיימה ב[[צפת]] בשנת [[תשמ"א]] על ידי ר' [[רמי אנטיאן]], וכך נחשפו אליו חלק נוסף מאנ"ש והתמימים.<br />
<br />
==שירה בנוכחות הרבי==<br />
ב[[חג הסוכות]] [[תשמ"א]] עמדו ילדיו של הרב [[דוד נחשון]], שלום דובער ואחותו דינה ב[[770]] על יד החדר של הרבי וכשיצא לסוכה הם שרו את הניגון בהתלהבות גדולה והרבי עשה להם עידוד חזק בידיו הק' עם חיוך רחב וכך בשובו מהסוכה. כמו כן שרו את הניגון במהלך [[שמחת בית השואבה]] תשמ"א.<br />
<br />
ב[[חג השבועות]] [[תשמ"ג]] שהה ב[[770]] ר' [[משה דיקשטיין]], שאירגן את התהלוכה המרכזית ב[[תל אביב]] ולאחר מכן נטל חלק בהפצת השיר בקייטנות, וביקש מהחזן ר' [[משה טלישבסקי]] שיתחיל יחד איתו את הניגון בחלוקת [[כוס של ברכה]]. בפועל, מסיבה כלשהי, הר' טלישבסקי לא התחיל את הניגון, וכשהגיע הר' דיקשטיין למול הרבי נאחז בשולחן הרבי והחל לשיר את השיר הנ"ל בפעם הראשונה בנוכחות הרבי, כשר' רמי אנטיאן עומד מאחוריו ומסייע לו להתגבר על הלחץ והדחיפות ששררו באזור. כשהגיע לתנועה הסופית (שאחרי המילים 'נתגבר על העולם') הניח הרבי את כוסו על השולחן באורח נדיר והחל לעודד בחוזקה את הניגון בשתי ידיו...<br />
<br />
ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]], בעת שעבר עם [[ספר התורה]] מארון הקודש לבימה ב[[770]] החל ר' [[ישראל דוכמן]] לנגן את הניגון, בנוכחות [[הרבי]], והרבי עודדו. מאז החלו לנגן את הניגון לפני [[הרבי]] והרבי עודדו מאד, במיוחד את ה'תנועה' האחרונה ("עולם").<br />
<br />
ניגון זה מושר באופן קבוע במעמד חלוקת [[כוס של ברכה]]. כמו כן בשנים האחרונות מנגנים את הניגון במהלך ההתוועדויות המתקיימות ב-770 בראש השנה, שמחת תורה, אחרון של פסח ומוצאי שבועות.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*"כשראיתי את הרבי מוחא כפיים ללחן שלי התרגשתי מאוד". חב"ד אינפו | ד׳ באייר ה׳תשע"ו. ראיון עם המלחינה נורית הירש. https://chabad.info/magazine/145885/<br />
<br />
* [https://chabadpedia.co.il/images/1/18/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90_%D7%91%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%A5.mp3 הניגון להאזנה] בביצוע ר' [[אלעזר פרץ]] <br />
* [http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/הרבי-שליטא-אין-כמוך-בעולם/ שירת הניגון בפני הרבי] {{וידפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/143655/ מי חיבר את הניגון המפורסם "הרבי שליט"א"?] {{אינפו}}<br />
* שלום לאופר, '''[https://col.org.il/news/143068 "הרמטכ"ל הגדול מכולם"]''', הסערה והשיר שהפך לסמל, ט' טבת ה׳תשפ"ג 02.01.2023 {{COL}} צעיר<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/b9/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98_%D7%90.MP3 הניגון בביצוע ר' דוד הורביץ] {{צליל}}<br />
{{מסורת הניגונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים שחוברו לכבוד הרבי]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]<br />
[[en:Niggun HaRebbe Shlita]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A1%22%D7%97&diff=832433תהלים ס"ח2026-03-10T18:33:07Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>{{חלונית<br />
| ניקוד= כן<br />
| כותרת = תהלים ס"ח{{ש}}לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר שִׁיר<br />
| תוכן = <poem><br />
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר שִׁיר.<br />
<br />
'''ב:''' יָקוּם אֱ-לֹהִים יָפוּצוּ אוֹיְבָיו וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָיו{{הערה|לשון דומה ללשון הפסוק בבמדבר י, לה אודות מסעון [[ארון הברית]] במדבר: "קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך".}}.<br />
<br />
'''ג:''' כְּהִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף כְּהִמֵּס דּוֹנַג מִפְּנֵי אֵשׁ יֹאבְדוּ רְשָׁעִים מִפְּנֵי אֱ-לֹהִים.<br />
<br />
'''ד:''' וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱ-לֹהִים וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה.<br />
<br />
'''ה:''' שִׁירוּ לֵא-לֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָ-הּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו.<br />
<br />
'''ו:''' אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת אֱ-לֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ.<br />
<br />
'''ז:''' אֱ-לֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת אַךְ סוֹרֲרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה.<br />
<br />
'''ח:''' אֱ-לֹהִים בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימוֹן סֶלָה.<br />
<br />
'''ט:''' אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱ-לֹהִים זֶה סִינַי מִפְּנֵי אֱ-לֹהִים אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל.<br />
<br />
'''י:''' גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱ-לֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ.<br />
<br />
'''יא:''' חַיָּתְךָ יָשְׁבוּ בָהּ תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ לֶעָנִי אֱ-לֹהִים.<br />
<br />
'''יב:''' אֲ-דֹנָי יִתֶּן אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב.<br />
<br />
'''יג:''' מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל.<br />
<br />
'''יד:''' אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ.<br />
<br />
'''טו:''' בְּפָרֵשׂ שַׁ-דַּי מְלָכִים בָּהּ תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן.<br />
<br />
'''טז:''' הַר אֱ-לֹהִים הַר בָּשָׁן הַר גַּבְנֻנִּים הַר בָּשָׁן.<br />
<br />
'''יז:''' לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים הָהָר חָמַד אֱ-לֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אַף ה' יִשְׁכֹּן לָנֶצַח.<br />
<br />
'''יח:''' רֶכֶב אֱ-לֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲ-דֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ.<br />
<br />
'''יט:''' עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָ-הּ אֱ-לֹהִים.<br />
<br />
'''כ:''' בָּרוּךְ אֲ-דֹנָי יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ הָאֵ-ל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה.<br />
<br />
'''כא:''' הָאֵ-ל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת וְלֵה' אֲ-דֹנָי לַמָּוֶת תּוֹצָאוֹת.<br />
<br />
'''כב:''' אַךְ אֱ-לֹהִים יִמְחַץ רֹאשׁ אֹיְבָיו קָדְקֹד שֵׂעָר מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו.<br />
<br />
'''כג:''' אָמַר אֲ-דֹנָי מִבָּשָׁן אָשִׁיב אָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם.<br />
<br />
'''כד:''' לְמַעַן תִּמְחַץ רַגְלְךָ בְּדָם לְשׁוֹן כְּלָבֶיךָ מֵאֹיְבִים מִנֵּהוּ.<br />
<br />
'''כה:''' רָאוּ הֲלִיכוֹתֶיךָ אֱ-לֹהִים הֲלִיכוֹת אֵ-לִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ.<br />
<br />
'''כו:''' קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת.<br />
<br />
'''כז:''' בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱ-לֹהִים ה' מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל.<br />
<br />
'''כח:''' שָׁם בִּנְיָמִן צָעִיר רֹדֵם שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם שָׂרֵי זְבֻלוּן שָׂרֵי נַפְתָּלִי.<br />
<br />
'''כט:''' צִוָּה אֱ-לֹהֶיךָ עֻזֶּךָ עוּזָּה אֱ-לֹהִים זוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ.<br />
<br />
'''ל:''' מֵהֵיכָלֶךָ עַל יְרוּשָׁלִָם לְךָ יוֹבִילוּ מְלָכִים שָׁי.<br />
<br />
'''לא:''' גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כָסֶף בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּ.<br />
<br />
'''לב:''' יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי מִצְרָיִם כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו לֵא-לֹהִים.<br />
<br />
'''לג:''' מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ שִׁירוּ לֵא-לֹהִים זַמְּרוּ אֲ-דֹנָי סֶלָה.<br />
<br />
'''לד:''' לָרֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹז.<br />
<br />
'''לה:''' תְּנוּ עֹז לֵא-לֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים.<br />
<br />
'''לו:''' נוֹרָא אֱ-לֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵ-ל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם בָּרוּךְ אֱ-לֹהִים.<br />
</poem><br />
}}<br />
<br />
'''תהלים ס"ח''' הוא המזמור ה-68 ב[[תהלים|ספר תהלים]].<br />
<br />
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"ח ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-67, ועד ליום ההולדת ה-68.<br />
<br />
==תוכן המזמור ומחברו==<br />
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "תפילת נוראה ונפלאה שעשה [[דוד]] על [[סנחריב]] שבא ל[[ירושלים]] בימי [[חזקיה]] ב[[חג הפסח]]. גם נתנבא נבואות על הטובות שיהיה לנו ב[[ימות המשיח]]".<br />
<br />
(אך לדעת המלבי"ם דוד חיבר מזמור זה על ריבוי המלחמות שהיו לו עם עמים רבים שבאו להילחם עם בני ישראל במדבר, והניסים שה' עשה לצבאו של דוד שסיפק להם גם במקום ציה מים ומזון, כשמזמור זה הוא מזמור תודה לה' על הנצחון במלחמות).<br />
<br />
כפי המופיע בכותרת המזמור, המזמור חובר על ידי דוד המלך.<br />
<br />
חז"ל מפרשים שהמזמור עוסק במעמד הר סיני ומתן תורה{{הערה|ראו ילקוט שמעוני על הפסוק 'הר אלוקים הר בשן': "הר אלהים הר בשן – ששה שמות נקראו לו, הר אלהים, הר בשן, הר גבנון, הר חמד, הר חורב, הר סיני. הר אלהים שישב עליו הקב"ה בדין שנאמר ואלה המשפטים, הר בשן הר ששכן הקב"ה שם, הר גבנון הר שפסל כל ההרים כמה דאת אמר או גבן או דק, הר חמד הר שחמד הקב"ה לישב עליו ההר חמד אלהים לשבתו, הר חרב הר שבו נמשכה החרב מות יומת הנואף והנואפת, מות יומת הרוצח, הר סיני שבו נשנאו עובדי אלילים שנאמר והגוים חרוב יחרבו, א"ר אבא בר כהנא בשם ר׳ יוחנן שנטלו שם עובדי אלילים אפופסין שלהן", וברש"י: "הר א-להים סמוך לבשן בעבר הירדן".}}, ובשל כך בקהילות רבות נהוג לקרוא מזמור זה בחג השבועות, אך לא לפי מנהג חב"ד{{הערה|בנוסח הספרדים אומרים את המזמור לפני תפילת ערבית של ליל החג, ולשיטת הגר"א כשיר של יום ביום טוב שני של גלויות.}}.<br />
<br />
==בסדר התפילה==<br />
בנוסח האריז"ל שתיקן אדמו"ר הזקן, לא אומרים את המזמור כולו בסדר התפילה, אך פסוקים שונים ממנו נכללים בסדרי התפילות.<br />
<br />
כך לדוגמא הפסוק "ברוך ה' יום יום יעמס לנו"{{הערה|פסוק כ.}} נכלל בתפילת 'ואתה קדוש' הנאמרת במוצאי שבת לפני ערבית.<br />
<br />
==בחסידות==<br />
*'''גשם נדבות תניף''' - [[טל]] הוא משל לדבר שמגיע מלמעלה בלי [[עבודת התחתונים]], לעומת גשם שהוא שפע עליון שתלוי בעבודה מלמטה. הטל, על אף מעלתו, החסרון שלו הוא שאינו חודר ומתלבש בגדרי התחתונים ומתאחד עמם, וזוהי המעלה של השפע לעתיד לבוא שיהיה 'גשם נדבות', מצד אחד הוא יהיה ב'נדבה' מלמעלה דבר המורה על כך שהוא נעלה מעבודת התחתון, ועם זאת הוא יהיה בבחינת 'גשם' שניתן להשגה ומתלבש בתחתון, וטעימה מזה אפשרית כבר כעת באמצעות לימוד [[פנימיות התורה]]{{הערה|ספר המאמרים מלוקט אדר-סיון עמוד שמב.}}.<br />
*'''כהמס דונג מפני אש''' - כפי שהוא בצד השלילי שאדם השקוע בתאוות באופן ממילא הנפש הבהמית נעשית 'קומה שלימה' של עשר ספירות והנפש האלוקית בבחינת נקודה בלבד, 'לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים', מרובה מידה טובה כאשר יהודי מבעיר בקרבו את האש האלוקית, הנפש הבהמית נמסה ומתבטלת "כהמס דונג מפני אש"{{הערה|לקוטי תורה פרשת צו יא, ב.}}.<br />
*למה תרצדון הרים גבנונים''' - הר הוא בחינת הגבהה ומציאות יש, וענין התורה הוא להתבטל כלפי הקב"ה, ולכן התורה לא יכלה להינתן על ההרים הגבוהים שברחו מפני הקב"ה, "ההרים רקדו כאילים"{{הערה|במדבר רבה א, ב.}}, אך הר סיני שהוא הנמוך משאר ההרים ו'חלש וקטן'{{הערה|תרגום יונתן שופטים ה, ה.}}, יכול לשרות בו אור ה' ולהינתן עליו התורה, ומה שבכל זאת הוא הר שיש בו גובה, הוא על דרך דברי חז"ל בנוגע לתלמיד חכם שצריך שתהיה בו שמינית שבשמינית גאווה{{הערה|לקוטי תורה במדבר ד, ב.}}.<br />
*'''קדמו שרים אחר נוגנים''' - עד למתן תורה קיום העולם היה רופף, ורק על ידי שבני ישראל אמרו נעשה ונשמע נפעל חיזוק בעולם, ולכן כאשר ביקשו המלאכים לומר שירה במתן תורה, אמר להם הקב"ה שימתינו לשירתם של בני ישראל שקודמת להם, היות וקיום סדר ההשתלשלות כולו תלוי בהם{{הערה|ספר המאמרים תער"ב חלק א' עמוד תתנ.}}.<br />
*'''גער חית קנה''' - ה'קנה' הוא כוח הדוכרא שבקליפה, התעוררות אקטיבית של מידות רעות המתנגדות לעניני קדושה ומצוות, ואילו 'חית קנה' היא כח הנקבה שבקליפה, הנכנעת ו'מקבלת' את הסטרא אחרא הפועלת בה, והציווי הוא 'גער חית קנה', לקצר ו'לקצוץ' את הרגל התחתונה של ה'קנה', האות קו"ף שרגליה יורדות מוות, ואזי מה'קנה' נעשה 'הנה', הרומז לגילוי האור האלוקי במובהק, "הנה אלוקינו זה קיוינו לו"{{הערה|ספר המאמרים מלוקט כסלו-שבט עמוד ש.}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=79&hilite= תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''<br />
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/52/index.htm יהל אור - פרק סח]'''<br />
<br />
{{תהלים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תהלים|סח]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9B%D7%95&diff=832432עכו2026-03-10T18:33:07Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>העיר '''עַכּוֹ''' היא יישוב עירוני עתיק בצפון הארץ, על חוף הים התיכון.<br />
<br />
העיר היא אחת מערי הנמל העתיקות ביותר בעולם, ושימשה נקודת מפתח במלחמות לכיבוש הארץ, והיא הוכרזה על ידי אונסקו עם אתרי מורשת עתיקים שבה כאתר מורשת עולמית.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
העיר מוזכרת במפורש בתנ"ך פעם אחת{{הערה|שופטים א' לא.}}, וחז"ל מספרים שבזמן ה[[מבול]], כאשר הגיעו המים לחופי העיר ציווה עליהם הקב"ה "'''עד פה''' תבוא ולא תוסיף"{{הערה|איוב לח, יא.}}, '''פה''' כמו '''כה''' – רמז ל'''עכו''' ב[[נוטריקון]]{{הערה|1=[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]] פרק ו' הלכה ב. לפי פירוש קרבן העדה על המאמר.}}.<br />
<br />
רוב העיר בנויה על פני שטח מישורי, כאשר עכו העתיקה בנויה בחצי אי קטן ברדיוס של כחצי קילומטר.<br />
<br />
במשך רוב ההיסטוריה של ארץ ישראל, לא נחשבה עכו כעיר יהודית מובהקת, ושלטו בה ממלכות שונות, עד שחז"ל נחלקו האם היא נחשבת כחלק מארץ ישראל לעניין מצוות התלויות בארץ ועניני הלכה נוספים, ולפי חלק מהדעות תחום הגבול עבר באמצע העיר, כאשר חלקה נחשבת כארץ ישראל והחלק הנותר נחשב כחוץ לארץ.<br />
<br />
בעיר פעלו דמויות דוגמת התנא רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו, תלמידו של [[רבי שמעון בר יוחאי|רשב"י]], רבי יהודה בן אגרא, האמוראים רבי תנחום בן רבי חייא ורבי אבא דמן עכו, ועוד, וכן בדורות מאוחרים יותר, הרמב"ם בעלייתו לארץ ישראל התגורר בה במשך חמישה חודשים, בתקופת בעלי ה[[תוספות]] התגורר בעיר ר' שמשון משאנץ, הרמב"ן עבר בעיר ולפי חלק מהדעות גם נפטר ונטמן בה.<br />
<br />
לאחר שהעיר חרבה עד היסוד, ושוקמה בתקופה העותמאנית, התיישבו בעיר [[הרמח"ל]] ורבי [[חיים בן עטר]] בעל 'אור החיים' שהקים בה את ישיבת "כנסת ישראל".<br />
<br />
בזמן המנדט הבריטי שימשה עכו כבירת המחוז, אך בהמשך חשיבותה פחתה בהדרגה לטובת העיר חיפה, ולאחר [[פרעות תרפ"ט]] פונו יהודי העיר, ולאחר סיום [[מלחמת העולם השניה]] מנו תושבי העיר כ-50 משפחות בלבד.<br />
<br />
אף שהעיר נכללה בתחילה על פי תכנית החלוקה של האו"ם כחלק מהמדינה הערבית, בשל מתקפות ערביות על שיירות יהודיות החליט מפקד הצבא האזורי לכבוש את העיר ורוב תושביה ברחו ללבנון ולכפרים הערביים בגליל.<br />
<br />
במשך השנים התרבו מספר התושבים היהודים בעיר, וכיום היא משלבת אוכלוסיה מעורבת בדו-קיום, כאשר האוכלוסיה היהודית מונה קרוב ל-70% מתושבי העיר.<br />
<br />
לצד אתרי עתיקות רבים, קיימים בעיר אתרי תיירות יהודית מובהקים, דוגמת בית כנסת 'הרמח"ל', ובית כנסת התונסאי המתפרס על פני 4 קומות המחופים במאות משטחי פסיפס אומנותי הבנויים ממיליוני אבני פסיפס צבעוניות מרחבי הארץ.<br />
<br />
==קהילת חב"ד==<br />
ככל הידוע הפעילות הראשונה של חסידי חב"ד בעיר החלה בשנת [[תשט"ז]] כאשר הרב [[שלום בער ליפשיץ]] מייסד [[יד לאחים]] הקים בה ישיבה ליוצאי צפון אפריקה, ומינה את הרב [[ברוך שמואל היישריק]] לשמש בה כמגיד שיעור שבהוראת הרבי נותר ללמד בה אף כשהוצעה לו משרה בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] התיישב בעיר הרב [[נתן יצחק אוירכמן]] שהחל לפעול בשליחות הרבי וייסד בית חב"ד.<br />
<br />
עם סיום המחזור השני בלימוד הרמב"ם על פי [[תקנת הרמב"ם|תקנתו של הרבי]] בשנת תשמ"ה, פעל להכרזה של עיריית עכו על 'שנת הרמב"ם' במוסדות החינוך ובפעילות התרבותית בעיר, ובמעמד ראש הממשלה מר שמעון פרס וצמרת השלטון בעיר התקיים טקס חגיגי בו הוכרזת מגילת היסוד הוקראת לכלל תושבי העיר להצטרף ללימוד הרמב"ם על מנת להוסיף באחדות ישראל. במקביל, הוסב שמה של הכיכר הראשית בעיר מול העירייה ל'כיכר הרמב"ם'.<br />
<br />
בשנים הבאות הגיע לפעול בעיר גם הרב [[שלמה יצחק פראנק]] שהתמנה לשמש כרב קהילת 'תפארת צבי', הקים מערך שיעורי תורה וחסידות, ובהמשך מונה לנהל את מחלקת הנישואין בעיר, וכן לשמש כרב שכונה ורב מרכז העיר.<br />
<br />
בשנת תשמ"ט הצטרף הרב [[שמשון פיזם]] למערך שלוחי הרבי בעיר והחל לפעול בשכונת 'גבעת התמרים' ומשמש בה כרב, לצידו משמש גם הרב [[אריה לוי]].<br />
<br />
לאורך השנים הקימו שלוחי הרבי בעיר 2 מקוואות חב"ד{{הערה|אחד ברחוב הכרם והשני ברחוב הרב ניסים.}}, ארבעה גני ילדים{{הערה|גן מנחם, גן חיה מושקא, גן אהבת ישראל וגן שניאור.}}. בית חב"ד, מרכז רוחני ליהודי גרוזיה, בית ספר חב"ד, וכולל תפארת זקנים.<br />
<br />
שלוחי הרבי מקיימים קשר הדוק וקרוב עם ראש העירייה הותיק מר שמעון לנקרי, המסייע ביד רחבה לצרכי קהילת חב"ד ופעילות שלוחי הרבי.<br />
<br />
מנהל הפעילות של חב"ד בעיר הוא הרב אברהם הרוש, וסמנ"כל מוסדות חב"ד הוא הרב [[יוסף מקמל]].<br />
<br />
בשנת תשפ"ד הצטרף הרב שניאור ונקרט לשליחות עם הנוער ברחבי העיר<br />
<br />
בשנת תשפ"ה הצטרפו לשליחות הרב אראל ורדי לשיכון הותיק והרב שלמה רקובר חב"ד בקמפוס<br />
<br />
שלוחי הרבי בעיר:<br />
הרב נתן יצחק אוירכמן- השליח הראשון יו"ר המוסדות ורב קהילת חב"ד.<br />
הרב יוסף מקמל- מנכ"ל מוסדות חב"ד.<br />
הרב אברהם הרוש- מנהל בית חב"ד המרכזי.<br />
הרב שמשון פיזם- רב השכונה ושליח בגבעת התמרים.<br />
הרב אריה לוי- שליח גבעת התמרים.<br />
הרב אראל ורדי- שיכון.<br />
הרב שניאור ונקרט- חב"ד לנוער.<br />
הרב שלמה רקובר- חב"ד בקמפוס.<br />
הרב מענדי אוירכמן- מנהל הפעילות.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%A2%D7%9B%D7%95/ תגית: עכו]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{מחוז הצפון}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:עכו|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים בישראל]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_-_TISHREI_(%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA)&diff=832431תשרי - TISHREI (חוברת)2026-03-10T18:33:07Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:כריכה תשרי.jpg|ממוזער|כריכת החוברת במהדורה הראשונה שלה (תצלום העותק השמור ב[[ספריית הרבי]])]]<br />
'''תשרי - TISHREI''', היא החוברת הרביעית שיצאה לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] לקראת ראש השנה [[תש"ה]] כחלק מפרוייקט 'ספריה לחגים ולמועדים', כחוברת הדרכה בפורמט כיס לילדים המבארת את הרקע התורני, דיני ומנהגי חגי [[תשרי]].<br />
<br />
==יוזמת והדרכות הרבי==<br />
החוברת הודפסה בפורמט כיס כהמשך לחוברות מרכז לענייני חינוך, אשר ראו אור באותה תקופה לקראת חגים וימים מיוחדים{{הערה|כשלכל אלו קדמה ההוצאה לאור של [[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]], וביחד - התהוותה תחת שרביטו של הרבי ספריה של חוברות עזר בשפה האנגלית, שקירבו את חגי ומועדי ישראל וערכי היסוד היהודיים עם ההיבטים המעשיים שלהם גם אל ילדים שלא זכו ללמוד במוסדות חינוך יהודיים. כמו שאר החוברות בסדרה זו, החוברת הודפסה ברמת גימור גבוהה ובהדפסה איכותית, כאשר צבע הכריכה של כל חוברת משתנה מחג לחג.}}.<br />
<br />
בדומה לשאר הכותרים שיצאו לאור בתקופה זו על ידי המרכז לעניני חינוך, גם חוברת זו יצאה לאור ביוזמתו ובהגהתו של הרבי{{הערה|כפי שניתן להסיק מההתייחסויות השונות של הרבי לחוברות השונות שיצאו לאור במסגרת הפרוייקט, כפי שהוכיח בצורה שיטתית הרב מנחם מענדל גרינפלד במאמריו ב[[שבועון כפר חב"ד]] תשפ"ג-תשפ"ד, כאשר חוברת זו מתייחדת בכך שהשתמר בידינו צילום הערות והדרכות בכתי"ק, בנוגע לאופן עריכת החוברת.}}, כאשר על התרגום והעריכה באנגלית, כנראה היה אחראי הרב [[ניסן מינדל]]{{הערה|שבאותן שנים ערך ותירגם דברי דפוס באנגלית שיצאו לאור על ידי המל"ח ועוד. אם כי בתיעוד שמביא הרב גרינפלד במאמרו בכפר חב"ד, לא מציין את שמו של הרב מינדל בהקשר לחוברת זו}}.<br />
<br />
==דיני ומנהגי חגי תשרי==<br />
ב[[קובץ ליובאוויטש]]{{הערה|גליון מספר 5, שנה ראשונה חוברת חמישים עמוד 84.}} דווח כי החוברת הודפסה במהדורה ראשונה ב-15,000 עותקים בערך{{הערה|במספר גדול יותר מהעותקים של החוברות הראשונות בסדרה. החוברת של בין המיצרים לדוגמא, הודפסה ב-10,000 עותקים, וכך גם החוברת סימני סדר של פסח.}}. בין השאר ככל הנראה בעקבות הביקוש הגדול לחוברות אלו שהלך ועלה ככל שהם התפרסמו יותר{{הערה|ייתכן כי היה בכך שיקול נוסף שחוברת זו כוללת תוכן השייך למספר מועדים הפרוסים על פני טווח זמן רחב יותר, וממילא אפשרויות ההפצה שלה רחבות יותר. השערת הרב גרינפלד בכפר חב"ד}}. <br />
<br />
כעבור שנה, לקראת חודש תשרי [[תש"ו]], הודפסה מהדורה נוספת בשפה האנגלית, לצד מהדורה בתרגום ל[[צרפתית]].<br />
<br />
כקודמותיה, גם חוברת זו נדפסה בפורמט כיס, וכללה 28 עמודים בשפה האנגלית, עם כריכה בצבע כתום. המידע שבחוברת כולל הלכות ומנהגים הקשורים לכל חודש תשרי: הקדמה כללית על ראש השנה, דיני ומנהגי ראש השנה, דיני יום כיפור {{הערה| על פי הניסוח שבחוברת, אשר כאמור אינו בדווקא תואם מנהגי חב"ד, יש לדייק לערוך קידוש לבנה לפני שבירת הצום: ""אם ניתן לראות את הירח – נהוג לומר את תפילת ׳קידוש לבנה׳, מבלי להצטער על הצורך להאריך את הצום בעוד כמה דקות".}}, דיני ומנהגי סוכות ושמחת תורה <br />
<br />
הרבי הורה להוסיף לחוברת זו מכתב שלו, ומפני סיבה שאינה ידועה, ההוראה לא בוצעה, ובחוברת זו משונה מחוברות החגים, לא מופיע מכתב הרבי.<br />
<br />
==מנהגים מותאמים לחוגים שונים==<br />
כיון שקהל היעד הוא ילדים מכלל החוגים, מופיעים בחוברות מרכז לענייני חינוך מנהגים שונים מקהילות עדות ישראל שאינם על פי מנהגי חב"ד, ובחוברת תשרי דוגמת לבישת קיטל על ידי החזן בראש השנה, כינוי הסליחות שבערב ראש השנה בשם 'זכור ברית', ועוד. אי לכך קשה לדייק מחוברות אלו, לגבי פסקים חב"דיים, מנהגי חב"ד ונוסח התפילה.<br />
<br />
ישנם שינויי מנהגים וסגנון כתיבה, בין החוברות, כמו לדוגמא בברכת בורא פרי העץ בתפוח בדבש, בחוברת אחת מוסבר מנהג חב"ד ובחוברת מקבילה שיצאה בו בזמן, מוסבר לנהוג אחרת ממנהג חב"ד. ויתכן והיו עורכים שונים לחוברות שונות, אולי מפאת לוח זמנים קצר. <br />
<br />
==לקריאה נוספת== <br />
* [[קובץ ליובאוויטש]], שנה ראשונה, חוברת חמישית עמוד 84 - ידיעה על הופעת החוברת, ותפוצתה ב- 15000 עותקים לערך <br />
* [[שמועסן מיט קינדער]] גיליון [[תשרי]] [[תש"ה]] <br />
* [[התקשרות]] גליון תתקמז עמוד 7<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/Tishrei_%D7%A7%D6%B4%D7%93%D6%BC%D7%95%D6%BC%D7%A9%D7%81_%D7%95%D6%BC%D7%AA%D6%B0%D7%A4%D6%B4%D7%9C%D6%BC%D7%95%D6%B9%D7%AA.pdf פנינים לחגי תשרי בחוברות הדרכה מיוחדות של הרבי]''', שבועון כפר חב"ד גליון 2028 ערב חג הסוכות תשפ"ד עמוד 64<br />
*[https://tablet.otzar.org/#/book/146198/p/1/t/0.52335188602428181234/fs/0/start/0/end/0/c הספר] לקריאה באתר [[אוצר החכמה]]<br />
<br />
{{ספריית המל"ח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ראש השנה]]<br />
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]<br />
[[קטגוריה:סוכות]]<br />
[[קטגוריה:כותרים בהפקת המרכז לעניני חינוך]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%AA%D7%99&diff=832428שי הרמתי2026-03-10T18:33:07Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שי הרמתי 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב הרמתי]]<br />
הרב '''שי''' הכהן '''הרמתי''' (יליד שנת [[תש"מ]]) הוא משלוחי הרבי ל[[יצהר]], ומשמש כשליח הרבי בשכונת עין התכלת ב[[נתניה]]. בעבר היה ראש ישיבת "[[חיילי בית דוד יצהר]]" השוכנת ב[[מצפה יצהר]], בסמיכות ליישוב יצהר, וכן ממקימי וראש ישיבת תות"ל ראשון לציון. זכה לקרב עשרות בחורים מהציבור הדתי-לאומי לחסידות חב"ד. בנוסף הינו מרצה ומתוועד פופולרי בנושאי גאולה ומשיח, במיוחד בקרב הציבור ה'דתי - לאומי'.<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד ביום [[י"ז במנחם אב]] [[תש"מ]] ביישוב [[אלון מורה]] למשפחה הנמנית על בני [[הציונות הדתית]], עם קשר אדוק לחסידות חב"ד (סבו מצד אביו היה ר' [[צבי הרמתי]], שהתקרב לחסידות חב"ד במשך השנים, והיה לאחד מראשוני פעילי חב"ד ב[[נתניה]] ואף זכה להיכנס ליחידות ולקבל מכתבי עידוד על פעילותו בעיר) ובעקבות שנכנס ללמוד בתומכי תמימים, הוריו נהפכו לחסידי חב"ד גם הם ובנוסף כמה מאחיו.<br />
<br />
בבחרותו נקלע ל[[התוועדות]] עם ר' [[ראובן דונין]], דבר שחיזק את הקשר החב"די שלו, והוא נכנס ללמוד בישיבת [[ישיבה קטנה תורת אמת|תורת אמת]] ולאחר מכן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס"ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה, התחתן עם רעייתו מרת חיה רחל, בתו של המקובל הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]] ראש ישיבות "עוד יוסף חי" ו"תום ודעת".<br />
<br />
לאחר חתונתו הקים כמה פרויקטים ואתרי אינטרנט בנושא הפצת שבע מצות בני נח.<br />
<br />
בין השנים [[תשס"ו]]-[[תשס"ט]] שימש כראש ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]], ולאחר מכן עם פתיחתה של ישיבת "[[חיילי בית דוד יצהר]]", הצטרף לצוות החינוכי בישיבה בה מכהן כראש הישיבה.<br />
<br />
זכה לקרב עשרות בחורים מהציבור הדתי-לאומי לחסידות חב"ד שהיום הם משמשים כשלוחים, רבנים ומשפיעים, עוד בעודו בחור ובעיקר כשהקים את ישיבת חב"ד ראשון לציון, שהייתה מיועדת לציבור הדתי-לאומי.<br />
<br />
ב[[כ"ג ניסן]] [[תשע"ח]] ניצל בנס מפיגוע ירי בצומת חוות גלעד בשומרון{{הערה|[https://col.org.il/news/108717 חב"דניק מיצהר ניצל בנס מפיגוע ירי בשומרון] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"א]] הוציא לאור את סדרת הסרטונים, ראשונה מסוגה "מפתחות הגאולה", בנושא מהות בשורת הגאולה, זהות הגואל וחייו הנצחיים. המהווים כעין קורס בנושא [[ביאת משיח]]. סדרת הסרטונים הפכה לפופולרית והגיע לקהלים נרחבים.<br />
<br />
בשנת תשפ"ב הוציא לאור חוברת "נביא הדור" המביאה מקורות בנושא הנבואה בדורינו. החוברת הופצה באלפי עותקים ברחבי ארץ הקודש.<br />
<br />
לצד פעילותו בישיבה, משמש כמנהל סניפי [[צבאות השם]] בישוב, לבנים ולבנות וכן פועל רבות עם בחורי ישיבות חרדים הנוהגים לבקר בישוב בשבתות, ואף קירב כמה מהם לחב"ד.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ב]] החל לפעול בשליחות הרבי מלך המשיח בשכונת עין התכלת בעיר [[נתניה]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אחיו, הרב אמציה הרמתי, משלוחי הרבי בחיפה.<br />
* גיסו, הרב [[חיים יוסף גינזבורג]]<br />
* גיסו, הרב [[שי הרמתי|יהודה וויסגלס]]<br />
* גיסו, הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)]]<br />
* גיסו, הרב [[מנחם מענדל נחשון]]<br />
* גיסו, הרב [[מנחם מענדל הנדל]]<br />
* גיסו, הרב [[אריה ברוך בלוך]]<br />
* חתנו, ר' [[יוסף יצחק גנני]] שליח בקאסול, הודו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/683533/ סדרת שיעורים "מפתחות הגאולה"] {{וידפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62768 הרב הרמתי מתועד בכפר סבא] {{אינפו}} <br />
*[https://hageula.com/tag/?term=הרב%20שי%20הרמתי תגית, הרב הרמתי] {{הגאולה|}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:הרמתי, שי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"מ]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ב]]<br />
[[קטגוריה:יצהר]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר|שי הרמתי]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%93&diff=832439תומכי תמימים לוד2026-03-10T18:33:06Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים לוד<br />
|תמונה=זאל תות"ל לוד פ"ה.jpg<br />
|כתובית=זאל הישיבה<br />
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br />
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[לוד]]<br />
|מייסד=ר' [[זושא וילימובסקי]]<br />
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]<br />
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]<br />
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]<br />
|מנהל כללי=<br />
|מספר תלמידים= 415<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|תורה תמימה]]<br />
|אתר אינטרנט=https://tmimim.co.il/<br />
|מפה=<br />
|מנהל גשמי=הרב [[שלום בער חדד]]<br />
}}<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה, 'תומכי תמימים' בעיר לוד|אחר=ישיבה אחרת המכונה 'תומכי תמימים המרכזית'|ראו=תומכי תמימים המרכזית (פירושונים)}}<br />
ישיבת '''תומכי תמימים לוד''' היא [[ישיבה קטנה]] השוכנת ב[[לוד]]. הוקמה בחודש שבט [[תש"ט]] על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] עבור החסידים שהגיעו לארץ הקודש לאחר [[היציאה מרוסיה]] והתיישבו בלוד, נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[אפרים וולף]] וכיום המנהל - הרב [[שלום בער חדד]] וראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. הישיבה מתאפיינת בקפדנות בתחום הלימוד וההתנהגות החסידית ובכלל, החדרת מוטיבציה להישגיות. בעבר כונתה הישיבה "ישיבת תומכי תמימים לעולי תימן ועולי רוסיה".<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
===התייסדות הישיבה בפרדס===<br />
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס]]<br />
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]<br />
[[קובץ:מבנה תות"ל לוד המרכזית החדש.jpg|ממוזער|מבנה הישיבה החדש, מייד אחר הקמתו]]<br />
בראשית שנת [[תש"ט]], קבוצת חסידי חב"ד אשר עלו ל[[ארץ הקודש]], בברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לאחר שהצליחו לצאת מ[[רוסיה]] הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה, ביקשו לגור במקום קבוע והגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ברוסיה בחירוף נפש את ילדיהם בדרכי היהדות והחסידות, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ישיבת "[[אחי תמימים תל אביב]]" בה למדו כמאה תלמידים מהם עולים טריים, וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]", אך בשתי מוסדות אלו היו התפוסה מלאה ולא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, ובתוכנית העתידית הקרובה - עליית חסידים נוספת.<br />
<br />
בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.<br />
<br />
בימים בהם החלה ההתיישבות הגיע הת' [[זושא וילימובסקי]] מתלמידי אחי תמימים תל אביב, ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם "הפרדס" מפני מיקומה במרכז פרדס תפוזים.<br />
<br />
כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה שב[[מצרים]] ללוד בדרכו ל[[ירושלים]], הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], פרק ז - מייסד תומכי תמימים בלוד, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.<br />
וכך קמה ישיבה ובה נכללו גם תלמידים בגיל תלמוד תורה, ולמוסדות אלו התקבצו ובאו תלמידים חב"דיים, עולים ואחרים מכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|אדמו"ר הריי"צ הורה להנהלת הישיבה והת"ת לעמוד בקשר עם אנ"ש במקומות אחרים באה"ק, כדי להרחיב מספר התלמידים. אגרות קודש חלק י אגרת ג'תקלט}}, ותוך זמן קצר בישיבה ובתלמוד תורה למדו מאות תלמידים.<br />
<br />
האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להווסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב מיילך קפלן והאחרת אל הרב זושא וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י ע' קכג, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.<br />
<br />
כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" בלוד, אותה ניהל ר' זושא וילימובסקי וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.<br />
<br />
===המנהל ר' זושא וילימובסקי===<br />
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}.<br />
<br />
ר' זושא התמסר בכל כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.<br />
<br />
ר' זושא וילימובסקי כתב לרבי, כיצד התמסר לישיבה ועל התפתחותה:<br />
"עם עלייתם ארצה של אנ"ש והתמימים שיחיו לארצנו הקדושה, התמסרתי לטובת הקמת והנהלת הישיבה ותלמוד תורה תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד. המתחנכים כעת בערך 250 תלמידים כן ירבו. הלימוד והדרכה נעשה לדוגמא בשדה החינוך בארץ ישראל. ונתרומם רוח החב"די בארצנו הקדושה"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], עמוד 63}}.<br />
<br />
===המנהל ר' אפרים וולף===<br />
בשלהי שנת [[תש"ט]], הרב [[אפרים וולף]] מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]].<br />
<br />
מסירותו למען המוסדות בהכוונת וברכת רבותינו נשיאינו הייתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש"ט]] עד [[תשי"ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת תשי"ג עבר עם משפחתו ללוד.<br />
את רשת המוסדות המפוארים ניהל במסירות גדולה במשך כיובל שנים{{הערה|מתוך הערך [[אפרים וולף]]}}.<br />
<br />
===התפתחות הישיבה===<br />
עם פתיחת הישיבה היא התרחבה במהירות ובשלהי שנתה הראשונה של הישיבה, המנהלים הרב זושא וילימובסקי והרב אפרים וולף, כתבו דו"ח לאדמו"ר הריי"צ ובישרו בשורות משמחות על מצב הישיבה ועל הדו"ח השיב אדמו"ר הריי"צ באגרת אל שני המנהלים ובה כתב: "נעים היה לי להתוודע עם הדו"ח המשמח מהחדר והישיבה בלוד"{{הערה|אגרות אדמו"ר הריי"צ חלק י' אגרת ג'תקפז}}.<br />
<br />
בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.<br />
<br />
על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפני עצמם, וכולם יחד בערך ארבעים תלמידים כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".<br />
<br />
===פיצול ובניה===<br />
בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה המשיכו ללמוד במבנה בפרדס. מעבר הלמידים הבוגרים לישיבה בכפר חב"ד אפשר את הרחבת הישיבה בכדי לקלוט בה תלמידים נוספים.<br />
בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט אשר מתוך מכתב [[הרבי]] משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור ה[[ישיבה]]. כחצי שנה אחר כך בט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.<br />
<br />
'''בשלב הראשון''' הוקם מבנה הפנימייה שבנייתו החלה בשלהי שנת [[תשכ"ט]] והסתיימה לקראת סוף שנת [[תש"ל]]. כאשר הושלם בניין הפנימייה החדש, עברו התלמידים אליו לאחר עשרים שנים שבהם היו בפרדס.<br />
חלק מהחדרים הוסבו לכיתות לימוד וחדרי עזר. בשנת [[תשל"ד]] הושלמו בניית חדר האוכל, המטבח וקומת המשרדים של הישיבה. מנהל הישיבה, הרב [[אפרים וולף]] דיווח לרבי ב[[י"ח באלול|ח"י אלול]] תשל"ד, שנערכה חנוכת המבנה, ונערך בו טקס חלוקת הפרסים לנבחני [[גמרא]] בעל פה.<br />
במקביל נבנו ה'[[זאל]]' וחדרי הכיתות שבנייתם הסתיימה בשנת [[תשל"ח]]. באותה שנה בכ' [[סיוון]] עברו התלמידים לאולם הגדול, אשר לפני כן למדו בחדרי הפנימייה<ref>סדרת 'ימי תמימים'. מתוך התכתבות ההנהלה עם ה[[רבי]].</ref>.<br />
<br />
=== המשך השינויים במבני הישיבה ===<br />
בשנים הבאות, עקב ריבוי התלמידים, הוסרו דלתות ההזזה אשר הפרידו בין הזאל לבין המרפסת, בכדי שתלמידים יוכלו לשבת וללמוד בה, ובכך הורחב האולם מצפון, מזרח ומערב. מרפסת זו מכונה עד היום 'התעלה' על שם תעלת הניקוז שעוברת בה. בשנת [[תשנ"ח]] הסתיימה בניית בניין הכיתות החדש אשר היה אמור לשמש את התלמוד תורה אך הועבר לרשות הישיבה, ובתוך כך פונו שתי כיתות מקומת הזאל לבניין החדש, לטובת אוצר הספרים שעבר להשתכן שם במקום שני אלו. הכיתה השלישית בקומה נהפכה לחדר תאים. לאחר העברת [[ספרייה|אוצר הספרים]], נבנה במקומו הקודם כמה משרדים ביניהם חדר הרמי"ם וחדרי ה[[משגיח]]ים.<br />
<br />
בהמשך נעשתה הרחבה נוספת לזאל על חשבון חדר הצילום. בסוף שנת [[תשפ"ב]] נבנו תאי נוחיות במקום חדר התאים הסמוך לזאל, וכן שופצו חדרי הכיתות בקומת חדר האוכל. בשנת [[תשפ"ג]] שופץ משמעותית מבנה משרדי ההנהלה הסמוכה לחדר האוכל. כמו כן נוספו חדרים בפנימייה בקומה הראשונה והשנייה. במקביל הורחב הזאל ואוצר הספרים על חשבון משרדי ה[[ראש מתיבתא|רמי"ם]] והמשגיחים, והם הועברו לקומת חדר האוכל. המדריגות המובילות לזאל נבנו מחדש מחוץ למבנה הזאל. בשנת תשפ"ד נוספו עוד חדרים לפנימייה, לקומה השלישית והרביעית.<br />
<br />
בתחילת ניסן [[ה'תשפ"ה|תשפ"ה]] (עם היציאה ל[[בין הזמנים]] [[פסח]]), החלה תוכנית השיפוץ הגדולה, במהלכה שופץ הזאל מהמסד ועד הטפחות ואף הורחב (על חשבון חדר-אוצר הספרים). במשך זמן זה עבר אולם לימוד הישיבה בתחילת חודש [[אייר]] לחדר האוכל, כשחדר האוכל עבר לאוהל שהוקם מאחורי מבנה הזאל.<br />
<br />
במהלך חודש [[אייר]] נפתח קמפיין התרמה גדול בקריאה לבוגרי הישיבה לנדב ממונם בשביל עתיד הישיבה. בכ"ט באייר כונסו הורי התלמידים בתוך הזאל הנמצא תחת בנייה בקריאה לעידוד ההתרמה. היעד שהוצב היה בתחילה 5,000,000 ₪, לאחר שעמדו ביעד, הוצב יעד בונוס על סך 8,000,000 ₪, ולבסוף הגיעו לכמעט 12,500,000 ₪.<br />
<br />
בחודש אלול תשפ"ה, עם תחילת שנת הלימודים החדשה, הושלם שיפוץ הזאל והתלמידים חזרו ללמוד בו.<br />
<br />
===תקופת קורונה===<br />
לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית הספר למלאכה|בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.<br />
<br />
===כיום===<br />
[[קובץ:לוד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה עד [[תשפ"ו]]]]<br />
[[קובץ:זאל לוד.jpeg|ממוזער|חזית הישיבה כיום]]<br />
נכון לשנת [[תשפ"ו]] לומדים בישיבה 415 תמימים.<br />
<br />
הישיבה תאפיינת בקפדנות בתחום הלימוד הזמנים וההתנהגות החסידית ובכלל, החדרת מוטיבציה להישגיות. <br />
<br />
קבלת התלמידים השתנתה עם השנים, ואם בשנות ההקמה בהכוונת הרבי נקלטו תלמידים מכל העדות והחוגים ובכל רמה, הרי בשנים מאוחרות וכך נהוג כיום, מתקבלים תלמידים חזקים בלימוד והנהגה חסידית ורובם ככולם ממשפחות חב"דיות.<br />
<br />
===ארגונים בישיבה===<br />
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.<br />
*'''את"ה''' - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.<br />
*'''מטה [[לקוטי שיחות]]''' - תמימים הנבחרים ע"י הנהלת הישיבה לניהול סדר לקוטי שיחות בכל ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות בלקוטי שיחות. מידי פעם יו"ל קבצים להחדרת ה'קאך' בלקו"ש וקבצי מפתח ותוכן עניינים ללקו"ש.<br />
*'''מטה [[משיח וגאולה]]''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בעניני משיח וגאולה, על סדר משיח וגאולה המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה' ועל השיעורים היומיים לאחר התפילה, על מבחנים בענייני משיח וגאולה ועל שיעורי המשיח וגאולה השבועיים הנמסרים ע"י אחד מרבני הישיבה, התלמידים השלוחים, או אורחים מבחוץ. המטה מפעיל מזמן לזמן מבצעים שונים.<br />
*'''[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה בחוברות תורה תמימה ועוד, והפצתם בישיבה ובכל ריכוזי אנ"ש.<br />
*'''מטה די לעצטע שיחות''' - אחראי על לימוד [[דבר מלכות|השיחות משנת תנש"א ותשנ"ב]], ולהחדרת ה'קאך' בענין ע"י מבצעים ומבחנים ועוד.<br />
*'''מטה [[לוח היום יום|היום יום]]''' - אחראי על הקראת ה'[[היום יום]]' וענייני '[[משיח וגאולה]]' בזאל לאחר [[תפילת שחרית]], על תליית דפי ה'היום יום' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.<br />
*'''מטה [[Wlcc]]''' - אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', והקרנת קטעים יומיים ברחבת הישיבה.<br />
*'''מטה רמב"ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"ם]] המתקיים בכל יום לקראת סוף ההפסקה הגדולה.<br />
*'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני תפילת שחרית.<br />
*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|הלקו"ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא.<br />
*'''מטה א חסידשע פרשה''' - אחראי על סדר לימוד בשבת בבוקר בתורה אור ובלקוטי תורה, ולהחדרת ה'קאך' בעניין.<br />
*'''[[אות בספר התורה|מעשה בפועל]]''' - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל.<br />
*'''מטה רשימות''' - בו לומדים כל מוצאי שבת בשבתות החורף וכל שבת בצהריים לפני מנחה בשבתות הקיץ מ"[[רשימות הרבי|רשימות]]" של הרבי .<br />
*'''מטה אגרות קודש''' מפרסם בכל יום אגרת יומית ומחזק את ה'קאך' בעניין.<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
{{טורים<br />
| תוכן = ;ההנהלה הרוחנית:<br />
<br />
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי<br />
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני<br />
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח שיעור א'<br />
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח שיעור ב'<br />
*הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - משגיח שיעור ג'<br />
<br />
;ההנהלה הגשמית:<br />
*הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל כללי<br />
*הרב [[אליקים וולף]] - חבר הנהלה<br />
*הרב [[מנחם לרר]] - חבר הנהלה<br />
*הרב [[אלעזר גלבשטיין]] - חבר הנהלה ומנהל חשבונות<br />
*הרב [[יצחק מאיר סוסובר]] - חבר הנהלה ומזכיר הוועדה הכללית<br />
*יהודה בן חיים - מזכיר<br />
*הרב [[יענקי מרטון]] - מנהל פרוייקטים<br />
*הרב [[ג'ובאני]] - רכז לימודי ה[[ליב"ה]] בישיבה<br />
;פנימייה:<br />
*הרב [[מנחם ישעיהו]] - מנהל הפנימייה<br />
*הרב [[שניאור זלמן מחפוץ]] - מדריך שיעור א'<br />
*הרב ציון אמיתי - מדריך שיעור ב'<br />
*הרב אהרן מירלשוילי - מדריך שיעור ג'<br />
*הרב יפת מדוויל - מדריך<br />
*הת' מענדי זרחיה - מדריך לילה<br />
*הת' ישראל מיכאלשווילי - מדריך לילה<br />
;שיעור א':<br />
<br />
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח שיעור א'<br />
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא<br />
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]<br />
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]]<br />
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל פקטור]] - מג"ש ב[[גמרא]] לגירסא<br />
* הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'<br />
*הרב [[אליהו ליפש]] [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה'<br />
*הרב [[חיים שמעון נח קוט]] - [[ר"מ]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא<br />
*הרב [[חנן בלינוב]] - [[ר"מ]]<br />
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא<br />
<br />
;שיעור ב':<br />
<br />
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח שיעור ב'<br />
*הרב [[דב קוק (לוד)|דב קוק]] - [[ר"מ]]<br />
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר גירסא'<br />
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'<br />
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]]<br />
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] משפיע ומשיב ב'סדר גירסא'<br />
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'<br />
*הרב [[חננאל פנחס חדד]] - [[ר"מ]]<br />
*הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - [[משפיע]]<br />
*הרב [[לוי גולדשמיד]]- [[ר"מ]]<br />
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]] ויועץ חינוכי<br />
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]]<br />
<br />
;שיעור ג':<br />
<br />
*הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - משגיח שיעור ג'<br />
*ראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]]<br />
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]<br />
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר"מ]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]]<br />
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]]<br />
*הרב [[חננאל פנחס חדד]] - משפיע<br />
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]]<br />
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]]<br />
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מגיד שיעור בחסידות בוקר<br />
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ]]<br />
*הרב [[משה גופין]] - [[משפיע]]<br />
<br />
;[[משיב|משיבים]]:<br />
*הרב [[ראובן בראל]] - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"ע]] ומשיב בסדר גמרא לגירסא<br />
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים בגמרא לגירסא של שיעור ב' ומשיב בסדר גמרא לגירסא<br />
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'<br />
*הרב [[נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר 'הכנה' ובסדר [[גמרא]] לגירסא<br />
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - משיב בסדר גמרא לגירסא<br />
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מגיד שיעור בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא' ועורך המבחנים בגרסא לשיעור ג'<br />
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'<br />
}}<br />
<br />
===צוות בעבר===<br />
{{טורים<br />
| תוכן = ====מנהלים====<br />
*הרב [[זושא וילימובסקי]] - מקים הישיבה<br />
*הרב [[אפרים וולף]] - מנהל<br />
*הרב [[אברהם דרייזין]] - מנהל<br />
*הרב [[מנשה חדד]] - מנהל<br />
<br />
====ראשי הישיבה====<br />
* הרב [[שרגא מלך קפלן]]<br />
*הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]<br />
*הרב [[ישראל גרוסמן]]<br />
*הרב [[בנימין זאב סגל]]<br />
====חברי הנהלה====<br />
*הרב [[שלום דובער וולף]]<br />
*הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*הרב [[משה אשכנזי]]<br />
====משפיעים====<br />
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]]<br />
*הרב [[יעקב זכריה קטן]]<br />
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]<br />
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]<br />
<br />
====ר"מים====<br />
* הרב [[אברהם וינברג]]<br />
* הרב [[שרגא מלך קפלן]]<br />
* הרב [[משה דובער הלוי הבר]]<br />
* הרב [[ישראל תעיזי]]<br />
* הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]<br />
<br />
====צוות====<br />
*הרב [[יעקב בלינוב]]<br />
*הרב [[אליעזר ברוד]]<br />
*הרב [[אהרון כהן]]<br />
*הרב [[חיים מנחם מענדל חפר]]<br />
*הרב [[משה הבר]]<br />
*הרב [[מרדכי שניאור]]<br />
*הרב [[זושא פוזנר]] - מזכיר, משגיח ומשפיע<br />
*הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]<br />
*הרב [[חיים אשכנזי]] - משגיח ראשי<br />
*הרב [[בנימין זאב סגל]] -ראש הישיבה<br />
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - מדריך<br />
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]<br />
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]<br />
*הרב [[יצחק מנדלזון]] - מדריך ומנהל מטבח<br />
*הרב [[שלמה ויגלר]] - מזכיר במשרד המנהל<br />
*הרב [[משה יהודה שלום וויס]] - מדריך ומנהל פנימיה<br />
}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]<br />
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים - לוד]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[זושא וולף]], המנהל - תולדות הרב [[אפרים וולף]]<br />
*זושא וולף, '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].<br />
*[[זושא וולף]], '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, [[תשע"ב]].<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], פרק ז מייסד תומכי תמימים בלוד<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[https://tmimim.co.il/post/5446/ ישיבות תומכי תמימים - שנים ראשונות] סקירה נרחבת באתר הישיבה<br />
*'''[https://sinun770.org/הפרדס-סרט-שצולם-בשנת-תשסב-105-שנים-לתותל/ הפרדס – סרט שצולם בשנת תשסב- 105 שנים לתות"ל]''' בערוץ היוטיוב דובי גורביץ באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}<br />
* [https://www.kcm.co.il/אַלְפֵי-מְנַשֶּׁה/ אלפי מנשה - קוים לדמותו של ר' מנשה חדד] {{שבועון כפר חב"ד}}<br />
*[https://col.org.il/news/164909 מודל חסידי: תמונות נדירות מהווי הישיבה בפרדס בלוד{{תמונה}}{{COL}}]<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: לוד}}<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=832437תספורת ראשונה2026-03-10T18:33:06Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרבי גוזז כשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] גוזז שערותיו של אחד מהילדים{{הערה|בנו של ר' פנחס שיחי' - מקורב של השליח הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא פייביש זלמנוב]] מ[[קווינס]].}} בעת מעמד חלוקת [[כוס של ברכה]]]]<br />
[[קובץ:תספורת כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] גוזז את שערו של אחד מילדי [[כפר חב"ד]] במעמד ההדלקה המרכזית (תשע"ד)]]<br />
[[קובץ:הרבי מסמן לגזוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסמן בידיו לגזוז את שערות הילדים בעת [[תהלוכת ל"ג בעומר]]]]<br />
מנהג ה'''[[תספורת]]''' (ב[[אידיש]]: '''אָפְּשֶׁערְנִישׁ''', בערבית: '''חַאלַקֶה''') הוא טקס הנערך לילד בהגיעו לגיל שלוש בו גוזזים לו בפעם הראשונה את שערות הראש מלבד הפאות{{הערה|כמ"ש בשו"ע יו"ד סימן קפא סעיפ ט.}} שאותן משאירים. לטקס זה מתלווים בדרך כלל מנהגים נוספים הקשורים להתחלת חינוכו היהודי של הילד.<br />
<br />
==מקור המנהג==<br />
בספרות ההלכתית נזכר המנהג לראשונה בספר 'גן המלך', וצוטט על ידי רבי יהודה אשכנזי בחיבורו 'באר היטב' על השולחן ערוך בקשר לילד שמלאו לו שלוש שנים באמצע [[חול המועד]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&st=&pgnum=428 סימן תקלא סעיף קטן ז].}}.<br />
<br />
למנהג זה נמצאו סימוכין במדרש ילקוט שמעוני ל[[פרשת בחוקותי]] שם נסמך בתורה הציווי "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו, שלש שנים יהיה לכם ערלים", לציווי "לא תקיפו את פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך", כאשר על הציווי הראשון אומר המדרש "ונטעתם וערלתם ערלתו את פריו - מדבר בתינוק", והפרשנות שהוענקה לכך היא שבמשך שלוש שנים אין לגזוז את שערות ראשו של התינוק, ועם תחילת השנה הרביעית מספרים את שערותיו ומחילים לחנכו ללמוד תורה, כפי שמסיים שם המדרש: "ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש - שאביו מקדישו לתורה"{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=3&perek=19&mefaresh=shimoni ילקוט שמעוני לספר ויקרא פרשה תרטו].}}.<br />
<br />
מקורות נוספים המביאים את המנהג בצורה מפורשת הם רבי חיים מרדכי מרגליות בחיבורו "שערי תשובה"{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקלא סעיף ז.}}, שכתב: "נוהגים ברוב תפוצות ישראל לגלח את הקטן תגלחת ראשונה כשנעשה בן ג שנים, ועושין לו אז פיאות ומחנכים אותו במצוות פיאות הראש", ורבי משה גרינוולד שכתב בספרו "שו"ת ערוגת הבושם"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1080&st=&pgnum=370 סימן רי, דף קעז עמוד ב].}}: "היות כי המנהג בין חסידים ואנשי מעשה להמתין בתגלחת שערות הראש של בניהם עד יום מלאת להם ג' שנים כדי לחנך את הילד במצות לא תקיפו פאת ראשכם.. דע אהובי בני כי מנהגן של ישראל תורה, ויסודתם בהררי קודש, בפרט מנהג שנהגו בו חסידים ואנשי מעשה".<br />
<br />
על אף שהאיזכורים בנוגע למנהג מועטים ביותר בספרות התורנית המוקדמת, הוא התפשט בכל תפוצות ישראל ללא יוצא מן הכלל, וכל העדות נוהגות בו.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר נוספות מנהגים שונים הקשורים עם הטקס, כגון המנהגים המוזכרים בשו"ת הרדב"ז{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=215 שו"ת הרדב"ז חלק ב' סימן תרח].}} לערוך את הטקס על מקום קברו של שמואל הנביא, ולתרום ל[[צדקה]] כמשקל השיער שנגזז מראשו של התינוק.<br />
<br />
==דחיית התספורת==<br />
===תספורת בראש חודש===<br />
על פי המופיע בצוואת רבי יהודה החסיד שאין מגלחים את שערות הראש בראש חודש, הורה הרבי לחסיד ר' [[נחום לבקובסקי]] בנוגע לתספורת של בנו שחלה בראש חודש שלמרות שיש צדדים להקל{{הערה|אם מצד זה שהלשון בצוואת רבי יהודה החסיד היא לגלח, ותספורת אינה גילוח של כל השערות אלא קיצור של חלקם, ואם מצד זה שתספורת גיל 3 היא ענין גדול במנהג ישראל.}} כיון שהתספורת אינה מצווה ממש - יש לדחות את התספורת, אך לעשות אותה מייד אחרי ראש חודש{{הערה|צילום המענה דפס בשבועון כפר חב"ד 1940 עמוד 12.}}.<br />
<br />
===עריכת התספורת בל"ג בעומר===<br />
במרוצת השנים, התחדש מנהג נוסף הקשור עם התספורת, שכאשר יום הולדתו השלישי של הילד חל בסמיכות ל[[ל"ג בעומר]] דוחים את עריכת הטקס וגוזזים את השערות דווקא ביום שמחתו של [[רבי שמעון בר יוחאי]]. אנשי ארץ ישראל, אף נוהגים להוליך את הילד במידת האפשר למירון, ולערוך את חגיגת התספורת על הציון עצמו.<br />
<br />
מנהג זה, מקורו בספרי המקובלים ובראשם רבי [[חיים ויטאל]] שהעיד על רבו ומורו [[האר"י]] הקדוש שהוליך את הילד יחד עם כל בני ביתו לערוך את התספורת על הציון במירון{{הערה|שער הכונות, חג הפסח דרוש יב.}}.<br />
<br />
הטעם ההלכתי הפשוט לעריכת התספורת דווקא בל"ג בעומר, הוא מכיוון שגזיזת השערות מחג הפסח ואילך אסורה משום מנהגי האבילות, והיות ומנהג אנשי ארץ ישראל הוא לעלות על ציונו של [[רשב"י]] בל"ג בעומר, נוצר מצב בו ההזדמנות הראשונה של ההורים לגזוז את שערות בניהם היא כאשר הם כבר נמצאים על ציונו הקדוש של רבי שמעון.<br />
<br />
בחצר [[הרבי]], המנהג הוא שבשנים בהם חל ל"ג בעומר ביום ראשון עוברת לפני הרבי בשעת ה[[פאראד]] משאית ועליה הילדים בני השלוש עם אבותיהם, והמשאית עוצרת מול פניו של הרבי שמסמל בידיו להורים לגזוז את השערות.<br />
<br />
===לאחר ימי בין המיצרים===<br />
על פי מנהג עדות אשכנז לנהוג מנהגי אבלות בשלושת השבועות של ימי בין המיצרים, כאשר חל יום הולדתו השלישי של הילד בשבועות אלו דוחים את התספורת לאחר תשעה באב. הרבי כינה את הימים אלו בשם "ימים השמחים"{{הערה|ראו במכתב שנדפס כהוספה לקובץ 'התוועדות' שבת פרשת בלק תשע"ח בהוצאת ועד הנחות בלה"ק, שהרבי כינה ימים אלו בשם "ימים השמחים".}}.<br />
<br />
==נוסח ברכת הרבי==<br />
לאורך השנים, נוהג הרבי לשלוח מכתב ברכה לחסידים שבניהם הגיעו לגיל שלוש, בו מצטט את לשונו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע לזה{{הערה|המכתב המקורי מוען אל הרב [[שמואל זלמנוב]] לתספורת של בנו [[ישראל יוסף זלמנוב]]. נעתק גם ב[[לוח היום יום]] בתאריך [[ד' אייר]].}}:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=במענה על ההודעה אודות יום הולדת השלישי של בנם.. שי'{{ש}}הנה מועתק לקמן חלק ממכתב מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ בנוגע למנהגי ישראל בזה, ויהי רצון מהשי"ת שיגדלו ביחד עם זו' תי' לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה.<br />
<br />
'''בברכה מ. שניאורסאהן'''{{ש}}{{ש}}וז"ל מו"ח אדמו"ר.<br />
<br />
...ובדבר גזיזת השערות - אפשערניש - הוא דבר גדול במנהג ישראל ועיקרו הוא בהחינוך דהשארת פיאות הראש, ומיום הגזיזה והנחת הפיאות של הראש, נהגו להדר להרגיל את התינוק בענין נשיאת ט"ק וברכות השחר ו[[ברכת המזון]] וק"ש שעל המטה. והשי"ת יהיה בעזרם שיגדלוהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך פרנסה בהרחבה ובמנוחת הדעת בגשמיות וברוחניות}}<br />
<br />
==חסידים שנשיאי חב"ד גזזו להם את שערות הראש==<br />
אדמו"ר הריי"צ נהג לאחר גזיזת השערות, לברך את הילד ב[[ברכת כהנים]]{{הערה|תספורת והכנסה לחדר (ברוק, חזק) עמוד 48.}}.<br />
<br />
כאשר הרבי כובד בגזיזת השערות, גזר במקום הסמוך לאוזן, מקום השארת פאות הראש מעל הפאה הימנית{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/images/c/c6/כסלו_תשי%22א_-_ימי_בראשית.pdf ימי בראשית עמוד 311].}}, שזהו עיקר ענינה של התספורת. פעמים רבות הרבי אף נתן לילד דבר מה ואמר לו שזה עבור ההסכמה שלו שהרבי יגזור לו את השיער.<br />
<br />
ילדים שזכו לאורך השנים שהרבי ישתתף ב'אפשערניש' ויגזוז את שערותיהם{{הערה|1=בין השנים הראשונות לנשיאות לתקופה בה החל הרבי [[חלוקת דולרים|לחלק דולרים]], נמנע הרבי מלהשתתף בגזיזת השערות במשך מספר שנים. ראו לדוגמא מענה הרבי ב[http://www.yomanim.com/images/2/29/טבת_תשל%22ה_-_ר'_יצחק_מאיר_סוסובר.pdf יומן מבית חיינו תשל"ה עמוד 65].}}:<br />
*הרב [[אברהם אלטיין]] - [[י"ח אדר]] [[תש"י]].<br />
*בנו של הרב [[יעקב ליפסקר]] - [[י"ג כסלו]] [[תשי"א]].<br />
*הרב [[יהושע בנימין גורדון]] - [[י' תמוז]] [[תשי"ב]].<br />
*התאומים הרב [[אריה לייב בלוסופסקי|אריה לייב]] ו[[יהודה בלסופסקי]] - [[י' כסלו]] [[תשי"ג]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/21/index.htm#_ftn_1095 שיחת הרבי בהמשך לגזיזת השערות].}}.<br />
*ר' צבי הירש זרחי{{הערה|בן הרב [[אברהם מאיר זרחי]].}} - [[ז' ניסן]] [[תשי"ג]].<br />
* הרב [[בן ציון הכהן פרידמאן]] - {{הערה|בן הרב יעקב משה הכהן}} [[כ"ו מנחם אב]] [[תשי"ג]]. {{הערה|ר"פ ממה שאמר הרבי נדפס לאחרונה כהוספה ע"י בתורת מנחם-התוועדיות.}}<br />
*בנו של הרב [[שלום לברטוב]] - [[י"ח אייר|ל"ג בעומר]] [[תשט"ו]].<br />
*בנו של הרב [[יעקב יהודה הכט]] - [[י"ח אייר|ל"ג בעומר]] [[תשט"ו]]{{הערה|יוצא דופן, בשל העובדה שהיה זה יום אחד קודם מלאות לו ג' שנים בי"ט אייר, כפי הוראות הרבי במקרים שכאלו להקדים ביום אחד - חוברת 'אפשערניש' בהוצאת [[ועד אברכי אנ"ש צפת]] עמוד 56, בשונה ממה שהרבי כותב במפורש באגרות קודש, ראו שם. עדות נדירה נוספת למקרה בו הרבי הורה להקדים את גזיזת השיערות, ב'ילקוט התספורת' (סעריבראנסקי) עמוד קי, כאשר בזכות קיום הוראת הרבי נמצא הילד שאבד בשדה התעופה, כיון שהיה לו מראה יהודי וידעו למי להחזיר אותו.}}.<br />
*בנו של הרב [[מרדכי צבי סופרין]] - התוועדות [[חג הפורים]] [[תשל"ב]].<br />
*ר' יהודה לייב הרכבי{{הערה|בן הרב ד"ר צבי הרכבי, מילידי יקטרינוסלב.}} - [[י"א שבט]] [[תשט"ז]].<br />
*בן הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] - [[י"ח מנחם אב]] [[תשכ"ו]].<br />
*בן הרב [[אברהם שלמה שארף]] - חלוקת דולרים, [[תש"נ]]{{הערה|המיוחד בגזיזה זו הייתה העובדה שהיה זה ביוזמתו של הרבי, כאשר האמא עברה עם הילד בחלוקה, הוציא הרבי לפתע זוג מספריים מהכיס וגזז קצוות שער.}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הכנסה ל'חדר']]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''תספורת והכנסה לחדר''', הוצאת '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]'<br />
*'''סקירת מנהג גזיזת שער הראש''', שבועון כפר חב"ד 1959 עמוד 42<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב רפאל אברהם דובקין, '''[https://vaa770.org/wp-content/uploads/2020/04/חוברת-אפשערניש-ועד-אברכי-אנש-צפת.pdf אפשערניש - חוברת מידע]''', בהוצאת [[ועד אברכי אנ"ש]] [[צפת]]<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1180710 אפשערניש - הרבי גוזז שערותיהם של ילדים בני שלוש במעמד חלוקת הדולרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}<br />
*'''[http://www.shturem.net/images/news/29933_news_05102008_66875.pdf מענדל בן שלוש שנים]''' - חוברת לחגיגת התספורת בהוצאת [[חזק הוצאה לאור]] {{PDF}} {{שטורעם}}<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/815650#footnoteRef2a815650 התספורת הראשונה - מדוע וכיצד חוגגים אותה]''' {{בית חבד}}<br />
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?146326&& ילקוט אפשערניש]''' - לקט מדברי רבותינו נשיאינו בענין התספורת הראשונה, [[כפר חב"ד]] תשמ"ג<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1537 תספורת באקוודור]''' - סרטון מיוחד על חגיגת התספורת שהופק על ידי השליח באקוודור לרגל האפשערניש של בנו {{וידפו}}<br />
*{{קישור שטורעם|205|artdays|נספח ב': הזמנות ל"אפשערעניש"|הרב יהושע מונדשיין|י"ד בכסלו תשס"ו}}<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/669710/ התספורת הראשונה ומנהגיה]''', מכון הלכה חב"ד ל"ג בעומר תשפ"א<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_23.html נוהגים לעשות את ה'אפשערניש' דווקא במירון בל"ג בעומר? • משנתו של הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
*אברהם קמינצקי, '''[https://drive.google.com/file/d/1fe-5JdbZbWfoND0_dB-Obh9g6ZfHdcx-/view תספורת ראשונה בחול המועד סוכות]''', בתוך הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רנז עמוד 66<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{אירועים יהודיים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]<br />
[[קטגוריה:חינוך]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%94_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=832430תומכי תמימים ארגנטינה (קטנה)2026-03-10T18:33:06Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>'''ישיבת תומכי תמימים [[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]]''', היא ישיבה קטנה חב"דית לבחורים בגילאי 13-16 הפועלת בעיר הבירה של ארגנטינה החל משנת [[תש"מ]].<br />
[[קובץ:edificio Jabad argentina (Aguero).png|שמאל|ממוזער|250px|חזיתו החיצונית של בנין בית חב"ד המרכזי, הישיבה ממוקמת בתוך הבניין]]<br />
[[קובץ:זאל הישיבה קטנה ארגנטינה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה קטנה]]<br />
==היסטוריה==<br />
הישיבה נוסדה בשנת [[תש"מ]] בהוראת וברכת הרבי{{הערה|ראו לוח [[שלשלת היחס]]: "מייסד ישיבה גדולה ב"בוענאס איירעס", ארגנטינה".}}.<br />
<br />
הגרעין המייסד של הישיבה היתה קבוצה של [[התלמידים השלוחים]] שנשלחו על ידי הרבי לישיבה{{הערה|כמו ישיבות חב"דיות אחרות שהוקמו באותן שנים}}, כשהמשימה הראשונה במעלה שלהם היא לנצל את סדרי הישיבה ללימוד ולהיות [[דוגמה חיה]] כיצד אמור להיראות סדר יום והנהגה של בחור בתומכי תמימים.<br />
<br />
הקבוצה הראשונה שנשלחה על ידי הרבי, יצאה לארגנטינה בחודש [[אייר]] [[תש"מ]], ובאור ליום ג' ערב ראש חודש אייר, אמר הרבי שיחה מיוחדת בפני הבחורים{{הערה|יחד עם קבוצת הבחורים שנשלחו לישיבת [[תומכי תמימים קארקאס]] וונצואלה}} שהתעתדו לצאת לבואנוס איירס כדי ללמוד בישיבה החדשה{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1MmVFD_FSS8eOXkZRqxVKrG1yFHfBlzCT/view שיחת ליל ער"ח אייר תש"מ (לקו"ש חכ"ב עמ' 220 ואילך)].}}.<br />
<br />
הישיבה נוסדה כ[[ישיבה גדולה]], ועם התפתחות הקהילה ומוסדות חב"ד המקומיים, נפתחה גם [[ישיבה קטנה]] תחת השם [[מתיבתא]].<br />
<br />
הישיבה מוציאה באופן קבוע קובץ תורני של [[הערות התמימים ואנ"ש]] תחת השם 'עיוני תורה', ובו מודפסים חידושי תורה פרי עטם של התלמידים וצוות הישיבה.<br />
<br />
משנת [[ה'תשע"א]] עד שנת [[ה'תשע"ה]] היה מנהל הישיבה הרב יצחק שרוגו - רב תלמיד חכם ליטאי, אשר על כן הוצרך להחליף מנהל הישיבה, הוצע להרב [[דובער בוימגארטען (תשל"ח)|דובער בוימגארטען]] (משפיע) לשמש כמנהל, אך סרב באומרו שאי אפשר להיות [[משפיע]] של בחור באותה דרך כמו להיות רק משפיע.<br />
<br />
בשנת [[ה'תשע"ה]] הוחלף מנהל מהרב יצחק שרוגו להרב מנחם מענדל נקי.<br />
<br />
לקראת י"א ניסן תשפ"ב - שנת המאה ועשרים להולדת הרבי, הישיבה ארגנה מבצע מיוחד שארך חודש וחצי שבו הבחורים היו צריכים ללמוד מאמרים, שיחות ופארבריינגען'ס בפנים ובע"פ שקו"ט בנוסף לשמירת הסדרים ועוד.<br />
<br />
[[קובץ:חידון ישיבה ארגנטינה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חידון בישיבה קטנה]]<br />
בשנת [[ה'תשפ"ב]] ובשנת [[ה'תשפ"ג]] נערכו חידון גאולה ומשיח. בשנת [[ה'תשפ"ג]] הזוכה טס לרבי והשתתף בחידון העולמי.<br />
<br />
[[קובץ:Mivtzoim argentina.png|שמאל|ממוזער|250px|מבצעים באחד ממרכזי השכונות הגדולות בארגנטינה ביום ניצחון המונדיאל]]<br />
<br />
בערב חנוכה תשפ"ג בעקבות הניצחון הגדול של ארגנטינה בגמר המונדיאל נגד צרפת יצאו כל תושבי ארגנטינה לרחובות לחגוג, הבחורים יצאו לרחובות המרכזים להניח תפילין ולחלק חנוכיות ליהודים, היה הצלחה מאוד גדולה<br />
<br />
במבצע תורה תשפ"ה קבוצה גדולה מן הבחורים סיימו תורת מנחם תש"י בנוסף לבין 50 עד 117 דפי מסכת בבא מציעה.<br />
<br />
באלול [[ה'תשפ"ג]] הוחלף מנהל מהרב מנחם מענדל נקי להרב מנחם מענדל שפיצער, עקב עליית הרב נקי לארץ.<br />
<br />
בחודש שבט מנהל ישיבה הוציא מכתב ובו כותב שהוא ממנה בחזרה את הרב [[מנחם מענדל נקי]] (אשר חזר לארגנטינה בחודש מר חשון).<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
*הרב [[מנחם מענדל נקי]] - מנהל<br />
*הרב [[מנחם מענדל שפיצר]] - סגן מנהל<br />
'''[[משגיח|משגיחים]]'''<br />
<br />
* הרב צלי אליאב - משגיח ראשי<br />
* הרב [[דובער בוימגארטען (תשל"ח)|דובער בוימגארטען]] -משגיח <br />
<br />
'''[[ראש מתיבתא|רמי"ם]]'''<br />
<br />
● הרב [[מנחם מענדל נקי]] - שיעור א'<br />
<br />
● הרב שלמה סטון<br />
<br />
● הרב [[מנחם מענדל שפיצר]] - שיעור ג'<br />
<br />
'''[[משפיע|משפיעים]]'''<br />
<br />
● הרב [[דובער בוימגארטען (תשל"ח)|דובער בוימגארטען]] - שיעור א'<br />
<br />
● הרב [[דוד בויטנר]] - שיעור ב'<br />
<br />
● הרב אריאל הילו - שיעור ג'<br />
<br />
'''[[נושא ונותן|משיבים]]'''<br />
<br />
● הרב מנחם מענדל וורזוב - סדר גרסא והלכה<br />
<br />
● הרב יוסף יצחק לוי<br />
<br />
● הרב אריאל הילו - סדר גרסא והלכה<br />
<br />
● הרב [[דוד בויטנר]] - סדר נגלה<br />
<br />
===צוות הישיבה בעבר===<br />
*הרב מוכי בירמאן - מנהל<br />
*הרב יצחק שרוגו - מנהל<br />
*הרב משה גוראריה<br />
*הרב [[שאול משה אליטוב]] – משפיע<br />
*הרב אפרים הלפרין<br />
*הרב יחזקאל ווידאו - ר"מ<br />
*הרב נתן יוסף יצחק הכהן ווילדאו – משגיח<br />
*הרב יוסף יהושע קאפעלושניק - מנהל גשמי<br />
*הרב שניאור זלמן פלאטקא<br />
*הרב [[שלום מתתיהו לפידות]] ז"ל<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadinfo.com/news/farbrengen-marking-first-shluchim-to-argentina-yeshiva-held/ התכנסות לציון 40 שנה לשלוחים הראשונים לישיבת חב"ד ארגנטינה]''' {{וידפו}}<br />
*[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=8209&limit=0&field=TAPY&search=%D7%91%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A1+%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%A1&search_mode=simple תמונה קבוצתית של התלמידים השלוחים בישיבה], בארכיון שבספריית הרבי<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארגנטינה]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד באמריקה]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A9%22%D7%98&diff=832426שבחי הבעש"ט2026-03-10T18:33:06Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:שבחי הבעשט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "שבחי הבעש"ט", מהדורה ראשונה, קאפוסט התקע"ה]]<br />
'''שבחי [[הבעל שם טוב]]''' (בדרך כלל בקיצור: '''שבחי הבעש"ט''') הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מייסד תנועת החסידות הכללית, רבי ישראל בן אליעזר, [[הבעל שם טוב]].<br />
<br />
חיבור זה, שהוא הראשון מבין קבצי הסיפור החסידית שנדפס (בשנת ה'[[תקע"ה]], אינו בגדר תיעוד היסטורי מסודר או יצירת ביוגרפיה, כי אם סיפור על קדושתו וגדולתו של הבעש"ט. <br />
<br />
== זהות המחבר ומקורות הסיפורים ==<br />
<br />
זהותו של כותב סיפורי הקובץ ידועה משער המהדורה השנייה, מהדורת [[ברדיטשוב]], שבו מצוין כי {{ציטוטון|כל אלו הסיפורי' נחקקו ונאמר' באמת מאחד קדוש מדבר ה"ה המופל' ומופלג בתור' ובירא' החסיד המפורסם מוהר"ר דוב בער במו"ה שמואל [[שוחט]] דק' לינץ שהי' מקדם חתן המנוח המפורסם נודע בשערים מוה' אלכסנדר [[שוחט]] נבג"מ}}. המחבר, ר' דב בער ב"ר שמואל, ה[[שו"ב]] (שוחט ובודק) מ[[ליניץ]], היה חתנו של ר' אלכסנדר שוחט, ששימש סופרו{{הערה|כלומר: כותב קמעות ועוזרו האישי.}} הראשון של הבעש"ט במשך שמונה שנים, ואשר מהווה מקור לסיפורים רבים בקובץ. ל[[עיירה]] ליניץ, מקום ישיבתו של ר' דב בער, נודעת חשיבות לסמכותו של הספר, שכן בהּ שימש כרב [[גדליהו מליניץ]] בעל "תשואות חן", מתלמידיו הקרובים של [[הבעל שם טוב]], שהוא מקור למסורות רבות בספר ("מפי הרב דקהילתנו").<br />
<br />
בראשיתם של רוב הסיפורים מצוין מקורם ("שמעתי"); נמצאים מקורות שונים לכל סיפור, ויש סיפורים שמקורם בשרשרת מסירה בעל-פה. מתוך כמאתיים וחמישים סיפורים הכלולים בקובץ, כמאה מהם מקורם ברבני קהילות; שלושה-עשר מהם מקורם במגידי מישרים של קהילות; ארבעה נשמעו מפי מנהיגים חסידיים; וגם מקורם של רבים מהסיפורים הנותרים באנשי ההנהגה הרוחנית ובכלי-קודש כגון שוחטים ומלמדים. יש סיפורים אחדים שמקורם בעדות מכלי ראשון, וסיפורים רבים נוספים שהם עדות מכלי שני או שלישי.<br />
<br />
על פי מסורת חסידי חב"ד{{הערה|הקדמה לשבחי הבעש"ט, מהדורת [[תשע"ז]].}}, מחבר הספר שמע את רוב הסיפורים מ[[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
== תוכן כללי ומבנה ==<br />
קובץ השבחים כולל כמאתיים וחמישים סיפורי שבח, המגוללים סיפורים על אודות דמותו של הבעש"ט, ובהם מאורעות חשובים בחייו לצד אנקדוטות המעידות על תכונותיו, וכן קבצים העוסקים בדמויות משנה מחייו. הקובץ מסודר פחות או יותר בסדר כרונולוגי, מלידתו ועד מותו של הבעש"ט.<br />
<br />
ניתן לזהות בספר שתי חטיבות: החטיבה הראשונה היא 'סדר השתלשלות' מסודר ומעוצב על פי המסורת החב"דית. חטיבה זו מכילה שבעה-עשר סיפורים, שנושאיהם כדלהלן: אביו של הבעש"ט; לידת הבעש"ט והתפתחותו; ר' [[אדם בעל שם]]; העברת הכתבים שמסר ר' אדם לבעש"ט על ידי בנו של ר' אדם ומערכת היחסים בינו ובין הבעש"ט; הבעש"ט וגיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]; הבעש"ט והגזלנים; הבעש"ט והצפרדע; והתגלותו של הבעש"ט בפני שני רבנים ודרכו לכת החסידים בקוטוב. היא מסתיימת בהצהרת המדפיס "ע"כ שמעתי בשם האדמו"ר נבג"מ סדר ההשתלשלות".<br />
<br />
החטיבה השנייה - כתביו של ר' דב בער - מכילה למעלה ממאתיים סיפורים נוספים.<br />
<br />
== מטרת החיבור ==<br />
<br />
בהקדמה לספר פורט המחבר את מניעיו בהעלאת סיפורי המעשה על הכתב, לתועלת בית ישראל. הוא מעיד כי מטרת חייו היא לאסוף את סיפורי המעשה על הבעש"ט ועל בני חוגו ולהעלותם על הכתב: "שני חיי שאני חי שנים הללו בחולשתי הוא הכל כדי שאכתוב לזיכרון סיפורים הללו". בשער המהדורה הראשונה (מהדורת [[קאפוסט]]) מוצהר כי מטרת הספר היא "ספורי נפלאות ונוראות מכבוד אור ישראל וקדושו [...] הרב האלקי מ' ישראל בעש"ט זיע"א [...] ורבוי התועליות הנמשכים מזה להלהיב לבות ב"א לעבודתו ית'." שער מהדורת ברדיטשוב מוסיף: ורבוי התועליות הנמשכים מספורים אלו מבואר בהקדמה באריכות. יתעוררו הרעיונים ויתלהטו הלבבות עם כי ישימו עיניהם ולבם להבין להשכיל על כל פרטי הדברים והיו עמם וקראו בם כל ימי חייהם למען ילמדו ליראה את ה' אלהיהם ולעבוד בלב שלם את מלכיהם... <br />
<br />
בהקדמתו מספר המחבר כי רצה להוסיף בסוף כל סיפור מוסר השכל היוצא ממנו, אך ויתר על כך. בתוספת ל"הקדמת הכותב" מספר בנו, ר' יהודה ליב, כי אביו הטיל עליו את מלאכת העתקת כתב-היד, והורה כי לצד תיקונים לשוניים, יוסיף בסוף כל סיפור דבר תורה או דבר מדברי חז"ל (הוראה שבסופו של דבר לא נתמלאה). מכל מקום, בפעמים האחדות שכן מופיע מוסר ההשכל בסוף סיפור בקובץ, אין יודעים אם נכתב בידי המחבר או בידי בנו.<br />
<br />
==תולדות הספר ומהדורותיו==<br />
<br />
כתב-היד של ר' דב בער מליניץ הועתק מספר פעמים, עד שנדפס לראשונה בשנת ה'[[תקע"ה]], כנראה במחצית הראשונה של השנה העברית (בין אמצע חשוון לאמצע ניסן) בקאפוסט שב[[רוסיה]] הלבנה (בבלארוסית וברוסית: Копысь; כיום במחוז ויטבסק שבבלארוס) על ידי המדפיס החב"די ר' [[ישראל יפה]], אשר הדפיס את המהדורה לפי אחד מהעתקי הקובץ, ולא לפי כתב-היד.<br />
<br />
על אף שבהסכמת רבהּ של קאפוסט להדפסת הספר נאסר על הדפסתו במשך שש השנים העוקבות, הרי שכבר באותה שנה, ה'[[תקע"ה]], יצאו לאור שתי מהדורות נוספות: בברדיטשוב (ברדיצ'ב) ובלאשצ'וב (בפולנית: Łaszczów), מה שמעיד על הביקוש הרב שלו זכה הספר. בהסכמות המובאות בראשית מהדורות אלה מסבירים הרבנים את הצורך להדפיסן (ולעבור על האיסור מן המהדורה הראשונה). בהסכמה למהדורת ברדיטשוב, שנדפסה בידי המו"ל והמדפיס ר' שמואל סג"ל, טוען ר' מאיר, המגיד מזעלווא, כי במהדורה הראשונה הובאו דברים העלולים לפגוע ביראת השמיים של קוראים שאין ביכולתם לרדת לעומקם, ושמוטב היה שלא נדפסו. ואכן, במהדורה זו הושמטו קטעים משני סיפורים ממקור אנונימי שנדפסו בדף האחרון, ובמקומם הובא סיפור קצר אחר. כן נכללים במהדורה מספר שינויי נוסח, שעל פי רוב (אם כי לא תמיד) אכן מתקנים נוסח שגוי או טעות דפוס מן המהדורה הראשונה. בהמשך נדפס הספר עוד במהדורות רבות.<br />
<br />
כבר בשנת ההדפסה הראשונה של הקובץ, נדפס באוסטרהא תרגום שלו ל[[יידיש]]. ההבדלים בין התרגום ליידיש לבין הספר העברי עוררו בקרב החוקרים מחלוקת בשאלה אם זוהי גרסה יידית המבוססת על הנוסח העברי שנדפס, או שמא מדובר בתרגום הנסמך על נוסח עברי אחר (ואולי קדום יותר). לדעת חנא שמרוק, אברהם יערי ואברהם רובינשטיין, קיימים הבדלים ניכרים בין שני הנוסחים, מה שמצביע על כך שאלו שתי גרסאות נבדלות. לדעת [[יהושע מונדשיין]] ועמנואל אטקס אחריו, ההבדלים בנוסח נובעים מכך שמדובר בתרגום לפשוטי העם (שכן קהל היעד לחיבור ביידיש שונה מקהל היעד של המקור העבר - בעיקר נשים ועמי ארצות), המיועד להיות 'קל יותר לעיכול'.<br />
<br />
בנוסח הנדפס שרדו שיבושים שנבעו מטעויות העתק, השמטות של משפטים שלמים ואף תיקוני נוסח (שלא תמיד הם בחינת 'תיקון') שעשו המדפיס ואולי גם הסדר.<br />
<br />
בתחילת שנות הממי"ם הגיע לידם של שתי בחורים מתלמידי התמימים הלומדים ב-770, ספר עתיק ומצו"ב עוד חוברת הנכתב בכת"י, בהתייעצות עם הרב [[שלום דובער לוין]] מספריית אגו"ח שהחליט שהכת"י הוא אכן משבחי הבעש"ט הנודע, (והוסיף שבזה הספר אולי יהי׳ה ניתן לתרץ ולתווך הרבה סתירות בין הסיפורים כפי שנדפסו עד אז כי הוא -כנראה- הכת"י הכי עתיק{{הערה|בספריית אגו"ח כתוב על הספר "קטעים. בשינויים קלים מהנדפס (בנוסח ובסדר הסיפורים). נכתב כנראה לפני תקע"ה (שנת הדפוס הראשון). … לפי ידיעתנו כת"י יחיד בעולם."}} שיש משבחי הבעש"ט), החליטו הבחורים הנ"ל להביאו כמתנה להרבי, והביאו אותו למזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א.{{הערה| הרבי אף כתב על הספר בכתי"ק "שבחי הבעש"ט? לברר" (הכתי"ק נכתב מתחת לעוד כתב שכנראה כתוב שם של הבעלים הקודמים של הספר, שנכתב כנראה ע"י א׳ מחברי המזכירות או עובדי הספרי׳ ואיננה כתי"ק של הרבי). ראו באתר https://chabadlibrary.org/catalog/index.php?catalog=mscatalog מס׳ כרטיס 1203}} הספר נמצא כיום ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] ו(לפעמים) אף נמצא בתערוכת הספרייה בתצוגה של הבעש"ט.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]] (זמן קצר אחרי שהגיע הספר לספריית אגו"ח) הדפיסוֹ מונדשיין בכריכה קשה תחת הכותרת "שבחי הבעש"ט כתב יד", והוא דפוס פוטוגרפי׳ה מהכת"י שהביאו שתי הבחורים להרבי ונמצא בספריית אגו"ח.<br />
בהכתב יד יש כדי להבהיר מקומות לא ברורים בנוסח שנדפס.<br />
<br />
==יחס אדמו"רי חב"ד לספר==<br />
<br />
חלק מהסיפורים שמע המחבר מאדמו"ר הזקן, חלק שמע מחסידים ששמעו מאדמו"ר הזקן ומהספר מובן ש[[אדמו"ר הזקן]] ביאר גם את התוכן בסיפורים, על כן [[רבותינו נשיאנו]] התייחסו אל הספר בכללותו כאמין.<br />
<br />
על אחד הסיפורים כתב [[אדמו"ר הצמח צדק]]: "כמדומה הוא לשון זקני בדיוק", והרבי הזכיר מספר פעמים נוסח זה של הצמח צדק.<br />
<br />
מקובל מאדמו"ר הצמח צדק, כי מה שכתוב בספר "שבחי בעש"ט" הוא אמת{{הערה|בשם ר"מ מזעמבין.}}. כאשר חלתה אחת מכלות הצמח צדק, הורה לה הצמח צדק שיקראו לפניה מתוך הספר "שבחי הבעש"ט" והיא הבריאה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*'''שבחי הבעש"ט מכתב יד'''. כתב יד קדום של שבחי הבעש"ט מתוך [[ספריית ליובאוויטש]]. בעריכת [[יהושע מונדשיין]], הוצאת הנחל, [[ירושלים]] [[תשמ"ב]].<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
<br />
*[https://hebrewbooks.org/24985 מהדורה שניה של אותה שנה תקע"ה באתר היברו בוקס]<br />
*[https://hebrewbooks.org/24541 מהדורת מונדשיין תשמ"ב באתר היברו בוקס]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרים שונות]]</div>חלוקה בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%93%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%98&diff=832424עדי אלפנט2026-03-10T18:33:06Z<p>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב עדי אלפנט תוקע בשופר.jpeg|ממוזער|הרב עדי אלפנט תוקע בשופר]]<br />
הרב '''עדי אביתר אלפנט''' (נולד בשנת [[תשד"מ]], 1984) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] לצעירים וסטודנטים ב[[תל אביב]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ארצות הברית]] וגדל ב[[זכרון יעקב]] למשפחה שאינה שומרת מצוות.<br />
<br />
בנערותו התקרב ל[[חסידות חב"ד]] על-ידי השליח במקום מגוריו הרב [[יוסף יצחק פריימן]], ואחרי שירותו ב[[צה"ל]] פנה ללמוד ב[[ישיבת חזון אליהו]] ב[[תל אביב]].<br />
<br />
עם הזמן השתלם בלימודי ה[[תורה]] והפך ל[[חסיד חב"ד]], בקירובו של הרב [[מאיר אריה שמערלינג]]. לאחר [[נישואין|נישואיו]] עם רעייתו טליה, למד שם בכולל ועם הזמן נהיה חלק מצוות הישיבה והחל למסור שיעורים לתלמידיה.<br />
<br />
בהצעת הרב [[יוסף שמואל יהושע גערליצקי]] שליח הרבי בתל אביב, הוצע לו מארגון [[חב"ד בקמפוס]] לפתוח [[בית חב"ד]] לצעירים, והוא הקים מרכז חב"ד לצעירים במרכז [[תל אביב]].<br />
<br />
בתחילה הפעילות רוכזה בבית חב"ד צפון תל אביב של הרב מנחם הכט איתו עבדו בשיתוף פעולה ולאחר שנה פתח מקום עצמאי בכיכר הבימה בעיר. כיום מוסר שעורים ועורך התוועדויות, מניינים וסעודות שבת וחג בביתם אשר ברחוב אבן גבירול. מידי שבוע פוקדים את ביתם מאות משתתפים צעירים מכלל קשת החברה התל אביבית על כל גווניה. <br />
<br />
בין השאר מקיים מיזם 'חברותא' (או 'רב על הבר') של לימוד [[תורת החסידות]] ו[[שיחה|שיחות]] הרבי אל תוך הלילה עם מנהלי עסקים ותושבים באיזור בבתיהם או במקום העסק. זאת בנוסף לשיעורי תורה שוטפים, הפעילות הרגילה של הפצת היהדות, [[סעודת שבת|סעודות שבת]], [[מבצע תפילין]] ושאר ה[[מבצעים]], כשהוא שם דגש רב על [[לימוד החסידות]].<br />
<br />
מוסר שיעור שבועי ב[[ספר התניא]] ברדיו גלי ישראל 94FM יחד עם ד"ר דביר קוה, המתפרסם גם בעלון 'פרשה' מידי שבוע. מקיים ערוצים פופולריים ברשתות החברתיות, בהם מועלים שיעורי החסידות אותם מעביר בשפה בהירה.<br />
<br />
על מקורביו נמנים אישים מפורסמים שונים.<br />
<br />
מידי פעם עולה לערוצי התקשורת השונים כ[[רב]] מייצג. בשנת [[תשפ"ג]], לאחר סערה תקשורתית סביב התנכלות לדוכני התפילין של חב"ד, סייע בשידור חי למגיש ערוץ 14 שי גולדן ב[[הנחת תפילין]] בשידור חי בתכניתו הקבועה{{הערה|[https://chabad.info/news/967005/ קידוש שם ליובאוויטש: המגיש הבכיר הניח תפילין בשידור חי], דיווח באתר {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://sinun770.org/author/UCN5mpklH75w2MArbQ1w8_Ug/#tab2 בית חב"ד לסטודנטים וצעירים מרכז תל אביב]''', ערוץ היוטיוב של הרב אלפנט באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב<br />
*'''[https://col.org.il/news/96949 הכירו את השליח שסוחף את הצעירים התל-אביבים]''', {{COL}}<br />
*'''[https://karovel.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96%d7%99%d7%aa/%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a2%d7%9c%d7%94-2/ בועה של מעלה]''', בגליון [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] [[ט"ז תמוז]] [[תשע"ח]]<br />
*'''[https://www.bhol.co.il/news/225199 מדוע התגייס הכוכב החילוני לעזרת הרב מחב"ד?]''' באתר בחדרי חרדים<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אלפנט, עדי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד"מ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חזון אליהו]]</div>חלוקה בוט