חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יצחק מאיר קגן

2016-09-29T18:17:22Z

חכמה עילאה:

הרב '''יצחק מאיר קגן''' היה מנהל של קרן ליובאוויטש במישיגן (ארה"ב). מחנך ומחבר. לימד חסידות באוניברסיטאות שונות במישיגן, עד מותו הטראגי בתאונת דרכים בשנת תשס"א.

== חיבוריו ==

ערך את "מחשבת השבוע" (A Thought for the Week) - עלון שבועי מבוסס על שיחות של הרבי.

תירגם את הספר "היום יום" לאנגלית בשנת תשמ"ח.

נהרג בתאונת דרכים מחרידה בכ' אייר תשס"א, בגיל 59.

יצחק מאיר קגן

2016-09-29T18:17:12Z

חכמה עילאה:

יצחק מאיר קגן

2016-09-29T18:09:41Z

חכמה עילאה:

מהרש"א

2016-03-27T23:34:10Z

חכמה עילאה:

רבי '''שמואל אליעזר הלוי איידלס''' בראשי תיבות: '''מהרש"א''' (מורנו הרב רבי שמואל איידלס); (שט"ו - שצ"ב) הינו אחד מגדולי מפרשי התלמוד שקמו לעם ישראל.

== תולדות חייו ==

המהרש"א נולד לגיטל (ממשפחת מהר"ל מפראג) ולרבי יהודה הלוי בשנת ה'שט"ו בעיר קז'ימייז' שליד קרקוב, בפולין היגלונית, ונודע כעילוי עוד בילדותו.נישא לבתה של מרת איידל ליפשיץ (הלפרין) (אלמנתו של רבי משה ליפשיץ רבה של [[בריסק]]), והוא ואשתו פורנסו על ידי מרת איידל, שאף מימנה את הישיבה של המהרש"א; על כך היה תמיד מזכיר אותה כאמו השנייה, ולכן כונה "איידל'ס" (- של איידל). בשנת שס"ח נפטרה מרת איידל ועם מותה עבר לשמש כרב בחלם ליד לובלין. לאחר מכן שימש כרב באוסטרואה והקים שם ישיבה. התפרסם בחייו במעשי חסד רבים, על דלת ביתו היה רשום פסוק מאיוב "בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתחנו".
===חיבורו על הש"ס===
המהרש"א חיבר פירוש על ה[[ש"ס]] אשר מודפס ברוב המהדורות של הש"ס, יחד עם פירוש מהר"ם וחכמת שלמה (מהרש"ל). פירושו של המהרש"א מתחלק לשניים: חלק אחד מכונה "חידושי הלכות" והוא מתמקד בעיקר בהבנת הפשט העמוק של דברי הגמרא הרש"י ובעיקר התוספות. חלקו נמצא בשתי מהדורות, אשר באחרונה נמצאים קטעים מפירושו של חתנו.
:המהרש"ל היה אחד ממגיהי הש"ס, ולכן רוב פירושו הינו הגהות לש"ס, אולם ישנן מסכתות אחדות שלא הספיק להגיה, ולכן המהרש"א היה צריך למקד בהן את פירושו בהגהות.

חלקו השני נקרא "חידושי אגדות" והוא פירוש על כל האגדתות שבש"ס, חיבור זה נדפס בתחילה על הספר עין יעקב, וצורף במשך השנים לאחר פירושו על הש"ס, ובשנים האחרונות משולב בו.
===שייכותו לתורת הנסתר===
בפירושו על [[מסכת עירובין]] הביא המהרש"א (שלמעשה הוא מראשוני בעלי הנגלה שמצטט מספרי הקבלה) את ענין ה[[גלגול|גלגולים]], ובשאר פירושיו מביא כמה פעמים את "דעת המקובלים".

מסופר ש[[הבעל שם טוב]] אמר: "לו ידע העולם את גודל צדקת המהרש"א – היו מלחכים העפר שעל קברו"{{הערה|מדרש ריב"ש (ח"א דף מג, א-ב. הובא בפתיחה לספר מהרש"א הארוך)}}.

=== התייחסויות מהרבי ===
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המהרש"א החזיק ישיבה שבה הבחורים היו במצב של שלימות הן בגשמיות והן ברוחניות, ואמר על כך [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] כי זה מעין עולם הבא.|מקור=[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] [[שיחה|שיחת]] מוצאי שבת פרשת [[בשלח]] ס"ט}}

באחד הפעמים התייחס [[הרבי]] למובא ב[[כתר שם טוב]] בשם ה[[בעל שם טוב]], אשר כל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל, כתבו את חיבוריהם ב[[רוח הקודש]], ועד שפירושו של המהרש"א - הן חידושי ההלכות והן חידושי האגדות - נתקבלו בכל תפוצות ישראל, אך מכל מקום - אמר [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] - צריך להבינם בשכל.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אחרונים|מהרש"א]]

שחמט

2015-12-22T16:54:34Z

חכמה עילאה:

[[קובץ:שחמט ניטל 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים משחקים שחמט ב[[ליל ניטל]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]]]
'''שחמט''' הינו משחק מחשבה עתיק, שקיבל מעמד של כבוד ולאורך ההיסטוריה שיחקו בו אנשים בני מעמד האצולה, עד שהוא נקרא בשם '''משחק המלכים'''.

בשנת [[תרי"א]] הפך המשחק לספורט תחרותי, ובמשך רוב השנים מאז החלו להתקיים התחרויות אליפות העולם בשחמט הוחזקה על ידי שחמטאים יהודים.

המשחק זכה להתייחסויות רבות בספרי הקודש, ו[[הרבי]] אף ביאר את המשמעות הפנימית שלו ואת הלקח שאפשר לקחת ממנו לחיי היום יום ב[[עבודת השם]].

חסידים נוהגים לשחק משחק זה ב[[ליל ניטל]], בו אסור ללמוד תורה כדי לא להוסיף חיות ב[[קליפות]] וב[[סטרא אחרא]].

==המשחק אצל רבותינו נשיאינו==
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
{{חלונית
|רוחב=30%
|כותרת=שיר האשקוקי לרבי אברהם אבן עזרא
|תוכן=אֲשׁוֹרֵר שִׁיר בְּמִלְחָמָה עֲרוּכָה \ קְדוּמָה מִן יְמֵי קֶדֶם נְסוּכָה{{ש}}עֲרוּכָה מְתֵי שֵׂכֶל וּבִינָה, \ קְבָעוּהָ עֲלֵי טוּרִים שְׁמֹנָה.{{ש}}וְעַל כָּל טוּר וָטוּר בָּהֶם חֲקוּקוֹת \ עֲלֵי לוּחַ שְׁמֹנֶה מַחֲלָקוֹת,{{ש}}וְהַטּוּרִים מְרֻבָּעִים רְצוּפִים \ וְשָׁם הַמַּחֲנוֹת עוֹמְדִים צְפוּפִים.

מְלָכִים נִצְּבוּ עִם מַחֲנֵיהֶם \ לְהִלָּחֵם וְרֶוַח בֵּין שְׁנֵיהֶם.{{ש}}פְּנֵי כֻלָּם לְהִלָּחֵם נְכוֹנִים \ וְהֵמָּה נוֹסְעִים תָּמִיד וְחוֹנִים,{{ש}}וְאֵין שׁוֹלְפִים בְּמִלְחַמְתָּם חֲרָבוֹת, \ וּמִלְחַמְתָּם – מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבוֹת,{{ש}}וְנִכָּרִים בְּסִימָנִים וְאוֹתוֹת \ בְּפִגְרֵיהֶם רְשׁוּמוֹת וַחֲרוּתוֹת.

וְאָדָם יֶחֲזֶה אוֹתָם רְגוּשִׁים \ יְדַמֶּה כִּי אֲדוֹמִים הֵם וְכוּשִׁים.{{ש}}וְכוּשִׁים בַּקֱּרָב פּוֹשְׁטִים יְדֵיהֶם, \ אֲדוֹמִים יֵצְאוּ אֶל אַחֲרֵיהֶם,{{ש}}וְהָרַגְלִים יְבוֹאוּן בַּתְּחִלָּה \ לְמִלְחָמָה לְנֹכַח הַמְּסִלָּה.

וְהָרַגְלִי יְהִי הוֹלֵךְ לְנֶגְדּוֹ \ וְאֶת אוֹיְבוֹ יְהִי נוֹטֶה לְלָכְדוֹ,{{ש}}וְלֹא יַטֶּה בְּעֵת לֶכֶת אֲשׁוּרָיו \ וְלֹא יָשִׂים פְּעָמָיו לַאֲחוֹרָיו,{{ש}}וְאִם יִרְצֶה – יְדַלֵּג בַּתְּחִלָּה \ לְכָל עֵבֶר שְׁלֹשָׁה בַּמְּסִלָּה.{{ש}}וְאִם יִרְחַק וְיָנוּד מִזְּבוּלוֹ \ וְעַד טוּר הַשְּׁמִינִי יַעֲלֶה לוֹ –{{ש}}כְּמוֹ פָרָז לְכָל פָּנִים יְהִי שָׁב \ וּמִלְחַמְתּוֹ כְּמִלְחַמְתּוֹ תְחֻשַּׁב.

וְהַפָּרָז יְהִי מַטֶּה פְסָעָיו \ וּמַסָּעָיו לְאַרְבַּעַת רְבָעָיו.{{ש}}וְהַפִּיל בַּקְּרָב הוֹלֵךְ וְקָרֵב \ וְהוּא נִצָּב עֲלֵי הַצַּד כְּאוֹרֵב,{{ש}}כְּמוֹ פָרָז הֲלִיכָתוֹ – אֲבָל יֵשׁ \ לְזֶה יִתְרוֹן לְמַה שֶּׁהוּא מְשַׁלֶּשׁ.{{ש}}וְהַסּוּס בַּקְּרָב רַגְלוֹ מְאֹד קַל \ וְיִתְהַלֵּךְ עֲלֵי דֶרֶךְ מְעֻקָּל,{{ש}}עֲקַלְקַלּוֹת דְּרָכָיו לֹא סְלוּלוֹת, \ בְּתוֹךְ בָּתִּים שְׁלֹשָׁה לוֹ גְבוּלוֹת{{ש}}וְהָרוֹךְ יְהַלֵּךְ מִישׁוֹר בְּדַרְכּוֹ \ וּבַשָּׂדֶה עֲלֵי רָחְבּוֹ וְאָרְכּוֹ{{ש}}וְדַרְכֵי עִקְּשִׁים הוּא לֹא יְבַקֵּשׁ, \ נְתִיבוֹ מִבְּלִי נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ.

וְהַמֶּלֶךְ מְהַלֵּךְ עַל צְדָדָיו \ לְכָל רוּחוֹת וְיַעְזֹר אֶת עֲבָדָיו,{{ש}}וְיִזָּהֵר בְּעֵת שִׁבְתּוֹ וְצֵאתוֹ \ לְהִלָּחֵם וּבִמְקוֹם תַּחֲנוֹתוֹ,{{ש}}וְאִם אוֹיְבוֹ בְּאֵיבָה יַעֲלֶה לוֹ \ וְיִגְעַר בּוֹ – וְיִבְרַח מִגְּבוּלוֹ.{{ש}}וְאִם הָרוֹךְ בְּאֵימָה יֶהְדְּפֵהוּ \ וּמֵחֶדֶר לְחֶדֶר יִרְדְּפֵהוּ –{{ש}}וְיֵשׁ עִתִּים אֲשֶׁר יִבְרַח לְפָנָיו \ וְעִתִּים יֵשׁ לְסִתְרוֹ לוֹּ הֲמוֹנָיו.

וְכֻלָּם הוֹרְגִים אֵלֶּה לְאֵלֶּה, \ וְזֶה אֶת זֶה בְּרֹב חֵמָה מְכַלֶּה,{{ש}}וְגִבּוֹרֵי שְׁנַיִם הַמְּלָכִים \ חֲלָלִים מִבְּלִי דָמִים שְׁפוּכִים.{{ש}}וְעִתִּים יִגְבְּרוּ כוּשִׁים עֲלֵיהֶם – \ וְיָנוּסוּ אֲדוֹמִים מִפְּנֵיהֶם,{{ש}}וְעִתִּים כִּי אֱדוֹם יִגְבַּר – וְכוּשִׁים \ וּמַלְכָּם בַּקְּרָב הֵם נֶחֱלָשִׁים.

וְהַמֶּלֶךְ יְהִי נִתְפָּשׂ בְּשַׁחְתָּם \ בְּלִי חֶמְלָה וְיִלָּכֵד בְּרִשְׁתָּם,{{ש}}וְאֵין מָנוֹס לְהִנָּצֵל וּמִפְלָט \ וְאֵין מִבְרָח לְעִיר מִבְצָר וּמִקְלָט!{{ש}}וְעַל יַד צַר יְהִי נִשְׁפָּט וְנִשְׁמָט, \ }וְאֵין מַצִּיל – וְלַהֶרֶג יְהִי מָט.{{ש}}וְחֵילוֹ בַּעֲדוֹ כֻּלָּם יְמוּתוּן \ וְאֶת נַפְשָׁם פְּדוּת נַפְשׁוֹ יְשִׁיתוּן,{{ש}}וְתִפְאַרְתָּם כְּבָר נָסְעָה וְאֵינָם \ בְּשׁוּרָם שֶׁכְּבָר נִגַּף אֲדוֹנָם,{{ש}}וְיוֹסִיפוּ לְהִלָּחֵם שְׁנִיָּה – \ וְיֵשׁ עוֹד לַהֲרוּגֵיהֶם תְּחִיָּה!
}}
===אצל אדמו"ר הרש"ב===
אדמו"ר הרש"ב היה נוהג ב[[ליל ניטל]] לשחק שחמט, או לעמוד בסמוך למשחקים ולהעניק עצות שונות{{הערה|שיחת שבת פרשת וישב תש"נ.}}.

באחת מההזדמנויות בהן שיחק בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] עם החסיד ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], ניגש אדמו"ר הרש"ב והעניק להם עצות שונות בקשר למשחק, ולאחר מכן הסביר להם כיצד הדברים מתבטאים בעבודת השם ומה אפשר ללמוד מכך.

על עצות אלו התבטא הרבי: "אצל אדמו"ר הרש"ב זה היה באופן של מלמעלה למטה. הוא ראה את הדברים כפי שהם ברוחניות, ומזה הוא ידע כיצד מתנהל המשחק בגשמיות"{{הערה|ימי בראשית עמוד 338.}}.

===הרבי ואדמו"ר הריי"צ===
בשנת [[תרצ"ז]] [[אדמו"ר הריי"צ]] היה נתון בחולשה בריאותית ועל פי הוראת הרופאים נסע לפוש ב[[נאות דשא]] בעיירה [[פרכטולדסדורף]] שב[[אוסטריה]]. במהלך שהותו במקום, נהג [[הרבי שליט"א]] לבקר אותו לעיתים תכופות בהם היה משוחח איתו בעניני תורה וחסידות, ומקבל ממנו הוראות בעניני עסקנות הכלל.

הרופאים אסרו על אדמו"ר הריי"צ להתאמץ והורו לו לנוח מעיון שכלי בלימוד התורה, ובשל כך ניצל אדמו"ר הריי"צ את אחת ההזדמנויות בהם ביקר אצלו חתנו והתיישב לשחק איתו שחמט.

בהתוועדות י"א ניסן תש"ז, בעת ביקורו של הרבי בפריז, הרבי סיפר שלאחר הסיבוב הראשון חשב הרבי הריי"צ שהרבי שליט"א מסובב את המשחק ע"מ שהרבי הריי"צ ינצח. ומשום כך הרבי הריי"צ ביקש לשחק סיבוב נוסף, בו זכה הרבי שליט"א{{הערה|שיחות קודש ה'תרפ"ט-ה'שי"ת ע' 99.}}.

בשנת [[תשנ"ה]] ערך הרב [[שמואל קראוס]] מחקר מקיף על התמונה המתעדת את המשחק, ממנה ניסה להסיק את המהלכים בהם נקט הרבי כדי להגיע לנצחון. המחקר פורסם ב[[שבועון בית משיח]].

==משמעותו הפנימית של המשחק==
בשנת [[תש"ח]] היה שחמטאי יהודי בשם שמואל רשבסקי שזכה באליפות ארצות הברית בשחמט, והיה נוהג לפקוד את בית מדרשו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב-[[770]].

על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ, היה הרבי מתוועד בכל שבת מברכים עם צעירי החסידים, ובאחת מהתוועדויות אלו נכח במקום גם השחמטאי היהודי, ובשל נוכחתו במקום החל הרבי לדבר על משמעותו הרוחנית של משחט השחמט והמסר הרוחני שאפשר להפיק ממנו לחיי היום יום של היהודי.

את הלימוד ממשחק השחמט ביסס הרבי על דברי [[הבעל שם טוב]] שמכל דבר שיהודי שומע או רואה יכול וצריך הוא ללמוד הוראה ב[[עבודת השם]]{{הערה|כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סרכ"ג ואילך.}}.

באותה התוועדות הסביר הרבי שמשחק השחמט מסמל את המלחמה בין ממלכת הקדושה לממלכת הסטרא אחרא בעולם, כשכל אחד מהצדדים מעוניין לכבוש את הצד השני ולהכניע אותו ולצורך המלחמה ישנם סוגים שונים של כלים המסמלים את אנשי הצבא, ולכל סוג מאנשי החיל בצבא ישנם את המעלות שלו ואת המגבלות שלו:

*'''החייל הפשוט''' - ביכולתו לבצע רק מהלכים פשוטים ותפקידו הוא ללכת צעד אחד צעד מבלי לסטות מהמסלול שנקבע לו. באם הוא מבצע את ההוראות בדייקנות והולך בדרך הישרה מבלי לדלג - ביכולתו להתעלות בדרגתו ולהגיע עד לדרגה הגבוהה ביותר בין אנשי הצבא, אך אין באפשרותו להגיע לדרגתו של המלך. החייל הפשוט רומז לנשמות ישראל שירדו למטה על מנת הרחיב את גבולות ממלכתו של הקב"ה ולהכניע את הסטרא אחרא.
*'''המפקדים''' (פרשים, רצים וצריחים) - יש ביכולתם לבצע פעולות שונות ולהתקדם מספר צעדים בבת אחת, אך לכל אחד יש את האפשרויות המיוחדות לו, והוא יכול ללכת רק בכוחות שניתנו לו. המפקידם מסמלים את המלאכים שיש בהם סוגים שונים וכל אחד עובד את הקב"ה באופן העבודה המיוחד לו. בשונה מהחיילים שיכולים לשנות את תפקידם ולהתעלות בדרגתם, המפקדים [= המלאכים] נשארים תמיד באותה מדריגה מבלי יכולת להשתנות.
*'''המלכה''' - יכולה להחליף את אופן הצעידה שלה ולהתקדם באיזה אופן שהיא רוצה. המלכה מסמלת את ספירת המלכות של [[עולם האצילות]] שהיא זו שמעניקה את הכח לכל החיילים ויכולה להתלבש בכל נברא ונברא לפי תכונתו ומעשיו.
*'''המלך''' - אין תפקידו להילחם, וצעדיו מבוצעים רק כאשר ישנו הכרח. המלך מסמל את הקב"ה בעצמו, שאין ענינו להילחם, אך יחד עם זה במקום סכנה כאשר המערכה נקלעת לקשיים, המלך יורד אל העם, נמצא עמם בשדה המערכה.

לקראת הוצאתו לאור של הספר [[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]] בשנת [[תשנ"א|תנש"א]] על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], הגיה הרבי עבור הספר שיחה זו, והיא נדפסה בתור הוספה לספר.

==לקריאה נוספת==
*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/65686_he_2.pdf משחק המלכים]''' - קובץ בעריכת [[ועד חיילי בית דוד]] בקשר עם [[ליל ניטל]], יצא לאור לקראת שבת פרשת מקץ תשע"ב {{PDF}} {{אינפו}}
*הרב [[שמואל קראוס]], '''מה היה במשחק המלכים?''' - מחקר המנסה להתחקות אחר הצעדים האפשריים במשחק השחמט של הרבי ואדמו"ר הריי"צ, [[שבועון בית משיח]] גליון 19 עמוד 12, כ' טבת תשנ"ה

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

שחמט

2015-12-22T16:54:05Z

חכמה עילאה:

[[קובץ:שחמט ניטל 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים משחקים שחמט ב[[ליל ניטל]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]]]
'''שחמט''' הינו משחק מחשבה עתיק, שקיבל מעמד של כבוד ולאורך ההיסטוריה שיחקו בו אנשים בני מעמד האצולה, עד שהוא נקרא בשם '''משחק המלכים'''.

בשנת [[תרי"א]] הפך המשחק לספורט תחרותי, ובמשך רוב השנים מאז החלו להתקיים התחרויות אליפות העולם בשחמט הוחזקה על ידי שחמטאים יהודים.

המשחק זכה להתייחסויות רבות בספרי הקודש, ו[[הרבי]] אף ביאר את המשמעות הפנימית שלו ואת הלקח שאפשר לקחת ממנו לחיי היום יום ב[[עבודת השם]].

חסידים נוהגים לשחק משחק זה ב[[ליל ניטל]], בו אסור ללמוד תורה כדי לא להוסיף חיות ב[[קליפות]] וב[[סטרא אחרא]].

==המשחק אצל רבותינו נשיאינו==
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
{{חלונית
|רוחב=30%
|כותרת=שיר האשקוקי לרבי אברהם אבן עזרא
|תוכן=אֲשׁוֹרֵר שִׁיר בְּמִלְחָמָה עֲרוּכָה \ קְדוּמָה מִן יְמֵי קֶדֶם נְסוּכָה{{ש}}עֲרוּכָה מְתֵי שֵׂכֶל וּבִינָה, \ קְבָעוּהָ עֲלֵי טוּרִים שְׁמֹנָה.{{ש}}וְעַל כָּל טוּר וָטוּר בָּהֶם חֲקוּקוֹת \ עֲלֵי לוּחַ שְׁמֹנֶה מַחֲלָקוֹת,{{ש}}וְהַטּוּרִים מְרֻבָּעִים רְצוּפִים \ וְשָׁם הַמַּחֲנוֹת עוֹמְדִים צְפוּפִים.

מְלָכִים נִצְּבוּ עִם מַחֲנֵיהֶם \ לְהִלָּחֵם וְרֶוַח בֵּין שְׁנֵיהֶם.{{ש}}פְּנֵי כֻלָּם לְהִלָּחֵם נְכוֹנִים \ וְהֵמָּה נוֹסְעִים תָּמִיד וְחוֹנִים,{{ש}}וְאֵין שׁוֹלְפִים בְּמִלְחַמְתָּם חֲרָבוֹת, \ וּמִלְחַמְתָּם – מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבוֹת,{{ש}}וְנִכָּרִים בְּסִימָנִים וְאוֹתוֹת \ בְּפִגְרֵיהֶם רְשׁוּמוֹת וַחֲרוּתוֹת.

וְאָדָם יֶחֲזֶה אוֹתָם רְגוּשִׁים \ יְדַמֶּה כִּי אֲדוֹמִים הֵם וְכוּשִׁים.{{ש}}וְכוּשִׁים בַּקֱּרָב פּוֹשְׁטִים יְדֵיהֶם, \ אֲדוֹמִים יֵצְאוּ אֶל אַחֲרֵיהֶם,{{ש}}וְהָרַגְלִים יְבוֹאוּן בַּתְּחִלָּה \ לְמִלְחָמָה לְנֹכַח הַמְּסִלָּה.

וְהָרַגְלִי יְהִי הוֹלֵךְ לְנֶגְדּוֹ \ וְאֶת אוֹיְבוֹ יְהִי נוֹטֶה לְלָכְדוֹ,{{ש}}וְלֹא יַטֶּה בְּעֵת לֶכֶת אֲשׁוּרָיו \ וְלֹא יָשִׂים פְּעָמָיו לַאֲחוֹרָיו,{{ש}}וְאִם יִרְצֶה – יְדַלֵּג בַּתְּחִלָּה \ לְכָל עֵבֶר שְׁלֹשָׁה בַּמְּסִלָּה.{{ש}}וְאִם יִרְחַק וְיָנוּד מִזְּבוּלוֹ \ וְעַד טוּר הַשְּׁמִינִי יַעֲלֶה לוֹ –{{ש}}כְּמוֹ פָרָז לְכָל פָּנִים יְהִי שָׁב \ וּמִלְחַמְתּוֹ כְּמִלְחַמְתּוֹ תְחֻשַּׁב.

וְהַפָּרָז יְהִי מַטֶּה פְסָעָיו \ וּמַסָּעָיו לְאַרְבַּעַת רְבָעָיו.{{ש}}וְהַפִּיל בַּקְּרָב הוֹלֵךְ וְקָרֵב \ וְהוּא נִצָּב עֲלֵי הַצַּד כְּאוֹרֵב,{{ש}}כְּמוֹ פָרָז הֲלִיכָתוֹ – אֲבָל יֵשׁ \ לְזֶה יִתְרוֹן לְמַה שֶּׁהוּא מְשַׁלֶּשׁ.{{ש}}וְהַסּוּס בַּקְּרָב רַגְלוֹ מְאֹד קַל \ וְיִתְהַלֵּךְ עֲלֵי דֶרֶךְ מְעֻקָּל,{{ש}}עֲקַלְקַלּוֹת דְּרָכָיו לֹא סְלוּלוֹת, \ בְּתוֹךְ בָּתִּים שְׁלֹשָׁה לוֹ גְבוּלוֹת{{ש}}וְהָרוֹךְ יְהַלֵּךְ מִישׁוֹר בְּדַרְכּוֹ \ וּבַשָּׂדֶה עֲלֵי רָחְבּוֹ וְאָרְכּוֹ{{ש}}וְדַרְכֵי עִקְּשִׁים הוּא לֹא יְבַקֵּשׁ, \ נְתִיבוֹ מִבְּלִי נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ.

וְהַמֶּלֶךְ מְהַלֵּךְ עַל צְדָדָיו \ לְכָל רוּחוֹת וְיַעְזֹר אֶת עֲבָדָיו,{{ש}}וְיִזָּהֵר בְּעֵת שִׁבְתּוֹ וְצֵאתוֹ \ לְהִלָּחֵם וּבִמְקוֹם תַּחֲנוֹתוֹ,{{ש}}וְאִם אוֹיְבוֹ בְּאֵיבָה יַעֲלֶה לוֹ \ וְיִגְעַר בּוֹ – וְיִבְרַח מִגְּבוּלוֹ.{{ש}}וְאִם הָרוֹךְ בְּאֵימָה יֶהְדְּפֵהוּ \ וּמֵחֶדֶר לְחֶדֶר יִרְדְּפֵהוּ –{{ש}}וְיֵשׁ עִתִּים אֲשֶׁר יִבְרַח לְפָנָיו \ וְעִתִּים יֵשׁ לְסִתְרוֹ לוֹּ הֲמוֹנָיו.

וְכֻלָּם הוֹרְגִים אֵלֶּה לְאֵלֶּה, \ וְזֶה אֶת זֶה בְּרֹב חֵמָה מְכַלֶּה,{{ש}}וְגִבּוֹרֵי שְׁנַיִם הַמְּלָכִים \ חֲלָלִים מִבְּלִי דָמִים שְׁפוּכִים.{{ש}}וְעִתִּים יִגְבְּרוּ כוּשִׁים עֲלֵיהֶם – \ וְיָנוּסוּ אֲדוֹמִים מִפְּנֵיהֶם,{{ש}}וְעִתִּים כִּי אֱדוֹם יִגְבַּר – וְכוּשִׁים \ וּמַלְכָּם בַּקְּרָב הֵם נֶחֱלָשִׁים.

וְהַמֶּלֶךְ יְהִי נִתְפָּשׂ בְּשַׁחְתָּם \ בְּלִי חֶמְלָה וְיִלָּכֵד בְּרִשְׁתָּם,{{ש}}וְאֵין מָנוֹס לְהִנָּצֵל וּמִפְלָט \ וְאֵין מִבְרָח לְעִיר מִבְצָר וּמִקְלָט!{{ש}}וְעַל יַד צַר יְהִי נִשְׁפָּט וְנִשְׁמָט, \ }וְאֵין מַצִּיל – וְלַהֶרֶג יְהִי מָט.{{ש}}וְחֵילוֹ בַּעֲדוֹ כֻּלָּם יְמוּתוּן \ וְאֶת נַפְשָׁם פְּדוּת נַפְשׁוֹ יְשִׁיתוּן,{{ש}}וְתִפְאַרְתָּם כְּבָר נָסְעָה וְאֵינָם \ בְּשׁוּרָם שֶׁכְּבָר נִגַּף אֲדוֹנָם,{{ש}}וְיוֹסִיפוּ לְהִלָּחֵם שְׁנִיָּה – \ וְיֵשׁ עוֹד לַהֲרוּגֵיהֶם תְּחִיָּה!
}}
===אצל אדמו"ר הרש"ב===
אדמו"ר הרש"ב היה נוהג ב[[ליל ניטל]] לשחק שחמט, או לעמוד בסמוך למשחקים ולהעניק עצות שונות{{הערה|שיחת שבת פרשת וישב תש"נ.}}.

באחת מההזדמנויות בהן שיחק בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] עם החסיד ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], ניגש אדמו"ר הרש"ב והעניק להם עצות שונות בקשר למשחק, ולאחר מכן הסביר להם כיצד הדברים מתבטאים בעבודת השם ומה אפשר ללמוד מכך.

על עצות אלו התבטא הרבי: "אצל אדמו"ר הרש"ב זה היה באופן של מלמעלה למטה. הוא ראה את הדברים כפי שהם ברוחניות, ומזה הוא ידע כיצד מתנהל המשחק בגשמיות"{{הערה|ימי בראשית עמוד 338.}}.

===הרבי ואדמו"ר הריי"צ===
בשנת [[תרצ"ז]] [[אדמו"ר הריי"צ]] היה נתון בחולשה בריאותית ועל פי הוראת הרופאים נסע לפוש ב[[נאות דשא]] בעיירה [[פרכטולדסדורף]] שב[[אוסטריה]]. במהלך שהותו במקום, נהג [[הרבי שליט"א]] לבקר אותו לעיתים תכופות בהם היה משוחח איתו בעניני תורה וחסידות, ומקבל ממנו הוראות בעניני עסקנות הכלל.

הרופאים אסרו על אדמו"ר הריי"צ להתאמץ והורו לו לנוח מעיון שכלי בלימוד התורה, ובשל כך ניצל אדמו"ר הריי"צ את אחת ההזדמנויות בהם ביקר אצלו חתנו והתיישב לשחק איתו שחמט.

בהתוועדות י"א ניסן תש"ז, בעת ביקורו של הרבי בפריז, הרבי סיפר שלאחר הסיבוב הראשון חשב הרבי הריי"צ שהרב שליט"א מסובב את המשחק ע"מ שהרבי הריי"צ ינצח. ומשום כך הרבי הריי"צ ביקש לשחק סיבוב נוסף, בו זכה הרבי שליט"א{{הערה|שיחות קודש ה'תרפ"ט-ה'שי"ת ע' 99.}}.

בשנת [[תשנ"ה]] ערך הרב [[שמואל קראוס]] מחקר מקיף על התמונה המתעדת את המשחק, ממנה ניסה להסיק את המהלכים בהם נקט הרבי כדי להגיע לנצחון. המחקר פורסם ב[[שבועון בית משיח]].

==משמעותו הפנימית של המשחק==
בשנת [[תש"ח]] היה שחמטאי יהודי בשם שמואל רשבסקי שזכה באליפות ארצות הברית בשחמט, והיה נוהג לפקוד את בית מדרשו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב-[[770]].

על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ, היה הרבי מתוועד בכל שבת מברכים עם צעירי החסידים, ובאחת מהתוועדויות אלו נכח במקום גם השחמטאי היהודי, ובשל נוכחתו במקום החל הרבי לדבר על משמעותו הרוחנית של משחט השחמט והמסר הרוחני שאפשר להפיק ממנו לחיי היום יום של היהודי.

את הלימוד ממשחק השחמט ביסס הרבי על דברי [[הבעל שם טוב]] שמכל דבר שיהודי שומע או רואה יכול וצריך הוא ללמוד הוראה ב[[עבודת השם]]{{הערה|כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סרכ"ג ואילך.}}.

באותה התוועדות הסביר הרבי שמשחק השחמט מסמל את המלחמה בין ממלכת הקדושה לממלכת הסטרא אחרא בעולם, כשכל אחד מהצדדים מעוניין לכבוש את הצד השני ולהכניע אותו ולצורך המלחמה ישנם סוגים שונים של כלים המסמלים את אנשי הצבא, ולכל סוג מאנשי החיל בצבא ישנם את המעלות שלו ואת המגבלות שלו:

*'''החייל הפשוט''' - ביכולתו לבצע רק מהלכים פשוטים ותפקידו הוא ללכת צעד אחד צעד מבלי לסטות מהמסלול שנקבע לו. באם הוא מבצע את ההוראות בדייקנות והולך בדרך הישרה מבלי לדלג - ביכולתו להתעלות בדרגתו ולהגיע עד לדרגה הגבוהה ביותר בין אנשי הצבא, אך אין באפשרותו להגיע לדרגתו של המלך. החייל הפשוט רומז לנשמות ישראל שירדו למטה על מנת הרחיב את גבולות ממלכתו של הקב"ה ולהכניע את הסטרא אחרא.
*'''המפקדים''' (פרשים, רצים וצריחים) - יש ביכולתם לבצע פעולות שונות ולהתקדם מספר צעדים בבת אחת, אך לכל אחד יש את האפשרויות המיוחדות לו, והוא יכול ללכת רק בכוחות שניתנו לו. המפקידם מסמלים את המלאכים שיש בהם סוגים שונים וכל אחד עובד את הקב"ה באופן העבודה המיוחד לו. בשונה מהחיילים שיכולים לשנות את תפקידם ולהתעלות בדרגתם, המפקדים [= המלאכים] נשארים תמיד באותה מדריגה מבלי יכולת להשתנות.
*'''המלכה''' - יכולה להחליף את אופן הצעידה שלה ולהתקדם באיזה אופן שהיא רוצה. המלכה מסמלת את ספירת המלכות של [[עולם האצילות]] שהיא זו שמעניקה את הכח לכל החיילים ויכולה להתלבש בכל נברא ונברא לפי תכונתו ומעשיו.
*'''המלך''' - אין תפקידו להילחם, וצעדיו מבוצעים רק כאשר ישנו הכרח. המלך מסמל את הקב"ה בעצמו, שאין ענינו להילחם, אך יחד עם זה במקום סכנה כאשר המערכה נקלעת לקשיים, המלך יורד אל העם, נמצא עמם בשדה המערכה.

לקראת הוצאתו לאור של הספר [[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]] בשנת [[תשנ"א|תנש"א]] על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], הגיה הרבי עבור הספר שיחה זו, והיא נדפסה בתור הוספה לספר.

==לקריאה נוספת==
*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/65686_he_2.pdf משחק המלכים]''' - קובץ בעריכת [[ועד חיילי בית דוד]] בקשר עם [[ליל ניטל]], יצא לאור לקראת שבת פרשת מקץ תשע"ב {{PDF}} {{אינפו}}
*הרב [[שמואל קראוס]], '''מה היה במשחק המלכים?''' - מחקר המנסה להתחקות אחר הצעדים האפשריים במשחק השחמט של הרבי ואדמו"ר הריי"צ, [[שבועון בית משיח]] גליון 19 עמוד 12, כ' טבת תשנ"ה

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

שחמט

2015-12-22T16:06:33Z

חכמה עילאה: /* הרבי ואדמו"ר הריי"צ */

[[קובץ:שחמט ניטל 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים משחקים שחמט ב[[ליל ניטל]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]]]
'''שחמט''' הינו משחק מחשבה עתיק, שקיבל מעמד של כבוד ולאורך ההיסטוריה שיחקו בו אנשים בני מעמד האצולה, עד שהוא נקרא בשם '''משחק המלכים'''.

בשנת [[תרי"א]] הפך המשחק לספורט תחרותי, ובמשך רוב השנים מאז החלו להתקיים התחרויות אליפות העולם בשחמט הוחזקה על ידי שחמטאים יהודים.

המשחק זכה להתייחסויות רבות בספרי הקודש, ו[[הרבי]] אף ביאר את המשמעות הפנימית שלו ואת הלקח שאפשר לקחת ממנו לחיי היום יום ב[[עבודת השם]].

חסידים נוהגים לשחק משחק זה ב[[ליל ניטל]], בו אסור ללמוד תורה כדי לא להוסיף חיות ב[[קליפות]] וב[[סטרא אחרא]].

==המשחק אצל רבותינו נשיאינו==
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
{{חלונית
|רוחב=30%
|כותרת=שיר האשקוקי לרבי אברהם אבן עזרא
|תוכן=אֲשׁוֹרֵר שִׁיר בְּמִלְחָמָה עֲרוּכָה \ קְדוּמָה מִן יְמֵי קֶדֶם נְסוּכָה{{ש}}עֲרוּכָה מְתֵי שֵׂכֶל וּבִינָה, \ קְבָעוּהָ עֲלֵי טוּרִים שְׁמֹנָה.{{ש}}וְעַל כָּל טוּר וָטוּר בָּהֶם חֲקוּקוֹת \ עֲלֵי לוּחַ שְׁמֹנֶה מַחֲלָקוֹת,{{ש}}וְהַטּוּרִים מְרֻבָּעִים רְצוּפִים \ וְשָׁם הַמַּחֲנוֹת עוֹמְדִים צְפוּפִים.

מְלָכִים נִצְּבוּ עִם מַחֲנֵיהֶם \ לְהִלָּחֵם וְרֶוַח בֵּין שְׁנֵיהֶם.{{ש}}פְּנֵי כֻלָּם לְהִלָּחֵם נְכוֹנִים \ וְהֵמָּה נוֹסְעִים תָּמִיד וְחוֹנִים,{{ש}}וְאֵין שׁוֹלְפִים בְּמִלְחַמְתָּם חֲרָבוֹת, \ וּמִלְחַמְתָּם – מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבוֹת,{{ש}}וְנִכָּרִים בְּסִימָנִים וְאוֹתוֹת \ בְּפִגְרֵיהֶם רְשׁוּמוֹת וַחֲרוּתוֹת.

וְאָדָם יֶחֲזֶה אוֹתָם רְגוּשִׁים \ יְדַמֶּה כִּי אֲדוֹמִים הֵם וְכוּשִׁים.{{ש}}וְכוּשִׁים בַּקֱּרָב פּוֹשְׁטִים יְדֵיהֶם, \ אֲדוֹמִים יֵצְאוּ אֶל אַחֲרֵיהֶם,{{ש}}וְהָרַגְלִים יְבוֹאוּן בַּתְּחִלָּה \ לְמִלְחָמָה לְנֹכַח הַמְּסִלָּה.

וְהָרַגְלִי יְהִי הוֹלֵךְ לְנֶגְדּוֹ \ וְאֶת אוֹיְבוֹ יְהִי נוֹטֶה לְלָכְדוֹ,{{ש}}וְלֹא יַטֶּה בְּעֵת לֶכֶת אֲשׁוּרָיו \ וְלֹא יָשִׂים פְּעָמָיו לַאֲחוֹרָיו,{{ש}}וְאִם יִרְצֶה – יְדַלֵּג בַּתְּחִלָּה \ לְכָל עֵבֶר שְׁלֹשָׁה בַּמְּסִלָּה.{{ש}}וְאִם יִרְחַק וְיָנוּד מִזְּבוּלוֹ \ וְעַד טוּר הַשְּׁמִינִי יַעֲלֶה לוֹ –{{ש}}כְּמוֹ פָרָז לְכָל פָּנִים יְהִי שָׁב \ וּמִלְחַמְתּוֹ כְּמִלְחַמְתּוֹ תְחֻשַּׁב.

וְהַפָּרָז יְהִי מַטֶּה פְסָעָיו \ וּמַסָּעָיו לְאַרְבַּעַת רְבָעָיו.{{ש}}וְהַפִּיל בַּקְּרָב הוֹלֵךְ וְקָרֵב \ וְהוּא נִצָּב עֲלֵי הַצַּד כְּאוֹרֵב,{{ש}}כְּמוֹ פָרָז הֲלִיכָתוֹ – אֲבָל יֵשׁ \ לְזֶה יִתְרוֹן לְמַה שֶּׁהוּא מְשַׁלֶּשׁ.{{ש}}וְהַסּוּס בַּקְּרָב רַגְלוֹ מְאֹד קַל \ וְיִתְהַלֵּךְ עֲלֵי דֶרֶךְ מְעֻקָּל,{{ש}}עֲקַלְקַלּוֹת דְּרָכָיו לֹא סְלוּלוֹת, \ בְּתוֹךְ בָּתִּים שְׁלֹשָׁה לוֹ גְבוּלוֹת{{ש}}וְהָרוֹךְ יְהַלֵּךְ מִישׁוֹר בְּדַרְכּוֹ \ וּבַשָּׂדֶה עֲלֵי רָחְבּוֹ וְאָרְכּוֹ{{ש}}וְדַרְכֵי עִקְּשִׁים הוּא לֹא יְבַקֵּשׁ, \ נְתִיבוֹ מִבְּלִי נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ.

וְהַמֶּלֶךְ מְהַלֵּךְ עַל צְדָדָיו \ לְכָל רוּחוֹת וְיַעְזֹר אֶת עֲבָדָיו,{{ש}}וְיִזָּהֵר בְּעֵת שִׁבְתּוֹ וְצֵאתוֹ \ לְהִלָּחֵם וּבִמְקוֹם תַּחֲנוֹתוֹ,{{ש}}וְאִם אוֹיְבוֹ בְּאֵיבָה יַעֲלֶה לוֹ \ וְיִגְעַר בּוֹ – וְיִבְרַח מִגְּבוּלוֹ.{{ש}}וְאִם הָרוֹךְ בְּאֵימָה יֶהְדְּפֵהוּ \ וּמֵחֶדֶר לְחֶדֶר יִרְדְּפֵהוּ –{{ש}}וְיֵשׁ עִתִּים אֲשֶׁר יִבְרַח לְפָנָיו \ וְעִתִּים יֵשׁ לְסִתְרוֹ לוֹּ הֲמוֹנָיו.

וְכֻלָּם הוֹרְגִים אֵלֶּה לְאֵלֶּה, \ וְזֶה אֶת זֶה בְּרֹב חֵמָה מְכַלֶּה,{{ש}}וְגִבּוֹרֵי שְׁנַיִם הַמְּלָכִים \ חֲלָלִים מִבְּלִי דָמִים שְׁפוּכִים.{{ש}}וְעִתִּים יִגְבְּרוּ כוּשִׁים עֲלֵיהֶם – \ וְיָנוּסוּ אֲדוֹמִים מִפְּנֵיהֶם,{{ש}}וְעִתִּים כִּי אֱדוֹם יִגְבַּר – וְכוּשִׁים \ וּמַלְכָּם בַּקְּרָב הֵם נֶחֱלָשִׁים.

וְהַמֶּלֶךְ יְהִי נִתְפָּשׂ בְּשַׁחְתָּם \ בְּלִי חֶמְלָה וְיִלָּכֵד בְּרִשְׁתָּם,{{ש}}וְאֵין מָנוֹס לְהִנָּצֵל וּמִפְלָט \ וְאֵין מִבְרָח לְעִיר מִבְצָר וּמִקְלָט!{{ש}}וְעַל יַד צַר יְהִי נִשְׁפָּט וְנִשְׁמָט, \ }וְאֵין מַצִּיל – וְלַהֶרֶג יְהִי מָט.{{ש}}וְחֵילוֹ בַּעֲדוֹ כֻּלָּם יְמוּתוּן \ וְאֶת נַפְשָׁם פְּדוּת נַפְשׁוֹ יְשִׁיתוּן,{{ש}}וְתִפְאַרְתָּם כְּבָר נָסְעָה וְאֵינָם \ בְּשׁוּרָם שֶׁכְּבָר נִגַּף אֲדוֹנָם,{{ש}}וְיוֹסִיפוּ לְהִלָּחֵם שְׁנִיָּה – \ וְיֵשׁ עוֹד לַהֲרוּגֵיהֶם תְּחִיָּה!
}}
===אצל אדמו"ר הרש"ב===
אדמו"ר הרש"ב היה נוהג ב[[ליל ניטל]] לשחק שחמט, או לעמוד בסמוך למשחקים ולהעניק עצות שונות{{הערה|שיחת שבת פרשת וישב תש"נ.}}.

באחת מההזדמנויות בהן שיחק בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] עם החסיד ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], ניגש אדמו"ר הרש"ב והעניק להם עצות שונות בקשר למשחק, ולאחר מכן הסביר להם כיצד הדברים מתבטאים בעבודת השם ומה אפשר ללמוד מכך.

על עצות אלו התבטא הרבי: "אצל אדמו"ר הרש"ב זה היה באופן של מלמעלה למטה. הוא ראה את הדברים כפי שהם ברוחניות, ומזה הוא ידע כיצד מתנהל המשחק בגשמיות"{{הערה|ימי בראשית עמוד 338.}}.

===הרבי ואדמו"ר הריי"צ===
בשנת [[תרצ"ז]] [[אדמו"ר הריי"צ]] היה נתון בחולשה בריאותית ועל פי הוראת הרופאים נסע לפוש ב[[נאות דשא]] בעיירה [[פרכטולדסדורף]] שב[[אוסטריה]]. במהלך שהותו במקום, נהג [[הרבי שליט"א]] לבקר אותו לעיתים תכופות בהם היה משוחח איתו בעניני תורה וחסידות, ומקבל ממנו הוראות בעניני עסקנות הכלל.

הרופאים אסרו על אדמו"ר הריי"צ להתאמץ והורו לו לנוח מעיון שכלי בלימוד התורה, ובשל כך ניצל אדמו"ר הריי"צ את אחת ההזדמנויות בהם ביקר אצלו חתנו והתיישב לשחק איתו שחמט.

בהתוועדות י"א ניסן תש"ז, בעת ביקורו של הרבי בפריז, הרבי סיפר שלאחר הסיבוב הראשון חשב הרבי הריי"צ שהרב שליט"א מסובב את המשחק ע"מ שהרבי הריי"צ ינצח. ומשום כך הרבי הריי"צ ביקש לשחק סיבוב נוסף, בו זכה הרבי שליט"א.

בשנת [[תשנ"ה]] ערך הרב [[שמואל קראוס]] מחקר מקיף על התמונה המתעדת את המשחק, ממנה ניסה להסיק את המהלכים בהם נקט הרבי כדי להגיע לנצחון. המחקר פורסם ב[[שבועון בית משיח]].

==משמעותו הפנימית של המשחק==
בשנת [[תש"ח]] היה שחמטאי יהודי בשם שמואל רשבסקי שזכה באליפות ארצות הברית בשחמט, והיה נוהג לפקוד את בית מדרשו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב-[[770]].

על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ, היה הרבי מתוועד בכל שבת מברכים עם צעירי החסידים, ובאחת מהתוועדויות אלו נכח במקום גם השחמטאי היהודי, ובשל נוכחתו במקום החל הרבי לדבר על משמעותו הרוחנית של משחט השחמט והמסר הרוחני שאפשר להפיק ממנו לחיי היום יום של היהודי.

את הלימוד ממשחק השחמט ביסס הרבי על דברי [[הבעל שם טוב]] שמכל דבר שיהודי שומע או רואה יכול וצריך הוא ללמוד הוראה ב[[עבודת השם]]{{הערה|כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סרכ"ג ואילך.}}.

באותה התוועדות הסביר הרבי שמשחק השחמט מסמל את המלחמה בין ממלכת הקדושה לממלכת הסטרא אחרא בעולם, כשכל אחד מהצדדים מעוניין לכבוש את הצד השני ולהכניע אותו ולצורך המלחמה ישנם סוגים שונים של כלים המסמלים את אנשי הצבא, ולכל סוג מאנשי החיל בצבא ישנם את המעלות שלו ואת המגבלות שלו:

*'''החייל הפשוט''' - ביכולתו לבצע רק מהלכים פשוטים ותפקידו הוא ללכת צעד אחד צעד מבלי לסטות מהמסלול שנקבע לו. באם הוא מבצע את ההוראות בדייקנות והולך בדרך הישרה מבלי לדלג - ביכולתו להתעלות בדרגתו ולהגיע עד לדרגה הגבוהה ביותר בין אנשי הצבא, אך אין באפשרותו להגיע לדרגתו של המלך. החייל הפשוט רומז לנשמות ישראל שירדו למטה על מנת הרחיב את גבולות ממלכתו של הקב"ה ולהכניע את הסטרא אחרא.
*'''המפקדים''' (פרשים, רצים וצריחים) - יש ביכולתם לבצע פעולות שונות ולהתקדם מספר צעדים בבת אחת, אך לכל אחד יש את האפשרויות המיוחדות לו, והוא יכול ללכת רק בכוחות שניתנו לו. המפקידם מסמלים את המלאכים שיש בהם סוגים שונים וכל אחד עובד את הקב"ה באופן העבודה המיוחד לו. בשונה מהחיילים שיכולים לשנות את תפקידם ולהתעלות בדרגתם, המפקדים [= המלאכים] נשארים תמיד באותה מדריגה מבלי יכולת להשתנות.
*'''המלכה''' - יכולה להחליף את אופן הצעידה שלה ולהתקדם באיזה אופן שהיא רוצה. המלכה מסמלת את ספירת המלכות של [[עולם האצילות]] שהיא זו שמעניקה את הכח לכל החיילים ויכולה להתלבש בכל נברא ונברא לפי תכונתו ומעשיו.
*'''המלך''' - אין תפקידו להילחם, וצעדיו מבוצעים רק כאשר ישנו הכרח. המלך מסמל את הקב"ה בעצמו, שאין ענינו להילחם, אך יחד עם זה במקום סכנה כאשר המערכה נקלעת לקשיים, המלך יורד אל העם, נמצא עמם בשדה המערכה.

לקראת הוצאתו לאור של הספר [[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]] בשנת [[תשנ"א|תנש"א]] על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], הגיה הרבי עבור הספר שיחה זו, והיא נדפסה בתור הוספה לספר.

==לקריאה נוספת==
*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/65686_he_2.pdf משחק המלכים]''' - קובץ בעריכת [[ועד חיילי בית דוד]] בקשר עם [[ליל ניטל]], יצא לאור לקראת שבת פרשת מקץ תשע"ב {{PDF}} {{אינפו}}
*הרב [[שמואל קראוס]], '''מה היה במשחק המלכים?''' - מחקר המנסה להתחקות אחר הצעדים האפשריים במשחק השחמט של הרבי ואדמו"ר הריי"צ, [[שבועון בית משיח]] גליון 19 עמוד 12, כ' טבת תשנ"ה

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

ספר התורה של הרבי

2014-07-21T03:37:33Z

חכמה עילאה: /* ספר התורה כיום */

[[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידיו את ספר התורה של האחים מסלאוויטא]]
'''ספר התורה של הרבי''' הינו ספר תורה מזערי בעל היסטוריה עתיקה המיוחס ל{{ה|אחים מסלאוויטא}}. הספר הוענק לרבי על ידי הרב [[משה אשכנזי]] שרכש אותו תמורת סכום כסף גדול, והרבי נהג לרקוד איתו בשעת ההקפות ב[[שמחת תורה]].

==היסטוריית הספר==
בשנת [[תקצ"ד]] [[דפוס האלמנה והאחים ראם#תלמוד בבלי דפוס וילנא|פרץ סכסוך]] בין מדפיסי [[דפוס ראם]] ל[[דפוס סלאוויטא|מדפיסי סלאוויטא]] בנוגע לזכויות ההוצאה לאור והמכירה של ה[[תלמוד בבלי]]. על רקע הסכסוך הופצו עלילות שונות על מנהלי בית הדפוס בסלאוויטא רבי שמואל-אבא ורבי פינחס שפירא, נכדיו של [[רבי פנחס מקוריץ]], והם נאסרו על ידי הממשלה הרוסית.

הסכסוך הפך למחלוקת בין חסידים למתנגדים, כאשר המתנגדים צידדו בבעלי בית הדפוס ב[[וילנא]] והחסידים באחים שפירא שניהלו את בית הדפוס בסלאוויטא.

בזמן המאסר בבית הכלא, הורשו על ידי השלטונות להכניס ספרי תורה לתאים הפרטיים בהם שהו, אך עקב התנאים הירודים של הצחנה והלכלוך ששררו במקום הם העדיפו שלא לחלל את קדושתו של הספר תורה, ועל כן הם למדו מתוך יריעות נפרדות שלא אוגדו בספר ולא נתקדשו בקדושתו החמורה של הספר תורה.

לאחר שישבו 17 שנים במאסר, הוכתר כצאר של רוסיה אלכסנדר השני שהעניק להם חנינה, ועם היציאה מהמאסר איגדו את יריעות ספר התורה שהצטברו בידם לאורך השנים, ותפרו אותם. עצי החיים בהם השתמשו היו אף הם בעלי ייחוס, היות וגולפו על ידי המגיד מקאזניץ ששלח אותם כתשורה לידידו ר' מיכל מזלוטשוב.

במשך עשרות שנים עבר הספר אצל צאצאי משפחת שפירא מאב לבן עד שהולאם על ידי הממשל הקומוניסטי.

בשנת [[תרצ"ז]] נפדה הספר מידי ממשלת רוסיה על ידי הרב שמואל אבא שפירא שהיה צאצא ישיר של האחים מסלאוויטא, וקרוב משפחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|היה נשוי למרת מוסיא לבית דוליצקא, נכדתו של האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש]] ובת דודתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] (אמה מרת שיינא ברכה, הייתה אחות אמו של אדמו"ר הריי"צ, הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]].}}.

בשנת [[תש"ז]] הציע הרב שפירא לאדמו"ר הריי"צ לרכוש ממנו את הספר, אך אדמו"ר הריי"צ השיב לו שאף שהוא רוצה בכך, אין בידו את הכסף הדרוש לרכישה.

בשנת [[תשי"ד]] עלה שוב הענין על הפרק, ומי שהתעסק בכך היה הרב [[פינייע אלטהויז]] שניסה להגיע להסדר כספי עם משפחת שפירא, אך לא הצליח להשיג את סכום הכסף שביקשו.

==רכישת הספר==
כאשר נודע לרב [[משה אשכנזי]] על כך שספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא נמצא ברשות הצאצאים שלהם ב[[ארץ הקודש]], ביקש לקנות מהם את הספר, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק. הוא הלך ללוות מגמ"ח חשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל הרבי במתנה על ידי הרב [[בנימין גורודצקי]].

את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. כעבור תקופה פגש במנהל הגמ"ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום גדול, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי שכדי שעל ספר תורה של הרבי לא יהיה אף פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו שוב את החוב בשלימותו, בלי ויכוחים. ואכן, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ"ח חמש מאות לירות ללא אומר ודברים.

הספר הגיע לידיו של הרבי ב[[כ"ח אלול]] [[תשי"ד]], ובראש השנה עלה הרבי לתורה וקרא בספר, ובד' תשרי כתב מכתב תודה לרב שפירא על הסכמתו למכור את הספר תורה ולהעבירו לידי הרבי.

מלבד רכישת ספר התורה עצמו, תרם הרב אשכנזי גם את המעיל המיוחד של הספר תורה, אותו הקדיש לעילוי נשמת אביו הרב [[מאיר אשכנזי]] שנפטר כחודש קודם לכן, ובמשך השנים הקפידו בני משפחת אשכנזי לחדש את המעיל מידי כמה שנים.

==ספר התורה כיום==
כיום, הספר מופקד למשמרת בתא מיוחד בצידו השמאלי של [[ארון קודש|ארון הקודש]] ב-[[770]], והוא משמש לקריאת המפטיר ב{{ה|ימים הנוראים}}, [[חנוכה]], [[פורים]] ובמועדים נוספים.

בשנת ה'תשע"ב, ביום כ"א טבת, בית חב"ד בפלטבוש, בהנהלת הרב שנ"ז ליבעראוו, הכניסו ספר תורה (לז"נ בנו אברהם דוד, והאשה מרת פעשא לאה אזולאי - שנספו בשנת ה'תש"ע בתאונה מחרידה). הספר תורה היא העתק מספרו של הרבי, בגודלו ובצורתו. אחד הסיבות לכך היא כדי שגודלו הקטן יתאים ל"טנק המבצעים" של הבית חב"ד (גם היא לזכות נשמתם).

==קישורים חיצוניים==
*[[ועד תלמידי התמימים]], '''[http://www.shturem.net/images/news/59258_news_07102012_96.pdf ספר התורה של הרבי]''' - בתוך קובץ לחיזוק ההתקשרות [[שמחת תורה]] תשע"ג עמוד 45

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]