חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ניגון שמ"ב (וראה בנים)

2023-04-14T22:46:53Z

חכם עתיק:

בין [[ניגוני חב"ד]] הרבים ישנם [[:קטגוריה:ניגוני שמחה|ניגוני שמחה]] שהם על-פי רוב [[ניגונים]] קצרים, המכילים לכל היותר שתיים או שלוש בבות. [[ניגונים]] אלו הם קלי תנועה, וחוזרים ונשנים הרבה פעמים בהתלהבות יתירה, המעודדים את הרוח ומעוררים עליזות ה[[נפש]] ועליצותה.

ניגון ריקוד זה יחד עם [[ניגון שמ"ג|ניגון נוסף]], מוצאם מ[[חסידי פולין]] שהיו רגילים לשיר אותן בבתי הכנסת [[חב"ד]] ב[[ורשה]]. [[ניגונים]] אלו הגיעו לחב"ד על ידי ר' [[מענדל גרינברג]] שהיה [[סופר סת"ם]] בווארשה ואביו הישיש ר' [[אהרן גרינברג]] מחסידי [[וורקא]], שהיו מנגנים גדולים וממתפללי הבית כנסת חב"ד בוורשה.

יש ששרים ניגון זה למילים{{הערה|1=[[תהלים]] קכח, ו.}}: "וראה בנים לבניך שלום על ישראל". ב[[חסידות ברסלב]] מושר ניגון זה למלים "דער רבי האט געהייסן פריילאך זיין ביז אין ווייסן טאג אריין"{{הערה|ניתן לשמוע ביצוע של הניגון בגרסתם באלבום ניגוני ברסלב "דעם רעבינ'ס טיש 3".}}.

ניגון זה הוא ניגון שמ"ב ב[[ספר הניגונים]] ונרשם מפי ר' [[שמואל זלמנוב]].

== קישורים חיצוניים ==
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQZUZTcGNOWDdDdjg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=817 להאזנה לניגון באוצר ניגוני חב"ד]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני ריקוד]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון ווי וונט משיח נאו

2023-04-14T18:50:14Z

חכם עתיק:

הניגון '''ווי וואנט משיח נאו''' ('''We want Moshiach now'''), הינו שיר ב[[אנגלית]] המבטא את הציפיה והרצון ל[[משיח]]. המנון זה נחשב להמנון הבלתי רשמי של תנועת הנוער [[צבאות השם]] שנוסדה על ידי הרבי.

==היסטוריה==
הניגון מופיע בספר הניגונים ניגון קסט. הניגון מושר גם ב[[חסידות ברסלב]] בתוספת בית שלישי, ומוכר שם בשם 'ר' שמעלקא'ס ניגון'{{הערה|ניתן לשמוע ביצוע של הניגון בגרסתם באלבום ניגוני ברסלב "דעם רעבינ'ס טיש 2".}}.

המילים הותאמו לניגון לראשונה בשנת [[תש"מ]] בקעמפ גן ישראל במוריסטאון. את השיר כתב מי שהיה באותה שנה ממונה על 'מלחמת הצבעים' בקעמפ - הר' דוד קאנטאר מלונדון שידוע בכישוריו לכתיבת שירים וחרוזים. הוא החליף את מילות השיר פתיחה למלחמת צבעים שאותו שרו מדי שנה במילים אחרות וכך נולד השיר.

השיר המקורי היה: {{Ltr|{{ציטוט|אנגלית=כן|תוכן=campers campers have no fear there will be color war this year, we want color war we want color war}}}}

והוחלף במילים: {{Ltr|{{ציטוט|אנגלית=כן|תוכן=campers campers have no fear moshiach will be here this year, we want moshiac now we want moshiach now we dont want to wait{{הערה|לתרגום המילים לעברית, ראה בפסקה [[#מילות השיר עם תרגום לעברית|מילות השיר עם תרגום לעברית]].}}}}}}

השיר נתפס בקרב רבים והושר במעמד כוס של ברכה בסיום חודש תשרי תשמ"א. בתחילה רק עם המילים ווי וואנט משיח נאו ובשלב כלשהו עם ההתחלה כשהמילים campers (חניכים) הפכו לגן ישראל ובסוף לעם ישראל וכך נשאר הניגון.

מס' ימים לאחר מכן בכינוס הראשון שנערך לאחר שהרבי הקים את ארגון צבאות ה',
בתאריך כ"ח [[תשרי]] תשמ"א, ניגנו הילדים יחד את השיר, שהפך במהלך השנים להמנון של תנועת הנוער צבאות ה',
כאשר הסיסמא "ווי וואנט משיח נאו", אף מופיעה על סמל הארגון.

בהזדמנויות רבות באותה שנה הסביר הרבי את הניגון. ביניהם בכינוס שנערך בחנוכה אותה שנה לצבאות השם הסביר שזה המוטו של הארגון, זו המשימה העכשווית במלחמה לשמה הוקם הארגון "צבא חדש עם חיילים חדשים" ל"צבאות השם" הוותיק - עם ישראל שבכל הדורות.

בהתוועדות שבת [[שושן פורים]] [[תשמ"א]] הסביר הרבי את הניגון, וביאר שתיבת 'נאו' היא בגימטריא נ"ז, שמתאים עם ה[[גימטריא]] של שם הוי' בצירוף שם א-ל.

ב[[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ו]] ניגנו את הניגון ב[[התוועדות]] של הרבי במשך שעה וחצי!

בהמשך לכך כתבו בעיתונים על המקרה ועל ה"[[קאָך]]" של הרבי במשיח בכלל.
ובהמשך לכך אמר הרבי לר' אלימלך ניימען מעסקני [[חסידות גור]]: "אומרים עלי שאני קרייזי אבאוט משיח (משוגע על משיח)".

בכמה הזדמנויות הרבי התחיל את הניגון בעצמו. בכנס ילדים שנערך בי"א [[אלול]] [[תשמ"ח]], כאשר שכחו לשיר את השיר שאל הרבי למה לא שרו את השיר, והורה לנגנו{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=450 וידאו מהוראת הרבי לשיר את הניגון].}}.

[[ניגון]] זה הוא הניגון הראשון שנכתב עם בקשה ודרישה ישירה שאנו רוצים [[משיח]] עכשיו.

==מילות השיר עם תרגום לעברית==
{|
| valign="top" style = "width:28em;"|
{{יישור טקסט|שמאל|
{{כתב גדול|'''באנגלית'''}}{{ש}}''',Am Israel have no fear'''

'''Moshiach will be'''

'''here this year;'''

''',We want Moshiach now'''

'''!we don't want to wait'''}}

| valign="top" |
:{{כתב גדול|'''תעתיק פונטי'''}}{{ש}}{{צבע|אדום=FF|ירוק=FF|כחול=FF|.....}}עם [[ישראל]] הב נו פיר,

:משיח וויל בי

:היר דיס ייר;

:ווי וואנט משיח נאו,

:ווי דונט וואנט טו וייט!

| valign="top" |
:{{כתב גדול|'''תרגום לעברית'''}}{{ש}}{{צבע|אדום=FF|ירוק=FF|כחול=FF|.....}}עם ישראל אל [[דאגה]],

:[[משיח]] יבוא

:כאן עוד ה[[שנה]].

:אנחנו [[רצון|רוצים]] משיח עכשיו,

:אנחנו לא רוצים עוד לחכות!

|}

== קישורים חיצונים ==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/9/424413085742.html השיר שעבר "ונהפוך הוא"]''' {{בית משיח}}

;שמע
*{{קישור חבד אינפו שמע|262|ווי וואנט משיח נאו|ניגוני [[התוועדות]] (הרבי) - דיסק #4}}
* {{קישור חבד אינפו שמע|1771|וי וואנט משיח נאו|אברהם פריד}}
;וידאו
* {{קישור חבד וידפו ישן|1635|הפעם הראשונה ששרו: ווי וואנט משיח נאו}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|2018|עידודים נמרצים בשירת "ווי וואנט משיח נאו" (כ' [[מנחם אב]] תשמ"ב)}}
* {{קישור חבד וידפו ישן|450|כששכחו לשיר "ווי וואנט משיח נאו" בכינוס ילדים}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|3474|פרחי פתח תקווה שרים: ווי וואנט משיח נאו!}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]
[[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:ניגונים באנגלית]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון לשבת ויום טוב

2023-04-14T18:49:48Z

חכם עתיק:

ישנם ריבוי '''ניגונים לשבת ויום טוב''' המלאים רגש וספוגים מ[[התבוננות]] המוח והתפעלות הלב, המושרים בפי [[חסידי חב"ד]] מידי [[שבת]] בשבתו.

[[אדמו"ר הזקן]] לא הכניס בסידורו פיוטים רבים לזמירות שבת בהיות שהחסידים מנצלים את סעודות השבת ל[[התוועדות]] רעים ונגינת ניגוני חב"ד בצוותא. אמנם, לא נודע בבירור שורש ומקור כל [[ניגונים]] אלו אך הניגונים עצמם יש בידינו.

ניגונים אלו (חמישים במספר) הם מניגון ע' עד ניגון צ"ו שב[[ספר הניגונים]].

==ניגונים לשבת ויום טוב{{הערה|כאן נכללו כל הניגונים שאין עליהם הרבה מידע. השאר נכנסו כערכים בפ"ע, עיין בקטגוריה.}}==
*'''ניגון ח'''' - [[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]] המיוחס לאדמו"ר הזקן.
*'''ניגון ע"ב''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQQWVOTjdibzRjMHc/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]. [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=491 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון ע"ג''' - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=492 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQZFlmV0xSNHVKTG8/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=129 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"], [https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/719162/ בביצוע חליל צד עם האמן החב"די ארי אלטבוים].
*'''[[ניגון ע"ד]]''' - חיברו ר' [[אהרן חריטונוב]] [[שו"ב]] בעיר [[ניקולייב]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQY1dMTmo3d185bmc/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=170 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"].
*'''ניגון ע"ה''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQRnRKOG5CVDU1Wlk/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=492 לשמיעת הניגון בעיבוד של ר' אלאור ולנר], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=138 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1060 לשמיעת הניגון מתוך "היכל הנגינה"].
*'''[[ניגון יעלה|ניגון ע"ו]]''' - לשבת ויום טוב, ניגון זה מופיע פעם נוספת בספר הניגונים כניגון רמ"ג והוא מושר על מילות הפיוט "יעלה תחנוננו".
*[[ניגון ע"ז]] - ב-[[770]] ובקהילות חב"ד בעולם, נהוג לנגן ניגון זה בליל [[יום הכיפורים]] בפיוט הפותח "אמנם כן, יצר סוכן, בנו בך להצדק, רב צדק ועננו סלחתי".
*'''ניגון ע"ח''' - ייתכן שחיברו החסיד ר' [[הלל מפאריטש]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQb0pPUUlWZzdKWTg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ],[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=495 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=336 לשמיעת הניגון מתוך "חב"ד קלאסיק"].
*'''ניגון ע"ט''' - מיוחס לר' [[אהרן חריטונוב]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQeWRTR1Q0eFl0czg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ],[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=496 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר] {{*}} [https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/725062/ פרוייקט 'געגועים'].
*'''ניגון פ'''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQOFh5dHRIcVBodzg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=497 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/11-10-2018-21-13-42-3יוסי-כהן-הקאפעליע-ניגון-לשבת-3-ניגון-צ-בספר-הניגונים לשמיעת הניגון בביצוע מקפיץ של מקהלת הקאפעליע].
*'''ניגון פ"א''' - ניגון זה ב[[ליובאוויטש]] היה נקרא '''ניגון ארבע עולמות עיב"א''' או '''אבי"ע''' - עשיה יצירה בריאה אצילות (סדר העולמות כאן הוא הפוך מהמקובל ומזה שב[[ניגון ארבע בבות]] לכ"ק [[אדמו"ר הזקן]], וכנראה כך הוא הסדר בעבודתו של יהודי מלמטה למעלה בעבודת השם, ואילו להבדיל בין קודש לקודש, הניגון המכוון [[ניגון ארבע בבות]] מסמל את עבודת השם מלמעלה למטה בהמשכת גילוי אלוקות בעולמות).[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQRTYtWEdNSlpYbGs/view?usp=sharing לשמיעת ניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=500 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ"ב''' - על פי השערה, התפלל בניגון זה [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|1= [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%91%D7%95_%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91_%D7%A0%D7%A2_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_81925.html הניגון שבו התפלל אדמו"ר הרש"ב] סקירה מאת ר' [[לב לייבמן]].}}. [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=499 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=156 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1057 לשמיעת הניגון מתוך "היכל הנגינה"], [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQNDlPTlVuRElFUlU/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]. [https://col.org.il/news/94076 לשמיעת הניגון מהופעה של הרב יאיא כלב]
*'''ניגון פ"ג''' - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=500 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=327 לשמיעת הניגון מתוך "חב"ד קלאסיק"], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1947 לשמיעת הניגון מתוך "חליל עם נשמה"], [http://chabadpedia.co.il/images/8/83/083_Shabbos_Veyom-Tov%2C_Unknown.mp3 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/4383959/jewish/Nigun-Shabbos-and-Yom-Tov-2.htm לשמיעת הניגון] מתוך אלבום [[געגועים (אלבום)|געגועים]].
*'''ניגון פ"ד''' - על פי המסורת חסידית ניגון זה היה מושר כהכנה לאמירת מאמר חסידות ע"י הרבי המהר"ש, בחסידות וויז'ניץ מנגנים את זה בתוך הפיוט "קה ריבון", הרבי מלך המשיח שליט"א ניגן זאת מספר פעמים בהתוועדויות [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQY0xucGl6X21hclE/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].
*'''ניגון פ"ה''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQeUhVNkN3VExFcUE/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=503 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [https://chabad.info/musicnews/757243/ בפרוייקט 'געגועים' מנחם מענדל עמאר].
*'''ניגון פ"ו''' - ניגון מר' [[הלל מפאריטש]] ונקרא "העובד". [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQOC1MaFdlUXllb0k/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=504 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]. [https://col.org.il/news/95274 לשמיעת הניגון מהופעה של הרב יאיר כלב].
*'''ניגון פ"ז''' - ניגון מר' [[הלל מפאריטש]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQRXpGTHR1Q2dHam8/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [https://col.org.il/news/98035 לשמיעת הניגון מהופעה של הרב יאיר כלב][https://chabad.info/musicnews/706658/ לשמיעת הניגון מפי ר' מנחם מענדל עמאר מתוך פרוייקט 'געגועים'].
*'''ניגון פ"ח''' - ניגון מר' [[הלל מפאריטש]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQOEI4R2ZhWWthUDg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=506 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ"ט''' - ניגון זה נהג לנגן ר' [[אלחנן דוב מרוזוב]] - מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQYVRqZEdYd29UcjQ/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=507 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=137 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"], [https://col.org.il/news/131193 לשמיעת הניגון מתוך פרוייקט 'געגועים'], [https://www.chassidus.com/audio/nigun/10-03-Niggun-L-Shabbos-V-Yom-Tov-Chonye-Morosow-s-Niggun-Heichal-Neginah.htm היכל נגינה].
*'''ניגון צ'''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQaTZTdkRXWlRuYWc/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=508 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון צ"א''' - ניגון מר' [[הלל מפאריטש]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQdjBSNVRUS2x2X1k/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=509 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון צ"ב''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQS1VpMFJ5RElGRDg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=510 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/4383942/jewish/Nigun-Shabbos-and-Yom-Tov-1.htm לשמיעת הניגון] מתוך אלבום [[געגועים (אלבום)|געגועים]].
*'''ניגון צ"ד''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQZjQwQ08yeS1ZT0U/view?usp=sharing דוד הורביץ] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=512 אלאור ולנר] {{*}} [https://col.org.il/news/134750 מנחם עמאר].
*'''ניגון צ"ה''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQZTJ1Qy15ejJfM0E/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=513 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/11-10-2018-23-18-52-4ניגון-לשבת-ויום-טוב---ניגון-צה-בספר-הניגוניםmp3. לשמיעת הניגון בביצוע של מקהלת הקאפעליע], [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/4383961/jewish/Nigun-Shabbos.htm לשמיעת הניגון] מתוך אלבום [[געגועים (אלבום)|געגועים]].
*'''ניגון צ"ו''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQeVFYNHhUSHlSNUk/view?usp=sharing ר' דוד הורביץ] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=514 ר' אלאור ולנר] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1054 "היכל הנגינה"] {{*}} [https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/758583/ אורי אלטבוים].
*'''ניגון קפ"ז, שבענו מטובך''' - ניגון חסידי שמח, המושר על מילות התפילה שב[[תפילת שמונה עשרה]] של שבת. נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[יצחק דובוב]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQNHdodXVXYlBlaHc/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]. הניגון מפורסם יותר בחסידויות אחרות כמו ברסלב, שם אף נוהגים לשוררו מתוך ריקוד לאחר תפלית ערבית של שבת{{הערה|ניתן לשמוע ביצוע של הניגון בגרסתם באלבום ניגוני ברסלב "דעם רעבינ'ס טיש 1".}}.
*'''ניגון רי"ח''', "'''מזמור לדוד'''" - נעימה "חזנית" על הפרק "מזמור לדוד" אותה אומרים בשעת [[רעוא דרעוין]] ב[[שבת]], כפי שהיה מנגן ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]]. נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]]. [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/22-03-Mizmoir-L-Dovid-Chazonisher-fom-Reb-Yichoel-Halperin-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQYWxKdnZ1cjA4cm8/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].
*'''ניגון רי"ט, מנוחה ושמחה''' - ניגון רווי מתיקות ועונג שבת, בן שלוש בבות (קטעים). נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]]. [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/22-04-Menucha-V-Simcha-Z-Miros-Friday-Night-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQZXl2TnoxekZlTlE/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].
*'''ניגון רכ"ז, במוצאי יום מנוחה''' - ניגון (תנועה) מ[[ניקולייב]] ל[[מוצאי שבת]]. ניגון נרשם מפי ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]] ([[אוסטרליה]]). [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/22-05-Hamavdil-Bein-Kodesh-Lechoil-Z-Miros-Motzoei-Shabbos-Motzoei-Yom-Menucha-.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQYUlFQWdBMGlBTUE/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]].
*'''ניגון רל"ב''' - ניגון חב"די לבבי ששרו חסידי חב"ד בעיר [[קלימוביץ']]. נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמריהו פלדמן]] ([[כפר חב"ד]]). [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMVM1dk1razhVNVU/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]].

==ראו גם==
*[[:קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://audio.chassidus.com/audio/nigun/ ניגוני שבת ויום טוב]''' באתר [[היכל נגינה]] {{שמע}}

{{הערות שוליים}}

{{שבת}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים|שבת]]
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב|*]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

כי אלוקים יושיע ציון

2023-04-14T18:45:54Z

חכם עתיק:

ה[[ניגון]] '''כי אלוקים יושיע ציון''' במקורו הוא ניגון קס"ו ב[[ספר הניגונים]], [[ניגון ריקוד]], ללא מילים.

לחן הניגון הוא לחן מפורסם בעולם היהודי למילות הפיוט 'דיינו' מה[[הגדה של פסח]].

בשנת [[תש"ל]] - לכבוד יום הולדתו של [[הרבי]], [[י"א בניסן]], הותאם הניגון על ידי התמים [[שניאור זלמן חאנין]] למילים שבפרק [[תהלים ס"ט]], הפרק החדש של הרבי באותה שנה.

{{ציטוט|כִּי אֱלֹקִים יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן וְיִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה וְיָשְׁבוּ שָׁם וִירֵשׁוּהָ.

וְזֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ.
|מקור=[[תהלים סט]], לו; לז}}

באותה שנה שרו את הניגון הזה בסעודות חג הפסח בביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] כשעל פניו של הרבי ניכרה שביעות רצון. היה זה חידוש מיוחד שניגון שמחובר לכבוד יום הולדתו של הרבי מושר במקום ובמעמד קדוש זה.

ניגון זה נוגן פעמים רבות ב[[כינוסי צבאות ה']] בנוכחות הרבי כהמשך לאותו ניגון על הפסוק "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך".

בשבת פרשת בלק [[תנש"א]] ניגנו בהתוועדות ניגון זה והרבי נעמד מלוא קומתו ורקד בשמחה רבה{{הערה|הערת המו"ל בשיחה המוגהת. [[דבר מלכות בלק|ש"פ בלק תנש"א]].}}. זו הפעם האחרונה, לעת-עתה, בה ראינו את הרבי עומד ורוקד מלוא קומתו בהתוועדות{{הערה|למעט שמחת תורה תשנ"ב.}}.

==ראו גם==
*[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm לשמיעת הניגון] יחד עם מספר ניגונים נוספים באתר {{בית חב"ד}}
*[https://drive.google.com/file/d/1kYIH4E-hpO0KsX2bY5xKDpxzuS3jiBSw/view?usp=drivesdk לשמיעת הניגון] בקולו הק' של הרבי
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQTUxTNmZCR0dnbkU/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] (ללא מילים) מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm לשמיעת הניגון] מתוך אלבום "אבינו מלכנו" מאת [[אברהם פריד]]
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=89530 ניגון "כי אלוקים יושיע ציון"] בהתוועדות י"ט כסלו תשל"א אצל הרבי. {{שטורעם}}{{וידאו}}
*[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/687933/ רבי לילדים: כִּי אֱלֹקִים יוֹשִׁיעַ צִיוֹן • לנגן ביחד] {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני ריקוד]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

אבוא בגבורות

2023-04-14T18:43:09Z

חכם עתיק:

{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
הניגון '''אבוא בגבורות''' הינו ניגון שמח ועליז שהותאם למילים מפרקו האישי החדש של [[הרבי]], ביום הולדתו השבעים ([[תשל"ב]]):

{{ציטוט|תוכן=אָבוֹא בִּגְבֻרוֹת השם אלוקים אַזְכִּיר צִדְקָתְךָ לְבַדֶּךָ"|מרכאות=כן|מקור=[[תהלים ע"א]]}}

ניגון זה הוא ניגון שי"ד ב[[ספר הניגונים]]. הניגון גם מוכר ומושר בעולם החסידי הכללי.

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140789/jewish/Ovo-Bigvuros.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 11#
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQNmxXeTRid0RReTg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]

[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון ווי וונט משיח נאו

2023-04-14T18:38:50Z

חכם עתיק:

הניגון '''ווי וואנט משיח נאו''' ('''We want Moshiach now'''), הינו שיר ב[[אנגלית]] המבטא את הציפיה והרצון ל[[משיח]]. המנון זה נחשב להמנון הבלתי רשמי של תנועת הנוער [[צבאות השם]] שנוסדה על ידי הרבי.

==היסטוריה==
הניגון מופיע בספר הניגונים ניגון קסט. הניגון מושר גם ב[[חסידות ברסלב]] בתוספת בית שלישי, ומוכר שם בשם 'ר' שמעלקא'ס ניגון'.

המילים הותאמו לניגון לראשונה בשנת [[תש"מ]] בקעמפ גן ישראל במוריסטאון. את השיר כתב מי שהיה באותה שנה ממונה על 'מלחמת הצבעים' בקעמפ - הר' דוד קאנטאר מלונדון שידוע בכישוריו לכתיבת שירים וחרוזים. הוא החליף את מילות השיר פתיחה למלחמת צבעים שאותו שרו מדי שנה במילים אחרות וכך נולד השיר.

השיר המקורי היה: {{Ltr|{{ציטוט|אנגלית=כן|תוכן=campers campers have no fear there will be color war this year, we want color war we want color war}}}}

והוחלף במילים: {{Ltr|{{ציטוט|אנגלית=כן|תוכן=campers campers have no fear moshiach will be here this year, we want moshiac now we want moshiach now we dont want to wait{{הערה|לתרגום המילים לעברית, ראה בפסקה [[#מילות השיר עם תרגום לעברית|מילות השיר עם תרגום לעברית]].}}}}}}

השיר נתפס בקרב רבים והושר במעמד כוס של ברכה בסיום חודש תשרי תשמ"א. בתחילה רק עם המילים ווי וואנט משיח נאו ובשלב כלשהו עם ההתחלה כשהמילים campers (חניכים) הפכו לגן ישראל ובסוף לעם ישראל וכך נשאר הניגון.

מס' ימים לאחר מכן בכינוס הראשון שנערך לאחר שהרבי הקים את ארגון צבאות ה',
בתאריך כ"ח [[תשרי]] תשמ"א, ניגנו הילדים יחד את השיר, שהפך במהלך השנים להמנון של תנועת הנוער צבאות ה',
כאשר הסיסמא "ווי וואנט משיח נאו", אף מופיעה על סמל הארגון.

בהזדמנויות רבות באותה שנה הסביר הרבי את הניגון. ביניהם בכינוס שנערך בחנוכה אותה שנה לצבאות השם הסביר שזה המוטו של הארגון, זו המשימה העכשווית במלחמה לשמה הוקם הארגון "צבא חדש עם חיילים חדשים" ל"צבאות השם" הוותיק - עם ישראל שבכל הדורות.

בהתוועדות שבת [[שושן פורים]] [[תשמ"א]] הסביר הרבי את הניגון, וביאר שתיבת 'נאו' היא בגימטריא נ"ז, שמתאים עם ה[[גימטריא]] של שם הוי' בצירוף שם א-ל.

ב[[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ו]] ניגנו את הניגון ב[[התוועדות]] של הרבי במשך שעה וחצי!

בהמשך לכך כתבו בעיתונים על המקרה ועל ה"[[קאָך]]" של הרבי במשיח בכלל.
ובהמשך לכך אמר הרבי לר' אלימלך ניימען מעסקני [[חסידות גור]]: "אומרים עלי שאני קרייזי אבאוט משיח (משוגע על משיח)".

בכמה הזדמנויות הרבי התחיל את הניגון בעצמו. בכנס ילדים שנערך בי"א [[אלול]] [[תשמ"ח]], כאשר שכחו לשיר את השיר שאל הרבי למה לא שרו את השיר, והורה לנגנו{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=450 וידאו מהוראת הרבי לשיר את הניגון].}}.

[[ניגון]] זה הוא הניגון הראשון שנכתב עם בקשה ודרישה ישירה שאנו רוצים [[משיח]] עכשיו.

==מילות השיר עם תרגום לעברית==
{|
| valign="top" style = "width:28em;"|
{{יישור טקסט|שמאל|
{{כתב גדול|'''באנגלית'''}}{{ש}}''',Am Israel have no fear'''

'''Moshiach will be'''

'''here this year;'''

''',We want Moshiach now'''

'''!we don't want to wait'''}}

| valign="top" |
:{{כתב גדול|'''תעתיק פונטי'''}}{{ש}}{{צבע|אדום=FF|ירוק=FF|כחול=FF|.....}}עם [[ישראל]] הב נו פיר,

:משיח וויל בי

:היר דיס ייר;

:ווי וואנט משיח נאו,

:ווי דונט וואנט טו וייט!

| valign="top" |
:{{כתב גדול|'''תרגום לעברית'''}}{{ש}}{{צבע|אדום=FF|ירוק=FF|כחול=FF|.....}}עם ישראל אל [[דאגה]],

:[[משיח]] יבוא

:כאן עוד ה[[שנה]].

:אנחנו [[רצון|רוצים]] משיח עכשיו,

:אנחנו לא רוצים עוד לחכות!

|}

== קישורים חיצונים ==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/9/424413085742.html השיר שעבר "ונהפוך הוא"]''' {{בית משיח}}

;שמע
*{{קישור חבד אינפו שמע|262|ווי וואנט משיח נאו|ניגוני [[התוועדות]] (הרבי) - דיסק #4}}
* {{קישור חבד אינפו שמע|1771|וי וואנט משיח נאו|אברהם פריד}}
;וידאו
* {{קישור חבד וידפו ישן|1635|הפעם הראשונה ששרו: ווי וואנט משיח נאו}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|2018|עידודים נמרצים בשירת "ווי וואנט משיח נאו" (כ' [[מנחם אב]] תשמ"ב)}}
* {{קישור חבד וידפו ישן|450|כששכחו לשיר "ווי וואנט משיח נאו" בכינוס ילדים}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|3474|פרחי פתח תקווה שרים: ווי וואנט משיח נאו!}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]
[[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:ניגונים באנגלית]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון ווי וונט משיח נאו

2023-04-14T18:28:17Z

חכם עתיק:

הניגון '''ווי וואנט משיח נאו''' ('''We want Moshiach now'''), הינו שיר ב[[אנגלית]] המבטא את הציפיה והרצון ל[[משיח]]. המנון זה נחשב להמנון הבלתי רשמי של תנועת הנוער [[צבאות השם]] שנוסדה על ידי הרבי.

==היסטוריה==
הניגון מופיע בספר הניגונים ניגון קסט. הניגון מושר גם ב[[חסידות ברסלב]] בתוספת בית שלישי, ומוכר שם בשם 'ר' שמעלקא'ס ניגון'.

והותאם לו מילים לראשונה בשנת [[תש"מ]] בקעמפ גן ישראל במוריסטאון. את השיר כתב מי שהיה באותה שנה ממונה על 'מלחמת הצבעים' בקעמפ - הר' דוד קאנטאר מלונדון שידוע בכישוריו לכתיבת שירים וחרוזים. הוא החליף את מילות השיר פתיחה למלחמת צבעים שאותו שרו מדי שנה במילים אחרות וכך נולד השיר.

השיר המקורי היה: {{Ltr|{{ציטוט|אנגלית=כן|תוכן=campers campers have no fear there will be color war this year, we want color war we want color war}}}}

והוחלף במילים: {{Ltr|{{ציטוט|אנגלית=כן|תוכן=campers campers have no fear moshiach will be here this year, we want moshiac now we want moshiach now we dont want to wait{{הערה|לתרגום המילים לעברית, ראה בפסקה [[#מילות השיר עם תרגום לעברית|מילות השיר עם תרגום לעברית]].}}}}}}

השיר נתפס בקרב רבים והושר במעמד כוס של ברכה בסיום חודש תשרי תשמ"א. בתחילה רק עם המילים ווי וואנט משיח נאו ובשלב כלשהו עם ההתחלה כשהמילים campers (חניכים) הפכו לגן ישראל ובסוף לעם ישראל וכך נשאר הניגון.

מס' ימים לאחר מכן בכינוס הראשון שנערך לאחר שהרבי הקים את ארגון צבאות ה',
בתאריך כ"ח [[תשרי]] תשמ"א, ניגנו הילדים יחד את השיר, שהפך במהלך השנים להמנון של תנועת הנוער צבאות ה',
כאשר הסיסמא "ווי וואנט משיח נאו", אף מופיעה על סמל הארגון.

בהזדמנויות רבות באותה שנה הסביר הרבי את הניגון. ביניהם בכינוס שנערך בחנוכה אותה שנה לצבאות השם הסביר שזה המוטו של הארגון, זו המשימה העכשווית במלחמה לשמה הוקם הארגון "צבא חדש עם חיילים חדשים" ל"צבאות השם" הוותיק - עם ישראל שבכל הדורות.

בהתוועדות שבת [[שושן פורים]] [[תשמ"א]] הסביר הרבי את הניגון, וביאר שתיבת 'נאו' היא בגימטריא נ"ז, שמתאים עם ה[[גימטריא]] של שם הוי' בצירוף שם א-ל.

ב[[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ו]] ניגנו את הניגון ב[[התוועדות]] של הרבי במשך שעה וחצי!

בהמשך לכך כתבו בעיתונים על המקרה ועל ה"[[קאָך]]" של הרבי במשיח בכלל.
ובהמשך לכך אמר הרבי לר' אלימלך ניימען מעסקני [[חסידות גור]]: "אומרים עלי שאני קרייזי אבאוט משיח (משוגע על משיח)".

בכמה הזדמנויות הרבי התחיל את הניגון בעצמו. בכנס ילדים שנערך בי"א [[אלול]] [[תשמ"ח]], כאשר שכחו לשיר את השיר שאל הרבי למה לא שרו את השיר, והורה לנגנו{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=450 וידאו מהוראת הרבי לשיר את הניגון].}}.

[[ניגון]] זה הוא הניגון הראשון שנכתב עם בקשה ודרישה ישירה שאנו רוצים [[משיח]] עכשיו.

==מילות השיר עם תרגום לעברית==
{|
| valign="top" style = "width:28em;"|
{{יישור טקסט|שמאל|
{{כתב גדול|'''באנגלית'''}}{{ש}}''',Am Israel have no fear'''

'''Moshiach will be'''

'''here this year;'''

''',We want Moshiach now'''

'''!we don't want to wait'''}}

| valign="top" |
:{{כתב גדול|'''תעתיק פונטי'''}}{{ש}}{{צבע|אדום=FF|ירוק=FF|כחול=FF|.....}}עם [[ישראל]] הב נו פיר,

:משיח וויל בי

:היר דיס ייר;

:ווי וואנט משיח נאו,

:ווי דונט וואנט טו וייט!

| valign="top" |
:{{כתב גדול|'''תרגום לעברית'''}}{{ש}}{{צבע|אדום=FF|ירוק=FF|כחול=FF|.....}}עם ישראל אל [[דאגה]],

:[[משיח]] יבוא

:כאן עוד ה[[שנה]].

:אנחנו [[רצון|רוצים]] משיח עכשיו,

:אנחנו לא רוצים עוד לחכות!

|}

== קישורים חיצונים ==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/9/424413085742.html השיר שעבר "ונהפוך הוא"]''' {{בית משיח}}

;שמע
*{{קישור חבד אינפו שמע|262|ווי וואנט משיח נאו|ניגוני [[התוועדות]] (הרבי) - דיסק #4}}
* {{קישור חבד אינפו שמע|1771|וי וואנט משיח נאו|אברהם פריד}}
;וידאו
* {{קישור חבד וידפו ישן|1635|הפעם הראשונה ששרו: ווי וואנט משיח נאו}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|2018|עידודים נמרצים בשירת "ווי וואנט משיח נאו" (כ' [[מנחם אב]] תשמ"ב)}}
* {{קישור חבד וידפו ישן|450|כששכחו לשיר "ווי וואנט משיח נאו" בכינוס ילדים}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|3474|פרחי פתח תקווה שרים: ווי וואנט משיח נאו!}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]
[[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:ניגונים באנגלית]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון הושיעה את עמך

2023-04-14T18:18:46Z

חכם עתיק:

'''ניגון הושיעה את עמך''', הינו ניגון שהולחן על ידי הרב ד"ר [[אברהם טברסקי]] והתקבל כ[[ניגון חב"ד]].

הניגון מורכב על הפסוק ב[[תהלים]] (כח, ט){{ציטוטון|הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם}}.

תוי הניגון מביעים תפילה ותחינה לה' ל[[גאולה]] קרובה ו[[שמחה]] ו[[בטחון]] מהצד השני.

==הניגון בחסידות חב"ד==
ב[[שמחת תורה]] [[תשכ"ב]] הרבי ביקש שישירו שיר מ[[ארץ ישראל]] ור' [[אברהם מרדכי שמואל לידר]] שר לפני הרבי 'הושיעה את עמך' וניגנו בפעמים נוספים במשך אותה שנה בהוראת הרבי{{הערה|ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-1/163/163.htm כ"ט תשרי], י"ט כסלו ועוד.}}. ב[[כ"ט בתשרי]] [[תשכ"ב]], במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], אמר הרבי בנוכחותו שנמצא "בעל ה'הושיעה את עמך' מכפר חב"ד, אז שינגן לנו ניגון מזמרת הארץ", ומאז הוא התקבל ב[[חסידות חב"ד]]. ניגון זה היה חביב מאד על [[הרבי]], והוא נוגן בקשר עם מצבם של יהודי רוסיה.

ב[[פורים]] [[תשכ"ד]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-2/134/180.htm שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד]}} הרבי שינה את מילות הפסוק מ"וברך את נחלתך" ל"ורחם על נחלתך" בהתכוונו ליהודי רוסיה{{הערה|[https://abc770.org/story/%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA/ שליחות סודית לרוסיה]}}.

הניגון הושר במשך השנים בפעמים רבות בהתוועדויות של הרבי וכן באמירת ה[[הושענות]] ב[[בית הכנסת - 770]] בנוכחות הרבי.

== קישורים חיצונים ==
;ביצועים
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140715/jewish/Hoshioh-Es-Amecho.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 3#
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1173 לשמיעת הניגון בביצוע יוני שלמה]
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=218 לשמיעת הניגון מפי הרבי עם שינויים שונים]

;מידע
* '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12181&CategoryID=2039 בעזרת איזה פסוק סופרים?]''', רעיון מעובד משיחות הרבי (תורת מנחם תשמ"ג, כרך ב, עמ' 1137) בגיליון 1521 בגיליון [[שיחת השבוע (עלון)|שיחת השבוע]]
*'''[https://anash.org/the-story-of-a-niggun-and-a-soulful-connection/ סיפור של הניגון הושיעה את עמך]''', קונטרס המספר את סיפורו של הניגון וליקוט קטעי וידאו {{אנש}}{{וידאו}}{{PDF}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)

2023-04-14T18:17:15Z

חכם עתיק:

[[קובץ:עידוד_יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד את שירת ה'יחי' - תחילת תשנ"ד]]

הניגון על המילים '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' (במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה') הוא ניגון שנוגן לפני [[הרבי]] פעמים רבות וזכה לעידודיו הנמרצים, ומאז התקבל אצל חסידי חב"ד ומושר בהזדמנויות רבות כניגון העיקרי על המילים 'יחי אדוננו'.

==מקורו==
{{להשלים}}
הניגון מופיע בספר הניגונים ניגון קסד.

הניגון הוא ניגון יהודי-חסידי כללי שהושר על המילים {{ציטוטון|זאל שוין זיין [[הגאולה האמיתית והשלימה|די גאולה]], [[משיח]] זאל שוין קומען}} (=שתבוא כבר הגאולה, שהמשיח יבוא). קיימת גם גירסה ארוכה יותר עם מלים מאת ש. קצ'רגינסקי כשהפזמון החוזר הוא "זאָל שוין קומען די גאולה . . משיח קום שוין באַלד".

המוזיקאי החרדי 'רבי אלתר' התאים את הלחן למילות הפסוק 'ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו'. בציבור החרדי שרים את המנגינה גם על המילים "לא פחות מאלף, אלפיים עוד יותר טוב".

בחסידות חב"ד התקבל הניגון והושר - בנוסף למילים המקוריות, "זאל שוין זיין די גאולה" - בגלגולים שונים על מילים שונות:

*בשנת [[תשל"א]], כאשר [[פרק אישי (מנהג)|אמר הרבי את]] [[תהלים ע'|פרק ע']] ב[[תהלים]], [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|חובר לכבודו]] ניגון במנגינה זו ובמילים: {{ציטוטון|יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ, בְּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ, וְיֹאמְרוּ תָמִיד, יִגְדַּל אֱלֹקים, אֹהֲבֵי יְשׁוּעָתֶךָ. וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן, אֱלֹקים חוּשָׁה לִּי, עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה, ה' אַל תְּאַחַר}}.

*בשנת [[תשל"ח]], לאחר האירוע הבריאותי שעבר [[הרבי]] ב[[ראש חודש כסלו|שמיני עצרת]], הושר הניגון ב[[הקפות]] שנערכו ב[[שמחת תורה]], על המילים "דער רבי זאל געזונט זיין" [בשפת ה[[אידיש]] = הרבי שיהיה בריא], מאוחר יותר - "דער רבי וועט געזונט זיין" [=הרבי יהיה בריא] ומאוחר יותר "דער רבי איז געזונט" [=הרבי הוא בריא]. היו ששרו כך גם לאחר [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]].

*בהזדמנויות רבות היו מנגנים את הניגון במילים "יחי אדוננו מורנו ורבינו, יחי אדוננו מורנו ורבינו".

הניגון ל[[תהלים ע'|פרק ע' בתהלים]] הגיע ל[[770]] על ידי הרב [[אהרון מרדכי זילברשטרום]] וכפי שהוא סיפר:
"איש חסיד היה בירושלים, הלא הוא המשפיע הנודע הרה"ח ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]] ("שייע"). להתוועדויותיו יצא שם טוב בציבור החרדי בירושלים, וגם רבים שלא נמנו על חסידי חב"ד היו מגיעים להשתתף בהתוועדויותיו ולשמוע את דבריו. הניגון האמור היה ידוע ומושר אצל ציבור החרדי, אולם ה[[משפיע]] ר' שייע התאים את המילים מהפרק של הרבי לניגון זה, ובכל פארבריינגען שהיה נוכח בו, היו מנגנים זאת בהתלהבות גדולה.

ב[[חודש תשרי]] [[תשל"ב]] זכיתי להגיע לרבי. בהתוועדות [[שמחת תורה]], לקראת סיומו, ניגשתי לבעל מנגן הרב [[צבי הירש גאנזבורג]], ואמרתי לו שיש לי ניגון חדש מירושלים על הקאפיטל של הרבי, וביקשתיו שישיר זאת. אך הוא הגיב שכבר מאוחר מדאי ואין אפשרות לנגן זאת.
שעה קלה לאחר מכן, משנסתיימה ההתוועדות ולאחר [[מעריב]], התקיים מעמד [[חלוקת כוס של ברכה]]. בהזדמנות זו ניגשתי ל[[חזן]] ר' [[משה טלישבסקי]] וביקשתי את עזרתו בהנחלת השיר עם המילים בפני קהל החסידים, לכבודו של הרבי. ר' משה היסס אך החל לנגן זאת בקול לא גדול, אך גם לא נמוך. אט אט החלו הסובבים לתפוס את הניגון ולהצטרף.
לפתע פנה הרבי אליו (עמדתי אז לידו), הביט בו, ואז הניח הכוס על השולחן והחל מעודד בשתי ידיו הקדושות כמה וכמה פעמים, וכך גם בהמשך החלוקה עוד כמה פעמים. מובן שהקהל העצום הצטרף אף הוא בהתלהבות גדולה, והשיר קיבל 'אישור רשמי' בחצרו של הרבי. מאז החלו לנגנו בהתוועדויות של הרבי עד [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], שאז כבר הבינו כי ראוי להתאים ניגון על הפרק החדש לכבוד [[י"א ניסן]]. הפעם כל אחד ביקש לעצמו את הזכות הזאת, כך שעל [[תהלים ע"א|פרק ע"א]] ב[[תהלים]] הולחנו ארבעה ניגונים..."

גירסא שונה במקצת: טלישבסקי אמר שהניגון קצת צולע. לר' אהרון מרדכי זילברשטרום לא הייתה בררה, ובאמצע כוס של ברכה עשו שקט, והוא נעמד ליד הרבי, עם תהלים, והחל לשיר, הרבי נתן לו לנגן את כל הניגון. הרבי האט קצת את החלוקה, כי הקשיב, ובפעם השניה שהתחילו "ואני עני ואביון" הרבי התחיל לעודד בתנועות יד.

==ניגון "יחי"==
ב[[מוצאי שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]], [[ו' באייר]] [[תנש"א]], שרו החסידים את המנגינה עם המילים 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד', ולאחר מכן גם ביום ט"ו אייר - בעת חלוקת [[קונטרס דבר מלכות (י"ב)|קונטרס דבר מלכות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 [[ט"ו באייר]] [[תנש"א]], הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] - {{וידאו}}}}. בשתי ההזדמנויות עודד הרבי את השירה.

במשך השנה שלאחר מכן המשיכו החסידים לשיר את הניגון עם המילים "זאל שוין זיין די גאולה". במקרים רבים התייחס לכך הרבי בפתיחת ההתוועדות - כאשר התבטא "בהמשך לניגון ששרו עתה..." והחל לדבר בנושא הגאולה. בחורף [[תשנ"ב]], שרו מידי פעם את הניגון עם המילים "'''עס קומט שוין די גאולה, משיח קומט שוין'''" [=מגיע כבר הגאולה, משיח כבר מגיע], בעידודו של הרבי.

החל מתחילת שנת [[תשנ"ג]], החלו החסידים לשיר בתדירות מול [[הרבי]] את הניגון עם המילים 'יחי אדוננו' כשהרבי מעודד את השירה. ומאז ועד [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] היה זה השיר העיקרי ששרו בפני הרבי. בהזדמנויות רבות ראו כיצד מעוניין הרבי לעודד ניגון זה דוקא, ולא אחר.

==ראו גם==
*[[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]]

==קישורים חיצוניים==
'''הניגון'''
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=237 הניגון מושר ב[[התוועדות]] עם הרבי] ללא מילים {{אינפו}} {{שמע}}
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=905 מקהלת הילדים] [[קעמפ אורו של משיח]] {{אינפו}} {{שמע}}
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2077 שרים למלך] שירה: אלעזר פרץ תזמורת: משה אברהם.

'''שירת הניגון עם המילים 'יחי אדוננו' מול הרבי'''
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] [[ט"ו אייר תנש"א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ"ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}
* '''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_31.html בלעדי: וידאו נדיר של הרבי מעודד 'יחי' בתשנ"ג]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]'

'''ביצועים מיוחדים'''
* [http://www.hageula.com/vid/general/1857.html ניגון באמצעות שופר] בכינוס בארץ הקודש - אתר הגאולה {{וידאו}}
* [http://www.hageula.com/news/moshiach/5435.html ניגון באמצעות כינור] בפארק ב[[מנהטן]] - אתר הגאולה {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59653 נגינה על כלי ההקשה Steelpans (מחבת פלדה)] גוי אפרו-אמריקני במנהטן {{אינפו}} {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניגוני שמחה|יחי אדוננו]]
[[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח|יחי אדוננו]]
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי|יחי אדוננו]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)

2023-04-14T17:51:23Z

חכם עתיק:

[[קובץ:עידוד_יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד את שירת ה'יחי' - תחילת תשנ"ד]]

הניגון על המילים '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' (במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה') הוא ניגון שנוגן לפני [[הרבי]] פעמים רבות וזכה לעידודיו הנמרצים, ומאז התקבל אצל חסידי חב"ד ומושר בהזדמנויות רבות כניגון העיקרי על המילים 'יחי אדוננו'.

==מקורו==
{{להשלים}}
הניגון מופיע בספר הניגונים ניגון קסד.

הניגון הוא ניגון יהודי-חסידי כללי שהושר על המילים {{ציטוטון|זאל שוין זיין [[הגאולה האמיתית והשלימה|די גאולה]], [[משיח]] זאל שוין קומען}} (=שתבוא כבר הגאולה, שהמשיח יבוא).

המוזיקאי החרדי 'רבי אלתר' התאים את הלחן למילות הפסוק 'ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו'. בציבור החרדי שרים את המנגינה גם על המילים "לא פחות מאלף, אלפיים עוד יותר טוב".

בחסידות חב"ד התקבל הניגון והושר - בנוסף למילים המקוריות, "זאל שוין זיין די גאולה" - בגלגולים שונים על מילים שונות:

*בשנת [[תשל"א]], כאשר [[פרק אישי (מנהג)|אמר הרבי את]] [[תהלים ע'|פרק ע']] ב[[תהלים]], [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|חובר לכבודו]] ניגון במנגינה זו ובמילים: {{ציטוטון|יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ, בְּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ, וְיֹאמְרוּ תָמִיד, יִגְדַּל אֱלֹקים, אֹהֲבֵי יְשׁוּעָתֶךָ. וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן, אֱלֹקים חוּשָׁה לִּי, עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה, ה' אַל תְּאַחַר}}.

*בשנת [[תשל"ח]], לאחר האירוע הבריאותי שעבר [[הרבי]] ב[[ראש חודש כסלו|שמיני עצרת]], הושר הניגון ב[[הקפות]] שנערכו ב[[שמחת תורה]], על המילים "דער רבי זאל געזונט זיין" [בשפת ה[[אידיש]] = הרבי שיהיה בריא], מאוחר יותר - "דער רבי וועט געזונט זיין" [=הרבי יהיה בריא] ומאוחר יותר "דער רבי איז געזונט" [=הרבי הוא בריא]. היו ששרו כך גם לאחר [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]].

*בהזדמנויות רבות היו מנגנים את הניגון במילים "יחי אדוננו מורנו ורבינו, יחי אדוננו מורנו ורבינו".

הניגון ל[[תהלים ע'|פרק ע' בתהלים]] הגיע ל[[770]] על ידי הרב [[אהרון מרדכי זילברשטרום]] וכפי שהוא סיפר:
"איש חסיד היה בירושלים, הלא הוא המשפיע הנודע הרה"ח ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]] ("שייע"). להתוועדויותיו יצא שם טוב בציבור החרדי בירושלים, וגם רבים שלא נמנו על חסידי חב"ד היו מגיעים להשתתף בהתוועדויותיו ולשמוע את דבריו. הניגון האמור היה ידוע ומושר אצל ציבור החרדי, אולם ה[[משפיע]] ר' שייע התאים את המילים מהפרק של הרבי לניגון זה, ובכל פארבריינגען שהיה נוכח בו, היו מנגנים זאת בהתלהבות גדולה.

ב[[חודש תשרי]] [[תשל"ב]] זכיתי להגיע לרבי. בהתוועדות [[שמחת תורה]], לקראת סיומו, ניגשתי לבעל מנגן הרב [[צבי הירש גאנזבורג]], ואמרתי לו שיש לי ניגון חדש מירושלים על הקאפיטל של הרבי, וביקשתיו שישיר זאת. אך הוא הגיב שכבר מאוחר מדאי ואין אפשרות לנגן זאת.
שעה קלה לאחר מכן, משנסתיימה ההתוועדות ולאחר [[מעריב]], התקיים מעמד [[חלוקת כוס של ברכה]]. בהזדמנות זו ניגשתי ל[[חזן]] ר' [[משה טלישבסקי]] וביקשתי את עזרתו בהנחלת השיר עם המילים בפני קהל החסידים, לכבודו של הרבי. ר' משה היסס אך החל לנגן זאת בקול לא גדול, אך גם לא נמוך. אט אט החלו הסובבים לתפוס את הניגון ולהצטרף.
לפתע פנה הרבי אליו (עמדתי אז לידו), הביט בו, ואז הניח הכוס על השולחן והחל מעודד בשתי ידיו הקדושות כמה וכמה פעמים, וכך גם בהמשך החלוקה עוד כמה פעמים. מובן שהקהל העצום הצטרף אף הוא בהתלהבות גדולה, והשיר קיבל 'אישור רשמי' בחצרו של הרבי. מאז החלו לנגנו בהתוועדויות של הרבי עד [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], שאז כבר הבינו כי ראוי להתאים ניגון על הפרק החדש לכבוד [[י"א ניסן]]. הפעם כל אחד ביקש לעצמו את הזכות הזאת, כך שעל [[תהלים ע"א|פרק ע"א]] ב[[תהלים]] הולחנו ארבעה ניגונים..."

גירסא שונה במקצת: טלישבסקי אמר שהניגון קצת צולע. לר' אהרון מרדכי זילברשטרום לא הייתה בררה, ובאמצע כוס של ברכה עשו שקט, והוא נעמד ליד הרבי, עם תהלים, והחל לשיר, הרבי נתן לו לנגן את כל הניגון. הרבי האט קצת את החלוקה, כי הקשיב, ובפעם השניה שהתחילו "ואני עני ואביון" הרבי התחיל לעודד בתנועות יד.

==ניגון "יחי"==
ב[[מוצאי שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]], [[ו' באייר]] [[תנש"א]], שרו החסידים את המנגינה עם המילים 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד', ולאחר מכן גם ביום ט"ו אייר - בעת חלוקת [[קונטרס דבר מלכות (י"ב)|קונטרס דבר מלכות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 [[ט"ו באייר]] [[תנש"א]], הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] - {{וידאו}}}}. בשתי ההזדמנויות עודד הרבי את השירה.

במשך השנה שלאחר מכן המשיכו החסידים לשיר את הניגון עם המילים "זאל שוין זיין די גאולה". במקרים רבים התייחס לכך הרבי בפתיחת ההתוועדות - כאשר התבטא "בהמשך לניגון ששרו עתה..." והחל לדבר בנושא הגאולה. בחורף [[תשנ"ב]], שרו מידי פעם את הניגון עם המילים "'''עס קומט שוין די גאולה, משיח קומט שוין'''" [=מגיע כבר הגאולה, משיח כבר מגיע], בעידודו של הרבי.

החל מתחילת שנת [[תשנ"ג]], החלו החסידים לשיר בתדירות מול [[הרבי]] את הניגון עם המילים 'יחי אדוננו' כשהרבי מעודד את השירה. ומאז ועד [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] היה זה השיר העיקרי ששרו בפני הרבי. בהזדמנויות רבות ראו כיצד מעוניין הרבי לעודד ניגון זה דוקא, ולא אחר.

==ראו גם==
*[[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]]

==קישורים חיצוניים==
'''הניגון'''
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=237 הניגון מושר ב[[התוועדות]] עם הרבי] ללא מילים {{אינפו}} {{שמע}}
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=905 מקהלת הילדים] [[קעמפ אורו של משיח]] {{אינפו}} {{שמע}}
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2077 שרים למלך] שירה: אלעזר פרץ תזמורת: משה אברהם.

'''שירת הניגון עם המילים 'יחי אדוננו' מול הרבי'''
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] [[ט"ו אייר תנש"א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ"ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}
* '''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_31.html בלעדי: וידאו נדיר של הרבי מעודד 'יחי' בתשנ"ג]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]'

'''ביצועים מיוחדים'''
* [http://www.hageula.com/vid/general/1857.html ניגון באמצעות שופר] בכינוס בארץ הקודש - אתר הגאולה {{וידאו}}
* [http://www.hageula.com/news/moshiach/5435.html ניגון באמצעות כינור] בפארק ב[[מנהטן]] - אתר הגאולה {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59653 נגינה על כלי ההקשה Steelpans (מחבת פלדה)] גוי אפרו-אמריקני במנהטן {{אינפו}} {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניגוני שמחה|יחי אדוננו]]
[[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח|יחי אדוננו]]
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי|יחי אדוננו]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון יעלה

2023-04-14T17:50:40Z

חכם עתיק:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון ע"ו וניגון רמ"ג בספר הניגונים|אחר=ניגון יעלה שחיבר ר' שלום חריטונוב|ראו=[[שלום חריטונוב (ניקולייב)#ניגוניו|שלום חריטונוב]]}}
'''יעלה''' הינו [[ניגון]] לבבי המושר על הפיוט "יעלה תחנוננו" הנאמר בליל [[יום כיפור]]. הניגון מושר ב[[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - [[770]] ובשאר בתי כנסיות חב"ד בעולם.

הניגון מביע תחנונים ו[[בטחון]] חזק ב[[הקב"ה|קדוש ברוך הוא]] שימלא משאלות עמו-ישראל.

הלחן מופיע ב[[ספר הניגונים]] פעמיים, כ'ניגון ע"ו' ללא מילים וכ'ניגון רמ"ג' עם מילות הפיוט 'יעלה'.

לא ידוע מי מחברו. הניגון מוכר גם בחסידויות ובעולם הרחב, ורגילים לשוררו בשינויים באמירת [[הלל]] על המילים "אודך כי עניתני" ואילך.

==המילים 'טאטעניו'==
ב[[תשמ"ג]] כתב ר' [[אברהם פריד]] מילים לניגון זה. השיר נקרא 'טאטעניו', והמילים באידיש. השיר מספר על האהבה העצומה שיש לאבינו שבשמים לכל יהודי ואפילו שגורשנו משולחנו הוא עוד עתיד להביא אותנו כולם יחד לירושלים, ללא יוצא מן הכלל נהיה כולנו יחד עם אבותינו.

מפי המשב"ק ר' [[חס"ד הלברשטם]]:

כשהיינו נוסעים במכונית, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] אהבה מאוד לשמוע קלטות של אברהם פריד. שיר אחד שהיה אהוב עליה במיוחד, הוא השיר הידוע בשם 'טאטעניו'.

בדרך כלל הרבנית הקפידה שאף אחד לא יהיה נוכח בשעת [[הדלקת נרות]], אפילו באי הבית הקרובים. בעדינותה מעולם לא ביקשה מהנוכחים לעזוב את החדר, אך בתבונתה חיכתה עד שיעשו זאת מעצמם. אבל שמעתי מאחת שראתה את הרבנית בערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ו]], בזמן הדלקת הנרות, ושמעה אותה מפזמת בדביקות רבה את השיר 'טאטעניו'.

===מילות השיר===
א טאטע ביסטו גאר א געטרייער,

דיין ליבשאפט צו אונז איז דאך אין לשער,

און נאך מער פון דעם,

זאגט דער הייליגער בעל שם,

אז יעדער איד איז ביי דיר וויא בן יחיד.

געזעצן זיינען מיר אין איינעם ביי דיין טיש,

פארשיקט זיינען מיר אין גלות אין א וויסטעניש,

קומען מיר, דיינע קינדער'לאך, בעטן ביי דיר:

"אבינו אב הרחמן רחם עלינו",

דיין בן יחיד בענקט נאך דיר,

געוואלד! טאטע'ניו!

אוי, וויא לעכטיג, אוי וויא הייליג, עס איז דאן געווען,

וויא דערלעבט מען נאכאמאל דיר זען.

"ותחזינה עינינו בשובך לציון",

ווען וועט שוין אונזער גואל אנטאן זיין קרוין,

"בכל יום אחכה לו",

מיר ווערן גארנישט מיד,

ברענג אונז משיח בן דוד.

און טאקע באלד וועלן אידן קומען אין בית מקדשך,

יעדן שבת און ראש חודש להשתחוות לפניך,

ס'וועט זיין "ונגלה כבוד ה'",

אלע וועלן דינען אים.

"אבינו אב הרחמן רחם עלינו",

דיין בן יחיד בענקט נאך דיר,

געוואלד-געוואלד! טאטע'ניו!,

אוי וויא לעכטיג, אוי וויא הייליג, עס איז דאן געווען, וויא דערלעבט מען נאכאמאל דיר זען,

"ותחזינה עינינו בשובך לציון",

ווען וועט שוין אונזער גואל אנטאן זיין קרוין,

"בכל יום אחכה לו",

מיר ווערן גארנישט מיד,

ברענג אונז משיח בן דוד.

מיט ליבשאפט וועסטו נעמען ייעדן אידן פארן האנט,

מיט ניסים אים צוריק פירן אין אונזער הייליג לאנד,

א גאנצע פאלק, גרויס און קליין,

קיינער וועט פארלוירן גיין,

צוזאמען קומען וועלן מיר זיך ברידער לאנג צו שייד,

מיט אהבת אחים אין [[ירושלים]] מיט שמחה און מיט פרייד,

און וויסן וועט די וועלט גענוי,

אז "אין עוד מלבדו"!.

===תרגום===
אבא אתה מאד נאמן לנו,
מי יוכל לשער את גודל אהבתך אלינו,
ועוד יותר מכך,
אומר הבעל שם הקדוש,
כי כל יהודי הוא אצלך כבן יחיד.
ישבנו כולנו יחד על שולחנך,
גורשנו לגלות אל מדבר שממה,
באים אנו, ילדך, מבקשים מאיתך:
"אבינו אב הרחמן רחם עלינו",
בנך יחידך מתגעגע אחריך,
געוואלד! טאטעניו!,
אוי, איזה אור, איזו קדושה אז לנו היה,
איך זוכים עוד פעם לראותך.
"ותחזינה עינינו בשובך לציון",
מתי כבר ילבש הגואל את הכתר לתמיד,
"בכל יום אחכה לו",
אנו כלל לא מתעייפים לישון,
שלח כבר את משיח בן דוד.
ואכן כבר יבואו היהודים לבית מקדשך,
בכל שבת וראש חודש להשתחוות לפניך,
אז יתקיים "ונגלה כבוד ה'",
כולם יעבדו אותך,
"אבינו אב הרחמן רחם עלינו",
בנך יחידך מתגעגע אחריך,
געוואלד-געוואלד! טאטעניו!,
אוי, איזה אור, איזו קדושה אז לנו היה,
איך זוכים עוד פעם לראותך,
"ותחזינה עינינו בשובך לציון",
מתי כבר ילבש הגואל את הכתר לתמיד,
"בכל יום אחכה לו",
אנו כלל לא מתעייפים לישון,
שלח כבר את משיח בן דוד.
ב[[אהבה]] עצומה אתה תיקח כל יהודי בידו,
בניסים גדולים אל הארץ הקדושה תחזיר אותו,
עם שלם, גדולים וקטנים,
לא יהיו כל אבודים,
יחד נבוא כולנו אחים שהופרדו לפני שנים,
באהבת אחים, בירושלים שמחים וצוהלים,
וידע העולם כולו,
כי "אין עוד מלבדו"!.

== קישורים חיצונים ==
;ביצועים לשיר
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140705/jewish/Yaale.htm פרוייקט ניח"ח דיסק מספר 3] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQbWhOSlZGaTRrcHM/view?usp=sharing ניגון ע"ו] ו[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQVFNDRWNNclpVZk0/view?usp=sharing ניגון רמ"ג] מפי ר' [[דוד הורביץ]] {{*}} {{קישור חבד אינפו שמע|1013|יעלה|אוצר ניגוני חב"ד 2 בלי מקהלה}} {{*}} {{קישור חבד אינפו שמע|493|ניגון לשבת ויו"ט|ולנר - דיסק 4}} {{*}} {{קישור חבד אינפו ישן|80304 |"טאטעניו" מושר על ידי שלומי דאסקל||{{תע|02/13/2014}}}} {{*}} {{קישור חבד אינפו ישן|85510|ניגון 'יעלה' בדיסק השביעי בסדרת 'רילקס'||{{תע|12/29/2014}}}} {{*}} [https://anash.org/niggun-yaale-techanuneinu-sung-in-acapella/ מקהלת 'א קאפעלע'] {{*}} [https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/716579/ בביצוע ה"פלדמנים"] {{*}} [https://chabad.info/musicnews/757262/ הקלידן איציק ליפשיץ]

*'''[https://anash.org/the-story-of-tatenyu/ טאטעניו]''', סיפור הניגון מפי ר' אברהם פריד וקליפ של מקהלת אהלי תורה בקראון הייטס המנגנים אותו
[[קטגוריה:ניגוני תפילה לימים נוראים]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון מיוחס לר' אלימלך מליז'ענסק

2023-04-14T17:48:52Z

חכם עתיק:

'''ניגון מיוחס לר' אלימלך מליז'נסק''' הוא [[ניגון חב"ד]] המיוחס לרבי [[אלימלך מליז'נסק]], תלמידו של [[המגיד ממעזריטש]].

הניגון הובא ל[[חסידות חב"ד]] על ידי הרב [[שלום פלדמן]], ששמע את הניגון מרבי בן ציון חיים שלמה משולם זושא טברסקי, רבה של דנוור והאדמו"ר מ[[הורנסטייפל]] ונכדו של רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]].

על הניגון נכתב ב[[ספר הניגונים]]:{{ציטוט|מנגינה מרתקת [[לב]] ו[[מוח]], הנותנת ביטוי לכיסופי ה[[נשמה]] ל[[דבקות]]ה באלקים חיים.}}

הניגון בספר הניגונים נרשם מפי ה[[חסיד]] הרב [[שמריהו פלדמן]], אביו של הרב שלום פלדמן.

ניגון זה הוא ניגון רי"ב בספר הניגונים.

== קישורים חיצוניים ==
* {{אוצר החכמה||ניגון רי"ב|174169|'''[[ספר הניגונים]]''', ג, ניו יורק, תשמ"ה|עמוד=48}}
*[[מדיה:212_Meyuchos_LeR'_Elimelech_Milizhyansk.mp3|לשמיעת הניגון]] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/02-11-Niggun-from-Reb-Elimelech-of-Lizensk-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1084 הניגון] מושר על ידי ר' שמריהו פלדמן, {{אינפו}} {{צליל}}
* [http://chabad.info/music/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%A2%D7%A0%D7%A1%D7%A7 הניגון] בעיבוד של ר' מרדכי ברוצקי, {{אינפו}} {{צליל}}
*'''[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/660139/ אברמי לונגר ודודי הרשקופ בביצוע מרטיט לניגון של רבי אלימלך]''' {{וידפו}}

[[קטגוריה:ניגוני תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

אזמר בשבחין

2023-04-14T17:48:16Z

חכם עתיק:

{{קובץ|אזמר בשבחין}}
'''אזמר בשבחין''' הוא אחד מפיוטיו של [[האריז"ל]] המושר ב[[ליל שבת]].

==מילות הפיוט==
{{ציטוט|תוכן={{כ}}
:'''אֲ'''זַמֵּר בִּשְׁבָחִין, לְמֵיעַל גּוֹ פִּתְחִין, דְּבַחֲקַל תַּפּוּחִין, דְּאִנּוּן קַדִּישִׁין:
:'''נְ'''זַמִּין לָהּ הַשְׁתָּא, בִּפְתוֹרָא חֲדַתָּא, וּבִמְנַרְתָּא טַבְתָּא, דְּנָהֳרָא עַל רֵישִׁין:
:'''יְ'''מִינָא וּשְׂמָאלָא, וּבֵינַיְהוּ כַלָּה, בְּקִשּׁוּטִין אָזְלָא, וּמָאנִין וּלְבוּשִׁין:
:'''יְ'''חַבֶּק לָהּ בַּעֲלָהּ, וּבִיְסוֹדָא דִּילָהּ, דְּעָבֵד נַיְחָא לָהּ, יְהֵא כַּתִּישׁ כַּתִּישִׁין:

:'''צְ'''וָחִין אַף עַקְתִין, בְּטֵלִין וּשְׁבִיתִין, בְּרַם אַנְפִּין חֲדַתִּין, וְרוּחִין עִם נַפְשִׁין:
:'''חַ'''דּוּ סַגִּי יֵיתֵי, וְעַל חֲדָא תַּרְתֵּי, נְהוֹרָא לָהּ יִמְטֵי, וּבֵרְכָאָן דִּנְפִישִׁין:
:'''קְ'''רִיבוּ שׁוּשְׁבִינִין, עֲבִידוּ תִקּוּנִין, לְאַפָּשָׁא זִינִין, וְנוּנִין עִם רַחֲשִׁין:
:'''לְ'''מֶעֶבַד נִשְׁמָתִין, וְרוּחִין חַדַתִּין, בְּתַרְתֵּין וּבִתְלָתִין, וּבִתְלָתָא שִׁבְשִׁין:

:'''וְ'''עִטּוּרִין שַׁבְעִין לָהּ, וּמַלְכָּא דִּלְעֵלָּא, דְּיִתְעַטַּר כֹּלָּא, בְּקַדִּישׁ קַדִּישִׁין:
:'''רְ'''שִׁימִין וּסְתִימִין, בְּגוֹ כָּל עָלְמִין, בְּרַם עֲתִּיק יוֹמִין, הֲלָא בַּטִּישׁ בַּטִּישִׁין:
:'''יְ'''הֵא רַעֲוָא קַמֵּהּ, דְּתִשְׁרֵיהּ עַל עַמֵּהּ, דְּיִתְעַנַּג לִשְׁמֵהּ, בִּמְתִיקִין וְדוּבְשִׁין:
:'''אֲ'''סַדֵּר לִדְרוֹמָא, מְנַרְתָּא דִּסְתִימָא, וְשֻׁלְחָן עִם נַהֲמָא, בִּצְפוֹנָא אָרְשִׁין:

:'''בּ'''חַמְרָא גוֹ כַסָּא, וּמְדָאנֵי אָסָא, לְאָרוּס וַאֲרוּסָה, לְהַתְקָפָא חֲלָשִׁין:
:'''נַ'''עֲבֵד לְהוֹן כִּתְרִין, בְּמִלִּין יַקִּירִין, בְּשַׁבְעִין עִטּוּרִין, דְּעַל גַּבֵּי חַמְשִׁין:
:'''שְׁ'''כִינְתָּא תִּתְעַטָּר, בְּשִׁית נַהֲמֵי לִסְטָר, בְּוָוִין תִּתְקַטָּר{{הערה|נוסח אחר: בווין תתקטר, בשית נהמי לסטר}}, וְזִינִין דִּכְנִישִׁין:
:'''שְׁ'''בִיתִין וּשְׁבִיקִין, מְסָאֳבִין דִּרְחִיקִין, חֲבִילִין דִּמְעִיקִין וְכָל זִינֵי חֲבוּשִׁין:

:'''לְ'''מִבְצַע עַל רִפְתָּא, כְּזֵיתָא וּכְבֵיעָתָא, תְּרֵין יוּדִין נַקְטָא, סְתִימִין וּפְרִישִׁין:
:'''מְ'''שַׁח זֵיתָא דַּכְיָא, דְּטָחֲנִין רֵחַיָא, וְנַגְדִּין נַחֲלַיָּא, בְּגַוָּהּ בִּלְחִישִׁין:
:'''הֲ'''לָא נֵימָא רָזִין, וּמִלִּין דִּגְנִיזִין, דְּלֵיתֵיהוֹן מִתְחַזִּין, טְמִירִין וּכְבִישִׁין:
:'''אִ'''תְעַטָּרַת כַּלָּה, בְּרָזִין דִּלְעֵלָּא, בְּגוֹ הַאי הִלּוּלָא, דְּעִירִין קַדִּישִׁין:
|תרגום={{כ}}
:אזמר בשבחים להכנס בפתחים, של [[שדה]] התפוחים, שהם קדושים.
:נזמין אותה עתה בשולחן חדש ובמנורה טובה, שמאירה על ראשים.
:ימין ושמאל וביניהם כלה. בקישוטים יוצאת ב[[בגד|בגדים]] ולבושים.
:יחבק אותה בעלה, וביסוד אשר לה, שעושה לה נחת, כתוש יכתוש.

:צעקות וגם צרות, בטילות ושובתות, רק פנים שמחות, ורוחות עם נפשות.
:שמחה רבה תבוא, פי שניים, ואור לה יגיע וברכות רבות.
:קרבו שושבינים, עשו תיקונים (לכלה), להרבות במזונות, ודגים עם עופות.
:לעשות [[נשמה|נשמות]] ורוחות חדשות, בשנים ושלושים (דרכים), ובשלושה ענפים.

:ועטרות שבעים לה, והמלך העליון, שיתעטר הכל בקודש הקדשים.
:רשומים וסתומים בתוכה כל עולמות, רק עתיק יומין, הלא הכה יכה.
:יהי רצון לפניו, שישרה על עמו, שיתענג לשמו, בממתקים ודובשנים.
:אערוך בדרום מנורה הנעלמה, ושולחן עם לחם, בצפון אשכין.

:ביין בתוך הכוס ואגודת הדסים, לארוס וארוסה לחזק חלושים.
:נעשה להם כתרים במילים יקרות, בשבעים עיטורים, שעל גבי חמישים.
:ה[[שכינה]] תתעטר בששה לחמים לכל צד, בווים תתקשר, ובמיני (בשמים) צבורים.
:שובתים ונעזבים, הטמאים המרוחקים, המזיקים המעיקים, וכל מיני כשפים.

:לבצוע על הפת, כזית וכביצה, שני יו"דים לקוחה, סתומים ומפורשים.
:שמן זית זך, שטוחנים הריחים, ומושכים הנחלים בתוכה בלחישות.
:הלא נאמר סודות, ומלים הגנוזים, שאינם נראים, טמונים וכבושים.
:נתעטרה הכלה, בסודות של מעלה, בתוך הילולה זו של [[מלאכים]] קדושים.}}

==הניגון==
על המילים חובר ניגון שמיוחס לרבי [[הלל מפאריטש]]. הניגון מוכר גם בחסידויות אחרות בשינויים, ומושר לפעמים עם המילים "האטס גע'פועל'ט אלעס גוטס".

ניגון זה הוא ניגון מ"ח ב[[ספר הניגונים]].

===לחנים נוספים===
מלבד הלחן המקובל שנכלל גם ב[[ספר הניגונים]] מקובלים בפי חסידי חב"ד מספר לחנים נוספים על הפיוט.

לחן אחד{{הערה|1=[https://abc770.org/video/video_node_3085/ הלחן בביצוע נדב בכר ואורן צור].}}, השתמר מפיו של ר' [[זלמן טייבל]] שעל פי עדותו של ר' [[זלמן חאנין]] ר' זלמן טייבל שמע את הניגון בעירו דובריאנקה{{הערה|מהמושבות שייסד אדמו"ר האמצעי.}} וכן מחסידי חב"ד ב[[ניקולייב]], והניגון היה חביב עליו מאוד ונהג לנגן אותו בהתלהבות, ועל פי ההשערה לחן זה מקורו בחסידי אדמו"ר האמצעי, ואולי אף קודם לכן{{הערה|1=[http://nichoach.blogspot.com/2021/07/blog-post_13.html קיר הניגונים - אזמר בשבחן המיוחד, ר' זלמן טייבל].}}.

(לחן זה התגלגל גם מחוץ לחסידי חב"ד, והוא מוכר כשיר הישראלי 'במחרשתי' של אליקים צונזור).

לחן נוסף, מופיע בפרוייקט [[מסורת הניגונים]] של ר' [[דוד הורביץ]]{{הערה|תחילת הקטגוריה 'זמנים שונים', ניגון 26 מהניגונים שלא נכללו בספר הניגונים.}} ואף שהוא היה מקובל במשפחות חב"דיות רבות, ככל הנראה מקורו אינו מחסידי חב"ד בדווקא.

==נוסחאות שונות==
לפיוט זה, כמו בשאר פיוטי האריז"ל לשבת, קיימות גרסאות שונות שנדפסו לאורך השנים בסידורים השונים. כך לדוגמא ב[[סידור הבעל שם טוב]] פותח הפיוט במילים "אסדר בשבחין"{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/ms/1/1_page_133.pdf צילום הפיוט מתוך סידור הבעל שם טוב, בעמוד 133 מצד שמאל למטה].}}.

==קישורים חיצוניים==
* ביצועים שונים של הניגון: '''[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/07-02-Azamer-B-Shvachin-From-Reb-Hillel-Particher-Heichal-Neginah.htm היכל הנגינה] {{*}} '''[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQdzJ6Z25XSmw5TFU/view?usp=sharing ר' דוד הורביץ] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=467 ר' אלאור ולנר] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=149 "ניחח"] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=351 חב"ד קלאסיק] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2813 ניצן-חן רזאל והאשכנזים] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3687 דיסק 'אזמר בשבחין']''' {{צליל}}{{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/132132 הונאת הניגון 'אזמר בשבחין'? • המוזיקאי החב"די עושה סדר]''' {{COL}}
*לחן נוסף בפרוייקט [[מסורת הניגונים]] מפי ר' [[דוד הורביץ]] - {{תבנית:ק.שמע|קובץ=NSH 026 Azamer Bishvochin (Lipsker).mp3}}

{{שבת}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:ניגונים בארמית]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון פרזות תשב ירושלים

2023-04-14T17:45:24Z

חכם עתיק:

הניגון '''פרזות תשב ירושלים''' הינו ניגון עליז המביע אומץ ו[[בטחון]] בה'. הולחן על ידי רבי בן-ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון", האדמו"ר השני מבאבוב, לרגל חתונתו בזיוו"ש עם בת הגה"ק מראצפערט זיע"א.

בשנת [[תשכ"ט]] ב[[חג הגאולה]] [[י"ט בכסלו]], אחר שחרורה של [[ירושלים]] העתיקה, הקדיש [[הרבי]] ב[[התוועדות]], [[שיחה]] שלמה על ה[[נס]] שהיה ועל כך שתהיה בעז"ה [[גאולה]] שלמה במהרה בימינו, אמן. במהלך ה[[התוועדות]] אף ביקש הרבי שיתאימו מנגינה שמחה למילות הפסוק מזכריה "פרזות תשב ירושלים". בו במקום התאימו ה[[חסידים]] מילים אלו למנגינה שכבר הייתה ומאז שרים זאת החסידים בתקוה איתנה לקיום שלמות היעוד בקרוב ממש.

ניגון זה הוא ניגון שט"ו ב[[ספר הניגונים]].

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140758/jewish/Prozos.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]]
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQYmVuN25FTFZhVWc/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]

[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון להקפות

2023-04-14T08:11:08Z

חכם עתיק:

ה'''ניגון להקפות''' הינו [[ניגון]] שמח ועליז המיוחס לאביו של [[הרבי]] - ה[[קבלה|מקובל]] האלוקי - ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. ר' לוי יצחק אמר שקבלה בידיו שניגון זה שרו בעת [[הקפות]] [[שמחת תורה]] אצל [[אדמו"ר הזקן]].

ניגון זה חביב על הרבי בצורה יוצאת דופן ומושר לא רק בעת ההקפות אלא כמעט בכל הזדמנות של שמחה, כמו [[התוועדות]], ועידוד בכניסה ויציאה מ[[בית כנסת]].

ניגון זה נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[פנחס אלטהויז]] כפי ששמעו מר' לוי יצחק.

ניגון זה הוא ניגון קפ"ה ב[[ספר הניגונים]].

בעלון 'עתיקין' גל' 2 העירו על ניגון דומה המובא אצל מ.ש. גשורי ל"שושנת יעקב", שם מיוחס לרבי מרדכי 'החזן מזסלב', תלמיד [[הבעל שם טוב]].

==ראו גם==
*'''[[ניגון קס"ה]]''' - ניגון הקפות

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=179 הרבי מנגן את ניגון ההקפות]''' {{וידפו}}
* '''[https://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%A2%D7%94/ ניגון הקפות אצל הרבי]''' {{וידפו}}
* '''[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/03-14-Niggun-Hakofos-of-The-Rebbe-s-Fathers-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון]''' באתר [[היכל נגינה]]
* '''[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQdmVCWWF3S2xOc1U/view?usp=sharing לשמיעת הניגון]''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*'''[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140708/jewish/Nigun-Hakofot.htm לשמיעת הניגון]''' מתוך [[ניח"ח]] 3#
*הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.co.il/2017/08/blog-post.html ניגון ההקפות של ר' לוי יצחק: מה ננגן בדרך לבית המקדש?]''' באתר קיר הניגונים
*'''[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/720709/ אחיה כהן אלורו מגיש: ניגון הקפות לר' לו'יק]''' {{וידפו}}
*[https://chabad.info/musicnews/392548/ בביצוע מקהלת 'הקאפעליע] {{אינפו}}{{שמע}}
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]
[[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון בימי מרדכי ואסתר

2023-04-14T08:03:21Z

חכם עתיק:

ניגון '''בימי מרדכי ואסתר''' הוא לחן חב"ד אשר ר' [[אליהו לייב ריבקין]] לימד, על נוסח ברכת [[ועל הניסים (פורים)|ועל הניסים]] של [[חג הפורים]] ונוסח '[[שושנת יעקב]]'.

==אודות הניגון==
בעת שר' [[אליהו לייב ריבקין]] לימד את הניגון, סיפר ששמע אותו מאת הרב בייטש בהתוועדות חג הפורים בביתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו הראשון של [[כפר חב"ד]], באחת השנים הראשונות לייסודו, כשהניגון עצמו עוד הגיע מפולין.

לפי אחת השמועות, מקור הניגון הוא מר' מאיר מפאריטש. בעלון 'עתיקין' גל' 1 ו2 הובא שהניגון ידוע בכמה חסידויות נוספות.

הלחן הארוך מורכב משלושה קטעים, והוא מתייחד במספר מאפיינים:

א. הוא כולל בלחן אחד הן את 'שושנת יעקב' והן את 'ועל הניסים'.

ב. הניגון מתחיל בפירוט הסיפור של 'בימי מרדכי ואסתר' ורק לאחר מכן אומרים את הפתיח של 'ועל הניסים' זאת בשונה מנוסח התפילה.

ג. אף שהלחן הושר בפי חסידי חב"ד, הוא אינו תואם במלואו לנוסח אדמו"ר הזקן.

לקראת חג הפורים תשפ"ב זכה הניגון לחשיפה רחבה עם חידושו על ידי מקהלת 'הקעפליע' בניצוחו של יוסי כהן ובהשתתפות חברי המקהלה: חוני צוקר, מנדי שמעונוביץ, מנדי אלקיים, וזלמן ניומן.

==מילות הניגון==
במילות הניגון קיימים מספר דילוגים ושינויים מהנוסח המופיע בנוסח [[ועל הניסים (פורים)|ועל הניסים]] בסידור אדמו"ר הזקן{{הערה|בנוסח אדמו"ר הזקן לא מופיעה תיבת '(בשלשה עשר) '''יום''', בניגון מדולגת השורה "וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ", וכן הוא"ו הפותחת של ''''ו'''על הניסים'.}}.

{{ציטוט|תוכן=
בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע,

בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד,

בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.

אָבּעֶר וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתְּ אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ.

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת,

שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה.

שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָֹמֵחָה בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי: תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח. וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר:

לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ. וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ:

אָרוּר הָמָן אֲשֶׁר בִּקֵשׁ לְאַבְּדִי, בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי.

אֲרוּרָה זֶרֶשׁ אֵשֶׁת מַפְחִידִי, בְּרוּכָה אֶסְתֵּר בַּעֲדִי וְגַם חַרְבוֹנָה זָכוּר לַטּוֹב:}}

==ראו גם==
*[[שושנת יעקב לחסידי אדמו"ר הזקן]]
*[[שושנת יעקב מניקולייב]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/771114/ בביצוע מקהלת 'הקאפעליע']''' {{וידאו}}{{אינפו}}

{{פורים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]
[[קטגוריה:ניגוני ר' אלי ריבקין]]
[[קטגוריה:ניגוני פורים]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

עצביהם כסף וזהב (ניגון)

2023-04-14T08:00:13Z

חכם עתיק:

{{עריכה}}
'''עצביהם כסף וזהב''', הוא ניגון חסידי המרחיב את האמור בפסוקים בספר תהילים{{הערה|קטו, ד ואילך.}} על החילוק בין האמונה היהודית לאמונות ההבל התפלות של הגויים, ועושה ליצנות מהעבודה זרה שלהם.

==אודות הניגון==
מקורו של הניגון לא ידוע, והוא מקובל גם בחצרות חסידיות אחרות, דוגמת חסידות גור בה נהוג לנגן אותו ב[[סעודת פורים]] כאשר הבדחן אומר זאת לפני האדמו"ר.

בחב"ד נרשם הניגון מפי ר' [[שמריהו פלדמן]], ומאחד מזקני החסידים בשם נחום שמריהו זאיאנץ שהעיד שהיה נוכח בשעה שהחסיד ר' [[דוד שטוקהומר]] ניגן את הניגון אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] והיתה על פניו הבעת שחוק בשעה שניגנו ניגון זה{{הערה|עלון 'עתיקין' גליון 2, י"ג אדר תשפ"א עמוד 11.}}.

על פי הנוסחה השניה שבניגון, כל פיסקה מצטרפת לקודמותיה באופן דומה לניגונים המסורתיים של חג הפסח [[חד גדיא]] ו[[אחד מי יודע]] (בנוסחה זו, חלק מהניגון דומה בתנועותיו ל[[ניגון האחים מסלאוויטא]]).

==מילות הניגון==
===נוסחה ראשונה===
{{טורים|{{ציטוט|
'''פזמון'''
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"

"פֶּה לָהֶם, וְלֹא יְדַבֵּרוּ" –
אַ מויל האָבן זיי, זיי קענען נישט רעדן.
אז אָך און וויי און וויסט איז זיי,
אַ שטומען גאָט האָבן זיי.

אָבער "אלוקינו שבשמים איז כל אשר חפץ עשה".
אלץ וואס ער וויל, דאָס טוט ער.
אלץ וואס ער וויל, דאָס טוט ער.
און וועמען ער וויל, דאָס גיט ער.
ווי וואויל איז צו אונזער גאט,
ווי וואויל איז צו זיינע אידן.

'''פזמון'''
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם" "עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"

"עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ" –
אויגן האָבן זיי, זיי קענען נישט זעען.
אז אָך און וויי און ווינט אין זיי.
אַ בלינדן גאָט האָבן זיי.

אָבער "אלוקינו שבשמים איז כל אשר חפץ עשה".
אלץ וואס ער וויל, דאָס טוט ער.
אלץ וואס ער וויל, דאָס טוט ער.
און וועמען ער וויל, דאָס גיט ער.
ווי וואויל איז צו אונזער גאט,
ווי וואויל איז צו זיינע אידן.

'''פזמון'''
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"

"אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא ישמעו" -
אויערן האבן זיי, זיי קענען נישט הערן.
אז אָך און וויי און ווינט איז זיי,
אַ טויבן גאָט האָבן זיי!

אָבער "אלוקינו שבשמים איז כל אשר חפץ עשה".
אלץ וואס ער וויל, דאָס טוט ער.
אלץ וואס ער וויל, דאָס טוט ער.
און וועמען ער וויל, דאָס גיט ער.
ווי וואויל איז צו אונזער גאט,
ווי וואויל איז צו זיינע אידן.

'''פזמון'''
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"
}}}}

תרגום לעברית:
{{טורים|{{ציטוט|
'''פזמון'''
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"

"פֶּה לָהֶם, וְלֹא יְדַבֵּרוּ" –
פה יש להם - הם לא יכולים לדבר.
אוי ואבוי, והם יודעים את זה,
שאלוקים אילם{{הערה|שתקן}} יש להם!.

אבל "אלוקינו שבשמים כל אשר חפץ עשה".
כל מה שהוא רוצה, הוא עושה. כל מה שהוא רוצה, הוא עושה,
ומי שהוא רוצה, לו הוא נותן.
כמה מרומם הוא אלוקינו,
כמה מרוממים היהודים שלו.

'''פזמון'''
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם" –"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"

"עֵינַיִם לָהֶם, וְלֹא יִרְאוּ" -
עיניים יש להם - הם לא יכולים לראות.
אוי ואבוי, והם יודעים את זה, שאלוקים עיוור יש להם.

אבל "אלוקינו שבשמים כל אשר חפץ עשה"
כל מה שהוא רוצה, הוא עושה. כל מה שהוא רוצה, הוא עושה,
ומי שהוא רוצה, לו הוא נותן.
כמה מרומם הוא אלוקינו,
כמה מרוממים היהודים שלו.

'''פזמון'''
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"

"אָזְנַיִם לָהֶם, וְלֹא ישמעו" –
אזנים יש להם - הם לא יכולים לשמוע.
אוי ואבוי, והם יודעים את זה,
שאלוקים חירש יש להם.

"אבל אלוקינו שבשמים כל אשר חפץ עשה".
כל מה שהוא רוצה, הוא עושה.
כל מה שהוא רוצה, הוא עושה,
ומי שהוא רוצה, לו הוא נותן.
כמה מרומם הוא אלוקינו,
כמה מרוממים היהודים שלו.

'''פזמון'''
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"}}}}

===נוסחה שניה===
{{טורים|
''פזמון:''
:''עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם –''

פֶּה לָהֶם, וְלֹא יְדַבֵּרוּ –
:זיי האָבן אַ מויל, און זיי קענען נישט רעדן.
::אָך און וויי איז צו זיי, אַ שטומען גאָט האָבן זיי.
:::ער האט א מויל און רעדט נישט
:::אבל אלוקינו שבשמים
:::אונזער פאטער אין הימל
:::כל אשר חפץ עשה!
:::וואס ער וויל, דאָס טוט ער
:::וואס ער וויל, דאָס טוט ער
:::וועמען ער וויל, דאָס גיט ער.
:::וואס ער וויל, דאָס טוט ער - וועמען ער וויל, דאָס גיט ער.

עֵינַיִם לָהֶם, וְלֹא יִרְאוּ –
:זיי האָבן אַ אויגען, און זיי קענען נישט זעען.
::אָך און וויי איז צו זיי, אַ בלינדן גאָט האָבן זיי.
:::זיי האבן צווי אויגען און זעען נישט, ער האט א מויל און רעדט נישט
:::אבל אלוקינו שבשמים
:::אונזער פאטער אין הימל
:::כל אשר חפץ עשה!
:::וואס ער וויל, דאָס טוט ער
:::וואס ער וויל, דאָס טוט ער
:::וועמען ער וויל, דאָס גיט ער.
:::וואס ער וויל, דאָס טוט ער - וועמען ער וויל, דאָס גיט ער.

אזנים לָהֶם, וְלֹא ישמעו –
:אויערן האָבן זיי, און זיי קענען נישט הערען.
::אָך און וויי איז צו זיי, אַ טויבע גאָט האָבן זיי.
:::זיי האבן צווי אויערן און הערען נישט, זיי האבן צווי אויגען און זעען נישט, ער האט א מויל און רעדט נישט,
:::אבל אלוקינו שבשמים
:::אונזער פאטער אין הימל
:::כל אשר חפץ עשה!
:::וואס ער וויל, דאָס טוט ער
:::וואס ער וויל, דאָס טוט ער
:::וועמען ער וויל, דאָס גיט ער.
:::וואס ער וויל, דאָס טוט ער - וועמען ער וויל, דאָס גיט ער.
}}

תרגום:

{{טורים|
''פזמון:''
:''עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם –''

פֶּה לָהֶם, וְלֹא יְדַבֵּרוּ –
:יש להם פה, והם לא יכולים לדבר.
::אוי ואבוי להם, אלוקים אילם יש להם.
:::יש לו פה ואינו מדבר
:::אבל אלוקינו שבשמים
:::האלוקים שלנו שבשמים
:::כל אשר חפץ עשה!
:::מה שהוא רוצה הוא עושה
:::מה שהוא רוצה הוא עושה
:::למי שהוא רוצה, הוא נותן.
:::מה שהוא רוצה הוא עושה, מי שהוא רוצה, הוא נותן.

עֵינַיִם לָהֶם, וְלֹא יִרְאוּ –
:יש להם עיניים, והם לא יכולים לראות.
::אוי ואבוי להם, אלוקים עיוור יש להם.
:::יש לו שני עיינים והוא לא רואה, יש לו פה ואינו מדבר
:::אבל אלוקינו שבשמים
:::האלוקים שלנו שבשמים
:::כל אשר חפץ עשה!
:::מה שהוא רוצה הוא עושה
:::מה שהוא רוצה הוא עושה
:::למי שהוא רוצה, הוא נותן.
:::מה שהוא רוצה הוא עושה, מי שהוא רוצה, הוא נותן.

אזנים לָהֶם, וְלֹא ישמעו –
:יש להם אוזניים, והם לא יכולים לשמוע.
::אוי ואבוי להם, אלוקים חירש יש להם.
:::יש לו שני אוזניים והוא לא שומע, יש לו שני עיינים והוא לא רואה, יש לו פה ואינו מדבר,
:::אבל אלוקינו שבשמים
:::האלוקים שלנו שבשמים
:::כל אשר חפץ עשה!
:::מה שהוא רוצה הוא עושה
:::מה שהוא רוצה הוא עושה
:::למי שהוא רוצה, הוא נותן.
:::מה שהוא רוצה הוא עושה, מי שהוא רוצה, הוא נותן.
}}

==קישורים חיצוניים==
*הניגון מפי ר' [[דוד הורביץ]] - {{תבנית:ק.שמע|קובץ=48 עצביהם כסף וזהב.mp3}}

{{מסורת הנגינה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]
[[קטגוריה:ניגונים על פסוקים בספר תהילים]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

עצביהם כסף וזהב (ניגון)

2023-04-14T07:59:19Z

חכם עתיק:

{{עריכה}}
'''עצביהם כסף וזהב''', הוא ניגון חסידי המרחיב את האמור בפסוקים בספר תהילים{{הערה|קטו, ד ואילך.}} על החילוק בין האמונה היהודית לאמונות ההבל התפלות של הגויים, ועושה ליצנות מהעבודה זרה שלהם.

==אודות הניגון==
מקורו של הניגון לא ידוע, והוא מקובל גם בחצרות חסידיות אחרות, דוגמת חסידות גור בה נהוג לנגן אותו ב[[סעודת פורים]] כאשר הבדחן אומר זאת לפני האדמו"ר.

בחב"ד נרשם הניגון מפי ר' [[שמריהו פלדמן]], ומאחד מזקני החסידים בשם נחום שמריהו זאיאנץ שהעיד שהיה נוכח בשעה שהחסיד ר' [[דוד שטוקהומר]] ניגן את הניגון אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] והיתה על פניו הבעת שחוק בשעה שניגנו ניגון זה{{הערה|'עתיקים' גליון 2, י"ג אדר תשפ"א עמוד 11.}}.

על פי הנוסחה השניה שבניגון, כל פיסקה מצטרפת לקודמותיה באופן דומה לניגונים המסורתיים של חג הפסח [[חד גדיא]] ו[[אחד מי יודע]] (בנוסחה זו, חלק מהניגון דומה בתנועותיו ל[[ניגון האחים מסלאוויטא]]).

==מילות הניגון==
===נוסחה ראשונה===
{{טורים|{{ציטוט|
'''פזמון'''
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"

"פֶּה לָהֶם, וְלֹא יְדַבֵּרוּ" –
אַ מויל האָבן זיי, זיי קענען נישט רעדן.
אז אָך און וויי און וויסט איז זיי,
אַ שטומען גאָט האָבן זיי.

אָבער "אלוקינו שבשמים איז כל אשר חפץ עשה".
אלץ וואס ער וויל, דאָס טוט ער.
אלץ וואס ער וויל, דאָס טוט ער.
און וועמען ער וויל, דאָס גיט ער.
ווי וואויל איז צו אונזער גאט,
ווי וואויל איז צו זיינע אידן.

'''פזמון'''
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם" "עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"

"עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ" –
אויגן האָבן זיי, זיי קענען נישט זעען.
אז אָך און וויי און ווינט אין זיי.
אַ בלינדן גאָט האָבן זיי.

אָבער "אלוקינו שבשמים איז כל אשר חפץ עשה".
אלץ וואס ער וויל, דאָס טוט ער.
אלץ וואס ער וויל, דאָס טוט ער.
און וועמען ער וויל, דאָס גיט ער.
ווי וואויל איז צו אונזער גאט,
ווי וואויל איז צו זיינע אידן.

'''פזמון'''
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"

"אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא ישמעו" -
אויערן האבן זיי, זיי קענען נישט הערן.
אז אָך און וויי און ווינט איז זיי,
אַ טויבן גאָט האָבן זיי!

אָבער "אלוקינו שבשמים איז כל אשר חפץ עשה".
אלץ וואס ער וויל, דאָס טוט ער.
אלץ וואס ער וויל, דאָס טוט ער.
און וועמען ער וויל, דאָס גיט ער.
ווי וואויל איז צו אונזער גאט,
ווי וואויל איז צו זיינע אידן.

'''פזמון'''
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"
}}}}

תרגום לעברית:
{{טורים|{{ציטוט|
'''פזמון'''
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"

"פֶּה לָהֶם, וְלֹא יְדַבֵּרוּ" –
פה יש להם - הם לא יכולים לדבר.
אוי ואבוי, והם יודעים את זה,
שאלוקים אילם{{הערה|שתקן}} יש להם!.

אבל "אלוקינו שבשמים כל אשר חפץ עשה".
כל מה שהוא רוצה, הוא עושה. כל מה שהוא רוצה, הוא עושה,
ומי שהוא רוצה, לו הוא נותן.
כמה מרומם הוא אלוקינו,
כמה מרוממים היהודים שלו.

'''פזמון'''
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם" –"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"

"עֵינַיִם לָהֶם, וְלֹא יִרְאוּ" -
עיניים יש להם - הם לא יכולים לראות.
אוי ואבוי, והם יודעים את זה, שאלוקים עיוור יש להם.

אבל "אלוקינו שבשמים כל אשר חפץ עשה"
כל מה שהוא רוצה, הוא עושה. כל מה שהוא רוצה, הוא עושה,
ומי שהוא רוצה, לו הוא נותן.
כמה מרומם הוא אלוקינו,
כמה מרוממים היהודים שלו.

'''פזמון'''
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"

"אָזְנַיִם לָהֶם, וְלֹא ישמעו" –
אזנים יש להם - הם לא יכולים לשמוע.
אוי ואבוי, והם יודעים את זה,
שאלוקים חירש יש להם.

"אבל אלוקינו שבשמים כל אשר חפץ עשה".
כל מה שהוא רוצה, הוא עושה.
כל מה שהוא רוצה, הוא עושה,
ומי שהוא רוצה, לו הוא נותן.
כמה מרומם הוא אלוקינו,
כמה מרוממים היהודים שלו.

'''פזמון'''
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"
"עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם"}}}}

===נוסחה שניה===
{{טורים|
''פזמון:''
:''עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם –''

פֶּה לָהֶם, וְלֹא יְדַבֵּרוּ –
:זיי האָבן אַ מויל, און זיי קענען נישט רעדן.
::אָך און וויי איז צו זיי, אַ שטומען גאָט האָבן זיי.
:::ער האט א מויל און רעדט נישט
:::אבל אלוקינו שבשמים
:::אונזער פאטער אין הימל
:::כל אשר חפץ עשה!
:::וואס ער וויל, דאָס טוט ער
:::וואס ער וויל, דאָס טוט ער
:::וועמען ער וויל, דאָס גיט ער.
:::וואס ער וויל, דאָס טוט ער - וועמען ער וויל, דאָס גיט ער.

עֵינַיִם לָהֶם, וְלֹא יִרְאוּ –
:זיי האָבן אַ אויגען, און זיי קענען נישט זעען.
::אָך און וויי איז צו זיי, אַ בלינדן גאָט האָבן זיי.
:::זיי האבן צווי אויגען און זעען נישט, ער האט א מויל און רעדט נישט
:::אבל אלוקינו שבשמים
:::אונזער פאטער אין הימל
:::כל אשר חפץ עשה!
:::וואס ער וויל, דאָס טוט ער
:::וואס ער וויל, דאָס טוט ער
:::וועמען ער וויל, דאָס גיט ער.
:::וואס ער וויל, דאָס טוט ער - וועמען ער וויל, דאָס גיט ער.

אזנים לָהֶם, וְלֹא ישמעו –
:אויערן האָבן זיי, און זיי קענען נישט הערען.
::אָך און וויי איז צו זיי, אַ טויבע גאָט האָבן זיי.
:::זיי האבן צווי אויערן און הערען נישט, זיי האבן צווי אויגען און זעען נישט, ער האט א מויל און רעדט נישט,
:::אבל אלוקינו שבשמים
:::אונזער פאטער אין הימל
:::כל אשר חפץ עשה!
:::וואס ער וויל, דאָס טוט ער
:::וואס ער וויל, דאָס טוט ער
:::וועמען ער וויל, דאָס גיט ער.
:::וואס ער וויל, דאָס טוט ער - וועמען ער וויל, דאָס גיט ער.
}}

תרגום:

{{טורים|
''פזמון:''
:''עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם –''

פֶּה לָהֶם, וְלֹא יְדַבֵּרוּ –
:יש להם פה, והם לא יכולים לדבר.
::אוי ואבוי להם, אלוקים אילם יש להם.
:::יש לו פה ואינו מדבר
:::אבל אלוקינו שבשמים
:::האלוקים שלנו שבשמים
:::כל אשר חפץ עשה!
:::מה שהוא רוצה הוא עושה
:::מה שהוא רוצה הוא עושה
:::למי שהוא רוצה, הוא נותן.
:::מה שהוא רוצה הוא עושה, מי שהוא רוצה, הוא נותן.

עֵינַיִם לָהֶם, וְלֹא יִרְאוּ –
:יש להם עיניים, והם לא יכולים לראות.
::אוי ואבוי להם, אלוקים עיוור יש להם.
:::יש לו שני עיינים והוא לא רואה, יש לו פה ואינו מדבר
:::אבל אלוקינו שבשמים
:::האלוקים שלנו שבשמים
:::כל אשר חפץ עשה!
:::מה שהוא רוצה הוא עושה
:::מה שהוא רוצה הוא עושה
:::למי שהוא רוצה, הוא נותן.
:::מה שהוא רוצה הוא עושה, מי שהוא רוצה, הוא נותן.

אזנים לָהֶם, וְלֹא ישמעו –
:יש להם אוזניים, והם לא יכולים לשמוע.
::אוי ואבוי להם, אלוקים חירש יש להם.
:::יש לו שני אוזניים והוא לא שומע, יש לו שני עיינים והוא לא רואה, יש לו פה ואינו מדבר,
:::אבל אלוקינו שבשמים
:::האלוקים שלנו שבשמים
:::כל אשר חפץ עשה!
:::מה שהוא רוצה הוא עושה
:::מה שהוא רוצה הוא עושה
:::למי שהוא רוצה, הוא נותן.
:::מה שהוא רוצה הוא עושה, מי שהוא רוצה, הוא נותן.
}}

==קישורים חיצוניים==
*הניגון מפי ר' [[דוד הורביץ]] - {{תבנית:ק.שמע|קובץ=48 עצביהם כסף וזהב.mp3}}

{{מסורת הנגינה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]
[[קטגוריה:ניגונים על פסוקים בספר תהילים]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון להקפות

2023-04-14T07:58:21Z

חכם עתיק:

ה'''ניגון להקפות''' הינו [[ניגון]] שמח ועליז המיוחס לאביו של [[הרבי]] - ה[[קבלה|מקובל]] האלוקי - ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. ר' לוי יצחק אמר שקבלה בידיו שניגון זה שרו בעת [[הקפות]] [[שמחת תורה]] אצל [[אדמו"ר הזקן]].

ניגון זה חביב על הרבי בצורה יוצאת דופן ומושר לא רק בעת ההקפות אלא כמעט בכל הזדמנות של שמחה, כמו [[התוועדות]], ועידוד בכניסה ויציאה מ[[בית כנסת]].

ניגון זה נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[פנחס אלטהויז]] כפי ששמעו מר' לוי יצחק.

ניגון זה הוא ניגון קפ"ה ב[[ספר הניגונים]].

בעלון 'עתיקין' גל' 2 העירו על ניגון דומה המובא אצל גשורי ל"שושנת יעקב", שם מיוחס לרבי מרדכי 'החזן מזסלב', תלמיד [[הבעל שם טוב]].

==ראו גם==
*'''[[ניגון קס"ה]]''' - ניגון הקפות

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=179 הרבי מנגן את ניגון ההקפות]''' {{וידפו}}
* '''[https://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%A2%D7%94/ ניגון הקפות אצל הרבי]''' {{וידפו}}
* '''[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/03-14-Niggun-Hakofos-of-The-Rebbe-s-Fathers-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון]''' באתר [[היכל נגינה]]
* '''[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQdmVCWWF3S2xOc1U/view?usp=sharing לשמיעת הניגון]''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*'''[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140708/jewish/Nigun-Hakofot.htm לשמיעת הניגון]''' מתוך [[ניח"ח]] 3#
*הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.co.il/2017/08/blog-post.html ניגון ההקפות של ר' לוי יצחק: מה ננגן בדרך לבית המקדש?]''' באתר קיר הניגונים
*'''[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/720709/ אחיה כהן אלורו מגיש: ניגון הקפות לר' לו'יק]''' {{וידפו}}
*[https://chabad.info/musicnews/392548/ בביצוע מקהלת 'הקאפעליע] {{אינפו}}{{שמע}}
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]
[[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון להקפות

2023-04-14T07:57:58Z

חכם עתיק:

ה'''ניגון להקפות''' הינו [[ניגון]] שמח ועליז המיוחס לאביו של [[הרבי]] - ה[[קבלה|מקובל]] האלוקי - ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. ר' לוי יצחק אמר שקבלה בידיו שניגון זה שרו בעת [[הקפות]] [[שמחת תורה]] אצל [[אדמו"ר הזקן]].

ניגון זה חביב על הרבי בצורה יוצאת דופן ומושר לא רק בעת ההקפות אלא כמעט בכל הזדמנות של שמחה, כמו [[התוועדות]], ועידוד בכניסה ויציאה מ[[בית כנסת]].

ניגון זה נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[פנחס אלטהויז]] כפי ששמעו מר' לוי יצחק.

ניגון זה הוא ניגון קפ"ה ב[[ספר הניגונים]].

בעלון 'עתיקין' גל' 2 העירו על ניגון דומה ל"שושנת יעקב" המובא אצל גשורי, שם מיוחס לרבי מרדכי 'החזן מזסלב', תלמיד [[הבעל שם טוב]].

==ראו גם==
*'''[[ניגון קס"ה]]''' - ניגון הקפות

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=179 הרבי מנגן את ניגון ההקפות]''' {{וידפו}}
* '''[https://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%A2%D7%94/ ניגון הקפות אצל הרבי]''' {{וידפו}}
* '''[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/03-14-Niggun-Hakofos-of-The-Rebbe-s-Fathers-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון]''' באתר [[היכל נגינה]]
* '''[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQdmVCWWF3S2xOc1U/view?usp=sharing לשמיעת הניגון]''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*'''[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140708/jewish/Nigun-Hakofot.htm לשמיעת הניגון]''' מתוך [[ניח"ח]] 3#
*הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.co.il/2017/08/blog-post.html ניגון ההקפות של ר' לוי יצחק: מה ננגן בדרך לבית המקדש?]''' באתר קיר הניגונים
*'''[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/720709/ אחיה כהן אלורו מגיש: ניגון הקפות לר' לו'יק]''' {{וידפו}}
*[https://chabad.info/musicnews/392548/ בביצוע מקהלת 'הקאפעליע] {{אינפו}}{{שמע}}
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]
[[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

פליאה דעת ממני (ניגון)

2023-04-14T07:52:16Z

חכם עתיק:

'''פליאה דעת ממני''' הוא ניגון חב"די עתיק ומרגש שהושר ב[[ליובאוויטש]] ובעיירה החסידית [[קרמנצ'וג]] וכן אצל המשפיעים החסידים ר' [[שלמה חיים קסלמן]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ועוד.

הניגון התפרסם גם בחסידויות אחרות{{הערה|ראה בעלון 'עתיקין' גל' 1.}}. כמו כן, ניגון זה היה חביב מאוד על הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]] שניגן אותו לעיתים תכופות.

לעיתים שימש ניגון זה כהקדמה לניגון '[[מלאכים שרפים ואופנים (ניגון)|מלאכים שרפים ואופנים]]' שהיה חביב מאוד על [[אדמו"ר הצמח צדק]] מליובאוויטש.

הניגון לא נכלל ב[[ספר הניגונים]] והוא הוקלט בפרוייקטים שונים של שימור ניגוני חב"ד כמו ב[[מסורת הניגונים]] של הרב [[דוד הורביץ]] ועוד.

על פסוקים אלו בתהלים מקובלים בפי חסידים ניגונים חב"דיים נוספים, הידועים יותר מניגון זה ומאופיינים בקו השמחה{{הערה|ראו ערך [[אנה אלך מרוחך (ניגון)]].}}.

==מילות הניגון==
{{ציטוט|פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא אוּכַל לָהּ.

אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח.

אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ|מקור=[[תהלים קלט]], ו-ח.}}

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2022/04/blog-post_13.html?m=1 'פליאה דעת ממני': ניגון תדיר מחדרו הק' של הצמח צדק]''' באתר 'קיר הניגונים'
*'''[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQWHFHSHhPekQ3WVU/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-Cl417YiG1sFgXNLUdFt_Pw לשמיעת הניגון עם ההמשך "מלאכים שרפים ואופנים"]''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*'''[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/871391/ הניגון בביצוע מחודש]''' על ידי הרב [[יצחק איתן מזרחי]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

פליאה דעת ממני (ניגון)

2023-04-14T07:52:03Z

חכם עתיק:

'''פליאה דעת ממני''' הוא ניגון חב"די עתיק ומרגש שהושר ב[[ליובאוויטש]] ובעיירה החסידית [[קרמנצ'וג]] וכן אצל המשפיעים החסידים ר' [[שלמה חיים קסלמן]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ועוד.

הניגון התפרסם גם בחסידויות אחרות{{הערה|ראה בעלון 'עתיקין' גל' 1}}. כמו כן, ניגון זה היה חביב מאוד על הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]] שניגן אותו לעיתים תכופות.

לעיתים שימש ניגון זה כהקדמה לניגון '[[מלאכים שרפים ואופנים (ניגון)|מלאכים שרפים ואופנים]]' שהיה חביב מאוד על [[אדמו"ר הצמח צדק]] מליובאוויטש.

הניגון לא נכלל ב[[ספר הניגונים]] והוא הוקלט בפרוייקטים שונים של שימור ניגוני חב"ד כמו ב[[מסורת הניגונים]] של הרב [[דוד הורביץ]] ועוד.

על פסוקים אלו בתהלים מקובלים בפי חסידים ניגונים חב"דיים נוספים, הידועים יותר מניגון זה ומאופיינים בקו השמחה{{הערה|ראו ערך [[אנה אלך מרוחך (ניגון)]].}}.

==מילות הניגון==
{{ציטוט|פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא אוּכַל לָהּ.

אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח.

אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ|מקור=[[תהלים קלט]], ו-ח.}}

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2022/04/blog-post_13.html?m=1 'פליאה דעת ממני': ניגון תדיר מחדרו הק' של הצמח צדק]''' באתר 'קיר הניגונים'
*'''[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQWHFHSHhPekQ3WVU/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-Cl417YiG1sFgXNLUdFt_Pw לשמיעת הניגון עם ההמשך "מלאכים שרפים ואופנים"]''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*'''[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/871391/ הניגון בביצוע מחודש]''' על ידי הרב [[יצחק איתן מזרחי]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון ארשת שפתינו

2023-04-14T07:50:04Z

חכם עתיק:

'''ארשת שפתינו''' הינו [[ניגון]] אותו היו שרים [[חזן|חזני]] [[ליובאוויטש]] לאחר ה[[תקיעות]] מעומד בתפילת מוסף של [[ראש השנה]].

הניגון נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]].

ניגון זה הוא ניגון רל"ט ב[[ספר הניגונים]].

בעלון 'עתיקין' גל' 15 העירו שהבית הראשון של הניגון זהה לניגון ידוע בחסידויות אחרות (מפורסם בימינו ל'לכה דודי'){{הערה|כמו כן העירו שם שנראה שיש זיקה גם לתנועה הידועה (המושרת גם בחב"ד, והיתה נשמעת במיוחד מאת השליח הרב [[גרשון מענדל גרליק]]) למלים "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול".}}.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/20-03-Nusach-Oleinu-Leshabei-ach-Se-ooh-Sheorim-Areshes-Sefaseinu-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQUnh1d3dwZXlDM1E/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]

{{הערות שוליים}}
{{ראש השנה}}
[[קטגוריה:ניגוני תפילה לימים נוראים]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון רוסטוב

2023-04-14T07:47:54Z

חכם עתיק:

'''ניגון רוסטוב''', הוא ניגון ש[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לשיר באופן תדיר בתקופת שהותו ב[[רוסטוב]]. בתקופת אדמו"ר הרש"ב, כונה הניגון '''דעם רבינ'ס ניגון''' [= ניגונו של הרבי]. בדורנו, מושר הניגון בדרך כלל קודם אמירת [[מאמר]] חסידות הנאמר על ידי הרבי כ''''ניגון הכנה למאמר''''.

בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] התגורר [[אדמו"ר הרש"ב]] ברוסטוב. אותה תקופה - שהייתה קשה לעם ישראל - נהג [[אדמו"ר הרש"ב]] לנגן תדיר [[ניגון]] שמביא לידי [[התעוררות]] [[חשבון נפש]] ו[[געגועים]] ל[[אלוקות]]. את הניגון היה רגיל לנגן בשבתות, ימים טובים ובכל [[יומא דפגרא]].

ניגון זה הוא ניגון מ"ד ב[[ספר הניגונים]].

ר' [[לב לייבמן]] מציין{{הערה|בבלוג 'קיר הניגונים' בפוסט "סיפורו של הניגון מרוסטוב". עיין שם בארוכה.}} שבמחברת ניגוני חב"ד של מ.ש. גשורי רשום על ניגון זה: "ניגון קרליני בלבוש חב"די. הושר בפי [אדמו"ר] הרש"ב מליובביץ. הניגון נקרא סלוביאנסקר". ובמחברת לניגוני קרלין רושם גשורי שזהו ניגון "אליהו הנביא", "זמר קרליני למוצאי שבת". הניגון אף התגלגל ל[[חסידות סאטמאר]] בעת השואה{{הערה|ראה בעלון 'עתיקין' גל' 10.}}.

==ראו גם==
* [[ניגון הכנה לד' בבות]] - גם הוא ניגון שהיה חביב על הרבי הרש"ב

==קישורים חיצוניים==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], '''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/6/24/317 שיחת חג הפסח תש"ט]''' [[ספר השיחות]], [[תש"ט]]. אתר ספריית חב"ד (ב[[אידיש]])

;קטעי וידאו:
*{{קישור חבד וידפו ישן|3177|ניגון רוסטוב בטיש ב[[רחמסטריבקא]]}}
* {{קישור חבד וידפו ישן|1628|צפו בתיעוד: בתולדות אהרן מנגנים ליובאוויטש!}}
*'''[https://chabad.info/news/728254/ רבי לילדים: נִגּוּן רוֹסְטוֹב • לנגן ביחד]''' {{וידפו}}

;ביצועים ועיבודים שונים:
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/10-02-Der-Rastover-Niggun-The-Rebbe-s-Niggun-Rashab-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]] {{שמע}}
* [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140691/jewish/Nigun-Rostov.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 2#
* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQM2ZUX3RabmtrdnM/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
* {{קישור חבד אינפו שמע|463|ניגון מרוסטוב|ולנר - דיסק #2}}
* {{קישור חבד אינפו שמע|760|ניגון רוסטוב|פסנתר - ירון גרשובסקי}}
* {{קישור חבד אינפו שמע|1160|ניגון מרוסטוב|עצם ה[[נשמה]] #1 - ב'}}
* {{קישור חבד און ליין|81255|עמיר בניון מבצע את 'ניגון רוסטוב'||כ"ז אדר תשע"ד}} {{שמע}}

{{הערות שוליים}}
{{ניגוני רבו"נ}}
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]
[[קטגוריה:ניגוני הכנה|ר]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון פ"ד (הכנה למאמר)

2023-04-14T07:45:36Z

חכם עתיק:

ישנם ריבוי '''ניגונים לשבת ויום טוב''' המלאים רגש וספוגים מ[[התבוננות]] ה[[מוח]] והתפעלות ה[[לב]], המושרים בפי [[חסידי חב"ד]] מידי שבת בשבתו.

כידוע, לא הכניס [[אדמו"ר הזקן]] בסידורו פיוטים רבים לזמירות שבת בהיות שה[[חסידים]] מנצלים את סעודות השבת ל[[התוועדות]] רעים ונגינת [[ניגוני חב"ד]] בצוותא. אמנם, לא נודע בבירור שורש ומקור כל [[ניגונים]] אלו אך יש בידינו את הניגונים עצמם.

בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]] ניגון זה שימש כ'ניגון הכנה' לאמירת [[מאמר]] חסידות.
ב[[ניגוני התוועדויות]] מס' 3 ישנה הקלטה של [[הרבי]] מנגן את הניגון הזה כאשר הוא משנה בו כמה תנועות, וכן מתחיל את הניגון מהאמצע.

ניגון זה הוא ניגון פ"ד ב[[ספר הניגונים]].

בעלון 'עתיקין' גל' 10 ציינו שניגון זה מוכר גם ב[[חסידות ויז'ניץ]] כלחן ל"רברבין" שב"י-ה רבון עלם": "את הניגון הזה למד ה"אמרי חיים" עת שהתגורר סמוך לחותנו הרה"ק ר' זאב מרחמסטריווקא ובשכנות לקבוצה גדולה של חסידי חב"ד, מהם שמע את הניגון. יש אומרים שאת הניגון למד מפיו של [האדמו"ר] רש"ב מליובאוויטש בשבת אחת שבא להסתופף בצלו באותה התקופה. את הניגון הלביש ה"אמרי חיים" בתקופה בה כיהן כרב העיר וילחוביץ"{{הערה|לאחרונה עלה ביצוע ליוטיוב בכותרת ''רברבין - ויז'ניץ - מקהלת מלכות''.}}.

==קישורים חיצונים==

* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=501 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר] {{אינפו}} {{צליל}}

* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=93 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"] {{אינפו}} {{צליל}}

* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/084.rm&gif=084 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ] {{770L}} {{צליל}}
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=230 לשמיעת הניגון מפי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א] {{אינפו}} {{צליל}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]
[[קטגוריה:ניגוני הכנה|פ]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון פ"ד (הכנה למאמר)

2023-04-14T07:45:24Z

חכם עתיק:

ישנם ריבוי '''ניגונים לשבת ויום טוב''' המלאים רגש וספוגים מ[[התבוננות]] ה[[מוח]] והתפעלות ה[[לב]], המושרים בפי [[חסידי חב"ד]] מידי שבת בשבתו.

כידוע, לא הכניס [[אדמו"ר הזקן]] בסידורו פיוטים רבים לזמירות שבת בהיות שה[[חסידים]] מנצלים את סעודות השבת ל[[התוועדות]] רעים ונגינת [[ניגוני חב"ד]] בצוותא. אמנם, לא נודע בבירור שורש ומקור כל [[ניגונים]] אלו אך יש בידינו את הניגונים עצמם.

בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]] ניגון זה שימש כ'ניגון הכנה' לאמירת [[מאמר]] חסידות.
ב[[ניגוני התוועדויות]] מס' 3 ישנה הקלטה של [[הרבי]] מנגן את הניגון הזה כאשר הוא משנה בו כמה תנועות, וכן מתחיל את הניגון מהאמצע.

ניגון זה הוא ניגון פ"ד ב[[ספר הניגונים]].

בעלון 'עתיקין' גל' 10 ציינו שניגון זה מוכר גם ב[[חסידות ויז'ניץ]] כלחן ל"רברבין" שב"י-ה רבון עלם": "את הניגון הזה למד ה"אמרי חיים" עת שהתגורר סמוך לחותנו הרה"ק ר' זאב מרחמסטריווקא ובשכנות לקבוצה גדולה של חסידי חב"ד, מהם שמע את הניגון. יש אומרים שאת הניגון למד מפיו של [האדמו"ר] רש"ב מליובאוויטש בשבת אחת שבא להסתופף בצלו באותה התקופה. את הניגון הלביש ה"אמרי חיים" בתקופה בה כיהן כרב העיר וילחוביץ"{{הערה|לאחרונה עלה ביצוע ליוטיוב בכותרת ''רברבין - ויז'ניץ - מקהלת מלכות''}}.

==קישורים חיצונים==

* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=501 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר] {{אינפו}} {{צליל}}

* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=93 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"] {{אינפו}} {{צליל}}

* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/084.rm&gif=084 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ] {{770L}} {{צליל}}
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=230 לשמיעת הניגון מפי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א] {{אינפו}} {{צליל}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]
[[קטגוריה:ניגוני הכנה|פ]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון פ"ד (הכנה למאמר)

2023-04-14T07:44:56Z

חכם עתיק:

ישנם ריבוי '''ניגונים לשבת ויום טוב''' המלאים רגש וספוגים מ[[התבוננות]] ה[[מוח]] והתפעלות ה[[לב]], המושרים בפי [[חסידי חב"ד]] מידי שבת בשבתו.

כידוע, לא הכניס [[אדמו"ר הזקן]] בסידורו פיוטים רבים לזמירות שבת בהיות שה[[חסידים]] מנצלים את סעודות השבת ל[[התוועדות]] רעים ונגינת [[ניגוני חב"ד]] בצוותא. אמנם, לא נודע בבירור שורש ומקור כל [[ניגונים]] אלו אך יש בידינו את הניגונים עצמם.

בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]] ניגון זה שימש כ'ניגון הכנה' לאמירת [[מאמר]] חסידות.
ב[[ניגוני התוועדויות]] מס' 3 ישנה הקלטה של [[הרבי]] מנגן את הניגון הזה כאשר הוא משנה בו כמה תנועות, וכן מתחיל את הניגון מהאמצע.

ניגון זה הוא ניגון פ"ד ב[[ספר הניגונים]].

בעלון 'עתיקין' גל' 10 ציינו שניגון זה מוכר גם ב[[חסידות ויז'ניץ]] כלחן ל"רברבין" שב"י-ה רבון עלם": "את הניגון הזה למד ה"אמרי חיים" עת שהתגורר סמוך לחותנו הרה"ק ר' זאב מרחמסטריווקא ובשכנות לקבוצה גדולה של חסידי חב"ד, מהם שמע את הניגון. יש אומרים שאת הניגון למד מפיו של [האדמו"ר] רש"ב מליובאוויטש בשבת אחת שבא להסתופף בצלו באותה התקופה. את הניגון הלביש ה"אמרי חיים" בתקופה בה כיהן כרב העיר וילחוביץ"{{הערה|לאחרונה עלה ביצוע ליוטיוב בכותרת ''רברבין - ויז'ניץ - מקהלת מלכות''}}.

==קישורים חיצונים==

* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=501 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר] {{אינפו}} {{צליל}}

* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=93 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"] {{אינפו}} {{צליל}}

* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/084.rm&gif=084 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ] {{770L}} {{צליל}}
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=230 לשמיעת הניגון מפי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א] {{אינפו}} {{צליל}}

[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]
[[קטגוריה:ניגוני הכנה|פ]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון פ"ד (הכנה למאמר)

2023-04-14T07:44:48Z

חכם עתיק:

ישנם ריבוי '''ניגונים לשבת ויום טוב''' המלאים רגש וספוגים מ[[התבוננות]] ה[[מוח]] והתפעלות ה[[לב]], המושרים בפי [[חסידי חב"ד]] מידי שבת בשבתו.

כידוע, לא הכניס [[אדמו"ר הזקן]] בסידורו פיוטים רבים לזמירות שבת בהיות שה[[חסידים]] מנצלים את סעודות השבת ל[[התוועדות]] רעים ונגינת [[ניגוני חב"ד]] בצוותא. אמנם, לא נודע בבירור שורש ומקור כל [[ניגונים]] אלו אך יש בידינו את הניגונים עצמם.

בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]] ניגון זה שימש כ'ניגון הכנה' לאמירת [[מאמר]] חסידות.
ב[[ניגוני התוועדויות]] מס' 3 ישנה הקלטה של [[הרבי]] מנגן את הניגון הזה כאשר הוא משנה בו כמה תנועות, וכן מתחיל את הניגון מהאמצע.

ניגון זה הוא ניגון פ"ד ב[[ספר הניגונים]].

בעלון 'עתיקין' גל' 10 ציינו שניגון זה מוכר גם ב[[חסידות ויז'ניץ]] כלחן ל"רברבין" שב"י-ה רבון עלם": "את הניגון הזה למד ה"אמרי חיים" עת שהתגורר סמוך לחותנו הרה"ק ר' זאב מרחמסטריווקא ובשכנות לקבוצה גדולה של חסידי חב"ד, מהם שמע את הניגון. יש אומרים שאת הניגון למד מפיו של [האדמו"ר] רש"ב מליובאוויטש בשבת אחת שבא להסתופף בצלו באותה התקופה. את הניגון הלביש ה"אמרי חיים" בתקופה בה כיהן כרב העיר וילחוביץ" {{הערה|לאחרונה עלה ביצוע ליוטיוב בכותרת ''רברבין - ויז'ניץ - מקהלת מלכות''}}.

==קישורים חיצונים==

* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=501 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר] {{אינפו}} {{צליל}}

* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=93 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"] {{אינפו}} {{צליל}}

* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/084.rm&gif=084 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ] {{770L}} {{צליל}}
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=230 לשמיעת הניגון מפי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א] {{אינפו}} {{צליל}}

[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]
[[קטגוריה:ניגוני הכנה|פ]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון ארשת שפתינו

2023-04-14T07:35:27Z

חכם עתיק:

'''ארשת שפתינו''' הינו [[ניגון]] אותו היו שרים [[חזן|חזני]] [[ליובאוויטש]] לאחר ה[[תקיעות]] מעומד בתפילת מוסף של [[ראש השנה]].

הניגון נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]].

ניגון זה הוא ניגון רל"ט ב[[ספר הניגונים]].

בעלון 'עתיקין' העירו שהבית הראשון של הניגון זהה לניגון ידוע בחסידויות אחרות (מפורסם בימינו ל'לכה דודי'){{הערה|כמו כן העירו שם שנראה שיש זיקה גם לתנועה הידועה (המושרת גם בחב"ד, והיתה נשמעת במיוחד מאת השליח הרב [[גרשון מענדל גרליק]]) למלים "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול".}}.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/20-03-Nusach-Oleinu-Leshabei-ach-Se-ooh-Sheorim-Areshes-Sefaseinu-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQUnh1d3dwZXlDM1E/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]

{{הערות שוליים}}
{{ראש השנה}}
[[קטגוריה:ניגוני תפילה לימים נוראים]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון ארשת שפתינו

2023-04-14T07:34:52Z

חכם עתיק:

'''ארשת שפתינו''' הינו [[ניגון]] אותו היו שרים [[חזן|חזני]] [[ליובאוויטש]] לאחר ה[[תקיעות]] מעומד בתפילת מוסף של [[ראש השנה]].

הניגון נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]].

ניגון זה הוא ניגון רל"ט ב[[ספר הניגונים]].

בעלון 'עתיקין' העירו שהבית הראשון של הניגון זהה לניגון ידוע בחסידויות אחרות (מפורסם בימינו ל'לכה דודי'){{הערה|כמו כן העירו שם שנראה שיש זיקה גם לתנועה הידועה (המושרת גם בחב"ד, והיתה נשמעת במיוחד מאת השליח הרב [[גרשון מענדל גרליק]]) למלים "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול".}}.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/20-03-Nusach-Oleinu-Leshabei-ach-Se-ooh-Sheorim-Areshes-Sefaseinu-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQUnh1d3dwZXlDM1E/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]

{{ראש השנה}}
[[קטגוריה:ניגוני תפילה לימים נוראים]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

פליאה דעת ממני (ניגון)

2023-04-14T07:29:04Z

חכם עתיק:

'''פליאה דעת ממני''' הוא ניגון חב"די עתיק ומרגש שהושר ב[[ליובאוויטש]] ובעיירה החסידית [[קרמנצ'וג]] וכן אצל המשפיעים החסידים ר' [[שלמה חיים קסלמן]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ועוד.

הניגון התפרסם גם בחסידויות אחרות. כמו כן, ניגון זה היה חביב מאוד על הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]] שניגן אותו לעיתים תכופות.

לעיתים שימש ניגון זה כהקדמה לניגון '[[מלאכים שרפים ואופנים (ניגון)|מלאכים שרפים ואופנים]]' שהיה חביב מאוד על [[אדמו"ר הצמח צדק]] מליובאוויטש.

הניגון לא נכלל ב[[ספר הניגונים]] והוא הוקלט בפרוייקטים שונים של שימור ניגוני חב"ד כמו ב[[מסורת הניגונים]] של הרב [[דוד הורביץ]] ועוד.

על פסוקים אלו בתהלים מקובלים בפי חסידים ניגונים חב"דיים נוספים, הידועים יותר מניגון זה ומאופיינים בקו השמחה{{הערה|ראו ערך [[אנה אלך מרוחך (ניגון)]].}}.

==מילות הניגון==
{{ציטוט|פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא אוּכַל לָהּ.

אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח.

אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ|מקור=[[תהלים קלט]], ו-ח.}}

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2022/04/blog-post_13.html?m=1 'פליאה דעת ממני': ניגון תדיר מחדרו הק' של הצמח צדק]''' באתר 'קיר הניגונים'
*'''[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQWHFHSHhPekQ3WVU/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-Cl417YiG1sFgXNLUdFt_Pw לשמיעת הניגון עם ההמשך "מלאכים שרפים ואופנים"]''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*'''[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/871391/ הניגון בביצוע מחודש]''' על ידי הרב [[יצחק איתן מזרחי]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון רוסטוב

2023-04-14T07:26:01Z

חכם עתיק:

'''ניגון רוסטוב''', הוא ניגון ש[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לשיר באופן תדיר בתקופת שהותו ב[[רוסטוב]]. בתקופת אדמו"ר הרש"ב, כונה הניגון '''דעם רבינ'ס ניגון''' [= ניגונו של הרבי]. בדורנו, מושר הניגון בדרך כלל קודם אמירת [[מאמר]] חסידות הנאמר על ידי הרבי כ''''ניגון הכנה למאמר''''.

בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] התגורר [[אדמו"ר הרש"ב]] ברוסטוב. אותה תקופה - שהייתה קשה לעם ישראל - נהג [[אדמו"ר הרש"ב]] לנגן תדיר [[ניגון]] שמביא לידי [[התעוררות]] [[חשבון נפש]] ו[[געגועים]] ל[[אלוקות]]. את הניגון היה רגיל לנגן בשבתות, ימים טובים ובכל [[יומא דפגרא]].

ניגון זה הוא ניגון מ"ד ב[[ספר הניגונים]].

ר' [[לב לייבמן]] מציין{{הערה|בבלוג 'קיר הניגונים' בפוסט "סיפורו של הניגון מרוסטוב". עיין שם בארוכה.}} שבמחברת ניגוני חב"ד של מ.ש. גשורי רשום על ניגון זה: "ניגון קרליני בלבוש חב"די. הושר בפי [אדמו"ר] הרש"ב מליובביץ. הניגון נקרא סלוביאנסקר". ובמחברת לניגוני קרלין רושם גשורי שזהו ניגון "אליהו הנביא", "זמר קרליני למוצאי שבת". הניגון אף התגלגל ל[[חסידות סאטמאר]] בעת השואה.

==ראו גם==
* [[ניגון הכנה לד' בבות]] - גם הוא ניגון שהיה חביב על הרבי הרש"ב

==קישורים חיצוניים==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], '''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/6/24/317 שיחת חג הפסח תש"ט]''' [[ספר השיחות]], [[תש"ט]]. אתר ספריית חב"ד (ב[[אידיש]])

;קטעי וידאו:
*{{קישור חבד וידפו ישן|3177|ניגון רוסטוב בטיש ב[[רחמסטריבקא]]}}
* {{קישור חבד וידפו ישן|1628|צפו בתיעוד: בתולדות אהרן מנגנים ליובאוויטש!}}
*'''[https://chabad.info/news/728254/ רבי לילדים: נִגּוּן רוֹסְטוֹב • לנגן ביחד]''' {{וידפו}}

;ביצועים ועיבודים שונים:
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/10-02-Der-Rastover-Niggun-The-Rebbe-s-Niggun-Rashab-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]] {{שמע}}
* [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140691/jewish/Nigun-Rostov.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 2#
* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQM2ZUX3RabmtrdnM/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
* {{קישור חבד אינפו שמע|463|ניגון מרוסטוב|ולנר - דיסק #2}}
* {{קישור חבד אינפו שמע|760|ניגון רוסטוב|פסנתר - ירון גרשובסקי}}
* {{קישור חבד אינפו שמע|1160|ניגון מרוסטוב|עצם ה[[נשמה]] #1 - ב'}}
* {{קישור חבד און ליין|81255|עמיר בניון מבצע את 'ניגון רוסטוב'||כ"ז אדר תשע"ד}} {{שמע}}

{{הערות שוליים}}
{{ניגוני רבו"נ}}
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]
[[קטגוריה:ניגוני הכנה|ר]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון רוסטוב

2023-04-14T07:25:22Z

חכם עתיק:

'''ניגון רוסטוב''', הוא ניגון ש[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לשיר באופן תדיר בתקופת שהותו ב[[רוסטוב]]. בתקופת אדמו"ר הרש"ב, כונה הניגון '''דעם רבינ'ס ניגון''' [= ניגונו של הרבי]. בדורנו, מושר הניגון בדרך כלל קודם אמירת [[מאמר]] חסידות הנאמר על ידי הרבי כ''''ניגון הכנה למאמר''''.

בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] התגורר [[אדמו"ר הרש"ב]] ברוסטוב. אותה תקופה - שהייתה קשה לעם ישראל - נהג [[אדמו"ר הרש"ב]] לנגן תדיר [[ניגון]] שמביא לידי [[התעוררות]] [[חשבון נפש]] ו[[געגועים]] ל[[אלוקות]]. את הניגון היה רגיל לנגן בשבתות, ימים טובים ובכל [[יומא דפגרא]].

ניגון זה הוא ניגון מ"ד ב[[ספר הניגונים]].

ר' [[לב לייבמן]] מציין{{הערה|בבלוג 'קיר הניגונים' בפוסט "סיפורו של הניגון מרוסטוב". עיין שם בארוכה.}} שבמחברת ניגוני חב"ד של מ.ש. גשורי, ניגון 74 רשום: "ניגון קרליני בלבוש חב"די. הושר בפי [אדמו"ר] הרש"ב מליובביץ. הניגון נקרא סלוביאנסקר. מובא במחלקת הקרלינית ניגון 16". ובמחברת לניגוני קרלין, על ניגון 16, רושם גשורי שזהו ניגון "אליהו הנביא", "זמר קרליני למוצאי שבת". הניגון אף התגלגל ל[[חסידות סאטמאר]] בעת השואה.

==ראו גם==
* [[ניגון הכנה לד' בבות]] - גם הוא ניגון שהיה חביב על הרבי הרש"ב

==קישורים חיצוניים==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], '''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/6/24/317 שיחת חג הפסח תש"ט]''' [[ספר השיחות]], [[תש"ט]]. אתר ספריית חב"ד (ב[[אידיש]])

;קטעי וידאו:
*{{קישור חבד וידפו ישן|3177|ניגון רוסטוב בטיש ב[[רחמסטריבקא]]}}
* {{קישור חבד וידפו ישן|1628|צפו בתיעוד: בתולדות אהרן מנגנים ליובאוויטש!}}
*'''[https://chabad.info/news/728254/ רבי לילדים: נִגּוּן רוֹסְטוֹב • לנגן ביחד]''' {{וידפו}}

;ביצועים ועיבודים שונים:
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/10-02-Der-Rastover-Niggun-The-Rebbe-s-Niggun-Rashab-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]] {{שמע}}
* [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140691/jewish/Nigun-Rostov.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 2#
* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQM2ZUX3RabmtrdnM/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
* {{קישור חבד אינפו שמע|463|ניגון מרוסטוב|ולנר - דיסק #2}}
* {{קישור חבד אינפו שמע|760|ניגון רוסטוב|פסנתר - ירון גרשובסקי}}
* {{קישור חבד אינפו שמע|1160|ניגון מרוסטוב|עצם ה[[נשמה]] #1 - ב'}}
* {{קישור חבד און ליין|81255|עמיר בניון מבצע את 'ניגון רוסטוב'||כ"ז אדר תשע"ד}} {{שמע}}

{{הערות שוליים}}
{{ניגוני רבו"נ}}
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]
[[קטגוריה:ניגוני הכנה|ר]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון לר' מיכל'ע מזלוטשוב

2023-04-14T07:13:39Z

חכם עתיק:

[[קובץ:כב;.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי הניגון כפי שהובאו ב[[ספר הניגונים]]]]
'''ניגון התעוררות רחמים רבים''' (או '''ניגון לר' מיכל'ע מזלוטשוב''') הוא ניגון של ר' [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], שהיה ממסדרי הניגונים לפני [[הבעל שם טוב]]. מקובל שהבעש"ט קודם [[הסתלקות]]ו ביקש שינגנו לפניו [[ניגון]] זה. לאחר שניגנו אמר הבעש"ט: "מבטיח אני לדורותיכם, שמתי, היכן ומי שינגן את ניגון התעוררות רחמים רבים, אזי בכל היכל שרק אהיה אני אשמע - ישנם [[מלאכים]] שמביאים ידיעות ובשורות לנשמות - ואני גם אנגן ואעורר רחמים רבים על [[בעלי תשובה]] שמנגנים".

ובהזדמנות אחרת התבטא הבעל שם טוב אודות ר' מיכל, "ר' מיכל הוא אורח קבוע בהיכל השיר, הוא נכנס כאשר חפץ ובוחר ניגוני תשוקה והתעוררות{{הערה|ספה"ש ת"ש לה"ק עמ' קלג.}}.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מנגן ניגון זה בזמנים הרציניים בתפילתו. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר על הניגון: "הניגון, פועל פתיחת ה[[לב]], יראת כבוד חסידית, געגוע ותקווה".

כמו כן הניגון החב"די [[בני היכלא]], בזמירות לסעודה שלישית, קיבל אדמו"ר הזקן מר' מיכל'ע, שכן ניגנו אצל הבעש"ט.

באלבום 'רחמים רבים - זלאטשוב' שהופק על ידי 'מכון שירי דוד' רשום ש"הניגון היה מפורסם בשעתו בקרב חצרות הצדיקים צאצאי המגיד הקדוש במדינת וואהלין. חיבה יתירה נודעת לניגון זה אצל צדיקי בית זוויעל, והיו מזמרים אותו בזמני רחמים ועת רצון". הניגון מופיע שם בשינויים "כמו שמזמרים אותו אצל צאצאי רבינו לבית זוויעל".

==חיבור ומהות הניגון==
ר' מיכל היה מבחירי תלמידי [[הבעל שם טוב]], באחת השנים נמנע ממנו לנסוע לרבו עקב חולשת בריאותו, אז חיבר את ניגון הגעגועים, שביטא את געגועיו לרבו, הניגון מחולק לשלוש 'בבות' (חלקים) אשר כל אחד מהם מבטא שלב והתקדמות בגעגועיו של ר' מיכל לרבו הבעל שם טוב: '''החלק הראשון''' מביע את התשוקה העזה לחזות את פני רבו, '''החלק השני''' מביע את גודל השמחה והאושר האינסופי כאשר הוא מגיע סוף סוף אל רבו [[הבעש"ט]], ו'''החלק השלישי''' מביע את ההתמסרות וההתקשרות המוחלטת שלו לאחר הגעתו לרבו{{הערה|ספר השיחות ת"ש לה"ק עמ' קלג.}}.

ניגון זה נרשם כפי הנוסח ששרו אותו המנגנים בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. אמנם, ב[[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א'), רשום ניגון זה כפי הנוסח שמסר ר' [[מיכאל דבורקין]]. על נוסח זה העיד [[אדמו"ר הרש"ב]] שהוא הנוסח האמיתי, וזה הנוסח המקובל כיום ב[[חב"ד]].

ניגון זה הוא ניגון כ"ב ב[[ספר הניגונים]] (הגירסה הנוספת - ניגון קפ"ג).

באחד הפעמים היה [[אדמו"ר הזקן]] בשמחה מופלגה וניגנו במעמד מיוחד את הניגון של ר' מיכעלע מזלוצ'ב{{הערה|1=[[אוצר סיפורי חב"ד]] (עמ' 44)}}.

== דברי אדמו"ר מהר"ש על הניגון ==
[[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]]: הרעיון של ניגון זה מתבטא בפסוק "אשה קשת רוח אנכי"{{הערה|1= שמואל א' פרק א, טו}} ותוכנו "ואשפוך את נפשי לפני ה'". אשה קשת רוח אנכי מוסב על [[כנסת ישראל]], [[מלכות דאצילות]], אלא שכמו שהיא עדיין באצילות היא בבחינת חדוה ושמחה בלבד, ואילו למטה הרי ב[[נשמות ישראל]] הנמשכות מכנסת ישראל כפי שהיא באצילות, שייך הענין של קשת רוח ממש. ותוכנו של הניגון הוא "ואשפוך את [[נפש]]י לפני הויה", התעוררות [[רחמים]] רבים להמשיך חדווה ושמחה שבכנסת ישראל שתהיה [[שמחה]] בנשמות ישראל{{הערה|1= [[ספר השיחות]] [[תש"ג]] עמודים 170-169.}}.

==הניגון אצל הרבי==
ימים ספורים לפני [[כ"ח סיון תש"א]] [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש ב[[התוועדות]] שינגנו בנוסח של ר' מיכאל דבורקין, ששמע מ[[אדמו"ר הרש"ב]] את הניגון בצורה נכונה ומדוייקת, הקהל שלא הכיר נוסח זה נשאר בשקט. הרבי הקודם אמר שבימים הקרובים יגיע חתני הרמ"ש (לימים כ"ק אדמו"ר שליט"א) והוא בעל מנגן וילמד את הניגון.

וכן היה, בהתוועדות הראשונה של הרבי שנערכה לאחר הצלתו ב[[כ"ח סיון תש"א]] שנערכה ביום חמישי [[ב' תמוז]] ב{{ה|זאל הקטן}}. במהלך ה[[התוועדות]] לימד הרבי לנגן את הניגון.

סיפור זה נודע לחסידים כחמישים שנה מאוחר יותר בשעה שחילק הרבי את "[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]". הקונטרס הכיל בין היתר בין היתר יומן מהצלת הרבי ובו סופר בין היתר שהרבי לימד ניגון זה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40507&st=&pgnum=20&hilite= סיפור ההתוועדות]}}. למחרת כשנכנס הרבי ל[[תפילת שחרית]] ב[[זאל הגדול]] ניגן הרב [[ראובן מטוסוב]] את הניגון לאחר לילה שלם שהתוועד ב-[[770]], והרבי עודד בידיו את השירה בכניסתו לתפילה. היה זה מאורע מיוחד ונדיר מסוגו שבשעה שהרבי נכנס לתפילה ינגנו ניגון דבקות במקום ניגון שמחה.

לימים, בשנות המ"מים השמיעו לרבי הקלטה של ר' [[מיכאל דבורקין]] מנגן את הניגון, והרבי הורה להכניס ההקלטה זו לתוך הקלטת של [[ניחו"ח]].

==קישורים חיצוניים==
* לשמיעת הניגון בביצועים שונים: '''[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/02-02-Niggun-of-Reb-Michel-Zlotchever-Heichal-Neginah.htm היכל נגינה] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQYVRNYTB3dmZCaXM/view?usp=sharing ר' דוד הורביץ (ניגון כ"ב)] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQQ0dpRVlsa1kyNjA/view?usp=sharing לשמיעת ר' דוד הורביץ (קפ"ג)] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=441 ר' אלאור ולנר] {{* }}[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140697/jewish/Reb-Micheles-Nigun.htm ניח"ח] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1753 עצם הנשמה] {{*}} [https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/683230/ שמחה פרידמן ומרדכי ברוצקי (וידאו)]'''
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2778 הניגון מושר בחופה בחתונת בת האדמו"ר תולדות אהרן] {{וידפו}}

== לקריאה נוספת ==
*[[תורת שמואל ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=149&hilite=7aa9bf69-9fb8-445c-9dee-84e8db4f434f עמ' 144]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון לר' מיכל'ע מזלוטשוב

2023-04-14T07:13:18Z

חכם עתיק:

[[קובץ:כב;.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי הניגון כפי שהובאו ב[[ספר הניגונים]]]]
'''ניגון התעוררות רחמים רבים''' (או '''ניגון לר' מיכל'ע מזלוטשוב''') הוא ניגון של ר' [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], שהיה ממסדרי הניגונים לפני [[הבעל שם טוב]]. מקובל שהבעש"ט קודם [[הסתלקות]]ו ביקש שינגנו לפניו [[ניגון]] זה. לאחר שניגנו אמר הבעש"ט: "מבטיח אני לדורותיכם, שמתי, היכן ומי שינגן את ניגון התעוררות רחמים רבים, אזי בכל היכל שרק אהיה אני אשמע - ישנם [[מלאכים]] שמביאים ידיעות ובשורות לנשמות - ואני גם אנגן ואעורר רחמים רבים על [[בעלי תשובה]] שמנגנים".

ובהזדמנות אחרת התבטא הבעל שם טוב אודות ר' מיכל, "ר' מיכל הוא אורח קבוע בהיכל השיר, הוא נכנס כאשר חפץ ובוחר ניגוני תשוקה והתעוררות{{הערה|ספה"ש ת"ש לה"ק עמ' קלג.}}.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מנגן ניגון זה בזמנים הרציניים בתפילתו. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר על הניגון: "הניגון, פועל פתיחת ה[[לב]], יראת כבוד חסידית, געגוע ותקווה".

כמו כן הניגון החב"די [[בני היכלא]], בזמירות לסעודה שלישית, קיבל אדמו"ר הזקן מר' מיכל'ע, שכן ניגנו אצל הבעש"ט.

באלבום 'רחמים רבים - זלאטשוב' שהופק על ידי 'מכון שירי דוד' רשום ש"הניגון היה מפורסם בשעתו בקרב חצרות הצדיקים צאצאי המגיד הקדוש במדינת וואהלין. חיבה יתירה נודעת לניגון זה אצל צדיקי בית זוויעל, והיו מזמרים אותו בזמני רחמים ועת רצון." הניגון מופיע שם בשינויים "כמו שמזמרים אותו אצל צאצאי רבינו לבית זוויעל".

==חיבור ומהות הניגון==
ר' מיכל היה מבחירי תלמידי [[הבעל שם טוב]], באחת השנים נמנע ממנו לנסוע לרבו עקב חולשת בריאותו, אז חיבר את ניגון הגעגועים, שביטא את געגועיו לרבו, הניגון מחולק לשלוש 'בבות' (חלקים) אשר כל אחד מהם מבטא שלב והתקדמות בגעגועיו של ר' מיכל לרבו הבעל שם טוב: '''החלק הראשון''' מביע את התשוקה העזה לחזות את פני רבו, '''החלק השני''' מביע את גודל השמחה והאושר האינסופי כאשר הוא מגיע סוף סוף אל רבו [[הבעש"ט]], ו'''החלק השלישי''' מביע את ההתמסרות וההתקשרות המוחלטת שלו לאחר הגעתו לרבו{{הערה|ספר השיחות ת"ש לה"ק עמ' קלג.}}.

ניגון זה נרשם כפי הנוסח ששרו אותו המנגנים בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. אמנם, ב[[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א'), רשום ניגון זה כפי הנוסח שמסר ר' [[מיכאל דבורקין]]. על נוסח זה העיד [[אדמו"ר הרש"ב]] שהוא הנוסח האמיתי, וזה הנוסח המקובל כיום ב[[חב"ד]].

ניגון זה הוא ניגון כ"ב ב[[ספר הניגונים]] (הגירסה הנוספת - ניגון קפ"ג).

באחד הפעמים היה [[אדמו"ר הזקן]] בשמחה מופלגה וניגנו במעמד מיוחד את הניגון של ר' מיכעלע מזלוצ'ב{{הערה|1=[[אוצר סיפורי חב"ד]] (עמ' 44)}}.

== דברי אדמו"ר מהר"ש על הניגון ==
[[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]]: הרעיון של ניגון זה מתבטא בפסוק "אשה קשת רוח אנכי"{{הערה|1= שמואל א' פרק א, טו}} ותוכנו "ואשפוך את נפשי לפני ה'". אשה קשת רוח אנכי מוסב על [[כנסת ישראל]], [[מלכות דאצילות]], אלא שכמו שהיא עדיין באצילות היא בבחינת חדוה ושמחה בלבד, ואילו למטה הרי ב[[נשמות ישראל]] הנמשכות מכנסת ישראל כפי שהיא באצילות, שייך הענין של קשת רוח ממש. ותוכנו של הניגון הוא "ואשפוך את [[נפש]]י לפני הויה", התעוררות [[רחמים]] רבים להמשיך חדווה ושמחה שבכנסת ישראל שתהיה [[שמחה]] בנשמות ישראל{{הערה|1= [[ספר השיחות]] [[תש"ג]] עמודים 170-169.}}.

==הניגון אצל הרבי==
ימים ספורים לפני [[כ"ח סיון תש"א]] [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש ב[[התוועדות]] שינגנו בנוסח של ר' מיכאל דבורקין, ששמע מ[[אדמו"ר הרש"ב]] את הניגון בצורה נכונה ומדוייקת, הקהל שלא הכיר נוסח זה נשאר בשקט. הרבי הקודם אמר שבימים הקרובים יגיע חתני הרמ"ש (לימים כ"ק אדמו"ר שליט"א) והוא בעל מנגן וילמד את הניגון.

וכן היה, בהתוועדות הראשונה של הרבי שנערכה לאחר הצלתו ב[[כ"ח סיון תש"א]] שנערכה ביום חמישי [[ב' תמוז]] ב{{ה|זאל הקטן}}. במהלך ה[[התוועדות]] לימד הרבי לנגן את הניגון.

סיפור זה נודע לחסידים כחמישים שנה מאוחר יותר בשעה שחילק הרבי את "[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]". הקונטרס הכיל בין היתר בין היתר יומן מהצלת הרבי ובו סופר בין היתר שהרבי לימד ניגון זה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40507&st=&pgnum=20&hilite= סיפור ההתוועדות]}}. למחרת כשנכנס הרבי ל[[תפילת שחרית]] ב[[זאל הגדול]] ניגן הרב [[ראובן מטוסוב]] את הניגון לאחר לילה שלם שהתוועד ב-[[770]], והרבי עודד בידיו את השירה בכניסתו לתפילה. היה זה מאורע מיוחד ונדיר מסוגו שבשעה שהרבי נכנס לתפילה ינגנו ניגון דבקות במקום ניגון שמחה.

לימים, בשנות המ"מים השמיעו לרבי הקלטה של ר' [[מיכאל דבורקין]] מנגן את הניגון, והרבי הורה להכניס ההקלטה זו לתוך הקלטת של [[ניחו"ח]].

==קישורים חיצוניים==
* לשמיעת הניגון בביצועים שונים: '''[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/02-02-Niggun-of-Reb-Michel-Zlotchever-Heichal-Neginah.htm היכל נגינה] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQYVRNYTB3dmZCaXM/view?usp=sharing ר' דוד הורביץ (ניגון כ"ב)] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQQ0dpRVlsa1kyNjA/view?usp=sharing לשמיעת ר' דוד הורביץ (קפ"ג)] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=441 ר' אלאור ולנר] {{* }}[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140697/jewish/Reb-Micheles-Nigun.htm ניח"ח] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1753 עצם הנשמה] {{*}} [https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/683230/ שמחה פרידמן ומרדכי ברוצקי (וידאו)]'''
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2778 הניגון מושר בחופה בחתונת בת האדמו"ר תולדות אהרן] {{וידפו}}

== לקריאה נוספת ==
*[[תורת שמואל ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=149&hilite=7aa9bf69-9fb8-445c-9dee-84e8db4f434f עמ' 144]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון אום אני חומה

2023-04-14T07:09:56Z

חכם עתיק:

ה[[ניגון]] '''אום אני חומה''' הוא [[ניגון ריקוד]] מהפיוט "[[הושענות]]" אותו אומרים ביום ג' של [[חג הסוכות]]. מושר גם בחסידויות אחרות בשינויים ומיוחס לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].

'''על הפיוט עצמו (מאתר פיוט):''' בהושענא קדומה זו, שיש המייחסים אותה לר' אלעזר הקליר, בסמוך לקריאה הקבועה 'הושע נא' מתחלפים בסדר אלפא-ביתי כינוייהם של ישראל, שעליהם תחול הישועה המאֻווה. הכינויים המופלאים שנמנים בפיוט מתארים את מסירותה ואהבתה של כנסת ישראל לקבל את עול ה' ולייחד את שמו, אף בשעות של מצוקה קשה.

אף על פי שצורתה של המלה הפותחת את הפיוט, 'אום', היא כנראה צורת זכר, רוב הכינויים התאריים המשתרשרים בפיוט – צורתם צורת נקבה. דבר זה הולם את הרוח השורה על חלקו הראשון, הנרקמת מתוך ריבוי השיבוצים משיר השירים, שם מגולם עם ישראל בדמותה של הרעיה.

ניגון זה הוא ניגון קס"ב ב[[ספר הניגונים]].

==מילות הניגון==
ביידיש:

{{ציטוט|אבער א מעלה, ווידער א מעלה, אום אני חומה. אבער א מעלה, ווידער א מעלה, ברה כחמה. חאטש חאטש חאטש, גולה וסורה. דאך דאך דאך, דמתה לתמר}}

תרגום תוכני:
{{ציטוט| הנה מעלה ועוד מעלה! האומה הקדושה ('אום') של בני ישראל היא תקיפה וחזקה כמו מבצר ('אני חומה'). אפילו כאשר אומה זו נמצאת בגלות ובחושך, עדיין היא דומה לעץ התמר המרהיב ביפיו ('צדיק כתמר יפרח')!
}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4266758 חסידים שרים את הניגון לפני הרבי], בהתוועדות י"ד שבט תשמ"ה {{וידאו}}{{בית חבד}}
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140779/jewish/Om-Ani-Chomah.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] #8
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/21-01-Oim-Ani-Chomah-Niggun-Rikkud-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQa3B6VTNUQm5FUTg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*{{קישור חבד אינפו שמע|579|אום אני חומה|ולנר - דיסק #6}}

[[קטגוריה:ניגוני רבי לוי יצחק מברדיטשוב]]
[[קטגוריה:ניגוני ריקוד]]
[[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון קדיש לר' לוי יצחק מברדיטשוב

2023-04-14T07:08:33Z

חכם עתיק:

[[קובץ:כו;.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי הניגון]]

ה'''קדיש''' הינו שיר אותו היה מנגן ה[[צדיק]] הנודע ומפורסם בעולם ב[[אהבת ישראל]] שלו - ר' [[לוי יצחק מברדיצ'וב]], קודם תפילות מוסף ב[[ראש השנה]] ו[[יום כיפור|יום הכיפורים]].

הניגון היה מושר גם בחסידויות אחרות בשינויים.

ניגון זה הוא ניגון כ"ו ב[[ספר הניגונים]].
מילות הניגון הן:

==מילות הניגון==
באידיש:
{{ציטוט|תוכן=דרי מעלה עם דרי מטה,{{ש}}
כולם ירעדו ויפחדו, אוי מאימת דינך,{{ש}}
וגם אני לוי יצחק בן סאסיא שרה עפר רימה ותולעה,{{ש}}
באתי לבקש על עמך ישראל מה לך על עמך ישראל,{{ש}}
וואס האסטו צו דיין פאלק ישראל,{{ש}}
דאכט זיך וואס דו דארפסט איז "דבר אל בני ישראל",{{ש}}
וואס דו ווילסט איז "אמור אל בני ישראל",{{ש}}
וואס נאר עפעס איז "צו את בני ישראל",{{ש}}
היינט כמה אומות יש בעולם,{{ש}}
ערביים בבליים כשדיים פרסיים,{{ש}}
אלא וואס דען מוז מען זאגען אז מיר אידען ווערען אנגערופען{{ש}} "בנים למקום"! - '''יתגדל...'''"}}
בתרגום לעברית:
{{ציטוט|תוכן=דרי מעלה עם דרי מטה,{{ש}}
כולם ירעדו ויפחדו, אוי מאימת דינך,{{ש}}
וגם אני לוי יצחק בן סאסיא שרה עפר רימה ותולעה,{{ש}}
באתי לבקש על עמך ישראל מה לך על עמך ישראל,{{ש}}
מה לך (מה הנך חפץ) מעמך ישראל?{{ש}}
נראה כי מה שאתה צריך הוא "דבר אל בני ישראל",{{ש}}
מה שאתה רוצה הינו "אמור אל בני ישראל",{{ש}}
על מה שלא יהיה - "צו את בני ישראל",{{ש}}
כמה אומות יש בעולם,{{ש}}
ערביים בבליים כשדיים פרסיים,{{ש}}
אלא מה מוכרחים אם כן לומר? שהיהודים נקראים {{ש}} "בנים למקום"! - '''יתגדל...'''"}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/02-08-Kaddish-from-Reb-Levi-Yitzchok-Berdichiver-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQNTBJaUtqYTdCeGc/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=158 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"]
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=445 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]
*[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/578980/ לשמיעת הניגון מאת מקהלת 'קאפעליע]

{{קצרמר|ניגונים}}
{{ראש השנה}}
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]
[[קטגוריה:ניגוני רבי לוי יצחק מברדיטשוב]]
[[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון שמ"ב (וראה בנים)

2023-04-14T06:49:36Z

חכם עתיק:

בין [[ניגוני חב"ד]] הרבים ישנם [[:קטגוריה:ניגוני שמחה|ניגוני שמחה]] שהם על-פי רוב [[ניגונים]] קצרים, המכילים לכל היותר שתיים או שלוש בבות. [[ניגונים]] אלו הם קלי תנועה, וחוזרים ונשנים הרבה פעמים בהתלהבות יתירה, המעודדים את הרוח ומעוררים עליזות ה[[נפש]] ועליצותה.

ניגון ריקוד זה יחד עם [[ניגון שמ"ג|ניגון נוסף]], מוצאם מ[[חסידי פולין]] שהיו רגילים לשיר אותן בבתי הכנסת [[חב"ד]] ב[[ורשה]]. [[ניגונים]] אלו הגיעו לחב"ד על ידי ר' [[מענדל גרינברג]] שהיה [[סופר סת"ם]] בווארשה ואביו הישיש ר' [[אהרן גרינברג]] מחסידי [[וורקא]], שהיו מנגנים גדולים וממתפללי הבית כנסת חב"ד בוורשה.

יש ששרים ניגון זה למילים{{הערה|1=[[תהלים]] קכח, ו.}}: "וראה בנים לבניך שלום על ישראל".

ניגון זה הוא ניגון שמ"ב ב[[ספר הניגונים]] ונרשם מפי ר' [[שמואל זלמנוב]].

== קישורים חיצוניים ==
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQZUZTcGNOWDdDdjg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=817 להאזנה לניגון באוצר ניגוני חב"ד]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני ריקוד]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

בך ה' חסיתי

2023-04-14T06:47:11Z

חכם עתיק:

{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
הניגון '''בך ה' חסיתי''' הינו עליז ונלהב, מושר בהתלהבות ו[[שמחה]] עצומה ובעל שלוש בבות (קטעים\בתים). הולחן על ידי רבי בן-ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון", האדמו"ר השני מ[[באבוב]].

לכבוד [[יום הולדת]]ו השבעים של [[הרבי]], התאים ה[[חזן]] ר' [[משה טלישבסקי]] מנגינה זו למילים מפרק ה[[תהלים]] החדש של הרבי - [[תהלים ע"א|פרק ע"א]]: "בך ה' חסיתי אל אבושה לעולם".

ניגון זה הוא ניגון שי"ג ב[[ספר הניגונים]].

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=693 הניגון 'בך ה' חסיתי' בביצועו של החזן משה טשלישבסקי]{{שמע}}
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140787/jewish/Becho-Hashem-Chossisi.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 11#
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQWGVydlY4LWdyaWM/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64377 הניגון 'בך ה' חסיתי' בביצוע המפיק שיע מנדלוביץ בדיסק "ביג טיים אלטער היים" (1:00)]{{שמע}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80048 ניגון חב"די באלבום לחתונת באבוב ● להאזנה] {{אינפו}}
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון ריקוד

2023-04-14T06:46:04Z

חכם עתיק:

[[קובץ:זקנים_רוקדים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים זקנים בריקוד חסידי (ציור: זלמן קליימן)]]

'''ניגון ריקוד''' הינו [[ניגון]] של [[שמחה]] וצהלה המושר בעת ריקודי החסידים בימים טובים וב[[יומא דפגרא]]. [[ניגונים]] אלה קצרים המה בעלי בית אחד או שניים אבל כשחוזרים עליהם מספר פעמים הם מביאים לידי התעוררות שמחה וחדוה נפשית עצומה, והריקוד מתלהב ועולה מאליו.

[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר אודות מעלת הריקוד: הרבי - [[אדמו"ר הזקן]] - המשיך את אור ה[[מוחין]] גם בריקוד, לא רק בנגינה אלא גם בריקוד, שהרגליים יודעים של מי המה.

על-פי ההוראה של [[הרבי מלך המשיח]]; ב[[שמחת בית השואבה]] בלילי סוכות מרבים ה[[חסידים]] לשיר ניגוני ריקוד במשך כל הלילה בחוצות [[קראון הייטס]].

ישנם תשעה ניגוני ריקוד והם מניגון ק"ס עד לניגון קס"ט שב[[ספר הניגונים]].

{{ערך מורחב|ריקוד חסידי}}
==ניגוני ריקוד==
*'''ניגון קס"ד''' - יחי אדוננו ("זאל שוין זיין די גאולה"). [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQUWY5bHN6Q1h6TTQ/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].

*'''ניגון קס"ה''' - ניגון הקפות. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQZy00UkJEekUzNmc/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]. [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140727/jewish/Nigun-Hakofos.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] #4

* '''ניגון קס"ז''' מכונה גם '''ניגון [[שמחת תורה]] מניקולייב''' וכן '''דעם רבי'נס ניגון''' (ב[[אידיש]]: הניגון של הרבי). הניגון הראשון בדיסק הראשון של ניח"ח. להרחבה ראו ב[[#קישורים חיצוניים|קישורים חיצוניים]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQM3AyOEZweEpvNHM/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]. [https://www.chassidus.com/audio/nigun/11-59-Niggun-Simcha-Niggun-Simchas-Torah-from-Nikolayev-Heichal-Neginah.htm ניגון ריקוד (ניגון שמחת תורה ניקאלאיעוו)], במאגר [[היכל נגינה]].

* '''ניגון קס"ח''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQTUpSNXBtcHMzTEU/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].

* '''ניגון קס"ט''' - "ווי וואנט משיח נאו". [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQYWFrT1dGVzVWbXM/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].

*'''ניגון שי"ז, אשרנו מה טוב חלקנו''' - ניגון [[שמחה]] עליז בן ג' קטעים שהותאמה למילים מתפילת [[שחרית]] "אשרנו מה טוב חלקנו מה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו". הניגון מופיע ללא מילים בספר הניגונים ניגון קנב. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQVU5YMGlkd01ZMzQ/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].

*'''ניגון שי"ט, [[בסיסמת ופרצת (ניגון)|בסיסמת ופרצת]]''' - אומץ כהמנון של תלמידי בתי הספר "[[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]]" ב[[ארץ הקודש]]. מילות הם: "בסיסמת ופרצת נצעד בעוז, עם הרבי נלך בעוז! חסידי חב"ד אנו, חיילי הרבי, אשרינו!". נרשם מפי ר' [[שלום ברוכשטט]].

*'''ניגון שמ"ג''' - בספר הניגונים רשום שמקורו מ[[חסידי פולין]] שהיו רגילים לשיר אותו בבתי הכנסת [[חב"ד]] ב[[ורשה]]. הגיע לחב"ד על ידי ר' [[מענדל גרינברג]] שהיה [[סופר סת"ם]] בוורשה ואביו הישיש ר' [[אהרן גרינברג]] מחסידי [[וורקא]], שהיו מנגנים גדולים וממתפללי הבית כנסת חב"ד בוורשה. נרשם מפי ר' [[שמואל זלמנוב]]. [[מדיה:343_Rikud_-_Hup_Hup.mp3|לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]]. כמקור הניגון יש להצביע על ניגון 'אדיר במלוכה' בחסידות מודז'יץ {{הערה|ניגון ריקוד להאדמו"ר ה"דברי ישראל", שהיה מושר ע"י האדמו"ר ה"אמרי שאול" לפיוט "אדיר במלוכה" מליל הסדר.}}, שם מגיעות הבבות שבניגון בחב"ד בסופו של ניגון ארוך יותר{{הערה|ניתן לשמוע ביוטיוב בוידיאו ''ניגון ריקוד "אדיר במלוכה"'' וכן לקראת סוף הוידיאו ''Modzitz Pesach Kumzitz 5783''.}}.

*'''ניגון שמ"ד''' - ניגון בן ג' בבות. [[מדיה:344_Rikud,_Unknown.mp3|לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]].

== לקריאה נוספת ==
* '''ריקוד לקבלת פני משיח''' לקט שיחות ופתגמים על הריקודים והגאולה, תשורה לחתונת משפחות קלי-טברדוביץ

==קישורים חיצוניים==
;ניגון קס"ז:
* הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.co.il/2016/07/blog-post.html דעם רבי'נס ניגון: הניגון של הרבי]''', כתבה באתר 'מכון נגינה לאור החסידות'
* להאזנה לניגון כפי שהושר בהתוועדוות הרבי {{קישור חבד אינפו שמע|222|שמח"ת ניקאלאיעוו|ניגוני התוועדות - דיסק #2}}.

;הניגון בחסידות חב"ד
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2616 כיצד? מרקדין!] הקדמה לחוברת "כיצד מרקדין" בעריכת הרה"ת ישי קלי - אתר [[שבועון בית משיח|בית משיח]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני ריקוד]]
[[קטגוריה:סוגי ניגונים|ריקוד]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון לשבת ויום טוב

2023-04-14T06:43:52Z

חכם עתיק:

ישנם ריבוי '''ניגונים לשבת ויום טוב''' המלאים רגש וספוגים מ[[התבוננות]] המוח והתפעלות הלב, המושרים בפי [[חסידי חב"ד]] מידי [[שבת]] בשבתו.

[[אדמו"ר הזקן]] לא הכניס בסידורו פיוטים רבים לזמירות שבת בהיות שהחסידים מנצלים את סעודות השבת ל[[התוועדות]] רעים ונגינת ניגוני חב"ד בצוותא. אמנם, לא נודע בבירור שורש ומקור כל [[ניגונים]] אלו אך הניגונים עצמם יש בידינו.

ניגונים אלו (חמישים במספר) הם מניגון ע' עד ניגון צ"ו שב[[ספר הניגונים]].

==ניגונים לשבת ויום טוב{{הערה|כאן נכללו כל הניגונים שאין עליהם הרבה מידע. השאר נכנסו כערכים בפ"ע, עיין בקטגוריה.}}==
*'''ניגון ח'''' - [[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]] המיוחס לאדמו"ר הזקן.
*'''ניגון ע"ב''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQQWVOTjdibzRjMHc/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]. [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=491 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון ע"ג''' - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=492 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQZFlmV0xSNHVKTG8/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=129 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"], [https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/719162/ בביצוע חליל צד עם האמן החב"די ארי אלטבוים].
*'''[[ניגון ע"ד]]''' - חיברו ר' [[אהרן חריטונוב]] [[שו"ב]] בעיר [[ניקולייב]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQY1dMTmo3d185bmc/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=170 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"].
*'''ניגון ע"ה''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQRnRKOG5CVDU1Wlk/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=492 לשמיעת הניגון בעיבוד של ר' אלאור ולנר], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=138 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1060 לשמיעת הניגון מתוך "היכל הנגינה"].
*'''[[ניגון יעלה|ניגון ע"ו]]''' - לשבת ויום טוב, ניגון זה מופיע פעם נוספת בספר הניגונים כניגון רמ"ג והוא מושר על מילות הפיוט "יעלה תחנוננו".
*[[ניגון ע"ז]] - ב-[[770]] ובקהילות חב"ד בעולם, נהוג לנגן ניגון זה בליל [[יום הכיפורים]] בפיוט הפותח "אמנם כן, יצר סוכן, בנו בך להצדק, רב צדק ועננו סלחתי".
*'''ניגון ע"ח''' - ייתכן שחיברו החסיד ר' [[הלל מפאריטש]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQb0pPUUlWZzdKWTg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ],[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=495 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=336 לשמיעת הניגון מתוך "חב"ד קלאסיק"].
*'''ניגון ע"ט''' - מיוחס לר' [[אהרן חריטונוב]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQeWRTR1Q0eFl0czg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ],[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=496 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר] {{*}} [https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/725062/ פרוייקט 'געגועים'].
*'''ניגון פ'''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQOFh5dHRIcVBodzg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=497 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/11-10-2018-21-13-42-3יוסי-כהן-הקאפעליע-ניגון-לשבת-3-ניגון-צ-בספר-הניגונים לשמיעת הניגון בביצוע מקפיץ של מקהלת הקאפעליע].
*'''ניגון פ"א''' - ניגון זה ב[[ליובאוויטש]] היה נקרא '''ניגון ארבע עולמות עיב"א''' או '''אבי"ע''' - עשיה יצירה בריאה אצילות (סדר העולמות כאן הוא הפוך מהמקובל ומזה שב[[ניגון ארבע בבות]] לכ"ק [[אדמו"ר הזקן]], וכנראה כך הוא הסדר בעבודתו של יהודי מלמטה למעלה בעבודת השם, ואילו להבדיל בין קודש לקודש, הניגון המכוון [[ניגון ארבע בבות]] מסמל את עבודת השם מלמעלה למטה בהמשכת גילוי אלוקות בעולמות).[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQRTYtWEdNSlpYbGs/view?usp=sharing לשמיעת ניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=500 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ"ב''' - על פי השערה, התפלל בניגון זה [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|1= [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%91%D7%95_%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91_%D7%A0%D7%A2_%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_81925.html הניגון שבו התפלל אדמו"ר הרש"ב] סקירה מאת ר' [[לב לייבמן]].}}. [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=499 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=156 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1057 לשמיעת הניגון מתוך "היכל הנגינה"], [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQNDlPTlVuRElFUlU/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]. [https://col.org.il/news/94076 לשמיעת הניגון מהופעה של הרב יאיא כלב]
*'''ניגון פ"ג''' - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=500 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=327 לשמיעת הניגון מתוך "חב"ד קלאסיק"], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1947 לשמיעת הניגון מתוך "חליל עם נשמה"], [http://chabadpedia.co.il/images/8/83/083_Shabbos_Veyom-Tov%2C_Unknown.mp3 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/4383959/jewish/Nigun-Shabbos-and-Yom-Tov-2.htm לשמיעת הניגון] מתוך אלבום [[געגועים (אלבום)|געגועים]].
*'''ניגון פ"ד''' - על פי המסורת חסידית ניגון זה היה מושר כהכנה לאמירת מאמר חסידות ע"י הרבי המהר"ש, בחסידות וויז'ניץ מנגנים את זה בתוך הפיוט "קה ריבון", הרבי מלך המשיח שליט"א ניגן זאת מספר פעמים בהתוועדויות [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQY0xucGl6X21hclE/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].
*'''ניגון פ"ה''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQeUhVNkN3VExFcUE/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=503 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [https://chabad.info/musicnews/757243/ בפרוייקט 'געגועים' מנחם מענדל עמאר].
*'''ניגון פ"ו''' - ניגון מר' [[הלל מפאריטש]] ונקרא "העובד". [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQOC1MaFdlUXllb0k/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=504 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]. [https://col.org.il/news/95274 לשמיעת הניגון מהופעה של הרב יאיר כלב].
*'''ניגון פ"ז''' - ניגון מר' [[הלל מפאריטש]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQRXpGTHR1Q2dHam8/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [https://col.org.il/news/98035 לשמיעת הניגון מהופעה של הרב יאיר כלב][https://chabad.info/musicnews/706658/ לשמיעת הניגון מפי ר' מנחם מענדל עמאר מתוך פרוייקט 'געגועים'].
*'''ניגון פ"ח''' - ניגון מר' [[הלל מפאריטש]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQOEI4R2ZhWWthUDg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=506 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון פ"ט''' - ניגון זה נהג לנגן ר' [[אלחנן דוב מרוזוב]] - מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQYVRqZEdYd29UcjQ/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=507 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=137 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"], [https://col.org.il/news/131193 לשמיעת הניגון מתוך פרוייקט 'געגועים'], [https://www.chassidus.com/audio/nigun/10-03-Niggun-L-Shabbos-V-Yom-Tov-Chonye-Morosow-s-Niggun-Heichal-Neginah.htm היכל נגינה].
*'''ניגון צ'''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQaTZTdkRXWlRuYWc/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=508 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון צ"א''' - ניגון מר' [[הלל מפאריטש]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQdjBSNVRUS2x2X1k/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=509 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר].
*'''ניגון צ"ב''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQS1VpMFJ5RElGRDg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=510 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/4383942/jewish/Nigun-Shabbos-and-Yom-Tov-1.htm לשמיעת הניגון] מתוך אלבום [[געגועים (אלבום)|געגועים]].
*'''ניגון צ"ד''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQZjQwQ08yeS1ZT0U/view?usp=sharing דוד הורביץ] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=512 אלאור ולנר] {{*}} [https://col.org.il/news/134750 מנחם עמאר].
*'''ניגון צ"ה''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQZTJ1Qy15ejJfM0E/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=513 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר], [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/11-10-2018-23-18-52-4ניגון-לשבת-ויום-טוב---ניגון-צה-בספר-הניגוניםmp3. לשמיעת הניגון בביצוע של מקהלת הקאפעליע], [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/4383961/jewish/Nigun-Shabbos.htm לשמיעת הניגון] מתוך אלבום [[געגועים (אלבום)|געגועים]].
*'''ניגון צ"ו''' - [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQeVFYNHhUSHlSNUk/view?usp=sharing ר' דוד הורביץ] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=514 ר' אלאור ולנר] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1054 "היכל הנגינה"] {{*}} [https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/758583/ אורי אלטבוים].
*'''ניגון קפ"ז, שבענו מטובך''' - ניגון חסידי שמח, המושר על מילות התפילה שב[[תפילת שמונה עשרה]] של שבת. נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[יצחק דובוב]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQNHdodXVXYlBlaHc/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]. הניגון מפורסם יותר בחסידויות אחרות כמו ברסלב, שם אף נוהגים לשוררו מתוך ריקוד לאחר תפלית ערבית של שבת{{הערה|ניתן לשמוע ביצוע של הניגון בגרסתם באלבום ניגוני ברסלב "דעם רעבינ'ס טיש 2".}}.
*'''ניגון רי"ח''', "'''מזמור לדוד'''" - נעימה "חזנית" על הפרק "מזמור לדוד" אותה אומרים בשעת [[רעוא דרעוין]] ב[[שבת]], כפי שהיה מנגן ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]]. נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]]. [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/22-03-Mizmoir-L-Dovid-Chazonisher-fom-Reb-Yichoel-Halperin-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQYWxKdnZ1cjA4cm8/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].
*'''ניגון רי"ט, מנוחה ושמחה''' - ניגון רווי מתיקות ועונג שבת, בן שלוש בבות (קטעים). נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]]. [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/22-04-Menucha-V-Simcha-Z-Miros-Friday-Night-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQZXl2TnoxekZlTlE/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ].
*'''ניגון רכ"ז, במוצאי יום מנוחה''' - ניגון (תנועה) מ[[ניקולייב]] ל[[מוצאי שבת]]. ניגון נרשם מפי ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]] ([[אוסטרליה]]). [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/22-05-Hamavdil-Bein-Kodesh-Lechoil-Z-Miros-Motzoei-Shabbos-Motzoei-Yom-Menucha-.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQYUlFQWdBMGlBTUE/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]].
*'''ניגון רל"ב''' - ניגון חב"די לבבי ששרו חסידי חב"ד בעיר [[קלימוביץ']]. נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמריהו פלדמן]] ([[כפר חב"ד]]). [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMVM1dk1razhVNVU/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]].

==ראו גם==
*[[:קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://audio.chassidus.com/audio/nigun/ ניגוני שבת ויום טוב]''' באתר [[היכל נגינה]] {{שמע}}

{{הערות שוליים}}

{{שבת}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים|שבת]]
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב|*]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון על אחת כמה וכמה

2023-04-14T06:37:41Z

חכם עתיק:

'''על אחת כמה וכמה''' הינו ניגון על חרוז הסיום של הפיוט "כמה מעלות טובות למקום עלינו" (מתוך ההגדה של [[ליל הסדר|ליל סדר]] [[פסח]]), העוסק בחסדי הבורא עם העם היהודי{{הערה|מדברי הרבי בשיחת ח"י [[ניסן]] תשד"מ, לצבאות השם: וכן הניגון "על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת "- שניגון זה קשור עם השיעור [[תהלים]] דיום זה, שבו נאמר חסדי ה' עולם אשירה}}.

למילים אלו הולחן ניגון שמח שנרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמעון אריה גרינברג]]{{הערה|ספר הניגונים}}. נוסח דומה של הניגון מושר ב[[חסידות קרלין]] ומיוחס שם אליהם{{הערה|ניתן לשמוע ביצוע של הניגון בגרסתם באלבום "ניגוני חג הפסח - אדיר במלוכה - פינסק קארלין" ברצועה הרביעית.}}.

מילות הניגון הם: עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה, טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ - שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם.

ניגון זה הוא ניגון קצ"א ב[[ספר הניגונים]].

== קישורים חיצונים ==
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2920442 ניגון על אחת אצל הרבי''' בהתוועדות שערך] ב[[זאל הגדול]] של [[770]] לרגל [[י"א ניסן]] [[תשל"ו]], בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/21-09-Al-Achas-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQSTExMUw5MFhGZ0k/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140764/jewish/Al-Achas.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 7#
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=284 לשמיעת הניגון בקולו של הרבי]
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/782219/ רבי לילדים: עַל אַחַת • לנגן ביחד]''' {{וידפו}}
{{הערות שוליים}}
{{פסח}}
[[קטגוריה:ניגוני פסח]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון על אחת כמה וכמה

2023-04-14T06:37:04Z

חכם עתיק:

'''על אחת כמה וכמה''' הינו ניגון על חרוז הסיום של הפיוט "כמה מעלות טובות למקום עלינו" (מתוך ההגדה של [[ליל הסדר|ליל סדר]] [[פסח]]), העוסק בחסדי הבורא עם העם היהודי{{הערה|מדברי הרבי בשיחת ח"י [[ניסן]] תשד"מ, לצבאות השם: וכן הניגון "על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת "- שניגון זה קשור עם השיעור [[תהלים]] דיום זה, שבו נאמר חסדי ה' עולם אשירה}}.

למילים אלו הולחן ניגון שמח שנרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמעון אריה גרינברג]]{{הערה|ספר הניגונים}}. לדעה אחרת מקורו הוא מ[[חסידות קרלין]]{{מקור}}.

מילות הניגון הם: עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה, טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ - שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם.

ניגון זה הוא ניגון קצ"א ב[[ספר הניגונים]].

נוסח דומה של הניגון מושר ב[[חסידות קרלין]] ומיוחס שם אליהם{{הערה|ניתן לשמוע ביצוע של הניגון בגרסתם באלבום "ניגוני חג הפסח - אדיר במלוכה - פינסק קארלין" ברצועה הרביעית.}}.

== קישורים חיצונים ==
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2920442 ניגון על אחת אצל הרבי''' בהתוועדות שערך] ב[[זאל הגדול]] של [[770]] לרגל [[י"א ניסן]] [[תשל"ו]], בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/21-09-Al-Achas-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQSTExMUw5MFhGZ0k/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140764/jewish/Al-Achas.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 7#
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=284 לשמיעת הניגון בקולו של הרבי]
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/782219/ רבי לילדים: עַל אַחַת • לנגן ביחד]''' {{וידפו}}
{{הערות שוליים}}
{{פסח}}
[[קטגוריה:ניגוני פסח]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון והיא שעמדה

2023-04-14T06:36:45Z

חכם עתיק:

'''והיא שעמדה''' הוא [[ניגון]] שלימד הרבי בשנת [[תשט"ו]], מילותיו לקוחות מנוסח ההגדה של [[פסח]]. חלקו הראשון של הלחן, מביע רגשי מרירות מלחץ ועוני ה[[גלות]] חלקו השני מביע [[שמחה]], אומץ וביטחון בניצחון על שונאי ישראל ומחרפי השם, ובקיום העם היהודי.

==מילות הניגון==
{{ציטוטון|וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ{{ש}} שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ{{ש}} אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ{{ש}} וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם}}.

==ההיסטוריה של הניגון==
ניגון זה נרשם כפי ש[[הרבי]] לימדו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] שנת [[תשט"ו]]. אחר עריכת הסדר, ערך הרבי התוועדות - כבכל שנה{{הערה|בלילה השני של חג הפסח, (בערך בשעה 1:30 בלילה לאחרי עריכת סדר הפסח), נהג הרבי לצאת אל הקהל להתוועדות, וביאר מענייני ההגדה. כך נהג החל משנת [[תשי"א]] (ובשנת תשי"ב, גם בלילה הראשון), ומשנת [[תשי"ז]] ואילך נהג לומר גם מאמר דא"ח, שפתיחתו הייתה באחת מפיסקאות ההגדה, סדר זה היה נהוג עד שנת תש"ל, כל עוד נערך ה'סדר' בדירת אדמו"ר הריי"צ. משנת [[תשל"א]] ואילך, ערך הרבי את ה'סדר' בביתו ובשנים מאוחרות יותר, בחדרו שב-770, מאז לא יצא לאחר הסדר אל הקהל.}} - ובעיצומה שאל מי מכיר את הניגון 'והיא שעמדה'{{הערה|"ווער קען דעם ניגון "והיא שעמדה"?"}}, כשהתברר שהקהל אינו מכיר את הניגון - ניגן אותו הרבי בעצמו. לאחר מכן כשראה שהקהל טרם למד את הניגון אמר הרבי: "ס'איז א פיינער ניגון" [=זהו ניגון יפה], ושר את הניגון שוב מספר פעמים כדי ללמדו את הקהל{{הערה|שיחות קודש [[תשט"ו]] ע' קצט, וכן עדותו של החזן [[משה טלישבסקי]] המובאת בקונטרס 'ניגוני הרבי' שחולק כמזכרת בכינוס הבוגרים של 'אהלי תורה אהלי מנחם' במוצש"ק וירא, כ"ף מרחשון ה'תשס"א}}.

הניגון הוא ניגון קצ ב[[ספר הניגונים]].

נוסח דומה של הניגון מושר ב[[חסידות קרלין]] ומיוחס לרבי [[אהרן מקרלין]]{{הערה|ניתן לשמוע ביצוע של הניגון בגרסתם באלבום "ניגוני חג הפסח - אדיר במלוכה - פינסק קארלין" ברצועה החמישית.}}.

==משמעות הניגון==
מילות הניגון משקפות את ההיסטוריה היהודית ב[[גלות]]. מחד רדיפות נוראות וניסיונות להשמיד את העם היהודי, ומאידך המשך קיומו הפלאי. העם היהודי מול אויביו הרבים, הוא "ככבשה בין שבעים זאבים" ו[[הקדוש ברוך הוא]] מצילנו מידם.

"והיא שעמדה" - המילה "והיא" מתייחסת להבטחה שנתן [[השם]] ל[[אברהם אבינו]] ב[[ברית בין הבתרים]] אודות [[יציאת מצרים]] - "היא שעמדה לאבותינו ולנו"{{הערה|משמעות פשוטה זו, מובנת מתוכן הכתוב בהגדה קודם הפיוט: "בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו): וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. יד וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.}} - בגלות מצרים (ובזכותה ניצלנו מאותם ש"עמדו עלינו לכלותינו").

כמו כן, מתייחסת המילה "והיא" לכל ההבטחות שניתנו לעם ישראל במשך הדורות על ידי הנביאים - שבזכותם החזקנו מעמד גם בשאר הגלויות (שלאחרי יציאת מצרים) לאורך כל הדורות{{מקור|לכך שזה מתייחס לכל ההבטחות}}.

בספרי קבלה{{הערה|סידור האריז"ל (במקומו)}} מבואר ש"ו"'''היא'''" נסוב על [[ספירת המלכות]] - כח ה[[אמונה בה'|אמונה]] שעם ישראל הם "מאמינים בני מאמינים". בזכות האמונה והביטחון ב[[השם]], נגאלו אבותינו ממצרים וכך גם בכל דור ודור, האמונה היא שעמדה לנו, שעם-ישראל עמד בכל הניסיונות ונשארו שלמים, רק בזכות כוח האמונה והמסירות נפש{{הערה|שם=תשכ"א|1=[http://www.hebrewbooks.org//pdfpager.aspx?req=19847&st=&pgnum=628 משיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם - התוועדויות' [[תשכ"א]] חלק ב' (ל) עמוד 230-233]}}.

[[הרבי]] מקשר בין שני הפירושים {{מונחון|האמורים|א' ההבטחה האלוקית, ב' הביטחון של היהודים}} למילה והיא, מדת האמונה והביטחון שבישראל (פירוש ב') היא שמעוררת את ההבטחה מלמעלה (פירוש א'). כאשר יהודי, אפילו אם אינו ראוי, בוטח בביטחון גמור ש[[הקב"ה]] ייתן לו {{מונחון|בני חיי ומזוני|בנים, חיים (בריאות) ופרנסה (מזונות)}}, ביודעו ש"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד"{{הערה|כל מה שעושה הבורא, לטוב הוא עושה. ברכות ס, סע"ב. טושו"ע או"ח סוסר"ל. וראה תו"מ ח"ו ע' 126 ואילך. וש"נ.}} - אזי ביטחונו מעורר וממשיך את ההבטחה שמלמעלה.

כך היה במצרים וכן הוא בכל דור ודור, שהביטחון שלמטה מעורר את ההבטחה שמלמעלה, שמביאה את היציאה מהגלות, על ידי משיח צדקנו{{הערה|שם=תשכ"א}}.

==קישורים חיצוניים==
;שמע
* הניגון בקולו של הרבי, [http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=248 'ניגוני התוועדות' תקליט 1], [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=229 דיסק 3 - א'], [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=248 תקליט 3 - ב'] [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=296 תקליט 5] {{שמע}} {{אינפו}}
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140778/jewish/Vehi-Sheomdo.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 8#
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=679 מתוך התקליט 'ניגונים שהרבי לימד'] {{שמע}} {{אינפו}}
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/12-01-V-Hi-She-amdah-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQM1pYY01UcHJjRU0/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
;ביאורי הרבי על הניגון
* שיחת שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם - התוועדויות' [[תשכ"א]] חלק ב' (ל) עמוד 230-233: '''[http://www.hebrewbooks.org//pdfpager.aspx?req=19847&st=&pgnum=628 פורמט PDF]''' באתר [[היברו בוקס]] {{PDF}}, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1148&ArticleID=4830 פורמט טקסט]''' באתר [[צעירי חב"ד]]

{{הערות שוליים}}
{{פסח}}
{{ניגוני רבו"נ}}

[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ניגוני פסח]]
[[קטגוריה:ניגוני תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון על אחת כמה וכמה

2023-04-14T06:33:48Z

חכם עתיק:

'''על אחת כמה וכמה''' הינו ניגון על חרוז הסיום של הפיוט "כמה מעלות טובות למקום עלינו" (מתוך ההגדה של [[ליל הסדר|ליל סדר]] [[פסח]]), העוסק בחסדי הבורא עם העם היהודי{{הערה|מדברי הרבי בשיחת ח"י [[ניסן]] תשד"מ, לצבאות השם: וכן הניגון "על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת "- שניגון זה קשור עם השיעור [[תהלים]] דיום זה, שבו נאמר חסדי ה' עולם אשירה}}.

למילים אלו הולחן ניגון שמח שנרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמעון אריה גרינברג]]{{הערה|ספר הניגונים}}. לדעה אחרת מקורו הוא מ[[חסידות קרלין]]{{מקור}}.

מילות הניגון הם: עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה, טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ - שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם.

ניגון זה הוא ניגון קצ"א ב[[ספר הניגונים]].

נוסח דומה של הניגון מושר ב[[חסידות קרלין]] ומיוחס שם אליהם.

== קישורים חיצונים ==
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2920442 ניגון על אחת אצל הרבי''' בהתוועדות שערך] ב[[זאל הגדול]] של [[770]] לרגל [[י"א ניסן]] [[תשל"ו]], בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/21-09-Al-Achas-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQSTExMUw5MFhGZ0k/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140764/jewish/Al-Achas.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 7#
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=284 לשמיעת הניגון בקולו של הרבי]
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/782219/ רבי לילדים: עַל אַחַת • לנגן ביחד]''' {{וידפו}}
{{הערות שוליים}}
{{פסח}}
[[קטגוריה:ניגוני פסח]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון והיא שעמדה

2023-04-14T06:31:27Z

חכם עתיק:

'''והיא שעמדה''' הוא [[ניגון]] שלימד הרבי בשנת [[תשט"ו]], מילותיו לקוחות מנוסח ההגדה של [[פסח]]. חלקו הראשון של הלחן, מביע רגשי מרירות מלחץ ועוני ה[[גלות]] חלקו השני מביע [[שמחה]], אומץ וביטחון בניצחון על שונאי ישראל ומחרפי השם, ובקיום העם היהודי.

==מילות הניגון==
{{ציטוטון|וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ{{ש}} שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ{{ש}} אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ{{ש}} וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם}}.

==ההיסטוריה של הניגון==
ניגון זה נרשם כפי ש[[הרבי]] לימדו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] שנת [[תשט"ו]]. אחר עריכת הסדר, ערך הרבי התוועדות - כבכל שנה{{הערה|בלילה השני של חג הפסח, (בערך בשעה 1:30 בלילה לאחרי עריכת סדר הפסח), נהג הרבי לצאת אל הקהל להתוועדות, וביאר מענייני ההגדה. כך נהג החל משנת [[תשי"א]] (ובשנת תשי"ב, גם בלילה הראשון), ומשנת [[תשי"ז]] ואילך נהג לומר גם מאמר דא"ח, שפתיחתו הייתה באחת מפיסקאות ההגדה, סדר זה היה נהוג עד שנת תש"ל, כל עוד נערך ה'סדר' בדירת אדמו"ר הריי"צ. משנת [[תשל"א]] ואילך, ערך הרבי את ה'סדר' בביתו ובשנים מאוחרות יותר, בחדרו שב-770, מאז לא יצא לאחר הסדר אל הקהל.}} - ובעיצומה שאל מי מכיר את הניגון 'והיא שעמדה'{{הערה|"ווער קען דעם ניגון "והיא שעמדה"?"}}, כשהתברר שהקהל אינו מכיר את הניגון - ניגן אותו הרבי בעצמו. לאחר מכן כשראה שהקהל טרם למד את הניגון אמר הרבי: "ס'איז א פיינער ניגון" [=זהו ניגון יפה], ושר את הניגון שוב מספר פעמים כדי ללמדו את הקהל{{הערה|שיחות קודש [[תשט"ו]] ע' קצט, וכן עדותו של החזן [[משה טלישבסקי]] המובאת בקונטרס 'ניגוני הרבי' שחולק כמזכרת בכינוס הבוגרים של 'אהלי תורה אהלי מנחם' במוצש"ק וירא, כ"ף מרחשון ה'תשס"א}}.

הניגון הוא ניגון קצ ב[[ספר הניגונים]].

נוסח דומה של הניגון מושר ב[[חסידות קרלין]] ומיוחס לרבי [[אהרן מקרלין]].

==משמעות הניגון==
מילות הניגון משקפות את ההיסטוריה היהודית ב[[גלות]]. מחד רדיפות נוראות וניסיונות להשמיד את העם היהודי, ומאידך המשך קיומו הפלאי. העם היהודי מול אויביו הרבים, הוא "ככבשה בין שבעים זאבים" ו[[הקדוש ברוך הוא]] מצילנו מידם.

"והיא שעמדה" - המילה "והיא" מתייחסת להבטחה שנתן [[השם]] ל[[אברהם אבינו]] ב[[ברית בין הבתרים]] אודות [[יציאת מצרים]] - "היא שעמדה לאבותינו ולנו"{{הערה|משמעות פשוטה זו, מובנת מתוכן הכתוב בהגדה קודם הפיוט: "בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו): וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. יד וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.}} - בגלות מצרים (ובזכותה ניצלנו מאותם ש"עמדו עלינו לכלותינו").

כמו כן, מתייחסת המילה "והיא" לכל ההבטחות שניתנו לעם ישראל במשך הדורות על ידי הנביאים - שבזכותם החזקנו מעמד גם בשאר הגלויות (שלאחרי יציאת מצרים) לאורך כל הדורות{{מקור|לכך שזה מתייחס לכל ההבטחות}}.

בספרי קבלה{{הערה|סידור האריז"ל (במקומו)}} מבואר ש"ו"'''היא'''" נסוב על [[ספירת המלכות]] - כח ה[[אמונה בה'|אמונה]] שעם ישראל הם "מאמינים בני מאמינים". בזכות האמונה והביטחון ב[[השם]], נגאלו אבותינו ממצרים וכך גם בכל דור ודור, האמונה היא שעמדה לנו, שעם-ישראל עמד בכל הניסיונות ונשארו שלמים, רק בזכות כוח האמונה והמסירות נפש{{הערה|שם=תשכ"א|1=[http://www.hebrewbooks.org//pdfpager.aspx?req=19847&st=&pgnum=628 משיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם - התוועדויות' [[תשכ"א]] חלק ב' (ל) עמוד 230-233]}}.

[[הרבי]] מקשר בין שני הפירושים {{מונחון|האמורים|א' ההבטחה האלוקית, ב' הביטחון של היהודים}} למילה והיא, מדת האמונה והביטחון שבישראל (פירוש ב') היא שמעוררת את ההבטחה מלמעלה (פירוש א'). כאשר יהודי, אפילו אם אינו ראוי, בוטח בביטחון גמור ש[[הקב"ה]] ייתן לו {{מונחון|בני חיי ומזוני|בנים, חיים (בריאות) ופרנסה (מזונות)}}, ביודעו ש"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד"{{הערה|כל מה שעושה הבורא, לטוב הוא עושה. ברכות ס, סע"ב. טושו"ע או"ח סוסר"ל. וראה תו"מ ח"ו ע' 126 ואילך. וש"נ.}} - אזי ביטחונו מעורר וממשיך את ההבטחה שמלמעלה.

כך היה במצרים וכן הוא בכל דור ודור, שהביטחון שלמטה מעורר את ההבטחה שמלמעלה, שמביאה את היציאה מהגלות, על ידי משיח צדקנו{{הערה|שם=תשכ"א}}.

==קישורים חיצוניים==
;שמע
* הניגון בקולו של הרבי, [http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=248 'ניגוני התוועדות' תקליט 1], [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=229 דיסק 3 - א'], [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=248 תקליט 3 - ב'] [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=296 תקליט 5] {{שמע}} {{אינפו}}
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140778/jewish/Vehi-Sheomdo.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 8#
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=679 מתוך התקליט 'ניגונים שהרבי לימד'] {{שמע}} {{אינפו}}
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/12-01-V-Hi-She-amdah-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQM1pYY01UcHJjRU0/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
;ביאורי הרבי על הניגון
* שיחת שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם - התוועדויות' [[תשכ"א]] חלק ב' (ל) עמוד 230-233: '''[http://www.hebrewbooks.org//pdfpager.aspx?req=19847&st=&pgnum=628 פורמט PDF]''' באתר [[היברו בוקס]] {{PDF}}, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1148&ArticleID=4830 פורמט טקסט]''' באתר [[צעירי חב"ד]]

{{הערות שוליים}}
{{פסח}}
{{ניגוני רבו"נ}}

[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ניגוני פסח]]
[[קטגוריה:ניגוני תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

טייערע ברידער (ניגון)

2023-04-14T06:30:33Z

חכם עתיק:

הניגון '''טייערע ברידער''' הינו [[ניגון|ניגון חסידי]] אותו נוהגים ה[[חסידים]] לנגן בקשר עם ה[[נסיעה לרבי]].

הניגון מבטא את רצונם של החסידים לשוב ולהתראות יחד, ולהיפגש שוב אצל הרבי.

מילות הניגון:
{{שני טורים
|רוחב=
|ריווח=
|1={{ציטוט|תוכן='''טַיֶיערֶע בְּרִידֶער, טַיֶיערֶע בְּרִידֶער, מִיר וֶועלְן זִיך וַוייטֶער זֶעהְן, מִיר וֶועלְן זִיך וַוייטֶער זֶעהְן!'''{{ש}}'''דֶער אוֹיבֶּערשְׁטֶער וֶועט גֶעבְּן, גֶעזוּנְט אוּן לֶעבְּן, וֶועלְן מִיר פָארְ'ן צוּם רֶבִּי'ן, מִיר וֶועלְן זִיך וַייטֶער זֶעהְן!'''}}
|2=בתרגום מ[[יידיש]]:
{{ציטוט|תוכן='''אחים יקרים, אחים יקרים, אנחנו עוד נתראה''', '''אנחנו עוד נתראה!'''{{ש}}'''הקדוש ברוך הוא יתן, בריאות וחיים, וניסע אז אל הרבי, אנחנו עוד נתראה!'''}}
}}

ניגון זה אינו מופיע ב[[ספר הניגונים]], והוא מושר גם בחצרות חסידויות נוספות{{הערה|1=גם [[חסידות ברסלב|חסידי ברסלב]] נוהגים לנגן את הניגון בעת סיום ה'קיבוץ' באומן במוצאי [[ראש השנה]], אך מנגנים אותו בנוסח שונה: {{ציטוטון|טייערע ברידער, הארציגע ברידער, מיר וועלן זיך וויטער זען, מיר וועלן זיך ווידער זעהן, ווען ה' יתברך וועט געבן געזונט און לעבן, וועלן מיר זיך וייטר זען, ווען ה' יתברך וועט געבן געזונט און לעבן וועלן מיר זיך ווידער זעהן}} [= אחים יקרים, אחים אהובים, אנחנו עוד נתראה, אנחנו נשוב ונתראה, כאשר ה' יתברך ייתן בריאות וחיים אנחנו נתראה, כאשר ה' יתברך ייתן בריאות וחיים אנחנו נשוב ונתראה].

מלבד שינויי מילים, בנוסח זה מושמטות התיבות "וועלן מיר פארן צום רבי'ן", שמשמעותם היא 'ונזכה לנסוע לרבי'. ומכך ניתן להסיק שבתולדות החסידות היו מנגנים ניגון זה לאו דוקא בקשר לנסיעה לרבי, אלא סתם כניגון המבטא את אחוות החסידים.}}.

ר' [[דוד קרץ]] סיפר שהניגון חובר על ידי בחורים בישיבה בכפר חב"ד בשנות הכ"פים, והועתק לחצרות נוספות.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=990 לשמיעת הניגון]''' בביצועו של הזמר [[אברהם פריד]] {{קישור שבור|ימות המשיח, י"ז כסלו תשפ"ג 'שנת הקהל'}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=72668 במעמד חנוכת ההיכל המפואר הפילנתרופ ביקש לשיר 'טייערע ברידער'] - {{חב"ד און ליין}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]
[[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

יפרח בימיו צדיק

2023-04-14T06:30:08Z

חכם עתיק:

{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
ישנם שני [[ניגונים]] המכונים בשם ''' 'יפרח בימיו צדיק'''':

* ניגון שהתקבל כאחד מה[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]] בשנת תשל"ג.
* [[ניגון שי"א]] ב[[ספר הניגונים]] מר' [[שלמה דער געלער]], שהוצע גם הוא בשנת תשל"ג, אך לא התקבל לבסוף{{הערה|ראו עדות הרב יוסף מרטון בקשר לזה שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 20.}}.

המוכר יותר מביניהם הוא זה שהתקבל כניגון לפרק של [[הרבי]].

==הניגון המקובל כ'יפרח בימיו'==
ב[[י"א ניסן]] שנת [[תשל"ג]], לכבוד [[יום הולדת]]ו של [[הרבי]], התאים ר' [[שלמה קונין]] ניגון למילים מתוך פרק התהלים החדש של הרבי: "יפרח בימיו [[צדיק]] ורוב שלום עד בלי ירח: וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ לפניו יכרעו ציים ואויביו עפר ילחכו"{{הערה|[[תהלים ע"ב]] פסוקים ז'-ח'}}. הצעה זו, היא שהתקבלה לבסוף כפרקו של הרבי למזמור ע"ב.

ב[[תשל"ד]] הוסיף הרב קונין לניגון מילים מהפרק החדש (פרק ע"ג פסוקים כ"ה - כ"ו): "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ: כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלוקים לעולם".

בא' ימי חג הפסח שאל ר' [[זלמן יפה]] את [[הרבי]] למה אומרים "יפרח בימיו צדיק" - לשון עבר, והרי יש לנו את [[הרבי]], שיגידו "יפרח בימנו צדיק" ו[[הרבי]] ענה "זאג נישט די בחורים, זיי וועלען אפדרוקען א נייע תהילים". . [ = אל תגידיו להבחורים, הם ידפסו תהילים חדש] (ויש אומרים ש[[הרבי]] ענה "אפדרוקען א נייע תהילים" [ = להדפיס תהילים חדש]).

==ניגון שי"א==
ניגון שי"א בספר הניגונים, הוא ניגון שמח שנרשם מפי ר' שמואל זלמנוב.

===הצעתו כניגון לפרק הרבי===
ר' שמואל זלמנוב הציע לחבר את ניגון שי"א עם מילים מפרקו החדש של הרבי לי"א [[ניסן]] [[תשל"ג]] - ע"ב. אך לבסוף ניגון זה לא התקבל '[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|כניגון השנה על פרקו של הרבי]]'.

===שאלת המקור===
מקורו של ניגון שי"א לא ברור, בחסידות חב"ד מקובל שמקור הניגון הוא מר' [[שלמה דער געלער]], שהיה [[מלמד]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]], אך בחסידות מודז'יץ מקובל שהניגון הוא של האדמו"ר הראשון לחסידות מודז'יץ, האדמו"ר בעל ה"דברי ישראל", זצ"ל. ובמודז'יץ קרוי הניגון בשם 'ריקוד הקאזאק'ל' בחסידות [[ברסלב]] נוהגים לנגן אותו ב[[חנוכה]] על המילים "למנצח בנגינות מזמור שיר".

==ראו גם==
* [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[[מדיה:311_Yifrach_Beyomov_Tzadik,_R'_Shlomoh_Der_Geller.mp3|ניגון שי"א]]''' (שהוצע על ידי הרב זלמנוב) מפי ר' [[דוד הורביץ]]
* [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140771/jewish/Yifrach-Biyomov.htm יפרח בימיו] מתוך [[ניח"ח]] 8#
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2552709 חסידים מנגנים את הניגון 'יפרח בימיו' בשעת [[התוועדות]] אצל הרבי] - [[מגזין תורת חיים]] {{וידאו}} אתר בית חב"ד
*[[מדיה:פרק_ע"ב_ע"ג.mp3|גרסת הניגון 'יפרח בימיו' עם ההוספה משנת תשל"ד]], מפי ר' [[דוד הורביץ]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות

2023-04-14T06:28:30Z

חכם עתיק: יצירת דף עם התוכן "קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות"

[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

ניגון לר' אברהם חריטונוב

2023-04-14T06:26:25Z

חכם עתיק:

'''ניגון לר' אברהם חריטונוב''' (נקרא גם '''יחדשהו''') הולחן על ידי החסיד ר' [[אברהם חריטונוב]], אביה של משפחת חריטונוב, על המילים מ[[ברכת החודש]] (הנאמרת ב[[שבת מברכים]]) "יחדשהו הקדוש ברוך הוא" וכו'. כאשר הניגון הגיע מ[[ניקולייב]], עירו של ר' אברהם, ל[[קרמנצ'וג]], הוסיפו לו חסידי העיר בית שלישי, הוא הבית האחרון בניגון, וכן 'ריככו' מעט את תנועותיו של הניגון.

הניגון ידוע גם בכינויים 'דער יחדשהו ניגון' ו'דער קרמנטשוגער ניגון'.

הובא ל[[ליובאוויטש]] על ידי [[חסידי חב"ד]] מהעיר [[קרמנצ'וג]] ולכן נקרא ניגון זה גם בשם "הניגון מקרמנצ'וג".

ניגון זה הוא ניגון ס"ט ב[[ספר הניגונים]].

באלבום 'רחמים רבים - זלאטשוב' שהופק על ידי 'מכון שירי דוד', מופיע ניגון{{הערה|ברצועה השישית, מותאם למילים "יעלה תחנוננו". בעוד שבניגונים 'רחמים רבים' ו'בני היכלא' צויין שם על הקשר לחב"ד, לא צויין שם כן בקשר לניגון זה.}} ש"היה מזמר הרה"ק רבי מרדכי מזוויעל זצ"ל נכד המגיד מזלאטשוב (מפי זקני החסידים מרוסיא)"; הבית הראשון של הניגון מקביל למחצית השניה של הבית השני שבניגון 'יחדשהו', והבית השני מקביל לבית השלישי, הנוסף, של 'יחדשהו'{{הערה|בהעדר פרטים נוספים, ובהתחשב בכך שבחב"ד יש יחוס מפורט לניגון זה על חלקיו בעוד ששם יש רק חצי ניגון, הגירסה החב"דית נראית עדיפה בהרבה.}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/11-05-Yechadsheihu-HaKodosh-Baruch-Hu-Reb-Avrohom-Charitonow-The-Shochat-of-Nikolayev.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQNW5yamJJangtTjg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=488 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר] {{שמע}} - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63612 הניגון של הרב חריטונוב] - מושר עם מילות המנון [[קעמפ אורו של משיח]] {{שמע}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77174 הניגון בביצוע הרב יאיר כלב] - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]
[[קטגוריה:ניגונים מניקולייב]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]